Professional Documents
Culture Documents
להועיל לתלמידים • כי היכי דלימרו מ ל ת א :א ג ב גירסאי לפי ר ו ב הימים היתה לי
ד ב ר ה ל מ ד מעניינו • שרים הני מלי מעלייתא י• ויהי הקשר אמיץ כ ל מין למינו •
השיגה יד שבלי • חלקי מ כ ל עמלי • כי מעט אשר היה ל פ נ י • עמל הוא בעני • מ ל א
:
ואני בה׳ א צ פ ה כי לא יהיה יגיעי לריק • ותקותי חזקה בי לקונטרים חופנאי ט ־ ב ו ת א
יאמר העבד ש פ ל כ ל השפלים • הלום יגון בלי יין • ואדם אין • קטינה דקרעא • ובן
ולשמחת לבבי ראיתי מראות אלקיס .שלשה ס פ ר י ם נפחחים .מליאיםיחן ומרהבי לששון
אוצר ״ ״ עדן מקדם ספיר כ ד מ ו ת י
עין ציצים ופרחים .ה״ה ס פ
קדמית תכמה ודעת .מלא וגדוש הקדמית יקרות ] .כעין ס פ ר מדבר
״ מיני מתיקה ״ ונספחו אליו .שני צנתרות הזהב ס פ ר להגאון חי״רא זצ״ל [
״ לצד חידושי תורה מתוקים מדגש .וספר ״ עטרת פז
והדברים עתיקים יסייליתיהם. עלאה ימלל צירופי ש °אה״וי
חנם הרב ה מ פ ו ר ס ם . הרועים. יחדיו מדי אביר ליודעיהם .כל אלה חוברו
חרשים .בנן של קדושים .עטרת חכמים .מבחר עצמים .סיני ועוקר ה ר י ס .שמו נידע
בשערים .פסקן ודרשן .דובר משרים .ושר בשירים .ה״ה הר״הג מעי־׳ומ מארי דאתרין
זצ״וקל .אשר נ ב ר רפאל משה אלבאן רא״בד מקודש כק׳ישת מוה״רר
הניח אחריו אשר האירו ברקיו תבל בחיבוריו היקרים
שכבר י״ל מזה ״הלכה למשה״ ב ר כ ה .הלא הם כתיבים על ספרו הבהיר
המדעים .ובדעתו ימים נברים ני הרב הנאור הנז׳ היה כליל
הרתבה צלל במים אדירים .וידיו רב לו בכל דבר הכמת בינה .ונל יקר ראהה עינו .לא היהה
ת נ מ ה אשר שגבה ממנו .ואסף איש טהור נל המדעים התורניות והלמודיות והטבעיות.
ה י
שבע ״ שעידנו בנתיבים יתמיד באר קי ״ כאשר תחזינה עין הקורא ב ס פ י י
ב נ ת ב בשפה ברור׳ ומליצה נל היום ידו אוחזת בשבט ס ו פ ר .והכל
נשגבה וימלא אוצרותיו מנמני זהב ורב פנינים .ע ס נל אבני חפץ וסמלה יקרה .ולדאבין
לבב לא תננו ה׳ בפרי הבטן .והיו תוצאותיו ילדי עשתונותיו .הן הנה ילדיו מעשה ידיו
ל ה ת פ א ר .א פ ס כי עד הנה היו ספונים בחשך .הוזים שוכבים תחת ערמות עפר הנשיה.
והיחתל לא חותלו ודוחן לא רוחצו .ילבו של אותי צ ד ק יותר היה הימה על שלשת ילדי חמד
הללו .עד כי גם בעת פקודתו .וברגע האחרין מימי חייו .פקד עליהם במפגיע .לנהגס
פ א ר .ולהעדותן בעדי הדפוס כדי ליהנות בהם בעולם הגמול .ולדובב שפתותיו שישנים
בבטן שאול .ולמורת רוח לא איסתייעא מילתא ודבריו אז לא עשו פ ר י .ונינבי שחק הללי
אספו נגהם .ולא מצאה ידם לפלש ולהבקיע ניציצי אורם .בעבי עלטת הזמן .המכלה ומשסה
כל הון יקר ונעים .ועברו ימים .יחלפו זמנים .ועד הנה לא העפילו עלית על מכבש הדפוס
להראות העמים והשרים את ייפין .והיו צפוים ועומדים על מפתן ההעדר יהכליין .אך ה׳
הטיב
הקדמה
הטוב אשר גבר חסדו על יריאיו .ועל גוזליו ירחף .לבנית להם בית לזכר עולם .לא עזב חסדו
ואמתו .וממכון שבתי .השגיח בעין חמלתו .ויעיר רוח טהרה וקדושה .בלב שני אנשים עברים
כאיש אחד ת י י ר י ם .לגדל על ברכיהם הילדים האומללים האלה .ולהלביש אוחןמחלצית.
ה״ה ידידים י ק ר י ם .נדיבים ושיעים .אחים וריעים .גומלי ח ס ד .ובעלי מדות כיובית.
הי״ו האנשים עמרם חזזאן הי״ו וסי׳ מסעוד בן שרביט תמדת לבבות סי׳
מוניטין יצא א ת ט .וכבר האלה שלימים הם
שלהם בכמה ספרים שהו״ל בבית דפוסם מידי שנה בשנה .וכל מעשיהם באמונה .ועתה ה פ ע ם
יוסף שרביט נדב לבם אותם ל ה ו ^ ה ס ^ ה ק האלה ] למטתת נפש הוריהם הנ״וח סי׳
חמרו^נ״נ^ מסעודא בן נ״ע אביו של׳הר״מ הנז׳ ולמ״נ האשה
טשראל בלא כסף ובלא \ י היא אמו של הר״עמ הנז׳ [ ולהפיצם
מ ח ר .בכדי להקים שם המת על נחלתו .ולבל תהיה לאל מנהו .וכבר הוציאו מחשבתם לפועל
ועינכם תחזינה הני ספרי דבי רב מתניססית כאבני נזר להלל מאד .הנה שכרם אתם חלף
עבודתם .ישלםה׳ פעילם .ברך ה׳ ח ל ם .באישר ועישר .והצ״מר .ולא יטה לארץ מנלס
וזכות ה׳ה תגן ב ע ד ם .ויהי כזית הידם אנ״יר ״
ומחזיקנא עיבותא לאחי וריעי .החכמים השלימיס .הנאהבים והנעימים .בני האיתנים
הי״ו אשר בחפץ לבבם שמואל אלבאז הי״ו וכמ״הר בנימין אלבאז כמ״הר
להפיץ איר תורתו של הרב מו״ד זצ״ל מסרו הספ״הק הללו ליד המ״ול הנז׳ ובנע כסף לא
לקחו יבורכו מפי עליון בחיי אריכי .ומזוני רויחי .וזכות הרב מי״ר זצ״ל תהיה בעדם מגן
וסתרה צנה וסוחרה אנ״יר ״
בעניי ידעתי מ־עיט ערכי .ואיני כדאי לדבר לפגי מי שגדול ה״ה זצ״ל .כאלו הוא ןא^י
זקוק להסכמתי חלילה .בפרט כי הוא ז״ל לא הניח שום חסרון ומגרעת ב ס פ ״ ה ק .
בהקדמות ופתחי שמרים .מאיריס כספירים .כמו שהודעתי שכולם מליאיס היד ויופי
חדש שכבר י״ל .ולא באתי הלום רק להודיע בשער בת רבים שיר בהקדמתי לספרו
מבען מי יצאו הספ״הק הגז׳ לאור .ומי הוא זה ואיזה הוא אשר היפיע עליהם איר בהיר בלי
שום תקות שכר ותשלים גמול .הטיבה ה׳ לטיביס ופועל ידם תרצה אכ״יר ״
לקחתי והוא הגה 3יך לשיגי צדקתיךלפ״ק בסדר חרנן כד׳ התיפ׳ בת׳ תמוז יה״ל ש׳׳ש
איש צעיר ה ידחל ימצפה לרחמי שמייא
ובזה
ב cnfib אבות עדן
.ינעם לע׳׳נד מ״ש יעקב ליוסף ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר »יבזה
לקחתי מיד האמורי בחרבי וביקשתי כי פשע הכתוכ הוא שנתן לו עיר שכס וכמו
שמצינו ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ״י ממצרים קברו בשכם וקשה היכן מצינו שזכה יעקב
חצינו בעיר שכם כדי שיתנה ליוסף ואי מכח חזקת אברהם אבינו הא לא הויא חזקהאלימתא
כיון דלא דיש אמיצרי לכן אמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכיון שלקחה ע״י
,
כיבוש מלחמה חזקה אלימתא היא אף דלא יצאו מנלל ב״נ ונמ״ש ה ת י ס ודוק היטב
דדינא אני אומד דלעילם יצאו מכלל ב״נ מעת אשד בחר ה׳ צאברהס ואעי?|רא
אהיבי וניסהי בעשר נסיונות ועמד בכלס והראיה מה שהשליך עצמו בכבשן האש
כלי שלא יעבוד את נמרוד והרי פ ס ק הרמ״בם דצן נח אינו מצווה על קידוש השם דכתיב
יהתקדשתי בתוך בני ישראל ואיך אברהם אע״ה סמך על הנס כיין שאינו מצווה הרי קי״ל
כל מ׳ שנא׳ בי יעבור ואל יהרג ונהר :ולא עבר הרי זה מהחייב בנפשו ואיך ג״כ הק״בה
הצילי מא־ןד שעבירה היא בידי אלא וראי מזה מוכח שיצאו מכלל בני נח והוי מצווה על קידוש
השם וראיה זו הביאה ג״כ ה י י פ״רד בדרשוחיו
ס ר ה המיהת הרב יושב אהלים בפ׳ קרח על דברי הרב בירך יצחק שהקשה ובזה
עמ״ש הי־א״בד לחד פירושה שמשה ישב ע ם הק״בה דיין לדון אה קרח דאיך
איפשר למשה להיוח דיין בדבר הזה הא קרוב לאהרן הוא ובהדיא אמרו אפי׳ משה ואהרן
פסולים זה לזה והניחה בצ״ע והרב יושב אהלים המה עליי דלמה לא יהיא דיין וכ״ח משוס
דהוי קרוב • הא ליחא דהא חנן שני אחים שנחגיירו הרי הס כקען שנולד ומעידין זה לזה וא״כ
גס הנא שנל ישראל נתגיירו בקבלה ההורה וכדגרסינן בפ׳ ארבעה מחוסרי כפרה ופסקה
הדמ״בס בפ״יג מהל׳ א״ב וז״ל ב״ג דברים נכנסו אבותינו לבריה במילה וטבילה וקרבן
מילה וקרבן היו במצרים וטבילה היתה במדבר קודם מ״ת דכתי׳ וכצסו שמלותס וכו׳ וכן
לדורות כשירצה הגוי לקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה וקרבן ט״כ הרי מבואר
דלאחר קבלת התורה לא הוה למשה ואהרן דין אתים וכשרים להעיד זה לזה ואל ת ט ע ה
בלשון מרן בש״ע בסי׳ ל״ג שכתב ואפי׳ משה ואהרן פסולים להטיד זה בזה דקושטא הוא
דנקט משה ואהרן לדוגמא בעלמא לומר לך שאפי׳ יהיה צדיק גמור וחזקהו אינו משקר כמשה
ואהרן אפ״ה אינם מעידים זה לזה מ ט ע ם גזירה הכתוב שפיסל קרובים אבל אה״נ דמשה
ובאמח פליאה דעה אהרן גופייהו מותרין להעיד זה לזה דהוי קרוב ונחרחק טכ״חד
ממני שדבריו הם הפך גמ׳ערוכה בזבחים ד׳ ק״א ע״ב וז״ל הגמ׳ שם מתיבי מרים מי
הסגירה אם תאמר משה הסגירה משה זר הוא ואין׳זר רואה את הנגעים ואם תאמר אהרן
הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הק״בה למרים
חותה שטה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה ע״כ ולפי דברי הרצ יושב אהלים
אהרן יכול להסגיר אח מרים דה״ול קרוב ונהרחק אלא מוכרחים אנו לומר דכבר יצאו מכלל
בני.נח מימי אבותינו הקדושים אלא שהיו כמי שאינו מצווה ועושה שעדין לא ניהנה חורה
ואח׳׳כ
מקדם v אבות ;HJ
ואח״כ'נכנסו לברית התודה להיות להס דין מצווה ועושה במילה וטבילה וקרבן וא״כ לין
אחים גמורים יש להס כיון שכיבד יצאו מכלנ ב״נ ולכן אמד בגמ׳ דאהרן קרוב היאוא״כ תיקבי
קוש״ת הרב בירך יצתק איך ישב משה לדון את קרח והדי קרוב לאהרן הוא ימעתה םגי מ״ש
מרן בש״ע ואפי׳ משה ואהרן פסולים להעיד זה לזה הוא בדוקא ופי׳ דבליו שאפי׳ משה
ואהרן שהם צדיקים גמורים פסולים להעיד זה לזה מחמת שהם אחים ודוק ולעיקר קישית
הרב בירך יצחק נל״עד לתל־ן שכיון שמשה ישב עם הק״בה לדון את קרח נמצא משה טפל
והעיקר הוא מלכו של עילם הוא הדיין ואף שמשה הוא קרוב אין בכך כלום ודוק
הס מרכבה לשכינה כמ״ש חז״ל זל״עד יש לרמז בשמירס סיד המרכבה ד האיות
ו א ק ד י ם סיד הפסיק הנה ה׳ רוכב על עב קל יכו׳ וסירי נל״עד בהקדים מה
שידוע מ ח כ מ ת הציריף כי יש צירוף הנקרא רדוף שהוא רודף את אותייתיו כזה ט ש °יהוד!
ב ״ ה ם י י י ע ״ ב כזה י יה יהו יהוה יכמילייסה יוד יוד הא יוד
א עילה ק״ל ישס יהוה פ5וט עולה כ״ו תצרף * ךף ך ךאך
ה >א ך י ןא ך ן א
ע״ב ק״ל עם כ״ו עולה רכ״ת כמנין רוכב וזהו סוד הפסוק הנה יהוה צירופו עולה
כמני• רוכב בהצטרפו על שני צירופים ע״ב ק״ל כנז׳ וזה הצירוף היא מרכבה לשם הויה ב״ה,
ו ל ק יכינהו בשם רוכב וזהו וירכב על כרוב רעף ייזל תראה פלאות כי האבות שהם מרכבה
לשכינה תמצא בהם צירוף זה כיצד אברהם עולה רמ״ח הסר רכ״ח שהוא סוד המרכבה ישאר
כ׳ יתירים יצחק עילה ר״ח ע ם כ׳ היחידים באברהם הרי רכ״ח והטעם שהשלים אברהם מה
שחסר ליצחק היא ממידת חסדו כדי למתק תוקף הגבורות פחד יצחק כי כן דרך החסד
להתפשט והגבירות להצתמצס כידוע לי״ח יעקב עולה קפ״ב נמצא שחסר לו לסוד המרכבה
מ״ו וכשנשא רחל ולאה השלים הצירוף כי רחל עילה רל״ח הסר ממנה רכ״ח סוד המרכבה
ישאר י׳ ולאה עולה ל״ו ע ס י׳ היחידים ברחל הרי מ״ו הס החסידים ביעקב לסוד המרכבה
יטעם השלמות מהאמהות כי גס למעלה הוא סוד הזיייג ביחל ילאה כידוע ולכן רחל שיש בה
סור המרכבה לבד היתרון לא נקברה עמו אבל לאה שכל מ ס פ ר ה היא לתשלום מה שחסר
ליעקב נקברה עמו
לע״ד ינעם ט ע ס יעקב אע״ה שמתחילה קנה את הבכורה מאת עשו סוד בכור ובזה
גי׳ רכ־׳ח לפי שעדין לא נשא רחל ולאה להשלים כנז׳ ולכן מתתילה ק נ ה הבכורה
שהוא סוד בכור כנז׳ ולא הונח לו לפי שמילת בכיר היא בתורה פ ע ם מלא ופעם ח ס ר ו׳ ולא
נשלם הצירוף כראוי לכן קדם ליקח את הברכה שהוא סוד ברוך שהיא מליאה לעולם ואז נשלם
הצירוף ולכן כשבא עשו מצידו צעק צעקה גדולה ואמר עתה ידעתי זריזות יעקב ליקח בכור
וברוך יען הכי קרא שמי יעקב ושם זה חסר לתשלום המרכבה ולכן הוצרך ויעקבגי זה
פעמים את בכורתי לקח ולא הונח לו מ ט ע ם מלא וחסר כנז׳ והנה עתה לקח ברכתי שהוא
ודאי תשלים הצירוף ילא הניח לעשי כלום כי גס את זה לעומת זה עשה האלהים שגס עשו הוא
מרכבה לס״טא כידוע דכתיב הלא אח עשו ליעקב נאם ה׳ ואוהב את יעקב להיות מרכבה
דקדישה
מקדם ג אבות
דקדושה ואת עשו שנאתי מ ד נ ב ה טמאה ולק סמאל בצירוף הרדוף נזה ס ס מ סמא סמאל
עולה שצ״ב הסד מטנו שע״ו גי׳ עשו ישאר י׳יו יהירים לרמוז לי״ו אמה של רשות הרביס נל
הם׳׳טא נקראה רשות הרבים כידוע לי״ח ולכן ב נ ה ויתחנן לו הלא אצלת ל׳ ב ר נ ה ויצחק
אננ״ה הבין עיקר טעמו וזריזותו של יעקב לענין לקיחת הבנורה ו ה ב ר נ ה נדי להשלים צירופו
למרכבה דקדושה ולקטקט בירת מרכבה הס״טא ילק אמר גם ברוך יהיה וטוב לא יהיה
לרשט לא בכור ולא ברוך ויתוסף לצדיק חיל חוטא ומלבד ביכור שכבר קנה גם ברוך יהיה ודוק
תבין טטס מ נ ת צינורות שנא׳ בה ועברתי בארן מלריה ודרשו חז״ל אני ולא מלאך JlT^fl
יען נ׳ מקרא מלא נתיב הנה ה' רוני :על עב קל ובא מצרים שבבחינת מ ר נ ב ה
זו נכנס למצרים שהיא גי׳ בכיר ולכן ומת נל בנור ני באהרא דקושטא קחי שיקרא לא קאי
ודוק ו״אש ה״היב
בילקוט מלנים אברהם נמשל לחמה יצחק ללבנה יעקב לנכביס ולעתיד חמה כתב ה
ולבנה בושים ואין בושה לככביס לפי שאביהם ויצחק פניהם מ ה נ ר נ מ י ס בשביל
ישמטאל ובני קטורה ועשו ואלופיי אבל יעקב אין לו בושה ני אי; פיסול במטהו שנאמר ליא
עחה יבוש יעקב ע ״ נ ויש לדקדק שהרי מצינו שיעקב נמשל לחמה שהרי נשחלס יוסף והנה
השמש והירח אמר ״לו יעקב בגערתו הבוא נבוא ׳אני ואמך ונו׳ יהשבכיים הס שנמשלו לננביס
גם מבואר בדברי המקובלים ני יעקב הוא בחינת ז״ח המנונה בשם שמש נמו שנהוב בי
שמש ומגן ה׳אלהים ול״עד לישב ני באמת יעקב הוא בחינת שמש בודאי אלא שלענין הבושה
לע״תל בזה הוא נמשל לנכבים שלא יתביישו דנתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה דוקא אבל
לא ה נ נ ב י ם וזהו לע״ד רמז הפסוק דרך נ נ ב מיעקב וקם שבט מישראל הנונה שלענין וקס
שצט מישראל שהם שבטי יה שבזה היא מטתו שלימה ולא עתה יבוש יעקב בזה הוא נמשל
ל נ נ ב י ס וזהו דרך נ נ ב מיטקב ודוק
הרב של״ה ני האבות תיקנו חטא אד״הר שפגם ב״עב ס״ג מ״ה גי׳ ק״ף לכך כתב ו
היה ראוי לחיות נל אחד מהם ק״ף נמו יצחק רק חיסר הק״בה תמש שנים
מאברהם בשביל עשו ויעקב בשביל שאמר ע ס אשר המצא אח אלהיך לא יחיה חיסרו לו ל״ג
שנים כמכין יחיה וחיה קמ״ז שנים ע ״ נ נמצא שתסר לתיקון אד״הר ל״ח שנים ונל״עד שחיקנס
דוד המלך ע״ה ל״ח שנים קידם שחטא ני הוא מלך בן שלשים שנה ובחברון מלך שבע שנים
הרי ל״ז ושנה אחת שמלך בירושלים ואירע מעשה בת שבע הרי ל״ח ודוק ולנן אמרו
המקובלים שגם דוד תיקן חטא אד״הר
שורש הנפש לנל ישראל יצחק שורש הרוח יטקב שורש הנשמה ונשהולנים ז אברהם
מן האדם ע ״ י חטאו נקרא חלל ישע בגי׳ אברהם יצחק יטקב נלומר שהם הולניס
ממנו מד׳ תלפיות בשם יונה אלם פט״ו
טרך אביגיל
מקדם אבידי־׳ אביגיל עת
ערך אביגיל
אביגיל עס דוד שאמר בגמ׳ מס׳ מגילה שגלתה שוקה והלך דוד לאורה שלכ א עגיל
פי־סאיה כתב הרב מדרש תלפיות וז״ל א״ה נלאו הרעיונות טל אביגיל הצדקת וטל
דיר חסיד שבחסידים איך אביגיל עשתה כאחת הנבליח לגליה שיקה ידיד שהעיז פניו מיד
לימי השמעי ל׳ עי״ ש שחירץ בשצעה דדכיס
נביאיה מריס ב י ב ו -ה דבירה בה״ה חנה בנצח אביגיל בהיד שיק שמאל שבע 2
וזהי סיד גלחה שוקה שפרסמה נבואחה חולדה אשת שלים ביםיד צדיק בדיה שלים
אםתד יתלבש א ס ח ־ מלכיה ילקוט שמאל ע׳״ ש באורך
ערך אביחי!
כתב הל־ב מד׳ תלפיות ח״ל קבלחי מי שמאבד אזה דבר אם ינדוד ויאמר אס אנ• א
מיצא איתה אני ניד־ ס ך מעות שמן למאור של נשמהי של ר •5מאיר בעל הנס מיד
מוצא ה־זיידה יבלבד שלא יעבו־ זמן שאס האבידה מטית איפשד שכבד היניא איתם
בהיגאותיו ואס היא חפן או בגד איפשר שהיליני למקים אחד או עשה בו שיני׳ באופן שאינו
ניכד יאז אינו מועיל הנדר
כ׳ האדם נתקן לפעמים ע״י עיבור לבד שבא בסוד עיבור באדם אחר ושם דןן ב
משלים אזה דבר שחסר ממני ויש שיצערך לגלגול ממש שהוא יותר צער גדיל
מעיביר יהמיצא אבידה ואינו מחזירת אין לו תקנה ע״׳ עיביר אלא שצריך שיחזור ממש
בילגיל ימיר יז״ש הכתיב יכן העשה לכל איידה אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תיבל
להתעלס פי׳ אין מספיק לך סיד עיבור שהיא נקרא העלם שמחעלמת ומתלבשת בתוך נשמת
] ס פ ר הגלגולים פרק י״ב[ חביי־י אמנם צריך שיתגלגל גלגיל גמור
ערך אבגים
ג 7
א׳ בל יכשהיא בשלימית מקבלת " אבן היא מדת המלכית כ׳ המלכיי* יי• א
לע״ד רמז הפסיק ויקתז וזהו r
?" י ז ל ז י ס
משם מ ״ :ונעשית הבן ח י ו החי* -
אבן יישימי תחתיי יישב טליה כי משה דביני ע״ה היא בטלה למטרוניתא כמפו׳ בזוהר בסיד
נ׳ המקים אשי אתה עומד עליי אדמה קודש היא ולעת עתה שהיי ישראל בצרת טמלק
נריך להכניע הדינים דינא דמלכיתא יהה״יב
השיאבה היא סגולה למקשה לילד א ס תקחנה בידה השמאלית תלד מיד אבן ב
יבחין מס״ כי
אבני
ד מלןדם אברהם עדן
השדה כתוב בירושלמי דכלאיס כי עם אבני השדה בריתיך הוא בר נש ־כוויה iאבגי
והוא חיי מן עיבירא איספיק טיבודיה לא חי* עכ״ל ועיי׳ לקמן עדך אוב וידעינ׳
ממה טצר אדם זה והיא ג״ כ הנק׳ דודאים
אביני לקח י״ב אבנים מאבני המזבת שנעקד עליי ינתק אביו יישם אותם ד יעקב
מראשיתיו באיתי מקום להודיע שעתידין לעמוד ממנו ׳״ב שבטים ינעשי כלס אבן
] פ ר ק ר״א[ אחת להודיע שכלם עתידים להיות גוי אחד בארן
טובות וסגולתם עיי׳ לרביני בחיי בענין אבני אפוד ועיי׳ לרב כהנא בס׳ ה אבנים
מד׳ תלפיות וכבר הארכתי בזה כל הצורך בספרי הקטן באר שבע עי״ש
יב״ע על פסוק וירדפו מצרים אחריהם אמר שמצא פרעה לישראל שהיי 1בתרגום
מלקטים בשפת הים אבנים טובות ומרגליות שתמשיך פישון מג״ע לתיך גיחין יגיחין
]מדרש תלפיות[ המ*יכס לים סוף
ערך אברהם
לגוי גדול אטשך כהן גדיל כאדם הראשון מד׳ תלפיות בשם מד׳ אבכיר א ואעשך
וכ״כ ב״בר שאברהם אבינו היה כהן גדול שנא• נשבע ה׳ ילא ינחם אתה כהן לטולס
ב״בר פ׳ מ״י שלא ניתנו גזירות שוות לאברהם אבינו והקשה הרצ הקדוש ב כתוב
מו״הרר תי״דא ז״ל בס׳ מדבר קדמית בהרי שס ב״בר פ׳ מ״ט כתצ שאברהם
אביני אפי׳ ההלכית המתחדשות צנל ייס בשמים היה יודע ויש לישב ע״כל שוב ראיתי שקישיה זו
עצמה הקשה הרב מד׳ תלפיות ענף א ב י ה ם שכיון שקיים אפי׳ עירובי תבשילין וידע ההלכיה
המתחדשים בשמים כ״ש שידע כל גזירית שייר .יהניחה ב״צע ולענ״ד נראה לישב שכיון דקי״ל
אין אדם דן גזירה שיה מעצמי א״אכ קבלה מרבו ובהדיא אמרו ב״בד דלה ניתנו גזירות שוות
לאברהם אציגי א״כ אע״פ שקיים כל התורה כלה וידע הלנית המתחדשים בשמים מ״מ דצי
הנלמד מ״גש אינו יכול לקיימו שאם ׳קיימנו מוכדח שדן אותו בגזירה שוה ואין אדם דן ג ד י ה
שיה מעצמו ודוק
רבינו חנאל ז״ל כשבא אברהם אבינו לגרר גידשה לשדה לפי שהיה ידא שמא כתב i
יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתי וא״עפ כן לא הניחו הק״בה שיפרד ממנה ולא
הניח הצדקת אצל הרשע כי לא יניח שבט הרשע על גירלהצדיקיס יגירישין הללו היו מפני ה$חד
יזהו שאמר הק׳״בה והיי* בעילה בטל שלא גירשה רק מפני הפחד כ׳ אניס היא ינמצא שאין
הגירושין גירושין גמורים והקשה הרב מדרש חלפיוח ז״ל שכיון שאצרהם גירש לשרה נמדיצד
הנה הגט פוסל בכהונה יאברהם כהן היה ואיך אחר שגירשה חזר לקחחה שהיא קייס כל
התורה כלה ואפי׳ נויי־יבי חצשילין יהניחה ב״צע וכראוי לע׳״נד להרן שכיין שאמר ה׳
לאבימלך תשב אשת האיש א״כ הק״בה הכדיע ל י :ה ג ט בטל כיי; שהיה באינס מפני הפחד
ולכי
מקדם אברהט עדן
ולכך קראה אשח איש והרי פ ס ק מרן בא>׳הע סי׳ ק״ ן ס״ג ו ד ל כל גנו שהוא במל מן החורה
יי מ ש י ם ג ר ו ש ה ע י ״ ש סרה ע נ הכ ה היה בע
יש לומר שעל פי הדבור א״נ ^ ' ' '
נשאה והחזירה אחר שגירשה וכיוצא בזה כתב הרב מד׳ תלפיות עצמו משם פענח רזא ומשם
בשפחה ס ו ר א ן כ ה ן . כ ה ה י ה ס ה י 3 א ש ה ג ר 1 3ר ה ס א ח יצ ל ק
ד כ הרב ש״ך על התורה ודל
א ״ל אמר המאסף ז ן נ ת 3ה ו כ ״ ע ל ג ך ן . כ ה p v r v ; ת מ ג ה אלה תואיל ואישהרי אישתרי ק ו ל ס -
ע״פ הדבור נשאה דכתיב וישמע אברהם ל ק ל שרי לרוח הקדש שבה כמו שפי״רשי והוח ע ,
1
איך חזר ולקח חת הגר כ ה ן ה י 3ר ה ם ה דרך שתירץ הרב ב ע יפה היאל־ ז״ל דהקשה דכיון ; .א
אחר שגירשה וכהן אסיר בגרושה אלא שע״פ הדביר לקחה עכ״ל ותמיהא לי עובה איך הרב
ןעןף הנית קושייתינו בצ״ע ולא תירצה כמו שתירץ הוא עצמו בענין הגר והוא פלא
קשה לי עובה על קישית הרב יפה תואר שכיק שהגר היתה פלגש דכתיב ולבני הפלגשיס וכו׳
א׳׳: :שילוחיה א״צ גע דדוקא אשה שנישאת ״ י קידושין צל יכה גע דמקיש יציאה להויה אבל ע
פלגש שריא בלא קידושין ובלא כתובה כמ״ש הרב״בס ד ל א״צ גע וא״כ אין איסור בחזרתה
כל עוד שלא נתיחדה לאתר דלא א ס ר ה אלא תורה גרושה וצ״ע:
דדך זו אלך לפרש דברי ד״שי ד ל בפ׳ חיי שרה ולבני הפלגשיס אשר לאברהם וכו׳ ר*
כתב ר״שי ודל הפלגשם ח ס ר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא ״
קעורה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה עכ״ל ורביס תמהו וכי רש״׳ ז״ל דיכא קא מישתטי
הכא להידיע הדין שהנשים בכתובה והפלגשיס בלא כתובה והלא לא בא אלא להודיענו למה
למה הפלגשם ח ס ר לומר שלא היתה אלא פלגש אחת ומאי נפקא מינה אם היא בכתובה או
שלא בכתובה ורבני אשכנז פי׳ ס ״ פ מ״ש ח ד ל איש ואשה שזכו'שם י״ה ביניהם וכתבו
המקובלים שע״י הכתיבה נשלם השם וזהו סיד כתובה כ ה י וה וזהו שרמז רש״י בכאן
השלגשם ח ס ר כתיב שאי; כחן בהיניה הכילגש כי א ס פלג שכ פי׳ חצי השם שהיא שם יה
לוקא אצל תשלום השם אין ב ה ס לסי שהנשים בכתובה יעל ידה נגמר השם אבל פלגשם
ב ל א כ ת ו כ ה ואין כ א ן כי א ם פ ל ג שס ע ״ כ
»־1$ה שלש׳׳׳ ד ל בא לרמז שכיון שהגר היח קעורה ש ק מוכח ממ״ש פלגשס ח ס ר ללי
״ i«?vביש wליש יכל r;rיכמ י^5ה ד»07 «5־ הברית ic ל
אברהם
ה מלןדם אברים עדן
פרקי ר״א פ׳ נ ״ ע א ב ר ה ס אניני ומכפר לני טיניתינו
לא היה לי רב שילמיד עמו אלא זימן לי הק״בה שתי כליות כעין כני אברהם ה
רבניס והיו טבעית ומלמדות אותו חכמה ועל זה אמר דוד אן; לילות יסריט נליוהי
ילקוט חדש משס ילקוט תהליס
משמו רומז לאחד המיוחד והוא רונב על א מרכבה לשנינה ני אות Dאברהם
אותיות הנשארות מאברהם י ואותיות ברהם הם סופי תיבות מ א ר ב ע ברהם
חיית ־ כריב נאד אריה אדם ־ ינרוב היא במקום שור נדאיהא בחגיגה פרק אין דורשין ־ מד׳
תלפיות בשם של״ה ־
לענ״ד רמז הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ־ אותיות מה רב הס ס״ת ךץךןך
מארבע חיית לרמיז שהצדיקים הם מ ר נ ב ה לשנינה ־ ודוק
אבר
אגג אגדה אגוז
וסי•(' רב־ שמס מידת לעול־ יעד • נ• ייהה המיזה הה זכי עמלק ,ריק
ערך אגדה
**י ד ד ת דרבה בר בר חנא צהמיכד את הספינה כלס היו בנמצא ודלה כמי :פירש >\
״ ,״א
ג שכלס על דרך משל־ב״נ הרב כהס פז בפי׳ על הזוה -פ׳ ויחי ד׳
י כ
ערך אגוז
מקדם ו אגרת בת מחלת א ת ם אדם עדן
השמד ־ וכל דבר טמא ש־ואה בלילה כמן כלב וחהיל ועכבר נולד במינים סתומות ואינו
ס׳ חסידים סי׳ ת״תשנג פוקח עוניו עד תשעה ימיה
ערך אדום
דיינו בחיי פ׳ נצביס ־ המתקדשים יהמטהדיס אלי בני ישמעאל שדרכם 2תב א
ליחין ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העיקר י אחר אחת בתוך ־ מדבר על יום
ה ק נ י ט לה־ אלי ביים ששי קידם השבת־ ואלו אחר השבת מניתין אותנו בתיך י אוכלי בשר
יחדיו יםיפי החזיר אלי בני אדום י והשקץ והעכבר אלו בני ישמעאל
ערך ארם
הראשון הק״בה גזר עליו כי ביום אכלך ממני מיה תמות ־ ואדם התפלל אדם א
שלא יהיה זה באותו יום ממש אלא ימתין לו יומו של הק״בה בכדי שיעשה השובה
וגזר על עצמו העניה כל ימי חייו תת״קל שנה כמכין תענית והיה זה באיתו היום בשעה
מנחה דכתיב ביה תכון תפלתי ק ט ר ת לפניך יכו׳ ר״י׳< תת״קל וס״ת ניתך י וגזר על עצמו
התכת דמו בתענית ־ מד׳ תלפ ות משם עשרה מאמרות ד׳ ל״ה ע״ג ־ ונ״ל שגם ס״ת תכון
קטרת לפניך :י׳ ת״פ שהוא יי׳ לילית שע״י כח תעניותיו ביטל כח לילית שהיתה תפלתי
אדוקה בו בחטאו כמ״ש חז״ל
מלאכי השרת היו צולים לו בשר והבשר שאכל אד״הר הוא הבהמה ב אד״הר
,
הרובצת על אלף הרים־מד׳ תלפיות משם כנפי יונה ־ ובאבות ר ר ׳ נ ת ך ר יהודה
בן בתירא אומר אדם היה מיסב בנן עדן ומלאכים עומדים לקרתו ־ וצולים לו בשר ומסננים
לו
מקדם אדם ^ךן
ע״כ לו יין בא נחש וראה חותם והציץ בכבודו ונתקנה בו
כשאמר מזמור שיר ליום השבת באי כתות מלאכים ב מ ו ר ו ת ונבלים ג אד״הר
אבות דד״ן סיף פ ר ק א׳ וכלי שיר ואמרו שירה ע ם אדם הראשון *
כשנתן שבעים שנה לדודיתהמו על שכיר המתנה הק״בה ומכי״טדו ד אד״הר
ילקוע תדש
י ן י
היו בארץ הם אדם וחוה והיו רואיס הדור פרוצים בזנות ולא מיחו ם דני* ד״
והטעם שנקראו נפלים כתב במדרש העולם כי אין להם זוהר חדש י ב~ם
ואם ״ אב
הק״בה את האדם צבר עפרו מהרבע רוחות העולם ועשה עצמותיו ד כע£י*רא
ממקום בית המקדש שלמטה־ והמשיך לו נשמה מ״בהמק שלמעלה־ ילקיט חדש
ר׳ צר ששה דברים משמשין את האדם י שלשה ברשותו ושלשה אינם ברשותו. אמר T
״ העין איני ברשותו שרואה פתאום מה שאינו ברצונו * וכן האוזן שוי׳מ י וכן ההיטס
מריח פתאום ־ שלשה ברשותו היד לגזול ולגנוב י וכן הרגלים לרוץ לרעה י וכן הפה לדביר
לה״ר י וכן הרבה דירים התלויים באלו האיברים י ואם זכה האדם עושה הק״בה בשבילו
שאפי הג׳ שברשות האדם אינם עושים רצונו לרעה י הפה מיצתק שרצה לקלל אה י ע י ב ,
היה ,
א ,v , 4׳
ץו ה ו חטה רבים נשה חטח והחטיח י גם הרהיה שהביח מפ׳ מ צ י
:
צחדם יהיכי • .
״ וצ״ט הבטחה
י ק :ל א ט״י מלאך המיה אלא יי״י אף אם לא חטא היה :״כ מה ח אדי׳הר
לקט ייסף משם חן טוב ג ק ״ ב ה בעצמו ־
שהמיתה י א
היה חיבהה;־״;;.ע - :ד ק ה
משמע ביוש אכלך ממנו מיה המות
׳*<;,׳•» י הכתוב. .כי. . .
. ינעם מ״ש ובזה
״ * L . i %.t!*+.m *•*!יי
המיתה אין אכילתו מעץ הדעת יקרב מיתתי איה יים ־ שאם עליו אלא שע״י
גזו
.זורה עליו היה לו לימד שאם האכל ממני מות המית אבל כיון שאמר כי ביום משמע
ש
!יקרבנה לאותו ה־ום ־ אלא שע״י תפלתו המתין לי יומו של הק״בה כדי שיעשה השובה
ו
כמ״ש לעיל סי׳ א׳ י
ולכן אמדו רבותינו י פרקי ר״א פ׳ ל״ד י כשנהרג הבל אכל עדשים Dאד״הר
שהוא מאכל אבלים' וכן אמרו חז״ל על פסיק ויעקב נתן לעשו לתם ונזיד עדשים
שאותי היום מת אברהם אבינו
כשראה אה אשחו שאכלה מעץ הדעה ולא מתה תכף אכל נ ם היא ־ הר אד״ י
מקדם ז אדר אהבח ״עדן
3רב' לניס דיך משם הא״רי ז״ל י
יובן לענ״ד מה שאמד אד׳׳הר האכה אבד נתת עמדי היא נתנה לי מן הען ואוכל
ג״כ קושית חז״ל שאד״הר כשוי עובה י אלא שהכונה האשה אשר נתת ויתירן
ודוק עמדי בחיים ולא מתה היא גרמה שנתנה לי מן הען ואוכל י
י
שצריכים לו רבים א־נו רשאי לסגף עצמו כגק אם רבים לומדים לפניו • אדם א
•או מלין למלך ולשרים ולשופטים וכיוצא בהם י כי אם לא יוכל לדבר אז אתרים
ם׳ חסידים סי׳ תק״בז מפסידים י
ערך אדר
תחתיו כ״ה שמו ויש אברכיאל הממונה טל ר״ח א ל י 'א המלאך
מלאכים שכולם שמותיהם לטיבה ־ לכן בתדש אדר בירך משה את ישראל וכמ״ש וזאת
האלהים את בני ישראל לפני מותו ומשה מת באדר • הברכה אשר בירך משה איש
מגלה טמוקית אופן מ״ד ום״ה
שהסכים המן לגזור גזירה טל ישראל באדר יותר מבשאר תדשיםימפני
בהיפו
ב המ?$ם
אשרר הוהי ה ר ה ה
שי׳׳ב תרשים הם כנגד י׳׳ב היות ־ וחדש ח י י י א
היא סוד הדין ־ ולכן הזכיר הוא השם מהופך וכל זד־? אינ<ו שיה ל י הוהי*
ס ״ ת
יוס י ״ ת
ואסתר רצתה להמשיך הרתמים והזכירה השם ביושר יבא היילו והיין ה יהוה
וה־ן״בה הסכים ט ם אסהר בבחינה אחת להורות טל הרחמים לישראל י ועם המן בבחינה
הדין שלשין זה מידה טל ־
ע
י ה ה
הליך כ י כלתה אחרת להירות טל הדין להמן * שנא׳
״ ונלע״ד כי הארי ז״ל ביושר שהוא רחמים לישראל ״ כתבי ״ יהוה ת ס
יא ו ה
י
ה מ
ל ו
הדה בהיפוך המרה על הדין ־המן שגזר הגזירה בחדש אדר שהשם השולט בי טיח
כאמור טעה בדמיונו ־ ולא ראה כ׳ אם יטשו ישראל תשיבה ־ גדולה תשובה שמהפכת מדת
הדין למד״הר ולכן א ס ת ר כשטשו ישראל תשובה והצום היא ינטרותיה אמרה יביא המלך
והמן היום שהיא ר״ת הרה ביושר י עור כי טנין זה של אסתר היה בחדש ניסן שצירופו
טל פסוק וכמ״ש חז״ל י הוא עת רחמים ורצון ותתבטל הג׳ירה וא״כ ביישר ־ יהוה
׳ויעביר מרדכי שהתענה יום א' של פסח א״כ היה בימי ניסן ־
ערך אהבח
אלין חברייא דלא רחמי אלין לאלץ איסתלקי מעלמא טד לא מטא זמנייהו . בל "א
כל חברייא ביומי דרבי שמעין רחימי דנפשא ורוחה היה בינייהו זוהר פ׳ כי תשא
ז״ל הזהיר מאד על אהבת החברים יאמר שכל יים קידם תפלה יקבל עליו ׳וכן רביני הא״ר
מצות
מסדם־ אהלות אהרן אוב וידעוני ׳ ן
ע ד
כדית ואהבת לרעך כמיך ־ ודורשי רשומות אמדו נ׳ אהבה גי׳ אחד וזה שהיא איהב
לרעהו ואהבה מרעהו לי־ הוי ב״פ אחד גי׳ כ״ו שם המייחד וז׳׳ש ואהבת לרעך כמיך אני
ה׳ ־ ש ע ״ י ב״ פ אהבה אני ה׳ שנעשה ב מ ס פ ר שס המיוחד ״ דבש לפי ״
כ* בא הרמז במלת אהבה כמספר אחד להורות עד היכ; גדר האהבה י הוא י^״ל
שיחשיב עגמי כיף אחד ע ס חבירו ־ ע״ד מ״ש חז״ל דםני עלך לחברך לא תעביד
ערך אהלות
בר! ב בעל המאיר הגדול שזה העץ אינו נמצא רק בג״ע והריח כירת הענפיס א
ומשליך אותם אל נהר פישין וההנדיים לוקחיס אותס מהנהר ההיא העיבר
דרך שם • וזהו שכתיב כאהלים נטע ה׳ ״ כ״כ הרב אילת אהבים בפי׳ לשיר השייים בפ׳
ערך אהרז
בזמן כהיה נ כ נ ס לבית קדשי הקדשים היו מלאכי השרת בורחים מפליו "א אהרל
״ ילקוט חדש ״ והיינו דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וכי׳ אפילי המלאכים דכתיב
בהו ודמות פניהם פני אדם
נתגלגל בעלי ונשברה מפרקתי לתקן עי; העגל סקילה ־ יחי־ ינתגלגלו ב אהרל
בעזרא ונתק; ־ ולכן לא התפלל כמשה שיכנס לארץ שידע שםיפי להכניסם ־ ~
״ מדבר קדמית משם הא״ר׳ ז״ל ״
מתה
מהדם ח אויר אות ברית אותה עדן
מתה נדד י
•זבירישלטי דכלאים אמדו בסי׳ כי כיה אבני השדה ב י י ת ן בד נכ דטיד הוא והיא היי מן
טיבודייהאיפסיק ט־בודייה לא חייעכ״ל י וכתב הדב מד׳ תלפיות וז״ל קבלתי שחיה זי נוצר
׳באין מבכבת זיט בל אדה שלפעמים הדיטיס מזריטיס טל האדן בזמן החיס ינבלט אותו
זרע באדן ימתהיה צידה זי י וכן במעת׳ טל הדודאים שהם ביצירת אדם במההייב באדן
יול הךןוה• «-.׳' י י ״ • -
ב׳הי ;יטב למ״ב יעני; המייל יהננ׳ מבתיהם אה האדן ־ כ׳ אכ אדה חטא *1נלע״ד
א י ן מה הבאה ־ אלא מביס דכהיב כ׳ הנחית כל בבד את דרכי טל האדן י לכן
לטהר את האדן מזדעס הנבלע בה נגזר עליה הבחהה עד מקים בזיע כלה־וכמ״ב חז״ל
״ ידיר ״ באפי׳ ג' טפחיס בל טימר המחריבה נימיחי יניטבטבו *
ערך אדר
ב ה י ס כיתלי ביתי אב יבנה החלונות ממה בהיי קידם יב בי אדם א
המלאכיב בהיי עיבדיס דדך איתס החליטה כיטסיב בעציר ביש להב להקיף ־
וכן הוא סכנה מפני השדים שהירילי כניסתה דרך איתי איי־ יטהה ביני ד י כ ס ימזיקים
״ מד׳ תלפיות ענף אתי; בלעם ״ כדאיתה י::׳ יהידה החסיד
רביני בח״ משם ם׳ הבהיר שכל דבי שהיא ייתר הכיח׳ להחיות האלם כתב ב
בדאי הה״בה בייבי׳ כמי האיי־ שהיא חיית הכל ״ ט׳יכ ״
ערך אותה
ו
שב אמה של יוכבד אשת טמרם ־ יז״ש הכתוב בפ׳ פינחס אשר ילדה א אותה
איתה לליי י כן היא במדרש ־ וכ״כ בס׳ פטנח רזא י וכתב שם שהמופת
לזה שלא יש מפיק בתיבת איתה ־ גם ט ע ם תביר שיש בתיבת איתה להפסיקה מתיבת ללוי
״ דבש לפי ״ ויש לתמוה שהרי בכל הספרים יש מפיק בתיבת אותה ־ ואיך הרב חי״רא
־זלה״ה דכל רז לא אניס ליה לא טורד טל זה י
ע י ך אזוב
מפ{דמ אזוב
ערך אזוב
מי שטשא אצלו שורש אזוב לא יזיקנו כיסיף וסטרא החרא ״ מדבר קדמית ״-יהא״ר׳ K
שזהו ה ט ט ס שמזין טל הטמא ונ״ל ז״ל כתב שטוב להיות תמיד טל השלחן ־
כידוטצי״ח־ בלט ויקיאני שם 7ה להעלות הנשמות מעמקי הקליפה בסוד תיל
ערך אחד
השם אתד מיוחד ־הטולס מלא כל טוב שאז מתפשט כתי ומתמלא בארבע־ א כאע£ר
מילואיו ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן גי׳ דל״ב י וסי׳ כיס מלא בדכת ה׳ ־ שמילוי *
מד׳ תלפיות בשם טבלות חכמה כף יו ס מ ך עולה רל״ב ואז מתרבה בדכת ה׳ כיס כזה
שמט ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד ־ יכין כי אחד טילה צ״א כ מ ס פ ר ב כשיאמר
ר /.ל ״ « 1
י כ ה ייי״י ל::טה ־ י״י כיצד אחד טולה י הייה אדני
למטה מי״ב ה ם י ״ א עולה ל״ו * למטה מי״א י׳ טולה מ״ו י טם ט׳ טולה נ״ "1,ל ' ) V , ,
r
ערך אחיתופל
יה
ציוה לבנ־ו ג׳ דברים • אל ההיו במחלוקת ־ ואל תמרדו במלכות ב א אחיתופל
דוד י ואם יום טיב של עצרה ברור זרעי חטים :ירושלמי פ׳ חלק יה
והוא
גמ׳ בב״ב פ ר ק מי שמת :והיא פלא אחיתיפל שהיה עליי דיה הקדש וכתיב עליו יעי
ועצה
אחיחוסל
ט מסרם ערך איברים עדז
אחיחופל וכו׳ כאשר ישאל איש בדבר האלהיס היאך לא ציוה רק על זריעה חטים י דבשלמא
הנך חרחי מפני שנכשל בהם ונענש ־ אבל זריעה חטים מאי עבידהיה י וגם מה ענין זה
לזה ־ ול5ום ריהטא נראה כי שייך ששיר לכאן• כי ידיע כי דוד יצא מרות ובעז ב ח ג ע נ ר ת
אשר על כן אט אומרים דוה בטצרה י יידיע שדוד היקי; א־״הר לכ; ב־׳; היא למלוך כי אדם
הראשון המליכוהו כל הבריאים ־ גם יריע לרטת אחת מדבורינ׳ שהט; בחטא בו אד״הרחטה
היא ־ טל כן ליוה אחיתיפל אל תמדדי במלכות ביה דיר כי ני משבט בית המליכה מא״הר
שהוא תיקון שלו ־ וכשתראו עצרת ברור אז הוא סימן ׳שנתק; ע״י דוד שיצא במנרה חטא
אד״הר שהביא חשך לעולם י ואז תזרעו חטים ולא תאמרו דבר שנכשל בו אותו צדיק יתעסק
ב< זרטי שהרי כבר נתקן חטאו בטצרח דהיינו ברור ״ ודוק ילקוט חדש ״
ערך איברים
איברים באיש ורנ״ב באשה זהו המוסכם מכמה גדולים י רמ״ח ורנ״ב א רמ״ח
גי׳ ח״ק כמגין פרו ורבו ־ ולזה צריך להוליד בן יבח שבין שניהם ח״ק
איברים כמכין פרו ורבו ״ דבש לפי י׳
ך ^ ״ ל כי ידוט כי שם הויה באת בש הוא מצפן גי׳ ת״ק לרמז למ״ש חז״ל איש ואשה שזכו
שם יה ביניהיס ־ כי כשהם זוכים נתקנים כל איבריהם שהם גי׳ ת״ק י כי החוטא
פוגם באיבריו כידוע י ולכן בא הרמז לשם הרה בהעלם בחילוף את בש כנגד איבריהם
ודוק שהם ת״ק
ףע כי באיבריו של אדם חקק הק״בה כל מעשה האדם ומקריו ־ וברפפות איבריו 2
יגיד אליו יוצרו כל המעוחד לבוא עליו דבר ביומו י ולמוד לך מדבור אחד דברים
הרבה דכחיב וכל צעדי יספור י וכהיב אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה וישמע
,
ויכתב ב ס פ ר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי ה׳ שמו ־ מכאן שמינין כל פסיעיח האדם *
ונגזר על האדם כמה פסיעות יש לו ללכת י ותדע לך שכן היא י שא״עפ שאין נחש יש סימן י
ואסור לומר לאחרים פן יחזיקו בניחושים אם כף רגלו של אדם אתזהו החיכוך כאלו קרצתו
שנה והיה ברצון מחכך בלא מעלה שחין וא״חכ תניח החיכיך דע לך כי יש לי ללכת במקום
כאינו יודע והוא אדם שאינו רגיל ללכת .ואס אזניו יש לו לשמוע דבר חידוש י ואס גביני עיניו
יש לו לראות אנשים או נשים מה שלא ראה לפנים בזמן מרובה ־ ואם בפדחת יהיו צופים עליו
ימחאוים לראיה בי י יאם בכפיו יבוא לידו כסף אי זהב חדש ־ ואם בחוטמו יכעוס י ואם החת עיניו
ואצל הוטס תרדנה עיניו דמעה ־ וכן טל כל אבר יאבד מגיד החיכיך חידיש * כי הק״בה
•מגיד לאדם במעשה איבריו כלי מה שיעבור טליו י וידט האדם כי הכל גזיר מאח השם י
הרגל כמת פסיעות יש לו ללכת • והעין כמה בני אדם יראה וכמה ראיות יראה י וכן ליד
כמה מ ע ז י ם יביאו לי ומה יש לי לעשות י וכן לפה כמה דברים ידבר י יכן על כל אבר ואבר
בין טיב יבין רט ־ וטל הלב כמה מחשבות לאונסו יכמה דברים לרציני לטיבית או לרעות •
,
שנאי אני ה היקר לב בוחן כליית ״ ס׳ חסידים סי׳ קס״ב ״
ערך איוב
מקדם ערך איוב איש אכילה
עדז
ערך איוב
^ • ^ -י ־ - ,י מ י פי־עה והוא נהן עצה לפרעה ליטול ממינם של ישראל וישלוט על
י v
~ גיפס בעבירה קבה וכן נגזר עליי להיות נדון נטל ממוט ונהיסד בגופו
״ זוהר פ׳ בא ד׳ לג״ טא״ ״
לקה בליל פסח־ עיי׳ לקמן אית פ״א עדך פ ס ח ״ ב איוב
ערך איש
ילדה לו ואיני ניתן גט נאבד מן העו״הזומן הטי״הב׳ ולא בבהה עם אשתי yאי*£
ואם היא מעכבת אי הקרובים כלם תיעאים ־ וכן אמר •בעיה לתזקיה כי מת
אתה יעי״הז ולא תחיה לעי״הב וקם אין לו ממי; לא יכבידו לו טל הכתיבה ־ ס׳ תסידים סי׳
ערך אכילה
ובתיה ־ המון העם חובבים כ׳ העולם הזה הוא בהרתו אין מביט ואין א אכילה
ר
רואה ־ אוכלים וכותים לביבע ינ׳׳ה אוי להם בהטולם מטעה אותם והיד
אבריך כותבת למעלה ואח״כ נתבעים מ מ ט בדינים משונים הה״ד ימה תעשי ליום פקידה
שאתה מוזהר .יג״כ הגלה אוזן אוהבך ייעורו משנתם ־ כן אמר המגיד למדן ז״ל ־
ב עתיד
אדם ליתן דין יחשבין על כל מה שראתה עיני ולא אכל ממני :ילקוע תהליס *
3האוכל עם עכ״וס כאוכל עב כלב ונ1גע בי כנייע ב נ ה פרקי ר״א פ י ק ל״ד
ד אכילה שאינה סעידת מנוה בחיל מה שיוכל יהי מצירכו ימהענג היא הילך
לם״טא .כ״כ י ב י ט הא״־י ז״ל .יכ; היא ב״הד קדש .
לא נהקבצי בני אדם ל נ ר י :יאי; כצ בדיה ״רדה לידי צט־ אלא מתיך אכילהישתיה ד,
לט״נד רמז הפסוק וזהו ושמחה שארב איכל ושיהה ישמח ־ סדדאניהי׳־טאיפ״ב•
כל עמל האדם לפיהו יים הנפש לק הי;:א ־ פ״ כל טמל ינט־ ייםירין המגיטין לאדם הוא
בשביל פיהו שאין מעציד לייחו באכילה ישהיה יבקיק .יגם הנפש לא המלא .פי׳ הצדיק
איכל לשובע נפשי .לא כן הרשעים האיכליס למעדנים .את היותר מצורכו הוא הולך לם״טק
כ׳ שם ביתי כנ״ל ־ יניספה נחלתו צרות רבות ורעית ־ רחמנא לשיזבן •
ערך אלול
רבינו הא״רי ז״ל בשטר הפסוקים ־ אנה לידו ושמתי לך ר״ה אלול י לרמז כר1ב א
כי חדש אלול מוכן לחשובה והכל אז צריכים להשו5ה אף מי שחטא בלא במתכוין
לרמוז י״כ שאם עבה הבובה היא אהוב למעלה ונחמד למטה׳ יאם לא ךיען עכ״ל׳
עשה חשובה אוי לרשע ואוי לשכנו י ודוק
ערך אליהו
שיר השירים אומר כי ק״ך ר מ א נביאים היו לישראל בימי אליהו . א במדרע{
מצד עצמו י תמוה מצד עצמו ומצד מהותו וח*א י מ״ד חלפיוח
איך יחכן שהיו נציאים כפליים כיוצאי מצרים נמצא שכל ישראל היו נביאים וכמה היה מ ס פ ר
בני ישראל בעח ההיא ־ א ס לא שנאמר שחיבה רבוא הוא ט״ס וצ״ל ק״ך נביאים * ומצד
מהותו הרי מקרא מלא הוא באליהו שאמר הן אני נשארתי נביא ל׳ה לבדי וכו׳ וצ״ע ־ שוב
מצאתי משם •ס׳ סודי רזיוז״ל אליהו אמר הן אני ניהרתי נביא ל׳ה לבדי והלה כמה נביאים
היו באותו זמן בעולם ־ אלא רמז שבזמן הזה באין נביא הוא נביא לעולם י ע״כ י
^יהך כשעלה לרקיע עמד מלאך המית כנגדי ־ אמר לו הק״בה על מנת כן בראתי 2
את הבמים ביעלה אליהו לבב י אמ״ל מלאך המות עכשיו יהיה פהחק פה לבריות׳
אמ״ל הק״בה אין ז ה : :ה ד ה:יריית ויכיל היא להעביר איתך מן העולם ואינך יודע ט ח ו
אמ״ל רד מיד ירד י כיין שראה איתי אליהו הכריחו ת ח ת כפיה רגליו ובקש להעבירו מן
העולם י ולת ניתן לו רשית י כפה אותו תחתיו וטלה לשמים הה״ד ויעל אליהו ב ס ע ר ה השמים
ס ע ר ה ד א מלאך המוח ה מ ס ע ד גופו של אדם ־ זוהר חודש ־ וכן היא בזוהר פ׳ פינחס 5ר ע י א
מהימנאד׳ רכ״זע״ב י
ינ׳׳ל
מקלט ערך ^יהו ע ד ן
שזהו רמז אש וסיסי אש שרכב עליי אליהו ז״ל• כי מלאך המות היא אש וכיו! ונ׳׳ל
שכפאו תחתיו רכב עליו ועלה ב ס ע ר ה השמים ודוק ־
קינא על הברית ונתן לו הק״בה שכרו שאין ישראל עושין ברית מילה עד ג אליהו
שאליהו רואה בעיניו ־ ולכן עישין כסא כבוד למלאך שנקרא אליהו מלאך
הברית י שנא ומלאך הברית אשר אתם חפצים • ילקוט תדש משם ילקוט יהושע י
,
^יך,ו הא דנשבע אליהו תי ה׳ אשר עמדתי לפניו אם יהיה טל ומטר כי א ס לפי ף
דברי י היה ע״פ סיבה • שהלך לנתם את חיאל בית האלי י שמתו לי בניו
על שבנה את ירתו כקללת יהושע בבכורו ייסדנה וכו׳ ־ ונתמכחו ע ס אליהו ואמרו איסשר
קללת משה רבינו ע״ה רבו של יהושע לא נתקיימה שהרי אמר וסרתם ועבדתם אלהיס
אחרים וכו׳ וטצר את השמים ולא יהיה מטר ־ והרי אתאב העמיד ללס על כל תלם ותלם י
ולא נעצרו השמים מלתת גשמים והיאך יתקיים קללת יהישע שהיא תלמידו מיד נשבע שלא
נטל אליהו מפתח של יהיה טל ומטר והתפלל עד שמסר הק״בה בידו מפתח של גשמים י
אח״כ כשיבש הנחל והיה ל ט ל ה בצטר :דיל־ ציוהו הק״בה שילך אל גשמים והלך לוי
כשמת הילד בקש אליהו שיתן לי מ פ ת ח של תחית הצרפית ואירע לו שם מטשה הילד ־
המתים • אמ״ל הק״בה ג׳ מפתחות הן בידי והן חיה גשמים תחית המתים ועתה של גשמים
הוא בידך ורוצה אתה גם של תתית המתים י אם כן יהיו שנים ביד התלמיד ואחד ביד הרבי
הביא לי של גשמים ואתן לך של תחית המתים וכן עשה י מיד כתיב לך הראה אל אתאב
ואתנה מטר יכו׳ י ילקוט תדש משם ילקוט מלכים ־
אמר לנביאי הבטל קתו שטס פריס תאומים מאס אחת ושגדלו על אבזם ^יהך ה
אחד יעשו כן ־ יהטילי גורל איזה לשם ואיזה לע״ז י אותו שנפל לשם נמשך
מיד אחר אליהו י והשני נתקבצו כל נביאי הבעל ולא יכלו להזיזו ממקומו ־ אמר לו אליהו
לך עמהם ־ השיב הפר לטיני כל ישראל שטני מבטן אחד יצאנו י זה יקדש שס שמיס ואני
אכעיס שם שמים י אמר לו אליהו לך עמהם ולא ימצאו עלילה ויתקדש שמו בך כמו בזה * אמר
הפר א״כ שבועה שלא אזוז ממקומי א ל א א ת ה ת מ ס ר נ י בידם ולכן כתיב ויקחו את הפר אשר
נתן להם אליהו ״ י ללוט חדש משם תנחומא ״
ואמר אליהו א ס טוב י היה מלאך ואמר הק״בה למלאכים נטשה אדס \ אליהו
בעיניך אני ארד ואשמשנו י וירד אחר זמן שיאמינו בה׳ ועלה וז״ש פינחס
הוא אליהו י ולא אמר אליהו הוא פינחס ״ מדבר קדמות י
מקריב תמידין היום בב״המק ואיפשר שנגנזו לי קופות מתרומת הלשכה־ Tאליהו
ואבות העולםעומדים עלהמעמדות ואסףוידותין משוררים ־ ומעירות הקרבנית עושה
מגילות
מהדם יא ערך^ישע עדן
מגילות וכותב זכיותיהם של ישראל ־ מדבר קדמות מסם הר״מע ז״ל וזהו ולא אריח בריח
נחוחכס אבל של אליהו אני מריח ־ ובזה יתישב מ״ש הכתוב שנים ליום עולה תמיד • והרי
כשנחרב הבית בוטל התמיד י אלא כיון שאליהו מקדיב תמידין הרי איכא עולה תמיד •
שהיה מתגלה לתנאים ואמוראים לא היה מתגלה בכל בתינותיו ־ ולכן לו ^יךןך H
גילה להם כל תיקו שבתלמוד ־ ולטתיד יתגלה בבתינת אליהו התשבי ויתדץ
,
ועיי שטר הגלגולים כל תיקו כי ר״ת תיקו תשבי יתרץ קישית ובעיות ־ מדבר קדמות ־
הקדמה ל״ב כי ארבעה בחינות יש באליהו אחת אליהו התשבי משורש גד • ואתת בחינה
פינחס היא אליהו ואחת בחינת אליהי הנזכר בדברי הימים ויערישיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם׳
ואחת אליהו דשבט בנימין י והוא היה מתגלה בבחינה זו ־ וזהו שאמר להם מבני בניה של
רתל א נ י .טי״ש באורך וינטכ ל ך .
ה ל ־ א ־ י ע י ס יום בלא אכילה־ רק הלך בכח לא נדמה לרבה ;י לא ^ידן* ט
האכילה ההיא ארבטיס יים • םידי רזי •
י י
^ ה* ניתן מים לאיית בשעת התפלה ליהיץ ידיהם • כי כשאמר למלאת ד׳ כדים
מים ויאמר שני ׳ישני ייאמר :לשי וישלשו הרי י״ב כנגד י״ב שבטים מאז
זכה לתת מים לפני האבות י םידי רזי ־
י
הואיל הם אותיות אליהו ר״ל אליהו יבאר י משה באל־ את התירה א הואיל
הקישיית והםפיקית כ׳ מביאד בכמה מקומות כי משה ואליהו במדרגה
אחת י משה מ׳ יום לחם לא אכל יכן אליהו וילך בכת האכילה ההיא מ׳ יום וכו׳ י מדרש
תלפיות בשם ילקוט דוד •
ערך אליפז
^י&ן בן טשו הוא אליפז התימני שהיה בימי איוב וחבירי היה ולפי שנהגדל בחיקי 2
של יצתק זכה לנביאה •עיי׳ קטרת הסמים פ׳ יישלח •
ערך אלישע
היה שלים בן תקות בטלה של חולדה י שנגע בעלמות אלישע וחיה א האיש
הנביאה י פרקי ר״א ומפליג שם בכח הצדקה שעשה בחייו לכן זכה לזה.
יאחר שחיה הוליה את חנמאל בן שלים ־ ובמס׳ מגילה מנאו בין מ״ח נביאים ־ אבל בגמ׳
המר ויחי ויקס על דגליו י על רגליו עמד ולביתי לא הלך
אלישע
מקדם אמן עדז
^ישע הנביא כל אשה שהיתה מסתכלת בפניו מיד מתה־ ולק כתזבבשינמית ב
ותעמוד בפתח ־ פרקי ד״א וכן הוא בילקוט חדש ־ וכתב עוד שס ב פ ר ק י״ג'
כי השונמית אשתו של עדו הנביא היתה ואחותה של אבישג השונמית י וכתב בזוהר פ׳
בראשית ד׳ כ״ט כי בנה שהחיה אלישע הוח חבקיק הנביא ־
ערך אלמנה
ו T
^מ3ה שנישאת לשני בני אדס ומתו אין לישא אותה משוס סכנה דכא מלאך המות א
אתתקף בהדה י זוהר פ משפטים ד׳ ק״ב ע״א •
,
יבי
ב״׳ע ו*
ערך אלעז
^עזר בן עזריה שנתמנה לנשיא בן ח״י שנה היה גלגול שמואל הרמתי רבי א
שחי נ״ב שנה ועתה נשלמו שניו של שמיאל שהיה לו לחיות שבעים
שנה ־ ולכן אמר דבי אלעזר בן עזריה הדי אני כבן שבעים שנה י ליקוטים שבסוף ס פ ר הגלגולים׳
ערך אמן
/ן^ין ביטול ענייה אמן יעינשו ־ עיי׳ בזוהר פ׳ וילך דף רפ״ה ע״ב ־ א
מי שאינו עינה אמן כששומעה ועישה עצמו אלם י עליו נאמר מלא פניהס קלין י ב
מלא בהיפיך אתוון אלם ־ וס״ת אמן י לומר לך מי שהוא אלם בעניית אמן•
יחמלא פניו קלון לעו״הב י ס׳ זאה חקה התורה ־
אשה אתת מברו״שא ששלוחה חברותיה ליקח הילד מחיק אמו י והשיבה ג שמעה
האשה שאינה יכולה שאמו ענתה תשעים פעמים אמן ונתעיררה האשה
ושמעה כן י מדבר קדמות י
איתא
מקדם יב אמת אנכי עדן
בילקוט משלי ־ בשעה שהחכם יושב ודורש בפני הצבור ועונין עליו אמן ד איתא
יש״ר מיד מוחל הק״בה עונותיהם של ישראל ומתכפריס עונותיהם ־ עי׳כ •
וכן הוא בזוהר פ׳ נח דף ס״ב בתוספתא ־ בזמנא דישראל אתיבו בקול ר ם אמן יש״ר מ ב ר ך
קו׳׳בה^זמלא רחמין וחייס על כלא ורמיז על מלאכא דממנא על תרעי גיהנםורווחין לון
ובילקוט שופעים על פסוק בפרוע פדעית וכו׳ א״ר חייא שעתא ופלגית שעתא י ט״כ י
.בר אבא א״ר יוחנן כל העונה אמן יש״ר מברך אפי׳ יש בו שמץ ע״ז מוחלין לו •
ערך אמת
אמת בשתי רגלים ־ ואותיות שקר ברגל אחד ־ כל העושה אמת מתקיים־ א אותיות
ושקר אינו מתקיים־ אותיות אמת ממתקין זה מזה י ושל שקר מקורבין זה לזה׳ כי אמת
קשה לעשות ושקר עומד אחרי האוזן ־ כדתנא דבי ר׳ ישמעל בא ליטמא פותחין לו ־ בא
ליטהר מס״עין אותו ־ ילקוט חדש י וכן אמר החכם האמת כבד על כן נושאיו מעטים•
כתב בס׳ כח ה׳ וז״ל שפת אמת תכון לעד וכו׳ אמת ב מ ס פ ר קטן ט׳ ואם תכפול 3
ב׳ פעמים ט׳ יהיו י״ח במ״ק ט׳ ־ ומשלישו טולה ז״ך במ״ט ־ ט׳ ומרבעו
עילה ל״ו במ״ק ט׳ ־ וכן עד״ז לעולם י ועד ארגיעה לשון שקר כי שקר במ״ק ששה ־ ואס
תכפלנו יהיו י״ב במ״ק שלשה ־ הרי נתמטט ועמד על חצי מספרו י
ערך אמתלאי
על י אמו של אברהם אע״ה נתגלגלה בדינה בת *עקב י בת כרנבו א אמתל^י
שהיתה ע ם בעלה בנדתה ולכן דינה אותיות נדה י ותיקונה הוא שישכב
עמה שכם וליקת כל הזוהמא בסוד ותהי נדתה עליו י דבש לפי משם כתבי הא״רי ז״ל י
יבא על נכון מה שאמרו בני יעקב הכזונה יעשה את אחותינו׳ שה״ילל הזונה וכזה
יעשה את אחותינו י אלא שכפי האמת דינה היהה צריכה לתיקון זה שישכב עמה שכס ליטול
זוהמתהיאלא שלעיני הרואים נראה הענין כזונה ־ גס ר״ת את א״מתלאי ת״רח שבא עליה
בנדתה ולכן אחיתינו שהיא גלגול אמתלאי נפלה ביד שכס י גם א ס תחשוב מ ס פ ר שכם עם
חמר אביו בלא ואו עולים כ מ ס פ ר תרח ודוק ־
ערך אנכי
לחייי כערוגת הבושם הדא דאמיר רבנן אנא נפשאי כתבית יהביה א• יי מדרQ
עכ״ל והוא תמוה ־ ופי׳ היאין כמו״הר נחים אב״ד דק״ק לנצהיט
זל״הה
מפןדם אפתי ע ד ז
זל׳יהה ע׳יפ מחי דאיתא בגמ׳ מ״ד לחייו כערוגת הבוכס מלמד כבכל דיבור ודיבור ניצח
מפי הק״בה נתמלא כל העולם כלו בשמים וכיין שמדבור דחסו; נתמלא וכו׳ ־ דיבור שני
להיכן הלך י הוציא הק״בה רוח מאוצרות״ יהיה מעביר ראשון דאבון ־ יפי׳ רש״י ומיליכס
לג״ע ע״כ • והנה ידוע כי העולם אחד מששיס בגן־ וידיע ג״כ כי אנכי ולא יהיה לך מפי
הגבורה שמענום י והנה אס תספור התיבות מן אנכי עד מצותי תמנא נ״ע תיבות * וא״כ תוכל
לומר שק״בה העביר כלס לגן עדן כי גן עדן יחזיק את הכל ־ לאפיקי אס היה אומר הק״בה
בפירוש אנא נפשאי כתבית יהביתולא בנוטריקון אז היוס״ב תיבות וא״כ ששים פעמים יכנסו
לגן עדן וכבר נתמלא נ״ע ונתמלא גס העולם ונשאר עוד כמדת העולם מחמת תיבה
האחרונה ולכך היצרך הק״בה לימד אנכי בדרך ניעריקון י יזהי כונה המדרש לחייו כערוגת
הבישם והייני כמ״ש בגמ׳ שבכל דיבור ודיבור נתמלא כל העולם בשמים ־ הדא דאמוררבנן
אנא נפשאי וכו׳ ־ וקשה ולמה לא אמר הק״בה כן בפירוש ואמרה בדרך נוטריקון עד שהוצרכו
רבנן לדרוש כ ך אלא מחמת דרשת לחי־י כעדיגת ה ב ו ש ם :י כ ל דיבור נתמלא העילם בשמיס
הוצרך לימד אנכי נוטריקון ודוק ודפ״תח ־ והביא דבריו בס׳ מפעלות אלהים •
ערף אסנת
בת פיטיפרט בת דינה היתה שנולדה משכם וכשראוה בני יטקב רצו להורג א אסנת
יהצילה יטקב ותלה בציאדה טס של כסף ושלחה למצרים ־ פרקי ר״א ־ וכתב
רצינו בחיי שיעקב כתב קמיט ותלה בציחרה והניחה בתוך ס נ ה אחד ומצאה פוטיפרע
לכן קראה אסנת י עכ״ ׳
ערף אסתר
גלגוליעל־ וכן אסתר אילת־ רעל יעלת ח ך והמן גלגול סיסרא־ וזה א אסתר
סוד הככביס ממסיליתם נלחמו עם סיסרא ר״ת המן ־ מה״רתו ז״ל י
לע״נד רמז הכתוב ותהי אסתר נישאת חן ־ שהיתה נישאת גלגול יעל שהיא יעלת חן וזה*
זהו ג׳יכ רמז והמן נופל על המעה אשר א ס ת ר עליה ־ כענין סיסרא עם יעל דכתיב בין
וזהי המעה של יעל שכבר מתה * אשר א ס ת ר רגליה כרע נפל י כן המן י נפל ביד אסתר ־
עליה
ממדם יג ערך אף עדו
עליה שהיא גלגולה ־ ולכן אמר אתשורוש הגס לכבוש את המלכה י פי׳ שצפעם ראשונה דרשו
חז״ל שבע בעילות בעל אותו רשע וזהו הגם לכבוש את המלכה גם ב פ ע ם הזאת י ודוק
2 בית שיש בה נחשים מביאין קרן של אילה ומעשנץ ר׳ יהודה בר׳ סימון אמר
בתוכו ומיד הנחשים בוכחים ׳ כך כשצאת אסחר ברח המן ־ ילקוט תהליס•
הטעם כי המן הוא מבני עשו ששרו הוא סמאל הוא נחש הקדמוני * ונפל ביד א ס ת ר ונ״ל
שהיא אילת השחר כמ״ש חז״ל ולכן הנחשים 5ו ר ח י ס מקרן האליה י
2
צמים שלשה ימים לילה ויום ולא מתו י אלא שהיו מפםיקין מבעוד יוס ע ״ נ •
י
כ ת ב הוא ז״ל והוא פלא כי מציט כמה בגי אדם שמתענין ג׳ ימים וג׳ לילות ילא מתים וגם
.התיירוץ מובן ־ עכ״ל •
בהקייס מה שהובא בכתבי הא״רי ז״ל שהפסקת שלשה ימים עולה לארבעים דלע״דן
יום ־ וכתב הרב חי״דא זל׳׳הה כ׳ בני אדם שמתחכמים ומפסיקים מבעוד יום
ואומרים שזה נחשב ומתענים כל אותו הלילה ויום שאחריו ושעה אחת בלילה שאחריו י
לשלשה ימים לחשושי כח י באמת שאין ה פ ס ק ת זו עולה לארבעים יום י עיי׳ בס׳ נמרה
באצבע י ובזה יבוא על נכון י שאסתר ע״ה ציותה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים
בשושן וצומו עלי וכו׳ י ולזה הוקשה לבעל המאמר י וכי איפשר שיתענו כלם אנשים ונשים
וטף ולא ימתו * כי לא ימנע שלא יהיו בהם תשושי כח שע״י תענית זה ימותו ־ ותירץ אלא
שהפסיקו מבעוד יום י הכונה צזהתענית לא היה כי אם לילה ויום והפסיקו מבעוד יום והתטנו
לילה ויום ושעה אחת מלילה שאחריו ־ ־וזה עולה להם במקום ג׳ ימיס י וזהו דקדוק הפסוק
ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים ־ ואם תקשי ואיך יתכן לחשושי כח והטף והנשים שיצומו כן
ולא ימותו״ לזה אמר לילה ויום י לומר שלא היה התענית כי אם לילה ויום י ודוק י
המלכה שכינה אםתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהררת ד אשדןך
.ע״א היא בדרוע־יה דמרדכי י רעיה מהימנא פ׳ כי תצא ד׳ רע״ו
בא לרמוז י יומתק לחכי מ״ש במדרש אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר ו2זה
הדבר האמור י ודוק •
ערך אף
ופגמו בארבע אותיות הויה לקבל י נחש קרת אופה המן י פתחו באף א א^ JJ2ף[
ד׳ עילמית אב״יע ־ ולהכי לא חשיב יונתן בן שאול ואיוב שאף הם
כי סימן אלו הארבעה שפתחו 5אף ר״ת ונל״עד פתחו באף ־ מג״ע אופן קל״ז ־
קנאה * שכלם לקי מחמת קנאה י נחש נתקנא באדם וחוה כמ״ש חז״ל י קרת נתקנא במשה
ואהרן
מהדם א פ ר אצבעות עדז
ואהרן * אופה נתקגא מפתרון החלום של שר המשקים י המן נהקנא במרדכי שלא ק ם ולא
זע ממנו י ולכן פתחו באף י לכתיב כי קנאה חמת גבר * ואף היינו חמה * וכתיב בתריה
ולא יחמול ביום נקם כי כלם עשה בהם הכם נקמה י ולכך לא חשיב יונתן ק שאול ואיוב
שאף שפחחו באף לא היה מחמח קנאה * ולוק י
ערף אפיקומן
יק ח דבר מהאפיקומן לנשוא אצלו או במקום אחר והוא סגולה להננל מן הגזלנים א
ולהבריח הקליפות ממנו * מדרש תלפיות בשם ס׳ החשבי ־
ערף אצבעות
י ין • עיי״ לקמן אוח דלת ערך יין ד כ י י ו מ כ ו נ ה אצבעותיו בלא א המשלב
מדף •ארבה
משה דבינו ע״ה אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים שאף אס יהיה א מתפילת
בא״י ובמקימית הסמיכים למצרים לא יכנס למצרים ואם יכנס בגבול
מצרים אינו אוכל מכל יבול מצרים כלים י יכ״כ רבינו חננאל ז״ל בפירושו והביאו הרמ״בן
דבש לפי * י ז״ל
שליים
ערף ארז
נ ״ כ . , ס ן ה א ל ס י כ ,. ה נ ח ח ה א ת יש לי ריח טיב ויש להדיה ההוא סגולה ל ה צ י
ד א
הרב אילה אהבים בפי׳ בשיר השירים ־
ארנב
&מדם יל ארץ ישראל י ;ןףן
ערך ארנבת
לא נמצא במינה זכר רונה לומר זכר מוחלט כי מין הארנבת הדש מהגדל א ארנבת
צו אבר הזכרות ונסגר הרבה וחדש אחד להפך י וזה נודע לנו באמה ־
מ״ל חלפיות ־
אין בכל 5עלי הייס יוהד רך הלבב מ א ר נ ב ה י כי בהייתה ביטר אס השמע קול עלה ב
\זז55^523רי י ה ץ פ
׳ ת
' ר ] :
י נדף מ; הרות הברה והניס מפניי
.י ליובאממזש
ערך ארץ ישראל
ארץ ישראל ירשו ישראל כבה שניטלה עישור טכסי־ והיא ארץ שבעה עממין עישור א
ובזה יביא מל נכין שקראה הכתוב בה של שבעים אומות ילקיט סיף יחזקל י
הבת ירושלים * בה ציון י ידוק י
א״י וארן מצרים ע פ ר ם מכלה הגיף ומרקיבו בזמן מועט מכל שהר הארצות ־ מ" ד ד
תלפיות בשם ס החשבי י
,
א״י אבניה הס כבדים מאבני חיצה לארץ י ובזה היי מבחיטם חסידים הראשיטם אם ג
ילע״נד באי לגביל ארץ ישראל ־ פרקי ר״א וכ״כ ילקוט חדש משם התוספתא י
זהו רמז הכתיב ארץ אשר אבניה ברזל ־ כבדים כברזל י
א״י מצוח עשה מן התירה לדיר בה שנא׳ וירשתה וישבת בה י יאמרו ל״׳ל ב כ נ ר ד
שמצוה זו שקולה כנגד כל מציה שבחורה ־ ס׳ חרדים ־
כתב הרב מד׳ תלפיות י שמעתי שאם ישימו על עיני המה יעל עיבורו ועל מילתי ה
מ ע פ ר א״י נחשב לי כאלו הוא ק ב ר ממש בא״י י
&אן דנפקא נשעהיה בארעא קדישא לא שרייה עליה רוח מסאכא ונו׳ יענין נר״ ן אהד ו ־
עיי׳ בזהר פ׳ הרימה ד׳ קמ״א ע״א י המיחה י
שתי שנים עשחה פירוה מריבים א״י י מה שלה עשהה כל ימי עילם ; :ה שנכנסי T
ל א ר ך ישנה שגלי מן הארץ ־ ילקוט ירמיה •
כי נשמח ישראל תדרים בהיצה לארץ הס בעולס סנללפון עילכ :ל האופנים דע ח
ה נ ק י ׳ ביה יעקב יעבד עברי אשר חשבונו הוא שנ״ח כמנין נחש־ וישראל
הדרים בא״י באים מעשר סטירית של היצירה הנקרא ביה ישראל ג ס נקראים בניס גס נקראיכ
,
בני אל חיי והאדם נאשר היא בחוצה לארץ יש לי נפש מהאופנים וכשזכה ליכנס לח ׳׳ בא
י ; : אליו נפש הדשה מיצירה ומהלבש חיך נפש הישנה שלו ובלילה ראשונה שישן בירי יוצאים
הנפשית
מסדם *שה א&ר עדן
הנפשית ועולים למעלה וצחזרה אינה חוזרת כי אם החדשה בלבד ולכן הוא אינו ראוי לעונשין
כי הלא היא אינה חועאת ולכן אמדו חז״ל שנמחלו לו כל עונותיו י וכל הדד באי׳י נקרא
צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיניס י כי אס לא היה צדיק היתה הי*רץ מרץאחו
וכמו שנא׳ ותקיא הארץ אח יושביה י וכיון שהארץ אינה מקיאהו בהכרח היא שנק׳ צדיק ואף
שהיא בחזקת רשע י חסל עין הארץ נהר י״ב ־
ערך אשה
לאדם לקלל אח אשחו ואפ׳ אונאה דברים אסור עמה ־ כי אדם גשמי א אסור
מ״ד תלפיות כשמצער לאשחו גורם ג״כ צער למעלה כביכול ושכינה ־
בשם ס׳ הפליאה י
JHTהאשה הוא דם נדוח יהיה הדם ארציי ומימיי וזרע האיש אוירייייואישיי י שלשלה ב
הקבלה י
אשא ואין לו במה לפרנסה הרי זה חפשי מן המצות מפני׳ שלא יוכל ג הנושא
זוהר חדש י אומר כאלו לוקח ע׳׳ז לעצמו ר׳׳י להשחדל בעצודח בוראו
ד׳ ז׳ ע״א ״
לא ישא אדם אשה עד שיראה אוחה שנא׳ וירא שס יהודה בה איש כנעני י של״ה ד
ד׳ ש״ג י
אש ה אם אינה צנועה ומראה את שערה אז מביאה את בעלה לידי עניות י וגורמה ה
שבניה לא יהיו חשובים לכלום וכ״ש שאר פריצות י זוהר במדבר ד׳ רל״ע
אשה בתוך ארבעים יום יכולה להתעבר משני בני אדם ולא אחר ארבעים יום • ^
וכן יכולה להחעבר מטיפה אחה האומים י ס׳ חסידים ס ׳ חק״טו י
פי׳ שהוא בן מאה י יתורץ מ״ש בגמר׳ על גוליה שהוא בר מאה פאפי וחד כאכאי ובזה
נואפים ואחד כלב ־ וקשה שאף א ס אמו ז י נ ח ה ע ם מאה לא יהיה נוצר כי אס מזרע של אחד
מהם ולמה קורא אוחו 5ן מאה י אבל כפי האמור ניחא שבחוך מ׳ ייס מהערב כל זרעם
ונוצר ממנו ולד אחד ודוק •
ערך אשר
רז״ל כי אשר בן יעקב אע״ה עומד בפהח גיהנס וכל מי שיודע משנה היא א אמרן
מצילו׳ וזהו מאשר שמנה לחמי אותיות משגה * מד׳ תלפיות •
מהדם כ1ו צאר בבל עת
אות בית
ערף באר
אצל הבאר היו נוטעים תאנים וימונים וגפנים וחפוחיס והם עושין פירות בני יומן א
כשם שהיו בבריאתו של עולם * ילקוט תרי עשר י
מי הבאר של המדבר היו כמן אם רצה יין או חלב או דבש היה טועם י מרבר קימות ב
משם הרב צמח דוד ברמזי פ׳ יתרו ־
הוא הבאר שנברא בערב שבת בין השמשות * זוהר פרשת י שראה יעקב ומשה ג באיר
,
שמות ד י״ב *
באר לחי רואי הוא באר הגר שקורין לו האומות ביר זמזם י בחיי פ׳לך לך • ד
ערף בבל
כל הדר בבבל כאלו דר בא״י י וכשם שאסור לצאת מא״י לבבל י כן אסור ללאה א
מבבל לשאר ארלוח ובבל לא חזיא חבלי משיח י כשירים שבשאר ארצות שמתו
יוליכו אותם לבבל כי שם זכות התורה והארץ קולטחן־ וכשירים שבבל יקברוס בארץ ישראל*
ילקוט תדש •
ערך בגדים
^5עי בגדים באים על שלא הזכיר שס שמים בעבודות אלה הבגדים י כי על כל א
דבר עבורה בעי לאדכורי שם שמים י זוהר על פ׳ והבגד או השתי וכוי •
טעם למ״ש תז״ל מי שעסקו ע ם הגרדיים או התייטיס שהם מתקני בגדים אין ב
נאמנים להעיד י כי תמצא בפסוק בראשית ברא אלהים את ס״ת אמת * וכן ביום
ה׳ ויברא אלהים את ס״ת אמת • וביום ו׳ ויברא אלהים את האדם ס״ת אמת י וביום השבת
אשרגראאלהים לעשות ם״ת אמת אבל באלו הימים שהם בג״דאין בהם אמת לכן מתקני בגדים
ןלי נראה כי בגד 5א״ת שהם האורגים והתייטים אין ב ה ם אמת • מה׳׳רן פ׳ בראשית •
5״ש • הוא אותיות שקרי לרמוז שאין ב ה ם אמת • ודוק
ערף בהמה
נעשית מחומר עב ולא ניתן לה רשות להסתכל לשמים ולכן אינה א הבהמה
יכילה לדבר • כי הסתכלית לשמים מועיל לדבר • וכן מלינו בנבוכדנצר
כשנמרד
ממדם בונה ב ו ש ת עדז
כשנערר והיה חיה לה היה לו סיוע ע ד שנסתכל ב ר ק י ע ׳ הה״ד אנא נבוכדנצר עיני לשמיה
נעליה ומנדעי יהוב עלי דעדדלא אסתכל ב ר ק י ע :ל א הוא ליה מ ד ע י והלו היו הבהמוה
מםהכלים ברקיע היו מדברים י ילקוט חדש בליקועים מ כ ם זוהר חדש י
ערף בונה
ביה חדש וריצה להרחיק ממנו מקליפה הממונה להחריב הביתהנקראה י •א הבונה
ב/׳ בסוד ושאיה יוכח שער י יאמר קודם.שימר בו איה מישע ר
ייכויןאיחר •וא״כ וא״כ אות עוא״כ אות ע£
מאלפא• ביתא המניא אפי וא״כ אוה י
׳־־ בלבו להרחיק הקליפה מביחו י ס׳ מפעלית אלהיס ־
פי׳ מוה״רריוחל בעל שםזל״הה פסוק הכוך רשעים ,ואיכק־ ובית צדיקים יעמיד•
פי׳ הפוך רשעים הוא מישער ואינם על ידי המניא אפי ככ״ל״ואז וביה צדיקים יעמוד •
:
־־־׳־י ערף בושת
ס׳ חסידים י והאמונה נצמדים כשתסתלק האחת תסתלק חבירתה א הבושת
ס׳ י ר ו ־
ערף בחירה י
אלך שבחר בהם הק״בה י ברא ימים ובחר ביום שבח י בשנים שביעיח * בשביעית יא
יובל י בארצות ארץ ישראל י ברקיעים ערבוח י במדברוח מדבר סיני •
בבהמות בהמות בהררי ארץ ־ בעופות זיז שדי י בדגים לויתן י באומות ישראל * בשבטים
אהרן ־ בנביאים משה ־ במלכים דוד ־ חןחומא הביאו ילקוט שמואל •
ערף בטח
לבטח ־ פשיפגע אדם בפרשה דרכים יקה אבן אחה ויקרא פסוק זה • א לילך
אשא טיט י אל ההדים מאין יבוא טזרי׳ וישליך האבן׳ ויקח אחרה ויאמר*
עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארך -יישליך האבן• ויקח אחרה ויאמר יי אל יחןלמוט רגלך
ג אל ינום שומרך י וישמיד האבן בידו וילך בטח י וי״א שבכל הפסיקים יעשה -ק י ״ ׳ מד׳
, • V r הלפיוח מם״בי י
;
וג״ל שזהו רמז הפסיק-׳בטח מדת הבטחון היא עיקר ה מ ט ה כ ל ם ׳ רבינובחיי 2
בה׳ ועשה טוב־ ודוק י
י חמן אין מבערץ אח החמץ לא בחורין עילאיןיולא בחורין תתאין במקום שאץ יד אדס שולטת
5הםי גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו אינו נענש עליהם׳ ע״כ ־
ערך ביצה
הרב חי״דא זל״הה שהעיד לי חכם אחר שראה ביצה אחת שצד החד שלה בתב א
היה מעוקם ־ ואמר •שמסורת בידם שהבית שתמצא בו בינה כזו סימן היא
מדבר קדמות י שמזל אנשי הבית יתהפך ח״ו ־
ערך בית
היה אומר מורי ז״ל כי טוב לדור י בליקוטים שבסוף ס׳ הגלגולים ח״ל א כתוב
בבית שיש בה חלוטה להסהכל תמיד לשמים בכל רגט ובפרט אם יביט
בנפלאיחיו יה׳ במעשה שמיס וארץ כמו שאמר דוד הט״ה כי אראה שמיך וכו׳ ־ וכן דרשו.
במד׳ הנעלם על ענין גבוכדנצר שנא׳ בו עיני לשמיא נטלית וכ״ו והוא מתכים לאדם ונותן בו
׳ •״• ". ־ יראה וקדושה ׳ jי• :
כתב שס וז״ל י גס אמר מורי ז״ל שאס ידור אדם באיזה בית ויצא ממנו 3
לשכון במקום אחר שלא יחזיר לדור באותו ביה שיצא ממני כי אם אחר שביעה
שנים שלימים י ע ״ כ ׳ -וי״א שאס הניח בבית איזה דבר כשיצא ממני יכיל לחזור לו תוך שבע
שניס י וכבר הרב חי*׳מז •ז״ל .בם׳ יוסף אימץ כחב וז״ל ופרק המניח לא עוצא •בדברי הרב
מהדם בית בכור ן ד ע
לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה ואס בנה לא ידור בה ימיס רבים כי הוא J
או בניו ימותו אלא ילך וימכרנו י וכל עץ ס פ ק • צוואות ר״י החסיל *
עוד כתב בס׳ הגלגולים וז״ל ־ גם אמר מורי ז״ל שאין טוב לגלל תורים ובני יונה ד
בבית י כי הבית שיגללו בו ימותו בניו ילח לו יהיה זרע *
המדבר דברי חול בבית הכנסת עונשו גליל לאתחזי ללית אלהא ה בית הכנסת
תמן ולית ליה חולקא באלהא דישראל י זוהר פ׳ תרומה ל׳
קלא ע״ב ־
רוחא חלא אית בכל בית הכסא ואתהני מההוא לכלוכא י י מיל שריא ו }£ית הכסא
על איכון אצבען לבר נש י הקלמח הזוהר ־
אין משיחין בבית הכסא מפני הסכנה שהשלים מצויים שם וצריך צניעוח ושתיקה ן
להנצל ם״ * חרדים י
הטעם שאין בנין ביח המקדש דוחה שבת* משום שהמן י ח בית המסדש
היה יורד לישראל ובתוכו אבנים טובות ומרגליות לצורך מלאכת
המשכן * וא״פה לא ירל המן בשבת להוליע למלאכח המשכן אינה לוחה שבת • נחלת בנימין•
ביח המקדש של מעלה גבוה משל מטה אלא י״ח מיל סי׳ וזה שער השמים אין ט
וזה גי׳ י״ח י ילקיט י
י גדול למי שאינו מתפלל על בגין בה״מק ־ ילקוט חדש י עונש
ערך בכור
טעם המצוה מדוע יחקדש בכור אדם י כי חוה אשר היתה היא א ס כל חי וגרמה א
מיתה לעולם ונקראת קטלנית ובודאי צריכה כ פ ר ה * ולכן צותה התורה ליחן
בכורה עבור פשעה פרי בטנה ־ כי תלתה התורה הזכרים באשה שנא׳ אשה כי תזריע ויללה
זכר * לכך לוקא הזכרים נתקלשו במצוה זו מצות בכורות שנא׳ הזכרים לה׳ ־ ובזה יובנו
לברי רז״ל הנלמלים מקרא לאין בכור קלוש אלא בחיי אמו י אבל אם יצא הולל לאחר יציאת
נשמתה או פירשה זו למיתה וזה לתיים ־ אינו קלוש י משוס לאס היא מתה קולס הפרישה
לקדושה היאך אח״כ יהיה קלוש בבכורה לה״ול תטאת שמתו בעליה שקדושתו מחוללת *
,
ועול מיתה מ מ ר ק ת עונה וכפרה למה באה* לכך'אינו קלוש בבכורה י נחלת מ י מ ן שבס
לקט יוסף ־
זכיתי להבין ט ע ם זה י דא״כ למה נתקדשו בכורי בהמה ־ ואס חלם חטאה ב מ .ה ןלא
מה ח ט א ה ׳ ועוד דמקרא מלא הוא* כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים
הקדשתי אותם לי .כי בניגפו אח בכורי מצרים באדם ובבהמה ומבני ישראל לא מת אחד
נתקדשו הבכורות י ואל תשיבני ממה שמצינו שקולם לכן היתה עבודה בבכורות ולכן ק נ ה
יעקב
מקדם r בכיה בלעם עדז
יעקב הבכירה מעשיו כידוע י כי טה שהיתה עבודה בבכורות הוא מ ט ע ם שכיון שהצינור היא
ראשין י הוא ראוי לעבודה יותר מאחר י שכן מליט שכל דבר שבקדושה מלוה לבחור בראשיה
כ• ־ דנתי׳ ראשית דגנך ותימשך ויצהדך ־ וראשית גז לאנך י וגס הבכור נוטל פי שנים כי
ראשית אונו י אצל להיות קדוש וצריך פדיון הוא מחמת שהכה השם בכירי מצרים היא
יהציל בכירות ישראל אדם ובהמה נתקדשו לשמים שכן מפורש בכתוב י וא״כ לא נשאר מקום
י ט ע ם הנז׳ י גם מ׳׳ש שאס יצא הולד לאחר מיתת אמו אי אם פירשה זו למיתה וזו לחיים
איני קדיש דה״יל תטאת שמתי בעליה אין לי מ י ק ־ דלאי מ ט ע ם חטאת שמתו בטליה היא
אלא מ ט ע ם שאיני נקרא פטר רחם כיון שמיתה ודוק י
שמכר עשי הבכירה משים דאין מתאבלין על בנו הבכור־ יאמר עשי ב המעס
כשימות לא יתאבל אביו עליו א״כ לא יכול להיות לו כפרה על עוניתיו י
מד׳ תלפ״ת • zz:יי• העמידים ־ רש לדקדק בטעם זה כי בשלמאאם עשו הוא שהיה מבקש
למכור יצדק טעם זה * אבל כאן הוא לא ביקש כי אם למלא נפשי ני ירעב ־ ויטקב היא שאמר
מכרה כיום את בכורתך לי • וי״ל מ״מ היה לו להצטער על מכירתה ולמה כתוב ויבז עשו
את הבכורה י אלא ודאי מטעם הנז׳ •
ערף בכיה
מי שיש לי לב קשה ואינו יכיל לצכות * צתחילה יתן קולו כאלו הוא בוכה׳ וזהו כי א
שמע ה׳ קול בכיי י ולא אמר בכיי דוקא י עיי׳ להרב ויי העמידים ד׳ י״ז •
ער ף בלעם
בן בעוד שמלך בדנהבה הוא לבן והוא צלעם בן בעור כ״כ הרב קטרת בלע א
הסמים י
היה בהרי חשך אצל עז״א ועז״אל חמשים יום מן יציאת מצרים עד מתן כ בלעם
תורה לקטרג על ישראל ולהחזירם למצרים י עמק׳ המלך י
רשיעא נטל תרשין מטורי תשוכא דאתקריאו הררי קדם דכפיתו תמן בנוי בלעם i
דשמח״זאי ועז״אל ותמן אילפי חרשא לבני נשא ואולץ* מנהון איטן חרשין
דמכחשין פמליא של מעלה י ואלמלה שלשלי דמשקע׳ צגי תהומא לא יכיל עלמא למיקס
ואינין טורי דחשוכא מסיטדא דלפון י זוהר פ׳ בלק •
טד שאמר ללליה בן חישים בן י לא היה יכיל פינחס להורגי בשום מיתה ד בלעם
דן שימיתיהי ילא בשם כדי שלא תצא נפשי ייתכליל במילין דקדושה ויתקיים
ביה מה דאמר תמות נפשי מית ישרים • אלא נטל חרבא דהיה חקיק ביה חיויא מהאי סיטרא
וחיייא
מקדם בלעם עדן.
וחיויא מתחי םיטרא והמיתו ־ דנן אורחוי דההוא סיטרא מקן לחדל אבהריה ביה ימיה
זוהר פ׳ בלק *
כתב הרב מד׳ תלפיות משם הרב קרבן שבה ח״ל ־ אלכסנדרוס מוקדון כשגיבש ה
העולם הלך במקום שהיו שם תיות ועופות הממיהין בראייתם ונתירא שלא
יאבד הוא וחייליו ־ והלביש עצמו בלבוש מכוסה במראות י וראו החיות והעופות ההם אה
עצמן במראה ובראותם צורת עצמן בתוך המראה המיתו עצמן ־ וכך היהה ממש עין ה ר ע
לבלעם • עיי׳ בציוני פ׳ בלק *
מן ה ע ס ביוס ההוא כשלשת אלפי איש הם יונוס ויומברוס בני בלעם הרשע. ך ךי^ךל
זוהר פ׳ בלק ־
ואילך נסתלק רוח הקדש מאומות העולם י לפי שהתפלל משה על זה עם בל מ t
דיכתי׳ ובמה יודע איפה וכו׳ הלא בלכחך עמנו י ר״ל במה שרוח הקדש יהיה
עמנו ולא ע ם אומות העולם ־ ילקוט חדש משם הילקוט י
אמר תמות נפשי מות ישרים ־ ולא אמר אמות כי גופו לא מת מות ישרים ח בלעם
י ר ק בחרב טמא נהרג י אבל נפשו נתגלגל בלבן ואז מת מות ישרים י
ילקוט חדש משם ס ׳ הכונוח ־ והוא חמוה כי לבן היה בימי יעקב קודם לבלעם זמן מרובה•
בלעם היה בימי משה וכל ימיו היו ל״ג שנה ־ ונ״ל כי ט״ס יש וצריך להיות יאח״כ נחגלגל
בנבל ואז שייך מוח ישרים •
הרשע כשראה אח פינחס מיד עשה שחי זרועוחיו כשחי לוחוח והזכיר שם בלעם tD
המפורש ופרח באויר• אף פינחס עשה שתי זרועותיו כשתי ליחוחופרח אחריו ומצאי עומד
ומשחטח לפני כסא הכצוד ־ מיד נחן עליו פינחס ציץ של הק״בה והורידו והביאו לפני משה •
ודנוהו בסנהדרין ־ ילקוט * ומוכרחים אנו לומר שא״עפ שדנוהו למיחה לא היה יכול פינחס
להורגו בשום מיחה עד שהרגוהו בחרב שחקוק עליו נחש משני צדדיו כמפו׳ לעיל סי׳ ד׳ ־
וכבר ט ד ע מ״ש חז״ל ולא קם י המקובלים כי בלע בן בעור הוא בלעם י כתבו
נביא עוד בישראל כמשה אבל באומוח העולס קם ומנו בלעם * כי כמו
שמשה רצינו ע״ה הוא מבחינה הדעה העליון דז״א מצד אבא ־ כן בלעם היה הרע שבמכה
ה רל
( ולדעתי ל ע ״
י והיה כנגדו בדעה שבקליפה ולכן נאמר בן ויודע דעח כגליי!
בלע יבץ כמספר משה בחילוף את בש־ ה ס אותיות כמוח שהיא נראה׳ כי אותיוח
בדקדוק ־ וידוע כי חילוף אח בש הוא מצד הדין י וחילוף אל בס הוא מצד הרחמים וסי׳ חסד
אל ־ ולכן הרע שבמשה וצד הדין שבו הוא יבץ גי׳ בלע י אלא שבמשה הוא נעלם באותיות •ב;
ר״ת יפרח בימיו צדיק י וצבלעס הרע הוא מגולה צאותיות בלע הרומז לקליפה חיל בלע
ויקיאנו * ולכן ראה הראה כי בלעם היה מעורר הדין על ישראל כמ״ש חז״ל ג׳ היו באותה
עצה
מקדם ידו בלק עדן
וכאשר גברו רחמי עלה ־ ובלעם יען י וזהו רמז הכחוב למען ענוהו בסכלותם ר״ת בלע י
שמיס על ישראל ושלח נביאו נאמן ביתו להיות שליח בהצלתם כי הוא צד הטוב הסך הרע*
,
דכתי׳ ותרא אותו כי עוב הוא י אז כתיב צעקת בני ישראל באה אלי ר״ת יבן שהוא ג״כ גי
בלע ץהוא בחילוף את בש מפה י ולכן באה בהיפוך לומר שנהפך ה ר ע לטוב ־ ע-״ד־ ויהפוך
ת ך ן ך ג״כ לדעתי רמז הכתוב ואם ככה את עושה ' ו ט ה
קלל ה
' אל ר לו ™
הי ה
לי וכו פ׳ שאם הגזור הדין על ישראל ־ אה עושה לי י העשה אוחי בחילוף א ת ב ש שהוא
צד הדין שבי • ואיככה אוכל וראיחי ברעה אשר המצא אח עמי מצד הרע שבי י ולכן הרגני
וא״ש את״מ * לא הרוג ואל אראה ברעהי דייקא י
ערך בלק
היה מכשף גדול והיה מלקט עשבים והניחם בקדירה וחפר בארן אלף ות׳׳ק בלק א
אמה וגנז אוהס החח הארץ י ודוד כשחפר שיתי; אלף ותייק אמה ביטל
כשפיו אמר אני ארחץ אוחה הקדירה וזהו מואב סיר רחצי ־ ילקוט חדש משם הזוהר י
הטעם שהעמיק אלף וה״ק אמה הוא כדי לעורר על ישראל חמשה גבורוה ־ כי ידוע ך^״ל
וחמשה א מצפץ ה ן ב ש ( ת
יזילי^ י 3 ה ״ ב
הויה כי כל חילוף אה בש הוא דין י ושם
לעורר פעמים מצפן עולה אלף וה״ק והעמיק איחס החח הארץ שהיה ה מ ל ט ה כידוע כדי
ולכן דוד בזמן שחפר השיתין אמר ט״ו שיר המעלות והתחיל שיר הרין דיגא דמלטחא *
המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי י כי חמשה תיבות אלו הםגי' אלף ות״ק י וחמשה יהירים
כנגד חמשת תסדים למתק תמשה גבורות י ולכן התחיל בשם אל שהוא חסד למתק יהוה
שהוא עכשיו בחילוף את בש שהוא דין י ועל ידי כן בצרתה לי קראתי ויענני ודוק •
יבוא על נכון ומה טיב ומה נעים מ״ש בגמ׳ סוכה נ״ג ע״א אמר ר׳ יוחנן בשעהו ובזה
שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא ־ אמר דוד מי איכא דידעי
אי שרי למיכחב שס אחספא ונישדי ביחהוזא ומנחוכו׳ ־ נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות
ויש שלום בין איש לאשחו וכו׳ י אמ״ל שרי • כהב שם אחספא ושדי לתהומא וכו׳ עי׳׳ש י
להח ט ע ם למה היחה שאלהו דוקא אי שרי למכחב שם אחספא ולא על דבר אחר ־ ועוד מי
הגיד לו שכשיכתוב שם הרה בה ינוח התהום ־ אבל כפי האמור אחי שפיר י שכיון שהכשפים
שעשה בלק היו בכלי חרש עמוק אלף וח״ק אמה כנגד חמשה פעמים מצפן שהוא שם הויה
בחילוף אח בש ־ כשחפר דוד והגיע לאוהו החרש׳ קפא חהומא הוא הגבורה הדינים המכונים
בשם תהום כידוע ־ ובעא למישטפא לעלמא י ודוד ע״ה צפה ברוח קודשו שאס יכחוב על
החרש שס הויה כפשוטו שהוא רחמים גמורים יחבטלו הדינים־ ואז נשא אחיתופל ק״ו מעטן
הסיטה ששמו הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי למשות שלום בין איש לאשרו * כ״ש על
כללות ישראל ודוק י
ערך בני
מקדם ם בני ב נ י עדז
ערך בני
בגי יעקב כשהרגו את אנשי שכם בא סמאל לפני ב׳יל העליון ותבע את ל מ ס p3 א
בני יעקב שהרגום על לא חמס ב כ פ ס ־ והשיבו לו מי שמך להיות תובע נג׳
אנשים נימולים כי אין לך מענה אלא על ערלים שהם מסיערא לילך • ואלו בעמו בך• שכחת
לקמ משם גלי רזייא י
בני קטורה י כחוב בליקועי חורה מגורי הא״רי ד ל י וז״ל אס כבר נמתקה זוהמה ב
אברהם בהגר מהיכן יצאו בני קטורה אחר שגילד יצחק י ויש לומר שבני קטורה הכ
גבורות מפני שעתילין להיות עבליס לישראל לע״לב ע ״ נ דבש לפי •
n r U C ? i b־ ר״ת א ט ס ה שטאה כידוי תמירה אסנת תשע מלות ־ סימנס ג בני
מ ד ד ת שכורה גרושח הלב חצופה תערובות י זוהר פ׳ פינחס לן{ ר״ל ע״א
בני חיי ומזוני 5מזלא תליין י היינו עד מתן תורה י אבל לאחר מתן תורה תלי! ל
והיא הפך גמ׳ ערוכה בענין ר׳ אלעזר בזטתא י ילקוט חדש משס הילקוט ־
צן פדת שהיה צדיק גמור והיה עני י ואמר לו הק׳יבה אי בעית דאחרביה לעלמא והדר
איברייה איפשר למתרמית בשעתא למזיני * ויש לישב •
ערך בנים
אומר לו הק״נה י שאלם מסתלק מן העולם בלא בניס הוא מיצר ובוכה א בשעה
מפני מה אחה בוכה מפני שלא העמלח פדי בעו״הז החחתון יש לך פרי
יפה מן הבנים י אומר לפניו רב״שע איזה פרי העמלתי׳ אומר הק״בה התורה שכתוב בה פרי
צליק עץ חיים ־ חנחומא י
לחם העצבים * מאי לחם העצבים ־ לבר נש לאיח ליה בנין ההוא נהמא ב אוכלי
דאכיל אכיל ליה בחלוה ברעותא לליבא־ וההוא לליח ליה בנין ההוא נהמת
דאכיל איהו נהמא דעציבו * זוהר •
כתב הרב ס ׳ יוחסין בסדר האמוראים ו ד ל ־ ראיתי במגילה ס ח ר י ס למר נסיס ג
גאון ט היולר׳ יוחנן עשרה בניס ותשעה מתו מיתת עצמן והעשירי נפל לחוך
יירה רותחת ותכן* שנפל שמה הותך בשרו ולא נשאר ר ק העצמוח ולקח ר׳ יוחנן אצבע קטנה
והיה מנחם האנשים בו * ואמרו שנשאר לו בן אחד ושמו רב מתנה י ותכף ומיד שלחו אל צבל
ללמוד ע ס שמואל והיה חבר ר ב יהודה ־ עכ׳יל •
מי שמח בלא בניס כשמחגלגל צריך לבוא בשיתוף נשמה אחרח י ילקוט חלש ־ ד
מי שמתים בניו הין לי להיות עול באיתה מלינה ׳ ואם יצא למדינה אחרת ומתי ה
הרי
4
מהדם * to בנים עדן
נקבוח ־ ויש להפך י ויש לבלוק צריך קמיעה ־ ויש שמתים כל זכדיס ונשאריו הרי
מפלת נפלים כך בתה י לכן יתפלל אלם בנות אחר האס י אם האם רוב באשה כי
שיתן לו הק׳יה אשה בת בינים ובת מדות טובות ־ ויבדוק הארס באמה או באתיותיה של אמהי
וגם רוב זכרים אחר זקינם ־ ורוב בנות אחר אמם י ם׳ חסידים סי׳ רמ״ז י
אמר החכם יש בן או בת שפודה את אביו או את אמו מן המות או מן הצרות שנא׳ ר
יעקב אשר פדה את אברהם* יש שנגזר עליו צער או על האב או על האס ומת הולד הרי
האב או האס עצביס י הרי העצבון פודהו וזהו שנא׳ בכל עצב יהיה מותר י ס ׳ חסידים
סי׳ תק״א י
לא דיו לאדם שמתים בניו בחייו אלא שדנים אותו עליהם י לכך אמר דוד אל תשליכני ן
לעת זקנה ־ אל ת ר פ ה ידי מן התורה ומן המצות י ככלות כחי אל תעזבני ־ אל ת ק ה ה
שיני בבני ובמותי י שכל המתים בניו ובנותיו בחייו שיניו קהות ועיניו כהות י וכוחו כלה *
ס״ת סי׳ תש״יו ־
ערך בנימין
לא שמש מטהו כל זמן שהיה יוסף במצרים עד שהתודע להם וכששאל א בנימיו
אותו אית לך בנין * אמ״ל זמינין למיהוי לי י וכלם יקרא על שמך אחי
וראש וכו׳ י ובחזרתו שמש מטת ,ונולדו לו עשרה בנים והורידם עמו למצרים • זוהר ויצא ד׳ ,
ועיי׳ להדב כתם פז שכתב על זה דאיפשר שהיו לבנימין £ני או והוא תמוה ־ קנ״ג ע״ב *
ג׳ נשים וילדו כל אחת ג׳ או ד׳ בכרס אתת ואם קבלה נקבל י עי״ש *
קריאת שם בנימין ־ עיי׳ לקמן אות דלת ערך דינה י ומ״ש בעניותי שם־ טעם ב
ערך בעז
בעץ היה בן ארבע מאות שנה בבואו אל רות * וביום מתורתו מת ־ כן הוא במדרש א
ואמרו שעובד בנו חיה יותר מתי שנה ־ ובסדר עולם ובתנחיהא אמדו שלמון
הוליד בעז בשנת מ״א אחר יציאת מצרים ־ מד׳ תלפיות ־
ערך יקר
עד ששה שעות ביום נקרא בקר כדאיחא בפסחים בפ׳ תמיד נשחט י חוס׳ פסחים א
ד׳ ב׳ ד״ה כאיר בקר •
ערך בריאה
יכל אלהים ביום השביעי' ויכל לשון כליון משום שיח אלפי שנין הוי עלמא וחד ן א
חרוב י לקט יוסף •
בריאת האדם אמר הק״בה לעולמוח בי״ע נעשה אדס כדי לקשר כל £ £שעת
העולמות־ כי עולם הבריאה יתן בי חלק הנשמה׳ ועולם היצירה שהיא
ואח״כ נחן בו הוא עי.ם המגחכים י ק בו חלק הרוח ־ ועולם העשיה נחן בו חלק הנפש י
יתברך ח,קי ־ וז״ש ויפח באפיו נשמח חיים ־ וחלק זה כשהאדם חוטא הוא מסתלק קודס כדי
ש.א יפטם בוי ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות־ וכשעושה האדם מציה־ גם אלי
המלאכים נחשב כאלו עשו מצוה י כיון שבאדם יש חלק מהמלאך י וא״כ גם המלאך אוכל
,
מדבר משלו ־ כי רצה ה ית׳ שכלם יאכלו שכר פעולתם ולא בדרך צדקה אלא במשפט ־
קדמית בשם ליקוטי תורה לגורי הא״רי ז״ל י ובהקדמה זו יתורצו כמה דברים בענין בריאת
החדש־ ובפרט חקירת הראשונים למה גברא האדם כיין שהוא קרוב להפסד כידוע י
חז״ל כי בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין דכתיב בראשית ג אמרו
ברא אלהים ־ וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת הרחמים למדח
הדין
כ מהדם בריאה עת
׳הדן ־ דכתיב ביום עשוה ה׳ אלהים הרן וכמים ע״כ י וכהנו המקובלים שא״טפ כן ירושלים
נבראת בדין דכה׳ צדק ילין 5ה ונקראה ירושלים עיר הצדק * ואף מלכיה נקראו על שמה
דכהי׳ ומלכי צדק מלך שלם׳ וכהי׳ אדוני צדק .וידוע כי צדק הוא דינא דמלכוהא וכן משפט־
אלא שצדק הוא דינא קשיא ־ ומשפט דינא רפיא י וכן כהיב לדק ומשפט מכין כסאך שהוא
שה
יובן לענ״ד וב!זה י 1Hי
3 ט
בית המקדש ־ והטעם כי החוטא בהיכל המלך י^יי ל י י
מ״ש הכהיב אל אלהים ה׳ דבר ויקרא א י ן ממזרח שמש טד מבואו־ מליון מכלל יופיאלהים
הופיע וידוע כי אל הוא חםד י ואלהיס הוא גבורה י ויהוה הוא ה״ה שהוא רחמים י ומיחוק
הדיטם הוא ע״י שיתיף שלשתן שהם חדר חסר דין רחמים י וזהו סוד הפםוק ־ אל אלהים ה׳
שהוא סיר חדר בזה נברא כל העולם ־ וזהו דבר ויקרא ארן ממזרח שמש עד מבואו ־ אבל
מטון מכלל ייפי פי׳ ששם כלילות יופי השראה שכינה ־ אלהים שהוא גבורה היפיע והאיר
עליה בצדק ובמשפט כי הוא היכל המלך י וכהי•! מלך במשפט יעמיד ארן י ודוק כי נכון
הוא ־
בם׳ תולדות ארם ׳ כי אורך החוטם של כל אדם כשיעור אצבע קטנה שלו ־ ד Jtf"0
ואם יתפשט אדם זרועותיו כל מה שיכול מה שיש מאצ5ע האמצעי עד אצ־בע
האמצעי היא שיעור אורך גופו מראשו ועד רגליו ־ השיעור שמקיף טפחו הוא שיעור אורך
ידו של אדם י גם השיעור שמקיף רגלו הוא שיעור אורך רגלו ־ וכן שיעור אורך כף האשה
הוא שיעור ביה הרחם שלה ־ ומשם ניכר אם האשה חלד בצער או בריוח שאס כף ידה קצרה
וכתב הרב מד׳ חלפיוח וז״ל בריאה האדם היה בריאה הלד בצעד והדבר בהפכו ע״כ ־
נפלאה מ י ד ע י ובשיעיר איבריו של כל אדם אם ארוכים א ס קלריס רמז הק״בה בהם כל
.מ זירעיה הארס א ס לטיב א ס לרע ־ מלבד העניינים הגדולים המורים השרטוטים שבמצח
וכף היד וסימנים הרשומים בארם המורים על מעשיו ומאורעוחיו .וכמו שאמר יהרו למשה
ואהה החזה מכל ה ע ם אנשי חיל וכו׳ החזה דיקא ־ בשרטוטי מצחם ומשם הכיר והרע מי
הם אנשי חיל ואנשי אמה ושונאי בצע כדאיחא בזוהר פ׳ יהרו י ולכן טוב בשעה ה מ ג נ ה ב״מ
שילך האדם מצחי מכוסה שלא יראה השטן במצחו ויכיר מעונוחיו הנרשמים שם כדאיחא
בזוהר פ׳ ויקרא ברעיא מהימנא י יש בשרטוטי ה י ד ם יהמצח שרטוטים מוריס על עונותיו ־
!כל הדברים העהידיס לעבור טליו ־ ורמיז בשרטיטי הכף עץ הדעה טוב ורע ולהכיר בחירחי
של אדם א ס עובה היא אם רעה ־ וקו החיים להכיר אם יאריך ימים אם לאו ־ ח״ו ואס
מזונותיו בריוח או בצער ואם יהיה בעל אומנות אם לא י ואם הוא בעל חולאים אם לא ואס
פגם בריחו אם לאו־ ועניינים רבים יודעים ק נ ת ס אצלי אני המאסף ־ ודע שמשתנים שרטוטי
הירים והמצח במעשיו של אדם י שאם השנ טוט מידה על גזירה רעה ח״ו וחזר בחשובה
השרטוט משתנה ו מ ח ז ח כ ה והדבר ב ה פ ט א ט הרבה בפשע ועבירה ובסימן ציפורני היד ניכר
אם
מ^דם בריאה עת
חם יהיה האדס עשיד או עני ־ וגס השמח בחלקו אע״פ ב ט א כיני י :לו הסימן המודה על
עישר׳ ובאוזן ניכר מי שיש בו צד ממזרות ־ ובחועם ניכד אס הוא מגיצוץ הגבעונים חכר
לא מבני ישראל המה ־ ובשיניס ניכר הקמצן והנדיב ־ אמד המאסף לא רצית• לפרש הסימנים
למען לא יגיעו הדברים ביד מי שאינו הגון וייבייש לתבירו באימרו כך יכך סימנים יש כך
המורים על ה ר ו ע ׳ אך רשמתי שתי שורות אלו להודיעך בחכמתו יתברך שמי• בבריאה
האדם שרשם בו כל מאורעותיו ומעשיו טובים ורעים וכן כל מדותיו ושיעיד חייו־ ברוך שמו
אשר יצר אח האדם בחכמת נפלאה •
ערך בריות
בל הבריות ואפ׳ תולעים מוכנים לבשורות ־ ובפרט העופות ־ דכתיב ובעל כנפיס א
ופעמים יגיד דבר י העורב מוכן תמיד לבשורות רעות ובפרט למגפה ב״מ ־
לטובה ־ הנן מוכן לבשורות טובות וכן צפור דרור י ובפרט לעצירת המגפה • ולכן כל ימי
4
המגפה לא נראה ולא נמצא צפור דרור בעיר שיש בה מגפה י ולכן בחרבן הבית כתיב מעין
השמים עד בהמה נדדו הלכו ־ ס׳ הכונות •
המים אינם מקבלים טומאה־ כי האדם לא קרא להם שם ־ שכחה לקט ב בליות
בשם סודי רזי ־
ערך ברכה
ברכיה היקנם משה רביט ע״ה ושכחיס ־ והזר דוד הע״ה וחיקנס ־ לפי מאה א
שהיו מחים מאה בכל יום י עמד והיקן מאה ברכוה בכל יום ונעצרה המגפה.
,
ואח״כ שכחום וחזרו חכמי הגמ׳ וחיקנום י דבש לפי משם רבינו אברהם הירחי בריש ס
המנהיג י וכן הוא 5חנחומא פ׳ קרח ־
הברכה יש לנו דין בנים׳ וזהו כונה קישייה ר׳ לוי כהיב לה׳ האדן ומלואה־ כ לאחר
וכיון שאנחנו עבדים איך קאמר והארן נתן לבני אדם הא קי״ל נגה שקנה
עבד קנה רבו ־ לכן ת י ק שלאחר ברכה יש לנו דין בנים והרה מתנה גמורה שהבן זוכה
מדבר קדמות משם מה״רח ן׳ עטר זל״הה ־ במתנה לעצמו ־
שמברך אדם לחבירו בעמוד השחר שהיא העת שבו משוררים הככבים ברכה i #
והמלאכים דכתיב ברון יתד כוכבי בקר וכי׳ הברכה מתקיימת אפי׳ של כל
אדם ־ זוהר חדש ־
שלכן ך^״ל של מעלה אינה פחיהה מאלף ־ זוהר פ׳ ויצא ד׳ קס״א ־ ל ברכה
בייך
כא ffTOb ברכה עי?
כירך משה את ישראל יוסיף ה׳ עליכם כ כ ס אלף פעמיס י וכן ירדוף אחד אלף •
כל עשב שורשו למעלה אחוז במלאך ומלאכו אחוז בספירות עד אין סוף י והנהנה ה
בהיתר נ ב ר כ ה גורס ממש סוד הקרבן ־ חס״ל עין הקורא גהר מ״ב י
בזו״הק ח״א סוף ד׳ רכ״ז י שכשהאדם רוצה לברך לחבירו או לבט וכיוצא י ^ אמרר
צריך לברך בתחילה להק״בה י ואי לא מברך תחילה להק״בה אינון ברכאן
הרב חי״דא ז״ל ־ ששמע מהרב עיר וקדיש כמו״הר יעקב חזקי וכתב י ^ איהקיימי
שכשבא אליו אדם לברכו משים ידו על ראשו ואומר יתברך שמו 8ל הק״בה * ואח״כ מברכו
לאיש ההיא או לגער וכיוצא *
י
אמר הק״בה אם אכלת ואמרת 5ר ו ך אתה ה׳ * טובתי בל י בל עליך fמ< 2תי
עליך ־ אל תחזיק לי טובה שאכלת משלי י אלא משלך אכלת י וכאלו קיימת כל
התורה שנא׳ ואכלת ושבעת וברכת י וסמיך ליה כל המציה • וכן עשו אבות העולם י ילקוט
תהלים ־
במוצאי שבת קדש בברכו את ה׳ המבורך ואומרה בנעימה יהיה לו ח המאריך
הצלחה גדולה באוחו שבוע י כ״כ הר 5חי״דא זל״הה בבר״כי מ כ ס
מה׳׳רחו ז״ל •
מה שאנו אומרים תפיל עליהם אימתה ,ופחד ג׳ פעמים ־ ברכת הלבנה
,
ישר והפוך־ הטעם הוא כי היושר מידה על הרחמים וההיפ\ך
על הדין* ואנו באים לכלול המלכות בשבעה ספירות שעליה להכרית כח המקטרגים הסובבים.
אותה י וכבר ידעת כי ג׳ ספירות הם דין והם גבורה הוד מלכות י וג הם רחמים חסר
נצח יסוד י ואלו הםיפרות צריך להרחיק מהם הקליפות ־ אבל ת״ה אין צורך ־ כי אין להם
ט ס ק סביבו כי הוא בריח התיכון אין שטן ואין פגע ר ע ־ ולכן אנו אומרים אוחו ששה פעמים
להכרית כח המקטרגים מהששה ספירות הנז׳ י וטל ידי ברכת הלבנה אנו מיחדים המלכית
בספירות העליונות ־ ועיקר יחוד זה הוא במיצאי ש3ת ־ כי בשבת אין צריך ליחיד זה כי כבר
היא מיוחדת בשלימות ־ ובמוצאי שבת שכתות החיצונים מהעוררים אז אנו מסירים איהס
ממנה ומיחדים אוחה בספירוח העליוטה ־ וסימן זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה
במוצאי שבה המצאו הצלחה ־ וכשתחכסה וההעלם ולא יוכלו לברך אוהו החדש לא יהיה מוצלח.
ואין מברכין עד שיעברו שבעה ימים־ ליפי שכחוה החיצונים מהדבקין בה בההחדשוחה׳ וקידם
שבעה ימים לא היה כח בנו להפרידם ־ והיינו ח״ו מערבים קדש בחול י ועל כן כתב המגיד
כי עח החיבור הוא משבעה בחדש עד חצי החדש ־ כי אשר ההר אמו ממנו משם ואילך יהיו
ימיו מכאיבים כי חסרון הלבנה מורה על כן ־ כן אמר המגיד למרן הקדוש ז״ל •
ברבת כהנים
מהדם ברכה ny
אה לרבוח מלאכי הכלה בגס י כה חצרכי אח בני ישראל ברכת כהנים ־ י
הם מהברכיס בנשיאוח כפים י בחיי פ׳ נשוא י
פסוקי ברכה כהניס ־ נלע״ד בהקדים מ״ש הרב הקדוש י סוד כ ה נ י ס
יא ברבת
מהר״חו זל״הה בס׳ אוצרות חיים ח ״ נ פ״ט י כי בחינה עצמוה האיר
כפשוטן וצורתן בלתי מלוי והוא עיקר ושורש האורות והוא יהוה ת י ו ת
אי ב ה י ו ת
יז הו
בחינה פנים י אלא שהאורות םהימיס ואינם יוצאים לחיץ י גם יש בחינה אחרת בפנים והיה
הי ־ כי אז הס בחינה הדינים כי מילוי ויו הי יול ארבע איהיוה השם במילוי כזה
הוא בנימ׳ אלה־ם שהוא דין י והפשוטים הס השרשים והמילויין הס הענפים של האירוח
המתפשטים והמתגלים בשורשי ההויה י וכשהפשוט בלי טילי׳ הוא גרוע * יטן היות אורותיו
סתומים• אך כשהפשוט הוא ע ם מילוי אז הפשוט עיקר ומעילה ממילוי .ועוד כי שורש ההויה
הס הארבע אותיות עצמן אבל מילייין הוא באור ההרה ויציאת אירות־ה לחיץ ־ עכ״ד קדוש •
נמצא ששם הרה פשיט הוא רחמיס ואין גילויו ניכר כי אירוסיו סתומים י יע״י המילוי שהוא
ג״כ נקרא פנים של שם הויה כנ״ל אז מתגלית הארתו ויוצאים אורותיו לחיץ לחון ולרחם על
אחרים־ ועוד נקדים מ״ש בס׳ רמזי הר״מז ז״ל סי׳ תתקלו כי י״ג פעמים שם ע״ב הוא גי׳
תתק״לו שהוא גי׳ שלום במס רבתי דא״יק בכ״ר י כי הזקן וי״ג תיקוניו הוא מסיד היסוד מסיד
וזהו לדעתי סוד הפסוקים י יברכך ה׳ וישמרך ע״י הויה פשוטה שהיא י״ג בריתות ־ ע״כ י
רחמים הפך הדין ־ כי יברכך בממון כרוב רחמיו י וישמרך מן המזיקים שהם הדינים בל
קרוב אליך י ועוד יאר ה׳ פניו אליך ויחנך י דהיינו שחחוסף הארה בפגיס של שם הייה
שהוא יציאה אורזחיה לחוץ על ידי המילוי שהיא עולה ע״ב גי׳ חסד ־ ואז ויחנך יגדיל חסדי
י״ג עמך מאוצר מחנה חנם יעיד ישא ה׳ פניו אליך ־ פי׳ שיגדיל הפניס שהוא המילוי
פעמים בסוד ׳״ג בריתות וי״ג תיקוני דיקנה שעילים שלום ־ וזהו וישם לך שלום ודוק ־ וא״ש
הה״יב ־
י
כתב הרב הקדוש ראשיח חכמה בפ׳ גידול צנים זז״ל ילמד אדם את בגו כשהוא ב
קטן לנשק ידי אביו ואמו ורבו וידי הגדולים והחסידים ־ וכן אזהרה לכל
מי שהקטן מנשק ידו להגיח ולהשים ידיו עליו ולברכו כי כשישים הגדול ידו על ראש הקטן
מהברך שנא׳ וישלח ישראל יד ימינו וכו׳ וכחיב ויברכם ביים ההוא לאמר זכו׳ ורמז לד5ר כי
ביד האדם ט״ו איברים כמנין ט״ו אוחיוח שבפסוק יברכך ה׳ וישמרך כלומר יחולו על
דשאך הברכות שבשלשה היבזה אלו ־ ולכך משימין היד על ארון המה או על הקבר לבקש
רחמים על המת לפי שבידו של אדם יש כוללות ט״ו איברים כמנין ט״ו תיבית ש 5פ ס י ק יחיו
מחיך יכו׳ עכ״ל *
כוס מלא כזה כך .יי שמך׳ גי׳ ע״ב ס ״ ג י ד ת נ ״ ן ־ הלא Pברכת חמזון׳
ה1א
מהדם כב ברזל עדו
היא מלא ברכת ה׳ דהיינו השם במילואיו י לפיכך טוב לטין בארבע מילואים חלו בשעה
שהוא ממלא כוסו לצירכת המזון ־ מד׳ תלפיות 3שם מ פ י יוגה ־ וזהו לדעתי רמז הכתוב
כוס ישועות אשא ־ פי׳ ארומם דהיינו ט ס במילוי ־ אז ובשם ה׳אקדא שעולה ד׳ שמוה
• עס״מב ודוק ־
ערך ברזל
דורשי רשומות כי ברזל ר״ח ארבע אמהות בלהה רחל ז ל פ ה ל א ה ׳ ו כ ת 5 א אמרר
הרב תי״רא ז״ל כי לפי מה שכתב רבינו הא״רי ז״ל שהברזל גגד מלכות *
\ yyשזהו רמז הפ׳ ארץ אשר א מ י ה ברזל • יכין מאוד הרמז הנז׳ טל האמהות ע״כ י
ט ידוע כי מדת המלכות נק׳ ארן כמ״ש לנטוע שמים וליסוד ארן שהם זו״ן * והאמהות ה ס
אחוזים במדת המלכות כנ״ל י ולכן אמר אשר אבניה ברזל הם האמהות שמהם הושתת אבן
פנת יקרת ישיאל ע ם קדש ־ על דרך משם רועה אבן ישראל •
ערך בשורות י
תבוא שמתה פתאום על האדם יתעלף ויהיה כמה ־ וטעם הדבר כי יפחה א כאשר
הלב ויחרחב פתאום ־ והתום הטבטי שבתוך הלב יוצא ממנו ומתפשט בחיצוני
הגיף י ואז ישאר הלב מבפנים קר ומתוך כך בא לידי עילוף י והענין הזה על הרוב בא
צזקנים ובבני אדם חלושי הכה * בבוא להם השמחה פתאום י מד׳ תלפיות בשם רבינו בחיי
י 5׳ ועש
ערך בשכ״מלו
חיקנה יעקב אבינו כמ״ש חז״ל • וטעם הדבר שחיקן שבח זה א בשכ״מלו
באוחיוח אלו ־ כחב הרב מד׳ חלפיוה משם מה״רר מנחם ציון אשכנזי
בה׳ אלהי השמים אשרי ז״ל י שאותיות אלו מצאנו אוחם נטפלים לשם מלפניו־ ואשכיטן־
העס
שה׳ אל יכה אלהיט בכל קראיט אליי מה׳ יצא הדבר ־למעןתדע ני לה׳
י
, היו
הארץ וה׳ הכה כל בכור ־ והקשה על זה והרי מצינו גם אות ה נטפלת לשם מלפניו
י י
אין בציון ולמה לא רמזה יעקב בתיך השבח ־ ותירץ הואיל ואותיות אהוי מחחלפים הה׳
ת
ה׳ ולי גדאה שטון שאי ה׳ ע״כ * לכן כיון שתיקן באות ן׳ לא הוצרך לתקן באות
לא נמצאת ט •יל :לשם כי אם כהפטרת אסיף אסיפם ביסודי ישראל ובקללתו לא רצה לקובעה
צברכתו י וסימן לדבר כל שהוא מין קללה אין מצרכיןעליו׳ ודוק ־
בת היענה
ממדים ב ת היענה עדן
•i
ערך בת היענה
יבת היענה אינה יושבת על ביציה אלה בדאייה לבד תאסוף ביציה ותחממם • מד׳ א
תלפיות ־ ומכאן תראה כמה גדול כח עין הרע י
ערך בת שבע
בת שבע היא חוה י ודוד הוא אדה״ר י וזהו סוד ראויה היסה בת שבע לדוד מששת א
ימי בראשית דייקא ־ מדבר קדמות י
שש וארגמן לבושה שיצא ממנה י מרבדים עשתה לה זו בת שבע י במדרש ב אמרן
שלמה־ ע״כ• ובזה פ׳ הרב מוה״רר אליעזר נתים!לה״ה מ״ש נודע בשערים בעלה זכו׳ דאי
תימא שכיון שיצא ממנה שלמה ת׳יו שיש איזה תטא בדבר ־ לכן אמר־ נודע בשערים בעלה כמ״ש
בפ׳ ב״מ דבקו פערים זה בזה * עד שאמר בעבור דוד עבדך וכו׳ י ונהפכו פני שונאי דוד
כשולי קדירה עי״ש י וא״ב השערים יתנו עדיהן ויצדקי כי ראייה היתה בת שבע לדוד י עכ״ד•
— —
מקדם כג עדז
אות גימל
ערך גאוה
ה פ ע ם * כי 1ע״ל האי מאן דיהיר חכמחו מסחלקת ממנו * י דז״ל א אמרו
הגאוה היה מצד הקליפה והם״טא והיא רוח שקר י וכיון שהחכמה היא מהתורה
שהיא תורת אמת * באתרא דשיקרא קאי קישטא לא קאי ולכן חכמתו מסתלקת * ודוק ־
2 גודם שהקליפית יעלו למעלה ח״ו ויאחזו וינקו אפי׳ משני אותיות המתגאה
ראשונית ־ כ״ש וק״ו מכני אותיות אחרונות ־ מד׳ תלפיות משם גורי האר״י זלה״ה י
יבי* על נכון לענ״ד מ״ש חז״ל כל המתגאה כאלו דוחק רגלי השכינה ־ כ׳ ידוע ובזה
כי מדת המלכות שהיא השכינה הקליפות סביב לה שנא׳ סביב רשעיס יתהלכון י
בסוד רגליה יורדות מות ־ א״כ רגלי השכינה הם הקליפות ־ ומתגאה הוא דוחק רגליה שהס
הקליפות להעלותם למעלה ־
שנבראו בעליתיים נתגאו המלאכים מפני שראו מעלתם יתירה על בעלי ג בזמו
ר״ל כל אחד ממנו והקב״ה השפילם באומרו עליהם געשה אדם י חיים *
יעשה ארס־ ולא יכלו לעשות א ד ם ׳ וזהו ויצרא אלהים את האדם והם לא יכלו ־ מד׳ חלפיוח
בשם המדרש •
כתבו המפרשים כי י למ״ש חז״ל מי שיש בו גסוח הרוח אין עפרו ננער ד ט?5כמ
ט ע ם החיה המחים משום שאנו בבחינה בנים ־ ואף שהק״בה כהן י הא קי״ל
כהן מיטמאלבנו ״ ומקשו והא הקב״ה כהן גדול ועליון היא ־ וכהן גדול על כל נפשות w fלא
יצוא ־ ותירצו דבמקום שאחה מוצא גדולחו אחה מוצא ענוחנותו ־ ולגבי ישראל הוא מחשיב
עצמו ככהן הדיוט * וא״כ מדה כנגד מרה מי שיש בו ענוה אף הקב״ה לגבי דידיה אהה מוצא
ענותנותו ־ אבל מי שיש בו גסוח הרוח י אף הקב״ה לגבי דידיה הוא בהרתו כהן גדול ונורא
גאות לבש ואין ראוי ליטמאלו ל כ ן אין עפרו ננער •
ערך גאולה
כשהיא בשם אלהיס היא גאולה שלימה שאין מדת הדין מקטרגת * אך א גאולה
אם הגאולה בשם הויה ב״ה מדת הדין מקטרגת י מדבר קדמית משם
ס פ ר יד אבישלוס פ׳ שמוח בשם מהר״מ אלשיךז״ל ־ ובזה פירש הרב היד״א ז״ל מי יתן מציון
ישועה
מסדם גאולה עדן
ישועת ישראל בשוב ה׳ וכו׳ ־ דבמזמור י״ד שכיון שהיא בשם הויה כתיב ישועח י אבל
ולע״נד י והיא ישועה שלימה עי״ש י במזמור כ״ג כתיב ישועות ישראל בשוב אלהיס
הוא תימת דהא מקרא מלא כתיב ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים י וצ״ע ־ ואדרבא בזה
יומתק לענ״ד הפסוקים הנז׳ דבשם אלהיםכתיב ישימות שכיון שאינה גאולה שלימה ויש אחריה
שעבוד כהיב י£ועוח שפירושו ישועוח הרבה • אבל כשהיא בשם הויה כהיב ישועח אחת היא
ופרסמה הכתוצ כיון שאין אחריה שעבוד והויא תשועת עולמים *
כל ההרים שבא״י יהיו מישור ־ וירושלים תהיה ככל העתידה צ״ב * כ גאולה
ילקוע ישעיה סוס״י ס ׳ וכן ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולס י
הוא במדרש סוף פ׳ ראה •
צית המקדש קודם לקיבוץ גליות ־ וקיבוץ גליות קודם לתחית המתים * ילקוע ג בגין
וזהו רמז הפ׳ בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס י ואח״כ חדש י
הרופה לשבורי לב אלו המחים ודוק •
ערך גבייה
גובה חובו בשלו י בחור שעושה עבירה ממחין לו עד שישא אשה ויוליד א הקב״ה
ונועל אחד מבניו י דבש לפי משם מד׳ שוחר עוב מזמור ס ״ ב •
ערך גבריאל
ק ס ת הסופר במתניר לראוח ולפקח על כל מעשה בני אדם בחחבולוחיו א גבריאל
בפעולותיו להרע ולהטיב בעט סופר מהיר צקסת הסופר אשר צמתניו.
ולהביא מעשיהם למלך מלכי המלכים הקב״ה ־ מד׳ תלפיות בשם ס פ ר כתנות אור י וגבריאל
הוא סוד כל הגבורות שלוקח מנצפך מן הבינה ומנלפך מן המלכות והס בגימ׳ קס״ת ־ כונות
הא״ריזלה״ה י
ערך גד
גד נולד מחופה עור כמו בגד * וזהו רמז ותאמר לאה בגד י והוא סימן טוב לכל הנולדים א
כך י מדבר קדמות משם רבינו אפריס בפי׳ על התורה כ״י פ׳ ויצא •
ערך גוים
לא יעשו הגוים רעה לישראל אא״כ יע5ו ישראל ר ע ה חחילה ביניהם זה א לעולם
לזה
מסדם כד ל ג ז עדז
ל " י ילא יחצזו ה״ח אא״נ יבזו זה לזה תחילה • או שמגזין חח הסורה ואין מוח־; בידס י
ס פ ר חסידים ס י ר״ט י
,
ערך גזל
גזל ואונאה י כתיב וכי תמכרו ממכר וכוי לא תונו איש את עמיתו י וכתיב הגה א
ה׳ נצב על חומת אנך וכו׳ רבי ברכיה 5שם ר׳ אליעזר אומר בכל העבירות
כתיב נושא עין ועובר על פשע י ברם הכא לא איםיף עוד עבור לו י הרי כמה קשה כח גזל י
ר׳ יודן בשם ר׳ יוחנן ובצעם בראש כלם ־ קופה מליאה עונוח מי מקטרג בראש כלס גזל י
ייקרא רבא וכן הוא בילקוט י והוא חמור ייע״ז ג״ע ש״ד ־ ואין תפלתו נשמעת כמ״ש חז״ל י
מדבר קדמות י
גזל הגוי אסור• והנה צורף עון חילול השם החמור מכל העבירות־ ורבינוהאר׳י ב
ז״ל גילה שהגונב מהגוי גורם שהשר של אימתו גונב מהקדושה ־ ובס׳ חסידים
,
ס י חרס״א כתב שאחרי מית הגוי מלאכו מגיד לו בקבר שישראל גזלו והיא לא ידע ־ יציעק
המי ומענישים מן השמים לישראל * מדבר קדמית י
ערך גיהגם
של הקב״ה עילה מגיהנם יותר ממה שעולה מגן עדן י שכלאחד ניתן א פ{ילרסן
שבח והודיה להקב״ה שלא ה־רידו למטה כמו תבירו שהיא למטה ממנו •
לקוטחדש י
אינו שולט בשבת ור״ח אבל ביו״ט שילט־ כ״כ הרב חיד״א ז״ל בבי״כי גיהגמ י*
וזהו רמז הפ׳ והיה א״ח סי׳ תי״ט י וכ״כ המרדכי בפ׳ ערבי פסחים ־
מ ד חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר אפי׳ אותם שצגיהנם להשתחיות וכו׳ ־ כיון
שאינו שולט י
י לבוא יורד הקב״ה לגיהנם ונעשית גן עדן ־ כ״כ הרב אספקלריא המאירה ג לעתיד
פתחים יג לה י אחד פתח ?מינית האימריס עזב ה׳ את האדן י שלשה ד גיהגט
וכל
מסרם גיהנם עדז
גילוי עדיות ומאכליה הפחח השט פתח החאווה וכל באיה לא ישיבין י
אסורות ושאר העבירות ־ כי אע״פ שמאמיניה 5שם יחקפס יצרכ לעבור י הפהח ה ל הוא
למצטל חורה והוא הפחח הגדול־ כי עוברי בעמק בצא קמא הנס מיעטים׳ ובבא מציעה
יתר על הראשונים ־ אך בבא בתרא הן רביס בוקטים בתוכו ־ כי לא יהנו אל לבס שהוא
חטא * מדצר קדמית משם מהר״י יעצ״ן ז״ל בס׳ אור החיים •
אינה דולקת כי אם מחיטים הרשעים לעבירה י פ ט ם אר.ה לא היה יצ״הד ה גיהנם
בעולם דאעילו ליה בגושפנקא דפרזלא בנקובא דההימא ר ב ה ׳ וכל ההיא
זימנאכבה טרח דגיהגם׳ וכיין שתזר והתחילו הרשעים לההחמס כבראכינה חזרה גיהנכ
זוהר פ׳ תרומה דף ק״ן ע׳יב ־ להבעיר כאשר היתה י
פעמים הנשמה עוברת באש י אחת מיד אחר המיתה בגיהנס ־ ואחי׳כ הולכה 1 שגי
לג״ע׳ וכשהיא רוצה לעלוח למעלה איצטריך לאהפרשא מכל חיזי דהאיעלמא'
ואז עוברה בנהר די נור * זוהר פ׳ ויקהל ד׳ די ״א ע״ ב ־
לית מעין בעלמא דליה חמן מההוא סילינא דגיהנם ־ בר בארעא דישראל ־ ואלמלא ז
דשחו כל עלמא מההוא תאציתא דארעא דישראל לא יכילנא למישתי מינייהי ־
זוה״ק י
בעת שהאדם רגיל לשבות בערב שצח כך לאחר מותו ־ מוציאין אותו מהגיהנם י H
גם אם הוסיף במוצאי שבת מאחרין אותו שלא להכניסו י סודי רזי י
אבל עולים מיד * חוץ מרשעים העולם יורדים לגיהגם אפי׳ אינם רשעיס ־ כל ט
גמורים שלא הרהרו חשובה כלל אינם עולים י ואפי צדיקים גמוריס יורדים
,
לגיהנס כרי להעלוח משם אוחם הרשעים שהרהרו בחשובה צעולס הזה ולא הספיקי לטבוח
חשוצה עד שמחו * אוחם האנשים מעלים אוחם הצדיקים מהגיהנם ומחזירין אוחם • ילקוט
חדש *
בניהנם אינם יודעיס שמוחיהם ומכיס אוחס שס שיגידו במס י עד י הרשעים
שנשבעים ואומרים מעידים עלינו שמיס וארץ בפני יוצר העולם שאין
אגו יודעין שמוחינו * ילקוט חדש י ועיי סוד הענין ב ס פ ר הכינות י וכתבו המקובלים סגולה
שלא ישכח שמו י שיאמר בכל יום בכל הג׳ תפלות אחר העמידה פסוק המחחיל באות ראשונה
של שמו ומסיים באוחאחרונה של שמו״ כגון אם שמו משה יאמר פסוק מן המצר רראחי
1
יה ענני במרחב יה י ואז לא ישכח שמו ליום הדין •
ערך גיחזי
ושלשת בניו הם ארבעה אנשים מצורעים• והם ענק ושלשת בניו אחימן א גיחזי
ששי ותלמי י הרמ״ע זי׳ל משם מהד״י סרוק • דצש לפי ־
ב ;יחזי
מסרם כה גיד זי עת
י
כשאמר לו אלישע קח משענתי בידך ולך־ הלך ומנא כלב מת והגיח עליו 2ג חזי
אוחו המעה והחיהו ־ ותמהו על זה איך זכה זה הכלב לחחיה המתים ואמרי
:א י ר ע שיצאו שני חכמים מארץ ישראל לקבץ הנדבה כנהוג כפי מה שקבלו פה אל פה י
ונהארתו צימדינה אחה אצל יהודי אחד רשע וליסטים ־ יכשראה שיש בידם ממין רב רצה
להירגם * והיה קשה בעיניו להורגם ביד י יעשה להם ס ס המיה בהיר המטעמים יהיה זמן
ההפלה יעמדו להחפלל יכייני לבם לאביהם שבשמים ־ יבאיהה שעה הביא להם הבעל הבית
אותם המטעמים והניח לפניהם ־ ובא הכלב של נטל הבית והריח באוהי מ*נל והבין שהוא
ב ס ם המות ואכל אותו ומת י וכשסיימו התפלה מצאי הכלב מת שמסר עצמו נ מיתה"כדי שיביני
החכמים שיש בו ס ס המות וליי; יאכלו ובקשי עליי לקמים שיזכה לתחית המתים* יכן היד
שיכה לתחיה זו י מ ס כ ״ י ישן ניבן ־
4
כי המהגלגל מחמת כל העבירות שבתורה יש לו תקנה ע״י היסודי! שסובל בעי״הז ךןן א
או בגיהנס ולכן כל חלקי הנפש אינם צריכים אל הגלגול אלא בדרך עיבור
כידוע ־ והניצוץ הפרטי היא המתגלגל ־ אבל מי שבא בסוד היבוס הוא לסיבה שמה בלא
בניס ־ והרי היא כאלו לא הצליח כלל ועיקר * וכאלו לא היה בעולם י וגוף הראשון הוי כאלו
לא היה כנזכר בזוהר פ׳ וישב י ולכן צריך שהנפש ההיא שהיהה בגיף הראשון בכל חלקיה
חיזרת להתגלגל לגמרי עתה מחדש לצורך עצמה י ונוף השני זה היא גופו העיקרי וכשנהקן בו
ויפטר מן העו״הז הנה בעת תתית המתים לא תשיב הנפש כי אם בי י אבל בגוף הראשין
אינו נכנס בי רק ההוא רוחא דשבק באנתתיה כנז׳ בסבא דמשפטים ־ שער הגלגיליס הקדמה גי
דע כי מי שהיה ה״ה והיה גדול ומופלא בדורו בחכמתו וחטא וחזר בגלגול י הנה יש ב
שני מיני טוטת אשר לסיבתם יגרמו לי שהחטלם חכמתי ממנו טחה ־ ולא ניכרה
בי חכמה כלל י שם הקדמה כ׳ י
בבל גלגיל נתקנים ניצוצות רבית וטילים במדרגתם הראויה להם ושאר ניצולות J
שעדין לא נתקנו באים בגלגול פטם אתרת ־ ליקיטי תירה למרי האר״י ז׳׳ל י
י ל ן ז ^ י ל אם יכיל לדרוש סיד הגלגיל ברבים י עיי׳ להרב מה״רלבח שאלה ח׳ שני.ב ף
וז״ל י כי היא אמונה אמתית ועיקר מעיקרי התירה לתרץ קישיית צדיק
ירע לו ־ האמנם לדרוש בה ברבים נראה ודאי שהוא דבר 5לתי הגון י כ׳ לא טובים אנו,
מ א ב י ד ט ידייהיטשכהייה בספדיהם ־ ולעולם לא דברו בה כי אם על דרך רמז וחידה;וכתבו,
עליו
מהדם גלגול עדן
עליו שהוא ־ סוד גדול ־ ולשון הרמ״בן ז״ל ב פ י איוב יעיד שכתב וז״ל י
,
גומלי ע ם גבר דיקא שהם ישראל שנתשבחו במדיה אלו י שהוא רומז אל סור הגלגול •
חסדים־ בישנים׳ רחמנים׳ ולא ע ם אומות העולם ודוק ־
אדם צדיק אפי׳ שיהיה שיתעבר באדם רות ממש של כי לפעמים איפשר j n ט
מרוחות הצדיקים הראשונים עד אברהס אע״ה אפי׳ בזמנינו זה האחרון והכל
תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם * כי יש מצות שסגולהם להמשיך נפש הצדיק בסוד עיבור י
ויש מצוח שממשיכוח רוח הצדיק כנז׳ י גם יארע לפעמים כי יתעבר בו נפש איזה צדיק י
ואח״כ יזכה ויחעבר בו עוד נפש צדיק אחר יוחר גדול מן הראשון י ונמצא כי יש בו נפש
והנפש השניח של הצדיק ימפאח עצמו ־ והנפש של הצדיק הראשון היא לו במקום רוח י
היותר מעולה שבאה לו באחרונה היא לו בבחינה נשמה י ולפעמים יחוקן נפש האדם כל
כך עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק ואח״כ ישיג רוח ממש של צדיק אחד מעולה מכלם ער
שמכל
מקדם כד גלגול עדן
והנה מנין העיבור הזה הוא לשתי סיבות • שיוכל להיוח שישיג ריחו של א ב ר ה ס אע״ה ־
האחת כי ע״י עיבור נפש הצדיק באיש הזה החוקן נפש האיש הזה וחזדכך כדוגמה מרך נפש
הצדיק ־ההוא ועי״כ תוכל לעלות בעו״הב במדרגת מעלת הצדיק ההוא כי הצדיק ההוא יעזרהו
ייסייעהו להוסיף מנית וקדושה יתירה י עיד סיבה שטת היא לתועלת הצדיק עצמו המהעצר
בו י כי כיין שהוא מסייעו להוסיף מציה וחיקונים הוא נוטל חלק בהם * וז״ס מ׳׳ש חז״ל גדוליס
צדיקים שאפי׳ במהחן זוכים לבנים ־ והטעם כיון שהוא מזכה אל האיש ההוא געשה לו
,
כאב להדריכו ולסייעו וזוכה ב ס י ב ת ו והצדק ההוא כיון שהוא בסוד עיבור ולא בסוד גלגול
הוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד ־ כי אם האיש הזה יעשה מצוח נוטל חלק בשכר ההוא אמנם
אם ירשיע האיש הזה אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו יען כי אינו מחטבר בו ר ק להיטצ
לו ולא להרע לו ־ ואז הצדיק ההוא פורש ממנו והולך לו י ואם האדם יתמיד בצדקתו גם הצדיק
ותמיד שהונחו אצלו כדי ליטול חלק במעשה י ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולס
ויעלו שניהם יחד במדרגה א ח ת ׳ ולסיצה זו ג״כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה אין
הצדיק ההיא מיגים בצער ההוא כלל ואינו סובלם עמו * יען כי איננו דצוק שם ר ק בהשאלה י
כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית עד זמן שיוכשר צעיניו י ואם אינו מוצא שם
נתח רוח הולך לו * שער הגלגולים הקרמה ב׳ •
כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר י פי׳ כי צשלשה גלגילים הראשונים אז הן י
מתגלגל נפש האדם לבדה בלי שיתיף זולתה חוך הגוף אבל אם עדין לא נתקנה
בשלשחם ותצטרך לחזור עוד בג׳ גלגולים שניים אינה באה לצדה כיון שאין בה נ ח לתקן ״
ולכן באה בשיתוף גבר שהוא צדיק אחד המתטבר בו כדי לסייטי ילהדריכו למיטב י ולכן לא
אמר שלשה פעמים ־ אמנם אמר פעמים שלש להירות כי ב פ ע ם השנייה הכיללח ג׳ גלגילים י
שניים אז הוא ע ס גבר זולתו משותף עמו * שער הגלגולים הקדמה ה׳ י
הנה לפעמים יארע כי אע״פ שיש באדם נפש טהורה ועליונה יבוא איזה פ ע ם יא
לידי כ ע ס ואז חצא ממנו והכנס במקומה נפש אחת גרוטה י ]ונ״ל שזהו סוד
הפ׳ טורף נפשו באפו י [ או ג״כ יחלה הארס איזה חולי גדול וחחחלף לו נפשו בנפש אחרה •
או יארע לו חולי הנופל והנכפה ־ ב״מ ותחחלף נפשו וחלך באיש אחר וחכנס בו נפש אחרח •
וימשך מזל עוד דבר אחר שאם היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בח זוגו כיון שנחחלפה
שם י נפשו והלכה לאיש אחר אוחו האחר יקחנה י
כי משמית יחגלגלו לכמה סיבוח י הראשונה הוא לפי שעבר על איזה עבירה דע יב
ובא להקן /הב׳ הוא לחקן איזו מצוה שחסר ממנו י השלישיח הוא שצא לצורך.
אחרים לתקנם ולהנהיגם ולהדריכם י והנה הראשונה הוא קרוב לחטא כיון שבחחילה חטא •
והב׳
מסדם גלגול עדז
יהב׳ הוא רחוק מלחטוא ־ והשלישיח ודאי שלא יחטא י שעד הגלגולים הקדמה ח' *
הם בחינת דור המדבר שעליהם נאמר כימי הבעלי תורה שבדורות אלו כל יג
צאתך מארץ מצרים אראני נפלאות י וכמבואר אצלנו בפ׳ הנך שוכב ע ם אבותיך
וקם וכי׳ ־ וזהו הטעם שנשותיהם מישלות עליהם לפי שבימיהם עשו הערב רב את העגנ
ולא מיתו בהם אבל הנשים לא רצו לתת נזמי הזהב לעגל ולכך עתה מושלים עליהם נשיהם י
שם
ערך גלות
שחעא א ב ר ה ם בדיבור נשתעבדו בניו ת״ל שנה אנו שחטאנו במחשבה £פגי א
ובדיבור ובמעשה י לכן נגזר עלינו גלות ג' פעמים ת״ל שנה * שהם אלף
׳מאת ם ותשעים ־ וזהו חשבון דניאל שאמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ומאתים ותשע-ס'
צחיי פ׳ לך לך *
בצל היה על עין ע״ז שהיא בסקילה לכך נשרף בה״מק ונכשלו באגדרטי ־ כ גלות
ובעין שי׳ד נמסרו להריגה בימי המן ונתבטל בנין בה״מק כי הוא בסייף י
ובעין ג״ע שהיא בחנק באו לכליה בימי יון יגזרו על כל כלה שתבעל להגמין תחילה׳ ולפי
שהוא בחנק היה בה״קד קייס י ובטון לשון הרע הגדול מכלם גלות אדום אריך וחמור ־ ואי
תיקון אלא בתורה ־ שהיא תיקון לשון תרע דכתיב מרפא לשון עץ חיים * מדבר קדמות משם
וכתיב בתריה הגה אנכי ס׳ ברכת טוב בשם המקובלים י וזהו זכרו תורת משה עבדי וכו׳ •
שילח לכם וכו׳ ־ וכן היא מפו' במדבר רבה ־
מצרים היתה לברר ניטצי קרי של אדה״ר בק׳׳ל שנה של אדה״ר שפירש ג גלות
מאשתו י והיו הניצוצות בארץ תם טרות הארץ אחר שהיו בדיר המבול ובדור אניש
ידור הפלגה וסדום י ולזה היתה גלות ישראל בתומר ובלבנים וטבורה קשה להיציא לאור
כי בתימר ונ״ל י ועיי׳ דבש לפי מערכת ג׳ איה ז' כל הניצוצות־ כ״כ רצינו האר״י ז״ל•
כנגד דור המבול שהשחיתו דרכם על הארץ י ובלבנים כנגד דיר הפלגה שאמרו הבה נלבנה
וכנגד דיר סדום שהיה לבנים וכו׳ ועבודה קשה כנגד דור אנוש שפרצו גדר בעבודה זרה ־
לבם קשה כאבן מלרחם על העניים ־ ודוק ־
. ה נ : ר י ״ ז ס י ר צ מ מ י יצא ע ד : לוי אחרון שבשבטים שהתחיל השעבוד ד משמת
סדר טולס י
מצרים היה בחטא'מכירה יוסף שלא ראה פני ח ט י כ״ב שנה וגרמי לכל ה צלות
. ש נ י ם ך ״ ר ה ן א ב ״ כ שבט כ״ב שטס להייח בצליה הרי עשרה פעמיס
אלא
ממדם כז גלות עדו
ל ק ערמו אלא משום שעשרה שבעים הקדושים מחו בחוצה לארץ והיה להם לער גדול ־
עשרה שנים ונשתעבדו רד״ו שנים י זוהר חדש ־
לא גזר גלות זה הארוך כי אם אלף שנים שנאמר נ ח מ י שוממה כל היום ו הס״בה
דוה י אלא שישראל בחטאם גרמו המשך הגלות י ילקוט חדש משם ראשיח
חכמה י
וכל הצרות הם בשביל דמטית טשו ־ ולכן בבכי יבואו ־ ילקוט חרש ־ ו הגלות
אין לך גלות גדול לישראל כגלית ישמעאל י ועליו נאמר תחת שלש רגזה ארן תחת ח
עבד כי ימלוך ־ אמו מצרית שהיו אומה בזויה מאוד לפני הק״בה י ושפחה
כי תירש גברתה זו הגר שפחת שרה שילדה את ישמעאל שמיצר מאד לישראל ילקוט חרש ־
ערך גם זו לטוב
לענ״ד ונראה איש גם זו היה אומר על טוב ועל ר ע גם זו למיג״ א נחום
כי ידוע הוא־ ני הקליפה היא לעולם עושקת וגוזלת מן הקדושה איזה
ניצולות כדי לחיות בהה ־ וע״י יסודי הצדיקים הם מלקטים ניצוצות הקדושה חיל בלע ויקיאנו
כעגין אבותינו במצרים מקוצר רוח ומעבירה קשה וינצלו את מצרים ־ ולכן נחום הצדיק
בכצ מיני יסורין הבאים טליו היה אומר גס זו לטוב ־ ר״ת גזל י והנה טוב מאוד והשיב את
הגזילה־ ודוק ־
ערך גימטריא
רמן מן התורה ־ שכשעושים גימטריא ותסר אתד שאינו מטכב ־ דכתיב אפרים א
ימנשה כראובן ושמעון יהיו לי י בוא וראה כי מנשה ואפרים גימטריא ראיבן
שמעון ואחד חסר אלמא אינו מעכב ־ דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י ז״ל •
ערך גן עדן
יש גן עדן עליון ו ג ״ ע ת ה ח ו ך רש ביניהם עמוד אחד המקשר אותם נקרא מכין א
הר ציון ־ וגשמות הצדיקים עולים כל שבח ויו״ט מגן עדן התחתון דרך עמוד זה
לגן עדן העליון ונהנים שס מזיו השכינה עד מוצאי שבח ויי״ע ואח״כ חוזרים ויורדים לג״נג
החחחין י ילקוט חדש משם זוהר ויקהל •
,
מד ״ע• 3ג גן עדן נברא אלפיים ושס״ה שנים קידם העילם שהוא אחד מששים ב
תלפיוח בשם לקט שמואל ־ אבל הרב חסל נהר נ״א י כ ח ב שנכלא אלף וחת״ח
וכתב עיד משס תשובת מ ה ר י ם וז״ל ולמדנו אין בין גיהנם לגו שנים קודם העולם עי״ש־
עדן אלא קיר קטנה ודקה כמין עובי דינר ]נ״א טפח[ והמאזנים ששוקלים הזכיוח והתיבות
פלס אחד נטוי על גיהנם ופלס אחד נטוי על גן עדן ־ א ס הזכיות מכריעוח יורש ג״ע ואם
החובות מכריעוח יורש גיהנם עכ״ל ־ וכן הוא בילקיט קהלח •
ערך גרים
נשים חסידות גיורוח* כמו הגר צפורה שפרה פועה* בתיה בח פרעה* רחכ יש א
רות יעל ־ ילקוט יהושע משם מדרש חדשא י והוא פלא כי מ ק ר א מלא הוא * ^
וצ״ע־ אם לא שנא׳ שפי׳ העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה י מ/רות
הפי הוא למילדות של העבריות־ ימ״מ הוא הפך גמ׳ ערוכה סוטה ד׳ ׳״א ע״ב •
גר שנתגייר ולא של הגרים היו במעמד הר סיני ־ וזהו שאמרו חז״ל גשמות כ
אמרו גוי שנתגייר י מדבר קדמות •
י הראשונים• מאחר שהק״בה הקנה כל אומה לשר אחד משבעים שרים ג חסרו
ה־כ׳ מצי הגר ה!ש להפקיע את עצמו מחתת השר ההיא של אותה אומה*
ותירצו
מקדם בח גרים עדו
ותירלי דקי״ל כל האמור בס׳ מלך ־ מלך מותר בו י וזה יולא טרשית הדיוט וצא לרשות גבוה
לענ״ר רמז הכתוב ואהבתם *זהו י מלך גדיל ונירא ימלטהו בכל משלה ־ מדבר קדמות
בא לרמוז שלא החמר חיך אקבל את הגר כי הוא אה הגר כי גרים הייהס בארן מצרים ־
אינו יכיל להפקיע עלמי מתחת יד השר של אימהי • לא כן הדבר שכיון שבא לחםוה החת כנפי
השכינה מלך גדול ונירא י כל האמור בס׳ מלך וכו" והראיה כי גרים הייתם בארן מצרים
משיטכדיס ת ח ת יד פ ר ע ה ־ ובשביל לעביר א ת ה ׳ ולקבל תורה יכולים לצאת מטעם כל האמור
,
כפ׳ מלך וכו׳ וזהו שאמר ה למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם תעבדון
ורבים תמהו ־ מה אות הוא זה י מדבר שיהיה לאחר זמן ־ אכן כפי את האלהים וכו׳ •
האמור אתי שפיר י כי הלא זה אות שודאי יוציאם מבית עצדיס ויפקיעס מתחת שעבוד פרעה
כיון שעתידים לעציר את האלהים ולחסית תחת כנפי השכינה פ ק ע שעבודם מדין כל האמור
צ פ .מלך וכו׳ כי מלך כל הארן אלהיס ־ ורוק י ,
ק ה ם מדקדקין במלות־ מתיך חיבהן אורחייהו למידק לעשותן כמשפטן־ ד גרים
אמר הרצ אברהם הגר י הוצא בתים׳ קידושין ׳ ע׳ עי״ש ־ מדבר קדמות י
ד
אבל רש״י ז״ל כתב על הא דאמרינן בגמ׳ קשים גרים לישראל כ ס פ ח ת ־ משוס דגריס אינם
חדקרקיןכל כך במלות ונענשים ישראל עליהם מחמה ה ע ר מ ו ת דכחיב וכשלו איש באחיו ע״כ י
פירשו רבני אשכנז ־ הא ראמור רבנן והביאו רש״י ז״ל בפסוק פינחס בן אלעזר יבזה
לפי שהיו השצטיס מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיעם אבי אמו עגלים
ע״כ־ והוא תמוה שאף לע״ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך יחסו הכחוצ אחר אהרן־
שיחסי אתר אהרן מ״מ הביזוי שמלד האם במקומו עומד ־ וחירלו דבשלמא לפי״רשי יש גנאי
כיון שהגרים גריעי מישראל ־ אבל לפי׳ ההיס׳ מאי גנאי שאמרו עליו בן פוטי זהי אדרבא
ישל־אל גריעי מגריס י אלא שיובן בהקדים מ״ש חז״ל מפני מה ניטלה הכהונה ממשה
וטחנה לאהרן מפני שסירב בשליחוהו של מקום־ והיקשו חז״ל למה באמה סירצ׳ ואמרו
ד ש א ק״ו מהגר שאינה הלא גיורה ושלח לה הק״בה מלאך י ישראל ע א ״ ט • ואי אמרח גרים
עדיפ׳ נסתרה־׳״ו ־ ומרמצינו דנענש על שסירב בשליחוהו של מקום מוכרחים אנו לומר רגרים
עדיפי־ יבזה אתי שפיר לפי שהיו השבעים מבזים אותו שהס היו סוברים רישראל עריפי
י לפיכך בא הכתיב ייחםי בןאהרןהכהן י וקשה מפני מה ניטלה הכהונה ממשה י רש״׳י וכפי׳
וצריך לימד מכה חטא שסירב בשליחיה־ וקשה הא יליף הק״ו־ וצ״ל שהק״ו נ ס ת ר מחמת
דגריס עדיפי י וא״כ שלא כרין היו מבזין אוחו י ודוק
ערך גשמים
כתב הרב דרך ישרה בשער הסגולות י שבעת עצירת גשמים ב״מ •לך לקן בל א
עורבים וישפוך עליהם מיס ויבואו גשמים •
מכפרים כקרבטת ־ ילקוט חדש * ב גשמים
עד שבנה שלמה ב״המק ג מזמז המבול היו בכל שנה היו ארבעים יום גשמים בחשק ־
והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ־ ולכך כתיב ידה ביל שחסדו מ׳ מהמביל ונשאר
נח
ידוקדק לענ״ד מה שאמר הכתוב כי מי נח ״ ובזה ' ה
דבש לפי משם חנחומא בולי
זאת לי אשר נשבעה׳ מעבור מי נח וכו׳ כי יש לדקדק צמה קורא חיתם מי נח היה לו לומר
מי המבול י אלא שכפי האמור שמזמן נח ואילך היו בכל שנה מ׳ יום גשמים באופן שלה
פסקו מי נח בכל שנה ישנה אלא שנשבע השם עליהם מעביר עוד על הארץ לשחתה י ידיק י
—»5־מן0גי?—
ממדם כט עדן
אות דלת
ערך דבר
הריגה או דבר אי חרב או מגפה שלא נגזר אלא לכלות הממזרים וכדי שלא יען א
לציישס מתים אחרים כשירים עמהם שאם לא ימותו רק הממזרים היה גורע
•והיחה המשפחה מתביישת מכני חבירתה ־ יעל זה נאמר וים נ ס פ ה בלא מ כ כ ע ־ ס ׳ חסידים
סי׳ רי״ג ־
ומתרץ הא י לחמיה שהרי גמ׳ ערוכה היא ממזרא לא חיי ימקשי והא חזינן דתיי ויען
דידיע הא דלא ידיע ע״כ ־ והשתא ממה נפשך אם יודעים שהם ממזרים למא
ואם אינם ידיעים בהם 'מוחו הכשירים עמהם הרי משפחתם כבר מבוישים ועימלים י
ממזרים בלאו הכי ממזרא לא חיי בדלא יריע כדי שלא יתערב בישראל ־ וצ״ע י
ערך דוד
המלך ע״ה אם יהיה חי מאה שנה לא נחרב ב״המק כי היה מתקן העולם דוד א
ועיי׳ בזוהר חדש תיקונא דלא יעדי • כ״כ הרב ברכת גיוב בשם הזוהר ־
מדרש רות ־
המלך ע׳׳ה הראהו הק״בה ברוח הקדש למנצח בנגינית אלהיס יחנני כתוב טל דוד ב
ט ס של זהב מופז עשוי בצורה מנורה וכן הראה אוהו למשה רצינו ע״ה יהיה
דוד נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בגיס של זהב בנורת מ ט ר ה כשהיה יוצא
למלחמה והיה מכרן סודי והיה מנצח אויביו י מדבר קדמית משם כמה רבנים שהעהיקי כן
מכ״י מהיש״ל ממש •
שבא שמואל למשיח אה בני ישי ברח השמן לאחוריו וכיון שבא למשיח אה דיד ג כיון
ראה השמן רץ בעצמו ונינק בראש דיר הה״ד יתרם כראם קרני בליתי בשמן
ילקוט שמואל ד׳ י״ז ע״ג ־ רענן י
דוד כשבא אצל שמואל למושחו ־ אמר לי הק״5ה לשמואל משיחי עומד יאהה יישב ד
קום משחהו ־ פ׳ וירא י
לך מחיצה של צדיקים לטהיד לבוא שאין דוד טומד טל גבס ־ ילקיט ההליס ־ אין ה
דכהיב ויקלל הפלישחי אה ד ד באלהיו־ אסחכל ביה דוד בעינא בישא • יכל כיון V
זיני צרעה אחמשכן מעיניה דרור * וםכי• הוא ביואב דכהיביולא ייכרה מביית
יוחב י •
מקדם דול tip
יואב זב ומצורע וכו׳ י עינא דרור הוא מרקמא מכל זיני גווני ן לא היה עינא בעלמא שפירא
למיחזי בעינא לרול ־ כל גוונין רעלמא מנצצין ביה ־ וכלא ברחימו למאן לדחיל חטאה דכתיב
יריאיך יראוני וישמחו י הלא{ כל לחמאן ליה י וכל אינון דחייבין לחלן מקמיה י זוהר פ׳ בלק
ל ׳ ר״ו ע״א •
ךןך חטא כדי לקיים אין צדיק בארן אשר יעשה טוב ולא יחטא ־ לקט יוסף ערך ז
ולא כן דברי רבוחינו 5גמ׳ שאמרו לא היה דוד ראוי לאוחו מעשה גרים י
אלא להורות דרכי התשובה שאם חטא יחיד אימרים לו כלך אצל יחיד ־
דוד כיון שכרה אלף ות״ק מצא בה חרש * אמר כל יגיעה זי שיגעחי ואח׳׳כ מצאתי ח
חרש * באותה שעה נתן הק״צה פחחין פה לחרש ואמר אין זה מקומי אלא
בשעה שנבקעה הארץ ירדתי לכאן * אם אין אתה מאמין הרי תהוס תחתי י נטלו דוד ועלה
תהום והציפו י מדרש תהלים י ו5זה יתורץ מה שמקשים על מ״ש בגמ׳ סוכה ד׳ נ״ג ע״א ־
זז״ל אמר ר׳ יושכן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא אמר דוד
מי איכא דידע אי שרי למכחב שם אחספא ונישדייה בההימא ומנח וכו׳ י ומקשים למה היתה
שאלתו דוקאאישרי למכתב שם אחספא ולא על דבר אחר אבל לפי המדרש הנז׳ שהיה מכוסה
$׳ תהום בחרש לכן שאל אם מותר לכהוב שם עליו להחזירו למקומו ינם רש״י ז״ל אחר
הביא מאגדה דם׳ שפירש ט ע ם החרש לפי שהוא צולל ויורד ואינו צן* כדי שינוח על הנקב י
שמואל שמצאו דוד על פה נקב התהום וכתוב בו שהיה שם מששה ימי בראשיה עי״ש ־ ועיי׳
לעיל אוח ביח ערך בלק ושם מחורץ בענין אחר י
נ£ד ,שמלך דוד חחילה שבע שנים צחברון להיות כי הוא רגל רביעי שבמרכבה על ם
כן מלך בחברון להתחבר שם ע ם האבוח שהם ג׳ רגלי המרכבה־ ילקוט
חדש משם הזוהר י
י
דוד מלך ישראל חי וקים כי שחין גישמי חסר חד הוא רזא דתיי ־ מכאן ואילך טעים
טעמא דמוחא ־ ובגין כך אמרינן דוד מלך ישראל חי וקיס ־ כי לא ישן מעולם
שיתין נשמי ־ שם משם הזוהר ־
אדמוני * כיון שראה שמואל את דוד אדמיני נתירא אמר זה שופך דמים יא והוא
הוא כעשוי אמ״ל הק״בה ע ם יפה טניס־ עשו מדעת עצמו היד ג אבל
זה מדעת סנהדרין הנקראים עיני העדה׳ ילקוט שמואל ־
דוד כ״ב שנה נסתלקה ממנו רוח ובכל יום ויוס היה מוריד כיס של דמעות ואכל י3
5ה ו באפר ־ שנא׳ כי אפר כלחם אכלתי וכי׳ י ילקוט חדש משם הנא דבי
אליהו י
דוד היה זורק חץ ומפיל שמנה מאות חלל ב פ ע ם אחח יהיה מחאנח על מאחים י1
מ ת י י איכה ירדין* אחד אלף ילתה בה קול והמיה ר ק בדבר אידיה י .י .הי ־
?ןוע״
&מדם ל דוד vעדז
מיער קטן ד׳ י״ו נג״ב י ויש לדקדק דפ׳ איכה ירדוף אחר אלף באו״ה כתיב י אבל בישראל
כתיב ורדפו מ כ ם חמשה מ א ה * ויש לישב י ועיי׳ מהר״שא בחי׳ אגדות י שוב ראיתי שקושיא
זי עלמה הביאה הרב מד׳ תלפיות משה ילקוט חדש * ועי״ש מ ה שתירן * ובהקדמה זו רמזו
רבני אשכנז מ ה שכתוב בשמואל ב׳ תש מדני לראש ג ר ם י כי תשמרני עולה אלף י ש ק היה
ראוי להיוח י אלא כ מ פ נ י ח ט א אוריה ההתי נכארי ר ק ת׳ מאות י ולכן כתב בההילם תשמני
לראש גויס י תשמני גי׳ ח׳ מאות ־
ה ע ״ ה מ ס ר מודעא כשנתן ג ט למיכל כי ג ט מ ו ט ע ה היה ולקוחי פלטיאל לא דוד יד
היו ליקוחיס י ולכן דוד חזר ולקתה אחר שהיתה ט ס פלטיאל י* כן כתוב
בגלגולי הנשמות שקבל ה ר מ ״ ט ז״ל ממה״רי סרוק ז״ל־ וכתב הרב חיל׳ א ז״ל ב ס ׳ דבש
לפי יז׳׳ל יים להרגיש דמר״זל נראה דלא נתן ג ט מ ד למיכל אלא ששאול ס ב ר שקדושי דוד
לאי קידישין ה ם וכמ״ש פ ״ ב דםנהדרין וכו׳ עי״ש י עכ״ל י ואני הדל בעיני יפלא דאדמקשי
-עליו מדר״זל היה לו להקשית מדבריו טלמו ז״ל י שכיון שהוא אימר שנתן לה גט אלא שמסר
מ י ־ ע א י ואין ה ג ט ג ט י א ״ כ נישואי פלטיאל הוו כזנות וקי״ל אשת איש שזינהה ברצון נ א ס ר ה
על בעלה יח״כ איך התזירה דוד ־ הן ה מ ת שרבותינו אמרו שנען חרב בינו לבינה ולא נ ג ע
בה באצבע ק ט נ ה י אבל לפי דברי מ ה ר ״ ׳ סרוק שטעם ההיתר הוא מ ח מ ת שליקיחי פלנייאל
לא היו ליקיחין י קשה שכיון שבא עליה פלטיאל הרי נ א ס ר ה טל ו־ יחף ר ם נ י מ ר שניכיאי
פלטיאל רמו לאונס כיון שהיחה סבורה שהיא מגורשח ולא ידעה שדוד מ ס ר מידעה וא-ת
:
ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ־ א פ ״ ה היה אסיר להחזירה־ וכמו שפסק מרן ב א ה ע סי׳ י ״ ,
ס נ ״ ו באשה שהלך בעלה למדינה הים יבאו ואמרו לה מ ה בטלך ונישאה יאח״כ בא בעלה א נ י ׳
לא נ ב ע ל ה חצא מזה ומזה עי״ש י הרי ר ע ״ פ שהיו קידושי טעוח ודמי לאינם כיון שניבאת
אלא מיכרחים אנו ע ״ פ עדים והיתה ס ב ו ר ה שהאמת א ת ם ־ אפי״ה נ א ס ר ה על בעלה י
לומר שדוד לא נתן לה ג ט אלא שבית דינו של שאול ה ס שטעו והורו שהמקדש במלוה ופרוטה
דעתיה אמלוה י וא״כ פקעו קידושי דוד דקי״ל המקדש במלוה אינה מקודשת י ואין הלכה
Pאלא קי״ל מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה וא״כ קידושי דוד קידושין גמורים ה ס י וכיון
שנישאת על פי ב״ד הויא כאנוסה ומותרת לבטלה וכמ״ש מור״ם שם בסי׳ י״ז סנ״ז בשם
,
הרש״בא ועיי׳ ב א ה ״ ט שם ־ ו ע י י לקמן אות מ ס ערך מיכל בת שאול ־ מ ״ מ המורם מזה
שדוד לא נתן לה ג ט אלא שנישאת ע ״ פ הוראת ב״ר שטעו ואמרו שקידושי דוד אינם קידושין
ולכך הויא כ א ט ס ה ומותרת לבעלה י אבל לדברי מהר״י סרוק שנתן לה גט אלא שמסר מודעא
הרי כבר הוכחנו שאפי׳ לא נבעלה אסורה לבעלה י והימא הוא על הגאון חיד״א זלה״ה
שלא עירר על דברי הי־ב מהר״י סרוק ככל האמור י וצ״ע ־
ערך דורות
המדבר לא היו הנשים גרות והיו פרין ורבין ־ אך כשעשו העגל פירשו הנשים דור א
עד
מכ1ד6 דורות עדן
ע ד נ ע ש ו המשכן ונתרצה ה ק ״ ב ה לישראל וגס ה ס נתדצו לבעלים י דבש לפי ־
ךןא דכתיב בדור ה מ ד ב ר דפהוהו בפיהם לאו ח״ו דשייך לגבי קוב״הו לשון פיתוי ד
אלא ה ם חשבי שפיתו אותו ח״ו ולכן לא אמר ויפתוהו ויסבו לו אלא ויפתוהו .
ב פ י ה ם ׳ זוהר פ ׳ בא י
שנא נכנסו דור המדבר לא״י לפי שלא היו מהולים מילה ופריעה לפי ג הטעם
שהמילה במלכוח דאיקרי ירושלים ופריעה ביסוד שהיא ציון י ולכי שזכו
לגילוי שכינה כמ״ש ז״ל ר א ת ה שפחה על הים וכו׳ והם עדין לא פ ר ע ו לכן לא נכנסי לאי׳י
שהיא בסול ציון וירושלים * עיי׳ מקדש מלך פ׳ בשלת ע ״ פ תביאמי י
,
מך ,היו אוכלים הבהמות שלישראל ב מ ד ב ר דהא כתיב לתם אבירים אכל איש ד
ולא בהמה י אלא שכבת העל בלילה היה מ ע ל ה להם ירקות לבהמות י סירי רזי י
ךץך המציל נשמותיהם נעשו ריתית ומזיקין ־ ועתיד ה ק ״ ב ה לאבדם מן ה ע ו ל ם י ה
פקקי י-״א פ׳ ל״ד י
של דור המבול היו יפית מאוד והיי נוחלים עיניהם ימקישטיה והולכית ו נשים
בגילוי בשר ־ תרגום יונתן בפ׳ ויראו בני האלהים י
ד*ך ה פ ל ג ה מחשבותם לעובה היה באומרם ה ק ״ ב ה ברא כת מ ע ר כ ת באר! t
וממשלת ככבים ומזלות׳ וכיונו עצמם להוציא מ ת ח ה הממשלת ההוא ולהיות
ת ח ת כנפי השכינה ־ ואמרו א ם נבנה מגדל זה השרה עלינו שכינה י ומחשבה זו מחשבה
ע ו ב ה היא י אמנם חטאו באומרם ונעשה לנו שם ולכן לא היה כאן השחתה כמו בדור המצול י
מדרש תלפיות בשם ס פ ר הפליאה י וכן הוא מפורש בציוני ־
ערך דורון
המקריב דירון לת״ח כאלו הקריב ביכורים י כתובות ד׳ ק ״ ה ־ וכתב ה ר ב נ ״ ח י בל א
פ׳ לך לך שלא י מ נ ע הת״ח מלקבל הדורון כיון שמזכה לנותן וכי׳ עי״ש י
ערך דחיות
שקר אחת דותה מ א ה זכיית י חילול השם אחד דוחה מ א ה תפלות • א שבועת
ביזוי אחד של תורה דוחה מ א ה שמחות י נצלית פה אחד דוחה מ א ה
הבטחות י גללה אחת ח ת ה מאה ברכית י מחליקת אחת דיחה מ א ה פרנסות לשון ה ר ע
אתד דוהה מ א ה תשובות י הרב של״ה ־
ערך דיבור
בלילה השפל קולך ־ וכשהדבר ביום ה ב ט סביבותיך י והזהר א כשתדבר
בדבריך מן הכיהל שאחדיך כי ימיה האדם בכשלין לשונו י ואל
ימוח
מהדם לא דיבור
מות בכשלין רגליו ־ כי בכשלון דגליו ירפא י ובכשלין לשונו יסיר ח ת ראשו י ס ״ ח סי׳ פי׳ י
חז״ל כל ה מ ר ב ה דבדים מביא ח ט א • וכמי שדרשו תז״ל ודברת בם ולא 2אמרו
בדברים בטלים י ועוד ריבוי האכילה הוא חלק ה ס ט ״ א וכמ״ש ח ד ל כל
עמל האדם לפיהו י שכל טמלו וטיגשי לעולם הבא היא בשביל פיהו שלא נזהר במאכלי
יבדיבורו־ ועיר ריבוי השינה ו ב פ ר ט שינה של שחרית־ כי מוציאי; את האדם מ ן ה ע ו ל ס ־
ושלשה אלה ה ם ר ״ ת דש״א ־ דינור שינה אכילה* ויש לרמוז ז ה ב פ ׳ תוציא הארץ דשא כי
1
הארץ מוציאה מ מ נ ה אלי הרמוזים בתיבת דשא ־ יעוד יש לרמוו שש שה אלה מ י ס קשה
ימיציאין את ה א ד ם מן העילם ומוריד! אותו לבאר שחה ־ ח מ ר הכתוב יאשר הנחלים ומשם
בארה ־ רמז כי הנחלים בחולי אלי השלשה דברים הרמוזים במלת אשי׳׳ד * משם בארה כ*
יורדים לבאר שחת ־ ידוק י
ערך דיין
אדם יושב בישיבה של מ ט ה אא״כ מזלו יושב בישיבה של מעלה ־ וזהו שאמר אין א
ה ק ״ ב ה למשה במיניי הזקינים אשר ידעת כי ה ם זקני ה ע ם ושוטריו ״ כי
שכחת לקט בשם ס י ד רזי י כשעלה משה למרום ר א ה דמיתם ־
א ת ה ד י ן מקלל תבואתו ־ דכתיב אלהיס לא תקלל וסמיך ליה מלאתך ב המל|לל
ודמעך ־ מד׳ ילמדנו פ ׳ משפטים י
ערך דין
שמשים אצבעותיו תוך אצבעותיו בלא כונה מורה שהמרית העליונות הסכימו מי א
עליו דין גדול ־ ס ׳ הכינות ־
מהפכים מדת ה ר ח מ י ם שהוא שם הויה לדין דהיינו שמהפכין השם 2הרשעים
ל מ פ ר ע ־ דכל אחור הוא דין וראיה מן המן הרשע * וכל זה אינני
שיה לי ־ זוהר פ ׳ במדבר ־
ערך דינה
דינה בה לאה היה בשביל וחצא לאה לקראתו שיצאה מקושטת כזינה א ותצא
ל:ך נענשה ־ דכתיבוהצא ד י נ ה ׳ ילקוט י
יייםןג בבטן לאה* ואח״כ בנס אחחלפו עוברייא * ניצרה בבטן רחל ־ 2
תרגום יונתן פ׳ ויצא י
ובהקדמה זו פירשתי בעניותי פסיק ומהר״שא פ׳ המפלת הביאו משם פ ע נ ח רזא עי״ש ־
ותקרא
מפ}דם ד^נה עדי
ותקרא ש מ ו ב ן איני יא3יו קרא לו בנימין׳ כי ראיתי לרב״זל נהנו ט ע מ י ם * לקריאה ב ם
:נ־ יר:׳ יל־ ה ט העבד יראה י ה ק י י ס מ״ש בגמ׳ מ ס ׳ נ ד ה ׳ בלשה נקבים יש באשה אחר
יאם יהיה נקלט הזרע לצכ ימין יהיה זכר י לשמאל :׳־ ; :יאתר לשמ-ל יחחד בא.־/ע ־
ורו היה ע••־ • ־ י ה ־ בקמצט א• ט מטיט אי ־:-דיוגיניס־ נמנת :ב ל ד ת רחל את יוסף עיקר
: :מחל ת צ ת ־ ׳:ש ר פ י עוברייא ־ .ילק בלידת בטני־ ן שהיה כדרכו מתהילת עיבורו לצד
אלא זה מתחילה בן שריאל ך א לו בנימין׳ לומ־ שזה אינו כ׳־סן ,שהיה
מעיקרי בן ׳;:ין ־ ודוק ־
ערך דעת
תז״ל כל שאין בו ד ע ת נבילה טובה הימנו ־ ופ׳ כת הקודמים במ׳יש חז״ל א :אמרו
גדולה ד ע ה שניתנה בין שתי אותיות י כי אל דעות ה׳ י והמזוזה מותר
לכותבה על עור נבילה של ב ה מ ה טהורה י וכהוב במזוזה הויה מ ב פ נ י ם ושדי מ5חוץ *
נמצא שעור הנבלה ניתן בין השתי שמות הזיה ושדי ־ והוא א ס היה בו ד ע ת היה ניתן בין
שתי שמות שהם אל הייה ועכשיו שאין בו ד ע ת נבילה ט ו 5ה הימנו שעור שלה ניתן בין שתי
שאס ארם השליך הנבלה ולי נראה לפרש ע ״ פ הדין י אותיות י והוא כפתור ופרת י
במקום עוברים ושבים ונחקל בה איש או אשה ונשבר מ ה שבידו חייב בעל הנבלה לשלם
הזיקו * אבל מי שאין בו ד ע ה והוא השועה י כבר אמרו חז״ל חש״ו פ ג י ע ת ם ר ע ה ה ם שחבלו
וא״כ נבלה ט ו ב ה הימנו לענין חשלומי היזקו י והוא דרך הלציי י באחרים פטורים י
ערך דרך
ואורח אינו ידוע וסתום י כן אמרו 5זוהר הקדוש י דרך היא כבושה לרבים י א
יבזה פי׳ רבינו האר׳י ז״ל פסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך־ כי
:
ז :ר בדרכים שהם נגלים חשים כל מעיניך בו יחברך הוא יעזרך באורחוח ס ח ו מ י ם אשר נ
ערך הא
לשחת אותה עליו מועיל לעין ה ר ע ־ ילקוט ראובני ה כסף עשויה בלוית א חתיכת
•5׳ ויחי י יכן נהגו רביס בארץ הלבי ־ מ ד ב ר ק ד מ ו ת י
ערך הגר
הגי בפיז־ן שרה באה בשפחה בל יכ -ונתקנה• כי בראשונה יהלא ט הרשה א
יתיןל גבירתה ב ט י נ י ה ,ע ת ה לח רצהה לק5ל דבר־ ר ב ה •־• יהנידה לגבירתה •
ייצא דוד וממנימש־ח ב! ד ו ו ־ .ה ר מ י ט י מ ב ? מ ה ״ י י ס ל י ק י
מצוה
ערך הדור
מלוה עד שליש • ואם יהיה יותר משליש אוכל פירות בעו״הז והקרן קיימת א הדור
לו לעולם הבא י מדבר קדמות בשם תום׳ ק מ א ד׳ ט ׳ ע ״ • 5
ערך הודאה
אחרת י רז״ל כי המידה לה׳ על הנם שנעשה לו ה ק ״ ב ה מצילו מצרה א אמרן
ובזה פירשו פסיק כ׳ חמת אדם תידך שארית חמות תחגור והרי הוא
שזהו רמז הפסוק וישירו בדרכי ה׳ וכו׳־ כי ר ס ה׳ ושפל ידאה וכו׳ מ ה ןע״ל
כמביאר־
כתיב בתריה א ם אלך בקרב צרה תחייני ודוק ־
ערך הזכרה
בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשורים במחולות א מ?$שה
שהיה מזכיר את השם בשירו והיה אותו חסיד מנדהו על כל פ ע ם ו פ ע ם *
ס ׳ חסידים סי׳ ד׳ י
ערך הכאה
ככר היו חכמים יושבים ובא אתד ושאל א ם הבן מ כ ה את אביו לאתר מיתה הוא 'א
פעור י וכן אם מ ת ה א ב ועושה בו הבן חבורה ע ד שהדס יוצא הוא פטור ״
׳ ו ח ם מקללי חייבי ומאי שנא־ אם בעבור הביזוי שמגיע לו כשמקללו׳ גם זה ביזוי שמכהו
ס׳ יאמרו לו כי מיעלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתי מש׳׳אכ בהכאה י ל א ח י מותי ־
חסידים ס /ת ק ״ ע י י
ערך המן
אמר הפיל פור הוא הגורל צמזלות ונפל בידו מזל דגים שהוא באדר ־ המל א
ת פ ו ס י ם ה ס בידי כהדין נונא י אמ״ל ה ק ״ ב ה להמן רשע ה ס אינם בידך
א ח ה בידיהם י מ ה הדג הזה ^ ע ם הוא בולע פ ע ם נבלע כך א ח ה נ ב ל ע בידיהם ונהפיך הוא
אשר ישלטו׳ היהודים ה מ ה בשונאיהם י מד׳ חלפיוח משם מדרש ילקוט ־
ב מ ״ ק עולה י״ד י וכן ס מ א ל ב מ ״ ק עולה י״ד י וזה מוכה בזה י״ד שעמים ךן^ן ב
י״ד עולה קוץ י וכן ה מ ן במילוי כזה ה ה מ ס נון עילה קוץ * ולכן אמרו ז״ל
במדרש שלא רצה שום עץ שיתלה בו המן כי א ס הקיץ נד ק הוא קוץ עיי׳ אסתר.רבתי'•:
וזהו רמז ה פ ס ו ק יד ליד לא י נ ק פ ר ע ־ פי׳ כי ייד פ ע מ י ם " ד עולה לא י נ ק ה רמזי הרמ״ז •
שהוא גי׳ קוץ הרומז להמן ה ר ע י
ה ר ב מדרש תלפיות ע נ ף אחשורוש משם המפרשים כי הגורל שהפיל המן היה כתב ג
ע ״ י חתיכת עצם מרובע שיש בו נ ק י ד י י /מ א ר ב ע ריתוהיו שקורין דאדי *
י והפור הזה מן הצד שיש בו נ׳ נקודות •מצד חחתיתן יש י ^ א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ומן הצד שיש ב
שש כ ק ו מ ת יש בחחחיחו נקודה א ח ה י באופן שאם הפי;] שלשה פורים ויהיו למעלה בשנים
מ ה ם בכל אחד א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ובשלישי ששה נ ק ו ד י ה ־ ,א ם ה ה פ כ ם לראיה הנקודות שיש
ב ח ח ח י ח ם חמצא בשנים מ ה ם ג׳ נקורוח בכל אחד • ובשליש; נקירה אחת ־ באופן שלמעלה
יש א ר ב ע ה וארבעה וששה י והס אותיות דודי ולמטה יש שלשהיישלשה ואתר־ והס אותיות
אגג י והמן הפיל ג׳ פורים ויצא למעלה אותיות אגג ושמא כי עלה למעלה י ו ה פ כ ס ל י א ו ת
ע״כ י :
מ ה ל מ ט ה ומצא אותיות דוד י נמצא שכאשר ה פ כ ם נשאר היא ל מ ט ה ודוד למעלה
שבזה יומתק מ״ש הכתוב ביום אשר בעלו אויביי $ן ^ ס ; 3ל ו ט בהם ונהפיך ונל״עד
%zידי הגי$ל העילה לי אגג ל מ ע ל ה הוא אשר ישלטו היהודים ה מ ה בשונאיהם י הכונה
ש5רו אויבי היהירים לשליט ב ה ם ׳ ולא י ד ע ו ד י ונ^־יף׳^יא־ש^פצו ישא}&©רלראו<*'#ה
שיש בתחתיתו וכשהפכן עלה דוד למעלה י ו׳היא־הוראל^*יזזי.׳משר ישלטו היהודים י מ ה
׳!•׳ י בשונאיהם ודוק י
.״1 י
מהדם לד ;׳
ז דינהגה עדז
ה ט ע ם שקראו לימים האלה פורים * ולא פור מ ט ע ם שהמן הפיל שלשה ןנ״ל ג״כ שזהו
י פורים כנ״ל ודוק
ערך הנהגה
ל£י י מ ה שמתנהג האדם ע ם משרחיו ו ע ם בני ביחו על פי מ ד ה י ו מ ה נ ה ג י ם ע מ ו א
בשמים דבש לפי
ערך הספד
וקינוח וד״ה וכן ה ק ד ש מועיל מ א ד למתים והמתים נפדים בממד ,החיים • ״ א הספל
ועיי׳ באורך בס׳ נשמה חיים י עד'שאמרו כשם שהקשה מ ע ל ה החץ *
כן ה ה ס פ ד מעלה ה מ ת * מ ד ׳ תלפיות בשם צרור המור י
יפורש אצלי מ״ש בגמ׳ אחים לי בהספדאי ד ה ת ם קאימנא ־ פי׳ ש״עי ה ה ס פ ד הוא יבזה
מעלה א ת ה מ ת ומעמידו על עומדו ־ ודו״ק י
שעושים עיי הצדיקים והתורה שאומרים עליהם גורמים להעלות נשמות ב ה£0ד
עשוקות של שאר מתי ישראל להכניסם לגן עדן ־ ס ׳ יונת אלם פ׳ כ״ו *
ערך הצלה
ה ה ם כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן מפני שהיין והשמן תגן א
קריבין על גבי המזבח ־ הצילו הפירוח א ה האילנוח * מכאן שהבן הטוב מציל,
־ פסיקחא האב מגיהנם ־ וכן מצינו ב א ב ר ה ם שהציל א ח ח ר ה
ערך הצלחה
אמתלאי בת כרנבו • י
לפני שר ושללו-,־ ק ו ד ם שיעמוד לפניו י א מ ר ־ א להצליח
ומצאתי בשם טו״ב פעמיים ויצליח ־ כ״ב ב ס ׳ שורשי השמות ׳
גי׳ בו ירוץ ן כ י י
י י הרמ״בן ז״ל שיאמר מגדל עוז שט ה ׳ ׳בו ירוץ צדיק וכשגכ
ורבינו הקדוש היה דבש לפי י ר ״ ה שומר דרך יהוה ־ והוא ענין נשגב בדו״מ * שדי
ע ד שם המקום סוכות * כשהיה הולך אצל א נ ט ו נ י ט ס קירח פרשה וישלח יעקב וכו׳ *
והרב מד׳ חלפיוח כ ח ב t pדבש למה״רוץ זלה״ה * המלך ־ שהיא מסוגלת לחן ולחסד ־
שייאמר אוח ואו מן אשרי המימי דרך ־ ששה פ ע מ י ם בכונה טובה ויצליח *
ע ר ך הק׳י׳בה
ן ד
מי ° חק״בה עח
ערך הק״בה
השלים מנין ישראל לשבעים נפש כשירדו למצרים מאי ט ע מ א דכהיכ־ א ה&״בה
הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש * ללמדך שהק״בה נכנס••
ב פ ׳ כשש מאור* לכלל השבעים * פ ס י ק ת א וברבינו בחיי ז״ל ב פ ׳ :ע ק ב -ולפי מ ה שדרשו
אלן{ רגלי שהיו ח ס ר חד ו ה ק ״ ב ה נ כ נ ס ע מ ה ם והשלימם לששים רבוא א ״ כ מציגו שהק״ניז
השלים מניינם בין בירידה בין בעליה ־ וזהו שאמר ליעקב אנכי ארד ע מ ך מצרימה והנני־
אעלך ג ס עלה • מדרש תלפיות י
למה נקרא שמו של ה ק ״ ב ה מ ק ו ם ־ שכל מ ק ו ם שהצדיקים עומדים שם היא נמצמ׳ כ
ע מ ה ס י שנא׳ בכל ה מ ק ו ם אשר אזכיר א ה שמי אבוא אליך וברכהיך
מ ד ׳ שוחר ט ו ב י
ערך הרוגים
ק ל עליו עונש 3 כ ן ט ו צ ק
ד נו מישראל שנהרג ע״י אומוח העולם א ע ״ פ ש א י אלם א
ה
וחוקיו ' בא מלאך קדוש ולוקח נשמתו כזה שנהרג בלא משפט * מיד
בפורפירא דמלכא י ואז נשמה זו מזדככת ומתגדלת א ע ״ פ שאין בה מעשים ע מ ק המלך
2 שצועקים אותם הצדיקים לא בשביל כאב גופם כ׳ בשרס לא יכאב הצ?!5ןה
רק כי בצעקתם ובהבל פ י ה ם שיברים אויר החיצונים שלא יעכב מל
מד׳ תלפיות י י ד ס ־ פן ת״ו יגרום להם להרהר אתר מדותיו יתברך י
הצדיקים ה מ ח י ס צריכים להתמרק ב נ ה ר דינור חוץ מן הנהרגים על קדושה השס׳ םל JI
:
הואיל ושחו בשמחה כוס ה ת ר ע ל ה בעי״הז י מד׳ תלפיות בשם ס ׳ יונת אלם *
ה א ד ם ב נ ה ר ג י ס ובנצלבים פוגס ע ד מאיד בנפש ואפי׳ ב ה ס ת כ ל ו ת ד הסתכלות
רתוק ממנו מ א ה אמה ־ כתבי האר״י ז״ל י
ערך הרים
א ר ר ע דמחרגמינן עורי קרדו י ה ס הרי חשך י זוהר בראשית ד׳ ס ״ ד י ךן ןיי א
מי יעלה בהר ה׳ וכו׳ י כתב ה ־ ב עוללות אפרים סי׳ נ ״ ה ה ע ע ם שנמשלה הדבקות׳ כ
בו יה׳ ובחורתו לעליית ההר היינו שכשם דלעלות בהר צריך שיהיה קל שלא־
וגם שלא ישא ממון ה ר ב ה כי כל אלה״ יהיה מ ר ו 3ה בגדים י וגס שלא יאכל אכילה ג ס ה ־
הן הנה מ ע כ ב י ת להדבק בוי כן ההולך אתר ממין שמצית אכילה י ־מעכבים עלות בהר י
יתברך
מהדם לה הרים עדו
ח ה ן לענ״ד רמז כי יתברך ולעלות לארן החייס וסי׳ משא ממון שמלות אכילה ע ״ כ ׳
עונותי ע5רו ראשיי ה ט ע ם הוא כמשא כבד שהלכתי אתר ג דברים אלו י ולכן יכבדו ממני
,
ודוק י מלעלות אל הר ה ׳ י
1
הרי חשך יש שס בכי אדם בלי יצר ה ר ע ׳ וז״ה רבד .אלהים בין האור 3לאחורי
שהם הצדיקים בצד זה ־ ובין הרשעים שהם בצד זה ־ סודי רזי י
נתלש סיכי׳ ה ג ם דכעבד במחובר אסור לגבוה י איפשר דהיינו דוקא א ם הר
דכך היא הבעיא דדמי בר ח מ ח המשתתוה להר אבכיו מהו למזבח ־ חבל ה ר
סיכי אןם א ס עבדו עליו ע״ז מותר לגבוה • לא כן תבור וכרמל שכתלשו ־ וזהו ההר ח מ ר
אלהים לשבתו דייקא י ומיהו מהירושלמי דפריך על ב ״ ה מ ק לא מ ש מ ע כן י מדבר קדמות י
כיון שלא היה הר מקודם ולא עבדו עליו ע״ז * י אומר דמהר המוריה לא קשה מדי ואני
ואדרבא היה מ ק ו ם ע מ ו ק י כרכתי׳ על אחד ההרים אשר אימראליך שלא כתגדל ע ד
שעת ה ע ק י ד ה י מלשון את ה ׳ ה א מ ר ת י כמ״ש חז״ל י וכן היא בילקוט שהיה המקום עמוק
ומיראתו נעשה ה ר י ולכן נקרא ה ר המוריה לשון יראה י ולכן נעריו של אברהם לא ראו שיש
ה ר * וכמו שיסד הפייט ויאמרו לא נתזה ר ק מהמור ־ ודוק י ומיום העקידה ע ד בכין
ב ״ ה מ ק א ע ״ פ שהיה הר כבר כתקדש לגבוה ושוכ איכו נאסר י
ערף הרן
נ ת ע ב ר ביהושע כהן גדול דכתיב ביה הלא זה אוד מוצל מאש י ונמרוד שרף הרן א
ל ה ק בכבשן האש י ו ע ת ה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו י ורצה ה ק ״ ב ה
להצילי על שמת ונשרף אז על קידוש השם לכן ע ת ה הצילו ב פ ע ם הזאת י ה ר מ ״ מ משם
מהר״י ס ר ו ק •
ויאמר ה׳ אל א ב ר ס מ ה כתיב לעילא וימת הרן על בזוהר פ׳ לך לך ־ ב כתוב
פני ת ר ת אביו י מאי איריא הכא י אלא ע ד ההוא יומא לא הוה בר נש
דמית בתיי אבוי בר דא י עכ״ל י והוא ת מ ו ה שהרי הבל מ ת בתיי אביו י וכן למך אביו של נת
מ ת בתיי מחושלת אביו כמוכת מן הכתובים י כי למך נולד למתושלת בהיותו בן ק פ ״ ז שנה
וימי חייו חשע״ז שנה בין הכל ח ח ק ״ ס ד שנה וימי חיי מחושלת ת ת ק ״ ס ט ש נ ה * נמצא שנשאר
ובאמת שזה כ מ ה היה קשה בעיני דברי הזוהר האלו * חי אתר למך בנו ה ׳ שנים י וצ״ע י
ואחרי מופלג ראיתי להגאון מוה״רר חיד״א זלה״ה בחידושיו שכתב בגיליון הזוהר י וז״ל
הבל ולמך וזה שטס עלה בדעתי שאחר חידוש העולם במבול הקושיא מבוארת דהאיכא
ק א מ ר י ולא שוה לי י עוד יש לומר שעל פני ת ר ח דיקא שהמיהוהו בפניו לא כן הבל שהמיתוהו
שלא
מקדה הרן * עח
,
שלא בפני א ד ה ״ ר ׳ ולמך בהיות שמחושלח חי יותר מן הכל והוסיפו לו כילה ש נ י ם בחמשי־
שנים שמת למך קודם''אביו לא תשיב כי שם נשבעו שניהם שנים ר ב ו ת * ומתושלח היה ל ו
ת ו ס פ ח מכל חי * ו ע ת ה ראיתי שכתבו משם הרמ״ז ז״ל דמתולדות נח ק א מ ר והיינו ע ״ ד ת י ר ו ך
ולמ״זהןבז״ת ראיתי תירוץ.ב ושס כתב דלמך לא היה לפני אביו י ואינו־מחוור דמי־
,
ראשון׳
ולע״נד כל תירוצים אלי אינם מחוורים ומדוקדקים בדברי הזוהר־ ״ מ ר ודוק מאין עכ״ל י
דמ׳יש עד ההוא יומא לא הוה בר נש ד מ ח בחיי אבוי בר דא י לח יח־שב לכי תירוצים אלו *
י כ ע ח צ״ע׳ י
ערך השכמה
ישכים א ד ם לבית ה כ נ ס ח כדי שיזכה וימנה מעשרה הראשונ ם שאפי׳ ל^לם א י
מ א ה באים אתריו נותנים לנ שכר כנגד כלס י ס ׳ חסידים סי׳ י״ח •
להורגך השכם להורגו י כתב ה ר ב תיד״א זלה״ה בשם ליקוטי גורי האד״י ז״ל. הבא ב
כ״י י פירוש שאם בא היצ״הר להורגך ע״י פיתוי מעשים שאינם מהוגנים
אין.לך יוחר כח שתהרגהו אלא ב ה ש כ מ ה ׳ וזהו השכם שצריך לעמוד בתצות לילה לעשות
היתוד העליון של י ע ק ב ולאה ע״י התורה ־ וגס לבכות על ה ע ד ר היחוד של ז״א ורחל בזמן
הגלות י ובזה ימות ה מ ק ט ר ג י אבל א ס השכב ע ד אור הבוקר הוא הורג אותך כי השינה אתד
מששיס במיתה ע כ ״ ד
ערך התבודדות
היא מ ע ל ה גדולה ליתד מתשבתו אליו יתברך •ולתורתו ולעבודתו• א ההתבודדות
ואמרו הראשונים בד קדש ילבש י מדבר קדמות ־
ערך התרה
י ה ח ר ה ה ח ר ם מ ה ר ב מד׳ תלפיות נוסח
עירין שריוהא' ובמאמר ,קדישין מ ח י ל ה א ׳ מרשוח בי דינא ע י ל א ה ׳ ומרשות־ בגזירת
3י דינא ת ת א ה י ומרשות התורה י ומרשות.כל החכמים י ומרשות כל ה ת נ א י ם
והאמוראים י ומרשות רבנן דקיימי הכא נסבינן רשוחא ־ למישרי כל ח ר מ ה א י וכל כמהא•
דאית בשל הדין פ ב ״ פ בההוא ח ר מ ה א ־ הוא ח ר מ ה א ליהוי׳ שרי ומחול מחול ושרי י ושרי־
ומחול מחול ושרו שרי ומחול מחול ושרייויההפך ההוא ח ר מ ה א לברכהא כ מ ה דהפיך קב״ה־
לוטי דבלעם לברכתא י כמה דכהי׳ ולא אבה ה׳ אלהיך .לשמוע אל בלעם •ויהפוך ה ׳ אלהיך•
-v * .
מקדם ל\4 ההרה עדז •&ןן•
ערך והיה
יהיה אלא מיד כן שנינו בספרי כ׳ כי תביא ־ מדבר קדמית ־ אין א
ערך וידוי
כי י ה א ד ס כסדר הררי׳ המסידר ביי״הכ ־ אף שיודע שלא ח ט ה בכלס א יתודה
היא מתידה עליו יעל כל בני ביתי יעל כל מי שהוא משורשי נר׳׳ ן שלו *
ועיר כי כל ישראל ערבים והיא נענש על מ ה שחעא חצירי ולכן הוידוי הוא בלשין רביס *
מ ד ב ר קדמות משם האר״ י ז״ ל י
כ׳ ה ח ע א נמשל לחבל של שני חועין ־ והעין לחבל של ח׳ חיעין והפשע לחבל ד?ן ב
של עשרים חיעין * בסוד בישה ח ר פ ה כלימה י ולכן צריך לומר בלשון הוידוי
מחבישש אני מחעא• ־ ינחפר מעיניה׳ ־ ומוכלם מפשעי י ודע כי ה כ פ ר ה לחעא ־ מחילה
לעונות יסליחה לפשעים ־ יאם שגג ג׳ פ ע מ י ם בעבירה א ח ה נעשה עין ינדיכה מחילה *
חס״ל נהר ל״ת י ואם עשאה עשרה פ ע מ י ם נעשה פשע ונריכה סליחה ־
קושיא ע ל ו מ ה ׳ איך הרשע שהלך כל ימיו אחרי שריריה לבו׳ ולבסוף נ ה ח ר נ ן יען J
וחזר בתשובה בוידוי פה ־ איך אתי ד ב י ר ומבעל מעשה י והתירוץ היא כ* כל
שעה שהישיאליחיטא יעיבר את פ ה ה ׳ • ה ק ״ צ ה מ ה מ ל א כ ע ס וחמה ־ והשטן שמחי וכשישראל
מ ה ח ר ט על מעשיו ואימר ח ט א ה ׳ י הפליט מ נ ט ע ר לרוב י והק׳׳בה שמח שמחה גדולה *
והדאגה שמקבל השטן ב ה ר ע ה הוא כפלי כפלים מ ה ש מ ח ה ששמח בשעח ה ע ב י ד ה י והשמחה
ששמח ה ק ״ ב ה בשעה ה ח ר ע ה היא כפלי כפלים מ ה כ ע ס שכעס בשעה ה ח ט א י וזה כאשר ח ה י ה
חס״ל נהר מ ׳ ־ ה ה ר ע ה בלב שלם ־
היידי׳ לצייר שחעא בהחלט ישלא לבקש שים מין ההנצלוח־ וזה הפרש בין ד עימד
שאול הע׳׳ה ובין דיד ה ע ״ ה י דשאול כשאמר ח ס א ה י לא החליט ר ק א מ ר כ•
:יראתי א ת ה ע ם ׳ אצל ד ו ד א מ ר ת ט א ת י ב ה ח ל ט ׳ והשיבי הנביא ג ס ה ׳ העביר ח ט א ח ך לא
ת מ ו ת י וזהו כינת תכתוב מ כ ס ה פשעיו לא יצליח־ פי׳ איש ה מ כ ס ה פשעיו בדצרים א ח ר י ם
מהדם .לז ויהי נועם עת
וניחן ט ע ם לחטאו לא יצליח ־ אבל מי שהוא מידה ועיזב כל ט ע ם וכל אמחלא י מ ח ה י הרב
בינה לעתים דרוש מ״ז •
ערך ותקין
ותיקין אנשים כשרים י פירשו בירושלמי והביאו רבינו שמשון פ׳יו דדמאי א ותימין
מ ח מ ד י ם על עצמן עי״ש י מדבר קדמות י
ערך ותרנות
היא מ ד ה בינונית בין הכיליות והפיזור והיא מדת הנדיבות מ ס ט ר א א ותרנות
דקדושה* מדבר קדמות * ולכן א מ ר ה תורה מ א ת כל איש אשרירבנו
לבו * והם הביאו אליו עוד נדבה •
טוב להתתבר ע ם ע ם הארץ שהוא ותרן בממונו * ובמשאו ובמתנו מלהחבר כ יותר
ע ם תלמיד ח כ ם עצרן וקפדן י ס פ ר חסידים סי׳ שכ״ד י
אות זין
ערך זבוב
שנפלו למים ומתו א ם תשימם בשמש ותשליך עליהם א פ ר מקלה תוזריס א זבובים
כי דבר זה רומז ונ״ל י י י' ל
פ י ו ת ת
ימ ו
א "ת מ
לב כ ש פ ע ח י ו ת ם
אל ה א ד ם אשר נכשל ברשת זבובי מות הוא היצ״הר ע ד שנפל למיס הזידוניס ומת כי רשעים
בתייהם קרויים מ ת י ם י תקנתו היא שתשימהו בשמש י שיהיה מן הנעלבים וכו׳ שנמשלו לשמש
ותשליך
מסים זבוב עדן
יתשליך עליו א פ ר מקלה דהייני ביאחוז במדת ה ע נ ו ה ד נ ת י ב בה ואנכי ע פ ר ואפר ־ וע״י זה
ולוק י נעשה מ ר כ ב ה לשכינה כמ״ש חז״ל * ואז חוזר לחיותו א ע ״ פ ב כ ב ד מ ה י
כי יש קליפה ה נ ק ׳ זבוב והוא שד של דיחיס כלאיחא בכל המקובלים ־ וסימניך JH ב
קח זבוב ושים איהי במקום הטחינה ריחיס ורכב ולה יזיק לו כלום ואדרבא
מיסיף כה וגבורה י כי שר של ריחיס נקרא זבוב ואיני מזיקו ־ והוא שר ה מ מ ו נ ה למי שמבטל
פריה ורביה * או גורס לבעל פריה ורציה סיפו מהגלגל בשר זה של ריחים ־ ולכן ע מ ל ק שחתך
מילות וגרם ביטול פ ר י ה ו ר ב י ה ־ לרמה שמתגלגל בזבוצ כחוב ב ו י כ ח י ב ז א ח ז כ ר ו ן ב ס פ ר
ושים באזני ר ״ ת ז ב ו ב י ר ״ ש מאיסטרפולי צם׳ דן י ד ן מ א מ ר י׳׳ג י
ערך זדה
• מ ד ב ר ק ז מ י ח ־ישס ה ר ־ נ ת ־ י ת נ נ ז « ־ « הצביר ה י ן ״ ־ ה ב ״ ־ ר ״ ״ , .מ ה ־ -נ ,ל ־ א
וסימן לרבר ט לכל ה ט ס בשגגה אי••:
ערך דרוג
ר ע ה ב ע ה הזיויג גורמת עשיקת הילדים ־ שגה׳ עליהם ד מ ע ת הטשוקים א מחשבה
והין להם מ נ ח ם • ולכן הצדיקים ה ס ה ח ״ ח מזווגים מ ע ר ב שבה לעדב
כ י צ ש צ ת אין שום נפש נעשקה בשביל מחשבה ר ע ה ־ ע מ ק המלך . שבחי
וגם האשה י אדם ע ם אשתי א ם מ ה ד ה ד באשה ה ח ד ה הו צ צ ה אל נכר ב בהזדוג
א ם מ ה ר ה ר ת באחר או בגוי יש כה להחליף הנשמה ייצא מ ה ם א י :
כופר באלה׳ ישרילל ח ״ ו ׳ והגויה א ם מ ה ר ה ר ת בישראל בהזדוגה ע ם בעלה י הבן הנילד
ערך זכיות
וכתב ה ר ב תיר״א י גורי האד׳׳י שכשיהיה ה א ד ם בצרה יזכיר זכיותיו וינצל א כתבו
ז׳׳ל שצריך לדבר בלשון ס ת י ם יה׳ בותן לבות וכליות יבין כונתו וירתס
עליי ־ שאס יאמר בפי׳ שיש לי זכיית יקטרגי עליי יימצאו כ מ ה מימין בזכיותיו ותהי להפך
יבזה שי׳ הרב הגדול כמו״הר יהירה חאביליו ז״ל מ ה שאמרו בתנא ל ע ו ר י מ ד ה הדין עליו ־
דבי אליהו י קענהי מכל החסדים אין קנינה׳ אלא מ ע ע ואין מ ע ע אלא צדקה וכו׳ * הכינה
שזכר ב ע ת נדהי זכיותיו ש נ ה מ ע ט ממינו בצדקה יגמיליה ח ס ד י ם ע ״ כ ־ והלבישו בלשון ס ת ו ם
ד מ ש מ ע לכאידה שנתמעטו זכיותיו מכל ה ח ס ד י ם שעשה ה׳ ע מ י ־ דבש לפי י
שלשון זה יובן לענ״ד מ ה שאמר דוד בידך עחותי הצילני מיד אויבי ומרודפי ־ ובזה
מישהמע להרי א נ פ י ׳ שהפשט היא בידך עהיהי שעבדו עלי בין לטובה בין לרעה
לכן הצילני יכי׳ כי הכל בידך ־ וכמי שפירשו המפרשים ־ ולפי דרכני הזכיר זכייחיי יאמר בידך
עהותי שאיני מ א ב ד אפי׳ ט ת אתד מ ה ם ימים ולילית י תצית לילה אקום להודות לך ־ וביום
ידי עסוקות בדם שפיר ושליה לעהר אשה לבעלה וכתיב הנני ה׳ כ׳ אליך א ק י א כל היום י
לכן הצילני י :י ׳ • ירוק •
ערך זכירה
תכוין בשים שלים באומרך ברוך א ת ה ה׳ כי שם זה נקיד בשורק כיה א לזכירה
הו י כנידע שהיא ניקיד הייית היסיד יתכיין כי שירק V» 1H יו
אותיות קשר כ׳ א ת ה תקשר כל העולמית ע ״ י היסוד י שיתקשרי דברי התירה יהחכמה בלבבך.
ישלים ג ״ :היא היסיד שהיא זיווג החתן ע ם הכלה יהיא חיביר היאי ע ם ההא ומשם ה נ א
ה ט י פ ה יהטיב והשלים בעילם ־ מדרש חלפייה י
ולפתיתת הלב י במוצאי שבה בשעה ההבדלה קידם שהשהה היין ה ח מ ר ב לזכירה
פסוקים ב מ ה יזכה נ ע ר וכו׳ ע ד לא אשכח רבדיו* שלשה פ ע מ י ם ־
ואח״כהאמר ־
אל -נ י ן מלפניך אליהו הנביא עשה למען שמו הגדול המרומז בתוך אותיותיו I יהי
[ שתפתת לב• בתורה ב מ ק ר א במשנא בתלמוד ב א ג ד ה ב ס י פ ר א יהוה נביא
ו ס י פ י י בפסיקתא ־ ובמכילית וברייתות ותוספתות ומדרשים ובכל ס פ ר י הפיסקים ושלא אשכח
דבר מכל מ ה שאני שינה ולומד מ ע ת ה ו ע ד עילם י מדרש תלפיות משם ס כ ״ ׳ ־
ג דברים
מהדם לט זכירה /גרו
מרס ח ת להסיר ה ט ב ע לזכירה אלו ה ם שהם פועלים מ ״ פ iדברים
השכחה ולהוסיף ד ע ת והשכל ולהסיר הליחה מהמוח ולחזק האלטומכא
סח צמוקים אדומים והסר הגרעינים וקח ילהונניל לכל האיברים החולים מסיבת הקור י
בוטנים י ואם לא חמצא בוטנים קח לוזיס מכל א ח ד ליטרא אחת וקח זעביל ופלפל ארוך מכל
אחד חמשה דרהאמיש י ן ה ד ר ה ם הוא משקל שמיניח דורו | ולבונה זכה עשרים דרהאמיש •
יתרוק הבשמים כל אחד לבדו י ואח״כ ה ח ק הצמוקים והבוטנים אי הלוזים וחדיק אוחס
במכחשת של שיש ע ד שיעשו ממו ע י ס ה * מעורבים היטב א ח ״ כ ת ק ח הבשמים הנזכרים
ו ת ע ר ב ם ע ם ה ע י ס ה הדק היטב ע ד שיתערבו ע ס ה ע י ס ה בטובי ואת״כ ה ע ש ה מ ה ם כמו
הלוה דקיה ע ב י ה כעובי ס ל ע אחד ותשטח אותם בשמש • ־ ט ד שיתיבשו ויאכל מ ה ם באשמורת
ה 3ו ק ־ הליבא דיקנא משלשה ררהחמיש ער תמשה י וכן ה ת נ ה ג לפחוח ער ארבעים יום י שם ־
כתב הריקח משם המדרש א מ ר ה ק ״ ב ה לישראל בני בזמן שאחס י עמלק ל זביררן
עכ״ל • קירים פ י ש ה עמלק מ ע ל ה אני עליכם כאלו מחיהם את שמו י
ואינם עילבים שומעים ח ר פ ח ם ואינם משיבים ינעם לענ״ד מ״ש חז״ל הנעלבים ובזה
עליהם ה כ ה י ב א ו מ ר ואוהביו כצאח השמש בגבורחו־ דימה אוחס לשמש ששמעה
ח ר פ ה ה מ ה ל מ ה ולקחה א אורה והיא נ ח מ ע ט ה ־ גס כאן לוקח אירו שהם המצות והוא
ת
מ ת מ ע י י י ידיי־ י
ערך זמירות
י^ךל זמרה מועיל לזכירה י והעצבוח גורם שכחה • כ״כ בס׳ א ר ן החיים מזמור ל״ח. א
ולכן נ ב ר א י מי שיש לו קול נ ע י ם שלא יזמר ניגוני נכרים כי עבירה היא ב יזהר
קולו נ ע י ם לשבח ביראו ילא ל ע ב י ר ה ׳ ואדם יפה ישמור עצמו מניאוף כי לא
ס ׳ חסידים סי׳ חשס״ח י לכך נבל־א יפה ־
ערך זנות
מקדם זנות עח
ערך זנות
שיסורין ממרקין עוטחיו בל אדם י ב ח ט א ז ט ה אין ממרקין באף בסיגל יסיי־י; אם א
•לקיט מבלי קשים י מ ״ מ אינו טציל מדיג? בל גיהנם ־
אמר ד׳ יהישע בן לוי משים בד ק פ ר א על הכל ה ק ״ ב ה מייחד חין מן ה ז ט ה • 2
תנחומא י וכן אמרי בזוהר הקדיש ליח ק נ א ה קמי קב׳׳ה כקגאת ה מ ט מ א
אוח בריח קדש * וכן נ א מ ד בפינחס ח ח ח אשר קנא לאלהיי־ והק׳׳בה א מ ר בקנאו א ח ק נ א ה ׳
בחיכס י
רמך שני ממינים להעניש כחל כי בעד אשה זינה ע ד ככר לחם י ה ס אותיויז ג
יש
ממונה להכניעם • לכן כשישיב בחשובה ׳כיין ב י י ך ~ נוהר ' ה ז נ י ת
על
-
ה ד ב אספקלריא ה מ א י י ה ינהל־ ייצא מעדן־ א ח ה יהיה המחזיר שכינתי לנייך ס ״ ה ט ה ר
משם הרב הקדיש מהד״ש מאיסערפולי זלה״ה ־
גם הבא על הפנייה עליי נ א מ ד ייזל אביו שנכשל באשת איש אין לי תשיבה ־ מי ד
יהי׳ בכלל כל הנהגה מן העילם היה בלא 5ר כ ה ואמי יאימר אי; פשע יכי׳ ־
ילקוט כאלו גיזל להק״בה י ; נ ס ת ישראל ־ יה״ני בלא ב י כ ת נישיאין שהם שבע ברכות י
איך אמר שהבא על אשת איש אין לי תשובה־ וס״כן י חדש משים זיהר ייקרא ד׳ ע ״ ח
הא קי״ל אין לך דבר שעימר בפני התשובה י יאפ׳ כ פ י ב ע י ק י כל ימיי כתב ה ר מ ״ ב ס שיש
לו תשובה ־ יאיפשר דאיירי שהיליד מ מ נ ה ממזר ־ שעל זה א מ י י נ ן בגמ׳ איזהי מעוית לא ׳יכל
לתקין זה הבא על ה ע י ו ה יהיליד מ מ נ ה ממיר ־
ילק שחטאי ישראל בשטים בזנית־ לפי שטבע המים ה ה ם מילידים זנית־ ך|א ר,
כששתי ישיאל מימיי ־ תטאי בזנית י ואיתי נחל שטים היה משקה א ת סדים
ערך זריזות
שהוא זריז לקיים ה מ ט ח ־ כתבו הראשונים שהינו בסוג מי הקדמני ואשלם מי א
שע״י הזריזות נמצא שהוא מקדים ־ וזה רמזו רז״ל זריזין מקדימין למלות
דבש לפי י
ערך זרע
זרעו לבטלה מוסר בניו ביד החיצונים ולא בא לחדר ששמו גוף ע ד א המשחית
ששב בחשובה ־ ילקוט חדש ־
אות חית
הסבר
ערך חבוט
חז״ל מ ה יעשה אדם וינצל מ ח ב ו ט הקבר יהיה אוהב צדקות י אוהם תוכתות. א אמרו
אוהב גמילות חסדים מכניס אורתיס לתוך ביתו ומתפלל תפלתו בכינה י
מיתת הארס באים המלאכים ומעמיקים ה ק ר ק ע חחתיו כמלא קומתו : אחר ב
ומעמידין אוהו על רגליו ונוחניס בו נשמחו וחובטין אותו במקלות של
ברזל י ס ׳ הכוטת י
ה נ ק ב ר ב ע ר ב שבה משעה חמישיח ביום ואילך איט סובל חבוט ה ק ב ר י וזהו ]3ל ז
סוד יום הששי ה׳ יהירה ובס׳ טוב הארץ הביא דדוקא הדר בארץ ישראל ולא
ה ד ר בחוצה לארץ־ מד׳ תלפיות י
ע ר ך חוברי חבר:
מקדם חובר חבר עדו
ערך חובר חבר
י
ה ס העושים פעולות לעשות א ה ב ה בין איש לאשה ולחברם יחד חברי א חובר
ח כ ם אחד מחכמי אומות ה ע ו ל ם ־ מ נ ח ה בלולה פ׳ שיבעיס כן פי׳
ערך חוה
נ ת ע ב ר ה מ ס מ א ל ועיברה את קין ואח״כ ע י ב ד ה את הבל־ שנא׳ והאדם חוח א
י ד ע פי׳ ידע שכבר נ ת ע ב ר ה חוה י וראתה חוה את דמות קין שלא היה מן
פרקי ר״א פ׳ כ״א ־ וכן הוא קניתי איש א ת ה׳ ־ החחתוניס אלא מן העליונים ואמרה
בזוהר בראשיח *
א וכמרים ר ע א ד א ז ו ה מ ר ר ן ר ב 3 ברא הק׳׳בה לאדם וחוה ולא היתה כ מתחילה
שלה־ והיתה רוח מ ז ק ת ׳ ולכך לקחה ה ק ״ ב ה מאדם ונתן אחרת
ת ת ת י ה ־ וזהו ר ק ח א ת ת מצלעותיו היינו תוה ראשונה שלקתה מ מ נ ו ־ ויסגור בשר ה ת ח נ ה
היינו חוה שנייה שהיתה בשר דאלו הראשונה לא ה י ה ה בשר ־ זוהר תדש ־
מ ק ר א ת חוה על שם א ם כל תי והיה ראוי לקרותה חיה ־ אלא רמז שעתידה חא 3
ז ו ה ר ח ד ב ־ והרב א ד ר ל ה ת פ ח ו ת לנחש דאיקרי תיןיה לשון ט פ ל על לשון ־
ו ע ם כ ת ב וז״ל כחב רבינו יחיאל משם אביו הרא״ש ז״ל למה ק ר א ה א ד ם לאשתו חוה ולא נ
חיה ־ משום דחוה ונחש ידעו כל הלשונות ואדם לא ידע ־ וכשהיו הבהמות והחיות ציעקיס
ו^ה "ל י נ נ כ
י ה י ח 1ת נ כ
ל ל !" י ז י י ה כ ה
י י לי ו ה ג ח ו ה
לאכול לא הבין אדם ־ ושאל ל
ידוקדק מ״ש ויאמר הנחש אל האשה ־ ולמה לא א מ ר לאדם ־ אלא לפי שאדם לא היה יודע
שיחח הנחש לכן היו דברי פיהויו אל האשה ־
ערך חול
הוא עוף אשר הי שט״ו שנה ־ וכאשר יזקין מקושש עצים מעצי בשמים ועושה חול א
לו קן והופך פניו נגד השמש ומכה בכנפיו ע ד הבעירו אש בקן ההוא מחום
השמש ואינו זז ע ד שנשרף־ ולסוף השעה ימים טלד מן ה א פ ר כתולעת ק ט נ ה וגדל בכה ט ב ע ו
ע ד מקצה שלשים יום נעשה עוף כמו שהיה ־ ולא נמצא כי א ס אחד יחיד בעולם ־ צמח צדיק *
וזהו ואומר ע ס קני אגוע ו כ י " ועיין בראשית רבה פ ׳ י ״ ט ־ דלסוף אלף שנה יוציזה אש
מקינו ושורפתו י ונשאר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי ־ ובסנהדרין ד׳ ק ״ ח אמרו חז״ל
דנת בירכו י מדבר קדמות ־ ובמד׳ פליאה שתוה האכילה מעץ ה ד ע ת לכל חי חוץ מ ע ו ף ששמו
ערך חולאים חיל לכן הוא חי לעילם י
מהדם מא חולאים עדן
ערך חולאים
ושתים מיני חולאים ה ס המתרגשות ובאות לעולם ־ מר׳ תלפיות י וכתב א שב?$ים
שכן מצא בס׳ כ״י ־ וכן ראה בקמיע מומחה ־ ותציל אותו משבעים
ושתים חולאים המתרגשות לבוא לעולם י והקשה הרב הנז׳ הא אמרינן במציעא פ׳ המקבל ־
ובקמא כ׳ החובל ־ מחלה זו מ ר ה ולמה נקרא שמה מחלה י ששמונים ושלכה תולאים תלויים
במרה וכו׳ י וחירץ שחולאים של מרה לבד ה ם פ ״ ג וחולאים ע״ 3ה ם לבד שאינם נמשכים
מ ה מ ר ה וכו׳ עי״ש ־
נ ר א ה שהם ע ״ ב מיני חולאים ומכללם חולי ה מ ר ה אלא שכל אחד מ ה ע ״ ב הוא מתחלק ולי
לכמה מיני חולאים כמו שחולאי ה מ ר ה ה ם מהחלקים לפ״ג י וראיה לזה שהרי דרשו
חז״ל למות תוצאות' שתשע מאוח ושלשה מינים יש במוח כמנין חוצאוח׳ שכל אדם בא לו
המות כפי מהות חוליו * משמע שמיני חולאים הם רבים י ודוק י
חולה אל יבעיח עצמו שיבריא ויתרפא וימנע עצמו מלצוות אלא כ כשהאדם
בעוד שיכולת בידו יחן למי שירצה ויצוה וידבר מ ה שצריך לצוות
,ש מ א ימות פ ת א ו ם ׳ ס ׳ חסידים ס י ' תשב *
כל משכבו ה פ כ ת בחוליו י הענין הוא כי סור החולי הוא מצד היפוך רתמים לדין י ג
והנה יוד הוא רתמים והוא עשר ונעשה ערש י ויוד נהפך ונעשה דוי ־ וזהו
ה פ כ ת בתוליו י ם פ ר הכונות •
ערך חור
חור בנה של מרים י הנשמות של שורשו נשארו בעמקי הקליפות ע ד ביאת המשיח • א
ונתור בן תרת נתגלגל בו וכו׳ י ערכי הכינויים להרמי׳ז ז״ל *
ערך חזקיה
המלך לא השלים שנותיו י ו א ע ״ פ שהוסיפו לו ע״ו שנים משלו הוסיפו א חזל\ה
לו ועדין חסרו לו שנים אחרות י ושאר שנותיו השלימם רב ד י מ י מ נ ה ר ד ע א
כי הוא היה גלגול חזקיהו המלך עצנןו בלחי שום עירוב ניציץ אחר ע מ ו אלא הוא לבדו י
וזהו שאמר חזקיה ־ אני אמרחי בדמי ימי אלכה וכו׳ פוקרחי יחר שטחי י שער הגלגולים י
ערך חידושים
מי שמחדש חידושים זרים הוא עביר רקיע שיא י עיי׳ של״ה ד׳ ק ס ״ ח י א
יכולים לחדש מ ה שלא יכלו הראשונים לחד 6כי עדין לא הגיע כ האחרונים
זמן החידוש ההוא ־ דבש לפי בשם הרב בנין יהישע ־
ע ר ך חיים
ממדם חייים עדז
ערך חיים
ג ״ ע ־ נגץ ת ו ר ה ־ ישראל־ צדיקים־ הק״בה־ דברים נקדחו חיים ־ א ?!שרה
תרד־ ישדאל ־ גמילות חסדים ־ ח נ ם ־ מים ־ חבית דר׳ נתן פ׳ ל״ב י
חילול השם
ופעונתי
ערך חיצונים
דרכם לידבק בצדיקים ו ב פ ר ט בשעת מיתה וכשרואים שאינם יכולים א חיצונים
להדבק בקדושה ה ס מ ס ב ב י ם ה מ ע ה אולי יוכלו ליגע באיזה א5ר
מאיבריו וזהו סוד ויאסיף רגליו אל ה מ ע ה י מד׳ תלפיות משם הזוהר ־
מזמור בקראי ענני חמשה פ ע מ י ם רצופות בכונת שם הויה במילוי אלפין ב האומר
הא בשעת ה מ י ת ה אשרי חלקו שלא יתקרב ואו הא יוד כזה
אצלו כת תיצוני לצערו־ וכן טוב לאומרו ב ע ת צרה־ מד׳ תלפיות בשס ס פ ר כף ה ק ט ר ת י
ערך חירם
חירם מלך צור נ ק נ ס ה מ י ת ה על א ד ה ״ ר ולזה אמרו ז״ל ששרים של מעלה א בשביל
ילקוט חדש ־ הטילו חמץ באדם־ ר ״ ת תירם מלך צור־
ערך חכם
כי החכם שאומרים שמועה בידי א׳ מעלות יש לתכם יותר מן המחזיק א ארבע
ב׳ שהק״בה כביכול מ ת פ ה על החידוש ק יי ב ב
^'™ ש פ ת ו ת י ו מ פ י ו
ד׳
תלמידי תכמים עין י ם י ש ד ח ס ד
^ ש
ן ו
יי נ ב 5ת י י ת י כ י
נ׳ י "P° n 5 ש
" כ מ ח ״ ח ה } ח ד ש
שי
ה ח י י ס י״כי מבס פי
ול^״נד יש לרמה ' '" י ^ ^ ' ד 5ש ח ז י ס י ה ת ה ר
ה א ר ב ע ה דברים ב פ ס י ק שמתה לאיש ב מ ע נ ה פיו וכי׳ שמחה ר״ת שפתוחיו דובבות בקבר ־
בא לרמוז שאע״פ השמים התדשיס י מ ח פ ה על החידוש־ תכמים עצמן עין לא ד א ת ה ־
שהמחזיק גדיל שכרי ־ מ ״ מ ישמח חכם ב א ר ב ע ה דברים אלי שהיא וידול בהם מהמחזיר בעבור
מ ע נ ה פיו ושכר לימודו ודו״ק ־
א״נ
מקדם מב חגמות עדן
שמחה לאיש ־ שם רמז למה שהק״בה מ ח פ ה על החידיש ־ כי אין שמחה גדולה מזו\ א״ג
ב מ ע נ ה פיו שם רמו לשפתותיו דובבות בקבר ־ ודבר בעתו שם רמז לשמים חדשים
־שעושה בכל ע ת לימודו כי השמים נאמר בהם בדבר ה׳ שמיס נעשו י מ ה טיב שם רמז לח״ח
עצמם עין לא ראתה אלהים זולתך ־ טל דרך מה רב טיבך אשר צפנת ליריאך ודוק י
י גיזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה שנים יחיה יכמה ס פ ר י ם יעשה 2הל!״בה
יש שגהר עליו שיעשה ס פ ר אתר או ב׳ או ג׳ י וכן בתלמיד וכן לפתור
קרייה ־ וכן בסודות אתרים י וכל מי שגילה לו ה ק ״ ב ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי
הוא גוזל מי שגילה לו כי לא גילו לו אלא לכתיב דכתיב סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם י
יכתיב יפוצו מעינותיך חוצה ־ וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורס שנעלם ־ א ס
טוב שגילה לו א ס ר ע שאינו כ ו ת ב ה ׳ ס פ ר חסידים סי׳ תק״ל •
לחשוב בחקופוח ומזלוח ואינו מחשב עליו הכחוב אומר ואח פועל ה ' לא הבימו ומעשה
ידיי לא ראו ועל זה א מ ר ישעיה הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה *
היא יליעח א ר ב ע יסידות בסידורם ושינוים חכמח ה מ ב ע ׳ החכמה הה׳
וחזרתם זה ל ז ה ׳ האש והרוח והמים ו ה ע פ ר ׳ וכל הצמחים וכל
• ועל זה אמר ישעיה ע ב ט ה ת מ כ ח , י ; נ ק ו ה ו א . ר ה ע ה ה ן א ה י 3י ע י ש ב י ס ן ך ח י י ם ב ע ל י
חכמת האמת
והיא לקוחה קצרה למתחילים בחכמת ה א מ ת למען ד ע ה שורש הדברים ־ התרמה
מדברי מ ה ר ״ ס קירדוירוזלה״ה בס׳ אור נ ע ר ב ־ ומדברי מהר״י גיקאטיליא
ב ס פ ר שעדי אורה ומפי ס ו פ ר י ם ומפי ס פ ר י ם ־
צריך שתדע שהבורא יה׳ הוא אור א׳ ן סיף ואין לו שט * והוא מצוי והוא רא?ט1נה
ס י ב ת כל הסיבות ועילת כל העילות ־ והוא הפועל ובורא הכל ומקיים
המציאותי ובהחבטל הפעולה לא יתבטל הפועל־ ע ם היותו בלחי צריך לאחד מ ה ם ־ כמו
שהאחד הוא ס י ב ה ה מ ס פ ר והוא אינו מ ס פ ר ובהתבטל ה מ ס פ ר לא יתבטל ה א ח ד י והוא ע ו מ ד
בעצמו ואיני צריך למקום כי הוא מ ק ו מ ו של טולם ־
י כי קורס האצילוה היה האויר הקדמון הבהיר יחי קדמון יחיד פשוט אין סוף ךף;ן
וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל ברואים למען היכר גדולתו וחכמתו הנפלאה ־ כי בלא ע ם
יוד ונשאר אור י וזהו סוד ויאמר לא נודעה מ ע ל ה המלך־ האציל נקירה מן האויר והיא
ה י א
יוד היא נחלקה לשלשה חלקים כזה אלהים יהי איר ויהי אור־ והנקודה הנאצלה נ
ש
יוד ל י\ ד היא נחלקה ג״כ לג׳ חלקים כזה במילואה ־ וכל א ח ת מג׳ אותיות אלי יוד
דלת הרי ת ש ע ה ־ והמקום הסיבלן הרי ע ש ר ה ׳ ויוד עצמה מ ס פ ר ה ע ש ר ה ׳ שם ואו
ודע כי מצירוף היוד יורה י כחב הגת נ ח י ם רמז לעשר ספירות הקדושות
&סדס מד ח כ מ ת ה^מת עד1
כי אין סיף ברוך הוא המאציל הנקודה שהכל כלול בה הוא קדמון י כילד כ ב ד כחוב ב ם '
יצירה שתיבה בת שתי אותיות אינה בונה כי א ם שני בתים כזה י אב בא ־ ותיבה בת שלש
בונה ששה בתים י ותיבה בת א ר ב ע בונה כ״ד בתים י ובת תמשה בונה ק״ך • ובת שש בונה
ת ש ״ ך :ובת שבע בונה ה ׳ אלפים וששים בתים י וצא וחשוב בת שמנה ותשעה ועשרה ע ד
שאין ה פ ה יכול לדבר תולדותם לבית אבותם י וקת כלל זה בידך למען ת ד ע כ מ ה בונה כל
ת י ב ה בנקל י תדענו מן התיבה ה פ ח ו ת ה מ מ נ ה אות אחת ־ על ידי ה כ א ה י כיצד ידענו שתיבה
ב ת שתים בונה שני בתים י ואתה רוצה לדעת כ מ ה בונה בת שלש י הכה שלשה ע ה שנים ה ם
ששה י וכן כ מ ה צירפנו מ ב ת שלש ששה ־ ואתה רוצה לדעת כמה בונה בת א ר ב ע ־ הכה ששה
ב א ר ב ע כזה ־ א ר ב ע ה פ ע מ י ם ששה הם כ״ד ־ וכן חמשה פ ע ח י ם כ״ר ה ם ק״ך ־ וכן ששה
יעלה מצירוף! היוד מ ס פ ר קדם ־ כיצד ובןךן פ ע מ י ס ק ״ ך ה ם חש״ך ־ ודן עז״הד ״
דרי דיו ודי ויד ידו יוד היא בת שלש אותיות בונה ששה בתים כזה יוד
ו מ ס פ ר כלם ק ״ ך ע ם ת״י אותיות וששה ת י ב ו ת ׳ יעלה סך הכל קר״ם וכל זה להורות על
מאצילה שהוא קדמון ״
א ת ה לדעת כי היוד היא כלולה באות אלף! שהוא ה נ ק ר א פלא העליון שהוא אור וצריך
א ־ ומן אחת כתר שממנו נאצלו כל הסיפורות כזה צח ומצוחצח׳ והוא
ילאו שנים י ומן שנים ילאו שלשה י ומן שלשה ילאו א ר ב ע ה י כיצד מן אתת שהיא כ ת ר ־ יצאו
שנים שהם ח כ מ ה ובינה ־ ומן שנים שהם ח״וב ילאו ג׳ שהם חג״ח ־ ומן שלשה שהם ח ג ״ ה
אמ״ל מחד בפקין אבגד ה ו
ילאו א ר ב ע ה שהם נ ה ״ י ם ־ וזהו סוד מ״ש בס׳ הבהיר • וז״ל מ
ת ר ץ מ ת ר ץ נפקין תלת מתלת נפקין א ר ב ע ואינון סגולתה סגול לירי שבה י כזה י
י י י מ כ א צ ל
כ1תר . י ! י נמלא שכל ה ס פ י ר ה
יהץא פ ל א ה ע ל י י ן
סגילתא בינה חכמה ״ ^י א ל א י ה ש
היא הבינה אימא עילאה י כן ה׳ אחרונה היא המלכות אימא ת ת א ה הרומזת לשם אדני ״
ב״ה הוא ה ע מ ו ד שכל ה ס פ י ר ו ח עליונוח וחחתונות נאחזים יהוה ס ש
כי נמצא
בו ובו ה ס נבפע־ם מ מ ע ל ה ל מ ע ה י והוא ה כ ס העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות
הקדש ה ס כדמיון ענפי האילן והוא המיחד כל הספירות ובו נאתזיס ונסמכים כל הנבראים
( עליונים ותחתונים וכל סדרי העולם ויסידיתין ובניניו ואליו ה ס צופים ובו ה ם תלויים * ו ל ק
נקרא בדברי חז״ל מקום כי הוא מקומו של עולם והוא נר האמצעי שהכל פונים אליו י
עליונים להשפיע ותחתינים לקבל ממנו ־ ולכן הוא ע י ק ר האלהות ואליו כל תפלותינו י הוא
אלהיט ואנחנו עבדי.־ וצאן מרעיתו * ואל יעלה בדעתך ששאר השמות אינם בכלל האלהות י ד ו
אלא הכל אחד * הוא מיוחד באהיה שהוא כ ה ר י ע ד אדני שהיא מלכוח י כי כלם כלולים בו
ומתאתדיס באין סיף צ״ה וכלא הוא תד ליח פירודא ח׳׳ו בדיך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי
י לרמוז שהכל אחדות אחת פשוטה מאין סוף ב ״ ה ע ד המלכות יהוה אחד י ל מ ם פ
ה׳ אחד ־ לרמוז למה ה׳ אלהיט ולכן א ט מיחדיס אוחו בעיקר אמונחינו ואומרים י
ב״ה שהוא אלהיט ואנחנו עבדיו ועמו * ה ׳ אחד * אחדות פשוטה יהוה כ י
שאמרט
ומיוחדת * וליח פירודא ח'׳ו י
ובוא
crtDbמה האמת חכמת
וראה מ״ש ב ס ׳ שערי אורה וז״ל התבונן ודפ כי השם הגדול והנכבד והנורא ובוא
ב ״ ה הוא השם הכולל כל השמות כלם בכל שמות הקדש הנזכרים יהוה יא %ש ה
בתורה ולכן יש לך להתבונן כ מ ה א ת ה צריך ליזהר ב ע ת שאתה מזכירו * שתדע שאתה נושא
וכשתדע זה תבין סוד לא ע ל פיך כל שמותיו הקדושים ומולם ומלואו עליונים ותחתונים *
תשא א ת שם ה אלהיך לשוא י כי איך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת ע ל לשונה השם ,
הגדול יתברך שכל צבאות מ ע ל ה ו מ ע ה נשואים בו י וכ״ש לעשותו גרזן ח״ו לחתוך בו * אבל
כשאתה מזכיר השם ראוי לך לשבת ולרומם כאומרו כי שם ה ׳ אקרא הבו גודל לאלהינו י
שתדע לך כי בשמה שאתה מזכיר א ת שם יהוה ב ״ ה ומניע אותיותיו ב ת נ ו ע ת הלשון אזי הוא
מרעיש את העולמות למעלה י וכל צבאות מלאכי מ ע ל ה שואלים אלו לאלו ואומרים למה
ה ע ו ל ם מרעיש * ואומרים לפי שפלוני הרשע הזכיר א ת השם המפורש והניע אותו בשפתיו
וכפי ה ת נ ו ע ה שהניע אותו כך מ ת נ ו ע ע י ם כל השמות והכינויים התלויים בו י ולכן נתרעשו
שמיס ו א ר ן * ואז אומרים מי הוא זה הרשע שהזכיר השם הגדול לריק והרעיש העולם י
הלא זה הרשע שע£ה מבירה פלונית ביום פ ׳ י וחטא כו״כ 3זמן פ ׳ ואז היא סיבה להזכיר
כל עונותיו י וז״ם כי לא ינקה ה ׳ א ת אשר ישא את שמו לשוא י עכי׳ל י
ח0ד רהמים ת ד ע כי כל השמוח ה ם נחלקים לשלשה ראשים והם
יי
1דןע
ובהם נאחזים כל ה ע נ פ י ם דין וסימנם הלד והם סוד אל אלהים יהוה־
שהוא שם אל י והכינויים * אלא ששם הויה ב״ה הוא 3וךז
האילן והשורש לכלם * כיצד
ח ס ד כינוייו ה ם י
שהוא רחמים ש °יהוה י גדול רחום חנון חסין ארך אפים ר ב חסר קרוב חסיד סולח
כינוייו ה ם י
שם אלהיט י נורא נושא עון עובר ע ל 5שע א מ ת מרום ר ם נוצר חסר שוכן ער קרוש
שהוא דין כינוייו ה ס •
אדיר שופט דיין תזק כציר כת איש מ ל ת מ ה גבור פוקד ע ץ משלם גמול ־
ב ״ ה הוא מנהיג את כל העולמות כלם בכחו הגדול ודןן כי השם הגדול והקדוש יהוה
וכל שמותיו הקדושים מחאחדים בו י וכל שאר הכינויים אשר בתורה כגץ רתום וחנון
ודומיהם ה ם כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש ב ה ם י ואותם המלבושים אינם תלק מעצמות
המלך ממש ־ אבל ה ס כדמיון כלים ומלבושים שהמלך לובש ומזדיין ב ה ם כפי ה ע ת והצורך •
פ ע ם לובש בגרי פ א ר ומלכות בהיותו שקט ושאנן וכל מדינותיו בשלום ובהשקט אין שופ״ר
ואז המלך שמת ע ם ע ב ד ו ולובש בגדים ותכשיטין נאים והדורים * ק המלך ה ׳ צ5אות ב ע ת
אשר הוא רוצה לרחם על עולמו ולחון עליהם אז הוא מתלבש בלבוש התסד והממלה ואז
שכינוייו אל מוציא דגל ה ח ס ד והרחמים ותקוק באותו הדגל שם ה ג ח ל יהוה השם
bo
מהדם ח כ מ ת האנ*ת עדז
ה ס רחום וחנון ודומיהם י ואז מתגברים הרחמים להעיב ולרחם על בריותיו * וז״ס ה ה ׳
,
ולפעמים המלך יב לו צער .ומלחמות אל רחום וחנון וכו׳ ־ כי אל רחום ה ׳ אלהיך וכו׳ ־
מ כ מ ה צרים וצוררים׳ אז המלך לובש בגדי נקם חרבות זכרי :נים מגינים וקשתות וכל עבדיי
כן כשרוצה הש״ית לעשות דין בעילם אי בחפזון עד יעבור זעם או עד שנקם ישיב לצריו ־
־ וז״ס ה׳ כגבול אלהיס לנקוס נקם אז הוא מוציא דגל מ ד ח הגבורה וחקוק עליו שס
יצא כאיש מלחמזח יעיר ק נ א ה ־ ואז הוא ליבש הכינויים השייכים ל מ ד ת ה ג ב ו ר ה ־ כגזן גביר
וז״ש איש מלחמה פוקד עין משלם גמול־ וז״ס ה ׳ מלך גאות לבש לבש ה ׳ עוד ה ת א ז ר ־
הפסוק יקום אלהים יפוצו אויציו וכו׳ ו א ע ״ פ שגא קומה ה׳ ויפוצו אויביך זכו׳ י שם רמז
,
למה שאמרצז שהכל נאחז בשס הויה ב ״ ה ; יזהו ק ו מ ה ה׳ והוציא דגל ה נ ק מ ה שהוא שס
אצהים ולבש בגדי נ ק ם תלבושת ־ שעל ידם ויפוצו אויביך וזהו שאמר הכתוב פ ת ח ה ׳ א ת
אוצרו ויוציא את כלי זעמו י
ולפעמים המלך רוצה לדון עמי ועבדיו משפע ממוזג בדין ורחמים אז לובש בגדים ממוצעים
ב״ה ואינו לובש לא בגדי ר ח מ י ם גמורים יהוה ס ש י ו
ל ע
יוייו ב י וח י י
' ת
ל ש ה כ
^ י ג
^ י מ י צ י
ולא בגדי דין גמור ־ ואז הוא מחלבש בכינויים של שם הייה והם נושא עון ועובר ע ל פשע
מרום וקדוש ־ ואז היא רחום בדין ומגביר ה ר ח מ י ם על הדין ־ והסוד ה ר ך א פ י ם ורב ח ס ד
מ ע ה כלפי חסד ־ ואס פשעיו של הנידון ה ם מרובים וראיי לגמור דינו ועונשו הוא דן אוחו
בדין גמור וזהו ואמה לצריך דין א מ ה ־ אבל לבינוני ארך אפים ו מ ע ה כלפי ח ס ד ולכן כפי
כגון כי ה ׳ הדין שדן א ח בריוחיו א ס כלפי ח ס ד או דין גמור הוא נ ק ר א על פי הפעולה־
שופטנו ה׳ במשפט יבוא וכי׳ ־ או בקום למשפט אלהיס ־ שופטני אלהים וריבה ריבי ודומיהם.
שאם המשפט יוצא לדין נקרא בשם אלהיס ואס ה מ ש פ ט יוצא לרחמים נ ק ר א בשם הויה ב ״ ה י
שזהו סוד מ״ש חז״ל מ ע ב י ר ראשון ראשין ־ ורב ח ס ד מ ט ה י ילאה וירצה ולענ״ד
כלפי חסד ־ כי ידוע כי סוד החשובה היא מרח הבינה ד ב ה חירו דכולא לדכאה
לחייבייא ־ וידוע כי בינה קדישא דינין מחערין מינה ־ וכפי מ ד ח הדין הין ראוי לקבל חשובה
לקבל פשוטה החוטא אשר ה ח ע י ב עלילה י אלא שמרוב רחמיו מ ט ה כלפי ח ס ד וימינו
ה ן ךן י שביס׳ וענין הימין הוא כי שס הייה ב ״ ה בניקוד צירי סגול כזה
v v v v היא עולה רכ״ו כ מ ס פ ר ימין במילוי כזה
ניקוד צירי ^ 7עולה ר כ ״ ו ׳ וזהו סוד ימינו פשוטה לקבל שביס כי י1ד מם יוד
הוא בבינה שהוא יסיד החשובה י וניקוד סגול הוא ב ח ס ד י וכשהוא מ ט ה כלפי ח ס ד לעשות
ע ם צירי סגול אז הוא עולה רכ״ז כ מ ס פ ר ימין במילוי י ולכן אמרו ה מ ק ו ב ל י ם כי כל בעל
תשובה בברכת השיבנו בזוכרו א ח השם יכוין 5שס הויה בניקוד צירי סגול כדי לעורר א ח
מהדם lb האמת חכמת
התסד ־ וכבר אמרנו שמדת הדין שהיא מרת מגבורה היא ה מ ע כ ב ת מלקבל חשובת השבים
לולא רחמיו ש מ ע ה כלפי ה ס ד ־ ומדת הגבירה עולה רי״ו בהיא כמניןשלכה כ ע מ י ס ח ס ד י
וכשרוצה השם לקבל תשובת השבים מ ע ב י ר מ מ ר ת הגבורה ראשון ראשון שהוא שני פ ע מ י ם
מ ס פ ר ח ס ד * ונשאר ח ס ד פשוט ־ וזהו מ ט ה כלפי ח ס ד ב ה ע ב ר ת ראשון ראשון מהגבירה ודוק •
כי לעתיד בשוב ה׳ את שיבת ציון עחיד להפשיט כל המלבושים והכינויים שהוא וד?$
ואז נאמר ולא יכנף עוד מוריך והיו מתלבש ו מ ת כ ס ה ב ה ם כל ע ת לפי עניינו ־
עיניך רואות א ת מוריך • וכתיב ביום ה ה ו א יהיה ה ׳ אחד ושמו אחד י ונאמר כי אז אהפיך
אל ה ע מ י ם שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה׳ ולעובדו שכם אחד * ואז יהיו הצדיקים יושבים
ע ט ר ו ת י ה ס בראשיהם י ונהנים מזיו השכינה כמלך בהיותו בתוך ביתו שמפשיט כל מלבושיו ו
אגודה אחה וכונה א ח ה בלי שום פירוד חלילה ־ ואז ח ד ע סוד יחוד בורא הכל יתעלה שמו •
אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים וחסר י שהוא בכתר ולמטה וכל זה מן שם אר1יה
גמור ופשוט שאין בו ה ע ר ו ב ה דין כ ל ל וז״ס וברחמים גדולים אקבצך י כי כל ר ח מ י ם וחסד
,
הכלולים בקו האמצעי וסמוכים לו אינם רחמים גדולים שהרי יש בהם ת ע ר ו ב ח דין ־ אבל
כשמחעורר שם אהיה וממנו ולמעלה * אין קיום ו ה ע מ ד ה למרה הדין לפי שהוא ח ס ד גדול
מ ק ר ב גוי ומדת הדין מ ע כ ב ת • ורחמים גמורים * ולכן ביציאת מצרים שהיו ישראל גוי
וכן ב ק ר י ע ה ים סוף כתי5 כתיב כה ת א מ ר אל בית ישראל אהיה שלחני אליכם ־ והבן
וכתבו המקובלים ־ כי יסעו מאותה הבחינה מ ה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו *
וידוע כי א מ ת תליא גמורים * .שהיו צועקים לז״א * וישגיח עליהם מ ח י ק שהוא רחמים
אבנ והס תתילת העולם כאשר פי׳ רבינו ואותיות שעולים ששה ה ס החשגוןיעלהך׳
ת^ר וצירוף פ ל ס החש5ון מתשר ואבג מתתלף באת בשי לאותיות האיי ג א ו ן ז ״ ל •
יעלה ת ת ״ ק וכשתתלק ת ת ק לשלשה תלקים יהיה כל תלק ותלק %גי׳ מצפץ ומצפץ בחילוף
ך ך• ןךןך |י ן ק א 3 הרי ג׳ פ ע מ י ם מצפץ שהם שלשה הויות * והם אות א ת גש יהוה
וייייו•
מקדם מז חכמת האמת עדי
י י
יו ה ה וכלס רמוזים באות חא ט ״ כ
ולא שהכתר הוא האין סוף כאשר צריך שתדע שהכתר הוא עלול ונאצל מהאין סוף ־
תשבו רבים י אלא שהכתר הוא מסובב ראשי! מ ה א ״ ס י ומהכהר נמשך השתלשלות
אמנם וזה בערך הנאצלים עצמם י הנאצלים י נמצא שהכתר הוא ממנין הספירות י מ
בצחינה כללות כל הנאצלים מעשר אין הכתר מתגלה בהם לרוב רוממותו ודקותו י אלא ה ס
נכללות מ ה ר ע ת במקום הכתר י ודע שאין ה ד ע ת הנז׳ ס פ י ר ה בפני עצמה ח״ו י שהרי ידענו
שהם עשר ולא אחד עשר * אלא היא בחינת שש קצוות המתמצאים למעלה בספירות הראשונות
והוא סור ואו ה נ ס ת ר ת בכתר וחכמה ובינה י
שהאין סוף מלך מלכי המלכים ב ״ ה י לא יצדק לומר בו לא יתצרך ולא ישתבח ולא ודע
י ת פ א ר וכיוצא י מפני שאינו מתברך ומשתבח ו מ ת פ א ר מזולתו י אלא הוא המ5רך
והמשבח ו ה מ פ א ר והמחיה מתחילת נקודת אצילותיו ע ד סוף כל הנאצלים וקודם בריאת
העילס לא היצרך אל אצילות י ר ק היה נעלס בפשיטוחו הקדוש והטהור ולא יצדק בו שום
ואות ונקודה וציור * כי אפילו הכתר שהוא תחילת האצילות נשלל מ מ נ ו האות והציור כ׳׳ש
וק״ו המאציל ב״ה ־ ולכן אין אנו יכולים לתאר בו לא דין ולא רתמים לא כ ע ס ולא רוגז
לא שינוי ולא גבול ולא שוס מרה מהמרות לא אז קורם האצילות ולא ע ת ה אחר האצילות *
מ ה שראוי לידע הוא כי בתתילת הכל האציל ה א ״ ס ב ״ ה האלילות הרק והם עשר אמ5ם
ספירות צוריות מחשביות שהם מעצמותו מחיחדות בו והוא והס הכל אתדות
שלימה י והם נקראים עשר צחצחוה * והם נעלמים ה ע ל ם נמרץ והם נשמות ומתלבשים
בעשר ספירות הנקובות בשמות ־ והם ככלים אל העצמיות הנזכרים ־ ובהם הרין והרחמים
ושאר הפעילות אשר לא ניחסם אל האין סוף ־ ולא בהס ממש אלא ע״י התלבשם בבריאה
יצירה משיה כאשר יתבאר לקמן בע׳׳ה ־
עוד כי קורס האצילות היו כל המרות מתאחרות בו ונעלמות בו תכלית ה ה ע ל ם והיחוד ודע
שלא יצדק ב ה ס ציור ונקודה ואח״כ האציל ממנו נקודה אחת והוא ה כ ת ר והיא נקראת
לרוב דקותה יאדיקותה במקורה שלא ישפט בה היש י וממנה נאצלה נקודה שנית אין
והיא ה ת כ מ ה והיא נקראת יש מאין שהיא ת־ןילת הגילוי ותחילת הישות* בסוד וחכמה מאין
המצא י ומפני שאינה יש בעצם אלא היא חחילת הישות ־ ל ק הוצרך אל נקודה שלישיה אל
גילוי הנמצאים והיא הבינה ־ והחכמה היא ראשיה ההויה * והבינה סיף ה ה ר ה * והיא ה נ ק ׳
יובל העליון י ו ה נ ה מ ג ׳ אלהנאצלו ונמלאו שש קלייה ה ה נ ה ג ה שהם מ ח ס ד ו ל מ ט ה ׳ ראשונה
נאלל ח ם ד מ ח כ מ ה * ו א ח ״ כ נאצלה גבורה מהבינה י ואח״כ נאצל ה ״ ה מ ה כ ת ר * וכל גילוי
שלשה אלה הוא ע״י הבינה אלא שעיקר שורשם מ ח כ מ ה וכחד כל אחד משורשו * והגה צתוך
שלשה אלה היו נעלמוח נצח הוד ויסיר י ואחר אצילוח וגילוי השלשה הגז״ נהגלה מ ח ס ד נצח *
ומגבורה ה ו ד י ו מ ח ״ ח יסוד* אמנםאצילוח ה מ ל כ ו ח ע ם ש ש קצווחיחבאר צמקום א ח ר ב ס ״ ד .
כעין םגולחא• רחב היותר מ ו ס כ ם בין המקוצלים לציור הספירות הוא זה הסדר
ומלכות כעין ס מ ל שניי ו מ י י 1חי כעין סגול* חגת ותחתיהן
תחתיהן
EHDfe חכמת האמת עדז
תחתיהן באמצע־ ו ט ע ם הדבר כי כיון שהכתר הוא סיבה ועילה חל ה ח כ מ ה והבינה י ח ל '
לכןיצעייר על שניהם־ ואמנם ה ח כ מ ה שורש אל ה ח ס ד והכחר שורש אל ה ר ח מ י ם והבינה
שורש אל הדין ומזה תקיש לשאר ־
עוד שתדע היות הכתר בחכמה־ וחכמה בבינה* ובינה ב ח ס ד ׳ וחסד ב ג ב ו ר ה ׳ צריך
ויסוד במלכות י וכן והוד ביסוד י וגבירה בת״ת ־ ז ח ״ ח בנצח ־ ונצח בהוד י
ויסוד בהוד ־ והוד בנצח ־ ינצח ב ה ״ ת ־ ו ת ״ ת ב ג ב ו ד ה * וגבורה בחסד י תמלכוח ביסוד ־
ח ס ד בבינה־ ובינה ב ח כ מ ה ־ וחכמה ב כ ח ר ׳ ו ה ע ע ס כי העליונים צריכים אל החחחוניס*
בעליון וכח העליון בתחתון ־ וכלס ולכן כח התתתון ותתתתוטס צריכים אל העליוטס ־
צריכים לאין סוף המחיה א ת כלם ־ והוא אינו צרץ לשוס א ח ת מ ה ם ־
ו ע ם היוח שאנו מציירים <^הס צורה הוא שהםפירוחהאלו א י נ ס בעלי מ ק ו ם ח״י־ ודע
כלי לשכך א ת האוזן * אבל ה א מ ת הוא כי ה א ״ ס ב ״ ה הוא מקום לספירותיו י והכתר
והבינה היה מ ק ו ם ל״ז ז ק כלם י הזא מקום לחשע ספירוח ־ והחכמה היא מ ק ו ם ל״ח־
והמלכות מקום לבריאה י והבריאה מ ק ו ם ליצירה והיצירה מ ק ו ם לעשיה ע ד ה ג י ע הדבר אל
.נקודת ה א ד ן י וכן כל עלול מוקף מעילתו ע ד סיום ה מ ד ר ג ו ת י
יען כ׳ כלס מקבלות ה ש פ ע י צריך שחדע כי לספירוח אלו יחסו להם שם צינורות ?ןךף
והאור מ ה א ״ ס ב״ה וכל א ח ת מ ק ב ל ת ומשפעת בחבירחה ע ד נקודח הארץ *
ח ד ע שהםפירוח יש להם כח לפעול פעולות הפכיות י פ ע מ י ם בדין ופעמים ברחמים. ^ד
ולעילם כלם מסכימוח אל הפעילוח י כי לא ח פ ע ו ל א ח ח מ ה ם פעולה א ס לא ע ״ י
והענין הוא מ ח מ ת שכל א ח ת כלולה מעשר* ב ה ס כ מ ח ם יחד ע״י ה מ ל כ ו ח י כ ל ם ׳ וזה
א מ נ ם יש להם כללוח באופן גילויים י פ ע מ י ם מתגלה משלש והס ח ס ד ודין ורחמים י ו פ ע מ י ם
מ א ר ב ע והס ג׳ הגז׳ ואחח כלולה מכלם והוא סוד יסוד ה ע פ ר הכולל ג׳ יםודוח האש והמים
נהי ו פ ע מ י ם מששה ו ה ס שש D j n ו ה ו א מ א נ א ד ט ל ה ו ׳ ו פ ע מ י ם מחמש והס והרוח׳
קצווח ־ ו פ ע מ י ם מ ש ב ע והם שש קצווח ע ם המלכוח י ו פ ע מ י ם משמנה ע ם הבינה י ו פ ע מ י ם
מעשר מ כ ת ר ולמטה או מ ח כ מ ה ולמטה ו ד ע ח משלים ה מ ט ן כאמור י ו א מ נ ם כללות זה אינו
כללוח פרטי ח״ו כי לא יפחתו מעשר לעולם א מ נ ם הבונה יוכללו כלם בג׳ או נ ל ׳ ויתראו
ב מ ד ה ההיא בהארה וגילוי ־
עוד שתדע כי ה כ ת ר יש בו ח ר ״ ך עמודי אור ומדה זו היא רחמים ולא ישפט בה צריך
ועם היות שהבינה היא רתמים דין כללי וכן החכמה ג״כ ר ח מ י ם ׳ וכן הבינה*
ע ם כ ל ז ה ד י נ י ן מ ת ע ר י ן מ י נ ה כדפי׳ בזוהר ועיקרה רחמים וממנה התעוררות הדין בסוד שורש
הגבורה שבה * ויש בה שורש הרחמים והחסד כנודע •
ת ד ע כי מיצא הדין מלמעלה ברצון המאציל ־ א מ נ ם הוא נעלם ב ה ע ל ם המלית כלם ן ן ך
בכחר ואין סיף ומיוחדות שם ולח ישפע בהם שם מדות ־ וכן פעילת הדין היא
נעלמת בשלש ראשונות ולא ישפט בו לין ע ד מקום גילויו שבגבידה ־
עוד
מהדם nb האמת חבמת עדן
מ ח מ ת שכל ה ח ח כלולה מעשר שהספידוה זו דין וזו ר ח מ י ס * מ ״ מ ןןןך ה ד ע שחף
נמצא כי יש קשר ויתוד לספירות ע ״ י היות ה ת ס ד ו*רר המרות כלולים מגבורה ־
.וכן הגבורה ושאר המרות כלולים מ ת ס ד וכן כלס י וע״י כך ה ס מסכימות אל פעולה אתת י
שאמרנו שא־ן דין בשלש ראשונות ע ם כל זה דין הגבורה תלוי בבינה ־ כי א ם הבינה ךאן5
מ ו ס פ ת ומשפעת בה דין היא פועלת ־ ואס אינה משפעת בה אין בה כח לפעול כי
ה ע נ ף נועה אחר המקור ־
בחינית הספירות ג׳ ג׳ ראשונות חשיבות כאחר י יהענין היא כי יש אל כי ךך^
באחדותם י האחד בערך האחדות ה נ מ ס ר אל כל מאמין שלא יפריד ולא יחשוב
ריבוי ח״ו אלא כל האצילות אחדות שלימה ־ ומה שאנו אומרים בהם פירוד הוא בערכנו לא
א מ נ ם פירוד זה אשר הוא ב ע ר ך השפע הנשפע אלינו הוא באחד משני מיגים י ב ע ר כ ם ח״ו י
כי שפע ורוב ב ר כ ה ה נ ש פ ע ס ח ס לא יסחלק לעולם משלש ראשונוח * כי שלשחן חשובות
כאחד ולא יסתלק שפעם לעולם וזה נקרא ריעות ־ וזהו מ״ש באידרא כחדא נפקין כחדא
שריין לא אפסיק ריעותייהו לעלמין י עלייהו כתי׳ וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו י אבל
שפע הבא ע״י יחיד זכר ונקבה הנק׳ זיווג והוא נמצא אל ה ח כ מ ה והבינה שהם אבא ואימא
עילאין־ אי בת״ת ומלכות שהם אבא ואימא החאין י שהוא סוד יהורם כדמיון זכר ונקבה
מ ה שאי איפשר לצייר בשכל האנושי ־ והיא ענין ודבר גדול ונפלא ושפע רב והוא הויות
גה בשלש ראשונות בסוד ונרגן מפריד ונשמות ־ ה נ ה יתור זה בערכנו ובעונותינו י פ ס ק
אלוף ־• ובידינו לתקנו ולהמשיכו ולימדם כראוי •
צריך שתדע כי אין ראוי למעיין לחקור בג׳ ראשונית במהותם מפני שהם שכל ותכמה
אמנם מחסד ובינה י ואין ראיי לחקיר במהות עלם ה נ ע ל ם הממציא כל נמצא י
וגבורה ו ל מ ע ה שהם מדות נאצלות לנהל התחתונים גם א ם נחקור ב ה ם אין מון ואדרבא
ה מ ר ב ה לחקור ב ה ם ה״ז זריז ונשכר י ועל כזה נאמר שלח תשלה אה האם שהיא בינה ־ ואת
הבנים ח ק ה לך לחקור ולדרוש ־
הא׳ ח ס ד כשמו ונזכיר מ ה ם מ ה שיאוח אל המעיין ־ י כי ה ח ס ד פעולוהיו רבים »J?*T
להועיל לאדם ולהיטב לי י ועוד לבטל כח החיצונים והמקכירגיס י ומפעולות המרה
הזאת גם כל הדברים שהם בלובן כמו אבנים טובות שגיונס לבן שסגולהס לחן ילחםד
ימפעולותיה ה א ה ב ה י ו ע ם היות שהתעוררות ה א ה ב ה מן השמאל ט ם כל זה טיקרה ותכליתה
בימין דכתיב א ה ב ת עילם אהבתיך על כן משכתיך חסד ־ ומפעיליהיה להמשיך אדם לחכמה
וזה בכה ה ח כ מ ה אשר בה ־ ג ס מפעילותיה למשוך ע מ ה הגבירה לפעול דין שיש בו מקצת
חסד כמכין ט ב י ע ת המצריים ביים ־ ויש במרה זו ע ״ ב גשרים כ מ ט ן חסד ־ והרמז אליהם ע ״ ב
שמות שבפסוקי ויסע ויבוא ויט ־
ודע
מהדם ה כ מ ת האמת עדו
כי מפעולות הגבורה ה ם הלין החזק כשמה ממש י והיא רציעה ליסר בני א ד ם • ודע
וממנה נמשכים כל החיצונים והמקטרגים והמשטיגיס ־ ומפעולותיה כל הדברים
שהם בסוד האדמימוח והחום כמו האש ־ וכח האבנים שבהם גוון אדום וסגולחס להטיל
והעושר ג״כ נשפע מן אימה על הבריות י וגס מן המדה הזאח מ ח ע ו ר ר ח האהבה כדפי׳ ־
הבינה שעליה י וגם המזון נשפע מן המדה הזאח והעד שלחן בצפון י המרה הזאח בסיוע
וגם כל שמיעת חפלה וצעקה י ה ם ע ״ י המדה הזאח בסיוע הבינה •
כי מפעולות התפארת ה פ א ר וההדר ושמה יעיד עליה * ו ה ט ע ם כי ההדר והיופי הוא ךךיןן
מורכב מהלובן והאודם כאומרו דודי צח ואדום י וכן כל העניינים שיורכבו מהאודם
הלובן * והאש והמים י והחום והלוחות י והדין והחסר ה ם בסוד מרה זו * וכן גוון הירוק
בחלמון ביצה צאבנים טובות סגולתם נשפעת מ מ נ ה ומכחה י וגם 3ה תלוי התורה ו ה ע ס ק
ב ה י וגם הבנים יש להס תלייה במדות העליונות בסוד בני חיי ומזוני לאו צזכיתא תליא
מילתא אלא צמזלא י ומ״מ מקומם האמתי הוא במרה זו * וממנה היה יורד המן לישראל •
וממנה ענין השפעת הנשמות בסוד יחוד ה מ ר ה הזאת ע ם המלכות י
היחוד הזה צריך שתדע כי לא ימצא כי א ם בתכמה ובינה שהם מבינים איש ואשה נין
אבא ואימא * וכמו שהיחוד והזיווג הגשמי לא ימצא א ס לא ע״י אמצעי שהוא
ברית המעור י כן למעלה יתיתדו שתי מדות אלו ע״י סוד ה ד ע ת הקדום שהוא מתמצע בין א צ א
ואימא י ומציאותו בנתיב לא ידעו ע י ט * וע״י יתור זה הוא קיום הספירות ותידושס שהם
מתתדשים תמיד ע״י שורשם השקוע צעמקי הבינה והתכמה כמבואר צתיקונים * ואולם כל
יחוד צריך התעוררות תחתון והתעוררות הבינה הוא מהמלכות י כדפי׳ הרש״צי ע ״ ה י וזהו
שאמרו באחעורחח דלחחא ארערוחאדלעילא •
אבא ואימא היחוד הזה ימצא ג״כ ב ת ת ומלכות * והס זכר ונקבה תתן וכלתו דדך
קוצ״הו תיתאין י ב ר א וצרתא לעילאי י מלכא ומלכתא י מלכא ומטרוניתא *
ושכינתיה י מלך צהיכלא י כל זה הוא משל אל העגין הזה * ואולם זווגם צריך התעוררות
מנשמתם של צדיקים מעולם התחתון י והנה אל היתוד הזה יתלוו אליו י איזה בתינות קודמות *
והגבורה ־ והסוד נרמז בפסוק שמאלו ת ח ת לראשי והם בתינת החיבוק והיינו ע״י ה ח ס ד
וימינו חחבקני * דהיינו שיקצל התתן א ת הכלה בזרועו השמאלי ויתפשט הגבורה אל המלכות
וישפיע לה י ואח״כ ימשך אליה שפע ה ח ס ד שהוא זרוע ימין ונמצא שמאל ל מ ט ה וימין מ ח ב ק
למעלה י ויתלוה עור אליו בתינת הנישוק שהוא אתדבקות רוחא ברוחא שהוא סיד יחוד
מציאות פנימיות המרות אורם זה בזה * והוא צסוד ה פ ה י דהיינו מציאות ה מ ל ט ת שבתה
וכן במלכות י ודבר זה ארוך וסודו באידרא י ותועלת היחוד הזה רב מאוד כי ממנו ימ^כי
הנשמוח זכר מצד הזכר ונקצה מצד ה נ ק ב ה * ויחלוה עיר אל היחוד הזה הנצת וההוד והן
תרין
מהדם V,roto ח כ מ ת זזאטת
• ׳ I •י חריין'בימין דדכודא־והיסיד שהוא׳ ס ו ד הבדיה י• יעל ידה היא היחוד יי־
:
•פירשנו חופ; בכי ה י ח י ד ס אל׳ ארבע מדות ה ל ל ו ' ״ נ ה ה חפמה־ובינהת״ת ומלכותו? הנה
י
ח^ה אימא והנה היהודיים האלו יתבארו בשני כמות ;:ני'•פעמים י'ויהס^א׳לא
:
וזהו יסודי יח ד חג&ה ובינה זה' יאההויהה ז ה
ויחידה יחד יעשה ש~ ־ אהיה
אל־ הימין וזה אל השמאלי ילהם שלשה מקומות אל הזיווג בסיד אורם •צמהילשכו ד ל ף הספירות
ה ציסולי* וכן על מ מ ע ל ה למניה־ והם י כ ח ד יסוד ה ד ע ה יחד־ וכן למעה בת״ית י יוכן
; ;
^ ד ' י ע ש ה ב ס '׳זיה ויחודכ אדני ה
י י! ב
יהיה״ דרך זה אל המלכית ־ יהש ברא
ולהם שלשה מקומית אל היחוד בסיד אורם המייזפשכוידר^הספירו^ יאהדונהי.
א ר ב ע ה :מ י ה חלו"׳''יחד לז& ובמלכות־ מ מ פ ה למעלה־ יהם ביסיד ובה״ת י ובדעה ־
יזה יורה על •חוד של :ה י אירוח" ימיין ושמאל יאיאהחהדויונחחחי
•׳••'•ץ י . יאמצע בי; בעליה בין בירידה ״
מפני שהם יינקים נצח מן חסד קריבה לשכניליה ח3ת וההיד והיםיד פעולתם הנצח
י י ס ד מת׳ית יהיר מכבודה אלא שישהאן .ע ם ינקהס י ם שפע הה״ת־׳עם' שניהם ־׳
ע ס י ־ ה י ס י ד ׳ ולזה היא' נידין פ ע מ י ם ימני פעמים-שמאלי־ •ונהי יהיבירה ושפע החםד
שלשתן־ישתתפי אל הזייוי הנז׳־ לכן ה ם מכונים ־הרין ביעי; דדכורא והאמה־ ופעולתם
יחד לבשל זרע םזכלי ו ה נ ק י ה ויקראו שחקים שכיחקים מ; לצדיקים שהם צד.יק יצדק דפ־ילהםי
כס יפ ת שס
י* י -ליי ־י יליא • צבאות ״
^ ך ך ת ד ע :י י :הכרעה בין שה :הקצווח ־ ר״ל בין החסד יהדין וההכרעה• היא ה ר ח מ י ם
המחלוקת הראשונה היא בין והנה הקניית בג׳ מקומות ויש ה כ ר ע ה בשלשתן ־ כי
הנצח יההיד והמכריע הוא היסוד־ והמחלוקת השניה היא בין החסד והנהירה והמכריע הוא
ה ת ת ־ והמחליקה השלישית היא החכמה והבינה והמכריע הוא ה ת ת בסיד ה ד ע ה ־ ואין הכינה
שיהיה ה ח כ מ ה והבינה חם־ ידין ממש אלא הוא בסיד דינין דמתערין מבינה י ל ק ד ע ת דמיתער
מ ש ת ו ה א ל שני מכתר ה י א ה מ כ ר י ע ־ יעני; ה כ ר ע ה זו שאני אימרים הוא היותי האמצעי
י הקניית ימהייך בניהם שלים ״
J J T iשיש למעלה בכתר מציאות כל הספירות הס הנקראים אל המקובלים עשר צחצחות
יהם כלוליח בשלשה כשם שהספידוה נכללות בחסד דין ורתמיס והם העלם ה ע נ פ י ם
בשוישם שהם נצ ן בחסד וחסד בחכמה־ וכן הוד הגבורה יגבורהבבינה ־ יוכן מ ל ט ח ויסוד
3י י ה r ״ r r c r J
בחב שבכתר יהס נקראים איר קדמון אור צח אור מצוחצח־ י ~ '
והשגת הספידית בנחצחית אלו נעלם ונשגב מאוד־ ואלו הם שורש אל שורשי הספירות שהס'
ושלשה אלה נמצאים במלכות ג״כ מפני שהיא דפים העליונית״ בחב
מונחים ידועים להם שמוח יש לה ל״ב נתיבות ואל,הנתיבות האלה יש החכמה
ל״ב אלהים שבפרשה בראשית ־ ועל ידם חיתם ומבוארים ־ וכנגדם
מסדפ חכמת האמת עדן
יש לה ממשים שערים * וכנגדם חמשים פ ע מ י ם שנזכר בתורה יציאת מצרים ״ הביגה
שכמו שאור הספירות מתפשט מלמעלה ל מ ע ה בדרך אור ישר י כן האור אחרי רדתו ודע
והוא סיד אור אל מלב מעמדו חיזר ומתפשט מ מ ט ה למעלה בסוד אור חיזר ־
מהופך שמכה במראה וחיזר אל מקורו ׳׳
ת ד ע כי מציאות כל הנמצאים מ ״ א ס ב״ה ע ד נקודה ה ה ח ח י נ ה נחלקים ל א ר ב ע ה עוד
חלקים י החלק הא׳ חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות ואור אין סיף מ ת פ ש ט
ב ה ם ״ והחלק השני מציאוח כסא הכבוד והוא ה נ ק ׳ בריאה ואור הספירות מחפשט בה והם
ה נ ק ר ׳ ספירות דבריאה * לא הכסא אלא האור שהוא מעשר ספירות ואוי־ אין סיף מתלבש
ב ה ם עי׳י האור הנאצל * החלק השלישי מליאוח משר כחיח מלאכים שהם ההיכלות ואיר עשר
ספירות מתפשט גם בהם ע״י אור עשר ספירות שבבריאה וזה נקרא יצירה י ועל ידי אור
הספירות המתפשט ב ה ם נקראות עשר ספירות דיצירה ״ ואור אין סיף מתלבש בהם ע ״ י
האור הנאצל * החלק הרביעי הוא מציאות הרקעים וכל עולם השפל הגשמי * והוא הנק׳
עשיה י והם עשר רקיעים ואור הספירות מתפשט ב ה ם והם הנקראים עשר ספיריח דעשיה*
דהיינו התפשטות הקרישה בחיך החימר הגשמי שבו שליטת החיצונים י וסימן חלוקת א ר ב ע ה
חלקים אלו א5יע שהם אצילות בריאה יצירה עשיה י והענין כי האצילות יתעלה על הבריאה
והבריאה על היצירה * והיצירה על העשיה * וארבע תלוקות אלו ימצאו בכל א ח ת מ ה ם *
דהיינו אצילות נחלקת לא״ביע וכן כלם * מפני היות המדרגות יורדות מעילה לעלול ״
ת ר ע שהנצח מששת ימי בראשיח היחה יניקחו מצד הגבורה וההוד מצד החסד בסוד עוד
המזגח המרוח ומאז ג ר ם ה ח ט א ונחבלבלו הצינורוח לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם
לחקן ה פ ג ם י ע ד שבא יעקב אע׳׳ה והצדיק א ח ה ד ן על עצמו באומרו א ם יבוא טשו אל
ה מ ח נ ה ה א ח ח והכהו ״ ר׳׳ל א ם יבוא שרו של עשו לעורר דין אל ה מ ח נ ה ה א ח ח היא ההוד
שהיא נקבה ולכן ק ר א ה מ ח נ ה כי נצח והוד נקראים צבאוח וצצאית ומחנה הכל אחד הוא *
והכהו שהחליש כח ה ־{ימת בכללה הרמיזה בואו א מ ת ליעקוב ושתת רחמיו ־ והיה ה מ ח נ ה הנשאר
לשון זכר שהוא הנצח לפליטה ־ להתחזק ולאחוז ב מ ד ח ה ח ס ד * וכן היה כי נ ג ע שרו של עשו
בכף ירך יעקב ומיד נ ח ה פ ך סדר היניקה ושב ההוד מצד הגבורה הוא מושפע ־ בסוד והודי
נ ה פ ך עלי למשחיח * והנצח היה רפיף ע ד שבא דוד המלך ע ״ ה ותיקנו בזמירוהיו להיוח יונק
מצד החסד וזהו סוד נעימוח בימינך נצח ־ ולפי שעה ב ע ח רצון זכה דוד הע׳׳ה ונעשה רצונו
למזג המרות כימי עולם בסוד כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמבואר בזוהר וכן ע ח י ד
להחחדש ולהחמיר לימוח המשיח ״
ת ד ע שא״עפ שהשמות שאינם נ מ ח ק י ם ה ס עשר שמות לעשר ספירוח כמבואר לעיל עוד
־ יהכינה קיצי של י ׳ כ ת ר א ר מ ג יהוה יש שם אחד הכולל כל עשר שפירית והיא שם בן
י׳
מסד• נ חכמת האמת עדן
ה׳ מלכות י ואין סוף נעלם נ כ ח ד ך כולל שית ספירן תגת נהי ה׳ בינה ־ י הכמה י ,
יךך ז א ת פ ש ט נהוריה בארבע אתוון אלין * ולכן שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה
הא ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם :ם בן א ר ב ע נמצא ואו הא
יהוה בניקור פ ת ח ב ח כ מ ה ׳ יהוח בניקורקמן בכתרי ' יהוה מ ה ם
בנל א ח ז
גנ־קיד שבא בגבורה• יהוה י בניקוד סגול בחסד בבינה יהוה י בניקוד צירי
בניקוד שורק יהוה בניקוד חירק בנצחי יהוה בניקוד חילם ב ת פ א ר ת י יחוף}
פשוטה בלי ניקוד במלכות יהוה י
ד
י ב י ם
בניקוד שירק יוהיעוהו י שהיא קיבין ביהוד
השפעת כל ס פ י ר ה ו ה ט ע ם מפני שהיא כלולה מכלם והיא מ א נ א דכולהו ופועלת כפי
וספירה שעליה י לפיכך נקודתה כפי יניקתה ״
צריך א ח ה לדעח כי יש שמוח קדושים ח ח ת אלו י והם כמו כינויים אליהם י ויחסו עוד
כזה* אל הכתר אראריתא * ואל ה ח כ מ ה כ״ב אוחיוחמחוברות ע ם שם יה ש ס
איה ביה גיה דיה היה ויה זיה חיה טיה ייה ביה
ליה מיה ניה סיד• עיה פיה ציה סיה דיה שיה תיה
ויחסו עיר אל שלוש ראשיטת יחד בוזו במוכסז כךץ} והס אוחיוח שאחרי
יהוה אלהינו יהוה ואל החסד שם בן ע ״ ב והוא יוצא מפסוקי ויסע ויבוא י
ודפוס ומקור לשם בן ע ״ ב הנ״ז * ויש בו רי״ו אוהיוח כ מ ט ן אריה שבתסד וז״ס אריה אל
הימין ־ ויחסו אל הגבירה שם בן מב לפי שמדת הגבורה נק׳ יד החזקה ישם בן מב יש בו י״ד
בטר יבש נגד שטן קרע יתץ אבג ^ שמית של שלש אותיות•
צית • והיא ייצא מ פ ׳ בראשית שסו פזס על טנע חסב צתג
ד של ובהו בחילופי אלפא ביחוה י יניקידו היא ניקיד ה פ ס י ק של ייפן כה וכה * לפי י ע
ב׳ שהוא כנגד הגבורה ניקרא היכל הזכות ־ לפי שיש כעדו" מצד שמאל היכל׳ ךןידל
,
ח ו ב ה ׳ ובהיכל הזכיית הזה יש ב״ד של מעלה ונהר דיניול^־׳ "׳•״ ־ •־* • '־'
שהיא כנגד ה ת פ א י ת נקרא היכל הרצון והוא אמצעי 5ין'האיש והמים ״ היכל
י י כנגד הנצח נקרא היכל הנינה ״ היכל ד׳
כנגד היד נקרא היכל עצם השמים ״ היכל ה׳
שהיה ; נ ג ר יסוד נקרא היכל לבנת הספיר־ ובין זה ההיכל .ובין היכל היכל ך׳
השביעי שהוא היכל ה מ ל ט ת שם הוא מרגוע לילית וסמאל בחעא ישראל י
י » א מטטרון 1למטה מן היכל לבנת הספיר הוא הרקיע שעל
ש ה ן ה ח י ו
המלאך שנקרא אופן אחד בארץ אצל החיות הוא בת זוגו של מעערון והוא הנקרא פרגוד
הא׳ ה ם הנקראים המעלה ולמעה מזה הם חיית הקדש ועשר מעלות המלאכים ״ '
חיות הקדש י ואין בינם לבין מלכות שבמלכות ר ק מ ה שבין עילה לעלול בלבד ״
ואח״כ.נבראו ה מ ע ל ה השנית שנקראו אופנים י ואינם משיגים כמו שמשיגים חיות הקדש
המדרגה׳ העליונה מ ה ם אבל ה ס דקים יוחד משלמעה מ ה ם ׳ ץאח׳׳כ נבראו על זה הסדר
חשמלים ש י פ י ם מלאכים אראלים אלהים ביני אלים כרובים אישים י וכל מעלה מ ה ם אינה
משגת כמי שמשגת המעלה שלמעלה מ מ נ ה ־ ובמעלה העשירית שהיא מ ע ל ת אישים נ ת ע ב ה
השפע עד שלא היה איפשר להיות נברא רותני כמותם אלא גוף אחד ספיריי ע ד ש כ מ ע מ
ואח״כ הוא רוחני והיא גלגל ערבית־ ואין בינו ובין האישים רק מה שבין עילה לעלול י
ינא גלגל היומי וגלגל המזלות ושבעה כוכבי לכת וכל גלגל וגלגל.יש לו נפש שבה הוא חי
משכיל י וכל גלגל אינו משיג כמו' שהשיג העליון ממנו י יבהגיע השפע ע ד גלגל לבנה *
נ ת ע ב ה כל כך השפע ־ עד שלא היה איפשר להבראות ממנו גלגל ־ ועשה היסודות כל אתר
מקיף אל חבירי וכל עליון רוחני מ ע ט מהתתתון ממנו י עד הגיעו אל הנקודה שהיא עבור
הרי נתבאר שהם עשרה גלגלים כנגד ה א ד ן החסירה והעבה יהגסה יותר מכלם ״
עשרה מעלות המלאכים ־ שהם כנגד עשר היכלות ־ שהם כנגד עשר ספירות * ע ד שנמצא
שהכתר היא כנגד היכל א׳ שבמלכות והוא כנגד מ ע ל ה א׳ מהמלאכים הנקרא׳ תיות הקדש
וכנגד גלגל השכל הנקרא גלגל ערבות ־ וכן עז״הד ודי בזה־ עד שנמצא חלקי כובעי הארץ
א ר מ ״ ע ומהם הירכבו התי והצומח מחולקים לעשרה מינים־' ואב לכלס א ר ב ע יסידית
והדומם
מקרב* ח כ מ ת האמת עח
והדומם י החי נחלק לשנים י חי מ ד ב ר וחי בלחי מדבר י והצומח נחלי! לעשבים ואילנות *
,
והדומם נתלק למתכות ו א ב נ י ם ׳ והמתכוח יש בהם שבעה מ י נ י ם זהב וכסף ונחשח וברזל
יבדיל ועופרח וכסף חי * שהם כנגד שבעה כוכבי לכח כי מ כ ח ם ה ס י נמצא שגם בזה העולם
ודע כי היסודות התחתונים נשחלשלו ונחפשטו יש עשר מינים שהם כנגד עשרה גלגלים ״
מ א ר ב ע יסודות העליונים הרומניים כי ה ם שורשם למעלה * כי כל מ ה שיש ל מ ט ה בעולם
השפל יש לו שירש ויסוד למעלה בעולם העליון וכלם קשורים ודבוקים זה בזה ע ד ה ס י ב ה
העליונה יתברך ויתעלה לעד אמן ״
אמרנו שעשרה מעלות יש במלאכים ולמען תבין מקורם ומהותם אודיעך שורש נ!בר
הענין כמובא ב ס פ ר בריח מנוחה ובספרי המקובלים ״
ב״ה הוא עיקר הכל והוא מקור כל השמיח * יהוה שם כ י ה
ל י 1מ ע
כמיגא ייךךיןן
א ״ ע פ כן שם הויה הוא גוף האילן י הוא ב כ ח ר למעלה אהיה ואף ששם
והוא העיקר והוא רחמים והיא אש שאיני שורף והסנה דמשה יוכיח י ולכן היא ע י ק י כל
0
מקדם נב חכמת האמת HJT
מקום שכל האשוח מ ת ק ר ר י ם שם י מקום הזוהר המזהיר ־אהיה אשר אהיה
זשם כחשבו כלא היו * וחקור אהיה הוא א ח ד ומקבל מ כ ח ר עליון שורש כל השרשים ״
שר ה פ נ י ם והוא מ ח ו ג ה על כ ת זהשנ׳ השרף שאיני משיין* אלא שוק* י א מטטר1ז
ה
יהו^ יהיא יהשלישי השרף השורף ו ה מ ש י א היא ומקבל ג״כ מ כ ח ד עליון ״ אחד
51 ו י מ מ 3
׳׳! ארג י ומקורו יהוה אהיה אחר והשפעתם מ כ ת ר עליון י ק ל *
,
השרף ה א רחמים * והי דין ר פ ה ־ והגי דין קשה ־ ודי למשיג בסימנים אלי ״
כלל זה בידך שכל מלאך שסופו { Vיניקתו מן ח ס ד ־ וכל מלאך שסופו מ ן יניקתו nDV
*ה יניקתו מן ת פ א ר ת ׳׳ מן כבורה י ו א ס שם
fc,
הוא הממונה על האראלים המקבל מהמלכות הנק׳ פרי האילן ומקורו הוא •i0 D
יוה ה והוא מן כת מימי ברכה והנחה שכל רואיהם מ ת ח כ מ י ם ״ ה איה
הוא מן האופנים והוא מ מ ו נ ה לחן ולחסד ״ ^ול£י^
הדרנים
הוא ה מ מ ו נ ה על רצון בני אדם א ם מו 5ואם ר ע ״
והוא ממונה ״ א זכריאל הוא מן מ ח נ ה האש השורפים הנמשך בדין ר פ ה זרגי^ נ
עלהזכרון״ י
וניקויו יכי׳ יחנין אל ר ח ו ם ה/ ייצא מ פ ׳ ה׳ יארואאוחונחל נעריו ;:
שם
3
יהך^ ככתוב• בהורה,.ימיעיל בלי ט ה ר ה ־ ע ם המלאכים-׳המקבלים מ מ ט ו ה .
צ צתגיה ״
ע נ
י ד י ׳ טיי ל רא-יהם *שם טהרי ^ ייצא מ פ ׳ ידמית -ל י א ^ ׳
כ י ע ה י ז י ה 1
מ ל מ ע ל ה ־ והיא ממינה בהיכל אלהי ישראל יההיכל הזה :עשה משלש ראשונית
ד מ ל ט ת ד ב ר י א ה ־ ובהיכל אלהי ישראל טהדיאל הוא בסיר שם יהיא ק ב ו ע ואינו זז משם ־
א ב ל בהיכל ל ב נ ה ה ס פ י ר היא בסוד מ ל א ך ועושה שליחיתו ״
אחותה ש ם ר ח מ י א ל וסנוניה יילאים מש׳ דחיברית אשה א ל כ
ג^יהם לא ׳סבי ב ל כ ה ס איש אל ע ב י פניך ילכו ־ ושני מ ל א כ י ם אל•
םנדלפוז כי ששים ר ב י א שמית יש ל׳ כקראים כריביס ונקראים׳םמכין ־ יהם " י
״
ן י ת
נקראים מארי דעיינין שמעיינין בנשמה אחרי שדנו אוחה ב״ד של שבעים ואחד ויש ל ה ס
דעיינין דהייני כ״ד עיינין וע״ב הנין ־ שלשה הגין על כל עיגול ועיגול ״
שס
יהוה
בניקיד חילם מהפשט ממנו שם אחד ה מ מ ו נ ה על יהוה כ י
המקיבליס וכתבו•
ו ה
הנ״ל ויש כה מלאכים למעלה וכחוב ביט י א השם החן וממונה על ביטיל הקליפות
י ! ס מ ע
באת בש והוא בסוד שרביע הזהב וגי׳ שלו כ״א כמנין שמן ביט והיא ל ל
א ה י ה ׳ וכתבו הקדמונים כי מקור שם זה הוא יוצא מ פ ׳ כי בי חשק ואפלטהו־ ור״ת ב י *
ינה
ח כ מ ה ־ מסיד הייה בניקוד חולם ״ ב
בי DD*H £זי י
ושרו של ישמעאל כי שרו של משי 0מאל להכניע שני קליפות עשי וישמעאל ־
כ
רהב ימספר שניהם שלח ־ וזהו סוד ע׳ל ש׳חל ו׳פתן ת ד ר ו ך ׳ שהוא ר ״ ת עשו קיא
וכחיב בהריה כי בי חשק ואפלטהו שהיא סוד שם ורמיז בי שחל שהיא מ ס פ ר שניהם ־
י
כנ״ל ־ שהיא המבעל שני קליפוה ה״נל ״ ובסוד זה השם חרבו ערים חקיפין ב ׳ י ח ר כט
י׳רישלים עייר מלכא ־ כי ה ס פגעו בזה השם הקדוש בסוד פגימת ברית מילה י ואז פ ג ע ו
י׳הוה מ ׳ ה ה׳יה ל׳נו ־ בתרין ההין הא עילאה יהא ת ת א ה שהם בינה ומלכות בסוד זכור
ש י ס
ביט באמצע מ ל ת ר ״ ת מילה ־ הביטה בהנ־ין ההין רמז שפגמו בתרין ההין ־ וכשאלי
ה ב י ע ה ־ פי׳ שע״י כך פגמו בשם זה ״
היא ממינה על ה פ ר נ ס ה ־ וידוע ששלשה ידוח הן־ הגלולה החזקה ה ר מ ה חרתך ? C t
והם בגי׳ חתך ולכן כתיב פותח אה ידיך ־ ובאלו הג׳ ידיח גפחח הבאר העליון
בהוא
מהדם חבמת האכ1ת עדן
צות גי׳ מלכות ־ וז״ס חתך בכל דבלי מלכות נחחכיס על פיו ״ שהוא ענין חתך ייזיליאי
וגם פחח את ידיך ר״ת פחד ת פ א ר ת חסד ־ הדי פ ח ח את ידיך * שהה יד החזקה כנגד פחד
יד ה ר מ ה כנד׳ ת ״ ת ־ יד הידולה כנגד תסד וס״ת פתת את ידיך הוא תתך שהיא גי׳ שלשתן
כנז׳ י והתחיל בנד שמאל שהוא פחד ־ כי סיד ה פ ר נ ס ה משם מתעורר בסוד קשיש מזונותיו
של אדם ־ וידוע ששני דינים יש המונעים את ה פ ר נ ס ה והם שני דמעות דשני עיינין ־ הרמוזים
בפ׳ עיני כל אליך ישברו־ והכינה הזאת היא למתקס ולהביא ה פ ר נ ס ה ־ והנה שני בחינות
ופר ־ ואס תסיר מן שך הוקף! הדין שבו שהוא פו גי׳ אלהים ישאר רלד ־ עןך הדין ה ם
חת״ך שהם פ״ו מן פ״ר ישאר צד״ק ־ ושניהם יחד רל״ד וצד״ק הם גי׳ הסיר אם ז
}•אי שהיא ר״ת פתח א ת מ ת מ ת ק י ם בהסרת כת הדין ־ ודע כי מה שאנו מכונים בשם
• פה אלף יוד י י יוד ' פא :זה
ידיך־ כשתתבונן בשני מיליאיי
והנה מיליאי כזה עולים רי״ב רי״ו ושניהם עולים ח ת ״ ך ־ והנה חתך באת בש היא
המילוי לבד שהוא מתחלף ממנו הרי חתך ־ יהגה נכון ומשביע 0מך אלן* למד
לכל תי גי׳ תתך ־ רוצה לומר לכל ״ רמזי הר״מז ״
וכהו להכניע לילית הרשעה שמספרה כן ־ והוא יוצא פת ה
ל כ נ י
J? CEfשציי
ממזמור אשא עיני אל ההרים מ ר ״ ת חמשה תיבות הבאות'אח^ הרות ישיש בו והס י
שומרך צלך ישמויך ישמור ־ וכן חמשה הייוח הקודמית כשהם בנקודת אלהים עושה
י ם ע ו
תפ כי מכח חמש גבורות מתהוית אותם הרשעה ־ ובקדושתן ת מ ח ה ־ והנה הוא ל
ילי מ ע ״ ב שמית כי שם זה הוא בסוד ה׳ גבורות כי לפי נקודה הפסיקים שמשם בסוד שם
ל שבמלת יוצא שס ע ״ ב שהוא פסיק ויסע מאית י שבמלה ויסע ונקודהי תירק ־ ומן
עילה ידיי שבמלת ייע ינקידתה תירק נמצא שם זה נקיד כזה י׳ הלילה ונקידתה קמץ ־ ומן
פ״ו־ וחמשה פ ע מ י ם פ״י שהם תמשה גבורות היא מ ס פ ר שם עשציי ״ שם ״
כחי להצמיח אויב ומחנקס והוא גי׳ ה ע ר יניקידי מפסיק יגלח ה ׳ מצמצית
ב ח ע ר השכירה בעברי ־ והגיקיד גי׳ אלהים ־ יהיא יוצא מפסיק קדיש יהיה ה ע ר לא
הרי היא מצמץ וקדוש עילה תי י יעבור על ראשי ־ והיינו א ם החליף יהיה באה בש
עכו יצחק דמן הי׳ר ת*}/ר וזהו קדוש יהיה ת ע ר * וראיתי בכתב• מצמליח־ ועולה
שמיצא השם החזק הזה היא מ פ ׳ ובל־עהס יצמיחם בחילוף יוד במם באה בש ״
ה ס ם הוא משמיה ע ״ ב והוא מסוגל למלוכה בסוד ומהקם מלכין ־ ולכן ביוסף *DD
נאמר ק מ ה אלומחי ואמרו לו אחיו המלוך חמלוך ־ וכן אמר שאול לדיר מליך המליך
וקמה בידך ממלכה ישראל ״ שם
צוךן א י' מ י ב י
כחי גדול לחשוב בו נגד האויבים* והמחשב Ct-fטפטפיה
פחד
מהדם נד ח י מ ת האמת עדן
מ י ס י ו ן על כל לב זדון• שכל ייש • פחד ־ על מגן • ועל צבא
שני תיבות מאלו עוליס קצ״ג כ מ ס פ ר ה ב ס הנז' ־ ואיתא ברכינו בחיי ששם זה יוצא מ ס ״ ת
ה נ ה אנכי סולח מלאך לפניך לשמורך בדרך ולהביאך אל המקוס י רמז* הרמי׳ז ״
מצאתי בכתבי המקובלים ששס זה יוצא מ פ ס ו ק ויאמר משה אל אהרן קת את ע11ב
ה מ ח ת ה והן עליה אש מעל המזבח ושים ק י £ר ת והולך מהרה אל ה ע ד ה ו כ } 2ר
עליהם וכו׳ ייתן את הקר£רת ו י כ ^ ר על ה ע ם י ו י ע מ ו ד בין ך ן מ ה י ה ובין החיים ותעצר
ה מ ג פ ה ־ והוא שם המחשבה ־ וסגולתו לכוין בו בצבע זהב בזמן ה מ ג פ ה ב ״ מ וטוב לכול דבר.
שהיה אחידים ושם ב,ץו י ומספר הניקוד עולה אלהים י מפטפיה ' כ ז ה
מיקוח
דשם הויה כשהוא במילוי אלפין י עילה כיפטפיה ״
אבנ והיא משם בן מ״ב ־ דע כי כח יה השם לסלק המחל קת מן העיר י בראוה ע1ם
וצירופו ע ם מקורו הוא כזה השס היא יה»*ד, בלבולים אלו באלי * ומקור זה
וכשתדצה לבטל הבלבולים והמחליקה תעשה ככה־ אמור זה ה פ ס ו ק ״ יאהבוגה
א פ ס כי עז ה ע ם היושב בארץ והערים ב צ ו ר ו ת ^דוליה מאד ונם בני ענקים ראינו ש ס י
והשביע למלאך הזה שמו יאהבוגה מקייי ע ס
אבג וזכיר זה השם
מהקהל הזה בשם והמחלוקת
־״יי־ ״
פרחיאל ״ יאלזיל־ יה״למ
שתבטל הבלבול
יאהבוגה על ייי המלאך פרדחיאל *
ערך חלום
מךן שאמרו חז״ל לאדם טוב מראין תלים ר ע י פי׳ מראין לו ה ר ע ה והעונשין א
העתידים לבוא על הרשעים והכל כדי שהצדיק יהיה תמיד יראתו על פניו ולא
יחטא י ולישע מ ר ח ץ חלים טוב כי הבא ליטמא פיתחין לו ״ ילקוט ח־ש משם הילקוט ״
בל המראות יפין בחלום חיץ מתכלת ״ ילקוט ״ ב
מה שהמת ניתן לאדם בחלום יפה הוא י אבל אם הוא נוטל מביתו ובפייט מנעלו בל ג
הוא ר ע י כי היא רמז שימועו רגליו מהעולם הזה וילך לעולם אחר אתר דמותא
״ ילקוט חדש בליקועיס ״ והוא סיד החליצה
לפי שנשמת ה ־ ר ם המדברת אינה מ ת ה י לפיכך יהלום התי מן ה מ ת י אבל ה ב ה מ ה ד
שמחה אין לה נשמה ה ח כ מ ה י לפיכך לא יחלים אדם מ ב ה מ ה שמתה או נשתטה
ם ׳ חסידים סי׳ תת״שלא ״
ערך חלונות
שבבית א ס נפל הבית ס כ נ ה לשנותם או לסותמם ״ עיי״לאות א ע ר ך אויר א חלונות
ע ר ך חליצה
מקרם חליצה עדן
ערף חליצה
החליצה ה י א ׳ כי הנה בחליצה מתיאשת היבמה מ ה י ב ם ־ ובדקיקה מתיאשת א ע5ין
רוח ה מ ת הנשאר בה מהגאולה שהיתה מיועדת לו מן האח ־ ומה הקריאה
שניהם כאחד הרוח והיבמה קובלים עליו לפני שלשה י כנגד תלת אפוטרופיסים ראית לה
לנשמתא י ומוסיפין עוד שנים לפרסם הדבר י כדי שרבים יבקשו עליו רחמיס והס כנגד
שניץצירים שהיו ע ד י ם בליקותי הראשונים הנגמרים בכליו של קונה דכתיב ביה שלף איש
נעלו י אלא שהנעל הקונה הוא בית היד י וכאן מרי מ ס א נ א רידיה הוא ניעלן יפושע לה את
הרגל והיא חולצת ומתרת הקשר לפי שאינו מן המכין להקרא גיהל ־ וזירקהו לארץ ביזיון*
להירות ה פ ק ע ח זיקחה ובטחונה שיהיה דיות והצלה לרית ה מ ת מ מ ק י ס אחר י ו ע ע ס חלוץ
הנעל כמו הותר הקשר ־ שלשה פ ע מ י ם אתר לו ואתר לה ואתר לרות המת י א״נ אתר לנפש
ואחד לרוח ואחד לנשמה ־ ועליה נאייר ה פ ח נשבר ואנחנו נמלטני ״ ׳לקיט חדש בליקיטים
משם מ א מ ר א ם כל חי סי׳ נ ר ו ״
חלקלעיהב ערך
ודיין י אין להם חלק לעו״הב ואלו ה ס לבלר וסופר יעיב שברופאים א שבעה
לעירו ־ וקיסם וחזן וטבת ״ אבות ד״רן פ ׳ ל״ו ״ וכתב הרב שאלת
וע״בץ ח״ב סי׳ ס״ני וז״ל י שבעה אין להם חלק לעו״הב י פי׳ א ס אינם זהירים במלאכתן
ואימנותם ומינויים כראיי להם * לבלר כיתב ס ת ״ ם שאם ת ח ס ר אות אתת נמצא מחריב
העולם * וסופר כותב שטרות וגיטין שהרבה דברים תלויים בו א ס מקלקל בהם נמצא מ פ ס י ד
ממון שלא כדין אי מ ר ב ה ממזרים ־ דיין לעירו כשמתפרנס מ ה ם בדרכים מעיקליס ־ ועוד
א ם באו עיר אחרת לדון ע ם בני עירו מ ט ה הדין לצד בני עירו י וקוסם ענין זה נתעורר
מ א ד היינו דאחריבינהו לכמה קהלות ישראל י חזן וטבח ה ם לאבן נגף וציר מכשיל לבית
ישראל עכ״ל ״
כתב הרב ריקאנעי פ׳ כי תשא משם רבינו עזריאל ז״ל י במקומות רבים שתמצא ב
בדברי חז״ל העושה כו״כ אין לו חלק לעו״הב י ר״ל אין לו בית ואוצר
בפני עצמו שהוא ברשותו והוא מושל עליו וזהו עושין לו מדור כפי כבידי ־ ימי שאין לי זכות
הוא עומד במקום שעומדים רבים י ע ״ כ
וכתב הרב מדרש תלפיות שפעם אחח נכנס רוח של רשע אחד בגיף אשה ים׳ נ ר כן כ* מ ה
שאמרו אין להם חלק לעו״הב י אין להם תלק ומדור בפני עצמן ״
ע ר ך חמרה
מקדם נה ח&דה ־עדן
ערך חמדה
איך יננל אדם מן החמדה ־ יתיאש מן הדבר שהוא חומד ויחשוב אותו אי איפשר .א
ד ב י זה ונמנע מהיות ־ דיגמת יאוש הכפרי מלישא בתו של מלך ולא מ ה ר ה ר
״ מ־דש תלפיות בשם ה ד א ״ ב ע בה ״
ערך חמץ
דבש לפי ב פ ס ח מחמץ כל שהוא מובטח לו שלא יחעא כל השנה ״ א הנזהר
משס גידי הא״רי ז״ל ״
לענ״ד רמז הכחיב ולא יראה לך ח מ ן ולא יראה לך שאור בכל גבולך ־ הכונה א ם וזה*
נזהרת שלא יראה לך ח מ ן ־ מובטח אתה שלא יראה לך שאור שבעיסה שהוא יצר
ה ר ע בכל גבולך י ועי״כ לא ת ח ט א ״
יהודה מעוני ־ על שאכלו ח מ ן בפסח דכתיב ביה לתם עוני ־ דבר אחר ב גלתה
על שחבלו משכיני של עני כדכתיב ואם איש עני הוא ־ ר״א על שעשקו
שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון י ד״א על שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני
ולגר תעזוב־ ר״א על שעבדו ע״ז שנאמר קיל ענית ״ ילקוט איכה ״
ערך חן
תן בעיני השלעין או מי שתרצה לבוא לפניו־ שים ידך על מצחך ואמור למצוא 'יא
מס׳ ג׳ פ ע מ י ם פסיק השיבה לי ששין ישעך ורות נדיבה ת ס ע ד נ י ״
מהד£ חנה עדן
כ״י והוא בחון ״ וכתב הרב מד׳ תלפיות ח״ל י למצוא חן בבואך לפני השלטון ל ד ן * אמור
תפול עליהם אימתה ופחד נ ׳ פ ע מ י ם וקח קש מן ה א ד ן באומרך אותו ותשבדהו בפניהס כאלי
אתה מתעסק ״
ערך חנה
נתנבאה על קדח שנאמר מוריד שאול רעל י ובכל זאת לא היו מאמינים חנה א
שיעלו עד שנתדב בית המקדש ונבלעו שערי בי״המק שנאמר ע ב ע ו בארץ
שעריה ובאו אצל ק ד ח יתפשם־ מיד אמרו והאמינו שכשיעלו אלו השעדיס אף חכו נעלה
״ מדבר קדמית בשם דברי הימים של משה עי״ש ״ וזה מסכים לדרשת חז״ל והביאו עמהם
רש״י ז״ל בחומש בפ׳ פינחס בפסיק ובני קדח לא מתי מקום נתבצר להס בגיהנס וישבו
עליו ואמרו שירה י אלא שעל זה קשה מהיכן יצה אלקנה בעלה של חנה שהיה מצני קרח
ועיי׳ ה ר ״ א ס ז״ל פ׳ פינתס מ״ש בזה־ וי״ל וכדומה שכן ראיתי בדברי המפרשים שבזכות
שמואל שעתיד לצאח מהם עלו לפי שעה עד שהולידו בנים וחזרו למקימן ־ וכיון שכן לא
״ האמינו שיעלו עוד ועליהם נתנבאה חנה מידיד שאול ויעל ״ ירוק
חנה ו ת מ ר נדר י תנה כל מעשיה בכפלים ־ כ ע ס ה בכפלים ו כ ע ס ה ה צרתה ג ס 3
כ ע ס * מ נ ח ה בכפלים מ נ ה אחת אפיס ־ בכיתה בכפלים יבלה הבכה י ראייתה־
שמטעם *,נ״י* ״ ילקוט שמואל ״ בכפלים אם ראה ה ר א ה ־ נדרה בכפלים וחדור נדר
זה היחה גס לידחה בכפלים הזא שמואל ששקול כמשה ואהרן ״
ערך חנוכה
ופורים הוא רמז ליין המשומר י היא דמי לשמן רנניד ינפיק ואחי מלעילא א חנוכה
״ בענביו ״ סי מגיד מישרים למ״רן ז״ל
ערך חנוך
ל0ח ה ק ״ ב ה א ת חנוך ואליהו למעלה כדי להעיד על נשמה העיליס למעלה־ א
והוריד א ח קרח למטה להעיד על הנשמוח היורדים למעה־ ז״ש ע ״ פ שנים
מגלה עמוקות אופן קי״א ״ ע ד י ם או ע ״ פ שלשה עלים וכו׳ ״
רוחו וגופו החומרי כאחד עלו למעלה כי נ ה פ ך גופו ללפידי אש־ ונשמת: כ חנוך
חנוך ע ל ח ה אל מקום הנשמוח אל גן עדן העליון ־ אבל אליהו ז״ל נהפשט
גיפו מרוחו ונתלבש בלבוש אחר וגופו הראשון נשאר גנוז ב ס ע ר ה וכשהוא יורד למטה לעשות:
שליחות.
מסדם נו חנוך Hjr
ח ס ד לאברהם עין הקורא נהר ל׳ ״ שליחות מחלבש בו ״
ידוקדק לענ״ד מ ה שנאי בחנוך ואיננו כי לקח אותו אלהים * ה ט נ ה איננו לגוף ובזה
הראשין כלל כי לקח אותו אלהיס להחזירו בבחינת המלאכים שכלם אש * אבל
באליהו נאמר וישלך את אדרתו מעליו הוא גופו והרי הוא גנוז ב ס ע ר ה השמים ״
ערך חסד
מ ה נ ה ג בשלשה קייס שסימנם חדר חסד דין ר ח מ י ם ׳ יכשתמלא מלת א העולם
ארן כזה אלף ריש צדי המילוי לבד עילה כמנין חסד דין רחמים י וזהו
שכתוב כי אני ה׳ עישת תסד משפע וצדקה בארץ דייקא ״ מגלה עמוקות אופן ר׳ ״
ועיי״ל אות גימל שהוא גומל ח ס ד יהיה מבושר שתפלתו נשמעת דבש לפי ״ מי כ
י״ח״ עיך
ערך חסיד
הרב ס פ ר יוחסין בהקדמהו ־ כי אינו נקרא חסיד אלא מי שלא ח ט א כל ימיו כתב א
מעיקרו י והביא ראיה מ מ ס ׳ המורה י ו ע פ ׳ הגיזל קמא ״
אין תסיר אלא מ׳ שעיבר על עדותיו י כשבאין בני אדם אשר חעאו לו ו מ ה ח ר ע י ם ב
ומבקשים ממני מחילה ואימריס לקבל עליהם א ח הדין והוא מוחל להם בלב
,,״< f״
סי ״ ,
ח ש י ך י ס ס ק ^
ח ס י ך ר^ ז ה נ נ י ^
מ ה ע ר ס ה מ ע ע ן ש ה c v .
p
ג חסיד
מקדמ חםיד עדן
אחד היה רוחץ באמבט׳ במיס ואשתו יושבת חללו • והכה זוהר על רחשו חסיד J1
במים ־ א מ ד ה לו אשתו ומה זה הזוהר * אמר לה ה ק ״ ב ה כותב כל מ ע ש ה
ה א ד ם והדיו הנשאר בקולמוסו הוא מ ק נ ח בראש הצדיקים שהגיע זמנן ליפער י ובאותו שבוע
י /
נ פ ט ר אוחו צדיק ״ שם ס ש״ע ״
ערך חרב
ונתנה ליצחק ויצחק י א ע ״ ה היה לו חרב שחקוק עליה שם המפורש א' אברהם
ליעקב ־ ועשו כשרצה להלחם ע ם נמרוד מ כ ד בכודהו ליעקב בשביל
אוחו חרב שהיה שוה ממון הרבה ־ והלחם והעדשים שנהן לי לא היו אלא לקיים ה מ כ ר ״
מ ד ב ר קרמוח בשם אמרי נועם פ׳ הולדוח ״
יבוא על נכון לענ״ד הברכה שבירך יצחק לעשו ועל חרבך ת ח י ה ׳ שכל ע ו ד 1בזה
שהחרב אצלו ־ יחיה י כי מ ח מ ת שם קדשי החקיק עליה ינצח שינאיו ״
ערך חרבן
שבאו הכשרים על ירושלים תלה ה ק ״ ב ה לישראל ג׳ שנים אולי יחזרו א בשעה
בתשובה והיו גבורים בירישלים עד אין חקר־ יהיו נלתמים ע ם הכשרים
ומפילים מהם חללים ־ והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן גברתי ־ כשהיו אנשי חיל מקלעים
באבנים גדולוח להפיל החומה היה מקבלן בידו ומשליכן על אנשי חיל והרי מ ה ם הרבה ־
ע ד שהחחיל לקבל האבנים ברגליו והיה מחזירן לחיל י וגרם העון ובא הרוח והפילו מן
החומה ונבקע כריםו ומת ־ באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנםו האויבים י מה עשה חנמאל
דודו של ירמיה השביע מלאכי השרת בשם ־ והורידם מזויינים בכלי ייין על החומות ־ כיון
שראו הכשרים כן ברחו מפני אימחן ע ד ששינה ה ק ״ ב ה שמוחן של המלאכים יהעלה אוהם
לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול מפני שינוי שמוחיהן י מה עשה השביע אה שר העילם
והגביה אח ירושלים וחלאה באויר עד שבעט בה ה ק ״ ב ה ונפלה הה״ד השליך משמים ארץ
וכו׳ וכחיב גה דרך ה ׳ י ונכנסו כלם לירושלים ונבלעו ההומיה הה״ד היה ה׳ כאויב בלע
ישראל י ונכנסו האויבים ובקשו לשריף ההיכל יאמר ה ק ״ ב ה לגבריאל ומיכאל שהיו מלמדים
עליה זכוה ־ מי חביב עליכם אמרו לפניו ישראל* ואחריהם מי חביב עליכם אמרו לפניי ביה
המקדש י אמ״ל נשבע אני בשמי הגדול שאחס בעצמכם מציחיס בי האור י מיד נטלי מיכאל
וגבריאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל י והיה ההיכל קירא על עמצי קינה זי ־ ממרים שלח
ילקוט חדש משם ילקוט איכה ״ אש בעצמוהי וירדנה ״
ב מבריאה
מקדם נז חרבן עדן
העולם ועד המבול אלף והר״ני שנים׳ ואתר המבול אלף ותג־״ט ב מבריאת
שנים נאמר ראיתי א ח הארץ והנה תהו ובהו אלא שעיכב בעבור
יאשיהו והחריב את בי״המק ששקול ככל העולם והביא נביכדננר ויקריב כל העמים ״
שכחת לקע בשם ס ׳ סודי רזי ״
ערך חרוב
כתב הרב מדרש תלפיות שקבלה בידו איש מפי איש עד רבי שמעון בן יוחאי א
זי״עא שאילן של החרובין שהיה לרש״בי ב מ ע ר ה בכל ערב שבת היה נ ה פ ך
לאילן של ת מ ר י ם ״
ערך חרטה
רב אדא אמרי ב י ר ב ־ על א ר ב ע ה הק״בה כ י יכיל מ ת ח ר ט בכל יום על אמר א
שבראם ־ והם כשדים י ישמעאלים ־ כלות ־ יצר ה ר ע ־ ומייהי קראי ״ ילקוט
איוב ־ וכן הוא בסוכה פ׳ החליל ״
תתירא מן ה ח ר ט ה אייוי לאו קידם הן ־ כי לאו אחר הן מגינה מאד ־ 2כאשר
כאשר ת א מ ר הן כפול וקיים מ ה שאמרת י׳ ס׳ חס־דים םי׳ פ״א ״
ערך תי־ם
כל העבירות שבחירה לא יגלם אליהו ־ אלא על העוברים על ה ח ר ס ־ דכת׳ ה נ ה א־
אנכי שולח לכם א ת אליה וכי׳ ־ יסמיך ליה פן אבוא והכיתי את הארץ תרם ״
ס ׳ סודי רזי ״
ערך חשד
אם הביא הארס את עצמו לידי חשד ־ ימחול לכל החושדים כי הוא גורס לעצמו ״ א
ס ׳ חסידים ס י ׳ המ״ו ״
ערך חשך
המשיח יהיו ע״ו ימים חשך כחשך מצרים וימותו הרשעים ־ זוהר פ ׳ א כשיבוא
שמות על פסוק כי הנה החשך יכסה ארץ עי״ש י
אמר ה ק ״ ב ה למלאכים ראויים ה ס ללקוח בחשך והסכימו כלם ־ ולמה ב במדרש
הביא עליהם חשך ־ ואמר שני ע ע מ י ס ־ אחד בשביל מכומוגיית ־ ואחד
בשביל
מקדם חשך עדן
וקשה למה לא שאל בחחילה למה הביא חשך ־ ופירש הגאון בשביל רשעי ישראל ־ ע ״ נ *
מו״הרר העשל ד ל י דקי״ל פתחו כלם לחיבה זכאי י וכתבו הפוסקים רוקח א ס כלם מ ש ע ם
אחר י אבל א ם ה ס מ ט ע מ י ם חלוקים הו״ל רוב לחיובא ותייב י והשתא בתחילה אמר דהסכימי
כלם שילקו מצריים בחשך ־ יהשתא קשה א״כ פעירים ה ס רהא פתחו כלס לחיבה פעור ־
לזה אמר ד ע כי לא השכימו כלם מ ע ע ם אתר אלא קצתם מ ע ע ם אחר י וז״ש ולמה הביא
עליהם חשך • ואמר דיש שני ט ע מ י ם ולא השוו כלס מניעם אחד ולכן תייביס ״ דבש לפי ״
חשך שהביה ה ק ״ ב ה על המצריים להורות שמה שהעבידו לישראל בלילות נחשב * ג׳
ולכן יצאו בתצי זמנם ולכן מ כ ת בכורות היתה בחצי הל־לה כלומר מ ה שיצאו
בחצי זמנם מסיבת לינה * ובזה פי׳ הגאון מו״הרר העשל פסוק ק״ץ שם לחשך כי ה ם עבדו
רד״י שנהוק״ץ שנים החסרים שם לחשך שהם הלילות ״
כי י פירשתי לענ״ד מ ה שאמר המגיד ברוך שומר הבטחתו וכו׳ בין הבתרים וכי׳ ובזה
גזירת בין הבתרים היתה ב ע ר ב משחשכה דכתיב ויהי השמש לביא ו ע ל ט ה היה ־
וכתיב והנה אימה תשיכה גדולה י להורות נתן שהגזירה תתקיים אף בלילות שהוא זמן החשך
ולכן הק״בה חישב את ה ק ״ ן מכלל השעבוד ולא עבדו בימים כי א ס רד״ו* לעשות מ ה שאמר
לאברהם אבינו בין הבתרים שהיה הענין בין השמשות שמקצתו יום ומקצתו לילה וד״וק ״
אות טית
ערך טבח
עריפה לא טבח המאכיל נבלות לישראל מהגלגל בכלב י וז״ם יבשר בשדה א
וכתיב בויקרא רבה ״ כתבי הא״רי ז״ל ״ תאכלו לכלב תשליכון חיתו
ס ׳ ה׳ יז״ל א״ר איבו מעשה בטבח אחד בציפורי שהיה מאכיל את ׳של־אל נבלות ועדיפות.
פ ע ם אחת ערב יום הכפורים אכל ישתה ונשתכר יעלה לרחש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים
מלקקים את דמו י אתו ושיילון לד׳ חנניה מהו לאעברא יתיה מן קדמיהין אמר להו כתיב
יבשר בשדה ט ר י פ ה לא תאכלי לכלב תשליכון אותו י זה שהיה גיזל את הכלצים ימאכיל את
ישראל נבלות וטריפות ארפון להון מדידהו אינין אכלין י עכ״ל ״
יובן לענ״ד מ״ש דיר המלך ע ״ ה ־ הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ־ ובהקדים ובזה
מ״ש ב מ ס ׳ שבת י האי מאן דבמאריס או ע ב ת ה או מהולתא או אושיד דמא י
סי׳ שהנולד במול מאדים * או יהיה טבת ־ או מוהל ־ או שופך דמים י נמצא שהנולד
במזל מאדים יכול להיות מאוס ברע ובתור בטוב ולתקן מדותיו להיות מוהל ־ וימאס בשני
הנדדין ט ב ח ושופך דמים כי שתים .רעות הן י ובזה פי׳ הרב מדרש אליהו ז״ל מ״ש תז״ל
כשי־ שבעבחים שוהפו של עמלק ־ לפי שעמלק היה חותך מילות של ישראל וזורקן כלפי מ ע ל ה
ואומר טול מ ה שבחרת י דכחי׳ ויזנב בך ־ נמצא שהיה מואס במילה י וגם זה שגעשה ט ב ח
ודאי שנולד במאדים * ולמה לא היפך מדתו ונעשה מוהל ־ אלא שהוא שותפו של עמלק שמאס
וידוע כ׳ דוד המלך ע ״ ה נולד במאדים דכתיב והוא אדמיני ־ ותיקן ״ עכ׳״ד ״ 5מילה
מדותיו שהיה שופך דם אויבי ה ׳ י והיה מוהל כמ״ש תז״ל שאמר דוד ביריכי אני עושה
ס נ ד ק ו ח לילדים הנימולים י אבל להיוח טבח לא בחר מחשש עון שבה י וזהו שאמר הצילה
״ ודוק מ ח ר ב נפשי שלא להיוח ט ב ח י ועי״כ הציל מיד כלב יחידתי שלא להחגלגל בכלב ח״י
ערך עבי
פןקדם טבי עדן
ערף טבי
טבי עבדו של רבן גמליאל ־ היה גלגול ח ם הבירור מהטיב שבו ולכן כקרא ניבי א
ס׳ ע י נ י הכינויים להרמ״ז ז״ל ״
ערף טבילה
יקבלה מידינו מחכמי ה א מ ה שארבע מאוח כחוה כחוח ה ע מ א ה שורה א מ©*רת
על ה ע מ א והם סיד ה ׳ איש רעשו ־ וכדי להעביר אוחם צריך לבוא
במים ועם היוה שאדם מירכב מר׳ יסודית אין לו ע ה ר ה אלא במים ו ה ע ע ם כי העומאה היא
רוח ־ דכהיב ואח רוח הטומאה אעביר מן הארץ י והרוח אין ט ב ע ו ליכנס בחוך ה מ י ס
אלא על המים דכחי׳ ורוח אלהיס מ ר ח פ ח על פני המים י וכשהטמא נכנם בתוך המיס נשלף
ממני אוהו רוח הטומאה י ולכן הצריכו תז״ל שהטמא יכנום כל גופו בתוך המים שאפי א ם
,
נשאר שער דאש אחד חוץ למיס לא נ ט ה ר י שמשם נאחז כל הטומאה וחוזרח על הגוף ״
ח ס ״ ל בשם ס׳ כ ח י י ה יד ״
שפוגע באשה דסלקא מטבילה נימא הכי ־ שופך בוז על נדיבים ויחעם בההו סי ב
״ ציוני פ׳ גצביס ״ לא דרך
ערף טבת
טבת הוא סוד הטובה והמה בו נדבק ב ש ט נ ה ולכן בישרו ה ק ״ ב ה לאברהם א
ס ׳ קרנים מ א מ ר ו ' ״ ׳ ח ק ב ר ׳בשיבה ׳טובה ר ״ ח ט ב ח ״
טבת הוא המבטל קליפה שכנגדו ה נ ק ׳ ג״כ ט ב ת י והקליפה הזאח נדבקים ב ה ב
י ״ ג מאוח וארבעה כלבים י והמה יונקים מהכלב ה ר ע ה נ ק ׳ בעל צפון שהוא
כלב הנק׳ חציר בסיר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו י אשר מ ס פ ר ו י״ג מאוח וד׳ כזה ־
ב׳ שני פ ע מ י ם עולה ד ׳ ל׳ שלשים פ ע מ י ם הוא ת ת ״ ק י עשרים פ ע מ י ם עולה ת ׳ י ב׳
ס ך הכל עילה י ״ ג מאות יד׳ * וז״ס ר׳ מאיר שאמר על הנהו כלבי דאכלי אינשי ־ שיאמר
אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני יינצל כי שני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה י״ג מ א י ת
רביני שמשין מאיסערפולי ז״להה בס׳ דן י ד ן ״ וד׳ לבטל אוהה קליפה שחחת בעל צפון ״
וצ״ע שאין החשבון מדוקדק ששני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה ח ח ק ״ מ ד וגם ג׳ פ ע מ י ם
אלהא דמאיר ענני עילה י״ג מאוח וששה עשר באופן שבין כך ובין כך אין החשבין שיה* ודוק
ערך טהרית
מקדם נו טהרות עדן
ערך טהרות
מדבד קדמות ״ שעוסק בסדר ;יהדות הוא תיקון לפגם הברית ״ £י א
ערך טוחות
מי שת במוחות הכמה הוא עוף הנקרא בערבי טיטווא ע ״ ׳ מד׳ רבה פ׳ קדושים א
ובמתנות כהונה ״
ערך טורח
שאדם טורת בעשיית ה מ ט ה ה ק ״ ב ה פורע שכרו בעוי׳הז והמצוה עצמה א טורה
ניתן שכרה לעולם הבא ״ דבש לפי משם הרב י פ ה מראה ״
ערך טינוף
לא ליבעי לבר נש דישדי טינופא קמי פ ח ח א י בגין רחמן שריא חד שידא ואנפוי א
לקבליה דפהחא י ואסחכל מ ה דעבדין ובכל מ ה דאסחכל אחלטייא ואיח ליה
זוה:־ פ׳ ואתחנן עי״ש ״ שס״ה שמשין ״
ערך טעם
כמ״ש בנדה ד׳ כ״ד ־ האי צו״מ י דבר ואומר ט ע ם לדבר מועיל לזכירה א האומר
דאמר מילתא לימא בה ע ע מ א דכי מדכרו ליה מידכר ״
אות יוד
מקדם אות יוד עדן
אות יוד
ערך יבום
ד׳ חגניא המקיים מצות יבים לשמה גדול הוא כיחזקאל הנביא י ו ח מ י י ׳ אמר א
חידקא גדולה מציה יביס והמקיים איחה לשמה נגישה שותף להק״בה דנתי׳
מדרש יוי .״ ולא יכדת שם ה מ ת ־ וכתיב ולא יכדת כל בשד ״
האי מאן דמית בלא בנין הוא פגים ישמא קדישא לא שדיא עליה ינא מלין ליה ב
בפדגודא ־ ודמי לפגימת המזיקים־ יהאי מא; דאיהי ת״ח ינשא אשה ומת
בלא בנים תירתו וקדושתו מגינים עליי שהוא בן העילכ הבא ־ ומה שאשתו צריכה יבום
הוא כי לפעמים מת אחד בלא בנים ואין יו אח ליבם אשתו יש לי תקנה ביבים זה שמיבמי;
זוהר בראשית ״ אשת התלמיד חכם ״
דאיתפער בלא בנין לא יכול לסלקא בנרורא דחיי דחד מנייני דכדה איהי מאן מאן ג
דאזיל בלא בנין ־ משוס דהא צדיקייא בההיא עלמא ע ב ד ן פירין ומולידין
והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא ־ דכיון דאית להו שורשא ויסידא בהאי עלמא יכיל לאשהלומי
בההוא עלמא ־ ומיהי כד שבק בנין א ע ״ ג דלא אתקיימו בהריה אלא רגעא חרא םגי בהכ׳
כיון דבעידנא ד א ת פ ט ר מהאי עלמא הוא ליה שירשא ־ וכד לא שבק בנין פקיד קי׳׳בהי דייה׳
אחוה דאיהו כגוונה ד ל י ה דנשמתא דהרוייהו מחד ע נ פ א ייסב אתתיה דאיהי כגיפיה יההיא
בר דיוליד מינה אתחשב כאלו מיתא גיפיה איליד והא אית ליה שורשא בהאי עלמא י יבהכי
שתיל בההוא הסד עילאה לאתדבקא באתרא דמיבעי ליה ־ ואי צריך לתאגלגילי היא ::הגלגל
בברא ק מ א ד י ל י ד ־ וכד חזי בי דינא דאין זיווגם עולה יפה מניה למיחלן ־ ירזה דחלינה
חוצן באפי ההיא נפשא וצא שביק לה לאתדבקא מטטרון א ד ה ו ע
איהי דההיא < ל
קדישא דאיהי ס י פ א דררגין קדישין ־ ילהכי חלצה נעל מעל רגלוהי ־ מ ע ל איהי רזא דמגיטדין
ורגל רזא במלכית למימרא דמן היום ולהלן לא יחין נעל דאיהי מטטרין באפי ההיא נפשא
ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהי מלכות קדישא ־ ומשוס דמכיערון דבק במלכות קדישא
ס׳ המגיר בלי שים חציצה כלל ־ משים הכי בעיא שלא יהיה דצר חיצן בין נעל ליגל ״
"״ I־*׳ '4י׳־
עיין לעיל אות גימל ערך גלגיל ״ מי שמתגלגל על ידי יביס הוא נתקן לגמרי ״ ד
ה איכא־
מקדם נז יבום עדן
למידק דאמרו חז״ל ד ט ע מ א דיבוס משוס דנפשא רמיתא מתגלגל בברא ה איכא
קמא והא תינת א׳ מכמני להני אבל אי לא מ ט ו נ י להכי מה תהא עליה׳
וחי דאמרי רבנן ד י י א דמילתא באות נפשה שאכה רוח ־ ואיתחא מיעוטא דמיעוטא הוא
ד מ ט ו ג י לה:׳ ־ וחי איכא למידק ד ת ק נ ח א למאן רשביק אתתא י אבל מאן דלא שביק א ת ת א
מ ה ת ה fעליו ־ ותו אמא׳ אשכחן דשאר קריבי היו מיבמי וכדעבד יהודה ב ת מ ר י ואילו
אורייתא לא פקדא אלא לאחר ילא לשאר קריבי׳ וכיין דלנייחא דמיתא הוא הו״ל למיפקד
לשאר קדיב* נמי י יתי דהנך צדיקי דלא אינטריכו לאתילגלא מה תהא על יבום דידהו י
רזא דמילתא היא דעלמא כיליה מתבני על רזא רגלגול ותדיר מתגלגלי בני עלמא אכל
ולא משתנכי י כעין מייא דנגדין בתחילה ילא משתככי יאזלין ונפלין בימא י ומן
ימא מתהדר* כל נחלא ואזיל למקורא דיליה יהדר נבע ונגיד כמלקדמין והדר נפיל לימא והדר
מהדר למקיריה כדכתיב בהדיא כל הנחליס הילכיס אל היס יכו׳ ־ אל מקוס וכו׳ ־ שס ה ס
שביס ללכת י הכי נמי בני ארס אתי להא׳ עלמא יהדר אזלי לההיא עלמא והדר מתגלגלי
בהאי עלמא יכן הדיר ילא משתככ* דיגמת נחלא ד א מ ר ך
•:מית נמית יכמיכ ? ; ג ר י ם :מיאל ב׳ י״ד( • י ק לענ׳־ד מה :ה מ י ה א:ה ־.נמה לדיל ) רביד,
אינה אשי לא יה* .-י ילא י:־ :אלהיש נ :•:יה:ב מ ה ב נ י ה בבלתי ידה ממגי נ ד ה • יכפי האמוי•
י מ ז ה לי בכפל כי מות נמית על שיד הגלגיל-על כל דגי־ פשע ק ב י י ם לו וכמים הנגי־יס ארצה שהולכים
,
אל היה י ה ו ז י י ס ל נ ב י ע מ ה ת ה י ס ־ א :־ לא יאספי אל מקים אהד ויעמדו שכ־ ילא ישא אלהיס נפשי סי׳
לה שוס תקגה • אין בזה הכי נמי אין הפץ לה׳ לישא נפש האדם כמות שהיא הטיבה היא אם ר ע ה • כי
ה ה י א • ולכן פשה לו הנפש והוא השב מחשבות לבלתי ידה ממני נ ד ה ־ כי לא יהפין נ מ י ת ישע •אבדה
( יד -״ ת ק נ ה ע׳׳י הגלגול •
־יכי היכ׳ דמיא דנגדץ בנחלה דמני; דמהעכבין מלמיהדר לאהילגלא ע״י חריצין ונעיצין ״
דחפרין להי ביבשתא ־ ה ט נמי מאן דלא שביק בנין בהאי עלמא ישבק אתתא הא איהו דמי
למיא דמתעכבין ע״׳ תריצין ינעיצין י ה״נ ע״י א ת ת א דשבק מ ת ע כ ב מלאתגלגלא ־ ו א ע ״ ג
דאיהי צ ד ק א ־ ואלו שבק בנין ב י א כ י ע א ד א י י ה היא ־ יהו״ל כאלו אשתאר תלק מנייהו ואיהו
ט פ י ה לא מ ת ע כ ב מלאתגלגלא י כיין דלית ליה תפיסו ב ה א י ע ל מ א ־ וכד שביק אתתא ולא
בעי יבס ליבימי פקיד קו״בהו דיחלן לה למירמז דאיפליג מינה והר כמאן דלא שבק אתתא
ולא מ ת ע כ ב מלאהגלגלא • והכי נמי מאן דשבק אתתא וליה ליה אחא לא מ ת ע כ ב • וקודם
מתן תורה כל היכא דשבק קריבא בהאי עלמא הוא מ ת ע כ ב ־ וכיון שניחנה חורה אתנהיר
ס ׳ המגיד למדן ־עלמא יאע׳׳ג די ש בי ק כמה קריבי לא א ת ע כ ב אלא כר ישבוק אחא ״
הקדוש זכרו לברכה ״
א כשנילד
ידים
מפןדמ ידים עדן
וכשמת ל י ל ך י ה ה ד ס בה ב י ד ס קמוצות לומר כל ה ע י ל ס :ל ׳ היה א כשנולד
אבות דד׳ נתן ״ בידיס פשוטות ל ו מ ד הה ל כ ס כל מ ה שקניתי ״
ערך יהודה
שבמצדיס׳ יכפיל־ כל היית בשעה שצווח בקול גדול נפלו כל השדיס א יהודה
שבמצרים ־ ו נ פ ל יוסף מ כ ס ה ו ־ וירד פ ד ע ה מ כ ס ה ו ונפלי שיניי' יגבידיס
שהיו לפני יוסף נ ה פ כ ו פ נ י ה ם ולא הוחזרו עד יום מ ו ה ס י שנא׳ שאגה אריה יקיל שחל ישני
כ פ י ר י ם נ ח ע ו ׳ לפיכך הוא אומר והקול נשמע ביה פ ר ע ה יאין קול זה אלא קיל יה־דה ־ שנא׳
תנחימא ״ שמע ה׳ קול יהודה ״
ערך יהונתן
ה ע ם א ת א ת יהינתן ר׳ אלעיזר א י מ י נ ק ט י - :א ל :!:י-לי זהב יפדאיהי ״ א וי&דו
ילקוע שמואל ״
ערך יהושע
לגדול כשאמר שמש בגבעון ד ו ם ׳ אמ״ל השמש כלום יש קטן שאימר א יהושע
נ ב ר א ת י ביום ד׳ ו א ה ה ביום ששי ־ א מ ר לה בן מ מ נ י דום שהרי אני
חורין קטן שיש לי ע ב ד זקן אינו א ו מ ר לי שתיק ־ לא ק נ ה א ב ר ה ם שמיס יכל אשר ב ה ם שנא׳
ב ר ו ך א ב ר ם לאל עליון ק ו נ ה שמים וארץ י ועיר וכי לא השחחוית לפני יוסף אבי כ ע ב ר ־
ה ח ו מ ה נ פ ל ה ב נ ס ויתנו גזר שלא לבנית ירחו כדי שיאמרו הדורות זאת ג יהושע
שכחת ל ק ט בשם סירי רזי ״ הודאה להק״בה ״
ד יהושע
ממדם סא יהושע עדן
נהן לו ה ק ״ ב ה קרנית הוד של מ נ ה כדי שיקרע הירדן לפניו נ מ ו שנקרע ד יהושע
״ ״ כלי יקר על הנביאים ״ וזהו ונתת מהודך עליו הים לפני משה
היה לו התקשרות בנשמתו ע ם ג׳ ריעים של אברהם א ע ״ ה ע נ ר אשכול ה יהושע
ו מ מ ר א ־ ונרמז בפסוק יהושע בן נון נ ע ר לא ימיש מתיך ה א ה ל ׳ נ ע ר
אותיות ע נ ר ׳ לא ימיש מתיך האהל ס ״ ת אשכל י יהושע גי׳ מ מ ר א ועוד ק״י כשני חייו ״
ולי נראה כי מ ד ב ר קדמות בשם הרב הנשיא בעל מלת שמורים בדרשותיו ״ י ׳׳
כ
ערך יובל
דבר ציה לאלף דור זה הזמן הוא בשוב עליונים ותחתונים ליםידס וזהו זמן חמשים א
אלף שנים והוא סוד היובל הגדול שנא׳ בשנת היובל הזאת ישוב השדה לאשר
קנהו ־ כלומר ישוב הכל לתשובה | היא מדת הבינה fוהוא אתר השמיטות וזהו מלכותך
כל גי׳ תמשים ״ מד׳ תלפיות בשם הרב ריקנעי ״ וענין השמיטות מלכות כל עולמים
יתבאר לקמן אית שין ערך שמיטה ״
ערך יום
יום אתד יש בשבוע לכל אדם שבאותו יום יצליח ולא ימות באותו יום • וז״ש ושוב א
יום אתר לפני מיתתך דיש יום אחד בשבוע שאינו מת בו ״ רבינו הא״רי ז״ל
יום הכפירים ־ אמרו בילקוע ונשא השעיר עליו את כל עונותם ־ מלמד שביו״הכ ב
ניטל ה ק ״ ב ה כל העונית של ישראל ומשימם על גבי הפלוני י וכו׳ י ו ה ע ע ם פי׳
מ ה ״ ר א אשכנזי ז״ל במ״ש בתו״מש סי׳ כ ״ ט העדים שאמרו שקר ה ע מ י נאמנים לעצמם ומשלמים
מביתם י ואמרו ז״ל כי ביום הכפירים השטן מדבר טיב על ישראל יאימר יש לך אימה בארץ
כמלאכי השרת י והו׳׳ל כאומר שקר הערנו שהרי כל השנה עילה ומשעין וכפי הדין נאמן ע ל
מלמו י ואחרי שכל מ ה שהעיד כל השנה שקר היה וישראל נשארו נקיים והק״בה שישלו אוהו
ח ו ג מל ישראל אינו מ א ב ד חובו ־ אלא ישלם ה פ ׳ מביתו וישא כל עונוהם ״ מדבר קדמות
יתזר ושנאה בדבש לפי מ ע ר כ ת כף ״
ג השטן
מקדם יהושע עדן
ה ש ט ן גי׳ שס״ד * והשנה שס״ה יום * להודיות כי כל ימי השגה שולט השטן חוץ i
ילקוט חדש ״ מיו״הכ אין לו פ ה לקטרג ״ נדרים ד׳ י״ט ״
דמעות ביו״הכ על מיתת בני אהרן י אין בניו מתים בחייו ״ ס ׳ הכונות ד המוריד
ערך יונה
בן אמתי הוא ה מ ת שהחיה אליהו והוא משיח בן יוסף כנודע * ונקרא בן א יונה
אמתי ר״ל בן אליהו שנקרא אמתי ע״ש ודבר ה ׳ בפיך א מ ת ״ מגלה עמוקות
אופן וכ״כ בילקוט חדש בשם פרקי ר ״ א * שיונה בן אמתי הוא בנה הצרפית ר״יד ״
שהחיה אליהו ״
כשהשליטהו ליס פ ר ח ה מיניה נשרהיה וסלקא עד כורסייא דמלכא ואתדנת ־ 3יונה
קמיה • ואהדרת ליה נשמתיה י ועאל בפומא דנונא ומית נונא י ולבתר
אתקיים ההוא נונא והקיא ליונה' לחיץ י כגוונא דא זמינת א ר ע א דישראל לאתערא בקדמיתא
זוהר פ ׳ ויקהל ״ ולבתר וארץ רפאים תפיל ״
דרכם לעשות בכל תדש שני ולדות זכר ונקבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים יונימ A
הרב ת י ״ ע בב״ב פ ״ ה משנה ג׳ ״ בו ״
ערך יוסף
שנא׳ מיום ליום ומתדש י אין יום יום אלא י״ב תרשים י כדברה אליי יום יום א ויךןי
לחדש שנים עשר י א״ר יהודה בר שלום י״ב חדש היתה מ ת ג ר ה בו ״
מדרש ילמדנו פ ׳ וישב ״
כי לא בכת י חסידיו ישמור זה יוסף ־ ורשעים בחשך ידמו זו אשת פועיפר 3-רגלי
,
יגבר איש דתנינן איזהו גבור ה ט ב ש א ת יצרו* ה׳ יחתו מריביו מריבו כ ת י
<אס חד איהו יפול ואם תרין איכון יפלין ״ מד׳ תלפיות בשם אגרת שמואל ״
י יוסף היו נתונים במדבר בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח חיים ג עצמות־
, ,
מ ד רז״ל הביאוהו ה ת ו ס כ״י פ ״ ק דסוטא ״ -וזהו ניהג כצאן יוסף ״
דבש לפי ״
כתב .הרב המושלם מוה״רר יש״ר מקנדיאה בס׳ כח ה׳ ־ כי מי ששמו יוסף ד
מסוגל הוא שיתקנאו בו י וכן יוסף גי׳ ק נ א ה י וז״ש אני יוכף אחיכם לנחם
מ ד ב ר קדמית ״ א ת כ ם דשמא גרים ׳׳
ה יוסף
מקדם סב יוסף עדן
CpVהצדיק בירכו אביו בן פורח עלי עין שלא ישלוט בו עין ה ר ע י ואמרו ז״ל H
אל תיקרי עלי עין אלא עולי עין ־ ופי׳ הערוך שכל מ ה שמעיינין להם
בעי״הר לא יזיקים אלא מועיל להם וממלין ביותר * ורבינו גרשום פירש שהם עולים עלי
מין כדבר שיושב למעלה מן העין * ורצינו חגנאל פידש עלי עין כמדבר אל העין ואומר
מדבר קדמות ״ בואי במקום אחר ואל תזיקני עי״ש ״
כי יש וג״ל י פי״רשי שהיה זיו איקונין שלו דומא לאביו י בן זקונים הוא לו ך כי
לרמוז ויהי ת׳ את יוסף י יוסף גי׳ קנ״ו וכשתוסיף עמו מ ס פ ר שם הויה שהוא כ״ו
יעלה ק פ ״ ב כ מ ס פ ר יעקב ״ ודוק ״
ראיבן לא ידע במכירת יוסף ע ד שהתודע להם ״ זוהר וישב ד׳ ק פ ״ ה ע ״ ב ״ Tאפילו
כאשר לקח את בנימין נתמלה יהודה ח מ ה ושאגו שניהם ומקולם נפלו CpV H
ילקוט חדש ״ פיתום ו ר ע מ ס ס ועל כן נגזר על ישראל לבנותם ״
ב מ ס ׳ סופרים פ ׳ כ״א שיעקב א ע ״ ה הלך אל ההרים וקרא אבנים על Dכתוב
של שם השבטים והשתחוו כלס ליוסף ״
כי זהו רמז הפסוק בברכת יעקב ליוסף ־ ותשב באיתן קשתו וכו׳ משם ר ו ע ה ונ״ל?$ד
אבן ישראל י פירוש משם מאותו מקום אשר הקימותי האבנים על שמות
השבטים משם ידעתי שעתיד להיות רועה שהוא המלך ־ ע״ש הפסוק מאחר עלות הביאו
לרעות ביעקב עמו י וכל זה על ידי אבן ישראל שהקים על שם יוסף ודוק ״
ערך יחוד
שיעשה האדם כל דבר מצוה יאמר בפיו מצוה זו אני עושה ליחד קיב״הו א מודם
ייכוין שבזה יאהדונהי כ ז ה
ע ם שכינחיה ויכוין ביהוד הויה ואדנות
מד׳ חלפיוח ״ ס ח ע ל ה מן הגלוה ״
יהוה אחד שעולה צ״א כמט! ה א ד ם לכוין בקריאה שמע במלה 3צריך
למטה י כיצד אחד גי׳ י״ג * ל מ ט ה מי״ג ה ם י״ב עילה כ ״ ה ־ אדני
מי״ב ה ס י״א עולה ל״ו י ל מ ט ה מ׳׳יא ה ם י׳ עולה מ״ו * ל מ ט ה מי׳ ה ס ט ׳ עולה ג״ה •
למטה מ ו י ל מ ט ה מ ט ׳ ח ׳ עולה ס ״ ג י למטה מח׳ ז׳ עולה ע ׳ י למטה מז׳ ו׳ עולה ע״ו י
ה׳ עולה פ׳׳א ־ ל מ ע ה מ ה ׳ ד׳ עולה פ ״ ה י למטה מד׳ ג׳ עולה פ״ח י למטה מג׳ ב׳ ע י ל ס
) י ; ל מ ט ה מ ב ׳ א ׳ עולה צ״א י א״כ בהיוהו מכרן באחד מולה צ״א י הוא מיחד הויה ואדנות׳
מ ד ׳ חלפיוח משם סכ״י י
פ ד ך יחזקאל
מקדם יחזקאל עדן
ערך יחזקאל
א׳ דחג שביעית היה ביום י היום שהראה ה ק ב ״ ה ליחזקאל ה מ ר כ ב ה א אות*
והראה לו שהשכינה ירדה בגלות ע ם ישראל ולא שכחם דכחי׳ ואנכי לא
אשכחך * פי׳ בשביל ההוא יום אחד דקבילית ביה אנכי י ילקוט חדש משם זוהר חדש ־
ס5א 5
ערך י ייבא
ישוב יהפוך • נאמר אך בי ולכן י סבא היה שורש נשמת אביי ייבא יכי א
שאח״כ חזר באביי שהוא היפוך ייבא י והוא ר״ת יי ישמע בקראי
ו ט ע ם ההיפוך הוא כענין החותם שכשחוהס בו הוא מ ת ה פ ך י א ל י ו * רמזי הרמ״ז ז״ל י
וכן נבל שהוא גלגול לבן נתהפך ודוק ־
ערך יין
יועיל מאד א ם מצד חומרו אשר יתהפך כלו למזון ולדם נכבד ־ ואם ב א י ט ת ו א ךןיין
שיחמם הגוף תימוס שוה למזג האנושי י אך בזאת שלא יהיה יותר מד* שאז
אילת אהבים משם יתהפך ל ע ב ע החימץ ויקרר במקום תימום ויזיק במקיס תועלתו ־
הרמ׳׳ע ז״ל •
תהי בסיבאי יין ־ אל תשתה שבעים שלא ת ר א ה פני שבעים ־ ילקוט משלי אל ב
משם מדרש תנחומא י והוא צריך ביאור י
יין נסך י כתוב בס׳ עעמי המצות שחיבר התבר ר׳ מ נ ת ם הבבלי ז״ל וז״ל ־ ראיתי ג
אנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמם שאפי׳ בראיית הגוי את היין א ע ״ פ שלא
נ ג ע בו לא היו רוצים לשתותו י כיון שנתן עיניו בי אין בו סי׳ ברכה ומנהג ותיקין הוא י כי
כשרואה הגוי טון היין אי ריחו מתאוה לו במחשבתו וסתם מחשבת גוי לע״ז ה י א ' א ״ כ
א ע ״ פ שלא נ ג ע בו כבר ציירו בשכלו י ואל ת ת מ ה בדקדוק המצוה הזאת * שהנשמר מ מ נ ו
מדרש תלפיות י זוכה ליין המשימר בענביו י
ערך ילדים
סימנא וכן כשמשחקים לבדם אפי׳ בהקין * י המשחקים כשהם ישנים א ילדים
היא שהפלונית משתקת ע מ ה ס ו ב פ ר ט בליל ר״ח * וטוב שהרואה איתם
משחקים
מהדם םג .. ילדים עדן
משחקים שיכה אותם באצבעו על החונים ויאמר ־ דלי פלונית מכאן ליח לך כאן חולק ו א ח ס נ א
ליח לך כאן נייחא׳ ויאמר ויהי ט ע ם כלוי ככה יעשה ב ה כ א ה על ה ח ו ע ם ג׳ פ ע מ י ם *
דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י י ו5כל פ ע ם ישמור ה ס ד ר הזה ־
ערך ים
מי שרוצה לפרוש בים ־ קידם שיכנס בספינה יקח י ' אבנים משפת הים ־ וכשלוקח א
וכשלוקח השלישית ה א ח ת ' א מ י יהרה־ וכשליקח השנית יאמר אלהינו׳
יהוה אחדי ויכנס
לספינה וישמור האבנים ואם ח׳יו יש ס ע ר גדול 5ים יחמי
האבן האחת לצד ימין׳ ויאמר א ם ו ה ס פ י נ ה בסכנה גדולה יקח הי׳ אבנים בידו וישליך
מפני לא תחילו וישליך האבן האחרת לצד שמאל ויאמר נאום ה׳ י והאב; השלישית ישליך
לפניו למקום שהספינה הילכת י ויאמר אשר שמתי חיל גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ־
ומיד יכוה הים מזעפו י מד׳ תלפיות י
ערך יםודוה
אמרו תכמי ה ט ב ע שכל ה ר ע ו ת והחולאיס הבאים י אש רוח מיס ע פ ר •א יסודות
על האדם ה ם מצד התגברות יסוד אחד על חבירו ו ב פ ר ט המתנגדים
זהו רמז הפסוק כי א פ פ ו ולדעתי י ם י מ
ס ע
י ״ חי פ ע נ ג ס
זה ע ם זה כגון רוח
עלי רעות עד אין מ ס פ ר י ר ״ ת רות ע פ ר י אש מיס י ולכן ת פ ס ם 5ס ד ר זה שהם מנגדים
זה את זה י מזה נמשך רעות ע ד אין מ ס פ ר ודוק י
ערך יסורין
חז״ל אלמלא משית שמקיל היסורין מעל ישראל לא היויכולין לק5ל היםורין־ 'א אמרו
שנא׳ אכן חליינו הוא נשא י ילקיט חדש משם הזוהר י
מי שמיסדו ה ק ב ״ ה בנגעים שתתת הבגדים הוו יסירין של א ה ב ה י אבל א ם ה ם על •2
פניו באתגלייא לאו של א ה ב ה הם זולת א ם נ ת פ ס ב ע ץ הדור שהיה בידו למחות
ולא מיחא אז אפי׳ א ס הוא צדיק גמור מיסדו ה ק ב ״ ה בעון הדור שהנגעים על פניו י
זוהר ויקרא י
ללצים שפעים* א מ ר ה ק ב ״ ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו יסורין נכונו X
לפני שאני יודע א ת יצרי כי יצר לב האדם ר ע מנטיריי * ילקוט משלי ס י ׳ י״ט.
ערך יעל
מקדמ יעל עדן
ערך יעל
אשת חבר הקני נתגלגלה בעלי הכהן ששימש באהל בילה י וזהו שכתוב תבורך יעל א
מנשים יעל ־ וביאר מ ה ענין ברכה זו אשר לה על שאר הנשים י ואמר מנשים
באהל ח5ורך* כי מהיוחה החילה ממדרגה נשים נ ה פ כ ה לזכר ושימש בכהונה באהל שילה י
שער הגלגולים ה ק ד מ ה ל״ו •
במדרש משלי דלא ה ד ג ה יעל לסיםדא בכלי זיין משוס לא יהיה כלי גברי ב אמרו י
וגירי האר״י כתבו שלא הרגהו בחרב לפי שרצתה להוציא על אשה *
•ניצוצי הקדושה אשר בראשו ־ ובליקיעי גורי האר״י כ״י כהבי כי יעל שורש האומה יהירה
של הבל* וסיסרא קין־ והוא ח ט א ע מ ה באבר שנמשל ליחד ולכן הרגה אוהו ב י ח ד ׳ והוא•
ובמדבר קדמות כתב משם הרב בא עליה שבעה פ ע מ י ם קודם שהרגו להבל י דבש לפי י
צמח דוד שכח 5משם רבינו האר״י מ״ש חז״ל ז׳ בעילות בעל אותו רשע־ וכתיב ותכסהו
בשמיכה ואר״זל שמי כה שלא ח ע א ה ־ הענין הוא כי ס י ס ר א גלגול עשו וכשבא על יעל לא.
השליך ה ט י פ ה ברחמה אלא נפלו הטיפין בין רגליה ושידה ה י ה ה מיכנח שם ובעלה ז׳ פ ע מ י ם ־
ערך יעקב
א ע ״ ה מרכבה לשכינה ־ ולכן י ע ק ב ע ם א ר ב ע אותיותיו עולה מקום • א יע5ב
ועיי׳ מ״ש בעניותי בקונט׳ מיני מתיקה לבסוף על פסוק ויפגע במקים־
וינעם לך י
א ע ״ ה הוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ־ י עיי׳ מ״ש בעניותי 2
בקונט׳ מיני מ ח י ק ה ־ על פסוק ויחלום והגה םילס מוצב ארצה ־ והבין י
י ציוני פ׳ ויחי י נ ק ב ר ביום ראשון של סוכות ג יעמב
אבינו לא מ ת ־ כתב מ ו ה ״ ר מ אלשיך י דיעקב א ע ״ ה היו לו שתי נשמות 1׳
נפלאות יעקב וישראל ־ ובסילוקו נסתלקה נשמת ישראל ־ ונשמת י ע ק ב
נשארה בו י וכתב הרב כתנות אור דיעקב בחינה אות ואו והיא אות א מ ת תתן א מ ת ליעקב *
יאות <אי היא ס י מ נ א דתיי י וכתב משם המקובלים דנשמת י ע ק ב אבינו היהה ב ק נ ה של
א ד ה ״ ר שלא נ ה נ ה מעץ ה ד ע ת י מדבר קדנמת •
נתפגש ע ם המלאך 5ליל רביעי שהוא זמן שליטתו ־ זוהר בראשית ד ׳ ק מ ״ ו ה יעכ!ב
ע׳׳א ד ׳ ק ס ״ ו * .
ילקוט חדש י כה א מ ר עבדך י ע ק ב לנו הגלוח במה שאמר א ע ״ ה גרם ו יע15ב.
ערך יפהח משם פרקי ר ״ א י
מקדם סךי יפסח עדן
ערך יפתח
חנחומא הביאי בילקוט בופכייס * לפי בלא היה יפתח בן תורה א ב ד א במדרש
אע״פ חכם ו נ ה ״ א פרי צדיק עץ חיים ולוקח כפבוח אס בתו ־
שאדם צדיק אם אינו עוסק בהורה אין בידו כלום שמתוך התורה הוא לומד היאך הוא לוקח
נפשיה י א מ ד ה לו בהו שמא כחוב בהירה שיקריבו נפשות והלא כתיב מן ה ב ה מ ה מן ה ב ק ר
מדרש זה הוא חמיה איך ולענ״ד ע ״ נ
נדרהי והיה היוצא ו ט י אמר לה בחי י כוי
איפשר שיפתח שהיה מן השיפטים ע ד שאמדו יפהח בדורו כשמיאל בדורו׳ לא היה 5על
תורה י וכי יפתה איש ביל־ שאפי׳ מקרא לא ידע עד שאמרה לו בתו והלא כתיב מן ה ב ה מ ה
•וכי׳ ־ ועיר שכל סיפרי הדורות מזכירים א ת י פ ת ת מכלל המקבלים י וכמ״ש הרב ס ד ר הדורות
צי יפתה הוא מקבל תשיעי מיהושע ואילך וצ״ע י
ערך יצחק
העקידה פ ר ח ה אותת ניקבא דהיינו נשמה חיה ובשעה היה לו נשמה א יצחס
נשמה שהיתה לו מקודם ובא לו לתוך האיל י ובשחיטה האיל נחשב כאלו
נשחט יצתק כי שם היתה נשמתי שפרחה ממנו ובא לו נשמה חדשה מ ס י ט ר א דדכורא י ס ׳
ובס׳ עשרה מאמרות פ״ב מחיקיר דין כתב שהאיל שנברא מששת ימי בראשית קרבן שבת י
לא היתה פעולתו שלימה׳ אלא גילם גיף בלא נ ש מ ה ׳ ובפריחח נשמה יצחק בא נשמת
לתיך האיל ואז נשלם פעולות האיל והרי היא ממש כמו שנשחט יצחק י מדרש תלפיות י
יצתק מ ג ר ר נתיבשו כל הבארות והאילנות לא נתנו פ י מ ת כדי שיכיר ב כשיצא
שהוא בעין שגירשי את יצחק י וזה׳ ואבימלך הלך אליו מגרר וכו׳ י
ת ד ג י ם יב״ע ־
־ א מ ר ה ק ב ״ ה לאבייה א ם ח מ ע ט י איה אחד משמכם אז אדלג קץ מצרים ״ iבמדרש
ה לא אהיה אב ממון ג י י ס י אמר יעקב א ס אמר אברהם אם א ה ס י
יבוא על ובזה ישאר ר ד ״ ו ע ״ כ ׳ ש 1צוה ח
א ה ן י י ש א ר ע ק ב י א מ ר ישחק ק
ה ק ב ״ ה לישראל לכו אצל אבותיכם ויבקשו עליכם ר ח מ י ם נכין מ״ש ב ג מ ׳ שלעח״ל יאמר
וכי׳ וכשבאו אצל.יצחק לימד זכית ואמר הא קריביה נפשי קמך .מיד פהחו ואמרו כי א ה ה
מצרים א ב ר ה ם לא אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכרנו׳ שם רמז שגם בגלות
*רענו וישראל לא י כ ר נ ו י •וכן ג ס ע ח ה ה ס אומרים ימחי ע ל קדושת .שמך ״.:
׳ א ע ״ ה כשהתחיל לדבר ל י ע ק ב ׳ חחילה דבריו אמר הנני* ולעשו החחיל ד יצח£
ואמר
מסרם יצהק ערך־י
Qמכל ע! הגן ואח״כ באו ה מ מ ן הוא שאמרו בזו״הק שהנחש לקח ואמר מי א ת ה ־
וףן H־ jא ר ב ע ה פ ע מ י ם אותיות
ו!"! מ *ת וחרא יחקח ותאכל ותתן ונתתברו
1ך] £והיה מוח כזה י ת
אי ם ע
\ jyד׳ פ ע מ י ס ותעש אמו ותקח ותלבש וההן ואס ת״ו יצחק היה פוחת ורבקה ג״כ א מ ר ה
ב מ ם היה נעשה מית כראשונה ולא היה תיקון־ אבל פחח באוה ך! שנפחח ס ה י מ ח המס•
ונעשה ךן ובאו הברכות ־ אך למשי פחח ב מ ס מי א ה ה וזה סימן שנהפכו כל הקללוח עליו ־
מדבר קדמות משם הנשיא ביעל מנת שמורים זלה״ה בדרשותיו כ״י ־
יבוא על נכון מה שאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה ־ כי נזרקה flTSI
נבואה בפיו שעתיד לילך למות כאשר ילך לציד ציד להביא ־ כי כאשר התחיל יצחק
Qנחתם עליו אותיות מות ולכן אמר עשו בחרדתי ויעקבני זה פ ע מ י ם את בכורתי באוח
לקח והנה ע ת ה לקח את ברכתי ־ הכונה כי מעיקרא לקח בכורתי כשאמרתי לו הנה אנכי
ואותה הנה שאמרתי לוי מ ת ה נ ה ק ״ מ ה ע ״ י שלקח את ברכתי שהיא אוח ךן הולך למותי
1ו ת י ו ת ס ע
ונעשה מית ונתקיימה הנה אנכי הילך H־J י ונשארה לי חות ftשנתחברה
למות שאמרתי י
ג״כ דקדוק דברי יצחק בחרדהו שאמר מי איפה הוא הצד ציד י כי תיבת הוא היא inn
לכאורה יהירה אכן כפי האמור שם רמז שעשו שהוא לפניו פ ח ח לו ב מ ס וזהו מי
איפה י אבל הצד ציד שהוא יעקב כבר החחלחי בהא י וזהו הוא הצד ציד י א׳יכ מוכרח הוא
שגם ברוך יהיה י ודוק י
לא נברא יצחק לא היה העולם מהקיים י חנחומא י אם ךן
ערך יצירה
גבריאל לוקת העיפה והק״בה גוזר י ה א ד ם פוקד א ת אשתו ומתעברת א כאשר
על נפש אחת שתכנס בזו הטיפה * והמלאך מוליכו לאוצר הצלמים שיבחר
צלם כרצוני* ארוך או גוץ י שלם או בעל מום־ חלש או גבור* יפה או מכוער וכו׳ י וא״כ
אין בים אדם יכול ל ה ת ר ע ם על הש״ית * כי הוא בחר כך ־ וזהו שאמרו חז״ל לצביונם נבראו
ל ד ע ת ם נבראו י וכשהאדם מזדווג ע ס אשתו כשיכוינו שניהם למצוה ולטובה יצא הולד באור
ואם האב כיון לטובה והאם לרעה יהיה לי פנימי ואור מקיף וצדיק גמור ־ וההפך בהפך י
אור מקיף טוב ופנימי ר ע ובהמשך הזמן י ט ף המקיף לפנימי ויעשהו טוב ־ וכשהוא להפך'
יכיף המקיף ה ר ע את הטוב הפנימי ויהיה רשע י ואם יגבר כח האב בילד יהיה מהיר קל
׳׳:נשר ורצ כצבי ־ ואם יגבר כת ה א ם יהיה כבד ועצל ־ ח ס ״ ל עין יעקב נהר י״א ־
בן ח כ ם ישמח אב * כי ניכר שהיתה מחשצת יבוא על נכון לענ״ד מ״ש שלמה ־ ובזה
האב לטובה ו ל ק כ פ ה המקיף שלו שהוא טוב את הפנימי של אשחו שהוא ר ע והיה
כי לא הועילה מתשבתה ה ט י ב ה וכפה המקיף ה ר ע של בן חכם * ובן כסיל תוגת אמו י
ה א ב את הפנימי הטוב שלה ונעשה ר ע י ולכן חוגח אמו כי לשיא שמרה וכיונה לטובה י ודוק.
ערך יצר ה ר ע
מקדה יצר:הרע• עדן.
.־•־' ;זוך יצר הרע ^
דאיהו סמאל בר כל הדוס ־ לא ^ר׳ע• דאמרו ע ת י ד הקב״ה .לשתיט •*זת • ה ע ר א יהא
אל-א.-הקב״ה יתסוש ׳אוחי בציצת ראשו ־ ואליהו ישחטט׳ .ה ק ב ״ ה בעצמו
• : מ ד תלפיות בשם מדרש ילקוע י , ,
שוחטו
י
צריך לעולם כמטר לעילם י דאלמלא ׳}'׳הר תדותא דשמעהא לא ליהיי י אבל כ צ״הר
לא יהיה מניול כקדמיתא-ילמיחטי ביה י ה ה ״ ד לא יריעו ולא ישחיתו בכל הר
ך^״ל שזהו רמז תולדות׳ קדשי׳ ו מ ט ע ם זה לא יעקר לעתיד היצ״הר מכל ו ג ל י זוהר
מ״ש תז״ל לעת״ל מביא ה ק ב ״ ה יצ״הר ושוחטו י הייני שמברר מ מ נ ו חלק ה ר ע ונהפך לטיב' י
י
יבורת מן האש ־ .ולכן רוב י הוא משירש ה ע פ ר כמ״ש ונחש ע פ ר לחמי צ״הר i
המאכלים ששלט בהם יצ״הר שהיא •הקליפה בחטא אד״הר אין להם תיקון
אלא באשי הרב יערות דבש־ הביא דבריו תירי א זלה״ה בם׳ דבש לפי ובמקומות אחרים י
פי׳ כי הוא יודע י יובן לענ״ד מ״ש הפםיק כי• היא ידע יצרנו זכור כי ע פ ר תנחנו ובזה
יצרנו כי ע פ ר לחמו י לכן יזכיר כי ע פ ר אנחנו־ ואין אנו .י-כולים לעמוד לפניי כי לחמו
וזהו ג״ כ מה שרמזו חז״ל במ״ש אם פ ג ע בך אנחנו י ולולא עזר השם אין אנו יכילים לו י
מנוול זה מושכהו לבית המדרש ששם עוסקים בתורה שהיא אש דכתי׳ מימינו אש דת למו י
ואם לא נצחו כי כבר נשתרש וע״י זה היא בורח י וכתי׳ הלא כה דברי כאש נאים ה ׳ י
ב ח ט א ואין תירתו מועלת דכתי׳ ולרשע אמר אלהים מ ה לך לםפר חקי י יזכור ליי יום המיתה
אלא שיש לדקדק י .ה ? כי כיון שהוא משורש ה ע פ ר י ע פ ר היא ואל עפר .ישיב י .ודוק י
תיקנו רז״ל בתפלת יו׳׳הכ לולא כי יגירתי מהיצ״הר כי הוא מאש 1אני בשר ודם ־ ויש לישב י
מה תועלת יש לינ״הר לאםטאה לבני נשא אלא תיאובתא דשטן לא היה אלא בגין, ד
דלא אתלבש בר נש בלבישא דכייא ויתבטל לבושא.דזוהמא ועבידתא דשטן י
זיהר שלת לך *
דומה לחיכוך אם יחשך בשרו יעלה שחין ואם׳ ,יעצור ויסבול לה יעלה י' יצ״הר \T
י י ; ׳ יי יי יי ס ״ ח ס״י ק ע ״ ג ־
כדי לבטל יצ״הר יש ששה ס ג ו ל ו ת ׳ ' א יעסוק בהורה כמ״ש חז״ל בראתי יצ״הר ו
בראתי לו תורה תבלין־ ולימוד ,המשניות הוא מסוגל ביותר לבטל היצ״הר ־*
נ ם א ס ייקום באשמורת ויעסוק בתורה מילניל היצ״הר וזהו סוד הבא להירגך השכים ב_
,
ג' גם כשיקרא ק״ש בכונה מועיל לבטלו כי עון במילוי כזה עין וו גון ג י להורגי י
ד גס כשינשק המזוזה יסתכל בשם שדי וימין כאחוריים של ר מ ״ ח וק״ש ר מ ״ ח תיבות י
שם.
,ץ
מפןדם םו:־־- יראהטא עדן
כ ה ת מ ע ״ ^ ש מ ו ת ׳ .ג ם ־ י צ ר ־ -ג מ י ל ד .יוד נדי ריש ס ׳ ׳ ת שדד ויועיל שש שדי הוא שם• קדוש
ג ס ה ע נ י והשכל ב א מ ת א ץ ״ ס ט ״ א שולפ ב ו -מ ח מ ה שהוא מרכ5ה לשכינה /
,
ח " י
י י כ ב
׳
בין לאחורי־ ה ר י תשףייש ••שסי בני א ד ם בלי יצ״הר וזהו ויבדל א ל ה י ם ז יצ״הר׳
ובין החשך שהם ה ר ש ע י ם שבצד זה •־ האיר שהם הצדיקים'ש5צד ז ה ׳
־' י • סירי ר ד ־
ערך ירבעם
מאי אחר •הדבר הזה לא שב י ר ב ע ם מ ד ר כ ו ה ר ע ה י ח ל ק ד׳ ק ״ ב ע״ח י
:
£2,׳ א
בבגדו ו א מ ר לו חזור בך ו א ל ש ת פ ס ו הק5י״ה ל י ר ב ע ם א״ר אבא אחר אחד
ויש י א ת ה ובן ישי נטייל בין עדן א מ ר לי מי בראש בן •ישי בראש אי הכי ליא ב ע י נ א ׳ ע ״ כ
ל ד ק ד ק מאי ת פ ס ו ב ב ג ד ו ד ק א מ ר ׳ היתכן לימד כלפי מ ע ל ה שצריך ל ת ו פ ס י ב ב ג ד ו ׳ ג ס מ א
בראש־ ו כ ו " ו כ ב ר נ א מ ר ו בו היא ענין הטיול בגן ע ד ן ׳ ג ם יש להבין שאלת י ר ב ע ם מי
נ ר א ה ׳ ,ע י ן ב ה ק ד י ם מ״ש ה מ ק ו ב ל י ם והביא דבריה6 ול?״נד פירושים שינ־ם־
כי כ״י׳ ל פ ; מ ע ר כ ה קיף א<ת י׳ בשם ליקוטי גירי ה א ר ״ י ז״ל ב ס ׳ דבש ה ר ב חיד״א
ב מ ת י ב ת א ת ת א ה ה ם דירשיםיייש א ם ל מ ק ר א 'שהוחי־הקר״שבתיירה ולא ה כ ת י ב ו ב מ ת י ב ת א
לגיילאה ד ק ב ״ ה אין שטן ואין פ ג ע ר ע יהם דורשים יש א ם ל מ ס ו ר ת שהוא ה כ ת י ב ולא הקרי׳"
7
אדם מתחת כנפיהם'׳' וידוע כ׳ ע י ק ר הלימודי שהרשע מ ת ק ב ל בתשובה" הוא מד'כת ב
הקב״ה ואמריצן ב ג מ ׳ מאי דכתי׳ ו י ד א ר ם מתחיית׳ כ נ פ י ה ם יי ו י ד ו כ ת י ב -י מ ל מ ד שימינו־ של
*שיטה ל ק ב ל שבים ׳ י נמצא ש ב מ ת י ב ת א ת י ז א ה לדרש* יש א ם ל מ ק ר א כיון שקרינן וידי י אין
תתאה מעכבת מתיבתא לני מקוש ללמוד שהרשע מ ת ק ב ל ' ב ת ש ו א ה -י ץלכן *')דה הדין שהיא
בתשוצת
מקדם ירבעם עדן
צתשובת הרשעים ־ אבל במתיבתא עילאה דקב״ה דדרשי יש א ס למסורת הרי כהיב דדו
,
ודרשינן ידו של הקב ׳ ה פשוטה מ ת ח ת כנפי התיות לקבל שביס.
ס ב ר יש אם־ ס ב ר א זו דיש א ם למסורת היא ס ב ר ת ר׳ אליעזר ודי עקיבא ו ה 3ה
למקרא י ו א ע ״ ג דאין הלכה כד״א * מ ״ מ במתיבתא עילאה פסקי כר׳׳א י וזהו
שאמרו בגמ׳ בענין תנירו של עכנאי שיצתה בת קיל ואמרה מ ה לכס אצל ר׳ אליעזר שהלכה
כמותו בכל מקים י הכינה במתיבתא עילאה דקב״ה ה נ ק ׳ מקום וכמ״ש רצינו האר״י ז״ל *
דאמרינן בגמ׳ קדושין ד׳ י״ח ע ״ א • י תימרא דר״א הוא ד ס ב ר יש א ם למסורת ומגא
דחניא מוכר אדם אח בחו לאישוח ושינה ־ לשפחוח ושונה * לאישוח אחר שפחות י אבל לא•
לשפחוח אחר אישוח * * רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר אח בחי לשפחות אחר אישות.
כך אין אדס מוכר א ח בהו לשפחיה אחר שפתיה י ובפלוגהא דהני הנאי דחניא בבגדו בה
כיון שפירש טליחו עליה שוב איטי רשאי למוכדה דברי ר׳ עקיבא ־ ר׳ אליעזד אומר בבגדי •
בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה במאי קמיפלגי י ר״א סבר יש א ס למסורה י ור'
ע ״ כ .נמצא יד׳ שמעין ס ב ר יש א ס למקרא ולמסורה י סבר יש א ס למקרא ־ עקיבא
שהמגלה לגו ס ב ר ח ר ״ א שהיא יש א ס למסירה ־ היא דרשה בבגדו בה י ומינה ידעינן ג״כ
דבמחיבחא עילאה דפסקי כר״א ודאי סברי יש א ס למסורה וא״כ מ ה שכהוב וידו אדם
וידוע כי כל המלכים המילכיס ב א ר ן הוא ללמוד שידו של ה ק ב ״ ה פשיעה לקבל שבים *
ה ם אחיזים במרה המלכיח ־ וזהו סוד מלכוהא דארעא כעין מלכיהא דרקיעא י אלא שאם
היה מלך צדיק הוא אחוז צמלכוח קדישא י בס ד וישב שלמה על כסא ה׳ למלך י כי המלכוח
ק ג ״ ע א דקליפה נקראה כסא הכבוד כנודע י ואס הוא מלך רשע הוא נאחז בסצך מלכיה
רח״ל־ וידוע ג״כ כי מדת המלכות נקראת גן עדן־ כי מדת הבינה אימא ע י ל י ה נק׳ גן,
עדן העליון ־ והמלכות אימא ה ה א ה נק׳ גן עדן החחהון ־ וזהו סוד וגהר יוצא מעדן להשקיה.
אה הגן היא מרח המלכוח י ומשם יפרד שמשם ואילך מהחיל עילם הפירוד כידוע לי״ח י
וידוע ג״כ כי דוד ה ע ״ ה היא ראש למלכי בית דוד והוא אחוז בכתר דמלכיה ־ וכל שאר
המלכים אע׳׳פ שהם אחוזים במלכות אינס במעלת דיד כי כל שאר מלכי בית דוד ה ס אחוזים:
ג״כ בכתר דמלכוח אבל ה ס למטה מ מ ע ל ה דוד ־ שכהר דמלכוה עצמו הוא נחלק לעשר י
,
ו ה ם בשאר ספירוח דכחר ד מ ל כ ו ה אבל דוד הוא למעלה מכלם שהוא אחוז בכהר ד כ ה ר
כעין חריץ בראשם. דמלכות ־ וז״ס מ״ש חז׳׳ל בננס׳ יומא שכל מלכי ביח דוד היה להם
אבל שאר מלכי ישראל לא היה להם שוס אחיזה ־ וכשהיה לובש הכחר הולמה יהילמהו ־
בכתר רמלכיה כלל אפי׳ בשאר ספירוה שבו ־ אלה אחיזהס כשאר ספירוה שבמלכוה י
,
יפורש ה מ א מ ר ה י ע צ כי א ח ד שלא שב י ר ב ט ס מדרכו ה ר ע ה שנחצא שנאחז־ ובזה
במלכות דקליפה ועזצ מלכות דקדושה באר מ י ס חיים לחצוב לו צורות נשברים־ לכן חפשי
הקב׳יהל
מקדם םז ירושליים
הקב׳׳ה שהוא מתיבתא עילאה לסשוה הכובה ויתקבל בתשובת כסברה ר״א דסבר יש א ס
למסירה ודרשינן וידי אדם וידו כהיב מלמד שידו פשוטה לקבל שביס ־ כי במתיבתא עילאה
ממילה בבגדי ״ כדאשכחן פוסקים כר״א ־ ובאיזה מנין ה פ ס ו להודות שכן ס ב ר ה ר״א *
פלוגחייהו במילה בבגדו בה דר״א ס ב ר יש אם למסירה ולכן דריש כיון שבגד בה שוב אינו
יכול לבגוד בה י וכיין שבמחיבהא מילאה סברי כיהיה ־ בהכרה לדרוש גם וידי אדם יש א ם
ועל ידי כן הזכה למסירה וידו כחיב י ולכן אמר לו חזור בך כי ודאי תתקבל בחשיבה ־
שחאהז במלכות דקדישה י וזהו שאמר לו ואני ואהה יבן ישי נעייל בגן עדן שהיא מרח
המלכות י אמר לו מי בראש ־ פי׳ מי יהיה אהיז בראש שהוא כהר דמלכית י אמר לו בן
ישי בראש כי אין למלכי ישראל שוס אחיזה בכהר דמלכיה אלא בשאר ספיי־יה שבה י א מ ר
לו אי לא הכי בעינא * כי מוטב לו להיות ראש למלכותה קטיעא דקליפה מהשפילו לפני דוד *
וניעה בדמיונו כי כבר מילתיה אמורה הוי זנב־ לאריות ואל תהי ראש לשיעליס י ודוק היטב
ני נכון הוא •
היה שונה ק״ג פנים בתורה כהניס ־ והפך הקערה על פיה לעשיה עגל ב ירבעם
גי׳ ק״ג וברזא דפירודא כפל ועשה שנים י דבש לפי משם הרמ״ע*
מלך בהתאסף ראשי ע ם יחד־ ר ״ ת לכך נ א מ ר ־ י יתוקן לעתיד לביא iירבעם
כי באותו פ ע ם יתוקן ניצוץ שלו של קדושה־ יאז יקרים שלם ירבעם׳
ישלם ה מ ב ע י ר אותיות י ר ב ע ם ׳ מ נ ״ ע א י פ ן ק נ ״ ת י
ערך ירושלים
י ילקיט ישעיה י פמליה של מעלה נעשו תומה על ׳רישליס א לעתיד
יהיא בונה ירושלים ה׳ אפילו הכי נדתי ישראל יכנס־ ע ״ כ ־ רבה׳ ב ב&דרע1
פלא ס ה ו ס וחתום י
יובן בהקדיס מ״ש צמדרש הצאתיו לעיל אוח גימל ערך גאולה ־ שעתידה ולענ״ד
והטעם ירושלים להיות גדולה ככל ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולם י
היא כיון שנבנית על ידו יתברך בתורת ח ס ד אפי׳ בדיר שכלו חייב דרך החסד להתפשמ
כידוע לי״ת י וא״כ ה ס ב ר א נותנת שאין צריך לכנס נדחי ישראל ־ כי ע״י כן נמצאו כל ישראל
וערד י ייגק י אפילו הכי נדתי ישראל יכנס להיות אגידה אחת י תוך ארץ ישראל
נלע׳י׳ד בהקדים מ״ש מרן בחי״מש סי׳ ק ם ״ ד ס ״ ה בדין בית וטליה של שנים י יז״ל א מ ר
בעל העליה לבעל ה ב י ת לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי בעל העליה
בינה את הבית כשהיה ויושב ודר בתוכו ע ד שיחן לו יציאוהיו מכ״ל ־ וידיס כי ירושלים של
מקדם ירח־ עדן
,
מ ע ל ה מכיונת כנגד ירושלים של מ ע ה וכל ע ל ''ירושלים ־ל מ ע ה עומדת ב ח ו ר ב נ ה ' ,ג ם ־
ירושלים של מעלה כן היא * וא׳יכ צריכים ישראל להכשיר מעשיהם כדי שיזכו לבכיה ירושלים
ובעינית הרבים שאיר'שבעיסה מ ע כ ב ־ ואינם יכילים לבנותה־ וכשרואה ד ״ ב ׳ שלמטה*
יכול שהוא בעל העליין ששיא ירושלים'של מעלה שאינם רוצים להכשיר מעשיהם כדי ל ב נ ו ת ה ״
דינא היא שהיא יבנה איחה וידיר בה עד שיכשירו מעשיהם שהיא'תשלום יציאותיו ואז יבנה
עלייתי שהיא ירושלים של מ ע ל ה ־ ובזה יובן המדרש הנז׳ על נכון בונה ירושלים ה׳ כיון
שאין בעל הבית רוצה לבנות ־ ימן הדין אין ישראל זוכים בה ע ד שיכשירו מעשיהם ־ א פ י ׳
הכי מריב• רחמיי וחסדיו נדתי ישיאל יכנס לתוכה אף אם אין זניח בידם לשלם' יציאותיו
כדכהי׳ למעני אעשה ־ ודוק י
ערך ירח
ניכר בהם פעילת הירת ובעת הגידיל יוליד קול ינראה כי לפי הנהוג־ א הדלועיל
אצלני כי הקיל יעזור למהר גידולם ־ ובמין יץישואין נ ם כן כי יתקעו
מדרש תלפיות בשם שעל־ בשיפר ב ע ת יציאת שירותיהם היא עזר גדול למהר להוציאם ־
׳••השמים י
אסיפת הכהן׳פ׳ בא־ פי׳ מ א מ ר ם ז״ל ליל שמורים הוא לה' שאותי הלילה 2בס£ר
היה מאיר כשמש .דיש לחוש למזיקין דירת כשנים ו כ ו ׳ ע י ״ ש ־ וכתב עלימ
הרב חיד״א זלה״ה בס׳ דבש לפי וז״ל ־ ו ה ק פ ה עליו משנהו דירה כשלשה כמ״ש בברכיה ד'
K• 1
עכ״לי ע״ב ע״ש מ״ג
עני לא ׳שיחי להבין דבריו־ שהרי כשאמר בגמר׳ שם־ אמר רב אבוקה כשנים. ואני
וירח כשלשה ־ אמר איבעיא להו אבוקה כשנים ב ה ד ד ד י ה או דילמא'אבוקה כשנים
לבר מ ד י ד ה ־ ה״ש וירח כשלשה־ אא״ב בהדי ד י ד ה שפיר אלא אי א מ ר ה לבר מ ל י ד ה
אינו א ר ב ע ה למה לי־ והאמר מר לאחד נראה ומזיק ־ לשנים .נ ר א ה ואינו מזיק לשלשה
נ ר א ה כל עיקר־ אלא ל״ו ש״מ אבוקה כשנים בהדי ד ד י ה ש״מ־ ע ״ כ ־ מוכח מפשניייתי
ה י מ ׳ דירח לבר מ ד ד י ה הוא כשנים ־ וא״כ ישראל שנצטוו ואהם אל תצאי איש מ פ ת ח ביחו
הרי אין איר הירח שילט ב י ת י ס ־ וחיץ מן הצחים ששם אור הירח כיין שהוא לבד 'מדידהי*
הוי כשנים ויכולים המיזיקין להלך שם י ישיב יכנסו לבתים כיון שאין כ ס איר הלבנה ויזיקו
לכן היה הלילה מאיר כשמש ואז הוי כיוס־ שביום אף למהלך במקיסישאין בי איר השמש
" '.י; , אינו ניזוק־ וא״כ קישטא קאי״שהירח הוי כשנים וצ״ע י
,
^ " j i l iיובן לענ״ד מ״ש הפסוק גס חשך לא יחשיך מימך ו כ ו ׳ " פ י שהרישוא נחונה בידך
:
ללכה אפי׳ במקום חשך שאין בו אור הלבינה ולא ימנעני מ מ ך ־ והטעם' ה י א יכי ולילה'
כיום
מקדם סח־ ירחו עדן
כייס יאיר י וא״כ אף ללכה בדרכי חשך אין חשש ־ כי כיון ־כהוא כיוס חין חילוק כחשיכה
כאורה ״ ודוק ״
ערך ירמיה
בס׳ תירת העילה ח ״ א פי״א ־ ובפי׳ הכוזר שעשה ר׳ נתנאל בן כספי א כתוב
וז״ל ־ אמר הפלניון אני.הייתי.עם ירמיהו במצרים י ובתחילה קורס שדברתי
ע מ ו הייתי.לועג עליו ועל דבריו ־ ולבסוף כאשר הורגלתי לדבר עמו ולפשפש במעשיו
.ראיתי כי דבריו דברי אלהיס חייס אז אמרתי בלבי וקיימתי שהיא ה כ ס ונביא ״ ע ״ כ י
שזהו רמז מ ה שאמר לי השס נביא לגייס נתתי,־ שהכל יאמינו בנבואתו• אפי׳־הגוים ״
י י
ונ״י*
היה מסי־ שלמה ובא וראה בכיליון מעשה ידיו ״ הרמ׳׳ז ב ס ׳ ערכי־ . 3רמ ה
וכן היא בכתביי הא״רי ז״ל שהוא גלגול שלמה ״ הכיכוייס ״
ערך ישי
ישי אבי דוד היה סיבר דמואבית אסורה ־ ולכן ציוה לשפחתו לבוא אליו לניהר א•
זרעו והשפחה גילתה לאשת ישי ובאה היא ו נ ת ע ב ר ה בדוד והספתה שמרה
הסוד ״ הרמ״-ע •מפאנו ז״ל ־ ומצאתי בס׳ ישן כ״י להרב כמה״ר י ע ק ב .סקלי י שהביא
מ״רזל דאשת •ישי •כשנתעברה בדוד והוכר עוברה תשבו שה:א הרה לזינוניס שידעו שישי
פירש ממכה זמן רב ותשבו בניה להורגה ואמרילהס'ישי שלא יהרגוה והולד יהיה ע ב ד
לאחיו •כאסופי־ וכשנולד לא היה אוכל ע מ ה ס והיה נמאס ובזוי בעיניהם ונתנוהו בצאן ״
שאמר דוד מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי ״ וזהו י קימיי* ״ ב ד מ
י י ן ו ״
1 ז ה ו
ערך ישראל
תנחימא פ ׳ תציה ־ הרש שבישראל כאליהו וזהו ראשך עליך ככרמל• א במדרש
והדל שבישדאל שקול כדניאל י וזהו ודלת ראשך כארגמן י מלך א ס י ר
ה ב ק ר רץ א ב ר ה ם י ויין ב ר ה ט י ם י כב יכיל אסור בשבועה ע מ כ ם על שני ריצות ואל
א ב ר ה ם מ פ ת ת האהל ׳׳
3 נקראו שם אפרים על בשם שני מיני אפר אפרו של אברהם שנאמר ישראל
רבינו בתיי פ ׳ וארא ״ ואנכי ע פ ר ו א פ ר ׳ ואפרו של יצחק ״
הוצרכו להיית בגלות ולא ישמעאל ועשו־ משום שישראל לקחו ארץ ג ישראל
ישראל שהוא ק ר ק ע וחייבים לפרוע תוב אביהם י אבל עשו וישמעאל
שזהו ונ״ל לקט יוסף ״ לקחו מטלטלי,׳ ומטלטלי דיהמי לא מישחעבדי לבעל חוב ״
שאמר השם לאברהם בגזירת בין הבתרים אני ה ׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך א ת
הארץ הזאת לרשתה י ואברהם השיב במה א ד ע כי ארשנה י ו ה ק ״ ב ה השיבו ק ח ה ל׳ ע ג ל ה
משולשת וכו׳ י ויאמר לאברהם ידוע ת ד ע כי גר יהיה זרעך וכו׳ ואלמלא שירשו ק ר ק ע י ל מ ה
ל ה ם לפרוע תוב א ב י ה ס ״ ורוק ״
D 7 U f V i iגי׳ ישראל ״ ארץ התייס מזמור כ ״ ט ״ שוב ראיתי
V
ד כח״ב
בליקוטי הא״רי שכתב כן לומר שהם אתוזים בשורשי
מהדם סט ישראל
ע[ ברה י קדושה עליונה־ ג ס ב ב ס י ב ר א ל דמיזיס האבות והאמהות• י׳ יצחק י ע ק ב ׳
בזהו ונ״ל נ מ ״ ב ההכ״בץ ־ דבב לפי י לאה ־ ל
אברהם ־ א׳
רבקה רחל ־ ר
נ א מ ד לו המלאך לא יעקב יאמד עוד כמך כי אם יכדאל ־ כי בדיה ע ם אלהים ו ע ם אנסים
והדי היא כמובאד •
העבידה אחד מחמשת אלפיס יצאו ממצרים וזהו וחמישים עלו ־ Hישראלי
תנחומא ריש פ׳ בשלח ־ והוא פלא ־ דבש לפי •
אף כשאינם עושים רצוני של מ ק י ם ׳ אינם חסידים מששים רבוא ־ מדבר * ישראל
קדמות בשם הרב שלשה שריגים ה פ ט ר ת במדבר י
־ ועל אימות העולם שם אלהים על ראשו שס יהוה אלהי• יש ישראל T
לבד ־ יים הוא בהיפיך מי אלה ־ רבינו הא״רי ז״ל ־
י יאו״הע אינם מתנועעים הגיעם למה כשהם לימדים מ ת נ י ע ע י ם ־ ה ישראי*
לפי שנשמותיהם של ישראל הם מאיר של מעלה דכהיב נר ה׳ נשמת
אדם והנה הנר טבעו תמיד שהוא מרחף ו מ ת נ י ע ע סביב הפתילה ואינו נח לעולם לכן ה ם
מ ת נ י ע ע י ם כשעוסקים באור תורה ־ לא כן או״ה שאין נשמותיהם מנר ה׳ לכן אינם מתנועעים י
ילקוט חדש משם הזוהר ־
הא דהמשיל הנביא את ישראל לנדה דכתיב כטימאת הנדה היתה דרכם לפני ״2 i
היינו לשבת ישראל שאם היה ממשילם למת לא היתה השכינה שורה אצלם
דוגמת כהן שאינו רשאי ליכנם לאהל המת ־ אבל נדה רשאי כהן לישב ע מ ה על ספסל אתר
ילקיט יחזקאל ״ ובלבד שלא יתנדנד כך השכינה שורה אצל ישדאל י
למה נמשלו ישל־אל לאגוז ־ מ ה אגיז אף שנפל לטיט אינו מתלכלך כן ת ״ ח אף שסרח י
אין תורתו מתלכלכת ־ ילקוט שיר השירים •
ערך יששכר
קרא בנו יוב כמ״ש בפ׳ רגש־ ובפרשת פינחס כתיבישוב־ ופי״רשי א יששכר
ה!א יו״ב ו ת ט ע ם משים שיש ע״ז שנקראתיוב ־ ולכן בא יוב לפני יששכר
אביו בקובלנא ונתן לו אות ש׳ משמו וקראו ישוב ולכן קורץ יששכר בהד שין ־ עיי׳ דבק
טוב בפ׳ פינחס ־ ועיי׳ ס׳ התיניך דפוס אמשערדם בהגה ה נ ד פ ס ת שם בפ׳ ויחי ־
ערך ישתבח
להפסיק בי״ג שבחים שבישהבח ע ד שיאמר ומלכות ומאן דפסיק נ פ ק ח ד אין א
,
שלהובא מתחות גדפי כרוביא וקרי בחילא ואמר מאן דפםיק יתפסק י זוהר פ
ערך יתרו תרומה ד׳ ק ל ״ ג י
מקדם; יתרו עדן
ערך יתרו
כל נשמות הגדיס היו תלויים ביתדו * לקני יוסף ־ א
־ח$ד־
שזהו מ ה שגא׳ במשה רבינו ע ״ ה והרה אוהו כי טוב הוא ודרשו רזי׳ל שראחה ולייעד
עמו שכינה י כי משה ר ב ״ ע ה שימש בכהונה גדולה בשבעה ימי המלואים ולכן
י י
העולה בגי׳ טוב הוא ה נ ה נ ה מזיו השכינה יוהד מכל המלאכים כצכ בבה ל ה ג ד ו
ו' ה כ ה
ערךכהנים
ר׳ נחונייא בן ה ק נ ה ־ אמר ר׳ יותנן מאי דכתיב והיה כאשר ירים א במדרש
משה ידו מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאות כפיס •
כתב רבינוהא״רי דלעת״ל הכהניס יהיו לויים והלייים יהיו כהנים והאריך בסודן ב
של דברים י מד׳ קדמות י
י מ ס י ט ר א דחסד ואברהם הוא ראשון ואיקרי כהן ־ זוהר בראשית ד׳ כ״ה ^ כהני•
ערך כורש
המלך היה לו כח הזכירה גדול מאד באופן שבהיותו במלחמה שהיו לו "א כורש
ת ״ ר אלפים שכירים היה קורא כל אחד מ ה ם ב ע ת הפרעון בשמו והוא
סלא י שלשלת הקבלה *
המלך נקרא בן הכלבתא על שם שזקיני ציוה להמיתו־ והשליכו במקום ב כי*רש
והרג את זקינו במלחמה ולזה היו אחד יינק מחלב הכלבתא ונתגדל
מכבדים מלכי פרס את הכלבות י וזהו שאמרו חז״ל והשגל יושבת אצלו רב אמר כלבתא ב מ ס ׳
ר ״ ה י מדרש תלפיות בשם ס ׳ יותסין *
ערך כילי
מי שהוא כילי בתכמתי אי בימעיתיו בא בגלגול אשה י מעיל צדקה ־ א
כלש צמחנ
ערך כל
כל המיצר לישראל געשה ראשי פי׳ הרב מה״רש אלגאד זל״הה דכשהיא ראש א
ניעלה הכתירה ממנו דכתיב לב מלך ביד ה׳ ־ וזיה* לעיבת ישראל שלא יוכלו
להרע ע״כ י
היקף ה נ ס של המן בקום עלינו אדם ולא מלך שאף ע׳'פ שהבחירה בידו והוא
הצילנו ה׳ י ודוק *
ערך כלאים
כתב רבינו יונה ז״ל דכיון דהמנהיג שני מיני בהמה אפילי בקיל א ס י ר י לכך א
אסור לפרוש שלום לגוי המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמית ללכת
מ ח מ ה הקול * ס פ ד חרדים י
מצות לא החרוש בשיר ובחמור יחדו * כתבו המקובלים * לפי שיש שגי 2כ!ינת
בחינוח ב ס ע ״ א הנק׳ שור וחמור * ואי מזדיוג* כחדא לא יכיל עלמא למיקם
קמייהו ־ ומביניהם יוצא ההוא דאיקרי כלב נובח י ופירוש מביניהם מאמצע שמוהס י דהיינו
מ״ך עולים כלב * ובהצמדם יחד נקראים חשך׳ שמחשיך א ה אמצע שיר ך ואמצע חמור
העילם ־ ר ״ ח ״חמור ״שיר ״כלב ־ ולכן הזהירה ההורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו *
לפי שבאהערוחא דלחחא א ח ע ד ו ה א דלעילא •
ע ר ך כלבים
מסדם עא ערךבלבים עדן
ערך כלבים
חז״ל מלחך הכלות בה לעיר כלבים צועקים ונו׳־ כ ע ם החח אירע כ ה י ה •א אמר*
כלב צועק וזנבו מונה בין ברכיו ־ והיה נ מ ל ך לצדדי! !:תימה מלחך המות
בא אתר דחף תת הכלב תל מקום שברת מ כ ם ומת הכלב נייד־ מדרב תלפיות ב ב ס ציוני
ן פ ׳ בא •
ערך כלה
את הכלה לימין ה ח ת ן ׳ יםמך לדברי ״נצבה ״שגל ״לימינך ס ״ ת א מעמידי]
ס ׳ יורה ח ע א י ס * כלה׳
הכינה כי האשה עינה צרה כלה שעיניה יפוח אין כל גיפה צריך בדיקה י 3
באירתיס י ואם עיניה יפוח כלומר שהיא עין עובה ח״כ אין כל גופה צריך
בדיקה י כי אפי׳ במה שהנשים מדחן צרות עין היא פירשה ממדתן ־ כל שכן בשאר מדות
י טובות * כלי יקר על התורה פ׳ תיי שרה י
כל המקבל כיס מיד כלה ישותהו אין לו חלק לעו״הב י מ ס ׳ כלה פ״א הל׳ ב׳ • ומה ג
יתאינן אדם חי י יחרד האיש וילפת דשא ק״ו לקבל כוס מיד אשת איש דעלמא
ומינה לשאר קריבות לרבות את השתקיס י והעולם אינם נזהרים וסוברים כי כל הפורש מזה
היא תסידית י ואפי׳ הסתכלות בנשים הוא איסור גמור כמ״ש בהיס׳ ישנים ב פ ׳ בתרא
דיומא ורבעי יונה ז״ל כתב דהמסתכל בנשים הוא מומר לדבר אחד־ ורביני הא״רי ז״ל
כתב שאם לא שב בהשיבה מתגלגל בעוף הנקרא ר א ה ־ והני מיל׳ ודכוהייהו תיובא רמיא
להודיע לבני שאדם הימר האיסור אולי יתנן ה ׳ ונשוב בהשיבה שלימה כי״ר ־ כ״ב הרב
חי״דא זל״הה בם׳ כסא רחמים •
ערך כליות
נקראו כן לפי שיש ב ה ם כח ההאוה כמי כלתה נפשי ־ כ״ב הערוך ־ א כליות
של ימין יועצה לטובה־ ושל שמאל יועצה לרעה־ מד׳ משלי סי׳ י״ב ־ 3כליות
ערך כסוי הדם
בב״ר־ שכשהרג קין להבל באו תיות ועופות וקפדו וקברוהו לכך זכו א אמרו
למציה כיסוי ־ אך בתנחומח אמרו דשני עיפוה אחד הרג חבירו וקברו
ומשם למד קין וקבר להבל ולכך זכו העיפוה לכיסוי ־ ובס׳ פ ע נ ח רזא פ׳ היי שרה כתוב
ד ח י ה שמרה בתולי ר ב ק ה שנשרו ומש״וה זכו החיות לכסוי ־ דבש לפי •
ערך כסף
מקדם ערך בסף עדן•
ערך כפף
C|D3של בעלי רבית וצדי עין ומגלח׳ מ ע י ה וכיוצא בהם י ביד מ׳ שיגיעו ידד מנכסיו א
לכן יזהר האדם* ס פ ד חסידים םי׳ ה ח ד ״ ע ג •
שזהו מ״ש חז״ל כל הגועל פ ד ו ע ה מאיוב מ ה ב ר ך כי איוב היה כייב עין י כמי שאמר ך^״ל
הוא עצמו אם א מ ג ע מחפץ דליס ־ ואמר עיד ואוכל פחי לבדי ולא אכל יחים מ מ נ ה
וכיון שלא היה צר עין הגועל פדוט<ז מ מ ט מהברך ־
ערך כעם
ראייה עיגים מלאך ר ע עומד ו מ מ ה ר אין להסתכל בפגי ארס ה כ ו ע ס ־ כי ע ם א
לנקום על כעסו יעיד כי הוא קשה לשכתה י וים המסתכל בפני הגדה בשעה
שהדמים מצויים בה משכת תלמודו* ם׳ תסידיס סי׳ תתש״כי ״
ערך כפרים—
היא האלכיפר ־ וסיפר כתב הרב אילה אהבים בפי׳ לשיר השירים י כי כפרים א
מסגיליח הכיפר היוהו מ פ ס י ק האוח המשגל ־ אשר ההחלה החאיה הזאת
היא העין ואחריה הלב י העין רואה והלב חומד ־ ולזה סמך אליו הנרד אשר מסגולחו מיעיל
לדפיקה הלב י וכן ע ס י ס רמיניס מיעיל לדפיקה הלב ושחייחי א ח ר האכילה * ח מ נ ע עלייה
העשן אל הראש ־
ערך כרכים
מקדם עב ערך ברכוש עדן
ערך כרכךם,i^tn,
סגולתו לחזק ה י ב ר י ס הראשיים וכן ק נ ה וקנמון ־ כ ״ כ ה ר ב חלית א ה ב י ם א כרכום
בפי׳ ל פ ׳ נ ר ד ו כ ר כ ו ם •
ערך כרת
ךע כי הענין כ ל כ ר ת אינו א ל א ב ח ל ק הנפש שהיא מ ע ו ל ם ה ע נ י ה ס כ ם היא ת ו ק ף א
ה ק ל י פ י ת ואיפשר ב ה להיות נ כ ר ת ת י א מ נ ם הרוח ו ה נ ש מ ה :ה ס מיצירה ו ב ר י א ה
וזהו אין ב ה ם כ ר ת ו ב ה כ ר ת הוא שיתוקנו ע ל ידי גלגולים ר ב י ם י ס ׳ הגלגולים פ ׳ ו׳ י
שאמר ה כ ת י ב ה כ ר ת ה כ י ח הנפש ההיא י הנפש דוקא •
ערך כשפים
מי שריצה לגיש מאתו ד ב ר ר ע שנעשה לו על ידי כשפים אז אותו ד ב ר שקונה לו א
לעשות ה ר פ י א ה יקנה בכל דמים ש פ י ס ק י ם עליו י מ ד ׳ תלפיות בשם זוהר שמותי
א י נ ם שולטים במי שנולד ב א ד ר שני ־ דבש לפי משם רבי׳ א פ ר י ם בפי' 3כשפים
ע ל ה ת ו ר ה פ ׳ בשלח ־
בזוהר פ ׳ חיי שרה • מ א י ט ע מ א כל זיני חרשין לא אישהכח א ל א בנשייא י כתב 5
ולכן א מ ר א ל א מדאתי נחש ע ל ח ו ה הטיל ב ה זוהמה י ב ה ולא ב ב ע ל ה ־
ה כ ה ו ׳ מ כ ש פ ה לא ת ח י ה כי הכישוף מצוי בנשים יותר מהאנשים •
שעשה ב ל ק בכיסופיו היה פ ו ר ה ל מ ק ו ם עז״א ועז״אל והוא כישוף של ידעוני ד צפור
והיה מודיע לו כל ה ד ב ר י ם י ע מ ק ה מ ל ך ד׳ ק ״ ת •
ע ו מ ד י ם ע ל ה א ד ן אז ה מ מ ו נ י ם נ י ת נ י ם ביד ה מ כ ש פ י ם שיש ה כש המכשפים
תפצים י א ב ל כשאין שהמכשפיס ל ה ם לעשות אז מ ה
ה מ כ ש פ י ם יכולים למשול ב מ מ ו נ י ם ל ד ח ק ם שיעשו מ ה בארץ אלא באויר אז אין המכשפים
ספר שחפצים ־ כי כשהם באויר לא ניתן ממשלת ה א ד ם ע ל י ה ם כי לא נ ב ר א ו מן ה א ר ד י
ך} ״ל שזהו ה ט ע ם שהלה שמעון בן שטח שמנים נשים באשקלון ־ חסידים סי׳ הע״ד י
ולא ה מ י ה ם ב ס ת ם מ י ה ה ה א מ ו ר ה ב ה ו ר ה שהיא ח נ ק י כי מ ח מ ה שהיו מכשפוח כל ע ו ד שהם
ע ל ה א ד ן יכולים להציל א ח עצמן ב ל ט י ה ם • ולכן ה ל א ם באויר ל ב ט ל א ח כ ח ס י ודוק •
ערך כתיבה
מי שאינו כ ו ה ב חידושי ח ו ר ה שמחדש עונשו גדול עי״יל א ו ח ח י ה ע ר ך ח כ ם • א
ע ר ך כהנוה עור
מהדם־ כתנות עור עדן
ערך כתנות עור
כ ע :ה הק״בה לארס הראשין היה מעורו בל לויתן • ציוני פ ׳ עור א nljfO
תולדות י ובתרגום ירושלמי איתא כתונת ב ע ב ה יעקב לייסןג היה בגדי
כהינה של אד״הר כמו שאמר בפ׳ ואני נתתי לך שכס אחד על אתיך * וכן היא מפורש במד׳
אבכיר וז״ל כתנות עור וילבישם הלבישם הק״ביה בגדי כהונה־ מדרש תלפיות ־
אות למד
ערך לבן
נתגלגל בשלשה גלגולים בסדר ג' אותיות שמו ־ לבן בלעם נבל ־ ושלשתן לבן א
נרמזו בפסוק קורא דגר ולא ילד וכו׳ י כי דגר הוא לבן שקבץ אבנים ועשה
יגר שהדותא כי תרגומו של גל הוא דגורא ־ גם אמרו ז״ל שלא היו לו בניס עד שבא יעקב
לביתו דכתיב ויברך ה׳ אותך לרגלי־ וזהו ולא ילד־ ואת״כ נתגלגל בבלעם שהיה עושה
עושר ולא במשפט אלא לקלל את הבריות ומת בן ל״ג שנה ־ וזהו בחני ימיו יעזבנו ־ ואח׳יכ
נתגלגל בנבל וזהו ובאחריתו יהיה נבל כמשמעו־ ולכן נבל ה ם אותיות לבן ממש ל מ פ ר ע ־
שער הגלגולים הקדמה ל״י ־
ערך לבנה
י גזירה על ישראל הלבנה ל־קה ־ על שם רחל מבכה על בניה א כשגהרים
ולמה נמשלה האשה לירית לומר לך מ ה הירת הולך ומהגדל חצי
כך תצי התדש האשה בתוקפה ע ם בעלה וחצי החדש גלמודה החדש וחצי החדש מ ת ח ס ד ־
ס פ ר חסידים ס י ׳ מ ב ע ל ה בנדתה ־ ומה הירח נוחה בלילה כך האשה ב ע ר ב היא באה ־
התש״מת *
הים אין מפליגין ע ד תמשה ימים לתירוש הלבנה ונזהרים שלא להזיק ד ם 3יורדי
%
ס מ י ך לתידושה הפשתן שימצא במשרה או בתיך היורה לבשל בתידוש הלבנה
הוא
מקדם עג לבנה עדן
היא ליקה ־ וכמה מלאכית צריכות שמירה שלא לעשות ב ע ו ד שהלבנה מהחרבת י ס ׳ ה ח י ט ך
סי׳ ח ״ י •
ערך לוה
שכך הק״בה אינו משלם לו שכר נוצותיו־ לרה ואינו משלס ה־א מאבד זכיותיו־ א
מדבר קדמות משס הרב צמת דוד ־
לון הוא שם עצם קטן שנשאר לעילם ואינו נרקב בקבר־ ומי שנתחייב כרת א ם א
לא עשה השיבה גס זה העצם נרקב ויכרה ולא יזכה בתחית המתים ־ וזהו
י ב
ה וכתב ליקיכיי גירי הא״רי זצ״ל' פני ה׳ בעישי ר ע להכרית מ א ר ן זכרם־
ס פ י הברית ת״א מ א מ ר י״א פי־ק י׳ וז״ל ־ כי במות האדם לא ישאר ממנו זולת עצם אתר
קטן הכמ־ת ורב האיכות ה נ ק ׳ גסכיי ־ ואולם לה שם העצם לראשונה ־ והוא עצם העליון
בסיד ודלת ראשך כי היא הדלת אשר על ידו נכנס מ ח י ט השדרה או סמיך לו מלמעלה י
הגיף שנית אל זה העילם ־ והזוהר קורא העצם זה לבן ר מ א ה ־ ו ה ט ע ם ידוע ליודעי חן י
וזה העצם חזק ואמין בטבעו וסגולתו ע ד שאיאיפשר לו להתבטל י כאשר אמרו חז״ל במדרש
ויקרא רבה שכבר ניסו והכו עליו בפטיש ונשבר הפטיש יהיא לא נשבר ־ ג ס לא האכלנו
אש־ ואיןהכליון שילט בו־ ועל ידו יקים כל הגיף בההיה ה מ ה י ס י ולכן נסכו׳ בגי׳ ק ו ם '
א מ נ ם הרשעים אשר לא יקומו בתחיית המתים יבלה ויכםד בהם י ם זה הכ4צם בסיד להכרית
מ א ר ן ז כ ר ם ׳ אך בטבעו ועצמית ברייתו אינו מקבל כליון והוא חי וקייס־ ו ה ט ע ם כי הוא
איני נ ה נ ה ואינו ניזון משים אכילה של ה א ד ם אפי׳ מסעודות שבת־ זולת מ ס ע ו ד ת מלוה
המלכה במוצאי שבת שאז כל שאר העצמות וחלקי הגיף אינם נהנים כלל ־ בעבור שכבר
שבע ה א ד ם ממזון שלש סעודות ואז הוא לבדו אכל ושבע ידשן ־ ו מ י ־ ע ת זאת כי א ד ם הראשון
ניצר ב ע ר ב שבת ונתגרש מגן עדן בערב שבה־ נמצא שלא אכל זה העצם מעץ ה ד ע ת שגרם
המות על כן ע מ ד ט ע מ ו בו והוא תי וקים לעולם .יכן ס ע י ד ה זו היא כניד דוד מלך ישראל
ח׳ וקים .והוא בסוד שומר כל עצמיהיו כלומר כל העצמית הנשברים עתידים ליבנות ע״י ע צ ס
זה שהיא אחת מ ה נ ה לא נשברה ־ והיא מציה גדולה וכבוד שבת ב ע ת הסילוק ־ כמו ב ע ת
ה כ נ ס ת כלה שבת מלכהא ־ לכן צריך שירבה בנרות ג ס בסעודה זי ולומר ־ דא היא ם ע ו ל ת א
דרוד מלכא רגלא ר ב י ע א ה ־ ויבצע על שתי ככרות אף שאינו צריך אלא לכזית אחד ־ והמקובלים
כתבי שמי שיש בי יראת שמים אסור ל ה ת ע ס ק במלאכה ואפי׳ בדברי הורה ע ד אחר ס ע ו ד ה
זי ־ והזהיר במציה זו ינצל מחיבוט ה ק ב ר כמיבא בכיניה ה א ״ ר ׳ ז״ל ־ גם מובטח לי שיקים
בהחיח
מקדם לוז עדן
ב ח ח י י ת ה מ ת י ם ויקבל פני איש צמח בעי י היא דיר בעצמי י והיה מ ט ה ק ל ה נ ה ה ו ח ב י ב ה
וליה דמשגח ב ה מ ת מ ת עצלוה י ו ה נ ה בעצלהים ימך ה ע צ ם הזה י יעל כל פ נ י כ לא יבעל
מצוה זו מכל וכל י ויקיימנה בשירות ו ד ק י ק א ח ד ו ל ח ס עצלית לא ה א כ ל י אבל ה ח ר ד י ם ע ל
ידי^הי־ י יהי חלקי
יי.׳ יכילהם
ירד כפי
ויזהרגיייד רנחא י ם
ד ב ר ו ירבו ב נ ר ו ת ׳ חך( י ע ר כ ו שלחנם בתי כ כ ר ו ת ־ ומהכלים
ע מ ה ס ותהי אחריתי כ מ ו ת ם ע כ ״ ל י
ערך לוט
לתאיה יבקש נ פ ר ד זה ל ו ע ־ בכל הושיה י ת ג ל ע שנתגלה ק ל י נ י ב ב ה ׳ א׳ במדרש
על פי מ״ש רשי׳י נל״עד ע״כ׳ ובבתי מ ד ר ש ו ת ׳ כניסיות
ב פ ס ו ק ולא ידע בשכבה ו ב ק י מ ה כקיר על ו ב ק י מ ה לימד שבקומהיהרגיש ו א ע ״ פ כן לא שמר
להאוה יבקש נ פ ר ד זה ליע ־ הכינה שאע״פ וזהו כינת ה מ א מ ר י עצמו לילה שנית י ע ״ כ י
שהרגיש לילה ראשונה בשעה שנפרד מ ב ת ו שבקומה הרגיש ־ אפי׳ הכי לא שמר עצמו ־
1
ובזה ניכר שהוא לתאיה יבקש למלאת ת א ו ה ו ו ב ה פ ק י ר א ניחא ליה י ולכן גילה הק׳׳בה ק ל י ט
יכוה לנקוד על ו ב ק ו מ ה י כדי שיתגלה ק ל ו ט בבתי כניסיות ובבתי מדרשית־ שכל ק י ר ה בו
תינוקות של בית רבן כשיגיע לתיבת ו ב ק י מ ה ישאל ל מ ה נקיד על ובקימה ומיכרת. ואפי׳
א ת ה להשיבו שבקומה הרגיש י וזהו גילוי קלון י
ערך לרה
נשנ׳״ יח׳ם־ ־ ר ׳ ת
ייייי־ ־ י י
1
הילד ע מ ם
:ך ס מ ך לזה מ ד כ ת י ב ו א ב ר ה ם לויה לת״־ן א שיעור
:ם ״מיל "לויה ״שיעירה ״לתלמי
ומיניו
ערך לולב
עצמות׳ ת א מ ר נ ה ה׳ מי כמוך זה לולב ומיניו י שדרתו דומה לשררה של א ד ם * ]3ל א
ה ד ס לעין־ ע ר ב ה ל פ ה י א ת ר ו ג ללב י ואיברים אלו שקילים כ נ ג ד כל ה א ר ס *
מדרש י ל ק ו ט ־
•א־וריר ואח״כ יאמר פסוק הורה ליה לנו משה וכו׳ ־ הורהי ההא אומנותי• ופםוק ראשון מן
ויקרא אל משה וכי׳ואת״כ יהן מ ע ע דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש מעל האותיות בלשזט י
ואתר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש מ ע ר ב יוס טיב ולא ע״י אשה נדה י וכתוב עליה
מ ע ר ב יו״כי פסיק זה מ ה פ ט ר ה עקב י ה׳ אלהיס כהן לי לשון למידיס לדעת לעות את יעף
דבר יעיר ב ב ק ר בבקר יעיר לי אזן לשמוע כלמודיס י ה ׳ אלהיס פהח לי אזן ואנכי לא
מריתי אתור לא נסוגותי י וקורא הרב כל תיבה והנער יאמר אחריו י ואח״כ מביאין ביצה
מבושלת וקליפה הקליפה מ מ נ ה י וכותב עליה מ ע ר ב יו״ט י ויאמר אלי בן אדס בטנך תאכל
ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני ניתן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק י גס עוב
שיכהוב על עוגה זו זכר עשה לנפלאוהיו חנון ורחום ה׳ י וקורא הרב כל תיבה והנער
ויאכל ה נ ע ר א ה ה ע ו ג ה ־ ייזהר שלא ה ג ע א כ ה נדה בילד ב ע ח ה ז א ה ׳ ואל ישנה •אחריו*
מ ה מ נ ה ג כדאיחא בפסחים וברבה פ׳ וירא * ובירושלמי ובהגדה של הבבלי דמנהגא מילהא
היא־ עכ״ל־
כתוב שאם רוצה לעשות זה באמצע השנה אז יתענו אביו ואמו ב ו ב י ו ס ומצאתי
ויחפלל שיהיה הילד מצלית בתורה ובמצות ובמעשים טובים ואריכות ימים
ולערב יעשה ככל הסדר הנז׳ ויצליח בלימודו י
מי שלומד ופוסק או צופה בנשים נענש גס על הלימודי ס ״ ח סי׳ ה ה ק ״ מ ד ־ ועל •3
זה ידוו הדווים י מדבר קדמוה י
ערך ליצנות
ילקוט הובע ־ כל המחלוצץ מזונוחיו מ ח מ ע ט י ן שנא׳ משך ידו אח לוצציס וגו׳ ־ 'א
,
ולשין ה ר ע מלבד גודל עונשם כמפו׳ בכתובים ו ב ג מ ובזו״הק* ד ע ט 3ליצנות
משחיחים פועלי און כוחבים דברי ליצנות ולשון ה ר ע שהאדם מדבר *
׳ובפטירתו מצערים הנפש במאד מ א ד ־ הרב קב הישר פ ״ ג •
ע ר ך לשין ה ר ע
מהדם לפין הרע עדן
ערך לשון הרע
רז״ל כי ה פ ע ם ב ר י ת הלשון ס י פ ו ל פ נ י ם י ס ב י י ת ה מ ע י ר י וזהי לח יחל אמר,י א
דברו פי׳ לח יתלל דיבורו ל פ ג ו ם ב ר י ת הלשון כי ס י פ ו ל ע ש ו ת מ ע ש ה ־ :כ ל
היוצא מפיו יעשה ב פ ו ע ל ־ ע״ כ ־
כי בא הרמז ב פ ס ו ק ומה יתרון לבעל הלשון־ שמדבר על בעלי לשין ה ר ע ־ ונל״עד
״ מ ה ״*הדון ״לבעל ״הלשון ר ״ ת מילה ־ שסופו ל פ ג ו ם ג ם אית ברית מ־לה ־
רז״ל בשיחר טיב הרוצה ל ק נ ו ת ע ו ״ ה ב בזול נצור לבינך מ ר ע ־ דבש לפי ־ ד אמרו
*«2 ה מ ד ב ר לשין ה ר ע על תציירו־ נותן זכיותיו לחבירי וליקח עינותיו ־ POז״ל 11
ל ע ו ״ ה ב ויענישוהו ע ל איזה עין י א מ ר אני לא עשיתי וישיביהי וכשהילך
א מ ת שלא עשית אבל א;תי שדברת עליו ל״הר עשאו וקנית א תו ממני ב ל ״ ה ר שדברת עליי י
אותמם
ערך מאכל
מ א כ ל ה ר ב ה ־ א מ ר ו רז״ל שהי״אי של ושט נ א ר כ ת ינטשה שניך דבש לפי ־ א האוכל
ערך מבחר הבריאות
היא מ ע ט א ,
תכמי ה ר י פ א י ס כי ה מ ת נ ה ג ב ד ר ך זה היא מ ב ח ר ה ב ר י ח ו ת א אמרו
ם ה ת נ י ע ה והמשגל והשינה והאכילה לקיחה המזון ושיהיה זריז ב מ ל א כ ה ו ׳
לא ישב לאכיל ק י ד ם שנתעכל המזין כי היא J והשתיה והיגיעה והרחיצה יהיו אמצעיים ־
ר ל ע ו ל ם ה ה י ה ס ע ו ד ה לילה ק ל ה מ ס ע ו ד ה שהרית ־ דומה ל ת נ ו ר שהסיקיהו על גבי א כ י י י
ו לא ישתה ה ר ב ה ב כ ע ס א ח ת לא י ב ל ע ה מ א כ ל י ם בלתי ל ע י ס ה ו ט ת י נ ה היטב בשיניו* ךן
קידם
מהדם עה מבחר הבריאות עדן
ח רופאים ן לא יניעום ב ו ם ר ב ר בין ס ע י ד ה ל ח ב י ר ת ה י ק י ד ם שיתעכל המזין נ ד י שליש י
מ לא ילמוד ה״אשינים היי שומטים ם ע י ד ה א ת ת בשבוע כדי ליתן דיות למזון ש ב ב ט ן ׳
יתירה י ההתעמלות והתנועה ע מ ו ק ו ת ס מ ו ך לםעידה י ילא יכתיב ולא יחשיב מהשבית
יא יפשיט ידיו ורגליו בכל כחי ב ב ק ר ב מ ט ה ו ויקום ג י ד מ ת היזק לניף יאין נ״ל המשגל ־
מ מ ט ת י ו י ס ר ק יאשי לאחיריו ותיעלת גדול היא ל ה ס י ר כ א ב הראשי
ערך מגפה
אינה ב א ה אלא לכלות ה מ מ ז ר י ם ובהדי הוצא לקי כ ר ב א ׳ עי״יל איה א המגפה
דלת ע י ך ד ב ר ־
ערך מוכיח
ויאמר דרך לימיד * י צריך חמשה ד ב ר י ם ־ לשון ח כ מ ה הדיר נקי מ ח ט א א המוכיח
יזהי ש א מ י ישעיה ־ ה׳ אלהים נתן לי לשון למורים ל ד ע ת לעות וכו׳ י
דבש לפי משם ה ר ב א־ץ התיים מזמור ע ״ ת י
ערך מזוזה
לבדוק המזוזה בכל שנה ולקיבעה כראוי זוכה לבנים זכרים כשרים והגונים א הרגיל
ויאריך ימים וינצל משדים ומכל כחוח רעוח ־ כן נ מ ״ כ בס״כי י
צא מביח זה לדור בביח אחר אל יעול בידו המזוזה להוליכה לביח א ח ר כי היו 3
היא ס כ נ ה גדולה שימוחו בניו בחייו רח״ל וקובר אה אשחו רח״ל ־ שם ־
שהמזיקין רודפין איחו ימבהלין ומצערין אוחו י עונש מי שאין לו מזוזה בביחי ג גדול
בלילה בחלימוח רעים י ילקיע חדש משם הזיהר ־
ע ר ך מזיקין
מהדם עו מזיקין עדן
ערך מדקין
אחד יש כמו בדר״גין אם יכהו האדם פ ע ם אחת ע מ ת מיד-המזיק* ואם א מזימ
יכהו שגי פ ע מ י ם ית־ה המזיק וימית האדם יג״כ יעשה ד ע לברייה י ויש
לאיתי מזיק ן׳ ראשים ועליהם ע ״ ח טומאות ־ רש לו ג״ו לבבות • ועליו ך׳ טומאות י ויונק
מכל איתיית א״ב חון מאית מ ם פתותה וסתומה ותיו ־ וצד א׳ שלו גקרא מ ע ״ פ ח ־ ולד שני
חי״רב י עכ״ל דביגו הא״רי ז״ל י ובזה פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי ז״ל ־ פסוק על
מ ה תיכי עיד תיסיפו ם ד ה וכו׳ שאם יכו אתכם ב׳ פ ע מ י ם עוד ההיו רעים וחטאים ומזיקים*
״
כמי •שדר״גון שהיא גי׳ סד״ה־ כ״ל ראש ן׳ ראשים• לח לי ע ״ ח טומאות־ וכ״ל לבב נ״ו לבבות*
ד״י׳ גי׳ ך׳ טומאות ־ מכף רגל ועד ראש א־ן בו מ ת ״ ם ־ פי׳ יוגק מכל האותיות חין מאותיות
מת״ס־ פצח ח ב י י ה מכה טריה י ר״ת מ ט ״ פ ת שהוא הצד הראשון• תובשו ולא רוכבה בשמן י
ר״ת חי״רב הוא הצד השגי• יהיא פלא •
ראיתי עגין זה המזיק בארוכה ־ בס׳ חסידים סי׳ ה ס ״ ט ף״ל ־ כי יש מזיק שמו שרב
אם יכוהו בחרב לא ינזק * אבל כיוצא בו הגולד מן דר״גון יכול דר״גון בל׳ יון ־
להכותו׳ והיה שם אחד שגולד מ ב ת המלך ומדר״גון ה ש ד אמר אותו דר״גון שהיה בועל אשת
המלך׳ איגי מתירא אלא מאיתי דר״גין בן בת המלך י ואותו היה בבית הסוהר י אמר המלך
לאותו בן בת המלך אגיח איתך בן חורין וצא מן הסיהר ־ הלך ולקח חרב אביו וישב ת ח ת
מיד אותי הסד הרית י אמר אגי מרית ממי שאגי ירא י ו א ע ״ פ כ1 ה מ ט ה של אשת המלך י
איני מגיח מלבעול י הלך ובעל י וזה שהחה ה מ ע ה יצא יהכהו ועשה בו חבורה אחת • א מ ר
השד הכגי פ ע ם אתרת כדי לחיות י כי הקבלה כך היא י כי מי שיכהו פ ע ם אחת ימות י ואם
ישנה להכותו יחיה ויעשה לכמה ראשים ויעשה כמה נזק י אמר המכה אותו פ ע ם אחת ילדתני
אמי ולא שתים* לכך לא אכך עוד־ ואשת המלך יצאה׳ ומת הבד״רגון ונפת בשרו ע ד
שנתמלא כל התדר שלא יכלו להוציאו דרך ה פ ת ח י וציוה המלך ושברו גג החדר ותהכוהו
חתיכית תתיכית וכמה עגלות מלאו מבשר דרגין ו פנוהו משם י והמלכה לא א מ ר ה אותו
דגירן בעל אותי כי אז היה המלך מת י כי אלו היהה מגדת מי שהרר״גין ביעלה היה ב ע ל ה
האדם מ ת י והיא היתה יורדת ודלה ועניה ואין לה הצלתה כל ימיה ־ אבל אמרה כדמות
המלך בא ו ע ט ר ת מלכות בראשו׳ כי כך מנהגו מתהילה שנראה לאשה כדמות ב ע ל ה ׳ וזה
הדר״גין כשהוא במקומו או בתיך בית לא יזיק אבל כשהוא יוצא נשרף המקום* וכשיש ר ע מ י ם
וברקים היא בורח י א ם יכיל יברח בביח אצל אדם אז ינצל י עכ״ל הצריך *
ערך מזל
ה ד ע שמהקנים בכיהל צייה אחה בדמיה הגנב י מ נ ה אדם יש מזל ברקיע ־ לכל א
צעין הצירה יכיאב עין הננב באיהו מקים שמכה־ לשי שענייני האדם ביר
מלאך מזלו׳ ובעוד מלאך מזלי אצלו אין מזיק יכיל לההקדב אליי יכשנדל המכה אימר למזל
הגנב מיד על מעליו והמזיק מיכן־ כי נגזר על מזל השימר אי .האדם כשלקחה הנידה מיד
םפר חםידים ם־׳ ההש״םב ־ מסתלק והמזיק מזיקו ־
ישליך על י״ב יהמיהר מזלו של ארם יחשוב שמו ושם אמי ־ וישליכם י״ב ב לדעת
גדר ובאיזה שיכלה חשבוני היא מזלי ־ מעה םאב ט^ת
כן נ מ ״ כ משם רבינו ס ע ד י ה גאון ז״ל ־
הראשונים אם הרנה לידע מזל האדם חשוב שמו ישם אמי ואם ישלו שני כתבו i
שמיה צרף שניהם־ ואופן החשבין כך היאדהייני מן א ע י יי ב מ ס פ ר ם
ה ב : ס ן ! ס ך ס ה י
מ ם ה ר ב ע ה נ ן שנים ל כך -י י יז כ מ ש פ ט ם ו מ ש ס יאילו־ "P
שמנה ־ ר י — ; י ב
י D י :
־ י ב
| %
צ י ה נ !
י ב
פף י עשרה ע בטל ואין בו מ ס פ ר ־ ס
ךן א ר ב ע ה ־ והשליכם י״ב י״ב ־ אם נשאר אחד מזלו טלה ־ ב' מ ׳ ט שיר ־ וכן צטל ־ ש
עז״הד ־ ע ״ כ ־
ע ע ם החשבון הזה הוא כי כל אוח אנו משליכין אוהו י״ב י״ב ולוקחין מה שנשאר ך3״ל
כ׳ אני משליכין י״ב ונשארו ח׳ לכן הוא נחשב לשמנה להקל החשבון • כגון אוח
וכן כלס י ולכן אוח Qשהוא ניפל י״צ י״ב ולא נשאר כלום הוא בטל ואין בו מ ס פ ר ־ והבן ־
ערך מחזיק
לה״ח להניחו מנכסיו ־ לעו״הב מלמדיןאוהו הורה אף אס הוא ע ם ה א ר ך א מחזיה
ילקיע ראיצני ס ד ר ר א ה ־ והנה הרב מ ה ר ״ ה א ב ס פ ר עץ החיים הקשה
כיון דגשי ח ״ ח פלגן בהדייהי ־ נמצא יצא נקי שהחצי לאשהי יהחצ־ למחזיק ־ א מ נ ם לפי דברי
המפרשים שמק״בה ניחן מ ה נ ה חגם לאשח ח ״ ח שיעור החצי מ ה י ר ח בעלה ולא יניכה מ ה ״ ה ח
מ א י מ א אחי שפיר ־ מדבר קדמוה י
ילא
xt מהדם טחזילן ןןדן
זכיחי להבין קושיית הרב כי אף שאמרנו שנשי ה ״ ה פלג ן בהדייהו׳ הדבר השוט ולא
שאין חולקים ע מ ה ס כי אס מה שהוא שלהס י וכיון שהמחזיק נטל החצי נשאר החצי
לה״ח והוא שיש בו דיןחלוקא בין הבעל ואשהו הרביע לכל אחד ואז לא יצא נקי י ויש לישב י
ערך מילה
וכפלתי ביד הערלים־ א מ ר שמשון רב״שע אפי׳ אין ביני לבינס כי א ס א בכ״ף
.העילה כדאי שתציל אוחי ־ ע ״ כ ־ ופירש הרב עיר וקדיש מ ה ״ ר ח הכהן בס׳
ע ט ר ת ז ה ב כ ״ י .ד ה ג ם כ י ט מ א ראש נזרו ולקח אכה מפליבחים יככב ע ס נש״גז ונמצא כי ט מ א
אות ברית קדש ובעל בת אל נכר ־ מ ״ מ אמר שמשון ה צ ע משמים וראה כי סוף סיף חוהס
שלך עמי כי אוח הבריח חותם הוא ־ ולח בעבור החטא ס ר החותם שלך י ולכן ה ג ס כי אין
ביני לבינם אלא אוח בריח אף שהוא פגום אין ראוי לך למיסרני ביד הערלים ־ ע כ ״ ד ־
עני לא הבנחי אמרי קדוש ־ כי ידוע מ״ש רבינו הא״רי ז״ל שהפוגס ואני י דבש לפי
סר ממנו החוהם שהיה חחוס שדי מבחוץ והויה אות ברית קדש ובפרש הבא על הגויה ־
מבפנים ונעשה במקומו שטן מבחוץ ונחש מבפנים * ואיך אמר הרב ולא בעבור ה ח ט א ס ר
ה ח ו ח ס שלך ־ כי קישעא קאי כי נהקלקל ה ח ו ח ס ונעשה סגור חוהם צ״ר הצורר מסיטרא
דקליפה ־ ו כ ע ח צ״ע ־ וגם צריך ישוב לדברי הב״ר ־
£י יעלה לנו השמימה ר ״ ה מילה וס״ח יהוה כך אמרו רז״ל ־ וראיהי ב ס ׳ ישן כ״י 3
פ׳ פינחס ־ שכחב שזהו כונה הכחוב כי הגדלה על כל שמך אמרתך שהיא המילה
דכחיב בה שש אנכי על א מ ר ה ך * הגדלה איחה שהיא ב ר ״ ח ה פ ס ו ק ־ ושמך ב ס ״ ח ה פ ס ו ק *
י דבש לפי
ה ה ו ר ה וקבלה האלהוה וקיום מלבד כי היא מצוה רבה והיא עיקר המילה i
ב רואה פני א עולרה ה מ ג י
פ ה
העולם ־ עוד יש בה כ מ ה סגולות י
ג ה י נ ם
ו ה אויביו נופלים לפניו־ ' ף אינו רואה פני ג זוכה לנבואה שלימה־ שכינה־
תפלתו נשמעת ־־ מדבר קדמית משם ה ר ב עיר וקדיש הרש״בא הלוי בק׳ מנות הלוי ד׳ קצ״ג ־
מצות מילה ־ כי כל מ ה שברא ה ק ״ ב ה בעולמו בהמות ותיות ועופות עשה ד
סימנים להבדיל בין ה ט מ א ובין הטהור י אך במין האדם לא עשה הבדל כי״.
כל האדם הוא בסגנון אחד י לכן ציוה לישראל על המילה להיות הבדל ביניהם ובין״שאר אומיה
ואין לימד שיעשה הבדל ביניהם בצורוח שונוח ־ כי כיון שהאדם בצלם אלהים יאמר כי שחי _
רשויות ה ם ח״ו ס ׳ הפליאה ־
לע״נד םמיכוה להבדיל בין ה ט מ א ובין העהור ובין החיה הנאכלח ובין החיה אשר וזהו
לא האכל י וסמיך ליה אשה כי חזריע וכו׳ וביום השמיני.ימול בשר ערלחו ־ הכונה
כי
מהדם עח מילה עדן
כי צריכים אנו להבדיל בין ה ט מ א ה ם שאר חומות ובין הטהור שהס ישראל י כמי שיש הבדל
בין החיה הנאכלה וכו׳ ע״י סימניהם ובמין האדם לא יש הבדל לכן וביום השמיני ימול בשר
ערלתו־ ודוק ־
ש־ על ידי המילה יש באדם שם שדי כי כשראשו וזרועותיו זקופים הוא כדמות ה
י׳ הרי שדי ך׳ • והמילה היא וכשפושט יד שמאלו וימינו נחה הוא כדמות
אבל באומות חסר י׳ ונשאר שר ־ ציוני פ ׳ לך לך ־
זהו רמז הפסוק אני אל שדי התהלך לפני והיה המים ואמרו ז״ל לא נקרא ולענ״ד
אברהם תמים ער שמל ־
ערך מינוי
אין ממנים שני אנשים שהם רחוקים ב ט ב ע ם והנגתס במינוי אחד שאפי׳ ב ב ״ ע ח א
הקפידה חורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו שיש להם דאגה גדולה לשכון
ע ם מי שאינו מינן ־ ס ׳ החינוך סי׳ ח ק ״ ע ־
ערך מיתה
הצדיקים יש כמה ט ע מ י ם ־ א׳ להראות שליטתו יתברך• ב׳ שהצדיקים א ׳מיתת
נלחמים בחייהם ע ם יצרם ושם ינוחו ־ ג׳ משוח חטא אד״הר ־ ד׳ כדי
דבש ו׳ כי ע פ ר הוא ואל ע פ ר ישוב י לקום בחחייח ה מ ח י ס ־ ה ׳ כי לא יראני האדם וחי ־
לפי ־ מלוקטים מדברי רז״ל ־
כד מיה אדם ־ בדיה בעי למיםחס עינוי דכהיב ויוסף ישיח ידו נול עיניך ־ בגין כ
דכד נפיק נשמהיה חמי שכינחא ועינוי פקיחין ־ וחיזו דס״טא זמינה לקבליה ־
ועינא דתזאת שכינהא לא יסחכל בחיזו אחרא ־ ועוד כיון דשרייא חיזו אחרא על עינוי בכל
א ח ר דאיהו חזי אהלטייא ־ שכחח לקט בשם זוהר פ׳ ויחי ־
נוטה למוח אינו רואה מלאך המוח בעיניו אלא בדעה שבלבו שאף 5כשהאדם
העודים רואים אוחו ־ שכחה לקט בשם סודי רזי ־
היינו דוקא הגיף פטור מהמצוח ־ אבל שמח אדם נעשה חפשי מהמצוה ־ ד כ^יץן
הנשמה לא ה ו ח ר ה מכלל מ ה שהיחה בחיים לעבור ממצוח ־ אף דאינה בקוס
עשה ישנה בשב ואל ה ע ש ה ־ נחלח בנימין־
י נ ע ם מ ה שדרשו •חז״ל על פסוק ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל י
ודרשו חז״ל צא ממחיצהי ־ ויש להמוה שכיון שמח אדם נעשה צאי־ נביאיו ויאמר לו י ־ ־
ערך מלאכים
וענין ר ה 2ה טוב מאד זה מלאך המוח פעל ידו חוזרים בני אדם למוטב י א
הגשמה אחר המוח ועונשי ג י ה נ ם ׳ בזוהר ה ד ו מ ה ד ׳ ק מ ״ ט ע״ב*
ההולך מלמעלה למטה בשליחוח אינו מ ח ע כ ב שבעה ימים רלופיס שאס 2מלאך
היה מ ה ע כ ב כל כך לא היה יכול לחזור למעלה י וכן היה בעזא ועזאל
שנחגשמו כל כך על שנהעכבו שבעה ימים לכן לא חזרו למעלה י ילקוט חדש משם מדרש
רוח הנעלם ־
ילקוט חדש י כשיורד למטה מתגלם ומחלבש בגיף בגיונא דהאי עלמא ג המלאך
משם הזוהר *
שמו י גי׳ חשך והוא שנא׳ וחשך על יעזריאל ס ו ה
הממינה ל ת ה ע
ל מלאך
פני תהום י וגם על המזכיר שם שמים לבטלה * לכן אמרינן בשכ׳׳מלו
כאשר מוציא שם ס מ י ם לבטלה י כי בשכ״מלו גי׳ יעזריאל ע ׳ כי שבעים מ פ ת ח ו ת בידו •
מ ג ״ ע אופן קמ״ז
ה אותם
ע ט מ ה ד ם מלאכים ע ד ן
ה נ ה ג ה שיש ע ח ה למלאכים היה בשמיעה החסד לבני אדם * וחנוך היה מ ה ם 1 כל
גם א ב ר ה ם י והיה זוכר בשמיעה זו מ ה שהיה שם י שכחח לקע בשם ס ׳
התמינה י וענין השמיטות עיי״ל אוח שין ע ר ך שמיעה י
שנים מ מ ה פ כ ה סדום היו מלאכי השרת נדחים ממחיצהס ע״י שגילו מסתורין tהל״ח
של ה ק ״ ב ה ־ או ע״י שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו וכו׳ ועתה כשלן
יעקב בבית אל הוכשרו לבוא למחיצתן י ילקוט חדש ־
ערך מלך
שנתמנה מלך והוא קצר מתארך מפני שמן המשחה י ילקוט י ובזה הבין מ ה י א
שנאמד בדוד י וילבש שאול א ח דוד מדיו י ואיך באו בגדי שאול שהיה משכמו
אלא שנחארך מפני במן המשחה * ודוק י ומעלה גבוה מכל ה ע ם כמדחו של דוד
ערך ממון
© מ ו ל כל אות מולדת דוגמתה במילוי י כי מילוי ממון הוא ממון כזה מ ס מ ס וו א
נין י דהגם שיש לארס ממון עינו לא תשבע עושר ורוצה מילוי ממון י מדבר
קדמות ־
ערך מנהג
מ״ 3ב":־ ה ר נ נ מ ״ ה ר דוד הסבעינ־ ז׳׳ל וז״ל י אין להקל בביס »<הג יאפי׳ מ5הנ א
קל
מסדם מנהג עדן
קל י וכ״כ רבינו מיימון בר׳ יוסף ז״ל אביו של ה ר מ ״ ב ם ז״ל בעני; חנוכה והעתקהיו מלבין
הגרי י ויתחייב כל נכון לו לעשות במחה ו מ כ ת ה ומאכל פ ר ס ו כ לנס ב ע ב ה ה ב ס ב״ה עמנו
בהם באותם הימים ־ ופשע המנהג לעשות סיפגנין ־ בערבי אלספנז והם הלכתיות כהרגוס
האסקריעין מ נ ה ג הקדמיניס משום שהם קלויים בשמן זכרלברכתו־ וכתב הר״ן ז״ל במגלת
ס ת ר י ם כי כל מנהגי האדמה ב א ל ו ה מ נ ה ג ו ה כמו זה והראש בראש השגה־ והחלב בפורים־
ובליל מוצאי פ ס ה ־ והפולין ביום הושענא י ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם ־ ומי שהנהיגס
זריז ונשכר הוא ־ כי ה ס מעיקרים נעשים י ולא יביזו במנהג האומה ־ וכבר אמר הנביא
ע ״ ה ואל תעוש תורת אמך דת אומתך לא תעזוב ־ ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות מנהגות
כמו אלו נזכרו בהנהגותיהם בסיפוריהם ולא יתבזה דבר מ מ ה שעשו הקדמונים־ ע ״ כ *
יסיים הר״ן הנז׳ וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו ע ם אחד שהלשין המן לאתשורוש ־
ימכלל התפוחים שמשליכין בשבועית מגג בית הכנסת ולוקכיין אותם התינוקות ־ וכן מנהגינו
החפוחים־ וים נוהגים לזלף מים קצתם על בדרעא להשליך החתן על הכלה בשבועות
קצתם־ וכן גוהגין לאכול מאכל עשוי מבצק החכיים כתולעיס שקורין לואלפדאווש בערבי־
וכן מניחין עוגות מ פ ס ח עד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבקר בשבועות ־ וכן מנהגינו
בי״ר בניסן לאכיל הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מ ק מ ח כגון גרעיני׳האפוניס שקורין
לו ברכוכש בערבי ־ ע ם ח מ א ה וחלב בסעודת הבקר ביום פורים ־ ועושים לשבת הגדול
הדיפות מחעים ־ וכלים חדשים לפסח י וקדירה חדשה לר״ה ־ וראש כבש ודלעת הנק׳ ק ר ע א
ודבש־ ומסדרים בטבלא דמונים ותמרים וריבית והיא תלתן בלשון ערבי חלבא־ ופולין
וכיוצא בזולתן י ומתקנים עופות ותרנגולים צלויוס לסעודת יום הכפוריס לפניו ולאחריו י
ותבשיל עדשים ערב ט״ב ־ ו ה ר י ה מנהגות נהגי בכל קהל ישראל בכל תפוצות גלותם נהרא
גהרא ופשעיה ומקום ומקום כמנהגו ־ וכל משפתה ומשפתה ־ וקורא אני על כלם הליכות
אלי מלכי בקדש ־ וכן יש שאוכלים בסעודה שלישית של שבת או במוצאי שבה בצלים המשמחים
הנפש ה ע ג ו מ ה ־ וכן יש שאין אוכלים ביצים במוצאי שבת ולא רוצים אפי׳ לראותם או לשמוע
כ ר ם ־ וכי׳ש לזיכרס ה ס בעצמם־ וכל מנהגיהם לא לחנם הוקבעו ־ עכ״ל * ז
ערך מנהיגים
אם ת ר א ה דיר שמנהיגיו ר ע י ם ־ ד ע לך לפי שהיה להם מנהיג טוב והיו מבזין א
וכתיב יען מ א ס ה ע ם הזה א ח מי השילוח ההולכים לאט ־ או לפי אותו ־
שהצדיקים היו נוהגים בעניה כשהיה להם למחות ברעים היו א ו מ ר ם מ ה אני ראוי להוכית
להם לכך הרכיב עליהם מנהיג ר ע שאפי׳ היו חפצים למחות ברעים יריאיס מ פ נ י ה ס * גם
ויהיו כפופים לפני ר ע י ס ־ ס ״ ח ס י ׳ א ם יוכיחוס לא יהיו דבריהם נשמעים אפי׳ לטובה ־
< ־ הר״צד ־•־
ע י ך מנורה
מקדם פ ערך מנורה עדן
ערך מנורה
מדליקי! אח המנורה •בבית ה מ ק ר ב ׳ לא היהה ג ב ה עד ב נ ה ׳ א ח ר ת ל ׳ א משהיו
דבש לפי משם תנחומא פ׳ חציה •
ערך מנצ״פך
ינתק ני עלמת ממנו מ לו־' ך א ב ד ה -לו הם אותיות :ל גהיצה־ א מנצ״פך
צ לעתיד פ יציאה מצרים פקד פקדתי י מ א ד י Jיעקב הצילי נ א י
פרקי ר׳ אליעזר י צמח וחחתיו יצמת י
פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי זל״הה פסוק מכנף ה א י ן זמירות שמטנו• ^בזה
שאותיות מכנף מן מנצפך כבר שמענו שעברו גאולות ה ת ל י ם בהם ו ע ת ה צבי וחפצי
• מדבר קדמית י לצדיק י פי׳ לאות * ן שתהיה בו גאולה העהידה י ודפ״חת י
ערך מעוברת
שלא תפיל תולין עליה אבן תקומה וכן אבן שנשקלה כנגדה א למעוברת
שבת ד׳ ס ״ ו מכיוונה במשקלה בלי תוספת ומגרעת ־ ונמצאת
ע״ב* ופירוש אבן ת ק ו מ ה ׳ כתב הרב אדרת אליהו בפי׳ לשבתי היא אבן הנמצאת בקן
הנשר והיא חלולה מ ב פ נ י ם ושלימה מבחין יבהוכה אבן ק ט נ ה מקשקשת בתוכה כענבל
בתוך הזונ •
ערך מעוות
אמרינן במס׳ חגיגה איזהו מעווה ו נ ו " זה הבא על לא יוכל לתקין׳ א מעוות
הערוה • רש״בא אומר איו קורץ מעוות אלא למי שהיה מתוקן כבר
ובזה פירש הגאון הרב העשל ז״ל פסוק יבושו ונתעוות ואיזה זה ח ״ ח הפורש מן התורה י
זדים כי שקר טוחיני אני אשיח בפקידיך י כי ה ס היה ס״ל איזהו מעוות זה'הבא על ה ע ר ו ה ׳
והם יבושו ט שקר עוחוני י כי מ ע מ ה אינו אלא ח ״ ח הפורש מן ההורה י ואני לא פירשתי
מדבר קדמוח י י^לא אשיח בפקודיך •
ערך מעין ובור
מקדם מעין וגור עדן
מוילנא זל״הה בליקועיו שנדפסו בסוף ס ׳ דבר אליהו על איוב י שפי׳ שמה שאמר התרגום
א ר ע שויא וכו׳ כן הוא ה א מ ת י כי ידוע כי בית ס א ת י ם הוא מ א ה על תמשים כתלר המשכן ־
וכאשר נחלקם לאמה על א מ ה יעלה לתמשת אלפים אמות מרובעות ושמנה כורים יעלה
והנה ב מ ס ׳ כתובות ד׳ י״ז ע ״ א נעילתה כנתינתה מ ה שש מאות אלף אמה על א מ ה ־
נתינתה בששים רבוא וכו׳ ־ וא״כ היה מהצורך שיעמדו שם בהספד שרה שש מאות אלף
שומעים י ואמרו חז״ל ב מ ס ׳ סוכה ד׳ ז׳ ע ״ ב גברא באמחא יתיב ־ א״כ היה צריך שעח
שמנה כיריס אל מ ס פ ר האנשים שיעמדו שכנה י ו ב מ ס ׳ ערכין ד׳ כ״ה ע ״ א אמרו המקדיש
בית כור נפדה בחמשים שקל כ ס ף ־ א״כ יעלה לשמנה כורים א ר ב ע מאית שקל נ ס ף כפי
שימייה ולכן ת ר ג ם אונקלום א ר ע שוייא וכו׳ ע כ ״ ד * והוא פלא י
ערך מעשר
הפרשת המעשר מממונו למען יזכה לעושר ראיתי למדן הקדוש בתבו׳ אבקת א או&ן
רוכל סי׳ ג׳ וז״ל הצריך י ואקדים ואומר כי אין ס פ ק שלהיות ענין הפרשה
המעשר מהממון דבר גדיל מאוד עד שאמרו ז״ל עשר העשר י ע ב ר בכביל בההעשר ־ ומוהר
ולפי שיש אנשים שאין לנסות במצוה הזאה להש״ית ולעבור על לאו דלא הנסי וכו׳ י
כראוי כי מתחילה אין מפרישין מן הקרן ע ד שירויחי י ומה שירויחו אין מפרישין מפרישין
מ!
מהדם פא מעשר
מן הריוח ר ק מ מ ה שירויחו יוהר על הוגהה מזונות וכסוה ו נ ה י לברים הכריכים* לזה אני
אומר כי אינם יוצאים בזה ידי חובה ־ כי לדיך בתחילה כדי שיהיה מוהר לנסוק הש״יה לו ־
,
ושיזכה בזה למעלה ה ע ו ש ר שיעשה חשבון מכל אשר יש לו גס מהקרן ומכל כ כ ר ה יכייש
אחד לא פתוה ולא יוהד ־ ואם ישאר איזה מוהר שאינו מ ג י ע לחשבון עשרה יניחנו בכיס
לבדו ולא יערבנו ע ם השאר ־ ואתר שהפריש מהקרן יסתחר במעוהיו ובכל חלי שנה יעשה
חשבונו* ויראה מה שהדרת יותר על כל אשר פיזר בדברים הלייכ־ם לבית נ מ ו שאמרנו׳
ואם ידלה לעשוה עוד יוהד ימתין לעשות חשבונו עד סיף ישנה ־ ויפריש נ!הר;וח חמישית
אתרי שבתחילה הפריש מהקרן ־ והם שני עישורין ־ נענין שאגר יעקב וכל אשר ההן לי
עשר אעשרנו לך * וסוף דבר הנעשה באחד מהשני אופנים הנז׳ הוא העוב ־ והוא יתברך
יחן העוב י ויריק ברכה עד בלי די י אל שדי ־ ועל אחרים נאמר אולת אדם הסלף דרכו
וכו׳ י ויזהר שלא יפחוח מהעשיריח ולא יוסיף כי כל המוסיף גורע י כי למעבר• סיד ויסוד*
ה מ ע ל ה הא׳ הוא לעניי חורה ועץ חיים היא למחזיקים בה * ואולם לדעה מ ה יעבה בו ־
ה ב ׳ פדיון שבויים* ה ג ׳ להשיא יתומות או עניות * הד׳ ל ק ט ה ס פ ר י ם לבני ע נ י י ם ׳ ה ה ׳
ליחן קצהו לקרוביו העניים * כי כלו לא יתכן ־ ובספר רי״אז כחב שיכול לחלק החצי לכל
קרוביו העניים * ולענין לקנוח מצוה בב״הככ י א ם מ מ ע י ה המצוה שקונים נותנים לעניים
ולענין לפרוע מסים מהמעשר י דבר פשוט הוא וזה שאין לו לפטור עצמו ג ם זה מוהר י
ע״כ דברי קדשו ול״הה מחיוב ממונו בממון מעשר י נ א ם הצעיר יוםןו קארו *
ראיחי להרב ד ע ה ח כ מ ה בשער העבודה פ י ״ ד ' שכתב משם ה ו ס פ ה ה ע נ י ה וז״ל שוב
הכי איתא בספרי עשר תעשר את כל תבואת זרעך אין לי אלא תבואה זרעך
שחייב במעשר רביח ופרקמטיא וכל שאר דוחים מנין ־ ה״ל אה כל י וכהב עוד כ ס שאפי׳
המשתכר הן לכתוב א ם הביאו לו גניבה שתייב להפריש ממנה וז״ל ס פ ר המוסר שאפי׳
הן לעשות מלאכה או ימצא מציאה או אם יתנו לו מ ת נ ה י ומכל דבר שיבאו לידו נ כ ף או
שוה כסף מן הכל יפריש מעשר י וז״ל יש נוחלין אוי להם למי שמעכב את מעשרותיו י כי
לסיף לא ישאר בידם כי א ם המעשר י והיא דבר הגראה לעיגים שבמקום שנוהגים ונזהרים
במעשר כראוי נחעשרו הרבה ועושרם שמור בידם ומנחילין אוחו לבניהם אחריהם ובמקום
שאין נזהרים בזה יורדים מנכסיהם ואבד העושר ההוא כמכין ר ע י וכן הוא במשנה י מעשרות
סייג לעושר * ופי׳ הר״ח כדי שיהקיים העושר בידו י וז״ל של״ה מי שיש לו מעוח מעשר
ה ר ב ה ראוי לבערו י ולחלקו מ כ ״ פ בשנה השלישית ובשנה הששיח של שמיטה כדין מעשר
תבואה י ואותם ה מ ע כ ב י ם המעשר בידם עד אחר מוחם ה ם כסילים בחשך הולכים שאין
ובחשובוח מ ה ״ ר ר מ נ ח ם כתב שמותר ליהן מן המעשר להיות מקיימין המצוה ע ״ י י ע צ מ ם ־
בעל בריח ־ או להכניס חחן לחופה או לקנוח ס פ ר י ם ולהשאילם לאחרים אס לא היה יכולה
עכ״ל ־ ונ״ל דכשקונה בעדו ס פ ר צריך לכתוב עליו שזה מן בידו ולא היה עושה המצוה ־
המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו ל ה ס ׳ עכ״ל הרב ד ע ח ח כ מ ה *
ב מעשר
מהדם &עשר עדין
הרב מלבד שהוא סגילה לעוברי עוד בה שהוא תקון לעין ה ז נ ו ח ׳ 2מעשר
נחלת בנימין מצוה כ״ג סי׳ ב׳ י
ר ״ ח ״ כ פ ח ה ״נבל ״ ב ט ר ה שנשע כי יש קליפה הנק׳ בכל המקובלים %ףע
״ ע ב ר כדכחי׳ ח ח ח כלש רגזה ארן וכו׳ ה ח ח ע ב ד וכי׳ י ומספרו הש״ך יהמבעל
לקליפה זו היא עשרה פ ע מ י ם ה ר ה במילואיו בעוליס הש״ך ובהם המלאך הממיגה הנק׳
השמ״אל והוא נ כ נ ע ה ח ח י״פ הויה במילואיו והמלאך הזה היה קורא ה ג ר לפני ה ק ״ ב ה בלא
• ליחן חורה לישראל כי א ס למלאכים והשיב לו הק״בה הרי כחוב בהורה לא הבשל גדי בחלב ר מ ו •
ואהם אכלחם בשר בחלב כשבאהם יצל אברהם אבינו מיד נשההק המלאך הש״מאל וזהי סוד לא
חבשל גדי בחלב אמו וכחיב בהריה ״ ה נ ה ״אנכי ״שולה ״מלאך ״ ל כ נ ־ ן ״ ר ״ ה ה כ מ ״ א ל ו ד ״ ל ־ ב נ ב י ל
לא תבשל גדי בחלב אמו שלחחי המלאך הכמ״אל שהיה מלין בעד המלאכים * וסמיך ליה
ג״כ כתיב לך א ת הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי ברית וכו׳ * כלימר מכח
לא ת5של כרתי ברית ע ם ישראל ולא ע ם המלאכים י ובזכות המעשר שישראל נותנים דוחין
כי ידוע ה ר ע כי גדיל כה ה מ ע ב ר שדוחה כל הקליפות יריית ס ש ה
הקליפה הזאח ב ס י י
ואם באחי להביא כאן כל סוד זכוה המעשר הקטן היריעה מהכיל י כי סודו גדול ונורא י
שהוא גי׳ אהרוג בו פ ג ם אד״הר בסוד י » ' ייר״ת הנ
״3 ע מ ו ת
וידוע כי סיד שם אחד מ ש
שבא אד״הר ליעול עלה לכסוח ערוחו צוח האילן אל חבואגי רגל גאזה ויד וכו׳ כי הוא הסוד
עץ שאכל אד״הר אחרוג הוה ור״ח ״אל ״חבואני ״רגל ״גאוה ״ויד ר״ח אחריג שבו פ ג ם
מ ע ש י גי׳ יר״ףן וי ע כי י ולכן נדבקו בו הקליפות כל ק״ל שנים שפי׳ מאשתו י אד״הר
שבו דחה ה ק ״ ב ה למלאכים׳ וכמו שאירע ליעקב בשביל שלא קיים וכל אשר ה ה ן לי ע ב ר
אלף וידוע שיש אעשרנו לך י כחיב ויאבק איש עמו והוא הקליפה שר של עשו כנודע ־
ו ח ״ ק מ רקיעים המשפיעים טו5ה לניהן מעשרוהיו כראוי וז״ס עשר העשר עולה ממש אלף
ח ק ״ מ י וזהו סוד לא הבשל גדי וכו׳ וסמיך ליה עשר העשר לומר בבביל לא הבשל גדי
ובשביל עשר חעשר כי ע ס קדוש א ח ה לה׳ אלהיך ולא המלאכים ־ ודע כי יש שגי קליפוח
הממונים להעניש האוכל בשר בחלב ונקרא נב״ל נב״וח׳ ואיחא בזוהר פ ה בג שאכל נבוכדנצר
היה בשר בחלב י ולדעהי הוא סוד נפלא כי מנ״בל גב״וה גי׳ פ ״ ח ב״ג המ״לך * ועליהם קונן
ירמיה נחלתינו ״ נ ה פ כ ה ״לזרים ״בתינו לנכרים ר ״ ח נבל* וכחי׳ בחריה יחומים היינו ואי״ ן
א״ב אמיתינ״ו כאלמנו״ת ס ״ ת נבוח והוא פלא י וקליפות אלו נב״ל ונב״וח מוציאין מ ע צ מ ם
שר הממינה על הכלבים* ולפי ד ע ה אחד ח כ ם מהחכמים שר הכלבים נק׳ צח״יר ולדעת ר5ינו
מאיר בעל ההקדמות בס׳ נפלאות ה׳* שר הכלבים נק׳ או״בץ׳ ולדעחי שניהם מ ק ר א אהד
דרשו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשוט ־ כי האומר שנק׳ צח״יר הוא מרומז בתיבת יח״רץ
ולדעה הקדוש ר ״ מ ז״לשנק׳ או״בץ נ פ ק א ליה ל״א יחר״ץ כל״ב לשונ״ו ס ״ ח איבץ והוא פלא
גדול ־ כ״כ רבינו שמשון מאיסטרפולי זל״הה בס׳ דן ידין בפי׳ על ס פ ר קרניס מ א מ ר י״ 5־
ערך מצוח
מהדם פב מצות עדן
ערך מצות
רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא ־ א מ נ ם בשכר השמיעה שאדם שומע א אמרו
דברי ת ו ר ה ׳ נותנים לו שכר בעו״הז * דבש לסי משם הגאון מהר״שק בסי
וזהו לדעתי רמז והיה אם שמוע תשמע וכו׳ ונתתי מ ט ר ארצכם ברכת שמואל פ ׳ ע ק ב י
וכוי ודוק •
גם כשרבים עישים מציה יש להם שכד ב ע ו ״ ה ד כ״כ ה ד ב י ה נ ז ׳ משם מהר״שא י 2
ובזה ידוקדק נמי כפל אם שמוע תשמעו ־ פי׳ ע״י שמיעה כנז׳ ועוד תשמעו
לשון רבים י אז ונתתי מ ט ר ארצכם וכו׳
גם השמחה שאדם שמח במציה שכר השמחה פורעין בעו״הז י הרב זרע ברך • i
וזהו לדעחי רמז אשרי איש ירא אח ה׳ במצוהיו חפץ מ א ד י דהיינו שיהיה שמח
צעשייחן י אז גבור בארן יהיה זרעו וכו׳ הון ועושר בביחו ־
אמר רש״בי אמר ה ק ״ ב ה לישראל היו מכבדין אח המצוח שהם שלוחי ושלוחו של ד
אדם כמותו אס כבדת אוחם כאלו כבדחני ואם בזיח אוחס כאלו לכבודי
5זיח י דבש לפי משם מד׳ חנחימא ש׳ ויגש ־
במד׳ שוחר טוב על פסוק בלאח ישראל כי ה ק ״ ב ה זורע המצוה ועושק ה כתוב
פ י ר י ח ׳ וכתב הרב צמח דוד ד ע ״ פ הדין זוכה בפירות ע״ר שכתב בש״ע
דבש לפי • סי׳ פ ״ א
ספירות איכון דוגמא להבדיל לגוף שהפעולות אמר המגיד למדן הקדוש וז״ל י ו
נעשות על ידו י ואין סוף דוגמא לגשמה י וכל מצות משה ומצות ל״ת תליין
בםפירוח ־ ונד מקיים איניש מצוח עשה ממשיך חיותא ושפעא לספירן דתלו בהו הנך מלות ־
וכד ע ב ר על לא חעשה הא הוא מ מ ע ע חיוחא ושפעא דספירן דחלו בהו י ובמינוח •שרבו
יאלו יציייר דהוה מפסיק ח״י שכעא ה א כ״י א ח מ נ ע מינה חיוחא ושפעא דאתי לה מלעילא
וחיוחא מינה הוו עלמין כילהי מחחרבי ־ והכי הוא דוגמח אבר שנצמח ובעל ממלאכתו
דהא וראי איפסיק מיניה חיותא ושפעא כיון דאינו פועל פעולתו י ועל כרחין אי איפבר
הילכך וראי איה ביה קצה חיוחא י לימד דלא אחי ליה חיוהא כלל דא״כ היה מסריח י
,
ומהכא תנרע כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובו וכמה איה ליה לאשחדלא למיעבד
פקירייא דמדי עלמא עכ״ל ־
ערך מקדש
כתב) הרב עמודיה שבעה משם ס ׳ היכלות שלפי ה א מ ת לא נחרב המקדש • אלא א
שלח
מסדם מקדש עדן
שלח ה ק ״ ב ה מלאכים והביאו לבנים ו ע פ ר ומשרפות ס י ד מ מ ק ו ם א ח ד להשביע עינו של
איתי רשע להחריב המקדש והמקדש עצמו נבלע ב א ר ך ו ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר חיקור דין
כתב שהמ־ןדש נגנז כ׳ כשתלקי אבני קדש בנס להתנוסס במקום שאין היד שולעת ב ה ם והבית
היה יהיה עליון כמשמעו ־ ע ״ כ י יכן הוא בזוהר פ׳ פקידי דף ר ״ מ עי״ש ־
ערך מתלים
ד) $כי אלו העשרה מרגלים ע ר ם שהלכו לרגל נתעברו בהם נשמות השבעים עשרה א
בני יעקב וז״ס כלם אנשים ראשי בני ישראל ה מ ה י כי ה ס ממש בני ישראל
סבא י וז״ס מ ה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם רמז להם שהם עתידים ל ה ת ע ב ר במרגלים •
א מ נ ם א ח ר שנתיעצי להוציא דבה על ה א ד ן נסתלקו מ ה ם נשמות השבעים י לכן אחר שאמר
וישובו מתור ה א ד ן ־ חזר ואמר וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וכו׳ וסודו הוא ־ כי וילכו
חוזר אל נשמות השבעים שנתסלקו מ ה ם כאשר שבו מתור הארץ בעצה ר ע ה ־ ומלת ויבואו
חיזר אל המרגלים א מ נ ם ביהושע וכלב לבדם נשאר סוד העיבור* כי ביהושע נ ת ע ב ר אפרים
בן יוסף י •ובכלב יהודה י לפי שלא ח ט א י וז״שה ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים
ה ה ם ההולכים שנשאר בהם בחינת עיבור לא כשאר מרגלים שהלכו האנשים שנהעברו ב ה ם :
,
שער הגלגולים הקדמה ל״ ,־
ערך מרדכי
ולתקן מ :שפגם שהשתחוה לעשו ז׳ והמן גלגול עשו ־ י גלגיל יעקב א מרדכי
פעמים לכן ע ת ה לא יכרע ולא ישחחוה* וזה גרס להכניס ישראל בסכנה
גדילה בשביל תיקון אביהם ־ ס ׳ ערכי הכינויס להר״מז י וא״עג דבזוהר קאמר והוא ע ב ר
לפניהם לשכינה השתחוה מ ״ מ השבעים לא ידעו והשתחיו לעשו והגידם אביהם * מדבר
קדמות *
ערך מרור
טעם מצות מרור על שם שיצאו שלא בזמנם ולכן בא המרור להשלים ע״ש וימררו א
את חייהס וזה ה ע ע ם דגבי פסת כל ערל וכל בן נכר לא יאכל בו• משום דמצוה
לאכול ה פ ס ח על מצות ומדודים כי המצות ה ם דוגמא כעבד שאין לו שהות בעבודתו * כך
ומרוד על שם וימררו את חייהם ולכן פ ס ח ה׳ עליהם המצה אין לה שהות להחמיץ *
והוציאם בחפזון קודם זמנם ולכן כל ערל ובן נכר לא יאכל בו כי ה ם לא היו בגלות *
_ י פני משה
ערך מדים הנביאה
מהדס מריםחנביאד. #דן
ערך מרים ״*
דע כי בסיד בינה דכחר שבנהר חי׳׳פ נימין קדישין המבטלין לסוד לילית הנק׳ חיה א
ר ע ה כמ״ש בס׳ הזוהר על פסוק והשבחי חיה ר ע ה מן הארץ וכבר ידוע כי
סיד בינה דכתר שבכתר הוא סיד מרים הנביאה מבעלה ליליח המרשעח י בסוד וחקח
מ ד י ם הנביאה אח התןז בידה ־ ח ״ ס גן נעול אחותי כלה ־ היא כלה העליונה עליון שבעליון
,
יהיא בינה רשת :שבכתר • ובינה נקראת כלה עליונה כי ע ט ר ת נק׳ כלה החתונה ה׳ ת ה א ה ־
כלה שהוא גי׳ ת ״ פ והיא מבטלת לילית עילאה ונק׳ אחותי ובינה א ם הבנים נק׳ ה׳
שהיא ג״כ גי׳ ח ״ פ ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג *
שנולד בשבת ועיר שנית שנפטר בשבת ־ וכמ״ש בגמ׳ האי מאן דבשבתא בשבתא ימות •
משה שפיר ק א מ ר י הרי איתמר בגמ׳ בכמה דוכתי ופי׳ רבינו הא״ריזצ״ל רכל ל
ח ״ ח מופלג בדורו יש בו ניצוץ משה רבינו ע ״ ה י מדבר קדמות *
וז״ש וחמיד כל ״היום ״שמי מצעער בכל גלוח ע מ נ ו ׳ משה ר ב ״ ע ה הוא ה
״מנואץ י ר״ח משה מדבר קדמוח משם ס ׳ הילקוטים מגורי הא״רי זצ״ל •
כמו שבעילם הזה ה ה משה רבינו כבד פה וכבד לשון והיה לו אהרן למליץ׳ כן ו
לעתיד לבוא יוקים ה ק ״ ב ה למשה כבד פ ה וכבד לשון ויהיה לו אליהו למלין
משרן כל הקושיות וכל התיק׳ ומן תיקו יעשה תיקין י ילקוט תדש י וז״ס ״ א ם ״ללצים ״הוא
״ילין ״ ו ל ע מ י ם ״יהן ״חן ר ״ ה אליהו חי י כי היא יהיה מלין ומתורגמן שלו לעתיד י שער
הגלטלים ה ק ד מ ה ל״ו.
ז משה
מדקם משה עדן
אלו היה נכנס לארץ ישראל לא היה שוס מ ח ל ו ק ת .אבל כשהכה משה ב ס ל ע משה ז
רבו המחלוקות בישראל ולכן נקרא ס ל ע המחלקות .מגלה עמוקוח חופן ע ״ ד
זכה אדם מעולם למדרגה נשמה הכקראח יחידה אלא אד״הר והוא שנאמר הן לא ח
האדם היה כאחד ממנו .ומשה כשעמד על הר סיני זכה בה והוא שנאמר לקחח
מתנות באדם .ואח״כ כשחטאו בעגל ניטלה ממנו אוחה מ ד י ג ה ולא זכה כי א ם למדרגת
חיה וזהי שנאמר ויהי האד״ם לנפ״ש חי״ה ס ״ ח משה .ואח״כ קודם מוחו זכה עיד למדרגת
יחידה וזהו שנאמד הן קרבו ימיך למוח .אוחו הן האדם היה כאחד שנרמז בו שהיה לו
מ ג ״ ע אופן ק ע ״ ה . היחידה .אותו הן יהיה לך כשיקרבו ימיך ל מ ו ח .
ואהרן בשמיטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן ס ג ן .שכחח לקט בשם משה D
וענין השמיטוח עיי״ל אוח שין ערך שמיטה. ס׳ ה ח מ ו נ ה .
ערך משיח
כשיבוא ב״ב יכניע נחש שהוא כ מ ס פ ר משיח .ומלאחי בם׳ לחם חרומה א משיח.
י ה
מי 3של נחש יתחלק ו י ה בסופי שכשחהיה הגאולה במהרה בימינו
הוית להרב עולליה וחזה פ י
דבש ל • ועם ח״ש הנשאר מנחש הוא משיח ע כ ״ ד .
הבציר פ ׳ מקץ .שפי׳ בזה מ״ש בגמ׳ כי גדול כים שברך מי שעהיד לרפאה שברו של ים הוא
עתיד ל ר פ א ה שברך .והוא חמוה .ופי׳ הוא ז״ל ע ״ פ מ״ש חז״ל על פסוק מחצחי ואני
ארפא מ מ ה שמחצחי אני ארפא .כי עכשיו אנו בגלוח ח ח ה ממשלח הקליפה היא ה ס ע ״ א
והיא נקראה נח״ש .וכשירצה הק״בה לגאילנו אזי יקה הנ״ון מנחש ויעשה מ״י ונשאר ח״ש
הוא מש׳׳יח .וז״ש מ מ ה שמחלחי כלומר בגחש בזה אני ארפא שאעשה מנחש משיח .ואיפשר
שזהו שאמרו בגמ׳ כינוס לרשעים ר ע להם ורע לעולם .ר״ל כשהנחש בשלימוח .ר ע לעילם
לרשעים שיחפזר נון מנחש ויעשה מ מ נ ה מ״י ה נ א ה להם דגליחא איחמשיך .אבל פיזור
והנאה לעילם .הנאה להם שלעתיד יומתק הכל ויחזור לקדושה .והגאה לעולם שיבוא משיח
ואמרו 5גמ׳ שלעתיד יעשה ה ק ״ ב ה ס ע י ד ה לצדיקים מלויתן .ולויתן הוא ביס נמלא שמקימו
שמונח בו בים הוא חסר מן ה י ם .וכשיקת הק״בה אותו אזי יתמלא מקומו מי ה י ם .ולויתן
הוא ד ג .ובלשון תרגום הוא נו״ן :נמצא שבמקום שצריך להיות י״ס הוא ני״ן .וז״ש בגמ׳
כ׳ גדול כים שבירך פי׳ השבר שלנו הוא כמו שבר של י ם .כי בים היא במקום י״ס ן ׳ .כן
אצלנו במקום מ״י להשלים משיח הוא עכשיו נו״ ן ונעשה <חש .מי ירפא ל ך .ר״ל כשיעשה
מהנ״ון מ״י ירפא לך .וזהו מי שעתיד לרפאה שברו של י ם .שיעשה מהנ״ון מ״י הוא עתיד
ןא^י ברגליו אעבורה לרפאה שברך ויעשה מהנ״ון של נחש מ״י ויבוא משיח .ע כ ״ ד .
א ה ה פוררח ואלהיט מלכי מ ק ד ם פיעל ׳שיעוה בקרב הארץ. לפרש הני מקראי קדש.
בעיזך
מקדם פד משייח עדן
בעיזך ים שברת ראשי הנינים על ה מ י ס .א ח ה רצצח רחשי לויתן ההכו מאכל לעס לצייס.
כי באו לרמוז הדבר האמיר כי בזמן אשר אלהיס מלכי מ ק ד ם .יהיה פועל ישועות בקרב
הארץ והוא זמן הגאולה ה ע ח י ד ה .מ ה שהיה מקודם א ח ה פוררה בעוזך ים והיה בו שבר כי
במקום שמונח בו לויחן הוא נחסר ממי ה י ם .בזמן הגאילה .שברה ראשי הנינים שהיא
של נחש ונ״ון של לויתן .על המים פי׳ שיעשה מ ה ם מ״י וזהו על ה מ י ם .כי גם לרהן נקרא
נחש .דכתיב ועל לויתן נחש בריח .וחזר ופירש איך יהיה זה הטנין בלויתן .ואמר א ה ה
רצצת ראשי לויתן ועשית ממנו מ ״ י דהיינו שכשינטל מן הים יתמלא מקימו מים .ולויתן היכן
יהיה לכן סיים תתננו מאכל לעם ללייס .דהיינו שיעשה הק״בה ממנו סעודה לעם שהיו
ודוק ה י ט ב . בגלות בארן ציה וצלמות.
וכתב הרב עמק' זוהר תדש. בן יוסף הוא מזרע אביה בן י ר ב ע ם . מ^יח ב
המלך כי נשמה ירבעם פרחה ממנו קודם שחעא ונסהלקה בנקיות וזכה
בה בן בגו אביה שנולד בו ביום ש מ ת .ואח״כ הבוא אותה הנשמה במשיח בן יו9ף .וז״ש
והביעו אל אשר דקרו כי הם הסכימי במיההו כי היה מירד ב מ ל ט ה ביה דוד ואח״כ יהפלל
ועיי״ל אוח יו״ד ערך יונה כי משיח בן עליו משיח בן דוד ויחייהו ויהיה המשיח האמהי.־
יוסף הוא יוגה בן א מ ה ׳ .
ר׳ •ודן בשם ר׳ חמא בר חנינא .לעהיד לבוא ה ק ״ ב ה מושיב המשיח מימינו אמר Ji
ואברהם משמאלו .נחכרמו פניו של אברהם ואומר בן בני מימין ואני משמאל
ילקוט והק״בה מפייסו בן בנך מימין שלי ואני מימין שלך .וזהו ו ע ט ח ך ה ר ב נ י .
ילקוט זכריה. גדול מן האבות ומן משה ומן ה מ ל א כ י ם . ד משיח
לבוא יישב ה ק ״ ב ה ע ם הצדיקים ב ג ״ ע ודורש להם הורה חדשה שיחן להם ה לעתי^ד
ע״י משיח .ואחר הדרשה יעמוד זרובבל ויאמר קדיש וקולי הולך מסוף
העולם ועד ס ו פ ו .וכל באי עולם עונים א מ ן .וגם רשעי ישראל וצדיקי אימות העולם
ילקוט ישעיה עונים אמן .ובזכות זה ה ק ״ ב ה מעלת אותם מהגיהנם ע״י מיכאל וגבריאל.
ערך משכן
ייתן א ת אדניו .באותה שעה אזדעזע סמ״אל מאתריה וארבעין רתיכין א כתיב
עמיה וערק ארבע מ א ה פרסי גו ניקבא ד ע פ ר א .ובאותם האדנים אתחלש
ואחדפי ס ע ר א א ח ר א .ולא עייר אלא שהקמח המשכן היה בניסן ואז ה ה ג ב ר סמ״אל וקטרג
ילקוט חדש משם הזוהר. ובאדנים אלו גירשו מ ש ה .
היו בו מ ״ ח קרשים וכל קרש עשר א מ ו ח .עשרה פ ע מ י ם מ ״ ח עולה ח ״ ף ב משכן
מגלה עמוקוח אופן ק פ ״ ד . לחקן ח ״ ף מחנות של לילית וז״ש משכן הע״דוח גי׳ ח ״ ף .
ערך מחושלח
מק&1 מתושלח עדן
ערך מתושלח
כי נגעי בגי ה ד ס שהולידה פלונית מ א ד ״ ה ד פדו ירבו מהד ונשההפו ע ם מלאך ך?ן א
המוח והיו הורגים לכל מי שפוגעים ב ו .ימהושלח ה ת ע נ ה ג׳ ימיכ וכה; לו ה ק ״ ג ה
רשוה וכתב שם המפורש על תרבו והדג מהם מאה ותשעים אלף רבוא ב ד ג ע ההד ע ד שבה
פ׳ בכורו של אד״הר והתחנן לו וקבל עליו ומסר לו שמוח שדין ולילין .וכחן מלכיהם בכבלי
מדבר קדמות משם ברזל והשאר ברחו .וכשמת נגנז עמי תרב זה וזהו מתושלח מת ושלת.
מה״רא מ ג ר מ י ז א .
אות נון
ערך נביאים
עיי״ל אות אלף ע ר ך אליהו. רבוא נביאים היו לישראל בימי אליהו. ^}״ך א
הבעל שהרג אליהו עשו מזבח שלהם כמו תיבה והצניעו ל מ ע ה א ת חיאל כ נביאי
הרשע ונהנו בידו האש .ואמרו לכשחשמע אה הקול מיד ח ת ה אח האש
שבידך והדלק מתחתיו מיד זימן הק׳׳בה נחש ונשכו ו מ ה ] .הנחומח[ מכאן משמע שחיאל
היה ר ש ע .ובשער הגלגולים הקדמה ל״ב כחב שחיאל הוא בחינה אליהו ואוהייה היאל י .ס
ב א ת ״ ע ה ג ס האלי ה ס אותיות אליה והיה גברא רבא אותיות אליה א ס החליף ח׳ ב ה ׳
שהיו הולכים לביתו אחאב ואליהו .ה א מ נ ם עבירה א ח ה שחעא בבה יפחה גרמה לו עבירה
עי״ש באורך כי הוא א ח ר ח ל מ ו ח אח יריחו .ואח״כ נשתנה שמו ונקרא אליהו ההשבי.
וצ״ע. בחינה אחח מ א ר ב ע בחינוח שיש באליהו.
ערך נבל
לחקור איך דוד ה ע ״ ה שלח לנבל שיחן לו ואמאי לח בריק בשמא כי נבל ה ו א . יען א
ופי׳ מה״רי די שיגוביא ז״ל שזהו כוונה הכחוב וריש במעון ומעשהו בכרמל ובס
האיש נבל והוא כלבי .והנה כלב שמו לא היה נאה ומעשיו נאים מ א ד .והכחוב בא לחרץ
חקירה זו .וז״ש ואיש במעון וכו׳ ושם האיש נ ב ל .וכי ה י מ ה א ס ב ס האיש נבל סגי"ומסגי
להחרחק
מהדם פה בבל עדן
להתרחק מ מ נ ו .ואיך דוד ע ״ ה שאל מ מ ט .לזה א מ ר המערכה אל הדרוש והוא כלבי.
כלומר ה ג ם דשמו נבל אין מופח חותך שהרי הוא כלבי שבא מכלב דשמו לא היה נ א ה
ומעשיו נאים ולזה חשב דוד המלך ע ״ ה שאין ראיה משמו .ולזה א מ ר ה אביגיל לדוד כי
כשמו כן הוא נבל הוא וכו׳ .ולא הסבור דאין לדקדק בשמו כי שמו נאה לו נבל הוא ונבלה
דבש ל פ י . עמו.
ופעולתה?3J הפה י.
ערך נגעים
מ ה ״ ר ם אלשיך ז ל ״ ה ה .אדס כי יהיה בעור בשרו וכו׳ דוקא אדם מבחר כתב א
התוארים ולא גבר ונא איש .דאין האומות נקראים אדם ואין מטמאין
בנגעים גס בישראל אין הנגעים אלא בנדיקיס על זה אמר והיה בעור בשרו כיון שבעור
בשרו נעשה נ ג ע .והיה לשון שמחה הוא לו שנעשה העין רושם והטומאה יוצאה להון .לעיר
בשרו .גם עי״ז ישוב ויתרפא .ואלו לא היה איש צדיק וכשר לא היה רושם עונו ניכר ב ו .
אלא
ולכך והובא אל אהרן הכהן שלא כדרך ה ט ב ע כי מ ה לו אצל הכהן ילך אצל הרופא פי
ובזה ' י"י • ע
להורות כי מ ה ׳ הוא ולכך יהיה טהרתו על ידי משרתיו ה כ ה נ י ם .
ה ר ב נחלה עזריאל מ״ש במדרש וישם ה׳ לקין אוח שזרחה לו צרעת במלחו .ויש להבין מ ה
א ו ת הוא זה לבלחי הכיח אוהו כל מוצאו אכן לפי דברי הרב מ ה ״ ר ם אלשיך ה נ ז ׳ .וצהקרים
ע ו ד מ״ש במדרש כי בעון שפיכוח דמים השכינה מ ס ה ל ק ה וסר צלו של אדם ונמשל כבהמות
נ ד מ ו .ולכן קין כיון שהרג אח הנפש ונסחלקה השכינה ממנו וסר צלו נ ח פ ח ד שכל מוצאו
שזרחה לו צרעח ויצא הרושם לחון וזה אות ומופח כי יהרגהו ולכן וישם ה ׳ לקין א ו ח .
השכינה עמו ולא ס ר צלו .וזה יועיל לו לבלתי הכוח אוחו כל מוצאו .ודוק.
ערך בגדים. עיי״ל אוח ב י ה . בגדים על מ ה ה ם ב א י ם . נגעי ב
בשעה ששמעו ישראל פרשח נגעים נחיראו אמר להם הק״בה אל במדרים 5
חחיראו הללו לאומות העולם ואהם לאכול ולשתות והוא המוה כי פ ׳
k
נ ג ע י ם בישראל כתיבי דכתיב והובא אל הכהן .ופי׳ הרב נחלת עזריאל ט ״ פ מאי רק״יל אין בעל
ה ר ח מ י ם פ ו ג ע בנפשות חחילה .וצפרשה נגעים כחיב נגעי גופו ברישא ואת״כ נגעי בגדים
ו א ח ״ כ נגעי בהים לכן נהיראו .אכן הני מלי שהיה להס לירא מ ס ד ר זה היינו דוקא אי אמרינן
מאי דמוקדם מוקדם ומאי רמאוחר מאוחר .אבל אי אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחירה .למה
גהיראו דלעולם אימא לך אין בעל הרחמים פוגע בנפשוח החילה לכן אמר להם ה ק ״ ב ה
אל תהיראו הללי לאו״ה ,ר״ל סדר זה הוא לגבי או״ה דוקא שהק״בה מ ה נ ה ג ע מ ה ס בדין.
ולכן פ י ג ע בנפשות ה ח י ל ה .ואחם לאכול ולשהות .ר״ל מ מ ה שאהם לאכול ולבהות מוכח
וא-ן
מהדם נגעים עדן
דאין מוקדם ומאוחד ב ח ו ר ה .והוא ע ״ פ מ״ש ב מ ס ׳ ת ע נ י ת א מ ר שמואל כל היושב ב ת ע נ י ת
נ ק ר א חוטא וכו׳ וילפינן ק״ו מנזיר ומה נזיר בלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא ח ו ט א
שנא׳ וכפר עליו מחשד ח ע א על הנפש ו כ ו ׳ .הרי דמנזיר ילפינן דאסור ל ה ח ע ט ה ר ק לאכול
והקשו החוס׳ הא ילפינן סמיכוה במס׳ ס ו ט ה למה נ ס מ כ ה פ ׳ נזיר לפ׳ ס ו ט ה ולשחוח.
לומר לך כל הרואה ס ו ע ה בקלקולה יזיר עצמו מן היין עי״ש .ואיחה בדברי המפרשים כי
מאן דדריש סמוכים ס״ל מאי דמקודס מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר ומאן דס״ל אין מ ו ק ד ם
ומאוחר בהורה ליכא למידרש ס מ ו כ י ם .והשחא אה׳ שפיר כי ה ק ״ ב ה אמר להם אל החיראו
והראיה מ ד א ה ס לאכול ולשתות מן ה ס ד ר כי קושכיא הוא אין מוקדם ומאוחר ב ה ו ר ה .
אדרבא ואסור לכם לההענוח מק״ו מ ז י ר ולא דרשינן סמוכים דכל הרואה ס ו ע ה וכו׳.
אלא מוכרח מדלא דרשינן סמוכים ודאי דאין מוקדם יזיר עצמו וכו׳ ואינו נקרא ח ו ט א .
ומאוחר צ ח ו ר ה .ימפני מ ה נכחבו בסדר זה הוא לאומוח ה ע ו ל ם .אבל לגבי דידכו אין בעל
ה ר ח מ י ם פוגע בנפשוח ת ח י ל ה .ע כ ״ ד ודפ״חח .
ערך נדה
נדד ,היא מ ט מ א ה באודם ולא האיש .כן פ ס ק ה ר מ ״ ב ס ז״ל .ושמעהי מפי מגידי א
א מ ח שידעו בבירור שאדס אחד מישראל היה לו וסח בכל הדש רואה ד ם
נדוח ודרך נשים לו .ואם יהאחר וסחו יש לו צער והראוני א ה האיש והוא מגדולי הקהל
והוליד כמה בנוח והוא פ ל א .מ ד ב ר קדמוח .
ובמדבר לא היו רואים הנשים דם נדה כלל .חנחומא סיף פ׳ ט ה ר ה . ב במצרים
ערך נדרי
£י שנהנדה בחלום בין מפי חי בין מפי מ ה א ע ״ פ שמהירו יש לחוש ב ר א מן ה ב ד י ם א
נידוהו .והקנהו שיחירוהו ע ב ר ה בני אדם וככה י א מ ר ו .
על
מהדם פו נתי עדן
דשמהוה לד׳ פ׳ בחלמא מושר יהיה ליה .לא קללה ולא יסורין ולא מ י ח ה יבואו עליו. על
וזאח ליהודה ויאמר וכו׳ ועיבה כ ס ד ר הזה יחי ר׳ פליט ואל ימוח ויהי מחיו מ ס פ ר .
זי׳פ ואומר אל מלך ויעבור .
רולים לגלוח שם ה מ ח נ ד ה א ו מ ר י ם כ ך .מ ח מ ח דאשחמיחו מאן דאיטן בחלמא וכשאין
שרי להו שלמא יהיה להון לא קללה וכי׳ יחי ראובן וכי׳ .כנז׳ לעיל .ע ״ כ
ג מ ״ ך מכחבי מיה״רר יע״בץ ז״ל .
כל המנודה למטה יום א ח ד .למעלה שבעה י מ י ם .ל מ ט ה שבעה ימים ל מ ע ל ה 2
ילקוט חדש . שלשים .למטה שלשים יום למעלה לעולם.
ערך נדר
המלאך בשביל ה מ ט ה ואינו נ ג מ ר רז״ ל שכשהאדם נידר מהחיל ליברא א אמרו
וכל זמן שמאחר הנדר אוהו המלאך בצער בריאתו ע ד שישלם ה נ ד ר .
דבש לפי . וזהו עונש ה מ א ח ר נ ד ר ו .
שאמדו שהחכם עוקר הנדר מעיקרו א ע ״ פ כן אוחו שנדר נענש עליו . 2אע״פ
הרי זה דומה לאדם שמשליך עצמו בצואה ואח״כ רוחצים אוחו .כך הנודר
י /
ומחירים לו .ו מ ״ מ א ם ירא שלא יוכל לקיימו מצוה להחירו .ס פ ר חסידים ס תתר״צה ,
ערך נון
אחד עשר פסוקים המחחילים בנון ומסיימים בנון ה ם סגולה גדולה לינצל מ ע י ן א
נהר נ ח י ח . נ ג ע .נחנו .נביא. ה ר ע וכך ס י ד ר ם רבינו יהודה ה ח ס י ד .
נ פ ת י .נ ר .נ ו פ ח .נודו .נושקי .ע ״ כ . עד.
ערך נח
נח גתירא אביו לקרוא לו שס ב ע ת לידתו ע ד שגדל כי היו הקליפות רבות כי כל א
מ ה דאחגלייא שלטא עינא בישא ולכן כחיב ויחי למך ויולד בן ואח״כ ויקרא שמו
ובילקוט אמרו כי אביו קראו ינחם ומחישלח הארי ז״ל בליקוטי ה ת ו ר ה . רבינו כח.
ק ר א ו נ ח .ונח נחגלגל ביוסף ומשה כמ״ש הא״ריז״ל ב ס ׳ הגלגולים .וזה רמז ינחם ר ״ ת
י ו ס ף נח מ ש ה .מ ד ב ר קרמוח משם הרב בעל מלח שמורים בדרשוהיו כ״י .
3ח כשהיה בחיבה היו ע מ ו רוחין ושדין ולילין והיו מזיקין אוחו ע ד שהיו רובן חולים 2
וגם מפני ריח ר ע .ע ד שבא מלאך א ח ד ולקח אחד מבני נח והביא אוחו לגן
עדן
מהדם נח עדן
עדן ולימד אותו כל רפואות שבעולם ואותם רפואות נכתבו ב ס פ ר וזהו ס פ ר רפואית בגנן
תזקיה .דבש לפי בשם הש״בץ לתלמיד מה׳׳רס סי׳ ת מ ״ ז .
נח שלש מאות שנה קודם המבול היה מ ת ר ה בבני דורו .זוהר בראשית ד׳ ס ״ ב ע ״ ב . i
ערך נחור
כתבי נתגלגל באתאב ולכן ע ב ד ע״ז ונחור אח לאברהם וזהו אח א ב . א 3חור
הא״רי 1״ל
ערך נחש
אין ראוי להרוג נחש דאינו הורג אלא א״כ נשהלח בשליתוה ולזימנין עביד ק ב ״ ה א
לבני נשא גיסא על י ח י .זוהר פ ׳ יחרו ד׳ ס ״ ח ע ״ ב .
א ע ״ פ שיחתוך יאותי ויבקע אוהו לכמה חהיכוח ה ם נדבקים ואין לו ה ר י ג ה 2 3חע£
אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ר א ש .ע מ ק המלך ד׳ ק כ ״ ט .
ערך נסים
רז״ל כשהנס בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הוא א אמרו
ניצול אבל אינו זוכה לראוח ב מ פ ל ה אויביו .והוא ה ע ע ס כ א מ ר המלאך
ללוע אל ה ב י ע אחדיך כיון שניצול ב ז ט ח א ב ר ה ם .
פי׳ כח הקודמין פ ׳ ישמח צדיק כי חזה נ ק ם .כי כיון שרואה ב מ פ ל ת אויביו ודאי ובזה
שהוא צדיק .וניצול בזכוח עצמו ולא בזכוח א ח ר י ם .
ערך נעמה
נ^מה ה ע מ ו נ י ח .כהב ה ר ב עיר וקדיש ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר א ס כל ח ׳ .במאלף א
נשים שגייר שלמה לא נחקבילה מכלס להעמיד ממלכה יכראל אלא נ ע מ ה
ה ע מ ו נ י ת שניבאה לשלמה כשהיה בדלי דלוח ולא חזר למלכותו אלא ב ז כ ו ת ה .כרפו׳ באגדה
,
מ ע ש ה שהיה .ע י י בסי ע מ ק ה מ ל ך .
אישתכת מ ע מ ה מ ה ה מ מ ת מבני נ ב א ואיבהכח בר נש בהיאובבא ס מ ה ב זימנין
משינהיה ואחיד באגההיה ושכיב ע מ ה .ורמוהא דיליה ב כ ה ו א ואיהער
חיאוצחא דהוה ליה בחלמיה כדין ההוא 5ר נש דאהיליד ל ס י ע ר א ד נ ע מ ה ק א ת י .כד נ כ ק ח
ליליח ח מ א ח ליה וידעח מ ל ה ואבהכהח ע מ י ה זימנין סגיאין ולא ק מ ל ה ל י ה .וההוא בר נש
אתפגים
מהדם פז נעמה עדן
זוהר אחרי מות . א ח פ ג י ם בכל ס מ ר א ראחיא ליליח וחייכה ב י ה .
וליליח .חרין כשין איכון דקלא מ ח ש אחיד בקלא דילהון .חרא דלא נ ט ר ח ׳ iנעמה
וחדא ד מ ח א ח ר ח לבעלה עוגה סואבח נדחה וימי ליבונה כדקא יאוח.
דיליה בגין ללערא ליה .ובשעחא דההיא חייבא משטטא בעלמא א ח ח מ מ ח באינון חרין קלין
׳ומתעבדין רוחא ומאל בממהא דההיא א ת ת א ומחייכת בההוא ינוקא דילדת ל ב ת ר .וזימנין
זוהר פ ׳ משפטים . סגיאין איהי שליח דההיא חייבא וקטלה ליה.
ערך נפלאות
מי שזוכר נפלאוחיו בעבור זה ניציל מצרה .וכ״כ בשוחר טוב מזמור ע ׳ לא גאל א
ישראל ולא עשה ע מ ה ם טובה אלא בשביל שהיו מזכירים כפלאיחיו אמר דוד
דבש לפי . ״א״כ אני מזכיר והצילני .ע ״ כ .
לעג״ד רמז פסוקי ישעיה סי׳ ס ״ ג .חסדי ה׳ אזכיר תהלוח ה ׳ ו כ ו ׳ .ויאמר אך ךןךץך
ע מ י ה מ ה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע .בכל צרהם לו צר ומלאך פניו הושיעם
והרי הוא כמבואר שכיון שחסדי ה׳ אזכיר ב ע ח צרחי .אז אומר הק״בה אך עמי זכו׳.
ה מ ה שזוכרים נפלאוחי .וע״י כן ויהי להם למושיע .ובכל צרהס לו צר ומלאך פניו הושיעם.
ערך נפלים
ה ס נפשות שמחגלגלוח בעונותיהם למוח בעונותיהם .ואם הנפש חייבת נפלים א
סקילה
מסדם נפלים עח
סקילה האשה נופלת ומשלח הולד .ואס על מאכלוח אסורות האשה מריחה ומתאוה והיא,
מ פ ל ח .ואם על חילול שבתות וימים טובים מ פ ל ח מ ח מ ת מ ל א ב ה .ו א ס על ביאות א ס ו ר ו ת .
מ פ ל ח מ ח מ ח חשמיש .דבש לפי משם גורי האר״י ז״ל .
ערך נקשר
מי שאינו יכול ליזקק לאשחו .לא יאכל דבר איסור ל ר פ ו א ה .אלא רפואחו לאכול. א
ושומיס חיים. החאוה. כי המלח מבטל כח עדשים מבושלים בלא מלח .
מבטלים ה ת א ו ה .אבל שומים צלויים מרבים ז ר ע .ס ׳ חסידים סי׳ צ״א .
כתב רציני בחיי סגולה לנקשר .בפסוק כי מי גוי גדול .קבלנו צירופו כך הוי*. 3
ס ע ו ת ם 1
ה אחרונה של שס כזה . שחקח שהי אותיות ותציין ^
כיה מיה גוה יגה דרה לאה שרה לרה אלה היה םסה.
דוה ביה סאה ליה ונה יהה והה אדה היה גרה בכה
יוה ,ועוד קבלתי בו כי שחי אוחיוח ע ם האחרונה פי׳ אלה גוה ראה ל<ל1ה
כיו מיו גוו יגו דוו לאו שרו ע ס אות ו שהיא אחרונה בפסוק במלח אליו וזה צירופו.
והוא טוב לוו אלו היו ס ק ו רוו ביו סאו ליו וכו יהו והו אלו היו נוו בכו לקו ראו כוו אלו יוו.
לנקשר שיכחבנו על ביצה ויאכל הביצה ויחלה הקליפה של הביצה על אבר המוליד למעלה.
מ מ נ ו והוא בדוק ו מ נ ו ס ה .עכ״ל י
ערך נר שבת
פליאה זכרנו א ח הדגה מכאן שמדליקין נרוח ב ש ב ח .ופי׳ הרצ א במדרש
מוה״רר אליעזר די אבילה ז ל ה ״ ה .דקשה איך אמרו זכרנו א ח ה ד ג ה .
הלא כל ט ע ם שהיו רוצים היה המן משחנה לאיתי ט ע ם והיו ט ו ע מ י ם א ו ח ו .וא״כ גם הדנים
5כלל .אלא ודאי שהעיקר הוא ראיית העין ואז מ ה ע נ י ה א ד ם ב מ ה שהוא אוכל .וכדאמר
הכתוב.
פח נר ש ב ת עדן
׳׳הכתוב לא תשבע העין לראות מכלל דאיכא שביעה ב ע י ן .וא״כ בשבת ש ק ר א ו ה כ ח ו ב ע ו ע
•צריך להדליק נרות למען תשבע עינו ויתענג ב מ ה שהוא אוכל .ע ״ כ .
ערך נשואין
אדם אשה ניצול מהפלונית שהיא גי׳ פ ת והאשה נק׳ לחם דכתי׳ קראן א כשנושא
לו ויאכל ל ח ם .וזוכה לתורה שנ־ןראח לחם וזהו מ ע ם שאמרו כל
*השרוי בלא אשה שרוי בלא ט ו ב ה .דבש לפי .
שזהו רמז הפסוק ועל פ ח לחם יפשע ג ב ר .כי כיון שנשא אשה ניצול מהפלונית ונלע״ד
שמביאה אוחו לידי ח ט א .וכמ״ש חז״ל דיינו שמלילוח אוחנו מן ה ח ט א .ואם
אף אחרי נישואיו נשאר חוטא ופלוניח דבוקה ב ו .הדי זו פשיעה ג ס ה .וזהו ועל פ ח לחם
י /
א ע ״ פ שיש לו לחם שהיא האשה .עדין פלוניח שהיא פ ח דבוקה ע מ ו .יפשע גבר ודוק. פ
ערך נשים
כל ת״ת כפי מ ה שמתנהג הוא ע ס ה ק ״ ב ה כן אשחו מ ח ג ה ג ח ע מ ו .וז״ם מ״ש א
חז״ל זכה ע ז ד .לא זכה כנגדו .שמורדח בו כשם שהוא מורד בקונו .וזה
הסוד לא שייך אלא לצדיקים .ולכן כל בן הורה שאין אשחו נשמעה לו אין ראוי ל ה ח ר ע ם
•עליה כי איהו דאפסיד אנפשיה .ה ר ב ח ס ד לאברהם עין יעקב נהר מ ״ ח .ובזה פירש
ה ר ב חיד״א זלה״ה פסוק אין שלום בעצמי מפני ח ע א ה י .באשהו אמרו דכחיב זאח ה פ ע ם
־עצם מ ע צ מ י .ודוק .
הנשים שבדורותינו שהם נשואים לחלמידי חכמים ושולטים בהם הוא בעון 2טעם
ה ע ג ל .ילקוט חדש .
ה מ ט ה וההיזק הגדול הנמשך ממנו עיי׳ בזוהר פ ׳ הליכח הנשים א ח ר Jענין
ויקהל באורך .
מ ע ו ח לאשה מידו לידה בשביל להסחכל ב ה .אפי׳ הוא כ מ כ ה רבינו Tהמרצח
שקיבל חורה מ ה ר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם שנא׳ יד ליד לא ״
י נ ק ה ר ע וכו׳ לפי שכלהמסחכל באשה ב ט נ ה .כאלו בא עליה .מ ס ׳ כלה פרק ב׳ הלכה ב ׳ .
! ערך נשיקה
על גבי ה י ד .ראיהי ב ס ׳ ליקוטים לגורי האד״י ז״ל ביש סוד 5דבר 'א נשיל{!}
חוץ ממ״ש ב ם ׳ הכונוח סוד נשיקה הבן ביד אמו בליל שבח .ואח״כ
• ראיחי שכ׳׳כ ב ס ׳ ערכי הבנויים להר׳ימז ז״ל .דבש לפי .
בקבלה
מסדם׳ נשיקה עדן
מפי רבינו אלעזר בן רביני יהודה זצ״וקל שסכנה הוא לישק ה מ ת .לפי- 30 3לךן
שכשהוא מנשקי ה מ ת מחבבו ומוליכו לבית עולמו .חיץ מאב ואם .וכל א ד ם
שנושק בנו א ח ר מוחו בידוע שכל בניו ימוחו לו ב ח י י ו .דבש לפי משם רבינו אפרים ז״ל
בפי׳ על התורה כ״י .
ערך נשמה
עיי״ל אות שין ע ר ך יתירה זוכה לה המקיים מלות ביומו תתן שכרו. א נשמה
שכר שכיר .
נקי א ב ר ם והגוף נקי שרי והנשמה יורדת למטה לזכות ל ב נ י ם .וכמו 2נשמה
שהאדם כשנושא אשה הוא ע״י שבע ב ר כ ו ת .כן כשיורדה הנשמה הוא.
ע ״ י שבע ב ר כ ו ת .מדבר קדמות משם מהר״יד בס׳ צמת דוד והוא מיסוד מד׳ ה נ ע ל ם .
אות סמך
»s. —•I
ערך סגולות
האיל שרופים מעורבים ע ם דבש ימיתו התולעים ש ב ב ט ן ה נ ע ר י ם .וטו5 א מדני
לשלשול ולזיבות לבן מהנשים ולירקון .מדרש תלפיות .
א ם יקלוה באש כשהיא בחיים ויוציאו א ח ״ כ מ ע י ה מ מ נ ה וימלחו 3החולדה
א ו ח ה והעמוד זמן רב כ ן .וכשהיא יבשה בצל היטב א ס ישחו רביעיח
אוקייא מ מ נ ה כתושה לאפר ע ם יין ח ר פ א נשיכה כל בעלי חיים ה מ מ י ח י ס ו ה ר פ א חולי ה נ ו פ ל .
ו א ס ימשחו ע ם ד מ ה המורסוח הקרוח ו ה ס החזירים נ ק ׳ בלעז סקרופולי ח ר פ א א ו ח ם .
וטוב ג״כ להשקיט כאב ה פ ר ק י ם ה נ ק ׳ פ ו ד א ג ר א .שס .
הסוס מצד פנים אצל טלפיו יש דבר קשה נ ו ס ף .א ם יעשו ממנו ע פ ר 3 2רנלי
וישחה ממנו החולה ע ם החומץ יועיל לחולי הנופל ב ״ מ .גם הוא טו5
שם . לנשיכת הבעלי ח י י ס .
ד אם
מקדם פט סגולות ע ח
א £תכתוש הלעאה הנק׳ בערכי זרמינדא כשהיא חיה והישס על מקים נשיכה ד
העקרב היעיל .כס .
א ס ה ק ח עשר בשרו היבש נהין ב מ ר ק עיף או עגל אי גרי שלבה ימים Hהזא2
רצופיס ירפא הקרחה ה ר ב י ע י ח .וזה ה ע פ ר ג״כ ילבין השיניס אס ישפשפו
א י ח ס בו .ייי׳:נישא עין הזאב מליח עליו לא יבוא לירי חולי ה ע נ י ס הבאים מ ח מ ה התלהבות
ועפר לחי הזאב משקל חני אינקייא ע ס יין לבן עוב ה ר ס .ומשמר הארס מ ה כ ש פ י ם .
ושן הזאב יועיל להסיר הפחד והרעדה מ ה נ ע ר י ם הנישאים יועיל למי שלא יאכל להשתין.
ודם הזאב ע ם שמן אגוזים יועיל לחרשים א ס יעיפו א י ת י .ויועיל לצמיחת השיניס ב נ ק ל .
והכבד שלי טיב למקשה לילד ולשלשול הבא מתולי הכבד ויועיל למורסות מ מ נ י תיך ה ק י נ י ם .
קשית שבי .והמרה שלו ע ם מ ע ט מוס״קו א ם תושם באזניס אי באף למי שיש לו חולי
שם . הניפל פ ע ם אחת בכל תדש ישמיד אותו שלא יבוא עוד עליו.
דרור לעילם יש שני אבנים בקרקבן שלו .אחד שחור ואחד ניטה לירקות. ו צפור
וסנילתס שיקחי האבנים מהצפור בחדש אלול .והאבן שהיא ט ע ה לירקות
א ם יקשרו איחה ב ע י י עגל אי איל ת ח ת האצילים של צד שמחל היא טיבה להסיר הסכלות
ה ב א מ ח מ ת חילי ולרפאח הכאבים הישנים .והיא טיבה לשמיר נישאה מחולי ה ט פ ל .והאבן
השחירה היא טיבה נגד הלחות הרעות והקדחית ו כ ע ס ה ל ב .ואס ירחצו אותה במים המיס
שם ה ה ם ירפאי חילי העיניס .
ה נ ק ׳ א ל י ק ע י ״ ר י א ו ה י א ל ב ן י מ ב ר י ק וימצא בקרקבן התרנגול הזקן יש אומרים ה א סן T
של א ר ב ע שנים ויש אומרים של תשע שנים וכל עיר שיהיה זקן היא יותר
ט ו ב .והיא גדול לפעמים כגרעין של פיל וסגולתו לעירר תאית המשגל ויתזק הנישא אותו
ע ד שיגבר על אייביו .ואם יניחהו בפה תחת הלשין ישקיט ה צ מ א .יזאת הסגולה האחרונה
שם . היא מ נ י ס ה .
על במיה אייביו ולנצחם .בברכה המינים כשיאמר והכניעם ב מ ה ר ה ח לדרוך
כ ד כ ה י ב ו ב ח ס ד ך הצמית אויבי ו ה א ג ד ה כל צוררי נפשי בימיני .י א מ ר .
כי אני ע ב ד ך .וכהיב ע י ט עצה והיפר דברי דבר ילא יקים כי עמנו א ל .וכשיאמר ברוך
והניקוד עעודחיכע^ 1
א ז ה ה ׳ .׳כיין בשם הייצז מפסיק עיצי ענה והיפי־ שהיי
על במות מל־״ה ה פ ש י ק .וירחיק רגלו הימני ב א י ן ויכ ין שהיא דורך
מד׳ הלפיוה בשם ס כ ״ י . שינאיו שיהם כך וכך ויכיין בהם ודי למבין.
מחזק הלב והרוח החיוני והמוח והגידים והאצטומכה ה ק י ה .וגם ד״!^3£בר ט
היא טיב נגד שינוי האייר ינגד כל נזילה קרה .ומאריך שטח ה ז ק נ ה
יטיב להיל־ד העקרות שלא ילדו מ ח מ ה קרידוה הרחם .וטיב לחולי ה ט פ ל ולחילאיס א ח ר י ם .
מקדם סגולית עדן
היא עובה להרביח ה ח י ה המשגל .והם ימשחו ממנו העכירה י האלנאלייא
קידם התשמיש יועיל ל ה י י ו ן .ואס יחנו חיתו בעבור האשה
ה א טיב להחזיי למקימו הרתם היורד ל מ ע ה .ואשה אשד תריח בו פ ע מ י ם רבות הפול
בחילי חניקה ה ר ח ם .
ללכה מעיר לעיר אחרה כשיצא משער ה ע י ר יחשוב שמו ושם היום יא הרוצה
ושם המקים שהוא רוצה ללכה אליו ויוסיף על החשבון י ״ ג .ויחלקם
ט ׳ ע ׳ א ם נשארו בידך זוגוה שהם בד״וח ידע *ילך לשלים ולא יראה שום צער ונזק .ו א ס
קבלה נשאר בידי אגה״זט יחזור ולא ילך כלל כי ודאי שם צער וליסטים ולא יראה ט ו ב .
מ פ י מיה״רר חייא דיין ז״ל.
כיס יין טיב ומשיבה אלי השמות פתחיאל עני^ ענאל יה ר ״ ח ניסן על
״ וישהה היין. יהן
הוא מחזק האצטימכא והמוח ומחדד השכל ומעביר הנק׳ א ה ״ א י . י 3העשב
השינה ע ד ג׳ ימים וג׳ לילוח בלי שום נזק ומה גם לשוהה יין ושכר
יצילם מן השכרוח ומרפא כל כאב הפרקים ומפוצץ ה א ב ן .וכל הזמנים שויס בו קיץ יחודף
מעשה טיביה ״ ו ג ם א ם ירבה לשהיח ממנו אין בו ס כ נ ה .
*מן שיעל א ם יהל:ני בעידו חי הועיל להסיר שינה .ואס יתלשנה אחר מ ו ח ו יח
משנהיי״ד. ה ר מ ״ ב ס בפי׳ המשניוח מ ס ׳ שבח פ׳ אדרבא הפיל שינה.
י
קח רתם ארנבת יבש בשמש דיקא ושתיק אוהו עד אשר דק ו ה ת ע נ ה מ להריון
החשה ליל ט ב י ל ה .יבלילה ת ע ר ב ט ע ם יין ישן ותשהה מ ע ע קידם
והתענית לא ה ע נ י ה הזיווג ולא תאכל ותשתה אותו הלילה עד שתגמור הזיווג כדי שיפעל.
ממש אלא אליבא ר י ק נ א .גם זבל א ר נ ב ה ברחם יועיל להריון .ויש בו סגילה אתרת להחזיר
בעילה כבתולה.
ר ״ א איהא דקיבה ארנבה אם היבשנה באויר והכחיש היטב ותשהה ביין יועיל וכפרטי
להריון תועלת ג מ ו ר ה .ובס׳ פענת רזא כתב רמז לזה .אשה כי חזריע וילדה
ע ם הכולל. ז כ ר .בגי׳ קיבת א ר נ ב ת סגולה ל ה .
רביני הא״רי ז״ל גמלא שיקת קיבת ארנבה וישרוף על ברזל הדש עד שתהיה ובכתבי
א פ ר וקח תני משקל מן מתקאל משורש עשב רו״טא וערב ע ם משקלו מ א פ ר
הקיבה ותשתה האשה במרק של בשר ע ו פ ו ת .
זכירה כחב שיקה קיבת ארנבת וינקה אותה היטב מציאתה ויזהר שלא ה ג ע 1בס£ר
בארץ וישרוף איתה על כלי מתכית תדש שלא נשתמשי בי .ותשרוף הקיבה
ה ע פ ר ותנית המתכות על הגתלים ונתיש דק דק ותשתה במים שתיקים .וישתו ממנו שתיהס
ג ׳ לילות .ודע שקיבה של ארנבת א ם היתה של נקבה תלד נ ק ב ה .ואם של זכר תלד ז כ ר .
כא
מקדם סגולות עדן
מכ״י מהר׳׳חי ז י ״ ע א .ויועיל גם ל א נ ה בבכיה מ ה י ם .והוא בדוק להריון $ 0
ה ע ב ה חתיכה כסף צרוף בצורה משולש והחקוק בה אלו ומניסה.
השמית פניה ואהוד והחלה על ציידה בחיע א ד ו ם .יזה תיאדו ״
ם!
יתלו ניד הדליקה כתונת שעליו דס נדות לא תגיע לאותו בית שעליו תלויה. א• כה
לבית האסורים אס ישהה שוס משקה אפי׳ מי רגליס קורס שיכנס. כ 1הנכנס
לא יתעכב שם ״
אדם הולך בלילה ו מ ה פ ח ד .כשיבא לביהו יקח קצה מהבגד שלו וינער לארץ. אם O
יבוא לו כאב שינים .כשירחץ פיו בבקר יקנח פיו באצבע הסמיך לגודל שלא כה
מימין וכן באצבע משמאל ״
הולך במקום מטונף ירגיל להטיל רוק מפיי ג ״ פ ויאמר טול כט כשהאדם
חצק!
האדם רואה כואבי עינים אי בעלי צ ר ע ה .אי שאר חולאים או שומע דבר ר ע אם ל
יראה שלשה פ ע מ י ם על צפידכיו וירוק שלשה פעמים ״
אל יגיד לשום אדם אלא יגע החילה ר ע או מזיק או ר ו ח . מי שראה חלום לא י
באצבעי על האש קידם שיוצא איזה דבור מפיו ואז לא יוזק ולא י מ ו ת .וי״א
יניף גידלו בתיך האצבעות ויגע בגחלים קי; ם שידבר ואל יגיד לשים אדם מ ה ששמע או
,
ר א ה .ואם חטפתו שינה יכניס גידלו בתיך האצבעות ויאמר שלשה פ ע מ י ם פסיק ויאמר ה
אל השטן וכי׳.
כשתלך לדרך קת מ ע ע מלת ואמור עליו שיר המעלות הבוטחים ב ה ׳ לב שמירה
וכי׳ ער םיפי שבעה פ ע מ י ם .וכשהראה האייצים השלך לפניהם
או ביניהם ותנצל״
הכופל ב״מ םגילה ב ד ״ ו מ .שמעתי ממי שניסה .קח טלפי יד ימין בל לג לחולי
חמור מ ת .ויעשה ממנו ט ב ע ה .ויחקוק על ה ט ב ע ת בכתב אשירית שם
וילבש ה נ כ פ ה ה ט ב ע ת באצבע הנק׳ אצבע של יד ימין ולא יסירגה כלל .כי עזריאל
א ם יסיר אותה יחזור לו החיל׳ ח״ו ״
הזה ט ב ע ו העשב העשב הנק׳ בערבי אזיר ובל״עז הרוימרי. לד סנ*ל1ת
ח ס ויבש מחזיק כל האיברים פנימיים וחיצוניים ומסיר כל הלחות
ה ר ע י ה והקל־וח וירפא ערבוב השכל יעצבין והרעשת האיברים וכאב הלב ועיליף הלב .והנה
1
מ ס ד ר םגיליתיי ״
הענפים
מקדם•: סגולות עדן
י
הרכים א ם יאכלם אדם בבקר ע ם מלח ופת מחזיקים הרחש וראוה העיניס ל)ע £5ם
ה פ ר ח והעלין שלו שחיקים וישימם בין.בשרו ומשמח ומשיב הפנים ״
וכין חלוקו .יבריח מן האדם שלשה מזיקים פרעישים וכנים ופשפשים וישמח הלב וירפא
העלין כחושים היטב ולעיס־ם ישימם על הנגעים הרעים וידפא מהמל״נקוניאה ״
ה פ ר ח א ם יאכל אוחו בבקר אליבא ריקנא בדבש א י ח ס וייבשס בסגולה נפלאה ״
ו פ ת ח ם יחזק הבריאות וישמור אוחו מכל נגעים ושחין ולרעה שלא יקרבו אליו ואם יש באדם
העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בכינו למעה .מי שהוא דבר ר ע מאלו יתרפא ״
א ם יקבלו הנשים מ ל מ ט ה ריח המיס שבושל בהם הרומירו• עצור בשתן מיד ישתין״
העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמין ינקת שלייחן ויחזק ה א ס לקבל הדיון ״
בכדי שיסבול על הטחורים יעשה כמו אספלניח ל פ ע מ י ם בכל יום ג׳ ימים רצופים י ד פ א ס
אם יבושל במים היטב וירחץ בעל הקרירוח מ ל מ ט ה לרגליו ירפא הקרירוח וייבשס ״
היין מבושל עמו היטב ויעיף היין ויוציא ממנו מיס שדופים וירחץ הנגעים בסגולה ״
מי שרגיל לשחוח ב ע ה שיכבו מן המיס שבושל ב ה ס יוסיף בזכירה והשחין יחרפא ״
א ם ידחצו הילדים במי הרומירו יגדלו בלי חולי .ויעיב מ ר א י ה ס וירפא כ מ ה חולאים ״
בזמן הדבר ב ״ מ יהיו רגילים מאד לעשן ויהיו נקיים ובריאים בלי שום נזק בבשרם ״
ה ב י ח והרחובוח יהשוקים בעשן הרומירו כי הוא דוחה כל ר ע .ו מ ע ה ר אה האויר ה ר ע
דבש פדח הרומירו מעילה לכל הרפואיח למעלה• מטימאהו ויבריח הדבר ב ״ מ ״
דבש הדומירו בלי עשן מועיל לעינים שיש בהם ענן וחישכיס ימיסיף מכל הדבש ״
אם יוטף מיץ הרומירו באזניס ירחיק כאבים ה ב א בריאוח ומיפה הנשים במראיהם ״
מיץ הדומידו מוטף מהקרירות וירפא נ ג ע ם וממית את התולעים המתהויס באזנים ״
העלין לעוסים ממנו בבקר בנחירים ירפא וימנע הכאב ומסיר האל״זכר ויתזק המות ״
ב ב ק ר יסיר ריח ר ע מן ה פ ה ״
ע ו ב ה להוציא מיס מן הרומירו ע״י השמש ומועיל לעינים שיש בהם ליבן מגולה
קח אגודה אחת ממנו לח ושים איחה בכלי זכוכיח ואדיגות וחשוכים ״
הראשים ל מ ט ה ע ד שיגיעו הראשים לקרקע הקשישה וכסת פי האשישה בבגד פשתן כפול
ולמעלה מן הבגד מ ע ט שאור ויכסה אוהם היטב בשאור ושים האשישה בשמש ג׳ ימים או ד ׳
י מ י ם .ויצא מן הרומירו מ י ס .והצנן אוחס וחשים אוחם באשישה אחרה ק ט נ ה ושים א ו ח ם
בשמש יומם ולילה ג׳ ימים רצופים ע ד שישובו המים ירוקים ועבים ישים ב ה ם מ ע ט סוקאר
קנריל ומאלו המים חשיס לעינים ג׳ טיפוח בכל עין ע ר ב ובקר וצהרים ויחרפא ב ע ״ ה ״
נגעי ה פ ה והשינים ו ה ט י ח ט ת שרוחץ פניו ופיו במי הרומירו מבושלים ירפה מי
והאבעבועוח
מפןדם צב סגולית יעדן
לאשה שאין לה חלב הרגיל לאכול מהמלין ו ה פ ר ח של הרומירז ׳והאבעבועות שבפה ״
מיץ ׳ויקבל הגאה החלב שלה שיהיה בי פועל גדיל להיניק שיאכל וישבע מ מ נ ה ה ר ב ה ״
הדומידו מ ע ר ב ע ס שוקאר ויאכל ממנו בבקר ובערב ב ע ח השיגה ירפא מן השעול הישן
׳׳זימים הדם ה נ ק פ א בחזה ובאסעימכא ויסיר הצמא ויועיל לאסעניסוח המאכל ויסיר נ פ ח
הרומירו מודק ע ם מעני עפציס מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מחולי הבען ״
ב פ ע ם שלישיה וישים ב ה ם שכל ומחום קל וידברו דברי הבאי א ס יאכלוהו ירפא אוהם
כה ה פ ר ח והעלי ,לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו כאב הטחול והכבד טוב ״
ה פ ר ח מבושל ביין לבן יטיב ה א ס ט ו מ כ א ל מ א כ ל . •וירפאו נגעיהם וכל חחלואיהס ״
היין ה ע ב מבושל ע ם הרומירו ופרחיו ואם יתמיד לשתותו בבקר ירפא השלשול ״
זשרשיו אם ישהה אוהו מועיל מן עיווה המעי הנקי קולי״קא פא״שייא .ומועיל לכאב ה מ ק ו ר
הרומירו שהוי ע ם יין לבן מועיל מן ׳באיברים ה ה ח ה ו נ י ם ומשלשול הבטן הנושק ״
הנזילוח ומסיר העיווח מן הראש ומן העורקים ו מ פ ת ת האבן שיהיה במקורו ומהיר השחן למי
העלין והברשים מבושלים ע ם שיש לו ה ע פ ה השחן מ ס י ב ה חילי או קרירוה ויחרפא ״
מי הדרכים הארוכים ״ ׳חומץ מיעילים לכאב הרגלים והארכובוה מכל חילי ומכל
שאבדה מ מ ט האוח המאכל ואינו יכול לאכול ירגיל עצמו לאכיל בכל בקר פ ח טבול ביין
הרומירו יש לו סגולות מבושל בו הרומירו .וגם מי שאינו יכול לישן יעשה כן ויישן ״
מלקום שיגדל בו הרומירו לא ימצא בו שרצים ולא ההרייאקא לכל מיני ס ם ה מ י ה ״
מי שרגיל לרחיץ פניו במי הרימירו אל ירגיל לרחוץ בו ימים רבים אלא שוס דבר ר ע ״
הרומירו מבושל בחומץ א ם ירחץ ראשו בו יסיר ־ פ ע ם ב פ ע ם שאס ירבה י ק מ ט פניו ״
ה פ ר ח א ם יושם ביין יטיב ריחו ו ט ע מ ו הקליפיה שבראש ויחזק המוח ויגדלהו ויטיבהו ״
א ם הכחוש הרומירו פ ד ח ועלין הדק היטב וחערבנו בשמן י ויעמוד טוב זמן הרבה ״
מ י ע ט ויעשה ממנו כעין החבושה על צדו השמאלי וישן עליו .יסיר מלבו חולי הנקרא
העלין כחושים הדק היעב ויחן מ ע פ ד ם על מ כ ה חרב יסחוס פי החבורה ״ אלג׳ומא ׳׳
מי שיורד דם מבני מ ע י ו .יקה מעני ח מ א ה ויחיכנה ויקח מ א ב ק הרומירו ויבלעגו וישהה
הילדים שכשל כ ח ס ונעשו רפויים מ ח מ ה הבכי יבשל עלי אחריו ה ח מ א ה ויחרפא ״
מי שיש לו נזילוה וסהימח ה א ף הרומירו ויעשה מ ה ם תחבושת לילד ט ׳ ימים רצופים ״
א ס ישרוף עציו וישחקם ויקה א ב ק ם על בגד יקבל עשנו בפיי ובנחיריו ויחרפא ״
אם יבשל שרשיו ע ס חומץ פשהן ויחיך* בהם אח שיניו יסור מ ה ם כל כאב וכל עיפיש ״
והמוזק מ ח מ ה הרוח ירחץ וירחץ בו שוקיו י ר ב ה כחו ויתחזק ולא יבא לידי חילי ״
אם א ס יחלנו בביהו יניסו מן הביח הנחשים והשרצים ״ במימיו ויהרפא ״
ע ״ כ מצאתי בס׳ כי׳י ישן נישן משם ישימנו בתיבה שיש בה בגדים לא יכנס ב ה ם עש ״
סגולה ח כ מ י הרפואה ״
מהדם סגולות עדן
םגולד ,לבית שיש בוינתשים עיי״ל אות ״אלף ע ד ך א ס ת ר ״
לתינוס המתחיל ללמוד כדי שיללית בלימודו .עיי״ל אות למ״ד ערך לימוד ״
*
ערך סוד
ר ב ה פ ׳ נ ש י א .אלים ששים סיד גימע׳ ששים ע ״ כ .ועיי׳ מ ה שפירש א במדרש
מתנות כהונה והוא רתוק .ושמעתי דיש א״ב שכל ג׳ אותיות נתשבות
כמו איה אמצעי כגון אב״ג כל אות משלשתן היא נמנית כמו אות אמצעי שהיא גי׳ שנים.
א ״ כ ג ם אותיות מ נ ״ ס כל אתת מהשלשה אותיות היא נמנית כמו האמצעית וכןעי׳׳זד.
תלזשים ,דה״ו כל אחת משלשתן נמנית תמשה כמי האמצעית ולפי זה ס ו ״ ד גי׳ ס ׳ ודוק ״
שוב ראיתי שכן פי׳ הרב א ס י פ ת אמרים ״ דבש לפי ״
אני ה ע ב ד מבין מ״ש הרב הגדול מ י ״ ה ר ר וידאל הצרפתי ז״ל ב ס ׳ צוף דבש בפי׳ 1בזה
לתהליס הנק׳ אוצר נחמד .וז״ל .אדני בסי סיני בקדש .עשה היקש כל אל״ף בי״ת
וכל גי״מל בי״ת א״ב גי״מל אל״ף היליד ג״כ ]נ״ל שצ״ל ג׳ ב׳[ סיני ב א ד נ י .עכ״ל ״
והרבה ק -ב ו ויאתיון לפרשי וילאו למצוא ה פ ת ח ״ והוא תמיה ״
א ב ג דהו לפרשו על פי הא״ב רכל ג׳ אותיות נתשבות כמו אות האמצעי כזה *1גראה
זתע יכל מ נ ס עפצ קרש ת .וכשתקת אותיות אדני בם .על פי חשבון זה יעלה
,
' ג י ס י נ י .כיצד א׳ גי׳ ב ׳ .ד׳ גי׳ ה ׳ .ג׳ גי׳ נ ׳ .י׳ גי׳ כ ׳ .ב׳ גי׳ ב ׳ .מ׳ גי׳ נ ׳ .ס ך
הכל ע ם הכילל גי׳ ק״ל כחשבון ס י נ י .וזה פירושו כי איתיות אדני ב ם .הוא סיני בקדש״
הא
מקדם צג שוד עדן
ה א כיצד .עשה היקש כל אלף בית וכל גימל בית .פי׳ שכל אחת משלשה אותיות אלו א ב ״ ג
כחשבת כחשבון ב ׳ .וממילא יצא לנו כי א ב ״ ג אלף הוליד שלשה ב ׳ .פי׳ שאלף הוליד ג׳
פ ע מ י ם ב׳ כי כל השלשה אותיות נחשבים כאלו ה ס ג׳ ביחין .וכשחבין צירוף אלפא ביתא
זו תמצא סיני באדני ודוק ״
ערך סוטה
המזנה ת ת ת בעלה פוגמת ביסוד ומלכות ותמצא כי ס ו ע ה במילוי כזיז א האשה
ס מ ך ויו עית ה י .העיקר עולה יסוד והמילוי עולה מלכות .ולכן מ ב י א ה
ת
מ נ ת ת שעורים .שערה גי׳ יצר ה ר ע והוא גי׳ ת ק ״ ע ו ע ס הכולל והוא בגימע׳ יסוד מלכות
דבש לפי משס הר״מז ז״ל
ערך סוכה
בחיבה עצמה רמוז אופני המחיצוח .כי יש מי שעושה ד׳ מחיצות למצוט א סוכה
7
ס מ ס ו כ ה שיש לה ד׳ מחיצות .ויש מי שעושה ג מן ה מ ו ב ח ר .ודומה לאות
3מסוכה שיש לה ג׳ מחיצות .ויש מי שעושה שחי מחיצוח ופס א ח ד מ ח י ט ה ורמוז באוח
דבש לפי משם סכ״י קדמון ״ ה מסוכה ״ ^ ד נ ן ו ז
י
פ ר י .ואס אנו רואים כי רבו כמו רבו ה מ ז י ק י ם ה א ב ר פי׳ שיסתרס ולא יוכל לעשוח
לזה א מ ר וזרעם מבני אדם פי׳ מעיפוח קרי של בני אדם נבראים המזיקים .ע כ ״ ד ״
נ ר א ה שזהו ה ט ע ם שאמרה ח ו ״ ה ק לא יבוא פצוע דכה וכרוח שפכה בקהל ה ׳ . ולע״ד
כי כיון שאינו עושה פרי אחיזהו היא בקליפה מצא מין א ח מינו לכן לא י ב ו א
בקהל ה׳ ודוק ״
ערך סיני
ע ד י ף .הכי איחמר בסיף הוריוח .דפליגי ה ה ם אי סיני עדיף או עוקר ה ר י ם א כןיני
עדיף .שלחו מ ח ם סיני עדיף .והס שני מעלוח במהוח ה ח כ מ ה .יש מי שלימודו
שלם
מקדש סעי עדן
שלם ובקי מחד בבדייתות ודינים .ויש מי שהות הריף ומהיר לפלפל ולהקשות ולתרץ .ויש
עוד מעלה א ת י ת לעשות משלים ועניינים ללמד ד ע ת את ה ע ם ובזה פי׳ הרב מה״רי תאזין
ז״ל פסוק ויותר שהיה קהלת חכם וכי׳ .פי׳ אף שהיה קהלת שקיהל כל החכמות וכל
העניינים .זה סיני .ועוד היה תכם .הדי זה ע ו ק ד הדים .ע ו ד למד ד ע ת את ה ע ם וכו׳ תיקן
יש לרמוז שלשתן בר״ת ח כ ״ ם ״חריף ולדעתי ״
פ י
ל ד ב ש
משלים הרבה וריק ״
״כלול ״ממשל משלים ודוק ״
ערך סכנה
ב ס כ נ ה ת״ו .עוב להזכיר זכיותיו .כן כתבו משם רבינו הא״רי ז״ל ״ א כשהאדם
ובזה יבוא על נכון מ״ש דוד תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי
מלוחיך לא שכחתי ודוק ״
ערך
כלם גי׳ עניה ע ם הכולל .כי מרח העניה היא סלם לכל המדיח הטובות כמ״ש א
דבש לפי ״ ז״ל .וכן אמר רי״בל ענוה גדולה מכלם ״
זהו רמז הפסוק ״יתפרדו ״כל ״פועלי און .ר ״ ת כפי הוא המפריד בין פועלי ולענ״ד
ג״כ רמז על ״כפיס ״ישאונך ״פן ה ג ו ף וזהו אין שהם פליני ופלוכית ״
אבן דכתיב והסירותי א ת לב ה א ב ן . ב א ב ן .כי ידוע כי סמ״אל בהוא יצ״הר נקרא
שם רמז כי השם הקדוש כפ״י הוא המפריד בין פ ׳ ופלונית לבלתי ת ת רשות למתבל וזהו פ ן
זו יומתק לחכי פסוק פיך שלחת ב ר ע ה ולשונך תצמיד ובדרך ק ״ ו ד ו
*1כאק ח ג ו
המקובלים כי ע״י הזנוח גורס חיבור וזיווג פ ׳ ונוקביה ידיע מ״ש מ ר מ ה .כי
כי כמו שהוא השהיה דרכו לבורוח נשברים שלא במקום הקדש .כי ה פ ׳ מזדווג ע ס הפלונית
שהיא בורות נשברים דלבחר דעבדא ניאופין יהבא שיורק לבעלה כמ׳יש ב ז ו ״ ה ק .ולכן כ ח ב
מרן הא״רי זל״הה שצריך לומר בוידוי טפלנו שקר ו מ ר מ ה .כי על ידי חטאו מחבר שקר
שהוא
מקדם צד •לילית ksc עח
שהוא ס מ ״ א ל ע ס מ ר מ ה שהיא לי״לית .וידוע כהזנות נקרא ד ע ה כמו כ ח מ ר יוסף ואיך
אעשה ה ד ע ה הגדולה ה ז א ת .וזהו דמז ה פ ס ו ק .פי״ך שהוא השס הקדוש כפ״י ה מ פ ר י ד בין
פלוני ופלונית שלתת ממקומו בשביל ה ד ע ה שעשית שהוא הזנות כדכהיב לעיל מניה ו ע ס
מ נ א פ י ם ת ל ק ך .וע״י כך גרמת חיבור פ ׳ ופלונית .וזהו שסייס ולשונך תלמיד מ ד מ ה .כי
ידוע מ״ש המקובלים שאין אדם פיגס בדית ה מ ע י ר אלא א״כ פ ג ם בדית הלשון .ובזה פירש
ה ר ב חיד״א זל״הה אמרתי אשמרה דרכי .שהוא שמירת ברית ה מ ע י ר שנא׳ כי השתית כל
בשר את דרכו .התיקון היא שאהיה נשמר מחכיוא בלשוני .וזהו שאמר מי ג ד ם שעם מנאפים
ח ל ק ך .כי כבר ולשונך שפגמת הוא הגורס לך ניאוף שעל ידו תצמיד ו ה ח ב ר מ ר מ ה שהיא
להעעות בני אדם להוליכם דדך עקלתון ומראים להם דדך ישר ו י פ ה .וכפר
או אישפיזא והוא שקד וכזב .ומוליכים אותם ליער או לאגמי מים ואח״כ שוחקים וקולם
ע מ ק המלך ד׳ ק״ל ״ נשמע למרחוק ״
א מ ר שישרוף הכרובים והארון שהם בועתיס ב ו .לכן שמעו שירה מכי א סנחרב
התיות ונשרפו מקול כרובים ״ סודי רזי ״
בזוהר פ׳ בשלת ד׳ ס ״ ב ל א ליבעי ליה לאיניש לבשלא מן יומא ליומא . n D £
אתרא אלא דבר יום ביומו ו כ ו ׳ .ימאן רבעי ושאיל מזוני בכל יומא ויומא
ההוא איקרי ברא מהימנא ברא ד ק ״ ב ה .ר ׳ ייםא ס ב א לא אתקין ס ע ו ד ת א ע ד דבעי ב ע ו ת י ה
קמי ק ב ״ ה .הוה מ ח כ ה שעתא תדא א מ ר הא עידן דתתייהיב .מבי מלכא מכאן ולהלאה
ע״כ ״ אתקינו ס ע י ד ת א ״
ב סעודות
מקדם סעודה עדן
שבח ח ס יקיימה כ ת ק נ ם מצילות מניהנס ומחבלי בל משיח למלחמת כ סעודות
גיג ומגיב ח ם יהיה ט נ ת ו לקיים מציה עונג שבה דוקא כמש״זל ״
מד׳ קדמוח ״
אין להגלות־ס״ת אפי׳ מבית הכנסת לביח ה כ נ ס ה אחר ״ זיהר פ ׳ דחי ד׳ רכ״ה ע ״ א ״ ד
אלו לא נעל אהרן את הזהב מיד יינים ויומברום אלא היה מצוה אוחס שיניחו על ם
האיץ והיה נועל מן הארץ לא היו מצליחים בכשפיהם .אבל הכתוב מ ת ר ע ם
ילקוע חדש משם הזוהר ״ עליו ואמר ויקח מידם ולכן הצליחי במעשיהם ״
ערך עגלות
א ב כ י ר .כשדאה יעקב את העגלות אשר שלח יוסף א מ ר ה א ודאי א במדרש
מדרש תלפיות ״ והוא ת מ ו ה ״ יודע אני שלא ח ט א באשת פועיפר ״
ני־אה לפרשו יעל דדך מ ה שפי׳ הגאון מוה״רר העשל ז״ל מ ה שאמרו במדרש ולענ״ד
וידא את העגלות אלו עילות צב שהביאו הנשיאים לחנוכה ה מ ז ב ח .ע ״ כ .
ופי׳ הגאון הנז׳ ז״ל דאמדינן בשבת ד׳ מ ״ ע דע״ל מלאכות כנגד מלאכה ומלאכתו שבחורה
ו מ ס פ ק א ליה א ם ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מן המכין .והמלאכה היתה דיס פירושו
דקשתלים ע ב י ד ת א .או והמלאכה היתה דיס מן המנין וא״כ ויבוא הביתה לעשות מלאכתו
לאי מלאכתי ממש אלא לעשות צרכיו נ כ נ ס .אבל כשראה עגלות הנשיאים שלא הביאו נדבות
למשכן שכבר הביאו ישראל די והותיר .א ״ כ והמלאכה היחה ד י ס .מוכרח שפירושו שלימת
עבידתא ואינו מ ה מ נ י ן .וא״כ ויביא הביתה לעשות מלאכתו היא מהמנין ופירושו מלאכתו
מ מ ש .וא״כ רב עיר יוסף חי עומד בצדקו .ודוק .ודפ״חח ״
יביא על נכון גם מדרש אבכיר הנז׳ כי כשראה יעקב א ח העגלוח .נזכר מ ה ע ג ל ו ת ובזר,
שהביאו הנשיאים שמהם מוכח כי ויבא ה ב י ח ה לעשוח מלאכהו מלאכחו ממש.
א מ ד הא ודאי יודע אני שיוסף לא ח ע א באשה פיעיפר ודוק ״
ערך עדשים
שאוכלים ב ע ״ ב .יען כי העדשים מרבים מרה השחורה ו מ ו ס י פ י ם י ג ו ן . א עדשים
לכך אני איכלים איחס להוסיף יגין על חרבן ביה המקדש ״ מפרשים ״
ב כת3
מקדם עדשים עדן
,
ב ס ה נ ה ג ה ה ה ד ס .ירגיל לאכול עדשים החד לכלבים יוה כ מ ו נ ע ה ה כ ר ה 3
מחוך ביתו .דגים טובים לחולי מעיס .טחיל יפה לשינים וקשה לבני מ ע י ס ״
ערך עומר
מי שאיני סיפר ה ע ו מ ר איני בכלל טהורים ואין לו חלק בהורה הקדושה תולעת א
יעחב .ואמרו רז״ל בכמה מחימיה כי מציה עומר מ כ נ י ע ע מ ל ה ״ מדבר קדמוח ׳׳
ערך עון
עיטתינו רבו למעלה ר א ש .כי כשמתפלל ה א ד ס א ס יש בו ע ו ן .השטן מביא די א
דמותו שהיה לו בשעת החטא ומשים העין על ראשו .ת ט א ת נעורים על דמות
נ ע ו ר י ם .ותטאת זקנים על דמות ז ק נ י ם .וזהו שתה עינותינו לנגדך עלומינו למאיר פניך
שכחת לקט בשם סירי רזי ״ א י ט אומר עין עלומינו .אלא עלומינו בעצמם ״
0ערך עונג
רםי יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו העניגי העו״הז מונעים ממנו תענוג* א
ה ע ו ״ ה ב ״ אביה דר״ ן פ׳ כ״ח ״
ערך עונש
גם ענוש לצריק לח ט ו ב .כל המעניש חת הרביס מ ע כ ב ה מ ש י ח .ו א ״ ע פ שיש רשות א
לת״ת לנדות לכבודו אינו שבת לת״ת להיות נוהג בדבר זה כי חם להעלים עיניו
מ ע י נ י ע ם הארץ .וכן אמר שלמה בחכמתו גס אל כל הדברים אשר ידברו אל ת ת ן ל ב ך ,
וכן היה דרך החסידים הראשונים היו שומעים ח ר פ ת ם ואינם משיבים .ולא עוד אלא שמוחלין
למחרף וחכמים גדולים משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו ולא החרימו
לכבודם וזי דרכם של ת׳יח הראויים לשתוק כשמתרפין או מבזין אותם ב ס ת ר .אבל ח ״ ח
שביזוהו או חרפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו ואם מחל הוא נענש מפני שהוא
כזיון ה ח י ד ה .אלא ניקם ונוטר כנחש ע ד שיתחרטו ויבקשו מחילה ממנו ״ ס ״ ח סי׳ ס״ז ״
אין לאדם לומר אני בן גדולים ותעניש את חבירי .יש אפילו ע ם הארץ שנולד 3
בככב מאדים שמעניש ונענשים על ידו .ויש שהשעה משחקת לו והוא עושה
רעות בטובים ירואה בשינאיו מה שחפץ .לכן לא יתנשא אדם לומר אני אעניש ומי יודע
״
ס״ח סי׳ ת ג ז ״ שמא הוא יענש ״
אין ב״ד של מעלה מענישים אח האדם פתיח מבן עשרים כן אמדו בב״ר ובפ׳ ר ׳ ג
,
עקיבא ובזוהר הקדוש בכמה ר י נ ת י .והקשה הגאון מה״רל מ פ ר א ג דבן י״ג שנה
חייב בכל המצות ואיך יקריב ת ט א ת והלא תלמוד ערוך היא דאין תייב ת ע א ת אלא על דבר
שחייב על זדוני כ ר ת .ובן י ״ ג שנה אינו חייב כרה ע ד בן ע ש ר י ם .דב״ר של• מ ע ל ה אינם
והירץ ה ר ב חי״דא זל״הה ע ״ פ מ״ש הרב זרע ברך ח״ג פ ׳ מענישים עד בן עשרים ״
וירא .משם ה ר מ ״ ע ז״ל .שכשהשכינה למעלה אינו מעניש עד בן עשרים .אבל כשהשכיגה
ל מ ט ה הוי כב״ד של מ ט ה ונענש האדם מבן י״ג .וא״כ בבית המקדש שהיתה השראת שכינה
יש עינש גם לבן י ״ ג ויש כ ר ת .ולכן מקריבי ת ט א ת .זת״ד ״
אני הצעיר נראה דקישיא מעיקרא ליתא דמ״ש ב ג מ ׳ דאין חייב ת ט א ת אלא ע ל ן ל י
דבר שתייב על זדונו כ ר ת .לאו למימרא דדוקא א ם הוא עצמו תייב על זדונו כ ר ת .
דתידוק מינה רבן י״ג שאינו תייב כרת איך יקריב ת ט א ת אלא הכונה דאין תייב ת ט א ת בין
ק ע ן בין גדול רק א ם הדבר ההוא תייב על זדונו כ ר ת .פי׳ שיש תיוב כרת בעבירה ה ה י א
א ם יעשה אותו מי שתייב כרת בב״ד של מ ע ל ה .וכאן יש חייב כרת בדבר זה בגדול .אבל
בדבר שאף אם יעשה אותו מי שהוא גדול אין בו כ ר ת .אין בו תיוב ת ט א ת לא לקטן ולא
לגדול ודוק ״
מיתת ה נ ע ר י ם פחית מבן עשרים ולמעלה מי״ג ש נ ה .עיי׳ בזוהר תדש דפוס
ערך אמשטרדם ד׳ י ״ ט ע ״ א ״
מפןדם־ עדא ועז״אל עדן
ערך עורב
הוא מוכן לשליחות לבשר בזמן הדבר ב ״ מ .וצפור דרור לעצירת ה מ נ פ ה . א עורב
וכן ולכן כל ימי ה מ ג פ ה .אינו נראה ותינו נמצא בעיר ״ ילקיכי חדש ״
כל הבריות אפי׳ תולעים מוכנים לבכורות .והנץ לבכורות ט ו ב ו ח .ולכן כתיב בחרבן מ ע י ף
ס ׳ הכונות ״ השמים ע ד 5ה מ ה נדדו הלכו ״
ערך עז פנים
פ ט ם .ר ״ א אומר מ מ ז ר .ר׳ יהושע אימר בן ה נ ד ה .ר׳ עקיבה אומר ממיר ען א
ובן ה*דה .פ ע ם אחת היו זקיניס יושבים בשער ועברו לפניהם שני חינוקוה.
א ח ר כיסה את ראשו ואתר גילה את ראשו .זה שגילה את ראשו .ר׳ אליעזר אומר ממזר
ר ׳ יהושע אומר בן ה נ ד ה .ר ״ ע אומר ממזר ובן ה נ ד ה .אמרו לו לד׳ ע ק י ב ה היאך מלאך
לבך לעבור על דברי חביריך .אמר לדם זה אני א ק י י מ ט .הלך אצל אמו של חינוק ו ר א ה
שהיהה יושבה ומוכרח קטניוח בשוק .אמר לה אס אח אימרח לי דבר שאני שואלך אני
מישיאך לחיי ה ע ו ״ ה ב .א מ ר ה לו השבע לי .היה רבי עקיבא נשבע בשפחיו ומבטל בלבו.
א מ ד לה בנך זה מ ה ט י ב ו .א מ ר ה לו כסנכנסחי לחופה נרה הייתי ופירש ממני בעלי .ובא
עלי שישביני והיה לי בן ז ה .נמצא החיניק ממזר ובן ה ג ד ה .אמרו גדול היה רבי עקיבא
כשהכחיש את רבוהיו .באוהה שעה אמרו ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר גילה סודו לר׳ ע ק י ב א .
מ ס כ ה כלה פ ׳ ג׳ הלכה ב׳ ״ בן יוסף ״
ערך עיטוש
הצדיקים .א ב ר ה ם גזר על ה ז ק נ ה . שהק״בה עושה כל מ ה שגוזרים מציגו א
יעקב
מקדם צז עין הרע עדן
י ע ק ב על החולשה .לפי שעל י ע ק ב היה אדם מ ח ע ע ש ומת ולכן כשמתעכוש האדם אומרים
לי חיים עיביס מכלל ד פ ע מ י ם לא היו ח י י ם .ובא יעקב ואמר מחיך שאדם מ ח פ ת א ו ס
יש מחלוקת בין הבנים אבל יהא אדם תולה ויצרים לבניו על נכסיו .יצחק גזר על היסידין
£יהיסרו הבריות ויעשו תשובה ״ ילקוע תהלים ״
נראה שכיון שכל מתשבתו של יעקב אבינו ע ״ ה היתה ב ר ח ל .וכמו שכתוב בני דחל ולי
אשת י ע ק ב ו כ ו /מ ה שלא אמר כן בשאר נשיו .א׳יכ גם שאר בניו בני רתל מיקרו
וא״כ כל בגי ישראל בגי יוסף מ י ק ר ו .וכמו שכתוב גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף ס ל ה
כמ׳׳ש חו״ל שיוסף ואל ת ת מ ה דלא מיקרו בני בנימין כי גם בני בנימין בני יוסף י ר ק ד ו .
ה י ה ראוי להעמיד י״ב שבעים כי זיו איקונין שלו דומה לאביו .אלא שעשרה כייפין דאיזדריקו
מיניה כאשר ח ב ע ח ו אשח פ י ט י פ ר .נעדרו ממנו עשרה בניס והוליד רק שנים וזכה ב ה ם
בנימין שהוליד עשרה ב נ י ס .ולכן בנימין קראם כלס על שם אחיו .אח׳ וראש וכו׳ .נמצא
שבני יוסף מ י ק ר ו .ודוק ״
הרב כלי יקר פ׳ חיי שרה ״ מי שהיא נדיב ועין טיבה אין שולט בו עין ה ר ע ״ 3
וזהי שאמר הכחיב מ ה יפו פעמיך ב נ ע ל י ם .ואל תתיש שמא תשליט בך ע י ״ ה ר
ודוק ״ ג י כיין שאת בה נדיב יכול אני לשבח אח יופייך ולא הזיקך עין ה ר ע ״
ערך עם הארץ
עמי האיץ הם כמדבר שאיני מנדל פירור .ויש להם זכוה בשביל שעונים אמן וזהי א
ימדברך נאיה ״ אגדחא דבראשית בם׳ שתי ידוה להר״מדל ״ מ ד ב י קדמות ״
ערך עמלק
מכשף היה יבחר לאנשי מלתמתי אנשים שלא ייפלו למות בשנה ה ה י א . א עמלק
לכך א מ ־ משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם לכך נאמר רחליש
״הישע את עמלק יאת ע מ י אבל לא ה ר י ם ״ ר ׳ בחיי פ ׳ בשלח ״
לה׳ בעמלק לכן השלל אסיר ב ה נ א ה .ובזה ת ע א שאיל .לכן בזמן 3מלחמה
מרדכי ו א ס ת ר בבזה לא שלחו את ידם ״ שם ״
את אשר עשה לך ע מ ל ק .יש במלת זכור ע ע ם זקף גדול .וכתבו המקובלים 3זכור
שראוי בין לש״ץ כשקורה בצבור בין ליחיד לכוין ב ט ע ם זקף גדיל :ן שעל
ך בין הרין יודין ויהעביד א סוד אילנא ד ח ״ בין הרין י׳ י׳ מיס תיבה ז כיד דיעיל
נגמ
״ ולדעתי* ע״נ
י^ל• י ש
י ג ב
י לה י ז כ כ
העליונים איר נביעי דלא פסיק יאז י א י י ל
בא לרמיז ג״כ ב ט ע ם זקף גדול שהיא הרין יודין ע ם ו׳ גימ׳ כ״ו כ מ ס פ ר שם
הו״יה ב ״ ה .ואמרו רז״ל אין השם שלם עד שימחה שמו של ע מ ל ק .ולכן זאח ה ה י ה למזכרת
לשוב בחשובה להעביר ממשלח זדין מן הארץ ולמחיה אח זכר ע מ ל ק ואז יהיה השם שלם.
ולכן בא על חיבה זכיד ע ע ם זקף גדיל שעילה כ״ו כ מ ס פ ר השם שלם ״ ידוק ״
ערך ענוה
כל זכיות שאדם עושה ואין בו ענוה כמו הבשיל בלא מ ל ה .וכל ענוה שחין ב ה א
ס פ ר חסידים סי׳ ע״ו ״ יראת שמים כמאכל בלא תבלין ״
2 נעשה מ ר כ ב ה לשכינה. א רבו מ א ד מעלוחיה ונזכיר קצהם בקיצור. כ ׳ענוה
ד מעבירין לו ג אין חפלחו נ מ א ס ת • כאלי הקריב כל הקרבנית פ ל ס .
ע ץ
ה תפלתו מתקבלת כשהתפלל על צרת צבור .ו אין ס ט ״ א שולטת ב ו . על כל פ * •
ט תירה ניתנה לו ב מ ת נ ה .י לגבי ד ד י ה ליכא ח הלכה כ מ י ת י . \ איני בא בגלגיל.
מענת
מפןדם צח ענוה עדן
ט ע נ ת מי הקדימני .ולפי דברי דז״ל בחנחומא זהו ע י ק ר ה י ה ד ו ת .ובלח ענוה חבוב מ כ ר י
מדבר קדמות ״ יאכ״מל והיום קצר ויהי הק״צר אמיץ ״
אף א ם נגזר על הארס מ י ת ה .על ירי הענוה מתבטלת הגזירה .וכן א ס נגזר עליו ג
מ י ח ח ה ב נ י ם .ע״י הענוה מ ה ב ט ל ה הגזירה ״ דבב לפי מ ב ס אדניה החיים
מזמיר קי״ן ״
ענן במילוי עין נון וו גי׳ ר מ ״ ח .כי מי שהוא ענו בודאי בהוא מזרע אברהם בעילה ד
ר מ ״ ח וכחיב ביה ואנכי ע פ ר ו א פ ר .אבל כשיהיה ענו במילוי פי׳ כשלימות.
כלימר ענוה כת־ןנה ולא מזוייפת בזה תעמוד לו זכות א ב ר ה ם א ע ״ ה ודוק.
ערך עני
נצרך לבריות אם יכיל לעשות שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מ ן 3שהאדם א
הצדקה אל ילך ליתדיס לבקש .כי מ ה שנותנים מן הכיס של צדקה
לא יכאב לב על זה .אבל מ ה שנותן היתיד .שמא יצעער על הדבר שמוציא מידו פשוע א ח ד
וכמיציא דמו ה ו א .ולאחר שפסקו לו לא יערית יותר .אבל קודם לכן יגיד עניותו ודלותו ״
ם׳ חסידים סי׳ שי״ט ״
הוא מחלק מ ד ת הדין .והעשיר הוא מתלק מדת ה ר ת מ י ם .לכן בתת העשיר עני 3
צדקה ל ע נ י .הוא משתף מד״הד ע ם מדת ה ר ת מ י ם .והשיתוף הזה הוא קיום
ה ע י ל ס ״ מפרשים ״
גמ׳ יבמות ״ בשכר עוניו ניצול מדינה של גהינס דכתיב יחלץ עני בעוניו ״ iהעני
מועלה להעלוה ר פ ״ ח ניצוליה ״ עיי״ל אוה די״ש ערך ר פ ״ ח ״ ד ענידת
לחם לעניים כאלו הקריב כל הקרבנית וז״ש אח קרבני לחמי לאשי. חלה הל! ה
מ ד ב ר קדמות בשם רבינו א פ ר י ם בפי׳ ע ל העניים שנידונים באש ״
ה ה ו ר ה כ״ י ״
ערך ע ן
מסדם עצרת <! !
ערך עץ
ה׳ נין יי־לך חל המיס וימתקו ה מ י ס .ויורהו מ ז ו ויורו המורים השליך א ^IpnV
לו ה ק ב ״ ה עץ מ ג ״ ע ומרוב מתיקיח העץ השליכו במים ו נ מ ת ק י .שם שס
לו חק ומשפט כלומר בכל מקיס שבאי למים מריס זירקין אותי עץ ו מ ה ר פ א י ן .ושם ניסהו
לאותי עץ שהיה ברוק ו מ נ ו ס ה .וכל חולה שהיה שיתה מ ה מ י ם מ ת ר פ א לכך ס מ ך כי אני ה׳
דבש לפי משס רביני א פ ר י ס בן רביני שמשון בפי׳ ע ה ״ ת כ״י פ׳ בשלח ״ רופאך ״
ערך עצרת
שבועית נקרא בלשון חכמיס ע צ ר ת .והר״מז ז״ל פ ״ א דשביעיח האריך לתת ^H- א
הצעיר נלע״ד ששם זה נגזר מלשון עוצר רהיינו ואני ת
לי • ע
ל"~ טעס
שעינרת איזה ד ב ר .והוא כי ידוע שאין תבלין לבטל ה ס ט ״ א ו ב פ ר ט פלונית כי א ס ע ס ק
ה ת י ר ה .ו מ א וראה מפלאות ת מ י ס רעים כי איתיות ע צ ר ה .ה ם כסידרן באותיות אלא
״ךן וכשתתבונן באותיות ה נ ע ל מ י ם פ"צ ק ״ר ש "V כ ז ה ן 5נ י ז י ס
י י ז ת
שמרלג יניטל י ז
עולים פ ״ ה גי׳ ליליה .שע״י ה ה ו ר ה שניתנה בחג הקדיש הזה פק׳׳ש שמדלג הם איהייה
היא עיצרה ימטלמה הפליניח ימבטלח שליטחה .כי מי שאיני עוסק בהורה נאמר בי ולמה
תשגה בני בזרה ותחבק תיק נ כ ר י ה .אבל ע״י ע ס ק התורה פתיה איחה פ ח ״ י ס .פ ט מ ה
לחצאין .׳נעשית איברים איברים כמי שהיא נפרדת בין אותיות ע צ ר ת .ודוק ״
א אלמלא
ערך עקידה
מקדם צט ערבח זןדן
^מלא עקידה יצחק אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון נ ח ל ת ו מרוב דקדוק א
הדין .ד״ל כ ע ״ י עקידה יצחק נ כ נ ע ונכפף למעלה מדת הדין ח ח ה מ ד ת
מדבר קדמות מ ב ס צמח דוד ״ הרחמים ״
ערך ערבה
סוד ה ב ע ת ע ר ב ה ביום ה ו ״ ר .כתב מרן ה א ״ ר י ז ׳ ׳ ל ש ל א יקח לערבה רק חמשה &
גבעולין .כנגד חמשה גבורות מנצ״פך ייחביכי ב ק ר ק ע ויכוין כ ך .הכאה א ׳
דמנ״צפך נ כ נ ס גבורה ראשונה ביסוד ה נ י ק ב א .וזהו בהורדה ידך יתבעה ב ק ר ק ע שהוא מ׳
ייסוד ד י ד ה .וחכוין בשם יו׳׳ד ה״א וא״ו גימ׳ ע״ל ס ״ ח חבי״כי תבי״ע יל״א ברי״ך ובשעה
ה ע ל א ת ידך חכוין כי ע ר ב ה גי׳ עז״ר וגי׳ זר״ע .שזהו הכנה שהעלה מחר ב ע ח הזיווג מ״ן
נ׳ דמני׳צסן לקבל מייןדכירין שהיא נושקת אותו בסיד ע ר ב ה דומה לשפתים .הכאה ב׳
צ׳ דמנ״לפך גבירה שלישית וכו׳ .הכאה ד׳ פ׳ דמנ״צפך גבורה כבירת שנית וכו׳ .הכאה ג׳
ך׳ דמנ״צפך גבירה חמישית וכי׳ .יתכוין כי ע ״ י תבעית אלו רביעית יכי׳ .ה כ א ה ה׳
נכנסו הגבירות ביסיד ה נ י ק ב א .יע״י הכאות אלו נתמתקו והוקל היקף הדין ״ ע ״ כ ״
ערך ער ואונן
עד ואינן .ער נתגלגל בזרת .ואינן נתגלגל בפרץ .ולכן בעי למיפק ז י ת בקדמיתא א
ס פ ר המגיד למדן ז״ל ״ משים דהוה בוכרא ״
ערך ערכאות
בערכאות של גויס או בבית תפלתם וכיוצא היא נאחז בכנפי ה ס ע ״ א א הנכנס
הרב חסד ומעמאין איתי מ ע ע מ ע ע ולא ידע כי בנפשי הוא ״
ל א ב ר ה ם עין הקורא נהר ס״ז ״
ערך עריות
ב ב ״ ר פ ׳ ע ״ ו .התשה נמשלה לגפן דכתיב אשתך כגפן פ ו ר י ה .לימד לך א אמרו
שכמו שנזיר אסיר בכל אשר יצא מגפן היין וכל משרת ענבים וכי׳ כך אל
י א מ ר ארם ,הואיל ואסור להשתמש באשה הריני ת ו פ ס ה ואין לי עין אי אני מנשקה ואין בי
ע י ן .אלא אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל ע י ק ר .וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו
וזהו שאמר שלמה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל מביא מיתה על עצמו ע ״ כ ״
ע ר ך עשבים ה נ י ג ע בה ״
םיקדע עשיר עדן
ערך עשבים
. J " D ב ״ ע
אית ביה ח כ מ ת א סגיאה ותיליה בשמיא ס ג י .וכס הביא מ ע ב ה נודא מ א ח ד
שהיה בקי בעשבים ע ״ ש .ויש עשב להחיות ה מ ת כאשד אמדו ב א ג ד ה .ועד היוס ה ע ד ב י י ס
ה ו ל ט מדברות יש להם כ מ ה סגולות בעשבים .ויש עשב שמהפף ה ע ו פ ר ת או הכסף לזהב
כאשר י ד ע ט מפי סופרים מגידי אמת .ויש רמז קלת סגילית העשבים ששמע מהר״חו מהא״רי•
(״ל ה נ ס בשער הגלגולים ״ מדבר קדמות ״
ערך עשיר
ראית איש עשיר ומצליח ומתתתן ביו איש ל ד ק ואת״כ איני מצלית כבתתילה. אם א
דע לך ל פ י ש ע ו ש :ר ע ה לאותו צדיק .ועוד לפי שכשהוא מוכיתן בדברי שמיס.
ס ״ ח סי׳ רע״ו ״ אין נשמעין לו ״
3תב מהר״יל בליקיעיו ע ע ם לשבח למה רבי היה מכבד את העשירים .כי הוא 3
היה עשיר גדול ומרוב ע ט ת נ י ת ו וקדושתו היה מכבד לעשירים וראו כל ה ע ם
ילמדו ממני לכבד את העשירים .ואת״כ כשיכבדו את רבי הכביד ההוא מידי דהיה לעשיר
.גדול שמכבדין אותו בשביל העושר ובזה אינו נהנה כלל מכבוד התירה•״
אות פא
ערך פגם ־
הפלגה ואילך אין מעשה האומות פוגמים למעלה בספירות ח״ו כי א ם בשר מדור א
ערך שלהם ״ כ״כ הרב ת ס ד לאברהם ״
מקדם כן פדה יעדן
ערך פדיון הבן
מש״דר מירושלים ח י ״ ב ב .כי קבלה בידם מזקני ש ע ר .כי כל ההולך א שמעתי
לסעודה פריון הבן הוא חיקון גדול וכאלו ה ת ע נ ה ש״ר העניות -.ולכן
זדיזין מקדימין להזדמן שם אף אס אבי הבן לא ה ז מ י נ ם .ע ״ כ .ולענ״ד שס רמז במ״ש אך
פדה חפרה אח בכור האדם .כי ידוע כי הפוגם באיה בדיה קדש .הוא פוגם ב א ר ב ע שמוס
ח ה ״ י ה .ולכן צריך להתענות פ״ד העניוח כ מ ס פ ר ד׳ פ ע מ י ם א ה ״ י ה .ואה״יה עולה א ״ ך
זזהו רמיז הפסיק אך שהוא גימ׳ אה״יה הוא נתקן בזמן שפדה תפדה את בכור ה א ד ם ודוק ״
בידינו מהזקינים שקבלו מהקדמונים .כי איש אשד יקיים מצות פדיון 3מסורת
בנו הבכור כדין .ויתן חמשת סלעים לכהן בשמחה והיו לו לגמרי שלא
יחזיר הכהן שוס דבר בשים אופן יהיה בטיח שהילד יחיה וינצל מ פ ג ע חולי הילדים ויגדל
מדבר קדמות ״ ׳ ו ה י ה לאיש ״
ערך פדה
פרת שלת לעמי ציוה לעילם בריתו קדיש ינורא שמו .נ ל ע ״ ד בהקדים מ״ש ב ס ׳ א
רמזי הר״מז ז״ל כי שלשה בחינית הי־יסד דז״א עולים של״ח ו ע ם סוד נשמתם
נעשה פ ד ״ ח .וזהי פדה שלח לעמו פי׳ מכה של״ח בניקיד סגול יעלה יה״וה שהיא
להם פ ד ״ ת .י ה ע ע ם הוא כי נצטרף להם סיד נשמתם שהיא הי״יה בניקוד סגול וזהו קדיש
יריק ״ י ונירא שמי ״
ערך פוקד
עין אבות על בנים .ה ט ע ם כי האדם מת בתטאו והעונות והפשעים נשארים א פוסד
לבניו אחריו והם יקבלו ׳ ס י ר י ה ם .וז״ש הכחוב א ב י ח י ט חטאי י א י נ ם ,
מדבר קדמות משס ׳דבשביל ת ע א ת ם מתו ו א י נ ם .ואנתני עוגותיהם סבלנו דנשארו לנו ״
הביני הא״רי בשער ה פ ס ו ק י ם ״
ערך פורים
שעישיס בפיריס שמחה ופרסים גדול מ א ד .הוא למען ישמעי מלכי ישרי אימית מה 'א
העולם מהיקף הנס ואשר שלח ידו ביהודים נ ע ק ר מן העילם ומורא יעלה על
מדבר קדמיח משם אחד ח כ ״ ס בס׳ קב ונקי ״ ראשם ״
עדך פירענית
מקדמ, פינחס עדן
ערך פורענות
תתיאש מן ה פ ו ר ע נ ו ח כיצד בזמן שארס רואה מ ה שבידו מצליח .אל י א מ ר אל א
בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעו״הז והקרן קיימת ל ע ו ״ ה ב .
נמצאת לי לפניו אלא זכות אתת בלבד נתן לי מאכל ומשתי! א ל א יאמר אוי לי שמא לא
אבות דר׳ נתן פ ״ ט ״ בעו״הז כדי שיאבדני לעו״הב ״
ערך פינחס
בזו״הק .כד חזא פינתס מ ״ ם מן מות פרח 5אוירא ח ט ף ושיתף ליה ב ב מ י ה א
דחושבניה ר״ח והיינו ר ק ח ר מ ״ ח בידו .אבל ברעיא מהימנא פליג על זה
ואמר דחזא מ ״ ס מן ח מ ה וים וא״ו מן מוח ח ע ף ושהף להו בשמיה ונעשה רומח ״ ופי׳
הגאון מהר״יל כי ה נ ה הזוהר ורעיא מ ה י מ נ א פליגי בפלוגהא דהני הנאי דהנן הסייף והדומה
מאימת* הו• גמר מלאכחן חד א מ ר משלילפן בכבשן וחד א מ ד מששפשפן ב מ י ם .וכבד נידע
מ״ש המקובלים שאות מ׳ים נ ק ר א ת אש .ואות וא״ו נקראת מ י ם .והשתא הזוהר ס ב ר ד ג מ ר
מלאכת הליומת היא משצירפן ב א ש .ומיד שנעל אות מ ״ ם שהיא אש נגמר מלאכתו ונעשה
ר מ ״ ח אף בלא ו א ״ ו .ודעיא מהימנא ס ב ר דאין גמר מלאכה הדימח אלא שאחר שצירפן
באש צריך לשפשפן במים .וא״כ צריך ליטול גס וא״ו שהוא מיס יאז הוי גמר מלאכה הרומת
נחלה בנימין ״ וגעשה דו״מח ע ם ו א ״ ו .ודיק יש״י ״
איך הרג זמרי וכזבי .והאיבה ט ו מ א ח אהל ו מ ג ע .וי״ל דבמקיס חילול 2פיגחס
כ״כ ה ד ב המאירי ז״ל השם אין לאו ד ט י מ א ה שיש לו תיקון עומד בפניו ״
מ ד ב ר קדמיח ״ ב פ ס ק י יבמוח ד׳ נ ״ ט ״
נראה שעדין לא היה כהן ולא היה מוזהר על ה ט ו מ א ה כמ״ש בזבחים .א ״ ר אלעזר ךלי
לא נתכהן פינחס ע ד שהרגו לזמרי והביאו רש״י ז״ל בפ׳ פ י נ ח ס .יאפי׳ אליבא ד מ א ן
דפליג ארבי אלעזר אין כאן קישיא שכיון שע״י כן השיב ח מ ת השם מ ע ל בני ישראל הוי דבר
שיש בו הצלה רבים ובודאי שדוחה לא תעשה לטומאה כמו במצינו שר׳ אליעזר ב ח ד ר ע ב ד ו
להשלימו לעשרה משוס זכוה רבים ודוק ״
רז״ל ויעל מלאך ה׳ מן הגלגל אל הבכ״יס זה פינתס שע״י גלגול נשמתו על אמרו 5
אל הב״כים הוא עולם האופנים שאומרים שם ״ברוך ״כבוד ״יי ״ מ מ ק ו מ ו
מ ״ ם שהיהה וכשנהנו לו אוח יי״ ד נעשה פינחס גי׳ יצחק וכשנחנו לו אוח י׳׳תבכ״ים.
סירתה באויר אז געשה ר מ ״ ח גי׳ א ב ר ה ם .וכשנחנו לו אוח וא״ו היתירא ביעקוב נעשה
רח״וס.
מקדם הא פירות עדן
רח״וס כ׳ י ע ק ב היה רחמן ולכן לקח די״מח בידו והיה רח״ום לכפר על בני ישראל נמצא
דבש לפי משס ס׳ יכן רמזי ה ה ו ד ה כ״י פ׳ פינחס ״ היה לו כח ג׳ אבית ״
ערך פירות
כי כל האילנית בעלי גאוה ה ס וחינם מיציאים פירות כי חם על ידי מיס •זכרים דע א
| ה ם מ׳ גשמים[ חיץ מ א ת ר ו ג .וכל פירות האדמה אינם צריכים למיס זכרים
וגם ע״י השקאה מיליאין פידות חוץ מן ה ח ע ה .וארן ישראל שיתה ממיס זכרים א פ י ׳
ב ח ־ ב נ ה דכתיב למכיר השמים תשתה מ י ס .וארץ מנדים ערות הארץ היא ולכן נילוס מ י ם
נקבית משקה אותה כי כן כתיב לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך ״
כ״כ הרב עמודיה שבעה עמיד ג׳ סי׳ כ״ת ״
יומתק לענ״ד מ״ש בגמר׳ האי מאן דאמר אתרונגא תילתא ברמות ריחא דאית
ביה .ויש לדקדק למה בתרו דוקא להראות בעל גאוה כי אם באתרוג ולא בדבר
א ח י .אבל לפי האמור גיתא .כ׳ האתרוג אינו בעל גאוה וזה שמוסיף מ ד ל י ה ואימר אתרונגא
ולכן נרמ! בפסיק ״אל ניכר שלא ת פ ס מדת האתרוג וזה מקצת מהגאוה שלו ״ ודוק ״
״תבואני ״רגל ״גאוה ר ״ ת את׳רג .וכן סיום הפסיק ״גאוה ״ויד ״רשעים ״אל ״תנידני ר ״ ת
א ת ר י ג .לרמיז שכמו שהאזריג אין בו גאיה כן גם אני אל תביאני רגל ג א י ה ,ולכן נ ר מ ז
ב פ ס ו ק תחילה חסר להורות שהוא הפך בעל גאוה שאדרבא מוסיף יאומר אתרונגא ״ ודוק ״
ערך פלפול
רביני הא״רי זצ״ל שע״י הפלפול הוא משבר הקליפות וכתב הרב חס״ל עין כתב א
הקורא נהר כ ״ ח .שאם יש לי כת לפלפל לכר ן את ההלכה ואינו עיבה ה י א
מחזיק הקליפה ומעמידה והוא איסיר גמור ״
הדור כפני ה כ ל ב .כתב הרב תי״דה זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ ו ת .וז׳ייל שמעתי כ י פ^י
ה נ ה כתיב תחניניס ידבר רש ועשיר י ע נ ה ע ז ו ת .והכלבים ה ס עניים כמ״ש תז״ל
ל י ת ד ע נ י מ כ ל ב א .ו א ע י ס ה ם חצופים דכתי׳ והכלבים עזי נפש כן פני הדור א ע ״ פ ש ה ם
עניים מממין ו מ ת י ר ה .א ע ״ פ כן ה ס עזים כמו שכחוב בהחילת הענין בעקבות משיתה
חיצפא ישגא ״
מקדפ פסח עדן
ערך פסח
פ ס ח מצרים לקה איוב ונעדר בו השטן ולכן ציוה הק״בה לתכול ה פ ס ת א בליל
בחפזוןבעוד שהשטן טרוד .ואז נדבקו בקדושה ״ זוהר תצוה ד׳ ק פ ״ ב ע ״ ב ׳'
י
דק״בה ע מ א דינא ליליא דיציאת מצרים כיומא דתקופת תמוז וחמא כל 3נה ר
זו״הק ״ הה״ד ולילה כיום יאיר כתשיכה כאורה ״
ערך פרדס
4
הפשט הוא כמו גוף .ועליהם אמרו תז״ל הן הן ט פ י ת ו ד ה .ג ו פ א DTHS
הלכות .והסוד הוא נשמה ל ת ו ר ה .ומי שאינו מאמין בסודות ה ת ו ר ה
נשאר כגיף בלא נשמה .ועוד ח ס ר אות ס ׳ מ פ ד ״ ר ס שהוא רמז לסוד ונשאר פר״ד כ ס י ס
מדבר קדמית ״ כ פ ר ד אין הבן ״
זהו רמז מ״ש הפסוק פדו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה .שבתתילה פרו ^לד^תי
ורבו ואת״כ מלאו את א ד ן ישדאל וכבשוה לבנית בה ב ״ ה מ ק .וכן היה
שבתח־לה ובני ישראל פרו וישרצו .ואת״כ כבשו את א״י על ידי יהושע ״
מי שיש עליו חובות צריך שיפי-ע תיבותיו תחילה ואז יעשה צ ד ק ה .וכן מוכח מדברי 3
הזוהר .ו ס פ ר ח ס י ד י ם .ובזה פירשו כה הקודמים פ ס ו ק בפרוע פ ד ע ו ח וכו׳
דרך הלצה כי בתהילה בפרוע פ ר ע ו ה בישראל .שיפרע חובותיו .ואז בהחגדב ע ס ״
א סגילת
ערך פשתן
מקדם סב פשתן ׳עדן
לבישת בידי פשתן בלי ת ע ר ו ב ת כלל היא נפלאת ואין שולט ללובשו שוס א םגולת
ובזה ״ ב
י < ״ ה נ 5
ק י ע
ן ע י
"ל ח ש
״ ע י
נישוף ושום מזיק ולא שום
גלע״ד ט ע ם נכין לכהן גדול ביו״הכ בכניסתו אל הקדש דכתיב ביה כתונת בד קדש ילבש
ז מ כ נ ס ׳ בד וכו׳ .כי אין לך שעת ה ס כ נ ה לכ״ג יותר מאותו זמן וידבה עליו ה ק ט ר ו ג .לכן
ודוק ״ ציותה התירה ללבוש בגדי ה ב ד .ואז אין רשות לשום מ ק ט ר ג לקטרג עליו ״
שלכן יוסף הצדיק שהוא אחיז ביסיד היה פותר חלומות וכאשר יגזור כן יקים ״ ^״ל
אותצדי
ערך צבא השמים
וכל צבא השמים ע ו מ ד י ם .וא״ח והדי ה ם הולכים הדיר אלא ד ג ע אחד בלילה 'יא
בנפילה העל אינם זזים .ועל זה א מ ר מוציא חמה מ מ ק ו מ ה .וכן ה נ ה ר ו ת
והיא ת מ ו ה דזה הפסוק לא נאמר על שכח לקט בשם ס י ד רזי ״ ׳שינים ר ג ע אחד ״
ח מ ה ולבנה וכל צבאם כ׳ אם על המלאכים שנא׳ ב ה ם שרפים ע ו מ ד י ם .וכתי׳ ונתתי-לך
וצ״ע ״ מהלכים בין העומדים ״
ערך צדיק
צדיק אחד בדור השכינה ע מ ו .ובאמצעתו ניטלת שבת ותפלות כשרי א כ *מיש
ה ר ב חס״ל ״ ישראל ועבודתם ע״י הצדיק ההוא ראש הדגל ״
לדעתי רמז מ ה שיצהה בה קיל ואמרה כל העולם ניזון בשביל ת ג ט א ב ט ו ב ו /כי וזהו
ידוע כי ע ״ י הפליה ישראל ה ס מורידים השפע .אבל מ ״ מ מי יעלה לנו תפלותיגו
השמימה להוריד ה ש פ ע .אבל כשיש צ ד ק אחד על ידו עולים התפלות והוא נעשה צנור ושביל
להוריד
מהדם צדיק עדן
להיריד ה ש פ ע .וזהו כל העילם כלו ניזין ויורד להם השפע בשביל הנניא בני .כי כיון בהוא
ל ד ק היא נעשה שביל להיריד השפע ״
הנבראים ממעשה מצות הצדיק .ה מ ה נועלים נשמתו בסוד אמרו צדיק ב המלאכים
כי עיב כי פרי מעלליהם הן ה מ ה המלאכים אשר המה פרי מעלליו
נחלת בנימין ״ מעשה מנות שלו יאכלו אותו ״
שמפרש דברי צדיק אתר כיון אמורא שמפרש דברי ת נ א או דברי אמורא ג צריכן
שהיה לפניו כשמת יוצא התנא כנגדו לקבלו בסבר פנים יפות וללכת ע מ ו
ולבקש מן המלאכים להקל עליו ולתיירו לפני הק׳יבה ולדבר עליו ע ו ב ו ת .ואס צ ד ק עשה
ס פ ר ובא צ ד ק ועיסק לסתיר דברי אותו ס פ ר או מקצתו כ ד להראות תריפתו ולא ה ע מ י ד
ס ״ ח סי׳ ה ק נ ״ ט דבריו על ה א מ ה .כשמה הנה ה מ ה קובל על זה שבא לסחור דבריו בחנם ״
״ כלי יקר פ ׳ לעופות .רשעים לבהמה נמשלים לדגים .בינינייס צרילוים ד
בראשית ״
חפלה שאין בה מפישעי לרמיז הללויה הללו ע ב ד ה ׳ .כי אמרו ז״ל כל זאיפשר
ישראל אינה ה פ ל ה .ורמז לזה אמר דוד הכין חפלחי ק ע ר ח ל פ נ י ך .כי
ההפלה צריכה להיוח בה כמו שהקעדת היא מ ע ו ר ב ת טיב ורע ה ח ל מ ה והלבונה .כן
מפושעי ישראל .וזהו רמז הללו עבדי ה׳ .כי ע ב ד ר ״ ת עופות בהמות ד ג י ם .וי״וד הוא יוד
ה ר ב י ם .כלכם תצערפז להלל את ה׳ זו תפלה ״ ודוק ״
כפי מה שמעלים הצדיק ממדור למדור לפי כבודו חוזרים ומדקדקים בדינו .כי אף ה
שנתמרק כל צורכו כדי שיזכה למדרגה התחתינה צריך עוד מירוק וזכות לזכות
למה שלמעלה מ מ נ י .כי כפי גדל העליה כן צריך לדקדק עמי י׳ שער הגלגולים ״
יכילים לבוא לביתם אחר פ ע י ר ח ם .כמו שהיו בחיים חיוהס כמו שמצינו Tצריחים
ברבינו ה ק ד ש שהיה בא לביתו בכל ע ר ב שבח .וכן רבי יוסי הגלילי היה
בא לביתי אחר שנפער בכל ערב שבה ולומד הורה ״ של״ה ד׳ רצ״ו ״
אין בין צדיקים החיים לצדיקים ה מ ה י ס אלא הדיבור בלבד ״ ילקוט חהלים ״ ך
א צדקה
צדקה
מפןדם סג צדקה עדן
גדולה צדקה בא״ח ב״ש היא ג״כ צדקה .ובזה יובן לענ״ד מ״ש חז״ל א צדסה
שמהפכה מדח הדין למדה הרחמים .כי ידוע מדברי המקובלים כי כל תיליף
ב א ״ ה ב״ש הוא דין .וידוע כי כל צדקה היא מ מ ד ה הרחמים כי א ם לא יהיה רחמן לא
־יעשה צדקה .וזהו שאמדו גדולה צדקה ומהו גדולחה .שמהפכה מ ד ח הדין שהוא חילץ* א ״ ת
ב״ש שהוא דין למדה הרחמים .שחילוף א ״ ה ב״ש דידה הוא ג״כ צדקה שהוא רחמים .יזהו ג״כ
מ״ש רודף לדקה יחסר ימצא חיים צדקה וכבוד .והקשו ח״זל משוס דרודף צדקה ימצא צדקה.
׳ולפי דרכנו ניחא שהרודף אחר צדקה .לעילם ימצא צדקה שהיא מדה ה ר ח מ י ם ודוק ״
גי׳ קצ״ע דמי שיש מאחים זוז ח ס ר אחד מוהר ליעול צדקה .א מ נ ם א ס יש כ צדסה
ס ׳ יוחסין והביאו רבינו הא״רי משמו ״ לו מאחים זוז לא יעיל ״
פי׳ הרב מ ה ״ ר ר חיים שלמה אביאלעפיא זל״הה .הביא דבריו הרב ח מ ד ה ישראל ^ p t t
לחמך וכו׳ ו ד ל בפי׳ קהלה בפ׳ שלח ל ח מ ך .מ ה שדרשו חז״ל על פסיק שלח
א ם בקשה לעשיח צדקה עשה ע ם עמילי ה ו ר ה .ופירש מ ה שאמרו לעשוח ולא אמרו ליהן
צדקה .ע ״ פ מאי דאיתא בירושלמי .רבי הוה יליף למזכי לחד מהלמידוי הלה שגי דמסכני
מתלמילוי ועייל לחד י ה י ו ביה ח י ר ו ה ׳ ע־נייהי אחין ואמלין ליה למאהן דינרי .רמז רבי
ליהלקפלין ]פי׳ מקים שמיכריןבשר צלי[ ו ח ס י י ליה ויהיב לי המעשר ע נ י .ע ״ כ .ומקשי
שם היכי עביר הכי והא הנן מ׳ שיש לו מאחים זוז הרי זה לא יעיל .ומשני לצירבא מרבנן
דבריהם שאני .ע י ״ ש .מיכח מכאן דדיקא לה״ח מוהר לעשוח ע ו ר מ ה כזו .ובזה יבואו
בדקדוק .א ם בקשת לעשות צד״קה שעילה ר ׳ ח ס ד חד .דהייני שהחסר לאחד שיש לי מאתים
זוז ותניח לו חשבין צר״קה כדי ליתן לו צ ד ק ה .עשה ע ם עמלי תורה דיקא ״ יש״י ״
צדקה גירם יתור קוב״הי כמ״ש רבינו הא״רי ז״ל והיינו ע ע מ א שנק׳ מצות ג הנותן
הצדקה בשם מניה ס ת ם .כדאמר בגמ׳ דהוי אזלין למצותא .פי׳ לגביית
צ ד ק ה .יען כי מנוה ה ה חיתיות שם ה ו ״ י ה ב ״ ה .כי י ״ ה ב ת י ל י ף א ״ ת ב״ש ה ם מ ״ צ ע ם
ו ה ט ע ם שהתתלה היא בתילוף א ״ ת ב ״ ש .יען שחילוף א ״ ת ב״ש איתיות ו״ה הרי מציה
הוא דין .והתחלה במצות הצדקה היא דבר קשה הן מצד מזג ה א ד ם ו ט ב ע ו .כי אדם דואג
על איביד דמיו .הן מנד מדת הדין שאיר שבעיסה ה מ ע כ ב .אבל אחר שגמר בלבו ליהן אז
אין שליטה למרת הדין כי הצדקה מ ה פ כ ת מדת הדין למדת הרתמים ולכן סיף השם בגילוי
ר ת מ י ם פשוטים ודוק היטב ״
צריך לעשות איתה מממון שלא יהיה בו שים גזל ועושק כמ״ש בזו״הק .וזה ד צדמה
מ ד ב ר קדמות ״ פ :ט הכתו 5בצדקה תכינני רתקי מעושק ודוק ״
ב ה ק ד ם מאי דק״יל ה פ י ר ע חובו בל חבירו שלא בפניו הניח מעותיו על קרן 1לע״ד
הצבי .יילפינן לה מ ה א דתנן מי שהלך למדינת הים ו ע מ ד אחד ופרנס את אשתו
הניח מעותיו על קרן הצבי .אלא שלסברת רש״י ז״ל לא שנא חוב למזונות ולא שנא שאר
תוב דעלמא בכלס אמרינן איבד מ ע ו ת י ו .ולסברת ר״ת ז״ל דוקא חוב דמזונית ד מ י א ד ע מ ד
וכת5 א ח ד ופרנס את אשתו הוא דאיבד מעותיו אבל שאר חוב דעלמא חייב לשלם לי ״
מוה״רשדם ז״ל בחלק א ת ״ ע סי׳ ל״ו וז״ל ד ע ד כאן לא ק א מ ר רש״י ז״ל הכי אלא בבעל חיב
ישראל אבל ב ב ״ ע ח ט י צריך לשלם וכמ״ש ה ב ״ י ז״ל ועוד אני אומר דאפי׳ בישראל היינו
יכילים לחלק היכא ד פ ר ע חוב תבירו שלא בפניו דדמי לאשה שהלך בעלה למדינת ה י ם
ד מ ה ת ס ילפינן הך ד י נ א .אבל בפורע תובו בפניו ושותק נראה דאיפשר דגם רש״י יודה
וכן ראיתי בתשו׳ הרב ה מ ״ ב י ט ח״ב ס י ׳ ר נ ״ ה שכתב דלא שחייב לשלם .ע כ ״ ד ״
ק א מ ר רש״י אלא כשפרעו שלא מ ד ע ת הלוה אבל א ס פ ר ע מ ד ע ת הלוה חייב עי״ש ״ וא״כ
הוא ה ט ע ם במצות הצדקה שהוא חובו של מקום דכתיב מלוה ה ׳ חונן דל וגמולו ישלם לו.
וקשה כיון שהצדקה היא חובו של מקום הרי קי״ל דאיבד מעותיו .לשיטת רש״י בין נותן
לחם או מ ע ו ת איבד מ ע י ת י ו .ולשיטת ר ״ ת במזונות מ י ה א איבד מ ע ו ת י ו .וי״ל כחילוק
מ ו ה י ״ ש ד ם והרב ה מ ״ ב י ט ז״ל שאם פ ר ע בפני הלוה ושותק .או מ ד ע ת הלוה א פ י ׳ חוב
דמזינית גם רש״י ז״ל יודה דחייב לשלם ל ו .וזהו רמז ה מ ם ר ה ה נ ז ׳ .מאשר שמנה לחמו וכו׳
שהוא חוב ד מ ז ו ט ת .או ונידב נ ד ב ו ת יעץ וכו׳ היא ה פ ו ר ע חיבו של מקום דלאו ד מ ז ו ג ו ת .
ןכי תימא הרי קי״ל ה פ ו ר ע חובו של חבירו איבד מ ע ו ת י ו .לכן תירץ אלהיס הבין דרכה
וכי׳ והוי מ ד ע ת הלוה כי היא ציה על נתינת ה צ ד ק ה .יעיד כי היא מקומי של עולם ומלא
ולכן וגמולו ישלם חייב לשלם. כל הארץ כבודו .וזהו והיא ידע את מ ק י מ ה וכיון שהוא בפניו
לו .שאם היא נדיב נדיבוח י ע ן דלאי חיב דמזונות והיה בכרו והוא על נדיבות י ק ו ם 5 .ל
ביתו בכרו שיהיה ימיני עילם ו ע ד .ואף א ם הוא חוב דמיונית מאשר שמנה ל ח מ י .והיה
ודוק מלא כל עיב והיא יתן מ ע ד נ י מלך ״
באבית דד׳ נתן פ׳ ג ׳ .מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה .פ ע ם א ח ת T
הלך וישב ב ס פ י נ ה בא הרוח ו ט ב ע ספינתו ביס .ראהו ר׳ עקיבא יבא לפני
ב״ד להעיד על אשתו להנשא .ע ד שלא הגיע ע ת לעמוד בא אותו ועמד לפניו .אמר לי
א ח ה הוא שטבעת בים א מ ר לו ה ן .ומי העלך מן הים א מ ר לו לרקה שעשיתי היא שהעלהני
מן ה י ם .א מ ד לו מנין א ת ה י ו ד ע .א מ ר לו כשירדתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול
מגלי הים שזו אומרת לזו .וזו אומרת לזו רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל
ימיו .באיתה שעה פתח ר׳ ע ׳,יבא ואמר ברוך אלהים אלהי ישראל שבתר בדברי תורה
ודברי חכמים שדברי תירה ודברי חכמים קימים הם לעולם שנא׳ שלת לתמך על פני המים
כ׳ ברוב הימים המצאנו יעיד כחיב וצדקה הציל ממוח ״
ערך צום
ג•׳ קיל וגי׳ מ מ י ן .כי שלשה אלה ה ם יסיר מיסד לבטל גזירוה ר ע י ה כ מ ״ ש צ*ם א
בירושלמי פ ״ ב דתעניוה ופ״יא דסנהדרין .ג׳ דברים מבטלים גזירוה רעיה
מקדם צום עדן
ת פ ל ה חשיבה צדקה שנא׳ ד כ נ ע י ע מ י ויחפללו ויבקשו פני זו צדקה כמ״ש אני בצדק אחזה
,
פניך ע ״ כ .כן כתב הרב תי״דא ז״ל ב ס דבש לפי .ולא כמ״ש הוא עצמו 3־ס׳ מדבר קדמות
מוכח דקול היינו ה פ ל ה .ודורשי דשומוח אמרו כי כי קול היינו ח ו ר ה .דבירושלמי הנז׳
גם כל אחד מ ה ם עולה קל״ו כ מ ס פ ־ ב ס בהגי חלחא כי בהני חלחא ה פ ר ה ישע הגאולה ״
א ה ״ ו ה במילוי כזה אל״ןז ה״א וא״ו ה״א גי׳ קל׳׳ו שבו נבראו שמים ו א י ן דכהיב בדאשיח
ברא אלהיס ״ א ה ״השמים ״ואה ״הארץ .ושלשה אלה ה ם חיים לעילם .כי שם ע ״ ב הוא
ב ח ש ד .ישם מ״ב הוא ב ג ב ו ר ה .ישם כ״ב הוא ב ה פ א ר ח ושלשחן •יחד גי׳ קו״ל .ט ע״י קול
או ציס אי ממון מ ח מ ה ק י ן הדינים ומחגבדים הרחמים בסוד ח ג ״ ה שהיא מיחיק ה ד ג י ם
כ״כ בס׳ רמזי ה ר ״ מ ז בסיד הפסוק ״כי ״ ע מ ך ״מקיר חיים שהוא ר״ה ״כב ״ ע ב ״מב ״
סי׳ קל״ו ״
שזהו רמז הפסיק הנה אנכי בא אליך בעב ה ע נ ן .כי ח י ט ה ב״א אל״יך גי׳ ונלע״ד
מ ״ ב כ ׳ צ .ואני מצרפם ב ע ״ ב .כי נהמחקו הדינים ונגלה עליהם במדת
ה ד ח מ י ם ,וזהי סוד משה ידבר והאלהים יעגנו בק״ול גי׳ ג׳ שמיה הנז׳ ״
ערך צורה
יתקשה האדם בדבר חורה יצייר צורח ד ט ועוב לו להבין הענין ״ א כאימר
מדבר קדמות בשם הא״די ז״ל ״
ערך ציצית
מצות ציצית כאלו קייס כל ה ת ו ד ה .וכן כל ה ט פ ר בע״ז כאלו קייס כל א המקיים
מדבר וכל השומר שבת כאלי קיים כל התורה כלה ״ התודה כלה
ק ,ימית בשם פסיקתא ״
ילקיע ־אובנ׳ פ׳ שלח בשם מציל מעיגא בישא דכחוה העימאה ״ 2ציצית
הא״רי זל״הה ״
1
שבזה יובן מ ה שפסק מדן באי״ח בהלכות ציציה וז״ל גדול עינש המבשל מצית ניצית ך^״ד
ועליו נאמר לאחוז בכנפוה הארץ וינערו רשעים מ מ נ ה .יידוע ט איה עי״ן שבתיבת
רשעים היא חלויה .ומציני ט י ס ף הצדיק דלא שלעא ט ה ע י נ א ב י ש א .נאמר בו בן ט ר ח
עלי ע י ן .ואמרו דז״ל שהיא למעלה מן העין ואינה שולעח בו .ולכן ה מ ב ע ל מציה ציצית
נדמז ב פ ׳ לאחוז בכנפות וכי׳ ואדרבא עי״ן של רשעים הלויה לומר שהעין למעלה מ מ נ ו
ושולטת בו ״
ג כשהאדם
מקדם הה ציצית עדן
מ ת ע ט ף בציצית ויוצא מסתת ביתו ה ק ״ ב ה שמח והמלאך המשחית זז iכשהאדם
משם וניצול הארס מכל נזק ומכל משחית .אמר ר׳ נהורא׳ א ס ה ד נ א
עלי מאן מ פ י ק מ ת ר ע ביתיה בציצית וחפלין ברישא אזדמנת שם שכינתא ותרין מלאכין
מליין יהיה לבי כנישתא ומברכין ליה וחד מ ק ע ר ג א אזיל אבתריה ועל כרתיה עני אמן ״
. ילקוט ראובני משם זו״הק ״
ערך צל
עיין לעיל אות אלף ע ד ך אגוז ״ האגוז וצל התאנה מזיק ליושבים בצלו ״ צל א
ערך צלפחד
דאדכר קו״בה שמיה דללפתד דכתיב כן בנית צלפתד דוברות .איהידע דהא א םיךן
ולכן גם בענין זמרי כתיב והנה אחכפר תיביה ״ זו״הק ריש פ׳ שלת ״
איש ישראל ולא נזכר שמו .וכתיב ויקרב אל אחיו את המדינית .ולא נזכר ש מ ה .ולאתר
ש ה י ג ס פינחס שקבלו עונשם כתיב ושם איש ישראל המוכה זמרי בן סלוא .ושם האשה המוכה
המדינית כזבי בת צור .ו ה ט ע ם כי בהיותם ר ש ע י ם .שם רשעים י ר ק ב .אבל לאתר שקבלו
עינשס ונתכפר עונם נזכר ש מ ס .ולכן גם במקושש קודם שקבל עונשו כתיב •וימצאו איש
ודוק ״ מקישש עצים ולא נזכר שמו ״
ערך צפור
החיה של מצורע .כתב מ ה ״ ר מ מריקאנעי בשם תרגום יב״ע .שאס המצורע א צ£ור
נתתייב עיר בצרעת תוזרת הצפוד התיה לביתו ״
טהיר סימניו ה ם שיש לו אצבע יתירה .ויש לו ז פ ק .ואינו דורס .וקרקבן 2צפ*ר
שלו נ ק ל ף .וכתב הרצ״בץ בס׳ מגן א ב ו ת .כי סימנים אלו הם רמיזיס ב פ ׳
בל צפ״ור ט ה ו ר ה ת א כ ל ו .באותיות שניות של סימנים אלו .כי אצבע אות בנית מ מ נ ה צ ׳ .
ו ס ק אוח ש ט ח מ מ נ ה פ ׳ .דורס אוח שטח מ מ נ ה ו ׳ .קרקבן אוח שנית מ מ נ ה ר /ה ם
•אוהיוח צפור להודיע בבסימניס אלו היא טהורה ״
ערך צפורה
אשח משה רבינו עליו השלום נתגלגלה בדבורה .וזהו א ב ה לפידוח ר מ ז א צפורה
למשה רבינו ע ״ ה בניהנה ה ו ד ה על ידו בקילוח ולפידים .ופירשה דבורה
מבעלה
מקדם: צפורה עדן
מ ב ע ל ה בעבור הנבואה לתקן מה שנתרעמה על משה שפירש מ מ נ ה .ובאותו הדור ביעלו־
פ ר י ע ה .לזאת באה דבורה לתקן שימולו בפריעה רכתיב ב פ ר ו ע פרעות בישראל וראוי זה
לצפורה כמ״ש הא״רי ז״ל שנרמז בשמה צו״ר פ ״ ה .דהיינו ותקת צפורה לו״ר בעבור המילה
מדבר קדמות משס צמת דוד ״ שעולה פ ״ ה ולכן נתקנו ע י י דבורה ״
היחה מאומתו של הבל שלקה קין ועהה יחדו העוב שבקין נחן צפורה׳ 3צפורה
שזהו ר מ ז ונ״ל למשה שהוא ה ב ל .כ״כ רביגו הא״רי ז״ל ״
מ ה שאמרה צפורה כי חחן דמים א ח ה לי לרמוז שבפעם ראשונה נהרג עליה ודוק ״
ערך צפורנים
נולד על הצפורין שרעוטין חיורין והוא סימן ט ו ב .או אחגזר גזירה א לפעמים
מדבר קדמוה משם ליקוטי גורי הא״רי ז״ל ״ וניצול ״
ערך קבורה
קוברים מ ה בבגד שבלה או אין ידיו פשוטות הוא ס כ נ ה גדולה ״ ס ׳ ח ס י ד י ם אם א
סי׳ ה נ ״ ב ״
הנקבר ב ע ר ב שבה בשעה חמישיח ביום ואילך-אינו סובל חיבוט ה ק ב ר וזהו בל 3
כ״כ בס׳ הכונוה ״ סוד יום הששי ה׳ יהירה ״
כל זימנא דגופא לא איתקבר נשמתא לא עאלח קמי קוב״הו ולא אחגלגל ב ט פ א i
אחרא לכן אסיר למישבק ליה בלא ק ב ו ר ה א .דאיפשר דקו״בהו גזר עליה למיתי•
זוהר פ׳ אמיר ״ גגלגולא אתרא מיד לאוטבא ליה ״
ד מעשה
מקדם סו קבורה יעדן
בח״ח וצדק שקברוהו אצל מי שאינו ה ט ן בא ה צ ד ק לכל בני העיר בחלום ד מעשה
ואמר הריעיתס לי שקברחוני אצל בית הכסא שריחו רע .וקשה לי העשן
ישמו אבנים בין ק ב ר הצדיק לקבר הרשע כמחיצה .ומשם והלאה לא בא להם בחלום ״
ס ׳ תסידים סי׳ תש״ה ״
ערך קבלה
יש ללמוד ק ב ל ה .והרמז ״השתתוו ״לה׳ ״ ב ה ד ר ת ״ ק ד ש .ר ״ ת ק ב ל ה . א בשבת
והוא מזמור הנאמר בשבת .ובתול יש ללמוד ה ל כ ה .כי במזמור ה נ א מ ר
בחול ״הריעו ״לה' ״כל ״ ה א ד ן ר״ת הלכה ״ גורי הא״רי זצ״ל ״
לענ״ד רמז מ״ש חז״ל נכנס יין יצא ס ו ד .פי׳ כשנכנס השבת ש מ ט ה לקדשו על ׳וזהו
היין .אז יצא ס ו ד .שיש לו ללמוד דרכי ה ס ו ד .ויטמנהו בח״ול ״
התורה שניתנה ב ה ר סיני וקבלוה ישראל .בקבלה לבד נתקיימו שמים כ סבלת
וארץ .כ״כ התום׳ פ ״ ק דע״ז שאף שלא יקיימוה ח״ו על הקבלה לבד יש
לה קיום ״ דבש לפי ״
ערך קבר
מה שאמרו חז״ל שהקורא כתב שעל הקבר משכח תלמודו היינו כתב בולט קבר א
ולא שוקע ״ ם ׳ הכינות י׳
ערך קדוש
קדוש קדוש ־ הגאון מוה״רר אברהם ז״ל אב״ד דק״ק ב ר י ס ק ב ש נ ת ש ע ״ ה א סדוש
שאל בתלום למה לא אמר מלא כל הארץ כבודו כי א ס בקדוש השלישי י
וגילו לו כי קדוש ראש וסוף הוא ק״ש ובאמצע ד״ו שהוא לשון זיווג כמ״ש ט ב למיתב טן ד ו ״
ותזיווג הקדוש מבעל ת ׳ איש רעשו ד ס ט ״ א ולכן בא דו באמצע * וקדיש ראשון שהוא כנגד
־בית ראשון וקדוש שני שהיא כנגד בית שני לפי שנתרבו לא נאמר אצלם מלא כל הארץ כבידו
אך קדוש שלישי שהוא כנגד בית שלישי שיבנה ב מ ה ר ה בימינו והיא גאולה עולמית אז נ א מ ד
מדבר קדמות ״ מלא כל ה א ד ן כבודו ״
מהאמור כי החיטא הגורם ת״ו פירוד ל מ ע ל ה ׳ ע״י מגביר הקליפה ת ׳ איש ד!מ!*רם
דעשו * ועליו אמרו בזוהר מאן ד פ ס י ק ׳ ת פ ס ק י וזהו לעניות דעתי רמז א ח ת
׳דתו להמיח * כי דח״ו היא ממש ה פ ך קדוש י כי ע״י חטאו מכטש ת ׳ איש דעשו בין דל״ת
לוא״ו
מהדם קדוש עדן
לו״או ו ב נ ק י ם הזיווג ע י ב ה פירוד ח״ו ובת׳ דעשי דכתיב בהו יתפרדו כל פועלי אין וכתיב
בהו ובית עשו לקש ־ דהיינו שמפריד הת׳ ונעשה ק״ש עכשיו הוא מ ח ב ר ם ועושה מ ה ם ת ׳
לכן אחת דתו להמית ״
יבוא על נכון מ״ש תז״ל בתולה נישאת ליום הרביעי וכו׳ ואמר בגמ׳ מאי ט ע מ ה ^בזה
שקדו חכמים וכו׳ * כי השרוי בלא אשה אינו ניצול מן ה ח ע א ובזה הוא מתזק כת
ה ס ע ״ א ת ׳ איש רעשו ונמצא ח״ו נרגן מפריד אלוף• וע״י הנישואין מחליש כח ה ס ע ״ א ונעשה
חיביר למעלה טן דו י וידוע כ• יום הרביעי הוא זמן שליטת סמ׳׳אל * ולכן שאלו מ ה ט ע ם
,
אמרו חכמים בחילה נישאת ליום הרביעי והשיב שק״דו תכמים פי׳ שעשו פיריד ל ס ע ״ א ש״ק
ולקדושה ד״ו י ודוק ״
גי׳ שמע כי המדקדק בק״ש ובאותיותיה מתקן ר מ ״ ח איבריו וע״י כן קדוש כ מדוע[
יהיה כן נ״ל ״ ועוד שפ״ל גי׳ קדיש כי מי שהוא עניו הוא מ ר כ ב ה לשכינה ״
ערך קטרוג
נקרב יצחק א ע ״ ה ק י ע ר ג השען לכן ניתן חלק מכל זרע אברהם־ כמ״ש כ ע ן ל א א
בזוהר ח״ ב ד׳ ל״ג בשעחא דאמר משוע בארץ ב ע א למיעבד דינא על
ישראל ההוא דינא הו״ל על אברהם דלא א ה ע ב י ד דינא ביצחק י דלא הו״ל לאחלפא ק ר ב נ א
דאימין על גבי מ ד ב ח א באחרא וכו׳ כמת ד ב ע א דינא דיוסף לכמה דרין ומההוא זימנא
לאשחזיב יצחק זמין קיב״ה להאי מ ק ע ר ג א האי חולקא מכל זרעא ד א ב ר ה ס וכו׳ עי״ש ״
ערך קטרת
מ ל ד | דא גזירה קמי קו״בה דכל מאן דאסחכל וקרי בכל יומא עובדא ד׳קטרת א
ישהזיב מכל מלין בישין חרשין דעלמא ומכל פגעין בישין ומהרהורא ביבא
ומדינא בישא וממוחנא ולא יחזק כל ההוא יומא דלא יכיל ס ט ״ א לשלעאה עליה ויצטריך
זוהר ויקהל ד׳ רי״ח ע ״ ב ״ דיכיין ביה ״
זוהר פינחס י ן א ן דיימא פ ט ו ם ה ק ט ר ה בחר ההלה לדוד־ בטיל מוהנא מביהא ״ ב
ד׳ רכ״ד ע ״ א ״
ערך קיווי
בילקוט חהליס י אפי׳ אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי ה ם לגאולה בשכר א אמרו
הקיווי י שמא ח א מ ר ע ב ר קציר וכו׳ ה״ל קוה אל ה ׳ חזק ויאמין לבך וקוה
אל
מפןדם סז קיווי זןדן
פי׳ הרב מהר״יד בס׳ צמח ל ו ד . ובזה אל ה ׳ ־ לא ט ב ע ת ם קיו וסיבו וקיו' ע ״ כ ״
ב ר כ ה אה צמח דוד וקרנו הדוס וכו׳ ־ כי לישיעהך קרגו בל היום־ והרי הוא כמב״ואר ״
יבוא על נכין מ ה שאמר דוד קיה קרחי ה׳ ויכי אלי וישמע ובזה מ ד ב ר קדמית ״
שיעחי ויעלני מבור שאון מ ע י ע היון י כי בשכר שקוה קורתי ה׳ י ויעלני מבור שאין היא
ע י מ ק הגליה ״
ערך קימה
שיבה ה ק י ם .אמרו רז״ל שהקם מפני שיבה זיכה להיות ירא שמיס .והביאו יא מפני
הרב ם׳ ח ר ד י ם .ירכינו הא״רי ז״ל כתב שאם יכיין הכינה הראייה זוכה
ע״יי שער המצות פ׳ קדושים ״ דבש לפי ״ ל ה ה ח כ ם בהירה
ערך קין
מין עשה שתי ע ט ר ו ת אחת במנחתו .שנית בהריגה ה ב ל .בעינש ה מ נ ח ה נהרג קין ';א
שכחח לקני משם ס ׳ הפליאה ״ בעינש הריגה הבל נבלע קרח ״
היתה בנויה על סוד הקליפות שהם ז׳ מדורי גיהנס ושבע שמות יש ליצ״הר. ד ירה*
וז׳ היכלות התמוכה .לכן הוצרכו ישראל להקיף אותה ז׳ ימים בשבעה שיפרות
שס אופן צ״ה וקל״ג ״ ע״י הכהניס שמדתס תסד א״ל •שכן אל״ף למ״ד גי׳ ה ק ״ ף ״
ערך קללה
אל תקלל שוס אדם כי פ ע מ י ס רבות הקללות חוזרות ותלות כלן על ראשו ועל זרעו א
ס ״ ח סי׳ ע״ו ״ שכן מציט שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו ״
שמקלל האדם לאשתו גורם שער לשכינה ״ עיי׳ לעיל אות אל״ף ע ד ך אשה ״ 3סללה
ערך קנאה
גי׳ י ו ס ף .כתב ה ד ב המושלם מוה״רר יש״ר מקאנדיאה ז״ל כי מי ששמו א מנאה
ודורשי רשומות אמרו כי ק נ א ת ר ״ ת קין יוסף עלול הוא שיתקנאו בו ״
]קרח[ נתש א ו פ ה ה מ ן .כי אלו נתקנאו ונאבדו מן העולם בעבור ק נ א ת ם ״
ערך קץ הנאולה
ימי הגלות היו עד שנת של״ה מהאלף הששי ומשם ואילך יכול להיות קץ הגאולה וזה נ ר מ ז א
הרב חי״דא זל״הה במדבר קדמות משם ר ב י ט הא״רי בשער כ״כ לדניאל.
אבל בספרו ככר •לאדן בפי׳ אבות דר״ן פ כ ״ ב .כ ת ב וז״ל ראיתי כתוב משם הפסוקים ״
רבינו הא״רי ז׳יל דמשנת הש״ל ע ב ר גבול אחישנה ונכנס גבול ב ע ת ה ״ ע ״ כ ״
עוסקים בהל׳ קרבנות אזי הבל דכפיק מפומייהו הוא דוגמת אש בל הדיוע iאשר 3
ומהקשר בכתת לקע בבס ס ׳ סודי רזי ״
ערך קרח
י ס ׳ המגיד למדן ז״ל ״ דאהקעיל מצרי נולד קרת והתגלגל ביה ״ א בשעתא
אמרו בני ק ד ח מי שיעלה אה השערים יעלה א ח א ב א .ופי׳ הרב 2 2מדרשי
מ ה ״ ר א רוזאניס כי לשין אבירה יש לו שני פירושים או אבירה המתבקשת
או אבירה שאיגה מ ת ב ק ש ת .וגבי קרת כתיב ויאבדו מחוך ה ק ה ל .ובשערים כהיב ט ב ע ו
באד! שעריה אבד ישבר בריחיה .וזהו שאמר מי שיעלה את השערים דהוי אבירה המתבקשת
הוא יעלה את אבא .שגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבירה המתבקשת ע כ ״ ד ודפ״חח ״
'אם ישתרש האדם בחטא יחכלכלו ד מ ״ ח איבריו .כי עין במילוי כזה עין וו נין גי׳ 2
רמ״ח.־ וק״ש ר מ ״ ח תיבות מבטל היצ״הר ״ דבש לפי משם ר ׳ יהודה החסיד ״
מי שקורא ק״ש שהריח וערביה עולה לפני ה ק ״ ב ה יוהר מכל הקרבנוח ״ מדרש חז״ל ״ 5
זוהר הקדוש פ ׳ בלק בינוקא .ובזוהר 2ל מי שאיט קורא ק״ש בזמנה חייב נידוי ״ ד
חדש האריך ה ר ב ה בשכר המכר ן בה עי ״ש ״
ערך קשת
שהראה ה ק ״ ב ה לדור המבול הקשת יותר רכל שאר המזלות כמו טלה או• א הטעם
סרטן וכו׳ .הענין הוא שהמבול היה בחדש כסלו שמזל קשה משמש בו ׳'
מ ד ב ר ק י מ ו ת משס מהר״יד ב ס ׳ צמח דוד משם רבינו הא״רי ז״ל ״
בעיניי לא זכיתי להבין אמרי קדוש .כי קשה של המזלות הוא קיבוץ ככבים דומה׳ ואני
קצת לצורה ק ש ה .וקשח הבריח הוא גיוניס שינים לפי עב הענן אי דקיהי .י מ ה
דמיה הערכי לו לקשה שבמזלנוה .גס מ״ש שהמבול היה בחיש כסלי היא ה מ י ה שהרי מ ק ר א .
מלא הוא בשנח שש מאוח שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נ ב ק ע ו
כל מעייניה ח ה י ס יכו׳ וכחיב אחריו בעצם היום הזה בא נח וכו׳ אל ה ת י ב ה .הרי שהמבול
היה בחדש אייר לרבי יהושע או בחדש חשק לד׳ אליעזר וכמו שפי״רבי ב ם .ונ״ל שכונת
מרן הא״רי ז״ל היא למה בחר ה ק ״ ב ה להיוח קשה הבדיה בצורה ק ב ה ולא בצירה מזל אחר.
אלא לפי שהיה אז במזל קשה בחר בצורה זו .גס מ ה שאמר שהמבול היה בחדש כסלו ה ו א
אליבא דר׳ אליעזר .שבחדש חשון בי״ז לתדש התחיל המבול ונגמרו ארבעים יום בל הגשמים־
,
יארובוח השמים בכ״ו לחדש כסלו נמצא שרוב המבול היה בחדש כסלו במזלו ק ב ח .ודוק י
ס ׳ הכונוח ״ בלא מ ט ר מידה על הדין ובמטר רחמיס ״ rit^D 2
ג כשנראית:
מקדם מט קשת עדן
הקשת בתוקף גבורות גשמים שוטפים אז הוא אות שלא יפחדו 5כשגראית
מ ה מ ב ו ל .אבל כשבא אחר עצירת גשמים בתחלת הגשם אז הוא אות
שהשם מ ת מ ל א רחמים על ה א ד ן להשפיע בה ברכה ״ ציוני פ ׳ נח ״
אותריש
ערך ראובן
יימ לחקור דח״ו ראיבן היא בן ת מ ו ר ה .דיעקב א ע ״ ה מחשבתו ברחל ויהי ב ב ק ר א
והגה היא ל א ה .והד״אש וה״רן פ״ב מ ד ד י ם כתבו דבן תמירה מיקרי אפי׳
שתיהן נשיו .ואני בעיניי זה שטס תירצתי דהא דאיקרי בן תמורה אפי׳ שתיהן נשיו היינו
דפשע ולא בדק .א מ נ ם יעקב א ע ״ ה לא פשע ועביד כל טצדקי ומסר סימנים לרחל אמנו ע ״ ה
אלא שרתל מ ס ר ה הסימנים ללאה ומאי אית ליה ל מ י ע ב ד .ואחר זמן ראיתי שכ״כ בזוהר
הקדוש ח״א ד׳ ק נ ״ ה .ומצאתי בקיבץ ישן על קלף כ״י שתירץ דהעיקר הוא ה א ם .שאס
האשה ת ט ה ר מחשבהה ורעיוניה ותדבק בה׳ מאד מ ח ר פ ק ת על דודה ולא על א ח ר .הולד
יצא קדוש וטהור ונקי ואינו בן ת מ ו ר ה .ובהכי ניחא ראובן ו ח ד ע ״ ה י זת״ד ז״ל ״
מדבר קדמות ״
שמעון ולוי שמרו יחיסיהס ולא עבדו ע״ז במצרים ושאר כל השבטים לא 2ראובן
במדבר ר ב ה פ ׳ י״ב ״ שמרו יחוסיהס ועבדו ע״ז בנוצרים ״
ערך ראייה
הוא בחינת אצילות והוא בחינת הסוד .ולכן אמר בזוהר תא חזי .אך שמיעה א ראייה
הוא בחינה בריאה .והוא בחינת הנגלה והפשט ולכן אומר בגמ׳ הא שמע ״
דצש לפי משם ארץ החיים מזמור מ ״ ה ״
,
שזהו ה ט ע ם שנקרא הנביא ב ב ס רואה כיון בהוא רואה דבריס עליונים .סוד ה ן^״ל
ל ד י א י ו ,וכתיב כי א ם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ״
ערך ר א ם
מסוע׳ ראם עדן
ערך ראם
5ה מ ה כיהודה .שנים יש בעולם אחד במזרח ואחד ב מ ע ר ב ו פ ע ם א ח ת . לאם א
לשבעים שנה נזקקין זה לזה .וכשיבוא הזכר על ה נ ק ב ה חוזרת ה נ ק ב ה ראשם
ונמשכת ה נ ק ב ה לזכר והורגת אותו .והנקבה נ ת ע ב ר ה .ותהיה מ ע ו ב ר ת י״ב ש נ ה ׳ ועד י״א
שנה הולכת על רגליה ו ת ר ע ה ותשתה מיס ובתתילת י״א ]נ״ל שצ״ל י״ב[ שנה נופלת על
צדה ישיב אינה יכולה לעמוד והק״בה מ פ ר נ ס ה ברתמיו .ותרד ריר מפיה כ מ ע י ן .ויצמית
עשבים סביב לה ו ת ר ע ה י ״ ב חדש ומתהפכת מצד לצד ו ת ר ע ה .הה״ד נותן לבהמה ל ת מ ה .
לאחד י״ב תדש כריסה נ ב ק ע ת ויוצאים מ מ נ ה זכר ו נ ק ב ה .וילך אחד למזרח ואחד ל מ ע ר ב .
כך ועד שבעים שנה לא יוסיפו על שנים ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים ה ק ״ ב ה ״
מצאתי במקרא אחת כמו מ ק ר א הללי על קלף כ״י שנכתבה שנת הר״כו ובסופה כמה עניינים
מדבר קדמות ״ חשובים וזה אתד מ ה ס ״
ערך רבית
ע ע ם למה שאמרו ז״ל כי מי שהוא מלוה ברבית אינו ע י מ ד המפרשים א כתבך
בתתיית ה מ ת י ם .כי אד״הר נגזר עליו ביום אוכלו מעץ ה ד ע ת ימות .יאחר
שאנל עשה תשובה ונמחל לו .ו ע מ ד מלאך המוח וקטרג לקחת נשמתו בו ביום כמו שנגזר
עליו .ולא נתפייס עד שנהן לו ה ק ״ ב ה כל יוצאי חלציו שימותו בתורת ר ב י ת .ואף דלעתיד
י ט ע ן שקנאס בשינוי לא יועיל דרביח קצוצה יוצאה בדיינים .אבל מי שהוא מלוה ברבית ג ם
הוא מלה כנגד מ ד ה רביח ד י ד ה אינה יוצאה ואינו ק ם בהחייה ה מ ה י ס ״
ערך רבקה
שרה חיה שורשם בבינה וז״ס י ד ע ה הש״חר מקומו ה ׳ היא אימא ע י ל א ה לבס ה א
דבש הנק׳ שתר הוא מקים ג׳ נשים ה נ ז ׳ .ר ״ ח ״שרה ״חיה ״ ר ב ק ה ״
לפי משס ה ר ב הנ״שיא בעל מצת שמורים בדרשותיו כ״י ״
היחה גלגול חוה ויעקב גלגול א ד ״ ה ר .כ״כ מהר״חו ז״ל ולכן ר ב ק ה היתה 2לבמה
אוהבה א ה י ע ק ב ״
ערך רגל
הוא כינוי לאשה כמ״ש בזו״הק ע ״ פ רגלי חסידיו ישמור .ואיפשר שזהו רמז לגל א
הפסורץ
ס י מ פ ן ד ם רגל זגדן
ה פ ס ו ק רגלי ע מ ד ה במישור וכו׳ .כי א מ ר אב החכמים אשת חיל מי ימצא .ואמר עוד נידע
<שעריס בעלה בשבחו ע ם זקני ארץ .וזהו רגלי שהיא אשתי אם ע מ ד ה במישור שהיא אשת
ועוד ר״גל גי׳ ע״ץ הח״יים כי אשה במקהליס ובמושב זקנים אברך ה׳ שזיכני לכך ״ חיל.
ר ע ה קיברה בעלה רח״ל ״
ערך רוב
שטוענים אומוח העולם שהם הרוב דכחי׳ לא מרובכם וכו׳ כי א ה ס ה מ ע ע . J!D א
וההורה אמרה אחרי רבים להטות .וא״כ ח״ו היו צריכים לעבוד ע ״ ז כ מ ו ה ם .
כ מ ה חירוציס נאמדו בענין זה והזכיר קצחם הרב ח י ״ ד א ז ״ ל בס׳ דבש ל פ י .וזה ס י ד ר ן .
• ' א מ ה שהירצו במדרש שישראל עובדים לאלוה אחד והטיס ילכו איש בשם אלהיו א״כ ישראל
רובא לגבי כל מין ע״ז ״
ישראל יש לנו דין אשה ובעלה ובהא לא שייך ר ו ב .כי הוא אדוניך והשהחו׳ לו ״ ב
יש לנו חזקה מ נ ח אבותינו והפליא לעשיח עמנו נסים ונפלאוח .וכחב מ ה ר י ״ מ ט ב א ״ ה ע ד
ס י ׳ ז״ך דחזקה ה ב א ה מכה הסברא עדיפא מרובא ״
דבר שבמנין אפי׳ באלף לא בטיל ומשים הכי נמנו ישראל כ מ ה פ ע מ י ם ״ ך
ישראל מיחדדי טפי דכהיב ר ק ע ם ח כ ם ונבון .ואלימי מרובא כמ״ש גבי ב״ש ו ב ״ ה ״ ז
ישראל דבר חשוב דכהי׳ והייתם לי סגולה מכל ה ע מ י ס ודבר חשובאפי׳ באלף לא ב ט י ל ״ ח
עכ״ד ״ ישראל דומים לדבר שהנשמה חלויה בו וכל הגיים טפלים אליהם ״ D
נראה ט ע ם כעיקר .לא חהיה אחרי רבים לרעיה והעובד ע״ז ר ע בעיני ה׳ כמפורש ו ל י
בחורה ״
שכל התירוצים הנז׳ ר מ ז ס אדון הנביאים בשירח האזינו .ומה יוכיח הוכיח י ! נ ל ע ״ ד
לטועים אתרי הבלי הגויס ב א מ ר ם שהם רוב וההורה א מ ר ה אחרי רבים להטות
לזה הוכיחם ואמר הלה׳ הגמלו זאח ע ס נבל ולא חכם האומרים גה־ה כגוים וכמשפחות
הלא הוא א ב י ך ק נ ך .ו א ״ כ ב נ י ס א ח ם ל ה ׳ אלהיככ ולא שייך רוב ל ג ב י ב ן .ועור האדמה.
,
זכיר ימיח עולם ו כ י בהנתל עליין גייס וכי׳ יצב גבילוח ע מ י ם ל מ ס פ ר בני ישראל .פי׳ יצב
גבולוח שבעים אומוח לבדם .בשביל מ ס פ ר בני ישראל שנמנו כמה פ ע מ י ם והוי דבר שבמנץ
ובגרם
מקדם רוב עדן
ובגיים לא יתחשב ואפי׳ באלף לא בעיל .ועיר כ׳ חלק ה׳ עמו שם רמז ב׳ תירוצים .א ח ד
שהם כדין אשה ע ם בעלה שלקחם לחלקו ולא שייך רוב כ׳ היא אדוניך והשתחוי לו .בנית
שנשמתם חלק אלוה מ מ ע ל והיי כדבר שהנשמה תלייה בו וכל ה ט י ס טפלים אליהם .ועיד י ע ק ב
חבל נחלתו .כמ״ש כי י ע ק ב בחר לו יה ישראל לםגילתי .ובתי׳ והייתם לי סגולה .והיי ד ב ר
חשוב ואפי׳ באלף לא ב ע ל .יעיד ימצאהי בארן מדבר יכי׳ ששם נהן להם את ההורה ובה
יסיבבנהו יכוננהו שעל ידה נעשו ע ם ח :ם ונבון .וכיון דמיחדדי טפי אלימי מ ר ו ב א .ועוד
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וכי׳ שעשה ע ם אבותם נסים ונפלאות ובפרט במצרים והיליאם
ביד ר מ ה כדכתיב ואשא א ח כ ם על כנפי גשרים ואביא א ח כ ם אלי .וא״כ יש ל ט חזקת בחי
אבית אברהם יצחק ויעקב ושבטי יה עדוה לישראל .וא״כ חזקחיט באלהי אבותינו חזקה
אלימהא ה י א .וחזקה ה ב א ה מכה ה ס ב ר א עדיפא מ ר י ב א .ועוד ה׳ בדד ינחנו שעובדים
לאלוה אחד ואין עמו אל נכר .ועדיפא מרובא שכל ה ע מ י ם ילכו איש בשם אלוהיו .וכל חלק
מ ה ם הוי מיעוט לגבי ישראל .ועוד ירכבהו על במוחי ארן היא א ר ן ישראל שגבוהה מכל
ה א ר צ ו ה .ויניקהו דבש מ ס ל ע כי היא ארן זבח חלב ודבש .וכיון שכן כל הקבוע כמחצה ע ל
ודוק ״ מחצה דמי ובטיל ליה רובא ״
גירין איש צדיון אומר משוס אבא גוריין לא ילמד אדם א ח בנו חמר ס פ ן א ב א א
קדר רועה וחנוני לפי שא-ימגותס ל י ס ט י ח .ר׳ יהידה אימר משמו ה ח מ ר י ס
רובן רשעים והספנים רובן חסידים .טוב שברופאים לגיהנס והכשר שבטבחים שותפו של
ע מ ל ק .רובן של ממזרים פ ק ח י ם .רובן של עבדים נ א י ם .רובן של בגי אבות בישנים,
רובן של בניס דומים לאחי ה א ס .חני רש״בי העיב ש ב ע ״ ט ם ב ב ע ח מלחמה ה ר ו ג .ה ט ו ב
שבנחשים רצן את מוחו .הכשירה שבנשים בעלח כשפים אשרי מי שעישה רצמו של מ ק ו ס ״
מ ם ׳ סופרים פט״ו הלכה י׳ ״
דברים רובן קשה ומיעוטן י פ ה .יין מלאכה שינה ועושר ודרך א ר ן ומיס iשמנה
אבוח דר׳ נחן פרק ל״ז ׳׳ חמין ותשמיש והזקח דס ״
ערך רות
ן ץ ף ן לקחה כל הקדישה שהיהה ב ע ר פ ה .כן כחבו גידי הא״ר׳ ז ״ ל .ו ע ח ה ראית• א
בערכי הכיטניים להר״מז ז״ל שהוא חידש דזאח לפנים נ ק ר א ה ע ר פ ה ואח״ב
ה כ ה ו ב ר ורא אוחה ה ר פ ה וחסר ס ״ ה מ ע ר פ ה הוא גי׳ אד״ני שם רמז שהקדושה שבה מ ק ו ד ם
4
ערך רחיצה
בחמין בע״ש דוגמת הטבילה שעו־לין הנשמה בנהר ד י ט ר להסיר מ מ נ ה א רחיצה
כתמי העונות .קרבן שבת ד׳ י״ו בשם הרב ת ו ד ח ח ״ ס .ושם הביא דברי
דדח־ל :זו נגד ההוא שלהיבא דאמדו בזוהר ויקהל ולכן ברחיצה זי יכוין ה א ״ ד י ז״ל דביני
להבריח ה ר ע והזוהמא של ה ג ו ף .ודוח ה ט ו מ א ה השודה על האדם בימי החול יבדה מ מ נ ו .
דבש לפי ״
ערך רחל
אמנו ע ״ ה בזכיהה ניחנו ראשי חדשים לישראל .וכן ״ראשי ״חדשים " ל ע מ ך רחל א
נתת ר ״ ת ר ח ל .ומוסף ר״ח רחל אמנו תיקנתי שראתה ברוח הקדש שנשי
דבש לפי משם ליקוטים ה מ ד ב ר לא נכשלו בעגל ורמזה שמה בר״ת ראשי חדשים לעמך ״
ישנים כ״י ״
נ ר א ה כי נרמז כן בפסוק החדש הזה ״לכם ״ראש ״חדשים ר ״ ח רחל לומר שבזכיחה ולי
ניחנו להם ״
ערך רחמים
ברוגז ר ח ם הזכור .שמעחי כ׳ אוהיוח דחם קודמות לאוחיוה שטן .שמדת א כתיב
יזהי לדעהי רמז .ה פ ס י ק ולא דחמיו קודמין לקטרוג השטן ״ דבש לפי ״
ת ו ע ב ה אל ביתך והיית תרם כ מ ו ה י .רמז להיצ״הר בהוא ת ו ע ב ה שנוי ומשוקץ ל פ ט תביא
ה מ ק י ם .אל ביתך זה הגיף .כי במקים ד ח ס הקידמות לאותיות שטן .והיית ח ר ס כ מ ו ה ו ״ ו ד ו ק ״
ערך רעב
יוד הי ויו הי ב ״ היא כזה ה י ה ו
המקובלים כי הפנים של שם ה ״ Kכתביו
,
הוא ג״כ ג י ע ״ ב .ופנים י יה יהו יהוה גי׳ ע״ב .והאחיד הוא כזה ״
של
מקדם רעב #ן
אל א מים ג׳ ש ׳ .והאחיד היא יוד הי למד אלף שלשםאלהיםהיא
גי׳ ד ׳ .יכששצדף פנים של שס הי״יה יפנים של שס ״ אלה אלהי אלהים
אלה״ים עילה שבע .יכשחצרף אחור של שם הי״יה ואחיד של שס אל״היס עילה ר ע ב .ע ״ נ
ובזה פי׳ הגאון מיה״רר ה ע ס ל זל״הה פסיק ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ר ם הידאין מפני ה ׳
א ל ה י ם .וסמיך ליה והתניה והכיסמת לא ניכו ו כ ו ׳ .ובהקדים עיד מ״ש בגמ׳ דאמר ליה
ההוא גברא לד׳ פלוני שנה זו מבורכת בשעורים א מ ר ליה בשר לחמורים .מוכח מזה שעיקר
השבע הוא בהיות השגה מבירכת בתעים .וזהו כינת הפסיקים ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ד ם
תיראין פי׳ ה ע ע ם שלא יראחם מ מ כ ה הברד .הוא מפני ה׳ אלהיס .שעדין יש שבע בעולם
.כי הפנים של ה׳ ושל אלהיס הוא שבע כנ״ל .שהרי והתעה והכיסמה לא נוכו ועיקר ה ש ב ע
הוא בהיות התעיס מבורכים וכההוא ע י ב ד א .ואף שהפשתה והשערה נוכחה הרי צץיר
ב ח ״ ע י והם ה ע י ק ר .ודפ״חח ״
ערך רפואה
מהד״חו ז״ ל בדרשותיו כ״׳ בפסיק א ם יקים והתהלך בחוץ וכו׳ ורפא ירפא. כתב א
כי רפואה ה ב א ה לאדם על ידי השס איננה ע״י צער ולכן אין ה פ ״ א דע
דגושה א ל א " ר פ ו י ה .אבל רפואה ע״י בשר ודם יש ברפואתה צער .ולכן ורפא ירפה שני
ולכאורה קשה דהא כתיב מחצתי ואני א ר פ א .וכתיב כ׳ הוא הפי״פין בדגש .ע כ ״ ד ״
דבש לפי ״ מרף וירפאנו וזולתם ויש לישב .״
ניצוצות .בגלות מצרים נתקנו ר״ב ניצוצות .ובמתן תודה נתקנו ג כ פ״ו רפ״!( ב
א ל ה י ם .וזהו סיד ומשה עלה אל האלהיס אך ב ח ט א ם בעגל חזרו ״ גי׳
שלכן גקרא משה איש האלהים לפי ןג״ל דבש לפי בשם א ר ן החיים מזמור קי״ט ״
,
שעל ידו נתקנו הפ״ו ניצוצות ולכן ה ה ר ה השם במשה רד ה ע ד ב ע ם פן יהרסו אל ה לראות
ונפל מ מ נ ו ר ״ ב .ונמצא בא לתקן פ״ו הנשארים .וח׳יו יחקלקלו ג ס ר״ב שנחקנו כ ב ר .
,
וזהו סוד ה נ ה ה רוכב על ע ב קל ובא מצרים .שכשנשלס תיקון ר״ב ניצוצות שעולים ע ״ ב
ק ״ ל בא מצרים להוציא א ח עמו ״
ערך רקיע
מערבות יש רקיע שמיני ששמו מעין ובס נהרי שמחה ולכן אנו אומרים א למעלה
שהשמחה ב מ ע ו נ י .ולמעלה ממנו ר ק י ע תשיעי ששמו מכין ושלשתן יחד
בקראו ע ר ב ו ת .והנה חיות הקדש ה ס ברקיע שביעי .והרקיע בשמו מעון נטוי על ראשיהם
רביני בחיי פ׳ ה ד ו מ ה ״ וכסא כבוד שעליו .השכינה הוא ב ר ק י ע התשיעי ששמו מכין ״
ערך רשעים
אם ת ר א ה רשעים שמקילים א ח א ב י ה ם ואת א מ ם ומצליחים .ד ע כי הוא ל ר ע ת ם א
גדוש .וכן יש רשעים שכעושים עולה מרויחיס ומצליחים. כדי שיהיה עיגס
זכשעישיס ביושר לא יצליחו כדי שיהיה עונם גדוש .לכן שעה משחקת להם כדי שיפרע מ ה ם
לבסיף ב ג י ה נ ס .וזהו שאמר דוד נ ה ה שמחה בלבי מ ע ה דגנם וחידושם רבו ״ ס פ ר חסידים
, ,
שמ״ב ״ ס
—י=*£5ג^=>—
ערך שבטים
אמר ה ק ב ״ ה לשבעים א ת ם מ כ ר ת ם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה א ת ם ־א
ילקוט תהליס ״ קוראים ע ב ד י ם היינו ל פ ר ע ה במצרים ״
שבע מצות
םקה* שית עדן
ערך שבע מצות
שבע מצות בני נח רמוזות באותיות ה ״ ב דהייגו א ' אבר מן ה ח י .ב׳ ברכת ה ש ם א
ג׳ גזל .ד׳ דינים .ה׳ ה ר ג .ו׳ וסת ע״ז כ נ ד ה .ז׳ זנות ״ דבש לפי ״
ערך שבת
הרשעים בגיהנם מוכתרים בשבת .ואף שתיללו ־שבת בפרהסיא מ ק ב ל י ם א א£ילו
מדבר קדמות משם זוהר חדש ״ עונשם כפול יום הששי ונתים בשבת ״
גורי הא״רי ז״ל ה ׳ מלך גא״ות לב״ש צירוף גו״אל שב״ת דבזכות שבת ב כתבו
גאולה באה ע ״ כ .וכן הוא בויקרא ר ב ה פ ׳ ג׳ אין ישראל נגאלים אלא בזכות
השבת דכהיב בשובה ונחת תושעון ״ מדבר קדמות ״
4
ל^ד אחד מישראל בא לו בשבת ת ו ס פ ת נפש יתירה ל פ ח ו ת .וצריך ג׳ ה ד ס י ם ג
כשרים שיהיו כסא לג׳ מלאכים הבאים ללווה הנפש ונשארים ע מ ה ויש לה•
שמחה ו ב ע ת ההבדלה שמברך על ה ד ס הנז׳ הולכה הנפש יהירה ע ם המלאכים ומברכת
לבעל ה ב י ת .ואם אין ג׳ הדסים הולכים המלאכים ונשארת עצבה ו ב ע ת ההבדלה מקללת
חס״ל עין הקורא נ כ ר מ ״ ע ״ וכו׳ ״
ד מי
מקדם קיג שבת עדן
מי שמחדש חידושי תורה ביום שבת קדש או דורש דברי מוסר להשיב רבים מעון T
מעלים נשמת אביו למעלה ב כ מ ה מעלות עובות ״ מקדש מלך פ ׳ תרומה ״
ג׳ סעודות של שבת צריך לאכול דג .כי שם מגולגלים נשמות של צדיקים דכתי׳ בכל H
מגלה בהם א ם את כל דגי הים יאסף ל ה ם .ובת״ח כתיב גבייהו אסיפה ״
ע מ ו ק י ת אופן נ ״ ב ״
השבת יפתח וכו׳ ביום השבת היה נפתח מאליו וידעו כל ה ע ם שבא יום 1וביום
ה ש ב ת .וכן בר״ח יהיו הדלתית נפתחים מאליהן ויודעים שבאותה ש ע ט
.ילקוט ירמיה ״ מקדשין את החדש בעליונים ״
במדרש וישס ה׳ לקין אות שבת מ ס ר לו .ועוד אמרו ז״ל כשעלה משה למרום Tאמרר
ברקיע שביעי היו אומדים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת .ע ״ כ ״
במ״ש הראשונים כי מהשבת מוכח שאנו ו1לע״ד דש לדקדק מ ה ענין שבת לתשובה•
ב נ י ם למקום כי איך אנו משתמשים בשרביטו של מלך וינח ביום השביעי אלא מ ח מ ת שאנו
בבחינת ב נ י ם .והראיה גוי ששבת תייב מ י ת ה .א ״ כ מזה מוכח ג״כ שיקבלנו בתשובה כי
שם רמז שכל ועוד הבן לא יצוייר שלא יהיה בן .ומקרא מלא הוא בנים משחיתים ״
(מן שעישה אדם תשיבה מתקבל אפי׳ ל ע ת זקנתו כי חיי ה א ד ם שבעים שנה והעשר שנים
האחרונים ה ם רומזים ליום השבת כי הוא שבת ונח מ ח מ ת תולשת הזקנה ״
ערך שדים
דשדים מתים כשאר בני א ד ם .מ ״ מ לילית ונעמה א ג ר ת ומחלת כולהון א אעי׳פ
זוהר בראשית ״ קיימות עד דיבער ק ו ״ ב ה רוח מ ס א ב א מ ע ל מ א ״
נשים היו אמהות דשדים לילית ו נ ע מ ה אגרת ו מ ח ל ת .וכל אחת מובלת 2ארבעה
ע ם מתנותיה הקופה אחת משקיעת ה ח מ ה עד חצות לילה .ומתקבלות
בהרי נשפא סמוך להרי תשך ו ה ס נשיו של שרו של עשו .ודוגמתן נשא עשו ד׳ נשים .ו ה ס
שכחת לקט בשם רבינו בתיי א ר ב ע כתות של שיר של פ ג ע י ם .שתל ופתן כפיר ותנין ״
פ ׳ בראשית ״
שעיסק בהשבעוח של שדים או של מ ל א כ י ם .או בלתישות כספים לא יהיה סופו מי 3
טוב ויראה ר ע י ה בגופו או בבניו כל ימיו .ולכך יהרחק ארס מעשוח כל א ל ה .
ו ג ס י מ נ ע משאילה חלום שידע איזה אשה י ק ח .או באיזה דבר יצליח .כי אין המזיקים
מ ת ג ר י ם אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו ק מ י ע ו ת .או ע ס ק ו בכשפים או
בהשבעות
מקדם ,שדים עדן
בהשבעות או בשאלה ח ל ו ם .לכך לא יעסוק אדם ב ה ם .ואל יאמר ה ד ס אעשה בשביל
פקוח נפש כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעי ואין דוחק נפש מפני נ פ ש .ונאמר
ת מ י ם ההיה ע ם ה ׳ אלהיך כמה עשי יכמה שאלו ומהם נדלדלו או המירו הדח .או נפלו בחולי
ר ע ה ם או ז ר ע ם .ולא יבקש שאחרים יעשו לי .ואין טיב לאדם אלא ח פ ל ה והחנונים לפני
ס פ ר חסידים סי׳ ד ״ ה וסי׳ ה ה ש ״ ע ב ״ ה ק ״ ב ה על הכל ״
ערך שופר
ת ק י ע ת שופר .כי הקול כלול מאש ומים ורוח ובקול זה מעוררין א ת י ע ק ב א ענין
הכלול משלשה א ב ו ת .א ב ר ה ם מ י ם .יצחק א ש .י ע ק ב ר ו ח .והקול הזה עולה
ע ד כסא הכבוד ששם דנים את העילם ומעוררים את יעקב וע״י זה מ ע ו ד ד י ם א ת הרחמים ״
ילקוט חדש משם הזוהר ״
ערך שור
הרב מדברי וקשת להשתעבד אם ׳וקשר ב ת א נ ה תכף ישיב כמו בייתיי ״ שור א
אילת אהבים בפי׳ לשיר השירים ב פ ס י ק התאנה ח נ ע ה פגיה ״
ערך שחד
של אותיות בח״ד ת ע ״ ה שם רמז דלא שגי שחד בלא ה ט י י ת ד י ן ״ א אחורים
ע ר ך שען הרב שני לוחות הברית ״
סיד מקדם שטר עדן
ערך שטן
אל יפתח אדס פיו לשטן .כתב הרב ש״ך על התורה שאף משה י ב י נ ו ע ״ ה א ל?$ולט
לפי שאמד מחני נא מ ס פ ר ך עשה רושם שלא נזכר שמו בפ׳ תצוה .וכ״ש
א ס הוא ח כ ס או צדיק שמיד עושה רושם כמ״ש בזוהר ח״א ד׳ ק ע ״ ה ומאד מאד יש
ליזהר בזה ״
ערך שטר
כתב ברקיע שטר מ ת נ ה לדוד ה ע ״ ה שנותן לו שבעים שנה מחיים .ו ח ת ס א אד״הל
ה ק ״ ב ה ומט״טרון ו א ד ם .וז״ש אז אמרתי הנה באתי במגלת ס פ ר כחוב
דבש לפי משם ילקוט פ׳ בראשית רמז מ ״ א ״ עלי ״
ערך שינה
שן שיעל חי מיעלת למי שיש לו שינה ה ר ב ה .ושן שועל מת מועלת למי שאין לו א
שבת ד׳ ס״ז ע ״ א ״ שינה כדי שיישן ״
ערך שכחה
חז״ל אינו דומה שונה פרקו מ א ה פ ע מ י ם לשונה פרקו מ א ה ו א ח ד .ה ע נ י ן א אמרו
שהוא שר של שכחה .אבל מ א ה גי' פריטה הוא כי מ א ה פ ע מ י ם הוא
ר ״ ת ״מי ״יתן ״לי ״אבר ׳׳כיונה שהוא באחד דהיינו אבר מיכ״אל ,
יא ג ' ה
יאייי
רמזי הר״מז ״ בלשין יחיד ״
ב אין
מקדם שבחה עדן
ס פ ר הנהגת הארס ״ ללטש שני מלבושים יחד שקשה לשכחה ״ אין
אמר המגיד למרן ז״ל .על דבר השכחה אשר שאלת כח לזכור מ ה שתקרא שלא A
תשכח אותו ב ע ב ע .או בשמות .הדדך היותר נקל הוא סוד שזכור תזכור סוד
האלפא ביתא אות הז״ין שבעה פ ע מ י ם בבקר בבקר ולא תשכח מ ה ש ת ק ר א .ת ע מ ו ד ב ב ק ר
ה פ נ י ם אל פני מ ז ר ח .ואח״כ ת ז ט ר אותו ב׳ פ ע מ י ם לדרום ולצפון ו ל מ ע ר ב .ותזכור ט סיד
הז״ין הוא השמיעה העליונה בסוד שבעה פ ע מ י ם שבעה ושיעלו לחמשים שערי בינה .וסוד הז״ין
י פ ת ח לך שערי חכמה העליונה ועם זה הסוד לא תשכח דבר בזוכרך אותו .וכל פסיק׳ זכירה
ת א ס ו ף אותם ותזכור אותם ע ם ה ט נ ה הזאה ושסיד השבע שמות יהיו עמי יחד בסיד זי״ן אזי
קח אגיז מוש״קאע ו ב ע ב ע ובמלאכה יעשה הדבר הלזה ״ תזכור מ ה שתקרא ״
וגי״נסא וקא״נילא ו פ ר ח מ א ס י י א ס וזעפ״ראן ו ע ס זה יוסר כח השכתה ב ע ב ע ו ב מ ל א כ ה ,
ס ׳ המגיד פ ׳ כי תבוא ״ יסוד ה ׳ ליריאיו ״
ערך שכינה
שאסור להלין בשכינה .משוס דלעת״ל יהיה זה בכר לצדיקים שיהיו נהגיס טעם א
לקע יוסף ״ מזיו השכינה לכן אסור כי שכר בהאי עלמא ליכא ״
ערך שכר
שגר יקרא א ם הוא מזכה א ת הרבים .אך על קיום המצות הוא ר ק מ ת נ ת ח נ ס ״ א
זהו מה שאמר ה ק ״ ב ה ולעי׳ד דבש לפי משם ארן התייס מ ז מ ו ר ס״ז ״
לאברהם אנכי מגן לך שכרך הרבה מ א ד .שאין לך מזכה את הרבים יותר מ א ב ר ה ם שהודיע
אלהיתי יתברך ב ע ו ל ס .לכן שכרו ה ר ב ה מ א ד .לא כן בקיום המצות כתיב והיה א ם שמונו
תשמעו וכו׳ ונתתי מ ע ר ארצכם בתורת מ ת נ ת ה נ ס ״
ערך שכרות
המגיד למדן ז״ל מ נ ע עצמך מאכילת בשר שהיא מ פ ס ד ת הנשמה ו פ ו ג מ ת . אמר • א
ושתיית יין הרבה אץ אתה יודע להיכן מגיע ה פ ג ם וההפסד הגדול שעישה
ע״כ ״ לכן מ נ ע רגליך מנתיבתם ואל תביא נפשך ב מ ע מ ד ם והזהר בזה ה ד ב ה במאד מאד ״
מי שנשתכר ימשחו כפות ידיו ורגליו בשמן ומלת .ויאמר כי היכי דציל האי משתא S
שבת ו ך ס״ז ע ״ א ״ ליציל ת מ ל א דפלניא בר שלכיתה ״
תנתומא פ׳ כי תצא .וזהו רמז ואת הבנים הקן שכרו שיהיו לי בניס ״ שלוח 2
תקח לך דהיינו שתזכה לבנים .ובתיקוני הזוהר ובכתבי דבינו הא״רי ז״ל
דבש לפי ״ א י ת א בקיום מצות זו מ ק ר ב ת הגאולה ״
שזה ג׳יכ רמוז בפ׳ ואת הבנים תקת ל ך .את הבנים שהם ישראל שנקראו בגיס ו1״ל
למקום תקת לך מבין האימות ״
ערך שלום
רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול .ראיתי ב ס ׳ רמזי הרמ״ז ז״ל .כי שלום א שלום
ב מ ״ ם רבתי דא״יק בכ׳׳ר עולה תתק״לו והוא בגי׳ ל״ו פ ע מ י ם שם הו״יה
וז״ס ויקרא ל״ו יה״וה שלום .והנה שם תת״קל יוצא מ פ ס ו ק ״תכין ״תפלתי ״ ק ע ר ת ״לפניך
זהו רמז מ״ש ח ז ״ ל . ולע״ד ״
כ
״ ע
והוא בגי׳ סנד״לפון בנ״ון רבתי דא״יק ב כ ״ י
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם .פי׳ שמרבים ומגדילים את השלום שעולה תת״קלו שנא׳
שלום רב וכו׳ .כי ר״ת פסוק זה הוא כמנין שלום ב מ ״ ם רבתי כזה ״שלום ״ ר ב ״לאוהבי
״ ת ו ר ת ך ״ואין למו מכשול .עולת תת״קלו .והנה פינחס כשהרבה והפציר בתפלה ועצר ה מ ג פ ה
לכתי׳ ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר ה מ ג פ ה .הועילה תפלתו כעני ן ה ק ט ר ת מ מ ש .כי כמו
הוא בתפלתו עצר ה מ ג פ ה .א ם כן נתקיים כן המגפה. •שהקטרת סגולתה לעצור
בז
בו ״תכין ״תפלתי ״ ק נ ו י ה ״לפניך .יהק״בה שילם לו מרה כנגד מ ר ה .לכן חמור הנני ניחן
לו את בריתי של״ום .ולפי ששלום עולה תת״קלי והוא לא קייס כי חם תת״קל לכן וא״ו דשלום
ק ע י ע א ונשאד תת״קל .אכל תלמיןי תכמים שמקיימים את התורה שהיא עצמה מדת השלים
א ת והב בסופה .זוכים ומרבים שלום ח״י ו מ ל א .וז״ש שלום רב לאוהבי תורתך שיהיו זיכיס
לשלום רב ב מ ״ ס דא״יק ב כ ״ ר .ולא תהיה וא״ו דשלום ק ע י ע א .אלא ואין למו אותו מכשול
סיש בתוך הוא״ו .אלא שלום שלם בכל מכל כל וריק ״
ערך שלמה
היה לוקת נשים נכריות שהיה יודע ניצוצי ט ה ר ה שבהם .והיה רוצה לכלות א שלמה
פשע ולהתם ת ע א ת .יהם התעיאו אותו כי לא הגיע הזמן עדין ל מ ת ק
ע מ ק המלך ד׳ ק״ח ״ הקליפות ״
לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו .בתלומי ואני הייתי דורש ברבים ביום• ויהי T
שבת כ מ נ ה ג י .והייתי מדקדק למה לא אמר כמו שאמר ביצחק ויהי כי זקן יצחק
ויהי כי זקן שמואל .וכאן אמר לעת זקנת .ופירשתי בחלומי כי ה ק ״ ב ה אמר לשלמה בגבעול
שאל מ ה אתן לך .וכששאל ממנו תכמת ל ב ד .נתן לי ה׳ לב תכס ונבון שלא היה כ מ ו ה ו .
ונתן לו גם עושר וכבוד שלא זכה לו שוס מ ל ך .אבל לענק• אריכות ימיס אמר לו ואם
בדרכי תלך והארכתי א ת ימיך .נמצא שאם שלמה לא העי נשיו את לבבו בודאי היה זוכה
ונס לאריכות י מ י ם .לכן אמר הכתוב ויהי לעת זקנת שלמה פי׳ כשבא ה ע ת הראוי ל ז ק נ ה ,
שהוא היה בן נ״ב שנה ובן ששים לזקנה נמצא שהגיע ה ע ת הראוי לזקנה .לא עלתה בידוי•
והוא כפתור ופרת ״ כי נשיו הטו את לבבו ״
ערך שמד
2ער הרוצה להשתמד .יראו לו שם הי״יה בספר תורה שהוא נכתב בקדושה .ותתזוד׳ א
דבש בו היהדות ויראת ה ׳ .ובזמן ר ב י ט הא״רי אירע כן מ ע ש ה ב נ ע ר אהד ״
ע ר ך שמואל לפי משם גורי הא״רי ז״ ל ״
מקדם סטז שמואל יעדן
ערך שמואל
ח ״ ל :ז מ ן מרובה היתה בת קול יוצאת ואומדת עתיד צדיק אחד להזלד •א אמרו
ושמו שמואל וכל הנולדים בו בפרק קראו בשמוהם שמואל וכשנולד כמואל
בן חנה פ ס ק הבת קול .ובזה פי׳ הרב מ ה ״ ר ס מזרתי בעל פרי הארץ פסיק משה ואהרן
בכהטו ושמואל בקוראי שמו וכו׳ .כי אמרו רז״ל שכל אותם שנקראו שמואל בעבור ה ב ת
קול הגם דלא כיוין עליהם הב״ק אלא על שמואל בן חנה כלם נתנבאו .והם חבל נביאים
שנתנבאו בזמן שמואל .וז״ש ושמואל בקוראי שמו .פי׳ ב מ ה שנקראו בשמו בעבור הב״ק
אהנייא להו להיות נביאים .וז״ש בקוראי שמו .פי׳ במה שנקראו בשמו לבד זכו קוראים
מד׳ קדמות ״ אל ה ׳ והוא י ע נ ם ״
ערך שמחה
בתורה או מלוה או הפלה צריך שיהיה שמח מאד יותר מאשר הרויח א כשעוםי!
או מיצא אלפי אלפים דינרי ז ה ב .וכשעיסק בחורה או מצוה יהיה
שער רות הקדש ״ בחשק נמרץ ובהתלהבות עצים ״
ערך שמיטה
כי העולם הוא בסוד השמיעה ולזה נתכוונו רז״ל באומרם שיתא אלפי שני הזי ךע א
עלמא וחד ח ר ו ב .וכבר ידעה שזה מדבר כנגד הספירות שכל אתה משמשת
י ו מ ה .ויומו של ה ק ״ ב ה אלף שנים .ואחר שיושלמו שבע שמיעוח שהם 5ב ע ־ספירוח שכל
א ח ת כלולה משבע מ ת ס ד עד מלכות יחזור הכל לשורשו ויהיה כפי מ ה שיגזור ה ש ם .ו ד ע
כי השמיעה הראשונה החחילה מן ח ס ד והיא שמיעה ש ע ב ר ה .ובה היתה התורה מצית עשה
לבד בלי ת ע ר ו ב ת מצות לא ת ע ש ה .והיו פרים ורבים בנקיות דרך ה פ ה .וקומתם מ ג ע ת
ולא היו באותה השמיעה של הסד גלגול נפשות .יום בלא לילה ח מ ה בלא לאיר השמש.
ל ב נ ה .ולא היו מלאכי חבלה .ו מ ע ע מאור שמיעת התסד נשאר בזו השמיעה שאגו בה שהיא
שמיעת הגבירה שאלמלא כן לא היה קיום לגיף ״
היא זאת השמיטה השנית הקשה והעזה שאנו ב ה .ובה טינוף וטימאה ומלאכי י ג 2ו ר ה
ח ב ל ה .ואבי אבות ה ט ו מ א ה ושרצים ו נ ד ה .וכל מרה הדין שולטת בשמיטה זו
׳ושעירים ירקדו שם .ובחורה מצוח עשה ומצוח לא העשה וגלגול נפשוח בכמה עינייניס ״
היא השמיטה השלישיח שאט מקוים אשרי מי שיזכה לה ויחיו בה חיים ^ " £ 1א ר ת
ארוכים
מהדס שמישה עח
ארוכים זכים ונקיים אך לא כשמיטה הראשונה של חסד כי השמיעה השנייה סמוכה לה ״
היא השמיטה הרביעית .עניינה ע ם שבה עובה וברכה ושמחה וגילה יותר מ ה ש מ י ע ה • 3צח
שלפניה ויהיו הבריות פניהם מאירים אור צת צתים לבנים לא טימאה ולא שיקוץ
״
אילנות ועשבים כעצי ג ע .ונותנת מטיבה ומאורה לשמיטה שאחריה ובשמיטה זו תתחדש
התורה ״
היא השמיטה החמישית והברואים שבה כלולים במרת הדין הקשה באכזריות ובקשיות הוף
עורף אך לא כשמיטה של ה ג ב ו ר ה .לפי שהיא קרובה אל התפארת ״ ובחורה מצות
לא תעשה מ ע ט ״
היא השמיטה הששית והברואים שבה בעליונים ובתחתונים ה מ ה נחים ושובתים י|5ןך
לנפש ועל כן אין מיחסים לה אלא השבת שהוא מניחה לחיי העולמים ״ ומרגוע
היא השמיטה השביעית והברואים שבה נכללים ברוב הטובות שבשמיעות מלכות
הראשונית הימנים על סדר הריבוי שלהם וניטים ה מ ה לקצת שמאליים .וכליל
ב ה צדיקים וצדקניות יריבם נזירים לאלהים ״
השבע שמיטות יחזור הכל לבינה .ויהיה כפי מ ה שיגזור האל ית׳ וסיד ה׳ לידיאיו ׳׳ ואהל
המקיבל מ פ ה אל פ ה שיש ששה שוקעית וששה בולטות פי׳ י״ב אלף הם כנגד T l D m
י״ב שבטי ישראל וי״ב מזלות וכל ספירה כלילה משנים דו פרצופין שש ס פ י ר ו ת
יש בהם י״ב וכנגדם י״ב אלף שנים שנוהג העולם והם שש שוקעות ושש בולטות .ומ״ש ביתא
אלפ* שני לא זכרו כי א ם הבולטות .שיש לך לדעת שאחר שיעברו הששה אלו שאנו בהם
בגלות ובצער שהם כנגד השוקעית יבוא מלך המשיח בסיפם ויכנסו הבולטות ויהיה העולם
ש ק ט שיתא אלפי שני כנגד אותם שעברו וז״ש שמחנו כימות ע נ י ת נ ו .ואח״כ יהיה חד חרוב
שיחזור העולם תהו ובהו אלף אחד שהוא כנגד יום השבת שהוא עילם הנשמות .כך הוא בכל
כן מ׳יכ במיםתזאב שחיבר על דרך ה א מ ת שמיטה ושמיטה ע ד היובל .וסיד ה׳ ליריאיו ״
ה ר ב המקיבל כמו״הר אהרן בן יבגי מעיר דרעא זל״הה ״
ראיתי בס׳ המגיד למדן ז״ל ענין אלו השמימית ח ״ ל .שמיעה הוא ר ז א ד ש מ נ ה
מלכים שמלכו באל־ן אדום לפני מליך מלך לבני ישראל .הוא רזא לבינה עולמות
ו מ ח ר י ב ן .ורזא דמילתא דקידשה הות גניזא בגו קל־פין דסחרין לה קליפה על קליפה לקבל
ד ב ס ט ר קדושה הוו תמניא דרגין וכלהו גפק׳ מאין ס י ף .כד״א מי יהן עהיר מ ע מ א לא א ח ד
•בתמיהה .דהא ודאי כולא נפיק מאתר דהוא אין ס י ף .וכמא דאי איפבר לאכיל מפרי ע ד
ליתברון קליפיא רעליה ויעדי יתהון .הכי מ ק מ י ד י ש ל י ט שטר קדושה שליטו קליפיא .וכמא
ל ב ס ט ר קדושה בכל שמיטה שלטה תד ס פ י ר ה .הכי נמי בזימנא דשלטו קליפיא כל קליפה
שלטה•
מפןדם מיז שמיטת עדן
שלטה ח ד קליפה ואסתלקא ובתר הכי שלטה ח ב י ר ת ה .והכין עד דשלטו כולהו חרא בתר
ח ד א * ובחר הכי שארי למישלט סיטרא דקדושה .ושלטא חסד שמיטה ח ר א .ובחר הכי
שלטא גבורה .והכי ישלוט כולהו חדא בחר ח ד א .ודבחר הכי אסור להרהר דהיינו מ ה
ע״כל ״ לאחור ״
ערך שמע
כל המוסר נפשו בשמע ישראל על קדושח השם מ ע ל ה עליו הכחוב כאלו נהרג על א
קדושח השם ה ה ״ ד כי עליך הורגנו כל היום ״ זוהר פ ׳ חיי שרה ״
ערך שמשון
איך ט מ א עצמו לפלישחיס והרי היה נץר .וי״ל כיון שישראל היו מעונים א שמשון
ה ח ח יד פלישחים הוי מ ל ח מ ח מצוה .וכמו שמוחר לנזיר לטמא עצמו
כלי יקר ״ ל מ ח מציה כן הוחר לו ל ט מ א עצמו להצלה ישראל ״
נראה כי גזירח הכחוב ה י א .דכהי׳ כי נזיר אלהים יהיה ה נ ע ר וכו׳ והוא יחל ולע״ד
להושיע א ח ישראל מיד פלישחים .פי׳ שאף שהוא נזיר אלהים מוהר לו לחלל
כדרוחו כדי להושיע א ח ישראל .ויהיה פי׳ יחל כמו לא יחל דברו ודוק ״
בן מנוח היה שחי ניצוצוח ניצוץ א׳ מ י פ ה שהוא שם בסוד ויקח שם ויפת * 3שמשון
כ״כ ולא כחיב ויקחו לשון רבים כי נשמה א ח ח להם וניצוץ שני מעשו ״
וכחב הרב הקדוש מיה״רר שמשון מאיםטרפולי זל״הה בליקוטי בכחבי הא״רי ז״ל ׳׳
שושנים שבם־ף ס ׳ קי־נים .י ד ל ויש לנו בזה רזין עילאין וזהו לדעחי מ ה שלא הביא עשו יין
לאביו
מקדם שמשון עדן
לאביו ג״כ כמו י ע ק ב .לכן גבי שמשין נזיר אלהיס יהיה ה נ ע ר .וזהי ג״כ הסוד שעשה שמשין
נ ק מ ה באריה שנשך לאביו נח והכה הפלישחיס שיק על ירך שחיקן סיד נחש ירכין ד ע ש ו .
כמו שמבואר בחרגוס י ב ״ ע בפסוק איש יודע ציד .והנה עשו ציער לאמו לכן היה נזיר מ ב ע ן
א מ ו .עשו גרם לאביו להיוח ס ו מ א לכן נקרו פלישחיס אח עיניו .עשו היה נ א ד ר ה שער
לכן היה כחו ב ש ע ר .עשו ציער לאמו ע״י בנוח ח ח לכן רדף אחר נשיס גכריוח ויש רזין
עילאין בשלש מ א ו ח שועלים .והרימוחי ידי לאל עליון .ע״כל ״
ערך שנים
כתב ילקוט חדש בליקוטים שבסופו משם הילקוט ומדרש אבכיר .וז״ל .שנים עשר א
היו שטחיהם שיוה .ר ב ק ה ק ה ח ליי ע מ ר ם יוסף יהושע שמואל שלמה הלל
הזקן רבן יוחנן בן זכאי משה ר ט נ ו רבי ע ק י ב א .וצ״ע למה חשיב משה ור׳ עקיבא ל ב ס י ף ,
אומר כי בלאו הכי הוא ח מ י ה .כי יוסף מ ח בן מ א ה יעשר שנים. ואני עכ״ל ״
משה בן ק ״ ך כמפורש בכתובים ושמיאל ושלמה מ ה ו בני נ״ב שנה .לכן נראה בי שנים שנים
ק א חשיב שכל שנים מ ה ם ש ט ח י ה ם שווה .ר ב ק ה ע ם ק ה ה .ולוי ע ס ע מ ר ם .ויוסף ע ם יהושע
ו כ ו ׳ .ולפי סדר זמן השט מכל זוג קא חשיב .כי אין א ט יודעים שהיו שטחיהם שווח ע ד מ ו ת
ה ש ט מכל זוג .ולכן מוכרח למנוח משה ורב׳ עקיבא לבסוף; כי סידרם בימיה עולם כך
הוא ק ה ח ואחריו ע מ ר ם ואחריו יהישע .ואחריו שלמה ואחריו רבן יוחנן בן זכאי ואחריו ר '
עקיבא .ובמוח השניים האלו אז ידענו שהיו שטחיהם שוות ע ם הקודמים מכל זיג ״ ודוק ״
ערך שרה
שרה אמנו ע ״ ה כשהולידה א ח יצחק א ע ״ ה באה לו נשמה דנוקבא וקודם ע ק י ד ה א י
ה י ה דבוק בשרה שהיה להם נשמה א ח ח .ומזה ה ט ע ם כאשר פ ר ח ה נשמתו
הרב קרבן שבח ד׳ ג׳ ע ״ ב ״ ממנו מ ח ה ג ״ כ שרה מ ט ע ם זה שהיה להם שורש אחד ״
ערך שתיקה
ארץ החיים מזמור י״ט משם הזוהר מי -שיש לו מ ד ח השחיקה מ פ ש ע געשה שפע ״ א
ב אמרו ובזה פירש ברוב דברים לא יחדל פ ש ע ״
מהדם שתיקה עדן
בש״ס א״ר יצחק מ ״ ד ה א מ נ ם אלם צדק תדברון מ ה אומנותו של אדם בעי״הז 3אמרן
יעשה עצמו אלם יכול אף לדברי תורה כן ת״ל צדק תדברון .פ•׳ רבינו
הא״די ז״ל כי מלוי אלם גי׳ צדק ולכן תדברון כי מ ה שהוא צדק יש לדבר ״ ע כ ״ ד ״
—י־־מ^־־ז—
ערך תאומים
כחן חלוש ותשושי כ ח .אבל במצרים כל שהיו רבים בכרס אחד היו א תאומים
יוחר ח ז ק י ם .וזהו ובני ישראל פרו וישרצו וירבו על ריבוי ה ח א ו מ י ס
מדבר קדמות ו א ״ ע פ כן ויעצמו במאד מ א ד .שכל עיד שמוסיפין חאומים מוסיפין חוזק ״
משם הרב מה״ריד בצמח דוד ״
ערך תחלים
על כנפי ב ג ד י ה ם .ס ״ ח ח ל י ם .כי מציה מן המובחר בהשכמה לההעטן!
״
א ציצית
בציצית וללמוד חהלים ״ דבש לפי בשם רביני אפרים בפי׳ על החורה כ ״ י
דוד ה ע ״ ה החפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקירא חהלים יהיה חשוב כעוסק בנגעים 3
ואהלות .וכתבו גורי הא״רי זצ״ל כי ה ע ו ס ק בסדר מהרוח הוא תיקין לפגם
הברית וכתב רבינו הא״רי בפי׳ על התורה כ״י שכל האומר תהליס בכל יום כאלו קייס כל
התורה כ ל ה .וזהו תכו לרגלך ישא מדברותיך ר ״ ת ת ל י ם .וסמיך ליה תורה לוה לנו משה ״
מדבר קדמות.״
ערך תוכחת
דאמרינן אל חוכח לץ פן ישנאך היינו ל ע ס הארץ שאינו יודע שהוא איסור ולכן הא א
משוי ליה מזיד .אבל לח״ח שיודע האיסור וחומר שבו ו ע כ ״ פ אינו מזיק ל ו .
הרב׳-עיל בנימין פ״ו דיבמוח ״ נאמר הוכח לחכם ויאהבך ״
מה שאמרו מועב שיהיו שוגגין היינו בדבר שאינו מפירש בחורה אבל בכחוב בפי׳ 3
בחורה מחיגן להו ע ד דפרשי ״ הר״אש סוף ביצה וה״המ פ ״ ב דשביחח עשור ״
ג מה
מקדם סיט תובחת ״עדן
מה שאמרו ז״ל ע ד הכאה ועד קללה היינו ביחיד אבל בציבור סגי לומר להם שהוא i
ובזה שמעהי שזה ה ר י ״ ט ב א בחי׳ יבמוח וכ״כ הרב הנמוקי ז״ ל ״ איסיר ״
ב י נ ה הפסיק חשב אנוש שהוא יחיד עד דכא כלומר עד הכאה או קללה .אבל צבור א מ י ר ה
דבש לפי ״ ב ע ל מ א ותאמר שובו בני א ד ס ״
,
הצריכיס למוכיח .ע י י לעיל אוח מ ״ ס ע ר ך מוכיח ״ ד דברים
הוא היה אומר יש לך חבירים מקצחן מוכישין אוחך ומקצחן משבחין א ו ח ך .אהוב ה
,
א ח המוכיחך .ושנוא אח ה מ ש ב ח ך .מפני שהמוכיחך מביאך לחיי ה ע י ״ ה ב
אבוח דר״ן פ ׳ כ ״ מ ״ זהמשבחך מוציאך מן העולם ״
ערך תורה
דבש לפי נקראח צדקה ומצלת מגיהנם שנא׳ וצדקה חציל ממוח ״ התורה '-א
משם מדרש משלי ״
בחורה לשמה ועושה נ״ר ליוצרו שלומד לשמור ולמשיח לא יבוא בגלגול ״ • ד ה?ןוםס
מ ד ב ר קדמוח בשם ביח אלהיס שער החשובה פ״ו ״
בת״ז קורין בחורה כנגד ג׳ אבוח ובימי אג״דו אין קורין בחורה כנגד ־ה בימי
ד׳ א מ ה ו ח .כי אין הנשים מצווח על חלמוד חורה ״ סידי רזי ״
ה ק ״ ב ה ליתן תורה לישראל נגלה עליהם ב א ר ב ע לשונות .לשון עברי ורומי כשבא ־ו
ילקוט חדש משם הילקוט ״ וארמי וערבי ״
שוחר טוב ד׳ כ״ד ועיי׳ ילקוט שמואל מי שאינו עוסק בחורה כאלו עובד ע״ז ״ X
רמז קל״ ט ״ דבש לפי ״
חביבה לפני ה ק ״ ב ה מ ע ו ל ו ת .לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתי של Dתולה
מקום שנא׳ אז חבין י ד א ח ה׳ ודעח אלקיס ח מ צ א .מכאן לחכם שיוש3
ןדורש בקהל שמעלה עליו הכחוב כאלו הקריב חלב ודם לגבי מזבח ״ אבוח דר׳ נחן פ ״ ד
א״ף עקיבא כל המגביה עצמו על דברי חורה למה הוא דומה לנבלה מושלכח בדרך י
כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו .ומחרחק מ מ נ ה והולך £נא׳ א ם גבלח בהחנשא,
א ם ומות יד ל פ ה .א מ ר לו בן עזאי דורשהו מעניינו אם מנבל אדם עצמו על דברי ח ו ר פ
ואוכל חמרים חרובים ולובש בגדים צואיס ויושב ומשמד על פ ח ח של חכמים כל עובר ושב,
אבוח דד״ ן פי״א ״ לםון( אחה מולא כל ההורה כלה עמו ״ אומר שמא שוטה הוא ״
עיי׳ לעיל אוח ה ״ א ערך הוד ״ מי שיגע בחורה ט ח ן לו ה ק ב ״ ה הוד והדר ״ יב
תורים
עיי׳ לעיל אות בי״ח ערך ביח ״ ובני יונה סכנת לגדלם בבית ״ א תולים
תחית המתים
לא יעמדו י ח ח י ח ה מ ה י ס אלא הצדיקים עהידים להחיוח אוהס במשעטת. א ה^לימ
ילקוע חדש משם הזוהר ״ שבידיהם ״
רבי תזקיה שאל אי תימא שכל הגופית יעמדו בחחיה ה מ ח י ס הרי יש כמה ג יפיח 3
שאין להם רק נשמה א ח ח דהיינו מי שבא בגלגול כ מ ה פ ע מ י ם ואיך יקומו כלם.
והשיב ר ' יוסי שמכלם לא יקים בחחיח המחים אלא הגיף האחרון שהשלים מעשיו ו ק נ ח ה
ילקוט חדש משם הזוהר ״ ה ג ש מ ה שלימוחה בגוף זה ״
מי שיהיה חי לעהיד ועדין לא ע ע י ם ט ע מ א דמוהא אז ה ק ״ ב ה ימיהגו ולא ימוח מסיערא. Z
אלא מן ה ק ״ ב ה חהי לו מ י ח ה כדי שחלך הזוהמא ומיד יחייכו וזהו אחרא
שם אני אמיח ואחיה ״
ע ר ך חיבת,
סך מקדם תינוק, ״עדן
ערך תינוק
כתב הרב מדרש חלפיוח .שחיטק שהוא חריף בקטנותו לא יהיה כן כשיגדל .וכן יא
מוכח בזוהר פ׳ בלק ד׳ קצ״א ע ״ ב בענין ינוקא שכשספרו הדברים אצל רש״בי
ב״ה אמר להם ינוקא דאמר מלה חדא או חרין לפוס שעחא בלא כונה דילהון מובטח בדא
דיזכי למילף אורייתא בישראל .א י ל דא דנהורא דיליה קיימא בקיומיה ברעוחא שלים לאו
ע״כ ״ הכי ״
הנולד מחופה עור סימן יפה לו ״ עייז לעיל אוח גימל ע ר ך גד ״ ״ 3תינרס
ערך תלמוד
שהאדם משמיע חלמודו לעח מ י ח ה ו .שנא׳ סוף דבר הכל נ ש מ ע ״ ילקוט ״ ״א מנין
ערך תלמידי חכמים ;
חכמים אין מקבלים ט י מ א ה אלא מבחוץ וקרבם קדוש לגבוה וחוטאים א תלמידי
הרב ח ס ד לאברהם ״ קצח וחשיבחס ח ק נ ח ם ״
שלומד לשמה כחב הא״רי ז״ל שיאיר בו ניציץ משה רבינו ע ״ ה ״ דבש לפי ״ ת״ ת 3
חז״ל כל שהוא ח ״ ח ובנו ח ״ ח ובן בנו ח ״ ח שוב אין חורה פ ו ס ק ח מ ז ר ע ו . אמרו •X
דכחי׳ לא ימושו מפיך וכו׳ והא קא חזינן ל פ ע מ י ם שדיר הרביעי ה ם ע מ י
ס ״ ח סי׳ קנ״ז ״ ־ ה א ר ץ .ה ט ע ם הוא לפי שנחחחנו לשאיגם הגונים ״
תנא דבי אליהו כשנשברו הליחמ<כגזר על ישראל שילמדו חורה מחוך שער ומתוך יד
שעבוד ומחיך טלטול ומחוך טירוף ומחיך דוחק .ומחוך שאין להם מזונות
ובשביל
מקדמי, תלמידי חכמים עדן
ובשביל אותו הצער שמלעערין ע ח י ד ה ק ״ ב ה לשלם להם שכרם כפול ומכופל ועל זה נמשל
ילקוט ישעיה ״ לטובתי נשברה רגל פרתי וכן מחלוקת קרת היה לאהרן לטובתו ״
צדיקים הנזקקים לנשותיהם בקדושה ו ב ט ה ר ה .ואין ולד נוצר מאותה ט י פ ה pJTl \7
כ מ ן שהם ז ק ט ח או ילדוח או ע ק ר ו ח או אילוניות .ואפי׳ שניהם ט ו מ ע י מ י ס
כמו שהיה אברהם ושרה קידם שינוי השם .ה נ ה מלבד היוח במצוה נחח רוח מ ה ק ״ ב ה לכנסת
הנה מחשבה עובה שלהם ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וזיווגס שמור לאחר זמן למי ישראל.
שצריך ואין לו ח ק נ ה דהיינו מי שמח בלא בנים שצריך לגואל ואין לו אח שיגאלט .או יש לו
א ח ואינו מיבם אלא חולץ ה ק ״ ב ה מזמן לו גואל אפי׳ זקן ומוליד בן לגאלו כמו בעז שהיה.
ילקוט חדש בליקוטים בשם בן ח ׳ שנה ולקח את רות ומיד שקיים המצוה מ ת למתרחו ״
מ א מ ר א ם כל חי סי׳ י״ב
אשר בדורוח אלו ה ם בחינח דור המדבר שעליהם נאמר בימי צאהך מארץ IYT1 ד
מצרים אראנו נפלאות .וזהו ה ט ע ם שנשוחיהם מושלוח עליהם לפי שבימיהם
עשי ה ע ר ב רב א ח העגל ולא מיחו ב ם .אבל הנשים לא רצו לחח נזמי הזהב לעגל ולכן ה ס
שער הגלגולים ה ק ד מ ה כ' מישלוח ע ח ה עליהם ״
ת״ ח השונאים זה א ח זה .ב ״ מ מחים קודם זמנם ״ עיין לעיל אוח אל״ף ע ר ך א ה ב ה ״ T
אחד היה מצער א ח ה ח כ ם .אמרו לחכם כמה גדול עין אוחו האיש שמצערך ח ת״ךן
על לא פשעך .אמר להם החכם איני מאשימו אלא עוטהי עשו לי .אמדו לו
מציה לך להענישו ולקללו .אמ״ל א״כ הייחי מעניש ומקלל א ח עצמי כי עונוהי גרמו לי צער
זה שהדי אמר הכחוב האלהים מצא אה ע ק עבדיך .וכן כשקלל שמעי א ח דוד אמר דוד הניחו
לו ויקלל כי ה׳ אמר לו וכו׳ .לפיכך מה יהאונן אדם חי גבר על חעאיו ״ ס ׳ חסידים סי׳ ק פ ״ ג ״
היא ד ב ו ר ה .וסי׳ ח ח ח ח מ ר דבורה .ח מ ר חסיר כ ח י ב .ושם היהה יושבת תמר א
לחקן אשר ישבה ב פ ח ח עינים ויחשבה לזונה ״ גלגולי נשמוח ל ה ר ״ מ ע ז ״ ל ״
למה היו רוצים לשרוף לחמר משוס שהיחה כלחו של מלך ע ״ כ .וכחב ב במדרש
בלקט יוסף וז״ל אבל א ם יהודה לא היה מלך א״כ למה דנו א ו ח ה
ב ש ר י פ ה .אלא צ״ל כדאיחא במדרש ח מ ר בהו של שם היהה והיחה בה כהן ו ב ח כ ה ן
ב ש ד י פ ה .וקשה הא ר׳ ישמעאל ס ב ר דארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה ולא מי שיש עליה
זיקה י ב ם .אלא צ״ל כר׳ עקיבא דבין ארוסה ובין נשואה יצאח לשריפה .דכחי׳ ובח איש
מקדם קכא תמר עדן
כהן וא״ו מיסיף לרבות הנשוא :עכ״ל ״
ערך תענית
ף ד י אלעזר כד הוה יתיב בתעניתא אמר ה כ י .גלוי וידוע לפניך ה׳ אלהי ואלהי א
אביתי שהקרבתי לפגיך חלבי' ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי .י ה ״ ר
שיהיה הריח העילה מפי כריח העולה מהקרבן באש המזבח ותרצגי ״ זוהר שמות ד׳ ך ׳ ע ״ ב ״
כתב הרב ס ׳ חסידים ז״ל שהמבחן לאדם א ם זך וישר פעלו הוא התפלה שאס יכול ב
לטין בכל ה ע מ י ד ה שהמחפלל י״ח ברכוח בלי מחשבה אחרח אז ידע כי הוא
צדיק.וז״ש מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו דהיינו חפלחו .ועל זה ידוו כל הדויס ״ שס ׳'
אל יאמר זוכרני ופוקדני דאיח זכירה לעב ואיח זכירה ופקידה לביש. 3המתפלל
זוהר פ ׳ ויצא ד׳ ס ׳ ע ״ א ״ אלא יכלול עצמו וכו׳ ״
שמיס יזהר כשמחפלל שלא יעמוד ולא ישב ב ח פ ל ה אצל אדם רשע כי הרשע• ירא ד
מ ה ר ה ר הרהורים רעים ושכינה מ ת ר ח ק ח מ מ נ ו .וכתיב קרוב א ח ה ב פ י ה ם
ורתוק מכליותיהם .וכתיב ועם נעלמים לא אשב .ה ק ״ ב ה מעלים עיניו מ ה ם .שנאמר
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מ כ ם גס כי תרבו תפלה אינני שומע .וכתיב לא ישבתי בסוד
משחקים ואעלוז .אוי לרשע ואוי לשכנו שהרי יהושע כהן גדול לקה קצח כשהלך ע ם א ח א ב
ס ׳ חסידים סי׳ חש״ע ״ בן קיליה וצדקיהו בן מעשיה והוחרך שערו ״
העוב מונע אוי לצבור שיחפללו עליהם שאינם ראויים .כי ה ק ״ ב ה ה
מ א ח הקהל ומעל כל מי שיסייעוס וכאלו גזלו א ח העוב מ א ח הקהל
ועתידים לישן את ה ד י ן .וכחיב ו ה מ ה עזרו ל ר ע ה וכו׳ וכחיב וחופשי ה ת ו ר ם
לא
מקדם תפלה עדן
לא ידעיני .וכתיב על הרועיס חרה א פ י .וכתיב אי לך ארץ שמלכך גער לכך א ס איש שאינו
מבין או איני הגון יודע להרים קילו בנעימות רוצה להתפלל להוציא את ה ר ב י ס י״ח לא יסנו
להתפלל ר ע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור .ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתעלה
שס סי׳ ת ש ״ פ ה ״ תלויה בלב .ואם הלב מבין וטיב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה ״
ערך תפלין
אשתכח בבד נש דמנת תפלין ו א ת ע ט ף בציצית ואי לא מ נ ח ולא א ת ע ט ף א 1n3"lD
זוהר פ ׳ תולדות ד׳ ק מ ״ א ע ״ א ״ לאו צלותיה צלותא ״
ערך תרח
בא על אשתו אמתלאי בת כרנבו בנדתה כשהוליד א ב ר ה ם בעל כ ר ח ה ^ תלח א
ולכן נתגלגל באיוב ולקה בשחין .כי הבא על הנדה לוקה לצרעת כמ״ש
בזו״הק אצל דינה שנבעלה לו בעל נ ד ח ה .כי די שנבעלה לו בעל כרחה לנקות הזיהמא ולא
מדבר קדמות ב ב ס דבינו הוצרכה ללקות בשחין ותהי נדתה על שכם והיא נשארה טהורה ״
הא״רי ז״ל בשער הפסוקים ריש איוב ״
ערך תשובה
הרב ס ׳ חרדים ״ בעל תשובה מתטצץ בו ניצוץ משה רבינו עי׳ה ״ א
ששב בכל לבו נמחל לו העין ואף שאח״כ חזר וחטא אותו ה ח ט א ע צ מ ו .נ ת כ פ ר מי ב
מדבר ק ד מ ו ת לו כנין הראשון .ולא יש כי א ם עין שני .וכשישוב נתכפר שני ״
בשם בית אלהיס שער התשובה פ״ו ״
פי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שס ז ל ״ ה ה .פסיק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב רב1זה
חכ״מים חכמים תלין .כי פ ק ח עיניך וראה כי חמשה חדרים אלו ה ס אותיות
ז ה מ מ ו נ י ס על ה ח כ מ ה ה ם נקראים חיי״ס והם המכריזים שובו ב נ י ם ש ו ב ב י ם .וז״ש ארזו
שימעח חוכחת חיי״ם ד י ק א .בקרב חכמים חלין .ר״ל ממש בקרב חכ״מים דהיינו באמצע
כי החדר שמכניסין שם הנשמה ללין היא כחמונח ftכמבואר לעיל והיא באמצע אותיות
־ ח כ מ י ם ודוק היעב והוא פלא ״
רז״ל גדולה השובה שדוחה לא תעשה שבתורה דכתיב הן ישלח איש א ת ה אמוץ
אשחו והלכה והיחה לאיש אחר הישוב אליה עוד וכו׳ ואח זניח רעים רבים
והקשו המפרשים והלא אין ה ק ״ ב ה יכול לגרש אותנו דיש לישראל ושוב אלי נאם ה׳ ״
דין אניסה מ ח מ ה כפייח ה ה ר .ובאניסה כהיב לא יוכל'לשלחה כל ימיו .ועיר קשה שהרי
איהא ב ג מ ׳ נחגדשה מן האירוסין מ י ח ר ח לחזור לבעלה לחד מאן דאמר .ואמרו רז״ל במלרש
שישראל בזמן הזה אין להם כי א ם דין ארוסה ולעח״ל יהיה להם־דין נשיאה דכחיב הקראי
אישי וכי׳ וא״כ אין כאן לא ח ע ש ה .ועוד קשה כיון שהק״בה כהן אסור להחזיר גרושחו אף
י א ם לא נישאח ל א ח ר .דכהן מוזהר על הגרושה .ועוד אסורה לו משוס זונה שהרי כחוב
ואח זניח ר ע י ם רבים וכו׳ ״
״
נראה דאעיקרא דדינא פרכא כי אין כאן לא העשה אף א ם נישאח לאחר דל?1נ ד
שהרי קי״ל ופסקה מרן ז״ל ב א ״ ה ע סי׳ י״א וז״ל פקח שגירש אח אשחו ונישאה
׳לחדש וגירשה מוחרת לחזור ל ב ע ל ה .וא״כ ישראל שפגו אל אלהים אחרים דכהי׳ בהו פ ה
להם
מהדם תשובה עח
ל ה ם ולא ידברו .אזגים להם ולא ישמעו הויתרש שדברו בו תכמים וח׳׳כ מותרת לחזור*
לבעלה ואין כאן לא תעשה .ובזה יתורן ג״ך קושיית המפרשים ז״ל שהקשי מ ה דאיה מבי)/
על תן ישלת איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר דמשמע שנישאת לאחר שגירשה .מן ו א ת
זנית ר ע י ם רבים דמשמע שזינתה דוקא ולא שנישאת .והרי קי״ל גרושה ש מ ת ה מותרת
לתזור ל ב ע ל ה .אבל לפי האמור שנישאת לתרש מותרת לחזור .הוי נישואין דידא כזנות.
דמותרת לחזור־ ולכך א מ ר ואת זנית אף שבאמת נישאת .וא״כ אין כאן לא העשה ״
מוכרחים אנו לומר דלא העשה הוא איסור גרושה לכהן .ו ה ט ע ם הוא שאף ב כ ה ן אלא
בשר ודם א ס יהיה במציאות שגירש א ה אשחו ועדין לא קיים פ״ור ולא ימצא אשה
א ח ר ה בעילם ודאי דאהי עשה דפ״ור ודחי לא העשה דואשה גרושה מאישה לא יקחי .א ״ כ
לגבי ה ק ״ ב ה אף שגירשה לא ימצא אשה אחרת בעילם כי אם נשים נכריות ואתי ע ב ה דפ״ור
ודחי לא העשה דגרושה .ומה שהקשו ואיך יכול לגרש אותנו והרי יש לנו דין אנוסה ד כ ח י '
בה לא יוכל לשלחה .י״ל דוקא הוא אינו יכול לשלחה על כרחה אבל מרצונה יכול לשלחה.
ובזה יתורץ קושיית הכתובים .דכתיב אחה ס פ ר כריתות אמכם אשר שלתתיה .והכתיב שלחהיה
שלתתיה ס פ ר כריתות א מ כ ם אשר ואתן ס פ ר כריתותיה א ל י ה .דהכי ק א מ ר איזה
שלא כרצונה .אני לא גירשתיה אלא מרצונה וזהו שלתתיה ואתן ס פ ר כריתותיה אליה פ י ׳
מ ד ע ת ה .ועוד נ ר א ה דאף ב א ט ס ה אס זינתה תתהיו ודאי דיכיל לגרשה שהרי נאסרה עליו
ומה שהקשו שהרי נהגרשה מן האירוסין מותרת. וכאן הרי כתיב ואת זנית רעים רבים ״
לחד מ ״ ד מ מ י .י״ל שכיון שאמרנו שלא העשה איסור גרישה ל כ ה ן א ״ כ אף מן האירוסין
אסירה .דריח ה ג ע פוסל בכהונה .וזהי גדולה השובה שדוחה לא העשה דאיסיר גריסה ל כ ה ן ״
תשמיש
הוא על תמשה תלקים .ד׳ מותרים והחלק החמישי הוא א ס י ר .האי• א תשמיש
,
לקיוס המין .הב׳ לקיים מציה עינה .ה י לרפואה .הד׳ להנצל מ ה ר ה ו ר
רבינו בחיי פ׳ אחרי מות ״ הה׳ אסיר הוא דרך תענוג ״
דקריב לאנחחיה ביומין דחיל ההוא בן דאוליד טליה איחמר צדיק ורע לו בגין׳ 2צלימ
זו״הק ״ דאחעביד קדש חיל ״
מקדם בעדן
ת״ר ש״ל י״ע