‫‪øôñ‬‬

‫קול בוכים‬
‫על מגלת איכה‪ .‬עם פירש"י ז"ל‪ .‬ועם פירוש הנקרא‬
‫קינת הסתרים‪.‬‬

‫לסגולי הדור לעם ה' השרידים‪ ,‬הנה הוא פלאי פלאים‪ ,‬סודות‬
‫גדולים נפלאים ונוראים‪ ,‬בוכה ומבכה בקול נהי ובכי תמרורים‪,‬‬
‫בחורבן המקדש וגלות ישראל בתחתונים‪ ,‬כמו כן בחורבן המקדש‬
‫וגלות השכינה ומלאכי רחמים עליונים‪ ,‬כי זה כנגד זה מכוונים‪,‬‬
‫כידוע לחכמים ולנבונים‪ ,‬וכאמור את זה לעומת עשה אלקים‪ ,‬הכל‬
‫מפורש בכתב אמת ורשום מפי עדים נאמנים מהתנא הרשב"י‬
‫וחבריו הנעימים‪ ,‬חברו הגאון המקובל האלקי מוהר"ר אברהם‬
‫גלאנטי תלמיד הגון דהגאון הגדול המקובל האלקי מוהר"ר‬
‫משה קורדואירי‪ ,‬אשר כבוד אור תורתו היה זורח בארץ‬
‫הקדושה צפת תובב"א‪.‬‬

‫נדפס מחדש שנת ה' אלפים תשס"ד‬
‫לבריאת העולם‪.‬‬
úéùàø äöôä
éðæøá ïåøäà
åðáå
áéáà ìú 8 äéìòä áåçø
03-6815542 ,03-6823013 'ìè

©
úåøåîù úåéåëæä ìë
êøåòì

ìàøùéá ñôãð

PRINTED IN ISRAEL 2004
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הקדמה מהמביא לדפוס משנת תרע"א‬
‫על‬ ‫נתתי את לבי זה איזה שנים בראותי אשר זה הספר קול בוכים‬
‫מגילת איכה יקר במציאות‪ ,‬והספרים ההם ספו תמו ואינם נמצאים רק‬
‫מעט מזעיר אצל יחידי סגולה כי זה ק"ס שנים מעת שנדפס בקהילת‬
‫ואלקווע ובשנה זו עזרני השי"ת ברחמיו המרובים‪ ,‬להביאו לבית דפוס‬
‫לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל כי הוא פירוש נפלא מאד המעורר הלבבות‬
‫לקונן על גלותנו המר הארוך הזה‪ .‬וטרם כל אבאר באר היטב לדעת מי‬
‫להחכם הכולל‬ ‫הוא המאמר הספר הקדוש הזה‪ .‬הנה בספר שם הגדולים‬
‫הוא הקדוש‬ ‫הרב החיד"א ז"ל באות א' כתב מוה"ר אברהם גלאנטי‬
‫המופלג בקדושה ככתוב בספר שבחי האריז"ל‬
‫והוא היה מגדולי תלמידי‬
‫רבינו מוהר"מ קורדובירו זצ"ל ונדפס ספר קינת סתרים ונקרא קול‬
‫בוכים פירוש הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע‪ .‬ובמערכת ספרים שם כתב‬
‫וז"ל קינת סתרים ביאור נפלא להרב הקדוש מוה"ר אברהם גלאנטי‬
‫תלמיד רבינו הרמ"ק על מגלת איכה על דרך האמת ונדפס כמה פעמים‪,‬‬
‫ובספר אור החמה הנדפס בפקודת אדמו"ר הרב הקדוש הצדיק המפורסם‬
‫זצללה"ה אבד"ק שינאווא כתב בהקדמה שם וז"ל ראיתי בצפת ת"ו וגו'‬
‫כתב יד אור החמה ספר בראשית ושם כתוב בכל דף פירוש של הה"ק מוה'‬
‫גלאנטי‪ ,‬לא ידעתי טעם‬ ‫אברהם גלאנטי ובשלשה כרכים לא נזכר ר"א‬
‫הדברים עד שמצאתי בהקדמת ספר זהרי חמה בראשית שהדפיס גם כן‬
‫בעל המחבר ספר חסד לאברהם וכתב שם שרצה להדפיס ספר אור‬
‫החמה שיהיה בתוכו ג"כ דברי הרב אברהם גלנטי אך לא היה באפשרי‪,‬‬
‫אז הדפיס רק דברי הגלאנטי ונקרא שמו זהרי חמה‪ ,‬ואם הייתי יודע‬
‫זאת קודם התחלת הדפסת ספר אור החמה‪ ,‬הייתי עושה רצון צדיק‬
‫להביא גם דברי הרב אברהם גלנטי בספר אור החמה‪ ,‬אבל נעלם ממני‬
‫בעת ההדפסה לכן הייתי משתוקק להדפיס עוד הפעם דברי כלם ביחד כמו‬

‫א‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הכתב יד הנ"ל שראיתי בצפת ת"ו עכ"ל‪ .‬וכן עשה הה"ק זצלה"ה שהדפיס‬
‫והוציא‬ ‫פעם שנית ספר אור החמה עם דברי הרב אברהם גלנטי‬
‫הוצאות כמה אלפים‪ ,‬אך בשביל להביא דברי אותו עיר וקדיש הר"א‬
‫שנדפס‬ ‫גלאנטי בספר אור החמה כנראה לכל שם ובספר זהרי חמה‬
‫עוד קודם מאריך בשבחו ומסיים בזה הלשון שהוא בעל המחבר פירוש קול‬
‫בוכים ומובא בספר הכוונות ומעשה נסים שנקרא בשם שבחי האריז"ל‬
‫אשר אמר עליו האר"י הקדוש בזה הלשון מעיד אני עלי שמים וארץ שלא‬
‫ראיתי אחר זולתו שאפילו חטא אין בו וכו'‪ .‬והנה סיפר הרב המופלג החסיד‬
‫נ"י מפרעמיסלא שהדפיס הספרים הקדושים‬ ‫המפורסם ר' חיים קנאללער‬
‫שסיפר לו אדומו"ר הצה"ק הנ"ל זצל"ה‪ ,‬מעשה‬ ‫אור החמה וזהרי חמה‬
‫לצפת ונמשכו‬ ‫נורא מהמחבר הספר הקדוש הזה‪ .‬וז"ל כי בבוא האריז"ל‬
‫הרבה גדולי ישראל אליו והיו מגדולי ארץ שלא דבקו בו עוד אבל גם לא‬
‫דברו קשות כנגדו‪ ,‬ומנהג הר"א היה לישב בתענית בהצנע כל הימים וקבל‬
‫תענית בכל תפלת מנחה חוץ מהימים שאין אומרים בהם תחנון להסתיר‬
‫סעודה לתלמידיו במקום‬ ‫תעניותיו מבני אדם‪ ,‬פעם אחת הכין האריז"ל‬
‫"עין עיטם" שקרוב לצפת כתחום שבת‪ ,‬ואמר לשלוחו לך לר' אברהם‬
‫גלאנטי ובוא אליו קודם תפלת המנחה ואמור לו בשמי כי אנכי מבקשו‬
‫שלא יקבל עליו תענית בשעת מנחה ומחר יבא אלי אל הסעודה אשר‬
‫הכינותי‪ ,‬השליח בא באותו זמן שרצה לעמוד לתפלת המנחה ואמר לו‬
‫ז"ל ואמר מנין הוא יודע שאני יושב בתענית‪ ,‬הגם‬ ‫דברים הנ"ל וכעס הר"א‬
‫נביא הוא‪ ,‬ואח"כ התיישב והתנחם בלבו הלא על כל פנים יודע הוא‪ ,‬ואמר‬
‫ז"ל בא לסעודה וקודם‬ ‫להשליח אמור לו שאבוא‪ ,‬ויהי ממחרת ור"א‬
‫הסעודה פתח האריז"ל פתחא במאמר בחכמת הקבלה כדרכו והר"א ז"ל‬
‫שהיה מקובל גדול הקשה ואמר‪ ,‬הלא לדברי הרב יש סתירה מכלל זה‬
‫אם כן בהכרח שיבין כבודו תחלה ממקום‬ ‫וממקום זה‪ ,‬השיב לו האריז"ל‬
‫ב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שבא להבינו היטב‪ .‬ושוב הקשה א"כ קשה ממקום פלוני שהוא סתירה‬
‫והשיב לו עוד הפעם בהכרח שיבין כבודו גם שם ממקום ששאל והבינו על‬
‫בוריו‪ ,‬ושוב הקשה עוד ממקום אחר והשיבו כנ"ל והבינו גם המקום האחר‬
‫על מכונו‪ ,‬עד שלא נשאר לו מה להקשות וכיון שראה כחו של האריז"ל‬
‫בקבלה‪ ,‬אמר ההכרח להפסיק כי התלמידים רעבים‪ ,‬ואחר הסעודה נגש אל‬
‫האריז"ל בשאלתו כי יאמר תיקון נפשו מה היא‪ ,‬כי דרכו בקודש של‬
‫היה להשיב לשואליו תיקון נפשם‪ ,‬והרבה נמשכו אליו להגיד להם‬ ‫האריז"ל‬
‫תיקונם‪ .‬והשיב לו‪ ,‬תיקון נפשכם‪ ,‬הוא לאכול בכל יום בשר‪ ,‬ועוד לשתות‬
‫משקה‪ .‬והתקצף הר"א ז"ל וענה ואמר‪ ,‬האכילה ושתיה הוא תיקון הנפש‬
‫בתמיה‪ ,‬והאריז"ל השיבו בנחת ואמר אצלכם כן הוא האמת‪ ,‬שבמרום‬
‫מתרעמים עליכם שבכחכם להעלות הני"ק )ניצוצין קדישין( וע"י תעניותיכם‬
‫אין אתם מעלים אותם‪ ,‬לכן תיקון נפשכם ע"י אכילה ושתיה להעלותם‪.‬‬

‫ומעתה דבקה נפש של הר"א בהאריז"ל‪ ,‬ושוב הלך לדודו המהר"מ‬
‫גלאנטי ז"ל ואמר דודי‪ ,‬השע עינינו מראות עד כה‪ ,‬מלראות אור בהיר‬
‫ולמה זה אנחנו מרחוק‪ ,‬דברי קדשו ירדו ללב דודו‪ ,‬והלביש את עצמו בגדי‬
‫כבוד‪ ,‬ולקח משמשו אתו והלך להאריז"ל‪ ,‬ואמר‪ ,‬יאמר לי מר בטובו תיקון‬
‫נפשי מה הוא‪ ,‬ויען ויאמר כבודו הוא רב זקן‪ ,‬ואיך ישאל ממני תיקון נפשו‪,‬‬
‫והוא הפציר בו עוד הפעם לומר תיקון נפשו‪ ,‬והנה אצל הר"א ז"ל לא שהה‬
‫האריז"ל והשיב לו מיד ואצל המהר"מ ז"ל שהה מעט ואמר לו‪ ,‬פגם חטא‬
‫גזל אני רואה עליכם‪ ,‬וענה ואמר מעולם לא עסקתי במו"מ ואיזה חטא גזל‬
‫אפשר להיות בידי‪ ,‬והשיב לו האריז"ל הלא אנכי רואה עליכם ומה אעשה‬
‫הרב מהר"מ ז"ל הלך לביתו ושלח להכריז בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות‪,‬‬
‫כי מבקש אם יש לאיזה איש או אשה איזה תביעה עליו‪ ,‬או שיודע שיש‬
‫לאחר איזה תביעה עליו יבוא אליו ויחזיר לו את תביעתו‪ .‬ועוד יחזיק לו‬

‫ג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫טובה‪ ,‬אולם כל ההכרזות היו בחנם ואין תובע‪ .‬פעם אחת באה אשה זקנה‬
‫לפניו ואמרה לו שמעתי שרבינו שואל ודורש כ"כ אולי אעשה רצון צדיק כי‬
‫יש לי איזה תביעה קטנה‪ ,‬וא"ל אמרי מה תביעתך ותעש‪ ,‬ותען ותאמר‬
‫מורטת צמר אנכי‪] ,‬כי כמו שמורטים במדינותינו הכא נוצות כן מורטים‬
‫ההם צמר[ ויש לזה מחיר ידוע בעד מדה פלונית כך וכך‪ ,‬ובעבור שאני‬
‫אומנת במריטה יותר משאר הנשים אני לוקחת יותר מהן‪ ,‬ופ"א הבאתי‬
‫לאשתו הרבנית צמד ממורט ושאלתי יותר ממחיר הקצוב כדרכי בטענה‬
‫שאני לוקחת יותר‪ ,‬והיא באחת השיבה כפי שאני נותן לכל הנשים אתן לך‬
‫ולא יותר‪ ,‬וזאת היא תביעתי‪ ,‬הרב נתן לה הדבר מועט ששאלה ובא שנית‬
‫להאריז"ל וסיפר לו כ"ז והשיב שאך זאת שאלו במרום מאתכם עכ"ל של‬
‫הה"צ הנ"ל זללה"ה והגם כי בספר שבחי האר"י ז"ל נדפס מעשה הלז באיזה‬
‫שינוים מהמסופר בכאן‪ ,‬אולם ידוע שהדיבורים היוצאים מפי צדיק מפה‬
‫לאוזן חשובים יותר ואין השינוי במקצת מעכבת‪ ,‬וכדמצינו כמה מעשיות‬
‫בש"ס אשר הובאו ג"כ במדרש רבה בסגנון אחר והמעשה אמת ויציב‪.‬‬
‫והמחבר הק' הלז נזכר כמה פעמים בספר של"ה הק' ובכמה ספרים‬
‫הקדושים ובספרי תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע ועכי"א‪:‬‬

‫פ' ט"ו בסופו נכתב ג"כ שם מעשה נורא ממנו ומסיים‬ ‫ובספר קב הישר‬
‫מרחוק‬ ‫בזה"ל וכן כל בני החבורה כשהיו רואין את ר' אברהם גלאנטי‬
‫שלשים אמות היו עומדין לפניו ואח"כ כשהיה מקרב אליהם היו נושקין את‬
‫ידיו ואמרו לו הלואי שנהיה מצע תחת רגליך בעוה"ב כי היה חסיד גדול‬
‫ועניו והיה תמיד מזהיר אותנו שיהיה שלום וריעות ואחוה ואהבה בינינו‬
‫זכותו יעמוד לנו ולכל ישראל אמן עכ"ל‪ .‬ומכל זה נראה גדולת המחבר‬
‫הקדוש הזה‪ ,‬והנה השל"ה הק' בתחלת הלכות תשעה באב כתב וז"ל מצוה‬
‫גדולה להתאבל בט' באב וקינה מבעי' לי' ועיקר הקינה היא מגלת‬
‫ד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הנאמרה ברוה"ק על פי נבואת ירמיה על כן נראה‬ ‫קינות דהיינו איכה‬
‫לי מנהג טוב שכל יחיד ויחיד יחזור ויקרא מגילת איכה למחר ביום בינו לבין‬
‫עצמו כי לעולם עניין היום עדיף וכו'‪ .‬והובא במ"א בהלכות ט"ב כידוע‪ .‬וא"כ‬
‫מרי' דאברהם‪ ,‬אם אמת נכון הדבר אשר עיקר הקינות היא מגילת‬
‫איכה למה יגרע שם אבינו אברהם הצדיק בפירוש כזה‪ ,‬אשר הוא מעורר‬
‫לבבות בני הגולה‪ ,‬לדעת איך לקונן ולזכות ביום צום המר הזה כמ"ש‬
‫וגו'‪ .‬ובתיקונים תיקון י"א בזכות בכיה ]נ"א דמעה[ יתכנשון‬ ‫בבכי יבואו‬
‫מן גלותא‪ .‬כי בעוונותינו הרבים כל עיר על תילה בנויה ועיר האלקים‬
‫מושפלת וגו' וכל ראש לחלי וכל לבב דוי‪ ,‬ועל העתים הללו ביקש הנביא‬
‫הוא‪ .‬ופירשו המפרשים כי אין‬ ‫עמוס‪ ,‬סלח נא מי יקום יעקב כי קטן‬
‫בו כח ויכולת לכלכל את עצמו למצוא די ספוקו‪ ,‬וכל העמים שונאים אותו‬
‫וגו' ואיך תהיה לו תקומה באלו הגזירות קשות הנעשות כעת בעולם רחמנא‬
‫לצלן‪ ,‬ע"כ אחינו בני ישראל‪ ,‬הוצאתי לאור המגלה הזאת עם פי' רש"י ועם‬
‫פי' היקר הזה‪ ,‬בעבור שהוא תיקון לקרב גאולתנו ופדות נפשינו כמ"ש‬
‫אתוון דדין כאתוון דדין‪,‬‬ ‫בספרים הק' שצריך לעשות מן קינו"ת תיקו"ן‬
‫ובעת הגאולה יתבטלו כל הקינות מן העולם ויתהפכו הקינות לתיקון כמו‬
‫שאנחנו מתפללים בכל יום לתקן עולם במלכות שדי וגו' ובספר קדושת לוי‬
‫על מאמר חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה כתב וז"ל‪,‬‬
‫הכלל הוא כל כחות האדם נמשכים אחר המחשבה בזה שהאדם חושב‬
‫נמשך כל עצמות האדם‪ .‬ונמצא כאשר האדם חושב בקדושה ויתאבל על‬
‫ירושלים אזי מחשבתו ועצמותו בקדושה וזוכה הוא לשון הזדככות אז האדם‬
‫מזדכך ורואה עתה בשמחתה קצת‪ ,‬דהיינו קצת משמחת ירושלים איך יהיה‬
‫לעתיד לבוא עכ"ל ומי שילמוד בספר הקדוש הזה יאירו עיניו‬
‫ולבו ויתלבש בו רוח טהרה מניצוצי המחבר הק' להרגיש קצת‬
‫מהו ציון וירושלים האמיתי‪ ,‬כמו שאנחנו מתפללים בתפלת ערבית יראו‬

‫ה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עינינו וישמח לבינו ותגל נפשינו בישועתך באמת וגו'‪ ,‬והנה בא לידינו ספר‬
‫הנדפס עוד שנת שפ"א לפ"ק וכתב שם וז"ל בטוח אני באלה‬ ‫קול בוכים‬
‫כי כל ההוגה בפירוש המגילה הזו ומתאבל ויכנע לבבו על ירושלים וגלות‬
‫השכינה‪ ,‬יזכה ויראה בשלותה ושלות ישראל בבוא אליה‪ ,‬עם משיח אלקי‬
‫יעקב וה' בראשם וכל ישראל שקט ושאנן ואין מחריד‪ ,‬עוד כתב שם‬
‫בהקדמתו לספר הנ"ל ואחר שמצאנו ראינו האי חיבור קדוש וטהור קודש‬
‫קדשים כי המחבר זצ"ל‪ ,‬היה טועם טעם לשבח מאילנא דחיי‪ ,‬וכל דבריו‬
‫בנויין ומיוסדין עליו אמרתי להדפיס החיבור הזה עוד כדי להיות מצוי ביד‬
‫שארית ישראל כדי לטעום מאילנא דחיי‪ ,‬וכן מבואר לקמן בזה הספר מבן‬
‫המחבר הק' שרצונו היה שיתפשט חיבור הזה בעולם שכתב בזה"ל וכאשר‬
‫הסכמתי להדפיסה כדי שימלא החיבור הזה במקומות רבים וגו' עיי"ש‪:‬‬

‫וזו ההקדמה היא מהמחבר הגאון הק' בעצמו וז"ל‬

‫איש רומי נ"ע בראותי מגלה עפה‬ ‫אמר אברהם בכ"ר מרדכי גלאנטי‬
‫הלזו בוכה ומבכה בהספד תמרורים קינה היא ותהיה לקינה על גלותה‬
‫ובנים עמה ותהי לבני ישראל לחק מדי שנה בשנה מימים ימימה יבואו בני‬
‫ישראל לתנות את בת ציון ולהספיד בבכי תמרורים מספד מר‪ ,‬נתתי אל‬
‫לבי לדרוש ולתור בחכמה לפרשה על הדרך הנסתר כי בהתבונן בכלליה‬
‫ובפרטיה צערה וגלותה עד היכן הגיע השומע ישמע יתייפח יפרש כפיו‬
‫ויצעק ]ירמיה ד'[ בקול מר ויתחלחל ויאמר כמה החטא גורם‪ ,‬כמה העון‬
‫גורם‪ ,‬ויתודה על החטאות ועל העונות ועל הפשעים ותרדנה עיניו דמעה‬
‫וישוב אל אלקיו וירחמהו וכדאיתא במדרש איכה מהזוהר ]והובא בשערי‬
‫ציון בתיקון שלשה משמורת[ שלחו להו בני בבל לבני א"י לן יאית למבכי‬

‫ו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לן יאית למעבד הספידא ולפרשא מלין דהספידא על אמינא דאזלת בגלותא‬
‫ועל היכלא דאתוקד בנורא וכו' כי כל מגמת פניהם היתה להגדיל מספד מר‬
‫ולהמר עליה כהמר על הבכור בפרשם את המגילה הלזו על דרך הנסתר‬
‫ולכן אני הצעיר הדל באלפי באתי אחר עקבותיהם לפרש המגילה הלזו על‬
‫דרך הנסתר על פי ההקדמות שלמדוני הרשב"י ע"ה וחבריו בספר הזוהר‬
‫ובתיקונים וכפי שקבלתי ממורי ורבי המקובל האלקי מאור הגולה החכם‬
‫זללה"ה‪ ,‬וכפי מה שראיתי‬ ‫השלם העניו החסיד מוהר"ר משה קורדיבארו‬
‫בחיבוריו הנפלאים אשר כתב בפירוש והשם הכולל את כל יקר ראתה עיני‬
‫ובו הראה את עושר כבוד חכמתו אשר הקנו לו מן‬ ‫היא ספר אור יקר‬
‫השמים‪ ,‬על פי הדברים האלה נשאני לבי לעשות מלא כף נחת בפרשי‬
‫המגילה הלזו ולא להמציא המצאות ולהקדים הקדמות אחרות אשר לא‬
‫שמעתי ולא ראיתי‪ ,‬דחס לי' לזרעא דאבא לעשות פסל ומסכה ושם בסתרו‬
‫של עולם‪ ,‬אבל בהתאבק באבק ענן רגלי חסידיו כתבתי לזכות למתחילים‬
‫המבינים בחכמה הזאת לקרות אותה במועדה ולא לקרות בספר בן‬
‫אשר אין תועלת בקריאתו ומעולם לא ראיתי מי שנתפעל בעצמו‬ ‫גוריון‬
‫ונרתע לאחוריו לשוב אל אלקיו‪ ,‬בשמעו הדברים ההם‪ ,‬האמנה בלמדו‬
‫בפירוש המגילה הלזו מלבד שיראה הקדמות מעולות יקרות הערך ממורי‬
‫זללה"ה ופרושי הכתובים מיוסדים על אדני פז תרדנה עיניו דמעה ועפעפיו‬
‫יזלו מים ויצטער על צער וגלות השכינה‪ .‬וע"כ יזכה לשוש אתה משוש‬
‫כשתשוב לאיתנה בקול רנה כמו שאמר הכתוב שישו אתה משוש כל‬
‫עכ"ל המחבר זי"ע ועל‬ ‫המתאבלים עליה וקראתי בשם קינת סתרים‬
‫כל ישראל אמן‪.‬‬

‫חכם ויבין אלו הקינות בפירושם‪ ,‬יוכל להבין גם ההושענות שאומרים‬ ‫ומי‬
‫ז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİİǴǾdzȇǴİİİİİİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בחג הסוכות ובהוש"ר וגם יכול להבין קצת יסוד עניין הג' תפלות אשר‬
‫אנחנו מתפללים בכל יום ולעורר רחמי שמים על עם סגולה אמן כיה"ר‪:‬‬

‫בקינות הנדפסות מכבר כתוב בהתחלה בזה"ל‪ ,‬אחר סעודה המפסקת‬ ‫והנה‬
‫קודם שילך לבהכ"נ יקבל על עצמו התענית ויחלוץ מנעליו מעל רגליו‬
‫ויאמר הריני מקבל עלי תענית של ת"ב באכילה ושתייה ורחיצה וסיכה‬
‫ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה כפי שציוונו חז"ל‪ ,‬והריני מוכן ומזומן לקיים‬
‫מ"ע ול"ת שציוני יוצרי ובוראי לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה ואני מקבל עלי‬
‫חמשה עינוים אלו להתאבל ולקונן על חורבן ביהמ"ק ועל גלות השכינה‬
‫הקדושה ועל גלות ישראל עם קדוש ועל הריגת הצדיקים בשעת החורבן‬
‫וכו'‪ .‬ובס' ק"ב שנדפס שנת שפ"א הנ"ל‪ .‬בהגה"ה ז"ל המידה הזאת הוא ה'‬
‫אחרונה שבשם נקראת מלכות היא השכינה ונקראת שכינה מטעם שהיתה‬
‫שוכנת עם ישראל תמיד משעת עשיית המשכן כאמור ועשו לי מקדש‬
‫ושכנתי בתוכם‪ .‬וכתב בראשית חכמה שער היראה פ"ה כי הוא נקראת‬
‫שכינה מפני ששוכנת בתחתונים ובישראל דוקא וגו'‪ .‬וכמו שבקש משה‬
‫וגו' ופירש"י ז"ל שם ידוע ומפורש לעיני‬ ‫רבינו בפסוק ונפלינו אני ועמך‬
‫כל ישראל‪:‬‬

‫ח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יכ ה ׀ יָ ְֽׁש ָבה בָ ָ דד הָ עִ יר  ַר ָּב ִתי
ָעם‬‫א אֵ ָ‬
‫ּגֹוים ׂשָ ָ ר ִתי ‬
‫ָ ֽהיְ ָ "תה ְּכאַ ְלמָ נָ ה ַר ָּב ִתי בַ ִ‬
‫ּבַ ְּמ ִדינ
ֹות ָ ֽהיְ ָ "תה לָ ַ ֽמס׃‬
‫‪é"ùø‬‬
‫‪ -‬ירמיה כתב ספר קינות היא המגילה אשר שרף‬ ‫א )‪ (à‬איכה ישבה בדד‬
‫יהויקים על האח אשר על האש והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת איכה ישבה איכה יעיב‬
‫איכה יועם שוב הוסיף עליו אני הגבר שהוא שלש אל"ף בית"ות שנאמר )ירמיה לו(‬
‫‪ -‬גלמוד מיושביה‪.‬‬ ‫ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה שלש כנגד שלש‪ :‬בדד‬
‫‪ -‬יו"ד יתירה כמו רבת עם שהיתה עמה רב יש מדרשי אגדה הרבה‬ ‫רבתי עם‬
‫‪ -‬ולא אלמנה ממש‬ ‫ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו‪ .‬היתה כאלמנה‬
‫אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אצלה‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫וזה החלי‪ .‬בעזר אל מהוללי‪ .‬ואזעק בקול מר‪ .‬ואתהלהל ואומר‪:‬‬
‫וגו'‪ ,‬להיות שבכל הפעולות צריך שיהיה המתפעל‬ ‫)א( איכה ישבה בדד‬
‫דומה לפועל לכן יען היות עצמותו יתב' בלתי בעל תכלית לברוא את‬
‫ברואיו בעלי תכלית‪ ,‬והוצרך להאציל ממנו ית' אלו עשר ספירות כדי שיהיו‬
‫מעט קרובים ומתדמים אלינו בהשתלשלותם וירידתם מעילה לעלול עד‬
‫טיבור הארץ כדי שיהיה המתפעל דומה מעט לפועל ותחלת המחשבה‬
‫באצילות הוא לסוף המעשה דהיינו להאציל המדה האחרונה הפועלת‬
‫הפעולות כלם ולכן ע"י המדה הזאת עולות ויורדות כל ההנהגות אם לחסד‬
‫אם לרחמים או להפך וכדאיתא בזוהר פ' תרומה דף קנ"ה וז"ל אוף הכא‬
‫עת לעשות אשתאר בלא תיקונא ובלא שלימו מ"ט משום דהפרו תורתך‬

‫ט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בגין דאתבטלו ישראל לתתא מפתגמי אורייתא בגין דההוא עת הכי קיימא‬
‫או סלקא או נחתא בגינהון דישראל עכ"ל‪ ,‬ר"ל כי העת הזאת דהיינו המדה‬
‫האחרונה הזאת אינה עשויה כלומר מתוקנת אלא צריכה לעשותה ולתקנה‬
‫ולקשטה לה לפי שהפרו תורתך ואז היא פירשה נדה וע"י קיום התורה‬
‫תחזור לאיתנה והמקרה הזה יקרה לה להיותה עולה ויורדת יען הוא שורש‬
‫לכל נשמותיהם של ישראל הקדושות וכל דיוקנותיהם מחוקקים בה‬
‫וכדאיתא בתיקונים תקונא קדמאה וכשישראל למטה עוסקים בתורה‬
‫ובמצוה שורשי נשמותיהם המושרשים בה מתנוצצים ומאירים כזוהר‬
‫הרקיע ואז עולה התעוררות התחתונים ומגיע עדיה ומתראה פנים אל פנים‬
‫אל המלך הקדוש ומראה בניה לו ואומר חזי במאי ברא אתינא לקמך בסוד‬
‫מיין נוקבין כמבואר פ' ויקרא דף י"ג ובזה עולה עמו ואינה יורדת כי אם‬
‫בסבת עונותיהם של ישראל דכד אסגיאו חייבין בעלמא פוגמים אותם‬
‫השרשים אשר בה מושרשים‪ ,‬וכמ"ש בתיקונים גרים למהוי ההוא נהר‬
‫יחרב ויבש מסטרא דנשמתיה וזה מחמת קטרוג המקטרגים במדורן‬
‫המקיפים מחוץ להיכלות‪ ,‬ואז משפיעים בה כחות הגבורות העליונות ואז‬
‫יורדת להשפיע דינין לעולם ואוקידת עלמא בשלהובהא עד אשר תטהר‬
‫ממקור דיניה ותשוב אל ביתה ואל שדה של תפוחין קדישין ומתקשרת‬
‫בשלשה גוונא דעינא ובת עין בתוכם ואתבסם עלמא ובהקדמה זו אל יפול‬
‫לבך עליך לומר מה זאת עשה אלקים שהמדה הזאת סלקא ונחתא מה זה‬
‫ועל מה זה היאמין כי יסופר אדם מן האדמה יצא יביא אלוקה בידו ומה גם‬
‫היותה מעותדת לכמה מקרים כאשר הובא בפירוש המגילה הזו כאשר‬
‫נבאר וכדאיתא בפ' עקב בר"מ ז"ל בתר דחבו ישראל ואתחרב בי מקדשא‬
‫אתמר בשכינתא אמא קדישא איכה ישבה בדד וכו' הלבב ילך ויתר‬

‫י‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ממקומו האמנה בהקדמה זו שאמרנו נתקנו הדברים ולכן המקונן בראותו‬
‫הפגם אשר פגמנו בעונותינו הרבים התחיל לקונן עליה איכה‪ ,‬איכה‬
‫ישבה בדד העיר כלומר איכה נהייתה הרעה הגדולה הזאת שישבה‬
‫בדד העיר דהיינו המדה האחרונה הנקראת עיר קטנה ישבה בדד‬
‫משני פנים האחד ישבה מקבוץ הנשמות אשר היו מתקבצים בה כל לילה‬
‫ולילה לחסות תחת צל כנפיה בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך כדאיתא‬
‫בזוהר פ' תרומה וכן ישבה בדד מנשמתין דאזלין מתתרכין‪ ,‬והב' מבלי‬
‫דודה על דרך ה' למבול ישב כבי"כול כד"א בדד ישב כדאיתא בזוהר והכי‬
‫דאיהי חשיבא שכינתא‬ ‫איתא בתיקונים דף קמ"א איכה ישבה בדד‬
‫בגלותא כמצורע דאתמר בדד ישב מחוץ למחנה מחוץ ודאי דא גלותא‬
‫דאיהי לבר מארעא דישראל ובזוהר פ' בראשית איתא איכה ישבה בדד‬
‫עם דהינו ריבוי הנשמות שהיו‬ ‫אֵ "י ֹכּ"ה וכו' כנגד הא' אמר העיר רבתי‬
‫מתקבצים בתוכה בסוד רבה אמונתך כאמור א"נ אותם הנשמות דאזלין‬
‫מתתרכין משכינתא כדאיתא בתיקונים דף ג' וז"ל קים אליהו נביאה ליקרא‬
‫דקב"ה ושכינתיה ויתערון עמך שאר נביאי ועביד ליה קינה האי חיבורא‬
‫ולכל משריין דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה לחברא לין בהאי‬
‫חבורא לאשתכחא ביה נייחא לאלין משריין דנשמתין דאזלין מתתרכין‬
‫ולאשתכחא ביה נייחא וכו'‬ ‫משכינתא דאיהי יחידאה איכה ישבה בדד‬
‫עכ"ל‪ .‬ומתוכו למדנו למוד רב כמה נחת רוח עושה ליוצרו העוסק בהאי‬
‫שאין לה‬ ‫חיבורא דהיינו ספר הזוהר‪ ,‬וכנגד השניה אמר היתה כאלמנה‬
‫בעל וכמ"ש בתיקונים דף ל"ז ההוא זמנא אסתלק קב"ה משכינתיה‬
‫עכ"ל מורה על מה‬ ‫ואשארת בת יקידה הה"ד איכה ישבה בדד‬
‫שהיו הגוים מגדלים ומרוממים שמה כמ"ש די ימר‬ ‫שאמרנו‪ ,‬רבתי בגוים‬

‫יא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שלו על אלההון כו' אתוהי כמה רברבין וכו' אלהך די אנת פלח ליה‬
‫מלשון‬ ‫בתדירה וכו'‪ .‬ובסנחריב בכתבו שנית שלם לאלהא רבא א"נ רבתי‬
‫ויהי רובה קשת שהיא היתה מורה חיצים ובלסטראות במצרים בעשר‬
‫מכות וכמ"ש והנה לא שמעת עד כה דאיהי כ"ה איקרי כשכוללות כ"ב‬
‫שהיא שולטת ומתרברבת‬ ‫אתוון וג' אבות שהם כ"ה‪ ,‬א"נ רבתי בגוים‬
‫על ע' שרים של ע' אומות בסוד מלך אלהים על גוים כדאיתא בסבא פ'‬
‫שבעה היכלות היצירה המובאים בזוהר סוף‬ ‫משפטים‪ ,‬שרתי במדינות‬
‫פ' פקודי ולכן קראם מדינות בלשון נקבה שכן נקראים ז' נערות והיא‬
‫שולטת עליהם כמש"ה רבות בנות עשו חיל דהיינו הז' נערות ואת עלית‬
‫וא"ת והרי קראה לעיל עיר ואיך יתכן‬ ‫על כלנה וזהו שרתי במדינות‬
‫שהם מטרופולין וי"ל כי המדה‬ ‫שהוא עיר קטנה תהיה שרתי במדינות‬
‫הזאת כשהוא מתעלית למעלה על ידם כמ"ש מובאות לך מביאות כתוב‬
‫נעשית נקודה קטנה וזהו שחורה אני נעשית י' דלית בה חיוורי וזהו שבחא‬
‫דילה ואז כשמקבלת נעשית נאוה כמבואר בזוהר שיר השירים ולכן המקונן‬
‫בקינתו קראה עיר כלומר עיר קטנה הלזו שהיתה מצד קטנותה זה שרתי‬
‫למס‪ ,‬א"נ מדינות שלשה עולמות אשר תחתיה‬ ‫במדינות איך היתה‬
‫עולם הבריאה הוא עולם הכסא ועולם היצירה ועולם העשיה ולכן קראה‬
‫מדינות מטרופולין על שם שכוללים כל אחד ואחד כל עולם האצילות‬
‫ולמשסה‬ ‫והנהגותיו כמדינה הזאת הכוללת כמה מינים‪ ,‬היתה למס‬
‫בירידתה בסוד הגלות כמ"ש ואנ"י בתוך הגולה ובתיקונים דף מ"א פירש‬
‫מילת בדד פירוש אחר שנשארה בדד אמא תתאה מאמא עלאה וז"ל‬
‫דבקדמותא ותלכן שתיהן תרין ההי"ן כד אסתלקא ה' עילאה אשתארת ה'‬
‫ברתא בלא אמא עוד בתיקונין דף‬ ‫תתאה יחידה וזהו איכה ישבה בדד‬

‫יב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫איך ה' ישבה בדד ע"כ ופירושו כי למדה זו‬ ‫ק"ט ז"ל איכה ישבה בדד‬
‫יש ב' בחינות א' ה' סוד העושר וא' ד' סוד הדלות כמבואר בזוהר שיר‬
‫השירים בסוד א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ תמה המקונן ואמר איך אפילו‬
‫הבחינה הנקרא ה' ישבה בדד ונאריך בע"ה לקמן בפסוק גלתה יהודה‬
‫מעוני‪:‬‬

‫פירשו בדד מלשון בגדי בדדין ואפשר לפרש שהם אותם שעוסקים‬ ‫ורז"ל‬
‫בבית הבדים של שמן שבגדיהם הם מלוכלכים ומזוהמים מלבד היותם בלים‬
‫ומטולאים שק ובלויי הסחבות ולפי דרכנו יאמר איכה ירדה העיר הזאת‬
‫המהוללה הידועה בשערים שמה להיותן מתלבשת בחיצונים לבושי שק‬
‫המזוהמות ומלוכלכים בחלאת טומאתה כבדד הזה והכי איתא בתיקונים‬
‫דל"ז אחר שקרא להם שמות אמר באילן קליפין מתלבש קב"ה ושכינתיה‬
‫לקיימא בשכינתיה ומלכותו בכל משלה וכו' ואתלבש בהון בגין לנטרא‬
‫לישראל דאנון מתלבשין באלין קליפין ודא איהי בכל צרתם לו צר וכו'‬
‫עכ"ל ולמדנו משם כי הגם שהיה מתלבשת בבגדי בדדים הללו משם‬
‫משקפת על ישראל שלא יבלעון בשאול חיים וזהו הוי מתפלל בשלומה של‬
‫מלכות שאלמלא מוראה וכו' כי היא מתלבשת בהם לתברא תוקפיהון וזהו‬
‫נמי סוד ישראל שבחוץ לארץ עע"א בטהרה פירש טהרה השכינה‬
‫המתלבשת בתוכם שמשם משפעת שפע לישראל אבל הוא ע"י שר האומה‬
‫אשר גלו תחתיה והם מקבלים ע"י השר ולא מידו של הקב"ה ממש מש"כ‬
‫בארץ ישראל שאין שם שום שר שרחוקים הם ממחיצות הרקיע המבדילות‬
‫בין רקיע ארץ ישראל ובין רקיע של ארץ העמים אלפים אמה כמבואר פ'‬
‫ויקהל בארוכה וכמ"ש עיני ה' אלהיך בה וכו' וזהו סוד השוכן אתם בתוך‬
‫טומאותם הטהרה מלובשת בטומאה‪:‬‬
‫יג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫רבתי בדעות ולפי דרכנו יאמר שרמזו ז"ל‬ ‫עוד פירשו רז"ל רבתי בגוים‬
‫בדבריהם הקדמה מעולה והוא שכבר ידעת שסוד הדעת מתעלם ויורד בכל‬
‫עשר ספירות‪ ,‬והנה לכל ספירה וספירה משפיע לה מחלקו אשר מגיע לו‬
‫נמצא שמלבד חלקה אשר הגיע לה אע"פ שקל איהו יש לה עוד חלק מכל‬
‫ספירה וספירה והשתא לא קשה ההיא דפ' שלח דף ק"ע על ששאל ר"ש‬
‫אמאי דעתן של נשים קלה והשיבוהו ז"ל דעתא אתיא בשית דרגין וכל חד‬
‫נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהי ע"כ דאי הכי נמי מה דאשתאר לה‬
‫לחלקה קל איהי אבל ממה שנותנים לה כל השש קצוות יש לה רב כי כל‬
‫אחד ואחד נותן לה מחלקו נמצא שיש לה שבעה חלקים והשתא אתי שפיר‬
‫בדעות ולדעתי זהו פירוש מאמר דפ' אמור דף צ"ו ז"ל למלכא דהוו‬ ‫רבתי‬
‫ליה בנין וברתא חדא אתקין סעודתא לכלהו בנין וההיא ברתא לא‬
‫אשתכחת תמן וכו' א"ל חייך ברתי מנא דילך ישתבח על חד תרין מכלא‬
‫ע"כ רמזו ז"ל במלה זו דאמר מכלא כל מה שאמרנו‪:‬‬

‫וז"ל א"ר יוחנן לפי שישראל עברו על תנאי‬ ‫עוד פירשו ז"ל היתה למס‬
‫שקבלו מסיני לפיכך היתה למס‪ :‬הוא סיני הוא למס אותיות דדין כאותיות‬
‫דדין עכ"ל יובן במאמר אחר מספר הבהיר לעשרה מלכין שמא לא יוכלו‬
‫לדבר על פה אחד נגע בבית וכלל בה כל הי' ע"כ רצו לומר שהמדה‬
‫שדברה הדברות בסיני היתה המלכות הלזו ובזה יאמר איכה ישבה‬
‫בדד העיר שהיא רבתי ושרתי ואותה שהיתה בסיני כלומר אותה‬
‫שדברה בסיני ולפי זה אתי שפיר שלא הפסיק בפורענות שהרי התחיל‬
‫ואח"כ חזר למעלותיה שרתי‬ ‫בפורענות ישבה בדד והיתה כאלמנה‬
‫רבתי ושוב חזר לפורענות היתה למס שהיה לו לומר איכה ישבה בדד‬
‫והיתה למס העיר וכו' ולפי מה שפי' יתורץ כי אין מלת למס פורענות אלא‬
‫מעלה אחרת על היותה שרתי ורבתי גם היתה אותה שדברה בסיני והיינו‬
‫למס כאמור‪:‬‬
‫יד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ב ּבָ כ ֹו ִת ְב ‪ֶּ ,‬כה ּבַ  ַּליְ לָ ה וְ ִד ְמעָ תָ ּה  עַ ל ֶ ֽל ֱח ָי
ּה‬
‫ל־ר  ֶעיהָ ‬ ‫ין־ל‪ּ/‬ה ְמנ ֵַח"ם ִמּכָ ל־ ֹֽאה ֲֶביהָ ּכָ ֵ‬ ‫ֵ ֽא ָ‬
‫ָּבגְ דּו
ָבּה ָה‪/‬יּו ָל"ּה ְל ֹֽאיְ ִ ֽבים׃‬
‫רשי‬
‫‪ -‬שהמקדש נשרף‬ ‫)ב( בכו תבכה ‪ -‬שתי בכיות על שתי חורבנין‪ :‬בלילה‬
‫בלילה דאמר מר לעת ערב הציתו בו את האור‪ ,‬דבר אחר בלילה לילה של בכיית‬
‫מרגלים בתשעה באב גרמה להם‪ ,‬דבר אחר בלילה שכל הבוכה בלילה השומע קולו‬
‫‪-‬‬ ‫בוכה עמו‪ :‬ודמעתה על לחיה ‪ -‬מתוך שהיא בוכה תמיד‪ :‬כל רעיה‬
‫אוהביה‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫וגו' בזוהר פ' בשלח דל"ח פירשו עד לא קבילת‬ ‫)ב( בכה תבכה בלילה‬
‫דכורא עלה אתקריאת ליל כד קבילת דכורא עלה אתקריאת לילה עתה‬
‫בוכה וחוזרת ובוכה בשביל שם‬ ‫קונן במר ואמר בכה תבכה בלילה‬
‫לילה שאבד ממנה שכבר דודה פנה אליה עורף ולא פנים ואינה נקראת‬
‫אלא ליל שמורה חסרון והעדר הייחוד וז"ש בלילה בשביל שם לילה שאין‬
‫לה וזה על דרך שפירשו בזוהר ריש פרשת תזריע על משכבי בלילות על‬
‫עניין המשכב והייחוד בקשתי וכו' אי נמי כי להיות שבלילה היתה מחלקת‬
‫טרף לביתה וחק לנערותיה כמובא בזוהר בכמה דוכתי לכך היא בוכה‬
‫ומבכה לאחרים שאינם מקבלים לחם חוקם וזהו בכה תבכה בלילה‬
‫בוכה ומבכה לאחרים בשביל מה שהיה מחלקה בלילה וכמו שיתבאר‬
‫בסמוך אי נמי אחר חצות נקרא לילה כדאיתא התם ובחצות הלילה היא‬
‫עת רצון כדאיתא באדרא דנשא דף קל"ו דאז נהירין אנפוי דעתיק יומין‬
‫טו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫באנפוי דזעיר ואתגלייה מצחיה ונהיר להאי מצחא וכדין איקרי עת רצון‬
‫אף בהיותה נקרא לילה שאז מתגלה מצח‬ ‫אמר המקונן בכה תבכה‬
‫הרצון אפילו בהאי שעתא בכה תבכה בוכה ומבכה לאחרים‪ .‬ודמעתה‬
‫בזוהר פ' שמות פירש הדמעות שהם סוד הדינין וכן מטבעם‬ ‫על לחייה‬
‫הם מלוחים ורותחים והנה במקום גילה שם היתה רעדה וכי תחת יופי‬
‫שבמקום היות על לחייה קשוטים שתתקשט בהם דהיינו מעשה הצדיקים‬
‫כמבואר פ' תרומה דף קס"ג שלכך נקראים הצדיקים פנים על שם‬
‫שמקשטת פניה במעשיהם הטובים ומתראת פנים אל הת"ת עתה אדרבה‬
‫בכינוי ולא אמר‬ ‫הדמעות וכחות הדין נשפעו על לחייה‪ ,‬ואומרו ודמעתה‬
‫דמעות להפליג הקינה וההספד שכל כך הורגלו לרדת הדינין על לחייה‬
‫שכבר קנו שם חניה ונקראו על שמה על דרך שפירשו ז"ל אצל ויכם דוד‬
‫למחרתם למחרת שלהם המזומנת לנפילתם‪:‬‬

‫הם שש קצוות שהם אוהבים אותה‬ ‫אין לה מנחם מכל אוהביה‪.‬‬
‫ומשתוקקים להתאחד עמה כדאיתא בזוהר פ' ויחי דף רמ"ז בפ' עד תאות‬
‫גבעות עולם תיאובתא דכל שייפי גופא דאינון תרין אמהן וכו' תיאובתא‬
‫כלומר אין מי שישפיע לה‬ ‫לאתקשרא באמא תתאה עתה אין לה מנחם‬
‫נחמה וישועה ורחמים כי כלם נהפכו לגבורות כדאיתא בתיקונים כ'‬
‫כשגוברת הגבורה להשפיע גבורות כל השש קצוות אתכלילו בה וכלהו‬
‫הוא כינוי אל היסוד כי בו‬ ‫איקרין גבורות אי נמי על הדרך הנז' מנחם‬
‫שהוא הכולל כל תיאובתא דשייפין‬ ‫תתנחם המדה הזאת ולזה אמר מנחם‬
‫כאמור אין לה כי נפרדה ממנו וכמו שפירש הזוהר‬ ‫עילאין שהם אוהביה‬
‫ובאו האובדים דא צדי"ק צד"ק שכל אחד אבד את בן זוגו והיה על דרך אין‬
‫לשפחתך כל בבית על פי מה שפירשתי באותה הפרשה שאלישע שהוא‬
‫טז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הבינה שממנה הגאולה והישועה והחירות שאלה לאותה אשה שהיא מנשי‬
‫בני הנביאים שהיא המדה הזאת כמו שהארכתי שם הגידי לי מ"ה י"ש ל"ך‬
‫בבית כלומר הגידי לי אם יש לך איזו השפעה מת"ת שעולה ההוי"ה‬
‫הרומזת בו כמנין מ"ה כנודע או השפעה מצד י"ש מסטרא דאבא או מצד‬
‫אימא עילאה בסוד החמישים העולה ל"ך והשיבה אין לשפחתך כל בבית‬
‫כל דהיינו היסוד בבחינתו כשכולל סוד החמישים כמנין כל אין לי ואחר‬
‫שזה אין לי שהוא אשד הנחלים כלם מה יש לי וזהו אומרו כאן אין לה‬
‫וזה לפי שאין להם רשות לארקא אלא בצדיק‬ ‫מנחם מכל אותם אוהביה‬
‫הם הח"ב הנקראים רעים דלא‬ ‫כדאיתא בתיקונים אי נמי כל רעיה‬
‫ואומר כ"ל‬ ‫אתפרשן לעלמין כמבואר בזוהר ריש פ' ויקרא בגדו בה‬
‫אפשר לרבות אריך רצוני לומר סוד הדעת המתפשט ממנו כלם בגדו בה‬
‫שהם מטבעם וסגולתם של ג' ראשונות להיותם משפיעים רחמים גמורים‬
‫והסכימו בהשפעה הדין כי אין שום דין נפעל‬ ‫ואף על פי כן בגדו בה‬
‫בלתי הסכמת כל עשר ספירות כנודע ובמקום כתר עליון שאינו משתתף‬
‫בהנהגת הדין כמבואר באדרא דהאזינו נכנס הדעת ובהסכמתם זאת היו‬
‫לאויבים‪:‬‬ ‫לה‬

‫בכה תבכה בוכה ומבכה הב"ה עמה בוכה ומבכה מלאכי‬ ‫ובמדרש‬
‫השרת עמה בוכה ומבכה שמים וארץ עמה בוכה ומבכה הרים וגבעות‬
‫עמה בוכה ומבכה האומות ע"א עמה בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה‬
‫עכ"ל‪ .‬רמזו ז"ל כי כל העולמות בכו עמה והיינו כנגד עולם האצילות אמר‬
‫בוכה ומבכה הקב"ה עמה שכן כינוי זה מכונה דרך כלל לכל המידות‪ ,‬וכנגד‬
‫עולם הבריאה שהוא עולם הכסא ועולם היצירה רמזו באמרם בוכה ומבכה‬
‫מלאכי השרת עמה ואע"פ שבעולם הבריאה אין שם מלאכים כי אם שרפים‬

‫יז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וסימן שרפרף לכסא מ"מ הם המשרתים אליו ית' ולכך אז"ל מלאכי השרת‬
‫ולא מלאכי סתם לרבות כל בעלי שרות וכנגד עולם העשיה בשתי בחינותיו‬
‫עשייה רוחניות ועשייה גשמית אמר כנגד העשייה רוחנית בוכה ומבכה‬
‫שמים וארץ עמה ואגב שמים נקט ארץ וכנגד העשייה הגשמית אמר בוכה‬
‫ומבכה הרים וגבעות עמה גם בחלק העשייה הגשמית למטה שהם ע'‬
‫אומות אמר כנגדו בוכה ומבכה ע' אומות וכל זה להראות הפגם אשר עלה‬
‫על כל העולמות בין אותם המשפיעים אליה בין אותם המקבלים ממנה גם‬
‫רמזו ז"ל באומרם בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה שאפילו אותה הבחינה‬
‫הידועה הכונסת לישראל סבא בסוד היחוד גם היא בכתה עמה‪:‬‬

‫על כהניה כד"א ונתן לכהן הזרוע‬ ‫עוד פי' ז"ל ודמעתה על לחייה‬
‫והלחיים ד"א על גבוריה ד"א על שופטיה ד"א על בחוריה עכ"ל אפשר‬
‫שרמזו ז"ל מה שפירשנו בפשט הכתוב כי במקום הקישוטים שהיא היתה‬
‫מקשטה פניה בהם‪ ,‬דהיינו הכהנים שהם שושבינין דמטרוניתא כדמוכח‬
‫בזוהר מפ' ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ויקח אהרן את אלישבע וכן על‬
‫גבוריה הכובשים את יצרם היא מקשטת בגבורתם ויוסף יוכיח וכן על‬
‫שופטיה ג"כ מתקשטת בהם כי הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה‬
‫וכן על בחוריה‬ ‫וכן הם מרכבה אליהם כמ"ש אלהים נצב בעדת אל‬
‫בחורי חמד בלי חטא‪ ,‬רווק הדר בכרך ואינו חוטא אין לה קישוט גדול מזה‪:‬‬

‫זה מיכאל וגבריאל רמזו ז"ל כי נתרחקו מחבק כי‬ ‫עוד פי' ז"ל כל רעיה‬
‫הם בסוד תרין דרועין הגורמים החיבוק בסוד ההיכלות בזיווג דחול מיכאל‬
‫לדרועא ימינא גבריאל לדרועא שמאלא ועתה רחקו מחבק שהימין חוזר‬
‫לאחור ונהפך לדין סוד האחוריים המכונים אל הדין וכמ"ש בזוהר השיב‬
‫אחור ימינו דא מיכאל וגבריאל נתגבר בכח הדין ולהיות ששניהם נעשו‬
‫בסוד הדין היא היא הבגידה כי במקום ההקרבה לחבק רחקו מחבק‪:‬‬

‫יח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הּוד‪5‬ה מֵ עֹ נִ י  ּומֵ  ֹרב ֲעב ָ
ֹדה ִה ‪4‬יא‬
‫ג ּגָ ְֽל  ָתה יְ ָ‬
‫ָ ֽמ ְצ ָא"ה מָ נֹוחַ‬ ‫‪/‬ל ֹא‬ ‫ּגֹוי
ם‬
‫יָ ְֽׁש ָבה בַ ִ‬
‫ּכָ ל־ ֽ ֹר ְד ֶפ‪/‬יהָ ִה ִּׂשיג"ּוהָ ֵּב‪/‬ין הַ ְּמצָ ִ ֽרים׃‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)ג( גלתה יהודה – מארצה‪ :‬מעני ‪ -‬מחמת עוני‪ :‬ומרוב עבודה‬
‫שהכבידו עליה כשדים‪ :‬היא ישבה בגוים ‪ -‬ובמקום שגלתה וישבה שם לא‬
‫‪ -‬שיש גובה מכאן ומכאן ואין מקום לנוס‪:‬‬ ‫מצאה מנוח‪ :‬בין המצרים‬
‫המצרים‪ -‬גבולים של שדה וכרם ומדרש אגדה בין שבעה עשר בתמוז לתשעה‬
‫באב‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫וגו' כבר ידעת כי יהודה הוא המדה האחרונה בשתי בחינותיה‪.‬‬ ‫)ג( גלתה‬
‫האחת בחינות העוני דהיינו הדלות והשני בחינת העושר דהיינו הה"א וזהו‬
‫כמבואר בסבא פ' משפטים דף ק"ד ולזה המקונן מתאונן ומתלונן‬ ‫יהודה‬
‫ומרוב עבודה כלומר צער‬ ‫הפליג תמרורו באומרו גלתה יהודה מעוני‬
‫הגלות ועניינו הגיע ליהודה דהיינו העטרה הלזו בשתי בחינותיה בין אותה‬
‫בין בחינת הה"א שהיא רוב עבודה‬ ‫שהיא בחינת דלי"ת שהוא מעוני‬
‫דהיינו רוב עושר כמש"ה ועבודה רבה דהיינו עושר מופלג ולזה כינה אותה‬
‫ולא בכינוי אחר לרמוז אל שתי בחינותיה שהם ד'‬ ‫עתה בכינוי זה יהודה‬
‫וה' דהיינו מעוני ומרוב עבודה כאמור וזה קרה לה לפי שהיא ישבה‬
‫בגוים כלומר היתה לה התיישבות ודירת קבע בין הקליפות דהיינו בגוים‬
‫אי נמי שבעים שרים ובתמידותה ביניהם הגיע לה צער הגלות בשתי‬
‫בחינותיה הנז' כאמור ועם כל זה שישבה לה בגוים וקנתה שם בית דירת‬

‫יט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כי אין זה מקומה ומושבה אי נמי לפי שגלתה‬ ‫קבע לא מצאה מנוח‬
‫כי‬ ‫יהודה מהשתי בחינות כאמור מעוני ומרוב עבודה לא מצאה מנוח‬
‫פעמים אחרות היה צערן של ישראל והגלות מגיע עד בחינת העוני לבד‬
‫היתה מתנחמת והיתה לה נייחא רווחא בבחינת העושר ובבחינה זו היתה‬
‫ומרוב‬ ‫משפעת להם ומקבלת נחת רוח אבל עתה שגלתה יהודה מעוני‬
‫ולדעתי זהו סוד קרא דכתיב הגלה יהודה כלה‬ ‫עבודה לא מצאה מנוח‬
‫הגלת שלומים כלומר הגלה כלה משלם בשתי בחינותיה‪:‬‬

‫אפשר לפרש שרודפיה הם תרין ירכין דסטרא‬ ‫כל רודפיה השיגוה‬
‫אחרא שעל ידם נעשת רדיפת העונשים וכדאיתא בהדיא בסוף פ' פקודי‬
‫בגין דהכא תקיפו ברדיפו דכל מרעין והם שעליהם נאמר קלים היו רודפינו‬
‫וכו' ובתיקונים דל"ו כשקרא שמות לכל עשר דרגין דסטרא אחרא קרא‬
‫לתרין שוקין דההוא סטרא תאומיאל תומיאל ומלת כל אפשר שבא לרבות‬
‫רצים דסטרא אחרא והעניין הוא כי בהיכל נוגה יש מקום הנקרא ת"א‬
‫הרצים על שם שנכנסים שם מלאכים שהם הרצים העליונים ונוטלים בידם‬
‫מגיני הזהב שהם סוד החשמלים אשר הם מגינים וסייפין ורומחין ורצים‬
‫להגן על ישראל מהאומות ע"א ועורכים עמהם מלחמה ומתנחמים מהם‬
‫תכף ומיד בלי מתון ולכך הם רצים להציל הנצולים במרוצה ואח"כ השיבום‬
‫אל תא הרצים דוגמת תא הרצים למטה ולהיות שגם זה לעומת זה עשה‬
‫האלקים יש רצים אחרים בסטרא אחרא שרצים להרע לישראל ולהכניע‬
‫מזלם לשלוט עליהם ולפעמים שאלו הרצים הקדושים קודמים לאלו‬
‫החיצונים ומבטלים כחם וזהו סוד הרצים יצאו דחופים בדבר המלך‬
‫וכו' והעיר שושן צהלה ושמחה ולפעמים שאלו קודמים לאלו ואז‬
‫הרצים יצאו דחופים והעיר שושן נבוכה וכלם הם בסוד שוקין‬
‫וירכין אלו בקדושה ואלו בס"א וכשאדם רודף אחר המצוות ברגליו ושוקיו‬

‫כ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מֹועד‬

ֵ‬ ‫ד ַּד ְר  ֵכי ִצּי‪ֹ ,‬ון אֲבֵ לֹות ִמ ְּב ִלי  ּבָ ֵאי‬
‫אנ ִ ָחים‬
‫ל־ׁשעָ ֶ ריהָ  ֽׁשֹומֵ ִ
מין ֹּֽכהֲנֶ "יהָ נֶ ֽ ֱ‬ ‫ּכָ ְ‬
‫ר־לּה׃‬
‫ּו<תיהָ ּנּוג"ֹות וְ ִ ‪/‬היא מַ ָ ֽ‬
‫ְּב ֽת ֶ ‪/‬‬
‫רשי‬
‫)ד( באי מועד ‪ -‬עולי רגלים‪ :‬נוגות ‪ -‬לשון יגון ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל‬
‫לבדה‪ :‬שלו ‪ -‬יושבים בשלוה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫נותן כח וחיל לאלו הרצים הקדושים שימהרו מרוצתם ויגברו על הרצים‬
‫באלהים‬ ‫החצונים וזהו לדעתי באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו‬
‫היינו המלאכים הללו שכן נקראים המלאכים אלהים נעשה חיל וכח לרוץ‬

‫והוא הקב"ה יבוס צרינו הפוך צרינו ותמצא רצינו היינו הרצים החיצונים‬
‫הרצים נגדנו וזה שאמר כל רודפים דהיינו אותם הרודפים היינו הרצים‬

‫הוא מקום הנקרא משעול הכרמים‬ ‫החיצונים כלם השיגוה בין המצרים‬
‫כמבואר פ' בלק דף ר"ט והוא מקום צר של כרמים שהם הע' שרים וז"ל‬
‫תאנא מבין סטרי חולקהון דממנן על שער עמים נפיק חד שביל דקיק‬

‫דמתמן וכו' ודא הוא במשעול הכרמים שביל מרברבי שאר עמין דמיניה‬

‫מסתייען שאר עמין ואינון כתרין תתאין וכו' עכ"ל ואלו הרודפים השיגוה‬
‫כלומר השיגו בה השגה ונסתייעו ממנו מבין המצרים הללו אשר היא‬

‫משפעת להם לאומות משם‪:‬‬

‫וגו' דע של"ב נתיבות חכמה משתלשלות ויורדות ממדרגה‬ ‫)ד( דרכי ציון‬
‫למדרגה מל"ב לל"ב עד המלכות‪ ,‬ואיקרון אלו שבה ל"ב נתיבות תתאין‬

‫כא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כמבואר בספר שחבר מורי זלה"ה וכלהו נקיט לון ברית יחידאי דאיקרי‬
‫שלום ואעיל לון לימא רב' כד איהו בתקפיה כמבואר פ' מקץ ד' קכ"ו והנה‬
‫דהיינו אותם הדרכים והנתיבות‬ ‫המקונן קונן במר ואמר דרכי ציון‬
‫הנמשכים אל ציון דהיינו היסוד הם אבילות שאינם משמשים במדה הזאת‬
‫להשקיט אותה משאון גלי הדינין המכשכשים בקרבה והם כאבל הזה שהוא‬
‫כלומר אינם באים ונמשכים אל‬ ‫אסור בתשמיש וזהו מבלי באי מועד‬
‫המדה הזאת הנקראת מועד ואפשר שזהו שרמזו ז"ל באמרם במדרש א"ר‬
‫אבדימי דמן חיפה אפילו דרכים מבקשים תפקידן הה"ד דרכי ציון‬
‫אבילות עכ"ל יצא לו מדקאמר אבילות ש"מ השתא הם אבילות אבל‬
‫בזמן אחר אינן אבילות אלא מבקשין תפקידן‪ ,‬אי נמי הטעם שדרכי ציון‬
‫אבילות הוא מבלי באי מועד דהיינו מבלי עולי רגלים בג' מועדים‬
‫שהיו מתראים כל זכר לפני האדון ה' וע"י כן היו מעוררים הזכר העליון‬
‫ומתייחד במדתו ואז המדה הזאת היתה נקראת בשם אלקים דאוזיפת אמא‬
‫עילאה מנהא לברתא דהיינו להקרא בשם אלקים בשמה ששם זה רומז אל‬
‫הייחוד דהיינו אלקים בהפוך מיל"ה וא' יתירה להורות על האחדות ע"י‬
‫הראות הזכרים אל פני האדון ה' כמבואר ריש פ' בראשית בפסוק אלה‬
‫אותם הל"ב דרכים של אותו ציון הם‬ ‫אזכרה והנה דרכי ציון אבילות‬
‫אבילות ולמה מבלי באי מועד לפי שאין מי שיעלה לג' רגלים לעורר‬
‫אותו ייחוד‪ .‬אי נמי כבר ידעת שביסוד דהיינו הציון הלז יש בו שני שבילים‬
‫אחד אל ההוא נגידו דמשחא טבא ואחד אל המותר להשפיע לחיצונים‬
‫והשתא קמ"ל שהשני דרכים בזמן החורבן היו אבילות שאפילו אותו השביל‬
‫הטהור היה מתלבש באנינות ובאבילות שהיא הקליפה שאינן נכנסין לאהל‬
‫מועד כדפי' ואחר שאין מכניס אין מוציא ונמצאו כל שעריה שוממין‬
‫שעריה שהם חמישים תרעין שיש בה במלכות מסטרא דיובלא המוציאה‬
‫בהם הנשמות וההויות כלם שוממים שאין לה מה להוציא שמי שהיה משים‬

‫כב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שלום בבית בטל אי נמי שוממים מלשון שממית בידיה תתפש והכי פירושו‬
‫אותה חמישין תרעין דילה כביכו"ל נכנסה בהם הקליפה הנקראת שממית‬
‫המשומם העולם באופן ששמה כל אותם השערים מלאים שממיות וקורי‬
‫עכביש כדרך הפתח שהוא סגור זמן מה והשממיות אורגות בהם קוריהן‬
‫בסבה שאין יוצא ואין בא בהם ואפשר שרמזו רז"ל באומרם כל שעריה‬
‫שוממין‬
‫שלא היו נכנסים ויוצאים בהם עכ"ל‪ .‬נראה מתוך דבריהם שמלת‬
‫שוממין הוא מלשון שממית כדפירשתי וזהו לדעתי סוד אמרם רז"ל על‬
‫מנשה שהעלה עכביש על גבי המזבח והוא על דרך שפירשו בזוהר פ'‬
‫פי' מאמר רז"ל ירד גבריאל ונעץ קנה בים‬ ‫פנחס על פסוק גער חית קנה‬
‫וכו' שהכוונה שהקנה שהוא הזכר שבקליפה נתעלה ואחז בים העליון‬
‫להיותו מושפע משם וזה ג"כ העלה עכביש דהיינו לילית הרשעה שממית‬
‫השוממית העולה על גבי המזבח העליון לינק ממנה ואל יפול לבך עליך‬
‫בשומעך הדברים הללו כי אין הדברים כמשמען חלילה דהא כתיב אני ה'‬
‫הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ואיך יתכן שתכנס הקליפה במקום הקדש‬
‫חלילה לאל מרשע ואפילו בהיכלות אינן נכנסים כ"ש בכסא כ"ש באצילות‬
‫אלא סביב למשכן הנע' בסוד המדורין ששם נפתח פתח א' הנקרא נוקבא‬
‫דתהומא רבא ומשם יוצאות ועולות במדורין מבחוץ עד כנגד היכל זכות‬
‫היכל פחד יצחק מצד קליפת עשו שיצא ממנו ועד כנגד היכל אהבה היכל‬
‫חסד לאברהם מצד קליפת ישמעעאל שיצא ממנו ושם תובעים וצועקים‬
‫הללו עכו"ם וכו' עד שעולה כח קטרוגם אל הקדש פנימה ואז המלך‬
‫המשפט שופט את עם הארץ כי אוהב משפט הוא ותצא הגזירה מוסכמת‬
‫מכל יו"ד ספירות ונתן רשות למשחית לחבל ובבחינת כניסת הקטרוג הזה‬
‫נקרא כניסת הקליפה במקום הקדש ונקוט האי כללא בידך ותקשור אותו‬
‫הם חמש תרעין שהם חמש‬ ‫בכנפיך שלא ימוט‪ .‬אי נמי כל שעריה‬
‫ספירות חמש ישועות דסחרין לה מכל סטרהא כמבואר ריש פ' בראשית‬

‫כג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והם המושיעים אותה מכף כל אויב ואורב ועתה כל שעריה השומרים‬
‫אותה עתה הם שוממים כאילו הם תוהים ובוהים כי לא האמינו כי יבוא צר‬
‫ואויב בשערי ירושלים‪:‬‬

‫היינו מיכאל כהן גדול ואחרים שתחתיו הסובבים את‬ ‫כהניה נאנחים‬
‫מזבח ה' העליון לד' רוחותיו וכדאיתא בפ' צו דף ל' ז"ל שית מאה אלף‬
‫רבוון חיילין בכל זוויא אשתכח ועלייהו חד ממנא וכלהו מתלבשי אפודא‬
‫וקיימי לסדרא פולחנא דמדבחא לקביל תתאי עכ"ל כל הכהנים הללו‬
‫נאנחים כי בטלה העבודה התחתונה המעוררת העבודה העליונה‪ ,‬גם‬
‫נאנחים על כי העלו עכביש על גבי המזבח הלז אשר הם עומדים לסדר‬
‫מערכתו וראו השקוץ משומם וכל אלו הכהנים הם בעולם היצירה‪ .‬אי נמי‬
‫הם משרתים מלשון וכהנו לי והם השרפים שבעולם הבריאה‪ ,‬אי‬ ‫כהניה‬
‫נמי משרתים שבעולם העשייה שכל אחד ואחד ממונה על דבר אחד ורבו‬
‫היינו ז' נערות בתולות אחריה רעותיה בחינות‬ ‫כמו רבו‪ .‬בתולותיה‬
‫לפי שבזמן שיש ייחוד בין קב"ה‬ ‫נקביות שבהיכלות היצירה הנה נוגות‬
‫ושכינתיה הם מזדככות ועולות ומתייחדות בנקודה חדא בתוך קרבה בסוד‬
‫וגו' ועתה‬ ‫כי הנה המלכים נועדו וגו' המה ראו וגו' רעדה אחזתם‬
‫בהעדר הייחוד ההוא נשארו נוגות ועצבות ולמעצבה שכבו‪ ,‬אי נמי נוגות‬
‫כלומר עגונות מבלי ביאה כי בזמן שהיה הבית קיים היו הבתולות האלו‬
‫נבעלות בסוד הייחוד העליון כמבואר בתיקונים כד קב"ה אתחבר‬
‫בשכינתיה כדין מלאכין דשכינתא ומלאכין דקב"ה מתחברין בחדא וזהו סוד‬
‫וקרא זה אל זה ומקבלין דין מן דין וכו' וז"ש נוגות עגונות בלי ייחוד‪ .‬והיא‬
‫מר לה שכל עוד שיש בה מרירות הדינין אז טועמות מר ממות ואין הת"ת‬
‫מתייחד עמה בסוד ואל אשה וכו' ולזה אמר הטעם שבתולותיה נוגות‬
‫היא מתגוללת‬ ‫ועגונות מבלי ייחוד לפי שהיא שכינה היא מר לה‬
‫בשמלת הדינין ואם ייחוד אין לה כיצד יהיה להן אי רבי לא ידע רבי חייא‬

‫כד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ה הָ יּו צָ ֶר‪5‬יהָ ְלר ֹאׁש  ֹֽאיְ ֶביהָ ׁשָ
לּו ִ ּֽכי־יְ הוָ ‪/‬ה‬
‫ֹב־ּפׁשָ עֶ יהָ ֽעֹולָ ֶל=יהָ ָ ֽה ְלכ‪ּ /‬ו ְׁש ִ "בי‬
‫הֹוגָ "ּה עַ ל ר ְ‬
‫ֵי־צר׃‬
‫ִל ְפנ ָ ֽ‬
‫רש"י‬
‫)ה( הוגה ‪ -‬הדאיבה והוא לשון יגון‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כבר ידעת שיש שני שפעים האחד‬ ‫מנא ליה אי נמי והיא מר לה‬
‫להשפיע לתחתונים וזה משפיע אותו למדה זו כפי מעשה התחתונים אם‬
‫ייטיבו דרכיהם או ירעו ירבו או ימעטו בשפע ההוא‪ ,‬הב' הוא השפעה‬
‫הנשפעת מאתו ית' לפרנסת עצמן שליו"ד ספירות וזו אינה תלויה במעשה‬
‫התחתונים אלא לעולם נגד ונפק מן קדמוהי דלא פסיק לעלמין ומכל מקום‬
‫הת"ת בזמן הגלות אינו רוצה לקבל אותה השפעה כדי שיצטער בצרתן‬
‫של ישראל וזהו בכל צרתם ל"ו צר ל"ו או צר וזהו נשבע הקב"ה שלא יכנס‬
‫בירושלם של מעלה שהיא אימא עילאה לינק משוד תנחומיה עד שיכנס‬
‫בירושלים שלמטה מלכות וכמו כן השפעת המלכות מן המגיע אליה אל‬
‫היא‬ ‫בחינת עצמותה לא רצתה לקבלו לצער את עצמה וזהו והיא מר לה‬
‫לעצמה ממררת את עצמה לרצונה בראותה גודל צרתן של ישראל‪:‬‬

‫)ה( היו צריה לראש וגו' הפליג תמרורו הקשה והמר ואמר היו צריה‬
‫שהם סמאל ונחש בת זוגו שהם הסוף והעקב שאין למטה מהם שכן‬
‫הבחינות התחתונות שאין מי שיקבל מהם הם הקליפות נמצאו שהם סוף‬
‫כל בחינות העשיה ועתה בזמן החורבן נתעלו והיו לראש והעניין כמו שפי'‬
‫בזוהר פ' במדבר סיני בפסוק קולה כנחש ילך שהמדה האחרונה הלזו היא‬
‫עתה דמיון הנחש כד איהו כפיף רישא לעפרא וסליק זנבא כדין זנבא שליט‬
‫ומחי לכל אינון דאשתכחי קמיה מאן עביד לזנבא דאסתליק לעילא ושליט‬
‫ומחי רישא דאתכפייא לתתא וכו' נמצא שהזנב נעשה ראש וזהו היו‬
‫היינו הע' שרים שלעולם המלחמה חזקה‬ ‫צריה לראש אויביה שלו‬
‫כה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ביניהם שכל אחד רוצה לבלוע את חבירו וליכנס בתוך תחומו שכמו‬
‫שלמטה האומות מתגרות זו בזו כמו כן למעלה שר אומה זו מתגרה בשר‬
‫אומה זו ומסבה זו תמשך המלחמה למטה בין השתי אומות וזהו יפקוד ה'‬
‫וכו' שנתן רשות לשר זה ליכנס בתוך תחום שר זה ואחר שנכנס נתן כח‬
‫ורשות למלך ליכנס למדינתו של מלך זה ונופל לפניו כמבואר פ' ויקהל‬
‫אמר עתה המקונן הלא תדעו הרעה הגדולה הזאת שאויביה שהם הע'‬
‫שרים שלא היה ביניהם שלום וריעות ולא היה ביניהם שום מצה ומריבה‬
‫אלא כלם השלימו והסכימו להלחם עם ישראל פה אחד וכן כשנלכדה‬
‫ירושלים לא היה ע"י אומה א' לבד אלא כמה אומות מינים ממינים שונים‬
‫המונים המונים‪ .‬אי נמי איתא בשימושא זוטרא דשידי שיש שתי קליפות‬
‫האחת נקראת מחלת בת ישמעאל והולכת במדברות ועמה תע"ח כתות‬
‫של מלאכי חבלה כמנין מחל"ת ולי"לית בת"פ כיתות של מלאכי חבלה‬
‫כמנין לילית ומחלת הולכת מרקדת מחוללת במחולות כשמה ולילית הולכת‬
‫ומיללת כשמה ומלחמה ארוכה ביניהם ואינן פוגעת זו בזו כי אם ביום‬
‫הכיפורים שאז פוגעות מערכה מול מערכה ומתגרות זו עם זו במלחמה‬
‫נמרצת ובין דין לדין תפלתם של ישראל ותעניתם עולה למעלה בלי קטרוג‬
‫דהיינו אלו השתי כתות‬ ‫ולזה אפשר שכיון המקונן באומרו אויביה שלו‬
‫ונשלמו יחד לקטרג על ישראל על דרך שפירשו ז"ל משל שני‬ ‫הנז' שלו‬
‫כלבים וכו' ובעניין מחלה בת ישמעאל כתבו המקובלים עניין נפלה מהיכן‬
‫יצאה‪ .‬והרוצה לעמוד עליו יעיין בספריהם וימצא נופת מתוק לחכו‪ ,‬א"נ כי‬
‫נתיבותיה של שלום יסוד הבאים אליה להשקיט שאון גלי דיניה נהפכו אל‬
‫האויבים והמה למלחמה וזהו שלו‬
‫נשפע להם השלום וכמו שנפרש בפסוק‬
‫גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה‪ .‬כי ה' הוגה על רוב פשעיה כל‬
‫הצער הזה הגיעה מאת המלך על דלא אקדימה קוסטא לבנהא דאלמלא‬
‫היתה מקדמת להם קוסטא היו חוזרים בהם ולא יוסיפו על חטאתם פשע‪.‬‬
‫ולכן אתתרכא מהיכלא דמלכא הוא ובנהא כמבואר פ' אחרי מות דף ע"ד‬
‫והוא כמה שאמרנו‬ ‫וזהו פשעיה‪ ,‬א"נ פשעי בני ישראל קרי להו פשעיה‬
‫קרי להו‬ ‫שהיא היתה הסבה על דלא אקדימת להו קוסטא לכך פשעיה‬
‫יכול על‬ ‫ובעניין זה יובן מאמרם ז"ל וז"ל כי ה' הוגה על רוב פשעיה‬
‫כו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עכ"ל‪ ,‬וקשה דמאי קאמר הרי מקרא‬ ‫מגן תלמוד לומר על רוב פשעיה‬
‫מלא ומה אצטריך לומר יכול על מגן ועוד מאי קמ"ל פשיטא וכי היעלה‬
‫בדעת דקב"ה עביד דינא בלא דינא ויש לומר דהכי קאמר כי ה' הוגה‬
‫קסלקא דעתך שחוזר כלפי המדה הזאת ולזה קשה וכי טוביה חטא וזיגוד‬
‫מנגד וזהו יכול על מגן כלומר וכי יעלה בדעתך שהוא על מגן זה ח"ו אלא‬
‫כלומר פשע הוא זה דלא אקדימא קיסטא‪ .‬אי נמי לדרך‬‫על רוב פשעיה‬
‫השני יכול על מגן אם הם חטאו היא מה חטאה לזה חזר ואמר על רוב‬
‫פשעיה כלומר פשעי בניה פשעיה איקרון על דלא אקדימא קיסטא וזהו‬
‫ת"ל על רוב פשעיה ודוק וזכור ההקדמה שהקדמתי בתחלת הספר‬
‫הטעם למה עולה עמהם ויורדת ולא יקשה לך כלום‪:‬‬

‫דהיינו סמאל שהוא‬ ‫עולליה מטטרו"ן וסנדלפון הלכו שבי לפני צר‬
‫הצר הצורר לעולם על ישראל ואלו העוללים הלכו משועבדים תחת יד‬
‫ממשלתו של סמאל והעניין הוא כי להיות שגבר קטרוגו של סמאל כל כך‬
‫עד שהגביר הדין בכל העולמות ומה שהיה דרכן של עוללים הללו לתקן‬
‫תיקוני דמטרוניתא לעורר הייחוד ולהשפיע רחמים לעולם כמבואר בפרשת‬
‫ויצא בסתרי תורה בפסוק וילך ראובן וכו' וימצא דודאים בשדה עתה בכח‬
‫תגבורת הדין נכנעו לפני הנהגת סמאל כשבוי הזה שנכנע לפני שוביו וזהו‬
‫כל המיצר לישראל‬ ‫הנקרא שבי גביהם‪ .‬ובמדרש‪ ,‬היו צריה לראש‬
‫נעשה ראש עכ"ל רמזו לנו הקדמה מעולה כי בזמן שישראל יושבים על‬
‫אדמתם נוטלים ִש ְפָעם בראשונה ואוכלים לשבעה ולמכסה עתיק ושארא‬
‫אוכלים אומות העולם והמן יוכיח שהיה יורד לפני פתחיהם ואחר שאספו‬
‫אחד המרבה ואחד הממעיט וחם השמש ונמס והיה נעשה נהרי נחלי דבש‬
‫וחמאה ומהם היו האומות נהנים ובזמן שישראל גלו מעל אדמתם אל ארצות‬
‫העמים נמצאו אוכלים מתחת ידי האומה ההיא ובוודאי כי לא יתנו להם כי‬
‫אם התמצית נמצאו האומות נעשו ראש ליניקה וישראל סוף היניקה מתחת‬
‫ידם וזהו כל המיצר לישראל נעשה ראש‪ ,‬ובתיקונים פי' היו צריה לראש‬
‫אינון ערב רב אויביה שלו‬
‫אלין מדי וישמעאל וע' ממנן דאינון כלהו‬
‫בשלוה בעותרא וישראל בדוחקא בעניותא וכו' עכ"ל ופירוש העניין פירשוהו‬

‫כז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ו ַוּי ֵֵצ‪/‬א מן בת־ ) ִמּבַ ת־( ִצּי"ֹון ּכָ ל־ה ֲָד ָרּה‬
‫הָ יּו ׂשָ ֶ ריהָ ְּכאַ ּי ִָלים  ֽל ֹא־מָ ְצא ּו ִמ ְר
ֶעה‬
‫רֹודף׃‬
‫ו ֵַּי ְֽלכ‪ּ /‬ו ְבל ֹא־ " ֹכחַ ִל ְפנֵ ‪/‬י ֵ ֽ‬
‫רש"י‬
‫)ו( כאילים לא מצאו מרעה ‪ -‬כאילים אשר לא מצאו מרעה שאין להם כח‬
‫לברוח שהוחלש כחם ברעב‪ :‬לפני רודף ‪ -‬כל רודף שבמקרא חסר וזה מלא שנרדפו‬
‫רדיפה שלימה‪ ,‬על כן יסד הפייט מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי‪ ,‬שנת גאלי באה‬
‫)ישעיה כג( חסר כתיב‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בזוהר פ' בראשית דף נ"ה כי בקרבנו הם יושבים והם ראשי העם והם‬
‫אותן שאינן מרחמים על ישראל כשרואים אותם בדוחק וזהו היו צריה‬
‫כלומר לפי שצריה אלו המעורבים באומות מן הגבעונים הנתינים ודומיהם‬
‫הם בשלוה‬ ‫שהם צריה היו לראש לכך אויביהם שהם מדי וישמעאל שלו‬
‫בעותרא וישראל בדוחקא ובעניותא שאם היו השרים חסים על ממונן של‬
‫ישראל ומפקחין על ממונן כשהם בדוחק ובצער לא היו עשו וישמעאל שהם‬
‫אויביה שלוים בעושר גדול והם בעוני אלא אוקי ממונא בחזקת מאריה והיו‬
‫ישראל בעושר ובהשקט אבל בהיות שצריה היו לראש ואינן מפקחין עליהם‬
‫כדפי'‪:‬‬ ‫לכך אויביה שלו‬

‫היא נקודה פרטיות נקביית במדה זו‬ ‫)ו( ויצא וגו' כבר ידעת כי בת ציון‬
‫ונקראת כן לפי שהיא נגדיית לנקודת ציון הנקרא ראש צדיק והם שתי‬
‫נקודות מקבילות זו לזו ולכך קנתה הנקודה נקביית שם ציון על שם‬
‫התחברותה בנקודת ציון העליונה כדאיתא פ' צו דף ל"א ולכן המקונן קונן‬

‫כח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דהיינו מן אותה בחינה פרטית נקביית‬ ‫במר ואמר ויצא מן בת ציון‬
‫כי כן הוא‬ ‫כל הדרה היינו הנקודה העליונה ראש צדיק ונקרא הדרה‬
‫הודה הוא הדרה בסוד ויהי בצאת נפשה כי מתה דא צדיק דנפיק מינה‬
‫כמבואר בפ' ויצא ואפשר שזהו שרמזו ז"ל במדרש באמרם ויצא מבת ציון‬
‫מן בת ציון כתיב אמר ר' אחא יש לנו מנה אחת יפה זה הקב"ה שנכתב‬
‫זה הקב"ה שנאמר הוד והדר לבשת עכ"ל‬ ‫בו ה' מנת חלקי וכוסי כל הדרה‬
‫רמזו ז"ל כי מנה יפה הלזו הוא סוד יוסף הצדיק שהיה יפה תואר ויפה‬
‫מבת ציון אותה‬ ‫ממראה וכן נקרא יפה נוף משוש כל הארץ וזהו ויצא מן‬
‫מנה יפה יצא מבת ציון מההיא נקודה נקביות כדאמרן והיא נקרא הקב"ה‬
‫היינו הת"ת שהמנה‬ ‫כי כן כינוי זה צודק בכל מדה מהמדות וכל הדרה‬
‫היפה הלזו נמשך ממנו בסוד רקיע השמים סיומא דגופא גוף וברית והוי‬
‫ו'‬ ‫כאלו אמר ויצא מן מבת ציון שהמן הזה משך הת"ת שהוא כל הדרה‬
‫וממשך ו'‪ .‬אי נמי קראו לנקודת ציון זה הדרה שבו תלוי הדרת זקן דמאן‬
‫דאית ליה האי אית ליה האי ולכן אחר שיצאה מממנה נפשה דאיהו צדיק‬
‫דנפיק מינה כדאמרן היו שריה שהם מיכא"ל וגבריא"ל ורפא"ל ונוריא"ל‬
‫שהם שרי ההנהגתה בסוד פני ארי"ה פני שו"ר פני נש"ר פני אד"ם היו‬
‫כאילים לא מצאו מרעה כי כיון שהמשפיע חלף הלך לו המקבלת מנין לה‬
‫ליתן לשריה ולכהניה ולעם הארץ ובכן וילכו בלא כח ובלי השפעה כי כן‬
‫דא סמאל ואפשר כי קראוהו‬ ‫הגרת הטפה מכונה בשם כח לפני רודף‬
‫רודף בשם תואר זה שתמיד הוא רודף וכמו שכתבו המקובלים והיא‬
‫תשובת הגאון רבי יחיאל האשכנזי ז"ל דע כי כל הכחות הפנימיות‬
‫מעוררות תגר עם כחות סמאל הרשע תמיד אלה עם אלה מיום שנבראו‬
‫כאשר גזר החפץ העליון ויש זמנים גזורים על מדת הרחמים שבעת ימים‬
‫קודם ראיית הלבנה לערוך מלחמה עם סמאל וחייליו על המיעוט אשר גרם‬
‫כט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ללבנה השעיר מעורר תגר עם איש חלק על קנאת יפה כלבנה ומיכאל שר‬
‫החסד וגבריאל שר הגבורה שניהם כלי מלחמתם עם כח המקטרגים ובסוף‬
‫יום השביעי שר הגבורה מחליש כח המקטרג ועוזריו ושר החסד הכהן‬
‫הגדול מביא כדמות שעיר הוא השר הגדול אשר לפניו שמו שמעשאל‬
‫שהיה מלמד זכות על עשו ומקריבו כדמות קרבן במזבח העומד לפני‬
‫התשובה ביום ר"ח ואזי מתפייס הרצון ונעשת נחת רוח לפניו וגם‬
‫האצילות שנחסר מן הכבוד שהוא כדמות עונש על מיעוט הלבנה מתרבה‬
‫ומתמלא זהו דמות כפרה כקרבן השעיר וזהו שעיר לכפר מה שלמעלה‬
‫כנגד מה שלמטה ובאותו האצילות המתחדש וכח השעיר של מעלה כלה‬
‫כלו כליון רוחני באש הגבורה וחוזר ומתחדש בכח הרצון עד בא זמן הכליון‬
‫יתקיים מה שאמר הנביא ע"ה והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וכו' זהו‬
‫תורף לשון הגאון הרי טעם מספיק שיקרא סמאל רודף‪:‬‬

‫דף ד' פירש שהכח הזה הם כ"ח פרקין דיד ימין ויד שמאל י"ד‬ ‫ובתיקונים‬
‫פרקין לכל יד והם י"ד פרקין דיד ימין הם יקו"ק אלקינו יקו"ק י"ד אותיות‬

‫וי"ד פרקין דיד שמאל הם אותיות שניות מהשמות הנז' שהם כוז"ו במוכס"ז‬

‫כוז"ו אינון כח דאתמר עלייהו ועתה יגדל נא כח ה' מיד דאסתלקו וילכו‬
‫בלא כח לפני רודף ובג"ד אוקמוה מארי מתניתא כל העונה אמן בכל כוחו‬

‫קורעין לו גזר דין של ע' שנה עכ"ל פי' העניין כך הוא בזמן שהחסד‬

‫והגבורה נכללים זה בזה וזה בזה אז העולם בחסד וברחמים ואין שום אומה‬
‫ולשון יכולה לשלוט על ישראל לפי שהכללות ההוא מורה על היחוד‬

‫וכדאיתא בתיקונים דף ל"ט וז"ל והרי איהו כח פרקין דידין דמלכא עילאה‬

‫דאינון כוז"ו במוכס"ז כוז"ו כינויין דיחודא עילאה דאינון יקו"ק אלקינ"ו יקו"ק‬

‫ל‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ובגין דאסתלק האי חילא מישראל אתמר בהון וילכו בלא כח לפני‬
‫רודף עכ"ל והנה בזמן החורבן נסתלק הייחוד והכללות הזה וזהו וילכו‬
‫בלא התחברות י"ד וי"ד שעולים כ"ח לפני רודף‪:‬‬

‫איתא התם דף ס"ו וז"ל ומאן דאשתדל באורייתא דאתקרי תורת אמת‬ ‫תו‬
‫דיוקניה חקיקא לעילא בההוא חותם אמת ומאן דמשקר בה כאילו אפיל‬
‫אורייתא לתתא הה"ד ותשלך אמת ארצה ובההוא זמנא נפיל דיוקניה‬
‫וחותמיה לתתא ונפיל מזליה ואסתלק ההוא כח מיניה בההוא זמנא סמאל‬
‫וחיליה דאינון חיוין ובעירן ועופין מסאבין רדפין אבתריה הה"ד וילכו בלא‬
‫כח לפני רודף אם תב בתיובתא תב ההוא נחל לגביה דאיהו שכינתא‬
‫עילאה וכו‪ ,‬עכ"ל והוא מבואר‪:‬‬

‫איתא התם דף ע"ב כח הם כ"ח אותיות שבפ' בראשית ברא אלקים‬ ‫תו‬
‫את השמים ואת הארץ ובגלותא אסתלק ההוא כח מינייהו ואתמר בהון‬

‫ובג"ד אומרים בקדיש ועתה יגדל נא כח ה'‬ ‫וילכו בלא כח לפני רודף‬
‫וזהו העונה אמן בכל כחו וכו' עכ"ל והעניין כי באותיות אלו שבפסוק‬

‫בראשית שהם כ"ח אותיות וי"ד אותיות אחרנין דגניזין בהון שהם מ"ב‬

‫ברא הקב"ה שמים וארץ והנה הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬
‫בראשית וזהו סוד אמרנו בקדיש ועתה יגדל נא כח ה' וההתחדשות הזה‬

‫המתחדש בכל יום עד שתחזור העטרה ליושנה וזהו נמי שאנו עונים אמן‬

‫יהא שמיה רבא בכל כוחו כלומר יתגדל שמו הגדול באותו כח והתחדשות‬
‫גדול ולהיות כי בזמן החורבן אותו כח ואותו התחדשות יסתלק מהם לכך‬

‫רודף‪:‬‬ ‫נאמר וילכו בלא כח לפני‬

‫לא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫רּודיהָ ֹּכ‪4‬ל‬
‫ּומ ֶ
‬‫ז ָזֽ ְכ ָרה יְ ֽרּוׁשָ  ַל‪ C‬יְ ֵמ‪5‬י עָ נְ ָיּה  ְ‬
‫ַ ֽמחֲמֻ ֶ
דיהָ א ֲֶׁש‪/‬ר הָ י"ּו ִמימֵ י ֶ ק ֶדם ִּבנְ ‪ֹ D‬פל‬
‫ַד־צר וְ ֵא‪5‬ין עֹו ֵזר 
ָלּה ָרא ּוהָ צָ ִ
רים‬ ‫עַ ָּמּה ְּבי  ָ‬
‫ָ ֽׂשחֲק" ּו עַ ‪/‬ל ִמ ְׁשּבַ ֶ ּֽתהָ ׃‬
‫רש"י‬
‫)ז( זכרה ירושלם – בגלותה‪ :‬ימי עניה ‪ -‬ימי חורבנה שהביאה לידי עוני‪:‬‬
‫ומרודיה ‪ -‬הוא לשון צער כמו וירדתי על ההרים )שופטים יא( אריד בשיחי‬
‫ואהימה )תהלים נה(‪ :‬כל מחמדיה ‪ -‬וזכרה כל טוב מחמדיה שמימי קדם‪ :‬שחקו‬
‫על משבתיה ‪ -‬שמחו על שביתת משושה חגה חדשה ושבתה ומ"א דורש בלשון‬
‫אחר שהיו שובתין בגולה בשבתות וימים טובים ושומטים בשביעיות והיו האומות‬
‫משחקים עליהם ואומרים שוטים בארצכם לא שמרתם ועכשיו בגולה תשמרון‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫איתא התם דף צ"ב וז"ל ועד אית יד דאתקרי יד רמה ודא יהו"ה יו"ד‬ ‫תו‬
‫ה"א וא"ו ה"א ואית יד תניינא אהיה אל"ף ה"א יו"ד ה"א ודא כ"ח בזמנא‬
‫דחבו ישראל אסתלק האי כ"ח מינייהו ואתמר בהון וילכו בלא כח לפני‬
‫רודף עכ"ל‪ .‬פי' העניין כי ד' אותיות שם בן ד' הם ד' מוחין שהם בחכמה‬
‫מתלבשים בד' חללין ד' אותיות אהי"ה ושם בן ד' במילואו הם עשר אותיות‬
‫הם עשר דחכמה ומתלבשים בעשר אותיות דמילוי שם אהי"ה ועניין זה‬
‫יחוד גדול הוא בין אבא ואמא וכשנחרב הבית נפרד היחוד הזה בסוד‬
‫ערי"ה ערו"ה רע בין י"ה רע בין ו"ה ובסוד ותלכן שתיהן שלח תשלח תרין‬
‫תירוכין וזהו וילכו בלא כח לפני רודף‪:‬‬

‫וגו' קונן במר ואמר זאת ירושלים לא די לה שלא השפיעה‬ ‫)ז( זכרה‬
‫לב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לשריה שהם מיכאל גבריאל רפאל נוריאל שהם שרי הנהגתה אלא אדרבה‬
‫השפיעה הקליפות שהם הנקראים ימי עוני ימי הרעה והם מורדיה וקמיה‬
‫כעבד מורד באדוניו וכמו שאז"ל על סמאל שמרד באדוניו הוי כאילו‬
‫הוא מלשון זכר כזכר הזה שמשפיע על דרך‬ ‫ומורדיה ומלת זכרה‬
‫שפירשתי ה' זכרנו יברך וכן רמזו בפרשת שפטים בזוהר בפ' ושם אלקים‬
‫אחרים לא תזכירו בסוד אל תאמר אשלמה רע כמבואר בזוהר פ' מקץ והוי‬
‫שהם מורדיה ומהו שהשפיעה‬ ‫כאילו אמר השפיעה ירושלם לימי עניה‬
‫שהם ששת ימי‬ ‫להם כל מחמודיה והשפעותיה שקבלה מימי קדם‬
‫שהם קדמו לכל המציאות אי נמי‬ ‫בראשית ששת קצוות ונקראו ימי קדם‬
‫היינו מדה י"ג משלש עשרה מדות הרמוזים במי אל כמוך‬ ‫מימי קדם‬
‫הנקרא מזל כמבואר פ' נשא דף קל"א ובמה יוודע איפה הרעה הגדולה‬
‫דהיינו ישראל ממש מיניה ידעינן שהכח‬ ‫הזאת בנפול עמה ביד צר‬
‫וההשפעה שהיה ראוי לבא עליהם נהפוך הוא ובזה גברו עליהם ונפלו‬
‫ישראל ביד צריהם‪ ,‬ואם תאמר ולמה עשתה כזאת על עם ה' לתת את של‬
‫מהמדות העליונות שכלם הסכימו שתסוב‬ ‫זה לזה לפי שאין עוזר לה‬
‫ההשפעה למחריבים ולטמאים וישראל רקים ושוקקים וכן אין עוזר לו מצד‬
‫התחתונים בסוד באלהי"ם נעשה חיל לא היה מי שיעשה תורה ומצוה דיגנו‬
‫עלן אי נמי זכרה מלשון זכירה ממש וכאילו אמר זכרה ירושלים‬
‫מה שהיה לה מקודם דהיינו‬ ‫העליונה עתה שהיא בימי עניה ומרודיה‬
‫כי כל תיקוני זעיר מתקוני אריך‬ ‫כל מחמודיה שהיו לה מימי קדם‬
‫אתתקנו ומזעיר לנוקביה כמובא באדרא דנשא ועתה בנפול עמה ביד‬
‫לא‬ ‫צר שהוא הצר הצורר סמאל וסיעתו וגברו בעלי זרוע ואין עוזר לה‬
‫לעגו כמו אל תראוני‬ ‫מן העליונים ולא מן התחתונים כדפי' ראוה צרים‬
‫שאני שחרחרת צרים ע' שרים אי נמי סמא"ל ונחש ולילית ואגרת בת‬
‫לג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מחלת ונעמה ולילית זעירתא וחיילותיהם ונקרא רשות הרבים כמבואר‬
‫שמחו וצחקו על השבתת הזיווג ביום‬ ‫בתיקונים שחקו על משבתיה‬
‫והייחוד בלילה כמבואר בזוהר בכמה דוכתי ודברים אלה נעשים ע"י ישראל‬
‫בטלו הייחודים‬ ‫לעם קרובו ועתה בעונותינו שרבו בנפול עמה ביד צר‬
‫שקודם שישראל‬ ‫כלם וזהו על משבתיה לשון רבים‪ ,‬אי נמי ראוה צרים‬
‫היתה ידם תקיפה בתורתם ותפלתם והיו מרוממים‬ ‫היו נופלים ביד צר‬
‫אותה למעלה למעלה בסוד זרקא אזדריקת עד א"ס אז לא היו הקליפות‬
‫כשל‬ ‫משיגים בו כלל כי רב המקום ביניהם אמנם בנפול עמה ביד צר‬
‫עוזר ונפל עזור ירדה שכינה בסוד הגלות ונתלבשה בלבושי שק בע' שרים‬
‫השיגו בה שהאור העליון היה מתנוצץ בהם ושמחו כשמחת‬ ‫ראוה צרים‬
‫הקציר על השבתת ייחודיה כי בעתים ההם אין להם מציאות ותקומה כלל‬
‫ולא שום תגבורת כמו שפי' ז'ל וכל אדם לא יהיה באהל מועד לכפר בקודש‬
‫דהיינו אדם בליעל לא יראה ולא ימצא אלא היו נכנסים בנוקבא דתהומא‬
‫על השבתת הייחודים שבזה גברה ידם ויצאו חוץ‬ ‫רבא אמנם עתה שחקו‬
‫היינו הנשמות‬ ‫ממחיצתם להרע ולהשחית‪ .‬אי נמי בנפול עמה ביד צר‬
‫כי כשנעשתה‬ ‫העשוקות בטיקלא ביד לילית הרשעה ואין לעוזר לה‬
‫הרעה הגדולה הזאת והעושק והנלוז הזה היא כד קיימא סיהרא בפגימיותא‬
‫דהיינו מצד התחתונים כד אסגיאו חייבין בעלמא ובכל שעתא אפיקת נשמתיה כל אותם‬
‫הנשמות שיוצאות בעת ובעונה ההיא הם נעשקות כמבואר בסבא וזהו ואין עוזר לה‬
‫על השבתת הכח‬ ‫לשתשוב לאיתנה הראשון ובכן ראוה צרים לילית וחברותיה שחקו‬
‫ששבת ממנה כביכו"ל שלא היה לאל ידה להצילם מיד עושקיהם דמיון הגבור כשהוא‬
‫קשור בשתי ידיו וכמו כן הכא השיב אחור ימינו כביכו"ל אלמלא ממקרא כתיב‬
‫אי אפשר לאומרו כל זה גורמים התחתונים במעשיהם הרעים צור ילדך תשי‬
‫ולהפך באלקים נעשה חיל‪:‬‬
‫לד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־ּכ"ן ְלנִ ָידה‬
‫ח ֵח ְ‪5‬טא ָ ֽח ְטאָ ה  יְ רּוׁשָ
ַל‪ C‬עַ ֵ‬
‫י־רא ּו‬
‫ילּוהָ  ִ ּֽכ ָ‬
‫ל־מכַ ְּב ֶד‪5‬יהָ ִהּזִ ‬ ‫הָ יָ תָ ה ָ ּֽכ ְ‬
‫ַּתׁשָ ב אָ ֽחֹור׃‬
‫ַם־היא נֶ ֽאֶ נְ ָח"ה ו ָ ‪/‬‬
‫עֶ ְרו
ָָתּה ּג ִ ‪/‬‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫ערותה – קלונה‪ :‬נאנחה‬ ‫)ח( לנידה‬
‫‪ -‬לגולה לשון נע ונד אשמובי"ר בלע"ז‪:‬‬
‫‪ -‬הוא שם דבר שושפוריר"א‪:‬‬ ‫לשון נפעלה שושפיר"ר בלע"ז‪ :‬גם היא נאנחה‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)ח( ובתיקונים תיקון ט' ז"ל וברחת שכינתא מתמן בההוא זמנא שחקו‬
‫על משבתיה ואומרת שפחה לאו האי כגונא דעבדת שרי לשפחה הה"ד‬
‫מפני שרי גברתי אנכי ברחת פי' משבתיה על השבתת הכח‪ ,‬זכור תזכור‬
‫את אשר פרשנו לעיל אצל כי ה' הוגה על רוב פשעיה דעל דלא אקדימת‬
‫קיסטא לבנה נגזרה גזרה שתלך עמהם בגלות וזהו חטא חטאה ירושלם‬
‫דלא אקדימת קיסטא ולכן דנוה שתהא נדה ונעה עם בניה‪ .‬כל מכבדיה‬
‫הזילוה בפרשת פנחס דף ר"ן איתא דכמה אוכלוסין היו קראן לה כבוד‬
‫כבוד כבוד ובהיכלו כלו אומר כבוד כעניין קידוש החדש כשמקדשין אותו‬
‫כלומר‬ ‫למעלה אמר עתה כל אותם שהיו מכבדים אותם בשם כבוד הזילוה‬
‫לא היתה בעיניהם ביוקר ובחשיבות כבראשונה אלא בזול והכוונה שבהיות‬
‫השכינה בהיכלה כבודה בת מלך פנימה כלו אומר כבוד‪ ,‬אמנם בגלות‬
‫שיצאה בעקבי הצאן ירדה מערך חשיבותה ומעלתה והיתה בזול בעיניהם‬
‫ראו כניסת הרע בין ו' לה' כדאיתא בתיקונים מאי‬ ‫ולמה כי ראו ערותה‬
‫ערוה רע בין ו"ה הפריד הרע ביניהם וירדה למטה בסוד הגלות לבושי שק‬
‫גם היא נאנחה על עניין כניסת החיצוני הזה בינה לבינו ואומרו גם‬
‫היא הכוונה כי אף על גב שאין במלכות דאצילות שום פירוד כדאיתא‬
‫בר"מ פ' כי תצא ד~ף רע"ז דעלה כתיב אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא‬
‫אתן אלא שכינה דבריאה היא ההולכת בגלות והפירוד לא שייך בה כביכו"ל‬
‫לה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יתּה‬‫ׁשּוליהָ ‪5‬ל ֹא ָז ְֽכ ָרה  ַ ֽאח ֲִר
ָ‬
‫ט טֻ ְמאָ ָתּה ְּב  ֶ‬
‫ו ֵַּת ֶרד ְּפלָ ִ
אים ֵא‪/‬ין ְמנ ֵַח"ם ָלּה ְר ֵא‪5‬ה יְ ה ָוה ‬
‫אֶ ת־עָנְ ִי
י ִ ‪ּ/‬כי ִהגְ ִ "ּדיל אֹויֵ ֽב׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לשון גנאי הוא דם נדותיה ניכר בשולי בגדיה כלומר‬ ‫)ט( טומאתה בשוליה‬
‫‪ -‬כשהיו חוטאין לא‬ ‫חטאותיה גלויין הרבה עשאתן בגלוי‪ :‬לא זכרה אחריתה‬
‫נתנו לב מה תהיה אחריתם לפיכך ותרד פלאים ירידתם נפלאת פלאים הרבה שהכל‬
‫מפליאים שאירע לה מה שלא אירע לכל עיר‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אך היא גרמה כל זאת על עם ה' על שלא הקדימה להם שבט המוסר‬
‫להכותם שוק על ירך מכה רבה כדי שייטיבו דרכיהם ומעלליהם שאלמלא‬

‫היתה מייסרת אותם לא היו מרבים לפשוע ולא נעשתה הרעה הגדולה‬

‫הזאת ובזוהר פ' מקץ פי' כל מחמדיה דא מלכות בבל ששלחו ספרים ומנחה‬
‫אל חזקיה וכו' וכתב שנית שלם לאלהא רבא שלם לירושלים כי ראו‬
‫היינו ויראם את כל בית נכאתו‪:‬‬ ‫ערותה‬

‫היינו הנחש הטמא הארור הכרוך בעקבה שהם השוליים‬ ‫)ט( טומאתה‬
‫רגליה יורדות מות ונכרך אחריה לפי שלא זכרה אחריה לא זכרה‬
‫לא זכרה שבהמנע שבט המוסר מבניה ישובו לגלות פעם שניה‬ ‫אחריתה‬
‫דהיינו הגלות הזה המר והנמהר והוא עמהם כי בגלות בבל לא נטרדה היא‬

‫עמהם דרך גלות אבל בגלות הזה נטרדה עמהם כדאיתא בזוהר פ' תשא‬

‫לו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫או חטא ממש או מלשון חסרון‬ ‫והוא נמשך אחר פסוק הקודם חטא חטאה‬
‫כפי השני פירושים שפירשתי שמנעה מבניה שבט המוסר גרם שלנדה‬

‫היתה נעה ונדה ובכן נטרדה ממקומה והטומאה כרוכה אחריה וזה היה לה‬

‫שאם היתה זוכרת אחריתה שישובו בגלות לא‬ ‫לפי שלא זכרה אחריתה‬
‫ירדה בתכלית הירידה‬ ‫היתה מונעת מהם שבט המוסר ולכן ותרד פלאים‬
‫עד הקצה האחרון ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר ולזה כיון‬

‫המשורר ברוח הקדש כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטננו דהיינו נפש‬
‫דוד נשבע ה' בנפשו וכן היא נקראת בטננו כי בה ובקרבה נתהוו הויות‬

‫הנשמות והירידה הזאת היא סוד הרגלים של צלם נבוכדנצר אצבען דרגלא‬

‫שאין ירידה למטה מהם וכדאיתא בפ' פקודי דף רנ"ח כד יסתיים גלותא‬
‫הכוונה לומר לא‬ ‫במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו וכו' ואומר לא זכרה‬
‫אשגחת ודברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬אי נמי המקונן אגב אורחיה למדנו‬

‫בקינתו ובתמרורו הקדמה אמיתית וכבר עבר לפנינו בפסוק הקודם שאין‬
‫כל הדברים אמורים אלא במלכות דבריאה אמנם במלכות אצילות אני ה'‬

‫דהיינו הנחש הטמא הכרוך אינו אלא‬ ‫הוא שמי וכו' וז"ש טומאתה‬
‫דהיינו הבריאה סוד עולם הכסא‬ ‫בשוליה בחינת המ' למטה בשוליה‬
‫ודמדומי ראיה ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים וכו'‬

‫שכן היא בחינות אחרונות שבה ובבחינה זו‬ ‫והיא הנקראת אחריתה‬
‫נאמר מה שנאמר שאין בה זכירת הייחוד של ישראל הזכר אלא היא בסוד‬
‫מה שלא נזכרה ונשפעה הוא‬ ‫הגלות והפירוד וזהו לא זכרה אחריתה‬
‫הבחינה הזאת אשר הוא אחריתה‪:‬‬

‫בזוהר פרשת אמור‬ ‫ותרד פלאים למטה בסוד הגות אין מנחם לה‬
‫לז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שמאחר שאין ייחוד בזמן זה מה תועלת יש בתפילתנו ועסק התורה ותירץ‬

‫התם מכל מקום סעיד יסמוך לה לכנסת ישראל והעניין שהוא נקראת סוכת‬

‫דוד הנופלת בכל יום ויום נופלת ולכך אין לך יום שאין קללתו מרובה‬

‫מחבירו וזהו נופלת בכל יום תמיד והתורה והתפלה עביד סעידו וסמיכו‬

‫שאם עתידה ליפול בכל יום כחוט השערה לא יפול כי אם כחצי חוט‬

‫לא היה מי‬ ‫השערה וזהו ותרד פלאים ירדה בפלא לפי שאין מנחם לה‬
‫שינהל לה ואין מחזיק בידה למעבד לה סעידו וסמיכו וזהו אין מנחם לה‬
‫מציאות נחמה בעלמא סעד וסמך דמיון האבל שהמנחמים אינם מביאים לו‬

‫לה‪.‬‬ ‫מתו אלא ידברו על לבו דברים טובים דברים נחומים וזהו אין מנחם‬
‫אי נמי מנחם היינו היסוד המנחם אותה מכל צערותיה וכן עולה יסוד עם ד'‬

‫אותיות כ"א כמנין מנחם במ"ק‪:‬‬

‫היינו השפחה כי תירש גבירתה והעניין כי בסוד הייחוד‬ ‫כי הגדיל אויב‬
‫נאמר ותרב חכמת שלמה אתרביאת שמשתרבבות להיותה עזר כנגדו ידין‬

‫בידין וכו' ואז הוא סיהרא באשלמותא ועתה בזמן החורבן בעונותינו‬

‫הרבים היא נתמעטה ונתקמטה בסוד י' ע"ד אל תראוני שאני שחרחורת‬

‫והשפחה ירשה את גבירתה ונתגדלה ונשתרבבה להתייחד עם הנחש בריח‬

‫בן זוגו של הנחש עקלתון בסוד אל תאמר אשלמה רע כדאיתא בזוהר וזהו‬

‫היינו סמאל הגדיל קטרוגיו יותר‬ ‫כי הגדיל אויב‪ .‬אי נמי הגדיל אויב‬
‫ממה שהעוו את דרכם וכדאיתא במדרש רות בפסוק והתעוותו אנשי החיל‬

‫כדאיתא התם שקטרג שלא כדין והוה עוות דינא‪:‬‬

‫לח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־מחֲמַ ֶּדיהָ‬
‫י יָדֹו  ָּפ ַרׂש
ָצר עַ "ל ּכָ ַ ֽ‬
‫ׁשּה א ֲֶׁשר‬ ‫י־רא ֲָת‪5‬ה גֹויִ ם  ָּבאּו ִמקְ ָּד
ָ‬ ‫ִ ּֽכ ָ‬
‫ִצ ִּו
יתָ ה ֽל ֹא־ ָי ‪ֹ /‬באּו בַ ּקָ ָה"ל ָ ֽל‪J‬׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬ספרי תורות שנאמר‬ ‫)י( ידו פרש צר ‪ -‬עמון ומואב‪ .‬על כל מחמדיה‬
‫בהם )תהלים יט( הנחמדים מזהב הכל נפנו לבוז כסף וזהב והם נפנו על ספרי‬
‫תורות כדי לשורפם לפי שכתוב בהם )דברים כג( לא יבא עמוני וגו'‪ .‬אשר צוית‬
‫לא יבאו בקהל לך ‪ -‬אלו עמון ומואב‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫במר ואמר הנה הצר הזה שהוא סמאל שאין לו שליטה לעלות‬ ‫)י( קונן‬
‫ולקטרג אלא כנגד ההיכלות מבחוץ דהיינו במדורין המקיפין את ההיכלות‬
‫ולא בכללן אלא עד המדורין שכנגד אהבה והיכל זכות ששם מתאחזות‬
‫הקליפות מצד ישמעאל שיצא מאברהם ומצד עשו שיצא מיצחק והנה‬
‫בסיפא דקרא דלעיל אמר כי הגדיל אויב ומהו ההגדלה ששלח ידו בשלומיו‬
‫דהיינו‬ ‫יד קטרוגו עלתה למרום עד כנגד כל ההיכלות וז"א כל מחמדיה‬
‫בכללות ההיכלות כלם ונקראו מחמדיה לפי שע"י ההיכלות הוא נחמדת‬
‫מלמעלה ומתייחדה בסוד בתולות אחריה רעותיה מובאות מביאות כתיב‬
‫ואימתי בזמן שראתה גוים שהם ע' שרים באו מקדשה היינו תוך תחום‬
‫רקיעא שכנגד א"י כדאיתא בפרשת ויקהל שיש מחיצות מבדילות בין‬
‫הרקיע הנרקע על ארץ העמים ובין רקיע שעל אויר ארץ ישראל הא'‬
‫הנקרא מנדו"ן והב' סנדו"ן ועולות המחיצות הללו למעלה למעלה עד כסא‬
‫הכבוד וע' אומות דהיינו ע' שריהם עומדים מרחוק אלפים אמה ואין שום‬

‫לט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אחד מהם יכול ליכנס תוך גבולו של חברו אלא אחר שנתן להם רשות‬
‫לשלוט זה על זה אז שר אחד נכנס בתוך גבולו של חברו ואחרי כן גוברת‬
‫אומתו למטה על אומתו של זה אמנם תוך שתי המחיצות אין להם רשות‬
‫ליכנס שם כי הוא מקום קדוש ולכך לדעתי זהו הטעם שאויר ארץ ישראל‬
‫מחכים כי אין שום שר שולט באוירה שיחשיך עיני המעיין אמר המקונן‬
‫כמתאונן כי ראתה גוים דהיינו הע' שרים באו מקדשה‬
‫למעלה דהיינו‬
‫תוך אותו תחום הקדוש שהוא כנגד אויר ארץ ישראל אשר צוית שלא‬
‫כלומר הקהל‬ ‫יבאו באותו קהל ששם להקת כחות קדושים וזהו בקהל לך‬
‫שלך בדומה לך וכן נמי לך שזהו חלק שהגיע לך בזמן שהצבת גבולות‬
‫עמים לקחת זה המקום מיוחד לך והנה לפי זה יהיה מלת כי כמו אימתי על‬
‫דרך שפי' רבינו שלמה ז"ל על כי בא סוס פרעה שפי' אז ישיר משה וכו'‬
‫אימתי בזמן שבא סוס פרעה וכו' והכוונה שבזמן שגברה ידם של שבעים‬
‫שרים ליכנס תוך הקדש אשר לא נתן להם רשות ליכנס בו או גם גברה יד‬
‫הצר הצורר סמאל ונכנס ונתפשט חוץ ממחיצתו שהוא כנגד מדור המקיף‬
‫היכל אהבה והיכל זכות ועלה יותר למעלה במדור המקיף היכל קדש‬
‫הקדשים וזהו שרבה מלת כל ואפשר לפרש ידו מלשון מקום כמו והאתונות‬
‫רועות על ידיהם והכוונה שמקומו נתפשט על כל מחמדיה אי נמי ידו‬
‫פרש צר על כל מחמדיה ועלתה הקליפה עד למעלה ועשתה והצליחה‬
‫ולא מחתה בידה יען כי ראתה גוים ראתה השכינה שגוים באו ממקדשה‬
‫דהיינו הכהנים ששמשו בימי צדקיה כלם היו ערלים כאותם הגוים אשר צוית‬
‫שלא יבואו בקהל לך שאסרת אותם לבא בקהל הם כיוצא בהם ערלים‬
‫ואפשר נמי שאלו הכהנים אחר שהיו ערלים גוים איקרון וכדאיתא ביחזקאל‬
‫בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר אל מקדשי וכו' וזהו אשר צויתי‬
‫שלא יבא בקהל עדתך הקדושה מי שהוא ערל והם נכנסו לעבוד עבודת‬
‫הקדש להעלות עולות ושלמים בעד כל קהל עדת ישראל בהיותם ערלים‬

‫מ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אנ ִָחים  ְמבַ ּקְ ִׁשים
ֶלחֶ ם נָ ְֽתנ‪ּD‬ו‬
‫יא ּכָ ל־עַ ָּמ‪ּ5‬ה ֶ ֽנ ֱ‬
‫יה=ם( ְּב " ֹאכֶ ל ְלהָ ִׁשיב‬ ‫מחמודיהם ) ַ ֽמחֲמַ ֵּד ֶ‬
‫"יתי‬‫נָ פֶ ׁש ְר ֵא‪5‬ה יְ ה ָוה  ְוֽהַ ִ
ּביטָ ה ִ ‪ּ/‬כי הָ ִי ִ‬
‫זֽ ֹולֵ ָ ֽלה׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היינו צרי יהודה ובנימין עמון‬ ‫וכמו זר נחשבו‪ .‬אי נמי ידו פרש צר‬
‫ומואב תרי שבבי בישי דישראל הוו כדאיתא במדרש על כל מחמדיה‬
‫דהיינו ס"ת למחוק לא יבא עמוני ומואבי וכו' ולא מחתה השכינה בידם יען‬
‫כי ראתה שורשם למעלה הנקרא מלכים שקוץ בני עמון ופעור שקוץ מואב‬
‫דסחיר ימא רבא דהיינו הים העליון כדאיתא בסתרי תורה פרשת וירא דף‬
‫ק"ט והם לא היה להם רשות עד הנה ליכנס פנימה למקדשה העליון אלא‬
‫סביב רשעים יתהלכון וזהו דסחרי ימא רבא דקאמר התם וכיון שראתה‬
‫שנכנסו למעלה נתרשלו ידיה והניחה את הטמאים הללו עמון ומואב דאתו‬
‫מסטרייהו למטה לפרוש יד במחמדיה כאמור‪:‬‬

‫)יא( כל עמה‬
‫היינו הנשמות אשר בקרבה בסוד העיבור וזהו עמה בכינוי‬
‫נאנחים מבקשים לחם היינו סוד ההשפעה הנשפעת מלמעלה כי להיות‬
‫שאין משפיעים במדה זו גם ילדיה בלתי ההשפעה ואומר כל עמה לכלול‬
‫חייליה התחתונים שבבריאה יצירה עשיה כלם מבקשים לחם ואין נתנו‬
‫מחמדיהם היינו החמדה והתשוקה שיש לכל עילה להקשר בעלולה על‬
‫דרך יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ועתה בראותם שהלחם‬
‫עזבו כמו ולא נתן סיחון וכו' עזבו אותה‬ ‫אזל מכליהם נתנו מחמודיהם‬
‫חמדה ותשוקה וחזרו להקשר כל אחד בעילתו בשביל מעט אוכל דהיינו‬

‫מא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫השפעה מועטת שחזרו להיותם עלולים לשאוב שפע כדי להשיב נפש‬
‫שלהם שצערה קודם לצער העלולים ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה‬
‫שעד כאן היה טבע כל העולמות להשפיע ועתה להיותם עלולים מקבלים‬
‫ולא משפיעים וזהו זוללה כדרך הזולל שהכל רוצים להכניס בבטנו ותרע‬
‫היינו המלאכים וכחות‬ ‫עינו מלתת מעט לזולתו‪ .‬אי נמי כל עמה נאנחים‬
‫עולם היצירה ומה גם מלאכים דשכינתא הנקראים אראלים וזהו טעם‬
‫הכינוי באומר עמה עם שלה כל לרבות שאר חיילין וחיות הקדש מבקשים‬
‫לחם היינו לחם עליון לחם מן השמים לחם עונג דהיינו ת"ת כדאיתא פ'‬
‫ויחי דף רמ"ו שיבא וישפיע ללחם עוני והיינו סוד הייחוד הנעשה בימות‬
‫החול ע"י מטטרון וזה אי אפשר ליעשות בלתי מעשה התחתונים לכך מה‬
‫דהיינו מעשה התחתונים שכל‬ ‫עשו העם הזה האמור נתנו מחמודיהם‬
‫תשוקתן וחמדתן הוא לבקש מעשה התחתונים להראות למעלה בסוד מיין‬
‫נוקבין על דרך מה שנתבאר בזוהר שיר השירים בפסוק אופן אחד בארץ‬
‫יש פן אחד בארץ שמקבץ כל חלקי העשיה ומעשה התחתונים ונותנן‬
‫למעלה כמו כן מיכאל וגבריאל כשרואים איזה אדם שמוציא דברי תורה או‬
‫עושה איזה מעשה טוב תכף יפרוש כנפיו יקחהו כדאיתא בפ' פנחס בר"מ‬
‫דף רכ"ט רל"ח ולכן בזמן החורבן לא היו מעשים בישראל לעשות זווג גמור‬
‫כלומר סוד שארה‬ ‫דהיינו סוד עונתה אלא מעט אוכל להשיב נפש‬
‫בלבד ולא בשלמות אלא מעט אוכל דהיינו שארה כדי להשיב מעט את‬
‫הנפש וזהו נתנו מחמדיהם‬
‫כל מה שחמדו ונטלו מעולם התחתון לא היה‬
‫בו כדי לקבל אלא מעט אוכל להשיב נפש ועם כל זה לא שוה להם אי‬
‫נמי נפש היינו נפש דוד להשיב עליהם אל מקומה הרמתה ועם כל זה לא‬
‫יכולו כי לא היה באותם המעשים המעטים אפילו כדי גמיעה חדא וז"ש‬
‫בפרקי היכלות שנתקבצו כל פמליא של מעלה ואמרו מי יעלה לנו תתקנ"ה‬
‫רקיעים שהם בסוד הכסא כדי להראות מעט מזעיר מעשה התחתונים כדי‬
‫שעל ידו יעשה איזה ייחוד למעלה וע"י כך תתבטל הגזרה ואמר מט"ט אני‬
‫אעלה ולא יכול לעלות כל הרקיעים אלא עד תת"ק ונתן שם קולו בבכיה‬
‫מב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וירד הקב"ה משמי מרום ובכה עמו ולא יכול מט"ט לבטל הגזרה כדאיתא‬
‫התם והעניין הוא שמטטרון חשב שבאותו מעט קט שקבץ ממעשה‬
‫התחתונים כגון מעשה הטוב מקצת צדיקי הדור ההוא כגון ר' אליעזר‬
‫המודעי וכיוצא יהיה לאל ידו לייחד ייחוד עליון ולבטל הגזירה שע"י הייחוד‬
‫מתמתקין הדיניק ולא יכולו וזהו נתנו מחמדיהם כאמור באוכל‬
‫להשיב הנפש העליונה נפש דוד אל מקומה כאמור לכן ראה ה' ת"ת‬
‫והביטה ממעון קדשך כי הייתי זוללה שלא הספיק לי כל מה שנתנו‬
‫מחמדיהם להשיבני הרמתה כדרכו של זולל שאינו מסתפק במה שנותנים‬
‫לו והוא משל ומליצה להפליג המספד והקינה שבזמן העבר היו כל כך ריבוי‬
‫מעשים טובים העולה מהתחתונים שהיתה הנפש הזאת נפש שבעה מלאתי‬
‫משפט כמנין מלא"תי בתי כנסיות שהיו בירושלם ומה גם במעשה‬
‫הקרבנות והקטרת הקטורת בבקר ובערב שהיה מקשר העולמות כלם‬
‫ברגע ועתה נעדר כל זה‪ ,‬וזהו כי הייתי זוללה‬
‫כינוי על העדר הטבע‪ .‬אי‬
‫נמי כי הייתי זוללה כלומר קודם לכן הייתי מקבלת ונותנת ומשפעת‬
‫לכל העולמות עתה כל מה שאני מקבלת אני צריכה לעצמי באופן כי‬
‫העולמות התחתונים חרבים ויבשים ובזה נחשבתי לזוללה ואע"ג שאין‬
‫הדברים כן כי כדי צרכה לא חסר מכל מקום אחר שהם לצורך בניה ואין‬
‫בה כדי צרכם קרי בה זוללה והחכם השלם הר"ר אלעזר אזכרי נר"ו פי' כל‬
‫עמה היינו בני ישראל של מעלה כדאיתא בריש פ' שמות בזוהר דאיתא ס'‬
‫רבוא בני ישראל שהם מלאכים דישראל סבא ומלת כל ריבה גם בני‬
‫ישראל של מטה מבקשים לחם היינו ההשפעה שהיתה השכינה משפעת‬
‫להם להטריף לחם חקם והוא המן ברוחניות כדאיתא בזוהר ובמדרש לחם‬
‫אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת היו ניזונים ממנו וכנגדם בני ישראל‬
‫למטה מבקשים לחם כי כבד הרעב בארץ נתנו מחמדיהם למטה כמשמעו‬
‫שהיו נותנים לאויבים קופה של זהב בשביל קופה של חטים כדאיתא‬
‫במדרש וכנגדם בני ישראל של מעלה השפע שהיה רגיל לבא עליהם היה‬
‫בשני פנים א' מזון והב' כתרים וקישוטים והראיה דאיתא במדרש פ' יתרו‬
‫מג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־ע ְב ֵרי ֶד ֶר‪ LJ‬הַ ִּביטּו‬
‫יב ל ו ֹא אֲלֵ יכֶ ם ‪ּ M‬כָ ֹ‬
‫ְּורא ּו ִאם־יֵ ‪ׁ5‬ש מַ ְכאֹוב  ְּכמַ ְכא ִ
ֹבי א ֲֶׁש‪/‬ר‬
‫עֹול"ל ִלי אֲׁשֶ ר  הֹוגָ ה יְ ה ָו
ה ְּבי"ֹום ח ‪ֲ/‬רֹון‬
‫ַ‬
‫אַ ּֽפֹו׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לא תהא כצרה הזאת עוד לכל עוברי על דת אמרו חכמים‬ ‫)יב( לא אליכם‬
‫‪-‬‬ ‫מכאן לקובלנא מן התורה ראו מה עשה לי הביטו וראו וגומר‪ :‬אשר עולל‬
‫‪ -‬אותי ביום חרון אפו גם זה לשון יגון‪:‬‬ ‫אשר נעשה לי‪ :‬אשר הוגה ה'‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס' רבוא של מלאכי השרת ולכל‬
‫אחד ואחד מישראל קשרו ב' כתרים וכו' וכשחטאו ישראל חזרו ק"כ רבוא‬
‫של מלאכי חבלה ופרקום הרי שהיה למלאכים כתרים והחיצונים נטלום‬
‫מהם בחטאתם של ישראל והכא בעת החורבן נתנו אותם מיני כתרים‬
‫שהיו להם כדי לקבל מן השפע אשר היה בא אל החיצונים להשיב נפשם‬
‫הבטה מלמעלה‬ ‫ראה ה' הוא לשון תפלה כנגד בני ישראל סבא והביטה‬
‫למטה כנגד ישראל של מטה לרחם עליהם לתת השפעתם כי כבר הייתי‬
‫כזוללה שנותנים מחמדיהם כדי ליטול אוכל לנפשם ולא נותר לי על מה‬
‫לסמוך עכ"ד‪:‬‬

‫לנשמות הצדיקים שעוברים‬ ‫)יב( אפשר שרמז באמרו עוברי דרך‬
‫ושבים דרך עמוד א' המקשר בין גן עדן עליון ובין גן עדן תחתון הנקרא‬
‫בזוהר פ' ויקהל מכו"ן ה"ר ציו"ן ובשבתות ויו"ט ור"ח עוברים באותו עמוד‬
‫ועולים לג"ע עליון ועומדים שם ונהנים מזיו השכינה עד מוצאי שבת ויו"ט‬

‫מד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ואחר מוצאי שבת ויו"ט חוזרים ויורדים לג"ע התחתון כמבואר שם וזהו‬
‫כעין תפלה יהי רצון שלא יגיע‬ ‫אומרו לא אליכם כל עוברי דרך‬
‫אליכם שום צער מאלו הצרות שאני מצטערת‪ ,‬אי נמי אתם עוברי דרך‬
‫וכו' מדברת כדואגת‬ ‫שלא אליכם מגיע שום צער מזה הביטו וראו‬
‫ומצטערת נגד אותם הנשמות ואומרת דרך תימה היתכן זה שאין אתם‬
‫מצטערים בצרתי כי ראוי הוי שתצטערו בצרתי כי אין צרתי קטנה‬
‫וכו' ולכן קומו מתרדמתכם‬ ‫שתעלימו עיניכם ממנה כי הביטו וראו‬
‫והתפללו על הצרה וכדאיתא בזוהר פ' שמות אלמלא התפלה שמתפללים‬
‫נשמות הצדיקים על החיים לא הוו קיימים בעלמא אפילו רגעא חדא אי נמי‬
‫אינו מגיע אליכם צער זה בודאי‬ ‫דרך תימה באופן אחר וכי לא אליכם‬
‫שמגיע אליכם וכדקיימא לן וירעו לנו מצרים ולאבותינו מכאן שהאבות‬
‫מצטערים בקבר אם כן אחר שאתם מצטערים הביטו וראו אם יש‬
‫והתפללו עלי לפי שהנהרג לא נצטער אלא מהריגתו‬ ‫מכאוב כמכאובי‬
‫והנצלב מצליבתו והמת ברעב ברעבונו והצמא בצמאונו אבל מכאובי כולל‬
‫כלם כאחד יען כי היא אם כל חי וכל צערי וצער שעובר על אחד מבניה‬
‫היא מצטערת עליו וכדאיתא בגמרא שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו'‬
‫ומה על דמן של רשעים שנשפך כך על דמן של צדיקים על אחת כמה‬
‫כלומר כל מה שהגיע לכל אחד‬ ‫וכמה וזהו שחזר ופי' דבריו אשר עולל לי‬
‫ואחד לי לעצמי הגיע וכל מה שהוגה ה' והגזים התראות ועונשים ביום‬
‫כולם עוללים לי ואני בעצמי נצטערתי ומה שדברה נגד אלו‬ ‫חרון אפו‬
‫הנשמות ולא למלאכים ולשאר כחות קדושים הוא כי כל השאר נצטערו‬
‫והגיע הרע והצער בכל מחנות קדושים כמש"ה הן אראלם צעקו חוצה‬
‫צווחים לבר מהיכלין כדאיתא בתיקונים מהיכל תענוגיהם דדיו לעבד להיות‬
‫כרבו אמנם לנשמות הצדיקים שלא הגיע אליה הרעה הזאת והצער השיחה‬

‫מה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫להם הדאגה שבלבה או כדי שיתפללו או שיקוננו ויצטערו עמה במספד מר‬
‫היינו הרשעים שעוברים לגיהנם וכמו שדרשו ז"ל‬ ‫אי נמי עוברי דרך‬
‫עוברי בעמק הבכא וכו' ואמר הצער שלי אינו כשלכם אפילו שאתם‬
‫עוברים לגיהנם כי מכאובכם הוא מכאוב אחד אמנם מכאובי כולל כמה‬
‫בוא"ו ואל"ף ויש לפרש‬ ‫מכאובים וכדפרישית וכשתדקדק תמצא מלת לו"א‬
‫מלת לא אליכם בוא"ו כמו לו שקול ישקל כעסי כלומר הלוואי תגיע לכם‬
‫צרתי כדי שתצטערו עמי וחזר ואמר לא באלף כלומר איני אומרת דרך‬
‫התעצמות כאילו אני רוצה ברעתכם כי אני חוזר ואומר לא אליכם באלף‬
‫מדברת לרשעים בגיהנם ואומרת‬ ‫והר"ר אלעזר אזכרי נר"ו פי' לא אליכם‬
‫לא אתרעם בשבילכם שאתם בגיהנם בשביל שעברתם על דברי תורה‬
‫כלומר‬ ‫כדאיתא במדרש שלא הגיע אליכם הצער שהגיע אלי הביטו וראו‬
‫כי מכאובי גדול‬ ‫הביטו וראו בטוב ההשגחה אם יש מכאוב כמכאובי‬
‫מש"כ שאתם גרמתם הרעה עליכם לא כן‬ ‫משלכם ועוד אשר עולל לי‬
‫אני כדכתיב ובפשעכם שלחה אמכם והצרה שלי באה אלי מאהובי שהיה בעל‬
‫מדת רחמים כמשל אותו שהיו סוקלים אותו ובא אוהבו‬ ‫הרחמים וזהו הוגה ה'‬
‫וזרק עליו גרגיר חרדל והרגיש בצער ההוא מכלם וזה להיותו אוהבו‪ ,‬ועוד‬
‫שמשפט שלכם הוא י"ב חדש ומשפטי ומשפט בני כל אלף‬ ‫ביום חרון אפו‬
‫שנה דהיינו יום אחד כל היום דוה כמו שדרשו ז"ל ועוד ידו נטויה בעונותיה‬
‫שרבו ואפשר לפרש פסוק זה שהשכינה אומרת לוא"ו ולאלף שעליה בקו‬
‫אמצעי אליכם אישים אקרא עוברי כל דרך וכמהו כל תשא עון לפי פשוטו ולפי‬
‫דרכנו יאמר שעברו המדות עליונות שזכר והסתירו פני הרחמים ונסתלקו‬
‫מאצל יסוד עולם הנקרא כל ומאצלה שהיא דרך ה' ולפי שאין צדיק נעזב כמוה‬
‫כי בצרתה לו צר ועליו‬ ‫לא אמרה עוברי כל דרך אלא כל עוברי דרך‬
‫והוא צערה בעצם שהוגה הכח העליון בשבילה ע"כ‪:‬‬ ‫אמר הוגה ה'‬

‫מו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹתי וַּיִ ְר ֶ ּדּנָה‬
‫ח־א‪ׁ/‬ש ְּבעַ ְצמ ַ "‬ ‫יג ִמּמָ =רֹום ָ ֽׁשלַ ֵ‬
‫יבנִ י אָ
חֹור נְ תָ ַננִ י ‬‫ֱׁש ַ‬
‫ּפָ ַ רׂש ֶר‪ׁ5‬שֶ ת ְל ַרגְ לַ י  ה ִ‬
‫ֹֽׁשמֵ
ָמה ּכָ ל־הַ ּי"ֹום ָּדוָ ֽה׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬וירדה אותה וישבר אותה ע"י רידוי ויסורין לכן הנו"ן דגושה‬ ‫)יג( וירדנה‬
‫לפותרו בלשון יחידית כמו יעשנה יכרסמנה ירענה שהעצם לשון נקבה כמו דאת‬
‫אומר )יחזקאל לו( העצמות היבשות שבר כל אחת ואחת‪ ,‬ד"א וירדנה כמו )שופטים‬
‫יד( וירדהו אל כפיו הריק את המוח גורר ורודה המוח מתוכו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שהם המלאכים‬ ‫)יג( מהגבורה העליונה שלח כח הדין החזק בעצמותי‬
‫כמבואר בזוהר פרשת שלח והכוונה שהמלאכים שהם סניגורין שלי‬
‫המעצימים טעונותיהם של ישראל נשתלח בהם האש והדין כדי שיפעלו‬
‫הדין וכדאיתא במדרש מיד נטלו גבריאל ומיכאל שני לפידי אש והציתו את‬
‫חוזר אל האש והעניין כי לפעמים כח הדין נשפע‬ ‫האש וכו' וירדנה‬
‫מהגבורה ע"י החסד כדי שהחסד ימתקנו ויבסמנו כדאיתא בפרשת וארא‬
‫בזוהר ואחרי נסעה מאת פני החסד נשפע אל הת"ת ולהיותו בעל הרחמים‬
‫חוזר וממתקו ג"כ וכן בכל מסע ומסע עד הגיעו אל המקום המוכן לפורענות‬
‫עשה לה שתשלוט‬ ‫אמר כאן בחורבן לא היה כן אלא שלח האש וירדנה‬
‫האש ותרדנה בפרך לכלה ולהתם הכל עד שחרה נחושתה ולא המתיקו‬
‫ובסמו כמנהגו אלא המשילה ושרפה כל מה שיכלה לשרוף וכמ"ש ויצת אש‬
‫בציון ותאכל יסודותיה וא"ת והא אמרו ז"ל שנצטננו הגחלים ביד גבריאל‬
‫כמה זמן שאלמלא כן לא היה נשאר משונאי ישראל שריד ופליט ויש לומר‬
‫דהיינו לישראל אבל לבנין קעקע כל הבירה ותאכל יסודותיה‪ .‬אי נמי‬
‫שבשאר הצרות היו הצדיקים או הזכיות התחתונים מפסיקין הדין‬ ‫וירדנה‬
‫מז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והצרה וכמו שאמרו ז"ל אם שנותי ברק חרבי עכ"ז ותאחז במשפט ידי אם‬
‫ישובו אמנם בשעת החורבן לא נפסקה אלא ירדה למטה עד כלה וזהו‬
‫היינו נצח והוד שבה שבהם היתה הולכת‬ ‫וירדנה פרש רשת לרגלי‬
‫אל ביתה הרמתה פרש להם רשת שלא תוכל לעלות והרשת הוא כינוי אל‬
‫הקליפה אשר הוא פח יקוש והיא כרוכה ברגליה כמ"ש רגליה יורדות מות‬
‫כי כעודה ברוכה ברגליה אי‬ ‫ובזה בעלותי אל הר ה' השיבני אחור‬
‫אפשר לה לעלות ובזה נתנני שוממה כי תיקון הבנין שהייתי עולה לקבל‬
‫מהת"ת בעל שבעת ימי הבנין נעדר ובכן נתנני שוממה‪ ,‬וכ"ל היו"ם‬
‫שהם גופא וסיומא דגופא הנקרא כ"ל וגופא הנקרא יום דוה ולהיות דגוף‬
‫וברית חשבינן חד לא אמר דויים אלא דוה ואל תטעה במה שאמרנו רגליה‬
‫שאחוזה בהם הקליפה דברים כהוייתן אלא רגליה הם סביבותיה כמו‬
‫שפירשתי אצל ויברך ה' אותך לרגלי בסבתי כמו כן רגליה הם סביבותיה‬
‫המתפשטות למטה בכמה מיני התלבשות כאשר ידעת‪ .‬אי נמי נתנני‬
‫שוממה מלשון שממית והוא מה שרמזו ז"ל על מנשה שהעלה עכבוי ע"ג‬
‫המזבח דהיינו תגבורת החיצונית שעלה על גבי המזבח העליון ובזה כל‬
‫היום דוה אפילו בעלות השחר והוא עת רצון שהוא אחד מששה זמנים‬
‫שמתגלה הרצון העליון אם זכית לסודם שאז מתעורר בקר דאברהם אפילו‬
‫בעת הזאת אני דוה וכל שכן לפנות ערב שאז הוא עת שליטת הדין והר'‬
‫היינו הבינה שמשם מתערין דינין כדאיתא‬ ‫אלעזר אזכרי פי' ממרום‬
‫בזוהר פקודי בזוהר מ"י ברא אלה דא הוא אתר דאיקרי מרום בעצמותי הם‬
‫חיילין ומשריין דמלאכים וירדנה השליט את האש אחר שילוחיה בכח‬
‫הגבורה וכח המלכות בסוד ג' אלקים פרש רשת לרגלי אית מלאכין דאיקרון‬
‫רגלין כדאיתא בזוהר בפ' לך לך בפירוש פסוק אורח ברגליו לא יבא‬
‫ופרישה הרשת הוא על דרך דאיתא בזוהר פ' ויחי כציפורים הנאחזים בפח‬
‫דמשתמטי רגליהו בנוקבא דתהומא רבא ומתלכדן בגויה השיבני אחור‬
‫לא די שלא הלכתי לפנים אלא לאחור דהיינו בסוד האחוריים בסוד תוקף הדי"ן‬
‫מח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יד נִ ְׂשקַ ד‪ N‬עֹ ל ְּפׁשָ ‪ַ ,‬עי ְּבי ָדֹו יִ ְׂש ָ ‪ּ/‬ת ְרג=ּו עָ ל‪ּ /‬ו‬
‫ידי‬ ‫א ֹד ָנ
י ִּב ֵ "‬
‫ָארי ִה ְכ ִׁשיל ּכ ִ ֹחי נְ תָ נַ נִ י ֲ‬
‫עַ ל־צַ ּו ִ "‬
‫א־אּוכ‪/‬ל קֽ ּום׃‬
‫ַ‬ ‫ֽל ֹ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אין לתיבה זו דמיון במקרא ובלשון ארמי של‬ ‫)יד( נשקד עול פשעי בידו‬
‫פסיקתא קורין לדרבן מסקדא מלמד הבקר ואומר אני נשקד פויינט"רינט בלעז‬
‫נקודים מנומרים ומסומנים היו פשעי בידו של הקב"ה לזכרון לא נשכח מניינם‬
‫‪ -‬נעשו קליעות קליעות ועלו על צוארי לשון משנה אין‬ ‫ותשלומיהם‪ .‬ישתרגו‬
‫משרגין את המטות‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ולא עוד אלא שנתנני שוממה בעמקי הקליפות הנקרא שממית כל‬
‫היום דוה שבכל יום מתחדשות צרותי כמש"ה סוכת דוד הנופלת נפלה‬
‫לא כתיב אלא נופלת בכל יום שלכך אין לך יום שאין קללתו מרובה‬
‫מחבירו וה' ירחם‪:‬‬

‫)יד( זכור תזכור את אשר פירשתי לעיל אצל כי ה' הוגה על רוב‬
‫פשעיה דהיינו דלא אקדימת רצועה לבנהא ולכך פשעי בניה פשעיה‬
‫איקרון אמרה במר וקינה אותו עול דהיינו הפגם הנעשה למעלה מצד‬
‫כלומר עמד שם בשקידה לקטרג לפני‬ ‫הפשעים שגרמתי שפשעו בי נשקד‬
‫הקב"ה שלא נמחו אותם העונות ולא העבירם מלפניו כמ"ש אנכי הוא‬
‫מוחה פשעיך גם ה' העביר חטאתך אלא נשקד בשקידה ולהיות שהפגם‬
‫הראשון לא נתקן ולא נמתק כל מה שהיו חוטאים היה מתקבץ על יד על יד‬
‫זה על זה וזה על זה עד שנשתרגו עשו שריגים ותשלחנה פארות וזמורות‬

‫מט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שהוא מקום היופי וההידור ובמקום‬ ‫פגמי העונות עד שעלו על צוארי‬
‫גילה שם ענתה רעדה במקום התכשיטין הנתלים בצואר עלו פגמי העונות‬
‫לבלתי עלות אל ביתי הרמתה באופן שכל זה‬ ‫ההם עד שבזה הכשיל כחי‬
‫גרמתי בהיותי חושכת שבטי שבט המוסר מעל בני ובזה נתנני‬
‫וכו' והנה‬
‫אדני היינו בחינת המלכות הנשארת בת"ת דבוקה מעת הנסירה בסוד‬
‫יהודה ד' בתוך אותיות יהו"ה כדאיתא בסתרי תורה בפ' לך לך כי למה‬
‫שבחינתה למטה לא אקדימת קיסטא לבנהא ממנה ומעצמה מבחינתה‬
‫היינו הקמתה אל‬ ‫שלמעלה בא אליה הדין והכוונה באומרו לא אוכל קום‬
‫הייחוד משפל מצבה אלא שוכבת על העפר כמש"ה כי שחה לעפר נפשנו‬
‫היינו סוד כח אותיות שפירוש עניינם‬ ‫שהוא נפש דוד אי נמי הכשיל‬
‫בפסוק וילכו בלא כח וכו' שים עינך עליו‪ ,‬אי נמי איתא בזוהר שה"ש‬
‫שלמדה זו יש לה ד' פנים א' מהם נקרא אל והב' אלקים והשלישי אדני והד'‬
‫נקרא אופן א' בארץ ופירש שם ששואלים חיילין ומשריין או פן כלומר איה‬
‫הפן הזה הרביעי ומשיבים להם בארץ הוא ובזה אפשר לפרש כי פן זה‬
‫שבארץ היא המקוננת והמתרעמת ואומרת נתנני אדני‬
‫דהיינו הפן‬
‫העליון אחד מהג' פנים העליונים כאמור הוא אשר נתנני בידי לא‬
‫אוכל קום‪:‬‬

‫דף ל"א איתא ואילין דלא זקפין לה בשם יהו"ה בצלותהון או‬ ‫ובתקונים‬
‫בפקודן דאורייתא איהו צווחת עלייהו נתנני ה' בידי לא אוכל קום‬
‫והעניין כי בד' כריעות שיש בתפלה כנגדן יש ד' זקיפות והנה ד' כריעות‬
‫הם ד' אותיות יהו"ה וד' זקיפות הם ד' אותיות אד"ני וצריך הכוונה בהם‬
‫ארבעתם בארבעתם הא כיצד בברוך יכווין שכורע י' דיהו"ה למיזקף לא'‬
‫דאדני דהיינו י"א ובמגן אברהם כורע ה' דיהו"ה למיזקף ד' דאדני הרי‬
‫יאה"ד ובמודים כורע ו' דיה"וה למיזקף לנ' דאדני הרי יאה"דונ ובסוף‬
‫הודאה כורע ה' די"הוה למיזקף י' דאד"ני הרי שמא שלים יאהד"ונהי וזהו‬

‫נ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫טו ִס  ָּלה כָ ל־אַ ִּב ַיר‪5‬י ׀ ֲא ֹד ָני  ְּבקִ ְר ִ
ּבי קָ ָ ‪/‬רא‬
‫א ֹד ָנ
י‬
‫חּורי ַּג ‪4‬ת ָּד ַר‪ֲ J‬‬ ‫עָ ַל=י מֹועֵ "ד ִל ְׁש  ֹּבר ַ ּֽב ָ‬
‫הּודה׃‬
‫תּול"ת ּבַ ת־יְ ָ ֽ‬ ‫ִל ְב ַ‬
‫רש"י‬
‫)טו( סלה ‪ -‬רמס ורפס לשון )ישעיה סב( סולו סולו המסילה‪ :‬קרא עלי מועד‬
‫‪ -‬יעידת גייסות לבא עלי ורבותינו דרשו מה שדרשו תמוז דההוא שתא מלויי‬
‫מלאוה של שנה שנייה לצאתם ממצרים לכך אירע חזרתן של רגלים ליל תשעה באב‬
‫‪ -‬לשון הריגה כמו )ישעיה סב( פורה‬ ‫שעליה הוקבעה בכייתן לדורות‪ :‬גת דרך‬
‫דרכתי לבדי כדורך ענבים להוציא יינם כך רמס הנשים להוציא דמם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם כמבואר בתיקונים דף ל"ג‬
‫ובר"מ ובכוונה זו מזדקפת ומתקוממת משפל מלבה ומי שאינו מכווין בכך‬
‫ואעפ"י ששם זה הוא‬ ‫צווחת ואומרת נתנני ה' בידי לא אוכל קום‬
‫אדני באלף דלת יפורש ע"פ ב' הדרכים שפירש לעיל ששם אדני זה הוא‬
‫בחינת ד' שביהודה כאמור‪ .‬אי נמי ע"פ הדרך השני שהמדבר הוא אופן‬
‫אחד בארץ כאמור‪:‬‬

‫ישראל הם גבריאל וחיילותיו שהם סניגורין על ישראל ובה'‬ ‫)טו( אבירי‬
‫היו ישראל )מתאברים( ]מתעברים[ ומתגברים עכשיו נעשו מסילה ולמדרך‬
‫כף רגלו של דוביאל שר פרס כמוזכר בגמרא שהשליכוהו לגבריאל אחורי‬
‫הפרגוד והכוהו ע' פולסי דנורא ונכנס דוביאל ושמש תחתיו כ"א יום‬
‫בשביל‬ ‫כדאיתא התם וזהו סלה כל אבירי ה' ובמה סלה אבירי בקרבי‬
‫מה שנכנס בקרבי לשמי במקומי שנכנס הפסל איש זר לשמש בקרב מלאכי‬

‫נא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עליון ולא זו בלבד שהיא בחינת הדין אלא אפילו בחינתה הנקראת מועד‬
‫ע"ש שבה תלויין מועדים וזמנין שהיא בחינת רחמים שבה קרא עלי קבל‬
‫בשבילי כח הדין ומי הוא הקורא הבחינה הנקראת מועד כמו וקרא זה אל‬
‫זה דמתרגמים ומקבלין לשבור בחורי הם מט"ט וסנ"ד שהם שני כרובים‬
‫שפניהם כרביא כדפירשו ז"'ל וכמו שפירש בזוהר בפ' ויחי אצל יברך את‬
‫היינו בחינת יהוד"ה כאמור‬ ‫הנערים ובשבירתם של אלו גת דרך אדני‬
‫לבתולת בת יהוד"ה בחינתה למטה שבמקומה‪ .‬אי נמי ע"פ הפירוש‬
‫שפירשנו לעיל גת דרך אדני שההוא שם אחד מד' פניה דרך גת‬
‫לבתולת בת יהודה דהיינו אופן אחד בארץ כאמור ואומרו גת הכוונה‬
‫לומר שנשארה בתולת בת יהודה כגת בעת הדריכה שכבר נטל‬
‫התמצית ונשארו החרצנים והזגים חרבים ויבשים בלי לחות כי ע"י‬
‫הבחורים הללו היה נעשה כל תיקון עליון כדאיתא בסתרי תורה בפ' ויצא‬
‫בפסוק וימצא דודאים בשדה דהיינו מחמודים של שדה תפוחים הם אלו‬
‫השני דודאים לפי שהם מלקטים כל מעשה התחתונים ומעלים כלפי מעלה‬
‫ויבא אותם אל לאה אמו דהיינו הבינה לעורר האור העליון כדאיתא התם‬
‫ובשבירתא נמצאת בתולת בת יהודה גת דרוכה‪ .‬אי נמי סלה כל‬
‫אבירי היינו אבירי ישראל עשרה הרוגי מלכות ובלשון זה קראם בפרקי‬
‫היכלות ז"ל שם יום ה' היה כשבאה שמועה קשה לך והכחד י' אבירי‬
‫ישראל ושמונת אלפים וכו' ובזמן מכירת יוסף נגזרה גזירה אלא שזכותו של‬
‫אברהם עמדה להם כדאיתא בזוהר פרשת מקץ דף ר"ג ז"ל הבקר אור‬
‫והאנשים שולחו וכו' פתח ואמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו‬
‫ההוא בקר דאברהם הוה נהיר לקיימא עלייהו בזכותיה כדין זכותא‬
‫דאברהם דקיימא עלייהו ואזלו בשלם ואשתזיבו מן דינא בגין דההיא‬
‫שעתא קיימא עלייהו דינא לאתפרעא מנייהו בר דזכותא דההוא בקר‬
‫דאברהם אגין עלייהו ואשתלחו מן דינא דלא שליט עלייהו בההוא זמנא‬
‫עכ"ל הרי שמימים ההם ומעת ההיא היתה הגזרה גזורה והכי איתא‬
‫נב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫במדרש איכה מהזוהר כך שנים עמד סמאל עומד ומקטרג וכו' וזהו שאמר‬
‫כלומר מזמן העבר כבר קרא עלי המועד והזמן הזה‬ ‫קרא עלי מועד‬
‫לשבור בחורי היינו בחורי ישראל שמונת אלפים תלמידים מירושלים‬
‫שנגזרה גם עליהם גזרה כדאיתא התם גת דרך ה' נשפך דמם כמים‬
‫ונעשו כגת עת הדריכה מגוללים בדמים דמיון הענבים המגוללים בתירושם‬
‫ואומר אדני בקרבי על דרך ו"ה שם היה והכי קאמר כשסלה כל‬
‫אבירי היה אדני בקרבי ולעיניו עשקו עמלו ויגיע כפיו מי כמוך באלים‬
‫שדרשו בו באלמים‪ .‬אי נמי איתא בפ' ויקהל שאין שום שר יכול ליכנס תוך‬
‫תחום רקיע שעל ארץ ישראל ויש שתי מחיצות מפסיקות בין רקיע שעל‬
‫אויר ארץ העמים ובין רקיע שעל אויר ארץ ישראל ויושבים אלפים אמה‬
‫מרחוק השבעים שרים ואין להם רשות ליכנס תוך התחום וכשנגזרה גזירת‬
‫החורבן נתן רשות לשרים ההם שר פרס או שר יון וחבריהם ליכנס תוך‬
‫התחום ההוא ואז יכלו העמים למטה ליכנס תוך ארץ ישראל ואל תוך‬
‫דהיינו אבירי כחות‬ ‫ירושלים וזהו שאמר סלה כל אבירי אדני בקרבי‬
‫קדושים שתוך תחום רקיע ארץ ישראל סלה אותם במסילה זו שהכל דשין‬
‫בה וזה היה בקרבי בקרב תחומי הקדוש ובזה קרא עלי מועד לשבור‬
‫בחורי למטה תוך ירושלם בחורי הצאן צאן קדשים חכמים ותלמידיהם‬
‫באופן שנעשית ירושלים גת שדורכים בה הענבים דרכו דם בתולת בת‬
‫יהודה‪ :‬אי נמי איתא בזוהר פ' תשא וז"ל וקרא לו אהל מועד וכו' רבי‬
‫אבא אמר לביש דהא בקדמיתא הוה אהל סתם כד"א אהל בל יצען והשתא‬
‫אהל מועד בקדמיתא למיהב חיי ארוכין לעלמא דלא ישלוט בהוא מותא‬
‫מכאן ולהלאה אהל מועד כד"א ובית מועדה לכל חי השתא אתייהבת ביה‬
‫זמנא וחיין קצובים לעלמא וכו' והעניין כי במעמד הר סיני בשעת מתן‬
‫הלוחות נצולו ישראל משעבוד המוות ומשעבוד מלכיות וכדפירשו ז"ל‬
‫חירות ממלאך המוות ומשעבוד מלכיות וכשחטאו בעגל נשתברו הלוחות‬
‫כלומר‬ ‫וחזרה הזוהמה וחזרה גזירת השעבוד והמות וזהו קרא עלי מועד‬
‫נג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹוכ  ָּיה עֵ ִינ‪5‬י ׀ עֵ ינִ י  ֹי ְר ָדה‬
‫ל־אּלֶ ה ׀ א ֲִנ י ֽב ִ‬
‫טז עַ ֵ‬
‫ׁשי‬
‫י־ר ַח‪/‬ק ִמ ֶּמ=ּנִ י ְמנ ֵַח"ם מֵ ִׁשיב נ ְַפ ִ ‬ ‫
ַּמיִ ם ִ ּֽכ ָ‬
‫הָ י‪ּ5‬ו בָ ַני  ֽׁשֹומֵ ִ
מים ִ ‪ּ/‬כי ָג ַב"ר אֹויֵ ֽב׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כלומר תמיד עיני יורדה מים כפל הלשון מלמד שאין הפוגות‪:‬‬ ‫)טז( עיני עיני‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בשבילי חזר האהל ההוא שהיה אהל בל יצען להקרא אהל מועד להביא‬
‫בית מועד לכל חי כדי לשבור בחורי באופן שגת דרך ה' לבתולת‬
‫בת יהודה כבר היתה בתולת יהודה גת דרוכה מימי קדם שמעת ההיא‬
‫שחזרה הגזרה של שעבוד מלכיות מאז היתה בתולת בת יהודה גת דרוכה‬
‫על דרך קחי רחיים וטחני קמח‪ .‬משיבה רוח הקדש על אלה אני בוכיה‬
‫אתם בוכים על הרעה אשר הגיע אליכם משברון הלוחות ואני בוכה על‬
‫אלה אלהי"ך ישראל אמרתם שזה היה סבת הכל וכדפירש בפרשת פקודי‪:‬‬

‫השכינה בקול מר וקינה ואומרת אל תחשובו אעפ"י שאני‬ ‫)טז( משיבה‬
‫והוא‬ ‫עשיתי כל זה שאני שמחה בו ח"ו כי אדרבא על אלה אני בוכיה‬
‫כמשל למלך המייסר את בנו ובכל מכה ומכה יחרה לו עד מות ולא סגי‬
‫בלאו הכי כי המלך הוא תם וישר ואין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא‬
‫פנים ולפי דרכו יאמר על אלה‬
‫שהם ו' קצוות הנקרא אלה כדאיתא בפ'‬
‫משפטים בדף ק"ה אני בוכיה על שנתרחקו ממני שהם הם הגורמים‬
‫אותי ברחוקם שאשבור בחורי כאמור שאלמלא לאה נתרחקו ממני לא‬
‫הייתי משפעת בהם דין אלא אם הם היו משפיעים בי רחמים אותם‬
‫הרחמים הייתי משפיעה אליהם‪ .‬אי נמי קרוב לדרך זה על אלה אני‬

‫נד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אל"ה הם ששה קצוות כאמור ומ"י היא הבינה אימא קדישא‬ ‫בוכיה‬
‫חופפת עליהם בסוד מ"י אל"ה ובזמן החורבן נסתלקה מעל הבנים כדאיתא‬
‫בריש תיקונים שלח תשלח את האם מעל הבנים בסבת מעשה התחתונים‬
‫ובכן חרב הבית וישראל גלו מעל שלחן אביהם וז"ש על אלה אני‬
‫בוכיה שנשארו אלה ונסתלק מ"י מעליהם ובזה נתהפכו כלם בסוד הדין‬
‫ובחינת המלכות הנקראת אני שהיא בחינה פנימית חלל דילה נקודה‬
‫פנימאה קדש הקדשים איקרי כמבואר ריש תיקון ט' ופרשת בראשית דף ו'‬
‫היא בוכיה הוא בסוד הדין ובמקום גילה שם היתה רעדה כי הארת שש‬
‫קצוות ואשד הנחלים שם הם שבים ללכת ועתה היא בוכיה בסוד הדין‬
‫והדמעה כדפי' בפרשת שמות אצל מאמר מוריד שתי דמעות וכו'‪ .‬אי נמי‬
‫איתא בפרשת בראשית דף ב' וז"ל ועל דא בראשית ברא אלקים דא אלקים‬
‫עילאה דהא מ"ה לא הוי הכי ולא אתבני אלא בשעתא דאתמשכן אתוון‬
‫אלין אלה מלמעלה לתתא ואימא אוזיפת לברתא מנהא וקשיט לה‬
‫בקישוטהא ואימתי קשיט לה בקישוטהא כדקא חזי בשעתא דאתחזון קמיה‬
‫כל דכורא דכתיב את פני האדון ה' ודא איקרי אדון כד"א הנה ארון הברית‬
‫אדון כל הארץ כדין נפקא ה' ואעילא י' אתקשט במאני דכורא לקבליהון‬
‫דכל דכר בישראל ואתוון אחרנין משכן לון ישראל מעילא לגבי אתר דא‬
‫אלה אזכרה אדכרנא בפומא ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי בגין לאמשכא‬
‫אתוון אלין וכדין אדדם מעילא עד בית אלהים למהוי אלקים כגוונא דיליה‬
‫ובמאי בקול רנה ותודה המון חוגג עכ"ל‪ ,‬וכבר פירשתי המאמר באר היטב‬
‫בחזקת היד בספר הגדול ספר "ירח יקר" שחברתי בפירוש הזוהר והנה גם‬
‫הוא לפנינו בפסוק על זה היה דוה לבנו על אלה וכו' אמנם דרך כלל אין‬
‫השכינה נקראת בשם אלקים בשם הבינה אלא בעליית ג' רגלים וע"י‬
‫הראות כל זכר לפני האדון ה' במקום מ"ה שהיא נקראת כדאיתא התם‬
‫מ"ה אעידך מ"ה אדמה לך נקרא מי ביו"ד והוא כללות היו"ד של אות ברית‬

‫נה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫קדש כל זכר בבני ישראל ואותיות אלו היו ממשיכים ישראל מלמעלה‬
‫ואתחברו אתוון מ"י באלה והוי אלקים ובמ"ה היו עושים ישראל וממשיכין‬
‫אתוון אלין בהזכרתם מלת אלה ועיניהם זולגים דמעות ובקול רנה ותודה‬
‫וכו' ולהבין יותר נאות הוא דאיתא בשיר השירים מהזוהר שבמלת אלקים‬
‫יש אותיות מילה וא' וזהו סוד ויזכור אלקים את בריתו היינו מילה הרמוז‬
‫בשמו וזהו בריתו ולכך ע"י הראות אות ברית קדש לפני האדון ה' היו‬
‫ממשיכים אותיות אלה ונעשה אלקים ובזה נבא אל ביאור הפסוק על אלה‬
‫כי נתבטלו עולי רגלים ואין מי שימשיך אותיות אלה לעשות‬ ‫אני בוכיה‬
‫דהיינו עולי‬ ‫שם אלהים גם עיני נגרה ולא תדמה כי רחק ממני מנחם‬
‫רגלים שהיו משיבים את נפשי כי כל חפצי וישעי הוא זה מה תאמר יעלו‬
‫יתר הפלטה לחוג את חגם ואין מעצור לה' להושיע ברב או כמעט לזה‬
‫וכמו שאמרו ז"ל שהושיב ירבעם‬ ‫אמר היו בני שוממים כי גבר אויב‬
‫היינו ב' עינים שלה שהיו‬ ‫שומרים שלא יעלו לרגל ואומרה עיני עיני‬
‫תחלה נעשים בריכות מים לרחמים ע"י מה שישראל למטה היו עוסקים‬
‫בפרפראות החכמה ובגימטריאות כדאיתא בפ' פנחס דף ל"ב בפסוק עיניך‬
‫בריכות בחשבון פירוש נעשים בריכות ע"י החשבונות והגימטריאות‬
‫והשתא לא מבעיא עין שמאלית שהיא בסוד הדין אלא גם עין ימינית כל‬
‫כי במקום בריכות מים חיים נעשו בריכות מי‬ ‫אחד ואחד יורדה מים‬
‫כי בזמן שגוברים הרחמים‬ ‫המרים המאררים מים מלוחים‪ :‬אי נמי עיני עיני‬
‫עין שמאל נכלל בעין ימין והכל ימין ועינא פקיחא יוכיח כדאיתא באדרא‬
‫תרי הוו וחד אתחזרו ובהגברת הדין עין ימין נכלל בעין שמאל והכל שמאל‬
‫ר"ל עיני הימינית נכללת בעיני האחרת שהיא‬ ‫ולזה אמר עיני עיני‬
‫השמאלית והיא יורדה מים בסוד הדין הקשה כי רחק ממני מנחם‬
‫היינו היסוד שהוא המנחם אותה ומדבר על לבה משיב נפשי בסוד ויהי‬
‫בצאת נפשה כי מתה כדאיתא בפ' ויצא ובזה היו בני מט"ט וסנדלפון‬

‫נו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ׂשה ִצּי‪ֹ ,‬ון ְּבי ֶ ָדיהָ ֵא‪5‬ין ְמנַחֵ ם 
ָלּה ִצּוָ ‪D‬ה‬ ‫יז ֵ ּֽפ ְר  ָ‬
‫יביו צָ ָריו ָ ֽהיְ ָת‪D‬ה יְ ֽרּוׁשָ ַל=‪C‬‬
‫יְ הוָ =ה ְליַ ֽ ֲע " ֹקב ְס ִב ָ‬
‫ֵיהם׃‬ ‫ְלנִ ָ "ּדה ֵ ּֽבינ ֶ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כמו )ישעיה כה( ופירש ידיו בקרבו כאדם המוליך‬ ‫)יז( פרשה ציון בידיה‬
‫ידיו מוליכם ומביאם ומצטער בהם‪ ,‬דבר אחר פרשה ציון לשון שבירה כמו )איכה ד(‬
‫ופורש אין להם )ירמיה ט"ז( ולא יפרשו להם על אבל לנחמו על מת כך חברו מנחם‬
‫ובלשון משנה פרוסות קיימות ומשמעו כאדם המצטער שחובק את ידיו ומשברם‪,‬‬
‫‪ -‬צוה על יעקב שיהיו צריו‬ ‫תוספת מצאתי‪ :‬צוה ה' ליעקב סביביו צריו‬
‫סביביו אף כשגלו לבבל ולאשור הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב והושיבם‬
‫אצלם והם מקנתרים אותם כמ"ש במסכת קדושין הומניא איכא בבבל כולה‬
‫‪ -‬לריחוק לבוז‪:‬‬ ‫דעמונאי‪ :‬לנדה‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שוממין מבלי בנין כי אלה עם היסוד שהם ו' קצוות שהם בעלי הבנין והם‬
‫הגביר הקטרוג סמאל האויב‬ ‫הבונים נתרחקו ממנו וזה יען כי גבר אויב‬
‫יותר ממה שחטאו ישראל וכן הגביר הדין עליהם בתגבורת עצום ולכן היו‬
‫שוממים ובזוהר פ' ויחי איתא ד"א על אלה אני בוכיה מ"ט בגין‬
‫דאתיהיב רשות לאתר דא לשלטאה על ישראל ולחרבא בי מקדשא ובגין‬
‫דאיתייהיב לון רשות לשלטאה אני בוכיה דא רוח קדישא דאיקרי אני עכ"ל‬
‫פירש התם כי מלת אלה רומז לקליפות המוכנים לפורענות על דרך זה‬
‫מורה באצבע‪:‬‬

‫)יז( כבר פי' לעיל בפסוק ויצא מן בת ציון כל הדרה דציון איתיה בשני‬
‫מקומות וכל אחד נקראת נקודת ציון האחד העטרה שבראש צדיק והב'‬
‫בחינת המלכות הנעלמת ואשר היא נגדיית לנקודה זו הראשונה ולהיות כי‬
‫נז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יתי‬
‫יח צַ ִ ‪ּ/‬דיק ה= ּוא יְ הוָ "ה ִּכי ִפיהּו מָ ִ ר ִ‬
‫ִׁש ְמעּו־נָ א כָ ל־עמים ) ָ ֽהעַ ִּמים( ְּוראּו ‬
‫חּורי ָ ֽה ְלכ‪ּ /‬ו בַ ֶ ּֽׁש ִבי׃‬
‫ּוב ַ "‬
‫ּו<תי ַ ֽ‬
‫מַ ְכא ִ
ֹבי ְּב ֽת ַ ‪/‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שתי הנקודות הללו הן מתייחדות תכלית ייחוד שתיהן נקראות בשם ציון‬
‫כמבואר הקדמה זו בזוהר בפ' צו דף ל"א והנה בזמן החורבן נעדר הייחוד‬
‫מבין שניהם ועל הנקודה התחתונה המקבלת עליה אמר המקונן פרשה‬
‫ציון בידיה תתיפח תפרש כפיה בסבת העדר נקודה זו שרחק ממנה וזהו‬
‫אין מנחם לה הרי הרחקת התועלת והקרבה נזק צוה ה' ת"ת ליעקב‬
‫בשביל יעקב שהוא המלכות כמבואר בפרשת בלק ובכמה דוכתי שיהיו‬
‫סביביו צריו ויתגברו החיצונים והחוחים יסובבו שושנה זו ובבחינה זו‬
‫כשהוא מסובבת מחיצונים התובעים דין היתה אפילו בחינת ירושלים‬
‫שבה שהיא בחינה שלמה לנדה ביניהם משפעת דין המכונה לדם נדות‬
‫וכדאיתא בזוהר בפסוק ואשה כי תזוב זוב דמה וכו' ואומר ביניהם היא‬
‫לפי שסבבות כתרות מנוחה הדריכוה עד שתהיה‬ ‫הסבה שהיתה לנדה‬
‫לנדה משפעת דין להיותה ביניהם‪:‬‬

‫עליה את הדין שבדין היה לה כל אשר נגזר עליה והעדר‬ ‫)יח( הצדיק‬
‫על דלא אקדימת קיסטא לבנהא‬ ‫הייחוד כאמור לפי שפיהו מריתי‬
‫כמבואר פ' אחרי מות דף ע"ד שאם לא היתה חושכת שבטה מבניה לא היו‬
‫ולא‬ ‫הם מרבים לפשוע ובכן לא היתה מתמלאת סאתם והא דקאמר פיהו‬
‫אמר פיו להורות כי גם ה"א עילאה שהוא הבינה הסכימה עם הוא"ו ת"ת‬
‫שלעולם תהא הרצועה תלויה לייסרה ולהלקותה ועברה את פיהם וזהו‬

‫נח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫פי' ה' ו' על דרך שפי' בזוהר שיר השירים בפסוק ישקני מנשיקות‬ ‫פיהו‬
‫פיהו פי'ה'ו' אפשר שזהו שרמזו ז"ל באומרם פיהו פיהו ופי סרסורו פיהו‬
‫הנה לע'‬ ‫בינה וסרסורו ת"ת שמעו נא כל העמים וראו מכאובי‬
‫אומות יש להם ע' שרים כשהאומה למטה מקלקלת השורה ממה שנצטוו‬
‫ועוברים על ז' מצות בני נח שרה של אותה אומה לוקה וכדפי' בזוהר‬
‫פרשת ויקרא דף ח' וז"ל הכי אוליפנא בחוביהון דעמא דלתתא אתפגים‬
‫לעילא בחובי עמא דלתתא אתעבר רברבא דילהון דלעילא משולטני הה"ד‬
‫ואחשוך גם אנכי אותך דאע"ג דלעיל אמינאי תליא מילתא גם אנכי לרבות‬
‫לגרמיה מחטו לי בגין דלא ישתכחו גבאי כהאי מחט דנעיץ בבשרה דלא‬
‫תגרום לי את בחובך לאתעברא לי משולטני ויקוצון בי כד"א ואקוץ בם‬
‫כהני קוצין דנעיצין בבשרה מאי משמע דבחובי בני אנשא עבדין פגימו‬
‫לעילא ומאי איהו כד"א ובפשעכם שלחה אמכם עכ"ל וכלן הפליגה במר‬
‫שרי האומות לקולו של הקב"ה לייסר‬ ‫קינתה ואמרה שמעו נא כל‬
‫ולהלקות כל א' עמו וחבלו וראו מכאובי פן יקרה אתכם כאשר קרה לי כי‬
‫על שלא הוכחתי בני בשבט אנשים פשעו בי ובפשעם שולחתי ואין הכוונה‬
‫כמזהרת אלא כמפלגת תמרור קינתה על דרך שהפליגה למעלה ואמרה לא‬
‫אליכם כל עוברי דרך בתולותי וכו' כלומר לא די לי שנתרחק הייחוד העליון‬
‫גם מלאכי דשכינתא ומלאכים דקב"ה שהיו‬ ‫ממני אלא הלכו בשבי‬
‫מתייחדים יחד בזמן ייחוד עליון כמ"ש וקרא זה אל זה ומקבלין דין מן דין‬
‫כדאיתא בתיקונים ובסתרי תורה שבסוף פרשה ויצא והכוונה שם הוא כמה‬
‫שפירש בזוהר ריש פ' שמות אצל איש וביתו באו כל מאן דמקבל מאחרא‬
‫איהו ביתא מההוא דיהיב וכן מלאכים דשכינתא שהם מקבלים ממלאכין‬
‫דקב"ה נקראים בתולות והמשפיעים נקראים בחורים ושניהם הלכו בשבי‬

‫נט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וכמו שפי' בתיקונים הן אראלם צעקו חוצה צווחין לבר מהיכלין וכדאיתא‬
‫נמי ריש פרשת שמות שגלו כל המלאכים עם השכינה בבבל ולכן ראה‬
‫יחזקאל כל המרכבות על נהר כבר ואמר וארא וכו' ואפשר לפרש כי‬
‫הם נשמות הזכרים ונשמות הנקבות כדאיתא בפ'‬ ‫בתולותי ובחורי‬
‫פקודי דף רמ"ו והכוונה שם בקצרה כי בהיכל לבנת הספיר יש שני כחות‬
‫קדושים א' אל הימין סטוטריה שמיה וכל אינון נשמתין דאינון זמינין‬
‫לפרחא כזכאין דבורים לימינא כולהו נקיט לון וכו' וא' אל השמאל ארי"רה‬
‫סנוג"יא שמיה כיון דמטו להא רוחא אינון נשמתין נוקבין נקטא לון האי‬
‫רוחא וקיימים ביה ובתר אתכלילו רוחא דא דשמאל ברוחא דא דימינא‬
‫וכדין אתעבידו אינון נשמתין כלילן דכר ונוקבא כחדא מזדווגין ופרחן מהאי‬
‫היכלא ואתפרשן בבני נשא וכו' ואיתא בפ' לך לך דף פ"ה ובפ' וילך דף‬
‫רפ"ג שאחרי כן מתפרדין כללות נשמת הנקבה שנכללה בזכר ונשאר כל‬
‫חלק לבדו הזכר לבד והנקבה לבד ומשתלחים למטה בעולם השפל אחד‬
‫הנה ואחד הנה ואם זכה הזכר מתחבר באותו חלק ממש ונושא אשה שחצי‬
‫נשמתו בה ומה שהיו תרי פלגי דגופא אתחברו והיו לבשר אחד ואיתא‬
‫בסבא פ' משפטים דף נ"ה ז"ל הכא אית רזא היך מתעשקן נשמתין אלא‬
‫האי עלמא אתנהג כלא באילנא דדעת טוב ורע וכד אתנהגן בני עלמא‬
‫בסטרא דטוב טיקלא קיימא ואכרע לסטרא דטוב וכד אתנהגן בסטרא דרע‬
‫אכרע לההוא סטרא וכל נשמתין דהוו בההיא שעתא בטיקלא עשיק לון‬
‫ונטיל לון וכו' הרי הנשמות העשוקות ביד לילית בזמן שהעולם מכריעים‬
‫מעשיהם לכף חובה ואין לך זמן שהכריעו לכף חובה כבזמן החורבן ואז כל‬
‫אותם הנשמות שיצאו בזמן ההוא נעשקו ביד לילית וזהו שקננה בתמרור‬
‫שהם נשמות הזכרים‬ ‫קינתה בתולותי שהם נשמות הנקבות ובחורי‬

‫ס‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נעשקו ביד השבאי הזה ושם בסבא נחלקו הסבא וספרי‬ ‫הלכו בשבי‬
‫קדמאי שספרי קדמאי סברי שהנשמות הללו משפעת אותם לילית העושקת‬
‫בחסידי אומות העולם ובתלמידי חכמים ממזרים והסבא סבר שהם הנשמות‬
‫שמתים בעודם קטנים וזהו סוד ראיתי דמעת העשוקים ואין לה' מנחם וכו'‬
‫הרי שבין למר ובין למר בשבי הם שבויים‪ ,‬אי נמי נשמות הצדיקים אזלין‬
‫מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה כדאיתא בריש הקדמת התיקונים וז"ש‬
‫וקראם בתולותי שכמו שהבתולה לא נבעלה כמו כן‬ ‫בתולותי ובחורי‬
‫נשמות הללו לא נבעלו מאדונים קשים יצה"ר וכוחותיו אלא טהורים‬
‫ומנוקים מעון וכן בחורים ברורים כעין שאול בחיר ה' הלכו בשבי מתתרכין‬
‫ואם תאמר והלא מכאובה גדולה ממכאובם ולמה איצטריך קרא לאשמועינן‬
‫צערה והלא גדולה מזו אמר הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי ויש לומר‬
‫שהוא על דרך פן יבא והכני אם על בנים כי אחר שגולים עמי הצער שלהם‬
‫מגיע אלי וצערם הוא צערי והר' אלעזר אזכרי פירש על דרך הפשט דמה‬
‫שדרשו ז"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום אמרה כנסת ישראל‬
‫לא די לי שעברתי על שאר דברות שנאמרו ע"י משה רבינו ע"ה אלא‬
‫אפילו שתי דברות ראשונות שיצאו מפיו עברתי עליהם וזהו כי פיהו‬
‫ולקיתי מדה כנגד מדה כי כמו שאז במתן תורה שמעו עמים ירגזון‬ ‫מריתי‬
‫רעדה אחזתם שם ונתקבצו אל בלעם ואמרו שמא הקב"ה רוצה להפוך‬
‫העולם תהו ובהו והשיב להם ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה וכו' כמו‬
‫כן עתה שעברתי על התורה שמעו נא כל העמים וראו מכאובי‬
‫כי כמו ששם היה שמיעה וראיה כמ"ש וכל העם‬ ‫ואומרו שמעו וראו‬
‫רואים את הקולות אם יוספים אנחנו לשמוע וכו' כמו כן שמעו וראו‬
‫בשביו‪:‬‬ ‫הממכאוב ומה הוא בתולותי ובחורי הלכו‬

‫סא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫‪5‬אתי ַ ֽל ְמאַ הֲבַ י  ֵהּמָ ה ִר
ּמּונִ י ֹּֽכהֲנַ ‪/‬י‬
‫יט קָ ָר ִ‬
‫י־בקְ ׁש‪ּ /‬ו ֹאכֶ ל 
ָלמֹו‬ ‫ּוזְקֵ נַ "י ּבָ ִעיר ּגָוָ עּו ִ ּֽכ ִ‬
‫ָׁשיבּו אֶ ת־נ ְַפ ָ ֽׁשם׃‬
‫וְ י ִ "‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)יט( קראתי למאהבי ‪ -‬לאותם שמראים עצמם כאוהבים‪ :‬המה רמוני‬
‫כגון בני ישמעאל שהיו יוצאים לקראת הגולים כשהיו השבאים מוליכים אותם דרך‬
‫עליהם ומראים את עצמם כאילו מרחמים עליהם והיו מוציאים להם מיני מלוחים‬
‫נודות נפוחים כסבורים שהוא יין ואוכלים וצמאים ורוצים לשתות וכשמתיר הנוד‬
‫בשיניו היתה הרוח נכנסת במעיו והוא מת והוא שאמר הכתוב )ישעיה כא( ביער‬
‫בערב תלינו וגו' )ישעיהו כ"א( לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו‬
‫‪ -‬כדי שישיבו את נפשם‪:‬‬ ‫קדמו נודד‪ .‬וישיבו את נפשם‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫פרשת פקודי בהיכל אהבה איתא שבהיכל זה יש כחות‬ ‫)יט( בזוהר‬
‫קדושים הנקראים גפנים ורימונים שהם ממונים להכניס אהבה בין ישראל‬
‫לאביהם שבשמים ונחתין לתתא לראות ייחודא קדישא דמייחדי ישראל‬
‫לתתא ועולים ומעידים למעלה כמבואר בפ' פקודי בדף רנ"ג וז"ש קראתי‬
‫למאהבי המה רמוני אומרה שכינה בראותי העדר הייחוד קראתי לאלו‬
‫מאהבי כדי שיבואו ויעידו בייחודא קדישא דמייחדי ישראל לתתא כדי‬
‫שיסייעוני ויהיו לי מעיר לעזור מלמטה אל ייחוד עליון והמה רמוני‬
‫שאחר שתהיתי אקנקנם מצאתים מאנין תבירין שלא היה בהם שום לחות‬
‫עדות להעיד לגרום הייחוד ודוק אומרו מאהבי ולא אמר אוהבי כי מלת‬
‫ממאהבי ר"ל המאהבים אותי לישראל ולאביהם שבשמים כאמור כהני‬
‫וזקני וכו' כהני הם כחות קדושים שבעולם העשיה עומדים באוירים שבין‬
‫ז' רקיעים ובז' רקיעים עצמם כמבואר בארוכה בפרשת ויקהל דף ר"א ור"ב‬
‫סב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אלו עומדים במזרח מקבלים תפלה פלונית ונשקין לה ומעלין אותה אל‬
‫רקיע ראשון וכן במערב עומדים כמה חיילים מעלים תפלה פלונית וההיקש‬
‫בזה בשאר סיטרא דעלמא וכן כיוצא בזה ברקיעים עצמם עד שמעלים‬
‫התפלה ומכניסים אותה בפתח לבנת הספיר פתח עולם היצירה וכן כהני‬
‫פירוש כהנים עצמם שהם בעולם היצירה כהנים ממש כדאיתא בפ' צו דף‬
‫ל' וז"ל שית מאה אלפי רברבין חיילין בכל זויין דמדבחא ועלייהו חד ממנא‬
‫וכלהו מתלבשי אפודא וקיימא לסדרא פולחנא דמדבחא לקבל תתאי עכ"ל‬
‫ובוודאי כי כל הכהנים הללו הם כהנים הדיוטים וחד ממנא עלייהו הוא‬
‫מיכאל שהוא כהן גדול הם השרפים שהם בעולם הבריאה סוד עולם הכסא‬
‫וקראם זקנים לפי שהשכינה שהוא עתיקא מתקננא בכורסייא ולכך נקראו‬
‫השרפים שבבריאה זקנים ואל תתמה מזה שהרי מט"ט שהוא נער כשעולה‬
‫בתתקנ"ה רקיעים שבכסא נקרא זקן כל שכן אלו שהם קבועים בכסא ובין‬
‫כהנים המשרתים שבעשיה וביצירה ובין כהנים שבבריאה בעיר גועו‬
‫והעניין כמה שאמר בספר ברית מנוחה שמלאכים שביצירה הם משתוקקים‬
‫ומתאוים להסתכל ולהשיג במקום שלא הורשו להסתכל היוצאים ממחיצתם‬
‫ואינם יכולים לסבול תוקף האור ומיד נגועים ומתים ומורי זלה"ה היה דורש‬
‫בזה פסוק כמין חומר ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם‬
‫קברו את העם המתאוים והראה לי המשל במוחש והוא כמין חגב קטן‬
‫מעופף בכנפיו סביבות הנר סובב סובב עד שאוחז בו השלהבת ויגוע ונאסף‬
‫אל עמיו והוא כי מרוב השתוקקותו אל אור הנר מתקרב אליו יותר מדי‬
‫ונשרף וכמו כן יקרה למלאכים שיוצאים ממחיצתם להשתוקקות להשיג‬
‫האור שאין להם כח לסובלו ונגועים רק מט"ט יש לו כח לעלות בסוד‬
‫תתקנ"ה רקיעים שבכסא ואינו נפגע בשביל שמעלה תפלותיהם של ישראל‬
‫וזהו סוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה פירוש מים רבים ונהרות‬
‫הם סוד ד' נהרות של אש שיוצאות מתחת ד' עמודי כסא ונעשית מהם ים‬
‫גדול של אש ומט"ט נכנס במים הרבים ההם ואינן יכולין לכבותו בשביל‬
‫סג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שמוליך עמו את האהבה אהבתן ומצותן ותפלותיהם של ישראל ומעלה‬
‫אותם שם ומוסרם לאכתריאל וכו' וחוזר לשירותו בעולם היצירה ושם‬
‫מתחדש כנשר נעוריו ונקרא נער והנה עתה בזמן החורבן הכהנים והזקנים‬
‫בשביל להכנס בתחומה של עיר קטנה שהיו יוצאים‬ ‫הנז' בעיר גועו‬
‫ממחיצתה ליכנס תוך תחומה גועו ולא היו נכנסים שם עתה להשיג השגה‬
‫איזה שפע לשאוב לקיום עצמיותם‬ ‫הנמנעת אלא כי בקשו אוכל למו‬
‫וישיבו את נפשם ואע"ג שגם היא בגולה הלכה כמ"ש ואני בתוך הגולה‬
‫וכנראה שיצאה מהעלמה לעין כל גם שם מרכבותיה גלו עמה והיו‬
‫מתעלמים ביניהם ויחזקאל יוכיח שראה בתוך הגולה על נהר כבר דמות ד'‬
‫חיות וממעל לרקיע דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה וכו'‪ ,‬והר'‬
‫כל כחות ההיכלות שבהם נחתם כל מעשה‬ ‫אלעזר אזכרי פירש מאהבי‬
‫התחתונים קראתי אותם והמה רמוני לפי שכהני וזקני ממש כהנים‬
‫וזקנים שהם המעוררים מלמטה כי הכהנים הם שושבינין דמטרוניתא‬
‫כדכתיב ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ויקח אהרן את אלישבע בת‬
‫עמינדב וכו' כדפירש בזוהר והזקנים הם תלמיד חכם זקן שקנה חכמה שהם‬
‫גורמים הייחוד כמו שדרשו ז"ל ת"ח מרבים שלום שהוא ייחוד יסוד בעולם‬
‫מלכות והעניין שהכהנים מעוררים היחוד מצד החסד ות"ח מעוררים‬
‫מעתיקא קדישא ולכך אמרו מארי מתניתין ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ‬
‫כלומר שלא עשו ייחוד שלא היו יוצאים‬ ‫ולכך נקראו ת"ח זקנים בעיר גועו‬
‫אל ערי ישראל להחזירם בתשובה כמו שהיה עושה שמואל הנביא ע"ה וסבב‬
‫בית אל והגלגל וכו' ואחר שלא יצאו הם המיתו עם ה' כמו שדרשו ז"ל אצל‬
‫פלגש בגבעה מי המיתם לא המית כל אלו אלא הסנהדרין שלא היו מסבבים‬
‫כלומר היו חשובים כמתים בשביל‬ ‫מעיר לעיר להוכיחם וזהו בעיר גועו‬
‫שלא היו יוצאים ואם תאמר סוף סוף לא היו עוסקים בעבודה ולא הועילה‬
‫להם לפי שלא היו חוששים לתת כבוד לשמו אלא לצורך אוכל נפש על דרך‬
‫על דרך שאמר‬ ‫שאמר בבני עלי להבריאכם וזהו כי בקשו אוכל למו‬
‫סד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ר־לי  מֵ עַ י חֳמַ ְר
ָמרּו‬‫כ ְר ֵאה יְ הוָ ‪5‬ה ִ ּֽכי־צַ ִ‬
‫יתי ִמח‪ּ /‬וץ‬ ‫נ ְֶה ַּפ‪ִ J5‬ל ִּבי  ְּבקִ ְר ִ
ּבי ִ ‪ּ/‬כי מָ "רֹו מָ ִ ר ִ‬
‫ה־ח ֶ"רב ּבַ ַּב‪/‬יִ ת ּכַ ָ ּֽמוֶת׃‬‫ִׁש ְּכלָ ֶ‬
‫רש"י‬
‫)כ( חמרמרו ‪ -‬כווצו ויש בלשון משנה נפלה לאור ונחמרו בני מעיה‪ :‬בבית‬
‫כמות ‪ -‬בתוך הבית היתה אימת שדים ומזיקים ומלאכי מות ומחוץ חרב האויב‬
‫משכלת‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בתיקונים דף י"א דכל חסד דעבדי לגרמייהו עבדין וכו' ולא אית מאן‬
‫דשאיל מזונא דאיהי שארא דשכינתא וכו' וזהו למו‪:‬‬

‫הוא כי יש שני מיני השפעות שמשפיעים למדה זו א' לצורך‬ ‫)כ( העניין‬
‫עצמה וזה לא יחסר לעולם והב' הוא להשפעות העולמות וחיותם וזה תלוי‬
‫במעשה התחתונים אם אסגיאו זכאים ירבו נחלתם ואם אסגיאו חייבין‬
‫ימעיטו נחלתם וחלקם הנה צעקה בקול מר ונאקה ואמרה ראה אתה ה'‬
‫ת"ת כי צר לי כלומר אפילו לבחינת עצמי הגיעה הצרה והצער והוא כי‬
‫מעי חמרמרו היינו סוד אברים פנימיים בסוד הרחמים כמ"ש על כן המו‬
‫מעי לו רחם ארחמנו והם צנורות אל ההשפעה בתוכיותה ועתה חמרמרו‬
‫מצד תוקף דין האש הגדולה אשר הושפע בתוכם ובבחינה זו צר לי קרינא‬
‫ביה נהפך לבי כלומר מעי חמרמרו בסבת תוקף האש והגיע האש עד‬
‫הלב עד שנהפך ממדתו כי ממדת הלב העליון לחשוב מחשבות להטיב עם‬
‫אשר‬ ‫ברואיו ובאותו חוזק הדין אשר עבר בי חמרמרו מעי ונהפך לבי‬
‫בקרבי כלומר אעפ"י שהוא בתוך קרבי סוד הפנימיות נהפך מרחמים לדין‪.‬‬
‫ולמה היו לי שתים אלה קורות חמרמרות המעים והפיכת הלב כי מרו‬
‫מריתי הושפעתי מרורות הדינין פעמים הרבה זו אחר זו כמו שאמר הכתוב‬

‫סה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כא ָ ֽׁש ְמע‪ּ R‬ו ִ ‪ּD‬כי נֶ ֽ ֱאנ ָָחה ָאנִ י ֵא‪5‬ין ְמנַחֵ ם  ִ
לי‬
‫ׂשׂשּו ִ ‪ּ/‬כי אַ ָ "ּתה‬ ‫עָתי 
ָ‬‫ּכָ ל־ ֹאיְ ‪ַ,‬בי ָ ֽׁש ְמע‪ּ 5‬ו ָ ֽר ִ‬
‫עָ ִׂשיתָ הֵ ֵב‪/‬אתָ יֹום־קָ ָ "ראתָ וְ ִ ֽי ְהי‪ּ/‬ו כָ ֹֽמנִ י׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אתה גרמת לי שהם שונאים אותי שהבדלתני ממאכלם‬ ‫)כא( כי אתה עשית‬
‫וממשתיהם ומהתחתן בם אם נתחתנתי בהם היו מרחמים עלי ועל בני בנותיהם‪:‬‬
‫הבאת יום קראת ‪ -‬הלואי והבאת עליהם יום המועד שקראת עלי‪ :‬ויהיו‬
‫כמוני ‪ -‬ברעה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫רעה אחר רעה שבר על שבר וכנגד שתיהן קרה לישראל שתים כנגדן‬
‫אי‬ ‫מחוץ שכלה חרב חרב האויב וחרב מלאך המות וזהו בבית כמות‬
‫נמי נהפך לבי היינו ל"ב נתיבות שמשפיע בה היסוד כד ימא בתוקפיה‬
‫כמבואר בפרשת מקץ בפסוק דרכיה דרכי נועם שע"י אותם ל"ב נתיבות‬
‫הנכנסים בים עליון מתמתקין הדינין ובנשא גליו שם משבחים ומשברים‬
‫אותם הל"ב נהפכו ממדתן כי‬ ‫אותם אמרה במר וקינה נהפך לבי בקרבי‬
‫מדתן הוא להשפיע שלום ורחמים כמו שפי' שם וכל נתיבותיה שלום‬
‫וכשנכנסו בקרבי מצאו כל כך תגבורת הדין והאש שלא מבעיא שלא יכלו‬
‫להמתיקו אלא אדרבא נהפכו ממדתן ומי גרם כל זה כי מרו מריתי‬
‫הפשעים והמרדים שמרדו בי וע"י שלא הוכחתים ומנעתי מהם שבט‬
‫אני כאילו אני‬ ‫המוסר עמדו ומרדו ועצבו את רוח קדשו מרו מריתי‬
‫מריתי והוא על דרך שפירשתי לעיל אצל כי ה' הוגה על רוב פשעיה‪:‬‬

‫)כא( שמעו כי נאנחה אני תנא והדר מפרש כל אויבי שמעו‬

‫סו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והם הנקראים רשות הרבים סמאל וחייליו לילית וחייליה אגרת בת‬ ‫רעתי‬
‫שהיא בחינתה‬ ‫מחלת וחייליה נעמה וחייליה שמעו כי נאנחה אני‬
‫הפנימית הנקרא מקדש כמ"ש ומקדשי תיראו כמבואר פ' בראשית ועל מה‬
‫דהיינו היסוד הנותן לה מכוס תנחומיו‬ ‫אני נאנחה כי אין מנחם לי‬
‫היינו סוד אומרם ז"ל משנחרב בית המקדש ניטל‬ ‫שמעו רעתי ששו‬
‫טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה שכשזה נופל זה קם והיינו כי בחורבן‬
‫נעדר ייחוד עליו והווה ייחוד הקליפות וזהו נטל טעם ביאה עניין הייחוד‬
‫ונתן אל עוברי עבירה שהם החיצונים ומצד זה לא נתמלאה צור אלא‬
‫מחורבנה של ירושלם שנאמר אמלאה החרבה וזהו שרמזה בקינתה‬
‫על דרך שפירשו רז"ל ליהודים היתה אורה‬ ‫והספדה שמעו רעתי ששו‬
‫ושמחה וששון זו מילה נתן להם סוד הששון ושמחה הייחוד כי אתה‬
‫מדברת כלפי הת"ת ואמר הסתלקות המנחם הזה שהוא היסוד‬ ‫עשית‬
‫אתה ת"ת עשית כי משכת בהסתלקך לעילא ו' זעירא בסוד הוי ואוי‬
‫כדאיתא בפרשת אחרי מות שפירושו שם הוא שהוא"ו המשיך אליו ו'‬
‫זעירא יסוד ונסתלק עד הבינה וזהו הוי ומכל מקום עדיין הדבר תלוי‬
‫בתשובה כי לא נסתלקו שניהם אלא עד הבינה ששם התשובה ואם ישובו‬
‫ישובו המה עליהם אמנם כשגברו העונות ונסתלק הוא"ו והמשיך עמו לוא"ו‬
‫זעירא עד הכתר מקום האלף בהיפוך פלא מקום נעלה אז אין להם תקנה‬
‫חלילה ואז נחרב הבית וזה אוי לנו כי פנה היום וכו' וזהו שאמרה בהספד‬
‫בהסתלקך למעלה והמשכת למנחם הזה עמך‬ ‫תמרורה כי אתה עשית‬
‫וזהו סוד למה ה' תעמוד ברחוק וכן ואתה ה' אל תרחק ואנכי הסתר אסתיר‬
‫הבאת יום קראת היינו מפלת הקליפות והכנעתם‪ .‬ויחזור הדבר לכמו שהיה‬
‫בשפל המצב ואני אהיה כמו שהיו הם בגרם המעלות‬ ‫והם יהיו כמוני‬

‫סז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שהיה לו‬ ‫וכמ"ש ובני נכר איכריכם וכורמיכם ועליך יזרח ה' ואומר הבאת‬
‫לומר תביא הוא על דרך שפי רש בזוהר ואת עשו שנאתי ו אשים את‬
‫הריו שממה ואשים והרי הם עומדים בתכלית הרוממות אלא ואשים‬
‫שמות בפתקא דילי וכדאיתא בפרקי רבי ישמעאל אמר רבי ישמעאל כל‬
‫ההתראות הללו וכל התנאים הללו התנו והתרו בו בסמאל והוא אומר‬
‫קבלתי עלי ויכחדו י' אבירים אלו אמר ר' ישמעאל מה עשה ה' אלקי‬
‫ישראל באותה שעה ל א הספיק לומר לסופר כתוב גזרות גדולות ומכות‬
‫עזות ונוראות וכו' אלא מיד נטל הוא נייר וכתב עליו יום נקם וז"ש‬
‫הבאת יום קראת כבר הבאת אותו בפנקסך‪ .‬אי נמי הבאת יום‬
‫היינו יום ביטול הקליפות והמתקתם ואז יהיו מתוקים כעין‬ ‫קראת‬
‫ואל תתמה על‬ ‫קליפת נוגה שהיא מתוקה ויהיו קדושים וטהורים כמוני‬
‫תפלה כזו ושאדרבא היה לו לומר כלה בחמה וכיוצא שהרי בפרקי דבי‬
‫ישמעאל כשנגזרה הגזירה על קרתא רבתא מסיק עד שיהיו כל שרי‬
‫קרת א רבת א מוטלים במרום שחוטים כגדיים ו טלאים של י"ה שפירש‬
‫שיתמתקו והא כיצד‬ ‫שיתמתקו כמו שנבאר בסמוך וזהו ויהיו כמוני‬
‫כמו שנבאר בס"ד וזהו סוד החזיר למה‬ ‫תבוא כל רעתם לפניך‬
‫נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר וכן בלע המות ולא אמר בלע מלאך‬
‫המות וישאר מלאך קדוש משרת וכן סמאל יבולע ס" מ וישאר א"ל וזהו‬
‫סוד עתיד הקב"ה להביא את יצה"ר ושוחטו דהיינו הוצאת אדמימות‬
‫חלאה טומאתו שיהיה נמתק הוא וחייליו לא ירעו ולא ישחיתו כדכתיב‬
‫ושלומת רשעים תראה כי ישוב מציאותו גנוז ונכלל בשר שיו שבקדושה‬
‫ונאריך בדרוש הזה של תיקון הקליפה והמתקתה ב עזרת ה' בפסוק שישי‬
‫ושמחי בת אדום וכבר פרשתיו בחיבור הגדול בספר "ירח יקר" בכמה דוכתי ‪:‬‬

‫סח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עֹול ל
ָלמֹו‬
‫עָת‪5‬ם ְלפָ ֶני‪  S‬וְ ֵ‬ ‫ל־ר ָ‬ ‫כב ּתָ ב ֹא כָ ָ ֽ‬
‫ל־ּפׁשָ עָ י‬
‫עֹול ְ=לּתָ ִ "לי עַ ל ּכָ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ּֽכא ֲֶׁש‪/‬ר‬
‫ֹתי וְ ִל ִ ‪ּ/‬בי ַדּוָ ֽי׃‬
‫י־רּב‪ֹ /‬ות אַ נְ ח ַ "‬
‫ִ ּֽכ ַ‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)כב( תבא כל רעתם לפניך ‪ -‬יזכו ויפקדו עונותם לפניך‪ :‬ועולל למו‬
‫ופעול למו כמו )משלי כ( גם במעלליו יתנכר )ירמיה כא( וכפרי מעלליו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כלומר כל הרעה שעשו יותר ממה שנתן להם‬ ‫)כב( דקדק מלת כל רעתם‬
‫רשות וכמו שאמר הכתוב אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה שפי' והמה‬
‫כלפי השרים של מעלה שעזרו לרעה שהיו עושים חייליהם למטה בישראל‬
‫תבא כל הרעה שעשו בין מה שהורשו בין מה שלא הורשו כי אפילו במה‬
‫שהורשו יענשו כי היה להם לעשות כמו שעשה ההוא דאמר בעי לחרובי‬
‫ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא דאזל ואגייר והם לא כן עשו אלא‬
‫רעתם‪ .‬אי נמי‬‫שמחו כשמחת בקציר והוסיפו על השמועה לכן תבוא כל‬
‫כל רעתם היינו מחשבותם לרע שחושבים עלינו תמיד וכדאיתא בגמרא‬
‫משמייהו דקאמרי בהא סלקינן ובהא נחתינן ואין אנו עושים כליה כי היכי‬
‫דלא לקריון מלכא קטיעא הרי שלא הניחו מעצמם לעשות ח"ו כליה אלא‬
‫כל הרעה שחשבו‬ ‫מפני הכבוד ולא שמו אלקים לנגדם סלה לכן כל רעתם‬
‫ומחשבתם הרעה תצרפם למעשה לפניך ולא לפני הע"ב סנהדרין שבהיכל‬
‫אשר חרפוך ה' והיו אומרים איה אלהי"ך ומה גם אותו‬ ‫הזכות אלא לפניך‬
‫שגרר את הפרוכת ונעשה נס ובצבץ דם וחשב שהרג את עצמו ואמר אי‬
‫לעשות בהם דין‬ ‫אלהימו צור חסיו בו אתה שחרפוך לפניך תבא רעתם‬
‫ועולל למו מלשון עוללים ויונקים תנפץ עולליהם אל הסלע כאשר נופצו‬
‫עוללי אל הסלע וכדאיתא במדרש ט' קבין מוחי ילדים נמצאו על סלע אחד‬

‫סט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǰİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כל כך גדל צערי כי אעפ"י שאני מדברת‬ ‫כי רבות אנחותי ולבי דוי‬
‫ומתאנחת ודאגה שבלבי אשיחנה להפליג הדאגה אינו מועיל כי עם כל זה‬
‫אי נמי איתא בפרק חלק אמר רב כל הקצים‬ ‫שרבות אנחותי לבי דוי‬
‫כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים ושמואל אמר דיו לאבל‬
‫שיעמוד באבלו ופירש רש"י ז"ל שני פירושים חד קאי לעילא שעומד כמה‬
‫שנים וימינו אחור כלומר אם לא יעשו תשובה לא יעמוד באבל כל הימים‬
‫אלא ודאי קץ יש לדבר‪ .‬לישנא אחרינא דיין לישראל צער גלות אפילו בלא‬
‫ראוי‬ ‫תשובה נגאלין עכ"ל‪ .‬וזהו שאמר כאן כי רבות אנחותי ולבי דוי‬
‫שתבא עת פקודתם כי רבה הצער והדאגה‪ .‬אי נמי על דרך הסוד תבא‬
‫כל רעתם כל הקליפות כלם ועולל למו תבלעה ממקומה ולא ישארו כי‬
‫אם עוללות מועטים דהיינו ביטול כל המרירות וישאר הקצה המתוק כדפי'‬
‫בפ' פנחס בפסוק גער חית קנה עתיד הקב"ה לתברא רגליה דקוף וישאר‬
‫יובן למאי‬ ‫מקנ"ה הנ"ה ראשון לציון הנה הנם וכו' כאשר עוללת לי‬
‫דאמר בגמרא שבבית שני התענו כמה תעניות כדי שימסר בידם יצה"ר‬
‫של עריות והקב"ה הסכים עמהם ויצא מבין קדש הקדשים כעין דוב של אש‬
‫ויאמר זכריה זאת הרשעה תפשוה ואסרוהו ובימים שלשה לא נמצא ביצה‬
‫בת יומא וכו' מה עשו כחלינהו לעינוי אהני כי היכי דלא איגרי בקרובות‬
‫נמצא בערך העריות הקרובות נשאר היצה"ר מתוק וקטון כעוללות אלה‬
‫שאין להם לא כתף ולא נטף שהרי ממשמש אדם עם אמו ועם אחותו ואינו‬
‫השאירם כעוללות כמו שהשארתי עוללות בשבילי‬‫חושש וזהו ועולל למו‬
‫בערך תקרובות וזהו לי בשבילי בשביל שראית שרבו פשעי בני ופשעי‬
‫איקרון בגין דלא אקדימת להון קיסטא ואעפ"י שאין תפלה זו נאותה אלי‬
‫עתה שאני בצער מכל מקום אני שואלת על זה כי רבות אנחותי ולבי‬
‫דוי והוא מצד ריצוי החיצונים לכך אני מתפללת שתמעיטם מן העולם‪ :‬עד‬
‫הנה הגיע מה שחנני קוני לפרש באלפא ביתא ראשונה ועתה נבא לפרש‬
‫אלפא ביתא שניה בס"ד‪:‬‬

‫ע‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ת־צּי ֹון‬
‫א אֵ יכָ ה י ִ ָעיב ְּבאַ ּפ ֹו ׀ ֲא ֹד ָני  אֶ ת־ּבַ ִ‬
‫ִה ְׁש ִלי‪ִ +‬מּׁשָ ַמיִ ם  ֶא ֶרץ ִּת ְפ ֶא ֶ‪$‬רת יִ ְׂש ָר ֵא!ל‬
‫ֹם־רגְ ָל‪$‬יו ְּבי‪ֹ/‬ום אַ ּֽפֹו׃ ב ִּב ַּלע‬ ‫וְ ֽל ֹא־ז ַָכ‪/‬ר ֲהד ַ‬
‫ֲא ֹד ָנ‪4‬י לא )וְ ‪6‬ל ֹא( חָ ; ַמל אֵ ‪:‬ת ּכָ ל־נְ א‪ֹ 6‬ות יַ ֽ ֲע ֹקב‬
‫הּודה ִה ִּג‪6‬יעַ‬
‫הָ ַר?ס ְּבעֶ ְב ָרת= ֹו ִמ ְב ְצ ֵ ‪/‬רי בַ ת־יְ ָ ‪$‬‬
‫לָ ָא ֶ!רץ ִח ֵּל‪/‬ל מַ ְמלָ ָכ‪$‬ה וְ ׂשָ ֶ ֽריהָ ׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬יאפיל כד"א )מלכים א יח( והשמים התקדרו בעבים‪:‬‬ ‫)א( איכה יעיב‬
‫משמים ארץ ‪ -‬לאחר שהגביהם עד לשמים השליכם לארץ בבת אחת ולא מעט‬
‫מעט מאיגרא רמא לבירא עמיקתא‪ :‬הדום רגליו ‪ -‬שרפרף מרגלותיו וזה בית‬
‫המקדש‪) :‬ב( נאות יעקב ‪ -‬בתי יעקב לשון נוה‪ :‬הגיע לארץ ‪ -‬השפילם‬
‫לארץ‪ :‬חלל ממלכה ושריה ‪ -‬אלו ישראל שהיו קרויים )שמות יט( ממלכת‬
‫כהנים‪ :‬ושריה ‪ -‬מדרש אגדה יש אלו שרים של מעלה שהחליפם הממונה על‬
‫האור מינה על המים והחליף כל הממונים לפי שהיו ברשעי ישראל בעלי שם‬
‫המפורש ובוטחים הם שישביעו את שרי מעלה להצילם מאש וממים ומחרב ועכשיו‬
‫כשהיה משביע את שר האש בשמו והוא משיב אין ממשלה זו בידי וכן כולם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היא נקודת ציון בחינה פנימית במלכות מקום‬ ‫)א( כבר ידעת כי בת ציון‬
‫משכן ומושב נקודת ציון שביסוד בסוד ברכות לראש צדיק וקראו בת מלשון‬
‫זאת היא מדתו ונרתיקו של יסוד והנה תחת‬ ‫אלפים בת יכיל וכן בת ציון‬
‫היותה מאירה כספירים כאור השמש המאיר אל עבר פניה אדרבא החשיכה‬

‫עא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והעיב אותה כעב שחורה שהיה האף אחת מג' אשי המשחית הנזכר בפסוק‬
‫והוא רחום ששלשתן יוצאות כד רמש ליליא לשוטט בעולם וכנגדן אנו‬
‫חוזרים ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו שבו אנו מזכירים ג' שמות‬
‫העולים יב"ק שהם אהי"ה יהו"ה אדנ"י להנצל מפחד בלילות ועניין ע"ב זה‬
‫הוא כי נכנס החיצוני הזה והבדיל בין המלכות ובין היסוד בסוד ערו"ה רע‬
‫שנכנס בין וא"ו לה"א כדפירש בתיקונים והנה שם אדני זה היא הבחינה‬
‫אי נמי לפירוש שני‬ ‫הכוללת אשר הרעה לבחינת נקודת בת ציון‬
‫שפירשתי בפסוקים הקודמים שהיא בחינת מלכות שבת"ת שהוא סוד ויסגר‬
‫בשר תחתנה אמר המקונן כמתאונן ומתלונן איכה נהיתה הרעה הגדולה‬
‫והוא כיצד השליך‬ ‫הזאת שהעיב והחשיך אדני כאמור את בת ציון‬
‫משמים לארץ המלכות נקראת תפארתן של ישראל כדפירש בזוהר גדול ה'‬
‫ומהולל מאוד בעיר אלקינו דמלכא בלא מטרוניתא לאו גדול איהו ולא‬
‫דהיינו בת ציון האמור שהוא בית מקדשו‬ ‫מהולל ולא זכר הדום רגליו‬
‫ובית מנוחתו כי כשהושלך משמים לארץ כל תפארתו של ישראל הדום‬
‫בכלל היה ולא זכר אותו ביום חרון אפו ומלת את אתא לריבויי כל‬ ‫רגליו‬
‫ההיכלות שהם משכן השכינה כדפירשו ז"ל מלך בשר ודם שמת לו בן מהו‬
‫עושה תולה שק על פתחו מכבה את הפנסין וכו' ואתה המעיין אל תבהל‬
‫ברוחך להשיב כי כבר ידעת הקדמת רעיא מהימנא כי כל סוד הגלות שאנו‬
‫אומרים גלות שכינה אינה כי אם שכינה דבריאה דהיינו ניצוץ אחד‬
‫המתנוצץ ממנה בבריאה כי שכינה דאצילות עליה כתיב אני ה' הוא שמי‬
‫וכבודי לאחר לא אתן ולכן אל תשים הדברים אל לבך כפשטן אלא על יסוד‬
‫מוסד מהקדמה הנזכרת‪:‬‬

‫דהיינו מקומו ומקדשו‬ ‫ואפשר לדקדק כן במלת את דקאמר את בת ציון‬
‫עב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫של בת ציון שהוא הבריאה כאמור והוא על דרך שפירש בזוהר את מקדש‬
‫ה' טמא את דייקא דהיינו מאן דמסאיב אתרהא וכו' ולא מקדשו ממש אלא‬
‫אתר וכסא המקדש‪:‬‬

‫היינו עולם הבריאה עולם הכסא ונקראו נאות יעקב על‬ ‫)ב( נאות יעקב‬
‫שם כי י' ניצוצות ממדת המלכות הנקרא יעקב כדאיתא בפרשת בלק‬
‫ובכמה דוכתי יורדים ומתלבשים בעשר ספירן דבריאה כדפירש מורי זלה"ה‬
‫בספ"ר )פרדס רימונים( נמצאו עשר ספירן דבריאה נאות ומשכנו לעשר נצוצות‬
‫היינו עולם‬ ‫המתפשטות מיעקב העליון כאמור‪ ,‬מבצרי בת יהודה‬
‫היצירה ז' היכלות ונקראו מבצרים הטעם הוא כי כמו שהעיר מתחזקת‬
‫ומתקיימת במגדלים כמו כן עיר ה' צבאות עיר אלהינו מתחזקת בשבע‬
‫בתולות אחריה רעותיה ז' היכלין עילאין לפי שבהם נחתם כל מעשה‬
‫התחתונים והיא אינה מתחזקת כי אם בהם בסוד מיין נוקבין והרמז ואד‬
‫יעלה מן הארץ‪ .‬ארץ נתנה יבולה ואחר כך יברכנו אלקים אלקינו וזהו‬
‫שדרשו ז"ל תנו עוז לאלקים באלקים נעשה חיל הגיע לארץ כלומר על‬
‫שהגיעה ההריסה ושבירה המבצרים על הארץ דהיינו עולם העשייה והכוונה‬
‫על הכנעתה וביטול כחותיה לבלתי התגבר באופן שנתחללה קדושת‬
‫הממלכה וכל שריה אשר הם בעולמות בריא"ה יציר"ה עשי"ה אי נמי חל‬
‫מלשון חלל שמקום קדושות הממלכה ומקום קדושת שריה נעשה חלל‬
‫שירדה הקדושה מהם ונעשה חלל ונכנסת חללה שפחה זונה במקום גבירתה‬
‫וכדאיתא בתיקונים דף ב' וזו ואין צריך לומר זו קתני‪ .‬אי נמי אפשר להפך‬
‫הסדר כי נאות יעקב היינו העשייה ואתרבי ממלת כל ונאות יעקב היינו‬
‫היצירה כדאיתא בתיקונים עמודא דאמצעותא כליל שית ספירין מקננא‬
‫במטטרון שהוא שר עולם היצירה ולפי זה יעקב בת"ת כפשוטו מבצרי‬
‫בת יהודה היינו עולם הכסא שהוא מסובב ממבצרים שכן יש לכסא שתין‬
‫גלגלין דסחריה לכורסייא כדאיתא בתיקונים תיקון י"ח דכ"ח וכן יש ע'‬
‫מאורות שסובבים הכסא וזה סוד מאורות נתן סביבות עוזו וזהו ע' דוָ ֶע"ד‬
‫עג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫י־אף ֹּכ‪:‬ל ֶק ֶ‪6‬רן יִ ְׂש ָר ֵאל הֵ ִ ‪ׁ/‬שיב‬ ‫ג ּג ַָד‪6‬ע ָ ּֽבח ֳִר ;ַ‬
‫אָ ח= ֹור יְ ִמינ‪ֹ$‬ו ִמ ְּפנֵ ‪6‬י אֹויֵ !ב וַּיִ ְבעַ ר ְּביַ ֽ ֲע ֹקב ‬
‫ְּכ ֵא‪ׁ6‬ש ֶ ֽלהָ ָבה ָ ֽא ְכ ָל‪$‬ה סָ ִ ֽביב׃ ד ָּד ַ ר‪ +‬קַ ְׁש ‪ּ4‬תֹו‬
‫ְּכאֹו ֵי;ב נִ ָּצב יְ ִמינֹו  ְּכ  ָצר וַ ֽ  ַּי ֲה ֹרג ‪ֹּ $‬כל‬
‫ת־צּי ֹון ׁשָ ַפ‪ּ +/‬כָ ֵא‪ׁ$‬ש‬‫ַ ֽמחֲמַ ֵּדי־עָ !יִ ן ְּב ֹ אהֶ ל  ּבַ ִ‬
‫חֲמָ ֽתֹו׃‬
‫רש"י‬
‫)ג( השיב אחור ימינו‬
‫‪ -‬השיב עצמו כמשיב אחור ימינו מלהלחם בעד בניו‪:‬‬
‫)ד( דרך קשתו ‪ -‬לפי שכך דרך דורכי קשת שהם חזקים לשום רגלו עליהם‬
‫כשהוא כופפם לכך נכתב בלשון דריכה‪ :‬שפך כאש חמתו ‪ -‬כך חבור המלה‬
‫שפך חמתו שהיא כאש כי לא מצינו שפיכה של אש אלא אצל חמה כדכתיב )תהלים‬
‫עט( שפוך חמתך על הגוים‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫דברוך שם כבוד מלכותו לעולם וָ ֶעד בסוד כוונת תפלת שבת שבחול יש לו‬
‫כוונה אחרת המבוארת בפרשת תרומה‪ :‬ועל דרך כמו אח"ד וכו' ולהם קרא‬
‫ונגעה חרב עד הנפש עד שהגיעה לארץ ממלכות‬ ‫מבצרי בת יהודה‬
‫ושלטה ההריסה במלכה‬ ‫ארץ עליונה באופן שנתחללו ממלכה ושריה‬
‫ובכל שריה‪ .‬אי נמי שריה הם מט"ט וסנ"ד שהם סוד תחומי שבת בסוד‬
‫עגולא ורבועא והעיר בתווך סביב למשכן יחנו ונכנס זר בחלל דילה ודילהון‬
‫וזו אף זו‬ ‫ונתחלל שבת ותחומיה ולפירוש זה אתי שפיר מלת הגיע לארץ‬
‫קתני‪:‬‬

‫הוא רומז במלכות כדפירש בזוהר אצל ובא לו‬ ‫)ג( כבר ידעת כי מלת קרן‬
‫עד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הוא היסוד ע"ש שכולל חמישים שערי בינה כמנין כ"ל והכ"ל‬ ‫לקרן והנה כל‬
‫הנה הוא דאחיד בשמיא בארעא‪ :‬ועתה בזמן החורבן נמשכה זו אף זו עד‬
‫למעלה שלא די בהבלעת נאות יעקב ובהריסת מבצרי בת יהודה ועד‬
‫שהגיע לארץ מלכות כאמור אלא שגדע גם כן הכל שהוא היסוד המייחד בין‬
‫קרן לישראל ועוד עלה אל הימין והשיבו אחור ועניין הגידוע הוא שנשאר‬
‫בשיעור קומתו לא עלה להתייחד עם ישראל בסוד אור הלבנה כאור החמה‬
‫וזה לפי שתשיב אחור ימינו כי סוד י מינו המחבק והוא שושבינא‬
‫חזר‬ ‫דמטרוניתא שב לאחור ונתרחק מחבק‪ :‬אי נמי השיב אחור ימינו‬
‫הימין להיות אחור ומה שהיה דרכו להשפיע חסדים בסוד פנים היה משפיע‬
‫גבורות בסוד אחוריים וזהו סוד ואומר חלותי היא שנות ימין עליון כלומר‬
‫החולי והצער שלי הוא מחמת שנשתנה ימין עליון מטבעו ונעשה אחור ודין‬
‫זה סמאל כדאיתא בתיקונים דף‬ ‫וזהו ארורים הרשעים וכו' וזהו מפני אויב‬
‫מ"ט ואומדו מפני היינו סוד על פני כל אחיו ישכון אית פנים ואית פנים‬
‫בדרגין תתאין וישמעאל על כל אינון פנים ישכון וזהו מפני אויב מאינון‬
‫פנים ודרגים סגיאין דאית לאויב זה שנתגברו כל כך בכח קטרוגם עד ששב‬
‫ת"ת תחת היותו רב חסד מטה כלפי חסד‬ ‫הימין אחור ובכן ויבער ביעקב‬
‫נתלהב בסוד הדין משני צדדין שחזר הימין להשפיע דין וזהו כאש להבה‬
‫אש מצד הגבורה ולהבה שאין לה עקר מצד החסד ולהיותו סוף סוף עצמותו‬
‫רחמים לא נתלהט בדין אל סביבותיו וזהו אכלה סביב וזהו אומרו כאש‬
‫ולא אש ממש דמיון היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כי להיותו כאש ולא‬
‫אש אכלה סביב שלט בסביבות ולא בתוך ובזוהר פרשת בשלח רבי שמעון‬
‫וכי אפשר‬ ‫כד הוה מטי להאי קרא הוי בכי דכתיב השיב אחור ימינו‬
‫דהשיב אחור ימינו אלא בגין דאקדים שמאלא לנחתא בעלמא וימינא‬
‫אשתארה באתר אחרא עכ"ל הכוונה שהשמאל ירד לעולם להשפיע את‬
‫הדין והימין משפיע החסדים אל החיצונים שהם אחור ודוק‪:‬‬

‫ידעת כי הקשת הוא מדת המלכות כלולה מג' גוונים חוור וסומק‬ ‫)ד( כבר‬
‫וירוק כלולה מג' אבות כדאיתא בפ' נח והנה הקשת כד אתחזי בעלמא הוא‬

‫עה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫להגן על העולם כדאיתא ריש פ' בראשית הנצנים נראו בארץ בגין דעת‬
‫הזמיר הגיע עדן לקצצא חייבין מעלמא אמר המקונן בהספד תמרורו דרך‬
‫קשתו כאויב ההוד נהפך למשחית ואדרבה גלויו היה לרעה להורות על‬
‫הנהגת הדין מוסכמת מד' הנהגות שהן ג' גוונים אלה והכולל ולא היתה‬
‫הדריכה לטובה מקושטא כגוונהא כמ"ש וראיתיה לזכור ברית עולם אלא‬
‫הטייתו היתה כרעה ואומר קשתו בכינוי ולא אמר‬ ‫דרך קשתו כאויב‬
‫הקשת סתם דקדק מה שאמר רעיא מהימנא בפ' פנחס כי הקשת המתגלה‬
‫בא"י הוא שכינתא והמתגלה בחוץ לארץ הוא מט"ט ולזה כינה כאן בכינוי‬
‫קשתו כלומר קשתו שלו דהיינו המיוחד לו קשתו קשת ו' ועוד היה שנצב‬
‫ימינו כצר פירש הימין שמדרכו להתפשט לאחוז בכנפות ארץ החיים‬
‫להעלותה אל מקומה הרמתה כדרכו שהוא שושבינא דמטרוניתא נצב‬
‫במקומו ולא נתפשט כצר הצורר הזה שבקרוב איש להשתחוות לו ולנשק‬
‫ידו מציב ימינו במקומו שלא יאחוז בו הנושק אי נמי מדרכו של דורך הקשת‬
‫מציב ימינו למעלה לזרוק החץ וכמו כן בקשת הזה במקום שימין עליון‬
‫ישפיע מחסדיו על ידו השפיע מרירות החצים ובזה ויהרג כל מחמדי‬
‫עין היינו אותם שהיו מושגחים ומושקפים מההיא עינא פקיחא דאריך אנפין‬
‫והם שורשי הנשמות המושרשים באהל בת ציון מלכות והכוונה כל‬
‫בחינה פנימית שבה הנקראת בת ציון עד שם הגיעו מכות ומחיצות הדין‪.‬‬
‫הם כחות קדושים הנקראים חמודות שהם מאריהון‬ ‫אי נמי מחמדי עין‬
‫דמראה ולכך נקרא דניאל איש חמודות ובמקום מראה שהיתה רגילה לרדת‬
‫מקשת זה שהיא נקראת מראה אל תוך היכל זה כדי שיינקו ממנה מאריהון‬
‫דחלמא ומאריה דמראה דכלהו ינקי מאתר דא כדאיתא התם דף רמ"ח‬
‫דהיינו מחמד‬‫אדרבה ירדה ממנה חציה שנונים ויהרוג אותם מחמדי עין‬
‫עין הנביאים שבאהל בת ציון שכן ההיכלות הם כעין אהלים למלכות‬
‫וכל אחד אהל ומשכן למדה אחת וכלם אהלים אליה וכן יש לכל היכל כמה‬
‫יתידות המשכן שהם כחות קדושים המנהיגים העולם ואלו המחמדי עין‬
‫הם באהל אחד מאהלי בת ציון והוא היכל עצ"ם השמים ולא זו בלבד אלא‬
‫עו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אדֹנָ י ׀ ְּכאֹו ֵיב  ִּב ַּל ‪6‬ע יִ ְׂש ָר ֵאל ִּבּלַ ע ‬ ‫ה הָ ָי ה ֲ‬
‫ִׁש ֵח‪$‬ת ִמ ְבצָ ָר!יו ַו ֶּי ֶרב ‬ ‫נֹותיהָ‬
‫ּכָ ל־אַ ְר ְמ  ֶ‬
‫אנִ ּיָ ֽה׃‬
‫הּודה ַ ּֽתאֲנִ ּיָ ‪$‬ה וַ ֽ ֲ‬‫ְּבבַ ת־יְ ָ ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬צער ויללה‪:‬‬ ‫)ה( וירב בבת יהודה ‪ -‬הרבה בכנסת יהודה‪ :‬תאניה ואניה‬
‫‪ -‬נקוד יו"ד פתח קטן שהוא לשון הרבה את אחרים וירב העם ויעצמו מאד‬ ‫וירב‬
‫נקוד חירק שהוא לשון רבה הוא את עצמו וכן כל תיבה שפעל שלה בה"א כגון פנה‬
‫זכה בכה כן דרכה לשמש כשהוא מחסר ממנה ה"א כשהוא מדבר על עצמו נקוד‬
‫חירק כגון )שמות ז( ויפן פרעה וכשהוא מדבר על אחרים נקוד פתח קטן כגון‬
‫)שופטים טו( ויפן זנב אל זנב )מלכים ב כה( ויגל יהודה מעל אדמתו )מלכים ב' יח(‬
‫ויגל מלך בבל את ישראל אשורה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מהיכל הזכות שלמעלה מהיכל זה שמשם נמשך נהר‬ ‫שפך כאש חמתו‬
‫דינור דנגיד נפיק המשיך עליהם כח האש הגדולה הזאת בשפיכה לא כדרכו‬
‫בהמשכה אלא נשפך כקיתון והנה כשתדקדק תמצא ג' ראשי המשחית‬
‫פעלו שלשתן איכה יעיב באפו הרי אף הרס בעברתו הרי עברה שפך‬
‫כאש חמתו הרי חימה יוצאות וכו' כמו שדרשו ז"ל‪:‬‬

‫)ה( קונן במר ואמר הלא תראה מה היה בשעת החרבן היה אדני‬
‫כלומר כי הגם שד' אותיות של אדנ"י שתים מהם דין שהם ד"נ‬ ‫כאויב‬
‫ושתים רחמים שהם א"י וכמ"ש בתיקונים א' דאדנ"י הוא אלף דאהי"ה וי'‬
‫דאדנ"י הוא י' דיהו"ה ולכן נכנסו אותיות ד"נ בין יו"ד ואלף למתק דין הד"נ‬

‫עז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כאויב‬ ‫אמר עתה בזמן החורבן היו ארבעתן כלם דין וזה הוא היה אדנ"י‬
‫ושמעתי עניין נאה כיוצא בזה במש"ה‬ ‫כל ד' אותיות אדנ"י היו כאויב‬
‫שלח נ"א בי"ד תשלח שהכוונה ששם זה של אדנ"י גלה למצרים כמ"ש ז"ל‬
‫גלו למצרים שכינה עמהם ובהיותם בגלות היו נפרדות איש מעל אחיו אמר‬
‫משה להקב"ה רבש"ע שלח נא‪ ,‬שלח אותיות נ"א של אדנ"י בי"ד דהיינו‬
‫יו"ד דל"ת וישתתפו ארבעתן כאחד וישתתף הדל"ת בנו"ן ויעשה ד"ן וזהו‬
‫דן אנכי וישתתף האל"ף ביו"ד שהם רחמים ויהיה דן למצרים וא"י לישראל‬
‫וזהו ונגף ה' את מצרים נגוף ורפא נגוף למצרים באותיות דן ורפא לישראל‬
‫באותיות א"י ונחזור לעניינינו כי בשעת החורבן נהפכו עליה ציריה וזהו‬
‫דהיינו ישראל‬ ‫היה כל שם אדני כאויב עד שמחמת זה בלע ישראל‬
‫סבא ת"ת שאפילו שיהיה ממתק אותה לא היה אפשר לבטלה מחוזק דיניה‬
‫אלא אדרבה היא היתה מבלעת ומבטלת השפעת הת"ת כי בזמן העבר‬
‫כשהיתה המלכות מתלהבת בדיניה אחר שהיו בה ב' בחינות של רחמים‬
‫דהיינו א"י כאמור כשהיתה באה הארץ הת"ת למתקה ולבסמה היו רחמיו‬
‫ית' גוברים והיו ממתקים דיניה כי כבר היו לה שתי אותיות של רחמים א"י‬
‫מעיר לעזור להגביר כח הרחמים אבל עתה שהיה כל שם אדני כאויב‬
‫ואין הדברים כמשמען דאלמלא היה בא אליה המלך‬ ‫גרם שבלע ישראל‬
‫הגדול בעל הרחמים אפילו שתהיה כולה בסוד הדין החזק עצום ורב הנה‬
‫רחמיו יתברך יגברו על הכל וימתיקם אלא הפליג המקונן בתמרורו הקשה‬
‫דרך הספד מר אמר אילו יצוייר שהשפעת ישראל ת"ת תבא אליה היתה‬
‫מבליעו ומבטלתו מרחמיו עד שלא היו הרחמים יכולים לבטלה מדיניה והוא‬
‫היינו היכלות היצירה שהם‬ ‫דרך גוזמא כאמור‪ ,‬בלע כל ארמנותיה‬
‫ארמנותיה שהיא מתעלמת בתוכה ובהם נעשה הייחוד בימי החול כמוכרח‬
‫מסדר תפלה מיושב כי בברכת יוצר אור אנו נכנסים בפתח היכל לבנת‬
‫עח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הספיר ובאל ברוך אנו נכנסים בהיכל עצם השמים וכו' כמבואר בפ' פקודי‬
‫בהיכל ו' והיא יורדת וממלאת כל ההיכלות מקדש הקדשים עד פתח היכל‬
‫לבנת הספיר ואח"כ יורד הת"ת בשש קצותיו בהארת ג' ראשונות ובעיטור‬
‫תרין עטרין דירית מאבא ואמא ואורו העצום המיוחד מלגאו ומקשר לון וכו'‬
‫ומתקשרות המדות ומתלבשות בכסא סוד העולם הבריאה ונכנסת בהיכלות‬
‫היצירה וזהו דוקא בחול אמנם בשבת עולם היצירה הוא כשרגא בטיהרא‬
‫לפני אור הכסא המתגלה ביום שבת ובסדר התפלות אנו נכנסים בהיכלות‬
‫הכסא סוד ז' היכלים ז' שמות אבגית"ץ וחברוי ומבוארים קצתם בתיקונים‬
‫היכלא קדמאה אבגית"ץ וכו' היכלא תניינא קר"ע שט"ן וכו' וזהו שכינה‬
‫לאתויי אפילו היכל‬ ‫ואמר ארמנותיה המיוחדות לימות החול ואומרו כל‬
‫אהבה שבו סוד וימינו תחבקני והיכל הרצון ששם סוד וישק יעקב לרחל‬
‫בנשיקין דרחימו והיכל קדש הקדשים ששם הוא הייחוד הגמור כלם נבלעו‬
‫ונתהפכו כל ההיכלות בסוד הדין כמו היכל הזכות שהוא היכל של יצחק‬
‫ששמה ישבו כסאות למשפט בסוד ע"ב סנהדרין הדנין העולם וזהו בלע כל‬
‫כלם לא נשאר בהם עד אחד ומלת בלע יפורש על הדרך שפי'‬ ‫ארמנותיה‬
‫בבלע ישראל והכוונה שלא היו ממתיקים אותה לא השפעת הת"ת בסוד‬
‫וגם לא היו‬ ‫מיין דכורין על דרך הפלגות התמרור כאמור וזהו בלע ישראל‬
‫ממתיקין אותה מיין נוקבין העולה ממעשה התחתונים המתחתם בהיכלות‬
‫לא מלמעלה לא‬ ‫היצירה כמבואר בפ' פקודי וזהו בלע כל ארמנותיה‬
‫מלמטה והוא שלא היה בהם כדי ביסום לבסם‪ ,‬אי נמי בלע כל‬
‫ההיכלות נבלעו בתוך המדורין שלכך גברו החיצונים שיצאו‬ ‫ארמנותיה‬
‫מנוקבא דתהומא רבה דרך המדורין אשר הם מקיפים להיכלות עד‬
‫שהיכלות המוקפות מהם נבלעו בתוכו ובאו אל קרבנה ולא נודע כי באו אל‬
‫קרבנה כי כן דרכן של מדורין דכד אסגיאו זכאין בעלמא נסתם נוקבא‬
‫עט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דתהומא רבה שבמדור היכל ראשון והחיצונים נכנסים דרך אותו נקב‬
‫והדלת סגרו וכל אדם בליעל לא ימצא ולא יראה ולא נשמע בבית ואז‬
‫מתפשטים כחות קדושים במדורין וכלן מלאים קדושה ההיכלות והמקיפים‬
‫אמנם כד אסגיאו חייבין בעלמא נפתח אותו נקב ומתפשטים משם‬
‫החיצונים עד שממלאים כל המדורין ואז נמצא צד הקדושה שהם ההיכלות‬
‫המוקפים מהם נבלעים בתוכם ואין אורם מתפשט וזהו בלע כל‬
‫כלומר הבליע הארמנות תוך המדורין כאמור ואפשר לפרש‬ ‫ארמנותיה‬
‫באופן אחר כי ארמנותיה ז' היכלות אשר בקרבה כדאיתא בתיקונים‬
‫תיקונא תניינא וז"ל ואיהו כלילא מז' היכלין מז' ארעין ועלייהו אמר דוד‬
‫אתהלך לפני ה' בארצות החיים וכדפירש מורי זלה"ה שם וזהו בלע כל‬
‫שכל כך גדלה החימה שהיא שחתה לה לעצמה וזהו ארמנותיה‬ ‫ארמנותיה‬
‫היינו ז' היכלות נעלמות שבכסא‬ ‫בכינוי‪ .‬אי נמי בלע כל ארמנותיה‬
‫הנקראים נערות בתולות טובות מראה שמראיהן טוב מז' נערות ז' היכלין‬
‫דיצירה ואלו ההיכלות אינן מתפתחין אלא ביום שבת כדאיתא בפ'‬
‫בראשית וז"ל בההוא זמנא מתפתחין ז' היכלין עילין וכו' והם סוד ז' היכלין‬
‫ז' קולות שבהבו לי"י בני אלים והם ז' שמות של שם מ"ב אבגי"תץ וחברוי‬
‫כדאיתא בתיקונים תיקון כ"א דף כ"ד וזהו שאמר ארמנותיה בכינוי כי כן י'‬
‫ניצוצות שבה משם אדנ"י מתלבשים בעשר דבריאה כדפירש מורי זלה"ה‬
‫היינו היכלות‬ ‫וזהו ארמנותיה מוסב אל שם אדני דקאמר שחת מבצריו‬
‫ולא אמר‬ ‫היצירה שכן עמודא דאמצעיתא מקננא במטטרון וזהו מבצריו‬
‫מבצריה כדאמר ארמנותיה אלא מבצרי שזכר ואחר שהמבצרים והארמנות‬
‫הללו שהם השומרים נבלעו ונשחתו‪ .‬וירב בבת יהודה תאניה ואניה‬
‫וזהו סוד את מקדש ה' טמא את דייקא וכבר הזהרתיך שאין כניסה לחיצוני‬
‫בקדושה אלא כח קטרוגו הנכנס יקרא לו כניסה‪:‬‬
‫פ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ו ַוּי ְַח  ֹמס ּכַ ַּגן  ׂשֻ ּכ ֹו ִׁש ֵח‪$‬ת ֹֽמע !ֲדֹו ִׁש ַּכח יְ הוָ ה ׀‬
‫ְּב ִצּיֹון  מֹועֵ ‪6‬ד וְ ׁשַ ָּבת וַּיִ נְ ַא‪/‬ץ ְּב ַזֽעַ ם־אַ ּפ‪ֹ $‬ו ֶמ‪/‬לֶ ‪+‬‬
‫וְ כ ֵ ֹֽהן׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לשון כריתה וכן )איוב טו( יחמוס כגפן )ירמיה יג( נחמסו עקביך‪:‬‬‫)ו( ויחמוס‬
‫כגן ‪ -‬כמו שגוזזין ירקות הגנה‪ :‬שכו – מעונתו‪ ,‬שכו כתיב ששיכך חמתו על בניו‬
‫‪ -‬בית קדשי הקדשים ששם‬‫בחורבן ביתו כך נדרש במדרש קינות‪ :‬שחת מועדו‬
‫היה נועד לבניו שנאמר )שמות כה( ונועדתי לך שם‪ :‬מלך וכהן ‪ -‬צדקיהו המלך‬
‫ושריהו כהן גדול‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מלשון נחמסו עקביך לשון גלוי והנה הסוכה‬ ‫)ו( המפרשים פירשו ויחמוס‬
‫הזאת היא סוכת דוד הנופלת וכבר ידעת כי דפנות הסוכה הם ג' אבות‬
‫בשי"ן לרמוז אל ג' ענפי השי"ן שלשה אבות‬ ‫ואפשר שלכן כתיב שכו‬
‫וקרקע הסוכה היא המלכות וגג הסוכה דהיינו הסכך היא אמא עילאה‬
‫שחופפת וסוככת על בניה והנה בשעת החורבן גרם העון שנתגלית הסוכה‬
‫הזאת ונסתלקה אמא עילאה מעל בנין באופן שנשארה הסוכה הזאת‬
‫נכנס המשחית אחד‬ ‫ודפנותיה בלא סכך הסוכך עליהן ובכן שחת מועדו‬
‫מג' ראשי המשחית באהל מועד כי כיון שאור הבינה שהיתה סוככת עליהם‬
‫הסתיר פניה נתראו לחיצונים על דרך שפירשו רז"ל ויראיו וגו' אל תאמר‬
‫ויראו אלא וייראו שנסתלק מעליהם ענני כבוד בשביל מיתתו של אהרן וכמו‬
‫כן ויחמוס כגן שכו כגן הזז שהוא מגולה ונראה לכל ובזה שחת‬
‫מועדו נשחת שגר המשחית על אהל מועד הנקרא בית מועד לכל חי ואין‬
‫הדברים כמשמען אלא על דרך שפירש בתיקונים כי את מקדש ה' טמא‬
‫מאן דסאיב אתרה כאילו סאיב ממש לעילא וזהו את מקדש את דייקא אי‬

‫פא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כי קודם שעשו העגל היתה שכינה לעולם מתייחדת עם‬ ‫נמי שחת מועדו‬
‫דודה בלי שום פירוד לפי שהמות בטלה כמ"ש ז"ל חירות ממלאך המות‬
‫אבל אחר שעשו העגל הייתה בייחוד לעתים מיועדים וזהו וקרא לו אהל‬
‫מועד כלומר זמן מועד כדפירש בזוהר פ' כי תשא אבל לא לעולם וז"ש‬
‫שחת מועדו אפילו אותו עת המועד לייחוד נשחת ונתבטל שכח ה'‬
‫בציון כלומר בשביל ציון שנסתלק עד הוא"ו למעלה בסוד הוי ואוי‬
‫כדאיתא בפ' אחרי מות‪ .‬אי נמי בציון היינו באותה נקודה הנקראת נקודת‬
‫ציון דהיינו בית קיבולה המעותד אל הייחוד העצמי והכוונה לקונן איך כל‬
‫הזמנים המיועדים אל הייחוד נתבטלו ונשתכחו כי בימות החול אותם‬
‫העתים המיועדים אל הייחוד בשבת העמידה בסוד בעמדם תרפינה כנפיהן‬
‫כדאיתא בתיקונים ובשעת נפילת אפים וכיוצא נתבטלו ונשחתו וזהו שחת‬
‫מועדו ולא זו בלבד אלא אפילו המועדים ושבתות שהם מיועדים אל‬
‫הייחוד נשתכחו ונתבטלו וזהו שכח ה' בציון מועד ושבת ונקט לשון‬
‫שכחה להגדיל ההספד כי לא מבעיא העדר היחוד שנעדר אלא אפילו‬
‫מציאות זכרון ממנו אין כי נשכח כמת מלב ואם תאמר אם כן תועלת עתה‬
‫בתפילתנו ובייחודינו אחר שאין אנו גורמים ייחוד למטה בזמן זה ויש לומר‬
‫דעביד לה לכנסת ישראל סעידו וסמיכו והגם כי אין נעשה ייחוד מכל מקום‬
‫נעשה סעד וסמך שלא תפול כי היא נקראת סוכת דוד הנופלת נפלה לא‬
‫כתיב אלא הנופלת שתמיד היא נופלת ובתורה ובמצוות‪ ,‬ובתפלות‬
‫התחתונים עושים לה סמוכות וכדתרצו ז"ל בזוהר בפ' שמייני‪ .‬וינאץ‬
‫בזעם אפיו מלך וכהן היינו ההיא דריש פ' יתרו אית מלך וכהן לעילא‬
‫מלך היינו הבינה וכהן המשמש לפניו אור קדמאה סוד החסד וכן מלך‬
‫לתתא במלכות וכהן מיכאל כהן גדול משמש לפניו אמר וינאץ בזעם‬
‫אפו מלך מלכות וכהן גדול שלו שהיא שושבינו של מלך זה כי אחר שהמלך‬
‫הזה אזלא ומנדרא הכהן שהוא השושבין למה ואפשר דאתרוויהו קאי‬
‫מדקאמר מלך וכהן סתם בין לעילא בין לתתא וכדאיתא בתיקונים שלח‬
‫תשלח תרין תירוכין ותלכן שתיהן נעמ"י ורות כנודע‪:‬‬
‫פב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אדֹנָ י ׀ ִמז ְְּבחֹו  נִ ֵא‪6‬ר ִמקְ ָּד ׁשֹו ִה ְסּגִ יר ‬
‫ז ָז ַנ ח ֲ‬
‫נֹות!יהָ ק= ֹול נָ ְֽתנ‪ּ/‬ו‬‫ְּביַד־אֹו ֵיב חֹו ‪ֹ $‬מת אַ ְר ְמ ֶ‬
‫ְּבבֵ ית־יְ הוָ ‪$‬ה ְּכי‪ֹ/‬ום מֹועֵ ֽד׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שהיו שמחים‬ ‫)ז( נאר ‪ -‬ביטל וכן )תהלים פט( נארת ברית עבדך‪ :‬כיום מועד‬
‫ומשוררים בתוכו בקול רם כן נתנו האויבים בחרבנו קול שמחה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)ז( אחר שקונן במר על העדר הייחוד כאמור חזר לקונן והספיד על אותם‬
‫שהיו גורמים הייחוד דהיינו המזבח בסוד הקרבנות ומקרבים המדות נאר‬
‫מקום לפני לפנים ששם היה נקטר הקטורת שהוא הגורם האמיתי‬ ‫מקדשו‬
‫קשר המדות בעצם וכדפירש בסוף פ' ויקהל בפסוק ועשית מזבח מקטר‬
‫הם המדורין‬ ‫קטורת הסגיר ביד אויב דהיינו סמאל חומות ארמנותיה‬
‫הם‬ ‫המקיפים את הארמנות שהם הז' היכלות אי נמי חומות ארמנותיה‬
‫חומות ירושלים העליונה ותחת היות השומרים כמש"ה על חומותיך‬
‫ירושלים הפקדתי שומרים לבל יכנסו בהם החיצונים בשעת החורבן הסגיר‬
‫החומות ההם ושלטה בהם הקליפה וז"ש בפ' בראשית בדרוש‬ ‫ביד אויב‬
‫המדורין כפי הפירוש הראשון שפירש שהם מדורין וז"ל מדורא תליתאה‬
‫הוא דשכיבין וקטורין וכו' ותמן אשתכח דלטוריא עלייהו דישראל לזמנין וכו'‬
‫וסמאל חייבא אשתכח תמן עכ"ל ופירש מורי זלה"ה שאין זה מקומו הקבוע‬
‫לו אלא אשתכח תמן כשעולה מנוקבא רבא אל תוך המדור הזה לקטרג על‬
‫ישראל ומשם צועקים הוא וסיעתו בקול הקטרוג ואומרים השופט כל הארץ‬
‫לא יעשה משפט ומשם עולה קול קטרוגם במעלה ומלך המשפט בהכרח‬
‫דהיינו קול‬ ‫צריך שיטה אזנו אל קול קטרוגם זהו קול נתנו בבית ה'‬
‫פג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בקטרוג כאותו יום שנעשה העגל שאז נעשית ונקראת המלכות אהל מועד‬
‫כיום‬ ‫מיועד הייחוד לעתים מיועדים כדפירש בפ' כי תשא וזהו כיום מועד‬
‫שנקרא מועד וזמן לייחוד ולא ייחוד מתמיד ודימה קול שעשו ביום החורבן‬
‫כאותו יום שנעשה האהל אהל מועד ששם היה הקטרוג הולך וחזק בלי ספק‬
‫ולפי זה יהיה בית ה' הם המדורין שהוא בית ומדור למלכות דמקננא באופן‬
‫שהם המדורין כדאיתא בתיקונים ואגב אורחיה רמז לנו המקונן הקדמה‬
‫מעולה שיש לנו שאין הקליפה ח"ו נכנסת באצילות ולא בבריאה ולא‬
‫ביצירה חלילה אלא סוד כניסת החיצונים במקום הקדש שאנו אומרים הוא‬
‫כי במדורין יש נוקבא חדא הנקראת נוקבא דתהומא רבה דמתמן נפקין‬
‫כמה גרדיני נמוסין וכד אסגיאו זכאין בעלמא ההוא נוקבא סתים ולא נפקין‬
‫מתמן אלא כד אסגיאו חייבין בעלמא אתפתח ההוא נוקבא ומתמן נפקין‬
‫כמה גרדיני נמוסין וכמה חבילין טריקין ומתפשטים באותם המדורין ועולים‬
‫עד המדור שכנגד היכל הגבורה דהיינו היכל הזכות דמתמן אתאחיד עשו‬
‫בריה דיצחק ועד המדור שכנגד היכל החסד דהיינו היכל אהבה דמתמן‬
‫אתאחיד ישמעאל בריה דאברהם ושם צועקים בקול קטרוגם ונכנס יותר‬
‫למעלה עד לפני המלך הישר ואז יוצאה הגזרה כפי העת וכפי העבירות‬
‫נמצא שאין שום חיצוני נכנס בשום אחד ממקומות הקדושה וזהו שרמז כאן‬
‫כפי הפירוש‬ ‫המקונן באומרו הסגיר ביד אויב חומות ארמנותיה‬
‫הראשון ושם בבית ה' דהיינו המדורין כאמור נתנו קול הקטרוג כיום‬
‫כאמור וזהו סוד על ההרים דלקונו דהיינו הרודפים שהזכיר ברישיה‬ ‫מועד‬
‫דקרא קלים היו רודפינו שהן תרין ירכין דסטרא אחרא שהם רודפים אותנו‬
‫תמיד כדאיתא בפ' פקודי על ההרים שהם האבות גג"ת דלקונו עד שם ואין‬
‫הדבר כמשמעו אלא במדבר ארבו לנו כלומר במדבר בדבור ובקול קטרוגם‬
‫בזה הוא שארבו לנו כמו שנבאר במקומו בס"ד‪:‬‬

‫פד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ת־צּי ֹון‬
‫חֹומ‪6‬ת ּבַ ִ‬ ‫ׁשב יְ הוָ ה ׀ ְלהַ ְׁש ִחית  ַ‬ ‫ח חָ ַ‬
‫ל־ח‪/‬ל‬ ‫נָ ‪6‬טָ ה ָקו ֽל ֹא־הֵ ִ ‪ׁ/‬שיב י ‪ָ$‬דֹו ִמּבַ ֵּל!עַ וַּיַ ֽאֲבֶ ֵ‬
‫חֹומ‪$‬ה י ְַח ָ ‪ּ/‬דו אֻ ְמ ָ ֽללּו׃‬
‫וְ ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬זה ימים רבים שעלתה על דעתו כך שנאמר )ירמיה‬ ‫)ח( חשב ה' להשחית‬
‫‪ -‬של‬ ‫לב( כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת להסירה מעל פני‪ :‬נטה קו‬
‫משפט ליפרע על עונינו‪ :‬מבלע – מהשחית‪ :‬חל וחומה ‪ -‬שורא ובר שורא‬
‫חומה נמוכה שכנגד חומה גבוהה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היא הנקודה האמצעית הפנימית בית קבול‬ ‫)ח( כבר ידעת שבת ציון‬
‫הנשמות הנקרא בזוהר פ' וישב סוטי קורטא וכמו שלעבר לפנינו והנה‬
‫והנה‬ ‫בחינת כללותה המקפת בחינה פנימית זהו נקראת חומת בת ציון‬
‫עלתה ההסכמה שתשלוט ההשחתה אפילו מבית דין הגדול ב"ד העליון‬
‫אפילו במקום‬ ‫מקום המחשבה אבא דכלא וזהו חשב ה' להשחית‬
‫המחשבה עלתה להשחית חומת בת ציון אמנם להיותו רחמים פשוטים‬
‫אב הרחמן הסכים לסתור על מנת לבנות ומה עשה נטה קו היינו סוד קו‬
‫המדה הנותן מדה למדות ולעולמות כלם כמבואר במאמר ק"ו המדה‬
‫כתיבת יד וכשק"ו המדה זז אינו מודד אלא כמוס נקרא מעולפת ספירים‬
‫פירוש הקו הזה הטהו ונתפשט‬ ‫כדאיתא התם אמנם מה עשה נטה קו‬
‫מעליפתו ומדד אורך ורוחב מקום ההשחתה לחזור ולחדשה על דרך‬
‫שפירשתי אצל עת להרוס ועת לבנות שהעת שנהרס אותו העת היה עת‬
‫לבנות והוא לשיטת רז"ל שפירשו בעת ללדת ועת למות שמעת הלידה בא‬
‫עת המיתה על דרך כי הולך האדם אל בית עולמו ואחר שנטה הקו לא‬
‫השיב ידו מבלע הרי שידו המלאה רחמים היתה חוזרת מלבלע לולי‬
‫שנטו הקו ואחר שנטה קו לבנות לא השיב ידו מבלע ויאבל חיל‬
‫וחומה דהיינו בחינותיה החיצונות החומות וחיל המשמרות לבל יבא בה‬
‫פה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ט ָ ֽט ְבע ּו בָ ָא ֶרץ  ְׁשעָ ֶ ריהָ ִא ַּב‪/‬ד וְ ִׁש ַּב‪$‬ר‬
‫ּתֹורה‬
‫יח!יהָ מַ ְל ָּכּה וְ ׂשָ ֶריהָ בַ ּגֹויִ ם  ֵא‪6‬ין ָ ‬ ‫ְּב ִר ֶ‬
‫יאיהָ ֽל ֹא־מָ ְצא‪ּ /‬ו חָ ז‪ֹ$‬ון ֵ ֽמיְ הוָ ֽה׃‬
‫ּגַם־נְ ִב ‪ֶJ‬‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬מדרש אגדה לפי שחלקו כבוד לארון שנאמר‬ ‫)ט( טבעו בארץ שעריה‬
‫)תהלים כד( שאו שערים ראשיכם לפיכך לא שלטה בהם בריה וטבעו בארץ ורבותינו‬
‫‪ -‬אין בהם‬ ‫אמרו מעשי ידי דוד היו לפיכך לא שלטו בהם אויבים‪ :‬אין תורה‬
‫מורה הוראה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ערל וטמא אבלו וגם אומללו מתגבורת החיצונים שנכנסו בהם רצוני לומר‬
‫תגבורת הדינין הקשים אשר הושפעו בהם ואל תתמה איך קרא לה כל כך‬
‫שמות בת ציון וחומה וחיל וירושלם ועיר ומדינה וארץ וכיוצא הרבה כי‬
‫כלם הם במדה זו אלא שהם בחינות זו לפנים מזו כדאיתא בפ' יתרו דף ס"ט‬
‫בפ' נכון יהיה הר בית ה' מאי הר ומאי בית אלא כלא בחד דרגא ואע"ג‬
‫דכלא בחד דרגא סליקו לדא מן דא וכמו שהאריכו נמי בפ' שלח דף קס"א‬
‫שהיא נקראת לעולם בבחינה כוללה ובבחינה פרטית ממנו היא ארץ ויותר‬
‫פרטית היא ארץ ישראל שהוא באמצע העולם ויותר פרטית ירושלים‬
‫שבאמצע א"י למעלה ממנה הר הבית למעלה ממנו החיל למעלה ממנו‬
‫עזרת נשים ואחריה עזרת ישראל ואחריה עזרת כהנים ואחריה בין האולם‬
‫ולמזבח ואחריו ההיכל ואחריו קדש קדשים ואחריו אבן שתיה שבתוכם‬
‫שממנה הושתת העולם וכן מנו במשנה פ"א דכלים י' קדושות הן ופירשנו‬
‫בו כיד אלקינו הטובה עלינו והוא על הדרך הנזכרת ואין זה מקומו‪:‬‬

‫)ט( אחר שקונן במר על החומות בפ' פקודי חשב ה' להשחית חומות בת‬

‫פו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ציון ויאבל חיל וחומה ונו' חזר והספיד במר על השערים על הסדר והעניין‬
‫כבר ידעת כי כמו שיש ארץ החיים לעילא במקום הקדש כמו כן יש בסטרא‬
‫אחרא ארץ עיפתה ארץ אופל וצלמות אלא שהדרים בארץ החיים הם‬
‫הנשמות של צדיקים ובארץ עיפתה דרים נשמות הרשעים ולהיות שבזמן‬
‫החורבן גברו החיצונים וארץ עיפתה הלזו נתרוממה עד שערי צדק שערי‬
‫ארץ החיים נמצאו השערים טבועים בארץ ההוא ארץ עיפתה ואפשר שזה‬
‫רמז המתרגם כי סבת טביעת השערים לפי ששחטו חזיר וירד הדם עליהם‬
‫רמזו על אדמימות ותוקף החזיר הטמא ששלט עליהם באופן שנמצאו‬
‫טבועים בטיט היון ועניין השערים הוא כי כמו שבארץ החיים העליונה‬
‫בינה יש בה נ' שערים כמו כן בארץ הלזו יש שערים גם כן אלא שחמשים‬
‫שערי בינה הם נפתחים להאיר בספירה ושערים הללו שבמלכות הם להאיר‬
‫לארץ ולדרים עליה דהיינו עולמות בריא"ה יציר"ה עשי"ה‪ .‬אי נמי כי הנה‬
‫שערי בינה מתפשטים עד המלכות וכדפירש ברעיא מהימנא שהיסוד נקרא‬
‫כ"ל בגימ' חמשים על שם שכולל כל החמישים ונותנם לה' אחרונה שבשם‬
‫ואז נקרא כל"ה כל"ה כל שערים בהארץ ועליהם אמר טבעו בארץ‬
‫היינו שני‬ ‫שעריה דהיינו תגבורת החיצונים כאמור אבד ושבר בריחיה‬
‫בריחים תרין ווין יעקב ויוסף כחדא אזלי והם שתי נהרות מושכות ההשפעה‬
‫העליונה שעל כל אחד נאמר ונהר יוצא מעדן וכו' ובשעת הקרבן נסתלק‬
‫הת"ת הבריח התיכון לכתר אל"ף פל"א והעלה עמו היסוד וזהו סוד אוי לנו‬
‫כי פנה היום שהוא"ו העלה עמו היוד למקום האלף כדאיתא בפ' אחרי מות‬
‫אותם השני בריחים שהם נהרות המושכות‬ ‫וזהו אבד ושבר בריחיה‬
‫תרי‬ ‫וצנורות ההשפעה נאבדו ונשברו הצנורות ולכן אמר אבד ושבר‬
‫לגבי תרי אבד לגבי היסוד כמ"ש הצדיק אבד ושבר לגבי הת"ת ובערכנו‬

‫פז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שנאבדו ונשברו ממנו קרינא בהו אבד ושבר דלגבי דידהו לא יגורך רע‬
‫הם המחזיקים סגירת השערים כמ"ש כי חיזק בריחי‬ ‫כתיב אי נמי בריחיה‬
‫שעריך ואפשר שהם נצח והוד יסוד שהם אצל השערים שבה שהיו מחזיקים‬
‫כלומר‬ ‫סגירתם לבל יכנסו האויבים אמנם בחרבן אבד ושבר בריחיה‬
‫נשבר ונשחת כחם לבל יוכלו לעכב הנכנסים בשעריה ההם‪ :‬מלכה ושריה‬
‫היינו הת"ת דאיקרי מלך דאזיל עמה בנפילו דילה כדאיתא בפ'‬ ‫בגוים‬
‫משפטים ברעיא מהימנא וכדאיתא נמי בתיקונים כצפור נודדת מקינה כן‬
‫איש נודד ממקומו וזהו סוד לא זזה ידה מתוך ידי וכו' ושרים הם מטטרון‬
‫וסנדלפון שהם שרי היציר"ה והעשי"ה כלם בגוים ובגלות הלכו בר מהיכלין‬
‫והוא כי להיות עמודא דאמצעיתא מקננא במט"ט ומטרוניתא מקננא באופן‬
‫נמצא מלכא ומלכתא מתלבשים בשריהם וכלם בגולה הלכו וכל זה למה לפי‬
‫שאין תורה אין מי שיעסוק בתורה כי ע"י התורה היו כלם יושבים על‬
‫משמרתם אבל אבדה הארץ על עזבם את תורתי זהו מלכה ושריה‬
‫ואם תאמר אחר שמלכה ושריה בגוים דאזלין מתתרכין‬ ‫בגוים אין תורה‬
‫ישיגו בה עיני הנביאים אחר שאינה יושבת בסתר המדרגה יהיה חזון נפרץ‬
‫ולא מבעיא נביאים שהם המדברים ברוח הקדש כי כן היא נקראת רוח‬
‫הקרש וממנה יונקים רוח הקדש אלא אפילו נביאים דמנהון ברישא דמלכא‬
‫מנהון בנימין מנהון בעיינין מנהון באודנין מנהון בחוטמא מנהון בפומא‬
‫וכו' כדאיתא בתיקונים תיקון י"ח הוה אמינא כלהון יהא משיגים עוצם‬
‫הנבואה מהת"ת קמ"ל גם נביאיה וכו' כלומר לא מבעיא נביאיו אלא אפילו‬
‫נביאיה והם המדברים ברוח הקדש כגון דניאל שהבין בכל חזון וחלומות לא‬
‫מצאו חזון מה' ת"ת אלא רוח הקדש מאדני ולא לדורות אלא דניאל ועזרא‬
‫ונחמיה לבד ובהם נסתם כל חזון‪:‬‬

‫פח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ת־צּי ֹון ֶ ֽהעֱל ּו‬
‫י יֵ ְֽׁשב ּו לָ ָא ֶרץ יִ ְּדמּו  זִקְ נֵ ‪6‬י בַ ִ‬
‫הֹורידּו‬‫ִ‬ ‫ֹאׁשם ָ ֽחגְ ‪$‬רּו ׂשַ ִ !ּקים‬
‫עָפָ ר  עַ ל־ר  ָ‬
‫תּו‪N‬ת יְ ֽרּוׁשָ ָלֽ‪M‬׃‬‫ֹאׁשן ְּב ‪$‬‬
‫לָ ָא ֶרץ  ר  ָ‬
‫רש"י‬
‫וגו' ‪ -‬כמשמעו ומדרש אגדה נבוכדנצר הושיבם לארץ כשמרד בו‬ ‫)י( ישבו לארץ‬
‫צדקיהו ועבר על שבועתו בא וישב לו בדפנה של אנטוכיא ושלח בשביל סנהדרין‬

‫ובאו לקראתו וראה אותם אנשים של צורה והשיב אותם בקתדראות של זהב ואמר‬
‫להם סדרו לי תורתכם פרשה ופרשה ותרגמוה לי כיון שהגיעו לפרשת נדרים אמר‬

‫להם אם הוא רוצה לחזור יכול הוא לחזור אמרו לו ילך אצל חכם ויתיר לו אמר להם‬

‫אם כן אתם התרתם לצדקיהו את שבועתו צוה ושמטום והושיבם לארץ וקשרו שערות‬
‫ראשם בזנבות הסוסים וגררום‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫עוד במר ואמר הנה אחר שהגיעה הרעה אל חיל ואל חומה ואל‬ ‫)י( קונן‬
‫ואפשר שהם‬ ‫השערים ואל השרים כנזכר הגיעה עוד אל זקני בת ציון‬
‫עשר דבריאה וקראם זקנים כי אמא עילאה הנקראת עתיקא דכליל תלת‬
‫ספירן קדמאין הנקראין זקנים מקננא בכורסייא שהם עולם הבריאה כדאיתא‬
‫בתיקונים וכבר פירשתי לעיל בת ציון בחינה מצוינת במלכות והנה הזקנים‬
‫כי כן י' ניצוצות מתפשטות משם אדנ"י‬ ‫הללו נקראו זקני בת ציון‬
‫מתלבשות בעשר דבריאה כדפירש מורי זלה"ה בס"פ וזו ואין צ"ל זו קתני‬
‫שאם השערים שבה טבעו בארץ עיפתה הלזו כל שכן הזקנים שהם י'‬
‫דבריאה וזהו ישבו לארץ הנזכרת ידמו בלי הנהגה זקני בת ציון‬
‫והנכון אצלי הוה כי הזקנים הללו הם השמים אשר בכסא ונקראו זקנים‬

‫פט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מהטעם הנזכר‪ :‬גם בערך מט"ט וסנדלפון שלמטה מהם נקראו נערים‬
‫שלמעלה מהם הם זקנים ולהבין בדבר בעצם ולטעום טעם לשבח בשתי‬
‫וכו' ראוי שתדע כי בכסא יש אלפא ביתות ידועות‬ ‫מלות אלו ישבו ידמו‬
‫המבוארות בשיר השירים מהזוהר ותחתיהם לאלפים ולרבבות שרפים‬
‫שנקראו עלמות שיר שהם מתמידי שירה תמיד לא יחשו והם תלת סדרין‬
‫תלת תלת לכל סטר מד' עמודי כסא וכבר ידעת כי השרפים הם עומדים‬
‫כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו ומורי זלה"ה נתן טעם לשבח למה אלו‬
‫העלמות שיר מתמידי שירה ואלו הז' נערות ז' היכלות דיצירה אינן‬
‫מתמידים אלא בשעת השיר כל בעלי השיר יוצאים בשיר עד תומם ואמר‬
‫כי הכל תלוי בשרשים וכפי הייחוד הנעשה בשרשים כן נעשה בענפים‬
‫שכמו שיו"ד וה"א איקרון רעים ולא אתפרשן לעלמין כמו כן בכורסייא‬
‫דתמן מקננא אמא עילאה כליל תלת ספירן קדמאין כל השרפים המשוררים‬
‫שם הם מתמידי שירה כי תולדותיהן כיוצא בהו אמנם בז' היכלות פוסקים‬
‫לפי ששורשיהם שהם וא"ו וה"א איקרון דודים ואין הייחוד מתמיד כמו כן‬
‫שירה תולדותיהן אתר דמקננין תמן כדאיתא בתיקונים עמודא דאמצעיתא‬
‫מקננא במט"ט גם שירתם אינו מתמיד ושפתים ישק ושורש המאמר הוא‬
‫בפ' פקודי ובפ' ויצא וההקדמה לבא אל תכונת המאמרים ההם היא בשיר‬
‫השירים בסוד אלפא ביתות דסחראן לכורסייא בד' עמודי כסא ויונקים משם‬
‫כלומר משני‬ ‫יה"ו ע"ש‪ ,‬ובזה נבא אל ביאור הכתוב ישבו לארץ ידמו‬
‫עניינים נעדרו הא' שהיו עומדים כמ"ש שרפים עומדים וכל עומד הוא לקבל‬
‫עתה ישבו לארץ ירדו ממכון שבתם אל שפל המצב בעשיה ודיו לעבד‬
‫להיות כרבו כי שחה לעפר נפשנו נפש דוד גם הם ישבו לארץ והב' שהיו‬
‫שתקו עתקו מהם מילין והשירים והרננות נשבתו‬ ‫מתמידי שירה עתה ידמו‬
‫וע"י שתיקתם מהשיר העלו עפר על ראשם היינו כחות הדין הקשים והעזים‬

‫צ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כדאיתא בפ' נשא בפסוק ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן כי ע"י השיר‬
‫המשוררים מעוררים עליהם כח והשפעה וכדפירשו ז"ל שמש בגבעון דום‬
‫שלא אמר עמוד אלא דום מהשיר שהוא משורר כמ"ש ממזרח שמש עד‬
‫מבואו מהולל שם ה' ופי' ז"ל משעת זריחת השמש עד שעת שקיעתו הולך‬
‫ומשבח וע"י השיר מתגבר והולך וכשא"ל יהושע שמש בגבעון דום עמד‬
‫במקומו ולא מש מתחתיו כיון שבטל שירו בטל כחו וכמו כן הכא כיון‬
‫הדין על ראשם וזהו שיסד המקונן בקינות דממו שרפים‬ ‫ששתקו העלו עפר‬
‫מזמר‪ :‬אמנם בחיות ואופנים שהם ביצירה ובעשיה אמר ממשמר ואומר‬
‫היינו כי סוד גולגלתא הולך ומשתלשל בכל העולמות דכיון שכל‬ ‫ראשם‬
‫העולמות משתלשלים מעשר בכל עשר יש סוד גולגלתא וכן בבחינות‬
‫פרטיות מהם ובהם שהם כלולות מעשר ועשר מעשר אפילו בבחינת פרטית‬
‫יש בה סוד גולגלתא כדברי ממורי זלה"ה באדרא על ההוא דאמר וכלהו‬
‫גולגלתין יהבין אגר אודאותא לעתיק יומין ופירש בה א' מן החברים על‬
‫דרך שכר מצוה מצוה כי הוא ראשון להודות לקונו המרומם על כל ברכה‬
‫ותהלה והיה שכרו שכל התושבחות מכלהו גולגלתין נקבצים אליו ואין להם‬
‫רשות ליכנס מבלעדיו והוא פלא וכבר קדם בקבלת רז"ל שאפילו הקליפות‬
‫הקשות יש להם סוד גולגלתא גנוזה בקדש והעד רישיה דעשיו הקבור‬
‫במערת המכפלה בעטפיה דיצחק כדברי יונתן בן עוזיאל בתרגומו לתורה‬
‫לפיכך רשעים בחייהם קרוים מתים דפסיק רישייהו שהוא גנוז ומושרש‬
‫בקדש ושארית קומתם מופסקת מן הקדושה בסוד ההבדלה שבין היכל‬
‫לבנת הספיר לנוקבא דתהומא רבא ובפרק עגלה ערופה תנן מוליכין הראש‬
‫אצל הגוף דברי ר' אליעזר בסוד הקדושה העתידה להשתרבב למטה לקדש‬
‫המציאות כלו ר' עקיבא אמר הגוף אצל הראש בסוד התיקון המסור לנו‬
‫וידוע כי לעת תמוט רגל הקליפה ובטול קומתה כל אבריה וענפיה נבלעים‬

‫צא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בשרשם הוא הראש הגנוז כאמור שעל סוד זה יפורש כמין חומר פסוק‬
‫וראש פתנים אכזר הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי כי הנה אכזר‬
‫משפטו אך זר למעט הזרות במקום גניזתו כי שם נכלל בטוב ונותן הודאה‬
‫לרישא דכלהו רישין ואולם אין בגולגולת בחינה קרובה אל הגלוי יותר‬
‫מהפה ובו רוחו ונשמתו אליו יאסף השורש להעלים הכחות המתפשטות כל‬
‫ימי החפץ וזה טעם נפלא מתוק לנפש בפסוק ויאהב יצחק את עשיו כי ציד‬
‫בפיו יחס אהבת הצדיק לאותו הבן לסבת היותו לעתיד לטהר את עצמו‬
‫ואת כל העולם כלו כי ראה הנביא )זכריה( ע"ה הקליפה כלה "המ"ק בשרו"‬
‫הוא צי"ד בא"ת ב"ש סגורה וגנוזה בפומא דההוא גולגלתא ראש פתנים‬
‫שזכרנו והוא טעם חתום ולפיכך יוכל להמנות באוצרותי כי מכלל האוצרות‬
‫החתומים שאינם עתידים להתפשט עוד הוא ראש פתנים זה וגניזתו שם‬
‫לעולם היא מחויבת כי המציאות לא יעדר לגמרי והוא מעיד על מלכותו‬
‫בכל משלה לקדש את הכל בקדושתו ע"כ מדברי פי חכם חן חברנו הנזכר‬
‫והוא כפתור ופרח‪ .‬וכמו כן בזקנים הללו לכלהו פירושי יש בהם סוד‬
‫כלומר העלו כח הדין אפילו‬ ‫גולגלתא וזהו אומרו העלו עפר על ראשם‬
‫על ראשם היינו בחינתם המעולה שהם סוד ג' ראשונות שבהם ולהיות ג'‬
‫ראשונות שבהם בחינות מעולות שלנו בהם הדין המכונה לעפר אבל לא עלו‬
‫שם הקליפות הקשות הטמאות לבושי שק אמנם בז' תחתונות שבהם שהוא‬
‫גברו השקים הריקים עליהם ונדבקו בהם כאשר ידבק איש‬ ‫הגוף חגרו שקים‬
‫האזור במתניו ונקט לשון חגירה כי לא תחשוב ששלטו השקים הללו בעצמות‬
‫אלא בלבושיהם דמיון החגורה שאינה נחגרת אלא על הלבוש ואינו נוגע בגוף‬
‫זה המאורע אירע לזקנים הללו שהם מעולים אמנם לז' היכלות דיצירה ז' נערות‬
‫לא מבעיא בהם ממש אלא אפילו סוד גולולתא שמהם הורידו ראשן לארץ‬
‫ירושלים‪:‬‬ ‫עיפתה מקום העשיה וזהו הורידו לארץ ראשן בתולות‬

‫צב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יא ּכָ לּו בַ ְּדמָ ע ֹות עֵ י ַני  חֳמַ ְר ְמ ‪6‬רּו מֵ  ַעי נִ ְׁש ַּפ‪+‬‬
‫ל־ׁש‪$‬בֶ ר ּבַ ת־עַ ִ !ּמי ֵ ּֽבעָ ֵטף‬ ‫לָ ָא ֶרץ  ְּכבֵ ִ די עַ ֶ‬
‫עֹולֵ ל  וְ יֹו ֵנק ִּב ְרחֹב‪ֹ $‬ות קִ ְר ָיֽה׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬רגרז"לירט בלע"ז דרך בני מעים כשמשליכם אדם לאור הם‬ ‫)יא( חמרמרו‬
‫‪ -‬פשמיי"ר בלע"ז‪:‬‬ ‫כווצים ומתחמרמרים‪ÛËÚ· :‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הדמעות הם סוד הגבורות והדינין כדאיתא בפ' שמות דף ט' וז"ל‬ ‫)יא( הנה‬
‫בעשרה כתרי מלכא אית תרין דמעין והם שתי מדות דין שהדין בא‬
‫משתיהן אמר ר' יהודה ב' דמעות שמהם באים הדמעות שמהם בא הדין‬
‫עכ"ל‪ ,‬והנה בשעה ששלום בינו לבינה ושלום בעולם היו עיניה רוחצות‬
‫כביכול‬ ‫בחלבא דאמא עילאה אמנם בזמן החורבן כלו בדמעות עיני‬
‫מכח הדין החזק אשר נשפע עליהם כלו מאורה והעניין כי מציאות עיניה‬
‫הוא סוד ההשגחות ומדרך המוריד תמיד דמעות תכהין עיניו אמרה כל כך‬
‫גברו הדמעות וכלו לעיני שכבר כלו מאורם וההשגחה לטובה ולא זו בלבד‬
‫בעיניה שיש בהם השקפה לטובה או לרעה אלא אפילו בסוד המעים שהם‬
‫בסוד הרחמים כמ"ש על כן המו מעי לו רחם ארחמנו אפילו בהם הגיע‬
‫תוקף דין האש הגדול עד שחמרמרו הרי תגבורת הדין מלמעלה גם אני‬
‫והיינו כי הכבד כועס ונשפך לארץ הקדושה ירושלים‬ ‫נשפך לארץ כבדי‬
‫עיר הקודש התחתונה הכל נשפך כקיתון שלא נשאר בו דבר על דרך‬
‫שפירשו רז"ל פחז כמים אל תותר היה כל כך הכעס במהירות כמים של א‬
‫על‬ ‫השארת מאומה אלא הכל נשפך בחפזון וזהו נשפך לארץ כבדי‬
‫הכעס היוצא ממנו נשפך לארץ על שבר האחד אשר נשברו חזרתי אני‬
‫באופן שגם אני‬ ‫והשברתיה שבר על שבר וזהו על שבר בת עמי‬
‫הסכמתי בדין וכמ"ש ויסרתי אתכם אף אנ"י ואם כן מה חרי האף הגדול‬

‫צג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אמ רּו אַ ּיֵ ‪$‬ה ָּדגָ ‪6‬ן וָיָ ! יִ ן‬
‫יב ְל ִאּמֹתָ ם  ֽי ֹ ְ‬
‫ִעיר‬ ‫ֶ ּֽכחָ לָ ל  ִּב ְרחֹב‪ֹ 6‬ות‬ ‫ְּב ִ ֽה ְתעַ ְּט ָפם‬
‫ֹתם׃‬
‫ל־ח‪$‬יק ִאּמ ָ ֽ‬
‫ׁשם אֶ ֵ‬ ‫ְּב ִה ְׁשּתַ ֵּפ‪ +6‬נ ְַפ  ָ‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כמו ובהעטיף הצאן לא ישים לשון איחר‬ ‫הזה תירוץ בעטף עולל ויונק‬
‫על שהיו העוללים והיונקים תינוקות של בית רבן שהוא הבל שאין בו חטא‬
‫לא היו נכנסים ללמוד תורה אלא היו מתאחרים ומתעכבים ברחובות‬
‫קריה בביטול תורה וכמו שדרשו ז"ל שפוך על עולל בחוץ שפוך עליהם‬
‫זעמך על עולל היותו בחוץ מבהמ"ד אי נמי על שבר בת עמי הוא כמו‬
‫תנא והדר מפרש מהו השבר בעטף עולל ויונק כאמור וכמ"ש על מה‬
‫אבדה הארץ על עזבם את תורתי‪ ,‬אי נמי נשפך לארץ כבדי ומעי‬
‫רותחו ולא דמו מדאגה שבר בת עמי שלא היה בהם מי שיעסוק בתורה‬
‫כדי שלעולל ויונק שהם מטטרון וסנדלפון יוכלו ללקט שנים שלשה שבלים‬
‫לעורר מיין נוקבים קצת מה אלא היו עטופים כאבל שאסור בתלמוד תורה‬
‫ואפילו שירדו אל תוך רחובות קריה מקום שהולכיה ושביה שם אולי ימצאו‬
‫קצת מה ללקט ובושו פניהם חפו ראשם וכההיא דרעיא מהימנא פ' פנחס‬
‫שמיכאל וגבריאל פרשי גדפייהו וכששומעין איזו תורה או אי זה דבר של‬
‫קדושה תיכף יפרוש כנפיו יקחהו ומעלהו למעלה בסוד מיין נוקבין וכבר‬
‫ידעת שמיכאל וגבריאל הם ענפי מטטרון‪:‬‬

‫במר וקינה הנה העולל והיונק הנזכרים להיותם בכל יום מלומדים‬ ‫)יב( אמר‬
‫לינק מההשפעה העליונה כדפרישת בפ' בשלח וכדפירש בתיקונים בפירוש‬
‫תינוק יונק משדי אמו עתה בחורבן שנגרע מערכה ונעדר השפע והברכה‬
‫שהיתה יורדת להם מאת פני החסד והגבורה על ידה משם הדגן והיין‪ .‬הדגן‬

‫צד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מהחסד שמשם הוא סוד שארה ומזון לעולמות וכמ"ש הזן את העולם כולו‬
‫ומדקאמר‬ ‫בחסד וכו' והיין מהגבורה עתה שואלים ואומרים איה דגן ויין‬
‫איה ולא בלשון אחר אפשר נמי דרמז אל ההשפעה היורדת מאי"ה שהם ג'‬
‫ראשונות הנקראים אי"ה א' כתר י' חכמה ה' בינה כדפירש בתיקונים שגם‬
‫היא נעדרת ונפסקת מחמת רוע הכנת המקבלים ואפשר שזה רמזו ז"ל‬
‫גלוסקין וחמר עתיק רמזו על החכמה שהיא מ"ם‬ ‫באומרם איה דגן ויין‬
‫סתומה כעין גלוסקא כדפירש בתיקונים בתיקון חמישי וז"ל האי נקודה נפיק‬
‫מינה קו דסתים האי מחשבה כגוונא דא ם' בקדמיתא איהי מ"ם סתימא וכד‬
‫אתפשט קו דאיהו ו' מן המדה איהי אתפתחת ואתעבידת ב' וכו' ובעוקץ‬
‫הב' מורה על הכתר והיינו אומרם באותיות של ר' עקיבא אומר לבי"ת מי‬
‫בראך ומורה בעוקץ זה ואומר שלפני‪ ,‬להורות אצילותם מהכתר נמצא‬
‫בגלוסקא רמז החכמה והכתר וכן עוקץ היה מורה על הכתר המבואר בפ'‬
‫ויקרא וחמר עתיק היינו הבינה יין המשמח והוי כאילו אמר היכן אי"ה‬
‫שהוא מקור הדגן והיין וזה היו שואלים מחמת רעבון וצמאון גדול מהעדר‬
‫כי החלל צמאונו גדול כמו שתרגם‬ ‫ההשפעה וזהו בהתעטפם כחלל‬
‫המתרגם ואומר ברחובות עיר כלומר כחלל שהוא חלל ברחובות עיר‬
‫אלו הגוזלים וחומסים שנעשו חללים ברחובות עיר שאין מי שירחם‬
‫עליהם ולא בביתם שירחמו עליהם בהשתפך נפשם אל חיק אמותם‬
‫שניהם חסרים אמתם כתיב דהיינו המלכות אם העולל ויונק שזכר וזהו‬
‫הנה ברא זעירא בעי‬ ‫שרמזו ז"ל וז"ל בהשתפך נפשם אל חיק אמתם‬
‫למינק ולא אשכח חלב ומפרפר ומתרמזו באומרם הוה ברא זעירא דהיה לו‬
‫לומר הוה רביא בעיא למינק כמו שתרגם המתרגם לאמהון אמרין רובייא‬
‫דישראל אלא אמרם ברא זעירא רמזו אל הנער הזה דנפיק מבין רגלהא‬
‫כדפירש בפ' ויחי חד עולימא וכו' נפיק בין רגלהא וכו' וכו' וכמ"ש ובשליתה‬
‫היוצאת מבין רגליה וכו' ואין הכוונה אומרם ומפרפר ומת מיתה ממש אלא‬
‫על דרך שפירש באדרא וימת בלע וימת יובב וחבריו לא דמיתו אלא‬
‫דאצטנעו דהיינו אל שורשם אי נמי על דרך עני חשוב כמת‪:‬‬
‫צה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ה־ּל‪ +‬הַ ּבַ ת ‬‫יד‪ָ +‬מ‪6‬ה א ֲַדּמֶ ; ָ‬ ‫יג ָ ֽמה־אֲעִ ֵ ‪Q‬‬
‫תּול‪$‬ת‬
‫יְ ‪6‬רּוׁשָ  ַל‪ָ M‬מה אַ ְׁשוֶה־ּלָ ‪ַ  +‬ואֲנַ ֽח  ֲֵמ‪ְּ +‬ב ַ‬
‫ת־צּי!ֹון ִ ּֽכי־ג ‪ָ/‬דֹול ּכַ ּיָ =ם ִׁש ְב ֵ ‪$‬ר‪/ ִ +‬מי‬ ‫ּבַ ִ‬
‫א־ל‪+‬׃‬
‫יִ ְרּפָ ָ ֽ‬
‫רש"י‬
‫)יג( מה אעידך ומה אדמה לך‬
‫‪ -‬לומר לך מה תתמהי על שברך הלא אף‬
‫לאומה פלונית אירע כמותך‪ :‬מה אשוה לך ואנחמך ‪ -‬כשבאה צרה על אדם‬
‫אומר לו אף בפלוני עלתה כך תנחומי הם לו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הנה הגיע תמרור מספד מר וקינת המלכות על מה שהגיע לה‬ ‫)יג( עד‬
‫עדי‬ ‫ולילדיה הנזכרים ובאה התשובה אליה דרך נחמה ואמר מה אעידך‬
‫בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א העונה מ"ה שהוא שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי‬
‫כדאיתא בתיקונים וז"ל ועוד נעשה אדם למאן אמר האי אלא עלת העלות‬
‫אמר ליו"ד ה"א וכו' דאיהו לגו מעשה ספירן וכו' וכן באותו דף עצמו וז"ל‬
‫וכן הזוקף זוקף בשם צריך לזקפה ליה ביוד הא וכו' דאיהו מלגו דעשר ספירן‬
‫דאיהו עילאה וזקיף על כלא וכו' והכוונה לומר לה דרך נחמה אל תשיתי‬
‫לבך כי עוד תעדי תופיך וככלה תעדי כליך ע"י שם מ"ה זה‪ .‬וזהו שרמזו‬
‫בוא"ו רמז אל סוד הדעת המתעלה‬ ‫בקרי וכתיב קרי אעידך וכתיב אעודך‬
‫בתוך הספירות‪ :‬מה אדמה לך היינו סוד מ"ה אחר והוא במה שכתב מורי‬
‫זלה"ה כי מן החכמה תתפשט היו"ד שבה ואז כל השבע מדות יש בהן שם‬
‫מילוי זה יו"ד ה"א וכו' ואפילו המלכות תתמלא בשם מילוי זה שעולה מ"ה‬
‫כלומר אדמך לשם החכמה העולה מ"ה דהיינו כ"ח‬ ‫וזהו מה אדמה לך‬
‫מ"ה כדפירש בר"מ בפ' צו וכן היא נקראת קדש ונקראת חכמה כמוהו‬

‫צו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כדאיתא בפ' תרומה ירותא דאבא ירתא ברתא בסליקו דשמא קדישא דא‬
‫ואתקרי אוף הכי קדש חכמה עכ"ל וכן בתיקונים אני ישנה אני שניה‬
‫למה אדמה לך בגדלך שתעשה במעלות‬ ‫לחכמה וזהו מה אדמה לך‬
‫הרמות עד שתתדמה אליו ביפיך להקרא מ"ה בשמא דאבא עוד למה אחר‬
‫דלעתיד תתגדל ותתקדש בסוד והיה אור הלבנה כאור החמה‬ ‫אשוה לך‬
‫בשמא דברא‬ ‫עד שתשוה אל הת"ת הנקראת ג"כ מ"ה וזהו מה אשוה לך‬
‫קדישא וזהו סוד מה שמו ומה שם בנו כי תדע תשוה לשניהם ובזה‬
‫וזהו שרמזו ז"ל רבי יעקב דכפר חנן אמר לכשאשוה לך אנחמך‬ ‫ואנחמך‬
‫וכו' רמז אל ההשואה הנזכרת אור הלבנה כאור החמה כאמור‪ :‬ולהבין סוד‬
‫השואה זו ביותר נאות צריך לדעת ההקדמה מעולה הובא בתיקונים תיקון‬
‫חמישי וז"ל ולמחלוקת האי דאיהו לשם שמים בגין דמים תתאין אינון בוכין‬
‫ואמרין אנן בעיין למהוי קדם מלכא עלת העלות ובען לסלקא לעילא רקיע‬
‫אפרש בינייהו עד דעלת העלות שוי לון שוין י' מסטרא דא וי' מסטרא דא ו'‬
‫באמצעיתא כגוונא דא יוי' דאיהי א' ואלין כלהו קרבין לעילת העלות ורזא‬
‫דמלה ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים ואינון שוין הה"ד והיה אור‬
‫הלבנה כאור החמה עכ"ל ופי' העניין כי סוד תרין יודין שבאל"ף הם חכמה‬
‫עילאה וחכמה תתאה הוא"ו שבאמצע האלף הם שש קצוות המקבלות‬
‫מחכמה עילאה להשפיע לחכמה תתאה וכדאיתא בפ' בראשית והוא רקיע‬
‫המבדיל בין מים למים בין מיין עילאין למיין תתאין והוא מורה התלבשות‬
‫והתעבות ההשפעה היורדת מאת פני חכמה עילאה לחכמה תתאה ואלין‬
‫מיין תתאי נקראים מים בוכים כי נתמעטה שכינה ואינה מקבלת הארה‬
‫מלמעלה כי אם ע"י הת"ת והיא היתה רוצה לקבל בלי אמצעי ולכך הם מיין‬
‫בוכים עד דקב"ה לעתיד ישוי לון שוין כי תזדקף האל"ף באופן זה יו"י שכלם‬
‫יהיו יונקים מהכתר בהשואה אחת מאור הא"ס ב"ה השורה עליו דמיון‬
‫המעין הגדול שמקלח מים ברבוי ומתמלאים כמה כלים בבת אחת וזהו שאמר‬

‫צז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יאיִ ‪ָ +‬חזּו לָ ‪ָׁ  +‬ש‪6‬וְ א וְ תָ  ֵפל וְ ֽל ֹא־גִ ּל‪ּ /‬ו‬
‫יד נְ ִב ;ַ‬
‫בּות!‪ (+‬וַּיֶ ‪6‬חֱזּו‬
‫עַ ל־עֲוֹנֵ ‪ְ + $‬להָ ִׁש‪6‬יב שביתך ) ְׁש ֵ‬
‫ּדּוחים׃‬
‫ ָל‪ +‬מַ ְׂשא‪ֹ /‬ות ָׁש‪$‬וְ א ּומַ ִ ֽ‬
‫רש"י‬
‫)יד( שוא ותפל ‪ -‬דברים שאין בהם טעם ובלשון לע"ז אפלשטרי"מנט‪ :‬ולא‬
‫גלו על עונך ‪ -‬להוכיח דרכך על פניך‪ :‬להשיב שבותך ‪ -‬לישר משובותיך‬
‫‪-‬‬ ‫לשון )ירמיה ח'( שובבה‪) ,‬ירמיה ג'( שובבים )ישעיה נו( וילך שובב‪ :‬ומדוחים‬
‫הדיחוך מעלי‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כלומר למ"ה אשוה לך חכמה כ"ח מ"ה שתהיה יונקה‬ ‫מה אשוה לך‬
‫תנחומין גדולים הם אלו וכעת אעפ"י‬ ‫מסבה ראשונה כמוהו ובזה ואנחמך‬
‫ובזוהר פירש באופן אחר‬ ‫שגדול כים שברך מ"י אמא עילאה ירפא לך‬
‫בריש פ' בראשית דמלת מ"ה רומזת למלכות והיעוד לעם בני ישראל שיהיו‬
‫נועדים ונדמים ונשוים אליה וכדי שלא להאריך לא הבאתיו פה והרוצה‬
‫לעמוד עליו יעיין במקומו וכבר פירשנו המאמר ההוא במקומו בחיבורנו‬
‫הגדול הנקרא "ירח יקר" בס"ד‪:‬‬

‫רז"ל והמפרשים ז"ל פירשו בנביאי השקר ואפשר לפרש על‬ ‫)יד( נביאיך‬
‫נביאי האמת והא כיצד שהיו מתחלה מתנבאים בשם ה' ואחר כך חטאו‬
‫וגרמו שנדחו מן הקדושה ולא היו משגיחים בחטאתם כי כבדה מאוד‬
‫ומתבודדים להשגת הנבואה והיתה רוח שקר לובשת אותם וחושבים‬
‫רוצה לומר שהיו‬ ‫שהיתה מאתו ית' והיו מתנבאים בשם ה' וזהו נביאיך‬

‫צח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שהיו מתנבאים עתידות בדבר‬ ‫בתחלה נביאיך חזו לך שוא ותפל‬
‫שאינו מעלה ולא מוריד כדפרש"י ז"ל דברים שאין בהם טעם ולא סבה כדי‬
‫שישובו בתשובה והיו העם מאמינים בהם כשרואים קיום נבואתם ולא גלו‬
‫שאע"פ שהקליפה היתה יודעת הרעה העתידה שהרי שומעת‬ ‫על עונך‬
‫מאחורי הפרגוד לא הגידה להם כדי שלא ידעו העם הרעה העתידה וישובו‬
‫שעל ידם היו נדחים מאחרי השם והיו‬ ‫ואדרבא ויחזו לך משאות שוא‬
‫אומרים שלא תבא עליהם רעה דומיא דחנניה בן עזור‪ :‬אי נמי להיות שלא‬
‫היו מעשיהם של נביאים כל כך טובים כשהיתה הנבואה שורה עליהם היתה‬
‫דברים שאין בהם טעם כדפירש"י ז"ל‬ ‫בבלבול מעורבת בדברי שוא ותפל‬
‫על אי זה עון‬ ‫על דרך אין חלום בלא דברים בטלים ובזה לא גלו על עונך‬
‫הגיעה עליהם הרעה כמ"ש ז"ל שאלו לחכמים ולנביאים על מה אבדה‬
‫הארץ ואין משיב עד שהקב"ה משיב על עזבם את תורתי ואחר שכבר‬
‫ודבר כזב המדיחים את‬ ‫פגמו נשמתם ירדו עוד ויחזו לך משאות שוא‬
‫שפירושו של‬ ‫עושיהם ממחיצתו של הקב"ה ודוק שלמעלה אמר שוא ותפל‬
‫שהוא שוא ודבר‬ ‫שוא הוא ותפל אמנם למטה משאות שוא ומדוחים‬
‫כזב והוא דבר הלמד מעניינו ולפי דרכינו נאמר כי נצח והוד הם תרין נביאי‬
‫קשוט ומהם יוצאת הנבואה אל המראה הזאת וממנה אל הנביאים בסוד‬
‫ההיכלות כמבואר בפ' פקודי בהיכלות והם לא גלו תוקף הסכמת הדין אשר‬
‫על‬ ‫הוסכם בב"ד העליון אלא דבר רפה ותפל מעט קט ולא גלו על עונך‬
‫דלא אקדימת להון קיסטא לעשות משפט עמו דבר יום ביומו כדפירש בפ'‬
‫אחרי מות ובפ' תשא כדי שע"י זה ייטיבו דרכיהם והיו משיבים את שבותך‬
‫הראו‬ ‫אל מקומך הרמתה והם לא עשו כן אלא ויחזו לך משאות שוא‬
‫דחויים רבים‬ ‫דין רפה ובזה גרמו כמה דחויים דחוי אחר דחוי וזהו ומדוחים‬
‫ועדיין אנו צריכים למודעי‪:‬‬
‫צט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־ע ְב ֵרי ֶ ד ֶר‪+‬‬ ‫טו ָ ֽס ְפק ּו עָ ַליִ ‪ּ +‬כַ ַּפיִ ם  ּכָ ‪ֹ6‬‬
‫ל־ּב‪$‬ת יְ ֽרּוׁשָ ָל!‪M‬‬‫ֹאׁשם עַ ַ‬ ‫ָ ֽׁש ְרקּו  ַוּי ִָנ ‪6‬עּו ר  ָ‬
‫אמרּו  ְּכ ִל‪6‬ילַ ת ֹי ִפי מָ ׂש‪ֹ $‬וׂש‬ ‫הֲז ֹ‪6‬את הָ ִ;עיר ׁשֶ ּֽי ֹ ְ‬
‫ְלכָ ל־הָ ָ ֽא ֶרץ׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬נופח בפיו שיבלי"ר בלעז ודרך אדם לעשות כן הרואה דבר חשוב‬ ‫)טו( שרקו‬
‫‪ -‬כל היופי היה שלה‪:‬‬ ‫שחרב וכלה‪ :‬כלילת יופי‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הנה סוד הכפים הם שתים‬ ‫)טו( קונן במר ואנחה ואמר ספקו עליך כפים‬
‫כף זכות חסד כף חובה גבורה וכבר ידעת שמצד החסד הם רמ"ח מצוות‬
‫עשה ומצד הגבורה הם שס"ה מצוה לא תעשה וכמ"ש מימינו אש דת למו‬
‫והנה להיות שישראל עברו על מצות עשה ועל מצות לא תעשה אותה‬
‫השתי כפים הסכימו ברעתה וזהו ספקו‬
‫והכו כף אל כף ומי גרם שיכה כף‬
‫אל כף ויסכימו שניהם בהנהגת הדין כל עוברי דרך העוברים דרכה של‬
‫תורה ועברו על מ"ע ועל מל"ת שנתנו ע"י הכפים הנזכרות וזהו סוד וגם‬
‫אני אכה כפי אל כפי וכו' וכדאיתא בזוהר בפ' יתרו דף ע"ה תנינן כתיב‬
‫וגם אני אכה כפי אל כפי דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקון ברכן מעלמא‬
‫וכו' שרקו אלו העוברי דרך כמתחרטים לעל מה שגרמו ויניעו ראשם‬
‫והם סימני התמיהה‪ .‬אי נמי כל עוברי דרך היינו נשמות הרשעים‬
‫שעוברים דרך גיהנם כמו שדרשו ז"ל עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו‬
‫הם נשמות‬ ‫והניחו צערם ומצטערים בצרתך‪ .‬אי נמי כל עוברי דרך‬
‫הצדיקים שהם עוברים דרך אותו עמוד הנקרא מכון הר ציון שעולים בו‬
‫מג"ע תחתון לגן עדן עליון כמבואר בפ' ויקהל על דרך שפירשתי לעיל‬

‫ק‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫טז ּפָ צ ּו עָ ַליִ ‪ִּ +‬פיהֶ ם  ּכָ ל־ ‪ֹ 6‬איְ ַביִ ‪ֽׁ ָ +‬ש ְרקּו ‬
‫קּו־ׁשן ָ ֽא ְמ ‪$‬רּו ִּב ָּל!עְ נּו ַא‪ֶ +6‬ז ‪/‬ה הַ ּי=ֹום‬‫ֵ‬ ‫וַּיַ ֽחַ ְר‬
‫ׁשֶ ּקִ ּוִ ינֻ ‪$‬הּו מָ ָצ‪/‬אנּו ָר ִ ֽאינּו׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן מפני שהיו אומרים בפיהם‬ ‫)טז( פצו עליך פיהם‬
‫מה שלא ראו בעיניהם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בפסוק לא אליכם כל עוברי דרך על שני דרכים הנז' ומתמיהים ואומרים‬
‫על שם שהיתה נכללת בכל מכ"ל‬ ‫הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי‬
‫כ"ל חג"ת כדפי' בר"מ ובתיקונים בסוד אהבת כלולותיך גם נכללת מיוסף‬
‫שהוא יפה תואר ויפה מראה יסודא דעלמא שהוא יופי והדר כל הגוף‬
‫כל העולמות שלמטה ממנה היה להם גילה ושמחה‬ ‫משוש לכל הארץ‬
‫וששון כדאיתא בפ' ויקהל דף רי"ב בדרוש נפלא בסוד רקיע אשר על ראשי‬
‫החיות איתא התם שכ"ב אותיות מאלפא ביתא דא"ט ב"ח ג"ז ד"ו מרוקמות‬
‫ברקיע ההוא וכשהחיות רואות התנוצצות אלפא ביתא זו כלם שואגים‬
‫לטרף וכלם בחדוה שבזה הוא הוראה לירידת ההשפעה ונטלא מאן דנטלא‬
‫וממנה יורדת אליהם ואז כלהו עלמין בחדוה וכו' וזהו משוש לכל הארץ‬
‫וכן איתא נמי בתיקונים בתיקון י' דף כ' ז"ל וכד נחיתת נחיתת מליא מכל‬
‫אבנין טבין בההוא זימנא חיוון פתחין גדפייהו לגבה לקבלא לה בחדוה‬
‫בכמה שירין ותושבחן‪:‬‬

‫אויביך הם החיצונים לילית אוכמא‬ ‫)טז( פצו עליך פיהם כל אויביך‬
‫ומחנותיה כמנין לילית ומחלת בת ישמעאל ומחנותיה כמנין מחל"ת‬
‫כדפירשו המקובלים וסמאל ומחנותיו כלם פצו את פיהם בנשיכות כדרך‬
‫הנושך שפוער ופוצה את פיו להרחיב בנשיכה וזהו סוד ושלמי את נשייכי‬
‫קא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כלומר תשלים מקום הנשיכות דהיינו הריסת סייגי וגדרי הגן שפרצו בם‬
‫בקטרוגם וכמו שהארכתי שם בפי' ההפטרה ההיא כיד אלקי הטובה עלי‬
‫והוא סוד מחלליה מות יומת שע"י העברות עושים בה חלל שיכנסו בה‬
‫החיצונים בסוד את מקדש ה' טמא את דייקא מאן דסאיב אתרא וכו'‬
‫כדפירשו בתיקונים בכמה דוכתי והיינו הכנסת קטרוג החיצונים מהמדורים‬
‫בהיכלות ונכנס עוד פנימה אל הקדש והיא הטומאה האמורה שם כמו‬
‫שהאריך מורי זלה"ה בהקדמה זו בספריו המופלאים והוא עבר לפנינו בפסוק‬
‫הם סימני משטמה וגודל‬ ‫קול נתנו בבית ה' כיום מועד שרקו ויחרקו שן‬
‫חימה וגברה יד קטרוגם עד שכמעט נבלע הקדש ובהיותו הקדש נבלע‬
‫בתוכם כל ההשפעה אשר היתה עתידה לרדת לעם בני ישראל נטלוה‬
‫החיצונים והאויבים הנז' ואמרו אך זה היום שקוינוהו מצאנו ראינו‬
‫כבלע את הקדש וזהו סוד ישראל שבח"ל עע"ז בטהרה ופי' הוא שהשכינה‬
‫הוצרכה לרדת עמהם בבבל לפקח על עם בני ישראל המוגלים בבלה‬
‫ותתלבש בשר ההוא השולט על בבל להשגיח עליהם שלא יבלעום זאבים‬
‫וכן אחד שגלה לכוש ואחד שגלה לברבריא תשלח אחד מפארותיה וענפיה‬
‫להשגיח עליו וזהו עע"ז בטהרה דהיינו הטהרה והקדושה שהיא השכינה‬
‫המתלבשת בשר אותה אומה שנמצאו עומדים תחת השר ההוא שהוא‬
‫נעבד מעובדיו ונשפעים על ידו מהטהרה המתלבשת בו ואוכלים את חלב‬
‫הארץ ושירי שיריים אוכלים ישראל וזהו אומרם ז"ל משחרב ביהמ"ק נטל‬
‫טעם ביאה ונתן לעוברי עבירה רמזו ז"ל בדבריהם מה שאמרנו שההשפעה‬
‫והטעם והתענוג שהיה יורד מהביאה והיחוד העליון נטל מישראל ונתנה‬
‫לעוברי עבירה שהם החיצונים ובזה תבין כל אותם הפסוקים גפן ממצרים‬
‫תסיע וכו' תשלח קציריה עד ים וכו' למה פרצת גדריה וכו' יכרסמנה חזיר‬
‫מיער וכו' הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת כו' ואפשר עוד לדקדק ולומר‬
‫ששרקו ויחרקו שן הוא טעם למ"ש פצו עליך פיהם כל אויביך‬
‫שהם הקליפות כאמור ושרקו ויחרקו שן מסוד השר"ק והחרק שהיו להם‬
‫מעיר לעזור שהם הנצח והוד שהם חירק ושורק כמבואר בתיקונים דף כ"ח‬
‫קב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ששניהם הסכימו בהנהגת הדין ובזה גברו החיצונים עד שאמרו האויבים‬
‫כאמור אמנם צריך לחקור למה הפך הסדר שהיה לו לומר חרקו שן‬ ‫בלענו‬
‫ושרקו כי החירק בנצח והשורק בקיבוץ הוא בהוד כדאיתא בתיקונים בסי'‬
‫הנז' והעניין הוא כי תחת היות נצח שיהיה גובר על ההוד שהוא תגבורת‬
‫הרחמים על הדין כדרכו ושיהיה למנצח שהוא נצח על השמינית על הוד‬
‫שהוא מדה שמינית כמבואר בר"מ בפ' פנחס דף רכ"ג נתהפכה ההוד על‬
‫הנצח וגבר הדין על הרחמים וזהו והודו הפך עלי למשחית עלי על י' דיהו"ה‬
‫שהיא בנצח דתמן נחית יהו"ה ואדנ"י סליק בהוד כדאיתא בתיקונים דף ל'‬
‫נהפך למשחית דין קשה לבלע ולהשחית וכן נמי עלי י' שבנצח הורד מי'‬
‫דחכמה ששם סוד י' של שם שלכך חנוכה בנצח ונעשה הנס ע"י השמן מפני‬
‫שהוא ענף החכמה ששם השמן הטוב שמן משחת קדש משחא דרבו והגם‬
‫שפי' בתיקונים והודי נהפך למשחית שנעשה מהוד דוה גם הדרשה תדרש‪:‬‬
‫ירצה כי ק"ו החסד והרחמים שהיה הולך‬ ‫אך זה היום שקוינוהו‬
‫ומתפשט עד המדה האחרונה ובהיכלותיה והיה נפסק בפתח לבנת הספיר‬
‫מלהמשך אל החיצונים ומשך עד החיצונים דרך ק"ו וזהו אך זה היום‬
‫עתה קוינוהו שמחמת גודל קטרוגו נתפשט עוד הק"ו עד שהגיע אצלינו עד‬
‫שמצאנוהו וראינוהו בעניין ההצלחות המופלגות אשר הצלחנו ושפחה כי‬
‫ירצה שבשאר הצרות‬ ‫תירש גבירתה אי נמי אך זה היום שקוינוהו‬
‫מתחילות והיו הצדיקים או הזכיות מפסיקים הצרה אמנם יום צרה ותוכחה‬
‫ונאצה יום חורבן היכל הקדש נתפשט קו הדין עד החרמה וזהו אומרם זה‬
‫היום שקוינוהו קוינו לק"ו הדין עד הגיעו אצלנו ומצאנוהו וראינוהו‬
‫בעיינינו וכמ"ש ז"ל שירד גבריאל והשליך הגחלים על ד' פינות חומת‬
‫ירושלם לעיני החיצונים וכן הריסת המזבחות הכל לעינהא דסטרא אחרא‬
‫כמבואר בפ' בראשית דף ו' וז"ל הוא הכה את הארי ודאי לתוך הבור‬
‫לעינהא דסטרא אחרא בישא כיון דחמאת הכי ההוא סטרא אחרא אתהפכה‬
‫ושדרת לחד כלבא‪ :‬וכן נמי מצאנו שמצאו הכרובים מעורים כמער איש‬
‫ולויות ונתנום בכליבה והיו מסבבים בשוקים וברחובות ראינו היום הפרוכת‬
‫קג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ׂשה יְ ה ָו‪4‬ה א ֲֶׁש‪6‬ר ז ; ָָמם ִּב ַּצע אֶ ְמ ָרתֹו ‬ ‫יז עָ ָ‬
‫י־ק ֶדם הָ ַ ‪$‬רס וְ ‪6‬ל ֹא חָ ָמ!ל‬ ‫א ֲֶׁש‪6‬ר ִצּוָ ‪6‬ה ִ ֽמימֵ ֶ‬
‫וַיְ ׂשַ ַּמח עָ ַליִ ‪  +‬אֹו ֵיב הֵ ִ ‪$‬רים ֶ ‪/‬ק ֶרן צָ ָ ֽריִ ‪+‬׃‬
‫רש"י‬
‫)יז( בצע אמרתו ‪ -‬כלה גזרתו כמו )איוב ו( יתר ידו ויבצעני‪ :‬אשר צוה‬
‫מימי קדם ‪ -‬שכתוב בתורה )ויקרא כו( ויספתי ליסרה אתכם שבע‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ירא‬ ‫שגרר טיטוס ובצבץ דם וסבר כביכו"ל עצמו הרג הרי מצאנו ראינו‬
‫ה' וישפוט‪:‬‬

‫)יז( ובזוהר פרשת נח הקשו וכי הקב"ה חושב לעשות רעה עד לא ייתון‬
‫למחטי מה תהא עלייהו ותרצו שם למלכא דהוה ליה מאן יקר ובכל יומא‬
‫הוה דחיל עליה דלא יתבר והוה מסתכל ביה ותקין בעינוי ליומין אתא בריה‬
‫וארגיז ליה למלכא נטל מלכא ההוא מאן יקר ותבר ליה הה"ד עשה ה'‬
‫אשר זמם ומה הוא בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם שמיום‬
‫היותה מימי קדם קדמתא היה מצטער עליה דלא תתבזע וכבר פירשנו‬
‫פירוש המאמר בארוכה בחיבורינו הגדול הנקרא ספר "ירח יקר" על הזוהר‬
‫היא המלכות שהיא‬ ‫מהו בזע פורפרין דיליה ופשר הדברים כי האי אמרתו‬
‫היכל ומלבוש לשם ההוי"ה וה' בהיכל קדשו וכן פי' הערוך אדרת שנער‬
‫פורפורא בבלאה והיינו אדרת שמתעטפים בה וכן ולא ילבשו עוד אדרת‬
‫שער ואדרתו של אליהו תוכיח והנה הלבוש הזה יש לה שתי בחינות הא'‬
‫בחינתה הדבוקה בת"ת בסוד ויסגור בשר תחתנה אי נמי ה' אחרונה‬
‫שבשם יהו"ה שבת"ת שהיה מלבוש לאותיות הקודמות לה שהם יה"ו והב'‬
‫הבחינה התחתונה אשר ירדה ונתמעטה בסוד המיעוט ובעוד שלא היתה‬

‫קד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שעת חירום היו שתי הבחינות הללו מתחברות אשה אל אחותה בלי פירוד‬
‫והיה הלבוש הזה שלם אמנם בשעת החורבן הבחינה התחתונה אשר‬
‫נתמעטה ירדה בסוד הגלות ונקרעה ונפרדה מחברתה וירדה לשמור את‬
‫ישראל מיד שוסהו וכביכו"ל היה בפירוד ויקרעה לשנים קרעים וזהו בזע‬
‫פורפירא דיליה עד ישקיף וירא ה' משמים ויהיו חוברות אשה אל אחותה‬
‫בייחוד א' והיה המשכן אחד וזהו ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד שמו‬
‫אחד היינו פורפירא דיליה כי כל שם הוא לבוש מלביש את העצם אשר‬
‫צוה מימי קדם כלומר צוה שתהיה נשפעת מאינון ימי קדם ימים קדמונים‬
‫דאריך אנפין והוא תיקון י"ג מי"ג תיקונים דיקנא דאריך אנפין והוא הנקרא‬
‫מזל תיקונא דכליל כלהו תיקונים כדאיתא באדרא‪ .‬הרס ולא חמל‬
‫הקריעה וההריסה היתה בלא חמלה ובירידת הקרע הזה למטה בסוד הגלות‬
‫שנתקרבו אליה לינק ממנה‬ ‫לאגלא עלייהו דישראל וישמח עליך אויב‬
‫כדפי' בפ' נח ובזה הרים קרן צריך ובמקום תרוממנה קרנוה צדיק שבה'‬
‫קרנו תרום בכבוד הרים קרן צריך היינו קרן של שור נגח מועד לנגיחות‬
‫וכמו שהאריכו בפ' משפטים בר"מ דף קי"ח כל אותן הדינין של ד' אבות‬
‫נזיקין וכן רבצה על הכלים מזבח מנורה שלחן ושאר מאנין רבץ עלייהו‬
‫ושברתן וכן בשן דיליה אכיל כל קרבנין ממאכלים דפתורא ושארא ברגליו‬
‫רפסה ומדקא כלא ובקרן דיליה קטל כהני וליואי וכו' וזהו הרים קרן צריך‬
‫כי בזה שנתקרבו אצלה ינקו ממנה כח וחיל לקלקל בשן וקרן ורגל כאמור‪:‬‬
‫הרס ושבר המסכים המעכבים את ירידתה על דרך‬ ‫אי נמי הרס ולא חמל‬
‫שפי' במדרש איכה מהזוהר על קרא דכתיב והתעוותו אנשי החיל שהם‬
‫עשרה הרוגי מלכות שיצאו עשרה נשמות שבטי י"ה שהיו בג"ע ונגזרה‬
‫גזירה שיצאו מג"ע לבא להתלבש בעולם השפל בעשרה הרוגי מלכות והיו‬
‫שערי הגן בלתי נפתחים שהיו מעכבים לבלתי יצאו העשר מרגלאן שפירו‬
‫דכל גנתא עד שגבר כח ותוקף הדין ובטש באינון תרעין ונפקו וכמו כן‬
‫בנדון דידן כד נבצע ונבזע הרס המסכים והשומרים בלי חמלה ובזה‬
‫כאמור‪:‬‬ ‫וישמח עליך אויב‬
‫קה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ת־צּיֹון‬ ‫חֹומ‪6‬ת ּבַ ִ‪T‬‬
‫ַ‬ ‫אדֹנָ !י‬
‫יח צָ עַ ‪/‬ק ִל ָּב‪$‬ם אֶ ל־ ֲ‬
‫יֹומ‪6‬ם ו  ַָליְ לָ ה‬ ‫ָ‬ ‫הֹור ִידי כַ ּנַ חַ ל ִּד ְמעָ ה ‬
‫ִ ‬
‫ינ ‪+‬׃‬
‫ל־ּת ‪ֹּ $‬דם ּבַ ת־עֵ ֵ ֽ‬
‫ל־ּת ְּת ִני פּו ַגת   ָל‪ +‬אַ ִ‬
‫ַ ֽא ִ‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)יח( פוגת ‪ -‬העברה טרישאלמי"נט כמו )בראשית מה( ויפג לבו‪ :‬בת עינך‬
‫שחור של עין שקורין פרוני"לש‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הלב הוא מכונה אל הת"ת שכמו שהלב הוא באמצע הגוף כמו כן‬ ‫)יח( הנה‬
‫ת"ת בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה והנה בראות הת"ת שהוא‬
‫לבם של ישראל עד היכן הגיע הרעה שנבצעה אמרתו חמתו בערה בו‬
‫והיא‬ ‫ויקנא ה' לארצו ויצעק בקול מר אליה ויאמר לה חומת בת ציון‬
‫לסבות הקודמות בפסוקים‬ ‫דרך קריאה את הנקראת חומת בת ציון‬
‫הקודמים למה תשקוטי תרגיעי תדומי מלצעוק ומלבכות הורידי כנחל‬
‫ובמקום השירה והרנה אשר את משוררת כמו שפי'‬ ‫דמעה יומם ולילה‬
‫בזוהר פ' ויחי ובפ' אמור בפי' מלת חבצלת השרון המשוררת בסוד אלקים‬
‫אל דמי לך למען יזמרך כבוד ולא ידום עתה הורידי כנחל דמעה יומם‬
‫ולילה תמיד אל תשקוטי עד יריב ריבך ויעשה משפטך אל תתני פוגת‬
‫כי עדיה‬ ‫לך לעורר הדין על אויביך אשר רדפוך גם אל תדום בת עיניך‬
‫הגיעו ענני הפגמים אשר פגמו האויבים וכדאיתא בתיקונים תיקון ו' וז"ל‬
‫בלבת אש דא בת עין בההוא זמנא דיהון נהירין תלת גוונין דעינא דאינון‬
‫לקבל תלת גוונין דקשת מיד וראיתיה לזכור ברית עולם‪ ,‬ובההוא זמנא כי‬
‫עין בעין יראו בשוב ה' ציון אור דעינא הוא עמודא דאמצעיתא בת עין‬

‫קו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ביתא דיליה בההוא זמנא דיתפני עננא מן בת עינא דאתמר בה סכות‬
‫בענן לך דאיהי תבלול דעינא דא קרתא רבתא א' שכינתא עילאה עתידה‬
‫למימר להקב"ה למה תעמוד בחוץ וכו' וזהו אומר אל תדום בת עינך‬
‫לעורר ולהעלות אד הבכי אחר שהעלו עדיך ענן אבקם‪ ,‬אי נמי צעק לבם‬
‫פי' מורי זלה"ה בספר פרדס רימונים לב בבינה וכמ"ש ז"ל הלב מבין והוא‬
‫מצד שמאל בבחינת ל"ב נתיבות שבה וכו' והנה על דרך זה ג"כ אפשר‬
‫לפרש הדרך שפי' כי בראות הבינה תוקף הרעה אשר הגיעה אל אחותה‬
‫רחל קנאתה לאחותה וצעקה אליה בקול מר ויללה ואמרה לה חומת בת‬
‫כמו שפירשנו וקראה חומת בת ציון על דרך‬ ‫ציון הורידי כנחל דמעה‬
‫שפידשתי אצל עוד אבנך ונבנת בתולת ישראל והוא כי הגם שאמרו ישראל‬
‫ה' אלקנו בעלונו אדונים זולתך וכנראה שנפשו ית' געלה בהם אחר שנבעלו‬
‫לזולתו לזה באה אליה התשובה ואמרה בתולת ישראל כלומר אכתי‬
‫במקומך יושיבוך ובשמך יקראוך בתולת ישראל כאלו לא נבעלת ואהבתי‬
‫עמך עזה כימי קדם וכמו כן בבתולת ישראל דלעילא ואע"ג דאזלת בגלותא‬
‫אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן דלא אחזו בה החיצונים אלא‬
‫בשכינתא דבריאה איהי יכלא דאתחללא בין אומין כדאיתא בפ' תצא ע"ש‬
‫והואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא והוא כי הפסוק נראה כפול עוד אבנך‬
‫ונבנת פשיטא אחר שיבנה אותה שהיא בנויה אמנם יובן במה שפי' בזוהר‬
‫פיסקא כתיבת יד אצל מעשה דרבי יוסי דפקועין כשהלכו החברים לבקר את‬
‫ר' יוסי בן לקוניא חמוי דר' אלעזר וחסר בספרים והביאו החכם מורי אחי‬
‫יפת הגדול נר"ו בסוף מפתחות הזוהר שהדפיס וז"ל שם אזלו כלהו עד דמטו‬
‫לגבי חמוי כיון דמטו תמן אשכחוהו לחמוי דהוה יתיב על גבי ערסוי ולעי‬
‫באורייתא בריך ברכתא ר' אליעזר ובריכו חברייא ואיהו חדי בהדייהו פתח‬
‫ואמר רפאני ה' וארפא כיון דאמר רפאני ה' מהו וארפא כיון דאסיא מסי‬
‫קז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מאן הוא דמחי אלא כל אסוותא דעלמא בידא דקב"ה אבל אית מנהון על‬
‫ידא דשליחא פי' רפאל שהוא מסבב בכל יום לקרב קצן של חולים בגין‬
‫לאשלמא אסוותא בפקודא דמאריה כדאיתא פ' פקודי ואית מנהון דלא‬
‫אתמסרו בידא דשליחא ואינון דאתמסרו בידא דשליחא אסוותא אינון אבל‬
‫לזמנא מתהדרן אבל אינון דקב"ה מסי מרעא לא מתהדרין לעלמין ועל דא‬
‫אסוותא דיליה איהי אסוותא דלית בה מרעא כלל ובג"כ רפאני ה' וארפא‬
‫ודאי בלא קטועה כלל עכ"ל ועד"ז יאמר עוד אבנך ונבנית כי בית ראשון‬
‫נבנה ע"י שלמה ונחרב ובית שני ע"י עזרא ושוב נחרב ובית ג' שיבנה‬
‫במהרה בימינו יהיה על ידו יתברך ושוב לא יחרב עוד וזהו עוד אבנך ע"י‬
‫עצמי ובזה ונבנת תשאר בנויה לעולם וזהו אם ה' לא יבנה בית וכו' וכמו‬
‫כן בבית המקדש של מעלה הפרצות שעשתה הקליפה בגן אלקים בקטרוגם‬
‫נגדרו ב' פעמים ע"י שלמה ועזרא ושוב חזרה הקליפה לסורה פרצה כמה‬
‫פרצות עד דקב"ה בעצמו יגדור פרצותינו וכמ"ש אקים את סוכת דוד ואת‬
‫פרציהן והנה וכו' והגם כי אמרת על עצמך ה' אלקינו בעלוניו אדונים זולתך‬
‫בתולת ישראל קרינא לך כאמור עוד תעדי תופיך זה יובן עם הקדמה‬
‫מעולה גדולת הערך שכתב מורי ז"ל בספר אלימה בסוד אז"ל נתמעטו כנפי‬
‫החיות‪ ,‬והעניין בקצרה דע כשהקב"ה ושכינתיה אתייחדין מתנוצצים ממנה‬
‫גדודים וחיילים של מלאכים וכדאיתא ריש פ' כי תזריע וז"ל אשת חיל דא‬
‫כנסת ישראל דהא בזווגא דמלכא אפיקת כמה חיילין כמה משריין וכו' וכן‬
‫בבריאה מתנוצצים כמה גדודים וחיילות וכן ביצירה והנה הם מתחלקים לג'‬
‫חלקים הא' שהם חלק שיעור גופא ממש אלו אינן נתמעטים כלל ויש חלקים‬
‫שנייה שהם עולים ויורדים עמה כשהיה באשלמותא או בפגימותא ויש‬
‫שלישיים והם סוד תכשיטיה דהיינו מלאכים שהיו עושים נפלאות מופלאות‬
‫בעולם‪ .‬ונסים גדולים בפלא שבזה היה נודע בעולם גודלה ויופיה כאשה זו‬
‫קח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שמתייפה בתכשיטיה וכשנחרב בית המקדש נאמר ביום ההוא יסיר אדני‬
‫את תפארת העכסים וכו' והם סוד תכשיטיה כאשה אלמנה שמסירה‬
‫תכשיטיה מעליה ואלו נתמעטו ולא חזרו עוד וחזרו אל נרתקן ואל שרשם‬
‫ושוב עוד לא פעלו כלל ולכן יש במלאכים שמשביעים אותם ואינו פועלים‬
‫לפי שכבר נתבטלה פעולתם לגמרי וכשרואים שאינן פועלים מוציאים‬
‫עליהם דבר ואומרים שמחמת חסרון סגולתם אינן פועלים והוא שבוש גמור‬
‫מלבד טעמים אחרים רבים ואין כאן מקום להאריך ולעתיד תחזור העטרה‬
‫ליושנה ויחזרו הכ"ד קישוטין הנזכרים שם למקומן וזהו אומרו עוד תעדי‬
‫תופיך כי כמו שקול התוף נשמע למרחוק ג"כ אלו הקשוטים שעל ידם יעשו‬
‫בעולם נסים גדולים ישמע סגולתם ונפלאותם למרחוק ולכן כינה אותם בשם‬
‫תופיך על דרך שמתרגם יונתן לריח שמניך טובים שמן תורק ש מך לקול‬
‫ניסך וכו' שהניסים הם כשמן הטוב שריחו נודף עד למרחוק ויצאת במחול‬
‫משחקים היינו סוד הייחוד שיתגלה בקול רם בשכמל"ו ולא יאמר ועד במקום‬
‫אחד כדאיתא בפ' תרומה וז"ל בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק‬
‫בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מייחדין לה בלחישהו ברזא דאתוון אחרנין‬
‫ואמרין ועד אבל בזמנא דאתו דאיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מינה‬
‫כדין יתקרי א' וודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרת כד"א ביום ההוא‬
‫יהיה ה' אחד ושמו אחד באתגליוא בהדיא ולא בלחישו ולא ברזא וכו' עכ"ל‬
‫וזהו אומרו ויצאת במחול משחקים לא ברזא ובלחישו ונחזור לעניינינו‬
‫על דרך שפירש שקראה‬ ‫שעד"ז נאמר שלכך קראה חומת בת ציון‬
‫בתולת ישראל לנחם אותה ולדבר על לבה כי הגם כי היא בסוד הגלות‬
‫וכמה הרפתקי עדו עלה וגדר אבניה נהרסה מכל מקום חומת בת ציון‬
‫קרינא לך ולא נשתנה שמך מעיקרא חומה נשגבה דלתיה ובריח ככחך אז‬
‫כחך עתה והעניין כי הגם כי נראה כי חומת ירושלים נפרצה חלילה וחס‬
‫קט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שנגעו בה האויבים ולא חלו בה ידים וכדאיתא בפ' פקודי וז"ל ת"ח אינון‬
‫אבנין דיסודי ציון וירושלים ח"ו דשליטו עלייהו שאר עמין ולא אוקידו לון‬
‫ובל אותוקדון אלא כלהו אתגניזו וגניז לון קב"ה וכל אינון יסודי ביתא‬
‫קדישא כלהו אתגניזו ולא אתאבידו מינייהו אפילו חד וכד יהדר קב"ה ויוקים‬
‫לה לירושלים על אתריה אינון אבנין קדמאין יהדרון לאתרייהו ולא ישלוט‬
‫בהו בר בזמנא דיכחול בר נש עינוי בההוא פוכא וימלי עיניה וכדין יחמי כל‬
‫אבנין וכל יסודי ירושלים מתקנן על אתרייהו דלא שליטו בהו שאר עמין וכל‬
‫אינון בנייני אבנין כלהו קיימי על קיומייהו וכדין כי עין בעין יראו בשוב ה'‬
‫ציון מאי בשוב ה' אלא כד שליטו עלה שאר עמין קב"ה סליק לה לעילא‬
‫ובההוא זמנא איהו יהדר לה לאתרה דכתיב בשוב ה' את שיבת ציון וכו'‬
‫עכ"ל הרי כי הגם דכתיב ערו ערו עד היסוד בה לא חלו בה ידים אלא היה‬
‫נראה להם שהיו הורסים בה ולא היו הורסים אלא בצחיח סלע והוא על דרך‬
‫שאמרו בפרקי היכלות על עניין י' הרוגי מלכות שכל אותם המיתות‬
‫משונות שנראה שנעשה מהם לא נעשה כי אם ללופינוס כדאיתא התם‬
‫וכבר פי' בפסוקים הקודמים מלת בת ציון שהיא בחינה מצויינת בה וחומת‬
‫בת ציון הם בחינות שונות בה מכתירות וסובבות בת ציון זאת‪ .‬ואפשר‬
‫היינו ל"ב נתיבות חכמה המתפש טים מלב לל"ב‬ ‫עוד לפרש צעק לבם‬
‫עד המלכות כדפי' מורי זלה"ה וכבר ידעת שדפוס כל הנמצאות היו ע"י‬
‫ל "ב נתיבות הללו כמ"ש בספר יצירה בשלשים ושתים פליאות נתיבות‬
‫חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו ולהיות שכל מה שבנו הל"ב‬
‫נתיבות הללו היו כלא היו ונחרבו עתה צעקו כלם כא' בקול אחד ואמרו‬
‫לה חומת בת ציון את שהיית האדריכל על הבנין הורידי כנחל‬
‫כאמור‪:‬‬ ‫דמעה‬

‫קי‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ּומי ׀ ‪ֹ 6‬רּנִ י בליל )בַ ; ַּליְ לָ ה( ְלר ֹאׁש ‬ ‫יט ק‪ִ 6‬‬
‫אַ ְׁשמֻ רֹות ִׁש ְפ ִ כי כַ ַּמיִ ם  ִל ֵּב‪ֹ +‬נ‪$‬כַ ח ְּפנֵ ‪6‬י‬
‫ֲאדֹנָ !י ְׂש ִ ?אי אֵ ָל ‪6‬יו ּכַ ; ַּפיִ ‪ +‬עַ ל־ ֶנ פֶ ׁש  ֽעֹולָ  ַליִ ‪+‬‬
‫ל־חּוצֹות׃‬
‫ֽ‬ ‫ֲטּופים ְּב ָרעָ ‪$‬ב ְּב ‪/‬ר ֹאׁש ּכָ‬ ‫ָ ֽהע ִ ‪/‬‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שתי חלקי הלילה שהלילה נחלקה לשלשה חלקים כמו שאמרו‬ ‫)יט( אשמורות‬
‫‪ -‬אשפומי"ן בלע"ז‪:‬‬ ‫רבותינו במסכת ברכות‪ :‬העטופים‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אלה דברי הת"ת או הבינה כפי הפירושים הקודמים שאמרו לה‬ ‫)יט( גם‬
‫על‬ ‫הורידי כנחל דמעה הוסיפו עוד ויאמרו לה שנית קומי רני בלילה‬
‫עסקי לילה והוא כי עד לא קבילת דכורא עלה אתקריאת ליל כד קבילת‬
‫דכורא עלה אתקריאת לילה כמבואר בפ' בא דוגמת נער נערה ופי' העניין‬
‫והם ג' אבות ויס"ע ויב"א וי"ט וכד‬ ‫הוא כי בה"א יש בה ג' ווין כזה‬
‫אתחברון כלהו אתעבידו ה' ומתייחדים עם ליל ואז נקרא לילה ולזה צעקו‬
‫לה ויאמרהו לה אחותינו את קומי רני כלומר קומי נא בחבליך זעקי בשביל‬
‫העדר הייחוד הרמוז במלת לילה והבית היא כמו בעבור על דרך שפי' לעיל‬
‫אצל בכה תבכה בלילה וכדפי' בזוהר ריש פ' תזריע על משכבי בלילות‬
‫בשביל משכבו דהיינו הזווג שנעדר לכן בקשתי את שאהבה נפשי גם זעקו‬
‫בשביל היסוד שלום הבית בטל הנקרא ראש אשמורת דהיינו אשמורת נצח‬
‫יסוד כדפי' מורי בספ"ר ובפ' בשלח ואל תתמה על‬ ‫והוד ראש אשמורות‬
‫הלמ"ד כי גם הלמד ההוא בעבור כדפי' בגמרא כה אמר ה' למשיחו לכורש‬

‫קיא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אמר הקב"ה למשיח קובל אני אליך על כורש וכו' והוי כאילו אמר קומי‬
‫רני בלילה ולראש אשמורות אי נמי תנא והדר מפרש תנא קומי‬
‫רני בלילה והדר מפרש מה הוא כוונת אומרו בלילה פירושו הוא לראש‬
‫כלומר אין הכוונה בלילה לאפוקי יום דהא אמר לעיל הורידי‬ ‫אשמורת‬
‫דהיינו‬ ‫כנחל דמעה יומם ולילה אלא בלילה פירושו הוא לראש אשמורות‬
‫היסוד כי הוא העושה אותה לילה כי על ידו קבילת דכורא עלה‪ .‬אי נמי‬
‫היינו אחר חצות הלילה שאז נקרא לילה מקודם חצות‬ ‫קומי רני בלילה‬
‫לקראת ליל כדאיתא בפ' תרומה וז"ל לילה וליל מה בין האי להאי אלא כלא‬
‫חד אבל בחולקא דא שלטא סטרא אחרא ובחולקא דא לא שלטא ומתערא‬
‫בשעתא דאתקריאת לילה שהוא עת רצון‬ ‫וכו' ע"כ ולכן קומי רני בלילה‬
‫כד אתפליג ליליא כמבואר בפ' נשא שאז נהרין אנפוי דעתיק יומין באנפוי‬
‫דזעיר ומתגלייא מצחין ונהיר למצח"א דהאי וכדין אקרי עת רצון ואז‬
‫היינו סוד ל"ב‬ ‫תצעקו על ראש אשמורת יסוד כאמור שפכי כמים לבך‬
‫נתיבות שבך שהם ל"ב נתיבות תתאין שבהם נתהוו כל ההויות התחתונות‬
‫כי כמו שע"י חכמה עילאה בל"ב נתיבותיה נתהוו כל מציאויות האצילות‬
‫כמו כן ע"י נתיבות שבחכמה תתאה נתהוו כל העולמות התחתונים וקצת‬
‫ראיה לזה מפ' ואתחנן וז"ל ותמונת אמאי אקרי הכי בגין דכל תיקונא‬
‫דגופא מיניה נפקא ואי תימא אחרא איקרי הכי נמי אין דהאי אחרא תיקונא‬
‫דלתתא מיניה נפקא ובגין כן ה' עילאה ה' תתאה וכו' עכ"ל לכן בהראות‬
‫אותם הל"ב נתיבות שבך להראות כי‬ ‫גודל הצער נאמר לה שפכי כמים‬
‫לריק יגעו במה שיגעו כי כבר הכל נשחת שאחר שהעולם לא נברא אלא‬
‫בשביל ישראל שנקראו ראשית כדפי' ז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו‬
‫ראשית ועתה כמעט ספו תמו מן בלהות נמצא שלריק יגעו והוא דרך‬

‫קיב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הפלגת התפלה והרנה והצעקה לעורר עליה הרחמים ועל אויביה אשר‬
‫שהכוונה שבחינת בת ציון זאת‬ ‫רדפוה הדין ולזה אמר נכח פני אדני‬
‫תחיל תזעק לבחינה המעולה שבה שהיא אדנ"י על דרך שפי' לעיל איכה‬
‫יעיב באפו אדנ"י את בת ציון והעניין כי למדה זו יש לה ד' פנים כדאיתא‬
‫בזוהר בשיר השירים הא' אדנ"י ואיהו שליט ורבון בשולטנו נהירו רב‬
‫וההוא פן כיון דמקבל ההוא נהירו אתעביד ליה בהיכלא וגניז ליה בגוויה‬
‫ובגיניה אתעביד אדון רבון ושליט וכו' הב' נקרא א"ל ואיהו שליט לאוטבא‬
‫לעלמא וכו' הג' נקרא אלקים ואיהו שליט רבון למידן עלמא בדינא ולמיהב‬
‫דינא לכל מאן דאיצטריך ולאתנהגא כלא בדינא וכו' הד' נקרא אופן א"ו פ"ן‬
‫ההוא פן דאשתאר כאן אתר הוא בארץ עכ"ל וזהו שדקדק באומרו נכח‬
‫כלומר נכח אותם הפנים הנקרא אדנ"י כי הוא שליט ורבון‬ ‫פני אדנ"י‬
‫בשולטנו למלאת שאלתך והגם כי גם כלפי פני אלקים נמי הוה מצי למימר‬
‫אדנ"י יש בהם דין ורחמים‬ ‫כי יש לאל ידו לנקום נקמתך מכל מקום פני‬
‫א"י הם רחמים וד"נ הם דין כמו שביארנו לעיל בפסוק היה אדני כאויב והם‬
‫הם הצריכים עתה אליה לעורר עליה רחמים ועל אויביה הדין אמנם שם‬
‫אלקים כלו דין קשה ומתנהג בדין גמור כמבואר בדברי התיקונים כד שלטא‬
‫ה' על י' כגון ה"י דאלקים אחזי על דינא ואם הפנים הללו יפשפשו ימצאו‬
‫עלה ושחיתא בתחתונים שיהיה ראוי ליעשות בהם כהנה וכהנה ולכן אמר‬
‫הוא הת"ת שהוא פנים שפונה‬ ‫נכח פני אדנ"י אי נמי נוכח פני אדנ"י‬
‫אדנ"י אליו כדפי' בזוהר פ' קדושים בפרק הסבי עיניך מנגדי נמצא הת"ת‬
‫הוא פניותיו של אדני ולהאי פירושא דפרישנא שצעק לבם היינו הת"ת והוא‬
‫כלפי הבינה ששם החירות‬ ‫האומר קומי רני וכו' יאמר נכח פני אדנ"י‬
‫והגאולה והכוונה לומר לאותה מדה שהיא נכח פני ת"ת שהוא פני אדני‬

‫קיג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מלכות נ מצאת הבינה נוכח הת"ת וכן הוא כי לעולם היא פונה אליו‬
‫לעטרו ולקשטו כדפי' בזוה ר פסוק ושמים לא זכו בעיניו לאו לגריעותא‬
‫אתמר אלא באם ש מקשטת את בנה קישוט על קישוט ולעולם אינו נראה‬
‫בעיניו שהוא מתוקן ומקוש ט כראוי לתוקף אהבתה אותו וכן בפ' ויחי עד‬
‫ת אות גבעות עולם האי עד שהוא ת"ת הוא תאות שתי גבעות בינה‬
‫ומלכות חד לינק א ליה וחד לאתנהרא מיניה וכן בעטרה שע טרה לו אמו‬
‫כדרך‬ ‫בודאי נכח פני אדני קרינא ליה כאמור‪ :‬שאי אליו כפיך‬
‫הצועק ש מגביה כפות ידיו דהיינו חסד וגבורה שבה על נפש עולליך‬
‫מטטרון וסנדלפון העטופים ברעב מהעדר ההשפעה בראש של‬
‫שהוא היכל קדש הקדשים ששם משכנם בסוד תרין כרובין‬ ‫חוצות‬
‫וההיכל הזה הוא ראש לכל ההיכלות הנקראים חוצות ע"ש שהם מעולם‬
‫הפירוד ואינו מקום הייחוד והו א הפלגת ההספד כי אע" פ שעלו ש מה‬
‫כללות‬ ‫לתור להם אוכל מאשר ימצאו לא מצאו דבר אי נמי עולליך‬
‫עולם המלאכים שהם עוללים ה מתהוים מזווג א דקב"ה ושכנתיה כמו‬
‫שהוכחנו לעיל מפסוק אשת חיל דאפיקת חיילין אי נמי ראש כל‬
‫היא קדש הקדשים כי הוא נקודת המרכ ז וראש לכל הסגולו ת‬ ‫חוצות‬
‫המתפשטות ברצועות עד החוצות שהם חוצה לארץ מחצב הזהב והכסף‬
‫והפלפלין וכיוצא שפירש"י ז"ל בפ סוק נטעתי לי כרמים וכו' והוא מקום‬
‫יניקת ויציקת ההשפעה לכל העולמות ועת ה ירדו ש מה לבקש אוכל למו‬
‫כמין חומר כי חוצות הם ארצות‬ ‫ואין כל ודוק אומר ראש כל חוצות‬
‫הע מים כדפי' רש "י ז"ל הנותן מטר על פני ארץ זו ארץ ישראל ושולח‬
‫מים על פני חוצות ועתה בזמן החורבן נעשה מעין נרפש ומקור משחת‬
‫ונהר יחרב ויבש עד ישקיף ויר א ה‪:‬‬

‫קיד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עֹול ְ‪6‬לּתָ ! ֹּכה‬
‫כ ְר ֵאה יְ ה ָוה  ְוֽהַ ִּביטָ ה ְל ִ ‪$‬מי ַ‬
‫ֹאכ ְלנָה נ ִָׁשים ִּפ ְר ָים  עֹֽ ְל ֵל ‪6‬י ִטּפֻ ִחים‬ ‫ִאם־ּת ַ‬
‫אדֹנָ ‪$‬י ּכ ֵֹה‪/‬ן וְ נ ִ ָֽביא׃‬
‫ם־יֽהָ ֵר=ג ְּב ִמקְ ַ ‪ּ/‬דׁש ֲ‬
‫ִא ֵ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬ילדים רכים שעודן גדלים בטפוחי אמותם‪ ,‬ורבותינו‬ ‫)כ( עוללי טפוחים‬
‫דרשוהו על דואג בן יוסף שהיתה אמו מודדתו בטפחים בכל יום לתת זהב לבית‬
‫המקדש לפי מה שהיה גדל ולבסוף אכלתו‪ :‬אם יהרג במקדש ה' כהן‬
‫ונביא ‪ -‬רוח הקדש משיבתם וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע כמו‬
‫שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחוות ליואש ועשאוהו ע"א )דברי הימים‬
‫ב כד( ורוח לבשה את זכריה בן יהוידע והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ששמעה הבינה דברי הת"ת אל המלכות באמור לה שפכי כמים‬ ‫)כ( אחר‬
‫לבך נכח פני אדני דהיינו כלפי הבינה כאמור דברה הבינה כלפי החכמה או‬
‫ממעלה למטה שגם לי הגיעה הרעה כמו‬ ‫הכתר ואמרה ראה ה' והביטה‬
‫שהגיעה אל המלכות וזהו למי עוללת כ"ה כלומר למי בינה עוללת כמו‬
‫שעוללת לכ"ה מלכות וכדפי' בתיקונים ותלכן שתיהן אימא עילאה ואימא‬
‫תתאה וכן שלח תשלח תרין תירוכין‪ ,‬אי נמי למי עוללת כ"ה אתה‬
‫אמרת אל אברהם כ"ה יהיה זרעך עתה נהפך הריבוי הנמשל לכוכבים‬
‫אותו‬‫שעליהם נאמר כ"ה יהיה זרעך אל אשר לא ידעוך וזהו למי עוללת‬
‫כ"ה שהרי ישראל הולכים ודלים ותראה עד היכן הגיעה המעטת הזרע‬
‫דלא מבעיא הנולדים כבר שנתמעטו אלא אפילו הילדים הרכים שיולדו‬
‫נתמעטו והא כיצד שלילית ואגרת בת מחלת אישות הזמה העושקות דלים‬
‫דהיינו הנשמות העתידות לירד לקדושים אשר בארץ המה כד אסגיאו חייבין‬

‫קטו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בעלמא עולת עד פתח לבנת הספיר והנשמות היוצאות עושקות אותם‬
‫כמבואר בסבא פ' משפטים בסוד דמעת העשוקים שהורגת אותם כד קיימין‬
‫בתוקפא דאימהון ואלו נקראות נשים כדפי' בספרא דצניעותא סוף פ'‬
‫תרומה וכן בפ' ויקרא דף י"ט וז"ל ווי לעלמא כד אינון נשים שלטן בעלמא‬
‫כד חמא נביאה דישראל מעקמי אורחייהו ואינון אשתכחו בחובן קמי מריהון‬
‫כדין אמר נשים שאננות היך אתון שקיטאן היך אתון יתבין דלא לאיתערא‬
‫בעלמא קומנה וכו' והן הן שתים זונות כדכתיב בהן אז תבאנה שתים נשים‬
‫זונות אל המלך אז תבאנה ולא מקדמת דנא כי אז קיימא סיהרא‬
‫באשלמותא ובאו ונכנעו תחת יד שלמה הע"ה‪ ,‬אמנם בעליהן של אלו שהם‬
‫שנים אנשים מרגלים תיכף נכנעו כשנכנס יהושע לארץ ואז נכנעו ושלחם‬
‫לרגל את הארץ ואת יריחו כי נתלבשו בהם פנחס וכלב והלכו עמהם והטילו‬
‫כל כך מורא בהם דלא אקשו והנשים הללו בתוקף רעתם לא נכנעו אז אלא‬
‫עד זמן שבא שלמה כמו שהאריך מורי זלה"ה הקדמה זו בפירושו וזהו שרמז‬
‫אם תאכלנה אותן אישות הזמה פרים‬ ‫כאן אם תאכלנה נשים פרים‬
‫פרי"ם דהיינו הנשמות היורדות מאת הבינה אשר היא ם' סתומה כנודע‬
‫אותם הנשמות הקדושות שאם היו מאריכים ימים ולא‬ ‫עוללי טפוחים‬
‫תהרוג אותם לילית היו ראויות לעולל ולפעול שמים חדשים וארץ חדשה‬
‫בחידושיהם ובסודות תורתם כמ"ש וימיני טפחה שמים וכדפי' בר"מ פ'‬
‫בראשית בפסוק כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה‬
‫כלומר מעלליהם ומעשיהם של טפוחים שהם‬ ‫וכו' אי נמי עוללי טפוחים‬
‫ת"ת ומלכות שהם שמים וארץ ושניהם נקראות טפוחים מהבינה כי משם‬
‫כלומר פרים של עוללי‬ ‫יצאו ד"ו פרצופין וזהו פרים עוללי טפוחים‬
‫טפוחים פרי היוצא מת"ת ומלכות כמ"ש בפ' לך לך בפסוק ממני פריך‬
‫כי גם הם‬ ‫נמצא ורוח הקודש משיבה היהרג במקדש ה' כהן ונביא‬
‫גרמהו במעשיהם להשליט עליהם הנשים האמללות הללו בהרגם במקדש‬

‫קטז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ּו‪N‬תי‬
‫כא ָ ֽׁש ְכב ּו לָ ָא ֶרץ חּוצֹות  נַ ‪6‬עַ ר וְ ז ֵָקן ְּב ֽת ַ ‪/‬‬
‫חּורי נָ ְֽפל‪ּ 6‬ו בֶ ָח ֶ!רב הָ ַ רגְ ּתָ  ְּבי‪ֹ6‬ום אַ  ֶּפ‪V‬‬‫ּוב ַ ‪$‬‬‫ַֽ‬
‫טָ ַב ְ‪$‬חּתָ ‪/‬ל ֹא חָ ָ ֽמ ְלּתָ ׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ה' כהן ונביא והוא כי הקרבנות והקטרת‪ .‬הקטורת היה מבער זינין בישין‬
‫ומכניסן בנוקבא דתהומא רבה ואחר שהרגו הכהן השלם הנבחר לנביא לא‬
‫נמצא מי יבערם מן העולם וכן הנביאים כשהיו מתבודדים להשיג הנבואה‬
‫היו קורעים הקליפות ומבערים אותם ונכנסים בהיכל מלך ויחזקאל יוכיח‬
‫שתחלת כל דבר ראה רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ודחק ונכנס‬
‫ובקעם ולא עכבוהו וא"כ הם גרמו להם‪:‬‬

‫פי' בפסוקים הקודמים כי כמו שיש ארץ החיים יש ארץ עיפתה‬ ‫)כא( כבר‬
‫והיא הקליפה אמר המקונן כי לארץ עיפתה הלזו מקום החיצונים שהם‬

‫למטה מהחוצות שהם ההיכלות כדפי' בפסוק קמי רני בלילה‪ ,‬שכבו לארץ‬
‫כלומר לארץ הידועה לחיצונים אותה שהיא למטה מהחוצות שהם‬ ‫חוצות‬
‫ההיכלות שכן למטה מפתח היכל לבנת הספיר חטאת רובץ שם שכבו‬
‫היינו עולם העשיה שלשם שכבו וירדו‬ ‫למעצבה נער וזקן‪ .‬אי נמי לארץ‬
‫והעניין הנה מטטרון נקרא‬ ‫ממדרגתם עד העשיה בסוד הגלות נער וזקן‬
‫נער ונקרא זקן כדכתיב זקן ביתו ועניין זה הובא בזוהר פ' פנחס בפסוק‬

‫אנוש כחציר ימיו והוא כי מטטרון זה יש לו שני שמות הללו נער וזקן‬
‫ונקרא זקן כשעולה במעלת התתקנ"ה רקיעים שבכסא להעלות מעשה‬

‫התחתונים והם כמנין השמים כשתמנה המ"ם סתומה שש מאות כדרך‬
‫קיז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אותיות מנצפך עולה תתקנ"ה ואינו עולה אלא בתת"ק מהם כי ה"ן‬
‫הנשארים ה"ן לה' אלקיך ואין כח ביד שום מלאך לעלות וכשחוזר לשירותו‬

‫לעולם היצירה נקרא נער והוא עבר לפנינו בפ' כהני וזקני בעיר גועו אמר‬

‫המקונן הנה לארץ עיפתה הלזו או לארן העשיה כפי הפי' השני שכבו‬
‫למעצבה אותו הנקרא נער וזקן ולהיות שהם שתי בחינות אמר שכבו‬
‫הוא אכתריא"ל שהוא בסוד הכסא‬ ‫לשון רבים אי נמי נער הוא מט"ט וזקן‬
‫הם מלאכים דשכינתא‬ ‫שניהם ירדו אל שפל המצב הזה בתולותי ובחורי‬
‫הנקראים אראלים ומלאכין דקב"ה הנקראים מלאכי שלום כי מדרכן של‬

‫מלאכים הללו לקבל אלו מ אלו ובזמנא דמקבלים אותיות אדנ"י מאותיות‬

‫יהו"ה בסוד וקרא זה אל זה ומקבלין דין מן דין כדפי' בתיקונים כלם‬
‫נפלו מרום מצבם ובשפל ישבו בסוד חרב לה' שנת מל א‬ ‫נפלו בחרב‬
‫לפעמים יתגמר הדין ע"י גבורות קדושות ע"ב‬ ‫דם‪ .‬הרגת ביום אפך‬
‫סנהדרין שבהיכל הזכות ועל היותר טוב כשנגמר על ידי גבורות‬
‫שבאצילות לפי שהם גבורות קד ושות וכלולות ברחמים ובחסדים וע ל זה‬

‫התפלל דוד ע"ה באומרו ובגבורתך תדינני ר"ל בגבורה שלך של אצילות‬

‫ל א ע"י הדיינין השופטים בהיכל הזכות ע"ב סנהדרי ן אשר שם וזהו ג"כ‬
‫מלפניך משפ טי יצא וכו' אמנם יש דין נגמר ע"י הגבורות העזות‬

‫והח זקות פועלות באכזריות חימה ושטף אף שהם גבורות חיצונות לזה‬

‫שהוא אחד משלשה ראשי‬ ‫קונן במר ואמר הרגת על ידי יום אפך‬
‫המשחית אי נמי ביום שלטא הקליפה הנקרא אף ובזה טבחת לא‬
‫לא היה באותו יום טבוח שום חמלה וחנינה כי אין בהם שום‬ ‫חמלת‬
‫לחלוחית של רחמים אלא אש עד אבדון תאכל‪:‬‬

‫קיח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫גּורי  ִמּסָ ִביב וְ ‪/‬ל ֹא‬
‫כב ִּתקְ ָרא ְכי ֹום מֹועֵ ד ְמ ַ‬
‫הָ יָ =ה ְּבי‪ֹ/‬ום אַ ף־יְ הוָ ‪$‬ה ּפָ ִל‪6‬יט וְ ׂשָ ִ !ריד‬
‫יתי ֹֽאיְ ִ ‪/‬בי ִכ ָ ּֽלם׃‬
‫ר־ט ַּפ ְ‪/‬ח ִּתי וְ ִר ִ ‪ּ$‬ב ִ‬
‫אֲׁשֶ ִ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שכני הרעים‬‫)כב( תקרא כיום מועד ‪ -‬כמו קראת ולשון הווה הוא‪ :‬מגורי‬
‫להאסף עלי להשחית‪ :‬אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם ‪ -‬הילדים אשר‬
‫טפחתי וגדלתי אותם בא האויב וכלה אותם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כיון שנעשה‬ ‫)כב( תקרא עתיד במקום עבר והכוונה קראת כיום מועד‬
‫העגל שאז האהל בל יצען נקרא אהל מועד מיועד הייחוד לזמנים אך לא כל‬
‫וכדפי' ז"ל כשעלה משה‬ ‫העתים כדפי' בפ' תבא אז קראת מגורי מסביב‬
‫למרום וסרחו ישראל נזדווגו לו ה' מלאכי חבלה אף וחימ"ה קצ"ף ומשחית‬
‫והשמ"ד מה עשה נתלה בזכות אבות זכור לאברהם ליצחק לישראל וכו' מיד‬
‫נתמלא הקב"ה רחמים וינחם ה' וגו' נסתלקו ממנו ג' נשתיירו א"ף חימ"ה‬
‫ועדיין היה משה מתיירא וכו' עד שעמד הקב"ה באף שנאמר קומה ה'‬
‫באפך ומשה בחימה כמ"ש ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וכו' להשיב‬
‫חמתו מהשחית וכמו שאז הראת מגורי מסביב כמו כן קראת כאותו יום‬
‫והם כתרוני הרדיפוני מנוחה הדריכוני ובזה‬ ‫מועד עתה מגורי מסביב‬
‫כי החיצונים סבבו כל הסביבות‬ ‫ולא היה ביום אף ה' פליט ושריד‬
‫מכל צד על דרך שפי' בנה עלי ויקף שים עיניך עליו ותברכני נפשך ובפ'‬
‫ויחי דף מ"ד פי' כי לשון קריאה בכל מקום היא קיום והעמדה ולפי"ז יאמר‬
‫כ חג‬ ‫תקרא כיום מועד העמדת וקיימת מגורי מסביב‪ ,‬כיום מועד‬

‫קיט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הפסח כתרגומו שנצטוינו בו שמור את חדש האביב מועד צאתך מארץ‬
‫מצרים שהיו מעברים את השנה כדי שיבא האביב לחג הפסח לקרב מצות‬
‫העומר כדאיתא בגמרא דראש השנה והכוונה לומר קראת והעמדת‬
‫דהיינו הקליפות העמדתם לפניך להזכיר עון ולא‬ ‫בשקידה מגורי מסביב‬
‫העברת אותם מנגד עיניך כמ"ש גם ה' העביר חטאתך אלא וישקוד ה' על‬
‫הרעה בשקידה ואומרו מסביב כי כן הקליפות הם סביב רשעים יתהלכון‬
‫סביב להיכלות דהיינו המדורים המקיפים להיכלות משכן נער מט"ט שהוא‬
‫קן צפור קן לההוא צפור כל אותם המדורין נתמלאו חיצונים כי כן כד‬
‫אסגיאו חייבין בעלמא נפתח נוקבא דתהומא רבא ומשם יוצאים כמה‬
‫וזהו נמי צוה ה' ליעקב מלכות כדאיתא‬ ‫חבילין טריקין וזהו מגורי מסביב‬
‫בפ' בלק סביביו צריו ובזה כשהיו הנשמות יודדות מלמעלה לפתח לבנת‬
‫הסעיר שם חטאת רובץ לעשקם בסוד דמעת העשוקים כדפי' בסבא ובזה‬
‫שלא נעשק ביד לילית אבל כל‬ ‫ולא היה ביום אף ה' פליט ושריד‬
‫כלומד כל מה שהגדלתי כל אותם הנשמות‬ ‫אשר טפחתי ורביתי‬
‫דאשתליפו ממלכא לגבה דמטרוניתא שמתעכבות שמה י"ב חדש דהיינו‬
‫התגלגלות י"ב גבולי אלכסון אשר בה שהולכות ומתבחנות מבחינה אל‬
‫בחינה דמיון העובר בבטן המלאה שהולך ומתגלגל ממדור למדור כדפי' ז"ל‬
‫ביד ימיני שהם נשמות הצדיקים שנקראו מעשה ידיו‬ ‫וזהו אשר טפחתי‬
‫כדפי' בריש פ' בראשית בפ' ומעשה ידיו מגיד הרקיע דהיינו נשמות‬
‫הצדיקים שנעשו ע"י ידיו וטפחו וכמו כן הנשמות הללו אם היו יורדות לארץ‬
‫ולא היו נעשקים היו ראויים להיות צדיקים גמורים וזהו טפחתי וכן רביתי‬
‫דהיינו לילית‬ ‫דהיינו התעכבי בה בגווה כל י"ב חדש כאמור אויבי כלם‬
‫כההוא דפ' משפטים וז"ל ת"ח כל בני עלמא‬ ‫העושקות ועניין אויבי כלם‬

‫קכ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כלהו ברשותיה דמלכא קדישא לזמנא דאיהו בעי לסלקא לון מן עלמא ודא‬
‫לית ליה זמנא וע"ד איהו חייכת בהו וחדאת בהו עכ"ל הרי שברשות דלילית‬
‫לא היתה הכליה‬ ‫הם עומדים לכלותם מעל פני האדמה וזהו אויבי כלם‬
‫וא"ת ומנא לך הא מציאות יציאתם בזמן‬ ‫מידו ית' אלא אויבי כלם‬
‫החורבן ושנעשקו איתא ברעיא מהימנא שאלף נולדים בכל יום ואלף מתים‬
‫הרי שהיציאה היא מוכרחת והנה בזמן החורבן בכל אותם נ"ב שנה שלא‬
‫עבר איש בארץ יהודה כדפי' רז"ל במסכת שבת על ההרים אשא בכי ונהי‬
‫כי נצתו מבלי איש עובר מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו בהמה בגימט'‬
‫נ"ב הוי עכ"ל כל אותו זמן נעשקו כל אותם הנשמות הראיות ליעשק בסוד‬
‫כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו כלומר הקב"ה ימציאנו לצאת‬
‫בזמן העושק כדי שיתעשק ובודאי שרבו כמו רבו וכד אסגיאו חייבין בעלמא‬
‫יש תגבורת גדול לשפחה אוכמא זו שתירש גבירתה ועשקה גבר וביתו איש‬
‫ונחלתו ולבי אומר כי היא היא שרמזו ז"ל בדבריהם כי בין נשמתין‬
‫דמסטרא דכורסייא ובין רוחין דמסטרא דעמודא דאמצעיתא דמקננא‬
‫במט"ט ובין נפשין דאינון בעירן כמבואר ריש פ' משפטים שהם אופנים‬
‫כלם נעשקו וזהו אומרם מבלי איש עובר היינו נשמתין שמי שיש בו נשמה‬
‫ראוי שיקרא איש א' כתר י' חכמה ש' בינה דמתמן נשמתין וזהו הרמז‬
‫הכתוב כי נצתו מבלי איש עובר כי לא היה לאל ידה של נשמה לעבור‬
‫ביניהם שלא יעשקו אותה מעוף השמים היינו רוחין מסטרא דעמודא‬
‫דאמצעיתא דמתמן פרחין רוחין ועד בהמה היינו נפשין דאינון בעירן מצד‬
‫האופנים כלם נדדו הלכו מנדדין והולכים ביד לילית עשוקים נעים ונדים‬
‫וקצת ראיה לזה בתיקונים תיקון ו' ע"ש וכן רמזו זה אומרם ז"ל בארץ‬
‫יהודה כי בפסוק לא נזכר יהודה אלא רמזו ז"ל על ירושלים של מטה שהיא‬

‫קכא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בחלקו של יהודה שהיא שער השמים לעלות התפלות ולירידת הנשמות כל‬
‫אותם השנים כל היורדת היתה נעשקת ונדדו הלכו עד ישקיף וירא ה' ויקבץ‬
‫נדחי ישראל דהיינו כל אינון נשמתין דאתתרכו ביד לילית יחזור ויקבצם‬
‫במהרה בימינו‪:‬‬

‫ואתא לידן לעניין עושק הילדים אומר לך מה ששמעתי ממורי‬ ‫והואיל‬
‫זלה"ה בהיותינו על ציון הרשב"י ע"ה בהר מירון ישראל איתא בזוהר‬
‫פרשת פקודי ז"ל ת"ח אינון מ"ב קרבנין עבדו בלעם ובלק ונטלו לון מההוא‬
‫סטרא אחרא לגבי קב"ה וע"ד הוה תלי ההוא קרבנא לנטלא ליה ההוא‬
‫סטרא אחרא דאיקרי קללה מישראל ועד השתא לא גבה מיניהו ודא איהו‬
‫רזא ויפן אחריו ויראה וכו' מאי מאחריו מאחורי שכינתא אוף הכא ויפן‬
‫אחריו אסתכל מאחורי שכינתא וחמא לכלהו דהא בההוא ליליא דשלטא על‬
‫כפרה דחוביהון דישראל אתעברו אמהון מינייהו מיד ויקללם בשם ה'‬
‫ותצאנה שתים דובים מן היער שנים דובים מבעיא ליה מאי שתים דובים‬
‫נוקבין הוו ובנייהו ותבקענה מהם מ"ב ילדים הא אוקמות לקבל קרבנין‬
‫דבלק עכ"ל בדילוג והעניין כי ע"י מ"ב קרבנות שהקריבו בלק ובלעם גרמו‬
‫שבקעו שתים דובים מ"ב ילדים והוא כי בכל קרבן נעשה ייחוד והקרבת‬
‫הכחות בקצת ובזה היה לאל ידם של לילית לעשוק מ"ב נשמות וחלקה‬
‫אותם לגופים שנעשו בליל יום הכפורים כדאיתא התם כי כוונו באותם‬
‫קרבנות לינק ממקום הבינה יום הכפורים ששם הוא סוד שם מ"ב כמבואר‬
‫פ' תרומה שמא דמ"ב אתוון רזא דיליה אבהן דקא מתעטרן בעלמא עילאה‬
‫ועלמא עילאה במה דלעילא וכו' ולכך חלקה אותם באותם הגופים שנעשו‬
‫ביום הכפורים וכשראה אלישע שאין בהם תועלת כי לסוף זמן מה הורגת‬

‫קכב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDZİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אותם כמבואר בפ' משפטים שהרשות בידה להורגם כל זמן שתרצה לכך‬
‫קללם בשם ה' דהיינו שם מ"ב וכראות לילית כי נטל שלה מתחת ידה‬
‫קטרגה על אלישע עד שחלה וכדאמרו רז"ל ג' חלאים חלה אלישע א' על‬
‫שגירה דובים בתינוקות והוא ע"ד שמקטרג בחלל כי ימצא באדמה שהרגוהו‬
‫הם ולא הרגו הוא שלא כדרך כל המומתים על כך אמר הכתוב וערפו שם‬
‫את העגלה לשכך קטרוגו כדאיתא פ' וירא וטעם למה היו דובים העניין הוא‬
‫כי צלמו של נבוכדנצר שראה בחלומו רישא די דהב חדוהי ודרעוהי די כסף‬
‫ואז"ל ששר של פרס היא החיה השניה דדמיה לדוב הרמוז בחדוהי ודרעוהי‬
‫והוא בקליפה למטה מקביל האבות חדוהי ודרעוהי גג"ת והיינו שם מ"ב‬
‫באצילות תלת אבהן דמתקשרן באימא עילאה כמו שביארנו לעיל והיינו‬
‫דובי"אל שר פרס ששמש במקומו של גבריאל כ"א יום כדאיתא במסכת‬
‫יומא וכבר ידעת שגבריאל הוא שר הגבורה ולכך מינו במקומו את דוביאל‬
‫שהוא מקביל שלו בקליפה ולכך ותצאנה שתים דובים ולא אריות או נמרים‬
‫ואומרו שתים דובים ולא אמר שנים דובים או שתים דובות העניין הוא‬
‫ששם מ"ב מתחלק לשני חלקים כ"א זכרים כ"א נקבות ולהיות שנתעברו‬
‫אמותיהם בי"ה דשלטא שם מ"ב לכך נתקללו בשם מ"ב ויצאו מהחיצונים‬
‫כנגדן שתים דובים באו שתים נקבות ובניהם זכרים עמהם ובקעו מהם‬
‫ארבעים ושנים ילדים עד כאן תוכן דבריו זלה"ה ברוך שחלק מחכמתו‬
‫ליראיו תנוח נפשו בגן אלקים שהניח דעתנו‪ :‬עד הנה עזרנו ה' הוא יעזרנו‬
‫על דבר כבוד שמו באלפא ביתות הנשארות אמן‪:‬‬

‫קכג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫א א ֲִני הַ ֶּגבֶ ר  ָר ָאה ע ֳִני ְּב ֵׁשבֶ ט עֶ ְב ָר ֽתֹו׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬היה מתאונן ירמיה לומר אני הגבר ראה עני אשר‬ ‫)א( אני הגבר ראה עני‬
‫ראה עוני מכל הנביאים שנתנבאו על חורבן הבית שבימיהם לא נחרב הבית כי אם‬
‫‪ -‬של רודה ומכה הוא הקב"ה‪:‬‬ ‫בימי‪ :‬בשבט עברתו‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הצעיר שמואל בן לאדוני אבי המחבר ז"ל אף זו מן התוכחות על עון‬ ‫אמר‬
‫השיגוני עונותי ולא יכולתי לראות חבורי אבא מאר"י ז"ל ולהתענג בדשן‬
‫דבריו הנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים ואף גם זאת המגלה אשר‬
‫מצאתי בקונטרס בלוי ומטושטש חסר ממנה עלה אחד ובו ביאור שתי‬
‫אותיות הראשוניות מן אלפא ביתא הג' עד גדר בעדי ולא אצא וכאשר‬
‫הסכמתי להדפיסה כדי שימצא החבוי במקומות רבים ולא יקרה לו עוד‬
‫ההפסד אמרתי לשלמות המלאכה בחלקיה ואם לא באיכותה אפרשם אני‬
‫לפי עניות דעתי ולפי שראיתי דעת אבא מארי ז"ל בזה הסדר הג' כי הוא‬
‫מיוסד על צרות ירמיהו ע"ה ביחוד אמרתי אני בלבי גם כי אפשר להעמיק‬
‫בחלקי הכתובים לפרשה בדקדוק נאות לא אשתדל בזה אלא להמשך אחרי‬
‫כונתו ז"ל לפרש הפסוקים מכוונים עם דברי הנביא ע"ה בספר נבואתו ואם‬
‫לא יפורשו הכתובים כל כך בדקדוק כמו שהנושא סובל גם השתדלתי בחלוק‬
‫הכתובים ללכת אחרי עקבי פעמותיו ולקשרו עם החלוק הנמצא ביתר‬
‫הכתובים הנחלקים ממנו ז"ל וזה החלי‪:‬‬

‫בבחינת נקודת ציון שבה כנזכר זוהר‬ ‫)א( הנה המלכות נקראת אני‬
‫בראשית מאי מחלליה מאן דעאל לגו חלל דעגולא ורבועא לאתר דההיא‬
‫גי'‬‫נקודה וכו' וההוא נקודה נקרא אני וכשהיא בתגבורת הדינים נקרא גבר‬
‫אלהים ברבוע וה' אותיותיו ובחינת מלכות שבה נקרא עני גי' ק"ל כנודע‬
‫קכד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וכן היסוד נקרא שרביט הזהב וכן בזוהר בכמה דוכתי ושרביטא אזדקף ופי'‬
‫והוא‬ ‫עניינו בפ' לך לך בס' "ירח יקר" וכנגדו בקליפה נקרא שבט עברתו‬
‫כי ע"י העבירות מתיחדים יחד וקרבו רודפי זמה וכדאיתא בפ' מקץ אל‬
‫תאמר אשלמה רע דהא לא אשתליה דא מנוולא אלא בחטאין דבני נשא‬
‫והשלימות הוא ייחודם דוגמא עליונה גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו‬
‫כדפי' בזוהר והעניין כי בזמן ששלום בינו לבינה ושלום בעולם המדות‬
‫קדושות מתייחדות והקליפות מתבדרן ועאלין בנוקבא דתהומא רבה וזהו‬
‫שרמזו ז"ל פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם דאלמלא הוו מזדיווגי הוו‬
‫מטרטשי עלמא כדאיתא בזוהר בכמה דוכתי אבל כד אסגיאו חייביא‬
‫בעלמא מתייחדין יחד סמאל ובת זוגו והיינו עוני נקבה בשבט עברתו‬
‫זכר כאמור ואומרו ראה להורות על תוקף עזותם דאשתלימו דא עם דא‬
‫בלי שום חשש מעיני רואיהם ומעיני אדוניהם וירשה השפחה מקום גבירתה‬
‫תחת היותה בורחת מפניה דהוו שאלין לה לאן אזלת ואמרת מפני שרי‬
‫גבירתי אנכי בורחת ועתה היתה להפך וזהו שאמר אני הגבר ראה עוני‬
‫ראו עיני העזות של עוני בשבט עברתו כאמור‪ .‬אי נמי הסכים החיצוני‬
‫לקטרג ולפעול פעולת הדין בחזקה ובממשלה כדתרגם אונקלוס בפ' וכי יכה‬
‫איש את עבדו או את אמתו בשבט בשולטן הכא נמי הקליפה סמאל הנקרא‬
‫עוני מקביל הת"ת הנקרא עשיר כמבואר ריש פ' תשא באה הקליפה ביד‬
‫רמה ונזדקף בשבט לפעול הדין באכזריות חמה ע"ד החמס קם למטה רשע‬
‫נזדקף כשרביט לקטרג כמו כן בשבט עברתו בעזות וביד רמה ולא קיים‬
‫בראשי"ת יר"א בש"ת יהא לך כסופא מן שכינתא ירא שמים יהא לך‬
‫כיסופא מקב"ה דאיהו שמים ובההוא זמנא דאתבני בניינה על ידי קב"ה וכו'‬
‫וחפרה הלבנה ובושה החמה דא סמאל ונוקבא דיליה ובגין דלא דחיל סמאל‬
‫מן קב"ה דאיהו שמים ובת זוגיה לא דחילת משכינתיה דאיהו ארעיה אתמר‬
‫בהון כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה הוא סמאל ובת זוגיה עכ"ל‬
‫כדאיתא בתיקונים‪:‬‬

‫קכה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹא־אֹור׃ ג ַא‪ּ$ ִ #‬בי‬
‫אֹותי נ ַָה(ג וַּיֹ ַל‪$ #‬ח ֹׁשֶ ‪ #‬וְ ל ֽ‬ ‫ב ִ‪$‬‬
‫י ָֻׁש(ב יַ ֽ ֲה ‪ֹ $‬פ‪ #‬י ָדֹו ּכָ ל־הַ ּיֽ ֹום׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אני לבדי לוקה תמיד כי כל תשובות מכותיו עלי‪:‬‬ ‫)ג( אך בי ישוב‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ר"ל אות שלי דהיינו היסוד אשר נקרא על שמי‬ ‫)ב( אותי נהג ויולך‬
‫אל מקום החושך ולא במקום אור והיינו סוד‬ ‫בכינוי נהג השפעתו ויולך‬
‫העניין‬ ‫ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף כאשר ידעת וכפל ולא אור‬
‫הוא כי בכמה מקומות נקרא שם חשך אפילו במקום גבוה דהיינו אל הכתר‬
‫והוא על צד ההעלם וכדפי' ישת חשך סתרו והכוונה שכמו שאין השגה‬
‫בחשך כך אין השגה בכתר וכן הגבורה נקרא חשך על שם הגבורות‬
‫הנשפעים המנה וכמו כן המלכות נקרא גוון אוכם לזאת ההשפעה שאני‬
‫אומר שהיסוד ההוא נהג במקום החשך אין הכוונה שזה החשך הוא על צד‬
‫ההשאלה ויהיה במקום הקדש שהוא אור אלא במקום הקליפות שהוא חשך‬
‫גמור חשך בלא אור‪:‬‬

‫)ג( ואם היסוד הזה בי ישוב‬
‫להשפיע כמעט קט אין אותו זווג עולה יפה כי‬
‫תכף יחזור ויהפוך ידו דהיינו כח הנהגתו וממשלתו כמו הנה ידי אתך‬
‫להשפיע דין ואומר יהפוך העניין כי ביסוד זה יש שני שבילים א' אל‬
‫השפע הטהור וא' אל המותר וכד אסגיאו חייבין בעלמא נסתם הפתוח‬
‫ונפתח הסתום ואז טועמת מר ממות כמו שמבואר בספ"ר בשער הקליפות‬
‫אותו מהפך הנהגתו מטוב לרע ואפשר שזהו שרמז באומרו‬ ‫וזהו יהפוך‬
‫א"ך כלומר כאשר בי ישוב אינו לטובה אלא חרון ועברה על דרך שפי'‬
‫ז"ל וישאר אך נח שהכהו ארי‪ .‬ואומרו כל היום כלומר כי אפילו בזמנים‬

‫קכו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מֹותי׃‬
‫עֹורי ִׁש ַּבר עַ ְצ ָ ֽ‬
‫ד ִּב ָּלה ְבׂשָ ִרי  וְ ִ ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כמו )ישעיה מ( לבול עץ‪ ,‬ד"א בלה בשרי ועורי כמו )ישעיה‬ ‫)ד( בלה בשרי‬
‫נא( והארץ כבגד תבלה כלומר שכבו לארץ חוצות נער וזקן לא היה להם כר וכסת‬
‫ובלה בשרם כשהם גולים‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ועתים שהם עת רצון כגון פלגות ליליא ובקר רנתא דצפרא ובצלותא‬
‫דתתאי ובשבת בשעת המנחה כמבואר בהרבה מקומות אף באותם העתים‬
‫ההשפעה היא לדין ולא לרחמים ע"ד שפי' לעיל אצל כל היום דוה‪:‬‬

‫העור למעלה הם הם הרקיעים והעור שבאדם הוא כנגד הרקיעים‬ ‫)ד( הנה‬
‫והוא כי כמו שהרקיעים ע"י הכוכבים הקבועים בהם מורי כל ההנהגה‬
‫המוסכמת מלמעלה כמו כן עור האדם הן בשרטוטין דמצחא למאן דעאל‬
‫ונפק בחכמת הפרצוף הן בשרטוטין דידין כדאיתא בפ' יתרו דף ע' דף ע"ד‬
‫ובדף ע"ו ז"ל כמה דקב"ה אחלף חיילין וזמנין בכוכבי ש מיא יומא דא כך‬
‫וליומא אחרא כך ודא איהו דאמר בצלותא דערבית ומחליף את הזמנים‬
‫ומסדר את הכוכבים כפום חלופא דזמנים האי איהו מסדר הכוכבים כפום‬
‫דאדם דלגו כל עובדוי הכי אתחזון בהאי רקיעא הכי אתחזי בהאי משכא‬
‫דהאי אדם תתאה דאיהו רקיעא עור דחפי על כלא וכלא כפום גוונא דאדם‬
‫דלגו דהא לזמנין קאים בדינא לזמנין ברחמי בההוא גוונא ממש אחזי לבר‬
‫לזמנין בהאי גוונא ולזמנין בהאי גוונא עכ"ל הרי בפירוש כי עור של אדם‬
‫העליון הם הרקיעים וממילא משמע שהבשר שהוא מכוסה בעור שהוא‬
‫לפנים ממנו והם המדורין שבחלק העשיה הרוחנית הבשר הוא חופה‬
‫העצמות שהם המלאכים של עולם יצירה כמבואר בפ' שלח דף ק"ע נמצאו‬
‫ג' בחינות זו למעלה מזו וזו לפנים מזו על הסדר עו"ר בש"ר ועצמו"ת עור‬
‫קכז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫רקיעים בשר מדורין שהם למעלה מהרקיעים עצמות היכלות‪ :‬ואם תאמר‬
‫ולמה היפך הסדר שהיה לו לומר בלה עורי ובשרי שבר עצמותי יש לומר‬
‫שהוא על דרך שפי' בגמרא ירך מתוכה מסרחת וכמו כן תחלת הקטרוג‬
‫יוצא מהמדורין כי מתוך המדורין יוצאים מנוקבא דתהומא רבה החיצונים‬
‫ומתפשטים עד כל המדורין ושם מקטרגים עד שעולה קול קטרוגם לפנים‬
‫להיכלות וכדאיתא בפ' בראשית דף מ' וז"ל מדורא תליתאה היא אתר‬
‫דשכיבין וקטורין וכו' ותמן מלאכי חבלה דטרדי להו ותמן אשתכח דלטוריא‬
‫עלייהו דישראל לזמנין וסמאל חייבא אשתכח תמן עכ"ל ולכך התחיל הבליה‬
‫בבשר כי שם תחילת יציאתם ומשם מתפשטים הדינין בעור הבשר שהם‬
‫הרקיעים למטה כאמור ובעצמות שהם ההיכלות למעלה נמצאת ירך‬
‫מתוכה מסרחת מה שלמטה ומה שלמעלה ונקט הבליה בעור ובבשר‬
‫ושבירה בעצמות הטעם הוא כי להיותם רפויי המשוש במעט דין שנמשך‬
‫עליהם כעשן נמלחו אמנם בעצמות שהם חייליו ורתיכין דמלאכין נקט בהם‬
‫שבירת תוקף הדין שירד עליהם לשבר כחם וקראם בלשון עצמות על שם‬
‫שהם מעצמים עצמן בדין ללמד סניגוריא על בני ישראל וכדפי' רז"ל שבר‬
‫עצמותי העצומים שבי וכמ"ש כי אם מיכאל שרכם וכן השיב אחור ימינו‬
‫היינו מיכאל שהיתה טענתו שבורה לפני בר פלוגתיה כמבואר בפ' פקודי‬
‫דף רנ"ד האי מיכאל נהורא ימינא אפטרופוסא רבה דישראל בגין דכד‬
‫סטרא אחרא קיימא לאסטאה עלייהו דישראל כדין מיכאל אטען עמיה‬
‫ואתעביד סניגוריא עלייהו דישראל ואשתזבן מההוא קטיגוריא בר בזמנא‬
‫דאחרב ירושלם דהא כדין אתגברו חובין ומיכאל לא יכיל בהדיה דסטרא‬
‫אחרא דטענתיה דמיכאל תבירא עלייהו דישראל וכדין השיב אחור ימינו‬
‫שבר‬ ‫מפני אויב עכ"ל הרי השבירה בבירור‪ :‬אי נמי שבר עצמותי‬
‫טענותי העצומות על דרך שפי' ז"ל הגישו עצמותיכם שאעפ"י שטענותי‬
‫טענות נמרצות כמשז"ל בכמה דוכתי אומרת כנסת ישראל לפני הקב"ה‬

‫קכח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ו‬ ‫ּותלָ ָ ֽאה׃‬
‫ה ּבָ נָ ‪$‬ה עָ ַל(י ַוּי ַ ַּקף ‪$‬ר ֹאׁש ְ‬
‫עֹולם׃‬
‫יבנִ י ְּכמֵ ֵ ‪$‬תי ָ ֽ‬
‫ֹוׁש ַ‬
‫ְּב ַ ֽמ ֲחׁשַ ִ ‪ּ$‬כים ֽה ִ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כמו )דברים כט( ראש ולענה‪ ,‬ומדרש אגדה‬ ‫)ה( ויקף – הקיפני‪ :‬ראש ותלאה‬
‫ראש זה נבוכדנצר לגלות יהויכין‪ ,‬ותלאה נבוזראדן שגמר המכה בימי צדקיהו והלאני‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫רבש"ע וכו' וכן אמרה רחל לפני הקב"ה רבש"ע וכו' דהיינו רחל לפני גוזזיה‬
‫נאלמה כדפי' במדרש איכה מהזוהר כלם שבר אותם ואין אומר השב בה‬
‫שעתא‪:‬‬

‫פי' עוד אל תגבורת הדין אחר שבלה הבשר והעור‬ ‫)ה( בנה עלי ויקף‬
‫ושבר העצמות חיילין ורתיכין כאמור עלה עוד הדין עוד למעלה שבנה‬
‫עלי ויקף ראש ותלאה רמז אל תגבורת הדין שהקיף אותה מכל צדדיה‬
‫והעניין איתא במדרש איכה מהזוהר על עניין מות הרמוז בפ' ותרא האשה‬
‫כי טוב העץ למאכל וכו' ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה וכו' ו"ת מד'‬
‫רוחות ומם דמפריו באמצע הרי מות כי עלה מות בחלונינו וכו' זהו קיצור‬
‫דברי המדרש והצען של דברים ופירושן ממה שלקטתי משבולי אמירי‬
‫עמירי אמרי קדוש מדבר מורי זלה"ה הוא כי כשחטאות התחתונים גוברים‬
‫מיד בחטאתיהם נפגמת התי"ו שהיא המלכות תי"ו של נקבה ומיד מ"ו שהם‬
‫בינה ות"ת משפיעים עליה דינים ומכל מקום הבינה משפעת רחמים‬
‫מצדדים אחרים הא כיצד בתחילה נפגע צד מערב שבמלכות שהם הבחינות‬
‫היותר תחתונות ואפשר לומר לך שהוא הפן הרביעי הנקרא אופן א' בארץ‬
‫שהם היותר קרובים אלינו ומעותדים אל הפגם הוסיפו עוד לחטוא נפגמים‬
‫פני הצפון ועדיין הבינה אינה חוששת ותהיה משפעת רחמים מצד מזרח‬

‫קכט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ומצד דרום הוסיפו עוד לחטוא נפגמים ג"כ פני המזרח ועדיין הבינה‬
‫משפעת מצד הדרום דהיינו מצד החסד שבז' ספירות תחתונות וכמו כן‬
‫היתה משפעת קודם שהיו נפגמים פני המזרח ופני הצפון שהיתה הבינה‬
‫משפעת למלכות ע "י הת"ת שבכל הז' מדות ואם מפני הצפון היתה‬
‫הבינה משפעת מצד הז' גבורות שבכל הז' ספירות אבל כיון שהוסיפו‬
‫לחטוא ונפגמו כל הארבעה פני ם ארבעה צדדים אז אין הבינה משפ ע ת‬
‫שום רחמים כלל לפי שנסתבכה מכל ארבע צדדי ההנהגות חס"ד גבור"ה‬
‫ת " ת ומלכו "ת שהם עקרי ההנהגה כיון שה ס כימו כלם מיד הבינ ה‬
‫מסכמם עמהם ונעשה מביניהם מו"ת מד' סטרין כזה‪:‬‬
‫ות‬

‫הרי מ"ה סתומה בינה מסכמת בהסכמה המות מד'‬
‫ות‬ ‫תו ם‬
‫צדדין והם ו"ת שבד' תיבות ו'תרא ו'תקח מפריו‬
‫ות‬

‫ו'תאכל ו'תתן כאמור ע"כ תורף דבריו ז"ל ובזה נבוא אל ביאור הפסוקים‬
‫ולא לישנא אחרינא‬ ‫בנה עלי היינו הסכמת הבינה ולזה נקט לשון בנה‬
‫לרמוז אל מדת הבינה המסכמת ע"ד שפי' בזוהר ויבן את תרמוד במדבר‬
‫מלשון הבנה והסכמת הבינה היתה עלי אחר שהקיפני מד' רוחות ואמר‬
‫והיינו מות מכל סטר‪:‬‬ ‫ויקף וכבר הקיף ראש ותלאה‬

‫לא נמשך אור הבינה משום‬ ‫)ו( ובַּ זֶּה במחשכים הושיבני כמתי עולם‬
‫צד מהצדדים כי מכל ד' צדדים נסתמו באופן שנשארתי בחשך בלתי הארה‬
‫הרי המות כפשוטו ואומרו במחשכים הוא דאיתא‬ ‫ונהייתי כמתי עולם‬
‫בריש פ' בראשית והיו למאורות במלת מאורות יש או"ר מו"ת ואו"ר נכנס‬
‫בין אותיות מות ומפריד אותם והאור הוא הגובר אמנם הכא היה מות בלי‬
‫בלתי שום הארה‬ ‫שום אור כלל וזהו במחשכים הושיבני כמתי עולם‬
‫ואפשר שזה שרמזו ז"ל במדרש איכה וז"ל את מוצא שכל מקום שבקשו‬
‫ישראל לברוח היו מסגירין אותם בקשו לברוח כלפי צפון ולא הניחום‬
‫שנאמר וכו' בקשו לברוח כלפי מזרח ולא הניחום שנאמר וכו' בקשו לברוח‬
‫קל‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ז ּג ַָד‪8‬ר ַ ּֽבע ִ (ֲדי וְ ‪$‬ל ֹא אֵ ֵצא ִה ְכ ִ ‪ּ$‬ביד נְ חָ ְׁש ִ ּֽתי׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬הושיב סביבותי‬ ‫)ז( גדר בעדי ‪ -‬עשה חומה לנגדי להיות כלוא‪ :‬ולא אצא‬
‫‪ -‬עשה לרגלי נחושתים כבדים שלא‬ ‫מחנות וגייסות של אורבים‪ :‬הכביד נחשתי‬
‫אוכל לילך פיר"ייש בלעז‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כלפי מערב ולא הניחום וכו' הלא תראה איך רמזו כל מה שאמרנו ותחלת‬
‫הכל נקט צד צפון שכן הוא היותר מעותד אל הפגם אחר שנפגם צד מערב‬
‫הפוך בה והפון בה כי פלא‪:‬‬

‫אמרו ישראל שבחוצה לארץ עע"א בטהרה הם והעניין הוא כי‬ ‫)ז( רז"ל‬
‫עשר ניצוצות המלכות יורדים ומתלבשים בעשר כתרין תתאין ובתוך הע'‬
‫שרים כמבואר בתיקונים להציל את ישראל מיד שוסהו שלא יבלעום זאבים‬
‫ונמצאו ישראל שבחוצה לארץ אשר היא תחת ממשלת השרים שואבים‬
‫השפעתם ע"י השרים השולטים בארץ ההיא אמנם הוא ע"י הטהרה ניצוצי‬
‫שכינתו המתלבשות בהם וזהו בטהרה והוא עבר לפנינו ובזה נאמר גדר‬
‫כי הע' שרים סבוה גם סבבוה כגדר הזה שגודר הכרם מכל צדדיו‬ ‫בעדי‬
‫וכמו כן סביב רשעים יתהלכון והיא אחוזה בתוכם יונקים ממנה וזהו שמוני‬
‫נוטרה את הכרמים ע' שרים כדפירשתי בשיר השירים וזהו גדר בעדי‬
‫איני יכולה לצאת ולהשתמט לעלות אל מקומי הרמתה אל תוך‬ ‫ולא אצא‬
‫ההדרים ולא זו בלבד אלא הנחש הארור שהיא נוקביה דסמאל כמ"ש ז"ל‬
‫רכב סמאל על נחש דרגא בתראה סטרא אחרא הכביד כי היא המתאחזת‬
‫ומתלקחת בסוד נופת תטופנה שפתי זרה קריבת לגבי מקדשא לינקא וכו'‬
‫ואומרו נחושתי בכנוי‬ ‫כדפי' בפ' נח ובכמה דוכתא וזהו הכביד נחשתי‬
‫קלא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ט‬ ‫ח ּגַ ם ִ ּכי אֶ זְעַ ק  וַ ֽ אֲׁשַ ֵּועַ ׂשָ ַ תם ְּת ִפּלָ ִ ֽתי׃‬
‫ֹתי עִ ּוָ ֽה׃‬
‫ּג ַָדר ְּד ָרכַ י  ְּב ָג ִזית נְ ִ ֽתיב ַ ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אם‬ ‫)ח( שתם תפלתי ‪ -‬סתם חלונות הרקיע בפניה‪) :‬ט( נתיבותי עוה‬
‫באתי לצאת איני יוצא בדרכים הסלולים בדרך ישרה מפני האויבים ואצא דרך‬
‫עקלתון‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היינו סוד הנחש הארור הרגיל לנשך לאילה כשכורעת לילד ולא סגי בלאו‬
‫הכי בסוד בעצב תלדי בנים כאשר ידעת אם זכית אליו ודי למבין‪:‬‬

‫מצד המלכות כמבואר‬ ‫)ח( גם כי אזעק מצד הבינה ששם הצעקה ואשוע‬
‫בפ' שמות סתם תפילתי פי' סתם כל חלוני רקיעים לבל יעלו הצעקות‬
‫העולות משפל מצבי במשכבי על עפר לבל תכנס בהם התפלה גדר דרכי‬
‫בגזית נתיבותי עוה בפ' מקץ בפסוק דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה‬
‫שלום קרי ביה דרכיה קרי ביה נועם קרי ביה שלום וכו' ופשר הדברים כי‬
‫הדרכים הה' בחינות שבה דרכאן אבהן עילאין בה שבהם באה נועם‬
‫מהבינה כמ"ש הנותן בים דרך והנתיבות הם ל"ב נתיבות הבאים אליה‬
‫שהל"ב נתיבות חכמה מתפשטים מל"ב לל"ב עד המלכות ונקראים ל"ב‬
‫נתיבות תתאין וכשהיה העליון הולך וסוער בסוד הדינין אז היסוד שהוא‬
‫שלום משפיע בה ל"ב נתיבות הללו ואז ויעמוד הים מזעפו זהו קצורן של‬
‫דברים והארכתי בספרי יר"ח יק"ר במקומו‪:‬‬

‫הדרכים דהוו דרכאן‬ ‫)ט( עתה קוננה במר ואמרה גדר דרכי בגזית‬
‫אבהן עשה גדר בחוזק ותוקף באבני גזית בכח דין קשה כדי שלא יכנסו‬
‫אותה‬ ‫האבות וידרכו בה גם נתיבותי הנתיבות הבאים אלי מהיסוד עוה‬
‫קלב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דרך עקלתון ואותה השפעת השלום הלכה אל החיצונים וכמה שפי' בזוהר‬
‫שעמוד עשן המערכה בלילה היה עולה דרך עקלתון לצד צפון כמבואר ריש‬
‫פ' תרומה להשפיע לחיצונים ועתה כיון שהמזבח נהרס ואין דמים מלמרס‬
‫אין עמוד העשן עולה ותחת זה הנתיבות מתעוותן אליהם להספיקם די‬
‫טרפם ודי שלום ולכן אויביה שלו כי נתיבות השם נמשכו אליה ולפי הפשט‬
‫יאמר גדר דרכי בגזית כבר ידעת כי נקודת מרכז כל הסגולות ומחצב‬
‫אבנים טובות ומרגליות ומוצא הכסף והזהב ורצועות הארץ המצמיחות‬
‫בשמים ראש וקנה הטוב ולבונה זכה וכיוצא נקודת הכל הוא אבן השתיה‬
‫שממנה הושתת העולם והוא נקודת קדש הקדשים וכן פרש"י ז"ל אצל פ'‬
‫נטעתי לי עץ כל פרי לפי ששלמה היה יודע רצועה זו הולכת לארץ כוש‬
‫להוציא הזהב היה חופר שם ומוציא הזהב וכן רצועה זו הולכת לארץ עדן‬
‫ששם צומחים אילני הבשם והיה זורע שם והיה מצמיח וזהו עץ כל פרי כל‬
‫הפירות שבעולם וזהו ויצא יעקב דהיינו בית ישראל מבאר שבע דהיינו‬
‫מירושלם שמשם יוצא השובע לעולם בכל הדברים וילך חרנה בגלוי למקום‬
‫החרון והקצף ונו' כמו שפירשתי בריש פ' ויצא ע"פ דרך הזוהר שמדבר על‬
‫הגלות כתיב הכא ויצא יעקב וכתיב התם ויצא מן בת ציון כדאיתא התם‬
‫והנה עתה בעונותינו חסר כל בה והטעם כי נסתרו דרכיו נתיבות עולם ולא‬
‫נודע מקום המחצבים אם כדי לזרוע ולהצמיח מוצא דשא וזהו גדר דרכי‬
‫בגזית אותם הדרכים אשר היו מתפשטים לארץ קדם להצמיח מוצא‬
‫הבושם הטוב גדר אותם שלא יכנסו בהם עובדי אדמה ויזרעו ויצמחו וכן‬
‫שהם נתיבות שבילי מחצבי הזהב והכסף שהם יותר קצרים‬ ‫נתיבותי‬
‫מדרכים עוה אותם שאפילו שיחפרו סביבות ירושלם לא ימצא דבר כי‬
‫נתעוותו באורחות עקלקלות לארץ אחרת ונמצאתי נוטרה את הכרמים‬
‫וכרמי שלי לא נטרתי ולכך נקט דרכים לגבי מוצאות אילני הבושם שהם‬
‫רחבים ונתיבות לגבי מחצב הזהב והכסף ואבנים טובות ומרגליות וראיתי‬
‫נוטריקון נאה במלת סתם ר"ת ספ"ר תינו"ק מעו"ת סתם תפלתי מי שאוחזן‬
‫בידו בשעת תפלה אין תפלתו נשמעת וכדכתבו הפוסקים ז"ל ואומרו שתם‬
‫קלג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫י  ֹּדב א ֵ ‪ֹ$‬רב הּוא  ִלי אריה )א ִ ֲרי(‬
‫סֹור(ר וַ ֽ יְ פַ ְּׁש ֵחנִ י ׂשָ ַמ‪$‬נִ י‬
‫ְּב ִמ ְסּתָ ִ ֽרים׃ יא ְּד ָר ַכ‪$‬י ֵ‬
‫ׁש ֵ ֽמם׃‬
‫ֹ‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)י( דוב אורב הוא לי ‪ -‬הקב"ה נהפך לי לדוב אורב‪) :‬יא( דרכי סורר‬
‫לשון סירים קוצים סורר קווץ אותם מפזר קוצים בדרכי‪ :‬ויפשחני ‪ -‬לשון פיסוק‬
‫הרגלים שהעובר על הדרכים שאין מופנים צריך להרחיב צעדיו ויש דוגמא בלשון‬
‫גמרא האי מאן דפשח דיקלא‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בשי"ן הוא לרמוז אל ג' ענפי השין שהם ג' אבות חג"ת שהסכימו‬ ‫תפלתי‬
‫בשי"ן הוא לשון משנה כדי שישתום ויסתום ויגוב‬ ‫בסתימה‪ .‬אי נמי שתם‬
‫והוא ל' פתיחה והוא נחמה ע"ד שפי' בנטה קו וכמו ואין קונה שהיא נחמה‬
‫וכמו כן הכא אין סתימה בעצם בסמ"ך שסתומה בכל סטרין אלא בשי"ן‬
‫סתומה מלמטה ופתוחה למעלה חתירה חתורה לכניסה‪:‬‬

‫אפשר שרמז אל שר פרס הנקרא דוביא"ל כדאיתא בגמרא‬ ‫)י( דוב אורב‬
‫ואותו הדוב הוא היה אורב לי צופה וממתין אימתי יפול שר האומה‬
‫הקדושה דמיון האורב היושב במארב חצרים לירות במסתרים ולקפח‬
‫הבריות כמו כן היה הדוב הזה אורב עלי וכן איתא בגמרא שנכנס דוביאל‬
‫ושמש במקומו של גבריאל כ"א יום וכן ארי הוא שרו של נבוכדנצר שנקרא‬
‫אריה כמ"ש אריה עלה מסובכו וכו' שכן שם שר האומה כשם אומתו כ"ש‬
‫ז"ל והנה מצרים נוסע אחריהם שרו של מצרים מצרי'ם שמו וכמו כן חיווא‬
‫תניינא שהיה שר פרס דדמיא לדוב הוא דוביאל ופי' כך דוב אורב הוא‬

‫קלד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דהיינו דוביאל אורב הוא לי וכן ארי ג"כ הוא אורב במסתרים ואפשר‬ ‫לי‬
‫שירמוז אל האורח הנסתר והסתום הנקב משעול הכרמים שביל שבין הע'‬
‫שרים כמבואר בזוהר בפ' בלק וז"ל ותאנא מבין סטרי חולקהון דממנן על‬
‫שאר עמין נפיק חד שביל דקיק מתמן אתנגיד חולקא לאינון תתאי ומתמן‬
‫מתפרש לכמן סטרין ודא קרינן ליה תמצית דנפיק מסטרא דארעא קדישא‬
‫וע"ד עלמא כולו מתמצית א"י קא אתא וכו' ולא תימא דאינון בלחודי אלא‬
‫אפילו אינון כתרין תתאין מההוא תמצית שתיין ודא הוא במשעול הכרמים‬
‫שביל מרברבי שאר עמין דמתברכן מיניה כד חמא ההוא מלאכא דהא‬
‫בלעה אסטי לאתון לההוא שבילא דכתיב להטותה הדרך מיד ויעמוד מלאך‬
‫ה' במשעול הכרמים לאסתמא שבילא דלא יסתייעון ביה שאר עמים ואינון‬
‫כתרין תתאין עכ"ל וזהו ארי אורב באותה מסתרים לשאוב כח וסיוע‬
‫להלחם עם ישראל‪:‬‬

‫סוד ההשפעה היורדת אלי בדרכים ידועים סורר‬ ‫)יא( וזהו כי דרכי סורר‬
‫הסירם והטה אותם דרך עקלתון לדוב ולארי הנז' ולכן היו יושבים במסתרים‬
‫הנז' לשאוב השפע הניטל ממנו וניתן להם וזהו שאז"ל משחרב בית המקדש‬

‫והוא לשון בקיעה‬ ‫נטל טעם ביאה ונתן לעוברי עבירה ובזה ויפשחני‬
‫סרו מן הדרך‪ ,‬אי נמי‬ ‫לשנים דמיון האילן שעומד כלפי השקאה סורר‬
‫לשון הגמרא‬ ‫נתמלאו קוצים כסוחים ובזה שמני שומם‪ ,‬אי נמי ויפשחני‬
‫מאן דפשח דיקלא אילן שנפשח דהיינו כריתת הענפים וכמו כן בנדון דידן‬

‫הדרכים שאני הייתי משפיע בהם נתמלאו קוצים כסוחים‬ ‫דרכי סורר‬
‫כרת כל אותם הענפים שהיו מסתעפים ממני שהייתי פועל בהם‬ ‫ויפשחני‬
‫על ידם נסים ונפלאות כ"ד קישוטים המובאים בישעיה שחזרו אותם הכחות‬

‫קלה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יג‬ ‫יבנִ י ּכַ ּמַ ּטָ ָ רא לַ ֵ ֽחץ׃‬
‫יב ָּד ַר‪ #‬קַ ְׁשּתֹו  ַוּי ִַּצ ֵ‬
‫ֹתי ְּבנֵ י אַ ְׁשּפָ ֽתֹו׃‬ ‫הֵ ִביא  ְּב ִכ ְלי  ָ‬
‫רש"י‬
‫אשניי"לא‬ ‫)יב( ויציבני כמטרא ‪ -‬העמידני לנגד חציו לירות בי‪ :‬כמטרא‬
‫בלעז‪) :‬יג( בני אשפתו ‪ -‬חצים שנותנין בתוך אשפה שקורין קויכ"רא‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אל נרתקן ואל שורשן וזהו סוד אמעוט כנפי החיות וכבר הארכנו לעיל בפ'‬
‫צעק לבם שים עיניך עליו וזהו הפשיחה שפשח ממנו הענפים ובזה שמני‬
‫שומם כגבר אין איל מבלי כח לפעול שום פעולה מאותם הפעולות דמיון‬
‫האילן שכשכורתים ממנו הענפים נשאר גוף האילן על ערמימותו שמם‬
‫וחרב‪:‬‬

‫וכבר ידעת סוד הקשת דהיינו היסוד עם‬ ‫)יב( והסבה לזה היה שדרך קשתו‬
‫ג' גוונין אבות כמבואר בתיקונים והביאו מורי זלה"ה בספ"ר והנה כל מה‬
‫שבזמן שהיסוד הזה היה משפיע בסוד והקימותי את בריתי אתך עתה בזמן‬
‫החורבן נדרך הקשת הזה בהסכמת ג' אבות לירות חצים ואבני בליסטראות‬
‫ויקימני לו למטרה לקבל אותם הדינין ונמשך מזה שדרכי סורר ושמני שומם‬
‫וכו' וכדפרישת ולהיות שפשחני ושמני שומם קם הדוב ההוא לאורב עלי‬
‫והארי אורב במסתרים כדפי' והתחיל מהמאוחר אל הקודם‪:‬‬

‫הכליות הם סוד אברים פנימיים נעלמים ולכן ספדה בתמרורה‬ ‫)יג( הנה‬
‫המר והקשה לאמר הלא תראו עד היכן הגיעה היללה שחיצי אשפתו הביאם‬

‫והכניסם בסוד האברים הפנימיים ואפשר שהם מקבילות לבחינת החכמה‬
‫שכן כליות יועצות וכמ"ש ז"ל שתי כליותיו של אברהם היו נובעות חכמה‬

‫קלו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ָתם‬
‫נְ ִ ֽגינ ָ ‬ ‫ְּׂש ֹחק  ְלכָ ל־עַ ִּמי‬ ‫יתי‬
‫יד הָ ִי ִ‬
‫ּכָ ל־הַ ּיֽ ֹום׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫והם נצח והוד שבה לא בבחינת ירכין אלא בבחינת אברים פנימיים‪ ,‬אי נמי‬
‫בני אשפתו היינו בנהא דלילית שכן קראה רעיא מהימנא בפ' תצא לילית‬
‫אשפה מטונפת בגין דצואה מעורבת מכל מיני טינוף ושתן דזרקן בה‬
‫כלבים וחמורים עכ"ל‪ .‬וכבר הזהרתיך בפסוקים הקודמים בהשמר פן ואל‬
‫שלא תבין הדברים כפשוטן כי אפילו בהיכלות אין להם לחיצונים אחיזה‬
‫כ"ש בכסא כ"ש באדם הרוכב על הכסא דהיינו המלכות כ"ש בבחינותיה‬
‫הפנימיות אלא סוד הדינין נמשכים מלמעלה בקדושה קודם בואם אל ידי‬
‫החיצונים והם דינים קדושים קודם ירידתם אלא לאחר שירדו למטה על יד‬
‫החיצונים בנהא דלילית רצועות הדיינים אז נקראים בני אשפתו והכי קאמר‬
‫הביא בכליותי הדינים שנמשכים למטה באים אל אותם הנקראים בני‬
‫אשפתו‪:‬‬

‫שאפילו בזמן שהיו‬ ‫)יד( והיתה הסבה לפי שהיתי שחוק לכל עמי‬
‫חוטאים הייתי מראה להם פנים שוחקות ולא הייתי מקדמת להם קיסטא‬
‫ואין פחד אלקים לנגד עיניהם אלא‬ ‫ובזה היה נגינתם כל היום‬
‫במשתאות ושירים ושרות ותענוגות בני אדם ושבט המוסר הרחקתי מהם‬
‫זאת היתה שהביא בכליותי וכו' וכדאיתא בפ' אחרי מות על דלא אקדימת‬
‫להון קיסטא יצאת הגזירה שתצא בגלות עם בניה כמש"כ ובפשעכם שולחה‬
‫אמכם בגלות‪:‬‬

‫קלז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫טז‬ ‫רֹורים ִה ְרוַ ‪$‬נִ י ַ ֽלעֲנָ ֽה׃‬ ‫טו ִה ְׂש ִּביעַ ‪$‬נִ י בַ ְּמ ִ ‬
‫יׁשנִ י ּבָ ֵ ֽאפֶ ר׃‬
‫ַוּיַגְ ֵרס ֶ ּֽבחָ צָ ץ  ִׁש ָּני ִה ְכ ִּפ ַ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬וישבר ודוגמתו )תהלים קיט( גרסה נפשי וכן )ויקרא ב( גרש כרמל‪:‬‬ ‫)טז( ויגרס‬
‫‪ -‬אבנים דקים שבתוך העפר שהיו לשין עיסתן הגולים בתוך הגומות‬ ‫בחצץ‬
‫שחופרים בקרקע והחצץ נכנס לתוכה כשאמר הקב"ה ליחזקאל )יחזקאל יב( עשה לך‬
‫כלי גולה לשתות בו ללוש בתוכו חרדה קטנה כדי שילמדו הם ויעשו כן כעניין‬
‫שנאמר )יחזקאל כ"ד( והיה יחזקאל לכם למופת והם היו משחקים עליו ולא עשו כן‬
‫‪ -‬כפה אותי באפר ככלי הכפוי על פיו ארנ"טיר‬ ‫לסוף נשתברו שיניהם‪ :‬הכפישני‬
‫בלעז ויש דומה במשנה )יבמות ק"ו( פישון הגמל במדה הכפושה מדד‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫השביעני כמה גליות גלו למדי גלו ליון גלו‬ ‫)טו( וזהו השביעני במרורים‬
‫היינו גלות זה האחרון הכביד וזהו‬ ‫לעילם גלו ללחלח וחבור הרוני לענה‬
‫סוד אנכי רות אמתך אמרה שכינה אני הרוה מלענה וראש בגלות החיל‬
‫הזה וכדפי' הר"ם מריקנטי ז"ל וכן בפ' כי תשא משל למטרוניתא וכו' אפקה‬

‫מהיכלא דמלכא אהדרת לבי מלכא וכו' עד שאמר לה המלך אחר שנכנסת‬

‫ערבנית צאי את והעם הזה אשר אתך בגלות לחורב ביום ולקרח בלילה‬
‫כמובא שם בארוכה ובפ' אחרי דף מ"ב‪:‬‬

‫בפ' פקודי בהיכלי התמורות איתא שג' טפות הן שמטיף חרבו‬ ‫)טז( בזוהר‬
‫של מלאך המות הא' נקראה מר המוות והב' נקרא קובעת כוס התרעלה‬
‫והג' נקרא חצץ וזורקם לתוך פיו ומתוך דבריו הבנתי מקרא דכתיב ערב‬

‫קלח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ פירוש הוא ע"ד מים גנובים ימתקו‬
‫ערבים עליו דברי דודים ונאופים באשת איש דאיקרי לחם כדפירשו ז"ל כי‬
‫אם הלחם אשר הוא אוכל ואחר סמוך לא אחרי מופלג אלא אחר תכף‬
‫בפטירתו מן העולם ימלא פיהו חצץ דהיינו מהטפה שזורק מלאך המוות‬
‫פי' שיני שהם‬ ‫לתוך פיהו הנקרא חצץ ובזה נאמר ויגרס בחצץ שיני‬
‫ל"ב שינים שלה שבהם היתה מטחנת ומתקנת ההשפעה הדקה היורדת‬
‫מלמעלה כדי שיוכלו התחתונים לקבל דמיון הטוחנות המתקנות המאכל‬
‫וכמו כן למעלה בטלו הטוחנות והמתקנות ההשפעה לעולמות ולכן קוננה‬
‫במר ואנחה ואמרה שמאותו זוהמת הנחש הנקרא חצץ הגריס בו את שיניה‬
‫וכיון שהבחינות הפנימיות טעמו מר ממוות מקליפת חצץ גם הבחינות‬
‫החיצונות נתפלשו ונתלבשו באפר דהיינו קליפה אחרת הנקרא אפר"א והיא‬
‫בהיכלי התמורות הנקרא היכל איבה מקביל להיכל אהבה כדאיתא בפ'‬
‫פקודי דף רס"ו וז"ל האי רוחא איהו איקרי אפרא אפר אפרא דקיטמא דלא‬
‫עביד תולדין ואיבין לעלמא בגין דהאי איהו עפר דקיטמא וכו' ופירש מורי‬
‫זלה"ה כי המצוות הם נטיעות נטועות בגן מלכות והיא מתתקנת בהם כגן‬
‫המתקשט בנטיעותיו ואותם הנטיעות תמיד עושות פירות באמצעות העפר‬
‫שהיא הגנה מלכות מה שאין כן בחיצונים הנקרא אפ"ר לפי שהיא גרמה‬
‫לעשות עבירות אין מספר ואותם העבירות אינן נטיעות נטועות שתתקשט‬
‫בהם החיצונים שכיון שנכנסו בגיהנם נתעכלו ונעשו אפ"ר ולכך האפ"ר‬
‫כל‬ ‫אינו עושה פירות ע"כ קיצור דבריו ובזה יאמר הכפישני באפר‬
‫כחותיה ובחינותיה החיצונות הם מתפלשים ומתלבשים באותם הקליפות‬
‫הנקרא אפר שאינן עושים פירות ובהיות מתפלשת באפר תחת אפר‪:‬‬

‫קלט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יח‬ ‫טֹובה׃‬
‫ָֽ‬ ‫יתי‬‫ָׁש ִ‬‫יז ו ִַּתזְנַ ‪8‬ח ִמּׁשָ ל( ֹום נ ְַפ ִ ׁשי נ ִ ‪$‬‬
‫הוֽה׃‬
‫וָ ֽ אֹמַ ר  אָ ַבד נִ ְצ ִחי וְ ֽתֹוחַ ְל ִ ּתי ֵ ֽמיְ ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אמרתי בלבי ברוב צרותי אבד עולמי וסברי‪:‬‬ ‫)יח( ואמר אבד נצחי‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)יז( תחת וראיתיה לזכור ברית עולם מקשטא בגוונהא אדרבה ותזנה‬
‫מהטוב ההוא חסד עליון הנקרא טוב‬ ‫משלום יסוד נפשי ובכן נשיתי‬
‫כמבואר בפ' תרומה בעובדא דבריה דרב ספרא דלית רשו לשום ספירה‬
‫לארקא בר ביסוד חי עלמין כמבואר בתיקונים‪ .‬אי נמי כבר ידעת שיש שני‬
‫מיני השפעת א' שפעת עצמה לצורכה ב' השפעה לעולמות לזון את‬
‫התחתונים והשפעה זו השנית תחסר או תעדיף כפי מעשה התחתונים‬
‫אמנם ההשפעה הבאה לצרכה לא תחסר לעולם כמבואר ברמז בשיר‬
‫השירים מהזוהר אמנם בסוד והגלות היא מצטערת בעצמה שלא ליהנות‬
‫ממנה בשביל צרתן של ישראל ע"ד נשבע הקב"ה שלא ליכנס בירושלם של‬
‫מעלה וכו' ואפשר שעל שניהם קוננה כקיפוד ותאמר ותזנח משלום‬
‫נפשי היינו השפעה עצמה נשיתי טובה היינו השפעת הטובה‬
‫לתחתונים‪:‬‬

‫כשראיתי את הלחץ שנתרחק ממני אפילו‬ ‫)יח( ולכן אמר אבד נצחי‬
‫וכיון‬ ‫שלמות קיום צרכי עצמותי אמרתי שמא ח"ו אבד נצחי ותוחלתי‬
‫שנתמעטתי בסוד המיעוט ח"ו שמא אין תקומה זכור עניי ומרודי וכו' שבא‬
‫לי ע"י המיעוט ותשיבני כבראשונה‪ .‬אי נמי מדברת דרך תימה וכי אבד‬
‫נצחי ותוחלתי מה' התוחלת והתועלת המגיע לי לעצמי ג"כ יאבד וכי‬
‫עד כה הגיע המרירות זכור עניי ומרודי וכו' אי נמי הגם כי מדת הדין‬

‫קמ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫רּודי ַ ֽלעֲנָ ‪$‬ה ו ָֽר ֹאׁש׃‬
‫ּומ ִ ‬
‫יט זְכָ ר־עָנְ ִי‪$‬י ְ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬קומפלויי"נט בלעז‪:‬‬ ‫)יט( ומרודי‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫תגזר אומר ותסכים בהעדר ב' מיני השפע וכי אבדה תוחלתי מה' שהיא‬
‫מדת רחמים רמז לא' מג' ראשונות היתכן שגם הם הסכימו לדבר הזה ודאי‬
‫לא ואף על גב דאמריה שצורך עצמה אינו חסר מכל מקום היא אינה נהנית‬
‫מפני העדר השפע השני והספידה על שתיהן‪:‬‬

‫למעלה בהספד תמרוריה ואמרה וכי אבד נצחי ותוחלתי מה' זה‬ ‫)יט( קוננה‬
‫שנתמעטתי בסוד מיעוט הירח‬ ‫אי אפשר ודאי כי זכור תזכור עניי‬
‫ונטרדתי למטה בסוד העוני והדלות בבחינה זו אמרינן בה לית גרמה כלום‬
‫כלומר ממה שהיה לה בהיותה למעלה אין לה עתה במקום שנטרדה והיא‬
‫בעוני ודלות ונוסף יגון על יגוני הראשון שאני הולכת נעה ונדה לחורב ביום‬
‫כמו ומנודי ונוסף גם הוא כי‬ ‫ולקרח בלילה נודדת מקיני וזהו ומרודי‬
‫ההשפעה היורדת מלמעלה במקום לחם ענג ויין המשומר אינה אלא לענה‬
‫וראש ויתנו בברותי לענה וישקוני ראש והיינו שנפתח השביל הסתום‬
‫שביסוד שביל המותר ונסתם הפתוח כי בזה טועמת מר ממות כדפי' מורי‬
‫מלשון מרד ופשע יובן במה‬ ‫זלה"ה בספ"ר אי נמי ע"ד שפי' רז"ל ומרודי‬
‫שאמר בפ' תשא ובפ' אחרי מות דף ע"ד דשכינתא אזלת עמהם על דלא‬
‫אקדימת קיסטא לבנהא והוא שמנעה מהם שבט המוסר ובזה פרקו עול‬
‫ובזה נחשב לה כביכו"ל למרד ואלמלא הם ז"ל הרשונו להוציא הדברים‬
‫הללו מפינו לא היו ראויים ליכתב ולפי הדרך ההוא אמרה זכור עניי‬
‫וגלותי שסבלתי בעבור המרד ותמצא שלקתה כפלים בכל חטאותיה ע"ד לו‬
‫שקול ישקל כעסי והותי במאזנים ישאו יחד כלומר הכעס שהכעסתיך‬
‫קמא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כ זָכ ֹור ִּתזְּכ ֹור ותשיח )וְ תָ ׁש‪ֹ $‬וחַ ( עָ ַלי נ ְַפ ִ ֽׁשי׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬נפשי את עניי ומרודי ותשוח עלי כך הוא פשוטו לפי עניין‬ ‫)כ( זכור תזכור‬
‫שיטת המקרא‪ ,‬ומ"א זכור תזכור ידעתי שסופך לזכור את העשוי לי אבל תשוח עלי‬
‫נפשי להמתין עד זמן הזכירה ומכאן ייסד הפייט בזאת ידעתי כי יש לך לזכור אבל‬
‫תשוח עלי נפשי עד שתזכור‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫והעונש שנשאתי עליו מחול ימים יכבד העונש יותר מן הכעס והם הם דברי‬
‫השכינה כי איוב לא היה ולא נברא אלא למשל היה לגלות שכינה ובניה‬
‫עמה וכדפירשי ז"ל מכת אויב הכיתיך מכת איוב וכמו שהאריך מורי זלה"ה‬
‫בדרושיו ומפורש כל ספר איוב בגלותנו זה המר עד ישיב שבותנו כמה‬
‫שאמר וה' שב את שבות איוב וכו' וכמו כן הכא זכור עניי ומרודי‬
‫ובמאזנים ישאו יחד תמצא שלקחתי כפלים וזו לענה וראש והם שני מיני‬
‫טעימות מרירות הדינין שירדו עליה זו קשה מזו‪:‬‬

‫תרצה בדבריה קושיא עצמית‬ ‫)כ( זכור תזכור ותשוח עלי נפשי‬
‫שקשה לדבריה שיאמרו לה מה לך כי נזעקה והא כתיב אני ה' הוא שמי‬
‫וכבודי לאחר לא אתן שאין שום פגם מגיע אל שכינת אצילות שכל מה‬
‫שאנו אומרים ודורשים אינו אלא לשכינתא דבריאה דהיינו נצוץ אחד‬
‫מתפשט בבריאה ויורד ומתלבש ומתפשט ביצירה ויורד ומתלבש בעשייה‬
‫באופן ואח"כ יורד ומתלבש בלבושי שק וכמבואר בפ' תצא ברעיא מהימנא‬
‫וז"ל ומלכות דא דאצילות אית לקבלה מלכות דבריאה ואיהו מלכות‬
‫למלאכים דבריאה ואיהו נערה דמטרוניתא משמשא דילה ואיהי דיוקנא‬
‫דגבירתה דילה כלולה מעשר האי בחובין דישראל יכילת לאתחללא אבל‬

‫קמב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כב‬ ‫אֹוחיל׃‬
‫ל־ּכ‪$‬ן ִ ֽ‬
‫ל־ל ִ ּבי עַ ֵ‬
‫כא ז ֹ(את אָ ִ ‪ׁ$‬שיב אֶ ִ‬
‫ֹא־ת ְמנּו ִ ‪ּ$‬כי ֽל ֹא־כָ ל ּו‬
‫ַ ֽח ְס ֵדי יְ ה ָוה  ִּכי ל  ָ‬
‫ַ ֽרח ָ ֲֽמיו׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אחר שאמר לי לבי אבדה תוחלתי מה' אשיב זאת‬ ‫)כא( זאת אשיב אל לבי‬
‫‪-‬‬ ‫לבי ואוחיל עוד ומה היא זאת שאשיב אל לבי‪) :‬כב( חסדי ה' כי לא תמנו‬
‫‪ -‬כמו כי לא תמו‪ ,‬ויש מפרשים כי‬ ‫וכל העניין עד מה יתאונן וגו'‪ :‬כי לא תמנו‬
‫לא תמנו כמו )במדבר טז( האם תמנו לגוע חסדי ה' הם אשר לא תמנו ולא כלינו‬

‫בעונינו‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מלכות דאצילות דקב"ה עלה אתמר אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן‬
‫ותהלתי לפסילים עכ"ל הרי שאין כל הפגם והחילול אלא למלכות דבריאה‬
‫א"כ למה תשאלי מני לזה תרצה ואמרה זכור תזכור ותשוח עלי‬
‫נפשי ר"ל מלכות דאצילות היא כבחינת נפש לבחינה זו דבריאה שהיא‬
‫כעין גוף אל הנפש והנפש הזאת זכור תזכור זכירה אחר זכירה מה הגיע‬
‫כי‬ ‫למלכו דבריאה ותשוח עליה שופכת שיח ותרעומת עליה נפשה וזהו עלי‬
‫היא היא אנכי בוכה ומתרעמת על מה שהגיע עלי כי אלי הגיעה אבל זאת‬
‫נחמתי בעניי‪:‬‬

‫תשובה זו מיישבת ומשקטת את לבי בקרבי‬ ‫)כא( וזאת אשיב אל לבי‬
‫התשובה‬ ‫והתשובה היא נצחת לא על דרך דחיה אלא על כן אוחיל‬
‫הנזכרת ומה היא חסדי ה' כי לא תמנו וכו‪:‬‬

‫קמג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הם כ"ו חסדים שבהלל הגדול שהם חסד דלגו דאריך אנפין‬ ‫)כב( חסדי ה'‬
‫דאיתא באדרא דנשא והם רחמים פשוטים ואעפ"י שהיה לו לומר לא תמו‬

‫שלא להזכיר בהם כליון שאם היה אומר תמו‬ ‫מפני כבוד עליון אמר תמנו‬
‫הוה משמע שהלכו להם רובם אלא שעדיין לא תמו שנשאר בהם קצת מה‬
‫וזה אינו חלילה כי בבחינה א' מחסד אחד של אותם חסדים יש בו כח‬

‫להנהיג הנהגת החסד בכל העולמות שנים אין מספר ודרך פלא מה שאין‬

‫הפה יכולה לדבר אם כן כיצד יזכיר בהם אפילו שם התחלה כל שכן לשון‬
‫דרך ענוה‬ ‫שנראה שכבר תמו קצתם לזה כינתה ואמרה כי לא תמנו‬
‫כלום והראיה שאפילו רחמים‬ ‫ודרך ארץ כלפי מעלה כי לא כלו רחמיו‬
‫סתם שהם רחמי זעיר אנפין לא כלו ולא תמו שעדיין יש באותם הרחמים‬
‫לפעול ולרחם בהנהגת רחמים ואם רחמי זעיר שהם נקראים רחמים סתם‬

‫כמבואר באדרא לא כלו כ"ש החסדים העליונים הללו הנקראים רחמים‬

‫גדולים שעדיין לא התחיל העולם כמעט ליהנות מהם אלא כמעט קט כשנים‬
‫קדמוניות בימי מתושלח וכיוצא שהאריכו ימים והיתה הסבה שהיו מושפעים‬

‫מאריך אנפין כמבואר בסוף תיקון ע' אמנם אחר שירדה ההנהגה מזעיר‬

‫נתקצרו שני הדורות ואפשר שזהו פלוגתייהו דרבנן בגמרא זכות אבות‬
‫תמה שפירוש העניין הוא שזכות אבות היינו רחמי זעיר הנכלל באבות שכן‬

‫זעיר הוא בת"ת בשש קצותיו ולכן מאן דאמר תמה זכות אבות סבירא ליה‬

‫שכבר תמו ונשלמו אותם הרחמים שבזעיר מצד עצמן להשפיע מהם‬
‫לתחתונים והעולם מתנהג דרך החסדים העליונים ומאן דאמר לא תמה‬

‫סבירא ליה שעדיין רחמי זעיר פועלים ומנהיגים וזהו כי לא כלו רחמיו‬
‫רחמי ו'‪:‬‬

‫קמד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כד‬ ‫כג ח ֲָד ִׁשים  לַ ְּבקָ ִ רים ַר ָּבה א ֱֽמּונ ֶ ָֽת‪I‬׃‬
‫אֹוחיל‬
‫ל־ּכן ִ ‪$‬‬ ‫חֶ ְל ִ קי יְ ה ָוה  ָ ֽא ְמ ָרה נ ְַפ ִׁשי עַ ֵ‬
‫ֽלֹו׃ כה ט ֹוב יְ ה ָוה  ְל ֹק ָוו ְלנֶ פֶ ׁש ִּת ְד ְר ֶ ֽׁשּנּו׃‬
‫רש"י‬
‫אמונתך‪-‬‬ ‫)כג( חדשים לבקרים ‪ -‬מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום‪ :‬רבה‬
‫גדולה היא הבטחתך ודבר גדול הוא להאמין בך שתקיים ותשמור מה שהבטחת לנו‪:‬‬
‫‪ -‬ה' מנת חלקי ודין הוא שאוחיל לו‪:‬‬ ‫)כד( חלקי ה' אמרה נפשי‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בכל יום‬ ‫)כג( והראיה שרחמי זעיר לא כלו רחמיו שהרי חדשים לבקרים‬
‫מחדש טובו מצד החסד ומדת טובו מנהיג העולם וכל העולם מאמינים‬
‫בהתחדשות המתחדש בכל יום שהרי בכל יום מצפים לישועתך לתת להם‬
‫אכלם בעתו וכן נפש עמל עמלה לו לבטחון ההתחדשות זה תחדש בו כחו‬
‫ואונו לטוב לעבוד את האדמה שאם לא יהיה בטורח באמונה זו לא כל היום‬
‫יחרוש החורש ויפתח וישדד אדמתו זהו ההתחדשות הבאה לעולם שאינו‬
‫אלא לתחתונים בסוד אור זרוע לצדיק מתחדשים הספיחים וספיחי ספיחים‬
‫בגנה זו שמצמחת ספיחי זרעים שנפלו בשעת קצירה ראשונה וכמו כן‬
‫העולם מתחדש ונזון מספיחים ראשונים שנשארו מימי קדם‪:‬‬

‫הוא שכן הוא חלקה כי ד"ו פרצופין נבראו ונסרה‬ ‫)כד( אבל חלקי ה'‬
‫הקב"ה ונמצאו אחר הנסירה זה חלקו של זה וזה חלקו של זה דוגמא‬
‫תחתונה על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו אשה שיזמין לו הקב"ה‬
‫נקבתו ממש כי היא חלקו כשנפרדו איש מעל אחיו בהיכל לבנת הספיר‬
‫כמבואר בזוהר בכמה דוכתי ולא ידחה גברא מקמי גברא שיטול חלק חברו‬
‫וכשיגיע זמנו של זה לישא את אשתו ידחה זה מפניו וכמו כן למעלה חלקי‬

‫קמה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דמלכא בלא מטרוניתא לאו מלכא איהו כדפי' בזוהר בפסוק גדול ה'‬ ‫הוא ה'‬
‫ומהולל בעיר אלקינו וכדין כלא חד ואיני נהנית ומתחדשת אלא ע"י דמיון‬
‫אור הלבנה שאינו אלא מן השמש וא"ת למה איני נהנית ומתחדשת ג"כ‬
‫בתחתונים זה אינו ראוי אלא כמו שאינו מחדש עצמו ואינו נכנס בירושלם‬
‫של מעלה בינה לשאוב התחדשות מפני צרתן של ישראל עד שיכנס‬
‫אמתין לו‬‫בירושלם של מטה מלכות גם אני אעשה כן גם אני ואוחיל לו‬
‫עד שהוא יתחדש ואז אתחדש גם אני וזהו על כן שהוא חלקי אוחיל לו‬
‫וכן יהיה לעתיד והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים‬
‫וכו' ומה גם כפי פירש הפשטנים שיהיה אור הלבנה כאור החמה ואעפ"י‬
‫שאור החמה יהיה שבעתים ויהיה אור הלבנה שוה יהיה התחדשות וזהו סוד‬
‫שהם עתידים להתחדש כמותה שאנו אומרין בברכת הלבנה א"נ חסדי ה'‬
‫כי לא תמנו כי הגם שתמו חסדי דוד הנאמנים שהם הארת נצח והוד‬
‫יסוד כמבואר בריש פ' פנחס חסדי הת"ת שהם חסדי ה' לא תמנו והוא‬
‫מחדש טובו בכל יום תמיד וכלם מאמינים בו זהו לתחתונים שהוא‬
‫שכשהוא‬ ‫ההתחדשות לבד אמנם חלקי הוא בעצמו ממש על כן אוחיל לו‬
‫יושיט לו ימינו יושיעני גם אני כי גם הוא אזיל עמה בנפילו דיליה כמבואר‬
‫בפ' משפטים וכן בתיקונים בהקדמה כצפור נודדת מקנה כן איש נודד‬
‫ממקומו וזה סוד המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי וכו' ובזוהר פ' ויקהל פי'‬
‫עניין נפלא בפסוק זה שהנשמות עולות במדה זו בלילה ומחדשן ומחזירן‬
‫וכו'‪:‬‬ ‫בבקר והיא מחזקת כלנה זהו רבה אמונתך‬

‫הנביא אחר שהמלכות בעצמה מייחלת לאל ממעל יחמול עליה‬ ‫)כה( אמר‬
‫לכן ראוי לו לאדם ג"כ להיות מייחל‬ ‫ולא יעזבנה כמ"ש על כן אוחיל לו‬
‫לאלקיו ומקוה ישועתו ואז טוב לו אמנם לא יקוה לתועלתו אלא לנפש‬
‫כלומר בשביל אותה נפש שהיא נפש דוד אשר היא דורשת אותו תמיד‬

‫קמו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כז‬ ‫דּומם ִל ְתׁשּועַ ת יְהוָ ֽה׃‬‫כו ט ֹוב וְ י ִָחיל  וְ  ָ‬
‫עּוריו׃‬
‫ט ֹוב לַ ֶּגבֶ ר ִ ּֽכי־יִ ָּׂש‪$‬א ֹעל ִּבנְ ָ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬וי"ו של ויחיל יתירה כמו וי"ו של )בראשית ל"ו( ואיה‬ ‫)כו( טוב ויחיל ודומם‬
‫וענה טוב שיחיל אדם וידום ויצפה לתשועות ה'‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בשיריה בסוד אלהים אל דומי לך למען יזמרך כבוד ולא ידום אני חבצלת‬
‫הממשיכים ג' קוים שהם ק"ו החסד שהם‬ ‫השרון המשוררת‪ ,‬אי נמי לקוויו‬
‫חכמה חסד נצח וקו הדין בינה גבורה הוד וק"ו הרחמים כתר ת"ת יסו"ד‬
‫תמיד כאמור וזהו סוד יקוו המים דרך‬ ‫לנפש הזאת נפש דוד אשר תדרשנו‬
‫קו וכו'‪:‬‬

‫וישר ומייחל‬‫)כו( כיצד ימשיך הקווים הללו לנפש הזאת בהיותו טוב‬
‫לתשועת ה' כלומר כי כל מה שהוא עושה הוא לתשועת ה' לאקמא לה‬
‫מעפרא לא לתועלתו ולצורך עצמו וכדאיתא בתיקונים על אלו שצועקים‬
‫זכרנו לחיים וכו' אמר אלון דתבעין וכו' נבחין ככלבים הב לן חיין הב לן‬
‫מזוני דכל מה דתבעין לא תבעין אלא לגרמייהו ואם תראה יסורין באים‬
‫היה שותק‬ ‫עליך לא תבעוט ותאמר האי דישנא להאי פרדשנא אלא ודומם‬
‫ומקבלם בשמחה וכן ודומם שתשמע חרפתך ותשתוק והכל יהיה לכוונת‬
‫תשועת ה'‪:‬‬

‫)כז( ואם תאמר סוף סוף מי שהוא טוב‬
‫וישר יסבול יסורין א"כ לקתה מדת‬
‫הדין לזה אמר טוב לגבר כי ישא עול היסורין בשביל מה שחטא‬
‫בנעוריו כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ונמצאת עתה‬
‫סובל יסורין על חטאת נעוריך ולכן לא תבעוט‪ ,‬א"נ כבר ידעת סוד יסורין‬

‫קמז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫של אהבה כי בעוד שמדה זו מלוהטת בדיניה אי אפשר לה לעלות למקומה‬
‫הרמתה ולהתייחד עם דודה אל תוך החדרים ומה עושה משפעת אותה‬
‫הדינין לצדיקי הדור והיא עולה והם נקראים יסורין של אהבה שגורמים‬
‫האהבה והייחוד למעלה שכך עולה אהב"ה כמנין אח"ד וזהו סוד במו"ך‬
‫שהתקינה בנדתה דהיינו הצדיק הזה שנעשה מ"ך ביסורין והצדיק הזה יש‬
‫לו שכר גדול וייטב לו לעולם שכולו טוב וזהו טוב לגבר כי ישא עול‬
‫בנעוריו טוב הוא לו לגבר זה שגבר על יצרו והוא צדיק שישא עול‬
‫בנעוריו ואלו היו יסורין של ר' יוחנן שהיו יסורין של אהבה מדהשיב לו‬
‫לא הן ולא שכרן ואם היו לפריעת חוב העון מהו ולא שכרן על כרחך אתה‬
‫חייב לפרוט אלא ודאי שהיו באים עליו להרבות לו שכרו ולא נתרצה בשכר‬
‫זה ואם תאמר ולמה רבי יוחנן לא היה רוצה בהן אחר שהיה גורם האהבה‬
‫והייחוד כדאמרן ויש לומר שאפשר שהיה לו מציאות אחרת לגרום הייחוד‬
‫בעסק התורה וסיגופים אחרים וזהו לא הן ולא שכרן כלומר שכרן של יסורין‬
‫היינו הארת הכתר הבאה לג' קוים ק"ו החסד‬ ‫הללו‪ ,‬א"נ טוב ה' לקוויו‬
‫ק"ו הדין ק"ו הרחמים וזהו לקוויו לקוים שלו כי הוא מקור לכלם וכן תמצא‬
‫שהוא חסר לקוו כתיב ומי הוא גורם הארה זו שתבא אותה הנפש מלכות‬
‫הנקרא נפש דוד היא הדורשת הטוב ההוא והלמ"ד כמו בעבור‪ ,‬ואי אפשר‬
‫לבא לה כי אם ע"י הקוים הללו והעניין הוא כי תחלת המחשבה הוא סוף‬
‫המעשה כלומר תחלה מה שעלה במחשבת המאציל ב"ה הוא סוף המעשה‬
‫שהיא המלכות שהיא העושה מלאכת העולמות אלא שאי אפשר לבא‬
‫השפעה מראש המעלות אליה בלתי המדות האמצעיות וזהו סוד נעוץ סופן‬
‫בתחילתן אי"ן אנ"י אותיות דדין כאותיות דדין ואם היה בא השפע בלתי‬
‫בשביל אותה‬ ‫השתלשלות לא יוכלו התחתונים לסובלו וזהו טוב ה' לקוויו‬
‫נפש שתדרשנו וזהו סוד כי חולת אהבה אני דהיינו שהמלכות אומרת‬
‫כביכו"ל שהיא חולנית לתשוקת אותם י"ג מדות עליונים של רחמים שהם‬
‫י"ג כמנין אהב"ה אמנם עתה בגלות אין לה לעורר האהבה העליונה עד‬
‫כמו שהיא‬ ‫שתבוא הישועה ולכן טוב לאדם שיחיל ודומם לתשועת ה'‬
‫קמח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יִ ֵּתן‬ ‫כט‬ ‫כח י ֵֵׁשב ּבָ ָדד  וְ יִ ֹּדם ִ ‪ּ$‬כי נ ַָטל עָ ָ ֽליו׃‬
‫אּולי יֵ ‪ׁ$‬ש ִּתקְ וָ ֽה׃‬
‫ֶ ּֽבעָ פָ ר  ִּפיהּו ַ‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)כח( ישב בדד ‪ -‬מי שאירע לו אבל וצרה ישב גלמוד ויצפה לטובה‪ :‬וידום‬
‫לשון המתנה כמו )שמואל א יד( אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן‪ :‬כי נטל עליו‬
‫‪ -‬כי בעל הגזרות נשא עליו הגזירה זו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מייחלת וכמו שהיא סובלת עול הגלות בעונותינו כמ"ש ובפשעכם שלחה‬
‫כי כמו שהיא עתידה‬ ‫אמכם כמו כן טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו‬
‫להתחדש כנשר נעוריה גם כל אותם שסבלו יסורין יתחדשו כנשר נעוריהם‬
‫היסורין בשביל שיתחדש כנשר נעוריו‪:‬‬ ‫וזהו טוב לגבר כי ישא עול‬

‫מה היא נאלמתי‬‫)כח‪ ,‬כט( וכמו שהיא ישבה בדד ישב גם הוא בדד‬
‫דומיה גם הוא וידום מה היא עלובה שכן קורין אותה הכת שיש למעלה‬
‫שנקרא מפירי שבועה מעבירי קנאה מזכירי זכות אבות בשעה שרואים‬
‫שהוא כועס על בניו נופלים על פניהם ואומרים התר התר יוצר בראשית‬
‫מחול מחול אביר יעקב סלח סלח קדוש ישראל למה לך איבה עם זרע‬
‫אברהם חסידך למה לך תחרות עם זרע יצחק עקידך למה לך שנאה עם זרע‬
‫יעקב תמימך כו' מלך אדיר מלך ברוך מלך גדול מלך דגו"ל וכו' מלך עלוב‬
‫מלך פודה וכו' הרי שלא קראוהו מלך עניו בעי"ן אלא עלוב כדאיתא בפרקי‬
‫מרכבה כי היא תהלתו ליקרא כן אף אתה כן מה היא שחה לעפר נפשנו‬
‫וכמו שההשפלה היתה בלתי‬ ‫דא נפש דוד אף אתה כן יתן בעפר פיהו‬
‫שיעור כמו כן תבא המעלה בלתי שיעור מהבינה והחכמה אול"י היא הבינה‬
‫כדכתיב על אובל אול"י כדפי' בתיקונים וי"ש היא חכמה הם הם התקוה‬
‫שלך וכן יתן למכהו לחי כמוה כמשז"ל כאילו סוטר לועו וכו' וכן ישבע‬
‫קמט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בחרפה כמהו ששבעה ברעות נפשה עד ישקיף וירא כי לא יזנח לעולם‬
‫אדני וכו' כמו שנבאר בס"ד‪:‬‬

‫שהתיקון שלהם‬ ‫אהדר על סובלי יסורין דאמר עלייהו טוב ויחיל ודומם‬
‫הוא ישב בדד וידום והטעם כי נטל עליו היסורין שסובל הוא עליו‬
‫בשבילו על החטאות ועל העונות שעשה ואחר שהוא עשה הוא יסבול א"נ‬
‫כי כאן נוטל יסורין בשבילו כדי שלא יהיה לו מה שיפרעו‬ ‫כי נטל עליו‬
‫ממנו לעולם הבא על דרך ויסרתיך למשפט יסור יסרני י"ה בעולם הזה‬
‫ולמות אחר המית לא נתנני לא עזב שום חוב לגבות ממני כדפי' בזוהר פ'‬
‫כדי להטיב לו באחריתו להתחדש כנשר נעוריו‬ ‫בלק א"נ כי נטל עליו‬
‫כדפי' לעיל ישא עול בנעוריו בשביל התחדשות נעוריו א"נ כי נטל‬
‫עליו איתא בזוהר שהגואל סובל יסורי עונות הדור ואלמלא הוא שסובלם‬
‫לא היה כח בעולם לסובלם אלא הוא מיקל מעליהם ולכן אמר ישב בדד‬
‫וידום ויסבול קצת היסורין הבאין עליו כי נטל הגואל נטל כובד עונות‬
‫עליו כלומר עליו בשבילו של איש זה שאם לא כן לא היה לו כח לסובלם‬
‫א"נ אחר שהקילו מעליך העול הכבד אלו השיריים תסבלם ומפני הכבוד לא‬
‫סבל‬ ‫פירש וסמך על המבין ואמר כי נטל מאן דנטל א"נ כי נטל עליו‬
‫יסורין על שכמו ולמה יסבול הוא עונותיך תקבל אתה יסוריך אחר שחטאת‬
‫וכי טוביה חטא וזיגוד מנגיד א"נ על הדרך שפי' לעיל טוב לגבר‬
‫וכו' כי‬
‫טוב הוא לו שיסבול יסורין שגורם אהבה למעלה והכי קאמר טוב לגבר‬
‫כי ישא עול היסורין בנעוריו וישב בדד וידום והטוב הוא כי נטל‬
‫עליו כי נטל שכר טוב עליו כדפי' לעיל וכאילו אמר כי יטול עליו עבר‬
‫במקום עתיד א"נ על הדרך שפי' בנעוריו בשביל חטאת נעוריו נתן טעם‬
‫ואמר כי נטל עליו כלומר הכביד עליו כמה מזיקין ונגעי בני אדם והם‬
‫נתנו עולם עליו לרדפו עד החרמה שאומרים אבינו הוא זה לכן תסבול‬

‫קנ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ִּכי‬ ‫לא‬ ‫ל יִ ֵּת‪8‬ן ְלמַ ֵּכ(הּו ֶל ִחי יִ ְׂש ַּב‪$‬ע ְּבחֶ ְר ָ ּֽפה׃‬
‫אדֹנָ ֽי׃‬
‫עֹולם ֲ‬‫‪$‬ל ֹא יִ זְנַ (ח ְל ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לכן טוב לידום‪:‬‬ ‫)לא( כי לא יזנח לעולם ה'‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היסורין ותקל מעליך נטל החול הזה אשר עליך ולא תתמוגג ביד עוניך‬
‫על הקב"ה כביכול ע"י החטאות עולים המקטרגים‬ ‫אחרי פטירתך א"נ עליו‬
‫ומייצבים על ה' לקטרג ולתבוע דין וכדפי' בתיקונים להתיצב על ה' ודאי‬

‫כיון דאתו לקטרגא עלייהו דישראל כביכו"ל על ה' קיימין וקב"ה מצטער‬
‫במשא זו ולכן תסבול יסוריך ולא תכביד עליו ית' עול מקטרגיך כי על ידי‬

‫היסורין שתסבול תמוגגם ותשליכם במצולות ים וא"נ הוא יתן בעפר‬
‫יתפלש באפר ובעפר ויחבק אשפתות תחת רמות רוחא וימלא פיהו‬ ‫פיהו‬
‫ולא אמר פיו‬ ‫חצץ תחת נשיקות העריבות שנשק בפיהו זהו שרמז פיהו‬
‫לרמוז אל הנשיקות שנשק לעבירה‪:‬‬

‫הכא פיהו וכתיב התם ישקני מנשיקות פיהו אולי בסבלו עול‬ ‫)ל‪ ,‬לא( כתיב‬
‫לעולם הבא שלא יטעום טעם גהינם גם‬ ‫היסורין בעולם הזה יש תקוה‬
‫ברצונו וימציא עצמו יזמין לו לחייו שיסטרו המכה במילואותם ויטול החרפה‬

‫ההיא בסעודה אשר הוא שבע ממנה כמו כן יהיה שמח כל כך בחרפה‬
‫ההיא כאילו אכל ושבע וזו היא תשובה נפלאה וכמו שהיה מרגלא בפומיה‬

‫דמורי זלה"ה שהיה אומר שבכל התשובות שבעולם המעולה שבכלם למרק‬

‫החטאות והזדונות והפשעים היא סבילת העלבונות והחירופים והגידופים‬
‫קנא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם כי אם יסגף עצמו‬
‫לבד יחלש ויבטל מדברי תורה למאן דלא אפשר ליה ונקרא חוטא וכן‬

‫במלקיות וכיוצא אמנם במדה זו תאכל ותשתה ותעבוד והעונות מתכפרים‬

‫ומבינתך חדל כי הגע עצמך שיאמרו לך תרצה שיבא לך הפסד ממון או‬
‫נפילת בתים תשיב לא ואם יאמרו לך תרצה לקבל עליך מיתת בנים תשיב‬

‫ח"ו אלא אתה ה' תשמרם ואם יאמרו תרצה שיכך ה' בשחפת ובקדחת‬

‫בקרירי וחמימי מיד ירוץ לבך ותשיב רחמנא ליצלן וכן אם יאמרו לך על‬
‫המיתה ועל גהינם ועל הגלגולים הרעים על הכל תשיב ח"ו אם כן תאמר לי‬

‫בחייך החטאות והעונות והפשעים שחטאת והעוית ושפשעת ופגמת‬

‫במעלות הרמות בעשי"ה ויציר"ה ובריא"ה ואצילו"ת כפי מחצב נשמתך‬
‫מיום היותך על האדמה במה יכופר והזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך עד‬

‫החרמה כי אין לו מלאכה אחרת ומעולם לא נצחני אלא בעל מלאכה אחת‬

‫קרינא ביה והסאה הולכת ו מת מלאה ותרדמת ה' נפלה ולא תיעור‬
‫משנתך ואם גברו חטאתיך לטעום טעם ביאות אסורות לילה ויום לא‬

‫ישבותו מחשבותיך ומכל עבירה נעשה ק טיגור ועולות אגודות מוטה‬

‫ומקט רגים כמ"ש ז"ל יורד ומשטין עולה ומקטרג והדיין הקדוש והישר‬
‫אזניו קשובות לקול קטרוגיהם ולא יתנו דמי להם עד שיבא עבד מלך‬

‫הכושי וחרבו שלופה בידו ויאמר איש הדמים המלך דבר עלה אלי ההרה‬

‫וגופך רדה והשכבה את ע רלים מאי איכא למימ ר מה תשיב על תוכחתו‬
‫לכן זאת העצה היעוצה מאת ה' צבאות יצאה לאמר יתן למכהו לחי‬
‫ישבע בחרפה כמדובר ובזה אל יזניחך אלהי"ם לעולם וזהו כי לא‬
‫אדני‪:‬‬ ‫יזנח לעולם‬

‫קנב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ִּכי‬ ‫לג‬ ‫לב ִּכי ִאם־הֹו ָגה וְ ִר ַחם ְּכ ‪ֹ $‬רב חֲסָ ָ ֽדיו׃‬
‫ֵי־איׁש׃‬
‫ל ֹא עִ ָּנה  ִמ ִּלּב ֹו ַו ַּיּגֶ ה ְּבנ ִ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אם האדם מביא עליו יגון בשביל עונו ואחר כך וריחם כרוב‬ ‫)לב( כי אם הוגה‬
‫‪ -‬ויגה בני איש מלבו‬ ‫חסדיו‪ .‬הוגה ויגה ‪ -‬לשון תוגה הם‪) :‬לג( כי לא ענה‬
‫ומרצונו כי העון גורם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כי אין תוחלתו נכזבה‬ ‫)לב‪ ,‬לג( נתן טעם למה שאומר יתן למכהו לחי‬
‫כי הרעות יכלו והטובות יתחילו וזהו כי לא יזנח לעולם ה' אלא אם‬
‫הוגה ורחם כלומר באותם תוגה ודאגה שנתן היא היא הרחמנות כי אותם‬
‫היסורין ממרקין כל עונותיו וזה רוב חסדיו הוא שבא ליפרע חובו בעה"ז‬
‫ע"ד ויסרתיך למשפט במשפט לא נאמר אלא למשפט ויסרתיך ביסורין‬
‫שכשיבא עת המשפט ונקה לא אנקך לא אכריתך כדפי' ז"ל וכן הוא ע"ד‬
‫שבחי ירושלם את ה' הללי אלקיך ציון שהוא ע"ד שאז"ל באלהים אהלל‬
‫דבר בה' אהלל דבר שבין בהנהגת הדין בין הנהגת רחמים אהלל דבר וכן‬
‫חסד ומשפט אשירה וע"ד זה יאמר שבחי ירושלם את ה' כשמתנהג עמך‬
‫בשם הרחמים וכן הללי אלקיך ציון כשמתנהג עמך בשם אלקים כי הדין‬
‫הזה הוא לחזק בריחי שעריך שלא ישלטו עליך מסטרא אחרא ולא פתחו‬
‫הדלת אחר שנתחזקו בריחי השער‪ ,‬הוא כינוי אל הקטרוג וזהו ואני יסרתי‬
‫חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע וזהו ג"כ רבים מכאובים לרשע ואם תראה‬
‫גם רבים מכאובים לצדיק חסד יסובבנו חסד הוא שמסבב אותו למרק איזה‬
‫ודוק שלא אמר וירחם אלא ורחם כי באותו‬ ‫עון וזהו כי אם הוגה ורחם‬
‫הדינין הללו שבאים‬ ‫תוגה כבר רחם ונתן טעם ואמר כי לא ענה מלבו‬
‫על האדם אע"פ שהם רחמים עליו מכל מקום אינן באין מלבו ומרצונו ית'‬

‫קנג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אין עינוי היסורין באים מתוך‬ ‫אלא על חטאתיו א"נ כי לא ענה מלבו‬
‫לבו שיהיה שמח בהטלתם על האדם אלא אדרבה קב"ה דואג עליו דמיון‬
‫האב המכה את בנו שעל כל מכה ומכה מצטער וכדאמר ז"ל שכינה מה‬
‫אומרת קלני מראשי ומה על דמן של רשעים כך כ"ש וכו' ולא סגי בלאו הכי‬
‫כי חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר ולפי דרכנו יאמר כבר ידעת‬
‫מתגוללת‬ ‫כי סוד הדינין הם יורדים לעולם כשמדה הזאת הנקראת אדנ"י‬
‫בדמי הדינין ואז היא פורשה ונזנחה מהוא"ו אבל כשהיא מתטהרת ממקור‬
‫דיניה אז מתקרבת אליו והדם נהפך לחלב ואז רחמים בעולם ולזה יאמר‬
‫כמדובר כי אין תוחלתו נכזבה כי‬ ‫יתן למכהו לחי ישבע בחרפה‬
‫לא תהיה נזנחת ומתרחקת לעולם אלא בודאי תטהר‬ ‫המדה הזאת אדנ"י‬
‫את‬ ‫ואחרי טהרתה יתמתקו הדינין ויסורין עוד אינם וזהו כי אם הוגה‬
‫מכותיה ורחם אותם הדינין ממש יתהפכו לרחמים וזהו סוד זדונות נעשית‬
‫לו כזכויות וזהו מדרכיו יתב' שהוא חסד גמור שיהתפך הקטיגור לסניגור‬
‫והדם לחלב שהיה מן הדין שישאר המקטרג במקומו ובתשובה שישוב יברא‬
‫הסניגור ושקולים הם ויבואו שניהם האי כדאיתיה והאי כדאיתיה בשעת‬
‫חדוה חדוה ובשעת אבלא אבלא כל אחד יפעול יומו אבל הוא ית' לא כן‬
‫ידמה אלא יהפכנו ממש מטבעו זהו רוב רחמיו וחסדיו ית' ונתן טעם‬
‫להמתקות הדינין ואמר כי לא ענה מלבו‬
‫אין הענויים והתוגות והדאגות‬
‫לבני איש באים מסוד הלב כלומר מעצמו של שם זה ממש אלא היסורין‬
‫באים מהחיצונים שהוא ברא משחית לחבל את עצמו כמ"ש ותמוגגנו ביד‬
‫עונינו ממש ועל ידי היסורין האדם שב בתשובה ר"ל ששב אל מקום שיצא‬
‫משם שהעונות יצאו אל החיצונים כמו שפי' בזוהר אל יצא איש ממקומו‬
‫ובתשובה הוא שב אליה והיא נקראת תשובה כדפי' בזוהר בפ' משפטים‬
‫וזה אומר שב בתשובה כלומר חזר ליכנס תחת כנפי השכינה ונקרא תשובה‬
‫כמבואר ובכן גם היא שבה אל הוא"ו והוא"ו תשוב לה"א עילאה ואז‬

‫קנד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מתמתקת מדיניה ונהפך הדם לחלב וקטיגור נעשה סניגור‪ ,‬א"נ ויגה בני‬
‫איש הורה לנו המתקת הדינין כיצד היא והעניין איתא בפ' תזריע וז"ל‬
‫תנא מן בוצינא דקרדינותא נפקין תלת מאה ועשרין וחמש ניצוצי מתגלפין‬
‫ומתאחדן כחדא ואתעבידו חד גופא וכד עיילין אילין בגופא איקרי איש וכו'‬
‫וכד אתעבר מיניה שערא דרישא אתבסם ודינין דלתתא לא אזדמנו ובגין‬
‫כך איקרי טהור וכו' הכא כתיב ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא‬
‫עכ"ל והעניין כי שיעור קומת הגבורות כשמתקבצים יחד איקרון איש כמ"ש‬
‫איש מלחמה ושערות שבראש איש זה הם המשכות הדינין וכשמתמתקות‬
‫הגבורות בסוד כי ימרט ראשו אז הדינין מתבסמין ודינין דלתתא שהם‬
‫רצועות הדיין הזה לא אזדמנו וזהו סוד דאיתא בפ' ויחי באותה מראה‬
‫שנתראה לרבי יהודה וההוא גברא שהיה אליהו השיבו עד לא מריט דא‬
‫רישא דמריה ועד לא גליש למטרוניתא ושם בספר יר"ח יק"ר פירשנו כל‬
‫אין הענויים באים מהלב‬ ‫צורכו בס"ד ובזה יאמר כי לא ענה מלבו‬
‫העליון בינה כדפי' בספ"ר ולא זו בלבד אלא מכניע הגבורות ומבסמן וזהו‬
‫ויגה מלשון הגו סיגים מכסף מעניין הסרה והשבתה הסיר‬ ‫ויגה בני איש‬
‫כחות וגבורות וענפי הדינין המתפשטים ומאותו איש כאמור‪ .‬א"נ בני‬
‫איש הם גבורות חיצוניות המתפשטות מאיש יודע ציד איש שדה סמאל‬
‫הצד את הבריות בשפתי חלקות והכי קאמר כי לא ענה מלבו שאין‬
‫הענויין באים מלבו שכבר נמתקו משרשן או ויגה בני איש מכניע כחות‬
‫וענפים המתפשטים מאותו איש שדה והיא כי אין החיצוני מתחזק אלא‬
‫בסוד הדין הקדוש כי כשהדיין בכעס נוטל הרצועה בידו להלקות ואם ביני‬
‫ביני חוזר הרשע בתשובה משליך הרצועה מידו לארץ וסוד נהר דינור יוכיח‬
‫שע"י עוונות התחתונים מתגבר סמאל ויוצא מנוקבא דתהומא רבה ונכנס‬
‫בנהר דינור אחרי צאת הנהר הזה מפתח היכל לבנת הספיר שמהיכל‬
‫הזכות יוצא והולך ומתפשט ונופל עד פתחה של גיהנם ועד פתח היכל זה‬

‫קנה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לה‬ ‫לד ְל ַדּכֵ א  ַּתחַ ת ַרגְ  ָליו  ֹּכל א ִ ‪ֲ$‬ס ֵירי ָ ֽא ֶרץ׃‬
‫לו‬ ‫ְלהַ ּטֹות  ִמ ְׁשּפַ ט־ ָּגבֶ ר נֶ  גֶד ְּפנֵ ‪$‬י עֶ ְליֽ ֹון׃‬
‫אדֹנָ י ‪$‬ל ֹא ָר ָ ֽאה׃‬
‫ְלעַַעּוֵ ת אָ ָדם  ְּב ִריב ֹו ֲ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬מוסב על כי לא ענה מלבו להיות מדכה תחת רגליו‬ ‫)לד( לדכא תחת רגליו‬
‫וגו'‪ ,‬ולא להטות משפט גבר וגו'‪ ,‬ולא לעות אדם בריבו כל אלה ה' לא ראה לא‬
‫‪ -‬לא הוכשר בעיניו‬ ‫נראה לו ולא עלתה לפניו במחשבתו לעשות כן‪) :‬לו( לא ראה‬
‫שיעוותו בית דין של מעלה אדם בריבו כמו מה ראית כי עשית וגו'‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הוא אש קדוש משם ואילך מתפשט ומתפשטים שם החיצונים להמשיך האש‬
‫הקשה על ראש רשעים יחול ושוחה בכנפיו בגבורה באותו נהר כאשר‬
‫יפרש השוחה לשחות להלהיט את האש וכל עוד שהוא שוטף יאמר האח‬
‫ואז אם יש צדיקים בדור למתק הגבורות הקדושות האוחזות בגבורות‬
‫חיצונות ולהחזירן לשרשן ויבדיל החיצונות וימרטם וישפילם ארצה כי זהו‬
‫סוד המריטה להבדיל בין דין לדין אז הנהר יורד מגבורות שטיפתו כי נמתק‬
‫מקורו ממקום ששואב ואז הנחש הארור הזה חוזר לאחוריו מעט מעט ונכנס‬
‫מכניע ומשבר כחות האיש‬ ‫בנוקבא דתהומא רבה וזהו ויגה בני איש‬
‫הבליעל הזה לבלתי היות לו שום שליטה אלא במקומו ויסגור על האיש הזה‬
‫הדלת ולא יפתח זולת בעונות התחתונים רחמנא לשזבן‪:‬‬

‫תאמר בלבבך בהדוף ה' אותך ביסורין קשים לאמר בודאי‬ ‫)לד‪ ,‬לה‪ ,‬לו( אל‬
‫לא ימלט שבאים מאחד מג' פנים האחד שהוא להורות לעולם כי הוא שליט‬

‫קנו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בעולמו ולכך יראוהו אנשים‪ ,‬הב' באים בשביל הטיית הדין שהטו עליו‬
‫בב"ד עליון ובקשו עילה ושחיתה להביא עליו הרעה‪ ,‬הג' שמעוותים את‬
‫דינו בריב זה שהוא צדיק בדינו עתה אמנם נדון על שם סופו על דרך‬
‫שאמרו ז"ל בבן סורר ומורה ירדה תורה וכו' לזה בא המקונן ואמר לא‬
‫תציתו להני כלל דליתנהו שכנגד הראשונה שהיה ס"ד שבאין היסורין‬
‫להראות ממשלתו הא ליתא כי כל בני העולם כלם‬ ‫לדכא תחת רגליו‬
‫מי יוכל להמלט מידו אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול‬ ‫אסירי ארץ‬
‫הנך ומצודת השמים פרושה על כל החיים באופן שאין להם מנוס וכלם‬
‫משועבדים תחתיו וכנגד השנית שהסנהדרין שבהיכל הזכות שדנים העולם‬
‫הטו את המשפט ובקשו עילה לענותו מפני כבוד עליון אחר שנטה מן הדרך‬
‫אם תאמר בשביל‬ ‫כחוט השערה הא נמי ליתא וזהו להטות משפט גבר‬
‫שהוא תיעוב‬ ‫הטיית המשפט ליתא שהטיית המשפט הוא נגד פני עליון‬
‫המשפט‬ ‫לפניו שכן כתיב לא תעשו עול במשפט אי נמי נגד פני עליון‬
‫הוא נגד פני עליון כמו שכתוב אלקים נצב בעדת אל ואיך יטו המשפט שלא‬
‫כל מגמת פניהם של ע"ב סנהדרין‬ ‫ברצון גבוה אי נמי נגד פני עליון‬
‫הללו לעשות רצון פני עליון וזהו נגד נגדם של סנהדרין ומגמת פניהם ואיך‬
‫יטו לעשות שלא כרצונו כנגד הג' שסלקא דעתך שמעוותים דינו על שם‬
‫העתיד וכעת הוא עוות כי צדיק בדינו הוא אבל מכל מקום נדון על שם‬
‫אינו רואה בעיניו לעשות‬ ‫העתיד הא נמי ליתא כי עניין זה אדני לא ראה‬
‫כדבר הזה דהא כתיב און אם ראית בלבי לא ישמע ה' ומה אם בישמעאל‬
‫נאמר באשר הוא שם כל שכן בישראל אלא ודאי מה יתאונן אדם חי‬
‫וכו' ואם‬ ‫גבר על חטאיו אם כן נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה‬
‫תאמר והא בן סורר ומורה נדון ע"ש סופו הנח לבן סורר ומורה דמלה‬
‫אחרת יש בו כי הוא בן יפת תואר מביאה אסירה ומלוה ישנה יש להם עמו‬
‫קנז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ואפשר עוד להעמיק ע"פ דרכנו ונאמר כבר ידעת כי מלת רגלים ר"ל סבות‬
‫וכן ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וכן בדברי רז"ל רגלוהי דבר‬
‫איניש אינון ערבין ליה והן בחינות אחרונות ממדת המלכות והם‬
‫המתלבשים בשתי מנעלים שהם מט"ט וסנדלפון וכדפי' בתיקונים מה יפו‬
‫פעמיך בנעלים וכן בזוהר פי' כן והם על שם שמלבישים ההנהגה היורדת‬
‫מאתה ונפעלת על ידם דמיון המנעל המלביש את הרגל נמצאו הרגלים‬
‫הללו מסתמא הם מתלבשים במנעליהם שהם ב' שרים הללו מנהיגי העולם‬
‫בכח עליון זה שר היצירה שר היע"ר שכן עולה שמו כמנין יע"ר ובא‬
‫המקונן בויכוחו האמיתי נגד המתוכח עמו ושלל לו כל חלקי הסותר שיעלו‬
‫בדעתו של המתוכח ואמר אם תאמר שהיסורין הבאים על בני אדם הם‬
‫לדכא העולם שיהיו משועבדים תחת רגליו וסבותיו שהם השני שרים הללו‬
‫א' לממשלת היום ואחד לממשלת הלילה הא ליתא כי כל העולם הם אסירי‬
‫הארץ הלזו התחתונה ומה אם הם אסורים ומשועבדים לארץ הלזו‬ ‫ארץ‬
‫השפלה האפלה שבכל מדרגות העשייה הגשמית כל שכן שהם משועבדים‬
‫לחלק העשיה הרוחנית שהם מהרקיעים עד היכל לבנת הספיר וכ"ש שהם‬
‫משועבדים תחת הנהגת היכלות אי נמי אי משום הא לא איריא ואם יעלה‬
‫בדעתך עוד לומר שבאים היסורין בשביל שהת"ת הנקראת משפט הטה‬
‫עצמו דרך מקרה וההזדמן להנהיג הנהגת העולם בסוד הגבר דהיינו‬
‫הגבורה לא כדרכו שהוא רב חסד מטה כלפי חסד אלא נקרא שהטה‬
‫להכריע לצד הגבורה הא נמי ליתא שאין ההנהגה מתנהגת אלא נגד פני‬
‫עליון שהוא אין סוף ב"ה מלך עליון על כל הארץ אדון הכל כי אינו על דרכי‬
‫איש ואין דבר נעשה דרך מקרה חלילה‪ ,‬אי נמי הטיה כזו היא נגד עליון‬
‫אינו נוהג בעולם העליון עולם האצילות כי הכל במדה במשקל ובמשורה‬
‫כמו בעבור גם שלל שלא נאמר שהיסורין הם מחמת‬ ‫ויהיה למ"ד להטות‬
‫קנח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שנתמעטה המלכות הנקרא אדם הרוכב על הכסא בריאה וירדה מאת פני‬
‫דודה ולכך להיותה למטה בסוד הדינין מעוות הדין חלילה וזה בריבו‬
‫בשביל הריב שהיה לה עם השמש שנתמעטה על שאמרה אי אפשר לשני‬
‫מלכים כי זה הריב עדיין במקומו עומד עד שיגיע זמן יפרח בימיו צדיק שאז‬
‫יהיה רוב שלום עד שלא יהיה עוד ריב הירח עם השמש כי לא תקרא עוד‬
‫ירח ירחים כזמן ההווה שבכל לילה הירח הוא משונה מליל שעבר וירחים‬
‫קרינא ביה אלא שתתמלא פגימתה ושוב לא תתמעט עוד שאז תקרא לבנה‬
‫במילואה לא ירח כי לא תמצא בשום מקום לבנה לבנים כמו ירח ירחים כי‬
‫לא תקרא לבנה אלא כשהיא במילואה‪ .‬אי נמי תאמר שבשביל ריב מעוות‬
‫מדה זו אינו נראה בעיניה‬ ‫האד ם הזה את הדין חלילה אדני לא ראה‬
‫לעשות כדבר הזה דלא עביד דינ א בלא דינא כי צ דק ומשפט מכון‬
‫מ לכות בשביל היותה‬ ‫כסאו והכל עולה על קו היושר ‪ :‬א"נ לעוות אדם‬
‫מתלבשת בחי צוני הנקרא ריב ע "ש שמריבים ת מיד עם בני אדם‬
‫להטותם מיני דרך ומצד כחה יבואו יסורין לעולם בתוספת הא נמי‬
‫אינו נראה בעיניה שיוסיפו על המדה כ גרגיר‬ ‫ליתא כי אדני לא ראה‬
‫חרדל כי א דרבא קב" ה מתלבש בעשר כתרין תתאין לתברא תוקפיהון‬
‫שלא יטשטשו עלמ א אלא שיפעו ל הדין כד י רש עתו במספר כדאיתא‬
‫בת יקונ ים א " נ ע וות הדין הנז' לעוות אדם בליעל איש און בעלה של‬
‫און שהיא לילית המביאה מריבה לע ולם ו ע "י זיווגם יחד מטשטשו‬
‫על מ א ו א ול י מצדם באי ם היסורין לא על צ ד חיוב עון התחתוני ם גם זה‬
‫אינו כי אדני שהוא הדיין לא ר אה לא רצה בתועבותיה ם ובקלקול הדין‬
‫כ י אחר שהם רצועו ת המלקות אין הרצועה פועלת כ י אם ע "י הדיין‬
‫ואל כל אשר יחפו ץ י ט נו‪:‬‬

‫קנט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לח‬ ‫אדֹנָ י ‪$‬ל ֹא ִצּוָ ֽה׃‬
‫לז ִמי ֶז ה אָ מַ ר  ו  ֶַּת ִהי ֲ‬
‫לט‬ ‫ִמ ִ ּפי עֶ ְליֹון  ל ֹא תֵ  ֵצא ָ ֽה ָרע ֹות וְ הַ ּֽטֹוב׃‬
‫מַ ה־ּיִ ְתאֹו ֵנן  אָ ָדם  ָחי ּגֶ בֶ ר עַ ל־חֲטָ ָ ֽאו׃‬
‫רש"י‬
‫וגו' ‪ -‬ואם באתי לומר לא מידו‬ ‫)לז( מי זה אמר ותהי וגו'‪) :‬לח( מפי עליון‬
‫באה אלי הרעה הזאת מקרה היא שהיה לי‪ ,‬אין זאת‪ ,‬כי אם בין רעות בין טובות מי‬
‫זה אמר ותהי אם ה' לא צוה ומפיו לא תצא הן רעה הן טובה אבל מה יש להתאונן‬
‫אדם חי גבר על חטאיו כל איש ואיש יתאונן על חטאיו כי הם המביאים עליו‬
‫‪ -‬אמר רבי יוחנן מיום שאמר הקב"ה )דברים ל'(‬ ‫הרעה‪ :‬מפי עליון לא תצא‬
‫ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב וגו' לא יצא רעה וטובה מפיו אלא הרעה‬
‫באה מאליה לעושה רע והטוב לעושה טוב לפיכך מה יתאונן למה יתרעם האדם‬
‫אם לא על חטאיו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫לתרץ קושיא עצמית שיש לבעל דין להקשות ולומר אי‬ ‫)לז‪ ,‬לח‪ ,‬לט( בא‬
‫הכי כמה דאמרת שכל היסורין באים במדה במשקל ובמשורה מאת‬

‫ההנהגה העליונה תימה איך בהגיע הרצועה ללוקה למה אין מדה זו‬

‫מעכבת ואוחזת הרצועה כאם המרחמת על בניה כשהם לוקים מאת אביהם‬
‫כמנהגת הטוב רק בדבר העגל וכדאיתא בפ' כי תשא שהקב"ה ושכינתיה‬

‫בעצם אחד לעולם אני ארים את המטה ואת תאחזי הרצועה מאחרי‪ ,‬אמנם‬

‫בעגל לא היה כן ולא הגינה עליהם לפי שחטאו כנגדה ונגעו בכבודה‬
‫כמש"ה וימירו את כבודה דהיינו הכבוד העליון בתבנית שור לכך לא אחזה‬

‫הרצועה מבתר כתפוי דמלכא כדאיתא התם אמנם בשחר הגזרות הבאות‬

‫קס‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לעולם הם בעצה אחת להקל מכת המוות וכן נמי בתיקונים אחרונים תיקון‬
‫ה' איתא וז"ל ולית פקודא דלית לה רשו לאגנא עליהם דאית חובין דדיינין‬

‫לה בדינין חמורים לנשמתא וייתי מצוה דאיהי מטרוניתא כגון מצות ציצית‬

‫ואגינת עלה ופרישת גדפתא עלה ולית רשו למקטרגא לקרבא תמן וכו'‪ .‬א"נ‬
‫בעניין החורבן למה לא הגינה עליהם כדי שלא יבואו הגזרות באף ובחמה‬

‫ובקצף גדול עד בלי השאיר שריד ושארית בארץ כמו שדרשו רז"ל נ"ב שנה‬

‫לא פרח עוף על ארץ ישראל שנאמר מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו‬
‫כלומר אחר שמי‬ ‫כמנין בהמ"ה התמהא‪ .‬תירץ ואמר מי זה אמר ותהי‬
‫שהוא הבינה ובית דינה שהם המדות התחתונות י"ב בחינות כמנין זה‬

‫כדאיתא בפ' ויחי חסד חסדים גבורה גבורות נצח נצחים הוד הודות הם י"ב‬
‫תו כל אינון שית סטרין כל חד אוזיף לחבריה הם י"ב או כלך לדרך זו ראובן‬

‫בחסד או"ר ב"ן שמעון בגבורה ש"מ עו"ן לוי בת"ת הפעם ילוה אישי אלי‬

‫יששכר וזבולון בנצח והוד‪ ,‬ביסוד יוסף ברזא דעייל‪ .‬בנימין כד נפיק‪ ,‬יהודה‬
‫במלכות‪ ,‬דן ונפתלי תרין פרקין דתרין פרקין אמצעים דדרועין‪ ,‬גד ואשר‬

‫תרין פרקין דתרין ירכין בסוד וכל אחוריהם ביתה כמבואר כל זה בפ' ויצא‬

‫ובכמה דוכתיה הרי י"ב שבטין וכולם הסכימו עם הבינה לכלות עליהם‬
‫הרעה ואחר שהם פה אחד באמירה אחת והסכמה אחת אמרו והסכימו בזה‬

‫כאילו נהיתה הרעה‬ ‫וזהו מי זה יחד אמרו באמירה אחת ומיד ותהי‬
‫בפועל באופן שאין אחריה חרטה אם כן כיצד המלכות תעכב ותאחוז‬
‫לשון שיתוף כמו שארז"ל כל העולם לא‬ ‫הרצועה ולכך אדני לא צוה‬
‫נברא אלא לצוות לזה לא נשתתף לעכב הרצועה כמנהגה והטעם כדמסיים‬

‫בה בתיקונים בסי' הנז' וז"ל ואית חובין דמטרוניתא לית לה רשו לאגנא‬

‫קסא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עלייהו הה"ד מעם מזבחי תקחנו למות עכ"ל‪ ,‬והכא כלהו חובין הוו ע"ז וג"ע‬
‫היינו מקצה השמים מי בינה עד‬ ‫וש"ד עד אין ק"ץ‪ .‬אי נמי מי זה אמר‬
‫קצה השמים ז"ה יסוד כל ו"ק מן העולם ועד העולם הסכימו להחתים הגזירה‬

‫להחזיר הרצועה מה תאמר כמו שה' צבאות‬ ‫פה אחד לכך אדנ"י לא צוה‬
‫יעץ הוא וצבאותיו יעץ ומ"י בינה יפר הגזירה כמו כן כשה' צבאות ומ"י גם‬

‫כן יעץ‪ ,‬כתר עליון יפר במדת רחמים הפשוטים ובחסדיו הגדולים וכמו אם‬

‫עונות תשמר יה הא יהו"ה ואם לאו מי יעמוד כדפירש בזוהר ריש פ' בלק‬
‫קיי"ל שהכתר אינו‬ ‫תירץ ואמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב‬
‫מתגלה ומשתתף בהנהגות התחתונות כמו שפי' מורי זלה"ה בפי' האדרא‬

‫דהאזינו כי שם גלה ר"ש דעתו ואמר עתיקא קדישא דכל עתיקין סתימא‬
‫דכל סתימין אתתקן ולא אתתקן אתתקן בגין דקיימא כלא ולא אתתקן בגין‬

‫דלא שכיח כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי ואינון נהורין‬

‫מתלהטין אזלין ומתפשטים לכל עיבר כבוצינא עילאה דמתפשטין מיניה‬
‫נהורין לכל עיבר וכו' ומה דאמרו חברנא בספרי קדמאי דאינון דרגין‬

‫דאתבריאו דעתיקא קדישא דאתגלי בהו כל חד וחד משום דאינון תיקונין‬

‫דעתיקא קדישא לאו השתא עידנא להני מלין דהא אמינא לון באדרא‬
‫קדישא ואמינא מה דלא ידענא הכי ואסתים בלבאי מלה והשתא אנא‬

‫בלחודאי אסהדנא וכו' ופי' מורי זלה"ה כי בחינה ראשונה אינו מתגלה כלל‬

‫במדות אלא אותו הט' נהורין שהם ט' שבכתר והדעת משלים העשר ור"ש‬
‫באדרא דנשא שאמר שמתגלה אינו לפי סברתו אלא אליבא דספרי קדמאי‬

‫אמנם ליה לא סבירא ליה וזה שאמר ואמינא מה דלא ידענא הכי כלומר מה‬

‫דלא סבירא ליה נקטינן שמה שאינו מתגלה אינו מתגלה ומה שמתגלה אינו‬

‫קסב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אלא לטובה כעין עינא פקיחא דלא נאים שלעולם השגחתו מתמדת וכן‬
‫שאר התיקונים דבכתר וי"ג תקוני דיקנא כלם רחמים פשוטים חסדים‬

‫לומר די בשיעור זה ולא‬ ‫גמורים וז"ש מפי העליון לא תצא הרעות‬
‫יתמשכו הגזירות עוד שאם היה אומר די לרצועה שתלקה נראה שכבר‬
‫הסכימה דעתו בהכאות הקודמות וזה אינו כי כבר הוכחנו שאינו משתתף‬

‫לשון רבים שהכוונה לומר אינו נזקק‬ ‫לפעולת הדין כלל ודוק אומרו הרעות‬
‫בעניין הרעות כשהם רבות לגזור ולומר די במקצתה לסבה הנז' ואפילו‬
‫שיסכים ברע אחד לגבי דידיה רעות רבות איקרון אם כן כיצד ימשיך‬

‫הרצועה מבתר כתפוי דמלכא ולומר די וכן מדת הטוב אינו צריך שיצא‬

‫לעולם שמדת טובו מתחילת אצילותו ממשיך בסוד עינא פקיחא טוב עין‬
‫הוא יברך ולא פסיק לעלמין ולכן קרא לו הטוב ולא טובות כי אחר שכל‬

‫טובותיו מיום שהתחילו שוב לא נפסקו טוב אחד לבד יקראו א"כ מעתה לא‬

‫תקשי אמאי לא מיחה וצוה לאחוז ברצועה כי מפיו לא יצא הרעות והטוב‬
‫כאמור ואחר שעתה תירצתי לך קושיתך שאין בידה של מדה זו לבטל‬

‫הגזירה לפי שכל המדות העליוניות הסכימו בדין ולכך אדני לא צוה‬
‫כאמור וגם כתר עליון אע"פ שהוא אדון הכל ויש בידו למחות ולא מחה‬
‫כלומר כמה וכמה‬ ‫לסבה הנז' א"כ מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו‬
‫יתאונן אדם חי מי שהוא צדיק ולא רשע שהוא מת וכן גבר שגובר על יצרו‬

‫כמה יתאונן על חטאיו כי כל מה שהוא גדול יצרו גדול ממנו ופגמו יותר‬
‫גדול שכפי מחצב נשמת כל אחד ואחד כך ההוא הפגם וכדאיתא בתיקונים‬

‫אדם קדמאה מאחר דאתגזר נשמתיה תמן חב ולכן אחר שלבטל הגזירות‬

‫אין מי שיבקש עלי רחמים ואם אין אני לי מי לי נחפשה דרכנו ונחקורה‬

‫קסג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מ נ ְַח ְּפ ָׂשה ְד ָר  ֵכינּו  ְ ֽונ ְַח ֹק ָרה וְ נָׁש ּובָ ה‬
‫עַד־יְ הוָ ֽה׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ג' כנוים כלם שוים לטובה כנודע‪:‬‬ ‫וגו' ודוק אומרו אד"ם ח"י גב"ר‬

‫)מ( נמשך אחר דבריו הקודמים מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו‬
‫כי אחר שפגם ועלבון עונותיו הגיעו עד למעלה ראש מטיבור הארץ עד‬
‫מקום שאין הפה יכול לדבר כמה יתאונן ויבכה וידאג על חטאיו אמר עתה‬
‫אם תרצה לידע מקומות הפגם ועלבון עונותיך עד היכן הגיע נחפשה‬
‫דרכינו נחפיש הדרכים העולים מן הארץ הלזו עד מקום גבוה רשות היחיד‬
‫ונחקורה חקירה אחר החיפוש והפשפוש ותרא את כל המקומות אשר‬
‫פגמת ואח"כ ונשובה עד ה' שאם לא תדע במה פגמת ועד כמה פגמת‬
‫והעלבת בעונותיך לא תהיה תשובה שלמה ועוד שכמעט קט מן התשובה‬
‫שעשית יאמר לך הזקן וכסיל די לך במה שעשית כי כבר עשית תשובה‬
‫כפלים בכל חטאותיך אמנם אחר שתחקור ותחפוש כל הדברים הפוגמים‬
‫והעולבים מתחת ידיך תשוב עד ה' כי עד שם הגיע הפגם כמו שנבאר‬
‫בסמוך וצריך שעד שם תגיע התשובה ולכן באתי להעירך בכמה דרכים‬
‫פוגם האדם ומעליב בחטאתיו ממה שיכולתי ללקט בדברי מורי זלה"ה‬
‫ובספרי הזוהר והתיקונים וקצת מדרשים דע שהעלבון הנעשה מחטאת בני‬
‫ארם מגיע עליהם רעה גדולה וכמו שאמר הכתוב חטאים תרדף רעה‬
‫ביסורין ומיתת בנים קטנים שהם חשובים כגופו גם לאחרים כמ"ש וחוטא‬
‫אחד יאבד טובה הרבה כגון שהיה העולם בכף מאזנים חטא והכריע לכף‬
‫חובה אוי להו שהכריע עצמו ואחרים לכף חובה‪ :‬גם פשטה הנגע בקירות‬
‫הבית הקדוש והריסת המזבחות וכלי הקודש והכרובים וארון האלקים נלקח‬
‫ושפיכת דם חסידים והגרושין והגזרות והגליות והצדיקים נתפסים בעון הדור‬
‫קסד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כל זה גורם החוטא ומגיע עלבונו אליו ולאחרים הלא יצעקו אלה עליו‬
‫שהביא עליהם הרעה והעלבון הגדול הזה‪ .‬גם לבעלי חיים כי ע"י העון ועצר‬
‫את השמים ובכן גם בהמות שדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא‪ ,‬גם לשרי‬
‫נהרות ומעינות ודשאים וצמחים מגיע העלבון כי נהר יחרב ויבש ומעין‬
‫נרפש ומקור משחת ובכן אין דשאים ואין צמחים ונמצאו שליטתם ומשטרם‬
‫בארץ להכות לעשב ואומר לו גדל בטל וגינאי נהרא יוכיח שאמר לו ר'‬
‫פנחס בן יאיר ואם לאו גוזרני שלא יעברו בך מים לעולם נמצא שעלבון הוא‬
‫לו שיחרב ויבש הרי פגם ועלבון דרך כלל מגיע לעשיה גשמית‪ :‬גם לעשיה‬
‫רוחנית שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם כדאמרו ז"ל במעשה קרח‬
‫שמש ירח עמד זבולה מאי בעי בזבול וכו' ולא עוד אלא שבכל יום מכין‬
‫אותם וגו' גם לשבעה כוכבי לכת וממונים ומנהיגים עולם בחסד וברחמים‬
‫ובחטאת בני אדם מחלישים כחם ואינן מנהיגים כי אם בעלי הדין גם‬
‫למלאכים השוכנים באוירים ושברקיעים שבכל אויר ואויר ובכל רקיע ורקיע‬
‫כמה מלאכים ממונים לקבל תפלתן של ישראל בסטר מזרח גזרדיא ועמים‬
‫כמה סרכין ממנן דמחבאן לההיא צלותא וכן לסטר דרום ולד' סטרין כלם‬
‫מנשקים לאותה תפלה ואומרים לה קב"ה יחוס לקבלך ועלך יתמלי רחמין‬
‫וכן אם המתפלל הוא על שונאיו אשר רדפוהו עולה תפלתו לצד צפון פתחו‬
‫ואמרי מרך ירמי שנאך לקמן וכו' וההיקש על זה בכל ז' רקיעים וכדאיתא‬
‫בארוכה בפ' ויקהל ואתה בן אדם הביטה וראה חרפתך ובושתך שכמה‬
‫מחנות קדושים התקין לך ה' אלקיך להנאתך ולטובתך להכניס תפלת יתוש‬
‫נטוש מאוס תשוש הכח והנך רואה בעיניך כי המלאכים הללו אין להם‬
‫מלאכה אחרת כי אם לקבל ולעטר לנשק תפלתך והיה כי יחטא ואשם לא‬
‫נמצא מתיש כחן כי אין תפלתו נכנסת ולא נשמעת ונמצאו בטלים‬
‫ממלאכתן אשר המה עושים אין לך עלבון גדול מזה‪ ,‬ולא זו בלבד אלא גם‬
‫בעולם היצירה עולם המלאכים בפתח היכל ראשון לבנת הספיר שם מלאך‬
‫טהרי"אל העומד לקבל תפלת היחיד אם היא הגונה מכניסה לפני המלך‬
‫לדורון ואם לאו דחי לה לבר‪ ,‬גם למעלה מפתח זה יש שערי דמעה וכשעולה‬
‫קסה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫איזו תפלה בדמעה מזדמן אופן אחד שרוכב על ת"ר חיות גדולות ונוטל‬
‫אותה תפלה באותם הדמעות ונרשמים בההוא פתחא וכו' וכשהאדם חוטא‬
‫כל הכחות הללו בטלין ממלאכתן‪ ,‬גם לחיה אחד הנקרא בזק שמתקן כל‬
‫התפלות המעכבות בחד רקיע עד שבא סנדלפון שנוטלם וקושרם עטרה‬
‫בראש צדיק וכן כל התורה והמצוה הנעשית בלילה אם יחטא האדם ולא‬
‫יתפלל מה יגיע לידו לקשור עטרה מסטרא דיליה כי איננו גם למלאכים‬
‫אחרים מגיע הפגם כמ"ש ויראו בני האלקים את בנות האדם וירדו לתקן‬
‫ונתקלקלו גם לחשמל אחד ששמו אורפניאל שבהיכל עצ"ם השמי"ם מגיע‬
‫עלבון החוטא דכד אסגיאו זכאין החשמל הזה מאיר ומזהיר במיני מאורות‬
‫כמנין חשמ"ל וסי' באו"ר פנ"י מלך חיים וכד אסגיאו חייבין אתחשך ואז כל‬
‫העולם בדין הביטה וראה את חרפתך‪ ,‬גם לד' אופנים שבהיכל נוגה מגיע‬
‫עלבון כשהנשמה היא חוטאת נטלין דינה מהיכל הזכות ויוצאים חוץ להיכל‬
‫ממקום קדושתם להלקותם וכן כשאלו הד' אופנים מנדין לאדם המוציא דבר‬
‫נבלה מפיו ומכריזין פלוני מנודה הוא אזדהרו בפלניא דנזיפא לאו עלבונה‬
‫איהו גבייהו דהא אמרי בגמרא אמר רבי יהושע בן לוי מעולם לא נמניתי‬
‫לנדות שום אדם ורבי פלוני היה נוהג נדוי בעצמו קודם ואח"כ היה מנדה‬
‫לחייב נדוי ולא עוד אלא גם לכחות קדושים הנקראים רצים שהם במקום‬
‫אחד שנקרא תא הרצים שמלאכתן לרוץ להגין על ישראל משאר עמים‬
‫ולהלחם עמם והם רצים לקראת רצים אחרים דסטרא אחרא למהר איזו‬
‫גזרה רעה על שונאיהם של ישראל וסימנם הרצים יצאו דחופים וגו' והעיר‬
‫שושן צהלה ושמחה וכשאלו גוברים והעיר שושן נבוכה והנה הכח שיש‬
‫לאלו הרצים קדושים לרוץ הם תורה ומצוות התחתונים העושים בהליכת‬
‫ובמרוצת הרגלים כגון למהוי רהיט לפרקא וכיוצא וכשהאדם אץ ברגלים‬
‫וחוטא מחליש כח אותם הרצים ורצים דסטרא אחרא קורמים ונמצא זה‬
‫החוטא יאבד טובה הרבה‪ ,‬גם למלאכים המלוים לאדם מגיע עלבון‬
‫שמתאבלים עליו כשהוא חוטא כדאיתא בסבא פ' משפטים גם לע"ב‬
‫סנהדרין שבהיכל הזכות אם זה חוטא במקום שהטייתם לטובה הטייתם‬
‫קסו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לרעה וגם ענוש לצדיק לא טוב ועלבון הוא להם לעשות באופן שיטו‬
‫להנהגת הדין‪ ,‬גם בהיכל אהבה שהיו באים שם הנשמות וכד גרמו חובין‬
‫ואיתחרב בי מקדשא לא עאלו תמן נשמתין אחרנין‪ ,‬גם בהיכל זה יש כוחות‬
‫קדושים שנקראים גפנים ורימונים שכל מגמת פניהם להכניס אהבה בין‬
‫ישראל לאביהם שבשמים ויורדים בשעת ייחוד ק"ש ועולים ומעידים‬
‫וכשאדם חוטא ובמקום ייחוד עושה פירוד כמה עלבון הגיע להם שאין להם‬
‫פרי להליץ גם בהיכל הרצון ששם מרכבו ארגמן וכד גרמהו חובין ואתחריב‬
‫בי מקדשא בא מיכאל אפוטרופסא רבא דישראל להליץ טוב והיתה טענתו‬
‫תבירא קמי סטרא אחרא כמש"ה השיב אחור ימינו מפני אויב‪ .‬גם בהיכל‬
‫קדש הקדשים ששם תרין כרובים מ"טט וס"נדל שעל ידם נעשה הייחוד‬
‫בימות החול והעונות גורמים שלא יהיו פניהם איש אל אחיו ומנהיגים‬
‫העולם בדין וכדאיתא בפרשת אחרי מות שהיתה שנת בצורת וראה רבי‬
‫שמעון שהכרובים לא היו פנים בפנים ולא זו בלבד אלא גם לעולם הבריאה‬
‫סוד כסא הכבוד מגיע הפגם שהנשמות חצובים משם וכד אסגיאו חייבין‬
‫בעלמא אינן נמשכות משם ועוד שהפגם הנעשה מהעונות פוגם בשורש‬
‫נשמתו של חוטא דהיינו בכסא וכביכו"ל אין הכסא שלם וכדאיתא בתיקונים‬
‫דף ג" וכורסייא דיליה פגימא בחובין דישראל‪ .‬גם לאדם מלכות הרוכב על‬
‫הכסא מגיע העלבון כמ"ש ובפשעכם שלחה אמכם וכן נשבע הקב"ה שלא‬
‫יכנס בירושלם של מעלה וכו' וכן מיומא דאתחריב מקדשא חדוון לא הנעל‬
‫קדמוהי והמלאכים כשהם משוררים הם משוררים לבר כמבואר בפ' ויחי וכן‬
‫כד אסגיאו זכאין נקרא שדה של תפוחים בסוד העושר וכד אסגיאו חייבין‬
‫נקרא שדה ענתות כמ"ש עניה ענתות כמבואר שם וכן בפ' תרומה האי עת‬
‫סלקא ונחתא בגינייהו דישראל ואינה מתייחדת כמ"ש ונרגן מפריד אלוף‬
‫א"ל פ"ו כמנין אלקים מפריד חסד אל מאלקים העולה פ"ו‪ .‬גם מצד העונות‬
‫הנשמות שהם בקרבה באים ח"ו להיות נפלים בסוד היום הרת עולם היום‬
‫יעמוד ההריון שלא תפיל כדפירש מורי זלה"ה בפירוש תפלות ראש השנה‬
‫ולא זו בלבד אלא גם אל היסוד שבמקום שהיה נקרא נהר פלגיו ישמחו עיר‬
‫קסז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אלקים נקרא נהר יחרב ויבש‪ :‬גם מצד העונות נסתם השביל הפתוח ונפתח‬
‫הסתום וטועמת מר ממות‪ ,‬גם גורם לו ניסה בסוד ותנח בגדו אצלה וינס‬
‫בסוד עקרב פוסק עקרביתא עק"ר בית"א‪ :‬ולא זו בלבד אלא גם אל נצח‬
‫והוד שתי שקתות המי' ההוד נהפך למשחית כמ"ש והודי נהפך עלי‬
‫למשחית הו"ד דו"ה כל היום דוה ובזה נצח ישראל המנצח נצחוהו וזהו סוד‬
‫שרק"ו ויחרק"ו שן שהחירק הוא בנצח והשרק הוא בהוד כדפי' בתיקונים‬
‫תיקון ע' ונהפך השפעתם לאויבים ולא זו בלבד אלא גם אל הת"ת שמסתלק‬
‫למעלה אל הבינה או אל הכתר מעשנן של אלו בסוד ואתה ה' אל תרחק‬
‫והוא סוד הו"י וא"י כדאי' בפ' אחרי מות‪ ,‬גם אל התורה כי נתחשכה‬
‫ונתלבשה בעון אדם הראשון גם לכ"ב אותיות הרשומים בנשמה כדאיתא‬
‫בפ' פקודי כשהאדם חוטא פוגם אותם כי על ידם נברא כמבואר בספר‬
‫יצירה המליך אות פ' וקשר לו כתר בראשו ולכך תקנו הקדמונים לומר‬
‫הוידוי בדרך אלפא ביתא אשמנו בגדנו כדי שיתקן האותיות שפגם‪ ,‬גם אל‬
‫הגבורה כי בעון התחתונים כללות החסד שנכלל בה מהפכו לדין ומנהיג‬
‫העולם בדין שנותנת כח לחיצונים שיפעלו הדינין וזה עלבון הוא לה‬
‫להתקשר בגבורות חיצונות‪ ,‬גם אל החסד ש מדתה לגמול חסד לעולם‬
‫נפרעת ממדתה ומסכמת בגבורות והדין גובר על החסד והחסד נכנע תחת‬
‫דיני הגבורה‪ ,‬גם לאבות הם דמיכין על חובי עלמא כמ"ש פ' ויחי וכל שכן‬
‫שאר הצדיקים ששולטת עליהם השינה כדי שלא ישגיחו ויתפללו על העולם‬
‫ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהוא אם הבנים מסתלקת מעליהם‬
‫ונעלמת בחכמה בסוד ס' כמבואר ריש פ' תרומה בדרוש אפרסמון אפריון‬
‫כמו שפירש בתיקונים גם כן שלח תשלח תרין תירוכין ותלכן שתיהן נעמ"י‬
‫ורו"ת‪ :‬גם אל החכמה בסוד ויתעצב אל לבו מקום המחשבה וכדאיתא‬
‫בתיקונים אדם קדמאה שהוא בחכמה מאחר דאתגזר נשמתיה תמן חב‬
‫מכאן ולהלאה דברו בהן ברצוא ושוב‪:‬‬

‫קסח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בן אדם עד היכן הגיע עלבונך מה לך נרדם קום משנתך ותחפש‬ ‫הראית‬
‫דרכיך הללו שפגמת ותחקור בדרישה וחקירה ושוב עד ה' אלקיך עד מקום‬
‫אחד מג'‬ ‫שפגמת וזהו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'‬
‫ראשונות כי משם תוריד מים טהורים ותטהר את כל הכתמים והפגמים וזהו‬
‫תשובה תשוב ה' כלומר תשוב ה' כלומר תשוב ה' לו' והו' לה' ראשונה וה'‬
‫לי' וזהו נשא לבבנו אל כפים כמו שנבאר בע"ה והנה עד הנה פירשנו‬
‫הפסוקים דרך כלל אמנם דרך פרט יותר אפשר לפרש ודוק ותשכח‪:‬‬

‫שהנשמה מסעותיה היו כעין מסעות האצילות והתורה ושלשתן אזלין‬ ‫דע‬
‫כחדא האצילו"ת והתור"ה והנשמ"ה והעניין כי המלכות כשנתאצלה וירדה‬
‫מאת פני מאצילה בכל מסע ומסע היה נחתם שורשה ודיוקנה שם על דרך‬
‫שימני כחותם וכו' וכדאיתא בתיקונים כד אתנטילת מחכמה אתקריאת וכו'‬
‫כד אנטלית מבינה אתקריאת וכו' עד בואה אל מקומה כי נתרבתה‬
‫ונשתרבבה ומתחתמת כי כן דרך הרוחניית אינן נעתקים ממקום למקום‬
‫אלא משתרבבים והולכים וכמו כן התורה ירדה מאת פני הכתר ונשאר‬
‫שורשה ודיוקנה שם ומחמד עיני כל ספירה וספירה היא בחינת התורה שבה‬
‫וכן נמי כשירדה מהספירות התחתונות בכל אחד נשאר שורשה שם והיא‬
‫הבחינה המובחרת שבספירה וכן כשירדה בעולם הבריא"ה יציר"ה עשי"ה‬
‫עד רדתה למטה וכמו שהאריך מורי זלה"ה בהקדמותיו בספר אלימה בפסוק‬
‫ה' קנני ראשית דרכו וכו' וכמו כן הנשמה ממקום מחצבה הנשמה מבריא"ה‬
‫רוח מיציר"ה נפש מעשיה ואי זכה יתיר יהבין ליה נפש ממלכות רוח מת"ת‬
‫נשמה מבינה כשנשתלשלה משם ולמטה בכל ספירה וספירה נשאר שורשה‬
‫ודיוקנא שם וכן משתלשלת ונחתמת בכל העולמות בריאה יצירה עשיה עד‬
‫בואה לעולם השפל האפל הזה והנה כשהאדם מטיב דרכיו נעשים כל אותם‬
‫השרשים של נשמתו צנורות להארה עליונה וזהו סוד והתהלכתי בתוככם‬

‫קסט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫והוא סוד חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן שאמר הקב"ה לירבעם‬
‫ואמר מי ילך בראש אמר הקב"ה בן ישי אי הכי לא בעינא הכוונה שדוד‬
‫יהיה ראש הצנור ותחתיו יהיה שורש נשמתו של ירבעם דמיון עשרה‬
‫ראשונים הבאים לבית הכנסת שנעשים עשרה צנורות לקדושה והבאים‬
‫אחריהם שואבים מתחת ידם של אלו וירבעם גסותו טרדו מן העולם שהיה‬
‫נראה כנקבה מקבלת מדוד שהוא בראש במדרגת זכר אמנם כשהאדם‬
‫חוטא בחטאו פוגם כל אותם שרשי נשמתו ונסתמים אותם הצנורות ואין‬
‫מימי ההשפעה זוחלים בהם וזהו שאמר בתיקונים ובכמה דוכתי גרים למהוי‬
‫ההיא נהר יחרב ויבש מסטרא דנשמתין שחת לו לא וכו' וזהו סוד נגע‬
‫צרעת ומתרגמינן מכתש סגירו שסוגר הצנורות לבלתי תמשך בהם‬
‫ההשפעה כדפי' בפ' תזריע והנה כשהאדם מטיב דרכיו אותם שורשי‬
‫נשמתו הנחתמים בכל המקומות נעשים לו דרכים נתיבות ומסילות שדרך‬
‫בם יעלה אל מקומו הראשון כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ואם הוא‬
‫רשע ופושעים יכשלו בם‪ ,‬ובעת שהאדם מתעורר בתשובה ומעורר מים‬
‫בוכים שמוריד דמעות על עונותיו מעורר מים עליונים מהלבנון העליון‬
‫ויורדים זרם ושטף מים רבים ומרחצים כל אותם הכתמים והפגמים שפגם‬
‫בכל בחינה ובחינה וזהו אם רחץ ה' את צואת בנות ציון וזרקתי עליכם מים‬
‫טהורים וכו' ואותם אבני נגף וצור מכשול שסגרו מעברות המים באותו זרם‬
‫נשטפים ונשפכים מהמקור ההוא ויורדים ומתגלגלים על ראש השעיר בסוד‬
‫ונשא השעיר עליו כל עונות תם כמבואר בזוהר ולכך איתא בתיקונים כל‬
‫תפלה שאין בה וידוי יש בה קטרוג והטעם כי אין לקליפה חלק בה כי אם הוידוי‬
‫ואם אין וידוי אז מקטרג ואיוב יוכיח שקטרג עליו שהיו כל קרבנותיו עולות כלם‬
‫לגבוה ואין לו בהם חלק וכמו כן כשאין וידוי שגורם רחיצת הפגמים ואותם מים‬
‫שופכים נוטל לחלקו ועתה אינו עולה לקטרג‪:‬‬

‫קע‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־אל‬‫מא נִ ָּׂשא ְלבָ ֵבנּו  אֶ ל־ּכַ  ָּפיִ ם אֶ ֵ‬
‫ׁשעְ נּו  ּומָ ִ רינּו אַ ָ ּתה ‪$‬ל ֹא‬
‫ּבַ ּׁשָ ָ ֽמיִ ם׃ מב נַ ְחנּו פָ  ַ‬
‫סָ ָ ֽל ְחּתָ ׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כשאנו נושאים את כפינו אל השמים נשא אף‬ ‫)מא( נשא לבבינו אל כפים‬
‫‪ -‬אל העננים‬ ‫לבבינו עמהם לשוב להשיב לבבינו לפני המקום ב"ה‪ .‬ד"א אל כפים‬
‫אל שמים כמה דאת אמר )מלכים א יט( והנה עב קטנה ככף איש עולה וכן )איוב‬
‫לו( על כפים כסה אור‪ ,‬ומדרש רבותינו נשא לבבינו באמת להקב"ה כאדם הרוחץ‬
‫בנקיון כפיו שמשליך מידיו כל טינוף כי מודה ועוזב ירוחם והמודה ואינו עוזב‬
‫‪ -‬זה דרכינו על ידי יצר הרע‪:‬‬ ‫כטובל ושרץ בידו‪) :‬מב( נחנו פשענו ומרינו‬
‫‪ -‬ולך היתה נאה הסליחה כי כן דרכך‪:‬‬ ‫אתה לא סלחת‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אותם הדרכים‬ ‫)מא‪ ,‬מב( ועתה נבא בביאור הפסוקים נחפשה דרכינו‬
‫שהם דרכינו ושורשי נשמותינו המושרשות בעולמות העליונות שהם נעשים‬
‫דרכים ומסילות לעלות הרמתה נחפש העונות אשר פגמנו בהם שם לטהר‬
‫אותם וכיצד נחפשם על דרך חקירה שאנו נעשה כאן במעשינו לידע עבירה‬
‫זו פוגמת במדה זו ועבירה זו במדה זו כמו שחלקם החסיד הר"י קנפאנטון‬
‫זלה"ה בתפלה נוראה שסדר במדה זו כך וכך מצוות ובזו כך וכך וזהו‬
‫כי כן צריך לפשפש ולחקור כדי שנוכל לשוב וכדפי' בשיר‬ ‫ונחקורה‬
‫השירים מהזוהר‪ ,‬צריך בר נש למנדע רזין בנשמתיה ומאן ההיא נשמתה‬
‫דאית ביה ועל מה אתא לעלמא אם לא תדעי לך צאי לך וכו' ובזה‬
‫שלא יהיו ענני עונינו מבדילים בינינו לבינו‬ ‫שנחקורה ונשובה עד ה'‬

‫קעא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דהיינו סוד האצילות כלו י' חכמה ה' בינה ו' שש‬ ‫אלא נשובה עד ה'‬
‫קצוות ה' מלכות שבכל אלו הבחינות נשתלשלה הנשמה כאמור‪ ,‬וכיצד‬
‫שתי הלבבות יצה"ט ויצה"ר שכן כך תהיה התשובה‬ ‫נעשה נשא לבבנו‬
‫יהיה‬ ‫עד שיחזור הקטיגור לסניגור באופן שכשנשא כפינו אל אל בשמים‬
‫בכפינו יצה"ט ויצה"ר שיחזור הקטיגור סניגור ויעשו הזדונות זכיות ונעלה‬
‫שהיא הבינה שהם התשובה הגמורה‬ ‫תרין לבבות עד אל אל בשמים‬
‫והיא הנקראת אלקינו שבשמים אלקינו בינה הרוכב על שמים א"ש ומי"ם‬
‫מלכות שהיא צור לבבי וחלקי וטוב לב וכן היא‬ ‫חג"ת אי נמי נשא לבבנו‬
‫שהם תרין‬ ‫לב וחיות כל העולמות ונשא אותה ונרומם אותה אל כפים‬
‫דרועין הרי זה בתשובה גמורה שתשוב ה' אל בין תרין דרועין שהם י' חסד‬
‫דתמן נחית חכמה בסוד הרוצה להחכים ידרים‪ ,‬ה' צפון דתמן נחית בינה‬
‫וביה הרוצה להעשיר יצפין כדאיתא בתיקונים ומשם אל אל בשמים‬
‫כלומר ומשם נעלה אותה מבין תרין דרועין אל הבינה ברתא לגבי אמא‬
‫וממילא שהשכינה תשוב לגבי י' הרי תשובה גמורה ה' לגבי וא"ו וא"ו לגבי‬
‫ה' וה' לגבי י' ואם תאמר למה אצטריך כל החרדה הזאת לעלות עד אל‬
‫שהיא הבינה וכי אינו די עד המלכות שגם היא נקראת‬ ‫אל בשמים‬
‫תשובה כדאיתא בפ' נשא לז"א נחנו פשענו ומרינו הוספנו על חטאתינו‬
‫פשע ומרד שיודע ריבונו ומתכוון למרוד בו ולכך אתה שהוא מלכות‬
‫כמבואר בפ' ויצא ובכמה דוכתי לא סלחת אין הסליחה עמה ולכן צריך‬
‫לעלות עוד אל מקום הרחמים על דדך שפי' בזוהר פ' בלק אם עונות תשמר‬
‫יה דהיינו מלכות דהיינו יה בארץ החיים ואם לאו הרי ה' ת"ת ואם גם‬
‫הת"ת לא ימחול מ"י שהיא הבינה יעמוד כמבואר שם ומוכרח כי שם י"ה‬
‫זה הוא במלכות כי כן נמצא שם זה במלכות כמבואר בפ' ויקהל‪:‬‬

‫קעב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מג סַ ּכ ֹותָ ה בָ אַ ף  וַ ִּֽת ְר ְּד  ֵפנּו הָ ַ רגְ ּתָ ‪$‬ל ֹא‬
‫חָ ָ ֽמ ְלּתָ ׃ מד סַ ּכ ֹותָ ה ֶ ֽבעָ ָנן   ָל‪ֽ ֵ #‬מעֲב ֹור‬
‫ימנּו ְּב ֶ ‪$‬ק ֶרב‬‫ְּת ִפ ָ ּֽלה׃ מה ְס ִ ‪8‬חי ּומָ א( ֹוס ְּת ִׂש ֵ‬
‫ָ ֽהעַ ִ ּֽמים׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬חצצת את האף להיות מחיצה בינך ובינינו ותרדפנו בו‪) :‬מה(‬ ‫)מג( סכות באף‬
‫‪ -‬הוא ניע בלשון משנה כיחו וניעו שניסח מתוך הריאה ויוצא דרך‬ ‫סחי ומאוס‬
‫‪ -‬לשון הווה הוא‪:‬‬ ‫הגרון‪ :‬תשימנו‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היא ראש א' מג' ראשי וחרשי משחית‬ ‫)מג‪ ,‬מד‪ ,‬מה( כבר ידעת שהאף‬
‫ולהיות שהתפלה בוקעת הרקיעים ועולה כדאיתא בפ' ויקהל וכמו שהוכחנו‬

‫בפסוקים הקודמים כדי לכסות הרקיעים שלא יעלו התפלות מה עשית‬
‫באותו אל כל פני הרקיעים‪ ,‬ואח"כ רדפתנו שאם היית רודפנו קודם‬ ‫סכות‬
‫שתסך פני הרקיעים היינו מתפללים ומתחננים ובורחים ממך אליך‬

‫ואח"כ‬ ‫להתכסות מחמתך בצלך אבל אתה לא עשית כן אלא סכות באף‬
‫ולא זו בלבד כי לא‬ ‫ותרדפנו ובזה השיגה הרדיפה שהרגת ולא חמלת‬
‫נסתפקת לכסות פני הרקיעים לבד שאם היה כן לבד אולי היתה איזו‬

‫מחתרת נחתרת ברקיע מאי זה צד ותעלה דרך שם על דרך ויחתר לו‬
‫אתה כסית את עצמך‬ ‫האמור במנשה אלא מלבד זה סכות בענן לך‬
‫בענן מסך מבדיל ונסתרת בהחבא במסתרים כדי שלא תעבור התפלה‬
‫וזהו מלת לך ומה גרמת בשתי הסתרות הללו גרמת שתים רעות סחי‬

‫קעג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫סחוב‬ ‫ומאוס תשימנו בקרב העמים‪ ,‬כי בהסתר ראשון גרמת סחי‬
‫והשלך אל ארץ אחרת ובהסתר שני גרמת ומאוס כי אפילו בארץ אויבינו‬

‫אף שם לא הונח לנו כי היינו מאוסים בעיניהם סורו טמא קראו לנו ולמה‬

‫אירע לנו כך לפי שהיינו בקרב עמים רבים שאם היינו תחת אומה א' אולי‬
‫היו מכבדים אותנו קצת מה בהיותינו עבדיהם אמנם היינו בקרב העמים‬
‫עבד של כמה שותפים קדרה דבי שוטפי זיל הכא קא מדחי לן וזיל הכא קא‬

‫מדחי לן ישמעאל כאריה ועשו כתחמס זה יניחנו וזה יקחנו אי נמי סכות‬
‫היינו ענני עונינו המבדילים בינינו לבינך שיכנסו בין הדבקים בין‬ ‫בענן לך‬
‫קב"ה ושכינתיה בסוד ערוה רע בין ו' לה' כדפי' בתיקונים כדי שלא תעבור‬

‫וכו' כשנעדרה‬ ‫התפלה שהיא המלכות ותתייחד עמך ובזה סחי ומאוס‬
‫הארת קב"ה בא אלינו הסחי וכשנעדרה הארת המלכות בא עלינו המאוס‪:‬‬

‫בתיקון ו' איתא בההוא זמנא דיתפני עננא מן בת עינא‬ ‫ובתיקונים‬
‫דאיהו תבלול דעינא דא קרתא רבתא‬ ‫דאתמר בה סכות בענן לך‬
‫שכינתא עילאה עתידה למימר לקב"ה למה תעמוד בחוץ ואנכי פניתי הבית‬

‫וכו' עכ"ל והכוונה כי בת עין היא המלכות מתקשטת בג' גווני עינא ג'‬

‫אבות ובזמן החורבן במקום גילה שם היתה רעדה ולבת עין זה הענן יכסנו‬
‫לעכב ההשגחה כעין תבלול דעינא המבלבל הראות וכמו כן הענן הזה‬

‫מבלבל ההשגחה וההשפעה היודדת ונוטלתו ואנו נוטלים שירי שיריים‬

‫תמצית הכל וזהו אומרו תבלול דעינא עד דקב"ה יתפני עננא מן בת עינא‬
‫ויהיו כענן בקר תזרם ורוח תשאם אל ארץ עיפתה ארץ ציה וצלמות‬

‫במצולות ים במקום שלא יזכרו ולא יפקדו ואז יחזור החתן לחופתו שתאמר‬

‫לו האם המעטירה בא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ כבר פניתי הבית בת עין‬
‫קעד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יהם ּכָ ל־ ֹֽאיְ ֵ ֽבינּו׃ מז ַּפ‪8‬חַ ד‬
‫מו ּפָ צ‪ּ $‬ו עָ ֵל(ינּו ִּפ ֶ‬
‫ּׁשבֶ ר׃ מח‬ ‫ו ַָפ(חַ ת ָ ‪$‬היָה ָלנּו הַ ֵּׁש‪$‬את וְ הַ ָ ֽ‬
‫ל־ׁשבֶ ר ּבַ ת־עַ ִ ּֽמי׃‬‫ֵי־מיִ ם  ּתֵ ַרד עֵ ִיני עַ ֶ‬
‫ּפַ ְלג  ַ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לשון‬ ‫)מז( פחד ופחת ‪ -‬כשנסנו מפני הפחד נפלנו אל הפחת שוחה‪ :‬השאת‬
‫שאייה כמו השאת‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מהתבלול ועל דרך זה סיומא דקרא אפשר לפרשו באופן זה סכות בענן‬
‫בתבלול הזה סכות את עצמך כי היא ה"א אחרונה שבשם והיא ניהו‬ ‫לך‬
‫כדי שלא תשגיח לתחתונים ותעבור חלף ושכר התפלה על דרך‬ ‫וזהו לך‬
‫שפי' המפרשים הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו שכר פעולתו אוף הכא‬

‫א"נ איתא בפ' אמור אלא‬ ‫מעבור התפלה שכר תפלה ובזה סחי ומאוס‬
‫כד קיימא עיבא ושמשא לא נהיר כדין סיהרא אתכסייא ולא נהיר וע"ד‬
‫מקמי עיבא שמשא לא נהיר כל שכן סיהרא דאתכסייא ולא נהירא עכ"ל‬

‫היינו עיבא קמי שמשא מעבור אותה ההארה‬ ‫וזהו שאמר סכות בענן לך‬
‫שלך לתפלה מלכות וזהו כדין סיהרא אתכסייא‪:‬‬

‫הם‬ ‫)מו‪ ,‬מז‪ ,‬מח( בתיקונים פי' כי הגדיל אויב זה סמאל ולפי זה אויבינו‬
‫סמאל וחיילו ולילית וחיילותיה כמנין לילי"ת ונעמה וחייליה ולילית זעירתא‬
‫וחייליה ומחלת וחייליה כמנין מחל"ת כדפירשו המקובלים והנה בראותם‬

‫שפלותינו ודלותינו והכנעתנו פותחים את פיהם לבלע את הקדש קדש‬

‫קעה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ישראל לנשכנו בשיניהם ולבלענו חיים כי בהיותינו בשלותינו היו פוצים‬
‫לבלע השפע הבא אליהם מסבתנו כגון ע' פרי החג אבל עתה אחר‬ ‫פיהם‬
‫עלינו ממש‪ ,‬גם אפשר עוד‬ ‫שאין להם השפעה מסבתנו פוצים פיהם‬
‫לפרש על הנשמות העשוקות ביד לילית היוצאות מפתח היכל לבנת‬
‫דייקא למעלה מראשינו ואחר שעושקות‬ ‫הספיר וזהו שרמז במלת עלינו‬
‫פחד על‬ ‫אותן מכניסות אותה בגופים שנעשו ע"י עבירה וזהו פחד ופחת‬
‫הנשמה הנעשקת ביד זרים תחת היותה בכבוד גדול כבת מלך עם נכרי‬
‫ימשול בה בודאי מתפחדת‪ ,‬ופחת היינו הכנסתה בגוף פחות ונבזה‬

‫הנעשה מביאה אסורה כי כמו שהיא עשוקה ונטמאת ביד אשות הזמה כן‬

‫מכ ניסין אותה בגוף חשוך שפל ואפל נעשה מביאה אסורה וראיה ממ"ב‬
‫ילדים שעשקה לילית ע"י מ"ב קרבנות פר ואיל במזבח בז' מזבחות בג'‬

‫מקומות והכניסה אותם בגופים טמאים שנתעברו אמותיהם בליל יום‬

‫פי' ואמר כנגד שניהם‬ ‫הכיפורים כדאיתא בפרשת פקודי הרי פחת ופחד‬
‫הפחד כנגד השאת שהיא הנשמה העשוקה אשר היא‬ ‫השאת והשבר‬
‫היתה נשואה ראש בת מלך בדגלים נמאסה ונרמסם‪ ,‬ופחת כנגד כניסתה‬

‫בגוף השפל והיינו השב"ר בהיפוך הבשר כדאיתא בתיקונים דף מ' ולכן‬
‫תרין פלגי מים על שתים רעות על שבר הבת‬ ‫פלגי מים תרד עיני‬
‫שהיא הנשמה הנקראת בת מלך ועל שבר עמי דהיינו הגוף החשוך‬

‫שנכנסו זה בזה וטמא טמא יקרא וזהו עמי כלשון יועם זהב‪ ,‬א"נ על‬
‫היא הנשמה הנקראת בת כמ"ש ז"ל בשעה‬ ‫שבר הרי הגוף בת עמי‬
‫שהיתה נפשו של משה מתקשה לצאת וכו' אמר להקב"ה שמא בקשו‬

‫לדחותך וכו'‪:‬‬

‫קעו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נ‬ ‫מט עֵ ִינ‪8‬י נִ ּגְ ָר(ה וְ ‪$‬ל ֹא ִת ְד ֶמה מֵ ֵא‪$‬ין הֲפֻ גֽ ֹות׃‬
‫עַד־י ְַׁש ִקיף וְ ֵי ֶרא יְ הוָ ה ִמּׁשָ ָ ֽמיִ ם׃ נא עֵ ינִ י ‬
‫ֹול ָל ה ְלנ ְַפ ִׁשי ִמ  ֹּכל ְּבנ‪ֹ$‬ות עִ ִ ֽירי׃‬
‫ֽע ְ‬
‫רש"י‬
‫)מט( מאין הפוגות ‪ -‬מאין חליפין והעברה‪) :‬נא( עיני עוללה לנפשי‬
‫‪ -‬ירמיה ממשפחת כהנים היה ואמר עיני בדמעה עוללה‬ ‫מכל בנות עירי‬
‫וניוולה פני עלי נפשי מכל בנות עירי‪ :‬עוללה ‪ -‬לשון נוול כמו )איוב טז( ועוללתי‬
‫בעפר קרני‪ :‬מכל בנות עירי ‪ -‬משפחתי יש לה לבכות מכל משפחות העיר‬
‫שהיתה נבחרת לקדושה ולעבודת הקב"ה מכל ישראל‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬

‫היינו סוד הגבורות המכונות בשם דמעות כדאיתא‬ ‫)מט‪ ,‬נ‪ ,‬נא( עיני נגרה‬
‫בזוהר פ' שמות ולא תדמה מהגרתה לפי שאין מי שיפיג צערי והעניין כי‬
‫סוד הגבורות מתפשטות ונעשית שיעור קומה א' בסוד שיעור קומת‬
‫הגבורות הנקרא איש כמבואר בפ' תזריע בסוד ה' איש מלחמה והנה‬
‫הגבורות הללו מתחילות ומצמיחות מהבינה דדינין מתערין מינה וכל‬
‫הספירות נכללים בגבורה ונקרא כלם גבורות כדאיתא בתיקונים ונקרא ז'‬
‫נהרא דאשא כמבואר בפ' אחרי מות על שם תגבורת התכללותה בגבורה‬
‫והולכים ומשתלשלים בהיכלות ומה גם בהיכל הזכות ששם מתגלים‬
‫הגבורות בעצם והיינו סוד נהר דינור המתחיל לימשך ממקום עליון ואינו‬
‫מתגלה כי אם בהיכל הזכות והולכים ומשתלשלים עד שיוצאות אל החוצה‬
‫בסוד הדינין החיצונים ומתקשרות עמהם עד שהולכים ונשפכים על ראש‬
‫רשעים בגיהנם כמ"ש ז"ל הנה סערה ה' וכו' על ראש רשעים יחול והנה‬
‫מיתוק הדינין הללו הוא מי שיודע למרט רישא דמאריה ולמיגלש‬
‫למטרוניתא בסוד מריטת השער של האיש הזה בסוד ואיש כי ימרט ראשו‬

‫קעז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫קרח הוא טהור הוא והוא נעשה בסוד התשובה המעולה השלימה העולה‬
‫לקראת הגבורות ומקררת אותם ומחזרת אותם לשרשם וזהו שרמז לו אליהו‬
‫ז"ל לר' יהודא אפתחא דלוד באותו חזיון דתרי גמלי שאמר לו עד לא מריט‬
‫דא רישא דמאריה ועד לא גליש למטרוניתא וכמו שהארכנו שם בפרשת‬
‫ויחי וזהו לדעתי מלת תשובה שחוזרות ושבות הגבורות אל שרשם‬
‫ומתמתקות בעניין תקיעת השופר ואז נעשו הזדונות כזכיות לפי שע"י‬
‫התשובה משפיעות הספירות ותשוב י' לה' וה' לוא"ו ווא"ו לה' בסוד תשובה‬
‫תשוב ה' נמצאו אותם התשובות ומעשים טובים שעושים הצדיקים‬
‫מהגרתה לילה ויום לפי‬ ‫התחתונים מפיגים תוקף הגבורות ולא תדמה‬
‫שאין הפוגות והדין הזה הולך ומתמיד עד ישקיף וירא ה' מצד רחמיו‬
‫כמ"ש למעני למעני אעשה ויפיג ההגרה והצרות ואומר ה' היינו הבינה‬
‫ישקיף ממעון קדשו ע"י הת"ת שהוא שמים א"ש ומי"ם שיתמתקו הדינין‬
‫ויתמזגו בסוד שמים הכולל חם ולח וקר ויבש וממזג ביניהם כמבואר פ'‬
‫וארא לא בעת שהכל נשפע מסוד הגבורות בלי המזגת החסד והרחמים‬
‫אלא תזיל להך גיסא ותשפיע מצד שמים כאמור והנה עיני זו עוללה‬
‫כלומר נוולה פני בהגרת הדמעות כדפרש"י ז"ל יותר ניוול וצער הגיע לי‬
‫שהם ההיכלות הנקראת בנות עיר קטנה מלכות בנות‬ ‫מכל בנות עירי‬
‫ציון בנות ירושלים והטעם הוא כי מי שהוא יותר קרוב אל האור בהעדר‬
‫האור יותר מרגיש בהעדרו ממה שמרגישים התחתונים של מטה ממנו על‬
‫דרך שפי' בזוהר הצדיק אבד למאן הוא צערא לאו דמלכא וזהו ובאו‬
‫האובדים ממאי אינון צדיק וצדק דא אביד לדא הצדיק אבד על מה אבדה‬
‫הארץ הרי שלא נקראו אובדים כי אם צדיק וצדיק הורו הרגשת הצער להם‬
‫כמו בשביל‬ ‫מכל הבחינות התחתונות וזהו מכל בנות עירי א"נ לנפשי‬
‫נפשי בסוד ויהי בצאת נפשה כי מתה כדפי' בפ' ויצא דהיינו היסוד שנסתלק‬
‫ניוולה וציערה אותו בסבת הסתלקות הנפש‬ ‫ממנה והכי קאמר עיני עוללה‬
‫יותר מכל בנות עירי כאמור‪:‬‬

‫קעח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נב צ‪ֹ $‬וד צָ (דּונִ י ּכַ ִּצּפ ֹור ֹֽאיְ ַב‪$‬י ִחּנָ ֽם׃ נג ָ ֽצ ְמת ּו‬
‫פּו־מ‪$‬יִ ם‬
‫ַּדּו־אבֶ ן ִ ּֽבי׃ נד ָ ֽצ ַ‬ ‫בַ ּבֹור  חַ  ָּיי ַוּי ֶ ‬
‫ֹאׁשי אָ ַמ ְ‪$‬ר ִּתי נִ גְ ָזֽ ְ ר ִּתי׃‬
‫עַ ל־ר ִ ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אסרו כמו צומת הגידין )שיר‬ ‫)נג( צמתו בבור חיי ‪ -‬בבית הכלא‪ :‬צמתו‬
‫‪ -‬על פי הבאר כך עשו‬ ‫השירים ד( מבעד לצמתך אישריי"טור‪ :‬וידו אבן בי‬
‫לדניאל וירמיה ראה ברוח הקדש‪ :‬צמתו בבור חיי ‪ -‬ואף על פי שצמתו בבור‬
‫חיי שאיני יכול לעלות מתוכו לא שתו לבם גם לזאת עד שידו אבן בי‪) :‬נד( צפו‬
‫מים וגו' ‪ -‬שבזמן שבא אדם במים עד מתניו עדיין יש תקוה אבל אם צפו מים על‬
‫ראשו אז אמר אבדה תקותי אבל אני איני עושה כן אלא קראתי וגו'‪ :‬צפו מים ‪-‬‬
‫אומות העולם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫פ' פנחס איתא האי צפרא קדישא היא תחות גדפהא‬ ‫)נב‪ ,‬נג‪ ,‬נד( בזוהר‬
‫דאמא עילאה מה עושין ישראל מצפצפין בקולוק שירין ותושבחן וצלותין‬
‫והיא מקבלת נחת רוח בשומעה אינון קלין דצלותין ומוציאה ראשה מתחות‬
‫גדפי דאמא אז ישראל בתקיפו דאינון קלין ממשיכין אותם עליהם וצדין‬
‫אותם וקשרין לה בקישורין דתפילין ואז מייחדין אותה ביחוד דק"ש‬
‫ובצלותא דבלחש וכו' נמצאת כי באותה צידה שצדין אותה יש לה תועלת‬
‫אמנם בזמן הגלות מעשה התחתונים נותנים כח ותוקף לאומות ולשריהם‬
‫למעלה להמשיך השכינה ביניהם כדי שתשפיע להם וזהו סוד ישראל שבחוץ‬
‫לארץ עע"ז בטהרה והוא עבר לפנינו דהיינו סוד גלות שכינה מתלבשת‬
‫באופן ואח"כ מתלבש בשר ההוא והיתה יושבת עמהם כביכו"ל בעל כרחה‬
‫והוא כדי שלא יבלעו הטלה שהיה בין זאבים בסוד מלך אלקים על גוים וז"ש‬

‫קעט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בלי תועלת מה שאין כן‬ ‫צוד צדוני כמה פעמים בגלות אויבי חנם‬
‫כי ישראל ממשיכים אותו ע"י שירין‬ ‫בישראל כשצדין אותו‪ ,‬א"נ חנם‬
‫ותושבחן אמנם אלו בחנם ממשיכים אותי עליהם בלי שום מעשה טוב ולא‬
‫סגי בלאו הכי כדי שלא יעדיפו המדה והנה בצידה זו שצדוני אויבי בסוד‬
‫אסרו וקשרו מלת צומת הגידין קשרו‬ ‫הגלות כאמור צמתו בבור חיי‬
‫בבית הסהר בור רק שהוא החיצוני שם קשרו חיי שהוא הת"ת שהוא‬
‫משפיע חיים למלכות שהוא אילנא דמותא וכדאיתא בפ' משפטים בר"מ‬
‫אמת מארץ תצמח דא מלכות ות"ת עמה דאזיל עמה בנפילו דילה וכן‬
‫בריש תיקונים פירש כצפור נודדת מקנה כן איש נודר ממקומו באופן שגם‬
‫לת"ת אשר הוא חיים שלי אסרו בבית הבור על דרך שפי' בזוהר וימררו‬
‫את חייהם זה הב"ה שהוא חייהם של ישראל וכדפירשו ז"ל והוא אסור‬
‫בזיקים אבל לא יגורהו רע דאע"פ שהוא עמי בבית הסוהר מכל מקום אין‬
‫ולא בו דהיינו אבן נגף וצור‬ ‫הפגם מגיע עדיו חלילה אלא וידו אבן בי‬
‫מכשול זוהמת הקטרוג הנזרקת באבן זו דאזדריקת מתתא לעילא וכל כך‬
‫היה כח הקטרוג כי הזוהמא ומי המרים המאררים האלה צפו על ראשי‬
‫אפילו בג' ראשונות שבי סוד הראש הגיעו עדיו ועברו עליו מים זדונים‬
‫בתמיהה וכי עד כאן הגיע הרעה שגברו המים על ראשי‬ ‫אמרתי נגזרתי‬
‫אפילו בהיותי‬ ‫וכי הוגזרתי הוטבעתי ביון מצולה לכן קראתי שמך ה'‬
‫שהוטבעתי בו להוציאני משם וזכור את הדברים אשר‬ ‫בבור תחתיות‬
‫דברתי בפסוקים הקודמים כי כל מה שאנו אומרים גלות והצער ושאר העסק‬
‫אינו בשכינתא דאצילות דבה כתיב אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן‬
‫אלא בשכינתא דבריאה כמו שהוכחנו מהזוהר ברעיא מהימנא ומעתה אין‬
‫עלי אשם‪:‬‬

‫קפ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נו‬ ‫אתי ִׁש ְמ‪  I‬יְ ה ָוה ִמּב ֹור ּתַ ְח ִּתּיֽ ֹות׃‬ ‫נה קָ ָ ר ִ‬
‫קֹולי ׁשָ ָמ‪K‬עְ ּתָ אַ ל־ּתַ עְ ֵל‪8‬ם אָ זְנְ ‪ְ (I‬ל ַרוְ חָ ִ תי‬ ‫ִ‬
‫עָתי׃ נז קָ ַ ר ְבּתָ  ְּביֹום אֶ קְ ָר ֶאּךָ אָ ַמ ְרּתָ‬‫ְלׁשַ וְ ִ ֽ‬
‫ירא׃‬‫ל־ּת ָ ֽ‬
‫אַ ִ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כך היית רגיל בימים הראשונים לקרב אלי ביום‬ ‫)נז( קרבת ביום אקראך‬
‫קוראי‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)נה‪ ,‬נו‪ ,‬נז( ירצה שלמעלה אמר צפו מים על ראשי מי המרים נגזרתי‬
‫וכי אבדה תקותי עתה אמר אי אפשר שתהיה הרעה הגדולה הזאת לבלתי‬
‫תקומה שבזמנים חלפו למו קראתי שמך ה'‬
‫הייתי קורא אותך אפילו‬
‫שאני הייתי בבור תחתיות לא אמר תחתית אלא תחתיות לדיוטא‬
‫תחתונה שבשאול דהיינו בחינה אחרונה שבסוד גלות שכינה ולעם כל זה אז‬
‫כלומר‬ ‫קולי שמעת ועתה כעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי‬
‫בקריאה לבד קולי שמעת עתה שארווח התפלה והצעקה אל תעלם‬
‫אזנך ועניין העלמת האזן היינו סוד שערין דבתר אודנין המעלימים האזן‬
‫לכל תכנס התפלה וע"י הזמירות והשירות אנו מסלקין אותם שישאר דרך‬
‫פנוי להכנס קול תפלותינו וצעקתינו וזהו סוד שיר דליואי שע"י השיר היה‬
‫מסלקין אותו שערין והם ב"ד עליון עומדים על פתח היכל הכניסה מבחוץ‬
‫המבחינים את הקול אם תכנס או לאו מלבד שני בתי דינין אחרים בסוד‬
‫ועוד עשית לי‬ ‫נחל כרית וכו' ואין כאן מקום להאריך וזהו אל תעלם אזנך‬
‫כי בימי חלפו למו היית מקרב עצמך ביום שהייתי מכין את עצמי לקרא לך‬
‫עבדי יעקב וכו' כל שכן עתה‬ ‫והיית עונה טרם אקראך ואמרת אל תירא‬
‫שצעקתי‪:‬‬

‫קפא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נט‬ ‫יב‪$‬י נ ְַפ ִ ׁשי ּג ַָא ְ‪$‬לּתָ חַ ּיָ ֽי׃‬
‫אדֹנָ (י ִר ֵ‬
‫נח ַר ְ‪8‬בּתָ ֲ‬
‫ס‬ ‫ָר ִ איתָ ה יְ ה ָוה  עַ ּוָ תָ ִתי ׁשָ ְפ ָטה ִמ ְׁשּפָ ִ ֽטי׃‬
‫ֹתם ִ ֽלי׃‬ ‫ָר ִ איתָ ה  ּכָ ל־נִ קְ מָ  ָתם ּכָ ל־מַ ְח ְׁשב ָ ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬בצרה הזאת‬ ‫)נח( רבת ה' ריבי ‪ -‬בימים שעברו‪) :‬נט( ראיתה ה' עותתי‬
‫שעוותו בי אויבי‪ :‬שפטה משפטי ‪ -‬כאשר עשית כבר‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ידעת שיש בכתר ד' שמות והד' הוא שם אדני במילואיו‬ ‫)נח‪ ,‬נט‪ ,‬ס( כבר‬
‫שהם י"ב אותיות כזה אלף דלת נון יוד והכולל הם י"ג תיקוני דיקנא דאריך‬
‫אנפין כדפי' מורי זלה"ה ואיתא באדרא מאן חמי דיקנא דיקרותא דלא‬
‫איכסוף מקמיה לזה רחל באה בתחנונים ושופכת שיח עתרת רנה ותפלה‬
‫כל אותם המריבים את נפשי‬ ‫כלפי הכתר ואמר רבת אדנ"י ריבי נפשי‬
‫שהם החיצונים מריבה שכל זמן שמתגלים אותם התיקונים הנז' כלם‬
‫נכספים ונאספים לנוקבא דתהומא רבא ובזה שרבת ריבי נפשי גאלת‬
‫חיי שסביב לי רשעים יתהלכון בסוד המדורין המקיפים ההיכלות כמבואר‬
‫בפסוקים הקודמים ובזה הלכו להם זה הדרך מימי קדם גם עתה ככוחך אז‬
‫כחך עתה ראית ה' עותתי דהיינו העוות שעויתי דלא אקדימת קיסטא לבני‬
‫לשחרם בשבט המוסר שלכך נשתלחה בגלות כמבואר בפ' אחרי מות‬
‫אמרה ראיתי ה' עוותתי‬
‫כמו שראיתי עותתי ולקיתי בעול גלות כן ראוי‬
‫שעתה תשפוט משפטי ממה שגברו החיצונים שאתה קצפת מעט והמה‬
‫עזרו לרעה וזהו שפטה משפטי שהרי ראית כל נקמתם שעשו בבני וזהו‬
‫כל מה שעשו שפרצו גדר הגזירות והעדיפו המדה במדה גדושה הרי עניין‬
‫א' שראוי שתשפוט משפטי עוד עניין אחר כי כל מה שהיו עושים לבני לא‬
‫עלי וכמ"ש ז"ל שטיטוס‬ ‫היה לבד כוונתם להינקם מהם אלא כל מחשבותי‬

‫קפב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹתם‬
‫סא ׁשָ ַמעְ ּתָ חֶ ְרּפָ תָ ם  יְ ה ָוה ּכָ ל־מַ ְח ְׁשב ָ ‬
‫עָ ָ ֽלי׃ סב ִׂש ְפ ֵתי קָ מַ י  וְ הֶ גְ יֹו ָנם עָ ַלי ּכָ ל־הַ ּיֽ ֹום׃‬
‫סג ִׁש ְב ָּתם וְ ִ ֽקימָ תָ ם  הַ ִּביטָ ה א ֲִני מַ נְ ִ ּֽגינ ָ ָֽתם׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שחיק טמיא גדר את הפרוכת ונעשה נס שהיה הדם מבצבץ והיה אומר‬
‫וכו'‬ ‫כביכו"ל אותו הרג הרי כל מחשבותם עלי וזהו שמעה חרפתם ה'‬
‫החירופים והגדופים שהיה אומר כדפי' בגמרא‪:‬‬

‫היינו מה שהיו אומרים ומחרפים כלפי‬ ‫)סא‪ ,‬סא‪ ,‬סג( שמעת חרפתם‬
‫מעלה אי אלהימו צור חסיו בו וגדר את הפרוכת ואמר אותו הרג הרי כל‬
‫מחשבותם עלי ולא זו בלבד במחשבה אלא גם בדיבור וזהו שפתי קמי‬
‫והגיונם עלי כל היום שפי' בפ' בלק ואנכי אקרה כה אעקר להאי כ"ה‬
‫התיצב כה על עולתיך אי להאי כ"ה תיכול וכו' הרי שפתי קמי הם עלי‬
‫וכן אלהיהם של אלו ישן הוא ישנו עם א' כדפי' חז"ל ואומר חרפתם‬
‫והגיונם על דרך שאומרים הפשטנים הנעלבים ואינן עולבים שומעים‬
‫חרפתם ואינן משיבין שהכוונה הוא שהמעליב מעליב את הצדיק במומין‬
‫שיש בו בעצמו של מעליב ולא בצדיק הנעלב ועם כל זה הצדיק הוא שותק‬
‫דאינו משיב ואומר לו השב ידך אל חיקך ומום שבך אל תאמר לחברך וזהו‬
‫שומעים חרפתם של מעליבים ואינן משיבין וזה לשון שמעת חרפתם ה'‬
‫בינה כי החרפה נשארת בהם שמה שמחרפים לך הוא בהפך כי בך לא‬
‫ההגיון שלהם‬ ‫שייך כלל אלא אדרבה שייך בהם בעצם וזהו ג"כ והגיונם‬
‫שיהגו הם מהם ובהם הוגים עלי כל היום ושמעתי שבפורטוגל כשהיו‬
‫מוליכים את עם בני ישראל היקרים לבית השריפה היו מחרפים אותם והיו‬
‫אומרים דרך לעג קראו לאדנ"י זה שאתם קוראים תמיד שיצילכם ואפשר‬

‫קפג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫סד ּתָ ִׁשיב לָ ֶה‪$‬ם ּגְ מ( ּול יְ הוָ ה ְּכ ַ ֽמע ֲֵׂש‪$‬ה‬
‫ַת־לב ּתַ א ָ ֲֽל ְת‪I‬‬
‫יהם׃ סה ִּת ֵּתן לָ הֶ ם  ְמגִ ּנ  ֵ‬ ‫יְ ֵד ֶ ֽ‬
‫ידם ִמ ַ ּתחַ ת‬ ‫לָ ֶ ֽהם׃ סו ִּת ְר  ֹּדף ְּבאַ ף  וְ תַ ְׁש ִמ ֵ ‬
‫ְׁש ֵמ‪$‬י יְ הוָ ֽה׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שבר לב כמה דאת אומר )הושע יא( אמגנך ישראל )בראשית יד(‬ ‫)סה( מגנת לב‬
‫אשר מגן צריך בידך‪ .‬ד"א מגנת לב ‪ -‬אוטם הלב צרה ואנחה אשר היא כמגן כנגד‬
‫לבם‪ ,‬והמפרשו בלשון תוגה ויגון טועה שאין נו"ן נופלת בו שהנו"ן ביגון אינה שורש‬
‫אלא כגון נו"ן של המון מגזרת המו גוים וכגון נו"ן של קלון מגזרת נקלה וכנו"ן של‬
‫ציון מגזרת ציה וכן נו"ן של שברון מגזרת שבר )וכגון נו"ן של שממון שגעון נ"ל שצ"ל‬
‫‪ -‬לשון )ישעיה יט( נואלו שרי צוען‪:‬‬ ‫וק"ל(‪ :‬תאלתך‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כלומר החרפה היא‬ ‫שלזה היתה מקוננת ואומרת שמעת חרפתם ה'‬
‫בהזכרת שם אדני נמצא כל מחשבותם עלי שחושבים שח"ו קצרה ידי‬
‫מלהושיע ואין לאל ידי להצילם מידם‪ :‬שבתם וקימתם הביטה היינו‬
‫השיבה שישבה וירשה שפחה את גבירתה ויושבת על כסאה בשררה וקימה‬
‫וזהו שבתם בקימה ושררה ולא עוד אלא ששמחים ברעתי היותי מגורשת‬
‫מבית תענוגי והם מלכו תחתי ומנגנים בצרתי באופן שהם ג' רעות א'‬
‫שבתם על כסא המלוכה‪ ,‬ב' מתנהגים בשררה ובקימה‪ ,‬ג' אני מנגינתם‪:‬‬

‫כי נתרעמה משני דברים הא' הנקמה שעשו במעשה‬ ‫)סד‪ ,‬סה‪ ,‬סו( העניין‬
‫כמ"ש ראית כל נקמתם הב' החרפה שחרפו את ה' כמו שפי' במלת חרפתם‬
‫הרי חטאו בדיבור ובמעשה לזה התפללה להשיב להם גמולם בשניהם נגד‬
‫כלומר גמול ממה שדברו בפה‬ ‫הראשונה אמר תשיב להם גמול ה'‬
‫קפד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķDzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דהיינו כל נקמתם אשר‬ ‫וחרפו את ה' וזהו גמול ה' שנית כמעשה ידיהם‬
‫עשו ואע"ג דלעיל הקדים צרתם לחרפתם אשר חרפו לשם עתה הפך את‬
‫דבריו והתחיל במה שחרפו נגד ה' מפני כבוד עליון והדר סיים ישלם להם‬
‫וכנגד המחשבה אשר חשבו עלי דהיינו מאי‬ ‫כפעלם וכמעשה ידיהם‬
‫דהיינו כאב בלב‬ ‫דקאמר כל מחשבותם עלי אמר תתן להם מגנת לב‬
‫מקום המחשבה כמ"ש לב חורש מחשבות און מרה כנגד מדה ויהיה כאב‬
‫הלב אנוש באופן שיצאו מדעתם כמ"ש בתמהון לבב וז"ש תאלתך להם‬
‫מלשון נואלו שרי צוען כמו שפרש"י ז"ל באופן שהלב שחשב מחשבות‬
‫כדי שע"י זה יתבלבל דעתם ומחשבותם‬ ‫רעות עלי תתן להם מגנת לב‬
‫לבל יוכלו עוד לקום ואחר ששלמת להם מדה כנגד מדה למען ידעו שבקדרה‬
‫לא כהשמדה‬ ‫שבשלו בה נתבשלו אח"כ תרדוף באף ותשמידם‬
‫שהשמדת את ישראל כי לא היתה אלא למחילת עון ונתפזרו בארצות לא‬
‫להם אלא זאת תהיה להם השמדה גמורה שלא יראו ולא ימצאו תחת‬
‫שמי ה' עד הנה‪ .‬עזרני ה‪:‬‬

‫קפה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫א אֵ יכָ ה  יּועַ ם ז  ָָהב יִ ְׁשנֶ א הַ ֶּכ תֶ ם הַ ּט ֹוב‬
‫ְּב ר ֹאׁש‬ ‫אַ ְבנֵי־ ֹק ֶדׁש‬ ‫ִּת ְׁשּתַ " ֵּפ ְכ ָנה ‬
‫ל־חּוצֹות׃‬
‫ֽ‬ ‫ּכָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬קינה זו נאמרה על יאשיהו כמו שנאמר בדברי הימים )ב‬ ‫)א( איכה יועם זהב‬
‫יט( הלא היא כתובה על ספר הקינות ועמה חיבר בתוך הקינה את שאר בני ציון‪:‬‬
‫‪ -‬מראית פנים‬ ‫יועם ‪ -‬יכהה כמו דאת מתרגם )ויקרא יג( כהה עמיאי‪ :‬זהב‬
‫המצהיב כזהב‪ :‬ישנא ‪ -‬ישתנה ממראיתו‪ .‬הכתם ‪ -‬קבוצת כלי נוי הזהב שהם‬
‫‪ -‬בנים המאירים כאבנים טובות ומ"א כל רביעית‬ ‫לעדי קרוי כתם‪ :‬אבני קדש‬
‫דם שיצא מיאשיהו בכל חץ וחץ שנעצו בו היה ירמיהו קוברו במקומה ועליה הוא‬
‫קורא תשפכנה אבני קדש‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הנה דברי המקוננת על בניה מאני הגבר ע"כ וסיימה ההספד‬ ‫)א( עד‬
‫ואלה דברי ירמיה‬ ‫בתפלה תשיב להם גמול תרדוף באף ותשמידם‬
‫המקונן כמתאונן ומתלונן על העתיד שעברו עליה ועל בניה כדנפרש ונזיל‬
‫וכו' כבר ידעת כי‬ ‫בס"ד והתחיל בהול מר ויען ויאמר איכה יועם זהב‬
‫המדה הלזו היא זהבית אסתר ירקרוקת היתה והנה בזמן החורבן חשכו‬
‫מאוריה מרוב ענני מסכי החיצונים הנעשים מרובי העונות עד שנכנס ע"ר‬
‫בין ו' לה' בסוד ערוה רע בין ו' לה' כדפי' בתיקונים ונטרדה ממקומה אל‬
‫מקום השפל והאפל והחשוך בסוד וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה‬
‫ירד הזהב אל מקום חשוך ולא זו‬ ‫כדאיתא בפ' נח וזהו איכה יועם זהב‬
‫בלבד אלא ישנה הכתם הטוב עד שמים יללתה כי הכתם הוא כינוי אל‬
‫הת"ת שהוא הכתם הטוב טוב בלא רע דלא יגורהו רע וז"ש הטוב מי‬
‫שכולו טוב ולא רע לאפוקי אילנא תתאה דאיהו עץ הדעת טוב ורע היינו‬

‫קפו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בחינתו המתלבשת במטטרון קן צפור דמחציו ולמעלה טוב מחציו ולמטה‬
‫לשון שינוי‬ ‫רע כדפי' בתיקונים ולא אמר בו יועם או יחשך אלא ישנה‬
‫נשתנה מכמו שהיה וכאומרו חשך השמש בצאתו נחשך לא כתיב אלא חשך‬
‫לאחרים בשנותו את טעמו ובגדי מלכות להתלבש בלבושי שק לבוש נכרי‬
‫ויגד עליו רעו אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם כי הוא לא נשתנה‬
‫ואפשר‬ ‫מצד עצמו אלא התלבשו בלבוש שק וזהו ישנה הכתם הטוב‬
‫שכינה לת"ת בשם כתם כי במלת כתם רמוז ג' כתרים כהונ"ה תור"ה‬
‫מלכו"ת ר"ת כתם והיינו כי הת"ת שהוא תורה כולל חסד סוד הכהן העליון‬
‫מצד אחד וגבורות המלכות מצד שני וזהו לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות‬
‫וכן נקרא שמים ע"ש שכולל אש מים וכן נקרא רחמים ע"ש שכולל ר"ח כחות‬
‫הגבורה כמנין יצחק שעולה ר"ח מי"ם מימי החסד וע"י ההכרעה שהוא‬
‫מכריע בינתיים הוא טוב ומטיב לבריות כי כל הכרעתו להיותו מטה כלפי‬
‫ע"ש ההארה שמאיר בסוד אור הדעת אור ג'‬ ‫חסד וזהו הטוב‪ .‬א"נ הטוב‬
‫המאור כלשון בהטיבו את הנרות‪,‬‬ ‫ראשונות שאין בהם דין כלל וזהו הטוב‬
‫א"נ הטוב מלשון ונשבע לחם ונהיה טובים מלשון שובע ועושר וכן הוא‬
‫נקרא עשיר כדאיתא ריש פ' תשא‪ .‬אי נמי ישנה הכתם הטוב שנה‬
‫מקומו ש מדרכו לשכון באהלו אהל בל יצען ועתה בחורבן עמד ופנה מאהלו‬
‫ונתעלה ושינה מקומו בעלותו למעלה בסוד הסתרת פנים דהיינו סוד או"י‬
‫היינו סוד נשקו בר‬ ‫והו"י כדאיתא בפ' אחרי מות‪ .‬א"נ ישנה הכתם הטוב‬
‫פן יאנף כלומר הזדרזו בנקיון כפים ומטהרת הרעיונים פן יאנף קרי ביה פן‬
‫שינה משכבו‬ ‫ינאף כמו כבש כשב סוד שפחה כי תירש גבירתה וזהו ישנה‬
‫של יום למשכבו של לילה החשוכה והאפילה ובאה הסבה שלכך תשתפכנה‬
‫אבני קדש י"ב אבנין י"ב מרגלינין י"ב בקר שתחת הים הקדוש נשתפכו‬
‫מסדר מקום הנהגתם ירדו אל מקום תחתון מקום ע' שרים הממונים על ארץ‬
‫כדפי' ז"ל ושולח מים על פני חוצות וזהו‬ ‫העמים הנקרא חוצות‬
‫תשתפכנה שנשתפכו וירדו ונשתלשלו אל מקום ראשי וממוני החוצות‬
‫והוא המקום הנקרא משעול הכרמים דהיינו כרמים ע' שרים כי ממשעול זה‬
‫קפז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יכ*ה‬
‫ב ְּבנֵ *י ִצּיֹון  הַ יְ קָ ִ רים הַ ְמסֻ ּלָ ִ אים ּבַ ָּפז אֵ ָ‬
‫יֹוצר׃‬
‫י־ח ֶרׂש ַ ֽמע ֲֵׂשה יְ ֵ ‪3‬די ֵ ֽ‬
‫נ ְֶח ְׁשבּו  ְלנִ ְבלֵ  ֶ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬המהוללים והנערכים כפז הרואה אותם אומר ראו תוארם‬ ‫)ב( המסלאים בפז‬
‫של אלו כמראית פז וכן )איוב כה( לא תסולה בכתם אופיר )איוב כ"ה( בכתם טהור‬
‫‪-‬‬ ‫לא תסולה )תהלים סה( סולו לרוכב בערבות לשון הילול וערך הן‪ .‬לנבלי חרש‬
‫כדי חרש שנותנים בהם יין כגון נבלי יין )ירמיה כח( ונבליהם ינפצו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫מקום שהוא‬ ‫יונקים השפעתם כדאיתא בפ' בלק וזהו בראש כל חוצות‬
‫ראש ומקור שרי כל שאר ארצות הנקרא חוצות דפי'‪ .‬א"נ מדקאמר בראש‬
‫ולא אמר בראשי רמז לראש הפעור רב החובל רבן של מחבלים סמאל שהוא‬
‫עליון על כלהו מנהיגי ארבא כדפי' בפ' בלק ויודע דעת עליון דהיינו רב‬
‫החובל זה שהוא עליון על ארבעים חסר חד והכוונה לומר שנכנעו הי"ב‬
‫אבנין הללו וירדו תחת ממשלת סמאל‪:‬‬

‫עוד במר ואמר כי לא בלבד הגיעה היללה והגרעון אל אבני קדש‬ ‫)ב( קונן‬
‫שהם י"ב בקר אשר תחת הים חוץ ממנה אלא אפילו לאותו בחינות פרטיות‬
‫אשר הן פנימה בתוכיותה במקום מצויין מקום משכן הנשמות המושפעות‬
‫מראש צדיק נקודת ציון והוא הנקרא בזוהר פ' וישב דרך כינוי כגו לגו כסיטו‬
‫מקום מצויין וקראם‬ ‫קורטא אף להם הגיע הצער ולכן קראם בני ציון‬
‫יקרים ע"ש שהם מבחינת סטרא דדכורא כי יש הפרש בין נשמתין דמסטרא‬
‫דדכורא ובין נשמתין דמסטרא דנוקבא וזהו סוד וילך אל נפשו וישאל את‬
‫נפשו אל נפשו מעלמא דדכורא את נפשו מעלמא דנוקבא כדאיתא בפ' ויגש‬
‫וז"ל וכד תיאובתא דדכורא נפקא ברעותא כדין אינון נשמתין בקיומא יתיר‬

‫קפח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בגין דכלא בתיאובתא ורעו דאילנא דחיי וכו' ועליהם אמר בפ' אחרי מות חי‬
‫ה' אשר עמדתי לפניו שהם המתעכבים לפני המלך הגדול זמן רב קודם בואם‬
‫בני ציון היינו הבאות מציון שהוא‬ ‫לעולם ולזה קראם בני ציון היקרים‬
‫דאתו מסטרא דדכורא כאמור ולא אמר בנות ציון שיורה‬ ‫יסוד עולם היקרים‬
‫המחושבים ומהוללים מפי‬ ‫נשמתין דאתיין מעלמא דנוקבא המסולאים בפז‬
‫אלקי"ם פ"ו ואחד יותר הוא האחד‬ ‫קב"ה ושכינתיה שעולים כמנין פ"ז‬
‫המיוחד בסוד יום א' של חג השבועות כמבואר בפ' אמור והם אותם‬
‫שהקב"ה מתפאר בהם ומתעלה בהם כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר וכן נמי‬
‫המסולאים בכתם טהור לא יסולה לשון ערך וחשיבות שהם יקרים וחשובים‬
‫הוא בסוד הבינה בסוד ז'‬ ‫בעיניו יתברך פ"ז כמנין אלקים והכולל א"נ פ"ז‬
‫גווני דהבא שהם בבינה כדפי' בספ"ר ואלו שמות מסולאים בפז הנשפע‬
‫מהבינה א"נ פ"ז עולה כמנין אדנ"י אהי"ה והכולל והם תרין אמהן אמר‬
‫שהם משובחים ומהוללים מצד תרין ההין אמא עילאה ואמה תתאה איכה‬
‫נחשבו לנבלי חרש נחשבו כאותה הנבלים קליפות מסואבות הנמשכות‬
‫מצד הנבלה מוסרחת לילית אשפה מטונפת אשר הם עתידים להשבר כחרש‬
‫שאין לו תקנה כמו שאמר ושברה כשבר נבל יוצרים וכו' ולא ימצא‬
‫במכיתתו חרש וכו' דלא אתפלג מיין דלהון בש'לישי ר'ביעי ח'מישי ר"ת‬
‫בהיפוך חר"ש כמבואר סוף פ' פנחס נחשבו כאותם נבלי חרש ע"פ שהם‬
‫כי יוצר הכל עשאם שייראו מלפניו רצועות המלקות‬ ‫מעשה ידי יוצר‬
‫שאלמלא מוראה יפרקו עול מלכות שמים מעליהם וכדפי' במדרש הנעלם בפ'‬
‫וברשות גבוה קא עבדי אמאי יהיו‬ ‫אמור וא"ת אם הם מעשה ידי יוצר‬
‫נענשים לעתיד ויבוטלו מן העולם והרי חזקת שליח עושה שליחותו ובתירוץ‬
‫קושיא זו נתחבטו בו רבים וכפום רהיטא נוכל לתרץ ע"ד אני קצפתי המעט‬
‫והמה עזרו לרעה לכן כתוב בס' משלי ופתאים עברו פי' על הצווי והוסיפו‬
‫משלהם ונענשו‪ .‬א"נ שהיה להם לומר כמו שאמר נירון קיסר כד פסקו ליה‬

‫קפט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יהן‬
‫ׁשד הֵ ִיניקּו ּגֽ ֵּור ֶ‬
‫ג ּגַם־תנין )ּתַ ּנִ ים ( ָח ְ לצּו  ַ‬
‫ּבַ ת־עַ ִּמ י ְלאַ ְכ ָזר כי ענים )ּכַ יְ עֵ ִנים(‬
‫ּבַ ִּמ ְד ָ ּֽבר׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אף על פי שאכזרי הוא חלצו שד כשרואה את בנו בא מרחוק רעב‬ ‫)ג( גם תנין‬
‫חולץ שדיו מתוך נרתיקו שיש לו כיסוי על דדיו ומוציאו מתוכו כדי שלא יראהו בנו‬
‫‪ -‬רואים את בניהם‬ ‫מכוסה ויחזור לאחוריו והיניקו גוריהן‪ :‬בת עמי לאכזר‬
‫צועקים ללחם ואין פורש להם שחייהם קודמים להם לחיי בניהם מחמת הרעב‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫פסוקא ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל אמר בעי לחרובי ביתיה‬
‫ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא אזל ואגייר והם לא עשו כן אלא הוי אשור‬
‫שבט אפי ושמחו כשמחת בקציר ונעשו רצועות המלקות לכן כמוה נלקה כי‬
‫ע"י החבטות וההכאות מתחבלת מעט מעט ולכן ערום ראה רעה ונסתר זה‬
‫נרון קיסר ופתאים עברו ונענשו אלו שאר האומות וכמו כן שריהם למעלה‬
‫כי הם המכניסים זה בלבם של אומתם כדאיתא בפ' שמות ויאמר אל עמו‬
‫אכניס בלבבהון עיטא דא‪:‬‬

‫ידעת סוד התנינים הגדולים האמורים בזוהר בפ' בא ורזא דתנין‬ ‫)ג( כבר‬
‫כלומר רחקו‬ ‫הגדול האמור בפ' וארא והנה התנינים הללו חלצו שד‬
‫והמציאו הבד העליון דד שמאלי והוא כי מחמת חורב ויובש שגרם החורבן‬
‫למעלה נעשה הנהר חרב ויבש וכשנהר הזה חרב ויבש אין ייחוד ואין הולדה‬
‫ואין לידה ואין חלב ונמצאו שדים צומקים‪ ,‬ולפעמים נשאר בהם צחצוחי חלב‬
‫כנראה במוחש והנה התנינים הללו חלצו ודחקו ומיצו השד העליון להוציא‬
‫שאר צחצוחי חלב שנשאר כדרך החולב שממצה השדים להוציא התמצית‬

‫קצ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ל־חּכ ֹו ּבַ ּצָ ָמא ֽעֹולָ ִלים ‬
‫ד ָּד "ַבק ְלׁש‪ֹ 3‬ון יֹונֵ <ק אֶ ִ‬
‫ָׁש אֲלּו  ֶלחֶ ם ּפ ֵ ֹרׂש ֵא‪3‬ין לָ ֶ ֽהם׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כמו אלצו מלשון ותאלצהו כי אותיות אחה"ע‬ ‫הנשאר ויהיה פירוש חלצו‬
‫מתחלפות ופירוש העניין הוא סוד הספיחים אשר נשארו מהקצירים‬
‫הראשונים אשר נפלו בגן זה בסוד אור זרוע לצדיק כמבואר פ' תרומה‬
‫שמאותם הספיחים העולם ניזון והם הולכים ומתמעטים כדרך הספיחים ולכך‬
‫אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו ומיעוט צחצוחי חלב זה שיוצא מתוך‬
‫הדוחק הוא כינוי אל הספיחים הללו והלואי יהיה מיעוט החלב הזה לישראל‬
‫והמציאו להניק את גוריהם דהיינו כחות וענפים‬ ‫אלא חלצו שד‬
‫לאכזריות חימה ושטף אף בלי שום‬‫המתפשטים מהם ובזה נשארה בת עמי‬
‫שפע כיענים שאינן מוצאים שום מאכל במדבר להשיב נפש‪ .‬א"נ בת‬
‫עמי לאכזר כי מחמת היובש והרעבון שנכנס בחדרי בטנם נהפכו רחמיהם‬
‫לאכזריות ובשלו ילדיהן והיו לברות למו‪:‬‬

‫היונק הזה הוא סוד תינוק יונק משדי אמו הוא חנוך לנער וצריך‬ ‫)ד( הנה‬
‫אתה לדעת כי הנער הזה כשמעלה תפלתן של ישראל בסוד תתקנ"ה רקיעים‬
‫שבכסא ומפריח העטרה עד ראש חי העולמים מתפלל על ישראל וסודו הוא‬
‫כי התינוק הזה עולה בחיק המלך בכח מעשיהם של צדיקים כדי שישתעשע‬
‫עמו שכן דרכו של תינוק שהנוטלו מיד משתעשע ושוחקו כמו כן התינוק הזה‬
‫עולה למעלה בסוד תתקנ"ה רקיעים אשר בכסא ונכנס באותו ים הגדול‬
‫הנעשה מד' נהרות של אש היוצאות מתחת ארבעת עמודי כסא ונכנס בו‬
‫עד חוטמו ואין אותם המים הרבים יכולים לכבותו אע"פ שהם מסוד‬
‫הבריא"ה והוא מיציר"ה מפני אהבתן של ישראל שמקריב לפניו וזהו סוד‬
‫מים רבים לא יוכלו לכבות מפני האהבה וכן אותם ד' נהרות לא ישטפוה‬

‫קצא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ובהיותו שם מתפלל כן יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך וכו' וזהו סוד ועתה‬
‫שמע אלקינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו היינו העבד הזה זקן ביתו ואנו‬
‫מתפללים שתקובל תפלתו כי בשלומו יהיה לנו שלום והנה בזמן החורבן‬
‫נאמר על המלכות ועל היסוד אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש‪ ,‬נמצא שאין‬
‫לחם ואין מים ולזה לא היה לו מקום ליונק הזה להתפלל כי רבה רעה על‬
‫כלומר נדבק לשונו אל חכו ונאלם‬ ‫העולם וזהו דבק לשון יונק אל חכו‬
‫בצמא בשביל הצמאון שלא נמצאו מים לא בים ולא בנהר ולכן עוללים‬
‫שאלו לחם היינו מלאכים היונקים מתחת ידו של תינוק זה כי הוא שר של‬
‫כלם כדאיתא בפרקי מרכבה שאמר הקב"ה לכל צבא השמים וחייליהם הנני‬
‫ממנה אותו עליכם לשר ולפטרון חוץ מז' רואי פני המלך וכו' והוא יושב על‬
‫הכסא מחלק ממשלה וזהיון לכל צבא השמים וכשבא אלישע וכו' הרי כל‬
‫הצבאות הם תחתיו כעוללים ולכך אחר שאין לו משלו אלא ממה שמקבל מה‬
‫ולכך הזהירה תורה הנני שולח מלאך לפניך‬ ‫יתן להם וזהו פורש אין להם‬
‫וכו' אל תמר בו אל תמירני בו כי הוא מן המקבלים וכשאין נותנים לו מה‬
‫יוכל ליתן להם וזהו סוד אל תסתכל בקנקן אלא במה שבו יש קנקן חדש מלא‬
‫ישן וישן שאפילו חדש אין בו והעניין כי תמצא באותיות ונק"ה לא ינק"ה‬
‫אותיות יהו"ה ואותיות קנקן והיינו דאמר בתיקונים עמודא דאמצעיתא שהוא‬
‫יהו"ה מקננא במט"ט ואע"פ שלפעמים תראה שמשפיע ומחלק ממשלה וזהיון‬
‫לכל צבא השמים אל תמירני בו כי אין לו בידו טובו אלא מהכח המתלבש בו‬
‫ומשפיע על ידו כי הוא אינו כי אם צנור לבד וזהו אל תסתכל בקנקן אלא‬
‫במה שיש בו דהיינו השם המקנן בו כי יש קנקן חדש לפעמים הקנקן הזה‬
‫מתחדש כנשר נעוריו ונקרא נער ילד חדש והוא מלא ישן מנגידו דעתיקא‬
‫קדישא ולפעמים הוא ישן שעולה בסוד הזקנה אל סוד הבריאה ואפילו חדש‬
‫אין בו שום חידוש כלל וכמו שאירע בזמן החורבן שנתקבצו פמליא של‬
‫מעלה אמרו מי יעלה לנו תתקנ"ה רקיעים לבטל הגזרה אמר מט"ט אני‬
‫אעלה ועלה עד תת"ק רקיעים ונתן קולו בבכיה וירד הקב"ה משמי מרום‬
‫ובכה עמו ואמר לו המבלי אין בי כח להציל ואם אין עזרתי בי להצילם מיד‬
‫קצב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ה הָ ֹֽא ְכ ִלים  ְל ַמ ע ֲַד ִּנים נ ַָׁשּמּו ַ ּֽבחּוצ ֹות‬
‫תֹולע ִח ְּבק ּו אַ ְׁשּפַ ּֽתֹות׃‬
‫ָ ֽהאֱמֻ נִ ים  ע ֲֵל י  ָ‬
‫רש"י‬
‫)ה( האמונים עלי תולע ‪ -‬על בגדי צבעונין‪ :‬האמונים‬
‫‪ -‬לשון )אסתר ב( ויהי‬
‫אומן את הדסה‪ :‬אשפתות ‪ -‬אשפות של זבל שוכבים על האשפות בחוץ‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שודד אלא מה אעשה שכבר נגזרה וכו' וירד בפחי נפש הרי שצלל במים‬
‫אדירים והעלה חרס בידו וזהו וישן שעלה אל מקום הישן מקום הזקנה שכן‬
‫אימא עילאה עתיקא מקננא בכורסייא ואפילו חדש שום חידוש אין בו וכבר‬
‫הארכתי בדרוש זה בספר יר"ח יק"ר בס"ד בפ' ויצא וזהו שאמר דבק לשון‬
‫יונק אל חכו מחמת הצמאון לכך עוללים שאלו לחם השפעה להשיב‬
‫נפש פורש אין להם ואמר להם נשמר שלא נאמר שהמקור משחת חלילה‬
‫כי אם מצד המקבלים שלא הוכנו לקבל מלמעלה שהרי ההשפעה היא גנוזה‬
‫בשורש אבל אין מי שיערב לבו לגשת ויפריש מהם תרומה לעצמם וזהו‬
‫בשבילם‪:‬‬ ‫להם‬

‫היינו הנשמות הקדושות אשר היו אוכלות מלחם‬ ‫)ה( האוכלים למעדנים‬
‫אלקיהם מההוא נגידו דעתיקא קדישא המשתלשל בסוד עד"ן ע"י הנה"ר לגן‬
‫סוד ענג בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן יצאו מהגן החוצה שלא היו‬
‫בשממות בצאתו אל החוצה‬ ‫רוצים ליהנות מעדונא דגינתא דעדן וזהו נשמו‬
‫וזה למדו לעשות כן מיוצרם שנשבע שלא ליכנס בירושלם של מעלה בינה‬
‫עד שיכנס בירושלם של מטה מלכות ואין הכוונה שהת"ת נגרע מעדנו‬
‫ומהארתו חלילה שלא יגורהו רע אלא שאפילו שהבינה היתה רוצה להניק‬
‫לה מחלבא דאימא או היא ליכנס לתוכה לטול עדונין הוא מצד עצמו אינו‬
‫רוצה לקבל וזהו בכל צרתם לו צר לוא"ו צר וכמו כן הנשמות שבגן עדן‬

‫קצג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ו וַּיִ גְ ַּדל  ֲע וֹן ּבַ ת־עַ ִּמי ֵ ֽמחַ ַּטאת ְס  ֹדם‬
‫ֹא־ח‪3‬לּו ָבּה י ָ ָֽדיִ ם׃‬
‫מֹו־רגַע וְ ל ָ‬
‫ֲפּוכ ה ְכ ָ ‬
‫ַ ֽהה ָ‬
‫רש"י‬
‫)ו( ויגדל עון וגו' ‪ -‬פורענותם מוכיח עליהם שגדול עונם משל סדום‪ :‬ההפוכה‬
‫כמו רגע ‪ -‬שהרי סדום לא נמשכה צרתם כרגע אחד נהפכה‪ :‬ולא חלו בה‬
‫ידים ‪ -‬ידי האויב כי ע"י המלאכים נהפכה‪ ,‬ויש מדרשי אגדה ואינו מיושב על סדר‬
‫המקראות‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫עליון והרוחות שבגן עדן תחתון האוכלות ומתעדנות מתרומת הקדשים יצאו‬
‫בר מהיכלין דגנתא הלא הם כתובים בפ' בראשית וכדאיתא בריש התיקונים‬
‫נשמתין דצדיקים דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתה ודיו לעבד למהוי‬
‫כרביה וכו' ופרחין עמיה בכל אתר דאיהו פרחת ומנדדין עמה בשלוח דילה‬
‫להצטער בצערן של ישראל הרי צער הנשמות והרוחות שהם‬ ‫וזהו בחוצות‬
‫בגן עדן שיצאו אל החוץ אבל סוד הנפשות השוכנות בחצר מות שהוא על‬
‫אויר בית הקברות שהוא מקום התולעים האוכלים את הגוף והם האומנים‬
‫ושוכנים באותו אויר שהוא על משכן התולעת אליו יצאו יותר החוצה וירדו‬
‫עד מקום האשפות מקום החיצונים לילית אשפה מוסרחת כי כן קראוה בר"מ‬
‫ובתיקונים נמצאו שכלם ירדו ממעלתם אל שפל המצב מר כדאית ליה ומר‬
‫כדאית ליה‪ ,‬א"נ קרוב לדרך ראשון כי הנפש היא שוכנת על הקבר ולכך‬
‫נקרא הציון נפש בלשון משנה בונים לו נפש על קברו נמצאת הנפש שוכנת‬
‫על התולעת ממש‪:‬‬

‫)ו( סיפר מהיכן באה עליהם הצרה הזאת כי הקטרוג שעלה מעון שעשתה‬
‫כי‬ ‫בת לעמי נתגדל ונתרומם עד למעלה למעלה יותר מחטאת סדום‬
‫הגם כי חטאת סדום שהיה החמס שמדרכו לקטרג יותר מכל העונות כדפי‬
‫ז"ל החמס קם למטה רשע קופה מלאה עונות אין מי שיזדקף כמקל אלא‬
‫נתגדל ונתרבה קטרוגו מקטרוגה של סדום ולכך כאן‬ ‫החמס עון בת עמי‬
‫קצד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ּׁשלֶ ג צַ ח ּו ֵ ֽמחָ ָלב ָא ְ*דמּו " ֶעצֶ ם ‬‫ִיריהָ  ִמ  ֶ‬
‫ז זַּכ* ּו נְ ז ֶ "‬
‫ִמ ְּפנִ ִינים סַ ִ ּפיר ּגִ ז ְָר ָ ֽתם׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שריה כמו נזר וכתר ואני אומר נזיריה ממש שהיו מגודלי שער‬ ‫)ז( זכו נזיריה‬
‫‪ -‬אותם שהיו מראיהם‬ ‫ונאים ביותר ומוסב על בת עמי‪ :‬אדמו עצם מפנינים‬
‫אדום מפנינים וגזרתם כמו ספיר חשך תארם מפחמים‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היו ב' דברים נגדיים לסדום הא' שבסדום כרגע נהפכה ושבתה ב' שהיתה‬
‫אדם להחריבה אמנם כאן בירושלים רבו‬ ‫בידי שמים ולא חלו בה ידי‬
‫החרבנות וההריגות בכמה פעמים בין בבית ראשון בין בבית שני כי הגם‬
‫דכתיב ממרום שלח אש בעצמותי ועמא קטילא קטילת מכל מקום כמה‬
‫חסידים נשפך דמם כמים‪ .‬וסנהדרי גדולה וקטנה ושריפת ההיכל ע"י ד'‬
‫מלכים חוץ ממלך ערבי וכו' וכדפי' ז"ל בודאי שהורה שגדל הקטרוג למעלה‬
‫עד שבא הדין ממקום עליון היותר תקיף וחזק עד שנעשה להם שני הפכים‬
‫כלומר לא נתקבלה תפלתם של אבות‬ ‫מסדום א"נ ולא חלו בה ידים‬
‫העולם שעשו לפני הקב"ה שלא יחרב כדפי' במדרש ולהיות כי כל תפלה כל‬
‫תחנה הוא בפרישו דידין לכך כינה התפלה בידים והוא גם כן הפך מסדום כי‬
‫בסדום כבר חלו בה ידיו של אברהם בתפלה והודה לו הקב"ה עד שנתפייס‬
‫בעשרה צדיקים בתוך העיר אלא שלא נמצאהו אמנם בירושלם לא נתקבלה‬
‫תפלתם של קצת צדיקים שהיו מתפללים שלא תחרב כגון ר' צדוק דאתעני‬
‫מ' שנים ורבי אליעזר המודעי כמה זמן ישב באפר כתרנגול המתפלש באפר‬
‫א"נ כי דרך תימה אמר וכי אפשר‬ ‫וכיוצא רבים הרי שלא חלו בה ידים‬
‫שגדול עון בת עמי מחטאת סדום שנהפכו הם כמוהם אתמהה‪:‬‬

‫ידעת שני מיני נשמות או מסטרא דעבד מטטרון דדא אית בה‬ ‫)ז( כבר‬
‫שעבוד עון ואם יבא בגלגול אפשר שבמקום התיקון יבא לקלקול ויש מסטרא‬

‫קצה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ח חָ ַׁש*‪ִ C‬מ ְּׁשחֹור  ָ ּֽתא ָ ֳרם ‪3‬ל ֹא נִ ְּכ רּו ַ ּֽבחּוצ ֹות‬
‫עֹורם  עַ ל־עַ ְצ  ָמם י ֵָבׁש הָ יָ ‪3‬ה כָ עֵ ֽץ׃‬‫צָ ַפ*ד ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לשון מראה כמו )שמות כד( וכעצם השמים‬ ‫)ח( משחור ‪ -‬הוא פחם‪ :‬עצם‬
‫לטוהר קו"לר בלע"ז‪ :‬צפד ‪ -‬נקמט ונתחבר ואין לו דמיון‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫דבת יחידה מסטרא דאצילות בת מלך ואין בה שעבוד כלל שעליה נאמר לא‬
‫תעשה כל מלאכה דהיינו שאינה מעותדת כי אם לעשות מצות וממעשים‬
‫טובים ואין חטא בא על ידו שהרי אינה משועבד אל עבדות העבירות‬
‫והעונות ואם יבא לידי חטא פרחת מיניה וזהו סוד לא יאונה לצדיק כל און‬
‫דמאן דאתי מסטרא דצדיק אין חטא בא לידו ואלו וכיוצא בהם הם שנקראו‬
‫בני עלייה והנם מועטים וכדפי' עניין זה בריש פ' משפטים וזהו שקראם‬
‫פי' זככו סוד‬‫נזיריה כלומר הפרושים והמובדלים משאר העם אלו זכו‬
‫נשמתם משלג בסוד הנשמה צחו מחלב היינו בחינת הרום אדמו עצם‬
‫מפנינים היינו בחינת הנפש כלומר בין בבחינת הנשמה והנפש כלם היו‬
‫מתוקנות ומזוככות ואינם כאותם שיש שהנפש שלהם נכרתה ולפעמים הרוח‬
‫כאשר ידעת אם זכית אליו אלה היו מתוקנים בכל בחינתם והטעם לזה הוא‬
‫ע" ש‬ ‫שממקום שנגזרו ונחצבו הם מסטרא דבת יחידה הנקראת ספיר‬
‫שמקבלת מכל הגוונים כספיר ועם כל זה שזכו וצחו ברוח ואדמו עצם‬
‫וכו' חשך משחור תארם וכו' ודוק אומרו בנשמה זכו משלג וצחו ברוח‬
‫ואדמו בנפש שהיא יותר למטה הקרובה אל האדמה יותר מכלם וכן קרא‬
‫כי כן הוא הקרובה יותר אל הגוף והעצמות והגם שהזכיר בה‬ ‫לנפש עצם‬
‫אדמו והיה לו לומר ָל ְבנוּ או צחו מכל מקום אין הכוונה אלא זיכוך הגוון כמו‬
‫אדמימות הפנינים שהם אבנים טובות ומרגליות אדומות‪:‬‬

‫)ח( נמשך עם הפסוק הקודם שאפילו שזכו מצד הנשמה וצחו מצד הרוח‬

‫קצו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ואדמו מצד הנפש והיו בשלשתן מתוקנים ומזוככים חשך משחור תארם‬
‫מחמת‬ ‫מחמת רעבון עד שלא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם‬
‫הצמאון כי הצמאון מדביק העור על העצם שלכך היו משקין את התמיד‬
‫בכוס של זהב כדי שיהא נוח להפשיט ולא יהיה דבק בחוזק אמנם אפשר‬
‫שרמזו לנו החלקים שיש לו לאדם ברוחניות נשמ"ה רו"ח נפ"ש ונוסף עליהם‬
‫הצלם שנזכיר ועוד הבלא דגרמי ולעצבונא דבשרא שהובאו בזוהר בפרשת‬
‫שלח והנה בפסוק הקודם רמז על הנשמ"ה והרו"ח והנפ"ש וכאן רמז על‬
‫עצמו היינו הבלא‬ ‫הצלם באומרו חשך משחור תארם וצפד עורם‬
‫דגרמי דקאמרן ואמר הנה אלו הנזירים הנזכרים שנזדככו בג' בחינות‬
‫היינו סוד הצלם אשר על ראשם‬ ‫ומספיר גזרתם חשך משחור תארם‬
‫שהוא ג' לרוח כמבואר בפ' אמור והוא הנקרא צל ועומד על המטה בזמן‬
‫ש מתייחד איש עם אשתו והוא דפוס שממנו נדפס ונצטייר צורת הולד שכן‬
‫הוא עומד בצלם ודמות האיש הלזה שנוצר וממנו תוצאות חייו כי בעוד יש‬
‫לנו צל יש לנו חיים וזהו עד שיפוח היום ונסו הצללים כמבואר בזוהר פ' ויחי‬
‫וזהו ג"כ כי צל ימינו עלי ארץ בעוד יש לנו צל יש לנו ימים עלי ארץ וזהו סר‬
‫צלם מעליהם וכבר הם מעותדים למיתה וה' אתנו אל תיראום והנה הנזירים‬
‫הללו אחר שדבר כנגד הנשמה והרוח והנפש כדפי' חזר ופי' הצלם הזה וזהו‬
‫דהיינו אותו הדפוס שממנו מתפאר תואר הפרצוף נחשך שגם לו‬ ‫תארם‬
‫לא אשתמודעו גבי‬ ‫הגיע הפגם והשחרות ולכך לא נכרו בחוצות‬
‫מאריהון דדינין שיכירום שהם מבני היכלא דמלכא כי כיון שנתחשך הצלם‬
‫לעיניהם כי‬ ‫כמעט סר צלם מעליהם ולכך יכלו להם אויביהם כי לא נכרו‬
‫הם זרע ברך ה' ולכך היו פוגעים בהם וראיה מרבי אליעזר המודעי שבעט‬
‫היינו החלק החמישי שיש‬ ‫בו בעיטה בן בטיח ומת‪ .‬צפד עורם על עצמם‬
‫לאדם הנקרא הבלא דגרמי והוא חלק נפש חומריי בקצת המקשרת הנפש עם‬
‫קצז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הגוף והוא אמצעי בין הנפש לגוף וכדאיתא התם וז"ל וכל חרשין וקוסמין‬
‫ידעין מלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דמתחברן אינון רוחא‬
‫ונפשא והבלא דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ וכו' עכ"ל והוא‬
‫העולה ע"י בעלת אוב ובזה אל תיקשי לך איך תוכל בעלת אוב להעלות‬
‫נשמת שמואל ולהביאו מג"ע העליון אתמהה‪ ,‬אלא מה שהעלתה לא היה‬
‫אלא החלק הזה החמישי הדבק עם הגוף בקבר ולא נאמר בו אלהי"ם ראיתי‬
‫עולים מן הארץ ואי כמא דהוה ס"ד שהיא הנשמה או הרוח או הנפש יורדים‬
‫לארץ מבעי ליה אלא ודאי כדאמרן כן שמעתי מפי מורי זלה"ה בפי' מלה‬
‫חדא דאיתא התם בפ' שלח דא איהו כאוב מארץ קולך ולדעתו שזהו שארז"ל‬
‫שצוה יעקב אבינו ע"ה לבניו ונשאתני ממצרים מעפר מצרים כל מקום‬
‫תבוסתו כדפי' ז"ל יען כי אותו החלק הוא נשאר בארץ ולא רצה יעקב‬
‫שאפילו אותו החלק ישאר בארץ טמאה וכן אמרו במתניתין המוצא את‬
‫והבשר‬ ‫המת נוטלו ואת תבוסתו וזהו שאמר כאן צפד עורם על עצמם‬
‫הולך לו ונשאר יבש כי אחר שהוא עצבונא דבשרא והבשר הלך אין לו מקום‬
‫לשכון עליו ואפשר עוד לפרש כההיא דאיתא בפ' נשא שיש על ראשו של‬
‫אדם ארבע אותיות יהו"ה שמהם מתעורר האדם ליראה את השם הנכבד‬
‫והנורא ולאהבה את שמו הגדול ולעשוק בתורה ומצות מהיוד מתעוררת‬
‫היראה ומההא האהבה ומהוא"ו התורה ומההא אחרונה המצות ובהיות‬
‫האדם דבק בקונו מופיעות הד' אותיות הללו שמהם תוצאות חיים וזהו‬
‫לדעתי שויתי ה' לנגדי תמיד דהיינו אותו ה' שעל ראשו הוא נגדי תמיד כל‬
‫מגמת פני הוא שלא יסתלקו אותם האותיות מעליו וזהו ושמן על ראשך שכן‬
‫ההארה הוא מכונה בשם שמן לא יחסר אל תעשה דבר מה כדי שיסתלק‬
‫מעליך וזהו ג"כ שום תשים עליך מלך כלומר תעשה באופן שתשים אותו‬
‫מלך עליך שתהא אימתו עליך ואל תסיר דעתך מלהרהר לעולם עליו וזהו‬
‫קצח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נמי החכם עינ יו בראש ו כל מגמתו ופניותיו והשגח ותיו שלא יסתלק‬
‫אותו השם מעל ראשו וז "ש ה' עליה ם יחיו וכן נמי וה' עליהם יראה‬
‫כלומר וה' ש עליה ם ית ראה וי ת גלה כדוג מת נתן דצו צית א וזהו ויצא‬
‫כ ברק חצו וכן ויע בו ר מל כם לפניהם ו ה' בראש ם וא פשר לומר שזהו‬
‫כל כך גבר כח הפגם שאות ו‬ ‫ש רמז כאן באמרו ח שך משחור תארם‬
‫הת ואר והה דר שעל ראשיה ם נתחשך שלא היה מאיר עליהם ולכך‬
‫הרי‬ ‫נסתלק הסיוע מהם ולכך לא נכרו אצל החיצונים וזהו בחוצ ות‬
‫סילוק סוד י הו"ה סוד האצילות מ עליהם גם הארת עולם המלאכים עולם‬
‫היצירה הנקרא עצמות כדפי' בסב" א ובפ' שלח גם הארת עולם העשיה‬
‫דהיי נו הרקיעי ם הנקר א עור ע "ש שמכסה העצמו ת שהם המל אכי ם וכמו‬
‫כן העור בו מצ טיירים מ צי או יות הנפש שבפני ם ומ דותיה כמבו א ר בפ'‬
‫יתרו וכבר פי' וה ארכנ ו ב עני ין זה לעיל בפ סוק בלה בש רי ועורי וזהו‬
‫נסתלק ונדבק חלק העשיה וחזר אל היצירה‬ ‫צפד ע ורם על עצמם‬
‫דמיון העור המתיבש ונדבק אל העצם כך חזר העלול לעילתו להתעלם‬
‫כדי שישאר העולם חרב לא להתענג כי פעמים שמתעלה העלול בעילה‬
‫ות ענוג הוא לו שנהנה מ ע ילתו אמנם הכא לא היה רק הסתלקו ת ש פע‬
‫אל הבינה בסוד הו "י או אל הכ תר בסוד או "י כדאיתא בפ' א חרי מות‬
‫הרי התעלות ה עלול בע ילה ל רעה וזהו סוד ואתה ה' אל תרחק וכמו כן‬
‫בנדון ד יד ן העשיה ש היא העלולה מהיצירה שהי א עי לתו נסתלקה‬
‫ונדבק ה שם ונתעלמה של א י היו מסודרים ה עלול תחת העי לה ל הש פיע‬
‫וכ מו כן דוגמ תם‬ ‫לעלולו ולכך ב השתרש העלול בע ילתו יבש היה כע ץ‬
‫ל מט ה זאת היתה סבה שגם למטה הי ה רעבון וצמאו ן ג דול שצפד‬
‫כעץ‪:‬‬ ‫עורם על עצמם ויבש היה‬

‫קצט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫י־ח ֶרב ֵ ֽמחַ ְל ֵלי ָרעָ ב‬ ‫טֹובים הָ יּו  חַ ְללֵ  ֶ‬ ‫ִ*‬ ‫ט‬

‫ֶׁש ֵ ה*ם ָי ֻז"בּו  ְמ ֻדּקָ ִ רים ִמ ְּתנּו  ֹבת ׂשָ ָ ֽדי׃ י יְ ֵ ‪G‬די‬
‫יהן הָ י*ּו ְלבָ רֹות ‬ ‫נ ִָׁשים  ַרח ֲָמ נִ ּי ֹות ִּב ְּׁשל ּו י ְַל ֵד ֶ‬
‫ ָלמֹו ְּב ֶׁשבֶ ר ּבַ ת־עַ ִ ּֽמי׃‬
‫רש"י‬
‫וגו' ‪ -‬חללי הרעב היו נפוחים מריח תנובות השדה‬ ‫)ט( שהם יזבו מדוקרים‬
‫שהיו האויבים צולים בשר על העשבים חוץ לחומה והריח נכנס לתוך נפוחי הרעב‬
‫‪-‬‬ ‫וכריסן נבקעת ופרשם זב והרי זה מיתת ניוול יותר מהרוגי חרב‪ :‬מדוקרים‬
‫מבוקעים בין נפיחת רעב בין ביקוע חרב קרוי דקירה‪ :‬מתנובות שדי ‪-‬‬
‫משרשים ועשבים שמלקטים ואוכלים רב פרשם ומאוסם‪) :‬י( לברות ‪ -‬למאכל כמו‬
‫)שמואל ב יב( ולא ברה אתם לחם )שמואל ב' ג( להברות את דוד‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫יש לחיצונים שתי כחות האחד החרב חרבו של מלאך המות‬ ‫)ט‪ ,‬י( הנה‬
‫שתלויים בה השלש טיפות מ"ר ממות חצץ קובע"ת כוס התרעלה כדפי'‬
‫בזוהר בפ' פקודי והשני רעב מתחלק לשתים ונקרא שוד וכפן שהם הנכנסים‬
‫בבטני בני אדם להכניס בהם רעבון כמבואר בזוהר בפ' פקודי ולכך בימי‬
‫רעבון אפילו שיאכל האדם כדי שביעה לא ישבע מחמתם של אלו והנה בזמן‬
‫החורבן היתה משלחת מלאכים רעים ממינים שונים את החרב להרוג ואת‬
‫הכלבים לסחוב ולכאורה היה נראה שיותר טוב הוא למות ברעב שמתמוגג‬
‫והולך וגבר ימות ויחלש מאפיסת הכחות יותר משיהיה נהרג בחרב שטועם‬
‫מר המות לזה בא ואמר איפוך כי טובים היו חללי חרב מחללי רעב‬
‫כלומר מה טובם של אותם שהיו שתים ממצד החרב הנמשך מחרבו של‬
‫מלאך המות אע"פ שהיא קשה ומרה כלענה יותר מאותם חללי רעב ואע"פ‬
‫כלומר אעפ"י שהיו‬ ‫שהם יזובו מדוקרים והוא מוסב על חללי חרב‬
‫ר‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫חללי חרב‬
‫נובעים וזבים כמים נובעים עם כל זה יותר טוב הוא להיות‬
‫מחללי חרב מהיות מחללי רעב והטעם מתנובות שדי כלומר שאלו‬
‫מתים במיתה מגונה מריח תנובות שיחיה נפשם בהם תתעטף ותתפלש‬
‫בעפר ותתמאס והיא ירידת פלאים רחמנא לשזבן הפליג תמרורו ואמר לא‬
‫די שאשות הזימה לילית רבתא ולילית זעירתא ונעמה ואגרת בת מחלת‬
‫ומחלת בת ישמעאל שהן הנה היו למעול מעל לפעול באכזריות חימה ושטף‬
‫אף לעשות פעולת הדין בגבורה הקשה אלא אפילו הנשים הרחמניות דהיינו‬
‫כחות קדושים שבהיכלות הנקרא ז' נערות בתולות אחריה רעותיה הממונים‬
‫על הרחמנות ועל הנהגת העולמות ברחמים כמבואר בפ' פקודי בשלו‬
‫ילדיהן כלומר היו שורפות ומבשלות השפעותיהם וזהו בשלו כי התבשיל‬
‫ע"י האור מתבשל ומצטמק ילדיהן כלומר השפעתם אשר היו מולידם‬
‫להנהגת התחתונים והיו מעכבות אותם לעצמם וזהו היו לברות למו‬
‫וכינה להם שם הבראה ע"ש שהיו מתאבלות כאבל הזה שמברין אותו משל‬
‫אחרים כמו כן היתה השפעתם אשר היו מולידים להבראה שנטלו אותם‬
‫והיו נהנים ממנה כהבראה זו‬ ‫מהעולמות התחתונים והיו לברות למו‬
‫שאוכל אותה באנינות ובעצבון‪:‬‬

‫פי' כי סוד יד ימין הם י"ד אותיות שהם יהו"ה אלקינו יהו"ה‬ ‫ובתיקונים‬
‫מורות סוד הרחמים י"ד עתים לטובה וי"ד שמאל הם אותיות שניות שהם‬
‫כוז"ו במוכס"ז כוז"ו י"ד אותיות מורות דין י"ד עתים לרעה וכבר ידעת‬
‫שכשגובר יד ימין על השמאל גוברות הרחמים ואם יד שמאל גוברת על‬
‫הימין גוברות הגבורות ועל דרך זה נדון בכל מקום שהוא שיעור קומה‬
‫שלימה כגון אימא עילאה ואמא תתאה יד ימין מגביר הרחמים ויד שמאל‬
‫מגביר הדין אמר המקונן עתה בזמן החורבן השתי ידים של כל אחד ואחד‬
‫הללו שהם אמא עילאה ואמא תתאה כאמור הסכימו‬ ‫מהנשים הרחמניות‬

‫רא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יא ִּכ ָּל*ה יְ ה ָוה  אֶ ת־חֲמָ תֹו ׁשָ ַפ‪ C‬ח ֲרֹון אַ ּפ ֹו‬
‫ֹתיהָ ׃‬
‫ת־א ׁש ְּב ִצּי ֹון ו ַּת ֹאכַ ל יְ ֹֽסד ֶ ֽ‬
‫ַוּיַּצֶ ֵ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אשר בערה בו כמה שנים עתה כלה אותה בהנקמו‬ ‫)יא( כלה ה' את חמתו‬
‫מהם‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫היינו המציאות והויות שבתוכן היו‬ ‫בדין והגבירו בדין עד שבשלו ילדיהן‬
‫מבשלות אותה בסוד הדין החזק ומצטמקות ברעה א"נ ידי נשים‬
‫מלת רחמניות מיסב על הידים שהם ג"כ נקבות והכי קאמר לא‬ ‫רחמניות‬
‫מבעיא השמאליות אלא אפילו הידים הרחמניות ידות ימיניות בשלו‬
‫וכו'‪:‬‬ ‫ילדיהן‬

‫החמה והחרון אף הם משלחת שני מלאכים רעים ואם אלו היו‬ ‫)יא( הנה‬
‫יוצאות קצתם כדרך הנהגת הדין לא היה מגיע הפגם עד ציון אבל כדי‬
‫דהיינו בחינה פנימית במדה זו‬ ‫שתגיע הרעה עד אותה נקודה הנקרא ציון‬
‫כמו שביארנו לעיל פעמים רבות הוצרך המקום ב"ה לכלות את חמתו‬
‫כלומר להוציא כלה ממקומה מבלי השאיר קצתה במקום גניזתה אלא פתח‬
‫ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו ואחר שהוציאה לא השאיר בידו קצתה על‬
‫דרך שפי' ז"ל אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי שדרך הגבור כשהוא‬
‫יורה החץ עד שלא יצא ברק חצו מתחת ידו יש בידו לעכב שלא לירות אותו‬
‫אבל אחר שהוציאו מתחת ידו אין בידו לעכב אבל הקב"ה אינו כן אלא אם‬
‫שנותי ברק חרבי כי הגם כי הקשת דרוכה ויצא חצהו תאחז במשפט ידי יש‬
‫לאל ידו להחזיר החץ אחר שיצא‪ .‬אמנם כאן בחורבן לא היה כן אלא כלה‬
‫ה' את חמתו להוציאה מנרתקה ואחר כלותו מלהוציא כל כלי זעמו בלי‬
‫רב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫י־א ֶרץ וכל )  ֹּכל( ֽי ֹ ְׁש ֵב י‬ ‫יב *ל ֹא ֶ ֽהא ִ"ֱמינּו  מַ ְלכֵ ֶ‬
‫תֵ ֵבל ִ *ּכי יָבֹא  ַצ ר וְ אֹו ֵיב ְּב ַ ֽׁשע ֵ ֲרי יְ ֽרּוׁשָ ָלֽ‪H‬׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שיור כלל תאמר שאולי נשאר בידו קצתה ואחז במשפט ידו אמר דליתא‬
‫שפך חרונו כקיתון עד בני השאיר בידו שריד וכל זה‬ ‫אלא שפך חרון אפו‬
‫היה כדי שתבער האש הגדולה ביסודותיה דהיינו ג' אחרונות שבה שהם‬
‫היסודות של ציון זה שכן הם שני שקתות המים שבהם מתלבש השפע‬
‫העליון ומהם בא אל אשד הנחלים כנודע‪ :‬כבר ידעת ההיא דפ' ויקהל שיש‬
‫שתי מחיצות המבדילות בין תחומי ארץ ישראל ובין ארץ העמים והם‬
‫הנקראים מנדו"ן וסנדו"ן והם עולות וחוצצות עד מקום הנקרא שערי צדק וע'‬
‫עמים עומדים רחוקים משם אלפים אמה ואין רשות לשום שר ליכנס בתוך‬
‫תחום חבירו זולת כשנתן רשות שישלוט זה על זה אז נכנס בתחומו ולוחם‬
‫עמו ומעבירים אותו בנהר דינור שזהו ירידת השר של אותה אומה הנכבשת‬
‫למטה ששרו למעלה מעבירים אותו בנהר דינור כדאיתא בפ' שמות ואז‬
‫אחר שפקד ה' על צבא המרום במרום אחר כך פוקד על מלכי האדמה על‬
‫האדמה והמלך ולגיונותיו נופלים תחת אויביהם ונכנסים תוך תחומם‬
‫ומחריבים ארצם‪:‬‬

‫)יב( עתה המקונן כמתאונן קונן במר ואמר לא האמינו מלכי ארץ‬
‫כלומר השרים הממונים על הארצות העמים למעלה העומדים אלפים אמה‬
‫היינו המלכות בעצמם‬ ‫רחוקים ממקום הקדוש ההוא וכן כל יושבי תבל‬
‫השוכנים בתבל ארצו כלומר לא הם ולא שריהם היו מאמינים שיותן רשות‬
‫דלתתא ממש דזיל בתר טעמי לפי‬ ‫שיבא צר ואויב בשערי ירושלים‬
‫שא"א ליכנס מלך אחד בתחום חבירו כי אם שיכנס השר למעלה קודם‬
‫בתחום המנגדו ואם כן הדין נותן שקודם שיכנס נבוכדנצר או טיטוס למטה‬
‫רג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שיכנס שרו למעלה בשערי ירושלם דלעיל וזה היה נראה להם מכת הנמנעות‬
‫כי מי נתן שכור בין הנזירים דבשלמא שליטת שר אחד על תחום שר זולתו‬
‫מין במינו אינו חוצץ אבל מי הכניס הטומאה בתוך הקדש זה לא יאמין כי‬
‫יסופר ומהיכן יצאה הסבה מחטאות נביאיה וכו'‪ .‬אי נמי מלכי ארץ‬
‫היינו המלאכים שבהיכלות הממונים על ענייני הארץ התחתונים הלזו‬
‫הם כחות וענפים המתפשטים מהם הנקראים יתידו"ת‬ ‫ויושבי תבל‬
‫המשכ"ן כמבואר בפרשת פקודי שלכל היכל והיכל יש כמה ממנן סרכין‬
‫וכלהו איקרון יתידות המשכן וכלם שוכנים בתבל הזה ומשתלשלים מתוך‬
‫ההיכלות והיתדות והם המופיעים כח והשפעה מתוך ההיכלות ליתידות‬
‫המשכן הללו ולכן נקראים יתידות המשכן כי הם דמיון יתידות האהל אשר‬
‫הם תקועים בארץ וכמו כן יתידות הללו הם כחות שוכנים בעשיה רוחנית‬
‫ועוברת ההשפעה באויר תבל זה לתת השפעה לכל אחד ואחד יש שממונים‬
‫על העשבים ועל הדשאים ועל האילנות ועופות ובהמות וחיות ושקצים‬
‫זה הם יושבים ומושלים‬ ‫ורמשים ונהרות וכו' ולכן קראם יושבי תבל‬
‫ומופיעים‪ .‬והנה בעניין דרוש יתידות המשכן הואיל ואתא לידן נימא ביה‬
‫מלתא קבלתיה ממורי זלה"ה דע שלכל היכל והיכל נמשכים ממנו ומתוכיותו‬
‫כחות משתלשלים והם הנקראים מיתרים ומהם משתלשלים כחות אחרים‬
‫והם הנקראים יתידו"ת המשכ"ן ויש בחינות אחרות אשר הם מקום אשר‬
‫נתקעים בו היתדות הללו ונקרא מקו"ם קבו"ע והם בחינות מתפשטות מעולם‬
‫היצירה עד עולם העשיה והם תקועים שם והנה בסוד הייחוד מסתלקים‬
‫המיתרים והיתדות נעקרות ממקומן ונכנסת בכלל הייחוד מה שאין כן בסוד‬
‫מקו"ם קבו"ע שזו היא בחינה אחת שאינה זזה ממקומה כלל ואפשר שעליהם‬
‫כלומר אותם שיש להם ישיבה בתבל בלי‬ ‫נמי רמז אומרו וכל יושבי תבל‬
‫התמוטטות משם כלל והנה בשעת עלייתם בשעת הייחוד נזכר שם אחד בן‬
‫י"ב אותיות והוא מן המשרתים החתומים ברון הובא בתיקונים וכשהשם הזה‬

‫רד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹּֽכהֲנֶ יהָ‬ ‫יאיהָ עֲוֹ ֹנת‬ ‫יג ֵ ֽמחַ ּט ֹאות נְ ִב ֶ‬
‫הַ ֹּֽׁש ְפ ִ ‪3‬כים ְּבקִ ְר ָּבּה ַ ‪ּ3‬דם צַ ִּד ִ ֽיקים׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬של שקר היתה לה הרעה הזאת‪:‬‬ ‫)יג( מחטאת נביאיה‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫נזכר מסתלקים היתדות ונעקרות ממקום קביעותן ומסתלקות בסוד הייחוד‬
‫וזהו סוד שאמרו המגידים על השם הזה השם הנזכר על הסלעים ונשברו‬
‫ושמעו מלאכי רום ורעדו והוא שר הרנה והוא שיר תתר"ו הנזכר בזוהר שיר‬
‫השירים דתתא דכל עלמין ועניין הסלעים הוא סוד מקו"ם קבו"ע דקאמרן‬
‫מקום כניסת היתדות והם מחזיקים בחזקה בל תמוט עולם ועד ובזמן הייחוד‬
‫מסתלקים כל הכחות הללו מסלעים הללו בסוד פרק שירה העולה מעולם‬
‫העשייה בסוד זמירות הללו את ה' מן הארץ וכו' הללו את ה' מן השמים‬
‫בסוד הרנה ולכן סוף אותו השם הקדוש מסיים ברו"ן להורות שהוא שר‬
‫הרנה והיתידות הללו הם של נחשת כלומר בעלי חוזק ותוקף שע"י תוקפם‬
‫וחזקם מעמידים האהל ובחינותיה הקשורות בהיכלות הם מתלבנות‬
‫ומתמתקות אמנם בצאתם החוצה הם מתקשים ונעשים בעלי חוזק וזהו לכל‬
‫יתדות המשכן ולכל יתידות החצר נחשת‪:‬‬

‫)יג( מוסב על פסוק הקודם לא האמינו מלכי ארץ כי יבוא צר‬
‫וכו' והיאך נהיתה הרעה הגדולה הזאת אחר שלא היה עולה בדעת‬ ‫ואויב‬
‫כי לא היתה נסיבה מן החוץ‬ ‫תירץ ואמר הסבה היתה מחטאת נביאיה‬
‫אלא ירך מתוכה מסרחת דהיינו החטאת שהיו חוטאים בני אדם עם נביאי‬
‫האמת והצדק וכמ"ש ויהיו מלעיבים במלאכי אלהי"ם ומתעתעים בנביאיו‬

‫רה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫שהיו בני אדם עושים עם הכהנים וגם‬ ‫וכו' לאין מרפא וכן מעונות כהניה‬
‫צדיקים‪ .‬או כלך לדרך זו שהם נביאי‬ ‫מחממת השופכים בקרבה דם‬
‫השקר שהיו מקטירים לע"ז כתרגומו ולפי דרכנו יאמר תדע מהיכן באה‬
‫הרעה הזאת שבא צר ואויב בשערי ירושלים הוא מחטאת נביאיה‬
‫מדה כנגד מדה והוא כי כבר ידעת כי ירושלם שלמעלה היא מקור הנבואה‬
‫ואעפ"י שהנבואה באה אליה מתרין נביאי קשוט שהם נצח והוד מכל מקום‬
‫היא המראה והעששית שבה מתגלות הנבואות והחזיונות וכמ"ש בפ' וארא‬
‫אל האבות באל שדי דהיינו ע"י מדה זו להיות כי הם פגמו בנביאיה להלעיב‬
‫עליהם‪ .‬א"נ לדרך התרגום שהיו מנבאים שקר העמיקו שחתו ותהי האמת‬
‫נעדרת וגברו בעלי השקר‪ ,‬לכך גברו החיצונים אנשי שוא ודברי כזב גם מצד‬
‫הכהנים כי הכהנים הם שושבינים דמטרוניתא וגורמים הייחוד ועתה היו‬
‫מקטרים לע"ז והיו מגבירים השפחה עד שגברה ונכנסה בשערי ירושלם‬
‫גבירתה שבמקום הייחוד שהיו מיוחדים והיו גורמים שאותו צדיק נהר יוצא‬
‫אשד הנחלים ישפוך בקרבה אור זרוע עתה בהגברת החיצונות היו גורמים‬
‫במקום הלובן הטהור היו‬ ‫ששופכים בקרבה של ירושלם זו דם צדיקים‬
‫דהיינו‬ ‫שופכים האודם והדין החזק של המדות העליונות הנקראים צדיקים‬
‫צדיק עליון יוסף צדיק תחתון בנימין כד עייל ברזא דיוסף כד נפיק ברזא‬
‫דבנימין כדאיתא בפ' ויצא ואגב אורחיה אשמועינן שהפכו מדת הרחמים‬
‫למדת הדין שהצדיקים הללו שהיו משפיעים מדת הרחמים והלובן הנמשך‬
‫מעדונא דשייפי הפכו אותם לאדמימות הדין והשפיעהו סוד הדם תוקף הדין‬
‫אדמימות הדין מה שלא היה‬ ‫בקרבה וזהו השופכים בקרבה דם צדיקים‬
‫דרכם בכך והכוונה שכל כך גבר כח הדין דכלהו ספירן אתכללו בגבורה‬
‫ואתקריאו גבורות כדאיתא בתיקונים עד שהצדיקים העליונים תחתון ועליון‬
‫ואדמימות הדינין‪:‬‬ ‫היו שופכים בקרבה דם‬
‫רו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יד נָע* ּו עִ וְ ִרים  ַ ּֽבחּוצ ֹות נְ ֽ ֹגאֲל ּו ּבַ ָּדם ְּב ל ֹא‬
‫יהם׃‬ ‫ּוכ לּו יִ ּגְ ע ּו ִּב ְל ֻ ֽבׁשֵ ֶ ֽ‬
‫יֽ ְ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כשהיו העורים הולכים בשוק היו נעים ורגליהם‬ ‫)יד( נעו עורים בחוצות‬
‫‪ -‬נתלכלכו‬ ‫נשמטים בדם ההרוגים שהיו הרשעים הורגים בתוכה‪ :‬נגאלו בדם‬
‫בדם עד אשר לא יוכלו הקרובים אליהם ליגע בלבושיהם והיו קוראים אליהם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬

‫בגמרא אין לך בית רובע חללו של עולם שאין בו ט' קבין מזיקים‬ ‫)יד( איתא‬
‫וכל אחד יש לו פירמא על פניו כעין מסוה כדי שלא יראו ויזיקו לבני אדם‬
‫וכשהאדם חוטא מעביר אותה פירמא מעל פניו ומכיר ומזיקו נמצא שבעוד‬
‫השוכנים באויר‬ ‫שאין חוטא הם כמו עיורים אמר המקונן אותם העיורים‬
‫העולם דהיינו אויר עולם העשיה בחלק הגשמי שהוא חוץ להיכלות כמ"ש הן‬
‫אראלם צעקו חוצה צווחים לבר מהיכלים כדאיתא בתיקונים וזהו בחוצות‬
‫חוץ מן ההיכלות בסבת חטאות נביאיה עונות כהניה נעו ממקומם‬
‫להזיק ולהחריב העולם ונגאלו בדם כלומר נתפלשו ונתלכלכו באותו דם‬
‫אדמימות הדין אשר שפכו הצדיקים בקרבה וממנה יצאו הדינים והגבורות‬
‫אליהם ונתן רשות למזיק להזיק ונתלכלכו באותו דם כדמיון הצפור המתקרה‬
‫בספל מים שמתלכלך ומתפלש במים מהתענג ומרוך וכמו כן העיורים הללו‬
‫נגאלו בדם‬
‫ולמה היו מתעדנים כל כך בפעולת הדין בשביל שקודם שחטאו‬
‫לא היו יכולים ליגע בלבושיהם דהיינו הפירמא שעל עיניהם להסיר‬
‫אותה להזיק והיו כמעט כמי שהוא אסיר בנחושתים במחשכים שמרגיש‬
‫באויבו שאין לאל ידו להנקם ממנו ואחר שהתירוהו מבית הסוהר פוגע‬
‫באויבו במר נפש אחר שנפל בידו עם גודל התשוקה להנקם ממנו וזהו‬
‫ונתלבשו באדמימיות הדין בשביל שקודם זה לא היו יכולים‬ ‫נגואלו בדם‬

‫רז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫טו ס ּורּו טָ ‪ֵ I‬מא ָק ְ ראּו ‪ָ G‬למֹו ס* ּורּו ס" ּורּו ‬
‫ּגֹוים ‪3‬ל ֹא‬
‫ל־ּת ָּגעּו ִ ‪ּ3‬כי נָצ ּו ּגַם־נָ עּו ָ ֽא ְמרּו  ּבַ ִ‬
‫אַ ִ‬
‫יֹוספּו לָ גֽ ּור׃‬
‫ִ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לשון סרחון‬ ‫)טו( סורו ‪ -‬מעלינו אתם הטמאים המלוכלכים בדם‪ :‬כי נצו‬
‫ולכלוך כמו )ויקרא א( כמו מוראתו בנוצתה דמתרגמינן באוכליה כך חברו מנחם‪ .‬גם‬
‫נעו ‪ -‬נשמטו בדם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬

‫מוסב אל הנביאים ואל הכהנים‬ ‫ליגע בלבושיהם‪ .‬אי נמי בלבושיהם‬
‫הללו בפסוק הקודם ואמר שקודם לכן לא היה להם רשות ליגע אפילו‬
‫בלבושיהם כל שכן בעצמם ועתה שנתן להם רשות שלטו בהם כרצונם‪:‬‬

‫אל העורים הנה ואמר לא מבעיא שמקודם שחטאו לא היו‬ ‫)טו( מוסב‬
‫יכולים ליגע בלבושיהם אלא כל אחד ואחד מהם היה קורא לחבירו ואומר לו‬
‫כלומר אלו הטמאים‬ ‫סורו נא מעל אהלי הצדיקים האלה וזהו סורו טמא‬
‫היו קוראים אלו לאלו ואומרים אלו לאלו סורו טמא וזהו קראו למו היו‬
‫קוראים לעצמם ומיראה גדולה שהיו יראים היו כופלים ואומרים אלו לאלו‬
‫כלומר אלו‬ ‫סורו סורו אל תגעו בכל אשר להם פן תספו למה כי נצו‬
‫הם אשר הם נצים ולוחמים עם יצרם והיו מתגברים עליו וכי עם מי שהוא‬
‫יכול להלחם עם יצרו הרע שהוא יצה"ר הוא סמאל הוא מלאך המות אתם‬
‫שאין כחכם לנגדו כאין תוכלו ליגע בהם הרי שהיו גבורים כנגד עצת יצה"ר‬
‫גם היו נעים ונדים ממקומם‬ ‫המתגורר עמהם לעבור על לא תעשה גם נעו‬
‫לקיים מצות עשה הרי הם גבורים משני פנים ולוחמים ביצרם נגד מצות‬
‫עשה ונקט מצות לא תעשה קודם כי הוא אלים טפי וכל זה היה קודם חטאם‬

‫רח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עתה כבר אותו הפחד והמגור שהיה לנו מהם חלף הלך לו ועתה לשלל מואב‬
‫בלי פחד והראיה שאמרו בין הגוים למטה בעולם התחתון שלא יוסיפו‬
‫עוד לגור מפניהם כי מוראם וחתיתם אשר נתנו על כל הגוים כבר ומגור‬
‫הוסר מהם וכ"ש אנחנו שלא נתיירא מהם ונזיק אותם בלי שום פחד ומגור‬
‫ובעונותינו כך היה שהרי אותם ראשי המשחית שהיו א"ף וחמ"ה ומשחי"ת‬
‫נאמר תחלה להם ועל כל איש אשר עליו התי"ו אל תגשו וחזרו ואמרו להם‬
‫וממקדשי תחלו הרי שקודם הוזהרו מליגע בהם ואח"כ הוסר מעליהם הפחד‬
‫שהיו להם ונגאלו בדמם וכמ"ש שם ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית‬
‫ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלא את החצרות חללים וכו' הרי שנגאלו‬
‫בדם כאמור ושיעור הכתובים כך הוא נעו עיורים בחוצות נגואלו‬
‫בדם עתה מה שקודם לכן לבל יוכלו יגעו בלבושיהם והיו אומרים אלו‬
‫לאלו סורו טמא קראו למו למה כי נצו גם נעו אחר המצות אמנם‬
‫מהם וכ"ש אנחנו שלא נפחד מהם‪.‬‬ ‫עתה אמרו בגוים לא יוסיפו עוד לגור‬
‫ואפשר דאהדר לישראל ומלת סורו יפורש כמו אסורה נא ואראה כמו‬
‫אגשה נא והכי קאמר סורו טמא קראו למו היו החיצונים דהיינו העורים‬
‫גשו‬ ‫הנז' קוראים לישראל טמאים והיו אומרים אלו לאלו סורו סורו‬
‫והתקרבו אליהם לטורדם מן העולם אבל אל תגעו בהם פן תטמאו בהם‬
‫נעשו בעלי מריבה‬ ‫מתוך טומאתם ואם תאמר הלא נירא מהם לא כי נצו‬
‫ומצות לעם קונה כדפי' רז"ל גם נעו מאמונתם ומתורתם שהרי אמרו בין‬
‫ולפחד ממנו ית' כי מה לו‬ ‫הגוים שהם גלו לארצם שלא יוסיפו עוד לגור‬
‫לעשות בהם ולא עשה וכמ"ש הכתוב והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר‬
‫אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה'‬
‫אלקים אם לא ביד חזקה וכו' אמלוך עליכם‪ .‬א"נ לא יוסיפו עוד לגור‬
‫בארץ ישראל ובירושלים אלא רצונם להיות תחת ממשלת השרים גולים‬

‫רט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יטם ְּפנֵ *י‬ ‫יֹוסיף ְלהַ ִּב ָ‬
‫טז ְּפנֵ *י יְ ה ָוה  ִח ְּל ָקם ‪3‬ל ֹא ִ ‬
‫ָׂשאּו זקנים )ּוזְקֵ ִנים( ‪3‬ל ֹא חָ נָ ֽנּו׃‬ ‫ֹֽכהֲנִ ים  ל ֹא נ  ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬פנים של זעם מאת הקב"ה חלקם והפרידם בגוים למען אשר‬ ‫)טז( פני ה' חלקם‬
‫פני הכהנים לא נשאו בהיותם בשלוותם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בארצות אויביהם וכמ"ש ז"ל ששלחו בבית שני לאפריקה שיחזרו ולא חזרו‬
‫והטעם שפני ה' חלקם באותם הארצות לא יוסיף עוד להביטם אפילו שישובו‬
‫כי סוף סוף יחזרו לגלות שלישית‪:‬‬

‫וכופר בריתכם את מות וכו' צריך אני לעוררך על הקדמה אחת‬ ‫)טז( כתיב‬
‫גדולת הערך שמענה ואתה דע לך כי כמו שיש לגוף רמ"ח אברים כמו כן יש‬
‫לנשמה רמ"ח אברים ואין מי שיקשר אותם אברי הנשמה כי אם כ"ב אותיות‬
‫כמו שהגידים הם לקשר רמ"ח אברי הגוף כמו כן האותיות מקשרות רמ"ח‬
‫אברי הנשמה ולהבין זה באר היטב צריך אתה לדעת כי מציאות בנין האדם‬
‫ותכונתו נעשה ע"י כ"ב אותיות כמבואר בספר יצירה בסוד עול"ם שנ"ה‬
‫נפ"ש בתל"י גלג"ל ול"ב והמליך אות ב' וקשר לו כתר בראשו וברא שבתא"י‬
‫בעולם ויום שבת בשנה ונחיר ימין בנפש וכו' המליך אות ג' וקשר לו כתר‬
‫וצירפן זה עם זה וצר בהם צדק בעולם ועין ימין בנפש וכו' וההיקש על זה‬
‫בשאר האותיות באופן שע"י המלכות האותיות וצירופן וחקיקתן ועטרותיהם‬
‫בראשיהם נברא כל היצור נמצאו בבנין האדם באבריו ובגידיו ועורקיו כל‬
‫כ"ב אותיות‪ .‬וכשאדם נפטר מן העולם מתפרד אותו ברית וקשר הקושר בין‬
‫האברים דהינו האותיות שבהם נברא והאברים מתחלקים כל אחד לבדו‬

‫רי‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וחוזרים אל שרשם ובכן וישוב העפר על הארץ כשהיה וכשהאדם מוליד הולד‬
‫מטביע בו סוד כ"ב אותיות המוטבעים בו מאביו כשהולידו כדי לקשר אבריו‬
‫ועורקיו וכן תמצא בזוהר בפ' בראשית בעניין חבקוק אמר שהטעם שמת‬
‫היה שאותם האותיות שחקק בו אביו בשעת ההולדה פרחו להם ולכן הוכרח‬
‫אלישע הנביא ע"ה להשתטח עליו פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו‬
‫כדי לחזור ולהחקיק הכ"ב אותיות שהחקיק בהו אביו שפרחו להן לחזור‬
‫ולהחקיקן עליו משלו‪ .‬ואחר שהחקיקן עליו וכל אבר החזיק אבר כדי שלא‬
‫יחזרו לפרוח להם החתים עליהם שם ע"ב ג' פעמים ויס"ע ויב"א וי"ט ולכך‬
‫נקרא חבקוק שעולה רי"ו כמנין ג' פעמים ע"ב ובזה יובן אומר וכופר‬
‫בריתכם את מות אותו הקשר והברית אשר נכרת בין הכתר שלא יתפרדו‬
‫כדי שלא יבא עליכם המות יכופר ויבוטל ולדעתי זהו סוד נתינת שלום האדם‬
‫לחבירו שהכוונה לברכו שיהיה שלום בין אבריו ויסודותיו שלא יתפרדו‬
‫וכדאיתא בריש פ' ויחי בשעת פטירת של אדם קטטותא אשתכח בין ד'‬
‫יסודותיו שכל אחד רוצה להיפרד ולחזור יסוד האש אל שורשו ויסוד הרוח אל‬
‫שורשו ויסוד המים אל שורשם וישוב העפר על הארץ כשהיה נמצא בנתינת‬
‫שלום שנותן האדם לחבירו מברכו שלא תבא אותה קטטה ואותה מלחמה‬
‫שרגילה לבא בשעת הפטירה אלא שלום בכל אבריכם שלא יסתלקו האותיות‬
‫אל שורשן שע"י כן יבא לכם קטטיתא אלא שלום יהי עליכם וז"ש פני ה'‬
‫היינו פני זעיר אנפין חלקם והפריד בין האותיות המקשרות חייהן ולא‬ ‫חלקם‬
‫יהיה כעניין חבקוק שאחר שנפרדו חזרו ונתחברו ע"י אלישע וכעניין ר'‬
‫כרוספדאי דאיתא במדרש רות מהזוהר וכר' יוסי דפקיעין בפרשת בלק אלא‬
‫להשגיח עליהם בעין החמלה וכל כך למה לפי שבעודם‬ ‫לא יוסיף להביטם‬
‫כדפרש"י ז"ל וכמו‬ ‫על אדמתה פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו‬
‫בסוד רחמים לעתיק יומין‬ ‫שלא נשאו פני כהנים שהם מהחסד וכן זקנים‬
‫ריא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עֹודינּו ( ִּת ְכ ֶל ינָה עֵ י ֵנינּו‬ ‫יז עודינה ) ֵ "‬
‫אֶ ל־עֶ ז ְָר ֵ תנּו ָהבֶ ל ְּב ִצ ִּפּי ֵָת נּו ִצ ִּפינּו אֶ ל־ּגֹוי‬
‫יֹוׁשעַ ׃‬
‫‪3‬ל ֹא ִ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כשבאה עלינו הרעה עדיין‬ ‫)יז( עודינו תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל‬
‫היו עינינו צופות אל חיל פרעה שנאמר בהם )ישעיה ל( ומצרים הבל וריק יעזורו‬
‫שהיו מבטיחים אותנו עזרה ולא באו כמו שנאמר בהם )ירמיה לו( הנה חיל פרעה‬
‫היוצא לכם לעזרה שב לארצו מצרימה‪ ,‬מצינו במדרש קינות שהיו באים בספינות רמז‬
‫הקב"ה לים והציף לפניהם נודות נפוחים כמין מעי אדם ננערים במים אמרו זה לזה‬
‫הנודות הללו הם אבותינו אנשי מצרים שטבעו בים מחמת היהודים הללו ואנחנו‬
‫‪ -‬חכינו‪:‬‬ ‫יוצאים לעזרתם עמדו וחזרו לאחוריהם‪ .‬צפינו‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הבטה מלמעלה למטה מסוד עינא‬ ‫יתיב לא חננו לכך לא יוסיף להביטם‬
‫פקיחא ובזוהר פ' תזריע בפסוק ואם מפאת פניו ימרט ראשו איתא עניין‬
‫חלקם‪:‬‬ ‫נפלא בסוד אלו הפנים והם סוד פני ה'‬

‫לפי שהוא עזרה בצרות נמצא מאד וזהו‬ ‫)יז( הנה המלכות נקרא עזרתנו‬
‫על‬ ‫סוד אעשה לו עזר כנגדו בסוד הנסירה והנה אנחנו היינו נושאים עינינו‬
‫עזרתנו הנקרא הבל כדאיתא בזוהר ובתיקונים גם זה הבל פי' ז"ל שהוא הבל‬
‫קדוש וייחוד עליון ומה גם בפסוק ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה‬
‫אולי תהיה‬ ‫הצדיקים גם זה הבל שגם זה עושה ייחוד וזהו אל עזרתנו הבל‬
‫לנו מעיר לעזור על ידי איזה ייחוד קדוש ועינינו רואות וכלות כי אין עזר‬
‫כי הכהנים ששמשו‬ ‫וסיוע כלל מלמעלה וזה למה בצפיתנו צפינו אל גוי‬
‫בימי צדקיה כלם היו ערלים כגוים והיינו צופיה הישועה והסליחה מידם‬
‫ואיננה יען הייתם כגוים גמורים ונמצאת הצפייה תוהו והבל וכדאמרו רבותינו‬
‫ריב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫עָדינּו ִמ ֶּלכֶ ת ִּב ְר ֹֽחב ֵֹתינּו קָ ַ ‪3‬רב‬‫יח צָ דּו ְצ ֵ ‬
‫י־ב‪3‬א קִ ֵ ּֽצנּו׃‬
‫קִ ֵּצ<נּו ָ ֽמ ְלא‪ּ 3‬ו י ֵָמינּו ִּכ ָ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬אויבינו ארבו את צעדינו מלכת ברחובותינו כמו )שמות כא(‬ ‫)יח( צדו צעדינו‬
‫ואשר לא צדה )שמואל א כד( ואתה צודה את נפשי‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ז"ל שהיו צופים ומביטים אל לשון של זהורית שהיה תלוי בהיכל אם היה‬
‫מתלבן או לאו ולכך לא הושיע למו‪:‬‬

‫ידעת שסוד הצעדים הם סוד תרין ירכין נצח והוד וכתבו‬ ‫)יח( כבר‬
‫המקובלים שכנגד נצח והוד מחוץ להיכלותיהם שהם היכל נוגה והיכל עצ"ם‬
‫השמי"ם במדורין המקיפין אותם שם סביב רשעים יתהלכון קליפת ישמעאל‬
‫מצד הנצח שהוא ענף של חסד שהוא ימין מדתו של אברהם וקליפת עשו‬
‫מצד ההוד שהוא ענף של גבורה שהוא שמאל מדתו של יצחק ולפעמים‬
‫יתחלקו אלו הצעדים בכללות שש קצוות ועולות בסוד בטן אמם אמא עילאה‬
‫הנקרא רחובות לינק מחלק שוד תנחומין והנה בזמן החורבן החיצונים ארבו‬
‫להם במארב במדורין כאמור שלא יוכלו לעלות לאותם הרחובות לשאוב‬
‫שפע לתחתונים והגדילו קטרוגם עד אין קץ ובזה עמדו הצעדים הללו‬
‫צדו כמו ואשר לא צדה כלומר צדו וארבו‬ ‫במקומם וזהו צדו צעדינו‬
‫שהוא רחובות הנהר וכיצד היתה הצדיה‬ ‫לצעדינו מלכת ברחובותינו‬
‫החיצוני הנקרא קץ הימין נתקרב אל הקדושה בסוד‬ ‫והמארב קרב קצנו‬
‫המדורין שיצא מתוך נוקבא דתהומא רבה ונתקרב אצל הקדש ונתפשט‬
‫ששה ימי הבניין מלאו‬ ‫במדורין ושם נתנו קול קטרוגם עד שמלאו ימינו‬

‫ריג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫רצונם והסכימו בדין כי שופט כל הארץ יעשה משפט וכי תימא למה צדו‬
‫לצעדינו יותר מזרוענו ולא עלה הקטרוג והצדיה עד תרין דרועין אלא עד‬
‫כלומר כבר בא קצנו קץ כל בשר קץ‬ ‫תרין ירכין תירץ ואמר כי בא קצנו‬
‫הימין סמאל בא מימים קדמונים שם אל הצעדי ופגע בהם בסוד ויגע בכף‬
‫ירכו בסוד ירך יעקב כי המשיך סמאל בכח קטרוגו הגבורות מפנות ערב‬
‫שהוא הגבורה אל הנצח והחשיכה עד שלא היה יכול שום נביא להתנבאות‬
‫מתוכו כמבואר בפ' בראשית עד שבא שמואל ותיקן אותה וזהו וגם נצח‬
‫ישראל לא ישקר ולא ינחם ולא השלים התיקון עד שבא דוד ואמר נעימות‬
‫בימינך נצח‪:‬‬

‫העת דודים לגלות הדרוש הנפלא הזה מאשר חנני קוני הואיל ואתא‬ ‫והנה‬
‫לידן ע"פ הקדמות הזוהר במקומות שונים שמענה ואתה דע לך‪:‬‬

‫בפ' משפטים בדברי הסבא דף קי"א וז"ל כתיב ויותר יעקב לבדו‬ ‫גרסינן‬
‫ויאבק איש עמו וכתיב וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו וההיא ירך רווח‬
‫מיעקב וההוא ירך הוה בלחישו דיליה עד דאתא שמואל מאי בלחישו דלא‬
‫משיך נבואה כד אתא שמואל נטל ההוא ירך וסלקיה מההיא אתר וחטף ליה‬
‫מניה ומההוא זמנא אתערו מניה ולא הוה ליה חולקא בקדושא כלל קב"ה לא‬
‫קפח ולא דחו ליה מכולא בגין דנטל שמואל ירך דיליה אלא יהיב ליה חולקא‬
‫חדא מאי איהו יהיב ליה ההוא ירך דסוטה ההוא ירך דאעדי מיניה וכו' וכל‬
‫אנון רתיכין וסיעתא דילה בעאן תדיר ירך ואזלי בכסופה אבתריה ובגין דא‬
‫הני ברכי דרבנן דשלהי מן דא הוי דכל כסופא דלהון בתר ירך איהו וכל שכן‬
‫ירך דרבנן וכל מדה אהדר לאתריה וכו' עכ"ל ותו גרסינן בפ' בראשית וז"ל‬
‫תליתאה נהירו דכליל תרין אלין נהירו דנהור באסותא רזא דכתיב ביעקב‬

‫ריד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ויזרח לו השמש וכו' ודאי כד אתכליל בההוא פנות ערב מכאן ולהלאה והוא‬
‫צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל ירכו כתיב ולא ירכיו דא דרגא רביעאה‬
‫דלא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל ועליה כתיב וגם נצח ישראל‬
‫כדין אתתקן דהוה חולשה מכד אסתכן יעקב בממנא דעשו ויגע בכף ירכו כד‬
‫אתא לגבי דיעקב נטל תוקפא מההוא פנות ערב בדינא תקיפא ויעקב הוה‬
‫אתכליל ביה ולא יכיל ליה וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו נטל תוקפא‬
‫דדינא מתמן בגין דירכא איהו לבר מגופא דיעקב גופא היה וגופיה הוה‬
‫ברזא דתרין דרגין ברזא דאיקרי אדם כיון דנטל תוקפא לבר מגופיה מיד‬
‫ותקע כף ירך יעקב ולא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל ועל דא נצח‬
‫ישראל כתיב ביה כי לא אדם הוא להנחם יהושע אתנבא מהודו של משה‬
‫דכתיב ונתת מהודך עליו ודא דרגא חמישאה נצח ירכא דשמאלא דיעקב‬
‫ובגין כך אתא דוד וכליל ליה בימינא דכתיב נעימות בימינך נצח ימינך לא‬
‫כתיב אלא בימינך מ"ט אתחלת חילא דיעקב בגין דאתקרב ביה סטר‬
‫מסאבא ונקיט תוקפא מיניה ואתעכיב עד שמואל וע"ד אתא לאדכרא דדא‬
‫איהו ירכא דישראל דכתיב וגם נצח ישראל וכו' עכ"ל‪ :‬תו בפ' וישלח דף‬
‫קע"א וז"ל מה בין משה לשאר נביאי עלמא משה אסתכל באספקלריא‬
‫דנהרא שאר נבואי לא הוו מסתכלי אלא באספקלריא דלא נהרא משה הוה‬
‫שמע וקאים על רגלוי וחיליה אתתקף והוה ידע מלה על בוריה כמה דכתיב‬
‫ומראה ולא בחידות שאר נביאי הוו נפלין על אנפייהו ואתחלש חילא דילהון‬
‫ולא הוו יכלי לקיימא על בוריה דמלה מאן גרס לון דא בגין כי נגע בכף ירך‬
‫יעקב והוא צולע על ירכו וכל אינון נביאים לא יכילו לקיימא על מה דזמין‬
‫קב"ה למעבד ליה לעשו בר עובדיה נביאה דהוה גיורא דאתי מסטרא דעשו‬
‫וע"ד קאים בקיומין עליה דעשו ולא אתחלש חיליה וע"ד כל שאר נביאי‬
‫אתחלש תוקפייהו ולא הוו יכולין לאתקיימא לקבלא מלה על בוריה כדקא‬
‫רטו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יאות מ"ט בגין כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה דנסיב )נ"א דאשאיב( כל‬
‫חילא דירכא וע"ד אתבר חילא דירכא ואשתאר צולע על ירכו דהא כל נביאין‬
‫בר ממשה לא יכילו לאדבקא ולקיימא ביה עד זמנא דייתי מלכא משיחא וכו'‬
‫עכ"ל בהגהותיו מספר ישן‪:‬‬

‫לבא עד תכונתו צריך לעורר כי מפ' בראשית שכתבנו למעלה נראה‬ ‫ועתה‬
‫שנצח הוא אל השמאל ומפ' תרומה נראה שהוד על הימין וקיימא לו להפך‬
‫וכן בר"מ בפ' בהעלותך חכמה גדולה נצח ימין כתר ת"ת יסוד אמצע בינה‬
‫גבורה הוד שמאל הרי בפי' נצח ימין הוד שמאל קשיא ומורי זלה"ה תירץ‬
‫בספר הפרדס ואמר כי עם היות שגזרה חכמתו ית' שהת"ת יכריע בין החסד‬
‫והגבורה עוד גזרה שהנצח עם היותה ענף החסד תהיה יונקת מצד הגבורה‬
‫וההוד עם היותה ענף הגבורה תהיה יונקת מצד החסד כי עם זה תהיה‬
‫המזגת המדות יותר שוה וחזקה‪ .‬עוד צריך לדעת כי הקשירה והנטיה אל‬
‫הימין ואל השמאל תהא ההשפעה הנשפעת במדות המשל בזה כאשר תהיה‬
‫השפעת הדין גוברת ביסוד תקרא שמאלי ובאשר תהיה השפעת הרחמים‬
‫גוברת עליו תקרא ימיני כי עיקר ימין ושמאל תהיה על שם הפעולה שאין‬
‫ימין ושמאל ממש למעלה ועם ההקדמות הללו יתורץ כי מה שאמר‬
‫שבתחילה היה ההוד אל הימין הכוונה היא שהיתה יונקת ונשפעת מצד‬
‫החסד שהוא ימיני וכן מ"ש שהנצח היה אל השמאל הכוונה שהיתה יו נקת‬
‫ונשפעת מצד הגבורה שהיא השמאלית וכאשר ההשפעה בהוד מכח הגבורה‬
‫חזרו אל יסודה להיותה דין ונטתה אל השמאל‪ ,‬ועם מים יובן עניין צליעת‬
‫ירך יעקב כי כאשר נזדווג שרו של עשו אל יעקב ביקש לעורר עליו מדת‬
‫הגבורה ולהמשיך כהדין והמים המרים המאררים להתגבר עליו מצד כח‬
‫קטרוגו שקטרג עליו מצד שנשא שתי אחיות או שמנע עצמו מכבוד אב ואם‬
‫כל כך שנים או על שהחזיק באזני כלב כדפי' ז"ל או משום דבר אחר או‬
‫רטז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מלוה ישנה שיש לו אצלו ולהיות שיעקב היה אחוז בת"ת המכריע בין החסד‬
‫והגבורה לא יכול להמשיך הדין ההוא מצד הת"ת עד שהשתדל להמשיך‬
‫אותו מצד הנצח מצד שהיתה הנצח יונקת מגבוה ומצד שיהיו החיצונים‬
‫יונקים מן הירכים וזהו סוד הקשר היוצא ונראה לחוץ בסוד וכל אחוריה ביתה‬
‫ועלתה בידו ונשפע כח הדין ההוא אשר בקש להמשיך דרך הנצח וגבר עליו‬
‫מצד העברת כח הדין ההוא אשר ביקש להמשיך ונסתלק ממנו הארת פני‬
‫הרצון ועד שנשאר חשוך ופגום וכל כך גבר הפגם עד שלא נתנבא אדם‬
‫מתוך הנצח מצד שלא היה שופע ממנו אלא כח הדינין אל החיצונים עד‬
‫שבא שמואל והתחיל לתקן ובא דוד והשלים ותקנו וקשרו בחסד וזהו נעימות‬
‫בימינך נצח וכו' אלו תורף דבריו בספר הפרדס בקצרה ואני המתאבק באבק‬
‫רגליו ראיתי להוסיף נופך ונופת צופים משלי ואגב יבוארו כמה פסוקים‬
‫מתוקים מדבש ותמצא נופת מתוק לחכך‪ :‬ואען ואומר כי ראוי לשים לב מה‬
‫המעשה אשר עשה שמואל שתקן את המדה הזאת ומה קשר היה לו עם‬
‫שאול בסיוע התיקון עד שנתקלקל את אשר החלו לעשות אמר לו שמואל וגם‬
‫נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם וכו' ומה היא הבנת הפסוק ומה גם אומר‬
‫וגם‪ ,‬עוד מה תיקן דוד ובמה תיקן וכי מפני שאמר נעימות בימינך נצח נתקן‬
‫אתמהה עוד מה שייכות היה לו לשמואל לתקן דבר זה על ידו יותר משאר‬
‫נביאים‪:‬‬

‫כי הראשון שבראשון היה לבנימין הצדיק אבינו הראשון יתרון‬ ‫והעניין‬
‫ומעלה נפלאה שלא השתחוה לעשו כמו שהשתחוו כל אחיו כי עדין לא נולד‬
‫וידוע כי סוד השתחויה היא המשכת השפע מלמעלה למטה ואחר שאחד‬
‫עשר כוכבים השתחוו לעשו סטרא אחרא סטרא דע"ז החזיקו בידו של עשו‬
‫והמשיכו אותו עליהם לשר ולפטרון אתרע מזלייהו תחתיו והחזיקו והעמידו‬
‫הפגם שפגם שרו של עשיו בירך יעקב בערב במקומו גובר עליהם סטרא‬
‫ריז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אחרא דע"ז וכמו שהקשו בזוהר על יעקב והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה‬
‫שבע פעמים וכי יעקב שלימה היה משתחוה לעשו הרשע דאיהו בסטרא דאל‬
‫אחר ומאן סגיד ליה סגיד לאל אחר ותרצו שם והו"א שהיא השכינה עבר‬
‫לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים לשכינה ההולכת לפניו הרי שלא מצאהו‬
‫רז"ל התנצלות כי אם ליעקב לבדו אמנם השבטים כרעו ונפלו ובנימין הצדיק‬
‫שעדיין לא נולד לא בא לעשו מידו שום חוזק ושום השפעה ולכך היה לאל ידו‬
‫של שאול בן בנו להכניעו ועל ידו יחזור הירך במקומו אל הימין ויתקן הפגם‬
‫שפגם סמאל בירך יעקב נצח בכח קטרוגו שהמשיך הגבורות מפנות ערב‬
‫אליה כאמור והנה כשמשח שמואל את שאול ברוח הקדש ידע שמואל‬
‫שהתיקון יעשה ע"י שאול ע"י משחו אותו בשמן כמו שיתבאר בס"ד והנה‬
‫תחלת כל דבר אמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר‬
‫אמרתי שים אותה עמך וכתיב וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני‬
‫שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שמור לך לאמר העם‬
‫קראתי וכו' לרמוז לו שהשוק העליון שהיא ירך דיעקב שהוא חשוך ואין נביא‬
‫יכול להתנבאות מתוכה כן כתיב ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון‬
‫נפרץ והטעם היות מקור הנבואה הזאת סתום ואטום בכח הדין ואמר לו הנה‬
‫הנשאר כלומר הנה הוא הנה הנשאר שלא השתחוה לעשו כשאר השבטים‬
‫ועתה לך בכחך זה ותקן כי למועד שמור לך כלומר ממועד מועדים וזמנים‬
‫חלפו למו שמור לך כי אי אפשר להתתקן כי אם על ידך א"נ למועד הזה‬
‫שאתה בו שמור מאז לך שתתקנהו קום אכול ואחר שאכל וקבל עליו לתקן‬
‫באי זה עניין ויחוד שיעשה ברוך היודע מיד התחיל לתקן ונפתח מקור‬
‫הנבואה ואמר לו כששלחו ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל‬
‫ותוף וכינור והמה מתנבאים וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכת‬
‫לאיש אחר וכן היה ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם והיה כל יודעו‬
‫ריח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מאתמול שלשום ויראו עם נביאים נבא וכו' תמהו ואמרו הגם שאול בנביאים‬
‫עד הנה הגיעה פתיחת המקור שאפילו שאול שהיה רועה אחר הבקר כמ"ש‬
‫והנה שאול בא אחר הבקר‪ ,‬א"נ שהיה חורש בשדה בצמד בקר גם הוא‬
‫בנביאים וזהו סוד אומרו לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלקים‬
‫לכו ונלכה עד הרואה לנביא היום יקרא לפנים הרואה פי' כי לנביא יקרא‬
‫היום רואה ומהיום והלאה נקרא נביא כי לפנים לא היה נקרא אלא הרואה‬
‫מחמת היות דבר ה' יקר והטעם שנמשח ע"י שמואל הוא כי הוא היה לוי‬
‫מקורו בגבורה ממקום הנקרא פנות ערב שמשם נמשך הדין אל הירך הזה‬
‫ולהיות שמואל בגבורה ימשיך ע"י השמן שהוא מצד החכמה סוד המתקת‬
‫והתבסמות הדינין לירך הזה באופן שיתתקן ותחזור ימינית וזהו שרמז לו‬
‫שמואל בצואת הריגת עמלק אותי שלח ה' למשחך למלך למשוח אותך דוקא‬
‫בשמן כי ע"י זה נתקן בקצת ועתה שמע לקול דברי ה' כלומר תוכיות דברי‬
‫ה' שהוא לך והחרמת את עמלק כי אתה מבנימן ועמלק הוא בנו של עשו‬
‫ולא יכול לפול כי אם על ידך לכן הזהר והשמר אל תכשל וזהו ג"כ שרמז לו‬
‫הלא אם קטון אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה כי בבחינה זו שלא‬
‫השתחוה בנימן הצדיק לעשו נמצאת אתה הבא מכחו ראש שבטי ישראל‬
‫אתה ולכן אין מי שיתקן זה אלא אתה ויהי כאשר חמל שאול על אגג וכו'‬
‫חרה לו לשמואל מאוד ויצעק אל ה' כל הלילה להיותו חושש שמא ח"ו תחזור‬
‫המדה הזאת אל חשכתה והועילה צעקתו בקצת שכן אמר לו אח"כ וגם נצח‬
‫ישראל לא ישקר ולא ינחם כלומר הגם כי חטאת ועברת מאמר השם עכ"ז‬
‫גם נצח ישראל לא ישקר באמונתו מהיותו מתוקן בסוד הימין ולא ינחם‬
‫תתהפך ממה שחזרה אל הימין ותהיה אל השמאל וכן היה כי אחרי כן‬
‫כששלח שאול מלאכים לקחת את דוד נאמר ויתנבאו גם המה וישלח עוד‬
‫אנשים אחרים ויתנבאו גם המה וכתיב ושמואל עומד נצב עליהם שכלם היו‬
‫ריט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫מתנבאים מכחו אמנם לא היתה כל כך מוחזקת עד שבא דוד ע"ה וזהו שרמז‬
‫לו ית' לשמואל בראותו את שאול זה יעצור בעמי כלומר יעצור הפגם שלא‬
‫תחשך עוד אמנם לא יתקן מכל וכל ויהיה הפגם עד שיבא דוד כמו שנבאר‬
‫בס"ד והנה כששאול ידע שחטא חלה את פני שמואל ואמר לו כבדני נא נגד‬
‫זקני עמי ושוב עמי ואשתחוה לה' כלומר אתקן איזה דבר שאשוב ואשתחוה‬
‫לה' אולי אועיל בהשתחוותי להדום רגליו ביתרון שהיה לבנימין הצדיק אבי‬
‫הראשון מכל השבטים שכלם השתחוו לעשו והוא לא השתחוה לפי שעדין‬
‫לא נולד ועשה כן שמואל דכתיב וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול לה'‬
‫והנה כששמואל רצה להרוג את אגג אמר אגג אכן סר מר המות כלומר‬
‫אחר שכבר שאול המתקן הפגם קלקל אינו מרגיש מר המות בחשבו שתחזור‬
‫הפגם למקומו שאם היה שאול הורג אותו ואת כל עמו ואת כל קניינו לפי‬
‫חרב היה מוחה הפגם ההוא מהמקור ההוא אמנם עתה שחמל על אגג ועל‬
‫מיטב הצאן קלקל את אשר התחיל לתקן ולכן שמואל היה מתאבל על הדבר‬
‫הרע הזה בחושבו כי לא חשוב עוד ירך יעקב לאיתנו עד שאמר לו הקב"ה‬
‫עד מתי אתה מתאבל על שאול שנראה שלא יש עוד מתקן הפגם כי אם ע"י‬
‫שוב ומלא קרנך שמן תחזור להמשיך שמן משחת קדש ממקור השמן ולך אל‬
‫ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך שיתקן הפגם הנז' ע"י שירותיו‬
‫וזמירותיו בי ע"י השיר מתתקנין ומתבסמים ג' בתי דינין עליונים בסוד‬
‫אודנין דמלכא בסוד הטה ה' אזנך בסוד נח"ל כרי"ת אם זכיות אליו וע"י שמן‬
‫משחת קדש שתמשחהו וע"י שירותיו וזמירותיו יתמתקו ויתבסמו הגבורות‬
‫שבגבורה מקום הנקרא פנות ערב שמשם נמשך הדין אל ירך זה ובזה תשוב‬
‫לאיתנה וזהו נעימות בימינך נצח ע"י זמירות נעימות כמ"ש נעימות זמירות‬
‫ישראל תחזור אל הימין מדת הנצח וזהו קרע ה' את ממלכתך מעליך ונתנה‬
‫לרעך הטוב ממך כי הוא יתקן הפגם יותר ממך‪ ,‬ועתה ראה גם ראה איך‬
‫רכ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫נענש שאול מדה כנגד מדה הוא לא רצה לתקן המדה הזאת שממנה נמשך‬
‫רוח הקדש רוח אלקים טובה לכך ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה‬
‫מאת ה' ולכן אותו רוח רעה לא היה סר מעל שאול אלא ע"י דוד שהיה מנגן‬
‫בסוף המתקת הדין בשיר והוא הוא אשר היה המתקן בעצם וזהו ורוח‬
‫לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה וכן הוא אומד ויהי ממחרת ותצלח‬
‫רוח אלקים רעה על שאול ויתנבא בתוך הבית ויטל שאול וכו' כי היתה‬
‫הנבואה שלא כהוגן לרעה ולא לטובה ומשם והלאה היה שאול עוין את דוד‬
‫היה נותן עיניו בו להורגו ובזה יצא לנו טעם נכון למה לא ענהו ה' גם‬
‫בחלומות גם באורים גם בנביאים על כי הוא פגם מקום הנבואה כאמור והנה‬
‫אחר שבא דוד בשירותיו וזמירותיו תקן המדה ההיא בעצם ונ"ל שלכך הפך‬
‫הסדר ואמר וחסידיך ירננו ולוייך מיבעי ליה אלא אמר דוד מארי דעלמא הא‬
‫סדריה סדרא הכי שהחסידים ירננו כי ע"י חסידותם ורנתם הם שני מיני‬
‫מתוק ויתמתק כל הצריך לימתק ומשם והלאה נתפתח מקור הנבואה שהרי‬
‫כל הנביאים נתנבאו בימות המלכים שבאו אחרי דוד ובזה תטעום נופת‬
‫צופים מאמר הסבא בפ' משפטים מרדכי הוה אחמי לההוא רשע דהמן ההוא‬
‫ירך דיליה ועל דא הוה רגיז מלה דאתחזי ליה ואיהו ארגיז ליה בהדיה וכו' עכ"ל‬
‫הכוונה לומר שמרדכי שהיה בא מבנימין שלא השתחוה לעשו גם הוא שבא‬
‫מכחו לא יכרע ולא ישתחוה וכי מקום הברכים דהיינו שוק הימין במקומו הוא‬
‫עומד וכבר נטלוהו וחטפוהו הירך שחטף שרו של עשו חזרו וחטפוהו ממנו וזה‬
‫היה מכוין מרדכי להראות לו השוק כלומר תראה שהשוק במקומו הוא עומד‬
‫ולכן כל סטרא דידיה דהיינו המזיקין אזלי בתר ברכי דרבנן לייגעם וכדאיתא‬
‫התם הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי ולדעתי שזהו סוד ועברתהו שמרה נצח‬
‫כלומר שמר העברה על מקום הנצח שחטפוהו ממנו והוא כפתור ופרח עד הנה‬
‫עזרנו ה' להמתיק הפסוקים בנופת צופים וישמע חכם ויוסף לקח‪:‬‬
‫רכא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יט קַ ִּל*ים הָ יּו  ֽ ֹר ְד  ֵפינּו ִמּנִ ְׁש ֵ רי ׁשָ ָמיִ ם‬
‫ל־ההָ ִ רים ְּדלָ ֻקנּו ּבַ ִּמ ְד ָּבר ָא ְ‪3‬רבּו ָ ֽלנּו׃‬
‫עַ ֶ ֽ‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫בפ' פקודי בהיכלי התמורות איתא שאלו הצעדים הנ"ל שהם‬ ‫)יט( בזוהר‬
‫כנגד שני ההיכלות הטהרה העליונה היכל נוגה והיכל עצם השמים הם‬
‫הנקראים רודפים כי הם בסוד תרין ירכין דסטרא אחרא שכן הרדיפה היא‬
‫ע"י הירכים אמר עתה הנה שצדו וארבו לצעדינו נצח והוד כדאמרן מלכת‬
‫בינה כדפי' ואחר שארבו למו לא היתה רדיפתם אחריהם‬ ‫ברחובותינו‬
‫אלו הרודפים המנגדים שמבחוץ היו‬ ‫לאט לאט אלא קלים היו רודפינו‬
‫היינו בחינת התפארת הנקרא שמים שהם‬ ‫קלים ברדיפתם כנשרי שמים‬
‫עולים אל הבינה הנקראת השמים כדאיתא בתיקונים נפתחו השמים ה'‬
‫שמים בינה והכוונה לומר שרדיפתם היתה יותר בקלות מהליכות הנשרים‬
‫הללו אל השמים לשאוב שפעם ולא די להם שרדפו אחרינו בסוד נצח הוד‬
‫שהם האבות חסד וגבורה ת"ת שם‬ ‫יסוד בנים כדאמרן אלא על ההרים‬
‫והיינו בחוץ במדורין מצד קליפת ישמעאל שיצא מאברהם גברו‬ ‫דלקינו‬
‫ורדפו עד החסד ומצד קליפת עשו מצד יצחק גבורה גברו עד הגבורה וזהו‬
‫בא המקונן להצילנו‬ ‫על ההרים דלקונו ואומר במדבר ארבו לנו‬
‫כלומר אל תחשוב‬ ‫משוחה עמוקה שלא נפול בה ואמר במדבר ארבו לנו‬
‫שהרדיפה היתה כמשמעו שהחיצונים והרודפים הללו רדפו אחרינו עד‬
‫ההרים חסד גבורה חלילה אלא כח קטרוגם ודבורם הוא העולה למעלה לפני‬
‫כלומר בכח‬ ‫המלך המשפט ומוכרח לעשות דין וז"ש במדבר ארבו לנו‬
‫הדבור הוא שארבו לנו לא שהם עצמם עלו שם ועל דרך זה פי' בזוהר פ'‬
‫בלק אבינו מת במדבר בשביל הדבור שהיה מאותם שדברו באלקים ובמשה‪:‬‬
‫רכב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כ *רּוחַ אַ " ֵּפינּו  ְמ ִׁש יחַ יְ ה ָוה נִ ְל ַּכד‬
‫יתֹותם א ֲֶׁש ר אָ  ַמ ְרנּו ְּב ִצּל ֹו ִ ֽנ ְחיֶ ‪3‬ה‬
‫ִּב ְׁש ִ ֽח ָ‬
‫ּגֹוים׃‬
‫בַ ִ ֽ‬
‫רש"י‬
‫)כ( משיח ה'‬
‫‪ -‬הוא יאשיהו כמו שנאמר )דברי הימים ב ל"א( ויקונן ירמיהו על‬
‫יאשיהו‪ :‬בשחיתותם ‪ -‬בגומות שחפרו‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)כ( אחר‬
‫שספר שנצח והוד יסוד לא יכלו מלט מידי אורבם כמו שפי' לעיל‬
‫בפסוק צדו צעדינו ונמשך אחריו שאדרבא אותם שהם נגדיים להם גברו‬
‫חיל דהיינו אומר קלים היו רודפינו כמו שפי' חזר ואמר כלפי מלכות‬
‫הנוסעת אחריהם רוח אפינו אותה שהוא רוח חיים עתה באפינו‪ .‬א"נ‬
‫אותה שנפחה רוח חיים באפינו כמש"ה ויפח באפיו נשמת חיים דהיינו‬
‫כמ"ש כשמן הטוב וכו' שיורד על‬ ‫המדה האחרונה הלזו אשר הוא משיח ה'‬
‫הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם דהיינו השתלשלות‬
‫יציקת השמן העליון מגיע עד העולם מלכות וכן משיח בן דוד הוא מצד‬
‫גרמו בדבור שלהם‬ ‫המלכות שלכך נקרא משיח ה' נלכד בשחיתותם‬
‫והקטרוג עד שרוח אפינו נלכד והלך בגולה הוא ושריו יחדיו כי לא ירדו‬
‫בגלות המדות העליונות אלא רוח אפינו כי היא הממושכנת בסבת‬
‫עונותיהם של ישראל יען כי היא אם כל חי כמו שהקדמנו בהקדמת הספר‬
‫שהיתה אסורה בכבלי עוני וברזל‬ ‫וכמ"ש ובפשעכם שלחה אמכם וזהו נלכד‬
‫ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים כדפי' בריש תיקונים ואני בתוך‬
‫אהדר לישראל דהיינו השחיתות והפחתים‬ ‫הגולה א"נ אומר בשחיתותם‬
‫הנעשים בקדש למעלה מחמת העונות דהיינו סוד מחלליה שעושה חלל‬

‫רכג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫*יׂשי וְ ִׂש ְמ ִחי  ּבַ ת־א ֱדֹום יושבתי‬ ‫כא ִׂש ִ‬
‫יֹוׁשבֶ ת( ְּב ֶא ֶ רץ ע ּוץ ּגַם־עָ " ַליִ ‪ּֽ ַ  C‬תעֲבָ ר־ּכ ֹוס‬ ‫) ֶ‬
‫ִּת ְׁש ְּכ ִ רי וְ ִת ְתעָ ִ ֽרי׃‬
‫רש"י‬
‫)כא( שישי ושמחי בת אדום‬
‫‪ -‬נתנבא ירמיהו על חורבן בית שני שיחרבוהו‬
‫רומיים‪ :‬שישי ושמחי ‪ -‬לפי שעה אבל סופך שגם עליך תעבור כוס הפורענות‬
‫‪ -‬ותקיאי כמו )בראשית כד( ותער כדה‪:‬‬ ‫ותשכרי ממנו‪ :‬ותתערי‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אבל אחר שהיא‬ ‫בקדושה אשר אמרנו הואיל וגלתה עמנו נחיה בגוים‬
‫נלכדה בשחיתותם בצלו לא מלטה אותנו מידם‪:‬‬

‫שספר המקונן רעה הגדולה אשר אירעה לנו מצד המלכות‬ ‫)כא( אחר‬
‫ממלכת כהנים מלכות הקדש כדפי' הפך פניו כלפי מלכות חיצונה ואמר‬
‫בת כמו אלפים בת יכול אותה מדה שהיא‬ ‫שישי ושמחי בת אדום‬
‫בעלת דם הנדות ואדמימות הדינין בטומאתם לילית הרשעה בת זוגיה‬
‫העניין הוא כבר ידעת כי‬ ‫דסמ'אל שישי ושמחי ונקט שישי והדר שמחי‬
‫ששון הוא ביסוד והנה בעונותינו משחרב בית המקדש נטל טעם ביאה ונתן‬
‫לעוברי עבירה דהיינו היחוד הקדוש נתבטל ונתן לחיצונים וז"ש שישי‬
‫כלומר תתייחדי עם בן זוגך סמאל עתה לפי שעה יושבת בארץ עוץ‬
‫היינו בארץ עיפתה באותם היכלי התמורות בהיכל שביעי שבתמורות‬
‫כדאיתא בפ' פקודי כי שם ביתה ושם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח והוא‬
‫מלשון נעוץ סופן בתחלתן ופי' הנעולה והתקועה באותו ההיכל ארץ עיפתה‬
‫כמו אופל‪ ,‬א"נ רמז לנו הקדמה מעולה דאיתא בזוהר בפ' פנחס בפסוק גער‬
‫חית קנה שהקנה הזה סמאל דכורא דההיא חיה רעה דאית ליה סטרא זעירא‬
‫באחדותא דקדושה וכו' וסודו הוא כי כשנשא שלמה את בת פרעה ירד‬
‫רכד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫גבריאל ונעץ קנה בים דהיינו שירד כח מהגבורה העליונה ונעץ אותו קנה‬
‫דהיינו סמאל נעצו ותקעו ונתן לו חלק שישאב מן הים הקדוש של מעלה‬
‫מלכות וע"י כן היה משפיע כח ואומץ לאומתו שעליה על ההוא השפעה‬
‫נבנה כרך גדול שיצא ממנה מי שהחריב בשניה הבית אשר בנה שלמה כבר‬
‫נמצינו למדים שהקנה הזה היה נעוץ באותה ארץ העליונה ארץ החיים ולכך‬
‫היא עתה שולטת בעולם לזה בא המקונן ואמר שישי ושמחי בת אדום‬
‫דהיינו בת זוגו של אמורי סמאל שופך דמים קץ כל בשר אשר עד עתה‬
‫כלומר נעוצה באותו ארץ בסוד נעץ קנה בים כאמור‬‫יושבת בארץ עוץ‬
‫גם עליך תעביר כוס התרעלה ואם איתן מושבך אך אל שאול תורד‬
‫ובזה תשכרי ותתערי והנה לפרש מלה זו צריך לפרש לך הקדמה מעולה‬
‫קבלתיה ממורי זלה"ה והיא שלא תהיה ביטול הקליפות כלם מכל וכל אבל‬
‫תהיה שאותו צד המר והקשה יעקרהו הקב"ה מן העולם וישאר הקצה הטוב‬
‫המתוק והעניין הוא שימתיק הקב"ה החיצונים ממרירותם עד שיכנסו אל‬
‫הקדושה פנימה והוא סוד ושעשע יונק על חור פתן ועל מחורת צפעוני גמול‬
‫ידו הדה כי כבר ידעת כי סוד היחוד והזוג נקרא שעשוע והנה השעשוע הזה‬
‫תרד סוד שמחתו עד שיונק שהוא מטטרון שהוא תינוק יונק משדי אמו שעל‬
‫ידו נעשה היחוד בשית יומין דחול תרד השעשוע הזה עד חור פתן דהיינו‬
‫אותו חור שהוא נוקבא דתהומא רבא משכן הטמאים ועל מאורת צפעוני‬
‫דהיינו נקבתו של פתן חור וצפעוני הזה שהיא מאורת מארת חסר גמול‬
‫דהיינו סנדלפון אשר הוא נגמל מחלב אמו ידו ומקומו הדה וכל זה מורה סוד‬
‫המתקת החיצונים ומרירותם תחלף מן העולם וישארו בלי זוהמא וזהו סוד‬
‫למה נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר שעתה אסור להשתמש ביצה"ר ללא‬
‫דבר מצוה כי מטבעו חם מקצתו חם כלו ולכך עתה אסור החזיר הזה‬
‫להתקרב אליו ואל תקרב אל פתח ביתה אבל לעתיד שיתמתק יהיה מותר‬
‫וזהו חזיר שעתיד להחזיר אל שרשו שהוא מקום הגבורות הקדושות וזהו‬
‫והסירותי את לב האבן מבשרכם שכן דרכו של אבן שאם חם מקצתו כלו‬
‫כמו כן הוא היצה"ר הזה שהוא כיוצא בו אסיר אותו מכם ונתתי לכם לב‬
‫רכה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בשר שהצד שעל האש הוא נצלה והצד האחר הוא קר וזהו לב בשר כמו‬
‫שפי' בזוהר לב בשר לב לעשות בשר כלומר לא יהיה יצה"ר מתפשט מגבולו‬
‫אלא באותה שעה של זיווג שבין איש לאשתו ויתחמם האדם לעשות בשר‬
‫לבד לא לצד בחינה אחרת וזהו סוד אומרו בזוהר פ' פנחס בדף י"ז עתיד‬
‫קב"ה לתברא רגליה דקוף דקנה וישתאר הנה כו' פי' אותו צד הקוף היוצא‬
‫חוץ מן השורה דמיון החיצוני הזה העושה כקוף אצל בני אדם מה לקדושה י'‬
‫מדרגות וז' היכלות אף היא נמי וכמה דברים הם גם זה לעומת זה עשה‬
‫אלקים וכדאיתא בפ' פקודי בסוד י' מדרגות שבהם וסוד הקשרים שבתרין‬
‫דרועין ובתרין שוקין דמיון האברים העליונים וכאלה רבות עמהם ולכך נקרא‬
‫קוף ועתיד הקב"ה לתברא ההוא רגליה דקוף וישתאר מקנ"ה הנה וזהו‬
‫ראשון לציון הנה הנם וזהו נמי סוד בלע המות לנצח שלא אמר בלע מלאך‬
‫המות אלא המות המות תבולע וישתאר מלאך קדוש וכן סמאל יוסר ויבוטל‬
‫ממנו בחינת ס"ם וישתאר א"ל שהוא קדוש כלומר אלקי ורוחני וזהו סוד‬
‫הנחשים שהיו נמצאים במערות הצדיקים כאומרם בגמ' עכנא עכנא פתח‬
‫פיך ויכנס הבן אצל האב שיצה"ר שלהם כבר נמתק עד שנעשה להם לשומר‬
‫ולשמש וכן נמי אמרו ז"ל חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלמלא לא‬
‫חטא אדם היה מכניס לנחש רצועה תחת זנבו ומוציא זבל לאשפה והיה‬
‫מביא לו מרגליות מארץ מרחקים להורות על מה שאמרנו שאלמלא לא מרד‬
‫סמאל ונעשה מר היה העולם משתמש על ידו והיו קונים עולמם ע"י כי היה‬
‫מסייעו להוציא זבלו טינוף העבירות ולהרחיקו מעשות רע והיה לו התועלת‬
‫להביא מרגליות ולעשות מצות כמ"ש ויניחהו ה' אלקים בגן עדן לעבדה‬
‫ולשמרה לעבדה אלו מצות עשה ולשמרה אלו מצות לא תעשה‪ .‬אמנם הטתו‬
‫ברוב לקחה ומרד ויצא וחטא והחטיא את האדם וזהו נמי שאמר בפרקי ר'‬
‫ישמעאל עד שיהיו כל שריו נשחטים ומוטלים במרום כגדים וטלאים של יום‬
‫הכפורים רמזו ז"ל אומרם של יום הכפורים על סוד המיתוק שימתקו‬
‫וישתארון במרום ויכנסו פנימה אל הקודש וזהו סוד דם נדות שמתמתק‬
‫ומתהפך מדם נדות הטמא אל החלב הטהור והוא סי' למה שעתיד להיות‬
‫רכו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וז הו סוד שכיון ש למה ע "ה כשנשא את בת פרעה לגמרה ולהכניסה‬
‫ולמתקה תחתיו וטעה כי עדיין לא הגיע הזמן אל מיתוק הקליפות‬
‫ואדרבה היא היתה בעוכריו וכן נמי רצה הק ב "ה במעשה המשכן‬
‫שבצואת נדבת המשכן אמר מא ת כל איש אפילו ער ב רב להיותה‬
‫ד וגמת בעתיד מו ח מלגאו וקליפה מלבר אלא שגרם העון ונתקלקלו‬
‫יש ר אל עמהם וזהו סוד שאמר עזרא לסנבלט החורנ י כש היו רוצים‬
‫לסייעם בבנין בית שני א מר להם לא לכם ולנו לבנות בי ת לאלקינו‬
‫כלומר אתם רוצ ים להיו תכם משות פים ע מנו כדמיון מוח וק ליפה אין‬
‫עתה הזמן עד שיבא זמ ן המי תו ק וזהו ל א לכם ולנו בשיתו ף אל א לנו‬
‫לבד וז הו נמ י סוד אז " ל לעתיד לבו א הב" ה מביא את יצ ה" ר ושוחטו וכו'‬
‫הללו בוכים והללו בוכים לצדיקים נראה להם כהר גבוה ותלול ולרשעים‬
‫כחוט השערה וכו' והעניין כמשל בן מלך והזונה דאיתא בפרשת תרומה‬
‫דאיתא התם שלזונה הזאת יש לה שבחא בזה כי היא גרמה שירויח בן‬
‫המ לך כל אותם המתנו ת וכ מו כן יצר הרע של הצדיקים הוא כהר גבוה‬
‫ותלול ש הוא הו לך מצד השכר שנותנין לו גם כן כי אחר שהוא מפתה‬
‫ל צ דיק שלא יל ך לעבודת יוצרו והוא כופהו ואדרבה הוא הולך ומוליכו‬
‫עמו בקרבו בת וך מעי ו נמצא שבשכר שנותנים ל צד יק הזה מ צד גבורתו‬
‫שגבר ע ל יצ רו נותנים ג "כ לי צ ה"ר שכר כמוהו ולכך הוא נראה כהר‬
‫גבוה ותלול ולה פך לרשעים שמי ג רם לרשע הזה ש יענש כדי רשעתו‬
‫היצר ה זה שפ יתהו ויכול לו א "כ מאותו עונש נתן לו חלקו כי הוא הגורם‬
‫ולכך משברים אותו ודוקקים אותו ונעשה כחוט השערה ונמצינו למדים‬
‫עתה כי לא תהיה ביטול הקלי פות מכל וכל אלא התמתקות מרירותם וזהו‬
‫שכ יו ונו אומרם ושוחטו דהיינו שיו ציא מ מנו הדם דהיינו אדמימות הדין‬
‫כח‬ ‫וזה ו שכיון המקונן בדבורו הקצ ר באומרו גם עליך תעבור כוס‬
‫הדי ן לבטלך כעפרא דארעא ובזה תשכרי תתבטלי מכל כוחותיך‬
‫כשיכור הזה ואחר כך תתער י תת רוקני מכל זוהמתך ויש פך נחשתך‬
‫לחוץ וזהו תת ערי כמ ו ותער כדה ש כן דרך השיכור להקיא ולהפוך‬
‫רכז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לֹות‪C‬‬
‫יֹוסיף ְלהַ גְ ֵ‬
‫ת־צּיֹון ‪3‬ל ֹא ִ ‬
‫כב ּתַ ם־עֲוֹ ֵנ‪ּ  C‬בַ ִ‬
‫ֹאתיִ ‪C‬׃‬
‫ּפָ ַ *קד עֲוֹ ֵנ‪ּ  C‬בַ ת־א ֱדֹום ּגִ ָּלה עַ ל־חַ ּט ָ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪-‬‬ ‫)כב( תם עונך בת ציון ‪ -‬לקית על כל חטאותיך‪ :‬לא יוסיף להגלותך‬
‫מגלות אדום ולהלן עוד‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ותשאר כסף בלא סיגים וזהו‬ ‫זוהמתו אשר בקרבו וכן את תשכרי ותתערי‬
‫נמי הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי דהיינו מוחא וקליפה לבד כמו שעתיד‬
‫להיות במהרה בימינו וכבר הארכתי בספר יר"ח יק"ר שחברתי על הזוהר‬
‫ומיושבת ההקדמה דבר דיבור על אופניו‪:‬‬

‫שאמר התמתקות הקליפות ושיתבסמו ויחזרו אל שורשם אמר‬ ‫)כב( אחר‬
‫כלומר נעשה העון שלך תם ושלם שהוא‬ ‫בזה המיתוק תם עונך בת ציון‬
‫כי כבר‬ ‫כינוי אל הקדושה מהעון שהוא חסר ופגם נתעב ונאלח נעשה תם‬
‫נמתק העון וזה ע"ד זדונות נעשות כזכיות כי להיות כי כל מה שגרם החוטא‬
‫שהשפיע לחיצונים עתה חוזר בתשובה ומוציא את בלעו מפיו ומבטנו‬
‫יורישנו אל הרי שנעשה מהזדון זכות וזהו תם עונך‬
‫ע"ד כי נרצה עונה כי‬
‫נתהפך העון לרצון ולנחת רוח ליוצר ובזה לא יוסיף להגלותך כי הסבה‬
‫שאחר שנבנה בית שני חזר ונחרב היה כי אותו העונות שעוו ושפשעו לא‬
‫נמחו ממציאותם לחזור תמימים וקדושים אלא שהעביר אותם הקב"ה מכנגד‬
‫פניו בלבד ע"ד שהתפלל דוד ואמר מחה פשעי כלומר איני רוצה שיעביר ה'‬
‫חטאתי לבך כמו שאמר נתן גם ה' העביר חטאתך לא תמוה אלא מחה‬
‫פשעי ולכך בנדון דידן להיות שהעונות הראשונים לא נמחו ולא נרצו לרצון‬
‫כי לא היתה התשובה שלמה לכך כשחזרו וחטאו חזרה הטומאה ומצא מין‬

‫רכח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķdzİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ונעשה רצון‬ ‫את מינו ונעור וחזרה הגלות למקומה אבל עתה שתם עונך‬
‫ולא יוסיף להגלותך כי אין חטא כלל כי כלם נמחו כי הקליפה גברה‬
‫קיטרוגה כי פקד עונך בת אדום פעם ראשונה בלי פשפוש ולקית עליהם‬
‫שכל חטאתיך‬ ‫על הנגלות אח"כ חזר וגלה הנסתרות וגלה כל חטאתיך‬
‫שהיו טמונים בכף מאזנים כמ"ש ז"ל כובש עונות גלתה אותם וכבר לקית על‬
‫כלם והוא ע"ד שפי' דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי נרצה עונה שחזר‬
‫להיות רצון לפי שלקחה מיד ה' כפלים שמקצת העונות שהיו מכוסים כמ"ש‬
‫כסית כל חטאתם סלה חזרה הקליפה ופשפשה בחקירה ודרישות מקומה איה‬
‫ומצאתה וחזרה וקטרגה עליהם וחזרה ללקות נמצאת שלקה בראשונה על‬
‫יען‬ ‫הנגלות וחזרה ללקות על הנסתרות וכמו כן הכא לא יוסיף להגלותך‬
‫כי פקד בראשונה על הנגלות ואח"כ גלה הנסתרות‪:‬‬

‫עד כאן הגיע פי' הד' אלפא ביתות‪ .‬תהילה לאל שוכן ערבות‪ .‬אמן‪:‬‬

‫רכט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ה־ה יָה ָלנּו הביט )הַ ִ ּביטָ ה(‬ ‫א ְז  ֹכר יְה ָוה  ֶ ֽמ ָ‬
‫ְּור ֵא‪$‬ה אֶ ת־חֶ ְרּפָ ֵ ֽתנּו׃ ב נַ ֽחֲלָ & ֵתנּו  נֶ ֽהֶ ְפ ָכ ה‬
‫תֹומים הָ ִי&ינּו  אין‬ ‫ְלז ִ ָרים ּבָ ֵ ּתינּו ְלנ ְָכ ִ ֽרים׃ ג יְ ִ ‬
‫ימינּו ‬‫ֹתינּו ְּכאַ ְלמָ נֽ ֹות׃ ד מֵ & ֵ‬ ‫)וְ ֵא ין( ָאב ִאּמ ֵ ‬
‫ְּב ֶכ סֶ ף ׁשָ ִ תינּו עֵ ֵ צינּו ִּב ְמ ִ ‪$‬חיר ָי ֹֽבאּו׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬שהיו יראים לשאוב מים מן הנהר מפני האויבים‬ ‫)ד( מימינו בכסף שתינו‬
‫והיינו קונים מהם בכסף‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שהוא‬ ‫)א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד( פי' ה' שהוא רחמים נתהפך לדין לנ"ו וזהו זכור ה'‬
‫עולה במילואו מ"ה שמורה סוד הרחמים שקיו דאילנא כדאיתא ריש תיקונים‬
‫היה לנו כי במקום שיאזור חיל נגד צרינו היה לנו לנגדנו הביטה וראה‬
‫את חרפתנו כי אין בנו מעשים שנחזור ונהפכו לרחמים בטבעו דלא‬
‫מיבעיא שאין בנו כח להפוך הדין לרחמים אלא אפילו הרחמים שנהפכו לדין‬
‫שבמעט קט יתהפכו לשורשם אפילו זה אין בנו כח וכי יש לך חרפה גדולה‬
‫מזו אם כן אחר שאין בנו מעשים עשה למענך אם לא למעננו על דרך דלות‬
‫מעשים בשורך קרב צדק מאליך‪ .‬כלומר אם דלות מעשים תשור בנו ואין‬
‫בידינו כח לקרב העדות והמלכות לת"ת קרב אותה מאליך וזהו קרב צדק‬
‫מאליך מצד רוממותיך ומשמו של מוהררי"א זלה"ה שמעתי כי ה' עולה‬
‫במילואו מ"ה כאמור ושם אלהי"ם עולה פ"ו כמנין לנ"ו אמר המקונן זכור‬
‫ה' שעולה מ"ה שהיה ונהפך לנו דין וגם לפי דרך זה יתפרש סיפיה דקרא‬
‫כדפי' בדרך הראשון‪:‬‬

‫רל‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫היינו המלכות הנקרא נחלת ה' כדפי' בזוהר בפסוק הנה נחלת ה'‬ ‫נחלתנו‬
‫בנים שהרוצה להיות לו חלק בנחלת ה' מלכות צריך שיהיו לו בנים והנה‬
‫תחת היותה מנחלת‬ ‫נחלתנו זאת נהפכה להנחיל מימי השפעותיה לזרים‬
‫ומשפעת לבניה ולא לזרים וכן בתינו שהם בחינות שונות מינה ובה יותר‬
‫פנימיות ע"ד שפי' בפ' יתרו נכון יהיה הר בית ה' אע"ג דכלא בחד דרגא‬
‫סליקו לדא מן דא וכמו כן נחלתנו דהיינו בחינת שדה וכרם נהפכה לזרים‬
‫ובחינות פנימיות שהם בתינו לנכרים וא"ת הרי נשאר האב‪ ,‬יתומים‬
‫היינו ואין אב כי נסתלק למעלה בסוד ג' ראשונות בסוד או"י והו"י‬
‫כמבואר בפ' אחרי מות ואפשר לומר שלכך לא אמר יתומים היינו ואין אב‬
‫וא""ת‬ ‫אלא אי"ן אב רמז שנסתלק לאי"ן ג' ראשונות האב וזהו אי"ן אב‬
‫הרי אמא עלאה תעמוד לנו ע"ד שפי' בזוהר ריש פ' בלק אם עונות תשמור‬
‫ואומרו אמותנו בלשון רבים‬ ‫י"ה ה' מי יעמוד לז"א אמותנו כאלמנות‬
‫העניין הוא כי לבינה יש לה ב' בחינות הא' בחינה פנייתה אל החכמה ונפשו‬
‫קשורה בנפשו ובחינה זו תקרה אֵ ם בצירי בדרך השאלה ע"ד לא זז מחכמה‬
‫עד שקראה אמי שכן נקראו רעים דלא אתפרשן לעלמין‪ ,‬הב' פניה המביטות‬
‫ומשפיעות אל שש קצוות שבבחינה זו תקרא אם בעצם אם לאצילות ולהיות‬
‫שהארת שתי בחינות אלו נמנעו קרי ביה אמותינו תרי היו כאלמנות‬
‫כאלמנה זו שאין לה חלב להניק את בניה ונמצא שהמקונן סדר הספדו על‬
‫הסדר הראשון שבראשון נחלתנו דהיינו המלכות כאמור נהפכה לזרים‬
‫ולפנים ממנה בתינו לנכרים ולא זו בלבד אלא יתומים היינו אין אב‬
‫ת"ת בסוד או"י כאמור אמותינו בחינה תחתונה ובחינה עליונה‬
‫כאלמנות וכנגד הארת הכתר סוד אריך אנפין דלא פסיק לעלמין השגחתו‬
‫אמר מימינו בכינוי כלומר אותם המים הטהורים הנוזלים מלבנון העליון‬
‫דלא פסקין מימוי לעלמין שלכך נקרא מזל העליון ע"ש שנוזל תמיד בכסף‬
‫שתינו בכוסף ובתאוה נפלאה היינו שותים מהם והכוונה לומר שהיתה‬
‫ההשפעה מועטת עד שבאה בכוסף ובתאוה ולא מצידו ח"ו דביה כתיב הנה‬
‫לא ינום ולא ישן לית ליה גבינין פי' מעכבי ההשגחה מצד מעשה התחתונים‬
‫רלא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דלא יגורהו רע אם חטאת מה תפעל בו דאין סוף אתקרי אלא מצד הכנת‬
‫המקבלים שלא עשו התחתונים מעשה כדי שיכונו ויתוקנו המדות שיוכלו‬
‫לקבל הארה מכתר עליון ולכך היה בא בכסף ותאוה עלינו במחיר יבאו‬
‫כלומר והארת סוד הדעת ענף מסתעף מן הכתר אל הת"ת שהוא הנקרא עץ‬
‫והיינו מעשה‬ ‫חיים במחיר יבואו קודם היינו שולחים כל כך מחיר‬
‫התחתונים מה שידם היתה משגת בימים ההם כי לא היה בו כ"כ חוזק‬
‫לעורר המדות התחתונות אלא לעורר מדת הרחמים לבד וקודם היינו‬
‫שולחים המחיר ואח"כ הארתו באה‪ .‬א"נ המחיר היינו נשמות הצדיקים שהיו‬
‫מתים ומסתלקים מן העולם שע"י סילוקן מתעורר ייחוד עליון כמבואר בפ'‬
‫ויחי בפסוק שתה מים מבורך וכדאיתא נמי בפ' פנחס שטעם היות מיתת‬
‫הצדיקים מכפרת לפי שאין הדין מתוח בעולם אלא מצד קטרוג המקטרג‬
‫וכשנמסר בידו צדיק אחד לסלקו מן העולם כ"כ שמחה יש לו דלא אשגח תו‬
‫לעובדי לעלמא ולא מקטרג עלייהו ואחר שאין קטרוג נסתלק הדין מן העולם‬
‫דהיינו מחיר נפשות חסידים והוא ע"ד‬ ‫וזהו אומר עצינו במחיר יבאו‬
‫שפי' מההרי"א זלה"ה כמ"ש בזוהר ריש פ' בראשית עאלת אות פה וכו'‬
‫אמר לה יאות אנת אבל בך אתרשים פשע בטמירו וכו' שהכוונה שהגם‬
‫שבפה רמוז פדות מ"מ אין הפדות בא עד שיטול כסף מחירה וכדרבי יוסי‬
‫והוא כי בשעת‬ ‫דפקיעין שנכנסו תחתיו י"ג בני אדם וזהו במחיר יבאו‬
‫פטירת הצדיק מתעוררים כל מעשיו שעשה בעולם וכל התורה שעסק בה‬
‫וכל הייחודים שייחד בתורתו ובמעשיו כולם חוזרים ומתחדשים והוא בסוד‬
‫שאמר בפרשת ויחי בהלולא רבה דר"ש תהא מתקן פתוריה שנאמר לר'‬
‫יצחק כי בודאי הוא הילולא רבה וכן איתא במדרש רות כשנפטר ר' חסדאי‬
‫הלך ר' יוסי בריה ובת תמן בבי קברי ההיא ליליא שמע מגו חדוון דכתות‬
‫כתות דמתכנפי והוו אמרין נזיל בחדוותא דהלולא דאורייתא דר' חסדאי‬
‫עכ"ל ושמעתי משמו של האלהי מההרי"א זלה"ה שבכל אותה הילולא אין מי‬
‫שידרוש כי אם הנפטר ההוא וזהו אומרו נזיל לחדוותא דהילולא דאורייתא‬
‫דר' חסדאי וזה לדעתי שרמזו ז"ל בדבריהם אגרא דבי הלולא מילי כלומר שכר‬
‫רלב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ָארנּו  נִ ְר ָ ּד ְפנּו יָגַ עְ נּו לא )וְ ‪$‬ל ֹא(‬
‫ה עַ ל צַ ּו ֵ &‬
‫ֽח־לנּו׃‬
‫ֽהּונַ ָ ֽ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬לאסוף ממון ונכסים‪:‬‬ ‫)ה( על צוארנו נרדפנו ‪ -‬בעול עבודה קשה‪ :‬יגענו‬
‫‪ -‬יגיענו בידינו כי האויבים גובים וחוטפים הכל במסים וגולגליות‬ ‫ולא הונח לנו‬
‫וארנוניות‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫דבי הילולא דההוא עלמא הוא מילי כל אותם מלין דעביד ועסק בההוא‬
‫עלמא‪ ,‬ומצאתי כתוב בדברי המגיד שהיה מדבר למורנו ורבינו הגדול‬
‫מוהרר"י קארו זלה"ה שהבטיחו שידרוש בג"ע שבעה ימים וסימן מסר לו‬
‫משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך והימים שיראה גודל מעשיו לכל‬
‫נשמות הצדיקים אשר בגן יהיו ק"ף יום וסי' בהראותו את עושר כבוד‬
‫מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום מלבד‬
‫הבטחות מופלאות י"ד לבושין דיקר וכו' זכאה חולקיה יהא רעוא דנזכה אף‬
‫אנן אבתריה לאורך ימים‪:‬‬

‫כי הצואר רומז בבינה וכמו שפי' מורי ז"ל בספ"ר‪ ,‬ובספר המנוחה‬ ‫)ה( ידוע‬
‫איתא שלכך לא היה נזכר שם המפורש כי אם במקדש היוצא מן הצואר‬
‫ואמר בצוארו של לעולם שהוא בית המקדש ובית ראשון היה כנגד הבינה‬
‫כמבואר ריש פ' שמות‪ .‬והנה סיפר שעלה הקטרוג למעלה למעלה עד צואר‬
‫הגיע עד אמא עילאה ועד שם נרדפנו‬
‫מאותם הרודפים כמו שפי' לעיל אצל‬
‫קלים היו רודפינו וכדאיתא בתיקונים שלח תשלח את האם תרין תירוכין‬
‫וכן ותלכן שניהן ולכן להיות כי אלו הרודפי שהם תומיא"ל תאומיא"ל תרין‬
‫ירכין דסטרא אחרא רדפונו לכן ברכי דסטרא דקדושה כביכו"ל יגעו ויעפו‬
‫ולא היה לאותה יגיעה עניין מרגוע והנחה כעומד לפוש אלא היתה הרדיפה‬
‫רלג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫בלי הנחה ולכך אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו ולכך היא הנקראת‬
‫סוכת דוד הנופלת נפולה לא כתיב אלא הנופלת שבכל יום ויום היא נופלת‬
‫שספיחי ספיחים ראשונים הולכים ומתמעטים כמבואר בפ' תרומה אצל אור‬
‫זרוע לצדיק והגם כי עתה אין ייחוד למעלה מכל מקום מעשה הטוב עביד‬
‫סעידו וסמיכו לסוכה זו שלא תפול כל כך‪ ,‬כמבואר בזוהר פ' שמיני‪ ,‬א"נ כבר‬
‫שיש רצים מסטרא דקדושה והם במקום‬ ‫פי' לעיל אצל קלים היו רודפינו‬
‫אחד נקרא ת"א הרצי"ם והם כחות קדושים הממונים לרדוף במהרה לבטל‬
‫איזה גזירה שנגזרה על ישראל במרום ונוטלים בידם כחות שניים הנקראים‬
‫חשמלים והם נקראים מגיני הזהב ואחר שרבו והועילו כתיב והשיבום אל‬
‫ת"א הרצי"ם וכמו כן איתא בסטרא אחרא רצים אחרים שרצים למהר‬
‫הגזרה קודם שימצא איזה זכות על ישראל תתבטל הגזירה וכשאלו נוצחים‬
‫העיר שושן צהלה ושמחה וכשאלו נוצחים העיר שושן נבוכה והנה כישראל‬
‫למטה רצים אחר המצות נותנים כח וחיל לאותם הרצים הקדושים רודפי‬
‫צדק שירוצו לבטל הגזירה ואם מתעצלים גוברי רודפי זמה וזהו על‬
‫צוארינו שהוא בית המקדש כדפי' ז"ל נרדפנו ולמה רדפונו ולפי שיגענו‬
‫עשינו עצמנו יגיעים ויעפים בעשיית המצות וקרבו רודפי זמה לפי‬
‫לא נתנו נחת רוח ליוצרנו ולא קבל‬‫שמתורתך רחקו וזהו לא הונח לנו‬
‫נחת רוח בשבילנו לנו כמו בשבילנו‪ .‬א"נ יגענו כשראינו אותם הרודפים‬
‫שהיו רודפים אחרינו ג"כ אנחנו רצנו כדי לבטל הגזירה ויגענו ומחמת‬
‫היגיעה קדמונו אותם הרצים ואע"פ שלא הונח לנו שאע"פ שהיתה‬
‫המרוצה בלי מנוחה אפילו הכי המה גברו חיל ורדפונו והשיגונו‪ ,‬א"נ‬
‫הם תלמידי חכמים כי כמו שהצואר הוא יופי כל הגוף כדפי' רז"ל‬ ‫צוארנו‬
‫כך ת"ח הם יופי הדור וכדאז"ל שהסנהדרין נקראים עיני העדה והנה אמר‬
‫וזהו הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי כי‬ ‫על צוארנו שהם ת"ח נרדפנו‬
‫ירכין דסטרא אחרא רודפים ושולטים על ברכי דרבנן ולכן יגענו ולא‬
‫הונח לנו כי לעולם ת"ח בטבעם הם חלושי המזג וכדאז"ל שלא נתקן‬
‫ברכת רפאינו כי אם על ת"ח שרובם הם חולים ובפרט בברכיים כושלות‪:‬‬
‫רלד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ו ִמ ְצ ַ &ריִ ם  נ ַָת ּנּו ָי ד אַ ּׁש ּור ִל ְׂש ‪ֹּ $‬בעַ ֽ ָ ֽלחֶ ם׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬דרך אדם הנופל ורוצה לעמוד מושיט יד למי שאצלו לעזור‬ ‫)ו( מצרים נתנו יד‬
‫‪-‬‬ ‫לו ואף כאן למצרים הושטנו יד שיעזרונו‪ :‬ולאשור ‪ -‬שישבעונו בלחמם‪ :‬נתנו‬
‫כמו נתננו דגשות הנו"ן משמשת במקום נו"ן שנייה וכן )דברי הימים א כט( כי ממך‬
‫הכל ומידך נתנו לך וכן )בראשית לד( ונתנו את בנותינו לכם‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ספדו שגרמו העונות שעל צוארינו נרדפנו זה בית המקדש‬ ‫)ו( אחרי‬
‫והשיגונו הקליפות וגברו לנו חזר והספיד הנמשך ממנו כי במקום שהיינו‬
‫פורשים כפינו אל מקום הקדש בית המקדש לשאוב שם רוב ברכות הוצרכנו‬
‫לשאול ולפרש כפירוש אל השפחה המצירה אותנו וזהו מצרים נתנו יד‬
‫וכן לאשור כדי לשבוע לחם ואין הכוונה חלילה שאנו שואלים מזולתו כי‬
‫מצרים אדם ולא אל ואשור בשר ולא רוח אלא העניין הוא כי בזמן שבית‬
‫המקדש קיים היינו שואלים השפעתנו מידו של הקב"ה ממ"ש בלתי שרים‬
‫אמצעים‪ .‬אמנם אחר שגלינו מארצנו ואחד ממנו גלה לברבריא ואחד גלה‬
‫לאפריקא ואחד לעבר מנהרי כוש תצטרך שכינת עוזו להתפשט שמה‬
‫ולהתלבש באותו שר כדי לתת שפע לשר ההוא שישפיע לאומתו כדי‬
‫שמהשיורים יטול ישראל הזה הדר ביניהם ויחיה ולא ימות וזהו סוד הוי‬
‫מתפלל בשלומה של מלכות וכן ישראל שבחוצה לארץ עע"א בטהרה לפי‬
‫שיונקים מיד השר‪ .‬אמנם בטהרה המתלבשת בתוכם‪ ,‬ואם נפרש מלת יד‬
‫כמו מקום כמו שפי' בזוהר וידי אדם אתרין ודוכתין וכן והאתונות רועות על‬
‫כלומר למצרים נתננו אנחנו בעונותינו שיהיה‬ ‫ידיהן ואמר מצרים נתנו יד‬
‫לנו אחיזה ומקום בקדושה על דרך שפי' בזוהר פ' פנחס שבעון שנשא שלמה‬
‫את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים שפי' שנתן לקנה רצוץ הוא סמאל‬

‫רלה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫אב ֵֹתינּו ָ ֽח ְטאּו  אינם )וְ אֵ י ָנ ם( אנחנו‬ ‫ז ֲ‬
‫יה‪$‬ם סָ ָ ֽב ְלנּו׃ ח עֲבָ ִדים  ָמ ְ ׁשלּו‬ ‫) ַ ֽואֲנַ ְחנּו( עֲוֹ ֽ ֹנתֵ ֶ‬
‫ ָבנּו ּפ ֵ ֹרק ֵא‪$‬ין ִמּי ָ ָֽדם׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫אחיזה ונעיצה בים העליון לשאוב שפע וממשלה וזהו מצרים נתנו יד‬
‫ומקום שיאחוז בקדושה וכן נמי נתננו לאשור מקום כדי שישבע מההשפעה‬
‫הנקרא לחם‪ ,‬א"נ לחם מלכות שישבע מהשפעת הלחם הקדוש ההוא‪:‬‬

‫שוגגים וכבר כפרו חלקם שהרי אינם לא‬ ‫)ז‪ ,‬ח( פירוש אבותינו חטאו‬
‫הם ולא חטאתם ואנחנו הכרנו גודל השגיאות ועוינו בהן במזיד כמי‬
‫שמרים בפסל ומסכה ישאהו על כתף יסבלהו ואומר לו אלי אתה זה פשוטו‬
‫של מקרא‪ ,‬אמנם דרשו רז"ל צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק רשע ורע לו רשע‬
‫בן רשע וכו' ופי' מורי זלה"ה שאין הכוונה כפשוטו דאי הכי לקתה מדת הדין‬
‫וכי אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהנה אלא הכוונה היא כי האבות‬
‫בעודם אבות סובלים עונשם עתה‬ ‫מתלבשים בבנים עצמם ומה שחטאו‬
‫כשהם בנים וזהו רשע בן רשע כי הלבוש השני נקרא בן לאב הראשון וזהו‬
‫לדעתי כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך כלומר ותקשה לך‬
‫קושיא חזקה ותטיח דברים כלפי המושל העליון מושל בגבורתו עולם ותאמר‬
‫למה מצאוני כל אלה אחר שאיני מוצא בי העון אשר חטא בין תבין את‬
‫אשר לפניך כלומר תבין הבנה ותוציא דבר מתוך דבר ואז תבין ממוצא דבר‬
‫מאשר היה לפניך אותו שכבר היה לפניך לפני בואך בעולם דהיינו אביך‬
‫אשר היה לפניך אשר חטא בזמנו גם עתה אתה תקהנה שניך שאתה הוא‬
‫הוא בעצמו אלא שקודם חטאת ולא קבלת עונשך לסבה נודעת ליוצר הכל‬
‫ועתה חזרת לקבל עונשך והטעם אפשר לומר כי הגם שנענש בסבוב ראשון‬

‫רלו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫לא הספיק עונשו לפרוע כל חובו בסבוב אחד אלא בסבוב שני והשני‬
‫שנשתנה מפני ארי"ה לפני שו"ר בסוד משנה פניו ותשלחהו יש לו כח לסבול‬
‫יסורין יותר מפני ארי"ה שעברו וההיקש על זה ודוק בספרי דיוקנא דלא‬
‫דאילו בוא"ו היה מורה על התוספת אבל‬ ‫כתיב ואנחנו בוא"ו אלא אנחנו‬
‫אנחנו בלא וא"ו הוא הודעה שאנו אבותינו בעצמם ואפשר שזהו ברמזו ז"ל‬
‫אמר להון הקב"ה בדידכון קיימון כלומר בגופא דידכון קיימין אבהתכון‬
‫ומה נמלצו לחכי אמרי‬ ‫הנזכרים בפסוק אבותינו חטאו ואינם אנחנו‬
‫קדוש הרשב"א הלוי ז"ל שאמר משם ספרי קדמאי על שלמה ע"ה שהוא‬
‫הגבר ראה עוני להיות שנשא את בת פרעה וביטל התמיד מלהתקרב בזמנו‬
‫כמו שדרשו ז"ל בפסוק כי על אפי ועל חמתי וכו' אף הוא ראה חורבן הבית‬
‫אשר הוא בנה וזהו שרמז באומרו למה נבראתי לראות עמל ויגון עונש למה‬
‫ואע"פ שתראה אבותינו שאינם הם‬ ‫שעברתי מלפנים וז"ש אבותינו חטאו‬
‫הם אנחנו ולכך עונותיהם סבלנו כי עתה אנו סובלים העונות שעשינו‬
‫מלפנים ומה הוא העונש עבדים משלו בנו כי אם לא היינו חוטאים‬
‫בפעם ראשונה היינו במדרגת בנים אתם לה' אלקינו וזהו עבדים משלו‬
‫בנו כלומר להיותנו נקראים במדרגת עבדים אותו צד עבדות היותנו‬
‫נקראים עבדים זהו שמשלו בנו אויבינו ולכן אין פורק מידם דמאן דאיהו‬
‫מסטרא דבת יחידא נקרא בן ולית ביה שעבוד מלאכה אבל מאן דאיהו‬
‫מסטרא דעבד אית ביה עבדות ושלעבוד מלאכה וגלות כמבואר ריש פ'‬
‫אותם‬ ‫משפטים וזהו פורק אין מידם‪ .‬אי נמי עבדים משלו בנו‬
‫העבדים שאין פורק מידם דהיינו הבחינות התחתונים שבחיצונים שאין‬
‫למטה מהם שום בחינה אחרת שיפרקו מידם ויקבלו מהם השפעתם וזה על‬
‫דרך שפי' מורי זלה"ה על ההיא דאיתא בגמרא יתוש שבארצנו יש לו ס'‬
‫רבוא קליפות בבית המסס שלו רמזו ז"ל כי לקליפה זו יש לה ס' רבוא‬
‫נשמותיהן של ישראל להצטרף ולהתלבן בתוכם בכור הברזל דמיון בית‬
‫המסס שהוא טוחן המאכל ומצרפו ורז"ל אמרו למה נקרא היתוש בריה קלה‬
‫כדאיתא בגיטין לפי שאין לה מוצא כלומר היא בחינה אחרונה שאין לה מוצא‬
‫רלז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ׁשנּו  נ ִָב יא לַ ְח ֵמנּו ִמ ְּפנֵ י ֶח ֶ‪$‬רב‬ ‫ט ְּבנ ְַפ & ֵ‬
‫עֹורנּו  ְּכתַ ּנ ּור נִ ְכ ָמרּו ִמ ְּפנֵ י‬
‫ֵ&‬ ‫ּבר׃ י‬ ‫הַ ִּמ ְד ָ ֽ‬
‫ז ְַלעֲפ‪ֹ $‬ות ָרעָ ֽב׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬בסכנת נפשנו היינו מסוכנים כשהיינו מביאי'‬ ‫)ט( בנפשנו נביא לחמנו‬
‫‪ -‬נתחממו וכן )בראשית מג( כי‬ ‫מזנותינו מן השדה מפני חרב המדבר‪) :‬י( נכמרו‬
‫נכמרו רחמיו ובלשון גמרא יש הרבה על הכומר של ענבים מכמר בישרא‪ :‬זלעפת‬
‫רעב ‪ -‬כמו )תהלים יא( ורוח זלעפות לשון שריפה‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫להמציא השפעתה למטה ממנה כי היא אחרונה שבכולם וזהו שאמר כאן‬
‫מידם‪:‬‬ ‫עבדים משלו בנו אותם העבדים שפורק אין‬

‫תזכור כל מה שכתבנו בפסוק נחפשה דרכינו ונחקורה בסוף‬ ‫)ט‪ ,‬י( זכור‬
‫הדרוש ההוא מאצילו"ת והתור"ה והנשמ"ה ושם הוכחנו ששורשי נשמתו של‬
‫אדם הם משורשים בכל המקומות אשר ירדה ונשתלשלה ממקורם העליון‬
‫והם נעשים צנורות להשפעת העולמות כמו שהארכנו שם‪ ,‬אמר המקונן‬
‫כלומר בתוך בחינות ושורשי נפשותינו נביא לחמנו‬ ‫בנפשנו נביא לחמנו‬
‫והשפעתנו ולמה היתה באה בדרך העלם ככה הנשמה בתוך גוף כדי שלא‬
‫ישלטו בה החיצונים וזהו מפני חרב המדבר חרבו של מלאך המות החותך‬
‫בדבורו ובקטרוגו ועתה נפשינו יבשה אין כל וכיון שהיא יבשה הגוף נחרבה‬
‫הרעבון שאחר‬ ‫ויבשה וזהו עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות‬
‫שהנפש המשקה את הגוף מבפנים יבשה הגוף והעור שמבחוץ מבפנים‬
‫וצנורות ההשפעה נשתברו מחמת העונות ההשקאה היוצאת אל נכמרו‬

‫רלח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הּודה׃‬
‫יא נ ִָׁשים  ְּב ִצּי ֹון עִ ּנ ּו ְּבתֻ ;ת ְּבעָ ֵ ‪$‬רי יְ ָ ֽ‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫והם תרין רוחין בישין ששולטים בזמן רעבון שנקרא שו"ד‬ ‫מזלעפות רעב‬
‫וכפ"ן וכדפי' בסוף פרק פקודי בזוהר בהיכלי התמורות‪:‬‬

‫*]הג"ה[ וע"ז שמעתי מאחי מהר"ר ליב מקעלין שזה הוא‬ ‫)יא( כבר ידעת סוד פסוק עמי נוגשיו‬
‫הכוונה בפסוק הזה‪ :‬ותקח מרים וגו' את התף בידה ותצאן‬
‫כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת לפי שהיו ישראל ת' שנים‬
‫מעולל ונשים משלו בו וכן נשים‬
‫בארץ לא להם ובמצרים שכולה כשפים וגילולים הן הן‬ ‫שאננות קומנה וכו' ואיתא בזוהר‬
‫חיילות וכחות הטומאה של אלו נשים לילית ומחלת בת‬
‫ישמעאל כדאיתא בזוהר פ' ויקרא דאינון נשים שלטן‬ ‫והם שתי אשות הזמה הלא המה‬
‫בעלמא כד ישראל מעקמי אורחייהו וכו' ואלו הן ארבע‬ ‫לילית ומחלת בת ישמעאל וכתבו‬
‫מאות איש של עשו לקח מחלת בת ישמעאל על נשיו לו‬
‫לאשה הוסיף רשעה על רשעתו אשות הזמה ונולדו לו כחות‬ ‫המקובלים שלילית הולכים עמה ת"פ‬
‫החיצונים וטמאת נגעים וכישופים וכל מיני זיבה נתהוו‬ ‫כתות של מלאכי חבלה כמנין לילית*‬
‫מאלו נשי"ם הן ת' כחות הטומאה ות' שנים חושבנא‬
‫ואותיות דדין כחושבנא ואותיות דדין וז"ש מרבה נשי"ם‬ ‫והיא הולכת ומיללת וכלן עונות‬
‫מרבה כשפים ובצאת ישראל ממצרים משיעבוד נשים כחות‬
‫אחריה וכן מחלות הולכים עמה‬
‫הטומאה לקחה מרים תף והנשים צדקניות שבדור יצאו‬
‫בתפילה ומחלת נגד ת"ף כתות של מלאכי חבלה כמנין‬ ‫תע"ח כתות כמנין מחל"ת וכלן‬
‫מחל"ת להיות נכנעו אלו שתי אשות הזמה וז"ש כל המחלה‬
‫מייללים‬ ‫אלו‬ ‫בחלילים‬ ‫מחוללות‬
‫אשר שמתי במצרים וגו' היא מחלה הידוע ועל זה אר"ז‬
‫בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים שבזכות נשים‬ ‫כשמה לילית ואלו מחוללים במחולות‬
‫צדקניות של מטה נכנעו נשי"ם כחות הטומאה ולפי זה מובן‬
‫כשמה מחלת והנשים הללו אינן‬
‫לשון ותען דלא שייך לומר ותען אלא בתשובת דבר אלא‬
‫שהיתה עונה בקולות של ת"ף ומחלת של מטה נגד לילית‬ ‫פוגעת אלו באלו לעולם הגם כי‬
‫שהוא מיללת ומחלת שהוא מחוללת כחלילין למענה ולפי‬
‫זולתי‬ ‫ביניהן‬ ‫עצומה‬ ‫מלחמה‬
‫שיש בתוך אותן כתות של מלאכי חבלה ג"כ כחות וחיילות‬
‫של עשו אמר הכתוב ותען להם לשון זכר עד כאן‪) :‬ההג"ה(‬ ‫באלו‬ ‫פוגעת אלו‬ ‫ביום הכפורים‬
‫ובין דין לדין עולה תפלתן של ישראל בלי קטרוג והנה‬ ‫ומתקוטטות יחד‬
‫כשהאדם חוטא אומרים לנשים הללו נשים שאננות קומנה והחריבו את‬
‫העולם וזהו ונשים משלו בו ושמעתי ממורי זלל"ה שהנשים הללו הם נשיהם‬

‫רלט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫של שני אנשים מרגלים והם תרין מאללי ארעא דאיתא בזוהר והם שני‬
‫שעירי יום הכפורים כמבואר בפ' אחרי מות וכשיהושע רצה ליכנס לארץ‬
‫תכף נכנעו אלו השני אנשים מרגלים ונכפפו תחת יד ישראל ובכו והתנפלו‬
‫לפני יהושע ואמרו הננו לך לעבדים אמר להם יהושע איני מתרצה בזה לבד‬
‫אלא שאשלח שני אנשים פנחס וכלב ויתלבשו בכם ואתם תפילו מוראכם‬
‫וחתכם על כל יושבי הארץ כדי שתהא נוחה ליכבש וכן עשו ותדע זה מעניין‬
‫הפסוקים כי המרגלים הלכו לחפור את הארץ ולא חפרו כלל וכלם נמוגו‬
‫כדונג מפני האש שהרי הם באו העירה ועלו בקיר החומה כי שם בית רחב‬
‫וכל הארץ אשר היו נמצאים עם רחב לא קמה עוד רוח מפניהם מלמד דלא‬
‫אקשו כדפי' בגמרא הרי שהטילו כל כך מורא ופחד כי לא קמה עוד רוח‬
‫מפניהם הרי הם נכבשו ועשו מה שצוום אמנם שתי אשות הזמה נשיהם של‬
‫אלו להיותם מדת הדין הקשה והעזה והטמאה עם כל זה לא נכנעו אבל‬
‫כשבא שלמה וקיימא סיהרא באשלמותא וכל המלכים היו מביאים איש‬
‫מנחתו וירית סיהרא מכל סיטרהא ומלך ושלט על המזיקין ואשמדאי יוכיח‬
‫ועובדא דמלכת שבא דאיתא בתרגום שני של מגלת אסתר ששלח לומר לה‬
‫אם לא תכנעי תחתי אשלח לך שדין ורוחין ולילין שיהרגו אותך על מטתך‬
‫וכ' וכן מאי דאיתא בזה‪ ,‬ששלח שלמה שד אחד ולקח את חירם מעל מטתו‬
‫והורידו בז' מדורין דגהינם עד שבא והודה לשלמה וזהו וה' נתן חכמה‬
‫לשלמה ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ואז נכנעו וכשמוע אשת הזמה את‬
‫שמע ששמה אז נכנעו ונפלו אפים ארצה וזהו אז תבאנה שתים נשים זונות‬
‫אל המלך אז תבאנה ולא מקדמת דנא וסוד זה רמוז בספרא דצניעותא‬
‫ובפרשת אחרי מות ובהקדמה זו יאמר נשים דהיינו שתי נשים הנזכרות‬
‫בשביל ציון דהיינו היסוד שאבד כמ"ש הצדיק אבד עתקו גם גברו חיל וענו‬
‫דהיינו ז' נערות שבז' היכלות דאיתא בפ' פקודי שהם ערי יהודה‬ ‫לבתולות‬

‫רמ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וערי‬ ‫כי יהודה היא סוד המלכות כדפי' לעיל בפסוק גלתה יהודה מעוני‬
‫יהודה הם ז' היכלות משכן ומושב ז' נערות והם מיני מלאכים ממינים שונים‬
‫ואל תתמה איך ההיכלות הללו קראם בתולות ואח"כ קראם ערי יהודה‬
‫שכן בהיכלות יש שתי בחינות האחת רוחניות ההיכלות והב' מקום מושבם‬
‫ומקום הסובל הרוחניות ומתלבש בו וכשההיכלות עולות ומזדככות בסוד‬
‫הייחוד ואתכלילו היכלין בהיכלין כמו שהאריך הרשב"י ע"ה בפ' פקודי עד‬
‫שנעשים כלם נקודא חדא בהיכל קדש הקדשים אין הכוונה שנעקרים‬
‫ההיכלות ממקומם ונשאר מקומם מקום חלל כי הוא טעות גמורה אלא‬
‫רוחניות ההיכלות עולה אל סוד הייחוד ויונקות השפעתם כל היכל והיכל‬
‫מספירותיו כאילו תאמר היכל אהבה מספירת החסד והיכל הזכות מספירה‬
‫קבועה וההיקש על זה בסוד ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה ואחר יניקתם‬
‫חוזרות אל מקומם מקום קבוע וההיקש על זה בעליית המדות שש קצוות‬
‫אלא סוד הבטן כדכתיב מבטן מי יצא הקרח דהיינו הקרח הנורא ת"ת בשש‬
‫קצוותיו חוזרות אל מקום מוצאם בטן הבינה ויונקים ואח"כ חוזרים אל מקומם‬
‫הקבוע וסוד זה גלה לנו רעיא מהימנא בפ' אמור בסוד ק' ק' ק' שפי' שם‬
‫שהקדוש הראשון הוא בסוד ג' ראשונות ומסוד קדש נעשה קדוש בסוד הוא"ו‬
‫וקדוש שני בת"ת שמים אש ומים וז"ל וכד אינון שמים הדרין לדוכתייהו כדין‬
‫קדוש שני וקדוש שלישי ביסוד כדאיתא התם רמז לנו במלות אלו באומרו וכד‬
‫אינון שמים הדרין לדוכתייהו שרוחניות הת"ת הוא מה שעלה ובחינתו שהיא‬
‫בחינת מקום קבוע לא זז ממקומו וכד אינון שמים הדרין לדוכתייהו הדרין לאותו‬
‫המקום הקבוע כדאמרן א"נ בי"ת דבערי יהודה היא כמו עם והכוונה הנשים‬
‫שהם בחינות פנימיות ההיכלות עם בחינות החיצוניות‬ ‫הללו ענו הבתולות‬
‫וזו ואין צריך לומר זו קתני ועניין העינוי הוא סוד‬ ‫הנקראות ערי יהודה‬
‫הקטרוג ע"י שהושפע ההיכלות סוד הדין והגלות ושפחה ירשה גבירתה‪:‬‬

‫רמא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫יב ׂשָ ִרים  ְּבי ָָד ם נִ ְת לּו ְּפנֵ ‪$‬י זְקֵ ִנים ‪$‬ל ֹא‬
‫נ ְֶה ָ ּֽדרּו׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫שספר המעשה הרע שעשו אשות הזמה הנז' חזר וספר מעשה הע'‬ ‫)יב( ‡‪¯Á‬‬
‫שרים ואמר שרים בידם נתלו כלומר אותן אשות הזמה עינו הבתולות‬
‫בערי יהודה בחינות פנימיות עם החיצונית כאמור אמר עתה לא די להם‬
‫זה אלא גם הע' שרים עם מקומותם בחצריהם ובטירותם וזהו בידם מלשון‬
‫והאתונות רועות על ידיהן נתלו כלומר נתן להם תלוי ראש ונתרוממו משפל‬
‫מצבם שהוא אלפים אמה רחוקים משערי צדק כמבואר בפ' ויקהל ועלו ונתלו‬
‫למעלה עתקו גם גברו חיל ונתלו ונאחזו בקדושה על דרך שפי' הרשב"י בפ'‬
‫פנחס בפי' מאמר ירד גבריאל ונעץ קנה בים דהיינו קליפת הזכר הנקרא קנה‬
‫היתה‬ ‫נתן לו כח ונעצו בים העליון להיותו שואב משם וזה נמי אומר נתלו‬
‫להם תלייה במקום גבוה והטעם שעלו ולא ירדו אל מקומם בנזיפה כדרך‬
‫שעושים לקליפה החמור כשעולה אל גרם המעלות משליכים אותו משם‬
‫בנזיפה לבין המשפתיים כמו שפי' בפ' ויחי בפסוק יששכר חמור גרם רובץ‬
‫בין המשפתים שיש שכר בעסק התורה לאותו חמור שעלה בגרם המעלות‬
‫עושה שיהיה רובץ בין המשפתים וא"כ למה לא נעשה כזאת לע' שרים הללו‬
‫זקני הדור לא נתקבלה תפלתם ותורתם כגון‬ ‫לפי שפני זקנים לא נהדרו‬
‫למעלה שתקובל תפלתם‬ ‫ר' אלעזר המודעי ור' צדוק וכיוצא לא נהדרו‬
‫ותורתם שאם היו נהדרים היו מטילים אותם לבור שאון אל ארץ תחתית‪.‬‬
‫כאמור לפי שבעודם ישראל על‬ ‫א"כ יאמר למה השרים הללו בידם נתלו‬
‫אדמתם בשלותם פני זקנים לא נהדרו מהם ולא היו חולקים להם כבוד‬
‫אלא אדרבה ויהיו מלעיבים במלאכי אלהי"ם ובוזים בנביאיו ומתעתעים וכו'‬
‫הרי לך השפלה בזויה לכן לקו מדה כנגד מדה שהשרים הללו שהיו במקום‬
‫שפל המצב נתלו ונתרוממו ליטול נקמתם מהם‪:‬‬

‫רמב‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ָׂשאּו ּונְ עָ ִ רים ּבָ עֵ ‪$‬ץ ּכָ ָ ֽׁשלּו׃‬
‫חּורים  ְטח ֹון נ ָ‬
‫יג ַ ּֽב ִ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬כשהיו האויבים מוליכין אותם בקולרין היו נותנים על כתפיהם‬ ‫)יג( טחון נשאו‬
‫ריחיים ומשאות כדי לייגעם‪ ,‬וכן בעץ כשלו‪ ,‬כשל כחם‪ ,‬ולשון כשלון נופל בתשות כח‬
‫כמו שנאמר בעזרא )נחמיה ב( ויאמר יהודה כשל כח הסבל וכן )איכה א( הכשיל כחי‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫הבחורים הללו הם נצח והוד שהם נקראים בני בנים כמו שפי' אצל‬ ‫)יג( הנה‬
‫עטרת זקנים בני בנים שהזקנים הם ג' ראשונות והבנים הם חג"ת ובני בנים‬
‫הם נצח והוד יסוד והנה אלו הבחורים הם נקראים טוחנות שכן הם רחיים‬
‫ורכב וטוחנים מן לצדיקים צדיק וצדק ובזמן החורבן בטלו הטוחנות כי מיעטו‬
‫כאילו אמר מטחון נשאו נשאו‬ ‫שאין מן לטחון וזהו בחורים טחון נשאו‬
‫שהם מט"ט‬ ‫עצמן מלטחון כי אין מן יורד אליהם מלמעלה וכן הנערים‬
‫וסנדלפון שהם מקבילים אליהם למטה ביצירה‪ ,‬בעץ כשלו דהיינו בשביל‬
‫עץ החיים ת"ת‪ ,‬דמקננא במט"ט במקום הנערים הללו שלא קנן בהם כשלו‬
‫ברבים בכושל וחלשות ויהיה בי"ת דבעץ כמו בעבור והעניין כי טל העליון‬
‫טלא דבדולחא נגיד לרישיה דזעיר אנפין ומליא לרישיה וממנו יורד אל‬
‫הטוחנות הללו וטוחנין אותו ר"ל מתקנין אותו כדי שתוכל שדה של תפוחין‬
‫קדישין לקבל דמיון החטה שעל ידי טחינה מתתקנת לאכילה והשתלשלות‬
‫הזה בא ונמשך לעולמות תחתונים בשעמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן‬
‫מקננא במט"ט והנה בזמן החורבן שנסתלק הת"ת עץ החיים למעלה אל‬
‫הבינה בסוד הו"י או אל הכתר בסוד או"י כמבואר בפ' אחרי מות אין הטל‬
‫הזה יורד ובכן אין לטוחנות הללו מן לטחון ובכן הנערים בשביל העדר העץ‬
‫וחלשו שאין המן והטל הקדוש הזה יורד‬ ‫הזה שנסתלק בענפיו למעלה כשלו‬
‫אליהם וזהו אומרם ז"ל מיום שחרב בית המקדש אין הטל יורד לברכה ולכן‬
‫נטל טעם הפירות ושומן הפירות ופירות גנוסר יוכיחו כדאז"ל‪:‬‬

‫רמג‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫חּורים ִמּנְ ִ ֽגינ ָ ָֽתם׃‬
‫יד זְקֵ נִ ים  ִמ ַּׁש עַ ר ׁשָ ָבתּו ַ ּֽב ִ ‬
‫טו ׁשָ בַ ת  ְמׂש ֹוׂש ִל ֵּבנּו נ ְֶה ַּפ‪ְ >$‬ל ֵאבֶ ל ְמח ֵֹלֽנּו׃‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫)יד‪ ,‬טו( עלה עוד והספיד מספד מר ואמר ג' ראשונות שהם נקרא זקנים‬
‫היינו משער החמישים שהוא עקר כל המ"ט שערים ופ' מורי‬ ‫משער שבתו‬
‫זלה"ה בספר אלימה כי סוד נתיב לא ידעו עיט שהוא כולל כל הל"ב נתיבות‬
‫הוא המתייחד בשער החמישים והם סוד שפוון דמלכא דבהון אתגזרו מילין‬
‫מאותו‬ ‫דקשוט וכדאיתא באדרא זוטא דמשפטים וזהו זקנים משער שבתו‬
‫שער שער החמישים ששם הוא ב"ד הגדול העליון דתמן אתגזרו מילין‬
‫מהמעמד ההוא להשגיח בעולם ובכן הנבחרים לשורר שהם‬ ‫דקשוט שבתו‬
‫השרפים אשר בכסא שהם ממשוררים תמיד ששם אמא עילאה כליל תלת‬
‫ספירן קדמאין מקננא בכורסייא כדפי' בתיקונים אחר שהזקנים משער‬
‫מקום התקננם שהוא בכסא ששם הבחורים ר"ל אותם שנבחרו‬ ‫שבתו‬
‫לשורר תמיד שהם תלת סדרין לכל סטרין לכל סטר ובכל סדרא וסדרא תלת‬
‫סדרין אוחרנין שהם ט' סדרין לכל סטר כמבואר בפ' ויצא ובפ' בראשית‬
‫ובזוהר שיר השירים שבתו ג"כ מנגינתם ובזה שבת משוש לבנו‬
‫שהוא המלכות שכל אלו המנגנים היו לתת שיר ושבח אליה ושעשוע והיא‬
‫לעורר למעלה שיריה בסוד אלקים אל דמי לך למען יזמרך כבוד ולא ידום‬
‫חבצלת השרון המשוררת תמיד כדפי' בפ' ויחי ובפ' אמור וזהו נהפך לאבל‬
‫המדה הזאת שהוא מחוללת בחלילים ומשוררת ומזמרת למלך‬ ‫מחולנו‬
‫העליון במקום שירה מקוננת איכה וכו' אני גבר ראה עוני וכו' בעצובת רוח‬
‫וכדאיתא בר"מ שלילית היא יושבת בליל שבת בחשיכה ובעציבו והגברת‬
‫מלובשת בלבושין יקירין ובשרגין נהירין ובעונותינו שפחה ירשה גבירתה עד‬
‫רמד‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ֹאׁשנּו ֽאֹוי־נָ ‪$‬א ָלנּו ִ ‪ּ$‬כי‬
‫טז נָ ְֽפלָ ה  ע ֲֶט ֶ רת ר ֵ‬
‫ל־אּלֶ ה‬
‫חָ ָ ֽטאנּו׃ יז עַ ל־ ֶז@ה הָ יָ ה ָד ֶוה  ִל ֵּבנּו עַ ֵ‬
‫ָ ֽח ְׁשכ‪ּ $‬ו עֵ ינֵ ֽינּו׃‬
‫רש"י‬
‫וגו' ‪ -‬על המפורש במקרא של אחריו‪ ,‬על ששמם הר‬ ‫)יז( על זה היה דוה לבנו‬
‫ציון ושועלים הלכו בו‪:‬‬

‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫ישקיף וירא‪ ,‬ולכן בליל שבת לזכרון שמחתה צריך לעורר שירין ותושבחן על‬
‫השולחן למעבד לה סעידו וסמיכו עד התקיים מקרא שכתוב אקים את סוכת‬
‫דוד הנופלת בבי"א‪:‬‬

‫מהימנא פ' תצא איתא שהעטרה היא היוד שבראש שם בן‬ ‫)טז‪ ,‬יז( ברעיא‬
‫ד' ומה דאות י' על הו"ה י' לעילא אתהדר הוה"י י' לתתא וכו' וזהו נפלה‬
‫עטרת ראשנו והעניין כי היא לעטרת בעלה ועונה על גב ג' אבות שהם‬
‫הו"ה ה' קדמאה באברהם ה' תניינא ביצחק ו' ביעקב כדאיתא התם ובשעת‬
‫החורבן נפלה מעל ראשיהם ממעלה זו שהיא סוד חולם ע"ג וא"ו וירדה‬
‫תחתיהם בסוד החירק ובהיותה בסוד חולם הוא בסוד הרחמים אור ישר‬
‫אמנם הוה"י היא למפרע מורה בתוקף הדין וזהו נמי השלי"ך משמים ארץ‬
‫שמים ת"ת כולל א"ש ומי"ם חסד גבורה הרי ג' אבות והאי ארץ הוה קיימא‬
‫עלייהו בסוד י' על הו"ה ג' אבות כאמור אמנם בחרבן השליך משמים ארץ‬
‫אותה ארץ שהיא תפארתו של ישראל ועטרה בראשו שהיה מתעטר בה‬
‫אוי נא לנו כי חטאנו שגרמנו כל זה בחטאתנו ועל זה דוה לבנו‬
‫כלומר על עניין זה שאמרתי כי חטאנו שעונותינו הטו אלה על זה דוה‬

‫רמה‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫ת"ת הוא לב ע"ש שהוא עמודא‬ ‫לבנו שגרמנו נפילה זו‪ ,‬א"נ דוה לבנו‬
‫דאמצעיתא דמיון הלב שהוא באמצע הגוף וכדאיתא בזוהר צערא דמאן הוא‬
‫לאו דמלכא‪ ,‬ואפשר נמי לפרשו על שם יהו"ה שהוא בראשו של אדם שממנו‬
‫נמשכים כמה מיני אושר לאדם כדפי' בר"מ בפ' נשא כי מהיא נמשך לאדם‬
‫היראה מאדוננו המלך הקדוש ומה"ה ראשונה האהבה ומהוא"ו עסק התורה‬
‫ומהה"א אחרונה עשיית המצות ומחמת גודל עונות ראשונים נסתלקה ונפלה‬
‫כלומר אוי עתה‬ ‫מעל ראשינו העטרה הזאת ועתה אוי נא לנו כי חטאנו‬
‫שאנו חוטאים ואין מי שימשיך עלינו אור הירא"ה והאהב"ה והתור"ה‬
‫היינו היסוד הנקרא ז"ה כי ז"ה וזאת‬ ‫והמצו"ה‪ .‬א"נ על זה היה דוה לבנו‬
‫אזלן כחדא ועתה הצדיק אבד ואבדה הארץ עד שיבאו האובדים מארץ‬
‫שהוא המלכות‬‫אשור במהרה בימינו אמן וזהו על זה היה דוה לבנו‬
‫שהיא אבדה את בן זוגה ועל אלה חשכו עינינו על אלה שהם שש‬
‫קצוו"ת בסוד אלהי"ם מ"י אל"ה מ"י אמא עילאה על אל"ה שש קצוות בסוד‬
‫יתגדל ויתקדש שמיה רבא כמבואר בסבא בפ' משפטים חשכו עינינו‬
‫ולהבין העניין באר היטב צריך להביא מאמר א' מפ' בראשית וז"ל אר"ש‬
‫ע"ד שמיא וחיליהון במה אתבריאה דכתיב כי אראה שמיך וכו' אלה אזכרה‬
‫אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי בגין לאמשכא אתוון אלין‬
‫וכדין אדדם מעילא עד בית אלהי"ם למיהוי אלהי"ם כגוונא דיליה ובמאי קול‬
‫רנה ותודה המון חוגג עכ"ל והעניין דלעיל פי' אליהו ז"ל פסוק מ"י בר"א‬
‫אל"ה שר"ל מ"י בינה ברא והאציל אל"ה שש קצוות ושאין לפרש שאו מרום‬
‫עיניכם וראו מי ברא אלה שהם על שמיא וחיליהון כי השמים וכל צבאם לא‬
‫נבראו במ"י בינה אלא במ"ה שהיא מלכות והאריך אליהו במאמר וגלה סוד‬
‫נפלא‪ ,‬וכבר הוא מבואר בחזקת היד בס' יר"ח יק"ר במקומו והנה בא ר"ש‬
‫ואמר ע"ד שמיא וחיליהון במה אתבריאו כלומר השתא אתי שפיר שמלת‬
‫אלה אינו על שמיא ועל חיליהון כי אם לרמוז לסוד שאמרנו‪ .‬א"כ ישאר‬
‫בידינו הקדמתנו דשמיא וחיליהון במ"ה אתבריא"ו ולא במ"י דכתיב כי‬
‫אראה שמיך וכו' ולבסוף אמר מה אדיר שמך בכל הארץ שנראה שכל‬
‫רמו‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫האמור במזמור נעשה על ידי מ"ה וכתיב מה אדיר שמך וכו' והביא עוד‬
‫ראיה מפתיחת המזמור שאמר מה אדיר שמך בכל הארץ כלומר אדירות‬
‫מ"ה שהיא המלכות היא בכל הארץ ואדירות הבינה הוא בשמים ת"ת בשש‬
‫קצוות וזהו שנתן טעם לדבריו באומרו אש"ר שהיא הבינה תנה הודך על‬
‫השמים שהוא הבינה והשפעתה הוא על השמים מה שאין כן במדת המלכות‬
‫שאין אדירותה אלא בארץ‪ .‬על השמים איהו לסלקא בשמא בגין דברא וכו'‬
‫כלומר תלוי הוד הבינה בשמים לפי שע"י השמים סלקא היא בשמא אלהי"ם‬
‫שקודם לא היתה נקראת כי אם מי ובהתחברה בשמים הנקראת אלה סלקא‬
‫בשמא אלהי"ם‪ .‬והיך סלקא בשמא הוד ופי' בגין דברא נהורא לנהורי"ה‬
‫שהוא אל"ה במ"י שהוא נהורא לנהורא ואתלבש דא בדא וסלקת בשמא‬
‫אלהי"ם לפיכך אנו מוכרחים לומר שבראשית ברא אלהי"ם הוא בינה דהא‬
‫מ"ה לא אקרי הכי ולא אתכני בשעתא כו' ואוזיפת לה מנהא דהיינו אלה‬
‫וקשיט לה בקישוטהא דהיינהו כדמסיק אפיק ה' ואעיל י' שהיא נקרא מה‬
‫ומנהא דאוזיפת אמא לברתא הם אותיות אלה אתחברון אתוון ונעשים אלה‬
‫מה אפיק ה' ואעילת י' במקומה ונעשים אלקי"ם כי יו"ד היא הברית‬
‫ש מתראים שם כל זכור אות דעלמא דדכורא וזהו אתקשט במאני דכורא‬
‫ואתוון אחרנין כלומר היו"ד בהתראות שם כל זכר מיד נעשית מ"י שהיתה‬
‫מ"ה קודם ואתוון אחרנין שהם אלה משכין לון ישראל ע"י תפלה בדמעה‬
‫לגבי אתר דא ונעשית אלהי"ם מלעיל"א מבינה עד בית שהיא המלכות‬
‫לעשותה אלהי"ם בגוונא דיליה ובמאי בקול רנה ותודה שהיא התפלה‬
‫שעושים המון החוגג שהם ישראל החוגגים בחגם וכבר ידעת מאי דאמר‬
‫בשיר השירים דבשם אלקים יש מי לה' א' להורות כי ע"י הראות המילה היה‬
‫נעשית מדה זו אלקים עד כאן פירוש המאמר בקיצור ובזה יובן קרא דידן על‬
‫זה דהיינו היסוד דוה לבנו ועל אלה להוריד אותיות אלו למטה עד‬
‫המלכות הנקראה מי כד נטילת מנהא דאימא כדי שתיעשה אלהי"ם חשכו‬
‫עינינו ששפכנו כל כך דמעות עד שחשכו עינינו ולא שוה לנו ולפי פי' רז"ל‬
‫שפי' דוה מלשון והדוה בנדתה ואמר עם הפסוק הקודם שאמר אוי נא לנו‬
‫רמז‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כּו־בֹו׃‬
‫ר־צּיֹון  ׁשֶ ּׁשָ ֵמם ֽׁשּועָ ִ לים ִה ְּל ֽ‬
‫יח עַ ל הַ ִ‬
‫ׁשב ִּכ ְסאֲ‪ְ A‬ל ‪$‬דֹור‬
‫עֹול ם ּתֵ ֵ‬
‫יט אַ ָּתה יְ ה ָוה  ְל ָ‬
‫ו ָֽדֹור׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬ידענו כי לעולם תשב והואיל וכן הוא‪:‬‬ ‫)יט( אתה ה'‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫וע"ז שחטאנו דוה לבנו פירשה נדה הלב העליון מחמת פגם‬ ‫כי חטאנו‬
‫החטאים בסוד ואשה כי תזוב וכו' כדפי' בזוהר ונוסף צרה על יגוננו שנתוספו‬
‫עוד חיצונים אחרים הנקרא אלה כדפי' בזוהר בפ' פקודי ובפ' ויחי שנקרא כן‬
‫כלומר נתחשכו‬ ‫על שם שהם מזומנים ומוכנים לפורענות וחשכו עינינו‬
‫גווני זהרינו שהם שורשי נשמותינו למעלה כי להיות שפירסה וגברו אל"ה‬
‫שהם החיצונים חשכו עינינו ירד דם הקושי אל מקום עינינו כאמור‪:‬‬

‫)יח‪ ,‬יט( מוסב לעיל דקאמר נפלה עטרת ראשינו ואל אוי נא לנו כי‬
‫חטאנו שגרמנו הנפילה דודאי על זה ידוו הדווים ועל זה היה דוה לבנו‬
‫א"נ על היסוד כדפירש ועל אלה חשכו עינינו בדמעות שליש להמשיך‬
‫עלינו על בית אלהי"ם כדפי' זו היא העקר אבל שנבכה על הר ציון‬
‫ששמם דהיינו שעלו שממיות וכחות חיצוניות על בחינת המלכות הנקראת‬
‫הר המקפת בחינת הפנימית הנקראת ציון וכן על שועלים המתבלים‬
‫כרמים שהלכו בו שהיה להם אחיזה בהר ההוא אין על זה דוה לבנו כי‬
‫השממית היא בריה שאין לה עצם אינה חיה י"ב חדש וכמו כן בשממית‬
‫העליונה שהעלה אותה מנשה על גבי המזבח אין לנו חשש כי לא תהיה לה‬
‫תקומה וכן השועלים שאחזו בהר הטוב הזה והלבנון אין לנו חשש כי אינה‬
‫רמח‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫כ ָלּמָ ה לָ ֶנ&צַ ח  ִּת ְׁשּכָ ֵחנּו ַ ּֽתעַ ז ְֵבנּו ְל ‪ֹ $‬א ֶר>‬
‫יבנּו יְ הוָ ה ׀ אֵ & ֶלי‪  A‬ונשוב‬ ‫ֲׁש &ֵ‬
‫י ִ ָֽמים׃ כא ה ִ‬
‫)ְ ֽונ ָׁשּובָ ה( חַ ֵ ‪ּ$‬דׁש י ֵָמינּו ְּכ ֶ ֽק ֶדם׃ כב ִּכ ‪D‬י‬
‫עָ ֵלינּו‬ ‫ְמאַ ְס ָּתנּו קָ ַצ ְ‪$‬פּתָ‬ ‫ִאם־מָ ֹאס‬
‫עַד־מ ֹֽאד׃‬
‫ְ‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬הלא נשבעת לנו בך כשם שאתה קיים כך שבועתך‬‫)כ( למה לנצח תשכחנו‬
‫קיימת‪) :‬כב( כי אם מאוס מאסתנו ‪ -‬בשביל שחטאנו לא היה לך להרבות קצף‬
‫עד מאד כאשר קצפת‪:‬‬
‫קינת סתרים גלאנטי‬
‫כי אם הליכה בלבד ודרך העברה דרך עראי אבל אתה לעולם תשב‬
‫וכסאך שהוא מלכות לעולם עומדת כלומר יהיה‬ ‫בקיום והעמדה נכון כסאך‬
‫זווג קיים מתמיד לא יהיה עוד לך גלות בסוד כצפור נודדת מקנה כן איש‬
‫בלי גלות עוד ולא בפירודא‬ ‫נודד ממקומו אלא אתה ה' ת"ת לעולם תשב‬
‫ודור‪:‬‬ ‫אלא על כסאך ויהיה לדור‬

‫ידעת כי השכחה היא החיצונות וכדאיתא בזוהר בפ' ולא זכר‬ ‫)כ‪ ,‬כא( כבר‬
‫שר המשקים וישכחהו אתר דנשיו קם קמיה בגין כך וישכחהו ולכן אמרה‬
‫בסוף תמרורה למה לנצח תהיה תשכחה הזאת מבדלת ביני לביניך שלא‬
‫תעלה זכרוננו לפניך אחר הרעות הגדולות אשר קראונו וזה פי' אומרו לפניו‬
‫לא עולה ולא שכחה כ' הקליפות הללו אין מדורם לפניו אלא בנוקבא‬

‫רמט‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫דתהומא רבא וזהו אין לפניו אלא לאחוריו בסוד הדין המשתלשל למטה עד‬
‫ביד השכחה הזאת ותהיה גוברת‬ ‫נוקבא דתהומא רבא וכן למה תעזבנו‬
‫לאורך ימים הזכירנו והשיבנו אליך ממש בקירוב גמור בלי מסך מבדיל‬
‫כי השכחה הזאת משכחת אותנו מיראתך ותמחוק ואבד‬ ‫ובזה ונשובה‬
‫תאבד מכל המקומות אשר היתה לשכחה הזאת ע"י ההתחדשות שתחדש‬
‫כקודם בואה השכחה והכוונה לומר שלא תשאר לשכחה הזאת שום שורש‬
‫וענף כלל אלא לעולם אהיה גברת עטרת תפארת ביד ה' ושונאי ילבשו‬
‫כל אותם הימים שחטאו בהם‬ ‫בשת ואהל רשעים איננו וזהו חדש ימינו‬
‫והם גרועים על שעלתה בהם חלודה כדאיתא בזוהר בפ' ויחי שכל אותם‬
‫הימים שנעשה בהם חטא הם נדחים ונגרעים מחשבון הימים ועומדים‬
‫בכיסופא אותם הימים חדשם בחידוש כמרץ לא שתשחיז החלודה לבד אלא‬
‫בהחזרת כבשונות כימי קדם וכמו שאמר וקורא לך שם חדש וראוי לך‬
‫לעשות כן כי אם מאוס מאסתנו מצד חטאתינו הרי קצפת עלינו עד מאד‬
‫ולא נשאר שום חיוב בשטר ולא על פה כדי שתחזור השכחה לקטרוג ותחזור‬
‫ותשכחינו ולכן אני חוזר ואומר השיבנו אליך ונשובה חדש ימינו‬
‫כקדם וכו' א"נ ימינו היינו ששת ימי הבנין שעלתה בהם איזה חלודה מצד‬
‫מעשיהם חדשם במים טהורים הנוזלים מהלבנון העליון ויחזרו אל אורם וזיום‬
‫והתחדשותם כימי קדם בשעה שנאצלו א"נ כאותם הימים שהם מושרשים‬
‫באריך אנפין שנקרא קדם כמו שאמר מעונה אלקי קדם וכדפי' באדרא‬
‫בתיקון י"ג מי"ג תיקוני דאריך שנקרא מימי קדם ואפשר נמי לפרש למה‬
‫תשכחנו תשכח נ"ו דהיינו ת"ת ומלכות דתרוויהו אזלין מתתרכין כדאיתא‬
‫בריש תיקונים דכתיב כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו וכן למה‬
‫כי ארכו לנו הימים בגלות‬ ‫למה תעזבנו תעזוב נ"ו לאורך הימים‬
‫השיבנו השיבנ"ו ה' אליך דהיינו מקום תשובת כל הדברים סוד היובל כמו‬
‫שנאמר בשנת היובל הזאת תשובו וכו' ונשובה גם אנחנו גם נשמות‬

‫רנ‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫הצדיקים דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה כדאיתא התם בתיקונים‬
‫ו' ימי הבנין‬ ‫ותשיבנו אליך להשרישנו במקורותיהם ושורשיהם וחדש ימינו‬
‫כקודם שנאצלו כשהיו בבטן אמם וכן עתיד להיות ושזהו סוד בשנת היובל‬
‫הזאת וכו' דהיינו החזרת כל ההויות אל מקום מוצאם והוייתם ולכן היתה‬
‫מתפללת בסיום תמרורה שיגיעו הימים ההם והזמן ההוא וזה ע"ד שפי' מורי‬
‫זלה"ה בפי' תפלה למשה זכרנו בזכרון טוב זכור נ"ו ואפשר נמי לפרש‬
‫ע"ד ההוא דאיתא בפ' ויחי זכאי אינון צדיקייא כד קב"ה‬ ‫השיבנו אליך‬
‫בעא לאדבקא נשמתין ליה ולשאבא ההוא רוחא בגויה דתני' בשעתא דקב"ה‬
‫בעא לאתבא רוחיה ליה אי זכאה הוא ההוא רוחא מה כתיב והרוח תשוב אל‬
‫האלקים אשר נתנה וכו' ובדף רכ"א וכד אתקריבו קמיה למיעל בחושבנא‬
‫מית בר נש ואתיב קב"ה רוחיה ליה ההוא הבל דאפיק ונפח ביה אותביה‬
‫לקמיה וכו' והוא כי כל הנופח מעצמו הוא נופח וכמו כן ביצירת האדם נאמר‬
‫ויפח באפיו נשמת חיים ומי שבחייו נדבק בכל דרכיו בשעת פטירתו תחזור‬
‫הנפיחה אל הנופח זהו והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה וזהו ואתם‬
‫הדבקים בה' אלהיכ"ם תמים תהיה עם ה' אלהיך התהלך לפני והיה תמים‬
‫תחזור לשאוב אותנו אליך וכשתאב בגופא דמלכא‬ ‫וז"ש השיבנו ה' אליך‬
‫אומר אליך לאפוקי שלא תהיה החזרה עד המלכות לבד כי זה בכל לילה‬
‫ולילה חוזרים כל הנשמות בקרבה בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך כדאי'‬
‫בפ' ויקהל אלא השיבנו ה' אליך תעלנו יותר למעלה ואז ונשובה‬
‫בתשובה גמורה ואז יהיה ההתחדשות בעצם כי לא תהיה כהתחדשות‬
‫שמתחדשים הנשמות בשובם בתוך המלכות בכל לילה בסוד חדשים לבקרים‬
‫כדאיתא התם כי אותו ההתחדשות אינו מתמיד אמנם כשתשיבנו אליך כמו‬
‫התם כי אותו המתחדשות אינו מתמיד אמנם כשתשיבנו אליך ועדיך נבואה‪.‬‬
‫כמו שהיה בתחלת יצירותינו כאדם הראשון‬ ‫אז תתחדש ימינו כקדם‬
‫כשעת מתן תורה שיצאה נשמתם‬ ‫שנפחת באפו נשמת חיים‪ .‬אי נמי כקדם‬
‫רנא‬
‫‪ǽǹǻǵDZİİİİİİİķǴİǴǻǹǰİȊǼǹDzǾİİİİİİİİǼǵȇ‬‬

‫וחזרה הנפיחה אל הנופח עד שחזר ונפח באפם וחזרה בהם נשמתם ואל‬
‫תאמר אם אעשה הדבר הזה תשובו לעפרכם כי זה אינו נעשה להיות נשאב‬
‫בגופא דמלכא כי אם בשעת הפטירה ואם ככה אעשה יהיו בתיכם קבריכם‬
‫הנה בזמן מתן תורה לא שבנו לעפרנו אלא שחזה‬ ‫לז"א חדש ימינו כקדם‬
‫הנפיחה אל מקומה וחוזרת ליפח בנו נשמת חיים זכה ופסקה זוהמתנו והיינו‬
‫רואים את הקולות רואים את הנשמע וכמו כן תוכל לעשות באחרונה‬
‫כלומר וא"ת אין כל חדש תחת השמש‬ ‫כבראשונה‪ .‬א"נ חדש ימינו כקדם‬
‫כלומר אין זה חידוש‬ ‫וכיצד אחדש עתה דבר מחודש כזה השיב ואמר כקדם‬
‫כי כבר עשית אותו במתן תורה ועתה שוב חדש בני ישראל שנית בנשמת‬
‫רוח חיים אמן‪ .‬עד הנה עזרנו ה' כרחמיו וכרוב חסדיו הוא יזכנו ויקיים בנו‬
‫מ"ש שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש וגו'‪:‬‬

‫יבנּו יְ הוָ ה ׀ אֵ & ֶלי‪  A‬ונשוב )ְ ֽונ ָׁשּובָ ה(‬‫ֲׁש &ֵ‬ ‫כא ה ִ‬
‫חַ ֵ ‪ּ$‬דׁש י ֵָמינּו ְּכ ֶ ֽק ֶדם׃‬
‫רש"י‬
‫‪ -‬מפני שמסיים בדברי תוכחה הוצרך לכפול מקרא שלפניו פעם‬ ‫)כג( השיבנו ה'‬
‫אחרת וכן ישעיה ותרי עשר וקהלת‪:‬‬

‫‪İİľǽǼǵȂİǼǰİȊȈǶȂDZİǽǼȉȀǵİǽȊ‬‬

‫רנב‬