‫מעצבי הקו‬

‫א‪ .‬אברמוביץ‬

‫רק נאמנות לגדולי הדור בלמה את השפעת הציונות‬

‫לוחמי‬
‫ההשקפה‬
‫רוח הנהגת מרן ה"חזון איש" זצוק"ל‪,‬‬
‫האבא זצ"ל התבקש על ידי מרן ה"חזון‬
‫איש" לפרסם את המאמר נגד שריפת‬
‫האוטובוסים תחת הכותרת ‘האלימות‬
‫סופר ואיש רוח‪ ,‬בנו של נאמנם של‬
‫גדולי התורה זצוק"ל ויבדלחט"א רבי‬
‫משה שיינפלד זצ"ל שהיה השופר‬
‫האידאולוגי במלחמת השעה‪ .‬הרב משה‬
‫נועת "צעירי‬
‫אגודת ישראל"‬
‫עמדה בראש‬
‫החזית נגד‬
‫ת‬
‫זמורת זרה במחננו’ זה היה צומת הדרכים‬ ‫קארפ שליט"א מנהל תלמוד תורה ‘רמת‬ ‫ההשפעה הציונית‬
‫בציבוריות החרדית והוכרע שלא‬ ‫אהרן’ סופר‪ ,‬ותיק פעילי תנועת צא"י‬ ‫החילונית בבית פנימה‬
‫הולכים בדרך הלוחמנית‪ .‬צא"י עברה‬ ‫מקים ומייסד "חוג בני תורה" בתנועה‪,‬‬ ‫ועל העם שבשדות‪ ,‬היא עמדה‬
‫על פיו לדרך הבניין ולא לדרך ההתרסה‬ ‫מי שהוציא לאור את כתביו של רבי משה‬ ‫בחוד החנית‪ ,‬בהקמת מסגרות ובהבהרת‬
‫וההתגרות לשמה ואלו שנטלו עצה לא‬ ‫שיינפלד זצ"ל‪ ,‬ולימים עורך כתב העת‬ ‫האידאולוגיה התורתית‪ ,‬בתקופה ששרר‬
‫נכשלו‪.‬‬ ‫שבועון ‘תמורה’ שליווה את מערכות‬ ‫בה ערפל סמיך של טשטוש וסערת‬
‫הגר"צ כץ‪ :‬כאשר השליכו את הרימון‬ ‫השקפת עולם התורה‪( .‬חובה אישית‬ ‫רגשות‪.‬‬
‫בכנסת מצאו את הסליק של אותם‬ ‫לציין‪ ,‬בכתבה שסקרה בשבוע שעבר את‬ ‫צעירי אגודת ישראל הייתה הבריח‬
‫משליכי הרימון בסניף של ‘הנוער‬ ‫רעיון השבועון שלא ראה אור‪ ,‬מתבקש‬ ‫האידיאולגי התיכון בתנועת "אגודת‬
‫האגודתי’ בעקבות כך עצרו את הרב‬ ‫ומחויב לציין ש’תמורה’ הייתה יליד רוחה‬ ‫ישראל"‪ ,‬עיון במשנתה ההיסטורית מבהיר‬
‫לורינץ וחמי הרב סירוקה‪ ,‬אז הם היו‬ ‫כשלב מקדים ל’יתד נאמן’ א‪ .‬א‪).‬‬ ‫את הקו האיתן בו שטה ספינת עולם‬
‫עסקנים בצא"י שניהם לא היו אז כל כך‬ ‫תנועת צא"י הגשימה את שלושת‬ ‫התורה ביובל השנים האחרונות‪ ,‬בסער‬
‫ידועים ומפורסמים‪ ,‬הם הוכו נמרצות‬ ‫השלבים במערכה על קיום הדת‪ ,‬שלב‬ ‫וזעף התקופה‪ ,‬קו המלווה אותנו בהכוונת‬
‫בידי השוטרים‪ ,‬אחרי שהרב לורינץ‬ ‫היסוד טרום הקמת המדינה והמאבק‬ ‫גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א עד‬
‫השתחרר הוא כתב מאמר תחת הכותרת‬ ‫על נפש הילד‪ ,‬שלב שני ההשתלבות‬ ‫ימים אלו ממש‪ ,‬מול משליכי בליסטראות‬
‫‘תודה רבה אדוני השוטר’‪ .‬המאמר הזה‬ ‫בעשייה הפרלמנטרית לאחר הקמת‬ ‫משמאל אבל גם מימין‪.‬‬
‫פרסם את שמו והביא אותו בסוף לראשות‬ ‫המדינה‪ ,‬והשלישי‪ ,‬ההשתלבות‬ ‫נועדנו למושב זיכרונות במעונו של‬
‫התנועה‪ .‬חמי סיפר לי בהתמוגגות כיצד‬ ‫בהשפעה לאחר ההצטרפות‬ ‫הגאון רבי צבי כץ שליט"א ראש ישיבת‬
‫הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל שאף הוא‬ ‫לקואליציה‪ ,‬כתנועה המייצגת את עולם‬ ‫"חזון נחום"‪ ,‬אשר נעתר לנו לצורך‬
‫נעצר כאשר נכנסו השוטרים להכות‬ ‫הישיבות‪ .‬נחזור לימי בראשית היכן‬ ‫השעה‪ ,‬הגאון רבי צבי כץ שליט"א‬
‫אותו‪ ,‬עשה עצמו כאומר תהילים והתנגן‬ ‫נקודת ההתחלה‪ ,‬ואני רוצה להתייחס‬ ‫הכיר אישית את הווי התנועה מההיבט‬
‫‘תהי אשתו אלמנה ובניו יתומים’‪...‬‬ ‫למעבר בין התנגדות לוחמנית נוסח‬ ‫המשפחתי כחתנו של העסקן החרדי רבי‬
‫לימים הייתה איזו פעילות נגד שר‬ ‫השלכת הרימון במשרד החינוך לבין‬ ‫שמעון סירוקה זכרונו לברכה‪ ,‬לימים‬
‫החינוך זבולון המר והיו מעצרים חמי‬ ‫הנהגה מסודרת של ‘בתחבולות תעשה‬ ‫ראש עיריית בני ברק‪ ,‬ואחד מעמודי‬
‫זצ"ל פעל לשחרורם‪ ,‬זבולון המר פנה‬ ‫לך מלחמה’?‬ ‫התווך של תנועת צא"י בשנות הרת‬
‫לחמי בתמיהה מדוע אתה פועל לשחרר‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬המעבר היה על פי‬ ‫עולם‪ .‬הרב יעקב שיינפלד שליט"א‪,‬‬
‫{‪ 8‬מוסף שבת קודש}‬
‫בימים האלו בהם מציינים בחוצות‬
‫קריה את הקמת המדינה‪ ,‬שמנו‬
‫את הזרקור על התנועה שבלמה‬
‫את השפעת הציונות בבית‬
‫פנימה‪ ,‬תנועת צא"י – צעירי‬
‫אגודת ישראל‪ ,‬היא שהייתה הבית‬ ‫אותם? הוא השיב לו ‘האם אתה הייתה פעם‬
‫והחומה האידאולוגית שנעמדה‬ ‫עצור? אני כן הייתי‪ ,‬זה גיהינום עבור בחור‬
‫חרדי‪...‬‬
‫בתווך מול ההשפעה הציונית‬ ‫איך חותנכם הרב סירוקה הגיע לצא"י?‬
‫המאגית‪ ,‬בהקמתם של מוסדות‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬חמי זצ"ל הגיע כנער פליט‬
‫ומסגרות חלופיים‪ ,‬ובהצבת שופר‬ ‫מהשואה‪ ,‬כבן למשפחה חסידית‪ ,‬הוא‬
‫התפרנס ממלאכת אריגה‪ ,‬עם הזמן התוודע‬
‫הסברתי ברור לניפוץ אליל הכזב‬ ‫למרן ה"חזון איש" זיע"א‪ ,‬היה לבאי ביתו‪,‬‬
‫| שיחה מיוחדת במעונו של‬ ‫מרן זיע"א עמד על קנקנו והבחין שהוא ניחן‬
‫הגאון רבי צבי כץ שליט"א ראש‬ ‫בכוח נחישות ונחרצות‪ ,‬יום אחד פנה אליו‬
‫מרן זיע"א לעשיית האריגים לא משנה אם‬
‫ישיבת "חזון נחום"‪ ,‬מי שהכיר את‬ ‫יעשה זאת אדם חלש אופי או מישהו עם אופי‬
‫התנועה בהיכרות אישית מהזווית‬ ‫חזק אבל לעסקנות נדרש רק מאן דהו שיש‬
‫המשפחתית כחתנו של רבי שמעון‬ ‫לו אופי חזק ונחרץ‪ ,‬בכך עודד ודרבן את‬
‫חמי זצ"ל לפנות לעסקנות ציבורית אליה‬
‫סירוקה זצ"ל ומזיכרון הילדות‬ ‫התמסר כל ימיו‪ .‬‬
‫ב"קוממיות"‪ ,‬הרב יעקב שינפלד‬ ‫כשמדברים על בניין מה הכוונה?‬
‫הרב שיינפלד‪ :‬צא"י לא התחילה כמסגרת‬
‫שליט"א בנו‪ ,‬של נאמנם של גדולי‬ ‫ליטאית‪ ,‬אלא ככלל ציבורית‪ ,‬היו בה מכל‬
‫ישראל בעל העט הנוקב רבי משה‬ ‫גווני הצבור החרדי‪ ,‬חסידים וליטאים‪,‬‬
‫שיינפלד זצ"ל‪ ,‬על ההיכרות מבית‬ ‫כמו למשל הרב יצחק מאיר‪ ,‬והרב משה‬
‫אירנשטיין‪ ,‬ועוד אחרים‪ .‬היה את הפנייה‬
‫אבא והרב משה קארפ שליט"א‬ ‫לילדים ונוער צעיר באמצעות ‘הנוער‬
‫מקים "חוג בני תורה" בצא"י‪,‬‬ ‫האגודתי’ הם קיימו פעילויות בשבת לילדים‬
‫פעיל וחבר צא"י‪ ,‬מוציא לאור של‬ ‫כדי להחזיק אותם לבל יפלו לזרועות הרחוב‬
‫הקלוקל‪ .‬לאחר מכן המשיכה הפעילות‬
‫כתבי הרב שיינפלד‪ ,‬ועורך כתב‬ ‫ב’מחלקת צעירים’ לנוער המתבגר‪ ,‬רבים היו‬
‫העת התורתי "תמורה" | התהליך‬ ‫אז שלא הגיעו לישיבות והם התפרנסו מכל‬
‫האידאולוגי של צא"י‬ ‫מיני מקורות‪ ,‬אלו היו עלולים ליפול כפרי‬

‫‪9‬‬
‫הסכנה‪ ,‬אבל זה מסביר מאד את ההבדל‬ ‫נכנסו ושאלו את מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל‬
‫בין המצב של הצבור החרדי הגדול שהגיע‬ ‫הוא השיב להם שיבדקו עם שילם עבור‬
‫מאירופה לבין הישוב הישן בירושלים‪ ,‬כאן‬ ‫הכניסה או שנכנס חינם‪ ,‬שאלו והלה השיב‬
‫בדיוק פא"י נכשלה ולהיפך במקום הזה‬ ‫שוודאי לא שילם‪ .‬אם כך אמר מרן הגראמ"מ‬
‫צא"י הצליחה והייתה חוט השדרה בעשייה‬ ‫שך זצוק"ל ניתן להשאירו‪ .‬כששמע זאת‬
‫עבור אותם יהודים וכאמור גם האידאולוגיה‬ ‫אותו יהודי כל כך שמח והתרגש עד שנעשה‬
‫הברורה נגד השפעת הציונות‪.‬‬ ‫ירא ושלם ממש‪.‬‬
‫פא"י בעצם הייתה הצד של הכישלון‬ ‫זו הייתה הכרעה של ‘ביטולה זו היא‬
‫בדיוק במה שצא"י עמדה לנס‪ ,‬מה נקודת‬ ‫קיומה’‪..‬‬
‫ההבדל?‬
‫(תשובה משותפת)‪ :‬התשובה היא ברורה‬
‫הגר"צ כץ‪ :‬זה הציל את הדור‪ .‬היו אז‬
‫בקוממיות קבוצת בחורים והיו גם קבוצת‬
‫הרב קארפ‪:‬‬
‫וחד משמעית‪ ,‬צא"י חרטה על דגלה את‬ ‫נערות שאלו את מרן ה"חזון איש" אם אפשר‬ ‫"בתקופת הקמת‬
‫הציות לגדולי ישראל‪ .‬ואילו פא"י נכשלה‬ ‫לקיים את שתי הקבוצות באותו מושב שהיה‬
‫בדיוק בנקודה הזו‪ ,‬בחוסר הציות‪ .‬אמנם הם‬ ‫אז קטן מאד‪ ,‬השיב מרן ה"חזון איש" שבאם‬ ‫המדינה ואחר כך‬
‫טענו שעסקנים "רימו" את גדולי התורה‪,‬‬ ‫גרים במושב שלוש משפחות נשואות ניתן‬
‫זו טענה שגרתית‪ ,‬המציאות שמי ששמע‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫בששת הימים‪ ,‬לא‬
‫לגדולי ישראל מצא את הדרך לעשות זאת‬ ‫הרב שינפלד‪ :‬מעניין כך גם פסק מרן‬
‫ולא נכשל‪ .‬פא"י לא שמעה ולכן נכשלה‪.‬‬ ‫הגרי"צ דושינסקיא זיע"א בנוגע לקבוץ‬ ‫היה שייך כמעט‬
‫מה הייתה נקודת הניסיון של פא"י?‬ ‫"חפץ חיים"‪.‬‬
‫הרב קארפ‪ :‬היכולת להיות חלק מהממסד‬ ‫יש ב"פאר הדור" פסק דומה של מרן‬ ‫להתמודד עם זה‪,‬‬
‫של המדינה הייתה ניסיון בל יתואר‪ ,‬הרי‬ ‫ה"חזון איש" לקבוץ "חפץ חיים" ב"כפר‬
‫אז ניתן היה לקבל עבודה רק באמצעות‬ ‫סבא" לגבי קיום של אוכל ב"חדר אוכל"‬ ‫רגשית"‬
‫הפנקס האדום של ההסתדרות‪ ,‬מעבר לכך‬ ‫משותף‪.‬‬
‫כל תופעת ההתרקמות של המדינה על‬ ‫הרב קארפ‪ :‬רבי משה שיינפלד כתב‬
‫משרדיה ושריה קרצו מאד‪ .‬כאשר בנימין‬ ‫פעם שבזמנו היו שתי אסכולות באגודת‬
‫מינץ מונה לשר הדואר הוא חילק תפקידים‬ ‫ישראל באירופה‪ ,‬אחת סברה שצריך‬
‫לאנשים שעבורם משרה הייתה בגדר חלום‪.‬‬ ‫להשקיע בגיבוש היהדות החרדית באירופה‪,‬‬
‫מעבר לכך היה גם מורך מול המציאות של‬ ‫והשני סבור שצריך להכין את התשתית‬
‫המדינה‪ ,‬התופעה המפתיעה הזו‪ .‬יהודים‬ ‫של "אגודת ישראל" בארץ ישראל‪ .‬הרב‬
‫חסידיים יראים ושלמים היה להם קשה מאד‬ ‫שינפלד כתב שאילו האסכולה השנייה‬
‫המחשבה שהמדינה היא פסולה‪ ,‬הם כל כך‬ ‫הייתה מתקבלת היה המצב בארץ טוב יותר‬
‫רצו להאמין בה‪ ,‬רק גדולי ישראל העניקו‬ ‫וקל יותר‪ .‬למעשה צא"י השלימה את אותו‬ ‫בשל לידי החילוניות‪ .‬לצורך כך הקימה‬
‫את החוסן שלא להיסחף עם הזרם השוצף‪.‬‬ ‫חסר של התארגנות‪.‬‬ ‫צא"י מערך של פעילויות למען הנוער הזה‪,‬‬
‫הרב שיינפלד‪ :‬המרידה של פא"י הייתה‬ ‫*‬ ‫כך למשל הוקמו ‘קוממיות’ ואחר כך ‘חזון‬
‫כבר בשנים ראשונות‪ ,‬המרד הראשון של‬ ‫איך ניתן להגדיר את הניסיון של אותה‬ ‫יחזקאל’ ו"שדה חמד" ובתוך כך גם היה‬
‫פא"י היה עוד לפני קום המדינה‪ ,‬העלייה‬ ‫תקופה?‬ ‫קשר עם קיומו של הנח"ל החרדי באותם‬
‫לאדמות הקק"ל בגדרה‪ ,‬קיבוץ ‘חפץ חיים’‬ ‫הגר"צ כ"ץ‪ :‬יהודה נחשוני אחד מהוגי‬ ‫ימים‪ ,‬עבור חלק מהנוער הזה‪ .‬התוצאה‬
‫התחיל ב’כפר סבא’‪ ,‬ה’סוכנות’ הציעה‬ ‫הדעות של פא"י כתב פעם תחת הכותרת‬ ‫הייתה שכמעט כל מי שבא בשערי אותם‬
‫להם לקבל אדמות של הקק"ל בגדרה‪ ,‬הם‬ ‫מה ביני לבין ר’ עמרם בלויא‪ ,‬והוא הסביר‪,‬‬ ‫מקומות‪ ,‬יצאו יראים ושלמים והבנים שלהם‬
‫שלחו לשאול את מרן ה"חזון איש" האם‬ ‫אני כאשר הייתי ילד הלכתי למלמד ובדרך‬ ‫אחריהם כבר היו לבני ישיבות לכל דבר‬
‫עדיף לקחת מהם ולקבל אדמות פרטיות‬ ‫איוואן משך לי את הפיאות בצד אחד‬ ‫ומהם עמדו משפחות רבות של יראי ד’ ובהם‬
‫או שיש חשש להשפעה‪ ,‬מרן ה"חזון איש"‬ ‫עד כאב עז‪ ,‬וחברו בצד השני‪ ...‬והנה כאן‬ ‫ראשי ישיבות‪ ,‬רבנים‪ ,‬מחנכים ומחנכות‪,‬‬
‫שקל בדבר ושלח לוילנה לשאול את מרן‬ ‫במדינה אנו בין יהודים‪ ,‬ללא פחד מהגוי‬ ‫דורות שלמים שחייבים את חייהם הרוחני‬
‫הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל גם הוא לא‬ ‫ברחוב‪ .‬אבל רבי עמרם בלויא גדל כאן‬ ‫לצא"י‪.‬‬
‫ענה תשובה החלטית אלא השיב במשפט‬ ‫בירושלים בין ערבים‪ ,‬הם לא התנכלו ולא‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬אותם בוגרי הנח"ל הקימו‬
‫קצר‪‘ :‬איש אשר שאר רוח בו‪ ,‬לא יחוש‬ ‫הייתה להם כל שנאה ליהודים‪ ...‬לכן הוא‬ ‫בית כנסת בבני ברק‪ ,‬רובם המוחלט היו‬
‫לזרם השוטף’‪ ,‬המובן היה שהם לא יעברו‬ ‫לא מרגיש זיקה להקמת המדינה‪ .‬המחשבה‬ ‫ליהודים יראים ושלמים‪ ,‬יום אחד נודע‬
‫לגדרה‪ .‬התקיימה הצבעה בקיבוץ‪ ,‬האבא‬ ‫שנחשוני הציג לא נכונה‪ ,‬שכן המדינה לא‬ ‫לחברים שאחד המתפללים הלך לראות‬
‫זצ"ל היה כמובן נגד‪ ,‬אבל אותו רב בחש‬ ‫הביאה שום ביטחון‪ ,‬היא רק שינתה את פני‬ ‫משחק כדורגל בשבת‪ ,‬הם בקשו להרחיקו‪,‬‬
‫{‪ 10‬מוסף שבת קודש}‬
‫בפעילות מתוך הכנסת ובאמצעות מוסדות‬ ‫מצופה שהאבא זצ"ל גדול הלוחמים בפא"י‬ ‫בקדירה ודחף לכוון המעבר‪ ,‬הוא דאג לכך‬
‫המדינה כהוראת גדולי ישראל‪.‬‬ ‫יבשר על כך בקול תרועה‪ ,‬שאלתי את‬ ‫מראש‪ ,‬בקיבוץ כמו בקיבוץ‪ ,‬ההתנהלות‬
‫הרב שינפלד‪ :‬כאשר האבא זצ"ל הוציא‬ ‫האבא מדוע? הוא השיב לי כאשר נדרשה‬ ‫הייתה בסגנון קומוניסטי‪ ,‬דאגו מראש‬
‫לאור את ‘שרופי הכבשנים מאשימים’ ‪,‬‬ ‫מלחמה אזי היה בזה עניין אבל בעת‬ ‫שכל אלו שמתנגדים יאבדו מראש את‬
‫הלכו סאטמר תרגמו זאת לאנגלית והחלו‬ ‫הכישלון שנרקוד על הפסדם אין בכך‬ ‫זכות השתתפותם ויסתלקו מהקיבוץ‪ .‬וכך‬
‫להפיץ את זה באמריקה‪ .‬האבא זצ"ל ביקש‬ ‫שום תכלית‪ .‬בכך הגדיר האבא זצ"ל ש’אין‬ ‫היה‪ ,‬טובי בני משפחות החברים סולקו‬
‫מאחי ר’ צבי שיגיש נגדם צו מניעה‪ ,‬והוא‬ ‫אגודת ישראל מפלגה ככל המפלגות’ אין‬ ‫ואיבדו את זכות ההצבעה כך התקבלה‬
‫נימק זאת שהוא ערך את זה עבור יהודים‬ ‫כאן תאוות ניצוח אלא מאבק לשם שמים‪.‬‬ ‫ההחלטה לעבור וההתדרדרות הרוחנית‬
‫ולא כדי ששם ישראל יהא מחולל בעמים‪...‬‬ ‫מעניין שכאשר פא"י לא עברה את‬ ‫שם הייתה בהתאם‪ .‬אותם טובי בני הקיבוץ‬
‫הגר"צ כץ‪ :‬פעם נכנסתי למרן הגראמ"מ‬ ‫אחוז החסימה‪ ,‬בפוניבז’ רקדו ושמחו‬ ‫שנזרקו היו ידידי משפחתנו‪ ,‬אני זוכר‬
‫שך זצוק"ל היה זה בתשל"ז לאחר‬ ‫‘שבשפלנו זכר לנו צא"י‪ ,‬ויפרקנו מצרינו‬ ‫אותם משנות ילדותינו במקומות רבים‬
‫ההצטרפות לקואליציה‪ ,‬ההסכם עדיין‬ ‫פא"י’‪ ...‬מרן הגרא"מ שך זצוק"ל אמר‬ ‫בארץ שם ביקרתי‪.‬‬
‫שיחה ודיבר על האיסור של ‘בנפול‬ ‫דרך אגב‪ ,‬האבא זצ"ל היה מי שדחף‬
‫אויבך אל תשמח’‪ ...‬המאבקים שלנו אינם‬ ‫לקבלתו של אותו רב לקיבוץ‪ ,‬הם סירבו‬
‫התנצחות ושמחה לאיד אלא אך ורק למען‬ ‫לקבלו כי הייתה לו משפחה ברוכת ילדים‬
‫העמדת הדת על תילה‪.‬‬ ‫וזה נחשב מעמסה עליהם‪...‬‬
‫הרב שינפלד‪ :‬מה שהאבא זצ"ל כן כתב זה‬ ‫הגר"צ כ"ץ שליט"א‪ :‬שמעתי שבעת‬
‫‘לשמחה מה היא עושה’ הרי עשרים ושניים‬ ‫שלא רצו בקבוץ ‘חפץ חיים’ לקבל את אותו‬
‫אלף יהודים הצביעו נגד גדולי התורה‪ ...‬זה‬ ‫רב בשל משפחתו מרובת הילדים‪ ,‬התבטא‬
‫היה המבט שלו והכאב שלו‪.‬‬ ‫ר’ משה שינפלד בצחות מרירה שעתה‬
‫לצא"י הייתה לכאורה אחות תאומה‬ ‫הוא מבין מה שכתוב ‘שוש תשיש ותגל‬
‫תנועת ‘פאג"י’ בירושלים‪ ,‬זו הייתה‬ ‫עקרה בקיבוץ’‪ ...‬בקיבוץ שמחים דווקא עם‬
‫תנועה שהתפלגה מפא"י וביקשה להקים‬ ‫העקרה‪ ...‬ורבת בנים אומללה‪...‬‬
‫תנועת פועלים של אגודת ישראל על פי‬ ‫רבי משה שינפלד עצמו הועזב?‬
‫קו אנטי ציוני חריף‪ .‬הם ביקרו בעיתונם‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬האבא זצ"ל היה מזכיר‬
‫‘הקול’ את ‘אגודת ישראל’ על מה שהם‬ ‫הקיבוץ אבל הוא בשלב מסוים בחר שלא‬
‫ראו כסטייה אידאולוגית‪ ,‬לכאורה אותו קו‬ ‫להימנות על חברי הקיבוץ הוא קנה דירה‬
‫של צא"י‪ ,‬אבל גם הם כשלו‪ ,‬מדוע?‬ ‫פרטית ב’כפר סבא’‪ ,‬היינו שכנים עם רבי‬
‫הרב שינפלד‪ :‬הם נכשלו באי ציות לכיוון‬ ‫משה דינין זצ"ל שהוא היה המלמד שלי‪.‬‬
‫הימיני‪ ,‬דהיינו הקו האידאולוגי שלהם‬ ‫מאוחר יותר הגיע גם מרן ראש הישיבה‬
‫היה עצמאי‪ ,‬לא הייתה להם סמכות של‬ ‫הגאון רבי אהרן לייב שליט"א שבהמשך‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬ואף שכוונתם הייתה רצויה‬ ‫כיהן בראשות ישיבת ‘כפר סבא’ של צא"י‬
‫מעשיהם לא תמיד היו כך‪ .‬מה שמעניין הוא‬ ‫אשר ייסד הרב אברהם ריין זכרונו לברכה‪.‬‬
‫שרבים מהם בסוף הצטרפו לממסד הציוני‬ ‫הקשר הזה נמשך לאורך שנים‪.‬‬
‫בצורה כזו או אחרת‪ .‬זה שוב מוכיח שרק מי‬ ‫כאשר מרן ה"חזון איש" זצוק"ל נפטר‬
‫הרב שינפלד‪:‬‬ ‫שסר למשמעת גדולי התורה לא נכשל‪.‬‬ ‫הדפיס רבי משה זצוק"ל בעמוד הראשון‬
‫הרב קארפ‪ :‬אכן‪ ,‬רבי משה שיינפלד‬ ‫ב’דגלנו’ בכותרת הראשית את תוכן‬
‫"צא"י לא התחילה‬ ‫בקו שלו הייתה נאמנות מוחלטת לגדולי‬ ‫הספדו המיוחד של מרן רשכבה"ג ראש‬
‫ישראל‪ ,‬הביקורת שלו ‪:‬הייתה גם נגד אלו‬ ‫הישיבה שליט"א בהיכל הישיבה על מרן‬
‫כמסגרת ליטאית‪,‬‬ ‫שרוממות הקנאות בפיהם ותוכם פגיעה‬ ‫ה"חזון איש" זיע"א ‘מאן דהווי בהספדו‬
‫בגדולי התורה‪ ,‬כך הוא כתב לר’ הארי‬ ‫של רבי מזומן לחיי העולם הבא’‪..‬‬
‫אלא ככלל ציבורית‪,‬‬ ‫גודמן זצ"ל מגדולי עסקני אגודת ישראל‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬לימים המשיך הקשר הזה‬
‫באירופה‪ ,‬על התעמולה ה"קנאית" של דומב‬ ‫בשכנות שגרו בבני ברק‪ ,‬האבא זצ"ל משוחח‬
‫היו בה מכל גווני‬ ‫נגד שיטת גדולי ישראל שהנחו את הקו‬ ‫עם מרן הגראי"ל שליט"א ארוכות בדרכם‬
‫של ‘אגודת ישראל’‪" ,‬לדעתי אינו מאמין‬ ‫חזרה מהתפילה ב"דברי שיר"‪.‬‬
‫הצבור החרדי‪,‬‬ ‫בי"ג עיקרים"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גם תעמולה "קנאית"‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬בבחירות הראשונות‬
‫עלולה לנבוע מאותה אפיקורסות כמו של‬ ‫שהופיעו שתי המפלגות בנפרד "אגודת‬
‫חסידים וליטאים"‬ ‫עוזבי תורה‪ .‬רבי משה עמד לצידה של צא"י‬ ‫ישראל" קיבלה שלושה נציגים ופא"י רק‬
‫כחלק מאגודה אשר נקטו קו של הכרה‬ ‫שנים‪ ,‬זה נחשב ניצחון גדול‪ ,‬והנה ב"דגלנו"‬
‫‘דה פקטו’ כהגדרת הרב ד"ר יצחק ברויאר‬ ‫לא כתבו על כך שום מילה‪ ,‬לכאורה היה‬
‫‪11‬‬
‫להיפך‪ ,‬הוא היה מרבה לדבר על כך שאנו‬ ‫לא מומש ואל על טסו‪ ,‬מרן הגראמ"מ שך‬
‫עומדים וניצבים על פתחה של הגאולה‬ ‫זצוק"ל פונה אלי ואומר לי ‘איר הערט‬
‫ודווקא המדינה במתכונתה החילונית היא‬ ‫זיי מאכען פון מיר אמחלל שבת‪ – ’...‬הם‪,‬‬
‫שגורמת את העיכוב של הגאולה‪ .‬דבריו‬ ‫הקנאים‪ ,‬עושים אותי מחלל שבת‪ ...‬אבל‬
‫נשמעו והתקבלו על לב כל אותם תועי לבב‬ ‫בסוף כולם יודעים שרק ההסכמים האלו‬
‫שלא היה להם את הבהירות הזו והכאב של‬ ‫הביאו לתוצאות הטובות ביותר בשמירת‬
‫השואה וחיזיון ה’עצמאות’ המדומה גרמה‬ ‫הדת בארץ‪.‬‬
‫להם לערפל השקפתי סמיך‪.‬‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬למעשה אנחנו מבחינה‬
‫הרב שינפלד‪ :‬האבא זצ"ל כתב פעם‬ ‫כוחנית הכי חלשים עד שאנו מגיעים‬
‫שעבורנו אדמת ‘שכם’ הערבית יותר‬ ‫לנקודה של ייהרג ואל יעבור‪ ,‬אז אנו הכי‬
‫קדושה מאשר ‘אילת’ היהודית שהיא מחוץ‬ ‫חזקים‪ .‬מה שקורה שזה צריך להיות נשק‬
‫לגבולות הארץ‪.‬‬ ‫יום הדין‪ ,‬ואז אנו ננצח‪ ,‬כאשר משתמשים‬
‫מה באמת היה מקור הכוח של רבי משה‬ ‫בו על דבר שהוא לא נכון אזי אני מתגלים‬
‫שינפלד לעמוד כמעט בודד במערכה?‬ ‫בחולשתנו‪ ,‬כי במלחמה על דבר לא נכון אנו‬
‫הרב שיינפלד‪ :‬קודם כל הוא היה איש‬ ‫באמת חלשים‪.‬‬
‫אמת‪ ,‬היה לו שכל ישר‪ ,‬הוא היה שילוב של‬ ‫*‬
‫קוצק עם ליטא‪ ,‬האבא שלו היה ממשפחה‬ ‫כאן אנו באמת הגענו לזרוע השני של‬ ‫הגר"צ כץ‪:‬‬
‫שהתפללו בנוסח אשכנז שהגיע לפולין‪.‬‬ ‫צא"י ההסברה והבהרת ההשקפה זה‬
‫והאימא הייתה מבית גור‪ ,‬הסבא ר’ יעקב‬ ‫מביא אותנו לרבי משה שיינפלד זצ"ל‬ ‫"למעשה כל‬
‫מנדל כהן היה מחסידי ה"שפת אמת"‪ .‬היה‬ ‫למה זה כל כך תפס מקום לא פחות מהצד‬
‫לאבא מלמד פרטי שאביו עוד נסע לקוצק‬ ‫המעשי?‬ ‫התפיסה של "אגודת‬
‫הוא הנחיל לאבא את עקרונותיה של‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬באחד מהכינוסים האחרונים‬
‫קוצק ואבא היה תלמיד נאמן‪ .‬דבר נוסף‪,‬‬ ‫שערך הרב שלמה לורינץ זצ"ל‪ ,‬הוא סיפר‬ ‫ישראל" הרשמית‬
‫בניגוד אולי לאחרים היה נעדר כל רגש‬ ‫שאחד העיתונים החרדיים השווה בין יום‬
‫נחיתות מול תחושת הרהב הציונית‪ ,‬כי‬ ‫חנוכת הכנסת לבין להבדיל אלף אלפי‬ ‫הייתה לבסוף‬
‫היה בעברו את כל מה שהם יכלו להתפאר‪,‬‬ ‫הבדלות יום השלמת משכן ד’ רחמנא‬
‫באינטליגנציה וידע עשיר והבנה הם לא‬ ‫לצלן‪ .‬אין ספק שהבלבול וההלם הגדול‬
‫העמדה של ‘צעירי‬
‫הגיעו לקרסוליו‪ ,‬החלוציות והתרומה‬ ‫לאחר הקמת המדינה‪ ,‬העליות הגדולות‪,‬‬ ‫אגודת ישראל’‬
‫למשק‪ ,‬האבא זצ"ל לא חש מכך כל נחיתות‬ ‫היו גדולים מאד‪ ,‬היה צריך להיות חזק מאד‬
‫כי עצמו היה חלוץ ועבר את כל מה שהם‬ ‫ואיתן כדי לעמוד נגד‪.‬‬ ‫הן בחלק של‬
‫התפארו בו‪.‬‬ ‫הרב קארפ‪ :‬אנשים לא הבינו מה קורה‪,‬‬
‫הגר"צ כץ‪ :‬אחד מגדולי תלמידי החכמים‬ ‫זה היה בתקופת הקמת המדינה ואחר‬ ‫ההשקפה והן בצד‬
‫בדור העיד על עצמו באזני שהוא הלך‬ ‫כך בששת הימים‪ ,‬לא היה שייך כמעט‬
‫קסם אחר מה שהיה נראה כאן בתקופת‬ ‫להתמודד עם זה‪ ,‬רגשית‪ ,‬בפרט אלו‬ ‫של ה’תחבולות’‪ ,‬וזו‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬כל מהלך העניינים שהיה‬ ‫שהגיעו מהשואה ההרגשה הייתה שהגאולה‬
‫נראה ממש חזון הנביאים‪ ,‬הוא כל פעם חש‬ ‫ממשמשת ובאה‪ ,‬רבים רבים נסחפו לכך‬ ‫עדות נצח שההליכה‬
‫נשבה מחדש‪ ,‬עד למאמר הבא של ר’ משה‬ ‫ללא יכולת התנגדות ואז כשהגיע האבא‬
‫שיינפלד זה פשוט פתח לו את העיניים‪ ,‬כך‬ ‫וניפץ את ההילה של השקר‪ ,‬אנשים‬ ‫לאורם של גדולי‬
‫לאורך כל התקופה‪.‬‬ ‫התעוררו להביט אל המציאות נכוחה‪.‬‬
‫מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬גאב"ד קוממיות ורבה של‬
‫ישראל היא תצלח!"‬
‫שליט"א אמר פעם שמי שהיה רואה את‬ ‫תנועת צא"י הגאון רבי בנימין מנדלסון‬
‫התפילות שלו היה מעריך את הגדלות‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬הניף את נס המרד נגד ‘קדושת‬
‫הפנימית שלו‬ ‫המדינה’‪ ,‬הוא לא חת להשמיע בפני אותם‬
‫הרב שינפלד‪ :‬הוא היה מתפלל ברגש‬ ‫אלו שנראה היה שעבורם הדבר בגדר ‘דבר‬
‫רב‪ ,‬ה’נשמת’ שלו בליל הסדר היה דבר‬ ‫שאינו נשמע’‪ ,‬את האמת הצרופה והברורה‬
‫שלא רואים‪ .‬הוא היה ‘מבקש’ בכל מקום‪,‬‬ ‫שאין שום קשר בין התופעה של הקמת‬
‫התפללנו סליחות בויז’ניץ‪ ,‬וימים נוראים‬ ‫המדינה לבין מצוות ישוב ארץ ישראל‬
‫בפוניבז’‪ ,‬איש רוח ולב רגש‪.‬‬ ‫וכמובן הציפייה הגדולה לביאת המשיח‪.‬‬
‫{‪ 12‬מוסף שבת קודש}‬
‫זהירות אבל למעשה כן צריך לרשום‪.‬‬ ‫ל’חבר הפעילים’ ופחות לצא"י‪ ,‬ואני אספר‬ ‫זה היה דבר מעניין כיצד יד אחת שלוחה‬
‫האוזניים מופנות אל הרב קארפ‪ ,‬מי‬ ‫כאן סיפור אישי‪ ,‬היה מצב שבו רצו לצאת‬ ‫אל העשייה שלא כל כך עמדה על קוצו‬
‫שהקים את "חוג בני תורה" בצעירי אגודת‬ ‫ולרשום ילדים לבתי ספר תורניים‪ ,‬אך‬ ‫של עיקרון‪ ,‬ויד שניה אוחזת בשלח של‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫הייתה דילמה קשה בהרבה מקומות לא‬ ‫ההשקפה הצרופה‪...‬‬
‫הרב משה קארפ‪ :‬הקשר בפועל עם עולם‬ ‫היו מוסדות של ‘החינוך העצמאי’ ולכן‬ ‫הרב קארפ‪ :‬הרב לורינץ שהיה הזרוע‬
‫הישיבות החל בשנת תשל"ג‪ ,‬כאשר הוקם‬ ‫האפשרות הייתה לפחות לרשום לממלכתי‬ ‫המעשית לא חדל להיות קשור לרבי משה‬
‫"חוג בני תורה"‪ ,‬המטרה של הקמת החוג‬ ‫דתי‪ ,‬השאלה הייתה האם לעשות זאת או‬ ‫שיינפלד‪ ,‬הוא היה בא אליו כל סעודה‬
‫הייתה גיבוש בני הישיבות‪ ,‬הצורך בכך‬ ‫שמא במקרה כזה שב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫שלישית‪.‬‬
‫היה בעצם לאחר שעולם הישיבות התבסס‬ ‫היו כאן שתי עמדות צא"י סברה שאין‬ ‫הרב שיינפלד‪ :‬דרך אגב‪ ,‬הרב לורינץ‬
‫ובעצם ייתר במידה רבה את הפעילות‬ ‫לעשות כך‪ ,‬ואילו ‘חבר הפעילים’ סבר‬ ‫בעצמו הקפיד שלא לדבר על הנושאים‬
‫של ‘מחלקת הצעירים’ אותה מחלקה‬ ‫שכן‪ .‬והנה לחבר הפעילים היו נציגים‬ ‫האלו בביתו בשעת סעודת השבת‪ ,‬את‬
‫שנועדה בראשית התנועה לבחורים שלא‬ ‫רבים בישיבה‪ ,‬אבל לצא"י לא היה כל‬ ‫זה אני ידוע אישית כאשר נשלחתי פעם‬
‫היו במסגרת ישיבתית‪ ,‬התופעה הזו הלכה‬ ‫נציג‪ ,‬נאלצתי להיות הנציג היחיד מישיבת‬ ‫בשליחות האבא להעביר לו מסר בליל שבת‪.‬‬
‫והצטמצמה ונעשתה שולית‪ ,‬עם זאת עולם‬ ‫פוניבז’ שייצג את צא"י‪ .‬הוחלט שהולכים‬ ‫כי היה זה אצלו בגדר עובדין דחול אבל‬
‫הישיבות פרח וחשנו צורך לבסס את גיבושו‬ ‫לשאול את מרן הגאון רבי אהרן קוטלר‬ ‫אצלנו היה זה בגדר עבודת השם ומצווה‬
‫בחלקים שהישיבות לא סיפקו‪ ,‬ייעדנו‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שהיה אז בארץ לרגל הכנסייה‬ ‫שהזמן גרמא‪.‬‬
‫לנו ארבעה מטרות‪ ,‬עידוד כתיבת חידושי‬ ‫הגדולה‪ ,‬נסענו לאכסנייתו אך הוא כבר‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬מה לנו יותר מאשר העובדה‬
‫תורה‪ ,‬מסגרות לימי בין הזמנים‪ ,‬חיזוק‬ ‫יצא לישיבת מועצת גדולי התורה‪ .‬פנינו‬ ‫שצא"י בנתה את ‘קוממיות’ השם הוענק על‬
‫ההשקפה של בן תורה‪ ,‬הקמת בית הבראה‬ ‫לשם היא התכנסה בבניין ‘מרכז אגודת‬ ‫שם המלחמה – מלחמת קוממיות‪ .‬קבוצת‬
‫לבני ישיבות לימי בין הזמנים‪ .‬בתחילה‬ ‫ישראל בירושלים‪ ,‬הגענו והמתנו‪ ,‬בסיום‬ ‫הנערים הראשונים היו יוצאי צבא‪ ,‬והשם‬
‫ראשי הישיבות לא כל כך הבינו מה יכולה‬ ‫הישיבה יצאו גדולי ישראל לתפילת מנחה‪,‬‬ ‫ניתן על שם המלחמה‪ .‬האם יש לך‪ ,‬עדות‬
‫תנועה להוסיף מעבר לישיבות עצמם‪ .‬אך‬ ‫הצטרפנו לתפילה המיוחדת‪ .‬אני זוכר‬ ‫גדולה מכך הגישה לא הייתה לוחמנית‪,‬‬
‫בסופו של דבר הם הסכימו ונוצר שיתוף‬ ‫שבאמצע התפילה‪ ,‬נשמעה חבטה עזה‪,‬‬ ‫אלא של ‘תחבולות תעשה לך מלחמה’‪ .‬אלו‬
‫פעולה הדוק‪ .‬נועדנו עם הגאון רבי יוסף דב‬ ‫הפניתי את ראשי והנה אני רואה שכבוד‬ ‫שנקטו בשיטה הלוחמנית לא הביאו שום‬
‫סולוביצי’יק לקבל את הסכמתו לקריאת‬ ‫קדושת בעל ה"בית ישראל" הלם בבימה‪,‬‬ ‫בניין‪ ,‬הגאון רבי בנימין מנדלסון זצוק"ל‬
‫שם הקרן על שם מרן גאב"ד בריסק זיע"א‬ ‫התברר שהיה מונח שם עיתון חילוני‪,‬‬ ‫רבה של קוממיות עשה שם מהפיכה ממש‪.‬‬
‫והוא נעתר‪.‬‬ ‫הוא סימן להרב מוזס שיגש ויוציא את זה‬ ‫זה לא היה ‘ויגזול את החנית’ אלא להיפך‬
‫מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל לא עודד הרי‬ ‫מיד מהחדר‪ ...‬בכל אופן לאחר התפילה‬ ‫הדרך המקורית והנכונה‪ ,‬הרב מנדלסון יקד‬
‫מתן פרסים על חבורות וחידושי תורה?‬ ‫נגשנו ושאלנו את מרן רבי אהרן קוטלר‬ ‫אהבת ארץ ישראל‪ ,‬הוא אמר לי שבשנים‬
‫הרב קארפ‪ :‬המטרה העיקרית הייתה‬ ‫זצוק"ל הוא שמע את השאלה בכובד ראש‪,‬‬ ‫הראשונות התעורר כל שעה בלילה ושמח‬
‫משותפת‪ ,‬היה בכך גם חיזוק ההשקפה‪,‬‬ ‫ניכר היה שהוא מתחבט בה‪ ,‬הוא כל הזמן‬ ‫שהוא בארץ ישראל‪ .‬אבל מצד שני הוא עמד‬
‫היות שבאותה עת הייתה קרן פרסים לבני‬ ‫שאל האם אי אפשר לראות שכן ירשמו‬ ‫כחומה בצורה נגד החילונית הציונית וזה‬
‫ישיבות מטעם ‘היכל שלמה’ ומשרד הדתות‪,‬‬ ‫אותם במוסדות של ה"חינוך העצמאי"‪...‬‬ ‫השפיע על התושבים‪ .‬בסופו של דבר כולם‬
‫המטרה של הקרן שלנו הייתה למנוע מאותם‬ ‫משאמרנו שלא‪ ,‬היסס ולא השיב כל‬ ‫היו עם ‘שטריימלך’‪...‬‬
‫ששלחו לשם לעשות זאת‪ .‬ובאמת אנו‬ ‫תשובה‪...‬‬ ‫האם זה מקרה שצא"י נפגשה בסוף עם‬
‫התנינו בהסכם שבחור או אברך שישלח‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬מעניין הרב שלמה לורינץ‬ ‫עולם הישיבות‪ ,‬או שהיה תהליך מובנה?‬
‫במקביל יאבד את המלגה שלנו‪ .‬השגנו את‬ ‫סיפר לי בדיוק על אותה דילמה‪ ,‬הוא נכנס‬ ‫הגר"צ כץ‪ :‬הרי צא"י נסמכה על שולחנו‬
‫הרשימה ואיתרנו שלשה זכאים מטעמנו‬ ‫למרן גאב"ד בריסק זיע"א ושטח לפניו את‬ ‫של מרן ה"חזון איש" זיע"א ומרן גאב"ד‬
‫ששלחו לשם במקביל‪ ,‬הודענו להם שאמנם‬ ‫השאלה‪ ,‬מרן גאב"ד בריסק זיע"א השיב‬ ‫בריסק זיע"א ולכן זה התבקש מאד‪ .‬דרך‬
‫הם זכו אך אנו לא נעביר להם את המלגה‪.‬‬ ‫לו שאנו לא קבלנים של הצלחות ולכן אם‬ ‫אגב‪ ,‬פעם התבטא באזני הרב לורינץ‪ ,‬כאשר‬
‫הזמן קצר‪ ,‬והנה מגיע זמן שחרית‪ ...‬משפט‬ ‫יש כאן בעיה עלינו להימנע מכך‪ ...‬כאשר‬ ‫מרן ה"חזון איש" נפטר חשבתי שהעולם‬
‫סיכום‪:‬‬ ‫יצא הרב לורינץ פגש בחדר החיצון את‬ ‫נעצר‪ ,‬אחר כך כשנפטר מרן גאב"ד בריסק‬
‫הגר"צ כץ‪ :‬למעשה כל התפיסה של‬ ‫מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל‪ ,‬הוא סיפר לו על‬ ‫שוב חשבתי כך‪ ,‬לאחר מכן כך היה עם מרן‬
‫"אגודת ישראל" הרשמית הייתה לבסוף‬ ‫מטרת בואו ומה הייתה השאלה ומה הייתה‬ ‫הגראמ"מ שך זצוק"ל ועתה ‪ -‬אמר אנו‬
‫העמדה של ‘צעירי אגודת ישראל’ הן בחלק‬ ‫תשובתו של מרן זיע"א‪ ,‬מרן הגראמ"מ שך‬ ‫זוכים לאורו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל‬
‫של ההשקפה והן בצד של ה’תחבולות’‪,‬‬ ‫זצוק"ל אמר לו‪ ,‬ואני אומר לך שדעתי כן‬ ‫שטינמן שליט"א‪ ,‬לאורו נסע ונלך‪.‬‬
‫וזו עדות נצח שההליכה לאורם של גדולי‬ ‫לרשום לבתי ספר דתיים‪ ,‬כנראה סבר שמה‬ ‫הרב שינפלד‪ :‬היה כאן תהליך מאד‬
‫ישראל היא תצלח!‬ ‫שמרן הגרי"ז זצוק"ל נמנע מלהשיב בשל‬ ‫מעניין‪ ,‬עולם הישיבות היה מחובר למעשה‬
‫‪13‬‬