You are on page 1of 338

‫‚‪ú‬יונו˙‬

‫˘נ˙ ˙˘ע"ח‬
‫©‬
‫כל ‪‰‬זכויו˙ ˘מורו˙‬

‫ני˙ן ל‪˘‰‬י‚ בירו˘לים ‪-‬‬
‫מ˘פח˙ ‚ו‪„ú‬בר‚‬
‫˜ור„ברו ‪3‬‬
‫‪0527680034 | 026516834‬‬
‫פ˜ס ‪0722164414‬‬

‫בבני בר˜ ‪-‬‬
‫מ˘פח˙ ‚ול„בר‚‬
‫רח' ירו˘‪ú‬ים ‪20‬‬

‫מכיון ˘רוב ‪„‰‬ברים ל‡ נכ˙בו ע"י רבנו זˆ"ל‪,‬‬
‫‡ל‡ ר˜ כ˙בי ˙למי„יו ו˘מועו˙ בע"פ‪ ,‬על‬
‫כן ‡ין לסמוך על ז‪] ‰‬ועל ‪‰‬מר‡‪ ‰‬מ˜ומו˙[‬
‫ל‪‰‬לכ‪ ‰‬ב˘ום ‡ופן לל‡ ˘‡ל˙ רב ומור‪‰‬‬
‫‪‰‬ור‡‪.‰‬‬
‫וכל טעו˙ ומ˘‚‪ ‰‬י˘ ל˙לו˙ בעורכים ול‡‬
‫ח"ו ברבנו זˆ"ל‪.‬‬

‫‪7117671@Gmail.com‬‬
‫דברים אחדים‬

‫חסד ה' אשירה שזכינו לבוא בשנה החמישית של הוצאת עלון כאיל תערוג‬
‫שבס"ד מידי שבוע בשבוע ומידי מועד במועד עלה בידו לאסוף ולכנס מדברי‬
‫רבן של ישראל זצ"ל דברי חיזוק ציצים ופרחים ועובדות מרבותיו גדולי הדורות‪.‬‬
‫וזכינו שהדברים נתקבלו באהבה רבה בכל תפוצות ישראל ונקראו בשקיקה ע"י‬
‫זקני הדור רבנן ותלמידיהון די בכל אתר ואתר מגדול ועד קטן‪.‬‬
‫והנה כבו המאורות ביום כ"ד כסלו תשע"ח‪ ,‬ועל כן הבאנו כמה דברי הספד‬
‫שנאמרו על רבנו זצוק"ל ע"י‪ ,‬וע"י גדולי תלמידיו‪.‬‬
‫והנה אחר ימי הפסח הופסק הוצאת הגליון באופן שבועי אלא מידי פעם‪,‬‬
‫ולמען יהיה דבר שלם הבאנו מגליון 'שאל אביך' שיוצא לאור ע"י מערכת קובץ‬
‫גליונות שבראשות ידידנו מזכה הרבים הרה"ג ר' יצחק גולדשטוף שליט"א‬
‫שבאדיבות לבו הסכים לצרף את זה לקובץ דידן‪ .‬יזכו ה' להמשיך להגדיל תורה‬
‫ולאדירה בכל רחבי ארץ הקודש מתוך נחת מכל יוצאי חלציו‪.‬‬
‫ובזה נבוא בדברי הודאה לידידנו הרבנים הגאונים שעוסקים עמנו במלאכת‬
‫הקודש ועמלים בכל שבוע ושבוע לבקר ולהעמיד את הדברים על דיוקם‬
‫ובבהירות רבה‪.‬‬
‫ועל כל אותם הגאונים ממשפחת רבנו זצ"ל וגדולי תלמידיו שפתחו בפנינו את‬
‫אוצרות זיכרונותיהם ומכוחם זכינו לפרסם את הדברים‪.‬‬
‫הודאה מיוחדת לידידנו הרה"ג ר' אברהם רייבין שליט"א על עזרתו התמידית‬
‫בהוצאת הגליון בהדרו וביפיו‪ .‬ונזכה במהרה לקבל פני משיח צדקנו‪.‬‬

‫מערכת כאיל תערוג‬
‫תוכן הענינים‬

‫אוסטרליה‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫בין אירוסין לחתונה‬ ‫בראשית‬ ‫‪1‬‬
‫אודסה‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫שקיעות בלימוד‬ ‫נח‬ ‫‪2‬‬
‫אירופה‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫ברית מילה‬ ‫לך לך‬ ‫‪3‬‬
‫אנגליה‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫תוספת שבת‬ ‫וירא‬ ‫‪4‬‬
‫גיהסטסד‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫חיטוטי שכבי‬ ‫חיי שרה‬ ‫‪5‬‬
‫הוספות והשלמות‬ ‫הגה"צ ר' דוב יפה‬ ‫תוספת‬ ‫‪6‬‬
‫מנצסטר‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫משמר הישיבות‬ ‫תולדות‬ ‫‪7‬‬
‫ארגנטינה‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫הסתפקות במועט‬ ‫ויצא‬ ‫‪8‬‬
‫אבילות‬ ‫וישלח‬ ‫‪9‬‬
‫ארצות הברית‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫פלאפונים‬ ‫וישב‬ ‫‪10‬‬
‫הנסיעה לארצות הברית‬ ‫הליכות והלכות‬ ‫חנוכה‬ ‫מקץ‬ ‫‪11‬‬
‫פטירת רבנו‬ ‫‪12‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫פטירת רבנו‬ ‫ויגש‬ ‫‪13‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫עניני קבורה‬ ‫ויחי‬ ‫‪14‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫האמרי משה‬ ‫עניני אבילות‬ ‫שמות‬ ‫‪15‬‬
‫הספד על רבנו‬ ‫וארא‬ ‫‪16‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫דברי הגר"א ברלין‬ ‫בא‬ ‫‪17‬‬
‫אודת הגרב"צ פלמן‬ ‫בשלח‬ ‫‪18‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫הלכות והליכות‬ ‫תלמוד תורה‬ ‫יתרו‬ ‫‪19‬‬
‫למנצח על אילת השחר‬ ‫‪20‬‬
‫הלכות והליכות‬ ‫אודות הגר"י אדלשטיין‬ ‫משפטים‬ ‫‪21‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫הלכות והליכות‬ ‫החזקת תורה‬ ‫תרומה‬ ‫‪22‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫פורים‬ ‫תצוה‬ ‫‪23‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫הלכות והליכות‬ ‫כי תשא‬ ‫‪24‬‬
‫דברי הרה"ג רבי ישעיהו כהן שליט"א‬ ‫הלכות והליכות‬ ‫ויקהל פקודי‬ ‫‪25‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫ראש חודש‬ ‫ויקרא‬ ‫‪26‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫פסח‬ ‫צו‬ ‫‪27‬‬
‫עניני חינוך‬ ‫‪28‬‬
‫רבן של ישראל‬ ‫ז' של פסח‬ ‫שמיני‬ ‫‪29‬‬
‫בהיכלי הכוללים‬ ‫לחג השבועות‬ ‫‪30‬‬
‫מרא דארעא דישראל‬ ‫פרשת שלח‬ ‫‪31‬‬
‫גליון רבן של כל בני הגולה‬ ‫‪32‬‬
‫מפרשת תזריע – חג הסוכות‬ ‫"שאל אביך"‬ ‫‪33‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 226‬שנה ה' | פרשת בראשית | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫השומר אחי אנכי‬ ‫ד' בדינו אינה כהנהגת בני אדם‪ ,‬דבדיני אדם כשאחד‬ ‫אי"ה כל שבוע נביא שיחה מקיפה של רבנו שליט"א‬
‫יהודי נכנס לרבנו שליט"א ושאלתו בפיו לא‬ ‫צריך לקבל עונש אפילו אם הנאשם יצעק שאינו אשם‬ ‫בעניני הפרשה מתוך סדרת הספרים 'ימלא פי תהלתך‬
‫הבנתי את המשא ומתן כביכול שהרצה קין לפני‬ ‫לא ישימו לב אליו דאם הדיינים סבורים שהוא אשם‬ ‫הנהגת הקב"ה שהנענש יכיר על מה נענש‬
‫הקב"ה ויאמר ד' אל קין אי הבל אחיך ויאמר‬ ‫יענישוהו בכל חומר הדין‪.‬‬ ‫שיחת רבנו בישיבת גאון יעקב מוצ"ש פר' שלח תשמ"ז‪:‬‬
‫לא ידעתי השומר אחי אנכי‪ .‬מה ענין שומר לכאן‬ ‫אבל הנהגת ד' היא שבשעה שמעניש רצונו שהאדם‬ ‫חז"ל מרבים לדבר בגודל מעלת התורה ועליית כלל‬
‫וכי אם היה שומר על אחיו היה עליו לדעת היכן‬ ‫יכיר שמגיע לו העונש‪ ,‬וזה מהנהגת החסד שלא יחשוב‬ ‫ישראל על ידה‪ ,‬וכמה מאושרים כלל ישראל שזכו‬
‫הוא חבוי?‬ ‫אדם שנענש סתם‪ ,‬והעונש מביא לידי כך שהחוטא‬ ‫לתורה‪ ,‬מה שתורה יכולה לתת שום דבר בעולם לא‬
‫רבנו שליט"א השיב בחיוך‪ :‬הנה לך הלכה בהלכות‬ ‫משתכנע שד' הצדיק והוא החוטא‪ ,‬דמשה ותורתו אמת‬ ‫יכול לתת‪ ,‬ונעמוד על פרט מסוים אשר גם בו נראה‬
‫שומרים שהיא גמרא מפורשת פעמיים בפרק‬ ‫ואנו בדאין‪.‬‬ ‫את גודל מעלת התורה‪.‬‬
‫המפקיד בדף ל"ה ובדף מ"ב‪ :‬ההוא גברא דאפקיד‬ ‫ומצינו עוד יותר בגמ' בע"ז ג' א' דכשהקב"ה ידון את‬ ‫הגמ' בסנהדרין (כ"ט א') אומרת אמר ר"ש בר נחמן‬
‫כיפי גבה חבריה אמר ליה הב לי כיפי אמר ליה‬ ‫אומות העולם לעתיד לבוא על שעברו על ז' מצוות‬ ‫אמר ר' יונתן מניין שאין טוענין למסית מנחש‬
‫לא ידענא היכא אותבינהו אתא לקמיה דרב נחמן‬ ‫ב"נ הם יאמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה‪,‬‬ ‫הקדמוני‪ ,‬דא"ר שמלאי הרבה טענות הי' לו לנחש‬
‫אמר ליה כל לא ידענא פשיעותא היא זיל שלים‪.‬‬ ‫כלומר תן לנו עתה תורה ונקיימנה‪ ,‬אמר להן הקב"ה‬ ‫לטעון ולא טען‪ ,‬ומפני מה לא טען לו הקב"ה לפי שלא‬
‫וכדברי האילת השחר כתב בספר טעמא דקרא‬ ‫שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי‬ ‫טען הוא‪ ,‬מאי הו"ל למימר דברי הרב ודברי תלמיד‬
‫וזה לשונו "משמע שאם קין היה שומר לא היתה‬ ‫שלא טרח בע"ש מהיכן יאכל בשבת‪ ,‬אלא אעפ"כ מצוה‬ ‫דברי מי שומעין דברי הרב שומעין [ואדם וחוה לא היו‬
‫לו טענה לא ידעתי ומכאן ראיה למה שאמר בבא‬ ‫קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה‪.‬‬ ‫צריכים לשמוע אליו]‪.‬‬
‫מציעא דף ל"ה א' כל לא ידענא פשיעותא היא"‪.‬‬ ‫ומקשה הגמ' ומי מצית אמרת הכי והא אמר ריב"ל‬ ‫והתוס' מקשים‪ :‬וא"ת א"כ כל מסית יפטור עצמו‬
‫(תחת השיחים נח תשע"א)‬ ‫מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא‬ ‫באותה טענה [דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין]‬
‫לקרוא שם אדם‬ ‫למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכר‪,‬‬ ‫וי"ל דדוקא נחש שלא נצטוה שלא להסית ולא נענש‬
‫אחד רצה לקרוא לבנו בשם ‪ -‬אדם אמר רבנו נהגו‬ ‫אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכו'‪ ,‬מיד‬ ‫אלא לפי שבאת תקלה על ידו‪ ,‬אבל מסית שנצטוה‬
‫לא לקרוא בשם "אדם" ‪ -‬לא טוב לקרוא בשם‬ ‫כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה‬ ‫שלא להסית נמצא כשמסית עובר [דהיינו דלפי שנצטוה‬
‫זה‪ ,‬והביא גם שבשו"ת המבי"ט סי' רע"ו כתוב‬ ‫מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל א' ואחד מבעט‬ ‫בזה גופא שלא להסית‪ ,‬לא שייך שיאמר דברי הרב ודברי‬
‫לא לקרוא שמות לפני מתן תורה‪[ .‬ועי' בס' טעמא‬ ‫בסוכתו ויוצא‪.‬‬ ‫התלמיד דברי מי שומעין]‪.‬‬
‫דקרא למרן הגרח"ק שליט"א באריכות בענין זה]‪.‬‬ ‫וצ"ב שהרי האומות נצטוו בז' מצוות ובמשך אלפי‬ ‫הרי מבואר מהגמ' שבאמת לנחש הי' טענה טובה‬
‫שנות קיום העולם לא רצו לקיימם‪ ,‬ועברו ועשו את‬ ‫להצדיק את עצמו‪ ,‬וצ"ב דא"כ מה בכך שהוא לא טען‪,‬‬
‫צריך עיון‬ ‫כל הרעות והתועבות שבעולם חוץ מיחידים וכשבאים‬ ‫הרי יש לו טענה טובה‪.‬‬
‫ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם‬ ‫לדונם נעשים צדיקים ואומרים עכשיו שרוצים לקיים‬ ‫ובשלמא במה דאיתא שם בגמ' לעיל‪ ,‬דאם אחד אמר‬
‫לאשה ויבאה אל האדם‪( .‬בראשית ב‪ ,‬כב)‬ ‫את התורה‪.‬‬ ‫לחבירו מנה לי בידך אמר לו הן‪ ,‬למחר א"ל תנהו לי‬
‫במד"ר י"ר ב' איתא ר"י דסכנין בשם ר' לוי אמר‬ ‫וכי מה שייך לומר על זה אין הקב"ה בא בטרוניא עם‬ ‫א"ל משטה אני בך פטור ואם לא טען אין טוענין‬
‫ויבן כתיב התבונן מאין לבראתה וכו' ועל כל אבר‬ ‫בריותיו‪ ,‬דיש מקומות שכתוב כך ושם הכונה שהקב"ה‬ ‫לו‪ ,‬דין זה מובן‪ ,‬כיון דבדיני בני אדם דנים לפי מה‬
‫ואבר שהי' בורא בה הי' אומר לה תהא אשה‬ ‫לא דורש מהברואים דבר שקשה עליהם מאד‪ ,‬אבל‬ ‫שרואים‪ ,‬ואומרים שאם באמת נתכוין אתמול לשטות‬
‫צנועה עכ"ד‪.‬‬ ‫כאן מדברים על העבר ולאחר שהרשיעו באלפי שנות‬ ‫בו הי' טוען כך‪ ,‬ומדלא טען כך זה הוכחה שהודה‬
‫ויל"ע דהא לפני החטא כתוב להלן פסוק כ"ח‬ ‫קיום העולם הקב"ה עושה עבורם דבר היוצא מהכלל‬ ‫באמת ועכשיו הוא כופר בחיובו ולכן חייב‪.‬‬
‫ויהו שניהם ערומים ולפי"ז אמרו לה בעת בריאתה‬ ‫דאע"פ שהיום לעשותם ולא למחר הוא עושה לפנים‬ ‫אבל אצל הנחש הרי הקב"ה יודע את האמת ולא צריך‬
‫דבר שיהי' שייך רק לאחר שיחטאו בבחירתם בעץ‬ ‫משורת הדין ונותן להם אפשרות לקיים מצוה וזה ג"כ‬ ‫שהנחש יטעון‪ ,‬ואם טענה זו דדברי הרב מסירה את‬
‫הדעת שתצטרך להיות צנועה‪.‬‬ ‫לא מקיימים‪.‬‬ ‫האחריות מן הנחש למה הוא נענש הרי הקב"ה לא‬
‫התעוררות‬ ‫והנה באמת טענתם בא מהשחתה גדולה‪ ,‬שהרי יודעים‬ ‫עביד דינא בלא דינא‪.‬‬
‫שחטאו כל השנים בכל עבירות שבעולם‪ ,‬ומתוך‬ ‫ועוד צ"ב למה הנחש לא טען את הטענה הזו‪ ,‬הרי‬
‫ריבוי האסונות הטבע‬ ‫רשעותם אינם נכנעים ואוחזים שלא מגיע להם עונש‪,‬‬ ‫הוא הי' פיקח מאד עד שהטעה את אדם וחוה‪ ,‬וכתוב‬
‫הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר‬ ‫ואעפ"כ הקב"ה עושה עבורם שלא כרגיל ונותן להם‬ ‫בפסוק שהי' ערום מכל חית השדה‪ ,‬והרי המדובר הי'‬
‫יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה‬ ‫מצוה לקיימם‪.‬‬ ‫לטעון ולהנצל מהעונש הנורא שלא הי' כמותו‪ ,‬שנהפך‬
‫הגברים אשר מעולם אנשי השם‪( .‬בראשית ו‪ ,‬ד)‬ ‫ולמה עושה כך לפי שרצון ד' שהחוטא יכיר שמגיע‬ ‫מנברא בעל דעה לבעל חי גרוע מכולם שגוחן על עפר‬
‫לו העונש‪ ,‬וכל זמן שיש איזה טענה שאינו אשם‬ ‫ללא דעה ועפר לחמו‪ ,‬וכי על זה שותקים‪ ,‬הרי הי' צריך‬
‫פרש"י 'אע"פ שראו באבדן של דור אנוש שעלה‬
‫אע"פ שאינו נכון דאומות העולם ברשעותם ובמדותיהם‬ ‫להתאמץ בכל כחו לטעון כל מה שאפשר‪ ,‬ולמה לא‬
‫אוקיינוס והציף שליש העולם לא נכנע דור המבול‬
‫המושחתות אינם מכירים בחטאם הם העמידו את‬ ‫טען דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין?‬
‫ללמוד מהם'‪ .‬למדנו כאן דגם עכו"ם נתבעים‬
‫עצמם שאני ואפסי עוד ולהם יש רשות לעשות כל‬ ‫והנה מצינו בכמה מקומות בחז"ל שאנשים הנידונים‬
‫שצריכים להתבונן על אסונות וגם היום רואים‬
‫רע ומגיע להם כל טוב בכל זאת הקב"ה מחדש‬ ‫בגיהנום מצדיקים עליהם את הדין‪ ,‬בסנהדרין (ק"י א')‬
‫שיש אסונות גדולים במקומות שעושים הרבה רע כמו‬
‫בעבורם הנהגה מיוחדת של מחר לעשותם ונותן להם‬ ‫איתא דבלועי עדת קרח אומרים משה אמת ותורתו‬
‫קולומבי' והם תולים את הכל בטבע‪.‬‬
‫עכשיו מצוה ולא מקיימים אותה‪ ,‬וזה הכל מאותו יסוד‬ ‫אמת והן בדאין‪ ,‬ובעירובין (יט‪ ,‬א) איתא דא"ר יהושע‬
‫וכן ידוע שבזמנינו נמס הקרח בקוטבים מגובה‬ ‫שהקב"ה מענישם רק לאחר שיראו ויכירו בעצמם שהם‬ ‫בן לוי מאי דכתיב עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו‬
‫הים מפני התחממות העולם ויש איים שמתכסים‬ ‫רשעים ומגיע להם העונש ויאמרו יפה דנת‪.‬‬ ‫גם ברכות יעטה מורה‪ ,‬עוברי אלו בני אדם שעוברין על‬
‫במים ונכחדים וזה בסיבת החטאים שע"י זה‬ ‫וכן מה דאיתא במד"ר ויגש (צ"ג י') אבא כהן ברדלא‬ ‫רצונו של הקב"ה‪ ,‬עמק שמעמיקין להם גיהנם‪ ,‬הבכא‬
‫נשמדים חלקים בעולם ומ"מ דורות הראשונים‬ ‫אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו'‬ ‫שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין‪ ,‬גם ברכות‬
‫שהיו יותר בעלי הבנה בענינים רוחניים נתבעו‬ ‫יוסף קטנן של שבטים הי' ולא היו יכולים לעמוד‬ ‫יעטה מורה‪ ,‬שמצדיקין עליהם את הדין‪ ,‬ואומרים לפניו‬
‫יותר ואם הקב"ה הי' נוהג היום כמו שנהג עמהם‬ ‫בתוכחתו וכו' לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד‬ ‫רבש"ע יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת‬
‫הי' הרבה יותר קשה‪.‬‬ ‫לפי מה שהוא שנא' אוכיחך ואערכה לעיניך על א'‬ ‫גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים‪.‬‬
‫המשך בעמ' ‪3‬‬ ‫כמה וכמה‪.‬‬ ‫ולכאורה למה צריך לכך? אלא רואים מזה שהנהגת‬
‫גודר גדר ועומד בפרץ‬
‫אי"ה מידי שבוע נביא גדרים ומערכות שטרח מרן רבנו רשכבה"ג שליט"א להעמיד בדורינו‬
‫ולעתים הנסתר רב על הנגלה‪ ,‬ונביא כאן רק דברים הניתנים להימסר לרבים‬
‫הפגישות לא מביאים אחריהם דברים טובים‪ ,‬וצריך לצמצם כמה שאפשר שלא‬ ‫על זהירות בין האירוסים [משודכים] לחתונה‬
‫יפגשו הרבה‪ .‬וכבר קבע מרן הגרא"מ שך זצ"ל שיתראו פעם בשלש שבועות‪,‬‬ ‫רבנו שליט"א טרח הרבה להעמיד את הפרצות שיש בין האירוסין לחתונה וכינס‬
‫וכבר הורה זקן‪ ,‬אך אין להוסיף להפגש יותר מזה‪ .‬וצריך לשמור על זה‬ ‫אסיפת ראשי ישיבות עבור זה‪ .‬וכן כתב כמה מכתבים בענין זה וכדלהלן‪.‬‬
‫בכל משמר שלא ילכו יותר‪ ,‬כי זה לא טוב‪ .‬ויש שמאריכים גוזמא של שעות‪,‬‬ ‫דברי רבנו בכינוס ראשי הישיבות‬
‫ומה זה מוסיף‪ ,‬הרי זה לא מביא דברים טובים‪ ,‬ומכל הבחינות זה לא טוב‪.‬‬ ‫ובכ"ה סיון תשס"ז נערך כינוס בבית הגאון הגדול רנ"צ פינקל זצ"ל ראש‬
‫ובפרט ששמעתי שנשתרש מנהג מכוער שהפגישה האחרונה לפני בנין הבית‬ ‫ישיבת מיר בענין זה ואמר רבנו בתו"ד‪ :‬כולם מסתמא יודעים את הענין‬
‫נמשכת מאד‪ ,‬ומתקיימת הרבה פעמים במקומות שאינם רצויים כלל‪ ,‬והם‬ ‫שנתאספו עליו‪ ,‬יש הרי זמן לאחר מה שקוראים אירוסין‪ ,‬בעצם זה לא‬
‫דברים חמורים מאד‪ ,‬והאיך יבנו בית יהודי לה' ולתורתו על יסודות גרועים‬ ‫אירוסין‪ ,‬זמן ביניים שנפגשים יותר מדאי‪ ,‬והנה מה שהם חושבים‪ ,‬זה לא רק‬
‫כאלה‪ .‬וכל אלה שבין האירוסין לחתונה לא התנהגו כהוגן‪ ,‬אח"כ לא יצא‬ ‫שאינו לתועלת‪ ,‬אלא כמו שהגמ' בסנהדרין (ק"ז א') אומרת על דבר כעין זה‪,‬‬
‫טוב ולא היה נחת‪ .‬לכן צריך לראות לשרש מקרבינו מנהגים אלו‪.‬‬ ‫משביעו רעב ומרעיבו שבע‪ ,‬כמה שנפגשים יותר‪ ,‬יש יותר געגועים‪ ,‬שרוצים‬
‫והעבודה מוטלת על ראשי הישיבות להסביר לתלמידים את חומר הדבר‪.‬‬ ‫עוד ועוד להיפגש‪ ,‬וזה מאוד לא טוב הן עבורו והן עבורה‪ ,‬וזה צריך‬
‫וראשי הישיבות הם האחראים על הדור הבא‪ ,‬והם צריכים לעצב את הדור‬ ‫לעשות גדר כמה‪ ,‬בעצם לפי דעתי הי' צריך להיות הרבה יותר הפסקות‪,‬‬
‫הבא‪ ,‬ומוכרח להיות הכוונה טובה‪ ,‬ולראות שיתנהגו בסדר בכל הענינים‪.‬‬ ‫אבל כבר אמרו בשם הגרא"מ שך זצ"ל שיהא פעם בשלש שבועות‪ ,‬וא"כ‬
‫ונזכה שראשי הישיבות יעמדו בתוקף על הדברים‪ ,‬ובזכות זה יצמחו כל‬ ‫כבר הורה זקן‪ ,‬אבל עכ"פ זה צריך מאוד לשמור שלא יהא יותר‪ ,‬כי זה‬
‫התלמידים גדולים מאד בתורה ויראה‪ ,‬כחפץ לב כל מבקשי ה'‪.‬‬ ‫בלי סוף‪ ,‬וזה לא טוב‪ ,‬היא מתוחה כל הזמן‪ ,‬קשה לה מאוד‪.‬‬
‫מיכל יהודה ליפקוביץ‬ ‫אי"ל שטינמ ן‬ ‫ ‬‫יוסף שלו' אלישיב‬ ‫וכמו כן שמעתי שיש כאלה שנפגשים הרבה שעות‪ ,‬אפי' אם נפגשים צריך‬
‫מכתב נוסף בענין‬ ‫להיות שעה‪ ,‬אפשר אולי להוסיף עוד כמה רגעים‪ ,‬אבל אומרים שיש שנפגשים‬
‫בס"ד‪ ,‬כבוד ראשי הישיבות הגאונים שליט"א שלו' וישע רב‪.‬‬ ‫שש שעות‪ ,‬איני יודע מה יש לדבר כ"כ הרבה‪ ,‬הרי הם לא מדברים בלימוד‪,‬‬
‫הנה כבר כתבנו שצריך מאד לראות שהבחורים שמשתדכים לא ישיחו יותר‬ ‫אלא מדברים שטויות‪ ,‬מה זה מוסיף‪ ,‬זה לא עושה דברים טובים‪.‬‬
‫מדאי שעות עם המשודכת כי זה מאד לא טוב לכל אחד בין ברוחניות ובין‬ ‫ובכלל ראשי הישיבות צריכים לדעת שהבנים הכי טובים של כלל ישראל‬
‫בגשמיות‪ .‬ובאנו בזה לחזק כפי ששמענו שזה צריך חיזוק‪ ,‬ועכשיו בפרט שעוד‬ ‫הם בישיבות‪ ,‬וא"כ יש אחריות על ראשי הישיבות‪ ,‬שהם צריכים להציל‬
‫מעט קרוב ימי המועדים ובזמן של מועדים צריך מאד חיזוק שלא יצא מכשול‪.‬‬ ‫את הדור הבא‪ ,‬אם הם לא יעשו אז מי יעשה‪ ,‬הדורות הולכים ויורדים‪,‬‬
‫וכפי שכבר דיברנו שזה מוטל על ראשי הישיבות להשתדל מאד להסיר ההנהגה‬ ‫ולכל הפחות צריך לשמור עד כמה שאפשר שלא יהי' עוד יותר‪ ,‬יש‬
‫של הבחורים‪ ,‬ובודאי אם יעשו מאמץ יוכלו מאד להשפיע על הבחורים‪.‬‬ ‫ירידה עצומה מאוד‪ ,‬אבל לכל הפחות משהו‪ ,‬אם לא הראשי ישיבות ישימו‬
‫ויזכו כולם להרבות גבולם בתלמידים הגונים ולהוסיף יראתו ולימוד תורת‬ ‫דגש על החינוך של בני הישיבות מי ישים לב‪.‬‬
‫השי"ת‪ ,‬ויזכו גם לרוחניות ולגשמיות כרצונו להטיב‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‬ ‫כל ראש ישיבה ומשגיח צריך להרגיש אחריות על הבחורים שח"ו לא ירדו‪,‬‬
‫לכל אחד ולמשפחתו‪ ,‬יזכו לראות עת ישיב ה' שבות עמו ויעלו לציון‬ ‫וזה דבר שמאוד מוכרח‪ ,‬ובפרט בדורינו שכ"כ דברים גרועים יש ברחוב‪,‬‬
‫ברנה ושמחת עולם על ראשם‪ .‬כ"ג אלול תשס"ח לפ"ק‪.‬‬ ‫בחור צריך להיות צדיק גדול שלא יכשל ח"ו בראייות אסורות ועוד דברים‪,‬‬
‫מכתב לבני ישיבתו‬ ‫ועל פי דין לפני הנישואין היא אסורה עליו כמו כל זרה‪ ,‬כל הפגישות אינם‬
‫בס"ד‪ ,‬ליקירנו יושבי בית מדרשינו ישיבת ארחות תורה ‪ -‬נעימות בימינם נצח‪.‬‬ ‫גוררים אחריהם דברים טובים‪ ,‬א"א להוריד ממה שהגראמ"ש זצ"ל אמר‪,‬‬
‫כידוע דעתינו לא להרבות בפגישות אחרי ההשתדכות ומה שפחות נפגשים‬ ‫כבר הורה זקן‪ ,‬אבל לכל הפחות לא להוסיף‪ ,‬ובעיקר לא לדבר כ"כ הרבה‪.‬‬
‫יותר טוב ברוחניות גם בגשמיות והיות שעד עכשיו הונהג לא להפגש‬ ‫הרי הח"ח (בספר תורת הבית פ"ב בהגה"ה) כתב שבמשך דקה אפשר לדבר‬
‫יותר מפעם בכארבע שבועות טוב מאד להמשיך כן וכולכם תזכו לכל טוב‬ ‫מאתיים מילים‪ ,‬נמצא שבמשך שעה אפשר לדבר אלפי מילים‪ ,‬א"כ מה‬
‫יש לדבר כ"כ הרבה‪ ,‬הרי לא מדברים בדברי תורה אלא שטויות‪ ,‬וכי צריך‬
‫ברו"ג‪ .‬כ' תמוז תשס"ז לפ"ק אהרן יהודה לייב שטיינמן‬
‫לדבר כ"כ הרבה שטויות‪ ,‬זה לא טוב מכל הבחינות‪ ,‬כמדומה שאמרו לי‬
‫דרשה להורי בנות הסמינרים‪ ,‬אור לכ"ט מנ"א תשע"ב‬ ‫שרוב אלו שלא התנהגו כהוגן בתקופה זו לפני הנישואין‪ ,‬אח"כ לא יצא‬
‫רצינו לדבר על דבר שכל אחד בעצם יודע‪ ,‬רק צריך בכל זאת לדבר על זה‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬לא בחנתי אם זה נכון‪ ,‬אבל כך שמעתי‪ ,‬דאלו שהתנהגו בזמן זה‬
‫כשמגיע הזמן של שידוכים‪ ,‬זה זמן מסוכן מאד‪ ,‬זמן הפגישות‪ ,‬ואחרי הפגישות‬ ‫לא טוב‪ ,‬אז אח"כ לא הי' נחת‪ ,‬זה לא טוב עבורו ולא עבורה‪.‬‬
‫אחרי התנאים – אחרי הווארט‪ ,‬שאז נפגשים יותר מדאי‪ ,‬כל כך הרבה זמן‪,‬‬ ‫ובפרט שמעתי שיש להם כמו איזה הלכה שבפגישה האחרונה צריך להיות‬
‫שהוא דבר מאד לא טוב‪ .‬ויכול להיות שכל החיים אח"כ סובלים מהדברים‬ ‫כל הלילה‪ ,‬מהיכן יש כזה דבר‪ ,‬בשביל מה‪ ,‬מדברים שעה‪ ,‬אפשר להוסיף‬
‫שהיו אז‪ .‬לכן מאד צריך להיזהר לא להרבות בפגישות‪ ,‬ובעיקר עוד יותר‬ ‫עוד קצת רבע שעה‪ ,‬חצי שעה‪ ,‬אבל שש שעות לדבר‪ ,‬הרי צריך לראות‬
‫לא להאריך בפגישה‪ ,‬אם פגישה נמשכת כמה שעות זה לא טוב‪ ,‬יכול לבוא‬ ‫את כל העתונים הזולים כדי שיהי' על מה לדבר‪.‬‬
‫לידי מכשולים‪ ,‬כך היא העובדה‪ ,‬שהרבה פעמים קורה מכשולים‪.‬‬ ‫ובכלל כל ראש ישיבה הוא אחראי על הדור הבא‪ ,‬הרי אלו הם הבנים‬
‫ממילא צריך מאד להיזהר בשני הדברים‪ ,‬דבר ראשון לא להרבות בפגישות‪.‬‬ ‫הכי טובים שיש בכלל ישראל‪ ,‬וכי באוניברסיטאות יש משהו‪ ,‬מה נשאר‬
‫ועוד יותר לא להאריך בפגישות‪ .‬כל פגישה שמעתי שיש לפעמים שיושבים‬ ‫מהם רח"ל‪ ,‬הם לגמרי לא בסדר‪ ,‬רק בחורי הישיבות שהם העידית של‬
‫שעות‪ ,‬שעות‪ ,‬שעות נורא ואיום‪ .‬זה בלתי אפשרי שיהיה הכל חלק‪ ,‬אי אפשר‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬זה האחריות של הדור הבא‪ ,‬בין כך הדורות יורדים‪ ,‬אבל‬
‫ממילא צריך מאד להזהיר האבות על הבנים אן על הבנות שלא יהיה יותר‬ ‫לכל הפחות שישאר משהו‪( .‬ימלא פי תהלתך עניני ציבור עמ' קכ"ו – קכ"ז)‬
‫מדאי פגישות‪ ,‬ולא יהיה פגישות ארוכות‪ ,‬מספיק‪ ...‬לא צריך כל הרבה לדבר‪.‬‬ ‫מכתב רבנו‬
‫הגמרא אומרת בנדרים דף כ' א' המאריך בשיחה עם האשה‪ ...‬לא כדאי‬ ‫בס"ד‪ ,‬ה' תמוז תשס"ז לפ"ק‪ ,‬לכבוד ראשי הישיבות הקדושות שליט"א‪.‬‬
‫להזכיר‪ ,‬עד כדי כך מה שהגמרא אומרת‪ .‬ממילא הדבר ידוע די טוב‪ .‬והדבר‬ ‫הנה בזמן אחרי מה שקוראים בלשונינו אירוסין‪ ,‬מקובל שמתראים מעט‪,‬‬
‫הזה לא השתנה בכל הדורות‪ ,‬אם אפילו בזמן הגמרא זה היה מסוכן‪ ,‬עכשיו‬ ‫אך לאחרונה חלה ירידה ונפגשים יותר מדאי‪ .‬ומה שחושבים שיש בזה‬
‫בימינו על אחת כמה וכמה‪ .‬אם אז היה ככה‪ ,‬היום בזמנינו זה מאד קשה‪.‬‬ ‫תועלת‪ ,‬אדרבה זה מאד לא טוב לשניהם‪ ,‬ומה שמרבים להפגש רוצים‬
‫וצריך מאד זהירות כפולה‪ ,‬אחרת כל העבודה שעובדים עד אז בחינוך‬ ‫עוד‪ ,‬וצריך לעשות גדר‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬הולך לטמיון‪ .‬בכמה שעות מאבדים את כל מה שעבדו כל השנים‪,‬‬ ‫ועפ"י דין כל זמן שלא התחתנו הרי הם אסורים כמו כל אדם‪ ,‬וגם כל‬
‫כל השנים עבדו ואחר כך בכמה שעות מאבדים את כל התועלת שהיה‬
‫במשך הרבה שנים‪ .‬לכן מאד צריך להיזהר בזה‪ .‬ולהזהיר את הבנים‬
‫והבנות לא להאריך כל כך הרבה בפגישה‪ ,‬וגם לא להאריך לעשות הרבה‬
‫טנא מלא ברכה‬
‫פגישות שעי"ז חלילה וחס‪ ...‬לא יבואו לידי מכשולים גדולים‪ .‬ואין צורך‬ ‫לידידנו העומד לימיננו בכל עת‪ ,‬נכדו חביבו של מרן רבנו שליט"א‬
‫להאריך כי בעצם כל אחד יודע מזה‪ ,‬רק צריך להזכיר‪.‬‬ ‫הרה"ג ר' ישראל אשר שטינמן שליט"א ומשפ'‬
‫ועד כמה שאפשר אם אנחנו נשמור את הילדים‪ ,‬את הבנים ואת הבנות‪,‬‬ ‫ולאביו הגאון רבי משה שליט"א‬
‫הקב"ה יעזור שהכל יהיה בסדר‪ ,‬וכל החיים יהיה ביניהם אהבה ואחוה‬ ‫לרגל אירוסי בתו – נכדתו תחי' עב"ג‬
‫ושלום ורעות‪ .‬והלואי שלא נכשל‪ ,‬שזה דבר שנוגע לכל החיים ממש‪ ,‬כי‬ ‫הבה"ח חיים נח פרידמן נ"י‬
‫הרבה סבלו מזה כל החיים‪.‬‬ ‫מבחירי ישיבת תפרח‬
‫הקב"ה יצלינו מכל רע‪ ,‬שיהיה רק טוב‪ ,‬ולכל אחד יהיה נחת מהבנים‬ ‫יה"ר שיזכו לראות רוב נחת מהם ומכל יוצ"ח ויקימו ביתם על אדני‬
‫והבנות‪ ,‬יהיה לו רק נחת ולא שום רע‪ .‬עד שנזכה למצב של מלאה הארץ‬ ‫התורה והיראה בבנין עדי עד ‪ -‬דורות ישרים מבורכים לתפארת‬
‫דעה את ה' כמים לים מכסים‪ ,‬ותהיה הגאולה שלימה במהרה בימינו אמן‬ ‫המשפחה המפוארת‬
‫סלה‪( .‬קו' שוש אשיש עמ' ‪)36‬‬
‫ממילא בן אדם שקובע עתים ללמוד את זה הוא ידע הלכות וככה צריך להיות‬
‫ולכל הפחות זמן קצר אפי' עשרים רגעים ביום ופרוטה לפרוטה מצטרפת ועי"ז‬ ‫הלכות והליכות‬
‫במשך הזמן הוא יקבל ידיעה האיך להתנהג במשך היום‪.‬‬
‫ואשרי כל אלה שקבעו זמן ללמוד שו"ע וכל החלקים צריך לדעת ובפרט‬ ‫הלכות שבת | רבנו רגיל לומר כשמבקשים ממנו חיזוק‪ ,‬להתחזק בלימוד הלכות‬
‫הלכות שבת שהם הררים התלויים בשערה‪ ,‬וכל רגע ורגע יכולים להיכשל אם‬ ‫שבת‪ ,‬ומביא בזה את דברי היערות דבש שהובאו בהקדמה למשנ"ב ח"ג שאם‬
‫לא יודעים את ההלכות על בוריין‪.‬‬ ‫לא לומד הל' שבת עלול להיכשל בכל שבת באיסורי שבת ואפי' בדאורייתא‪.‬‬
‫להקדים הלכות | שו"ת עם רבנו שליט"א דרך הלימוד עם מתקרבים שע"י ארגון לב‬ ‫ורגיל לומר לאברכים שצריך להקדיש חצי שעה ביום לכה"פ ללימוד הלכות שבת‪.‬‬
‫לאחים ניסן תשס"ח‪.‬‬ ‫שיעורים בהלכות שבת | רבנו מסר בתקופות שונות שיעורים במשנ"ב בהל' שבת‪.‬‬
‫ש‪ .‬כאשר לומדים עם יהודי גמרא‪ ,‬האם עדיף ללמוד מסדר נזיקין ‪ -‬שם מצוי‬ ‫במשך הרבה שנים היה מוסר בין קבלת שבת למעריב בבית הכנסת דברי שיר‬
‫ה'געשמאק'‪ ,‬או שמא מסדר מועד ‪ -‬שם זה יותר קרוב להלכה למעשה?‬ ‫שיעורים בהל' שבת‪ .‬וכן בשנים מוקדמות היה נוהג אחרי תפילת מוסף ללכת להיכל‬
‫ראש הישיבה שליט"א‪ :‬מלימוד סדר מועד הוא לא ידע כלום‪ .‬זה ברור‬ ‫כולל פוניבז' ושם מסר שיעור בהל' שבת‪ ,‬והרבה מהפסקים שנאמרו שם נכתבו‬
‫שבהתחלה יותר טוב ללמוד בבא קמא‪.‬‬ ‫ע"י הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל בספריו‪ .‬וכן היה מוסר בביתו שיעורים במשנ"ב‬
‫ש‪ .‬אברכים רבים מתמודדים עם השאלה האם ללמוד עם המתחזק גמרא ‪ -‬אשר היא‬ ‫הל' שבת‪ .‬ותקופות שונות מסר בישיבה קטנה שיעורים בהל' שבת‪[ .‬וע"כ אנו פונים‬
‫זו שמעניקה לו חיות ו'געשמאק' ‪ -‬או שלעומת זאת יש ללמוד איתו הלכות מעשיות?‬ ‫למי שיש בידו מהשיעורים מתקופות שונות אנא שישלח לנו בהקדם לתועלת הרבים]‪.‬‬
‫ראש הישיבה שליט"א‪ :‬מה חשוב יותר 'מצוה' או 'מכשירי מצוה'?‬ ‫שונה הלכות | כשמרן הגרח"ק שליט"א כתב את השונה הלכות‪ ,‬ביקש מכמה‬
‫על ידי זה שילמדו איתו גמרא במשך חצי שנה או שנה אז יגיע זמן שירצה‬ ‫ת"ח שיעברו ע"ז‪ ,‬ורבנו עבר על הלכות שבת‪ ,‬והגרח"ק מודה לו על כך‬
‫להתקרב‪ ,‬נמצא שהלימוד הזה הוא רק בגדר 'מכשירי מצוה' ואחר כך הוא יגיע‬ ‫בהקדמה‪( .‬מנחת תודה עמ' קצ"ח)‬
‫לקיום המצוות – אבל בינתיים הוא הרי נצרך לדעת הלכות שבת‪.‬‬ ‫לימוד הלכות שבת | שח רבנו בכינוס לחיזוק השבת‪ :‬אם בן אדם רוצה לעשות‬
‫היערות דבש אומר שאי אפשר להינצל מחילול שבת אם לא ילמדו הלכות שבת‪,‬‬ ‫דבר מה אי אפשר בלי שידע הלכות כי השו"ע כולל את האדם בכל מצב אפי'‬
‫בלי זה אי אפשר להינצל! אפילו מדינים דאורייתא‪ ,‬וכל שכן דרבנן! כך אומר‬ ‫מה שהוא מדבר ומה שהוא חושב לכל דבר צריך לדעת שו"ע‪.‬‬
‫היערות דבש‪ ,‬נו‪ ,‬הרי זה בגדר מעשים שבכל יום שאנשים נכשלים בהלכות שבת‪.‬‬ ‫ולמה הדבר דומה לאחד שצריך ללכת למלך בודאי שהוא רוצה ללמוד לפני זה‬
‫חילול שבת דאורייתא בשוגג מחייב קרבן חטאת‪ .‬ובל יחשוב האדם שעבירה‬ ‫היאך מתנהגים כשבאים אל המלך‪ ,‬כי אם הוא יבוא אל המלך בלי שידע היאך‬
‫בשוגג זו מילתא זוטרתא‪ .‬הרי חז"ל ביטלו נטילת לולב משום החשש שמא‬ ‫להתנהג‪ ,‬הרי יכול להיות שיענש כי לא יתנהג בדרך ארץ שצריך לעמוד לפני המלך‪.‬‬
‫אדם ישכח ויטלטל ארבע אמות ברשות הרבים בשוגג!‬ ‫וכך הוא כל אדם מישראל במשך כל היום הוא צריך להרגיש כאילו הוא עומד לפני‬
‫בגלל חשש זה קבעו חז"ל שבמשך אלפי שנים יהודים לא יתקעו בשופר‬ ‫המלך מלכו של עולם‪ ,‬וכמו שרואים בסעיף הראשון של שולחן ערוך או"ח מיד מתחיל‬
‫בשבת‪ ,‬ולא ייטלו לולב בשבת‪ .‬מדוע? שמא יקרה פעם אחת שבן אדם יעבור‬ ‫הרמ"א שויתי ד' לנגדי תמיד ממעלות הצדיקים אשר הולכים לפני ד' תמיד וכו'‪.‬‬
‫עבירה בשוגג‪ .‬ובשביל זה כדאי לבטל במשך כל כך הרבה שנים ‪ -‬מזמן חז"ל‬ ‫עכ"פ כל בן אדם נמצא אצל המלך אצל מלכו של עולם‪ ,‬וממילא כל המעשים‬
‫ועד היום ‪ -‬את כל כלל ישראל מלתקוע בשופר בשבת וליטול לולב‪ .‬מה יש?‬ ‫שהוא עושה צריך לעבור תחת ביקורת לדעת האיך להתנהג בין בבוקר כשהוא‬
‫שמא יהודי אחד יחלל שבת בשוגג!‬ ‫קם‪ ,‬בין כשהוא הולך באמצע היום‪ ,‬ובין בערב כשהולך לישון‪ ,‬הכל כתוב‬
‫האם נמתין שהוא ילמד גמרא במשך שלוש או ארבע שנים‪ ,‬ואו אז הוא יקבל‬ ‫בשו"ע ויש גם דברים שהם לא נוגעים תמיד ויש דברים שנוגע רק לשבת או‬
‫געשמאק?!‪ ...‬נכון‪ ,‬ישנם כאלה אשר באמת למדו כך‪ ,‬וכעבור כמה שנים הם‬ ‫בחג אבל עכ"פ צריך אדם לדעת את הכל‪.‬‬
‫התחילו לשמור ‪ -‬אבל הרי בינתיים הוא מחלל שבת!‬ ‫ומי שלא עושה את זה סימן שחסר לו ידיעה מה זה הקב"ה הוא לא יודע מה זה‬
‫ש‪ .‬ומה הדין באדם שכבר שומר שבת‪ ,‬ואף שאין סוף ללימוד הלכות שבת ‪-‬‬ ‫יראת שמים הוא לא טעם טעם של יראת שמים‪ ,‬כי מי שטועם טעם ביראת שמים‬
‫מכל מקום הוא במצב שהוא שומר את החיובים מדאורייתא‪.‬‬ ‫יודע שאי אפשר להיות כסומא בארובה ללכת סתם כך בלי לדעת היאך להתנהג‬
‫ראש הישיבה שליט"א‪ :‬האם אתה יודע כל מה שדאורייתא?! אני לא יודע!‪...‬‬ ‫אלא כל אחד צריך לדעת במשך כל היום היאך להתנהג והכל כתוב בשו"ע‪.‬‬
‫ממשיך ראש הישיבה שליט"א‪ :‬בהרבה בתים תולים תמונות של אבא סבא‪ ,‬או ציורים‪,‬‬ ‫ובפרט הלכות שבת שזה יום שיש בו כל כך הרבה דינים והלכות‪ ,‬שכבר כתב‬
‫האם מותר להניח תמונה כזו על הקיר בשבת על וו שכבר קיים שם מערב שבת?‬ ‫ביערות דבש שמי שלא יודע הלכות שבת אי אפשר שלא יכשל באיזה חטא‬
‫הרב סורוצקין‪ :‬צריך לשאול את התלמידי חכמים פה‪...‬‬ ‫אם בזה או בזה עכ"פ מוכרח להיכשל‪.‬‬
‫ראש הישיבה שליט"א‪ :‬אדרבה‪ ,‬מה ה'עולם' חושב? מותר או אסור?‬ ‫א"כ זה דבר הכרחי מאד לדעת הלכות שבת‪ ,‬וגם את כל השו"ע ואשרי מי‬
‫אחד האברכים‪ :‬לפי החזון איש זה כרוך באיסור בונה‪.‬‬ ‫ששם חלקו להקדיש זמן ביום ללימוד ההלכה ואפילו אם זה רק קצת זמן‪,‬‬
‫ראש הישיבה שליט"א‪ :‬יוצא אם‪-‬כן שמי שלא לומד הלכות שבת יסבור שמדובר‬ ‫אבל ממילא כל פרוטה לפרוטה מצטרפת וכך כל משהו ומשהו שלומדים‬
‫בהיתר גמור‪ .‬נכון? לתלות תמונה זה היתר גמור! ולפי החזון איש יש בזה חשש‬ ‫מצטרף שיוכל לדעת היאך להתנהג ולדעת באמת שהוא כל הזמן נמצא במצב‬
‫איסור דאורייתא! עד כדי כך!‬ ‫שהוא עומד לפני המלך מלכו של עולם‪.‬‬
‫וכך יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים‪ ,‬ובינתיים כאשר לא לומדים אזי‬ ‫ואם כי זה לא דומה לתפלת שמונה עשרה שכתוב שצריך לראות עצמו כאילו‬
‫לא עושים וכאשר נכשלים בשוגג חייבים חטאת‪ .‬בשביל זה ביטלו כל השנים‬ ‫עומד לפני המלך שזה מדרגה עוד יותר‪ ,‬אבל עכ"פ כל החיים אדם צריך‬
‫נטילת לולב בשבת ‪ -‬האם זה 'קלייניקייט'? האם זה דבר קטן?!‬ ‫לדעת מה להתנהג כשהולך לישון והולך לאכול הולך להתפלל הכל צריך לדעת‪.‬‬
‫ש‪ .‬אז האם צריך ללמוד עם המתקרבים רק הלכה?‬ ‫הרי כשאדם הולך לאכול כמה דינים יש ואי אפשר לומר מה יש לי לדעת כי‬
‫הדבר הכי טוב הוא ללמוד קצת מזה וקצת מזה‪ ,‬גם גמרא בבא קמא‪ ,‬בבא‬ ‫זה לא ככה‪ ,‬אלא כל פעם יש שאלות‪ ,‬וכל פעם צריך לדעת האיך הוא אוכל‪,‬‬
‫מציעא בבא בתרא וגם הלכות‪ .‬ואם תאמר אין מספיק זמן? אתם יודעים מה‬ ‫ומה הוא אוכל‪ ,‬באיזה דרך ארץ וכו' הכל צריך להיות‪.‬‬
‫הודעה ובקשה‪ ,‬אי"ה אנו רוצים לכתוב מדברי רבנו והנהגתיו בהלכות שבת‪ .‬לכן אנו פונים ומבקשים לכל מי שיש בידו הנהגות והוראות ושיעורים‬
‫מרבנו שליט"א בענינים אלו שישלח לנו בהקדם לזיכוי הרבים‪.‬‬
‫שהקב"ה ילמדנו בעולם האמת לאחר שחטא שהדבר‬ ‫ורואה אבל אז לא הבנתי כך והראי' מזה שחטאתי‪.‬‬ ‫המשך מעמ' ‪ 1‬ומשמע מחז"ל שאין זה סתם דין‪,‬‬
‫הי' ברור גם אז בשעת החטא אלא שעצם את עיניו‬ ‫ובאמת אצל אנשים ענין האוכיחך הוא שהקב"ה יראה‬ ‫אלא הקב"ה יעשה במיוחד שיביא‬
‫במידותיו ורצונותיו‪.‬‬ ‫לכל אחד שגם אז יכלת להבין כך אלא שעצמת את‬ ‫לידי כך שהאדם יכיר שמגיע לו העונש דלהבדיל‬
‫ככל שאדם יותר מתאמץ ללמוד ענין על מכונו יוכל‬ ‫עיניך המדות והרצונות והתאוות שהיית שקוע בהם‬ ‫בב"ד של מטה כשפוסקים עונש מענישים בין אם‬
‫להגיע לידי כך שיבין מראש ויווכח קודם החטא‪,‬‬ ‫כיסו את עיניך ולכך לא ראית את הבהירות הזו‬ ‫הנידון מבין בין אם לא אבל הנהגת הקב"ה אינה כך‬
‫ובודאי דגם עם הלימוד לא מספיק ואפשר להכשל‬ ‫והאשמה תלויה בך וכי מי שכיסה את עיניו בידים‬ ‫וזהו אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה הקב"ה‬
‫ונצרך עוד עבודה‪.‬‬ ‫יכול לומר לא ראיתי הרי הוא לא רצה לראות אבל‬ ‫יראה לכל אחד שיראה ויבין שמגיע לו כיון שזה‬
‫אבל האושר שבתורה שיש בה הבנה בעמקות וככל‬ ‫הדבר הי' ברור גם בשעת החטא ויכלת לראות‪.‬‬ ‫הנהגתו שהנענש יבין שמגיע לו העונש‪.‬‬
‫שמעמיקים בלימוד הגמ' והתוס' מחדדים את כח‬ ‫ואם הנחש הי' טוען שאמנם כעת הוא רואה שהחריב‬ ‫ולפי"ז אפשר לבאר בענין הנחש‪ :‬דהנה כשאדם נמצא‬
‫השכל דכשם שמבין יותר את הלימוד כך מבין יותר‬ ‫את כל העולם וכל הצרות בסיבתו אבל אז לא‬ ‫בעוה"ז וחוטא הוא לא מרגיש עד כמה גדולה הרעה‬
‫את עצמו דיש לו את הכלים לכך וככל שמכניס‬ ‫הבין כך הקב"ה הי' מראה לו שגם אז יכל להבין‬ ‫שבכך ומסתובב ואומר שלום עלי נפשי‪ ,‬אבל לעתיד‬
‫בעצמו תורה ונעשה יותר בן תורה גדלה האפשרות‬ ‫כך‪ ,‬רק רצון הרע שלו כיסה וטח את עיניו מראות‬ ‫לבוא הקב"ה יוכיחו ויערוך לו לעיניו שיראה בבירור מה‬
‫להוכיח את עצמו קודם ומביא לכל הדברים הטובים‬ ‫אלא שלהראות לו דבר זה צריך הנהגה חדשה וכמו‬ ‫שעשה ואז יראה בבירור עד כדי כך שיצעק שהמשפט‬
‫לזהירות בעשה ולא תעשה וכל זה זכינו ע"י התורה‪.‬‬ ‫שהקב"ה עשה עבור אומות העולם הנהגה מחודשת‬ ‫אמת משה ותורתו אמת וכך יהא עם כל הרשעים‪.‬‬
‫ובפרט בני ישיבה שזוכים לשבת וללמוד שלא‬ ‫של מחר לעשותם וכל זמן שלא טען לא טוענין לו‬ ‫והנה הנחש לאחר שנוכח במכשול שעשה ע"כ‬
‫כאחרים דאפילו שלומדים קשה להם להכנס בעומק‬ ‫את האוכיחך הזה להראות שבאמת מגיע העונש לא‬ ‫שהכיר את גודל חטאו שהרי הוא כילה את כל‬
‫התורה וככל שמעמיקים להבין את התורה מחדדים‬ ‫טוענין למסית אבל עצם העונש מגיע לו גם לולא כן‬ ‫הבריאה פשוטו כמשמעו‪ ,‬דלפני כן הבריאה היתה‬
‫את כח השכל ללמוד את עצמו יותר בעמקות ואז‬ ‫וכמו דלולא האוכיחך מגיע העונש‪.‬‬ ‫מאושרת‪ ,‬וא"א לנו לתאר את המצב של האדם‬
‫יש לקוות שתהי' הבהירות בהכרת עצמו והקב"ה יעזור‬ ‫ובענין זה יש לנו לראות פרט נוסף בגודל אושרינו‬ ‫לפני החטא כשהי' בגן עדן‪ ,‬וחז"ל אומרים שכלל‬
‫שכל אחד יתחזק בתורה ובכל הענינים הנוגעים לתורה‪,‬‬ ‫שיש לנו את התורה‪ ,‬דכפי שאדם יותר לומד ומעמיק‬ ‫ישראל הגיעו לכך במתן תורה ולאחר חטא העגל‬
‫ונזכה לעלות בתורה ויראת שמים‪( .‬ימלא פי תהלתך‬ ‫בתורה הוא מובטח יותר שלא יניח לרמות את עצמו‪,‬‬ ‫חזרו וירדו והוא הביא חורבן על כל הבריאה‬
‫ימים נוראים עמ' שלה ‪ -‬שלח)‬ ‫שיהי' לו את האוכיחך עוד לפני שיחטא ואז לא יצטרך‬ ‫אבל עדיין הי' מקום לטעון נכון שעכשיו אני מבין‬
‫הקדמה‬
‫הנה ידוע מקדמא דנא שגדולי הדורות טרחו ויגעו לתורתם של ישראל בכל ארץ מושבתם‪ .,‬וכפי הידוע לנו בדורות האחרונים שהיו מיוחדים בזה מרן רבן‬
‫של כל בני הגולה רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל שהיתה מצודותו פרוסה על פני כל הארצות והיה שולח מכתבים והוראות בכל מקום בעולם שנשאל שם‪.‬‬
‫ואחריו היה מיוחד בזה מרן רבן של כל בני הגולה רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל שגם הוא ז"ל כל עניני הארצות והמדינות היו על פיו‪ ,‬והרבה טרח ויגע‬
‫לתקנתם של ישראל‪.‬‬
‫ובפרט הסבא קדישא בעל החפץ חיים זצ"ל שהיה כל עת טרוד במצב הרוחני של כלל ישראל בכל הארצות ובפרט בארצות הרחוקות‪ ,‬והיה נוסע מעיר לעיר‬
‫ומכפר לכפר לחזק את ישראל לעבודת שמים‪ ,‬ומעבר לים שהיה קשה לו ליסוע הוציא את ספרו למענם‪.‬‬
‫ואחרי השואה רח"ל היו בזה רבותינו זצוק"ל דואגים לכל ישראל‪ ,‬ובפרט רבן של כל בני הגולה מרן הגראמ"מ שך זצ"ל שהרבה טרח לקיום הישיבות והכוללים‬
‫בכל הארצות‪ .‬ומעת שנחלש הורה להרבה מאותם מדינות וארצות לשאול ולקבל ממרן רבנו שליט"א‪ .‬וגם הוא זצ"ל אמר לרבנו בשיחות פרטיות בהרבה מדינות‬
‫מי האנשים שיש לסמוך עליהם שם שהם חכמים ומבינים‪.‬‬
‫ואכן מרן רבנו שליט"א לקח על עצמו את עול האחריות והדאגה לכל ישראל בכל הארצות שהם‪ ,‬והרבה טורח להדריכם בעצה ובתושיה ולמנוע מחלוקות‬
‫בקהילות ולהחליט מה לקרב ומה לרחק‪ ,‬ולדאוג למוסדות התורה ולענות לשאלות הלכתיות וכו' וכו'‪.‬‬
‫וטרח בעצמו ויצא בעשרה מסעות להרבה מקומות בחו"ל‪ ,‬כדי להרבות כבוד שמים ולעורר את ישראל ללימוד התורה בטהרתה‪ .‬וברצונו היה לצאת לעוד‬
‫מקומות רחוקים יותר‪ ,‬אך לא עלתה בידו עקב גזירת הרופאים לרגל מצב בריאותו והרבה הצטער על כך‪.‬‬
‫וכדמרגלא בפומיה להביא דברי התנא דבי אליהו (פי"ב)‪ :‬ושמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו‪ ,‬היה להן לסנהדרין גדולה‬
‫שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר עימהם‪ ,‬שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם‪ ,‬ויגביהו (בגדים) [בגדיהם] למעלה מארכובותיהם‪ ,‬ויחזרו בכל עיירות ישראל‪,‬‬
‫יום אחד בבית אל‪ ,‬יום אחד לחברון‪ ,‬יום אחד לירושלים‪ ,‬וילמדו את ישראל דרך ארץ‪ ,‬בשנה בשתים בשלש‪ ,‬עד שיתישבו ישראל בארצם‪ ,‬יתגדל ויתקדש שמו‬
‫של הקדוש ברוך הוא בעולם כולו שברא מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬הן לא עשו כן‪ ,‬אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינם‪ ,‬אמר‪ ,‬שלום עליך‬
‫נפשי‪ ,‬כדי שלא להרבות את הטורח וכו'‪.‬‬
‫ובשיחה בישיבת טעלז בשיקגו אמר רבנו בביאור דברי הגמ' בברכות (לא‪ ,‬ב) אמר רבי יוסי ברבי חנינא‪ :‬מאי דכתיב (ירמיה ב ו) "בארץ אשר לא עבר בה‬
‫איש‪ ,‬ולא ישב אדם שם" ‪ -‬וכי מאחר דלא עבר שם‪ ,‬היאך ישב‪ .‬אלא לומר לך‪ :‬כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב‪ ,‬נתישבה‪ .‬וכל ארץ שלא גזר עליה‬
‫אדם הראשון לישוב‪ ,‬לא נתישבה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מה החילוק לאדם הראשון לגזור על מקום שיהי' ישוב או לא יהי' ישוב‪ ,‬מה מעניין אותו מה שיהי' בעוד חמשת אלפים שנה‪ ,‬או ארבעת‬
‫אלפים שנה‪ ,‬מה החילוק בשבילו‪ ,‬וכמו שנאמר היום לבן אדם מה שיהי' בעוד מאה שנים‪ ,‬מה זה מעניין אותו‪.‬‬
‫משמע כך‪ ,‬הרי אדם הראשון רצה לקדש שם שמים‪ ,‬זה ברור בלי שום ספק! ואפי' שנכשל בחטא של עץ הדעת‪ ,‬אבל חוץ מזה לא היה לו שום עבירה‪ ,‬שום‬
‫עבירה לא היה לו! רק עבירה אחת מה שחטא בעץ הדעת‪ .‬וגם זה לא היה כ"כ פשוט האיך שחטא‪ ,‬כתוב במדרש על הפסוק היא נתנה לי מן העץ‪ ,‬שהכתה‬
‫אותו מן העץ‪ ,‬חוה הכתה את אדם הראשון עם העץ שהוא מוכרח לאכול‪ ,‬אחרי שהיא אכלה היא רצתה שגם הוא יאכל‪ ,‬ממילא היא הפעילה עליו לחץ שגם‬
‫הוא יאכל‪ ,‬עכ"פ לא היה שום תירוץ והוא נענש מיתה‪.‬‬
‫ועכשיו בודאי היה רצונו שיהי' מה שיותר קידוש שם שמים בעולם‪ ,‬הרי הוא היה אדם חכם‪ ,‬וידע שהעולם נברא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו‪ ,‬צריך‬
‫לצאת כבוד שמים‪ ,‬א"כ מוכרח להיות קידוש שם שמים‪ ,‬ולכן רצה שכל הבריאה תגיע לשלימות‪ ,‬והוא עצמו כתוב בחז"ל סנהדרין ל"ח ב' שראשו נברא בארץ‬
‫ישראל ומשמע ברמב"ם דהיינו ממקום המזבח‪ ,‬וגופו נברא משאר ארצות‪ ,‬נמצא שיש לו שייכות עם כל העולם‪ ,‬ולכל מקום שיש לו שייכות צריך לצאת קידוש‬
‫שם שמים‪ ,‬ואין לו מנוחה כשלא יוצא קידוש שם שמים‪ ,‬לכן רצה שמכל הבריאה יצא קידוש שם שמים‪.‬‬
‫ורצה לגזור שכאן יהי' ישוב כדי שכל המקומות של ישוב יצא מהם קידוש שם שמים‪ ,‬כך צריך להבין שזה הפשט במה שאדם הראשון גזר שיהי' ישוב‪ ,‬כי‬
‫אחרת מה יש לו מזה שיהי' ישוב של גנבים ושל רוצחים‪ ,‬מה הוא צריך את זה‪ ,‬רק היות ומוצאו מכל העולם‪ ,‬הוא רוצה שמכל העולם יצא קידוש שם שמים‪,‬‬
‫ובגלל שהוא באמת פגם בעץ הדעת‪ ,‬ונעשה עי"ז פגם‪ ,‬הוא רצה להיפך שהתיקון יהי' כ"כ גדול שכל מה שהי' בו פגם יהי' בו תיקון‪.‬‬
‫כך גם אדם הראשון היות שפגם והוא הרי נוצר מכל העולם‪ ,‬נמצא שבכל העולם נהיה איזה פגם‪ ,‬כי בעשיית החטא זה גרם פגם בכל האדם הראשון‪ ,‬ואדם‬
‫הראשון הוא מכל העולם‪ ,‬ממילא צריך לראות שמכל העולם יצא קידוש שם שמים‪ ,‬לכן גזר שבכל מקום יהי' ישוב‪ ,‬וממילא יצא קידוש שם שמים מכל‬
‫העולם‪ ,‬כדי לתקן מה שחלילה יצא קלקול‪.‬‬
‫וע"כ אמרנו להביא אי"ה מידי שבוע על מדינה או עיר גדולה‪ .‬מדאגת רבנו שליט"א לאותו מקום הדרכות ומכתבים או ביקורי רבנו באותם מקומות‪.‬‬
‫ונודיע בזה שקשה מאוד להקיף את כל המקומות עם כל הפרטים עקב ריחוק המקום‪ ,‬וע"כ ניגע באצבע קטנה כמה שידינו מגעת‪ .‬ואדרבה למי שיש בידו‬
‫להוסיף על דברים שאינם ידועים לנו נשמח שישלחם לתועלת הרבים‪.‬‬

‫והיום מתחלף בירידה מהיבשה לים‪,‬‬ ‫היום נמשך בה קצה המזרחי של היבשה‬ ‫אוסטרליה‬
‫לא יוצאים מהיבשה לתוך הים ביום‬ ‫במהלך שנות תש"מ הגיעו בשליחותו של המשגיח הגה"צ רבי נתן וכטפויגל ולכן החרדים לדבר ד' תושבי אוסטרליה‬
‫בים מתחלף היום לשבת‪ .‬וא"כ יש‬ ‫זצ"ל קבוצת אברכים מישיבת ליקווד להקים כולל באוסטרליה להעמיד שם ראשון כדי לא להיכשל בחילול שבת כי‬
‫לטוס במטוס במוצש"ק דבאויר ג"כ‬ ‫ליזהר שלא לרדת ביום א' לים‪ ,‬וכן לא‬ ‫מקום תורה להק ולתורתו‪ .‬רבנו שלח מכתב מיוחד לחזקם ולעודדם‪.‬‬
‫יכול להיכנס למקום שהוא שבת‪.‬‬ ‫בס"ד‪ ,‬לכבוד בני תורה אשר במדינת אוסטרליה הי"ו‬
‫ברכת האילנות ב' פעמים‬ ‫שמחנו לשמוע שקבוצת אברכים בני תורה יסדו כולל במדינת אוסטרליה‪,‬‬
‫נשאל רבינו מאת הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על מי שבא‬ ‫במקום רחוק מעיקר ישוב יהודים‪ ,‬ושמענו שאתם לומדים בשקידה‪ ,‬ועובדים‬
‫מהמדינות הדרומיות כמו אוסטרליה‪ ,‬שתקופת תשרי הוא זמן פריחת האילנות‬ ‫להשי"ת במדינה אשר בה חרדים מועטים‪ ,‬וזה זכות גדול מאד‪ ,‬ונקוה כי במשך‬
‫אצלם‪ ,‬ובירך בחודש תשרי ברכת האילנות‪ ,‬ועכשיו בא לארץ ישראל בחודש‬ ‫הזמן גם התושבים הגרים שם יוסיפו לשלוח בניהם לתורה ויגדלו בנותיהם‬
‫ניסן‪ ,‬ורואה אילנות שפרחו‪ ,‬האם יברך‪ ,‬או לא‪ ,‬דהא אין מברכין ברכה זו אלא‬ ‫ליראת שמים ולצניעות כמצווה עלינו‪.‬‬
‫פעם אחת בשנה‪.‬‬ ‫ואשריכם שאתם זורעים במקום שהוא באופן יחסי שממה מתורה ויראת שמים‪,‬‬
‫והגאון הנ"ל רצה לומר סברא דהיות שהעולם נברא מארץ ישראל‪ ,‬נמצא‬ ‫חזקו ואמצו ויקויים בכם ברנה יקצורו‪ ,‬ואתם נוטלים שכר כולם‪.‬‬
‫דהפריחה הראשונה בעולם נחשבת מה שבארץ ישראל ואח"כ בשאר ארצות‪,‬‬ ‫יתן השי"ת שתגדילו חבורתכם‪ ,‬וקול התורה ישמע בגבולכם‪ ,‬ותזכו להיות‬
‫א"כ מה שבירך בתשרי באוסטרליה‪ ,‬אי"ז אלא איחור לברכת האילנות של‬ ‫מעובדי השי"ת האמתיים ולרוות נחת מכל צאצאיכם‪ ,‬ונזכה כולנו לראות בקרוב‬
‫ניסן דאשתקד‪ ,‬וכמו א' שבירך בארץ ישראל בחודש אייר‪ ,‬כשהיו עדיין פרחים‬ ‫בשוב ה' עמו ובאו ציון גאולים ברנה ושמחת עולם על ראשם‪.‬‬
‫על האילנות‪ ,‬דעכשיו כשבא חודש ניסן יכול שפיר לברך‪ ,‬דעכשיו היא השנה‬ ‫ח' סיון תשנ"ז בני ברק יצ"ו הכו"ח בידידות‪.‬‬
‫החדשה‪ .‬והסכים עמו רבנו‪ ,‬וכן הביא שהסכים עמו מרן שר התורה הגרח"ק‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫שאלת גשמים באוסטרליה‬
‫בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ בין ז' חשון לס' יום לאחר התקופה‪ ,‬וכן‬
‫תיסע לאוסטרליה‬ ‫להיפך בן חו"ל שנמצא בימים אלו בארץ ישראל‪ ,‬כיון שנחלקו הפוסקים מה‬
‫אחד ממקורבי רבנו שיש לו כמה כוללים הגיע באחד הפעמים לרבנו שחוזר‬ ‫יעשה‪ ,‬נתן מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל עצה לומר בשומע תפילה "ותן טל‬
‫כעת מחו"ל ולא הצליח באסיפת הכספים‪ .‬אמר לו רבנו ובאוסטרליה כבר‬ ‫ומטר לברכה בארץ ישראל" ואז ממ"נ יצא‪[ ,‬ואף מי שיצא מארץ ישראל קודם‬
‫היית?‪ .‬ואמר לו לא‪ .‬אמר לו רבנו תיסע לשם ויהיה לך הצלחה‪ .‬ואכן נסע‬ ‫ז' חשון דינו כבן א"י‪].‬‬
‫ובס"ד הצליח מאוד לדבר של קיימא שממשיך כמה שנים‪.‬‬ ‫ועצה זו מורה רבינו גם לאנשים במדינות הדרומיות כמו אוסטרליה וכדו' שכעת‬
‫[א"ה באחד הפעמים שנכנסו קמיה מרן רבנו שליט"א ודיברנו עמו על הגליון‬ ‫אצלם קיץ ואינם צריכים למטר‪ ,‬שישאלו מטר בברכת שומע תפילה כנ"ל‪.‬‬
‫כאיל תערוג‪ ,‬ואמרו לו נכדיו שליט"א שזה מגיע להרבה מקומות בעולם התורה‪.‬‬
‫ושאל רבנו האם גם לאוסטרליה זה מגיע? ואחרי שהשבנו שאכן כן‪ ,‬אורו פניו]‬ ‫להיזהר לרדת לים ביום הראשון‬
‫רגיל רבנו לעורר לאנשים שבאים אליו מאוסטרליה‪ ,‬דהנה כידוע שבאמצע‬
‫יבשת אוסטרליה עובר קו התאריך קו תשעים מעלות מזרחית לירושלים ושם בשבועות הקרובים אנו עומדים לכתוב אי"ה אודות המדינות‪ :‬אוקראינה ‪-‬‬
‫מתחלף היום כדעת מרן החזון איש שכאשר בצד האחד מסתיים יום שבת אודסה‪ .‬אירופה [בכללותה ‪ -‬ועידת רבני אירופה] אנגליה ‪ -‬לונדון ‪ -‬מנצ'סטר‬
‫קודש בצד השני מתחיל יום השבת ודעת מרן החזון איש כן‪ ,‬כי היבשה אחת ‪ -‬גייטסהד‪ .‬למי שיש חומר‪ ‬אוודת נסיעות וקשרי רבנו למדינות אלו אנא‬
‫ישלח‪ ‬בהקדם למערכת‪.‬‬ ‫היא דהיינו שאם חלק מהיבשה נכנס בתוך תשעים המעלות ממזרח לירושלים‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 227‬שנה ה' | פרשת נח | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫נח מצא חן‬ ‫לא הולכת לאיבוד וניתן לו שכרו ויתמלא מבוקשו‪.‬‬ ‫להעריך גודל שכר כל מצוה‬
‫ולכן אע"פ שהברכות הגיעו בדין ליעקב כמו שראתה‬ ‫שיחת רבנו בישיבת גאון יעקב מוצאי שבת פר' נח תשמ"ז‪:‬‬
‫כותב הרה"ג ר' הלל ק' שליט"א‪ :‬נאמר בתורה‬
‫בראשית (ו‪ ,‬יג) קץ כל בשר בא לפני‪ .‬ופירש רש"י‬
‫רבקה ברוח הקודש‪ ,‬וכן עונש אגג הגיעו על פי דין‪ ,‬אבל‬ ‫בתנא דבי אליהו (פ"כ) איתא‪ :‬לא גלגל הקב"ה והביא‬
‫'כל מקום שאתה מוצא זנות וע"ז אנדרלמוסיא באה‬ ‫עשו סבר שנעשית לו עולה‪ ,‬ואגג סבר שנעשית לו עולה‬ ‫את אברהם לעולם אלא בשכרו של שם‪ ,‬שנתנבא על כל‬
‫לעולם והורגת טובים ורעים עכ"ל‪.‬‬ ‫בכילוי זרעו ואנחותיהם לא שבו ריקם‪ ,‬כמה מאות שנים‬ ‫אומות העולם ת' שנה ולא קבלו ממנו‪ ,‬ולא גלגל הקב"ה‬
‫ושאלנו לפני מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמשמע‬ ‫עברו מאגג עד המן‪ ,‬ובסופו של דבר שכרו שולם‪ ,‬כי אין‬ ‫והביא מלכות יון לעולם אלא בשכרו של יפת שנהג כבוד‬
‫מלשון רש"י לכאורה שגם בדורו של נח היו כאלו‬ ‫דבר ההולך לאיבוד‪ .‬שכר מצוה לא הולך לאיבוד לעולם‪,‬‬ ‫באביו‪ ,‬ולא גלגל והביא מלכות רומי לעולם אלא בשכרו‬
‫שלא היו ראויים להיאבד במבול שהרי כתב והורגת‬ ‫וכן על כל צער כל שהוא משתלם שכר‪ ,‬אם אדם הי'‬ ‫של עשו שהיה בוכה ומתאנח בשעה שברך יצחק את‬
‫טובים ורעים' ומכל מקום הם מתו עם החוטאים‬ ‫מתבונן כשאומר אמן יהא שמי' רבא מברך‪ ,‬כמה שכר‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬לא גלגל הקב"ה והביא סנחריב בעולם אלא‬
‫מאיזה טעם כלשהוא או מדין רוב העולם‪ ,‬וא"כ מדוע‬ ‫כרוך בזה לדורי דורות הי' מתמלא שמחה‪ ,‬אבל לא‬
‫דוקא נח ניצול מן הגזירה ובמה היה עדיף על כל‬ ‫בשביל אשור שהי' איש כשר ובן עצתו של אברהם אבינו‬
‫מתבוננים‪ ,‬ובחגיגה (י"ב ב') איתא תניא ר' יוסי אומר אוי‬ ‫הי'‪ ,‬לא גלגל הקב"ה והביא נבוכדנצר לעולם אלא בשכרו‬
‫יתר האנשים הטובים שמתו במבול?‬ ‫להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות‪.‬‬
‫וענה לנו רבנו הגראי"ל שליט"א‪ :‬אתם יודעים למה‬ ‫של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים‪ ,‬לא גלגל הקב"ה‬
‫דוקא הוא ניצול כי הוא היה איש נח חן ונח אותם‬ ‫וכן הוא הלימוד ממעשה אשור‪ ,‬עבור אשור שאיש כשר‬ ‫והביא מדי לעולם אלא בשכרו של כורש שהי' בוכה‬
‫אותיות‪ .‬וחז"ל דרשו נח‪ :‬נח נח לשמים ונח לבריות‪,‬‬ ‫הי' גלגל הקב"ה והביא את סנחריב בעולם‪ ,‬והנה מה היתה‬ ‫ומתאנח בשעה שהחריבו גוים את בית המקדש‪ ,‬לא גלגל‬
‫היו עוד אנשים טובים בדורו של נח אבל הם לא‬ ‫כשרותו של אשור‪ ,‬איתא במד"ר (פרשת נח ל"ז ד') כיון‬ ‫הקב"ה והביא המן לעולם אלא בשכרו של אגג שהי' בוכה‬
‫היו נוחים‪ ,‬אתם מבינים ישנם הרבה אנשים קשים‬ ‫שראה אותן באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו‪.‬‬ ‫ומתאנח בשעה שהי' חבוש בבית האסורין שמא יאבד זרעו‬
‫וכל הזמן מנסים לעשות מריבות על כל דבר אנשים‬ ‫והנה אנו לא מבינים כלל את מעשי אנשי דור ההפלגה‬ ‫מן העולם עכ"ל‪ .‬והנה הלימוד הכללי שבכל דברי המדרש‬
‫כאלו לא זכו להינצל מן המבול ונח זכה על שהיה‬ ‫שאמרו‪ :‬הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים‪ ,‬ופרש"י‬ ‫הוא כמה גדול שכר המצוות‪ ,‬ונראה לפי סדר הדברים‪.‬‬
‫נח לבריות‪.‬‬ ‫(פרשת נח י"א א') שרצו לעלות לרקיע ולהלחם בו ח"ו‪,‬‬
‫והוסיף להביא את דברי ספר חרדים שכתב‪ :‬ואם רוצה‬ ‫והנה שם התנבא על כל אומות העולם ד' מאות שנה‪,‬‬
‫אבל הרי אלפי אנשים השתתפו בזה‪.‬‬ ‫והיינו כנראה נבואות תוכחה כשאר הנביאים‪ ,‬דהעולם כולו‬
‫אדם למצוא חן בעיני ה' לא יכעוס שנאמר ונח מצא‬
‫חן כשמו‪ :‬פירושו שהיה נח בדיבורו ובמעשיו ובהילוכו‬ ‫ובאמת ידוע שבכל הדורות נמשכו המונים אחרי‬ ‫לא האמין בה' ולא הלך בדרכיו‪.‬‬
‫כדאיתא במדרש תהלים ולכן מצא חן ע"כ דבריו‪( .‬הללי‬ ‫אידיאולגיות שהיו פרי רוחם של מטורפים‪ ,‬וכן ראינו‬ ‫שהרי גם על אברהם בדורו כתוב (פרשת חיי שרה כ"ד ז')‬
‫נפשי הל' תשובה עמ' סט)‬ ‫בדור האחרון איך שנמשכו המונים ובתוכם כל המלומדים‬ ‫שאמר לאליעזר ה' אלקי השמים וגו'‪ ,‬ופרש"י ולא אמר לו‬
‫וגדולים שבאומות אחר תכניתו של הימ"ש אשר הי' רשע‬ ‫אלקי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך‪ ,‬א"ל עכשיו הוא אלקי‬
‫צריך עיון‬ ‫רוצח ומשוגע בנפשו‪ ,‬וכולם נמשכו אחריו כמכושפים‪,‬‬ ‫השמים ואלקי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות‪ ,‬אבל כשלקחני‬
‫וכשאשור קם ומתוך דעת שהיתה בו פירש מהם‪ ,‬זכה‬ ‫מבית אבי הי' אלקי השמים ולא אלקי הארץ שלא היו באי‬
‫"שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים‬ ‫עבור מעשהו לשכר לדורות‪.‬‬
‫עשה את האדם" (נח ט‪ ,‬ו)‬ ‫עולם מכירים בו ושמו לא הי' רגיל בארץ‪ .‬וכ"ש ד' מאות‬
‫אמנם מצד שני רואים שכל הזכויות והשכר שמונה‬ ‫שנה לפני כן‪ ,‬ושם לא הצליח לפעול כלום ואעפ"כ הוא לא‬
‫איתא בגמ' עבודה זרה י"ח ע"ב‪ .‬מעשה בר' חנינא בן‬
‫תרדיון כשהוציאוהו להישרף ונתנו ספוגין של צמר על‬ ‫המדרש לא הגיעו לשכרו של שם‪ ,‬שהם כולם זכו לדבר‬ ‫התייאש‪ ,‬אלא התנבא והוכיח ד' מאות שנה ללא ֵלאוּת‪.‬‬
‫לבו‪ ,‬ואמר לקלצטונירי שאם נוטל הספוגין הרי הוא‬ ‫עובר אבל שם זכה לנצחיות‪ ,‬לאברהם וממנו יצא יצחק‬ ‫ומתי היו התוצאות‪ ,‬שכרו שולם לאחר ד' מאות שנה שקם‬
‫מביאו לחיי עוה"ב‪ ,‬וצ"ע האיך הותר ליקח הספוגין‬ ‫ויעקב וכל כלל ישראל‪ ,‬כי שם עמל במצוה לשם שמים‬ ‫אברהם בן בנו והשריש אמונה בעולם‪ ,‬אע"פ שהוא עצמו‬
‫הרי מקרב מיתתו ורוצח הוא? [ובשו"ת אגרות משה‬ ‫לקדש שם ה'‪ ,‬וכשעמלים כך אע"פ שלא עלה בידו כלום‪,‬‬ ‫לא הצליח לפעול‪ ,‬דלא כל אחד שוה בתכונות נפשו‪ ,‬אלא‬
‫עמד בזה בכמה מקומות ותירץ בדחוקים גדולים]‪.‬‬ ‫מ"מ שכרו שולם לאחר ד' מאות שנה‪.‬‬ ‫הכל כפי הכוחות שמקבלים מהקב"ה‪ ,‬אבל שכרו הי' שמור‬
‫אדם לא מעריך את המעשים שלפניו‪ ,‬ואם הי' יודע‬ ‫שיצא ממנו אברהם‪ ,‬וכל המהפכה שנעשית על ידו נזקפת‬
‫התעוררות‬ ‫כמה משלמים על מצוה‪ ,‬באיזה שמחה והתלהבות הי'‬ ‫לזכותו של שם‪ .‬הרי רואים מהו שכר המצוות‪ ,‬אדם עושה‬
‫עושה את המצוה‪ ,‬אבל לצערינו המצוות נעשות בקרירות‪,‬‬ ‫מצוה דבר טוב ולא רואה תוצאות‪ ,‬בחוש לא רואים את‬
‫תולדות המעשים טובים‬ ‫ולהבדיל עבירות נעשות בהתלהבות‪ ,‬חסרה השמחה הראוי'‬ ‫שכר המצוות‪ ,‬דאם היו רואים לא הי' מעלה לקיים מצוות‪,‬‬
‫"אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדורתיו‬ ‫והמתאימה למצוה‪.‬‬ ‫אבל המאמין האמיתי יודע שאין שיעור לשכר המצוות‪ ,‬אין‬
‫את האלקים התהלך נח" (נח ו‪ ,‬ט) פרש"י ד"א ללמדך‬ ‫אם היו מביאים בחשבון כמה שכר יש על עניית אמן‬ ‫דבר ההולך לאיבוד על הכל מקבלים שכר‪.‬‬
‫שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים‪.‬‬ ‫יהש"ר‪ ,‬איך הי' נראה עניית איש"ר‪ ,‬ועל דברים כגון אלו‬ ‫הנה אומרים בשם הגרי"ס ז"ל דכשאחד מתחזק בלימוד‬
‫יש לבאר ענין התולדה דכמו שכל עצם הולד בא מכח‬ ‫אמרו חז"ל במד"ר (רות ה' ו') שאילו הי' ראובן יודע‬ ‫התורה במדינות שבהם נמצאים לומדי תורה‪ ,‬זה מונע‬
‫אביו ואמו ומושפע מהם והאב והאם כל מחשבתם‬ ‫שהקב"ה מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם בכתפו‬ ‫איזה יהודי בצרפת להתבולל או להמיר דת‪.‬‬
‫טיפולם והתעסקותם בו‪ ,‬כך גם אם צדיק עושה‬
‫מעשים טובים כל ראשו ומוחו ולבו וכל אבריו כולם‬
‫הי' מוליכו אצל אביו וכו'‪.‬‬ ‫וכך רואים כאן בדברי חז"ל‪ ,‬שם עבד שנים רבות להשריש‬
‫נמצאים והוגים באותו המצוה שמקיים‪ ,‬לכן כתוב אלה‬ ‫צריך להתחזק באמונה ולהשריש בלב את גודל מעלת‬ ‫אמונה ולכאורה ללא תוצאות‪ ,‬אבל תוצאות מעשיו הגיעו‬
‫תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים שעשה מעשים טובים‬ ‫המצוות‪ ,‬שכל מעשה הכי קטן לא הולך לאיבוד‪ ,‬ולכל מעשה‬ ‫ד' מאות שנים אח"כ‪ ,‬שבא אברהם וקירב את באי עולם‬
‫בשלימות בכל מחשבתו ולכן הם נקראים תולדותיו‪.‬‬ ‫יש המשך ותוצאות‪ ,‬וביותר שהרי חז"ל אמרו לא גלגל‬ ‫לאמונה בה'‪ ,‬וזה מציאות שכר המצוות‪.‬‬
‫הנה העושה פעולות ומעשים טובים מובן שמעשיו נחשבים‬ ‫הקב"ה את אברהם אלא בשביל שם‪ ,‬אברהם לא הי' יכול‬ ‫על יפת כתוב במדרש שבשכר מעשהו זכה שהקב"ה הביא‬
‫תולדות כיון שיצר פעולות טובות‪ ,‬אבל הנמנע מלעשות‬ ‫לבוא לעולם ללא שקדם לזה עמלו של שם בהפצת שם ה'‪.‬‬ ‫מלכות יון לעולם‪ ,‬וזה סוג שכר אחר שהרי יון היו רשעים‬
‫עבירות הי' אפשר לומר דאע"פ דאמרינן בקידושין ל"ט‬ ‫אנו נמצאים ב"ה בד' אמות של הלכה ולנו האפשרויות‬ ‫וזממו לעקור ח"ו את ישראל‪ ,‬אבל מ"מ זה מלכות ולפי‬
‫ב' ישב ולא עבר עבירה אם באת דבר עבירה לידו וניצול‬ ‫הגדולות לזכות‪ ,‬כדתנן בפ"ק דפאה ותלמוד תורה כנגד‬ ‫הבנת אדם זה שכר גדול‪ .‬על עשו כתוב שזכה עבור שהי'‬
‫הימנה נותנים לו שכר כעושה מצוה מ"מ כיון שלא עשה‬
‫פעולות חיוביות א"א לקרוא לזה תולדותיו‪.‬‬
‫כולם‪ ,‬עלינו לזכור שבידינו האפשרות לזכות בכל רגע עד‬ ‫בוכה ומתאנח בשעה שיצחק בירך את יעקב אבינו‪ ,‬וכן‬
‫אמנם רש"י בע"ז ו' א' מפרש שנח הי' צדיק במעשיו בלא‬ ‫אין סוף‪ ,‬ומצד שני אפשר לבזבז את הזמן על לא כלום‪.‬‬ ‫אגג זכה להמשך דורות על שבכה שמא יאבד זרעו מן‬
‫חמס וזה הרי בשב ואל תעשה‪ ,‬וכן מש"כ תמים בדרכיו‬ ‫צריך להתחזק בתורה ותפילה ומצוות‪ ,‬ולהעריך את‬ ‫העולם‪ ,‬וצ"ב מה המעלה שבכה על צער עצמו?‬
‫פרש"י שם דהכונה עניו ושפל רוח‪ ,‬ומשמע שגם הנמנע‬ ‫המצוות לא להיות דש בעקביו‪ ,‬הזלזול במצוות כגון זלזול‬ ‫רואים מדברי חז"ל דבר מחודש שאם יש לאדם צער‪,‬‬
‫מלעשות עבירות יוצר דבר חיובי ששייך לומר עליהם שהם‬ ‫באפשרות תפילה בצבור‪ ,‬נובע ממחשבה כי מה בכך‪ ,‬אבל‬ ‫אפילו צער המגיעו‪ ,‬אם רק יש לו קצת טענה וחש‬
‫תולדותיו‪.‬‬ ‫אם נעריך את גדולת המצוות יהיו כל מעשינו בחיזוק‬ ‫עצמו מקופח מחלקו שזכאי לו וסובר שנעשתה לו‬
‫בעז"ה‪(  .‬ימלא פי תהלתך ימים נוראים עמ' רנ"ח – ר"ס)‬ ‫ַעו ְָלה‪ ,‬תפילתו ודמעותיו אינן שבות ריקם‪ ,‬שום דמעה‬
‫גודר גדר ועומד בפרץ‬
‫"תפקיד הבחורים להיות שקועים בלימוד"‬
‫ומקוים שאתם כבר רגילים בזה‪ ,‬עשיתם כמה פעמים ככה‪ ,‬אתם‬ ‫לא להתערב בענינים לא להם‬
‫תזכו אי"ה שעי"ז יתרבה כבוד שמים‪ ,‬יתרבה לומדי תורה‪ ,‬יתרבה כל‬ ‫בס"ד‪ .‬אבקש מאד שהבחורים לא יתערבו בענינים שלא שייך להם‪,‬‬
‫הדברים מה שנוגע לתורה ויראת שמים‪ ,‬אתם תזכו לזה‪ ,‬ויהיה הזכות‬ ‫מקומם בגמרא וכן יעשו ויזכו לרב טוב מאד‪ .‬אהרן י‪ .‬לייב שטינמ ן‬
‫גדול‪ .‬ה' יזכה אתכם שתזכו כל אחד מכם לזכות להיות גדול בתורה‬ ‫(קובץ אגרות אגרת מ"ב)‬ ‫‬
‫ויראת שמים מאד מאד‪ ,‬וגם ברוחניות וגם בגשמיות‪ .‬הקב"ה יעזור‬ ‫ובענין זה אמר רבנו‪ :‬אדם מתעבר על ריב לא לו ונענש‪ ,‬כמו שקרה‬
‫שכולנו נזכה למצב של ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪,‬‬ ‫בישיבות רבות שאותם הבחורים שהתנגדו למינוי ר"מ בישיבה נפגעו רח"ל‪.‬‬
‫ונזכה במהרה בימינו אמן סלה‪.‬‬ ‫ובכלל תמוה מה איכפת להם שפלוני יהיה ר"מ הלא הם לא יישארו‬
‫ובישיבת גאון יעקב אמר רבנו‪ :‬היום מתחיל זמן חורף תשע"ד‪ .‬ידוע‬ ‫בישיבה לעולם‪ ,‬אלא לכל היותר עוד שנה שנתיים‪ ,‬והם הרי מתחתנים‬
‫מה שאנחנו אומרים תמיד בכל התחלת הזמן‪ ,‬אבל נוסף לזה יש‬ ‫ועוזבים את הישיבה‪ ,‬ומה להם להסתכן! ולהשקיע את עצמם בריב‬
‫עכשיו הענין של הבחירות‪ ,‬יש הרבה פעמים שמשקיעים כל הכוחות‪,‬‬ ‫גדול כל כך‪ ,‬ובדרך כלל אפילו לא מבקשים מהם להיכנס לשיעור‬
‫מדברים על הבחירות‪ ,‬בחירות‪ ,‬בחירות‪ ,‬בחירות‪ ,‬ועל פי רוב זה לא‬ ‫של הר"מ החדש‪ ,‬כי המינויים החדשים מיועדים על פי רוב לקבוצת‬
‫מועיל כלום! צריך לעשות משהו מזה‪ ,‬אבל העיקר להיות שקוע בלימוד‬ ‫בחורים הצעירים מהם‪ ,‬ואעפ"כ הם מתערבים ומסתכנים במחלוקת לא‬
‫התורה‪ ,‬רק מזמן לזמן משהו לעזור‪ .‬וע"י הזכות הזאת הקב"ה יעזור‬ ‫להם‪( .‬מאחורי הפרגוד)‬
‫שכלל ישראל יזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪ .‬זה העצה הכי טובה‬ ‫לא למלאות את הראש בשטויות‬
‫מה שיותר ילמדו תורה‪ ,‬אי אפשר לומר שבכלל לא לעשות‪ ,‬בודאי‬ ‫ואמר רבנו בשיחה בביתו‪ :‬אמנם בימינו כאשר האדם נחשף לכל כך‬
‫צריך לפעול שלא יצליחו הרשעים לעשות את‪ ...‬לכלל ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫הרבה דברים והסקרנות שלו מוליכה אותו להתמלא בכל מיני דברים‬
‫בכל זאת אנחנו צריכים ללמוד תורה‪ ,‬וממילא הקב"ה יעזור שהזדים‬ ‫מיותרים‪ ,‬זה קשה יותר‪.‬‬
‫תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו‪.‬‬ ‫בזמנים קודמים לא היו כ"כ הרבה ידיעות כמו שהאדם יודע היום‪.‬‬
‫הקב"ה יעזור שנזכה לזה שבאמת כל הגזירות רעות לא יהיו ח"ו‪,‬‬ ‫היום כ"א מתענין ויודע מה שקורה בכל העולם‪ ,‬מה שקרה באמריקה‬
‫וכלל ישראל יוכל ללמוד תורה ולקיים את המצות כמו שהקב"ה רוצה‪,‬‬ ‫או באוסטרליה או בכל מקום אחר‪ ,‬והוא נמשך אחרי זה וממלא את‬
‫ויזכו לכל טוב‪ ,‬ונזכה ג"כ לביאת המשיח במהרה בימינו אמן סלה‪.‬‬ ‫ראשו בידיעות מיותרות ולא נחוצות‪ .‬אבל פעם לא ידעו וממילא לא‬
‫לא ליגרר לויכוחים‬ ‫התעניינו כ"כ‪ .‬ידעו מה קרה ברחוב הסמוך וזהו‪ ,‬וממילא הראש והלב‬
‫וכך לאורך כל הדרך הדריך את בחורי הישיבות שלא לעסוק בנושאי‬ ‫היו פנויים ללמוד תורה‪ .‬אבל היום שכל אחד 'צריך' לדעת מה קורה‬
‫פוליטיקה פנימיים "בעניין הבחירות העומדין על הפרק אבקש מבני‬ ‫בכל מקום אפילו שאין לו מזה שום תועלת‪ ,‬אם זה ע"י העיתונים‬
‫הישיבות נ"י שלא יגררו בויכוחים‪ ..‬ואין לנו לחוש מהשקרים‪ ..‬הכו"ח‬ ‫וחוץ מהעיתונים הרגילים יש גם כל מיני עיתונים נוספים וכולם מלאים‬
‫בצער" (מכתבו לבחירות חורף תשע"ד)‬ ‫בשטויות‪ ,‬שום דבר חוץ מזה‪ .‬ובינתיים הראש מתמלא עם השטויות‬
‫ויפה הטעים את הדברים ראש ישיבת "בית שמעיה" הגר"ש אנגלנדר‬ ‫האלה‪ ,‬ואינו פנוי לתורה‪.‬‬
‫שליט"א (חורף תשע"ד)‪" :‬הנה מרן הגראי"ל הסתובב בכמה ישיבות‬ ‫העיקר שבסוף לא יצטרכו עיתון‬
‫בתחילת הזמן‪ ,‬ומה הוא אמר "אמנם אנחנו לקראת בחירות אבל בני‬ ‫(כפי שמופיע‬‫כשדברו עם רבנו לרגל ‪ 30‬שנה לעיתון יתד נאמן אמר‬
‫ישיבות צריכים רק דבר אחד‪ :‬להתחזק בתורה"‪ .‬וב"ה ראו איך כל‬ ‫בגיליון לרגל ה‪ )30‬כי "המשימה העיקרית היא‪ :‬נקדש את שמך בעולם‪.‬‬
‫עולם התורה שנשמע לו כל הבחורים יושבים ולומדים‪ ,‬ולא מסתובבים‬ ‫המטרה היא בסופו של דבר שיהיו אברכים בני עליה שלא צריכים‬
‫ברחובות ששים אלי קרב‪ ...‬אלו דברים שנשמת התורה ונשמת הבן‬ ‫עיתון" וברוח זו ‪ -‬בתקופה מסוימת בא אברך ואמר בהתרגשות "עכשיו‬
‫תורה תלויה בהם‪ ..‬ממתי אברך צריך לדעת ולהתעסק בכל הפוליטיקה?‬ ‫שזכינו ב"ה‪ ..‬העיתון‪ ..‬ממילא עושים מנוי‪ "..‬התגובה לא אחרה לבוא‪:‬‬
‫הדמות של בן ישיבה היא של צניעות וענוה והכרת פניו תעידנו‬ ‫"למה? זה קרבן פסח שצריך לעשות "מנויים"?‪...‬‬
‫שהתורה היא כל יישותו ואין לו שום דבר זולתי עבודת ה' והליכות‬ ‫כשהיה תקופה בישיבה מסוימת שניסו גורמים מחוץ לישיבה להביא‬
‫חיי המוסר‪ .‬מה הבריות עליו "מה נאים מעשיו‪ ,‬אשרי זה שלמד‬ ‫לישיבה הק' עיתון פסול שנאסר ע"י גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬ובאו‬
‫תורה‪ ,‬אשרי רבו שלמדו תורה" וכאשר משבשים את הדרך מה אנו‬ ‫לרבנו בשליחות רבני הישיבה כדת מה לעשות? ואמר צריך לדאוג‬
‫שומעים "אשרי זה שעוסק בפוליטיקה אשרי זה שנהירין לו קווי הנייעס‬ ‫שלא ייכנס שום עיתון לישיבה ובוודאי לא עיתון פסול‪ ,‬והוסיף תאמר‬
‫וכל עיסוקו בהם"‪ ..‬שומעים מי שמתפאר "אחריות של הדור עלינו"‪..‬‬ ‫בשמי כי בחורים שיתנזרו מכל עיתון ואפילו הכשר שבכשרים יצמחו‬
‫ודאי שאחריות של הדור עליו‪ ,‬הוא צריך לערוך חיבור בהלכות שבת‪,‬‬ ‫לת"ח מובהקים‪.‬‬
‫להיות עניו להיות צנוע במעשיו‪ ,‬ולחנך את אנשי ביתו לכך‪ ..‬מתרגלים‬ ‫עסק בחורי ישיבות בלימוד התורה בלבד‬
‫לשחיתות ושיבוש צורת הבן תורה‪.‬‬ ‫פתיחת זמן חורף הבעל"ט ראינו לנכון להביא דעתו ופעלו של‬ ‫בעת‬
‫בני הישיבות צריכים לדעת שרק לימוד התורה‪ ,‬רק עיון נוסף בהגדרת‬ ‫רבנו שליט"א על כך שתפקיד בחורי הישיבות ואברכי הכוללים‬ ‫מרן‬
‫עומק הסוגיות‪ ,‬רק חיבור נוסף באו"ח יו"ד‪ ,‬רק תיקון המידות‪ ,‬רק‬ ‫ללון בעומקה של הלכה ולא להתעסק בשום ענין ציבורי וכדו'‪.‬‬ ‫הוא‬
‫אצילות ההנהגה‪ ,‬רק עבודת האדם זה ורק זה דמות ה"בן תורה"‪.‬‬ ‫יש עסקנים אשר תפקידם ליטפל בענין זה‪ .‬ורבות עמל לשרש‬ ‫ולזה‬
‫ואכן ידוע עד כמה עומד רבנו על המשמר בעניין זה להעמיד את‬ ‫זה בשיחותיו ובהוראתו ונביא כאן כמה ענינים בס"ד‪.‬‬ ‫ענין‬
‫הישיבות על צביונם המקורי‪ ,‬ולהגן על עולם הישיבות ממגמה זו של‬ ‫האם בחורים יצאו לבחירות‬
‫שיבוש צורתו של הבן תורה‪.‬‬ ‫שהתקיימה בו' אייר תשנ"ו שהתנהלה‬ ‫בישיבת מועצת גדולי התורה‬
‫[א"ה‪ ,‬ונפלאים בזה דברי רבנו הנצי"ב זצ"ל בעמק דבר (כי תשא לג יא) וז"ל'‬ ‫התנהל דיון לגבי הנושא האם לשלוח‬ ‫לראשונה ע"י רבנו שליט"א‪,‬‬
‫ומשרתו יהושע בן נון נער‪ .‬הודיע הכתוב דיהושע אע"ג שכבר היה גדול בשנים לערך‬
‫חמשים שנה וגם גדול בתורה ובחכמה וא"כ היה מועיל הרבה למשה אם היה הולך‬
‫רבנו‪ :‬הגרי"ש אלישיב שלח אלי לשאלני‪,‬‬ ‫בחורים לעבוד בבחירות‪ ,‬ואמר‬
‫עמו למחנה בעושק בני אדם‪ .‬אבל הוא היה כנער כמו שלא הגיע לפלגות ראובן‬ ‫אלא השבתי על אשר ששאלוני‪ ,‬לדעתי‬ ‫אין לי שום ענין לעסוק בזה‬
‫בענינים אלו‪ .‬והטעם לא ימיש מתוך האהל‪ .‬שהיו עסקיו לעמוד על תורה שבע"פ‬ ‫דפי גמרא‪.‬‬ ‫התשובה שנתתי הצילה אלפי‬
‫שהיה כמעין הנובע באהל משה‪ .‬ולא רצה להפנות משקידת למודו לשום דבר‪ .‬ובא‬ ‫(רשימות הרה"ג אפרים צמל שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת אור שמח ומזכיר מועצגה"ת)‬
‫זה הספור לדורות ללמד כמה ראש הדור מחויב להטריח בעת הריסות העם ליישב‬ ‫העיקר לימוד התורה‬
‫דעתם ולא יחוש אחר עזי פני שיהיו מפריעים מעשיו ומבזים אותו‪ .‬וגם למדנו‬
‫שהתלמיד הבא לקבל תורה מאותו גדול הדור אין לו להפנות לשום דבר במצוה‬ ‫ובפתיחת זמן חורף תשע"ד שהיו בה בחירות אמר רבנו בישיבת ארחות‬
‫שאפשר ע"י אחרים‪ .‬וכדאי' בעירובין דס"ח מר לאו אורחי' אנא טרידא בגריסא‪.‬‬ ‫תורה כך‪ :‬באמת תמיד בהתחלת הזמן מדברים דברים של חיזוק קצת‪,‬‬
‫אבהו שלח בנו לטברי' ללמוד והיה עוסק בגמ"ח ושלח ליה האם אין קברין בקסרין‬ ‫עכשיו יש עוד מעט יום בחירות‪ ,‬ובזמן כזה בדרך כלל כולם עסוקים‬
‫שלחתיך לטברי' ומש"ה כתיב לא ימיש‪ .‬ולא מש מיבעי אלא ללמד שכך ראוי שלא‬ ‫בדבר הזה‪ ,‬מדברים מזה‪ ,‬מדברים מזה‪ ,‬הדיבור לא מועיל כלום! העיקר‬
‫ימיש מתוך האהל עד שיגיע עתו להנהיג את הדור] (וע' מש"כ בהע"ש שאלתא ז'‬ ‫צריך לדעת מה שיותר יתחזקו בלימוד התורה‪ ,‬זה מה שיועיל‪.‬‬
‫שיטת ר"ח דעיקר הא דקיי"ל תלמוד גדול ממעשה אינו אלא בתלמיד היושב לפני‬
‫רבו שהוא יקר אפילו ממה שלמדין לאחרים‪ .‬ואנן לא קיי"ל כר"ח מכ"מ למדנו כמה‬ ‫ב"ה יש לכם את הכח ללמוד תורה בחשק ובהתלהבות‪ ,‬וזה יתן יותר‬
‫יקר ענין תלמיד בתחלת השתקע עצמו לתורה שתהא מתקיימת בו)‪ .‬עכ"ד‪[ .‬ועי'‬ ‫מהכל! אי אפשר שלגמרי ימנעו מלעשות‪ ,‬אבל בדרך כלל העיקר יהיה‬
‫כאיל תערוג פר' כי תשא תשע"ז]‬ ‫הראש שקוע בלימוד התורה‪ ,‬וזה יועיל יותר משאר דברים‪.‬‬
‫שהמקום מחלל שבת וקונה במקום אחר יותר יקר‪ ,‬האם נחשב בכך הוצאות שבת?‬
‫אמר רבנו שזאת אומרת שעושה תנאים עם הקב"ה‪ ,‬שבאם זה הוצאות שבת‬ ‫הלכות והליכות‬
‫יקנה במקום השני‪ ,‬ואם לא‪ ,‬יקנה במקום ההוא‪ ,‬זה כבר סיבה שלא יחשב לו‬
‫הוצאות שבת‪( .‬צדיק כתמר יפרח)‬ ‫מעלת הלימוד בהלכות שבת‬
‫אמר רבינו אני רציתי לחדש שכמו שאומר הח"ח (שם עולם ספ"ד) שמי שמכין‬
‫הכנות לשבת‬ ‫את המפה לשלחן של שבת כבר ביום ו' בבוקר כבר מזמן זה יוצא מהגיהנם‬
‫בשו"ע סימן ר"נ סעיף א' איתא דמצוה להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת‬ ‫כל ערב שבת‪ ,‬אז יתכן שמי שלומד הלכות שבת גם באמצע השבוע בזמן הזה‬
‫כדי לכבדו כי רב הסדא הי' מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעין‬ ‫כבר יצא מהגיהנם‪( .‬צדיק כתמר יפרח)‬
‫עצים וכו' ועי' בשער הציון ס"ק ט' דלא שייך בזה לומר מצוה שיוכל לעשות‬
‫ע"י אחרים אין מבטלין התלמוד אפי' לזמן מועט וכו' דדוקא מצוה שאין‬ ‫זכות הלימוד בשבת‬
‫מוטלת על גופו וכוי משא"כ בזה שהכבוד שבת מוטלת על גופו וממילא מצוה‬ ‫יל"ע האם יש דבר מיוחד בהלכות שבת טפי משאר הלכות?‬
‫בו יותר מבשלוחו וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫ואולי להמבואר במנחות קי‪ ,‬א‪ .‬דכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת‬
‫וצ"ב א"ב למה האמוראים עשו כל אחד רק פעולה אחת לכבוד שבת הרי אם‬ ‫ה"נ הלומד הלכות שבת כאילו קיימם בפועל‪ ,‬ואז חוץ מעצם מצות ת"ת הוי‬
‫זה גופא המצוה הם היו צריכים לעשות בעצמם את כל צרכי כבוד השבת וי"ל‪.‬‬ ‫כמו שמירת שבת דשקולה ככל המצוות‪ .‬והראוני דבהקדמת אגלי טל כתב‪:‬‬
‫שכשם ששמירת שבת שקול ככל המצות‪ ,‬כן ללמוד וללמד בהלכות שבת‬
‫הכנות לשבת‬ ‫שקול כללמוד וללמד בכל המצות‪( .‬זמירות שב"ק אילת השחר עמ' ‪)82‬‬
‫רבנו רגיל לפני שבת לסדר את הדוד של מים של שבת‪ ,‬וזה היה מכין לכבוד שבת‪.‬‬
‫בעת שעשו בבני ברק את המים של שבת על גנרטור‪ ,‬נשאל רבנו האם‬ ‫‪ -‬הכנות לשבת ‪-‬‬
‫אפשר לסמוך על זה ואמר הרי הנידון להשתמש בחשמל זה חילול ה'‪ ,‬וכאן‬
‫יש מעלה שזה קידוש ה'‪ .‬והוא עצמו בתחילה המשיך להשתמש בדוד של‬ ‫שיעור של הוצאות שבת‬
‫שבת שכך הורגל אבל אחרי תקופה הפסיק והשתמש במים הרגילים‪( .‬רשימות‬ ‫כ' הגר"א באגרתו‪ :‬ותכבדי את השבת מאד כאשר הי' לפני‪ ,‬ואל תצמצמי‬
‫נכדו הרה"ג ר' אשר שטינמן שליט"א)‬ ‫כלל‪ ,‬כי כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד יום הכיפורים חוץ‬
‫לצאת מהגהנום מזמן ההכנה‬ ‫מהוצאות שבתות והוצאות יום טוב וכו'‪.‬‬
‫רגיל רבנו להביא‪ :‬ראיתי‪ ,‬שהחפץ חיים מביא בספר שם עולם (ח"א סוף פ"ד)‬ ‫ואמר רבנו ע"ז‪ :‬והנה אמרו חז"ל על שבת 'לוו עלי ואני פורע'‪ ,‬א"כ עד כמה‬
‫בשם גדול הדור אחד שרוצה לחדש חידוש גדול מאד‪ ,‬הרי הכלל ידוע שאדם‬ ‫מחוייבים לענג את השבת?‬
‫ששמר שבת‪ ,‬אפילו אם יש לו ח"ו עבירות שצריך לקבל עליהם גיהנם‪,‬‬ ‫וזה ודאי שאין מחויב לאכול דוקא שור שלם‪ ,‬כדאי' בגמ' אפי' ראש תרדין‬
‫בשבת לא דנים אותו‪ ,‬כיון שהי' שומר את השבת‪ ,‬וכמה שהי' שומר יותר‬ ‫וכסא דהרסנא וזה למי שאין לו‪ .‬אבל אם יש לו‪ ,‬הוא צריך להכין יותר‪,‬‬
‫שבת הכל נחשב לו‪ .‬דהנה הטור או"ח סימן רצ"ה כתב שאומרים במוצ"ש‬ ‫אבל שלא יחשוב אדם שהרי כתוב 'לוו עלי' א"כ יקנה את האוכל הכי יקר‪,‬‬
‫סדר קדושה לפי שהוא זמן חזרת רשעים לגיהנם ששבתו בשבת ועל כן‬ ‫אלא יקנה חתיכת דג וחתיכת בשר‪ ,‬ואין צריך דוקא בשר בקר כי הלא גם‬
‫מאריכין בעניני תפלות כי ממתינין להם עד שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל‬ ‫בבשר עוף יוצאים ידי חובה ויש לאכול כפי הרגילות שלו ובשביל זה הוא‬
‫תפלתם‪ .‬ובספר יסוד ושורש העבודה כתב בשם ספר התגין אם נשמתו של‬ ‫יכול להשליך על ד' יהבו‪ .‬וגם זאת רק לפי מה שהוא משתכר‪ ,‬ואת שכרו‬
‫אדם בגיהנם בכל יום שישי מוציאין אותה מגיהנם בעת שהי' רגיל בעוה"ז‬ ‫יחלק באופן שישמור יותר כסף להוצאות יום השבת ויניח חלק גדול יותר‬
‫לשבות וכן בתוספת מקודש על החול במוצ"ש המאחר מאחרין אותו שלא‬ ‫לשבת מאשר ליום אחר‪ .‬ומובא בספר גביע הכסף בשם הגר"א שמרגלא הוה‬
‫להכניסו לגיהנם והממהר ממהרין אותו להכניסו עכ"ל‪.‬‬ ‫בפומיה כי בשבת מצוה להתענג באכילה ושתיה‪ ,‬ומצוה ללמוד‪ .‬וטוב יותר‬
‫ומביא החפץ חיים חידוש מגאון אחד עוד יותר‪ ,‬שמהזמן שמתחיל לעסוק‬ ‫שירבה בלימודו מאשר באכילה ושתיה שההרגל נעשה טבע אצלו וילמוד גם‬
‫בצרכי שבת‪ ,‬ואפילו ביום שישי בבוקר‪ ,‬יוצא כבר מגיהנם‪ .‬ובפשטות מבינים‬ ‫בחול‪ ,‬והלימוד תמיד מצוה הוא‪ ,‬ואכילת השבת תגרור לו תאות אכילה ג"כ‬
‫שבזמן שקרוב לשבת נחשב כבר שבת‪ ,‬ומפלג המנחה יש כבר סברא שנחשב‬ ‫אף בחול‪ .‬עכ"ד‪.‬‬
‫כמו שבת‪ ,‬אבל בבוקר? והוא אומר שאפילו בבוקר‪ ,‬כיון שהתחיל להכין צרכי‬ ‫הוצאות שבת‬
‫שבת כבר לא יהיה לו גיהנום‪ .‬והחפץ חיים מביא את זה‪ ,‬משמע שזה דבר‬ ‫שח הגאון רבי אריה ישראלי שליט"א‪ :‬ספר לי הגר"א מן שליט"א מעשה‬
‫המתקבל על הדעת‪ ,‬אפילו שלא מצינו את זה בגמ' ולא במדרשים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫שמאד התפעלתי ממנו‪ ,‬יהודי בקש ממנו לשאול את רבי חיים קנייבסקי‬
‫מזה שהוא מביא את זה משמע שיתכן אפילו השכר הזה‪ ,‬אדם שיש לו ח"ו‬ ‫שליט"א איזו שאלה שהוצרכה לו לדין תורה שהיה לו עם שכנו‪ .‬אמר לו‬
‫עבירות‪ ,‬והוא צריך להיות בגיהנום‪ ,‬ואולי אפילו שתים עשרה חודש‪ ,‬בכל זאת‬ ‫הגר"א מן שליט"א שר' חיים שליט"א אינו עונה על שאלות כאלו‪ ,‬ושאלה‬
‫כיון שהתחיל מיום שישי בבוקר לעסוק בצרכי שבת‪ ,‬לא יהי' לו כבר גיהנום‬ ‫כזו שישאל בבי"ד‪ .‬והלה הסביר שאין זה בדיוק דין תורה‪ ,‬אלא העניין הוא‬
‫מהזמן ההוא‪ ,‬עד כדי כך! ואין לשער ולתאר את הריוח לזכות להיות אפי'‬ ‫כזה‪ ,‬לו עצמו היה ב"ה כסף ולא חסר לו מאומה‪ .‬ופעם בליל שבת הוצרך‬
‫רגע אחד פחות בגיהנם‪( .‬ימלא פי תהלתך תפילה עמ' שפ"ג)‬ ‫להיכנס לבית שכנו‪ ,‬ונדהם מאד לראות שעל שולחן שבת מונחת רק קופסת‬
‫הכנה לשבת‬ ‫טונה אחת‪ ,‬ועוד איזה דבר מאכל מועט‪ ,‬וזה כל סעודת השבת שלו‪ ,‬ברוב‬
‫סיפר ר"צ שטיינברג שליט"א‪ :‬באחד השנים הגיע רבנו שליט"א למסור שיחה‬ ‫תדהמתו לראות את שכנו חסר כל‪ ,‬פנה אליו ואמר לו‪ ,‬שמאז והלאה כל‬
‫בבאר שבע על רוממות השבת‪ .‬הוא דיבר ביום חמישי על חביבות המצוה‪.‬‬ ‫הוצאות שבת של שכנו עליו‪ .‬ונתן היהודי לשכנו סכום כסף לקנות על חשבונו‬
‫למחרת סיפר לי אחד‪ ,‬שכבר באותו ערב הוא ערך את שולחן הבית בביתו‬ ‫את כל מצרכי השבת‪ .‬וכך פירנס היהודי הנדיב את שכנו ושלם בעבור כל‬
‫בגלל חביבות המצוה‪ .‬לאחר מכן כשסופר המעשה לרבנו שליט"א‪ ,‬הוא פרץ‬ ‫מצרכי השבת שלו‪.‬‬
‫בבכי של התרגשות‪( .‬מוסף ית"נ יתרו תשע"ד)‬
‫הגיעו ימים‪ ,‬והעשיר ירד מנכסיו והתקשה לכלכל את שכנו העני שהיה‬
‫אב למשפחה ברוכת ילדים והצרכים מרובים היו‪ ,‬ובראות העני את מצבו‬
‫הנה יש דין בערב שבת להשכים להכין לכבוד שבת ועיין ביאור הלכה סי'‬
‫של שכנו העשיר אמר למפרנסו שעקב מצבו הכלכלי הירוד אינו חייב יותר‬
‫ר"נ ס"א שדן אם הוא מצוה דאוריי' או דרבנן‪.‬‬
‫לפרנסו‪ ,‬לעומת זאת ענה העשיר (לשעבר) שהואיל וקבל על עצמו שהוצאות‬
‫ונראה שדוקא בהכנת מאכלים יש מצוה להשכים לפי שנמשך זמן הרבה אבל‬
‫שבתו יהיו עליו‪ ,‬ימשיך בכך ומקוה בע"ה לעמוד בזה‪ .‬והיו לשני השכנים‬
‫בהכנת הנרות להדלקה אין ענין להשכים כ"כ לפי שאינו נמשך כ"כ הרבה זמן‪.‬‬
‫שתי טענות לויכוח‪ ,‬הראשון טען שמה שכתוב שמזונותיו של אדם קצובים‬
‫(אילת השחר שבת קיט‪ ,‬א)‬
‫לו מרה"ש חוץ מהוצאות שבת שעל זה נאמר לוו עלי ואני פורע אם כן גם‬
‫מלאכות גדולות בער"ש‬ ‫מזונות השבת של השכן הינם בתוך הקצבה‪ .‬והשני טען שרק מזונותיו של‬
‫רבנו מקפיד שלא יעשו מלאכות גדולות בבית בער"ש אחר חצות‪ .‬ופ"א‬ ‫אדם "עצמו" כלולים בלוו עלי ואני פורע אך לא מזונותיו של השכן אפילו‬
‫החליפו את הדוד שמש ביום ו' בקיץ אחרי חצות‪ .‬ורבנו לא רצה להשתמש‬ ‫שהם לכבוד שבת ועל זה לא נאמר לוו עלי ואני פורע‪ .‬השאלה היא אם זה‬
‫במים החמים לפני שבת בגלל זה‪.‬‬ ‫כן כלול במזונות השבת‪ .‬וגם היה להם ויכוח בעניין האמור שונא מתנות יחיה‪,‬‬
‫זמן סגירת החנויות בבריסק‬ ‫שפרושו שמי שכן יקבל מתנות לא יחיה ולכן אינו רוצה לקבל‪ ,‬או שזה‬
‫שח רבנו‪ :‬בהיותי בבריסק שמעתי שבזמנו של הגר"ח הוא היה הקובע לכל‬ ‫מציין מעלה ששונא מתנות מקבל שכר נוסף והוא שיחיה‪ .‬והשאלה הופנתה‬
‫הסוחרים ובעלי המלאכה והחנויות עד אימתי יהיו רשאים לעסוק במלאכתם‬ ‫לר' חיים שליט"א ואמר שהוצאות שבת בעבור השכן אינם כלולים במזונות‬
‫בערב שבת‪ ,‬ולכל אחד קבע זמן אחר מתי יסגור לפי הזמן ששיער כמה‬ ‫שבת‪ ,‬אלא רק מזונותיו שלו ולא של חברו‪.‬‬
‫שצריך להתכונן לכבוד שבת‪ .‬בעיקר היה בעיה אצל הספרים שאנשים היו‬ ‫הופנתה השאלה גם למרן הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן שליט"א שאמר‬
‫מגיעים להסתפר ממש סמוך לשבת‪ ,‬והספרים שהיו צריכים פרנסה היו נשארים‬ ‫שגם מזונות חברו כלולים בהוצאות שבת‪ ,‬וזה לאותו אחד המצטער בשבת‬
‫עד מאוחר ופעמים רבות היו נכנסים במלאכתם חצי שעה לזמן כניסת השבת‪.‬‬ ‫שלחברו אין‪ .‬ור' חיים שליט"א אמר על זה שזה רק מדרך המוסר אי היכולת‬
‫[ואמנם בזמני זה כבר לא נהג‪ ,‬כי אחרי פטירת הגר"ח נתבטל הדבר]‪( .‬אעלה בתמר‬ ‫לראות את חברו בחסרונו בשעה שלו עצמו יש והוא אוכל ואם כן אין זה‬
‫מתורת בריסק עמ' טז)‬ ‫נכלל בהוצאות של שבת‪ ,‬בכל אופן אמר שישתדל להמשיך וברכו שיהיה לו‬
‫עוד סיפר רבנו שליט"א שבילדותו היה הולך עם רבי שמחה זליג לפני שבת‬ ‫בהצלחה‪( .‬קובץ שיחות בחכמה אמרתי עמ' קמג‪ -‬קמד)‬
‫לשווקים בבריסק כדי שבעלי החנויות יסגרו את החנות לפני שבת‪ ,‬ומיראת‬ ‫הוצאות שבת כשקונה במקום אחר‬
‫כבוד לרבי שמחה זליג היו אכן סוגרים את החנות‪( .‬מפי רג"ה שליט"א)‬ ‫שאלתי לרבינו שא' שאל שמונע עצמו לקנות במקום זול עם מבצעים מטעם‬
‫עמנו קל‪ ,‬ומי בא לשם כדי להניף את נס נצחון התורה ה"ה ראש‬
‫הישיבה שליט"א שבצורתו המיוחדת כה מסמל את עם ישראל כי‬ ‫אוקראינה‪ ,‬אודסה‬
‫אתם המעט מכל העמים ובכל זאת כי בך בחר ד' אלוקיך מיעוטנו‬ ‫בעיר אודסה קיימים מסודות התורה בראשותם של רב העיר הרה"ג ר'‬
‫מכיל ומדגיש את עדיפותנו‪ ,‬כי אנחנו מחזיקים באמת הסגולית שהיא‬ ‫שלמה באקשט שליט"א וראש הכולל הרה"ג ר' דוד קולדצקי שליט"א ועוד‪.‬‬
‫אחת ואין בלתה‪( .‬מוסף שבת קודש חוקת תש"ע)‬
‫נסיעת רבנו לאודסה‬
‫בכ"ז סיון תש"ע נסע רבנו לחזק את קהילת אודסה ונביא כאן כמה מכתב להקמת הישיבה‬
‫אחרי תקופה שעלתה בידם להקים ישיבה באודסה כתב להם רבנו מכתב‪:‬‬ ‫דברים בס"ד אודות נסיעה זו‪.‬‬
‫בס"ד‪ .‬לכ' הרה"ג ר' שלמה באקשט שליט"א וראשי הקהילה בעיר‬ ‫שח רבנו‪ :‬באודסה לפני מלחמת העולם הראשונה הי' שם כופרים הכי‬
‫אודסה שבאוקרינה ה' עליכם יחי'‪.‬‬ ‫גדולים‪ ,‬היום זה מקום טוב‪.‬‬
‫הנה כידוע שבמדינות אירופה ששונאי ישראל בשנות הזעם הי' ברצונם‬ ‫כשהגיע רבנו לאודסה אמר לראשי קהילה הנה היה פה את כל ראשי‬
‫להשמיד את כלל ישראל בגוף וברוח‪.‬‬ ‫ההשכלה‪ ,‬והוסיף "תראו מה נהיה איך מעט מן האור דוחה הרבה מן‬
‫והיות שכלל ישראל קיומו על ידי התורה לכן הרשעים מנעו מקיום‬ ‫החושך‪ ,‬ומעט מן החושך זה גורנישט"‪.‬‬
‫מצות התורה וחשבו שעי"ז יִ כלו ר"ל ישראל‪ ,‬והיות שיש לנו הבטחה‬
‫כי לא תשכח מפי זרעו וכלל ישראל יחד עם התורה מובטחים‬ ‫בכינוס אברכים‬
‫שלא יִ כלו לא עלתה מחשבתם בידם‪ ,‬אמנם דבר זה עלתה בידם‬ ‫בכינוס לאברכים במקום אמר רבנו בתו"ד‪ :‬כי העיקר בחיים הוא‬
‫לעקור קהלות שלמות בכל רחבי אירופה ונותרו רק אחד מעיר ושנים‬ ‫להתמסר אך ורק לתורה ובזה הכל תלוי‪ ,‬וכמה מאושרים אלה‬
‫ממשפחה‪ ,‬ואותם יחידים מאונס נטמעו ונאבדו מהם כל זיק תורה‬ ‫שעוסקים אך ורק בתורה ללא שום עיסוק נוסף‪.‬‬
‫ויראת שמים‪.‬‬ ‫לאחר מכאן היה כינוס מחנכים עם הוראות והדרכות המתאימות לטיב‬
‫ובחמלת ד'‪ ,‬עת אשר קרא דרור לאחינו בני‪-‬ישראל אשר במדינות‬ ‫המקום‪ .‬אחד השאלות היה שמצוי אצל האברכים שם שמארחים‬
‫הקומוניסטים מתחת עול דיכוי הנפש והגוף‪ ,‬מלפני כעשרים שנה‪,‬‬ ‫סטונדטים וכדו' בלילות שבת ובסעודות שבת וזה גורם שהם פחות‬
‫קווה קיוינו שיחזרו אלינו אחינו האובדים באונס אל חיק אומתינו‬ ‫מתייחסים בשעת הסעודה לילדים שלהם עצמם‪ ,‬והשאלה מה ניתן‬
‫ואמונתנו‪ .‬אך נכזבה תוחלתנו ובמשך השנים נשכחו ואין איש שם על‬ ‫לעשות‪.‬‬
‫לב את המון רבבות נשמות טהורות‪ ,‬אשר באונס גמור הועברו על‬ ‫ורבנו השיב ע"פ דברי הגר"א [כפי שהביא המגיד מדובנא] שענין החינוך‬
‫הדת‪ ,‬אשר בדממה משוועות ומצפות לגואל ועוזר‪ ,‬וכן בשאר המדינות‬ ‫הוא שאדם מתמלא וממילא משפיע על כל סביבותיו‪ ,‬וא"כ ברגע שהם‬
‫שלא התענו תחת ידיהם כ"כ‪ ,‬התקרבו אל גוים ולמדו ממעשיהם‪,‬‬ ‫ידברו בשולחן על אמונה וכדו' עם הסטודנטים ויתרוממו‪ ,‬ממילא זה‬
‫ונמצאים בסכנת התבוללות בין הגוים ר"ל‪.‬‬ ‫ירומם גם את ילדיהם‪ .‬אמנם בכל הדברים האלו צריך שאלת חכם כי‬
‫ובפרט בעיר אודסה אשר עוד קודם לכן יד ההשכלה הארורה פגעה‬ ‫לא תמיד התשובות שוות‪.‬‬
‫בהם קשות והרחיקה רבים מבני ישראל מה' ומתורתו‪.‬‬ ‫לקדש שם שמים‬
‫ובמשך השנים האחרונות צמחה בעיר אודסה קהילה המקרבת אחים‬ ‫ובכינוס לבני הקהילה שם‪ ,‬עמד במשאו על חשיבות לימוד התורה‬
‫טועים לאבינו שבשמים‪ ,‬וכעת שמחתי לשמוע שהשי"ת הצליח בידכם‬ ‫והצבת לימוד התורה בבסיס החיים שזהו הדבר החשוב ביותר‪ ,‬ובמיוחד‬
‫למצוא כחמשה עשר בחורים אשר יחלו ללמוד בישיבה גדולה על מתכונת‬ ‫שהקב"ה ברא את העולם למטרה לקדש שם שמים בעולם‪ ,‬וכידוע‬
‫הישיבות הנוהגות בארץ ישראל‪ ,‬שזה עיקר תכלית האדם בעוה"ז‪ ,‬ויש‬ ‫שבלי תורה העולם אינו יכול להתקיים‪ ,‬היו דורות שהיו טובים‪ ,‬והיו‬
‫לקוות שישיבה על טהרת הקודש יעשה מפנה גדול בקהילתכם‪.‬‬ ‫דורות שלא היו טובים‪ ,‬וכשהדורות לא היו טובים הם לא יכלו לשרוד‬
‫וכמו שהוכיח הנסיון שבכל מקום שיסדו ישיבה על טהרת הקדש‬ ‫משום שלא מילאו את תכליתם‪ .‬ככל שאנחנו הולכים ומתקרבים‬
‫בה לומדים ויגעים בתורה בלא שום תערובת נמשכו הרבה אחריהם‬ ‫לדורות אחרונים ודאי שחייבים יותר ויותר לעסוק בתורה כדי למלא‬
‫והתקרבו לתורה והמקום קיבל צורה אחרת‪.‬‬ ‫את ייעודנו שבלי זה לא נוכל לשרוד ולא תהיה לנו זכות קיום ח"ו‪.‬‬
‫לכן יש לשמוח על כל ישיבה ועל כל מקום תורה שמוסיפים‪ ,‬וברוכים‬
‫אתם להשי"ת בעשותכם הדבר הזה‪.‬‬ ‫שוה כל הנסיעה‬
‫ונקוה שחפץ השי"ת בידכם יצליח להרבות תורה לישראל‪ ,‬ובזכות זה‬ ‫ואחרי הכינוס הגדול שהיה שם‪ ,‬אמר שם א' המשתתפים שמקבל ע"ע‬
‫נזכה כולנו מהרה להגלות מלכות שמים בעולמנו ויחיש לגאלנו גאולה‬ ‫לא לאכול יותר נבילות וטריפות‪ .‬ואמר רבנו שא"כ כבר היה שוה כל‬
‫הנסיעה בשביל זה‪( .‬כ' צדיק כתמר יפרח)‬
‫האמתית בב"א‪.‬‬
‫ד' מרחשון תשע"א לפ"ק‪ .‬אהרן י‪ .‬לייב שטיינמן‬ ‫דידן נצח‬
‫(קובץ אגרות קעו)‬ ‫תיאור הסופר הרב ישראל שפיגל זלל"ה על מסעו של רבנו שליט"א‪:‬‬
‫בזמן מהומה‬ ‫לא אתחרה בעמיתי הרב ישראל פרידמן הי"ו בתיאור המקום מה גם‬
‫בעקבות המהומות והמהפכה באוקראינה‪ ,‬שלחו בני קהילת אודסה‪,‬‬ ‫שלא עלה בידי לבוא לשם לראות ולהתרשם בבחינת טוב מראה עינים‬
‫שבמשך עשרים שנה עוסקת בקירוב רחוקים ואשר במוסדותיה לומדים‬ ‫ממשמע אוזניים‪( .‬עי' קהלת ו‪ ,‬ט) אבל שמעתי כה הרבה ממחותני ראש‬
‫למעלה מאלף ילדים כ"י‪ ,‬לשאול את גדולי ישראל כיצד לנהוג והאם‬ ‫הכולל דשם הרה"ג ר' דוד קולידצקי שליט"א‪ .‬ומן רבה של אודסה‬
‫יש סכנה בהמשך שהותם במקום‪.‬‬ ‫וראש המוסדות שם הרה"ג ר' שלמה בקשט שליט"א עד שיכול אני‬
‫הרה"ג רבי שלמה בקשט‪ ,‬רבה הראשי של אודסה‪ ,‬שלח שליח לרבנו‪,‬‬ ‫להבין מה פירוש אודסה בהיסטוריה של הישוב היהודי שם‪ .‬כאשר‬
‫ושאלו האם יש ממה לחשוש‪ ,‬והאם על בני הקהילה לעזוב את‬ ‫עכשיו הגעתו של ראש הישיבה שליט"א לשם מהווה בפירוש מסע‬
‫המקום‪ .‬לאחר שרבנו שמע את כל הספקות בנידון‪ ,‬הוא הכריע‪" :‬שב‬ ‫של דידן נצח‪ .‬כלומר דידה של תוה"ק הנתונה לנו מהקב"ה ביד משה‬
‫ואל תעשה עדיף"‪ ,‬ובירך את הקהילה בחום‪ ,‬שהקב"ה יעזור שיהיה‬ ‫ע"ה רעיא מהימנא‪.‬‬
‫סיעתא דשמיא ולא יצטרכו לעזוב‪.‬‬ ‫אודוסה היתה חזית במערכה הרוחנית הנוראה של המשכילים נגד‬
‫התוה"ק המסורה לנו מסיני ולא כאן ועתה המקום לתאר את תעלוליהם‬
‫של אותם פוקרים שפרשו מבתי מדרשות שנו מעט אבל פרשו הרבה‬
‫‪ -‬הודעה חשובה ‪-‬‬
‫והסבו נזקים גדולים וקשים ליהדות‪ .‬אבל אודסה היתה גם מקום‬
‫גליונות שנה זו יו"ל לעת עתה‬ ‫בחזית הנאצית ומאוחר יותר כאחד המקומות שבהם הקומוניזם כילה‬
‫רק דרך קובצי הגליונות‬ ‫גם את המעט שנותר מן הבליץ האכזרי של היטלר ימ"ש‪ .‬והנה כי‬

‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 228‬שנה ה' | פרשת לך לך | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫לא נצטוה לנוול עצמה‬
‫"ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי‬
‫כוח‪ ,‬ובלי זה קשה להתעלות‪.‬‬ ‫הציץ עליו בעל הבירה‬
‫וכידוע בכל הדברים‪ ,‬האדם לא יכול לעמוד‬ ‫שיחת רבנו בישיבת גאון יעקב תשד"מ‪:‬‬
‫אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את‪ .‬והיה‬ ‫במקום אחד אלא או עולה למעלה או יורד‬
‫כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי‬ ‫הנה הרמב"ם בסוף משנה תורה בכל מקום למה‬
‫ואתך יחיו הנה נא ידעתי" (לך לך יב‪ ,‬יא ‪ -‬יב)‬ ‫למטה‪ .‬רק מלאך עומד‪ .‬די לו בהשגה הגדולה‬
‫שאנו קוראים ”אמונה" קורהו הרמב"ם "ידיעות‬
‫ושאלו את רבנו דהנה בגמ' בתענית כג‪ ,‬ב רבי מני‬ ‫ביותר ששייך אצלו ואינו עולה יותר‪ ,‬וזוהי דרגתו‪.‬‬
‫ה'" כמו בתחילת הלכות יסודי התורה פותח‬
‫הוה שכיח קמיה דרבי יצחק בן אלישיב‪ .‬אמר ליה‪:‬‬ ‫אבל אדם אינו עומד‪ ,‬אלא אם אין אתה עולה‬
‫עתירי דבי חמי קא מצערו לי‪ - .‬אמר‪ :‬ליענו‪ ,‬ואיענו‪.‬‬ ‫הרמב"ם‪ :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות – לידע‬
‫מעלה מעלה אתה יורד מטה מטה‪ ,‬כמו שכתב‬
‫‪ -‬אמר‪ :‬קא דחקו לי‪ - .‬אמר‪ :‬ליעתרו‪ ,‬ואיעתרו‪- .‬‬ ‫שיש שם מצוי ראשון וכו' דהמצוה להאמין שיש‬
‫הגר"א ז"ל במשלי‪ ,‬כן הוא בכל דבר של רוחניות‬
‫אמר‪ :‬לא מיקבלי עלי אינשי ביתי‪ - .‬אמר ליה‪ :‬מה‬ ‫בורא לעולם כותב הרמב"ם ”לידע"‪ ,‬ואח"כ בהלכה‬
‫שמה? ‪ -‬חנה‪ - .‬תתייפי חנה‪ ,‬ונתייפת‪ - .‬אמר ליה‪:‬‬ ‫אצל האדם‪ ,‬או למטה או למעלה‪.‬‬
‫ו' שם כתב וידיעת דבר מצות עשה וכו'‪.‬‬
‫קא מגנדרא עלי‪ - .‬אמר ליה‪ :‬אי הכי ‪ -‬תחזור חנה‬ ‫וא"כ ידיעת ה' שהיא העיקר‪ ,‬ג"כ אם האדם נשאר‬
‫לשחרוריתה‪ .‬וחזרה חנה לשחרוריתה‪ .‬וא"כ אמאי‬ ‫במה שיש לו מתחילה אינו כלום‪ .‬אלא צריך כסדר‬ ‫וביאור הדבר‪ :‬דהנה בלשון הפסוקים מצינו לשון‬
‫אברהם לא עשה כר"י שיאמר לשרה שתתכער בכניסתן‬ ‫לעלות ולגדול‪ ,‬ולגדול צריך מידה גדולה של הבנה‪,‬‬ ‫אמונה‪ ,‬כמו אצל אברהם אבינו כתיב‪" :‬והאמין‬
‫למצרים וביצאתה יחיר לה את יופיה‪.‬‬
‫וכשאדם חלש אינו יכול להגיע לדרגה עמוקה של‬ ‫בה' ויחשבה לו לצדקה"‪ ,‬והיינו משום דאמונה‬
‫וענה רבנו‪ :‬דלומר לאשה שתתכער זה קללה דאין אשה‬ ‫בלשון הפסוק הכוונה היא”אמת"‪ ,‬כמו שאנו‬
‫אלא ליופי‪ ,‬ואפי' שזה רק לזמן משא"כ ר' יצחק אמר‬ ‫הבנה‪ ,‬ולכן כתב הרמב"ם היות הגוף בריא מדרכי‬
‫ה' הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או שידע דבר‬ ‫אומרים בתפילה נאמנים ונחמדים‪,‬דהיינו אמיתיים‪,‬‬
‫רק שתחזור למצבה הקודם וזה שפיר אפשר‬
‫(אוצרות שלמה על מגילת אסתר עמ' קע"ב ועי"ש מה‬ ‫מידיעת הבורא והוא חולה‪ ,‬ולכן מאריך הרמב"ם‬ ‫וכן אמת ואמונה‪ ,‬אלא דבלשון בני אדם זה יכול‬
‫שתי' ע"ז מרן הגרח"ק שליט"א)‬ ‫לבאר כיצד ישמור על עצמו להיות בריא‪.‬‬ ‫להתחלף ולפרש שהוא מאמין "ער גלויבט"‪ ,‬ואי"ז‬
‫והנה ידוע בספרים המעשה עם אחד מהגאונים‪,‬‬ ‫הכוונה דמה זה מאמין‪ ,‬רק המצווה היא דצריך‬
‫צריך עיון‬ ‫יש אומרים שמדובר בר' סעדיה גאון [א"ה כך הובא‬
‫לדעת שהוא כן‪ ,‬ולכן הרמב"ם בדרך כלל כותב‬
‫בספר באר מים חיים] שהיה מסגף עצמו בגלגולי‬ ‫דהמצוה”לידע" לידע שיש בורא לעולם לידע‬
‫"ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית‬ ‫שה' אחד‪ ,‬הכל מזכיר בלשון ידיעה‪.‬‬
‫ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא"‬ ‫שלג וכל מיני סיגופים‪ ,‬ושאלוהו למה הוא מסגף‬
‫הנה הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב ס"ק ד') הוכיח מהרא"ש‬ ‫עצמו‪ ,‬הלא הוא לא חטא‪ ,‬ואמר שלמד את זה‬ ‫והנה בריש פ"ד מהלכות דעות כתב הרמב"ם‬
‫דמי שיודע בעצמו למול אינו רשאי לכבד לאחר למול‪.‬‬ ‫מבעל הבית אחד דפעם אחת היה אורח באכסניה‬ ‫וז"ל‪ :‬הואיל והיות הגוף בריא ושלם מרדכי השם‬
‫ויש שחלקו על זה‪ ,‬אמנם הקצוה"ח האריך להוכיח‬ ‫אחת לא היה יודע שהוא סעדיה גאון‪ ,‬ולכן לא‬ ‫הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת‬
‫כהש"ך‪ .‬ויש באחרונים הערות מגמ' בשבת קל"ג עי"ש‪.‬‬ ‫היה יודע שהוא ר' סעדיה גאון‪ ,‬בא אליו וביקש‬ ‫הבורא והוא חולה‪ ,‬לפיכך צריך להרחיק אדם‬
‫ויש להעיר מהא דשבת דף קל"ה דר' אדא בר אהבא‬ ‫עצמו מדברים המאבדים את הגוף וכו'‪ ,‬ומשמע‬
‫נולד לו ילד מהול וביקש למוהלים שימולו אותו בשבת‬ ‫ממנו מחילה‪ ,‬ושאל אותו רס"ג למה הוא מבקש‬
‫כי הוא אחז שודאי ערלה כבושה ודוחה שבת כמבואר‬ ‫ממנו מחילה‪ ,‬הרי לא הרע לו בשום דבר ולא‬ ‫שסובר דהמצות עשה דונשמרתם לנפשותיכם וגו'‪.‬‬
‫שם ברש"י ושום מוהל לא רצה למוהלו עד שמל הוא‬ ‫ביזה אותו‪ ,‬והשיב הבעה"ב‪ :‬אה"נ לא עשיתי למר‬ ‫ועכ"פ מפרש הרמב"ם‪ ,‬דצריך האדם להיות בריא‬
‫בעצמו את בנו ועשאו כרות שפכה‪ ,‬ואמר משום דעבר‬ ‫שום רע‪ ,‬אבל אם הייתי יודע שהוא רס"ג הייתי‬ ‫ושלם כדי לקים מצות ידיעת ה'‪ ,‬והרי בודאי לא‬
‫אדרב או גם אדשמואל דאפילו לשמואל הוא רק ספק‬ ‫מכבדו אחרת לגמרי‪ ,‬לכן אני צריך לבקש סליחה‬ ‫מיירי הרמב"ם בחולה רח"ל שאין בו דעת כלל‪,‬‬
‫ערלה ואינו דוחה שבת‪ ,‬עכ"פ היכי מיירי אי לא ידע‬ ‫דא"כ אין צריך לומר‪ ,‬רק בחולה בעלמא‪ ,‬ומ"מ אי‬
‫למול א"כ אפילו אם ודאי ערלה כבושה מ"מ איך‬ ‫על שלא כיבדתיו כפי מה שאני כעת יודע‪ ,‬ולמד‬
‫מותר לו למול בפרט בשבת וע"כ דידע למול‪ ,‬אלא‬ ‫מזה ר' סעדיה גאון דבר מחודש‪ ,‬דאפילו שלא‬ ‫אפשר לו לידע את ה'‪.‬‬
‫דלכתחילה רצה שימולו אחרים אלו שיש להם יותר‬ ‫עשה לו שום רע‪ ,‬מ"מ כיון שאם היה יודע‪ ,‬היה‬ ‫ולכאורה לפי הבנתנו למה לא שייך באדם חולה‬
‫נסיון במילה עכ"פ איך היה מותר לו לכבד אותם‬ ‫נוהג בו יותר בכבוד צריך מחילה ממנו‪ ,‬א"כ בכל‬ ‫ידיעת ה'‪ .‬והם אדם חולה אינו יודע שיש ריבונו‬
‫במילה כיון שהוא ע"כ היה יודע למול‪.‬‬ ‫פעם שאני מכיר את הקב"ה במידה גדולה יותר‪,‬‬ ‫של עולם‪ ,‬ומעשים בכל יום אנשים חולים ומ"מ‬
‫נמצא דקודם לכן לא כיבדו מספיק‪ ,‬ועל זה הוא‬ ‫מכירים מאמונה‪ ,‬ומה זה נוגע לבריאות האדם?‬
‫ה' מה שאתמול לא היה לו‪ ,‬ממילא זה עצמו‬ ‫צריך כפרה‪ ,‬ומסגף עצמו בגלגולי שלג וסיגופים‬ ‫ומשמע ברמב"ם‪ ,‬דאמנם ודאי כדי שיושאר‬
‫נחשב שלא כיבד את ה' כראוי‪ ,‬גם בלי שעשה‬ ‫קשים‪ ,‬שלא השיג עד עכשיו את הקב"ה‪ .‬וכפי‬ ‫האדם באותו מצב ואותה דרגה שייך גם כשהוא‬
‫איזה דבר‪ ,‬דממילא כשאין לו את ההכרה שיש‬ ‫הלשון שנזכר בספרים משמע שבכל יום היה‬ ‫חולה דמ"מ יכול לחשוב ולהבין בדעתו‪ ,‬אבל‬
‫לו היום‪ ,‬וממילא התפילה לא הייתה תפילה כמו‬ ‫משיג יותר‪ ,‬דבר נורא דכ"כ היה מתעלה שבכל‬ ‫כשצריך להגיע לידיעה ולהבנה יותר חזקה באיזה‬
‫שמרגיש היום‪ ,‬והלימוד הוא לימוד אחר‪ ,‬ומעשה‬ ‫יום ויום השיג יותר בהקב"ה‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬זה קשה בשעה שאדם חלוש ‪,‬ולכן אותה‬
‫המצות הם אחרת‪ ,‬עולם אחר לגמרי‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫והנה במעשה עם הבעה"ב מובן טוב דאע"פ‬ ‫הידיעה שכבר רכש יכול להמשיך בה לאורך זמן‬
‫ר' סעדיה גאון שהוא צריך כפרה וצריך סליחה‪.‬‬ ‫שכבדו הרבה יותר‪ ,‬דאינו דומה כשנכנס אליו‬ ‫גם כשהוא חולה‪ ,‬אבל לגדול ולהתעלות בזה‪,‬‬
‫אמנם כל זה הוא כמו שהזכרנו‪ ,‬דהאדם מוכרח‬ ‫סתם יהודי‪ ,‬לאם נכנס ר' סעדיה גאון‪ ,‬אבל במה‬ ‫להגיע להבנה עמוקה יותר‪,‬דבר שאינו פשוט כ"כ‬
‫להתעלות בידיעת ה'‪ ,‬ובכל יום ההשגה שלו‬ ‫שלמד מזה ר' סעדיה גאון לעצמו לעבודת השם‬ ‫וצריך לעמול ולהתייגע בכוח‪ ,‬זה לא שייך כשהוא‬
‫בהקב"ה הייתה אחרת לגמרי‪ .‬וכיון שכן‪ ,‬שאנו‬ ‫שלו‪ ,‬צריך להבין במה הוסיף ר' סעדיה היום‬ ‫חלש‪ ,‬ולכן אם ידיעת ה' היתה באמת דכמו שיש‬
‫רואים דבידיעת ה' צריך להתעלות‪ ,‬הרי לנו לדעת‬ ‫יותר מאתמול‪ ,‬דאתמול למד‪ ,‬והיום למד‪ ,‬דאי‬ ‫לאדם כך צריך להישאר‪ ,‬ואינו עולה בזה יותר‪,‬‬
‫דכידוע בהרבה דברים רוחניות שונה מגשמיות‪,‬‬ ‫אפשר שאתמול למד פחות והיום למד יותר‪,‬‬ ‫וכמו בהבנה שלנו‪ ,‬אדם שהוא מאמין הוא מאמין‪,‬‬
‫ולמשל כשאדם עושה כלי בודאי צריך סייעתא‬ ‫דאינו משמע כן‪ ,‬דודאי גם שנה ועשר שנים קודם‬ ‫ואינו נעשה מאמין יותר מיום ליום‪ ,‬בודאי אינו‬
‫דשמיא‪ ,‬ובלי סייעתא דשמיא אי אפשר לעשות‬ ‫כבר היה ג"כ ר' סעדיה גאון! והיה עוסק גם בזה‬ ‫מובן למה אינו יכול לחיות בידיעת ה' כשהוא‬
‫כלום‪ ,‬אבל אחרי שכבר עשה כלי‪ ,‬הכלי עומד‪,‬‬ ‫יומם ולילה בתורה והתפלל גם אז בכל הדביקות‪,‬‬ ‫חולה‪ ,‬אבל אם צריך לגדול ולהתעלות באמונה‪,‬‬
‫אע"פ שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד‬ ‫ועבד את ה' בכל מה שצריך‪ ,‬וע"כ מה היה חסר?‬ ‫וצריך להתעמק ולעמול כדי להשיג הבנה יותר‬
‫המשך בעמ' ‪3‬‬ ‫ומשמע דאם חסר בידיעת ה'‪ ,‬והשיג היום בידיעת‬ ‫עמוקה באמונה‪ ,‬לא שייך את זה רק כשיש לו‬
‫(חוט שני מזוזה עמ' תמד)‬ ‫כאן מילה בשמיני ואינו דוחה שבת‪ .‬נסים קרליץ‬
‫ובאילת השחר שבת קל"ג‪ ,‬א איתא‪ :‬יש מתחדשים שעושים הפריעה ע"י קיפול‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ ‪ -‬ברית מילה‬
‫העור ועי"ז נפרע הערלה‪ ,‬והנה למעשה התינוק פרוע‪ ,‬אבל חסר במצות המעשה‬
‫מכתב על גזירת המילה | בשנת תשע"ב – תשע"ג קמו עוררין בכמה‬
‫פריעה‪ ,‬וכבר עוררו ע"ז‪ ,‬דהא לפי"ז אפשר לעשות פריעה בלא מלאכה‪ ,‬ולמה‬
‫מדינות באירופה לאסור את הברית מילה‪ .‬וכינסו ועידת רבני אירופה לשם‬
‫הותר לחלל שבת ע"ז‪ ,‬וע"כ שצריך לעשות מעשה קריעה בעור הפריעה‪.‬‬
‫כך וזה אשר כתב להם רבנו‪ :‬בס"ד‪ ,‬לכ' חברי הועדה המתמדת של ועידת‬
‫מציצה בפה | כמה פעמים שהיה רבנו בברית וראה שהמוהל לא מצץ‬ ‫רבני אירופה המתכנסת בעיר קייב לעמוד על פרצי הזמן ולבנות הקהילות‬
‫בפה רק ע"י מפה והי' לו בקורת ע"ז‪ ,‬ואמר שראה כבר כמה מוהלים תימנים‬ ‫‪ -‬שלמכון יסגא מאד‪.‬‬
‫שעושים כך‪ .‬ואמנם הי' מעשה במוהל בבריסק שנחלה במחלה קשה בדם‬ ‫הגמ' בשבת (ק"ל א') מביאה שמצות מילה היא מצוה שכלל ישראל‬
‫ע"י שמצץ דם המילה והתינוק הי' חולה בה היות שאביו או אמו היו חולים‬ ‫מסרו עצמן עליה למיתה‪ ,‬וקיימוה כפי המסורה לנו מדור דור מאז‬
‫במחלה זו והורה הגר"ח מבריסק שימצצו בהזדמנות אחרת במשפחה הזו ע"י‬ ‫שקיבלנו התורה מסיני ע"י משה רבינו ע"ה ומאז ועד עתה ממשיכים‬
‫זכוכית לפי שזה סכנת נפשות‪ .‬אבל ודאי שאצל המשפחות הרגילות שאין‬ ‫לקיימה במסירות נפש‪ ,‬ובמשך הדורות עמדו מאומות העולם לאסור‬
‫חשש סכנה ודאי שאסור ח"ו לשנות מהנהוג מדור לדור‪.‬‬ ‫קיום מצוה מילה או לשנות מהמסורה וכלל ישראל עמדו בנסיונות‬
‫מכתב שנכתב בהוראות מרן הגרי"ש זצ"ל | אחרי שהוברר הדבר‬ ‫ולא שינוי כלל מהמסורה‪ .‬והנה בזמן האחרון עומדים בכמה מדינות‬
‫על ידי רופאים מומחים בארה"ק ובחו"ל כי אין חשש רפואי שמציצה‬ ‫העולם לאסור או להתערב בצורת קיום מצות מילה שלא כפי המסורה‬
‫בפה כפי שנהגו משנות דור ודור תגרום ח"ו לפגיעה ברך הנימול וב"ה‬ ‫לנו מסיני אם זה בשינוי עצם המילה או שמחייבים לעשותה דוקא‬
‫רבבות אחב"י מקיימים מצוה זו בשמחה ואין פרץ וצווחה‪ .‬הרי ברור‬ ‫ע"י רופא וכדו'‪ ,‬עלינו לדעת כי כל המשנה ידו על התחתונה‪ ,‬וכפי‬
‫שכל הדיבורים למנוע מציצה בפה הבל יפצה פיהם וחלילה לשנות בכי‬ ‫שכלל ישראל במשך כל הדורות כולם‪ ,‬מימות אברהם אבינו ע"ה עד‬
‫הוא זה ענין המציצה בפה‪ ,‬אמנם כן כאשר יש למוהל פצע בפיו יעשה‬ ‫ימינו‪ ,‬הכניסו את צאצאיהם בבריתו של אאע"ה בן שמונת ימים וכדת‬
‫את המציצה בפה ע"י אחר‪ .‬בשולי הדברים כרוז זה נכתב בט"ו באדר‬ ‫וכדין הן במעשה המילה והמציצה והן ע"י מוהלים יר"ש‪ ,‬כך גם אנו‬
‫א' תשס"ה בהוראת מרן זצוק"ל ונחתם על ידו ועמו מרנן ורבנן הגרש"ה‬ ‫לא נשנה במאומה ממה שהי' עד היום‪ ,‬כי כל מה שנסכים לפשרה‬
‫וואזנר זצ"ל הגרמי"ל לפקוביץ זצוק"ל ולהבחל"ח הגראי"ל שטיינמן והגר"ח‬ ‫כל שהיא הרי זה פרצה ופתח לבוא שוב ולהתערב בדבר הלכה‪ ,‬ועל‬
‫קניבסקי שליט"א‪( .‬קובץ ישורון חלק כ"ח עמ' שע"ו)‬ ‫רבני הקהילות לעמוד בעוז בפרץ שח"ו לא תעקר מצות מילה מעמנו‪.‬‬
‫ביטול תורה או זריזין מקדימין מצוות | התפרסם ברבים בעת‬ ‫עוד עומד ומתעורר לעת כזו גזירת השחיטה אשר כבר הורו רבנן‬
‫כשהיה רבנו בארצות הברית שנשאל רבנו‪ :‬מה הדין במקום שאם‬ ‫קדמאי שאין לעשות הימום כלל לבהמות ולאחרונה יש המתירים לעשות‬
‫יעשו הברית בבוקר יגרם ביטול תורה לרבים‪ ,‬כגון שאומר שיעור וכדו'‪,‬‬ ‫הימום תיכף לאחר השחיטה וזהו פירצה נוראה ובהסכמה לשינוי יש‬
‫ואם יעשה הברית לאחר חצות היום לא יהא ביטול תורה‪ ,‬האם עדיף‬ ‫בה חלול ה' לפי שיש בזה כביכול הודאה שבשחיטה שלנו יש בזה‬
‫זריזין מקדימין על ביטול תורה‪.‬‬ ‫צער בעלי חיים והרי תורתנו הק' היא תורת חסד וכל צורת השחיטה‬
‫והשיב‪ :‬ביטול תורה דרבים זה הדבר הכי חמור שיש‪ ,‬ובודאי דוחה‬ ‫כפי המסורה לנו היא השחיטה אשר גורמת הכי פחות צער בעלי חיים‬
‫המעלה של זריזין מקדימין‪( .‬שם עמ' שנ"ג) (וע"ע באילת השחר שבת קל"א‬ ‫וכל הטענות שבאים אותם המקטרגים אינן אלא ע"מ להפריע ולקנטר‪.‬‬
‫ע"ב דכ' חידושי הרשב"א והנה במילה חזינן דביום השמיני עצמו אינו עובר בעשה‬ ‫ע"כ עליכם להתאחד כאיש אחד בלב אחד לעמוד על משמר ההלכה‬
‫כל רגע ורגע שאינו מלו דא"ב אין היתר לאחר המילה אפי' רגע ובגמ' פסחים ד'‬ ‫והמסורת‪ ,‬שח"ו לא ישנו בצורת השחיטה והמילה אפילו כמלא נימא‪.‬‬
‫א' מבואר שהוא רק דין זריזין מקדימין למצות ובאילת השחר יבמות דף ו' ע"א‬ ‫והנה בזה שרואים שיש נסיונות לעשות גזירות על עם ישראל אומרים‬
‫ד"ה והנה בתוס' כ' רמזה יש קצת ראיה דהמצוה היא לעשות מעשה המילה ולא‬
‫שיהא כל חייו במצב של נימול דבשלמא על מעשה שייך להזדרז מדין זריזין מקדימין‬
‫בשם הגר"א שאם אומות העולם באים לעשות גזירות סימן שיש קיטרוג‬
‫אבל אם המצוה שיהיה כל חייו נימול הא חייב השכם בבוקר למול כדי שלא יהיה‬ ‫בשמים‪ ,‬וקיטרוג א"א לכבות רק ע"י תורה תפילה ומעשי המצוות‪ ,‬ונקוה‬
‫אפילו שעה אחת לא נימול ולא רק מדין זריזות ועי' בזה בבית הלוי ח"ב סי' מ"ז‬ ‫שמכינוס זה יצא חיזוק לכל הקהילות הק' שבמקומכם‪ ,‬חיזוק בתורה דהיינו‬
‫שכתב דיש ב' חלקים במצות מילה מעשה המילה כדכתיב המול לך ושיהא נימול‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬חיזוק בתפילה‪ ,‬וחיזוק במעשי המצוות ובזכות זאת נקוה‬
‫שזה מצוה הנמשכת לעולם כדכתיב והיתה בריתי בבשרכם עיי"ש והנה לפי המבואר‬ ‫שנושע בקרוב ונגאל גאולת עולמים בביאת גואל צדק וארמון על משפטו‬
‫שמילה בבוקר של שמיני עצמו יש בו רק ענין זריזות יש לדון דאולי במקום חשש‬
‫יקום ב"ב אמן‪ .‬אהרן י‪ .‬לייב שטיינמן מר חשון תשע"ג לפ"ק (קובץ אגרות קסז)‬
‫ביטול תורה לקרואים אל הברית עדיף לוותר על זריזין מקדימין ולערוך הברית מאוחר‬
‫יותר כדי שלא יהא ביטול תורה וצ"ע) ודבר זה שגור בפי רבנו טובא‪ ,‬שיש‬ ‫לזאת יתפלל כל חסיד‪ | ...‬כשבישר לרבנו‪ ,‬הרה"ג יצחק רוזנגרטן‬
‫הרבה ליזהר בזה שח"ו לא יפסידו את סדרי הכולל על חשבון זריזין‪.‬‬ ‫שליט"א באמצע ימי החנוכה [תשע"ג] שבגרמניה קבעו חוק להתיר ברית‬
‫[א"ה ודעת מרן הגרש"ז שזריזין עדיף ולא לאחר את המילה אחר חצות]‬ ‫מילה‪ .‬שמח רבנו מאד‪ ,‬ואמר שזה נס חנוכה‪ .‬ואמר אז‪ ,‬שמתפלל בכל‬
‫ושח לנו הרב א"ג שליט"א‪ :‬כשנולד בני בשעטו"מ היה נידון האם לעשות‬ ‫תפילה באלוקי נצור‪ ,‬על ג' דברים‪ :‬על הבני תורה שלא יפריעו להם‬
‫ברית ב‪ 10-‬בבוקר כיון שמשפחתי גרה רובה בירושלים‪ ,‬והיה באותו יום‬ ‫ללמוד‪ ,‬ועל המילה‪ ,‬ועל השחיטה‪.‬‬
‫קריאת‪ ‬התורה וכו' והיה טרחה גדולה מאוד לעשות ב‪ ,9-‬אך מאידך האברכים‬ ‫שינוי הפריעה מדור לדור ‪ -‬מכתב רבנו בענין פריעה | בס"ד י"ט‬
‫בכולל יגיעו לסדר מאוחר‪ ,‬או בצהרים‪ ,‬ואז אני מפסיד את מעלת הזריזין‪.‬‬ ‫מרחשון תשס"ח לפ"ק‪ .‬על דבר הפירצה במצות הפריעה‪ ,‬שיש מוהלים‬
‫ואמרתי לרבנו שאף שפורסם בשמו כמה פעמים שר"מ בישיבה לא יעשה ברית‬ ‫שמקפלים ומפשילים עור הפריעה מע"ג העטרה ולא קורעין לכאן‬
‫בבוקר כיון שהוא צריך למסור שיעור וזה גורם ביטול תורה‪ ,‬אך יש לחלק‬ ‫ולכאן‪ ,‬וזה שינוי צורת הפריעה המקובלת לנו מקדמת דנא‪ ,‬כמבואר‬
‫דר"מ מחוייב להעמיד את עצמו כמוסר שיעור‪ ,‬אך אני אין לי שום חיוב דיני‬ ‫ברמב"ם ושו"ע‪ ,‬וזה מעיקר הדין דלא מקיימים מצוות פריעה בהכי‪,‬‬
‫בזה‪ ,‬שאל אותי רבנו אם אני אברך מקובל בציבור‪ ,‬ויש חשש שיבואו אברכים‬ ‫דלא סגי בקיפול והפשלה אפי' נגלית העטרה‪ ,‬וצריך לקרוע בדוקא‬
‫לברית‪ .‬אמרתי לו שאני מוכר בחברה‪ ...‬אך חזרתי שוב על החילוק‪ ,‬תפס רבנו‬ ‫אהרן יהודה ליב שטינמן‬ ‫ע"י קריעה לכאן ולכאן‪ .‬‬
‫שליט"א את ידי ואמר לי במנגינה 'ביטול תורה! אצלי ביטול תורה זה העוון‬ ‫וגם מרן הגרי"ש זצ"ל צירף חתימתו ע"ז‪( .‬קובץ מוריה גליון של"ד עמ'‬
‫הכי חמור שיש‪ ,‬והוא דוחה את כל הענינים שבתורה! [והוא אמר את זה במנגינה‬ ‫קנ"א וראה שם באריכות מאמרו של המוהל הרה"ג ר' זאב זלץ שליט"א כל פרטי‬
‫שהסבירה לי היטב שאין כל בכלל שום שאלה‪ ,‬ואצלי החיסרון שאין לי הערכה לתורה]‪.‬‬ ‫הענין) וז"ל מרן הגרנ"ק שליט"א במכתבו‪ :‬בס"ד יום ה' ג' ניסן תשס"ז‪.‬‬
‫אמרתי לו שאתלה מודעה בכולל שאף אחד לא יבא‪ ,‬הוא שאל אותי אם‬ ‫ע"ד השאלה אם המוהל הוריד את עור הפריעה ועי"ז מגלה העטרה‬
‫כולל שלי כ"כ ממושמע‪ ,‬אמרתי לו אבל כך אני מסיר את האחריות‪,‬‬ ‫אבל אינו קורע אותו ואם לא היה קושרו היה יכול העור לחזור אף‬
‫ענה לי שוב אצלי ביטול תורה הכי חמור‪ ,‬וכל מה שגורם לזה בין באונס‬ ‫שכעת שהוא קשור ידבק וישאר כך האם מקיים בזה מצוות מילה‬
‫בין ברצון הוא גורם לעבירה הכי חמורה‪ ,‬וסכ"ס אתה גורם לביטול תורה‪.‬‬ ‫שהרי בשעת המילה עדיין יכול לחזור‪.‬‬
‫בסוף החלטתי לעשות כמין פשרה לעשות ברית ב‪ 9:30‬ולא לתלות מודעה‬ ‫תשובה‪ .‬לשון הטור יו"ד סי' רס"ד כיצד מלין חותכין את הערלה כל‬
‫בכולל כלל‪ ,‬מרן הגרח"ק היה אמור להיות הסנדק בברית וזו השעה‬ ‫העור החופה העטרה עד שתתגלה העטרה ואח"כ פורעין את הקרום‬
‫שקבעתי איתו‪ ,‬כשהתקשרתי להודיע היכן הברית‪ ,‬אמרו לי תשתדלו לדייק‬ ‫הרך שלמטה מהעור בצפורן ומחזירו לכאן ולכאן עד שיראה בשר‬
‫ולהיות ב‪ 9-‬מוכנים כבר‪ ,‬אמרתי‪ ‬לו שחלה כאן טעות וקבענו ל‪ ,9:30‬והוא‬ ‫העטרה הרי מפורש שהפריעה הכונה היא לקרוע את העור בצפורן‬
‫משום מה כתב ‪ 9:00‬ממש בטעות‪ ,‬ואמרו לי שבחיים לא ארעה לו כזו‬ ‫ומחזירו לכאן ולכאן וכבר כתב כן בפירוש בספר המנהיג והזהיר ע"ז‬
‫טעות‪ ...‬בסופו של דבר הברית הייתה ב‪ 9:05‬והאברכים הגיעו לכולל ב‪,9:20‬‬ ‫וכן כ' בם' פרי האדמה בה' מילה ואף אם לא עשו כן לא נגמר‬
‫ללמדך כי רצון יראיו יעשה‪ ,‬ולא הועילו כל התחבולות‪ ...‬ודבר רבנו ראש‬ ‫המילה וצריך לחזור ולקרוע את הקרום ולהחזירו לכאן ולכאן ואם התרפא‬
‫הישיבה שליט"א יקום לעולם‪ ...‬‬ ‫כך באופן שנשאר העטרה מגולה רק אז נעשה מהול ויש לחוש שאין‬
‫דעתו]‪ .‬ואמרתי שיש איזה שמועה שהגאון בעל האגרות משה התיר זאת‪ ,‬ואמר לי רבנו‬
‫"רבי משה שאני"‪.‬‬ ‫הלכות והליכות‬
‫הל' שהיה | יש לעיין להפוסקים דכשיושבת ע"ג גחלים ממש הוי הטמנה אע"פ שאינו‬
‫מכוסה לגמרי מכל הצדדים וכשיטת המחבר סי' רנ"ג סוף סעיף א' א"כ למה התיר בסי'‬ ‫שליחות מכתבים | כשהיה שולח רבנו מכתבים לחו"ל היה מקפיד שלא להניח בדואר‬
‫רנ"ד בשר גדי לצלות ע"ג גחלים דנהי דלא חיישינן צריך הוי אבל ע"ג דגם ל"ז דף‬ ‫מיום ה' ואילך כדי שלא יגרם לחילול שבת‪.‬‬
‫מ"ט כיון וצ"ל טפי רב יוחנן תנא שמא יחתה מ"מ הא הוא בכלל הטמנה והטמנה אסור‬ ‫אפיית חלה | במכתב חיזוק לאחר אסון לבני קהילה כתב רבנו‪ :‬מיום י' כסלו תשס"ז‪,‬‬
‫בכל גווני ובסי' רנ"ז הא מבואר דדעת המחבר לאסור בחייתא בהטמנה ודלא כהרשב"ם‬ ‫עקב אסונות גדולים שאירעו שם ר"ל‪ ,‬הורה להם רבנו לקבל עליהם כמה ענינים‪ ,‬וביניהם‬
‫דמתיר וא"כ למה מותר בשר חי ע"ג גחלים הא הוי הטמנה ובאמת זה מפורש בגמ'‬ ‫כתב‪" :‬גם ראוי שהנשים שבאפשרותם לאפות‪ ,‬יאפו חלות לכבוד שבת להפריש חלה‬
‫דף י"ח אלא דקשה למאן דס"ל דכשנוגע בגחלים הוי הטמנה דא"כ למה מותר בשר‬ ‫בשיעור‪ ,‬שלשיטת החזון איש זצ"ל זה ‪ 2250‬גרם לחייב ברכה‪ .‬ואפילו [אם] קשה לכל‬
‫גדי דנהי דגם איסור הטמנה משום שמא יחתה מ"מ הא בגפת לא שייך שיחתה אלא‬ ‫שבת‪ ,‬יאפו פעם בחודש"‪ .‬ונשאל רבנו העם לעשות חלות פ"א בחודש עם הפרשת חלה‬
‫גזירה שמא ישים ברמץ ויחתה הרי דכל שזהו בגדר הטמנה חיישינן ואסרינן א"כ נאסור‪,‬‬ ‫או כל שבוע בלי הפרשת חלה? ואמר שעדיף כל שבוע‪.‬‬
‫ואע"פ שיש לחלק דשאני הכא דבהבשר גופא שעל הגחלים שייך שיחתה וכיון דלא‬ ‫להקפיד בהפרשת חלה שיהא מן המוקף | אמר רבנו‪ :‬דיש להקפיד בהפרשת‬
‫חיישינן לא שייך לגזור שמא ישים ברמץ משא"ב בגפת דבגפת עצמו לא שייך חיתוי‬ ‫חלה להחזיק ההפרשה צמוד לכלי שהבצק נמצא שם בזמן ההפרשה‪ ,‬משום דלהגר"א‬
‫אסרינן משום גחלים מ"מ צ"ע‪ ,‬וכן מהא דתנן ולא חררה ע"ג גחלים דמשמע דבקרמו‬ ‫סי' שכ"ה בעינן שיגע כלי בכלי בזמן ההפרשה ורק בכה"ג יכול לתרום מכלי אחד על‬
‫פניה מותר ולמה לא יהא אסור מחמת הטמנה דאסור אפילו נתבשל?‬ ‫השני‪ .‬ומה שאין נוהגים כן הוא משום דברמ"א סי' שכ"ג איתא דחלת חו"ל לא ניטלת‬
‫ואין לומר דאין דרך הטמנה אלא כשמטמין בכלי אבל בבשר לבד אין הטמנה דהא בסוגיא‬ ‫מן המוקף‪ ,‬וכן נהגו בחו"ל‪ ,‬ונתפשט כן אף בא"י‪ ,‬ואינו נכון‪ ,‬דהא בא"י נוטלים רק מן‬
‫(אילת השחר שבת ל"ז ע"א)‬ ‫דסילון דאנשי טברי' מבואר דשייך הטמנה גם במשקה‪.‬‬ ‫(שיעורי הגרב"צ פלמן זצ"ל בשם רבינו קובץ מוריה ניסן תשנ"ט)‬ ‫המוקף‪.‬‬
‫בדברי האבי עזרי בסילוק הקדירה | בהגהות הגרעק"א על השו"ע (סי' רנ"ג)‬
‫הקונה פירות עם השגחה לעשרן בשבת ולענין ביעור | שמעתי מהגר"ש‬
‫הביא לדון באם סילק אחר שאינו בעל הקדירה‪ ,‬את הקדירה מע"ג הכירה‪ ,‬ולא היה‬
‫ברזם זצ"ל בשם החזון איש זצ"ל דבכה"ג דיש על הפירות השגחה כשרה ומדינא אינו‬
‫בדעתו להחזירה‪ ,‬אם נאסר להחזיר או נימא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו‪ ,‬ותלי לה‬
‫צריך לעשרן אלא שמעשר לחומרא כדי להשקיט את רוחו מותר לעשרן אף בשבת‪ ,‬וכן‬
‫בפלוגתא דהתוס' והר"ש שנחלקו בדבר שאיסורו ע"י המעשה‪ ,‬רק שצריך ג"כ דעת אם‬
‫א"צ מן המוקף וסגי מחד על הכל‪ ,‬ועדיפא מדמאי‪ ,‬והוסיף רבנו דה"נ דאינו חייב בביעור‪.‬‬
‫בכה"ג אדם אוסר דבר שאינו שלו‪ ,‬וה"נ לענינינו כיון שעיקרו הוא עקירת הקדירה מע"ג‬
‫(שיעורי הגרב"צ פלמן זצ"ל קובץ מוריה ניסן תשנ"ט‪ ,‬והובא באילת השחר שבת קכז‪ ,‬ב וע"ע דרך‬
‫האש‪ ,‬רק שתלוי באין דעתו להחזיר יהי' הדין דלדעת התוס' אינו יכול לאסור‪ ,‬ולדעת‬
‫אמונה פ"ט מעשר בציון ההלכה סקפ"ט)‬
‫הר"ש חשיב דנאסר ע"י מעשה‪ ,‬ואדם אוסר דבר שאינו שלו ע"י מעשה‪.‬‬
‫וז"ל האילת השחר" שבת קכז‪ ,‬ב וסיפר לי ת"ח אחד שפעם אחת היה עובדא לפני‬
‫ובאבי עזרי (מהדורא קמא פ"ג ה"י) תמה על דברי הגרעק"א דאין העקירה במחשבה שלא‬
‫החזו"א במאכל ששכחו לעשרו מע"ש ולא עשו תנאי והתיר להפריש ממנו בשבת בלא‬
‫להחזיר אוסרת החזרה רק עצם ההורדה מע"ג הכירה אוסרת‪ ,‬אלא שאם בדעתו להחזיר‬
‫תנאי דבאמת אינו תיקון שמן הדין מותר לאוכלו בלא הפרשת תרו"מ כיון שהי' עליו‬
‫שרי‪ ,‬ומה"ט גם אם נפלה הקדירה מעצמה מע"ג האש אסור להחזירה‪ ,‬כיון שנגמרה‬
‫השגחה שכבר הפרישו עליו תרו"מ ורק לרווחא דמילתא מפרישים תרו"מ‪ ,‬ומוזכר גם‬
‫השהיה הראשונה‪ ,‬ומביא ראי' לזה מטלית שנפלה דצריך לחזור ולברך‪ ,‬אפילו שאם‬
‫בספר דרך אמונה פ"ט ממעשר בציון ההלכה ס"ק פ"ט‪.‬‬
‫הורידה על דעת להחזיר א"צ לברך וע"כ תפילה הוי לה סילוק‪ ,‬וה"נ לענין קדירה אם‬
‫מנעלים לשבת | הנה המשנה ברורה (סי' רס"ב סק"ה) כתב‪ ,‬וטוב שלא ילבש בשבת‬ ‫נפלה נסתלקה השהיה הראשונה ואסור להחזירה‪ ,‬וממילא מקשה דאף אם סילק אדם‬
‫מכל מה שלבש בחול אפילו חלוק ואם אפשר טוב שיהי' לו טלית אחר לשבת עכ"ל‬ ‫אחר‪ ,‬למה יהא עדיף מאם נפלה מעצמה ע"ש‪.‬‬
‫(ועל מעיל שלובשים בימות הגשמים לא ראינו שמקפידים)‪ .‬ויל"ע האם גם צריך להחליף‬ ‫והנה יש לחלק‪ ,‬בין טלית שנפלה להורדת קדירה מן הכירה‪ ,‬דבטלית שנפלה כבר נפסק‬
‫מנעלים‪.‬‬ ‫המצוה לגמרי‪ ,‬ולא חשוב אם נפלה על הקרקע‪ ,‬או על כסא וכדומה דכבר נעקר הכל‪,‬‬
‫והנה בב"ב (נח‪ ,‬א) איתא מטה של ת"ח כיצד כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה‬ ‫משא"כ הכא הא יש חילוק בין נפל על הקרקע ואם נפלה על המטה יש בזה‪ .‬ספק והיינו‬
‫ומנעלין בימות הגשמים‪ .‬ופירש הרשב"ם דרך לנעול מנעלים בימות החמה וסנדלים‬ ‫כמו שמשמע קצת ברש"י דכשהיא נמצאת על הקרקע מוכחא מילתא דאין דעת האדם‬
‫בימות הגשמים בשביל הטיט‪ ,‬ומניחין שם את הסנדלין בימות החמה עד ימות הגשמים‬ ‫להחזירה ולזה הספק אם גם במטה כן או לא משא"כ גבי טלית לא חשוב מה שיש להבין‬
‫שיצטרך להם‪ .‬ומשמע שלא היו מנעלים מיוחדים לשבת דא"כ היה צריך להיות תמיד‬ ‫איך נראה זה בעיני אנשים ולא כמו הקדירה כשנמצאת במקום שמוכח מילתא שאינו‬
‫מנעלים וסנדלים של שבת במשך כל השבוע מתחת מטתו (ועי ירושלמי שבת פ"ו ה"ב‬ ‫חושב להחזיר ולכן יש מקום למש"כ הגרעק"א דלשיטת התוס' אם הורידו אחרים או אם‬
‫(אילת השחר עקב ח‪ ,‬ח)‬ ‫ובפי' קרבן העדה ובפני משה)‪.‬‬ ‫(אילת השחר שבת מח‪ ,‬א)‬ ‫יצוייר שתיפול מעצמה עדיין לא נעקר לגמרי‪ .‬‬
‫ומעיל שהולכים בימות הגשמים לא ראינו שאנשים מקפידים שיהא להם מיוחד לשבת‪.‬‬ ‫מי יכול לחלוק | סיפר הרב י"ר שליט"א‪ :‬בשנת תשנ"ה רעשה כל הארץ עם פירסום‬
‫בגדי שבת לנסיעה | כשנסע רבנו לחו"ל באריזת הדברים לחו"ל‪ ,‬הקפיד רבנו בעיקר‬ ‫דעת מרן רבי שלמה זלמן להחמיר שלא להשתמש במכשיר "קראק פאט" בשבת מפני‬
‫על צריכים רוחנית‪ ,‬ולמשל הקפיד שיכנסו את כל בגדי השבת כפי שרגיל להחליף את‬ ‫חשש הטמנה וסיפרתי זאת לרבנו והוספתי שיש חולקים על פסק זה ונענה רבנו‬
‫כל בגדיו ממש מכף רגל עד ראש‪ ,‬כבמואר בהל'‪.‬‬ ‫בתמיהה ואמר בנחרצות‪ :‬ווער קען זאך דינגען אוף איהם [מיהו שבכוחו להתווכח על‬

‫בלא מנהיג‪ ,‬וא"ל הקב"ה שהוא בעל העולם והרי אין פשוט המשל בבירה‬ ‫המשך מעמ' ‪ 1‬מעשה בראשית‪ ,‬מ"מ זה כבר בחינה אחרת‪ ,‬דעושה הקב"ה‬
‫יותר מהבריאה‪ ,‬ולמה הוצרכו המשל?‬ ‫שהבריאה תמשיך בקיומה‪ .‬אבל ברוחניות צריך להתעלות‬
‫וכפי הנראה דרמזו בזה חז"ל למה שנתבאר‪ ,‬דכמו בבירה כל זמן שלא‬ ‫להגיע לדרגה גבוהה יותר‪ ,‬ובכלל ברוחניות זה אחרת‪ ,‬דהנה בגשמיות‬
‫יציץ עליו בעל הבירה ויתגלה אליו‪ ,‬ולא שייך בשום אופן שידע מי‬ ‫בודאי יכול אדם ליצור כלי וכדו'‪ ,‬אבל אינו יכול להטיל חיות בדבר‪ ,‬ואפילו‬
‫הוא בעל הבירה‪ ,‬וכך גם באמונה‪ ,‬בלי שתהא התגלות מיוחדת מהקב"ה‬ ‫בזמננו‪ ,‬שכבר הגיעו האנשים להשיג כל מיני חכמות‪ ,‬מ"מ חיות אינם יכולים‬
‫להתקרב לאדם להראותו‪ ,‬כמה שיעמול האדם עם שכלו לבד‪ ,‬ומוכרח ע"כ‬ ‫לעשות‪ ,‬הם יכולים רק לעשות דומם‪ .‬רק הקב"ה יכול ליצור חיות‪ ,‬אבל‬
‫שתבוא במיוחד רוח ממרום‪ ,‬התגלות שתאמר לו אני הוא בעל הבירה‪,‬‬ ‫רוחניות הרי זה לא דבר גשמי‪ ,‬וזה אדם לא יכול לעשות לבד‪ ,‬רק דאחרי‬
‫וההתגלות היא כפי המידה שהאדם טורח ומתייגע להגיע אל האמת‪,‬‬ ‫שאדם עשה את האפשרויות שלו‪ ,‬יש סייעתא דשמיא‪ ,‬ונכנסו בקרבו מעלות‬
‫דכמה יותר שיעמול בזה‪ ,‬כך לפי מידה זו תופיע עליו רוח ממרום‪ ,‬ולכן‬ ‫רוחניות‪ ,‬שזה דבר עם חיות‪ .‬וא"כ כיון שאנו רואים שצריך לעלות בהבנה‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬שדרישת האמת שלו הייתה באופן מופלא במיוחד‪ ,‬זכה‬ ‫בידיעת ה'‪ ,‬זה שייך רק אם האדם ישקיע בזה את כל ההשתדלות שלו בין‬
‫ג"כ שההתגלות ליו הייתה באופן מיוחד‪ ,‬שזכה לנבואה ”אני הוא בעל‬ ‫בידיעה‪ ,‬ובין להתעמק ולהתבונן היאך להתעלות יותר‪ ,‬ואז יזכה לזה‪ ,‬אב רק‬
‫הבירה"‪ ,‬וכמו שהביאו חז"ל את הפסוק ויאמר ה' אל אברהם לך לך‪ ,‬שזו‬ ‫עם סייעתא דשמיא מיוחדת‪ .‬כמו שאמרו חז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו‪,‬‬
‫נבואה‪ ,‬וזה הדרגה הגדולה הזו שזכה אברהם אבינו בשביל דרישת האמת‬ ‫והרי בשאר עניינים גשמיים לא אמרו שמסייעין אותו‪ ,‬אע"פ שבודאי כל דבר‬
‫העצומה שלו‪ ,‬שהטריד אותו מאד‪ ,‬דמוכרח להיות בעל הבירה‪ ,‬זכה שאמר‬ ‫צריך סייעתא דשמיא‪ ,‬ובלי זה לא יכולים לזוז‪ ,‬מ"מ לא מרגישים שמסייעין‬
‫לו הקב"ה ”אני הוא בעל הבירה"‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬דשאר דברים הטביע הקב"ה בבריאה שיכול האדם לעשותם‪ ,‬אבל‬
‫הכלל הוא לכולם‪ ,‬דכל אחד כפי מדתו כמה שהרעיב עצמו והצמיא עצמו‬ ‫להכניס חיות זה רק הקב"ה עושה‪ ,‬ולכן להתעלות ברוחניות הבא ליטהר‪,‬‬
‫בשביל שקידתו וטרחתו לדעת את האמת‪ ,‬כפי מידה זו הוא זוכה לסייעתא‬ ‫מוכרח להיות עם סיוע מיוחד‪ ,‬מסייעין אותו‪ ,‬ובלי זה לא היה כלום‪ ,‬רק ע"י‬
‫דשמייא‪ ,‬שיוכל לזכות להבין‪ ,‬ובלי זה לא היה שייך בשום אופן שישיג‪ ,‬וכמו‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬השפעה מיוחדת של רוח ממרום‪.‬‬
‫המשל בבירה‪ ,‬דבודאי אפילו אם יום ולילה יתהלך בקושיא זו וכי אפשר‬ ‫ועפי"ז נוכל להבין מדרש שידוע לכולם‪ ,‬אבל לא כל אחד מתעמק לדעת‬
‫לבירה בלא מנהיג‪ ,‬לא יועיל לו כלום בלי שיציץ עליו בעל הבירה‪ .‬וזה מה‬ ‫מה מונח בדברי המדרש‪ ,‬על הפסוק ויאמר ד' אל אברם לך לך וגו'‪,‬‬
‫שבאו חז"ל ללמדנו‪ ,‬דאחרי הכל היה מוכרח לאברהם אבינו סייעתא דשמיא‬ ‫מביא המדרש משל לאחד שהיה עובד וראה בירה דולקת (פי' מאירה)‪ ,‬אמר‬
‫מופלגת‪ ,‬שתהא לו התגלות! ובלי זה לא שייך שיזכה‪ ,‬כמו שאמרנו שרוחניות‬ ‫אפשר שאין בעל לבירה‪ ,‬הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל‬
‫היא דבר עם”חיות"‪ ,‬וחיות אין אדם יכול לעשות‪ ,‬רק הפעולה הגשמית יכול‬ ‫הבירה‪ ,‬כך אברהם אבינו‪ ,‬ראה את העולם הגדול‪ ,‬ואמר אפשר לעולם בלא‬
‫האדם לעשות‪ ,‬וכאן חלק עשיית האדם הוא להתאמץ ולעשות ולחשוב‪,‬‬ ‫מנהיג‪ ,‬הציץ אליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם‪.‬‬
‫ולחפש ולרצות לראות את האמת‪ ,‬אבל לזכות לדת את האמת‪ ,‬מוכרחים‬ ‫ולכאורה‪ ,‬מה מוסיף המעשה עם הבירה‪ ,‬הרי בלי משל זה היה מובן אותו‬
‫(ימלא פי תהלתך אמונה עמ' שצה – שצט ועיי"ש עוד)‬ ‫לסייעתא דשמיא מיוחדת‪ .‬‬ ‫הדבר‪ ,‬דאברהם אבינו היה מתפלא מי הוא בעל העולם‪ ,‬דאי אפשר לעולם‬
‫לשחוט כדין ויש מדינות אשר לאחרונה התעורר שוב נושא זה שיש‬
‫כאלו שרוצים לאסור השחיטה‪ ,‬ואיך אפשר ליהודים לדור במקום שאין‬ ‫אירופה‬
‫מניחין לשחוט כדת‪ ,‬ובאמת כל יסוד הגזירה היא אך ורק משום שנאה‬ ‫אודות המדינות באירופה אי"ה נכתוב בפרטות וכאן נביא אודות הגוף הכללי‬
‫וקנאה לעם ישראל ורק שעוטפים אותה בטיעוני סרק של צעב"ח‪ ,‬ע"כ‬ ‫ועידת רבני אירופה‪ ,‬שמידי כינוס שולח רבנו מכתב עבורם להעמיד צורת‬
‫על הרבנים והעוסקים בזה לדבר בתחנונים ובדברי הסבר על לב ראשי‬ ‫הרבנות והפעילות במקמות אלו‪ .‬שאלות ותשובות באריכות עם רבני אירופה‬
‫המדינות שיניחונו לנפשנו להמשיך המסורה לנו ממשה רבינו ע"ה בלי‬ ‫הבאנו בגליון פר' שופטים תשע"ה ולא כפלנו כאן שוב יעו"ש‪ .‬הועידה קיימת‬
‫שום סטיה ולו הקלה ביותר‪ ,‬ומבלי להתגרות באומות‪ ,‬אבל על עצם‬ ‫כבר עשרות שנים‪ ,‬אבל במהלך השנים השתנה פניה ונהפכה ליותר ויותר‬
‫השחיטה יש ללחום ע"ז שח"ו לא ישנו אפי' בקוצו של יו"ד מההלכה‬ ‫חרדית לדבר ה' בנשיאות הרה"ג ר' פנחס גולדשמיד שליט"א רבה של מוסקבה‪.‬‬
‫הפסוקה לנו ומהמסורת המסורה שבידינו מדור דור מאז שקיבלנו התורה‬ ‫מכתב בחודש אייר תשס"ז‬
‫מסיני ע"י משה רבינו ע"ה‪ ,‬ויתן ה' שמכינוס זה יגבר קול יעקב ואז לא‬ ‫בס"ד‪ .‬לכ' הנאספים בועידת רבני אירופה‪ .‬ה' עליהם ישגא‪ .‬כפי ששמעתי‬
‫יוכלו ידי עשו לשלוט ונזכה לגאולה האמיתית בבא"ס‪.‬‬ ‫כמו כל דבר של רוחניות צריך חיזוק וידוע שכל מקומות אשר בני ישראל‬
‫ק (קובץ אגרות קסח)‬
‫א‪.‬ל‪ .‬שטיינמן א' אייר תשע"ג לפ" ‬ ‫נפזרו יש ירידת הדורות מאד ונתערבו חלק גדול מעמינו עם לא יהודים‬
‫מכתב לחודש תשרי תשס"ט‬ ‫ויש מקומות שלרגלי סיבות שונות באים להתגייר אבל יש מאד לדקדק‬
‫בס"ד‪ .‬לכ' ראשי ועידת רבני אירופה הנועדים עם העוסקים בקירוב‬ ‫שהגיור יהי' לפי דין תורה ורבים עושים במרמה וצריך זהירות מאד בזה‪.‬‬
‫רחוקים לאבינו שבשמים שליט"א המתכנסים בעיר פראג ה' עליהם ישגא‪.‬‬ ‫וכן צריך להרבות תורה בפרט בהנוער אשר זה קובע מצב האדם על‬
‫הנה כידוע שבמדינות אירופה ששונאי ישראל בשנות הזעם הי' ברצונם‬ ‫כל החיים וכשמתחנך על דברי רבותינו מדור דור יש לקוות שהתורה‬
‫להשמיד את כלל ישראל בגוף וברוח‪.‬‬ ‫לא תמוש מפיהם אמנם גם כי כבר באו בשנים ג"כ המאור שבה מחזירן‬
‫והיות שכלל ישראל קיומו על ידי התורה לכן הרשעים מנעו מקיום מצות‬ ‫למוטב ואחריות הצבור מוטל על רבני דמתא‪ ,‬ויש לקוות שיכולים הרבה‬
‫התורה וחשבו שעי"ז יִ כלו ר"ל ישראל‪ ,‬והיות שיש לנו הבטחה כי לא‬ ‫להועיל בתשומת לב מיוחדת ובעמל ויגיעה‪.‬‬
‫תשכח מפי זרעו וכלל ישראל יחד עם התורה מובטחים שלא יִ כלו לא‬ ‫וה' ינחנו בדרך אור לקרב יהודים שהם כמעט כאבודים לקרבם לאביהם‬
‫עלתה מחשבתם בידם‪ ,‬אמנם דבר זה עלתה בידם לעקור קהלות שלמות‬ ‫שבשמים וזכותם של מזכי הרבים אין להעריך‪ .‬כ"ו אייר תשס"ז לפ"ק‪.‬‬
‫בכל רחבי אירופה ונותרו רק אחד מעיר ושנים ממשפחה‪ ,‬ואותם יחידים‬ ‫אהרן יהודה לייב שטיינמן (קובץ אגרות קסה)‬ ‫‬
‫מאונס נטמעו ונאבדו מהם כל זיק תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫>> מכתב אודות גזירת המילה הבאנו לעיל במדור "גודר גדר" <<‬
‫ובחמלת ד'‪ ,‬עת אשר קרא דרור לאחינו בני‪-‬ישראל אשר במדינות‬
‫הקומוניסטים מתחת עול דיכוי הנפש והגוף‪ ,‬מלפני כעשרים שנה‪ ,‬קווה‬ ‫מכתב אייר תשע"ג ‪ -‬כיצד להתמודד מול הגוים‬
‫קיוינו שיחזרו אלינו אחינו האובדים באונס אל חיק אומתינו ואמונתנו‪.‬‬ ‫בס"ד‪ .‬לכ' ראשי ועידת רבני אירופה שליט"א המתכנסים בעיר בלגרד אשר‬
‫אך נכזבה תוחלתנו ובמשך השנים נשכחו ואין איש שם על לב את‬ ‫במדינת סרביה‪ .‬ה' עליהם ישגא‪.‬‬
‫המון רבבות נשמות טהורות‪ ,‬אשר באונס גמור הועברו על הדת‪ ,‬אשר‬ ‫אין להאריך בדברים הידועים לכל אחד על המצב הרעוע בו אנו מצויים‬
‫בדממה משוועות ומצפות לגואל ועוזר‪ ,‬וכן בשאר המדינות שלא התענו‬ ‫בכל מקום ומקום אשר דרים שם יהודים‪ ,‬אשר לעינינו אנו רואים לאחרונה‬
‫תחת ידיהם כ"כ‪ ,‬התקרבו אל גוים ולמדו ממעשיהם‪ ,‬ונמצאים בסכנת‬ ‫את התגברות האנטישמיות ע"י אנשים שאינם בני ברית‪ ,‬ועל מצב כזה אמר‬
‫התבוללות בין הגוים ר"ל‪.‬‬ ‫הנביא ישעי' (פרק כ"ו פסוק כ') לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך וגו'‬
‫ומקוים שכאשר יתאספו אנשי אמנה כדי להעלות את דאגת כלל ישראל‬ ‫ופרש"י שם תשובה זו השיבהו לנביא לך עמי בא בחדריך בבתי כנסיות‬
‫על ראש מאווים ולעמוד גיבורים לכל מצות הכלל‪ ,‬שישתדלו בכל‬ ‫ובבתי מדרשות‪ ,‬ועל כן יפעלו הרבנים במדינתם וקהילותיהם כי רק ע"י‬
‫האפשרות העומדת לרשותם‪ ,‬להביא לכל מקום ומקום תלמידי חכמים‬ ‫התחזקות בלימוד התורה וקיום מצותיה נוכל לעמוד מול כל אותם הבאים‬
‫שירביצו תורה לתושבי המקום ע"מ להצילם ולהחזירם אל חיק היהדות‬ ‫להרע ולהציק לנו‪ ,‬כמש"כ הקול קול יעקב שבזמן שיעקב מצוי בבתי כנסיות‬
‫הנאמנה‪ .‬ובהיות שאחריות הצבור מוטל על רבני דמתא ע"כ לעת כזאת‬ ‫ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו שולטות‪.‬‬
‫יש לחזק את העומדים על משמר הרבנות בהנהגת הקהילות בהשקפת‬ ‫אמנם מאז קבלת התורה אמרו חז"ל שנקרא שמו סיני שממנו ירדה‬
‫התורה וברוח ישראל סבא למען יוכלו להמשיך בעבודת הקודש בהעמדת‬ ‫שנאה‪ ,‬ואף בלי שום סיבה הם שונאים אותנו‪ ,‬אך הדברים ידועים שגם‬
‫הדת על תילה בכל דבר ודבר‪ ,‬וכל רב ידאג להביא לקהילתו מרביץ תורה‬ ‫במקומות שלא נראית השנאה בחוץ‪ ,‬אבל בשעה שרואה ביהודי שמצליח‬
‫ויפעל להקים מקומות תורה במקומו לפי שרק עי"ז אפשר להרבות תורה‬ ‫במעשיו ומתקנא בו ומתהפך לבו לשנוא אותו‪ ,‬ולכן אומות העולם בשעה‬
‫שהמאור שבא מחזירן למוטב‪ ,‬כפי שהוכח בכמה מקומות שלאחר שיסדו‬ ‫שהם רואים את הצלחת בנ"י הרי הם מקנאים בנו ושונאים אותנו וזה‬
‫מקום תורה קיבל המקום צורה אחרת‪ ,‬וכפי שידוע שכל מקום שהיתה‬ ‫אבי כל סיבת האנטישמיות‪ ,‬וכן באותם במקומות שלא ראינו שנאה כ"כ‪,‬‬
‫בו ישיבה הרי נתן אור והשפעה על כל הסביבה ושמר על המקום‪,‬‬ ‫זה הי' בגלל שהמצב הכלכלי שלהם הי' טוב‪ ,‬ובשעה שהורע מצבם‬
‫ובמקום שלא היתה בו ישיבה חושך כיסה ארץ וכוחות הטומאה התגברו‬ ‫ורואים הם את הצלחת שכינם היהודי הם מתמלאים שנאה‪ ,‬וע"כ על‬
‫ומקהילות הקודש לא נותר דבר ורבים נטמעו בין העמים‪.‬‬ ‫זמנים כאלו יש על הרבנים לעורר לבני קהילותיכם שצריך לראות לנהוג‬
‫ועל דרך זה יש אפשרות לעשות כהנה וכהנה למען עמנו ותורתנו‪ ,‬ומזה‬ ‫בצניעות בענינים הגשמים ולא להתבלט ולהראות שהמצב הכלכלי אצלם‬
‫יש תקוה לבנות עם הזמן את הנהרסות לראות קהילות קדושות חוזרות‬ ‫יותר טוב מאשר אצל אלו שאינם מבני עמינו‪ ,‬וכמו שכבר אמר אבינו‬
‫ונבנות‪ ,‬ולהשיב בנים תועים לאביהם שבשמים ולהחזיר אבידה לבעליה‬ ‫יעקב לבניו למה תתראו ופרש"י למה תראו עצמכם כאילו אתם שבעים‪.‬‬
‫והתועים יחזרו בתשובה שלימה למקור מחצבתם‪ ,‬וזכותם של מזכי הרבים‬ ‫ובהיות שעצם ההתקרבות לגוים היא רעה חולה מאד שהרי לומדים‬
‫אין להעריך‪ .‬ואשרי הזורעים במקום שהוא באופן יחסי שממה מתורה‬ ‫ממעשיהם וח"ו בסופו אף מתבוללים ביניהם רח"ל‪ ,‬ע"כ צריך מאד לראות‬
‫ויראת שמים‪ ,‬והזוכים ליסד מקומות תורה‪ ,‬חזקו ואמצו ויקויים בכם ברנה‬ ‫ולחזק בענינים אלו במיוחד‪ ,‬שכאשר מתקרבים הרי הקב"ה מבדילם על‬
‫יקצורו‪ ,‬ואתם נוטלים שכר כולם‪.‬‬ ‫ידי שמגביר שנאת העמים ועל כן יש לחזק מאוד בענינים אלו להבדיל‬
‫וכמו"כ יש עליהם לראות איך לבצר את חומות הכשרות שיהי' כדת‬ ‫בין ישראל והעמים‪.‬‬
‫וכדין‪ ,‬ויש מקומות שלרגלי סיבות שונות באים להתגייר אבל יש מאד‬ ‫ואליכם הרבנים אשר לפעמים נקרה לפניכם הזדמנויות אשר יש לידע‬
‫לדקדק שהגיור יהי' לפי דין תורה ע"י בית דין מוסמך בלבד ובהכונת‬ ‫מה שתשיב‪ ,‬ואיך להגיב על כל אותם מקרים של שנאת העמים רח"ל‪,‬‬
‫גדולי ישראל כי רבים עושים במרמה וצריך זהירות מאד בזה‪.‬‬ ‫בזה עליכם לנהוג כהנהגתו של יעקב אבינו שכאשר נפגש עם לבן לאחר‬
‫יתן ה' שבזכות פועלכם אור התורה ישוב ויזרח במדינות אלו עד כי‬ ‫שרדף אחריו ורצה ליטול ממנו הכל‪ ,‬והלא הי' עליו לכאורה לענות לו‬
‫ישוב וירחם עלינו‪ ,‬בשוב ה' את שיבת ציון‪ ,‬וארמון על מקומו יקום‪.‬‬ ‫בתקיפות ולזעוק עליו למה רוצה לגזול ממנו הכל‪ ,‬ומה ענה לו יעקב?‬
‫מה פשעי מה חטאתי‪ ,‬בלשון רכה‪ ,‬והלא לבן ביקש לעקור את הכל‬
‫>> ועוד מכתבים רבים כתב רבינו למדינות אירופה ויובאו בשבועות הבאים <<‬
‫ולקחת מיעקב אבינו הכל ולעקור את כל היסוד של כלל ישראל ובכ"ז‬
‫‪ -‬הודעה ובקשה ‪-‬‬ ‫לא ענה לו בתקיפות אלא בלשון רכה‪ ,‬ע"כ גם כאן כאשר מזדמן לפנינו‬
‫בשבועות הקרובים אנו עומדים לכתוב אי"ה אודות המדינות‪:‬‬ ‫מצב כזה יש להשתדל ולהסביר בלשון רכה‪ ,‬ולא להתגרות בם וכך לפעול‬
‫אנגליה [לונדון ‪ -‬מנשסתר ‪ -‬גייטסהד] ארגנטינה‪.‬‬ ‫עד כמה שידינו משגת‪.‬‬
‫למי שיש חומר‪ ‬אודות נסיעות וקשרי רבנו למדינות אלו אנא ישלח‪ ‬בהקדם למערכת‬ ‫וכן גם לגבי גזירת השחיטה‪ ,‬אשר לדאבוננו בחלק מהמדינות כבר נאסר‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 229‬שנה ה' | פרשת וירא | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫אהבת הבריות‪ ,‬לפי המבט "שלך" בלבד‬ ‫הנסיונות שלהם הם גם בדברים קטנים דאצלם‬ ‫העמידה בנסיונות‬
‫"כי ידעתיו" ‪ -‬פרש"י לשון חבה המחבב את האדם‬ ‫להתגבר על העצלות בבוקר ולעמוד לתפילה זה‬ ‫שיחת רבנו חנוכה תשנ"ט‬
‫יודעו ומכירו‪.‬‬ ‫ג"כ נסיון‪ ,‬וכל דבר שאין לאדם חשק וקשה לו‬
‫הביאור בזה‪ ,‬דהאוהב את חברו‪ ,‬רואה את מעלותיו‪.‬‬ ‫בפרשת וירא בנסיון העקידה כתוב ויהי אחר‬
‫לעשותו זה נסיון‪ ,‬ואע"פ שאצל אנשים גדולים‬
‫ולכן‪ ,‬מכירו‪ .‬מי שאיננו אוהב‪ ,‬אינו מכירו‪ ,‬כיון שרואה‬ ‫הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם וגר‬
‫זה לא נסיון‪ ,‬ובכדי להעלות את אברהם אבינו‬
‫את חסרונותיו‪ ,‬ולא מכיר במעלותיו‪[ .‬ומטעם זה‪ ,‬אנשים‬ ‫ויאמר קח נא את בנך וגו'‪ .‬והגמ' בסנהדרין פ"ט‬
‫במדרגה יותר גדולה הי' צריך לעשות דבר שניכר‬
‫מלאים ביקורות על אחרים‪ ,‬כי רואים רק חסרונותיהם]‪.‬‬ ‫ב' אומרת‪ :‬א"ר שמעון בר אבא אין נא אלא לשון‬
‫שהוא עולה כי הקב"ה רצה להוציא מאברהם אבינו‬
‫בקשה‪ ,‬משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות‬
‫צריך עיון‬ ‫את כלל ישראל וצריך לצאת יצי"מ ואח"כ קבלת‬
‫הרבה והי' לו גבור אחד ונצחן‪ ,‬לימים עמדה עליו‬
‫התורה שזה הרי תכלית הבריאה כדארז"ל‪ .‬עה"פ‬
‫מלחמה חזקה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי‬
‫בענין שחיטה קודם מתן תורה‬ ‫בראשית ברא‪ :‬בשביל התורה שנקראת ראשית‬
‫במלחמה זו‪ ,‬שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש‬
‫יש להסתפק בקרבנות שהקריבו האבות וכן קרבן פסח‬ ‫ובשביל ישראל שנקראים ראשית‪ ,‬ועל כ"ו דורות‬
‫אף הקב"ה אמר לאברהם ניסיתיך בכמה נסיונות‬
‫שעשו ישראל במצרים אם היו יודעים כל הלכות‬ ‫דלפני מ"ת כתוב בפסחים קי"ח א' דעמדו בחסדו‬
‫ועמדת בכלן‪ ,‬עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא‬
‫שחיטה‪ .‬הגרמה חלדה וכו'‪ .‬או שקודם שנאמרו אלו‬ ‫של הקב"ה וזה עד שיגיעו למצב של מ"ת‪ ,‬והמצב‬
‫ההלכות למשה בסיני לא היה מעכב עדיין כל אלו‬
‫יאמרו אין ממש בראשונים‪.‬‬
‫הזה התחיל מאברהם אבינו ואח"כ יצא ממנו יצחק‬
‫ההלכות‪.‬‬ ‫ואח"כ יעקב והשבטים וכל ישראל‪.‬‬ ‫וצ"ב מה הסברא שאם אברהם אבינו לא יעמוד‬
‫*‬ ‫בנסיון הזה יאמרו דאין ממש בראשונים‪ ,‬הרי‬
‫הנה לא נזכר דיצחק פשט בגדיו‪ ,‬אבל לכאורה בכדי‬ ‫ובכדי לזכות לזה הוצרך לעמוד בנסיון מיוחד‪ ,‬דהנה‬ ‫בנסיונות הקודמים שהיו לו עד עכשיו שהיו ג"כ‬
‫שלא יהא חציצה בין גופו לעצים הי' צריך לפשוט‬ ‫הרי גם עד אברהם אבינו היו צדיקים גדולים מאוד‬ ‫קשים הוא עמד וכי למה אם לא יעמוד בנסיון‬
‫את בגדיו‪.‬‬ ‫כמו חנוך מתושלח נח שם ועבר וכו' והם לא זכו‬ ‫היותר קשה הזה יאמרו דאין ממש בראשונים?‬
‫למה שזכה אברהם אבינו‪ ,‬דלא מצינו דכלל ישראל‬ ‫ואפילו אם נבין את הסברא בזה‪ ,‬צ"ב מה מוסיף‬
‫"נאחז בסבך בקרניו" פרש"י שהי' רץ אצל אברהם‬ ‫ומ"ת מתייחס אליהם אלא הכל מתייחס לאברהם‬
‫והשטן סובכו ומערבבו באילנות‪.‬‬
‫לנו המשל עם המלך בשר ודם להבין יותר את‬
‫אבינו‪ ,‬אז בכדי שיצא מאברהם אבינו תורה וכלל‬ ‫הנמשל הרי זה ממש אותו דבר‪ ,‬ובאמת גם שם‬
‫והעיר רבנו שליט"א באילת השחר‪ :‬הנה אברהם כבר‬
‫עמד בנסיון העקידה ולמה השטן רצה לעכבו מלהקריב‬
‫ישראל הוצרך לעמוד בנסיון גדול במיוחד‪ ,‬דכל‬ ‫קשה למה אם אותו גיבור לא יעמוד במלחמה זו‬
‫האיל‪ ,‬ולא כתוב שהשטן הפריע לו במיוחד כשרצה‬ ‫הנסיונות שעבר עד עכשיו מספיקים שיזכה בגן עדן‬ ‫יאמרו שהראשונות אין בהם ממש‪ ,‬הרי הוא נלחם‬
‫לקיים מצוות אחרות‪.‬‬ ‫בדרגה גדולה מאוד ויהנה מזיו השכינה וכל הגדולות‬ ‫מלחמות הרבה ומסר נפשו וניצח‪ ,‬ולמה אם לא‬
‫ובעת שבא הגה"צ ר' דן סגל שליט"א לביקור בבית‬ ‫מה שיש‪ ,‬וזה הוא כבר זכה ובזה גם אלו הצדיקים‬ ‫יצליח במלחמה זו יאמרו דהראשונות אין בהם ממש‪.‬‬
‫רבנו שליט"א (אב תשע"ו) הציע לפני רבנו לישב‬ ‫שהיו לפני אברהם זכו דבלי שום ספק שיושבים בגן‬ ‫ובעצם עוד צ"ב במשל דהמלך אמר לגיבור בבקשה‬
‫דהנה לפעמים כשאדם מקבל נסיון מהקב"ה ועומד בו‪,‬‬ ‫עדן ונהנים מזיו השכינה‪ ,‬אבל בכדי לזכות שיצא‬ ‫ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו ראשונות אין‬
‫הוא נרגע שזכה לעמוד בו ושמח שבמהירות הסתיים‬ ‫ממנו כלל ישראל וקבלת התורה זה לא מספיק‬ ‫בהם ממש‪ ,‬דמשמע שהמלך רוצה שינצח במלחמה‬
‫הנסיון וחוזר לעבודתו הרגילה‪ .‬אמנם אם הוא באמת‬ ‫אלא צריך לעמוד בנסיון מיוחד‪ ,‬וא"כ מה שיאמרו‬
‫אוהב את ה' גם אחרי הנסיון עדיין ממשיך עם הנסיון‬
‫משום טובתו של אותו גיבור שיהי' לו שם טוב‪,‬‬
‫ראשונות אין בהם ממש אין הכוונה דהט' נסיונות‬ ‫הרי בודאי רצונו שינצח במלחמה החזקה שעמדה‬
‫ולא ממהר להסיר מעליו מעלה זו‪.‬‬ ‫הקשים שעבר הם כלום‪ ,‬אלא דבשביל לזכות לכלל‬
‫ומעתה אברהם הרי עמד בנסיון עצום לשחוט את‬ ‫עליו דאל"כ המלך יהא מנוצח וא"כ לטובת המלך‬
‫בנו‪ ,‬ואחר שציוהו ה' שלא ישחוט באמת ניצול הנסיון‬
‫ישראל ותורה שזה התכלית של כל הבריאה זה לא‬ ‫עצמו צריך לנצח?‬
‫בגבורה והיה כבר צריך למהר ולשמוח‪ ,‬אבל הוא עדיין‬ ‫מספיק‪ ,‬ועל זה מביא את המשל עם הגיבור‪ ,‬דאם‬ ‫ונראה הביאור בזה‪ :‬דבודאי המלך רוצה שינצח‬
‫רוצה להמשיך בנסיון ולכן בא להקריב את האיל‪ ,‬וע"כ‬ ‫המלך רוצה למנותו למינוי חשוב מאוד זה לא‬ ‫במלחמה שעמדה עליו‪ ,‬אבל רצונו גם בדבר נוסף‬
‫בא השטן להפריע לו כי יודע שזה הגמר של הנסיון‪.‬‬ ‫מספיק מה שניצח במלחמות עד עכשיו‪ ,‬כי אנשים‬ ‫לטובתו של אותו הגיבור‪ ,‬דכיון שניצח בהרבה‬
‫והסכים רבנו שליט"א לדברים‪.‬‬ ‫יאמרו דלא ניצח במלחמות חזקות ולא רואים מזה‬ ‫מלחמות הוא רוצה למנותו לשררה חשובה מאוד‬
‫והוסיף הגה"צ ר' דן שליט"א שלכן את הברכות‬ ‫את גבורתו‪ ,‬אבל אם יעמוד במלחמה החזקה זה‬ ‫כמשנה למלך וכדו'‪ ,‬ולכן אומר לו המלך דבכדי‬
‫קיבל אברהם אחר שחיטת האיל והיינו אחרי שראו‬ ‫יוכיח שהוא ראוי לתפקיד‪ ,‬וכן כאן הקב"ה אמר‬
‫את המדרגות הגבוהות הנ"ל אז קיבל את הברכה‬
‫למנותך במינוי כ"כ חשוב אני צריך שתוכיח את‬
‫לאברהם דבכדי לזכות לתורה אתה צריך לעמוד‬ ‫גבורתך בעיני העם דמה שעשית עד עכשיו עדיין‬
‫(מפי הרה"ג ר' אשר שטינמן שליט"א)‬ ‫בשלימותה‪ .‬‬ ‫בנסיון הזה‪ ,‬ואם אברהם לא הי' מתנסה בזה זה הי'‬ ‫לא מספיק להוכיח לציבור שאתה ראוי לכך‪ ,‬דהא‬
‫חסרון שלא יזכה לתורה‪ ,‬ואע"פ שגלוי לפני הקב"ה‬ ‫יאמרו דניצחת רק אנשים חלשים ובשביל שאוכל‬
‫וביומא פ"ז א' איתא כל המזכה את הרבים אין חטא‬ ‫שאם ינסה אותו הוא יעמוד בנסיון זה לא מספיק‬ ‫למנותך במינוי חשוב אתה צריך לנצח במלחמה‬
‫בא על ידו‪ ,‬ופרש"י הקב"ה מדחה מפניו את העבירה‬ ‫אלא צריך שיעבור את הנסיון בפועל ולהוכיח שהוא‬ ‫החזקה שתהא נערץ בעיני העם‪ ,‬וכולם יסכימו‬
‫שלא תבוא לידו‪ .‬ולכאורה זה סתירה לבחירה?‬ ‫ראוי למצב שיצא ממנו תורה ויצא ממנו כלל ישראל‬ ‫שאתה ראוי לתפקיד הזה‪ ,‬ולכן בבקשה ממך עמוד‬
‫אלא כנראה דמה שלא מביאים את האדם לנסיון‬ ‫ואמר לו בבקשה ממך עמוד בזה‪.‬‬ ‫לי במלחמה זו כי אני רוצה למנותך לשר שתנהיג‬
‫גדול זה אינו סתירה לבחירה‪ ,‬דכיון שזכה בזיכוי‬ ‫כי רצון הקב"ה שיצליח כי זה תכלית הבריאה‬ ‫את המדינה‪ ,‬והנה במשל זה יותר מובן דבודאי‬
‫הרבים הוא השיג מה שצריך לכן מדחין מפניו את‬ ‫דהוא ברא את כל העולם בשביל התורה וישראל‪,‬‬ ‫דמה שנלחם עם אנשים חלשים וניצחם זה לא‬
‫העבירה אבל זה רק אם אין רוצים שיעלה לדרגה‬ ‫א"כ נמצא דכשרוצים להעלות אדם במדרגה וכמו‬ ‫מראה כ"כ על גבורה דאין צריך להיות גיבור לנצח‬
‫יותר גבוהה דהא אברהם אבינו אין לך מזכה‬ ‫במשל אצל המלך הוא צריך לעשות משהו יותר‬ ‫אנשים חלשים‪ ,‬אבל להתגבר על אנשים גבורים זה‬
‫הרבים גדול ממנו שהלך ופירסם את שמו של‬ ‫מהרגיל‪ ,‬וכן כשהקב"ה רוצה לרומם את האדם‬ ‫גבורה‪ ,‬אבל אצל אברהם אבינו זה פחות מובן שהרי‬
‫הקב"ה בכל העולם‪ ,‬ולחם כנגד האלילים במסי"נ‬ ‫להעלותו הוא צריך לעבור נסיונות‪ ,‬נסיונות קטנות‬ ‫הוא עמד בנסיונות גדולים גם עד עכשיו‪ ,‬ולמה אם‬
‫והשליכוהו לכבשן האש‪ ,‬וזה הכל הי' מסי"נ לזיכוי‬ ‫מעלות אותו קצת‪ ,‬ונסיונות גדולות מעלות אותו‬ ‫לא יעמוד בנסיון הקשה הזה יאמרו שאין ממש?‬
‫הרבים שאין למעלה מזה‪ ,‬אבל בכדי לזכות לישראל‬ ‫עוד יותר מה שאדם יותר עובר נסיונות הוא עולה‬ ‫אבל הגמ' לומדת שזה הי' ג"כ אצל אברהם אבינו‪,‬‬
‫ומ"ת הכניסוהו לעמוד בעוד נסיון‪.‬‬ ‫יותר וכיון שרוצים להעלותו מביאים אותו לידי‬ ‫דכיון שהקב"ה רצה להעלותו במדרגה יותר גדולה‬
‫וכל אדם צריך לדעת שאם העמידוהו בנסיון הוא‬ ‫נסיונות‪ ,‬והקב"ה לא מביא אדם לנסיונות אם אינו‬ ‫אז לא מספיק הנסיונות שעבר עד עכשיו‪.‬‬
‫יכול להצליח‪ ,‬דאם לא הי' יכול להצליח לא היו‬ ‫ראוי לזה אם כחות הנפש שלו אינם מספיקים בכדי‬ ‫ובאמת כמעט לכל אדם יש נסיונות בכל דבר‬
‫מעמידים אותו בנסיון‪ ,‬לא נותנים המשך בעמ' ‪3‬‬ ‫להתגבר ולעמוד בנסיונות‪.‬‬ ‫במשך כל ימי חייו בחיי היום יום‪ ,‬ולאנשים קטנים‬
‫עצה לינצל מאסונות‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ ‪ -‬הקדמת שבת קודש‬
‫כמדומה שלראשונה עורר רבנו דבר זה בחודש שבט תשס"ה שבשכונת‬
‫רמת אלחנן בני ברק אז נדברו יראי ד' המרא דאתרא הגר"י‬ ‫הנה רבנו עשה מהפכה גדולה בענין הזהירות בכבוד שבת‪ ,‬והמעלה להימנע מעשית‬
‫זילברשטיין שליט"א יחד עם רבני השכונה‪ ,‬וחשובי תושביה נועדו‬ ‫מלאכה סמוך לשבת ובהרבה מקומות בעולם הרחיב את הענין על זה‪ .‬ואף כתב כמה‬
‫וכמה מכתבים בענין זה‪ .‬ובשבוע זה שעוברים לשעון חורף וזמן שבת מוקדם‪ ,‬כתב‬
‫לטכס עצה‪ ,‬תקופה קשה עברה על השכונה מספר אסונות נתכו על‬ ‫ע"כ רבנו בעבר מכתב בזה"ל‪ :‬בס"ד‪ .‬היות שבעוד כמה ימים יזיזו את השעון הקיץ‬
‫ראש עם קודש בזה אחר זה‪ ,‬התחושה הייתה שחייבים לחזק ולבצר‬ ‫לשעון חורף‪ ,‬ויש חשש שיקשה לקבל חצי שעה לפני השקיעה להזהר ממה שאסור‬
‫חומות כדי לומר למשחית הרף‪.‬‬ ‫לעשות בשבת‪ .‬בכן באנו לעורר שבכל אופן ישתדלו שגם אז יפסיקו מלעשות דברים‬
‫בעקבות אותה ישיבה התקיימה עצרת התעוררות מרכזית בכינוס לשם‬ ‫שאסור לעשות בשבת‪.‬‬
‫ובזכות שמירת שבת יזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫שמים ונשאו דרשות‪ .‬והכריז המרא דאתרא הגר"י זילברשטיין‪ :‬פנינו‬ ‫א‪.‬י‪.‬ל‪ .‬שטיינמן כ"א אלול תשס"ח לפ"ק‬
‫אל בעל אילת השחר שליט"א לשאול במה נכפר על נפשותנו?‬
‫תוספת שבת‬
‫ואמר לנו לקבל שבת עשר דקות לפני הזמן הרגיל דהיינו חצי שעה‬ ‫בס"ד‪ .‬כבוד הרב המזכה את הרבים כמוה"ר ר'‪ ...‬שליט"א‪.‬‬
‫קודם השקיעה‪ .‬ורבנו שליט"א ביקש שישאלו קודם את דעתו של מרן‬ ‫הנה היות שכבר זכה כב' להיות מתחיל במצוה לימוד הלכות שבת‬
‫הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצ"ל‪ .‬ומרן הגרי"ש זצ"ל אמר הרי ב"ב סמוכה‬ ‫לצבור גדול‪ ,‬וכבר דיברנו שיש לחזק גם ענין שמירת שבת למעשה‪.‬‬
‫לפ"ת‪ ,‬ובפ"ת הקדימו לארבעים דקות קודם השקיעה‪ ,‬אם כן מותר גם‬ ‫והיות שרבים עושים דברים האסורים בשבת ברגעים האחרונים שלפני‬
‫בבני ברק לקבל לפחות עשר דקות קודם‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬וח"ו יכול להמשך אחרי השקיעה בערב שבת‪ ,‬בכן באנו בהצעה‬
‫לא לנסוע ברכב אחרי זמן זה‬ ‫שכל א' יראה להפסיק מלעשות דבר האסור לעשות בשבת לכהפ"ח חצי‬
‫בכנס החיזוק בפריז תשס"ו תוך כדי משאו שב רבנו שליט"א לעורר‪:‬‬ ‫שעה לפני השקיעה‪ ,‬ויהי' בזה תועלת גדולה וזיכוי הרבים גדול מאד‪.‬‬
‫דרך בני אדם דוקא בערב שבת ברגעים האחרונים רואים פתאום‪ ,‬שחסר‬ ‫וצריך להשתדל להפיץ הענין הזה‪ ,‬היות זה עד עכשיו לא עשו זה צריך לעורר‬
‫זה וצריך לעשות את זה‪ ,‬ולפעמים מתוך זה יכול לבוא שיכנס לשבת‬ ‫האנשים להשתדל בזה מאד‪ ,‬וכל מה שיפרסמו יש יותר סיכויים שיתקבל‬
‫אפי' אחרי השקיעה ח"ו‪ .‬וממילא צריך מאד מאד לעשות חיזוקים בזה‪.‬‬ ‫הדבר‪ ,‬כי בודאי כל אחד רוצה שלא להכשל ח"ו בחילול שבת רק צריך לעורר‪.‬‬
‫אהרן יהודה לייב שטיינמן‪ .‬כ"ב אדר תשס"ז לפ"ק‪ .‬בני ברק יצ"ו‪.‬‬
‫ואמרתי בכמה מקומות שהייתי בזמן האחרון שלכל הפחות שלושים רגעים‬
‫"חצי שעה לפני השקיעה" כבר יהיה שבת‪ ,‬דבר ראשון לא לנסוע ברכב‬ ‫להפסיק מכל מלאכה‬
‫אחרי הזמן הזה‪ ,‬וכן שלא לעשות מאז שום מלאכה‪ ,‬כי עלול מאד שבעוד‬ ‫בס"ד‪ .‬לכ' תלמידי ישיבתינו ישיבת ארחות תורה שלו' וברכה על עולם‪.‬‬
‫היות שאין מזרזין אלא למזורזין הנני בזה לחזק אתכם בענין להפסיק‬
‫כמה רגעים עוברים איסור ויכולים לפגוע אפי' בשקיעה‪ ,‬וזה מאד חמור!‬
‫מכל דבר שאסור בשבת‪ ,‬להשתדל שחצי שעה לפני שקיעת החמה‬
‫ומאד צריך לחזק את זה וזה דבר גדול שנותן השפעה על כל השבוע‪ ,‬כי‬
‫יהיה הכל מסודר לכ' שבת קודש‪ .‬וגודל ענין שמירת שבת קודש מבואר‬
‫בזכות השבת כתוב שהברכה שורה על כל השבוע‪.‬‬ ‫בחז"ל בגמ' ובמדרשים ובזוה"ק ואין צריך להאריך בזה‪.‬‬
‫סחור סחור לכרמא לא תקרב‬ ‫ויבורכו כל שומריה ומהדריה בכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫ובישיבת יקירי ירושלים אמר רבנו שליט"א‪ :‬ידוע שאחד מהדברים‬ ‫אהרן יהודה ליב שטיינמן ט"ו אלול תשס"ט לפ"ק‪.‬‬
‫העיקריים בתורה זה שבת‪ .‬הנושא של שבת אין לתאר מה שזה חשוב‬ ‫מכתב רבנו על כך‬
‫בעיני הקב"ה‪ ,‬המצוה של שבת חז"ל אומרים אלמלא שמרו ישראל‬ ‫לאחינו בני ישראל שלום וכל טוב סלה‪.‬‬
‫שתי שבתות מיד נגאלים‪ ,‬על שום דבר לא כתוב מיד היו נגאלים‬ ‫באתי לעורר על קדושת שבת אשר היא מאד חמורה‪ ,‬ומצד שני אפשר‬
‫רק שתי שבתות‪ .‬ובספר יערות דבש ח"ב דרוש ג' כותב [ומובא במשנה‬ ‫לזכות על ידי שמירת דיניה מאד‪.‬‬
‫ברורה בהקדמה] בפרט בענין שבת קדש אשר הזהרתי ואמרתי כל פעם‬ ‫כרגיל אנשים קרוב לשקיעת החמה בערב שבת מאד לחוצים‪ ,‬ובאים לידי‬
‫ופעם מי שלא למד הלכות שבת על בוריין פעמים ושלש לא יוכל‬ ‫קטטות‪ ,‬וכן מבואר גיטין נ"ב ע"א וברש"י שם‪ ,‬ולפעמים גם מתוך לחץ‬
‫להמלט שלא יקרה לו חילול שבת‪.‬‬ ‫נכנסים לעשות דבר האסור אחר שקיעתה של החמה‪ ,‬אשר זה מאד חמור!‬
‫השבת זה היסוד של כלל ישראל ממילא צריך מאד להתחזק וזה‬ ‫טוב מאד להתרחק ולמנוע מלעשות דברים האסורים בשבת חצי שעה‬
‫יתן כה לבן אדם בכלל אם הוא יודע הלכות שבת ונזהר בהם כמו‬ ‫לפני השקיעה‪ ,‬באופן שלא יקרה חלילה שיכולים לעבור אחרי השקיעה‪,‬‬
‫שצריך אז הכל ישתנה‪.‬‬ ‫ושכר עושיה אין לשער‪ .‬חיזקו בזה ותזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫נ"ב‪ ,‬מקומות הנוהגים לקבל שבת ארבעים דק' קודם השקיעה ינהגו‬
‫שכר שמירת שבת‬ ‫כמנהג המקום‪ .‬כ"ב לאדר שני תשע"א לפ"ק‪.‬‬
‫כששהה רבנו בארה"ב‪ ,‬תינו אנשי לייקווד לפניו את מר ליבם‪ ,‬שבכל‬ ‫אהרן י' לייב שטיינמן‬
‫יום יש צרות חדשות ומשונות ואסונות רבים פוקדים אותם‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫ג"א מצטרף נסים קרליץ‪ .‬בעזה"י ג"א מצטרף לדברים נכונים וברורים אלה‪ .‬חיים קניבסקי‪.‬‬
‫בסוף שיחתו בהיכל הישיבה אמר רבנו‪ :‬שבת היא מקור הברכה‪ ,‬חז"ל‬ ‫הנני מצטרף להנ"ל יוסף שלו' אלישיב‪.‬‬
‫הבטיחו ששבת קודש מביאה ברכה לעולם‪ ,‬תתחילו לקבל שבת חצי‬ ‫ובמכתב אחר הוסיף רבנו‪ :‬ואשרי מי שעושה לעורר ולזכות את הרבים בענין‬
‫שעה קודם‪ ,‬תכניסו את שבת המלכה הביתה‪ ,‬יחד איתה תבוא גם‬ ‫זה‪ ,‬וכעת שמעתי שהולכים להכניס זה דבר בלוחות הזמנים יתברכו כל מי‬
‫הברכה‪ ,‬והאסונות יסתלקו‪ .‬ההבטחה היתה ברורה‪.‬‬ ‫שעושה לזה ויזכה לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ושכר עושיה אין לשער‪.‬‬
‫וראה זה פלא‪ ,‬במוצאי שבת צלצל ראש ישיבת ליקווד שליט"א ואמר‪:‬‬ ‫להכניס ללוח‬
‫בכל שבת יש שלושים ארבעים קריאות הצלה וידי המתנדבים עמוסות‪.‬‬ ‫בס"ד‪ .‬לכבוד הרב מרדכי גנוט שליט"א היות שיהי' זיכוי הרבים מאד‪ ,‬אם‬
‫אולם בשבת זו כמעט שלא היו קריאות‪ .‬שבת שקטה עברה על ליקווד‬ ‫תדפיס בלוח זמן חצי שעה לפני השקיעה‪ ,‬שלא לעשות מלאכה האסורה‬
‫ב"ה‪ ,‬שיחו בכל נפלאותיו‪.‬‬ ‫לעשות בשבת‪ ,‬וזכות מזכה הרבים יהי' לך לנצח‪ .‬ד' תמוז תשע"א לפ"ק‬
‫בסיום מכתב לחיזוק הענין – כ"ט ניסן תש"ע וגדולה היא זכות שמירת שבת לזכות‬ ‫נ"ב אין הדבר שייך לגבי ירושלים‪ .‬ובמקומות שנוהגים בהם להימנע‬
‫לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ובדורות ישרים‪.‬‬ ‫ממלאכה קודם לזמן זה‪[ .‬לוח דבר בעתו – תשע"ב)‬

‫להקדים מדאי‬ ‫להינצל מאסונות‬
‫בס"ד י' כסלו תשס"ז לפ"ק לכ' עדת ישראל אשר ב‪ ...‬ה' עליהם יהי'‬
‫רבינו הנהיג [כבר כמה שנים] בקהילה פלונית מפני כמה מקרים שאירעו‬
‫שמעתי על האסונות שפקדו במקומכם ר"ל ואתם חושבים לנכון שיש‬
‫שם‪ ,‬להקדים קבלת שבת כעשרה רגעים קודם הזמן‪ ,‬אחד מבני הקהילה‬
‫בודאי צורך להתחזק יותר ביראת שמים כמובן אין אתנו יודע עד מה‬
‫הנ"ל שאל לרבינו שאשתו רוצה להקדים כמה רגעים עוד יותר מוקדם‬ ‫ועלינו להתחזק בכל הענינים‪ ,‬אבל מה שיש להניח מאד ליזהר בדברים‬
‫מהזמן הנ"ל‪ ,‬אמר רבינו שלא כדאי כיון שיכול לגרום לחץ בבית‬ ‫שבין אדם לחבירו שזה מאד חמור ויש להתחזק בענין שבת שכבר יפסיקו‬
‫וזה לא טוב‪ ,‬חזר ושאל לרבינו שכבר ביתו מוכן מוקדם לשבת‪ ,‬אמר‬ ‫מלעשות דברי חול חצי שעה לפני השקיעה‪ ,‬וכל מה שמפסיקים מלעשות‬
‫רבינו בכל זאת א"א לדעת ולפעמים לא מצליחים להתארגן‪ ,‬ואם יקדימו‬ ‫דבר שאסור לעשות בשבת זה מאד חשוב‪ ,‬וידוע מאמר חז"ל בשבת‬
‫יותר מדאי זה ילחיץ את הבית ולא טוב‪.‬‬ ‫[קי"ח ב'] כל השומר שבת כדין אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין‬
‫כמו"כ אומר רבנו שהעיקר הוא לפרוש ממלאכה אבל שלא יקבל קבלת‬ ‫לו וכן כל עניני כיבוד בלבוש ובכל הדברים הכל לעשות לכבוד שבת‬
‫שבת בעוד היום גדול כי יכול ח"ו לבוא לידי מכשול‪.‬‬ ‫ומאד להזהר מלדבר דברי חול בבהכנ"ס ובפרט בשבת‪..‬‬
‫הדלקה לבחורי ישיבה‬
‫לגבי בחורים שישנים בישיבה הורה שידליקו נרות רק בחדר האוכל ואחד יכול‬ ‫הלכות והליכות‬
‫להדליק ולהוציא את כולם‪ ,‬ובחדר שישנים בו אם יש אור מהחשמל שבפרוזדור‬
‫א"צ שוב להדליק בחדר‪.‬‬ ‫הדלקת נרות‬
‫הדלקה בנרות חשמל‬ ‫הבהוב הנרות‬
‫דעת רבנו שאין יוצאים הדלקת נרות בחשמל כיון שעכשיו השמן לא קיים דכל רגע‬ ‫כשהרבנית ע"ה הדליקה נרות שבת קודש היה רבנו מקפיד להבהב הנרות לכבוד‬
‫ורגע הוא יוצא מחברת חשמל‪( .‬הל' ער"ש להרה"ג י"כ שליט"א עמ' רפ"א)‬ ‫שבת בעצמו‪ ,‬והקפיד לכבותן בידו ולא ע"י נשיפה בפיו [עי' מדרש אוצר מדרשים עמ'‬
‫כיבוי אורות בשעת הבדלה‬ ‫‪ .551‬ומה שצוין בארח דוד עמ' רלב]‪ .‬ובשנים האחרונות שמדליק בעצמו מקפיד אף‬
‫אמר רבנו דיש שהחמירו לכבות את אור החשמל לפני הדלקת הנרות כדי שהחדר‬ ‫להניח בעצמו הנרות בתוך הכוסות‪.‬‬
‫יהיה חשוך והברכה תהיה על הדלקת הנרות שעושות אור בחדר ואח"כ מדליקים את‬ ‫כמות הנרות‬
‫החשמל‪[ .‬א"ה וכן נהג הגרשז"א זצ"ל וחשש שאין אפילו תוספת אורה]‬ ‫רבינו מדליק ד' נרות בחדר שאוכל בו‪ ,‬ועוד ב' נרות בב' מקומות בבית‪ ,‬במטבח‪,‬‬
‫ונראה דזה אינו דהברכה היא על תוספות אורה שיש מהנרות‪ ,‬וא"כ אין ענין לכבות‬ ‫ובמעבר‪ ,‬ומברך על הנרות שבחדר שאוכל‪.‬‬
‫את החשמל קודם וכן נוהג רבנו שלא לכבות את חשמל‪.‬‬ ‫זמן הברכה‬
‫קבלת תוספת שבת לפני הזמן‬ ‫מברך על הנרות אחרי הדלקתם‪ ,‬ומכבה הגפרור בעצמו אחר ההדלקה‪.‬‬
‫הורה רבנו‪ ,‬אדם שחושש שישכח לקבל שבת בזמן‪ ,‬יתכן שיכול לומר מבעוד יום‬ ‫סוג הנרות‬
‫שתחול עליו שבת זמן מסויים לפני השקיעה‪ ,‬כמו שאפשר לידור לאחר זמן‪ .‬שאם‬ ‫מדליק בנרות רגילים ולא בנרות שמן‪[ .‬ופעם אמר שבחו"ל רובם לא הדליקו בשמן זית‬
‫קבלת שבת היא מטעם נדר מועיל שמתנה עתה שתחול קבלת שבת לאחר זמן‬ ‫כי לא הי' להשיגו אלא ביוקר רב]‪.‬‬
‫מסויים כמו שאפשר לידור לאחר זמן‪ .‬אך אם קבלת שבת היא קבלת קדושת שבת‪,‬‬ ‫בנות מדליקות‬
‫ואינה שייכת לנדר‪ ,‬יתכן שצריך לקבל קדושת שבת ממש ואי אפשר לקבל על‬ ‫בבית הורי רבנו [בבריסק] הבנות הדליקו נרות שבת‪ ,‬כבר מהבת מצוה‪ ,‬והוסיף רבנו‬
‫לאחר זמן‪.‬‬ ‫דכן נהגו שם בבית הגרי"ז להדליק נר אחד‪ ,‬ואמר רבנו דאמנם אי"ז חיוב אבל יש‬
‫והוסיף רבנו שליט"א‪ ,‬דמ"מ מסתבר שקודם זמן פלג המנחה אי אפשר גם לקבל‬ ‫בזה קיום מצוה של חינוך הבנות למצות הדלקת נרות‪[ .‬וכן נהגו בהרבה משפחות‬
‫על לאחר זמן‪ ,‬לכל השיטות‪ ,‬כיון שעתה אינו יכול לקבל שבת‪( ..‬כל נדרי עמ' תרמ"ג)‬ ‫מרוסיה כגון משפחת קרליץ‪ ,‬ומשפחת אדלשטיין ועוד]‪( .‬כ' צדיק כתמר יפרח) אבל בבית‬
‫נראה דקטן שקיבל שבת יותר מוקדם לא חל קבלתו‪ ,‬דקטן אין לו דעת לקבל שבת‪,‬‬ ‫רבנו שליט"א לא נוהגים כך‪.‬‬
‫ולא מבעיא להלבוש סי' רס"ג סי"ז שסובר שקבלת שבת מדין נדר דודאי קטן אינו‬ ‫ואמר רבנו שיש לדון אם גם בזה יהיה את הקנס המבואר ברמ"א סי' רס"ג ס"א‬
‫יכול לקבל שבת אם הוא עדיין לא מופלא לאיש אלא אפי' אם אינו נדר ג"כ קטן‬ ‫דאם שכחה פעם אחת להדליק צריכה להוסיף עוד נר‪ ,‬דהא הדלקה זו אינה ממש‬
‫אינו יכול לקבל ע"ע שבת‪ ,‬דזה דבר שצריך דעת והקטן אין לו דעת לזה ובאמת‬ ‫חיוב‪( .‬אעלה בתמר מתורת בריסק עמ' פב)‬
‫נראה דגם להלבוש אינו נדר ממש דהא ל"צ לשון נדר‪( .‬אילת השחר שבת קכא‪ ,‬א)‬ ‫זמן ההדלקה‬
‫מדליק הנרות שלושים וחמש רגעים קודם השקיעה‪ ,‬אך לא מקבל ע"ע שבת בפה גדול הבית שקיבל‬
‫הנה הפרמ"ג (סי' רס"ג משב"ז סק"א) כ' דאם קיבל גדול הבית שבת כל הבית מחויבים‬ ‫אלא פוסק ממלאכה מזמן הדלקת נרות‪ ,‬ואינו מקפיד לומר קבלת שבת‪.‬‬
‫בקבלתו‪ .‬ואמר רבנו שמכיון שהמשנ"ב לא הביאו כפה"נ שהוא חולק על זה (הל' ערב‬ ‫כמו"כ הורה דלהקדים שבת חצי שעה עיקרו לפרוש ממלאכה ולא לקבל בפה‪,‬‬
‫שבת להרה"ג רי"כ שליט"א עמ' רס"ג)‬ ‫ומייעץ שלא להקדים יותר מידי כדי שלא להכביד על בני הבית‪.‬‬

‫עבורם‪ ,‬ויש דהלימוד זה נסיון עבורם דאין להם חשק ללמוד וכדו' זה באמת‬ ‫המשך מעמ' ‪ 1‬לאדם נסיונות שלא יכול לעמוד בהם לא מצינו שנתנו לאנשים‬
‫נסיון‪ ,‬אבל אם נותנים לו את הנסיון הזה אז הוא אוחז במדרגה שיכול לעמוד‬ ‫נסיונות כאלו כמו שהיו לאברהם אבינו והנסיונות שנותנים להם‬
‫בזה ואדרבה אם הוא רואה שבאים עליו נסיונות יותר קשים זה סימן שמזמנים לו‬ ‫הם ראויים לעמוד בהם‪.‬‬
‫אפשרות לעלות יותר‪ ,‬דאם לא יכול לעלות אז יש לאדם את הנסיונות הפשוטים‬ ‫ואברהם נתנסה מאוד בשביל להיות ראוי לכלל ישראל ומ"ת‪ ,‬ואת הצדיקים‬
‫שבכל יום‪ ,‬אבל כשיש נסיון מיוחד רוצים שיתעלה יותר א"כ מצד אחד צריך‬ ‫שהיו לפני אברהם אבינו לא ניסו בזה דהנצרך לנסיון מתנסה‪ ,‬וכך כל נסיון שיש‬
‫להיות מאושר כי אם לא נותנים לו נסיון סימן שלא רוצים להעלות אותו והרי‬ ‫לאדם היינו כי הוא נצרך לזה‪ ,‬ולולא שהוא נצרך לנסיון לא יעמידוהו באותו‬
‫האדם אין לו לעמוד במצבו דרק המלאכים נקראים עומדים‪ ,‬אבל אדם צריך‬ ‫נסיון‪ ,‬א"כ מה שהיו אומרים על נסיונות הראשונים של אברהם שאין בהם‬
‫לעלות ולעלות זה רק ע"י נסיונות כפי כמה שיש יותר נסיונות יש יותר סיכויים‬ ‫ממש היינו כלפי הדרגה שהקב"ה רוצה להעלותו‪ ,‬וכמו בנמשל שהראשונות‬
‫שיעלה א"כ צריך להיות מאושר ורק לחשוב מה שהקב"ה אמר לאברהם אבינו‬ ‫אין בהם ממש כלפי התפקיד החשוב שהמלך רוצה למנותו ובכדי שאברהם‬
‫קח נא בבקשה ממך עמוד בנסיון זה שתעמוד במלחמה החזקה ותהי' מאושר אז‪.‬‬ ‫יהא ראוי למ"ת לדבר שכל הבריאה מצפה עליו כ"כ הרבה דורות וזה יעשה‬
‫כל פעם שיש לאדם מצב של נסיון צריך לזכור שרוצים ממנו שיעלה‪ ,‬לא‬ ‫מהפכה בכל הבריאה שתבוא לתכליתה זה רק ע"י מצב של נסיון הכי גדול עם‬
‫שח"ו נותנים לו לרע אלא רוצים שיעלה ואם מתגבר על הנסיון ומתעלה‬ ‫כחות הנפש הכי גדולים לנצח‪ ,‬דכלפי מה שנצרך למצב של מ"ת הראשונים‬
‫יהי' מאושר‪ .‬לנו אין את הנסיונות שהי' לאברהם כי כבר זכינו למ"ת ובכח‬ ‫אין נחשבים לממש‪ ,‬דאע"פ שאתה גדול מאוד אבל גם מתושלח שם ועבר‬
‫התורה זה כבר מדרגות אחרות אנחנו לא צריכים לעבוד כמו אברהם הוא‬ ‫היו גדולים מאוד ולא זכו דהמצב של ישראל ומ"ת יתייחס אליהם‪ ,‬אלא‬
‫כבר התווה לנו את הדרך‪.‬‬ ‫התחיל מאברהם אבינו והנה מצינו דחנוך חי שס"ה שנים ולא כאנשים אחרים‬
‫אבל בכל זאת כל אחד לפי דרגתו יש תמיד נסיונות וכל נסיון שיש לאדם‬ ‫דאותם דורות שחיו הרבה יותר וכתוב פרשת בראשית ה' כ"ד ויתהלך חנוך את‬
‫צריך לדעת שבוחנים אותו ואם יעלה בזה הוא יהי' המאושר דיעלה ויצליח‬ ‫האלקים וגו' ואיננו כי לקח אותו אלקים‪ ,‬ופרש"י צדיק הי' וקל בדעתו לשוב‬
‫וזה כל אחד צריך לדעת כל אחד בשעת מעשה לא יודע וחושב שהוא‬ ‫להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו וזהו ששינה הכתוב‬
‫אומלל שיש לו קשיים‪ ,‬אבל צריך לדעת שזה הטוב דבזה הוא עולה ובזה‬ ‫במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו עכ"ד‪.‬‬
‫יהי' האושר שלו וצריך לדעת שזה מתחיל בדברים קטנים‪ ,‬דאצל בני אדם‬ ‫והנה אע"פ שהי' חשש שיתקלקל וישוב להרשיע‪ ,‬בכל זאת נחשב צדיק וי"א‬
‫כדרגתינו כל דבר קטן נקרא כבר נסיון כיון שאנחנו באמת קטנים מאוד‪ ,‬וככל‬ ‫שנעשה מלאך עי' תוס' חולין ס' א' ד"ה פסוק וסתם אדם שרואים ח"ו‬
‫שהאדם יותר גדול יש לו יותר נסיונות גדולים וזה הדרגה שמביאו לעליה‪.‬‬ ‫שיכול להתקלקל לא עושים אותו למלאך‪ ,‬אלא כיון שעבד את הקב"ה עם‬
‫וזה כל אחד צריך להשתדל בכל הכח בכל המצבים שנמצא לעמוד בנסיון‬ ‫כל כחות נפשו דאדם נברא עם כחות נפש מסוימים‪ ,‬ובכחות נפשו הוא הגיע‬
‫ואז יהי' המאושר והקב"ה יעזור שכל אחד ירגיש את זה לחשוב שזה בא‬ ‫לשיא‪ ,‬ויותר מזה לא הי' שייך ואי אפשר לנסותו יותר מכחות הנפש שיש‬
‫לטובתו להעלות אותו וישתדל בכל כחו לעלות בכל המצבים שנמצא‪ ,‬שיעשה‬ ‫לו וכיון דמילא את תפקידו בשלימות ולא הי מיועד שיתחיל לצאת ממנו‬
‫את מה שהקב"ה רוצה ממנו לקיים את הבקשה שינצח במלחמה דמלחמת‬ ‫המצב של מ"ת והקב"ה ראה שיכול להתקלקל אז איננו כי לקח אותו אלקים‬
‫היצר יש תמיד וכשיש לאדם איזה מידה ללחום בזה צריך לעמול וכל אחד‬ ‫והיינו דלא ח"ו שלא עשה מה שצריך‪ ,‬אלא דכחות נפשו לא היו עד כדי‬
‫ישתדל בזה ויצליח לגדול בתורה ויראת שמים ובכל מה שהקב"ה רוצה‪.‬‬ ‫כך מאחר שאנשי דורו היו כ"כ רשעים דעל דורות אלו כתוב שמלאה הארץ‬
‫(קובץ ישורון חלק כ"ח עמ' תשנ"א)‬ ‫חמס והוצרך לכחות נפש יותר גדולים כנגדם ולאחר שעשה כל מה שיכל הוא‬
‫כבר לא צריך יותר אז הי' שייך אפי' להיות למלאך כיון שעבד לה' בכל כחו‪.‬‬
‫אבל כשנותנים לאדם נסיון הוא צריך לזה ושייך שיצליח וינצח‪ ,‬דאם אינו‬
‫ראוי אז הקב"ה לא מנסה אותו‪ ,‬ואת חנוך שלא יכל לעמוד בנסיון הקב"ה‬
‫הודעה משמחת‬ ‫סילקו מן העולם אבל בכחות הנפש של אברהם הי' יכול לעמוד בנסיון אם‬
‫יצא לאור בס"ד קובץ אוגדן של הגליונות‬ ‫רק יתאמץ ולכן הקב"ה אמר לו בבקשה ממך עמוד בנסיון הזה שלא יאמרו‬
‫ראשונים אין בהם ממש שזה עדיין לא מספיק שיצא ממנו כלל ישראל ומ"ת‪.‬‬
‫כאיל תערוג תשע"ז‬ ‫והנה בן אדם הרבה פעמים מרגיש את עצמו במצב קשה יש מצבים קשים‪,‬‬
‫ניתן לרכשו‪ ,‬בבני ברק‪ :‬צפניה ‪ 2‬כניסה מצד ימין קומה ראשונה ‪0533105040‬‬ ‫אבל צריך להתבונן דאם יש לו נסיון ויעמוד בו זה יביא אותו לעליה וממילא‬
‫ובחנות 'גל פז' בירושלים‪ :‬רח' בית שערים ‪ 2‬ב דירה ‪ 026516834- 16‬ובישיבת‬ ‫יסתכל על כל הדברים בצורה אחרת‪ ,‬כל דבר שבא עליו היצר הוא יסתכל‬
‫מיר‪ .‬במודיעין עילית‪ :‬בכולל עטרת שלמה‪ ,‬ובכולל יששכר באהליך‬ ‫שזה נסיון אולי אוכל לעלות‪ ,‬מזמנים לי אפשרות והקב"ה בודאי יעזור לו‪.‬‬
‫לכל אדם יש נסיונות אך תלוי מה הנסיון יש כאלה דלעמוד לתפילה זה נסיון‬
‫הזכות להתעורר‬
‫הגרא"ד דונר שליט"א האריך בדבריו ואמר‪ :‬ששמע מפיו של מרן הגרח"ק‬ ‫אנגליה‬
‫שליט"א שתמיד לפני ר"ה יש התעוררות משמים‪ .‬בשנה אחת היה נפילת‬ ‫ג' פעמים הגיע רבנו שליט"א למדינת אנגליה וכל פעם למקומות אחרים וכדלהלן‪.‬‬
‫מגדלי התאומים שעורר רבים לתשובה‪ .‬ובשנת תשס"ג היה את הניתוח של‬ ‫בנסיעה לארצות הברית בחודש אייר תשנ"ח בחזור עבר רבנו דרך אנגליה‪ .‬ומסר‬
‫מרן הגרי"ש זצ"ל שעורר רבים לתשובה‪ .‬וכעת זכו מדינת אנגליה שיהיה‬ ‫שיחה בבית הכנסת פוניבז' בלונדון ליל יום ד' ב' ניסן תשנ"ח וזה תו"ד‪ :‬ה׳‬
‫להם התעוררות ליוה"כ בלי צרות וגזירות אלא מכח בואו של מרן שליט"א‪.‬‬ ‫יעזור לכולם שבאים עם כונה לשם שמים‪ ,‬כדי להתחזק‪ .‬דכשמתקבצים ביחד‬
‫עוד אמר שהורה לו מרן הגרח"ק שצריך לברך על ראית רבנו ברכת‬ ‫״ערליכא יידן״ זה כינוס לצדיקים שטוב להם וטוב לעולם וכיון שאנשים באו כדי‬
‫'ברוך שחלק' והגאון רבי עזריאל יפה ר"י תפארת יעקב שבגייטסהד בירך‬ ‫להתחזק הרי זה כינוס לשם שמים‪ ,‬ויעזור ה׳ לכל כלל ישראל הן אלו שכאן והן‬
‫ברבים ברכה זו‪.‬‬ ‫שבכל העולם‪ ,‬שרואים שבאים כולם עם רצון גדול להתחזק ביידישקייט‪ .‬ויעזרם‬
‫אסיפת נדיבים‬ ‫ה׳ שבאמת יתחזקו‪ .‬וכל אחד יזכה להושע ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ונזכה במהרה‬
‫למחרת בבוקר התקיימה אסיפת רבנים ונדיבים אצל הרב דוד חן‪-‬טוב נ"י‬ ‫ל׳׳ובא לציון גואל" בב״א‪.‬‬
‫[ששם היה מקום האכסניה של רבנו]‪.‬‬ ‫ואז הרחיב בענין שם אפרים ויובא במק"א‪ .‬וסיים ויעזרנו הקב״ה שכל אחד‬
‫ושם דיבר רבנו בדברי הגר"א (מובא בסידור על השיבנו אבינו) ‪ ...‬בן קיש‬ ‫מאתנו ילך בדרך זו‪ ,‬לנסות לעמוד בעיקרים אלו‪ ,‬ראשית שלא להתגאות ולדעת‬
‫שהקיש על דלתי רחמים נגד תורה ועבודה וג"ח‪ ,‬תפלה במקום עבודה‬ ‫שהוא עפר ואפר‪ ,‬ולא לשכוח את זה‪ ,‬כי הרבה פעמים שוכחים מזה‪ ,‬וחושבים‬
‫ובמה הקיש על דלתי רחמים ע"ד שאמרו רז"ל ונתן לך רחמים ורחמך‬ ‫'אני' 'אני'‪ ,‬רק נגעו בו מיד 'אני' 'אני'‪ ,‬הרי הוא אפר? וכמו כן למסור נפשו‬
‫כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים‪ ,‬שני דלתות ברא הקב"ה‬ ‫בשביל היידישקייט‪ ,‬היכן שצריך! ויעזור ה׳ שכל אחד מאתנו יזכה באמת להיות‬
‫אחד בלב השמים ואחד בלב האדם וכאשר הקיש בדלת התחתית ורחמיו‬ ‫במדריגה זו‪ ,‬ויגדל מאד בתורה ויראת שמים‪ ,‬ונזכה ל״ובא לציון גואל"‪.‬‬
‫על הבריות‪ .‬נפתחין דלתות השמים וזהו תשובה שלמהו ממטה למעלה‬ ‫הנסיעה בעשי"ת תשס"ה‬
‫וממעלה למטה כאמור‪.‬‬ ‫בעשי"ת תשס"ה נסע רבנו במיוחד לונדון יחד עם הגאון הגדול רבי דוב‬
‫ולכן אמר רבנו שאדם יעורר ויתן צדקה‪ ,‬אז ה' יפתח שער מלמעלה‬ ‫לנדו שליט"א והגאון המקובל רבי יעקב משה הלל שליט"א ונסעו לחזק‬
‫ויזכה לישועה‪ .‬וסיים שעלה על כולנה זכות החזקת תורה לאברכים‪ ,‬ואז‬ ‫לקראת יוה"כ וכן להקמת קרן עזרה לאברכים [שבאותם שנם היה גזירות‬
‫רבנו החל לבכות לפני כולם ולא יכול היה להמשיך לדבר מרוב צערו על‬ ‫וקיצוצים קשים לאברכים]‬
‫מצוקת האברכים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בסוף חודש אלול שרבנו ביקר בבית מרן הגרי"ש זצ"ל וסיפר לו על‬
‫ריבוי הנדיבים‬ ‫המסע‪ ,‬ביקש הגרי"ש לדעת את הפרטים ורבי יצחק לוינשטיין זצ"ל‬
‫כשרבנו נסע ללונדון לאסיפת גבירים לדרבן אותם לתמוך באברכים עמלי‬ ‫אמר את כל הפרטים ואמר לו הגרי"ש‪ :‬שחייבים לזרז גם את שובו של‬
‫תורה‪ ,‬בשעת האסיפה קם אחד הגבירים ושאל מדוע הרב הטריח עצמו‬ ‫הגראי"ל לארץ ישראל כי כל הדור נשען עליו‪ .‬אז ביקש ברכת הגרי”ש‬
‫לאסיפה זו האם אין עודף אברכים?‬ ‫זצ"ל להצלחת מסע החיזוק‪ .‬ענה לו הגרי”ש‪ :‬הראש ישיבה הרי מקדש‬
‫ענה לו רבנו‪ ,‬בעיר הולדתי בריסק רוב המשפחות היו עניות ומעט‬ ‫שמו ברבים‪ ,‬וכי הוא צריך ברכה שלי?‬
‫משפחות היה להם כדי צורכם ושתי משפחות עשירות היו בכל העיר‪,‬‬ ‫היו אנשי דלא מעלי שאיימו כל הזמן שיעשו הרבה הפרעות למסע‪ ,‬וכן‬
‫והנה רואים אנחנו שהקב"ה נתן בדורנו שפע עושר למשפחות רבות‪,‬‬ ‫התקשרו להגר"ד לנדו וכן להגר"י הלל לאיים עליהם‪ ,‬ואמר להם רבנו שאמר‬
‫חשבתי שהסיבה שהקב"ה נתן כיום שפע זה מפני שהוא חפץ בהרבה‬ ‫לו מרן הגרי"ש על זה ‪ :‬ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלימו עמו וא"כ‬
‫לומדי תורה‪ ,‬ומשום כך נתן לכם עושר שתוכלו לזכות במעלה הגדולה‬ ‫אין בזה מה לחשוש‪.‬‬
‫שיתרבה בעולם על ידכם שפע של לומדי תורה‪ ,‬אולם אם חושבים אתם‬ ‫קבלת פנים‬
‫לפטור עצמיכם ממצווה זו בטענה שיש עודף לומדי תורה‪ ,‬גם הקב"ה‬ ‫רבנו יצא מארץ ישראל ביום ב' ה' תשרי‪ .‬ואחרי שהגיע לשם [ביום ב'‬
‫יאמר מה צריך כל כך הרבה עשירים‪( .‬קו' שלמי שמחה ח"ב עמ' צ"ה‪.‬‬ ‫אחה"צ] לתפילת מנחה הגיע רבנו לבית הכנסת סדיגורא שבשכונת גולדס‬
‫ובקיצור בס' לעבדך באמת ח"א עמ' ר"ג)‪.‬‬ ‫גרין‪ .‬שם השתתף ג"כ הגר"א הלפרין זצ"ל‪ .‬ורב בביכנ"ס דאז [כהיום‬
‫וכשנשאל רבנו מה יהיה עם האברכים כיצד הם יתפרנסו שהרי הם ב"ה‬ ‫האדמו"ר מסדיגורה שליט"א] נשא דברים ואמר‪ :‬שכתוב שיציאת צדיק עושה‬
‫רק מתרבים‪ .‬ואמר רבנו שאין אנו צריכים לחוש לכך‪ ,‬דהנה שהתחילו‬ ‫רושם‪ .‬ויציאתו של הצדיק של רה"י שגדול הדור מטריח את עצמו ובא‬
‫ריבוי הכוללים פתאום ראו שהוצרכו להרבה מורות ועי"ז היה פרנסה‪,‬‬ ‫ללונדון‪ ,‬מבקשים אנו שביקור זה ישפיע על כל לונדון‪ ,‬יש צרות בלונדון‪,‬‬
‫ואח"כ התחילו בעוד מקצועות שונות שראו פתאום שיכולים לפרנס‪ ,‬וכך‬ ‫אנשים חולים בעיות רבות בחינוך ואנו בטוחים שביקור זה יעורר וישפיע‪.‬‬
‫הקב"ה יוביל אותנו הלאה‪ .‬כשהנדיבים נתנו את התרומות ביקש רבנו‬ ‫כינוס הילדים‬
‫שלא יראו לו כמה נתן כל אחד‪ ,‬כי רוצה לברך אותם בשוה ללא קשר‬ ‫לאחר מכאן ארגנו כינוס אדיר לכל הילדים באזור‪ .‬ואמרו איתם את "כל‬
‫לכמה נתן כל אחד‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו" קטע אחרי קטע והיה בכך התעוררות עצומה שלא תשכח‪.‬‬
‫בפני אברכי הכולל‬ ‫ואמר להם רבנו‪ :‬חז"ל אומרים בראשית בשביל תורה שנקראת ראשית‪.‬‬
‫במהלך הבוקר הוצרך רבנו להתעכב והגיעו לבית המארח שלש כוללים‬ ‫כל העולם מתקיים בזכות התורה שנקראת ראשית שישראל שומרים‪,‬‬
‫ורבנו דיבר בפניהם‪ .‬ואמר בתו"ד‪ :‬בעולם יש מליארדי אנשים מהם רק‬ ‫וילדי ישראל הם הם הערבים הטובים ואין העולם עומד אלא בזכות הבל‬
‫כמה מליונים יהודים מתוכם רק מאות אלפים חרדים ורק מעט מהם הם‬ ‫פיהם של תשב"ר‪ .‬לכן חובה על כל ילד לדעת שהא מחזיק את העולם‬
‫אברכי כולל‪ .‬ראו כמה חשובים אתם שכח מעט שבזכותו קיים העולם‪.‬‬ ‫וכל ילד חייב לשאוף ולעשות הכל כדי להיות תלמיד חכם לגדול בתורה‬
‫ואמר 'ידוע לי שקשה להיות אברך כולל בחו"ל אך עליכם‪ ,‬כנשואי דגל‬ ‫ועליו לשאוף אך ורק לזה ולא לשום דבר אחר מבלעדי זה כי בשביל‬
‫עם ישראל להיות חזקים וגאים בכך שזכיתם‪.‬‬ ‫זה נברא העולם ובזכות זה העולם קיים וכל עתיד עם ישראל תלוי בזה‪.‬‬
‫השביתה‬ ‫ולאחר הכינוס עברו כל הילדים לקבל ברכת השנים מרבנו שליט"א‪.‬‬
‫באותו זמן התקיים שביתה בנמל התעופה‪ ,‬ובתחילה היה צד שרבנו יחזור‬ ‫לאחר מכאן נסע רבנו לביקור אצל הגר"א הלפרין זצ"ל‪ .‬ואצל יבדל"ח‬
‫כבר בליל ג' אבל רבנו סירב מחמת שלא להפסיד את מה שתוכנן למחרת‪.‬‬ ‫הדיין הגאון רבי חנוך ארנטרוי שליט"א שם השתתפו רבני ודיני העיר‬
‫ואז בעזרת כמה עסקנים סודר שמטוס פרטי שקיבל אישור מיוחד שהביא מוח‬ ‫ועלו בעיות שונות העומדים על הפרק‪ ,‬ונמשך במשך כשעה‪[ .‬ביציאתו‬
‫עצם לחולה רח"ל שטס מגרמניה לארץ ישראל עבר דרך לונדון ורבנו נסע עם‬ ‫אמר הגר"ח ארנטרוי בדמעות ואמר שאנגליה לא ראתה דבר כזה]‬
‫זה לארץ ישראל‪ .‬והתעורר נידון מי יסע‪ ,‬ורבנו אמר שהוא מותר על מקומו‬ ‫הכנס המרכזי‬
‫וישאר באנגליה ליוה"כ ואמר הרי לי אין אשה ומשפחה שמחכה בבית ביוה"כ‬ ‫בלילה התקיים הכינוס הגדול ליהודי לונדון בהשתתפות כל רבני העיר‪.‬‬
‫ומה לי הכא מה לי התם‪ ,‬משא"כ חברי המשלחת שהם צעירים יותר וצריכים‬ ‫ובראשם הרה"צ הישיש רבי יוסף צבי דינר זצ"ל‪ .‬ושם דיבר רבנו ואמר בתו"ד‪:‬‬
‫את עזרתם בביתם‪ .‬אך בני ביתו של רבנו טענו שלרה"י כל עם ישראל מחכה‬ ‫עם ישראל החזיק מעמד לאורך כל הדורות רק בזכות התורה שבעל פה ועל‬
‫בארץ ישראל וא"א להישאר כאן‪ .‬ולבסוף בירך אותם שעד שעת הטיסה‬ ‫זה מסר נפשו ובזכות זה כל קיומו‪ .‬אלה ששמרו רק תורה שבכתב ללא תורה‬
‫שלהם יסתיים השביתה וכך היה בס"ד‪ .‬שהספיקו לחזור לביתם ליוה"כ‪ .‬ביום‬ ‫שבע"פ‪ .‬לא נשאר מהם כלום והיות ולימוד התורה שבע"פ במסירות נפש זה‬
‫ד' לפנות בוקר הגיע לארץ ישראל‪ .‬ובאותו היום כבר מסר רבנו את השיעור‬ ‫סוד קיומי של עם ישראל לדורות‪ ,‬לכן כולנו חייבים לשאת בעול להחזקת‬
‫הקבוע בכולל ובשעות הערב מסר שיחה בהיכל ישיבת פוניבז' לקראת יוה"כ‪.‬‬ ‫התורה ולומדיה‪ ,‬ובפרט בעת הקשה כזו‪ ,‬כי רק זה הערובה לקיום כלל ישראל‪.‬‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 230‬שנה ה' | פרשת חיי שרה | שנת תשע"ח‬

‫צריך עיון‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫"ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי‬
‫לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו"‬
‫השמים ואלקי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות‪ ,‬אבל‬
‫כשלקחני מבית אבי הי' אלקי השמים ולא אלקי‬
‫הזכיה ברוחניות כמידת היגיעה‬
‫תוד"ה כתובות ח‪,‬א שהכל וכו' שהכל ברא‬ ‫הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא הי'‬ ‫והמסירות הנפש‬
‫רגיל בארץ‪.‬‬ ‫שיחת רבנו בישיבת גאון יעקב תש"ן‬
‫לכבודו ויוצר האדם ‪ -‬פותחת בברוך אף על‬ ‫בברכות (ז' ב') איתא א"ר יוחנן משום רשב"י מיום‬
‫פי שכל אחת סמוכה לחבירתה כיון דקצרות‬ ‫דהיינו דלאחר שגייר אנשים והשריש בהם אמונה‬
‫בהקב"ה‪ ,‬אז הוא נקרא אלקי הארץ‪ ,‬ואע"פ שגם קודם‬ ‫שברא הקב"ה את העולם לא הי' אדם שקראו‬
‫הן אם לא היה פותח בברוך היה נראה הכל‬ ‫להקב"ה אדון עד שבא אברהם אבינו וקראו אדון‪,‬‬
‫ברכה אחת‪ ,‬וכן אשר יצר אם לא היה פותח‬ ‫הוא הי' אלקי הארץ‪ ,‬מ"מ כשאנשים לא מכירים בכך‬
‫א"א לומר שהוא אלקי הארץ‪ ,‬דאלקי היינו שאנשי‬ ‫שנא' ויאמר אד' ה' במה אדע כי אירשנה‪,‬‬
‫בברוך היה נראה שהיתה מתחלת מברוך יוצר‬ ‫והתוס' הקשו וא"ת והא כתיב ברוך ה' אלקי שם‪ ,‬וי"ל‬
‫האדם אשר יצר‪ ,‬אבל שוש תשיש שהיא אחר‬ ‫העולם מכירים שיש רבש"ע‪.‬‬
‫וכך הוא באדנות‪ ,‬דבודאי כל הזמן הקב"ה הי' אדון הכל‪,‬‬ ‫דהתם אינו באל"ף דל"ת שהוא לשון אדנות עכ"ל‪.‬‬
‫ברכה ארוכה אין צריך לפתוח בברוך‪ ,‬ואשר ברא‬ ‫נמצא שהנ"מ הוא דנח לא אמר בלשון אדנות אלא‬
‫פותחת בברוך לפי שמברכים אותה בפני עצמה‬ ‫אבל שיהי' במציאות אדון הכל‪ ,‬זה דוקא כשאנשים‬
‫מכירים בכך‪ ,‬וזה הי' חסר עד אברהם‪ ,‬וגם לאחריו‬ ‫אברהם‪ ,‬וזה גדלותו של אברהם דמיום שהקב"ה ברא‬
‫כשאין פנים חדשות כדפירש בקונטרס‪ ,‬ועל שהכל‬ ‫את העולם לא הי' אדם שקרא להקב"ה אדון עד‬
‫ברא לכבודו ויוצר האדם פי' בקונטרס טעם אחר‬ ‫משמע שאברהם אבינו הי' הגדול והמיוחד להכניס את‬
‫האדנות בפי הבריות‪ ,‬ועל זה הוא מסר נפשו כל חייו‪,‬‬ ‫אברהם‪ ,‬שזה מדרגה מיוחדת שקרא להקב"ה בלשון‬
‫ור"ח פירש דיוצר האדם פותחת בברוך לפי שיש‬ ‫אדנות‪ ,‬שהוא אדון הכל‪.‬‬
‫שלא היו אומרים אותה כדאמר בסמוך עכ"ד‪.‬‬ ‫להחדיר אמונה בפי הבריות שהקב"ה הוא אדון הכל‪.‬‬
‫וא"כ אע"פ שגם נח אמר ברוך ה'‪ ,‬מ"מ י"ל שהתורה‬ ‫והנה השו"ע (או"ח סימן ה') פסק דכשמזכיר שם הוי'‬
‫לכאורה אם את כל הברכות תקנו אנשי כנה"ג‪,‬‬ ‫יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל‪ ,‬ויכוין‬
‫א"כ לפי מה דאנו אומרים אותה הרי דסבירא לן‬ ‫רימזה שלא נזכר שם לשון אדנות‪ ,‬כיון שלא עמל כל‬
‫חייו להשריש אצל הבריות שהקב"ה אדון הכל‪ ,‬אבל‬ ‫בכתיבתו ביו"ד ק"ה שהי' הוה ויהי'‪ ,‬דהיינו שצריך‬
‫דתקנו אותה אנשי כנה"ג ומה טעם הוא מחמת‬ ‫לכוין שתי הכונות‪ ,‬והגר"א מכריע שמספיק לכוין‬
‫דיש שטועים ואין אומרים אותה‪ ,‬דהא מ"מ לדידן‬ ‫אברהם אבינו קראו להקב"ה אדון‪ ,‬שזה הי' כל חייו‪,‬‬
‫שהתאמץ דכל הבריאה תכיר שהוא אדון הכל‪ ,‬דמה‬ ‫בלשון אדנות‪ .‬אמנם לכו"ע נרמז אדנות בלשון הוי'‪,‬‬
‫דסבירא לן דנתקנה אז למה פותחת בברוך ואם‬ ‫ולא נחלקו אלא אם צריך לכוין גם הי' הוה ויהי' או‬
‫זה נתקן אח"כ אפשר דהכרענו דזה שתי יצירות‬ ‫שכך המציאות זה עדיין לא מספיק‪ ,‬אלא מה שעמל‬
‫כל חייו להשריש אצל הבריות שהוא אדון הכל‪.‬‬ ‫רק לשון אדנות‪ ,‬וא"כ עדיין קשה קושית התוס' למה‬
‫והדור הקודם לא סבר כן לכן הוצרכו להתחיל‬ ‫אמרו דעד אברהם אבינו לא הי' אדם שקרא להקב"ה‬
‫בברוך וצע"ק‪.‬‬ ‫והנה בפרשת נשא (ז' א') כתוב ויהי ביום כלות משה‬ ‫אדון‪ ,‬הרי גם כשנח אמר ברוך ה' אלקי שם‪ ,‬לכו"ע‬
‫להקים את המשכן‪ ,‬ופרש"י בצלאל ואהליאב וכל חכם‬ ‫הוא אמר גם אדנות? והנה באמת יתכן דבזמן נח לא‬
‫לב עשו את המשכן ותלאו הכתוב במשה‪ ,‬לפי שמסר‬ ‫הי' איסור לקרוא השם ככתיבתו‪ ,‬דמה דאמרינן בפסחים‬
‫תורתו כפי מידת יגיעתו‪ ,‬דבעל כשרון שתופס מיד‬ ‫נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו‬ ‫(נ' א') דבעוה"ז השם נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת‬
‫עדיין אין זה העיקר‪ ,‬אלא צריך להיות תורתו ע"י‬ ‫בהר להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת‬ ‫לא הי' לפני מתן תורה‪ ,‬וא"כ אם אמר השם ככתיבתו‬
‫יגיעה‪ ,‬וכפי שיש יותר יגיעה והבנה ע"י אותה יגיעה‬ ‫וכו' ולכן נקרא על שמו‪.‬‬ ‫באמת לא הזכיר לשון אדנות‪ ,‬אמנם אפי' אם הי' מותר‪,‬‬
‫יש יותר תורתו‪ ,‬והתורה נקראת על שמו של משה‬ ‫הנה רש"י אומר שהי' צריך למסור נפשו לראות תבנית‬ ‫מסתבר שנח לא אמר את השם ככתיבתו (דנזכר שלמד‬
‫משום שמסר נפשו עלי'‪ ,‬כדכתיב (מלאכי ג' כ"ב) זכרו‬ ‫כל דבר‪ ,‬לדעת למסור בדיוק כל הפרטי פרטים בלא‬ ‫תורה)‪ ,‬ואם אמר כקריאתו עדיין קשה קושית תוס' שהרי‬
‫תורת משה עבדי‪ ,‬דאע"פ שזה תורת ה'‪ ,‬מ"מ כיון‬ ‫טעות‪ ,‬ואם רש"י אומר שמסר נפשו‪ ,‬כנראה דאפי' משה‬ ‫גם נח אמר אדנות‪.‬‬
‫שמסר נפשו עלי' היא נקראת תורת משה‪.‬‬ ‫רבינו על אף כוחותיו הגדולים הוצרך ליגיעה עצומה‬ ‫ועוד איתא שם בהמשך הגמ'‪ ,‬אמר רב אף דניא' לא‬
‫והנה יש אנשים שנשברים בזמן שהולך קשה ולא‬ ‫לדעת ולמסור כל פרטי סודות בנין המשכן‪ ,‬ומשום‬ ‫נענה אלא בשביל אברהם‪ ,‬שנא' ועתה שמע אלקינו‬
‫קולטים מהר‪ ,‬ויש שבאים לידי יאוש שלא יצא מהם‬ ‫יגיעה זו עשיית המשכן נקראת על שמו‪ ,‬וכתוב ויהי‬ ‫אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך‬
‫כלום‪ ,‬והרי באמת שזה להיפך‪ ,‬דככל שמגיע קשה וצריך‬ ‫ביום כלות משה‪ ,‬אע"פ שעושי המלאכה עשו המשכן‪.‬‬ ‫השמם למען אד'‪ ,‬למענך מבעי לי'‪ ,‬אלא למען אברהם‬
‫יותר לעמול זה יותר תורתו‪ ,‬וזוכים כפי מידת היגיעה‪,‬‬ ‫ורש"י ממשיך וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על‬ ‫שקראך אדון (דהיינו שמבקש מהקב"ה על ביהמ"ק בזכות‬
‫וכשיש יותר יגיעה זה יותר בתורתו‪ ,‬וכשיש פחות זה‬ ‫בנין ביהמ"ק שנא' (תהילים קל"ב) זכור ה' לדוד את‬ ‫אברהם שקראו להקב"ה אדון)‪.‬‬
‫פחות בתורתו‪ ,‬ואדם צריך להיות מרוצה על כל מה‬ ‫כל ענותו אשר נשבע לה' וגו'‪ ,‬לפיכך נקרא על שמו‬ ‫וצ"ב דבפסוק לא כתוב למען אברהם שהי' הראשון‬
‫שצריך להתייגע יותר‪ ,‬דכפי שיותר יתייגע יקנה יותר ויהי'‬ ‫שנא' (מלכים א' י"ב ט"ז) ראה ביתך דוד‪.‬‬ ‫שקראך אדון‪ ,‬אלא שקראך אדון‪ ,‬והרי בודאי בדורות‬
‫תורתו‪ ,‬ואין המדובר רק לנמצא במדרגות גבוהות‪ ,‬אלא‬ ‫דאע"פ שלא בנה‪ ,‬זה נקרא ביתו ע"ש שמסר נפשו‬ ‫אח"כ היו עוד אנשים שקראו להקב"ה אדון‪ ,‬וגם על‬
‫כל אדם יכול לזכות לפי המדה שמוסר עצמו‪.‬‬ ‫על כך‪ ,‬וכדכתיב (תהילים שם) אשר נשבע וגו' אם‬ ‫משה רבינו כתוב (פרשת שמות ד' י' – י"ג) שהזכיר את‬
‫וכן מצינו דכתיב בפרשת חקת (י"ט ב') ויקחו אליך‬ ‫אבא באהל ביתי וגו' אם אתן שנת לעיני וגו' עד‬ ‫ה' בתואר זה‪ ,‬וא"כ מה הכונה למען אברהם שקראך‬
‫פרה אדמה תמימה‪ ,‬ופרש"י לעולם היא נקראת על‬ ‫אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב‪ ,‬ולכך נקרא‬ ‫אדון‪ ,‬הרי לא רק אברהם קראו אדון‪ ,‬והי' צ"ל שהוא‬
‫שמך פרה שעשה משה‪ ,‬דהיינו דלכל הפרות יש‬ ‫ביתו אע"פ שלא עשה כלום בבנין שהרי מת קודם‬ ‫הי' הראשון שקראו אדון‪.‬‬
‫שייכות לפרה שעשה משה‪ ,‬ובכל הפרות צריכים‬ ‫שנבנה‪ ,‬אלא שהמסירות נפש שהכניס ע"י היגיעה‬ ‫ואפשר לבאר‪ :‬דאע"פ שעוד אמרו לשון זה‪ ,‬מ"מ‬
‫לקחת מעט מאפר הפרה שעשה משה ולערב בה‪,‬‬ ‫והתפילה שיהי' ביהמ"ק הי' כ"כ חזק‪ ,‬עד שתשוקתו‬ ‫התורה מרמזת שכאן כתוב לראשונה לשון אדנות‬
‫והטעם לפי שמסר נפשו ועמל בפרשת פרה אדומה‪.‬‬ ‫שיהי' ביהמ"ק שוקל יותר מאותם שעשו העבודות‬ ‫לבד‪ ,‬לומר דענין לשון אדנות‪ ,‬הוא במה שעשה מצב‬
‫וכמובן שלא הוצרך לעמול על הידיעה הפשוטה מה‬ ‫בפועל‪ ,‬והמסירות היא העיקר‪.‬‬ ‫שהקב"ה אדון הכל‪ ,‬דלפני אברהם אבינו אע"פ שהיו‬
‫שאנחנו צריכים לעמול‪ ,‬אלא דלמד הפרשה בכל‬ ‫והנה בקידושין (ל"ב א') ס"ל לרב יוסף דאפילו הרב‬ ‫צדיקים בעולם‪ ,‬מ"מ לא הי' אחד ששאיפת כל חייו‬
‫ההיקף ובכל ההלכות‪ ,‬וכל מה ששייך בה פשט רמז‬ ‫שמחל על כבודו כבודו מחול‪ ,‬שנא' וה' הולך לפניהם‬ ‫היתה להמליך את הקב"ה ולהחדיר את אדנותו בכל‬
‫דרוש וסוד‪ ,‬והכל הי' לאמיתה של תורה עד הסוף‪,‬‬ ‫יומם‪ ,‬אמר רבא הכי השתא התם הקב"ה עלמא דילי'‬ ‫העולם‪ ,‬שכולם ירגישו שיש אדון הכל‪ ,‬דאע"פ שתמיד‬
‫וזה הי' עמל שאצל משה רבינו נקרא יגיעה‪ ,‬וכיון‬ ‫הוא ותורה דילי' היא מחיל לי' ליקרי'‪ ,‬הכא תורה‬ ‫כשאמרו שהוא אדון הכל‪ ,‬זו היתה המציאות‪ ,‬אבל‬
‫שמסר נפשו ממילא נקרא על שמו‪ ,‬דבלי משה לא‬ ‫דילי' היא‪ ,‬הדר אמר רבא אין תורה דילי' היא דכתיב‬ ‫בכל זאת כשאנשים לא מבינים ולא מכירים בדבר‪,‬‬
‫היינו יודעים‪ ,‬א"כ עמלו של משה מונח בכל הפרות‬ ‫ובתורתו יהגה יומם ולילה‪ ,‬ופרש"י כי אם בתורת ה'‬ ‫הרי חסר בזה‪.‬‬
‫אדומות‪ ,‬ויש לזה שייכות אליו דהכל בזכותו‪.‬‬ ‫חפצו ובתורתו יהגה‪ ,‬בתחילה היא נקראת תורת ה'‪,‬‬ ‫וכדכתיב בפרשת חיי שרה (כ"ד ז') ה' אלקי השמים‬
‫וכך רואים בכל הדברים שהקובע זה מסירות נפש‪ ,‬ואין‬ ‫ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו‪.‬‬ ‫אשר לקחני מבית אבי‪ ,‬ופרש"י ולא אמר אלקי הארץ‬
‫הכונה למיתה‪ ,‬אלא מסירת נפשו היינו המשך בעמ' ‪3‬‬ ‫והנה במה דנקרא תורתו יש דרגות שונות‪ ,‬דנחשב‬ ‫ולמעלה אמר ואשביעך וגו'‪ ,‬א"ל עכשיו הוא אלקי‬
‫להודות לבורא עולם בכל מקום בגטו שבו נעשה לי נס‪ .‬רוב שטח הגטו‬
‫היה עדיין חרב; כנראה פחדו הליטאים לגור במקומות אלו שבהם נהרגו‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ ‪ -‬חיטוטי שכבי‬
‫ונשרפו אלפי אנשים וילדים‪ .‬בעת הליכתי ראתה אותי אישה ליטאית‬ ‫הנה רבנו שליט"א במשך הרבה שנים עמד לימין הארגון שהיה שומר על‬
‫והבחינה בי שאני מכיר את המקום ויודע מה אני מחפש‪ .‬היא אמרה‬ ‫חיטוטי שכבי והיה מונהג עפ"י גדולי ישראל‪ ,‬ובאחד השנים התקיימו חפירות‬
‫לנו שהיא גרה במקום‪ ,‬ועד היום עדיין מוצאים מלינות עם עצמות‬ ‫נסע רבנו ביום רביעי כ"ב אדר א' תשנ"ה בראש קבוצת אברכים חשובה למקום‬
‫הקדושים שלא הובאו לקבורה‪ .‬היה זה לפלא בעיני‪ ,‬שהרי ידעתי שחיפשו‬ ‫החילול והביע שם כאב עצום על חילול הקודש‪ .‬במשך השנים כשאירע שפגע‬
‫היטב והביאו את כולם לקבורה‪ .‬לא היתה לי אפשרות להמשיך לדבר‬ ‫הארגון במרן רבנו הגרי"ש זצ"ל‪ .‬ובאו אח"כ לבקש מרבנו חתימה לענין חילול‬
‫איתה מפני שהאוטובוס עימו הגענו מוילנא לקובנה היה מוכרח כבר‬ ‫קברים התנה בתוקף שאינו חותם מבלי מרן הגרי"ש‪ ,‬והם התחמקו תקופה‬
‫לחזור‪ .‬הבנתי שבאמת מכל מחבוא שנשרף הביאו את כולם לקבורה‪ ,‬אך‬ ‫ממושכת ורק אחרי שהסכימו בסוף להחתים את מרן זצ"ל הסכים רבנו לחתום‪.‬‬
‫היו מחבואים שלא היו בתוך מרתפי הבתים והם לא נתגלו‪ .‬בגטו ידעו‬ ‫מצוה הבאה לידך על תחמיצנה‬
‫שככל שהפתח למחבוא יהיה יותר מוסווה – גילויו יהיה קשה יותר‪.‬‬ ‫שח הרה"ג רבי אליעזר טורק שליט"א‪ :‬באחד הימים עליתי למעונו של‬
‫היו אנשים שעשו מחבואים לא בבתים אלא בחצרות מחוץ לבתי הגטו‪,‬‬ ‫מרן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה ליב שטינמן‪ .‬התחושה העילאית‬
‫וביקשו ממכרים שישפכו למעלה עפר כדי שלא ימצאו שום פתח כניסה‪.‬‬ ‫במחיצתו מעוררת ההשראה של קדושה ורוממות מיוחדת‪ ,‬כמו בכל‬
‫אחר כך הם לקחו איתם לבונקרים כלים כדי לחפור בעצמם חפירה‬ ‫פעם שזכינו בתוך כל הבאים להיכנס 'לפני ולפנים'‪ ,‬לדרוך על מפתן‬
‫וכך לצאת דרך מחילות העפר החוצה‪ ,‬או שביקשו מאנשים שהתחבאו‬ ‫דלת ביתו‪ ,‬ברחוב חזון איש ‪ 5‬בבני‪-‬ברק‪.‬‬
‫במלינות טובות שלאחר השחרור יחפשו את הבונקר מבחוץ ויוציאו אותם‪.‬‬ ‫צורת הבית על כל רבדיו וחפציו‪ ,‬בתוך קיתונו הצר והדל‪ ,‬זועק‬
‫תקלות רבות התרחשו‪ ,‬ואנשים שהיו במלינות לא יכלו לפתוח את‬ ‫את השקפת עולמו הנוקב והמעשי של בעל‪-‬הבית הקדוש זה; ראש‬
‫הפתח וכך מתו בתוך הבונקרים‪ .‬בשלושת הבתים הגדולים בני הארבע‬ ‫הישיבה ורעייתו הרבנית הצדקנית‪ ,‬שחיו בתחושה מתמדת בעולם הזה‪:‬‬
‫קומות שפוצצו ע"י הגרמנים היו בחדרי המרתפים כמה מחבואים‪,‬‬ ‫'כאן זה פרוזדור! זה רק היכי תמצא 'כדי להיכנס לטרקלין'! הכל‬
‫ולאחר פיצוץ הבתים ומפולת הבנינים נשארו האנשים קבורים שם‪.‬‬ ‫זמני! הכל חולף! ראש הישיבה שב בדיוק בדקות אלו לביתו לאחר‬
‫כנראה עכשיו בונים שם בשטח הגטו בתים גדולים וחופרים באדמה‬ ‫מסירת שיעורו היומי בישיבת פוניבז' לצעירים‪ ,‬ועוד לפני שהספיק‬
‫ומוציאים מדי פעם את עצמות הקדושים‪.‬‬ ‫לנוח מעט מעמל הדרך או ללגום דבר מה‪ ,‬הופיע לפתע הגאון רבי‬
‫התחלתי לארגן קבוצה מידידי יוצאי גטו קובנה שתבקש מועד הקהילה‬ ‫ד"ש שליט"א ‪ -‬רבי דוד נכנס וניגש הישר אל ראש הישיבה‪ .‬ראש‬
‫המצומצמת בקובנה לפעול אצל הממשל הליטאי שירשה לנו לחפש‬ ‫הישיבה שוחח עמו דקות ספורות‪ ,‬כשבסיומו יצא רבי דוד מהבית‪.‬‬
‫את עצמות הקדושים בגטו‪ .‬ההסכמה מהליטאים ניתנה‪ ,‬וכעת רצינו‬ ‫לאחר מכן מיד לבש ראש הישיבה שוב את הכובע והחליפה והתכונן‬
‫להביא מיכשור אלקטרוני שיחפש הד של חלל באדמה‪.‬‬ ‫לצאת מן הבית‪ .‬והתנצל בפני הממתינים על שהוא מוכרח לצאת‬
‫תכננו לגשת לעיריית קובנה ולקבל את התכנית של כל הרחובות והבתים שהיו‬ ‫כעת‪ .‬ראש הישיבה עמד מתחת לבית והמתין לרכב שיבוא לקחתו‪.‬‬
‫בגטו לפני המלחמה‪ ,‬שהרי עכשיו הכל חרב‪ ,‬וכך נלך ונבדוק בית אחר בית‬ ‫הרבנית עליה השלום‪ ,‬אמרה לי‪' :‬אוי! הוא עדיין לא טעם כלום! להיכן הוא‬
‫וחצר אחר חצר‪ .‬רצינו לחפש בעיקר בשטחים הריקים שהיו סביב הגטו ליד‬ ‫יוצא!‪ ...‬וכשניסיתי להתערב ולומר זאת לראש ישיבה‪ ,‬הגיב לי‪' :‬זה העניין‬
‫הבתים‪ ,‬ובפרט ליד שפת הנהר הוויליי ששם בנו את המחבואים הכי טובים‪.‬‬ ‫שלי‪ ...‬בינתיים מה רצונך לשאול?!‪ ...‬אלא‪ ,‬שהתברר מאוחר יותר‪ ,‬שרבי‬
‫חשבנו שאולי כך נצליח למצוא עוד עצמות של קדושים שלא זכו להגיע‬ ‫דוד נכנס לעדכן אותו על חפירת קברים במקום מסויים‪ ,‬שיביא תועלת‬
‫לקבורה‪ .‬היה לנו ברור שכל מחבוא שהיה לו פתח כניסה מוסווה ברצפת‬ ‫לעצור את העבודות במידה והראש ישיבה יבוא למקום‪ .‬ולכך מבלי עיכוב‬
‫הבית ‪ -‬לאחר שריפת הבית כשכל התכולה נשרפה ודאי נתגלתה רצפת פתח‬ ‫של רגע יצא הראש ישיבה למקום החפירה‪ ,‬אולם בזמן שהמתין לרכב‬
‫המלינה ואז הביאו המתעסקים במצווה הגדולה את הנספים לקבורה‪ .‬הבעיה‬ ‫הגיע שליח לומר שבסוף הפועלים יתחילו מחר את עבודתם‪ ,‬רק אז שב‬
‫יכולה להיות רק במחבואים שבהם פתח הכניסה היה מחוץ לבית דרך מחילה‬ ‫(מתוך הס' אוצרותיהם אמלא שיצא לאור זה עתה)‬ ‫הראש ישיבה הביתה‪...‬‬
‫באדמה‪ ,‬כי אם לא הצליחו לצאת ‪ -‬נספו שם‪ ,‬והמתעסקים לא מצאו את‬ ‫למניעת חיטטי שכבי באלג'יר‬
‫המחבוא‪ .‬כששמעתי מהליטאית שמוצאים עוד היום עצמות של קדושים‪,‬‬ ‫בעת שהיה חששות גדולים מחפירת הקברים באלג'יר שלח רבנו מכתב‬
‫הבנתי שכנראה כאשר בונים בית גדול וחופרים בעומק האדמה ‪ -‬מוצאים‬ ‫לנשיא צרפת בזה"ל‪ :‬לכבוד נשיא צרפת מר פרנסואה הולנד‪.‬‬
‫עוד בונקר מזמן הגטו‪ .‬כמובן מדובר במחבואים יחידים‪ ,‬כי את רובם מצאו‪.‬‬ ‫אנו בני העם היהודי מאמינים בהישארות הנפש ובכל הדורות עשו‬
‫אנו‪ ,‬הניצולים מהגטו‪ ,‬הרגשנו שזו החובה והזכות שלנו לחפש את‬ ‫הכל לבל תופרע חלילה מנוחתם של שוכני עפר‪ .‬וכעת שעומד על‬
‫השרידים‪ ,‬ואם נמצא ‪ -‬להביאם לקבר ישראל‪ .‬יש לי קרוב משפחה‪ ,‬בן‬ ‫הפרק הריסת בתי העלמין באלג'יר‪ ,‬אשר הוא דבר חמור ביותר ואין ביד‬
‫דוד של אשתי‪ ,‬שיש לו חברה גדולה בחוץ לארץ העוסקת בהעברת בתי‬ ‫מי שיכול להתיר דבר זה ע"פ ההלכה היהודית‪ ,‬ע"כ פונה אני לכבוד‬
‫קברות של יהודים ממקום למקום לפי דיני ישראל‪ .‬זו הוצאה גדולה מאד‬ ‫הנשיא אשר מנהיג את השלטון במדינתכם בהנהגה של חסד‪ ,‬גם כלפי‬
‫של מאות אלפי דולרים‪ ,‬אך לאחר ששמע שמדובר בקדושים שנשרפו על‬ ‫העם היהודי‪ ,‬והשפעתם רבה גם במדינת אלג'יריה‪ ,‬שבוודאי מדינת צרפת‬
‫ידי הגרמנים בחיסול הגטו ‪ -‬היה מוכן לעשות את ההעברה על חשבונו‬ ‫תעשה כל השתדלות למנוע חילול והרס מקום קבורתם‪ ,‬ולפגוע בכבוד‬
‫הפרטי‪ .‬הוא רצה לזכות במצוה הגדולה בכספו והיה מוכן להביא לארץ‬ ‫החיים‪ ,‬הן בצרפת והן באלג'יריה"‪ .‬א"ל שטינמן‬
‫את עצמות הקדושים על חשבונו; הוא רק ביקש רשות מגדולי ישראל‬ ‫בענין קבורה בקומות‬
‫להביאם באניה כדי להוזיל את המחיר‪ ,‬ולא במטוס שמייקר מאד את‬ ‫על ענין קבורה בקומות מתנגד לכך נחרצות רבנו כפי שהשמיע בע"פ בפני‬
‫העלויות‪ .‬פרט לכך‪ ,‬הוא ביקש שאת עצמות הקדושים שימצאו יכניסו עם‬ ‫כמה ת"ח שבאו לפניו בפעמים שונות‪( .‬מוריה ת"ו עמ' שנד ועי"ש באריכות)‬
‫עפר בתוך ארגזים מקרשי עץ‪ ,‬מה שיוזיל את ההעברה‪ .‬כמו"כ בקשתו‬
‫היתה שאת החיפושים אנחנו נעשה לבד‪ ,‬וברגע שנמצא עצמות ‪ -‬הוא‬
‫קבורת קדושי גטו קובנה‬
‫מספר רבי יצחק אלחנן גיברלטר שליט"א משרידי גטו קובנה‪ ,‬בספרו 'יסור‬
‫מיד יבוא עם אנשיו ויעשה את ההעברה לפי דעת גדולי התורה ולפי דיני‬
‫יסרני ח"ב (עמ' ‪... .)653‬לפני כעשרים שנה ביקרתי בוילנא ובקובנה עם‬
‫ישראל‪ .‬הכל היה מסודר‪ .‬הממשלה הליטאית עמדה לתת אישור לחפור כדי‬
‫משלחת ניצולי הגיטאות מליטא‪ .‬סיבת נסיעתי היתה קודם כל הרצון‬
‫למצוא את עצמות הקדושים‪ ,‬והקבוצה התענינה במיכשור האלקטרוני הכי‬
‫חדיש שיאפשר למצוא חלל ריק באדמה‪ .‬כולם רצו לזכות במצווה הגדולה‬
‫של קבורת מתי מצווה לאחר כחמישים שנה שבהן לא זכו לבוא לקבר‬
‫ישראל‪ .‬הלכתי לגדולי ישראל ‪ -‬מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ויבדלחט"א מרן‬
‫טנא מלא ברכה‬
‫הגראי"ל שטינמן שליט"א לקבל את הסכמתם‪.‬‬ ‫לידידנו הרה"ג ר' ישראל טרבלסי שליט"א‬
‫אך הגראי"ל שליט"א עורר שאם עצמות הקדושים קבורות בחלל האדמה‬ ‫מח"ס אפקי איל‬
‫יותר מחמישים שנה ‪ -‬יתכן שהמקום נקרא קבר‪ .‬לכן נפסק‪ ,‬שאפילו הגופות‬ ‫'לב ישראל' ‪ -‬חידושים בגדרי ממונו המזיק‬ ‫לרגל הוצאת ספרו‬
‫והעצמות נמצאים בתוך חלל של חדר בתוך עומק האדמה כחמישים שנה ולא‬ ‫וז"ל הסכמת מרנן הגרח"ק והגרי"ז שליט"א‪ :‬הרב הגאון זך השכל רבי‬
‫מכוסים בעפר ‪ -‬המקום הפך לקבר ואסור לגעת בו‪ .‬רק אם בונים במקום‬ ‫ישראל טרבלסי שליט"א זכה ומזכה את עם ישראל בספר היקר 'לב‬
‫וחופרים ומוצאים את עצמות הקדושים ‪ -‬חייבים להביא את העצמות לקבורה‪.‬‬ ‫ישראל' על מסכת בבא קמא‪ .‬וכבר זכה הרב המחבר ובס"ד דבריו ערבים‬
‫וגם הליטאים עלולים לבנות בבית קברות קיימים‪ .‬והאם נתחיל בשל כך להעביר‬ ‫ויבאו לתועלת רבה למעיינים ומעמיקים בתורה‪.‬‬
‫את כל בתי קברות בליטא‪ .‬לאחר שקיבלתי את פסק דין האומר שהמקום הפך‬ ‫מברכו בכל לב יצחק זילברשטיין ג"א מצטרף חיים קניבסקי‬
‫לקבר ואסור לגעת בעצמות ‪ -‬התפרקה הקבוצה ולא המשכנו לטפל בזה יותר‪.‬‬
‫תשובת הגר"מ | וחזר הגר"מ והשיב לרבנו שליט"א (משנה הלכות חט"ז ספ"ח)‬
‫ד' לסדר טובה הארץ מאוד מאוד‪ ,‬התשנ"ח בנ"י יצו"א הנה ברך לקחתי וברך לו‬ ‫הלכות והליכות‬
‫אשיבנה ה"ה מע"כ הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי תבל פאר הדור והדרו‬
‫אין דורו דור יתום בקי בחדרי תורה כל רז לא אנוס ליה‪ ,‬גודר גדר ועומד בפרץ‬ ‫ליל שבת‬
‫כגקש"ת מוה"ר אהרן יהודה ליב שטינמן שליט"א ראש ישיבה ונשיא אלקים ב"ב‬ ‫ברכת מעין שבע בביתו | במנין שבביתו אין הש"ץ אומר ברכת מעין שבע בערבית‬
‫עיה"ק ‪ -‬אחדשכהדר"ג שליט"א בידידות נאמנה‪.‬‬ ‫ליל ש"ק‪ ,‬דדעתו שאין זה מנין קבוע‪[ .‬ואמר שכיון שזה תלוי בו ונועד לצרכו זה‬
‫נתמלא הבית אורה זו תורה לשמה ושמחתי שמעכבדר"ג עיין בדברי הפעוטים אשר‬ ‫נחשב ארעי‪ ,‬וכשאינו בעיר אין מתפללין שם‪ ,‬ונפ"מ גם שלא צריך להדליק שם נ"ח‬
‫הם ללא יועיל למעכ"ג כרכא דכולה ביה וי"ר שיאריך ימים על ממלכתו מאן מלכי‬ ‫כדין ביכ"נ‪ ,‬וגם שאילו הי' ביהכ"נ הי' יכול להזיק לשכנים הדרים שם כמש"כ הט"ז]‪.‬‬
‫רבנן עדי יבא ינון ולו יקהת עמים‪.‬‬ ‫בביאור הברכה של ופרש עלינו | ז"ל הגאון הגדול רבי משנה קליין זצ"ל‬
‫ושמחתי בביאורו ופי' בדברי הלבוש סי' רס"ז בו דברנו במכתבי הצעיר והמה דברי‬ ‫(משנה הלכות חט"ו ספ"א) מ' למט‪-‬מונים התשנ"ח בנ"י יצו"א ישאו הרים וגבעות‬
‫אלקים חיים לאמיתה של תורה‪ .‬ורק חשבתי להוסיף על מה שכתב מעכ"ג דכפי‬ ‫חיים ברכה ושלום למע"כ רב האי גאון המפורסם בכל קצוי עולם פאר הדור והדרו‬
‫הנראה שבת שכיחי מזיקין טפי לא רק מזיקין רוחניים‪ ,‬אלא גם לסטים וחיות רעות‬ ‫אין דורו דור יתום מרביץ תורה ברבים גודר גדר עומד בפרץ כגקש"ת מוה"ר אהרן‬
‫וכדומה מצוי יותר בזמן שאין הרבה עוברים ושבים‪ ,‬וכן חיות דכתיב מעט מעט‬ ‫ליב שטיינמאן שליט"א ראש ישיבה בבני ברק עיה"ק אחדשכג"ק בידידות נאמנה‪.‬‬
‫אגרשנו מפניך פן תרבה עליך חית השדה‪ ,‬וכן המזיקין מצויין פחות כל שהמקום‬ ‫באתי להשתעשע בדברי תורה על ההערה בו העיר כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א‬
‫יותר מיושב‪ ,‬ובאמת כעין זה כתב הרמב"ם בהקדמה לסדר זרעים בסיבה שני'‬ ‫בביקורכם בביתי‪ ,‬מה דינו של הבא לביקור לכמה ימים האם צריך לומר בחו"ל ברוך‬
‫לבריאת אנשים רשעים פן תרבה עליך חית השדה וכתב שהוא טעם חשוב מן‬ ‫ה' לעולם אמן ואמן?‬
‫הראשון ע"ש‪ .‬וחשבתי אולי דזה נמי פי' מה שאמרו ז"ל בשור נגח מועד לחול לא‬ ‫ונתגלגל בתוך הדברים‪ ,‬דהיות כי התיקון היה מפני המזיקין כמבואר בטור סי'‬
‫הוי מועד לשבת וכן ההיפוך דהא בהא תליא דכיון דשכיח מזיקין יותר גם השור‬ ‫רלה] ובשבת דליכא מזיקין אין צריכין שמירה‪ ,‬והזכרתי אז מקושית הט"ז א"ח (סי'‬
‫מנגח לעוברי רצונו‪ ,‬ולשומרי שבת אינו מזיק ולכן לא הוי מועד‪.‬‬ ‫רס"ז סק"א ד"ה אינו חותם) דבשבת אין לנו לומר ושמור צאתנו‪-[ ,‬כיון דשבת שמורה‬
‫ועי"ש באריכות בכל דבריו על קושית רבנו בענין המילה‪ .‬ומסיים" אלו דברי ידידו‬ ‫ממזיקין] ותי' דטעם שלנו ע"פ מ"ש הטור דהא דבשבת א"צ להתפלל על שמירה‪,‬‬
‫מכבדו ומוקירו כערכו הרם‪ ,‬המתאבק בעפר רגלי ת"ח‪ ,‬החותם בסל מלא ברכות‬ ‫לפי שאם ישמרו את השבת השבת ישמור אותם והיינו אם ישמרו אותו כראוי‬
‫בלב ונפש‪ ,‬מנשה הקטן‪ .‬וע"ע אילת השחר שבת י"ב ע"ט ד"ה ת"ר הנכנס‪.‬‬ ‫כמ"ש אלמלא שמרו ישראל‪ ,‬ואנו יודעין שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי‪ ,‬ע"כ‬
‫צריכין אנו להתפלל על השמירה עיין בט"ז שם יותר באריכות‪.‬‬
‫טעה בנוסח ופרוש | נשאל רבנו שליט"א אם שכח לומר בליל ש"ק "ופרוש‬ ‫ותמה מעכג"ק [רבנו שליט"א] שבנוסחאות שלנו איתא תפילה על השמירה‪ ,‬וביחוד‬
‫עלינו סוכת שלומך" ונזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ד'"‪ ,‬האם יסיים "הפורש כו'‬ ‫דייק מעכג"ק דבאבודרהם ג"כ הוא כנוסחת שלנו‪ .‬וגם בספרי הראשונים‪ ,‬ועוד תמוה‬
‫ועל ירושלים" או שמא יסיים "שומר עמו ישראל לעד" [דמ"מ יוצא בוודאי בדיעבד]‬ ‫דלדעת הט"ז א"כ חסר אחד משתי ברכות‪ ,‬דהרי אמרו בערב מברך שתים לפניה‬
‫או שמא יאמר "למדני חוקיך" ויחזור ל"ופרוש עלינו סוכת כו'"?‬ ‫ושתים לאחריה וזה פשוט דבין בחול בין בשבת‪ .‬וכמבואר בברכות י"א ע"א (וטוש"ע‬
‫ואמר רבנו שסוף סוף זה נחשב אותה ברכה‪ ,‬והראיה שיוצא ב"שומר עמו ישראל‬ ‫א"ח סי' נ"ט וסי' רל"ו ס"א) ואי לא אומר ושמור צאתנו חיסר ברכה אחת?‬
‫לעד"‪ ,‬ולכן יסיים "הפורש כו'" ואין חסרון שלא אמר לפני כן "ופרוש" כו' דהיינו‬ ‫ובזה הנני חוזר על הראשונות ידידכם המעתיר בעדכם לאריכת ימים ושנים דשנים‬
‫מעין החתימה [ובלא"ה אינו לעיכובא] וגם אין חסרון שלא היה דעתו לסיים כן‬ ‫ורעננים עדי יבא ינון ולו יקהת עמים כמים לים מכסים עבד נרצע לאדוניו בלב‬
‫כשאמר את שם השם‪( .‬רשימות הרב אהרן ניב שליט"א)‬ ‫ונפש‪ .‬מנשה הקטן‪.‬‬
‫ושמרו בליל שבת | שח רבנו שבבית כנסת בבריסק נהגו כמנהג המבואר ברמ"א‬ ‫תשובת רבנו | לכ' הגאון הגדול מגדולי המשיבים דבר ה' זו הלכה מפורסם לגאון‬
‫ואמרו ושמרו בליל שבת אחרי השכבינו כמו שנהגו‪ ,‬אבל היו כמה יחידים שנהגו‬ ‫ישראל ותפארתו‪ ,‬חסיד ועניו ר' מנשה קליין שליט"א נעימות בימינו נצח‪.‬‬
‫ע"פ הגר"א והם לא אמרו‪[ .‬ובמעשה רב מבואר שאף בקלויז של הגר"א אמרו‬ ‫קודם אודה להדר"ג מאד על שכיבדני בספריו הק' אשר דנים על כל חלקי התורה‬
‫ושמרו ורק הגר"א בעצמו לא אמר]‬ ‫[וגם כיבדני בתשובתו] וברוב ענותנותו שלח לי כ"ז‪ ,‬אם כי אליבא דאמת איני יודע‬
‫עד מה ואפילו במסכתא חדא לא זכיתי לידע‪ ,‬וכידוע בירושלמי [‪-‬שלהי שביעית]‬
‫תוכ"ד לויכלו | שאלתי האם כמו שמבואר הגמ' [מכות ו'] שעדות מצטרפת‬ ‫דכגון דא צריך לומר זה‪ ,‬כדילפינן זה מפסוק דזה דבר הרוצח‪ .‬הנה כ"ג ביאר כל‬
‫כשהשני התחיל לומר בתוך כדי דיבור לאחר שסיים הראשון‪ ,‬כך גם בליל ש"ק‬ ‫הענין של הזכרת שמירת שבת ובתוך הדברים נזכר מה שכתבו שבשבת שכיחי טפי‬
‫אם אחד לא הספיק לומר "ויכולו" ממש עם הציבור אבל התחיל בתוך כדי דיבור‬ ‫מזיקין‪ ,‬וכפי הנראה אינו רק מזיקין רוחניים אלא גם לסטים וחיות רעות וכדומה‬
‫משסיימו הקהל‪ ,‬יועיל ולא יצטרך להדר לומר שוב לאחר התפילה‪ ,‬ואמר רבנו אה"נ‬ ‫מצוי יותר בזמן שאין הרבה עוברי ושבים‪ ,‬דבזמן שהיישוב יותר ניכר ויש עוברים‬
‫כאן זה לא ממש עדות אז כ"ש שיועיל‪.‬‬ ‫ושבים‪ ,‬אין הליסטים כ"כ עושים מעשיהם‪ ,‬כי כל מעשיהם בחושך אורבים‪ ,‬וכן חיות‬
‫והוסיף רבנו שהחזו"א אמר שזו לא עדות וממילא א"צ לומר ביחד עם עוד מישהו‪,‬‬ ‫דכן כתיב מעט מעט אגרשנו מפניך פן תרבה עליך חית השדה‪ ,‬וכן המזיקין מצויין‬
‫אבל לכתחילה טוב אם אפשר לעשות כמו הט"ז סי' רס"ח ולומר עם עוד מישהו‪.‬‬ ‫פחות כל שהמקום יותר מיושב‪.‬‬
‫וראה במשנ"ב בשם הפרמ"ג שימהר בתפילתו כדי לומר ויכולו בציבור [א"ה וראה‬ ‫עיקר הדבר שנתקשה בדברי הלבוש שחילק‪ ,‬דלהזכיר ושמור צאתנו אנו מזכירים‬
‫הליכות שלמה תפלה עמוד קס"ז ובס' ארח דוד או' קלד]‪( .‬רשימות רבי אהרן ניב שליט"א)‬ ‫אבל לא חותמים בזה‪ ,‬וכן ראיתי להדיא בפירושי סידור התפלה לרוקח עמוד תע"ב‬
‫וז"ל ובערב שבת אומר ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלם מעתה ועד עולם ברוך‬
‫סעודה עם כובע וחליפה | בסעודת שבת מקפיד רבנו שלט"א לשבת עם‬ ‫אתה ה' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים אין אומר‬
‫כובע וחליפה‪ ,‬והביא דברי הפלא יועץ (ערך אכילה) וז"ל‪ :‬וידוע מעשה ה"ר ישראל‬ ‫שומר ישראל לעד לפי שהשבת אין צריך שמירה שהקב"ה שומר ישראל ע"י השבת‪.‬‬
‫נאג'ארה בזמן האר"י ז"ל שהיה משורר על שולחנו בקול נעים והיו מתקבצים מלאכי‬
‫ואפשר לבאר דהנה לכאורה אף כי א"צ‪ ,‬מ"מ מה מקלקל אם אומר ומתפלל ע"ז‬
‫השרת כבמזמוטי חתן וכלה והיו זרועותיו מגולות מפני החום‪ ,‬וקל מן שמיא נפל‪:‬‬
‫וצ"ל משום דמשמע דמזלזל בקדושת השבת‪ ,‬והנה בב"מ פ"ח ב' במעשה דרבי‬
‫ברחו לכם מאצל האיש הזה שממעט בכבוד שמים שאינו יושב בכבוד על השולחן‬
‫דהעמיד ר' חייא ובניו להתפלל כדי למהר הגאולה וכשאמרו משיב הרוח נשיב זיקא‪,‬‬
‫אשר לפני ה'‪ .‬ותיכף פרחו כולם‪ ,‬והרב האר"י היה רואה מביתו את המראה הגדול‬
‫ואח"כ כשרצו לומר ולחתום מחי' המתים רגש עלמא‪ ,‬ובא אליהו להטרידן שלא‬
‫הזה וגילה סודו להר"י נאג'ארה וחרד חרדה גדולה וקשט עצמו וישב בכבוד וחזר‬
‫יחתמו כי עדיין לא הגיע הזמן‪ ,‬והקשו בתוס' ד"ה כי מטא‪ ,‬דהא כבר הזכירו מחיה‬
‫לשורר כבראשונה‪ ,‬וחזרו מלאכי השרת להתקבץ כבתחילה‪ ,‬לכן הירא את דבר ה'‬
‫מתים בהתחלת הברכה‪ ,‬ותירצו בתירוצם השני דמשיב הרוח מקומו בהתחלה לכן‬
‫כולו אומר כבוד עכ"ל‪ - .‬ומטעם זה רבנו יושב בסעודת שבת עם כובע וחליפה‪.‬‬
‫נשיב זיקא‪ ,‬משא"כ מחיה המתים עיקרה נתקנה בחתימה לכן קודם לא רגש עלמא‪.‬‬
‫ברכת הילדים | רבנו לא נוהג לברך הילדים קודם קידוש [ובעיו"כ נהג לברך בניו‬ ‫נמצא דעיקר הוא לפי מה שתקנו חז"ל‪ ,‬וענין התפילה על שמירה שנתקנה תמיד‬
‫ביד אחת בנוסח שהובא בחיי אדם‪ ,‬ואמר שכן נהג הגר"א ראה מה שכתב באילת‬ ‫לגומרה בחתימה אז תמיד עיקרה בחתימה לכן בהתחלתה אין כ"כ קפידא אם‬
‫השחר פר' ויחי']‪.‬‬ ‫מזכירין שמירה‪ ,‬משא"כ בחתימה אם יזכירו שמירה הוא זלזול בשבת דא"צ שמירה‪.‬‬
‫בספר משנה ברורה‪ ,‬וכבר כתב בנו שאין לשער גודל עמלו בסידור ההלכה הן‬ ‫המשך מעמ' ‪ 1‬כל יגיעת המח‪ ,‬כל העמל שמתייגע הרי מכניס בה כל הנפש‪ ,‬וזה‬
‫בביאור הדברים הן בהכרעת הלכה למעשה‪ ,‬כמה פעמים שהה על סימן אחד‬ ‫העבודה של כל אחד‪ ,‬דהרוצה לזכות לא יחשוב שזה מגיע בקלות‪,‬‬
‫כמה שבועות ולפעמים חדשים שלמים‪ ,‬ולכן זכה שזה התקבל בכלל ישראל‪ ,‬והיו‬ ‫אלא להיפך‪ ,‬כמה שיש יותר קשיים יש יותר סיכויים שיהי' לו קנין הנפש בדבר‪,‬‬
‫אחרים שלא התייגעו כ"כ‪ ,‬וכך רואים שהגדולים שזכו הי' כפי היגיעה‪ ,‬ומסר נפשו‪,‬‬ ‫ואז נקרא תורתו‪ .‬דהכל נמדד כפי היגיעה‪ ,‬והתורה וכן הפרה נקרא ע"ש משה‪,‬‬
‫הכונה להרגיש שזה חלק מחייו‪ ,‬וכשזה כך אז מה לא עושים‪.‬‬ ‫וביהמ"ק נקרא ביתו של דוד בגלל יגיעתו‪ ,‬והמשכן נקרא ע"ש משה ואע"פ שבצלאל‬
‫ולדאבונינו רוב האנשים אפי' השומרי תורה ומצוות‪ ,‬מ"מ חייהם והמסירות נפש‬ ‫ואהליאב עבדו בפועל והפסוק משבחם מאד‪ ,‬אבל העיקר הי' משה‪ ,‬ומשו"ה כתוב‬
‫זה על עוה"ז‪ ,‬אבל מי שיתמסר לגמרי‪ ,‬שרוצה להיות עבד ה' בתורה ובתפילה‬ ‫ויהי ביום כלות משה להקים‪ .‬והנה לא דורשים מאדם בזמנינו להגיע לדרגת משה‬
‫וביראת שמים ומידות‪ ,‬לעמול לפי שרוצה להיות עבד ה' ולהתייגע בזה‪ ,‬יזכה‬ ‫רבינו‪ ,‬אבל כל אחד יכול להגיע‪ ,‬למה שהוא יכול לפי כשרונותיו ועבודתו‪ ,‬וזה דבר‬
‫מאד וא"א לתאר מה שאפשר לזכות‪ .‬וזה תלוי בכל אחד‪ ,‬דלא צריך להיות בעל‬ ‫נחוץ מאד ובפרט לאנשים צעירים שיכולים להתייאש כשרואים שקשה ולא קולטים‬
‫כשרון מיוחד‪ ,‬ויזכה לפי מה שיכול לזכות‪ ,‬דלפי מסירותו יהא תורה דילי'‪ ,‬והקב"ה‬ ‫מהר‪ ,‬אבל זה טעות‪ ,‬דכפי שמתייגעים ומתמסרים (ויחזרו פעמים נוספות וישאלו) זה‬
‫יעזור שכל אחד מאתנו יתמסר להיות מסור אליו‪ ,‬לרצות לדעת ולהבין התורה‬ ‫נהי' תורתם‪ ,‬והקב"ה יעזור שכל אחד מאתנו ישקיע עצמו ביגיעת התורה‪.‬‬
‫(ימלא פי תהלתך עניני תורה עמ' צט)‬ ‫ביגיעה‪ ,‬ונזכה לבתורתו יהגה יומם ולילה‪.‬‬ ‫והנה רואים גם בדורות האחרונים שהיו אנשים כמו הח"ח שזכה שכולם לומדים‬
‫בשר ודם מחיתם‪ .‬וביאר איך שצריך להרבות כבוד שמים‪ .‬ורבנו בירך‬
‫את כל הבחורים‪.‬‬ ‫גייטסהעד‬
‫בראיון עם הגאון רבי עזריאל יפה שליט"א‪ :‬נשאל‪ :‬מה נותר בעיר התורה‬ ‫ביום ה' ט"ו אייר תשס"ז הגיע רבנו לביקור חיזוק בעיר גייטסהד שבאנגליה‬
‫גייטסהד אחר ביקור רבנו?‬ ‫בהגיע רבנו לשדה התעופה‪ ,‬הגאון רבי עזריאל יפה שליט"א ‪ -‬תלמידו‬
‫הגר"ע יפה‪" :‬גייטסהד היא עיר של תורה‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬כל האנשים‬ ‫של רבנו שליט"א משכבר הימים ומי שעומד כיום בראש ישיבת "תפארת‬
‫כאן מתחנכים על כבוד התורה‪ ,‬על חביבות התורה‪ .‬כל המטען הזה‬ ‫יעקב" שבגייטסהד‪ ,‬התלווה לטיסה‪ .‬הוא מלווה את רבנו שליט"א בירידתו‬
‫הולך ומצטבר בפנים ומחפש דרך ביטוי‪ .‬אבל גייטסהד מאוד רחוקה‬ ‫מכבש המטוס‪ .‬בבית הנתיבות‪ ,‬ממתין הגאון הגדול רבי אברהם גורביץ‬
‫גיאוגרפית‪ .‬פיזית היא מנותקת ממרכזי התורה‪ .‬כשהגיע לכאן רבנו‬ ‫שליט"א ‪ -‬ראש הישיבה דגייטסהד ‪" -‬בית יוסף"‪ .‬רבני הישיבה ורבני‬
‫שליט"א‪ ,‬כל "כבוד התורה" וכבוד החכמים שהיה אצור בלב האנשים‪,‬‬ ‫העיר‪ ,‬אף הם באו לכאן‪.‬‬
‫התפרץ כהר געש‪ .‬ואין לך הכנה טובה מזו לקראת מתן תורה‪ .‬כי‬ ‫לפני מאה ועשרים שנה נוסדה כאן הקהילה‪ .‬יהודים יראי ד' "נמלטו"‬
‫ההכנה לקבלת התורה זה הגברת חביבות התורה‪ .‬וכמו שהתורה ניתנה‬ ‫מהעיר הסמוכה ניוקאסל‪ ,‬כדי שיוכלו לשמור שבת‪ .‬בתחילה נקרא‬
‫בקולות וברקים‪ ,‬גם כאן ראית קולות וברקים‪ .‬כל הקהילה מנער עד‬ ‫המקום "חברת שומרי שבת"‪ .‬סמוך למלחמה העולמית הנוראה‪ ,‬נפתחה‬
‫זקן‪ ,‬טף ונשים‪ ,‬לצד כל בני הישיבות‪ ,‬הוציאו לפועל את חביבות התורה‬ ‫כאן ישיבת גייטסהד המפורסמת‪ .‬מקימיה היו תלמידי נובהרדוק ‪ -‬רבי‬
‫שנאגרה בהם"‪.‬‬ ‫נחמן לנדינסקי ורבי חזקיהו אליעזר קהאן זצ"ל‪ .‬בראשות הישיבה עומד‬
‫כיום הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א בנו של ראש הישיבה רבי‬
‫בכל זאת‪ ,‬גייטסהד מושתתת על היכלי התורה ואמונה על ציות לדעת‬ ‫אריה זאב זצ"ל ‪ -‬ואל ביתו עושה השיירה את דרכה‪ .‬הבית הומה אדם‬
‫תורה‪ .‬לכאורה‪ ,‬יתכן שדוקא כאן התועלת פחותה מאשר במקומות שאנשים‬ ‫שנדחקים כדי לבקוע את חומת המגן של השומרים‪.‬‬
‫מרוחקים יותר?‬ ‫עוד מעט תתקיים כאן ישיבה בעניני הקהילה‪ .‬ז' טובי העיר באו אל‬
‫להיפך‪ .‬שמעת את דבריו של הגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א בעת‬ ‫הבית‪ .‬הם בקשו את עצת רבנו שליט"א‪ ,‬את דעתו דעת התורה בשאלות‬
‫הקבלת פנים‪ .‬כשהציג את רבנו שליט"א הבהיר לתלמידים כי מי שניצב‬ ‫שהמקום גרמן‪.‬‬
‫כאן הוא מי שאנו הוגים בספרי תורתו‪ ,‬מתחנכים על מוסרו ומפנימים‬ ‫הרכב עושה דרכו אל היכל הישיבה הגדולה‪ ,‬לאורך שכונת היהודים‪.‬‬
‫את אורחותיו‪ .‬לכן זו זכות גדולה לקיים בו "והיו עיניך רואות"‪ .‬בגמ'‬ ‫בני הישיבה עוטפים את הרכב‪ ,‬בקול שירה גדולה‪ ,‬בריקוד של שמחה‪:‬‬
‫בערובין מסביר רבי מאיר מדוע הוא חריף מחבריו‪ " :‬ראיתי את רבי‬ ‫והיה כעץ שתול על פלגי מים‪ .‬ימים על ימי מלך תוסיף‪ .‬שירי שמחת‬
‫מאחוריו"‪ .‬והוסיף שאם היה רואהו מלפניו‪ ,‬הרי היה הרבה יותר‪ .‬רואים‬ ‫תורה ‪ -‬ודוד מפזז‪...‬‬
‫שיש מעלה גדולה ב"לראות"‪ .‬לכן דוקא במקום תורה כגייטסהד‪ ,‬יש‬ ‫בניינה של הישיבה נמצא במורד הדרך‪ ,‬בצד ימין‪ .‬משני צידי הכביש‪,‬‬
‫ענין גדול במחזה עינים‪ .‬למעשה‪ ,‬אנחנו היינו צריכים לנסוע אליו‪.‬‬ ‫בשורה ארוכה שהעין מתקשה ללכוד‪ ,‬מתייצבים הילדים מתוקי הסבר‪,‬‬
‫אבל בדאגתו לנו‪ ,‬כיון שרצה שאנחנו לא נבטל את תלמודנו‪ ,‬הוא זה‬ ‫עם הדגלים בידיהם‪ .‬הבתים עם הגזוזטרה העגולה והארובה המשוננת‪,‬‬
‫שבא אלינו‪ .‬אתה יודע איזו מתנה היא זו? כשאתה פוגש אדם שעוד‬ ‫נראים זהים לחלוטין‪ .‬אף הם‪ ,‬גם אם דוממים‪ ,‬מסייעים ליצירת השורה‬
‫זכה לראות את פני מרן החזו"א ולקבל תורה מפיו‪ ,‬הלא ודאי תיתקף‬ ‫הארוכה‪ ,‬להרכבת תפאורה הולמת לכבוד התורה‪ .‬בני הישיבות ‪ -‬כולל‬
‫"בקנאת סופרים"‪ .‬לו היית פוגש אדם שאומר "שמעתי ממרן הגרח"ע"‬ ‫ישיבות "נצח ישראל" ו"באר התורה"‪ ,‬מלהיטים את האוירה‪.‬‬
‫או "הייתי אצל מרן הח"ח"‪ ,‬הרי בודאי שעיניך היו מתרוצצות בחוריהן‬ ‫היכל הישיבה היה מלא מפה לפה‪ .‬האולם עלה על גדותיו וגלש גם‬
‫בהתפעלות‪ .‬מי שהיה כאן‪ ,‬קיבל את המתנה המופלאה הזו‪.‬‬ ‫אל המסדרונות וחדרי המדרגות‪ .‬בני ישיבות מכל האזור כמו ישיבות‬
‫זו צידה לדרך‪ ,‬וככל שיחלפו השנים‪ ,‬ערכה רק ילך ויגדל ‪ -‬ימים על‬ ‫סונדרלנד ואחרות‪ ,‬נהרו לכאן‪ .‬מספר בני תורה מלונדון באו רק כדי‬
‫ימי מלך תוסיף‪ ...‬האם בני הדור הצעיר מבינים את עומק המשמעות?‬ ‫לראות‪ ,‬להתברך‪ ,‬ולשוב על עקבותיהם‪ .‬בנות הסמינרים המפורסמים‬
‫של גייטסהד היו מכונסים במקומות סמוכים‪ ,‬ממתינים לצפיה במתרחש‬
‫זה לא מובן מאליו‪ .‬ואסביר‪ :‬זו פעם ראשונה שגייטסהד ראתה מה זה‬
‫מעל גבי מסך‪" .‬כבוד שמים הגדול ביותר זה למוד התורה"‪ ,‬החל רבנו‬
‫"גדול"‪ .‬רבנו שליט"א‪ ,‬בשני משאיו בהיכלי הישיבות‪ ,‬דיבר על עשייה‬
‫שליט"א לחזק את בני התורה‪ .‬פניו התלהטו כלבת אש‪ .‬הוא בער בלהט‬
‫והתמסרות למען כבוד שמים ועל ניצול כל רגע בלמוד‪ .‬את זה ראינו‬
‫תלמודו‪ .‬שלא כהרגלו‪ ,‬ידיו חצבו באויר‪.‬‬
‫עליו‪ .‬את זה אנחנו יודעים עליו‪.‬‬
‫הוא דיבר על ערכם של שנות הבחרות‪ .‬על החובה להתמסר ולנצל את‬
‫מול עיננו ראינו נאה דורש ונאה מקיים‪ .‬בחורים רואים דוגמה בעיניהם‪,‬‬ ‫ימי הנעורים כסולם התעלות‪ .‬הוא הרעיף דברים על גודל שכרם של‬
‫למה לשאוף‪ .‬אבל אין ספק‪ ,‬צריך הכנות מוקדמות כדי להכיל את‬ ‫עמלי התורה‪ .‬כך פתח דלת לשאיפות רוח‪ ,‬למאוויים של גדלות‪.‬‬
‫מלוא המשמעות‪ .‬לכן סיפרנו על לילות שלמים של למוד‪ ,‬על על יופי‬
‫המידות שהיינו עדים להם‪ .‬ולכל הסיפור הזה יש מטרה‪ :‬כדי שכשהם‬
‫שיחה בישיבת גייטסהד‬
‫"יש אנשים שיש להם כל מיני מצבים שלא יכולים תמיד לעשות מצות‬
‫יתנו כבוד לתורה‪ ,‬הם יחלקו כבוד לפנימיות‪ ,‬למהות ‪ -‬לא לבבואה‬
‫פעם הוא חולה ופעם סיבות אחרות ויש שבגלל פרנסה הוא לא יכול‬
‫החיצונית‪ .‬וכשהם רואים שכל מטחי הכבוד אינם נוגעים בו כלל‪ ,‬כשהם‬
‫לשבת כל היום וללמוד‪ ,‬לא כל אחד יכול לעשות את זה אבל בני‬
‫ראו בפועל איך הוא נמלט ובורח מן הכבוד‪ ,‬הרי זו היתה תמצית של‬
‫ישיבה בפרט שיש להם את האפשרות לשבת וללמוד‪ ,‬מה חסר הכל‬
‫כל החינוך שהם קבלו‪ .‬הבינו שהדברים הם לא תיאוריה‪ ,‬אלא משהו‬
‫יכולים לעשות‪ ,‬כל רגע יכולים לנצל להיות האדם המאושר‪ ,‬על כל רגע‬
‫שאפשר להיות‪ ,‬משהו שאפשר להגיע אליו‪ .‬צריך רק לעמול! בני תורה‬
‫זוכים אין לשער ואין לתאר את התענוג שזוכים לעולם הבא על כל רגע‬
‫רבים אמרו לי‪ ,‬שבדיוק בנקודה הזו היה להם חיזוק אדיר‪.‬‬
‫ובפרט אנשים שברוך ד' בחורים שיש להם הורים וגם אברכים יכולים‬
‫ומהו המסר לבני העיר‪ ,‬לתושבי המקום? צריך להכיר את המרקם של‬ ‫לנצל את כל הזמן בשביל ללמוד תורה‪.‬‬
‫התושבים‪ .‬בגייטסהד מתגוררות משפחות רבות שהתחזקו ועברו לכאן‪.‬‬ ‫וסיים‪ :‬איזה תענוג ואיזה שמחה צריך להיות לאדם כשזוכה ללמוד דף‬
‫גם כשמדובר באברכים‪ ,‬הם באים לכאן לעשר שנים ולא יותר‪ .‬כך‬ ‫גמרא או כשזוכה לקיים מצוה אחרת ולימוד תורה יותר כי תלמוד תורה‬
‫קבע מרן הגרא"א דסלר זצוק"ל‪ .‬באמצע המלחמה הוא ייסד את הכולל‬ ‫כנגד כולם איזה אושר צריך להיות לו הוא רק צריך לנצל את ההזדמנות‬
‫המפורסם שנקרא כולל גייטסהד‪ ,‬משם יצאו כמה מחכמי אירופה ורבניה‪.‬‬ ‫מה שהקב"ה נתן לנו‪...‬‬
‫גייטסהד‪ ,‬באותן שנים‪ ,‬היתה בית היוצר ליצירת "כלי קודש"‪ .‬בעת‬ ‫הקב"ה נתן לאדם בכלל ולישיבה בפרט שיכולים לשבת וללמוד כל רגע‬
‫ההיא היה מחסור חמור בהנהגה רוחנית בקהילות השונות‪ ,‬וזה היה צו‬ ‫הם יכולים לנצל לכן שהקב"ה יעזור שנתחזק בזה שנוכל להבין את‬
‫השעה‪ .‬היום ברוך ד'‪ ,‬הנסיבות השתנו‪ .‬אבל חלק גדול של האברכים‬ ‫החשיבות ואת האושר שיש כשעושים מצוה כשלומדים תורה כל מילה‬
‫עדיין עוזבים‪ .‬במקביל יש פה כאלה שעושים לפרנסתם וקובעים עיתים‬ ‫יש לו מצוה אחרים חושבים שהוא מסכן הוא עמל ולומד ולומד אלא‬
‫לתורה‪ .‬הקהילה עצמה בנויה מכלי קודש ובעלי בתים‪ .‬השלד כאן אינו‬ ‫צריך להיות מאושר עם כל מילה ואם האדם ירגיש ככה יצמח ויגדל וגם‬
‫מורכב "מתורה לשמה"‪ ,‬ללא תכלית וללא מטרה‪ ,‬רק להתמסר ללמוד‬ ‫בו יקרים הפסוק יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו"‪.‬‬
‫התורה‪ .‬בואו של רבנו שליט"א לכאן‪ ,‬מעביר את המסר שהוא נושא‬ ‫בישיבת תפארת יעקב‬
‫בכל אתר‪ :‬רק תורה! לשמה! מתי האנשים כאן יכולים לשמוע את זה?‬ ‫אחר כך יצא רבנן לשאת דברים בישיבת "תפארת יעקב"‪ .‬שיחה ארוכה‪.‬‬
‫כאן אין "יד אליהו"‪ ,‬כאן אין "בניני האומה"!  (מוסף שב"ק שלח תשס"ו)‬ ‫בענין שהשמש והירח הקב"ה אמר להם בכבודי לא מחיתם‪ ,‬בכבבוד‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 231‬שנה ה' | פרשת תולדות | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫מכירת הבכורה ליעקב‬
‫בענין מכירת הבכורה ליעקב‪ .‬אולי יש לפרש דכשהיו‬
‫של רחמים‪ ,‬שבכו על מה שהולכים לשחוט את יצחק‪,‬‬
‫ולפי"ז נמצא (וכן מבואר בפי' אמרי יושר שם) שהי' גזירה‬
‫יראה צריכה לגדול כמידת החכמה‬
‫עובדין הבכורות הי' זה זכות שיש לבכור יתר על שאר‬ ‫על יצחק לישחט בגלל סיבה שלא ידועה‪ ,‬ומשו"ה הי'‬ ‫שיחת רבנו בישיבת גאון יעקב מוצ"ש תולדות תשמ"ב‬
‫בני הבית‪ ,‬והכי מסתבר דלא הי' דין בגוף הבכור דהא‬ ‫צריך שיתגבר מדת הרחמים דלא לחנם הי' בכיה‪.‬‬ ‫הנה לכל דבר יש ב' סיבות‪ ,‬סיבה רוחנית וסיבה‬
‫כתבו דכשאין בכור אז היה הדין לגדול הבית‪ ,‬א"כ‬ ‫ואע"פ שעצם העקידה הי' רק נסיון‪ ,‬מ"מ משמע כאן‬ ‫גשמית‪ ,‬כשאדם חולה הסיבה העיקרית היא הסיבה‬
‫אי"ז פסול למי שאינו בכור‪ ,‬רק שזכותו של הבכור‬ ‫שהי' גזירה על יצחק והיו צריכים מידת רחמים גדולה‬ ‫הרוחנית‪ ,‬שמעשיו גרמו או חשבון אחר משמים‪ ,‬ויש‬
‫לעבוד ולעכב את הקטן ממנו‪ ,‬ואם אחד מבני הבית‬ ‫מאוד‪ ,‬וזה הי' ענין בכיית המלאכים התגברות מידת‬ ‫גם סיבה טבעית שלא נזהר כראוי מענין פלוני‪ ,‬או‬
‫יטול רשות מהבכור יכול גם הוא לעבוד‪ .‬וזכות זו ויתר‬ ‫הרחמים (ולהיפך מענין הקב"ה בוכה)‪.‬‬ ‫שהצטנן‪ ,‬או ששבר יד ורגל וכדו'‪ ,‬וכמו כן הרפואה‬
‫עשו ליעקב שיהא זכותו של יעקב לעבוד‪.‬‬ ‫יש סיבה טבעית המרפאת‪ ,‬אך הסיבה העיקרית היא‬
‫והתגברות מידת הרחמים הכניעה את מידת הדין‪,‬‬
‫ולפי"ז גם לעשו יש זכות לעבוד גם אחרי שמכר‪,‬‬ ‫הרוחנית שהקב"ה רוצה שיתרפא‪.‬‬
‫אלא דקשה לפי"ז מה דקאמר עשו את בכורתי לקח‬
‫אבל רישומו של מידת הדין נשאר והי' ניכר‪ ,‬שהרי‬
‫בבכיה יבש מקור הדמעה ונגמר הבכי‪ ,‬וכך בבכיית‬ ‫ומ"מ לפעמים מזכירים את הדבר שגרם באופן טבעי‪,‬‬
‫דמשמע דהפסיד עי"ז הבכורה‪ ,‬ואולי זה גם כן נקרא‬
‫המלאכים הי' הענין דפסקה בזה מידת הרחמים‪,‬‬ ‫משום שאדם צריך ליזהר ולשמור את עצמו שלא‬
‫שלקח ממנו הזכות לעכב לו לעבוד‪.‬‬
‫דמבואר שגם מידת הרחמים היתה מוגבלת ונשאר‬ ‫יכשל ולא יחלה‪ ,‬ואע"פ שהכל נגזר משמים אין‬
‫צריך עיון‬ ‫רישום מידת הדין‪.‬‬ ‫לסמוך על זה‪ ,‬אלא צריך להשתדל שלא יצא מכשול‪.‬‬
‫וזה הענין שנשרו דמעותיהם לתוך עיניו והיו רשומות‬ ‫אבל זה שייך רק בדבר שאפשר באופן טבעי לשמור‬
‫תוס' מנחות ד"ה ונילף‪ ,‬קודם שנתקדש אהרן שהעבודה‬ ‫בתוך עיניו‪ ,‬דבזה נתקיימה במקצת מידת הדין‪ ,‬דסומא‬ ‫את עצמו‪ ,‬משא"כ בדבר שהוא ענין רוחני לא שייך‬
‫בבכורות‪ .‬הנה בהיתר הבמות שאחר המשכן א"צ עבודה‬ ‫חשוב כמת (וכ"כ בפי' המתנות כהונה במדרש שכהיית עיניו‬ ‫לומר שיש גם סיבה טבעית‪.‬‬
‫בבכורות‪.‬‬ ‫עמדו לו במקום מיתה וכו' וכמו שאמרו הסומא חשוב כמת)‪.‬‬ ‫והנה במד"ר (תולדות ס"ה ה') איתא עה"פ ויהי כי זקן‬
‫ויל"ע קודם שהוקם המשכן דמבואר שהי' הדין‬ ‫ובפירוש האחר דאיתא במדרש מכח אותה הראי'‬ ‫יצחק ותכהינה עיניו מראות‪ ,‬ע"י שהצדיק את הרשע כהו‬
‫בבכורות אם זה הי לעיכובא‪ ,‬וכשהי' עובד מי שאינו‬ ‫עיניו‪ ,‬ועוד איתא שם (אות ז') ושוחד לא תקח וכו' הלוקח‬
‫שתלה עיניו למרום‪ ,‬מפרש המתנות כהונה‪ :‬בן אוהב‬
‫בכור הי' פסול‪ ,‬או שזה רק למצוה‪ ,‬דהנה יצחק אבינו‬ ‫שוחד ממי שאינו חייב לו עאכ"ו ויהי כי זקן יצחק‪.‬‬
‫וכן יעקב אבינו קודם שמכר לו עשו הבכורה‪ ,‬וכי לא‬ ‫מציץ על המלך דרך גאוה בלי יראה‪ ,‬והיינו דלכן‬
‫הגיעה לו מיתה‪ ,‬וכדי שלא להכריע את אוהבו סתם‬ ‫ועוד איתא שם (אות י') אמר ראב"ע וכו' מכאן אמרו‬
‫היו יכולין להקריב והרי הם עשו מזבחות והקריבו‪ ,‬ולא‬
‫שייך לומר דדין בכורה הי' רק בציבור‪ ,‬דעדיין לא היו‬ ‫לו הקב"ה את חלונותיו שנעשה סומא‪.‬‬ ‫כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו‬
‫קרבנות ציבור‪[ .‬העירו דיצחק אע"ה אכל קרבן פסח ופסח‬ ‫והנה קשה מאד לפרש כפשוטו שליצחק אבינו הי'‬ ‫כהות‪ ,‬ד"א מראות מכח אותה ראי'‪ ,‬שבשעה שעקד‬
‫מקרי קרבן ציבור‪ ,‬אמנם לא שייך שהי' קרבן ציבור מחמת‬ ‫חסר יראה‪ ,‬שהרי הלך לעקידה במסירות נפש וזכותו‬ ‫אברהם אבינו את בנו ע"ג המזבח בכו מלאכי השרת‬
‫זה דהא לא היתה אז כנופיא‪ ,‬דהעכו"ם לא הקריבו פסח‪ ,‬וכן‬ ‫עומדת לזרעו לכל הדורות‪ ,‬ובפרט בשעת העקידה‬ ‫וכו' ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות‬
‫אם כונתו היתה להקריב פסח‪ ,‬האיך שלח את עשו לצוד‬ ‫כשנתעלה וראה שכינה‪ ,‬וכי אז הציץ בלא יראה ח"ו‪.‬‬ ‫בתוך עיניו‪ ,‬וכיון שהזקין כהו עיניו‪.‬‬
‫ציד‪ ,‬הא בדרך כלל לצוד היינו חיות‪ ,‬וחיות אינן ראויות‬ ‫ועוד צ"ב שהרי הוא לא ראה את השכינה בראיה‬ ‫ד"א מראות מכח אותה ראי'‪ ,‬שבשעה שעקד א"א‬
‫לקרבן פסח]‪.‬‬ ‫גשמית אלא במדרגה רוחנית‪ ,‬ומה הדמיון דאסתום לו‬ ‫את יצחק בנו ע"ג המזבח תלה עיניו למרום והביט‬
‫את חלונותיו שלא יוכל לראות‪ ,‬ולפי"ז נשאר הקושיא‬ ‫בשכינה‪ ,‬מושלים אותו מלה"ד למלך שהי' מטייל‬
‫התעוררות‬ ‫בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו‬
‫על מה נתבע שהגיעו מיתה‪ ,‬לולא זכותו של אברהם‬
‫שלא להכריע את אוהבי‪.‬‬ ‫מציץ עליו בעד החלון‪ ,‬אמר אם הורגו אני עכשיו‬
‫(כה‪,‬כא)‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו ויעתר לו ה'‬ ‫מכריע אני את אוהבי‪ ,‬אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו‪,‬‬
‫ונראה לפרש דהנה ידוע דכפי כמה שאדם מתעלה‬
‫למה נמשלה תפילתן של צדיקים כעתר מה עתר זה‬ ‫כך בשעה שעקד א"א את בנו ע"ג המזבח תלה עיניו‬
‫ומשיג בחכמה‪ ,‬צריך להיות כנגד זה יראה באותה‬
‫מהפך התבואה ממקום למקום‪ ,‬כך תפילתן של צדיקים‬ ‫והביט בשכינה‪ ,‬אמר הקב"ה אם הורגו אני עכשיו אני‬
‫מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת‬ ‫מידה‪ ,‬וכמו שבאכילה גשמית א"א לאכול בלי הפסק‪,‬‬
‫שצריך תחילה לעכל את מה שאכל ואח"כ אפשר‬ ‫מכריע את אברהם אוהבי‪ ,‬אלא גוזר אני שיכהו עיניו‬
‫רחמנות [יבמות סד] מה באים חז"ל ללמדנו במשל לעתר?‬
‫מקשה רבנו שליט"א בספרו ימלא פי תהלתך (עמ'‬ ‫להמשיך‪ ,‬כך גם ברוחניות‪ ,‬החכמה צריכה עיכול ע"י‬ ‫וכיון שהזקין כהו עיניו עכ"ל‪.‬‬
‫ו) וכי היינו חושבים שתפילה לא תועיל‪ ,‬כמו‬ ‫היראה‪ ,‬ואדם שמשיג חכמה ולא מתעלה כנגד זה‬ ‫והנה שתי סיבות אלו שכתובים במדרש שלקח שוחד‬
‫כן יש להבין מהו הדבר המיוחד שלימדונו חז"ל‬ ‫המשך בעמ' ‪3‬‬ ‫ביראה באותה מידה יש בזה פגם‪.‬‬ ‫והעמיד בן רשע‪ ,‬עיקר הסיבה שהתעוור היא רוחנית‪,‬‬
‫מהלשון עתר?‬ ‫ועל יצחק אבינו זה הי' תביעה‪ ,‬כיון שהקב"ה מדקדק‬
‫הנראה לומר בזה הוא על פי המבואר בספרים שכל מידותיו של הקב"ה מצד עצמן הן רחמים וחסד‪ ,‬אלא שהאופן‬ ‫עם הצדיקים כחוט השערה‪.‬‬
‫שבו המידות מוצאות את ביטויין אצל האדם משתנה ותלוי לפי כל אדם ואדם‪ .‬הדבר יוסבר על פי משל מתוך‬ ‫אמנם סיבה זו שכתובה במדרש שהמלאכים בכו ונשרו‬
‫מציאות החיים’ ישנם בני אדם ששתיית יין עלולה לגרום להם מיתה האם יעלה על דעתו של מישהו לומר שיין‬ ‫דמעותיהם לתוך עיניו‪ ,‬ע"כ שזה לא עיקר הסיבה‬
‫הוא סם המוות‪ ,‬ודאי לא אלא היין מצד עצמו הוא טוב אך מי שסובל ממחלה מסויימת יכול להיות במצב שהיין‬ ‫שהרי מה יצחק הי' יכול לעשות אם המלאכים בכו‪.‬‬
‫יהיה עבורו סם המוות‪ ,‬אך ברור שאין היין סם המוות מצד עצמו‪.‬‬ ‫וא"כ צ"ב למה התורה כתבה דבר זה‪ ,‬ומה באו חז"ל‬
‫הוא הדין כאשר אדם שרוי בצרה שנשלחה לו משמים‪ ,‬אין ספק שהיא נשלחה אליו בחסדי ה' שרוצה להיטיב‬ ‫ללמדנו מה הי' הסיבה שכהו עיני יצחק כיון שאין‬
‫עמו מכל מקום לפי מצבו הרוחני של האדם אשר גרם לכך שישלחו אליו יסורים‪ ,‬חסד ה' מופיע אצלו בצורה של‬ ‫לנו נ"מ מזה‪ ,‬דלא שייך לומר דבא ללמד לאדם שאם‬
‫צער ויסורים‪.‬‬
‫זאת אומרת שמצד עצמיותם היסורים הם חסד אלא שבמקרה זה החסד לובש צורה של צער ומכאוב‪ ,‬כוחה של‬
‫יעלה ע"ג המזבח לישחט וכו' שהמלאכים לא יבכו‪,‬‬
‫תפילה הוא להפוך את מצג היסורים ולהחזיר את החסד לצוות רחמים‪ ,‬זהו מה שהמשילו חז"ל את כח התפילה‬ ‫שהרי אין זה בידי אדם לעשות שהמלאכים לא יבכו‪,‬‬
‫לעתר העתר מרים את התבואה ומהפכה ובזה הוא משנה את מצב תנוחתה כך התפילה מהפכת את מידת הרגזנות‬ ‫ומה הלימוד להיזהר מענין זה‪.‬‬
‫למידת רחמנות כפי שביאר כאן רבינו בחיי במשל לעתר גם תיאור לצורת התפילה "כשם שהעתר מגביה את‬ ‫ובאמת עצם הענין שהמלאכים בכו ונשרו דמעותיהם‬
‫התבואה וזורקה כלפי מעלה ומיד אחר כך היא חוזרת ויורדת למטה כך מחשבת הצדיק בתפילתו היא משוטטת‬ ‫לתוך עיניו אינו כפשוטו‪ ,‬שדבר זה לא שייך במלאכים‬
‫למעלה עליונים ועל ידי זה הצדיק מוריד שפע למטה"‪.‬‬ ‫שהם רוחניים‪ ,‬ובודאי חז"ל אמרו כאן דברים נעלמים‬
‫ובאמת כבר כתב הבית יוסף‪ ...‬שמחשבת האדם בעת התפילה צריכה להיות לגמרי למעלה כאילו אין לו כלל חפצי‬ ‫מהשגתינו‪ .‬אמנם עד כמה שאפשר להבין ע"ד הפשט‬
‫גוף‪ ,‬אם כן יוצא שהמשל לעתר ממחיש לנו גם את כוחה של תפילה וגם את צורתה‪ ,‬אמנם צורה זו הינה הרבה‬ ‫נראה לבאר‪ ,‬דהנה הנפש החיים (ד' כ"ב) מפרש מה‬
‫למעלה ממדרגתנו מכל מקום עלינו לשאוף ולהשתדל להרגיש איפעם התרוממות בעת התפילה אין ספק שאף‬ ‫דאיתא בכמה מקומות שהקב"ה בוכה‪ ,‬שענין זאת‬
‫להתעלות חד פעמית זו תהיה השפעה גם על תפילות שיבואו אחריה כי לא ייתכן שהאדם לא יושפע על ידי כך‬
‫הבכיה הוא התגברות הדין עי"ש‪.‬‬
‫כלל הלוואי ונזכה לזה‪.‬‬
‫והנה כאן ענין בכיית המלאכים בפשטות זה הי' ענין‬
‫שנים יצטרכו לדרוש ביטול החוק ולא חידושו‪ ,‬וממילא הטענה במכתב‬
‫של הוועדה יורדת‪ .‬ואם הערכאות בכל אופן לא יסתפק‪ ,‬דיה לצרה‬ ‫על משמר הישיבות ‪ /‬א‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ ‪-‬‬
‫בשנת תשנ"ח ביטלו הערכאות את חוק מעמד בן הישיבה ומיני אז בשעתה‪ ,‬אבל להוראת שעה אין רוב בכנסת‪.‬‬
‫("הפנקס" מרשימות הרה"ג ר' יצחק לוינשטיין זלל"ה ועוד)‬ ‫הוצרכו לטפל בענין זה‪ .‬וב"ה שנתן עולמו לשומרים שזכה דורנו שרבנו ‬
‫שליט"א פעל ומסר נפשו וכבודו למען דור זה שכל בחור ובחור יוכל לקיחת אחריות‬
‫ללמוד בשלוה ובהשקט‪ .‬ונביא כאן לע"ע את השלב הראשון שהיה בשנים באחד הפעמים הגיע גאון אחד לרבנו לדבר על הענין‪ ,‬ואמר לו רבנו‪:‬‬
‫תשנ"ט – תשס"ב‪[ .‬על ביטול החוק משנת תשע"ב ואילך יבוא אי"ה מאמר נפרד] עצות ורעיונות גם אני יכול לומר‪ ,‬אבל האם אתה לוקח אחריות על זה?‬
‫ובפרט הרי ח"ו אם לא יהיה חוק‪ ,‬בחורי הישיבות יהיו בבתי כלא‬ ‫מה שאפשר לפרסם‪.‬‬
‫של הצבא ששם נכשלים בעבירות חמורות רח"ל‪.‬‬ ‫אין שום מקום למו"מ (סיון תשנ"ח)‬
‫מכתב רבותינו שליט"א‪ :‬בס"ד‪ .‬בדבר המזימה לעקירת התורה מישראל ואמר לו רבנו 'שאם בחור נמצא יום אחד במקום כזה טמא רח"ל‪ ,‬כבר‬
‫ע"י גיוס בני הישיבות‪ ,‬ובעקבות בקשת זקן ראש הישיבות מרן שליט"א יורד הרבה מהמדריגות שלו‪ ,‬ומי יקח את האחריות על כך?‬
‫להצטרף לקול זעקתו ומחאתו‪ .‬בודאי שלימוד התורה של בני הישיבות ובכלל ידוע שרבינו מחמיר מאד וחרד תמיד שמא יתפסו בן ישיבה‬
‫שתורתם אמונתם הוא מעמודי התורה והדת‪ ,‬והמזימה לגייסם היא לצבא‪ ,‬או לבית הסוהר‪ ,‬ויש שחשבו שאי"צ לדאוג שיהי' חוק לפטור‬
‫עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כל שהם בני ישיבות אלא אם יעיזו לגייס נפעל באלימות ברחובות להפגין לשבור‬
‫אהרן יהודה לייב שטינמן ולנתץ את הכל עד שיפחדו לעשות כן‪ ,‬ולכן צריך פשוט לא להתייצב‬ ‫יוסף שלום אלישי ב‬ ‫בנושא זה‪ .‬‬
‫בכלל‪ ,‬ומסתמא לא ירצו לריב עם כל הציבור ולא יקראו להם‪ ,‬אבל רבנו‬
‫דברי רבנו לחברי ועדת טל (בעת שבאו לשמוע דבר זקני הדור מרן הגר"ש שליט"א רואה בזה סכנה גדולה‪ ,‬כי הרשעים כים נגרש‪ ,‬ותמיד יחפשו‬
‫אופנים להפריע ללימוד התורה‪ ,‬בעזרת הבתי משפט והמשטרה שלהם‪,‬‬ ‫ואזנר זצ"ל ויבלח"ט מרן רבנו שליט"א י' כסלו תש"ס)‬
‫וגם אם לא יקחו את כולם הרי מספיק אסון יהי' אם יקחו בודדים פה‬ ‫בכל‬ ‫ישראל‬ ‫שעם‬ ‫כולם‬ ‫ידוע שכלל ישראל ומסתמא יודעים זאת‬
‫אחד ושם אחד‪ ,‬וכל זמן שאין חוק מסודר כולם בחזקת סכנה‪.‬‬ ‫קיום‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫תורה‬ ‫בלי‬ ‫תורה‬ ‫הדורות התקיים רק כל זמן שהיתה‬
‫ועומד על כך שעל פי חוק יוכל כל בן ישיבה לבוא ולתבוע שלא‬ ‫נשארה‬ ‫ולא‬ ‫והתבוללו‬ ‫נטמעו‬ ‫תורה‬ ‫לכלל ישראל ובמקומות שלא היתה‬
‫יגייסו אותו באופן חוקי‪ ,‬ולא מסכים להתגרות בהם‪ ,‬ולסמוך על תקוות‬ ‫שנקראת‬ ‫כת‬ ‫כזו‬ ‫צדוקים‪,‬‬ ‫למשל‬ ‫היו‬ ‫יהדות בכלל‪ .‬כן בכל הדורות‬
‫שלא יגייסו אותו לצבא‪ ,‬אלא מוטל על כל אחד שקוראים לו מהצבא‬ ‫רבינו‪,‬‬ ‫ממשה‬ ‫שמקובל‬ ‫מה‬ ‫פה‬ ‫שבעל‬ ‫צדוקים שרצו לפרוש מהתורה‬
‫ומה שנאמר למשה מסיני הם רצו לפרוש מזה‪ ,‬מה היה הסוף לא‬
‫לבוא שם ויהי' רשום אצלם שהוא בן ישיבה ורצונו ללמוד וכהנהגת‬
‫נשאר מהם כלום! הרי אין היום צדוקים‪ ,‬איפה הם? היו גם קראים‬
‫גדולי ישראל בכל הדורות שעמלו מאד שהכל יסודר באופן חוקי‪ ,‬ע"י‬
‫איפה הם? לא נשארו אלא אלה שאחזו את התורה‪.‬‬
‫שליחת עסקנים לכנסת והעיריה ושאר דרכי ההשתדלות‪ ,‬ולא ע"י אלימות‬
‫ולא די בכך שאחזו את התורה‪ ,‬היו מקומות שהיו הרבה חרדים‬
‫(צדיק כתמר יפרח)‬ ‫והפגנות וכדומה רח"ל‪ ,‬שאין זה דרך התורה‪ .‬‬
‫יהודים שומרי תורה ומצות‪ ,‬אבל לא היו ישיבות ומכיון שלא היו‬
‫והגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצ"ל אמר לתלמידיו‪ :‬הנה בא הגראי"ל‬
‫ישיבות אז לא נשאר מהם‪ ,‬למשל באמריקה עכשיו יש ב"ה מצב‬
‫ולוקח אחריות בדברים הכי עדינים וקשים ובאים ומפריעים לו‪...‬‬
‫שקצת נתרבו ישיבות אבל לפני המלחמה כמעט לא היו ישיבות‪,‬‬
‫לכן אז מהרבה אנשים לא נשאר כלום הילדים לא נשאר מהם לא אסור להתערב בענינים השייכים לגדולי ישראל‬
‫נשאר בכלל‪ ,‬למשל באנגליה איפה יש יהודי אנגלי אין יהודי אנגלי‪ .‬ובענין זה כתב מכתב המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל‪:‬‬
‫כל אלה שיש היום זה רק אלה שבאו אח"כ אבל מאלה מהדורות ז’ ניסן תש"ס‪ ,‬הו"כ הרה"ג ר’ אשר טננבוים שליט"א רב שלום וברכה!‬
‫הקודמים לא נשאר יהודי אנגלי וכך לא נשארו יהודים צרפתים מי הנני מצטער שאני צריך עוד פעם לכתוב אל כת"ר‪ ,‬אך ההכרח לא‬
‫נשאר רק הבני תורה ואיפה שהיו ישיבות‪ ,‬וזהו כי הכלל ישראל קיים יגונה‪ .‬הטעם למכתבי הראשון הי’ שבאו אלי מבינים שהסבירו לי כי‬
‫בהחלטת ‘ועדת טל’ יש פרטים שהם סכנה גדולה לקיום הישיבות‪ ,‬שבגלל‬ ‫רק על ידי ישיבות זה מה שצריך לדעת‪.‬‬
‫ישיבות זה לא הפשט שאחד לומד שנה שנתיים כמו להבדיל בלימודים זה לא חתם כת"ר על החלטות‪ ,‬הם בקשו אותי לכתוב אל כת"ר‬
‫אחרים‪ ,‬צריך ללמוד כל החיים ולא נמצא בן אדם שיהיה באיזה ולהודות לו על החלטתו לא לחתום ולחזקו על החלטתו זאת‪- ,‬הבנתי‬
‫מדריגה כלשהיא‪ ,‬אלא ע"פ רוב זקנים בני שמונים שבעים ולכל הפחות מתוך דבריהם כי להם ידוע עומק נוסחת ההחלטות של ‘ועדת טל’‪,‬‬
‫ששים שהתמסרו כל החיים שלהם בשביל תורה‪ ,‬לכן כדי שתצמח תורה ושהיא אינה ידועה עוד לגדולים שלנו‪ ,‬ולכן כתבתי רשימות אל כת"ר‪.‬‬
‫אולם עכשיו נודע לי כי הגאון מוהרא"ל שטיינמן שליט"א ידע בדיוק‬ ‫ויצמחו בני תורה צריך לתת להם האפשרות לגדול‪.‬‬
‫וב"ה היום בארץ ישראל אפשר להגיד שהתרבתה תורה ב"ה‪ ,‬וזה זכות את כל נוסח ההחלטה של ‘ועדת טל’ והוא מסכים בהחלט שהנציגים‬
‫וכל המקומות האחרים יונקים מארץ ישראל‪ ,‬זה המקור של כל כלל שלנו יחתמו עליהן‪ ,‬אי לזאת‪ ,‬אני מבטל את מה שכתבתי במכתבי אל‬
‫ישראל וכדי שהכלל ישראל יצמח ויתקיים על המדרגה הראויה‪ ,‬זה רק כת"ר שליט"א‪ .‬מסתמא יש לכת"ר טעם משלו על שלא חתם‪ ,‬אך מה‬
‫על ידי שיהיו בני ישיבות שיתנו להם את האפשרות לעלות ולהיות שאני כתבתי במכתבי אל כת"ר הוא בטל ומבוטל‪ ,‬והנני מבקש את‬
‫גדולים בתורה‪ ,‬וזהו מה שצריך ובלי זה חלילה וחס אין כלל ישראל‪ ,‬כת"ר בכל ליבי שלא יפרסם את מכתבי ואולי אף יסכים לבטל אותו‪.‬‬
‫וזה שיש דברים אחרים זה שום דבר כי הקיום של כלל ישראל הוא הנני מבקש סליחה מכת"ר על מה שאני מטרידו במכתביי‪ ,‬ומה אעשה‬
‫רק ע"י תורה‪ ,‬ותורה במדה גדולה מאד שיגדלו גדולי ישראל שממש – אדם פשוט כמוני לא היה צריך להתערב בענינים השייכים לגדולי‬
‫ברוב כבוד והוקרה שלמה וולבה‬ ‫יהיו כל החיים שלהם בנויים על התורה מהתחלה שתולים בבית ה' ישראל שליט"א‪.‬‬
‫מציל את חיי‬ ‫בחצרות אלוקינו יפריחו‪ ,‬וממילא יהיה כלל ישראל‪.‬‬
‫זה מה שרציתי לומר מסתמא כל אחד יודע ואני לא מחדש שום סיפרה הרבנית ישראלזון תליט"א‪ :‬שבאחד השבתות ששהתה עם בעלה‬
‫חידוש‪ ,‬אבל בכל זאת כדאי להזכיר את זה‪( .‬מוסף שבת קודש וישלח תש"ס) זצ"ל אצל אביה הגרי"ש‪ ,‬פנה אליהם ואמר "תדעו לכם שהשכן שלכם‬
‫[‪-‬רבנו שליט"א] מציל את חיי‪ ,‬כיון שהוא לוקח ע"ע את העול הגדול‬ ‫ענין חוק טל‬
‫היסוד של ראש הישיבה שצריכים לדעת היטיב היטיב כי אנו בגלות‪ ,‬של הדור בהחלטות הקשות והמורכבות ביותר‪ ,‬אף שיש בזה הרבה‬
‫ו'התגרות באומות' זה כולל את המדינה‪ ,‬וצריך להשתדל כמה שאפשר מאוד קשיים ובזיונות וכו'‪ ,‬ומניח לי ללמוד בהשקט"‪.‬‬
‫להסתדר איתם‪ ,‬ובפרט בנושא כל כך רגיש‪ .‬וכפי שהורו גדולי הדור מכתב רבנו‬
‫בס"ד‪ ,‬לידידי הרה"ג ר' מרדכי קרליץ נעימות בימינו נצח‪.‬‬ ‫זי"ע [מאז שהקימו את מדינתם] שזה הדרך הנכונה והאחראית להתנהג‪.‬‬
‫ולכן מה שנראה כרגע שהערכאות מסתפקים רק בחוק טל‪ ,‬ומחפש באתי בדברים האלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית‬
‫פתרון לבעיה ולפי כל המשפטנים לא יקבל 'הוראת שעה' לשנתיים למען שכל בן ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה‬
‫ואין כרגע שתי אפשרויות‪ ,‬לכן צריך לטפל בחוק טל שבעצם זה חוק ולא לחוש ממחרחרי ריב אשר כותבים כתבי פלסתר ומכים רעהו בסתר‪,‬‬
‫באיצטלא של מחפשי טובת בני ישיבות‪.‬‬ ‫ממשלתי‪ .‬והעיקר‪ ,‬שמי שרוצה ללמוד ‪ -‬יוכל להמשיך ללמוד‪.‬‬
‫בנושא חמש שנים‪ ,‬הח"כים קיבלו הוראה לנסות ולשנות‪ ,‬שבתום החמש וכבר ידוע ברבים אשר אין כונתם לטובה‪ ,‬ואתה שלו' וביתך שלו' וכל‬
‫אשר לך שלום ובזכות עמלך ויגיעך להרבות לימוד התורה והיראה‬
‫בישראל‪ ,‬תזכה לכל טוב בזה ובבא‪ .‬ז"ך אדר ב' תש"ס הכו"ח בברכה‬ ‫הודעה‬
‫אהרן יהודה ליב שטינמן‬ ‫מצורף גליון אודות המשגיח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‬
‫והצטרפו לזה גדולי ראשי הישיבות שבארץ ישראל‪.‬‬ ‫והוספות לגליונות הקודמים‬
‫וכן אפילו במכוין לקדש רק שעה אחת‪ ,‬האם זה חסרון בקידוש ויהא צריך לחזור‬
‫ולקדש למחר‪ ,‬או כיון דאין חצי שבת ה"נ אין קידוש למחצה והוי כאילו קידש כל‬ ‫הלכות והליכות‬
‫יום השבת?‬
‫במשנה ברורה סי' ער"א ס"ק ע"ח כתב בשם הפוסקים אם קידש על הכוס וסבר‬ ‫רבנו אומר שלום עליכם ללא ברכוני לשלום כדברי הגר"ח מוואלוזין‬ ‫שלום עליכם |‬
‫שהוא יין ונמצא שהוא חומץ או מים יקח כוס אחר של יין ויברך בפה"ג ויקדש‬ ‫[שלא מבקשים בקשות ממלאכים לפי שאין להם כח בעצמם אלא למה שמשתלחים ומטעם‬
‫שנית דכיון שלא היה יין נמצא שלא קידש על הכוס כלל ומ"מ אם היה דעתו‬ ‫זה כתוב בכתר ראש אות צ"ג הפזמון ברכוני לשלו' בליל שבת לא אמר‪ ,‬וכזה בסליחות מלאכי‬
‫מתחילה משעת ברכה לשתות יין יותר א"צ לברך שנית בפה"ג וכדלעיל רק לקדש‪,‬‬ ‫רחמים משרתי עליון ואין לבקש מהמלאכים כי אין להם כח מאומה והכל אצלם בהכרח]‪ .‬וכן‬
‫וכתב על זה בשעה"צ ס"ק פ"ד מ"א וש"א והגרע"א מפקפק בזה בחדושיו עכ"ל הרי‬ ‫לא אומר צאתכם לשלום כמובא בסידור יעב"ץ ועוד‪.‬‬
‫דהמשנה ברורה פסק דלא כהגרע"א ולא חשש דברכת הקידוש הוי לבטלה‪.‬‬ ‫רבנו אומר 'רבון העולמים' עד מקום שנגמר ההודאה‪[ .‬ובשנים קדומות שהיו בני בית‬
‫והעירו דבביאור הלכה סימן רח"צ ד"ה איו מברכיו על הנר שלא שבת כתב לענין‬ ‫קטנים לא אמר כלל כפי הנראה כדי לא לעכב קידוש]‪.‬‬
‫מברך על נר שלא שבת בהבדלה עיין במ"ב דאפילו בדיעבד לא יצא והוא מהמ"א‪,‬‬ ‫שלום עליכם | סיפר לי נכד הח"ח רבי צבי הירש זאקס זצ"ל שדרכו כשהיה‬
‫וכתב בחידושי רע"א דצריך לחזור ולברך בפה"ג כיון דברכת מאורי האש שבירך‬ ‫אצלו אורח בסעודת ליל שבת שלא אמר שלום עליכם‪ ,‬ואמר‪ :‬המלאכים יכולים‬
‫לא יצא ממילא הוי הפסק בין בפה"ג לטעימה וצ"ב מאי שנא הכא לענין ברכת‬ ‫להמתין אבל האורח אינו יכול להמתין‪[ .‬ואמר רבנו דיל"ע במי שיש לו ילדים קטנים‬
‫הנר דחשש המ"ב להגרע"א דהוי ברכה לבטלה ואילו לענין קידוש לא חשש לשיטת‬ ‫שרעבים שאולי ג"כ ראוי שידלג] [וע"ע בדבר אברהם ח"ב ס"ב בהג"ה עיי"ש‪ ,‬ועיין משנ"ב‬
‫הגרע"א דהוי הפסק?‬ ‫סימן רע"א סק"א ושעה"צ סי' תרל"ט ס"ק ס"ז]‪.‬‬
‫ביאור בפזמון שלום עליכם | והגה"צ רבי אליהו לופיאן אמר בשם החפץ חיים‬
‫וי"ל דהא מעיקר הדבר ברכת הנר והבשמים אינם שייכים לברכת הבדלה‪ ,‬אבל‬
‫לפרש מה שאומרים בליל שבת בואכם לשלום‪ ,‬ומיד אומרים להם צאתכם לשלום‪,‬‬
‫אומרים זה על כוס הבדלה מפני שרבי היה סודרן על הכוס א"כ אף בהבדלה כדין‬
‫דלכאו' אינו מובן מדוע משלחים אותם מיד?‬
‫ברכת הנר הי' צריך להיחשב הפסק לפי שזה דבר צדדי‪ ,‬אלא דמ"מ כיון דדינא‬
‫לאומרו על הכוס לא הוי הפסק לכך היכי דברכת הנר אינו כדין כגון בהא דבירך‬ ‫ואמר דהבואכם לשלום הוא למלאכי שבת‪ ,‬והצאתכם לשלום הוא למלאכי חול‪.‬‬
‫(ולפ"ז בזמן שבינתיים יש לו ד' מלאכים‪ ,‬ולכאו' היה ראוי לומר את זה מיד בקבלת שבת‪,‬‬
‫על הנר דלא שבת ממלאכת איסור שפיר דמי דהוי הפסק משא"כ בקידוש דברכת‬
‫שאז לכאו' הזמן להתחלפות המלאכים‪ ,‬וי"ל דחוץ לביתו אין אדם יכול לקבל מלאכים או‬
‫הקידוש הוי חלק מהקידוש אלא דטעה ובירך שלא על היין לא נחשב להפסק כיון‬
‫לשלחם)‪( .‬שיעורי חומש)‬
‫דזהו נוסח הקידוש‪( .‬ועי' בס' הלכתא מבי דינא עניני סוכות עמ' כג)‬
‫הרעק"א בגליון הש"ס כתובות ק"ג א מביא מספר חסידים דרבי היה בא לביתו‬ ‫‪ -‬קידוש ‪-‬‬
‫בערב שבת והיה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ופוטר את הרבים בקידוש‬
‫היום‪ ,‬ולא כשאר מתים שהם חפשים ממצות כי צדיקים חיים ופוטרים בקידוש‪.‬‬ ‫המקדש בליל שבת ונזכר בין ברכת בפה"ג לקידוש שלא אמר ויכולו לכאורה לא‬
‫ואולי זה היה כעין מש"כ החת"ס בשו"ת ח"ו סימן צ"ח על אליהו הנביא דכשמתגלה‬ ‫יאמר עכשיו ויכולו כמש"כ ברמ"א סימן ער"א סעיף ה שאדם ששכח לקדש עד‬
‫בלבוש גופו הרי הוא מגדולי ישראל‪ ,‬וגם רבי היה בא לביתו בלבוש גופו ואז היה‬ ‫לאחר שבירך ברכת המוציא ונזכר קודם שאכל יקדש על הפת ואח"כ יאכל אבל‬
‫נחשב כאדם והוציא רבים יד"ח קידוש‪.‬‬ ‫בהבדלה יאכל תחילה שהרי אין מבדילין על הפת וכתב במשנה ברורה ס"ק נ"ד דלא‬
‫יאמר עתה ויכולו רק בתוך הסעודה וה"ה י"ל בזה‪[ .‬א"ה וראה בספר הזיכרון אהל ברוך‬
‫בביאור הלכה סימן רע"ג סעיף ג' ד"ה לאלתר כתב דבהלך וחזר יהי' נקרא קידוש‬
‫מה שהביא מהגרש"ז בזה]‬
‫במקום סעודה מטעם אחר כיון דמחויב לאכול כאן כדי שיהי' קידוש במקום סעודה‬
‫במג"א סימן ער"א ס"ק ב' כתב‪ :‬ופשוט דקטן אינו מוציא האשה’ ועוד נ"ל דאפי'‬
‫יוצא שפיר דליקבעיה קמא הדר‪ ,‬ולכאורה אין לומר דע"י זה שיהי' מחויב לאכול‬
‫בן י"ג שנה חיישינן שמא לא הביא ב' שערות דבמילי דאורייתא לא סמכינן אחזקה‬
‫ולחזור בשביל זה יוכל באמת לאכול דאדרבה תאמר שזה הפסק ועבר אלא דזה‬
‫שהביא ב' שערות עד שיתמלא זקנו וכו'‪ ,‬לכן תקדש האשה לעצמה ועמ"ש בסימן‬
‫שייך אם גם כשלא תתירהו לאכול כאן יהי' מחויב לחזור כאן כגון בדברים הטעונין‬
‫רצ"ג‪ ,‬ובשו"ת רעק"א ח"א סימן ז' כתב משמע דכוונתו למ"ש בסימן קצ"ג דבלא"ה‬
‫ברכה לאחריהם דאף אם לא תתירנו לאכול כאן בלי ברכה יהי' מחויב לבוא לברך‬
‫נכון שהאשה תאמר מלה במלה עם המקדש כיון דאינן מבינות לה"ק אינן יוצאות‬
‫ברכה אחרונה זה נותן לו דין דליקבעיה קמא הדר משא"כ כאן דאת זה עצמו אנו‬
‫בשמיעה א"כ ממילא אין חשש והנה צ"ל דאף אם תהא יוצאת בקידוש דלעצמה‬
‫דנין שנפסק קביעותו ואין לו להמשיך‪.‬‬
‫שוב ליכא קידוש על היין היינו דלענין קידוש על הכוס שהוא דרבנן סמכינן על‬
‫קידוש על יין צימוקים | סיפר רבנו‪ :‬הגרי"ז היה קונה כל שבוע [בבריסק]‬ ‫חזקה דרבא שהביא ב' שערות‪ ,‬ולגבי דאורייתא יוצאות באמירתן עכ"ד‪.‬‬
‫מיענקל קמניצר [שהיה עני מרוד‪ ,‬ועשה מעט יין צימוקים בכל שבוע] מעט יין צימוקים‬ ‫וצ"ל דאי"ז סתירה דלגבי דאורייתא יוצאת באמירתה ולגבי דרבנן חשבינן דיוצאת‬
‫כדי לקדש ולהבדיל‪ ,‬והגם שהיין צימוקים היה ביוקר‪ ,‬לא רצה לעשות את הקידוש‬ ‫בקידוש של הקטן‪ ,‬והרעק"א ממשיך אולם עודני נבוך דלכאורה כיון דמברכת לעצמה‬
‫על חלות‪( .‬שיעורי רבנו עמ"ס ברכות)‬
‫לא שייך לומר דיוצאת ג"כ בשמיעה דאם באת לומר דיוצאת בשמיעה דשומע כעונה‬
‫כוס חד פעמי | רבנו מורה שאפשר להקל לעשות קידוש על כוס חד פעמי‬ ‫א"כ ברכתה שבפיה לבטלה‪.‬‬
‫שהרי הוא ראוי לשימוש כמה פעמים‪ ,‬ויש בו חשיבות‪.‬‬ ‫ובטענה זו יש להעיר דהנה לו יצוייר שהיה לאדם שתי פיות והיה מברך בשתיהם‬
‫שיעור הכוס | רבנו מקדש על גביע שיש בו כ‪ 170‬גר'‪ .‬ואמר רבנו הנה החזון‬ ‫בבת אחת הרי לא היה בזה ברכה לבטלה דהכל אחד וה"נ מה ששומע כעונה וגם‬
‫איש מסר נפשו לענין הלכה‪ ,‬ואכן זכה שדבריו נתקבלו בעם ישראל וכגון שיעור‬ ‫מוציא בפיו אולי אי"ז ברכה לבטלה‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬שעד אז כולם השתמשו ועשו קידוש על כוס שבעים מ"ל‪ ,‬והוא עשה‬ ‫אמנם זה תלוי דלכאורה בזה דשומע כעונה אז תיכף כששמע המילה כבר כאילו‬
‫מהפך‪ ,‬עד כדי שהיום אי אפשר להשיג כאלו גביעים‪ .‬וכן בענין השביעית שהנהיג‬ ‫אמר המילה ויצא בזה‪ ,‬ואחרי זה כשמדבר נמצא דדיבורו אחרי שכבר יצא בשמיעתו‬
‫דברים לא כפי שנהגו עד עתה‪( .‬צדיק כתמר יפרח עמ' פז)‬ ‫אלא דאם היה בדעתו אז תוך כדי דיבור מזמן שמיעתו לחזור ולכוין שאינו רוצה‬
‫עוד שח רבנו‪ :‬רבי שלמה הרשלר ז"ל סיפר לי שראה אצל רבי אליהו דסלר זצ"ל‬ ‫לצאת ידי חובתו במה ששמע המילה הוי מהני שלא יצא נמצא שבזה שאינו חוזר‬
‫את הגביע של רבי ישראל סלנטר זצ"ל והיה בו שיעור רביעית מצומצם כדעת‬ ‫מרצונו לצאת ידי חובתו מדין שומע כעונה אז מתמלא ידי חובת מצותו ואז נמצא‬
‫המקילים‪ .‬אבל הסביר לו שאין מכך ראיה שדעתו היתה שניתן לסמוך לכתחילה‬ ‫דהוי כמדבר ע"י שמיעה וע"י דיבורו יחד והוי כשתי אופני דיבור וכשתי פיות‪ ,‬אבל‬
‫על דעה זו‪ ,‬אלא מאחר והיה גביר א' שתמך בו והתנה עמו שלא ישתמש במעותיו‬ ‫אם אינו יכול בלבו כבר לבטל מה שיצא ע"י שמיעתו אז נמצא דלא הוי כאחד ואז‬
‫בשביל חומרות לכן העדיף להחמיר בחשש גזל דאורייתא‪ ,‬מאשר בפלוגתת הפוסקים‬ ‫יקשה קושיתו דכבר יצא בשמיעתו ודיבורו כבר היה כברכה לבטלה אחרי שכבר‬
‫בשיעור כוס של קידוש‪.‬‬ ‫יצא בשמיעתו‪ .‬ובאילה"ש נדרים ב' א' הבאנו דיכול במחשבתו לחזור תוכ"ד ממה‬
‫וסיפר רבנו כשהגביע של החפץ חיים התקלקל‪ ,‬לקח את הגביע שקיבל חתנו ר"מ‬ ‫שהרהר כמו שיכול לחזור בדיבור תוכ"ד דיבורו ה"נ יכול לחזור תוכ"ד במחשבתו על‬
‫ומדדו אותו והיה בו בערך בין ‪ 120‬ל ‪ 130‬מ"ל‪ .‬והיה עושה בו קידוש בין ביום‬ ‫מה שחשב קודם‪ ,‬ולהנ"ל יש מקום להעיר דכה"ג אינו ברכה לבטלה וכמדבר ושומע‬
‫שהוא רק חיוב דרבנן‪ ,‬ובין בלילה שהוא חיוב דאו'‪[ .‬וציין רבנו שליט"א לעדות בן‬ ‫בבת אחת דמי‪.‬‬
‫החפץ חיים (בס' דוגמא מדרכי אבי עמ' כט) שרוב הפעמים החפץ חיים נהג לקדש בליל‬ ‫יל"ע בערבות אם היא על המצוה וממילא יכול להוציא בברכה‪ ,‬או דהערבות גם על‬
‫שבת על חלות עי"ש טעמו שלא היה לו כסף לקדש על יין שהיה יקר אז]‪( .‬רשימות ח"א‬ ‫הברכה‪.‬‬
‫שליט"א משיעורי נפש החיים ודרך ה')‬ ‫יש להסתפק במי שמקדש בליל שבת ומכוין לקדש רק את הלילה או רק את היום‪,‬‬

‫וחז"ל למדו דחסרה לו מדת היראה שהיתה צריכה להיות אצלו כנגד‬ ‫המשך מעמ' ‪ 1‬והנה באבות (ג' ט') תנן כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו‬
‫השגה זו‪ ,‬דלא הספיקה היראה כנגד ההתעלות הגדולה שבאה בבת אחת‬ ‫מתקיימת‪ ,‬וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת‪.‬‬
‫בשעת העקידה‪ ,‬וח"ו הגיע לו עונש מיתה על תביעה זו‪ ,‬וזה נחשב שהי'‬ ‫וחכמתו קודמת אין הכונה שלומד ומשיג חכמה ואינו מקיים‪ ,‬דעל זה נאמר‬
‫חסר במדת היראה כנגד החכמה‪ ,‬ונחשב כמביט בקלות בשכינה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫(ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו‪ ,‬אלא הביאור שאין‬
‫אמר אם הורגו אני עכשיו אני מכריע את אברהם אוהבי‪ ,‬אלא גוזר אני‬ ‫חכמתו גודלת באותו מידה של היראה‪ ,‬דהיראה אינה מגיעה עד כדי השיעור‬
‫שיכהו עיניו דסומא חשוב כמת‪.‬‬ ‫לעכל ולקיים את החכמה‪ ,‬וחלק מן החכמה נשאר למעלה מן היראה וזו אינה‬
‫הנה הדברים האלו רחוקים מאד ממדרגתינו‪ ,‬אבל עלינו ללמוד מענין זה‪ ,‬שכל‬ ‫מתקיימת‪ ,‬וההתעלות ביראה מוכרח להיות שוה להתעלות בחכמה‪.‬‬
‫אדם צריך לראות שעד כמה שגדל בחכמתו צריך לגדול כנגד זה ביראה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫וכך י"ל דבעקידה הי' תביעה על חסרון יראה‪ ,‬דמש"כ שהביט בשכינה היינו‬
‫בשבת (ל"א א') דלולא יראת שמים אין כלום‪ ,‬משל לאדם שאמר לשלוחו העלה‬ ‫שהתעלה מאד במדרגתו והשיג השגה גדולה בשכינה‪ ,‬דגם לפני העקידה מסתמא‬
‫לי כור חיטין לעליה הלך והעלה לו‪ ,‬א"ל עירבת לי בהן קב חומטין‪ ,‬א"ל לאו‪,‬‬ ‫הי' נביא‪ ,‬אלא שבשעת העקידה הוא התעלה בבת אחת למדריגה הרבה יותר‬
‫א"ל מוטב אם לא העלית‪.‬‬ ‫גדולה ממדרגתו הקודמת ע"י ראיית שכינה‪.‬‬
‫על ידי שלא עלה לירושלים בראייה לכבד את הקב"ה ממה שחננו הקב"ה‬
‫נתן לך קול יפה אתה צריך לנצל את הקול כדי שאנשים יהנו‪ ,‬עד כדי כך!‬ ‫מנשסתר‬
‫הרי לא מדובר שצריך לעשות דברים מיוחדים במיוחד‪ ,‬רק הוא צריך‬ ‫ביום ד' י"ד אייר תשס"ז הגיע רבנו לביקור חיזוק בעיר מנשסתר‪.‬‬
‫לשיר יפה‪ ,‬ומה כ"כ נורא אם לא ישיר לא יש לך קול יפה ואתה יכול‬
‫יום ד' י''ד אייר‪ .‬שחרית התפלל רבנו כותיקין בבית המארח הגאון רבי‬
‫להנות אנשים ואתה לא עושה את זה היתה תביעה‪.‬‬
‫גבריאל קנופלר שליט"א‪ ,‬אחרי שחרית אמר רבנו דברי חיזוק לבני תורה‪.‬‬
‫והביא כמה ראיות לדבר ואמר‪ :‬משמע‪ ,‬ככה תובעים מבן אדם מה‬ ‫לאחר התפילה נכנס רבנו לביקור בבית הגה"צ רבי מנדל שנייבלג‬
‫שהשכל מחייב כבוד שמים מחייב וכיון שכבוד שמים מחייב והוא לא‬ ‫שליט"א ועמדו הילדים בדרך בסדר מופתי לראות פני הדציק וגם המרא‬
‫מבין לכבד את הקב"ה ממה שחננו זה עד כדי כך שהוא נענש בזה‬ ‫דאתרא עמד בצד כמו שאר האנשים כדי לראותו‪.‬‬
‫האם התרו בו אף אחד לא התרה בו ולא כתוב ג"ב שהיתה לו כונה‬ ‫אסיפת כל ילדי העיר באוהל ענק ‪ -‬דברי ברכה לילדים ורבנו דיבר עמהם‬
‫מיוחדת כדי לבייש‪ ,‬רק לא בא ומה יש מה כ"כ נורא? אלא כיון שהוא‬ ‫על מעלת הבל פיהם‪ .‬ומכיון שהמרא דאתרא דשם אמר לברך על רבנו‬
‫לא מנצל את הכחות שלו לרבונו של עולם התביעה היא כ"כ חזקה‬ ‫ברוך שחלק נעמד אחד מחשובי המחנכים שם הרה"ג ר' מנחם פורדשם‬
‫שנענש במיתה‪.‬‬ ‫שליט"א ובירך בקול רם‪ .‬ואח"כ כל אחד מהילדים עבר קיבל ברכה‪.‬‬
‫והמשיך בעוד ראיות וסיים‪ :‬אינני בא לומר מוסר חלילה‪ ,‬ואין כונתי‬
‫לשום דבר‪ ,‬רק רצינו לומר סתם מה שנוגע הענין של בכבודי לא‬ ‫דברי חיזוק בישיבת שערי תורה‬
‫מחיתם יום יום רואים האיך שאדם מתרגז שפגעו בכבודו נו מילא פגעו‬ ‫בעת שהיה רבנו במסע חיזוק באנגליה והגיע לישיבת שערי תורה והיה‬
‫בו אבל בכבודי לא מחיתם‪ ,‬על כבוד הקב"ה אתה שותק בכבודי לא‬ ‫אמור למסור שיחה‪ ,‬אך היה לפלא שלא הזכיר שם שום פסוקים ודברי‬
‫מחיתם‪ ,‬וזה יכלו לתבוע אפילו דומם שמש וירח שאין להם בחירה כלום‬ ‫חז"ל רק הזכיר עובדות על גדולי ישראל‪ ,‬והיה לפלא עד למאוד!‬
‫אבל בכבודי לא מחיתם אנשים משתחוים בבל יום לשמש ולירח העובדי‬ ‫ואחר זמן כשנשאל על זה אמר‪ :‬שהיה לו איזה חשש שצריך לנקביו וממילא‬
‫אלילים והם שותקים ומה פתאום כאן אתה צועק עד כדי כך‪.‬‬ ‫אין לומר במצב כזה דברי תורה‪ ,‬ואע"פ שהיה נראה מוזר מאוד לאנשים‬
‫שלא הזכיר שום דברי תורה לא חשש לכבודו כיון שיש בזה חשש הלכתי‪.‬‬
‫וזה היה אפילו כשלא תבעו את כבוד עצמם אלא את כבודו של משה‬
‫והוסיף רבינו שלדעתו בסוף הי' יותר תועלת מדברים אלו‪[ .‬וכששמע ד"ז‬
‫רבינו וכ"ש אם אדם תובע את כבוד עצמו ולא תובע את כבוד הקב"ה‬
‫מרן הגרח"ק שליט"א התפעל ואמר זה נקרא מעשה!! שלא התחשב בבזיון ברבים‬
‫התביעה יותר חזקה כי כאן לכל הפחות הם תבעו את כבודו של משה‬
‫שיהיה לו ובלבד שלא לעבור על ההלכה]‪( .‬צדיק כתמר יפרח)‬
‫רבינו ובכל זאת היתה תביעה בכבודי לא מחיתם ודבר זה צריך האדם‬
‫תמיד לחשוב מה עם כבוד שמים וכשאדם יחשוב את זה יוכל להגיע למה‬ ‫אסיפת מחנכי העיר באולם מחזיקי הדת‬
‫שהוא רוצה כי הרי כל אחד רוצה להיות טוב אבל הדבר הראשון צריך‬ ‫וכן כתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל לקהילת מנשצ'סטר‪ :‬הרבנים הגאונים‬
‫להיות כבוד שמים בלי זה לא מתחיל כלום הקב"ה יעזור שכל אחד יתעלה‬ ‫שליט"א בעיר מנשסתר ועמם בני הקהילה הי"ו‪ .‬שמחתי באומרים לי‬
‫בתורה ביראת שמים ולהגיע למה שהקב"ה רוצה ואז נזכה למה שהקב"ה‬ ‫על כינוסכם לשמוע דבר ד' זו הלכה ולביצור גדרי הדת בראשות הגאון‬
‫מבטיח יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫הגדול פאר הדור הגראי"ל שטינמן שליט"א‪.‬‬
‫יהי נועם ד' עליכם ועכאש"ל‪ ,‬ומכינוס לצדיקים שהוא הנאה להם והנאה‬
‫בשיחה עם הגאון רבי גבריאל קנופלר שליט"א ראש ישיבת שערי‬ ‫לעולם תצא תועלת למבקשי השם ולחושבי שמו ותשרה שכינה במעשה‬
‫תורה לאחר ביקור רבנו סיפר‪ :‬בשנת תשכ"ה‪ ,‬לקראת חג הפסח חזרתי‬ ‫ידיכם‪ .‬בברכת התורה‪.‬‬
‫לאנגליה‪ ,‬הוא מספר‪ .‬באותן שנים היה מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל שב‬ ‫כינוס ענק באוהל‬
‫מגיוס כספים לטובת הישיבה‪ ,‬רק בסוף החורף‪ .‬העול הכבד שהיה מוטל‬ ‫ראשון הדוברים הוא המרא דאתרא שליט"א‪ .‬הוא פותח במילים‪" :‬ברוך‬
‫על כתפיו‪ ,‬אילץ אותו להשאר בגלות עד לרגע האחרון‪ .‬פעמים ארע‬ ‫הבא בשם השם"! מה זה בא בשם ה'? ‪ -‬שאל הגאון הישיש‪ ,‬והשיב‪:‬‬
‫שהיה מגיע ממש יום לפני בדיקת חמץ‪ .‬באותה שנה חזר דרך לונדון‪.‬‬ ‫ישנם רבים שבאים למנשסתר בשליחויות נעלות וכוונות חשובות ביותר‪ .‬הם‬
‫כדרכו בקודש התארח בביתו של הרב יעקב (ג'קי) לויסון‪ .‬כששמעתי‬ ‫באים כדי להתרים למען אחזקת תורה ‪ -‬ערך מהנעלים ביותר‪ .‬אבל ראש‬
‫על בואו‪ ,‬יצאתי לשדה התעופה כדי לקבל את פניו‪ .‬כשהבחין בי פתח‬ ‫הישיבה שליט"א מגיע רק למען מטרה אחת‪ :‬הוא בא בשם ה'‪ .‬רק לחזק‬
‫ואמר‪" :‬בנסיעתי‪ ,‬נפל במוחי א' מוראדיגער איינפאל (הברקה נוראה)‪ :‬אני‬ ‫תורה! רק למען הרבות כבוד שמים! ברוך הבא בשם ה'! ורבנו דיבר שם על‬
‫הולך למנות את רבי אהרן ליב לראש הכולל‪ .‬הוא צומח להיות אדם‬ ‫אליהו בהר הכרמל שרואים שאי' לבעל חי יש כוח לעשות קידוש ה'‪.‬‬
‫גדול מאוד"‪ ,‬התבטא מרן הרב זצוק"ל‪ .‬זה היה בערב פסח תשכ"ה‪ ,‬מאז‬ ‫יום ה' ט"ו אייר‪ ,‬שחרית כותיקין בכולל [מיסוד הצדיק רבי יהודה זאב סגל‬
‫האמירה הזו מלווה אותי כל השנים‪ .‬טביעת עינו מרחיקת הלכת של מרן‬ ‫זצ"ל] דברי חיזוק לקהל האברכים אחרי שחרית‬
‫הפונוביז'ר רב זצ"ל‪.‬‬ ‫כתוב בגמ' נדרים ל"ט ב' כי כשהיה המעשה עם קורח שחלק על משה‬
‫האם הביקור הותיר חותם על מנשסתר? הרי מדובר בקהילה של בני‬ ‫רבינו‪ ,‬עלו השמש והירח ממקום שהם רגילים להיות למקום יותר גבוה‬
‫ככל שמדובר בצבור תורתי יותר‪ ,‬גם החותם הוא עדין יותר‪.‬‬ ‫התורה?‬ ‫ואמרו אם אתה עושה דין לבן עמרם מוטב ואם לאו אין אנו מאירין‪.‬‬
‫גם אם נראה פחות בולט לעין‪ ,‬אבל זהו חותם עמוק הרבה יותר ‪ -‬כי‬ ‫והם נתכוונו בזה לתבוע את כבודו של משה רבינו‪ ,‬אמר להם הקב"ה‬
‫הוא פוגע בשורשים ולא במעטה החיצון‪ .‬ואסביר‪ :‬מנשסתר זוכה תדיר‬ ‫בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם‪ ,‬כל יום עושים כל מיני‬
‫לבואם של אישי תורה חשובים‪ .‬בבואם הם נכנסים לישיבתינו "שערי‬ ‫עבודות זרות שמשתחוים לשמש וירח ואתם שותקים אינכם מוחים‪,‬‬
‫תורה" ואומרים שעור‪ .‬הם מהנים את בני הישיבה מתורתם ‪ -‬ואחר‬ ‫ועכשיו שעושים ריב עם משה רבינו אתם מוחים ובאים לתבוע את‬
‫כך הם ממשיכים למלאכת קודשם ולעניני מטרת בואם‪ .‬אבל שמנהיג‬ ‫כבודו ולמה אתם לא מוחים על כבודי?‬
‫בישראל יבוא במטרה לחזק ולרומם את הצבור‪ ,‬להביא להם את השקפת‬ ‫ומאז כתוב שהשמש והירח לא יוצאים עד שהקב"ה יורה בהם חצים ומכריח‬
‫התורה‪ ,‬אני לא זוכר שהיה דבר כזה‪ .‬זה עשה רושם אדיר‪.‬‬ ‫אותם שילכו להאיר‪ ,‬עכ"פ רואים דבר משונה שמש וירח הרי הם דוממים‬
‫משום כך התכנסו כולם‪ ,‬כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬מכל גווני היהדות‬ ‫ועכ"פ בודאי שאינם בעלי בחירה האם לשמש וירח יש חטאים‪ ,‬משמע כי‬
‫החרדית המקומית‪ .‬אנשים נשים וטף‪ ,‬באו להתאחד רק לכבודה של‬ ‫מה שהשכל מחייב כל הבריאה צריכה להתנהג כך וכיון שהשכל מחייב‬
‫תורה‪ .‬התייצבות בתחתית ההר רק למען ביצור חיים של תורה ‪ -‬זה‬ ‫שכבוד הקב"ה צריך להיות חשוב לכל הפחות לא פחות מכבוד בשר ודם‪,‬‬
‫פשוט רגע שלא ישכח‪ .‬זהו מוקד חום שמלווה אותך לאורך זמנים‬ ‫ואפילו שמשה רבינו הוא מחכמי התורה ולא שייך חכמי התורה יותר גדול‬
‫ותקופות‪ .‬זה לא מתאדה מהזכרון‪ ,‬לעולם‪.‬‬ ‫ממשה רבינו‪ ,‬בכל זאת כשמוחים על כבודו של משה רבינו ולא על כבוד‬
‫וצעירי הצאן‪ ,‬הם יכולים להכיל את גודל המעמד? מרן הגר"ח (סוליביצ'יק)‬ ‫הקב"ה היתה תביעה בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם‪ ,‬ואותו‬
‫זצוק"ל העיד בעצמו‪ ,‬שכל יראת שמים שלו היתה מתקופת דין התורה‬ ‫הדבר מצאנו בילקוט שמעוני בסוף מלכים א' על נבות היזרעאלי וז"ל כרם‬
‫שהיה בבריסק‪ .‬באותה עת הגיעו לבריסק מרנן הגאונים רבי יוסף פיימער‬ ‫היה לנבות היזרעאלי כתיב כבד את ד' מהונך ממה שחננך ממה שהקב"ה‬
‫מסלוצק‪ ,‬ה"נחלת דוד" ‪ -‬רבי דוד טעבלי רובין ורבי דוד קרלינר או שמא‬ ‫חנן אותך צריך לכבדו שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה‪ .‬חייא בן‬
‫היה זה מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור‪" .‬מכך שראיתי אותם בעיני‬ ‫אחותו של ר' אלעזר הקפר היה קולו נאה‪ ,‬והיה אומר לו חייא בני עמוד‬
‫כשהייתי ילד"‪ ,‬התבטא רבי חיים‪" ,‬מכך נובעת כל יראת השמים שלי"‪,‬‬ ‫וכבד את ד' ממה שחננך נבות היה קולו נאה והיה עולה לירושלים והיו‬
‫מקובל משמו‪ .‬אומנם היו אלה עיני הילד של רבי חיים‪ .‬אבל עלינו לדעת‬ ‫כל ישראל מתכנסין לשמוע את קולו‪ ,‬פעם אחת לא עלה לירושלים והעידו‬
‫שמבט של ילד בגדולי הדור‪ ,‬טובע עקבות עמוקים מאוד בנפשו ובנשמתו‪.‬‬ ‫עליו בני בליעל העידו עליו שקר ואבד מן העולם והרגו אותו‪ ,‬מי גרם לו‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫גליון מיוחד | מרחשון התשע"ח‬

‫הגאון הצדיק רבי דב יפה זצוק"ל‬
‫זקן המשגיחים‪ ,‬מנהל רוחני דישיבת "כנסת חזקיהו" בכפר חסידים וחבר מועצגה"ת‪ ,‬נלב"ע י"ט מרחשון תשע"ח‬
‫יספר לו סיפור על חזון איש‪ ,‬וכנגד זה‬ ‫הישיבות להתפלל על קבר הגר"א עבור תורמי‬ ‫ידידות אהבה והערכה גדולה היה בין‬
‫יספר הרה"צ ר' נחום סיפר על רבנו‪ ,‬וכן‬ ‫קבר הגר"א‪ .‬ששאל הגאון הצדיק רבי דוב יפה‬ ‫מרן המשגיח זצ"ל ליבדלחט"א מרן רבנו‬
‫היה מברר אצלו מה דעת רבנו לטפל בכל‬ ‫זצ"ל את רבינו אם להצטרף למסע‪ ,‬שאל אותו‬ ‫שליט"א ונביא כאן כמה ענינים‪.‬‬
‫מיני שאלות של בחורים‪.‬‬ ‫רבינו אם הנסיעה אצלו זה סכנה של פיקוח‬
‫שח הגר"ש שליט"א בן רבנו‪ :‬זכורני‬
‫באחד הפעמים דיברו על ענין המשגיחות‬ ‫נפש?‬
‫מילדותי‪ :‬פ"א אחרי ערבית של ליל שבת‬
‫בישיבה‪ ,‬וסיפר הרה"צ ר' נחום שסיפר‬ ‫ואמר רבנו שאם אי"ז סכנה של פיקוח‬
‫בדברי שיר‪ ,‬אאמו"ר רבנו שליט"א פגש‬
‫לו רבנו שאומרים בשם הגה"צ ר' ועלוול‬ ‫נפש כדאי שיסע‪ .‬ואכן נסע‪.‬‬
‫בהג"ר דוב יפה שהיה אז אברך צעיר‬
‫אידלמן זצ"ל [והדגיש רבנו שהוא לא שמע את‬ ‫והגה"צ ר' דוב התעכב אח"כ בבית עוד‬
‫ונזדמן לבני ברק לבדו‪ ,‬ואמו"ר ראה שאין‬
‫זה מפיו של ר' ועלוול רק שמע בשמו] שבעת‬ ‫כחצי שעה כדי להתפלל מנחה בבית רבנו‪,‬‬
‫לו היכן ללכת ושאל אותו על האכסניא‪,‬‬
‫שהציעו להיות משגיח באחד הישיבות שאל‬ ‫ולמרות שעי"ז איחר לשיחה ואמר שאינו‬
‫ואכן נתברר שממש לא היה לו איפה‬
‫את החזן איש כיצד הוא יכול לקחת ע"ע‬ ‫יכול להפסיד מעלת תפילה בבית גדול‬
‫לאכול והוא אכל אצלנו סעודת שבת‪.‬‬
‫עול זה שמרגיש שאינו בדרגה וכדו'‪ .‬ואמר‬ ‫הדור‪.‬‬
‫והוסיף הגר"מ שליט"א בן רבנו‪ :‬שדרכו‬
‫לו החזון איש תקפיד המשגיחים בדורנו‬
‫צורת הלימוד‬ ‫של הגה"צ ר' דוב זצ"ל היתה מידי פעם‬
‫להיות 'אמא טוב' לבחורים‪ ,‬וזה אתה ודאי‬
‫לבוא להתארח אצל ידידו יבדלח"ט הרה"ג‬
‫יכול לעשות‪ .‬ואמר ע"כ רבנו שליט"א‬ ‫איש על ידי‬ ‫שח רבנו‪ :‬שנשאל החזון‬ ‫רבי צבי הבר שליט"א שהיה גר ברח' חזון‬
‫שאכן כנים דברי קדשו של מרן זצ"ל‪.‬‬ ‫נכון שיתרגל‬ ‫הגה"צ ר' דוב יפה‪ ,‬האם‬ ‫איש ‪.8‬‬
‫והוסיף ע"כ הגה"צ ר' דוב זצ"ל שחלק‬ ‫בשולחן ערוך‬ ‫בסדר הלימוד שקבע הגר"ז‬ ‫פ"א בחודש אב תשכ"א הגיע הגה"צ ר'‬
‫מהתפקיד של אמא זה לראות מתי הילדים‬ ‫מכמה בחינות‬ ‫שלו‪ ,‬סדר המתייחד לעצמו‬ ‫דוב להתארח אצלו בשבת וכנראה קרתה‬
‫צריכים אוכל‪ ,‬וגם לתת אוכל לילדים אפי'‬ ‫ברור] והשיב‪,‬‬ ‫[שהלומד צריך לחזור עד שידע‬ ‫טעות והרה"ג ר' צבי מסע לבית חמיו לתל‬
‫בדברים שהיא עצמה לא אוכלת כגאון‬ ‫רק לבני אדם‬ ‫"יפה משטר כזה בלימודים‪,‬‬ ‫אביב ולא היה בביתו‪ .‬הגה"צ ר' דוב הניח‬
‫מאכלים של תינקות וכדו' שיודעת לתת‬ ‫(פאר הדור ח"ג‬ ‫המעורים בו בשורש נשמה"‪.‬‬ ‫את חפציו ליד ביתו והלך לתפילה בדברי‬
‫להם דברים לפי רמתם ודרגתם‪.‬‬ ‫עמ' קי"א‪ ,‬וכ' צדיק כתמר יפרח)‬ ‫שיר‪ ,‬ורבנו שראהו שם וידע שרבי צבי‬
‫וסיים הגה"צ שאם אנו רוצים לראות‬ ‫ושאלו האיך יכול לדעת מה שורש‬ ‫נסע לחמיו פנה אליו ושאלו היכן מתארח?‬
‫דוגמא של אמא על כל הדור אפשר‬ ‫נשמתו‪ ,‬ענה רבנו דאה"נ אם אין ידוע‬ ‫ואמר לו הגה"צ ר' דוב שאכן אין לו‬
‫לראות אצל מרן רבנו‪ :‬היכן הי' דבר כזה‬ ‫שיש לו שורש נשמה כזאת‪ ,‬צריך ללמוד‬ ‫היכן לאכול ואירחו רבנו בג' סעודות‪ ,‬וסידר‬
‫שגדול הדור עומד לאחר התפלה וכל ילד‬ ‫כמו כולם‪.‬‬ ‫לו לישון אצל השכנים מש' ישראלזון‪.‬‬
‫יכול לבא אליו ולספר לו שהמלמד מתנכל‬ ‫וכשנאמרו הדברים לפני הגאון רבי חיים‬ ‫בסעודה שבת האריך הגה"צ ר' דוב‬
‫לו‪ ,‬ושומע אותו ושואלו היכן לומד‪ ,‬ובבוא‬ ‫קניבסקי שליט"א ביאר שכוונת החזון איש‬ ‫בעובדות והליכות ממרן רבנו החזון איש‬
‫העת כבר רואה כיצד להגיב בדבר‪.‬‬ ‫הוא למי שמרגיש בנפשו הנאה‪ ,‬וחשק‬ ‫ושאל את רבנו כיצד מסביר ענין מופלא‬
‫וכן יודע ברום קדושתו לרדת לעומק‬ ‫בצורת לימוד זו שילמד כך‪.‬‬ ‫שראו אצל החזון איש שמה שאמר‬
‫דעתם של השואלים וקטנות שכלם ולענות‬ ‫וז"ל הגה"צ ר' דוב זצ"ל בס' לעבדך‬ ‫התקיים‪ ,‬שהיו שואלים אותו על איזה ענין‬
‫לפי ענינים‪.‬‬ ‫באמת (ח"ב עמ' רצז) פעם כשהזכרתי לפני‬ ‫ולפי תשובותו ידעו מה יקרה‪ .‬מהיכן קיבל‬
‫החזון איש דבר מסדר הלימוד שקובע‬ ‫כח זה?‬
‫עדיפות על קירוב רחוקים‬ ‫הגר"ז בהלכות תלמוד תורה‪ .‬אמר יש‬ ‫בסעודה שלאחר מכאן ענה רבנו שליט"א‬
‫(לעבדך‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‬ ‫הרבה דרכים לקניית התורה כל גדול‬ ‫שהחזון איש היה כולו רוחניות ולא היה‬
‫באמת עמ' ר"ג)‪ ,‬בעת שהותו של הגאון ר'‬ ‫שמפרסם סדר לימוד הועיל לאלו שמשורש‬ ‫לו שום שיכות לעוה"ז וכו' וממילא כל‬
‫אהרן לייב שטינמן שליט"א בלונדון הביע‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫דבריו הם דברים רוחנים שאין בהם שום‬
‫בפניו אחד הגבירים תמיהה מדוע יש צורך‬ ‫טעות ועוד האריך בענין זה‪.‬‬
‫במספר כה גדול של אברכים‪.‬‬ ‫תפקיד של משגיח‬ ‫ובסעודה שלישית חזר ושאל הגה"צ ר'‬
‫השיב הגראי"ל הרי אפשר גם לשאול‬ ‫הרבה פעמים היה נכנס הגה"צ ר' דוב‬ ‫דוב א"כ כיצד היו מקרים שהחזון איש‬
‫מדוע יש צורך בכה הרבה עשירים הרי‬ ‫לישיבת גאון יעקב ללמוד שם כשהוצרך‬ ‫ענה על שאלות שאינו יודע‪ ,‬שאם הכל‬
‫לפני שנים לא רבות רק בודדים מקרב‬ ‫להמתין לאוטבוס לחיפה וכדו' שהיה מגיע‬ ‫זה מעלות רוחניות איך יתכן דבר כזה‬
‫החרדים לדבר ה' היו עתירי ממון אלא‬ ‫כמה פעמים ביום‪.‬‬ ‫שהוא לא ידע‪ ,‬ולא השיב על כך רבנו‪.‬‬
‫שהיות שזכינו לפריחתו של עולם התורה‬ ‫והיה רגיל לשוחח עם המשגיח הרה"ג‬ ‫ובחודש אב תשע"ב עת צירף רבנו‬
‫כאשר בחורים ואברכים רבים מתמסרים‬ ‫ר' נחום ברנשטיין שליט"א ועקב צמאונו‬ ‫שליט"א חברים למועצת גדולי התורה‬
‫ללימוד התורה הקדושה הקב"ה מעניק‬ ‫העצום לשמוע כל מילה מרבנו שליט"א‬ ‫ביקש מהגה"צ ר' דוב זצ"ל שיצטרף לכך‪.‬‬
‫לאנשים החרדים לדבר ה' הצלחה‬ ‫היה עושה איתו הסכם‪ ,‬שהגה"צ ר' דוב‬ ‫ובחודש אלול תשע"ב שנסעו גדולי ראשי‬
‫שליט"א‪ ,‬ועוד ועוד כולם כל גדולי התורה‬ ‫בשלילה‪ ,‬אם כך הפטיר ראש הישיבה מה‬ ‫בעסקיהם בכדי לסייע באמצעותם ללומדי‬
‫בארץ ובחוץ לארץ כולם מצפים למוצא‬ ‫יש לקנא בך‪( .‬לעבדך באמת – בראשית עמ' קמ"ט)‬ ‫התורה אם חלילה יתמעטו לומדי התורה‬
‫פיו כולם סומכים עליו‪(  .‬וזרח השמש עמ' ‪)278‬‬ ‫הרי שלא יהיה צורך בריבוי עשירים‪ ,‬סיים‬
‫להיזהר מבעל גאוה‬ ‫הגראי"ל‪.‬‬
‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‪ :‬יהודי‬ ‫עוד סיפר‪ ,‬יהודי יקר מארה"ב שהיה‬
‫מכתב עוז מהגה"צ רבי דב יפה זצ"ל‬ ‫תורם בקביעות סכומים גדולים למוסדות‬
‫ועליו חתמו כל רבני רכסים שליט"א‬ ‫שהוצרך לעבור ניתוח מסובך התלבט בין‬
‫שני רופאים האחד בעל יכולת מקצועית‬ ‫תורה שטח בפני הגרא"ל שליט"א את‬
‫בס"ד כ"ו מרחשוון תשע"ד‬ ‫מעולה אך גאוותו נודפת למרחוק בעוד‬ ‫הרהוריו שמא עדיף לתרום לארגונים‬
‫קריאה נרגשת לבני קהילתנו היקרים ה'‬ ‫שהשני נופל מהראשון מבחינה מקצועית אך‬ ‫העוסקים בקרוב רחוקים?‬
‫עליהם יחיו!‬ ‫נחשב לבעל מידות טובות‪.‬‬ ‫לכאורה טען הלה בני הישיבות בין כך‬
‫הנה חסד ה' חפף עלינו וזכינו כאן‬ ‫כשהביאו את השאלה לפני הגאון ר'‬ ‫ובין כך יהיו חרדים לדבר ה' בעוד שאותם‬
‫בבחירות המקומיות להתבססות נוספת של‬ ‫אהרן לייב שטינמן שליט"א הכריע שלא‬ ‫שמתקרבים לשמירת המצוות ע"י ארגוני‬
‫הקהילה החרדית לדבר ה'‪ .‬זכות מיוחדת‬ ‫לקחת את הרופא שנחשב יותר גדול‬ ‫הקרוב לולי הקרוב הם יוותרו מנוערים‬
‫היתה לנו שהבחירות עברו תוך אחדות‬ ‫מהנימוק שעל בעל גאווה נאמר בגמ' סוטה‬ ‫לחלוטין משמירת מצוות‪.‬‬
‫המחנה של כל גווני הציבור‪ ,‬ב"ה רכסים‬ ‫ה' אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת‬ ‫השיב הגראי"ל‪ ,‬הצלחתם של העוסקים‬
‫היתה נקיה ממחלוקת‪ ,‬לצערינו‪ ,‬זכות זאת‬ ‫וא"כ הקב"ה לא נמצא עם המנתח בשעת‬ ‫בקרוב רחוקים מושפעת במידה רבה מזכות‬
‫נפלה רק בחלקנו‪ ,‬כי במקומות אחרים‬ ‫הניתוח על מנת להעניק לו סייעתא דשמיא‬ ‫לימוד התורה כך שדווקא הרצון לסייע‬
‫שמענו וראינו מחלוקות קשות ובעיקר תוך‬ ‫שכה נחוצה להצלחת הניתוח‪( .‬לעבדך באמת‬ ‫בקרוב רחוקים מחייב תמיכה וסיוע ללומדי‬
‫המעגל הפנימי של בני התורה‪.‬‬ ‫ח"א עמ' רי"א)‬ ‫תורה‪( .‬וכעי"ז מובא בקובץ להבין ולהשכיל קובץ א'‬
‫לעינינו מתגלה מחלוקת קשה וערעור על‬ ‫ובשנה האחרונה היה חוזר הגה"צ ר'‬ ‫עמ' תי"ג מדברי הגר"צ גרינהוז שליט"א)‬
‫סמכותם של גדולי הדור‪ .‬מציאות זו היא‬ ‫דוב יפה על מעשה שקרה השנה שהגיע‬
‫אסון ממש לעולם התורה בארץ הקודש‬ ‫איזה רופא לטפל אצל רבנו וביקש אח"כ‬ ‫הכח לזכות להיות אוכלי המן‬
‫ובכל העולם כולו‪ ,‬ואשר נותנת חרב בידי‬ ‫רבנו שיותר לא יבאו אותו ושאלו למה‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‪ :‬הגאון‬
‫שונאי הדת [ושותפיהם הפשרנים] לגזור עלינו‬ ‫ואמר 'כי אין שם שמים שגור על פיו'‪.‬‬ ‫ר' אהרן לייב שטינמן שליט"א שמסור בכל‬
‫גזרות קשות‪ .‬אוי לנו שחילול ד' כזה נעשה‬ ‫נפשו לרווחתם של אברכי הכוללים מרבה‬
‫בימינו‪.‬‬ ‫מחדש אמיתי‬ ‫לומר שרואים בחוש גם בתקופתנו שכלפי‬
‫הנה מקומינו במשך עשרות שנים פנה‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‪ :‬הגאון‬ ‫אברכים יש הנהגה ניסית שלא כדרך הטבע‬
‫בכל שאלה ציבורית ואחרת שעמדה על‬ ‫הן ביחס לפרנסתם‪ ,‬והן ביחס לחיתון רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א‪ :‬אמר לי‬
‫הפרק לרבותינו שבדרום גדולי הדור מרן‬ ‫הילדים‪ ,‬הקב"ה מנהיג את האברכים בהנהגה פעם‪ :‬מחדשים אמתיים יש אולי אחד‬
‫הרב שך זצוק"ל ויבדלו לחיים ארוכים‬ ‫מיוחדת שאינה נחלתם של כאלו שעזבו את לאלף‪ ,‬האחרים או שאין בדבריהם חידוש‬
‫מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ה' ישלח לו‬ ‫הכולל לשם פרנסה‪ ,‬אך זאת בתנאי שלא של ממש או שהחידוש אינו אמיתי דיו‪ .‬‬
‫רפואה שלימה‪ ,‬ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א‬ ‫(לעבדך באמת ח"א עמ' רד)‬ ‫יכלו ממונם על מותרות ובעיקר שישימו ‬
‫ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א‪ ,‬אשר כוונו‬ ‫בטחונם בה' וישליכו עליו את יהבם ולא‬
‫אותנו והורו לנו את הדרך נלך בה‪ ,‬ולא‬ ‫השתדלות גדולה‬ ‫ירבו בהשתדלויות שמבטלות מעסק התורה‬
‫היה פוצה פה ומצפצף על הנהגת המקום‪.‬‬ ‫אמיתי‬ ‫ואשר עומדות בסתירה לבטחון‬
‫אנו פונים בזאת בקריאה נרגשת לקהלינו‬ ‫מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א אמר‬
‫שאין לעשות השתדלות מוגזמת להשגת‬ ‫קל"ג)‬ ‫עמ'‬ ‫(לעבדך באמת ח"ב‬ ‫בקב"ה‪ .‬‬
‫הקדוש והיקר‪ :‬השמרו לכם פן תפגעו‬
‫בלכידות ובאחדות שבמקומינו‪ .‬עיניכם‬ ‫שידוך טוב מכיון שבענייני השידוך רואים‬
‫באופן מיוחד את השגחת ה המזווג זיווגים‬ ‫בלי מוסר‬
‫הרואות שהמחלוקת הרסה ישיבות‪ ,‬הרסה‬
‫כוללים‪ ,‬הרסה קהילות‪ ,‬והורסת משפחות‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‪ :‬עובדה גם למעלה מדרך השכל‬
‫רח"ל [אשר כמה מקרים הובאו לידיעתינו] ועדיין‬ ‫ידענא בראש כולל חשוב שקבע סדר מוסר‬
‫השטן מרקד‪ .‬אל ניתן לשטן לטרוף את‬
‫כוחו של החזון איש‬ ‫בכולל בסוף היום‪ ,‬אולם בתקופה מסוימת‬
‫מקומינו הקדוש!‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל שאמר לו‬ ‫ביקש לבטל את הסדר מוסר‪ ,‬היות והבחין‬
‫הכו"ח למען השלום והאחוה‬ ‫רבנו‪ :‬שיתכן שבזכות עמל התורה של החזון‬ ‫לומדים‬ ‫שכמעט אף אחד מהאברכים אינם‬
‫דב יפה‬ ‫איש השתנה היחס לבני ישיבות מן הקצה אל‬ ‫מוסר באותו סדר‪.‬‬
‫הקצה‪ ,‬עד שבתקופתנו רובן המכריע של‬ ‫הגראי"ל‬ ‫מרן‬ ‫את‬ ‫כך‬ ‫על‬ ‫הלה שאל‬
‫בעת חליו‬ ‫בנות בית יעקב חפצות אך ורק בבחור‬ ‫אפילו‬ ‫יש‬ ‫שאם‬ ‫לו‪:‬‬ ‫שענה‬ ‫שליט"א‬ ‫שטינמן‬
‫אין לתאר גודל התבלטותו של הגה"צ‬ ‫אברך אחד שלומד מוסר הרי אסור לו ישיבה השוקד על תלמודו‪.‬‬
‫ר' דוב לרבנו‪ ,‬וממש פחד ליכנס לביתו‪,‬‬ ‫(ס' לעבדך באמת ח"ב עמ' שי"א)‬ ‫לבטל את סדר המוסר בכולל‪.‬‬
‫וכשהיה נכנס היה יושב באימה וביראה‪.‬‬ ‫מרן הגראי"ל שליט"א אף הוסיף לאותו ראש‬
‫ופ"א החזיק בידו ספר לעבדך באמת‬ ‫ראשי הישיבות עמו‬ ‫כולל שבלי לימוד מוסר עלול בן אדם להתנהג‬
‫וחשבו הב"ב שבא ליתנו לרבנו וינסו לקרב‬ ‫בשנת תשמ"ט אמר הגה"צ רבי דוב יפה‬ ‫עם בני ביתו וחבריו כמו חיה רעה ח"ו‪.‬‬
‫את זה לרבנו ונחרד הגה"צ ר' דוב ולא‬ ‫זצ"ל בשיחה בישיבת תפארת ישראל בחיפה‪:‬‬
‫הסכים ואמר שזה חוצפה מצידו לתת מתנה‬ ‫שמעתי עוד ממרן בעל הקהלות יעקב זצ"ל‬
‫אין במה לקנאות‬
‫לגדול הדור‪.‬‬ ‫שח הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל‪ :‬מעשה שאמר‪ :‬ממני יצאו כמה תקלות בעניני ציבור‬
‫ובעת חולי רבנו‪ ,‬הגה"צ ר' דוב לא‬ ‫שהיה באשה ששלחה את בעלה לשאול מהרב שך אף פעם לא יצאה תקלה‪ .‬רואים‬
‫הסיח דעתו מהלתפלל עליו בכל תפילה‪.‬‬ ‫הגראי"ל שטינמן שליט"א האם כדאי לו אנו שכל גדולי הדור סומכים על מרן ראש‬
‫ובשנה שעברה נסע עם מנין ת"ח להתפלל‬ ‫להמנע מרכישת מכונית מפוארת כדי למנוע הישיבה שליט"א‪ ,‬פוסק הדור רבי יוסף‬
‫בקבר רשב"י עליו‪ .‬ובימים האחרונים לחייו‬ ‫את קנאת הבריות‪ .‬שאל אותו ראש הישיבה שלום אלישיב שליט"א‪ ,‬רבי חיים קנייבסקי‬
‫שכבר היה שרוי בעירפול ורצו לשמחו‬ ‫האם אתה יודע ש"ס‪ .‬השיב הלה בשלילה‪ .‬שליט"א שהוא ספר תורה חי בבלי ירושלמי‬
‫אמרו לו שרבנו שב לביתו מבית החולים‬ ‫חזר ושאל ראש הישיבה האם אתה יודע וכל התורה כולה וכליל המדות‪ ,‬רבי אהרן‬
‫וראו חיוך גדול על פניו‪.‬‬ ‫כמה מסכתות על בוריין‪ .‬גם על כך השיב ליב שטינמן שליט"א‪ ,‬רבי ניסים קרליץ‬
‫ידם בכמה מקומות על ידי השתלטות על הנהגת הקהילות‪.‬‬
‫הוספות והשלמות לגליונות קודמים‬
‫ובהיות שאחריות הציבור מוטל על רבני דמתא אשר טוב‬
‫עשו בהתכנסם לחפש תשועה ברוב יועץ ולימוד דרכי פעולה‬ ‫אי"ה נשתדל מידי תקופה להביא הערות והשלמות על‬
‫שיוכלו לפעול באופן עצמי ללא תלות באחרים שעי"כ לא‬ ‫הגיליונות הקודמים‪ .‬ויש"כ לכל אותם המעירים והמאירים‬
‫יהיו מוגבלים וכפופים לדעתם של כאלו אשר צרה עיניהם‬ ‫כדרכה של תורה‪.‬‬
‫בחיזוק ענייני הדת עפ"י ההלכה הצרופה והדרך המסורה לנו‬
‫ע"כ לעת כזאת יש לחזק את העומדים על משמר הרבנות‬ ‫גליון ‪ 226‬בראשית תשע"ח | על המאמר בענין הפגישות‬
‫בהנהגת הקהילות על פי השקפת התורה וברוח ישראל סבא‪,‬‬
‫ואת המושיטים יד ופותחים לאלו שאינם יודעים לשאול למען‬
‫בין אירוסין לחתונה‬
‫יוכלו להמשיך בעבודת הקודש בהעמדת הדת על תילה בכל‬ ‫יש להוסיף‪ :‬בנושא עזיבת שידוך בין האירוסין לחתונה קשר‬
‫דבר ודבר ובקירוב הרחוקים לאביהם שבשמים‪ ,‬וכל אחד יפעל‬ ‫רבנו רבים מהמקרים של עזיבת שידוכים לפגישות הבל מיותרות‬
‫להביא לכל אתר ואתר תלמידי חכמים שיקימו שיעורים קבועים‬ ‫בין האירוסין לחתונה‪.‬‬
‫וירביצו תורה לתושבי המקום על מנת להצילם ולהחזירם אל‬ ‫היה זה כאשר בחור שעזב שידוך נכנס לחדרו ורבנו אמר לו‬
‫חיק היהדות הנאמנה‪.‬‬ ‫מה שעזבת בא עליך מחמת הפגישות הרבות אחרי האירוסין‬
‫שבעקבותיהם הקשר לא מתחזק אלא נמאס והדבר בדוק ומנוסה‬
‫וכל רב ורב ישתדל ויפעל בכל מאודו לייסד מוסדות ומקומות‬
‫ומצוי הרבה ויש למעט בפגישות כמה שאפשר‪.‬‬
‫תורה במקומו לפי שרק עי"ז אפשר להרבות תורה שהמאור‬ ‫(מאחורי הפרגוד עמ' ‪)347‬‬
‫שבה מחזירה למיטב אף שמלכתחילה היו מקומות שהדבר הי'‬
‫נראה כבלתי מציאותי בכ"ז הוכח שכאשר לא רפו הידיים וכל‬
‫שם | בסוף הל' שבת נשמטו כמה שורות‪:‬‬
‫פועלם היה בלתי לה' לבדו ייסדו מקום תורה קיבל המקום צורה‬ ‫ש‪ .‬אז האם צריך ללמוד עם המתקרבים רק הלכה? הדבר הכי‬
‫אחרת‪ .‬וכפי שידוע שכל מקום שהייתה בו ישיבה הרי נתן‬ ‫טוב הוא ללמוד קצת מזה וקצת מזה‪ ,‬גם גמרא בבא קמא‪,‬‬
‫אור והשפעה על כל הסביבה‪ ,‬ושמר על המקום ובמקום שלא‬ ‫בבא מציעא בבא בתרא וגם הלכות‪ .‬ואם תאמר אין מספיק‬
‫הייתה בו ישיבה חושך כיסה ארץ וכוחות הטומאה התגברו‬ ‫זמן? אתם יודעים מה שאמרו בעלי המוסר‪ ,‬שאחרי שאדם ילמד‬
‫ומקהילות הקודש לא נותר דבר ורבים נטמעו בין העמים‪.‬‬ ‫חצי שעה מוסר הוא יראה שיש לו זמן‪.‬‬
‫וכדי שיהי' עובר לעשייתן‪ ,‬אולי אפשר להציע שכל רב ורב‬ ‫גליון ‪ 227‬פר' נח תשע"ח | על העיר אודסה‬
‫יכנס בימים הקרובים את בני קהילתו אחד שבו יעסקו אך‬
‫ורק בעסק התורה ועי"ז נקוה שיערבו דברי תורה בפיהם‬ ‫הוסיפו לנו הרה"ג ר' דוד קולדצקי שליט"א ראש הכולל דשם‬
‫ויחפוץ ליבם לקבוע לתורה‪.‬‬ ‫שזכור לו בביקור רבנו שהתפילה שחרית ותיקין היתה בארבע‬
‫לפנות בוקר וכל בני הקהילה קמו להתפלל עמו ובאו להתיעץ‬
‫ועל דרך זה יש אפשרות לעשות כהנה וכהנה למען עמנו‬ ‫עמו עמו אחר התפילה‪ .‬שזעק 'שתורה זה לא אומנות‪ ,‬אלא‬
‫ותורתנו ומזה יש תקוה לבנות עם הזמן את הנהרסות לראות‬ ‫היא החיים עצמה'‪.‬‬
‫קהילות קדושות חוזרות ונבנות ולהשיב בינים תועים לאביהם‬
‫שבשמים ולהחזיר אבידה לבעליה והתועים יחזרו בתשובה‬
‫שלמה למקור מחצבתם וזכותם של מזכי הרבים אין להעריך‪.‬‬
‫גליון ‪ 228‬פר' לך לך תשע"ח | על רבני אירופה יש‬
‫להוסיף עוד מכתבי רבנו עבורם‪:‬‬
‫ואשרי הזורעים במקום שהוא באופן יחסי שממה מתורה‬
‫ויראת שמים והזוכים לייסד מקומות תורה חזקו ואמצו ויקרים‬ ‫מכתב לכנס יום אחד לימוד‬
‫בכם ברינה יקצורו ואתם נוטלים שכר כולם יתן ה' שבזכות‬ ‫בס"ד‪ .‬לכ' הרבנים הנודעים עם העוסקים כקירוב רחוקים‬
‫פועלכם אור התורה ישוב ויזרח במדינות אלו אשר בהם חיו‬ ‫לאבינו שבשמים בועידת קרוב וחזוק הנערכת בעיר פריז ד'‬
‫בעלי התוספות ומגדולי הראשונים והאחרונים אשר לאורם אנו‬ ‫עליכם ישגא‪.‬‬
‫חיים עד כי ישוב וירחם עלינו בשוב ה' את שיבת ציון וארמון‬ ‫הנה כידוע שבמדינות אירופה ששונאי ישראל שבכל דור ודור‬
‫על מקומו יקום‪.‬‬ ‫קמו עלינו לכלותינו והי' ברצונם להשמיד את כלל ישראל בגוף‬
‫החותם בברכת ברוך אשר יקים את וכו'‪.‬‬ ‫וברוח‪.‬‬
‫והיות שכלל ישראל קיומו על ידי התורה לכן הרשעים מנעו‬
‫מכתב אייר תשע"ה‬ ‫מקיום מצוות התורה‪ ,‬וחשבו שעי"ז יכלו ר"ל כלל ישראל‪,‬‬
‫בס"ד‪ .‬לכ' רבני יבשת אירופה שליט"א המתכנסים העיר טולוז‬ ‫והיות שיש לנו הבטחה כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬וכלל ישראל‬
‫שבצרפת‪.‬‬ ‫יחד עם התורה מובטחים שלא יכלו לא עלתה מחשבתם בידם‬
‫לעיניניו רואים את התגברות שנאת העמים בעיקר ע"י בני‬ ‫והקב"ה הצילנו מידם אמנם דבר זה כן עלתה בידם לעקור‬
‫ישמעאל‪.‬‬ ‫קהילות שלמות בכל רחבי אירופה ונותרו רק אחד מעיר ושניים‬
‫ועל מצב כזה אמרו חז"ל במד"ר עה"פ פנו לכם צפונה א"ר‬ ‫ממשפחה‪ ,‬ואותם יחידים מאונס נטמעו ואבד מהם כל זיק של‬
‫חייא א"ל אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו‬ ‫תורה ויראת שמים‪.‬‬
‫כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו עד שיעבור עולמו‪ ,‬ואין צפונה‬ ‫ובפרט במדינות הקומוניסטים כאשר תחת עול דיכוי הנפש‬
‫אלא תורה‪ ,‬וע"י התחזקות בלימוד התורה וקיום מצויה נוכל‬ ‫והגוף אבדו רבבות נשמות טהורות אשר באונס גמור הועברו‬
‫לעמוד כנגד מבקשי רעתנו‪.‬‬ ‫על הדת‪ ,‬וכן בשאר המדינות שלא התענו תחת ידיהם‬
‫ובזמנים כאלו על הרבנים לעורר בקהילותיהם לראות לנהוג‬ ‫כ"כ התקרבו אל גויים ולמדו ממעשיהם ונמצאים בסכנת‬
‫בצניעות בענינים הגשמיים ולא להתבלט‪ ,‬וכמו שאמר אבינו‬ ‫התבוללות בין הגויים ר"ל‪ ,‬וככל שחלפו השנים ונתרחקו‬
‫יעקב לבניו למה תתראו ופרש"י למה תראו עצמכם כאילו אתם‬ ‫מהדורות הקודמים היראים והשלמים אשר היו נכונים במסירות‬
‫שבעים‪.‬‬ ‫נפש לקיום התורה כן גדלה הסכנה‪ .‬וע"כ מקוים שכאשר‬
‫וכן על הרבנים לנהוג כהנהגת יעקב אבינו בשעה שפגש את‬ ‫התאספו אנשי אמנה בכנסיה לשם שמיים כדי להעלות את‬
‫לבן שענה לו בלשון רכה‪ ,‬ולא להתגרום בם ועי"ז נוכל לפעול‬ ‫דאגת כלל ישראל על ראש מאווים ולעמוד גיבורים לכל‬
‫עד כמה שידינו משגת‪.‬‬ ‫מצוות הכלל שהשתדלו בכל האפשרות העומדת לרשותם‬
‫ויתן ה' שיגבר קול יעקב בקהילותיכם ולא יוכלו ידי עשו‬ ‫למנוע את השפעתם של אותם כיתות מזייפי הדת הרפורמים‬
‫וישמעאל לשלוט‪ ,‬ונזכה לגאולה האמיתית בבא"ס‪.‬‬ ‫ודומיהם אשר כבר גרמו לחורבן רוחני בכרם בית ישראל‬
‫א' דר"ח אייר תשע"ה‪( .‬קובץ אגרות קסט)‬ ‫במדינות אלו וכפי ששמעתי מנסים כעת להוסיף ולהניח‬
‫המסורה לנו‪ ,‬שהיא הקבורה שכיוונו חכמים ז"ל‪ ,‬וכל המשנה‬ ‫לחזק את היהדות‬
‫ידו על התחתונה‪ ,‬ויש חיוב על כל מי שיש בידו לפועל‬ ‫בס"ד‪ .‬לכ' הרבנים הגאונים יראי השי"ת ועושי דברו באנגליה‬
‫ולהשפיע שלא ישנו את צורת הקבורה‪ ,‬ויאפשרו לקבור בכל‬ ‫ואירופה‪ .‬ה' עליהם יחי'‬
‫מקום ומקום כדין ובראוי לכבודו של מת‪.‬‬ ‫הנה כפי שידוע מה שקשור לתורה צריך חיזוק ובמדינתכם‬
‫שם | מדור רבן של ישראל ‪ -‬גייטסהד‬ ‫לפני יותר מעשרים שנה התחילו להתאסף ראשי הישיבות‬
‫ולחזק את בני התורה ולהפיח רוח חיים בלב הנוער להתקרב‬
‫נשמט מכתב רבה של גייטסהד הגאון הגדול רבי בצלאל‬ ‫לתורה‪ ,‬ומן אז אם כי בס"ד נתרבו ספסלי בית המדרש‬
‫ראקאוו זצ"ל‪ ,‬על פטירת הרבנית מרת תמר ע"ה‬ ‫מ"מ יש צורך להתחזק‪ ,‬ורצוי מאד להתכנס ביחד כל הת"ח‬
‫"בצער עמוק שמענו מפטירת הרבנית הצדקנית שהיתה‬ ‫וראשי הישיבות הגדולות והקטנות לטכס עצה איך להלהיב‬
‫מופרסמת בחסידותה להנהגת החיים כסמל לנשים בכלל ולבני‬ ‫לב הנוער לתורה כי חלק גדול אפי' משומרי מצות שקועים‬
‫תורה בפרט כאשת חבר כחבר לפי חז"ל‪.‬‬ ‫בהבלי עולם הזה ויש צורך גדול להתאסף מזמן לזמן לטכס‬
‫זכתה בחייה לראות דורות של ת"ח ובני בנים הממשכת‬ ‫עצות להגדיל רוח תורה ויראת השי"ת‪.‬‬
‫בשלשת הזהב של תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫וביום כ"ג אב תשס"ו שלח שוב רבנו מכתב זה והוסיף‬
‫ובזה רק המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים וה'‬ ‫למכתב זה‪" :‬ובזמן האחרון שלדאבונינו חלק גדול מבני‬
‫יחזק את כ' מרן שליט"א בבריאות מלאה להמשיך להנהיג‬ ‫ישראל הנפוצים בערי מזרח אירופה אשר מאד התרחקו‬
‫את הדור של בני התורה בעולם‪ .‬ובביתו תשרור רק שמחה‬ ‫מתורה ומצות ומאד צריך לחזקם ואיש את רעהו יעזורו‬
‫ונחת מכל משפחתו ממני המשתתף בצערכם ואבליכם"‬ ‫ולאחיו יאמר חזק"‪.‬‬
‫הק' בצלאל ראקאוו גייטסהד‬ ‫ותחזקנה ידי כל העושים בזה ויקוים וכל בניך למודי ה' ולכו‬
‫גליון ‪ | 228‬מהותה של מלחמת ישמעאל‬ ‫בכוחכם אלו ותצליחו בס"ד‪.‬‬
‫והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן‪.‬‬
‫(לך לך טז‪ ,‬יב)‬ ‫הכו"ח לכ' התורה‪ .‬אהרן יהודה לייב שטינמן‬
‫בחודש כסלו תשס"ט בזמן שהיה מלחמה באר"י‪ .‬הצביע רבנו שליט"א‬ ‫י"ז סיון תשנ"ו‪ .‬בני ברק יצ"ו‬
‫לבני ביתו על הפסוקים בספר שופטים (ב' כ"ב כ"ג ג' א' ב') למען‬ ‫גליון ‪ 229‬פר' וירא תשע"ח‬
‫נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ד' ללכת בם כאשר‬
‫שמרו אבותם אם לא וינח ד' את הגרים האלה לבלתי הורישם מהר‬ ‫במה שנסתפק רבנו שליט"א אם כל דיני שהיה והגרמה‬
‫ולא נתנם ביד יהושע ואלה הגויים אשר הניח ד' לנסות בם את‬ ‫נהגו האבות יש לציין לדברי מדרש תנחומא פרשת צו פי"ג‬
‫ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען רק למען דעת‬ ‫"ותמצא שעשה אברהם אבינו י"ב בדיקות לסכין אבישרא‬
‫דורות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום‪ .‬מפרש‬ ‫ואטפרא וכו'‪ .‬ביקרא דאוריתא יצחק סובול‪.‬‬
‫רש"י רק לדבר הזה לבדו הניחם למען דעת ולהתבונן דורות בני‬
‫ישראל הבאים מה החטא גורם כי עתה הם זקוקים ללמדם מלחמה‪.‬‬ ‫שם | על הזהירות בהקדמת קבלת שבת‬
‫למדנו מכאן אמר ראש הישיבה שליט"א‪ :‬כי כל הסיבה שהקב"ה הניח‬ ‫להנצל מריב | בכינוס בבית הכנסת נחלת משה נשא דברים‬
‫את הגויים בארץ ולא נתן להורישם היא כדי שילמדו מכך הדורות‬ ‫רבנו שליט"א ובין דבריו אמר כך‪ :‬רוצים להציע דבר שכבר‬
‫הבאים שהחטא הוא שגורם לכך שזקוקים ללמדם מלחמה‪ ,‬רק החטא‬
‫דיברנו כמה פעמים‪ ,‬היות שבערב שבת אנשים מאד לחוצים‬
‫הוא שגורם ולא שום דבר אחר‪ ,‬והכול בא מהקב"ה לא הפלסטינים הם‬
‫הלוחמים ולא הצבא הוא שמשיב מלחמה‪ ,‬הכול מאיתו יתברך‪ .‬הערבים‬ ‫וברגעים האחרונים כל אחד קצת עצבני וצריך לראות באמת‬
‫הם רק מקלו של הקב"ה בבחינת אשור שבט אפי בעת שהחטא גורם‬ ‫שלא יהיה כל כך לחוץ‪ ,‬והעצה היא שיפסיקו קצת יותר‬
‫כאשר ר"ל החטא גורם נכפה מצב של מלחמה זה המטרה שהקב"ה‬ ‫מוקדם‪ ,‬ולכן טוב להציע שלכל הפחות חצי שעה לפני‬
‫לא הוריש את חמשת סרני פלישתים מהאח ואת שאר עממין‪ ,‬לכן כל‬ ‫השקיעה להשתדל עד כמה שאפשר שכבר לא יעשו דבר‬
‫אחד חייב לסור מן החטא הגורם וכל אחד יודע את אשר עם לבבו‬ ‫שאסור לעשות בשבת זה יהיה דבר גדול גם בשביל שבת‪,‬‬
‫מה חטאו ומה עליו לתקן‪ ,‬אבל היות והמטרה שהקב"ה לא הוריש את‬ ‫וגם בשביל למעט ריב‪.‬‬
‫העמים היתה למען ידעו הדורות הבאים מה החטא גורם כי עתה הם‬
‫זקוקים ללמדם מלחמה לכן יש ענין גדול בעצם הידיעה שהכל הוא ענין‬ ‫שם | בכותרת כיבוי אורות בשעת הבדלה‬
‫רוחני של אמונה ושכר ועונש' ולכן צריך מאוד להתחזק באמונה שלא‬ ‫צ"ל כיבוי אורות בשעת הדלקת נרות‪.‬‬
‫יוציא ממחשבתו לרגע את ההבנה שאין שום דבר חוץ מהקב"ה וכל‬
‫מה שקורה הוא מאתו יתברך ועל כן מלבד ההתחזקות הנחוצה ביותר‬ ‫שם | מדור רבן של ישראל ‪ -‬אנגליה‬
‫בלמוד התורה שהיא מגנא ומצלא יש להוסיף בלימוד ספרי אמונה‪.‬‬ ‫מכתב ברכה לקובץ קול תורה היוצא ע"י אגודת ישראל‬
‫והוסיף ראש הישיבה שליט"א והראה לנוכחים את לשון התוספתא‬ ‫באנגליה | לכ' מערכת קול התורה ה' עליהם יחיו‪ .‬בזה יובא‬
‫בבבא קמא פ"ז אות ב' מה ראה הכתוב לפסול את הברזל יתר מכל‬
‫מיני מתכות מפני שהחרב נעשה ממנו והחרב סימן פורענות והמזבח‬ ‫ברכה לכם על הגיע תפוצתו במשך ‪ 25‬שנים בלי הפסק‪.‬‬
‫סימן כפרה‪ ,‬מעבירים דבר שסימן פורענות מדבר שסימן כפרה‬ ‫זאת אומרת שדור שלם נדפסו דברי תורה ע"י ת"ח שונים‪,‬‬
‫והלא דברים קל וחומר ומה אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות‬ ‫ומסתמא זה הוסיף בחשקת התורה במשך הזמן‪.‬‬
‫ולא מדברות על שמטילות כפרה בין ישראל לאביהם שבשמים אמר‬ ‫כה יתן וכה יוסיף השי"ת לברך אתכם להמשיך להשפיע‬
‫הכתוב לא תניף עליהם ברזל‪ ,‬בני תורה שהן כפרה לעולם על אחת‬ ‫תורה וי"ש עד ביאת גוא"צ במהרה בימינו ומלאה הארץ דעה‬
‫כמה וכמה שלא ליגע בהן אחד מכל המזיקין כולן‪.‬‬ ‫את ה' כמים לים מכסים הכו"ח לכ' עמלי תורה י"ח שבט‬
‫לעת כזו‪ ,‬צריכים יותר ויותר להיזהר בבני תורה שהן הכפרה לעולם‬ ‫תשס"א בני ברק יצ"ו‪( .‬קובץ קול תורה קובץ נ)‬
‫ולא חלילה להניף עליהם ברזל‪ .‬אילו היו יודעים מקבלי ההחלטות כי‬
‫לא רק בעת צרה אך בעיקר בעת צרה שהחטא הוא הגורם והכפרה‬
‫תמנע צורך במלחמה וכפרתו של עולם הם בני התורה היו נזהרים‬ ‫גליון ‪ 230‬פר' חיי שרה תשע"ח‬
‫יותר מליגע בבני תורה ולא היו מבקשים להצר את צעדיהם ולפגוע‬ ‫אודות קבורה הארנו הרה"ג רא"ז שוב שליט"א מכתב רבנו‬
‫בפת לחמם אלא להיפך לו היו יודעים מה תרומתם לעם ישראל‬ ‫בענין זה בזה"ל‪ :‬נצטוינו בתורתנו הק' לקבור המת‪ ,‬וקבורת‬
‫היו עושים הכל כדי לשמור עליהם לדאוג להם ואפילו להכריחם‬
‫המת כבר נפסק בשו"ע (יו"ד סימן שס"ב) שהיא בקרקע ממש‬
‫שלא יפסיקו לרגע‪ ..‬מתלמודם על אחת כמה וכמה כאשר ברזל‬
‫וחרב מונפים על תושבי ארץ הקודש חלילה מלהניף חרב על בני‬ ‫כמש"כ בפסוק ואל עפר תשוב‪ ,‬ולא טוב הדבר מה שיש‬
‫התורה ולכן גם הגבירים התמכין דאוריתא צריכים לדעת כי לעת‬ ‫כאלו שרוצים לשנות מצורת הקבורה הנהוגה ביום‪ ,‬ע"י‬
‫כזו יש לחזק שבעתיים את בני התורה שהם כפרתו של עולם וח"ו‬ ‫שיקברו המתים בקומות וכד'‪ ,‬הננו לגלות דעתנו בזה שאין‬
‫(מוסף ויחי תשס"ט)‬ ‫מלצמצם בהחזקתם‪ .‬‬ ‫לעשות שום שינוי בצורת הקבורה הנהוגה כיום שהיא ע"פ‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 232‬שנה ה' | פרשת ויצא | שנת תשע"ח‬

‫צריך עיון‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫פחד ירא אלוקים מחיות‬ ‫מה שהקב"ה הביא קידוש שם שמים‪ ,‬ואין לך‬
‫קידוש שם שמים גדול מזה‪ ,‬שהקב"ה נתגלה אליו‬
‫שינת יעקב אבינו‬
‫"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח‬ ‫ואומר לו את כל ההבטחות האלה‪ ,‬האם צריך‬ ‫שיחת רבנו בחנוכת הבית לבנין לב לאחים בחדרה‬
‫מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום‬ ‫קידוש שם שמים גדול מזה?‬
‫אור לי"ט סיון תשנ"ט‬
‫ההוא" (ויצא כח‪ ,‬יא)‬ ‫בודאי שיש שמחה גדולה‪ ,‬שזכו ברוך השם לבנין‪,‬‬
‫אך כל זה הוא מה "שהקב"ה עשה" שיתקדש שם‬
‫פרש"י 'עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא‬ ‫שמים‪ ,‬ויעקב אבינו רצה "שהוא" יקדש שם שמים‪,‬‬ ‫שמקוים שממנו יתרבו דברים חשובים‪ ,‬שיתקרבו‬
‫מפני חיות רעות'‪.‬‬ ‫והאיך? עי"ז שלא ישנתי‪ ,‬כי מה היה עושה יעקב‬ ‫לבבות ישראל לאביהם שבשמים כמו שהי' עד‬
‫צ"ב מה מועיל שעשאן כמרזב סביב לראשו וכי‬ ‫אבינו אם לא היה ישן בודאי היה מרבה בתורה‬ ‫עכשיו‪ .‬אבל צריך שלא נהיה מסתפקים במועט‪,‬‬
‫החיות לא יכולים להזיקו בגופו?‬ ‫ובתפילה‪ ,‬ובכל הדברים שעשה עד עכשיו היה‬ ‫במה שעבר‪ ,‬רק צריך לקוות הלאה‪ ,‬להמשיך את‬
‫ואולי כפי מה שכתוב דהחיות בראותם צלם אלקים‬ ‫ממשיך‪ ,‬וכידוע כי עבודת התפילה וכל עבודת‬ ‫העבודה עד כמה שאפשר‪.‬‬
‫אינם מעיזים להזיק‪ ,‬ולהיפך כשלא רואים צלם‬ ‫השי"ת הוא יותר מעולה במקום שיש יותר שכינה‬ ‫כתוב אצל יעקב אבינו‪ :‬ויצא יעקב מבאר שבע‬
‫אלקים הם מזיקים [ועי' שבת קנ"א ב' דאמר רמי בר‬ ‫והאדם מאד מתרומם שם‪ ,‬והצטער שהיה חסר‬ ‫וילך חרנה‪ ,‬ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש‬
‫לו אותם כמה רגעים שישן‪ .‬ועל זה הוא מצטער‪,‬‬ ‫ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום‬
‫חמא אין חי' שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה] וזה‬
‫שבזה הקב"ה קידש שם שמים ורצונו הי' שהוא‬ ‫ההוא‪ ,‬ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬
‫הרי ניכר "בפנים" של האדם‪ ,‬והיות שלא החזיק‬ ‫השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים וגו'‪.‬‬
‫עצמו מספיק צדיק לכן רצה להסתיר פניו‪.‬‬ ‫יקדש שם שמים‪ ,‬באופן גדול יותר מבמקום אחר‪.‬‬
‫וזה מה שיש לנו לדעת‪ ,‬כי בודאי מה שזכו לבית‬ ‫ולבסוף כתוב וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש‬
‫והנה בחובת הלבבות (שער אהבת ה' פ"ו) כתב‬ ‫אלקים במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪ .‬ויירא ויאמר‬
‫שסיפר אחד מן החסידים על אחד מהיראים‬ ‫הזה‪ ,‬זה על ידי עבודה גדולה של כל האנשים‬
‫האלה שטיפלו בזה‪ ,‬והשיגו את זה על ידי יגיעה‬ ‫מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים‬
‫שמצאו ישן באחד המדברות וא"ל האינך ירא‬ ‫וזה שער השמים‪ ,‬ופרש"י והוא מדברי חז"ל‪ ,‬מה‬
‫גדולה‪ ,‬את הקידוש שם שמים שיש כאן‪ ,‬אבל שלא‬
‫מן הארי' שאתה ישן במקום הזה א"ל בוש אני‬ ‫נורא המקום הזה‪ ,‬שאם ידעתי לא ישנתי במקום‬
‫יסתפקו בזה‪ ,‬כי זה ‪ -‬הקב"ה עכשיו נתן לנו את‬
‫מאלקים שיראני ירא זולתו עכ"ל‪ .‬וצ"ב דכאן כתוב‬ ‫הזכות הגדולה שיש לנו‪ ,‬אלא "אנחנו" צריכים‬ ‫קדוש כזה‪.‬‬
‫שיעקב אבינו התגונן מפני חיות רעות?‬ ‫לקדש שם שמים‪ ,‬להמשיך ולהמשיך‪ ,‬ואף רגע לא‬ ‫והנה בעצם השינה והחלום‪ ,‬יש אומרים שהיתה‬
‫וח"א תירץ דיראת חטא של יעקב הי' כ"כ גדול‪,‬‬ ‫ישקוטו‪ ,‬ימשיכו את עבודת הקודש‪ ,‬עד שהקב"ה‬ ‫נבואה ממש‪ ,‬ויש אומרים שהי' קרוב לנבואה‪,‬‬
‫שחשב שקרוב לודאי שיכול להיענש‪ ,‬בשעה נמצא‬ ‫יעזור שכל כלל ישראל ישובו אל הקב"ה‪ ,‬ויעבדו‬ ‫ועכ"פ זה לא היה חלום פשוט‪ ,‬אלא דרגה של‬
‫בקרוב למקום שחיות יראוהו‪.‬‬ ‫אותו כרצונו יתברך שמו‪ ,‬וכל אחד ואחד יזכה לזה‪.‬‬ ‫קירוב הקב"ה עם האדם שאין כל אחד זוכה לדרגה‬
‫ועוד צ"ב ממש"כ הדעת זקנים (להלן ל"ז כ"ח)‬ ‫[וג"א זצ"ל העיר על השיחה כמה הערות והשיב‬ ‫כזאת‪ ,‬שהקב"ה ישרה שכינתו עליו ויאמר לו אני ה'‬
‫שפני יוסף הוריקו בבור מאימת נחשים ועקרבים‪,‬‬ ‫לו רבנו שליט"א‪ :‬פר' ויצא פכ"ח פסוק ט"ז‪ .‬ויקץ‬ ‫וגו' והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד‬
‫ואולי קודם מ"ת הי' אחרת כיון שעדיין לא נצטוו‬ ‫יעקב משנתו ויאמר אכן יש ד' במקום הזה ואנכי‬ ‫אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך‪.‬‬
‫על יראת ה' ומשו"ה פיחדו‪.‬‬ ‫לא ידעתי‪ .‬ופרש"י שאם ידעתי לא ישנתי במקום‬ ‫נאמרה לו הבטחה שהבטיח לו הקב"ה כל כך טוב!‬
‫אמנם אם זה דבר המובן מסברא בלי ציווי דאיך‬ ‫קדוש כזה‪.‬‬ ‫וזה היה דרגה של השראת השכינה מה שאי אפשר‬
‫יתכן לפחד מאחרים‪ ,‬א"כ גם קודם מתן תורה הי'‬ ‫לתאר! ובכל זאת משמע שיעקב אבינו נצטער‪ ,‬אילו‬
‫ידוע בשם מרן רי"ז הלוי זצ"ל שמפרש שלא היה‬ ‫ידעתי לא ישנתי!‬
‫צריך להיות כך לפי הנוקטים (עי' ר"נ גאון ריש‬ ‫יעקב ישן מחמת מורא מקדש‪ ,‬ולמד מזה דאפי'‬
‫ברכות) דבני נח חייבים במצוות שכליות‪.‬‬
‫וקשה מה הפסיד בשינה הזאת‪ ,‬הרי כל טוב הוא‬
‫שזכה להשגות נפלאות בשינה זו מ"מ לא היה‬
‫השיג בשינה הזאת‪ .‬השראת השכינה בדרגה כל כך‬
‫[א"ה‪ ,‬ולחיבת הדברים נביא מדברי הרה"ג רבי חיים בן‬ ‫כדאי כל זה כדי לעבור איסור‪ ,‬ובודאי כן הוא‬
‫גדולה‪ ,‬ממש אין לתאר‪ .‬ומי זוכה לדרגה כזאת‪,‬‬
‫ציון אינדיג שליט"א בספרו החדש פלאות עדתיך על‬ ‫שאיסור לא נדחה מפני שיוכל לזכות לדברים‬
‫אף אחד בעולם לא יכול לזכות לזה חוץ מהאבות‬
‫פרשה זו‪ :‬הנה כלל נקוט בידינו מדברי חז"ל (מו"ק יח‪ ,‬א)‬ ‫גדולים אבל אם כאן פחד משום איזה איסור יש‬
‫ומשה רבינו והנביאים‪ ,‬א"כ מה חסר בשינה כזאת‪,‬‬
‫ברית כרותה לשפתיים‪ ,‬אם אדם מוציא דבר מפיו לטובה‬ ‫לעיין ולהעיר על זה‪.‬‬
‫שאומר אילו ידעתי לא ישנתי? למה היה לו צער?‬
‫או לרעה עלולה אמירתו להשפיע‪ .‬ומעתה הנה כותב הספר‬ ‫א'‪ .‬אם בן נח מצווה על זה והי' אסור ליעקב אבינו‬ ‫אך האמת היא האיך זכה יעקב אבינו לכל זה?‬
‫בעלי ברית אברם בשם מדרש בו מסופר‪ ,‬כי כאשר רדף‬ ‫לישן שם א"כ הרי בן נח נהרג אפי' על השוגג‪ ,‬וכי‬
‫אליפז אחרי יעקב אבינו‪ ,‬להרגו במצות אביו‪ ,‬כאשר השיגו‬
‫כי הקדים לזה כל כך הרבה זכויות‪ ,‬הי' ארבע‬
‫יעקב אבינו נתחייב מיתה?‬ ‫עשרה שנה אצל שם ועבר ולא ישן אף פעם‪ ,‬כמו‬
‫ישב אצלו בריחוק מקום והחל בוכה‪ .‬אמר לו יעקב‪ :‬למה‬ ‫ואם באמת אין בן נח מוזהר על זה רק כונתו‬
‫אתה בוכה? אמר לו אליפז‪ :‬אבי גזר עלי להורגך‪ ,‬וחייב אני‬ ‫שמשמע בחז"ל אלא ישב כל הזמן ולמד‪ ,‬דבר שאי‬
‫משום שקיימו האבות את כל התורה אע"פ שלא‬ ‫אפשר לתאר שבן אדם יהיה לו כל כך גבורה‬
‫לקיים מצוותו‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שציוה עלי להביא לו את‬ ‫נצטוו‪ ,‬הרי על דבר שלא ידעו ממנו ומחמת זה לא‬
‫ראשך‪ ,‬ונשבע לכרות את ראשי אם לא אעשה כן‪ .‬ואני‪ ,‬אי‬ ‫עילאית‪ ,‬להחזיק מעמד ארבע עשרה שנה בלי‬
‫קיימוהו לא שייך להחשיבו לאיסור‪ ,‬דהא באמת לא‬ ‫לישון‪ ,‬וישב כל הזמן ולמד תורה‪ .‬וחוץ מזה הרי‬
‫אפשר לי להורגך‪ ,‬כי אה רבי שלימדתני תורה‪ .‬ולכן לא אדע‬
‫נצטוו‪ ,‬רק שנהגו בעצמם בכל הדברים כמו שנצטוו‪,‬‬ ‫כל החיים שלו היו חיים של תורה‪ ,‬שהרי היכן הוא‬
‫מה לעשות‪ .‬אמר לו יעקב‪ :‬טול את ממוני‪ ,‬ועל ידי תקיים‬
‫וא"כ כל זה שייך במה שיודע ומקיים כאילו נצטווה‬ ‫נתגדל‪ ,‬אצל יצחק אביו! אצל הסבא אברהם! וע"י‬
‫את מצות אביך שהורה לך להורגני‪ ,‬שהרי עני חשוב כמת‬
‫(נדרים סד‪ ,‬ב) ומה שציוה לך להביא לו את ראשי‪ ,‬תאמר לו‬
‫על זה‪ ,‬אבל כשלא ידע שיש איסור ולא קיים‪ ,‬איזה‬ ‫העבודה הזו של כל החיים‪ ,‬מה הוא השיג עכשיו‪,‬‬
‫שלקחת את ראשי‪ ,‬אולם ארי פגע בך בדרך וזרקת לו את‬
‫איסור עבר בזה‪.‬‬ ‫השראת השכינה במדה גדולה כזאת‪ ,‬ומה הוא‬
‫ראשי‪ ,‬כדי להציל את נפשך נתרצה אליפז בדברי יעקב ונטל‬ ‫ועוד יש להעיר שהרי ביאר הנפש החיים (שער‬ ‫הפסיד כאן‪ ,‬מה יש לו להצטער‪ ,‬הרי אדרבה היה‬
‫את ממונו‪ ,‬ויעקב המשיך בדרכו חרנה‪ ,‬בעירום ובחוסר כל‪.‬‬ ‫א' פכ"א) דקודם מתן תורה כיון שלא נצטוו‪ ,‬היו‬ ‫צריך לשמוח מאד! ובאמת הוא שמח מצד אחד‪,‬‬
‫על פי זה מבאר המחבר‪ ,‬מבואר היטב מדוע חשש יעקב על‬ ‫עושים בכל דבר כפי התיקון שיהי' מזה בעולמות‪,‬‬ ‫אך מצד שני היה לו צער שהפסיד‪ .‬מה הפסיד?‬
‫אף שהיה צדיק ומדוע חשש דוקא לראשו ולא לכל גופו‪ .‬כי‬ ‫ולכן נשא יעקב אבינו שתי אחיות‪ ,‬וא"כ כאן שרצה‬ ‫וצריך לומר שהצטער‪ ,‬כי לא מספיק מה שהשיג‪,‬‬
‫אחרי שהתבטא בעצמו ואמר לאליפז שיאמר לאביו שנתן‬ ‫הקב"ה להתגלות אליו הרי אין לך תיקון גדול מזה‪,‬‬
‫את ראשו של יעקב לאריה שאכלנו‪ ,‬חשש יעקב אבינו‬ ‫ולמה לא יישן‪ ,‬הרי אדרבה אם הי' יודע שרצון‬ ‫הוקדש לעילוי נשמת‬
‫שאולי פתח פיו לרעה‪ ,‬וע"כ הקיף רק את ראשו בגדר‬ ‫השי"ת להתגלות אליו היה צריך לרוץ לעשות רצון‬ ‫הרב אהרן בהרה"צ ר' מרדכי יהושע זצ"ל‬
‫אבנים ליזהר מחיות רעות]‪.‬‬ ‫קונו‪ .‬ויש לפרש דברי רש"י באופן אחר‪ ,‬כמשנ"ת‬ ‫נלב"ע ד' כסלו תנצב"ה‬
‫במק"א‪ .‬עכ"ד]‪.‬‬
‫על מותרות‪ ,‬וזה מכלה את האדם וגורם כל מיני קלקולים‪ ,‬כי אם‬
‫בן אדם בונה את הבית על יסוד של "מותרות" שכל הדברים שלא‬ ‫גודר גדר ועומד בפרץ ‪ -‬בעניני הסתפקות במועט‬
‫מוכרחים ג"כ לוקחים‪ .‬אז הבית הז יכול להיות "מאד" מקולקל‪.‬‬ ‫"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" ‪ -‬רבות עורר רבנו על ענין‬
‫וזה מה שהנביא אומר והצנע לכת עם ד' אלוקיך‪ ,‬שזה חשוב‬ ‫הסתפקות בדורינו‪ ,‬שיש ב"ה שפע אבל צריך זהירות לא להיות‬
‫מאד שיבנה את הבית על היסודות האלה‪.‬‬ ‫ספוגים בגשמיות‪ .‬ונביא כמה כמה מאמרים ומכתבים מרבנו בענין זה‪.‬‬
‫וכל א' הרי במשך הזמן מקוים שאחרי כמה שנים יבנו בית‬
‫בעזר ה'‪ ,‬אז צריכים לדעת את היסוד הזה‪ ,‬שיהי' היסוד של‬ ‫מכתב רבנו לספר בית של עושר וכבוד להגאון רבי מאיר קסלר‬
‫"והצנע לכת עם אלוקיך"‪ .‬וכל אחד שבאמת ישתדל בזה לבנות‬ ‫שליט"א רבה של קרית ספר בענין זהירות מהלואות‬
‫את הבית על יסוד זה‪ ,‬בודאי הקב"ה יעזור להם שיצליחו בכל‬ ‫בס"ד‪ .‬ידוע שלמרות שדורינו דור עני ברוחניות‪ ,‬מ"מ זכינו הרבה‬
‫הענינים ברוחניות ובגשמיות ויהי' להם כל טוב‬ ‫דברים מה שלא הי' קודם‪ ,‬זכינו שחוץ מהחילונים כל ההורים‬
‫רוצים מאד שבניהם ילמדו תורה‪ ,‬וגם שהבנות יתחנכו בבית ספר‬
‫ללות לכבד את אשתו‬ ‫בית יעקב‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫הנה בגמ' בחולין פד‪ ,‬א איתא ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש‬ ‫אמנם כעת באתי על דבר שמאד צריך תיקון‪ ,‬ואע"פ שיכולין‬
‫לו‪ .‬והנה אם צריך ללוות עבור זה? פרש"י ד"ה פחות "ויכבד‬ ‫לומר מי שמך שר ושופט‪ ,‬מצד שני היות שזכיתי להיות מזקני‬
‫אשתו יותר מלפי היכולת"‪.‬‬ ‫עמנו אולי יתבעו למה לא קיימתי הוכח תוכיח‪.‬‬
‫פשטות לשון הגמ' משמע שאם אין לו צריך ללוות כדי לספק‬ ‫הנה בזמנינו בס"ד נתרבו עושי חסד‪ ,‬וענין בזבוז ממון הוקל‪ ,‬כי‬
‫צרכי אשתו ובניו‪ ,‬וכן משמע מדברי רש"י שכתב יותר מלפי‬ ‫אפשר להשיג הלואות על כל דבר‪ ,‬ועל סמך זה נכנסים בחובות‪,‬‬
‫היכולת ואינו יכול למנוע מהם את צורכיהם ולהסתפק במה שיש‬ ‫ואם הי' חיים לפי פרנסתם לא הי' נכנסים בחובות‪ ,‬אבל היות‬
‫לו‪ ,‬וכן ביארו המהרש"א והמהרש"ל ודייק זאת ממה שהביאה‬ ‫שקל למצוא הלואות‪ ,‬לוה מכאן‪ ,‬ולשלם ההלואה‪ ,‬לוה מאיש אחר‪,‬‬
‫הגמ' הרישא של הפסוק טוב איש חונן ומלוה‪ ,‬אולם הרמב"ם‬ ‫וככה שוקע בחובות גדולים מאד‪ ,‬וזה גורם להיות לוה רשע ולא‬
‫הל' דעות פ"ה ה"י כתב‪ :‬צוו חכמים ואמרו לעולם יאכל אדם‬ ‫ישלם‪ ,‬וללומדי תורה גורם שראשם שקוע להשיג הלואות‪.‬‬
‫פחות מן הראוי לו לפי ממונו וילבש כראוי לו ויכבד אשתו ובניו‬ ‫ואם כל אחד הי' חי רק כדי שלא יצטרך ללות‪ ,‬הי' רוב האנשים‬
‫יותר מן הראוי לו‪.‬‬ ‫יכולין להתפרנס כל צרכם‪ .‬לא צריך לפרט פרטים על מה מוציאים‬
‫והנה שינה הרמב"ם מלשון הגמ' ונקט בלשון יותר מן הראוי לו‪,‬‬ ‫כסף ללא צורך‪.‬‬
‫ולא בלשון הגמרא יותר ממה שיש לו משמע שלדעת הרמב"ם הכל‬ ‫ויראה כל א' לבדוק חשבונות הוצאה והכנסה ולא יחי' חיי‬
‫לפי ממונו ולא יותר‪ ,‬וכן העיר ע"ז בצפנת פענח על הרמב"ם‬ ‫מותרות‪ ,‬ויזכה להיות שמח בחלקו ויקוים בו לא ראיתי צדיק נעזב‪.‬‬
‫וכן כתב הרמב"ם בהל' אישות פט"ו הי"ט וכן צוו חכמים שיהיה‬ ‫אהרן יהודה לייב שטינמן ח' טבת תשס"ט‬ ‫‬
‫אדם מכבד את אשתו יותר מגופו וכו' ואם יש לו ממון מרבה‬
‫בטובתה כפי הממון‪ ,‬וכן הוא בהל' יו"ט פ"ו הי"ח הנשים קונה‬ ‫מכתב רבנו למנוע ממותרות‬
‫להם בגדים ותכשיטים נאים כפי ממונו‪.‬‬ ‫על דבר אשר בזמן האחרון הורגלו האנשים לעשות כמעט כל‬
‫ולפי דבריו צ"ל שביאר לשון הגמ' יותר ממה שיש לו שאין‬ ‫לילה "שבע ברכות" עבור זוג המתחתנים‪ ,‬והדבר כבר נעשה כאילו‬
‫הכוונה ליותר מהממון שיש לו‪ ,‬אלא לצורת ורמת הלבוש שיש לו‬ ‫חוב‪ ,‬וכל אחד נכנס בחובות עבור זה‪ ,‬ומתביישים לא לעשות‪.‬‬
‫ולכן נקט בלשון יותר מן הראוי לו‪ ,‬וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב‬ ‫וידוע שאין שום חיוב לעשות סעודה באופן שיצטרך לברך שבע‬
‫שליט"א ומהגראי"ל שטיינמן שליט"א כדבר פשוט שאין ללוות עבור‬ ‫ברכות‪[ ,‬א"ה כן היה מעורר הגרש"ז שמלפנים לא היו עושין בכלל שבע ברכות‬
‫חיוב זה‪( .‬קו' בית של עושר וכבוד)‬ ‫כמבואר שו"ת חת"ס וערוך השולחן ועוד] אבל יש איסור ללות כסף‬
‫בזמן שאין בכוחו לשלם‪ .‬וחושבים שיגלגלו‪ ,‬לוה מזה כדי לשלם‬
‫אדם הקשור לעוה"ז‬ ‫לזה‪ ,‬ומלבד זה אין עוד בכוחו אח"כ להתמסר ללמוד התורה‬
‫כתב רבנו‪ :‬בגמ' ב"מ (פ"ג ע"ב) איתא‪ ,‬תשת חשך ויהי לילה זה‬ ‫כי הוא טרוד בעניני הלואות‪ .‬וכבר נתעוררתי ע"י א' מהרבנים‬
‫העוה"ז שדומה ללילה‪ ,‬בו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים שבו‬ ‫להתריע על הדבר‪.‬‬
‫שדומין לחיה שביער‪.‬‬ ‫וכן מה שנהגו לעשות "אויפרוף" להחתן ובאים משפחות שלמות‪,‬‬
‫והביאור בזה דכיון שהעוה"ז דומה ללילה לכן כל מה שהאדם קשור‬ ‫וזה גורם להכנס בחובות גדולים‪ ,‬וכידוע שאיסור גמור ע"פ דין‬
‫אליו יותר‪ ,‬דהיינו שיותר נהנה ממנו‪ ,‬זה מראה עליו שהוא מהרשעים‪,‬‬ ‫להכנס בחובות כשאין לו לשלם‪ ,‬וזה מעצת היצר להכשיל בני‬
‫הדומים לחיתו יער שעיקר חיותם הוא מהלילה‪ ,‬כמו כן כל הנאת‬ ‫אדם באיסור גזל‪ ,‬ולהוציא הבני תורה מלמוד התורה‪ .‬ומטעם זה‬
‫הרשעים וחיותם הוא הגשמיות אשר בו דבוקים‪ ,‬וזה לאות‪ ,‬אם רואים‬ ‫ראוי גם שאלה שיש ביכולתם להוציא הוצאות בשביל הנ"ל‪ ,‬ולא‬
‫קשר להגשמיות ולהנאת עוה"ז זה אינו מגדר הצדיקים‪.‬‬ ‫יצטרכו להכנס לחובות‪ ,‬ג"כ למעט בזה‪ ,‬כדי שלא יתביישו מי שאין‬
‫ולפ"ז אם אנו רוצים לדעת מצבינו‪ ,‬נוכל לשפוט לפי מידת‬ ‫להם ומשום זה דוחקים עצמם ללוות ולהוציא הוצאות לא כפי‬
‫שייכותינו והנאתנו מעוה"ז‪ ,‬כי בו תרמוש כל חייתו יער‪ ,‬היינו‬ ‫יכלתם ומחמת זה ילוו שלא כדין‪ ,‬ויהי' להם לזכות שלא יגרמו‬
‫להנות מעוה"ז שהוא בבחינת חייתו יער‪ ,‬וככל שאדם יותר קשור‬ ‫לאחרים מכשול‪ ,‬ואלו אשר נזהרים וכוונתם לשם שמים יבורכו בכל‬
‫להנאת עוה"ז הוא שייך יותר לחייתו יער‪ .‬והנה לפנים הי' ידוע‬ ‫הברכות שנאמרו לעושי רצונו ית"ש‪.‬‬
‫צדיקים שהיו חיים חיי דוחק וכדרכה של תורה‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫דברי חיזוק למסור לאלפי בנות סמינרים בארה"ב‬
‫שהיו משתדלין לילך לגלות כדי לסבול עוד וכו'‪ ,‬ואם כי אנו‬
‫רחוקים מאד ממדרגות כאלו מ"מ עלינו לדעת כי זה היסוד‪ ,‬כל‬ ‫י"א ניסן תשס"ב‪ .‬יש פסוק ומה ה' דורש ממך כי אם עשות‬
‫מי שהחיים שלו מושתתים על רחבות בכל ענינים זה מפריע‪ ,‬וזהו‬ ‫משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלוקיך‪ ,‬דברים אלו הם‬
‫דרך של חייתו יער‪( .‬ימלא פי תהלתך ח"א עמ' עו)‬ ‫דברים עיקריים שהנביא אומר עליהם מה ה' דורש ממך! ואחד‬
‫מהם הוא "והצנע לכת עם ד' אלוקיך" וזה נוגע לכל אחד‪.‬‬
‫תיקון החטא‬ ‫בפרט צריך כל אחד לדעת האיך במשך הזמן העתיד‪ ,‬כשיבנה‬
‫במענה ליהודי ממונסי בדבר מעשה הנורא רח"ל עם הבשר שנכשלו‬ ‫את הבית‪ ,‬האיך יבנה את הבית‪ .‬אם הבית יהי' על יסוד של‬
‫יהודים רבים באכילת טריפות‪ ,‬אמר רבינו ראשית צריך לחזור‬ ‫"הצנע לכת" שכל הדברים יהי' בפשטות‪ ,‬שלא יהי' במותרות‪ ,‬וזהו‬
‫בתשובה‪ ,‬ובנוסף לכך נראה שהטעם שנכשלו [בשוגג] הוא ענין‬ ‫א' מהדברים העיקריים‪.‬‬
‫ריבוי המותרות‪ ,‬וכי צריך עשרים מיני בשר ותבשילים‪ ,‬ולא די‬ ‫והיות שבנות ישראל הן נוטלות את החלק הכי גדול בזה‪ ,‬האיך‬
‫במין אחד או שנים וצריך תשובה על זה‪.‬‬ ‫לבנות את הבית‪ ,‬וזה מאד נוגע אם זה בנוי על הצנע לכת או‬
‫‪ -‬מדור רבן של בני הגולה ‪-‬‬
‫[תשנ"ח ‪ -‬תשס"ה –תשס"ו ‪ -‬תש"ע]‬ ‫בשבועות הקרובים נכתוב אי"ה על מדינות ארה"ב‪ .‬בתחילה באופן כללי‪ ,‬לאחמ"כ נעסוק במסעות רבנו לארה"ב‬
‫ג"כ באופן כללי‪ ,‬ולאחמ"כ נרחיב על כל מדינה ועיר באופן פרטי‪[ .‬ויובאו סדרם אי"ה בגליון פר' ויחי]‪.‬‬
‫נשמח לקבל כל מכתב או מאמר מרבנו שליט"א בענינים אלו‪.‬‬
‫שליט"א בארוסין של ר' אי"ש שטיינמן שיחי' ושאל הגר"ח את הגראי"ל‬
‫שאלה שהגיע לידו‪ ,‬באחד שעשה הבדלה במוצש"ק חזון‪ ,‬והעמיד בן קטן‬ ‫הלכות והליכות‬
‫שישתה את הכוס כפי המבואר ברמ"א (סי' תקנ"א ס"י)‪ ,‬ואחר שבירך האב‬
‫בורא פרי הגפן הלך הילד ואינו בנמצא שישתה את הכוס‪ ,‬האם מותר לאב‬ ‫אוכל רק פירות‬
‫לשתות את הכוס‪.‬‬ ‫סיפר רבינו ששמע מהגר"מ סולוביציק זצ"ל שהי' תקופה שאכל רק ירקות‬
‫ולא אכל פת‪  .‬ושאל למרן החזו"א זלל"ה על מה יקדש‪ .‬וענה לו דכיון דזהו‬
‫ולאחר מחשבה השיב הגראי"ל‪ :‬הלא כיוון להדיא לא לצאת בברכת הגפן‪,‬‬
‫עיקר מזונו יכול שפיר לקדש על ירק וחשיב קידוש במקום סעודה‪.‬‬
‫שהיה סבור שהקטן ישתה את הכוס‪ ,‬וא"כ אינו יכול לשתות את הכוס אלא‬
‫א"כ יברך שוב‪ .‬ולמחרת ביום ו' אמר הגר"ח לר' גדליה הוניגסברג שיחי'‬ ‫סוג היין‪ ‬‬
‫שיסוד הספק הוא האם ברכת הגפן היא חלק מההבדלה או לא‪ ,‬שיש בזה‬ ‫רבנו מקפיד לקדש על יין ממש ולא על מיץ ענבים‪ ,‬ובשנים מאוחרות שיש‬
‫סתירה במשנ"ב‪ ,‬שבמקום אחד כתב דאם שתה יין קודם הבדלה אי"צ לברך‬ ‫לו קושי בשתיית יין‪ ,‬מקדש על מיץ ענבים‪ ,‬וכשהביאו לו יין דל כהל חזר‬
‫הגפן בהבדלה‪ ,‬ובמקום אחר משמע דברכת הגפן הוא חלק מההבדלה‪.‬‬ ‫לקדש על יין ולא על מיץ ענבים‪.‬‬
‫ושלח שאלה זו ביד הגר"י זילברשטיין שליט"א להגרי"ש אלישיב שליט"א‪,‬‬ ‫מזיגה במים‪ ‬‬
‫והשיב דהמבדיל יכול לשתות את היין‪ ,‬דכיון שברכת הגפן נצרך לברכת‬ ‫רבנו מוזג הכוס במעט מים [ביין תוצרת ביתית שאינו מזוג] וביאר שזה ע"פ הסוד‬
‫הבדלה א"כ את החלק של החיוב שלו ודאי כיוון לצאת‪ ,‬ואף שדעתו היתה‬ ‫דיין זה דין ומים זה רחמים וכמו שכתבו הפוסקים‪ ,‬שע"כ מוסיפים מים ליין‬
‫שהקטן ישתה את היין‪ ,‬מ"מ גם הוא חייב בבורא פרי הגפן דהוי גם ברכת‬ ‫למתק הדינים‪[ .‬ובשנים שהי' מקדש על מיץ ענבים הי' מוסיף מעט יין כדי שיוכל למוזגו‬
‫המצוות‪ ,‬ושפיר יכול לשתות היין‪ ,‬והגראי"ל לא הסכים עם זה והאריך בדבר‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬דחשש לדברי מרן הגרי"ש זצ"ל שמא א"א למזוג מיץ ענבים כלל]‪.‬‬
‫(הל' קידוש להרה"ג רי"כ שליט"א בקובץ בירורים)‬ ‫עיטור הכוס‬
‫משיעורי הגרב"צ פלמן על הל' קידוש והלכות מרבנו יובאו אי"ה בגליונות הבאים‬ ‫רבינו אינו מקפיד לעטר הכוס בו' כוסות קטנים‪ .‬‬
‫סעודות שבת‬ ‫ושח נאמן ביתו הגרא"ז שוב שליט"א ששמע מרבנו שליט"א שבליטא נהגו‬
‫עיטור בכוסות ריקים מיין‪[ .‬וכן אמר הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל ואמר לי שנהג כך גם‬
‫נט"י לסעודה‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬והוסיף שיתכן הטעם שהיין היה ביוקר ולא היה להם כדי להניח בתוך הכוסות‪.]-‬‬
‫העיר רבנו‪ :‬שיש ליזהר בכל נט"י לסעודה בליל שבת שהרי זה עתה נטל‬
‫אחיזת הכוס‪ ‬‬
‫ידיו לתפילת מעריב‪ ,‬והיכן טינף ידיו שצריך לברך על נט"י‪[ .‬וכמו שכתבו‬
‫אוחז הכוס בכף ידו ואצבעותיו סביב (עי' משנ"ב קפ"ג סקט"ו) ולעת חולשתו רק‬
‫בהליכות שלמה בשם הגרשז"א לגבי סעודה שלישית בשבת כשאוכל בבית המדרש מיד אחר‬
‫אוחזו בידו‪.‬‬
‫תפילת מנחה והרי נטל זה עתה]‬
‫בענין גודש‪ ,‬יש לעיין בכלי שמחזיק רביעית רק בצירוף הגודש שעליו‪ ,‬אם‬
‫ואמנם בלא ברכה צריך ליטול ידיו דלא גרע מנטל בלא כונה לסעודה‬
‫זה נחשב לכלי המחזיק רביעית כיון שעל ידי הכלי עומד רביעית‪ ,‬או צריך‬
‫כמבואר בשו"ע‪ ,‬אבל ברכה לכאו' א"א וראוי לטנף ידיו ואי"ז ברכה שאינה‬
‫שיהא מחזיק רביעית בתוך הכלי דוקא‪ ,‬‬
‫צריכה כיון שהוא רוצה לצאת מספק‪.‬‬
‫אמנם למעשה צריך שיחזיק רביעית בתוכו כיון שרוב פעמים נשפך הגודש‬
‫נטילת ידים‬ ‫ע"י נענוע היד וחסר רביעית בשעת ברכה‪.‬‬
‫רבנו נוטל ידיו ראשון וממתין לכל המסובין לברכת המוציא‪.‬‬ ‫נוסח ועמידה בקידוש‬
‫נוטל ידים לסעודה בחדר שעשה בו קידוש‪ ,‬ואינו יוצא מן החדר עד גמר האכילה‪.‬‬ ‫בקידוש הלילה עומד עד ברכת הגפן ואז יושב‪ .‬בנוסח הקידוש אינו מתחיל‬
‫מקפיד לא ליטול ידיו במים חמים [ע"פ רש"י חולין ק"ה ב'‪ .‬הובא במשנ"ב ק"ס סקכ"ו]‬ ‫מויהי ערב וגו' אלא מויכולו‪ .‬ואומר כי הוא יום‪ ,‬כי בנו בחרת וכו'‪ .‬בקידוש‬
‫מדקדק מאוד בנט"י‪ ,‬קודם מרטיב מעט ידיו ומשפשפם ומנגבם היטב‪ ,‬ונוטל‬ ‫היום יושב‪ ,‬וקודם הקידוש אומר זכור את יום וגו'‪.‬‬
‫ב"פ על כל יד בפנ"ע ומנענע היד שיתפשטו המים ומקפיד להגביה הידים‬ ‫מקפיד לשתות רוב כוס‪.‬‬
‫שלא יחזרו המים ויטמאו הידים‪ ,‬אוחז הספל בידו השמאלית ע"י מגבת‬
‫ליטול ידו הימנית ומנגב ואוחז הספל ע"י המגבת בידו הימנית ונוטל ידו‬ ‫להחזיר הנשאר לבקבוק‬
‫השמאלית ומנגבו‪ .‬ומברך ענט"י לפני ניגוב היד השמאלית‪.‬‬ ‫שמעתי מהגר"א דינר שליט"א שדעת הגראי"ל שטיינמן והגר"ש וואזנר‬
‫תמיד אחרי הקידוש שנרטב ידו מהיין של הקידוש רוחץ ידיו על קצות‬ ‫והגר"נ קרליץ שליט"א לאסור להחזיר את הנשאר מהיין אחר הקידוש‬
‫לבקבוק עם יין כשהבקבוק צריך טבילה‪( .‬מראה דבר)‬
‫אצבעותיו ומנגבם ואח"כ נוטל ידיו‪.‬‬
‫וכשהוא שוטף ידיו לא שם ידו סמוך לפי הספל שחושש שמא יטמא את‬ ‫לתקן את הפגימה‬
‫המים ולכן מניחם במרחק‪.‬‬ ‫בשער הציון סימן רע"א ס"ק פ"ט כתב דכשכולם שותים מהכוס של ברכה‬
‫אע"פ שהוא שותה תחילה אין זה נקרא כוס פגום אלא רק כששופך מכוסו‬
‫מנער ידיו אחר נטילת ידים‬
‫לכוסם צריך לשפוך קודם שישתה בעצמו‪.‬‬
‫אמר רבנו ששמע מידידו הג"ר יצחק וסרמן זצ"ל שראה את החזון איש זצ"ל‬
‫והנה מתקנים יין פגום ע"י הוספת יין מהבקבוק לגביע‪ ,‬ובאמת בדרך כלל‬
‫שאחר שנטל ידיו דפק אותם זה על זה עד שירדו רוב המים קודם הניגוב‪,‬‬
‫בשעת המזיגה והברכה נשפך קצת יין להצלחת וא"כ לאחר ששותים והיין‬
‫ועיין שו"ע (סימן ש"ב סעיף י') שטוב לנגב ידיו בכח זו בזו להסיר מהם כל‬
‫הנשאר בגביע נפגם‪ ,‬אפשר להוסיף את היין מהצלחת לגביע ובכך מתקנים את‬
‫המים קודנו שיקנחם במפה‪ ,‬אבל הכרעת הרמ"א שא"צ לזה ע"ש‪( .‬אעלה בתמר‬
‫היין דבגביע‪.‬‬
‫מתורת החזון איש או' כ"ז) וכן נוהג רבנו שאחרי נטילה יד אחד מנער בחזקה את‬
‫בקידוש בבוקר מוזג את היין מהבקבוק ולא ממה שנשאר בגביע מאתמול‬
‫היד שירד הטיפות ואח"כ מנגב‪.‬‬
‫[שפלעמים נשאר חצי כוס] והסביר דאע"פ שלדעת השו"ע (סי' קפ"ב) אפשר‬
‫חשש לגעת בספרים‬ ‫לשפוך קצת לכוס ולהחזיר לבקבוק‪ ,‬אמנם דעת הגר"א דאי"ז מועיל וע"כ‬
‫ר' משה סולובייציק חשש דמה שאמרו בשבת (יג‪ ,‬ב) דגזרו על הספרים של‬ ‫לוקח יין חדש מהבקבוק‪.‬‬
‫כתבי הקודש שיפסלו את הידים במגען‪ .‬דה"ה ספרים שלנו בכלל הגזירה‪,‬‬ ‫אולם שומר את מה שנשאר מב' הקידושים לסעודה ג' שנוהג כשיטת הרמב"ם‬
‫ולכן נמנע מלגעת בחומש באמצע הסעודה [ומסתמא דין זה הוא בדפי הספר ולא‬ ‫(פ"ל שבת ה"ט) לקדש גם בסעודה ג' ובזה אינו מחמיר כד' הגר"א דנחשב פגום‪.‬‬
‫בכריכה החיצונית]‪( .‬אעלה בתמר מתורת בריסק עמ' רמ"ג)‬ ‫אלא שותה את הכוס ע"י שמתקנו‪( .‬רשימות הרה"ג ר' אשר שטינמן שליט"א)‬
‫כיסוי החלות‬ ‫קידוש ליל שבת‬
‫בכל ג' הסעודות החלות מכוסות עד אחר ברכת המוציא‪[ .‬עי' משנ"ב סי' רע"א סקמ"א]‬ ‫אמר רבנו‪ :‬שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב שכשאומר ויכלו בליל שבת בקידוש‬
‫אינו אומר ברשות קודם המוציא‪.‬‬ ‫שיאמר מתוך סידור דיש שיטות בשו"ע סי' מ"ט דאם מוציא אחרים יד"ח‬
‫צורת הבציעה‬ ‫יש דין של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בע"פ‪.‬‬
‫כשבוצע הפת בלילה ‪ -‬תוחב הסכין בחלה התחתונה שעומד לבצוע עליה‪,‬‬ ‫והוסיף רבנו דאם כבר אמרו בתפילה ויכלו וגם הב"ב אמרו ויכלו לכאו' אין‬
‫והחלה השניה מניח ע"ג החלה שאותה עומד לבצוע ומברך‪ ,‬וביום איפכא‪,‬‬ ‫צריך לחשוש על זה‪ .‬וסיפר הגראי"ד שליט"א שאחרי פטירת הרבנית תמר‬
‫ואינו מקפיד לבצוע ב' החלות בכל סעודה‪[ .‬ובשיעורים אמר דמה שאינו מקפיד‬ ‫ע"ה אמר לו רבנו שהחל מהשבוע כבר אינו צריך לומר ויכלו מתוך הכתב‬
‫ע"ד הגר"א לבצוע שניהם לפי שחושש מבל תשחית‪ ,‬אבל מי שיש לו משפחה גדולה ודאי‬ ‫בקידוש דהרי כבר לא צריך להוציא אחרים בקידוש‪( .‬רשימות ח"א שליט"א‬
‫עדיף שיבצע על ב' חלות]‪.‬‬ ‫משיעורי נפש החיים ודרך ה')‬
‫מחלק לכל המסובים חלה שעור כזית וטובל ג"פ במלח‪[ .‬ומר"ה עד אחר שמח"ת‬ ‫ברכת הגפן אם הוא חלק מהקידוש והבדלה‬
‫טובל רק בדבש ולא במלח]‪.‬‬ ‫בליל ששי פרשת ואתחנן תשס"ז נפגש הגר"ח קנייבסקי שליט"א עם רבנו‬
‫הלך ממקום למקום וגזר עליו‪ :‬כאן יקום ישוב‪ .‬לשם מה היה צריך לגזור זאת?‬
‫והשיב‪ :‬ראשו של אדם נוצר מהעפר שמתחת המזבח‪ ,‬ושאר גופו מעפר שנלקח‬
‫מכל המקומות שעל פני האדמה‪ .‬לאחר החטא‪ ,‬היה צריך לתקן את העפר‪ .‬לכן‬
‫ארגנטינה‬
‫בחודש אייר תשס"ו נסע רבנו לארגנטיה וביקר במוסדות התורה שבה‬
‫גזר על כל מקום‪ ,‬כאן יקום ישוב והוסיף‪ :‬וכי מה תקון יש בהקמת מקום‬ ‫בחדר האח"מים בנמל התעופה של בואנוס איירס‪ ,‬הורשו רק בודדים להכנס‪ .‬ראש ישיבת‬
‫ישוב? אלא בוודאי אין הכוונה לבתים גבוהי קומה‪ ,‬למרכזי קניות ולכבישים‬ ‫חפץ חיים – הרשא"ל שליט"א‪ ,‬הרב הראשי לארגנטינה ‪ -‬הרה"ג שלמה בן חמו‪ ,‬רבה של‬
‫סואנים‪ .‬ללא ספק‪ ,‬אין הכוונה לבית מגורים רחב ידים‪ .‬כשהמגמה היא לתקן‪,‬‬ ‫קהילת "אחדות ישראל" הרה"ג ר' דניאל אופנהיימר שליט"א והרה"ג ר' אליהו סלמון ראש‬
‫הכוונה היחידה בהקמת מקום ישוב זה להקים ישיבה! אם אין ישיבה‪ ,‬אין זה‬ ‫כולל שובה ישראל‪ .‬לאחר מכן התקיימה תפילת מנחה בבית הכנסת שובה ישראל‪ ,‬אחרי‬
‫כלל ישוב! לכן אנו גם רואים שבמקומות כל כך רחוקים‪ ,‬ישנן היכלי תורה‪.‬‬ ‫מנחה שיחת חיזוק לאנשי המקום ולאחר מכן התקיים כינוס מחנכים בבהכ"נ סוכת דוד‪.‬‬
‫ובמקומות שאין‪ ,‬אנחנו חייבים להקימם!‬
‫לאחר מכן הגיע לתת ברכה לילדי ת"ת היכל התורה‪ .‬ואח"כ ברכה בבה"ס‬ ‫כנס המונים לששת אלפים יהודי בואנוס איירס‬
‫תורתינו‪ ,‬וברכה בבית לת"ת תורת אמת‪.‬‬ ‫את הערב פתח רבה הראשי של ארגנטינה הרב שלמה בן חמו‪ .‬בדבריו ציטט‬
‫באסיפת רבנים בענין קירוב רחוקים‬ ‫מדברי הגמרא‪ ,‬שגדול וסמוך על שולחן אביו נקרא קטן‪ .‬לעומתו קטן ואינו‬
‫סמוך על שלחן אביו‪ ,‬נקרא גדול‪ .‬כך גדולי ישראל גדולים הם‪ .‬כי בדעתם‪ ,‬דעת‬
‫נשאל רבנו‪ :‬אברך הלומד עם יהודי שמתענין ביהדות‪ .‬במה להתחיל ללמוד עם‬
‫תורה‪ ,‬אינם תלויים בדעת אחרים‪.‬‬
‫בעל תשובה? עניני אמונה או משהו אחר?‬
‫רבנו שליט"א דיבר שם באריכות על כך ש"רבות מחשבות בלב איש"‪" .‬הקב"ה‬
‫ת‪ .‬שור שנגח את הפרה! רק ללמוד‪ ,‬ולא להתוכח עמו בשום דבר‪ .‬אחרי זמן‬
‫הופך רצונותיו של אדם‪ ,‬לפי רצונו יתברך‪ .‬הוא גורם לאדם עצמו‪ ,‬שיפעל במעשיו‬
‫הוא יתחיל להתקדם ולעלות‪ ,‬אבל כ"ז שע"י שהאברך ילמד אתו שור שנגח‪,‬‬
‫שלו‪ ,‬במו ידיו‪ ,‬לא כפי רצון האדם‪ ,‬אלא כפי רצון ד'‪ .‬כך אחי יוסף‪ ,‬ניסו למנוע את‬
‫בלי שום ויכוח על דברים אחרים‪ ,‬בלי שום הסברים והוכחות‪ .‬המאור שבה‬
‫מלכותו של יוסף‪ .‬משום כך מכרוהו‪ .‬אך ע"י מכירתו גרמו להמלכתו‪ .‬פרעה שגזר‬
‫מחזירם למוטב‪...‬‬
‫כל בן הילוד היאורה תשליכו כדי למנוע את לידתו של מושיען של ישראל‪ ,‬גידלו‬
‫באיזה מצות כדאי להתחיל עם משפחות של בעלי תשובה‪ ,‬טהרת הבית או שבת?‬
‫בתוך ביתו‪ .‬הגוי שרצה למנוע את העברת רכושו לידי יוסף מוקיר שבת‪ ,‬גרם במו‬
‫ת‪ .‬טהרת הבית‪ .‬וסיפר רבנו שליט"א כשהייתי אצל מרן הגרי"ש אלישיב ספרתי‬
‫ידיו למסירת הרכוש לידי יוסף‪ .‬שלמה המלך שניסה למלט את שני הכושים מידי‬
‫לו שנשאלתי לשאלה זו‪ .‬הוא אכן סבר כך ונימק שענין טהרת הבית היהודי‬
‫מלאך המות ולכן הבריחם לעיר לוז ששם אין למוות שליטה‪ ,‬מסייע בזאת למלאך‬
‫נוגע לשני בני הבית‪ .‬שבת‪ ,‬למשל‪ ,‬נוגע רק לו‪ .‬אני סברתי כך מפני שענין זה‬
‫המות‪ .‬זאת משום ששם‪ ,‬בשערי לוז‪ ,‬נגזר עליהם למות‪ .‬רבות מחשבות בלב איש‬
‫הוא פגם לכל הדורות‪ .‬שבת זה פוגם בו בעצמו‪ ,‬ועניני טהרה זה נקרא פגום‬
‫ועצת ד' היא תקום"‪ .‬ואז פנה רבנו אל ששת אלפי הנוכחים‪" :‬לא יועיל לאדם מה‬
‫קצת‪ .‬כמובן זה אדם כשר‪ ,‬לא ח"ו פסול‪ ,‬אבל איזה פגם רוחני כלשהו יש‪ .‬וצריך‬
‫יפעל‪ ,‬עצת ד' היא תקום‪ .‬לא יועילו השתדלויותיו ומעשיו‪ ,‬הקב"ה יסובב הענינים‬
‫למנוע פגם לדורות הבאים‪.‬‬
‫כפי רצונו‪ .‬גם אם רבות מחשבות בלב איש‪ .‬לכן‪ ,‬עיזבו את הדברים האחרים‪ ,‬זה‬
‫יש כאן קבוצה של סוחרים חילונים שכבר תקופה מסוימת הם באים לשמוע דברי‬
‫לא יועיל לאיש! התמסרו לתורה‪ .‬מבלעדיה אין כלום"‪...‬‬
‫מוסר וללמוד אבל החנויות שלהם פתוחות בשבת ולטענתם‪ ,‬הם פשוט לא יכולים‬
‫מאותה סיבה ממש מנע רבנו שליט"א את עלייתה של הקהילה ארצה‪ ,‬מספר שנים‬
‫לסגור‪ ,‬ואינם מתכוונים לסגור‪ .‬האם להמשיך ללמוד אתם?‬
‫קודם לכן‪ .‬סיפר אחרון הדוברים בכנס ‪ -‬הרב הגאון רבי אפרים דיניס שליט"א‬
‫ת‪ .‬במה שאתה לומד אתו‪ ,‬אתה לא גורם לו עבירה‪ .‬אלא מאי? הוא עושה‬
‫‪ -‬ראש ישיבת חכם ניסים כהן‪ :‬המצב אז היה קריטי מבחינה כלכלית‪ .‬ארגנטינה‬
‫עבירה והוא ממשיך בסורו‪ .‬יתכן‪ ,‬שבמשך הזמן הוא יפסיק‪ ,‬בעוד שנה‪ ,‬שנתים‪,‬‬
‫עמדה אז בעיצומו של המשבר הגדול בתולדותיה‪ .‬קבוצה מרכזית‪ ,‬מעמודי התווך‬
‫או יותר שנים‪ ,‬אולי הוא יסגור החנות‪ .‬השאלה האם זה כדאי? כדאי! אולי‬
‫של הקהילה‪ ,‬בקשה אז לנטוש‪ .‬אך הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל‪ ,‬לכן הגיעו‬
‫במשך הזמן יסגור‪.‬‬
‫אל הבית שברחוב חזון איש בבני ברק‪ ,‬ושאלו האם לנקוט בצעד מרחיק הלכת‪.‬‬
‫מסופר על רבי ישראל סלנטר שאמר לסוחרים שיטלטלו את המפתח דרך שינוי‬
‫"ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬לא נתן אז לעזוב‪ .‬הוא אמר שאין עולים לארץ ישראל‬
‫וכך החדיר להם שיש שבת ובסופו של דבר סגרו לגמרי‪...‬‬
‫כדי לשפר מצב כלכלי‪ .‬לארץ הקודש באים בגלל קדושתה‪ .‬השארו! מי שמאמין‬
‫ת‪ .‬זה מעשה שלא הי' ולא נברא!‬ ‫ב"אנכי ד' אלוקיך"‪ ,‬שישאר‪ .‬מאז‪ ,‬המצב התהפך‪ ,‬הממשלה ההיא איננה עוד‪.‬‬
‫אבל זה כתוב‪...‬‬ ‫הקהילה היהודית‪ -‬תורתית‪ ,‬עולה כפורחת‪ .‬כמה רחוקים הם עיני חכמים"‪ ,‬קרא‬
‫ת‪ .‬אז מה אם זה כתוב‪ .‬זה אומר שזה נכון? תדעו לכם שרוב הדברים תדעו הם שקר‪.‬‬ ‫הרב דיניס‪" .‬כמה אנחנו חייבים לראש הישיבה‪ ,‬שבזכות דבריו הקהילה פה נותרה‬
‫רוב הסיפורים הם בחזקת לא נכונים אלא אם יוכח שזה נכון‪.‬‬ ‫באיתנותה וממשיכה בפריחתה"‪.‬‬
‫ומבחינת הנהגה‪ ,‬זה נכון לנהוג כך?‬ ‫"אני חושב שמתחילה כאן תקופה חדשה"‪ ,‬אמר אח"כ אחד הרבנים דשם שליט"א‬
‫ת‪ .‬לא! זאת מלבד שע"פ רוב זה לא עוזר‪ ,‬אלא גורע‪ .‬הם חושבים שזה מותר‬ ‫"זה חולל שינוי בערכה של תורה‪ ,‬ביחס לגדלות לתורה‪ .‬פעם ראשונה שראו כאן‬
‫לכתחילה‪ ,‬ואז שואלים את עצמם למה צריך להיות יותר טוב‪ ,‬זה הרי מותר?!‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬שחי בצניעות ופשטות מהסוג הזה‪ .‬אין ספק שהבקור כאן יגרום‬
‫יש לזה צד טוב וצד לא טוב‪ :‬מצד אחד זה מונע מהם עבירה‪ ,‬ומצד שני‬ ‫טלטלה‪ .‬כולם יתקרבו‪ .‬צעירים שהטלטלו על כפות המאזנים בין תורה ליציאה אל‬
‫הוא יעשה עבירה ועבירה הזאת פועלת ההיפך‪ .‬זו לא דרך! לא מלמדים דרכי‬ ‫מכרות הזהב של החיים‪ ,‬יימשכו יותר לתורה‪ .‬החנוך החרדי קבל מעתה תנופה‬
‫הערמה! אומרים את האמת לאמיתה ‪ -‬איך צריך להיות‪ ,‬ועם הזמן זה ישפיע!‬ ‫אדירה‪ .‬כל הצבור הזה‪ ,‬לא היה כאן לפני שלושים שנה‪ .‬ישנו תהליך‪ ,‬שהכנס הזה‬
‫לא מלמדים איך לעקוף‪....‬‬ ‫יאיץ אותו‪ .‬הצבור כאן בנוי מעגלים מעגלים וכל אחד יכנס למעגל אחד פנימי‬
‫יש כאן תלמידים בגילאי ‪ 13-20‬מבתים של קירוב ומאד קשה להם הלימוד‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬הרחוקים‪ ,‬יתקרבו‪ .‬הקרובים‪ ,‬יקבעו יותר עיתים לתורה ויוסיפו באחזקת‬
‫ואם ימשיך להלחיצם ללמוד כל היום‪ ,‬הם יצאו לתרבות רעה‪ .‬האם יש אפשרות‬ ‫תורה‪ .‬בעלי הבתים אוהבי התורה‪ ,‬יצטרפו יותר לבני התורה‪ .‬ובני התורה‪ ,‬אלה‬
‫ללמדם אומנות ויש חשש שמא אחרים גם ימשכו?‬ ‫שבמרכז‪ ,‬ההערכה אליהם תגבר‪ .‬הם נישאים עתה על כנפי כבוד התורה‪.‬‬
‫ת‪ .‬יש כאלה שניסו את זה‪ ,‬והעובדה היא שלא יצא מהם כלום‪ .‬באר"י היה‬
‫בי"ס כזה שחצי יום למדו וחצי יום עבדו‪ ,‬ושום דבר לא יצא מהם‪ .‬כולם נשארו‬ ‫חיזוק כתב החרם‬
‫אותו הדבר‪ ,‬כמו חילונים‪ .‬התפקיד שלנו זה רק תורה‪ ,‬לחנך רק על טהרת‬ ‫במשך תקופה ארוכה מתמודד רבה הראשי של ארגנטינה עם לחצים בלתי‬
‫הקודש‪ ,‬ליסד ישיבות רק על טהרת הקודש‪ .‬מדברים אחרים לא יצא כלום‪.‬‬ ‫פוסקים‪ .‬לאורך כל שנות כהונתו‪ ,‬הוא מסרב לגייר ולקבל גרים לקהילה‪ .‬חרם‬
‫משיטות אחרות‪ ,‬מלבד שאין לעשות כך‪ ,‬לא יצא כלום‪ .‬הם לא הגיעו למצב של‬ ‫רב ימים‪ ,‬בן כמעט מאה שנים‪ ,‬רובץ על הקהילה‪ .‬החשש מגיורים לא כשרים‪,‬‬
‫קבלת התורה‪ ,‬לישיבות‪ .‬אנחנו עושים רק כמו רצון ד' ומחנכים לתורה בטהרתה‬ ‫הביא להטלתו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬גם גרים שעברו גיורים כהלכה אצל גדולי הרבנים‪,‬‬
‫בלבד‪ ,‬ומי שייצא ייצא‪ .‬אנחנו עושים רק את המוטל עלינו‪ .‬התורה ניתנה בסיני‪,‬‬ ‫נדחים מהקהילה‪ .‬בגלל החרם‪ ,‬לא בגלל דופי בגיורים‪ .‬לעיתים יווצר מצב שגר‬
‫בטהרתה‪ ,‬וכך עלינו למוסרה לדורות הבאים‪ ,‬ואור שבה יחזירם למוטב‪.‬‬ ‫או גיורת חיים תוך הקפדה על קלה כבחמורה‪ ,‬ונדחים מהקהל רק בגלל גיורם‪.‬‬
‫וישיבות שיש בהם יחס יותר אישי‪ ,‬לפי רוחו של כל אחד? אם זו ישיבה על‬ ‫אבל חזקה על הרב חרם קדמוני ארגנטינה‪ ,‬מי יעיז לפרוץ?‬
‫טהרת הקודש רק שרמתה נמוכה יותר‪ ,‬זה משהו אחר‪ .‬מלימוד מקצוע‪ ,‬לא יצא‬ ‫משום כך מופעל לחץ כבד על הרב הראשי‪ .‬בכנס הגדול סיפר על מאבקו כנגד‬
‫מהם שום דבר‪ .‬הם יהיו כמעט חילונים‪.‬‬ ‫המבקשים לאלצו לפרוץ גדר‪ .‬בבואו לארץ הקודש‪ ,‬הוא פנה לגדולי הפוסקים‬
‫מישהו סיפר לי שכשמרן החפץ חיים נסע להפגש עם ראש הממשלה בפולניה‪,‬‬ ‫ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‪ .‬בפגישה עמם בקש את תמיכתם בכתב‪.‬‬
‫אמרו כולם שהוא דיבר באידיש‪ .‬זה נכון‪ ,‬הח"ח דיבר באידיש וראה"מ שקראו‬ ‫כשפנה למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ובקש מכתב בענין זה‪ ,‬השיבו מרן‬
‫לו ברטל והוא ידע גרמנית‪ ,‬ממילא כשהח"ח דיבר באידיש הוא קצת הבין‪ .‬והיה‬ ‫הגרי"ש אלישיב שליט"א‪" :‬תפנה בראשונה לגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א‪.‬‬
‫אחד בשם אשר מנדלסון שהוא שהיה חבר בפרלמנט הפולני )בפולין היה סיים‬ ‫רק על מכתבו אחתום"‪.‬‬
‫והיה פרלמנט‪ ,‬כמו בארה"ב הסנט ובית הנבחרים( והוא היה ג"כ שם ואמר‬ ‫בפגישתו של הרב בן חמו עם רבנו שליט"א על אדמת ארגנטינה‪ ,‬הוא הציג בפניו‬
‫לחפץ חיים‪ :‬אתה רואה שצריך לדעת שצריך ללמד פולנית? השיב לו הח"ח‪ :‬אל‬ ‫את המכתב החתום‪ .‬כן סיפר‪ ,‬שהלחצים הכבדים טרם חדלו‪" .‬תעלה מחדש את‬
‫תדאג‪ ,‬טפשים לא יחסר‪ .‬אנחנו צריכים את תלמידי החכמים‪...‬‬ ‫הנושא קבל עם ועדה"‪ ,‬שח לו רבנו שליט"א‪ .‬הנושא הוזכר בנוכחות רבנו בעיצומו‬
‫איזה אמצעים מותר לעשות בשביל קירוב‪ .‬האם מותר לתת הרצאות וסמינריונים‬ ‫של הכנס‪ .‬ואז‪ ,‬תוך כדי דבור‪ ,‬נטל רבנו את קולמוסו של הרב לעיני ששת אלפי‬
‫לחילונים לגברים ונשים בתערובת‪ ,‬שאחרת הם לא יבואו‪...‬‬ ‫הנוכחים‪ ,‬וחתם מחדש על בצור החרם‪.‬‬
‫ת‪.‬שלא יבואו! אין היתר לעשות שום עבירה בשביל זה‪ .‬אסור לעשות עבירה‬ ‫[יום ד' כ"ו אייר] שחרית כוותיקין בישיבת חפץ חיים דברי חיזוק אחרי התפילה‬
‫כדי לקיים כביכול מצוה‪ .‬אנו מחוייבים לעשות רצון ד'‪ ,‬רק בדרך שהיא רצונו‪...‬‬ ‫עטור בטליתו ותפיליו‪ ,‬עלה רבנו שליט"א‪ ,‬ושאל‪ :‬המדרש מספר שאדם הראשון‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.co.il‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 233‬שנה ה' | פרשת וישלח | שנת תשע"ח‬

‫רחמים‬ ‫בקשו‬
‫בקשו רחמים‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫לידי עשיה‪ .‬ודבר זה נאמר באופן מיוחד בציצית‪ ,‬ובאמת‬
‫מרן ישראל‬
‫רבן של‬
‫לרפואתעבור‬ ‫איתא בשו"ע (או"ח סי' ח' סעיף ח') שכשלובש הציצית‬ ‫בכל פעולה גשמית לזכור את‬
‫ליב‬
‫יהודה ליב‬
‫אהרןיהודה‬
‫רבנואהרן‬
‫רבנו‬
‫יכוין שציונו הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנזכור כל‬
‫מצוותיו לעשותם‪.‬‬
‫הקשר לרוחניות‬
‫שיחת רבנו שליט"א בישיבת גאון יעקב מוצש"ק בחוקתי‬

‫שליט"א‬ ‫פייגא‬
‫פייגא‬ ‫גיטל‬
‫גיטל‬ ‫בן בן‬‫בתושח"י‬
‫אמנם אע"פ שבשאר המצוות אין ציווי מיוחד על זה‪ ,‬מ"מ‬
‫עיקר הענין אינו רק בציצית‪ ,‬אלא כשאדם הולך לאכול‬
‫פת (ודוקא בפת נאמר דבר זה מפני שהוא עיקר המזון) חז"ל‬
‫תשמ"א‬
‫בכל פניה שפונים יש מצות‪ ,‬וכדאיתא במנחות (מ"ג ב')‬
‫חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצוות‪ ,‬תפילין בראשיהן‬
‫ראו לקבוע דין זה‪ ,‬כדי שבעשיה הגשמית אדם לא ישכח‬ ‫ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן‪ .‬וכן‬
‫בתושח"יתפילת רבים‬
‫והן קל כביר לא ימאס‬ ‫את הקשר לה'‪ ,‬שיתבונן מה היא פת זו‪ ,‬מה נעשה בה‪ ,‬י'‬ ‫בכל פעולה שעושים יש מצוות‪ ,‬וכגון ההולך לאכול פת‬
‫מצוות נתקיימו בפת זו‪ .‬ואע"פ שלא הוא קיימם בפועל‪,‬‬ ‫צריך קודם לברך‪ ,‬ומלבד זה יש דינים בעצם הפת אם‬
‫מ"מ זה מזכיר לו את קיום המצוות‪ ,‬וע"י זה יזכור את‬
‫צריך עיון‬ ‫הקשר להקב"ה כשעושה פעולה גשמית‪.‬‬
‫נלקח מישראל או מעכו"ם וחיוב הפרשת תרו"מ וכו'‪.‬‬
‫והנה בשו"ע (או"ח סי' קס"ז סעיף ד') איתא שההולך‬
‫וגם במעשה דיעקב אפשר לבאר בדרך זה‪ ,‬דבאמת‬ ‫לאכול פת יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה‪ ,‬שיש‬
‫לא לשפוט מיד!‬ ‫יעקב לא הי' צריך שעשו יבין שכונתו לומר תרי"ג‬
‫חז"ל אומרים תביעה על יעקב אע"ה‪" ,‬למס מרעהו‬ ‫בהן י' אצבעות כנגד י' מצוות התלויות בפת‪ ,‬ולכן יש‬
‫מצות שמרתי‪ ,‬דאפי' אם יבין זה לא יוסיף לו‪ ,‬אלא‬ ‫י' תיבות בברכת המוציא‪ ,‬וי' תיבות בפסוק מצמיח חציר‬
‫חסד"‪ .‬על שמנע חסד מאחיו שנתן את דינה בתיבה‬
‫יעקב אבינו הזכיר לעצמו בשעה שניגש לעשות פעולת‬ ‫לבהמה‪ ,‬וי' תיבות בפסוק עיני כל אליך ישברו‪ ,‬וי' תיבות‬
‫ולא רצה שיקחנה עשו‪ ,‬והתימה מובן?‬
‫השתדלות‪ ,‬שהוא קיים תרי"ג מצות וכל חייו הם‬ ‫בפסוק ארץ חטה ושעורה‪ ,‬וי' תיבות בפסוק ויתן לך‬
‫ויש לבאר דאמנם ודאי הי' הצדק עם יעקב שלא‬
‫תוכל דינה להחזיר את עשו למוטב‪.‬‬
‫המצוות וההתקשרות לה'‪ ,‬כי בכל עשיה גשמית צריך‬ ‫(ועי' במשנה ברורה ס"ק כ"ג בשם הגמ"י שאם לובש בתי‬
‫אבל מ"מ הטענה היא למה לא העלה על מחשבתו‬
‫לזכור שהעיקר הם המצוות ואז ממילא יתבונן היכן‬ ‫ידים יפשטם כדי שיוכל לקיים דין זה)‪.‬‬
‫לדון בזה‪ ,‬אם צריך לתתה לעשו או לא‪ ,‬רק "שפט‬ ‫הוא אוחז בקיומם‪ .‬וזה גם מה שאמרו חז"ל שיש י'‬ ‫ומקור הדין הזה הוא בירושלמי (ספ"ק דחלה) וז"ל י'‬
‫מיד" שלא ליתן‪[ .‬ועי' מהרש"א מגילה ו' ב' ד"ה אם יאמר‬ ‫תיבות בפסוקים המדברים בעניני הספקת מזון האדם‬ ‫מצוות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה‪ ,‬משום לא‬
‫וכו']‪ .‬וזה תביעה על בן אדם‪ ,‬שלא ישפוט שום דבר‬ ‫כנגד י' מצוות שבהם‪ ,‬שבכל מקום שהאדם פונה יזכור‬ ‫תחרוש‪ ,‬בל תזרע‪ ,‬בל תחסום‪ ,‬לקט‪ ,‬שכחה‪ ,‬ופאה‪,‬‬
‫כפי העולה במחשבתו ברגע הראשון‪ .‬ואפי' אם זה‬ ‫שהגשמיות אינה העיקר אלא המצוות‪.‬‬ ‫תרומה‪ ,‬ומעש"ר‪ ,‬ומע"ש‪ ,‬וחלה‪ ,‬רבי יצחק בידו אתי מיסב‬
‫נכון מ"מ צריך לדון ולשקול את הדבר ואח"כ להכריע‪.‬‬ ‫והנה דוד המלך אמר (בתהלים קי"ט נ"ט) חשבתי דרכי‬ ‫לידוי הוא פשט עשרתי אצבעותי' (פי' שהי' פושט את היד‬
‫והלימוד מזה לאורח חיים של כל אחד!‬ ‫ואשיבה רגלי אל עדותיך‪ ,‬ובמד"ר (ר"פ בחקותי) איתא‬ ‫על הפת בעשר אצבעות) ואמר הרי קיימתי עשר מצוות‪.‬‬
‫אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר‪,‬‬ ‫והנה ר' יצחק שאמר קיימתי עשר מצוות מסתמא אין‬
‫כוחן של מידות‬ ‫למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך‪ ,‬והיו רגלי‬
‫בשיחה בכינוס למען לב לאחים – קרי"ס ויצא‬ ‫כונתו שקיים המצות בעצמו‪ ,‬משום שהוא לא חרש ולא‬
‫תשנ"ט‪ :‬הנה אחז"ל בשבת (דף נ"ה ב') א"ר שמואל‬
‫מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות‪.‬‬ ‫זרע ולא אסף ולא עשה עיסה‪ .‬ועוד דהלכה זו נפסקה‬
‫בר נחמני א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא‬ ‫והנה בפשוטו קשה וכי כך הי' כל יום‪ ,‬וכי לא הלך למלחמות‬ ‫לכל אדם וגם לאנשי חו"ל שרוב מצוות אלו לא נוהגות‬
‫טועה‪ ,‬שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן‬ ‫וכדו'‪ ,‬אמנם אם חז"ל אומרים בודאי שכך הי'‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ואפ"ה הם צריכים להניח י' אצבעות על הפת כנגד י'‬
‫שקולין כאחת‪ ,‬אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה‬ ‫וי"ל שגם זה נכלל בכונתם‪ ,‬דדוד המלך בכל פעולה‬ ‫מצוות שנעשו בפת‪ .‬וצ"ב מה הענין לרמוז שנתקיימו י'‬
‫פילגש אביו מלמד שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו‬ ‫שהלך לעשות הוא התבונן וחשב על המצוות‪ ,‬אם ר'‬ ‫מצוות בפת מאחר שלא הוא קיימם?‬
‫הכתוב כאילו שכב עמה‪ .‬ומביאה הגמ' עוד ברייתא‪,‬‬ ‫יצחק עשה כן בשעת אכילה‪ ,‬דוד המלך שזכה להיות רגל‬ ‫והנה בר"פ וישלח כתוב שיעקב שלח מלאכים לעשו‬
‫"תניא ר"ש בן אלעזר אומר מוצל אותו צדיק מאותו‬ ‫למרכבה בודאי כל מעשיו היו לפי מהלך מחשבה זה‪,‬‬ ‫ואמר לו עם לבן גרתי‪ ,‬ופרש"י (בפי' השני) גרתי בגימטריא‬
‫עון ולא בא אותו מעשה זה לידו‪ ,‬אפשר עתיד זרעו‬ ‫וחשב איזה שייכות יש למעשה זה שכעת הולך לעשות‬ ‫תרי"ג‪ ,‬כלו' עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי‪.‬‬
‫לעמוד על הר עיבל ולומר ארור שוכב עם אשת אביו‬ ‫עם המצוות‪ ,‬וזה אמר חשבתי דרכי‪ .‬וא"כ זה גופא נחשב‬ ‫וצ"ב למה יעקב אמר לעשו דבר זה וכי זה אכפת לעשו‬
‫ויבא חטא זה לידו‪ ,‬אלא מה אני מקיים" וכו'‪ .‬רואים‬ ‫שהוליכוהו רגליו לביהמ"ד‪ ,‬דבין אם הלך לביהמ"ד ובין‬ ‫הרשע‪ ,‬דהנה וכי אם אדם ילך לשדל שר מאומות העולם‬
‫מזה עד כדי כך‪ ,‬דמה שהקב"ה כותב בתורה וישכב‬ ‫אם הוכרח ללכת למקום אחר‪ ,‬מ"מ הוא הי' במצב כזה‬ ‫הוא יוסיף איזה דבר במה שיאמר לו ששמר מצות‪,‬‬
‫ראובן‪ ,‬אפשר להבין שזה לאו דוקא‪ ,‬אבל אם יעמדו‬ ‫שרגליו הוליכוהו לביהמ"ד‪ ,‬כי זכר שזה העיקר ואע"פ‬ ‫ובפרט עשו שפרק עול‪ ,‬ועוד צ"ב דאם יעקב רצה לומר‬
‫בניו ויקללו את שוכב אשת אביו [שהרי שבט ראובן‬ ‫דלפעמים הוכרח ללכת למקומות אחרים‪.‬‬ ‫זה לעשו למה הוא רמז לו דבר זה באופן כ"כ רחוק שלא‬
‫עמדו על הר עיבל‪ ,‬וקללו ארור וגו']‪ ,‬בזיון כזה לא יתכן‬
‫ועוד אפשר להוסיף בענין ברכת אבות (הברכה הראשונה‬ ‫עולה על דעת השומע שזה הכונה?‬
‫שיהיה‪ ,‬כי אם באמת הוא חטא הרי זה בזיון‪ ,‬וכיון‬
‫בשמו"ע שהיא לעיכובא) דאיתא בר"ה (ל"ב א') ת"ר מנין‬ ‫ואפשר לפרש דהנה יש מצוות שענינם אינו רק לעצם‬
‫שהקב"ה מצוה אותם לקלל‪ ,‬לא שייך שהקב"ה יצוה‬
‫כזה דבר שזה בזיון‪ .‬ואע"פ שראובן עשה תשובה‪ ,‬וישב‬
‫שאומרים אבות שנא' הבו לה' בני אלים‪ ,‬ופרש"י הזכירו‬ ‫המצוה אלא לכללות המצוות‪ ,‬וכגון מצות ציצית שכתוב‬
‫בשקו ותעניתו! ומה הבזיון?‬
‫לפניו האיתנים‪ .‬והיינו דאע"פ שבנ"י הם הזקוקים לכך‪,‬‬ ‫עלי' (בפ' שלח ט"ו מ') למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי‪,‬‬
‫הרי אם ראובן עשה תשובה זה היה מסתמא תשובה‬ ‫מ"מ הקב"ה שהוא מקור החסד ורוצה בטובתינו הוא‬ ‫ואיתא במנחות (מ"ג ב') וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם‪,‬‬
‫מאהבה‪ .‬וזדונות נעשו לו זכויות‪ ,‬ומה הבזיון בזה?‬ ‫הטיב עמנו והודיענו שנזכה ע"י זה שנזכיר זכות אבות‪.‬‬ ‫ראי' מביאה לידי זכירה‪ ,‬זכירה מביאה לידי עשיה‪ ,‬נמצא‬
‫משמע שאינו כן‪ ,‬כי עצם זה שמזכירים כזה דבר‬ ‫אמנם בודאי שזה לא סתם הזכרה שהיו אבות‪ ,‬אלא‬ ‫שע"י שלובשים ציצית צריכים להזכר בכל המצוות‪.‬‬
‫אצל בן אדם‪ ,‬זה נחשב בזיון‪ ,‬ולא יתכן שהתורה‬ ‫הכונה שע"י ההזכרה אנחנו רוצים לידמות להם‪ ,‬דהיינו‬ ‫ובפשטות זכירה הכונה לזכור שצריך לקיים את המצוות‪,‬‬
‫תאמר לעשות כזה דבר שיהא בו כזה בזיון לראובן‪,‬‬ ‫שיהי' לנו שייכות למדרגתם‪ ,‬ושכל מעשה המצוות‬ ‫אמנם יש ענין בפני עצמו לזכור שיש מצוות לזכור‬
‫ולכן ע"כ שזה לא היה‪ ,‬רק היה דבר אחר‪ ,‬שבלבל‬ ‫שהם קיימו אנו רוצים לילך בדרכיהם‪ ,‬וזו מעלת הזכרת‬ ‫שמוטלים חיובים עליו‪ ,‬ואע"פ שהעיקר זה העשיה מ"מ‬
‫יצועי אביו‪.‬‬ ‫זכות האבות‪ ,‬ובזה יש נחת רוח לפניו יתב' כשאדם‬ ‫יש גם ענין זכירה‪ .‬והטעם הוא משום שהדרך היחידה‬
‫למדנו מזה עד כדי כך‪ ,‬כמה זה חמור הענין של בין‬ ‫רוצה להדמות במעשיו למעשי האבות‪.‬‬ ‫שאדם יכול להתקשר להקב"ה זה ע"י תורה ומצוות‪,‬‬
‫אדם לחבירו‪ ,‬שלא יתכן שהתורה תאמר אפילו פתחון‬ ‫נמצא שהזכרה זו היא כהזכרת המצוות שהאדם יזכור‬ ‫ולולא זה א"א לידבק בשכינה [וכן מה שאמרו בכתובות‬
‫פה על בן אדם‪ ,‬ואע"פ שהמעשה הזה של הברכות‬ ‫את העיקר‪ ,‬דהיינו המצוות ומעשי האבות‪ ,‬ובלי זה הוא‬ ‫קי"א ב' להדבק בת"ח‪ ,‬משום שזה גם מצוה]‪.‬‬
‫והקללות היה יותר ממאתיים וארבעים שנה אחרי‬ ‫עלול להסיח את דעתו מן העיקר ע"י הבלי עוה"ז‪.‬‬ ‫ומעתה מלבד עצם חיוב קיום המצוות‪ ,‬למדנו איך‬
‫המעשה של ראובן‪ ,‬ואף אחד לא יזכור את זה‪ ,‬וכבר‬ ‫אנחנו מאד רחוקים מזה אפילו בענינים הרוחניים‪,‬‬ ‫להגיע למדרגות הנעלות‪ ,‬ע"י זה שראיה מביאה לידי‬
‫לא מדברים מזה כלל‪ ,‬ולא יזכירו את ראובן‪ ,‬אעפ"כ‬
‫ובפרט בענינים גשמיים מסיחים דעת מהעיקר‪ ,‬והעבודה‬ ‫זכירה וזכירה מביאה לידי עשיה‪ ,‬לא רק לזכור שצריך‬
‫כיון שמזכירים דבר שפעם נכשל בזה ראובן‪ ,‬ואע"פ‬
‫המוטלת עלינו הוא לזכור תמיד שחיים בעולם של‬ ‫לקיים את המצוות‪ ,‬אלא לזכור בכללות שיש על האדם‬
‫שכבר עשה תשובה‪ ,‬לא יתכן שהקב"ה יצוה לעשות‬
‫כזה דבר‪ ,‬וע"כ מוכח שלא חטא ראובן בזה‪.‬‬
‫מצוות‪ ,‬וכשנזכור את זה הזכירה תביא לידי עשיה‪.‬‬ ‫מצוות‪ ,‬להתבונן בכל דבר מה עושים שמקיימים כאן‬
‫(ימלא פי תהלתך תפילה עמ' שנה – שנח)‬ ‫מצוות‪ ,‬וזה יביא את האדם לתכלית של זכירה מביאה‬
‫הגליון מוקדש‬
‫לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית מרת רחל דבורה ברלין ע"ה בת יבדלח"ט מרן רבנו רבי אהרן יהודה ליב שטינמן שליט"א‪ ,‬אשת חבר‬
‫להגאון הגדול רבי זאב ברלין שליט"א ראש ישיבת גאון יעקב נלב"ע ד' כסלו תשע"ח‬
‫ובזה באנו בדברי תנחומין למעלת אביה מרן רבנו שליט"א‪ ,‬לבעלה הגאון שליט"א‪ ,‬לאחיה הגאונים שליט"א ולבניה הרבנים הגאונים שליט"א‪.‬‬
‫העומדים לימין המערכת מיום היוסד הגליון‪ ,‬במסירות רבה בהדרכה ובהגהה בהערות והארות וללא הם לא היו יוצאים הגליונות לאור עולם כלל‪.‬‬
‫קוה אליו יתברך שמו שכבר תמו היסורין והצרות ואך טוב חסד ורחמים ישכון באהליכם ותזכו לראות דורות ישרים ובריאים בגוף ובנפש‪ ,‬המקום ינחם אתכם‬
‫בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪( .‬מתוך מכתב רבנו לנחם אבלים בשנים קודמות)‬
‫הנה לעת הזאת נביא כאן לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית כמה ענינים מדברי אבלות ניחומים של יבלחט"א אביה מרן רבנו שליט"א בהזדמנויות שונות‪ .‬וכן כמה הלכות והליכות‬
‫עובדות והנהגות בענינים אלו ויה"ר שנזכה שבלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים‪[ .‬לע"ע זה ח"א‪ ,‬ואי"ה בגליון פר' ויחי במלאות השלושים יובאו עוד בענינים אלו]‬

‫בודאי גם במקרה הזה‪ ,‬בודאי תמשיכו במעשה הצדקה וחסד‪ ,‬ומעשיו‬ ‫ניחום אבלים | נשאל רבנו דברמב"ם (פי"ד אבל ה"ז) מבואר שיש למת עצמו ג"כ‬
‫ופעולותיו הטובים יצמיחו פירות‪ ,‬וזה יהי' לו זכיות לנצח‪.‬‬ ‫תועלת מניחום אבלים וצ"ע איזה תועלת יש לו בזה? ואמר רבנו דהנה מבואר‬
‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪.‬‬ ‫בחז"ל (מדרש רבה בסוף קהלת) שאומרים בשמים 'ראו מה הבריות אומרים‬
‫אהרן יהודה לייב שטינמן וביתו‬ ‫עליו'‪ ,‬ולכן יש תועלת בזה שמספרם סיפורים על הנפטר וזה פועל בשמים‪.‬‬
‫בס"ד כב' משפחת‪ ...‬נ"י‬ ‫אל עפר תשוב | כשרבינו היה בניחום אבלים שאל האבל את רבינו שליט"א‬
‫הגיע בשורה הלא טובה על הלקח החטף בנכם ז"ל היות שחז"ל גילו‬ ‫בענין המנהג שמניחים עפר בעיני אביו ואמו כמבואר‪[ .‬והי' קשה לו לעשות‬
‫לנו שאדם צריך לראות ולהבין שבודאי הכל יהי' לטובה ומי יודע דרכי‬ ‫את זה] אמר רבינו שזה אינו ענין לנפטר‪ ,‬אלא ל"חיים" ללמדנו שעפר אתה‬
‫השי"ת בודאי מכאן והלאה אך טוב וחסד ימצא באהליכם והנני בזה‬ ‫ואל עפר תשוב‪ ,‬ודפק רבנו שליט"א עם מקלו על הארץ בהתעוררות בשעה‬
‫לנחמכם כמו שהורונו חז"ל ונקוה כי השם הטוב לא יוסיף לדאבה עוד‬ ‫שאמר את הדברים‪.‬‬
‫וינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪.‬‬
‫אהרן [יודא] לייב שטיינמן‬ ‫ניחום למת צעיר | אמר רבנו‪ :‬דהנה רוב הנשמות היום‪ ,‬הם מגולגלות‪ ,‬וכל‬
‫מכתב תנחומין להגר"י רוזן שליט"א ראש ישיבת אור ישראל‬ ‫אחת צריכה לבא על תיקונה‪ ,‬ויש שבאות בזמן כזה‪ ,‬ויש בזמן כזה‪ ,‬כל אחד‬
‫בס"ד לכבוד הגאון ר' יגאל רוזן שליט"א‪ .‬הנני בזה לנחמכם כמו שהורנו‬ ‫כשנגמר תיקונו נגזר עליו שימות‪.‬‬
‫חז"ל‪ ,‬המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלם‪ .‬ובהמשך‬ ‫כמו"כ סיפר רבינו‪ :‬הייתי לנחם אצל הרב פפנהיים שישב שבעה על‬
‫הרבצת תורה ופועלכם למען לומדי התורה תנוחמו‪.‬‬ ‫אחותו הצעירה‪ .‬חשבתי‪ :‬העוה"ז מעבר שכ"א צריך לעבור לשם‪ ,‬כולם‬
‫י"ח מרחשון תשע"ח לפ"ק א‪.‬ל שטינמן‬ ‫יבואו לשם‪ ,‬זה היום וזה מחר‪ ,‬לא צריכים א"כ להצטער‪ ,‬הקב"ה יודע‬
‫שנגמרו ימיו [שאלתי והרי הבנ"א הי' יכול לעשות יותר מצוות‪ ,‬השיב רבינו אבל גם‬
‫ענין הקדיש | רבנו אומר הרבה פעמים ומעורר על כך‪ ,‬כי יש לדעת שאת‬ ‫יותר עבירות!]‪( .‬צדיק כתמר יפרח וראה ברמב"ן פרשת ראה על הפסוק בנים אתם וגו'‪).‬‬
‫הקדיש עצמו לא אומרים על הנפטר אלא לזכות הנפטר דהיינו מה שהבן אומר‬
‫קדיש והציבור עונה אחריו אמן יש"ר נהיה מזה קידוש ה'‪ ,‬והנפטר שהשאיר‬ ‫גדר ברכת ניחום אבלים | בעת שישב מרן הגרי”ש זצ"ל שבעה על בתו הרבנית‬
‫בעולם בן העושה את הדבר הגדול הזה קידוש ה' זה לו לעילוי נשמה‪.‬‬ ‫עטל ברלין ע"ה הגיע רבנו שליט"א לנחמו‪ .‬והיה ביניהם מו"מ וכדלהלן‪.‬‬
‫וממילא אותם אנשים שרבים וגורמים מחלוקות סביב הקדיש הרי הם‬ ‫הגרי"ש העיר‪ :‬דהנה בכתובות (דף ח') מובא שתיקנו ברכה מיוחדת כלפי‬
‫גורמים לתוצאה הפוכה שבמקום שיצא קידוש יוצא חילול ה' יצא שכרם‬ ‫המנחמים 'בעל הגמול ישלם גמולכם' וכתבו הראשונים שם שזה ברכה‬
‫בהפסדם וכמ"ש בספרים‪ ,‬רק הרבה למעשה נכשלים בזה‪( .‬מאחורי הפרגוד)‬ ‫עם שם ומלכות‪ .‬והדבר פלא שלא די בקיום המצוה ובהבטחת הקרן‬
‫והפירות בעוה"ז ובעוה"ב‪ ,‬וחז"ל תיקנו ברכה לזה?‬
‫ענין הקדיש | סיפרו לרבינו שת"ח אחד אמר לאבל בשנת חיובו בקדיש‬
‫[באבילות] תראה להזהר לא לקחת מה שמגיע לשני‪ ,‬אבל גם לא לוותר על‬ ‫ורבנו שליט"א ענה‪ :‬שמבואר שם בסוגיא ובר"ן שם‪ ,‬שברכה זו נאמרה על‬
‫מה שמגיע לך‪ ,‬שאתה לא בעה"ב לוותר על כך‪.‬‬ ‫הכוס דוקא‪ ,‬והינו שיש כוס יין מיוחד של ניחום אבלים כמפורש בפסוק‬
‫הגיב על כך רבינו‪ :‬דע לך שזה טעות שהעולם טועה שהקדיש שייך למת‪,‬‬ ‫(משלי לא‪ ,‬ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש' ועל כוס זה של ניחום אבלים‬
‫אין כזה דבר‪ ,‬אלא זה זכות לבן לאומרו‪ ,‬וע"י הקידוש ה' שיש‪ ,‬זה תועלת‬ ‫תיקנו את הברכה ולא על עצם הניחום (א"ה ע"ש בהגהת הגר"א בכתובות)‪.‬‬
‫עוד הוסיף רבנו דזה דוקא בסעודה וכמו שנהגו אחרים (א"ה כונתו‬
‫לאביו‪ ,‬ולכך אם ברצונו לוותר הרשות בידו‪ ,‬גם לוותר זה לע"נ‪ ,‬וכי לא אומר‬
‫אמן יהא שמה רבא‪ ,‬בלי להגיד קדיש‪ ,‬ובודאי שגם לוותר זה ענין גדול‪.‬‬ ‫להמבואר בבאר הגולה ביו"ד סי' שע"ח שמנהג הספרדים דבכל שבעת ימי האבילות‬
‫ובהזדמנות אחרת הביא על כך את דברי החזו"א לרבי שלמה לורנץ‬ ‫אין האבל אוכל משלו אלא משל המנחמים‪ ,‬וממילא שעל סעודה זו והיין שבא מחמת‬
‫שהיה צריך לטוס עבור חינוך העצמאי ובדיוק בזמן שהיה אמור לשהות‬ ‫סעודה זו תיקנו את הברכה‪ .‬שזה נוסף על הניחום עצמו וכן הוא מנהג בני תימן כמובא‬
‫בחו"ל היה יארצייט של הוריו ושאל את רבנו החזו"א מה לעשות?‬ ‫בס' בית מועד פי"ט ס"ח‪ ,‬ועי' במאירי בכתובות שם)‪.‬‬
‫והשיבו שכל העניין בקדיש הוא מצווה של כבוד שמים ובזה מזכה להם‬ ‫אמנם הגרי”ש חזר וטען‪ :‬שהיין זה רק היכי תמצי לברך‪ ,‬אבל הברכה‬
‫וזה מה שאתה עושה בשליחות שלמענה נסעת לחו"ל‪.‬‬ ‫הוא על הניחום עצמו 'בעל הגמול ישלם גמולכם'‪.‬‬
‫ואמרו לרבנו בשם א' הגדולים שאומרים קדיש היות שחסר יהודי‬ ‫ורבנו שליט"א העיר דמצאנו כעי"ז בברכת נישואין שתקנו ברכה‬
‫בעולם ולכן משלימים את החסר ע"י האדרת כבוד שמים‪ .‬השיב‬ ‫כנגד הנאספים‪ .‬אמנם העיר ע"ז הגר"א ברלין ששם זה ברכה לכבוד‬
‫רבינו שליט"א על אתר בתקיפות "און וואס אייב די טאטע איז געווין‬ ‫הנאספים‪ ,‬אבל כאן זה ברכה למנחמים עצמם‪.‬‬
‫אפאראך"? (ומה אם האבא היה פארך?)‪ ‬‬ ‫האם להגיע הרבה פעמים | רבנו שליט"א בעת שניחם את מרן הגרח"ק על‬
‫לתרום ס"ת | אמר רבנו שנראה שכדאי לא לתרום ס"ת לע"נ‪ ,‬אלא להשאיל‬ ‫הרבנית‪ ,‬חקר האם במצוות תנחומים יש מצווה להגיע הרבה פעמים וכל פעם‬
‫וככה כל רגע מקיים מצווה שיש לו ס"ת וכך כל רגע מזכה לנפטר‪ ,‬אבל אם‬ ‫זה מצווה ואפי' לקצת זמן או עדיף פעם אחת ארוכה‪.‬‬
‫תורם אזי אין לו כבר את הזכות שיש לו ס"ת‪.‬‬ ‫כמו כן הגיע אל מרן הגרח"ק בבוקר אחרי פטירת הרבנית ושאל שאלה‬
‫צורת ניחום | איתא בגמ' כתובות ח' ע"ב אתא לנחומי‪ ,‬צעורי קמצער ליה?‬ ‫אודות האיסור ללמוד‪ ,‬שאסור להעמיק גם בדברים המותרים‪ ,‬ממ"נ אם‬
‫הכי קאמר ליה‪ :‬חשיב את לאתפוסי אדרא‪.‬‬ ‫אסור להעמיק אז במה זה נקרא שמותר ללמוד הרי כאשר לא מבין זה‬
‫יש לעיין הא מדרך הצדיקים שתולה שעונותיו גרמו פרענות הבאה עליו‪,‬‬ ‫לא נקרא שלומד ונו"נ בזה‪.‬‬
‫ואיזה דרך הוא זה של תנחומין‪ ,‬דמ"נ אם עי"ז יכנס בלבו גאוה לומר‬ ‫כמה מכתבי ניחום מתוך רבים‪ ,‬שכתב רבנו שליט"א לניחום אבלים‬
‫דהא לא חטא רק נענש בעון הדור הא בודאי לא שפיר עביד‪ ,‬ואם לא‬ ‫לכבוד משפחת רוזנגרטן שיחי' בטוב ובנעימים‪.‬‬
‫יקבל מה שאומר לו א"כ איזה תנחומין הוא זה?‬ ‫אביכם הגדול הנחיל לכם ירושה רוחנית גדולה בתורה וביראת שמים‪,‬‬
‫וברש"י שם ד"ה חשיב את‪ .‬מבואר דרק הוא הוי חשוב שבשביל זה‬ ‫תזכו לנצל ולהמשיך וגם אתם תוכלו להנחיל ליוצאי חלציכם כהנה‬
‫מת בנו‪ .‬ויש לעיין בשלמא אם אמרו דהי' ינוקא אפשר דמת משום‬ ‫וכהנה‪ .‬המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‬
‫חשיבות אביו להיות נתפס בעון הדור‪ ,‬דנהי דהוא חשוב אבל בנו הא‬ ‫א‪.‬י‪.‬ל‪ .‬שטינמן ומשפ'‬
‫לא הי' כ"כ חשוב ואיך ימות כדי אביו יתפס בעון הדור‪ ,‬ובמהרש"א‬ ‫י"ד שבט תשנ"ה לפ"ק‪ ,‬בני ברק יצ"ו‬
‫כתב דכיון דלא הי' בן עשרים שנה ואין ב"ד של מעלה מענישין וע"כ‬ ‫לכ' משפחת לוין הכבודה נרם יאיר‪.‬‬
‫דזה לאתפוסי אדרא‪ ,‬ומ"מ צ"ע דהא אין הבן נענש בשביל אביו אחרי‬ ‫על שמועה כי באה בהלקח מאתכם ראש משפחתכם היקר באדם‪ ,‬כדרך‬
‫שהוא בן י"ג שנה‪( .‬אילת השחר כתובות ח‪ ,‬ב)‬ ‫האנשים הטובים אשר מעשיהם הטובים נודעים אחרי העדרם‪ ,‬כן הוא‬
‫האם מותר לאבל לקום מפני ת"ח‪ ,‬והשיב לו החזון איש שאין צריך לקום‪ ,‬אבל‬
‫מותר לקום‪( .‬בנתיבות הלכה חי"ב ‪ -‬אבילות החורבן עמ' ‪[ )4‬ועי' שבות יעקב ח"א סל"ט]‬ ‫הלכות והליכות‬
‫האם יוצא ידי חובה בקריאת התורה ששמע בזמן אבלותו‬ ‫הלויות‬
‫במלאת ימי השבעה אם זה ביום שני או חמישי שיש בו קריאת התורה לא‬ ‫כתב הרב י"ל שליט"א שכשנשאל הגראי"ל שטינמן שליט"א מבחור בישיבה‬
‫יצא בקריאת התורה ששמע בזמן שהיה עדיין אבל ואסור בתלמוד תורה‬ ‫קטנה בי"א סיון תשמ"ט אם לנסוע להלויית בעל מנחת יצחק זצ"ל אמר‬
‫וכדי לצאת ידי חובת קריאת התורה ילך לבית כנסת אחרי הקימה מהאבילות‬ ‫לשואל אם היה לך לויה בנוא יארק הרי לא תיסע גם אם תגיע לפני הלויה‪.‬‬
‫וישמע קריאת התורה‪( .‬בנתיבות הלכה חי"ב ‪ -‬אבילות החורבן עמ' ‪)4‬‬ ‫והוסיף הגראי"ל ואמר שמסתמא זה שכתוב שלת"ח צריך ללכת זה רק‬
‫נשאל רבנו‪ :‬האם מותר לאבל בתוך השבעה ללמד את ילדיו אותיות אלף בית‬ ‫באותה עיר ומי שנוסע זה ודאי טוב אבל חיוב אני לא יודע‪ .‬עוד כתב הנ"ל‬
‫תשובה‪ :‬גם זה נחשב תלמוד תורה (עי' גמ' שבת )דף ק"ד ע"א) שיש רמזים‬ ‫וכן אמר הרה"ג רא"י בן הגרמ"י לפקוביץ שליט"א שכך הורה מו"ר הגראי"ל‬
‫בכל צורה של האותיות ואסור ללמד בימי השבעה‬ ‫שליט"א לגבי לויית הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שהיתה בירושלים‪[ .‬אכן הורה רבנו‬
‫שבת בר מצוה‬ ‫שיש בזה עוד שיקולים שצריך לדון בכל פעם לגופו של ענין עפ"י הוראות גדולי הדור]‬
‫הורה רבנו שאין לבוא לשבת בר מצוה של בן אח וכדו' בתוך שלושים‪.‬‬ ‫נטילת ידים אחרי הלויה‬
‫נוהג רבנו ליטול ידיו כשחוזר מלויה אע"פ שלא היה בתוך ד"א של מת‪ ,‬קידוש אחרי התפילה‬
‫הורה רבנו שאם נמצא בשבת בבית כנסת ויש קידוש שם אחרי התפילה‪,‬‬ ‫וראה במג"א או"ח ס"ד סקכ"א‪ .‬ועי' פרמ"ג א"א סכ"א ובס' טהרת הכהנים‬
‫אינו צריך לצאת משם ויכול להישאר לקידוש אבל אסור ללכת לקידוש‬ ‫כהלכתה עמ' קע"ג‪[ .‬א"ה וכן מטו בשם החזון אי"ש]‬
‫במקום אחר‪.‬‬ ‫סעודת הבראה האם צריך שיהא בה פת‬
‫בסעודת הבראה לכאורה אין צריך לאכול פת דוקא דאין מצות סעודה רק מפטיר בחודש הי"ב‬
‫הורה רבנו שבחודש הי"א שאין אומרים קדיש ואין מתפללים על מת‪ ,‬גם אין‬ ‫אכילה הראשונה שבמה שאוכל צריך שיהא משל אחרים ואם רוצה לאכול רק‬
‫נוהגים לעלות למפטיר בחודש זה‪[ .‬וכן הובא בארחות רבנו ח"ד עמ' שנג שנהג כך מרן‬ ‫ביצה וכדו' סגי‪( .‬בנתיבות הלכה חי"ב ‪ -‬אבילות החורבן עמ' ‪ )4‬ועיין בספר דברי סופרים‪.‬‬
‫הגרח"ק על פטירת אמו שלא לעלות למפטיר בחודש הי"ב‪ ,‬אמנם עי' בקובץ תשובות ח"ב י"ז]‬ ‫ניחום בתוך ג' ימים‬
‫רבנו שליט"א פעמים רבות מנחם אבלים למחרת הלוויה כיון שאז צריך בן הלומד משניות‬
‫בן הלומד משניות עבור אביו אינו צריך לומר בפיו שהוא לומד לעילוי‬ ‫האבל יותר ניחום מכיון שאנשים עדיין לא מגיעים‪( .‬דרכי יוסף צבי עמ' קצ"ב)‬
‫נשמתו כיון דמצד עצם לימוד זה מועיל לאביו‪.‬‬ ‫כשרואה רבנו שלאבל קשה לדבר מחמת אבילתו‪ ,‬הוא מתחיל בדברים כללים‬
‫לקבל עליה‬ ‫השיכים לא רק לאבל אלא לכל בני הבית כגון ששואל שמבטו לא דוקא‬
‫סיפר הגר"ש בן רבנו כי התלווה אל מרן שליט"א כשנסע לפני שנים רבות‬ ‫לכיון האבל‪ ,‬האם גרים כן הבנים וכדו' 'ואז ממילא מתחיל האבל לדבר‪.‬‬
‫לנחם את הגרמ"ד הלוי סולובציק על פטירת אחיו‪ ,‬ודיברו בענין אם אבל‬ ‫עיטוף באבל‬
‫עולה לעליה בשבת‪ ,‬והגרמ"ד אמר שהוא רגיל לקבל מפטיר בכל שבת ואם‬ ‫אמר רבנו שכובע שלנו אי"ז נחשב לעטוף וע"כ אין לחוש להוריד את הכובע‬
‫לא יקבל הוא אבילות בפרהסי' ונו"נ בזה‪ .‬‬ ‫בשעת האבילות‪ .‬אמנם הוא עצמו נהג כן ללבוש את הכובע כל זמן השבעה‪.‬‬
‫לימוד לעילוי נשמת‬ ‫[ועי' בס' ארח דוד (או' שע"ח) דהגר"ד בהר"ן כשישב שבעה על בנו ר' נחום הי"ד ישב‬
‫הורה הגראי"ל שטינמן שליט"א שניתן ללמוד לכמה נפטרים ביחד באותו‬ ‫עם הכובע כפוף עד העינים‪[ .‬מטעם עיטוף דאבל] וכן הגרש"ז היה מעורר לאבלים‬
‫לימוד‪ ,‬כיון שנר לאחד נר למאה (ויאמר שמואל עמ' מ"ט)‪.‬‬ ‫ללבוש כובע ולהניחו למטה קצת‪ :‬וראה בהערות שם‪ :‬דהנה בגמ' (מו"ק טו‪,‬א)‬
‫איתא דאבל חייב בעטיפת הראש‪ ,‬ונפסק להל' בטושו"ע (יו"ד סי' ש"פ ס"א‬
‫צורת הלימוד‬ ‫וס' שפ"ו ס"א) דהיינו שיכסה ראשו בטלית‪ ,‬וכ' הרמ"א (שם) דאין אנו נוהגים‬
‫שאלה‪ :‬כשלומדים משניות לעילוי נשמה האם עדיף ללמוד מעט משניות‬ ‫בעטיפה‪( ,‬עי' תוס' מוע"ק כא‪,‬א סוד"ה אלו) והט"ז והש"ך (שם) ובס' ת' (סק"ב)‬
‫בעיון או הרבה משניות בשטחיות?‬ ‫כתבו דנוהגים למשוך הכובע לפני העינים‪ ,‬וכן פסקו החכ"א (כלל קס"ט סי"ט)‪,‬‬
‫תשובה‪ :‬עדיף ללמוד מעט בכוונה מללמוד הרבה בלא כוונה‪.‬‬ ‫הקצשו"ע (סי' רי"א ס"ג)‪ ,‬וערוה"ש (סי שפ"ו ס"א)‪ .‬וכן נהג רבי שלמה זלמן‬
‫וכששאלו אם עדיף ללמוד דף גמרא בעיון או ללמוד משניות?‬ ‫אויערבאך זצ"ל בימי אבלו‪[ .‬והנה בטושו"ע שם כתבו דכשבאים מנחמים‪ ,‬מגלה ראשו‬
‫השיב רה"י דבעיקר ילמד גמרא בעיון אבל ילמד גם מעט משניות משום‬ ‫לכבודם‪ ,‬וכמ"ש בס' תורת האדם ע"פ מס' שמחות‪ ,‬אמנם עי' בברכ"י (שם) שכתב שנוהגים‬
‫שכך נהגו בלימוד משניות‪( .‬בנתיבות הלכה חי"ב ‪ -‬אבילות החורבן עמ' ‪)5‬‬ ‫להיפך‪ ,‬שאין מתעטפים אלא כשבאים מנחמים‪ ,‬ומנהג ישראל תורה]‬
‫קדיש לגוי‬ ‫כמה מהנהגות רבנו בזמן אבלתו רח"ל על הרבנית ע"ה‬
‫כתב הגר"י זילברשטיין שליט"א‪ :‬מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א הורה שקדיש‬ ‫כתב הגרע"א יו"ד ס' שע"ו סעיף ד' נוהגין שלא ליקח דבר קטן וגדול‬
‫לגוי אינו מועיל לו כלום‪ ,‬ואפשר לומר קדיש על גוי‪ ,‬אך הקדיש לא יעזור‬ ‫מבית אבל משך כל ימי אבילות משום שרוח הטומאה שם כל השבעה עי'‬
‫לו‪( .‬ויאמר שמואל עמ' שע"ו)‬ ‫שם‪ .‬ולכן רבנו שליט"א כשהיה אבל על אשתו‪ ,‬לא רצה לתת מכספו עבור‬
‫קיטל ביוה"כ‬ ‫הרמקולים עד לאחר השבעה משום מנהג הנ"ל וכן לא נתן להוציא ספרים‬
‫ש‪ .‬לגבי יוהכ"פ המשנ"ב סי' תר"י הביא ב' מנהגים האם ללכת עם קיטל‬ ‫מביתו במשך השבעה‪( .‬דרכי יוסף צבי עמ' קצ"ד)‬
‫באבל תוך י"ב חודש‪ ,‬השאלה ששאלתי היאך לנהוג למעשה‪.‬‬ ‫הנה איתא בשו"ע יו"ד ס' שפ"ח ס"ב אבל אסור להניח תפילין ביום ראשון‬
‫תשובה‪ ,:‬לא כדאי ללכת‪[ .‬הערות‪ :‬דעת הגרח"ק בשם החזו"א לא ללכת‪ ,‬וכן נוהגים‬ ‫ואחר נץ החמה ביום ב' מותר להניחם ע"כ ואלו שנוהגים להתפלל כל יום‬
‫האבלים בביהכ"נ לדרמן‪ , ,‬וכן מובא באורחות רבינו‪ ,‬אך העולם נוהג ללכת]‪.‬‬ ‫עם הנץ ולא יכולים להניח תפילין ביום שני עד לאחר שמו"ע כיצד יעשו?‬
‫לומר שנים כאחד‬ ‫ורבנו שליט"א התפלל ביום השני שאחרי ההלוויה‪ ,‬שהתקיימה בלילה‪ ,‬עם‬
‫ש‪ .‬להנוהגים [וכן גם הקפיד החזו"א] שאין ב' אבלים אומרים קדיש ביחד‪ ,‬כי‬ ‫הנץ ולבש תפילין לאחר שמו"ע‪( .‬עמ' קצ"ו)‬
‫תרי קלי לא משתמעי‪ ,‬אם יש רק קדיש אחד עדיף מ"מ לומר ב' ביחד –‬ ‫רבנו נוהג לומר בכל יום ג' פרקי תהילים פ"ג ק"ל קמ"ב לאחר תפילת‬
‫[כלומר עדיף מכלום‪ ]..‬או לא לומר כלל?‬ ‫שחרית‪ ,‬ובימי השבעה לא אמר‪( .‬עמ' קצ"ח)‬
‫תשובה‪ :‬לדעת החזו"א לא יאמר באותו יום‪ ,‬ויאמר למחרת‪ ,‬כי הרי סברת‬ ‫יום השביעי של פטירת הרבנית ע"ה חל בר"ח‪ .‬ורבנו שליט"א הסתפק אולי‬
‫החזו"א "שאין ב' ש"ץ" וא"כ אין טעם לומר ב'‪ ,‬אפי' אם עי"ז יפסיד את‬ ‫כדאי שהצבור ינחמוהו מיד אחר שחרית כדי שיקום מאבלו ויוכל לומר הלל‬
‫הקדיש באותו יום לגמרי‪( .‬עי' אילה"ש עה"ת שמות ל"ג י"ט שהביא 'ובספר מנוחה‬ ‫עם הציבור מיד לאחר שחרית ונו"נ בדברי הדעת קדושים שם‪ .‬ובסוף הכריע‬
‫וקדושה' שער התפילה סי' כ"ב כתב ומלומר קדיש בשנים ביחד טוב העדר) והיה נראה‬ ‫לגמור התפילה עד אחרי מוסף והלך לביהכ"נ אחר להתפלל הלל עם הציבור‬
‫ממרן רבנו שליט"א שדעתו ג"כ כהחזו"א‪.‬‬ ‫וקיבל עליה לתורה‪( .‬דרכי יוסף צבי עמ' קצ"ז)‬
‫לומר כל יום‬ ‫תפילת האבל בר"ח‬
‫ש‪ .‬שאלה שהתבקשתי לשאול‪ :‬יש אברך שמקבל תשלום על אמירת קדיש‬ ‫הסתפק רבנו‪ ,‬האם אבל יכול להתפלל בביתו לפני העמוד בר"ח שבתוך השבעה‬
‫עבור פלוני שנפטר ללא בנים ל"ע‪ .‬וההסכם שאומר כל תפילה קדיש א'‪,‬‬ ‫דכל הטעם הוא שאין האבל מתפלל בימים אלו משום כבוד הציבור משא"כ‬
‫שואל האם יכול יום א' לומר כפול קדישים וזה יפטרנו מלמחרת?‬ ‫בזה שכולם הגיעו לביתו לכבודו שמא לא שייך כן וצ"ע‪( .‬דרכי יוסף צבי עמ' קצ"ו)‬
‫תשובה‪ :‬יש ענין לומר קדישים כל יום‪ ,‬כי כך זה תועלת לנשמה מרן הוסיף‬ ‫לכבד חכם בשעת אבילות רח"ל‬
‫לי דהוי כמו אוכל גשמי שצריך לאכול כל יום‪ ,‬ולא מהני כשאדם אוכל יום‬ ‫שח רבנו‪ :‬שסיפר לו רבי שמריהו גריינימן זצ"ל שכשישב שבעה על אחד‬
‫א' כפול‪ ,‬כדי שלמחרת יפטר מלאכול‪( ...‬מנכדו הרה"ג ר' יעקב שטינמן שליט"א)‬ ‫מילדיו שנקטף ממנו משיתוק ילדים‪ ,‬בא החזון איש לנחמו ושאל אותו הגר"ש‬
‫עובדות והליכות בעניני אבילות‬
‫כיבוד אב‬ ‫פטירת חמותו של רבנו‬
‫בעת שאשת רבנו הרבנית תמר ע"ה היתה חולה‪ ,‬היתה בתה מרת רחל‬ ‫חמותו של רבינו הרבנית שרה קורנפלד ע"ה עלתה לא"י אחרי השואה‬
‫דבורה ע"ה מגיעה בקביעות בלילות להיות לצידה רוב לילות השבוע‪ ,‬והיתה‬ ‫והתגוררה עם ביתה מרת אורגל בפתח תקוה‪ ,‬ואחרי שבתה עברה לגור בחו"ל‪,‬‬
‫אומרת הרי הנכדים יושבים ולומדים ואם הם יהיו ערים זה יפריע להם ללמוד‬ ‫עברה להתגורר עם בתו וחתנה מרן שליט"א בכפר סבא ועברה אתם לבני ברק‪.‬‬
‫וכן לנכדות זה יפריע בעזרה לבעליהן ללמוד‪ ,‬ואני אשה פשוטה ואני יכולה‬ ‫בתה הרבנית תמר ע"ה טיפלה בה במסירות ודאגה לה די מחסורה‪.‬‬
‫להיות‪ ,‬וכך במשך שלש שנים היתה כמעט מידי לילה‪ ,‬וגם בלילות שבת שהיה‬ ‫תקופה קצרה אחרי שעלתה לארץ ישראל היא כבר קנתה לעצמה קבר‪,‬‬
‫שם נכד זמן ממושך היא גם היתה מגיעה כדי להיות שם‪.‬‬ ‫בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק‪ ,‬היה זה סמוך לזמן שר"י הלפרין קנה את‬
‫ולאח פטירת הרבנית תמר ע"ה אמר רבנו שליט"א לנכדו 'בתי רחל זכתה‬ ‫בית החיים‪ ,‬והייתה מהראשונות שקנו שם‪.‬‬
‫לעשות אסאך כיבוד אם'‪.‬‬ ‫בחצי שנה אחרונה כבר היתה מאוד חלשה ובתה הרבנית תמר ע"ה סעדה‬
‫אותה כל יום וטיפלה בה בכל מה שהיה צריך‪.‬‬
‫הדאגה האמיתית‬ ‫כשנישאה הבת מרת רחל ברלין ע"ה‪ ,‬שבת האופרוף והשבע ברכות היה הכל‬
‫כידוע שרבנו שליט"א לידידו הקרובים לבו דואג להם בעיקר בעת פטירתם‬
‫בירושלים‪ ,‬והמחותנת ‪ -‬אם הכלה לא נסעה ! כי היתה צריכה לסעוד את אמה‬
‫מהדין הגדול והנורא‪ .‬וכבר נתפרסם בכל תפוצות ישראל הספדו על ידידו‬
‫ע"ה‪ ,‬וכל האורחים שהגיעו (כולל אחות של הרבנית תמר‪ ,‬מרת אורגל שהגיעה מחו"ל‪,‬‬
‫הגר"מ סולבציק זצ"ל שהוא מברך אותו שיזכה בדין בשמים‪ .‬ויעבור את זה‬
‫נסעו לירושלים‪ ,‬ורק המחותנת לא נסעה)‪.‬‬
‫בנקל ועוד דיבורים בענין זה‪.‬‬
‫לקראת חג סוכות תשכ"ה‪ ,‬חשה ממש ברע‪ ,‬ןביום א' דחול המועד ראו כי‬
‫ולאחר פטירת הרבנית תמר ע"ה ישב רבנו עם נכדו באחד הלילות ואמר לו‬
‫חשה מאוד ברע ומרן שליט"א ציוה לבנו הגר"מ לקרוא לרופא ואדהכי והכי כבר‬
‫כדלהלן‪ :‬מסתמא כבר טוב לרבנית ע"ה בשמים‪ ,‬כי היא עברה יסורים רבים‬
‫הבחין שהמצב קשה ואמר לבנו הגר"ש שיזמין אנשים שיהיה מנין ביציאת נשמה‪ .‬‬
‫בעוה"ז וגם כל הנכדים לקחו ולומדים משניות עבורה‪ .‬וראו בחוש שזה כל מה‬
‫אח"כ הורה לבנו לסדר מודעות אבלות משום דבר האבד (כי לא היה דרך אחרת‬
‫שמטריד אותו האם כבר עברה את הדין או לא‪.‬‬
‫להודיע לציבור) ואכן הדפיסו מודעות שהלויה ייצא מבית משפח' שטינמן‪ .‬בלויה‬
‫וכן בעת פטירת נאמנו הרה"ג ר' יצחק לוינשטיין זצ"ל בער"ה‪ .‬שמעו את‬
‫היו אלפי איש‪ ,‬והיה זה חידוש גדול כי הציבור באותה תקופה לא היה כ"כ‬
‫רבנו באחד הימים בעשי"ת מתפלל לבורא עולם ואומר ' ר' יצחק דאג לי‬
‫גדול‪ ,‬וגם את הנפטרת כמעט לא הכירו‪ ,‬ובכל זאת הגיעו הרבה לכבודו של‬
‫בימים אלו במסירות עצומה לארבעת המינים אנא חוס עליו ועל תדון אותו‬
‫חתנה מרן רבינו שליט"א‪[ .‬הגר"ש הוסיף‪ ,‬כי בלויה הלך רבינו שליט"א בישוב הדעת ולא‬
‫בימים אלו'‪ .‬ועוד רבים עובדות כאלו‪.‬‬
‫בבהילות וחופזה‪ ,‬וכן מנהגו תמיד שלא הולך במרוצה אלא בישוב הדעת והתבוננות‪ ,‬וכאן זה‬
‫העיקר להרבות זכויות‬ ‫היה מאוד בולט כי מלוי המיטה התקדמו מהר והלכו כ"כ רחוק שבאמצע הדרך היו צריכים‬
‫פעם הגיע רבינו לנחם בביתו של ת"ח גדול בבני ברק‪ ,‬והבנים האבלים‬ ‫לעצור כדי לחכות לו לומר קדיש על יד בית כנסת סמוך שהיה בדרך]‪.‬‬
‫שאלו את רבינו מה עילוי נשמה הכי גדול שיכולים לעשות עבורו‪ ,‬והזכירו‬ ‫מרן שליט"א אמר קדיש במהלך הלויה ואחרי הקבורה‪ ,‬וכל שנת האבל אמר‬
‫שהשאיר אחריו ברכה חידושי תורה בכתב יד וכו'‪ ,‬הגיב להם רבינו‪ :‬הרבה‬ ‫קדיש בכל תפילה מג' התפילות ביום‪ ,‬והורה לבניו (שהיו בחורים) שיעברו לפני‬
‫פעמים הספרים שמוציאים ובפרט מאדם שנפטר‪ ,‬אין בהם כ"כ הרבה תועלת‪,‬‬ ‫התיבה במשך השנה מתי שמתאפשר להם‪.‬‬
‫כי גם אם אנשים מעיינים מעט‪ ,‬אח"כ מניחים בצד ולא מעיינים בו שוב‪,‬‬ ‫בכל ימי חול המועד הרבנית תמר ע"ה‪ ,‬לא יצאה מהבית‪.‬‬
‫למעט אנשים מיוחדים שיש תועלת בחידושי תורתם‪ ,‬ולכן אם אתם רוצים‬
‫עילוי נשמה יש מספיק דברים שאפשר לעשות וצריך לחפש דבר שהתועלת‬
‫לא לקחת ירושה שלא כדין‬
‫בו יותר גדולה‪ .‬וצריך לדון בכל ענין לפי גופו של דבר‪.‬‬ ‫סיפר בן רבינו‪ ,‬הגר"מ שליט"א‪ :‬רבינו הגיע לארץ ישראל עם להבחל"ח‬
‫הרבנית תמר ע"ה אוד מוצל מאש ממש‪ ,‬לא היה לו כמעט שום קרוב משפחה‬
‫וכשנפטרה חמותו של רבינו הורה בעשיית המצבה לעשות הכי פשוט שאפשר‬
‫והיה נצר יחיד מכל המשפחה בבריסק‪ .‬מספר בני דודים היו לו בעולם‪ ,‬שעלו‬
‫והתבטא 'כל פרוטה שיש‪ ,‬עדיף לתת לצדקה מלהשקיע במצבות'‪ ,‬ואכן המציבה‬
‫גם כן לארץ אך מסיבות שונות כמעט שלא היה קשר ביניהם‪ .‬באחד הימים‬
‫נמוכה ופשוטה בלי שום דברים מיוחדים (מבנו הגר"ש)‬
‫הגיע אל רבינו ידיעה משאר בשרו‪ ,‬שאחד הבני דודים נפטר ומכיון שלא‬
‫שח הגר"ש שליט"א‪ ,‬בן רבינו‪ :‬כשנפטרה דודתי מרת רחל אורגל‪ ,‬אחות אימי‬ ‫השאיר אחריו ילדים או יורש מדרגה ראשונה‪ ,‬על פי החוק קרובי המשפחה‬
‫(האחות היחידה שהיתה לה) היה זה כבר בזקנותה של אימי ע"ה‪ ,‬והיא נפטרה‬ ‫הנותרים יורשים את הכסף ואם לא יבקשו את זה הכל יעבור לרשות המדינה‪,‬‬
‫ונקברה בחו"ל‪ .‬ואאמו"ר מרן שליט"א הורה שלא לספר לאימי כלל‪ ,‬היות‬ ‫והיה לו רכוש רב‪ ,‬והציעו לרבינו להצטרף לבקשה לקבל את העזבון‪.‬‬
‫והדבר יכול להחליש את בריאותה‪ ,‬ואכן לא אמרו לה כלום‪.‬‬ ‫רבינו לא הסכים בשום פנים‪ ,‬אף שמצבו הכספי באותה תקופה היה דחוק‬
‫ושמענו עוד שנפטרה דודתה של הרבנית ע"ה שהיתה קשורה עמה מאוד‬ ‫עד למאוד‪ ,‬ואמר כי על פי הלכות ירושה רק קרוב מן האב קרוי יורש‪ ,‬ואותו‬
‫שהלכה עמה במחנות בשואה וכו'‪ ,‬ורבנו ידע מפטירתה ולא רצה לספר לרבנית‬ ‫אחד היה קרוב מצד אמו‪ ,‬וכיון שעל פי הלכה אין לו חלק בזה אינו רוצה‬
‫שלא תצטער‪.‬‬ ‫להצטרף לזה‪ .‬‬
‫בלילה חלמה הרבנית ע"ה שהדודה שלה נפטרה וקמה ממררת בבכי‪ ,‬ורבנו‬
‫שחשש שהיא ידעה מה קרה‪ ,‬שלח את אחד מנכדיו לשאול אותה על מה היא‬
‫הכל יסתדר‬
‫סיפר הגר"ש בן רבינו [בימים אלו במהלך ימי השבעה על אחותו הרבנית ברלין ע"ה]‪:‬‬
‫בוכה‪ ,‬וסיפרה על החלום‪ ,‬אמר לה רבנו שתלך לומר את היה"ר בעת ברכת‬
‫באחד הימים הגעתי אל ביתו של אמו"ר מרן שליט"א והוא סח לי כי לאחותי‬
‫כהנים‪ ,‬וכך עשתה‪ .‬ולמעשה התקשרה לבית דודתה ושם נודע לה על פטירתה‪.‬‬
‫‪ -‬בתו הרבנית ברלין ע"ה יש בעיה רפואית מסוימת (וביקש איזה ענין) ואז אמר לי‬
‫בבטחון גמור "בעז"ה היא תצא מזה"‪ ,‬ואכן כך היה וכעבור תקופה הסתדר הכל‪,‬‬
‫🙣 טנא מלא ברכה 🙡‬ ‫ודבר ה' היה ממש בפיו‪ .‬ומאידך עובדא ידענא בחולה אחר שדיבר עימי עליו‬
‫כמה פעמים והתבטא בלשון מסופק על המצב הרפואי וגם בירך בצורה רפויה‬
‫להרה"ג ר' אהרן ניב שליט"א‬ ‫קצת‪ ,‬וראיתי בחוש כי אין שגורה תפילתו בפיו ואכן הסוף לא היה טוב ה"י‪.‬‬
‫לרגל הוצאת ספרו "כשחר אורך"‬ ‫ובכלל‪ ,‬יש להוסיף כי באופן כללי אין דעתו נוחה ממה שיש מבקשים‬
‫מצדיק הבטחה שהחולה יתרפא‪ ,‬ופעם אמר 'וכי אפשר לחיות לעולם?' אלא‬
‫ובו תשובות אמרים והנהגות ממרן רבנו שליט"א‬ ‫אנו צריכים לעשות השתדלות שלנו בתפילה ולשאול עם מומחים והקב"ה‬
‫וחלקם פורסמו בגליון "כאיל תערוג"‪.‬‬ ‫יעשה מה שהכי טוב‪.‬‬
‫יזכו ה' להרבות תורה בישראל ולראות נחת מכל יוצאי חלציו‪.‬‬ ‫הספד על נשים‬
‫את הספר ניתן להשיג בבית רח' ראב"ד ‪ 17‬בני ברק‬ ‫העיד הגר"ש בן רבינו כי שמע מרבנו כמה פעמים על ענין הספד על נשים‪,‬‬
‫ובחנויות הספרים‬ ‫כי אמנם אין כאן איסור אבל בחו"ל לא היה מקובל להספיד נשים‪ ,‬ולכן לדעתו‬
‫ראוי למעט בזה‪.‬‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.co.il‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 234‬שנה ה' | פרשת וישב | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫בדברים גדולים יש הנהגה‬ ‫ההנהגה עם בעל בחירה ורצונו‪ ,‬מגבירה את דין‬
‫בכל פעולה גשמית‬
‫באחד המערכות הגדולות שמרן רבנו שליט"א‬ ‫החטא למדרגה קשה להצלה‬
‫ניהל להעמיד הדת על תילה‪ ,‬והיה צריך לפעול‬ ‫והמציאות היא‪ ,‬דבמקום שאין רצון בעל‪-‬בחירה‪ ,‬בדרך‬ ‫לזכור את הקשר לרוחניות‬
‫בדרך עורמה וכדו'‪.‬‬ ‫כלל ההנהגה במדת הרחמים חזקה מאד‪ ,‬דהקב"ה‬
‫אמר רבנו הנה רואים במעשה דיהודה ותמר‬ ‫מאריך אף ומשתמש במדת ברחמים במידה גדולה‬ ‫בירור בדברי האוה"ח הק' בסכנה מפני בעל בחירה‬
‫ובעוז ורות שדברים טובים צריכים לצאת ע"י‬ ‫מאד‪ .‬אבל כשמגיע רצון של בעל‪-‬בחירה‪ ,‬ניתן כח גדול‬ ‫וישב לז‪ ,‬כא וישמע ראובן ויצלהו מידם‪ .‬האחים פסקו‬
‫ערמה וכדו'‪ .‬וכך גם בדורינו שצריכים לפועל‬ ‫לבעל בחירה דרצונו החזק להנהגה חדשה על האדם‬ ‫דינו למיתה‪ ,‬ואם ראובן חלק עליהם מצד הדין דסבר‬
‫לתקן דברים גדולים‪ ,‬לעתים נצרך ע"פ עצת גדולי‬ ‫שנמצא תחתיו‪ ,‬דבזה יתכן שההנהגה היא שמסתכלים‬ ‫שיוסף לא חייב מיתה והסכימו עמו‪ ,‬א"כ למה אמר‬
‫הדור גם ללכת בדרך זו‪.‬‬ ‫על החטא במדרגה אחרת‪ ,‬ואז קשה מאד להנצל‪,‬‬ ‫שישליכוהו אל הבור‪ .‬ואם לא חלק עליהם (כדמשמע‬
‫מפרש"י להלן כ"ב שראובן אמר אני בכור וגדול שבכולן לא‬
‫אל ישנה‬ ‫ולפיכך להנצל מבעל בחירה צריך כחות מאד גדולים‪.‬‬
‫יתלה הסרחון אלא בי‪ .‬הרי שלא חלק עליהם בעצם פסק‬
‫איתא בגמ' בשבת (י‪ ,‬ב) ואמר רבא בר מחסיא‬ ‫והנה בספר שמואל (ב‪ ,‬כד‪ ,‬יד) כתוב‪ :‬ויאמר דוד אל‬
‫דינם) מאיזה טעם הוא הצילו ? (עיין במפרשים להלן‬
‫אמר רב חמא בר גוריא אמר רב‪ :‬לעולם אל‬ ‫גד ‪ ...‬נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל‬
‫מב‪ ,‬כב ומש"כ שם)‪.‬‬
‫ישנה אדם בנו בין הבנים‪ ,‬שבשביל משקל שני‬ ‫אפלה‪ .‬ולכאורה‪ ,‬הרי הכל בגזירת שמים‪ ,‬ומאי נפקא‬
‫מינה אם ימסר ביד ה' או ביד אדם ? אלא משמע‬ ‫דעת האור החיים ‪ -‬בעל בחירה יכול לפגוע גם‬
‫סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו‬ ‫במי שלא מתחייב מיתה בשמים‬
‫‪ -‬נתקנאו בו אחיו‪ ,‬ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו‬ ‫כהאור‪-‬החיים‪ ,‬שיותר קשה להנצל מבעל בחירה‪ ,‬ומשום‬
‫הכי אמר דוד‪ ,‬דעדיף ליפול ביד ה' ולא ביד אדם‪.‬‬ ‫האור החיים מפרש‪ ,‬שראובן הצילו מידם‪ ,‬שהם בעלי‪-‬‬
‫למצרים‪.‬‬ ‫בחירה‪ ,‬ויכולים להרוג מי שלא נתחייב מיתה‪ .‬משא"כ‬
‫כשאמרו לרבנו שליט"א בשם גאון מופלג אחד שזה‬ ‫ומש"כ (שם טז‪ ,‬יא) שאמר דוד על שמעי‪ :‬הניחו לו‬
‫חיות רעות‪ ,‬לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה‬
‫נאמר דוקא בין הבנים‪ ,‬אבל בין הבנות אין בעיה‬ ‫ויקלל כי אמר לו ה'‪ .‬כי על האדם לחשוש שזה עונש‬
‫לשמים (ודבריו הם מזוהר הקדוש)‪.‬‬
‫לשנות‪[ .‬וכנראה סבר דזה מחמת דין ירושה וממילא‬ ‫משמים‪.‬‬
‫דעת ר"ח מוולוז'ין‪ :‬יש גזירה משמים אפילו איזה‬
‫שהבנות אינם יורשות אין בזה חסרון]‪ .‬אמר רבנו שזה‬ ‫וכן ממה שאומרים בברכת המעביר שינה‪ :‬ותתנני‬ ‫'אבן'‪ ,‬אבל לא מאיזה 'בעל בחירה'‬
‫אינו והדברים נאמר בין לבנים ובין לבנות‪.‬‬ ‫לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו‪.‬‬ ‫אמנם בספר תולדות הגרי"ז מסלנט כתוב‪ ,‬אמר הגר"ח‬
‫ובדברי הגמ' העיר רבנו‪ :‬ויל"ע למה הזכירו את‬ ‫ולכאורה‪ ,‬מאחר שיתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך‪,‬‬ ‫מוולוז'ין זצ"ל שמעתי מהחסיד וגם אני אמרתי כן‬
‫הירידה למצרים ולא את עצם השנאה והזריקה‬ ‫א"כ ממילא כבר יהא גם בעיני כל רואינו‪ ,‬דהא אין‬ ‫אפילו מנערותי‪ ,‬שזה טעות מה שמורגל בפי העולם‬
‫לבור וכל הסבל שהיה כתוצאה מזה‪.‬‬ ‫אפשרות לעשות אחרת ? ומה צריך להוסיף‪ :‬ובעיני‬ ‫שבעל‪-‬בחירה יכול לעשות לאדם בלתי גזירת הבורא‪,‬‬
‫כל רואינו ? אמנם להאור‪-‬החיים אתי שפיר‪ ,‬כיון‬ ‫רק שבכל דבר נגזר על האדם באיזה אבן ינגף‪ .‬אבל‬
‫דבעל בחירה יכול לעשות דברים שלא נגזר‪ ,‬לכן צריך‬ ‫בבעל‪-‬בחירה‪ ,‬לא נגזר איזה בעל‪-‬בחירה יעשה לו‬
‫להוסיף ולבקש גם בעיני כל רואינו‪.‬‬ ‫לטוב ולמוטב‪ .‬אבל אם לא נגזר לו מן השמים‪ ,‬אין‬
‫הודעה ובקשה‬ ‫תפילה מועילה גם כנגד בעל‪-‬בחירה‬ ‫בעל בחירה יכול לעשות לו מאומה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫בס"ד הספר כאיל תערוג ‪ -‬גדולי הדורות‬ ‫ומכל מקום צ"ל‪ ,‬דאע"פ שבעל בחירה יכול להרע מה‬ ‫ביאור רבנו שליט"א‪ :‬במקום 'רצון' בעל‪-‬בחירה יש‬
‫ובו עובדות והליכות ממרן רבנו שליט"א‬ ‫שלא נגזר מכל מקום תפילה יכול להועיל בזה‪ ,‬דאל"כ‬ ‫קטרוג‪ ,‬ולכן קשה לינצל‬
‫על שבעים מגדולי הדורות‪ ,‬וכן בו קונטרס‬ ‫מה מתפללים‪.‬‬ ‫ויתכן דלא נחלקו‪ ,‬דבודאי לכו"ע אי אפשר לעשות‬
‫הצלה מבריסק ועד בני ברק‪ ,‬וקונטרס‬ ‫והנה בב"מ עה‪ :‬תנן‪ ,‬השוכר את האומנין והטעו זה‬ ‫דבר שלא נגזר‪ ,‬אלא האור החיים ס"ל שיש דברים‬
‫ליקוטים מהגרש"ז ריגר זצ"ל‬ ‫את זה אין להם זה על זה אלא תרעומות‪ .‬ואומרים‬ ‫המעוררים קטרוג ומצריכים יותר זכויות להינצל‪ .‬כעין‬
‫‪ -‬עומד אי"ה לרדת למכבש הדפוס ‪-‬‬ ‫בשם הגרי"ס זצ"ל דהכוונה דאע"פ דתמיד אסור להיות‬ ‫דאיתא בברכות נה‪ .‬ג' דברים מזכירים עוונותיו של‬
‫ואנו פונים ומבקשים לכל נדיבי עם הרוצים‬ ‫בתרעומות‪ ,‬כאן יש לו זכות להיות עליו תרעומות‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬ואלו הן קיר נטוי וכו'‪ .‬דעל ידי שמהלך במקום‬
‫ליטול חלק בהוצאה ובהנצחה‬ ‫והנה בשלמא אם בעל בחירה יכול להזיק מי שלא‬ ‫סכנה‪ ,‬צריך יותר זכות להנצל‪ .‬וזה הטעם‪ ,‬דבמקום‬
‫נא לפנות בהקדם למערכת בטל' ‪0527680034‬‬ ‫נתחייב‪ ,‬אפשר להבין דשייך להיות תרעומות על מה‬ ‫שיש רצון של בעל‪-‬בחירה להזיק צריכים יותר זכויות‬
‫שעשה לו‪ .‬אבל אם גם בעל בחירה לא יכול לעשות‬ ‫להנצל ממנו‪.‬‬
‫מה שלא נגזר‪ ,‬א"כ מה יש לו תרעומות עליו הרי זה‬ ‫שיתוף רחמים לדין עם חשבון אלוקי‬
‫הודעה חשובה‬ ‫נגזר מהשמים‪.‬‬ ‫דהנה רש"י לעיל א‪ ,‬א כתב שבתחילה עלה במחשבה‬
‫נותרה כמות מצומצת של חוברות "כאיל‬ ‫והנה תוס' ב"ק פה‪ .‬ד"ה שניתנה רשות לרופא‬ ‫לברוא העולם במידת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם‬
‫תערוג חנוכה וברית מילה" שיצא לאור‬ ‫לרפאות‪ .‬כתבו‪ ,‬דצריך ב' ילפותות דניתן רשות לרופא‬ ‫מתקיים‪ ,‬והקדים מדת רחמים ושתפה למידת הדין‪,‬‬
‫בשנה שעברה ‪ -‬ניתן להשיגו במחיר סמלי‬ ‫לרפאות‪ ,‬דס"ד דמותר רק מכה בידי אדם‪ .‬אבל חולי‬ ‫והיינו דכתיב‪ :‬ביום עשות ה' א' ארץ ושמים‪.‬‬
‫בבני ברק‪ :‬גל פז רח' רבי עקיבא‪.‬‬ ‫בידי שמים כשמרפא נראה כסותר גזירת המלך קמ"ל‬ ‫אמנם אע"פ ששיתף מידת‪-‬הרחמים‪ ,‬מכל מקום אין‬
‫בירושלים‪ :‬גל פז רח' מלכי ישראל‪.‬‬ ‫דשרי‪ .‬ובאמת באבן עזרא תהילים לב‪ ,‬י ס"ל דליכא‬ ‫המדות שוות תמיד‪ .‬דהקב"ה לא מתנהג בקביעות‬
‫במודיעין עילית‪ :‬בכולל עטרת שלמה‬ ‫רשות לרפאות רק ממכת בני אדם (ועיין מש"כ על‬ ‫חצי במידת הדין‪ ,‬וחצי במידת הרחמים‪ .‬אלא ההנהגה‬
‫דבריו בפר' משפטים כא‪ ,‬יט)‪ .‬ומדחילקו בין מכה בידי‬ ‫היא ב"חשבון" שרק הקב"ה יכול לחשב כמה להתנהג‬
‫שמים למכה בידי אדם‪ ,‬משמע כהאור החיים‪ ,‬דבעל‬ ‫במידת הדין וכמה במדת הרחמים‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫בחירה יכול להזיק יותר‪.‬‬ ‫חשבון אלוקי ברחמים ובדין‪ ,‬גם עם הבחירה וגם‬
‫הרה"ח רבי דוד נחמן בן רבי יעקב בלוי ז"ל‬ ‫והנה בשבת ל‪ .‬איתא‪ ,‬אמר דוד לפני הקב"ה ‪ ...‬א"ל‬ ‫עם רצונו‬
‫מחלוצי וראשי החינוך התורתי באר"י‬ ‫בשבת תמות ‪ ...‬כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס‬ ‫והנה במה שניתן לאדם כח‪-‬הבחירה‪ ,‬ניתן גם‬
‫היה קשור בלו"נ ליבדלחט"א מרן רבנו שליט"א‬ ‫כולי יומא‪ .‬פרש"י שלא יקרב מלאך המות אליו‬ ‫שרצונו משפיע‪ .‬כיון שאז מתחשבים עם האדם‬
‫שהתורה מגינה ממות כדאמרינן בסוטה‪.‬‬ ‫חשבון אחר ממה שהיו מחשבים לולא רצון בעל‬
‫נלב"ע כ"ב כסלו תנצב"ה‬
‫ולמש"כ האור החיים הנ"ל שאדם בעל בחירה יכול‬ ‫הבחירה‪ .‬דההתייחסות לדרגת האדם על פי זכויותיו‬
‫נתרם ע"י בנו איש החינוך‬ ‫להרוג מי שלא נתחייב מיתה‪ ,‬יתכן שהלומד תורה‬ ‫וחובותיו‪ ,‬יכולים להיות בדרגות שונות‪ .‬דהיינו‪ ,‬כמה‬
‫הרב מרדכי זאב שליט"א‬ ‫ניצל רק ממיתה רגילה‪ ,‬אבל מהריגת אדם בעל‬ ‫לחשב בחשבון את מידת הרחמים‪ ,‬וכמה לחשב את‬
‫בחירה י"ל‪ ,‬דשייך שימות גם כשעוסק בתורה‪.‬‬ ‫מידת הדין‪.‬‬
‫אפשר לדמות‬ ‫סכנה שכלל ישראל ח"ו‪ ,‬וכאן אצלנו ח"ו אי‬
‫לנו ברירה רק‬ ‫ולא מדובר ח"ו להרוג אבל זה מעין זה ואין‬
‫גודר גדר ועומד בפרץ‬
‫זה‪ ,‬זה סכנה‬ ‫לנהוג בכל החומר כי אדם שימצא אצלו דבר‬
‫התורה בסכנה‪,‬‬ ‫בשבילו וסכנה בשביל הישיבה וממילא כל עולם‬
‫סכנת הפלאפונים‬
‫ואם אין תורה אין כלל ישראל‪.‬‬ ‫בשנת תשס"ה עת שראו בנזקים הגדולים שיש לבחורים בהחזקת‬
‫הקב"ה יצילנו ויעזור שבאמת נוכל לבער את הנגע הזה שלא יהי'‬ ‫פלאפונים [שעדיין לא היו כשרים]‪ .‬ובחודש חשון תשס"ה נכנסו ראשי‬
‫בשום ישיבה‪.‬‬ ‫הישיבות לרבנו ודיברו עמו על הבעיה ודנו מה לעשות‪ .‬ואח"כ‬
‫והקב"ה יעזור שכל אחד ואחד יפסיק מזה‪ ,‬ולא יהי' ח"ו חשש‬ ‫בחודש כסלו כינס רבנו בביתו את גדולי ראשי הישיבות והעלו‬
‫כזה‪ ,‬ועי"ז הקב"ה יעזור שכולנו נצליח בישיבות‪ ,‬עד עכשיו ב"ה‬ ‫תקנות‪ .‬ובתחילה תיכננו שיהי' הכינוס בבני ברק וידברו רבנו שליט"א‬
‫לומדים טוב‪ ,‬שח"ו לא ירד‪ ,‬יצליחו עוד ללמוד‪ ,‬עוד יותר ועוד‬ ‫והגרמי"ל זצ"ל‪ ,‬ואח"כ הצטרפו גם הציבור החסידי לענין ולכן החליט‬
‫יותר‪ ,‬עד שהקב"ה יעזור שמלאה הארץ דעה את ה' כמים לים‬ ‫רבנו לעשות כינוס גדול בירושלים במוצאי שבת קודש פר' וישב‬
‫מכסים‪ ,‬והקב"ה יעזור שניגאל גאולה אמיתית לעולם ועד‪.‬‬ ‫תשס"ה בהשתתפות מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר והגרמ"י‬
‫ליפקוביץ והגר"ש וולבה ועוד גדולי ראשי הישיבות והאדמורי"ם‪ ,‬מכתבי רבנו בחומר הענין‬
‫בס"ד‪ ,‬לכ' ראשי ישיבות הקדושות שליט"א‬ ‫ונביא כאן חלק מהדברים‪[ .‬וראה עוד בגליון פר' שלח תשע"ז]‬
‫רואים אנו לנכון לשוב ולהבהיר את דעתנו אודות המכשיר‬ ‫מכתב רבנו‬
‫בס"ד‪ .‬אל כב' ראשי הישיבות והמנהלים הרוחנים‪ ,‬והרמי"ם הסלולרי אשר חדר למחנינו ולישיבות הקדושות‪ ,‬והוא סכנה עצומה‬
‫שליט"א‪.‬שלום וכט"ס‪ .‬הננו קוראים בזה לבוא לכנס בענין דחוף ורעתו רבה עד מאוד‪ ,‬ומי שמחזיקו אין מקומו בישיבה‪ ,‬גם הוא‬
‫הנוגע לקיום הרוחני של הישיבות הקדושות במוצאי ש"ק פר' וישב בגדר מחטיא את הרבים‪.‬‬
‫בשעה ‪ 9‬בדיוק‪ .‬מתוך הכרת אחריות מוטל על כל אחד לבוא‪ .‬אי לכך אתם ראשי הישיבות הקד' אשר הופקדתם לשמור על פך‬
‫השמן הטהור אשר נותר לנו לפליטה‪ ,‬אנא עמדו על משמרתכם‬ ‫דברי סיום ממרן רבנו שליט"א בכינוס הנ"ל‪:‬‬
‫כל אחד יודע את הסכנה הגדולה שהיא לא רק על היחידים בכל תוקף ועשו משמרת למשמרת על הצד היותר טוב‪ .‬ונקוה שאם‬
‫מה שכל יחיד ויחיד הוא בסכנה‪ ,‬אלא גם הציבור בסכנה זאת תעמדו על משמרתכם כראוי נזכה לטהר מחננו ונוכל להשריש בקרב‬
‫התלמידים יראת שמים ולימוד התורה בטהרה כרצונו יתב' שמו‪.‬‬ ‫אומרת שכל הישיבות הם בסכנה גדולה‪.‬‬
‫אין זה כינוס סתם אלא הכנס הזה צריך להיות הצלה‪ ,‬פשוט כנס נ‪.‬ב‪ .‬הדברים אמורים להזהיר את התלמידים לא רק כשנמצאים‬
‫הצלה וכפי ששמענו יש הרבה שכבר חלילה וחס ירדו מאד א"כ בתוך הישיבה אלא גם חוץ למסגרת הישיבה ובבין הזמנים‪.‬‬
‫הסכנה גדולה ואם לא נבלום את זה עכשיו מי יודע עד היכן נגיע! וגם נבקש להעמיד את ההורים על חומרת הדבר‪.‬‬
‫יש בודאי כאלה שלכתחילה לוקחים את המכשיר הזה וכונתם‬
‫* * *‬
‫באמת לדברים לא טובים ועל בחורים כאלה אין מה לדבר שבודאי‬
‫אין להם שום מקום בישיבה‪ ,‬אבל רוב הבחורים הם מסתמא בס"ד‪ .‬הן ידוע שיצר מחשבות לב האדם נוטה לירידה ברוחניות‪,‬‬
‫לא ככה רק שכל אחד חושב על עצמו אני ח"ו אני לא הולך וכתוב בתוה"ק כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬ומבואר בחז"ל‬
‫להסתכל בדברים הגרועים‪ ,‬וככה מסתמא חושבים רוב הבחורים קידושין דף ל' ע"ב בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין‪.‬‬
‫שהרי רוב רובם של הבחורים לא חשודים לעשות בכונה רק שהוא ומבואר בחז"ל כי אין אפשרות לינצל מן היצר אלא בתורה‪ ,‬וכל‬
‫בטוח בעצמו שהוא לא יכשל‪ ,‬ולזה צריך להוסיף רק דבר אחד‪ .‬מה שמתחזקים ומשקיעים עצמם בעמל התורה טוב להם וטוב‬
‫הגמ' בסנהדרין דף כ"א ע"ב אומרת אמר רב יצחק מפני מה לעולם‪ ,‬ובזה כל עבודת היצר שלא יהיו ראשם ורובם בלמוד התורה‪.‬‬
‫לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל והנה בכל הדורות‪ ,‬היצר ממציא נסיונות קשים להאדם להתגבר‬
‫בהן גדול העולם‪ ,‬ומי זה גדול העולם שלמה המלך שהיה גדול עליו‪ ,‬ובדורינו השפל בעונותינו הרבים היצר פשט ללכוד מאד‬
‫לא רק בדורו אלא גדול כל הדורות והוא היה החכם מכל לומדי התורה ביחד עם ירידת הצניעות‪ ,‬אשר כל אחד מהם מן‬
‫האדם‪ ,‬כתיב לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה וכתיב הגורמים להאדם לרדת מאד‪.‬‬
‫ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו‪ ,‬כתיב לא ירבה לו וכמו שהיצר מתגבר אנו מחויבים לעשות כדי שנוכל לעמוד ולא‬
‫סוסים אמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב ותצא מרכבה לירד שחת‪ ,‬ולצורך זה התאספנו לעשות עצה איך להציל את הדור‪.‬‬
‫ואמרו בגמ' ברכות דף ו' מיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה‬ ‫ממצרים בשש וגו' ע"כ‪.‬‬
‫א"כ מי יכול להיות גדול יותר משלמה המלך שהיה איש גדול בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד‪ ,‬והנה לומדי הישיבות‬
‫מאד שאין כמותו ואפי' שהיה בטוח שלא יפול בכל זאת הוא אשר עליהם ועל ידיהם מתקיים הד' אמות של הלכה והם עתיד‬
‫נכשל‪ ,‬ואע"פ שהוא היה צדיק כה גדול מה שעד עכשיו הוא כלל ישראל‪ ,‬ואשר נוכל לומר עליהם "רוח אפינו" והם מבחר‬
‫נחשב לצדיק‪ ,‬שהרי בסליחות אומרים עננו בזכות דוד ושלמה בנו‪ ,‬נפשות כלל ישראל‪ ,‬אליכם דברינו מופנים התחזקו מאד להסיר‬
‫משמע ששלמה נשאר צדיק ואעפ"כ כתוב נשיו הטו את לבבו הדברים אשר יכולים להגיע להעבירות הכי חמורות‪ ,‬אשר נצטוינו‬
‫אדם כזה גדול‪ ,‬לא רק גדול הדור אלא גדול העולם והיה בטוח אפילו ביהרג ואל יעבור‪ ,‬בלי שיצטרכו לנקוט צעדים כאובים מאד‪.‬‬
‫שלא יכשל ובסוף‪ ...‬א"כ האיך אדם צעיר יכול לומר שהוא לא יפול‪ .‬ותזכו לעלות במסילה העולה בית קל ותהי' מאושרים גם בזה‬
‫ממילא דבר כזה זה מסכן אותו בעצמו ומסכן את כל הציבור וגם בבא ויהי נועם ה' עליכם‪.‬‬
‫* * *‬ ‫מסכן את כל כלל ישראל כי אם ח"ו אין ישיבות אז חלילה‬
‫וחס אין כלל ישראל וממילא על דבר זה צריך להיות חזקים לאחר תקופה הגיע רבנו לפתח תקוה ושאל אותו אחד שהתפרסם‬
‫בשם רבנו שמי שמחזיק פלאפון [לא כשר] מקומו לא בישיבה‪,‬‬ ‫בכל החומר שאחד שלא יבין את זה‪....‬‬
‫האם זה נכון‪ .‬ואמר רבנו שכן‪ ,‬ושאלו הרי הוא יכול ליזרק‬ ‫ולהחזיר‬ ‫שאפשר‬ ‫כמה‬ ‫ובעצם צריך כל אחד תיכף ללכת עד‬
‫לרחוב‪ .‬אמר לו רבנו אם יש לו פלאפון הוא כבר כעת ברחוב‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫ימצאו‬ ‫אם‬ ‫זה‬ ‫את‬ ‫את המכשיר אבל אפילו אם לא יעשה‬
‫צריך להגן על עצמו מן הסכנה בכל החומר ולדעת כי אין לו‬
‫* * *‬ ‫מקום ואחרת ח"ו זה חורבן של הישיבות‪.‬‬
‫ועל חורבן הישיבות צריך כל אחד להתנהג עם כל החומרא‪ ,‬ולא כשסיפר הגר"א שטראוס שליט"א לרבנו שבישיבת קול תורה‬
‫לעשות שום רחמנות‪ ,‬האם זה רחמנות זה לא רחמנות הרי זו דיברו לאחר הכינוס עם הבחורים חזק נגד פלאפונים ואמרו‬
‫אכזריות‪ ,‬וכמו שהיה בשטים מה שהפסוק אומר שפינחס עשה להם שעד היום זה היה איסור רק של סדרי הישיבה‪ .‬אבל‬
‫כזה דבר מה שלכאורה היינו מתפלאים האיך הוא עושה כזה היום זה נהפך להיות איסור דרבנן אחרי שהרבנים אסרו‪ .‬ואמר‬
‫דבר להרוג בן אדם אבל התורה משבחת אותו היות שהיה רבנו ולפעמים זה ג"כ איסור דאוריתא‪...‬‬
‫כדי שלא להנות מעולם הזה‪ .‬והסתפק רבנו שליט"א האם גם בשבת עשה כן‪( .‬צדיק‬
‫כתמר יפרח עמ' קטו)‬ ‫הלכות והליכות‬
‫לכבוד שבת קודש | שח רבנו בהיכל ישיבת ליקווד (אייר תשנ"ח) שמעתי בשמו‬
‫של המשגיח הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שהיה אומר‪ :‬יהודים אומרים בשבת‬ ‫חשש מחלה מתוקה | היה תקופה שאחרי שעשה רבנו המוציא על חלה מתוקה‬
‫באכילה לכבוד שבת קודש‪ ,‬לכבוד שבת קודש‪ ,‬ובוודאי זה דבר טוב לומר כך [וראה‬ ‫מיד אחרי שאכל קצת מהלחם משנה היה רבנו אוכל לחם שחור‪ ,‬כי חשש אולי‬
‫במשנה ברורה סימן ר"נ סק"ב] "אבבער רעד זאך נישט איין אז דו מיינסט פאר‬ ‫החלה מדאי מתוקה וברכתו מזונות‪ .‬ואחרי שהתחילו להכין לו לחמניות מסויימות‬
‫שבת קודש"‪ ,‬רק אל תשלה את עצמך‪ ,‬שבאמת כוונתך לכבוד שבת קודש‪( .‬קו' קב‬
‫הפסיק לאכול מלחם השחור כי הרגיש שאי"ז מתוק‪.‬‬
‫חומטין עמ' ‪)24‬‬ ‫לשם זבח | מנהג רבינו לומר בכל סעודה מג' סעודות המשנה בזבחים (פ"ד מ"ו)‬
‫ליזהר בכבוד שבת | לאחר נפילת רבנו בחשון תשס"ב שבו שבר את אגן‬ ‫לשם ששה דברים הזבח נזבח‪ .‬ואמר שכן נהג הגר"ז מוואלוזין והגרש"ז מו"ץ דבריסק‬
‫הירכים‪ ,‬אמר לנכדו שליט"א‪ :‬שכנראה נענש על כך בליל שבת‪ ,‬כי כשלא היו רואים‬ ‫והטעם כדי לומר ד"ת על השולחן ודוקא משנה זו כיון ששולחן כמזבח‪.‬‬
‫היה שופך את המרק בליל שבת ולא אכל את זה כי הספיק לו שאר האוכל‪ ,‬ואולי‬ ‫ובשנים קודמות הי' אומר מסכתות מסדר זרעים‪[ .‬והיה אומר במהירות פרק או שתים]‬
‫לכך נענש כי ביזה מאכלי שבת ומאז כן טועם מעט מהמרק‪.‬‬ ‫צורת השולחן | רבנו מקפיד לאכול בשבת על שולחן שיש בו ד' רגלים כמובא‬
‫איתא בגמ' כל הזהיר לקיים ג' סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות‪ ,‬מחבלו של משיח‪,‬‬ ‫בסידור האריז"ל‪.‬‬
‫ומדינה של גיהנם‪ ,‬וממלחמת גוג ומגוג‪[ .‬ושמעתי מהגראי"ל שטיינמן שליט"א שביאר הא‬ ‫לא ללכת בסעודה | מקפיד לא לקום מתחילת הסעודה ועד סופה‪ ,‬ואם יצא‬
‫דניצול מדינה של גיהנם הכונה שאם הוא צדיק אלא שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא‬ ‫באמצע הסעודה לא רוצה שוב לאכול ולשתות‪ ,‬והביא כן מהגר"מ סולוביצי"ק‬
‫יחטא‪ ,‬ע"ז מועיל לו זכות הג' סעודות להצילו מדינה של גיהנם]‪( .‬הל' קידוש להרה"ג רי"כ שליט"א)‬ ‫שראה כן מסבו הגר"ח זיע"א‪.‬‬
‫מסכת שבת | סיפר רבנו‪ ,‬שמנהגו של הגאון ר' גדליה רבינוביץ זצ"ל היה ללמוד‬ ‫חביב | משמע דאם שומע בין נטילה לברכת המוציא שאחד עושה ברכה צריך‬
‫משניות שבת כל סעודת שבת‪ .‬והיה לומד כל סעודה ח' פרקים‪ ,‬וכך מדי שבת היה‬ ‫לענות אמן דהא אם לא יענה אמן עובר איסור משא"כ אם עונה אפילו אם הדין‬
‫מסיים בסעודה מס' שבת‪.‬‬ ‫דתיכף לנטילה ברכה קאי על ברכת המוציא מ"מ אינו עובר איסור‪.‬‬
‫בורר בפה | הבית הלוי מרוב פחדו באיסור שבת‪ ,‬היה אוכל את הדגים ובולע יחד‬ ‫בשו"ע סימן עד"ר סעיף ב' כתב מצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל‬
‫עמם את העצמות כדי שלא להכשל ח"ו באיסור בורר‪ ,‬שהיה חושש מאיסור בורר‬ ‫הסעודה‪ ,‬וכתב במשנה ברורה ולא מיחזי כרעבתן כיון שאינו עושה כן בחול ודאי‬
‫גם בתוך הפה [וכן מובא בס' שביתת השבת מלאכת בורר סוף סק"כ וז"ל הגרי"ד‬ ‫כונתו שחביב עליו המצוה עי"ש‪.‬‬
‫מבריסק ז"ל היה נזהר לאכל בש"ק דגים ממולאים דוקא בלא עצמות‪ ,‬ואם היו‬ ‫והנה לאחר שנאמר דין זה אז גם מי שיודע המציאות שעושה כך מפני שחביב עליו‬
‫נותנים לו עם עצמות היה אוכל גם העצמות משום בורר‪ ,‬עכ"ל]‪ .‬ואמנם דעת החזון‬ ‫האוכל מ"מ על כולם יש מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה‪.‬‬
‫איש באו"ח (סימן נ"ד) שאין איסור בורר בתוך הפה‪ ,‬אולם הבית הלוי חשש אף‬ ‫מי שיש לו פת אחת שלמה לדברי הנצי"ב (משיב דבר סי' כ"א) לכאורה עדיף לחתוך‬
‫לכך‪( .‬אעלה בתמר מתורת בריסק עמ' קס"ח)‬ ‫אותה לבי חלקים דע"י זה יהי' לו לחם משנה בציעת הפת‪[ .‬וראה שם במשיב דבר‬
‫[ואמר רבנו שודאי דבישול שנעשה תוך כדי אכילה אינו מעשה בישול וכגון האוכל‬ ‫שלא יחתוך בפניו עיי"ש היטיב]‬
‫דבר רותח ונותן עם זה בפיו דבר לא מבושל אי"ז נחשב כמבשל‪( .‬הל' מלאכות שבת‬ ‫לחם משנה במקפיד | אמר רבנו שאם לוקח מצה של חבירו ללחם משנה אפי'‬
‫להרה"ג רי"כ שליט"א עמ' רנ"ד)‬ ‫במקפיד שלא יאכלו את זה יוצאין בו יד"ח בדיעבד (מנחת אברהם שקלאר)‬
‫גביע המתפרק | שאלתי פעם את רבי שמחה זליג בדבר הגביעים המתפרקים אם‬ ‫החזו"א קובץ אגרות ח"א קפ"ח כתב‪ :‬ע"פ שחל בשבת לדקדק שלא ישאר חמץ‬
‫מותר לטלטלם בשבת והוא דימה את זה לההיא דשו"ע סוף סימן רע"ט עי"ש‪( .‬ס'‬ ‫ולבטל בשביל זה לחם משנה רק לצרף מצה בשביל לחם משנה‪ .‬וזה חידוש שאע"פ‬
‫אעלה בתמר מתורת בריסק עמ' קל"ט)‬ ‫דמקפידים שהלחם והמצה לא יגעו זה בזה בכל זאת הם מצטרפים ללחם משנה‪.‬‬
‫עשיית קרח | רבי שמחה זליג כתב מכתב להג"ר משה סולוביצ’יק הבן של הגר"ח‬ ‫בושה לפת | הנה צריך לכסות הפת בשעה שמקדש על היין כדי שלא יראה‬
‫שבו הוא מתיר לעשות קרח בשבת ואין משום חשש של מוליד‪ .‬ונדפס בהפרדס‬ ‫בושתו כמבואר בטור סי' רע"א הובא במשנה ברורה ס"ק מ"ו‬
‫חלק ג' חוברת ח' סי"ד‪( .‬ס' אעלה בתמר מתורת בריסק עמ' קל"מ)‬ ‫ויש לעיין כיון דהבושת הוא מה שמברך על היין קודם אע"ג דהפת הוזכר קודם‬
‫הזכרת ה' בזמירות | בזמירות שבת לא אומר שם ה' אלא בכינוי‪ ,‬ואמר דכך‬ ‫בתורה‪ ,‬א"כ גם פירור קטן של לחם דמברכין עליו המוציא צריך לכסותו שלא יראה‬
‫נהגו בבריסק‪[ .‬וכן ביה"ר לפני אכילת הסימנים בר"ה] והעיר דבאמת במשנ"ב רט"ו‬ ‫בושתו‪ ,‬או דלמא כיון דמותר לאבד פרורין של פחות כזית כמבואר ברכות נ"ב ע"ב‬
‫סקי"ט מבואר דדרך שבח והודאה שרי לאדכורי‪ ,‬וכמו בפיוטים בסליחות וכדו'‬ ‫לא דואגין לבושתו גם לענין זה שאין מברכין עליו רק על היין‪.‬‬
‫שנתקנו אחרי כנה"ג ואפ"ה מדכרינן שם ד'‪ ,‬אך הוסיף דאי מזכירים שם ה' יש‬ ‫יש לעיין אם סגי שמכסה הפת באופן שהמקדש לא רואה אותו ואפילו שהמסובין‬
‫להקפיד לא להפסיק בדיבור בזמירות‪.‬‬ ‫אתו ורוצים לצאת לקידוש רואים את הפת הא כיון דהוי כאלו עושין קידוש לכן‬
‫זמירות שבת | רבנו אומר שאת הזמירות לשבת קודש חיברו גדולים וקדמונים‪,‬‬ ‫צריך מכוסה מהן‪ ,‬עוד יתכן שאפילו לגבי אלה שאין צריכין לצאת בקידוש צריך‬
‫והם הכניסו בזמירות הרבה מדרשים‪ ,‬ולכן צריך לדייק כל מילה‪ ,‬ולשם כך למד רבנו‬ ‫להיות מכוסה הלחם בכל הצדדים‪ .‬משמע דאע"ג דגם כשהוא מכוסה רואין וניכר‬
‫בספרים המפרשים את הזמירות (מזקנים אתבונן ח"א עמ' ‪)67‬‬
‫שזה כצורת פת מ"מ כבר סגי‪.‬‬
‫נשאל רבנו מאברך מבקש ה'‪ :‬עד כמה חשוב שישב עם בני משפחתו וישיר עמהם‬ ‫יש לעיין לאלה דס"ל דגם במין א' ורוצים קטנים אין להוציא הגדולים ולהשאיר‬
‫זמירות שבת‪ .‬והשיב רבנו‪ :‬שזה דבר חשוב וזו הנהגה טובה מאוד‪.‬‬ ‫קטנים דהוי בורר א"כ אולי אסור לברור בשבת להוציא פרורים ולהשאיר השלמים‬
‫והוסיפו על שאלתו ואמר‪ :‬אדם החפץ ללמוד‪ ,‬מהו לקצר בזמירות ובסעודת שבת‪,‬‬ ‫כדי שיהי' לו לחם משנה‪.‬‬
‫ע"מ ללמוד תורה באותו זמן?‬ ‫יש לעיין אם כדי שיתקיים לחם משנה צריך שיגעו שתי הלחמים זה בזה‪[ .‬וראה מה‬
‫ענה רבנו ואמר‪ :‬עונג שבת זה דבר חשוב מאוד לשמור ולקבל‪ ,‬שאחרת כאשר הילד‬ ‫שהובא לעיל מדברי החזו"א)‬
‫גודל ללא הרגשת ענג שבת‪ ,‬אז הוא לא יודע את גדלות וחשיבות השבת‪ ,‬ואם‬ ‫לכוון לשם מצוה | הנה בשו"ע או"ח סימן רל"א כתב וכל צרכי גופך יהיו כולם‬
‫מנהיג משפחתו לקיים עונג שבת – אז יודעים הילדים ומרגישים שיש שבת‪ ,‬דבר‬ ‫לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו שאפילו הי' צמא ורעב‪ ,‬אם אכל ושתה‬
‫שהוא יקר חשוב ונשגב שצריך להוסיף וללמוד הרבה עליו‪ ,‬ולולי שינהג כך‪ ,‬הילד‬ ‫להנאתו אינו משובח‪ ,‬אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו עכ"ל‪.‬‬
‫לא ידע! והוסיף ואמר שמדובר גם לפני שיש ילדים כגון –זוג צעיר וכדו' שהרי אם‬ ‫ויל"ע אם גם כשאוכלים בשבת צריך לאכול בכונה זו‪ ,‬או דסגי במה דאוכל לכבוד‬
‫לא יתרגל לכך‪ -‬לא יעשה כן אח"כ‪( .‬מזקנים אתבונן ח"ד עמ' ‪ ,116‬וראה שם באריכות‬ ‫שבת‪ .‬ויתכן דנ"מ אם יכול בשבת לאכול מאכלים שאינם מוסיפים כח לגוף‪ .‬ועי'‬
‫מקורות לענין זמירות שב"ק)‬ ‫בבית הלוי בפרשת תרומה שכ' דיש בזה חילוק בין שבת ליו"ט‪ ,‬דבשבת אי"צ לכוין‬
‫רבנו שליט"א הורה לישיבתו ארחות תורה‪ ,‬שסעודת שבת צריכה להימשך לכה"פ‬ ‫לשם מצוה‪ ,‬וביו"ט צריך לכוין ובלי שיכון לשם מצוה לא יוצא יד"ח‪( .‬אילת השחר‬
‫שעה אחת‪ ,‬וכן הנהיג בכל ישיבותיו‪ ,‬כדי שהבחורים ישירו לכבוד השבת‪ ,‬והאריך‬ ‫עקב ח‪ ,‬י‪ ,‬וע"ע בגליון פר' ויקהל תשע"ד מו"מ עם הגרש"ז זצ"ל)‬
‫בענין זה שיש בזה תועלת גדולה בדורינו להרבה ענינים‪.‬‬ ‫הנה בשו"ע או"ח סימן רל"א כתב וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או‬
‫זמירות בעיר בריסק | רבנו סיפר שבעיר בריסק היה שיר שהיו שרים בכל ליל‬ ‫לדבר הגורם עבודתו שאפילו היי צמא ורעב אם אכל ושתה להנאתו אינו משובת‬
‫שבת על דברי המשנה 'שלשה דברים צריך אדם לומר ערב שבת וכו'‪ ,‬והיו החלונות‬ ‫אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו עכ"ל‪.‬‬
‫פתוחים‪ ,‬וכך היתה מתנגנת המנגינה הזו בכל בריסק (וגם בבית הגרש"ז ריגר זצ"ל‬ ‫ויל"ע אם גם כשאוכלים בשבת צריך לאכול בכונה זו או דסגי במה דאוכל לכבוד‬
‫היו שרים זאת)‪.‬‬ ‫שבת ונ"מ אם יכול בשבת לאכול מאכלים שאינם מוסיפים כח לגוף ועיי בבית הלוי‬
‫עוד סיפר‪ ,‬שהחזן של בריסק חיבר ניגון על המילים האלו‪ ,‬והיו שרים את זה בקבלת‬ ‫פרשת תרומה חילוק בין שבת ליו"ט‪.‬‬
‫שבת‪ ,‬ואנשי בריסק כ"כ נהנו מהשיר שהיו מפזמים את זה בביתם בער"ש ובליל‬ ‫קושי באכילת חלה | (תשע"ג) רבינו התבטא פעם בנוגע לכך שכמעט ואין לו‬
‫שבת‪ ,‬עד שהיה נשמע השיר בכל מקום‪.‬‬ ‫שיניים‪ ,‬ב"ה מה שה' עושה זה הכי טוב [א"ה ופעם הגיע לבקרו רופא שיניים ואמר‬
‫וברחוב ששם גרו‪ ,‬היו גרים מרן הגרי"ז והגרש"ז ריגר‪ ,‬והיה דרכם שא' מתחיל‬ ‫לו רבנו שליט"א שיש לו רק שן אחד‪ ,‬אבל מיד הוסיף אבל גם לזה לזה חשיבות‬
‫לשיר 'הראנו' והיו עונים בבית אחר כנגדו 'ה' חסדך'‪ ,‬וכך היה ממשיכים לשיר יחד‬ ‫גדולה כדמצינו‪( .‬קידושין כד‪ ,‬ב) המכה "שן" עבדו יצא לחירות] כל השבוע א"צ‬
‫בצוותא בשמחה גדולה‪ .‬ואמר רבנו שאצל הגרי"ז התעכבו בסעודת שבת‪ ,‬אך איני‬ ‫ללעוס‪ ,‬ורק בשבת הבעיה עם החלה שצריך לאכול כזית בכדי אכילת פרס‪ ,‬שלא יהי'‬
‫יודע אם הוא עצמו שר‪ ,‬אבל התעכב בסעודה‪ ,‬ושרו שם הרבה‪.‬‬ ‫ברהמ"ז ארבע ברכות לבטלה‪ ,‬וזה עבודה קשה‪ ,‬ואני צריך להחזיק החלה בפה עד‬
‫וכן רבנו נהג עם ילדיו ששר זמירות והתעכבו בסעודה‪ ,‬ובעיקר בסעודה שלישית‬ ‫שנמס ואח"כ בולע‪ ,‬אמנם זה לא כ"כ בריא בלי ללעוס‪ ,‬אבל אין ברירה אחרת‪( .‬שם)‬
‫האריכו יותר‪ ,‬מפני שהיה חושך‪ ,‬וגם שידוע שזה זמן של רעוא דרעוין‪( .‬שם עמ' קל"ו)‬ ‫הרעק”א היה בולע פת שרויה במים‪ ,‬ואע"פ שהזיק לו לבריאות מ"מ לא נמנע מכך‬
‫הבל פיהם יותר להועיל‪.‬‬
‫וידוע שמדת הקב"ה מדה נגד מדה‪ ,‬לכן מה שיותר יתחזקו שלא לדבר‬ ‫ארצות הברית‬
‫"דיבורים" אסורים‪ ,‬אז הזכות הזה מגדיל זכות דיבורי התורה ודיבורי‬
‫התפילה שלכם‪ ,‬ועל ידי זה העולם קיים‪ ,‬ולכן תראו לקיים חנוך לנער‬
‫ארבעה פעמים נסע רבנו לחזק את יהודי ארצות הברית ‪ -‬אייר‬
‫על פי דרכו‪ ,‬ללמוד דיני איסור הלשון‪ ,‬ועי"ז תזהרו מלדבר דיבורים‬ ‫תשנ"ח ‪ -‬חשון תשס"ה – אייר תשס"ו ‪ -‬אלול תש"ע‪ .‬ונביא בתחילה‬
‫האסורים‪ ,‬ויגדיל זכות הדברי תורה והדברי תפילה שלכם‪.‬‬ ‫דברים כללים לארצות הברית‪ .‬ובשבועות הבאים אי"ה נכתב בפירוט‬
‫וזכות זה יועיל שהקב"ה יציל בין קרוביכם בין כל ישראל בין בארץ‬ ‫על כל נסיעה ונסיעה ואח"כ נכתוב בעהזי"ת על כל עיר ועיר‪.‬‬
‫ישראל בין בתפוצות‪.‬‬ ‫‪ -‬בתחילה נביא מכתבי רבנו באופן כללי ליהודי ארצות הברית ‪-‬‬
‫והקב"ה יעזור שבאמת תזכו לזה שבזכות זה ינצלו כל ישראל בכל‬
‫מקומות מושבותיהם‪.‬‬ ‫להרבות כוללים‬
‫בס"ד‪ .‬י"ט מרחשון תשנ"ז בני ברק יצ"ו‬
‫ועידת אגודת ישראל דארצות הברית‬ ‫לאחינו בני ישראל שלומכם ישגא מאד‬
‫בס"ד‪ .‬ט' כסלו תשנ"ח לפ"ק‪ .‬בני ברק יצ"ו‬
‫שמחנו לשמוע על ההתעוררות להביא דבר ה' ותורתו להרבות ישובים‬
‫לכב' הרב הגאון הגדול מוה"ר אלי' שווי שליט"א [זצ"ל] ראש ישיבת‬ ‫שחסר להם מקום מרכזי שלאורו ילכו בתורה ויראת שמים וזה ע"י יסוד‬
‫פילאדעלפיא אשר בארה"ב ‪ -‬נעימות בימינו נצח‪,‬‬ ‫כולל אברכים יגעים בתורה שבזה יפיצו אור תורה ומידות טובות ויראת‬
‫שמענו כי הדר"ג זכה לקדש שם שמים בדברים אשר דבר בועידת‬ ‫שמים על אנשי המקום וכמו שהוכיח הנסיון שבכל מקום שיסדו כולל‬
‫אגו"י דברים חוצבי להבות אש בגנות הכרם הנקראת רפורמים או‬ ‫אברכים הלומדים ויגעים בתורה נמשכו הרבה אחריהם והתקרבו לתורה‬
‫קונסרבטיבים‪ ,‬והננו בזה לברך ולאמץ יזכה נא להמשיך בעבודת הקודש‬ ‫והמקום קיבל צורה אחרת ויש לקוות שבמשך הזמן יהי' שם תלמוד‬
‫וקדש שם שמים ויזכה הוא וכל בני ביתו לכל הברכות המובטחות‬ ‫תורה וישיבה‪ .‬כמובן שכל אוהבי תורה צריכים לעזור בכל האפשרות‬
‫ומעותדות ליראי השי"ת ולחושבי שמו‪ .‬הכו"ח ודוש"ת‬ ‫לזה ועי"ז תגל ותפרחנה מקומות השממה לתפארת‪.‬‬
‫לועידה בשנת תש"ס‬ ‫ונזכה בקרוב בבנין עיר הקודש ולעבדו ביראה ובאהבה כמצוה עלינו‪.‬‬
‫בס"ד‪ .‬לכבוד הרבנים הגאונים אלופי ישראל והעסקנים אשר משאת‬ ‫הכו"ח למען הענין החשוב הזה‪( .‬קובץ אגרות עה)‬
‫נפשם הוא להרים קרן התורה והיראה בארצות הברית‪ ,‬ומתכנסים לשם‬ ‫על צערתן של בנות ישראל‬
‫שמים בועידה הארצית‪ ,‬ה' עליהם יחיו‪.‬‬ ‫בס"ד‪ .‬צום העשירי שיהפך לשמחה ה' תשס"ח‬
‫כפי ששמענו כל ועידה מביא התחזקות גדולה ומועידה לועידה מתרבים‬ ‫מע"כ ראשי הישיבות ומורי דרכם ד' עליהם יחי'‬
‫ומתקרבים ליהדות החרדית בבחינת "הנפש אשר עשו בחרן"‪ ,‬כה יתן‬ ‫הנה ידוע כמה הפליגו חז"ל במעלת הנושא אשה לש"ש‪ ,‬אשר ממנה‬
‫וכה יוסיף להרבות פעלים‪ ,‬וליסד ישיבות כוללים ובתי ספר חרדים‬ ‫פינה ממנה יתד לאיש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬ופריה רב להיות‬
‫שמהם ובהם יבנה עם השם‪.‬‬ ‫לבנין עדי עד‪.‬‬
‫יה"ר שתצליחו בזה להרבות תורה עד הועידה הבאה עד אין שיעור‪.‬‬ ‫ובאשר ידוע שזה לעומת זה עשה א' והכל נברא זכר ונקבה וא"א לנו‬
‫ובזכות זה תזכו עם כל ישראל לגאולת עולמים בב"א‪.‬‬ ‫לראות בצערן של בנות ישראל‪ ,‬ובאשר זכינו ואכשר דרא ובנות ישראל‬
‫כסלו תש"ס לפ"ק‪( .‬קובץ אגרות קנה)‬ ‫הכשרות נפשם בשאלתם לבנות בית של תורה עם בני הישיבות הק'‪.‬‬
‫לועידה שנת תשנ"ט‬ ‫אך דא עקא – ובעיקר במדינת אמריקה אשר הולכים ללמוד בא"י‬
‫בס"ד‪ .‬כסלו תשנ"ט‬ ‫וחוזרים בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬והי' ראוי והגון להם שיקחו בנות גילם‬
‫לכ' הרבנים הגאונים אלופי ישראל והעסקנים שמתכנסים להרבות כבוד‬ ‫בהפרש מועט יחסית‪ ,‬אך כשלוקחים בהפרש שנים גדול‪ ,‬הנה נשארות‬
‫שמים בועידה הארצית של ארצה"ב ה' עליהם יחי'‬ ‫הרבה בנות ישראל כשרות ומצוינות אשר עיניהם כלות לבית של תורה‬
‫ואין מושיע להם‪ ,‬ובאמת שאין בזה שום תועלת ונפ"מ‪ ,‬וזה נהנה וזה‬
‫יהי רצון שתזכו להרים קרן יהדות החרדית ולהפיץ דבר ה' בכל מקומות‬
‫לא רק שאינו חסר אלא נהנה בברכת שמים אשר תחול עליהם‪.‬‬
‫שישראל נמצאים שם ובזכות זה תזכו יחד עם כל ישראל לבוא לציון‬
‫והנה כאמור או"א זכו שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬ולשכינה הק' אלו ואלו‬
‫גאולים ברנה בב"א‪( .‬קובץ אגרות קנד)‬
‫בנים אהובים וחביבים‪ ,‬וצר לה בצרתם של בנות ישראל וא"א לה להיות‬
‫לעמוד בפרץ‬ ‫השמחה שלימה‪ ,‬אכן מי שלוקח מקחו וחושב גם על הצד שכנגד‪ ,‬הנה‬
‫בס"ד כבוד הרבנים וראשי הישיבות שבמדינת אמריקא‪.‬‬ ‫השמחה במעונו והשכינה שמחה להיות שרויה שם‪ ,‬ובזכות זה יזכו‬
‫אודות התופעה החמורה בבתי החינוך החרדים שבמדינתכם של שימוש‬ ‫להקים בית של תורה ודור ישרים יבורך בנים וב"ב עוסקים בתורה‬
‫בספרי לימודי חול שמלאים עם דברי כפירה מינות ואפיקורסות וכל‬ ‫ובמצוות ויראו מהם רב נחת דקדושה‪.‬‬
‫מיני ע"ז וגם דברי נבלה רח"ל‪ ,‬בודאי חובה גמורה עליכם לעמוד בפרץ‬ ‫ע"כ בקשתינו שטוחה שיראו לעורר הענין הגדול הזה‪ ,‬ולבאר ולפרש‬
‫ולעצור בעד הנגע הרע הזה‪ ,‬שהרי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז‪ ,‬ואין‬ ‫גודל מעלתו‪ ,‬ורב שכר הצפון למי שמשים על לבו להרבות כבוד שמים‪.‬‬
‫העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תשב"ר‪ ,‬ואיך אפשר להחריש‬ ‫הכו"ח ע"ד המצוה הגדולה הזו‪( .‬קובץ אגרות שעו)‬
‫כאשר מטמאים חלילה את נפשות התלמידים בדברים נוראים כאלו‪.‬‬ ‫לחפש עצות‬
‫וכל העוסקים והמסייעים לסלק משחית זה מקרב בני ובנות ישראל‪ ,‬זכות‬ ‫לכ' הרבנים הגאונים דארצות הברית שלום וישע רב‪.‬‬
‫הרבים תלוי בהם ושכרם כפול ומכופל מן השמים‪ .‬כ"ב טבת תשע"ה‪.‬‬ ‫הנני מצטרף לדברי הרבנים לחפש עצות שלא יהי' ח"ו בנות ישראל‬
‫לסיום הש"ס‬ ‫עגונות‪ ,‬וידוע עד כמה יגעו יגיעות עצומות להתיר נשים שנעדרו בעליהן‪,‬‬
‫בס"ד‪ .‬לכ' רבבות בני ישראל המתכנסים בארה"ב ע"י אגודת ישראל‬ ‫ורבנן עשו כל מיני תקנות משום תקנת עגונות‪.‬‬
‫דאמריקה לשמוח בשמחת התורה עם סיום לימוד ששה הסדרים מתלמוד‬ ‫תחזקנה ידיכם כדי להמציא כל מיני עצות‪ ,‬וגם מה שכתבתם‪ ,‬אולי זה‬
‫בבלי אשר הנחילנו רבינו הקדוש ורבינא ורב אשי אשר בם נלך לאורם‬ ‫יצמצם את העיגון‪ ,‬ויתברכו כל המשתדלים בזה בברכות בזה ולנצח‪.‬‬
‫כל ימי חיי כלל ישראל לנצח‪.‬‬ ‫והנושא אשה בצירוף כונתו לעשות חסד עמה ועם משפחתה יתברך‬
‫ה' עליכם יחי'‪.‬‬ ‫בבנין וחתנין רבנן כ"ב אב תשס"ט לפ"ק‪( .‬קובץ אגרות שעז)‬
‫אמר הכתוב לולי בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬וזה‬ ‫נאמר דרך הטלפון לאלפי ילדי ארה"ב לומדים הלכות לשון הרע‬
‫רק ע"י לומדי התורה שהם מקיימי העולם בכל מקום ומקום‪ ,‬והנה‬ ‫לילדי ישראל שלום‪ ,‬מאד אתם אהובים לפני הקב"ה‪.‬‬
‫בשמחה רבה אנו זוכים לשמוע כי דבר השי"ת מתרבה בכל תפוצות‬ ‫הגמ' אומרת בשבת (דף קי"ט ב') על מה העולם עומד על הבל פיהם‬
‫ישראל ושם שמים נתקדש על ידי זה‪ ,‬ויה"ר שיתרבו לומדי תורה‬ ‫של תינוקות של בית רבן‪ .‬שאל אותו רב פפא לאביי דידי ודידך מאי‪,‬‬
‫והוגיה ומקיימיה כרצונו ית"ש‪ ,‬ונזכה במהרה לומלאה הארץ דעה את ה'‬ ‫פירוש שלי ושלך למה לא מועיל כל כך‪ ,‬אמר לו אינו דומה הבל שיש‬
‫ית"ש כמים לים מכסים ובביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫בו חטא להבל פיהם של אלו שאין בו חטא‪.‬‬
‫אהרן י‪ .‬לייב שטיינמן‬ ‫ובודאי גם בתנוקות של בית רבן מה שהם יותר נקיים מחטא‪ ,‬זכותם‬
‫י"ב אב תשע"ב לפ"ק‪( .‬קובץ אגרות שמה)‬ ‫יותר גדול להגין על כל העולם‪ ,‬דכשאין להם שום שמץ חטא‪ ,‬יש בכח‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.com‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫פנינים על פרשיות השבוע וליקוטי ענינא דיומא‬
‫מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 235‬שנה ה' | פרשת מקץ ‪ -‬חנוכה | שנת תשע"ח‬

‫פניני הפרשה‬ ‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫עניני חלומות‬ ‫על שם אפרים שנא' הבן יקיר לי אפרים‪ ,‬והיינו‬
‫ואנכי עפר ואפר‬
‫לפני שהגיע רבנו לארץ ישראל קיבל סכום‬ ‫דכלל ישראל נקראו אפרים‪ ,‬על שם שתי האפרות‪.‬‬
‫כסף להעביר למישהו כשיגיע לאר"י‪ ,‬בהגיעו‬ ‫ונמצא כאן דבר פלא שאנו לפי ערכנו צריכים‬ ‫שיחת רבנו במונסי אייר תשנ"ח‬
‫לארץ ישראל התגורר במקום רחוק מאותו‬ ‫ללמוד מזה‪ ,‬דיוסף הצדיק שהיה מתחילה שתים‬ ‫כל אחד יודע דכשרוצים לדעת איזה דבר‪ ,‬ראשית‬
‫אדם ולא הספיק להביא לו‪ .‬לילה אחד‬ ‫עשרה שנים בבית האסורים ורצו להרגו ואח׳׳כ ניצל‬ ‫שואלים מה שמו של הדבר‪ ,‬וגם אם יבוא אחד‬
‫חלם רבנו שאותו יהודי נפטר ובבוקר חשב‬ ‫בנס‪ ,‬ונעשה מלך‪ ,‬וכשנעשה מלך על מדינה שלימה‪,‬‬ ‫וישאל על מדינה שיש בה כמה מליון בני אדם‪ ,‬ויש‬
‫לעצמו הלא 'חלומות שווא ידברו' ותיכף נסע‬ ‫וכל הכלכלה של מצרים ניהל יוסף הצדיק‪ ,‬אע״פ‬ ‫שם ערים גדולות וכו'‪ ,‬כל זמן שלא יאמר האיך שם‬
‫להביא לו את הכסף‪ .‬וכשהגיע למקום מגוריו‬ ‫המקום לא ידעו במה המדובר‪ ,‬רק יאמר את השם‬
‫שכבר עבר את הנסיון הקשה שהיה לו‪ ,‬מ״מ עכשיו‬
‫ראה כי אותו אדם נפטר‪ ,‬האדם ההוא היה‬ ‫'אמריקה' יודעים מיד היכן זה‪ ,‬וכן לגבי בן אדם‬
‫גלמוד‪ ,‬ולכן עד היום הכסף מונח אצל רבנו‪.‬‬ ‫הרי הוא מונח ראשו ורובו בעניני עולם הזה! שהרי‬
‫הוא המכלכל למדינה גדולה כזו‪ ,‬כמצרים‪ ,‬שהיתה‬ ‫אם יסמן ויאמר אדם שיש בו עינים כאלו ורגלים‬
‫(מפי נכדו רבי אשר שטינמן שליט"א)‬
‫אז מדינה גדולה‪ ,‬וכשמתעסקים בעניני עולם הזה‬ ‫כאלו וכו' לא ידעו במי מדובר‪ ,‬רק יאמר את שמו‬
‫אין ספק מוציא מידי ודאי‬ ‫ישנם נסיונות‪ ,‬בפרט כשצריך להחזיק עניני ממון‬ ‫כבר יודעים על מי הוא מדבר‪.‬‬
‫"ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי‬ ‫וכלכלה‪ ,‬הרי זה נסיון עצום‪ ,‬ולכן היה צריך לעשות‬ ‫והנה בדורות הקודמים כשנולד ילד‪ ,‬וקראו לו שם‪,‬‬
‫ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה‬ ‫למשל אדם הראשון נולד לו בן‪ ,‬קרא את שמו‪ ,‬קין‪,‬‬
‫לעצמו איזה דבר גדול‪ ,‬לחיזוק‪ ,‬שיחזק אותו בכל‬
‫גם טפנו" (מקץ מג‪ ,‬ח)‬
‫עת‪ ,‬ולכן קרא את שם בנו אפרים‪ ,‬שיזכור בכל‬ ‫על שם קניתי איש את ה'‪ ,‬כשרוצה לציין את הדבר‪,‬‬
‫פרש"י ברעב‪ .‬צ"ב איזה מיתה רש"י בא לאפוקי‪,‬‬
‫דהלשון נמות לא משמע שיתפרש על יוסף שהוא‬ ‫עת‪ ,‬דאבותינו היו אפר‪ ,‬וזה מה שצריך להיות‪ ,‬וצריך‬ ‫מה הוא‪ ,‬אמר קניתי איש אתה' וכן לאה קרא ה'‬
‫יהרגם‪ ,‬בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש ואנו‬ ‫לזכור תמיד שאנחנו עפר ואפר‪.‬‬ ‫'ראובן' לאמר ראה ה׳ בעניי כי עתה יאהבני אישי‪,‬‬
‫כלנו מתים ברעב אם לא נלך‪ ,‬מוטב שתניח את‬ ‫והכונה בב׳ ענינים האלו שבאפר‪ ,‬דמצד אחד צריך‬ ‫שמעון לאמר שמע ה׳ וגו'‪ ,‬לוי‪ ,‬עתה ילוה אישי וגו'‪,‬‬
‫הספק ותתפוש את הודאי‪ .‬צ"ב וכי יעקב לא חשב‬ ‫להרגיש את ההכנעה לרבונו של עולם‪ ,‬ובכלל לא‬ ‫וכן כל השמות שהיו לשבטים‪ ,‬רצו לציין בזה‪ ,‬או תודה‬
‫על סברא זו בעצמה ואולי לא הי' חשש שימותו‬ ‫להתגאות‪ ,‬אלא להרגיש כי הוא עפר ואפר‪ ,‬ומצד שני‬ ‫להקב״ה‪ .‬או לציין דבר אחר‪ ,‬וכמו יהודה‪ ,‬הפעם אודה‬
‫אלא היו סובלים מאי תזונה והיו יכולים לחיות‬ ‫שהוא מוכן להקריב את עצמו להיות אפר‪ ,‬ועל ב׳‬ ‫את ד וגו'‪ ,‬וכן כל השמות בתורה אין שמות סתם‪.‬‬
‫מהדברים שעדיין הי' להם [כמפורש להלן פסוק י"א]‬ ‫ענינים אלו נתן יוסף הצדיק שם לבנו‪ ,‬כדי שתמיד‬ ‫יוסף הצדיק לאחר שהיה במצרים וכבר נעשה משנה‬
‫אבל לא משמע כן עמש"כ לעיל מ"ב ב‪.‬‬ ‫יהיה לנגד עיניו את בנו הנקרא על שם זה‪ ,‬והרי בכל‬ ‫למלך נולדו לו שני בנים‪ ,‬וקרא את שמם מנשה‪,‬‬
‫והנה לפי טענה זו משמע שהדין הוא שצריך‬ ‫כי נשני אלוקים את בית אבי‪ ,‬ובאפרים כתיב כי‬
‫עת הוא רואהו ומגדלו‪ ,‬ויהא נזכר על ידי זה תמיד‬
‫להיכנס לספק מיתה לתועלת חיי עולם אפי'‬
‫שיש שני דברים עיקרים‪ ,‬דאמנם יש עוד עיקריים‪,‬‬ ‫הפרני אלוקים בארץ עניי‪ ,‬פירשה לנו התורה טעם‪,‬‬
‫כשמפסידים חיי שעה‪ ,‬וע' שו"ת אחיעזר ח"ב סוף‬
‫סימן ט"ז על אדם שלפי דברי הרופאים לא יכול‬ ‫אבל זה מהעיקרים הגדולים‪ ,‬שידע דתמיד צריך‬ ‫כמו בכל השמות שהיה בזה תוכן‪ ,‬שרצה להראות‬
‫לחיות הרבה זמן וע"י ניתוח יש אחוזי הצלחה‬ ‫האדם להרגיש שהוא אפר‪ ,‬ושהוא מוכן להיות אפר‪.‬‬ ‫את ההודאה להקב״ה‪ ,‬כי הפרני בארץ עניי‪ ,‬דאפי׳‬
‫קטנים שיחי' הרבה שנים אם צריך לעשות את‬ ‫ונמצא דבזמנינו שידוע לכל אחד האיך שהדורות‬ ‫שכ״כ היה בצער בארץ זו‪ ,‬שהיה י״ב שנים בבית‬
‫הניתוח עי"ש ולכאורה זה הנידון כאן ועי' הגהות‬ ‫מתמעטים‪ ,‬והעולם הזה משתכלל יותר ויותר‪ ,‬ונעשה‬ ‫הסוהר‪ ,‬ובימים ההם היה קשה מאוד לישב בבית‬
‫הרד"ל במד"ר (צ"א אות יא)‪.‬‬ ‫יותר מעובד‪ ,‬נורא ואיום‪ ,‬וצריך לדעת כי העולם הזה‬ ‫הסוהר הרבה יותר מבזמנינו‪ ,‬שהיה בור עם טחב‬
‫והוסיף רבנו‪ :‬הנה פסק הג”ר חיים עוזר (אחיעזר‬ ‫הוא פיתוי גדול‪ ,‬ויכול מאוד לגרור את האדם אחרי‬ ‫וכו‪ ,‬שהיה קשה מאוד לאדם לסבול את זה‪ ,‬והיה‬
‫ח"ב סו"ס טז) שמותר לעשות ניתוח כשיש ספק‬ ‫זה‪ ,‬עד שנופל ח"ו‪ .‬ומוכרחים לעשות חיזוקים!‬ ‫שם י״ב שנים‪ ,‬וזכה אח״כ להיות משנה למלך‪ ,‬נתן‬
‫אם הניתוח יועיל ואם הניתוח לא יצליח יכול‬ ‫ואיזה חיזוקים צריך לעשות‪ ,‬כבר לימד אותנו יוסף‬ ‫שבח והודיה‪ ,‬כי הפרני אלוקים בארץ עניי‪.‬‬
‫למות מיד‪ ,‬דחיי עולם עדיפי על חיי שעה‪ ,‬ואפי'‬ ‫הצדיק‪ ,‬דצריך לידע תמיד ב׳ דברים‪ ,‬אחד‪ ,‬להרגיש‬ ‫ובבעלי התוס׳ על התורה‪[ ,‬שכל דבריהם מהמדרש]‬
‫ספק חיי עולם קודמין לחיי שעה‪ .‬ואמנם הבית‬
‫דלמרות הכל זה רק אפר‪ ,‬ולא יהא נראה בעינינו שיש‬ ‫הביאו עוד טעם על מה שקראו אפרים‪ ,‬ובזה נבין‬
‫הלוי כשהוצרך לניתוח חשש על זה ולכן לקח‬
‫מנתח גוי‪ .‬ולכה"פ הרויח חשש רציחה של הרופא‪.‬‬ ‫בזה משהו‪ ,‬עפר ואפר! ושנית להיות מוכנים בשביל‬ ‫ג״כ מה שבתפילת ראש השנה במוסף‪ ,‬בפסוקי‬
‫״יידישקייט״ לעשות הכל‪ ,‬אפי׳ מסירות נפש‪ ,‬כמו‬ ‫זכרונות‪ ,‬אנו מזכירים את הפסוק הבן יקיר לי אפרים‬
‫שיצחק אבינו היה מוכן להישחט בשביל שמו יתברך‪.‬‬ ‫אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד‪,‬‬
‫וזה צריך כל אחד לדעת להתחזק באלו הענינים‪,‬‬ ‫ועל ענין זה נקרא עכשיו כל כלל ישראל בשם‬ ‫על כן המו מעי לו‪ ,‬רחם ארחמנו נאם ה'‪ .‬ומי הוא‬
‫ראשית‪ ,‬מסירות נפש בשביל עניני יידישקייט‪,‬‬ ‫אפרים‪ ,‬ואי״ז סתם שם של בן אדם‪ ,‬אלא ״כלל‬ ‫אותו אפרים שאנו מזכירים‪ ,‬האם זה שבט אפרים?‬
‫וביחד עם זה לא להיות נבלע בעניני עוה״ז‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל׳׳ נקרא הבן יקיר לי אפרים‪ ,‬וזהו מה‬ ‫לא‪ ,‬זה שם של כלל ישראל‪ ,‬כמבואר בדברי בעלי‬
‫להרגיש כי הוא עפר ואפר‪ ,‬וכל עניני עוה״ז‪ ,‬הם‬ ‫שמזכירים בראש השנה‪ ,‬הבן יקיר לי אפרים‪,‬‬ ‫התוס'‪ ,‬דהשם אפרים קאי על בני אברהם ויצחק‪.‬‬
‫כלום! עפר ואפר‪.‬‬ ‫דקאי על כלל ישראל‪ ,‬כי כלל ישראל בנוי על‬ ‫ומפרש‪ :‬דיוסף קרא את שמו אפרים‪ ,‬על שם‬
‫ויעזור הקב״ה שכל אחד יתחזק באלו הדברים‬ ‫אלו היסודות‪ ,‬וזהו הכלל ישראל‪ ,‬ובכל מצב שיהיה‬ ‫אברהם שאמר ואנוכי עפר ואפר‪ ,‬ועל שם יצחק‬
‫ובזכות זה יעזור הקב״ה שכל כלל ישראל יתרומם‪,‬‬ ‫כשרוצה לדעת מה הוא צריך לעשות‪ ,‬צריך להיות‬ ‫שאפרו צבור על גבי המזבח‪ ,‬כמשאחז״ל דהקב״ה‬
‫ויקויים הפסוק הבן יקיר לי אפרים וגו׳ רחם‬ ‫לו לנגד עיניו‪ ,‬ב׳ דברים‪ ,‬לילך במסירות נפש בשביל‬ ‫רואה לפניו כאילו נעקד על גבי המזבח ואפרו‬
‫ארחמנו נאם ה'‪ ,‬ונזכה לגאולה בקרוב‪( .‬וראה בס'‬
‫יידישקייט‪ ,‬וכן לא להמשך אחר העולם הזה‪ ,‬שלא‬ ‫צבור לפניו‪ ,‬דהמסירות נפש של יצחק חשובה לפני‬
‫ימלא פי תהלתך עניני ציבור עמ' רט)‬
‫ישכח שהוא אפר"‪ ,‬כשאדם מתעסק בעניני עוה״ז‪,‬‬ ‫הקב״ה כאילו נעשה אפר‪ ,‬וזהו השם אפרים על שם‬
‫הוא חושב את עצמו ל׳׳יש"‪ ,‬והוא חי בזה‪ ,‬ומרגיש‬ ‫שתי אפרות‪ ,‬דיוסף רצה לקרוא שם בנו על שם‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫בזה את כל העולם‪ ,‬וצריך לדעת כי הוא עפר ואפר‪,‬‬ ‫אבותיו‪ ,‬כמו שנוהגים היום‪ ,‬רק לא קרא אותו אברהם‬
‫הגה"צ ר' זושא בן רבי יחיאל זצ"ל‬ ‫זהו התכלית של יהודי‪ ,‬ולכן נקראים כלל ישראל‬ ‫ויצחק‪ ,‬רק מה היה אברהם 'אנכי עפר ואפר'‪ ,‬ומה‬
‫נלב"ע א' טבת תשס"ו‬ ‫הבן יקיר לי אפרים דבשביל זה הוא אהוב לפני‬ ‫היה יצחק‪ ,‬אפרו צבור ע״ג המזבח‪ .‬ובזה קרא על שם‬
‫הקב״ה‪ ,‬במצב שהוא "אפרים״ בבחינת אפר‪.‬‬ ‫אבותיו‪ ,‬ומסיימים בעלי התוס׳ ולכך נקראו ישראל‬
‫ביום הגשמים‪ ,‬ולמשל בזמן שהיה עצירת גשמים אם אח"כ יורדים גשמים‬
‫אז השמחה והחסד שכל אחד מרגיש‪ ,‬אז הוא רואה את ההשגה של הקב"ה‪.‬‬ ‫עניני חנוכה‬
‫את ההנהגה‪.‬‬ ‫בעניני חנוכה זכינו להוציא קונטרס 'כאיל תערוג עניני חנוכה – כסלו‬
‫והנה ברכה ראשונה של שמונה עשרה‪ ,‬ברכת אבות מה שתקנו חז"ל שהיא‬ ‫תשע"ז ונביא כאן עוד כמה ענינים חדשים בס"ד‪.‬‬
‫מעכבת בכונה‪ ,‬דשאר ברכות בדיעבד אם לא כיון גם יצא‪ .‬אבל ברכה‬
‫ראשונה של אבות זה ויחשיב ויכיר‪ ,‬זה אבות‪ .‬ומה היא הברכה של אבות‪,‬‬ ‫מתוך שיחה במסיבת חנוכה ‪ -‬ישיבת ארחות תורה תש"ס‬
‫סיום הברכה שזה העיקר‪ .‬כי תמיד סיום הברכה זה העיקר‪ .‬ומהו הסיום‬ ‫הימים האלה שחז"ל קבעו להודות ולהלל‪ .‬להודות ולהלל – כמו שידוע‬
‫"מגן אברהם"‪ ,‬ומהו הביאור של מגן אברהם‪ .‬הנה חז"ל אומרים יכול יהיו‬ ‫מה שמובא בספרים [ראה בספר באר מים חיים ועוד] שהיה אחד מהגאונים‬
‫חותמין בכולם‪ ,‬באברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ת"ל בך חותמין‪ ,‬ולכאו' מה זה מגן‬ ‫שהתאכסן באיזה מקום ובעל האכסניא לא ידע מי הוא [יש אומרים שהיה‬
‫אברהם מה כל הענין בזה?‬ ‫רב סעדי'ה גאון וי"א רב האי גאון] ואחרי זה נודע לו שזה היה אותו "הגאון"‪,‬‬
‫למשל בן אדם יגיד אתה יודע היה לנו סבא לפני שלושת אלפים שנה‪,‬‬ ‫הלך בעל האכסניא וביקש ממנו מחילה למה שלא כיבד אותו‪ ,‬ושאל אותו‬
‫והוא היה במצב של מלחמה‪ ,‬והקב"ה הגין עליו‪ ,‬כמ"ש אנוכי מגן לך שכרך‬ ‫מה עולה עשה‪ ,‬אמר לו היות שלא ידע את החשיבות שלו כי לא ידע מי‬
‫הרבה מאד‪ ,‬ובאמת הגין עליו הקב"ה ממלחמה גדולה עם המלכים‪ ,‬והלך‬ ‫הוא לכן לא כיבד אותו כראוי‪.‬‬
‫בסכנה גדולה מאד והצילו הקב"ה‪ ,‬אבל מה הענין הזה שאנחנו מודים על‬ ‫ולמד מזה אותו גאון גם לעבודת השי"ת‪ ,‬דהיות שכל יום הוא מתעלה‬
‫מה שהיה לפני שלושת אלפים שנה‪ ,‬מי מרגיש כ"כ את החסד שהיה לפני‬ ‫בהשגת הקב"ה נמצא שאתמול לא כיבד את הקב"ה מספיק‪ ,‬והיה מסגף את‬
‫שלשת אלפים שנה‪ ,‬מי חושב על זה? [וכן מה שאחז"ל חייב אדם לראות את‬ ‫עצמו בכל יום על מה שאתמול לא כיבד את הקב"ה כמו שצריך‪.‬‬
‫עצמו כאילו יצא ממצרים‪ ,‬כתוב שחייב‪ ,‬אבל האם בן אדם יכול באמת להרגיש את‬ ‫וא"כ גם מה שקבעו חז"ל להודות ולהלל להקב"ה‪ ,‬אם הוא מכיר את‬
‫החסד כאילו יצא ממצרים‪ ,‬הרי זה קשה מאד להרגיש מה שהיה לפני כ"כ הרבה שנים‪,‬‬ ‫הקב"ה ומהלל אותו – טוב‪ ,‬אבל אם הוא לא מכיר אותו‪ ,‬א"כ מה שהוא‬
‫ומי חושב על זה‪ ,‬הרי הוא רואה יום יום מה שיש]‪.‬‬ ‫מהלל זה כאילו לא מהלל‪ ,‬וכאילו לא כיבד אותו‪.‬‬
‫אך הביאור הוא כך‪ .‬שהרי לולי זאת שהקב"ה הציל את אברהם‪ ,‬מה‬ ‫וממילא הרי כל אחד יודע בעצמו שהוא לא מרגיש כל כך‪ ,‬וכשמהלל את‬
‫היה‪ ,‬לא היה כלל ישראל! לא היה תורה! כי התורה זה רק לכלל ישראל‪.‬‬ ‫הקב"ה האם הוא מרגיש ממש את החסד שהקב"ה עשה אתו ומכיר את‬
‫ומראשית הבריאה היה נודע שרק כלל ישראל יזכו לזה כי הם מסוגלים‪.‬‬ ‫הגדלות של הקב"ה‪ ,‬שהרי זה הגדלות של הקב"ה דאצל הקב"ה לא שייך‬
‫ושום עם לא מסוגל לקבל את התורה רק כלל ישראל‪ .‬וזה רק ע"י אברהם‪,‬‬ ‫לומר גדלות‪ .‬רק הגדלות הוא מה שעושה חסד עם אנשים עם הברואים‬
‫אם לא הי' אברהם ניצול לא היו שבטים‪ ,‬לא היה יעקב ולא היה כלל‬ ‫עם כלל ישראל עם כל יחיד ויחיד‪ ,‬עם כלל עם הפרט‪ ,‬ומה שמכירים‬
‫ישראל לא הי' תורה‪ ,‬וממילא לא היה בריאה‪ ,‬נמצא שהחסד של כל‬ ‫יותר – ההלל הוא יותר‪.‬‬
‫הבריאה הוא ע"י זה שהציל את אברהם‪ ,‬מגן אברהם‪.‬‬ ‫וביותר שחז"ל קבעו להודות ולהלל‪ ,‬אז אם הוא לא מכיר‪ ,‬אז הוא סתם‬
‫ועכשיו השאלה היא בן אדם כשאומר מגן אברהם האם הוא מרגיש באמת‬ ‫מדבר אמנם הוא יוצא ידי חובתו‪ ,‬בין תפילת שמונה עשרה ובין ברכת‬
‫את העומק של הדברים מה שזה מגן אברהם‪ .‬האם הוא חושב על זה‪,‬‬ ‫המזון [והרי אפי' אם לא אמר על הנסים לגמרי ג"כ יצא]‪ .‬ועכ"פ נחשב שאמר‬
‫הרי הוא לא חושב‪ ,‬ואפי' אם הוא חושב – זה עובר במחשבה‪ ,‬אבל זה‬ ‫על הנסים‪ ,‬אבל כדי שיהיה באמת התקנה מה שחז"ל רצו כשקבעו להודות‬
‫ולא מתוך הלב‪ ,‬ומה שרוצים שזה כן יהיה כך‪.‬‬ ‫ולהלל‪ ,‬צריך שירגיש מה שהוא אומר‪ ,‬והאיך מרגישים? רק אם יודעים מה‬
‫ולכן באמת תקנו חז"ל שהברכה ראשונה מעכבת‪ .‬כי זה עיקר גדול מה‬ ‫זה החסד ה'‪ ,‬מה שעשה אתנו‪.‬‬
‫שבן אדם צריך לדעת‪ ,‬כי כלל ישראל והתורה זה רק עי"ז שאברהם אבינו‬ ‫ונראה לעמוד על דברי הגמרא בתענית (דף ז' א')‪ .‬אמר רבי אבהו גדול יום‬
‫הוא בא לדרגה כזאת שממנו כבר ראוי שיצא כלל ישראל‪ ,‬וממנו ראוי‬ ‫הגשמים מתחיית המתים‪ ,‬דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין‬
‫להתחיל קבלת התורה‪ ,‬והוא כבר היסוד של הבריאה‪ ,‬ודבר זה אם בן אדם‬ ‫לצדיקים בין לרשעים‪ ,‬ופליגא דרב יוסף דאמר רב יוסף מתוך שהיא שקולה‬
‫מרגיש את זה‪ ,‬הוא יכול להתרומם באמת‪ .‬ויכול להיות איש אחר! אבל אם‬ ‫כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים‪.‬‬
‫ח"ו כמו שרגילים אומרים את המילים‪ ,‬ובודאי יודעים את פירוש המלות‬ ‫ולכאו' מה הענין הגדול בזה שניתן גם לרשעים‪ ,‬הרי אדרבה לא רוצים לתת‬
‫שזה מעכב אמנם להלכה מעכב פירוש המלות‪ ,‬אבל מה רוצים? רוצים שבן‬ ‫דבר טוב גם לרשעים‪ ,‬כמו שהאור שהיה בששת ימי בראשית והיה אור גדול‬
‫אדם יתרומם‪ ,‬להרגיש שכל הבריאה כולה‪ ,‬היסוד שלה זה תורה‪ .‬זה כלל‬ ‫מאד ‪ ,‬אור טוב מאד‪ .‬אמר הקב"ה דאין ראוי שיהנו הרשעים מאור כזה‪ ,‬והלך‬
‫ישראל‪ ,‬השבטים‪ ,‬יעקב‪ ,‬וזה הכל תוצאה מאברהם‪ ,‬ואם ח"ו אז אברהם‬ ‫וגנזו לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬א"כ רואים שלא רוצים שיהיה טוב לרשעים‪.‬‬
‫אבינו לא הי' ניצול‪ ,‬הי' חורבן העולם‪ ,‬דלמה צריך עולם?!‬ ‫משמע שזה הכל בדבר שאפשר לחיות בלי זה כמו היום שאין את האור‬
‫א"כ אנחנו צריכים לדעת בחנוכה ג"כ‪ ,‬כשאדם אומר על הנסים ועל הפורקן‬ ‫הזה ובכל זאת אפשר לחיות‪ ,‬יש תורה ויש מצות‪ ,‬ואפשר לזכות אפי' שאין‬
‫ועל הגבורות‪ ,‬מי חושב באמת שמחה‪ ,‬אה! הקב"ה הציל אותנו‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫את האור ההוא‪ .‬אבל דבר שצריך כדי לחיות כמו גשמים שזה חיים דאם‬
‫בודאי שזה יותר טוב כך‪ ,‬אבל האם הוא מרגיש באמת כמו שצריך‪ .‬את‬ ‫אין מזונות אנשים לא יכולים לחיות‪ ,‬לכן סובר ר' אבהו כי גשמים זה דבר‬
‫החסד‪ ,‬ובאמת כן צריך להרגיש‪ ,‬ובאמת קבעו את ברכת על הנסים בברכת‬ ‫גדול כ"כ במה שעשה הקב"ה חסד יותר גדול שעשה גם לרשעים‪ ,‬כי אם‬
‫מודים‪ ,‬ששם כתוב על כל נסיך ונפלאותיך שבכל עת‪ .‬כל רקע ורגע האיך‬ ‫נסתכל על החסד בודאי זה חסד יותר גדול‪ .‬כי מה שברא הקב"ה צדיקים‬
‫ה נסים ממש שבן אדם ניצול‪ ,‬ומממש אין רגע שאין נסים‪ .‬הנה למשל‬ ‫ונותן להם טוב‪ ,‬זה פשוט‪ ,‬אע"פ שזה גם חסד ולא הפשט שמגיע‪ ,‬דלאף‬
‫בימינו הרי הערבים כל רגע ורגע רוצים לעשות חבלות‪ ,‬ורוצים לכבוש את‬ ‫אחד לא מגיע כלום‪ .‬רק חסד! אבל החסד שעושים עם צדיק זה לא כמו‬
‫הארץ‪ ,‬ומה לא?! והאם יש יום שאין בו תאונת דרכים‪ .‬וכמה פעמים באמת‬ ‫מה שעושים עם רשע‪ ,‬דרשע הרי היה צריך להיות שרק יענש ועושים‬
‫רואים האיך שניצול על ידי נס‪ ,‬רואים ממש נסי נסים‪ .‬אבל מה שבן אדם‬ ‫איתו חסד שנותנים לו אפשרות לחיות‪ .‬זה חסד יותר גדול‪ ,‬ואם זה חסד‬
‫שלא רואה‪ ,‬אז עכשיו אם מרגישים בהודאה שיש אפשרות להודאה שיש יום‬ ‫יותר גדול סובר ר' אבהו ששייך לומר גדול יום הגשמים‪.‬‬
‫יום‪ ,‬אפשר גם להרגיש את הנסים מה שהיה בזמן החשמונאים‪.‬‬ ‫ומה זה גדול‪ .‬מה שייך לומר יום גדול‪ .‬מה הגדלות של היום?‬
‫ואז אם בן אדם באמת חושב על זה‪ ,‬והוא בא לידי הכרה להשיג את‬ ‫אבל הגדלות שלו היא‪ ,‬שבאותו יום הקורה דבר שאנשים יתפעלו וירגישו את‬
‫גדלות הקב"ה‪ .‬האיך שהקב"ה מנהיג את העולם בחסד‪ .‬וזה נותן לאדם‬ ‫העומק לב שצריך להודות לה' על החסד שעושה איתם‪ ,‬זה הגדלות‪ ,‬אחרת‬
‫אפשרות להתרומם‪ ,‬זה עצם הגדלות‪ ,‬להשיג את הקב"ה‪ ,‬את החסד שיש‬ ‫אין גדלות מה שייך לומר על יום יום גדול‪ ,‬דבזמן אינו גדול יותר‪ .‬ומה‬
‫לו‪ ,‬ומה שיותר ישיגו‪ ,‬יותר יתרומם‪ ,‬וזה הזמן שיותר מסוגל‪ ,‬בגלל שרוצים‬ ‫הגדלות? אלא שנותן אפשרות לאנשים להתבונן ולהודות לה'‪ .‬וזה הגדלות‪.‬‬
‫גם לגלגל את החסדים האלה‪ ,‬את הנסים האלה‪ ,‬אז עי"ז יעלו‪.‬‬ ‫א"כ אז מה שיותר נותן להכיר את החסד של הקב"ה שאפי' רשעים ג"כ‬
‫ויש לנו אפשרות בימים האלה של חנוכה להתבונן במה שחז"ל כ"כ השקיעו‬ ‫נהנים מזה‪ ,‬אז היום הזה הוא גדול מאד!‬
‫הרבה‪ ,‬כדי להודות ולהלל לשמך הגדול‪ .‬ועי"ז שיתעמקו בזה ויעשו כמו‬ ‫אבל תחיית המתים הרי בודאי כל אחד יודע שיהיה תחיית המתים וחושב‬
‫שצריך‪ ,‬הקב"ה יעזור‪ ,‬שכל אחד ואחד יזכה לעלות ולהסתכל במבט אחר‬ ‫בלבו זה טוב מאד‪ .‬אבל אי אפשר לומר שבן אדם מרגיש כעת את ההכרה‬
‫על כל החיים‪ .‬מה שרואים יום יום להסתכל על זה‪ .‬וגם להסתכל ג"כ‬ ‫המלאה שצריך להודות בגלל שפעם יהיה תחיית המתים‪ ,‬הוא לא חושב על‬
‫כמו שחז"ל אומרים על יום הגשמים‪ ,‬כאלה דברים שעושים גדלות‪ ,‬ומה‬ ‫זה‪ .‬וחושב רק על יום יום מה שרואה עכשיו‪ ,‬ומה שיהיה הוא יודע מה‬
‫שמרומם את האדם זה הגדלות! וכל אחד באמת יחשוב לראות את הכל‬ ‫יהיה‪ .‬בודאי הוא מאמין שהקב"ה יעשה תחיית המתים אבל לא מרגיש את‬
‫האספקלריה הזאת שכאילו הכל עושים בחסד‪ .‬כל הבריאה כולה עושים‬ ‫זה עד כדי שירגיש את החסד של הקב"ה מה שיעשה‪.‬‬
‫בחסד‪ ,‬ואז הקב"ה יעזור שנזכה באמת לעבוד אותו לשבחו ולספר הודו‪ ,‬כמו‬ ‫וא"כ מה שיותר מרגיש יש יותר סיבה שיתעמק ויכיר את ההשגה‪ ,‬להשיג‬
‫שהקב"ה רוצה מאתנו‪ .‬וכל אחד יזכה לזה‪.‬‬ ‫את הקב"ה‪ .‬כי להשיג את הקב"ה שייך רק ע"י ההנהגה מה שהוא מתנהג‬
‫עם הברואים‪ ,‬והאיך מכירים את זה עי"ז שרואה את ההנהגה שלו‪ ,‬וזה‬
‫האשה תדליק הנרות בזמן ותוציאו או שתחכה עד שיבוא בעלה והוא עדיין‬
‫תוך זמן שלא תכלה רגל מן השוק והוא ידליק‪.‬‬ ‫הלכות והליכות‬
‫תשובה‪ .‬מסתבר שיעשו המצוה ביחד שאין האשה מרוצה להדליק לבד ולכן‬ ‫מקום הדלקה‬
‫עדיף שידליק הבעל כשיגיע לביתו ויוציא את אשתו הגר"נ קרליץ שליט"א‬ ‫א‪ .‬בדבר מקום הדלקתם של בחורים‪ .‬אמר שהיה נראה לו שבחורי ישיבה‬
‫והוסיף בזה הגראי"ל שטיינמן שליט"א שכעין זה קצת איתא בגמרא ברכות‬ ‫עיקר קביעותם בחדר שינה שלהם‪ ,‬שהחדר אוכל הוא כמו מסעדה‪ .‬אבל‬
‫נ"א ילתה אשת רב נחמן מכיון שלא נתנו לה כוס של ברכה שברה ארבע‬ ‫החזו"א סבר לא כך‪ ,‬וממילא א"א לעשות דלא כהחזו"א‪[ .‬א"ה ויש בזה שמועות‬
‫מאות חביות יין ע' שם הרי שזהו רצון האשה להשתתף עם בעלה בקיום‬ ‫שונות בשם החזון אי"ש]‬
‫המצווה‪( .‬מים חיים)‬
‫וכשנשאל רבנו אולי יקחו את האוכל לחדרים ויאכלו שם‪ .‬לא הסכים כל כך‪,‬‬
‫השתתפות בפרוטה‬ ‫ואמר שזה נקרא שהם אוכלים היכן שמדליקים‪ ,‬ולא מדליקים היכן שאוכלים‪,‬‬
‫שח בן רבנו הגר"ש שליט"א‪ :‬זכורני‪ ,‬בזמן שהיתה גרה בביתנו הסבתא מרת‬ ‫וע"כ הורה שאלו שגרים בבני ברק שיאכלו וישנו בבית ושם ידליקו‪ ,‬ואלו‬
‫שרה קורנפלד‪ ,‬בחנוכה היה שאלה על הדלקת הנרות‪ ,‬כי לא היה לה דין של‬ ‫שגרים מחוץ להעיר ידליקו בחדר אוכל‪.‬‬
‫אורח היות והיה לה אוכל שקנתה מכספה‪ ,‬ובישלה לבד וכל צרכיה עשתה‬ ‫וסיפר נכדו רבי נ‪ .‬צ‪ .‬שטינמן שבעת שלמד בגאון יעקב והיה ישן בדירה‬
‫מכספה ולבדה‪ ,‬מאידך היתה לנה בביתנו‪ ,‬ולמעשה לפני חנוכה נתנה למרן‬ ‫סמוכה לישיבה‪ ,‬הורה לו רבנו שידליק בחדר אוכל בברכה ואם רוצה להדר‬
‫שליט"א מעט כסף‪ ,‬והשתתפה איתו בחלקו מהנרות שלו ובזמן הברכה עמדה‬ ‫ידליק בלא ברכה בחדר שישן‪ ,‬וסגי בנרות רגילים וא"צ לנרות שמן שם‪.‬‬
‫בסמוך והוא הוציא אותה בברכה ובהדלקת הנרות‬ ‫ב‪ .‬עוד נשאל רבנו שנוסעים הבחורים אחרי מסיבת חנוכה לביתם מחוץ‬
‫דרבנן פוטר דאורייתא‬ ‫לעיר היכן ידליקו‪ ,‬ואמר שידליקו בישיבה דנחשב שעוקרים אחרי המסיבה‬
‫פעם הגיעו תלמידי ת"ת למבחן על פרק הכונס‪.‬‬ ‫ואע"פ שיודעים מקודם שיסעו‪.‬‬
‫במבחן הקשה רבינו על מה שכתוב בפרק הכונס שר' יהודה סובר שאחד‬ ‫ג‪ .‬עוד נשאל אם מדליקים בחלון שפונה לשביל שעוברים בין החצרות ללא‬
‫שהנר חנוכה שלו הזיק פטור‪.‬‬ ‫רשות ושלא כדין האם זה בסדר‪.‬‬
‫וקשה הרי מזיק זה מדאורייתא וחנוכה זה מדרבנן אז איך ר' יהודה פוטר‬ ‫ואמר שהעיקר שיהיה ניכר לרבים ואי"ז משנה האם העוברים עושים כדין‬
‫בדרבנן חיוב דאורייתא? וי"ל‪.‬‬ ‫שעוברים שם‪( .‬מרשימות הרה"ג ר' יואל מ‪ .‬שליט"א)‬
‫מה קודם‬ ‫חיוב נר חנוכה לעני‬
‫בגמ' בשבת (כ"ג ב') איתא בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום‬ ‫כתב השו"ע סי תרע"א צריך להיזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו‬
‫עדיף דתדיר או דלמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא וכו'‪.‬‬ ‫עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק‪ .‬וכתב‬
‫והנה הבאר היטב (סי' צ' ס"ק י"א) כתב מי שהי' חבוש בבית האסורין ולא הי'‬ ‫המשנ"ב שם שחיוב זה הוא רק בשביל נר אחד בכל לילה ולא חייב למכור‬
‫יכול להתפלל בעשרה והתחנן לפני השר ולא אבה רק יום אחד ולא יותר‬ ‫כסותו עבור הידור מצוה דהיינו הוספת נרות‪ .‬וברמב"ם פרק ד' הל' חנוכה‬
‫איזה יום יבחר‪ ,‬פסק הרדב"ז שלא יחמיץ המצוה ותיכף יתפלל בעשרה עכ"ל‪.‬‬ ‫הל' י"ב כתב שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק ויש מדייקים‬
‫והעירו דא"כ הי' צריך להיות פשוט שנר חנוכה קודם (גם בלא הטעם דפרסומי‬ ‫ממה שכתב נרות בלשון רבים שחיובו גם עבור ההידור של ריבוי נרות (אור‬
‫ניסא עדיף) כיון שמדליקים הנרות לפני קידוש ואין להחמיץ המצוה (ועי' בנשמת‬ ‫שמח שם)‬
‫אדם כלל ס"ח)‪ .‬וראה הליכות שלמה שנו"נ בזה‪.‬‬ ‫ויש לדחות שכוונתו לכל הנרות שבכל החנוכה אבל עכ"פ כל לילה די בנר‬
‫וי"ל דשתי מצוות אלו שייכות לאותו הזמן‪ ,‬ומה שא"א להדליק אחר הקידוש‬ ‫אחד‪ ,‬ובביאור הלכה שם כתב שה"ה הגבאים שנותנים לו מן הצדקה די‬
‫אינו קובע‪ ,‬מאחר שזמן שתי המצוות שוה‪ ,‬ומשו"ה מטעם זה לא הי' פשוט‬ ‫שנותנים לו נר אחד לכל לילה שהוא מעיקר הדין‪.‬‬
‫להקדים נר חנוכה‪.‬‬ ‫והעיר הגר"נ קרליץ שליט"א דכמו שמצינו שנותנים לעני בן טובים אפילו‬
‫חצי הלל‬ ‫סוס לרכוב עליו כיון שהוא רגיל לכך וא"כ ה"נ מכיון שהוא רגיל לקיים‬
‫נשאל רבנו‪ :‬מה הדין אם נמצא במקום שאין בו סידור ואינו יודע לומר את‬ ‫הידור מצוה למה לא יתנו לו הוספת נרות לקיים מהדרין מן המהדרין?‬
‫ההלל השלם – האם יכול‪ ,‬בחנוכה‪ ,‬להסתפק בהלל המקוצר שנאמר בראשי‬ ‫וענה רבנו שליט"א דיש לומר דהרי כוונתו להדליק הוספת נרות לא משום‬
‫חודשים או שלא יאמר בכלל?‬ ‫הנאת עצמו רק כדי לקיים מצות נר חנוכה וא"כ מכיון שחז"ל פטרוהו‬
‫ת‪ .‬בחנוכה לא יאמר‪ ,‬באם אינו יודע‪ ,‬את ההלל השלם‪.‬‬ ‫מלהדליק עוד נרות ממילא גם הוא לא צריך לזה ולכן אין ליתן לו יותר‬
‫המשיך והקשו לרבנו‪ :‬ואם מדובר בר"ח טבת‪ ,‬שחל בחנוכה – מה אז יהיה‬ ‫מנר אחד‪.‬‬
‫הדין? והביא ראיות לכך שבמקרה זה‪ ,‬אם יודע הלל מקוצר‪ ,‬יאמר של ראש‬ ‫לעשות מצוה ביחד‬
‫החודש‪.‬‬ ‫שאלה כאשר הבעל בעבודה ולא יכול להגיע הביתה בזמן ההדלקה‪ ,‬האם‬

‫תיקון ברוחניות‪ ,‬מהיסוד ללא טלאים (לאטעס)‬
‫אמר מרן רבנו יסוד גדול‪ ,‬תיקון ברוחניות צריך להיות מהיסוד‪ ,‬ללא טלאים (לאטעס)‪ .‬ורואים יסוד זה בחנוכה‪:‬‬
‫החשמונאים חנכו את המזבח מחדש‪ ,‬ולמרות שיכלו לתקן בו משהו ולהשתמש כמות שהוא‪ ,‬לא עשו כך אלא כיון‬
‫שהיונים שיקצו אותו בעבודה זרה‪ ,‬עשו החשמונאים מזבח חדש‪.‬‬
‫וחשיבות דבר זה היתה כה גדולה עד שקוראים לימים האלו חנוכה דווקא על שם שחינכו את המזבח דהיינו עשו‬
‫מזבח חדש‪ ,‬ולא על שאר הנסים היותר גדולים (נס המלחמה‪ ,‬נס פך השמן)‪ ,‬כדי ללמדנו שאם ברוחניות יש פגם‪,‬‬
‫לא מועיל לעשות תיקון כמו בשאר מילי דעלמא שבהם אם יש פגם עושים תיקון ‪ -‬טלאי‪ ,‬אבל ברוחניות אם יש‬
‫פגם צריך להתחיל מחדש‪.‬‬
‫אם ברוחניות מרגישים איזה חיסרון‪ ,‬התיקון הוא לחדש את הכל‪ ,‬להתחיל את הדבר מחדש כאילו לא היה עד היום‪.‬‬
‫ולמרות שלגבי הנס זה פחות מהנסים שהיו‪ ,‬אבל כיון שיש ממנו לימוד רוחני לדורות הבאים‪ ,‬לימוד זה כה חשוב‪,‬‬
‫עד כדי שהשם של הימים האלה נקבע "חנוכה"! ללמדנו שכנגד חולשה רוחנית צריך להתחדש‪ .‬ולא רק בציבור אלא‬
‫גם באדם יחיד ‪ -‬כל חולשה ברוחניות‪ ,‬צריך להתחיל מחדש ולסלול דרך עליה חדשה על דרך המלך‪.‬‬
‫ונשאל רבינו‪ :‬אחד שתדיר מאחר לתפילה בחמש דקות מה יעשה לקיים יסוד זה ע"מ שיהיה "התחדשות" ולא "טלאי"?‬
‫ענה רבינו‪ :‬המהלך חדש שיקבל על עצמו‪ ,‬לא שישאף להגיע בזמן לתפילה אלא להגיע לפני התפילה‪.‬‬
‫(מזקנים אתבונן ח"ג)‬
‫שלהם‪ ,‬עיני התורה‪ .‬עינים נקיות אנו יכולים לדעת מה התורה רוצה‪.‬‬
‫אנו חיים בעולם של חושך וצלמות מדברים היום שנשים יהיו רבניות‪.‬‬ ‫ארצות הברית‬
‫מדברים פה על כך שבמסוה של התרת עגונות‪ ,‬יפגעו בקידושין‪ .‬ובארץ‬ ‫ארבע פעמים נסע רבנו לחזק את יהודי ארצות הברית ‪ -‬אייר תשנ"ח ‪ -‬חשון‬
‫ישראל מדברים על גיוס בני הישיבות לצבא‪ ,‬ובזמן כזה צריכים לשמוע‬ ‫תשס"ה – אייר תשס"ו ‪ -‬אלול תש"ע‪ .‬ונביא בתחילה דברים כללים לארצות הברית‪.‬‬
‫את דעת עיני העדה ולדעת אלו חיזוקים יש לעשות‪ ,‬שמעתי מאבי‬ ‫ועל הנסיעות בכללות‪ .‬ובשבועות הבאים אי"ה נכתב בפירוט על כל עיר ועיר‪.‬‬
‫זצ"ל‪ ,‬שפעם שביקר בארה"ב הגאון רבי ברוך בער זצ"ל‪ ,‬ניגשו אבא וילד‬
‫לעברו‪ .‬האב הצביע על רבי ברוך בער זצ"ל ואמר לילד "תראה ילדי כך‬ ‫הנסיעה הראשונה – אייר תשנ"ח‬
‫צריך להיראות יהודי"‪ ,‬אני חושב שזה צריכים אנו ללמוד מהצורה של‬ ‫בימים כג אייר – ב' סיון בשנת תשנ"ח יצא רבנו שליט"א יחד עם כ"ק‬
‫היהודי הצניעות‪ ,‬הקדושה‪ ,‬זה צריך ללמוד מהאורחים הגדולים‪.‬‬ ‫מרן האדמו"ר מגור שליט"א למסע היסטורי לחזק ולעורר את קהילות‬
‫אחת מתכליות האסיפה לאחד את כולם כאיש אחד בלבד אחד‪ ,‬איך‬ ‫הגולה בארצות הברית ובאנגליה‪ ,‬ולהקמת קרן 'נתיבות משה' ונביא כאן‬
‫מאחדים את הכלל‪ ,‬אומר המלבי"ם על הפסוק וידי משה כבדים וישמו‬ ‫מעט מהשיחות שנאמרו שם [וראה קו' המסע לחו"ל שהביא את כל השיחות‬
‫אבן תחתיו וישב עליה‪ ,‬כשמשה הרים ידיו גבר ישראל‪ ,‬האבן מסמלת‬ ‫שנאמרו שם‪ .‬ובגליון פר' במדבר תשע"ו הבאנו עוד פרטים בזה]‬
‫אחדות‪ ,‬וכפי שאצל יעקב כל האבנים נהיו כאחד‪ .‬כשעם ישראל מתאחד‬ ‫[שהיה בבית כ"ק מרן אדמו"ר מנאומינסק]‬ ‫בכינוס מועצת גדולי התורה‬
‫כולו כאיש אחד תחת משה‪ .‬תחת מנהיג הדור‪ ,‬הוא מתאחד לכבוד שמים‬ ‫רבנו שליט"א פתח בדברי חז"ל כינוסם של צדיקים טוב להם וטוב‬
‫ואז וגבר ישראל! אחדות כולה להיות כשדבוקים בהקב"ה וזו היתה‬ ‫לעולם‪ ,‬עצם כינוסם של צדיקים זה למען כבוד שמים‪.‬‬
‫מעלתו של חור שתמך בידיו של משה‪ ,‬שמסר נפשו על העגל כי העגל‬ ‫בהמשך דבריו ציטט את דברי הגמרא במסכת ברכות (ל‪ ,‬א) אדם שרוצה‬
‫פגע באחדות‪ ,‬זו היתה מעלתו של אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום‪,‬‬ ‫להתפלל ואינו יודע באיזה צד הוא נמצא יכוון את ליבו לשמים נמצא‬
‫שתמך אף הוא בידי משה‪ ,‬אם נתאחד כולנו למען המטרה הגדולה‬ ‫במערב יכוון למזרח‪ ,‬בדרום יכוון למזרח בארץ ישראל‪ ,‬יכוון לירושלים‬
‫שלשמה הגיעו גדולי ישראל ולמען הרחבת החינוך תשב"ר בארץ ישראל‪,‬‬ ‫בירושלים יכוון לקודשי הקדשים‪ .‬נמצא שכל כלל ישראל מכוונים את‬
‫שהם הם הערבים לחיינו‪ ,‬בודאי נוכל להיות מאוחדים‪.‬‬ ‫ליבותיהם למקום אחד לקודש הקדשים‪ ,‬היהודים בכל העולם מכוונים את‬
‫מתוך דברי כ"ק האדמו"ר מנובמינסק שליט"א בכינוס רבבות בבאבוב‪.‬‬ ‫ליבותיהם לקודש הקודשים מקום שאף אחד לא יכול להכנס לשם גם‬
‫אנו יכולים ללמוד מהנסיעה ההיסטורית של גדולי ישראל כיצד הם‬ ‫הכהן הגדול נכנס לשם רק פעם אחת בשנה ביום הכיפורים אבל בלב‬
‫מקיימים את דברי רבותינו נפשם עיקר וגופם טפלה‪ ,‬וזה מחייב אותנו כאן‬ ‫אפשר להיות שם‪ .‬אנחנו רוצים אמר רבנו שליט"א בהתרגשות מרובה‬
‫בארה"ב להתעורר משום שכאן הגוף עיקר והנפש טפלה וזה חודר רח"ל‬ ‫שכל היהודים הן בארץ ישראל והן באמריקה יהיו בלב אחד ובמאמץ‬
‫גם למחנה ישראל‪ .‬לשמחתנו ישנה התעוררות לתשובה צריך לנצל את‬ ‫משותף להרבות כבוד שמים קולו נשנק מחסום דמעותיו לא עמד לו‬
‫ההתעוררות כדי לגרום לכך שיהיה עוד אלפי בני ישראל שיתקרבו לתורה‪,‬‬ ‫ופרץ בבכי כל הנוכחים הליטו פניהם ועיני כולם התמלאו דמעות‪,‬‬
‫על ידי זה ישתנו פניה של ארץ ישראל עלינו לסייע למטרה זו ולא להיות‬ ‫הרגשות פרצו איש לא עמד ברושם האדיר שהותיר המעמד‪ .‬ולאחר דקות‬
‫רק עסוקים בעצמנו אלא לחשוב על כלל ישראל וכו'‪ - .‬שיחת רבנו בכינוס‬ ‫של בכי הוסיף הגראי"ל שטינמן שליט"א יהי רצון שנזכה בקרוב למלאה‬
‫רבבות באבוב – בענין ברוך חכם הרזים הבאנו בגליון פר' במדבר תשע"ו ‪-‬‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪( .‬ימלא פי תהלתך עניני ציבור עמ' כג)‬
‫צורך הנסיעה‬ ‫[ויצויין שכ"ק מרן האדמו"ר מנואומינסק שליט"א אמר לרבנו שליט"א שזקינו‬
‫שח הר"י ב‪ .‬שליט"א‪ :‬באחד הימים קרא לי רבנו שליט"א לביתו ואמר‬ ‫האדמו"ר השרף מקאצק זצ"ל אמר שעתידה תורה להתפשט גם לאמריקה‪ ,‬ואמר‬
‫לי‪ ,‬שמגיעים אליו כל הזמן עסקנים שדיברו איתו על הצורך הדחוף‬ ‫לו רבנו שכך אומרים גם בשם רבי חיים מוואלזין זצ"ל]‬
‫להקים בתי ספר של החינוך העצמאי בערי השדה‪ ,‬אך מחוסר תקציב‬ ‫חיזוק גדול‬
‫אין להנהלת החינוך העצמאי אפשרות להקים בתי ספר חדשים‪.‬‬ ‫וכך פתח הגאון רבי אליהו שויי זצוק"ל בישיבת מועצת גדולי התורה‬
‫בהתרגשות רבה הוא אמר לי‪ :‬לא יתכן שבגלל העדר תקציב זה ימנע‬ ‫לרגל ביקור רבנו שליט"א אייר תשנ"ח‪ :‬כאשר אנו יכולים לקיים את‬
‫הקמת בתי ספר בהם יוכלו לקרב ילדי ישראל רבים לתורה וליהדות"‪.‬‬ ‫והיו עיניך רואות את מוריך זה מהווה חיזוק גדול‪ ,‬אנחנו במצב קשה‬
‫"הוא היה נחרץ בדעתו שצריך לעשות הכל כדי לעורר את הציבור בחו"ל‬ ‫מאוד באמריקה‪ ,‬נלקחו מאתנו לאחרונה גדולי תורה‪ ,‬ומשום כך אנו‬
‫שיתגייס למשימה קדושה זו‪ ,‬ואז שמעתי ממנו בפעם הראשונה‪ ,‬שהוא‬ ‫זקוקים לחיזוק‪ .‬עוד הבהיר כי בואם של מנהיגים מארץ ישראל מהווה‬
‫מוכן לנסוע לארה"ב יחד עם כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א למטרה‬ ‫חיזוק גדול עבור יהדות ארה"ב‪ :‬אנו מבינים את האחריות העצומה שנטלו‬
‫זו‪ ,‬כשהוא רואה בנסיעה משותפת זו להעביר את השדר ליהדות החרדית‬ ‫על עצמם גדולי ישראל אשר נושאים את העם כאשר ישא האומן את‬
‫בתפוצות את האחדות וליכוד השורות השורר בין כל חלקי הציבור החרדי‬ ‫היונק כמו אב אשר נושא את דאגות בנו בכל מצב‪ ,‬ובוודאי ששליחות‬
‫בארץ‪ ,‬ולצורך כך הוא מוכן לטרוח בעצמו‪ .‬הוא גם דיבר על הסכנה‬ ‫זו תזכה להצלחה הראוייה‪.‬‬
‫הגדולה המרחפת במידה ולא יפעלו בהקדם להקמת בתי ספר חדשים"‪.‬‬ ‫כל המסורת תלויה באמונת חכמים‬
‫לא לפרסום‬ ‫ודברים נשגבים נשא הגר"א זצ"ל בעת כינוס הרבבות בבאבוב‪ ,‬בעת‬
‫עוד מספר הרב ב‪ ,.‬בקשר לרבנית שטינמן ע"ה שדאגה כל הזמן‬ ‫ביקורו של רבנו שליט"א ומרן האדמו"ר מגור שליט"א בארצות הברית‬
‫וחששה מאוד מנסיעתו של רבנו שליט"א לחו"ל‪" .‬בכל פעם שחזרתי‬ ‫באייר תשנ"ח‪:‬‬
‫מביקור בחו"ל‪ ,‬נהגתי להכנס גם אליה ולעדכן אותה בכל הפרטים‪ ,‬כדי‬ ‫התכנסו פה היום לכבוד התורה ולכבוד חכמי התורה‪ .‬ואם אנו רוצים‬
‫להפחית עד כמה שאפשר מחששותיה כשחזרתי בפעם האחרונה מניו‪-‬‬ ‫להבין מהו כבוד התורה‪ .‬צריך לראות מה אומר רבינו יונה על המשנה‬
‫יורק לפני שגדולי ישראל יצאו לשם‪ ,‬סיפרתי לה שכל הדברים מסודרים‬ ‫(פ"ג אבות מי"א) כל המבזה את המועדות אין לו חלק לעולם הבא‪,‬‬
‫מאוד‪ ,‬ואז היא אמרה לי‪ :‬תדאג שלא יעשו לו הרבה פרסום כדי שזה‬ ‫והשאלה היא מדוע? אומר רבינו יונה שמי שמבזה את תקנות רבנן‪ ,‬הוא‬
‫לא יפריע לו ללמוד‪ .‬עד היום הוא יכול היה בשקט לשבת וללמוד‪ ,‬ואני‬ ‫מבזה כבוד שמים‪ ,‬ומי שמבזה כבוד שמים שזה תכלית הבריאה –אין‬
‫חוששת מאוד שאחרי נסיעה כזו שתהיה בוודאי מלווה בפרסום גדול‪,‬‬ ‫לו חלק לעולם הבא‪ .‬וממילא אסיפה שיש בה כבוד התורה יש בה‬
‫יפריעו לו ללמוד בגלל שמרובים צורכי עמך‪ .‬כזו היתה דרגתה ודאגתה‪.‬‬ ‫כבוד שמים‪ .‬ובכבוד שמים יש עוד ענין כפי שמבאר הרמב"ן על הפסוק‬
‫לא לכתוב בעיתון‬ ‫השמר לך ושמור נפשך וגו' פן תשכח וגו' מדוע צריך להעביר את חזון‬
‫לפני הנסיעה פנו מעיתונות בחו"ל לבן רבנו שליט"א‪ ,‬שרוצים לכתוב את‬ ‫מתן תורה לדורות הבאים‪ ,‬מבאר הרמב"ן כי אב לא מעביר לבנו שקר‬
‫הביגרופיה של רבנו וכדו' כדי להכין רקע למסע‪ ,‬כי בלא זה לא יצליחו‪,‬‬ ‫וכך הרב לתלמידיו‪ ,‬ואם אב ורב מעבירים לבנו ולתלמידיו את מתן תורה‪,‬‬
‫אך רבנו בשום אופן לא הסכים‪ ,‬ועל אף שכמה עסקנים חשובים שם טענו‬ ‫הרי שהוא מעביר לו את המסורת וכל המסורת תלויה באמונת חכמים‪.‬‬
‫בחשיבות הדבר לא הסכים‪ ,‬ולבסוף היה ס"ד והצליח מעבר למשוער‪.‬‬ ‫הגמ' בב"ב (דף ג‪ ,‬ב) מביאה שהורדוס הרג את כל חכמי ישראל‪ ,‬והותיר את‬
‫תפילה שרשם רבנו לרבנית שתתפלל עליו בביתו להצלחת המסע‬ ‫בבא בן בוטא‪ ,‬שאל אותו הורדוס איך יכול לתקן את אובדנם של חכמי‬
‫יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו וא"א שאהרן יהודה לייב בן גיטל פיגא וכל אלו‬ ‫ישראל‪ ,‬אמר לו בבא בן בוטא‪ ,‬אתה כיבית אורו של עולם לך ותתעסק‬
‫שנסעו יחד איתו או בגללו עם כל בי' יחזרו לביתם לשלו' ולא יאונה להם שום‬ ‫בבנין ביהמ"ק שמביא אור לעולם‪ ,‬יש עוד פשט אתה כבית עיני העולם‪,‬‬
‫דבר רע לא בהליכתם ולא בחזרתם‪[ .‬כמו"כ רשם לעצמו נוסח תפילת הדרך שרגיל‬ ‫לך תעסוק בבנין בית המקדש שהוא בבת עינו של הקב"ה‪ ,‬נמצאנו למדים‪,‬‬
‫לומר ראה גליון ואתחנן תשע"ה]‪.‬‬ ‫שתלמידי חכמים הם אורו של עולם‪ ,‬והם עיני העולם‪ ,‬רק באמצעות העינים‬

‫להערות והוספות על הנכתב בגליון נא לפנות למייל ‪ 0527680034@okmail.co.il‬או בפקס ‪ 0722164414‬ולציין עבור מערכת כאיל תערוג‬
‫ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש להקיש כאיל תערוג‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪198‬‬
‫דבר המערכת‬
‫הנה בתשרי תשע"ד עלה על דעתנו להוציא לאור מדי שבוע גליון מדברי רבנו זצ"ל‪ ,‬והתחלנו בס"ד‬
‫בפרשת בראשית תשע"ד והדברים החלו להתפרסם ובס"ד הגיעו לתפוצה רחבה עד מאד בכל ארץ‬
‫ישראל וארצות תבל‪.‬‬
‫וזכינו שב"ה רבים התעלו והתחזקו מהדברים בהרבה ענינים‪.‬‬
‫ורבנו זצוק"ל ראה ושמע על כך מרבים שהגיעו לפתחו‪ .‬וכן היו נכדיו שליט"א מקריאים לפני‬
‫חלקים מהגליון והיה לו קורת רוח מדברי החיזוק שיש שם שמחזקים לתורה ויראת שמים‪.‬‬
‫וכשזכינו להיכנס כמה וכמה פעמים לרבנו זצוק"ל בירך אותנו בחום על זיכוי הרבים שיש מכך‪,‬‬
‫והפליא בברכות בסגנון בלתי רגיל אצלו‪.‬‬
‫וכאן באנו בדברי שבח והודאה לכל אלו שסייעו בידינו במשך השנים והביאו מאוצרותיהם‪ ,‬וכן בני‬
‫ונכדי מרן זצ"ל שסייעו בידינו בכל עת‪ ,‬לשאול קמי רבנו זצ"ל דברים הטעונים בירור וכדו'‪.‬‬
‫והנה על אף שזכינו והדפסנו כ‪ 235-‬גליונות‪ ,‬עדיין אנו מרגישים את דברי הגמ' בסנהדרין (סח‪ ,‬א)‬
‫הרבה תורה למדתי ‪ -‬ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים‪ .‬בכל נושא ובכל ענין יש‬
‫עוד הרבה מה להאריך ולהוסיף‪ .‬אך הרגשנו דברי המשנה לא עליך המלאכה לגמור‪ ,‬אבל אין אתה‬
‫רשאי ליבטל ממנה‪.‬‬
‫ובזה באנו בבקשת מחילה ממרן רבנו הקדוש רבי אהרן יהודה ליב בן רבי נח צבי שאולי יצאה‬
‫שגגה תחת ידינו והיו הדברים ח"ו שלא לרצונו‪ ,‬וגלוי וידוע שלטובה התכוננו‪.‬‬
‫ע"פ הוראת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א נשתדל אי"ה ובל"נ להוציא עוד מדברי תורת‬
‫רבנו‪ ,‬לדובב שפתותיו הקדושים ויגור באהלי התורה עולמים‪.‬‬
‫ופ"א ישבו אצל רבנו ומישהו אמר בשם המגיד מדובנא שהסביר היאך משפיעים על השומעים‬
‫שיקבלו את מה שאומרים להם‪ ,‬ואמר משל‪ ,‬כמו כוס שאחד רוצה למלאות אותה‪ ,‬וממילא אחרי‬
‫שימלא אותה‪ ,‬ישפך מהכוס גם על הכוסות שמסביבה‪ ,‬אבל אם לא ימלא את הכוס היא לא תישפך‬
‫החוצה‪ ,‬וכך הוא בנוגע להשפיע על אחרים‪ ,‬שהאדם שבא להשפיע צריך להיות מלא‪ ,‬ואם הוא‬
‫מלא ביראת ה'‪ ,‬הוא מלא בדבר טוב‪ ,‬אז הוא יכול להשפיע על אחרים‪ ,‬ואם לא – הוא לא יכול‬
‫להשפיע‪ .‬ואמר לו רבנו שאלו הם דברי הגר"א אותם ענה לשאלתו של המגיד מדובנא ומובא בס'‬
‫אהל יעקב פר' אמור‪ .‬ואז הסביר רבנו דבר נורא‪ ,‬דהנה הגר"א ודאי הגיע לדרגה עליונה בעוה"ב‪,‬‬
‫אבל כעת הוא לא יכול להוסיף עוד זכיות בעוה"ב‪ ,‬אבל אם אנחנו הקטנים נגיד דבר תורה בשמו‪,‬‬
‫אז ממילא שפתותיו דובבות בקבר והוא מתעלה יותר‪.‬‬
‫עוד הביא רבנו זצ"ל שמעתי שמרן הרב שך זצ"ל אמר שבחייו לא אכפת לו שמזכירים דברי ממנו‬
‫ללא שמו אבל לאחר מותו אינו מסכים‪.‬‬
‫בכוונתנו לחדש אי"ה את המדור 'ונהנים ממנו עצה'‪ ,‬על כן אנו מבקשים מכל מי שיש בידו עצות‬
‫והדרכות מרבנו זצ"ל אנא שישלח לנו בהקדם לתועלת הרבים‪.‬‬
‫כמו"כ בשנה זו לא נדפס הגליון בדר"כ רק דרך קובץ גליונות וכדו'‪ ,‬וכעת שרבים רבים מכל מקום‬
‫ומקום מבקשים להחזיר את ההפצה הגדולה‪ ,‬אנו פונים לנדיבי עם שיעזרנו בידינו להוציא לאור‬
‫כבשנים קודמות לעילוי נשמתו הטהורה של מרן רבנו זצ"ל‪.‬‬
‫ניתן לתרום מכל עמדות "נדרים פלוס" ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות‪ .‬בחיפוש יש‬
‫להקיש כאיל תערוג‪ .‬כמו"כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בחיוג‬
‫לטל' ‪ 037630585‬שלוחה ‪.198‬‬
‫דברים שנשלחו מיד בעת חימום‬
‫נביא כאן דברי רבנו בהספדו על מרן החזון איש כדי פלא לכולם שלקח את בנו הגר"מ שהיה אז ילד‬
‫קטן ללוויה‪ ,‬ולכך נשא הספד‪ ,‬והסביר להם את גודל‬ ‫שנידע להתבונן מה תפקידנו בשעה זו‪.‬‬
‫הענין‪ ,‬והיה שם רבי משה שיינפלד‪ ,‬והוא כתב את‬
‫ההוא יומא דאשכבתיה דרבי‪ ,‬נפקא בת קלא ואמר כל‬
‫ההספד‪ .‬וראה לעיל במאמר על הג”ר חיים עוזר]‪.‬‬
‫דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא‬
‫(כתובות קג‪ ,‬א) מה טעם של אחים בהספידא‪ ,‬ומה והוסיף רבנו שזה זמן קבלת התפילות כיון שיש טהרה‬
‫טעם גונז השי"ת את הדמעות שמורידים על אדם עצומה בעולם‪.‬‬
‫כשר‪ ,‬מה נשתנו דמעות אלו מאחרות‪ ,‬אלא בני אדם‬
‫קריעה על גדולי ישראל‬
‫מבוגרים אינם מורידים דמעות על נקלה‪ ,‬אלא אם כן‬
‫הצער נוגע להם באופן אישי נזקי גוף‪ ,‬או ממון‪ ,‬או כשנפטר הגרי"ז‪ ,‬קרע רבנו את מעילו העליון כדין‬
‫אבדן קרוב משפחה‪ ,‬אולם כאשר אדם מתעורר בהספדו קריעת תלמיד על רבו שמת‪ ,‬ולאחר זמן תפרו בתפירת‬
‫של חכם ומוריד דמעות על העדרו‪ ,‬הרי אלו הן דמעות שולל ולא איחה לעולם‪ ,‬והינו תפירה שאינה שוה‬
‫של צער רוחני טהור‪ ,‬והם תיקון לנפשו של הבוכה שהקריעה נשארת תמיד כנפסק בשו"ע (יו"ד סי' שמ‬
‫ומתאבל‪ ,‬ואגרא דלוייה המצטערים מתעלים משום כך סעי' יז) בדין רבו מובהק‪.‬‬
‫כמו באשכבתא דרבי שהכריזה בת קול‪ ,‬שכולם מזומנים‬
‫ובן רבנו הגר"ש סיפר‪ ,‬שמאחר שרבנו קרע את מעילו‬
‫לחיי עולם הבא‪.‬‬
‫העליון לא נשאר לו מעיל אחר‪ ,‬וגם כסף לקנות מעיל‬
‫הגר”ח מוולוז’ין סיפר‪ ,‬כי בשעת פטירתו של הגר"א‪ ,‬חדש לא היה בידו‪ ,‬והלך במשך תקופה עם המעיל הקרוע‬
‫אמר הגלגול שנמצא אז בוילנא‪ ,‬כי עליו לברוח מחמת בתפירת שולל‪ ,‬עד שנתן לו אחד מידידיו חליפה ישנה‬
‫הקדושה וטהרה שממלאה את האויר כולו‪ ,‬כי נשמות שהייתה אצלו ולבש את זה בשמחה זמן רב אע"פ שהיה‬
‫כל התנאים‪ ,‬והאמוראים‪ ,‬והגאונים‪ ,‬שהגר"א האיר את מלבוש חסידי ולא כמלבוש הנהוג אצל רבני הישיבות‪.‬‬
‫דבריהם כל ימיו‪ ,‬ירדו לקבל את פני נשמתו של (צדיק כתמר יפרח עמ' שפט)‬
‫הגר"א‪ .‬כן גם באשכבתא של החזון איש הקדוש ירדו‬
‫וסיפר לנו הג"ר אליקים פשקס‪ ,‬שבהלוויתו של הגרי”ז‬
‫נשמות כל חכמי ישראל‪ ,‬שהוא עמל ויגע להכין את‬
‫הוא ראה את רבנו הולך לצד הגר"י ליס‪ ,‬וכל הזמן‬
‫דבריהם עד עמקם‪ ,‬לקבל את נשמתו הקדושה‪ ,‬והאויר‬
‫הולך עם ידו על החליפה‪ ,‬ולא הבין מדוע‪ ,‬עד שהבין‬
‫שלנו שהוא מעובה תמיד מחילוניות וטומאה‪ ,‬טוהר‬
‫שרבנו קרע קריעה בחליפתו‪ ,‬אבל כדי שלא יראו את‬
‫ונתקדש בשעות אלו‪ ,‬וממילא נתעלו כל אלו שהיו‬
‫זה הסתיר זאת בידו‪.‬‬
‫נוכחים בשעת האשכבתא‪ ,‬והרהורי תשובה מלאו את‬
‫כל הלבבות‪ ,‬בגלל האויר שנתטהר ונתקדש ותשובה כשנפטר מרן הגראמ"מ שך הורה רבנו לכל השואלים‬
‫כזאת‪ ,‬בהמון של רבבות יהודים בודאי זיכתה את שצריך לקרוע על גדול הדור שמת‪.‬‬
‫כולם לחיי העולם הבא‪( .‬וראה בס' ימלא פי תהלתך‬
‫במהלך ההלוויה של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ביקש‬
‫עניני תורה עמ' כ)‬
‫רבנו לקרוע קריעה טפח כדין‪ ,‬ושלח לשאול את‬
‫[הנה בגליון כאיל תערוג פר' וירא תשע"ד הבאנו הגר”ח קניבסקי שהיה בסמוך לו‪ ,‬האם צריך לברך‬
‫את הספד הנ"ל‪ ,‬ובליל שבת קודש הקריא נכד רבנו‪ ,‬דיין האמת בשם ומלכות‪ .‬והשיב הגר”ח קניבסקי‬
‫רבי גדליהו הוניגסברג קטעים מהגליון לרבנו‪ ,‬והזכיר שכאשר הגרי”ז נפטר‪ ,‬אמר לו אביו בעל הקהלות‬
‫את ההספד שנשא רבנו בכפר סבא‪ ,‬וסיפר לו רבנו יעקב שיברך בשם ומלכות‪ .‬ורבנו בירך בשם ומלכות‬
‫(צדיק כתמר יפרח עמ' יג)‬ ‫שאמר את הספד בעיקר לצעירים שגרו שם‪ ,‬שהיה וכן אמר למלוויו‪ .‬‬
‫“שנהיה מרכבה לשכינה”‬
‫והעיד הגבאי של בית הכנסת מאקאווא שהיה תקופה של כמה‬ ‫אור לכ”ה כסלו נר ראשון דחנוכה‪ .‬הרהורים במוצאי אשכבתיה דרבי‬
‫שנים שרבנו ביקש ממנו את המפתח של בית הכנסת ושם הגה‬ ‫לא נוכל לבוא ולתאר ולכתוב על רשכבה”ג מרן רבנו הגאון‬
‫בשקט ובהחבא לילות שלמים‪.‬‬ ‫הקדוש והטהור זצוקלל”ה‪ ,‬וכמה כרכים נוספים נצרכים לזה‪,‬‬
‫וכן ליל שישי וליל שבת שהדברים ידועים שכמעט לא ישן‬ ‫ונכתוב מעט דמעט דמעט בשעת חימום בעקבות מסילת ישרים‪.‬‬
‫בהם מאומה במשך עשרות שנים‪.‬‬
‫סיפר הג”ר אברהם ארלנגר שליט"א‪ ,‬אחיו של הג"ר חיים‬
‫וכשחלה רבנו בשנת תשנ”ד והיה חלש מאוד אמרה הרבנית‬
‫אריה ערלנגר זצ"ל‪ ,‬שבאחד הלילות באישון לילה‪ ,‬כשרבנו‬
‫להג”ר אברהם רייסנר זלל”ה שהוא משלים עכשיו את עשרות‬
‫היה בחור בשוייץ בהיכל ישיבת עץ חיים במונטריי והיה‬
‫השנים שהוא לא ישן‪ .‬והוסיפה שעל הלילות של לימוד היא‬
‫שרוי בחדוותא דאורייתא והתענג בלימודו במתיקות ובניגון‬
‫לא מספרת בעולם הזה והיא שומרת את זה למעלה‪....‬‬
‫משובב לב‪ ,‬ניגש אליו הג”ר חיים אריה ערלנגר ושאל אותו‬
‫וכן בעומק התורה להתייגע על כל סברא וסברא‪ ,‬כפי שהעידו‬
‫מה תכלית האדם בעולם‪ ,‬ואמר לו רבנו 'להגיע עד הדרגה‬
‫רבים במהלך השיעור כיצד לפעמים יכול לחשוב על קושיא‬
‫שנהיה מרכבה לשכינה'‪ ,‬והראה לו את הפרק האחרון במסילת‬
‫זמן ממושך עד שהורידים התנפחו מרוב יגיעה ועמל‪ .‬וכן‬
‫ישרים שמאריך בזה‪ .‬ואת דברי הב"ח הידועים באו"ח סי' מ"ז‬
‫שמענו מח”א שהגיע לבית רבנו לפני עשרות שנים וראה את‬
‫שכתב‪... :‬ונראה דכונתו יתברך מעולם היתה‪ ,‬שנהיה עוסקים‬
‫רבנו יגע במס’ עירובין עד שאגלי זיעה נושרים מפניו‪.‬‬
‫בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור‬
‫ואם זה בידיעת התורה‪ ,‬שמי שהבחין ראה שבקי בש”ס ובדברי‬
‫מוצא התורה‪ ,‬ולכן נתן הקדוש ברוך הוא תורת אמת לישראל‬
‫רש”י ותוס’ על הלשון‪ ,‬ובשנים האחרונות שכבה כמעט מאור‬
‫במתנה שלא תשתכח מאתנו‪ ,‬כדי שתתדבק נשמתינו וגופינו‬
‫עיניו והיו לומדים לנו תמידין כסדרן‪ ,‬וכשהיו מתחילים דיבור‬
‫ברמ"ח איברים ושס"ה גידין‪ ,‬ברמ"ח מצוות עשה‪ ,‬ושס"ה לא‬
‫של רש”י היה ממשיך אותו בע”פ‪ .‬ובעידנא חדא אמר בצער‬
‫תעשה שבתורה‪ ,‬ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו‬
‫שכעת הוא מזקין ומתחיל לשכוח‪ ,‬ופעם כשהיה צעיר לא היה‬
‫המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך שהייתה השכינה ממש‬
‫גמ’ רש”י ותוס’ שלא ידע בע”פ‪[.‬והעיד הגאון המופלא הגרא”י‬
‫בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת‬
‫צוקר שליט”א ששוחח עם רבנו בכל חלקי התורה‪ ,‬וראה שהוא‬
‫דירתה והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו‪ ,‬ובזה יהיה קישור‬
‫בקי בכל חדרי תורה לעומק]‬
‫לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה‪ ,‬והיה המשכן אחד‪,‬‬
‫וכשלמדו בשמיטה האחרונה רמב”ם הל’ שביעית פתאום ראו‬ ‫אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך‬
‫התלמידים שרבנו מקריא קטעים שלמים מהרמב”ם בע”פ‪,‬‬ ‫הדברים הגשמיים‪ ,‬להנאתם‪ ,‬לידע הדינים לצורך משא ומתן‪,‬‬
‫והבינו שעדין לא ידעו עד כמה עוצם ידיעתו בתורה‪.‬‬ ‫גם להתגאות להראות חכמתם‪ ,‬ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק‬
‫והיה יחיד ומיוחד בכך שהיה בקי בחלקי התורה לסוגיהם‪ ,‬אם‬ ‫בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ וכו'''‪.‬‬
‫זה בלימוד הישיבתי שמסר שבעים שנה שיעורים במסכתות‬ ‫והוא גם דברי התנא דבי אליהו בפ"ד שחייב אדם לומר מתי‬
‫אלו‪ .‬אם זה בסדרי זרעים מועד קדשים וטהרות‪ ,‬שמסר בהם‬ ‫יגיעו מעשי למעשה אבותי‪ ,‬והאבות הן הן המרכבה‪ .‬וא”כ נלך‬
‫שיעורם עמוקים לגדל ת”ח ואף חבר עליהם ספרים‪ .‬ולפלא‬ ‫בעקבות הסולם ונביא מעט על כל מדה ומדה‪.‬‬
‫היה שבגיל שמונים החל ללמוד זבחים בחבורה ויצאו ג’‬
‫איתא בגמ' ע"ז כ‪,‬ב 'מכאן אמר רבי פינחס בן יאיר‪" :‬תורה מביאה‬
‫כרכים אילת השחר על מסכת זבחים‪ ,‬וכלשונו של הגאון הגדול‬
‫לידי זהירות‪ ,‬זהירות מביאה לידי זריזות‪ ,‬זריזות מביאה לידי‬
‫רבי אברהם גרבוז שלמרות שכבר היה נראה שבית בריסק‬
‫נקיות‪ ,‬נקיות מביאה לידי פרישות‪ ,‬פרישות מביאה לידי טהרה‪,‬‬
‫לימדו את קדשים‪ ,‬בא האילת השחר וגילה שעדיין יש מה‬
‫טהרה מביאה לידי חסידות‪ ,‬חסידות מביאה לידי ענוה‪ ,‬ענוה‬
‫להוסיף בקדשים‪.‬‬
‫מביאה לידי יראת חטא‪ ,‬יראת חטא מביאה לידי קדושה‪ ,‬קדושה‬
‫ואם זה בחולין‪ ,‬שנכנסו פעם באיזה ענין הנוגע לשחיטה‪ ,‬ורבנו‬
‫מביאה לידי רוח הקדש‪ ,‬רוה"ק מביאה לידי תחית המתים"‪.‬‬
‫החל לדבר עמהם ונבהלו כי לא ידעו רב כוחו בענינים אלו‬
‫וכבר העיד הגרדצ”א רבה של ביתר שסיפר לו השוחט מכפר‬
‫תורה‬
‫סבא שהיה שואל את רבנו שאלות בטריפות וכו’ וראה שהוא‬ ‫קצר המצע מלהשתרע לתאר את עמל התורה הבלתי פוסק‬
‫בקי בזה כאחד הגדולים ולא נתקל בשנים שלפני השואה‬ ‫ימים ולילות‪ .‬ואם בשחר נעוריו ידוע ומפורסם שלמד ללא‬
‫בבקיאות גדולה כזו‪[ .‬ורבנו קיבל הרבה בענין זה מש”ב מרן‬ ‫הפסקות עד שלא עלה על מיטה כלל מרוב שקידה‪.‬‬
‫הגרש”ז ריגר זצ”ל מבריסק וקיבל סמיכת חכמים]‬ ‫וכן במשך השנים בשוויץ שמענו עדות אישית מרבי יעקב‬
‫ואם זה באגדה ובקבלה‪ ,‬שרב הנסתר בכך‪ ,‬אבל ידועה היגיעה‬ ‫נטע בעק תלמידו של רבנו מתקופה זו שהמטה של רבנו‬
‫העצומה שיגע רבנו בספרים קדושים אלו‪ .‬וכפי שהעידו כמה‬ ‫היתה מוצעת כרגיל‪ ,‬ולא ניכר בה כלל שעלה על יצועו רק‬
‫וכמה שראו בשנים מוקדמות יגע בס’ עץ חיים ובעוד הרבה‬ ‫כשהתעייף היה מוריד מעט את ראשו ונרדם‪.‬‬
‫ספרים‪ .‬אכן הי’ אמן ההסתרה וההעלם‪ ,‬ופעם כשנשאל על‬ ‫ואח”כ בכפר סבא העידו תלמידיו שעמדו מאחורי דלתו‬
‫ספרי קבלה שהיו בביתו השיב שראה שזורקים את זה לגניזה‬ ‫ושמעוהו לומד כל הלילה‪ ,‬וחיכו מתי יפסיק אך הם נרדמו‬
‫לקח את זה לביתו כדי לשמור את זה‪.‬‬ ‫קודם‪.‬‬
‫וכך העיד הג”ר גדליה רבינוביץ להגרא”א דסלר לפני למעלה‬ ‫כמו”כ בבני ברק העידו שכניו שתמיד ראו את האור דולק‬
‫מששים שנה שאם אתה רוצה לדבר עם מישהו בקבלה זה‬ ‫בבית ללא הפסקה‪.‬‬
‫בראשי אצבעותיו וכשהיה מגיע לסוף המעקה היה משפשף‬ ‫הגראי”ל שטינמן והרב דסלר אכן המתיק עמו סוד שעה ארוכה‬
‫את ידיו שלא ישאר בהם מים‪.‬‬ ‫בדברים שמכבשונו של עולם‪.‬‬
‫וכן הזהירות העצומה בהל’ ברכות שניתן לומר בלי פיקפוק‬ ‫וכן שמענו מהאדמו”ר מקופטשיניץ שליט”א שאמר לו הגאון‬
‫שקיים דברי הגמ’ האי מאן דבעי למהוי חסידא ילמד הל’‬ ‫המקובל רבי חיים ארלנגר זצ”ל שרבו בקבלה היה רבנו שהיה‬
‫ברכות‪.‬‬ ‫אז בשוויץ [פחות מגיל ל’] וכן יש עוד כגון דא והדברים‬
‫ורבנו במיעוט אכילה שאכל כל פעם היו לו חששות וספיקות‬ ‫ארוכים‪.‬‬
‫עצומות בהל’ ברכות‬ ‫וכן בליבון הלכה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא שהיה ממש‬
‫ולדוגמא נציין שמימיו כמעט לא בירך על מים לבד שהכל‬ ‫פוסק מובהק‪ ,‬וכפי שח לנו הג”ר שמואל חיים דומב‪ :‬בבחרותי‬
‫שמעתי שיעורים כל ליל שבת מהגרב"צ פלמן ופעם שאלתי‬
‫כי חשש שאי”ז לצמאו ותמיד היה לוקח עוד משהו אחר כדי‬
‫אותו מתי הוא התחיל עם השיעורים בהלכה‪ ,‬וסיפר לי שראה‬
‫לברך עליו שהכל ועוד כהנה וכהנה רבות‪.‬‬
‫בבחרותו שאנשים לא נזהרו בהלכות והתחיל ללמוד את‬
‫הלכות ולמסור שיעורים‪ .‬ופנה לגרא”מ שך ושאל אותו‪ ‬האם‬
‫וכן גודל הזהירות בבין אדם לחבירו שהוא אך למותר להאריך‬
‫להמשיך‪ ‬בזה‪ ,‬והגרא”מ שך ענה לו‪ :‬ודאי זה דבר גדול‪.‬‬
‫בזה כל מיני דקדוק של זהירות ח”ו לא לפגוע במשהו‪.‬‬ ‫וביקש ממנו הגרב"צ‪ ,‬שאם יש לו שאלה בהלכה וכדו' יכול‬
‫ופ”א ביקש ממנו ח”א הסכמה על ספרו‪ ,‬ואמר לו רבנו הרי‬ ‫להיכנס לשאול אותו‪ ,‬ואמר לו הגרא”מ שך‪ :‬לי אין זמן‪ ,‬אני‬
‫אתה גר בעיר פלונית ומסתמא רב המקום יתן לך הסכמה‬ ‫טרוד בשיעורים בישיבה‪ ,‬אבל אני מציע לך שכל שאלה בכל‬
‫[שהיה ת”ח גדול] ואתה תשים קודם את הסכמה שלי ואז‬ ‫חלקי שו"ע שיש לך‪ ,‬תלך להגראי"ל ואתה‪ ‬יכול לסמוך עליו‬
‫יהיה חלישות הדעת לאותו ת”ח ולכך אני לא מסכים [למרות‬ ‫בכל נושא‪ .‬וכך עשה‪ ,‬ומני אז החל הקשר של הגרב"צ עם‬
‫שרבנו היה יותר מבוגר ממנו וכן היה זקן הדור] ורק לאחר‬ ‫רבנו‪.‬‬
‫שהבטיח לו שהרב דמתא יהיה הראשון הסכים ללתת לו‬ ‫וכן היה ידוע עשרות שנים בקרב חכמי התורה שאפשר לדבר‬
‫הסכמה‪ .‬וכן יש בזה עוד הרבה דברים ואכמ”ל‪.‬‬ ‫עמו בכל ענין בתורה עד עומק הלכה למעשה‪.‬‬
‫ופ”א אמר שיש בידו עובדות ומימרות ששמע מפי החזון‬ ‫זהירות‬
‫איש אשר יכולות להכיל ספר שלם‪ ,‬רק הרבה מהם זה דברים‬ ‫כבר אמר הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט”א‪ ,‬שלא ראה‬
‫שהחזון איש אמר על אנשים או שהתבטא משהו שנוגע‬ ‫כמעט בדורינו דחיל חטאין בדרגה של רבנו שהוא ממש יחיד‬
‫לאנשים וגם אם יספר בעילום שם אפשר ח”ו שמישהו יעלב‬ ‫ומיוחד בזה‪ .‬וכך אמר אחרי ששמע על פטירת רבנו‪ :‬ובעיקר‬
‫מכך ולכן לא מספר אותם‪.‬‬ ‫המעלה הגדולה שלו שהיה ירא חטא‪ ,‬שזוהי מעלה יותר גדולה‬
‫זריזות‬ ‫מאשר אדם ירא שמים‪ ,‬כשכל דיבורו ומעשיו והליכותיו היו‬
‫מידת הזריזות היה לפלא גם בעת זקנתו המופלגת שראו‬ ‫ביראת חטא של אדם הידוע שכר ועונש עד הסוף מה הם‪,‬‬
‫מתאמץ בכל כוחו לא להתעצל‪ ,‬ופעם שכב בכלות הכוחות על‬ ‫והוא לא רק היה אומר את זה אלא היה חי את זה ממש‪.‬‬
‫מיטתו ואמר לתלמידו רבי משה ס‪ .‬שליט"א אולי זה עצלות‬ ‫ופחד היה לראות כיצד חושש רבנו מכל נדנוד של איסור‪,‬‬
‫והתרומם והתחיל להגיד תהלים‪.‬‬ ‫והעיד חתנו של הגרב”צ פלמן זצ”ל הרה”ג ר”י וינמן שליט”א‬
‫וכן ראו רוב זריזותו במסעות הגדולים לחו"ל ובארץ ישראל‬ ‫שכמה פעמים דיבר עם חמיו הגרב”צ בגדלות רבנו שליט”א‬
‫שהתבטא בזה הגאון רבי יוסף הורביץ שליט"א ראש ישיבת‬ ‫ופ”א אמר לו‪ :‬ראיתי אצלו דרגות נשגבות שאיני יכול לפרסמם‪.‬‬
‫חידושי הרי"ם אתם צעירים ולא מבינים כמה קשה לאדם‬ ‫וסיפר עוד שפ”א נתעורר שאלה בהלכות ריבית‪ ,‬ודיבר ע”ז עם‬
‫זקן לעשות דברים כאלו‪ ,‬והוא זצ"ל הלך ממקום למקום‬ ‫רבנו וברוב אימת הדין שהיה לרבנו‪ ,‬ארכבותיו דא לדא נקשן‬
‫בלי להתעייף והתייחס לכל אחד ואחד‪ .‬וכפי שאמר כ"ק מרן‬ ‫ורעד ממש עם ב’ ידיו וב’ רגליו בלי שום גוזמא‪.‬‬
‫האדמו"ר מגור שליט"א שנסע איתו במסעות‪" :‬הוא מלאך"‪.‬‬ ‫ונביא כמה דוגמאות מהל’ שבת‪ ,‬שהיה לו הנהגה לחשוש‬
‫וכל המתבונן יראה דבר פלא שהיו שנים שהיה רבנו מוסר‬ ‫לשיטה יחידאה בהל’ שבת [כפי שקיבל שכך החמיר ע”ע‬
‫כעשר שיעורים ביום‪ ,‬ומלבד זה מכריע ומורה לרבים הוראות‬ ‫הגר”ח מבריסק]‬
‫ומלבד זה מחזיק מאות מוסדות והכל על אדם אחד‪.‬‬ ‫עד לפני כארבעים שנה היה רגיל רבנו לאחוז בזקנו בשעה‬
‫ולדוגמא נציין שיש בידנו קלטות של שיחות מחודש אלול‬ ‫שלומד‪ ,‬ועלה לו חשש שמא מתוך ההרגל יגיע לכך גם בשבת‪,‬‬
‫תשס"ח שרבנו מסר שיחות בחודש זה בלבד! בלמעלה ממאה‬ ‫וח”ו יתלש ממנו קצת‪ .‬ולכן מני אז מקפיד רבנו לא לגעת כלל‬
‫מקומות שונים‪.‬‬ ‫בזקנו גם בימות החול‪( .‬מפי בנו הגר”מ שליט”א)‬
‫נקיות‬ ‫אמר רבינו‪ :‬נסתפקתי דהנה יש חלק משערות הזקן שנשרו‬
‫מחיבורם לגוף‪ ,‬אך נשארו בין שאר השערות‪ ,‬ואין להם עיקר‬
‫מה נאמר ומה נדבר הרי כבר אמר עליו רבנו הגרי"ש אלישיב‬
‫(שערות תלושות שמעורבות ומסובכות בתוך השער) אי הוי‬
‫שאין בדור נקי כמותו‪ ,‬ומי יבוא אחר המלך‪.‬‬
‫הוצאה בשבת כשיוצא לרה”ר‪.‬‬
‫אבל נביא מעט מאשר ראינו ומאשר שמענו‪ ,‬שעמל בזה‬
‫הרבה להיות נקי מנגיעה להיות נקי מדברים חיצונים‪ ,‬וכי אמר‬ ‫שמעתי מרבינו כמה פעמים‪ :‬שמתפלל שבשבת לא יהיה לו‬
‫לתלמידו 'שמעולם לא חנף לאיש'‪.‬‬ ‫איזה ענין שכרוך בחשש הלכתי ויוכל להזהר בשמירת כל‬
‫וכן נקיות עצומה בממון שמכיון שחילק מאות מאות אלפי‬ ‫הלכותיה בדקדוק הראוי‪ ,‬ויש לו מזה ממש מתח‪.‬‬
‫דולרים בחודש למוסדות וכדו' תמיד נזהר שח"ו לא יהיה‬ ‫בשבת שירדו גשמים היה נזהר מאוד לא לגעת במעקה בשביל‬
‫בזה טובת הנאה שלו‪ .‬והוא לפלא גדול בדורינו שמאות אלפי‬ ‫שלא יטלטל את טיפות הגשם שיש במעקה והיה נוגע רק‬
‫טהרה‬ ‫דולרים הסתובבו בביתו ולעצמו חי בקבא דמוריקא ואפי' עבור‬
‫צאצאיו לא ביקש דבר‪.‬‬
‫אשריך רבנו שגופך טהור בכל מיני טהרה‪ ,‬מלבד הדבר הפשוט‬
‫ומעולם לא ביקש משרה וכדו' לצאצאיו ולמרות שיכול היה‬
‫שעשרות שנים היה טובל מידי יום ביומו באישון לילה‪ ,‬היה‬
‫לבקש בחינוך העצמאי וכדו'‪ ,‬ופעם הרבנית ע"ה שאלה אותו‬
‫לו מפתח של המקוה ברחוב חפץ חיים והיה מרבה בטבילות‬
‫למה לא מבקש שיכניסו את בנו למסור שיעורים בישב"ק אמר‬
‫והרבה מן הדברים בזה נסתרים מאיתנו כי לא היה אנשים‬
‫לה שמעולם לא ביקש כגון דא‪ ,‬ומה שנותנים נותנים‪.‬‬
‫במקומות אלו בשעות אלו‪.‬‬
‫וכן הטהרה בשמירת העינים וכדו’ שכל פעם שהיה פותח את‬ ‫פרישות‬
‫הדלת מיד היו עיניו נעוצות בקרקע וכן כל דרכו והילוכו כל‬ ‫אהה‪ ,‬בדורינו המלא תענגות הראה לנו הקב”ה שעדיין שייך לא‬
‫השנים היה שלא מרים עינו מד’ אמותיו‪ .‬וכן שכמעט לא קיבל‬ ‫ליהנות מעוה”ז ורבנו הקדוש יכול היה להרים עשר אצבעותיו‬
‫נשים ופעמים שהיה נצרך לזה היה יושב וכולו בחרדה בעינים‬ ‫בסוף ימיו ולומר שלא נהנה מעולם הזה‪.‬‬
‫עצומות וכדו’ וכבר שהיה מופלג ביותר בשנים שהוצרך לדבר‬ ‫וכל מחשבתו תמיד היה טרוד בכך האם צריך לכוין אכילה‬
‫לפני בנות הסמינרים דיבר רק אחרי מחיצה‪.‬‬ ‫לשם שמים גם באכילה של שבת או אכילת מצה וכדו’ וראו‬
‫וכן שלא הביט בכלותיו וכו’ ויש בזה דברים נוראים עד‬ ‫בחוש היכן נמצאו מחשבותיו‪.‬‬
‫מאוד שא”א לכותבם וכבר נתפרסם שבפגישה הראשונה עם‬ ‫וכן העיד לנו תלמידו כ”ק האדמו”ר מקופיטשניץ שליט”א‬
‫רעיתו לא הביט בה רק עד שראה במהלך השיחה שמתאים‬ ‫שעקב בימי בחרותו על רבנו וראו שהיו תקופות שצם משבת‬
‫לו השידוך ורק אז הרים את עיניו הק’ כדי לקיים דין אסור‬ ‫לשבת ממש בלי הפסק‪[ .‬ורבנו עצמו פעם נשאל מנכדו האם‬
‫לקדש את האשה עד שיראנה‪.‬‬ ‫יש בדורינו כזה דבר שצמים משבת לשבת ואמר שהוא הכיר‬
‫חסידות‬ ‫כמה כאלו ודוק]‬
‫ואם זה בשאר מיני מאכל שמיעט לאכול עד המינימום‪ ,‬ופ”א‬
‫ב”ק ל’ א’ ת”ר חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם‬
‫כשהגיע לחו”ל ביקשו כמה מחסידים לאכול שירים מאכילתו‬
‫וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג’ טפחים כדי‬
‫וקיבלו כאבי בטן נוראים מכך שזה כמעט לא היה ראוי למאכל‬
‫שלא יעכב המחרישה רב ששת שדי להו בנורא רבא שדי להו‬
‫אדם [ופ”א היה ת”ח מופלג מקרוביו שהיה לו בעיה בריאותית‬
‫בדגלת אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים‬
‫ואמר לו רבנו שיאכל דבר מסוים‪ ,‬ואכל קצת ואמר שאין מסוגל‬
‫מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות‪.‬‬
‫כי זה מאכל בהמה‪ ,‬ורבנו אכל דבר זה כמה וכמה שנים]‪.‬‬
‫על הל’ ברכות כבר הבאנו לעיל גודל החסידות‬
‫וכבר הבאנו שאמר ע”ע שמעולם לא שתה משקה מתוק וכדו’‪,‬‬
‫ובענין נזיקין נציין את הפחד שהיה רבנו מלגעת בחפץ שלא‬
‫ואולי ג”פ שתה קפה או תה במשך כל מאה שנותיו‪ ,‬די לו‬
‫היה שייך לו‪ ,‬והיו מונחים על שולחנו בעת השיעורים טייפ‬
‫לרי חנינא בן דוסא בקב חרובין מערב שבת לערב שבת וכל‬
‫וכדו’ ומעולם לא נגע בזה כי זה אינו שלו וח”ו שיכול לצאת‬
‫העולם כולו לא ניזון אלא בשביל חנינא בני‪.‬‬
‫נזק‪ .‬ופ”א שראו שבטעות נגע בזה קפץ כמו שנשכו נחש‪,‬‬
‫והיו תקופות של כמה שנים שכל שני וחמישי היה צם בה’‬
‫[והתברר שבאותה עת חלה מאוד ידידו הגר”מ סולובייציק לכן‬
‫עינוים‪ ,‬והיה מגיע לישיבה קטנה עם הערדלים‪[ ,‬כי לא הלך‬
‫היה שקוע בזה ולא שם לב לכך]‪.‬‬
‫בנעילת הסנדל]‬
‫וכן מילי דאבות הזהירות בבין אדם לחבירו ובמידות שהיה בזה‬
‫וכמה שנכתוב בדברים אלו נמעיט‪ ,‬כי כל הנכנס לביתו וראה‬
‫עד להפליא ופעם מסר שיחה באיזה מקום ואמר אח”כ ששינה‬
‫קירותיו קלופים וכדו’ ראה וידע שכל העולם הוא פרוזדור‬
‫קטע בשיחה כי חשש שאפשר יהיה לפרש דבריו שזה כעין‬
‫ופ”א ניסו בהערמה מסוימת להתחיל לסגור את החורים שבקיר‬
‫ביקורת על מה שיש שם‪ ,‬ויכולים ליפגע בזה‪ .‬וזה היה דבר דק‬
‫ע”י שילד קטן אחד מילא את זה בשפכטל וראה רבנו דבר זה‬
‫מאוד‪ .‬וכן אמר ע”ע שחושש על א’ שאולי נפגע ממנו במשך‬
‫וצעק ‘מורידם לי מהעולם הבא’ מורידים לי מהעולם הבא’!‬
‫השנים [למרות שסבר רבנו שאי”ז נכון שפגע בו] וע”כ במשך‬
‫ומן הראוי לציין דבר זה שכל ענין זה של הצומות והפרישות‬
‫עשרות שנים נותן כל יום פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו‪...‬‬
‫לא הפריעו בכי הוא זה בעבודת התורה והמצוות והשמחה‬
‫ענוה‬ ‫כי כל מי ראה ושהה בבית רבנו ראה את השמחה הפנימית‬
‫כל הרואה את צוואת רבנו יביט מעט בעולמו הפנימי ובענווה‬ ‫שבקעה שם‪.‬‬
‫היתירה‪ ,‬ותמיד התבטא על עצמו שאינו צדיק וכדו’‪.‬‬ ‫והעיד ח”א פ״א דיברתי עם הגר״ד בעניין תענית בה״ב‬
‫וכתב נכדו שליט”א‪ :‬אמר לי רבינו [בנוגע לענין ציבורי שלא‬ ‫ושובבי”ם וכדו׳ שהם מנהגים קדומים‪ .‬אמר לי הגר״ד ביודעי‬
‫קיבלו דעתו] וז”ל דע לך שאין לי תאוה שיעשו את רצוני‪,‬‬ ‫קאמינא שבמשך כל ימות השנה הגראי״ל שטיינמן נוהג‬
‫וכי אני הקב"ה שצריך לעשות את רצוני? [ובאותו ענין למרות‬ ‫להתענות שני וחמישי וק״ו בתעניות בה״ב‪ ,‬או תענית צדיקים‬
‫שלא עשו כרצונו טרח רבנו הרבה מאוד לעזור לאותו פעולה‬ ‫[ראה סימן תק”פ] או שובבי״ם‪ .‬ועוד הרבה תעניות בסתם ימים‬
‫וויתר על כבודו עד לעפר]‬ ‫רגילים‪.‬‬
‫אחד אמר לרבינו שרוצה לבקש מחילה שע"י שהשאיל‬ ‫והוסיף הגר״ד ועל כולנה שהוא מסתיר זאת באופן מופלא‪,‬‬
‫השיעורים לאחד יצא מחלוקת‪ ,‬וביטלו כעפרא דארעא‪ ,‬ואמר‬ ‫ואני הבחנתי בזה כי חשדתי בו שזה מתאים לו וכשנסיתי‬
‫בתקיפות‪ :‬שום דבר! פעם אמרתי לרבינו שיש במדרש רבה‬ ‫לדבר עימו ע״ז נתחמק והשתמט‪ .‬והוסיף הגר״ד שיש בזה‬
‫על מי שאינו נוהג כבוד לרבו כ"כ כששואלו שנענש טובא‪,‬‬ ‫עוד חידוש ופלא שאי״ז גורע מעומק עיונו‪ ,‬וגם בימי התעניות‬
‫וביטלו רבינו לגמרי‪ ,‬פעם שאלתי את רבינו על שמשתמשים‬ ‫כשמדבר הגר״ד עימו בלימוד בסוגיות עמוקות מאוד הוא‬
‫בביתו במטבח בבית הכסא וכו'‪ ,‬ואמר רבינו כאן זה אחרת‪.‬‬ ‫שולט בסוגיא ומחשב חשבונות‪ ,‬שאפי׳ מי שאינו בתענית קשה‬
‫[הכל הפקר]‬ ‫לו מאוד להתאמץ ולחשב‪.‬‬
‫מרן זצ"ל ושאלתי אותו כמה שאלות‪ ,‬אחד השאלות היתה‬ ‫משפ' ביקשה לשאול לרבינו מה התיקון שלהם על מה דלא‬
‫בנוגע לזוג בחוץ לארץ שהבעל ל"ע מוגדר כצמח ואשתו‬ ‫שמעו בזמנו לעצתו של רבינו על שידוך מסוים‪ ,‬ועכשיו‬
‫שלחה אלי שליח לבקש מאבי ברכה עבורו וגם הם רוצים‬ ‫מתעכב שידוך בתם כבר תקופה וחוששים מקפידתו‪ ,‬השיב‬
‫לדעת מה להתחזק‪ .‬אבי זצ"ל נתן ברכה לרפו"ש‪ ,‬וכששאלתי‬ ‫רבינו זה שלא שמעו זה שום דבר‪ ,‬ולא אכפת לי כלום‪ ,‬העיקר‬
‫מה להתחזק הוא אמר לי להוציא גמרא קידושין מהארון‪.‬‬ ‫שה’ יעזור שיהי’ להם רק טוב‪.‬‬
‫הוצאתי קידושין‪.‬‬ ‫יראת חטא‬
‫פ”א זכינו לשמוע איך רבנו בשנת תשע”ו מדבר על הגהינום ‪-‬תפתח בדף פ"א‪ ,‬אמר לי מרן זצ"ל‪.‬‬
‫ובוכה בבכיה גדולה מאימת הדין‪.‬‬
‫וסיפר הגה”צ ר’ דן סגל שליט”א שפ”א בערב ר”ה ביקש ממנו פתחתי‪.‬‬
‫רבנו ברכה לשנה החדשה וביקש ממנו ברכה שלא ימות בלא‬
‫‪ -‬מה אתה רואה? שואל אותי אמו"ר מרן זצ"ל‪.‬‬
‫תשובה והתחיל לבכות ואמר הגה”צ ר’ דן שאמנם יתכן שהיו‬
‫עוד שמבקשים על כך ברככה אבל לבכות על זה לא ראה עניתי שאני רואה הסוגיות של יחוד‪.‬‬
‫במקומות אחרים‪.‬‬
‫זה מה שתגיד להם‪ .‬שהאשה תתחזק בנושא זה‪.‬‬
‫קדושה‬
‫מי יבוא לתאר קדושת רבנו ורק נציין נקודה את שכתב רבנו הייתי ממש בהלם‪ .‬אשה מבוגרת‪ ,‬מה לה ולנושא זה‪ ,‬ומדוע‬
‫בחר מרן זצ"ל בנושא זה‪ .‬אבל לא אמרתי לו דבר ויצאתי‪.‬‬ ‫הסכמה על אודות הספר הקדוש משך חכמה השלם‬
‫ח' מר חשון תש"ס‪ .‬בני ברק יצ"ו‪ .‬לכ' הרב הג' הנעלה ר'‬
‫בערב התקשר השליח לשמוע מה ענה מרן זצ"ל‪ ,‬אמרתי לו‬
‫שמואל חיים דומב שליט"א ולכל אשר לך אך טוב וברכה‬
‫דברים כהוויתם‪ .‬בתחילה הוא היה מופתע ממש אך לאחר‬
‫כל הימים‪.‬‬
‫כמה שניות פרץ בהתרגשות ואמר לי ''מרן זצ"ל ראה ברוח‬
‫כיבדתני לבוא במלים לרגלי הדפסת הספר הקדוש משך חכמה‬
‫קודשו דברים שאף אחד לא הבחין בהם‪ ,‬לא יאומן'' ומיד‬
‫והנה לבוא בדברי שבח על הספר ומחברו לא שייך לאנשים‬
‫הסביר לי כי בני זוג אלו לא זכו להיפקד בזרש"ק‪ ,‬וכעבור‬
‫בדורנו ודבר שפתים בזה אך למחסור יחשב‪ ,‬רק אביע זכותך‬
‫כמה שנים החליטו לאמץ לעצמם ב' ילדים‪ ,‬והנה‪ ,‬עד לאחרונה‬
‫כי אשרי מי שזוכה לברר מקחו של גאון וצדיק ובזה אתה‬
‫הכל היה טוב ויפה‪ ,‬אך לפני כחודש ה'אבא' המאמץ עבר‬
‫עושה חסד עם מחברו הגאון זצ"ל ועם דורנו‪ ,‬שיתבדרו דברי‬
‫למוסד מיוחד‪ ,‬והאמא המאמצת נשארה לבדה עם ב' הילדים‬
‫תורתו בבי מדרשא‪ ,‬ויפוצו מעינותיו חוצה וזכות מצוה גוררת‬
‫מצוה שתזכה להמשיך ולהפיץ דברי תורתו ועוד‪ ,‬כהנה להגדיל ואף אחד לא עלה על דעתו להבחין בבעיה הלכתית זו‪ .‬כמובן‬
‫תודה ולהאדירה‪ .‬כחפץ לב כל מבקשי השי"ת‪( .‬קובץ אגרות שמיד הועברו הדברים לאמא שלהם וזכו להינצל מאיסור גמור‪.‬‬
‫בסייעתא דשמיא של כוח התורה‪.‬‬ ‫סי' ריג)‬
‫כשנשאל רבנו מהרב הנ"ל על נוסח שכתב על המשך חכמה והדברים היו לאלפים ולרבבות כוח חכמי התורה וקדושתו‪.‬‬
‫הקדוש‪ ,‬הסביר רבנו דהרי יש קטעים במשך חכמה שאדם‬
‫ועתה חסרנו כל זה וביום כ”ד כסלו עלה רכב ישראל ופרשיו‬ ‫שהוא לא קדוש לא יכול לכתוב אותם‪.‬‬
‫וכבר לפני עשרות שנים העיד החזון איש בו שהוא קדוש והמרכבה לשכינה הלכה לה למקומה‪ ,‬וכפי שעל יום זה היה‬
‫וטהור‪ .‬וכפי הידוע כך אמר האדמו"ר מסטמר זצ"ל שהוא נבואת חגי (פרק ב’ פסו’ כ‪ -‬כג) ויהי דבר ה' שנית אל חגי‬
‫בעשרים וארבעה לחדש לאמר‪ :‬אמר אל זרבבל פחת יהודה‬ ‫קדוש מרחם ולא פגם בקדושה‪.‬‬
‫לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ‪ .‬וגו' והפכתי מרכבה‬
‫ורכביה וגו'‪ .‬ביום ההוא נאם ה' צבא‪ -‬ות אקחך זרבבל בן‬ ‫רוח הקודש‬
‫שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם‬
‫כבר אמר מרן הגרי”ש זצ”ל על רבנו בכוח הנקיות שלו‪ ,‬שזה‬
‫ה' צבא‪-‬ות‪:‬‬
‫קרוב למדריגת רוח הקודש‪ ,‬ונביא כמה מעשים נוראים שיש‬
‫ונסיים בדברי גאון ישראל בעל ספר עמק יהושע בבאור‬ ‫קונטרס‬ ‫עמנו מכלי ראשון ויותר מהנכתב יש בידינו כמעט‬
‫מאמר חז"ל (חולין ז') גדולים צדיקים במיתתם יותר מחייהן‬ ‫שלם של דברים כאלו‪.‬‬
‫שמענו מג”א שהגר”מ סולובייציק זצ”ל אמר לו לפני כשלושים וז"ל‪ :‬והטעם הוא משום דהצדיק בא לעולם להנהיג את הדור‬
‫שנה שהוא בדק בכמה וכמה זמנים וראה שלרבנו יש רוח ולקרב העולם לתשובה‪ .‬וא"כ אם יהיו הצדיקים בקדושתם‬
‫עד שלא יכלו ליגע בהם א"כ לא יזכו להנהיג את הדור‬ ‫הקודש‪.‬‬
‫ונביא כאן כמה מעשים מעדי ראיה פ”א נכנס לרבנו גביר אחד ולא יכול להתעכב עם הכל ולפקח בענינם ולהדריכם לתורה‬
‫מחו”ל והתחיל רבנו לדבר עמו על עיתונים פסולים ולא הבינו ולעבודה‪ ,‬אך כשמת והולך האדם לבית עולמו אז אינו צריך‬
‫מפני מה‪ ,‬והנכדים ניסו להעביר את הנושא לענין אחר‪ ,‬אבל להיות בין החיים ומתעוררת הקדושה שיש בו‪ ,‬וע"כ המשילה‬
‫הגביר סימן להם שהוא מבין את הדברים היטב‪ ,‬והתברר שיש התורה מיתת הצדיק לבגדי כהונה כשם שבגדי כהונה מועלים‬
‫לו בעלות על אחד העיתונים הגדולים בארצו‪.‬‬
‫בהם דוקא לאחר שבלו שאין צריכין להשתמש עוד‪ ,‬וכן נמי‬
‫פ”א נכנס א’ לרבנו לבקש ברכה לזיווג‪ ,‬ואמר לו רבנו איזה‬
‫הצדיקים עיקר הקדושה שיש בהם מתעוררת לאחרי מיתתן‪.‬‬
‫מילה שהוא חוטא בדבר מסוים‪ ,‬והנכד התבייש לומר לו אבל‬
‫אחרי שאמר לו את זה היה לפלא אצלו שרבנו יודע את זה‪ .‬הקב"ה יעזור שנזכה לתחיית המתים בקרוב ומה כאן עומד‬
‫סיפר בנו הגר”ש שליט"א‪ :‬ד' אייר תשע"ו הייתי אצל אבי ומשמש אף שם יעמוד וישמש וימליץ טוב בעדינו כן יהי רצון‪.‬‬
‫פנינים על פרשיות השבוע וליקוטי ענינא דיומא‬
‫מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוקללה"ה‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 236‬שנה ה' | פרשת ויגש | שנת תשע"ח‬

‫הודעה חשובה‬
‫הספר‬ ‫ירידת‬ ‫עקב‬ ‫בס"ד‬
‫כאיל תערוג ‪ -‬גדולי הדורות‬
‫לדפוס שבו הנהגות והליכות‬
‫שסיפר רבנו על שבעים מגדולי‬
‫הדורות ומה שהתבטאו עליו‪ .‬וכן‬
‫פרק מקיף על הצלתו מבריסק‬
‫ועד בני ברק ובית אבותיו‬
‫נוכל לקבל הנצחות על רבנו הקדוש‬
‫זצ"ל או על אחרים אך ורק עד יום‬
‫א' ו' טבת תשע"ח הבעל"ט בטל'‬
‫המערכת ‪0527680034‬‬

‫הודעה ובקשה‬
‫לכל מי שיש בידו סיפור או הנהגה‬
‫או דברי תורה או מכתבים או שיחות‬
‫וכדו' ממרן רבנו זצ"ל‬
‫אנא ישלח לנו אותם בהקדם שנוכל‬
‫לפרסמם לזיכוי הרבים‬
‫‪0527680034‬‬
‫‪0527680034@okmail.co.il‬‬
‫פקס ‪ 0722164414‬או בת‪.‬ד‪5397 .‬‬
‫ירושלים‪ .‬ולציין עבור כאיל תערוג‬
‫כמו"כ ניתן להקליט את הנ"ל בטל'‬
‫‪ 0772027777‬שלוחה ‪8‬‬
‫וזה יועבר למערכת‬
‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫תפילה בלב שלם על יראת שמים נענית‬
‫שיחת רבנו זצ"ל בישיבת גאון יעקב מוצש"ק ויגש תשמ"ב‬
‫מחפשים עצה בכל המאמצים שלא לשוב ולחטוא‬ ‫זה שאמרו נפשנו קצה בלחם הקלוקל לא הי' מוכח‬ ‫בע"ז ה' א' איתא‪ :‬ת"ר מי יתן והי' לבבם זה‬
‫א"א שיבינו יותר ממשה רבינו‪.‬‬ ‫שמה שלא אמרו תן אתה זה הי' בגלל שהם כפויי‬ ‫להם א"ל משה לישראל כפויי טובה בני כפויי‬
‫וע"כ שמשה הבין שלכלל ישראל יש צער גדול‬ ‫טובה‪ ,‬ובמד"ר ויגש צ"ג י' איתא‪ :‬אבא כהן ברדלא‬ ‫טובה‪ ,‬בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן וגו'‬
‫מאד מהחטא‪ ,‬והם מחפשים עצה בכל המאמצים‬ ‫אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו'‬ ‫הי' להם לומר תן אתה כפויי טובה דכתיב ונפשנו‬
‫שלא יחטאו עוד‪ ,‬ואם אעפ"כ הם לא הגיעו להבין‬ ‫יוסף קטנן של שבטים הי' ולא היו יכולים לעמוד‬ ‫קצה בלחם הקלוקל‪.‬‬
‫שכשהקב"ה אמר מי יתן והי' לבבם זה ליראה הם‬ ‫בתוכחתו וכו'‪ ,‬לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד‬ ‫פרש"י קל הוא המן ומפני שהי' נבלע בכל‬
‫היו צריכים לומר תן בהכרח שיש איזה מעצור‬ ‫לפי מה שהוא שנא' אוכיחך ואערכה לעיניך עאכו"כ‪,‬‬ ‫האברים ואינם יוצאים לחוץ קראוהו קלוקל ורגנו‬
‫שמונע בעדם מלהבין‪.‬‬ ‫והבית הלוי בפ' ויגש מקשה היכן היתה תוכחה‬ ‫על כך‪ ,‬והיא היתה להם טובה גדולה שלא היו‬
‫וזה משום מדה רעה של כפיות טובה שזה יכול‬ ‫בדברי יוסף‪ ,‬ועוד מהו לשון המדרש לפי מה שהוא‬ ‫צריכים לטרוח ולצאת ג' פרסאות לפנות וכו'‪ ,‬בני‬
‫לגרום שאע"פ שהצטערו מאד על מה שחטאו‪,‬‬ ‫ועוד כמה קושיות עי"ש?‬ ‫כפויי טובה דכתיב האשה אשר נתת עמדי היא‬
‫וביקשו עצה שלא יחטאו עוד מ"מ הם לא יבקשו‬ ‫ומבאר דכיון שיהודה טען בדבריו ליוסף על הצער‬ ‫נתנה לי מן העץ ואוכל‪ ,‬אף משה רבינו לא רמזה‬
‫יראת שמים כדי שלא יצטרכו להחזיק טובה על‬ ‫שיהיה ליעקב מלקיחת בנימין‪ ,‬משו"ה יוסף אמר‬ ‫להם לישראל אלא לאחר מ' שנה וכו'‪.‬‬
‫זה ומדה רעה כזו יכולה לעצור בעדם מלהתפלל‪.‬‬ ‫לו א"כ קשה עליכם למה לא חששתם לצערו‬ ‫אמר רבה ש"מ לא קאי איניש אדעתי' דרבי'‬
‫ועוד יש להתבונן דכנראה שאם היו אומרים‬ ‫של אביכם כשמכרתם את יוסף‪ ,‬וכמו שהוא חי‬ ‫עד ארבעין שנין‪ ,‬ופרש"י אף לא לתת על לבו‬
‫תן הקב"ה הי' נותן דאל"כ מה התביעה עליהם‪,‬‬ ‫בלי יוסף כך הוא יחי' בלי בנימין‪.‬‬ ‫משה דבר זה עד מ' שנה לא קאי וכו' לדעת‬
‫דאם יבקשו מנ"ל שיקבלו וא"כ כתוב חידוש‬ ‫וזה הי' התוכחה שהראה להם שהם סותרים את‬ ‫סוף דעתו ותבונתו עד מ' שנה שהרי משה לא‬
‫בפסוק זה דמי יתן והי' לבבם זה ליראה שאדם‬ ‫עצמן‪ ,‬וכך ביום הדין יהי' משפטנו ותוכחה לכל‬ ‫רמזה לישראל עד מ' שנה‪ ,‬והתוס' מפרשים דלכך‬
‫צריך לבקש ואם יבקש יקבל‪ .‬ובאמת זה תביעה‬ ‫אחד שיראו לאדם את הסתירה במעשיו וכגון אם‬ ‫קראם כפויי טובה שלא רצו לומר אתה תן לפי‬
‫עלינו שהרי אנחנו מתפללים כל יום ויחד לבבנו‬ ‫ישאלו אדם למה לא נתן צדקה כמו שצריך‪ ,‬ויאמר‬ ‫שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך‪.‬‬
‫לאהבה וליראה‪ ,‬והרי כשמבקשים יראת שמים‬ ‫משום שהי' דחוק בפרנסה והי' לו ריבוי הצטרכות‬ ‫וצ"ב למה הוצרך להוסיף את הכפיות טובה‬
‫נאמרה הבטחה שהקב"ה נותן והתביעה למה לא‬ ‫הכרחיות של בני ביתו וזה קצת תירוץ‪ ,‬אבל‬ ‫השני' במה שאמרו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל‪,‬‬
‫מבקשים דהבטחה זו הרי נאמרה לדורות‪.‬‬ ‫כשיראו לו ממעשיו עצמם שבמקום שהי' שייך‬ ‫דכיון שבא להוכיחם על מה שלא אמרו תן אתה‬
‫ועוד יש להוסיף שגם דור המדבר התפללו על‬ ‫לאיזה תאוה או כבוד או מחלוקת שם הוא פיזר‬ ‫א"כ הי' מספיק שיאמר שהיו כפויי טובה בזה?‬
‫יראת שמים שהרי תוכן התפילה כבר הי' אצלם‪,‬‬ ‫את ממונו הרי נסתרה טענתו ממעשי עצמו עכ"ד‪.‬‬ ‫וצ"ל שלא הי' מספיק לומר סתם שזה הי' כפיות‬
‫ואעפ"כ לא נחשב שאמרו תן‪ ,‬והטעם לזה משום‬ ‫הרי למדנו שיש ענין תוכחה ע"י שמראים לאדם‬ ‫טובה אלא הי' צריך להוכיח שמעשה זה בא בגלל‬
‫שכשיש מדה של כפיות טובה אז כשמתפללים‬ ‫מה היו מעשיו‪ ,‬וכעין זה י"ל כאן דכשמשה בא‬ ‫כפיות טובה אחרת‪ ,‬וכן משמע שבאים להוכיח שהיו‬
‫תן אין זה תפילה‪.‬‬ ‫להוכיח את ישראל שהיו כפויי טובה במה שלא‬ ‫כפויי טובה‪ ,‬דאל"כ הי' צ"ל "ועוד" וכנראה דלולא‬
‫ומה שאנחנו צריכים ללמוד מזה‪ ,‬דעל יראת שמים‬ ‫אמרו תן אתה זה הי' חידוש‪ ,‬ומשו"ה הוצרך להוכיח‬
‫צריך להתפלל ולומר "תן" וכשמבקשים יש הבטחה‬ ‫להם ממעשיהם עצמם דבענין המן הם היו כפויי‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שמקבלים וכשיש יראת שמים זה ראיה שהתפלל‬ ‫טובה וזה הוכחה שגם ענין זה הגיע מתוך כפיות‬ ‫הרה״ג רבי משה נתן בן הר״ר אשר‬
‫טובה‪ .‬ועוד יש לעמוד בזה‪ ,‬דהנה רואים שהי'‬ ‫קרלינסקי זצ״ל‬
‫על זה‪ .‬ומשו"ה משה רבינו תבע את ישראל‪,‬‬ ‫ליום היארצייט כ״ח בכסלו‬
‫דבשלמא קודם שחטאו הם חשבו שיש להם‬ ‫תביעה על ישראל למה הם לא התפללו שהקב"ה‬
‫נדבת בני המשפחה‬
‫מספיק יר"ש‪ ,‬אבל לאחר שנכשלו בחטא והרגישו‬ ‫יתן להם יראת שמים‪ ,‬והתוס' הקשו וא"ת אמאי‬
‫שחסר להם יר"ש הם היו צריכים לומר תן‪ ,‬אלא‬ ‫כעס משה על ישראל הלא גם הוא לא נזכר?‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שזה בתנאי כשמבקשים בכל הלב וכמו שרואים‬ ‫ותי' שלפי שהוא לא הי' צריך לתפלה זו לא נתן‬ ‫הרה"ג ר' ישראל יואל ב"ר אפרים מיטלמן‬
‫שמתפללים על יר"ש ואעפ"כ נכשלים וע"כ שחסר‬ ‫לב עד מ' שנה דקם אדעתי' דרבי'‪ ,‬אבל ישראל‬ ‫זצ"ל ר"מ ישיבת דרכי שלום‬
‫לנו בהבנה ובבקשה מעומק הלב ליר"ש‪.‬‬ ‫שהיו צריכין לתפלה זו הי' להם להתבונן מאותה‬ ‫אשר היה מקושר אל מרן שליט"א שנים‬
‫שעה שהרי כבר חטאו בעגל ובמרגלים וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫רבות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל‬
‫וכן כשיש מדה רעה והלב לא שלם בתפילה‬ ‫נלב"ע ב' טבת תשס"ו‬
‫וכמש"כ שדור המדבר התפללו ואעפ"כ נחשב‬ ‫והנה לומדים כאן דבר נורא שהרי משה הבין‬
‫שלא אמרו תן דהמדה של כפיות טובה גרמה‬ ‫בתורה עד כמה ששייך להבין והשיג מ"ט שערי‬ ‫לרפואת א‪ .‬בת מ‪.‬‬
‫שתפילתם לא הי' בכל עמקי הלב‪ ,‬ועל זה אין‬ ‫בינה‪ ,‬וכל התורה שבידינו נמסרה על ידו והוא‬
‫את ההבטחה דאם מתפללים בלב שלם על יר"ש‬ ‫בחיר היצורים ואם ישאלו אותנו דבר שהוא לא‬ ‫נודב ע"י הרה"ג ר' שלמה קרויזר שליט"א‬
‫יודע וכי תהי' תביעה עלינו שאנחנו לא יודעים?‬ ‫לזכות נכדו מנחם מנדל נ"י‬
‫יש הבטחה שמקבלים‪.‬‬ ‫בהגיעו לעול תורה ומצוות‬
‫וצריכים לראות להתחזק בזה שהרי אדם יכול‬ ‫הרי זה פלא עצום שהי' תביעה על ישראל שהיו‬
‫להגיע למעלות עליונות מאד באהבת ויראת ה'‪,‬‬ ‫צריכים לומר תן‪ ,‬ומשה לא הי' צריך להבין שיש‬ ‫טנא מלא ברכה לידידנו הדגול‬
‫אבל צריך לזה מעט תפילה וזה נפלא לאיזה‬ ‫תביעה כזו עד אחר מ' שנה‪ ,‬והטעם בזה דכיון‬ ‫הרה"ג רבי ברוך דוב הירשוביץ שליט"א‬
‫אושר יכולים לזכות ע"י תפילה קטנה אבל צריך‬ ‫שלמשה רבינו לא הי' נצרך היר"ש לא הי' צריך להבין‪.‬‬ ‫העומד לימננו בכל עת בעצה ותושיה רבה‬
‫להתפלל מכל הלב שיהיו פיו ולבו שוין במצב של‬ ‫ומבואר שמי שהדבר לא דוחק לו אפשר שלא‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬
‫מי יתן והי' לבבם זה ליראה‪ ,‬ואם יש איזה מדה‬ ‫יבין עד מ' שנה אבל מי שהדבר דוחק לו צריך‬ ‫יזכה לגלדה לתורה לחופה ולמעשים טובים‬
‫רעה בלב יש כבר עיכוב בתפילה שלא יהי' כפי‬ ‫להבינו מיד‪ ,‬ומשו"ה אם משה הי' יודע שלא‬
‫שצריך‪ ,‬וזה נוגע לא רק לאנשי דור המדבר אלא‬ ‫כ"כ אכפת לישראל מה שנכשלו בחטא העגל‬
‫טנא מלא ברכה‬
‫כל אחד שאומר תן הקב"ה נותן ויראו כל אחד‬ ‫והמרגלים וכמו שידוע לנו כמה אנחנו מתחרטים‬ ‫לידידינו הדגול‬
‫בשעה שמתפלל על רוחניות ומבקש יר"ש ומעלות‬ ‫על חטא ואיזה תשובה אנחנו עושים והחטא לא‬ ‫הרה"ג ר' יצחק גולדשטוף שליט"א‬
‫עליונות להתחזק לבקש באמת שאז יש הבטחה‬ ‫שובר את האדם‪ ,‬ולא נחשב אצלו הרי לא הי'‬
‫מו"ל קובץ גליונות ומחבר הדברי שיח‬
‫לרגל הולדת בנו ישראל נ"י‬
‫מהקב"ה לקבל ונזכה לוהי' לבבם זה ליראה אותי‬ ‫שייך תביעה‪ ,‬שמשום שחטאו כבר היו צריכים‬ ‫יזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים‬
‫(ימלא פי תהלתך תפילה עמ' רנז)‬ ‫כל הימים‪.‬‬ ‫להבין דאם החטא לא שובר את החוטאים ולא‬
‫‪2‬‬
‫הספדו של חכם‬
‫ליקוט הספדים שאמר רבנו במשך השנים להתעורר בדרכי הצדיק‬
‫עכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו‪.‬‬ ‫מה נטילה בששים ריבוא‬
‫ומקשה הגר"א האיך אפשר לומר שטוב יותר א"כ למה נברא‪ ,‬ומה‬ ‫איתא בכתובות (דף י"ז א') רב ששת ואיתימא רבי יוחנן אמר נטילתה‬
‫שייך מחלוקת אם כדאית הבריאה או לא [הרי בודאי אם הקב"ה ברא‬ ‫כנתינתה‪ ,‬מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא –‬
‫אדם זה סימן שנוח לו שנברא] ועוד שעכשיו שנברא קשה להולמו‪ ,‬ועוד‬ ‫ופרש"י – נטילתה של תורה ממנו כנתינתה בסיני‪ ,‬נטילתה היינו‪,‬‬
‫מאי יפשפש במעשיו הל"ל יעבוד את ה' ויעשה טוב‪.‬‬ ‫כשמת ותלמודו בטל‪ ,‬וה"מ למאן דקרי ותני‪ ,‬אבל למאן דמתני פרש"י‬
‫ומפרש הגר"א‪ ,‬אלא נראה דנחלקו בשוב אל הגלגול שני [לתקן מה‬ ‫– לאחרים‪ ,‬לית ליה שיעורא‪ .‬ולכאו' מנא לן דלית לי' שיעורא הרי‬
‫שלא תיקן בגלגול ראשון]‪ ,‬שאלו אומרים טוב לו שנברא‪ ,‬כי בכל פעם‬ ‫שם במתן תורה לא הי' יותר מששים רבוא ומהיכי תיתי דאין שיעור?‬
‫הוא עושה מצות כמש"כ קצת מפרשים‪ ,‬ואלו אומרים טוב לו יותר‬ ‫ומלבד זה יש להבין‪ ,‬בשלמא אם התורה היתה ניתנת ליהודי א'‬
‫אם היה מתקן בגלגול ראשון ולא יצטרך בגלגול שני [שהרי עלול‬ ‫והיו נוכחים ששים רבוא הי' לימוד שבמתן תורה צריכים להיות‬
‫להוסיף לעצמו גם עבירות]‪ ,‬וכן נמנו וגמרו כנ"ל שנוח לו שלא נברא‬ ‫ששים רבוא‪ .‬אבל הרי הששים רבוא היו אלו שניתן להם כולם‬
‫[עדיף לאדם לתקן את המוטל עליו בגלגול הראשון שלא יוצרך לבוא בגלגול נוסף]‪,‬‬ ‫תורה ומנ"ל למילף‪ .‬מוכח מזה‪ ,‬דהגמ' למדה כי הא דכלל ישראל‬
‫ועכשיו שנברא ע"מ לתקן מעשיו שמקדם ולא בשביל מצוה לעשות‬ ‫קיבלו התורה בס' רבוא‪ ,‬הי' משתי סיבות א' ליתן תורה לכולם‪ ,‬ב'‬
‫כי טוב לו וכו'‪ ,‬וע"כ יראה עיקר לתקן במה שפשע קדם וכו' [אשר‬ ‫שבמתן תורה צריכים להיות ס' רבוא‪.‬‬
‫למענו בא שוב לעולם לתקנו]‪ ,‬והאיך ידע מה שקלקל מקדם‪ ,‬יש על‬ ‫והנה יש כלל שבציבור אין מספר‪ ,‬קרבן ציבור אינו תלוי במספר‬
‫זה ב' סימנים‪ ,‬א' במה שנכשל בה בגלגול הזה הרבה פעמים‪ ,‬ועל‬ ‫הציבור‪ ,‬אלא "כלל ישראל" יהי' כמה שיהי'‪ ,‬וא"כ מנא לן דנתינת‬
‫זה אמרו יפשפש באיזה נכשל‪ ,‬ב' באיזה עבירה נפשו חשקה לו‬ ‫התורה צריכה להיות עם ששים רבוא דילמא הוי דין "כלל ישראל"‪.‬‬
‫מאוד לפי שהורגלה מקודם ונעשה טבע‪ ,‬ולכך יש בני אדם שחושקין‬ ‫אלא הפשט מוכח‪ ,‬דאם דנים על היחיד‪ ,‬כמה היו בשעת קבלתו‬
‫בעבירה אחת יותר וזה בעבירה אחרת‪ ,‬ועל זה אמרו יפשפש במעשיו‬ ‫את התורה‪ ,‬באמת הוי ששים רבוא‪ ,‬אבל כשדנים על כלל הציבור‪,‬‬
‫שיפשפש את מעשיו עכ"ד‪ ,‬והנה בודאי שצריך לקיים את הכל‪ ,‬אבל‬ ‫כמה קיבלו את התורה‪ ,‬אין זה מספר אלא "כלל ישראל"‪.‬‬
‫בעיקר צריך לראות איך לתקן דברים אלו‪.‬‬ ‫מאן דמתני‪ ,‬למדו חז"ל שאין זה ענין של יחיד שקיבל תורה ונסתלקה‬
‫וצ"ב דלכאורה הקושיא עדיין נשארת‪ ,‬דהא הקב"ה ברא את האדם ושולחו‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא נסתלקה תורה מן ה"כלל" אשר הוא נתן את מסורת‬
‫לעולם פעם נוספת בכדי לתקן את מה שצריך‪ ,‬ואיך אפשר לומר שאינו‬ ‫התורה לדורות הבאים‪ ,‬ובהסתלקותו ההעדר הוא לכלל ישראל‪ ,‬ועל‬
‫כדאי‪ ,‬הרי אם הקב"ה שולח ע"כ שזה כדאי‪ ,‬ואיך אפשר לומר אחרת‪.‬‬ ‫כן לית ליה שיעורא‪.‬‬
‫ועוד דבחולין (ס‪ ,‬א) אמרינן כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתם‬ ‫פטירת הצדיק גורם לתשובה‬
‫נבראו בצביונם נבראו‪ ,‬ופרש"י לדעתם שהודיעם שיבראם והם ניאותו‪,‬‬ ‫שונה דורינו מכל הדורות שהיו משופעים מגאונים וצדיקים דורנו זה‪,‬‬
‫דכל נברא נשאל אם הוא רוצה להיבראות‪ ,‬וא"כ גם האדם נשאל ואמר‬ ‫שלא ראו את הגאונים של הדור הקודם‪ ,‬בפרט הצעירים יותר‪ ,‬אם‬
‫שרוצה‪ ,‬ולפי"ז מה ארז"ל נוח לו שלא נברא‪ ,‬הרי הוא נשאל והסכים‪.‬‬ ‫רצו לראות דמות של צדיק אמיתי ותלמיד חכם אמיתי‪ ,‬שיופי מדותיו‬
‫ונראה דזה לא הוקשה להגר"א איך אנחנו לא מבינים‪ ,‬דבודאי שכל האנושי‬ ‫וטהרת צדקותו נשתקף בו בכל תפארתו‪ ,‬הביטו ברבינו‪ .‬האחרון היה‬
‫אינו מבין כמו שכל אלוק'‪ ,‬וכי הנברא יכול להבין את הבנת הבורא ית'‪.‬‬ ‫הרבי (ה' יעזור שיהיה הלאה)‪ .‬הוא היה האחרון‪ ,‬שאפשר לומר עליו‬
‫אבל כידוע דכל הבריאה נבראה בשביל האדם‪ ,‬ואפילו מלאכים אינם‬ ‫"ווי להאי שופרא דבלי בעפרא"‪ ,‬לא על יופי הגוף‪ ,‬אלא על מה‬
‫העיקר‪ ,‬הדוממים‪ ,‬והצמחים‪ ,‬והמלאכים הכל בשביל האדם‪ ,‬וא"כ אם‬ ‫שמביא לזה‪ ,‬היינו טהרת צדקותו‪ ,‬המידות טובות‪ ,‬לימוד התורה‪ ,‬וכל‬
‫יש דברים ששכל האנושי לא תופס זה לא קשה‪ ,‬אבל שיהא עד‬ ‫מה שהיה משתקף מדמות זו‪ ,‬על הא ודאי קא בכית‪.‬‬
‫כדי כך שהקב"ה ברא את כל העולם בשביל האדם‪ ,‬ושכל האנושי‬ ‫בגמ' (סנהדרין ל"ז ע"א) איתא‪ ,‬הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דר' זירא‬
‫חושב שבריאת האדם אינו כדאי‪ ,‬זה היה קשה‪ ,‬אמנם זה שייך‬ ‫דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו בהו בתיובתא‪ ,‬כי נח נפשיה דר'‬
‫שהשכל האנושי לא יתפוס‪ ,‬דלאחר שהקב"ה ברא את האדם ויהא‬ ‫זירא אמרו עד האידנא הוה ר' זירא דהוה בעי עלן רחמי השתא‬
‫מי שישלחו אותו בחזרה לעוה"ז עם סיכון כזה שאולי יתקן ואולי‬ ‫מאן בעי עלן רחמי‪ ,‬הרהרו בלבייהו והדרו בתיובתא‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי זה כבר לא תכלית כל הבריאה אלא ענין יותר פרטי‪ ,‬ובזה‬ ‫ופלא הוא‪ ,‬שרואים בני אדם מאמינים בתורה ובהקב"ה‪ ,‬שהרי אם הם‬
‫שייך ששכל האנושי לא יבין‪ ,‬ועל זה אומר הגר"א דנחלקו ב"ש וב"ה‪.‬‬ ‫מאמינים שרבי זירא מגין עליהם‪ ,‬סימן שיש ערך לצדקות בעיניהם‪,‬‬
‫והנה הרי הקב"ה יודע על כל אדם אם יחטא או לא ולמה נצרך‬ ‫וליראת שמים יש משמעות‪ ,‬ואעפ"כ יכולים הם לעשות עבירות‪ ,‬ולומר‬
‫לשלחו לעוה"ז‪ ,‬אלא דהנהגתו ית' כאילו אינו יודע מה יהיה‪ ,‬ויש‬ ‫ר"ז מגין עלן‪ .‬אפשר להיות בעל עבירה ולומר ר"ז מגין עלן‪ .‬ורק כשר"ז‬
‫לאדם אפשרות לחטוא‪ ,‬ואם עשה טוב מקבל שכר ואם ח"ו לא אז‬ ‫נסתלק נעשה אצלם מהפכה וחזרו בתשובה‪ ,‬ממש מבריוני לבעלי תשובה‪.‬‬
‫להיפך‪ ,‬ואע"פ שהקב"ה לא נצרך לזה‪ ,‬דיודע מלכתחילה מה כל אדם‬ ‫לקחת הנהגה טובה‬
‫יעשה‪ ,‬אבל ההנהגה היא כביכול כאילו אינו יודע‪.‬‬ ‫הנה את כל התורה כולה ראינו אצל הרבי‪ ,‬ומכל דבר בפ"ע אפשר‬
‫והנה חז"ל אומרים שהקב"ה אינו מייחד את שמו על הצדיקים בחייהם‬ ‫ללמוד ממנו‪ .‬אבל איתא בתשובת הגאונים‪ ,‬שרב היו לו עשר הנהגות‬
‫שמא יתקלקלו‪ ,‬וכדכתיב (איוב טו טו) הן בקדושיו לא יאמין‪ ,‬דאע"פ‬ ‫מיוחדות בקדושה‪ ,‬וכשנח נפשיה חלקו התלמידים ההנהגות האלו ביניהם‪.‬‬
‫שיודע את הכל‪ ,‬אבל הנהגתו בבריאה כאילו שאינו יודע‪ ,‬וא"כ כל‬ ‫כל אחד לקח לו הנהגה מיוחדת‪ ,‬כי כל אחד בפ"ע‪ ,‬לא היה יכול לנהוג‬
‫אדם שנברא יש סיכון מה יהי' אתו‪ ,‬דהנהגת הקב"ה כאילו אינו יודע‬ ‫בכל י' ההנהגות שהיה לרב‪ .‬על רב יוסף כתוב‪ ,‬שנהג את המנהג שלא‬
‫אם הוא יהא צדיק או רשע‪ ,‬יתקן או יקלקל‪ ,‬הן בקדושיו לא יאמין‪.‬‬ ‫להסתכל מחוץ לד' אמותיו‪ .‬ובר"ן קידושין (דף ל"ד) כתב‪ ,‬כי מה שרב‬
‫ולאחר שאדם עבר את כל חייו ומת‪ ,‬והקב"ה רואה שבא אליו נפש‬ ‫יוסף היה סומא‪ ,‬הוא מפני שסימא את עיניו‪ ,‬כדי שלא להסתכל חוץ‬
‫נקי וצדיק שלא נכשל‪ ,‬הוא שמח‪ ,‬כי זה תכלית הבריאה‪ ,‬דהאדם‬ ‫מד' אמותיו‪ .‬רואים שיש דבר כזה‪ ,‬שאפי' האמוראים הקדושים‪ ,‬לא היו‬
‫נברא להתענג על ה'‪ ,‬וכשהקב"ה רואה שאדם עבר את חייו בגדר‬ ‫יכולים להמשיך את כל הנהגותיו של רב‪ ,‬ואפילו רב יוסף היה צריך‬
‫של נפש נקי וצדיק הוא שש ושמח‪.‬‬ ‫לסמות את עיניו‪ ,‬כדי לעמוד בהנהגה אחת שקיבל‪ .‬אעפ"כ‪ ,‬כל אחד לקח‬
‫אבד מדורו‬ ‫על עצמו אחר פטירתו‪ ,‬הנהגה אחת‪ ,‬שהיה רב נוהג בה‪.‬‬
‫הפסוק אומר (ישעיהו נ"ז) הצדיק אבד ואין איש שם על לב‪ .‬וכתב‬ ‫שמחה בבוא צדיק‬
‫הרד"ק כי אין הפסוק בא לומר שהצדיק אבד במותו כי לעצמו‬ ‫במו"ק (כה‪ ,‬ב) איתא רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי‬
‫לא אבד‪ ,‬אבל נשמתו בחיים ערבים טובים מחיי הגוף‪ ,‬אלא "אבד‬ ‫וצדיק‪ ,‬והנה בפשטות משמע שהקב"ה שמח בבוא אצלו הצדיק‪ ,‬אמנם‬
‫מדורו" כי להם היא האבידה‪ ,‬וזה נאמר על יאשיהו! ומה שהיה אז‬ ‫בשלמא בעוה"ז נצרכים לצדיקים דעליהם העולם עומד‪ ,‬אבל למעלה‬
‫דור לא יכולים לדמות‪ ...‬זה ממש‪ ...‬רק יחידים יחידים כמעט יש‬ ‫בעולם האמת מה השמחה בבוא אליו נפש נקי וצדיק?‬
‫מגדולי הדור כמו הצדיק שנפטר‪ .‬הצדיק אבד!‬ ‫והנה בביאור הגר"א (יונה ד ג) מביא מה דאיתא בעירובין (יג‪ ,‬ב) ת"ר‬
‫וממשיך הנביא ואין איש שם על לב‪ ,‬חסר שימת לב‪ .‬כל אחד צריך לשים‬ ‫שתי שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה‪ ,‬הללו אומרים נוח לו לאדם‬
‫לב ולהתעורר‪ .‬יש הרבה מה שכל אחד יודע שצריך לתקן‪ .‬הקב"ה יודע‪.‬‬ ‫שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר‬
‫צדיקים מועטים‪ ,‬ולוקח מהיחידים‪ ...‬הצדיק אבד ואין איש שם על לב‪.‬‬ ‫משלא נברא‪ ,‬נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אמורים‪ ,‬באמת רק באופן כזה‪ ,‬שהוא מרגיש את הצער שיש לשכינה‪.‬‬ ‫חוץ ממה שהיה צדיק‪ ,‬היה ג"כ משפיע כל ימיו תורה ויראת שמים‪,‬‬
‫בזה שהקב"ה חסר לו עכשיו את העובד ה'‪ .‬וגם הצדיק הזה בגלל‬ ‫עניו‪ ,‬כמעט שלא ראו אותו‪ ,‬היה תמיד נחבא‪ ,‬אין‪ ,‬לא נשאר כמוהו‪.‬‬
‫שהוא כ"כ אהוב לו‪ ,‬אז הוא כ"כ חסר בעולם מי שיעבוד את עבודת‬ ‫מה נאמר ומה נדבר‪ ,‬אין איש שם על לב מפני מה נאסף הצדיק‪,‬‬
‫ה'‪[ .‬וראה מה שכתב המשך חכמה בתחילת פרשת אחרי מות שמית צדיקים‬ ‫א"כ כל אחד צריך רק לחפש מעשיו‪ ,‬ודרכיו לשפר‪ ,‬ויש מה לשפר‬
‫מכפרת רק במי שמאמין בו ולא במי שמבעט בו עיי"ש]‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬ויהיה זכות לו‪ ,‬ותועלת לדור‪ ,‬שלא יהיה אבד‪.‬‬
‫וצוונו להתנחם‬ ‫על מה הצער‬
‫שח רבנו‪ :‬שמעתי שהגר"ח מבריסק כתב במכתב תנחומין 'כאשר צונו‬ ‫והנה כרגיל כשאומרים הספדים יש בזה שני דברים‪ ,‬או משום יקרא‬
‫להתנחם' [א"ה‪ ,‬ונדפס מכתב זה בקובץ צפונות ג'‪ ,‬שכתבו הגר"ח על פטירת‬ ‫דחיי‪ ,‬יקרא דמיתי‪ ,‬וגם כדי שילמדו מדרכיו‪ ,‬וכאן לא שייך לומר‬
‫הג"ר יוסף זכרי' שטרן משאוויל‪ ,‬וז"ל‪' :‬יבואו דברי תנחומין‪ ,‬כאשר כן הוא המצוה‬ ‫שילמדו מדרכיו מצד אחד‪ ,‬כי הוא הי' לגמרי פרוש מעולם הזה‪ ,‬לגמרי!‬
‫לקבל תנחומין']‪ .‬וכדבריו משמע מדתנן בברכות ט"ז ב' וכשמת טבי‬ ‫לא היה בו שום דבר של עוה"ז‪ ,‬סיגוף‪ ,‬לא אכל‪ ,‬לא שתה‪ ,‬לא ישן‪,‬‬
‫עבדו קיבל עליו תנחומין‪ ,‬ולכאורה למה כתוב שהוא קיבל תנחומין‬ ‫לא שום דבר‪ ,‬והאיך אפשר לומר לבן אדם שילך בדרכיו‪ ,‬שלא יאכל‬
‫ולא כתוב שניחמוהו‪ ,‬אלא משמע שיש מצוה לקבל תנחומין על המת‪.‬‬ ‫שלא ישתה‪ ,‬שלא ישן? אי אפשר‪ ,‬אי אפשר לקחת מדרכיו‪ .‬אולי‪,‬‬
‫ובעצם הדברים יל"ע‪ ,‬דהא טבי היה עבד‪ ,‬ועי"ש ברשב"א בשם‬ ‫קצת אפשר ללמוד‪ ,‬כמו שידוע שלרב היו עשר הנהגות ורצו תלמידיו‬
‫הירושלמי דתלמידו חביב כבנו וכן עבדו המשמשו כרצונו היה עליו‬ ‫לקחת קצת מהמדות שלו‪ ,‬ורב יוסף לקח את המדה שלא להסתכל‬
‫כבנו‪ ,‬ועדיין ק"ק דלא מצינו שקבלו תנחומין שלא על קרובים‪ .‬והנה‬ ‫חוץ לד' אמות‪ ,‬וכתוב שלפי שראה שלא יוכל לקיים סימא את עיניו‪.‬‬
‫אם זה מצוה למה יעקב לא התנחם‪ ,‬דרש"י (פר' וישב לז‪ ,‬לה) כתב‬ ‫עכ"פ רואים ששייך גם לקחת קצת‪ ,‬ולכן אצלנו לקחת מדרכיו להיות‬
‫שלא התנחם כי אין אדם מקבל תנחומין על החי‪ ,‬ולכאורה בפסוק‬ ‫בדרגא שלו בודאי לא שייך ואין מה לדבר מזה‪ ,‬אבל אולי יכולים‬
‫כתוב וימאן ומשמע שסירב להתנחם‪ ,‬ולפרש"י הוא לא סירב אלא‬ ‫לראות מזה האיך שייך בן אדם שהעולם הזה שלו‪ ,‬היה כלום! ולכן‬
‫דכך המציאות שאדם לא מקבל תנחומין על החי‪.‬‬ ‫לכה"פ אפי' שאי אפשר ללמוד ממנו שהעולם הזה יהיה כלום‪ ,‬לכל‬
‫ובפי' הטור כתב לפי הפשט לפי שחשב עצמו כפושע במיתתו‪ ,‬ששלחו‬ ‫הפחות להקטין את העולם הזה‪ ,‬זה אולי אפשר ללמוד ממנו‪.‬‬
‫בדרך יחיד ולמקום ששונאים אותו‪ ,‬וכעין זה פירשו החזקוני והספורנו‪,‬‬ ‫עוד הנה אחז"ל בשבת (דף ק"ה ב') דהמתעצל בהספידו של חכם‬
‫ולפי"ז מיושב למה יעקב לא הבין שיוסף חי מזה שאינו מתנחם‪ .‬ועי'‬ ‫יש עליו עונש נורא‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ .‬ופירש"י מדה כנגד מדה‪,‬‬
‫שפ"ח משום שחשב שאינו מתנחם על פשיעתו‪ .‬וכן מיושבת ההערה‬ ‫הוא לא נתאבל על שנתקצרו ימי החכם אף לחייו לא יחושו מן‬
‫על השמועה בשם הגר"ח שיש מצוה להתנחם‪ ,‬משום שהצטער על‬ ‫השמים‪ ,‬רואים שקראו חז"ל לפטירת הצדיק "נתקצרו ימיו"‪ ,‬ולכאו'‬
‫פשיעתו‪ .‬וכל זה אם נהג דין אבילות‪( .‬אילת השחר וישב לז‪ ,‬לה)‬ ‫הרי לא דברו חז"ל דוקא בצדיק שמת בצעירותו‪ ,‬אלא סתם אמרו‬
‫מת סמוך ליו"ט‬ ‫המתעצל בהספידו של חכם‪ ,‬ומשמע אפי' זקן מאד‪ .‬וא"כ מה יש‬
‫שח הגר"א דינר‪ :‬וכשישבנו שבעה על אמי מורתי ע"ה‪ ,‬הגיעו מרן‬ ‫לדאוג שנתקצרו ימיו‪ ,‬הרי לא נתקצרו ימיו‪ ,‬דהיה חי הרבה שנים‪,‬‬
‫ראש ישיבת פוניבז' לצעירים רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל ויבדל‬ ‫ומיירי אפי' במי שמת בן מאה שנה‪ ,‬דאם הוא חכם צריכין להספידו‪,‬‬
‫לחיים ארוכים מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן [ועכשיו בעוה"ר זצ"ל]‬ ‫והיכן יש כאן נתקצרו?‬
‫ושניהם אמרו שימי השבעה הוא תיקון עבור הנפטר‪ ,‬ואם מת סמוך‬ ‫ומשמע דבחכם זה לעולם "נתקצרו"‪ .‬כי אם מדברים מה שחסר לו‬
‫ליו"ט‪ ,‬שהיו"ט מבטל את השבעה‪ ,‬זהו סימן שהיה לו נשמה טהורה‬ ‫העולם הזה‪ .‬מה איכפת לו למת בזה‪ ,‬וכי חסר לו שלא היה יכול‬
‫ולא צריך תיקון זה! [א"ה וכעי"ז איתא מהחת"ס]‬ ‫לאכול עוד כמה שנים לחם! מה יש לו מזה‪ ,‬וכי על זה מצטער‬
‫נלב"ע בלי ילדים‬ ‫החכם‪ ,‬וכי על זה יש לנו להיות בצער בשבילו‪ .‬אלא בחכם יש‬
‫עוד כותב‪ :‬שמעתי כמה פעמים ממרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן‬ ‫תמיד צער‪ ,‬משום שתמיד היה יכול לרכוש עוד מצות ועוד מצות‪,‬‬
‫שהיו כמה מגדולי ישראל נפטרו בלי ילדים כגון בעל האור שמח‬ ‫עוד רוחניות‪ ,‬כמו שאמר הגר"א קודם פטירתו‪ ,‬כמה אושר יש כאן‬
‫זצ"ל‪ ,‬מרן החזון איש זצ"ל‪ ,‬בעל האחיעזר זצ"ל‪,‬‬ ‫בעולם הזה שבעד כמה אגורות אפשר לרכוש מצוה כזו של ציצית‬
‫והסביר שהילדים הם המשך לתיקון הנשמות‪ ,‬ואילו אצל הגדולים האלו‬ ‫שיש בה כ"כ הרבה שכר שאין לתאר‪ .‬וזה בעד כמה אגורות!‬
‫הגיעה הנשמה לתכלית השלימות‪ ,‬ואין צריכים תיקון‪.‬‬ ‫וזהו הצער של הצדיק‪ ,‬שמצטער על שאינו יכול לקחת עוד מצות‪,‬‬
‫חסד עם המתים‬ ‫עוד תורה‪ ,‬עוד יראת שמים‪ ,‬ומשמע שמצטער על זה אחרי פטירתו‪.‬‬
‫שיחת רבנו במלאות י"ב חודש לפטירתו של הגאון הגדול רבי ברוך‬ ‫וזה מה ששייך להצטער‪ ,‬אך אנחנו לא יכולים לדבר מהאיש הזה‪,‬‬
‫רוזנברג זצ"ל ראש ישיבת סלבודקה בהיכל ישיבת סלבודקה‬ ‫כיון שלא היה ידוע לנו‪ ,‬כיון שהיה לגמרי רחוק מהנהגה כמו סתם‬
‫הגמ' אומרת בברכות (דף י"ח ע"א) אמר רחבה אמר רב יהודה כל‬ ‫בן אדם‪ ,‬וחוץ מתורה ויראת שמים לא היה לו שום דבר בעולם‪,‬‬
‫הרואה המת ואינו מלוהו עובר משום לעג לרש חרף עשהו‪ ,‬ואם‬ ‫ממש שום דבר! וג"כ סיגופים שלא אכל ולא שתה‪ ,‬ואי אפשר לדבר‪.‬‬
‫הלוהו מה שכרו אמר רב אסי עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן‬ ‫ולכן אינני יכול להספידו כיון שאינני ראוי לזה‪ ,‬בפרט אדם כזה‬
‫דל‪ .‬ומפרש רש"י ַמלוה ה' חונן דל‪ ,‬קרי ביה מלוה את המקום מי‬ ‫"לית דין בר נש"‪ .‬שהיה לגמרי מופשט מעוה"ז‪ .‬בלא שום שייכות‬
‫שחונן את הדל [כלומר שהקב"ה כאילו חייב לחונן את הדל] ואין לך דל‬ ‫לעוה"ז‪ ,‬ממש לא היה לו עוה"ז בכלל כל החיים שלו‪ ,‬ועל זה יש‬
‫והמלַ וה אותו כאלו ַמלוה את המקום‪.‬‬‫ְ‬ ‫מן המת‬ ‫כן להצטער‪ ,‬דבודאי רצה עוד מצות ועוד מצות עוד תורה‪ ,‬וזה יש‬
‫הנה רש"י אומר שהמת נקרא "דל" ולכאורה במי מדברים‪ ,‬הרי לא‬ ‫לו צער‪ ,‬וצריכין אנו ג"כ להצטער‪.‬‬
‫מדברים חלילה וחס באדם שהוא לא בסדר‪ ,‬אדם רשע‪ ,‬אלא באדם‬ ‫אמנם כדי להצטער בצער הזה‪ ,‬צריך להיות רגש שזה צער‪ ,‬שבן‬
‫כשר‪ ,‬וא"כ למה הוא דל הרי יש לו מצות‪ ,‬ואפילו הרבה מצות?‬ ‫אדם כואב לו בגלל מצות! וזה גם מדריגה‪ ,‬שיהא בן אדם מצטער‬
‫משמע שכמה שיש לבן אדם‪ ,‬הוא תמיד דל‪ ,‬והוא מרגיש את עצמו‬ ‫על שאינו יכול לקיים מצות‪ ,‬שאינו יכול ללמוד תורה‪ ,‬זה הצער‬
‫תמיד שחסר לו‪ .‬וכמו שכתוב במסלת ישרים שהאדם נברא להתענג‬ ‫שלו וכואב לו מאד‪ ,‬ואם אחד לא כואב לו‪ ,‬סימן שחסר! ולדאבונינו‬
‫על ה'‪ ,‬וכשאדם מגיע לעוה"ב וטועם את הטעם של להתענג על ה'‪,‬‬ ‫איננו בדרגא הזו‪ ,‬דהאם נוכל לומר על עצמינו שיש לנו את הצער‬
‫שזה תענוג גדול כ"כ שאי אפשר לתאר אותו בעולם הזה‪ ,‬אז הוא‬ ‫הזה‪ ,‬אוי! הרי רחוקים אנו מזה‪ .‬וא"כ האיך נוכל להספיד ולדבר על‬
‫תמיד שואף‪ ,‬לכל משהו רוחניות‪ ,‬על כל מצוה הוא שואף‪ ,‬כי על‬ ‫פטירתו של החכם‪( .‬וע"ע אילת השחר דברים י‪ ,‬ז)‬
‫כל משהו יש שכר כזה שהוא תענוג שאין למעלה ממנו‪ ,‬העידון‬ ‫חסר לו ברוחניות‬
‫הגדול שבכל העידונים‪ ,‬וכמו שהמסלת ישרים מתאר‪ ,‬וממילא כל אדם‬ ‫א"כ אפשר להסביר גם את מה שחז"ל אומרים שמיתת צדיקים‬
‫שעזב את העוה"ז מרגיש את עצמו תמיד דל‪ ,‬וזה מה שרש"י אומר‬ ‫מכפרת‪ ,‬זה לא סתם שהיא מכפרת‪ .‬אלא כאשר הצדיק מת‪ ,‬אם‬
‫שאין לך דל יותר מן המת‪.‬‬ ‫בן אדם הי' לו קשר עם הצדיק‪ ,‬הוא מרגיש את הכאב שחסר לו‬
‫וכל אדם זקוק תמיד לעוד‪ ,‬אפי' אם יש לו מצות מה שעשה בימי‬ ‫הצדיק‪ ,‬כי הלא באמת‪ ,‬בן אדם שיש לו כאבים‪ ,‬יש לו יסורין‪ ,‬זה‬
‫חייו‪ ,‬אבל כעת כשהוא מת הוא לא יכול לעשות מצות‪ ,‬והוא אומלל!‬ ‫מכפר‪ ,‬אבל יסורין כאלה שיש לו מחמת שחסר לו "רוחניות"‪ ,‬חסר לו‬
‫וכל זמן שאדם נמצא בעולם הזה הוא לא מרגיש מה זה מצוה‪ ,‬איזה‬ ‫הצדיק‪ ,‬חסר לו התלמיד חכם! זה כזה דבר שמאד מאד יכול לכפר‪.‬‬
‫תענוג יש על זה‪ ,‬איזה דבר גדול‪ ,‬אבל כשנמצא בעולם העליון‪ ,‬אז‬ ‫ולכן זה לא תימה מה שמיתת צדיקים מכפרת‪ .‬אבל במה דברים‬
‫‪4‬‬
‫לחבירו אוכלים הפירות בעולם הזה‪.‬‬ ‫הוא כבר רואה מה שקורה‪ ,‬וכל רגע ורגע שהוא לא ניצל בעוה"ז‪,‬‬
‫והרי יש כלל תמיד שרוחניות גדול יותר מגשמיות‪ ,‬וכמשאחז"ל גדול‬ ‫הוא מצטער על זה כ"כ‪ ,‬מה שאין לתאר איזה צער שיש לו‪ ,‬למה‬
‫המחטיאו יותר מן ההורגו‪ ,‬וכן להיפך לצד הטוב ג"כ‪ ,‬אם חסד בגשמיות‬ ‫הוא לא עשה‪ ,‬הרי הוא היה יכול לרכוש ולרכוש‪ .‬ועכשיו הוא מסכן!‬
‫זה כ"כ גדול‪ ,‬אז אם עושים חסד ברוחניות‪ ,‬אין לשער ואין לתאר‬ ‫הוא דל! הוא לא יכול לעשות כלום‪.‬‬
‫כמה זכות יש בזה‪ .‬ואפילו שבעולם הזה לא רואים את זה‪ ,‬ככה זה‬ ‫וממילא כל מה שעושים בשבילו זה נחשב לחונן דל‪ .‬ומי שחונן דל‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬בפרט בענינים של רוחניות אי אפשר לראות‪ ,‬כי אי אפשר‬ ‫הקב"ה עושה עד כדי כך‪ ,‬שמחשיבו כאילו הוא ִהלְ וָ ה לו‪.‬‬
‫ורצינו לומר פשט במאמר חז"ל‪ ,‬הנה הגמ' מביאה בסוטה (דף מ"ו‬
‫לשלם על רוחניות בעולם הזה‪ ,‬מפני שעל רוחניות צריך לקבל שכר‬
‫ע"ב) את הפסוק בשופטים (פרק א') ויראו השומרים איש יוצא מן‬
‫כזה שהוא "העידון הגדול שבכל העידונים" להתענג על ה'! וכל מצוה‬ ‫העיר‪ ,‬ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד‪[ ,‬השומרים‬
‫וכל משהו של רוחניות‪ ,‬מקבלים על זה עולמות שאי אפשר לתאר‪.‬‬ ‫ראו איש יוצא מהעיר ושאלו אותו האיך נכנסים לעיר‪ ,‬והבטיחו לו אם תראה לנו‬
‫אבל מצד שני האדם אחרי שהוא כבר לא חי‪ ,‬אין לו כבר אפשרות‬ ‫נעשה אתך ג"כ חסד‪ ,‬וכמו שהגמ' אח"כ אומרת שלא הי' אפשר לדעת כ"כ היכן‬
‫לרכוש עוד מצות‪ ,‬עוד רוחניות‪ ,‬ממילא הוא דל! וכמו שאומר רש"י‬ ‫נכנסים לעיר‪ ,‬מפני שהי' צריך להיכנס לעיר דרך עץ שהי' חלוק לשנים [עץ לוז]‪,‬‬
‫אין לך דל יותר מן המת‪ .‬אבל כל משהו ומשהו שעושים מה‬ ‫והם לא ידעו האיך נכנסים לעיר ובקשו מהאיש הזה שיראה להם‬
‫שנגרם ע"י האיש הזה‪ ,‬יש לו שכר שאין לתאר‪ ,‬והוא זקוק לזה‪ ,‬כי‬ ‫האיך נכנסים לעיר]‪ ,‬וכתיב ויַ ראם את מבוא העיר‪[ ,‬את הכניסה לעיר]‪.‬‬
‫"החיּות" שלו‪ ,‬כי הוא מרגיש מהו‬ ‫ִ‬ ‫הוא רוצה כל משהו ומשהו‪ ,‬וזה‬ ‫וממשיכה הגמ' ומה חסד עשו עמו‪ ,‬שכל אותה העיר הרגו לפי חרב‪,‬‬
‫העונג והתענוג הגדול הזה‪ ,‬והוא כ"כ רוצה את זה‪ ,‬ולגבי זה הוא דל!‬ ‫ואותו האיש ומשפחתו שלחו‪ ,‬וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא‬
‫ולכן צריך לדעת כי בן אדם אם הוא יכול לעשות חסד‪ ,‬כמו שבלויה‪,‬‬ ‫שמה לוז‪ ,‬היא שמה עד היום הזה‪[ .‬ומה שהיה מותר להם להשאיר אותו‬
‫אותו הדבר כל ענין של חסד שעושים עם הדל הזה‪.‬‬ ‫זה כבר ענין אחר‪ ,‬אבל עכ"פ מהפסוק משמע שהיה בסדר]‪.‬‬
‫ומביאה הגמ' תניא היא לוז שצובעין בה תכלת‪ ,‬היא לוז שבא‬
‫ואם אחד עושה איזה מצוה בקשר להאיש הזה שעזר לו‪ ,‬ועשה אתו‬
‫סנחריב ולא בלבלה‪ ,‬נבוכדנצר ולא החריבה‪ ,‬ואף מלאך המות אין לו‬
‫חסד‪ ,‬כי בזמן שבחור נכנס לישיבה הרי הוא בבחינת גר‪ ,‬כי הוא‬ ‫רשות לעבור בה‪ ,‬אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן [אחרי‬
‫נמצא במקום שהוא לא יודע מה קורה אתו‪ ,‬ועדיין הוא צריך רחמי‬ ‫שחיו כבר הרבה שנים ולא רוצים יותר לחיות] יוצאין חוץ לחומה והן מתים‪,‬‬
‫שמים מכל הבחינות כדי שישיג תועלת‪ ,‬וידע להסתדר ברוחניות‪ ,‬שיהי'‬ ‫[אבל בתוך העיר אי אפשר למות]‪.‬‬
‫לו חברותות‪ ,‬וכל הדברים שבן אדם צריך‪ ,‬ממילא חסד גדול עושים‬ ‫ממשיכה הגמ' והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה כנעני זה שלא דיבר בפיו‬
‫כל אלה שנמצאים בישיבה‪ ,‬והחסד שהם עושים הוא חסד רוחני‪.‬‬ ‫ולא הלך ברגליו‪ ,‬גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות‪ ,‬מי שעושה‬
‫והשכר על זה אי אפשר לדמות איזה עונג ואיזה שכר שיש על‬ ‫לויה ברגליו על אחת כמה וכמה [הגמ' לומדת מזה עד כמה גדול הענין‬
‫זה‪ ,‬אם על חסד פשוט של לווי' כתוב שכר כזה שזכה עד סוף‬ ‫כשמלווים בן אדם‪ ,‬ולכן יש ללמוד שכשאחד יוצא חוץ לעיר צריך ללוות אותו]‪.‬‬
‫כל הדורות‪ ,‬שאף אחד לא יכול לה‪ ,‬נבוכדנצר וסנחריב כל אלה‬ ‫ובמה הראה להם‪ ,‬מביאה הגמ' מחלוקת‪ ,‬חזקיה אמר בפיו עקם להם‪,‬‬
‫שהחריבו ארצות‪ ,‬שעשו כל כך‪ ,‬הם לא יכול לנגוע שום דבר בבן‬ ‫[שעשה סימן בפיו כך שהיו יכולים להבין מזה שבמקום ההוא אפשר להיכנס]‪,‬‬
‫אדם שעשה רק חסד‪ ,‬הוא בנה עיר‪ ,‬ובעיר שהוא בנה לא החריבו‬ ‫רבי יוחנן אמר באצבעו הראה להם‪ ,‬תניא כוותיה דרבי יוחנן בשביל‬
‫שכנעני זה הראה באצבעו‪ ,‬גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות‪.‬‬
‫את העיר‪ ,‬ונשאר עד דורי דורות שאפי' המלאך המות לא יכול לעבור‬
‫נמצא לפי"ז שכל אחד שמלוה את חבירו יש לו כ"כ זכות! מוראדיג!‬
‫בה‪ ,‬א"כ אנחנו יכולים לתאר איזה שכר יש על חסד רוחני‪.‬‬
‫ואפי' שבמשך השנים מהזמן ההוא בודאי הי' הרבה מאד אנשים‬
‫וממילא אדם שעשה חסד על ידי זה שהרביץ תורה‪ ,‬שלמד תורה‬ ‫שעשו כך‪ ,‬ולא ראינו שקבלו כזה שכר‪ ,‬זכות נוראה כזו עד סוף כל‬
‫והרבה רוחניות‪ ,‬ואנשים נתעלו על ידו‪ ,‬איזה זכות יש לו‪.‬‬ ‫הדורות‪ ,‬ולמה לא רואים את זה? משמע שלא תמיד מראים בעולם‬
‫וממילא צריך להכיר לו טובה‪ ,‬ומה הטובה שאפשר להחזיר לו‪ ,‬כל‬ ‫הזה‪ .‬עכ"פ רואים שזה דבר גדול מאד‪.‬‬
‫מה שיעשו לשם שמים לעשות נחת רוח להקב"ה‪ ,‬עי"ז לדל הזה‬ ‫והנה הרמב"ם (בפרק י"ד מהל' אבל) כשהוא מדבר על מצות חסד‬
‫יש לו הנאה עד כדי כך שאי אפשר לתאר‪ ,‬כי אם בחסד גשמי‬ ‫כמה שזה דבר גדול‪ ,‬ומונה שם את כל החסדים‪ ,‬נחום אבלים‪,‬‬
‫זה נורא‪ ,‬הרי בחסד רוחני אי אפשר לשער‪.‬‬ ‫בקור חולים וכו'‪ ,‬בסוף הוא אומר שכר הלווי מרובה מן הכל‪ ,‬והיינו‬
‫ואם אחד מתחזק בכל הענינים של רוחניות‪ ,‬כמו שאנשים צעירים יש‬ ‫שהחסד הכי גדול זה לוויה‪.‬‬
‫לפעמים שמזלזלים בתפילה‪ ,‬ולפעמים מזלזלים בסדר [וחס ושלום בדרך כלל‬ ‫ולמה זה באמת כל כך גדול? משמע שהסיבה היא בגלל שלא מדברים‬
‫מסתמא הבחורים כאן הם בסדר גמור]‪ ,‬אבל אעפ"כ בודאי אפשר להתחזק עוד‬ ‫על ליווי כמו היום‪ ,‬שאחד מלוה את השני סתם והיוצא לדרך יודע‬
‫יותר‪ ,‬בין בעניני לימוד התורה‪ ,‬בין בענינים של תפילה‪ ,‬בין בסדרים‬ ‫האיך ללכת‪ ,‬אלא עיקר המצוה היא בזמן שאדם לא יודע את הדרך‪,‬‬
‫ומראים לו האיך ללכת‪ ,‬וכשאדם לא יודע את הדרך הוא אומלל! כי‬
‫כאלה שיש בהם זלזול לפעמים‪ ,‬כגון שבת‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬מוצאי שבת‪,‬‬
‫הוא יכול לתעות ויכול להישאר תקוע הרבה זמן‪ ,‬לכן החסד הכי‬
‫סדרים שצריך מאד חיזוק‪ ,‬וכל מה שמתחזקים זה נזקף לזכותו‪ ,‬ואם זה‬ ‫גדול אומר הרמב"ם שזה לוויה‪.‬‬
‫נזקף לזכותו יש לו ריוח‪ ,‬וכזה עונג שאי אפשר לתאר "העידון הגדול‬ ‫ולכן זה שהראה להם האיך להיכנס לעיר קבל שכר כ"כ גדול‪,‬‬
‫מכל העידונים"‪ ,‬על כל משהו שעושים בשבילו‪ ,‬הרי הוא דל! וזקוק שיעשו‬ ‫שבזכות זה העיר שבנה אח"כ‪ ,‬בא סנחריב ולא בלבלה‪ ,‬נבוכדנצר‬
‫זכויות‪ ,‬ומה שיעשו יותר זכויות‪ ,‬ההנאה שלו אין לשער ואין לתאר‪.‬‬ ‫ולא החריבה‪ ,‬אע"פ שאת כל האומות הם החריבו‪ ,‬כל כך הרבה‬
‫וכל אחד ואחד יש לו אפשרות‪ ,‬ועל ידי זה שיתחזק יש זכות גדול‪,‬‬ ‫אומות כ"כ הרבה ארצות הם החריבו‪ ,‬אבל את העיר הזאת הוא לא‬
‫והאיש הזה בודאי יהי' גם מליץ יושר‪ ,‬אבל העיקר שיהי' זכות לאיש‬ ‫יכול להחריב! ועד כדי כך שהעיר הזאת אף מלאך המות אין לו‬
‫הזה שקבלו ממנו תועלת ברוחניות‪ ,‬ואם כשקבל תועלת בגשמיות זה‬ ‫רשות לעבור בה‪ ,‬ומי שרוצה למות אין לו ברירה רק לצאת מחוץ‬
‫שוקל כ"כ‪ ,‬אם קבל תועלת ברוחניות אין לשער ואין לתאר‪.‬‬ ‫לעיר‪ .‬ולמה הוא זכה לזה מחמת מצות חסד! וכמו שהרמב"ם אומר‬
‫וכל אחד שיעשה את זה יהי' מאושר‪ ,‬וכמו שחז"ל אומרים מלוה‬ ‫שזה החסד הכי גדול‪.‬‬
‫ה' חונן דל‪ .‬ואמנם חז"ל אומרים את זה בנוגע ללויה‪ ,‬אבל מסתמא‬ ‫ובדרך כלל לא רואים בעולם הזה כ"כ שמשלמים שכר‪ ,‬וכאן האיש‬
‫הזה שילמו לו שכר לא רק לו אלא לדורי דורות‪ ,‬למה כי עשה‬
‫אותו הדבר על כל דבר רוחני שעושים‪ ,‬יש על זה מלוה ה' חונן‬
‫דבר של חסד‪ ,‬וחסד הכי גדול אומר הרמב"ם זה לוויה!‬
‫דל‪ ,‬ואי אפשר לתאר עד כמה זה גדול‪ ,‬כי אם הקב"ה כ"כ מחשיב‬ ‫וכן רואים במשנה וברייתא של אלו דברים‪ ,‬אלו דברים שאדם אוכל‬
‫את זה עד שמחשיב את זה למלוה ה'‪ ,‬כאילו כביכול לוה ממנו‪,‬‬ ‫פירותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעוה"ב‪ ,‬ורוב המצות המנויות‬
‫כמו שרש"י מסביר שם‪ ,‬בודאי שזה דבר גדול מאד!‬ ‫שם הם מצות שבין אדם לחבירו‪ ,‬מצות של חסד‪.‬‬
‫א"כ מה שיש לנו אפשרות לעשות זה שכל אחד יתחזק בתורה‪,‬‬ ‫והרא"ש מבאר שם (פאה פ"א) שבמצות אלו הקב"ה משלם גם בעולם‬
‫ביראת שמים‪ ,‬בשמירת הסדרים‪ ,‬בתפילה‪ ,‬בכל הדברים ברוחניות‪ ,‬ובזה‬ ‫הזה‪ ,‬כמבואר בקדושין כי רע לשמים ורע לבריות [היינו מי שעושה‬
‫יהי' מאושר‪ ,‬וגם הוא יהי' מאושר‪ ,‬שמלוה ה' חונן דל‪.‬‬ ‫רע גם לבני אד‪ ,‬הקב"ה משלם לו בעולם הזה‪ ,‬וכן מצות שבין אדם‬
‫‪5‬‬
‫ה'‪ ,‬ואין אבילות מן התורה אלא ביום ראשון בלבד‪ ,‬שהוא יום המיתה ויום‬ ‫הלכות והליכות‬
‫הקבורה‪ ,‬אבל שאר השבעה אינו דין תורה‪( .‬רמב"ם הלכות אבל פרק א' הלכה א')‪.‬‬
‫יש לעיין‪ ,‬להפוסקים דאבילות יום ראשון הוא מן התורה‪ ,1‬למה לא יהיה‬ ‫הלל בחנוכה‬
‫סגי במקצת היום ככולו‪ ,‬וכמו דאמרינן ביום שמועה רחוקה בפסחים דף‬ ‫נשאל רבנו מאבל אחד בימי השבעה האם לומר הלל בחנוכה דהמשנ"ב‬
‫ד' ע"א‪ .2‬דבשלמא אם כל ז' הימים הם חיוב אחד‪ ,3‬לא אמרינן על כל יום‬ ‫כותב שלא לומר ומאידך יש פוסקים שאומרים לומר‪ .‬ואמר רבנו המשנ"ב‬
‫מקצת היום ככולו‪ ,‬רק על היום האחרון‪ ,4‬אבל אם זה רק יום אחד צריך‬ ‫הוא פוסק האחרון וצריך לנהוג כמותו בכל דבר‪ ,‬ולא לומר הלל‪.‬‬
‫עיון‪ .‬ובאמת דצריך עיון לכולי עלמא‪ ,‬מיום מיתה וקבורה דאסור באכילת‬ ‫ישן על הריצפה‬
‫קדשים ומעשר שני‪ ,‬למה לא אמרינן דמקצת היום ככולו‪.‬‬
‫כשרבנו היה אבל על אשתו היה יושן בלילות על מזרון על הריצפה ולא‬
‫והנה ברמב"ם מבואר מקור דין אבילות יום ראשון מן התורה הוא מהפסוק‬ ‫ישן על מיטתו הרגילה‪.‬‬
‫[כאן] ואכלתי חטאת היום‪ ,‬והכא על כרחך לא מהני מקצת היום ככולו‪,‬‬
‫דאם כן היה יכול לאכול החטאת‪ ,‬ועל כרחך דגזירת הכתוב דלא אמרינן‬ ‫לבקר בקבר אביו‬
‫בזה מקצת היום ככולו‪ .5‬אלא דאם כן נילף מזה לשאר דוכתי‪ ,‬משמע דיש‬ ‫נשאל רבנו מר"א פרלשטיין‪ :‬לכבוד הרה"ג מורינו רב אהרן יהודה ליב‬
‫בזה גדר אחר‪ ,‬דבכזה דבר לא אמרינן מקצת היום ככולו‪ ,‬וצריך ביאור‬ ‫שליט"א‪ :‬שמעתי שאם לא ביקר אחד קבר פלוני י' שנים לא יבקרו עוד‬
‫מהו הגדר‪ .‬ועיין בגליון מהרש"א יורה דעה סימן שצ"ה בשם גינת ורדים‬ ‫ואני לא בקרתי קבר אבא מארי זצ"ל עד שהייתי בגיל ט"ז ועכשיו אני‬
‫דתמיד אמרינן מקצת היום ככולו חוץ ממקום שיש טעם שלא לומר‪.6‬‬ ‫בגיל י"ח מהו לחזור ולבקרו‪ ,‬ואבא מארי זצ"ל נפטר מן העולם קודם‬
‫[ואפשר לומר טעם למה בז' ימי המשתה בסופם לא אמרינן מקצת היום ככולו‪ ,7‬דכיון‬ ‫שנולדתי‪.‬‬
‫שהחיוב הוא אליה שישמח אותה‪ ,8‬לא נתחדש ענין מקצת היום ככולו לגבי חיוב שמחוייב‬ ‫והשיב‪ :‬בתשובה לשאלותיך‪ :‬אפשר ללכת על קבר אפילו אחרי הרבה שנים‪.‬‬
‫לאחר‪ ,‬ואפילו אם מוחלת‪ 9‬מכל מקום כיון שענין החיוב הוא אליה‪ ,‬לא נאמר בזה דין‬
‫שמקצת היום ככולו]‪( .‬אילת השחר כתובות דף ד' ע"א ד"ה שם יש לעיין)‬ ‫עד כמה לטרוח כדי להתפלל לפני העמוד‬
‫שאל ת"ח א' שהוא בתוך שנה על אמו‪ ,‬אם צריך לבטל תורה כדי להתפלל‬
‫‪ .1‬כן דעת הרמב"ם ריש הלכות אבל וטוש"ע יו"ד סימן רצ"ח‪ ,‬ועיין בנו"כ שם‬ ‫לפני העמוד‪ ,‬כגון אם ימתין עד שיתאסף מנין חדש יקח הרבה זמן‪ ,‬או‬
‫ושם‪.‬‬ ‫עדיף שיתפלל במנין שעומד להתחיל מיד ולא יעבור לפני התיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬י"ל לפמש"כ הלבוש (יו"ד סימן שצ"ה) והחכמ"א (כלל קס"ח ס"א) דהא דאמרינן‬
‫מקצת היום ככולו בסוף שבעה ושלושים הוא קולא דרבנן‪ ,‬א"כ גבי יום ראשון‬ ‫תשובת מרן שליט"א‪ :‬אם בזמן הזה ישב וילמד‪ ,‬עדיף שיתפלל מיד ולא‬
‫דאו' לא מקילין לומר מקצת היום ככולו‪ ,‬ורק בשמועה רחוקה שכולה דרבנן‬ ‫יתבטל מלימוד‪ ,‬אבל אם לא ילמד‪ ,‬ימתין עד שיהא מנין ויעבור לפני‬
‫אמרינן בה מקצת היום ככולו‪ .‬אבל שו"ר דזה אינו‪ ,‬דמבואר בכל דוכתי דאמרינן‬ ‫התיבה‪ ,‬גם אם זה יקח שלשת רבעי שעה!‬
‫מקצת היום ככולו גם במילי דאו'‪( ,‬גבי נזירות בנזיר ה‪ ,:‬וגבי שומרת יום בנזיר טו‪,:‬‬ ‫הוסיף רבינו ואמר "מדרך העולם שבמשך כל י"א חודש שהבן צריך‬
‫וגבי השרשה דשביעית בפסחים נה‪ ,.‬וגבי ספירת נדה בנדה לג‪ ,.‬ובעוד מקומות)‪ ,‬וכ"כ‬ ‫להתפלל לעילוי נשמת הוריו‪ ,‬הוא מרגיש קצת מסכן‪ ...‬ודומה עליו‬
‫להדיא הגינת ורדים דאף בדאו' אמרינן מקצת היום‪ ,‬ועל כן ד' הלבוש והחכמ"א‬ ‫כמשאוי‪ ...‬אך יתבונן בעצמו כמה ההורים טרחו ויגעו בשבילו‪ ,‬יומם ולילה‬
‫צ"ע‪.‬‬
‫‪ .3‬ביאור כוונת רבינו‪ ,‬דבשלמא אם אבילות יום ראשון נמי דרבנן לק"מ כיון שכל‬ ‫לא חסכו מכוחם כדי לגדלו ולהעמידו על רגליו‪ ,‬ופעמים לילות שלמים‬
‫חיוב ז' הימים הוא אחד‪ ,‬לא אמרינן בהו מקצת היום ככולו רק ביום האחרון‪ ,‬אבל‬ ‫לא ישנו בשבילו! ועכשיו שיש לו אפשרות לשלם להם קצת‪ ,‬לוקח את זה‬
‫כיון שיש ב' חיובים‪ ,‬א' חיוב יום א' מה"ת‪ ,‬וב' חיוב מדרבנן עוד ו' ימים‪ ,‬א"כ‬ ‫בקושי?! הרי בשמחה היה צריך לעשות את זה"‪.‬‬
‫נימא בכל חיוב מקצת היום‪ .‬ואין לומר דאה"נ אמרינן על חיוב יום ראשון מקצת‬ ‫תהלים ליד קבר‬
‫היום ככולו והמשך האבילות שבאותו היום הוא מחיוב דרבנן‪ ,‬דהא זה אינו שהרי‬
‫דיני אבילות דאו' ממשיכים עליו עד הלילה ופשוט‪ .‬וכמדומה שבמקו"א כתבנו‬ ‫שח רבנו‪ :‬החזון איש הקפיד שלא לומר תהלים בד' אמות של הקבר‪ ,‬ושאלו‬
‫אם באבילות יום ראשון דאו' יש גם לתקנ"ח‪ ,‬או דרבנן תקנו רק ו' ימים‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫את רבנו א"כ כיצד היום אומרים תהלים בסמוך לד' אמות של החזון איש‪.‬‬
‫‪ .4‬משום שהדין הוא "מקצת יום אחרון ככולו"‪ ,‬וכמו בנזירות ושאר דוכתי דלא‬ ‫ואמר שאנשים לא באים בתורת תפילה‪ ,‬אלא כדי לבכות על הצרות שלהם‬
‫אמרינן מקצת היום אלא ביום אחרון‪ .‬והנה בשו"ע יו"ד סימן שצ"ה ס"ג איתא‬ ‫וכדמצינו בחז"ל (הובא ברד"ק מלכים ב פרק ד) על אשת עובדיה שבכתה על‬
‫דלא אמרינן מקצה"י ככולו בסוף השנה רק בשבעה ושלושים‪ ,‬לפי ששנה אינו‬ ‫קברו ועוד‪ ,‬וזה מותר‪.‬‬
‫תלוי בימים רק בחודשים‪ ,‬ועיין בנובי"ת או"ח סימן פ"ד שכתב סברא זו גבי‬
‫תוספת שביעית‪ ,‬וע"ע במהרי"ט אלגזי בכורות פ"ח סקע"ג ובהערות המגיה שם‬ ‫ורבנו באחד השיעורים‪ ,‬אמר על מה שאומרים תהלים ביארצייט ליד קבר‪,‬‬
‫בנדמ"ח כרך ב' עמ' קס"ה בזה‪.‬‬ ‫שכיון שזה לטובת הנפטר ולכבודו – מותר‪ .‬וצריך להתרחק מהקברים‬
‫‪ .5‬כבר כתב הערוה"ש יו"ד סימן שמ"א ס"ג דאין כוונת הרמב"ם להוכיח מפסוק‬ ‫הסמוכים‪ ,‬או לכוין גם עליהם שעי"ז לא יהיה להם לועג לרש‪.‬‬
‫זה עצם דין אבילות דאו'‪ ,‬דהא עיקר הפסוק קאי באונן‪ ,‬וגם דאין ראיה מאיסור‬ ‫ורבנו עצמו כשעולה לקבר אשתו הרבנית ביום היארצייט נוהג לעמוד‬
‫אכילת קדשים לכל דיני אבילות‪ ,‬וכן שהרמב"ם בסהמ"צ הביא מקור אחר‬ ‫במרחק ד"א מהקבר‪ ,‬ולומר שם תהלים‪.‬‬
‫לאבילות יום ראשון דאו'‪ ,‬אלא עיקר כוונת הרמב"ם להוכיח מפסוק זה דהאבילות‬
‫דאו' הוא רק יום אחד ולא יותר‪ ,‬מדכתיב ואכלתי 'היום' אבל למחר שרי‪ ,‬עכ"ד‪,‬‬ ‫בית הקברות בימים שאין תחנון‬
‫וכ"כ בספר בן אריה ח"א סימן י"ב בשם הקנאת סופרים‪ .‬וכן נראה מבואר להדיא‬ ‫שח רבנו‪ :‬בעל הקהלות יעקב אמר לא ללכת לבית קברות בימים שלא‬
‫ברמב"ם פ"ג ממע"ש ה"ו וז"ל‪ :‬איזהו אונן וכו' שנאמר ואכלתי חטאת היום הייטב‬ ‫אומרים תחנון‪ ,‬שבימים אלו הנשמה אינה נמצאת בבית הקברות‪[ .‬א"ה אמנם‬
‫בעיני ה' היום אסור וללילה מותר‪ ,‬עכ"ל‪ .‬עכ"פ לפ"ז צ"ע בדברי רבינו דהלא מה‬
‫ראה הליכות שלמה מועדים ב עמוד י"ח שכתב שזה דוקא בהשתטחות ע"פ יחודים]‬
‫דלא אמרינן הכא מקצת היום ככולו הוא משום דקרא עסיק באנינות ולא באבילות‬
‫יום ראשון‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ש"ץ בימים נוראים‬
‫‪ .6‬הגינת ורדים בח"א או"ח כלל א' סימן כ"ח‪ ,‬ושם הביא לפרש הא דלא אמרינן‬ ‫בר"ה ויוה"כ הורה רבנו לבנו כשהיה אבל על אמו הרבנית שלא יהיה בשום‬
‫מקצה"י ככולו גבי ז' ימי המילואים‪ ,‬ז' דהסגר מצורע‪ ,‬ז' ימי נדה וזבה‪ ,‬ז' ימי‬
‫חמץ בפסח‪ ,‬ז' ימים יהא עם אמו‪ ,‬וכן גבי ז' ימי המשתה כמו שהבאנו בסמוך‬
‫ואופן ש"ץ ולא יועיל מחילת הציבור כיון דיש על האבל דינים ואי"ז טוב‬
‫הערה ? ‪ ,‬וכללא דמסיק שבכל מקום אמרינן מקצת היום ככולו ואפי' במילי דאו'‬ ‫לציבור‪ .‬ואפי' כד ישתבח אמר לו שלא יעלה לש"ץ‬
‫בר מהיכא שיש טעם לומר שיהיו הימים שלמים‪ ,‬וע"ש לפרש הטעם בכל הנ"ל‪.‬‬ ‫לומר א' קדיש‬
‫וע"ע בשדי חמד מערכת מ' כלל ק"ד (ח"ה טו‪-‬ד) שאסף בקונטרס גדול כל דוכתי‬
‫דאמרי' מקצת היום וכל דוכתי דבעינן ימים שלימים מעת לעת‪.‬‬
‫נשאל מהג"ר אליהו מאיר ק‪ .‬אם אפשר להנהיג בבית כנסת שיגידו רק‬
‫‪ .7‬בגינת ורדים הנ"ל כתב הטעם מדכתיב מלא שבוע זאת לשון השלמה בעינן‬ ‫קדיש אחד‪ ,‬ואמר רבנו שראוי להנהיג כך‪.‬‬
‫עד שעה אחרונה‪ ,‬וכ"כ בשו"ת באר יצחק או"ח סימן כ"ג‪ .‬ועיין באוצר הפוסקים‬ ‫ואמר לומר בקדיש בעלמא דבי ברא כרעותיה להפסיק ואז לומר וימלוך‬
‫אבה"ע סימן ס"ב ס"ו אות ל' שליקטו הרבה בזה‪.‬‬ ‫מלכותיה כהמשך של הקטע בחייכון‪.‬‬
‫‪ .8‬היינו שיש גם חיוב אליה‪ ,‬אבל בר מן דין יש גם משום לתא דידיה‪ ,‬בין בחיוב‬
‫השמחה ובין בחיוב הברכות‬ ‫מקצת היום ככולו באבילות‬
‫‪ .9‬שמבואר ברמ"א אבה"ע סימן ס"ב סעיף ב' דמהני מחילתה‪.‬‬ ‫מצות עשה להתאבל על הקרובים‪ ,‬שנאמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני‬

‫‪6‬‬
‫במעלת לימוד המשניות‬
‫"אבקש מכל מי שרוצה בטובתי ללמוד פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש והבנות יאמרו כל יום‬
‫עשרה פרקי תהילים גם בשבת וביום טוב" (מתוך צוואת רבנו הקדוש זצ"ל)‬
‫מעלת הלימוד‬
‫בהספד רבנו על הגאון רבי שמחה קסלר זצ"ל אמר רבנו‪ :‬והנה לאחר שהושברנו במכה גדולה כזו ורוצים להתחזק‪ ,‬באתי להציע דבר שיהי' טוב לע"נ‬
‫וטוב לכולנו‪ ,‬מה שכתוב בכתר ראש (אות נ"ה) לימוד וחזרת משניות סגולה להתמדה ולהבין הפשט עיי"ש‪ ,‬הי' כדאי שכל אחד יקבל על עצמו ללמוד‬
‫בל"נ משניות כל יום‪ ,‬פרק או לכה"פ חצי פרק‪ ,‬אבל שיהא בקביעות כל יום בל"נ‪ ,‬ויהא תועלת גדולה לאדם עצמו‪ ,‬וגם יהא זכות להנפטר הגדול שמסר‬
‫נפשו כל כך בשביל כולם‪ ,‬אם ילמדו משניות זה דבר גדול מאוד‪ ,‬ובצוואת הגאון ר' שעפטל בנו של בעל השל"ה (נדפס בסוף ספר השל"ה) כתב (אות‬
‫כ"ה) לימוד כל המשניות אשריכם אם תהי' רגילים בהם ובשמותיהם‪ ,‬וקבלה בידי שאין אדם רואה פני גיהנום מי שהוא בקי במשניות עכ"ד‪ ,‬וזה מגיע‬
‫להנפטר שהי' כ"כ הוגן לכל אחד‪ ,‬והקב"ה יעזור שלא יהא ח"ו עוד פרץ וצוחה‪ ,‬ובלע המות לנצח ומחה ה' א' דמעה מעל כל פנים‪( .‬ימלא פי תהלתך‬
‫עניני ציבור עמ' שכ"ה‪ -‬שכ"ז)‬

‫לימוד המשניות‬
‫כל מי שלמד כאן משניות‪ ,‬נעשה בעל רכוש‪ ,‬גם אם שכח‪ ,‬יש בידו לשוב וללמוד‪ ,‬ואם ימשיך בלמוד המשנה כל ימיו הוא רוכש לעצמו מטען גדול‬
‫מאד‪ ,‬ואם יגיע לידי ידיעת כל המשנה בעל פה‪ ,‬על זה כתב בהגה"ה שעל ספר "יש נוחלין" [ס' יש נוחלין חיבר רבי אברהם הורוביץ אביו של השל"ה‬
‫הק' וההגהה הוא מבנו ר' יעקב ז"ל] וז"ל "אכן עצמות למודם (של המשניות) הוא ללמדם בעל פה‪ ,‬ואשרי מי שעושה כך‪ ,‬כי הוא דבר וסגולה נפלאה‬
‫לטהרת הנשמה‪ ,‬ולהבריח הקליפות בהן במותו‪ ,‬וזאת תור"ת העול"ה להעלות הנשמה למעלה למעלה‪ ,‬ובתוך הליכתה לא יוכלו לעלותה בני עולה‪ ,‬רק‬
‫תלך בדרך ישר וסלולה בדרך הקדש יקרא לה" (ע"כ)‪.‬‬
‫ובצוואת הגאון ר' שעפטל בנו של בעל השלה"ק הצוואה נדפסה בסוף ספר השל"ה וז"ל באות כ"ה "סדר הלימוד גמ' פי' תוס' הוא חיוב כמו הנחת‬
‫תפילין‪ ,‬לימוד כל המשניות‪ ,‬אשריכם אם תהי' רגילים בהם ובשמותיהם‪ ,‬וקבלה בידי שאין אדם רואה פני גיהנום מי שהוא בקי במשניות" וכו'‪.‬‬
‫וזה דבר גדול אם יכולים לבוא עם זכות של לימוד המשניות‪ ,‬ולזה זכינו בזכותו של אותו צדיק שהכניס את לימוד המשניות וחזרתן‪.‬‬
‫אם כל אחד יחזור כל יום משניות ויתמיד בהם משך כל חייו (לאוי"ט)‪ ,‬גם אם ילמד רק ארבע משניות ביום‪ ,‬יגיע לקנין בכל ששת סדרי משנה‪( .‬מתוך‬
‫שיחה לילדים ת"ת תורת אמת ליום השלושים של הגר"ח פרידלנדר זצ"ל כ"ח אב תשמ"ה)‬

‫צורת לזכור משניות‬
‫בעליות אליהו (הערה טז) מובא‪ ,‬הרב מהרי"ץ מו"ץ בוילנא סיפר‪ ,‬כי הוא ואבי הר' מהר"י מו"ץ בוילנא למדו משניות וחזרו וידעו כל המשניות בעל פה‪.‬‬
‫והר' מהרי"ץ חזר על לשון המשנה עד שרגיל על לשונו בעל פה כל המשניות‪ .‬ואבי הר' מהר"י חזר על תוכן כל המשניות‪ ,‬בלא סגנון הלשון‪ .‬והלכו‬
‫שניהם לשאול את פי הגאון נ"ע‪ ,‬איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בזה‪.‬‬
‫והשיב‪ ,‬כי לדעת תוכן עמקות המשנה‪ ,‬טוב יותר מלדעת בעל פה‪ ,‬ולא הענינים על בוריים‪ .‬והוסיף לאמר‪ ,‬כי רק בתורה שבכתב נכון לדעת הלשון בלא‬
‫מגרעת‪ .‬אבל תורה שבעל פה עיקרה לדעת הדינים והמשפט על בוריה עכ"ד‪.‬‬
‫אמנם רואים שגם בתורה שבעל פה היו מקפידים לומר את הלשון‪ ,‬כדתנן עדיות א‪ ,‬ג הלל אומר ‪ ...‬אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו‪ .‬ועיי"ש בפירוש‬
‫הגר"א‪( .‬אילת השחר וזאת הברכה)‬

‫לימוד משניות אחרי התפילה‬
‫בהא דמבואר בשו"ע סי' קנ"ה שצריך מיד אחרי התפילה ללמוד תורה ונלמד מהפסוק ילכו מחיל אל חיל‪.‬‬
‫וצ"ע שבזמן האחרון לא רואים זאת בבתי כנסיות שנשארים ללמוד אחרי התפילה‪ ,‬ואולי צריך לפרסם הלכה זו להחזיר עטרה ליושנה לחדש הלימוד‬
‫אחרי התפילה‪.‬‬
‫כשנשאל מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל על כך ענה‪ :‬שוודאי ראוי לבני תורה לנהוג כזאת‪ ,‬והוסיף שכך היה המנהג פעם שמסרו שיעור משניות אחרי‬
‫התפילה‪ ,‬וכן נהגו במנינו של מרן שליט"א בנץ שמסר הגאון הרב משה פרודרבניק זצ"ל שיעור משניות אחרי התפילה שנים רבות‪ ,‬ומרן שליט"א היה‬
‫נשאר לשמוע השיעור מידי יום ביומו‪( .‬בנתיבות הלכה שבועות)‬

‫לימוד משניות‬
‫נשאל רבנו‪ .‬ומה עוד יש ללמוד עם הילדים‪.‬‬
‫ת‪ .‬קצת הלכות‪ ,‬קצת משניות‪.‬‬
‫ש‪ .‬כיצד יש ללמוד משניות‪ ,‬בכמות או באיכות‪.‬‬
‫ת‪ .‬אם הילדים שייכם ללמוד באיכות זה בסדר‪ ,‬אך אם הם לא שייכים לזה לומדים כמות‪ ,‬וכמות בלי להבין כלום הרי לא שייך‪ ,‬בעמקות גם כן לא‬
‫שייך‪ ,‬ממילא יש ללמוד עמם כפי רמת הבנה שלהם‪.‬‬
‫לימוד משניות לע"נ‬
‫אמר רבנו שהמעלה המיוחדת בלימוד משניות לעילוי נשמת נפטרים היא היות שהמשניות הם תמצית של כל התורה שבעל פה‪( .‬ילקוט לקח טוב אמונה‬
‫ובטחון עמ' רכ"ג)‬

‫הבנות יאמרו תהלים‬
‫שאלו לרבינו שהילדים חלמו שהאבא שנפטר צריך עזרה‪ ,‬אמר רבינו שהבנים ילמדו משניות והבנות יאמרו תהילים‪( .‬צדיק כתמר יפרח)‬

‫‪7‬‬
‫רבן של ישראל‬
‫כשבאים לכתוב על רבנו הקדוש והטהור עומדים לנגד עינינו דברי רבנו זצ"ל שאמר פעם לבנו יבדלח"ט הגאון רבי משה שליט"א אחרי‬
‫שראה מוסף זיכרון על מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל‪" :‬אמר לי הגאון רבי שמחה זליג ריגר‪ ,‬שפעם דיבר עם החפץ חיים על הגר"ח‪ ,‬ואמר‬
‫החפץ חיים‪ :‬אנשים מתפעלים מהחידושים שלו‪ ,‬אמנם אני חושב שאם גם לי היו את הכשרונות של הגר"ח הייתי יכול לחדש כמוהו‪,‬‬
‫אבל אני כן מתפעל‪ ,‬שלגר"ח יש מקום בלב לכל איש מישראל‪ ,‬וזה דבר שגם אני יכול לעשות‪ ,‬אך לא הגעתי בזה למעלת הגר"ח"‪.‬‬
‫וכן אמר רבנו בשם אביו זצ"ל‪ :‬שאמר לו פעם שגדול אינו מתפרסם‪ ,‬אלא בשל המידות הטובות שלו‪.‬‬
‫וזה הנקודה הנפלאה שהיה אצל רבנו שהיה בלבו הטהור מקום לכל אחד מישראל בכל מקומות מושבותם‪[ .‬וכפי שאמר בהלוית ידידי‬
‫הגר"מ סולובציק‪ :‬כתוב בספרים שיש נשמות פרטיות ויש נשמות כלליות‪ ,‬נשמות כלליות היינו שכל הכלל תופסים אצלו מקום‪ ,‬ואצל הנפטר היה ניכר‬
‫תמיד שהוא כללי‪ ,‬כל אדם תפס מקום בלבו‪ ].‬ונביא כאן כמה סיפורים ששמענו בשעה קלה שהיינו באחד מימי השבעה על לבם ואהובן‬
‫של ישראל‪[ ,‬וגם על קדושה נשגבה ועוד] נשמח לקבל עוד כגון דא מאשר שמעו וראו מרבנו ע"מ לפרסם בשבועות הקרובים‪.‬‬

‫ט‪ .‬סיפר נכדו שרבנו חשש לשיטות שאם מברך ברכת אירוסין‬ ‫א‪ .‬לפני כחודש ומחצה‪ ,‬נכנס אביו היקר שליט"א לבקר את רבינו‪,‬‬
‫והמקדש גם צריך לשתות וזה לא נעים לחתן וכלה שישתה לפניו‬ ‫והרופא אמר שכנראה הוא איבד אז את ההכרה‪ ,‬לפי שכעדות‬
‫מהכוס וע"כ יש מנהג שמלקלקים את היין שנשפך על היד ואמר‬ ‫רופאו‪ ,‬רבינו הקדוש זצ"ל מעולם לא הוריד ידו מתחת אבנטו‪ ,‬ואם‬
‫רבנו ע"ע אני לא מסוגל לקלק את היד‪ .‬אלא לקח כוסית קטנה‬ ‫מעט נשמטה היד‪ ,‬ודאי איבד את הכרתו באותם רגעים‪( .‬מפי רמ"ל)‬
‫ושתה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפני שנים נולדה לאחיו בת‪ ,‬והיולדת הגיעה עם תינוקה לבית‬
‫י‪ .‬ונשאל הגאון הגדול ר' דוב לנדו האם מותר למשפחה לבוא‬ ‫חמיה‪ ,‬והמשפחה נכנסה עם התינוקת לקבל ברכת רבינו לרגל‬
‫להספד‪ .‬אמר שיש התעוררות גדולה מאוד מאוד לציבור מהספד‪,‬‬ ‫הלידה‪ .‬הם ביקשו ברכה‪ ,‬ורבינו ביקש לדעת אם מדובר בבן או‬
‫והכונה בגמ' שזה מסוכן הכונה להפרזה‬ ‫בבת‪ .‬אמרו לו בת‪ ,‬אז סבב את פניו הקדושות לצד השני‪( ,‬שלא‬
‫וטען בנו הגר"ש שאביו חשש שזה יזיק לו בעולם הבא‪ ,‬אמר לו‬ ‫להסתכל על התינוקת‪ ,‬כבת שלשה ימים או מעט יותר)‪ ,‬ובירך מכל הלב‪.‬‬
‫הגאון הגדול ר' דוב שאם יש בזה זיכוי הרבים אין שום חשש‪.‬‬ ‫(מפי רמ"ל)‬
‫יא‪ .‬סיפר אברך א' כשהיה בחור צעיר והיה גר במדינה רחוקה‬ ‫ג‪ .‬סיפר הרה"ג ר"ס שפ"א היה אצל רבנו ודיבר עמו על איזה ענין‪,‬‬
‫וחלה ל"ע ושלח מכתב לרבנו על מצבו ורבנו שלח לו מכתב מחזק‬ ‫וכשסיים שאלו רבנו על אמו מהיכן היא ועוד פרטים‪ ,‬והתפלא‬
‫מאוד‪ ,‬והוא שלח מכתב נוסף לרבנו עם מעטפה ובול‪ ,‬ורבנו לא‬ ‫הלה מה זה היה נוגע לענין‪.‬‬
‫השיב לו כלום‪.‬‬ ‫ואחר שיצא אמר רבנו לנכדו הנה הוא ודאי יספר לאמו ששאלתי‬
‫אחרי שנתים דופק יהודי בביתו בחו"ל וסיפר לו שהיה בבית רבנו‬ ‫עליה והיא אלמנה‪ ,‬ויהיה כאן לב אלמנה ארנין‪.‬‬
‫וסיפר לרבנו שגר באותו עיר שלו‪ ,‬מיד קפץ רבנו וניגש לארון‬ ‫ד‪ .‬היה תקופה של חשש רחוק של ספיחין בלחם‪ ,‬ולכן היה אוכל‬
‫והביא לו מעטפה עם בול והכניס כמה דולרים ואמר שיחזיר לו‬ ‫רבנו רק מצות והיו מביאים לו ממצות יהודה מידי שבוע ומזה‬
‫את זה‪.‬‬ ‫היה אוכל‪.‬‬
‫יב‪ .‬סיפר ח"א שסיפר לו הגר"ז אידלמן סיפר שלמד עם רבנו‬ ‫ה‪ .‬לפני עשרים שנה היה יהודי שהתקשה בפרנסה והגיע לרבנו‬
‫באותו כיתה ובאחד הימים הקפיצו את רבנו בשלש כיתות מעליו‪.‬‬ ‫ורבנו בירכו‪ ,‬ואחר כשנה פגש שאותו רבנו במדרגות שואלו מה‬
‫יג‪.‬כשבנו להם את ביתם ברח' חזון איש והם בחרו מרצפות סוג‬ ‫עם הפרנסה שלך‪ ,‬ואמר לו הברכה התקיימה וחייך רבנו ואמר‬
‫ג'‪ ,‬והקבלן אמר שהוא מסכים לתת להם סוג ב' במחיר של סוג ג'‬ ‫זה לא ברכה שלי אלא של הקב"ה‪ .‬ופלא היה ששנה שלימה זכר‬
‫כי ריחם עליהם‪ ,‬אבל רבנו לא הסכים כי רצה כמה שיותר פשוט‪.‬‬ ‫את מצבו‪.‬‬
‫יד‪ .‬סיפרו שסיפר ראיתי את הג"ר שמחה זליג שעומד ליד שולחן‬ ‫ו‪ .‬סיפר הגר"ד דיסקין שפעם באו להחתים אותו על כולל נחלת‬
‫מלא עופות עם שאלה ובהרף עין עונה תשובה אחר תשובה‪.‬‬ ‫משה והיה כתוב שיש שם ‪ 250‬לומדים ושאל אותם מיד האם‬
‫ושמעתי שפ"א ישב עם הגר"ח בערב ר"ה וענו על שאלות‪ ,‬ואמר‬ ‫ספרתם?‬
‫הג"ר שמחה זליג שהוא צריך ללכת למקוה‪ .‬ובדרך אנשים שאלו‬ ‫ז‪ .‬סיפר רבי אברהם רובנשטיין מנהל כולל נחלת משה‪ ,‬שפ"א בא‬
‫את הג"ר שמחה זליג שאלות וענה להם וטבל וחזר ועדיין הגר"ח‬ ‫לבקש מכתב מרבנו לנדיב א'‪ .‬אמר לו רבנו כמה תקבל ממנו על‬
‫היה טרוד בשאלה אחד כל הזמן‪( .‬מפי נכד רבנו רבי דוד שפירא)‬ ‫המכתב ‪ 1000‬דולר אני יתן לך את זה‪.‬‬
‫טו‪ .‬רבנו היה אומר שיש לו הרבה סיפורים על החזון איש שלא‬ ‫ואחרי יומים הייתי אצלו הוא קורא לי לחדר ואומר לי הבטחתי‬
‫ידועים והוא לא מספר אותם כי בכל סיפור יש צד חלש וצד חזק‪.‬‬ ‫לך ‪ 1000‬דולר‪ .‬קח‪.‬‬
‫ותמיד יהיה כך שהחזון איש יצא החזק והשני יצא החלש‪ .‬ויצא‬ ‫ח‪ .‬בחודש תמוז האחרון חלה ג"א וביקשו מרבנו שיתפלל עליו‪,‬‬
‫שמי שידע מכך יפגע מכך שהוא חלש ברוחניות או חלש בשכל‬ ‫ואחר שהתפלל כמה דקות שאל רבנו היכן הוא גר ולא הבינו מה‬
‫וכדו'‪ ,‬וגם אם יספר בעילום שם עדיין חושש שזה יכול לפגוע בו‬ ‫כוונתו‪ .‬והתברר שלפני כמה שנים התייעץ עם רבנו היכן לגור‪,‬‬
‫לכן אינו מספר סיפורים אלו‪.‬‬ ‫ורבנו שהזכירו לו את שמו התענין היכן גר‪ ,‬שהיו הדברים על לבו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פנינים על פרשיות השבוע וליקוטי ענינא דיומא‬
‫מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוקללה"ה‬

‫העתק מה שכתבתי ו' תשרי תש"מ‪ .‬והוספתי בסוף‬
‫ביום כ"ד מרחשון תשמ"ג עיין מעבר לדף‪.‬‬
‫כבר כמה פעמים התעוררתי וכתבתי צוואה‪,‬‬
‫בראשונה בשנת תשי"ד אחרי שנסתלק בזמן קצר‬
‫ג' גדולי ישראל זכרונם לברכה‪ ,‬וכעת נתעוררתי‬
‫שוב מכמה טעמים‪ ,‬ושניתי ממה שכתבתי אז‪,‬‬
‫ויהי רצון שאזכה לתקן בתשובה שלמה מה‬
‫שעבר ולזכות לעבדו כרצונו יתברך‪.‬‬
‫א] אבקש מאד לא להספידני לא בפני ולא שלא‬
‫בפני‪ ,‬ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת‬
‫אבל או כל מיני שמות שבודים והכונה בהם‬
‫להספיד‪.‬‬
‫ב] לא לכתוב שום מאמר עלי בעתונים יומיים‪,‬‬
‫שבועיים‪ ,‬חדשיים‪ ,‬ולא להדפיס תמונתי‪ ,‬ולא‬
‫כמו שרגילין לכתוב תולדותיו‪.‬‬
‫ג] לא להדפיס מודעות על הלויה‪ ,‬ולא להודיע‬
‫ע"י רמקול‪ ,‬או רדיו‪ .‬מספיק שיהי' רק עשרה‬
‫אנשים בהלויה‪.‬‬
‫ד] להשתדל שלא להשהות בין מיתה לקבורה‪,‬‬
‫רק לזרז שיהיה קבורה הכי סמוך למיתה‪.‬‬
‫ה] מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים‪.‬‬
‫ו] לא לכתוב על המצבה שום תוארים‪ ,‬רק פ"נ ר'‬
‫אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי שטינמן‪.‬‬
‫ז] המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה‪ ,‬לא לבזבז‬
‫כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה‬
‫ביוקר‪ ,‬אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו בלי‬
‫קניית מקום‪.‬‬
‫ח] בימים שהמנהג בהם ללכת אל הקבר כגון‬
‫בכלות השבעה ושלשים ויא"צ‪ ,‬מ"מ לא יבזבזו‬
‫יותר מדי זמן עבור זה‪ ,‬ויותר כדאי שיתחלפו‬
‫במשך המעת לעת ללמוד כסדר ובלי לדבר אז‬
‫דברים בטלים‪.‬‬
‫אם ע"י החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני‬
‫העמוד יגרום הרבה בטול תורה‪ ,‬יותר כדאי‬
‫ללמוד תורה לש"ש בזמן זה‪.‬‬
‫ט] אבקש שכל מי שרוצה בטובתי‪ ,‬ילמוד כל‬
‫יום פרק א' משניות עד גמר י"ב חודש‪ .‬והבנות‬
‫יאמרו כל יום עשרה פרקי תהלים גם בשבת‬
‫ויו"ט‪.‬‬
‫י] הכתבים בד"ת וכן באגדה‪ ,‬אין להדפיס רק‬
‫אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס‪.‬‬
‫יא] אבקש לא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים כדי שלא אתבזה עי"ז בעולם העליון‪.‬‬
‫יב] אבקש מאד מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו‪ ,‬וכן מי שאני חייב לו כסף ולא ידוע ושבמציאות לא יגבה [היינו דלא יוכל לגבות עפ"י דין]‬
‫נא למחול לי‪.‬‬
‫יג] כל יוצאי חלצי לא ילכו אחרי המטה כמנהג ירושלים ת"ו‪.‬‬
‫אהרן יודא לייב שטינמן‬ ‫ ‬
‫י"ד] כל רכוש ששייך לי חוץ מהמגרש שבהרצלי' הקניתי לאשתי בקנין סודר‪.‬‬
‫ט"ו] הס"ת המופקדת בישיבת גאון יעקב שייכת רק לי‪ .‬א"ל שטינמן‬
‫הוספתי ביום כ"ב מרחשון תשמ"ג‬
‫היות שהרבה טועין בי‪ ,‬ולכן הנני מצדי אני מיעץ לא לקרוא ילדים על שמי [אבל איני אוסר את זה]‬
‫עברתי על זה ביום ב' אדר א' תשנ"ה‬
‫‪1‬‬
‫פנינים על פרשיות השבוע וליקוטי ענינא דיומא‬
‫מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוקללה"ה‬
‫בס"ד | גליון ‪ | 237‬שנה ה' | פרשת ויחי | שנת תשע"ח‬

‫שיחה לפרשת השבוע‬
‫שצדקיה עשה תועלת עצומה שהיה יכול להעמיד‬ ‫אך בכל זאת יהושע בן נון הוא יותר גדול היות‬
‫את הדור על הדרך הנכונה‪ ,‬כך גם להיפך מלך יכול‬ ‫והוא ינחילם את הארץ שלימד תורה לישראל‪,‬‬ ‫מדרגת מזכה את הרבים‬
‫לקלקל את כל הדור כמו ירבעם בן נבט שהיה‬ ‫מכך שעוסקים אנו רק בגדעון ויהושע רואים‬
‫שמתחשבים לפעמים עם אדם אחד יותר מכולם‬
‫גדולה מאד‬
‫מלך והחריב את כל ארץ ישראל חוץ מיהודה‪ ,‬הכל‬
‫מפני שהיה מלך‪ ,‬נמצא שהיות ומלך יכולה להיות‬ ‫אפילו שהוא יחיד‪ ,‬אך בכל זאת הוא כ"כ גדול כי‬ ‫ביום ב' כסלו תשס"ד מסר רבנו שיחה בהיכל‬
‫לו השפעה על כל העולם זה שוקל יותר מהכל‪,‬‬ ‫הוא כזה אחד שיכול לעשות מהפכה גדולה כ"כ‬ ‫ישיבת ליקווד בארץ הקודש לזכרו של מרן רבנו‬
‫רק היות שהיו בדורו של יהויקים כ"כ הרבה תלמידי‬ ‫שלא שייך לתאר‪ .‬וזה יודעים כולם כי רבי אהרן‬ ‫רבי אהרן קוטלר זי"ע‪:‬‬
‫חכמים כי היו עדיין החרש והמסגר בארץ ישראל‪,‬‬ ‫עשה מהפיכה באמריקה מה שהרבה ראשי ישיבות‬ ‫בחובת הלבבות (שער אהבת ד פרק ו) כתוב שאפילו‬
‫ממילא מסתמא הוא לא היה יכול כ"כ להשפיע‬ ‫אחרים ורבנים אחרים לא היו יכולים לעשות את‬ ‫אם אדם יכול לעבוד על עצמו ולהיות גדול כמו‬
‫על הכלל שהיו החרש והמסגר מפריעים לו‪ ,‬לכן‬ ‫מה שהוא עשה‪ ,‬איש אחד‪ ,‬אדם גדול אחד יכול‬ ‫מלאך‪ ,‬זה עדיין לא מגיע למדרגה של מזכה את‬
‫נתקררה דעתו של הקב"ה‪ ,‬אבל בדורו של צדקיה‬ ‫לעשות כזו מהפיכה‪.‬‬ ‫הרבים‪ ,‬זאת אומרת שאם הוא עושה דבר שמועיל‬
‫שלא היו בו תלמידי חכמים היה צריך להיות‬ ‫ומצינו בסנהדרין (קג‪ ,‬א) ואמר רבי יוחנן משום‬ ‫לזכות אנשים אחרים‪ ,‬יש לו בזה שכר יותר ממי‬
‫חלילה חורבן נורא‪ ,‬רק שנסתכל בצדקיה‪ ,‬וכחו של‬ ‫רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬מאי דכתיב בראשית ממלכות‬ ‫שעושה רק בינו לבין המקום‪ ,‬וכן בנוגע לחטא של‬
‫צדקיה הוא בכך שהוא מלך ויכול להעלות את כלל‬ ‫יהויקים בן יאשיהו וכתיב בראשית ממלכת צדקיה‪,‬‬ ‫בין אדם לחבירו כתוב באבן שלמה (פרק י אות‬
‫ישראל על הדרך הנכונה‪ ,‬גם בזה נתקררה דעתו‪.‬‬ ‫וכי עד האידנא לא הוו מלכי‪ .‬כלומר‪ ,‬משמע שהם‬ ‫כ) בשם הגר"א וז"ל‪ ,‬הרע לבריות אינו עולה מן‬
‫המלכים שהיו והרי היו עוד מלכים‪ ,‬אלא ביקש‬ ‫הגהינום עד שיעלהו הצדיק‪ ,‬והרע לשמים אינו יכול‬
‫עכ"פ יוצא כך‪ ,‬הרבה פעמים נדמה כי הרבים‬ ‫להכנס לג"ע עד שיבוא הצדיק עכ"ל‪.‬‬
‫זה דבר גדול‪ ,‬ואמנם זה נכון‪ ,‬אבל גם יחיד יכול‬ ‫הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם כולו לתוהו‬
‫לפעמים לעשות מהפיכה אצל כל הרבים‪ ,‬ויחיד‬ ‫ובוהו בשביל יהויקים שלא היה צדיק‪ ,‬ובשביל‬ ‫זאת אומרת כי הרשע לשמים אפילו שהוא רשע‬
‫כזה שמשפיע על הרבים מתחשבים בו יותר‪ ,‬נמצא‬ ‫יהויקים אחד כבר היה כדאי להחזיר את העולם‬ ‫ונמצא בגיהנום‪ ,‬יכול הצדיק להוציא אותו בשעה‬
‫כי אדרבה לפעמים היחיד שוקל יותר מהרבים‪ .‬וזה‬ ‫כולו לתוהו ובוהו‪ ,‬נסתכל בדורו ונתקררה דעתו‪.‬‬ ‫שהוא כבר עובר בגיהנום‪ ,‬ולהכניס אותו לגן עדן‪,‬‬
‫אם הוא כזה שיכול להשפיע על הרבים וממילא‬ ‫ופרש"י מה היה בדורו‪ ,‬שעדיין לא גלו החרש‬ ‫אבל הרע לבריות‪ ,‬הצדיק יכול רק להוציא אותו‬
‫הרבים בטלים לגביו‪ .‬וא"כ כך גם מה שדברנו קודם‬ ‫והמסגר‪ ,‬ממילא היו בארץ ישראל צדיקים תלמידי‬ ‫מגיהנום ולא להכניס אותו לגן עדן ואמנם אין לנו‬
‫ביהושע היות שלימד תורה לישראל ממילא לא‬ ‫חכמים גדולים כמו שחז"ל מפרשים למה נקרא‬ ‫השגה בענינים הגדולה האלה אבל עכ"פ רואים עד‬
‫מתחשבים עם כל האחרים ולא מסתכלים אצל מי‬ ‫שמם החרש והמסגר‪ ,‬שכיון שפותחים את פיהם‬ ‫כמה הוא הענין של בין אדם לחבירו‪.‬‬
‫היו יותר צדיקים אם אצל מנשה או אפרים‪ ,‬רק‬ ‫בדברי תורה הכל משתתקין‪ ,‬לכן כתיב שהיו תלמידי‬ ‫עוד מצינו מה שכתוב בפסוק בפרשת ויחי (מט‪ ,‬יח–‬
‫מתחשבים במי שהיה בראש‪ ,‬מי הועיל יותר‪ ,‬ובזה‬ ‫חכמים כאלה גדולים וצדיקים ממילא נתקררה‬ ‫יט) שיעקב אבינו הניח את ימינו על ראש אפרים‬
‫אף שגדעון עשה דבר גדול מאד שהביא הצלה לכלל‬ ‫דעתו‪ ,‬ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם‬ ‫ואמר לו יוסף לא כן אבי כי זה הבכור והשיב‬
‫ישראל אבל 'תורה אוועקשטעלן' [‪ -‬להעמיד תורה] זה‬ ‫כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה‪ ,‬שלא היו‬ ‫לו יעקב ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם‬
‫יותר‪ ,‬כי להציל את כלל ישראל בלי תורה זה עדיין‬ ‫בסדר‪ ,‬נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו‪ .‬ופרש"י שאז‬ ‫הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה‬
‫כלום‪ ,‬ואף שבודאי זו מצוה גדולה אבל יהושע אחיו‬ ‫כבר לא היו הצדיקים‪ ,‬שכבר גלו החרש והמסגר‪ ,‬רק‬ ‫מלא הגרים‪ .‬ופרש"י ידעתי שגם ממנשה ייצא גדעון‬
‫הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגויים‪ ,‬למה‪ ,‬כי‬ ‫נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו‪.‬‬ ‫שעושה הקב"ה נס על ידו ואולם אחיו הקטן יגדל‬
‫הוא יכניס אותם לארץ ישראל והוא יעמיד תורה‪,‬‬ ‫והנה בשלמא מה שרצה הקב"ה להחריב את כל‬ ‫ממנו שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ‬
‫ילמד תורה לישראל‪ ,‬זוהי הגדלות שלו‪ .‬וממילא‬ ‫העולם בשביל יהויקים ונסתכל בדורו ונתקררה‬ ‫וילמד תורה לישראל‪.‬‬
‫זה הדבר שמוכרחים שיהיה בכלל ישראל‪ ,‬תלמידי‬ ‫דעתו זה מובן‪ ,‬כי אמנם אדם אחד לא היה בסדר‪,‬‬ ‫רואים שני דברים‪ ,‬דבר ראשון שהעיקר הוא באמת‬
‫חכמים שהם אנשים גדולים‪ ,‬וזה מה שצריך לראות‬ ‫אבל כיון ששאר אנשי הדור היו בסדר נתקררה‬ ‫לימוד התורה וזה היותר חשוב ואפילו שגדעון הציל‬
‫בכל הישיבות‪ ,‬שבד בבד עם העסק בחינוך הרבים‬ ‫דעתו‪ ,‬אבל מה שנסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו‬ ‫את כלל ישראל שזה דבר גדול מאד‪ ,‬אבל יהושע‬
‫שזה חשוב מאד וחלילה לעזוב את זה‪ ,‬צריך ג"כ‬ ‫זה לכאורה לא מובן‪ ,‬האיך זה שאדם אחד מספיק‪,‬‬ ‫שמלבד שינחיל את הארץ ג"כ ילמד תורה לישראל‬
‫לשים דגש מיוחד לבנות את היחידים כדי שיצמחו‬ ‫הרי יש דור שלם שהקב"ה לא מרוצה ממנו ורוצה‬ ‫והזכות של ללמד תורה אין לשער‪ .‬ועוד רואים‬
‫אלו הגדולי ישראל שהם יוכלו לבצר ולהעמיד‬ ‫להחזיר בגללם את כל העולם לתוהו ובוהו‪ ,‬אלא‬ ‫שלא אמר יעקב שבשבט מנשה יהיו פחות צדיקים‬
‫תורה להעמיד יראת שמים‪ ,‬שזה התכלית של‬ ‫מאי‪ ,‬יש צדקיהו אחד שהיה צדיק וכמו שביארה‬ ‫מאשר בשבט אפרים שאז היה יותר מובן אלא הוא‬
‫הבריאה וזה העיקר‪ ,‬וצריך להעריך דבר זה באופן‬ ‫הגמ' למה נחשב צדיק‪ .‬האיך מספיק צדיק אחד‪,‬‬ ‫הדגיש רק מה שלאפרים יהיה את יהושע ולמנשה‬
‫מיוחד‪ ,‬ואף שזכינו עכשיו שנתרבו ברוך ד' לומדי‬ ‫מה הפשט‪.‬‬ ‫יהיה את גדעון‪ ,‬רואים כי מזכירים שני אנשים‬
‫תורה בישראל כן ירבו אבל צריך לראות לגדל‬ ‫ומדברים רק עליהם ולמה לא כתוב שלמנשה יהיו‬
‫אנשים כאלה שהם יהיו הגדולים שיוכלו להעמיד‬ ‫והנה שני אלה היו מלכים‪ ,‬ומשמע שהמלך הוא‬
‫העיקר ולכאורה מה המיוחד במלך‪ ,‬אלא צריך לומר‬ ‫פחות צדיקים ולאפרים יותר צדיקים ובזה אפרים‬
‫את כלל ישראל כמו שצריך בתורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫גדול יותר‪ ,‬משמע שזו לא ראיה ורק אותו היחיד‬
‫והקב"ה יעזור באמת בכל הישיבות שיזכו לזה‪ ,‬ובזה‬ ‫כי היות ולמלך יכולה להיות השפעה עצומה על‬
‫הכלל יותר מאשר לאדם רגיל כי יש לו אפשרויות‬ ‫שיהיה אדם גדול ויעשה דבר גדול זה ראייה‪ ,‬ועל‬
‫נוכל לזכות לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫זה מדברים‪ ,‬ומי היה בשבט מנשה – גדעון שהציל‬
‫(ימלא פי תהלתך עניני ציבור עמ' שמב–שדמ)‬ ‫‬ ‫לעשות מה שלא כל אדם יכול לעשות וצריך להיות‬
‫בשביל זה גדול מאד‪ ,‬ובאותם ימים מי שיכול‬ ‫את כלל ישראל‪ ,‬דבר גדול מאד‪ ,‬וכתוב שזכה לכך‬
‫נתרם לעילוי נשמת‬ ‫היה להיות גדול מאד זה המלך‪ ,‬ולכן כשהמלך‬ ‫היות ולימד סניגוריה על כלל ישראל‪.‬‬
‫א"מ מרת צרל בת הרה"ג יהודה ליב זצ"ל הי"ד‬ ‫לא היה בסדר היתה סברא שבשבילו יחרב כל‬ ‫ובזוהר חדש (לט‪ ,‬א) כתוב‪ :‬גדעון לא הוי איהו זכאי‬
‫נלב"ע ד' טבת‬ ‫העולם אפילו שהוא אדם אחד בלבד היות ומלך‬ ‫ולא אבוה זכאי‪ .‬ובכל זאת הוא זכה כ"כ כי הוא‬
‫יכול להסיר מן הדרך את כל העם‪ ,‬ובדיוק כמו‬ ‫הציל את כלל ישראל‪ ,‬א"כ זה דבר גדול מאד‪,‬‬
‫מקומות ובני‬ ‫ר' מאיר בולק בא לבית מרן והציע בשורת הרב שני‬
‫ולפתע שאל‬ ‫המשפחה הסכימו‪ ,‬והיה נראה כי שם יקברו אותה‪,‬‬ ‫עניני אבלות‬
‫ורבינו ביקש‬ ‫רבינו אם אין מקום אחר‪ .‬וענה לו יש בחלקה הזאת‬
‫בפינה לגמרי‬ ‫לראות ועמד על שורה שלישית בפינה כשהוא יהיה‬
‫כל דבר חשוב בשנה‬
‫כשהגר"א שטראוס היה בשנת אבל והיה עוד אחד המתפללים במנין‬
‫והסביר‪ :‬כדי שגם כהנים יוכלו להגיע‪.‬‬
‫בבית רבנו אבל הרה"ג הרב שבדרון שהוא כהן וחילקו בניהם את‬
‫ר' זאב ביקש איסור על מודעות לעיתון‪ ,‬כי למוסדות אין כסף‬
‫הימים שיום אחד הוא ש"ץ ויום השני האחר‪ .‬וכשהרב שבדרון ניגש‬
‫וחבל‪ .‬והיה נראה שרבינו מסכים‪ ,‬אבל לאחמ"כ אמר לי כי א"א‬
‫לעמוד בדרך כלל היה רבנו מקריא את הכהנים ופסוקי הברכות‬
‫לאסור ‪" -‬יתד" צריך כסף‪.‬‬
‫כיון שהש"ץ כהן‪ ,‬אבל בשנה ההיא אמר להרב שטראוס שהוא‬
‫בתחילה לא רצה כ"כ לשבת על מיטה‪ ,‬ולאחמ"כ ישב על מיטתו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 12.00‬יצאה הלוויה מהבית‪ ,‬כשהרחוב מלא באלפי אנשים בני‬ ‫יקריא את הכהנים‪ ,‬והסביר לו אה בתוך שנה וכל מצוה ומצוה‬
‫תורה טבולים באש התורה‪.‬‬ ‫שאתה עושה אתה מזכה בזה את הוריך‪ ,‬וע"כ תקח מה שאתה יכול‪.‬‬
‫רבינו ביקש לגשת למיטה לבקש מחילה‪ ,‬וביקש בשמו ובשם כל‬ ‫לומר קדיש לבד‬
‫המשפחה‪ ,‬נכנס לרכב והתנהל לאיטו עד בית החיים‪.‬‬ ‫הרה"ג רבי אברהם לוי שליט"א שישב שבעה על אביו הגיע‬ ‫סיפר‬
‫בבית החיים ביקש לצאת לכסות את הקבר‪ ,‬כיסה מעט ונכנס לרכבו‬ ‫לנחמו וסיפר לו רבי אברהם שאביו ציוה עליהם אחרי פטירת‬ ‫רבנו‬
‫ובשתי שורות של אלפי איש ניחמו אותו‪.‬‬ ‫להגיד קדיש לבד ולא עם עוד אנשים‪ ,‬וזה מאוד קשה לו כיון‬ ‫אמם‬
‫כאשר חזר הבייתה אכל סעודת הבראה‪ ,‬מעט דייסה עם כוס שתיה‬ ‫במקום שזה לא מקובל‪ ,‬והשאלה כמה צריך להקפיד על זה‪.‬‬ ‫שגר‬
‫חם ואמר לבנותיו שיש להן זכויות גדולות בטיפול המסור לאימא‪,‬‬ ‫לו רבנו אכן כן משניות לומדים ביחד אבל קדש אומרים לבד‪.‬‬ ‫ואמר‬
‫במשך השנה וחצי האחרונים‪.‬‬ ‫קנית קבר‬
‫במשך השבעה הגיעו אלפי איש לנחמו‪ .‬וביום ה' כז' סיוון הגיע חכם‬ ‫סיפר חנדב"נ הגאון הגדול רבי זאב ברלין שליט"א שלפני הרבה שנים‬
‫עובדיה‪ ,‬ורבינו פתח ואמר שייסורים ממרקים‪ ,‬שכדי להגיע למעלה כל‬ ‫שלחו רבנו זצוק"ל לקנות לו קבר בירושלים‪ ,‬ואמר לו כך עיקר הצער‬
‫אחד צריך עוד ייסורים‪ .‬והחכם שאל מדוע בפסוק "ויבוא אברהם‬ ‫של המת בבית קברות זה מהשכנים שלו‪ ,‬וע"כ עדיף כמה שפחות‬
‫לספוד לשרה ולבכתה"‪ ,‬ה"כ'" קטנה‪ .‬והסביר כי אברהם ראה איזה‬ ‫שכנים‪ ,‬ואם אין ברירה שיקברו אותי ליד בעל יסורים‪ .‬ולבסוף לא‬
‫מקום התבצר לה למעלה תחת כסא הכבוד‪ ,‬אז מה יש לבכות‪.‬‬ ‫יצא לפועל קנית הקבר בירושלחם ואז הסכים ליקבר בבני ברק‪.‬‬
‫אלא כל הבכיה היה כלפי חוץ בשביל אנשים שלא יבינו מדוע‬
‫אינו בוכה‪ .‬וזה מה שאומרים‪' :‬המקום ינחם אתכם'‪ ,‬כי כשיודעים‬ ‫פרטים מפטירת הרבנית ואודות צוואת רבנו זצוק"ל‬
‫באיזה מקום היא נמצאת‪ ,‬זאת הנחמה הכי גדולה‪.‬‬ ‫מרשימות נאמן ביתו של רבנו זצוק"ל הרה"ג רבי יצחק לוינשטיין זצ"ל‬
‫בלילה ישבתי עימו לבד בחדרו ודיבר שזה כבוד שמגיע הרב הספרדי‬ ‫בימי פטירת הרבנית ע"ה‬
‫הכי חשוב לנחם‪ ,‬וגם בין האשכנזים הוא נחשב לת"ח‪ .‬נכון שהוא לא‬ ‫[יום שני אור לכ"ד סיוון תשס"ב] רצוני להיקבר בין פשוטי העם‪ .‬נכנסתי לחדרו‬
‫בדרך הלימוד שלנו‪ ,‬אבל בדורות קודמים זה היה נחשב לת"ח‪ .‬והוסיף‬ ‫של רבינו‪ .‬ושאלתי אותו‪ :‬היות ומפוניבז' אני שומע ששואלים לגבי‬
‫שאדמורי"ם באים לנחמו‪ ,‬וממש שמח שיש שלום ביהדות החרדית‪.‬‬ ‫מקום קבורה עבור הרבנית תליט"א [שהייתה במצב קשה מאוד]‪ ,‬מה רצונו‪.‬‬
‫'עת ספוד ועת רקוד'‪ .‬בהזדמנות אחרת דיבר על 'עת ספוד ועת רקוד'‪,‬‬ ‫וענה לי כי בעצם לעצמו אינו רוצה כלל להיקבר בין רבנים ואנשים‬
‫מה השמחה למעלה דלא כפשוטו כשמגיע עוד צדיק‪ .‬הרי שם לא‬ ‫חשובים‪ ,‬אלא בין פשוטי עם‪ .‬אבל אי"ז נוגע לרבנית והיא יכולה‬
‫חסר צדיקים‪ .‬אלא כשצדיק מצליח לעבור פה את העולם הזה‬ ‫להיקבר בין רבניות פוניבז'‪.‬‬
‫כרצונו ית'‪ ,‬זאת שמחה גדולה בשמים‪.‬‬ ‫והמשיך ודיבר עימי ברוגע ובשלווה‪ ,‬וסיפר לי שבצוואתו כותב מפורש‬
‫הוצאה מבית האבל‪ .‬רצה לשלם לי עבור הרמקולים‪ ,‬ומיד אמר כי ידוע‬ ‫שיקברו אותו בין פשוטי עם‪ ,‬כי לב יודע מרת נפשו‪ ,‬ומרגיש באמת‬
‫שלא מוציאים מבית האבל שום דבר‪ ,‬ואולי זה כולל גם כספים‬ ‫אינו ראוי כלל להיקבר בין אנשים גדולים‪ .‬ויתבעו אותו בדיני שמים‬
‫וביקש שנחכה עד לאחר השבעה‪.‬‬ ‫גדולים מאוד‪ .‬וכן כתב שלא יספידו אותו ושלא יהיו מודעות ולא‬
‫בלילה האחרון של השבעה ביקש שלא יסגרו את הדלת ולתת‬ ‫רמקולים‪ .‬וסיים‪ :‬מצידי שיהיו קצת אנשים ותיכף למיתה קבורה‪.‬‬
‫לאנשים להיכנס‪ .‬בשעה ‪ 11‬אכל ארוחת ערב בעל כורחו ממש‪.‬‬ ‫והמשיך שלמעשה כבר כתב חמש צוואות וכל פעם הוא משנה‪,‬‬
‫וישבתי עימו לבד ודיבר בהתרגשות גדולה על הקידוש ה' שהיה‬ ‫וייתכן שבעניין הספדים ישנה‪ ,‬כי אומרים שזה כן גורם להתעוררות‪.‬‬
‫במשך השבעה‪ .‬כולם באו מכל הציבור‪ .‬ואמר‪ :‬אמרו לי שהיו עשרת‬ ‫וסיפר לי שצוואה ראשונה כתב מיד לאחר פטירת החזו"א‪ ,‬וכותב‬
‫אלפים איש בהלוייה‪ ,‬בלי ביטול תורה ‪ -‬וזה הכבוד שלה‪.‬‬ ‫שם מה יהיה עם הילדים הקטנים‪ .‬וכמובן שזה לא שייך היום‪.‬‬
‫והוסיף‪ :‬בעצם כולם באו לנחם אותי‪ ,‬אף שלמעשה הייתה אישה זקנה‬ ‫ושאלתי‪ :‬מדוע בגיל כזה ראש הישיבה חשב על כתיבת צוואה‪.‬‬
‫וחולה‪ ,‬וזהו דרך כל האדם‪ ,‬אבל כלל ישראל השתתף בצערי‪ .‬כולם‪.‬‬ ‫וענה לי בזה"ל שביום פטירת החזו"א הרגיש חשיכה גדולה‪ ,‬ואיך‬
‫אח"כ דיבור אתי מי יישאר בביתו‪ ,‬כי אומרים שלא כדאי שיישאר לבד‪.‬‬ ‫שנלקח באופן פתאומי‪ ,‬ומאז הרגיש בחוש 'שוב יום אחד קודם‬
‫[יום ג'‪ ,‬ב' דר"ח תמוז] לאחר השבעה יצא ל'הלל' בביהכ"נ‪ .‬הגעתי בלילה‬ ‫מיתתך'‪ ,‬ומאז חושב תדיר על יום המיתה‪ .‬לאחר דברים אלו התחלתי‬
‫ודיברתי עימו שנראה שאינו מצטער‪ ,‬ובאמת זה אינו כן‪ .‬וענה לי‪ :‬יש‬ ‫לבכות ואמרתי לרבינו‪ :‬אנו לא נוכל לסבול את זה‪ ,‬שהכל יהיה באופן‬
‫לי צער גדול! יש לי צער גדול! חושבים שאין לי צער‪ ...‬זה לא פשוט‪.‬‬ ‫כ"כ פשוט‪ ,‬שראש הישיבה יוותר קצת‪ ,‬והשיב לי בנחישות‪ :‬על כל‬
‫והמשיך‪ :‬ב"ה‪ ,‬הבנות‪ ,‬הכלות והשכנות כ"כ דאגו לה בחיים שלה‪,‬‬ ‫'משהו' כבוד ‪ -‬משלמים ביוקר רב‪ ,‬ואני יודע מה ערכי‪.‬‬
‫ואני לא הייתי צריך לדאוג לה כי הורידה ממני כל עול‪ ,‬אבל‬ ‫[יום ג' כ"ד סיון] מקום קבורה‪ .‬בצהריים קראו לו למיטתה של הרבנית‪,‬‬
‫עכשיו גם אני צריך לדאוג לה בעוד מצוות ולימוד ולשלוח לה‪.‬‬ ‫ונסע משם לסנדקאות‪ .‬בשש בערב הוזעק שוב למיטתה של הרבנית‪,‬‬
‫יסורין של אהבה‪ .‬ניחם אצל הרב‪ ...‬והרב מאוד בכה‪ ,‬ואמר ראש הישיבה‪:‬‬ ‫ובינתיים התייצב המצב במשהו‪ ,‬ונכנס לחדר סמוך ואמר שבפוניבז'‬
‫מצינו (ברכות ה' ע"ב) אצל רבי יוחנן שאמר‪ :‬דין גרמא עשיראה ביר‪ .‬ופירש‬ ‫זה עולה הרבה כסף‪ ,‬ואם כבר החזקת תורה אז מעדיף למקומות‬
‫רש"י הוו להו יסורין של אהבה‪ ,‬שהאבלות מכפרת על עוונותיו‪.‬‬ ‫אחרים‪ .‬ולכן אם אפשר לנסות בהר המנוחות‪ ,‬שיהיה משהו זול בין‬
‫ואמר מרן‪ :‬מכאן דאפשר וצריך להתנחם‪ ,‬וצריך לדעת שעכשיו כבר‬ ‫פשוטי עם‪ .‬בנו ר' שרגא שאל האם לדבר איתי לנסות בפוניבז'‬
‫טוב‪ .‬נכון‪ ,‬הכאב גדול מאוד‪ ,‬אבל בשביל הילד עכשיו טוב‪ .‬וצריך‬ ‫מחיר זול‪ ,‬וענה‪ :‬למה שיפסידו עלי? אבל נו‪ ,‬אפשר לנסות‪.‬‬
‫לדעת כי יש מושג שנשמות יורדות לעולם לתקופה קצרה‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫דיברתי עם לייבל והיה נראה כיוון שלילי‪ .‬תוך כדי ניסיון ליצור קשר‬
‫לחזור מהעסק – אי אפשר‪ .‬היינו לנחם אצל מ‪ .‬פ‪ .‬וסיפר שהיתה לו תאונה‬ ‫עם 'הר המנוחות'‪ ,‬קיבלתי טלפון בהול‪ :‬רוץ לביה"ח אולי תספיק‪.‬‬
‫קשה וכמה מבניו נפצעו קשה והבת הקטנה הייתה פצועה באופן אנוש‬ ‫יציאת נשמה‪ .‬כשהגעתי‪ ,‬כבר אחזו ב"שמע ישראל" ולאחר שלוש‬
‫והרופאים הורו להם להיפרד ממנה‪ ,‬ועברו שבועיים וכולם ב"ה חזרו‬ ‫פעמים עלתה נשמת הרבנית לגנזי מרומים‪ .‬השעה הייתה ‪.9:45‬‬
‫הביתה בריאים‪ .‬וסיפר לו דודו כי אימו כששמעה על התאונה קראה‬ ‫רבינו קרע מיד‪ ,‬ניגב את דמעות עיניו ונכנס לחדר הסמוך‪.‬‬
‫לאחיה ואמרה לו שהיא מבקשת מבורא עולם שיחליף את הייסורים‬ ‫סדרי הלויה‪ .‬שאלתיו על מועד ללויה וענה לי‪ :‬אם אפשר עוד הלילה‬
‫של נכדיה – בה‪ .‬ומאז סבלה נורא שלא כדרך הטבע‪ .‬ובאמצע המחלה‬ ‫‪ -‬עדיף‪ ,‬כי ימנע ביטול תורה ולא להטריח מבחוץ‪.‬‬
‫אחיה אמר לה‪ :‬תחזרי בך מהעסק‪ ,‬את לא תוכלי לעמוד בייסורים‪ .‬ולא‬ ‫רמקולים הרשה‪ ,‬אך מבלי להזכיר את שמו‪.‬‬
‫הסכימה‪ .‬ושאל את הראש ישיבה אם יש בזה משהו‪.‬‬ ‫בינתיים קיבלתי טלפון מפוניבז' ונאמר לי כי מכיוון שהרבנית הייתה‬
‫וענה‪ :‬יש בזה משהו‪ ,‬אבל לחזור מהעסק ‪ -‬וודאי שאי אפשר‪.‬‬ ‫'נציבה' וכו'‪ ,‬יקבלו יותר בזול‪ ,‬ורבינו הסכים‪.‬‬
‫כלות השלושים לרבנית רחל דבורה ברלין ע"ה בת מרן רבנו אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל‬
‫ואשת יבדלחט"א הגאון הגדול רבי זאב ברלין שליט"א‬
‫ובפרט כי בנו הנמצא בבני ברק יודע מזה כן יודע מזה גיסו‪ ,‬וכידוע לך גודל‬ ‫לידת הבת‬
‫העצלות הגוברת עלי‪ .‬הסתפקנו בתירוצים ואמתלאות כאלה‪ ,‬ונקוה להבוית"ש‬ ‫בט' טבת תש"ו נולדה בת רבנו בתל אביב‪ ,‬וכיון שהיולדת שהתה בבית‬
‫שיהי' בהצלחה בסייעתא דשמיא‪ ,‬ונזכה לבשר ולהתבשר אך טוב ושמחה‬ ‫היולדת ורבנו נשאר בודד בתל אביב בלי קרוב וידיד‪ ,‬חיפש בליל שבת‬
‫ונזכה כולנו לראות בבנין על משפטו יקום ונחוג חג המצות הבעל"ט ברוב‬ ‫קודש מקום שאוכל לשמוע קידוש ולאכול סעודת שבת‪ .‬והלך לטיש של‬
‫דיצה וחדוה ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים‬ ‫כ"ק האדמו"ר בעל הדמשק אליעזר מויזניץ שהיה גר שם ליד‪ .‬ונכנס באמצע‬
‫נא להודיע לידידנו ר' משה הלוי נ"י חושבני כי הוא מכיר משפחת ברלין הם‬ ‫הטיש כפשוטי עם‪ ,‬והדמשק אליעזר אמר לפני שראה אותו למשב"ק שלו‬
‫מהמקרובים של משפחת הרב מבריסק וקרובים להנצי"ב זצ"ל‪.‬‬ ‫שנכנס כאן אדם עם ריח גן עדן תביאו אותו אלי ואז רבנו נכנס וניגש לבעל‬
‫אהרן ליב שטינמן‬ ‫הדמשק אליעזר ונתן לו לחמניות ללחם משנה‪ .‬ורבנו קידש על הפת‪ ,‬וזה‬
‫[בתחילה לא שלח רבנו מכתב לידידיו הנ"ל כי חשש שזה יראה כאילו מבקש ממנו עזרה‬ ‫היה מאכלו באותו שבת‪.‬‬
‫כספית‪ ,‬אבל אחר שנודע לר"ז על השידוך שלח לעדכן אותו בפרטים]‬ ‫וציין רבנו שבליל שבת עבר בבתי כנסיות בתל אביב וראה שהם מלאים‬
‫השגחה פרטית‬ ‫בלומדים‪ .‬וציין בצער שתל אביב ירדה מגדלותה ועזבוה רוב הת"ח ויראי‬
‫סיפר רבנו שמכל נשואי צאצאיו לא היו לו חובות והייתה לו השגחה‬ ‫ה'‪( .‬מפי רי"ש)‬
‫פרטית בכל פעם‪ ,‬אחותה של הרבנית ע"ה הלכה פעם עם הרבנית אל עו"ד‬ ‫על שם ב' סבתות‬
‫שמתמחה בפיצויים מגרמני'‪ ,‬והגישו בקשה לפיצויים בעד הרכוש שנשדד ע"י‬ ‫רבנו קרא לה את שמה ע"ש ב' סבתות של הרבנית‪ .‬וצירף את השמות לשם‬
‫הגרמנים ימ"ש [לא בעד הנפשות]‪ ,‬לא הי' מדובר על סכום עתק אבל "סכום"!‪,‬‬ ‫אחד‪[ .‬בתחילה רצה לקרוא לה ע"ש זקנתו אלקה גרוניא אך לאחר שהרבנית טענה שהשם‬
‫העו"ד מ