You are on page 1of 63

‫המים הכנענית‬

‫הכנענית‬ ‫מערכת המים‬


‫מערכת‬
‫נקִבת השילוח‬
‫השילוח‬ ‫נננקִבת‬
‫המים לירושלים‬
‫לירושלים‬ ‫אמות המים‬
‫אמות‬
‫המים בירושלים‬
‫בירושלים‬ ‫בורות המים‬
‫בורות‬
‫המנדטורי ‪1936 --‬‬
‫‪1936‬‬ ‫המים המנדטורי‬
‫קִו המים‬
‫קִו‬
‫החמישית לירושלים‬
‫לירושלים‬ ‫המערכת החמישית‬
‫המערכת‬

‫דפדוףבתמונות‬
‫בתמונות‬ ‫דפדוף‬ ‫מצגת‪:‬‬
‫מצגת‪:‬‬
‫העכבראואו‬
‫ע"יהעכבר‬
‫ע"י‬ ‫אוריאיתיאל‬
‫איתיאל‬ ‫אורי‬
‫‪ENTER‬‬
‫‪ENTER‬‬ ‫‪09.2018‬‬
‫‪09.2018‬‬
‫אספקת המים לירושלים‬
‫ועל תושביה היה לצאת אל מחוץ לחומות העיר כדי להגיע אל‬ ‫אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של‬
‫מקורות המים‪.‬‬ ‫העיר‪ ,‬מסיבות גאוגרפיות‪ ,‬טופוגרפיות וגאולוגיות‪ .‬לאורך כל‬
‫החל מן התקופה החשמונאית החלה בניית מערכות הובלת מים‬ ‫דורותיה וגלגוליה נאלצו יושבי העיר ושליטיה למצוא פתרונות‬
‫ממעיינות המרוחקים מרחק ניכר מן העיר‪ ,‬באמצעות אמות מים‪.‬‬ ‫שונים למצוקה זו‪ ,‬בהתאם לטכנולוגיה שרווחה בזמנם‪.‬‬
‫מערכות אלה הורחבו ושוכללו בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬אך‬ ‫בתקופות קדומות התבססו הפתרונות על ניסיונות לאגירת מי‬
‫אחזקתן נעשתה מורכבת יותר ויותר‪ ,‬ודרשה תשומת לב‬ ‫גשמים ועל מציאת דרכים להפקה‪ ,‬הובלה וניצול של מי המעיינות‬
‫ומשאבים רבים מצד השלטון שהיה בעיר בכל עת נתונה‪.‬‬ ‫הנובעים בקרבת העיר‪.‬‬
‫התהפוכות השלטוניות הרבות שעברה העיר לאורך הדורות לא‬ ‫בירושלים יורדים כ‪ 550-‬מילימטר גשם בשנה בממוצע‪ ,‬אך את‬
‫תמיד היטיבו עם מערכות אספקת המים‪ ,‬ובתקופות רבות לאורך‬ ‫מרביתם לא ניתן לאגור‪ .‬בשל מיקומה הגאוגרפי של ירושלים‬
‫ההיסטוריה שלה ידעה העיר מחסור ומצוקה בתחום זה‪ .‬בעיה זו‬ ‫בסמוך לקו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל‪ ,‬מי הגשמים‬
‫בלטה במיוחד בתקופות של שלטון חלש‪ ,‬דל משאבים‪ ,‬או כזה‬ ‫היורדים אל הקרקע ניגרים ממנה במהירות מזרחה או מערבה‪,‬‬
‫שלא ייחס חשיבות מיוחדת לירושלים‪ ,‬וכן בעתות מלחמה ומצור‪.‬‬ ‫ואינם מספיקים לחלחל אל תוך הקרקע‪.‬‬
‫בתקופות אלו‪ ,‬שלעיתים נמשכו עשרות ואף מאות בשנים‪ ,‬שבו‬ ‫מי התהום כמעט ואינם נגישים ליושבי ירושלים משתי סיבות‬
‫תושבי העיר לשיטות פרימיטיביות יותר של הפקת מים ואגירתם‪.‬‬ ‫עיקריות‪:‬‬
‫בתקופת המנדט הבריטי הונחה בעיר לראשונה מערכת מודרנית‬ ‫‪.1‬עומק מי התהום – ירושלים שוכנת בגובה ממוצע של כ‪700 -‬‬
‫המבוססת על משאבות ומערכת צינורות מסועפת‪ ,‬שסיפקה מים‬ ‫מטרים מעל פני הים‪ ,‬מאות מטרים מעל מפלס מי התהום‪.‬‬
‫זורמים ישירות לשכונות המגורים‪ ,‬ובהמשך גם לבתיהם‬ ‫עומק כה רב אינו מאפשר חציבה של בארות‪.‬‬
‫הפרטיים של תושבי העיר‪ .‬עדיין‪ ,‬קטיעת אספקת המים לעיר‬ ‫‪.2‬מיעוט מקורות מים – בתחומי ירושלים ישנם מעיינות מעטים‪,‬‬
‫בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה‬ ‫אשר מספיקים אך בקושי ליושבים בקרבתם‪ .‬אף לא אחד מן‬
‫פגיעה העיר מן הבחינה הזו‪ ,‬גם בעת המודרנית‪.‬‬ ‫המעיינות בירושלים נובע בתחומה )בגבולותיה הקדומים(‪,‬‬
‫מעיינות בירושלים‬
‫מעיין עין רוגגל אינו קיים כיום‪ .‬עין רוגל מזוהה במקום הנקרא כיום 'ביר איוב' מדרום למפגש בין‬
‫נחל קדרון לגיא בן הנום‪ .‬במקום באר קדומה שעומקה ‪ 40‬מטר בתוך מסגד בכפר סילואן שבמזרח‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ייתכן כי שם המקום הנוכחי 'ביר איוב' קשור לדמותו של יואב בן צרויה‪ ,‬שר צבא דוד הנוטל חלק‬
‫במרד אדוניהו ובנסיון משיחתו למלך בעין רוגל‪ .‬מעניין כי בימי הביניים יהודים קראו למקום באר‬
‫יואב‪.‬‬
‫אזכור המקום הינו בתיאור הגבול בין יהודה לבנימין בספר יהושע‪ .‬אל עין רוגל מגיע הגבול‬
‫ממזרח‪ ,‬מאזור יריחו‪ ,‬ומן האזור שמדרום לואדי קלט‪.‬‬

‫עין רוגל – הבאר מימין וחצר המסגד )ויקיפדיה(‬

‫פרנסיספירת‬
‫פירת‬ ‫צילום‪:‬פרנסיס‬ ‫רוגל––‪1857‬‬
‫‪ 1857‬צילום‪:‬‬ ‫עיןרוגל‬
‫' 'עין‬
‫עין רוגל – מסגד ביר איוב )ויקיפדיה(‬
‫מעיין הגיחון‬
‫המים‪ ,‬כנרמז בספר שמואל ב'‪:‬‬ ‫מעיין הגיחון התפרסם עוד מימי קדם‪ ,‬והוא שימש במשך דורות‬
‫" בוצַּיִולוּכדִ דד צַּודִ אאתַ ומצְצבדִתַ צַּציִוּוןֹ צַּהיא צַּעַּיר דד צַּודִ‪ ...‬וו צַּיבגעַּ בבצַּצנִּוּור"‪.‬‬ ‫כמקור המים החשוב של ירושלים‪ .‬הגיחון הוא מעיין קארסטי‬
‫מערכת המים הכנענית השתמרה היטב באתר "פיר וורן" שבעיר‬ ‫העשיר ביותר במים בהרי יהודה‪ ,‬וכנראה היה מהגורמים‬
‫דוד‪ ,‬והיא נקראת על שם צ'ארלס וורן‪ ,‬החוקר הבריטי שחשף‬ ‫הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו –‬
‫אותה במאה ה‪.19-‬‬ ‫הגרעין של ירושלים הקדומה‪ .‬הספיקה הממוצעת של מעיין‬
‫בתקופת בית ראשון‪ ,‬לפני כ‪ 2,700 -‬שנה‪ ,‬מרד חזקיהו המלך‬ ‫הגיחון הייתה כ‪ 60 -‬מטרים מעוקבים בשעה‪ ,‬שהיא ספיקה‬
‫בסנחריב מלך אשור וסירב להעלות לו מס‪ ,‬כפי שסוכם ביניהם‬ ‫גבוהה למדי‪ .‬תושביה הקדומים של ירושלים לא יכלו להסתפק‬
‫קודם לכן‪ .‬העימות היה בלתי נמנע‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬בהוראת חזקיהו‬ ‫במעיין הנובע למרגלות העיר בלבד‪ ,‬וחיפשו מקורות מים נוספים‪,‬‬
‫בוצרה ירושלים לקראת קרבות ומצור ממושך‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫שיזרימו מים בכוח הכבידה לחלק העליון של העיר‪.‬‬
‫בהוראתו שופצו החומות הישנות‪ ,‬והחליט להעביר את מי הגיחון‬ ‫ירושלים הוקמה על ידי הכנענים לפני למעלה מ‪ 4,000-‬שנה‪,‬‬
‫פנימה אל העיר באופן מלאכותי‪ ,‬כדי שלא ייפלו בידי האויב‪:‬‬ ‫ובתחילה הייתה עיר קטנה בת פחות מאלף איש‪ .‬גם שטחה היה‬
‫" בוצַּיִ דובעַּץּ צַּעַּם דשדריו ווצַּגוּבדריו צַּלוסתְוּום שֲאתַ אמיאמי דהאעַּדינוּותַ אאשֲשר צַּמחִוץּ דלצַּעַּיר )‪(...‬‬ ‫קטן למדי‪ ,‬וכלל גבעה קטנה בלבד‪ ,‬היא עיר דוד של ימינו‪ .‬עם‬
‫מר‪ :‬דלדמה‬ ‫בוצַּיִוסותְמו שֲאתַ דכל בהבמועַּדינוּותַ וושֲאתַ בהבנִּבחִל בהשַוּואטףֵ ובתַוּוךֹ דהאָשֲרץּ‪ ,‬אלא וּ‬ ‫בניית החומה סביב 'עיר יבוס' המיוחסת ליבוסים המקראיים‬
‫דיבוּואו במולאכי באשַור ודמוצאו במ צַּים ברצַּבים" )דברי הימים ב'‪ ,‬ל"ב‪ ,‬ג'‪-‬ד'(‪.‬‬ ‫התעוררה בעיה קשה‪ :‬מקור המים היחיד של העיר ‪ -‬מעיין הגיחון‬
‫לשם כך‪ ,‬בהוראת חזקיהו נחצבה נקבה באורך של כ‪500-‬‬ ‫‪ -‬נבע בעומק נחל קדרון שלמרגלות העיר‪ ,‬ולא ניתן היה להגן עליו‬
‫מטרים‪ ,‬אשר עוברת תחת בתי עיר דוד מצפון‪-‬מזרח‬ ‫או לגשת אליו בעת מצור‪ .‬בשל כך חצבו הכנענים מנהרה‬
‫לדרום‪-‬מערב‪ ,‬ומנקזת את מי הגיחון לתוך בריכת השילוח‪ .‬בריכה‬ ‫תת‪-‬קרקעית‪ ,‬שהובילה מתוך העיר‪ ,‬תחת החומה‪ ,‬אל המעיין‪.‬‬
‫זו נקראה כך מפני שהמים נשלחו אליה ממרחק‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫המעיין עצמו הוסתר במערכת ביצורים‪ ,‬כדי למנוע מהאויב‬
‫המצור האשורי נכשל‪ ,‬ואחרי חודשי מצור ארוכים שב סנחריב‬ ‫לשתות ממימיו או להרעיל אותם‪ .‬ייתכן שאנשי דוד המלך‪,‬‬
‫לאשור כלעומת שבא‪.‬‬ ‫שכבשו את ירושלים מידי הכנענים‪ ,‬חדרו אליה דרך מערכת‬
‫רוברטס– צילום‪ :‬מקס ריצ'ארדסון‬
‫מעייןשלהגיחון‬
‫וריאציה עַּל ציור מעַּייןֹ הגיחִוןֹ‬
‫התעלה הכנענית‬
‫החוקרים הראשונים יחסו את תעלת השילוח לתקופת הבית‬ ‫התעלה הכנענית נחצבה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בה בעת עם הקמת ביצורי‬
‫הראשון‪ .‬הכניסה לתעלת השילוח גבוהה ביותר משני מטרים‬ ‫העיר בתקופת הברונזה התיכונה‪ .‬חלקה הצפוני חצוב ומקורה‬
‫ממפלס נביעת הגיחון ולכן היה צורך להעלות תחילה את מפלס‬ ‫באבני ענק ובחלקה הדרומי היא מנהרה חצובה‪ .‬בתעלה זו‬
‫המים על מנת שיזרמו לתוכה‪ .‬הדבר נעשה על ידי חסימת‬ ‫הוזרמו מי מעיין הגיחון דרומה לצורכי חקלאות‪ .‬מספר מטרים‬
‫הזרימה הטבעית מזרחה באמצעות קיר סכר או באמצעות‬ ‫לאחר תחילת התעלה מתפצלת ממנה מנהרה צרה‪ ,‬המזרימה‬
‫קירותיו של מגדל המעיין‪.‬‬ ‫חלק מן המים מערבה לבריכה החצובה‪ .‬עודפי המים המשיכו‬
‫המפעל נחצב בחלקו כתעלה פתוחה לאורך המדרון‪ ,‬שאותה קירו‬ ‫לזרום בתעלה הכנענית לעבר בריכת אגירה בדרום העיר‪.‬‬
‫הקדמונים באבנים גדולות ממדים‪ .‬ואולם חלק מן המפעל חצוב‬ ‫בשנים האחרונות הועלתה הסברה כי חלקה הדרומי של התעלה‬
‫כמנהרה סגורה וישרה בתוך הסלע הטבעי‪ .‬החציבה איננה יורדת‬ ‫הכנענית איננה מתקופת הברונזה התיכונה כי אם מימי הבית‬
‫לעומק רב ופירים אנכיים שהיו‪ ,‬לאורך חלקים ממנה‪ ,‬על פני‬ ‫הראשון‪.‬‬
‫המדרון אפשרו לפועלים להתוות מבחוץ את המסלול‪ .‬פירים אלה‪,‬‬ ‫תעלה זו המכונה גם "תעלת השילוח" הייתה מוכרת לחופרים עוד‬
‫שחלקם נתגלה בחפירות‪ ,‬שימשו גם לאוורור ולהוצאת פסולת‬ ‫קודם לכן‪ .‬תפקיד תעלת השילוח היה להשקות חלקות חקלאיות‬
‫החציבה‪ .‬בתוך התעלה נתגלו גומחות ששימשו להצבת נרות‬ ‫בנחל קדרון באמצעות "חלונות" שהיו בדופנה המזרחי‪ ,‬ולהזרים‬
‫שמן שלאורם ביצעו הפועלים את מלאכתם‪.‬‬ ‫את שארית המים לבריכת אגירה בדרום העיר‪.‬‬
‫מפעלי המים בעיר דוד‬

‫הכנענית‬ ‫התעלה‬
‫הכנענית‬ ‫תוואי‬
‫התעלה‬
‫ננקִקהבת ההנשלִׁח ]ננקבת חזקיהו[‬ ‫א‬

‫של המעיין בתחומי העיר המבוצרת שממערב לו‪ ,‬שכן מבחינה‬ ‫צַּנוקבבתַ בהצַּשַלִּׁבחִ‪ ,‬הידועה גם כננקִקבבת חזקיהו‪ ,‬היא מנהרה מפולשת‬
‫אסטרטגית וטופוגרפית לא ניתן היה להציב את החומות במיקום‬ ‫בירושלים‪ ,‬שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד‬
‫נמוך כל כך‪ .‬בימי שלום לא הייתה בכך בעיה‪ ,‬שכן יושבי העיר יכלו‬ ‫ממזרח למערב‪ ,‬לאורך יותר מחצי קילומטר‪ .‬הנקבה‪ ,‬שנחצבה בימי‬
‫לצאת ולשאוב מים מהמעיין באין מפריע‪ ,‬אך בעת מצור‪ ,‬כששערי‬ ‫חזקיהו המלך במאה השמינית או השביעית לפנה"ס‪ ,‬לפני כ‪2,700-‬‬
‫העיר נסגרו והאויב הקיף את החומות‪ ,‬נוצרה בעיה כפולה‪ :‬מחד‬ ‫שנה‪ ,‬שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד‪ ,‬וזכתה לכינוי "המפעל‬
‫גיסא‪ ,‬תושבי העיר לא יכלו לגשת למקור המים‪ ,‬ומאידך גיסא האויב‬ ‫המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ"‪ .‬ייחודה‬
‫נהנה ממימיו באין מפריע‪.‬‬ ‫ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים‪,‬‬
‫היבוסים‪ ,‬ששלטו בירושלים בשלהי האלף ה‪ 2-‬לפנה"ס‪ ,‬התמודדו‬ ‫שיצרה מקור מים בתוך החומות עבור תושבי העיר‪ ,‬דבר בעל‬
‫עם הבעיה על ידי ביצור המעיין בנפרד‪ ,‬ויצירת גישה אליו מהעיר‬ ‫חשיבות מכרעת בימי מלחמה‪.‬‬
‫דרך מערכת מגדלים ומעברים תת‪-‬קרקעיים‪ ,‬כדוגמת פיר וורן‪ .‬היה‬ ‫בננקבה נתגלתה כתובת השילוח‪ ,‬המספקת פרטים אותנטיים על‬
‫זה הפתרון היחיד האפשרי באותם ימים‪ ,‬שכן ירושלים שכנה‬ ‫דרך חציבתה‪ ,‬והיא אחת הכתובות הבודדות בעברית ששרדו‬
‫באותה עת רק על שלוחת עיר דוד הצרה‪ ,‬שהוקפה משני עבריה‬ ‫מתקופת בית ראשון‪ .‬מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנותיו של‬
‫בגאיות עמוקים‪ :‬הקדרון ממזרח וגיא הטירופיאון ממערב‪ .‬בהיעדר‬ ‫חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור‪ ,‬אולם‬
‫טכנולוגיית שאיבה לא הייתה אז כל דרך להעלות את המים לגובה‬ ‫במחקר הארכאולוגי קיימת מחלוקת לגבי תיארוך זה‪.‬‬
‫העיר‪.‬‬ ‫במשך דורות שימש מעיין הגיחון מקור המים העיקרי‪ ,‬וכמעט‬
‫בשלהי תקופת בית ראשון כבר גדלה ירושלים והתפשטה אל מעבר‬ ‫הבלעדי‪ ,‬של ירושלים‪ .‬הוא נובע עד ימינו בנקודת גובה נמוכה‬
‫לטירופיאון‪ ,‬אל "הגבעה המערבית"‪ ,‬הכוללת את הר ציון‪ ,‬הרובע‬ ‫באופן משמעותי ביחס לעיר – בתחתית נחל קדרון‪ ,‬בין עיר דוד והר‬
‫היהודי והרובע הארמני של ימינו‪.‬‬ ‫הזיתים‪ .‬המיקום הבעייתי לא נאפשר בימי קדם את הכללתו‬
‫ננקִקהבת ההנשלִׁח ]ננקבת חזקיהו[‬ ‫ב‬

‫בקירוב‪ ,‬על פי תוואי הנקבה וסימני החציבה‪.‬‬ ‫בעקבות הכללת הטירופיאון בתוך העיר היה בה גיא עמוק יותר‬
‫רק לאחר חיבור שני חלקי הנקבה ופילוסם יחד נחצב קטע קצר‬ ‫מהקדרון לראשונה בתולדותיה‪ .‬נקבת השילוח מנצלת עובדה‬
‫אחרון‪ ,‬שחיבר את המערכת למערת הנביעה של המעיין‪ ,‬שאם לא‬ ‫טופוגרפית זו‪ ,‬בכך שהיא מזרימה את מי הגיחון ממזרח תחת בתי‬
‫כן היו המים שוטפים את החוצבים ומפריעים לעבודתם‪ .‬הקבוצה‬ ‫עיר דוד אל הטירופיאון שבלב העיר בכוח הכבידה בלבד‪.‬‬
‫הצפונית החלה אפוא את מלאכתה דרך תעלה קצרה‪ ,‬שנחצבה‬ ‫תוואי נקבת השילוח מפותל‪ .‬אורך הנקבה הוא ‪ 533‬מטרים‪ ,‬אף‬
‫בתחתית בריכה כנענית סמוכה )חלק ממערכת 'פיר וורן'(‪ ,‬ודרכה‬ ‫שהמרחק הקווי בין נקודת המוצא לנקודת הסיום הוא כ‪320-‬‬
‫אף העבירו מעט מים במהלך החציבה‪ ,‬כדי לבחון את שיפוע‬ ‫מטרים בלבד‪ .‬רוחבה הממוצע בין ‪ 70‬ל‪ 80-‬ס"מ‪ ,‬גובהה נע בין ‪1.1‬‬
‫הרצפה‪.‬‬ ‫ל‪ 5-‬מטרים‪ ,‬ושיפועה מתון ביותר‪ :‬הפרש הגבהים בין נקודת‬
‫אחת התעלומות הגדולות של חציבת נקבת השילוח היא בעיית‬ ‫המוצא לנקודת הסיום הוא ‪ 33‬ס"מ בלבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬ממוצע השיפוע‬
‫ה נאוורור עבור החוצבים‪ .‬בחציבת מנהרות בתקופות מאוחרות יותר‬ ‫הוא כמעט אפסי )‪ 0.6‬פרומיל(‪ ,‬דבר שכלל אינו פשוט בטכנולוגיות‬
‫מקובל היה לחצוב פירים אנכיים במרחקים קבועים מפני השטח אל‬ ‫שעמדו לרשות החוצבים באותה עת‪.‬‬
‫המנהרה הנחצבת‪ ,‬שדרכם הוכנסו אור ואוויר והוצא חומר החציבה‪.‬‬ ‫הנקבה חצובה כולה בסלע גיר‪-‬דולומיט קשה וצפוף‪ .‬הארכיאולוג בן‬
‫נקבת השילוח‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נחצבה ללא פירים כאלה )מלבד אחד‬ ‫המאה ה‪ ,19-‬האב לואי איג ונסאן‪ ,‬שחקר את הננקבה באופן יסודי‪,‬‬
‫בחלק הדרומי(‪ ,‬והחוקרים אינם יודעים כיצד נחצבה לאורך מאות‬ ‫שיער כי חציבתם של כ‪ 650 -‬מטרים מעוקבים של הסלע ארכה כ‪-‬‬
‫מטרים‪ ,‬ללא אספקת אוויר‪ ,‬ותוך שימוש באמצעי תאורה הגוזלים‬ ‫‪ 250‬יום‪.‬‬
‫חמצן‪ .‬ניכר‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי חציבת נקבת השילוח הייתה פרויקט הנדסי‬ ‫הנקבה נחצבה על ידי שתי קבוצות חוצבים‪ ,‬שיצאו זו לקראת זו‬
‫מורכב מאין כמוהו‪ ,‬ולא פלא שהתרגשות החוצבים עם השלמתו‬ ‫משני נצדי עיר דוד‪ ,‬האחת מצפון‪-‬מזרח והשנייה מדרום‪-‬מערב‪.‬‬
‫הייתה רבה‪ ,‬ואף הונצחה בכתובת שהותירו אחריהם‪.‬‬ ‫נקודת המפגש בין הקבוצות זוהתה בוודאות במחצית הדרך‬
‫כתובת ננקִקהבת ההנשלִׁח‬

‫שחזור הכתובת‬
‫נקבה‬
‫אשר גרוסברג‬ ‫דודה נ–‬
‫בעירשל‬
‫הצפוני‬ ‫בחלק‬
‫המים‬ ‫פיתול‬
‫מפעלי‬ ‫תוואי ננקבת השילוח ביחס לעיר דוד‬
‫בעת מפגש חוצבי הננקבה‪ ,‬התברר‬
‫כי רצפת הקטע הדרומי גבוהה‬
‫ב‪ 30-‬ס"מ מזו של הקטע הצפוני;‬
‫דבר זה נלמד מסיתות הרצפה‬
‫ותחתית הקירות בקטע זה‪,‬‬
‫המאופיין בקווים גסים ולא‬
‫אחידים‪ ,‬לעומת הגימור האיכותי‬
‫של התקרה וראשי הקירות באותו‬
‫מקום‪ .‬נראה אפוא שהקבוצה‬
‫הדרומית פילסה את הרצפה‬
‫במהירות‪ ,‬כדי להתאימה לגובה‬
‫הרצוי‪ .‬תופעה נוספת המעידה על‬
‫טעותם של החוצבים היא‬
‫התרוממות גובה התקרה ליותר‬
‫מחמישה מטרים לקראת סוף‬
‫תוואי הנקבה‪ .‬השערת החוקרים‬
‫היא שהקבוצה הדרומית החלה‬
‫לחצוב בנקודה גבוהה מדי‪ ,‬ולאחר‬
‫שנפגשה עם הקבוצה הצפונית‬
‫התבררה הטעות‪ ,‬והיא נאלצה‬
‫להנמיך באופן משמעותי את רצפת‬
‫הנקבה בחלק הזה‪.‬‬
‫תקרה גבוהה מאד בסמוך לסוף הננקבה‬ ‫תקרה נמוכה מאד באמצע הננקבה‬
‫המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו‬

‫מכון מגלי"ם עיר דוד‬


‫בריכת השילוח‬
‫קִבגרהכת ההנשילווהח )ההנשלִׁהח( היא בריכה בקצה הדרומי של עיר דוד‪ ,‬העיר העתיקה‬
‫בירושלים‪ .‬היא נמצאת בסמוך לאפיק נחל קדרון‪ ,‬מעט צפונית למפגש הקדרון‬
‫עם גיא בן הנום‪ ,‬ומי הגיחון זורמים אליה דרך נקבת השילוח‪ .‬בעקבות החפירות‬
‫שנערכו מאז שנת ‪ 2004‬ואילך‪ ,‬נחשפה בריכת השילוח של ימי בית שני‪ .‬עד‬
‫החפירות מקובל היה לזהות את בריכת השילוח מעט צפונית יותר‪ ,‬במקום בו‬
‫נמצאת בריכה מן התקופה הביזנטית )"הבריכה הביזנטית"(‪ .‬גודל הבריכה בימי‬
‫הבית השני הגיע ככל הנראה לכ‪ 3-‬דונם‪ .‬בסמוך לבריכה נתגלה ריצוף עשוי‬
‫לוחות אבן‪ ,‬של רחוב הרודיאני רחב ידיים שהוביל מהבריכה צפונה לאורך הגיא‬
‫המרכזי לעבר הר הבית ובית המקדש‪ .‬החופרים מניחים שבריכה זו בנויה על‬
‫שרידיה של בריכת השילוח הקדומה מימי הבית הראשון שאליה היטה חזקיהו‬
‫המלך את מי הגיחון‪.‬‬

‫בריכתה‪20-‬‬
‫השילוח ההרודיאנית בתחתית עיר דוד‬ ‫בריכת השילוח בראשית המאה‬
‫אמות המים לירושלים‬
‫בימי בית שני העיר גדלה וגם כמות עולי הרגל אליה גדלה בצורה‬
‫משמעותית‪ ,‬ולכן התחילה להבנות מערכת הספקת מים‬
‫לירושלים שהביאה את המים באמות מים מאזור גוש עציון של‬
‫היום אל העיר‪.‬‬
‫המערכת הכילה מערכת אמות שהובילה מים אל מאגר גדול‬
‫שנקרא "בריכות שלמה"‪ ,‬וממנו יצאו שלש אמות – האחת לעבר‬
‫הר הבית ונקראה "האמה התחתונה"‪ ,‬השניה לעבר העיר‬
‫העליונה ונקראה "האמה העליונה" והשלישית לעבר ההרודיון‪.‬‬
‫האמות העיקריות שמילאו את בריכות שלמה היו אמת הערוב‬
‫ואמת הביאר‪.‬‬
‫מאגר המים "בריכות שלמה" הכיל שלש בריכות ומיקומו כ‪4 -‬‬
‫קילומטרים דרומית לבית לחם‪ .‬קיבולת הבריכות היא כ‪-‬‬
‫‪ 288,000‬מטרים מעוקבים‪ .‬הבריכות נקראות אמנם על שמו של‬
‫שלמה המלך‪ ,‬אך אין ביניהן ובינו כל קשר‪ ,‬שכן הן מאוחרות לו‬
‫במאות שנים‪.‬‬
‫הבריכות עצמן נבנו כנראה בתקופה החשמונאית או בתקופה‬
‫ההרודיאנית שאחריה‪ ,‬אבל יש חוקרים שמאחרים את הקמתם‬
‫לתקופה הרומית‪ .‬יש גם השערה שהבריכה התחתונה נבנתה רק‬
‫בתקופה הממלוכית‪.‬‬
‫האמה התחתונה מתוארכת לתקופה החשמונאית )‪167-63‬‬
‫לפנה"ס(‪.‬‬
‫אמות המים הקדומות בארץ ישראל ‪ /‬קובץ מחקרים ‪ /‬יד יצחק בן צבי‬
‫]אמת המים של החשמונאים[‬ ‫האמה התחתונה‬
‫בשני מקומות בלבד נכרו מנהרות‪ :‬האחת סמוך לבית לחם‪,‬‬ ‫בתקופת בית שני הייתה ירושלים מרכז שלטוני ודתי‪ ,‬והיא‬
‫והשנייה ברכס ארמון הנציב הסמוך לירושלים‪ .‬הסיבה למנהרה‬ ‫התפתחה במהירות‪ ,‬בהתאם לטכנולוגיה הרומית‪ .‬רמת החיים‬
‫הראשונה הייתה להימנע כמה שאפשר מהלאמת שדות חקלאיים‬ ‫בעיר עלתה מאוד‪ ,‬ותושביה נזקקו למים רבים לשתייה‪ ,‬לרחצה‪,‬‬
‫של יושבי בית לחם‪ ,‬וכן למנוע פגיעה וגניבת מים על ידי‬ ‫לטהרה ועוד‪ .‬תפעול בית המקדש דרש אף הוא כמות רבה של‬
‫החקלאים המקומיים‪ .‬המנהרה השנייה נועדה לחסוך עבודה רבה‬ ‫מים לניקיון ולפולחן‪ .‬מעיין הגיחון לא הספיק‪ ,‬ומצוקת המים‬
‫בהקפת הרכס הגבוה‪ ,‬והמרתה בכריית מנהרה באורך של כ‪-‬‬ ‫בירושלים הייתה קשה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בימי שלוש‬
‫‪ 400‬מטרים מדרום לצפון‪ .‬מרכס ארמון הנציב עברה האמה‬ ‫הרגלים – פסח‪ ,‬שבועות וסוכות ‪ -‬שבהם פקדו את ירושלים מאות‬
‫לאורך הגדה הדרומית של גיא בן הינום‪ ,‬וסמוך לבריכת הסולטאן‬ ‫אלפי מבקרים‪ ,‬שנצרכו לכמות מים עצומה‪.‬‬
‫חצתה את העמק הרדוד בגשר‪ ,‬והמשיכה לאורך הגדה הצפונית‬ ‫החשמונאים )‪ 167-63‬לפנה"ס( היו הראשונים שפתרו את בעיית‬
‫של הגיא‪ .‬סמוך לשער ציון נכנסה האמה אל תוך העיר‪,‬‬ ‫אספקת המים לירושלים באמצעות הבאת מים ממרחקים‪ .‬הם‬
‫והסתיימה בבית המקדש‪.‬‬ ‫איתרו את עין עיטם‪ ,‬מעיין הנובע במרחק של כעשרה קילומטרים‬
‫כמה עשרות שנים לאחר מכן גדלה ספיקת האמה‪ ,‬בעקבות אמה‬ ‫מירושלים‪ ,‬והזרימו את מימיו לבריכת אגירה סמוכה‪ .‬מבריכה זו‬
‫נוספת שיזם הנציב הרומי‪ ,‬פונטיוס פילאטוס )‪ 26-36‬לספירה(‪.‬‬ ‫יצאה אמת מים ארוכה‪ ,‬שהוליכה אלפי ליטרים של מים ביום‬
‫אמה זו‪ ,‬המכונה 'אמת הערוב'‪ ,‬על שם מעיין המוצא שלה‬ ‫לירושלים‪ .‬כדי להבטיח שהמים יזרמו באמת המים בלי קושי‪,‬‬
‫המרוחק כחמישה קילומטרים דרומית לעין עיטם‪ ,‬הזרימה מים‬ ‫הקפידו הבונים על שיפוע מתון ביותר של כפרומיל )מטר עומק‬
‫לבריכה שנבנתה מעל בריכת האגירה הראשונה‪ ,‬ושתי הבריכות‬ ‫לכל ‪ 1000‬מטרים אורך(‪ ,‬ויצרו אמה ארוכה ומפותלת‪ ,‬שהקיפה‬
‫גם יחד מילאו עתה את האמה התחתונה‪.‬‬ ‫את ההרים בדרך בין בית לחם לירושלים‪.‬‬
‫מנהרת ארמון הנציב‬
‫מנהרת ארמון הנציב היא קטע מהאמה התחתונה‬
‫ונועדה לחסוך תוואי של כשני קילומטרים‪ ,‬אותם היה‬
‫על האמה לעבור כדי להקיף את הרכס מדרום לצפון‪.‬‬
‫אורך המנהרה הוא ‪ 423‬מטרים‪ ,‬והיא כוללת שישה‬
‫פירים עמוקים‪ .‬פתח הכניסה למנהרה שוכן בעומק‬
‫שכונת תלפיות מזרח‪ ,‬ומוצאה מתחת לטיילת ארמון‬
‫הנציב בתחומי הכפר ג'בל מוכאבר‪.‬‬
‫חציבת המנהרה הייתה מבצע הנדסי מורכב בשל‬
‫הפרש גובה של כ‪ 50 -‬מטרים בין פסגת ההר ומפלס‬
‫המנהרה‪ .‬המנהרה בעלת חתך אליפטי ממזרח‬
‫למערב‪ ,‬גובהה המקורי היה כמטר וחצי‪ ,‬ובדופנותיה‬
‫ניכרים סימני סיתות אלכסוניים וגומחות לנרות‪.‬‬
‫בעקבות תיקונים ושיפוצים שנערכו בה בתקופה‬
‫העות'מאנית הוכנס בה צינור חרס‪ ,‬ובהמשך היא‬
‫הועמקה בשלושה מטרים‪ .‬חלקה הראשון של‬
‫המנהרה מדרום הוא תעלה עמוקה באורך של כ‪17-‬‬
‫מטרים‪ ,‬שנחצבה בסלע וקורתה בלוחות אבן שטוחים‪,‬‬
‫ובהמשך ‪ -‬בקירוי גמלוני שנוצר על ידי זוגות לוחות‬
‫צינור מים עות'מאני מחרס‬ ‫אבן‪ .‬בסוף תעלה זו מתחילה המנהרה החצובה‪ ,‬ושם‬
‫באמת המים בארמון הנציב‬ ‫גם נמצא הפיר הראשון‪.‬‬
‫היציאה מהמנהרה‬ ‫אור בקצה המנהרה‬
‫האמה העליונה‬

‫נאפשר לאמת המים להתחיל מנקודה גבוהה יותר מבחינה‬ ‫בימי הורדוס‪ ,‬שמלך כמאה שנה לאחר בניית "האמה התחתונה"‪,‬‬
‫טופוגרפית ולכן היא נקראת "האמה העליונה"‪.‬‬ ‫לא הספיקו עוד מימיה של זו‪ ,‬והיה צורך באמה נוספת‪ .‬יש‬
‫אמת מים זו זרמה לאורך תוואי דרך חברון של ימינו‪ ,‬והגיעה עד‬ ‫הסוברים כי הורדוס עצמו יזם את הקמתה של אמה חדשה‪ ,‬ויש‬
‫חלקו העליון של גיא בן הינום‪ ,‬סמוך לשער יפו‪ .‬נראה ששם‬ ‫הסוברים שהייתה זו פעולה מאוחרת בהרבה של הלגיון העשירי‬
‫נכנסה אל העיר‪ ,‬מילאה את "בריכת המגדלים" )היא בריכת‬ ‫בסוף המאה הראשונה לספירה‪.‬‬
‫חזקיהו שברובע הנוצרי(‪ ,‬עברה דרך ארמון הורדוס )הרובע‬ ‫בניית האמה העליונה התאפשרה עם כרייתה של אמת אספקה‬
‫הארמני(‪ ,‬מילאה את המקוואות ובורות המים בעיר העליונה‪,‬‬ ‫נוספת‪ ,‬הנקראת 'אמת הביאר' על שם מעיין המוצא שלה‪ ,‬הנובע‬
‫מקום מושב הכוהנים‪ ,‬ונכנסה להר הבית דרך הגשר הגדול‪.‬‬ ‫לא רחוק מעין ערוב‪ ,‬בנקודה גבוהה יותר‪ .‬מי 'אמת הביאר'‬
‫המים שהגיעו לירושלים דרך אמות המים נאגרו בבורות ובבריכות‬ ‫הוזרמו לבריכה שלישית‪ ,‬שנחצבה מעל שתי הבריכות הקודמות‬
‫אגירה‪ ,‬אך לבריכות אלו היו שני חסרונות‪ :‬המים התאדו מהן‬ ‫לה‪ .‬האמה העליונה יצאה מהבריכה העליונה‪ .‬הבריכות שופצו‬
‫במהירות‪ ,‬והמים העומדים התלכלכו והתעפשו‪ .‬בשל כך שימשו‬ ‫והורחבו‪ ,‬וזכו ברבות השנים לכינוי השגוי "בריכות שלמה"‪ .‬האמה‬
‫בריכות האגירה בעיקר להשקיה ולניקיון‪ ,‬ואילו בורות המים‬ ‫החדשה הייתה משוכללת בהרבה‪ ,‬ועברה דרך מנהרות רבות‪,‬‬
‫שימשו לשתייה‪ .‬עד היום קיימות בירושלים כמה בריכות אגירה‬ ‫שחסכו פיתולים סביב ההרים‪ ,‬ולכן הייתה קצרה בהרבה‬
‫ששרדו מהעת ההיא‪ ,‬ובהן בריכת הסולטאן‪ ,‬בריכת ממילא‪,‬‬ ‫מקודמתה‪ .‬ניצולם של מעיינות נוספים באזור‪ ,‬שנבעו בנקודה‬
‫בריכת ישראל ועוד‪.‬‬ ‫גבוהה יותר מן הערוב והביאר‪,‬‬
‫אמת הערוב ואמת הנביאר‬

‫אמה הנביאר הגדילה את כמות המים במערכת ומוצאה מעין‬ ‫אמת הערוב היא אמת מים קדומה בהרי יהודה‪ ,‬אשר יחד עם‬
‫ביאר‪ .‬האמה מתוארכת לתקופה הרומית‪ ,‬אבל בהחלט יתכן‬ ‫אמת הביאר‪ ,‬סיפקה את המים לאמת המים הרומית לירושלים‪.‬‬
‫שהיא קדומה יותר ואפילו יש הטוענים שחפרו אותה בתקופה‬ ‫ראשיתה של האמה במעיינות כוזיבה‪ ,‬כ‪ 2-‬ק"מ דרומית מזרחית‬
‫החשמונאית‪ ,‬אך אין ספק שהיא פעלה בתקופה הרומית‪.‬‬ ‫לכפר אל‪-‬ערוב‪ ,‬על גבול מדבר יהודה‪ .‬ממעיינות אלו נמשכת‬
‫האמה הזו פעלה עד לתקופת המנדט‪ .‬ארכה כ – ‪ 4.7‬ק"מ‪.‬‬ ‫האמה לכיוון צפון מערב‪ ,‬עוברת במעיין עין א‪-‬דלבה‪ ,‬ומגיעה‬
‫תחילתה בננקבה קרסטית שארכה ‪ 84‬מ'‪ ,‬אחריה יש מנהרה‬ ‫לבריכת הערוב‪ ,‬הנמצאת למרגלות ח'רבת אלערוב‪ ,‬ובסמוך לכפר‬
‫חצובה בידי אדם המכונה "מנהרת הפירים" לאורך ‪ 2.8‬ק"מ‬ ‫המודרני אלערוב‪ .‬בריכת הערוב בנויה בסגנון בריכות שלמה‪ ,‬אך‬
‫שהיא מנהרה ישרה שלצורך חציבתה נחפרו בסביבות ‪ 80‬פירים‬ ‫קטנה מהן‪ .‬מהבריכה ממשיכה אמת המים לכיוון מזרח‪ ,‬ובהמשך‬
‫)מהם שרדו בודדים בלבד( להוצאת חומר ולאוורור‪ .‬אחרי‬ ‫פונה צפונה‪ ,‬וממשיכה בפיתולים רבים עד בריכות שלמה‪ .‬בתוואי‬
‫המנהרה נבנה סכר שאוסף את המים על פני הקרקע והחדיר‬ ‫האמה מצויים גשר קדום ושלוש מנהרות תת‪-‬קרקעיות החצובות‬
‫אותם פנימה אל האמה‪ .‬מכאן ממשיכה האמה על פני השטח כ –‬ ‫בסלע‪ .‬אמת הערוב מתוארכת לראשית המאה ה‪ 1-‬לספירה‪,‬‬
‫‪ 500‬מ' ונכנסת שוב למנהרת פירים של כ – ‪ 500‬מ' ומשם‬ ‫בתקופת פונטיוס פילאטוס‪ ,‬בהתאם לתיאוריו של יוסף בן מתתיהו‬
‫בתעלה פתוחה עד לכניסתה לבריכה העליונה בברכות שלמה‪.‬‬ ‫ולממצאים הארכאולוגיים‪.‬‬

‫אמת הערוב מקווקו‪ ,‬אמת הביאר קו רציף עם בליטות‬


‫תמונה – אתר ביה"ס שדה כפר עציון‬ ‫אמת הביאר‬
‫'עין ביאר – ‪ 890‬מ‬

‫'בריכת הערוב – ‪ 840‬מ‬


‫'עין צאלח – ‪ 810‬מ‬
‫אמת הביאר‬
‫עין בוראק‬

‫עין דילבה‬
‫'מ ‪800‬‬ ‫אמה עליונה‬
‫'עיר עליונה – ‪ 760‬מ‬
‫'מעיינות כוזיבה – ‪ 820‬מ‬
‫אמת הערוב‬
‫'מ ‪785‬‬

‫בריכות שלמה‬

‫'מ ‪765‬‬

‫'עין עיטם – ‪ 765‬מ‬


‫'הר הבית – ‪ 735‬מ‬
‫אמה תחתונה‬

‫על פי אתר "אהבת ירושלים"‪ ,‬רמי כפיר‬ ‫ציור סכמטי של אמות המים לירושלים‬
‫בורות המים בירושלים‬
‫האמה העליונה והאמה התחתונה שימשו במשך מאות שנים‪,‬‬
‫ותוחזקו על ידי שליטי ירושלים הנוצרים והמוסלמים‪ .‬בחלוף‬
‫השנים נזנחו האמות ונהרסו; במקומות רבים התפורר הטיח‪,‬‬
‫העמודים נסדקו והאמה נפלה‪ .‬בחלק מהמקרים פגעו חקלאים‬
‫מקומיים באמה‪ ,‬כדי ליהנות ממימיה לטובת שדותיהם‪ .‬לבסוף‬
‫התייבשו האמות‪ ,‬ושליטי ירושלים חיפשו פתרונות אחרים לבעיית‬
‫אספקת המים לעיר‪ .‬הפתרון היה בדרך כלל חפירת בריכות‬
‫אגירה ובורות מים בעיר ובסביבותיה‪ .‬בורות המים תפסו את‬
‫מקום אמות המים‪ ,‬והיו לאמצעי אספקת המים העיקרי של‬
‫ירושלים בדורות הבאים‪ .‬בורות אלה היו חללים תת‪-‬קרקעיים‬
‫שנחצבו בדרך כלל באזורים הנמוכים‪ ,‬כדי שהגשמים יזרמו‬
‫אליהם בכוח הכבידה דרך תעלות ומרזבים‪ .‬הבורות טויחו היטב‬
‫כדי למנוע חלחול בסלע הגיר האופייני להרי ירושלים‪ ,‬ותושבי‬
‫העיר דאגו לנקותם מדי קיץ‪ .‬פתח הבור – החוליה – היה סגור‬
‫על פי רוב כדי למנוע התעפשות או לכלוך של המים‪ ,‬והוא נפתח‬
‫רק כדי לשאוב מים מהבור‪ .‬כשהחלה היציאה מהחומות הקפידו‬
‫בוני הבתים לחצוב עבור כל בית או לכל חצר משותפת בור מים‪,‬‬
‫שבלעדיו לא ניתן היה לנהל חיים תקינים‪.‬‬
‫הקושי בתחזוקה ובשימוש בבורות המים הוביל להמצאת‬
‫פתרונות להקלה על מלאכת השאיבה‪.‬‬

‫בור מים ומשאבה בחצר שכונת בית דוד משלהי המאה ה‪19-‬‬
‫הקו המנדטורי לירושלים‬
‫בינואר ‪ 1936‬נחנך קו המים המנדטורי‪.‬‬ ‫לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בסוף ‪ ,1917‬חנו בעיר כוחות‬
‫במהלך העבודות הונח על ידי חברתו של אבן עזרא צינור‬ ‫צבא גדולים שניצלו את כל המים שהגיעו מברכות שלמה ותושבי‬
‫להובלת מי המעיינות במעלה ההר לירושלים דרך שער הגיא‪,‬‬ ‫העיר נאלצו להשתמש אך ורק במי הבורות‪ .‬היה צורך במציאת‬
‫לאורך מרחק של ‪ 60‬קילומטרים‪ .‬משאבות רבות עוצמה נבנו‬ ‫פתרון מהיר להספקת מים נוספים לעיר‪ ,‬והבריטים התקינו בתוך‬
‫לאורך הדרך‪ ,‬וליד אחת מהן הוקם לימים היישוב שואבה‪.‬‬ ‫חצי שנה‪ ,‬עד יוני ‪ ,1918‬משאבה וצינורות שהביאו מים ממעיינות‬
‫מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים‬ ‫אל ערוב‪ .‬לאחר כינון השלטון האזרחי‪ ,‬הבריטים שיפצו וניקו את‬
‫העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים‪ .‬הם סיפקו ‪ 13,000‬מטרים‬ ‫שרידי אמות המים העתיקות והצינורות ששולבו בהם‪ ,‬והביאו מים‬
‫מעוקבים של מים ביממה‪ ,‬כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא‬ ‫ממעיינות העערוב והנביאר עד ירושלים‪ .‬הוזרמו לעיר מדי יום כאלף‬
‫אמבטיה שלמה בכל יום‪ .‬תוואי הצינורות הבריטיים משמש עד‬ ‫מטרים מעוקבים מים‪ ,‬תוך שימוש במשאבות מודרניות‪.‬‬
‫היום את חברת "מקורות"‪ ,‬המספקת מים לירושלים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הביאו הבריטים לסגירת בורות המים בירושלים‪ ,‬משום‬
‫הצינורות הבריטיים הזרימו מים לבריכת האגירה היחידה‬ ‫שהם היו מפגעים בריאותיים‪ ,‬במטרה להפוך אותה לעיר‬
‫בשכונת רוממה שבמערב העיר‪ ,‬ממנה הוזרמו המים בצינורות‬ ‫מודרנית‪ .‬בעקבות גידול אוכלוסיית העיר ועליית רמת החיים בה‪,‬‬
‫קטנים יותר אל שכונות ירושלים העתיקה והחדשה‪ ,‬ואף אל‬ ‫עלתה גם הדרישה למים ומצוקת המים בעיר נמשכה לאורך שנות‬
‫הכפרים שסביב העיר‪ .‬בכל שכונה הותקן ברז ציבורי‪ ,‬ואליו הגיעו‬ ‫ה‪ 20-‬של המאה ה‪ .20-‬ב‪ 1926 -‬הוחלט להביא מים מעין פואר‬
‫התושבים כדי למלא את כדיהם‪.‬‬ ‫שבנחל פרת‪ ,‬ולצורך כך הונח צינור מים ממעיינות הנחל‬
‫בתחילה המשיכו רבים מתושבי ירושלים להשתמש בבורות המים‬ ‫לירושלים באמצעות חברת "‪ "John Ezra & sons‬של יוחנן אבן‬
‫שברשותם‪ ,‬על אף מערכת הצינורות החדשה‪ ,‬ורק בסוף הקיץ‪,‬‬ ‫עזרא‪ ,‬יוזם הפרויקט‪ .‬זו התבררה כהחלטה בעייתית‪ ,‬שכן המעין‬
‫כשרוב הבורות התייבשו‪ ,‬פקדו את הברזים השכונתיים‪ .‬בחלוף‬ ‫יבש בקיץ‪ .‬באמצע שנות ה‪ 20-‬התברר שאין מנוס מהבאת מים‬
‫שכללו הבריטים את מערכת אספקת המים וחיברו מאות‬ ‫השנים נ‬ ‫ממעיינות ראש העין למרות המחיר הגבוה‪ .‬בוצע סקר היתכנות‬
‫בתים פרטיים לצנרת המרכזית‪ .‬תושבי ירושלים חדלו להשתמש‬ ‫על ידי מהנדסי הממשלה והוחל בתכנון ביולי ‪.1933‬‬
‫בבורות ועברו להשתמש במערכת המים המודרנית‪.‬‬
‫חלוקת מים מברזים ציבוריים בירושלים ‪ – 1932‬הארכיון הציוני‬
‫צינור המים הבריטי מראש העין לירושלים‬
‫צ‬
‫מעיינות ראש העין‬

‫לטרון‬

‫שער הגיא‬

‫שואבה‬

‫מוצא‬ ‫ירושלים‬

‫משאבה‬
‫חלל בית המשאבות בתחנת שער הגיא בראשית שנות ה‪ 50-‬עם המשאבות‬
‫‪1936‬‬
‫ארכיון מקורות‬ ‫דניאלהגיא ‪-‬‬
‫רוזנבלום –‬ ‫בשער‬‫המיםצילום‪:‬‬ ‫המקוריותמפעל‬
‫בפעולה‬
‫מלחמת הקוממיות‬
‫• יש לסנן מים מלוכלכים ומשומשים‪ ,‬כדי שאפשר יהיה‬ ‫בימי המצור על ירושלים במלחמת הקוממיות ב‪ 1948-‬נעשה‬
‫להשתמש בהם שוב לצרכים אחרים‪.‬‬ ‫שימוש אחרון בבורות המים הוותיקים‪ ,‬וזאת מפני שהערבים‬
‫• במים מלוכלכים במיוחד ‪ -‬יש לעשות שימוש חוזר לשטיפת בית‬ ‫שלטו בלטרון‪ ,‬דרכה עבר צינור המים מראש העין לירושלים‪,‬‬
‫הכסא‪.‬‬ ‫חיבלו בקו המים הבריטי‪ ,‬וייבשו את העיר‪ .‬כל הבורות‪ ,‬ואפילו‬
‫התמעטותם המהירה של המים בבורות דחפה לפתרון חלקי‬ ‫הקטנים והמוזנחים ביותר‪ ,‬נבדקו‪ ,‬נמדדו ומולאו במים‪ .‬התברר כי‬
‫באספקת המים לעיר באמצעות דרך בורמה שנפרצה במהלך‬ ‫בבתי היהודים בירושלים היו קצת יותר מאלף בורות‪ ,‬שהכילו יחד‬
‫המלחמה‪ .‬בתחילה הועברו לירושלים חביות מים‪ ,‬אך במקביל‬ ‫כמיליון מטרים מעוקבים‪ .‬אף שכמות המים הייתה גדולה למדי‪,‬‬
‫תוכנן )על ידי המהנדס שמחה בלאס( והונח )על ידי חברת‬ ‫יכלו המים להספיק לתושבי העיר למשך חודש ימים בלבד‪" .‬גדוד‬
‫מקורות( צינור מים חלופי‪ .‬הצינור הוליך מים מאזור חולדה )לשם‬ ‫מחלקי המים" של ארגון משמר העם פעל לחלוקה מסודרת של‬
‫הגיעו המים מבארות באזור רחובות ונען שהיו אמורים‬ ‫המים‪ .‬הם עברו מדי יום משכונה לשכונה בירושלים‪ ,‬רכובים על‬
‫מלכתחילה לספק מים לנגב( לתחנת השאיבה בשער הגיא ומשם‬ ‫עגלות גדולות עמוסות בחביות‪ ,‬ובמרכז כל שכונה עצרו וחילקו‬
‫בצינור הישן לירושלים‪ .‬מאות אנשים גויסו למבצע הנחת הצינור‬ ‫מים לכל משפחה לפי צרכיה‪ .‬במקביל חולק לתושבי העיר‬
‫והתקנת המשאבות בדרך‪ .‬בתוך ‪ 28‬ימי עבודה מאומצת ביום‬ ‫תרשים המסביר כיצד לחסוך ולנצל את המים ביעילות‪ ,‬על ידי‬
‫ובלילה זרמו מים חיים לירושלים המיובשת‪.‬‬ ‫שימושים חוזרים‪ ,‬שכן לכל משפחה הוקצתה כעשירית מכמות‬
‫דוד בן‪-‬גוריון העניק למבצע את השם "מבצע השילוח"‪ ,‬על שם‬ ‫המים בימים רגילים‪ .‬תחנת "הרדיו העברי" של ירושלים שידרה‬
‫הנקעבה שחצב חזקיהו המלך בימי קדם שגם היא‪ ,‬כמו צינור‬ ‫מדי יום הוראות והמלצות לתושבים כיצד להשתמש במים שימוש‬
‫המים‪ ,‬הובילה מים מחוץ לירושלים אל תוך העיר‪.‬‬ ‫חכם וחסכוני‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בחודשים שבהם השתמשו בצינור החדש‪ ,‬נקראה מערכת המים‬ ‫• יש להשתמש באותם המים לבישול‪ ,‬כביסה‪ ,‬שטיפת רצפה‬
‫החדשה בשם "קו השילוח"‪ .‬חלק מהשרידים שנותרו מקו השילוח‬ ‫והדחת בית הכסא‪.‬‬
‫נמצאים ביער חולדה‪ ,‬והם כוללים בריכה‪ ,‬משאבה וקטע קטן‬ ‫• יש להתרחץ לתוך קערה באמצעות זרם מים איטי‪ .‬את המים‬
‫מהצינור‪.‬‬ ‫המשומשים יש לשמור‪.‬‬
‫חלוקת מים בירושלים בעת המצור הערבי‪1948 ,‬‬
‫דף הוראות שחולק לתושבי ירושלים‬
‫הנצורה‪ .‬שימוש ב‪ 10 -‬ליטרים מים‬
‫לנפש ביום‪.‬‬
‫צילום‪ :‬א‪ .‬הימלרייך‬ ‫יולי‪.1948‬‬
‫‪.1948‬‬ ‫השילוח‪,‬יולי‬
‫לקוהשילוח‪,‬‬
‫הצינורותלקו‬
‫הנחתהצינורות‬
‫הנחת‬
‫צילום‪ :‬אדגר הירשביין‬ ‫חלוקת מים בירושלים הנצורה –‬
‫תחנת הכוח באשדוד‬
‫רכס מרר‬
‫גדרה‬ ‫בריכות מרר‬
‫קו מרר‪-‬חולדה "‪24‬‬
‫קו ירקון‪-‬נגב מזרחי "‪66‬‬ ‫רחובות‬
‫תחנת שחמה‬ ‫תל נוף‬

‫כביש ‪6‬‬ ‫מזכרת‬


‫בתיה‬ ‫יציץ‬
‫רמלה‬
‫תחנת דיזל חולדה‬
‫תחנת חולדה‬

‫כרמי יוסף‬

‫תצוגת קוי המים לירושלים באתר דיזל חולדה‬


‫מלחמת השחרור‪ .‬בקיץ ‪ ,2000‬יצאה קבוצת עובדים של‬
‫"מקורות" לבקר באחד מהבונקרים שנותרו משלביו הראשונים‬
‫של קו השילוח‪ .‬לאור פנסים גילתה הקבוצה כי תחנת דיזל‪-‬חולדה‬
‫ההיסטורית‪ ,‬ששימשה את קו המים בימיו הראשונים‪ ,‬נשתמרה‬
‫בשלמותה! כאן התקבלה ההחלטה להקים במקום אתר מבקרים‬
‫לתיעוד המאבק להובלת המים לירושלים ולשימור סיפורה של‬
‫תחנת הדיזל ההיסטורית‪.‬‬

‫המסע בעקבות המים לירושלים מתחיל בקו המנדטורי – הקו‬


‫הראשון לירושלים שפעל משנת ‪ 1936‬עד מלחמת השחרור‪ ,‬אז‬
‫פוצץ הקו והעיר נותקה ממים‪ .‬במבצע נועז והרואי הניחה‬
‫מקורות את "קו השילוח"‪ ,‬כדי להציל את ירושלים הנצורה מצמא‬
‫ולחזק את עמידתם של התושבים‪ .‬באתר מים לירושלים‪ ,‬תחנה‬
‫תת קרקעית שבה נמצא מנוע דיזל היסטורי‪ .‬התחנה היא בין‬
‫תחנות המים הראשונות שאפשרו את אספקת המים לעיר אחרי‬
‫המערכת החמישית לירושלים‬
‫קוטר ‪ 18‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 4‬מיליון מ"ק‬

‫קוטר ‪ 12-10‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 0.7‬מיליון מ"ק‬

‫קוטר ‪ 24‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 10‬מיליון מ"ק‬

‫קוטר ‪ 36‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 14‬מיליון מ"ק‬

‫קוטר ‪ 50-42‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 50‬מיליון מ"ק‬


‫‪1994‬‬
‫קוטר ‪ 100-80‬אינץ' ‪ /‬כמות שנתית ‪ 150‬מיליון מ"ק‬
‫קו‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השילוח‬ ‫‪1‬‬
‫הקו המנדטורי‬

‫בהקמה‬ ‫הקמה‪:‬‬ ‫הקמה‪:‬‬ ‫הקמה‪:‬‬ ‫הקמה‪:‬‬ ‫הקמה‪:‬‬


‫‪1994‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1936‬‬

‫יושלם בעשור השני‬ ‫פעיל‬ ‫פעיל‬ ‫פעיל‬ ‫פעל‬ ‫פוצץ ע"י‬


‫של שנות האלפיים‬ ‫זמנית‬ ‫הירדנים‬
‫במלחמת‬ ‫ב‪1948 -‬‬
‫השחרור‬

‫"‪100"-80‬‬ ‫"‪50"-42‬‬ ‫"‪36‬‬ ‫"‪24‬‬ ‫"‪12"-10‬‬ ‫"‪18‬‬

‫‪150‬מיליון‬
‫מיליון‬ ‫‪150‬‬ ‫‪50‬מיליון‬
‫מיליון‬ ‫‪50‬‬ ‫‪14‬מיליון‬
‫מיליון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪10‬מיליון‬
‫מיליון‬ ‫‪10‬‬ ‫‪700,000‬‬
‫‪700,000‬‬ ‫‪44‬מיליון‬
‫מיליון‬
‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬ ‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬ ‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬ ‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬ ‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬ ‫מ"קבשנה‬
‫בשנה‬ ‫מ"ק‬
‫"מתוך חוברת "מקורות" ‪" -‬מערכת המים החמישית לירושלים‬ ‫המערכת החמישית לירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫• חיסכון רב באנרגיה באמצעות תחנות משנה לאספקת חשמל‬ ‫הגידול באוכלוסייה וקצב הפיתוח של ירושלים הציבו בפני‬
‫שני קטעים מרכיבים את המערכת החמישית לירושלים – מזרחי‬ ‫"מקורות" אתגר חדש‪ :‬מתן מענה לעלייה התלולה בצריכת המים‬
‫ומערבי‪ .‬בשלב ראשון השלימה מקורות במהלך שנת ‪ 2013‬את‬ ‫בעיר‪ ,‬אשר צפויה להגיע עד לשנת ‪ 2065‬ל‪ 1.65 -‬מיליון מ"ק‬
‫בניית הקטע המערבי‪ ,‬היוצא מחולדה )בקרבת רחובות( ומסתיים‬ ‫מים ביום‪ .‬צריכת המים בירושלים ובסביבותיה עומדת כיום על כ‪-‬‬
‫בצומת אשתאול שבהרי ירושלים‪ .‬תוואי הקטע מתפרש על פני כ‪-‬‬ ‫‪ 340‬אלפי מ"ק ביום‪ .‬כדי לענות על צרכיה העתידיים של העיר‬
‫‪ 17‬ק"מ‪ .‬הוא כולל ‪ 60‬ק"מ של קווים בקטרים של עד ‪ 80‬אינץ'‪,‬‬ ‫ולאפשר את המשך פיתוחה‪ ,‬מקימה "מקורות" את "המערכת‬
‫המחברים בין מערכות המים השנייה והרביעית לירושלים‪ ,‬בציר‬ ‫החמישית לירושלים" – פרוייקט אסטרטגי ברמה לאומית‪ .‬בשל‬
‫שער הגיא‪-‬צומת אשתאול‪ .‬לאורך הקטע הוקמו בריכות אגירה‬ ‫חשיבותה הוגדרה המערכת על ידי ממשלת ישראל כמפעל‬
‫למים‪ ,‬שתי תחנות שאיבה מרכזיות ותחנת משנה לאספקת‬ ‫תשתית לאומית‪.‬‬
‫חשמל‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי להתגבר על תוואי השטח‪ ,‬הקימה "מקורות"‬ ‫"המערכת החמישית לירושלים" תצטרף למערכות הקיימות‬
‫מערכת מיוחדת להפרדת אזורי לחץ בהר בתוואי אבו גוש‪-‬הר‬ ‫ותגדיל באופן משמעותי את כמויות המים המסופקות לעיר‪,‬‬
‫אדר‪-‬מבשרת ציון‪ .‬המערכת כוללת שילוב של קווי מים‪ ,‬בריכות‬ ‫במקביל לתגבור אספקת המים למפעלים שכנים ולרשות‬
‫מים ותחנת מיתוג חשמלי )השנאה( ראשונה מסוגה בישראל‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬מתוקף הסכמים מדיניים שעליהם חתמה ממשלת‬
‫להמרת מתח עליון למתח גבוה‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬מערכת המים החמישית לירושלים תאפשר את השגת‬
‫עם השלמת הקטע המערבי ממשיכה "מקורות" להקמת הקטע‬ ‫היעדים הבאים‪:‬‬
‫המזרחי של המערכת החמישית לירושלים‪ .‬קטע זה יתחיל‬ ‫• הגדלת כמויות המים לאזור ירושלים בהתאם לתחזיות הצריכה‬
‫בחיבור לקטע המערבי בצומת אשתאול ויסתיים בעמק מוצא‪,‬‬ ‫• גמישות תפעולית באספקת המים ממקורות שונים‬
‫מקום החיבור למערכת העירונית לירושלים‪ .‬בנייתו של הקטע‬ ‫• שימור אמינות אספקת המים לירושלים והסביבה ביובל הקרוב‬
‫המזרחי צפויה להסתיים בשנת ‪.2020‬‬ ‫• צמצום שאיבת המים מקידוחים באזור ההר והשבת מים לטבע‬
‫"מתוך חוברת "מקורות" ‪" -‬מערכת המים החמישית לירושלים‬ ‫המערכת החמישית לירושלים‬ ‫‪2‬‬

‫במסגרת הקטע המזרחי של המערכת תיחצב בהר מינהרה‬ ‫המערכת החמישית לירושלים מביאה בשורה של ממש לתושבי‬
‫ראשונה מסוגה בארץ להולכת מים באורך של כ‪ 14 -‬ק"מ ובקוטר‬ ‫ירושלים ומהווה חלק ממהפכת המים שמובילה "מקורות"‬
‫של ‪ 100‬אינץ'‪ ,‬אשר מוגדרת כ"מנהרת לחץ למים" ותופעל‬ ‫בישראל‪ .‬מהפכה זו מתבטאת בשני מישורים‪ .‬במישור הראשון –‬
‫בטכנולוגיה מתקדמת‪ .‬לא רק בישראל מינהרה מסוג זה נחשבת‬ ‫צריכת המים בשנים הבאות תתבסס על מי ים מותפלים‪ ,‬אותם‬
‫לפורצת דרך‪ .‬בעולם קיימות מנהרות בודדות העונות לאתגר‬ ‫קולטת "מקורות" ממתקני ההתפלה שלאורך חוף הים התיכון‬
‫הטכנולוגי‪-‬הנדסי המורכב‪ .‬ההחלטה על הקמת המינהרה‬ ‫ומשלבת ב"מוביל הארצי החדש"‪ ,‬מערכת המים הארצית‬
‫התקבלה כדי למזער את הפגיעה בשמורות הטבע שבסביבה‪.‬‬ ‫החדשה שמקימה החברה‪ .‬במישור השני מתבטאת המהפכה‬
‫אתגר בולט נוסף במערכת החמישית – העלאת המים המותפלים‬ ‫בשינוי כוון אספקת המים בישראל‪ :‬לא עוד מצפון לדרום אלא‬
‫מגובה פני הים דרך שטח הררי ומבותר עד לגובה של כ‪900 -‬‬ ‫ממערב‪ ,‬מהים‪ ,‬לכל הכיוונים‪ :‬מזרח‪ ,‬צפון‪ ,‬מרכז ודרום‪.‬‬
‫מטר‪ .‬מדובר בקליטה של עשרים אלף מ"ק מי ים מותפלים‬ ‫המערכת החמישית לירושלים תחובר ל"מוביל הארצי החדש"‪,‬‬
‫בשעה והעלאתם לפסגות ירושלים באופן שיבטיח חסכון רב‬ ‫ותספק ממנו מים מותפלים לירושלים‪ .‬מקור המים המותפלים‪,‬‬
‫באנרגיה‪.‬‬ ‫בחמישה מתקני התפלה‪ :‬חדרה‪ ,‬פלמחים‪ ,‬שורק‪ ,‬אשדוד‬
‫במסגרת המערכת החמישית תיבנה תחנת מיתוג חשמלי‬ ‫ואשקלון‪.‬‬
‫)השנאה( ייחודית‪ ,‬המהווה פריצת דרך טכנולוגית בישראל‪.‬‬ ‫עלות הפרויקט נאמדת בלמעלה מ‪ 2.5 -‬מיליארד ש"ח ומורכבתו‬
‫מטרתה לאפשר הפעלתם של משאבות ומנועים גדולים במיוחד‪,‬‬ ‫מחייבת תכנון הנדסי מדויק‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות‬
‫בסדר גודל שטרם בוצע בישראל מאז הקמת "המוביל הארצי"‬ ‫בעולם‪ ,‬מערכות משוכללות לקליטה ולאספקה של המים‪ ,‬ורמת‬
‫בשנות ה‪ 60 -‬של המאה הקודמת‪ .‬כמות האנרגיה הנדרשת‬ ‫ביצוע גבוהה‪.‬‬
‫לצורך הפעלת המערכת נאמדת בכ‪ 45 -‬מגה‪-‬וואט‪ ,‬שהיא שוות‬ ‫האתגרים בהקמת המערכת החמישית לירושלים כוללים בין‬
‫ערך להפעלת אנרגיה של עיר בת כ‪ 20 -‬אלף תושבים‪.‬‬ ‫השאר אתגר טכנולוגי‪-‬הנדסי‪ ,‬שכמוהו טרם יושם בישראל‪.‬‬
‫תוואי המערכת החדשה‬
‫כביש ‪1‬‬
‫כביש ‪395‬‬ ‫מוצא‬
‫אשתאול‬
‫כסלון‬ ‫ר‪ .‬רזיאל‬ ‫בית‬
‫זית‬

‫עין כרם‬
‫כביש ‪386‬‬

‫באדיבות חב' "מקורות‬ ‫"מנהלת כסלון –‬


‫באדיבות חב' "מקורות‬ ‫"תחנת כסלון –‬
‫אתגר סביבתי‬

‫גיא איגרא אדריכלים‬ ‫הדמיה של תחנת כסלון ‪-‬‬ ‫גיא איגרא אדריכלים‬ ‫הדמיה של תחנת עין כרם ‪-‬‬

‫המקטע המזרחי של הקו החמישי לירושלים על מתקניו עובר בתוך גן לאומי הרי יהודה ובאזורים בעלי רגישות‬
‫סביבתית גבוהה‪ ,‬אתרי טבע‪ ,‬נוף ומורשת ייחודיים‪.‬‬
‫לאור הרגישות ננקטו מספר צעדים על מנת להפחית ואף להימנע מפגיעה בסביבה ובין היתר נבחרה חלופת‬
‫המנהור‪ .‬בוצע סקר השפעה על הסביבה‪ ,‬סקר צומח‪ ,‬סקר בעלי חיים‪ ,‬חשמול ציפורים ותוכנית לשיקום נופי‪.‬‬
‫את תכנון התחנות ליוו יועצים בתחומי הנוף‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬אדריכלות ותנועה‪.‬‬
‫תכנון תחנת עין כרם‪ ,‬הנמצאת בצמוד לפארק מוצא וסמוך לשכונת עין כרם‪ ,‬קיבלה תשומת לב מיוחדת עקב‬
‫מיקומה‪ ,‬מה עוד שנוצרה התנגדות גדולה מצד גורמים שונים שאף עתרו לבג"צ בניסיון לסכל את הקמתה‪.‬‬
‫על מנת לטשטש ולהסוות את השפעתה הוויזואלית על הנוף הפסטורלי שמסביבה בחר אדריכל התוכנית‪ ,‬גיא‬
‫איגרא‪ ,‬להשתמש בבנייה באבן ושילוב של בטון אדריכלי‪ ,‬כמו גם "הבלעת" מבנה בריכת המים בשלוחה‬
‫הטבעית על ידי ביצוע גג כפול לבריכה וגינון גגות המבנים בתחנה‪.‬‬
‫באדיבות חב' "מקורות‬ ‫"בריכת כסלון –‬
‫כביש ‪1‬‬
‫כביש ‪395‬‬ ‫מוצא‬
‫אשתאול‬
‫כסלון‬ ‫ר‪ .‬רזיאל‬ ‫בית‬
‫גולת הכותרת של המערכת‬ ‫זית‬

‫החדשה היא "יעל"‪ ,‬מנהרת מים‬ ‫כביש ‪386‬‬


‫עין כרם‬

‫ענקית‪ .‬כשתושלם‪ ,‬היא תהיה‬


‫באורך ‪ 13‬קילומטר וחצי‪ ,‬ותהפוך‬
‫למנהרה הארוכה ביותר בישראל‪.‬‬
‫המנהרה החדשה‪ ,‬שנחפרת בין‬
‫מושב כסלון לעין כרם‪ ,‬עוברת‬
‫בעומק של כ‪ 300-‬מטרים מתחת‬
‫לאדמה ובתוכה יותקן הצינור‬
‫הענק‪.‬‬
‫בניגוד לרוב מנהרות המים‬
‫בעולם‪ ,‬במנהרה לירושלים המים‬
‫יוזרמו בלחץ גבוה כלפי מעלה‪,‬‬
‫צעד שנושא משמעויות הנדסיות‬
‫רבות ‪ -‬בין היתר‪ ,‬שהמערכת כולה‬
‫תצטרך לעמוד בלחצים אדירים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬באמצע המנהרה יוקם פיר‬
‫ענק‪ ,‬העונה לשם "פיר דוד"‪,‬‬
‫שימולא במים ומטרתו למנוע נזק‬
‫במקרה של תקלה שעלולה לגרום‬
‫ל"הלם מים" ‪ -‬גל הדף עוצמתי‬
‫שעלול לגרום נזקים למערכת‪.‬‬
‫פתח המנהרה באתר כסלון‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬

‫קרונות שרות בדרכן למנהרה‬


‫‪:‬באדיבות‬
‫מערת נטיפים במנהרת המים לירושלים‬
‫במאי ‪ ,2018‬במהלך כריית המנהרה‪ ,‬התגלתה מערה קארסטית‬
‫גדולה במרחק של ‪ 3,525‬מטרים מפורטל הכניסה למנהרה‪.‬‬
‫המערה ממוקמת בעומק של כ‪ 285 -‬מטר מתחת לפני השטח‪,‬‬
‫ועובדה זו הופכת אותה למערה העמוקה ביותר שנמצאה עד‬
‫היום בישראל‪ .‬נפח המערה כ‪ 2,000 -‬מטר מעוקב והיא מחולקת‬
‫למספר חללים נפרדים הקשורים האחד לשני במעברים צרים‪.‬‬
‫אחת התכונות המיוחדות של המערה היא‪ ,‬שנמצאות בה שש‬
‫בריכות מים פעילות גדולות‪ .‬תצורתה הגיאולוגית של המערה‬
‫מתוארכת בין ‪ 100-113‬מיליון שנים טרם זמננו‪ ,‬ומורכבת בעיקר‬
‫משכבות עבות של סלע גיר‪ ,‬עם שכבות העשויות גיר דולומיטי‪.‬‬
‫מנהל המרחב ברשות הטבע והגנים טוען כי אין אפשרות מעשית‬
‫ותקציבית‪ ,‬כדי לשמר למען הציבור הישראלי את מערת הנטיפים‬
‫המרהיבה‪ .‬מיקי אלישע‪ ,‬מנהל פרוייקט הקו החמישי לירושלים‪,‬‬
‫אחד האנשים היחידים שהיה עד ראייה לזקיפים ולנטיפים‬
‫המרהיבים שיצרו כוחות הטבע במערה‪ ,‬חש צער על ההרס הצפוי‬
‫לפלא התת קרקעי‪" .‬באופן אישי יש בי הרבה צער על ההרס‬
‫הצפוי לחמדת הטבע היפה הזאת"‪ .‬שני פועלים חבושי קסדות‬
‫מצפים בעזרת צינור עבה את הנטיפים הנדירים בתרסיס בטון‪.‬‬
‫החלל התת קרקעי הפלאי שהטבע יצר במשך מיליוני שנים –‬
‫הולך ומתכסה בשכבת בטון אפורה‪ .‬המערה נאטמה‪.‬‬
‫מערת נטיפים במנהרת המים לירושלים‬

‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫מנהל הפרוייקט‬ ‫שר האנרגיה‬
‫מיקי אלישע‬ ‫יובל שטייניץ‬
‫)‪TBM (Tunnel Boring Machine‬‬
‫המנהרה נחפרת באמצעות מכונת ‪ ,TBM‬מכונת חפירה ייעודית‬
‫המשתרעת על פני ‪ 270‬מטרים‪ ,‬בדומה למכונה שחופרת את‬
‫מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב‪ .‬היא הורכבה בפתח הכניסה‬
‫למנהרה ליד מושב כסלון ותפורק עם יציאתה מההר ליד צומת עין‬
‫כרם‪ .‬ראש המכונה מכרסם את ההר ומערכת של מסועים מפנה‬
‫את העפר לאחור‪ .‬רגליים רובוטיות מניעות את המכונה קדימה‪,‬‬
‫וזרועותיה מניחות תומכות פלדה לתקרת המנהרה‪.‬‬
‫מאחורי המכונה‪ ,‬שאותה מפעילים עובדים של חברת ‪Zublin‬‬
‫הגרמנית‪ ,‬הונחה מסילת רכבת להובלת הפועלים והציוד לתוך‬
‫המנהרה‪ ,‬אך בעיקר להוציא את העפר החוצה‪ .‬משמרות העבודה‬
‫על המכונה הן של ‪ 12‬שעות רצופות תחת האדמה‪ .‬במעמקי‬
‫המנהרה הוקם גם חדר חירום למקרה של קריסה פתאומית‪ .‬הוא‬
‫ממוגן ומצויד בחמצן‪ ,‬מים ומזון‪ ,‬שבאמצעותם ניתן לשרוד עד ‪12‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫ההתחלה היתה קשה‪ .‬בעקבות גילוי מערה קארסטית וקשיים‬
‫גיאולוגיים אחרים‪ ,‬התקדמה המכונה הענקית רק ‪ 800‬מטרים‬
‫ב‪ 11-‬חודשים‪ .‬לאחר מכן הקצב גבר והמכונה התקדמה ‪1.2‬‬
‫קילומטרים‪ .‬הקצב הממוצע כעת הוא כ‪ 25-‬מטרים ביום‪,‬‬
‫כשהשיא עומד על ‪ 49‬מטרים ביום‪.‬‬
‫‪:‬באדיבות‬

‫מכונת כריית המנהרה‬


‫‪:‬באדיבות‬
‫כביש ‪1‬‬

‫אשתאול‬
‫כסלון‬
‫כביש ‪395‬‬ ‫מוצא‬
‫כריית המנהרה תתבצע במקביל‬
‫ר‪ .‬רזיאל‬ ‫בית‬
‫זית‬
‫משני כיוונים‪ ,‬הענף הראשי‬
‫עין כרם‬
‫כביש ‪386‬‬
‫ממערב )אשתאול( והענף המשני‬
‫מדרום‪ ,‬הנקרא "מנהרת צד‬
‫שורק"‪ .‬זוהי מנהרה זמנית‬
‫שתתחבר לציר המנהרה הראשי‬
‫ותכליתה לשמש כמנהרת מילוט‬
‫בזמן הכרייה ולקצר את לוח‬
‫הזמנים לסיום הכרייה‪ .‬אורך‬
‫המנהרה ‪ 1200‬מ' ומבוצעת בשונה‬
‫מהמנהרה הראשית – לא‬
‫באמצעות מכונת ‪ TBM‬אלא ע"י‬
‫מכונת כרייה ‪.Roadheader‬‬
‫חתך המנהרה הוא חתך פרסה‬
‫וההתקדמות איטית יותר מקצב‬
‫כריית ה‪ ,TBM -‬אולם המפגש בין‬
‫מנהרת הצד לציר המרכזי של‬
‫המנהרה הראשית מתואם עם‬
‫לוחות הזמנים כך שלא יווצר‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫עיכוב בלו"ז הכללי‪.‬‬
‫מנהרת צד שורק‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫‪:‬באדיבות‬
‫קו עין כרם‪-‬מוצא‬
‫מצגת "מים לירושלים" הופקה לאחר סיור הצצה בפרויקט המדהים‬ ‫מצגת‪:‬‬
‫של קו המים החמישי לירושלים‪.‬‬ ‫אורי איתיאל‬
‫הסיור נערך בהשתתפותו ותיווכו של ידידי שמוליק זסלבסקי איש‬
‫"מקורות"‪.‬‬
‫תודה למנהל הפרוייקט – מיקי אלישע‪ ,‬שהקדיש מזמנו להצגת‬
‫מנהלת תחנת כסלון‪.‬‬
‫מערכת המים החמישית לירושלים במשרד מ‬
‫מנהלת‪ ,‬שליקטה עבורי תמונות יפהפיות‬
‫תודה למיכל איטח מה מ‬
‫מתהליך ההקמה של הקו החדש לירושלים‪.‬‬
‫בימים אפורים של שגרה‪ ,‬כמו גם בימי מתיחות בצפונה ובדרומה של‬
‫ארצנו‪ ,‬מן הראוי לצפות בתהליך של מעשה בראשית להובלת מים‬
‫לבירת ישראל וסביבותיה – צעד לאומי מן המעלה הראשונה הפונה‬
‫אל העתיד‪.‬‬
‫לצורך עריכת המצגת הסתייעתי באתרי המרשתת העוסקים‬
‫בתולדות אספקת מים לירושלים מקדמת דנא ועד עתה‪.‬‬
‫מצורפים מימין קישורים לסרטונים של הקו החמישי‪.‬‬ ‫קו מנהרות המים לירושלים‬
‫מערכת המים החמישית לירושלים‬
‫פרויקט מערכת המים החמישית לירושלים של חברת מקורות‬