‫ושאבתם‬

‫מים בששון‬

‫שיחה‬
‫להושענא רבה‬

‫‪1‬‬
 ‫הושענא רבה‬
‫חשיבותו של הושענא רבה‪ 1‬מתבטאת במנהגים השונים הנהוגים בו‪ .‬אומרים פסוקי דזמרה של שבת ואף "נשמת"‪,‬‬
‫ישנן חסידויות שתוקעים בהם בשופר וכמובן תיקון ליל הושענא רבה שבירושלים נהגו לאומרו לבושים בקיטל‪.‬‬
‫אנו רגילים להתייחס להושענות כשמן ואנו מכוונים בתפילות על ישועות בכלל ובפרט‪ ,‬אך כשמתבוננים במילים‬
‫מבינים שעניין הגשמים והמים זועק מהם‪ .‬כידוע בחג הסוכות נידונים על המים ועיקר התפילות צריכות להיות על‬
‫עניין זה‪ ,‬כדברי הטור שהושענא רבה זהו יום החיתום מפני שבו נחתמים על המים‪ .‬אפילו פרחים מוזכרים‬
‫בהושענות‪ ,‬להתפלל על הפרחים שיהיו בשנה הבאה – "פרחים להעצימה"‪ .‬זו אף הסיבה שמנענעים את ארבעת‬
‫המינים הללו הגדלים על המים‪ .‬ה'בכורי יעקב' טוען שהטור לא ראה את הנאמר בזוהר ולכן טען שעניין הושענא‬
‫רבה הוא המים‪ .‬בזוהר נאמר שהחיתום בהושענא רבה הוא אף על האדם ויום זה הוא סופם וחותמם של ימי הדין‪.‬‬

‫באותה מידה שהבכורי יעקב טען על הטור שלא ראה את דברי הזוהר‪ ,‬אנו יכולים לטעון שהבכורי יעקב היה בחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬אך בארץ ישראל חיתום דין האדם ודינם של המים הוא אותו העניין‪ ,‬הא בהא תליא‪.‬‬

‫ניסוך המים‬
‫נעסוק בסוגית עבודת המים בסוכות בכלל ובהושענא רבה בפרט‪ ,‬דרך תורה של האדמו"ר הנוכחי מסלונים בספרו‬
‫"דרכי נעם"‪.2‬‬

‫אמרו חז"ל במשנה סוף סוכה (נא א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"‪.‬‬
‫ולהלן שם‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה מרקדים לפניהם ואבוקות של אור בידיהם‪ .‬והנה בחג הסוכות נאמרו‬
‫ג' מצוות‪ ,‬מצוות הסוכה‪ ,‬מצוות ד' מינים ומצוות ניסוך המים‪ .‬וצריך בירור‪ ,‬למה דווקא בקשר לניסוך‬
‫המים היתה שמחה יתירה‪ ,‬ומה גם שבתורה נאמר ושמחתם לפני ה' אלוקיכם‪ ,‬בפסוק "ולקחתם‬
‫לכם"‪ ,‬בנוגע למצוות ארבעת המינים‪.‬‬

‫בפרשת המועדות נאמר (ויקרא כג‪ ,‬מ)‪ּ" :‬ולְ ַק ְח ֶּתם ָלכֶּם בַ ּיוֹם ָֽ ָה ִראׁשוֹן ְפ ִרי עֵ ץ הָ ָדר כַפֹ ת ְת ָמ ִרים ָֽ ַועֲ נַף עֵ ץ‪-‬עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י‪-‬‬
‫ּושמַ ְח ֶּתם לִ פְ נֵי ה' אֱ לָֽ הֵ יכֶּם ִׁשבְ עַ ת י ִָָֽמים"‪ .‬משמע שעיקר השמחה סביב מצוות ארבעת המינים‪ ,‬אך מצינו‬ ‫נָחַ ל ְ‬
‫שהשמחה בסוכות היא סביב מצוות ניסוך המים‪.‬‬

‫וממשיך הדרכי נועם שליט"א‪:‬‬

‫וכן יש להבין למה השמחה יתירה‪ ,‬שמחת בית השואבה היתה בעיקר בעת שאיבת המים לנסכים‪,‬‬
‫שאינה אלא הכשר מצווה‪ ,‬ולא בשעת קיום המצווה גופא‪ ,‬של ניסוך המים‪ .‬וכן צריך בירור מה פירוש‬

‫‪ 1‬הושענא רבה הוא היארצייט של בן הזקונים של ר' ישראל מרוזי'ן – ר' דוד משה מצ'ורטקוב‪ ,‬יהודי שהתאפיין בדבקותו הרבה‪ ,‬בכמות‬
‫ובאיכות‪ ,‬בעולמות העליונים‪.‬‬
‫נפתח בסיפור לכבודו‪ .‬הגיע אליו פעם סופר המתגורר בצרפת ור' דוד משה שאל אותו תוך כדי שיחה מדוע בבניין באייפל בקומה פלונית‬
‫יש חלון‪ ,‬וביקש ממנו לברר לו זאת בפעם הבאה שיהיה שם‪ .‬אותו סופר השתומם מפני שהיה באייפל מספר פעמים ולא שם לב לחלון‬
‫המדובר אך מפאת כבודו של הרב'ה לא אמר זאת‪.‬‬
‫לאחר זמן מה הגיע הסופר לאייפל‪ ,‬בדק ומצא שבדיוק במקום שהרב'ה דיבר עליו יש חלון שלא שם לב אליו מעולם‪ .‬כשראה זאת חזר לר'‬
‫דוד משה ושאלו האם היה פעם באייפל וזוכר משם את אותו חלון‪ .‬ענה לו הרב'ה‪" :‬מעולם לא הייתי באייפל‪ ,‬אך דע לך‪ ,‬כאשר אני מברך‬
‫בכל בוקר ברכות השחר אני אומר 'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם' ובאומרי זאת אני ממליך את ה' בכל העולם וכאשר הגעתי להמליך‬
‫את הקב"ה באייפל לא הבנתי מה תפקידו של אותו חלון"‪ .‬זו דמותו של ר' דוד משה מצ'ורטקוב זי"ע‪.‬‬
‫‪ 2‬תורה זו נאמרה בשנה הראשונה שלו לאדמורות‪ ,‬מספר חודשים לאחר פטירתו של הנתיבות שלום בשנת תשס"א‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫"וחסידים ואשני מעשה מרקדים ואבוקות של אור בידיהם"‪ ,‬שלא מצינו עוד בשום מקום שגדולי‬
‫ישראל יעשקו בריקודים ואבוקות של אש‪ .‬ומה המשמעות של זה?‬

‫ויש לבאר דענין ניסוך המים‪ ,‬וכמו שכתב רש"י על הפסוק (ויקרא ב‪ ,‬יג) "לא תשבית מלח ברית א‪-‬‬
‫להיך מעל מנחתך"‪" ,‬שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית" שהובטחו המים התחתונים לבוא‬
‫על גבי המזבח במלח וניסוך המים בחג‪ .‬ויסודו במאי דאיתא בתיקוני זוהר "מין תתאין אינון בכין‬
‫ואמרין אנן בעי למהווי קדם מלכא על כן הובטחו בברית שעתידים להתקרב על גבי המזבח במלח‪,‬‬
‫ובניסוך המים‪.‬‬

‫המים התחתונים בכו מפני שלגשמים‪ ,‬המים העליונים‪ ,‬יש מקום גבוה והם כביכול קרובים יותר לקב"ה‪ .‬לכן‬
‫הבטיחו למים התחתונים שיקרבו על המזבח על ידי המלחת הקרבנות במלח הבא מן המים התחתונים‪ .‬בנוסף לכך‬
‫הבטיחו להם את מצוות ניסוך המים וכך הם זוכים להתקרב לה' כמים העליונים‪.‬‬

‫מים תחתונים‬
‫וענינו על דרך העבודה‪ ,‬כמו שכתוב בפרי הארץ‪ ,‬אם רצון לאדם לדעת אשר בלבבו‪ ,‬היש ה' איתו‬
‫אם לא‪ ,‬יבחין בדעתו ויבין בשכלו‪ ,‬אם אפשר לו להתענג על ה' כאותו התענוג והדביקות שמשיג‬
‫בגשמי היותר דבוק אליו וכו'‪.‬‬

‫הרב קוק זצ"ל בהקדמה למוסר אביך מעמיד דרך נסיון דומה לאדם החפץ להכיר את לבבו‪ ,‬דרך התפילה‪ .‬דרך‬
‫התפילה על ירושלים האדם יכול להבין היכן הוא נמצא ומה הן שאיפותיו‪ .‬כשאדם מתפלל בלב שלם על עיר‬
‫הקודש והמקדש על אף שיש לו כל טוב שבעולם זהו סימן שהוא קשור לה'‪.‬‬

‫על פי המבחן שמציג פרי הארץ על האדם לבדוק האם יש לו תענוג מתפילה‪ ,‬או לימוד בדביקות כמו תענוג מדברים‬
‫גשמיים הערבים עליו‪.‬‬

‫יש המגדירים את עצמם כעובדי ה'‪ ,‬ביטוי השגור על לשוננו‪ ,‬אך המבחן הוא האם יש לנו תענוג יותר גדול בעבודת‬
‫ה' או בארוחת צהרים‪.‬‬

‫וממשיך בשם הרמ"מ זי"ע בעל פרי הארץ‪:‬‬

‫בזה מתעלים כל מידותיו אליו יתברך‪ .‬ושורש העוון בעצמו נמחק מליבו ומתעלים כל התקשרותו‬
‫בגשמיים‪ ,‬כמאמר מים התחתונים בוכין גם אנן בעינן למהוי קדם מלכא‪.‬‬

‫מוסיף בעל פרי הארץ ואומר שדבר זה אינו רק מבחן‪ ,‬כאשר יש תענוג אמתי מדברים שבקדושה מתברר שכל‬
‫הגשמיות רתומה לעבודת ה' וגם כאשר רציתי את הדבר הגשמי לצורך הגוף‪ ,‬גם בו יש מימד של עבודה לשם‬
‫שמים‪ .‬אמנם כתוב פה " התקשרותו בגשמיים" אך ניתן לקרוא את זה כגשמים המתגשמים מצורתם האוורירית‬
‫ויורדים כלפי מטה כמים גשמיים‪.‬‬

‫והביאור‪ ,‬כי מים מורה על מידת אהבה והשתוקקות‪ .‬מים התחתונים הם התאוות והשתוקקות לארציות וגשמיות‪.‬‬

‫כיום אנו רואים בחוש כיצד המים מסמלים את התאווה‪ .‬והמים התחתונים מבטאים את התענוג‬
‫והתאווה הגשמית‪ .‬תיירות שלימה בנויה סביב המים בטבריה ובאילת‪ ,‬ורבים כבר אינם מטיילים‬
‫במסלולים מסודרים אלא נוסעים ברכב ממעיין למעיין‪.‬‬

‫תענוגות רוחניים‬
‫את אותם התאוות הגשמיות ניתן להעלות ולתקן וזו העבודה של שמחת בית השואבה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫העלאת מים תחתונים הוא על ידי שידבק בהשי"ת ויתענג על ה'‪ ,‬כאותו התענוג שמשיג בגשמי‬
‫שיותר דבוק בו‪ ,‬היינו באותו עצמה ובאותו רגש שיש לו לתאוות הגשמיות‪ .‬וזו היתה עבודת שאיבת‬
‫המים מן הארץ‪ ,‬וניסוכם על גבי המזבח‪ ,‬שענינה להעלות את המים קמי מלכא‪ .‬הדרך להעלאת מים‬
‫תחתונים היא על ידי מים עליונים‪( .‬ומהם המים העליונים?) היינו עבודה של אהבה ודביקות ושמחה‬
‫בהשי"ת‪( ,‬לקשר את התענוגות הנמוכות והגשמיות‪ ,‬התחתוניות לתענוגות העליונות שלו בעבודת ד'‬
‫ובקדושה)‪ .‬שהתענוג שמתענג על ה' יחדור ויגיע לעומק המערכת הרגשית שלו עד לאותו עומק‬
‫שהתענוג הגשמי הגיע‪.‬‬

‫על ידי עבודת ה' בתענוג כמו התענגות על דבר גשמי‪ ,‬על ידי כך מעלים את המים התחתונים – התענוגות‬
‫הגשמיים‪ .‬כל אחד מכיר את החוויה העמוקה כאשר תפילה נכנסת לעומק הלב‪ .‬תענוג הוא דבר פנימי ולא‬
‫התרגשות חיצונית‪ .‬מסופר על הרב'ה מקוצק ועל האדמו"ר האמצעי של חב"ד שבתפילתם לא נעו ולא זעו אך‬
‫עיניהם זלגו דמעות‪ .‬תענוג רוחני גבוה מבחינת "כל עצמותי תאמרנה"‪.3‬‬

‫זו המשמעות של ניסוך המים‪ .‬המים התחתונים‪ ,‬התענוגות הגשמיים‪ ,‬בוכים ומבקשים לעלות למעלה ולהיות חלק‬
‫מעבודת ה'‪.‬‬

‫ענין זה היה בשעת ניסוך המים כדאיתא בגמרא אמר רבי אלעזר כשמנסכים את המים בחג תהום‬
‫אומר לחברו הבע מימך (מלשון נביעה) שנאמר תהום אל תהום קורא לקול צינורך" וברש"י "מים‬
‫עליונים ומים תחתונים" היינו כי זה הזמן שניתן להעלות את המים התחתונים‪ .‬להרים את האהבה‬
‫הנפולה‪ ,‬האהבה שאינה של קדושה השקועה בענינים הארציים‪ ,‬ע"י מים עליונים שמתענג על ה'‬
‫כאותו תענוג גשמי היותר דבוק אליו‪.‬‬

‫זה העבודה של חג הסוכות‪ ,‬להעלות את מידת האהבה‪ ,‬השמחה והתענוג ולהעלותה לתענוגות גשמיים‪.‬‬

‫אש קודש‬
‫וזהו ענין הריקודים והשמחה של חסידים ואנשי מעשה בשמחת בית השואבה‪ .‬כי שמחה זו הייתה‬
‫נעשית ע"י גדולי ישראל‪ .‬וכל כלל ישראל היה מקושר אליהם‪ .‬הם השפיעו שפע זה של להתענג על‬
‫ה' כאותו דבר גשמי היותר דבוק אליו‪ .‬על ידי עבודתם בדביקות ובשמחה גדולם מאוד‪ ,‬ובתענוג‬
‫עילאי‪ .‬זה הרמז למה שרקדו עם אבוקות של אור בידיהם‪ ,‬שהדליקו אש קודש של אהבה ודביקות‬
‫בה'‪.‬‬

‫‪ 3‬כשהרב'ה מסלונים אומר את התורות האלה הוא ממש חי אותם‪ .‬ממש רואים עליו שהוא נמצא טפח מעל הקרקע‪ .‬רואים שברמת‬
‫הרגשית הפנימית הוא נמצא במקום שכל הכיסופים והעונג שלו כלפי מעלה‪ .‬לפני כמה שנים התלבטתי האם לצאת לחופשה קצרה אחרי‬
‫החגים ולפני שהחלטתי הלכתי להתייעץ עם הרב'ה מסלונים‪ .‬אמרתי לו שאני רוצה ללכת לטבריה וכשאמרתי את זה הוא הגיב‪" :‬איי‪,‬‬
‫טבריה‪ ...‬אפילו בלי לראות את הכינרת‪ ,‬רק לראות את השמים של טבריה – אתה טובל בטוהר השמים‪ ."...‬הוא אדם שכאשר הוא רואה‬
‫פרח יפה הוא יכול לבכות מהתרגשות מהמחשבה שריבונו של עולם ברא דבר כל כך יפה‪.‬‬
‫הוא מעולם לא יצא מהארץ‪ .‬פעם אשתו היתה חולה במצב קשה והייתה צריכה לעבור טיפולים בחוץ לארץ והוא לא נסע להיות איתה‪.‬‬
‫בשלב מסוים הע ריכו שהיא לא תעבור את המחלה הזו וקראו לכולם לבוא אליה להיות איתה בשעות האחרונות‪ .‬הרב'ה היה פשוט "קרוע‪,‬‬
‫בליבו ולא ידע מה לעשות‪ .‬כל הבנים באו אך הוא נקרע לגזרים בשאלה האם לצאת מהארץ אחרי שמעולם הוא לא יצא (מה גם‬
‫שבסלונים יש מסורת שהאדמו"רים אינם יוצאים מהארץ)‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬איך הוא יכול לא לראות את אשתו בשעותיה האחרונות? הוא‬
‫התייעץ עם אשתו והם החליטו בצוותא שהוא לא נוסע ובאמת הוא נשאר בארץ‪ .‬בסייעתא דשמיא היא הבריאה וחזרה לארץ ואחרי‬
‫שנתיים נפטרה בארץ ישראל‪ .‬וודאי שבמישור ההלכתי לא הייתה בעיה לצאת לשם כך‪ ,‬אך בגלל התקשרותו הרגשית והפנימית לארץ הוא‬
‫לא יכל לצאת ולעזוב אותה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫כי בתענוגים הארציים של מים התחתונים יש את כח האש‪ .‬אי אפשר להילחם עם אש אלא בכח‬
‫האש‪ .‬כמו שמצינו אצל אליהו הנביא בשעה שעמד נגד נביאי הבעל להילחם ביצרא דעבודה זרה‪,‬‬
‫ביקש "ענני שתרד אש מן השמים"‪ .‬כי יצרא דעבודה זרה קודם שביטלוהו היה בוער כאש‪ .‬כדאיתא‬
‫בחז"ל דכאשר פעלו לבטלו נפק כי גוריא דנורא מבית קדש הקדשים‪ .‬וכנגד זה ביקש אליהו ענני‬
‫שתרד אש מן השמים‪ ,‬שהיה צריך להמשיך אש מן השמים כדי שיהיה בכוחם להתגבר על אש ע"ז‬
‫ויוכלו לזעוק ה' הוא האלוקים‪ .‬עד"ז גם בתאוות והשתוקקות לארציות יש כח האש‪ ,‬ובכדי להאבק‬
‫בהם צריך להות גיבור הנאבק עם שר אש‪ ,‬וזקוקים לכח האש דקדושה‪ .‬וזו היתה עבודתם של חכמי‬
‫ישראל שהיו מרקדין עם אבוקות של אש קודש שליהטה והאירה כל פינות ומחנות בבתי ישראל‪.‬‬

‫כשראו העם את חכמי ישראל רוקדים הבין כל אחד שישנו מושג של שמחה רוחנית ותענוג מדברים שמימיים‪ .‬כמו‬
‫שהמים מסמלים את התענוג כך האש מסמלת את התאוות הבוערות כתנור ומאידך את הבעירה באש קודש בענייני‬
‫עבודת ה'‪ .‬הצדיקים בריקודם עם הלפידים בהתלהבות ובתענוג העלו את התאוות הלא טובות למקומות עליונים‪.‬‬

‫זהו כלל חשוב מאוד גם בחינוך נערים ומתבגרים‪ ,‬לדעת לנתב את הכוחות שלהם‪ .‬בלתי אפשרי להלחם באש‬
‫נעורים ללא אש אחרת שתהווה תחליף אמיתי וראוי‪ .‬זהו התפקיד של החינוך‪ ,‬לנווט את האש שבקרב הנוער לאש‬
‫קודש ולרתום אותם למעשים גדולים בחיּות ובהתלהבות‪.‬‬

‫הגמרא (סוכה נא‪ ,‬א) אומרת שלא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור שמחת בית השואבה ולאור המאורות‬
‫הללו נשים בררו חיטים‪ .‬שואלים התוספות הרי זו מעילה בקדשים‪ .‬וביארו שמדובר על ברירת חיטים לצורך מנחות‬
‫המקדש‪.‬‬

‫בחסידות מבואר שהאור של המקדש הצית את הבתים באש קודש עד כדי כך שאפילו אשה שבשלה צו'לנט לכבוד‬
‫החג עשתה זאת בחיּות‪ .‬השמחה במקדש הלהיבה את כל העם כמו שניגון טוב מלהיב ציבור שלם‪.‬‬

‫כלשון חז"ל שם במסכת סוכה ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה‪ ,‬ומרומז‬
‫ענין זה במאמר הכתוב שלח לחמך על פני המים (קהלת יא א) שלח לחמך‪ ,‬הם התאוות המכונות‬
‫לחם‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬על פני המים‪ ,‬בעת שמתעורר ומתגלה "פני המים" הם המים העליונים של אהבה‬
‫לקודשא בריך הוא ודביקות בו יתברך‪ ,‬על ידי זה מתקיים שלח לחמך שמתעלים המים התחתונים‪.‬‬

‫תשובה מיראה ותשובה מאהבה‬

‫עבודה זו של ניסוך המים היא המשך לטהרת יום הכיפורים‪ .‬אחרי הזיכוך של יוהכ"פ שביום הזה‬
‫יכפר עליכם לטהר אתכם מכל נגעי הנפש ותחלואיה‪ ,‬מתקדמים צעד נוסף להעלות את המים‬
‫התחתונים השקועים בענינים הארציים‪ .‬כי לולא הזיכוך של יוהכ"פ אי אפשר היה להדבק בהשי"ת‬
‫ולהתענג כתענוג הגשמי היותר דבוק אליו כל עוד הרע דבוק בנפשו‪ ,‬רק אחרי יוהכ"פ שמזכך ומכפר‬
‫יכולים להגיע לדרגת ניסוך המים בחג הסוכות שבו מתגלים "פני המים" ומים התחתונים מתעלים ע"י‬
‫מים עליונים‪.‬‬

‫ישנו הבדל מהותי בין עבודת יום הכיפורים לעבודת חג הסוכות‪ .‬בעבודת התשובה של יום הכיפורים האדם מזהה‬
‫את הדברים השליליים שבו‪ ,‬מתחרט עליהם ומקבל על עצמו לא לשוב אליהם‪ .‬זו עבודה מתוך זיהוי הדברים הלא‬
‫טובים שבנו‪ ,‬אך בסוכות ישנה עבודה אחרת – תשובה מאהבה ומשמחה‪ .‬בחג הסוכות האדם מבחין בדברים‬

‫‪5‬‬
‫החיוביים שבו‪ .‬התשובה וההתחדשות בסוכות באה מההרגשה כמה טוב ועונג שייכים בדברים רוחניים וממילא‬
‫האדם מואס ברע ממקום של אהבת הטוב‪ .‬זו עבודת ניסוך המים והעלאת דברי הרשות למקומות חיוביים‪.‬‬

‫האדם נפגש עם עבודה זו בח יי היום יום‪ .‬האדם יכול להשקיע כוחות נפש בכל נקודה ביום ולעורר בה קדושה‪.‬‬
‫דוגמא אחת מני רבים היא פעולת האכילה שהיא הזדמנות פז להתעוררות קדושה על ידי ברכות בכוונה ובנחת‬
‫ואכילה בדרך ארץ לצורך גופו ולשם שמים‪.‬‬

‫מספרים על בעל ההילולא‪ ,‬ר' דוד משה מצ'ורטקוב‪ ,‬כשהיה מגיע בשבת לקדש על היין חלק מהציבור התחיל‬
‫לבכות מהתרגשות מפני שראו היכן הוא אחוז באמירת הקידוש‪ .‬ישנם כמה וכמה דמויות כאלה שרואים על פניהם‬
‫שהם במודעות א‪-‬להית בכל נקודה בחייהם‪ .‬עד כאן זו עבודת ניסוך המים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫כל עצמותי תאמרנה‬
‫ואף מצות ד ' מינים אף היא קשורה לעבודה זו דהעלאת מים התחתונים‪ .‬כמו שאחז"ל (ויקר"ר ל‪ ,‬יד)‬
‫הדס דומה לעין אתרוג דומה ללב‪ ,‬כנגד התאוות של עין רואה והלב חומד‪ .‬וערבה דומה לשפה‪ ,‬כנגד‬
‫תאות אכילה ותאוה לדיבורים אסורים‪ .‬ועל הלולב אמרו במקום אחר (סוכה מח‪ ):‬מה תמר זה אין לו‬
‫אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים‪.‬‬

‫כי טבע האדם שיש בו שתי לבבות וכדכתיב (משלי טז‪,‬א) לאדם מערכי לב‪ ,‬יש לו לב לאביו‬
‫שבשמים‪ ,‬ויש לו לב לענינים הארציים‪ ,‬ולפעמים הלב לענינים הארציים יש בו עוצמה ורגש יותר‬
‫חזקים אשר הלב לשמים‪ .‬וכנגד זה ניתנה מצות לולב‪ ,‬שלא יהיו שתי לבבות אלא רק לב אחד‬
‫לאביהם שבשמים‪ .‬וכמו שמסיים במדרש הנזכר‪ ,‬הוי כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך‪ ,‬שכל עצמותיו‬
‫תאמרנה רק ה' בלב אחד‪.‬‬

‫במידה רבה "נשמת כל חי" היא מעין סדנת דמיון מודרך דרכה האדם יכול דעת מהן השאיפות שלו‪ .‬האם כאשר‬
‫האדם אומר "וכל ברך לך תכרע" הוא מרגיש את הברכיים שלו? יתירה מכך‪ ,‬האם כשהוא אומר "כל קרב וכליות‬
‫יזמרו לשמך " האם הוא מרגיש את הקרב והכרעיים שלו מזמרות לכבוד ה'? וכך הלאה במבחן השאיפות‪ ,‬מה‬
‫העינים של האד ם מצפות לראות ומה אזנו מצפה לשמוע‪ .‬ארבעת המינים נמשלו לאיברי האדם והם חלק מעבודת‬
‫העלאת המים התחתונים‪ ,‬לעבוד את הקב"ה עם האיברים הגשמיים של האדם עד כדי כך ש"כל עצמותי תאמרנה"‪.‬‬

‫כמו שאמרו רבותינו הקדושים זי"ע שכל הימים הטובים הם סדר אחד העולה דרגה בתר דרגה עד‬
‫שמביא לתכלית של אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו‪.‬‬

‫ברוב הקהילות מוכרים או מחלקים את אמירת הפסוקים בשמחת תורה‪ ,‬אך בחסידות סלונים נהוג לומר שתכלית‬
‫עבודת ימי תשרי מתבטאת בפסוקים שאומרים בזמן פתיחת ההיכל בשמחת תורה ועיקרם הוא הפסוק‪" :‬אתה‬
‫הראת לדעת כי ה' הוא הא‪-‬להים אין עוד מלבדו"‪.5‬‬

‫באהבתה תשגה תמיד‬

‫ומצוות אלו של ניסוך המים וד' מינים מכשירות יהודי להכנס אל הסוכה ולהרגיש שהוא חוסה בצילא‬
‫דמהימנותא‪ ,‬שנמצא בעולם אחר‪ ,‬עלמא עלאה עלמא טבא עלמא דכיסופין‪ ,‬שזה ענין הסוכה בחי'‬
‫הביאני המלך חדריו‪ .‬ונמצא כי שלושת המצוות של חג הסוכות אינם ענינים נפרדים‪ ,‬אלא כולן‬
‫הולכות למקום אחד לקרב יהודי לדביקות בה'‪ ,‬שזה תלוי בכך שיהיה לו לב אחד‪ ,‬שיעלה את המים‬

‫‪ 4‬תהלים לה‪ ,‬י‬

‫‪ 5‬דברים ד‪ ,‬לה‬

‫‪6‬‬
 ‫התחתונים משפלותם וייחד כל אהבת לבבו לאביו שבשמים‪ .‬וכמש"כ הרמב"ם (הל' תשובה י‪ ,‬ג)‬
‫כיצד היא האהבה הראויה וכו'‪ ,‬שאינו מסיח דעתו ואינו יכול לחשוב על דברים אחרים בין בשבתו בין‬
‫בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה‪ ,‬רק דבק אחד מעסיק אותו‪ ,‬האהבה הראויה להשי"ת‪.‬‬

‫הרב'ה מצוטט את דברי הרמב"ם הידועים שאהבת ה' הרא ויה היא כאהבת איש את אשתו שאינו יכול לחשוב על‬
‫דברים אחרים אלא עליה‪ .‬נהוג לצחוק קצת על מאורסים שהם מרחפים מעל הקרקע‪ .‬קצת רחפנות יכולה להועיל‬
‫לכל אחד‪ .‬טוב שתהיה לאדם יכולת להתרומם קצת מעל הצלחת האישית שלו‪ ,‬וכמו שהזכרנו בשם פרי הארץ והרב‬
‫זצ"ל‪ ,‬זהו מבחן אישי של האדם מול עצמו‪.‬‬

‫קרבת ה' אינה דבר שכלי אלא הרגשה נפשית פנימית‪ .6‬כאשר ר' מנחם מנדל מויטבסק חזר לביתו לאחר שנתיים‬
‫במעזריטש אביו שאל אותו מה למד בזמן זה‪ .‬ר' מנדל ענה שלמד שה' נמצא בכל מקום ואין אתר פנוי מיניה‪.‬‬
‫כששמע זאת אביו הוא גיחך ו קרא למשרתת הגויה ושאל אותה היכן נמצא ה'‪ .‬כמובן שהשפחה ענתה שה' נמצא‬
‫בכל מקום‪ .‬שאל אביו את ר' מנדל‪' :‬בשביל זה נסעת שנתיים למעזריטש? הרי את זה אפילו הגויה יודעת'‪ .‬ענה לו‬
‫ר' מנדל שהמשרתת אומרת שה' נמצא בכל מקום אך הוא יודע זאת‪ .‬ידיעה אינה אמירה בעלמא כמו שקריאה אינה‬
‫לימוד‪ .‬ההבדל אינו רק בשכל האינטלקטואלי אלא בהרגשה ובידיעה הפנימית‪.‬‬

‫ומסיים האדמו"ר מסלונים‪:‬‬

‫"וזאת יכולים להשיג אחת בשנה‪ ,‬בחג הסוכות לאחר הזיכוך של יום הכיפורים אז יכולים לזכות‬
‫לדרגה זו של לב אחד לאביהם שבשמיים‪ .‬השמחה היתרה היתה דוקא בעת שאיבת המים לניסוך‪,‬‬
‫מפני שזוהי פעולת העלאת המים התחתונים שהיא תכלית החג‪ ,‬וכל מצוות החג עשויות לסייע‬
‫לתכלית הזאת שיהיה ליהודי רק לב אחד לאביו שבשמיים‪ ,‬שבזה מתעלים המים התחתונים ואף הם‬
‫באים קמי מלכא‪ .‬ואיתא עוד במדרש על מצות ארבעת המינים שאתרוג יש בו טעם וריח‪ ,‬ולולב יש‬
‫ב תמרתו טעם ואין בו ריח‪ ,‬הדס יש בו ריח ואין בו טעם‪ ,‬וערבה אין בה טעם ואין בה ריח‪ ,‬והם כנגד‬
‫ד' כיתות בישראל‪ ,‬אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו כי הדרך להגיע‬
‫אל דרגה זו שאין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמיים היא רק על ידי אחדות‪ ,‬ע"י התקשרות‬
‫לחכמי ישראל‪ ,‬החסידים ואנשי המעשה"‪,‬‬

‫יהי רצון שה' יזכנו וישפיע עלינו שמחה ואהבה‪ ,‬ושאת האהבה הזו נדע להפנות לכל הדברים שנצטווינו באהבתם‬
‫ומתוך כך נזכה שה' ירבה אהבה בינינו‪.‬‬

‫פתקא טבא וחג שמח‬

‫"ועתה כתבו לכם‬

‫את השירה הזאת"‬
‫‪ 6‬באחת הפעמים כשלמדנו חסידות ביחד ראיתי תלמיד שיושב בצד ולומד גמרא ותוך כדי הלימוד הוא מאזין לשיעור חסידות‪ .‬ניגשתי‬
‫אליו לאחר השיעור ואמרתי לו שלא יקח את זה באופן אישי‪ ,‬אך שלא יחשוב שהבין משהו משיעור החסידות‪ .‬אמרתי לו שבשיעור לא‬
‫השבועיותונמצאים בו לגמרי‪ .‬רק כך אפשר‬ ‫השיחות‬
‫נכנסים לשיעור‬ ‫בהפצת‬
‫להבין רק אם‬ ‫שותף‬
‫שאפשר‬ ‫להיותונפשי‬ ‫אלאאחד‬
‫מהלך רגשי‬ ‫לכל‬ ‫הזדמנות‬
‫הצד‬ ‫העברתי מהלך שכלי שאפשר לקלוט מ‬
‫הנשמה‪.‬הרב דודקביץ' והוצאה לאור של ספרי שיחות לפי סדר‬ ‫להפנים את הדברים לעומק של‬
‫ודיברתי עם אחד מחשובי הנכדים של הנתיבות שלום‪ .‬הוא הראה‬ ‫בסלונים‬
‫השבוע‪.‬‬ ‫אחד השיעורים החשובים שקיבלתי בעניין הזה היה כשהייתי‬
‫פרשיות‬
‫לי קטע שהכרתי בנתיבות שלום אך רק כשהוא קרא את זה באופן העמוק שהוא נוהג לקרוא בו‪ ,‬הבנתי מה נאמר שם ושמתי לב שהוא לא‬
‫קורא את דברי הנתיבות שלום אלא הוא אומר איך הוא חי את הדברים דרך המילים של הנתיבות שלום‪.‬‬

‫להנצחה‪ ,‬הקדשה ותרומות‪ -‬נא לפנות ליהושע‬

‫מייל‪ytgelbard@gmail.com :‬‬ ‫(עדיף בסמס)‬ ‫טל' ‪0507866874‬‬
‫‪7‬‬