You are on page 1of 43

‫אליפסיס‪01...

‬‬
‫עיר‪:‬אמנות‬

‫ל תוכנית הא‬
‫ירו‬ ‫ל‬
‫עי‬
‫כו‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫אליפסיס‬
‫מגזין אמנות‬

‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫גליון ‪01‬‬
‫עיר‪:‬אמנות‬
‫ספטמבר ‪2016‬‬

‫לעתים רחוקות אפשר להבחין בלב של עיר‪ .‬כמו במכתב של אישה צעירה שבו היא‬
‫מספרת לעיר על ספסל עירוני הנמצא בקרבת ביתה‪ ,‬ועל כך שהמעבר שלה לידו מציף‬ ‫עורכים‪ :‬ערן איזנהמר‪ ,‬יובל סער‬
‫בה זיכרונות‪ .‬היא מבקשת מהעיר לעקור את הספסל ממקומו – את הזיכרון מלבה‪.‬‬ ‫עריכה גרפית ועיצוב‪ :‬אבי בוחבוט‬
‫עבודת האמנות של חן צרפתי‪ ,‬המופיעה בהמשך הגיליון‪ ,‬היא סיפור על העיר ועל‬
‫היותה חלק בעולמו הפנימי של האדם‪ .‬היא מזכירה לנו שהעיר והאמנות חולקות את‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬ענבל מלכה‬
‫המרחב המשותף של חיינו‪ ,‬גם אם ביומיום אנו לרוב שקועים בשגרת חיינו‪ .‬אך שגרה זו‬ ‫עיר‪:‬אמנות – כתיבה‪ :‬טלי קיים; צילום‪ :‬דוד חברוני‬
‫מלווה במבט תמה על העיר והחיים בה‪ :‬מבט הנובע מהתבוננות והמאפשר לנו לראות‬
‫מבעד לעיניים אחרות רעיון‪ ,‬או להבחין בדבר לא מוכר‪.‬‬ ‫שער קדמי‪ :‬איסה גנצקן‪ ,‬חזית סוציאלית‪2002 ,‬‬
‫בגיליון שלפניכם מופיעים רעיונות כאלו‪ ,‬של אמנים וכותבים על עיר‪:‬אמנות‪.‬‬
‫רעיונות קדומים כמו העיר‪ ,‬אך רלבנטיים מתמיד מכיוון שהם עוסקים בנו‪ :‬באדם‪ ,‬בעיר‬ ‫תודות‪:‬‬
‫ובחברה – זו‪ ,‬שעוד קודם להקשר הלאומי‪ ,‬חולקת מרחב משותף‪ .‬אלו רעיונות בהירים‬ ‫עבודתו של פהד חלבי באדיבות האמן וגלריה רו־ארט‬
‫המהווים מצע לדיון בעיר ובחיים בה דרך אלטרנטיבות שיש בהן גם רגש‪.‬‬ ‫עבודתו של זמיר שץ באדיבות גלריה רוזנפלד‬
‫הכותבים במגזין כותבים על העיר מגובה עיניו של האדם הגר בה‪ :‬על שינוי הרגלים‬ ‫עבודתו של לארי אברמסון באדיבות גלריה גורדון‬
‫המשנה את תכנון העיר‪ ,‬על האופן שבו אנו נעים בעיר המתוכננת כמערכת לשינוע‪ ,‬על‬ ‫עבודותיה של יעל בורשטיין באדיבות גלריה עינגע‬
‫תושביה הנמצאים זה ליד זה אך בזמנים אחרים‪ ,‬על העיר כמרחב לימוד‪ ,‬על מוסדות‬ ‫עבודותיה של איסה גנזקן באדיבות גלריה ‪ Buchholz‬ברלין‬
‫העיר וגמישות‪ ,‬וגם על כישוף ואהבה‪.‬‬ ‫עבודתה של מרתה רסלר באדיבות גלריה ‪ Mitchell-Innes & Nash‬ניו יורק וסטודיו מרתה רסלר‪:‬‬
‫גיליון זה של אליפסיס‪ ,‬מגזין התוכנית לתואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות‬ ‫התמונה המסיימת של הסרט הקצר ‪ .Housing is a Human Right‬טיימס סקוור‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬מרס ‪.1989‬‬
‫באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל‪ ,‬יוצא לאור כשיתוף פעולה עם המחלקה לאמנויות של‬ ‫צילום‪ :‬אורן סלור‪.‬‬
‫עיריית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬לקראת אירועי אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪ .‬מידע מפורט על‬
‫האירועים נמצא במרכז הגיליון שלפניכם‪.‬‬ ‫מאמרו של יוסטיניאן טריביון (‪ ,)Justinien Tribillon‬המקרר העיר וחיי היומיום פורסם‬
‫לראשונה בגליון מספר ‪ 24‬של מגזין "‪ ,"Muno‬אביב ‪ ,2016‬באדיבות המגזין‪.‬‬
‫ערן איזנהמר ויובל סער‬
‫אליפסיס הוא מגזין האמנות של התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות‬
‫באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל‪.‬‬

‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪ellipsis.bezalel@gmail.com‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪3‬‬
‫שירלי וגנר‬ ‫אלישבע לוי‬ ‫לארי אברמסון‬ ‫עיר‪:‬אמנות‬
‫התפוצצות עם כביש‬ ‫וילה‬ ‫עיר ‪2‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪6‬‬
‫אלה ליטביץ‬ ‫זמיר שץ‬ ‫מלכי טסלר‬ ‫פהד חלבי‬
‫ללא כותרת (‪)structure T‬‬ ‫מפרץ תאילנד‬ ‫לכלוך‬ ‫ללא כותרת‬

‫‪77‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪7‬‬
‫אריק מירנדה‬ ‫חן צרפתי‬ ‫ערן איזנהמר‬ ‫מרתה רסלר‬
‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫על מרחבים אחרים‬ ‫החינוך הוא החיים‬ ‫‪Housing is a Human Right‬‬

‫‪78‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪8‬‬
‫ג׳ניפר אבסירה‬ ‫יעל בורשטיין‬ ‫סשה טמרין‬ ‫יואב אדמוני‬
‫‪#ThinkDifferentJen‬‬ ‫מטבח‬ ‫נשיקה‬ ‫‪Circular Pilgrimage‬‬

‫‪79‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪9‬‬
‫רחל גוטסמן‬ ‫יוסטיניאן טריביון‬ ‫עפרי כנעני‬ ‫ד״ר רועי ברנד‪ ,‬ערן איזנהמר‬
‫כל מגזין אמנות צריך סיפור אהבה‬ ‫המקרר‪ ,‬העיר וחיי היומיום‬ ‫‪ ,Forever Elsewhere‬בהשפעת הכישוף‬ ‫גם העכשוויות תיגמר‬

‫‪81‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪11‬‬
‫חן כהן‬ ‫נעמה רוט‬ ‫האב סמואל דונלד‬ ‫טים לוורט‬
‫אוראקל‬ ‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫חיים במלכודת‬

‫‪84‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪13‬‬
‫מיה גורביץ‬ ‫ג'ון הג'דוק‬ ‫מתיו דרמור פאול‬ ‫לירון כהן‬
‫מצפה כוכבים‪R.B 2 ,‬‬ ‫בית ברנשטיין‬ ‫‪Piranesian Security‬‬ ‫עיר‪:‬אמנות‬

‫‪69‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪14‬‬
‫אירית חמו‬ ‫הילה כהן־שניידרמן‬ ‫יעל בורשטיין‬
‫שירוקו‬ ‫הערה על המבנה הגמיש‬ ‫‪L.A.a‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪16‬‬
‫איסה גנצקן‬ ‫דנה לב לבנת‬ ‫לוקה גלופארו‬
‫מבנים חדשים לברלין‬ ‫ללא כותרת (מוסקבה)‬ ‫מגורים‬

‫‪71‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪17‬‬
‫איילת כרמון‬ ‫תמר רבן‬ ‫רותם תש״ח‬
‫באמת היינו צריכים לנסוע?‬ ‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫לרקוד על ארכיטקטורה‬
‫‪7‬‬

‫מרתה רסלר‪ ,‬מתוך‪1989 ,Housing is a Human Right :‬‬ ‫פהד חלבי‪ ,‬ללא כותרת‪2010 ,‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪9‬‬

‫״אני מזהה בקלות אמנות עכשווית‪ ,‬וזו ביקורת שיש לי כלפי הרבה‬
‫תערוכות‪ :‬הן נראות כמו תערוכות של אמנות עכשווית״‪.‬‬
‫ד״ר רועי ברנד – שהקים וניהל את יפו ‪ ,23‬מרכז תרבות ואמנות‬
‫שפעל בירושלים – מספר לערן איזנהמר על הקשר בין עיר‪ ,‬אמנות‬
‫וזמן‪ ,‬ועל האופן שבו תודעת הזמן של העיר ותושביה מקבלת ביטוי‬
‫בחיי היומיום שלהם‬

‫מה זאת אומרת‪ ,‬צורת זמן?‬ ‫נתחיל מתחושה שסיפרת לי עליה פעם‪,‬‬
‫המחשבה על צורת זמן עלתה מתוך עבודה בירושלים‪.‬‬ ‫של נסיעה ברכבת הקלה בירושלים‪ ,‬ועל כך‬
‫בירושלים יש עדות‪ ,‬שבטים‪ ,‬דתות‪ ,‬שכל אחד מהם‬ ‫שאנשים נמצאים אחד ליד השני‪ ,‬הם מדברים‬
‫מחזיק בצורת זמן מסוימת‪ .‬אתה ממש רואה איך‬ ‫אותה שפה‪ ,‬אבל לא נמצאים באותו ממד‬
‫הם מארגנים את היום‪ ,‬את השבוע‪ ,‬את השנה‪ .‬זה‬ ‫של זמן‪.‬‬
‫כולל טקסים וכולל מחשבות וצורות פוליטיות של‬ ‫הם יכולים להיות נורא קרובים אחד ליד השני מבחינה‬
‫התארגנות וקהילתיות‪ .‬כל אלו צורות מסוימות של‬ ‫פיזית‪ ,‬מה שיוצר את האשליה‪ ,‬את ההטעיה‪ ,‬שהם‬
‫ארגון של זמן‪ .‬אם מישהו מארגן אותו בצורה כזו‬ ‫אמורים להיות בתקשורת‪ ,‬כלומר‪ ,‬אחד כמעט נוגע‬
‫ששומרת על מהלכי זמן של המאה השמונה־עשרה‪,‬‬ ‫בשני‪ .‬אבל אם צורת הזמן שאתה חי בה‪ ,‬תודעת‬
‫ומישהו אחר שבא מעולם עכשווי מארגן את הזמן‬ ‫הזמן שלך‪ ,‬כל כך שונה מזו של מי שעומד ממש צמוד‬
‫שלו בצורה שהיא הרבה יותר הגיונית לעולם המערבי‪,‬‬ ‫אליך‪ ,‬יש איזה חוסר יכולת להיפגש בזמן ועל פני‬
‫אז לשני האנשים האלה יש פער שהם צריכים לגשר‬ ‫זה קשה לגשר‪ .‬זה לא רק להביא את הצדדים יחד‬
‫עליו והפער הזה הוא פער של צורת זמן שונה‪.‬‬ ‫לאותו המקום‪ ,‬זה להביא אותם לאותו הזמן‪ .‬החיים‬
‫החיים המודרנים הם גם כן צורה של זמן?‬ ‫שלנו מתנהלים בצורת זמן מסוימת – יש לנו צורה‬
‫רבים מאיתנו עדיין מודרניים‪ ,‬כלומר בניגוד לפוסט־‬ ‫לחיים וצורת החיים מתארגנת על פי צורת הזמן‪.‬‬

‫יואב אדמוני‪( 2014 ,Circular Pilgrimage ,‬צילום‪ :‬דניאל שטרית)‬ ‫‪8‬‬
‫‪11‬‬ ‫בירושלים יש עדות‪ ,‬שבטים‪ ,‬דתות‪ ,‬שכל אחד מהם‬
‫מחזיק בצורת זמן מסוימת‪ .‬אתה ממש רואה איך הם‬
‫מארגנים את היום‪ ,‬את השבוע‪ ,‬את השנה‬

‫עיר הזמן‪ ,‬היא עיר שמקפלת בתוכה צורות זמנים‬ ‫מודרניים או עכשוווים‪ ,‬עדיין מאמינים ברעיון‬
‫שונות‪ .‬ירושלים כדוגמה היא לא עיר קוסמופוליטית‬ ‫המודרני הזה של התקדמות‪ .‬יש זליגות מזה‪ ,‬אבל‬
‫אלא עיר כרונופוליטית‪ .‬לערים קוסמופוליטיות‬ ‫כמחשבה ראשונה‪ ,‬רבים מאמינים ברעיון של‬
‫כמו לונדון‪ ,‬ניו־יורק‪ ,‬ברלין ופריז אנשים מגיעים‬ ‫הקִדמה‪ ,‬שזה זמן מודרני לחלוטין‪ .‬המודרניות‬
‫ממקומות שונים בעולם וכולם נוכחים אחד לשני‬ ‫הכניסה חזק מאוד את הרעיון הזה שאנו מתקדמים‪.‬‬
‫באותו זמן‪ .‬לא משנה מאיפה הם הגיעו וכמה הרקע‬ ‫הקִדמה היא רעיון?‬
‫שלהם שונה‪ ,‬הם כולם חיים את הזמן העכשווי‪.‬‬ ‫זו אמונה‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬זו אמונה בקִדמה והיא‬
‫קוסמופוליטיות היא הרעיון והאידאולוגיה שכולנו‬ ‫מתחזקת את עצמה‪ .‬אם אני אקרא עיתון כל יום‬
‫צריכים להיות נוכחים וזמינים אחד לשני‪.‬‬ ‫ויספרו לי שם על אייפון חדש או על טלוויזיה חדשה‬
‫מול רעיון כזה‪ ,‬וזה רק רעיון‪ ,‬ירושלים שהיא‬ ‫ועל מכוניות יותר מהירות ועל כל מיני תוכניות‬
‫כרונופוליס אומרת לא‪ ,‬זו אידאולוגיה שאנו לא‬ ‫עירוניות ועל תרופות חדשות‪ ,‬אני כל הזמן אהיה‬
‫מאמינים בה‪ .‬אנחנו לא חושבים שכל אחד צריך‬ ‫משוכנע ברעיון שאנחנו כאנושות מתקדמים‪ .‬אם‬
‫לתקשר עם כל אחד כל הזמן ולהיות זמין לשיח‬ ‫אתה באמת חושב על זה לעומק‪ ,‬אתה מבין שיש‬
‫הזה‪ .‬לנו טוב בהסתגרות שלנו‪ .‬אז בניגוד לעיר‬ ‫המון מובנים שבהם אנחנו לא כל כך מתקדמים‪ ,‬אולי‬
‫קוסמופוליטית‪ ,‬ירושלים היא עיר כרונופוליטית‪,‬‬ ‫צועדים אחורה‪ ,‬אולי עומדים בזמן‪ ,‬אולי משתנים‪,‬‬
‫זאת אומרת שמתקיימות בה צורות זמן שונות באופן‬ ‫אבל אי אפשר לראות את זה על ציר זמן של קִדמה‪.‬‬
‫שאחת לא מתמזגת עם האחרת אלא נשארת מה‬ ‫זה לא שאני יותר טוב נגיד באמנות‪ ,‬בתרבות‪ .‬אין‬
‫שהיא – שונה ומתבדלת‪.‬‬ ‫לנו כיום ספרות יותר טובה משקספיר או מהומרוס‪.‬‬
‫זה מעניין לחשוב שיש אפשרות לתרגם צורת‬ ‫אין לנו אמנות יותר טובה נגיד מדה וינצ׳י או מג׳ספר‬
‫זמן אחת לאחרת מבלי למזג אותן‪ .‬אני חושב שזה‬ ‫ג׳ונס‪ .‬אי אפשר לשים את זה על ציר של קִדמה‪ .‬יש‬
‫יפה שאנשים בוחרים לעצמם צורות זמן ומארגנים‬ ‫שינויים‪ .‬אבל הרעיון – האמונה הזאת בקִדמה –‬
‫את החיים שלהם באופן שונה‪ .‬השאלה היא איך‬ ‫שהוא רעיון לא ביקורתי ורוב האנשים מקבלים אותו‬
‫אפשר לייצר שיח בין צורות הזמן‪ .‬צריך תחילה‬ ‫כטבעי‪ ,‬זו אמונה מודרנית וזו צורת חיים מסוימת‪,‬‬
‫להכיר בהטיה הזאת‪ ,‬שיש לי צורת זמן מסוימת‪,‬‬ ‫ואם אתה בא מאמונה אחרת‪ ,‬מצורת חיים אחרת‪,‬‬
‫שיש לי אמונות מסוימות ושלאחרים יש אחרות‪,‬‬ ‫הוא פשוט אמונה טפלה‪.‬‬
‫וזה מאפשר התחלה של שיח‪.‬‬ ‫מה הביטוי הפוליטי של הרעיון שיש‬
‫איך הרעיון הזה מתבטא באמנות?‬ ‫צורות זמן?‬
‫אמנות מודרנית מאמינה שכולנו זהים בבסיס‪.‬‬ ‫מדברים על הקונפליקט בהמון מובנים ואנשים‬
‫המודרנה מאמינה בשוויון‪ ,‬בצדק ובאחווה‪ ,‬והאמנות‬ ‫מציבים את עצמם זה מול זה עם עמדה מסוימת‪.‬‬
‫שמשקפת אמונות אלו שואפת להיות אוניברסלית‪.‬‬ ‫הרעיון של צורות זמן שונות הוא דרך אחרת להסתכל‬
‫זה בהחלט יפה‪ ,‬אבל אני לא חושב שיש הרבה‬ ‫על הקונפליקט‪ .‬אני לא חושב שזה במקום האופנים‬
‫אמנים עכשוויים שמאמינים בזה‪ .‬לרוב הם פועלים‬ ‫האחרים כי קונפליקט הוא גם במרחב‪ ,‬וזה ברור‪.‬‬
‫כמו סוכנים של זהות מסוימת – פוליטית‪ ,‬מינית‪,‬‬ ‫זה קונפליקט על אדמה‪ ,‬קונפליקט על גבולות‪,‬‬
‫תרבותית‪ .‬היותר מעניינים פועלים כמו היסטוריונים‬ ‫שליטה בטריטוריה‪ ,‬דברים כאלה‪ .‬וזה ברור שיש‬
‫או ארכיאולוגים שמקלפים שכבות זמן ומגלים צורות‬ ‫לו אלמנטים פיזיים מאוד נוכחים‪ .‬אבל אפשר לדבר‬
‫הוויה שונות‪ .‬וזו אמנות עכשווית ביקורתית‪ :‬היא‬ ‫על הקונפליקט מכיוון אחר ואני חושב שזה מייצר‬
‫מאפשרת לנו לחשוב את הזמן שלנו‪ ,‬להבין את‬ ‫הסטה ואולי מחשבה חדשה‪ :‬שהמרחב המשותף הוא‬
‫ההטיות שבו ולאפשר לנו מעבר לצורות זמן אחרות‪,‬‬ ‫אותו מרחב בדיוק‪ ,‬ובו שכבות זמן שונות‪.‬‬
‫כך שלא רק שנבין שיש צורות זמן אלא גם נחוש‬ ‫דיברנו על צורת זמן אצל אנשים‪ .‬מהי צורת‬
‫אותן‪ ,‬נרגיש איך זה להיות שם‪.‬‬ ‫זמן בעיר?‬
‫להבין שיש לחיים צורה‪ ,‬ושהצורה הזאת‬ ‫אני רוצה להכניס כאן מושג חדש – כרונופוליס –‬
‫נקבעת על ידי ארגון הזמן‪ ,‬זה מהלך יותר תאורטי‪,‬‬ ‫חיבור של כרונוס (זמן) ופוליס (עיר)‪ .‬כרונופוליס‪,‬‬

‫טים לוורט‪ ,‬מתוך הסרט‪ :‬חיים במלכודת (‪2016 ,)ZDF‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪13‬‬ ‫רוב האנשים בבתי הספר לאמנות חושבים שהם‬
‫שונים אחד מהשני‪ .‬הם חושבים שהעכשוויות זה שכל‬
‫אחד עושה מה שהוא רוצה והכול פתוח‪ .‬זו קלישאה‬

‫לשכלל את הייחודיות שלי‪ :‬את הסגנון העכשווי‪,‬‬ ‫משהו שאני יכול להכיר בו רציונלית‪ ,‬אבל עדיין‬
‫את התחושה והחוויה הזו של עכשוויות‪ ,‬את השפה‬ ‫אני לא מרגיש זמן אחר כי גבולות הזמן שלי הן‬
‫ואת האמונה של העכשוויות‪ .‬כי עד שלא נכיר את‬ ‫גבולות עולמי‪ .‬אבל אמנות עכשווית ביקורתית היא‬
‫עצמנו נחזור שוב ושוב על אותם הדברים‪ .‬היום אני‬ ‫פעולה – היא ״מעכשוות״ את הזמן‪ ,‬כלומר היא‬
‫מזהה בקלות אמנות עכשווית‪ ,‬וזו ביקורת שיש לי‬ ‫מאפשרת לי להרגיש צורת זמן אחרת‪ .‬היא לא מסע‬
‫כלפי הרבה תערוכות‪ :‬הן נראות כמו תערוכות של‬ ‫בזמן אלא מסע בין זמנים‪ .‬מסע בזמן גורם לי לשכוח‬
‫אמנות עכשווית‪.‬‬ ‫את הזמן שלי‪ .‬מסע בין זמנים מאפשר תרגום של‬
‫זו בעצם שפה?‬ ‫זמן אחד לאחר כאשר ההבדל בינהם נוכח‪ .‬אמנות‬
‫זו יותר קלישאה‪ .‬מוזיאונים רבים עובדים על מראה‬ ‫עכשווית ביקורתית מאפשרת מעבר מזמן אחד לאחר‬
‫ותחושה של מקום לאמנות עכשווית וזה מזוהה‬ ‫באופן שלא מאחד את הזמנים‪ ,‬שמכיר באחרות‬
‫וברור‪ .‬תערוכות גמר בבתי ספר – גם ברור‪ .‬רוב‬ ‫התהומית שלהם‪.‬‬
‫האנשים שם חושבים שבתי הספר לאמנויות שונים‬ ‫ואז זה הגיע לשאלה על אמנות עכשווית‬
‫אחד מהשני‪ ,‬שאין שום דבר שמאגד אותם ביחד‪.‬‬ ‫בירושלים?‬
‫הם חושבים שהעכשוויות זה שכל אחד עושה מה‬ ‫משם אני חושב שזה התחיל‪ ,‬מהבעייתיות של‬
‫שהוא רוצה והכול פתוח ואין לנו יותר את הדבר‬ ‫העבודה עם אמנות עכשווית בירושלים‪.‬‬
‫הזה שהאמינו ברנסנס או בתקופה העתיקה או‬ ‫זו שאלה של רלבנטיות?‬
‫במודרניות‪ ,‬ובניגוד לעבר אין לנו פורמט אחד‪ ,‬מדיום‬ ‫יותר מכך‪ ,‬השאלה היא מה זה אומר לעשות אמנות‬
‫או סגנון‪ .‬אבל למעשה יש‪ :‬יש לזה מראה ותחושה‪,‬‬ ‫עכשווית בירושלים‪ ,‬כי זה לא ברור מאליו אם אתה‬
‫אמונות‪ ,‬ערכים ומסגרת משותפת‪.‬‬ ‫מאמין בעכשוויות – ואני מאמין בעכשוויות יחד עם‬
‫ואיפה נמצא האמן ביחס לזה?‬ ‫הבנה שזו אמונה‪ .‬כלומר‪ ,‬אני מוכן להגן על הערכים‬
‫זה חוזר להבדל שיש בין אמנות עכשווית לאמנות‬ ‫שלה מול אמונות אחרות‪ .‬הפעולה העכשווית‪ ,‬זו‬
‫עכשווית ביקורתית‪ .‬אמנות עכשווית שותפה‬ ‫המייצרת מצע משותף לדיון ללא האחדה‪ ,‬היא‬
‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫במערכת האמונות של העכשוויות אבל היא לא‬ ‫דבר חיובי וטוב והייתי רוצה להעניק מזה לאמונות‬

‫לירון כהן‬ ‫מודעת לעצמה‪ .‬הרבה מאוד אמנות שמתרחשת‬
‫עכשיו שותפה בעולם הקוסמופוליטי או במערכת‬
‫אחרות מבלי לבטל אותן‪.‬‬
‫אבל חייבים להבין שזאת פעולה הנמצאת‬
‫הניאו־ליברלית הקפיטליסטית‪ .‬אמנים רבים‬ ‫בשוליים‪ ,‬ושלא כולם שותפים לאמונה ולחיים‬
‫עיר – העבודה שלי מתחלקת בין הסטודיו לבית‪ .‬בסטודיו ביפו אני עובדת בדרך כלל‬ ‫מבטאים את מערכת האמונות העכשוויות ללא‬ ‫בעולם העכשווי‪ .‬ההבנה שאתה בשוליים משנה‬
‫על פיסול ועבודות וידיאו‪ .‬בבית אני בעיקר רושמת‪ .‬הסטודיו משמש נקודת מפגש עם‬ ‫ביקורת‪ ,‬פשוט מבטאים אותה‪ .‬אמנות עכשווית‬ ‫את הפעולה‪ .‬אתה אומר רגע‪ ,‬במקום לבוא בתור סוג‬
‫החוץ – הוא ממוקם על הרחוב ופתוח בחלק מהזמן למי שרוצה לבקר בו‪ ,‬ומזמן מפגשים‬ ‫ביקורתית מזהה את מערכת האמונות הזאת‪ ,‬אולי‬ ‫של בעל בית‪ ,‬קולוניאליסט כזה‪ ,‬״בואו תראו מה זאת‬
‫על הסקאלה שבין המרתק להזוי‪ .‬העיר יוצרת בי זמזום שלפעמים הוא הפרעה ולפעמים‬ ‫מזהה אותה כשלה‪ ,‬אבל מזהה אותה כאחת מבין‬ ‫אמנות ואיך עושים אמנות בעולם ואיך מציגים אותה‬
‫קריאה לפעולה‪ .‬אני צריכה לשהות בה במינונים מסוימים כדי לסיים את היום קרוב לאדמה‪.‬‬ ‫אפשרויות אחרות‪ ,‬ואז היא יכולה להיות ביקורתית‬ ‫וכמה היא טובה וחשובה״‪ ,‬אתה לומד לפעול מתוך‬
‫אמנות – אמנות היא כמו שפת אם‪ ,‬היא אופן התבוננות על המציאות‪ ,‬ובתור כזו דרך‬ ‫כלפי הרעיון של הקוסמופוליטיות או כלפי הרעיון‬ ‫הבנה שזו בעצם מוזרות ייחודית שיש לה היסטוריה‬
‫חיי‪ .‬היא מוציאה אותי לטיולים בתודעה‪ ,‬מאפשרת לי לבדות עולמות ולהביע את מה‬ ‫של הניאו־ליברליזם שצומח ממנו‪.‬‬ ‫ושפה ושגם היא‪ ,‬כמו כל השאר‪ ,‬צורה לארגן את‬
‫שמתחולל בפנים‪ .‬בה נמצא החופש שלי‪ .‬אמנות מזיזה לי את הנפש‪ ,‬דבר בה לא ברור‬ ‫הגענו לסוף השיחה‪.‬‬ ‫החיים בזמן‪ ,‬ושגם היא תשתנה ותתיישן ותבוא‬
‫מראש והכול אפשרי‪.‬‬ ‫מקום טוב לסיים בו הוא המחשבה שגם העכשוויות‬ ‫צורה חדשה שבשבילה העכשווי יהיה היסטוריה‪.‬‬
‫תיגמר‪ .‬העכשוויות היא צורת זמן שכמו כל צורת‬ ‫זו הבנה שהגעת איתה מהתחלה?‬
‫הסטודיו של לירון כהן נמצא ברחוב רוחמה שבשכונת נגה ולו חזית לרחוב‪ .‬כהן תציג ציור‬ ‫זמן אחרת יהיה לה סוף‪ ,‬ותבוא צורת זמן חדשה‬ ‫אולי בהתחלה חשבתי משהו אחר‪ ,‬אבל מהר מאוד‬
‫וסדרת פסלי קרמיקה במסגרת ״שבוע האיור״ בגלריה המשולש כחלק מהתערוכה ״‪Object‬‬ ‫אחרת שאנחנו לא מדמיינים אותה עוד‪ ,‬ובעבורה‬ ‫הבנתי שלקהלים שמגיעים לחלל לאמנות עכשווית‪,‬‬
‫‪of desire‬״‪ ,‬ובתערוכה ״סִינְדִיקָט ‪2‬״ בגלרית ‪ .SAGA‬במסגרת ארועי ״אוהבים אמנות‪.‬‬ ‫העכשוויות תהיה זמן עבר‪ ,‬זמן שהוא לא רלבנטי‪,‬‬ ‫אם בכלל מגיעים‪ ,‬העולם שלי נראה מסתורי ואזוטרי‪,‬‬
‫עושים אמנות״‪.‬‬ ‫כמו שאנחנו מתייחסים היום למודרניזם‪ ,‬או לרנסנס‪.‬‬ ‫בערך כמו שאני אגיע לחסידות גור לטיש ואסתכל‬
‫גם צורת הזמן שלנו תגיע לסופה‪ ,‬ואולי צריך ללמוד‬ ‫על זה כמו אנתרופולוג שמגיע לטקס‪ .‬מתוך המפגש‬
‫לפעול מתוך תודעה כזו של סופיות‪.‬‬ ‫הזה בין צורות הזמן אני יכול להתחיל לתפוס ואולי‬

‫‪12‬‬
‫‪15‬‬

‫יעל בורשטיין‪2008 ,L.A.a ,‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪17‬‬

‫רותם תש״ח‬

‫מדוע אנחנו מרגישים מבוכה במעלית‪ ,‬למה אין לנו סבלנות לחכות‬
‫עד שהאור האדום ברמזור יתחלף לירוק‪ ,‬והאם כשאנחנו יוצאים לרקוד‬
‫במועדון אנחנו מחפשים בני זוג שיהיו טובים במיוחד בתפקוד על הכביש‬
‫ועל המדרכה?‬

‫אינסוף המצאות ותגליות הולידו את הכרך העכשווי‪:‬‬
‫מהמצאות עתיקות יומין כמו הרצפה השטוחה‪,‬‬
‫שהיתה תולדה של המהפכה החקלאית לפני‬
‫כ־‪ 10,000‬שנה‪ ,‬והגלגל‪ ,‬שהומצא בעקבותיה ושנועד‬
‫להזיז במרחב בני אדם וסחורות ביתר קלות באמצעות‬
‫אותה רצפה שטוחה; דרך שיטת הבנייה של רחובות‬
‫העיר בגריד; ועד שיטות התחבורה המודרניות‪,‬‬
‫שהופיעו בעקבות המהפכה התעשייתית של תחילת‬
‫המאה התשע־עשרה – הרכבות‪ ,‬האספלט‪ ,‬המכונית‬
‫הפרטית ועוד‪.‬‬
‫במבט לאחור‪ ,‬נדמה שכל אותן דרכים סלולות‬
‫הובילו ישירות ובתאוצה מרשימה במיוחד לעיר‬

‫לוקה גלופארו‪ ,‬מגורים‪2014 ,‬‬ ‫‪16‬‬
‫מרוב שאינה מעודדת שהייה של אזרחים בה‪,‬‬
‫האינטראקציה הבין־אנושית שהמעלית מייצרת‬

‫טרמינל‬
‫מביכה אותנו גם כמאה שנה לאחר המצאתה‪.‬‬

‫מוזיאון תל אביב לאמנות‬
‫היא מעין צינוק שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה‬
‫לעשות עם עצמנו‪ ,‬עם גופנו‪ ,‬ואף עם הזולת‬

‫‪terminal‬‬ ‫מקסימליים שמעודדים חצייה של המרחב‪ .‬המדרכה‪,‬‬
‫הכביש ואפילו השדרה בנויים כדי להאיץ בנו‬
‫כאזרחים להגיע מנקודה לנקודה; לנוע באופן רציף‬
‫ולכרך העכשווי‪ ,‬הבנויים בראש ובראשונה סביב‬
‫אותו עיקרון של שינוע יעיל יותר ויותר של בני‬
‫אדם וסחורות ממקום למקום‪ .‬אולי יותר מכל דבר‬
‫ובלתי פוסק מהבית ליעד‪ ,‬מיעד אחד למשנהו –‬ ‫אחר‪ ,‬העיר היא מקום של הולכה מקסימלית‪ .‬נדמה‬
‫התקדמות קצובה בכיוון אחד‪ .‬כשאותו אזרח מחליט‬ ‫שיותר משהיא הומצאה בעבור האזרח העירוני‪ ,‬היא‬
‫להסתובב על עקבותיו כי שכח דבר מה או שינה את‬ ‫הומצאה בעבור ניוד בלתי פוסק של סחורות‪ .‬עדות‬
‫סיורי גלריות מסביב לעולם‬ ‫דעתו‪ ,‬הרבה פעמים מרגישים את מבוכתו מעצם‬ ‫מצוינת לכך היא שחללי המגורים והמחיה שלנו‬
‫‪ 8‬מפגשים · ימי שישי · ‪11:40—10:00‬‬ ‫שינוי הכיוון‪ ,‬וכמעט תמיד אותה התחרטות ושינוי‬ ‫מתנשאים כאיים בתוך ים של כבישים‪ ,‬ובשולי אותם‬
‫כרוכים בגרימת חוסר נחת לסובבים‪ ,‬מכיוון שגם‬ ‫אזורי מחיה‪ ,‬כמו חופים צרים‪ ,‬סלולות גם בלית ברירה‬
‫הם נאלצים לסטות מעט ממסלולם‪ ,‬להאט מעט‬ ‫אותן מדרכות צרות המכילות את תנועת האזרחים‪.‬‬
‫את קצב התקדמותם‪ ,‬או פשוט מזה – הם נאלצים‬ ‫אפילו באותם איי מגורים‪ ,‬עיקרון השינוע‬
‫באותו הרגע לקלוט את המתרחש ולהתאים לכך את‬ ‫היעיל הוא המכתיב את הבנייה – אוטוסטרדות‬
‫התקדמותם בלי לקחת אותה כמובנת מאליה‪.‬‬ ‫ורטיקליות בצורת מעליות ומסדרונות צרים וארוכים‬
‫באלף מישורים‪ ,‬ספרם של דלז וגאוטרי‪,‬‬ ‫בין דירות‪ ,‬שמייצרים בהכרח את אותה הולכה‬
‫תובעים הפילוסופים שני מושגים שמאפיינים את‬ ‫לינארית ברורה‪ ,‬שמכוונת את התנועה שלנו‪ ,‬מאיצה‬
‫אסתטיקת הקיים‪ ,‬השזורים זה בזה באופן בלתי‬ ‫בה הלאה – מובילה אותנו לבל נטעה בתוואי דרך‬
‫פָס (‪The smooth‬‬ ‫ניתן להפרדה‪ :‬החָל ָק והמפוס ּ‬ ‫חסר סימני שאלה‪ .‬במסדרון אנשים לא יכולים‬
‫‪ .)and the striated‬לדוגמה‪ ,‬אם מסתכלים על דף‬ ‫להתבלבל‪ ,‬לתהות‪ ,‬לתעות או לשהות‪ .‬המסדרון‬
‫משבצות של מחברת חשבון – הפסים הכחלחלים‬ ‫מכתיב כוריאוגרפיה ברורה – או קדימה או אחורה‪.‬‬
‫של המשבצות הם ה״מפוספס״‪ ,‬והלבן שבתוך‬ ‫במסדרון לא עושים פיקניק‪ ,‬או יושבים לנוח או‬
‫המשבצות הוא ה״חלק״‪ .‬טבעות בגזע העץ יהוו את‬ ‫לשתות קפה‪ .‬אפילו את שיחות הטלפון האינסופיות‬
‫המפוספס‪ ,‬ובין טבעת לטבעת יופיע החלק‪ .‬המקצב‬ ‫שלנו אנחנו ממעטים לנהל שם‪ .‬אין שם כיסא או‬
‫המוזיקלי הוא המפוספס וההרמוניה והמלודיה‬ ‫ספסל‪ .‬זה לא מקום לעצור בו‪.‬‬
‫ששזורות בתוכו – הן החלקות‪ .‬באופן זה אפשר‬ ‫דוגמה נוספת וחריפה עוד יותר היא המעלית‪,‬‬
‫לראות את רשת הכבישים הקצבית שקוטעת את‬ ‫שאינה אלא אמצעי שינוע‪ .‬מעלית אינה סלון‪ :‬היא‬
‫איי המגורים כמפוספסת‪ ,‬ואת אזורי השהות‪/‬הוויה‪/‬‬ ‫מחניקה כמעט כל אפשרות לפעילות אנושית בתוכה‬
‫תעייה של האזרח הולך הרגל כחלקים‪.‬‬ ‫פרט להמתנה‪ ,‬ועל כן היא אחד החללים האנטי־‬
‫כדי להבין זאת יותר טוב‪ ,‬יש צורך להסתכל על‬ ‫סוציאליים ביותר שבראנו לעצמנו‪ .‬מרוב שאינה‬
‫סטודיו למחול כאנטיתזה של המדרכה או הכביש‪.‬‬ ‫מעודדת שהייה של אזרחים בה‪ ,‬האינטראקציה‬
‫סדרה ייחודית המאפשרת הצצה אל מיטב התערוכות וירידי האמנות‬
‫הנערכים בו־בזמן בערים המרכזיות בעולם‪ .‬מתוך אולם ההרצאות נצא‬ ‫הסטודיו דומה יותר ליער או לאגם – מקומות שבהם‬ ‫הבין־אנושית שהיא מייצרת מביכה אותנו גם כמאה‬
‫תֶמה‬
‫ּ‬ ‫בכל מפגש לסיור בין הגלריות הבולטות בבירות האמנות‬ ‫אנחנו שוהים‪ ,‬מקומות שבהם אנחנו נחים מהחצייה‪,‬‬ ‫שנה לאחר המצאתה‪ ,‬ועושה זאת בכל פעם שבה‬
‫סדרות‬ ‫הבין־לאומיות‪ :‬ניו יורק‪ ,‬לונדון‪ ,‬פריז טוקיו ועוד‪.‬‬ ‫מההתקדמות הלינארית‪ .‬יער איננו דבר שחוצים‬ ‫אנחנו מוצאים את גופנו בתוכה‪ .‬זה מעין צינוק שבו‬
‫שד׳ שאול המלך ‪ 27‬תל אביב‪/‬טל‪03-607-7090 .‬‬

‫מרחיבות דעת‬ ‫הסיורים יונחו על־ידי מיטב מרצי המוזיאון ויכללו הסברים מרתקים על‬
‫אודות העבודות המרכזיות המוצגות בכל תערוכה‪ ,‬אופן תלייתן‪ ,‬הרעיון‬ ‫במהירות מצד לצד אלא מקום שבו אנחנו מגלים‬ ‫אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות עם עצמנו‪ ,‬עם‬
‫באמנות‬ ‫שהנחה את אוצ ֵר התערוכה והמגמות הבולטות בזירת האמנות היום‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬משוטטים‪ ,‬הולכים במעגלים‪ ,‬יושבים‪ .‬לשם‬ ‫גופנו‪ ,‬ואף עם הזולת‪.‬‬
‫ותרבות‬ ‫בכל מפגש נצפה בשלט רחוק במספר תערוכות‪.‬‬ ‫נגיע דרך הכביש המפוספס כדי לעשות פיקניק‪ .‬באותו‬
‫אופן‪ ,‬הבריכה הפתוחה נטולת המסלולים משחזרת‬
‫‪www.tamuseum.org.il‬‬

‫‪ 440‬שח‬ ‫מחיר הסדרה‬ ‫בעבורנו את האגם – אפשר לשחק בה‪ ,‬להתרועע‬ ‫***‬
‫‪ 360‬שח‬ ‫לתלמידי אגף החינוך‪ ,‬לחברי מוזיאון‪ ,‬לסטודנטים ולחיילים‬ ‫בה‪ ,‬לגלות את תנועתו החופשית של הגוף‪ .‬אותה‬ ‫רובו של הכרך העכשווי בנוי כרשת אינסופית‬
‫‪ 65‬שח‬ ‫מחיר למפגש חד פעמי (על בסיס מקום פנוי)‬ ‫בריכה פתוחה היא מקום לסוציאליזציה‪ ,‬ליצירת‬ ‫של אותם מסדרונות שינוע‪ ,‬של אותם מוליכים‬
‫הזכות לשינויים שמורה‬

‫סטודיו מיכל סהר‬
‫לפרטים ולהרשמה‪courses@tamuseum.com 03-607-7090:‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬ ‫בתוך ההתקדמות הלינארית אנחנו נאלצים לעצור‬
‫בעשרות רמזורים אדומים‪ ,‬לחכות ולהתחשב בעל‬
‫כורחנו במאות עוברי אורח ומכוניות אחרות‪.‬‬
‫כל רמזור אדום הוא זמן המתנה לא טבעי‪ ,‬לא אורגני‪.‬‬
‫זה לא זמן שמאפשר לנו לנוח‪ ,‬לשהות‪ ,‬לנהל חיברות‬

‫״מחקר תנועתי״ גם אם אין סטודיו‪ .‬השיכור שמגלה‬ ‫קשרים בין אנשים‪ ,‬לאלתור‪ ,‬והיא עומדת בניגוד‬
‫את הקפל בין הבניין למדרכה כמקום שאפשר‬ ‫חריף לבריכת המסלולים המפוספסת‪ ,‬שבה אין מקום‬
‫להישען עליו‪ ,‬להתאכסן בו‪ ,‬להפוך אותו ממוליך‬ ‫ואין זמן; שבה כמו במסדרונות‪ ,‬על מדרכות ובכבישי‬
‫למקום‪ .‬המטורף שרוקד עם עגלת סופרמרקט ומבצע‬ ‫העיר‪ ,‬יש להתקדם בלי להפריע לתנועה הלינארית‬
‫מהלכים מרשימים של אמנויות לחימה כנגד חפצים‬ ‫המוכתבת‪ .‬בלי ליצור אינטראקציות‪ .‬בלי להתחבר‪.‬‬
‫דוממים‪ ,‬עמודי חשמל ולפעמים עוברי אורח‪.‬‬ ‫בדומה לבריכה הפתוחה‪ ,‬לאגם וליער החלקים‪,‬‬
‫האחרונים הם בני הנוער והמקצוענים‪,‬‬ ‫נמצא סטודיו המחול הריק על רצפתו השטוחה‪.‬‬
‫ההרפתקנים החדשים של האורבניות‪ ,‬שבלי תקציב‬ ‫הוא לא מקום שנועד לחצייה אלא לשהיה‪ ,‬לחיפוש‬
‫ובלי מטרה נראית לעין (לפחות בעיניו של האזרח‬ ‫גופניות אחרת מזאת שנכפית עלינו על ידי קצבה‬
‫הבורגני)‪ ,‬מחפשים להפוך את היוצרות ולגלות את‬ ‫המפוספס של העיר‪ .‬זהו מרחב לאלתר בו‪ ,‬לגלות‬
‫הפוטנציאל הפראי שבסדר‪ ,‬את הפוטנציאל לגופניות‬ ‫אותו‪ ,‬והיתרון הגדול של אותו מרחב הוא ההרשאה‬
‫משוכללת‪ ,‬אקרובטית ונועזת ביותר דווקא בתוך‬ ‫יוצאת הדופן שהוא מכיל כחלל שמותר בו לחרוג‬
‫סביבה שנועדה לצמצם‪ ,‬להכתיב ולצנזר את תנועת‬ ‫מהנורמטיביות‪ ,‬ומותר לגלות בו איך נראה ואיך‬
‫ההמון‪ :‬ברגים מגרמי מדרגות‪ ,‬קפיצות מגג לגג‪,‬‬ ‫מרגיש הנון־נורמטיבי‪ .‬בעיר יש לנו את הכיכרות‪,‬‬
‫שחייה צורנית במרחב על רולרבליידים‪ ,‬החלקה על‬ ‫שנועדו לשמש אותו מקום לא מפוספס‪ .‬מקום חלק‪.‬‬
‫מעקות על סקייטבורדים‪ ,‬סלטות על אופניים‪ ,‬פרקור‪,‬‬ ‫אך לאותן הכיכרות‪ ,‬לאותם אזורי חופש והווי‪ ,‬אנחנו‬
‫סקייטבורדינג‪ ,‬רולרבליידינג‪ .‬ענפים שלמים של‬ ‫האזרחים מביאים במידה רבה את המפוספסות – את‬
‫ספורט עירוני שהופך את רשת ההולכה האורבנית‬ ‫החצייה הלינארית‪ ,‬את הציווי הפנימי לנורמטיביות‪,‬‬
‫לג׳ונגל פראי‪ ,‬שבו הגוף האנושי אינו קורבן עוד של‬ ‫את הצנזורה העצמית של חיפוש גופני‪ ,‬של משחק‪,‬‬
‫העירוניות הממשטרת אלא מנצח שלה‪ ,‬כזה שממציא‬ ‫של אי תפקוד‪ ,‬של אי ציות למשטר הייצור ההיפר־‬
‫את עצמו כיצור ביולוגי שמביית וחוגג את הסביבה‬ ‫קפיטליסטי‪.‬‬
‫הכל כך מצנזרת ולא מאפשרת של הבורגני הטוב‪.‬‬
‫שלושת אלה מהווים מראה עצובה ומופסדת‬
‫בעבור רוב אזרחי העיר בין אם מפאת בושה‪ ,‬חוסר‬ ‫***‬
‫תעוזה או יכולת גופנית‪ ,‬או חוסר הרשאה הן עצמית‬ ‫אל מול האזרח הבורגני הטוב והצייתן‪ ,‬שחוצה‬
‫והן על פי חוק‪ .‬במקום סלטה מגרם המדרגות רובנו‬ ‫הלוך ושוב לא הרף את המרחב מיעד ליעד ומנקודה‬
‫נסבול למורת רוחנו את הטיפוס במעלה המדרגות‪.‬‬ ‫לנקודה בלי להתבלבל‪ ,‬לעצור או לשהות‪ ,‬ניצבים‬
‫במקום להחליק במורד המעקות על גבי סקייטבורדים‬ ‫שלושת הפרוטגוניסטים של מעמד ״החופשיים״‪,‬‬
‫רובנו נתמך בהם ככלי עזר ולא כסביבה פיזית‬ ‫הלא הם התמימים‪ ,‬פורעי הסדר והמקצוענים‬
‫מרגשת בפני עצמה שאפשר לגלות את הפוטנציאל‬ ‫החדשים‪ :‬הילדים‪ ,‬דמויות השוליים של הרחוב‪,‬‬
‫האילתורי שגלום בתוכה‪ ,‬וכך רובנו נותרים נטועים‬ ‫ומעמד ההרפתקנים ההולך ומתרחב‪ .‬הילדים‪ ,‬מכיוון‬
‫באותם ערוצי תנועה שהארכיטקטורה הכתיבה‬ ‫שטרם למדו את הסדר הטוב‪ ,‬וכל תפישה של להגיע‬
‫בשבילנו‪ ,‬שהשינוע ההיפר־יעיל והיפר־יצרני‪/‬‬ ‫מנקודה לנקודה אינה חלה עליהם‪ ,‬שכן בשבילם כל‬
‫צרכני מתווה לנו‪ .‬לא כמחוברים לחושים ולסביבה‪,‬‬ ‫מדרכה היא יער – היא מקום לגלות אותו‪ ,‬לשהות‬
‫אלא כסובלים אותה‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬לנסות להבין ולפענח אותו‪.‬‬
‫שווה אולי להתעכב שניה ולתאר את אופי‬ ‫פורעי הסדר – ההומלסים‪ ,‬השיכורים‪ ,‬הנון־‬
‫ההתנועעות וההתניידות בתוך המערך הא־סוציאלי‬ ‫נורמטיבים – שמראים לנו את שלל האפשרויות‬
‫הזה‪ ,‬ואת ההשלכות הפסיכולגיות והחברתיות‬ ‫הגלומות בביות המדרכה‪ ,‬בהפיכתה למקום של‬
‫החמורות שנלוות אליהם‪ .‬הנהיגה בעיר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא‬ ‫שהייה גם אם אין בה ספסל או מיטה‪ ,‬למקום של‬

‫לארי אברמסון‪ ,‬עיר ‪2014 ,2‬‬ ‫‪20‬‬
‫השיכור שמגלה את הקפל בין הבניין למדרכה כמקום‬
‫שאפשר להישען עליו‪ ,‬להתאכסן בו‪ .‬המטורף שרוקד‬
‫עם עגלת סופרמרקט ומבצע מהלכים מרשימים של‬
‫אמנויות לחימה כנגד חפצים דוממים‪ ,‬עמודי חשמל‬
‫ולפעמים עוברי אורח‬

‫ומקוטעת ובמוזיקה חזקה‪ ,‬מתרגלים תפקוד במצבי‬ ‫הונדסה להיות חוויה מרנינה לגופנו ולחושינו‪ .‬בתוך‬
‫לחץ קיצוניים‪ ,‬שרק כמות מאסיבית של סמים‬ ‫ההתקדמות הלינארית אנחנו נאלצים לעצור בעשרות‬
‫ואלכוהול מצליחה לטשטש ולהפוך למענגים‪ .‬אולי‬ ‫רמזורים אדומים‪ ,‬לחכות ולהתחשב בעל כורחנו‬
‫אנחנו מחפשים שם בני זוג שיהיו טובים במיוחד‬ ‫במאות עוברי אורח ובמכוניות אחרות‪ .‬כל רמזור‬
‫בתפקוד על הכביש‪ ,‬על המדרכה‪ ,‬בתוך המון? אולי‬ ‫אדום הוא זמן המתנה לא טבעי‪ ,‬לא אורגני‪ ,‬זה לא זמן‬
‫אנחנו מחפשים להפוך את הסדר הבלתי נסבל של‬ ‫שמאפשר לנו לנוח‪ ,‬לשהות‪ ,‬לנהל חיברות‪ .‬אלא זמן‬
‫המדרכה לחגיגה?‬ ‫קצר‪ ,‬קצוב‪ ,‬דרוך‪ ,‬שמחנך את מערכת העצבים שלנו‬
‫במאמרה המרתק של חוקרת המחול‬ ‫להיות בהיכון על כלום‪ ,‬שקוטע את הריכוז שלנו‪,‬‬
‫ו הפרפורמנס העכשווית בויאנה ק ונסט‪,‬‬ ‫שגורם לנו לזגזג בין גירוי לגירוי‪ ,‬להתחבר ולהתנתק‬
‫‪Working Out Contemporaneity: Dance and‬‬ ‫ללא הרף מהסביבה באופן רגעי ושטחי‪ .‬הזולת אינו‬
‫‪ ,Post-Fordism‬היא מנתחת את הנוף הנשקף‬ ‫שותף לדרך כי אם מכשול‪ ,‬הפרעה – אובייקט‬
‫משתי דירותיה‪ .‬מאחת מהן היא משקיפה על פארק‬ ‫שאנחנו מנוכרים לו והוא לנו‪ ,‬ומכיוון שאנחנו לא‬
‫עירוני שבו הגופים היכולים – ה־‪ ,abled‬והיכולים־‬ ‫לומדים או מתרגלים כחברה התנועעות כהמון‪,‬‬
‫פחות – ה־‪ ,disabled‬מתחככים זה בזה‪ .‬מצד אחד‬ ‫ההתניידות בשדה והשהייה בנתיב אינם חגיגת‬
‫רוכבי אופניים ומצד אחר קשישים בהליכונים‪ .‬היא‬ ‫חושים או זמן שאותו אנחנו ממלאים בהווי‪ ,‬אלא‬
‫מגיעה למסקנה שאין כאן היררכיות – שני הצדדים‬ ‫זמן ״מבוזבז״‪ ,‬מיותר‪ .‬כזה שאנחנו נאלצים לסבול‪.‬‬
‫תופשים זה את זה כמכשול‪ ,‬כהפרעה‪ ,‬כסכנה‪.‬‬
‫הדבר נכון לכל באי הדרך למיניהם – רוכבי‬
‫האופניים רואים במשאיות הפרעה‪ ,‬המכוניות‬ ‫***‬
‫רואות ברוכבי האופנוע סכנה‪ ,‬הולכי הרגל רואים‬ ‫מעניין לחשוב על המועדון – צורת הבילוי‬
‫באוטובוסים סכנה וכיוצא בזאת‪ .‬היכולת לפעול‬ ‫הפופולרית ביותר של שכבת הגיל הפעילה מינית –‬
‫באותו מרחב ולחלוק אותו אינה יכולת טבעית‪.‬‬ ‫ביחס לרחוב העירוני הסואן ולכביש הרועש רווי‬
‫זאת תרבות‪ ,‬וככזאת היא צריכה להירכש‪ ,‬להיות‬ ‫הצפירות והגירויים החושיים‪ .‬בניגוד לריקודים‬
‫מתורגלת ומתווכת על ידי שיח‪ ,‬מחשבה וקונצנזוס‬ ‫הסוציאליים השונים לאורך ההיסטוריה האנושית –‬
‫כלשהו‪ .‬סט של חוקי תנועה של משרדי התחבורה‬ ‫ריקודי מעגל‪ ,‬ריקודי שורות‪ ,‬ריקודי זוגות‪ ,‬ריקודי‬
‫למיניהם אינו מספיק‪ ,‬מה גם שאינו לוקח בחשבון את‬ ‫עם וחברה – הריקוד במועדון הוא ריקוד הרבה‬
‫רווחת התושב ואת איכות חייו‪ .‬כדי שהכוריאוגרפיה‬ ‫פחות חברתי‪ .‬הוא אמנם נעשה בחברתם של המוני‬
‫העירונית תוכל להיות נסבלת‪ ,‬אנחנו צריכים להחזיר‬ ‫בני אדם‪ ,‬אך אלו זרים‪ ,‬לא קהילה‪ .‬הצעדים אינם‬
‫את איכות חייו של האזרח ורווחתו לתוך המשוואה‪,‬‬ ‫מתואמים או מוסכמים מראש – כל גוף רוקד את‬
‫ולהבין שהשינוע ההיפר־קפיטליסטי מתנגש באופן‬ ‫תנועתיו במרחב אישי מצומצם ביותר‪ ,‬דחוס ביותר‪.‬‬
‫מאוד לא אלגנטי עם חווייתנו האישית‪ .‬אנחנו‬ ‫הקהל אינו שוזר את עצמו לכדי קהילה כמו בנשפי‬
‫צריכים לחזור ולהבין שבסופו של דבר‪ ,‬העיר לא‬ ‫המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה‪ ,‬אלא‬
‫נועדה למוצרים וסחורות‪ ,‬אלא לנו – בני האדם‪.‬‬ ‫מאכלס מקום פחות או יותר סטטי בתוך ההמון‪.‬‬
‫התושבים‪.‬‬ ‫הדיבור תוך כדי כך כמעט ואינו אפשרי‪.‬‬
‫ההמון בנוי על פי רוב טבעות־טבעות של חברים‪,‬‬
‫שכל אחד מהם תובע לעצמו חלק צר של המרחב‪.‬‬
‫על פי רוב הטבעות לא נודדות בריקוד לאורכו‬
‫ולרוחבו של המועדון‪ ,‬לא נפתחות להכיל זרים לא‬
‫מוכרים‪ .‬החושים‪ ,‬שמופצצים בתאורה מרצדת‬

‫‪22‬‬
‫‪25‬‬

‫ערן איזנהמר‬

‫שש מחשבות על הקשר שבין חינוך ועיר‬

‫א‪ .‬תשוקה‬
‫הטקסט הזה עוסק בצורה ולא בתוכן‪ .‬במקום לקיים‬
‫דיון שגרתי ב״שיטות חינוך״‪ ,‬מובא בו רעיון לפריצת‬
‫גבולות החינוך‪ .‬במקום ללמוד במערכת הייררכית‬
‫סגורה‪ ,‬מוצע ללמוד במרחב חיינו; העיר‪.‬‬
‫שתי תובנות על מערכת החינוך של ימינו‬
‫הביאו לרעיון המחבר מחדש את החינוך ואת הלימוד‬
‫לחיינו‪ .‬האחת היא שאין ביכולתה של המערכת לתת‬
‫מענה לצרכיו הייחודיים של האדם הלומד בה‪ ,‬וכי‬
‫אין ביכולתה להתמודד עם שונותו וליצור עימו קשר‬
‫אישי‪ .‬השנייה היא שמערכת החינוך עוסקת בשיטות‬
‫חינוך‪ ,‬מושג המניח שישנו מכלול ערכים ופעולות‬

‫« מלכי טסלר‪ ,‬מתוך‪ :‬לכלוך‪2013 ,‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪27‬‬ ‫בעיר נוצר הדיאלוג שלנו עם מקומות ואנשים‪,‬‬
‫וחוויית המפגש איתם מצטרפת להווייתנו‪ .‬העיר היא‬
‫המרחב שבו תשוקות מתממשות בחוויות‪ .‬הפעילות‬ ‫והפכה את הלימוד למוצר‪ .‬תחושות תסכול ובזבוז‬ ‫המשותף לקבוצת אנשים רחבה‪ ,‬ושבאמצעותו הם‬
‫שלנו בעיר‪ ,‬כלומר במרחב הטבעי של החיים‪ ,‬כוללת‬ ‫זמן הן החוויות שחווים תלמידים במהלך שנותיהם‬ ‫יכולים להתחנך וללמוד‪ .‬אך אין שיטה להתחנך או‬
‫הרבות בבית הספר; מקום שאליו נכנסים ילדים‬ ‫ללמוד כפי שאין שיטה לחיות‪ .‬מה שקיים הוא מרחב‬
‫את כל הבטי הלימוד שמזמנים החיים‬ ‫בעלי חדוות משחק‪ ,‬סקרנות‪ ,‬שמחת לימוד ותשוקות‬ ‫למידה – הוא העיר – ובו אנו מוצאים את הדרך‬
‫גילוי‪ ,‬ויוצאים בלעדיהן והם ״מחונכים״‪ ,‬כלומר‬ ‫הנכונה ביותר בעבורנו ללמוד‪.‬‬
‫קונפורמיסטים בעלי תודעת לאומיות מפותחת מדי‪,‬‬ ‫החינוך הוא החיים‪ :‬בכל המתרחש‬
‫החסרים מיומנויות חיים או כלים להבנת האופן‬ ‫בחיינו – פעולות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬קשרים אנושיים‪,‬‬
‫ד‪ .‬מפגש‬ ‫יכולתנו לעמוד בהן מביא לתסכול עמוק‪ .‬אך עוד‬ ‫שבו הם לומדים‪.‬‬ ‫הצלחות וטעויות – קיים הבט של חינוך ולימוד‪.‬‬
‫הלימוד הוא מכנה משותף לכלל האנשים‪ ,‬והעובדה‬ ‫לפני כן‪ ,‬תבניות אלו מונעות מאיתנו לראות ולחוות‬ ‫שנות הילדות והנעורים מבוזבזות בישיבה‬ ‫הגבולות הגאוגרפיים של העיר שבה אנו חיים‬
‫שבכל דבר יש הבט לימודי מאפשרת לכל אדם‬ ‫את הדברים כהווייתם‪.‬‬ ‫ממושמעת על כיסא בחדר הכיתה בבניין חסר‬ ‫חופפים את גבולות הפעילות‪ ,‬החשיבה והדמיון‬
‫להיות ביחסי תלמיד־מורה עם כל אחד‪ .‬היותו של‬ ‫אופי‪ .‬לימוד תיאורטי של העיר או של העולם מבעד‬ ‫האנושיים‪ ,‬ולכן העיר היא המרחב שבו בני האדם‬
‫כל אדם פעיל כמורה וכתלמיד הוא פתח לשינוי‬ ‫לחלונות בית הספר הופך את החיים‪ ,‬כלומר את‬ ‫מממשים את חייהם‪ ,‬והיא מרחב התשוקה לגילוי‬
‫חברתי על בסיס שוויון‪ .‬במרחב התהייה והטעות‪,‬‬ ‫ג‪ .‬העיר‬ ‫העיר‪ ,‬ל״דבר״ שאותו לומדים במערכת החינוך‬ ‫ולסקרנות של בני האדם‪ .‬בית הספר הוא המקום‬
‫הלימוד מאפשר לנו לראות דברים לפי קנה מידה‬ ‫במרחב החדש של החינוך – העיר – יכול האדם‬ ‫בלא לחוות אותו בחיי היומיום‪ .‬כדי ללמוד בכיתה‬ ‫שבו בני האדם לומדים על החיים‪ ,‬ואילו העיר היא‬
‫רגיש יותר בדבר הצלחה או כישלון‪ ,‬להיות סלחנים‬ ‫הלומד לחוות את חייו כלימוד בקצב ובזמן הנכונים‬ ‫סגורה אין צורך לחדד את חושינו ולפתחם‪ ,‬אלא‬ ‫המקום שבו לומדים במהלכם של החיים‪ .‬העיר‪,‬‬
‫כלפי עצמנו וכלפי אחרים‪ ,‬וכן לראות בדברים שאנו‬ ‫בעבורו ולהתוות לעצמו את בית הספר שלו‪ .‬באנלוגיה‬ ‫די בראייה ובשמיעה המינימליות הנדרשות‬ ‫אם כך‪ ,‬היא מרחב חיינו‪ ,‬והיא צריכה להיות מרחב‬
‫נתקלים בהם משמעות‪.‬‬ ‫לבית הספר‪ :‬״המורים והתלמידים״ בבית הספר הם‬ ‫להקשבה בכיתה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מזג האוויר בעיר‪ ,‬טבעה‪,‬‬ ‫החינוך והלימוד שלנו‪.‬‬
‫הלמידה היא בטבע האדם‪ ,‬והיא מתרחשת‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬״כיתות הלימוד״ הן כלל המקומות בעיר‬ ‫השינויים היומיומיים החלים בה – כלומר‪ ,‬כלל‬ ‫העיר שהיא מרחב לימוד מאפשרת לכלל‬
‫בכל פעילות שבה הוא משתתף‪ .‬הלימוד הוא גם‬ ‫ו״פעילויות הלימוד״ הן כל התרחשות ופעילות בעיר‬ ‫החיים בה – נלמדים ואינם נחווים‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫האנשים ללמוד בזמן ובמקום המתאימים להם את‬
‫הבנה הנוצרת אצלנו דרך חוויית המפגש שלנו עם‬ ‫שמתקיים בהן הבט לימודי‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין הלומדים הרבים ובין העיר אינם‬ ‫מה שירצו‪ ,‬בכל אופן שבו ירצו‪ ,‬ומכל אדם שירצו‪.‬‬
‫מישהו אחר‪ ,‬וזאת באמצעות הדיאלוג בינינו‪ .‬בכל עת‬ ‫בעיר נוצר הדיאלוג שלנו עם מקומות ואנשים‪,‬‬ ‫נוצרים‪ ,‬ולרעיונות חדשים אין גישה לחלל הפיזי‬ ‫רצונו של כל אדם בלמידה הוא תוצאה של היותו‬
‫בחיינו אנו נמצאים במעגלי קרבה שונים אל אנשים‬ ‫וחוויית המפגש איתם מצטרפת להווייתנו‪ .‬העיר‬ ‫והרעיוני של בית הספר‪.‬‬ ‫אדם סקרן‪ ,‬חושב ומרגיש‪ ,‬המשתוקק לחוויות‬
‫שונים‪ ,‬ואנו מרחיבים קשרים אלו ומצמצמים אותם‪.‬‬ ‫היא המרחב שבו תשוקות הווה מתממשות בחוויות‪.‬‬ ‫התלמיד הוא אדם שרגשותיו‪ ,‬תכונותיו‬ ‫גילוי ורוצה להגשים את עצמו‪ .‬פעולת הלמידה‬
‫הודות לקשרים האלה אנו חווים רגעים משמעותיים‬ ‫הפעילות שלנו בעיר‪ ,‬כלומר במרחב הטבעי של‬ ‫ורצונותיו אינם מקבלים מענה במבנה פורמלי קשיח‬ ‫היא ברובה דיאלוגית ולכן היא דואלית – פעולת‬
‫שבהם אנו יכולים לראות את עצמנו ואת המציאות‬ ‫החיים‪ ,‬כוללת את כל הבטי הלימוד שמזמנים‬ ‫זה‪ .‬בתי הספר הם קודם כול מרכזי כוח‪ ,‬מערכת‬ ‫הלימוד משמעה קבלת ידע יחד עם שיתוף אחרים‬
‫המוכרת לנו באופן אחר‪ ,‬והדבר מאפשר לנו‬ ‫החיים‪ .‬פעילויות הלימוד הנערכות בעיר‪ ,‬במקום‬ ‫הייררכית של הכפפת התלמידים והפיכתם לאזרחים‬ ‫בידע מתוך רצון ללמד ולשתף‪ ,‬רצון לתת‪ .‬לתושבי‬
‫השתנות והתפתחות לאורך חיינו‪ .‬המפגש והדיאלוג‬ ‫שבו המחשבה והמעשה כרוכים יחד‪ ,‬הופכות את‬ ‫למופת כמטרתו העיקרית של השלטון העומד בראש‬ ‫העיר יש עולם תוכן היכול להימסר בדיאלוג מיידי‬
‫הם מהות השיעור‪.‬‬ ‫החוויה להבנה‪ .‬חיי העיר הדינמיים מאפשרים‬ ‫מערכת החינוך‪ .‬ככאלה עומדים הם על משמוע‪,‬‬ ‫וחי‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם התלמידים והמורים‪ ,‬והעיר היא‬
‫העיר היא מרחב שבו קיים הפוטנציאל ליצירת‬ ‫לנו – ואף מחייבים אותנו – להתבונן בנעשה בחיינו‬ ‫על משטור‪ ,‬וכן על הכפפת הנפש והגוף למערכת‬ ‫המרחב שבו הם פועלים‪.‬‬
‫קשרים חדשים ולימוד באמצעותם‪ ,‬דרך המפגש‬ ‫בהווה‪ ,‬בפועלם של בני האדם‪ ,‬באינטראקציות‬ ‫באמצעות הדגם של מבנה בית הספר והישיבה‬
‫הבלתי אמצעי והמפגש האקראי‪ .‬חשיבותה של הדרך‬ ‫שביניהם‪ ,‬להתבונן בשינויים החלים בעיר ובחיינו‬ ‫בכיתות‪ ,‬דגם המאפשר פיקוח על הילדים או‬
‫הבלתי אמצעית ו‪/‬או האקראית שבה אנו פוגשים‬ ‫שלנו ולבחון את רצונותינו ועמדותינו לנוכח‬ ‫התלמידים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן מרחב שאינו שוויוני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קונפורמיזם‬
‫אנשים ולומדים דברים נעוצה בגילוי ובאופן שבו‬ ‫המציאות המשתנה‪ .‬העיר היא מרחב הלמידה על‬ ‫יחסים אלו בין התלמידים למורים ולמוסד אינם‬ ‫החינוך והלימוד כיום אינם דבר טבעי בחיינו‪.‬‬
‫אנו חווים אותם‪ .‬אין כאן מפגש במסגרת פורמלית‬ ‫הטבע האנושי‪ ,‬למידה המערבת חוויות אקטיביות‬ ‫פועל יוצא של שיטות לימוד – שהרי אנו רואים‬ ‫הלימוד – שבמהותו הינו דרך ותהליך גילוי שמלווה‬
‫על יחסי הכוח שבה‪ ,‬שאותה יצרו מתווכים‪ ,‬אלא‬ ‫שמקורן בכל חושי האדם‪.‬‬ ‫כי היחסים האלה קיימים ברובם המוחלט של בתי‬ ‫את חיינו – הוא כעת אמצעי להשגת מטרה‪.‬‬
‫זהו מפגש היכול להתקיים ללא סמכות וללא מטרה‬ ‫מרחב העיר שהיא בית ספר אינו מבנה‬ ‫הספר המוכרים לנו – אלא הם תוצאתה המהותית‬ ‫מהותו של הלימוד נשכחה‪ ,‬ואיתה – התשוקה‬
‫מוכתבת‪ .‬הגבול בין ״מפגש״ ובין ״מפגש לימודי״‬ ‫הייררכי‪ ,‬אלא מבנה של רשת שבה שותפים‬ ‫של ה״צורה״‪ ,‬דהיינו‪ ,‬של מודל בית הספר‪ .‬שיטות‬ ‫לגילוי שמובילה הסקרנות שעימה באנו לעולם‪ .‬על‬
‫אינו מוגדר מטבעו‪ .‬הלימוד הוא אפשרות‪ ,‬והעמימות‬ ‫באופן שווה כל תושבי העיר הלומדים והמלמדים‬ ‫לימוד‪ ,‬דרכי לימוד ו״חינוך נכון״ הם כולם תבניות‬ ‫החינוך והלימוד אחראית מערכת‪ ,‬שהסירה מעלינו‬
‫הכרוכה בהיעדר ההגדרה או בהימנעות מקביעת כל‬ ‫בכל הגילים‪ ,‬וכן כלל מקומות הלימוד הפיזיים‪,‬‬ ‫אידיאליות המוגדרות לפי מטרות אוטופיות‪ ,‬שחוסר‬ ‫את האחריות ללימוד‪ ,‬רתמה את החינוך לשיטה‬
‫מפגש כ״לימוד״ היא שורש עניינו של מפגש‪/‬לימוד‬ ‫ומאפשרים שינויים וצמיחה‪ .‬הוא גם יכול להביא‬
‫זה‪ ,‬המתקיים מרצון משותף‪.‬‬ ‫להתארגנויות ספונטניות שונות של לימודים במרחב‪,‬‬
‫לדוגמה התארגנויות של אנשים להגשמת רעיון או‬
‫מטרה‪ .‬הרשת אינה אלא ביטוי מוחשי ונגיש של‬
‫ה‪ .‬שיעור‬ ‫הידע הנמצא בעיר ושל תושביה‪ ,‬ובה אנו טווים את‬ ‫שנות הילדות והנעורים מבוזבזות בישיבה ממושמעת‬
‫קשרים בין־אישיים דרך מפגשים הם מרכיב עירוני‪.‬‬ ‫מרחב הלמידה שלנו‪.‬‬ ‫על כיסא בחדר הכיתה בבניין חסר אופי‪ .‬לימוד תיאורטי‬
‫בעיר‪ ,‬הדברים מוצעים לנו ואינם נכפים עלינו‪ ,‬וכך‬ ‫של העיר או של העולם מבעד לחלונות בית הספר הופך‬
‫את החיים‪ ,‬כלומר את העיר‪ ,‬ל"דבר" שאותו לומדים‬
‫במערכת החינוך בלא לחוות אותו בחיי היומיום‬ ‫‪26‬‬
‫‪29‬‬ ‫עיר הלימוד והחינוך מחברת את האדם המתבונן‬
‫והסקרן ללימוד דרך סביבתו הטבעית‪ ,‬ומאפשרת לו‬
‫להיות בדיאלוג מתמיד עם מרחב חייו‪ .‬כך הוא יכול‬
‫לספק את תשוקת הגילוי שלו‪ ,‬לממש את יכולותיו‬
‫ולהגשים את שאיפותיו‬

‫של לימוד‪ ,‬לתפיסתם כחולקים מטרה משותפת של‬ ‫הלימוד מתחיל בנו וצומח מתוכנו‪ .‬התשובה לשאלה‬
‫התפתחות אישית ובאמצעותה התפתחות חברתית‪.‬‬ ‫האם נקבל את הנלמד או נדחה אותו תלויה בזמן‬
‫עיר הלימוד והחינוך מחברת את האדם‬ ‫שבו הוא מוצע לנו ובמידת התאמתו לנו‪ .‬פוליטיקה‬
‫המתבונן והסקרן ללימוד דרך סביבתו הטבעית‪,‬‬ ‫מנגנונית והייררכיה אינן מחברות בין האנשים‬
‫ומאפשרת לו להיות בדיאלוג מתמיד עם מרחב חייו‪.‬‬ ‫הלומדים‪ ,‬אלא הם עצמם עושים זאת‪ ,‬והאדם טווה‬
‫כך הוא יכול לספק את תשוקת הגילוי שלו‪ ,‬לממש‬ ‫את מערכת הלימודים שלו באותו האופן שבו הוא‬
‫את יכולותיו ולהגשים את שאיפותיו‪ .‬תושבי העיר –‬ ‫טווה את מערכת הקשרים האישית־חברית שלו‪.‬‬
‫המורים והתלמידים – חולקים את הידע שלהם ואת‬ ‫העברת האחריות לעניין קביעתה של מסגרת‬
‫כישוריהם‪ ,‬מפתחים ומתפתחים‪ ,‬ואף בונים חברות‬ ‫השיעור למעורבים בו‪ ,‬משמעותה היא ״שבירת‬
‫חדשות וקהילות לימוד‪ .‬את בתי הספר הבודדים‬ ‫החומות״ שבין ה״אני״ ובין הידע שברשותו‪ ,‬הבנתו‬
‫המאכלסים עשרות אלפי צעירים מחליפים אינספור‬ ‫כי מישהו אחר מעוניין בידע הזה‪ ,‬וחשוב מכול –‬
‫מקומות לימוד שאפשר ללמוד בהם וללמוד מהם‬ ‫הבנת ה״אני״ כי ביכולתו להעביר את הידע שלו‬
‫בכל מקום ובכל עת‪ .‬באופן זה יהיו הלימוד והחינוך‬ ‫הלאה והיותו מורה‪ .‬מרחב הלימוד בעיר לפי מודל‬
‫נוכחים בחיינו ובחיי היומיום של העיר‪ ,‬וכל יום של‬ ‫זה נבנה מהפרט אל הכלל‪ ,‬מהשיעור הבודד אל‬
‫חיים יהיה יום של לימודים המתקיים במפגשים‬ ‫המערכת‪ ,‬וכל אחד הוא חלק מאוסף של אנשים‬
‫מתוכננים או אקראיים במקומות הלימוד‪.‬‬ ‫הנמצאים בדיאלוג בשיעורים בודדים המתחברים‬
‫דרך היקשרות החינוך לחיים נוכל לחוות‬ ‫ביניהם במערכת של קשרים‪.‬‬
‫שוב את הריגוש העמוק הטמון במפגש עם אחרים‬ ‫באופן זה השיעור הוא תמיד יחידה חופשית‬
‫ובלמידה מתוך תשוקה לגלות‪ ,‬וכן את הסיפוק הטבעי‬ ‫שצריכה להשתנות ויכולה לעשות כן‪ .‬הלימוד‬
‫מלימוד אחרים‪ .‬קיומו של הלימוד כמערכת טבעית‬ ‫והחינוך ייכנסו לשגרת חיינו היומיומית ויתקיימו‬
‫המשתנה יחד עם חיינו מחזירה את החינוך והלימוד‬ ‫במהלכה‪ :‬לעתים נהיה מורים – ולעתים תלמידים‪.‬‬
‫לחיי היומיום בהתאם לאופן הטבעי שבו אנו חיים‬ ‫המרחב שבו מתקיים השיעור הוא מרכיב חשוב שלו‪,‬‬
‫את חיינו שלנו‪.‬‬ ‫ונודעת לו השפעה על אופי היחסים בין המשתתפים‬
‫בשיעור‪ ,‬על אופי הקשר ביניהם ואף על רצונם‬
‫לשהות יחד במקום‪ .‬עם היציאה מחדרי הכיתה‬
‫הסטנדרטיים והאנונימיים נפתחות לפנינו אפשרויות‬
‫רבות‪ ,‬כאשר המרחב שבו מלמד המורה אכן משקף‬
‫אותו‪ ,‬בהיותו המרחב האישי שלו‪ ,‬והדבר שבו עוסק‬
‫המורה הינו מהותי בחייו‪ .‬המורה הוא המעניק אז את‬
‫האופי לחלל ויוצר כך את אופיו המיוחד של המפגש‪.‬‬

‫ו‪ .‬עתיד‬
‫תיאור עתידה של העיר לפי חזון חיבורה לחינוך הוא‬
‫תיאור של מעבר מתפיסת העיר כמרחב קפיטליסטי –‬
‫המונע בכוחות שוק כלכליים ומתאפיין בצריכה‬
‫חסרת גבולות – לתפיסתה כמרחב של תוכן וערכים‪,‬‬
‫לימוד וחינוך‪ .‬תיאור עתידה של העיר לפי חזון זה‬
‫הוא מעבר מתפיסת תושבי העיר כצרכנים או ספקים‬

‫סשה טמרין‪ ,‬נשיקה‪2015 ,‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪31‬‬

‫עפרי כנעני‬

‫בהשפעת‬
‫הכישוף‬

‫כשסר ארתור קונן דויל פגש את הארי הודיני בשנת ‪ ,1920‬ביקש הקוסם מהסופר הידוע‬
‫להפגיש אותו עם מדיום כדי שיוכל להתנסות בעצמו בסיאנס‪ .‬דויל‪ ,‬מחבר סדרת ספרי‬
‫שרלוק הולמס ומעריץ נלהב של המגמות הרוחניות בלונדון הוויקטוריאנית‪ ,‬הכיר להודיני‬
‫את המדיום אווה סי (‪ .)Eva C‬זו היתה הפעם הראשונה מני רבות שבהן נכח אמן הבריחה‬
‫בסיאנס‪ .‬מטרתו היתה להוכיח את מופרכות המעמד‪ ,‬ואת חוויותיו וספקותיו היטיב הודיני‬
‫לתאר לדויל במכתביו‪ .‬באחד מהם סיפר על סיאנס שבו נכח ובו ג׳ין לקי‪ ,‬אשתו השנייה‬
‫של דויל‪ ,‬תקשרה עם רוחה של אמו של הודיני דרך כתיבה אוטומטית באנגלית – שפה‬
‫שאמו‪ ,‬אשת רב ומהגרת מהונגריה‪ ,‬מעולם לא דיברה‪ .‬דויל‪ ,‬שהיה משוכנע כי להודיני‬
‫כוחות על־טבעיים‪ ,‬טען מנגד כי העובדה שהודיני יכול להצביע על הונאה אינה הוכחה‬
‫משכנעת דיה שרוחות אינן קיימות‪.‬‬
‫באביב של שנת ‪ 1922‬יצאו בני משפחת דויל לסיור נרחב בארצות הברית‪ .‬דויל‬
‫הקדיש באותם ימים את זמנו למסעות חובקי עולם שבהם נהג להרצות באדיקות בפני‬
‫קהל מעריציו על זרמים בספיריטואליזם‪ ,‬על צילומי רוחות‪ ,‬סיאנס‪ ,‬מפגש עם המתים‬
‫ועוד‪ .‬את המסע האמריקאי סיכם בספרו ההרפתקה האמריקאית שלנו (‪ .)1923‬בסגנונו‬
‫הדרמטי הוא הפליא לספר על האקטופלזם‪ ,‬אותו נוזל רירי ובהיר הדומה במרקמו למוקוס‬
‫או זרע‪ ,‬שאותו הפיקו רבות מן המדיומים בשעת התקשור‪ .‬האקטופלזם‪ ,‬המתועד בצילומים‬
‫רבים‪ ,‬שימש כאחת ההוכחות החותכות שבהן השתמשו הספיריטואליסטים לאמת את‬
‫ממשותה של התופעה המפגישה תובנה‪ ,‬רוח וגוף‪ ,‬או בין עולם הרוחות לעולמנו‪ .‬עוד סיפר‬
‫את סיפורן המופלא של הפיות מקוטינגלי‪ ,‬שתי בנות דוד מיורקשייר שפירסמו שלושה‬
‫צילומים שבהם הן נראות בגינתן ומעליהן חגות ארבע פיות‪ .‬הצילומים המסתורייים‪,‬‬
‫ששימשו לדעת דויל עדות ניצחת לחיי הרוח עלי אדמות‪ ,‬אף היוו השראה לספרו בואן‬
‫של הפיות שאך התפרסם‪.‬‬
‫באפריל ובראשית מאי של אותה השנה נתן הסופר הבריטי שש הרצאות בניו‬
‫יורק‪ ,‬בקרנגי־הול במנהטן ובאקדמיה למוזיקה בברוקלין‪ .‬לקראת סיום ביקורו של דויל‬
‫באמריקה‪ ,‬בשלושה ביוני ‪ ,1922‬הוא שב לניו יורק לאחר שהוזמן על ידי הודיני‪ ,‬ידידו‪,‬‬
‫לשאת נאום בגאלה השנתית של ארגון הקוסמים האמריקאי‪ ,‬שהתקיימה באותה השנה‬
‫במלון מקאלפין שברחוב ‪ 34‬והשדרה השישית‪ .‬באותו הערב הופיע קונן דויל בפני אלפי‬
‫שומעים‪ :‬מלבד קוסמים מכל רחבי המדינה‪ ,‬הוזמנו לגאלה גם מנהל הספרייה העירונית‪,‬‬
‫המוציא לאור של הניו יורק טיימס ואושיות תרבות נוספות‪.‬‬
‫לכבוד ביקורו של הספיריטואליסט הנודע טרחו גדולי הקוסמים על מופעים דמויי‬
‫סיאנס הלועגים לרצינות שמייחסים הספיריטואליסטים ללא נודע או הבלתי מוסבר‪.‬‬
‫להפתעתם‪ ,‬דויל נראה כמתמוגג מכל אלה‪ .‬כשעלה לבמה‪ ,‬במקום לשאת דברים‪ ,‬הוא‬
‫פתח בהקרנת סרט קצר שהמם את הקהל‪ .‬על המסך נראו מפלצות מעולמות עתיקים‪ ,‬או‬

‫« עפרי כנעני‪2016 ,Forever Elsewhere ,‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪33‬‬

‫שמא עולמות עתידיים‪ ,‬שנראו כה אמיתיים עד שאף אורח באולם מוכה התדהמה לא‬
‫יכול להשבע שאינם יצורי ממש‪ .‬ידו של דויל הכריזמטי‪ ,‬מושא הביקורת האולטימטיבי‬
‫של איגוד זריזי הידיים‪ ,‬נחה באותו הערב על העליונה‪ .‬בלוויית התמונות הנעות מסרטו‬
‫העתיד להתפרסם‪ ,‬הוא לימד אולם גדוש קוסמים דבר או שניים על אשליה ואמונה‪.‬‬
‫המאבק על הבלתי מוסבר‪ ,‬בין מופע ראווה לריטואל‪ ,‬התחיל לעניין אותי כשהתחלתי‬
‫לאסוף חומרים לספר ‪ .YES, YES, YES – A self guided tour for ecstasy‬הספר (בעבודה)‬
‫המבוסס על מחקר ארכיוני‪ ,‬ערוך כמדריך לתייר ומציע מסלולים בניו יורק הקשורים‬
‫בחוויה אקסטטית – האידאה או הפרקטיקה של להיות מחוץ לעצמך‪ .‬הודיני ודויל‬
‫מייצגים ניסיונות לבריחה מגבולותינו הגופניים והתפיסתיים‪ .‬מופע הקסמים והריטואל‬
‫הרוחני מייצגים שתי מסורות מתחרות המגיעות בשנות העשרים לפופולאריות עצומה‪.‬‬
‫הקהל‪ ,‬נרגש או נחרד‪ ,‬מבקש להסביר את הבלתי מוסבר או לאחוז בדבר שאינו מוחשי‪.‬‬
‫זוהי קריאה‪ ,‬לעתים מבודחת ולעתים נואשת‪ ,‬לשלוט בבלתי ידוע‪ .‬שתי הטכניקות מציעות‬
‫מפגש עם האקסטטי – להיות מחוץ לעצמי – להתעלות‪.‬‬
‫בעבודת הפרפורמנס ‪ Forever Elsewhere‬השתמשתי בחבילת קלפי טארוט דו־‬
‫צדדים‪ .‬בצד האחד – דימויים וסמלים ידועים מן המאה החמש־עשרה – השוטה‪,‬‬
‫התלוי‪ ,‬השמש‪ ,‬הירח וגלגל המזלות‪ .‬מהצד השני הופיעו מסרים שאנו מקבלים אונליין‬
‫מדי יום ביומו‪ :‬עדכן את הפרופיל‪ ,‬שני אנשים אהבו אותך‪ .‬כשהמסרים למשתמש נקראים‬
‫בסיטואציה כה אישית וחושפנית הם קוראים לפרשנויות נוספות‪ ,‬נקודת המפגש בין‬
‫הנסתר לאבסורד‪ ,‬בין האשליה והאמונה‪.‬‬
‫באביב השנה ביקרתי כמה פעמים באקדמיה למוזיקה בברוקלין ובקרנגי־הול‪,‬‬
‫המקומות שבהם ערך ארתור קונן דויל את הרצאותיו לפני כמעט מאה שנה‪ .‬הזמנתי‬
‫את ‪ .J.R‬ואת ‪ .N.K‬להצטרף אלי לשש פתיחות בקלפים שעיצבתי‪ ,‬קריאה אחת לכל‬
‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫הרצאה של דויל‪.‬‬

‫האב סמואל דונלד‬ ‫בשלושה ביוני ‪ ,2016‬תשעים וארבע שנים אחרי המפגש האחרון בין הודיני לדויל‪,‬‬
‫יצאתי לחפש מה נותר ממלון מקאלפין ההיסטורי‪ .‬את פני‪ ,‬בבניין הדירות היוקרתי‪ ,‬קידם‬
‫כריס השוער‪ .‬הוא הפנה אותי לשידת זכוכית ובה מזכרות מהמלון האגדי – תמונות‬
‫עיר – העיר מזמנת הרבה אתגרים‪ :‬לא קל‪ ,‬אבל צריך לשאוף בחיים לשרוד ולפרוח‬ ‫בשחור־לבן‪ ,‬מזלגות כסף ומאפרות פורצלן‪ .‬שוב הגעתי חמושה בחפיסת הקלפים שלי‬
‫והעיר עדיפה‪ .‬העיר מפגישה בין אנשים‪ .‬כשפוגשים אותם רוכשים ידע על כל כך הרבה‬ ‫ובקשתי לערוך לכריס קריאה בקלפים הדו־צדדיים‪ .‬כריס סירב‪ :‬הוא סיפר שסבתו ממוצא‬
‫דברים‪ .‬העיר היא מקום שבו אנשים חיים באיכות חיים גבוהה יותר מאשר בכפר‪ .‬בכפרים‬ ‫תורכי‪-‬צועני היתה מגדת עתידות וקוראת בקלפים‪ .‬אמר שראה דברים מפחידים בחייו‪.‬‬
‫בניגריה יש כל כך הרבה דברים שאנשים לא נהנים מהם‪ :‬אין להם תשתיות טובות כמו‬ ‫אמר שאנשים התרוממו באוויר לידו בלי שאפילו התכוון‪ .‬שהוא רואה גורלות‪ .‬סיפר כי‬
‫אזור תעשייה‪ ,‬בתי ספר טובים ועוד‪ ,‬ולכן רבים מעדיפים את העיר‪ .‬העיר היא תחת ניהול‬ ‫עזב את החברה שלו כי היא היתה מרחפת עשרים סנטימטר באוויר רק בגלל המחשבות‬
‫ממשלתי וזה משפיע על החיים בה‪ .‬אני מגיע מכפר ולא רציתי להישאר שם או להשאיר‬ ‫שלו‪ .‬סיפר שהוא מפחד‪ ,‬יודע יותר מדי… לא תודה‪ ,‬הוא לא עושה קריאות אמנותיות‪.‬‬
‫שם את ילדיי‪.‬‬ ‫לא מאמין בזה‪.‬‬
‫אמנות – דרך לעשות דברים‪ ,‬סוג של יצירתיות‪ .‬דרך שבה מישהו מתבונן במשהו‪ ,‬ברעיון‪.‬‬

‫האב סמואל דונלד מעביר במסגרת ״מטרופוליס‪ :‬נוה שאנן״‪ ,‬דרשה על כוחה של האחדות‬
‫והקבוצה‪ :‬האופן שבו אחדות מובילה להצלחתה של כל קהילה מהמשפחה הגרעינית ועד‬
‫לאומה כולה‪ .‬הכנסייה של האב דונלד נמצאת במרתף של בניין מגורים ברחוב וולפסון‪.‬‬
‫במסגרת ארועי ״אוהבים אמנות‪.‬עושים אמנות״‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫‪ 17 -15‬בספטמבר‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים איור‪ 24 -15 | 2016 .‬בספטמבר‬
‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬ ‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬

‫מתחם אלנבי‪-‬לבונטין‬ ‫פנינסולה ‪ /‬תערוכה קבוצתית‬ ‫‪01‬‬
‫‪ 17 -15‬בספטמבר ‪ /‬חמישי‪ / 23:00 -19:00 ,‬שישי‪-‬שבת‪17:00 -10:00 ,‬‬ ‫‪ 17 -15‬בספטמבר ‪ /‬חמישי‪ / 23:00 -19:00 ,‬שישי‪-‬שבת‪17:00 -10:00 ,‬‬
‫שרון פדידה‬

‫אלונה רודה‬
‫עירית בראל‬
‫עבודות חדשות במרחב הציבורי‪:‬‬ ‫‪03‬‬

‫—‬ ‫שרון פדידה‬ ‫אוצרת‪ :‬רוני חג׳ג׳‬
‫—‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫—‬ ‫נח נחמ נחמן מאומן‪ ,‬יש קווים על הקיר‪ ,‬נער‪ ,‬מיכל צבע ביד‪.‬‬ ‫אברהם הוסטל‬ ‫‪02‬‬ ‫התערוכה פנינסולה נערכת בסוף שבוע‪ 17-15 ,‬בספטמבר בחניון הדו–מפלסי‬
‫ברחוב יהודה הלוי‪ .‬המבנה‪ ,‬שהוקם על חורבותיה של תחנת הרכבת הישנה‬
‫—‬
‫משוכנע שתעצרו‪ ,‬מי היה כאן? עכשיו! נערים ונערות משתטחים על הקיר‪,‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫חתימות צפופות של "אני כאן" מסוגנן‪ .‬גלובליזציה של שפה שעוברת ממקום‬ ‫שפעלה בעיר בשנים ‪ ,1970-1930‬משמש כיום כאחד החניונים הגדולים‬
‫למקום על המפה‪ ,‬עוד סימן ועוד סימון ורעש בעיניים מפריע לפקח‪.‬‬ ‫באזור עם כ–‪ 600‬מקומות חניה‪ .‬החניון נמצא במפגש הרחובות יהודה הלוי‪,‬‬
‫אני מוזמן‪( ,‬נכשלתי? הצלחתי?) כבר לא בלילה כגנב‪ ,‬גם אני כאן עם מיכל‬ ‫שערות סבתא‬ ‫דרך מנחם בגין ורחוב הרכבת ומוקף בבתי מגורים ובבתי עסק שונים‪ ,‬כמו‬
‫ספריי ביד‪.‬‬ ‫האסוציאציה המידית ל"שערות סבתא" היא צמר גפן מתוק‪ ,‬אותו ממתק‬ ‫גם בגורדי השחקים של הסיטי של תל–אביב בואך שדרות רוטשילד‪.‬‬
‫לבן או ורוד דמוי צמר גפן העשוי סוכר‪ .‬לממתק‪ ,‬שאופן ייצורו לא השתנה‬
‫רח׳ הרכבת ‪ | 6‬רח׳ יהודה הלוי ‪51‬‬ ‫מהותית מאז הוצג לראשונה בשנת ‪ ,1893‬חיי מדף קצרים‪ .‬הוא מתאים‬ ‫שם התערוכה‪ ,‬״פנינסולה״‪ ,‬מתייחס למיקומו של המבנה במרחב העירוני ‪-‬‬
‫באופיו לאירועים ומיוצר ונמכר במקום‪ .‬נהוג לחלק צמר גפן מתוק לילדים‬ ‫חצי–אי‪ ,‬נוגע‪-‬לא–נוגע בעיר שמקיפה אותו‪ .‬התערוכה מציגה כ–‪ 25‬אמנים‬
‫במסיבות יום הולדת או באירועים‪ ,‬כמו חגיגות יום העצמאות‪ ,‬פורים‪,‬‬ ‫שהוזמנו להגיב לאתר בעל האופי המיוחד ולמרחב שמשתרע סביב "זירה"‬
‫פסטיבלים‪ ,‬ירידים ופארקי שעשועים‪ .‬כמות הסוכר הדרושה ליצירת יחידה‬ ‫זו ‪ -‬זירה הנמצאת בעיצומם של תהליכי שינוי ובנייה מסיביים בעקבות‬
‫אחת של צמר גפן מתוק היא כרבע עד שליש כוס סוכר‪ .‬לא מפתיע אם כן‬ ‫בניית תשתית הרכבת הקלה‪ ,‬שהתוואי שלה עובר למרגלות החניון‪.‬‬
‫לבונטין ‪7‬‬ ‫‪04‬‬
‫שהתדמית של הממתק גרועה והוא נחשב לממתק זול וחסר ערך תזונתי‪.‬‬ ‫התערוכה מוצבת במפלס העליון של החניון‪ ,‬תחת כיפת השמים‪ ,‬כאשר‬
‫עם זאת‪ ,‬המראה שלו כשל ענן צמרירי שובה לב‪ .‬מדהים שהממתק‬ ‫לרשות האמנים עמד יום אחד בלבד להצבת העבודות‪ ,‬שכולן נוצרו‬
‫קיים יותר ממאה שנה וטרם עבר מן העולם והוא שורד אפילו את גל‬ ‫במיוחד לתערוכה זו ולאתר שבו היא מתקיימת‪.‬‬
‫הבריאות הנוכחי‪ .‬האמנים המשתתפים בתערוכה מציגים את האסוציאציות‬
‫בימי אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪ .‬יוקרנו עבודות וידאו ארט נדירות בבר‬ ‫והפרשנויות הפרטיות שלהם ל"שערות סבתא"‪.‬‬ ‫בערב הפתיחה (יום חמישי) תנגן די ג'יי אנה הלטה‪ .‬בסוף השבוע‬
‫העליון של לבונטין ‪ 7‬בליווי די ג'יי‪.‬‬ ‫(שישי‪-‬שבת) התערוכה תהיה פתוחה בשעות היום בלבד‪ ,‬כאשר‬
‫גרעין המשתתפים הוא קבוצת האמנים ״הוועדה" ‪ -‬ביניהם עירית בראל‬ ‫האמנים ימשיכו להתערב במרחב ובעבודות המוצגות בו באמצעות‬
‫חמישי‪15.9 ,‬‬ ‫בסן‪ ,‬דפנה טלמון‪ ,‬שגיא לוי‪ ,‬קארן בן סימון‪ ,‬מיה לנדמן‪ ,‬נילי בן סימון‪,‬‬ ‫מיצג‪ ,‬עבודות סאונד ועוד‪ .‬המבקרים בתערוכה יהיו חלק מאירוע מתמשך‬
‫ליחשושים בחלל‬ ‫נימה קטלב‪ ,‬רותי אלדגם‪ ,‬אלון שניר ועוד‪.‬‬ ‫המשלב אמנות‪ ,‬מיצג ומוזיקה‪ ,‬ונשען על תפיסה הוליסטית של המרחב‪,‬‬
‫מיצג רדיו בגלים קצרים‪ .‬שמונה אמני סאונד מפוזרים בחלל‪ ,‬כל אחד מהם‬ ‫שמבקשת ליצור חיבור בין עולם האמנות לקהילה התל–אביבית‪ ,‬לחיי‬
‫מתפקד כתחנת רדיו עצמאית‪ .‬הקהל שמסתובב בחלל החרישי שומע את‬ ‫קבוצת האמנים "הוועדה" היא קבוצת אמנים פלסטיים שפועלת במדיומים‬ ‫הלילה ולדופק של העיר‪.‬‬
‫המוזיקה באמצעות רדיו ואוזניות‪.‬‬ ‫שונים‪ :‬צילום‪ ,‬פיסול‪ ,‬ציור‪ ,‬מדיה חדשה‪ ,‬אופנה ורישום‪ .‬התערוכות הקודמות‬
‫שישי‪16.9 ,‬‬ ‫של קבוצת "הוועדה" התקיימו בגלריה "מרחב לאמנות" ביפו‪ ,‬מיצב ב"אמנות‬ ‫בין האמנים המציגים‪ :‬רותי סלע‪ ,‬נעמה ערד‪ ,‬טמיר ליכטנברג‪,‬‬
‫ליחשושים בחלל‬ ‫בועז ארד‪ ,‬עידו בר‪-‬אל‪ ,‬אלונה רודה‪ ,‬שי לי עוזיאל‪ ,‬ערן נוה‪,‬‬

‫‪+‬‬
‫הסודית" בבית מאני של בנק לאומי בתל–אביב ובגלריה "גבירול" בתל–אביב‪.‬‬
‫‪18:00-16:00‬‬ ‫ליאור שחר‪ ,‬הילה טוני נבוק‪ ,‬יעל אפרתי‪ ,‬שחר יהלום‪ ,‬יסמין חסידים‪,‬‬
‫שבת‪17.9 ,‬‬ ‫אלאמר ברונשטיין‪ ,‬נעמה רוט‪ ,‬דוריס ארקין‪ ,‬עוז מלול‪ ,‬רותי דה‪-‬פריס‪,‬‬
‫וידאו ארט סאונד חי‬ ‫אלישבע לוי‪ ,‬ליטל לב כהן‪ ,‬יערה צח‪ ,‬שוני ריבנאי‪ ,‬מאיה לנדסמן‪,‬‬
‫דוריס ארקין‬

‫מיטב אמני הווידאו לייב ‪ -‬אמני וידאו שעורכים את הווידאו בזמן אמת‪,‬‬ ‫‪ 2‬תערוכות במסגרת שבוע האיור ראו פרטים בעמ׳ ‪5‬‬ ‫רוני חג׳ג׳‪ ,‬אנה הלטה‪ ,‬יעל אפרתי‪ ,‬עדן בנט‪ ,‬אנג׳לה קליין‬
‫בדיאלוג עם מוזיקאים שמלווים את הדימוי החזותי באלתור ויוצרים יחד‬
‫מיצג משולב‪.‬‬ ‫רח׳ לבונטין ‪21‬‬ ‫חניון בית הדר‬
‫ראו מפה מספר ‪ 1‬בעמ׳ ‪7‬‬ ‫ראו מפה מספר ‪ 1‬בעמ׳ ‪7‬‬

‫שישי פנזין‬ ‫‪23‬‬ ‫איור ספרי ילדים‪ ,‬שנה ג׳‪ ,‬סמסטר ב׳‬ ‫‪13‬‬
‫פרטים מלאים באתר שבוע האיור‪:‬‬
‫יריד פנזינים ויצירה מקורית עצמאית‪ :‬עמדת הדפסה בלייב‪ ,‬אוכל‪ ,‬שתייה‪,‬‬ ‫אוצרות‪ :‬בתיה קולטון‪ ,‬רחל דהאן‬ ‫שבוע האיור ‪ 24 -15 /‬בספטמבר‬
‫מוזיקה ועוד הפתעות משמחות בחצר האחורית של הסטודיו‪.‬‬ ‫המחלקה לתקשורת חזותית‪ ,‬שנקר‬ ‫‪illustrationweek.co.il‬‬
‫סטודיו בעלי המלאכה | רח' י‪.‬ל פרץ ‪15‬‬ ‫עבודות סטודנטים מקורס איור ספרי ילדים‪ ,‬שנה ג׳‬
‫בהנחיית בתיה קולטון וקובי פרנקו‪.‬‬
‫אות‪ .‬איור‪ .‬אוביקט‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בית ליבלינג | רח' אידלסון ‪29‬‬

‫אוצר‪ :‬אברהם קורנפלד‬
‫תערוכת איורים עבריים ומתנות טיפוגרפיות לחגים‪.‬‬
‫שם תואר‬ ‫‪14‬‬

‫סטודיו אאא | רח' השפלה ‪4‬‬ ‫אוצרים‪ :‬יובל סער וחגית פלג רותם‪ .‬נינו ביניאשוילי‪ ,‬קרן כץ‪ ,‬נטעלי רון רז‬
‫ונועה שניר מציגות את הדרך מהתואר הראשון בבצלאל עד התואר השני‬
‫מרבד קרפדות‪ ,‬יומן חלומות‬ ‫‪25‬‬ ‫בחו״ל‪ .‬ניהול אירועי התרבות במרכז‪ :‬ארטלינק‪.‬‬
‫מרכז אדמונד דה רוטשילד | מייסודה של קרן רוטשילד קיסריה‬
‫אוצרת‪ :‬אור ארנסט‬ ‫שדרות רוטשילד ‪104‬‬
‫איורים מספר הילדים ״מרבד קרפדות‪ ,‬יומן חלומות״‪ ,‬שכתבה אור ארנסט‪,‬‬
‫אייר אורי טור ועיצבה נעם חן‪.‬‬
‫המגדלור ‪ -‬חנות לספרים ותרבות | רח' לבונטין ‪1‬‬
‫חיות פרא‬ ‫‪15‬‬

‫אוצרת‪ :‬קרן שביט‬
‫נעמה סגל מציירת חיות פרא על דיקטים‪ ,‬כוורות ופסולת בניין בחומרי‬
‫גלם תעשייתיים‪.‬‬
‫מגדיר שמגדיר‬ ‫‪26‬‬ ‫נעמה סגל מתארחת באסם של קרן שביט | רח' שיינקין ‪35‬‬
‫אוצרת‪ :‬יאנה בוקלר‬
‫פורמט ה״מגדיר״ מקבל פרשנות אישית לנושאים שלא תמיד ניתנים‬ ‫ספרי הילדים המאוירים של בוגרי ‪2016‬‬ ‫‪16‬‬
‫להגדרה‪ ,‬כמו מוות‪ ,‬אלוהים וילדות בפורמט של יומנים וספרי סקיצות‪.‬‬ ‫אוצר‪ :‬יובל סער‬ ‫‪WIX‬‬ ‫איור‪ :‬אריאל וולק ‪ -‬סטודיו‬
‫מבחר של ספרי הילדים הטובים ביותר‪ ,‬שאיירו בוגרי המחלקות‬
‫בית‬ ‫‪27‬‬ ‫לתקשורת חזותית לשנת ‪.2016‬‬ ‫סיפור בבד‬ ‫‪07‬‬ ‫צחור המטפחת‬ ‫‪01‬‬
‫אוצרת‪ :‬יאנה בוקלר‬ ‫סטודיו שרית שני חי | רח' נחמני ‪39‬‬ ‫אוצר‪ :‬אריה ברקוביץ‬ ‫אוצרים‪ :‬יובל סער‪ ,‬כנרת רוזנבלום‬
‫קבוצת מאיירים נפגשת בבית ארעי ודנה במונח ״בית״ ובקונוטציות‬ ‫אניה דרגצ׳ב בדיאלוג בין איור ואופנה דרך סיפור חייהם של מעצבי‬ ‫מנהרת הזמן של הישראליות‪ :‬עשרות מפות‪ ,‬מפיות ״בתאבון״ וממחטות‬
‫השונות שהוא מעורר‪.‬‬ ‫לה–קולטור ‪ -‬אסקפיזם‬ ‫‪17‬‬ ‫האופנה יואב מאיר ורן צוריאל‬ ‫מאוירות‪ ,‬לצד גירסאות חדשות של מאיירים למפיות האוכל של פעם‪.‬‬
‫אוצרים‪ :‬איתי בלאיש ודויד פרל‬ ‫בית האמנים | רח' אלחריזי ‪9‬‬ ‫מוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬תל–אביב‪ ,‬בשיתוף מכון שנקר לתיעוד וחקר‬
‫אברהם הוסטל | רח' לבונטין ‪21‬‬ ‫העיצוב בישראל | הכניסה בתשלום‬
‫—‬ ‫תערוכת איור ואמנות עכשוית בת–השגה בנושא אסקפיזם‪.‬‬ ‫—‬
‫מזא״ה ‪ ,9‬בית הצעירים של עיריית תל–אביב‪-‬יפו | רח' מזא״ה ‪9‬‬ ‫נמרים בתל–אביב‬ ‫‪08‬‬
‫‪5‬‬
‫אוצרים‪ :‬אבישי לוי וליזה לוריא‬
‫שירים ואיורים על גדות הירקון‬ ‫‪02‬‬ ‫‪4‬‬
‫—‬ ‫קוקוריקו ‪-‬‬ ‫‪28‬‬ ‫לא למאכל‬ ‫‪18‬‬ ‫תערוכת כרזות מאוירות בסימן ‪ 80‬שנה לראשיתו של גן החיות בתל–אביב‪.‬‬ ‫אוצרת‪ :‬נטלי בלהסן‬ ‫—‬
‫בעקבות ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון‬ ‫אוצרות‪ :‬דניאל ונטורה ושרה ג׳יין‬ ‫ספריית שער ציון ‪ -‬״בית אריאלה״ | שדרות שאול המלך ‪25‬‬ ‫תערוכת חוצות קבוצתית של שירי ילדים ואיורים במחווה לנחל הירקון‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫‪ 30‬יוצרים מתחום האיור והקרמיקה חברו ליצירה משותפת בנושא‬ ‫ולגני יהושע‪.‬‬
‫יניב טורם מציג איורים ודימויים עכשוויים בהשראת ספרו של ש״י עגנון‪,‬‬
‫״סיפור פשוט״‪.‬‬
‫היחסים עם אוכל‪.‬‬ ‫מוזיאון תל אביב‬ ‫‪09‬‬ ‫גני יהושע‪ ,‬על גדת הנחל הצפונית (שביל ישראל)‪ ,‬בין גשר ראש ציפור‬
‫סטודיו ‪ | 6b‬רח' אחד העם ‪39‬‬ ‫לצפארי‪ .‬גני יהושע‪ ,‬בין מחלף רוקח לשדרות רוקח ‪94‬‬
‫חנות הספרים סיפור פשוט | רח' שבזי ‪ ,36‬נווה צדק‬ ‫שבוע האיור במוזיאון תל אביב לאמנות ובסדנאות האמנות של המוזיאון‬
‫במרכז מאירהוף‪ :‬סדנות‪ ,‬סיורים‪ ,‬הרצאות ואירוע של ארגון ‪Creative‬‬
‫זה תלוי‬ ‫‪19‬‬ ‫אישה‪-‬בית‬ ‫‪03‬‬
‫בית ופזמון‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ ,Morning‬בהשתתפות מדריכי המוזיאון ומאיירים‪ ,‬בהרשמה מראש‬
‫ובתשלום‪ ,‬לצד סדנאות עבודה חופשית של ציור על קיר‪.‬‬ ‫אוצר‪ :‬פרופ׳ משה יצחקי‬
‫דייב יעקב וטל איתן בתערוכת איור וקרמיקה שעוסקת בכביסה‬
‫אם ובת ‪ -‬הדס גלבוע ומיכל גלבוע‪-‬דוד ‪ -‬מאיירות פרשנויות למושג‬ ‫כאינדיקציה לתרבות‪ ,‬לחיברות וכמתווך רגשי‪.‬‬ ‫מוזאון תל אביב לאמנות | שדרות שאול המלך ‪27‬‬ ‫נועה לוין חריף מפרקת את המושג ״אישה‪-‬בית״ ברישום‪ ,‬שירה‪,‬‬
‫בית‪ ,‬על ודרך קירות‪.‬‬ ‫גלריית ‪ ,PASS,PORT‬בית ירין שחף | רח' בית הלל ‪ ,10‬קומה ‪3‬‬ ‫סדנות האמנות של המוזיאון במרכז יוסף ורבקה מאירהוף לחינוך‬ ‫אוביקטים‪ ,‬וידאו וסאונד‪.‬‬
‫סטודיו ‪ | ATELIERmh‬רח' שלוש ‪18‬‬ ‫לאמנות | רח' דובנוב ‪8‬‬ ‫גלריה פריסקופ | רח' בן יהודה ‪176‬‬
‫שנזוז?‬ ‫‪20‬‬
‫הסגנון הבינלאומי‬
‫בראש של יזהר כהן‬ ‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬
‫אוצר‪ :‬גיא חיות‬
‫אוצרת‪ :‬מוניקה לביא‬ ‫מאיירים בוגרי ״מנשר״ ומרצים במכללה מנפישים את היצירה‬ ‫אוצר‪ :‬ינאי גבע‬ ‫ירח מודבק‬ ‫‪04‬‬
‫הפן המקומי בעבודתו הבין–לאומית של יזהר כהן‪ ,‬באיורים שאייר‬ ‫המאוירת שהופכת לחדשה‪ ,‬זזה ונושמת‪.‬‬ ‫לילך מדר ושגיא אשין יוצרים בהומור קולאז׳ים זעירים על בולים ועל‬ ‫אוצר‪ :‬דקל מימון‬
‫לעיתונות‪ ,‬לעיריית תל–אביב‪-‬יפו ועוד‪.‬‬ ‫מנשר לאמנות | רח' דוד חכמי ‪18‬‬ ‫שטרות כסף ומנערים קונבנציות ממסמכים מדיניים רשמיים‪.‬‬ ‫עמית טריינין מאייר את תל–אביב ואת ״ירח״‪ ,‬קליפ חדש של ברי סחרוף‪,‬‬
‫מוזאון נחום גוטמן לאמנות | רח' שמעון רוקח ‪ ,21‬נווה צדק‬ ‫גלריית מרכז הבאוהאוס | רח' דיזנגוף ‪99‬‬ ‫על גבי מאות מדבקות לבנות‪.‬‬
‫הכניסה בתשלום‬
‫רהיטים מאוירים‬ ‫‪21‬‬
‫‪#INYOURFACE16 BY OMRIKU‬‬ ‫‪11‬‬
‫בין הנגב ‪ 5‬לאינדינגב‬ ‫‪05‬‬
‫המקום הכי חם בגיהנום‬ ‫‪31‬‬ ‫אוצרת‪ :‬מיכל ויטל ‪upcyclish -‬‬
‫‪ 12‬זוגות של יוצרי רהיטים ומאיירים מעניקים פרשנות אישית‬ ‫תערוכת דיוקנאות המתבססת על חשבון האינסטגרם של המאייר‬ ‫מירב שחם‪ ,‬מאיירת הבית של פסטיבל אינדינגב‪ ,‬חוגגת עשור של איור‬
‫אוצרת‪ :‬אירית דולב‬ ‫לרהיט ״מאויר״ בין עיצוב לאמנות‪.‬‬ ‫עמרי כהן (‪.)omriku‬‬ ‫לפסטיבל ולעולם המוזיקה‪.‬‬
‫איורים מקוריים שליוו את סיפורי ״המקום הכי חם בגיהנום״‪,‬‬ ‫‪ | Primitive and Design‬רח' יהודה הלוי ‪77‬‬ ‫מרכז קהילתי דב הוז | רח' דב הוז ‪16‬‬
‫מגזין עיתונות עצמאי בנושאים חברתיים‬
‫הארץ המובתחת‬ ‫בין איור למוזיקה‬ ‫‪06‬‬
‫גלריה משונע מתארחת בבית רומנו | דרך יפו ‪9‬‬ ‫פלייגראונד‬ ‫‪22‬‬ ‫‪12‬‬
‫אוצר‪ :‬יובל סער‬
‫אוצרת ראשית‪ :‬איילת ביתן שלונסקי‬
‫מסביב לסמובר ‪ -‬מאיירים את צ׳כוב‬ ‫‪32‬‬ ‫אוצרת‪ :‬מרב סלומון‬
‫המחלקה לתקשורת חזותית‪ ,‬בצלאל‬ ‫תערוכת יחיד של האמן והמאייר התל–אביבי זאב אנגלמאיר‪,‬‬
‫מיטב העבודות שנעשו בשנים ‪ 2016-2015‬ועוסקות בקשר שבין‬
‫איור לבין מוזיקה‪.‬‬
‫הילה נועם‪ ,‬יאנה בוקלר‪ ,‬לימור שנורמכר‪ ,‬מרינה גרצ׳אניק‪ ,‬קסניה טופז‬ ‫מהתור לרכבת עד קניית דירה‪ ,‬עידו בק מציג חוויות מהמציאות‬ ‫פנטזיה פרועה בתלת ממד‪.‬‬
‫ורחל סטולרו‪-‬חיים פוגשות את הסיפורים הקצרים של צ׳כוב‪.‬‬ ‫הישראלית בפורמטים משחקיים מאוירים‪.‬‬ ‫מוזאון בית העיר | רח' ביאליק ‪27‬‬ ‫גלרית גבירול | רח' אבן גבירול ‪108‬‬
‫מכון התרבות הרוסי | רח' גאולה ‪38‬‬ ‫כולי עלמא | רח' מקווה ישראל ‪10‬‬ ‫הכניסה בתשלום‬
‫ש ד רו ת‬
‫רו ק ח‬

‫ראו מפה מספר ‪ 1‬בעמ׳ ‪7‬‬

‫פרטים מלאים באתר שבוע האיור‪i l l u s t r a t i o n w e e k . c o . i l :‬‬ ‫מפה מספר ‪ / 1‬שבוע האיור‬ ‫יורדים מהפסים‪:‬‬ ‫‪43‬‬ ‫למה יש לך עיניים גדולות כל כך?‬ ‫‪33‬‬

‫חוברת הצביעה הגדולה בעיר‬ ‫אוצרים‪ :‬מירב רהט ושרון תובל‬
‫מחוץ למפה‬
‫עבודות איור צומחות מהדף לאיור בתלת ממד‪ :‬מיצבי איור והקרנות‬
‫המחלקה לתקשורת חזותית‪ ,‬ויצ״ו חיפה‬ ‫אנימציה הופכים לחוויה בחלל‪.‬‬
‫נו רד או‬ ‫‪02 01‬‬ ‫אוצרים‪ :‬ירון שין (‪ )jewboy‬ודנה שמיר‬ ‫החממה לאמנות דיגיטלית‪ ,‬מלון רויאל ביץ׳‪ ,‬תל–אביב | רח' הירקון ‪19‬‬
‫פנקס‬
‫‪ 100‬כרזות שהן ״דפי‪-‬צביעה״ למבוגרים שאיירו סטודנטים מהמרכז‬
‫האקדמי ויצ״ו חיפה‪.‬‬
‫נמל יפו | מחסן ‪ ,2‬חלל הסורגים‬
‫ארון הבגדים הגברי‬ ‫‪34‬‬

‫בן י‬
‫אוצר‪ :‬אפי אליסי ‪Efifo Magazine -‬‬

‫דיז נג וף‬
‫הו ד ה‬
‫‪03‬‬ ‫ט ינ ס קי‬
‫ז׳ בו‬
‫תערוכת איורי אופנה שיצרה צמרת מעצבי אופנת הגברים של‬

‫ט ינ ס קי‬
‫ז׳ בו‬
‫סיפורים לפני השינה‬ ‫‪44‬‬ ‫עולם האופנה הישראלי‪.‬‬
‫מוזאון פרסלר | רח' וולפסון ‪54‬‬
‫זו רוב‬
‫אוצרות‪ :‬מריה פרייגר ואלונה שלייפק‬

‫ד‬
‫‪07‬‬ ‫א ר לו‬

‫רך נמ יר‬
‫‪04 05‬‬
‫אנה קוטוזוב מציגה את הפרשנות שלה לפנטזיית הסיפורים שלפני השינה‪.‬‬ ‫גוספל‪ :‬דורון זהרי שמש‬ ‫‪35‬‬

‫שלמה‬
‫ריון‬
‫‪06‬‬
‫אוצרת‪ :‬הדר ראובן‬
‫ן גו‬

‫ה מלך‬
‫‪CURIOUSER AND CURIOUSER‬‬
‫ב‬
‫‪45‬‬
‫תחריטים של האמנית והמאיירת דורון זהרי (‪,)2016-1976‬‬
‫גו ר ד ון‬
‫אוצרות‪ :‬מריה פרייגר ואלונה שלייפק‬ ‫שמשקפים את עולמה הפנטסטי והאוטונומי‪.‬‬
‫הי‬
‫ר ק ון‬

‫ויי צמן‬
‫דוד ה מלך‬ ‫תערוכה קבוצתית בהשראת סדרת ״עליסה בארץ הפלאות״ של הסופר‬ ‫גלריה תאטרון ״החנות״ | רח' העלייה ‪31‬‬

‫אבן ג בירול‬
‫פרישמן‬

‫‪10‬‬ ‫לואיס קרול‪.‬‬
‫מולטיפוקל‪ :‬אגדה אחת ממספר זוויות ראייה‬
‫ה רב‬

‫‪11‬‬ ‫‪36‬‬
‫רט ס‬

‫‪09‬‬ ‫גלריה ‪ | Unity Art House‬רח' דוד רזיאל ‪ ,6‬יפו‬
‫‪08‬‬

‫י‬
‫מו א ל‬

‫גא‬
‫לה‬ ‫ש או‬

‫לא‬
‫מלך‬
‫ניהול אמנותי‪ :‬עדי יוחליס‬

‫לון‬
‫פי‬
‫נס‬

‫בי אי ם‬
‫מאיירות ואמניות בפרשנות אישית לאגדה ״סרט המשי האדום״‪,‬‬
‫קר‬

‫הנ‬

‫כפי שהיא משתקפת מעיני הדמויות בסיפור‪.‬‬
‫בן י‬

‫ש וב‬

‫יונה הנביא ‪ -‬אדם בורח מגורלו‬
‫וג ר‬
‫צח ק‬
‫‪46‬‬
‫הו ד ה‬

‫ב‬
‫לת י‬
‫ד יזנ גוף‬ ‫נח‬
‫‪13‬‬ ‫גלריה ארטמיסיה | רח' אברבנל ‪ ,31‬פלורנטין‬

‫שד‬
‫‪12‬‬

‫רות‬
‫ק פלן‬
‫אוצרת‪ :‬נגה שימל‬

‫תר‬
‫ס״ט‬
‫אני לא דומה להורים שלי‬ ‫‪37‬‬

‫דר‬
‫חברי אגודת המאיירים בישראל עוסקים בשאלה האם אדם יכול לברוח‬

‫ךב‬
‫‪32‬‬

‫גי ן‬
‫ש לו ם‬
‫רך ה‬
‫ד‬ ‫מגורלו‪ ,‬דרך סיפורו של יונה הנביא‪.‬‬
‫מעיין ווייסטוב וחביבה סליגסון מתייחסות לאפשרות הבריחה‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫גלריה המגדלור יפו העתיקה | רח' המגדלור ‪13‬‬
‫ש ד רו‬

‫יה וד ית‬ ‫מהמוכר אל הלא נודע ומההורים שלנו‪.‬‬
‫ת רו ט‬

‫ש דר ות‬
‫י‬
‫הוד‬
‫חש מו נא ים‬ ‫א לה רמפה | רח' העמל ‪21‬‬
‫שי ל ד‬

‫הה‬
‫ל נ בי‬

‫ינ ק ין‬ ‫ה‬
‫שי‬
‫לו י‬
‫א‬

‫—‬ ‫‪15‬‬ ‫ליב ך‬
‫‪19‬‬ ‫—‬
‫שלמה כהן מסביר פנים ‪-‬‬

‫יג אל א לון‬
‫‪47‬‬ ‫‪HUMDRUM: IN FIERI‬‬

‫ה‬
‫‪14‬‬ ‫‪38‬‬
‫קר‬

‫מ סג ר‬
‫‪7‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪6‬‬
‫—‬ ‫שר‬
‫לי‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 50‬דיוקנים סאטיריים‬ ‫קבוצת ‪ HUMDRUM‬מתכנסת בחלל אחד לפרפורמנס קומיקס‪,‬‬
‫—‬
‫ק‬
‫שמטרתו לייצר חוברת ותערוכה‪.‬‬
‫יצחק ש דה‬ ‫אוצר‪ :‬יורם א‪ .‬שמיר‬
‫גלריה בנימין | רח' שביל המרץ ‪ ,5‬בניין ‪ ,7‬קומה ‪ ,3‬קריית המלאכה‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫יחז‬

‫שד‬
‫רו ת‬
‫שלמה כהן מאייר נשיאים‪ ,‬שרים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬ראשי ערים מכל גווני‬
‫קאל‬

‫ני מ ין‬

‫רו ט‬
‫שי ל ד‬ ‫‪26‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫תב‬
‫קוי‬

‫הקשת הפוליטית ‪ -‬ושני רבנים ראשיים‪.‬‬
‫‪/ OBJECT OF DESIRE‬‬
‫פמן‬

‫‪39‬‬
‫נחל‬

‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪25‬‬ ‫קישטה! ייצוגי חתולים בקומיקס הישראלי‬ ‫‪48‬‬ ‫אובייקט ושמו תשוקה‬
‫הרצל‬

‫בת‬
‫רכ‬
‫ה‬

‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬
‫דרך‬ ‫אוצרת‪ :‬מיכל פז‪-‬קלפ‬ ‫אוצרת‪ :‬שרי גולן‬
‫יפו‬
‫‪23‬‬ ‫ייצוגים מאוירים שונים של חתולים בעבודתם של יוצרים ישראלים‬
‫לה גווארדיה‬
‫איור‪ ,‬אמנות ועיצוב מוצגים יחדיו ומטשטשים את הגבולות בין‬
‫‪44‬‬ ‫ותיקים וצעירים‪.‬‬ ‫הדיסציפלינות במרחב אסתטי‪ ,‬חושי ומושגי‪.‬‬
‫ה‬
‫על יי ה‬

‫א‬
‫ילת‬
‫נח‬

‫‪34‬‬ ‫המשולש ‪ -‬חלל לאמנות | רח' שביל המרץ ‪ ,6‬קומה ‪ ,1‬סטודיו ‪8‬‬
‫ום‬

‫‪45‬‬
‫ש ד רו‬

‫‪36‬‬ ‫‪35‬‬
‫יואל בוכוולד ‪ -‬במסדרנות הכנסת‬
‫גו‬

‫סקי‬
‫לד‬

‫וינ‬
‫‪49‬‬
‫מן‬

‫ת הר‬

‫ל‬
‫‪41‬‬
‫‪:MY EVERYDAY STRIP‬‬ ‫‪40‬‬
‫צי ון‬

‫דרך ש למה‬
‫אוצרת‪ :‬מורן פרל קוסטנטין‬

‫יות‬
‫דרך ה הגנה‬ ‫קריקטורות של שרים וחברי כנסת בזמן עבודתם שצייר יואל בוכוולד‬
‫במסדרונות הכנסת‪.‬‬
‫יומן מסע למקום לא רחוק‬
‫גל ו‬
‫בו ץ‬ ‫‪40‬‬
‫ךק‬
‫‪37‬‬ ‫יומני מסע של חברי קבוצת אורבן סקצ׳רס תל–אביב שהופכים‬
‫י‬
‫פת‬

‫חיל השריון‬

‫דר‬
‫שו קן‬

‫מירה פרידמן עפרון הזהב ‪2016‬‬ ‫לתיירים בארצם‪ ,‬בעירם ואפילו בביתם‪.‬‬
‫י‬

‫‪50‬‬
‫שר אל מס לנט‬

‫‪42‬‬ ‫‪38 39‬‬
‫ש‬
‫לבי ם‬

‫‪46‬‬ ‫קסטיאל ‪ | as is‬רח' משה מאור ‪2‬‬
‫אוצר‪ :‬אסף גמזו‬
‫‪43‬‬ ‫יות‬
‫גל ו‬
‫בו ץ‬ ‫תערוכת יחיד למירה פרידמן‪ ,‬זוכת פרס עפרון הזהב לשנת ‪.2016‬‬ ‫‪JAFFA BOULEVARD‬‬ ‫‪41‬‬
‫ךק‬
‫דר‬
‫ש דר ות י‬

‫המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס‪ ,‬חולון‬ ‫אוצרת‪ :‬אורנה מרטון‬
‫יפת‬

‫בי‬
‫רו של ים‬

‫תערוכה קבוצתית בסדרת ‪ urban eye‬בהשתתפות חברי אורבן‬
‫צ‬
‫בן‬
‫רך‬
‫ד‬
‫לח״י‬ ‫רח' ויצמן ‪ ,61‬חולון | הכניסה בתשלום‬
‫לב ון‬

‫סקצ׳רס‪ ,‬המוקדשת לתיעוד שדרות ירושלים ביפו ברישום חי‪.‬‬
‫מסעדת ‪ | Par Derriere‬רח' בת עמי ‪ ,7‬מתחם נגה‪ ,‬יפו‬

‫מחוץ למפה‬ ‫‪OUTLINE‬‬ ‫‪51‬‬
‫יק ט ‪2‬‬
‫סִ ינְ דִ ָ‬ ‫‪42‬‬
‫‪48 47‬‬ ‫אוצרים‪ :‬נועה קלנר ויניב טורם‬
‫מחוץ למפה‬
‫אוצר‪ :‬ליאור ימין‬
‫תערוכת איור בהשראת ‪ 11‬קטעי ספוקן וורד שיוצגו בערב הפתיחה‬ ‫מעצבים‪ ,‬אמנים ומאיירים ישראלים משתפים פעולה ומציגים את‬
‫‪50 49‬‬ ‫‪51‬‬
‫בי‬
‫צ‬
‫של התערוכה‪.‬‬ ‫האינטרפטציות שלהם לעולם האיור‪.‬‬
‫בן‬
‫רך‬
‫ד‬ ‫בית הנסן | רח' גדליהו אלון ‪ ,14‬ירושלים‬ ‫‪ | SAGA‬רח' רבי פנחס ‪/4‬ד‬
‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬ ‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬

‫מטרופוליס ‪ -‬בית ספר חופשי בשכונת נווה שאנן ‪ 17 -16 /‬בספטמבר‬ ‫‪08‬‬ ‫מרכזי תרבות ומתחמי אמנים ‪ 17 -15 /‬בספטמבר‬

‫אוצרות והפקה‪ :‬ערן איזנהמר‪ ,‬קרני ברזילי‪ ,‬טלי קיים ולארה גבריאלי‬

‫בין בתים מתפוררים לבנייה יזמית חדשה‪ ,‬בתי מלון שהוסבו לעסקים‪,‬‬
‫כנסיות במקלטי בניינים‪ ,‬מכולות של פליטים ומהגרים וחצרות פנימיות‬
‫שהוסבו לגני ילדים‪ ,‬קיים בנווה שאנן עולם עצום של ידע‪ .‬קהילות רבות‬
‫שלהן אינספור שפות ומנהגים‪ ,‬אשר מוצאות דרכים ייחודיות לחלוק את‬

‫יסמין ורדי‬
‫המרחב ולקיים שגרת חיים‪.‬‬

‫בסוף שבוע אחד‪ ,‬נווה שאנן תהפוך לבית ספר פתוח‪ ,‬שבו המורים הם‬
‫תושבי השכונה שמעבירים שיעורים‪ ,‬סדנות וסיורים אודות אמנות‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬בישול ועירוניות‪ .‬השיעורים ייערכו ברחבי השכונה ‪-‬‬
‫במרחבים פרטיים וציבוריים‪ ,‬בחללי סטודיו ובחנויות‪ ,‬ברחוב‪ ,‬בבתי קפה‪,‬‬ ‫סדנאות האמנים‬ ‫‪05‬‬

‫אודי שרבני | צילום‪ :‬דוד חברוני‬
‫בגינה ציבורית‪ ,‬בתי תפילה‪ ,‬במרכזי תרבות ובדירות מגורים ‪ -‬יאפשרו‬
‫לחלוק תוכן‪ ,‬רעיונות‪ ,‬ידע וניסיון ויצרו מערך חדש של לימוד וחינוך חופשי‬
‫ועכשווי בעיר‪ .‬השיעורים פתוחים לקהל בכל הגילים‪ .‬הקהל מוזמן לבוא‬
‫לשכונה וללמוד‪.‬‬ ‫סדנאות האמנים בתל–אביב הוקמו כדי לאפשר סביבת עבודה מקצועית‪,‬‬
‫ידידותית ותומכת המתפקדת כקהילת אמנים ומאפשרת סביבות עבודה‬
‫מטרופוליס מתקיים בחלקה המערבי של השכונה‪ ,‬בין רחוב סלמה לדרך‬ ‫המוקצות לאמנים בני גילים שונים העוסקים במגוון רחב של תחומי עשייה‪.‬‬
‫מנחם בגין ובין רחוב הר ציון לרחוב העלייה‪ .‬השיעורים ללא תשלום‬
‫ומתקיימים בקבוצות קטנות של עד ‪ 15‬אנשים ולכן ההרשמה היא מראש‪.‬‬ ‫אלפרד‬ ‫‪07‬‬ ‫שישי ‪16.9.16‬‬
‫תערוכה קבוצתית בגלריה‬ ‫‪14.00-11.00‬‬
‫אלהם רוקני‪ :‬מחווה לקיארוסטמי‬
‫הקרנת סרטים בסטודיו אמן אורח‬
‫שבת ‪ 17 /‬בספטמבר‬ ‫שישי ‪ 16 /‬בספטמבר‬ ‫אלפרד ‪ -‬מכון שיתופי לאמנות ולתרבות הוא מרחב שיוצר קהילת אמנות‬ ‫שבת ‪17.9.16‬‬
‫תוססת ופעילה המפגישה באופן בלתי אמצעי את קהל האמנות עם יוצרים‬ ‫תערוכה קבוצתית בגלריה‬ ‫‪14.00-11.00‬‬
‫‪11:15 - 10:30‬‬ ‫‪11:15 - 10:30‬‬ ‫צעירים ואמנות עכשווית‬ ‫אלהם רוקני‪ :‬מחווה לקיארוסטמי‬
‫‪ .24‬סיור אמנות שני ורנר (‪)12:30-11:00‬‬ ‫‪ .1‬סיור אמנות שני ורנר (‪)12:30-11:00‬‬ ‫הקרנת סרטים בסטודיו אמן אורח‬
‫—‬ ‫—‬
‫‪ .25‬טקסיות וגוף אניסה אשקר‬ ‫‪ .2‬סדנת תאטרון לבני נוער ברוריה רבינר (‪)12:00-10:30‬‬ ‫תערוכה זוגית בגלריה‪:‬‬ ‫שיח גלריה עם יסמין ורדי‪ ,‬יותם מנדה לוי‪,‬‬ ‫‪12.00‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪ .26‬סדנת קפוארה תמר לוי ו״נור״ איברהים עדים (‪)12:00-10:30‬‬ ‫‪ .3‬פריד אל‪-‬אטרש צביה ביבי ועודד עמית‬ ‫מישל פלטניק ופאטמה שנאן דרע‪ .‬אוצר‪ :‬יואב שביט‬ ‫יותם סיון ואלאמר ברונשטיין‬ ‫‪8‬‬
‫—‬ ‫‪ .27‬אריתראה ‪ -‬סיפור בתמונות ג׳ון גויטיום‬ ‫‪ .4‬אישה‪ .‬רקמה‪ .‬שפה‪ .‬אסתר סקין‬ ‫אוהד מטלון ‪ -‬סטודיו פתוח‬ ‫‪16:00-13:00‬‬ ‫—‬
‫‪ .28‬סדנת סריגת סלים קולקטיב קוצינטה (‪)12:30-10:30‬‬ ‫‪ .5‬סדנת כריכה חיים שושן‬ ‫שיעורי אמנות פתוחים‪:‬‬ ‫אורן בן מורה פוגשת בסטודיו אמניות אורחות‬
‫מיכאל היים ‪Can Kiosk project -‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫‪ .29‬סדנה להכנת צעצועים מקרטונים סיגלית שלו‬ ‫‪ .6‬הליכה אלגוריתמית נדיה סמוליאנקי ומרינה קריסוב (‪)13:00-10:30‬‬ ‫שישי‪16.9 ,‬‬
‫‪ .30‬סדנת וידאו יניב פסקל ואיגור ברגובסקי (‪)12:00-10:30‬‬ ‫גידי סמילנסקי‪ ,‬שיעור ציור למבוגרים‬ ‫‪13:30-10:30‬‬
‫‪ Kitchen Talks .31‬חנוך גל והבטום מספין (‪)12:00-10:30‬‬ ‫‪12:30 - 11:45‬‬ ‫בהרשמה מראש‪gidizm@gmail.com :‬‬ ‫מוצ"ש‪ 17.9.16 ,‬בגלריה‪:‬‬
‫‪ .7‬יצירת אלבום דיגיטלי‪-‬אישי טרייסי א׳צה וסיריל אבנום (‪)12:30-11:00‬‬ ‫רוני טהרלב ‪ -‬שיעור ציור למבוגרים‬ ‫‪13:00-11:00‬‬ ‫‪ 22.00-20.00‬הופעה של שלישיית אותו עולם‪ :‬אבי סבח‪,‬‬
‫‪12:30 - 11:45‬‬ ‫‪ .8‬התבוננות כדרך פעולה אברהם פסו‬ ‫בהרשמה מראש‪rtaharlev@gmail.com :‬‬ ‫פסח סלובוסקי וגבי קריכלי‬
‫‪ .32‬הקנבס כעור באמנות הישראלית יונתן הירשפלד‬ ‫‪ .9‬דרך האבנים הצהובות שלי מיכל סבירוני‬ ‫שבת‪17.9 ,‬‬ ‫בזמן ההופעה‪ :‬הקרנת סרט של אלי פטל על פסח‬
‫‪ .33‬לחם ושושנים דני בן שמחון ונטליה זורבובה‬ ‫‪ .10‬על המושג ״עולם״ זלי גורביץ וליהי תורג׳מן‬ ‫אתי כהן‪ ,‬סדנת הדפס לכל המשפחה‬ ‫‪11:30-10:00‬‬ ‫סלובוסקי‪ .‬ההופעה תלווה במצגת מאת יוחאי אברהמי‪.‬‬
‫‪ .34‬כוחה של האחדות האב סמואל דונלד‬ ‫‪ .11‬סדנת כריכה חיים שושן‬ ‫לרה מישורובה‪ ,‬אנימציה לילדים‬ ‫‪14:30-13:00‬‬
‫‪ .35‬האזנה לרוק קלאסי גיא גרינברג ואלעד איזנשטיין‬ ‫‪ .12‬אמנות לקטנטנים אלינה גלמבוצקי ומרינה קריסוב (‪)12:45-11:15‬‬ ‫בהרשמה מראש‪lera.mishurova@gmail.com :‬‬ ‫רח’ קלישר ‪5‬‬
‫‪ .36‬שיעור קרטה למשפחות ענבר הרקוני (‪)11:30-10:30‬‬ ‫טליה רז‪ ,‬סדנת יצירה בצבע וחומר לילדים בני ‪8-5‬‬ ‫‪17:00-16:00‬‬
‫‪ Kitchen Talks .37‬חסן (מרה) שאקור וגלעד ליברמן (‪)14:15-12:45‬‬ ‫‪13:45 - 13:00‬‬ ‫בהרשמה מראש‪talyaraz@yahoo.com :‬‬
‫‪ .13‬דברים אינם כפי שהם נראים רעות שייבה‬
‫‪13:45 - 13:00‬‬ ‫‪ .14‬לכתוב את הכתיבה אודי שרבני‬ ‫אירועים מיוחדים‪:‬‬ ‫אירועים מיוחדים בקריית המלאכה‬ ‫‪06‬‬
‫‪ .38‬אמנות הצבע‪-‬אור בתדרים שונים נעמה בר‪-‬אור‬ ‫‪ .15‬בית אתיופי מסעדת טנאת‬ ‫שישי‪16.9 ,‬‬
‫‪ .39‬מסורת הנגינה על עוד בסודן רודוואן אוסמן‬ ‫‪ .16‬על אמנים וטפילים שיראל הורוויץ‬ ‫שיח גלריה‪ ,‬סיור ומפגש עם חברי עמותת אלפרד‬ ‫‪11:30-10:00‬‬
‫‪ .40‬הריקודים הטקסיים של תרבות הפור מוסא סירי‬ ‫‪ .17‬מלאכת החיים ‪ -‬סיור תאטרלי בשכונה‬ ‫בתערוכה של מישל פלטניק ופאטמה שנאן דרע‬
‫‪ .41‬ליצור דג משלך ‪)15:00-13:00( c.e.c collection‬‬ ‫צפריר קורסיה‪ ,‬סיגל יואל ורענן לוי‬ ‫שירה בציבור‪ :‬שירת הנבל הקדוש ‪ -‬שירה ציבורית‬ ‫‪18:00-15:00‬‬ ‫‪ :p8‬עדי שמעוני‪ ,‬צילום ‪ /‬אינדי‪ :‬״אמירה״ ‪ -‬בתערוכת היחיד השנייה שלה‬
‫‪ .42‬כך שודד המערב את העיצוביים הילידיים אורטל בן דיין‬ ‫‪ .18‬סלון התסרוקות האריתראי לואם טלה‬ ‫דמוקרטית אמריקאית ברוח המוזיקה הפלצ'ית‪.‬‬ ‫הילה ווגמן משתמשת במצלמתה ככלי להתקרבות ‪ /‬בית בנימיני‪ :‬לשוחח‬
‫‪ .43‬פלוריסטיקה ‪ -‬זר פרחים לראש אלונה שמואלי (‪)15:00-13:00‬‬ ‫אין צורך בניסיון קודם‬ ‫עם משה שק‪ ,‬תערוכה קבוצתית ‪ /‬גלריה בנימין‪ :‬קבוצת ‪ HUMDRUM‬מתכנסת‬
‫‪15:00 - 14:15‬‬ ‫פרטים בעמוד הפייסבוק‪Israel Sacred Harp :‬‬ ‫לכבוד שבוע האיור בחלל אחד לפרפורמנס קומיקס‪ ,‬שמטרתו לייצר חוברת‬
‫‪15:00 - 14:15‬‬ ‫‪ .19‬שיעור גיטרה במעגל אולריק גאנגה‬ ‫ותערוכה ‪ /‬המשולש ‪ -‬אובייקט ושמו תשוקה‪ .‬אוצרת‪ :‬שרי גולן ‪ /‬הנגריה‪:‬‬
‫‪ .44‬האישה כאוביקט ‪ -‬בין בובות למציאות ד״ר שרה מרקוביץ ומוטי ברכר‬ ‫‪ .20‬דברים אינם כפי שהם נראים רעות שייבה‬ ‫שבת‪17.9 ,‬‬ ‫״מיתת נשיקה‪/‬מיטת נשיקה״ ‪ -‬מיצג שיאפשר לצופים תרגול וסימולציה‬
‫‪ .45‬האורגן הסודני ‪ -‬בין גבוה לנמוך אבדו סבון‬ ‫‪ .21‬אבד בתרגום עמית ואיילון קורח ‪ -‬חברי להקת ״המפשעות״‬ ‫סיור ומפגש עם חברי עמותת אלפרד במכון‬ ‫‪11:00-10:00‬‬ ‫אישית של סוף חיים באווירה רומנטית‪ ,‬תרבותית וליווי מוזיקלי הולם ‪/‬‬
‫‪ .46‬שירה אפריקאית אלדין אדם חמיס‬ ‫‪ .22‬שיעור הפקה ביתית רם אוריון‬ ‫חנינא‪ :‬״ארתור הוא שמו של אחד מכם‪ .‬אולי שלך?״ ‪ -‬תערוכה משותפת‬
‫‪ .47‬התנסות בהקשבה ותרגול הקשרי סאונד ותמונה דניאל סלבוסקי‬ ‫‪ .23‬סדנת אדריכלות לילדים איילה מלנברג וניקה זרטסקי (‪)16:00-14:15‬‬ ‫גלריית אלפרד מארחת את גרנטה ‪ -‬מגזין לספרות חדשה‪ .‬במרחבי‬ ‫של שחר יהלום ורון וינטר ‪ /‬מקום לאמנות‪" :‬שטח ‪ - "C‬ורדה כרמלי‪,‬‬
‫‪ .48‬מלאכת החיים ‪ -‬סיור תאטרלי בשכונה‬ ‫העבודה של המכון תוצג תערוכה ובה עבודות מתוך הגיליון האחרון‬ ‫צילום ‪ +‬עבודות אחרונות ‪ -‬שחר סריג‪ ,‬ציור ומיצב ‪ - Dede /‬השקת ספר‬
‫צפריר קורסיה‪ ,‬סיגל יואל ורענן לוי‬ ‫של המגזין "גרנטה" בנוסף‪ ,‬יתקיים יריד ורטיקלי של ספרי אמן וקטלוגים‬ ‫אמן‪ :‬השקה חגיגית ומיוחדת של הספר ופתיחת תערוכה ‪ -‬חמישי‪15.9 ,‬‬
‫בחדר המדרגות‪.‬‬ ‫משעה ‪ 19:00‬בסטודיו האמן בקיבוץ גלויות ‪.45‬‬

‫סמטת אהרון שלוש ‪ ,5‬נווה צדק‬ ‫שביל התנופה | שביל המרץ | שביל המפעל | רח' העמל‬
‫מידע נוסף‪w w w . n e w c i t y p r o j e c t . o r g :‬‬
‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬

‫התחנה המרכזית החדשה ‪ 17 -15 /‬בספטמבר‬ ‫‪09‬‬

‫תל–אביב‬ ‫‪TEL AVIV‬‬
‫‪ 25-29.9.2016 INNOVATION FESTIVAL‬פסטיבל החדשנות‬

‫ועידת תל–אביב ה‪ 7 -‬לחדשנות בערים‬
‫המפגש שבין עיר‪ ,‬טכנולוגיה וקהילה‬

‫גיל יפמן‬
‫‪The‬‬
‫עבודה זרה ‪ -‬מיצג סיור‬
‫אורות וצללים‬
‫אמני מיצג חברי אנסמבל ‪ 209‬מציעים לציבור מפגש שונה עם המרחב של‬

‫‪Making‬‬
‫התחנה המרכזית החדשה‪ .‬באמצעות שיטוט בעולם רב–תרבותי ומרתק‪ ,‬כל‬
‫אחד מן המשתתפים מאיר בדרכו האישית פינות אפלות במציאות הישראלית‪.‬‬
‫האמנים מציעים מבט פתוח ומכיל על סביבה אנושית מורכבת זו‪ ,‬המתקיימת‬ ‫"על כל האורות והצללים שבו‪,‬‬
‫בעולם צר של דעות קדומות ופחדים‪ .‬הם מסבים את תשומת הלב לקיום של‬ ‫על כל המלחמות‪ ,‬הפשרות‪ ,‬דם יזע ודמעות‪,‬‬
‫חברה לא מוכרת‪ ,‬אך בה בעת כה דומה‪ .‬עם מי אפשר להזדהות כאן? עם‬ ‫הבניין נולד‪.‬‬
‫מי שנזנחים? עם מי שמזניחים? עם בעלי האינטרסים הכלכליים והלאומיים?‬ ‫קבלו אותו אליכם בחום ובאהבה"‬

‫‪Of‬‬
‫—‬
‫עם בני אדם כיחידים או כקבוצה? עם הרב–תרבותיות? מה זו בכלל תרבות?‬ ‫מתוך נאום שנשא רם כרמי‪ ,‬אדריכל התחנה המרכזית‪ ,‬ביום פתיחת התחנה ב–‪18.8.1993‬‬
‫‪11‬‬
‫—‬
‫באמצעות מפגש ישיר ומפתיע שעוסק באדריכלות‪ ,‬אורבניות והיסטוריה‬
‫ובתפקיד האמנות בכל אלו‪ .‬הסיור מתחיל ומסתיים בבימת מיצג‪.‬‬ ‫התחנה המרכזית החדשה בתל–אביב היא מיקרוקוסמוס שמכיל שלל תופעות‬
‫אמנים ‪/‬‬
‫חברתיות ותרבותיות מרתקות‪ .‬בהיותן חריגות מכל קנה מידה של הקנון‬
‫מייקרים ‪/‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫מנחי הסיור‪ :‬אמני אנסמבל ‪ ,209‬בני קורי‪ ,‬גיא גוטמן‪ ,‬כנרת חיה מקס‬
‫הזמן הזה ‪/‬‬
‫הישראלי‪ ,‬תופעות אלה מודרות מעין הציבור ומתודעתו‪ .‬למרות‪ ,‬או שמא‬
‫וקרין מנדלוביץ ‪ /‬וידאו‪ :‬יואב רבן‬ ‫דווקא בזכות הדרה זו‪ ,‬מתגלה המתחם כמעין אזור מפורז ‪ -‬שטח הפקר‬
‫המנושל מכל מעמד תרבותי‪ ,‬אך פורה ויצירתי בתוך עצמו‪ .‬לעתים נדמה‬
‫בימת מיצג‪ :‬שער ‪ ,41‬רח׳ לוינסקי ‪ ,116‬קומה ‪4‬‬ ‫כי המקום קפא מלכת‪ .‬הנחה זו מוטעית מיסודה‪ ,‬שכן בתוככי המרחב‬
‫יום שישי‪ ,16.9 ,‬בשעות ‪ | 13:00-10:00‬שבת‪ ,17.9 ,‬בשעות ‪20:00-17:00‬‬ ‫האדריכלי עצום הממדים הזה‪ ,‬בעל אינספור הדלתות‪ ,‬החללים הפתוחים‬
‫והתקרות הגבוהות‪ ,‬המובלעות והמסדרונות‪ ,‬עמוק בתוך אותו לבירינת‬
‫מורכב‪ ,‬חיה ופועמת מציאות מגוונת ועשירה הממציאה עצמה מחדש‬ ‫תפקידם הדינמי והמשתנה בלי הרף של אמנים ומייקרים‬
‫מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫ביצירת הסביבה התרבותית של ימינו‪ ,‬והשימוש האמנותי‬
‫הקומה השביעית‬ ‫בכלים טכנולוגים ליצירת פעולה אזרחית המשפיעה על החברה‪,‬‬
‫מתחם התחנה המרכזית החדשה ‪ -‬על אוכלוסייתו ההטרוגנית‪ ,‬ייעודו‬
‫הפונקציונלי ומרחביו הבלתי נדלים ‪ -‬משמש כקרקע פורייה לאמנים‬ ‫הפוליטיקה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬האידאולוגיה והמרחב הציבורי העירוני‪.‬‬
‫וליוצרים מתחומי האמנות והתרבות השונים‪ .‬הפרויקט אורות וצללים מציג‬
‫התערוכה הקומה השביעית היא פרויקט ללא מטרות רווח שמבקש להעלות‬ ‫אמנים שיוצרים בתחנה לצד אמנים נוספים שעבודותיהם מתייחסות אל‬
‫מפגש ושיח בהשתתפות‪ :‬נורית בר שי | שראון פז וצביקה מרקפלד‬
‫את המודעות הציבורית לאמנות רחוב באמצעות הצגת מבחר אמני גרפיטי‬ ‫התחנה כמקור השראה‪ .‬מעבר ברציפי התודעה במתחם האמנים מציע מסע‬ ‫אורי לוין | מופע‪ :‬דוד גורדון | מנחה‪ :‬אלונה פרידברג‬
‫ישראליים (לצד אמנים בין–לאומיים) באחד המקומות הסואנים בתל–אביב‪-‬‬ ‫במרחבי הזמן אל עבר חללים חיצוניים ופנימיים של תצוגה‪ ,‬סדנות אמנים‬
‫יפו‪ :‬התחנה המרכזית החדשה‪ .‬התערוכה נפתחה ב–‪ 15‬ביוני ‪ .2013‬עשרות‬ ‫פתוחות (סטודיו) אמנים פתוחות והופעות חיות‪.‬‬ ‫הדיון יערך באנגלית‬
‫אמני רחוב כיסו יותר מאלף מ"ר של קירות בטון בקומה העליונה (השביעית)‬
‫של התחנה המרכזית החדשה בצבעים‪ ,‬צורות וטקסטים שמוצגים בפני‬ ‫משתתפי התערוכה‪:‬‬
‫האלפים הנוסעים מדי יום באוטובוסים של "דן" אל לב המטרופולין‪ .‬הקומה‬ ‫יונג יידיש‪ ,‬ד‪.‬ר‪.‬י‪ ,‬דב אורנר ועידו הר‪ ,‬אלדד רפאלי‪ ,‬יואב רבן ונטשה‬
‫השביעית היא לא רק תערוכה‪ .‬היא אירוע ציבורי בשיתוף הנהלת התחנה‪,‬‬ ‫רימר‪ ,‬אסתר סקין‪ ,‬שירלי נדב‪ ,‬רונה יפמן וסטודנטים לצילום מבצלאל‪,‬‬ ‫יום שני‪ 26 ,‬בספטמבר ‪ · 2016‬בשעות ‪ · 16:00-13:00‬מוזאון תל אביב לאמנות‬
‫שנועד לתמוך באמני רחוב ולחבר בינם לבין התושבים‪.‬‬ ‫גיל יפמן‪ ,‬דיויד גיבס‪ ,‬גיורא ברגל‪ ,‬אנה לוקרשבסקי (ברביזון)‪,‬‬
‫אלעד הורן וטליה דוידי‪ ,‬בימת מיצג עבודה זרה‬
‫ב–‪ 19-15‬בספטמבר‪ ,‬הפרויקט ייפתח לציבור‪ ,‬יואר ויצטרף לאירועי‬
‫ההשתתפות חופשית בהרשמה מראש > ‪Tel aviv City of Media arts - creativecity@mail.tel-aviv.gov.il‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪ .‬בתחנה‪ .‬ביום חמישי ייערכו במקום שני‬ ‫משתתפי סטודיו פתוח‪:‬‬
‫סיורים לקהל ללא תשלום בשעות ‪ 19:00‬ו–‪.21:00‬‬ ‫רמון מנדוסה‪ ,‬זינה מנדוסה‪ ,‬סטודיו טלטלה‪ ,‬יונג יידיש‪ ,‬דייויד גיבס‪,‬‬
‫גיל יפמן‪ ,‬אסתר סקין‪ ,‬גיורא ברגל נעמה‪ ,‬אלדד רפאלי‪ ,‬מוןלאב‪,‬‬
‫שער ‪ ,45‬רח׳ לוינסקי ‪ ,108‬קומה ‪7‬‬ ‫שרון זרגרי‪ ,‬אילן שדה‪ ,‬ירמי עדני‬
‫קשרי קהילה‪ :‬ד"ר מיכאל אלכסנדר ‪ /‬מפיק התערוכה ואוצר‪ :‬אדריכל עוז‬
‫מדר ‪ /‬יוזם התערוכה ואוצר‪ :‬בלוגר מתי עלה ‪ /‬תודות‪ :‬מיקי זיו‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫רח׳ צמח דוד‪ ,‬כניסה ראשית‪ ,‬קומה ‪5‬‬
‫התחנה וצוות התחנה‪ ,‬חברת דן וקנווס‪.‬‬ ‫פתיחה ב–‪ 15‬בספטמבר ‪22:00-18:00‬‬

‫‪CITY OF MEDIA ARTS‬‬

‫‪United Nations‬‬ ‫‪Designated‬‬
‫‪Educational, Scientific and‬‬ ‫‪UNESCO Creative City‬‬
‫‪Cultural Organization‬‬ ‫‪in 2014‬‬
‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬ ‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬

‫אורית גולדמן‬ ‫דורית פלדמן‬ ‫גילת אמון‬ ‫‪ 44‬רקפת וינר עומר‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,6‬סטודיו ‪17‬‬ ‫קומה ‪ ,4‬אולם ‪205‬‬ ‫‪054-4891799‬‬ ‫רח' מולדת ‪3‬‬
‫‪054-65377317‬‬ ‫‪054-3973984‬‬ ‫ציור ורישום‬ ‫‪050-7575901‬‬ ‫סטודיו פתוח ‪ 17 -16 /‬בספטמבר ‪17:00 -10:00 /‬‬
‫ציור ומיצב‬ ‫רב תחומי‬ ‫אמנית אורחת‪ :‬אליסיה שחף‬ ‫ציור‬

‫אורית טוכמן דואר‬ ‫אמן אורח‪ :‬נעמה זוסמן‪,‬‬ ‫יונת סינטרה‬ ‫שירה ריימן‬
‫ספרי אמן‬ ‫‪45‬‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,6‬קומה ‪,2‬‬ ‫‪054-2166989‬‬ ‫רח' בת שבע כצנלסון ‪22‬‬
‫סטודיו ‪11‬‬ ‫דינה לוי‬ ‫ציור‬ ‫‪054-4585697‬‬
‫‪054-9539261‬‬ ‫אולם ‪207‬‬ ‫רב תחומי‬
‫לבן סטפניאן‬
‫ציור‬ ‫‪054-6969339‬‬ ‫בסטודיו תוצג תערוכה‬
‫‪053-4206906‬‬
‫אורנית שיראזי‬ ‫ציור ומיצב‬ ‫ציור ופיסול‬
‫קבוצתית של‪ :‬שירה ריימן‪,‬‬
‫רח' שביל המפעל ‪ ,5‬כניסה ‪,4‬‬
‫שירה קמרד‪ ,‬אלכס לוי‬
‫חנה יגר‬ ‫פביו קאן‬
‫קומה ‪3‬‬
‫ואבינועם שטרנהיים‪,‬‬
‫קומה ‪ ,4‬סטודיו ‪216‬‬ ‫‪052-6267996‬‬
‫‪050-7314555‬‬
‫ב־‪ 15.9‬יתקיים מופע‬
‫‪052-2455767‬‬ ‫ציור וצילום‬ ‫של ההרכב‪Suicidel :‬‬
‫רב תחומי‬ ‫ציור‬
‫רועי כסיף‬ ‫‪Furnichairs‬‬
‫איה חוברס‬ ‫לרגל האירוע תתקיים מיני‬
‫תערוכה מיוחדת‪:‬‬ ‫‪052-3362137‬‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,6‬קומה ‪,3‬‬
‫ציור‬
‫‪Subways Are For Sleeping‬‬
‫סטודיו ‪19‬‬ ‫אלפרד‬ ‫‪46‬‬
‫‪054-4305981‬‬ ‫יונתן (ג'יי) לוי‬ ‫רפי בלבירסקי‬ ‫סמטת שלוש ‪ ,5‬נווה צדק‬ ‫מורן קליגר‬ ‫עדי סנד‬ ‫אשחר חנוך קלינגבייל‬
‫ציור ופיסול‬ ‫סטודיו ‪207‬‬ ‫‪052-8586269‬‬ ‫‪03-5183313‬‬
‫ציור ווידאו ארט‬
‫איתי איזנשטיין‬ ‫‪054-6699154‬‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,1‬בניין ‪9‬‬ ‫צילום ווידאו ארט‬ ‫שלומית גולדפינגר‬ ‫אסתר כהן‬
‫‪054-8362580‬‬ ‫‪052-4676196‬‬ ‫לירון ושוצי‬ ‫‪35‬‬ ‫אברהם פסו‬ ‫‪26‬‬ ‫יאנה רוטנר‬ ‫‪18‬‬
‫כרמלה וייס‬ ‫ציור‬
‫רח' רבנו חננאל ‪14‬‬ ‫רח' י‪.‬ל‪ .‬פרץ ‪31‬‬ ‫רח' דה פיג'וטו ‪20‬‬
‫צילום‬
‫אולם ‪219‬‬
‫רב תחומי‬
‫דפנה גזית‬ ‫‪052-3463015‬‬ ‫‪054-5620505‬‬ ‫‪054-4456129‬‬
‫צפון ומרכז העיר‬
‫אליעז סלונים‬ ‫‪050-5543485‬‬ ‫אמן אורח‪ :‬דביר כהן־קידר‬ ‫רב תחומי‬ ‫ציור ופיסול‬ ‫רב תחומי‬
‫רח' שביל התנופה ‪6‬‬ ‫רב תחומי‬
‫‪052-2454544‬‬ ‫אמן אורח‪ :‬צח שיף‪,‬‬
‫רח' ריב"ל ‪26‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ציור‬
‫מאיה ארוך‬ ‫אירינה כץ‬ ‫יוסי דותן‬
‫‪36‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אלון פרץ‬
‫ציור‬ ‫ציור ופיסול‬ ‫הדר ראובן וקרן כץ‬ ‫דרך יפו ‪44‬‬ ‫רח' בנבנישתי ‪10‬‬ ‫רח' תושיה ‪4‬‬ ‫‪10‬‬
‫איור‬ ‫‪054-4759139‬‬ ‫‪050-5207203‬‬ ‫רח' פינסקר ‪2‬‬
‫אילת כרמי‬ ‫‪050-3245655‬‬
‫אנה פרומצ'נקו‬ ‫לוסי אלקויטי‬ ‫‪050-6770516‬‬
‫‪ ,17.9‬ב־‪ 11:30‬הקרנה של עבודת‬ ‫מיכאלה שפירו‬ ‫פיסול ומיצב‬ ‫מיצב‬ ‫קולאז'‬
‫רח' שביל התנופה ‪ ,5‬בניין ‪2‬א'‬ ‫סטודיו ‪211‬‬ ‫סאונד‬
‫וידאו ארט חדשה ושיחה עם‬ ‫ציור‬ ‫איריס חבר‬ ‫מיכל גור ננדן‬
‫—‬ ‫‪054-4335771‬‬ ‫‪054-6495513‬‬ ‫עדי בצלאל‬ ‫‪37‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪20‬‬ ‫—‬
‫האמניות מירב הימן ואילת כרמי‬ ‫רח' בנבנישתי ‪10‬‬ ‫רח' ישראל ב"ק ‪16‬‬ ‫אריק מירנדה‬ ‫‪11‬‬
‫רב תחומי‬ ‫ציור‬ ‫מיכל יניב‬ ‫רח' אברבנאל ‪35‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪052-6098795‬‬ ‫‪052-2520980‬‬ ‫רח' ארלוזורוב ‪6‬‬ ‫‪12‬‬
‫אמן אורח‪ :‬ג'ניפר בלוך‪,‬‬ ‫גליה גור זאב ויהודית גואטה‬ ‫ציור‬ ‫‪054-7695595‬‬
‫בל שפיר‬ ‫‪054-4755252‬‬
‫—‬ ‫ציור וצילום‬ ‫אמנית אורחת‪ :‬רלי אברהמי‬ ‫ציור וצילום‬ ‫רב תחומי‬ ‫רב תחומי‬ ‫—‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,6‬קומה ‪,2‬‬ ‫מיקה ואבי מילגרום‬ ‫ציור צילום‬
‫סטודיו ‪15‬‬ ‫מרינה קוטלר‪-‬מרמר‬ ‫מירב הימן‬ ‫עדי ויצמן‬ ‫אלי דינר‬ ‫‪29‬‬ ‫מיכל סרודיו‪-‬אילן‬ ‫‪21‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫רב תחומי‬
‫‪38‬‬ ‫סמטת אבולעפיה ‪25‬‬ ‫בנימין קסצ'וב‬
‫‪052-2205110‬‬ ‫סטודיו ‪213‬‬ ‫נעמי מנדל‬ ‫רח' לבנדה ‪2‬‬ ‫רח' רבניצקי ‪5‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪052-8742260‬‬ ‫‪054-4492666‬‬ ‫רח' אלשיך ‪,25‬‬
‫רב תחומי‬ ‫‪050-8833359‬‬ ‫‪050-7855295‬‬
‫עדנה אוחנה‬ ‫כרם התימנים‬
‫ברכה גיא‬
‫ציור‬ ‫בית בנימיני‬ ‫‪47‬‬ ‫פיסול ומיצב‬
‫ציור ותחריט‬ ‫ציור‬
‫‪054-6643264‬‬
‫רח' שביל המפעל ‪ ,3‬קומה ‪2‬‬ ‫עדי ט‪ .‬הופמן‬ ‫המרכז לקרמיקה‬ ‫עדי סנד‬ ‫‪39‬‬
‫‪ 30‬בן רוטמן‬ ‫משה דיין‬ ‫‪22‬‬ ‫ציור‬
‫רח' שונצינו ‪12‬‬ ‫רח' שפע טל ‪1‬‬
‫‪050-8266988‬‬ ‫סטודיו ‪213‬‬ ‫דרך קיבוץ גלויות ‪45‬‬ ‫‪50‬‬
‫עכשווית‬ ‫רח' רבנו חננאל ‪,16‬‬
‫פינת רח' תושיה ‪,2‬‬ ‫‪054-4514499‬‬ ‫גבריאלה טובול‬
‫רב תחומי‬ ‫‪054-3388665‬‬ ‫קומה ‪ ,3‬דירה ‪7‬‬ ‫‪13‬‬
‫רח' העמל ‪03-5182257 | 17‬‬ ‫קומת קרקע‬ ‫פיסול‬ ‫רח' שלמה בן‪-‬יוסף ‪12‬‬
‫יציגו בחלל‪ :‬צילה פרידמן‪ ,‬חגית‬ ‫ציור‬ ‫‪054-7274049‬‬
‫שחל‪ ,‬דן ברינבוים וחגי ארגוב‬ ‫אורית ליבוביץ נוביץ'‬ ‫‪052-6961110‬‬ ‫‪03-6420947‬‬
‫שרית פילר מנוח‬ ‫אמני הקרמיקה‪:‬‬ ‫רב תחומי‬ ‫עידו בירן‬ ‫‪23‬‬ ‫ציור‬
‫סטודיו ‪221‬‬ ‫ציור‬
‫גורית מגן‬ ‫קומה ‪ .4‬סטודיו ‪220‬‬ ‫מעין בן יונה‪ ,‬נדב ראוכוורגר‪,‬‬ ‫רח' יונתן הוופסי ‪ ,3‬דירה ‪8‬‬
‫‪054-5855808‬‬ ‫‪ 40‬ענבל מארי כהן‬ ‫גד אולמן‬
‫רח' שביל המפעל ‪ ,1‬קומה ‪3‬‬ ‫‪054-6585821‬‬ ‫נועה צרניחובסקי‪ ,‬נטע לבבי‪,‬‬ ‫דפנה שרתיאל‬ ‫‪31‬‬ ‫‪052-3555683‬‬ ‫‪14‬‬
‫רב תחומי‬ ‫ולירון טור כספא‬ ‫רח' בארי ‪7‬‬
‫‪052-3637104‬‬ ‫ציור‬ ‫שי ג'רסי‬ ‫סמטת אבולעפיה ‪25‬‬ ‫צילום‬
‫תחנה מרכזית תל–אביב‬ ‫כניסה גם מרח' הרצל ‪146‬‬ ‫‪052-2585936‬‬
‫רב תחומי‬ ‫אורנה לוצקי‬
‫‪050-7528887‬‬ ‫עופר קוטלר‬ ‫‪24‬‬
‫קומה ‪ ,3‬סטודיו ‪107‬‬ ‫‪052-2428879‬‬ ‫ציור ופיסול‬
‫דבורה מורג‬ ‫רח' ישראל ב"ק ‪16‬‬
‫רח' שביל התנופה ‪ ,4‬בניין ‪5‬‬ ‫קריית המלאכה‬ ‫‪51‬‬ ‫‪054-4524848‬‬
‫בניין המלטשה‬ ‫‪48‬‬
‫רב תחומי‬ ‫הדפס ותחריט‬
‫‪052-3555683‬‬ ‫גליה זמיר‬ ‫‪15‬‬
‫‪054-4527068‬‬
‫רב תחומי‬ ‫ענבר פרים‬ ‫‪41‬‬ ‫יניב מלץ ומיכאל בקמן‬ ‫רח' רבניצקי ‪ ,7‬קומה ‪5‬‬
‫רח' לבנדה ‪43‬‬ ‫‪32‬‬ ‫צילום‬
‫רב תחומי‬ ‫איריס אהרנסון‬ ‫סמטת אבולעפיה ‪25‬‬ ‫רח' ‪ ,3361‬מס' ‪19‬‬ ‫‪054-7404648‬‬
‫אודליה אלחנני‬ ‫‪054-4561397‬‬
‫קומה ‪ ,4‬סטודיו ‪221‬‬ ‫‪055-8836672‬‬ ‫ציור‬
‫דורית טייכמן‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,6‬קומה ‪3‬‬
‫‪054-4657240‬‬ ‫אהרון קרביץ‬ ‫רב תחומי‬ ‫‪050-7309220‬‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,2‬קומה ‪3‬‬ ‫סטודיו ‪19‬‬ ‫דליה חי אקו‬ ‫‪16‬‬
‫‪052-2541485‬‬ ‫נגרות אמנותית‬
‫‪052-4443811‬‬ ‫‪054-9988080‬‬ ‫ציור‬
‫ציור ומיצג‬
‫רותם ריטוב וגידי סמילנסקי‬ ‫‪42‬‬ ‫דרום העיר‪,‬‬ ‫רח' פינסקר ‪2‬‬
‫רב תחומי‬ ‫אריאלה ורטהימר‬ ‫רח' מסילת ישרים ‪90‬‬ ‫יעל רשף‬ ‫‪052-6663861‬‬
‫ציור‬
‫שיח אמן‬ ‫‪052-5004003‬‬ ‫אורית אקטע הילדסהיים‬ ‫רותם ‪054-5541900‬‬ ‫רח' צויפל ‪10‬‬
‫‪33‬‬ ‫פלורנטין ונווה שאנן‬ ‫ציור‬
‫אוסי ילון‬
‫ציור וצילום‬ ‫‪050-9474128‬‬ ‫גידי ‪054-5573484‬‬ ‫‪050-7692196‬‬ ‫יתקיים שיח אמן‬
‫דידי המבורגר שמאלי‬ ‫רח' העמל ‪31‬‬
‫אמן אורח‪ :‬סיון טלמור‪,‬‬ ‫ציור ורישום‬ ‫ציור ומיצב‬ ‫רב תחומי‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,5‬בניין ‪ ,7‬קומה ‪2‬‬ ‫פינת רח' שביל התנופה‬ ‫חוה גל און‬ ‫‪17‬‬
‫רב תחומי וזמרת‬ ‫אמן אורח‪ :‬מאיר נטיף‬ ‫רענן חרל"פ‬
‫‪054-6333522‬‬ ‫‪054-3045630‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ליאור שטיינר‬ ‫‪34‬‬ ‫אביבית גרף‪-‬גרסל‬ ‫‪25‬‬ ‫רח' יהודה הלוי ‪81-79‬‬
‫ציור ואיור‬ ‫רב תחומי‬ ‫אריק ונטורה‬ ‫אילן דותן‬ ‫רח' השפלה ‪( 2‬חצר אחורית)‬ ‫רח' לבנדה ‪2‬‬ ‫רח' אברבנאל ‪35‬‬ ‫(בחצר האחורית)‬
‫אמניות אורחות‪ :‬דפנה אלון ‪ -‬ציור‬ ‫מיצג ותערוכה של ‪ 4‬השותפים‬ ‫‪050-2817807‬‬ ‫‪052-6109124‬‬ ‫‪054-3099745‬‬ ‫‪050-4003828‬‬ ‫‪052-2271196‬‬ ‫‪054-3450554‬‬
‫ועינת מגל שמאלי ‪ -‬ציור ואיור‬ ‫בסטודיו‬ ‫ציור‬ ‫ציור ופיסול‬ ‫ציור ופיסול‬ ‫ציור ורישום‬ ‫רב תחומי‬ ‫ציור ו־‪readymade‬‬
‫ראו מפה מספר ‪ 2‬בעמ׳ ‪16‬‬

‫אשחר חנוך קלינגבייל‬ ‫‪55‬‬ ‫רותם מנור‬ ‫ליאורה קנטרביץ‬ ‫דימה גורביץ'‬
‫רח' לורנס אוליפנט ‪,3‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,5‬בניין ‪,7‬‬ ‫רח' שביל התנופה‪ ,‬בניין ‪ ,3‬קומה ‪1‬‬ ‫רח' שביל התנופה ‪ ,7‬קומה ‪2‬‬
‫קומה ‪ ,4‬דירה ‪10‬‬ ‫קומה ‪3‬‬ ‫‪054-4588288‬‬ ‫‪052-6710001‬‬
‫‪054-7916633‬‬ ‫‪054-4912651‬‬ ‫רב תחומי‬ ‫רב תחומי‬
‫ציור ומיצב‬ ‫רב תחומי‬ ‫תקיים שיח אמן‬ ‫אמנים אורחים‪ :‬נועה צ'רניחבסקי‪,‬‬
‫בן ציון דוד‬ ‫גרגורי זילבר‪ ,‬שחף פרדילילו‪,‬‬
‫‪56‬‬ ‫רני פרדס‬ ‫לילי כהן פרח‪-‬יה‬
‫כיכר קדומים‬ ‫נמרוד אזואלי‬
‫רח' שביל התנופה ‪ 2‬א׳‬ ‫רח' שביל המרץ ‪,6‬‬
‫עיריית תל–אביב‪-‬יפו‬ ‫(רח' מזל דגים ‪15 )3‬‬ ‫‪052-8795077‬‬ ‫קומה ‪ ,1‬סטודיו ‪3‬‬ ‫דניאל פלדהקר‬
‫המחלקה לאמנויות‬ ‫‪03-6812503‬‬ ‫רב תחומי‬ ‫‪050-5280472‬‬ ‫רח' שביל התנופה ‪,1‬‬
‫מנהלת המחלקה לאמנויות‪ :‬צלילית בן נבט‬ ‫צורפות תימנית מסורתית‬ ‫ציור ומיצב‬ ‫בניין ‪ ,3‬קומה ‪2‬‬
‫רתם רשף‬
‫יועצת אוצרות‪ :‬עדנה מושנזון‬ ‫גילי כהן‬ ‫‪052-7001004‬‬
‫‪57‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪6‬‬ ‫לילי פישר‬
‫ציור ומיצב‬
‫ריכוז פרויקט‪ :‬גיל כהן‪ ,‬כרמית גלילי‬ ‫שדרות ירושלים ‪20‬‬ ‫‪054-2299886‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,1‬קומה ‪3‬‬
‫עוזרת מנהלית‪ :‬מירי סמדג'ה‬ ‫‪054-2541715‬‬ ‫ציור‬ ‫‪050-5797326‬‬ ‫ורדי בוברוב‬
‫ציור וצילום‬ ‫ציור ‪ /‬קולאג'‬ ‫רח' שביל התנופה ‪,5‬‬
‫לשכת הדובר‬ ‫שי ג'רסי‬
‫סדנה לציור על קנווס‬ ‫בניין ‪2‬א'‪ ,‬קומה ב'‬
‫דובר העירייה‪ :‬גידי שמרלינג‬ ‫רח' העמל ‪17‬‬ ‫מאיר רקוץ'‬
‫השקת ספר האמן של ‪ - Dede‬פרטים בעמוד ‪8‬‬ ‫תתקיים בסטודיו בעלות‬ ‫‪050-3669977‬‬
‫פרסום ושילוט‪ :‬לובה טיומקין קרני‪ ,‬מושית לוסטיג רייויט‬ ‫‪054-6738324‬‬ ‫רח' שביל התנופה ‪,3‬‬
‫של ‪ 70‬ש"ח‬ ‫רב תחומי‬
‫קרמיקה‬ ‫בניין ‪2‬ב׳‪ ,‬קומה ‪3‬‬
‫פרויקטים‪ :‬שרון מילר‬ ‫דוד פאר‬ ‫אמנית אורחת‪ :‬לידה שרת מסד ‪-‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪058-6321326‬‬
‫יח״צ‪ :‬עדי קטיעי‬ ‫שיר שבדרון‬ ‫רב תחומי‬
‫רח' אלפסי ‪20‬‬ ‫רב תחומי‬
‫רח' שביל המפעל ‪5‬‬
‫רשתות חברתיות‪ :‬יפעת מור‬ ‫‪054-9700572‬‬ ‫ורוניק ענבר‬
‫‪050-5643642‬‬ ‫מורן קליגר‬
‫אינטרנט העירוני‪ :‬לירון בן אליהו‬ ‫פיסול‬ ‫רח' שביל המפעל ‪5‬‬
‫ציור‬ ‫רח' שביל המרץ ‪6‬‬
‫הזנת אינטרנט‪ :‬רוית חבקוק‬ ‫דן רייזנר‬ ‫‪052-2536811‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪052-8968948‬‬
‫תמר לדרברג‬ ‫ציור וצילום‬
‫רח' ניצנה ‪11‬‬ ‫רב תחומי‬
‫רח' שביל המרץ ‪ ,3‬בניין ‪,8‬‬
‫שבוע האיור‬ ‫‪054-6534446‬‬ ‫חגית קזיניץ‬
‫קומה ‪3‬‬ ‫נעם ונקרט‬
‫יזם ואוצר ראשי‪ :‬יובל סער‬
‫רב תחומי‬ ‫שד' הר ציון ‪ ,104‬קומה ‪1‬‬
‫‪052-4483370‬‬ ‫רח' העמל ‪ ,6‬קומה ‪3‬‬
‫‪ 60‬הילה ליזר בג'ה‬ ‫‪050-5237249‬‬
‫ניהול ואסטרטגיה‪ :‬עידית שילוח‬ ‫צילום ווידאו ארט‬ ‫‪052-6123971‬‬
‫רב תחומי‬
‫הפקה‪ :‬נועה בן ישי שקד‬ ‫מתחם בלום‪ ,‬דרך בן צבי ‪55‬‬ ‫ציור‬
‫תרצה פרוינד‬
‫‪052-3817834‬‬ ‫תערוכה ומכירה משותפת‬ ‫חגית שחל‬
‫עיצוב תדמית ואתר אינטרנט‪ :‬סטודיו וויקס‬ ‫רח' שביל המפעל ‪1‬‬
‫רב תחומי‬ ‫לסטודיו "עליית הגג" ‪-‬‬ ‫רח' שביל המפעל ‪ ,3‬קומה ‪2‬‬
‫‪050-7418167‬‬
‫ורדה כרמלי‬ ‫טל ניסים‪ ,‬עפרה אוחנה‪,‬‬ ‫‪054-4550007‬‬
‫—‬ ‫פנינסולה‬ ‫‪61‬‬ ‫ציור‬ ‫—‬
‫סמטת מזל אריה ‪20‬‬ ‫אנה לוקשבסקי ולנה רוטנברג‬ ‫ציור והדפס‬
‫הקומה השביעית ‪ -‬פרטים בעמוד ‪11‬‬
‫‪15‬‬ ‫אוצרות‪ :‬רוני חג'ג'‬ ‫‪050-7321388‬‬ ‫‪14‬‬
‫סטודיו קוצ'ינטה‬ ‫טל גולני‬
‫—‬ ‫הפקה‪ :‬ארטלינק הפקות‬ ‫ציור וצילום‬ ‫תחנה מרכזית‬ ‫‪52‬‬ ‫רח' הר ציון ‪ ,104‬קומה ‪1‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,1‬קומה ‪3‬‬ ‫—‬
‫עוזרי הפקה‪ :‬בר ברגמן‪ ,‬תום לב‬ ‫‪054-9765667‬‬ ‫‪050-6966134‬‬
‫יעקב פורת‬ ‫‪62‬‬
‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫שדרות ירושלים ‪,138‬‬ ‫במסגרת אורות וצללים‬ ‫סריגת סלים ושטיחים‬ ‫ציור‬
‫מטרופוליס‬ ‫כניסה ג'‬ ‫למידע נוסף ראו עמ' ‪:11‬‬ ‫עפרה אוחנה‬ ‫יהושע גריפית‬
‫אוצרות והפקה‪ :‬ערן איזנהמר‪ ,‬קרני ברזילי‪ ,‬טלי קיים ולארה גבריאלי‬ ‫‪054-4355257‬‬ ‫אילן שדה‪ ,‬אלדד רפאלי‪,‬‬ ‫רח' העמל ‪ ,6‬קומה ‪3‬‬ ‫רח' העמל ‪,31‬‬
‫ציור‬ ‫אסתר סקין‪ ,‬גיורא ברגל‪,‬‬ ‫‪054-4761920‬‬ ‫פינת רח' שביל התנופה‬
‫תחנה מרכזית‬ ‫מיכל גלבוע‬ ‫גיל יפמן‪ ,‬דייויד גיבס‪,‬‬ ‫ציור‬ ‫‪052-2784248‬‬
‫‪63‬‬ ‫זינה מנדוסה‪ ,‬יונג יידיש‪,‬‬ ‫ציור‬
‫אורות וצללים‬ ‫רח' שלוש ‪18‬‬ ‫פאני הורביץ‬
‫‪054-5470586‬‬ ‫ירמי עדני‪ ,‬מוןלאב‪ ,‬נעמה‪,‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,3‬קומה ‪1‬‬ ‫ילנה רוטנברג‬
‫אוצרות‪ :‬גיל יפמן ואסתר סקין‬
‫מיצב רישום וודיאו‬ ‫סטודיו טלטלה‪ ,‬רמון מנדוסה‪,‬‬ ‫‪054-4555915‬‬ ‫רח' העמל ‪ ,6‬קומה ‪3‬‬
‫ליווי והדרכה אוצרותית‪ :‬טלי תמיר‬ ‫שרון זרגרי‬
‫עבודה זרה‪ :‬במת מיצג‬ ‫‪ 64‬משה עמר‬ ‫ציור‬ ‫‪054-6389150‬‬
‫ציור‬
‫ניהול אמנותי‪ :‬תמר רבן‬ ‫כיכר קדומים ‪1‬‬ ‫רוזה בן אריה‬
‫הקומה ה–‪7‬‬ ‫‪052-5450646‬‬ ‫רח' שביל התנופה ‪ ,1‬בניין ‪3‬‬ ‫יעל ארליכמן‬
‫אוצרות‪ :‬מתי עלה‬ ‫התחנה המרכזית ‪ -‬פרטים בעמוד ‪11‬‬ ‫רב תחומי‬ ‫‪050-9451828‬‬ ‫העמל ‪25‬‬
‫עדי עוז ארי‬
‫יפו וגבול יפו‬ ‫ציור‬ ‫‪052-3339072‬‬
‫‪65‬‬ ‫פיסול‬
‫לבונטין ‪7‬‬ ‫רח' התחייה ‪ ,14‬יח׳ ‪135‬‬ ‫רוני סתר‬
‫‪054-3047063‬‬ ‫יתקיים מיצג‬
‫רח' שביל התנופה ‪ ,5‬בניין ‪2‬א׳‬
‫ניהול אמנותי‪ :‬אסיף צחר‬ ‫אורנה בלחרסקי‬
‫צילום ווידאו‬ ‫‪53‬‬ ‫‪054-4802394‬‬ ‫יעל כפרי‬
‫רח' החרוב ‪,4‬‬ ‫רב תחומי‬ ‫רח' שביל המרץ ‪,5‬‬
‫‪ 66‬ענת גרינברג‬
‫תכניה‬ ‫כניסה מרח׳ שערי ניקנור‬ ‫בניין ‪ ,7‬קומה ‪3‬‬
‫גלריה "צדיק"‪,‬‬ ‫רות אורנבך‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו קרן וגולן‬ ‫‪052-2519738‬‬ ‫‪058-7927245‬‬
‫רח' שמעון הצדיק ‪16‬‬ ‫רח' שביל המרץ ‪ ,4‬בניין ‪,11‬‬
‫ציור ופיסול‬ ‫ציור‬
‫איור‪ :‬אריאל וולק ‪ -‬סטודיו ‪WIX‬‬ ‫‪050-6923033‬‬ ‫קומה ‪4‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬מאיה שמעוני‬ ‫ציור‬ ‫איציק שוקל‬ ‫‪54‬‬ ‫‪054-4628802‬‬ ‫יעל פז‬
‫רח' פוריה ‪3‬‬ ‫ציור‬ ‫רח' שביל התנופה ‪,3‬‬
‫תיאה פרידמן‬ ‫‪67‬‬ ‫‪054-4959933‬‬ ‫אמנית אורחת‪:‬‬ ‫בניין ‪2‬ב׳‪ ,‬קומה ‪3‬‬
‫יחסי ציבור‪The Art Platform :‬‬ ‫רח' שמעון הצדיק ‪9‬‬
‫צילום‬ ‫ויויאן הירש בירקנפלד‬ ‫‪054-5750782‬‬
‫‪052-2298375‬‬
‫פיסול‬
‫רב תחומי‬
‫תודה לכל האמנים‪ ,‬היוצרים‪ ,‬האוצרים והשותפים לפרויקט‬ ‫תקיים שיח אמן וסדנא‬
‫"אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות"‪.‬‬ ‫דפנה טלמון באברהם הוסטל‪ ,‬פרטים בעמוד ‪3‬‬
‫ש ד רו ת‬
‫רו ק ח‬

‫מפה מספר ‪ / 2‬אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪.‬‬

‫הי‬
‫ר ק ון‬
‫מחוץ למפה‬

‫‪23‬‬ ‫‪13‬‬ ‫נו רד או‬

‫פנקס‬

‫בן י‬

‫דיז נג וף‬
‫הו ד ה‬
‫‪11‬‬ ‫ט ינ ס קי‬
‫ז׳ בו‬

‫ט ינ ס קי‬
‫ז׳ בו‬

‫זו רוב‬

‫ד‬
‫א ר לו‬

‫רך נמ יר‬
‫שלמה‬
‫ריון‬
‫ן גו‬ ‫‪14‬‬

‫ה מלך‬
‫ב‬

‫גו ר ד ון‬

‫הי‬
‫ר ק ון‬

‫ויי צמן‬
‫דוד ה מלך‬

‫אבן ג בירול‬
‫פרישמן‬

‫ה רב‬
‫רט ס‬

‫י‬
‫מו א ל‬

‫גא‬
‫ש‬
‫או ל ה‬

‫לא‬
‫מלך‬

‫לון‬
‫פי‬
‫נס‬
‫בי אי ם‬

‫קר‬
‫הנ‬

‫בן י‬
‫ש וב‬
‫וג ר‬
‫צח ק‬

‫הו ד ה‬
‫ב‬
‫לת י‬
‫ד יזנ גוף‬ ‫נח‬

‫שד‬
‫רות‬
‫ק פלן‬
‫‪10 16‬‬

‫תר‬
‫ס״ט‬

‫דר‬
‫ךב‬
‫‪22‬‬

‫גי ן‬
‫ש לו ם‬
‫רך ה‬
‫ד‬

‫ש ד רו‬
‫‪12‬‬ ‫יה וד ית‬

‫ת רו ט‬
‫ש דר ות‬

‫י‬
‫הוד‬
‫חש מו נא ים‬

‫שי ל ד‬

‫הה‬
‫ל נ בי‬
‫ינ ק ין‬
‫‪20 24‬‬
‫שי‬ ‫ה‬

‫לו י‬
‫א‬

‫ליב ך‬

‫יג אל א לון‬
‫—‬

‫ה‬
‫קר‬
‫‪19‬‬

‫מ סג ר‬
‫‪15‬‬
‫‪05‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪30‬‬
‫שר‬
‫לי‬ ‫‪21‬‬
‫ק‬
‫‪33‬‬ ‫—‬
‫‪17‬‬ ‫יצחק ש דה‬

‫‪01‬‬

‫יחז‬
‫ד‬ ‫ש‬
‫רו ת‬

‫אוהבים אמנות‪ .‬עושים אמנות‪2016 .‬‬
‫קאל‬

‫ני מ ין‬
‫רו ט‬
‫שי ל ד‬
‫‪02‬‬

‫תב‬
‫קוי‬
‫‪18‬‬

‫פמן‬

‫נחל‬
‫‪03‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪43‬‬
‫‪36 04‬‬

‫הרצל‬

‫בת‬
‫רכ‬
‫ה‬
‫‪63 46‬‬ ‫‪26‬‬
‫דרך‬
‫יפו‬

‫‪07‬‬
‫לה גווארדיה‬

‫‪25‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪48‬‬

‫ה‬
‫על יי ה‬
‫ילת‬
‫א‬ ‫‪32‬‬

‫נח‬
‫‪37‬‬

‫ום‬

‫ש ד רו‬
‫גו‬
‫סקי‬

‫לד‬
‫וינ‬
‫‪54 59‬‬

‫מן‬

‫ת הר‬
‫ל‬

‫‪28 27‬‬ ‫‪44‬‬

‫צי ון‬
‫‪09 52‬‬

‫איורים‪ :‬אריאל וולק ‪ -‬סטודיו ‪ | WIX‬עיצוב‪ :‬סטודיו קרן וגולן‬
‫‪57‬‬ ‫‪58 39‬‬ ‫‪38‬‬
‫‪56 64‬‬ ‫‪66 67‬‬ ‫‪40‬‬
‫יות‬ ‫דרך ש למה‬
‫‪35 31‬‬
‫גל ו‬
‫בו ץ‬
‫ךק‬
‫‪29‬‬ ‫‪34‬‬ ‫דרך ה הגנה‬

‫‪61‬‬
‫דר‬
‫‪06‬‬
‫‪50 41‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪42‬‬

‫י‬
‫פת‬

‫חיל השריון‬
‫שו קן‬
‫‪65‬‬ ‫‪51‬‬

‫י‬
‫שר אל מס לנט‬
‫ש‬
‫לבי ם‬
‫יות‬
‫גל ו‬
‫בו ץ‬
‫ךק‬
‫דר‬
‫‪45‬‬

‫ש דר ות י‬
‫‪60‬‬

‫יפת‬
‫בי‬

‫רו של ים‬
‫צ‬
‫בן‬
‫רך‬ ‫לח״י‬
‫ד‬

‫לב ון‬
‫‪53 62‬‬
‫מחוץ למפה‬

‫בי‬
‫צ‬
‫בן‬
‫רך‬
‫ד‬

‫‪tel-aviv.gov.il‬‬ ‫‪LovingArt.MakingArt‬‬ ‫‪lovingartmakingart‬‬
‫‪53‬‬

‫הילה כהן־שניידרמן‬

‫הערה על‬
‫המבנה הגמיש‬

‫מהי ספינתו של תסאוס‪ ,‬מייסדה האגדי של אתונה? האם זו הספינה הנפלאה שעליה שט‬
‫כל ימיו‪ ,‬זו שעודה שטה על פני מים‪ ,‬חלקיה מהודקים היטב לאחר שהוחלפו וחודשו? או‬
‫שמא ספינתו היא זו שבמחסן — ביבשה — מפורקת לגורמים‪ ,‬לעצים נושנים הטומנים‬
‫בחובם את זיכרון עלילותיו? זהו הפרדוקס הנצחי של תסאוס‪ ,‬התוהה כיצד אפשר להוסיף‬
‫להתקיים‪ ,‬להשתנות ולגדול‪ ,‬מבלי לאבד את המהות הפנימית‪ ,‬והאם הסנטימנטליות של‬
‫המקור חשובה מהרלוונטיות של הפונקציה‪.‬‬

‫מעניין אותי לנסח דברים שחלק מסדר היום שלהם הוא השינוי שאמור להוסיף‬
‫ולחול בהם במשך חייהם‪ ,‬באופן שמשאיר את הדבר חי‪ .‬זהו המבנה הגמיש‪ :‬זה אינו מושג‬
‫פילוסופי‪ ,‬אלא פרקטי‪ ,‬ואיני עוסקת כאן בצורות הנתונות לנו כעובדות אלא בצורות שאנו‬
‫ממציאים‪ .‬לאור מגמות עכשוויות באוצרות המתייחסות לייסודן של פלטפורמות חדשות‬
‫לאמנות או למחשבה על מוסדות האמנות עצמם‪ ,‬יש לייחד דיון לאופן שבו ארגונים‬
‫אמנותיים יכולים לפעול‪ ,‬ואילו חירויות פעולה ראוי שייקחו להם‪.‬‬
‫אקח דוגמה משדה העוסק בתכנון לטווח הארוך‪ ,‬האדריכלות‪ :‬כשאדריכל מתכנן‬
‫מבנה הוא מתכנן אותו באופן שלוקח בחשבון את העובדה שיהיו בו שינויים‪ .‬הוא בדיאלוג‬
‫עם בעלי הבית והם חושבים יחד על מה הם אולי ירצו בעתיד‪ ,‬אולי בעוד עשרים שנה‪.‬‬
‫ואז הוא חושב על החומרים של הבית‪ :‬הוא חושב על חומרים שיתיישנו יפה ולא על‬
‫חומרים חד־פעמיים שחייהם מסתיימים מהר‪ .‬הוא חושב על חומר שמשתנה‪ ,‬כלומר‬
‫שמסוגל להשתנות — חומר בעל אופי‪.‬‬
‫המחשבה על מבנה גמיש היא מחשבה אורגנית‪ ,‬וניכר שגוף הוא גמיש רק בשעה‬
‫שהוא נמתח‪ .‬כך אפשר לחשוב על ארגון כגוף אנושי‪ :‬בשפה האנגלית נחשפת הקרבה‬
‫האטימולוגית ההדוקה בין השניים — ‪ organ‬ו־‪ .organization‬ארגון דומה לגוף שמתרחב‬
‫ומתכווץ‪ ,‬או פשוט משתנה‪ ,‬תוך תגובה לפעולות אנושיות — משמין או מרזה כתגובה‬
‫למזון‪ ,‬מתקמט כתגובה לשהייה בשמש‪ ,‬מתחזק או נחלש כתגובה לפעילות גופנית‪ ,‬מתפתח‬
‫מחשבתית ורגשית כתגובה לשיחה או קריאה‪.‬‬
‫כמו הגוף‪ ,‬גם גופו ורוחו של מוסד דורשים תחזוקה‪ .‬השמירה על גמישותו של‬
‫המבנה היא פעולת התחזוקה‪ ,‬כפי שהאדם מבשל או מנקה את הבית‪ ,‬והיעדרם של אלו‬
‫מחיינו הוא סימן להזנחה‪ ,‬לעצלות המחשבה‪ ,‬להתנוונות‪ .‬אני לא מדברת על מרדף אחר‬
‫החדש אלא על פעילויות יומיומיות‪ ,‬על שגרה של בחינה עצמית שיכולה להוביל לאישור‬
‫מחודש של הסדר הקיים‪ ,‬או לשינוי‪ .‬משמע‪ ,‬לתפיסה מחודשת של הדברים בלא להסתיר‬
‫את העבר ולטייח אותו‪ ,‬אלא מתוך דין ודברים עמו‪.‬‬
‫לרוב אנחנו מחפשים צורות בשביל שנוכל לנוח‪ ,‬שהצורות יפעלו בשבילנו‪ ,‬יחשבו‬
‫בשבילנו‪ .‬חוק‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא צורה שכזאת; תערוכה היא צורה אחרת‪ .‬דרידה טוען שהדבר‬
‫היחיד שגבולות מסמנים הוא את גבולות המחשבה‪ .‬ואכן‪ ,‬יש לנסח את גבול המחשבה‪,‬‬
‫אבל רק כדי שנוכל למתוח אותו — רק כדי שנוכל אחר כך לנסח אותו מחדש — להבטיח‬

‫מתיו דרמור פאול‪2014 ,Piranesian Security ,‬‬ ‫‪52‬‬
‫‪55‬‬
‫את פריצתו‪ .‬למצוא ממנו מוצא‪ ,‬אם להשתמש בשפתם של דלז וגואטרי‪ .‬הגבול מאפשר‬
‫להגיע לרעיון‪ ,‬אבל ברוב המקרים לא ממש נמצא סיבה או מניע פנימי חזק לממשו‪ .‬הרעיון‬
‫שאליו הגענו הוא צעד אל עבר רעיון שנרצה לבסוף לממש‪.‬‬
‫ההבנה שאנשים צריכים מבנה שהוא שגרה‪ ,‬היא הבנה בסיסית וחיונית‪ .‬השאלה‬
‫היא אם הצורה משתנה בהתאם — כצורה שאמורה לשרת אותנו ולא אנו אותה‪ .‬ניקח‬
‫לדוגמה את המושג ״שימור מחמיר״‪ ,‬הלקוח מעולם השימור העירוני‪ .‬זהו שעבוד לצורה‪:‬‬
‫אתה בוחר להיות משועבד לצורות מסוימות כי אתה חושב שהן מספיק טובות בשביל‬
‫להגן עליהן‪ .‬הצורה היא דבר חזק וחבל לוותר על השימוש בכוח שלה‪ ,‬ובו בזמן צריך‬
‫להשתמש בכוח שלה לשרת ולא להפוך למשרתיה‪.‬‬
‫מוזיאון הוא צורה חזקה בעלת כוח פוליטי שבתוכה קורים דברים‪ :‬כמו גלי־ים‪ ,‬תערוכות‬
‫באות והולכות‪ .‬המוזיאון יכול להגיד על עצמו ״אני צורה חזקה ומתוקף כך רשאי להתהוות‬
‫כפי שאני רוצה״‪ .‬אבל על פי רוב המוזיאונים אומרים ״אני מוזיאון‪ ,‬אני חייב להעלות תערוכות‬
‫מתחלפות‪ ,‬כדי להמשיך להחזיק בהגדרתי כמוזיאון״‪ ,‬וכך הופך המוזיאון משועבד לתערוכות‬
‫מתחלפות‪ ,‬והן עוברות דרכו‪ .‬זה אולי מעט פשטני‪ ,‬אבל זו דוגמה לאופן שבו הצורה מכתיבה‬
‫קיבעון‪ .‬כתוצאה מכך המוזיאון שוכח שיש בכוחו להגדיר מחדש את תפקידו‪.‬‬
‫השאלה מהו מוזיאון לאמנות עכשווית‪ ,‬ומהם תפקידיו וגבולות פעולותיו‪ ,‬היא שאלה‬
‫שהמוזיאון מחויב לעסוק בה שוב ושוב‪ ,‬בכל עת — לא רק חוקרי ומבקרי תרבות‪ ,‬אלא גם‬
‫עובדי המוסד עצמו‪ .‬הפריבילגיה להשתעמם משאלה זו‪ ,‬להניח אקסיומות מרגיעות‪ ,‬אינה‬
‫קיימת‪ .‬זו אסטרטגיה ניהולית המחויבת להיות מלווה בהצהרה שאנו שואלים שאלה על‬
‫צורה — על צורתו של הארגון‪.‬‬
‫המוסד מחויב לגילוי נאות מול עובדיו‪ ,‬השותפים למהלך‪ ,‬להצהיר שהמוסד חוקר‬
‫את דרכו בלי לדעת ברגע הנוכחי אילו שינויים עומדים לעבור עליו‪ ,‬ולבנות את הצורה‬
‫תוך כדי המהלך‪ .‬זה כמובן מהלך מערער ומלא חוסר ודאות‪ ,‬אך השקיפות הזו היא הדרך‬
‫היחידה לקבל את המנדט מהעובדים־השותפים‪ .‬בתוך מהלך שכזה‪ ,‬העובדים הם אנשים‬
‫המתפתחים בתוך המערכת ומפתחים את המערכת‪ ,‬כך שהמטרות הופכות להיות משותפות‪.‬‬
‫אוסף מוזיאלי‪ ,‬וזו עובדה ידועה‪ ,‬הוא הנכס של מוזיאונים לאמנות‪ ,‬ועצם הימצאו הוא‬
‫תנאי להגדרתם כמוזיאונים ציבוריים‪ .‬עובדה נוספת שכפי הנראה מתקבלת בלא ערעור‬
‫היא זו שלמעלה מתשעים אחוז מהאוסף נמצא מתחת לפני האדמה‪ .‬רובו לא ייראה לעיני‬
‫הציבור לעולם‪ ,‬משום שאין למוזיאון מספיק חללי תצוגה להציג את כולו‪ .‬ומדוע כך הם פני‬
‫הדברים? כי ערכי השימור של האוסף עולים על פני ערכי השימוש בו‪ .‬מוזיאון ישראל היה‬
‫יכול להחליט שכמוזיאון הלאומי‪ ,‬הוא לוקח עליו את האחריות להציג את אוספו המרשים‬
‫ברחבי ישראל‪ ,‬ליצור תצוגות נודדות ואף תצוגות קבע במקומות שונים‪ ,‬על כל המשמעויות‬
‫התקציביות הנגזרות מכך‪ .‬כך יכול היה גם היה יכול להקצות את אחד מביתניו הפזורים על‬
‫ההר לפעילות אמנותית ניסיונית‪ ,‬אם היה תופס מחדש את תפקידו של המוזיאון באופן זה‪.‬‬
‫המבנה הגמיש אינו פשוט או קל לתפעול‪ ,‬ואינו חף מבעיות‪ ,‬אך הרווחים‬
‫הפוטנציאליים שלו עדיפים לאין שיעור על הסכנות שטמונות בו‪ .‬פעולה במבנה גמיש‬
‫מניחה שאנחנו מכירים בכך שאין לנו אפשרות לדעת מה יהיה ולכן מאפשרים למבנה‬
‫להשתנות בהתאם לצרכיו‪ ,‬לצרכינו‪ .‬זו עמדה בעלת ענווה אל מול העובדה שאנחנו פועלים‬
‫בשדה של כוחות נראים ובלתי נראים שאין בכוחנו לשלוט בהם — אך כן לזהותם‪.‬‬
‫ארגון יזמי כמו גוגל לדוגמה‪ ,‬הוא ארגון המשתנה יחד עם הגדרה מחודשת של‬
‫משימותיו‪ .‬הוא משתמש בתשוקה של עובדיו להמציא את שטרם נודע — לשירותו ובעבור‬
‫רווחיו הכלכליים‪ :‬הארגון אינו רק מנוע חיפוש‪ ,‬אלא יצרן פלטפורמות ותוכן העוסק בעתיד‬
‫ובעיצובו מנקודת מבטו‪ .‬זאת חירות שיזמים לוקחים‪ .‬מדוע שמוסדות ציבוריים‪ ,‬ובוודאי‬
‫המוסדות האמנותיים‪ ,‬לא יחזיקו בחירות זו ויעשו בה שימוש? מובן שממניעים אחרים‬
‫ולמטרות אחרות‪ .‬כל עוד מוסדות יפעלו ללא שאלה על צורתם‪ ,‬הם לא יהיו מסונכרנים עם‬
‫רוח הזמן וצרכיה‪ .‬לקיחת סיכונים‪ ,‬במובן זה‪ ,‬אינה רק אפשרות אלא כורח המציאות‪.‬‬

‫דנה לב לבנת‪ ,‬ללא כותרת (מוסקבה)‪ ,‬מתוך הפרויקט ‪2016 ,Permanent Vacation‬‬ ‫‪54‬‬
‫‪57‬‬
‫"ביקור בית"‪ ,‬דוד סוסנובסקי (אודות עיצוב)‪ .‬צילום‪ :‬נמרוד גנישר‬

‫עיר‪:‬אמנות‬

‫תמר רבן‬
‫עיר – מעניינים אותי בעיר החלקים שמחברים בין אוכלוסיות שונות‪ ,‬מקומות שהקיום‬
‫שלהם אפשרי בדרך כלל רק בערים גדולות או קוסמופוליטיות‪ .‬מעניינים אותי המורכבות‬
‫של האוכלוסייה‪ ,‬המקום שבו נפגשים תפקודים שונים‪ ,‬אנשים שפועלים בתחומים שונים‬
‫ומגוונים‪ .‬אפשר לדבר על עיר גם מבחינה אדריכלית‪ ,‬איך רואים רבדים בעיר שמתפתחת‪,‬‬
‫גדלה ומושכת אליה אנשים שמשנים אותה כל הזמן‪.‬‬
‫אמנות – תפקיד שאנשים באים איתו לעולם‪ ,‬לתוך חברה‪ .‬לכל אחד יש תפקיד בחברה‪:‬‬
‫אחד דואג לצד הפיזי של החיים‪ ,‬ואילו לאמן יש תפקיד לפעול בצד הרוחני של החיים‬
‫ולספק את הצורך הזה‪ .‬לאמן יש תפקיד לספק את הכוח הרוחני לחברה‪.‬‬

‫במסגרת פרויקט ״אורות וצללים״ במת מיצג‪ ,‬בניהולה של תמר רבן‪ ,‬תקיים את סיור‬
‫הפרפורמנס ״עבודה זרה״‪ .‬במת מיצג פועלת בתחנה המרכזית החדשה מאז שנת ‪2004‬‬
‫מתחת לאולמות הנוסעים‪ .‬במסגרת ארועי ״אוהבים אמנות‪.‬עושים אמנות״‪.‬‬

‫להיות בוגר‪/‬ת בצלאל‬
‫‪59‬‬

‫זמיר שץ‪ ,‬מפרץ תאילנד‪2016 ,‬‬ ‫אלישבע לוי‪ ,‬וילה‪( 2014 ,‬צילום‪ :‬גל דרן)‬ ‫‪58‬‬
‫‪61‬‬

‫‪From: chen.serfaty@gmail.com‬‬
‫‪Date: 14.5.2012‬‬
‫פניה מס' ‪ 55444‬בקשה להסרת ספסל בסמוך למאפיית אריאל במרכז חורב ‪Subject:‬‬
‫>‪ <pniotz@haifa.muni.il‬היחידה לפניות הציבור ‪To:‬‬

‫שלום‪,‬‬

‫שמי חן‪ ,‬תושבת חיפה‪ ,‬אוהבת את העיר ואת פעיליות העירייה‪ .‬וחיה בעיר ‪ 22‬שנה‪.‬‬
‫ברצוני לקבל מידע‪ ,‬למי עליי לפנות בנושא שייתכן ויוצג כבעייתי אך ללא ספק מהווה‬
‫מטרד נפשי עבורי במרחב הציבורי באזור של מרכז חורב­ – אחוזה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬מדובר בספסל ציבורי שממוקם ליד מאפיית הראל המהווה עבורי סמל זיכרון אישי‬
‫ומעלה בי קונוטציה ישירה למקרה רגשי מצער שעבר עליי בגיל נעוריי‪.‬‬
‫בכל פעם שאני חולפת ליד ספסל דמעות זה‪ ,‬הזיכרון מציף אותי מחדש וכל מה שנפשי‬
‫חפצה לעשות באותו רגע ממש הוא לעקור את הספסל ממקומו וכך גם את הזיכרון המר‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית היא בקליטה הויזואלית המיידית שלי עם הספסל שנמצא בדרך לבית‬
‫הוריי‪ ,‬דרך שאינני יכולה להימלט מלעבור דרכה‪ ,‬ובקליטת הדימוי הציבורי – הספסל –‬
‫­רצף דימויי הזיכרון קופצים ומעלים בי תחושות עמוקות של כאב‪.‬‬
‫ייתכן ובקשה זו תיראה כמצע אידאלי להלצה ולבדיחה‪ ,‬אך כתושבת חיפה‪ ,‬בה נולדתי‬
‫והתחנכתי‪ ,‬ואתם כנציגי עיריית חיפה המהווים צינור מרכזי בדיאלוג‪ ,‬ותורמים במאמץ יקר‬
‫לספק מענה לצרכי התושבים ראויים לספק לי מענה הוגן ומפורט בנושא זה‪.‬‬

‫חשובה לי תגובתכם הכנה והרצינית‬
‫שבוע נעים‪ ,‬בברכה‪,‬‬
‫חן‬

‫>‪ <pniotz@haifa.muni.il‬היחידה לפניות הציבור ‪From:‬‬
‫‪Date: 14.5.2012‬‬
‫פניה מס' ‪ 55444‬בקשה להסרת ספסל בסמוך למאפיית אריאל במרכז חורב ‪Subject:‬‬
‫‪To: chen.serfaty@gmail.com‬‬

‫תודה לך על פנייתך‪ ,‬היא חשובה לנו‪.‬‬
‫פנייתך הועברה לטיפול המחלקה לאחזקת גנים ונוף‪ ,‬המבקשים לשוחח עמך ולוודא מיקום‬
‫מדוייק של הספסל אותו את מבקשת להסיר‪.‬‬
‫אנא העבירי אלינו מספר טלפון ליצירת קשר‪.‬‬
‫לשירותך תמיד‪.‬‬

‫חן צרפתי‪ ,‬על מרחבים אחרים‪2013 ,‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪63‬‬

‫יוסטיניאן טריביון‪ ,‬מאנגלית‪ :‬מאיה שמעוני‬

‫סיפורה של עירוניות ביתית‬

‫״זמן מנוחה‪ .‬מה לעשות עם השעות החופשיות‬
‫הללו‪ ,‬השעות הריקות הללו‪ .‬זו כמובן שאלה‬
‫שמופנית אל האדריכלות בכל הנוגע למקום‬
‫המגורים; אל העירוניות בכל הכרוך בארגון אזורי‬
‫המגורים – מכונת המנוחה‪.‬״‬
‫לה קורבוזיה‪1925 ,‬‬

‫לדידו של לה קורבוזיה‪ ,‬ארגון המרחב והזמן מוטל‬
‫כמובן על האדריכל‪/‬מתכנן העיר‪ .‬אבל התפיסה‬
‫הנוכחית של בית וכל ניסיון לתכנן חיים ביתיים‪,‬‬
‫נעדרים כמעט לחלוטין מכל יוזמה של מתכננים‬
‫עירוניים‪ .‬אחרי הטראומה שהותירו האמביציות של‬

‫יעל בורשטיין‪ ,‬מטבח‪2009 ,‬‬ ‫‪62‬‬
‫‪65‬‬ ‫החנויות ששרדו הן לעתים קרובות רשתות שיווק‪,‬‬
‫שהופכות את הערים לערים ׳כפילות׳ שהצעות‬
‫המסחר שמתקיים בהן זהות‪ .‬מכיוון שמטה החברה‬ ‫שהטכנולוגיה – שבשנת ‪ 1954‬עוד לא הייתה חלק‬ ‫האדריכלות המודרניסטית והמשטרים הטוטליטריים‬
‫ממוקם באתר אקראי‪ ,‬הרווחים שקוצרות הרשתות‬ ‫מאף משק בית צרפתי – כבר הייתה כה שכיחה ‪20‬‬ ‫של המאה העשרים והעניין המורבידי שלהם בחיי‬
‫שנה מאוחר יותר עד שב‪ 87.3%-‬ממשקי הבית היה‬ ‫היומיום‪ ,‬מתכנני ערים כבר אינם מעזים לשקוע‬
‫הלאומיות אינם מחלחלים לשכונות‬ ‫פריג׳ידר‪ ,‬שם המותג הצרפתי הגנרי למקרר‪ .‬מבין‬ ‫בפנטזיות על המרחב הביתי הפרטי של תושביהן‬
‫ארבע הטכנולוגיות שמוזכרות במחקר זה – מכונית‪,‬‬ ‫המדומיינים‪ .‬מובן שאין זה אומר שמעצבים‬
‫טלוויזיה‪ ,‬מכונת כביסה‪ ,‬מקרר – המקרר הוא הנפוץ‬ ‫כבר אינם מעורבים בבתים ובחללים‪ :‬אדריכלים‬
‫ביותר ונהנה מקצב האימוץ המהיר ביותר‪.‬‬ ‫ומעצבי מוצר עודם פעילים למדי‪ .‬אבל החזון של‬
‫מחקר העיר והגיאוגרפיה‪ .‬כתביו השפיעו גם על‬ ‫קטנים יותר אל הערים‪ .‬בתי מסחר אלה‪ ,‬שמשווקים‬ ‫לפופולריות של המקרר‪ ,‬בצמוד להתפשטות‬ ‫עיר שמורכבת מ״תאים״ – (משקי בית)‪ ,‬שיחד‬
‫תנועות פוליטיות מרכזיות כמו אירועי מאי ‪1968‬‬ ‫מחדש כ״אקספרס״‪ ,‬״עיר״‪ ,‬״מקומי״ או ״שכונתי״‪,‬‬ ‫טכנולוגיות אחרות כמו הרכב‪ ,‬הייתה השפעה‬ ‫מצטברים ״למקבצים תואמים״‪ ,‬במילותיו של לה‬
‫בצרפת ו"כיבוש וול סטריט" (‪.)Occupy Wall Street‬‬ ‫הם מסמר נוסף בארון של הרקמה השורדת־בקושי‬ ‫דרמטית על העיר‪ .‬נחזור לאירופה בתקופה שאחרי‬ ‫קורבוזיה‪ ,‬נעלם‪.‬‬
‫בעוד שלפבר מפורסם (כלומר‪ ,‬מפורסם בקרב‬ ‫של המכולות הקטנות והעצמאיות‪.‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ :‬הופעתו של המקרר‬ ‫לטוב ולרע‪ ,‬ההוגים ואנשי המקצוע הגדולים‬
‫מתכנני ערים ותיאורטיקנים של המרחב) בעיקר‬ ‫עם הופעתה של דרך חדשה לקנות מזון‪,‬‬ ‫מאפשרת לכל משק בית לאחסן יותר מזון‪ ,‬לפרקי‬ ‫של האדריכלות והאורבניזם משאירים את הביתי‬
‫בזכות התיאוריה שלו על ״ייצור המרחב״‪ ,‬היום‬ ‫מתפתחות גם פרקטיקות צרכנות חדשות – שלהן‬ ‫זמן ארוכים יותר‪ .‬וכך‪ ,‬הטיול היומי לירקן‪ ,‬לחנות‬ ‫בחוץ‪ .‬האם לא הגיע הזמן לנכס מחדש את החיים‬
‫כבר פחות קוראים את הכתיבה שלו על זמן וחיי‬ ‫השלכות בריאותיות משמעויות‪ .‬מחקר של ארגון‬ ‫הדגים‪ ,‬לקצב‪ ,‬למוכר הגבינה‪ ,‬כבר אינו נחוץ‪ .‬בדומה‬ ‫הביתיים כחלק מהעירוניות? במקרה כזה‪ ,‬מה יהיה‬
‫היומיום‪ .‬לפבר פרסם את ביקורת חיי היומיום‬ ‫הבריאות העולמי (‪ )WHO‬מצא כי קיים מתאם גבוה‬ ‫לכל מכשיר ביתי‪ ,‬המקרר מאפשר יותר זמן פנוי על‬ ‫תפקיד החיים הביתיים בעירוניות של ימינו? וכיצד‬
‫בשלושה כרכים‪ .‬אסופת המסות ‪Rhythmanalysis‬‬ ‫בין גודל חנות ממוצע להשמנת יתר לאומית‪ .‬על פי‬ ‫ידי ייתור הזמן שגזל הטיול היומי לקניית מצרכים‪.‬‬ ‫נוכל להימנע מהיחס הלא־בריא של האדריכלות‬
‫שכתב עם קתרין רגולייה והתפרסמה ב־‪ 1922‬לאחר‬ ‫החוקרים‪ ,‬הסיבה עשויה להיות נעוצה ב״מסעות‬ ‫עכשיו כבר מספיקה פעם אחת בשבוע‪.‬‬ ‫המודרניסטית כלפי הבית?‬
‫מותו של הפילוסוף‪/‬סוציולוג‪ ,‬גם היא מיוחסת לרוב‬ ‫קניות גדולים ושכיחים פחות לחנויות גדולות יותר‪...‬‬ ‫הופעתם של המקרר והמכונית חופפת גם‬ ‫למרחב של הבית (דומוס בלטינית‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫לאותו גוף עבודה‪.‬‬ ‫סופרמרקטים גדולים עשויים לייצג מערכת מזון‬ ‫להתפתחות הסופרמרקטים‪ .‬למעשה‪ ,‬גם הרכב‬ ‫המרחב של הדומסטי) והאופן שבו הוא משמש‪,‬‬
‫ביקורת חיי היומיום של לפבר היא קריאה‬ ‫שמעדיפה כמות על פני איכות״‪.‬‬ ‫וגם המקרר הם שמאפשרים את המודל העסקי של‬ ‫מומצא‪ ,‬נצרך‪ ,‬הופך לסחורה‪ ,‬יש קשר עמוק לאופן‬
‫לבחון מחדש את היומיומי‪ ,‬את הביתי‪ ,‬ביחס לחברה‬ ‫ההשפעה על הנוף העירוני היא די דרמטית‪.‬‬ ‫הסופרמרקטים‪ .‬הסופרמרקטים הראשונים‪ ,‬שהיו‬ ‫שבו העיר ״מיוצרת״‪ .‬חשבו על מכשירים ביתיים ועל‬
‫כמכלול‪ .‬בכרך הראשון‪ ,‬שבו הוא מפרט את הביקורת‬ ‫באירופה ובצפון אמריקה‪ ,‬הנושא של ״מות הרחוב‬ ‫יותר זולים וגדולים‪ ,‬מוקמו בפאתי הערים‪ .‬הצרכן‬ ‫ההשפעה שלהם על המרחב העירוני‪ .‬במאה העשרים‬
‫שלו (‪ )1947‬הוא כותב‪:‬‬ ‫הראשי״ או ״עיר רפאים״ רודף את מתכנני הערים‪,‬‬ ‫יכול למצוא מגוון רחב של מוצרים במקום אחד‬ ‫התחוללו שינויים דרמטיים באופן שבו צוידו בתים‬
‫כך‪ ,‬האירוע הפשוט ביותר – אישה הרוכשת‬ ‫האדריכלים והאזרחים‪ .‬המסחר הקמעונאי‪ ,‬שמתבסס‬ ‫בלבד – אין צורך ללכת מחנות לחנות‪ .‬זה גם זול יותר‪,‬‬ ‫בטכנולוגיה ביתית‪ .‬כעת‪ ,‬ארצה להתחקות אחר‬
‫קילו סוכר‪ ,‬לדוגמה – חייב להיות נתון לניתוח‪ .‬הידע‬ ‫על חנויות קטנות ועצמאיות‪ ,‬נמצא בתהליך גוויעה‬ ‫שכן רשתות הסופרמרקט מצליחות להשיג מחירים‬ ‫דוגמה אחת‪ ,‬חוט אריאדנה של מאמר זה‪ :‬המקרר‪.‬‬
‫יצליח לרדת לעומק מה שאירוע זה טומן בחובו‪ .‬על‬ ‫איטי בשישים השנים האחרונות‪ ,‬כשהוא מותיר‬ ‫נמוכים יותר על ידי קניית כמויות גדולות יותר של‬ ‫על ידי הכנסת צורה חדשה לאחסון מזון לתוך‬
‫מנת להבין אירוע פשוט זה‪ ,‬לא מספיק לתארו;‬ ‫אחריו רחובות קניות ריקים מתוכן שהולכים‬ ‫מזון ממגדלי ויצרני המזון‪ .‬על ידי התמקמותם ממש‬ ‫חיי היומיום שלנו‪ ,‬שינה המקרר באופן דרמטי את‬
‫המחקר ישיג סבך של סיבות ותוצאות‪ ,‬ליבה והיקף‬ ‫ומאבדים את הסיבה לקיומם‪ .‬החנויות ששרדו הן‬ ‫מחוץ לערים‪ ,‬סופרמרקטים מצליחים להשיג שכירות‬ ‫הדרך שבה אנו צורכים את העיר‪ .‬המקרר מופיע‬
‫[‪ ]...‬בסופו של דבר אצליח לרדת לעומק המכלול של‬ ‫לעתים קרובות רשתות שיווק‪ ,‬שהופכות את הערים‬ ‫נמוכה יותר ונמנעים מהמסים המקומיים הגבוהים‬ ‫לראשונה כמכשיר ביתי נפוץ מיד לאחר מלחמת‬
‫החברה הקפיטליסטית‪ ,‬האומה וההיסטוריה שלה‪.‬‬ ‫לערים ״כפילות״ שהצעות המסחר שמתקיים בהן‬ ‫יותר במרכז העיר‪ .‬המודל הכלכלי שלהם‪ ,‬שנשען על‬ ‫העולם השנייה בצפון אמריקה ואירופה‪ .‬העיקרון‬
‫ולמרות שההבנות ילכו וייעשו יותר ויותר עמוקות‪,‬‬ ‫זהות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מכיוון שמטה החברה ממוקם באתר‬ ‫צרכנים שמגיעים לחנות בכלי רכב פרטיים‪ ,‬דורש‬ ‫הטכני פשוט למדי‪ :‬המזון מאוחסן בתא מבודד עם‬
‫מלכתחילה הן כבר גלומות באירוע הקטן המקורי‪.‬‬ ‫אקראי‪ ,‬הרווחים שקוצרות הרשתות הלאומיות‬ ‫גם שטח עצום לחניה‪.‬‬ ‫מערכת סילוק חום‪ ,‬כך שמה שנמצא בתוך התא‬
‫בכתיבתו מראה לפבר כיצד חקר חיי היומיום‬ ‫אינם מחלחלים לשכונות שבהן ממוקמים בתי‬ ‫הצמיחה של הסופרמרקטים פגעה קשות‬ ‫נשאר קר‪ .‬הטמפרטורה הנמוכה מאיטה את קצב‬
‫הוא פרויקט מדעי ראוי‪ ,‬בתקופה שבה ״הפילוסוף‬ ‫המסחר שלהם‪.‬‬ ‫בבעלי החנויות הקטנות בערים‪ ,‬שאינם יכולים‬ ‫התפתחות הבקטריות‪ ,‬ומאפשרת אחסון מזון‬
‫[והאדריכל – הערת המחבר] רואה עצמו כאדון‬ ‫מהמקרר‪ .‬לסופרמרקט‪ .‬להשמנת יתר באזורים‬ ‫להשיג מחירים יותר זולים על ידי רכישת כמויות‬ ‫לתקופת זמן ארוכה בהרבה ביחס ל״מזווה״ המסורתי‬
‫ושליט הקיום‪ ,‬עֵד ושופט חיצוני של החיים״‪ .‬הוא‬ ‫עירוניים‪ .‬למותו של הרחוב הראשי‪ .‬הסיפור שמגולל‬ ‫גדולות של סחורה‪ ,‬או להרשות לעצמם לשכור יותר‬ ‫(חדר סמוך למטבח שבו מאוחסן מזון)‪.‬‬
‫גם מדגים‪ ,‬לאורך שלושת כרכי הביקורת‪ ,‬כיצד חיי‬ ‫המקרר הוא האופן שבו יישום אחד של טכנולוגיה‬ ‫עובדים כדי להציע שעות פתיחה ארוכות יותר‪ .‬לא‬ ‫קצב האימוץ של המקרר לשימוש ביתי היה‬
‫היומיום – מנקודת מבט פילוסופית וסוציולוגית –‬ ‫ביתית‪ ,‬שמאפשר אך ורק אחסון מזון לטווח ארוך‪,‬‬ ‫עובר זמן רב‪ ,‬ורשתות סופרמרקט ממשיכות למכת‬ ‫מדהים‪ .‬מחקר שבוצע בשנת ‪ 1974‬על ידי המכון‬
‫מגלמים את האתגרים של החברה כמכלול‪.‬‬ ‫שינה לא רק את האופן שבו אנו צורכים מזון‪ ,‬אלא‬ ‫המוות – מודל עסקי חדש שמכניס סופרמרקטים‬ ‫הצרפתי הלאומי לחקר סטטיסטיקה וכלכלה‪ ,‬מראה‬
‫מאמר זה נפתח בהתייחסות לעקרונות‬ ‫גם את הערים שבהן אנו חיים‪ .‬המקרר הוא הסיפור‬
‫המודרניסטיים של לה קורבוזיה – וייתכן שתתהו‪:‬‬ ‫של העירוניות הביתית‪.‬‬
‫מדוע להלל את לפבר ולבוז ללה קורבוזיה‪ ,‬כאשר‬ ‫הפילוסוף הצרפתי המרקסיסט אנרי לפבר‬
‫סדר היום של שניהם נראה דומה למדי? ההבדל‬ ‫(‪ )Lefebvre‬הוא אחד ההוגים הבולטים העוסקים‬
‫בין לפבר לחשיבה של לה קורבוזיה עצום ונעוץ‬ ‫במרחב וערים‪ .‬התיאוריות שלו על ״הזכות לעיר״‬ ‫הופעתו של המקרר מאפשרת לכל משק בית לאחסן יותר‬
‫בעמדתו של לפבר כחוקר‪ .‬בזמן שלה קורבוזיה רואה‬ ‫ו״הייצור החברתי של המרחב״ מספקות בסיס‬ ‫מזון‪ ,‬לפרקי זמן ארוכים יותר‪ .‬וכך‪ ,‬הטיול היומי לירקן‪,‬‬
‫את תפקידו של האדריכל כמעצב של חיי היומיום‬ ‫משמעותי לחשיבה הביקורתית העכשווית בשדה‬ ‫לחנות הדגים‪ ,‬לקצב‪ ,‬למוכר הגבינה‪ ,‬כבר אינו נחוץ‪.‬‬
‫בדומה לכל מכשיר ביתי‪ ,‬המקרר מאפשר יותר זמן פנוי‬
‫על ידי ייתור הזמן שגזל הטיול היומי לקניית מצרכים‬ ‫‪64‬‬
‫‪67‬‬ ‫לפבר מבקש להעניק לכל אחד ואחד את הכלים‬
‫להבנת חיי היומיום שלו עצמו‪ ,‬כשהמטרה הסופית‬
‫היא לשנות אותם‪ :‬משום ש׳להכיר את חיי היומיום‬
‫משמעו לרצות לשנות אותם׳‬

‫האינטלקטואלי של לפבר עשוי להיראות היום כלא‬ ‫(החלל שלהם‪ ,‬האופן שבו הם נצרכים‪ ,‬שעות‬
‫רלבנטי – זה כבר דיון חדש לגמרי שלא ניכנס אליו‬ ‫העבודה‪ ,‬שעות הפנאי וכו׳)‪ ,‬לפבר רוצה לחקור‬
‫כאן – ההבט החשוב לקחת מכאן הוא שלגישתו של‬ ‫אותם‪ .‬ובטווח הרחוק (האוטופי)‪ ,‬הסוציולוג הצרפתי‬
‫לפבר‪ ,‬לא יכולה להיות מהפכה ללא מהפכה עירונית‪,‬‬ ‫מבקש להעניק לכל אחד ואחד את הכלים להבנת חיי‬
‫או ללא מהפכה בחיי היומיום‪.‬‬ ‫היומיום שלו עצמו‪ ,‬כשהמטרה הסופית היא לשנות‬
‫ייתכן שהעיר מחזיקה בתשובות לכמה מן‬ ‫אותם‪ :‬משום ש״להכיר את חיי היומיום משמעו‬
‫השאלות הקריטיות שזכו להתעלמות הפילוסופים‬ ‫לרצות לשנות אותם״‪.‬‬
‫במשך שנים‪ .‬אלא אם ההפך הוא הנכון‪ ,‬והמסתורין‬ ‫לדוגמה‪ ,‬לפבר מרחיק עצמו נחרצות מן‬
‫של העיר מבשר את ההעדר של כל תשובה אפשרית‪.‬‬ ‫״הערים החדשות״ שנולדו בהשראת לה קורבוזיה‪,‬‬
‫האם אוספים עצומים אלה של דברים‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים‪,‬‬ ‫שצצו בצרפת בתחילת שנות השישים של המאה‬
‫עבודות וסמלים טומנים בחובם משמעות שטרם‬ ‫העשרים כפטריות אחרי הגשם‪ ,‬כשהוא כותב בכרך‬
‫פוענחה? או שמא הם לחלוטין משוללי שמעות?‬ ‫השני (‪ )1961‬של הביקורת של חיי היומיום‪:‬‬
‫תהא התשובה אשר תהא‪ ,‬מה שבטוח הוא שחיי‬ ‫היומיום‪ ,‬שהשתנה בעקבות הטכנולוגיה‬
‫היומיום שלנו מתכוננים דרך העיר ודרך העירוניות‪.‬‬ ‫המודרנית‪ ,‬לא נעלם‪ .‬למרות שהבעיות שלו אולי‬
‫מתכנני ערים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬מעצבים והוגים‪,‬‬ ‫השתנו‪ ,‬במובנים רבים הן רק החמירו‪ .‬דוגמה‬
‫עשויים למצוא השראה רבה בביקורת חיי היומיום‬ ‫בולטת‪ :‬הערים החדשות‪ ]...[ .‬בנייני הדירות של‬
‫של לפבר‪ .‬כשם שאנו‪ ,‬הוגים ואנשי מקצוע עירוניים‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬שעדיפים לאין ערוך על שכונות המצוקה‬
‫דנים בעשורים האחרונים לשווא בסוגיות הגדולות‬ ‫ושיכוני העובדים של העבר‪ ,‬נראים כמציעים חיים‬
‫של תקופתנו – הזכות לעיר‪ ,‬התחום הציבורי‪,‬‬ ‫חדשים בעיר הזהב‪ .‬התעמולה זועקת מכל גג‪]...[ .‬‬
‫עיר‪:‬אמנות‬ ‫ההפרטה של המרחב הציבורי – האם לא הגיע‬ ‫מבחינה סוציולוגית‪ ,‬האמת היא שהערים החדשות‬

‫נעמה רוט‬ ‫הזמן לנער את האבק מעל ביקורת חיי היומיום של‬
‫לפבר ולחשוב מחדש על הפוטנציאל המהפכני של‬
‫מצמצמות את היומיומי למושגים הפשוטים ביותר‬
‫ובה בעת ״מבנות״ אותו מבחינה עמוקה; בהן‪,‬‬
‫עירוניות ביתית?‬ ‫היומיומי מושלם וחשוף בהפרטה שלו‪ ,‬בסיסי‬
‫עיר – אסופה של צורות גיאומטריות וזוויות חדות שמתאחדות לכדי פונקציה של שליטה‪.‬‬ ‫ומשולל ספונטניות בסיסית‪ .‬הוא תועה בקיפאון‬
‫כל חיי הייתי בעיר והעיר כבר נהייתה כל חיי‪.‬‬ ‫ומאבד כל תקווה בנבכי ריקנותו שלו‪ ,‬שאותה אף‬
‫אמנות – אמצעי השהיה ואפשרות הגשה‪ .‬הצעה להסתכלות מחדש על הדברים‪ .‬אמנות‬ ‫טכנולוגיה לעולם לא תוכל למלא [‪ ]...‬חיי היומיום‬
‫טובה היא כזו שגורמת לך להתנתק מהעצמי וסוחפת אותך למחוזות אחרים‪ .‬במובנים‬ ‫איבדו ממד‪ :‬עומק‪.‬‬
‫מסוימים‪ ,‬האמנות שאני יוצרת וחוקרת עומדת בניגוד מוחלט למהות שלי; כאדם כאוטי‬ ‫כאינטלקטואל מעורב חברתית‪ ,‬לפבר מצהיר‬
‫ומפוזר‪ ,‬הסדר והשיטתיות שמנחים אותי תמיד מפתיעים אותי‪.‬‬ ‫על שאיפתו במפורש‪ :‬״מטרת המחקר שלנו היא‬
‫חיי היומיום‪ ,‬מתוך מחשבה‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬הפרויקט‬
‫הסטודיו של נעמה רוט נמצא ברחוב הנגב‪ ,‬באזור התחנה המרכזית הישנה‪ .‬רוט תציג‬ ‫(התוכנית) לשנות אותם‪.‬״ ובהמשך‪ :‬״מטרת הביקורת‬
‫בפרויקט ״פנינסולה״‪ ,‬המתרחש בחניון ברחוב יהודה הלוי – מבנה לא פונקציונלי שמתכתב‬ ‫של חיי היומיום [‪ ]...‬היא הסוגיה של חשיפת מה‬
‫עם בנייני המשרדים באזור‪ ,‬מבנה אימפוטנטי בצבע ורוד‪ .‬במסגרת ארועי ״אוהבים אמנות‪.‬‬ ‫שחייב ויכול להשתנות ולעבור טרנספורמציה‬
‫עושים אמנות״‪.‬‬ ‫בחייהם של האנשים‪.‬״‬
‫למרות הקונפליקט שלו עם המפלגה‬
‫הקומוניסטית – ובעצם אולי בגינם – לפבר תמיד‬
‫הציג עצמו כהוגה מרקסיסט‪ .‬ביקורת חיי היומיום‬
‫שלו מבקשת להוכיח שחקירת היומיום שייכת‬
‫להגות המרקסיסטית‪ .‬בעוד שחלק זה של מסעו‬

‫‪66‬‬
‫‪69‬‬

‫אירית חמו‪ ,‬מראה הצבה מהתערוכה שירוקו‪( 2015 ,‬צילום‪ :‬אלעד שריג)‬ ‫ג'ון הג'דוק‪ ,‬בית ברנשטיין‪1968 ,‬‬ ‫‪68‬‬
‫‪71‬‬

‫איילת כרמון‬

‫האם מספיק לבקר בעיר זרה כדי לקבל השראה‪ ,‬ומדוע‬
‫הארכיטקטורה של העיר אינה מסוגלת עוד למלא תפקיד זה ולספק‬
‫חוויה מעשירה? סיכום מסע לימודי באיסטנבול‪ ,‬ברלין ורומא‬

‫ברגע שגלגלי המטוס עזבו את הקרקע‪ ,‬חשבתי‬
‫לעצמי‪ :‬באמת היינו צריכים לנסוע? שבועות רבים‬
‫של מאמץ‪ ,‬תכנון וחשיבה‪ ,‬אין־ספור התכתבויות‪,‬‬
‫תיאומים ודיונים מתמצים לרגע מטלטל אחד‪ .‬במטוס‬
‫קבוצת סטודנטים‪ ,‬ואנחנו בדרך למסע אינטנסיבי‬
‫ומפתיע בעיר חדשה‪.‬‬
‫בשלוש השנים האחרונות לימדתי יחד עם‬
‫פרופ׳ דגנית שטרן שוקן קורס בתוכנית לתואר שני‬
‫בשנקר‪ .‬שלוש שנים שבהן נסענו לשלוש ערים‪:‬‬
‫איסטנבול‪ ,‬ברלין ורומא‪ .‬עיר‪ :‬בין אם ביקרת בה‬
‫בעבר ובין אם לא‪ ,‬הביקור בה מזמן הבטחה —‬
‫למפגש מפתיע‪ ,‬לגילוי חדש‪ ,‬למבט אחר‪ .‬כל אלה‬

‫איסה גנצקן‪ ,‬מבנים חדשים לברלין‪2004 ,‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪73‬‬
‫מאתגר פי כמה ולעתים מעורר חשש ורתיעה‪ .‬אנו‬ ‫מבטיחים בתורם לשמש השראה‪ ,‬ובכך לענות על‬
‫כבר לא מורגלים במפגשים שכאלה עם מרחב עירוני‬ ‫מטרת הנסיעה‪ :‬פיתוח חשיבה שתתרגם חוויה לכדי‬
‫בלתי מוכר על בסיס יומיומי‪ ,‬ולכן סיור מסוג זה‬ ‫עשייה עיצובית‪.‬‬
‫הוא אתגר‪.‬‬ ‫אולם המילה הזו‪ ,‬השראה‪ ,‬יש בה מלכודת‪:‬‬
‫הדרך שבה בחרנו לשהות במרחב העיר‬ ‫היא חמקמקה ובעייתית‪ .‬כשממתינים לבואה כלל‬
‫הייתה בהליכה משותפת עם יוצרים תושבי המקום‪.‬‬ ‫לא בטוח שתגיע‪ ,‬וכשמתיימרים לספק השראה היא‬
‫בספרות‪ ,‬הליכה מוצגת כאמצעי להבנת מרחבים‬ ‫עלולה להתגלות כבנאלית (והרי זו בדיוק ההגדרה‬
‫נופיים עירוניים‪ .‬בעבורנו ההליכה בעיר נעשתה‬ ‫המילונית ל״חוסר השראה״)‪ .‬הספק‪ ,‬אם כן‪ ,‬נבע‬
‫כדרך לחוש את החיבור בין הגוף והמרחב העירוני‬ ‫מאמביוולנטיות‪ :‬בין הרצון לנסוע‪ ,‬לטוס ולהתרחק‬
‫דרך נוכחות הגוף (להיות בתוך)‪ ,‬באמצעות פעולה‬ ‫על מנת למצוא את ההשראה‪ ,‬לבין ההכרה בכך‬
‫פיזית של הגוף ותנועתו בעיר‪.‬‬ ‫שהולדה של תובנות דרך מפגשים וחוויות שמסע‬
‫מזמן אינה תלוית התרחקות‪ ,‬אלא תלויה בנו‪ ,‬כלומר‬
‫בגופנו‪ .‬ההדהוד הקבוע שיש בין הגוף שלנו למרחב‪,‬‬
‫מבט על עיר דרך אמנות‬ ‫ביני לבין מקום‪ ,‬תלוי ברצון וביכולת לצאת תודעתית‬
‫היו אלה שלוש שנים לא שקטות שבמסגרתן חלו‬ ‫ופיזית למרחב העיר‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אני לא כותבת‬
‫שינויים פוליטיים במרחב הגיאוגרפי סביב אירופה‬ ‫על עצם המסע אלא על משהו אחר‪ ,‬שאפשר לקרוא‬
‫והמזרח התיכון‪ .‬נקודת הזמן ההיסטורית הלכה‬ ‫לו ״להיות בתוך״‪.‬‬
‫והתחדדה אצלנו‪ ,‬ועמה הצורך להתייחס אל האופן‬
‫שבו נטמעים מאורעות היסטוריים בקונטקסט יומיומי‬
‫עירוני‪ ,‬אצל תושבי העיר‪ .‬האם יכולים שינויים אלו‬ ‫להיות בתוך‪ :‬העיר והחושים‬
‫להיות נוכחים בתהליך יצירתי המלווה את הביקור‬ ‫הארכיטקט והתיאורטיקן הפיני יוהני פאלאסמה‬
‫הכמו־תיירותי שלנו? איסטנבול‪ ,‬ברלין ורומא זימנו‬ ‫(‪ )Pallasmaa‬כתב בספרו העיניים של העור‪:‬‬
‫כל אחת הגדרה שונה‪ :‬מבטים שיוחדו דרך הליכה‬ ‫ארכיטקטורה והחושים‪ ,‬על האופן שבו ארכיטקטורה‪,‬‬
‫בעיר ובאמצעות התבוננות בעבודות אמנות ועיצוב‬ ‫ובכלל זה התפיסה שלנו את העיר‪ ,‬סובלת מדומיננטיות‬
‫שבהן בחרנו‪.‬‬ ‫של חוש הראייה על פני החושים האחרים‪ .‬המצב‬
‫הזה נובע מקדימות שניתנת בתרבות המערבית‬
‫לראייה ולמבט‪ ,‬ומכך שהטכנולוגיה העכשווית רוויה‬
‫איסטנבול‪ :‬שאלה של קנה מידה‬ ‫בדימויים‪ ,‬מתקשרת בעיקר דרכם‪ ,‬ומעודדת אותנו‬
‫לקראת הביקור הראשון באיסטנבול בחרנו לצפות‬ ‫לחוות את המרחב כצופים‪.‬‬
‫בסרטם של צ׳ארלס וריי אימס‪ ,‬בחזקת עשר‬ ‫פאלאסמה טוען שהמרחב הבנוי העכשווי‪,‬‬
‫(‪ .)Powers of Ten, 1977‬ייחודו של הסרט בן תשע‬ ‫כלומר מרחב העיר‪ ,‬עובר הידרדרות והשטחה‬
‫הדקות הוא ביצירת רצף צילומי‪ ,‬מגוף האדם ועד‬ ‫הגורמים לצמצום של החוויה המרחבית הרב־‬
‫החלל‪ .‬תחילתו בצילום־על של זוג בארוחת פיקניק‬ ‫חושית‪ ,‬כך שהארכיטקטורה לכשעצמה מוגבלת‬
‫קיצית והמשכו בהתרחקות המצלמה למעלה בקצב‬ ‫ואינה מסוגלת עוד לעורר השראה ולספק חוויה‬
‫קבוע‪ ,‬כך ששטח הצילום גדל בכל פריים בחזקת עשר‬ ‫מעשירה‪ .‬החוויה החושית‪ ,‬הנחווית על ידי אנשים‬
‫מהמבט המקורי‪ .‬מעתה והלאה מתרחקת המצלמה‬ ‫במפגש הפיזי עם המרחב העירוני‪ ,‬מזמנת ״התנגשות‬
‫שוב ושוב במרחק קבוע‪ ,‬ואיתה המבט הולך ומתרחק‪,‬‬ ‫חושית״ לא מוכרת‪.‬‬
‫עד לסדרת מבטים מחוץ לכדור הארץ‪ ,‬ואז חזרה‪,‬‬ ‫בעידן שבו העיר זמינה ומוכרת גם בעולם‬
‫אל תוך גופו של האדם‪ .‬המעבר הזה בין המבטים‬ ‫הווירטואלי‪ ,‬שהות פיזית במרחב העירוני היא דבר‬

‫ההדהוד הקבוע שיש בין הגוף שלנו למרחב תלוי ברצון‬
‫וביכולת לצאת תודעתית ופיזית למרחב העיר‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ :‬אני לא כותבת על עצם המסע אלא על משהו‬
‫שירלי וגנר‪ ,‬התפוצצות עם כביש‪2009 ,‬‬ ‫אחר‪ ,‬שאפשר לקרוא לו "להיות בתוך"‬ ‫‪72‬‬
‫‪75‬‬
‫שבה נכתב שיש מקום להגדרה מחדש של היחסים‬ ‫אינו יוצר בהכרח המשכיות‪ ,‬אלא מזמן פרדוקס של‬
‫בין הבנוי לנופי‪ ,‬במיוחד כשלוקחים בחשבון את‬ ‫דימויים וחוויות מתנגשות‪ ,‬ובדקנו האם נוכל להחיל‬
‫העובדה שמימוש תוכנית לבנייה באיטליה לוקח בין‬ ‫את אופן המחשבה הזה‪ ,‬המחבר בין הגדול לקטן‪,‬‬
‫חמש לתשע שנים בממוצע‪ .‬אנו חשבנו על "הזמן‬ ‫על האופן שבו אנו חושבים על איסטנבול — עיר‬
‫הקצר"‪ :‬הפעולות שניתן לעשות בפרק הזמן שבין‬ ‫עשירה בפרטים‪ ,‬בטקסטורות ובחומרים‪.‬‬
‫הרצון והצורך ועד למימושו בתוכניות עירוניות;‬
‫כיצד פעולות קטנות‪ ,‬העוסקות בקיום בעיר‪ ,‬יכולות‬
‫להועיל לחיי היומיום של התושבים‪.‬‬ ‫ברלין‪ :‬להתאמן בלראות את הריק‬
‫המאמר החללים הריקים של ברלין (‪The voids of‬‬
‫‪ )Berlin‬מאת אנדריאס הויסן (‪)Andreas Huyssen‬‬
‫העיר של המטייל‬ ‫נכתב בסוף שנות התשעים‪ ,‬תקופה שבה ברלין עברה‬
‫מהי אם כך העיר של המטייל‪ ,‬מה קורה לנו בשהות‬ ‫תהליכי בנייה מאסיביים ביותר‪ .‬הויסן מציע לראות‬
‫בטריטוריה אחרת שאינה מוכרת? האם כדי להעמיק‬ ‫בחלל הריק שבעיר לא רק מציאות של אותו הזמן‪,‬‬
‫את הביקור בעיר אפשר לעבור את המחסום שביני‬ ‫אלא מאפיין מהותי בעל הקשר היסטורי מתמשך‬
‫לבין העיר הזרה‪ ,‬הקיים מעצם היותי תיירת? האם‬ ‫בעבור ברלין‪ .‬מהמאה האחרונה‪ ,‬מתקופת השלטון‬
‫אפשר‪ ,‬אפילו לזמן מה‪ ,‬לשבור את המחסום של‬ ‫הנאצי‪ ,‬דרך חלוקתה על ידי חומה בין מזרח למערב‬
‫הזרות ולחוש כמקומית? המשמעות העמוקה של‬ ‫בתקופת המלחמה הקרה‪ ,‬ועד לפירוק החומה‬
‫"היות בתוך" היא כי הגוף אינו רק אובייקט המוכל‬ ‫והבנייה המאסיבית שהתרחשה לאחריה‪ ,‬ברלין‬
‫בתוך העיר‪ .‬בגוף מתקיימים המתחים והמורכבות‬ ‫מאמצת מרחבים ריקים‪ ,‬בין אם אלה חללים פיזיים‪,‬‬
‫של התנועה וההידוד בעיר‪ .‬בטריטוריה של הגוף‬ ‫היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חברתיים או בכלל מדומיינים‪.‬‬
‫נבחנות סוגיות עירוניות של כל עיר; סוגיות כמו‬ ‫הטקסט של הויסן משאיר לקורא חופש רעיוני לבחון‬
‫זיכרון ושכחה‪ ,‬מאבקי כוח‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬הגדרות‬ ‫בעצמו את המושג הזה‪ :‬ריק‪ .‬אנו חשבנו על חללים‬
‫ישנות של תפיסת מרחב החיים וגם הפוטנציאל של‬ ‫ריקים אלו כמתמלאים דרך המחקר שלנו ומפגשים‬
‫תפיסות חדשות‪ .‬המפגש הבלתי אמצעי עם המרחב‬ ‫עם אחרים — מילוי המרחב במחשבה עליו‪.‬‬
‫באמצעות האנשים החיים בו‪ ,‬שינוי פרספקטיבה‬
‫והסתכלות על מקום דרך אמנות‪ ,‬הם כולם אמצעים‪,‬‬
‫אפשרות לקריאה לגוף ולחושינו להתכוונן אחרת‪,‬‬ ‫רומא‪ :‬שינוי יומיומי בעיר היסטורית‬
‫להיות נוכחים במרחב בדרך שאינה זרות אך גם אינה‬ ‫העבודה עיצוב לעולם מאוכלס יתר על המידה‪:‬‬
‫הרגל‪ .‬או אולי לרכוש לזמן קצר הרגלים אחרים‪.‬‬ ‫המלקטים (‪Designs for an Overpopulated‬‬
‫‪ )Planet: Foragers‬של אנטוני דאן ופיוניה רייבי‬
‫(‪ )Dunne and Raby‬הייתה נקודת המוצא לביקור‬
‫שלנו ברומא‪ .‬צמד המעצבים מציג עיצוב עתידי‬
‫של מערכות ליקוט‪ ,‬הנישאות על הגוף ומדגימות‬
‫אינטראקציה ספקולטיבית בין הטבע העירוני לבין‬
‫הגוף‪ .‬באמצעות העבודה שמציגה את התלות‬
‫העתידית של האדם במקורות מזון זמינים במרחב‬
‫העיר — ״נוף אכיל״ — הם מעלים שאלה על מימוש‬
‫צורך אנושי בסיסי — אכילה — במרחב העיר‬
‫עצמה מהצומח שבו‪ .‬על רומא והשטחים הפתוחים‬

‫מה קורה לנו בשהות בטריטוריה אחרת שאינה מוכרת?‬
‫האם כדי להעמיק את הביקור בעיר אפשר‪ ,‬אפילו לזמן‬
‫אלה ליטביץ‪ ,‬ללא כותרת (‪2013 ,)structure T‬‬ ‫מה‪ ,‬לשבור את המחסום של הזרות ולחוש כמקומית?‬ ‫‪74‬‬
‫‪77‬‬

‫ס תיו בבי ת ה נסן‬

‫כנס ירושלים לאמנות ‪ #1‬בנושא חתימה‬
‫מופעים‪ ,‬פרזנטציות‪ ,‬הרצאות‬
‫הכניסה חופשית בהרשמה מראש ‪ / jlmartconf@gmail.com :‬לפרטים נוספים‪manofim.org :‬‬

‫המחלקה לאמנות פלסטית‬
‫האגף לתרבות ואמנויות‬ ‫קואופרטיב העיצוב הירושלמי‬ ‫תערוכת איורים בהשראת קטעי ספוקן וורד‬
‫תחילת ההופעה ב‪21:30-‬‬

‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫תערוכת "אאוטליין" ‪ //‬מאיירים שירה מדוברת‬
‫‪www.illustrationweek.co.il‬‬ ‫התערוכה תוצג עד ה‪ 24.9-‬בשעות פעילות הבית‬

‫עיר‪:‬אמנות‬

‫אריק מירנדה‬
‫תערוכת יחיד‬
‫עיר – שם התערוכה האחרונה שאני מציג בה‪,Love the feeling of being slightly lost ,‬‬ ‫מאת מאיה שלייפר | אוצרים‪ :‬סלה מנקה‬
‫לקוח מתוך שיר של להקת סיינט אטיין שבו הסולנית מסבירה איך היא רואה את העיר‬ ‫פתיחה ביום חמישי‪ 15 ,‬לספטמבר‪ 19:30 ,‬המרכז לאמנות מעמותה בבית הנסן‬
‫ואת התחושה שהיא יכולה ללכת בה לאיבוד‪ .‬היא מתארת מבוך של מגרשי חניה‪ ,‬גרידים‬
‫של בתים‪ ,‬תחושה מתוקה של איבוד דרך‪ ,‬ואף אומרת את המשפט הקסום ״בבית הזה‬ ‫קנו לעצמכם מתנה לחג‬
‫הום סטיילינג‪ ,‬אקססוריס‪ ,‬פרינט ועוד‬
‫אנחנו מאמינים בגורדי שחקים״‪.‬‬
‫אמנות – תחושת הצמרמורת שעוברת בגוף בזמן שעוברת המחשבה שיכולתי לעשות‬
‫משהו אחר‪ ,‬כמו להיות תכשיטן או נגר‪ ,‬ואז הייתי צריך להתעסק בעניין אחר‪ .‬הרגע‬
‫שהצמרמורת עוברת הוא האמנות‪ ,‬וזה מה שאני צריך לעשות‪.‬‬

‫תערוכת היחיד של אריק מירנדה מוצגת בלובי – מקום לאמנות‪ ,‬חלל תצוגה עצמאי הנמצא‬
‫חמישי‪17:00-23:00 :‬‬
‫במבואה של בניין ברחוב ארלוזורוב ומשקיף אל רחוב הירקון‪ .‬התערוכה פתוחה במסגרת‬ ‫שישי‪09:00-15:00 :‬‬ ‫‪22-23.9.16‬‬
‫פרויקט ״סטודיו פתוח״‪ .‬במסגרת ארועי ״אוהבים אמנות‪.‬עושים אמנות״‪.‬‬

‫במסגרת הסופ"ש יתקיימו סיורים מודרכים בבית‪ ,‬ללא עלות‪.‬‬
‫‪22-24.9‬‬ ‫סופ"ש‬
‫בתים‬
‫הבית פתוח למבקרים בכל שעות הפעילות‪ .‬פרטים נוספים באתר‬ ‫מפנים‬
‫ב י ת הנ ס ן מרכז לעיצוב‪ ,‬מדיה וטכנולוגיה‬
‫‪www.hansen.co.il‬‬ ‫רחוב גדליהו ‪ ,14‬ירושלים‪: hansen house ,‬‬
‫שעות פתיחה ‪ ,18:00-10:00‬ו ‪ ,14:00-10:00‬הכניסה ללא תשלום‬
‫‪79‬‬

‫רחל גוטסמן‬

‫כל מגזין אמנות‬
‫צריך סיפור אהבה‬

‫אני חייבת להודות שהנני בת־אנוש‪ ,‬ומכאן שדרכי לישון‪ ,‬והחלומות שלי הם מוזרים‬
‫ומופרכים ודומים להזיותיהם של מעורערי־הנפש‪ .‬כשאני מתמידה ומתרכזת בעניין‬
‫הזה‪ ,‬אני נחרדת להבין שאין לי סימן חד־משמעי‪ ,‬וודאי ובטוח‪ ,‬שילמד אותי להבחין‬
‫באופן נחרץ בין שינה לערות‪ .‬ואני נדהמת וכמעט משתכנעת שבעצם אני ישנה עכשיו‪.‬‬
‫פראפרזה על דקארט‪ ,‬הגיונות לפילוסופיה ראשונית‬

‫העיר – קשוחה‪ ,‬עמוסה‪ ,‬רועשת‪ ,‬נוכחת‪ .‬ועם זאת רוקמת חרש תחושה של חלום‪ ,‬של‬
‫מציאות מתעתעת‪ ,‬מגלה טפח ומכסה טפחיים‪ .‬אפילו במסלולים הכי מוכרים שלה‪,‬‬
‫ברחובות שבהם צועדים מדי יום‪ ,‬שוב ושוב כבר שנים‪ ,‬היא נחשפת רק במעט‪ .‬תמיד‬
‫עוטה על עצמה צעיפים רבים וגם כשהיא מתפשטת העירום שלה אף פעם לא מלא‪.‬‬
‫העיר היא מרחב רב־שכבתי‪ ,‬כמו שקף על־גבי שקף על־גבי שקף המונחים על הרחובות‬
‫והבתים‪ .‬זו מציאות מרובדת‪ ,‬שכבות של עבר וזיכרונות נערמים אלה על אלה‪ ,‬טופוגרפיה‬
‫של חוויות אנושיות‪ ,‬גיאוגרפיה רגשית‪ .‬כשפוסעים ברחובות מתערבבים הסיפורים‪,‬‬
‫הממדים מתמזגים וכבר לא ניתן להבחין בין מציאות לחלום‪ .‬כל נקודה בעיר אוצרת‬
‫זיכרונות רבים ושותקים‪ .‬בפינה פה הייתה נשיקה ראשונה בין אוהבים‪ ,‬נשיקה שבערה‬
‫בהם זמן רב לפני שנתממשה‪ .‬וכאן ילדה שמטה מוצץ ואחר־כך בכתה עליו‪ ,‬נער המתין‬
‫לאוטובוס בדרכו לבית־הספר‪ ,‬לבו מכווץ ממאורעות ליל אמש‪ .‬כאן אישה צעירה קיבלה‬
‫בשורה מרה ואיש אחר‪ ,‬נפסקו פעימות לבו‪ ,‬סתם כך באמצע הרחוב‪ ,‬ואז באה מהומה‬
‫ויללת אמבולנס ופרידה‪.‬‬
‫סיפור האהבה הזה מתחיל ביום קיץ אחד‪ ,‬שנדמה היה כעוד יום סתמי‪ ,‬אך התגלה‬
‫בסופו של דבר כהרה גורל‪ ,‬לפחות בעבור אלה שלקחו בו חלק‪ .‬הבוקר התחיל ממש בפינה‬
‫הזאת – במקום של הנשיקה והמוצץ והנער‪ ,‬המקום של האישה הבוכה והגבר המת‪ .‬זה‬
‫רחוב סואן‪ ,‬דאון־טאון‪ ,‬רכבים רבים מדי ורעש‪ .‬היא חצתה את מעבר החצייה הסואן‬
‫בריצה‪ ,‬ממהרת לאוטובוס‪ .‬שלושים וחמש דקות נסיעה עד האוניברסיטה‪ .‬שבע וחצי‬
‫שעות מול ספרים ומסך‪ ,‬להוציא פעמיים קפה‪ ,‬ארוחת צהריים ושש הפסקות סיגריה‪.‬‬
‫אמנות עכשווית בראי ההתפרקות הקפיטליסטית של הסובייקט‪ .‬בדרך הביתה ניסתה לא‬
‫להביט בפניהם של האנשים‪ ,‬לאטום עצמה לקולות ולריח הזיעה‪ .‬״יותר מדי סיפורים״‬
‫חשבה לעצמה‪.‬‬
‫בבית שב אליה השקט‪ .‬ישבה על המרפסת‪ ,‬קומה שנייה‪ ,‬רגליה מקופלות תחתיה‬
‫על הספה‪ ,‬מבטלת זמנה ברשתות חברתיות‪ ,‬במחשבות על מוסר‪ ,‬בהודעות טקסט ושיח‬
‫עקר‪ .‬הרחוב נשקף מטה‪ .‬צר ושקט ומעט מוזנח‪ ,‬צדו האחד נושק לרחוב הומה וצדו השני‬
‫מתמזג אל גן קטן‪ ,‬מוצל ונקי‪ .‬תמיד היא רואה שם זוגות יושבים על הספסל לעת ערב‪,‬‬
‫אוחזים יד ביד‪ ,‬או את אלה המטיילים עם כלביהם הקטנים‪ ,‬העירוניים‪ ,‬במעגלים קבועים‬
‫פעמיים‪-‬שלוש ביום‪ ,‬שקית ניילון קטנה קשורה בקצה רצועה‪.‬‬

‫ג'ניפר אבסירה‪2014 ,#ThinkDifferentJen ,‬‬ ‫‪78‬‬
‫‪81‬‬

‫כשהערב ירד יצאה לפגישת עבודה‪ ,‬רוכבת על אופניים כבדים וחורקים‪ .‬נסיעה קצרה‬
‫אל מסעדה ויאטנמית קטנה‪ ,‬שולחנות צהובים ומנורות נייר‪ .‬היא ישבה לשולחן עם גבר‬
‫מבוגר ועשיר מאוד ודנה עמו בפרויקט אמנות הזקוק למשקיע‪ .‬שניהם ידעו שהעניין לא‬
‫ייצא לעולם אל הפועל ושהוא פוגש אותה בעיקר כדי לחוש בחשיבותו העצמית‪ ,‬להרגיש‬
‫שזקוקים לו‪ ,‬והיא פוגשת אותו ושוטחת בפניו כי כבר אין לה מה להפסיד‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי‬
‫בכל זאת ייצא מזה משהו‪ .‬הוא היה כסוף שיער‪ ,‬לבוש בהידור ומגולח למשעי‪ ,‬ריח טבק‬
‫ובישום מוגזם‪ ,‬וכאמור – עשיר‪ ,‬עשיר מאוד‪ ,‬מאלה שגם אוהבים שיודעים ורואים את זה‪.‬‬
‫כעבור שעה ומשהו סיימו את השיג והשיח ויצאו אל הרחוב‪ ,‬פוסעים אל עבר מכוניתו‬
‫המפוארת‪ ,‬שעמדה‪ ,‬נקייה ויהירה על המדרכה‪ .‬בסמוך לה שכב שרוע איש חסר־בית‪.‬‬
‫דמות מטושטשת‪ ,‬פצועה‪ ,‬בודדה‪ .‬ככה על המדרכה ליד הרכב הנוצץ‪ .‬לרגע עמדו שם‬
‫שלושתם – אחד עשיר‪ ,‬אחד שבור ואחת חסרת שקט – לכאורה אותה קרן רחוב‪ ,‬למעשה‬
‫יקומים מקבילים‪ ,‬עיר אחרת‪ ,‬רבדי מציאות שנדמה היה שנפגשו לרגע‪ ,‬אך לא נפגשו‬
‫לעולם‪ .‬הם חלקו את אותו מרחב ולמעשה לא חלקו דבר‪ .‬זה הרגיש לה כמו דקירת קרח‬
‫בעמוד השדרה‪ .‬נפרדה לשלום ועלתה על אופניה‪ ,‬העשיר עלה על רכבו המצוחצח וזה‬
‫השבור נותר לשכב לבדו על פיסת הקרטון המזוהם‪ .‬כל אחד דבק במסלולו שלו שאותו‬
‫היטיב להכיר‪.‬‬
‫היא דהרה במורד הרחוב המפויח‪ ,‬מתמסרת להבל הלח של העיר‪ ,‬שמלת טריקו‬
‫אפורה דהויה נדבקת לעור‪ .‬שמונה דקות מדודות אל הצד האחר‪ ,‬הדרומי‪ ,‬של הרחוב‪,‬‬
‫פורצת בסערה אל אחת מגומחות האלכוהול של העיר‪ .‬מקום קטן‪ ,‬בנוי חללים חללים‪,‬‬
‫כולם צרים‪ ,‬נמוכי תקרה ואפלים‪ ,‬נפתחים זה מתוך זה כמו פרח לוטוס‪ .‬בחדר האחרון‪,‬‬
‫האפלולי מכולם‪ ,‬סט תופים‪ ,‬סקסופון וקונטרבס‪ .‬היא לא מרבה לבלות במאורות ג׳ז‪ ,‬אבל‬
‫הבחור הזה שהיא פוגשת הציע והיא נענתה‪.‬‬
‫הם הכירו במקרה כמה ימים קודם לכן באיזו מסיבת יום הולדת לא מבריקה במיוחד‪.‬‬
‫היה נחמד להביט ולפטפט והם קבעו להיפגש שוב‪ .‬וכך ישבו זה מול זו‪ ,‬תחילה בשיחה‬
‫מהוססת‪ ,‬בנאלית‪ ,‬קורות חיים וקורות מאהבים‪ .‬אך ברגע מסוים נתנה ליבה לכך שהשיחה‬
‫נדדה הרחק‪ ,‬שהם מחייכים ונושכים שפתיים‪ ,‬שיש אור בעיניו למרות שהחדר אפל‬
‫ושמוחו קודח בדיוק כמו שלה‪.‬‬
‫הם דיברו ושתו וצחקו‪ .‬ובעיקר שתו‪ .‬המילים הפכו חסרות משמעות‪ ,‬הסתחררו‬
‫סביבם‪ ,‬ניסו לפתוח כפתור‪ ,‬לשחרר פיסת בד‪ ,‬לפזר שיער‪ .‬החדר הלך ונמוג אל תוך ענן‬
‫הסיגריות הצורבות את העין – העין שנתנה בה מבט – שנתנה בו מבט – העין החושפת‬
‫עור גם כשהוא מכוסה ומוסתר‪ .‬הם יצאו משם ברגע החשוך ביותר של הלילה‪ ,‬נוטשים‬
‫את אופני הברזל הכבדים שלה מאחור‪ ,‬קשורים לעמוד‪ .‬עד שהמונית עצרה בפתח הבית‬
‫כבר החלו השמים להווריד והיה צורך דחוף להסיט תריס וילון כדי לשמור את היום בחוץ‪.‬‬
‫היא נפלה לזרועותיו מתמסרת‪ ,‬נותנת עצמה למפל המגע והנשימה‪ ,‬מאבדת עצמה‬
‫עד ששמעה נהמה מתגלגלת מבטן האדמה וחשה את קירות הבית רוטטים באיזה תדר‬
‫עמוק ועמום‪ .‬אחר נרדמה בזרועותיו והפליגה על־פני ים עמוק‪ ,‬מתחת לספינה שחו‬
‫מפלצות ים ומדוזות סגולות‪ ,‬אך היא הייתה מוגנת על הסיפון ורוח קלה בידרה את שערה‪.‬‬
‫כשקמו‪ ,‬התלבשו בפשטות – היא בבגדים נקיים בריח כביסה‪ ,‬הוא באלה של יום‬
‫אתמול‪ .‬ירדו לרחוב‪ ,‬ישבו בקפה‪ ,‬התעוררו לאט‪.‬‬
‫מתחת לשולחן העגול רגלה נגעה ברגלו‪ ,‬מעל השולחן הוא הביט בה‪ .‬היה זה בוקר‬
‫חם כמו כל אלה שהיו לפניו ויבואו אחריו‪ ,‬אך הרחובות כבר לא היו אותם רחובות והעיר‬
‫לא אותה עיר‪.‬‬
‫עכשיו יש כאן חסד‪.‬‬

‫חן כהן‪ ,‬אוראקל‪2016 ,‬‬ ‫‪80‬‬
‫מיה גורביץ‪ ,‬מצפה כוכבים‪2016 ,R.B 2 ,‬‬