‫הרבי אמר לי פעם‪" :‬אל תעשה 'שטייגן' רק עבור עצמך"‪...

‬‬

‫​נס פך‬
‫שיחת חג‬

‫הרב וילהלם‬

‫של השמן‬
‫חב"ד‬
‫בשיחה המאלפת‬
‫ל'כפר חב"ד'‬

‫משולש התאריכים י"ט כסלו‪ ,‬חנוכה וה' טבת‪ ,‬הפגיש‬
‫אותנו עם גאון חב"די‪ ,‬צנוע ונחבא אל הכלים‪ ,‬שלקראת חג‬
‫הספרים מזכה את לומדי התורה ושוחרי החסידות בטעימה‬
‫חדשה ומקורית על חידושה של חב"ד • בשיחת־חג מיוחדת‬
‫ל'כפר חב"ד'‪ ,‬מספר הגאון החסיד רבי נחום וילהלם שליט"א‬
‫גם על החוויות האישיות עם הרבי‪ ,‬על כתב־היד ששהה‬
‫שנתיים בחדרו הק' של הרבי‪ ,‬ועל‬
‫הספרייה המיוחדת שנוצרה‬
‫בביתו • והנושא המרכזי‪ :‬מה‬
‫חידש אדמו"ר הזקן ומה חידש‬
‫הרבי • מאלף‬
‫אהרן דב הלפרין‬

‫גיליון ‪ | 1688‬כפר חב"ד | ‪53‬‬ ‫‪ | 52‬כפר חב"ד | גיליון ‪1688‬‬
‫כלומר אחרי התגלות הקבלה‪ ,‬נדרש מכל יהודי‬ ‫מעיינים כראוי‪ ,‬מגלים שביאור אחד מיישב ביאור‬
‫להשיג גם כיצד הבריאה על כל פרטיה וגווניה‪,‬‬ ‫שני‪ ,‬ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים‬
‫כולל חשבונות של שכר ועונש וכו'‪ ,‬אינה סתירה‬
‫לאחדות ה'‪.‬‬
‫איש‬ ‫במקום אחר‪.‬‬
‫„זה נשמע מעניין‪ .‬אז מה אכן אומר אדמו"ר‬
‫ואז מגיע האריז"ל ומגלה שה'ספירות' אינם‬
‫רק אי־שם באצילות‪ ,‬אלא שהבריאה עצמה היא‬
‫אשכולות‬ ‫עיקר חידושו של אדמו"ר הזקן הוא במצוות‬
‫   ‬
‫הזקן?‬

‫התפשטות של הספירות‪ ,‬ש"הארץ הלזו החומרית‬ ‫קשה יהיה לתאר במסגרת מצומצמת‬ ‫אחדות ה'‪ .‬ומסביר אדמו"ר הזקן שהסיבה לכך‬ ‫"בית אלחנן דב" בירושלים ת"ו‪ ,‬מהווה בית ועד‬
‫היא מלכות דמלכות דעשיה"‪ .‬לא רק שהבריאה‬ ‫את דמותו של הרה"ח ר' גדליה שייפער‬ ‫שהעולם נראה לעינינו כמציאות נפרדת מהקב"ה‪,‬‬ ‫לחבורה עילית של למדנים מופלגים‪ ,‬העוסקים‬
‫עצמה אינה סתירה לאחדות ה'‪ ,‬היא חלק מאחדות‬ ‫ע"ה‪ ,‬שבני משפחתו הקדישו את הדפסת‬ ‫דב ר שלכאורה סותר לאחדותו‪ ,‬היא משום‬ ‫בעיקר ב"חושן משפט"‪ ,‬בסוגיות העמוקות של‬
‫ה'‪.‬‬ ‫ספר "יסודות ושורשים בשער היחוד‬ ‫שתפיסת העולם שלנו היא גסה‪ .‬ומצוות אחדות ה'‬ ‫דיני ממונות‪ .‬לצידו של בית המדרש מתפקד בית‬
‫וכאן מגיע האור הגדול של חסידות‪ ,‬כפי‬ ‫והאמונה" לעילוי־נשמתו‪.‬‬ ‫משמעותה שעל יהודי לזכך את שכלו‪ ,‬את החב"ד‬ ‫הדין "תבונות ארי" בראשות ראש ביהמ"ד‪ ,‬האב"ד‪,‬‬
‫שגילו הבעש"ט‪ ,‬המגיד ואדמו"ר‬ ‫איש־אשכולות היה ר' גדליה בכל‬ ‫שלו‪ ,‬כך שיהיה מסוגל "לדעת את ה'"‪ ,‬להשיג את‬ ‫הגאון רבי משה אורי אייזנשטיין שליט"א‪ .‬בירכתי‬
‫הזקן‪ ,‬שאחדות ה' משמעותו‪,‬‬ ‫מו בן ההגדרה‪ .‬תלמיד חכם‬ ‫המושכלות הרוחניות הדקות והעמוקות‪.‬‬ ‫מקום תורה זה תופס את מקומו הגה"ח ר' נחום‬
‫של א רק שהמציאות‬ ‫יליד בוסטון שהיה מקורב‬ ‫משיחות של הרבי עולה שהעולם מצוי בתהליך‬ ‫וילהלם שליט"א‪.‬‬
‫אינה סתירה לאחדות‬ ‫לגאון הגדול ר' יוסף דוב‬ ‫של השגת אחדות ה'‪:‬‬ ‫טיפוס שקט‪ ,‬יהיו שיאמרו מופנם‪ ,‬שלא מוצא‬
‫ה'‪ ,‬אלא שאין עוד‬ ‫סו לובייצ'יק זצ"ל‪,‬‬ ‫טרם כניסתם של בני ישראל לארץ‪ ,‬הם מצווים‬ ‫את מקומו במרכז ההתרחשויות‪ .‬מפעם לפעם‪,‬‬
‫מצ יאות מלבד‬ ‫וב שנות הכ"פים‬ ‫על "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא‬ ‫לעיתים נדירות‪ ,‬אורו היה מבליח על־גבי כתבי־‬
‫הקב"ה‪ ,‬כי "הכול‬ ‫נע שה מרות ק‬ ‫האלוקים"‪ .‬הפסוק מדגיש שהציווי על ידיעת ה'‬ ‫עת תורניים‪ ,‬חב"דיים ושאינם‪ ,‬אך לא מעבר לכך‪.‬‬
‫הו א אלקות"‪.‬‬ ‫למ שנת חב" ד‬ ‫הוא "היום" דווקא‪ ,‬טרם כניסתם לארץ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יודעי דבר‪ ,‬ממתיקי סוד‪ ,‬ובעלי עניין בתחום‬
‫ומכיוון שאדמו"ר‬ ‫ולתורתו של הרבי‪.‬‬ ‫שרק ארבעים שנה אחרי מתן־תורה ("קאים איניש‬ ‫היצירה שלו‪ ,‬התוודעו אט־אט לאותה אבן יקרה‬
‫הזקן הוא "פוסק‬ ‫הו א היה‬ ‫אדעתיה דרביה")‪ ,‬ניתן היה לצוות על מצוות ידיעת‬ ‫שחוסה בצל‪ .‬בניגוד למה שהיה ניתן לצפות מחבר‬
‫בנסתר דתורה"‪,‬‬ ‫א נ ל יס ט ה י י־‬ ‫ה'‪ .‬רק אז שכלם נעשה מוכשר לכך‪.‬‬ ‫הרב וילהלם על יד הספריה הגדולה בביתו‬ ‫בית מדרש לדיני ממונות הריאליים – יצירתו‬
‫הרי יהודי בדורות‬ ‫טק מחד ותלמיד‬ ‫מאוחר יותר מגיע הרמב"ם ופוסק שהאומר על‬
‫שאחריו שחסר לו‬ ‫חכ ם גדול מאידך‪,‬‬ ‫הקב"ה שהוא מוגדר בציור כלשהו‪ ,‬הוא מין‪ .‬וידוע‬
‫בהבנת חסידות‪ ,‬חסר‬ ‫שבקי גם במקצועות‬ ‫מה שמשיג עליו הראב"ד שהיו "גדולים וטובים"‬ ‫אתכם לדעת"‪ ,‬שכאשר יהודי עומד בניסיון – "כי‬
‫לו בקיום מצווה זו!‬ ‫נדירים כקידוש־החודש‪.‬‬ ‫שחשבו כך‪ ,‬וכי ייתכן לכנותם "מינים"?!‬ ‫מנסה"‪ ,‬ויש לו "גילוי עצם הנשמה"‪ ,‬הוא מיד צריך‬ ‫"דרך העבודה שדורש אדמו"ר הזקן‬
‫ובקצרה‪ ,‬מצוות ידיעת ה'‬
‫היא להשיג את אחדותו יתברך‪,‬‬
‫הת קשרותו לרבי הייתה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ובכל מקום אליו נקלע היה‬
‫מסביר הרבי שעד הרמב"ם היה ניתן לחשוב כך‬
‫ולא להיחשב "מין"‪ ,‬אבל אחרי שהרמב"ם פוסק‬
‫לשבת וללמוד חסידות‪" ,‬לדעת"‪ .‬כי גילוי עצם‬
‫הנשמה בעת ניסיון‪ ,‬משתק את הכוחות הגלויים‪,‬‬
‫דומה ל"זית הזה כשכותשין אותו‬
‫וכלשון אדמו"ר הזקן "להפשיט מגשמיות"‪,‬‬ ‫מקדש שם ליובאוויטש בגאון‪.‬‬ ‫בספר הלכה שלו שאחדות ה' ו"פשיטותו" הם‬ ‫וה"עבודה" היא לגלות את אור הנשמה בתוך‬ ‫מוציא שמנו" – לזכך את שכלנו ולעדן‬
‫להבין שהקב"ה אינו מוגדר בשום ציור‪ .‬הבנה זו‬ ‫לצד עיסוקיו הרבים‪ ,‬היה איש משפחה‬ ‫מ"עיקרי הדת"‪ ,‬הרי שהסובר אחרת‪ ,‬הוא מין‪.‬‬ ‫הכוחות הגלויים‪ ,‬בשכל ובמידות‪.‬‬
‫הולכת ומתחדדת ככל שמתקרבים לגאולה‪.‬‬ ‫מסור למופת‪ ,‬ובעל צדקה‪ ,‬שלא רק פתח‬ ‫יותר מזה‪ ,‬לא רק שאסור לסבור ש"הוא גוף‬ ‫„אתם מדברים על שמן שנוצר על־ידי "עבודה"‪,‬‬ ‫   ‬
‫את מוחנו הגשמי כדי שיהיה מסוגל‬
‫מרגלא בפומיה של חותני‪ ,‬הגאון החסיד הרב‬ ‫את ידו‪ ,‬אלא גם פתח את לבו‪.‬‬ ‫ובעל תמונה"‪ .‬מצוות אחדות ה' היא "מצווה‬ ‫אבל בחנוכה היה "נס פך השמן"‪...‬‬ ‫לקלוט סברות אלוקיות דקות‪ ,‬עד‬
‫שמואל אלעזר היילפרין ע"ה‪ ,‬שאדמו"ר הזקן‬ ‫פטירתו הטראגית הכתה בתדהמה‬ ‫קיומית"‪ .‬היא דורשת להתבונן בכך‪ ,‬שלא רק שיש‬ ‫להבין חסידות‪ ,‬אחרי כל היגיעה‪ ,‬זה נס‪ .‬הרבי‬
‫התבטא‪ ,‬שאם הרמב"ם היה שומע את ה"הפשטה"‬ ‫את בני משפחתו ומכיריו‪ .‬יריעה גדולה‬ ‫מציאות של בורא לעולם‪ ,‬אלא שבשונה ממציאות‬ ‫מביא ב"היום יום" ששכל אנושי הוא קר כמו מת‪,‬‬ ‫ש"יוציא שמנו"‪ ,‬שהנשמה תאיר בו"‬
‫שלימד המגיד ממעזריטש את תלמידיו‪ ,‬היה‬ ‫הוקדשה לדמותו אחרי פטירתו בשבועון‬ ‫העולם שהיא מוגדרת ו'מצוירת' – הבורא "אין לו‬ ‫וכשהוא משיג אלוקות‪ ,‬זו "תחיית המתים"‪...‬‬
‫הרמב"ם מנשק את כפות רגליו של המגיד‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬בגיליון ‪.1235‬‬ ‫דמות הגוף"‪ ,‬הוא רוחני ומופשט מכל הגדרה‪ .‬זו‬ ‫„נקדים את המאוחר‪ .‬ב"פתח דבר" כתבתם‬ ‫   ‬
‫כאמור‪ ,‬בני משפחתו הואילו לממן את‬ ‫מצוות ידיעת ה' כפי שפסק הרמב"ם להלכה‪.‬‬ ‫שהספר היה בחדרו הק' של הרבי כשנתיים ימים‪.‬‬ ‫מעמיק נדיר בחסידות‪.‬‬ ‫שייכת דווקא לתחום המופשט יותר‪ ,‬ברעיונות‬
‫הדפסת הספר לעילוי נשמתו‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬גם עד הרמב"ם ידע יהודי‬ ‫מה אתם יכולים לספר על זה?‬ ‫כאמור‪ ,‬בימים אלו יוצא ספרו מהדפוס‪ ,‬ולכבוד‬ ‫העמוקים ביותר בתורת חסידות חב"ד‪ ,‬ב'תניא'‬
‫דור של מעמיקים‬ ‫שהקב"ה "אין לו דמות הגוף"‪" ,‬כי לא ראיתם‬ ‫לא יודע אם יש כאן "סיפור"‪ .‬הספר נכנס אל‬ ‫המאורע‪ ,‬ולרגל ימי החנוכה‪ ,‬ניאות הרב וילהלם‬ ‫של אדמו"ר הזקן וב'הדרנים' של הרבי‪.‬‬
‫„האם יש ביקוש לתוספת העמקה בסוגיות אלו‬ ‫   ‬ ‫כל תמונה"‪ .‬אלא שדווקא בשל ידיעה זו‪ ,‬הקב"ה‬ ‫הרבי בתש"נ והגיע אל הספרייה בתשנ"ב‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫לשתף אותנו בסיפורו של הספר‪.‬‬ ‫ספרו "יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה"‬
‫בחסידות?‬ ‫"נתפס" כדבר רחוק שלא שייך להתבונן בו‪ .‬פוסק‬ ‫שבזמן שבינתיים הוא היה בחדר‪ .‬איני ידוע מה זה‬ ‫שיופיע לכבוד ה' טבת הממשמש ובא‪ ,‬ואשר לכבודו‬
‫מה השאלה?! לכל לראש‪ ,‬זה דבר לא כל כך‬ ‫את עניין ה'ספירות'‪ ,‬שנועדו לתרץ איך השגחתו‬ ‫אפוא הרמב"ם שיהודי צריך להתייגע וכן להתבונן‬ ‫אומר‪ .‬עבורי זו זכות גדולה‪.‬‬ ‫נערך ראיון זה‪ ,‬הוא מהדורה רביעית של הספר‪.‬‬
‫ידוע‪ ,‬שבקרב אנ"ש‪ ,‬יש אברכים ואף בחורים רבים‪,‬‬ ‫של הקב"ה על הבריאה אינה סתירה לפשיטותו‬ ‫באותה ידיעה ש"אין לו דמות הגוף"‪ ,‬שהוא אחדות‬ ‫„בשנים האחרונות התברכנו ביבול פורה של‬ ‫   ‬
‫כשכותשין‬ ‫אלא שבשונה ממהדורה זו שנדפסת במספר גדול‬
‫ששקועים בסוגיות העמוקות ביותר בחסידות‪ ,‬ויש‬ ‫ולאחדותו‪ .‬והרבי מביא את דברי הרמ"ק‪ ,‬שמי שלא‬ ‫פשוטה‪.‬‬ ‫ספרי ביאורים בחסידות‪ .‬נראה שעדיין מצאתם‬ ‫את השמן‬ ‫של עותקים‪ ,‬שלוש המהדורות הקודמות נדפסו‬
‫להם בקיאות גדולה‪.‬‬ ‫לומד קבלה הוא אפיקורס!‬ ‫מאוחר יותר מתגלית תורת הקבלה‪ ,‬והיא מגלה‬ ‫בקעה להתגדר בה‪ .‬מהי הייחודיות של הספר?‬ ‫בעותקים ספורים‪ .‬כמה מגדולי המשפיעים ע"ה‬
‫שנית‪ ,‬בעולם התורני עוסקים רבות בשאלות‬ ‫ראשית כל‪ ,‬תופעת ספרי הביאורים בחסידות‬ ‫„נפתח בענייני דיומא‪ .‬לא מכבר חגג העולם‬ ‫   ‬ ‫ויבדלו־לחיים‪ ,‬שרכשו את הספר‪ ,‬הביעו השתאות‪.‬‬
‫אלו של ידיעת ה' ואמונת ה'‪ ,‬בכל מיני אסכולות‬ ‫היא מרגשת‪ .‬בהתאם למה ששמענו מהרבי‪,‬‬ ‫היהודי את "ראש השנה לחסידות" וכעת אנו‬ ‫יש מהם שסיפרו על השימוש שהם עושים בספר‬
‫ובתי מדרש‪ ,‬חלקם נמצאים בשלב של הרמב"ם‪,‬‬ ‫היא בוודאי חלק מתהליך הגאולה‪ .‬נראה בחוש‪,‬‬ ‫לקראת ימי החנוכה‪ .‬בוודאי אין זה מקרי ששני‬ ‫בשיעוריהם ובכתביהם‪.‬‬
‫ואולי עוד קודם לכן‪ ...‬תקוותי שצורת הגשת‬ ‫שלאחרונה גדל מאוד מעגל לומדי תורת החסידות‪.‬‬ ‫חגים מאירים אלו סמוכים האחד אל רעהו‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬קובץ "הערות וביאורים"‪ ,‬הבימה התורנית־‬
‫החידוש של חסידות חב"ד כפי שהיא בספר‪ ,‬בכוחה‬ ‫בספרי‪ ,‬אין כל־כך דגש על הסברת חסידות‬ ‫הקשר בין י"ט כסלו לחנוכה נשמע פשוט וטבעי‪.‬‬ ‫חב"דית הנחשבת ביותר‪ ,‬בעריכתו של הגה"ח ר'‬
‫לכוונם לאור הגדול שחסידות מאירה בסוגיות אלו‪.‬‬ ‫בשפה שווה לכל נפש (ועוד חזון למועד לכך)‪ ,‬אלא‬ ‫חנוכה עניינו להאיר "למטה מעשרה טפחים"‪,‬‬ ‫אברהם גערליצקי שליט"א‪ ,‬היה האכסניה בה זכו‬
‫הספר מתאים לכל לומדי חסידות בעיון‪ .‬הוא‬ ‫יותר על ירידה להבנת יסודות החסידות‪:‬‬ ‫וחסידות עניינה "דירה בתחתונים"‪ .‬ידוע גם‬ ‫עיוניו של הרב וילהלם לראות אור במהלך השנים‪.‬‬
‫דורש ידיעה מוקדמת בחסידות‪ ,‬וקשה לומר שהוא‬ ‫תורת חסידות חב"ד ניתנה ברחבות גדולה‪ ,‬ריבוי‬ ‫שחסידות היא השמן שבתורה‪ .‬בהמשך הדברים‪,‬‬ ‫לפני כעשרים שנה התחולל מעל דפי הקובץ האמור‬
‫שווה לכל נפש‪ .‬אבל הוא יכול לעורר בכל יהודי‬ ‫עניינים וביאורים‪ ,‬לא מעט מובאות ממקורות‬ ‫כאשר מן הסתם נדבר על חידושה של חסידות‬ ‫פולמוס מרתק שנועד לתווך סתירה לכאורה‪ ,‬בין‬
‫סקרנות לפתוח ספר חסידות וללמוד בעיון‪.‬‬ ‫קדומים‪ ,‬ולעיתים "מרוב עצים לא רואים את‬ ‫חב"ד‪ ,‬נגלה שדרך העבודה שדורש אדמו"ר הזקן‬ ‫דברי אדמו"ר הזקן לביאור של הרבי‪ .‬טובי הכותבים‬
‫„עלעול בספר מגלה בקיאות גדולה ועיון מעמיק‪.‬‬ ‫   ‬ ‫היער"‪ ,‬לא שמים לב מה בעצם נאמר כאן‪ .‬מה‬ ‫דומה ל"זית הזה כשכותשין אותו מוציא שמנו" –‬ ‫התנצחו ביניהם עד שפרש הרב וילהלם כשמלה את‬
‫מסקרנת השאלה איך הגעתם לכל זה?‬ ‫חסידות חב"ד מחדשת ביחס לספרי חקירה וקבלה‬ ‫לזכך את שכלנו ולעדן את מוחנו הגשמי כדי שיהיה‬ ‫שיטתו עלי גיליון‪ ,‬ועורר התפעלות רבה‪ .‬לימים‪,‬‬
‫האמת ניתנת להיאמר שהשאלות היסודיות‬ ‫שהיא עצמה מצטטת אותם?! מה אומר אדמו"ר‬ ‫מסוגל לקלוט סברות אלוקיות דקות‪ ,‬עד ש"יוציא‬ ‫בסקירה שפרסמה המערכת על הסוגיות שנידונו‬
‫שחסידות מבארת‪ ,‬העסיקו אותי כבר בשנותיי‬ ‫הזקן?!‬ ‫שמנו"‪ ,‬שהנשמה תאיר בו‪.‬‬ ‫בקובץ במשך תקופה‪ ,‬המליצה את התיבות "מציון‬
‫הצעירות‪ .‬והייתי מעיין בספרי גדולי ישראל‬ ‫הרבה פעמים גם מצויים ביאורים במקומות‬ ‫מעניין‪ .‬לרוב מוסבר ש"עצם הנשמה" מתגלית‬ ‫תצא תורה" על דברי ה"משכיל" מירושלים ש"ליבן‬
‫הקדמונים‪ .‬היה לי סבא‪ ,‬מחשובי היישוב הישן‬ ‫שונים בחסידות‪ ,‬בהקשרים ובלשונות שונים‪ ,‬ולא‬ ‫במצבים של "כתית"‪ ,‬ניסיונות ומסירות־נפש‪ .‬אך‬ ‫את כל הסוגיה במסה ארוכה ויסודית"‪ .‬הייתה זו‬
‫בירושלים‪ ,‬שמאוד נלחץ מהספרים בהם עיינתי‪...‬‬ ‫עולה על הדעת שיש איזשהו קשר ביניהם‪ .‬וכאשר‬ ‫הצמח צדק אומר על הפסוק "כי מנסה ה' אלוקיכם‬ ‫עוד הזדמנות ל"משכילים" בתורת חב"ד‪ ,‬להכיר‬

‫גיליון ‪ | 1688‬כפר חב"ד | ‪55‬‬ ‫‪ | 54‬כפר חב"ד | גיליון ‪1688‬‬
‫אני זוכר‪ ,‬שאחי הרב פנחס שי'‪ ,‬חזר הביתה‬
‫"מרגלא בפומיה של חותני‪ ,‬הגאון‬ ‫מהישיבה בלוד עם תניא ביד‪ .‬הייתה זו פגישתי‬
‫החסיד הרב שמואל אלעזר היילפרין‬ ‫הראשונה עם תניא‪ .‬התחלתי למצוא בו תשובות‬
‫לשאלות שהטרידו אותי‪.‬‬
‫ע"ה‪ ,‬שאדמו"ר הזקן התבטא‪ ,‬שאם‬ ‫אחר־כך נכנסתי ללמוד בישיבת "תורת אמת"‪.‬‬
‫בנגלה היו מוריי‪ ,‬חותני לימים‪ ,‬ראש הישיבה‪,‬‬
‫הרמב"ם היה שומע את ה"הפשטה"‬ ‫הגרש"א היילפרין ע"ה‪ ,‬שהעמידני על הרגליים‬
‫שלימד המגיד ממעזריטש את‬ ‫בלימוד ש"ס‪ ,‬ראשונים ואחרונים; ומורי ורבי‬
‫הגה"ח הרב זעליג פלדמן ע"ה‪ ,‬שקיבלתי ממנו‬
‫תלמידיו‪ ,‬היה הרמב"ם מנשק את‬ ‫רבות‪ .‬ניתן גם לומר שאת הלהט להפיץ חסידות‬
‫כפות רגליו של המגיד"‬ ‫ולהוציא לאור את צדקת רבותינו נשיאינו קיבלתי‬
‫מחותני‪ .‬מר' זעליג‪ ,‬שנים מאוחר יותר בכולל "צמח‬
‫צדק"‪ ,‬שמעתי גם שיעורים בחסידות‪ .‬כך לשניהם‬
‫ל"השכיל" בחסידות‪ ,‬זו "עבודה" ולא "השכלה"‪.‬‬ ‫לגלות את החיבור הזה‪ .‬וזה נעשה ע"י לימוד‬ ‫גם חלק בספר‪.‬‬
‫„יהיו שישאלו מה העניין להתעמק בסוגיות‬ ‫   ‬ ‫חסידות‪.‬‬ ‫אבל בישיבה‪ ,‬הראשונים שלימדו אותנו חסידות‪,‬‬
‫נעלות בשעה "אז מען האלט ניט דערביי" (איננו‬ ‫הוא הקשיב בריכוז‪ ,‬אבל לא הגיב‪ .‬רק טען שלא‬ ‫היו הגה"ח הרב יוסף סגל שליט"א‪ ,‬שלימד אותנו‬
‫בדרגא זו)?‬ ‫צריכים לבטל דרכים אחרות בעבודת ה'‪ .‬מעניין‬ ‫"לקוטי תורה"‪ ,‬והמשפיע הגה"ח הרב משה וובר‬
‫מאותם אברכים שאדמו"ר האמצעי התבטא‬ ‫הדבר‪ ,‬שבדיוק בשבת שאחרי פגישתנו‪ ,‬הרבי דיבר‬ ‫ע"ה‪ ,‬שלימד אותנו תניא ברגש רב ובהתלהבות‪.‬‬
‫עליהם ש"צפד עורי על עצמי"‪ ,‬מהם הוא דרש‬ ‫בהתוועדות‪ ,‬שאכן צריכים לקצוץ את הציפורניים‪...‬‬ ‫מאוחר יותר התחלתי ללמוד את המאמרים‬
‫שידברו על "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה"‪...‬‬ ‫„‏הספר נתפס כספר "השכלה"‪ ,‬והנה הקדמתו‬ ‫   ‬ ‫הראשונים של הרבי ואת ההמשכים הנודעים‬
‫הרבי מסביר שדווקא לימוד העניינים הנעלים‬ ‫עוסקת ב"עבודה" דווקא‪ .‬האם הסדר לא צריך‬ ‫תרס"ו ותער"ב (החלק המצוי‪ ,‬עד ד"ה ולא היה‬
‫ביותר בחסידות‪ ,‬שלכאורה נראה שאינם בערכינו‬ ‫להיות הפוך?‬ ‫יכול) שהיו כולם בסטענסיל‪ ,‬בהוצאת 'הס' למי‬
‫ושאין להם השלכה על עבודת ה' שלנו‪ ,‬יש להם‬ ‫זה פשוט שכל ידיעת ה' צריכה לגרום ל"עבדהו‬ ‫שזוכר‪ ...‬ובמיוחד את מצוות "האמנת אלקות" בדרך‬
‫השפעה גדולה על עבודת המידות שלנו‪ ,‬בדוגמת‬ ‫בלבב שלם"‪ ,‬לחיזוק עבודת ה' בתפילה ובקיום‬ ‫מצוותיך‪ ,‬שסגנונו משך את לבי‪.‬‬
‫השפעת גזע אילן על הפירות שגדלים על הענפים‬ ‫מצוות בהידור‪.‬‬ ‫בקיץ תשל"ב הגעתי לרבי‪ ,‬וזכיתי להיות שם‬
‫הדקים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הרבי מביא שר' הלל מפאריטש‬ ‫למעלה משנה וחצי‪ .‬אז יצאו חלקים ה־ו בלקוטי־‬
‫„טבעי היה שעיון בחסידות וחיבור ספר בחסידות‬ ‫   ‬ ‫נ"ע‪ ,‬שנודע כ"עובד" וכמהדר נפלא במצוות‪,‬‬ ‫שיחות עם שיחות עמוקות ב'השכלה' של חסידות‬
‫יבואו על חשבון לימוד הנגלה‪ ,‬והנה אתם‪ ,‬רוב‬ ‫התבטא "שכל החומרות שמחמיר בקיום המצות‪,‬‬ ‫(כמו השיחות בפרשיות ויגש ושמות)‪ .‬שיחות מן‬
‫"בלכ פעם שמעיינים בחסידות מגלים דברים חדשים"‪ .‬הרב וילהלם‬
‫שעות יומכם מוקדש דווקא ללימוד הנגלה‪ .‬איך‬ ‫הוא בכדי שיוקלט בטוב יותר ענין של חסידות"‪.‬‬ ‫הסוג הזה‪ ,‬היו אז חידוש גדול‪ .‬היה לי עונג מיוחד‬
‫זה מסתדר?‬ ‫כלומר‪ ,‬שלעיתים "עבודה" היא הכנה להשגת‬ ‫חסידות ו'חקירה'‬ ‫ללמוד את השיחות בנוכחותו של הרבי‪ ,‬בזמני‬
‫הרבי אומר שלימוד החסידות מועיל ללימוד‬ ‫חסידות‪.‬‬ ‫„יש הטוענים שחסידות היא סוג של 'חקירה'‬ ‫   ‬ ‫יום אחד פתחתי את ספר 'תורת העולה' של‬ ‫התלהבות‪ .‬לימים נודע לי שהוא מפיץ חסידות‬ ‫התפילות וכו'‪.‬‬
‫הנגלה‪ .‬ורואים במוחש שהעיון בסברות הדקות‬ ‫האמת שגם "השכלה" נכונה היא "עבודה"‪.‬‬ ‫והרי חסידים נמנעו מלימוד חקירה‪ .‬יש משהו‬ ‫הרמ"א והנה הוא מביא את אותו המשל ומציין‬ ‫בקהלים רחבים בלוס־אנג'לס‪ ,‬ויש לו פירות ופירי‬ ‫תקופת הלימוד אצל הרבי הייתה מיוחדת במינה‪.‬‬
‫בחסידות‪ ,‬מעדן את ההבנה גם בנגלה‪ .‬לאידך‪,‬‬ ‫אדמו"ר הריי"צ מסביר שיש שני סוגי "השכלה"‪.‬‬ ‫מדבריהם?‬ ‫לפירוש ה"פז" על ספר ה"מערכת"‪ .‬אחר־כך גיליתי‬ ‫פירות של לומדי חסידות‪.‬‬ ‫רק להסתכל על הרבי בהתוועדויות ולשמוע את‬
‫פעם מתוך עיון בסוגיה בחושן־משפט‪ ,‬התבהרה‬ ‫יש שהאדם ה"משכיל" נותר עם צורת חשיבתו‬ ‫אספר לך סיפור‪:‬‬ ‫שגם המהר"ל מביא את המשל הזה‪ .‬ודווקא מתוך‬ ‫היו גם חברותות מעניינות עם תופסי משרות‬ ‫המתיקות ואת הרוגע בקולו‪ ,‬זה היה מיוחד‪ .‬אבל‬
‫לי סוגיה בחסידות‪...‬‬ ‫ועם הנחות היסוד שלו‪ ,‬וממילא הוא לא קולט את‬ ‫בצעירותי הייתי מדבר עם קרובי משפחה‬ ‫עיון במקורות הנ"ל‪ ,‬חידושיו של אדמו"ר הזקן‬ ‫רמות בעולם התורה והחסידות‪ .‬למשל עם יהודי‬ ‫גם לי באופן אישי הייתה זו תקופה עמוסת חוויות‬
‫„‏דיברנו הרבה על הספר‪ .‬באלו רעיונות שווים לכל‬‫   ‬ ‫ה"מושכל" בטהרתו‪ ,‬אלא לפי ה"משקפיים שלו"‪ .‬זו‬ ‫מחסידות מסוימת‪ ,‬ומהם שמעתי את הטענה‬ ‫הפכו להיות לי נהירים יותר‪.‬‬ ‫שכבר שחל"ח ואני יכול להזכיר את שמו‪ ,‬הגה"צ‬ ‫אישיות עם הרבי‪ .‬בין השאר הרבי אמר לי פעם‬
‫נפש תוכל להטעים את קוראי העיתון?‬ ‫היא ה"השכלה" ששללו רבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫שדרך חב"ד היא דרך ה'חקירה'‪ .‬הם סיפרו שרבם‬ ‫בשנת תשמ"ו התחלתי לכתוב בצורה מסודרת‬ ‫ר' דוד אברהמי זצ"ל‪ ,‬מגדולי ה"משגיחים" בדור‬ ‫"נישט נאר שטייגן פאר זיך" [= לא ללמוד רק‬
‫‏המ עיין בספר יכול להתפעם ולהתפעל‬ ‫אבל יש "השכלה" אחרת‪ .‬כשהלומד מייגע את‬ ‫ממשיל את לימוד ידיעת ה' כפי המקובל בחב"ד‪,‬‬ ‫חידושים שנתחדשו לי בחסידות‪ ,‬ובשנת תשמ"ט‪,‬‬ ‫האחרון ומחבר ספר המוסר הנפוץ 'בניין עולם'‪.‬‬ ‫עבור עצמך]‪...‬‬
‫מהיופי‪ ,‬פשוט יופי‪ ,‬של חסידות חב"ד‪ .‬הלשונות‬ ‫מוחו‪ ,‬מזככו ומחדדו‪ ,‬עד שהתפיסה שלו משתנה‬ ‫למי שלומד על פאריז‪ ,‬יודע את כל פרטי העיר‪,‬‬ ‫הדפסתי אותם במהדורה מצומצמת בספר כרוך‪.‬‬ ‫הוא היה נלהב מאוד ממה שגילה בחסידות‪.‬‬ ‫לקראת פסח תשל"ה קיבלתי מהרש"ג‬
‫המדויקים של הרביים‪ ,‬שרואים בחוש ש"רוח ה'‬ ‫בהתאם ל"מושכל"‪ .‬כשיהודי מייגע ומסגל את מוחו‬ ‫ההיסטוריה שלה וכו'‪ ,‬אבל לא נמצא בה‪ .‬לעומת‬ ‫לא העזתי לשלוח את זה לרבי‪ ,‬אבל גיסי‪ ,‬הרה"ח‬ ‫פעם ביקש ללמוד בחסידות על קרבנות‪ ,‬לקראת‬ ‫אפידייוויד נוסף‪ ,‬וזכיתי להגיע אל הרבי לתקופה‬
‫דיבר בם ומילתו‪ ‬על לשונם"‪ .‬כיצד גם כל הרביים‬ ‫זאת‪ ,‬יהודי "מאמין"‪ ,‬נמשל למי שנולד בפאריז‪,‬‬ ‫ר' זלמן שי' לנדא‪ ,‬מבלי שביקשתי‪ ,‬הכניס את זה‬ ‫'שמועס' שמסר בישיבות‪ .‬בגמר הלימוד תמיד היה‬ ‫ארוכה נוספת‪ .‬אז יצא ה"הדרן" הגדול של הרבי‪,‬‬
‫"מתואמים" בתכלית הדיוק‪ .‬אצלנו זו אמונה‬ ‫הרי גם אם לא יודע את כל הפרטים‪ ,‬הוא שם‪...‬‬ ‫למזכירות‪ .‬אז‪ ,‬זה היה בתש"נ‪ ,‬יצא מענה מהקודש‬ ‫מנשק את הספר בחום‪ .‬פעם‪ ,‬כשלמדנו מאמר של‬ ‫"הדרן על הרמב"ם תשל"ה"‪ ,‬שלפחות חלקו נכתב‬
‫פשוטה‪ ,‬אבל כמדומה שבספר ניתן לחוות זאת‬ ‫הם הציעו לי להיפגש עם רבם זצוק"ל‪ .‬הוא לא‬ ‫פנימה (התוכן) "כעצת ידידים מבינים על אתר"‪.‬‬ ‫אדמו"ר האמצעי‪ ,‬שכדרכו מסביר את העניין שוב‬ ‫ממש ע"י הרבי‪ ,‬והוא היסוד לכל סוגיית אחדות ה'‪.‬‬
‫ממש‪ ,‬וזה ממש מוסיף חיות בעבודת ה'‪.‬‬ ‫דיבר הרבה‪ ,‬אבל הקשיב בהתעניינות רבה‪ .‬כלל‬ ‫„ולמה התעכבה ההדפסה עד היום?‬ ‫   ‬ ‫ושוב‪ ,‬התבטא שהסגנון מזכיר לו את ר' ישראל‬ ‫„ורעיון כתיבת הספר איך התחיל?‬ ‫   ‬
‫‪n‬‬ ‫לא חשתי שהוא נחרץ בשלילת לימוד חסידות‪,‬‬ ‫ראשית‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא חשבתי להדפיס‪ ,‬ומבחינתי‬ ‫סלנטר‪" ,‬נאכאמאל און ווידער און נאכאמאל"‪...‬‬ ‫לכתיבת הספר קדם לימוד חסידות בחברותות‬
‫הראיון הולך ומתארך‪ ,‬ספרים נשלפים‪ ,‬וכל‬ ‫ואדרבה‪ .‬אחרי הפגישה הוא אמר לאחד ממקורביו‬ ‫המענה הגיע "מלמעלה למטה"‪ ,‬והייתי צריך לעכל‬ ‫חשוב לי להזכיר את כל זה‪ ,‬כי הביאורים‬ ‫ובשיעורים‪ .‬זה התחיל בתשכ"ט עם בחורים‬
‫שאלה הופכת לדיון מסועף‪ .‬אך זמננו קצר‪ ,‬ובעיקר‬ ‫שכדי למצות את הנושאים הנידונים‪ ,‬זקוקים‬ ‫אותו‪...‬‬ ‫בספר‪ ,‬הם בזכות השקלא וטריא בשיעורים ועם‬ ‫ממשפחות חסידיות־ירושלמיות שלמדו בישיבת‬
‫מצע העיתון קצר מלהשתרע‪ .‬אנו מסתפקים‬ ‫לשנתיים ימים‪ .‬הוא סיפר לי על ההתנצחויות‬ ‫שנית‪ ,‬בכל השנים שעברו מאז‪ ,‬שבתי ועיינתי‬ ‫החברותות שנפשם חשקה ללמוד חסידות בעיון‪.‬‬ ‫סלבודקא‪ .‬חברי‪ ,‬הרה"ח ר' בנימין שי' זילברשטרום‪,‬‬
‫בשאלה נוספת שקשורה ל"חג הספרים" ה' טבת‪.‬‬ ‫שהיו לו עם המשפיע הגה"ח ר' שאול ברוק ע"ה‪.‬‬ ‫שוב ושוב בכל הסוגיות הנדפסות בספר‪ .‬וזה דבר‬ ‫„ומתורה שבעל פה לתורה שבכתב‪ .‬הספר איך‬ ‫   ‬ ‫ביקש ממני ללמוד איתם חסידות‪ ,‬ואז למדנו‬
‫„שמעתי פעם על ספרייתכם הייחודית‪ .‬מה‬ ‫   ‬ ‫בין השאר דובר שהכלל הכי בסיסי ב'חקירה'‬ ‫מעניין‪ ,‬שבכל פעם שמעיינים בחסידות מגלים‬ ‫התחיל להיכתב?‬ ‫"האמנת אלקות"‪.‬‬
‫תוכלו לספר עליה?‬ ‫הוא‪ ,‬שכל החקירה מבוססת על "מושכל ראשון"‪,‬‬ ‫דברים חדשים‪.‬‬ ‫כבר ב"תורת אמת" כתבתי לעצמי סיכומים‬ ‫אחרי נישואיי מסרתי שיעורים בקריית‬
‫בתקופה שבה למדו אצלי אותה קבוצה נבחרת‬ ‫על הנחה ותפיסה פשוטה‪ ,‬והרי‪ ,‬כך טענתי‪,‬‬ ‫אציין עוד עובדה‪ ,‬שבמרוצת השנים התכתבתי‬ ‫בחסידות‪ .‬מעולם לא חשבתי להדפיס את זה‪.‬‬ ‫אונסדורף ובמניין של חסידי ויז'ניץ‪ .‬בתקופה זו גם‬
‫מ'מיר'‪ ,‬גילינו יחד את המעלה בעיון במקורות‬ ‫ההשגות הגדולות של חסידות חב"ד‪ ,‬נוגדים את‬ ‫עם ת"ח רבים מבתי־מדרש אחרים‪ ,‬תלמידי ר'‬ ‫רק מפעם לפעם כשהתחדש אצלי עומק מסוים‬ ‫הגיעו בחורים מהישיבה בכפר חב"ד‪ ,‬והיינו לומדים‬
‫שחסידות מביאה מספרים קדמונים‪ .‬כל פעם‬ ‫תפיסת העולם הפשוטה‪ ,‬ואת ה"מושכל הראשון"‪.‬‬ ‫יצחק הוטנר‪ ,‬לומדי רמח"ל‪ ,‬אשלג ולומדי קבלה‬ ‫בחסידות‪ ,‬הייתי רושם זאת‪.‬‬ ‫יחד‪ .‬לימים עברתי לגור במרכז ירושלים‪ ,‬והתחלתי‬
‫שפתחנו מקור כזה‪ ,‬גילינו עד כמה חסידות שופכת‬ ‫שנית‪ ,‬האמונה של יהודי שלא לומד חסידות‪,‬‬ ‫מפורסמים‪ ,‬וגם אנשים שעוסקים בתורת חב"ד‬ ‫למשל פעם ניגש אלי דודי הרה"ח ר' מנחם‬ ‫להתפלל בבית־הכנסת של חותני ע"ה בשכונת‬
‫אור על מה שנאמר קודם לה‪.‬‬ ‫הוא שהקב"ה הוא רוחני‪ ,‬ובחסידות חב"ד מבקשים‬ ‫באקדמיה‪.‬‬ ‫וילהלם ע"ה‪ ,‬וסיפר לי שהגאון הנודע ר' שלמה‬ ‫בית־ישראל‪ ,‬בית כנסת זה היה ועודנו אבן שואבת‬
‫כך התחלתי לקבץ את כל הספרים המובאים‬ ‫לשלול את הקב"ה מכל הגדרה‪ ,‬גם מהגדרה של‬ ‫הם שאלו שאלות וכביכול "עימתו" את תורת‬ ‫פישר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת איתרי‪ ,‬הקשה לו‬ ‫לצמאים לחסידות‪ ,‬ושם נוצרה היכרות עם בחורים‬
‫בחסידות‪ .‬היום‪ ,‬בדור "אוצר החכמה" זה נשמע‬ ‫רוחני‪ .‬כיצד אפוא ניתן להגדיר 'חקירה'‪ ,‬כאשר‬ ‫חב"ד עם צורת לימודם הם‪ ,‬ומתוך התכתבויות אלו‬ ‫קושיא על המשל שמביא אדמו"ר הזקן בתניא‬ ‫מישיבת מיר שביקשו ללמוד חסידות‪ .‬זו הייתה‬
‫מיותר‪ ,‬אבל אז טרחתי ויגעתי לברר בדיוק על איזה‬ ‫לומדים מה שיהודי אחר מלכתחילה לא מאמין בו‪,‬‬ ‫התחדדו אצלי הרבה עניינים בשיטתם של רבותינו‬ ‫מאור השמש כפי שהוא בתוך כדור השמש‪ .‬ר' מנחם‬ ‫קבוצה איכותית שביקשה ללמוד בעיון‪ ,‬היא סחפה‬
‫ספר מדובר‪ ,‬שכן ישנם ספרים רבים בעלי אותו‬ ‫או על־כל־פנים לא מודע לזה‪...‬‬ ‫נשיאינו‪ .‬הספר לא כתוב כפולמוס‪ ,‬אבל בין שורותיו‬ ‫ביקש ממני למצוא את המקור למשל‪ .‬דחיתי אותו‪.‬‬ ‫אחריה עוד קבוצות ומחזורים של בחורים לומדי‬
‫שם‪ ,‬אחר כך להשיגם ולצלמם דף אחר דף וכו'‪ .‬זו‬ ‫בקשר למשל מפאריז‪ ,‬טענתי שכל יהודי "נמצא‬ ‫מצויים תשובות לשאלות שונות ומשונות‪.‬‬ ‫גם לא הבנתי למה פנה אלי דווקא‪ .‬ובכלל‪ ,‬אדמו"ר‬ ‫חסידות‪ .‬היה אז בחור שקט שקבע ללמוד איתי‬
‫‪n‬‬ ‫"סיפורה" של הספרייה‪.‬‬
‫‬ ‫מעיין באחד הספרים בספרייה בביתו‬ ‫בפאריז"‪ ,‬כל יהודי מחובר עם הקב"ה‪ .‬אלא שצריך‬ ‫הזקן לא זקוק למקורות‪.‬‬ ‫כל שבת לפני התפילה‪ ,‬ולא הראה כל־כך סימני‬

‫גיליון ‪ | 1688‬כפר חב"ד | ‪57‬‬ ‫‪ | 56‬כפר חב"ד | גיליון ‪1688‬‬