You are on page 1of 28

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות‬

‫מסמך דרישות‬

‫עורך‪ :‬עורווה סויטאת‬


‫הסקר הוזמן מטעם העמותה לקידמה חברתית חיפה‬ ‫מתכנן ערים ואזורים‬
‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות‬

‫מסמך דרישות‬

‫עורך‪ :‬עורווה סויטאת‬


‫מתכנן ערים ואזורים‬

‫‪2‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה‬

‫‪9/2018‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫תוכן עניינים‬
‫‪4‬‬ ‫מבוא‬

‫» »חסמים ואתגרים לקראת מדיניות‬


‫» »חזון לעיר משותפת‬
‫‪10‬‬ ‫סיכום הממצאים‬
‫» »מטרות המחקר‬
‫» »המתודולוגיה‬
‫» »חיפה מרכז תרבותי‬
‫» »הסוגיות המרכזיות לפי סקר העמדות‬
‫» »מחסור בשטחים פתוחים‬
‫» »מצוקת חנייה ונגישות‬
‫» »העדר תחושת ביטחון‬
‫» »פערים בחינוך ובהשכלה‬
‫» »הצורך בהעצמת המרכזים הקהילתיים‬
‫» »הצורך בהעצמת הזהות‪ ,‬המורשת והתרבות‬
‫‪3‬‬
‫» »מצוקת הדיור‬
‫» »הזכות לתכנון עירוני בר קיימא‬
‫» »תמ"א פתיחת חזית הים העירונית‪ :‬הכשל של תכנית הדגל‬
‫» »תכניות פינוי והפקעה‬
‫‪17‬‬ ‫דרישות קולקטיביות‬
‫» »שותפות בקבלת ההחלטות‬
‫» »פיתוח תכנוני וחיזוק הדיור‬
‫» »פיתוח כלכלי‬
‫» »העצמה חברתית ותרבותית‬
‫‪20‬‬ ‫דרישות השכונות הערביות‬
‫» »דרישות שכונת ואדי ניסנאס‬
‫» »דרישות שכונת עבאס‬
‫» »דרישות וואדי ג'מאל (עין הים)‬
‫» »דרישות כבאביר‬
‫» »דרישות מלבן הדר (שוק תלפיות – קיבוץ גלויות)‬
‫» »דרישות העיר התחתית‬
‫» »דרישות שכונת אל‪-‬עתיקה‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫מבוא‬
‫מסמך זה מהווה תמצית הדרישות המרכזיות של החברה והשכונות הערביות בעיר חיפה‪ ,‬כפרי‬
‫ותוצאה מחקריים ובהתבסס על סקר צרכים תכנוני מקיף אשר בחן את הסוגיות הקולקטיביות של‬
‫הקהילה הערבית והצרכים של השכונות השונות בעיר שנערך על ידי מתכנן הערים עורווה סויטאת‬
‫בשנת ‪ ,2013‬ועודכן על ידי העמותה בשנת ‪.2018‬‬

‫מסמך הדרישות מתמצת את הסוגיות המרכזיות אשר מתמודדת איתן החברה הערבית בעיר‪,‬‬
‫בהתבסס על ניתוח סטטיסטי‪ ,‬דמוגרפי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬תכנוני‪ ,‬סביבתי וניתוח סקר‬
‫עמדות וקבוצות מיקוד‪ ,‬וזאת על מנת להנגיש את המידע לקהילה ומקבלי ההחלטות‪ ,‬לגשר על‬
‫הפערים בין התפיסות השונות‪ ,‬וליצור חזון עירוני לעיר משותפת וצודקת‪.‬‬

‫החברה הערבית בחיפה מתמודדת עם חסמים ברמות שונות כמו עוני בשכונות הוותיקות וקשיים‬
‫סוציו‪-‬אקונומיים‪ ,‬העדר תכניות לפיתוח השכונות הערביות הוותיקות כגון בואדי נסנאס וחליסה‬
‫לצד קידום תכניות ותהליכים להתחדשות עירונית במרכז ההיסטורי הערבי של העיר המנותקים‬
‫מצרכי המגורים והפיתוח הקהילתי הנדרש לחברה הערבית‪ ,‬וגורמים לטשטוש הזהות והמורשת‬
‫הפלסטינית ההיסטורית תוך הפיכת מרחב זה לפנינות נדל״ן כלכליות‪ .‬תכניות אלה אינן מציעות‬
‫היצע ותמהיל דיור העונה על צרכי המגורים של החברה הערבית וגם לא שירותי קהילה ותרבות‬
‫המאפשרים פיתוח וקיימות של החברה הערבית במרכז ההיסטורי שלה‪ .‬דוגמא לתכניות אלה‬
‫הן תכניות בדגש עסקים‪ ,‬תיירות‪ ,‬בילוי ומסחר בעיר התחתית‪ ,‬דיור יוקרה באל‪-‬עתיקה כחלק‬ ‫‪4‬‬

‫מפתיחת חזית הים‪ ,‬״סאלי ואלי״ כפר אומנים ודיור יוקרה בוואדי סאליב‪ .‬לתפיסתנו התחדשות‬
‫עירונית בעיר התחתית בכלל חייבת להתבסס על המרחב התרבותי ההיסטורי של החברה הערבית‬
‫בחיפה‪ ,‬תוך שילוב הפיתוח התיירותי והמסחרי במרחב הכלל עירוני עם שילוב חברתי של המרחב‬
‫התרבותי הערבי תוך מענה לצרכי קבוצות שונות בחברה הערבית בתמהיל והיצע מגורים המאפשר‬
‫לה מגוון אפשרויות בחירה לגדול ולצמוח בעיר התחתית מרקעים סוציו‪-‬אקונומיים שונים‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬בהקשר המרחב התרבותי‪ ,‬החברה הערבית בחיפה מתמודדת עם תהליך גובר של‬
‫הצרת חופש הביטוי התרבותי והפוליטי במרחב הציבורי והעירוני‪ ,‬כאשר נתקלנו בשנים האחרונות‬
‫בגילויי הסתה שונים שקיבלו ביטוי במרחב הציבורי והעירוני כמו הקריאה של סגנית ראש העיר‬
‫ממפלגת ישראל ביתנו להנמכת קול המואזין במסגדים בעיר תוך השוואה לרעש של חזירים‪,‬‬
‫ורדיפה של תיאטרון אל‪-‬מידאן ובנוסף לקריאות פוגעניות נגד הפגנות של ערבים‪ .‬זאת בנוסף‬
‫לצורך במרכז תרבותי ערבי עירוני אשר מקדם שימור של המורשת הפלסטינית של העיר לצד‬
‫פרויקטים קהילתיים ואירועים תרבותיים‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬העיר חיפה נחשבת כמרכז תרבותי עירוני מהחשובים ביותר בתודעה הקולקטיבית‬
‫של הערבים בארץ ובצפון‪ ,‬העיר מושכת מאות תושבים ערבים חדשים הנכנסים אליה מדי שנה‪,‬‬
‫רובם זוגות צעירים המחפשים איכות חיים‪ ,‬פרטיות‪ ,‬עירוניות לצד זהות‪ ,‬מורשת ותרבות ערבית‬
‫תוססת‪ .‬הקהילה הערבית בחיפה היא קהילה ילידית המבוססת בעיר‪ ,‬הכוללת קבוצות גדולות של‬
‫אוכלוסייה יצרנית‪ ,‬מומחים בתחומי ידע שונים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬אנשי תרבות ויזמים‪ ,‬מוסדות חינוך‬
‫פרטיים טובים ומרקם יחסים עדין בעיר‪ .‬לתפיסתנו העיר צריכה להתבסס על משאבי ההון השונים‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫של החברה הערבית במנועי הפיתוח השונים שלה‪ .‬אי לכך‪ ,‬מה שעומד בראש מעיינם של התושבים‬
‫הערבים בחיפה הוא הוגנות בחלוקת המשאבים‪ ,‬ההשתתפות הפעילה בעיצוב עתיד העיר‪ ,‬חיזוק‬
‫העיר דרך מימוש הפוטנציאל הגלום בהיסטוריה‪ ,‬המורשת והכוח התרבותי העירוני של תושבי‬
‫העיר הערבים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫פ‬‫חי‬
‫ה‪8‬‬
‫‪2‬‬‫‪01‬‬
‫יל‬ ‫|צ‬
‫ום‬
‫רי‬ ‫‪:‬מ‬
‫ה‬
‫אבו‬
‫ח׳ד‬
‫רה‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫חסמים ואתגרים לקראת מדיניות עירונית‬

‫מצאנו‪ ,‬דרך מחקר זה‪ ,‬שישנם פערים גדולים בין התושבים הערבים ליהודים בעיר‪ ,‬ברמה הסוציו–‬
‫אקונומית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הפיתוח המרחבי התכנוני‪ ,‬חולשה במערכת החינוך והצורך בפיתוח המרחב‬
‫הציבורי‪ ,‬הפערים גדלים למרות השקעות עירוניות מגוונות בתחומים אלה‪.‬‬

‫הצרכים המדוברים כאן הן בשני רבדים‪ ,‬הצרכים היום‪-‬יומיים של הפרט והשכונה‪ ,‬והצרכים של‬
‫הקולקטיב הערבי כקבוצה ילידית בעלת ייחוד תרבותי וזהותי‪.‬‬

‫שני הרבדים שזורים באופן דיאלקטי ומכאן החשיבות לראותם כשיח שחלקיו משלימים ומשרטטים‬
‫את התמונה כולה כמפורט להלן‪ .‬מתברר שהתושבים הערבים בעיר רואים זיקה בין המצב הפיזי‬
‫של השכונות בהן הם גרים לבין הסטטוס של הקהילה הערבית בכללותה בעיר‪ .‬דהיינו‪ ,‬ישנו קשר‬
‫בין זכויות הפרט לבין מה שנחשב לזכויות של הקולקטיב‪ .‬ראיה כזו של הדברים מעוגנת מן הסתם‬
‫בספרות המקצועית במדעי החברה‪ .‬ככל שמעמדה של קהילת מיעוט מתקרב למעמדה של קבוצת‬
‫הרוב כך משתפרים תנאי חייה ואיכות השירותים הציבוריים להם היא זוכה‪.‬‬

‫הדבר מקבל משנה תוקף במסגרת הפוליטיקה המקומית ושיח הזהויות הער במקומותינו‪ .‬החלוקה‬
‫הדיכוטומית של "אנחנו"‪"-‬אתם"‪ ,‬של "יהודים" ו"ערבים" יוצרת תחושות עמוקות של קיפוח‪ ,‬הדרה‬
‫ואפליה בקרב קבוצת המיעוט הערבית‪ .‬הסקר חושף מציאות מרחבית‪ ,‬חברתית וכלכלית המולידה‪,‬‬
‫ובצדק רב‪ ,‬תחושות כאלה‪ .‬הסקר מצביע של פערים סוציו‪-‬אקונומים גדולים‪ ,‬מחסור בשירותים‬
‫‪6‬‬
‫מספיקים ותשתיות מפותחות‪ ,‬יחס לא שוויוני והוגן מצד העירייה והעדר שיתוף הקהילה הערבית‬
‫בתהליכי קבלת ההחלטות ובתכנון המרחב העירוני על המשתמע מכך‪ .‬מצב זה של "העדר" מוליד‬
‫תחושה עמוקה של פגיעות‪ ,‬קיפוח‪ ,‬החלשה‪ ,‬ניצול והדרה‪.‬‬

‫התושבים הערבים שמים דגש מיוחד על צרכי היום יום בתחום שירותי ציבור‪ ,‬תשתיות ותחבורה‬
‫(צפיפות‪ ,‬שטחי ציבור מצומצמים והעדר חנייה מספקת)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בולטת חשיבות נושא הדיור‬
‫(היעדר התחדשות בשכונות הוותיקות‪ ,‬הצורך בדיור בר השגה)‪ .‬נושא לא פחות חשוב הוא זה‬
‫הקשור בתכנון עירוני‪ .‬הדרישה כאן ברורה והיא‪ ,‬תכנון בר קיימא הלוקח בחשבון את צרכי‬
‫השכונות ואת אופיין הארכיטקטוני הייחודי‪ .‬התושבים הערבים אף דורשים התחדשות עירונית‬
‫שתטיב אתם ותשפר את תנאי חייהם ואיכותם‪ .‬דרישות לא פחות חשובות הן אלה בתחום החינוך‬
‫הממלכתי‪ .‬כאן‪ ,‬הדרישה היא לא פחות מחיזוק הרפורמה המקיפה תוך מתן הכרה וחיזוק בית‬
‫ספר חיוואר הפרטי לחינוך אלטרנטיבי‪.‬‬

‫בולטת במיוחד אמירתם הכללית של המשתתפים בסקר שהדבר אינו מתמצה בתקציבים חסרים‬
‫או בתשתיות רעועות אלא בדבר התחושות הקשות של הערבים לאור התנהלותם של מקבלי‬
‫ההחלטות וקובעי המדיניות המשדרים להם ללא הפסקה שהם שווים פחות וכי הם יכולים להדירם‬
‫ולהפלות נגדם ואף לגרום להם עוול מתמשך בגלל היותם ערבים! זו תחושה איומה המולידה‬
‫מועקה וניכור בין התושבים הערבים לעירייה ובינם לבין הקהילה היהודית בעיר‪.‬‬

‫לעומת האמור לעיל גילינו כי בצד תחושות אלה ישנן שאיפות לראות את חיפה כעיר משותפת‬
‫ושוויונית וכמרכז תרבות ערבי‪ ,‬ולא רק לתושבי העיר הערבים‪ .‬לתושבים הערבים זיקה עמוקה‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫לעיר במיוחד לאור העובדה שלחיפה מעמד מיוחד בזיכרון הקולקטיבי הערבי ובנרטיב ההיסטורי‬
‫שלו‪ .‬והצעתנו כאן לקחת עניין זה ברצינות ולהתייחס אליו כמקור בלתי נדלה לעשייה תרבותית‬
‫היכולה למשוך לעיר תיירות פנאי ויזומות חברתיות ותרבותיות המעשירות את חיי הקהילות בעיר‪.‬‬

‫אנו מציעים שהעירייה תשקיע בפיתוחה של חיפה כעיר משותפת על ידי שיתוף שווה של הקהילה‬
‫הערבית בנעשה לרבות בקבלת ההחלטות התכנוניות וביצירת שוויון הזדמנויות בין הקהילות‪.‬‬
‫הדבר ניתן ואף מתבקש‪ ,‬ולא רק לאור הסקר הנ"ל‪ ,‬אלא כאינטרס של העיר וכמתבקש מערכי‬
‫הצדק והשוויון‪ .‬המשימה המרכזית אינה לתרץ את הנתונים ולהפריך את הממצאים אלא הצעתנו‬
‫היא לקחת אחריות על התמונה שממצאי הסקר ציירו בפנינו‪ ,‬להישיר מבט אל התושבים הערביים‬
‫ולהכיר במצוקות השונות‪ ,‬להתייחס אל תחושות הקיפוח ההיסטורי ולעשות מעשה אצילי החורג‬
‫מגבולות צורכי הבחירות ומן המוכר‪.‬‬

‫ישנו הכרח עמוק שקברניטי העיר יעשו מחווה ע"י הצהרת כוונות להביא שוויון לתושבי חיפה‬
‫הערבים בחמש השנים הבאות‪ .‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬להכריז על בניינים ערבים היסטוריים רבים כאתרים‬
‫לשימור או להצהיר שבקדנציה הבאה תושלם כל התשתיות בשכונות הערביות‪ .‬לדעתנו‪ ,‬המצב‬
‫מחייב יחס שונה ולו ברמת השיח כדי שנוכל לעבור משיח של מצוקה בשכונות הערביות לשיח של‬
‫רווחה והעצמה‪.‬‬
‫י‬ ‫ח‬
‫‪8‬‬ ‫פה‬
‫‪01‬‬
‫צ‬ ‫‪|2‬‬
‫י‬
‫לום‬
‫‪7‬‬
‫‪:‬‬
‫ה‬ ‫מרי‬
‫אבו‬
‫ד‬ ‫ח׳‬
‫רה‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫חזון לעיר משותפת‬

‫אנו מאמינים שבניית עיר משותפת היא משימה רבת פנים‪ ,‬כך שאין מדיניות אחת או גישה‬
‫מסוימת ולא אחרת שבכוחה להתגבר על הפילוג או אי אמון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה חשיבות גבוהה‬
‫ביצירת הסדרים מוסדיים‪ ,‬איתור אחריות בתוך המערכת הממסדית ויצירת מסגרות והזדמנויות‬
‫להשתתפות פעילה של הקהילה הערבית בתהליכי קבלת ההחלטות‪.‬‬

‫בנוסף לחשיבות יצירת הגנות‪ ,‬פיקוח על מערכות ומדיניות שוויונית והבטחה שזכויות הפרט‬
‫והמיעוט אכן נשמרות במסגרת המדיניות העירונית‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לנקיטת צעדים שיטפלו‬
‫בפערים החברתיים הכלכליים ולהבטיח שוויון הזדמנויות ושוויון גישה למשאבים‪ .‬ז"א חלוקה‬
‫צודקת ושקופה של המשאבים‪ ,‬החלת תכניות העדפה מתקנת שיבטיחו שבני הקהילה הערבית יזכו‬
‫לעידוד הדרוש כדי לפתח את היכולות ואת הביטחון העצמי כדי לנצל הזדמנויות הקיימות וליזום‬
‫חדשות‪.‬‬

‫ישנה חשיבות להבטחה כי בסביבות הפיזיות השונות ייצרו הזדמנויות ויעודדו תמהיל חברתי‪,‬‬
‫תוך קידום מדיניות דיור הוגנת ושוויונית שתעודד את הקהילה להיות מעורבת בהיווצרותה‪ ,‬תוך‬
‫ייסוד שיטה לבדיקה של כל החלטות התכנון העתידיות שמטרתן להבטיח אי פגיעה מהותית‬
‫בצרכי והאינטרסים של הקהילה הערבית‪ .‬בנוסף להבטחה של מערכת חינוך המציעה הזדמנויות‬
‫שוות לפיתוח ידע‪ ,‬כישורים‪ ,‬יכולות ושירות הנחוצים לילדים ונוער כדי שיוכלו להיות חברים‬
‫יצרניים ומחויבים לחברה‪ .‬על מערכת החינוך להקטין את הפערים בין המערכת הפרטית למערכת‬ ‫‪8‬‬
‫הציבורית‪.‬‬

‫ישנה חשיבות גבוהה לראיית השונות כערך שיש לכבדו ולאפשר את ביטויו‪ ,‬התחשבות בשונות‬
‫תוך הדגשת התרבות הערבית הפלסטינית‪ .‬כך שישנו צורך לפיזור הוגן של השירותים וההזדמנויות‬
‫כדי שיענו על הצרכים השונים של הקהילה הערבית‪ ,‬מניעת סיכונים והפרעות סביבתיות‪ ,‬פיתוח‬
‫תחבורה ציבורית ונגישות‪ ,‬וטיפוח הרחובות והשטחים הפתוחים‪.‬‬

‫חיזוק השתתפות הקהילה הערבית בתהליכי קבלת ההחלטות‪ ,‬הקטנת הפערים הכלכליים–‬
‫חברתיים‪ ,‬חיזוק התרבות‪ ,‬הזהות והמורשת ההיסטורית והתערבות במרחב הפיזי‪ ,‬הינם מטרות‬
‫מרכזיות אשר אמורות להיות מתורגמים ליעדים ומשימות עירוניות‪.‬‬

‫אנו מאמינים שתכנון עירוני בחיפה אמור לקחת תפקיד בדיאלוג בין המרחב התרבותי הערבי‬
‫לבין המרחב הכלל עירוני בחיפה‪ ,‬להעצים את הקבוצות המוחלשות‪ ,‬לעצב מרחבי אימון‪ ,‬עירוב‬
‫חברתי מרחבי ועיצוב מרחבים משותפים‪ .‬תכנון יכול ליצור מרחבים פיזיים ופסיכולוגיים שתורמים‬
‫ליציבות פוליטית ושותפות בעיר‪ ,‬תוך העצמת הקהילות המוחלשות‪ .‬תחת תנאים של קונפליקט‬
‫לאומי‪ ,‬לתכנון יש את הכוח לעצב מחדש מפגש בין זהויות עירוניות על ידי יצירת מרחבי אימון‬
‫בעיר חיפה‪ ,‬עידוד אינטגרציה וחיזוק צורות שונות של שייכות בעיר‪ .‬הדרישה אינה למסחור‬
‫המגוון הרב תרבותי ומינוף עסקי וכלכלי לצרכי תיירות וג׳נטריפקציה‪ ,‬אלא תכנון למגורים‪ ,‬מסחר‬
‫ותרבות אשר מאפשרים שילוב חברתי‪ ,‬צדק מאחה‪ ,‬שוויון ותיקון העוול ההיסטורי במרחב‪ ,‬ויצירת‬
‫מרחבים ציבוריים ומפגש‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש למתן תהליכים ניאו ליברליים בעיר התחתית‪ ,‬למשל‪ ,‬תוך‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫קידום זכויות החברה הערבית במרכז ההיסטורי שלה‪ .‬לחברה הערבית בחיפה הזכות לייצר את‬
‫המרחב ההיסטורי שלה מחדש‪ ,‬זאת זכות אדם‪ ,‬המבוססת על גישה נורמטיבית פוליטית ושילוב‬
‫תביעות לצדק‪ ,‬פנייה לצרכים המידיים והגנה מקיפוח בייצור המרחבי החברתי‪ ,‬התרבותי והפיזי‪.‬‬
‫לצד זכות זו‪ ,‬לחברה הערבית בחיפה הזכות להשתתפות ומעורבות בייצור החברתי‪ ,‬התרבותי‪,‬‬
‫המרחבי והכלכלי של המרחב העירוני‪ ,‬בצורה עמוקה ואפקטיבית‪ ,‬שמבוססת על זכויות‪.‬‬

‫כולנו תקווה שמסמך זה יביא להבנה‪ ,‬דו שיח בונה אימון‪ ,‬פעילות משותפת בין הקהילה ופעיליה‪,‬‬
‫לבין העירייה ומוסדותיה על מנת לייצר עתיד משותף והוגן יותר לעיר של כולנו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ח‬
‫ה‬‫יפ‬
‫‪18‬‬
‫|‬ ‫‪20‬‬
‫ציל‬
‫מ‬ ‫ום‪:‬‬
‫ריה‬
‫אבו‬
‫ח׳ד‬
‫רה‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫סיכום הממצאים‬

‫מטרות המחקר‪:‬‬

‫א‪ .‬העמקת ההבנה והידע והנגשתו בקרב הקהילה‪ ,‬פעילי חברה אזרחית ומקבלי ההחלטות לסוגיות‬
‫האקוטיות והצרכים המרכזיים של הקהילה הערבית בחיפה‪.‬‬

‫ב‪ .‬העצמה קהילתית ומתן כלים מקצועיים למועצת ועדי ופעילי השכונות הערביות והמשותפות‬
‫בעיר ונציגי הציבור הערבי‪.‬‬

‫המתודולוגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬ניתוח סטטיסטי‪ ,‬דמוגרפי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬תכנוני‪ ,‬סביבתי‪.‬‬

‫ב‪ .‬ניתוח תכניות עבודה של מחלקות העירייה השונות‪.‬‬

‫ג‪ .‬ניתוח עמדות של הקהילה הערבית בחיפה דרך סקר מקיף‪.‬‬

‫ד‪ .‬דיון ב‪ 4 -‬קבוצות מיקוד (צעירים‪ ,‬נשים‪ ,‬מהגרים חדשים לעיר‪ ,‬סוחרים)‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫חי‬
‫‪8‬‬ ‫פה‬
‫‪01‬‬
‫‪|2‬‬
‫ל‬‫צי‬
‫מ‬ ‫ום‪:‬‬
‫ריה‬
‫אב‬
‫׳ד‬ ‫וח‬
‫רה‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫חיפה מרכז תרבותי‬

‫ניתוח הממצאים המרכזיים במחקר‪ ,‬מראה שהאוכלוסייה הערבית בחיפה סובלת מהדרה בתהליכי‬
‫קבלת ההחלטות‪ ,‬הדרה כלכלית – חברתית‪ ,‬הדרה תרבותית והדרה במרחב העירוני‪.‬‬

‫חיפה הינה מרכז תרבות עירוני מרכזי ביותר לחברה הערבית בארץ‪ ,‬היא מאפשרת עירוניות‬
‫ערבית בצורה ייחודית‪ ,‬המעצימה את הפרט‪ ,‬יצרנותו ועצמאותו‪ ,‬בד בבד עם תרבות ערבית‬
‫מפותחת‪ ,‬עושר היסטורי וחינוך‪.‬‬

‫ההגירה הערבית החיובית לעיר והריבוי הטבעי הגבוהה מהממוצע העירוני‪ ,‬מחזקים את הטענה‬
‫שחיפה היא מוקד משיכה תרבותי עירוני חזק לערבים בצפון‪ ,‬המשרת כ‪ 750-‬אלף ערבים בצפון‪,‬‬
‫במיוחד לצעירים וזוגות צעירים המחפשים הזדמנויות תעסוקה‪ ,‬השכלה ותרבות עירונית‪ ,‬כך‬
‫שהקהילה הערבית בשנת ‪ 2013‬היא חברה צעירה ‪ 51%‬מהתושבים הערבים הם מתחת לגיל ‪.29‬‬
‫(לעומת ‪ 37.5%‬יהודים)‪ ,‬ו‪ 10.5% -‬מעל לגיל ‪ ( 60‬לעומת ‪ 27%‬יהודים)‪.‬‬

‫הסוגיות המרכזיות לפי סקר העמדות‬

‫ניכרת לפי סקר העמדות השונות בין תפיסות הקהילה הערבית הקולקטיביות והסוגיות אשר‬
‫הצביעו להן כקהילה‪ ,‬לבין תפיסות התושבים הערבים ברמת השכונה‪.‬‬

‫הסקר מראה כי רוב הציבור הערבי בחיפה‪ ,‬הצביע על סוגיית הדיור‪ ,‬האלימות והפשיעה והשתתפות‬
‫‪11‬‬
‫בתהליכי קבלת ההחלטות בעיר ובתכנון השכונות‪ ,‬כאל הסוגיות הקולקטיביות המרכזיות ביותר‪.‬‬
‫לעומת זאת הסקר מצביע על כך שהתושבים הערבים בחיפה סובלים ברמת השכונה מסוגיית‬
‫המחסור בחנייה‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬שטחי ושירותי הציבור והקהילה‪ .‬ובכך גם דרישות התושבים‬
‫הערביים מהעירייה ברמת השכונה לפי הסקר‪ ,‬הן שילוב של סוגיות קולקטיביות אסטרטגיות‬
‫ויומיומיות ובעיקר שירותי הציבור‪ ,‬היצע דיור‪ ,‬פתרונות חנייה ופיתוח תשתיות‪.‬‬

‫פערים סוציו‪-‬אקונומיים‬

‫לפי הדירוג הסוציו אקונומי העירוני‪ ,‬תושבי השכונות חליסה‪ ,‬ואדי נסנאס והעיר התחתית‪ ,‬נמצאים‬
‫בסולם נמוך ‪ 6 – 5‬לעומת תושבי שכונות עבאס‪ ,‬עין הים וכבביר בסולם סולם ‪( 11- 10‬כאשר‬
‫הדירוג ‪ 20‬הוא הגבוהה ביותר)‪ .‬וזאת בנוסף לכך שאיכות החיים בשכונות עבאס‪ ,‬כבביר‪ ,‬עין הים‬
‫גבוהה מהממוצע העירוני לעומת איכות החיים הנמוכה בהרבה מהממוצע העירוני בעיר תחתית‪,‬‬
‫ואדי נסנאס וחליסה שבהם אחוז האבטלה גבוהה מהממוצע העירוני‪.‬‬

‫מחסור בשטחים פתוחים‬

‫תושבי השכונות ואדי נסנאס‪ ,‬עבאס ‪ ,‬העיר התחתית וחליסה הצביעו על מחסור חד בשטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬וזאת בגיבוי הניתוח הפיסי כאשר מצאנו ש‪ 8%‬מהגנים הציבוריים נמצאים בשכונות‬
‫הערביות ובקרבתן מסך הכל ‪ 230‬גנים ציבוריים בעיר‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫מצוקת חנייה ונגישות‬

‫תושבי שכונת עבאס עליון הצביעו בצורה מובהקת על כך שהם סובלים ממצוקת תנועה וחנייה‪,‬‬
‫כך שבעבאס ישנם כ‪ 1400-‬מכוניות‪ 16.9% ,‬ממשקי הבית בשכונה הם בעלי ‪ 2‬מכוניות וניכר מחסור‬
‫של כ‪ 250-‬מקומות חנייה בשכונה לפחות‪.‬‬

‫העדר תחושת ביטחון‬

‫המחקר הצביע על כך שרוב הציבור הערבי סובל מתופעת האלימות והפשיעה‪ ,‬במיוחד בשכונת‬
‫חליסה‪ ,‬כבביר והמושבה הגרמנית בצורה מובהקת‪.‬‬

‫פערים בחינוך ובהשכלה‬

‫המחקר הצביע על אחוז ערבים שלמדו עד ‪ 8‬שנים גבוהה ביותר בואדי נסנאס והעיר התחתית‪,‬‬
‫כ‪ 25%‬פי ‪ 4‬מהממוצע העירוני‪ .‬ואחוז ערבים אקדמאים בעבאס עליון הוא גבוהה יותר מהממוצע‬
‫העירוני ונמוך פי ‪ 4‬בואדי נסנאס ובחליסה‪ .‬בנוסף לכך שאחוז הערבים שלא קיבלו תעודת בגרות‬
‫גבוהה בחליסה העיר התחתית והשוק מהממוצע העירוני‪ ,‬כך שאחוז הנשירה מבתי הספר בחליסה‬
‫וואדי נסנאס גבוהים מהממוצע העירוני‪ ,‬במיוחד בקרב נשים‪ .‬הסקר מראה שביעות רצון נמוכה‬
‫ביותר ממערכת החינוך הציבורית‪ ,‬לצד שביעות רצון בינונית ‪ -‬גבוהה ממערכת החינוך הפרטית‪.‬‬

‫ניכר שהעירייה בשנים האחרונות השקיעה בחיזוק מערכת החינוך הציבורית דרך פרויקטים‬
‫‪12‬‬
‫עירוניים שונים כגון‪ ,‬הצמחת ביה"ס אלכרמה כביה"ס עיוני מדעי והפיכת ביה"ס התיכון אלמותנבי‬
‫לביה"ס טכנולוגי‪ .‬אנו מברכים על מגמה זו אשר מנסה להתמודד עם הקיטוב המעמדי‪ -‬חינוכי בין‬
‫המערכת החינוך הציבורית והפרטית‪.‬‬

‫נציין עוד שתכנית מל"ל (מלידה לבגרות) הפועלת כיום בנווה שאנן‪ ,‬קריית אליעזר ובת גלים‬
‫וחליסה היא תכנית מערכתית ייחודית‪ ,‬אך ישנו צורך להגדיל את המשאבים והתקנים בתכנית‬
‫בשכונות חליסה‪ ,‬ואדי נסנאס והעיר התחתית‪ .‬מצד שני ישנם כ‪ 23 -‬גני ילדים עירוניים המשרתים‬
‫כ‪ 466 -‬ילדים בגילאים ‪ ,4 – 3‬כך שניכר הצורך בפיתוח גנים עירוניים לכ‪ 200-‬ילדים נוספים‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬ישנו ביקוש גדול למערכות חינוך חדשות‪ ,‬כמו החינוך הדו לשוני והחינוך האלטרנטיבי‬
‫והאנתרופוסופי‪ .‬בנוסף עלה הצורך בתמיכה בבית הספר חיוואר לחינוך אלטרנטיבי והקצאת שטח‬
‫לבית ספר חיוואר העירוני‪.‬‬

‫הצורך בהעצמת המרכזים הקהילתיים‬

‫לאחר ניתוח הצרכים של המרכזים הקהילתיים‪ :‬עבאס‪ ,‬אחווה‪ ,‬גיבורים‪ ,‬עין הים‪ ,‬יודפת‪ ,‬גנים‪,‬‬
‫כבביר‪ .‬מצאנו שישנו צורך בהגדלת תקנים ומשאבים פיזיים ואנושיים נוספים‪ ,‬וצורך בפעילויות‬
‫העונות על צרכי הנוער והצעירים השונים בכל שכונה‪.‬‬

‫אנו עדים לכך שהעירייה בשנים האחרונות שיפצה את המרכז בעבאס‪ ,‬הקימה מרכז חדש בכבביר‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫הקימה והקצתה משאבים גדולים לפיתוח המרכז הקהילתי הגיבורים ובבניית מרכז פיס בחליסה‪.‬‬

‫אנו מברכים על מגמה זו אך נדרשת הקצאה נוספת בבניית מרכז קהילתי חדש בעיר התחתית‬
‫אשר יענה על צרכי ‪ 1600‬נערים בגילאים ‪ ,17 – 11‬באזור‪ ,‬כך לאחר שהתברר כי מרכז הצעירים‬
‫בעיר התחתית אינו משרת את הקהילה הערבית בכלל‪.‬‬

‫המחקר מצא שניכר אחוז גבוהה של בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים בשכונות ואדי נסנאס‪ ,‬העיר‬
‫התחתית‪ ,‬כבביר והדר‪ ,‬כך שישנו צורך אקוטי בהקמת מרכזי תמיכה לבעלי מוגבלויות והנגשת‬
‫המרחב הציבורי עבורם‪.‬‬

‫הצורך בהעצמת הזהות‪ ,‬המורשת והתרבות‬

‫מבין ‪ 27‬מוסדות תרבות‪ ,‬רק תיאטרון אל‪-‬מידאן ובית הגפן משרתים את האוכלוסייה הערבית‪,‬‬
‫מבין ‪ 19‬ספריות עירוניות רק אחת ערבית‪ .‬מבין מוזיאוני העיר חיפה אין שום מוזיאון המשמר‬
‫את המורשת וההיסטוריה הערבית ‪ -‬פלסטינית של העיר‪ .‬גם כאשר העירייה מגדירה את מרכזי‬
‫התרבות העירוניים באתר שלה (מרכז הכרמל‪ ,‬עיר תחתית‪ ,‬המושבה הגרמנית)‪ ,‬אין זכר למרכז‬
‫ההיסטורי הערבי פלסטיני‪.‬‬

‫מצוקת הדיור‬

‫מדיניות של אי התערבות בשוק הדיור בחיפה הובילה במשך שנים לבנייתן של שכונות חדשות‬
‫‪13‬‬
‫בעיקר ליהודים בני המעמד הבינוני – הגבוה‪ .‬מאידך היא הובילה להזנחה של מתחמי דיור גדולים‬
‫בהדר ובעיר התחתית‪ ,‬כתוצאה מכך נחלשו שכונות אלו למרות היותן משופעות בדירות מיוחדות‬
‫ובעלות ערך היסטורי רב‪ .‬בניגוד למגמה זו מומלץ לפעול לקידום תמהיל אוכלוסייה ותמהיל דיור‬
‫מגוונים בשכונות הערביות והשונות בעיר‪ ,‬וכן לקדם מדיניות ממוקדת לקידום התחדשות עירונית‬
‫אשר תמנע ג'נטריפיקציה והדרה מעמדית חריפה‪.‬‬

‫סוגיית הדיור הינה בראש מעיינה של הקהילה הערבית בחיפה‪ ,‬כך שמצאנו נתונים קשים מאוד‬
‫אשר מחריפים את מצוקת הדיור‪ .‬מצוקת הדיור בקרב הקהילה הערבית בחיפה‪ ,‬מתבטאת בצורות‬
‫שונות‪ ,‬כך שמיצוי מלאי הדיור הקיים ומחסור בהיצע של מגורים חדשים‪ ,‬עזיבת הדור הצעיר‬
‫והזדקנות השכונות ההיסטוריות‪ ,‬קיטוב מעמדי גובר‪ ,‬לצד מחסור בשירותים קהילתיים מייצרים‬
‫מצוקת דיור חדה בעיר‪ .‬בנוסף לכך ש‪ 60%-‬מהמבנים ההיסטוריים גרים בהם ערבים‪40% ,‬‬
‫מהמבנים ההיסטוריים נהרסו או נשארו נטושים‪ 45% .‬מהמבנים בבעלות פרטית‪ ,‬בנוסף לכך‬
‫שכ ‪ 40%‬מהתושבים הערבים בעיר התחתית‪ ,‬ואדי נסנאס וחליסה הם דיירים מוגנים בנכסים‬
‫המנוהלים ע"י החברה הממשלתית עמידר ומעט מאוד נכסים המנוהלים ע"י הכנסייה או ועד נאמני‬
‫הווקף המוסלמי‪ .‬וזאת בצל העובדה שמספר גדול ממשקי הבית במבנים של רשות הפיתוח קיבלו‬
‫צווי פינוי‪ ,‬עוד שבהערכה כי ‪ 48%-‬מהמצב הפיזי של המבנים הוא במצב ירוד עד גרוע‪.‬‬

‫השכונות הערביות ההיסטוריות מתאפיינות במשפחות גדולות בדירות קטנות‪ ,‬כך ש‪ 55%‬ממשקי‬
‫הבית ‪ -‬ממוצע ‪ 3‬נפשות ויותר לדירה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שטח ממוצע לדירה בואדי נסנאס הוא מהנמוכים‬
‫בחיפה‪ ,‬שטח המגורים הממוצע לתושב בואדי נסנאס הוא נמוך מהממוצע העירוני‪ ,‬עוד שמס'‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫הנפשות הממוצע לדירה בואדי נסנאס הוא מהגבוהים בחיפה‪ .‬מצאנו גם שבואדי נסנאס אחוז‬
‫גבוה ביותר של משקי בית שאינו מתגורר בדירות שכירות או בבעלות (דיור ציבורי‪ ,‬דמי מפתח)‪.‬‬
‫וזאת בצל אחוז שינוי שנתי נמוך ביותר במספר יחידות הדיור‪ .‬כאשר גודל משקי הבית בואדי‬
‫נסנאס הוא מהגבוהים ביותר בעיר והדירות קטנות יותר מהדירות בכלל העיר‪ ,‬זה מוביל לדחיפת‬
‫הצעירים מחוץ לשכונות הערביות‪ ,‬לכן מאזן ההגירה בשכונות הוותיקות הוא שלילי במיוחד‪.‬‬

‫שכונת ואדי נסנאס מהווה מרכז עירוני – חברתי תרבותי לאוכלוסייה הערבית בחיפה ובצפון‪,‬‬
‫השכונה מאופיינת במרקם ייחודי והיסטורי ובעירוב שימושים‪ .‬אך השכונה סובלת ממחסור‬
‫בשטחים פתוחים‪ ,‬בחניה ובעתודות קרקע פנויות‪ ,‬עוד שחלק ממלאי הדיור הקיים הוא במצב פיזי‬
‫מדורדר עקב גיל המבנים וחוסר אחזקה נאותה‪ .‬גם עסקאות מכירת הנכסים בואדי מלמדות על‬
‫מחירי מכירה נמוכים‪ .‬כדוגמא כ‪ 120-‬נכסים בבעלות המדינה ובניהול עמידר‪ ,‬מתוכם ‪ 12‬מבנים‬
‫נטושים וריקים‪.‬‬

‫מצוקת הדיור מתחזקת עוד יותר‪ ,‬כאשר רוב הזוגות הצעירים הערבים מעוניינים לגור במרכז‬
‫ההיסטורי התרבותי‪ ,‬אך אינם מקבלים משכנתאות מהבנקים במיוחד בנכסים בשכונות ההיסטוריות‬
‫בעיר התחתית‪ ,‬ואדי נסנאס‪ ,‬חליסה וקיבוץ גלויות‪ ,‬בטענה שאלא ניתן לממש את הנכס מבחינה‬
‫כלכלית‪.‬‬

‫מעגל קסמים זה מייצר כשל שוק אשר פוגע מהותית בזכויות הדיור של התושבים הערבים בעיר‪,‬‬
‫מה שדורש התערבות ציבורית ויצירת כלכליות במימוש תכניות קיימות ועדכון תכניות חדשות‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫מתן תמריצים לבנקים על מנת לשמר את המרקם החברתי בשכונות ההיסטוריות הערביות בעיר‪.‬‬
‫התערבות ציבורית זו היא באחריות העירייה‪ ,‬הממשלה ומוסדות התכנון במיוחד שהיבט הפיתוח‬
‫הפיזי בפרויקט שיקום שכונות הממשלתי שחל על שכונת חליסה וואדי נסנאס התבטל בשנת ‪.2008‬‬

‫מצד שני בשכונת עבאס ניכרת תמונה שונה‪ ,‬שבה נוספו יחידות דיור ללא שירותים ציבור הולמים‬
‫אשר הגבירו את הצפיפות הנתפשת של התושבים בשכונה‪ ,‬לכן הם דורשים לעצור כל בנייה חדשה‬
‫למגורים בעבאס‪.‬‬

‫אל מול תמונה אופטימית יותר בשכונת כבביר‪ ,‬כך שאושרה בשנת ‪ 2013‬תכנית חדשה המגדילה‬
‫ב‪ 95%‬את אחוזי הבנייה ומייצרת היצע מגורים חדש בשכונה‪ ,‬תכנית הנתפשת בחיוב ע"י התושבים‪,‬‬
‫אך מצד שני הם דורשים להקטין ב‪ 50%‬את היטל ההשבחה ולפרוס את התשלומים על מנת‬
‫לאפשר להם לממש את אחוזי הבנייה‪.‬‬

‫בנוסף לכך מצאנו שסוגיית שימור המורשת הארכיטקטונית הערבית ההיסטורית בחיפה היא‬
‫קריטית‪ ,‬וצריכה להיות בראש האג'נדה העירונית העתידית‪ ,‬במיוחד בצל הפער בין מיפוי המרקם‬
‫הבנייה ההיסטורית הערבית לבין האתרים והמבנים המוגדרים לשימור ופיתוח מורשת‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בניתוח תכנית הפיתוח בואדי סאליב מצאנו איום בולט על המרקם ההיסטורי‪ ,‬דרך הפיכת ואדי‬
‫סאליב לכפר אומנים‪ ,‬משרדים ודיור יוקרתי בכ‪ 9 -‬מבנים ‪ 50‬יח' יוקרתיות‪ 14 ,‬יח' לדונם‪ .‬לכן‬
‫מצאנו חשיבות רבה בלפתח תכנית פיזית ‪ -‬חברתית –כלכלית אשר תשמר את ואדי סאליב‬
‫ותמשוך אוכלוסייה ערבית דרך היצע דיור בר השגה‪.‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫הזכות לתכנון עירוני בר קיימא‬

‫לאחר ניתוח טיוטת תכנית המתאר החדשה לעיר חיפה חפ‪ ,2000/‬מצאנו שמדיניות התכנונית‬
‫העירונית מקבעת את המצב הקיים בשכונות הערביות במיוחד חליסה וואדי נסנאס ללא התייחסות‬
‫ייחודית לשכונות הוותיקות ההיסטוריות וזאת למרות הצרכים והפערים החברתיים‪ -‬כלכליים‬
‫הגדולים‪.‬‬

‫מצאנו עוד שתכנית המתאר אינה מייצרת פרויקטים המיועדים למשיכת ערבים מהצפון לעבוד‬
‫ולגור בעיר‪ ,‬וזאת בנוסף להתעלמות מההיסטוריה הערבית הפלסטינית ומעמדה בתודעה הלאומית‬
‫הערבית כמרכז עירוני תרבותי מרכזי לערבים בצפון‪ ,‬מרכז עירוני בעל מורשת היסטורית תרבותית‬
‫פוליטית וחברתית עשירה מאוד‪ .‬התכניות העירוניות המרכזיות בחיפה הן בעיר התחתית‪ ,‬המושבה‬
‫הגרמנית‪ ,‬הדר והמבואות הדרומיים בעיר‪ ,‬כאשר התכניות תקועות בואדי נסנאס ותכנית המתאר‬
‫בחליסה מבוטלת‪.‬‬

‫ניכר הצורך בפיתוח פתרונות דיור לזוגות צעירים ומשפחות במעטפת של השכונות הערביות‪ ,‬במיוחד‬
‫בואדי נסנאס וחליסה‪ .‬בנוסף ליצירת פרויקטים של התחדשות עירונית במבנים ההיסטוריים‪,‬‬
‫ותמריצים כלכליים לפרויקטים של עיבוי בינוי בשיכונים שנבנו בשנות ה‪ 70- 50-‬בשכונות הערביות‪.‬‬
‫לדוגמא התכנית חפ‪ 2173/‬פינוי ‪ -‬בינוי ברחובות עין דור – מאי מאפשרת פינוי המוסכים ובניית‬
‫‪ 118‬יח' במבנה ‪ 23‬קומות‪ .‬תכנית זו יכולה להוות פוטנציאל ליצירת היצע דיור‪ ,‬אך ישנו צורך‬
‫‪15‬‬ ‫להוריד את המספר הקומות המוצע‪ ,‬ליצור תמהיל דיור שיאפשר תמהיל חברתי במקום והרחבת‬
‫שטחי הציבור המוצעים בתכנית על מנת לייצר מרכז תרבות מורשת וקהילה אשר ישרת את תושבי‬
‫העיר התחתית‪ ,‬ואדי נסנאס והמושבה הגרמנית‪.‬‬

‫בנוסף לחשיבות יצירת תכנית כלכלית – חברתית לשימור המבנים ההיסטוריים‪ ,‬העצמת הדיירים‬
‫המוגנים ויצירת היצע לדיור בר השגה בתמהיל חברתי אשר יחזק את המרכז ההיסטורי העירוני‪.‬‬

‫בצל זאת‪ ,‬אנו עדים לתכניות רבות לפיתוח היצע רחב של מגורים‪ ,‬באזור קריית אליעזר וקריית‬
‫אליהו ובשכונות דרום העיר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬שכונות ופרויקטים אלה לא לקחו בחשבון את החשיבות‬
‫ביצירת שכונות מעורבות חדשות‪ ,‬שבהן ביטוי לצרכים התרבותיים של החברה הערבית‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬תהליכי השיווק וקידום התכניות לא משתפים את החברה הערבית ולא מנגישים פרויקטים‬
‫אלה בשפה הערבית‪ ,‬וזאת למרות התגברות הפונים הערבים לפרויקטים אלה‪.‬‬

‫תמ"א פתיחת חזית הים העירונית‪ :‬הכשל של תכנית הדגל‬

‫מטרת תכנית פתיחת חזית הים ‪ ,‬לאפשר פיתוח חזית ים עירונית ראשית לעיר חיפה‪ ,‬אשר תהווה‬
‫מוקד לפעילויות עירוניות דוגמת תיירות‪ ,‬בילוי‪ ,‬מסחר‪ ,‬פנאי‪ ,‬נופש וכו'‪ ,‬בראיית הצרכים והחזון‬
‫של העיר חיפה‪ .‬כל זאת‪ ,‬בשילוב ותוך מענה הולם לגורמים סמוכים וגובלים‪ ,‬ובכללם מערכת‬
‫הביטחון והנמל‪.‬‬
‫במבט ראשון תכנית זו נראית כתכנית חיובית אשר תפתח את כלל העיר חיפה‪ ,‬אך לאחר ניתוח‬
‫וכניסה לפרטי התכנית מצאנו שתכנית זו תהיה תביא לפינוי תושבים שגרים בשכונת אל‪-‬עתיקה‬
‫באופן ישיר‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫שכונת "אלעתיקה" בחיפה היא אחת השכונות הוותיקות בעיר‪ .‬היא הוקמה עוד לפני תחילת‬
‫השלטון העות'מאני בארץ‪ ,‬והייתה לאחת השכונות הפעילות בחיפה‪ .‬השכונה נמצאת בצדה הדרומי‬
‫של חיפה‪ ,‬בין נמל חיפה למסילות רכבת ישראל‪.‬‬
‫שכונת אל‪-‬עתיקה טומנת בחובה ערכים ומורשת היסטוריים‪ .‬השכונה בעלת מרקם דיור ייחודי‬
‫שיש לתת עליו את הדעת בעת תכנון כלשהו הנוגע לשכונה‪ .‬תכנית פתיחת חזית הים אינה מייצרת‬
‫מדיניות חברתית לחיזוק התושבים במקום ושימור המבנים ההיסטוריים כך שלמרות שהשכונה‬
‫היא אחת הוותיקות בעיר התכנית מייעדת לשימור רק את מבנה הכנסייה ועוד מבנה היסטורי‬
‫"בית אלבוטאג'י"‪ ,‬שאר המבנים ההיסטוריים שנשארו קיימים (כ‪ 20‬מבנים) מיועדים לפינוי‪ .‬אדם‬
‫קולמן‪ ,‬מתכנן מחוז חיפה‪ ,‬אומר בפרוטוקול‪" 1‬אין לשמר את המרקם של אל‪-‬עתיקה‪ ,‬אולי למעט‬
‫קטע קטן ליד הכנסייה"‪.‬‬

‫התכנית תייצר מאות יחידות דיור ללא שמירה על התושבים במקום וללא מדיניות של דיור בר‬
‫השגה אשר תמשוך צעירים ומשפחות ערביות מהאזור לגור במקום‪ .‬בניגוד לדוח שיתוף הציבור‬
‫שהוגש למועצה הארצית‪ ,‬רוב התושבים אינם מעוניינים להתפנות‪ ,‬אלא להישאר ולהתפתח במקום‪.‬‬

‫תמהיל הדיור והצפיפות יביאו לתהליך ג'נטריפיקציה שלילי‪ ,‬ז"א כניסת תושבים עשירים ויציאת‬
‫התושבים החלשים במיוחד כשאנו מדברים על ריבוי דיירים מוגנים באזור‪ .‬התכנית בפועל מדברת‬
‫על פיתוח אינטנסיבי ככל הניתן תוך ניצול מירב האפשרויות בתוך שטח שכונת אלעתיקה‪ ,‬כשהיא‬
‫תולה כוונה זו ב"תת פיתוח משווע" הקיים בשכונה (תמ"א ‪/13/3‬ג‪ ,‬פרק א'‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫‪16‬‬
‫לדעתנו ישנו פוטנציאל בתכנית‪ ,‬לחיזוק התושבים והקהילה‪ ,‬לדעתנו מטרות התכנית של פיתוח חזית‬
‫הים לוקות בחסר של העצמת קהילה והתושבים בעיר התחתית‪ .‬כאשר רוב תושבי העיר התחתית‬
‫הם מקבוצות חלשות‪ ,‬התכנית עלולה לגרום לתהליך ג'נטריפיקציה ‪ .‬חשוב לקבוע מטרה של דיור‬
‫בר השגה והעצמת תושבים על מנת להתחבר לפוטנציאל בחיזוק התושבים כבסיס להחייאת העיר‬
‫התחתית‪ .‬כך למשל פיתוח המושבה הגרמנית ושד' בן גוריון בעיר הוא דוגמא מצוינת לפיתוח‬
‫תיירותי דרך שימור מבנים היסטוריים‪ ,‬מתן האפשרות לתושבים (הדיירים המוגנים) לקנות את‬
‫בתיהם והעצמת הקהילה‪.‬‬

‫תכניות פינוי והפקעה‬


‫הווקף הערבי המוסלמי והנוצרי הינו חלק אינטגרלי מהותי במורשת ההיסטורית התרבותית של‬
‫חיפה‪ ,‬הווקף הערבי המוסלמי נזנח ואף נפגע רבות לאורך שנים משחיתות דבר אשר הביא לאי‬
‫תשלום הדיירים המוגנים את חובותיהם לעירייה‪ ,‬מה שיצר חובות ענקיים על שם וועד נאמני ווקף‬
‫האיסתיקלאל‪ .‬זאת בנוסף לתכנית חפ‪/‬מק‪ 2333/‬שתפקיע חלק מווקף האיסתיקלאל להרחבת רח'‬
‫העצמאות ופלי"ם‪ ,‬פינוי המוסכים ופיתוח שטח ציבורי פתוח‪.‬‬
‫תכניות אלו מעוררות התנגדות ציבורית רחבה ביותר אשר תחריף את השסע ואי האמון בין‬
‫מוסדות העירייה לקהילה‪ ,‬ותמשיך את הפגיעה בתושבים הערבים וצרכיהם התרבותיים ‪-‬חברתיים‪.‬‬

‫סיכום ישיבת ועדת עורכים מס ‪’ 8‬מיום‪ 8.4.2010‬תמא ‪/ 3/13 /‬א–‬ ‫ ‪1‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫דרישות קולקטיביות‬

‫שותפות בקבלת ההחלטות‬

‫ ·שיתוף התושבים הערבים‪ ,‬ועדי השכונות והמוסדות הפועלים בחיפה בגיבוש חזון‪ ,‬מטרות‬
‫ותוכניות העירייה לעתיד‪.‬‬

‫ ·הגברת ייצוג הולם לערבים בוועדות העירייה הרלוונטיות השונות‪ ,‬הקמה וטיפוח וועדות‬
‫עירוניות ייעודיות לחברה הערבית‪ ,‬במיוחד בתחומי תכנון‪ ,‬דיור‪ ,‬העצמה קהילתית‪ ,‬תעסוקה‬
‫וחינוך‪.‬‬

‫ ·הקמת משרד להעמקת השוויון בעירייה‪ ,‬שתפקידו‪ ,‬לתכנן‪ ,‬לעקוב ולהטמיע מדיניות הוגנת‬
‫בתוכניות העבודה של מחלקות העירייה השונות ויצירת מסגרות לשותפות והשתתפות בתהליכי‬
‫קבלת ההחלטות בעירייה‪.‬‬

‫ ·הכרזה על חיפה כעיר משותפת על ידי יצירת אמנה עירונית המבססת את עקרונות השוויון‪,‬‬
‫ההוגנות‪ ,‬הצדק‪ ,‬הזכויות ההיסטוריות והעתידיות של הקהילה הערבית בעיר‪.‬‬

‫פיתוח תכנוני וחיזוק הדיור‬


‫‪17‬‬
‫ ·שינוי תוכנית פתיחת חזית הים העירונית‪ ,‬תוך יצירת מדיניות חברתית הולמת את צרכי‬
‫התושבים הערבים בשכונות אל‪-‬עתיקה ובעיר התחתית‪ ,‬להעצמת התושבים הקיימים ומניעת‬
‫פינוים‪.‬‬

‫ ·הגדרת ואדי ניסנאס כאזור תרבות ומורשת עירונית‪ ,‬חליסה כאזור התערבות ושיקום ורחוב‬
‫יפו כדרך ייחודית‪ ,‬בפיתוח העירוני העתידי‪.‬‬

‫ ·שיקום מבנים היסטוריים כמרכזי מורשת ערבית ‪ -‬פלסטינית בעיר ופיתוח מרכז תרבותי‬
‫ומוזיאון להיסטוריה הפלסטינית והערבית בעיר‪.‬‬

‫ ·עצירת תוכנית הפקעת נכסי ווקף מוסלמי לטובת המטרונית‪ ,‬ושינוי ייעוד התכנית משצ"פ‬
‫לשפ"פ‪.‬‬

‫ ·החזרת תוכנית הפיתוח והשיקום הפיזי למבני המגורים בחליסה וואדי נסנאס‪ ,‬בתוכנית שיקום‬
‫שכונות הממשלתית‪.‬‬

‫ ·יצירת פתרונות דיור בר השגה לזוגות צעירים ערבים באזורים בשכונות הערביות ובאזורים‬
‫הסמוכים להן‪ .‬שילוב החברה הערבית בהתחדשות העירונית בקריית אליעזר וקריית אליהו‪,‬‬
‫ובפיתוח השכונות הדרומיות החדשות‪ ,‬וזאת על ידי ביטוי הצרכים התרבותיים בשירותי‬
‫הציבור בשכונות אלה (לרבות מרכזים קהילתיים‪ ,‬בתי ספר ואח’)‪ ,‬ועל ידי קידום תהליכי שיווק‬
‫המשתפים ומונגשים לחברה הערבית‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫ ·פיתוח בוסתן כיאט וואדי שיח כאתר ציבורי ותרבותי תוך כדי שמירה על הדיירים באזור‬
‫ומניעת פינוים‪.‬‬

‫ ·מניעת הוספת יחידות דיור באזורים צפופים כשכונת עבאס‪.‬‬

‫ ·פיתוח תכניות התחדשות עירונית ועידוד יזמים בתכניות עיבוי‪-‬בינוי בשיכונים שנבנו בשנות‬
‫ה‪.70- 50‬‬

‫ ·פיתוח שירותי ציבור‪ ,‬הזדמנויות תעסוקה‪ ,‬דיור ופרויקטים למשיכת זוגות צעירים ערבים‬
‫מאזור הצפון לחיפה‪.‬‬

‫ ·הכפלת אחוזי הפארקים הציבוריים בשכונות הערביות ובמיוחד בואדי ניסנאס‪ ,‬עבאס וחליסה‪.‬‬

‫ ·פתרון מצוקת החניה ובמיוחד בעבאס‪.‬‬

‫ ·פיתוח תוכנית כלכלית ‪ -‬חברתית להעצמת הדיירים בדיור מוגן‪ ,‬על מנת להעצים את התושבים‪,‬‬
‫להגן על זכויותיהם‪ ,‬לסייע בשיפוץ בתיהם ועידודם לרכישת בתיהם‪.‬‬

‫ ·התערבות עירונית בשוק המשכנתאות בשכונות הותיקות בעיר‪ ,‬במטרה להבטיח אפשרויות‬
‫קבלת משכנתא בנקאית לזוגות צעירים בשכונות ואדי ניסנאס‪ ,‬חליסה‪ ,‬אזור שוק תלפיות‬
‫והעיר התחתית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ ·ביטול צווי פינוי אשר הונפקו לתושבים ערבים עד תום פיתוח תוכניות מתאר חדשות ומעודכנות‬
‫לשכונות חליסה וואדי ניסנאס‪.‬‬

‫ ·השקעה בפיתוח אתרי הווקף הערביים (מוסלמים ונוצריים)‪ ,‬שיפוצם והעצמתם כאתרי תרבות‪,‬‬
‫מורשת והיסטוריה בעיר‪.‬‬

‫פיתוח כלכלי‬

‫ ·יצירת מדיניות במטרה לצמצם פערים חברתיים‪ -‬כלכליים בין ערבים ויהודים בחיפה‪.‬‬

‫ ·בניית תוכנית חברתית‪ -‬כלכלית להעלאת איכות החיים של התושבים הערבים בוואדי ניסנאס‪,‬‬
‫חליסה‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬כבאביר והדר (משום שהינם מתחת לממוצע העירוני)‪.‬‬

‫ ·יצירת תוכנית חברתית ‪ -‬כלכלית לפיתוח הון אנושי בשכונות חליסה‪ ,‬שוק תלפיות‪ ,‬הדר‪ ,‬ואדי‬
‫ניסנאס‪ ,‬רחוב יפו והעיר התחתית‪.‬‬

‫ ·מתן תמריצים למסחר ועסקים בוואדי ניסנאס ורחוב יפו והעיר התחתית על מנת לעודד‬
‫עסקים באזור‪.‬‬

‫ ·פיתוח תוכנית תיירותית למשיכת תיירים לוואדי ניסנאס‪ ,‬לעיר התחתית‪ ,‬ואדי שיח וכבביר‪.‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫העצמה חברתית ותרבותית‬

‫ ·חיזוק הייחודיות התרבותית של השכונות הערביות והעצמת המרקם החברתי בהן ושמירה על‬
‫צביונן המיוחד‪.‬‬

‫ ·השקעה אינטנסיבית במניעה ומידור תופעת הפשיעה והאלימות בקרב נוער וצעירים ערבים‪.‬‬

‫ ·הוספת גנים עירוניים בעבאס‪ ,‬עיר תחתית‪ ,‬ואדי ניסנאס ועין הים כדי לענות על צרכים של‬
‫יותר מ‪ 200 -‬ילדים נוספים‪.‬‬

‫ ·בנייה ופיתוח מרכזים תרבותיים חדשים‪ ,‬כגון מוזיאון להיסטוריה ערבית ‪ -‬פלסטינית בעיר‪,‬‬
‫ספריות ציבוריות בשאר השכונות הערביות‪ ,‬לצד המשך התמיכה בתיאטרון אל‪-‬מידאן ופיתוח‬
‫פרויקטים בתחום התרבות והבילוי אשר משרתים את הציבור הערבי ומשקפים את ייחודיותו‬
‫התרבותית‪.‬‬

‫ ·הגדרת השכונות הערביות והאזורים שבהם בנייה ערבית מסורתית (ואדי נסנאס‪ ,‬עיר תחתית‪,‬‬
‫ואדי סאליב) כמרחבים היסטוריים ומרכזים תרבותיים‪ ,‬אשר מחזקים את מורשת ותרבות‬
‫העיר‪.‬‬

‫ ·חיזוק משאבי ההון האנושי (מדריכים‪ ,‬יועצים) והוספת תקנים במתנ"סים (עבאס‪ ,‬חליסה‪ ,‬ואדי‬
‫ניסנאס)‪ ,‬שיותאמו לצרכי הנוער והצעירים בשכונות‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫ ·הקמת מתנ"ס נוסף (או שלוחה) בתפר בין ואדי ניסנאס לרחוב יפו אשר ישרתו יותר מ‪1600 -‬‬
‫בני נוער החיים באזור‪.‬‬

‫ ·צמצום הפערים במערכת החינוך הערבית‪ ,‬בין המערכת הפרטית לרשמית‪ ,‬בניית פרויקטים‬
‫חינוכיים ותרבותיים המעצימים את החינוך הפורמלי לצד פיתוח חינוך א‪-‬פורמלי‪ ,‬והעצמת‬
‫מנהיגות‪ ,‬כישורים והשייכות לעיר‪.‬‬

‫ ·הגברת המשאבים בפרויקט מל"ל (מלידה לבגרות) בשכונות הערביות‪.‬‬

‫ ·הכרה ותמיכה בבית הספר הפרטי חיואר‪ ,‬תמיכה בחינוך הדו לשוני‪ ,‬ותמיכה ביוזמה לחינוך‬
‫אנתרופוסופי‪.‬‬

‫ ·הקצאת מבנה לבית הספר העירוני חיואר‪.‬‬

‫ ·הכפלת נתח המוסדות הערביים בתקציב התמיכות העירוניות‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫דרישות השכונות הערביות‬
‫דרישות שכונת ואדי ניסנאס‬

‫דיור ותכנון‬

‫ ·תכנון והוספת ‪ 150 – 100‬יחידות דיור במעטפת המקיפה את ואדי ניסנאס (אזור עין דור ‪ -‬יפו‪,‬‬
‫חניון סולל בונה)‪ ,‬למשפחות וזוגות צעירים‪.‬‬

‫ ·פיתוח תוכנית להתחדשות עירונית ופיתוח תוכנית מתאר עדכנית בשכונה שתאפשר שיפוץ‬
‫וחיזוק המבנים‪ ,‬היצע דיור ושירותי ציבור‪ ,‬מסחר‪ ,‬תעסוקה ותיירות הולמים‪.‬‬

‫ ·שיקום ושימור המבנים ההיסטוריים והפעלת לחץ על רשות הפיתוח וחברת עמידר הממשלתית‬
‫לעידוד דיירים מוגנים לרכישת בתיהם בתנאים נוחים‪.‬‬

‫שירותי ציבורי‬

‫ ·חיזוק המתנ"ס‪ ,‬הוספת תקנים והשקעה בכוח אדם לפיתוח שירותים קהילתיים לצעירים ונוער‪,‬‬
‫נשים ובעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬

‫ ·בניית תוכנית לעידוד הבטיחות בשכונה‪ ,‬תוך פיתוח מקלטים ו‪/‬או ממ"דים‪ ,‬בניית קומה נוספת‬
‫למקלט והנגשת מקלטים להגברת תחושת הביטחון והבטיחות בשכונה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ ·פיתוח גנים ציבוריים בשכונה‪.‬‬

‫ ·הוספת ‪ 150‬מקומות חניה‪.‬‬

‫ ·פיתוח פרויקטים תרבותיים לחיזוק השכונה כפנינת תרבות ומורשת‪ ,‬חיזוק הזהות והמורשת‬
‫של השכונה‪.‬‬

‫ ·הגדרת ואדי ניסנאס כמרכז תרבות היסטורי עירוני‪.‬‬

‫פיתוח כלכלי‬

‫ ·משיכת תיירות לשכונת וואדי ניסנאס על ידי בניית תוכנית לפיתוח אתרים תיירותיים בואדי‬
‫ניסנאס‪.‬‬

‫ ·מתן תמריצים למסחר ועסקים בשכונה‪ ,‬ועידוד מסחר מגוון‪ ,‬מסורתי וייחודי‪.‬‬

‫ ·בניית תוכנית כלכלית לחיזוק אימון הבנקים בהענקת משכנתאות על ידי פיתוח תשתיות‪,‬‬
‫שיפוץ מבנים וארגון קבוצות דיור חברתיות‪.‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫דרישות שכונת עבאס‬

‫דיור ותכנון‬

‫ ·מניעת מתן היתרים לבנייה חדשה באזורים הצפופים‪ ,‬מניעת הגדלת אחוזי בניה מלבד האחוזים‬
‫המאושרים לפי תוכנית המתאר‪.‬‬

‫ ·פיתוח ועידוד תוכניות התחדשות עירונית בשיכונים שנבנו בשנות ‪.70 – 50‬‬

‫תשתיות‬

‫·תכנון וארגון מקומות חניה המותאמים לכמעט ‪ 300‬מכוניות‪.‬‬ ‫ ‬

‫שירותים חברתיים‪ -‬תרבותיים‬

‫·פיתוח גנים ציבוריים וגני משחקים בשכונה ובאזור‪.‬‬ ‫ ‬

‫·חיזוק ההון האנושי במתנ"ס להעלאת רמת השירותים החברתיים בו‪ ,‬כך שיותאם לצעירים‪,‬‬ ‫ ‬
‫נוער ושאר קבוצות האוכלוסייה‪.‬‬

‫·הקמת מרכז קשישים בחלק המזרחי בשכונת עבאס‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪21‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫דרישות שכונת חליסה‬

‫תכנון ודיור‬

‫ ·הכנת תוכנית מתאר חדשה ופיתוח השכונה בשיתוף התושבים ובהתאם לצרכיהם‪ ,‬התכנית‬
‫תחזק את זהות השכונה ותייצר היצע ותמהיל דיור חברתי‪.‬‬

‫ ·שיקום המבנים ההיסטוריים בשכונה ( בנוסף לבית הנג'אדה) ועידוד דיירים מוגנים לרכישת‬
‫נכסיהם בתנאים נוחים‪.‬‬

‫שירותי ציבור‬

‫ ·הקמת מרכז לפיתוח הון אנושי והעצמת חינוך ולימודים האקדמיים בשכונה‪.‬‬

‫ ·הכפלת המשאבים בפרויקט מל"ל בשכונה‪.‬‬

‫תשתיות‬

‫·הוספת כ ‪ 30-50‬מקומות חניה בשכונה‪ ,‬ובמיוחד בפתח בית הספר‪.‬‬ ‫ ‬

‫·הסבת שטחים נרחבים לגנים ציבוריים ושטחים ירוקים ושילובם עם וואדי רושמיה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪22‬‬

‫פיתוח כלכלי‬

‫ ·תכנון פרויקט כלכלי‪ -‬תיירותי‪ -‬קהילתי‪ -‬סביבתי ייחודי לשילוב פיתוח וואדי רושמיה עם צרכי‬
‫תושבי השכונה‪.‬‬

‫ ·תכנון תוכנית כלכלית להגברת אימון הבנקים במתן משכנתאות על ידי פיתוח התשתיות‬
‫ושיקום השכונה וארגון קבוצות דיור חברתיות‪.‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫דרישות וואדי ג'מאל (עין הים)‬

‫תכנון ודיור‬

‫ ·תכנון פרויקט התחדשות עירונית בשיכונים שנבנו בשנות ‪.70- 50‬‬

‫ ·השפעה על תוכנית דיור ותיירות סטלה מאריס כך שהשיווק יכלול יחידות דיור במחירים ברי‬
‫השגה לזוגות צעירים‪.‬‬

‫ ·הנגשת השכונה וחיבורה אל החוף‪ ,‬ושיקוע הרכבת‪.‬‬

‫תחבורה‬

‫ ·הסדרה והוספת ‪ 60‬מקומות חניה חדשים‪.‬‬

‫שירותי ציבור‬

‫ ·פיתוח המבנה השייך למשמר האזרחי והפיכתו למרכז קהילתי המשרת את התושבים‪.‬‬

‫ ·הנגשת המוסדות הקהילתיים לבעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬

‫ ·הנגשת המתנ"ס‪ ,‬והגדלת התקנים והפרויקטים התרבותיים והאומנותיים למשפחות ולצעירים‪.‬‬


‫‪23‬‬
‫ ·התנגדות נחרצת ומניעת הקמת בית ספר בשכונה‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫דרישות כבאביר‬

‫תכנון ודיור‬

‫ ·מימוש תכנית כבאביר החדשה אשר תספק פתרונות דיור לזוגות צעירים ערבים בכבאביר‪.‬‬

‫ ·הורדת היטל ההשבחה ופריסת התשלומים על מנת לעודד שוק דיור מפותח‪.‬‬

‫דרישות מלבן הדר (שוק תלפיות – קיבוץ גלויות)‬

‫תכנון ודיור‬

‫ ·הכנת תוכנית מתאר לשכונה להעצמת זהות תושביה ויצירת היצע דיור אשר יתאים לזוגות‬
‫צעירים ולפיתוח השכונה בשיתוף התושבים ובהתאם לצרכיהם‪.‬‬

‫ ·שימור מבנים היסטוריים ועידוד דיירים מוגנים לרכישת נכסיהם בתנאים נוחים‪.‬‬

‫שירותי ציבור‬
‫‪24‬‬
‫ ·תכנון פעילויות חברתיות ותרבותיות בצורה מתמידה להעצמת השכונה קהילתית‪.‬‬

‫ ·פיתוח קמפיינים להעלאת המודעות נגד סמים ופשיעה‪.‬‬

‫ ·החלת פרויקט מל"ל (אשר מופעלת בחליסה) על תושבי השכונה‪.‬‬

‫תשתיות‬

‫·הסבת שטחים נרחבים לגנים ציבוריים ושטחים ירוקים ושילובם עם וואדי רושמיה‪.‬‬ ‫ ‬

‫·שיקום תשתיות‪.‬‬ ‫ ‬

‫פיתוח כלכלי‬

‫ ·פיתוח תכנית לטיפוח וקידום הון אנושי ויכולות מקצועיות אשר יחזקו את הצעירים בשוק‬
‫העבודה‪.‬‬

‫ ·עידוד תושבים להשתתפות במסחר בשוק תלפיות והפקת תועלת ממנו‪.‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫דרישות העיר התחתית‬

‫דיור ותכנון‬

‫ ·חיזוק הצירים רחוב יפו – עין דור – הנאמנים‪ -‬מאי – סיליזיאן וחיבורים לפיתוח הכוללני‬
‫בעיר התחתית‪.‬‬

‫ ·שינוי תכנית פינוי‪ -‬בינוי עין דור –מאי‪ ,‬כדי שתותאם לצרכי התושבים הערבים ותכלול תמהיל‬
‫בהיצע הדיור ותאפשר היצע דיור בר השגה‪ ,‬בנוסף להורדת מספר הקומות ויצירת שירותי‬
‫ציבורי וקהילה‪.‬‬

‫ ·בנית תכנית לשימור ופיתוח מבנים היסטוריים ונכסי הווקף הערביים בשכונה‪.‬‬

‫ ·פיתוח תכנית חברתית – כלכלית לעידוד דיירים מוגנים לרכישת נכסיהם בתנאים נוחים‪.‬‬

‫ ·שינוי תכנית פתיחת חזית הים כך שתכלול מדיניות חברתית אשר תחזק את התושבים‬
‫המקומיים ותמנע ג'נטריפיקציה חזקה‪.‬‬

‫ ·משיכת זוגות צעירים למגורים בשכונה‪.‬‬

‫ ·תכנון ופיתוח רצף דיור המחבר בין שכונת ואדי ניסנאס והשכונות המזרחיות על ידי פיתוח‬
‫‪25‬‬ ‫דיור בר השגה לערבים באזור וואדי סאליב והעיר התחתית‪.‬‬

‫ ·פיתוח ואדי סאליב‪ ,‬רחוב יפו והעיר התחתית כמרכזי מורשת היסטורית בעיר‪.‬‬

‫ ·שיתוף ועד ותושבי השכונה בתכנון המרחב שלהם‪.‬‬

‫שירותי ציבור‬

‫ ·הגדלת מספר המקלטים‪/‬הממ"דים בעיר התחתית בהתאמה למספר התושבים והעובדים‬


‫בשכונה ובהתאם לצרכי השכונה‪.‬‬

‫ ·הקמת מרכז קהילתי הכולל מגרש ספורט ומרכז לימודי לנוער וצעירים‪.‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


‫דרישות שכונת אל‪-‬עתיקה‬

‫תכנון ודיור‪:‬‬

‫ ·שינוי תכנית פתיחת חזית הים כך שתכלול מדיניות חברתית אשר תחזק את התושבים‬
‫המקומיים ותמנע פינוים התושבים המקומיים‪.‬‬

‫ ·שימור ושיקום מבנים היסטוריים ואתרים ארכיאולוגיים ושמירה עליהם‪.‬‬

‫ ·עידוד דיירים מוגנים לרכישת נכסיהם בתנאים נוחים‪.‬‬

‫תשתיות ‬

‫ ·ריבוד הכבישים והמדרכות והתשתיות בשכונה‪.‬‬

‫ ·פיתוח השטחים הפתוחים ופיתוח גן ציבורי ושמירה על איכות הסביבה בשכונה‪.‬‬

‫ ·בנית קיר אקוסטי סביב מסילת הרכבת הגובלת לבתים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫חיפה‪ :‬החברה והשכונות הערביות ‪ -‬מסמך דרישות‬


‫‪27‬‬

‫העמותה לקדמה חברתית – חיפה ‪9.2018‬‬


21 ‫רח׳ יוחנן הקדוש‬
31043 ‫חיפה‬

04-8514648
rights@sdc-haifa.org
http://sdc-haifa.org