You are on page 1of 1

‫רכישת אדמות ערביות בגליל (‪ :)1941-1935‬הזווית היהודית‬

‫בעיני יוסף נחמני‬


‫יאיר זלטנרייך‬
‫המכללה האקדמית תל חי‬
‫רכישת הקרקעות בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט בתקופת היישוב היתה במידה רבה פרי מלאכתם של‬
‫אנשי רכש שייצגו את המוסדות המיישבים היהודיים‪ .‬יוסף נחמני היה נציג הקרן הקיימת לישראל בגליל‬
‫המזרחי‪ ,‬שם פעל מאז ‪ .1935‬בשנים הראשונות התרכזה פעילותו בעיקר בצפון אצבע הגליל‪ .‬נחמני ניהל‬
‫יומנים מפורטים בהם תיאר גם את הגיגיו ותחושותיו‪.‬‬

‫חלקו הראשון של המאמר בוחן היבטים מתודולוגיים‪ ,‬כגון סוגיית תקפותו של יומן אישי כמקור היסטורי‬
‫או האופן שבו משתלב הנרטיב האישי של כותב היומן בנרטיב העל הציוני‪ ,‬ומהם הלקחים ההיסטוריים‬
‫שניתן להפיק מהם‪ .‬חלקו השני מתאר את היום יום של פעולת הרכש‪ ,‬אשר כללה עבודת הכנה מורכבת של‬
‫איתור קרקעות‪ ,‬סיורים מקדימים או הערכת שווי‪ .‬השלב הבא כלל משא ומתן מייגע עם הבעלים הערביים‪,‬‬
‫שנקרעו בין מצוקתם הכספית לבין לחצים שנשאו אופי לאומני לבל ימכרו את אדמתם ליהודים‪ .‬היומנים‬
‫משקפים גם את העיכובים הבלתי פוסקים בתהליך‪ ,‬חלקם טכניים‪ ,‬בשל בעיות רישום של הקרקעות‪,‬‬
‫וחלקם טקטיים‪ ,‬בשל נסיונם של המוכרים לשפר ככל שניתן את התמורה עבור אדמתם‪ .‬עיכובים נוספים‬
‫נבעו גם מצד הנהלת הקק"ל‪ ,‬ששיקוליה לא עלו תמיד בקנה אחד עם ראייתו של נחמני‪.‬‬

‫נחמני מצטייר כמי שכמה עקרונות יסוד הדריכו אותו‪ :‬תפיסת עצם הקניה כמטרה עיקרית‪ ,‬החשובה מן‬
‫הבעיות שנכרכו בה‪ ,‬כגון עיקולים או נוכחות אריסים; הפיכת המו"מ לעיקר והביורוקרטיה לטפל; סירוב‬
‫לראות בקשיי מימון סיבה לגיטימית לעיכוב עסקה או לביטולה‪.‬‬

‫מילות מפתח‪ :‬אצבע הגליל‪ ,‬המנדט הבריטי‪ ,‬יומנים אישיים‪ ,‬יוסף נחמני‪ ,‬מוכרים ערביים‪ ,‬נרטיב‪ ,‬קק"ל‪,‬‬
‫רכישת קרקעות‪.‬‬