You are on page 1of 239

‫ספר היכל ה'‬

‫לרב יחיאל לוריא‬


‫אשכנזי זצלה"ה‬
‫להחכם השלם‬
‫כמה“ר יחיאל אשכנזי‬
‫נר“ו איש ירושלים‬
‫ובתוכו סודות עליונים לכל‬
‫אשר החכמה אוהבים‪.‬‬

‫אשריכם הקופצים להביאו אל הבתים‬


‫לאכול למעדנים חכו ממתקים וכולו‬
‫מחמדים ויקנה אהבת יה ה‘‬
‫צור עולמים‪.‬‬

‫נערך פה ארץ הקודש‬


‫ה‘תשע“ז‬
‫הפצה ראשית‬
‫אהרון ברזני‬
‫ובנו‬
‫רחוב העליה ‪ 8‬תל אביב‬
‫טל'‪03-6815542, 6823013 :‬‬

‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫לעורך‬
‫אמנון גרוס‬
‫‪054-6227199‬‬

‫‪Printed in israel‬‬
‫‪2017‬‬
‫לוח תוכן‪:‬‬
‫שער ישן‬
‫הקדמת העורך‬
‫הקדמת המחבר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬
‫פתיחה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬
‫כתר ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬
‫חכמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לב‬
‫בינה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מא‬
‫חסד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סב‬
‫גבורה‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬עג‬
‫תפארת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬פב‬
‫נצח ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קג‬
‫הוד‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קט‬
‫יסוד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קיב‬
‫מלכות‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קכז‬
‫סוד חג המצות‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קסט‬
‫שמועה בענין הגלגול‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קעה‬
‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קפד‬
‫פירוש העמידה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קצה‬
‫סוד שעטנז‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬קצח‬
‫ליקוטים משם טוב בן גאון‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬רא‬
‫מהאריז"ל‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ריג‬
‫בר יוחאי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬רטו‬
‫תפילות וחידושים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ריז‬
‫יטה ּו ְר ֵאה ֶאת ֶח ְר ּ ָפ ֵתנ ּו‪:‬‬ ‫זְ כֹר יְ הֹוָ ה ֶמה ָהיָה לָ נ ּו ַה ִּב ָ‬
‫ֶה ְפ ָכה לְ זָ ִרים ּ ָב ּ ֵתינ ּו לְ נָ ְכ ִרים‪:‬‬‫נַ חֲ לָ ֵתנ ּו נ ֶ‬
‫תו ִמים ָהיִ ינ ּו‪.‬‬‫יְ ֹ‬

‫לעילוי נשמת הורי‬

‫נחמן נתן זיסא בן יעקב‬


‫כ"ו ניסן תשס"ב‬
‫צפורה בת זלמן‬
‫י' אלול תשע"ד‬

‫לעילוי נשמת הורי אשתי‬

‫יצחק בן שמואל‬
‫כ' חשון תשמ"ט‬
‫לאה בת שמואל‬
‫ח' טבת תשמ"א‬
‫שער הספר המקורי‬
‫הקדמת העורך‬

‫תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה‬


‫ורבי יוסי ורבי נחמיה ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי‬
‫פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו )ברכות דף סג‪(:‬‬
‫אפתח בכבוד אכסניא הוא המחבר מוהר"ר יחיאל לוריא‬
‫אשכנזי איש ירושלים‪.‬‬
‫הפרטים עליו מעטים ודלים ובהמשך אביא צילומים מכמה‬
‫ספרים המזכירים אותו‪ .‬לפעמים מוזכר כאיש ירושלים‬
‫ולפעמים כאיש צפת‪ .‬ההזכרות ממנו מדברות על זמן‬
‫שהותו באירופה‪ .‬ולשם הגיע כיון שהיה מקפיד מאוד שלא‬
‫לדבר כלל דברי חולין בשבת וכיון שעבר על הקפדתו‬
‫קיבל עליו שנות גלות ויצא מארץ ישראל לאירופה‪.‬‬
‫שם אנו מוצאים אותו מביא לדפוס כמה ספרים חשובים‬
‫אשר חלקם יוצאים בפעם הראשונה לדפוס כדוגמת ספר‬
‫חרדים‪.‬‬
‫את ספרו ‪-‬היכל ה'‪ -‬הביא לדפוס באיטליה בשנת שס"א‬
‫עוד טרם התפרסמו כתבי האריז"ל כלל‪ .‬ובספרו מביא‬
‫שמועות מפי האריז"ל‪ .‬ויש הקושרים אותו בקשר‬
‫משפחתי לאריז"ל‪ .‬בקיאותו בקבלה עצומה וכן בספר‬
‫יצירה‪.‬‬
‫הספר נמצא בדפוס אחד בלבד ובו אותיות רבות שבורות‪.‬‬
‫כן נהג המחבר לקצר הרבה מילים אשר לא הורגלנו‬
‫לקיצוריהם‪.‬‬
‫התחלתי במלאכת עריכתו לפני למעלה מ‪ 10‬שנים ולאחר‬
‫כשליש עבודה הנחתי אותו בצד‪ .‬הרבה מילים ומשפטים‬
‫נראו משובשים ולא ירדתי לכוונתו ודעתו‪ .‬עם השנים‬
‫הקדמת העורך‬

‫עברתי פעמים רבות על ספר היצירה מה שהחזיר אותי‬


‫חזרה כעת אל הספר‪ ,‬וביגיעה רבה הצלחתי להעמיד את‬
‫הספר באור בהיר מבואר ומפואר‪.‬‬
‫אציג את רעיונו של המחבר מתוך דבריו" "עלה בלבי אני‬
‫הצעיר לכתוב קונטריס קטון‪ ,‬אשר בו אזכיר בע"ה אבות‬
‫ראשי שמות הספירות עם תולדות שמותיהן ותולדי‬
‫תולדותיהם למשפחותיהם עם באור מעט לכל שם ושם‬
‫מהם אשר בו ארחיב נקבי המשכיות בראשי דברים להקל‬
‫טורח המעיין בו"‪ .‬ואכן עושה זאת המחבר בכשרון רב‬
‫ומשלב פעמים רבות את ביאורו מתוך הבנתו העצומה‬
‫בספר יצירה‪ ,‬מה שנותן לקורא קשת רחבה לדברי קבלה‬
‫ממורי הקבלה‪ ,‬מן הגאונים דרך הראשונים ובדברי הזוהר‬
‫והאריז"ל וספר יצירה‪.‬‬
‫)כל המובא בסוגרים קטנות אינו מגוף הספר אלא‬
‫תוספות שלי( הערותי הקצרצרות הבאות בגוף הספר בתוך‬
‫סוגרים קטנות באים לתת לפעמים מראה מקומות מהתנ"ך‬
‫רק במקומות שראיתי צורך כדי שיוכל המעיין לגשת לשם‪,‬‬
‫וכן ראשי תיבות וקיצורים שחששתי למלא אותם בגוף‬
‫הספר הוספתי בסוגרים קטנות‪.‬‬
‫התוספות שמוסיף המחבר בסוף הספר אפילו שלפעמים‬
‫כבר נדפסו בספרים שרובם לא ברי השגה אך החשיבות‬
‫של הליקוטים רבה וחלקם "עין לא ראתה"‪.‬‬
‫ואסיים בתפילה לבורא עולם‪ ,‬שאל ידונוני באם שיגיתי‬
‫במלאכת ההעתקה‪ .‬שכבר הקדים דוד המלך והשאיר בידינו‬
‫תפילה זו‪:‬‬
‫רות נַ ֵ ּקנִ י‪ :‬אמן‪.‬‬
‫יאות ִמי י ִָבין ִמ ִּנ ְס ּ ָת ֹ‬
‫ׁ ְשגִ ֹ‬
‫הקדמת העורך‬

‫מתוך "אוצר הגדולים" לרבי נפתלי יעקב הכהן‬


‫הקדמת העורך‬

‫מתוך אנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל‬


‫הקדמת העורך‬

‫מתוך דברי הימים לבני יחייא‬


‫הקדמת העורך‬

‫שער ספר חרדים שנדפס בשנת שס"א וכפי‬


‫שמביא בשער הביא לדפוס החכם המפואר כמה"ר‬
‫יחיאל לוריא אשכנזי יצ"ו אפריין נמטייא‬
‫הקדמת העורך‬

‫מתוך תולדות חכמי ירושלים אריה ליב בן שמואל‬


‫ברשימה נמצא האריז"ל וכן רבי יחיאל אשכנזי‬

‫מתוך ספר תפארת אבות‬


‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫י"י אלהי ישראל אשר יצר‬


‫את האדם בצלמו להקרא‬
‫בשמו ובצלם דמות תבניתו‬
‫התקינו בשכל ובמדע להכיר‬
‫סוד אמונתו‪ .‬וכרת עמו את‬
‫בריתו לשמור משמרתו‬
‫ולקיים דתו ולעבוד עבודתו‬
‫שנאמר כל הנקרא בשמי‬
‫וגו'‪.‬‬

‫ועשות רצון האדון בכל מאודו הוא תהלתו והודו ועצם‬


‫כבודו והיא תכלית סבת הויית האדם לעולם‪ .‬ולכך הוא‬
‫ראש ליצורי מטה כולם והשכל גזר כי לא יעשה אלהים‬
‫דבר לבטלה‪ .‬ואם לא נברא האדם רק לשמור קיום‬
‫המין ולהרבות כבהמות אכילה מה לו זאת המעלה ומה‬
‫תועלת בבריאתו לעושהו נכריה עבודתו זר מעשהו‪.‬‬
‫ואם ביקר המדע לא ילין ולא יבין נמשל כבהמות נדמה‬
‫אדם להבל דמה שנאמר אדם ביקר וגו'‪.‬‬

‫ושלמה הע"ה בו סיים דברי שנאמר סוף דבר הכל‬


‫נשמע וגו'‪ .‬ואמרו חכמי האמת מאי כי זה כל האדם‬
‫א"ר אלעזר כל העולם לא נברא אלא בשביל זה‪ .‬ויראת‬
‫האל ועשות מצותיו היא העבודה הדרושה ואז ודאי‬

‫א‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫האדם בשר ודם ראוי להקרא בשם האדם העליון אדם‬


‫בסוד י"י מה אד"ם בסוד אותיות השם במלואם על כן‬
‫משני פנים הידועים למשכילי הנבונים‪ .‬ועל דרך זה‬
‫המה הכתובים שם העצם במלואו יו"ד ה"א וא"ו ה"א‬
‫מהררי קדש חצובים ולארבע וחמש במנין יבנה זה‬
‫הבנין‪ ,‬וככה מספר אדם בחשבונו כשיתדמה במעשיו‬
‫לקונו‪ ,‬ואם פרוע יפרע‪ ,‬ומחוק האמת גרוע יגרע‪ ,‬ימות‬
‫בנפש מרה‪ ,‬כי דם באפר דם מפרה ואם יש באותיות ה'‬
‫במלואם דרך אחרת סלולה אמת כי היא העולה למעלה‬
‫והדברים עתיקים‪ ,‬וכראי מוצק חזקים מכסף מזוקק‬
‫מזוקקות וברורות‪ ,‬אמרות ה' אמרות טהורות‪.‬‬

‫ואמר אדון הנביאים וידעת היום וגו' וידיעת הבורא לנו‬


‫הוא על ב' דרכים מצד מעשיו ומצד תורתו והג' מצד‬
‫מהותו והיא ידיעה מנועה זולתי מעצם כבודו ית'‪,‬‬
‫והיודע בוראו יעבדנו עבודה אמיתית ותמיד ישבחהו‬
‫ונגד פניו תמיד ישוהו יקראהו ויענהו‪ ,‬וע"כ אמר דוד‬
‫דע את אלהי אביך וגו' ואומר אשגבהו כי ידע שמי‪,‬‬
‫ואומר יקראני ואענהו‪ ,‬ואמר החכם היודע את בוראו‬
‫יעבדהו וזולתו עובד לזולתו‪ ,‬ועבודת האל הראויה היא‬
‫על ב' פנים בנויה‪ ,‬הא' לעשות כל אשר יצונו והב'‬
‫להשמר מכל אשר יזהירנו‪ ,‬ועבודת השכל שתי פנים‬
‫בשני דברים‪ ,‬עבודת השכל ועבודת האברים‪ .‬ועבודת‬

‫ב‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫השכל בלב נטועה‪ ,‬בכל זמן עת ושעה בלי שיעור‬


‫וקצבה‪ ,‬ארוכה מארץ מדה ומני ים רחבה‪ ,‬מכל פסולת‬
‫נקייה‪ ,‬ולכל מכה רטיה‪ .‬ועליה אמר דוד לכל תכלה וגו'‪.‬‬
‫והמשכיל בכל יום יוסיף לקח וחכם לב מצות יקח‪:‬‬

‫שניה לה עבודת האברים בחוקות ישרים על ב' דרכים‬


‫מראש נסוכים והם אהבה ה' ויראתו לנוצרי בריתו‪ ,‬ואם‬
‫שניהם כאחד טובים ולעושיהם חביבים היראה קודמת‬
‫בזמן וכל איש בה מזומן ועבודת האהבה במעלה‬
‫קדומה וידה רמה ועל שתיהן נצטוינו בתורת האל‬
‫תמימה‪ ,‬ואהבת את ה' אלהיך‪ .‬ואומר לאהבה את י"י‬
‫אלהיכם וכו' ורבים כמוהו‪ .‬ועל היראה אמר את י"י‬
‫אלהיך תירא ואותו תעבוד וכו'‪ .‬ואמר שלמה הע"ה ירא‬
‫את ה' בני ומלך‪ ,‬ומלבד אלה רבים‪ .‬ועבודת האהבה‬
‫והיראה לאיש הביניים יתחלקו לשנים שנים‪ .‬יש עושה‬
‫מצוה מאהבת האל אשר לו העוז והיכולת‪ .‬ויש עושה‬
‫מאהבת הכבוד והתוחלת‪ .‬ויש ירא מעבור עבירה מיראת‬
‫עונש האל ותורתו‪ .‬ויש ירא מפחד אנוש וחרדתו‪,‬‬
‫ונקראו אהבה ויראה בשתוף השם אף כי אין ביניהם‬
‫דמיון ולא בשום צד רושם‪ .‬ואם בשתי העבודות האלה‬
‫יש מעט תועלת כאלה נובלת‪ ,‬צוו חכמים על צד ההרגל‬
‫להפך בהם ולגלגל‪ .‬ואמרו לעולם יעסוק אדם בתורה‬
‫ובמצות אפילו שלא לשמה כו'‪.‬‬

‫ג‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫לכך ישים האדם תכליתו כל ימי צבאו לעבוד עבודת‬


‫יוצר כל אשר מאין בראו‪ .‬ומעבודת האל לאהוב כל‬
‫איש מישראל כנפשו‪ ,‬שנאמר ואהבת לרעך כמוך‪.‬‬
‫ומאהבת הרע להקריב לו התועלת כפי היכולת‪.‬‬
‫והתועלת לשני חלקים לגוף ולנפש למנוחה ונופש‪.‬‬
‫תועלת הגוף לעולם הזה לשני פנים הא' לעצמות גופו‬
‫להחיותו ולשמחו בכל אשר ישמח גם לשומרו ולמונעו‬
‫מן ההזק ומן הפגע ומכל דבר המכאיבו והמצערו‪.‬‬
‫והשני בדברים שהם חוץ לגופו בשמירת ממונו וקנינו‬
‫ואהבת אוהביו וקרוביו ע"ד זו ותועלת הנפש לעה"ב‬
‫לב' דברים ללמדו תורה וחכמה‪ ,‬והם שני דברים‬
‫כאמרם אב בתורה אב בחכמה ואם התורה היא באמת‬
‫מכל חכמה כלולה ותמימה ובכל שלמות מסויימה‪ .‬גם‬
‫החכמה מצויה בהאומות מה' אשר אין להם בתורה‬
‫חלק ועל זה לא יחלוק חולק‪ .‬ולכן בשם לבד מובדל מן‬
‫התורה קראוה אך בעצם התורה כל מבקשיה ימצאוה‬
‫ותועלת התורה היא להיישיר לאדם בכל מיני מוסר‪ .‬אך‬
‫בה כל לא יחסר‪ .‬והב' לעשות ולשמור מצות האל אשר‬
‫בחר‪ .‬בנו ומכל עם לעבודתו הבדילנו‪.‬‬

‫ובשתיהן ימצא חן ושכל טוב עם אלהים ואדם והחכמה‬


‫על שתי פנים נסתמת הגלויה והנעלמת‪ .‬והגלויה על‬
‫שני אופנים סובבת ובנויה‪ .‬האחת דעת בעניני העולם‬

‫ד‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫השפל כלם המלאכותי והטבעי מתחת גלגל הירח על‬


‫צד חקירת השכל ובחינתו‪ .‬השנית לדעת ידיעת‬
‫העליונים ועליוניה כפי היכולת בדרך החקירה גבוה‬
‫מעל גבוהים אשר אין חקר לתבונתו‪ .‬ולזה רוב החכמים‬
‫בלבם ושכלם צופים והיא חכמת הפלוסופיא‪ .‬והנעלמה‬
‫חכמת הקבלה בשמן משחת קדש בלולה ולמעלה מן‬
‫השכל עולה ולכן בעיני אנשי הדור אין מסילתה צלולה‬
‫כי בה לא יחפצו וממנה לא יתרצו‪ .‬והאמת במקומה‬
‫עומדת באמת ויושר מצומדת‪ .‬וחכמת הקבלה חלקוה‬
‫לשני חלקים רצופים וזקוקים הא' חכמת השמוש והם‬
‫בעלי הפעולות והכחות ושמות הטהרה והקדושה‬
‫הבקיאים בשימושי תורה ושמושי תלים ושמושי רבא‬
‫וזוטא ושאר השמות המקובלים בלי ידיעת טעם כאשר‬
‫קבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה‪ .‬וע"ז אמר‬
‫החכם אורח חיים פן תפלס וגו'‪.‬‬

‫ואמרו ז"ל אלמלא נכתבו פרשיות של תורה כסדרן היה‬


‫כל אחד יכול להחיות המת לחדש בעולם פלאות בכח‬
‫השמות אשר בהם נרמזו‪ .‬ולכן נעו מעגלותיה לבל‬
‫יודעו אורחותיה‪ .‬ולכן אין מוקדם ומאוחר בתורה‪ .‬אך‬
‫ליחידים השרידים מאז מפה אל פה חכמה זו מסורה‬
‫והם היודעים דרכיה והם המעלסים מעגליה ואנחנו‬
‫בעניותינו דובשה לא טעמנו כי לא זכינו ואין לנו בה‬

‫ה‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫מבוא כי נגדנו סוגרו בתיה מבא‪ .‬והתורה הב' ההולכת‬


‫למואל היא חכמת הקבלה בידיעת האל וקבלת עול‬
‫מלכותו ויחודו ליחדו‪ .‬המשכיל בכל לבבו ובמאודו‬
‫בידיעת שמותיו היקרים אשר בספרי הקדש זכורים‬
‫בידיעת שכלי מדותיו הברורות הנקראות י' ספירות‬
‫וידיעת הסתרים הרמזים והמכוסים והנעלמים אשר‬
‫בסתרי התורה נחתמים ובדברי הנביאים והמדברים‬
‫ברוח הקדש י"י בם סיני בקדש גם בדברי החכמים‬
‫וסודותיהם למשפחותיהם חדשים גם ישנים‪ .‬בסוד‬
‫האותיות קטנות וגדולות ותגיהן והשמות הכתובים‬
‫ובניקודיהם למיניהם עם צרופן ותמורתן העשויין‬
‫בהלכתן בסוד התיבות החסרות והיתרות באותיות‬
‫בנויות לתלפיות כמו ששת ימים עשה ה' את השמים‬
‫ואת הארץ וכמו ושמי ה' לא נודעתי להם ושניהם‬
‫בחסרון אות בי"ת לפי פשט הכתוב ורבים כאלה‬
‫ודומיהם לאין מספר‪ ,‬אשר בעלי הפשט כדי להבין‬
‫ההמון פשטי הכתובים גורעים ומוסיפין בתיבות‬
‫ואותיות ודורשין הפסוק אשר עלה על לבם על כרחם‪,‬‬
‫זה אומר בכה וזה אומר בכה‪,‬‬

‫והדברים בעצמם על דרך האמת הם שלמים וישרים‬


‫למבין בלי תוספת וגרעון ולא דבר רק הוא כי אם מצד‬
‫הרואים אשר לא נתנו לבם לזאת‪ ,‬והם לא ירגישו ולא‬

‫ו‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫ידעו בחשכה יתהלכו‪ .‬כי הדברים האלה ידועים‬


‫ליודעיהם בקבלה ולא בסברא ובדעת הכרח‪ .‬ואמר‬
‫שלמה ארח חיים פן תפלס‪ .‬ופי' פן תפלס בפלס מאזני‬
‫הסברא ושקול הדעת המופתית ואומר אורח חיים‬
‫למעלה למשכיל פי' למעלה מהשגת דעת המשכיל‬
‫והחכמה הזאת היא ארח חיים באמת‪ .‬ודוד המלך אמר‬
‫תודיעני ארח חיים וגו' והמשכיל בפסוק זה יבין ויראה‬
‫האמת בעיני לבו‪ .‬על כן הרוצה להשתדל לעלות בסלם‬
‫המעלה היקרה הרמה הזאת‪ ,‬יטה אזנו לשמוע דברי‬
‫החכמים ויוסיף לקח בדברים הנעלמים ולבו לא ימהר‬
‫להשיב ורוח יתירה באמרי פיו אל ישיב ויקבל עליו‬
‫התשוקה‪ ,‬וזאת תורת המצוה והחקה‪.‬‬

‫ואז ראוי למסור לו מן הדברים ראשיהם בסתרי‬


‫הספירות והויותיהן ויהיה בקי בהן ובשמותיהן ואם‬
‫ירבה להבין עוד עליהן בטוב שכלו ושב ורפא לו‪ .‬ואז‬
‫מצוה להישירו בדרך ישרה להושיבו בקרן אורה לאור‬
‫באור המתהלך בבתי ארץ החיים תחתיים שניים‬
‫ושלישיים לחזות בנועם ה' ולבקר בפרדס היכלו‪ .‬אשר‬
‫כבוד אומר כלו‪ .‬ולפי שכל א' וא' מהיחידים והמדברים‬
‫בזאת החכמה להוציא לאור תעלומה ירא וזוחל מפחד‬
‫פן בדבריו יגלה ויסתיר‪.‬‬

‫ז‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫וכל כוונתו היא לרמוז ולהסתיר לקח כל א' דרך לעצמו‬


‫להציץ מן החרך להכחיד חכמתו תחת לשונו לגלות‬
‫ולבאר בדרך נעלם ויקרא בשם אל עולם ולעשר‬
‫ספירות בלימה ושביליהם אשר על דרך שמות הקדש‬
‫בנויים הרבו על צד הדמיון להראות שמות וכנויין‬
‫לכנוייהן יחד למיניהן‪ .‬וכל א' בעניינו העלה לו שם כפי‬
‫הנאות לכונת רצונו כלם נכוחים למבין מוצאי דעת‬
‫הבודק עד מקום שידו מגעת וכל א' כתב בספרו טעם‬
‫מאמרו ויושר דברו והעלה שמות כאשר בלבו חשב‪.‬‬
‫ולפני הקוראים בו הולך ושב ויש אשר בלבו יחזה‬
‫לקרות זאת ספירה בשם זה ומחזה מול מחזה כי אך‬
‫במחזה שדי יחזה ויש חכם בשכלו בוחר לקרוא זאת‬
‫הספירה בעצמה בשם אחד‪.‬‬

‫והשם הראשון אשר חברו לא העלה לספירה אחרת בו‬


‫יקרא כי כך בדעתו עלה לפי עיונו בענין והעמדת הבנין‬
‫ולכן רבו בחבורי החכמים שוויים רבים כאלה‪ .‬ובעיני‬
‫הקורא בספרים מאד יפלא כי יראה כאלה רבות‬
‫ויחשוב עליהם רבות כי משונות הסבות ולפעמים‬
‫ארבעה וחמש ספירות בשם אחד נקראותץ ויחשוב זה‬
‫לפלאי פלאות ויעלה על לבות‪ ,‬כי מחלוקת בין‬
‫החכמים נפלה‪ .‬וילך הלוך ובכה ויפן כה וכה‪ .‬ויעמד‬
‫בבהלה וחלילה כי כלם הטיבו אשר דברו ועל שלחן‬

‫ח‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫אחד אמת ידברו ופי ה' לא יעבורו והכל הולך אל מקום‬


‫אחד‪ ,‬י"י אחד ושמו אחד‪.‬‬

‫ולבאר ענין זה ולהסיר מכשול וליישר עקוב לפני כל‬


‫אשר בתחלה לבבו ללמוד בחכמה זו יעיר עלה בלבי‬
‫אני הצעיר לכתוב קונטריס קטון‪ ,‬אשר בו אזכיר בע"ה‬
‫אבות ראשי שמות הספירות עם תולדות שמותיהן‬
‫ותולדי תולדותיהם למשפחותיהם עם באור מעט לכל‬
‫שם ושם מהם אשר בו ארחיב נקבי המשכיות בראשי‬
‫דברים להקל טורח המעיין בו‪ .‬ואבאר תועלת לעצמי‬
‫גם לכל מתחיל בלמוד חכמה זו על צד חיוב הקרבת‬
‫התועלת לכל א' מישראל כפי היכולת כמ"ש אל תמנע‬
‫טוב מבעליו וגו'‪ .‬ואף כי אני ידעתי כי הענין הזה אינו‬
‫נופל תחת גדר חכמה ולא תחת גדר מלאכה מ"מ הנה‬
‫הוא קצת הדרכה להורות למתחיל הדרך אשר בה ילך‬
‫איש ישר הולך ואז יבין איך ולמה ובמה נשתנו השמות‬
‫הקרואים ולמה נשנו פעמים רבות כי יכנו בשם אחד‬
‫לספירות רבות ואחד המרבה ואחד הממעיט אשר לבו‬
‫לשמים יש שכר בעמלו‪ .‬ובא לטהר מסייעין לו‪ .‬וטרם‬
‫החלי לדבר‪ ,‬וקונטריס לחבר‪ ,‬ראיתי להציע הצעה‬
‫להאיר עיני המתחיל להתלמד בקבלה כנר דלוק אשר‬
‫אל עבר פניו האיר‪ .‬וזה החלי לעשות בשם אל עולם‬
‫והוא יאיר עינינו במאור תורתו וישים בלבנו יראתו‬

‫ט‬
‫היכל הקדמת המחבר ה'‬

‫לעבדו בלבב שלם‪ .‬אמן וכן יהי רצון ברוך השם לעולם‬
‫אמן ואמן‪.‬‬

‫י‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫כל דבר צריך אתה לדעת‬


‫ולהשיב תמיד ברעיונך ואל‬
‫יליזו מעיניך כי בורא עולם י"י‬
‫יתברך הוא הקדמון בישותו‬
‫השוה באחדותו ואין בלתו על‬
‫אמתתו יודע סוד מציאותו‬
‫והוא אחד מתיחד באחדות האמיתית בלי חבור ופרוד‬
‫כשאר האחדים הנקראים אחד על דרך העברה לא על דרך‬
‫האמת‪ .‬וע"כ אל יעלה במחשבתך שיש בעצמותו יתב' שום‬
‫רבוי ופרוד וגשמות חלילה בשום ענין‪ .‬וכל המלות מורות‬
‫על תכונת גשמיות בכתבי רוח הקדש הם על ג' פנים‪ .‬הא'‬
‫לשכך אוזן ההמון על דרך דברה תורה בלשון בני אדם‪ .‬ב'‬
‫כי כל מה שימצא מן השמות המורים על תכונת אברים‬
‫כמו ידים ועינים ואזנים והדומה יש לך לדעת כי הם‬
‫עניינים דקים רוחניים במציאות העליונים אשר האברים‬
‫הגשמיים שלנו זכר להם אעפ"י שאין צד דמיון ביניהם‬
‫כלל וחלילה כאשר אותיות ידועים הם זכר לתבנית העין או‬
‫היד ואותיות ראובן הם זכר לתבנית גופו של ראובן אף על‬
‫פי שאינו דומה לו כלל כן המדה והבן היטב‪ .‬שלש כי כל‬
‫פועל במעשה או בדבור בשליחות האל או בסבתו יקרא על‬
‫שמו ועל שם פרקי המרכבה ויקרא השליח בשם שולחו‬
‫ויקראו הנביאים פי י"י או עיני י"י וכיוצא בו ואם נזכור על‬
‫פינו שמו או מדות וספירות שיראה מהם רבוי אינו רק‬

‫יא‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫להתיחס על דבר משל ודמיון לא להבדיל שום הבדלה‬


‫כלל‪ .‬אבל הוא ית' אחד מתיחד בכל הכחות כלן כשלהבת‬
‫הקשורה בגחלת ועמיה שרי נהורא‪ .‬והנני ממשל לך משל‬
‫כמו שמצוייר לך דבר זה ברעיוניך להבין דבר זה בנקל על‬
‫דרך הדמיון הלא תראה זמורת הגפן אשר בה שרשים‬
‫וענפים ועלין וקנקנות ואשכולות וענבים וגרעינים ונראין‬
‫לעין שכל אחד דבר בעצמו נפרד ועל כן אמת הכל ענין‬
‫אחת וכלן יצאו משרש הזמורה וכלן אחוזים ואדוקים בה‪.‬‬
‫וכאשר יקח האדם זאת הזמורה יעלו כלן לאחד בידו‪.‬‬
‫והוא הוא המשל בעצמו בענין המדות והספירות כי אעפ"י‬
‫שאנו זוכרים בפינו עשר אינו יוצא מגדר האחת כי כל‬
‫נקודה עם מקומה והיא אחת ובה נכללו עשר למבין‪ .‬כי אין‬
‫נקודה בלא אורך ועובי ורוחב הרי ג' ולכל אחד מהם ראש‬
‫וסוף ואמצע הרי תשעה ועם גדר המקום הרי עשרה‪ .‬ועל‬
‫האמת הספירות הם ט' והמקום הנושא אותו הוא עשירי‪.‬‬
‫ובספר יצירה תבין זה‪ .‬ולכן יוצר הכל ית' הוא א' ואם‬
‫הספירות נאצלות אינם נפרדות והוא ית' הכל וכול להכל‬
‫מאתו הישות הקדמון ומזיו אורו נאצלו והוא מקום לכל‬
‫העולמים וקיומם בשפע אורו השופע מאתו עליהם תמיד‪.‬‬
‫וע"כ כל העולמים סובבים את זה מקיף ומוקף‪ .‬מוקף משל‬
‫מעלה ממנו ומקיף של מטה ממנו‪ .‬סובב ומסבב זה בתוך‬
‫זה וזה בתוך זה‪ ,‬זה על זה וזה ע"ג זה‪ ,‬זה תחת זה וזה‬
‫תחת זה‪ ,‬זה שואב מזה וזה שואב מזה‪ ,‬ראשון אמצעי‬
‫ראשון וראשון אחרון ואחרון ראשון אמצעי אחרון אחרון‬
‫אמצעי והימין שמאל והשמאל ימין והראש הוא הסוף‬

‫יב‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫והסוף הוא הראש‪ .‬ולזה אמר בספר יצירה נעוץ סופן‬


‫בתחלתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת‪ .‬ואעפ"י‬
‫שנראה במראית למראית העין שהם ב' עניינים חלוקים‬
‫השלהבת מן הגחלת על האמת ענין אחד הוא‪ .‬כי השלהבת‬
‫מן הגחלת עולה וזולתה אין לה מציאות‪ .‬וכן הוא המציאות‬
‫העליון האמיתי הממציא לכל נמצא ית' שמו ולכן יקראו‬
‫בשם הנקוב לספירה זאת לספירה אחרת כי כל אחד‬
‫כלולה מכלן‪.‬‬

‫ודע כי כל המציאות עליונים ותחתונים משתלשל מסבת‬


‫הסבות יתב' ויתעלה ממציאתו עד טבור הארץ כאשר גזרה‬
‫חכמתו‪ .‬ובענין אצילות במקובלים דעות חלוקות‪ .‬יש‬
‫אומרים סבת הסבות הוא אין סוף והוא האציל הכתר וכל‬
‫הי' ספירות‪ .‬ויש אומרים כי סבת הסבות הוא אין סוף הוא‬
‫הכתר והאציל ט' ספירות‪ .‬והדעת הראשון הוא הנראה והוא‬
‫דעת המקובלים הגדולים וכל‪ .‬מציאות מקבל ממציאות של‬
‫מעלה הימנו כי כל הדברים יצאו מן הנעלם אל הרשום ומן‬
‫הרשום לחקיקה ומהחקיקה אל החציבה וחצבה אבנים‬
‫גדולות לים בית המקדש העליון לכונן מקדש ואפריון וזה‬
‫העולם השפל מקבל מעולם הגלגלים וצבאם ועולם‬
‫הגלגלים וצבאם יקבלו זה מזה עד הגלגל העליון המקבל‬
‫מעולם המלאכים‪ .‬ועולם המלאכים הם עשר מעלות זה‬
‫למעלה מזה וכלם מקבלים זה מזה עד המעלה הראשונה‬
‫שהוא ראש עולם הפרוד‪ .‬וכן תרגם המתרגם וקרא זה אל‬

‫יג‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫זה ומקבלין דין מן דין‪ .‬וראש עולם הפירוד מקבל מסוף‬


‫עולם האצילות‪ .‬וע"כ אמר הנביא )הושע ב כג( והיה ביום ההוא‬
‫אענה נאם י"י אענה אש השמים והם יענו את הארץ" וכו'‪.‬‬
‫ותקנו בברכות שמע וכלם מקבלים עליהם עול מלכות‬
‫שמים זה מזה להורות על זה והכל בחפץ ורצון האל‪ ,‬ולא‬
‫בחיוב עלה ועלול כאשר חשבו בעלי ההקדמות‪ .‬ועלם‬
‫האצילות כנוהו ויחדוהו בעשר מעלות קדושות בכלל‪ ,‬ואם‬
‫יש בכללם כמה מאורות רוחניות ודברים נעלמו מהשיגם‬
‫ואם ברמז נרמזו בספר הזוהר של רשב"י ובספר היכלות‬
‫בסוד תקוני דעתיקא קדישא וזעיר אנפין אין מבין ואין‬
‫יודע דברים אלו על ברויין‪ .‬וכל המעלות הנאצלות מקבלות‬
‫אור ושפע זה מזה עד אור העולם העליון על כל עליון‬
‫הנקרא אין סוף והוא משפיע לכל ואינו מקבל וכלם‬
‫מקבלים ממנו להשפיע לאשר למטה מהם במעלה ומקום‪.‬‬
‫וכל משפיע רוכב‪ ,‬והמקבל נרכב‪ .‬ולכן יש מרכבו למטה‬
‫ממרכבה עד המרכבה התחתונה ויש רוכב למעלה מרוכב‬
‫עד הרוכב העליון‪ .‬והמשפיע נקרא שמים והמקבל ארץ‪.‬‬

‫ע"כ יש שמים למעלה משמים עד שמי השמים העליונים‬


‫ויש ארץ למטה מארץ עד הארץ הזאת התחתונה‪ .‬וכן תרגם‬
‫יונתן והנה אופן אחד בארץ‪ ,‬מלרע לרום שמיא‪ .‬ויש פנים‬
‫ואחור פנים לקבל ואחור להשפיע ומים העליונים להשפיע‬
‫והתחתונים לקבל‪ .‬וכל המדות כשמשפיעות יקראו זכר‬

‫יד‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫וכשמקבלות נקראות נקבה‪ .‬על כן קראום אנדרוגינוס והכל‬


‫דרך משל‪ .‬והכתר העליון זכר לפי שהוא משפיע תמיד בכל‬
‫המדות והכתר העשירי שמקבל מכל המדות ואינו משפיע‬
‫לשום מדה כנוהו בשם נקבה אבל הוא זכר להשפיע מטובו‬
‫לעולם הפירוד כל אשר הוא תחתיו‪ .‬ולכן יש כבוד למעלה‬
‫מכבוד עד הכבוד העליון‪ ,‬ויש צרור למעלה מצרור בסוד‬
‫רוח ונפש ונשמה‪ ,‬וכלם נקראו צרור החיים‪.‬‬

‫ולכן אל תבהל ברוחך כאשר תמצא בי' ספירות שמות‬


‫משותפים לשתים או לשלשה ספירות או לכלן ותתן לבך‬
‫לידע ולהבין כמה ולמה נכפלו או נשנו או נשתנו השמות‬
‫ההם‪ .‬כי כפי הענין יקרא ויוכח השם ההוא‪ ,‬וכשתשכיל זה‬
‫אז תלך לבטח דרכך וכו' )משלי ג כג( בעהי"ת‪ .‬וגם אתה צריך‬
‫לדעת כי ידמו העולם האצילות בפרקיו לדמיון אדם במשל‬
‫על דרך הסוד לפי שהאדם נכבד מאד ביצירתו בצורת‬
‫אבריו כי הוא עשוי בצלם אלהים רוחניי והוא נקרא עולם‬
‫קטן לרמוז בצורתו לעליון ואבריו לעניינים רוחניים גבוהים‬
‫ונעלמים מאד יקראו בשמות כאלה‪ .‬לכן הכתרים יקראו‬
‫מהם ראש ומוח ופה ולשון ופנים וזרועות ובטן וידים‬
‫ושוקים ורגלים וברית המעור ושאר אברים ככל הכתוב‬
‫בשיר השירים ושאר כתבי הקדש‪.‬‬

‫וע"ד זה דברו המדברים בחידותם בספריהם והכל ע"ד‬

‫טו‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫דמיון וחדה ומשל‪ .‬גם כשירצו להזכיר שמות המדות‬


‫יזכירום באותיות ויקראו לכתר כף ולחכמה חית ולבינה בית‬
‫ולחסד גימל ולגבורה פה ולתפארת תיו ולנצח נון ולהוד הא‬
‫וליסוד יוד ולמלכות עין‪ .‬גם יקחו אות אחת לבדה במקום‬
‫התיבה כלה כמו כ' לכתר ולא יותר‪ .‬וכן כולם צריך ליזהר‬
‫בזה הרבה מאד המתחיל בחכמה זאת‪ .‬וקראו לכל טוב‬
‫וזכות‪ ,‬יום וימים ומים‪ .‬ולכל חובה ורע‪ ,‬שמאל ואש ולילה‪.‬‬
‫ושאר עניינים רבים תבין ותשכיל עד"ז‪.‬‬

‫וקראו לעשר מעלות הקדש ספירות על ג' פנים הא' מלשון‬


‫ספור כמו השמים מספרים‪ ,‬הב' מלשון חשבון כמו וספרה‬
‫לה ז' ימים‪ ,‬הג' מלשון לבנת הספיר שהיא כלולה לקבל‬
‫הצורות‪ .‬ויקראו הספירות מדות על שם שמחזיקות הכל‪,‬‬
‫גם המדות לסוד שיעור קומה‪ .‬גם מדות שפועלים בנפעלים‬
‫כשיעור כפי הצריך להם‪ .‬ובכל מדה מהם פועלת בתחתונים‬
‫כפי הראוי וכפי עניינם המסור לה‪ .‬ויקראו ג"כ נתיב על שם‬
‫השפע הבא ממדה למדה דרך הצינורות הרוחניות‪ .‬ויקראו‬
‫כתרים על שם שסובבים זה לזה כמו כתרו את בנימין )שופטים‬

‫כ מג( ועל שם הרוממות מן כתר מלכות‪ .‬ועל שם המתון שכל‬


‫אחד ממתין ומצפה לקבל מעלוי‪ .‬ויקראו אורים כי הם‬
‫אורים גדולים עליונים ומאירים לכל‪ .‬ויקראו שכל בלשון‬
‫המדברים ויקראו מלכים‪ ,‬על כן אמרו מלך מלכי המלכים‪.‬‬
‫ויקראו עולמו כי כל עולם מהם נעלם ומתעלה ומתעלס‪.‬‬

‫טז‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫והשבעה מהם יקראו ימים ומובאות ונחלים וקולות‪ .‬והג'‬


‫עליונות יקראו בכלל עולם המדע‪ .‬והשבעה שלמטה מהם‬
‫יקראו עולם הבנין‪ .‬והששה מהם יקראו יחד שש קצוות‪.‬‬
‫שלש מדות העליונות קרויות אמרים בספר הבהיר‪ .‬ומכחם‬
‫יקראו כלם אמרים שנאמר יום ליום יביע אומר‪ .‬ויקראו‬
‫אשות כמ"ש מתוך שבעה מחיצות של אש ושבעת המדות‬
‫יקראו אשכול הכופר‪ ,‬והעליונות צרור המור‪ ,‬וכל האצילות‬
‫יקרא אילן ויש בו לב וקליפות וגופות ושרש‪ .‬והמדות‬
‫קרויים ארזים שנאמר ארזי לבנון אשר נטע‪ .‬והם היו בתוך‬
‫האצילות העליון גנוזים כקרני חגבים‪ ,‬וע"ד משל עקרן‬
‫ושתלן כל הויה נכרת לעצמה אעפ"י שאין פרוד כלל‪ .‬ולכן‬
‫אמרו ישבעו חייהן וישבעו מטעתן )מדרש רבא( כי כל סבה‬
‫תקבל מסבה שלמעלה לה‪ .‬החיים ממקור החיים‪ ,‬החיים מן‬
‫החיים והנטעים מן המים‪ .‬ויקראו שנה שנ' תקופת השנה‪,‬‬
‫ויקראו מים וכלן יקראו גן ונטיעות‪.‬‬

‫ולכן אתה צריך להבין מהו הקיצוץ והמקצץ בכל מקום‬


‫שתמצאנו בדברי חכמים מקצץ בנטיעות‪ .‬והקצוץ מתחלף‬
‫בין רב למעט כפי העניין‪ .‬ולכן צריך אתה לדעת כי כל‬
‫הספירות פועלות כל א' מהם פעולות בדין ורחמים‪.‬‬
‫והמכונה ברחמים רוב פעולותיה ברחמים אבל ג"כ פועל‬
‫בדין כי מן המים יצא האש‪ .‬והמכונה בדין גם פועל‬
‫ברחמים אעפ"י שברוב פעוליותיה הם בדין כדי שלא יעלה‬

‫יז‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫על לבך פירוד שום חילוק כלל‪ .‬ולכן צריך ליחד את כל‬
‫המדות יחד פן תיחד למדה ידועה בפני עצמה תהיה אז‬
‫מקצץ בנטיעות בודאי‪ .‬וכשתבין ותשכיל בכל הדברים‬
‫שאמרנו בהצעה הזאת תוכל להבין בכתבי הקדש כמה‬
‫סתרים נעלמים גם בדברי החכמים ותשיג הדברים על‬
‫בוריין או רובן‪.‬‬

‫ודי בהצעה הזאת להיישיר לכל מתחיל בחכמה זאת‬


‫להיישירו ולהזהירו ולחזקו לבל ישתבש שכלו כאשר ישמע‬
‫דבר מדברי החכמה הזאת‪ .‬אז יקרא בספרי הקדש ובדברים‬
‫הרמוזים בדברי ההגדה ובדברי הקבלה שיראה בה צד‬
‫הסתירה או ההפוך‪ .‬אבל ישיב יוצרו על מכונו ודבר על‬
‫בורייו‪ .‬ואז יבין יראת ה' ודעת קדושים ימצא והעצה‬
‫היעוצה לכל קורא בספר זה שיקראנו פעמים ושלש בגרסא‬
‫ובמתון ואח"כ ישוב להתבונן בו ויבין אחרית דבר מראשיתו‬
‫וראשיתו מאחריתו כי הדברים נועצין סופן בתחלתן‬
‫ותחלתן בסופן ואחז"ל לגמר איניש והדר ליסבר‪ .‬ומעכשו‬
‫הנני כותב לך ראשי אבות שמות הספירות עם שמות‬
‫הקדש המכוונים להם ומעמד צורת העמדתן אחר שנאצלו‬
‫טרם שאכנס בביאורם‪:‬‬

‫הספירה הראשונה נקרא כתר והשם הסמוך לה בתורה שם‬


‫אהיה‪.‬‬

‫יח‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫הספירה השנייה נקראת חכמה והשם הסמוך לה בתורה‬


‫י"ה‪.‬‬
‫הספירה הג' נקראת בינה והשם הסמוך לה בתורה הוא‬
‫השם הנכתב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א בנקודת אלהים וזה הוא‬
‫שם יהו"ה‪.‬‬
‫הספירה הד' נקראת גדולה והשם הסמוך לה בתורה נקרא‬
‫אל‪.‬‬
‫הספירה הה' נקראת גבור"ה והשם הסמוך לה בתורה‬
‫אלהים‪.‬‬
‫הספירה הו' נקראת תפארת והשם הסמוך לה בתורה הוא‬
‫השם הנכתב ולא נקרא יהו"ה‪.‬‬
‫הספירה הז' נקראת נצח והשם הסמוך אליה בספרי‬
‫הנבואה הוא יהו"ה צבאות‪.‬‬
‫הספירה הח' נקרא הוד והשם הסמוך אליה בספרי הנבואה‬
‫הוא שם אלהים צבאות‪.‬‬
‫הספירה הט' נקראת יסוד והשם הסמוך לה בתורה הוא אל‬
‫שדי ובספרי הנבואה אל חי‪.‬‬
‫הספירה הי' היא הנקראת מלכות והשם הסמוך אליה‬
‫בתורה הוא שם אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד‪.‬‬

‫ולכל ספירה וספירה עוד כנויים רבים כאשר נבאר תכף‬


‫בע"ה ית' וית'‪ .‬ועתה צריך להודיעך מקום מעמדן כאשר‬
‫חפץ היוצר להאצילם ורבו בזה הדעות‪ .‬הדעת הא' סוד‬

‫יט‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫מעמדן עד"ז שלש הראשונות כמין שורק כזאת‪:‬‬


‫כתר‬
‫חכמה‬
‫בינה‬
‫גדולה תפארת גבורה‬
‫נצח יסוד הוד‬
‫מלכות‬

‫וזה הסדר נכון ומתוקן מאד על דרך האמת למבין אכן יש‬
‫דעת אחרת עולה על כולנה והיא האמת ע"ד סוד ידיעת‬
‫פרקי המרכבה הנרמזים בשיר השירים ובתורה ובמעשה‬
‫בראשית במעשה יום הששי במאמר נעשה אדם וסידורן‬
‫על דרך זה שלש העליונות כעין נקודת סגול וזאת היא‬
‫צורתו‪:‬‬

‫כתר‬
‫בינה‬ ‫חכמה‬
‫גדולה תפארת גבורה‬
‫נצח יסוד הוד‬
‫מלכות‬

‫וזאת היא הדרך האמתית‪ .‬ויש עוד דעת אחרת כסדר‬


‫מעמדן כפי הנראה מדעת הבהיר ונראה כי הוא על צד דרך‬

‫כ‬
‫השם‬ ‫פתיחה‬ ‫היכל‬

‫עגולה ורוב המקובלים לא דרכו דרך זה וכתבתי זה להעיד‬


‫עליו המתבונן ודע כי ספירת התפארת לפעמים היא‬
‫ממוצעת בין גדולה לגבורה ממש ולפעמים היא עולה‬
‫למעלה מהם ולפעמים היא יורדת תחתיהם כאשר יתבאר‬
‫לפנים טעם העליה והירידה והעמידה באמצע גם טעם‬
‫הסדר הזה למשכיל גם למדת היסוד ע"ד זה ושם יתבאר‪.‬‬
‫וכתבתי כל הדעות לבל ישתבש דעת המעיין בספרים‬
‫כאשר זכרתי למעלה‪ .‬ומעכשו הנני נכנס בביאור שמות‬
‫הספירות וכנוייהן כאשר תשיג ידי והתבוננתי בספרי‬
‫החכמים אשר באו לידי וקראתי בהם בעניין זה ומאלהי‬
‫האמת אשאל להנחני בדרך אמת והוא יעזרני על דבר כבוד‬
‫שמו אמן‪.‬‬

‫כא‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר וגו'‬


‫הספירה הראשונה רמוזה בשם אהי"ה ושמה כתר וכנוייה‬
‫הם אלו‪ :‬מקור ההוי"ה‪ ,‬חביו"ן‪ ,‬רא"ש‪ ,‬י"ג מדות של רחמים‪,‬‬
‫אי"ן‪ ,‬קוצ"ו של יו"ד‪ ,‬חיי"ם‪ ,‬רחמי"ם גמורים‪ ,‬עתיקא‬
‫קדישא‪ ,‬הו"א‪ ,‬מז"ל‪ ,‬ענו"ה‪ ,‬קד"ם‪ ,‬רא"ש הלבן‪ ,‬שיב"ה‪,‬‬
‫מחשו"ף הלבן‪ ,‬ספ"ר‪ ,‬או"ר מופלא‪ ,‬טו"ב‪ ,‬לבושיה כתל"ג‬
‫חיור‪ ,‬עומ"ק רו"ם‪ ,‬מו"ח סתום‪ ,‬מעי"ן חתו"ם‪ ,‬מקו"ר‬
‫הברכו"ת‪ ,‬אוי"ר קדמון‪ ,‬מבו"ע היושר‪ ,‬רו"ם מעלה‪ ,‬ירא"ת‬
‫ה'‪ ,‬מחשבה‪ ,‬נקוד"ה מחשבית‪ ,‬עומ"ק ראשית‪ ,‬סו"ד המ"ן‪,‬‬
‫נו"ן פשוטה‪ ,‬אל"ף רבתי‪ ,‬רוחני‪ ,‬או"ר פנימ"י‪ ,‬קדו"ש‪ ,‬או"ר‬
‫המבהיק‪ ,‬שכ"ל קבוע‪ ,‬כבו"ד‪ ,‬אל עליון‪ ,‬חס"ד עליון‪ ,‬או"ר‬
‫מתעלם‪ ,‬חש"ך‪ ,‬שמ"ן הטוב‪ ,‬ג"ג החופ"ה‪ ,‬נקוד"ה פנימית‪,‬‬
‫מעו"ן‪ ,‬מקו"ם‪ ,‬סב"ת הסבות‪ ,‬על"ת העלות‪ ,‬א"ב האמונ"ה‪,‬‬
‫אפיסת הרעיון‪ ,‬מקו"ר מים חיים‪.‬‬

‫ועתה הנני מבאר השם הזה וכל כנויו אל"א )אחת לאחת( למצא‬
‫חשבון ראשון בע"ה ית' לפי כוונת זה העניין שאני בו‬
‫בעזרת הבורא ית' ובישועתו‪ .‬אהיה השם הזה הוא שרש‬
‫לכל השרשים לכל השמות הקדושים ופירושו מצוי‬
‫מציאות נצחית תדירה היה הוה ויהיה‪ .‬אשר אהיה הוא‬
‫פירוש שהוא לבדו יודע אמיתת מציאותו ואין אחר בלעדו‪,‬‬
‫יודעה והוא מציאות הכל‪ .‬ומלת אהיה מורה על ראש וסוף‬
‫והאל"ף מורה על קדמותו ואין אל"ף בלא ה"י הנעלם‪ .‬ויו"ד‬

‫כב‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫ה"א שבאהיה מורות על חכמת שלמה‪ .‬ויו"ד ה"א שבשם‬


‫המפורש מורות על חכמת אלהים ועיקר שם זה הוא א"ה‬
‫והוא נעלם ולכן אין מזכירין אותו בשום ברכה שלא גלהו‬
‫משה לזקנים ועליו נא' במופלא ממך אל תחקור כי הוא‬
‫נעלם ומופלא‪ .‬מקור ההויה פי' מקור שנמשך ממנו הויה‬
‫לכל הויה נאצל ונפרד עליונים ותחתונים נברא ונוצר‬
‫ונעשה‪ .‬חביון לשון מחבא והוא משל לרוב ההסתר‬
‫וההתעלמות שאין במהותו לזולתו שום ידיעה והרי הוא‬
‫כאלו נחבא דרך משל‪ .‬ראש לפי שהוא ראש לכל ראש‬
‫וגבוה על כל גבוהים וראש לעולם האצילות והוא הראש‬
‫שממנו נמלא טל‪ .‬ראש קו האמצעי שעתיד להחיות בו‬
‫המתים‪ .‬ודומה לו ראש האדם בבנין ושלמה אמר ראשו‬
‫כתם פז‪ .‬ויש מדה אחרת קרויה ראש והיא ראש דברך‬
‫אמת‪ .‬ובמקומן יתבאר בע"ה ית'‪.‬‬

‫י"ג מדות של רחמים והם רחמים גמורים בלי תערובת דין‬


‫כלל‪ .‬ויש י"ג של רחמים ואינן כאלו בסוד התפארת‬
‫ובמקומו יתבאר‪ .‬לפי שתיבת אהי"ה בונה י"ב בתים עד"ז‪:‬‬
‫אהי"ה איה"ה אהה"י האי"ה היא"ה ההי"א יאה"ה יהא"ה‬
‫יהה"א היה"א האה"י ההא"י ומקור המבוע הנושא כלם הרי‬
‫י"ג והם רמוזות בפסוק מי אל כמוך והבא אחריו עד סוף‬
‫הספר‪ ,‬ולכן מזכירים אותם בי"ה‪ .‬ובתים הללו נקראו עיינות‬
‫וצינורות עליוני עליונות והם י"ב בשמים שבשיר השירים‬

‫כג‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫והם ראשי בשמים הבאים לאבות העליונים‪ .‬אין לפי רוב‬


‫ההסתר וההתעלמות ומיעוט התבונות והשגה בה כאלו‬
‫אינה ואומר והחכמה מאין תמצא‪ ,‬מאין יבא עזרי‪ .‬וכתב‬
‫חכם א' כי בלשון הענקים קורין לראשית אין‪ .‬ולכן לא‬
‫נאמר בה מאמר כי ט' פעמים ויאמר בפר' בראשית ואמרו‬
‫בראשית נמי מאמר הוא‪ .‬וזהו סוד י"ח אלף עולמות ולא‬
‫אמר י"ט אלף כי הראשון אינו דין שיזכר אלא ברמז‪ .‬ובכל‬
‫אחד דין ורחמים‪ .‬ולכן יעלו במספר הזה‪ .‬ואמר בספר יצירה‬
‫עשר ולא תשע שלא תאמר הואיל והיא נעלמת כל כך שלא‬
‫תעלה במנין לכך אמר עשר‪ .‬ויש קורא למדה זו טוב עין‬
‫קוצו של יו"ד לרמוז על מציאותו ברמז דק מאד זו היא‬
‫צורתו י‪ .‬וכן קוצו של בית רומז לזה‪ ,‬בראשית ברא ומספר‬
‫הבתים היוצאים ממלת בראשית הם תש"ך סימן להם כ"ן‪,‬‬
‫ולכן אמר ויהי כן להורות שהכל ברא בכח בראשית‪.‬‬

‫חיים לפי שהוא החיים האמתיים בלי הפסק והוא נותן‬


‫שפע וחיים לכל חי וזולתו אין להם חיים‪ .‬והפסוק אמר כי‬
‫עמך מקור חיים והוא אור החיים פי' עצמות החיים‪ .‬והאור‬
‫למעלה מהמקור רחמים גמורים בלי כל תערובת שום דין‬
‫כלל לרחם על הכל ברצונו חנם‪ ,‬שנא' וחנותי את אשר‬
‫אחון‪ .‬ואחז"ל אעפ"י שאינו הגון ואין בלעדו מדה שכלה‬
‫רחמים‪ .‬עתיקא קדישא מלשון ספר הזוהר להרשב"י על‬
‫דעת כי הכתר הוא אין סוף ועתיקא הוא לשון קדמון זקן כי‬

‫כד‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫הוא קדמון לכל קדמון‪ .‬לכן הוא מלא רחמים‪ .‬ועתיק יומין‬
‫עד"ז הוא לפי שהספירה הזאת נסתרת ונעלמת מעיני כל‬
‫חי מדבר בה בדרך נסתר כמו שאינו עומד פנים בפנים‪,‬‬
‫והוא הסוד הנסתר שבברכות שהם תחלתם לנוכח וסופם‬
‫בנסתר‪ .‬באמרם ברוך אתה בתחלת הברכה כמדבר לנוכח‬
‫ולבסוף אומר אשר קדשנו והוא המקדש‪ .‬ועל מדה זו הוא‬
‫אומר והוא רחום יכפר והוא המתבודד ברחמיו היחיד‬
‫האמתי המתנשא לכל לראש והוד זיוו‪ .‬ויש מדות קרויות‬
‫הוד והדר ובמקומו יתבאר בע"ה‪ .‬מזל על שם יזל מים‬
‫מדליו לפי שהוא דולה ומשקה משפע הויתו לכל ההויות‬
‫ולכל העולמים עליונים ותחתונים והכל דולים ממנו והוא‬
‫הנותן בני חיי ומזוני התלויים בזה המזל ולא במדה‬
‫הנקראת זכות‪ .‬ענוה לפי שהוא במדת הענוה מעביר על‬
‫מדותיו וסולח מוחל ומרחם לכל והיא מדת הענוה‪ .‬קדם‬
‫לפי שהיא קדמה לכל הספירות וממנה נגלו כל הספירות‬
‫ואומר מעונה אלהי קדם והוא מעון לכל‪.‬‬

‫ראש הלבן הידוע האמתי ראש המראות המלבן עונותיהם‬


‫של ישראל כלשון זהורית‪ ,‬ואומר אם יהיו חטאיכם כשנים‬
‫וכו' והוא סוד הלבנון וכל לבן ולבנון האמור בתורה‪.‬‬
‫ומהלובן העליון יצאה הלבנה בסוד ראש וסוף‪ .‬ונו"ן פשוטה‬
‫ונו"ן כפופה לקבל‪ .‬שיבה מפני שיבה תקום והדרת פני זקן‬
‫והוא הלבן והוא הזקן שקנה חכמה‪ .‬מחשוף הלבן לפי‬

‫כה‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫שממנו מתגלה השפע המלבן ומצהיל לכל הפנים‪ .‬כתר לפי‬


‫שסובבת כל הספירות ככתר הסובב כל הראש והוא כתר‬
‫לכל הכתרים ומכתירם כמו שנאמר בי יכתירו צדיקים‪.‬‬
‫ומלשון כתר לי זעיר ואחוך )איוב ל"ו ב(‪ .‬והוא נעלם מאד ולפי‬
‫שיוצאים ממנה מאורות עליונות ורוחניות כמין כתר‬
‫ובקדושת ישראל הוא מוכתר ולכך אנו אומרים כתר יתנו‬
‫לך ה' אלהינו‪ .‬ספר לפי שהכל רשום בה בספר והוא חתום‬
‫וסתום ובשם זה דעות המקובלים חלוקות כי יש קורא‬
‫לחכמה ספר ובמקומו יתבאר‪.‬‬

‫אור מופלא לפי שהוא מכוסה מעין כל כתרגומו היפלא‪,‬‬


‫היתכסי‪ .‬ואין יודעו ומשיגו ויש מדות שנקראו בשם זה‬
‫אבל אינו עד"ז כאשר יתבאר‪ .‬ויש קורא לאין סוף מופלא‬
‫על דעת שהוא למעלה מן הכתר‪ .‬טוב לפי שהוא הטוב‬
‫הגמור המטיב לכל שאין למעלה ממנו ובלשון רז"ל מלשון‬
‫הדלקה‪ ,‬הטבת הנרות שכלן נדלקין ממנו‪ .‬גם יש מן המדות‬
‫נקראות טוב ע"ד אמרו צדיק כי טוב )ישעיה ג' י'( ובמקומו‬
‫יתבאר בע"ה ית'‪ .‬תלג חיור על שם הלבן האמור כיון שאין‬
‫לבן למעלה ממנו הוא לבוש מלביש לת"ת בכח הרחמים‬
‫בחכמה‪ ,‬ואמר כתלג בכף הדמיון‪ .‬עומק רום כשורק עולה‬
‫למעלה מן הדבר הנקרא רום שהוא הת"ת ובספר יצירה‬
‫עומק רום ועומק תחת פי' רחוק מהשיג‪ .‬והעמקים עשר‬
‫בפי' ספר יצירה‪ ,‬עומק ראשית חכמה‪ ,‬עומק אחרית בינה‪,‬‬

‫כו‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫עומק טוב חסד‪ ,‬עומק רע גבורה‪ ,‬ועומק מזרח ומערב וצפון‬


‫ודרום ועומק רום ועומק תחת מלכות ועומק רום כח הבא‬
‫מן הכתר על הת"ת‪ .‬רום בחולם לפי שהוא רם על כל‬
‫כנקודת חולם על האות והוא המניע הכל וסימניך רום ידיהו‬
‫נשא )חבקוק ג י(‪.‬‬

‫מוח סתום לפי שהוא חתום וסתום מכל צד ועבר בלי‬


‫שיוכל המתבונן להשיג בה שום השגה ואחז"ל ונעלמה‬
‫מעיני כל חי אלו מלאכי השרת‪ .‬מעין חתום מעין נובע‬
‫שממנו נמשכים כל ההמשכות והוא אינו מושג על כן‬
‫חתום‪ .‬מקור הברכות לפי שממנו מתברך כל מבורך והוא‬
‫מקור מים חיים‪ .‬ומדות אחרות יקראו בשם זה ועוד יתבאר‬
‫לכל עניין‪ .‬אויר קדמון בלתי נתפס לפי שאינו מורגש‬
‫ומושג בשום צד‪ .‬ויש קורא למדה זו רוח ולפי דעת זו‬
‫תקרא החכמה רוח מרוח‪ .‬מבוע היושר המישר נתיבות‬
‫החכמה על כן קו האמצעי באורח מישור‪ .‬רום מעלה‬
‫שמתרומם ומתעלה למעלה מן הכל עד לאין תכלית‪ .‬יראת‬
‫ה' שהכל יראים ממנו מרוב תשוקתם לקבל פרס הבא ממנו‬
‫תמיד יתברך והוא ראשית וקדם לחכמה שנאמר ראשית‬
‫חכמה יראת ה'‪ ,‬והיא המתוספת שנים וימים על הימים‬
‫הקצובים לחיי האדם שנא' יראת ה' תוסיף ימים כמו שנא'‬
‫הנני מוסיף על ימיך‪ .‬ויובן מלת יוסיף בלשון נסתר וגם‬
‫החכמה קרויה יראה וכאשר יתבאר‪ .‬מחשבה אבל לא‬

‫כז‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫השגה כלל מצדה‪ ,‬ומחשבה קודמת לכל חכמה ובינה‬


‫בהכרח‪ .‬ואין לחשוב בה כלל וגם החכמה תקרא מחשבה כי‬
‫אינה מושגת כי אם במחשבה‪ .‬נקודה מחשבית אבל לא‬
‫מורגשת ומושגת כלל כי אם לשמע אזן וקראוה נקודה על‬
‫צד הרמז‪ .‬גם היא תניע הכל כאשר יניעו הנקודות האותיות‪.‬‬
‫עומק ראשית לפי שהיא למעלה מן החכמה הקרויה‬
‫ראשית‪ .‬סוד המן שנא' והוא כזרע גד לבן עגול ולבן מצד‬
‫מוצאו ולבן הוא לחם אבירים טרם שנתגשם‪.‬‬

‫צורת יוד בספר הבהיר צורת יו"ד שבה תר"ך מיני מאורת‬
‫כמספר כתר‪ .‬נו"ן פשוטה בסוד אין‪ ,‬להריק השפע והברכה‬
‫דרך קו האמצעי עד נו"ן כפופה לקבל בסוד אני שהוא סוד‬
‫ראש וסוף כת"ר ומלכות לבן ולבנה בסוד אלף וה"א‬
‫אחרונה של אהיה‪ .‬אות אלף והיא רוחנית בסוד אלפא‬
‫ביתא העליונה הרוחנית ראש לכל האלפא ביתות ונקרא‬
‫אלף לפי שהוא אחד אמתי וראשון ובו תלוי הכל בסוד‬
‫צורת אלף והבריח התיכון הסובל עליונים ותחתונים‪ .‬יש מן‬
‫המקובלים שקראו מדה זו רקיע שעל ראשי החיות‬
‫והראשים הם חכמ"ה ובינ"ה וגם קראוהו אדם הוא האדם‬
‫הגדול אשר למעלה מן הכסא והוא האדם אשר אמר נעשה‬
‫אדם בצלמנו שהוא תפארת אדם‪ .‬והבן בסוד אדם ובפסוק‬
‫ותבין‪ .‬אור פנימי קדמון אור שאורו כעצם פנימי שהוא‬
‫גנוז לפני ולפנים וקדמון לכל המארות ומעצם אורו יאורו‬

‫כח‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫ויאירו כלם‪ .‬קדוש לפי שהוא עצם הקדוש האמיתי בלי‬


‫תערובת דין‪ ,‬ומאיתו יתקדשו כל המקודשים וכל הנקראים‬
‫קדוש אליו יתיחסו אבל בלי קדשותו‪ .‬אור המבהיק זיוו‬
‫ומזהיר כל הצינורות לכל המאירים והמזהירים‪ .‬שכל קבוע‬
‫ברחמים ולא ישתנה כלל בשום פנים וכל השנויים הנראים‬
‫מכתובי התורה אל שאר המדות יתיחסו‪ ,‬ולא לו‪ .‬ורחמיו‬
‫קבועים תמיד לטובים ולרעים‪ .‬ואומר ברחמיו על כל‬
‫מעשיו והוא שכל קדמון‪ .‬בכור לפי שהוא ראשון בקדושתו‬
‫וקדוש כבכור ועליון למלכי ארץ‪ .‬ובהקדמת זה הספר תדע‬
‫מהו ארץ לענין זה ומהו מלכי וגם חכמה תקרא בכור על‬
‫דרך אחר ובמקומו יתבאר‪.‬‬

‫אל עליון בחסדיו העליונים שהם למעלה מחסדי דו"ד‬


‫וחסד עולם והם ובחסד עולם בל ימוט לפי שהוא שכל‬
‫קבוע‪ .‬ויש מן המדות יקרא ג"כ אל עליון כאשר יתבאר‬
‫במקומו לפי עניינו‪ ,‬כי גבוה מעל גבוה שומר‪ .‬ואי"ן סו"ף‬
‫יקרא סתר עליון ודעת עליון‪ .‬אור מתעלם לפי רוב‬
‫התעלמותו והסתרו מן הכל ולכן קראו חשך‪ .‬שנאמר ישת‬
‫חשך סתרו )תהלים י" י"ב( והוא סתר עליון שהוא לבדו היה‬
‫נסתר ונעלם קודם הבריאה‪ .‬ועיקר השם הזה הוא א"ה כי‬
‫הוא משמש לכל נעלם והוא נעלם בכל קריאה‪ .‬שמן הטוב‬
‫שאין למעלה ממנו ויורד בי"ן הראשים כולם ומריק על‬
‫צנתרות הזהב שהם חכמ"ה ובינ"ה‪ .‬גג החופף לפי שהוא‬

‫כט‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫גבוה על גבוהים כגג שהוא גבוה מן הבית כלו והחופף כנוי‬


‫לכל האצילות בסוד אפריון עשה לו המלך שלמה‪ .‬עלת‬
‫העילות בלשון הפילוסופיא והוא מבואר כי הוא ממציא‬
‫לכל נמצא והוא עילתו‪ .‬סבת הסבות שהוא מסבב הסבות‬
‫כלם ולכן יקראו השלוחים בשם שולחם שהכל מאיתו‬
‫בסבתו‪.‬‬

‫שדי יש מן המקובלים קראו למדה זו שדי והשין שמוש‬


‫ועיקרו די ואין דעת רוב המקובלים כן‪ .‬ודעת הרמב"ן נראה‬
‫שנוטה לזה שאומר כי שדי למעלה מאל‪ .‬אב האמונה פי'‬
‫למדת המלכו"ת הקרויה אמונה וגם קראוהו אומן ולכך הוא‬
‫אב לאמונה‪ .‬אפיסת הרעיון שאין המחשבה תופסת בו‬
‫כלל‪ .‬מקום שהוא מקומו של עולם ומלואו והוא סובל‬
‫עליונים ותחתונים במאמרו ובזרוע עוזו‪ .‬מעון לפי שהוא‬
‫מעונו של כל העולמים ויש קוראים למלכו"ת מקו"ם ויש‬
‫אומרים לגדולה ת"ת וחסד יחד מעון‪ .‬ודע כי טרם עלות‬
‫במחשבה הטהורה לבראת העולם הזה היה כל האצילות‬
‫גנוז בחביון אין סוף‪ ,‬וכאשר עלה בחפץ להמציא העולם‬
‫בכללו נאצל מן האי"ן ספירת י"ש ואז נתגלה בכל א'‬
‫משלש העולמות מדה אחת כפי עניינה כדמיון הצל מן‬
‫הצורה‪ .‬וכן לכל מדה ומדה עד תשלום המדות שאז נברא‬
‫אדם בדו פרצופין‪ .‬ואז היה העולם שלם ומלא ונזכר עליו‬
‫שם מלא ואומר הכתוב נעשה אדם בצלמנו וגו'‪ .‬ואומר ועל‬

‫ל‬
‫השם‬ ‫כתר‬ ‫היכל‬

‫דמות הכסא כמראה אדם וכו'‪ .‬והוא השם הגדול והקטן‪.‬‬


‫וכאשר סוד ספירה זאת הוא ראש האצילות וסובב את כל‬
‫המדות כן נאצל מעולם האצילות עולם הנפרדים שהוא‬
‫עולם המלאכים וראש עולם המלאכים רומז למדה זו והוא‬
‫האדם העליון הרומז במראות יחזקאל והוא ג"כ בכח שפע‬
‫עולם האצילות השופע עליו תמיד‪ ,‬סובל לעשר מעלות‬
‫המלאכים גם בעולם הגלגלים שהם עשר‪ .‬גלגל השכל הוא‬
‫העליון והסובל והסובב לכל בכח הבא אליו מהעולמים של‬
‫מעלה ממנו והוא רומז למדה זאת‪ .‬אם בעשרת הדברים‬
‫דבור אנכי הוא ראש וסובב וכולל לכולן והוא רומז‬
‫למדה זו גם ביצירת האדם שהוא על דמות סוד הרמוז‬
‫בספר קומה‪ ,‬כח המתעורר שהוא התחלת החיים סובב‬
‫וסובל לכל כחות הגוף רומז למדה זו‪ .‬ולפי שכל התורה‬
‫כולה בנויה על שמות הב"ה ומדותיו צריך ליחס לכל‬
‫מדה ומדה המצות הרומזות אל כל א' מהן‪ .‬והמצות‬
‫התלויות במדת הכת"ר הם המצות שהם יסוד ועיקר בלב‬
‫והתחלתו והם דעת מציאות האל ואהבתו ויראתו בהיות‬
‫עמו תמים והשמר מכל הרהור מינות ע"א וכל מחשבת‬
‫אסור והיות לבבו שלם עם האל ית' ויתב' שעל זה תלוי‬
‫הכל ועיקר הכל ויתד שהכל תלוי בו והוא התחלת חיי‬
‫הלב‪ .‬ובכאן ראיתי לפסוק במקום זה בראשי הדברים‬
‫הנרמזים בספירה הזאת ולהתחיל לשניה לה‪ .‬השם יראנו‬
‫הנפלאות פתחו לי שערי צדק וכו'‪.‬‬

‫לא‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫המדה השניה שהיא ספירת החכמה רמוזה בשם י"ה זה‬


‫נקראת חכמה וכנוייה הם אלו‪ :‬י"ש‪ ,‬רצו"ן‪ ,‬באין גבול‪,‬‬
‫חכמ"ה קדומה‪ ,‬עומ"ק‪ ,‬רחו"ק‪ ,‬נחל"ה בלי מ‪.‬צרים‪,‬‬
‫מעמקי"ם‪ ,‬מחשב"ה‪ ,‬נקוד"ה ב' רוחנית‪ ,‬כבו"ד א'‪,‬‬
‫רחמים‪] ,‬אש לבנה[‪ ,‬א"ז‪ ,‬יו"ם הכפורים‪ ,‬אוי"ר‪ ,‬רו"ח‪ ,‬עלה‬
‫במחשבה‪ ,‬או"ר מופלא‪ ,‬פלא הפלא הנפלאו"ת‪ ,‬שכ"ל‬
‫נבדל‪ ,‬ירא"ה‪ ,‬עק"ב ענו"ה‪ ,‬יראה פנימית‪ ,‬יראה טהורה‪,‬‬
‫עד"ן‪ ,‬יי"ן המשומ"ר בענביו‪ ,‬עי"ן לא ראתה אלהים‪] ,‬בקע‬

‫לגלגלת[ יו"ד של שם‪ ,‬רו"ח אלהים‪ ,‬ספר וי"א ספר‪ ,‬או"ר‬


‫מצוחצח‪ ,‬פלאו"ת‪] ,‬לבוש[‪ ,‬אחת משכבו"ת שתים‪ ,‬תור"ה‬
‫קדומה‪ ,‬שעשועי"ם יום יום‪ ,‬בי"ת‪ ,‬בי"ת העולם‪ ,‬ראשי"ת‬
‫תרומה‪ ,‬קדו"ש‪ ,‬אור נסת"ר‪ ,‬עול"ם‪ ,‬ההעלם‪ ,‬מעי"ן קדש‪,‬‬
‫תהל"ה‪ ,‬לב נתיבו"ת‪ ,‬טלי"ת לבנה‪ ,‬חפ"ץ‪ ,‬אחת משני‬
‫צנתרו"ת הזהב‪ ,‬חיי"ם‪ ,‬תור"ת ה' תמימה‪ ,‬מעונ"ה‪ ,‬א"ב‪,‬‬
‫מו"ח‪ ,‬חי"ך‪ ,‬כותלי החופ"ה חכמ"ת אלהים‪ ,‬אמונ"ה‪,‬‬
‫אומ"ן‪ ,‬חיי העולם הבא‪ ,‬התחל"ת סוד העבור‪ ,‬המים‬
‫אשר מעל השמים‪ ,‬בריכה עליונה‪ ,‬פליאו"ת חכמה‪ ,‬רו"ח‬
‫הקדש‪.‬‬

‫ועתה הנני מבאר את השם הזה וכל כנויו אחת לאחת‬


‫למצוא חשבון בע"ה ית' וית' כפי כונת הספר הזה‪ .‬יה ידוע‬
‫הוא שאין בכל האותיות קטנה בכמותה כאות יו"ד וקלה‬
‫בתנועתה כאות ה"א‪ .‬ולכן הן רוחניות משאר האותיות‬

‫לב‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫וקבעום לשם למדה זו לפי שהיא דקה ורוחנית משאר‬


‫הספירות‪ .‬ולולי אין תיבה בפחות משני אותיות היה די לנו‬
‫באות היו"ד לבדה להורות על המדה הזאת‪ ,‬כי היו"ד עם‬
‫קוצה למדה זו תרמוז לשל מעלה הימנה‪ .‬אבל אינו אפשר‬
‫להקרא תיבה בפחות משתי אותיות‪ ,‬לכן חברו אליה אות‬
‫הה"א הרוחנית שבאותיות שהיא אם הבנים והבנין‪ .‬והוא‬
‫חצי השם והוא נכלל בכלל כל השם וכל השם כלול בו‬
‫וחציו ככולו בסוד כל יו"ד ה"ו במלואם‪ ,‬ולכן לא יעשה שם‬
‫מ‪-‬ו"ה שהוא חצי השם השני של יו"ד ה"א וא"ו ה"ו כי כל‬
‫קיומו של ו"ה הוא ב‪-‬י"ה‪ .‬יש לפי שנאצלת ממקום שנקרא‬
‫אי"ן למיעוט השגתו וי"ש בה קצת התפשטות וזה להנחיל‬
‫אוהבי יש‪ .‬ואומר אכן יש י"י התחלת המחשבה‪ .‬ואמרו כי‬
‫יש עולמות רוחניות כמספר יש‪ ,‬כי הם שלשים לבד עשר‬
‫ספירות וכל עשר מהם מאה בסוד אי"ק ועשר ספירות הרי‬
‫יש‪ .‬ומשתוציא העשר מהם הרי אל‪.‬‬

‫חכמה קדומה לפי התפשטות המחשבה בה מן הכתר‬


‫והחכמה מאין תמצא‪ .‬וע"י המחשבה תצא ותודע החכמה‪.‬‬
‫ויש חכמה שאינה בקדמותה והיא חכמת שלמה ובמקומה‬
‫יתבאר‪ .‬ואמר מי כהחכם ומי יודע פשר דבר )קהלת ח' א'(‪ .‬רצון‬
‫באין גבול הוא התפשטות החפץ באצילות וחלוק הנתיבות‬
‫בלי קץ וסוף‪ .‬וגם יקראו לכת"ר רצו"ן כי ממנו יצא רצון‬
‫לכל רוצה‪ .‬גם המלכות יקרא רצון ובמקומו יתבאר‪ .‬ויש מן‬

‫לג‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫המקובלים שקראו לת"ת רצון ולא ירדו לעומק הענין כי‬


‫הוא האומר יעלו על רצון מזבחי )ישעיה ס ז( כי הוא מזבחו‬
‫וביתו‪.‬‬

‫עומק כל דבר רחוק מהשיג נקרא עומק ולכן אמרו עומק‬


‫רום ועומק תחת ואין בה השגה כי אם במחשבה לבד‪.‬‬
‫רחוק ע"ד הנאמר )קהלת ז כד( רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי‬
‫ימצאנו‪ .‬ר"ל מי ישיג בו שום השגה ואומר מרחוק ה' נראה‬
‫לי )ירמיה ל"א ב'( ואומר למה ה' תעמוד ברחוק )תהלים י' א'(‪ .‬נחלה‬
‫בלא מצרים ע"ד משל לרוב ארכו ורוחב הדברים הרוחניים‬
‫והשבילים והנתיבות היוצאים ומתפשטים ממנה ובלא‬
‫מצרים שאין לשרי אומות העולם שום חלק כי לא יעלו‬
‫למעלה מן הבנין‪ .‬מעמקים פי' החכמ"ה והכת"ר ועליהם‬
‫אמר דוד ממעמקים קראתייך י"י‪ .‬מחשבה שבה תחלת‬
‫המחשבה והתבוננות אבל במיעוט השגה‪ .‬ועל שתיהן נאמר‬
‫מאד עמקו מחשבותיך שעל ידי שחושבין בחכמ"ה יבוא‬
‫לחשוב בכת"ר עליון ע"ד אומד‪ .‬נקודה שניה רוחנית לפי‬
‫שיוצאת מנקודה מחשבית של מעלה ממנו ונקודה זו‬
‫התחלת יש‪.‬‬

‫כבוד ראשון כי הוא ראשון לאצילות‪ .‬רחמים לא גמורים‬


‫בערך מה שלמעלה הימנה שהיא במדת הכת"ר‪ .‬אש לבנה‬
‫והוא הטלת הלבן שנאמר בו עוטה אור כשלמה והוא סוד‬

‫לד‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫מנצפ"ך שבאי"ן סוף התיבה והם כוללים הכל והם עיקר‪.‬‬


‫אז בחשבונו שמנה רמז שהוא אחד על שבע מן הבינ"ה‬
‫עד היסו"ד והוא חבור אחד עד היסוד ועד בכלל והוא רמז‬
‫לחי"ת שבאחד שבקריאת שמע‪ .‬ועליה נאמר אז ראה‬
‫ויספרה וגו' והיא ראיית הלב ואומר המלך המרומם לבדו‪.‬‬
‫יום הכפורים פי' יום לספירת הבינ"ה הנק' כפורים שהיא‬
‫למטה הימנה והיא המאירה אותה בסוד נחלי ארנון‬
‫ולשתיהן קוראין י"ה כי בשתיהן סודו ועניינו כאשר יתבאר‬
‫עוד בע"ה‪ .‬אויר אבל אינו דק כראשון ויש בו קצת הרגש‬
‫במחשבה‪ .‬רוח שהוא רוח לאלהים חיים הנותן חיים לכל‬
‫חי המרחף על פני המים העליונים‪ .‬עלה במחשבה‬
‫למחשבה העליונה וע"כ נכללו שתיהן אות יו"ד וקוצה‬
‫אעפ"י שאין המחשבה תופסת בה‪.‬‬

‫אור מופלא שהוא מכוסה ומובדל ונפלא מכל זולתו ית'‬


‫קרוב לערך אור המופלא של מעלה ממנו‪ .‬ובפרשת האור‬
‫ה' פעמים אור וכנגדו בפרשה השניה ה' פעמים מים‬
‫והתורה היא אור‪ .‬פלא והפלא ונפלאות כלן מורים על‬
‫החכמה ועל כל מכוסה ונעלם ולכן תקרא גם כן המלכו"ת‬
‫פלא‪ .‬שכל נבדל קצת הבדל מחשבי מן הכתר מצד‬
‫התפשטות הרוחות באצילות והיא חכמ"ה מפוארה‪ .‬יראה‬
‫לפי שכל הרוצה לחשוב במקום העליון הזה יש לו ליזהר‬
‫ולירא פן יבהל במחשבתו להרהר יותר מהגבול הראוי‪.‬‬

‫לה‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫ואומר הכתוב הן יראת ה' היא חכמה )איוב כ"ח כ"ח( ואעפ"י‬
‫שאין מקרא יוצא מדי פשוטו גם המלכו"ת נקרא יראת ה'‬
‫כי חכמה מחכמה‪ .‬ואומר הן יראת אדנ"י היא חכמתו‪ .‬השם‬
‫הזה כתוב באל"ף דל"ת וכך מצאתי בספרי המדוייקים‬
‫ובמקומו יתבאר‪ .‬עקב ענוה לפי שהוא סוף ועקב לענוה‬
‫שהוא הכת"ר של מעלה ובמקומו יבאר לה‪ .‬ואמר הכתוב‬
‫עקב ענוה יראת ה' והיא אוחזת בעקבה‪ .‬יראה פנימית לפי‬
‫שכל דבר הנעשה בלב שלם נקרא יראה מפנימי הלב‪ .‬והלב‬
‫הוא סוד החכמה בל"ב נתיבותיה הלב התחלת החיים‬
‫הנראים והחכמה היא ראשית האצילות המורגש בעין‬
‫מחשבת הלב‪ .‬יראת י"י טהורה זכה ובהירה מכל שבושי‬
‫המחשבות והדעות החיצונים היוצאים מצד הבינ"ה‬
‫ומתמציתה והם דברים נעלמים‪ ,‬לא נתן רשות לכותבן‪.‬‬
‫ובפרק במה בהמה יבין המתבונן ואולי ימצא גם בדברי‬
‫הימים ב"בני אצל"‪.‬‬

‫ויין המשומר בענביו והוא סוד שפע אהי"ה העומד בכח‬


‫לצאת דרך ל"ב נתיבות הידועות לשמע אזן וקבלה אמיתית‬
‫ליודעיהן‪ .‬ויש מן המקובלים יקראו יין המשומר בענביו‬
‫למלכו"ת וא"כ היין הוא אדום ואמר הכתוב ודם ענב‬
‫תשתה חמר והוא המשומר ביסו"ד ואינו אדום כל כך‪ .‬עדן‬
‫מלשון ענג ועדון מלשון עדנה והוא המקור העליון היוצא‬
‫מכח קדם יש קוראין לת"ת עדן ולמדה זו קדם‪ .‬עין לא‬

‫לו‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫ראתה אלהי"ם זולתך ר"ל השגה נעלמת מעיני כל חי‬


‫ואפילו ממלאכי השרת וז"ש נעלמה מכל חי וכו' ואמרו‬
‫חז"ל אלו מלאכי השרת‪ .‬בקע לגלגלת מחלקת הכל‬
‫בוקעת ומחלקת בין הכל‪ ,‬לבן שחור פנים ואחור ימין‬
‫ושמאל מעלה ומטה ועומק טוב ועומק רע וכל ההפכים‬
‫והמשכיל יבין זה‪ .‬יו"ד ראשונה של שם הוי"ה הרומ"ז‬
‫לחכמה ולמה שלמעלה ממנה‪ .‬רוח אלהי"ם חיים הבינה‬
‫ושאר הבנין הנמשך ממנה‪ .‬ספר לפי שהיא השניה שנים‬
‫הם תחלת המספר וספר לשון מספר הוא‪ ,‬ויש גורסים ספר‬
‫לפי שהיא התחלת הרושם והוא חתום והוא העיקר‪ .‬אור‬
‫מצוחצח לבן ומלובן מכל אורים שלמטה ממנו ולא‬
‫כראשון‪ .‬לבוש היא טלית לבנה והוא הנקרא אור לבושו‬
‫ואמר דניאל לבושיה כתלג חיור ולא תלג עצמה ולא‬
‫כראשונה ויותר לבנה מן השלישי‪ .‬פלאות חכמה על שם‬
‫הפרשת הנתיבות הנמשכות ממנה ותרגום כי יפלא ארי‬
‫יפריש‪ .‬אחת משכבות שתים מעמודי שלמה יכי"ן ובוע"ז‬
‫לימין ושמאל עמוד כותרת שכבה מן הימין עמודי כותרת‬
‫שכבה מן השמאל עד"ז נצ"ח עמוד ועליו גדול"ה כותרת‬
‫ועליו חכמה שכבה לימין הו"ד עמוד עליו גבור"ה כותרת‬
‫לימין ועליו בינ"ה שכבה לשמאל והבט בצורה השלישית‬
‫ותבין‪.‬‬

‫לז‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫תורה הקדומה נובלת חכמה תורה והיא הרוחנית בסוד‬


‫האלפא ביתא רוחנית עליונה ושלש תורות הן תורה‬
‫הקדומה הרוחנית ותורה שבכתב הרוחנית ותורה שבע"פ‬
‫הרוחנית‪ .‬שעשועים יום יום כי זאת התורה הקדומה‬
‫לעולם הבנין אלפים שנה בסוד חכמ"ה ובינ"ה שקדמו‬
‫לשאר המדות וכבר הורינו לך שהמדות קרויים ימים‪ .‬בֵּ ית‬
‫שהיא השניה ועוקצה להורות שיש למעלה הימנה מציאות‬
‫דק מכל דק‪ .‬בית העולם בית לעולם האצילות והנבראות‬
‫כלן והכל כלול בה והוא מקומו של עולם ואין עולמו‬
‫מקומו‪ .‬כי גדול העונה אמן‪ .‬ויש אומרים שהוא סוד אנכי‬
‫ונכון הוא‪ .‬ואמון הוא הת"ת ואמונה היא המלכות בסוד‬
‫בינ"ה ותבונ"ה בן ובת ע"ד המשל הידוע ומהי בינה בן י"ה‪.‬‬

‫חיי העולם הבא חיים בינ"ה שקרויה עולם הבא והיא‬


‫ממנה אצולה והוא חי העולמים‪ .‬תחלת סוד העיבור כי‬
‫היא מוצא לבינ"ה שבה סוד העיבור בסוד התשובה והיובל‬
‫כאשר יתבאר בעזרת האל יתברך‪ .‬המים אשר מעל‬
‫השמים פירוש מעל השמים העליונים‪ .‬ויש מין למעלה‬
‫ממים תחתיים שניים ושלישים בסוד החס"ד והבינ"ה‬
‫והחכמ"ה‪ ,‬הם מי החסד העליון‪ .‬והכתוב קול י"י על המים‪,‬‬
‫י"י על מים רבים‪ ,‬והם מלמעלה מחסד אביהם‪ ,‬והוא‬
‫ארנון וממנו הנהר והנחלים‪ .‬והמשכיל יבין ויוסיף לקח‪.‬‬

‫לח‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫ראשית שמנים ראשית השפע הבא מן הכת"ר‪ .‬מוח‬


‫ראשון‪ ,‬לדעת כת מן המקובלים‪ ,‬והוא כולל שתי מוחות‬
‫והוא הכתר והכל הולך אל מקום אחד והוא הזן ומזה‬
‫המוח יוצאים ל"ב נתיבות חכמה וכן ממוח האדם ג"כ‬
‫ל"ב גידים לדוגמא זו‪ .‬בריכה העליונה ומשם כל הברכות‬
‫והבריכות להשקות את הגן ונטיעותיו ועליה נאמר‬
‫בקדיש למעלה מכל הברכות‪.‬‬

‫רוח הקדש קדוש ומקודש לכל הקדושים בכל מיני‬


‫קדושות מרוחו הקדוש‪ .‬ים הקדמוני כי הוא ים לקדמונו‬
‫של עולם הקדמון לכל‪ .‬נחל קדומים כי הוא קדמון לכל‬
‫הנחלים‪ .‬גוונו תכלת שכולל כל הגוונים ונותנת צורה וגוון‬
‫לכל בעלי צורה וגוון‪ .‬וכנגד מדה זו בעולם הפירוד‬
‫המעלה השניה עשר המעלות הנפרדים וכנגדה בעולם‬
‫הגלגלים הגלגל התשיעי המקיף היומי לכל הגלגלים‬
‫ומניעם וכנגדם במעשה בראשית י' מאמרות יהי אור‪,‬‬
‫והוא האור העליון הגנוז לצדיקים‪ ,‬וכנגדם בי' הדברות‪,‬‬
‫הדבור הב' לא יהיה לך אלהים אחרים להרחיק השניות‪.‬‬
‫וכנגדה באדם כח המחשבה שהוא בלב‪ ,‬אחר שיעורר‬
‫בכח המתעורר שהוא התחלת החיים‪ .‬והמצות התלויות‬
‫במדה זאת שהיא החכמה שהיא התפשטות והרחבת הלב‬
‫בל"ב נתיבותיו הם אהבת מבקשי האל ודורשיו ויודעי‬

‫לט‬
‫השם‬ ‫חכמה‬ ‫היכל‬

‫תורתו ולומדיה ושלא לשנוא את האחר ואהבת הגרים‬


‫והריעים‪ .‬כי כל זה גורם להרחבת הלב‪.‬‬

‫ע"כ ראינו לדבר במדה זו כפי כונתינו בזה הספר והמשכיל‬


‫מדעתו יוסיף לקח‪ .‬ומעכשיו ראוי לדבר במדה הסמוכה לה‬
‫בעזרת המלמד לאדם דעת והוא יעזרנו על דבר כבוד שמו‬
‫אמן‪ .‬יהוה אדני עוז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק )תהילים‬

‫קמ ח(‪.‬‬

‫מ‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫המדה הג' הרמוזה בשם יהוה הנכתב בכתב מורה על‬


‫רחמים ונקודה בנקוד מורה על הדין נקראת מדת הבינה‬
‫וכנוייה הם אלו עם השמות המיוחסים אליה‪ :‬יהוה‪ ,‬אלהים‪,‬‬
‫בינ"ה‪ ,‬תבונה‪ ,‬אלהים חיים‪ ,‬חיי עולם‪ ,‬קשר הספירות‪,‬‬
‫חמשים שערי בינ"ה‪ ,‬שב"ע שבתות שנים‪ ,‬שבע"ה‬
‫שבועות‪ ,‬מתן תורה‪ ,‬שש"ת ימים‪ ,‬יוב"ל‪ ,‬גאול"ה‪ ,‬נה"ר‪,‬‬
‫רחובו"ת הנהר‪ ,‬תשוב"ה‪ ,‬עולם הבא‪ ,‬נדרי"ם‪ ,‬חי"י המלך‪,‬‬
‫נחל"ה מלא מצרים‪ ,‬צרו"ר החיים‪ ,‬עול"ם החיים‪ ,‬צדק‬
‫עליון‪ ,‬שכינ"ה עילאה‪ ,‬מקו"ר החיים‪ ,‬אר"ץ החיים‪ ,‬ארץ‬
‫חפ"ץ‪ ,‬כיפורים‪ ,‬אימא עילאה‪ ,‬זכרנ"ו לחיים‪ ,‬כתבנ"ו לחיים‪,‬‬
‫שופ"ר גדול‪ ,‬במות"י ארץ‪ ,‬גבורו"ת‪ ,‬תהל"ה‪ ,‬פלאו"ת‪ ,‬הל"ל‬
‫גמור‪ ,‬שמינ"י עצרת‪ ,‬אח"ת משני צנתרות הזהב‪ ,‬תמונ"ה‬
‫עליונה‪ ,‬ה"א עילאה שהיא ה"א ראשונה‪ ,‬פרנ"ס עליון‪,‬‬
‫החשמל"ה‪ ,‬סגו"ל‪ ,‬אח"ת בשבע‪ ,‬זכ"ר ליציאת מצרים‪ ,‬גא"ל‬
‫ישראל‪ ,‬סוד היבו"ם‪ ,‬סוד העבו"ר‪ ,‬תהלו"ת‪ ,‬רו"ח מרוח‪,‬‬
‫רו"ח הקדש‪ ,‬מל"ך‪ ,‬לא"ה‪ ,‬שב"ת הגדול‪ ,‬ספ"ר‪ ,‬וי"א ספור‪,‬‬
‫אלהינ"ו שבשמים‪ ,‬מל"ך עולם‪ ,‬מד"ע‪ ,‬קדוש‪ ,‬א"ם‬
‫הנשמות‪ ,‬ערבו"ת‪ ,‬לשו"ן‪ ,‬א"ם הבנים‪ ,‬או"ר מופלא‪ ,‬או"ר‬
‫צח‪ ,‬או"ר מתנוצץ‪ ,‬תה"ו‪ ,‬ק"ו ירוק‪ ,‬והי"ה כי יביאך‪ ,‬שי"ן‪,‬‬
‫עולם השכל‪ ,‬פל"ג‪ ,‬או"ת גימל‪ ,‬שכב"ה שניה‪ ,‬צו"ר‪ ,‬עצר"ת‪,‬‬
‫ארץ עליונה‪ ,‬מי"ם נאמנים‪ ,‬פאר‪ ,‬פתחי החופה‪ ,‬רוכ"ב‬
‫שמים‪ ,‬רפוא"ה‪ ,‬סוחר"ת‪ ,‬עלת העלות‪ ,‬קדש הקדשים‪,‬‬
‫נקוד"ה שלישית‪ ,‬זבו"ל‪ ,‬מכו"ן‪ ,‬אלה"י השמים‪ ,‬המל"ך‬

‫מא‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫המשפט‪ ,‬מל"ך מלכי המלכים‪ ,‬מ"י‪ ,‬קו"ל פנימי‪ ,‬מו"ח שני‬


‫כבו"ד‪ .‬והנני מבארם אחת לאחת למצוא חשבון כפי כוונתי‬
‫כאשר תשיג ידי בע"ה והוא ינחני בדרך אמת למען רחמיו‬
‫אמן‪.‬‬

‫יהו"ה השם הזה כתיבתו רחמים ונקודות קריאתו דין‬


‫כתיבתו רחמים מצד שהוא אחוז בעולם הרחמים‬
‫החכמה והכתר שלמעלה ממנו ושלשתן לא יתפרדו‪.‬‬
‫ואמר הכתוב והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה‪,‬‬
‫לכן עיקרו רחמים בכתיבה שהוא העיקר ונקודו וקריאתו‬
‫דין מצד כי ממנו התחלת הדין‪ .‬ולכן יקרא בשם אלהי"ם‬
‫בלא לווי‪ .‬גם הגבורה שהיא מדת הדין הקשה עיקר שמה‬
‫הוא אלהים‪ .‬גם המלכות שהיא מדת הדין הרפה תקרא‬
‫אלהי"ם בלא שום לווי‪ .‬לכן צריך אתה להתבונן בכל מקום‬
‫שתמצא שם אלהי"ם לבדו לאיזו מדה רומז‪ .‬גם במקומות‬
‫מועטים מאד ירמזו למדת הת"ת לדעת קצת המקובלים‬
‫אבל מאד מועט‪ .‬והמשכיל יתבונן בכל דבר בעניינו היטב‬
‫לפי מקומו‪ .‬אמן אלף כת"ר מ"ם פתוחה בינ"ה והיא אוצר‬
‫הטוב‪ ,‬שנאמר יפתח י"י לך את אוצרו הטוב מן השמים‪ .‬ן'‬
‫ת"ת והיא צורת שכלולה בית קיבול בנקב"ה‪.‬‬

‫אלהים חיים שנותן חיים ושפע לכל מקבל שפע וחיים‬


‫מצד הרחמים והדין‪ .‬והמשכיל בברכת אשר יצר אתכם‬

‫מב‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫בדין יבין זה היטב‪ .‬גם מדת היסו"ד תקרא אלהי"ם חיים‬


‫ומדת המלכו"ת גם היא תקרא אלהי"ם חיים‪ .‬וכל אחד‬
‫יתבאר במקומו כפי הראוי לו לפי עניינו בע"ה‪ .‬והזכרתים‬
‫הנה לבל ישתבש הרואה בספרים‪.‬‬

‫חיי עולם שהוא קיום כל העולמים שלמטה ממנו ומחיה‬


‫את כולם‪ .‬חי העולמים פי' חי להחיות עולמים והוא עצם‬
‫החיים כי הוא אחוז עם העולמים העליונים ולכן נקרא‬
‫בשמם‪.‬‬

‫בינה הלשון הזה למקום מוצאה ירמוז שהוא בן י"ה שהוא‬


‫ראשית חכמה‪ .‬גם הוא לשון הבנה שעל ידה יתבונן‬
‫המתבונן לחכמ"ה ולכת"ר שהם יסוד ועיקר הכל‪ ,‬וזולתה‬
‫אין דרך ומבוא להתבונן בהם כלל‪ .‬אמר הכתוב והחכמה‬
‫מאין תמצא וכו'‪ .‬הלא תראה כי תאר הכת"ר באי"ן למיעוט‬
‫השגה מחשבית‪ .‬כי ההשגות ג' מינים‪ ,‬השגה נמנעת להשיג‬
‫בשכל האנושי‪ ,‬השגה שמשיגין מציאות בקושי‪ ,‬השגה‬
‫שמשיגים מציאות ומהות ממנה‪ .‬והחכמ"ה במציאות יותר‬
‫מושג בשכל מחשבי והבינ"ה במקום להודיע כי השכל‬
‫מרגיש ומשיג בה השגת מקום ידוע בהרגש שכלי שבה‬
‫ישכיל ויבין וירגיש במה שלמעלה ממנה‪ .‬גם מורה על‬
‫לשון בנים ובנין‪ .‬כי הוא אם לבנים העליונים ובונה הבנין‬
‫העליון שבע הספירות שתחתיה הקמת עולם הבנין‬

‫מג‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫וקרואים בנים בסוד המוח הסתום העליון הידוע ומתפשט‬


‫ויורד לחוט השדרה שהוא ק"ו האמצעי שהוא הדעת‪ .‬ואם‬
‫אין בינה אין דעת וממוח האב הידוע יצא הבן ישמע חכם‬
‫ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה‪ .‬ובינה לשון איש הבינים‬
‫כי היא עומדת בין העליונים לתחתונים‪ .‬תבונה ע"ד הנזכר‬
‫בסוד בן ובת והרמוז אליהם תי"ו ועי"ן‪ .‬אור לבושו אור‬
‫הבא מלבושו שהיא טלית לבנה שהיא החכמה ועליה נאמר‬
‫עוטה אור כשלמה‪.‬‬

‫קשר הספירות שקושרת ג' עליונות‪ ,‬עולם המתבודד‪,‬‬


‫ועולם השכל‪ ,‬ועולם המדע‪ ,‬עם שש מדות שלמטה ממנו‬
‫עם המלכות ואינה היא בכלל‪ .‬וגם לעת הרצון קושרת‬
‫ספירת המלכו"ת עם ט' עליונות ואז היא אחת בשבע‪ .‬ואל‬
‫תתמה שהם שני קשרים שכן אמר דוד לך י"י הגדול"ה‬
‫והגבור"ה והת"ת והנצ"ח וההו"ד כי כל בשמי"ם ובאר"ץ‪,‬‬
‫הרי קשר אחת וחזר ואמר לך י"י הממלכ"ה פסוק לעצמו‪.‬‬
‫והמבין יראה בעיניו‪ .‬ואעפ"י כן הכל אחד‪ .‬וע"כ אמר בספר‬
‫יצירה עשר לוחות מעשרה‪ .‬חמשים שערי בינה כחות‬
‫ומאורות רוחניות שעל ידם נאצלו ונבראו כל נאצל ונברא‬
‫כל ענין וענין שע"י שערי הכח הראוי לו לפי החכמ"ה‬
‫העליונה‪ .‬חמשים יום ע"ד הנז' והמדות והכחות קרויות‬
‫ימים ואף כי יש מהם קרויות לילות וזכר לימי העומר ומתן‬
‫תורה הרומזים עליהם‪ .‬שבע שבתות שנים ענין זה הוא על‬

‫מד‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫ב' דרכים והתבונן שם‪ ,‬דע לפי שהמידה הזאת התחלת‬


‫הבנין ג"כ תמנה עם הבנין‪ .‬וכשתמנה ממנה עד היסוד היא‬
‫ראשונה והיסוד שביעי‪ ,‬וכשתמנה ממטה למעלה אז‬
‫היסו"ד ראשון והיא הז'‪ .‬וכלן קרויין שבתות ה' וכל‬
‫השביעיות לזה ירמזו והם מ"ט יום לפי שכל אחת כלולה‬
‫משבעתם‪ ,‬ובהתאחזם עם החכמ"ה דבוק תמיד בלי פרוד‬
‫הרי חמשים יום והוא יום מתן תורה שהיא אצולה מן‬
‫החכמה שהיא התורה הרוחנית‪ .‬ואחז"ל נובלות חכמה של‬
‫מעלה תורה‪ .‬ויש דרך אחרת בשביעיות וזהו שבעה‬
‫שבועות תספור לך וכו' ושבעתן כלולות משבעה שבעה‬
‫עולין למ"ט והיא החמשית ולכן קראה יובל וגם שביעית‬
‫ולפעמים שמינית וגם למלכות יקראו שביעית ושמינית‬
‫והכל יתבאר במקומו כפי הראוי לכל אחד ואחד בע"ה‪.‬‬
‫מתן תורה בסוד החמישים שזכרנו כפי מה שכתבנו‪.‬‬

‫ששת ימים עשה פי' המדות גדול"ה גבור"ה ת"ת נצ"ח‬


‫הו"ד יסו"ד את השמים ואת הארץ בינ"ה ומלכו"ת כי היא‬
‫התחלת הבנין‪ .‬יובל לפי שהשביעית חוזרת חלילה בסוד‬
‫ההקף שהם בעגולה והכל חוזר חלילה קראוה יובל ואמר‬
‫הכתוב בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו‪ .‬ואמר‬
‫הפילוסוף הכל היה מן הסבה הראשונה והכל שב אל‬
‫הסבה הראשונה והיא סוד היבום וסוד העיבור‪ .‬ושבע‬
‫שמיטות הם דור והיובל הוא דרור והוא חוזר חלילה‪ .‬ומלת‬

‫מה‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫דרור תורה על הענין מלשון הדרא דכנתא‪ .‬סוד העיבור‬


‫יאמר על ב' ענייניה‪ ,‬א' סוד היבום שהוא סוד הגלגל‪,‬‬
‫והענין הב' יקרא סוד העיבור ופרשת העבור והוא משל‬
‫לשביעי הבא ממדה למדה בבטן המלאה ומשם יתפרש‬
‫לכל אחד כפי קבלתו הן לטוב הן למוטב בעליונים‬
‫ועליוניהם ובתחתונים ויובן ממעשה יהודה ותמר והבנים‬
‫ומדברי אליהוא שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש‬
‫עם גבר‪.‬‬

‫יובל ועל יובל ישלח שרשיו שהם המדות שעל הנהר מזה‬
‫ומזה‪ .‬גאולה כי על ידה כל הגאולות ונגאלו ממצרים ואמר‬
‫הכתוב גאולה תהיה לו וביובל יצא כי חמושים עלו בני‬
‫ישראל הוא חסר וי"ו פי' בכח החמישים‪ .‬תשובה לפי‬
‫שהכל שב אליה וחוזר חלילה ותשובתם הרמתה כי שם‬
‫בית הכל‪ ,‬ושם ינוחו כל יגיעי כח‪ ,‬ואומר בשובה ונחת‬
‫תושעון‪ .‬נהר על ג' פנים‪ ,‬הא' כפשוטו‪ ,‬והב' והוא הנהר‬
‫היוצא מעדן החכמ"ה אשר מקדם והוא משקה את הגן‬
‫והנטיעות כלן‪ ,‬וגם מלשון קבוץ כמו ונהרו אליו כל הגוים‬
‫והכל שב אליו גם מלשון אורה שנאמר ונהורא עמיה שריה‬
‫כי הוא האור הנגלה המאיר לעליונים ולתחתונים‪ .‬רחובות‬
‫הנהר לפי שמרחיב ומתפשט בכל האצילות להשקות‬
‫הנטיעות כלן והמגיע אליה יצא למרחב מהשרים הצרים‬

‫מו‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫סביבות הבנין‪ .‬ועוד יתבאר ואומר נהר פלגיו ישמחו עיר‬


‫אלהים קדוש וכו'‪.‬‬

‫העולם הבא פי' הבא תמיד בשפע הבינ"ה בלי הפסק יומם‬
‫ולילה ולא ישבות ותמיד בא ולא אמר שבאו‪ .‬וז"ש המחדש‬
‫בטובו בכל יום מעשה בראשית והיסו"ד והת"ת יקראו ג"כ‬
‫ע"ה )עולם הבא( אבל לא עד"ז ובמקומו יתבאר בע"ה‪ .‬נדר דע‬
‫כי מלת שבועה באה מגזרת שבע והיא סוד ז' המדות‬
‫שהם עולם הבנין‪ .‬וזה נראה לעין א"כ הוא בהכרח למה‬
‫שעל גביהם וז"ש ז"ל נדר חל על גבי שבועה‪ ,‬ואיך יחול‬
‫עליו אם אינו גדול ממנו‪ .‬ועוד אמרו דשבועה אינה חלה על‬
‫דבר מצוה והנדר חל‪ .‬ועוד אמרו שבועה כנשבע במלך‬
‫ונדר כנשבע בחיי המלך‪ ,‬הרי שהנדר גדול יותר מן‬
‫השבועה‪ .‬וכל נדר בלשון 'הרי עלי' הרי שהוא עליון מחיי‬
‫המלכים כלם‪ .‬וכתיב וידר יעקב נדר לאמר אם היה אלהים‬
‫עמדי‪ .‬ועוד נדר לשון דירה שהיא והעליונות דירתו וביתו‬
‫של עולם הבנין ומלואו‪ .‬חיי המלך הת"ת שנקרא מלך והוא‬
‫מלך ישראל‪ .‬נחלה בלא מצרים‪ ,‬לרוב ארכה ורחבה‬
‫לדבקות מה שלמעלה ממנו והיא נחלת יעקב והיא למעלה‬
‫מן השרים הצרים סביב לבנין‪ ,‬ואין שטן ואין פגע רע וגם‬
‫החכמה קרויה בשם זה‪ .‬ואמר בספר יצירה הבן בחכמ"ה‬
‫וחכם בבינ"ה להורות כי הכל אחד‪.‬‬

‫מז‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫צרור החיים‪ ,‬החיים הנעימים העליונים אשר אין להם‬


‫הפסק ויש צרור החיים על גבי צרור החיים עד"ז בסוד‬
‫נפש ורוח ונשמה זו על גב זו ממדה למדה נפש למלכו"ת‬
‫ויסו"ד ורוח לת"ת ונשמה לבינ"ה‪ .‬ולכן יקראו כלם צרור‬
‫כפי אשר תזכה הנשמה הטהורה לעלות ממעלה למעלה‬
‫של מעלה הימנה עד הגיעה לזה הצרור העליון‪ ,‬שנאמר‬
‫והיתה נפש אדוני צרורה בצרור וכו'‪ .‬והנשמה היא תבנית‬
‫סוד צורת האדם באבריו והוא סוד המלבוש‪.‬‬

‫עולם החיים עולם שע"י החיים הנתונים לכל חי ימי צבאו‬


‫והיא הרי בשמים שנאמר ברח דודי וכו' והוא הסלוק‬
‫הכבוד שם באלף השביעי‪ .‬צדק עליון לפי שממנה תחלת‬
‫הדין מצד נקודתה המצדקת הבריות והכתוב אומר צדק‬
‫צדק תרדוף‪ .‬שכינה עילאה לפי ששפע אצילות העולמים‬
‫העליונים שעליה שוכן בה ומשם תקבל ותשלח לכל חי‪.‬‬

‫אימא עילאה שהיא אם כל חי נאצל ונפרד ונברא‪ .‬מקור‬


‫החיים על שמושכת החיים מן המקורות העליונות ולזה‬
‫יקראו שלשתן מקור החיים בשם ואל תטעה בזה‪ .‬ארץ‬
‫החיים לפי שהיא תחת החכמ"ה וכל השפל מחבירו קרוי‬
‫ארץ כנגד של מעלה לו‪ ,‬בין שיהיה במעלה או במקום‬
‫החיים שהחיים העליונים שוכנים בה‪ .‬והמלכו"ת גם היא‬
‫נקראת ארץ החיים‪ .‬ארץ חפץ ארץ שפועלת בחפץ פשוט‬

‫מח‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫בכח החפצים של מעלה שאין להשיג טעם חפצם והיא‬


‫ארץ להם‪.‬‬

‫כפורים לפי שמכפרת ומלבנת עונותם של ישראל‪.‬‬


‫אחיזתה בעולם הרחמים הלבן העליון‪ ,‬ומלכות לשון‬
‫זהורית בכחה וע"כ נקראת י"ה כמו החכמ"ה כי הא בהא‬
‫תליא‪ .‬זכרנו לחיים כתבנו לחיים אנו מתפללין שיעלה‬
‫זכרוננו ונכתב לחיי עולם הבא שהיא הבינ"ה ע"י הזכרון‬
‫שהוא היסו"ד ושם יתבאר במקומו בע"ה‪ .‬שופר גדול לפי‬
‫שתוקעין בשופר בי"ה )ביום הכפורים( של יובל להמשיך שפע‬
‫הגדול על כל הדברים ולגאול גאולה שלימה וחרות אמתי‬
‫בלי הפסק לכל הדברים‪ .‬ולכן עבדי ישראל ונחלתם יוצאים‬
‫ביובל מתחת מחזיק בם לרמוז לגאולה‪ .‬ואנו אומרים‬
‫בתפלה תקע בשופר גדול לחירותינו‪ .‬במותי ארץ פי' גבוה‬
‫מכל הארצות שתחת מעלתה והיא ארץ עליונה לכלם וכל‬
‫שלמטה לה קרוי ארץ כערכה‪ .‬גבורות שממנה כל הגבורות‬
‫היא ומדת הדין הנקרא גבורה ומדת הוד ג"כ קרויה גבור"ה‬
‫ומלכו"ת קרויה פי הגבור"ה ואנו אומרים מי ימלל גבורות‬
‫י"י ובתפלה מי כמוך בעל גבורות‪ .‬תהלה כי צריך להלל‬
‫על הגאולה ועל התמורה ועל החירות והניסים‬
‫והנפלאות הבאים לנו ע"י הבינ"ה‪ .‬וכתיב ולך דומיה‬
‫תהלה‪ ,‬ותהלה הוא תקון תכשיט הבינ"ה ולכן מצוה‬
‫לאומרה בכל יום‪ .‬גם תקרא תהלה והוא הנכון‪.‬‬

‫מט‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫הלל גמור והוא הבינה כי גאולתה שלמה ותמימה והלל‬


‫שאינו גמור למלכו"ת והלל גמור למועדים פסח שבועות‬
‫וסוכות וגם לחנוכה מטעם הנס הנעשה בשמן‪ .‬והבינ"ה‬
‫מוריקה השמן על נרות המנורה ולגודל יקרו אין לאומרו‬
‫בכל יום‪ .‬והלל שאינו גמור לר"ח כי מדתה תחייב זה‬
‫למשכיל‪ .‬והלל מלשון בהלו נרו ומלשון הלולא‪ .‬פלאות על‬
‫ידי דבוקה קרויה פלאות כמותה גם על שם קץ הנפלאות‬
‫הנסתר והגנוז בתוכה עד יערה רצון‪ ,‬כימי צאתך מארץ‬
‫מצרים אראנו נפלאות‪ ,‬ולא אמר אראך והוא סוד נעלם‪.‬‬
‫שמינית עצרת כשדבוקה עם המלכו"ת היא שמינית והיא‬
‫עצרת בסוד מתן תורה ביום חמשים שהוא תחלת הקף‬
‫שמיני‪ .‬והיא שמינית בנרות חנוכה ובמנורת זכריה והרמוז‬
‫בה וגם היא בחשבון ימי הסוכות‪ .‬וגם מדת המלכו"ת תקרא‬
‫שמיני עצרת והוא על דרך אחר ובמקומו יתבאר בע"ה‪ .‬ועל‬
‫זו המדה אמר דוד למנצח על השמינית‪ .‬ובכנור ח' נימין‪.‬‬
‫אחת משני צנתרות הזהב המריקים שפע שמן הקדוש על‬
‫ז' נרות מנורת הבנין הידוע נרמז כבר‪ .‬ושתי צנתרות הם‬
‫חכמ"ה מן הימין ובינ"ה מן השמאל‪.‬‬

‫תמונה והיא עליונה והיא כדמות נקבה לקבל‪ .‬ויש תמונה‬


‫והיא אחרונה שהיא תמונה ולא כל תמונה והוא סוד גדול‪.‬‬
‫וי"א תמונה לת"ת כי מספר תמונה פרצוף אדם ות"ת הוא‬

‫נ‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫אדם‪ .‬ה"א ראשונה של שם יהו"ה ומהיו"ד והה"א שם י"ה‬


‫לכן דבוקה בחכמה דבוק עולמי תמידי בלי סלוק כלל‪.‬‬
‫ואות ה"א בצורתה היא סוד היו"ד כי היא כעין דל"ת‬
‫ובתוכה ו"ו כזה ה וראה והבן‪ .‬פרנס העליון המפרנס לכל‬
‫ההויות גם המלכות יקרא פרנס הגדול לכל מה שמתחתיו‪.‬‬
‫החשמלה מורה על האצילות שלם ודע כי יחזקאל דבר‬
‫בעולם הנפרדים בענין המרכבה ורמז למרכבה אשר עליו‬
‫עד לאין קץ‪ .‬ומלת חשמל תורה על ו' קצות הבנין לבד‪.‬‬
‫ומלת חשמלה תורה למדת המלכות עמהם בדבוק והיא‬
‫ה"א אחרונה של שם הגדול ואז היחוד שלם י"י אחד וכמו‬
‫אחד ב"ה‪ .‬ומלת החשמאל תורה על הבינ"ה ושש קצוות‬
‫לבד‪ .‬ובמלת חשמל כונות רבות ועוד יתבאר ב"ה‪ .‬אדנ"י‬
‫יהו"ה להריק השפע למטה לשם י"י אדני בעת הגלות‬
‫הרצון העליון‪ .‬אדנ"י יהו"ה בנקודה אלהים לבקש שעה‬
‫ועת רצון להמשיך השפע מלמעלה לשם אדני במדת‬
‫מלכות‪.‬‬

‫סגול בענין זה חכמה מן הימין בינה מן השמאל וכתר על‬


‫גביהן‪ .‬ויש דרך אחרת והיא סגולתה שתים למעלה ואחת‬
‫למטה כזה והם חכמה לימין ובינה לשמאל ות"ת תחת‬
‫שתיהן‪ .‬כי הוא מקבל שפע משתיהן והמשכיל המדקדק‬
‫היטב יבין ויראה וישמח‪ .‬אחת בשבע ז' מדות הבנין עם‬
‫המלכות והם סוד מנין הזאות של י"ה‪ .‬אחת‪ ,‬אחת ואחת‪,‬‬

‫נא‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫אחת ושתים וכן לכלם והיא עם כלן וכלן עמה‪ .‬זכר‬


‫ליציאת מצרים כי בה סוד הגאולה של מצרים בסוד וירא‬
‫אלהים את בני ישראל וידע אלהי"ם‪ .‬הא' לבינ"ה והב'‬
‫למלכו"ת ובמלת וידע סוד חתום והמשכיל במלת וידע‬
‫דשמואל יביננו‪ .‬גאל ישראל כי הוא סוד הגאולה עבר‬
‫ועתיד‪ .‬סוד היבום בסוד ההקף דכתבנו למעלה וכבר‬
‫רמזנו בזה למעלה‪.‬‬

‫תהלות החכמ"ה והבינ"ה יחד אשר יתלכדו ולא יתפרדו‬


‫ולהם לבדם נאוה תהלה‪ .‬רוח מרוח רוח ממשי הנאצל מן‬
‫רוח חכמה שהוא דק בלי נתפס‪ .‬וגם זה קרוי רוח הקדש‬
‫כי מוצאו מבית המלך העליון קדש קדשים וממנו נצטיירו‬
‫האותיות ציור גשמי‪ .‬מלך לפי שיושב על הכסאות שתחתיו‬
‫חסד ודי"ן ומשפט‪ .‬וכבר הודעתיך שיש כסא למעלה‬
‫מכסא ורוכב למעלה מרוכב ולכן אל תבהל ותבין ותשכיל‬
‫ואין מלך בלא צבא‪ .‬לאה על שם ו' בנים הבונים הבנין‬
‫והמדה הז' הנקראת בת לאברהם אבינו ולאה ובניה ובתה‬
‫דינה ירמזו לזה‪ .‬שבת הגדול כשתמנה מן היסו"ד ולמעלה‬
‫היא שביעית ושבת הגדול לגדולתה על כל השבתות‬
‫ושופעת שפע ברכה ומנוחה עליהם‪.‬‬

‫ספור לפי שבה רוח וקול ודבור ובה התחילו הדברים‬


‫להצטייר והאותיות להראות‪ .‬וי"ג )ויש גורסים( ספר והוא הסופר‬

‫נב‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫המוציא לאור תעלומות הספר הנכתב בו כן הוציא לאור‬


‫נתיבות החכמה ע"י האותיות שנתגשמו והאותיות הם גוף‬
‫והנקודה נפש והטעמים מנהיגים וכלן צריכין זה לזה‪.‬‬
‫אלהינו שבשמים ששוכן בהויות הנקראים שמים והם‬
‫חסד ת"ת גבור"ה‪ .‬מלך העולם מלך לעולם הבנין‪ .‬מדע אם‬
‫אין דעת אין בינה ואם אין בינ"ה אין דעת והמדע עצם בכח‬
‫והדעת בפועל‪.‬‬

‫קדוש מקודש ומקדש לכל קדוש בכח הקדשים עליונים‬


‫לו וזהו סוד קדוש קדוש קדוש כלם במלה א' לרמוז כי‬
‫שלשתן עולם א' דבוק דבוק תמידי ולא יתלכדו וסוד‬
‫הקדושה שאנו מקדשים בכל יום צריך לעוררך במקום הזה‬
‫והוא על דרכים חלוקים ואם הכל עולה לדרך א'‪ .‬הדרך‬
‫הראשון הוא כך‪ ,‬קדוש לכת"ר קדוש לחכמה קדוש לבינ"ה‬
‫י"י לחסד וגבורה ות"ת צבאות לנצ"ח והו"ד ויסו"ד מלא כל‬
‫הארץ כבודו למלכות‪ .‬דרך שני קדוש לשלש עליונות‬
‫קדוש לשלש אמצעיות קדש לשלש תחתונות י"י חוזר‬
‫ומכוין לשלש עליונות ושלש אמצעיות צבאות לשלש‬
‫תחתונות מלא כל הארץ כבודו למלכות‪ .‬וי"א קדוש לחס"ד‬
‫קדוש לגבור"ה קדוש לת"ת‪ .‬דרך ג' קדוש בעולם האצילות‬
‫שהוא עצם כבודו קדוש בעולם המלאכים קדוש בעולם‬
‫הגלגל וצבאו הקדוש הוא י"י צבאות מלא כל הארץ כבודו‪.‬‬
‫פי' מילואו וטובו של עולם זה השפל הוא מכבודו והוא‬

‫נג‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫כבודו ולפי דרכנו נבאר תשלום כונת הקדושה‪ .‬ברוך כבוד‬


‫י"י הוא מדת המלכות ופי' ברוך ממשיך ומבריך מי הבריכה‬
‫ממקומו ממקום הגבורה שהיא עיקר יניקתה‪ .‬ואמרו ז"ל‬
‫מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי והוא כי משם מוצאה‪.‬‬
‫ימלוך י"י לעולם דבוק הת"ת במלכות הנקרא עולם או‬
‫הלבנה בת"ת היסו"ד‪ .‬אלהי"ך ציון המשכין שכינתו בציון‬
‫והוא שם אדנ"י שהוא מלכות בית דוד לדור ודור מלאים‬
‫שניהם בסוד הו"ו של שש קצוות דר ודר ואותה המדה‬
‫הנקראת דר דר שממנה כל הדורות וחבורה ואז הללו י"ה‬
‫לבינ"ה והמשכיל היכול לכוין בקדושה בג' דרכים הללו‬
‫אשריו‪ ,‬ואם לא יוכל לכוין בכלן יכוין בדרך ג' והוא הנקל‪.‬‬
‫פי' אחר‪ ,‬ל‪-‬ימלוך י"י הכל למדת הצדק ליחד הדברים‬
‫מלמטה למעלה ונחזור לענין המדה במה שיערכו לדבר בה‬
‫בע"ה‪ .‬נקדישך אין קדושה בפחות מי' ופי' אל נערץ בסוד‬
‫קדושה רבה מן המקור כנועם שיח פי' כח הבא מן החפץ‬
‫הפשוט וממנו יבא השפע לת"ת ומלכו"ת שהם סוד שרפי‬
‫קדש‪ .‬וסוד לשון חבור המשלשים לך קדושה‪ .‬הג' מימין‬
‫ג' משמאל ג' מלמטה למעלה וקדוש יעקב באמצע‪,‬‬
‫וקרא זה אל זה ואמר שני כרובים מתחברים כשאומרים‬
‫קדוש למטה גם למעלה קדוש‪.‬‬

‫אם הנשמות הפנימיות שהם ההויות והנפרדים‪.‬‬

‫נד‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫ערבות עליון לז' הויות הקרויות בשם רקעין ושמים‬


‫וסולו לרוכב בערבות בי"ה שמו‪ .‬והמלכות תקרא ארץ‬
‫ולא רקיע ולכן צריך אתה לומר שהבינ"ה היא כנויה‬
‫בשם ערבות ודרך הגלגלים אחרת‪ .‬ויש מי שקורא למדת‬
‫יסוד ערבות ע"ש התערובת שהכל מתערב שם‪ .‬לשון‬
‫לפי שמוציא הכח מהכחות העליונות לאור בשפע היוצא‬
‫ממנה כדמיון הלשון המוציא בדבורו כל כוונת הלב והוא‬
‫שלוחו‪ ,‬ושלוחו כמותו‪.‬‬

‫אם הבנים ההויות שנאצלו ממנה בסוד בינ"ה תבונ"ה והיא‬


‫אימא עילאה שזכרנו‪ .‬אור מופלא בכח הכת"ר וחכמ"ה‬
‫אבל לא מכוסה בהם‪ .‬ועל האמת הוא מופלא ומכוסה בערך‬
‫שאר המדות ועוד שהוא מופלא ומפליא לעשות בבנינו‪.‬‬
‫אור צח ולבן יוצא מצוחצח בעליונות מצד תערובת הדין‬
‫שבו‪ .‬אור מתנוצץ מתחיל להקראות ולהתנוצץ כניצוצות‬
‫וע"י הפרש רוב פעולותיו והוא פעם נכנס פעם נגלה פעם‬
‫נסתר‪.‬‬

‫תהו דבר מעורב וחשוך בלי שום הכר והבדל וממש וצורה‬
‫נראית אלא שהכל עומד בה בכח וממנה יצא כל דבר‬
‫לפועל‪ .‬קו ירוק קרוב לתבנית הזהב ואמר הכתוב בירקרק‬
‫חרוץ )תהילים סח יד( והוא סובב ומתקן העולם והוא התהו וממנו‬
‫יצא גם החשך והדין הקשה‪ .‬ויש אומרים כי זה הקו הוא קו‬

‫נה‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫המדה שכתוב עליו ויצא קו )ירמיה לא לח( ולפי זה הפי' נראה‬


‫שהיא המלכו"ת‪ .‬והיה כי יביאך והיה‪ ,‬פרשה שניה‬
‫שבתפלין בביאת הארץ בסוד גאולת מצרים התלויה‬
‫בבינ"ה הדרור והחירות מכל צד‪ .‬שין של שלש על גבי ז'‬
‫תחתונות והן שין של שלשה ראשים והוא סוף עולם‬
‫השכל והמדע‪ ,‬ותחלה לעולם הבנין והוא כוללת כל העולם‪.‬‬

‫פלג אלהים מלא מים וממנו מתפלגים כל מימי בראשית‬


‫עליונים ותחתונים‪ .‬אותיות יה"ו הם ספר וספור ומושכל‬
‫הוא בסוד האותיות‪ .‬אות גימל גומל חסדים טובים שהם‬
‫החסד והם מים מרוח ומגדלת החסדים וגומלת לחייבים‬
‫טובות בסוד תשובת העבור‪ .‬ומגדלת הילד וגמלתו שנאמר‬
‫ויגדל הילד ויגמל והיא ספירה שלישית‪ .‬שכבה לעמוד השני‬
‫כבר בארתי בספירת החכמ"ה‪ .‬צור לשון מוצא ולשון חוזק‬
‫והוא צור אברהם וצור יעקב בסוד בינ"ה ותבונ"ה‪ .‬ואמר‬
‫הכתוב הביטו אל צור חוצבתם ואמר הנני עומד לפניך שם‬
‫על הצור‪ .‬ויש מדות אחרות קרויות צור ובמקומו יתבאר‪.‬‬

‫ארץ עליונה ובה תהו ובהו וחשך על פני תהום והם אבנים‬
‫מפולמות‪ .‬פי' לחות מציאות לחלוח המים מן הרוח ומהם‬
‫מוצא מים הנאמנים אשר לא יכזבו מימיו‪ .‬וזה שפע‬
‫האותיות מן הרוחני אל השכלי אל הגשמי כערכו ואלו‬
‫האבנים הם האותיות והם אבני בהו שנתגשמו‪ .‬עצרת‬

‫נו‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫בלשון חכמים לפי שבו נתנה תורה והוא יום אחד לבד ולכן‬
‫תורה אחת‪ ,‬כי התורה שבע"פ פירוש לתורה שבכתב גם‬
‫שביעי של פסח הוא עצרת ועוד יתבאר בזה‪ .‬פאר בסוד‬
‫התפלין שבראש מניח הקב"ה בת"ת והמלבוש שמלביש‬
‫בלבושיו לת"ת‪ .‬פתחי החופה כי היא בית שער לעליונים‬
‫כת"ר וחכמ"ה‪ .‬רוכב שמים רוכב על השמי"ם גדול"ה ת"ת‬
‫גבור"ה‪ .‬רפואה שנאמר ורפא לו בכח התשוב"ה שנאמר‬
‫רפאה נפשי כי חטאתי לך‪ .‬סוחרת ע"ש שמקפת הכל כי‬
‫תרגום סביב סחור והוא שם אבן טובה גם המלכות נקראת‬
‫סוחרת כפי עניינה ובמקומה יתבאר‪.‬‬

‫אלהי השמים ימי"ן ות"ת ושמא"ל‪ .‬המלך המשפט מלך‬


‫על המשפט שהוא ת"ת והוא עצמו משפט משכיל למבין‪.‬‬
‫מלך מלכי המלכים הספירות התחתונות קרויים מלכים‪.‬‬
‫נצ"ח הו"ד יסו"ד ומלכו"ת וג' אמצעיות גדול"ה גבור"ה‬
‫ת"ת מלכים על מלכים כי כל אחת מהתחתונות ענף מענפי‬
‫של מעלה ממנה‪ .‬נצ"ח מענפי החס"ד והו"ד מענפי‬
‫הגבור"ה ויסו"ד מענפי הת"ת ומלכו"ת מכלן‪ .‬על כן הם‬
‫מלכי המלכים והבינ"ה מלך על מלכי המלכים והכת"ר הוא‬
‫המלך העליון ושמור הדבר מאד‪ .‬מי לשון תמה הוא‪ ,‬ואמר‬
‫הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה‪ ,‬ואמר‬
‫בראשית ברא אלהי"ם והוא לשון מים‪ .‬כי מן הבינ"ה‬
‫תוצאות המים התחתונים והיא ועליוניה הם מים העליונים‬

‫נז‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫התלויים במאמר והוא ברקיע המבדיל בין מים למים‪.‬‬


‫חכמ"ה וחס"ד והפ' )והפסוק( מורה על זה בדרך המאמרות היא‬
‫הטיפה שהוגלדה והם המים אשר מעל השמים‪ .‬ואמרו‬
‫רז"ל מים העליונים זכרים ותחתונים נקבות ורוב‬
‫המקובלים אמרו כי ה' ספירות הראשונות הם מים‬
‫העליונים וה' התחתונים מים תחתונים‪ ,‬ע"ד זה ת"ת ונצ"ח‬
‫והו"ד ויסו"ד ומלכו"ת ואינו מתישב יפה מכמה טעמים‬
‫והמדקדק בעומק הקבלה יבין מעצמו והרי הם שבעתים‬
‫מכלל הבנין‪ .‬וענני כבוד הם מים התחתונים המתגברות‬
‫ופותחות פיהם לקבל ממים העליונים והם נקובות ככברה‬
‫להריק על הארץ‪ .‬ויש מי שאמר כי המלכות לבד הוא מים‬
‫תחתונים ואינו נראה כן‪ .‬כי אמר שהחלקים הארבע הם‬
‫זכרים והחמישי נקבה וכלל המים הם ז' בפרשת בראשית‬
‫וחמשה פעמים מים בפרשת יהי רקיע‪.‬‬

‫קול הפנימי על יד הרוח וממנו מתחלקים הז' קולות‬


‫הרמוזים בספר תהלים כאשר יתבאר בע"ה‪ .‬מוח השני אבל‬
‫הוא פתוח שלא כדרך העליונים ויורד דרך חוט השדרה‬
‫לקיים כל הבנין והו' כלול וכולל כל המוחות העליונות עמו‪.‬‬
‫ואם הוא שני גם הוא שלישי והכל אחד באחד והכל ראש‬
‫אחד‪ .‬ושלשתן יחד קרויין ראש בסוד פרקי המרכבה‬
‫למתבונן בם היטב‪ .‬והראש הוא הנכבד שבגוף האברים‬
‫הנגלים וכולל אברים רבים והכל קרוי ראש‪ .‬ולכן אל‬

‫נח‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫תשתומם‪ .‬ומדת הת"ת תקרא ראש ובמקומו יתבאר בע"ה‪.‬‬


‫זבול מלשון חברה ודירה וחבור ואמר הכתוב הפעם יזבילני‬
‫אישי כי ילדתי וכו'‪ .‬ואחר ילדה ב"ת והאיש חכם מאד‪ .‬ואמר‬
‫הכתוב בנה בניתי בית זבול לך וכו' ויש קוראין למדה זו‬
‫עצמה מכו"ן כי היא מכון לכל העולמים כי כל העולמים‬
‫מכון וכסא לשבתו והא יושב על כלם והוא מכונו וקיומו‬
‫ומחברו והוא נקרא חי העולמים‪ .‬ויש מדה אחרת קרויה‬
‫זבו"ל והוא ע"ד אחר ובמקומו יתבאר היטב בע"ה‪.‬‬

‫קדש הקדשים קדש על כל הקדשים ומקדישם גם היא‬


‫קדש לקדשים העליונים ומקודש בקדושתם‪ .‬נקודה‬
‫שלישית מבואר הוא‪ .‬עלת העילות לכל העילות העלולות‬
‫ממנו בעולם הבנין והמתהוה ממנו והוא אחד עם העילות‬
‫העליונות והכל אחד‪ .‬כבוד עליון דע כי יש כבוד למעלה‬
‫מכבוד וחכמי הקבלה אמרו שהשם כבוד עליון ואמצעי‬
‫ואחרון‪ ,‬עד"ז כת"ר חכמ"ה בינ"ה כבוד ראשון וגדול"ה‬
‫וגבור"ה ות"ת כבוד שני נצ"ח הו"ד ויסו"ד כבוד שלישי‬
‫ולכן קרויים פנים וקולות שנאמר פני ילכו‪ ,‬ונאמר לא‬
‫תוכל לראות את פני‪ ,‬ונאמר ופני לא יראו‪ .‬וכלן כלולין‬
‫בחס"ד ודי"ן ורחמי"ם שהם אמ"ש וקו"ל ורו"ח ודבו"ר‪.‬‬
‫וזהו הכבוד העליון והת"ת כסא לו והוא קרוי כסא‬
‫הכבוד כספר הכבוד‪ .‬ויש כסא למעלה מכסא וכסא‬
‫למטה מכסא וכל אחד כסא למה שעליו וכבוד כנגד מה‬

‫נט‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫שלמטה ממנו‪ .‬השם המיוח"ד מיוחד בג' עליונות ומיחד‬


‫ז' תחתונות עמהם‪ .‬גם מדת הת"ת שם המיוחד כי כל שם‬
‫בן ד' אותיות ההויה יקרא שם המיוחד כי באותיותיו מיחד‬
‫הכל‪ .‬המלך הגדול מצד החסד מלך על הגדול"ה והוא‬
‫הגדול המלך הקדוש מצד הת"ת קדוש יעקב מלך על‬
‫הקדושה והוא הקדוש‪.‬‬

‫באר שבע פי' באר ומקור לז' הנאצלות ממנה‪ .‬ודע כי ג'‬
‫מדות עליונות קרויות ימי קדם ימים לקדמונו של עולם‪.‬‬
‫גוון מדה זו הוא ירוק והוא קו ירוק שיאמרו העולם שהוא‬
‫קו ירוק המקיף העולם‪ .‬וז' מדות הבנין קרויות ימות‬
‫שנאמר זכור ימות עולם בינו שנות וכו' )דברים ל"ב ז'(‪ .‬גם המדה‬
‫הזאת קרויה כסא הכבוד כי הוא כסא לחכמ"ה והוא כסא‬
‫אשר השלג והמטר תחתיו שממנו נבראת הארץ העליונה‪.‬‬
‫ודע כי הכבוד העליון הכלול מג' מדות פעול בעליונים פי'‬
‫בהויות‪ ,‬והמדות האצולות ממנו פועלות בעולמות‬
‫הגופניות‪ .‬ע"כ נקראו גופניות לה שהם גופות חלילה‪ .‬ולפי‬
‫שעולם הבנין הוא ראש לכל העולמים הנבראים הוצרכו‬
‫לדבר בו ע"ד יצירת האדם ואבריו ע"ד האמור בשיר‬
‫השירים‪ .‬ולכן אל תשתומם אם תשמע ש‪-‬בעלה‪ ,‬שמות‬
‫למקצת מדות הבנין‪ ,‬כשמות אשר העלו למדות העליונות‬
‫כי לא דבר רק הוא‪ ,‬ובמקום הראוי לבאר יתבאר בע"ה‪ .‬ג'‬
‫מדות הללו יקראו צרור המור והם יוד"ע דעת וידו"ע‬

‫ס‬
‫השם‬ ‫בינה‬ ‫היכל‬

‫והת"ת הוא דע"ת כי הוא דעת ממוח האב יצא הבן‪ .‬וכנגד‬
‫המדה הזאת בעולם המלאכים המעלה השלישית‪,‬‬
‫ובגלגלים הכוכבים העליונים כמאמרות‪.‬‬

‫המאמר הג' יהי רקיע כי הדברות המורה עליו הוא לא‬


‫תענה ברעך וכו' לפי שהוא מענין הדבור ואין דבור בלא‬
‫קול ורוח‪ .‬וכנגדה באדם כח המדבר שהוא שלמות האדם‬
‫להוציא מן הכח אל הפועל ע"י הדבור מה שחשב בלבו ע"י‬
‫הכח המתעורר‪ .‬המצוות התלויות בכח מדה זו שבה קול‬
‫ורוח ודבור ולשון הם ענייני התפלה בחתוך כי בה קול ורוח‬
‫ודבור להגיע עדיה היא התפלה ולה התהלה‪ .‬ומצוות‬
‫ואזהרות נדרים ושבועות והזכרת שם אלהים אחרים‬
‫ומחרף ומגדף ומקלל אביו ואמו והתרחק מדבר שקר‬
‫וקרוא ק"ש ערב ובקר ולימוד התורה כל זה בכל הדבור‪.‬‬
‫ומלבד זה מצות סוכה ביום ראשון כי היא אם הבנים שהיא‬
‫חכמת נשים שחצבה עמודיה ז' וכל יום ויום מימי הסוכות‬
‫תרמוז למדה אחת ולכן קרבנותיו חלוקים‪ .‬עד כאן ראינו‬
‫לדבר בענין מדה זו כפי אשר יעדנו לדבר בה כפי כוונתנו‬
‫אשר כבר קדמנו להודיעם בספר זה והמשכיל יתבונן‬
‫וילמוד דבר בעניינו כפי הראוי ונחה עליו רוח ה'‪ .‬ומעכשיו‬
‫ראוי לדבר במדה הסמוכה לה שהוא תחלת הבנין בעזרת‬
‫המקרה במי"ם עליותיו והוא יעזרנו על דבר כבוד שמו‬
‫אמן‪ .‬האל תמים דרכו אמרת י"י צרופה וכו'‪.‬‬

‫סא‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫המדה הד' היא הרמוזה בשם א"ל ושמותיה וכנוייה‬
‫המיוחסים אליה הם אלו‪ .‬א"ל עליון‪ ,‬אל גדו"ל‪ ,‬רחו"ם‪,‬‬
‫חנו"ן‪ ,‬אר"ך אפים‪ ,‬בע"ל החוטם‪ ,‬ורב החס"ד‪ ,‬ע"ב גשרים‪,‬‬
‫מים קדושי"ם‪ ,‬מים מרו"ח‪ ,‬בר"ד‪ ,‬מים תחתוני"ם‪ ,‬אבנים‬
‫מפולמו"ת‪ ,‬נחל ראשו"ן‪ ,‬וי"א נחל שני‪ ,‬מים זכי"ם )רבי"ם(‪,‬‬
‫אש חלוש"ה‪ ,‬רוח בינוני‪ ,‬כף זכו"ת‪ ,‬צמר לב"ן‪ ,‬עמ"ר נקי‪,‬‬
‫כס"ף‪ ,‬לבושי"ה כתלג חיור‪ ,‬מזר"ח‪ ,‬דרום‪ ,‬דרומ"י מזרח"י‬
‫זרועות עולם ימי"ן א"ל עולם מעו"ן כה"ן חסי"ד‬
‫מיכא"ל אברהם חסדי"ך הראשונים בה"ו אבני תה"ו‬
‫מי"ם דוממת מי כיו"ר קול י"י על המים ענ"ף עץ עבות‬
‫גול"ת הכותרת הימנית הר גריזים שמ"ע חשמ"ל חל"ב‬
‫או"ר הלבן טלי"ת לבנה אבנ"י שיש טהו"ר פני אריה‬
‫מג"ן אברהם י"ד הגדולה אהב"ה שדה תפוחי"ם חביו"ן‬
‫ע"ז אלו"ה ולפי דעתי שהשם הזה נאות לת"ת יותר ועוד‬
‫יתבאר בע"ה והוא ברחמיו ידריכני בדרך ישרה‪.‬‬
‫אל שם זה הוא סמוך לכינויים ותארים רבים וצריך אני‬
‫לפי כוונתי בספר הזה לעורר לב המעיין בו‪ .‬השם הזה‬
‫נקרא אל עליון והוא רמז לכת"ר וגם לחכמ"ה ולבינ"ה‬
‫שהם עליוני עליונים ויקרא אל מלך והוא רמז לבינ"ה‬
‫שהוא מלך על כל הבנין כלו‪ .‬ולכן אנו אומרים בתפלתינו‬
‫בעת בקשות סליחות ורחמים אל מלך יושב על כסא‬
‫רחמים פי' שיושב על הת"ת שהוא מלת רחמים‪ .‬מתנהג‬
‫בחסידות שמטה כלפי חס"ד אעפ"י שאין אנו ראויין‬
‫לרחמים‪ .‬וכשפועל במדת החסד יקרא אל גדול והכתוב‬

‫סב‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫אומר ארך אפים וגדל חסד )תהלים קמ"ה ח'( וכשפועל במדת‬
‫הגבורה יאמר אל גבו"ר וכשפועל ביראות ונפלאות בכח‬
‫תפארתו יקרא אל נור"א‪ .‬ויקרא אל נעל"ם שהוא תקיף על‬
‫המדות הקרואות לעולם‪ .‬ואל שד"י רומז ליסו"ד וגם‬
‫למלכו"ת כאשר יתבאר‪ .‬וכשאומר אל סתם הוא רומז‬
‫למדה זו‪ .‬ואל‪ ,‬פירושו תקיף כמו ואת אילי הארץ לקח‬
‫ואמר הכתוב אילותי לעזרתי חושה והוא תקיף בחסדיו‬
‫ומגביר חסדיו ורחמיו על הדין והפורענות והוא תקיף‬
‫ומושל‪ ,‬גובר על מדת הדין ותוקפו ומאריך אף ומרחם ויש‬
‫סוד בסך מספר אל ואין זה מקומו‪.‬‬
‫אל עליון גם המדה הזאת תקרא אל עליון לפי שהוא על‬
‫כל הבנין בחסדיו וברחמיו והבינה תקרא אל עליון ואמר‬
‫הכתוב ברוך אברם לאל עליון ופירושו ברוך אברהם בעל‬
‫החסד לאל עליון גומל חסדים טובים הגדולים וקונה שמים‬
‫וארץ תפאר"ת ומלכו"ת‪.‬‬
‫אל גדול‪ ,‬גדול במחילה וסליחה מצד גודל חסדו ולכן אמר‬
‫משה ועתה יגדל נא כח אדני פירוש יגדל הכח בכח החסד‪,‬‬
‫וכח אדוני ידוע כי תפארת עוזו רחום לרחם על הבריות‬
‫אעפ"י שאינן ראויות מעצמן כ"כ זולתי במדת החס"ד‪ ,‬אבל‬
‫מדת הת"ת נקרא רחמן לפי שפועל בתחתונים והחס"ד לא‬
‫תתפעל‪ .‬חנון חונן חינם אעפ"י שאינן ראויין כלל מצד הדין‬
‫נאמר וחנותי את אשר אחון‪ .‬ארך אפים מצד החסד מאריך‬

‫סג‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫אפו ומעכבה מלהפרע מאת החוטא אולי ישוב מחטאתו‬
‫ותשוב האף ונסלח לו‪.‬‬
‫בעל החוטם שיודע להאריך האף לכל יצאו שלוחיה חוצה‬
‫לה טרם שיחול הנגף ולכן הוא בעלה וכופה אותה כי‬
‫האדון הוא בעל‪.‬‬

‫אלוה שנאמר אלוה מתימן יבא ומדת החסד היא הדרום‬


‫לדעת קצת המקובלים ואלוה יעקב הוא ההפכי צור אגם‬
‫מים‪ ,‬בכח מי החס"ד‪ .‬חסד פירוש עושה טוב לכל חפץ‬
‫ורצון בלי הכרח דין‪ .‬ורב חסד מרבה להטיב ומטה‬
‫המאזנים אל פי החס"ד והרחמים‪ .‬וחסד עולה במנין ע"ב‬
‫והם ע"ב גשרים בסוד אותיות השם על דרך יו"ד ה"י‬
‫במילואם‪ .‬והגשרים הם לעבור מכסא החס"ד לכסא‬
‫המשפט‪ .‬בסוד הגשרים עברו ישראל את הים כי הם חונים‬
‫על הים בסוד ויס"ע ויב"א וי"ט בסוד צרופו על דרך צרוף‬
‫החס"ד‪ .‬ומלת גשרים משל לכחות העליונות האחודים‬
‫בחסד וכאשר כינו לחסד בשם מים כינו לאלו הכחות בשם‬
‫גשרים‪.‬‬
‫מים קדושים שבאים ממקום קדוש מבית החס"ד חכמת‬
‫המלך העליון ובהפכן המים המרים הבאים מן החוץ‬
‫ממדבר עזאזל ועל כן קרא שמה מרה כי מרים הם‪ .‬מים‬
‫מרוח לפי שיצאו מן הבינ"ה שהם רוח מרוח והם מים חיים‬
‫אשר לא יכזבו לעולם ועד‪ .‬מים העליונים‪ ,‬עליונים למים‬

‫סד‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫אשר תחתיהם והם תחתונים כנגד מה שלמעלה‪ ,‬כי יש‬
‫חסד למעלה מחסד‪ .‬וכתוב אחד אומר כי גדול עד שמים‬
‫חסדך וכתוב אחר אומר כי גדול מעל שמים חסדך ואמר‬
‫הכתוב כי גבוה מעל גבוה שומר‪.‬‬
‫אבנים מפולמות בלשון חז"ל למוצא המים ולחלוחיהן‪.‬‬
‫נחל דע כי נהר הבינה יתחלק לז' נחלים והוא גם ממספר‬
‫השביעי והנהר הראשון המתחלק הוא נחל החס"ד אבל‬
‫לפי החשבון הוא נחל שני‪ .‬מים רבים לפי שמי חסדיו‬
‫גוברים ומתרבים תמיד לכבות אש הגבור"ה השורף בכח‬
‫הדין‪.‬‬
‫אש חלושה דע כי כל המדות כלולות כל אחד ואחד מכל‬
‫הכוחות ברב או במעט ואין לך מדה מיוחדת בענין ידוע‬
‫נבדל‪ ,‬זולתי שאר המדות‪ .‬ועל כן אין מים בלא אש והיא‬
‫חלושה כי גברו עליה המים‪ .‬והזהר בזה מאוד פן תקצץ‬
‫בנטיעות‪.‬‬
‫ברד עיקר טבעו מים והוא הפך לאש וממנו יצא אש‬
‫שנאמר ברד וגחלי אש‪ .‬רוח בינוני כי הוא סמוך למים יותר‬
‫מן האש וממנו סבת המים על האמת אבל החסד הזה רובו‬
‫מים ומיעוטו רוח‪.‬‬
‫כף זכות אין לך מאזנים בלי שני כפות‪ .‬והמדה הזאת היא‬
‫כף זכות כי לעולם מזכה ומרבה להטיב לחפש זכות על‬

‫סה‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫הבריות לזכותם בדינם‪ .‬גם מדת התפארת יקרא זכות כי‬
‫הוא הזכות וזו היא הכף ובמקומו יתבאר‪.‬‬
‫צמר לבן‪ ,‬ועמר נקי לבושיה לבן ונקי ברוב החסד‬
‫והרחמים המצהילים ומשמחים ומלבנים לכל פנים ועליו‬
‫אמרו ג"כ לבושיה כתלג חיור פירוש כי מלבוש החס"ד‬
‫כמלבוש אשר למעלה ממנו הנקרא תלג חיור והוא דמיון‬
‫כמלבוש שלא בעצם והבן זה היטב‪.‬‬
‫כסף והוא צרוף ומזוקק מכל השבעתים ואין בו סיגים‪.‬‬
‫המדה שכנגדו תקרא זהב מצד הדין והיא קדושה וחביבה‬
‫מן הזהב ואמר הכתוב לי הכסף ולי הזהב‪.‬‬
‫מזרח דע כי ליחס המדות נגד ד' רוחות העולם יש חילוק‬
‫בדעות המקובלים מהם דרום עד"ז ואמרו כי החס"ד רומז‬
‫למזרח והפחד למערב ות"ת לדרום ומלכו"ת לצפון‪ ,‬והביאו‬
‫ראיה לדבריהם‪ .‬והמדה הזאת מהם יקראוה מזרח לפי‬
‫שהיא מדתו של אברהם אע"ה כמו שכתוב מי העיר‬
‫ממזרח )ישעיה מ"א ב'( ואמר‪ ,‬זה אברהם בעל החס"ד שהאיר‬
‫מזרחו של עולם‪ .‬ואור החסד זורח ומזריח וחסד וצדקה‬
‫בכנפיו ואור חמתו יהיה שבעתיים ככל אור ז' ימי הבנין‪.‬‬
‫ומהם קראו הדרום והוא סוד המבינתך יאבר נץ יפרוש‬
‫כנפיו לתימן )איוב ל"ט כ"ו( פירוש כי הת"ת הקרוי שמש וחפץ‬
‫לעולם הולך ונוטה לדרום החסד וחפץ לזכות הבריות וגם‬

‫סו‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫לפי שקוראים למדת הדין הקשה צפון קראו למדת החסד‬
‫דרום והמשכיל המבין יברור לו הדרך הנאות‪.‬‬
‫זרועות עולם הוא הפחד והוא הזרוע הימין והוא העושה‬
‫חיל והוא סוד פרקי המרכבה והת"ת הוא הראש וחס"ד הם‬
‫הזרועות ונצ"ח והו"ד השול׳ )נ"ל השולט( ויסוד הוא הבנין‬
‫הברית ברית המילה ומלכות הוא המטרונה המקבלת שפע‬
‫מכלם‪.‬‬
‫אל עולם תקפו וחוזקו ואילותו של עולם ומגדלו כגודל‬
‫חסדו ואמר ויקרא שם בשם י"י אל עולם‪ .‬ואברהם הוא‬
‫בעל החסד ויש מדות אחרות בשם זה וכל דבר יתלמד‬
‫מענינו‪.‬‬
‫מעון הנאצל מחכמת אלהים שהיא מעונה לאלהי קדם‬
‫בסוד ראשונה שהיא הבינה והוא רקיע שני‪ ,‬כי הם ז'‬
‫רקיעים וארץ אחת גם החכמ"ה תקרא מעון ואמר הכתוב‬
‫מעון אתה היית לנו ומעונה לדעת ר' עזרה ז"ל‪.‬‬
‫כהן והוא גדול לכן מעוטף במעיל החס"ד והוא איש‬
‫חסדים ואמר הכתוב תומיך ואוריך לאיש חסידיך‪ .‬חסיד‬
‫כשפועל כל פועל בחסד יקרא חסיד‪.‬‬
‫מיכאל והוא השר הגדול והוא שר המים ואמר שהוא כהן‬
‫גדול למעלה ועושה חסד עם נפשות הצדיקים ומקריבן על‬

‫סז‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫המזבח העליון על כן סמכו מדה זו לשם מלאך זה על צד‬
‫הדמיון‪ .‬וכן קראו למדת הפח"ד גבריאל על דרך זה לפי‬
‫הענין ויש בזה ענין בלי ספק אבל אין זה מקומו לפי כונת‬
‫הספר הזה ואמר מיכאל באחת אחת לבנין‪.‬‬
‫אברהם לפי שעשה אברהם חסד עם הקב"ה להודיע‬
‫אמונתו ויחודו לכל וגם עם הבריות הגדיל חסדו להורות‬
‫האמת ודרך ה' ולהנותם מנכסיו בנדיבות ולתפוש מדת‬
‫החס"ד לכן סמכו לו שם זה למדה זו ואמר ברוך אברם‬
‫לאל עליון‪.‬‬
‫חסדיך הראשונים המורגשים והם חסדים טובים לא‬
‫העליונים שאין למעלה מהם ולא התחתונים שהם חסדי‬
‫דוד אשר אלו החסדים ראשונים להם‪.‬‬
‫בהו כי בו הוא‪ ,‬והדברים שהיו בתהו בכח יצאו בה לפועל‬
‫כי הוא מלביש התהו בציור דק מורגש‪ .‬ולכן אמרו אבני‬
‫בהו שהם מורגשות והם אבנים מפולמות לחות שאמרנו‪.‬‬
‫מם דוממה שותקת ומצפה לקבל השפע העליון ונוהג עם‬
‫הבריות בנחת והשקט והוא מים של אמ"ש האמור בספר‬
‫יצירה בסוד אש מים ו ר ו ח ‪.‬‬
‫חביון עז פירוש שעז הגבורה נחבא בו מצד פועל החס"ד‬
‫והגבורה והמלכות יקראו עז ואמר לבשי עז זרוע י"י )ישעיה‬
‫נ"א ט'( פירוש התלבשי במדת הגבורה‪.‬‬

‫סח‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫קול י"י על המים והוא אחד מז' קולות שצוו מכח הרוח‬
‫ואנו משבחים על המים האלו והוא סוד נסוך המים בחג כל‬
‫ז' ואז אם הבנים שמחה‬
‫מי כיור פירוש מי מים הבאים מהכיור העליון לקדש מהם‬
‫אהרן ובניו כהני י"י ידיהם ורגליהם לקיום העולמות‪.‬‬
‫ענף עץ עבות אחת מג' הדסים שהם חס"ד גבור"ה ות"ת‬
‫ויש שקוראים לג' חסדים לג' עליונים ואין דעת זה עולה‬
‫יפה ואל תחוש לו‪ .‬גולת הכותרת על העמוד הראשון‬
‫שהוא נצ"ח וכבר כתבתי זה למעלה‪.‬‬
‫הר גריזים על שם הברכה וברכה מלשון בריכת מים‬
‫ולמדת הדין קראו הר עיבל וע"כ קראו לו את הר גריזים כי‬
‫היא הפכה‪.‬‬
‫שמע והיא פרשה שלישית שבתפלין והיא חולה אהבת‬
‫חסד וגמילות חסדים לאהבה את השם וליחדו בכל נפשו‬
‫ובכל מאודו‪ .‬ואנו צריכין לעוררך על סוד כונת ק"ש להורות‬
‫הדרך אשר יכוין בה הקורא והוא על ב' דרכים והכל חוזר‬
‫אל מקום אחד‪ .‬הדרך הא' היא כך‪ ,‬שמע ישראל כמדבר אל‬
‫חברו‪ ,‬י"י יכוין למדת הבינ"ה ולמה שלמעלה‪ ,‬אלהינו יכוין‬
‫לחס"ד וגבור"ה‪ ,‬י"י יכוין לת"ת עם כל הבנין‪ ,‬אח"ד אלף‬
‫לכת"ר עליון ולא יאריך בה‪ ,‬חי"ת יכוין לחכמה עם הבינ"ה‬
‫והבנין על היסו"ד והוא בכלל‪ ,‬דל"ת יכוין לעטרת המלכות‬

‫סט‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫שהיא דלת רבתי בסוד ג' היכלות‪ .‬והדרך הזה הוא המייחד‬
‫מלמעלה למטה‪ .‬ויש דרך אחרת ליחד מלמטה למעלה‬
‫והוא כך‪ ,‬שמע ישראל כמדבר לקהל ישראל‪ ,‬י"י יכוין‬
‫לת"ת עם נצ"ח והו"ד ויסו"ד וגם עם המלכות‪ ,‬אלהינו יכוין‬
‫לגדול"ה וגבור"ה‪ ,‬י"י יכוין לת"ת ולבינ"ה עם הכתרים‬
‫העליונים‪ ,‬אחד יכוין לכתר ולא יאריך‪ ,‬חי"ת לחכמ"ה עם‬
‫היסוד שהם ח' ספירות‪ ,‬דל"ת והיא רבתי יכוין למדת‬
‫המלכו"ת כמו שאמרתי למעלה ואח"כ חוזר ומייחד‬
‫וממשיך השפע למדת המלכות ואומר ברוך שם יכוין לברך‬
‫מדת המלכות הקרויה שם‪ ,‬כבוד הוא שם לת"ת שהוא‬
‫כבוד לבינה שהיא מלכותו של הכת"ר‪ ,‬לעולם ועד לעולם‬
‫לת"ת‪ ,‬ועד למלכות ומאריך בד״לת יותר מן החי"ת‪ .‬ושני‬
‫הדרכים טובים והולכים אל מקום אחד‪ ,‬י"י אחד ושמו‬
‫אחד‪ .‬והמשכיל יברור לו את אשר יחפוץ לפי דעתו‪.‬‬
‫שערי דמעה בסוד המים מן רוח הבינ"ה ולכן לא ננעלו כי‬
‫חסדיו לא יתמו‪ .‬ואמר הכתוב חסדי י"י כי לא תמנו כי לא‬
‫כלו רחמיו והדמעה תרד מן הראש מן המוח‪ .‬גם היסוד‬
‫יקרא שערי דמעה‪.‬‬
‫חשמל בסוד המרכבה העליונה אשר מרככת יחזקאל‬
‫רומזת אליה‪ .‬והחשמל הם ו' קצוות חסד גבורה ת"ת נצ"ח‬
‫הו"ד יסו"ד ואמרו ז"ל עתים חשות עתים ממללות‪ .‬וכן הוא‬
‫האמת חשות מלשון שתיקה ממללות מלשון מלה והם‬
‫חשות כשמקבלות השפע וממללות כשמשפיעות‪.‬‬

‫ע‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫חלב ידוע כי הוא לבן והוא כי התחלת כל הדברים הם‬
‫רבים ודומים לחלב וזה יראה בזרעים כשימסו בארץ בעת‬
‫הצמיחה והגידול‪ .‬ובכח תולדת הגבור"ה יתהפך הלבן לדם‬
‫או ליין אדום‪ ,‬וחסד תחלת הבנין ואמר הכתוב ובלא מחיר‬
‫יי"ן וחלב המעורבים באיש הבינים ת"ת ישראל שהוא כלול‬
‫מכל והכל כלול בו‪ ,‬ואם גברו בו הרחמים והחכם ישמע‬
‫ויוסף לקח‪.‬‬
‫שדה תפוחים התפוח כלול מג' גוונים אדום ירוק ולבן והם‬
‫גדול"ה גבור"ה ת"ת והם כלולים מג' גוונים הללו‪ .‬אור‬
‫הלבן המבריק מזיו טלית לבנה המבהיק עליה על גבה‬
‫מצד הלבנון המלבן ומלובן מכח הלבן האמתי כת"ר עליון‪.‬‬
‫אבני שיש טהור והם מים עליונים בכח ושם ולא בממש‪.‬‬
‫פני אריה בסוד המרכבה העליונה ופני אריה אל הימין‪.‬‬
‫מגן אברהם הם מצד החסד שירש אברהם לחלקו‪ .‬יד‬
‫הגדולה בחסד גם המלכות יש מי שקורא אותה יד הגדולה‬
‫כשפועלת בחס"ד‪.‬‬
‫אהבה שנאמר אהבת עולם אהבתיך וכו' המקובלים אמרו‬
‫כי משמרה ראשונה חמור נוער היא מדה זו ואברהם חבש‬
‫את חמורו‪ .‬גוון המדה הזו הוא הלבן מצד הלבנים שביארנו‬
‫וכנגד מדה זו בעולם הפירוד המעלה הרביעית מי' מעלות‬
‫הנפרדים‪ .‬וכנגדה בעולם הגלגלים גלגל צדק ואמר הכתוב‬
‫מי העיר ממזרח צדק וכו' וכנגדה במעשה בראשית בי'‬

‫עא‬
‫השם‬ ‫אל‬ ‫) חסד (‬ ‫היכל‬
‫מאמרות מאמר יקוו המים אל מקום אחד והוא מקום‬
‫החס"ד‪ ,‬וכנגדה בי' הדברות הדבור הד׳ כבד את אביך ואת‬
‫אמך‪ .‬והוא חסד גדול לו ולהם‪ ,‬ובאדם כח הנפש שואפת‬
‫לשתות מים קרים שנאמר מים קרים על נפש עיפה )משלי כ"ה‬
‫כ"ה(‪ .‬המצות התליות בחסד שהם תחלת עולם הבנין ומים‬
‫העליונים האמצעיים‪ .‬ומים העליונים אלו הם כבוד אב ואם‬
‫ושלוח הקן לקחת הבנים וכתיבת ספרים ומזוזות ופתיחת‬
‫יד לאביון‪ .‬כי אלו הם דרכי החסד ושלא לאמץ הלב‬
‫ולקפוץ היד כי אין אלו דרכי החסד‪ .‬וגם קחת אשה והוליד‬
‫בנים מצד הבנין ומצות טהרת הטמאים במים חיים וטהרת‬
‫הפרה ומ"י כיור ורחיצה ממנו ידים ורגלים ועבודת כהן‬
‫גדול בבגדי לבן וטביל"ת י"ה מצד המים‪ .‬ושלא להונות‬
‫חברו במקח וממכר וכל המצות של גמילות חסדים‪.‬‬
‫והנה ע"כ ראינו לדבר בעניני מדה זו כפי הכוונה בענין‬
‫הספר‪ ,‬ישמע חכם ויוסף לקח ויבין מדעתו וילמוד סתום‬
‫מן המפורש‪ .‬ועתה ראוי לדבר במדה שכנגדה בע"ה וחסדיו‬
‫והוא ידריכנו דרך ישרה שלא נאמר דבר שלא כרצונו למען‬
‫שמו אמן‪ .‬אמר הר' שלמה בן פטיר הכהן בספר ממלכת‬
‫כהנים כי לכל מדה מז' המדות תרמוז לנקודתה‪ .‬ואמר כי‬
‫החס״ד הוא סגול ושורוק לפחד ות"ת לקמץ ונצ"ח לפתח‬
‫והו"ד לצרי ויסוד לחירק ושבא למלכות‪ .‬אלהים בשמך‬
‫הושיעני ובגבורתך תדינני )תהלים נ"ד ג'(‪.‬‬

‫עב‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫המדה הה' היא מדת הגבורה ורמוזה בשם אלהים‪ ,‬והשמות‬
‫המיוחסים אליה עם הכנויים הם‪ :‬אלוה‪ ,‬אלהים‪ ,‬סנהדרין‬
‫גדולה‪ ,‬בית דין הגדול‪ ,‬בית דין העליון‪ ,‬בית דין של מעלה‪,‬‬
‫מדת הדין הקשה‪ ,‬לשכת הגזית‪ ,‬גבו"ר‪ ,‬צו"ר‪ ,‬צפו"ן‪ ,‬יד‬
‫כה"ה‪ ,‬שמא"ל‪ ,‬פח"ד‪ ,‬פחד יצחק‪ ,‬א"ש אוכלה‪ ,‬הא"ש‬
‫הגדולה‪ ,‬גהינ"ם‪ ,‬חש"ך‪ ,‬לילה‪ ,‬אפלה‪ ,‬עיפתה‪ ,‬אופל‪ ,‬זרו"ע‬
‫שמאל‪ ,‬כף חובה‪ ,‬פנ"י השור‪ ,‬גבור"ה‪ ,‬גבורו"ת גשמים‪,‬‬
‫תחיי"ת המתים‪ ,‬גבריא"ל‪ ,‬יצח"ק‪ ,‬לו"י‪ ,‬תרוע"ה‪ ,‬נפ"ש‪,‬‬
‫זה"ב‪ ,‬רו"ח בינוני‪ ,‬מי"ם מועטים‪ ,‬גול"ת הכותרת‪ ,‬ענ"ף עץ‬
‫עבות‪ ,‬ה"ר עיבל‪ ,‬א"ש ממים‪ ,‬חמ״ץ‪ ,‬שאו"ר‪ ,‬כלבים‪ ,‬יי"ן‪,‬‬
‫והי"ה אם שמוע‪ ,‬נחל שני להחלק ושלישי במספר‪ ,‬ערפ"ל‪,‬‬
‫אור האדום‪ ,‬שי"ן שורקת‪ ,‬חיר"ק‪ ,‬חרב‪ ,‬אף אחר‪ ,‬שופט‪,‬‬
‫די"ן‪ ,‬חז"ק‪ ,‬כבי"ר‪ ,‬אי"ש מלחמה‪ ,‬גבור‪ ,‬פוקד עון‪ ,‬משל"ם‬
‫גמול‪ ,‬קול י"י בכח‪ ,‬מכו״ן‪ ,‬שכינ"ה‪ ,‬מזב"ח הפנימי‪ ,‬י"ד‬
‫החזקה‪ ,‬ע"ז‪.‬‬
‫והנני מבאר השם הזה וכנוייו אחד לאחד בע״ה כאשר‬
‫תשיג ידי כפי כונתי הראשונה‪ .‬אלהים על שם הדין כי שם‬
‫זה יקרא לכל שופט ומנהיג ודיין ולכן הוא משותף בו האל‬
‫ית' והמלאכים והדיינים ומנהיגי העמים והשלוחים‪,‬‬
‫להשלים הדין ולכל עושה הדין ולכל נברא ונעשה בדין‬
‫להמית ולהחיות ולהוריש ולהעשיר להרים ולהשפיל‪ .‬וכבר‬
‫אמרנו כי הבינה תקרא אלהי"ם שממנה תחלת כל הדינין‪.‬‬
‫גם מדת הגבורה תקרא אלהים כי היא עיקר הדין‪ .‬גם הת"ת‬
‫לפעמים תקרא אלהים כשתצוה למלכות להשלים דינו של‬
‫אלהי"ם שהוא הדיין הגדול‪ ,‬וגם בענין מתן תורה‪ .‬וזה צריך‬

‫עג‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫התבוננות ועיון דק‪ .‬גם מדת המלכות תקרא אלהים כי דנה‬
‫כל העולם שתחתיה והיא השליח של בית דין הגדול‬
‫להשלים דינו ומצותו‪ ,‬והוא מנהיג ופרנס לכל הנבראים‬
‫עליונים ותחתונים‪.‬‬
‫סנהדרי גדולה והיא של ע"א על שם שבעים שרים גדולים‬
‫הממונים על הדין והוא הגדול על כלן‪ .‬ולכן אמרו הוא ובית‬
‫דינו‪ .‬ויש כונה אחרת במלת הוא ובית דינו שרומז לעולם‬
‫הבנין בכללו והכל אמת‪ .‬בית דין הגדול גדול על כל בתי‬
‫דינים של מעלה כי יש בתי דינים של מטה ממנו ודוגמתן‬
‫בית דין של עשרים ושלש למטה‪ .‬בית דין העליון עליון‬
‫על כל בתי דינים כי הם רבים‪ .‬בית דין של מעלה וממנו‬
‫משתלשלים הדברים לבתי דינים של מטה‪.‬‬
‫מדת הדין הקשה לפי שרחמיו מאד מאד מועטים וממנו‬
‫תצא המלכות שהיא מדת הדין הרפה ממנה‪ .‬לשכת הגזית‬
‫על שם שחותכין בה הדינין‪.‬‬
‫גבורה על שם שגוברת ומתגברת לעשות דין ונקמה כפי‬
‫הראוי לכל העליונים והתחתונים‪ .‬גבורות היא הבינה כי‬
‫ממנה מוצאת והיא גבורות גשמים ששקולים כתחיית‬
‫המתים ולכן קבעו בברכת הגבורה תחיית המתים‪.‬‬
‫צור דע כי ג' מדות יקראו צור ראשונה הבינ"ה והוא לשון‬
‫מוצא שנא' הביטו אל צור חוצבתם‪ .‬והשניה מדת הגבור"ה‬
‫וצור לשון תוקף וחזק וגוזרת הדין בחזקה‪ .‬והשלישית‬

‫עד‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫מדת המלכו"ת והיא צור ישראל ואנו אומרים צור ישראל‬
‫קומה לעזרת ישראל‪.‬‬
‫צפון על שם הצפון אצלה שקבלה מן החסד ועכבתו אצלה‬
‫לצוות לתת לראוי לו מן הדין וגם על שם מצפון תפתח‬
‫הרעה בסוד המקטרגים היוצאים ממנה לקטרג על הבריות‬
‫בשעת החטא‪ .‬ועל שם הזבחים הנשחטים בצפון לפייסם‬
‫ולהגן מפניהם‪ .‬ועל שם הדברים הנאחזים בה מחוץ למחנה‬
‫אשר הם כלם בכלל הרעה הבאה מצפון אורך הצפון‪ .‬ויש‬
‫מן המקובלים יקראו למדה זו מערב לפי שיקראו לכשנגדה‬
‫למדת החסד מזרח‪ .‬ואם כדבריהם כן הוא הרי מערב‬
‫מלשון ערב‪ ,‬וערב הוא חשך‪ ,‬וחשך הוא הפך האור‪ ,‬והאור‬
‫הוא הטוב והחשך הוא הרע‪ .‬ואמרו בספר הבהיר עוד מדה‬
‫אחת ששמה רע שנאמר עושה שלום ובורא רע‪ ,‬והכל לכל‬
‫הסברות הולך אל מקום אחת ואל כונה א׳‪ ,‬ומדת המלכות‬
‫יקראוה צפון ובמקומו יתבאר בע“ה‪.‬‬
‫יד כהה לפי שמכהה ומעכב ליתן שום דבר זולתי על פי‬
‫הדין‪ .‬ולמדת המלכות יקראו ג"כ יד כהה והוא על דרך אחר‬
‫ושמה יתבאר כי היא כהה מעצמה‪ .‬שמאל לפי שהיא הפך‬
‫החסד שהוא הימין והכל על דרך משל‪ .‬ועל כן אמרו‬
‫מיימינים לזכות ומשמאילים לחובה‪ .‬פחד לפי שממנה‬
‫מפחדים עליונים ותחתונים והיא פחד י"י והדר גאונו וכל‬
‫פחד שבתורה כלן במקום זה תלוי ועומד‪.‬‬

‫עה‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫פחד יצחק לפי שלקח יצחק מדה זו נאחז בה שנאמר‬
‫וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ולכן כהו עיניו בסוד‬
‫העקידה‪.‬‬
‫אש אוכלה לפי שאוכלת כל אש שבעולם עליון ותחתון‬
‫ומלאכים‪ ,‬ובאשה יכולה להכניע הכל‪ .‬אש הגדולה כי כל‬
‫האשים קטנים כנגדה וגם שאר המדות יקראו אש ועוד‬
‫יתבאר זה‪ .‬גהינם מצד האש והפורענות והמקטרגים מבית‬
‫מחוץ והוא אש לא נופח והוא משל לכח דין הקשה‪.‬‬
‫חשך מרוב עומק הדין עד התהום כמו שאמר משפטיך‬
‫תהום רבה וחשך על פני תהום חשכו עיני הנדונים בו‪.‬‬
‫לילה הבינ"ה עם כל ספירות הדין יקראו לילות ואמר‬
‫הכתוב ולילה ללילה יחוה דעת )תהלים י"ט ג'( וימים הרו וילדו‬
‫אפלה )שמות רבה ט"ו כ"ב( על כן תקרא המדה הזאת אפלה‪.‬‬
‫ערפל והוא הערפל אשר שם האלהים במתן תורה‬
‫ששמענו מפי הגבור"ה ועל פי זה יקרא המלכות ג"כ ערפל‪.‬‬
‫עיפה ועופל על דרך זה תקרא המלכות עיפתה בתוספת‬
‫ה"א אחרונה כי כל ה"א נוספת באחרית התיבה ירמוז‬
‫למלכות שהיא ה"א אחרונה‪ ,‬וכל ה"א נוספת בראש התיבה‬
‫תרמוז לה״א ראשונה‪ ,‬והעד בה‪ ,‬י"י בהשמים חסדך )תהלים ל"ו‬
‫ו'(‪.‬‬
‫זרוע שמאל כנגד החסד הקרוי זרוע ימין וכבר כתבנו ענין‬
‫זה במדת החסד באר היטב‪ .‬כף חובה הפך לכף זכות זאת‬
‫פוקדת תמיד על דרכי בני אדם לדון אותם כפי חטאתם‪.‬‬

‫עו‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫ופני‬ ‫פני השור רמז למרכבה התחתונה שראה יחזקאל‪.‬‬
‫ולכן‬ ‫אריה אל הימין ופני שור מהשמאל והוא סוד העגל‬
‫מצד‬ ‫אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי בלי שום עיכוב‬
‫ירכו‬ ‫הדין הגדול‪ .‬וע"כ אמר משה שימו איש חרבו על‬
‫ונפלו כשלשת אלפי איש‪.‬‬
‫גבריאל הוא מלאך שלוח למדת הדין תמיד ומקבל מב'‬
‫בתי דינין עליון ותחתון‪ .‬ולכן אמרו גבריאל בשתים‪ .‬ועל כן‬
‫על דרך זה הדמיון קראו למדה זו בשם זה גבריאל והוא‬
‫ג"כ בשתים‪ ,‬שניה לבנין ושניה לדין מצד הצור אשר ממנה‬
‫חוצבה‪.‬‬
‫יצחק לפי שיצחק אבינו בחר בשכלו למדת הדין לומר‬
‫יקוב הדין את ההר אשר בחר אברהם במדת החסד והוא‬
‫סוד העקידה‪ .‬כי כאשר עקד אברהם ליצחק למטה כן עקד‬
‫מדת החסד למדת הפחד והכריעו תחתיו כאשר יחפוץ‬
‫ולקח אברהם בידו את האש ואת המאכלת שהיא תוקף‬
‫מדת הדין האש והחרב למעטו ולכבותו במי החסד‪.‬‬
‫לוי דע כי שבט לוי כולו לבד בני אהרן כולם מורין על הדין‬
‫ולכן איש בבנו ובאחיו‪ .‬וכשנבחרו לעבודה העבירו תער על‬
‫כל בשרם להסיר מהם השער המורה על רוב הדין‪ .‬ואין‬
‫להם בעבודה לבד השחיטה ולכן כנוהו למדת הדין ולכהן‬
‫במדת החסד‪.‬‬

‫עז‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫תרועה לשון שבר כמו נפשו ירעה לו )ישעיה ט"ו ד'( מפחד‬
‫מדת הדין‪ .‬ויש תרועה אחרת מלשון אהבה וריעות והיא‬
‫המלכות ובמקומה יתבאר‪.‬‬
‫נפש בכח הדם האדום והדם הוא הנפש‪ ,‬וגם המלכות יקרא‬
‫נפש‪ .‬זהב אמרו ז"ל כי ז' מיני זהב הם והוא האמת‪ .‬וזה‬
‫זהב פרוים אדום שבכלם שדומה לדם פרים‪ ,‬ומצפון זהב‬
‫יאתה‪ .‬וזהב רומז לבינ"ה ולחכמה ולחכם‪.‬‬
‫רוח בינוני לפי שהיא סמוך לקו האמצעי הנקרא רוח‪ .‬מים‬
‫מועטין מצד תוקף הדין ומיעוט החס"ד ורחקו ממנו‪,‬‬
‫אעפ"כ קצת מים יש בו כי כל המדות כלולות כל אחת מהן‬
‫מכלן‪ .‬והזהר מאד פן תקצץ בנטיעות‪.‬‬
‫גולת הכותרת והיא השנית עומדת על ראש העמוד‬
‫השמאלי ובספירת החכמה ציירנו לך זה לעין‪.‬‬
‫ענף עץ עבות אחד מג׳ ענפים שהם חסד ת"ת גבורה וכבר‬
‫כתבתי זה למעלה במדת החסד‪.‬‬
‫הר עיבל מצד הדין החזק והקללה והעונש ולכן קראו‬
‫למדת החסד הר גריזים מצד הברכה והחסד‪.‬‬
‫בני יונה רמז לאש ולכן באים קטנים כי המעט יספיק ממנו‬
‫והתורים רמז למי החסד ולכן הם גדולים כי גדלו חסדיו‪.‬‬

‫עח‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫אש ממים כי מן החסד יצאה הגבורה‪ ,‬כי מן המים יוצא‬
‫האש בטבע‪ .‬וע"כ אמר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי‬
‫יעקב ולא ואלהי יצחק‪.‬‬
‫חמץ שאור מצד הדין וע"כ לא יעלו על המזבח כי הם כלם‬
‫דין‪ ,‬וגם הדבש לא יעלה מפני שנראה כמקצץ‪ .‬ויש קורין‬
‫למלכות חמץ ולת"ת מצה‪ .‬כלב מצד הדין ובבית שני היתה‬
‫האש על המזבח ככלב‪ .‬ועל כן אמר סבבוני כלבים‪.‬‬
‫ומשמרה שניה כלבים צועקים מחוץ לבית‪.‬‬
‫יין אבל הוא אדום ואינו המשומר בענביו כי הוא לבן גם‬
‫המלכות יקרא יין‪ .‬יד הגדולה לדעת ר' עזרה לפי שכוללת‬
‫ה' הויות העליונות הרוחניות הפועלות ברוחנים‪ .‬חרב‬
‫הצילה מחרב נפשי וכו' ומשמרה שניה כלבים צועקים‬
‫והמלכות חרב פיפיות‪.‬‬
‫והיה אם שמוע והיא פרשה ד׳ שבתפלין שהתפלין מניח‬
‫בראשו‪ .‬והפרשה כולה מדת הדין‪ .‬נחל שני נפרד מן‬
‫הבינ"ה אבל הוא ג' במנין כי הבינ"ה מכלל הנחלים והיא‬
‫עם ו' קצות שבע‪ ,‬כי היא התחלת הבנין והיא המנין והארץ‬
‫תשתה מן הנחלים ע"כ לא תבא במספר הזה‪ .‬אור האדום‬
‫מצד הדין הגדול הפך החסד שהוא לבן‪.‬‬
‫אדיר שופ"ט דיי"ן חז"ק כבי"ר אי"ש מלחמה גבו"ר‬
‫פוקד עון ומשלם גמול כל אלו תוארי לממונים על הדין‬

‫עט‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫שצריך שינהיג בהם כדינם כפי הצורך ע"כ הושמו כנויין‬
‫למדת הדין קשה ורפה‪.‬‬
‫שין שורקת ומשמעת קול בלהבותיה להשחית ולשרוף‬
‫והכל בדין‪ .‬חירק שחורקת שיניהם של אלו המחוייבים‬
‫בדינה‪ .‬קול י"י בכח פירוש בכחו הגדול על זרועו הנטויה‬
‫ואמר עורי עורי לבשי עז זרוע י"י‪.‬‬
‫מכון לפי שהוא כן ומכון לכל העולמים הנאצלים ממנו ובו‬
‫קיום עולם הדין האחרון שנאמר מכון לשבתך עולמים‬
‫)מלכים א' ח' י"ג( ויש מדות אחרות נקראות ששם זה ובמקומם‬
‫יתבאר‪ .‬שטנה אחת מבארות יצחק והוא שוטן ומשטין‬
‫והוא עומד מחוץ המחנה‪.‬‬
‫מזבח הזהב הפנימי בסוד הקטרת שנאמר ישימו קטורת‬
‫באפך ורוב המקובלים אמרו כי המזבח והקטרת רומז‬
‫למלכו"ת‪ .‬וא״כ לא ידענו ההפרש שבין מזבח החיצון‬
‫למזבח הפנימי ע"ד האמת‪ .‬כי גם למזבח החיצון אמר‬
‫שרומז למלכו"ת והוא האמת כי הוא הרצון ואומר יעלו על‬
‫רצון מזבחי‪ .‬שוב מצאתי אחר החקירה כי מזבח רומז‬
‫לפחד יצחק כי שם יורק הדם כופר הנפש וזו שלוחה של‬
‫זו‪ .‬ואז יתישב היטב למבין ענין החיצון ועוד נדבר בזה‪.‬‬
‫שדה תפוחים הוא הת"ת והחס"ד וכבר כתבנו בספירת‬
‫החסד מצד הגוונים‪ .‬גוון המדה הזאת אדום כי היא אדומה‬
‫בדין ומצד האדום הזה אמר המקובל כי מצד הימין יש‬

‫פ‬
‫השם‬ ‫גבורה‬ ‫היכל‬
‫צורת עגל ומצד שמאל צורת אריה‪ .‬ולא הבנתי כונתו כפי‬
‫החכמה הזאת וכנגד המדה הזאת המעלה החמישית‬
‫ממעלות הנפרדים‪ .‬וכנגדה בעולם הגלגלים גלגל מאדים‬
‫בסוד האדום‪ ,‬וכנגדה במאמרות מאמר תדשא הארץ דשא‪,‬‬
‫וכנגדה בי׳ הדברות דבור לא תרצח‪ ,‬וכנגדה בכחות האדם‬
‫כח הנפש האוכלת כאשר תאכל הנפש‪.‬‬
‫המצות התלויות במדת הגבורה מצד הדין הם מצות‬
‫שחיטה וכסוי הדם ושרפת פגול והזאת דמים ומלא חפניו‬
‫קטרת סמים ובגדי זהב וגחלי אש ופסח צלי אש ומצה‬
‫ומרור ולא נא ומבושל במים ונסוך היין והוא אדום וטומאת‬
‫נגעים ומאכלות אסורות וטרפה ונבלה לגר והנחת תפלין‬
‫בשמאל וקצותה את כפה וענין הגט ויפת תואר במלחמה‬
‫ומיתות בית דין ומעביר בנו ובתו באש וקוסם קסמים‪ .‬כל‬
‫אלה מהן מצד הדין ומהן מצד דברים הדבקים בו אשר‬
‫מחוץ למחנה מושבם‪ .‬והמשכיל יתבונן ויישב כל דבר‪ .‬עד‬
‫כאן ענינו‪ ,‬ע"כ ראינו לדבר במדה זאת כפי הדרך אשר‬
‫דרכנו בענין זה והמשכיל יבין‪.‬‬

‫פא‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫ומעכשיו ראוי לדבר במדה הסמוכה לה שהיא ראש הדעת‬
‫בעזרת המלמד לאדם דעת‪ .‬יהוה מנת חלקי וכוסי וכו'‬
‫המדה המיוחסת לשם זה היא ת"ת והכנויין והשמות שלה‬
‫הם אלו‪ :‬י"י‪ ,‬אדם גנוז‪ ,‬שיעו"ר קומה‪ ,‬א׳ב׳ג׳ד'ה׳ו'ז'ח׳ט׳‪ ,‬יי׳‪,‬‬
‫מה אדם‪ ,‬י"ג מדות של רחמים‪ ,‬י"ב צורות‪ ,‬היכל"י הקדש‪,‬‬
‫בנ"י יעק"ב‪ ,‬י"ב פשוטות‪ ,‬סד"ר זמני"ם‪ ,‬מדת יום‪ ,‬זבו"ל‪,‬‬
‫גו"ף המנורה וששת הקנים‪ ,‬י"ג מדות של תורה‪ ,‬אלה"י‬
‫האלהים‪ ,‬א"לף רבתי‪ ,‬ש"ם המיוחד‪ ,‬א"ב הרחמן‪ ,‬ישרא"ל‬
‫סבא‪ ,‬סליח"ה‪ ,‬נור"א‪ ,‬נוש"א עון‪ ,‬עוב"ר על פשע‪ ,‬מרום‪,‬‬
‫ר״ם ונשא‪ ,‬נוצר חסד‪ ,‬ה"ר סיני‪ ,‬רו"ם‪ ,‬שוכ"ן עד וקדוש‪,‬‬
‫א"ש ומי"ם בינוניים‪ ,‬וו"י העמודים‪ ,‬עץ החיים‪ ,‬ח"י העולם‪,‬‬
‫ח"י העולמים‪ ,‬זעי"ר אנפין‪ ,‬סל"ה‪ ,‬אל"ף‪ ,‬אנכ"י‪ ,‬רו"ח‪ ,‬ק"ו‬
‫האמצעי‪ ,‬אלו"ף‪ ,‬תורה שבכתב‪ ,‬פנים‪ ,‬בני יעקב‪ ,‬פנים‬
‫המאירים‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬פה אל פה‪ ,‬מראה‪ ,‬אמת‪ ,‬שלום‪,‬‬
‫ת"ת‪ ,‬דעת‪ ,‬מכריע ראשון‪ ,‬משפט‪ ,‬אתה‪ ,‬תקיעת שופר‪,‬‬
‫צדקה‪ ,‬שמים‪ ,‬אספקלאריה המאירה‪ ,‬נחל‪ ,‬אהל מועד‪ ,‬חמה‪,‬‬
‫שמש‪ ,‬זרח‪ ,‬נחלה בלא מצרים‪ ,‬עולם הבנין‪ ,‬גוף השכינה‪,‬‬
‫צורת זכר‪ ,‬השם הגדול‪ ,‬צרור החיים‪ ,‬חק‪ ,‬טוב‪ ,‬ראי‪ ,‬זכור‬
‫ליום‪ ,‬ענף עץ עבות‪ ,‬גאון‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬כח אדנ"י‪ ,‬ברי"ת‬
‫הפה‪ ,‬תיומת‪ ,‬יעקוב‪ ,‬מלא‪ ,‬נשמה‪ ,‬וידבר י"י‪ ,‬חתן‪ ,‬איש‪ ,‬קול‬
‫י"י חוצב‪ ,‬ספור‪ ,‬אופן הגדול‪ ,‬חזחזית‪ ,‬רקיע המבדיל‪ ,‬שלג‬
‫שתחת כסא הכבוד‪ ,‬כסא הכבוד‪ ,‬בריח התיכון‪ ,‬קרח הנורא‪,‬‬
‫מלך הנורא‪ ,‬מלך העולם‪ ,‬זכות תינוק‪.‬‬
‫ועתה הנני מבאר את השם הזה עם כל הכינויים המיוחסים‬
‫למדה זו אחת אחת למצוא חשבון כפי כונתי בספר הזה‬

‫פב‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫בע"ה‪ .‬דע כי חמשה ספירות העליונות יקראו רוחניות והן‬
‫כתר חכמה בינה חסד וגבורה והם פועלות ברוחניות‪,‬‬
‫והכתר ראש הרוחניות‪ .‬וה' ספירות התחתונות הם גופניות‬
‫בערכם לפי שהם פועלות בגופים‪ ,‬לא שהם גופים חלילה‪.‬‬
‫והם הה' האחרות והת"ת ראש הגופניות‪ .‬וע״כ יקרא הת"ת‬
‫בשמות המיוחסים לכתר לפעמים‪ ,‬אבל לא על אותו הדרך‪.‬‬
‫וצריך כל מקובל חכם להזהר בזה מאד ולהתבונן היטב פן‬
‫ידבר עתק על עתיק יומין‪.‬‬
‫יהוה השם הזה הוא שם העצם האמתי המיוחד המתייחד‬
‫בהוייתו והוא כל ההויה והוא מהוה לכל הוא בנקודו‬
‫האמתי ואין להוייתו קץ ותכלית והוא נכתב ולא נקרא‬
‫לגודל תפארתו ולפעמים נקוד בנקודת אלהים ורומז לבינה‬
‫ונאמר עליה‪ ,‬ולפעמים יכתב שם אלהים לרמוז על שליחות‬
‫גמר הדין‪ ,‬ולפעמים יכתב עם אל להורות על תוקף החסד‬
‫ואז הוא פועל בחסד ולפעמים עם צבאות שהם פועלים‬
‫צבאותיו במצותו ולפעמים עם אדנ"י להורות שהוא אדון‬
‫הכל כל אחד כפי הענין והמקום הן לדין הן לחסד הן‬
‫לרחמים ובו כלולים ד"ן שמות ההויה בסוד ע"ב תיבות‬
‫ורי"ו אותיות החונות על הים על הדרך האמצעי מג׳‬
‫הדרכים הרמוזים בצרוף שם ע"ב אותיות שהם חס"ד ודי"ן‬
‫ורחמי"ם‪.‬‬
‫אדם ע"ש אדם שבמרכבה כפני החיות שראה יחזקאל‬
‫הרומזת למרכבה עליונה‪ .‬וגם אדם ע"ש שהוא ראש הבנין‬
‫למעלה‪ .‬ואדם על דמיון הראשון ראש הבנין למטה והוא‬

‫פג‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫אדם הגנוז בסוד תקוני הזקן המוזכר בספר הזוהר של‬
‫הרשב"י ז"ל‪ .‬והוא האדם היושב בבית שנאמר כתפארת‬
‫אדם לשבת בית )ישעיה מ"ד י"ג( כי תפארת האדם ביתו והיא חוה‬
‫אם כל חי אשר בידו כל חיי השפלים ממנו‪ .‬וסוד השם‬
‫במילואו ע"ד זה יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא בחשבון אדם‪.‬‬
‫והוא א׳ב׳ג׳דהו׳ז׳ח'ט׳ יי' מה אדם ועם היוד שהיא י' כשל‬
‫הבנין והאדם בביתו עם ביתו והכתוב‪ ,‬טוב מאד אמרו ז"ל‬
‫זה אדם כי היא נכבד מאד‪ .‬והאדם השלם המתוקן במעשיו‬
‫ותורתו ותפלתו וטהרת אבריו משלים ומתקן ומאציל‬
‫ומעמיד את כל אברי בנין האדם הגדול ומטהר ומפאר את‬
‫הבית וממלאהו ברכה וחיים‪ ,‬שנאמר )ישעיה מ"ט ג'( עבדי אתה‬
‫יאב"א )ישראל אשר בך אתפאר(‪ .‬ואמר עת לעשות לי"י‪ .‬ואמרו ז"ל‬
‫אין שלום בעירך היה לך לעזרני ואמר ישמעאל בני ברכני‬
‫וסימן לדבר אבר מחזיק אבר‪ ,‬והכל כפי השלמות ורוב‬
‫השלמים והחסר המקולקל במעשיו ובאבריו פוגם ומקלקל‬
‫והורס וגורם אסיפת הבנין למקומו הקדום ומטמא את‬
‫הבית‪ .‬שנאמר את מקדש י"י טמא‪ ,‬ואמר ויצא אל המזבח‬
‫אשר לפני י"י וכפר עליו‪ ,‬ואומר מפני הרעה נאסף הצדיק‪.‬‬
‫והכל כפי הקלקול ורוב המקלקלים על שלמות האבות‪.‬‬
‫אמרו האבות הם הם המרכבה וכל הרוצה ליטול שם זה‬
‫באמת יטול ויהיה עולם קטן מתקן הגדול ואשרי חלקו‪.‬‬
‫שיעור קומה בסוד אברי המרכבה ופרקיה שיעור מועט‬
‫נגד הרב ושיעור קומה רל"ו פרסאות ויש חשבון‬
‫מהחשבונות שעולה השם רל"ו למנין‪.‬‬

‫פד‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫בריח התיכון והוא מבריח באצילות מן הקצה אל הקצה‬
‫בסוד הקו הוא נושא לכלם עליונים ותחתונים והוא שער‬
‫התוך המלך )ירמיה ל"ט ג'(‪.‬‬

‫י"ג מדות של רחמים ולפי שהוא כלול מן הצדדין ימין‬


‫ושמאל אינם רחמים פשוטות כי"ג מדות הכתר וזה סדרן‬
‫הראשון לתשובה והשני לת"ת‪ ,‬אל לחסד רחום וחנון ארך‬
‫אפים לחסד ושאר השבע כלן לת"ת ורב חסד ואמת נוצר‬
‫חסד לאלפים‪ .‬כי הוא פועל ונפעל באלו המדות וגם נושא‬
‫עון ופשע וחטאה‪ .‬פירוש נושא עון ופשע וחטאה כל אחד‬
‫ענין לבדו וכח לבדו‪ .‬כאילו נאמר מדה אחת במה שישא‬
‫עון‪ ,‬ומדה שבה ישא הפשע‪ ,‬ומדה במה שישא החטא‪.‬‬
‫ונק"ה ופוקד גם הם מדת הרחמים והוא אחד נושא כל‬
‫המדות ואינו מתרבה ולא משתנה בפעולתו בהן‪ .‬וזה קשה‬
‫להשיג אפילו לרבן של כל הנביאים‪ .‬ויש מן החכמים‬
‫שכתב כי השם הראשון הוא עצם והוא נושא לי"ב מדות‬
‫ואעפ"י שאינו מדה הוא נמנה בכללם‪ .‬כי ממנו יתפשטו‬
‫כלן‪ .‬ואמר כי המה מיוסדות על הא"ל הגדו"ל הגבו"ר‬
‫והנור"א שהם חסד דין ורחמים לכל אחד ד' מדות ע"ד י"י‬
‫אל רחום וחנון רחמים‪ .‬ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר‬
‫חסד לאלפים חסד נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה‬
‫וכו' לדין והדין חזר לרחמים בסוד העקידה ומה נעמו‬
‫דבריו‪.‬‬
‫י"ג מדות של תורה שבכתב שהתורה אחת‪ ,‬וממנה יצאו‬
‫המדות כלן‪ .‬והיא המעין והם הצינורות והת"ת תורה‬

‫פה‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫שבכתב מורגשת לנגד התורה העליונה הרוחנית‪ .‬ואמרו ז"ל‬
‫נובלת חכמה של מעלה תורה והם המדות שדרש ר'‬
‫ישמעאל‪.‬‬
‫עין הוא שם משותף לעין הרואה ולעין המים והעין הוא‬
‫המקור ומן המקור יצאו י"ב צינורות עינות מים‪ .‬ואלו הם‬
‫יהו"ה יוה"ה יהה"ו היו"ה הוי"ה ההי"ו ויה"ה והי"ה והה"י‬
‫ההו"י היה"ו הוה"י‪ .‬וכנגד י"ב גבולי אלכסון לו' קצוות‬
‫מעלה ומטה וי"ב מזלות ברקיע וי"ב שבטים וי"ב חדשים‬
‫לשנה וי"ב אבנים לחשן וי"ב אותיות פשוטות והם י"ב‬
‫חותמות של הקב"ה‪ .‬ודברים רבים שיוכל המבין להתבונן‬
‫והכל יוצא מן המעין הזה ויש עין אחר שנאמר כי עין בעין‬
‫נראה אתה י"י וכו' ובמקומו יתבאר בע"ה‪.‬‬
‫היכל הקדש והוא מכוון באמצע כי הוא מכוון בין כתר‬
‫ומלכות כי היסוד הוא הוא בעצמו‪ .‬וכן הוא מכוון בין חסד‬
‫ובין גבורה ולכן המשכן הרומז לעליונים כאשר הראה‬
‫משה בהר והוא מכוון באמצע‪ .‬בני לוי משה ואהרן ובניו מן‬
‫המזרח‪ .‬גרשון ובניו למערב‪ .‬קהת לדרום‪ .‬מררי לצפון‪.‬‬
‫והלוים היו באמצע‪ .‬הדגלים‪ ,‬יהודה יששכר זבולון למזרח‪.‬‬
‫ראובן שמעון גד לדרום‪ .‬אפרים ומנשה ובנימין למערב‪ .‬דן‬
‫אשר ונפתלי לצפון‪ .‬ד' דגלים וד' תקופות לשנה‪ .‬ושאר‬
‫ענינים נפלאים והכל מכח זה השם‪ .‬וד' אותיותיו וי"ב‬
‫חותמיו והכל תלוי בו וסימן להם בני יעקב י"ב וגבוה מעל‬
‫גבוה שומר‪.‬‬

‫פו‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫ישראל סבא כי הוליד י"ב שבטים העליונים והם שבטים‬
‫לשבטי ישראל כי חלק י"י עמו יעקב וכו' וע"כ אין מזל‬
‫לישראל‪ .‬והוא בעל השיבה שנאמר מפני שיבה תקום‬
‫והדרת פני זקן שקנה חכמה‪ .‬י"ב פשוטות הם האותיות‬
‫שאינן מקבלות דגש‪.‬‬
‫סדר זמנים מדת יום ומדת לילה שהם ת"ת ועטרה כי היום‬
‫והלילה סיבת הזמן הנברא‪ .‬וכבר אמרנו שחמש המדות‬
‫התחתונות פועלת בנבראים ולכן אמר‪ ,‬מלמד שהיה סדר‬
‫זמנים קדם לכן‪ .‬אבל המדות כלן קרואות יום ומהם‬
‫קרואות לילה‪.‬‬
‫זבול מלשון הפעם יזבלני אישי והוא מחבר ומזבל עמו‬
‫הבנין כלו איש וביתו והם ששה‪ .‬ואמר שלמה בנה בניתי‬
‫בית זבו"ל לך‪ .‬והוא אחד מז׳ רקיעים ואין זבול זה כזבול‬
‫הבינ"ה‪.‬‬
‫גוף המנורה וששת הקנים יוצאים ממנו חסד נצח גבורה‬
‫הוד יסוד מלכות והם הבנין כלו‪.‬‬
‫אלהי האלהים מנהיג ואדון לכל האלהים הסובבים כסא‬
‫כבודו והם ע' תמרים על י"ב מעינות מים והם הע' קומות‬
‫האמורות בספר הבהיר‪ .‬ובעולם הנפרדים עשרים לדוגמתן‬
‫ואין זה מקומו‪ .‬אלף רבתי בסוד אלפא ביתא גדולה והוא‬
‫מתעלה עד הכתר שהוא אלף הרוחני המחשבי‪.‬‬

‫פז‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫שם המיוחד זה שמי לעולם‪ ,‬שמו המיוחד לעצם כבודו‬
‫וכל שאר השמות קרויין כנויין כפי הפעולות‪ .‬ובינ"ה ג"כ‬
‫תקרא השם המיוחד לפי שהבינה קושרת ומיחדת כל‬
‫האצילות‪.‬‬
‫אב הרחמן המרחם בפועל הרחמים על כנוייו חותמיו וכל‬
‫הנאצל והנברא מהם‪ .‬בטן והוא מקום כולל כל בני המעים‬
‫ויש ענינים רוחניים תלוים במדה זו כלם נקראו מעיים והם‬
‫המון מעיך ואמר הכתוב המו מעי לו וכו' וישראל נקראו‬
‫עמוסי בטן בסוד אברי המרכבה‪.‬‬
‫שדה תפוחים עם הגדול"ה והגבורה והוא בינוני כלול מכל‬
‫גווני התפוחים‪ .‬סליחה בכח הרחמים הוא סולח ומרבה‬
‫מחילה לחטאים‪ .‬נורא ברוב חסדיו כי עמך הסליחה למען‬
‫תורא וכו׳‪ .‬ונורא תהלות עושה פלא ומושך משתי תהלות‬
‫חכמה ובינ"ה ואמר מה נורא המקום הזה והנה י"י נצב‬
‫עליו‪.‬‬
‫נושא עון ועובר על פשע רם ונשא‪ ,‬כלם מפועל הרחמים‬
‫לאב על בניו ולאדון על עבדיו ולמלך על עמו וכפי‬
‫רחמנותו ורוממותו ומוראו‪ .‬ויעקב אמר מה נורא המקום‬
‫הזה אכן יש י"י במקום הזה‪.‬‬
‫מרום במשפט שנאמר מרום משפטיך מנגדו‪ .‬נוצר חסד‬
‫לאלפים מרוב רחמנותו על ברואיו ולא החזיק לעד אפו כי‬
‫חפץ חסד הוא‪.‬‬

‫פח‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫הר סיני בו נתנו התורה והוא הנותן תורה כי בשמו נתנה‬
‫אעפ"י ששמענוה מתוך האש‪.‬‬
‫רום והוא בשורק שהוא נקודה באמצע הויות וכן הוא‬
‫אמצעי בין העליונים ובין התחתונים‪ .‬ואמר הכתוב רום‬
‫ידיהו נשא‪ ,‬והוא מלא בה"א ואין מעלתו במדת רום כי הוא‬
‫עליון על כל עליון‪ .‬שוכן עד וקדוש שוכן בעטרה והוא‬
‫קדוש קדוש ואמר הכתוב והקדישו את קדוש יעקב וכו'‪.‬‬
‫אש ומים בינוניים לפי שהוא כלול מחס"ד וגבור"ה בשוה‪.‬‬
‫רוח כי עיקרו רוח כי יסו"ד מן הבינ"ה שהוא רוח מרוח וגם‬
‫הוא כלול מאש ומים‪.‬‬
‫רחמים פירוש פועל ברחמים אבל לא ברחמי עליוניו‬
‫העליונים של מעלה לו‪.‬‬
‫ווי העמודים בסוד וי"ו של שמו שהוא נושא ו' ספירות‪,‬‬
‫חס"ד ת"ת גבור"ה נצ"ח הו"ד יסו"ד‪ .‬ואין וי"ו בלא שני ווין‬
‫והוא רמז ליסוד הנאחז בו והויא ו"ו זעירא‪.‬‬
‫חי העולם חייו של עטר"ה או של ספירות התחתונות נצ"ח‬
‫הו"ד יסו"ד ואתה תבחר כי כלם יקראו עולם מן העולם ועד‬
‫העולם‪ .‬חי העולמים יסו"ד ועטרה שבם נכללים כל‬
‫העולמים‪ .‬זעיר אנפין בלשון הזוהר בסוד אנפי רברבי‬
‫ואנפי זוטרי‪ .‬דע כי הכתר ראש האצילות כלו ולכן קרוי‬
‫ראש ועם חכמה ובינ"ה אנפי רברבי ומוח סתום‪ .‬והת"ת‬

‫פט‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫ראש לבנין והוא ג"כ יקרא ראש על דמיון צורת אדם רוחני‬
‫ויקרא אפי זוטרי והם פני יעקב החקוקים בכסא הכבוד‪.‬‬
‫והיודע סוד נעשה אדם יבין זה היטב והם פני משה כפני‬
‫חמה‪.‬‬
‫עץ החיים עץ ששרשו חיים והם הבינ"ה והיא חיים לעץ‬
‫הזה זרעי הוא ודליותיו ממנו‪ .‬והתורה קרויה עץ החיים‬
‫שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה והיא תורה‬
‫שבכתב‪.‬‬
‫פלא‪ ,‬אלף‪ ,‬לפי שעושה דבר והפכו ברגע בסוד לאו והן‬
‫וסימן לדבר היפלא מי"י דבר‪ .‬וזהו שנוי הטבע כהרף עין‬
‫במכות מצרים‪.‬‬
‫קו האמצעי בסוד צורת ו״ו שדומה לקו ישר וסובל כל‬
‫הבנין מראש ועד סוף ועולה עד הכתר ויורד עד המלכות‪,‬‬
‫והוא סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪ .‬וסלם הוא‬
‫הר סיני ואמרו כל החווקים )שלבי הסולם( היו שבעה ומהם‬
‫אמרו ארבעה והכל אמת‪.‬‬
‫אלוף לפי שהוא אלוף ובעל נערים לעטרה‪ .‬תורה שבכתב‬
‫שהיא תורת משה שנאמר ונגש משה לבדו אל י"י‪ .‬והתורה‬
‫כלה בנויה וארוגה על סוד שם י"י וכנוייו וגם סדור‬
‫הפרשיות פתוחה וסתומה וסדורם‪ .‬וזה הכבוד נעלה מאד‬
‫אין יודע ואין מבין ואמר ר״ע המקובל שעיקר התורה מן‬
‫החסד וראייתו ורב חסד מטה כלפי חסד‪.‬‬

‫צ‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫פנים הם פני יעקב והם הפנים המאירים לכל הפנים‬
‫שתחתיהם‪ .‬פנים אל פנים אני זוטרי לעטרה הנקרא פנים‬
‫ג"כ‪.‬‬
‫פה אל פה הת"ת נקראת ברית הפה והעטרה פי י"י והוא‬
‫דבוקם יחד‪ .‬ואמר הכתוב פה אל פה אדבר בו‪ .‬ומשה נכנס‬
‫בעטרה ומשה נסתכל הסתכלות גמורה בת"ת‪.‬‬
‫מראה אמר הכתוב במראה ולא בחידות‪ ,‬ופירוש ראה הדבר‬
‫ושמע הדבור על בוריו ופשוטו בלי חידה ומשל כשאר‬
‫הנביאים ובבואתו באספקלריה המאירה‪.‬‬
‫אלוה יעקב והוא המשנה הטבעים והופכם שנאמר מלפני‬
‫אלוה יעקב ההופכי הצור וכו'‪.‬‬
‫אמת לפי שהמדה הזאת היא מדתו של יעקב שנאמר‬
‫ויעקב איש תם וכו' ואמר הכתוב תתן אמת ליעקב‪ .‬והשם‬
‫הזה כלול מראש וסוף ואמצע וימין ושמאל‪ .‬ואמת‬
‫באותיותיו כלול מראש ועד סוף ואמצעי לאותיות האלפא‬
‫ביתא והוא חותמו של הב"ה‪ .‬ומאלף ועד מם זכות‪ ,‬וממם‬
‫ועד תיו חובה‪ .‬ואמר מארץ החיים שהיא הבינ"ה וגם‬
‫היסו"ד תקרא אמת כי על האמת הכל אחד‪ .‬וגם המדה‬
‫הזאת תקרא שלום‪ ,‬כי הוא המלך שהשלום שלו‪ .‬ואמ"ת‬
‫ושלום חד הוא‪ .‬וכן הוא כתוב בספר הבהיר ואמר ראש‬
‫דברך אמת‪ .‬וגם אמת ירמוז לכת"ר שהו"א אהיה ויסוד‬
‫מספר אמת הוא אהי"ה‪.‬‬

‫צא‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫תפארת ע"ש שהוא כמלך מתלבש ומתפאר בכל השמות‬
‫ובכל הכנויים מכל אחד בשעתו כפי ענינו הן לדין הן לחסד‬
‫הן לרחמים והם הנקראים מלבושים‪ .‬וגם מתפאר בסוד‬
‫תיקונים עליונים הרמוזים בתיקוני הרשב"י שהם סוד הזקן‬
‫וסוד הת"ת אדם בבית תפארתו וגם מתפאר לעבור על‬
‫פשע‪ .‬ואמר שלמה שכל אדם האריך אפו ותפארתו עובר‬
‫על פשע‪.‬‬
‫דעת ע"ש שהשפע הבא אליו מן המוח הסתום ויורד דרך‬
‫חוט השדרה לברית המעור עד בית המלכות ליעדה לו‪ .‬וע"ש‬
‫כי דעת זה הוא שלישי והיא מכרעת‪ ,‬כי קו האמצעי הוא‬
‫מכריע בין כל שתי הדעות‪ .‬תחלה הכרעתו הגדול"ה והגבורה‬
‫וכשהוא עולה בעת רצון עד הכתר לקבל רחמים פשוטים‬
‫הוא המכריע בין החכמ"ה והבינ"ה ועולה למעלה במעלות‬
‫אבותיו‪ ,‬שנאמר ברכות אביך גברו וכו׳‪ .‬וכשהוא יורד ויודע‬
‫העטר"ה הוא מכריע בין נצ"ח והו"ד ולכן תמצאהו מצוייר‬
‫שמציירין בעלי הקבלה כדי להבין דמיון באצילות פעמים‬
‫למעלה מגדול"ה וגבור"ה ופעמים ממוצע בין שניהם ופעמים‬
‫תחתיהם מכוון בין שניהם‪ .‬ובין ותדע כי אם אין בינ"ה אין‬
‫דעת מכריע ראשון לפי שיש מכריע שני והוא היסו"ד סופו‬
‫של ו"ו רבתי והוא מכריע בין נצ"ח והו"ד‪ ,‬ולפעמים עולה‬
‫למעלה מהם ולפעמים מכוון בין שניהם ולפעמים תחתיהם‬
‫כמו שכתבנו למעלה‪ .‬ועוד יתבאר במקומו‪.‬‬
‫משפט נאמר על שני דברים על פסק הדין בעצמו ונאמר‬
‫על משא ומתן על הדין היאך יפסק על הויכוח כמו ואשפט‬

‫צב‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫אתכם ואומר י"י במשפט יבא‪ ,‬ר״ל בויכוח‪ .‬ועוד הוא דין‬
‫ואינו קשה ולכן אמר )דוד( ]ירמיה[ יסרני י"י אך במשפט‬
‫אל באפך האף בלי מתון‪ .‬ואמר הכתוב ושפטו את העם‬
‫משפט צדק הבא מצדק עליון שהוא כלול מכל ורובו‬
‫רחמים‪.‬‬
‫זכות כי חפץ לזכות לנדונין ומחפש אחר זכותן ועל מקום‬
‫זה אמר לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא כי הוא‬
‫שורת הדין‪.‬‬
‫אתה אמר הכתוב אתה נורא אתה )תהלים ע"ו ח'( דע כי לשם‬
‫מדה זו אנו מדברים לנוכח כאילו היה עומד לפניו כמדבר‬
‫לחבירו‪ ,‬וע"כ אנו אומרים אתה וברוך אתה ורבים כאלה‬
‫לכל צרכינו ובקשתינו להמשיך הרחמים שתהא התרועה‬
‫כלולה ברחמים ראש וסוף‪ .‬וזהו סוד תקיעות ראש השנה‬
‫ליודעים‪ .‬ועליהם נאמר אשרי העם יודעי תרועה וכו׳‪.‬‬
‫ולמדת הכתר בלשון נסתר כמי שאינו מדבר עמו‪ .‬ולכן אנו‬
‫אומרים הו״א‪ .‬וענין זה בסוד הברכות וכבר בארתיו‪ .‬ומלת‬
‫אתה הוא סוד תורה שבכתב בכ"ב מאלף ועד תי"ו‪ .‬ואות‬
‫הה"א תרמוז לה' מקומות האותיות אחה"ע בומ"ף גיכ"ק‬
‫דטלנ"ת זסצר"ש‪ .‬ומוצאם מן הגרון והשפתים והחיך‬
‫והלשון והשינים‪ .‬גם הה״א רמז לה' חומשי תורה והוא‬
‫נאצל מן הבינ"ה וע"כ מעולם אתה‪.‬‬
‫ישר בסוד הקו האמצעי המישר הנתיבות לאורח מישור‬
‫והוא מקל תפארה‪ .‬תקיעת שופר והיא פשוטה בסוד הקו‬

‫צג‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫הפשוט העולה למעלה מעלה להמשיך הרחמים מן האם‬
‫העליונה‪ .‬ובתקיעה מתעלה זה השם שנאמר עלה אלהים‬
‫בתרועה וכו'‪ .‬ואין תרועה בלא תקיעה פשוטה לפניה‬
‫ולאחריה‪.‬‬
‫צדקה הוא שם שפע הדבר הניתן‪ .‬ואמר הכתוב וזרחה לכם‬
‫יראי שמי שמש צדקה‪ .‬השמש עצמו הוא צדקה ושמו של‬
‫הקב"ה שמש‪ .‬והצדקה תנתן לצדק שהוא מלכו"ת ע"י הצדיק‬
‫שהוא יסוד עולם‪ .‬ואמר כי צדיק י"י צדקות אהב‪ .‬והצדקה‬
‫והצדיק והצדק חד‪ ,‬והחוט המשולש לא במהרה ינתק‪.‬‬
‫שמים שנאצל מאש ומים חסד וגבורה‪ .‬ויש שמים עליונים‬
‫לו‪ ,‬שנאמר י"י בהשמים חסדך )תהלים ל"ו ו'( והבן בבינ"ה‪ .‬גם‬
‫הג׳ מדות הללו יחד נקראו שמים והם חס"ד גבור"ה ת"ת‪.‬‬
‫ואלו השמים נבראו בה׳ העליונה עם ה׳ האחרונה‪ .‬שנאמר‬
‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪ .‬וגם ירמוז לבריאת‬
‫שמים וארץ המורגשים בסוד ה"א זעירא‪ .‬ואמר ואתה‬
‫תשמע השמים‪ ,‬ביני לבינו‪.‬‬
‫אספקלריא המאירה מלשון חז"ל והיא מראה שמביטות‬
‫בה הנשים‪ ,‬לפי שהמדה הזאת צחה וזכה והזוכה לה רואה‬
‫הדברים על בוריין בלי תערובות משל וחידה וחלום‬
‫כנבואת משה רבינו‪.‬‬
‫אהל מועד פירוש מועד לבא בענן לאהלו של משה‪ .‬וקרא‬
‫לו אהל מועד והאהל הוא על המשכן‪ .‬ואמר הכתוב לשמש‬

‫צד‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫שם אהל בהם‪ .‬נחל שלישי היוצא מן נהר הבינ"ה והוא‬
‫רביעי במספר כי הבינ"ה מכלל הנחלים הנחלקים ובאים‬
‫אל הארץ‪.‬‬
‫חמה ושמש שנאמר כי שמש ומגן י"י אלהים י"י לשמש‬
‫אלהים המגן והוא מגדל דוד באלף המגן‪ .‬זרח ששמשו‬
‫מאיר עיר דוד הפרוצה וזורח על עיר הפרוצה בסוד פרץ‬
‫הלבנה המתחדשת בכל חדש‪ .‬ודי בזה הערה למשכיל‪.‬‬
‫נחלה בלא מצרים כשתעלה זה השם למעלה מן הזרועות‬
‫להדבק לעליוני העליונים אז נחלתו בלא מצרים בעליונים‬
‫ויקרא בשמם ממעלה מגבול הצרים המצירים חוצה‪.‬‬
‫עולם הבנין לפי שנושא עצמו והבנין כלו עמו וסובלם עמו‬
‫בסוד הוא והשורק אשר בי"ה כי הוא סודו באמצעות ואם‬
‫הבנים וחצבה עמודיה שבעה‪.‬‬
‫גוף השכינה דע כי כל הבנין יחד יקרא שכינה‪ .‬ובענין‬
‫האצילות יחד הת"ת הוא הגוף‪ .‬ולג' עליונות הם הראש‪,‬‬
‫וחס"ד וגבור"ה הזרועות‪ ,‬ונצ"ח והו"ד השוקים‪ ,‬והיסו"ד‬
‫בברית המעור‪ .‬הרי צורת האדם ועם העזר שכנגדו הוא‬
‫אדם שלם שנאמר ויקרא את שמם אדם ביום הבראם‪ .‬ה"י‬
‫בהבראם בסוד ה' אחרונה וזאת ה״א זעירא אף אם היא‬
‫בראש התיבה ואלף זעירא‪ .‬ויש מי שאומר בה"י שבהבראם‬
‫שרומז לבינ"ה ואינו נראה כן וצריך עיון דק‪ .‬צורת זכר‬
‫בסוד יסו"ד ברית קדש כשהוא לבדו‪.‬‬

‫צה‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫השם הגדול גדול בנפלאותיו שנאמר עתה ידעתי כי גדול‬
‫י"י מכל האלהים‪ .‬שאנו אומרים יהא שמיא רבא מברך‬
‫ואגב אורחין נפרש פי' סוד הקדיש כאשר מצאתי בספרי‬
‫המקובלים אשר קבלו מהרמב"ן ז"ל‪ .‬כששליח צבור אומר‬
‫יתגדל ויתקדש שמיה רבה‪ ,‬יכוין לת"ת השם הגדול שיקבל‬
‫שפע וברכה וחיים מלמעלה מאת הבינ"ה ושעליה‪ .‬בעלמא‬
‫דברא כרעותיה פי׳ שישפיע לעולם שברא שהוא המלכו"ת‬
‫עם שאר הבנין כי מעיקר העולם שהוא הבינ"ה העולם‬
‫שהוא מלכו"ת מתברך‪ .‬וימליך מלכותיה המלכו"ת והעונה‬
‫אמן יהא שמיה רבה מברך יכוין כשיזכיר אמ"ן לחכמ"ה‬
‫העליונה ולחכמת שלמה שהיא המלכו"ת‪ .‬כי מלת אמן‬
‫תרמוז לשניהם בלשון אמונה אומן‪ .‬וכשמזכיר אמן יהא‬
‫שמיה רבא מברך יכוין לשם המיוחד והגדול שהוא הבינ"ה‪.‬‬
‫מברך‪ ,‬מקבל שפע לעלם ולעלמי עלמיא פי׳ בשבילם כדי‬
‫להשפיע להם לה' ספירות אחרונות ת'נ'ה׳י'מ' ית' למלכו"ת‬
‫וכו' עד שמיה דקב"ה והיא המלכות‪ .‬גם נפרש כונת ברכו‬
‫את י"י המבורך‪ .‬ברכו את י״י הת"ת המבורך מן הברכה‬
‫העליונה‪ .‬וא"ת ר"ל עם פי' ו' קצוות וכשחוזרין הקהל ברוך‬
‫י"י המבורך יכוין במלת ברוך לתשוב"ה שהיא הברכה‬
‫בעצמה‪ ,‬ומבורך לעצמו‪ .‬לעולם ועד לברך לת"ת ולמלכו"ת‬
‫שהוא עולם ועד חבור שלם‪.‬‬
‫צרור החיים כבר אמרתי שיש צרור על גבי צרור בסוד‬
‫נפש ורוח ונשמה‪ .‬וכל אחד גדול מחבירו וגבוה ממנו‪ .‬ושם‬
‫זה נקרא רוח והוא קשור בנשמה העליונה שהיא הבינ"ה‪.‬‬

‫צו‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫והנפש קשורה ברוח לבד יקרא צרור החיים כי הוא עץ‬
‫החיים‪.‬‬
‫חק לשון גדול והדעה זו מלה נזכרת בספר יצירה אלף חק‬
‫מכריע בנתים ואלף הוא האויר המכריע בין אש ומים‬
‫ומעמידם יחד ועושה שלום ביניהם‪.‬‬
‫טוב ראי מלובן מצד החס"ד ומאודם מצד הדין כשוה‬
‫באודם הלחיים ואמר שלמה דודי צח ואדום‪.‬‬
‫זכור מדת היום והוא שבת בבקר‪ ,‬וזכור מלשון זכר וגם‬
‫היסו"ד יקרא זכר והוא וי"ה והיסו"ד אחד בסוד ו"ו‪ ,‬כי אין‬
‫ו' בלא שני ווין‪ .‬וצריך אני לפרש וליחס ימי השבוע כנגד‬
‫ימות עולם‪ .‬דע כי יום ראשון ושני הם דו פרצופין ת"ת‬
‫ומלכו"ת‪ .‬יום ג' חס״ד ואומר ביום הג׳ יקוו המים‪ .‬יום‬
‫רביעי גבור"ה לכן אסכרה בתינוקות‪ .‬ויום ה' נצ"ח‪ .‬יום ו'‬
‫הוד‪ .‬יום ז' יסוד ויש דברים אחרים ומניינים אחרים ועוד‬
‫נבאר בע"ה‪.‬‬
‫ענף עץ עבות כבר כתבתי בו ויש אומרים כי ג' הענפים‬
‫רומזים ליסו"ד ולגדול"ה ולגבור"ה והת"ת לולב והוא דרך‬
‫נכון מאד לעניות דעתי‪.‬‬
‫גאון ע"ש גאון יעקב אשירה לי"י כי גאה גאה‪ .‬אביר יעקב‬
‫אביר של יעקב במדתו‪ .‬ואומר מידי אביר יעקב‪ ,‬וידיו הם‬
‫גדול״ה וגבור"ה‪ .‬וגם היסו"ד יקרא אביר יעקב כי הוא הוא‪.‬‬

‫צז‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫מזרח יש מחלוקת בין המקובלים יש קורא לת"ת מזרח‬
‫ויש קוראו דרום וזה נראה עיקר‪ .‬והחכם יבחר הנאות לפי‬
‫דעתו‪.‬‬
‫כח אדנ"י כח העטרה שהיא אדון כל הארץ‪ .‬שופט שנאמר‬
‫השופט כל הארץ לא יעשה משפט והלא הוא המשפט וגם‬
‫החס"ד והגבור"ה יקראו שופטים ושלשתן יקראו חיות‬
‫וראשי החיה וראשי החיות‪.‬‬
‫ברית הפה והלשון והשפתים להוציא כל כונת הלב‪ .‬ולכן‬
‫יקראוהו רוב המקובלים ספור כמספר לחבירו ראש דברך‬
‫אמת ולפי שהוא ראש לבנין לדמיון האדם הנברא‪ ,‬תארו בו‬
‫כדמיון פה ולשון ושפתים‪ .‬ואמר הכתוב השמים מספרים‬
‫כבוד אל‪.‬‬
‫תיומת הלולב כי הוא כפול והוא היסו"ד ולא נתברר לי‬
‫טעם זה יפה‪ .‬יעקוב והוא מלא בוי"ו להורות כי הוא נושא‬
‫ו׳ קצות‪ .‬נשמה על האמת הוא הרוח אבל כשידבק בבינ"ה‬
‫יקרא נשמה‪.‬‬
‫וידבר י"י אמרו המקובלים כי כל לשון דבור לת"ת ואמירה‬
‫למלכו"ת‪.‬‬
‫חתן והוא יוצא מחופתו העליונה לצאת לקראת כלה לשים‬
‫עטרת מלכות בראשה ואמר הנביא כחתן יכהן פאר וכו'‪.‬‬

‫צח‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫איש בסוד איש ואשה על הדרך הנזכרת וגם הוא איש‬
‫למלחמה‪.‬‬
‫עולה הוא בלשון זכר כי כך הוא ועולה עד למעלה‪ .‬והנני‬
‫רומז כונת הקרבנות‪ .‬ודע כי התודה ושלמים רומזים‬
‫לבינ"ה ויש בהם חמץ ומצה כי כך הדין‪ .‬ושלמי יחיד שהוא‬
‫כלול לכל הבנין להשלימו להטיל שלום ביניהם‪ .‬והעולה‬
‫לת"ת ועולה עד הבינ"ה ולמעלה‪ .‬והאשם ליסוד והוא זכר‬
‫ובחטאת היחיד נקבה והוא למטה וחטאת המלך שהוא‬
‫שעיר ופרים הנשרפים ופרה אדומה ושעיר המשתלח‬
‫וצפורי מצורע ובית‪ .‬הכל קרוב לכונה אחת‪ ,‬אלא שיש קצת‬
‫חילוק ביניהם והמבין מדעתו יבין ואל יהי בחוץ פן יעמוד‬
‫בחוץ‪ .‬והמנחה לעטר"ה כי היא סולתה‪ .‬וכתיב במנחה הוא‬
‫וקוראין היא‪ ,‬להורות על הענין‪ .‬והמלח למלכו"ת הממלכ"ה‬
‫לדוד‪ .‬ברית מלח ומנחת העומר למלכו"ת‪ ,‬כי היא עשירית‬
‫האיפה והיא שעורים מצד הידוע במנחת שוטה‪ .‬ונסוך‬
‫המים לחס"ד ונסוך היין למדת הדין ומלת קרבן לשון‬
‫קריבה‪ .‬ואז יתקרבו המדות‪ .‬ואישה מלשון אשה ולשון אש‬
‫והמדות הפועלות בתחתונים יקראו אשות והקרבן תחלתו‬
‫לאש מזבח במלכו"ת ועולה לרוח הת"ת‪ ,‬ומן הרוח לרוח‬
‫הבינ"ה לריח לה‪ ,‬ואז הוא ניחוח מלשון רוח נחת‪ .‬והדברים‬
‫אז שמחים‪ .‬וניחוח מלשון נחת רוח‪ .‬ותרגום וירד ונחת‪.‬‬
‫ויורד הרצון העליון על העולמים כלם עליונים ותחתונים כי‬
‫כונת הקרבנות להסתפק כל המדות וגם הוא כופר מן‬
‫הפגעים ואמר הכתוב פן יפגענו בדבר או בחרב‪.‬‬

‫צט‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫סוד המנורה כי נרותיה‪ ,‬ראיתי בענין המנורה למקובלים‬
‫דעות חלוקות‪ .‬יש מי שאומר שהמנורה תרמוז לשש‬
‫הקצוות עם הבינ"ה ואין דעת זה עולה יפה‪ .‬ויש מי שאומר‬
‫שתרמוז לו' עמודי הבנין והת״ת הוא אמצעי ונר המערבי‬
‫והכל פונים לו והבינ"ה לפתילה והחכמ"ה לשמן כי היא‬
‫ראשית שמנים והלהב לכת"ר בין הכל עשרה‪ .‬והדעת הזה‬
‫עולה יפה מאד‪ ,‬ואל יליזו מעיניך‪ .‬ובמנורה גביעים‬
‫וכפתורים ופרחים הכל מעצם המנורה‪ .‬וענינים אלו נעלמו‬
‫מעיני כל החכמים ולא דברו בהם בפרט‪ ,‬כי עצמו הפרטים‬
‫הנאחזים בעמודי אצילות הבנין‪ .‬ואמר הכתוב נוראותיך‪,‬‬
‫להודיע כי כמה נוראות הם בנורא‪ .‬ולגבורותיך‪ ,‬להודיע כי‬
‫כמה גבורות הם בגבור"ה‪ .‬וכמה גדולות בגדולה‪ .‬וכולם‬
‫רמוזים בסוד גביעים וכפתורים ופרחים אשר נעלמו‬
‫שביליהם מכל חי‪ .‬והמנורה תרמוז לעליוני הנאצלים‬
‫ולנפרדים ולז' הכוכבים והשמש האמצעי ושאר הדברים‬
‫המשתלשלים כי גבוה מעל גבוה‪.‬‬
‫אופן הגדול כי הוא המנהיג הגדול לכל המרכבה‪ .‬ונצ"ח‬
‫והו"ד יקראו אופנים‪ ,‬ושם יתבאר היטב‪ .‬חזחזית פירוש‬
‫חזיון החוזים כי כל החוזים משם מצאו חזיונם‪ ,‬כל אחד‬
‫כפי מדרגתו ומקומו הבא לו מלמעלה למעלה של מטה‬
‫הימנו‪ .‬כי מדרגות ומעלות רבות לנבואה זו למעלה מזו‬
‫וסוף סוף הכל משם‪.‬‬
‫רקיע המבדיל יש אומרים שהוא מבדיל בין גדולה‬
‫לגבור"ה ולא ידעתי היאך נקרא הגבורה בתורת מים בפרט‬

‫ק‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫ועל האמת הוא השמים ואינו מבדיל‪ .‬והרקיע נקרא שמים‬
‫והשמים רקיע‪ .‬יש מי שאומר כי יהי רקיע בתוך המים הוא‬
‫גלגל העשירי והוא מבדיל בין עולם המלאכים ובין עולם‬
‫הגלגלים והכל קרוי מים‪ ,‬ואין מים בלא מים‪ .‬ונכון הוא‬
‫מאד‪ .‬ואמר שמים שין מים ר"ל שני מים והמים והרקיע‬
‫הם ג' המלאכים וגלגל השכל והגלגלים‪.‬‬
‫כסא הכבוד כסא לכבוד הבינ"ה ואומר השמים כסאי וכו'‪.‬‬
‫שלג שתחת כסא הכבוד שנאמר כי לשלג יאמר הוה ארץ‪.‬‬
‫וזה הכסא הוא הבינ"ה שהוא כסא הכבוד לחכמה‪ .‬ויש‬
‫כבוד למעלה מכבוד וכסא למעלה מכסא והוא הקרח‬
‫הנורא כי נורא הוא ועמו הסליחה‪ .‬קרח הנורא הבא מצד‬
‫המים אשר לימינו‪.‬‬
‫מלך העולם הבנין השפל והבינ"ה מלך לכל העולם‬
‫וישראל בניו והם בני עשרת המלכים ולא בני עשרת‬
‫שליטים כי חלק י"י עמו‪ .‬קול י"י חוצב להבות אש שמטיל‬
‫שלום בין מים לאש וחוצב כח האש מללחוך המים וכח‬
‫המים מלכבות האש‪ .‬תינוק יונק משדי אמו המשמרה ג׳‬
‫הוא יונק מין הבינ"ה שהיא אם הבנים ואשה מספרת עם‬
‫בעלה עטרה עם ת"ת והוא התינוק והוא הבעל‪ .‬ואם תבין‬
‫תבין ותדע ויש דרך אחר למטה מזה מאד‪.‬‬
‫גוון המדה הזאת אדום ולבן בשוה והוא יונק משתיהן כח‬
‫לכח בתחתונים‪ .‬וכנגד המדה הזאת בעולם הנפרדים מעלה‬
‫שישית מעשרת המעלות‪ .‬וכנגדה בעולם הגלגלים גלגל‬

‫קא‬
‫השם‬ ‫תפארת‬ ‫היכל‬
‫חמה המאיר לעולם השפל‪ .‬וכנגדה במעשה בראשית‬
‫במאמרות יהי מאורות ברקיע השמים‪ .‬וכנגדה בי' הדברות‬
‫לא תשא וכו'‪ .‬שהיא השבועה והוא נושא את השבועה‬
‫וכנגדה באדם נפש החיונית שהוא כח הדם‪.‬‬
‫המצות הכלולות במדה זאת הם לא תשא ובשמו תשבע‬
‫ולא תשבעו בשמי לשקר ובתפילין שבראש כי הוא‬
‫המניחם‪.‬‬
‫בלילת המנחה להיות כלולה ובלולה בשמן‪ .‬ושמן המשחה‬
‫וקיום השבועה וכל היוצא מפיו‪ ,‬ואיסור שרטת וקרחה‬
‫וכתובת קעקע ובל תקיף ובל תשחית והדור זקנים מצד‬
‫הת״ת ושלא להכיר פנים בדין‪ .‬ודין עבד נרצע האוהב אדונו‬
‫ואשתו ובניו‪ .‬ע"כ דברנו בכנויי מדה זו כפי כונתינו בספר‬
‫זה‪ ,‬ומעכשו ראוי לדבר במדות הנאצלות מימין ומשמאל‬
‫כפי ענינם הראוי להם בדרך הוא המבורך לנצח‪ ,‬והוא ינחני‬
‫בדרך אמת למען שמו אמן‪.‬‬

‫קב‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫י"י צבאות עמנו משגב לנו וכו׳ המדה הסמוכה לשם זה‬
‫היא המדה הקרואה נצ"ח‪ .‬וכנוייה הם אלו‪ :‬נצ"ח נצחי"ם‪,‬‬
‫נצ"ח ישראל‪ ,‬שמ"ן הטוב‪ ,‬נח"ל חמישי‪ ,‬גלגל המרכבה‪ ,‬י"י‬
‫צבאות‪ ,‬יכי"ן‪ ,‬עמו"ד הימני‪ ,‬שו"ק הימין‪ ,‬עמוד"י שש‪,‬‬
‫לימודי י"י‪ ,‬שחקי"ם‪ ,‬עצ"ם השמים‪ ,‬חוט השדרה‪ ,‬יפ"ה‬
‫עינים‪ ,‬כ"ח החס"ד‪ ,‬מקו"ם יניקת הנביאים‪ ,‬חלו"ם‪ ,‬חיד"ה‪,‬‬
‫דמיו"ן‪ ,‬מראו"ת הצובאות‪ ,‬ערב"י נחל‪ ,‬איב"י הנחל‪ ,‬בני"ם‪,‬‬
‫תלמיד"י חכמים‪ ,‬כליו"ת‪ ,‬מקו"ם העצה‪ ,‬הרר"י ציון‪,‬‬
‫שרפי"ם עומדים ממעל‪ ,‬כרו"ב אחד משני הכרובים‪ ,‬לו"ח‬
‫משני הלוחות‪ ,‬כריע"ה‪ ,‬מודי"ם‪ ,‬למנצח‪ ,‬אדו"ן הנפלאות‪,‬‬
‫קו"ל י׳'י יחיל מדבר‪ ,‬לוב"ן דומה קצת לאודם‪ ,‬כ"ח העצם‬
‫בגוף‪ ,‬כ"ח המגדל נפ"ש הצומחת‪ ,‬עצ"י שטים‪ ,‬אור היקוד‪.‬‬
‫והנני מביא השם הזה וכנוייו אחת אחת כאשר תשיג ידי‬
‫בע"ה‪.‬‬
‫י"י צבאות השם הזה הוא שם תואר מתואר מן הצבאות‬
‫ואינו שם העצם כשם הראשון ונקרא כך לפי שממנו ומשם‬
‫אלהים צבאות נמשכים כל צבאות עולם עליונים ותחתונים‬
‫למיניהם ומרחם עליהם כי שמו הוא שם הרחמים וצבאות‬
‫המלחמה ואמרו ז"ל י"י צבאות שמו‪ .‬שמו הם צבאותיו‬
‫ואמר ר' פנחס אות אחת משמו הם צבאותיו והוא האמת‬
‫כי באות היוד כלול השם וכל הצבאות‪ ,‬וכן כל אות ואות‬
‫למעיין יפה בסוד אותיות השם‪.‬‬

‫נצח הוא ענף מענפי החס"ד שנאמר נעימות בימינך נצח‪.‬‬


‫ירושלם המדה הזאת קרויה ירושלם ושכנגדה בית המקדש‬

‫קג‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫וכן הוא בפרק הרואה‪ .‬והנצ"ח זו ירושלים וההו"ד זה בית‬
‫המקדש שנאמר הוד והדר פעלו‪ .‬ואומר מכון לשבתך‬
‫פעלת‪ .‬ויש בו שני לשונות נצח מלשון נצוח ומתגבר על‬
‫כל הבא לקטרג על ישראל והן בתי דינים עליונים‪ ,‬ובעודם‬
‫שם אין רשות לקטרג שום מקטרג ומנצח מלחמות ישראל‬
‫מלמעלה להכריע השמאל‪ .‬וגם נצח מלשון קיום כי דברו‬
‫הטוב ע"י נביאיו קיים לנצח ולנצח נצחים ואינו חוזר‬
‫מטובה הגזורה על ישראל בהאחזו בכתר‪ .‬כי נצח ישראל‬
‫לא ישקר ולא ינחם וכו'‪ .‬ועל דרך הבהיר נצח הוא מצד‬
‫התוקף והוא כנוי למלכות והוא ענף שכינה‪ .‬ואמר נצח חד‪,‬‬
‫נצחים תרין‪ ,‬הרי תלתא והן ג' חלקי הגבור"ה לדעת זה או‬
‫הוא משותף ג"כ לענף החסד‪.‬‬
‫שמן הטוב השפע היורד מאחד הזתים שעומדים על‬
‫הגולה מימינה שהם חס"ד וחכמ"ה על גבה‪ .‬יכין והוא כנוי‬
‫לעמוד הימני של שלמה הנקרא מצד החס"ד שנאמר והוכן‬
‫בחסד כסא והעמוד הזה יכין ויבנה ויכונן לעיר ציון‬
‫ירושלם‪.‬‬
‫שוק הימין לסוד פרקי המרכבה העליונה בסוד בנין האדם‪.‬‬
‫עמודי שש אחד מן העמודים של ששת קצוות והוא הימין‪.‬‬
‫ופי' עמוד של שש באות הוי"ו ועוד עמוד לששה‬
‫העליונות‪ .‬אחד מלמודי י"י שממנו לומדים ושואבין פי׳ מן‬
‫הת"ת‪.‬‬

‫קד‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫שחקים הם נצ"ח והו"ד והשחקים למטה מן המדות‬
‫הנקראות שמים שלשתן ביחד ואלו יונקים מהם וגם‬
‫שוחקין ומכינין מן ומזון לכל בריה רוחני וגשמי‪.‬‬
‫עצם השמים הם נצ"ח והו"ד ע"ש העצמה הבאה להס מן‬
‫השמים שזכרנו שהם על גביהן וגם הם יתנו עצם לכל עצם‬
‫תחתיהן וכל העצמות יחליצו והם חוט השדרה המעמיד‬
‫צדי הגוף הנה והנה וכל הבנין והמדות שתחתיהן‪.‬‬
‫יפה עינים מצד החס"ד אבל לא כחס"ד אברהם שלמעלה‬
‫לו‪ .‬כח החסד פי' כח הנמשך מן החס"ד הידוע ונותן חסד‬
‫למשיחו לדוד‪.‬‬
‫מקום יניקת הנביאים נצ"ח וגם הו"ד כי ע"כ יעלו ולא עוד‬
‫למעלה והיא מעלת שמואל הרמתי רבן של נביאים‪ ,‬לבד‬
‫משה רבינו אשר לא קם נביא כמותו‪ .‬ואומר כה אמר י"י‬
‫אלהים צבאות‪ .‬והמדרגות הם תורה נביאים וכתובים תורה‬
‫למשה והיא תורה שבכתב ונצ"ח והו"ד ויסו"ד נביאים‬
‫כתובים למלכו"ת‪.‬‬
‫חלום וחידה ודמיון כך דרך הנבואה לכל הנביאים לבד‬
‫משה ואמר הכתוב וביד הנביאים אדמה‪ .‬בתי בראי הם‬
‫נצח והוד והעליונים בתי גואי‪ .‬מראות הצובאות נצח והוד‬
‫פי' מראות לכל הבא לצבא צבא‪ ,‬להגיע לצבאות הנבואה‬
‫זולתי משה ואעפ"כ הוא תחלת נבאתו‪.‬‬

‫קה‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫אחד מערבי נחל בסוד אגודת הלולב‪ .‬והו"ד השנית והלולב‬
‫קו האמצעי יתחיל מן היסו"ד וג' האבות הם ההדסים ונצ"ח‬
‫והו"ד שני ערבות והמלכות לאתרוג‪ .‬איבי הנחל אילנות‬
‫הגדלים על נחל קו האמצעי היורד מאי"ן והו"ד שכנגדו‪.‬‬
‫בנים מלשון בנין ובינ"ה ובנים והכל הולך אל מקום אחד‪.‬‬
‫והנצח וההו"ד בנים לעליונים ובונים לתחתונים כי הם‬
‫הממונים להוליד צבאות וחילות המוני מעלה ומטה‪ .‬ואם‬
‫מצד הרחמים האמתיים יצטרך לבקש בנים יבקש משם‬
‫בתחלה ודרך שם יעלה אל הכתר לרחמים הגמורים‬
‫הגדולים‪ ,‬והם דברי חנה ותתפלל חנה על י"י ותאמר‪.‬‬
‫תלמידי חכמים תלמידים לחכמים שהם חסד וגבורה והם‬
‫התלמידים המרבים שלום בעולם פי' היסוד במלכות‪.‬‬
‫כליות היא הימנית בסוד אדם העליון והמרכבה העליונה‬
‫והוד השמאלית מקום העצה כי הכליות הללו יועצות‬
‫למדת המלכות הכלולה מל"ב נתיבות החכמה בסוד ל"ב‬
‫וכבוד כמספרם‪.‬‬
‫הררי ציון אחד מן ההרים שהם למעלה מן היסו"ד הנקרא ציון‬
‫ומורידין טל חרמון היורד עליהם מראשו של הקב"ה שנאמר‬
‫כטל חרמון היורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה‬
‫לת"ת הבינ"ה והחיים עד העולם ואומר שראשי נמלא טל‪.‬‬
‫שרפים הוא והו"ד והם עומדים ממעל ליסו"ד הנה והנה‬
‫נצ"ח מן הימין והו"ד מן השמאל ולהם שש כנפים בסוד‬

‫קו‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫אות וי"ו של השם‪ .‬והמדות הקשורות עמה ופי' אחד שש‬
‫כנפים השרפים האלו מקבלים משש העליונים שעליהם‬
‫והוא העיקרי‪.‬‬
‫כרוב אחד מב' הכרובים מצד ליסו"ד הנקרא כפורת של‬
‫הארון שהוא המלכו"ת שתורה שבכתב מונחת בתוכו‪.‬‬
‫לוח ראשון מב' לוחות הברית שהתורה בתוכה בהן‬
‫המונחות בארון בסוד היסו"ד‪ .‬כריעה ומודים והודאה בנצח‬
‫כמו בהו"ד דהא בהא תליא ושניהם קרויים נצחי״ם ושם‬
‫יתבאר‪.‬‬
‫למנצח פי' להמשיך חסד עליון לנצח המנצח מערכות‬
‫ישראל על אויביהם בחסדו‪ .‬אדון הנפלאות אדון הבא מכח‬
‫פלאות החכמ"ה מן הימין‪ ,‬ואדון להפליא פלאות לכחות‬
‫התחתונות להכריע ההו"ד שתחתיו בסוד ויקרא שמו פלא‬
‫יועץ אל גבור אביעד שר שלום‪ ,‬והוא אל ההודאות מצד‬
‫ההודאה על גמילות חסד‪.‬‬
‫נצח מענפי החס"ד והיא מדת משה מעודו שנאמר וגם דלה‬
‫דלה מן המים לבנות יתרו מצד החסד ומשם זכה לעלות‬
‫ולקבל את התורה ובה צורת כבש לכן היה רועה צאן‪.‬‬
‫תפוחי זהב אמר הר' עזריאל כי הם נצח והוד גלגלי‬
‫המרכבה והיא עליונה והם שנים והוא הימני ויש מרכבה‬
‫למעלה ממרכבה‪.‬‬

‫קז‬
‫השם‬ ‫נ צח‬ ‫היכל‬
‫נחל ד' הנפרד מן הנהר והוא חמישי במספר כי הבינ"ה‬
‫בכלל הנחלים‪ .‬קול י"י יחיל מדבר והוא קול רביעית היוצא‬
‫מן הקול העליון‪.‬‬
‫כח לגדל נפש הצומחת מצד שבעה מצד מי החס"ד‪ .‬אור‬
‫היקוד מאיר תמיד בכח ולכן גלגולו נוגה והוא מכניס‬
‫האהבה והיא יוקדת בו‪.‬‬
‫עצי שטים עומדים והוא סוד בנין המשכן וכן ההו"ד מצד‬
‫הצפון כי הם מעמידי הבנין‪.‬‬
‫גוונו לבן נוטה לאדום כי רובו רחמים ומיעוטו דין וכנגדה‬
‫בעולם המלאכים מעלה ז׳ מעשר מעלות הנפרדים‪ .‬וכל‬
‫צבאותם וכנגדה בעולם הגלגלים גלגל נוגה והוא גלגל‬
‫הטוב והצדק וכנגדה‪ .‬בי׳ מאמרות ישרצו המים כי כן הוא‬
‫מתולדת המים‪ .‬בי׳ הדברות מאמר לא תגנוב וכנגדה באדם‬
‫כח העצם המעמיד הבנין‪.‬‬
‫המצות הכלולות הנצח בבנין הם‪ ,‬שעטנז‪ ,‬וגדלים‪ ,‬ולא‬
‫תגוז בכור צאנך‪ ,‬וחליצה ברגל ימין‪ .‬כי דרך שם יחזור‬
‫למקומו‪ .‬בקיום מצות היבום מצד החסד ובו מכת בכורי‬
‫מצרים עובדי הצאן לכן לקחו שה תמים‪ .‬ומצות הפסח מן‬
‫המובחר הוא מן הכבשים כי הקדימם הכתוב בכל מקום‪.‬‬
‫ע"כ ראינו לדבר בענין מדה זו כפי מה שהקדמנו לדבר‬
‫בכונת זה‪ ,‬והאל יעיר עינינו במאור תורתו‪ .‬אלהים צבאות‬
‫השיבנו והאר פניך ונושעה‪.‬‬

‫קח‬
‫השם‬ ‫הוד‬ ‫היכל‬
‫המדה המיוחסת לשם זה היא מדת הו"ד שהיא ענף מענפי‬
‫הגבורה וכנוייה הם רוב הכנויים אשר למדת הנצח ואיני‬
‫צריך לכותבם שנית‪.‬‬
‫והכנויים למדה זו לבדה הם אלו‪ :‬אלהים צבאות‪ ,‬הוד‪,‬‬
‫בועז‪ ,‬שוק שמאל‪ ,‬אדמוני‪ ,‬כח גבורה‪ ,‬אל קנא‪ ,‬ספר‬
‫מלחמות י"י‪ ,‬בגדי נקם‪ ,‬נחל שישי‪ ,‬הדום‪ ,‬קול י"י בהדר‪,‬‬
‫אור המעולה‪ ,‬אדום נוטה ללובן‪ ,‬אדון הנפלאות‪ ,‬מישור‪ ,‬כח‬
‫הבשר‪ ,‬כח מחליש הנפש‪ ,‬סוד הקרבן בצפון‪ .‬והנני כותב‬
‫כל הכנויים ומבאר את כל מה שצריך ביאור‪.‬‬
‫אלהים צבאות שהוא דן כל הצבאות עליונים ותחתונים‬
‫ולוחם מלחמות צבאות ישראל ועונשם ע"י המלכות והוא‬
‫שר צבאו‪.‬‬
‫הוד כשמתלבש מן הגבורה שלמעלה ממנו‪ .‬שנאמר חגור‬
‫חרבן על ירך גבור הודך והדרך )תהלים מ"ה ד'( וגם ע"ש‬
‫ההודאה שצריך אדם להודות ולכרוע על שוקיו על הניסים‬
‫ועל הנפלאות הבאות ממקום זה‪.‬‬
‫בועז ע"ש העמוד השמאלי ובועז פי' בו עז הגבורה‪ .‬שוק‬
‫שמאל בסוד קומת האדם‪ .‬עמודי שש מבואר למעלה‪.‬‬
‫אדמוני אבל לא כלו כי היא למטה מן הגבורה ואינו אדום‬
‫כמותו‪ .‬כח גבורה הבא מן הגבורה ובכחה יתן כח לכל בעל‬
‫כח‪.‬‬

‫קט‬
‫השם‬ ‫הוד‬ ‫היכל‬
‫הדום יש מן המקובלים שקראו למדה זו הדום רגליו ויותר‬
‫נראה לקרות שם זה למדת המלכות לפי דעתי‪ .‬אל קנא‬
‫קנאה תקיף בקנאתו‪ .‬וכל קנאה היא מצד אומץ הלב‬
‫וגבורתו לקנא בחיצוניים והמקלקלים שורת הדין‪.‬‬
‫מקום יניקת הנביאים מבואר הוא‪ .‬חלום וחידה מבואר‬
‫הוא‪ .‬מראות הצובאות אחד מערבי נחל‪ .‬איבי הנחל‬
‫מבואר הוא‪.‬‬
‫ספר מלחמות י״י כי מאתו יצאו המלחמות מצד הגבורה‪.‬‬
‫בגדי נקם כי כן דרך הנלחמים והוא בגד למלכות הנוקם‬
‫נקמות‪ .‬בני ת"ח מבואר‪ .‬תפוחי זהב מבואר‪ .‬כליות והיא‬
‫השמאלית‪.‬‬
‫מקום העצה מבואר‪ .‬הררי ציון‪ ,‬שרפים‪ ,‬כרוב אחר‪,‬‬
‫לוחות הברית‪ ,‬כל זה מבואר למעלה‪ .‬שמן הטוב היורד‬
‫מאחת מזיתי זכרי העומדים על הגולה משמאלה מצד‬
‫הגבורה והבינ"ה‪ .‬נחל חמישי הנפרד מן הנהר ויוצאת מן‬
‫הבינ"ה והולכים אל הים האחרון והוא ששי במספר‪.‬‬
‫קול י"י בהדר שנאמר הוד והדר לבשת וכתיב חגור חרבך‬
‫על ירך גבור הודך והדרך‪ .‬גלגלי המרכבה מבואר למעלה‪.‬‬
‫אור המעולה המתעלה ומתהדר והוא מעולה ומהודר ברוב‬
‫ההו"ד לעשות דין וללחום מלחמות י"י אדום נוטה ללובן‬
‫כי רובו דין ומיעוטו רחמים‪.‬‬

‫קי‬
‫השם‬ ‫הוד‬ ‫היכל‬
‫אל ההודאות ואדון הנפלאות ולו נאה להודות על רוב הודו‬
‫ונפלאותיו אשר הוא עושה‪.‬‬
‫מישור כי דינא במשרים שנאמר ידין לאומים במשרים‬
‫ע"פ הדין‪ .‬ועוד שמפחד הדין שלה כל אדם מישר את‬
‫מעשיו‪ .‬כח מחליש הנפש ומחליאה מצד הדין‪.‬‬
‫סוד הקרבן כי הן נשחטין בצפון שנאמר עורי צפון והיא‬
‫מצד הצפון ומעכבת הפרענות הבאה מן הצפון והיא מדת‬
‫הדין ולכך מכפר‪ .‬אמרו כי במדה זו שצורת שור וכנגד מדה‬
‫זו בעולם הנפרדים מעלה שמינית ממעלת המלאכים‪.‬‬
‫וכנגדה בעולם הגלגלים גלגל כובד‪ .‬וכנגדה כמאמרות‬
‫תוצא הארץ נפש חיה למינה‪ .‬בי' הדברות לא תחמוד‪.‬‬
‫המצות התלויות במצוה הזאת הם" לא תחמוד‪ ,‬ולא‬
‫תחרוש בשור ובחמור‪ ,‬ולא תעבוד בבכור שורך‪ ,‬ושלא‬
‫לאחר הנדר יותר מג׳ רגלים‪ ,‬וקניית עבדים ושפחות מן‬
‫הכנעניים‪ ,‬וכן שמיני עצרת לשמחה‪ .‬וראוי לפסוק במדה זו‬
‫ולכתוב במדה הסמוכה בעזר העוזר ואומר וגוזר והוא‬
‫יעזרנו למען שמו אמן‪ .‬נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות י"י‬
‫לבי ובשרי ירננו אל אל חי‪.‬‬

‫קיא‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫המדה הסמוכה לשם הנקראת בתורה אל שד"י ובספרי‬
‫הנבואה אל ח"י היא המדה הנק' יסוד ושמותיה וכנוייה הם‬
‫אלו‪ :‬אל ח"י‪ ,‬נפש חיה למינה‪ ,‬חי העולמים‪ ,‬אלהים חיים‪,‬‬
‫אל שד"י‪ ,‬מקור מים חיים‪ ,‬יסוד‪ ,‬צדיק‪ ,‬עולם תיכון‪ ,‬שורק‪,‬‬
‫טוב‪ ,‬שכל טוב‪ ,‬משכיל לדוד‪ ,‬לדוד משכיל‪ ,‬שלום‪ ,‬זכרון‪,‬‬
‫שבת‪ ,‬מנוחה‪ ,‬עולם הנשמות‪ ,‬גאולה‪ ,‬גואל‪ ,‬ברית שלום‪,‬‬
‫ברית מילה‪ ,‬פריעה‪ ,‬ברית בשר‪ ,‬גויה‪ ,‬פקידה‪ ,‬זכירה‪ ,‬ידיעה‪,‬‬
‫ברית הקשת‪ ,‬ברית שבת‪ ,‬אות יו"ד קטנה‪ ,‬מחצית וי"ו‪,‬‬
‫שבועה‪ ,‬אמון אומן אומן אמן‪ ,‬נאמן‪ ,‬סוד הקשת‪ ,‬חק‪ ,‬הר‪,‬‬
‫הר י"י‪ ,‬ציון‪ ,‬הר ציון‪ ,‬כל‪ ,‬ויכלו‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬חסד תחתון‪,‬‬
‫חסדי דוד‪ ,‬שערי דמעה‪ ,‬תמים‪ ,‬שדרת הלולב‪ ,‬סוף קו‬
‫האמצעי‪ ,‬מכריע שני‪ ,‬כבוד‪ ,‬מקור הברכות‪ ,‬רקיע‪ ,‬אור‬
‫מופלא‪ ,‬כפורת‪ ,‬משקיף‪ ,‬הר הקדש‪ ,‬ההר הטוב‪ ,‬קשר‬
‫הספירות‪ ,‬נח‪ ,‬יוסף הצדיק‪ ,‬ענג‪ ,‬ג' סעודות‪ ,‬אילן‪ ,‬פתחי‬
‫עולם‪ ,‬שערי ציון‪ ,‬נחל שביעי‪ ,‬קול י״י שובר ארזים‪ ,‬חדרי‬
‫הנשמות‪ ,‬לובן ואודם‪ ,‬אודם נוטה ללבן‪ ,‬ולובן נוטה לאודם‪,‬‬
‫כח הגיד‪ ,‬כח להמשיך בלב‪ ,‬דבר ותמורה‪.‬‬
‫ועתה הנני מבאר את השם הזה ומדה זאת וכל כנוייה‬
‫המיוחסים אליה‪.‬‬
‫דע כי כאשר הבינ"ה פועלת בעליונים והיא שליח למדות‬
‫העליונות ממנה כן מדת יסו"ד שליח לבינ"ה לפעול כל‬
‫פעלותיה בתחתונים ע"י המלכות כל דבר ודבר למינו‬
‫ומכאן יוצאות מן הכח אל הפועל כי בבינ"ה הם כל‬
‫הדברים בכח ובפועל וממדה זו יתפרדו כל דבר ודבר למינו‬

‫קיב‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫כפי כחו‪ .‬וע"כ יקראו למדה זו כשם מדת הבינ"ה בשמות‬
‫רבות והיא סוף המעלות התשעה העליונות המקבלות‬
‫ומשפיעות בעליונים ונקרא אל בשם הבינ"ה והחס"ד לפי‬
‫שמושך מהם חסד וחיים וגם יקרא בשם הת"ת כי הוא ענף‬
‫ממנו‪.‬‬
‫אל חי אל מצד החסד שמושך ממדת החסדים הטובים‪ .‬וחי‬
‫שמושך חיים מן הבינ"ה ובהתחברם יחד יקרא אל חי כי‬
‫הוא מחיה הכל וכל לרמז יש‪.‬‬
‫נפש חיה דרך כלל לכל הנפשות והכחות וממנו תוציא‬
‫הארץ העליונה אליה כל הנשמות העליונות והתחתונות‬
‫למיניהם בכח הארץ העליונה אליה‪ .‬בכח הארץ העליונה‬
‫ה"א ראשונה‪.‬‬
‫חי העולמים מלה זו יש לה ב' נקודות חי וחי‪ .‬חי בפתח‬
‫רומז לבינ"ה וחי בצרי רומז ליסו"ד‪ .‬ואין לפרש‪ ,‬ומבואר‬
‫הוא למשכיל‪ .‬ואמר דניאל וישבע בחי העולם ובמקום זה‬
‫הוא חי העולמים בשם הבינ"ה כי הוא מחיה העולמים כלם‬
‫וקושרם יחד והוא צורך‪ .‬ובזה יובן בספר יהושע‪ .‬והמחפש‬
‫היטב ימצאנו ואין לי לפרש‪ .‬גם הת"ת יקרא חי העולם‬
‫ומובן הוא‪.‬‬
‫אלהים חיים ג' מדות יקראו בשם זה הבינ"ה שהיא חיים‬
‫לכל החיים‪ ,‬ומדת היסו"ד כשבא לו השפע ומחיה הכל‬
‫בכח הבינ"ה הנקרא אלהים חיים באמת ומשפיע למדת‬

‫קיג‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫המלכות הנקראת אלהים אז תקרא גם היא אלהים חיים‪,‬‬
‫גם המלכות הנותן חיים לכל חי על פי הדין יקרא אלהים‬
‫חיים‪.‬‬
‫אל שדי נותן בחסדו שלמות ושפע לשדי למדת המלכות‬
‫ליתן לכל די סיפקו‪ .‬אל לשון תוקף ונתן בתקפו חסד עד‬
‫שיבלו השפתים לומר די‪ .‬וגם היא אומרת די לצרות כרב‬
‫רחמיה‪ .‬ומדת זאת אל לשדי למלכות הנקראת שד"י‪ .‬וגם‬
‫תקרא המלכו"ת אל שדי כשתדבק ביסוד‪ .‬ויש אומרים כי‬
‫שד"י למעלה מא"ל והיא דעת הרמב"ן ואינו נראה כן‪.‬‬
‫מקור מים חיים לשלש פנים‪ .‬האחד מקור שממנו חיים‬
‫ומתנועעים כמו החי לעשות פעולותיו כן תנועע זו המדה‬
‫לפעול פעולותיה‪ .‬השני מקור הבא ממים חיים העליונים‬
‫מעדן העליון אין סוף‪ .‬הג' שזהו דרך ומקור לידע המים‬
‫החיים האמתיים אשר לא יכזבו מימיהם וגם הוא מקור‬
‫לכל מה שתחתיו‪.‬‬
‫יסוד שלא כשאר יסודות כי זה יסוד למה שלמטה לו והוא‬
‫יסוד למלכו"ת ומרוב תשוקת המלכו"ת להדבק באל חי‬
‫תתאחז ותתדבק בו תמיד‪ .‬ודוגמת זה‪ ,‬האבן המושכת‬
‫השואבת שמושכת אליה אל שלמטה לה והיא מלמעלה‬
‫ובשלש היסודות כן‪.‬‬
‫צדיק לפי שהוא יסודו של עולם וצדיקו ונותן צדקה למדת‬
‫המלכו"ת הנקרא"ת צדק וממנו מתפרנס העולם‪ ,‬ואומר‬

‫קיד‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫וצדיק יסוד עולם ואומר זכר צדיק לברכה צדק"ה ת"ת‬
‫צדי"ק יסו"ד צד"ק מלכו"ת‪.‬‬
‫עולם תיכון כי הוא אמצעי בין ת"ת ומלכו"ת והוא עולם‬
‫תחתון להויות המשפיעות להויות כמותן‪.‬‬
‫שורק אם הוא בג' נקודות הוא שלישי לכת"ר בדרך קו‬
‫האמצעי ואם הוא נקודה אחת הוא אמצעי בין ת"ת‬
‫למלכו"ת גם הת"ת נקראת שורק וכבר כתבתיו במקומו‪.‬‬
‫גולת הזהב כי היא המריקה הזהב הטוב על ספירת‬
‫המלכו"ת‪ .‬טוב שמטיב לכל בצדק‪ .‬ואמר הכתוב‪ ,‬אמרו‬
‫צדיק כי טוב )ישעיה ג' י'( תמיד בפועל ובטובו נתיעץ אדנ"י‬
‫בבריאת העולם‪ .‬שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב וטוב‬
‫מטיל שלום בעולם ונותן בו ברכה‪ ,‬וגם מלת טוב פירושו‬
‫שדולק במה שמקבל ומדליק במה שהשפיע‪ ,‬כמו בהטיבו‬
‫את הנרות‪ .‬וכלו טוב בלי תערובת שם רע‪ .‬והמלכות גם כן‬
‫יקרא טוב והוא מלת טובו של הקב"ה‪.‬‬
‫שכל טוב ואמר הכתוב שכל טוב יתן חן )משלי י"ג ט"ו( ואומר‬
‫חן ימצא )משלי כ"ח כ"ג( ושכל הטוב כי הוא נותן טוב ליעלת‬
‫חן‪ .‬ובשכל זה יעשה הטוב‪ .‬ובה המשכיל ישכיל לדעת‬
‫אמתת השי"ת כי הוא בית ושער למה של מעלה לו‪.‬‬
‫ובהדבק דוד במדה זו אמר לדוד משכיל‪ ,‬ומשכיל לדוד‪.‬‬
‫ויהי דוד לכל דרכיו משכיל‪ .‬ומשכיל למטה ממבין והבן‪.‬‬

‫קטו‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫שלום לפי שמטיל שלום בין ת"ת למלכו"ת ואז כל העולם‬
‫בשלום וברכה וגם הת"ת נקרא שלום והוא עושה שלום‬
‫במרומיו‪ ,‬בין גדול"ה לגבור"ה מים ואש והכלי המחזיק הכל‬
‫הוא השלום‪.‬‬
‫זכרון יש בו לשון זכירה כי ע"י המקום הזה נזכרים כל‬
‫החיים בראש השנה בעמדם לפני המלך הקדוש והמשפט‪.‬‬
‫ואנו אומרים זכרנו לחיים וחפץ בחיים וספר חיים כנגד‬
‫החיים ומקור החיים ואור החיים‪ .‬וכלם הם חיי העולם הבא‪.‬‬
‫עולם על עולם‪ .‬והמקום הזה הוא השלטון והקרן הצומח‬
‫לדוד בקרן ישועה‪ .‬וזכרון מלשון זכר בסוד ברית המעור‪.‬‬
‫ואמר ה' זכרנו יברך להשפיע לכנסת בת ישראל בת זוגו‪.‬‬
‫וזכרון מלשון הקטרה שניזכור כל מנחותיך ואזכרת המנחה‬
‫ומנחת השוטה‪ .‬וזכור הוא לשבת והוא השבת ואומר מזמור‬
‫לדוד להזכיר להמשיך למדתו הזכרון‪.‬‬
‫שבת בהקשר המנין עם הבינה הוא שביעי לה והיא‬
‫שביעית לו‪ .‬ועל כן היא שבת הגדול וכל השביעיות תלויות‬
‫במקום זה‪ ,‬בימים ובשבתות ובשבועות ובחדשים ובשנים‬
‫ובשמטות ובארצות ובכוכבים‪ .‬והיא השביעית מכתות‬
‫הצדקים‪ .‬גם המלכות יקרא שבת ואמרו יכולה שבת‬
‫שתרחם )שבת י"ב‪ (.‬והוא מה שארז"ל בואי ונצא לקראת שבת‬
‫המלכה ובואי כלה‪ .‬וז' ספירות ושבתותיהן כי כלן קרויין‬
‫שבתות‪ ,‬וכל השביעית בעה"ז לזה ירמוז‪ .‬ויש דרך שיקרא‬
‫הת"ת שבת ושביעי‪ ,‬והוא זר מאד‪ .‬והמלכו"ת יקרא שבתון‬
‫וזה שבת לשבתון‪ .‬ובשבת ג׳ סעודות אחת ליסו"ד ובת זוגו‬

‫קטז‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫שניה לת"ת לבינ"ה ומה שעליה‪ ,‬והוא סוד ענג ‪ -‬ע'דן נ'הר‬
‫ג'ן‪ .‬קדושה רבא כי הוא המקדש הכל במה שמשך מן‬
‫הקדש להעלותה לו‪.‬‬
‫מנוחה לשון נופש ושביתה כי הוא נח בביתו ולשון הורדה‬
‫שנאמר נחת רוח‪ .‬ותרגום וירד ונחת כי יוריד השפע למדת‬
‫בת זוגו והוא סוד המנחה‪.‬‬
‫עולם הנשמות שמשם נפרדות ופורחות למדת המלכות‬
‫איש למינהו כי כל הנשמות והרוחות מכל בעלי חיים‬
‫ממקום העליון מוצאם ובמרכבה פני אדם ופני אריה ופני‬
‫שור ופני נשר להורות על זה כל א' כפי מעלת מציאותו‬
‫ומקום כח הנשמות האמתי למעלה בבינ"ה כי היא אם כל‬
‫חי ואמר הכתוב ונשמת שדי תבינם ויש אומרים שנשמת‬
‫האדם מן המלכות שנאמר נר אלהים נשמת אדם והמלכות‬
‫קרוי נר כי נר מצוה‪.‬‬
‫גאולה‪ ,‬וגואל כי הוא הגואל לת"ת‪ ,‬גאולה למדת המלכות‪,‬‬
‫ובניה מגלותם בשובו אליהם כמאז ולכן סומכין גאולה‬
‫לתפלה כדי להחזיר מלכות בית דוד ושכנתיה למקומם‬
‫והוא גואל ישראל וכל הגאולות‪ .‬ויש גואל למעלה הימנו‬
‫והיא הבינ"ה שבה כל הגאולות והחירות בכח והיסוד קם‬
‫תחתיה לגאול גאולתה בפועל‪.‬‬
‫ברית נאמר לג' מדות אדנ"י א"ל חי בינ"ה הברית הנאמר‬
‫בבינ"ה היא ברית הפה וברית הלשון וברית השפתים‪.‬‬

‫קיז‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫וברית הנאמר באל ח"י הוא ברית שלום ברית שבת ברית‬
‫הקשת וברית המילה וברית הבשר‪ .‬וברית הנאמר באדנ"י‬
‫היא ברית התורה וברית עולם כי גם היא תקרא ברית‬
‫שנאמר ואני זאת בריתי אותם‪.‬‬
‫ברית שלום ברית להטיל שלום בבית המלכו"ת והוא בריתו‬
‫ושלותו של הת"ת הנקרא אמת ושלום גם כן שנאמר‬
‫ויקרא לו ה' שלום‪.‬‬
‫ברית מילה בין עשר אצבעות רגליו ובו פריעת המילה‬
‫לסלק הערלה המפסקת בינו ובין מקור ישראל‪ ,‬והמילה‬
‫לזכור והפריעה לשמור‪ .‬ברית הבשר והגויה בסוד ברית‬
‫המעור כי הוא בין שוקיו עמודי ש"ש נצ"ח והו"ד‪ .‬והברית‬
‫והפקידה והזכירה והידיעה דרך אחד הוא במלות שונות‪.‬‬
‫וידע אלקנה ויפקוד שמשון ויזכור אלהים את רחל בסוד‬
‫זה הברית‪.‬‬
‫ברית הקשת המדה הזאת תקרא קשתה שהיא קשתו של‬
‫עולם ומחזיקו ומישבו‪ .‬ואמר הכתוב ותשב באיתן קשתו‪,‬‬
‫ויורה השפע כחץ בעת הרצון‪ .‬ויש אומרים כי הקשת רומז‬
‫למלכות וצ"ע‪ .‬ברית שבת בריתה בתוכי וכן דעת הבהיר‬
‫לשבת ועונתו של תלמיד חכם מע"ש לע"ש והתלמידים‬
‫נצ"ח והו"ד‪.‬‬
‫אות ברית בהתחבר מדה זו לשם המלכות אז תחדש‬
‫אותות ומופתים ופלאות נוראות ואז בשתיהן יחד אות‬

‫קיח‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫ברית המילה באות ברית הקשת ולכן יקראו אות ברית‬
‫קדש‪ ,‬והוא סוד ברכת המילה‪ ,‬וצאצאיו חתם באות ברית‬
‫קדש על כן ]בשכר זאת[ אל חי חלקינו‪ .‬כי הוא המופלא למה‬
‫של מטה לו וחלקנו במופלא ואות היא אות יו"ד החכמה‬
‫שקדמה אלפים שנה לבריאת העולם הבנין בכללו והיא‬
‫אות לברית‪.‬‬
‫יו"ד קטנה כי הוא קצה תחתון של וי"ו אם אין באותיות‬
‫קטון מזאת יו"ד זאת היא שקרא קטנה נגד העליונה למבין‬
‫וחכם‪ .‬מחצית הוי"ו והוא מחציתה תחתון נאחז נצ"ח והו"ד‬
‫ובמחצית העליון גדול"ה וגבור"ה ות"ת ובין כלם הם ו'‬
‫קצוות‪.‬‬
‫שבועה מלשון שבעה ומגזרת שבע ולכן כל השבע בז'‬
‫ספירות הבנין מן הבינ"ה עד היסו"ד בהוה"י במלת שבועה‬
‫באחריתה תוכיח‪ .‬והעובר על השבועה נעקר מן העולם הזה‬
‫והבא‪ ,‬מדה כנגד מדה שבא להרוס הבנין ועל כן יהרס הוא‬
‫וביתו‪ .‬ופירוש נשבע י"י ר"ל תתן שפע יתר בז' מדות הבנין‬
‫כדי להשלים דברו בלי חזרה וזהו גזר דין שיש בו שבועה‬
‫וגזרת שבע להשביע לכל חי רצון‪.‬‬
‫אמן אומן אומן אמון ד' מצות האלו כך פירושן אמן הוא‬
‫קבלת שבועה לומר כי זה השביעי הוא נאמן ליפרע מן‬
‫העבריינין הכופר באומן שחצב ז' עמודים בבינתו אשר‬
‫העולם נכון עליהם‪ .‬והאומן אותם בחכמתו והאמון אותם‬
‫באמונתו‪ .‬פירוש אחר אומן כשהוא ממיר דבר לתמורתו‬

‫קיט‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫ואמון כשמשנה המנהג ואמן כשמחליף המנהג ונאמן‬
‫ואומן כשמקיים המנהג ואמן כשמקיים המנהג‪.‬‬
‫סוד הקשת בבריתו וגווניו שהוא כלול מלובן וירוק ואדום‬
‫ששון יסוד למטה לו שמחה מלכות‪ ,‬מלכות למעלה לו‬
‫ת"ת אורה למעלה לו בי' ויקר שהוא תפלין של ראש‪.‬‬
‫חק לשון גבול וחקיקה כי הוא אשר נתן לכל נברא גבולו‬
‫וחקו והוא המלמד לישראל חק ומשפט והוא הנותן לכל חי‬
‫טרפו ולחם חקו‪ .‬ואמר הכתוב חק נתן ולא יעבור והוא חק‬
‫המכריע בין נצ"ח והו"ד והמלכו"ת קרוי חקה ובהתחבר‬
‫יחד הם חקים ומשפטים צדיקים‪.‬‬
‫ההר הטוב הר שהוא טוב ומטיב לכל וטוב לשון בהטיבו‬
‫את הנרות‪ .‬הר י"י והוא הר הקדש והוא לי"י לבדו ואין זר‬
‫אתו והוא הר סתם‪ .‬וציון‪ ,‬והר ציון פירוש הר לציון לדעת‬
‫האומר כי ציון היא מלכות והאמת כי הכל בכל והכל אחד‬
‫והרמוז ליסו"ד שהוא הר המלכות וצריך לעלות אליו‪.‬‬
‫ואומר‪ ,‬ברוך י"י מציון שוכן ירושלם והשוכן בירושלים‬
‫מתברך מציון והבן היטב‪.‬‬
‫כל‪ ,‬המדה הזאת יונקת מושכת מכל המדות והספירות‬
‫למיניהם דרך הקו והצנורות ולכן תקרא כל‪ .‬ותמיד תצפה‬
‫לשפע הקדוש העליון‪ .‬ולכך אמר בדרך נעלם עיני כל אליך‬
‫ישברו‪ ,‬ר"ל לשם הגדול והיא מכינה ונותנת מזון לכל מה‬
‫שתחתיה לכל העולמות‪ ,‬ומקרני ראמים עד ביצי כנים‪.‬‬

‫קכ‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫ולזה ישברו‪ .‬ועליה נאמר עיני כל אליך וכו'‪ .‬ואומר פותח‬
‫את ידיך וגו'‪ .‬ואל תקרי אלא יודי"ך‪ .‬והיא יו"ד קטנה‬
‫לעומת הגדולה החכמ"ה‪ .‬וכל‪ ,‬עולה לחשבון חמשים לפי‬
‫שיונק מנ' שערי בינה וחוזר אליו חלילה‪.‬‬
‫ויכלו לשון כל ולשון כליל שנשתכלל לה הכל על ידה‬
‫והיא השבת שבו נשלם הכל בחסד העולה למספר ויכלו‪.‬‬
‫אביר יעקב ולא אביר אברהם ויצחק לפי שהוא אחוז‬
‫במדתו של יעקב בתחתית הוי"ו הסובלת ו׳ קצוות והוא‬
‫ברית יעקב והוא אביר הבא מיעקב יושב אהלים והוא‬
‫הפורש כנפיו עליו‪ .‬שנאמר המבינתך יאכל נץ יפרוש כנפיו‬
‫לתימן )איוב ל"ט כ"ו( לחסד הבא מחסד התימני הדרומי‪ .‬ואביר‬
‫מלשון אברה‪ ,‬ויקרא אביר ישראל כשדבק יסו"ד בעטרה‬
‫והוא אביר וחזק לישראל שנאמר נאם האדון י"י צבאות‬
‫אביר ישראל )ישעיה א' כ"ד(‪ .‬ונצ"ח והו"ד ויסו"ד הם צבאותיו‪.‬‬
‫חסד תחתון כי ג' מיני חסד הם חסדי דוד למעלה להם‬
‫חסד אברהם למעלה חסד עלייון וכבר בארתיו‪.‬‬
‫שערי דמעה הצנורות הבאים מחסד אברהם למדה זו‬
‫יקראו שערי דמעה‪ .‬והשערים האלו הם נכונים תמיד‬
‫לבעלי תשובה ומתחרטים ובוכים על פשעיהם‪ ,‬אעפ"י‬
‫שננעלו שערי תפלה בבית המלכות וע"י הדמעה התפלה‬
‫מתקבלת‪ .‬כי חסדיו לא תמנו ולא יתמו עד עולם‪ .‬גם‬

‫קכא‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫המקום הזה הוא שער השמים שנאמר וזה שער השמים‬
‫וזהו מספר חי והוא חי העולמים‪.‬‬
‫תמים בכרות הערלה המבדלת בינה ובין המלכות בסוד רוח‬
‫סערה הבא מן הצפון וענן כבד ואש מתלקחת אז הוא‬
‫תמים וישר ושלם וכל יתר כחסד והבן‪ .‬שדרת הלולב בסוד‬
‫הקו למטה ובראש הקו התיומת וכבר דברנו בזה נצ"ח‬
‫והו"ד ויסו"ד הם נקראים אופנים וגלגלי המרכבה ויקראו‬
‫שוטרים לצוות להשלים דין ב"ד הגדול השופטים ע"י‬
‫אספקלוטור שהוה מלכות צדק‪.‬‬
‫מכריע שני בין נצ"ח והו"ד ולפעמים הוא עולה על גביהם‬
‫לקבל מהת"ת ולפעמים יורד תחתיהם להשפיע למלכות‬
‫ולכן ימצא מצוייר פעם למעלה פעם בשוה פעם למטה‪.‬‬
‫ואל תטעה וכבר דברתי בזה במדת הת"ת‪.‬‬
‫כבוד פירוש כבוד וכסא לעליונים ונותן כבוד למלכות‬
‫והבא ממנה והוא כבוד ג׳ וכבר הורתיך על זה‪.‬‬
‫מקור הברכות מקור הממולא מכל הברכות ומברך לכל‬
‫המתברכים ממנו בברכת טוב‪.‬‬
‫רקיע שהים והתכלת העליון חפצים לדמות לו ודומין לו‬
‫בעת דודים והוא למעלה להם‪ .‬ולפעמים הוא המבדיל‬
‫כשמתעלה למעלה‪ .‬ומפני הרעה נאסף הצדיק‪ .‬ויש קורין‬
‫למדה זו ערבות וכן נראה בגמרא דחגיגה‪ ,‬ומשם יראה‬

‫קכב‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫הרואה‪ .‬אור מופלא כאשר אור הבינ"ה מופלא ומכוסה‬
‫ממדות הבנין כן אור היסו"ד מופלא ומכוסה ממדת‬
‫המלכות ולכן יקרא ג"כ אור מופלא‪.‬‬
‫כפורת והוא על הארון ועליו שני כרובים נצ"ח מן הימין‬
‫והו"ד מן השמאל והם השרפים העומדים ממעל לו‪.‬‬
‫משקוף כשמתעלה היסו"ד יעלה למעלה מנצ"ח והו"ד ואז‬
‫הם שתי מזוזות והוא המשקוף על גביהם והוא סוד פסח‬
‫מצרים‪.‬‬
‫הר הקדש הקדוש והמקדש והר למקדש קדש עטרת‬
‫ישראל ואמר הנביא והביאותים אל הר קדשי הר לקדשי‬
‫קדש ישראל לי"י ראשית תבואתה‪ .‬קשר הספירות כאשר‬
‫הבינ"ה קושר שלש בשש הקצוות כן היסו"ד קושר הט׳‬
‫אצל העשירית ויחבר את האהל להיות אחד ושמו אחד‪.‬‬
‫נח מלשון מנוחה והורדה ונחת רוח‪ .‬ונח היה צדיק ותמים‬
‫ונולד מהול והוא היה יסו"ד העולם וממנו הושתת העולם‪.‬‬
‫ונח מצא חן בעיני ת"ת הח"ן הגדול‪ .‬ואמר הכתוב ומצא חן‬
‫ושכל טוב בעיני אלהים ואדם בסוד פרקי המרכבה‪ .‬ועל זה‬
‫החן‪ ,‬והחן הגדול‪ ,‬אמר הנביא תשואות חן חן לה‪ .‬פירוש‬
‫לכלה הכלולה מכל בעטר"ת מלוכה‪ .‬ושכל טוב יתן חן‪ .‬ויש‬
‫אומרים כי החן הוא לעטרה‪ .‬והוא לפי דעתי מלשון תחנה‪.‬‬
‫יוסף הצדיק זאת היא מדתו כי זן ומפרנס לכל ישראל‬
‫בשפע ושובע‪ .‬שנאמר‪ ,‬ויכלכל יוסף ולכך מדתו כ"ל‪ .‬ואמר‬

‫קכג‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫הכתוב‪ ,‬וצדיק יתן ולא יחשוך )משלי כ"א כ"ו( ויוסף מלשון‬
‫תוספת רוח חיים וברכה לברכה‪ .‬והוא היה בן זקונים‬
‫ליעקב‪ ,‬וזיו איקונין דומה לו‪ .‬וכן היסו"ד ידמה לת"ת כמוהו‬
‫בהרבה דברים והוא ענף מענפיו והוא המוליד בדומה‪.‬‬
‫צרור החיים יש צרור למעלה מצרור‪ .‬וזה הצרור האחד‬
‫אחרי הפרד הנפש מהגוף אם יזכה‪ ,‬ואם יזכה יעלה עוד‬
‫למעלה אל צרור רוח הת"ת‪ ,‬ואם יזכה עוד יעלה הבינ"ה‬
‫עד למעלה שאין למעלה הימנו‪ .‬והמלכות יקרא צרור בעוד‬
‫האדם בחיים ובמקומו יתבאר‪.‬‬
‫ג' סעודות ע"ד יסו"ד ועטרה כל בכל אחת ת"ת שניה כתר‬
‫ג' והוא ענג ‪ -‬עד"ן נה"ר ג״ן‪ .‬ואין צריך לפרש כי מובן הוא‪.‬‬
‫אילן ובו פרי כל נטיעות הגן ומתחתיו מתפלגים פלגים‬
‫פלגים כל שפע מימי בראשית העליונים להשקות הגן והוא‬
‫יש בו מהלך ת"ק שנה רמז לה' הויות‪ .‬ועליו נאמר אני י"י‬
‫עושה כ"ל רוקע הארץ מאתי )ישעיה מ"ד כ"ד( ואני במקום זה‬
‫ירמוז לת"ת וזה האילן שמשתעשע בו הקב"ה‪.‬‬
‫עץ הדעת פירוש עץ לדעת האמת והוא טוב ולא רע‪.‬‬
‫פתחי עולם פתח ליכנס לספירות של מעלה לו שהוא‬
‫עולם הבנין וגדו"לה וגבורה ג״כ יקראו פתחי עולם פי'‬
‫פתח עולם העליון מהבינ"ה ולמעלה והשערים היא הבינ"ה‬
‫והראשית היא חכמה וכתר‪.‬‬

‫קכד‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫שערי ציון כי הוא נקרא ציון או שער לציון אם הוא‬
‫מלכות‪ .‬אופן אחד בארץ והוא סנדלפו"ן והוא עומד בארץ‬
‫המלכות וראשו בין החיות העליונות בין גדולה וגבורה‬
‫ועוד למעלה והוא האמת‪ .‬קול י"י שובר ארזים ואמר‬
‫בספר הבהיר זה קשת‪.‬‬
‫נחל ששי לחלוקה ושביעי למנין כי הבינ"ה עצמה מן‬
‫הנחלים והנהר והנחלים הולכים אל ים שעשה שלמה‪.‬‬
‫חדרי הנשמות כי משם יוצאות לעולם והם הנשמות‬
‫שבגוף שאין בן דוד בא עד שיכלו‪ .‬ואמר חדרי בלשון‬
‫רבים להורות על הרבוי המינים למיניהם כאשר כתבנו‬
‫במדה זו ויש קוראים למדה זו חדרי גדולה מצד החסד‬
‫כח להמשיך דבר ותמורה בלב‪ ,‬כי מקבל ההפכים‬
‫והתמורות מימין ושמאל היורדים בו דרך הצינורות זכות‬
‫וחובה‪.‬‬
‫גוון מדה זו לובן ואודם‪ ,‬והלובן נוטה לאודם הקרבנות‬
‫אשם‪ ,‬ולעולם הוא זכר כעולה‪ .‬וכנגד מדה זו בעולם‬
‫המלאכים המעלה הט' ממעלות הנפרדים‪ .‬וכנגדה‬
‫בגלגלים גלגל שבתי ע"ש השביתה‪ .‬ובמדה זו שבת‬
‫הפועל העליון מכל מלאכתו‪ .‬וכנגדה כמאמרות מעשה‬
‫בראשית‪ ,‬ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו‪ ,‬כי‬
‫במדה זו תשלום בנין אדם העליון הרוחני ע"ד סוד פרקי‬
‫המרכבה האמורים בשיר השירים לכל מבין כונת טעם‬
‫אמריו‪ .‬ודע כי הדברים משתלשלים ממעלה למעלה‬

‫קכה‬
‫השם‬ ‫י סוד‬ ‫היכל‬
‫למטה ממנה מן המופלא אל הנעלם ומן הנעלם אל‬
‫המושכל ומן המושכל אל המורגש הרוחני ומן המורגש‬
‫הרוחני אל המוטבע הרוחני ומן המוטבע הרוחני אל‬
‫המוטבע המובדל ומן המוטבע המובדל אל המוטבע‬
‫הגשמי הפשוט ומן הפשוט אל המורכב‪ .‬ולכך אל‬
‫תשתומם ושתוק כי כן עלה במחשבה ואל תמהר להשיב‪.‬‬
‫כי דברים אלו צריכים ביאור רחב‪ .‬ואם תזכה להבין‬
‫מעצמך הנה מה טוב בבריאת האדם כח הגיד להוליד‬
‫בדומה בסוד ברית מילה אמרו המקובלים כי היסוד בו‬
‫צורת איל ונכון הוא‪.‬‬
‫המצות התלויות במדת היסו"ד הם‪ :‬איסורי ביאה‪ ,‬וטעם‬
‫איסור העריות שלא להשיב נפרד לשרש והענף לעיקרו‪,‬‬
‫וערוה‪ ,‬והרבעה‪ ,‬ומצות היבום‪ ,‬וסירוס‪ ,‬וערלה‪ ,‬ומצות‬
‫פריה ורביה‪ ,‬ומילה‪ ,‬וזב‪ ,‬ובעל קרי י"ד לצאת‪ ,‬וית"ד‬
‫לחפור‪ ,‬ואונס‪ ,‬ומפתה‪ ,‬ומוציא שם רע‪ ,‬וכל אסור ומותר‪,‬‬
‫לא תסור‪ ,‬ותקיעת שופר בראש השנה‪ .‬והכל מבואר כי‬
‫כל זה מצד ברית המעור‪ ,‬וצווי תורה שבכתב‪ ,‬וראש‬
‫השנה‪ ,‬ותקיעת שופר מצד הזכרון‪ ,‬והיא היא והכל הולך‬
‫אל מקום אחד‪ .‬ע"כ ראינו לדבר במדה זו כפי הכונה‬
‫הידועה בספר זה‪ .‬ומעכשו ראוי לדבר במדה הסמוכה לה‬
‫בעזרת אדון הכל והוא יהיה עם פינו ויצילנו מכל חטא‬
‫ושגיאה למען רחמיו וחסדיו הרבים אמן‪ .‬אדני יתן אומר‬
‫המבשרות צבא רב‪.‬‬

‫קכו‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫המדה הסמוכה לשם הנקראת בתורה אדני היא הנקראת‬
‫מדת המלכות ושמותיה וכנוייה רבים מאד לפי שפועלת‬
‫בכח כל הספירות לכן נקראת בשמותיהם כהם ושמותיה‬
‫וכנוייה הם אלו‪ :‬אדנ"י‪ ,‬אדון‪ ,‬אדון האדונים‪ ,‬אדנים‪ ,‬פרנס‬
‫הגדול‪ ,‬היכל י"י‪ ,‬סוד יר"ו אותיות‪ ,‬בריכה‪ ,‬ברכה‪ ,‬באר‪,‬‬
‫באר מים חיים‪ ,‬באר שבע‪ ,‬מעי"ן גנים‪ ,‬י"ם‪ ,‬י"ם סוף‪ ,‬י"ם‬
‫הגדול‪ ,‬י"ם האחרון‪ ,‬י"ם החכמה‪ ,‬כל בכל‪ ,‬אבן הספיר‪,‬‬
‫אבן הראשה‪ ,‬אבן מאסו הבונים‪ ,‬אבן ישראל‪ ,‬ראש פנה‪,‬‬
‫בית המקדש‪ ,‬הר המוריה‪ ,‬גבעת הלבונה‪ ,‬שכינה‪ ,‬עין בעין‪,‬‬
‫אהל מועד‪ ,‬צדק‪ ,‬ב"ד של מטה‪ ,‬אני‪ ,‬אנכי לפעמים‬
‫מלכות‪ ,‬מלכות בית דוד‪ ,‬נשר‪ ,‬מקוה מים‪ ,‬יבשה‪ ,‬יד‬
‫שמאל‪ ,‬תפלה של יד‪ ,‬עז‪ ,‬יד החזקה‪ ,‬יד כהה‪ ,‬אצבע‬
‫אלהים‪ ,‬כה‪ ,‬דבר‪ ,‬עץ הדעת‪ ,‬יד הגדולה‪ ,‬ארץ החיים‪ ,‬נקם‬
‫ברית‪ ,‬ספר החיים‪ ,‬ירושלם‪ ,‬תמונה‪ ,‬זאת‪ ,‬ויאמר‪ ,‬אמרת‪,‬‬
‫אלף זעירא‪ ,‬תורה שבעל פה‪ ,‬יהוה‪ ,‬אל‪ ,‬אלהים חיים‪,‬‬
‫אלהיך‪ ,‬שדי‪ ,‬צבאות‪ ,‬נפש‪ ,‬צרור החיים‪ ,‬הא אחרונה‪,‬‬
‫כנסת ישראל‪ ,‬כלה‪ ,‬לבנה‪ ,‬מלאך הגואל‪ ,‬מלאך פניו‪ ,‬קשר‬
‫של תפלין‪ ,‬מלאך הברית‪ ,‬אשה‪ ,‬בג"ד כפר"ת‪ ,‬אם תתאה‪,‬‬
‫שכינה תתאה‪ ,‬שלטון‪ ,‬עמוד האש‪ ,‬צור‪ ,‬דמדומי חמה‪,‬‬
‫חטה‪ ,‬תאנה‪ ,‬פי י"י‪ ,‬פי הגבורה‪ ,‬חרב פיפיות‪ ,‬אלהי יעקב‪,‬‬
‫חכמת שלמה‪ ,‬כסא י"י‪ ,‬חקה‪ ,‬חקות‪ ,‬אמונה‪ ,‬י"י אחד‪,‬‬
‫לבנה ע"ג שחורה‪ ,‬כרוב‪ ,‬דר וסוחרת‪ ,‬עטרה‪ ,‬צלע‪ ,‬שערי‬
‫תפלה‪ ,‬תחנה‪ ,‬מטרונה‪ ,‬צורך העולם‪ ,‬סלה‪ ,‬בית המלך‪ ,‬חי‬
‫העולמים‪ ,‬ירח‪ ,‬אדני‪ ,‬יהוה‪ ,‬דו פרצופין‪ ,‬פרי עץ הדר‬
‫אתרוג‪ ,‬ארץ חפץ‪ ,‬ברכת חתנים‪ ,‬מדת לילה‪ ,‬ארון‪ ,‬שר‬
‫העולם‪ ,‬אבן שתיה‪ ,‬רגל רביעי‪ ,‬בת מלך‪ ,‬בת‪ ,‬סדר זמנים‪,‬‬

‫קכז‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫קול‪ ,‬כבוד‪ ,‬מעונה‪ ,‬וילון‪ ,‬גן‪ ,‬ציקי קדרה‪ ,‬שמור‪ ,‬עומק‬
‫תחת‪ ,‬מקור ישראל‪ ,‬אף‪ ,‬חשך‪ ,‬מעורב‪ ,‬אחרית‪ ,‬מדת הדין‬
‫הרפה‪ ,‬בת זוג‪ ,‬אחוריים‪ ,‬פנים שאינם מאירים‪ ,‬אספקלריא‬
‫שאינה מאירה‪ ,‬תכלת‪ ,‬שושנה‪ ,‬חבצלת השרון‪ ,‬ציון‪ ,‬עיר‬
‫דוד‪ ,‬רוח הקדש‪ ,‬לב‪ ,‬סרסור‪ ,‬אדריכל‪ ,‬השם הנכבד‪ ,‬נון‬
‫כפופה‪ ,‬צורת יו"ד‪ ,‬בכורים‪ ,‬מעשר‪ ,‬מזבח החיצון‪ ,‬רצון‪,‬‬
‫מם סתומה‪ ,‬חוה‪ ,‬שרה‪ ,‬רבקה‪ ,‬רחל‪ ,‬בת שבע‪ ,‬מראה‪,‬‬
‫כתובים‪ ,‬כוס של ברכה‪ ,‬רוחו של משיח‪ ,‬מטטרון שר‬
‫הפנים‪ ,‬גפן‪ ,‬תרוש‪ ,‬חמדת ימים‪ ,‬עצרת החג‪ ,‬סעודה‬
‫קטנה‪ ,‬כרם‪ ,‬קול אחד‪ ,‬קול חמישי‪ ,‬קול שביעי‪ ,‬קול‬
‫עשירי‪ ,‬שכל הפועל‪ ,‬פרה אדומה‪ ,‬עמוד האש‪ ,‬חלה‪ ,‬תמר‪,‬‬
‫מטה‪ ,‬בת קול‪ ,‬יוצר בראשית‪ ,‬חטאת‪ ,‬מנחה‪ ,‬נקודה‬
‫אחרונה‪ ,‬קשר של תפלין‪ ,‬אור מתנוצץ‪ ,‬סוף הבנין‪,‬‬
‫ואחז"ל שבעים שמות להקב"ה ולתורה ולכנסת ישראל‬
‫ולירושלם כפירוש הגדות למקובל החכם ר' עזרה ימצאם‬
‫המבקש על כן לא כתבתים‪ .‬והנני נכנס בביאור כל שם‬
‫וכנוי משמות וכנוי מדה זאת כאשר תשיג ידי כפי הכונה‬
‫בחבורי זה להרחיב מעט בראשי הדברים בעזר העזור‬
‫לכל נעזר ברוך הוא‪.‬‬
‫וטרם החלי לדבר אודיעך בדרך כלל כי כאשר הבינ"ה‬
‫פועלת בעליונים בכח שתי המדות שעליה והיא אחוזה בם‬
‫וקשרתם עם הבנין והיא שלוחם ותקרא בשמותם וכאשר‬
‫היסו"ד פועל במלכות בכח העולמות שעליו והוא אחוז‬
‫וקשור בהם וקושרם עם המלכות והוא קרוי בשמותם כי‬
‫הוא שלוחם‪ ,‬כך מדת המלכות פועל בכל הברואים‬

‫קכח‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫התחתונים בכח היסו"ד וכל המדות העליונות של מעלה לו‬
‫והיא אחוזה וקשורה בעת הרצון עמו ועמהם וגם קושרת‬
‫כל העולמים יחד עליון ותחתון מסבה לסבה עד הסבה‬
‫העליונה והיא שלוחם‪ ,‬ולכן תקרא בשמות מעין שמותם‬
‫ושלוחו של אדם כמותו‪ ,‬וטוב האדם ביתו‪ ,‬ואמר הכתוב‬
‫בית והון נחלת אבות ומי"י אשה משכלת )משלי י"ט י"ד(‪.‬‬

‫אדני וזה השם הוא ראשון ובית שער ליחוד ליכנס בו‬
‫ממטה למעלה והוא סוף היחוד מלמעלה למטה ולכן‬
‫תחשב ראשון עשירי‪ .‬ולכן תחלתו אלף וסופו יו"ד ונעוץ‬
‫סופו לתחלתו והוא ראשון והוא אחרון‪ .‬ואותיות הדין‬
‫כלולות בו לומר שהכל בו ולכן נקרא אדני‪ .‬ויש בו לשון‬
‫אדנות שהוא אדון הכל‪ ,‬והוא האדון אלהי ישראל אדון כל‬
‫הארץ‪.‬‬
‫אדון האדונים אדון על הכל האדונים וצבאות מעלה ומטה‬
‫והוא אדון ומושל בכל טוב הספירות לחלק אותו‪ ,‬וטוב לכל‬
‫הנמצאים והנבראים עליונים ותחתונים‪ .‬ואמר הכתוב שמו‬
‫אדון לביתו ומושל בכל קנינו‪.‬‬
‫אדני מלשון אדני המשכן שהוא בית קיבול לכל הטוב‬
‫והשפע היורד בו מן האצילות‪ .‬והם מאת אדנים כי היו‬
‫כלולות כל אחד מי' והם בין הכל מאה וכלולות בי' והעשר‬
‫באחת‪ ,‬בסוד אי"ן לנפש ורוח ונשמה‪ .‬והוא סוד מאה‬
‫ברכות ואלו יקבלו שפע עליון‪ ,‬והאדנים בית קיבול‬
‫לקרשים המעמידים הבנין‪.‬‬

‫קכט‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫פרנס העליון ממונה על כל הפרנסים והמתפרנסים והוא זן‬
‫ומפרנס לכל הסבות המפרנסות בכח כח השם המיוחד י"י‬
‫אשר בקרב הארץ והוא המשביע לכל חי רצון‪.‬‬
‫היכל י"י אשר י"י שוכן בו והוא דירתו ובית תפארתו ומשם‬
‫ימצאנו כל מבקשו‪ .‬כי אין דרך לידע ולהבין בשם הגדול‬
‫זולתי על יד היכל זה‪ .‬והיכל ר"ל היכל והבן‪ .‬ואמר‪ ,‬לחזות‬
‫בנועם י"י ולבקר בהיכלו‪ .‬אמר ובהיכלו כלו אומר כבוד‪.‬‬
‫סוד יר"ו אותיות עד"ז אדנ"י אלף לראש המעלות כת"ר‬
‫יו"ד לסוף המעלות עטר"ה ונו"ן דל"ת ד"ן שמות ההויה‬
‫הממונין על הדין שנאמר דן אנכי‪ .‬והם נמצאים בצרוף‬
‫האחד מג' פסוקי ויס"ע ויב"א וי"ט‪ ,‬שהם חסד ודי"ן‬
‫ורחמים ובהם המשכת כח‪ .‬וספק לכל כפי חיוב החכמה‬
‫העליונה אשר לא הושג‪ .‬וזה צירוף הדין מתהפך לשמו‬
‫ההויה בסוד תמורה וצירוף האותיות‪ .‬ולכן הם נשמה‬
‫לאותיות הכתובות בתורה בפסוק ויס"ע ויב"א וי"ט‪.‬‬
‫בריכה הוא מקום קבוץ מים הבאים מן הנהר להשקות את‬
‫הגנות והשדות‪ .‬כן במדה זאת יתקצרו כל מיני שפע‬
‫ואצילות להשפיע ולברך לכל הגנות ולכל הנבראים‪.‬‬
‫ברכה היא עצמה הברכה והיא ברוכה ומבורכת ומברכת‬
‫תמיד לכל‪ .‬והיא נתנה לאברהם ולבניו לנחלה במתנה‪.‬‬
‫שנאמר‪ ,‬והיה ברכה‪ .‬והיא נחלת שבטי ישראל‪ .‬וזאת‬
‫הברכה היא להם‪ .‬והוא סוד יב"ק ופירושו יחו"ד ברכ"ה‬

‫קל‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫קדו"ש‪ .‬ופירוש הייחו"ד על ג' פנים‪ ,‬הא' העוסק בתורה‬
‫שבכתב ושבעל פה לשמה מחבר ומייחד תורה שבכתב‬
‫ושבעל פה יחד‪ ,‬והתורה היא סוד צורת השם‪ .‬והשני קיום‬
‫המצות כתקנן כי כל המצות כל אחד רומזות למדה ידועה‪.‬‬
‫והשלישית הוא יחוד סוד ק״ש שבו יחוד הכל ויתד שהכל‬
‫בו שניה ברכה היא סוד הברכה וכלל הכל ברוך וברכה‪.‬‬
‫וברוך הוא הת"ת הכולל ימין ושמאל מעלה ומטה‪ .‬וברכה‬
‫היא מלכות‪ .‬והיודע לחבר ברוך לברכה אשריו קדו"ש‬
‫קדושה וכבר בארתי ענינה‪.‬‬
‫באר כל באר נובע מעצמו אעפ"י שמקבל מאחר‪ .‬והבאר‬
‫הנובע מעצמו ומכח המיוחד לו וגם עיקר כחו הוא‬
‫מגבור"ה וגם יתכנסו בו כל מיני שפע ואצילות ענין ומשם‬
‫יתפרד‪ .‬באר מים חיים באר שמימיה באים ממקור מים‬
‫חיים והם חיים וזכים ממקום קדוש‪.‬‬
‫מעין גנים מעין להשקות כל הגנים שתחתיה נראין אליה‬
‫מן הלבנון המלבן עונות ישראל ומשם ישקו כל העדרים‬
‫למשפחותם לביתם ואמר גן נעול ומעין חתום לומר שאינו‬
‫מתמעט‪.‬‬
‫באר שבע באר שמקבל ונמשך אליו מים מז' נחלים‬
‫מהבינ"ה עד היסוד בה‪ .‬ויש באר צרה נכריה לעומתו‬
‫ולפעמים יקבל ממנו והוא סוד העתים שבקבלה‪ .‬ואחז"ל‬
‫עתים לטובה ועתים לרעה ונאמר שוחה עמוקה פי זרות‬
‫)משלי כ"ב י"ד( וכו'‪.‬‬

‫קלא‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ים הים אינו נובע מעצמו אבל הוא כלי גדול עשוי לקבל או‬
‫קרקע עמוק או חפירה עשויה בידי אדם וכל המים‬
‫שופכים לתוכה‪ .‬והמדה הזאת היא ים ובית קיבול לקבל כל‬
‫השפע שיבא אליה‪ .‬וכל הנחלים הולכים אל הים עליון בים‬
‫העליון והתחתון בים התחתון הטבעי‪.‬‬
‫ים סוף לשון סוף כי הוא סוף הימים העליונים והם ז'‪ .‬וגם‬
‫היא קרובה לישראל והיא קרובה לגבולם ולכן טבעו בה‬
‫המצרים בים סוף של מטה‪.‬‬
‫ים הגדול זה הים הוא ים הגדול ורחב ידים ובו רמש ואין‬
‫מספר‪ .‬כי כחות כל הדברים בו וחיות גדולות וקטנות‬
‫וטובות ורעות לרוב למיניהם הכל בו‪ ,‬וכמה מיני עולמות‬
‫ורוחות וענינים זרים בה ובאים ממנה‪ .‬ובה נבראו התנינים‬
‫הגדולים‪ .‬ד' מחנות הידועים בעולם הפרוד שנאמר ויברא‬
‫אלהים וכו'‪ .‬וכל נפש החיה הרומשת מרובעת הפנים וכל‬
‫עוף כנף למינהו שהם המלאכים שנבראו בחמישי‪.‬‬
‫ים החכמה ים לחכמה העליונה שהיא חכמת אלהי"ם‬
‫ומקבלת מל"ב נתיבותיה בל"ב השמים כמספר כבו"ד‪.‬‬
‫וזאת היא חכמת שלמה ומלך שהשלום שלו נתנה לו‪.‬‬
‫ים האחרון אחרון לכל הימים והחכמה היא ים הקדמונים‬
‫הבא מקדמונו של עולם אשר אין סוף לכבוד עוזו ואומר‬
‫מעונה אלהי קדם‪.‬‬

‫קלב‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫כל כי בה הכל ולא יחסר כל בה כשהיא דבקה במדת יסו"ד‬
‫הכל של מעלה לה ואז היא בכל מכל כל‪ ,‬כלולה בסוד‬
‫האבות העליונים והכל בידה והיא בתו של אברהם אבינו‬
‫בעל החסד ובכל שמה‪.‬‬
‫אבן כי היא יסוד ובנין לכל הבנינים אשר בעולם והיא כן‬
‫ובסיס לכל שנאמר וכנה אשר נטעה ימינך והכל צריכין‬
‫אליה והיא מגדל דוד בנוי לתלפיות‪.‬‬
‫אבן ספיר לפי שהיא מקבלת כל גווני שאר המדות ביחד‬
‫ופועלת כל הדברים ביחד דבר והפכו בכח פשוט עתים‬
‫לטובה ועתים לרעה‪ ,‬ואמר אני אמית ואחיה‪.‬‬
‫אבן הראשה ראש למחשבה‪ .‬ואמרו מחשבתן של ישראל‬
‫קדמה לכל וסוף למעשה וממנה יצאו כל צבאות מעלה‬
‫ומטה והמוניהם למיניהם במעשה בראשית‪ .‬אבן כמנין גן‪.‬‬
‫אבן מאסו הבונים אברהם יצחק ויעקב הם הבונים שבחרו‬
‫במדתן ומדות העליונות‪ ,‬אברהם החס"ד‪ ,‬ויצחק הדי"ן‪,‬‬
‫ויעקב הרחמי"ם‪ .‬ולא בחרו בזאת היא היתה לראש פנה‬
‫ולקחה דוד ע"ה למדתו כי היה אדמוני עם יפה עינים‪ ,‬והכל‬
‫כלול במדה זו‪ .‬ואבן היא מלה משותפת למשקל ומדה‬
‫ומושב וגדולה‪.‬‬
‫אבן ישראל פרנסן ורוען של ישראל ואומר משם רועה‬
‫אבן ישראל‪ .‬ויש עוד אבן יקרה למעלה ממנה מאד בסוד‬

‫קלג‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫אדנ"י‪ .‬יהוה מלכו"ת ובינ"ה והיא הרועה את כל הבנין‬
‫והיסו"ד והבית וכל אשר בם‪ .‬והאבנים האלו שני אבני‬
‫השהם יורו עליהם‪.‬‬
‫בית המקדש הת"ת קרוי מקדש וזו היא בית לו והוא‬
‫מקדש הבית הזה‪ .‬והמדה הזאת ג"כ יקרא מקדש שנאמר‬
‫מקדש ה' כוננו ידיך‪ .‬פי' זרועות עולם כוננו לעטר"ה‪.‬‬
‫והמקדש הזה קדש בית המקדש של מטה ושוכנת שכינתו‬
‫בו‪ .‬ולכן ב"ה של מטה כצורת הבית העליון בסוד מקדש‬
‫הקדש‪ ,‬פי׳ מקדש למקדש‪ .‬ויש מקדש למקדש עד‬
‫המקדש העליון המקדש לכל וכל אחד בית לחבירו והוא‬
‫שוכן בו‪.‬‬
‫הר המוריה יש בו לשון הוראה שיוצאה מתורה שבע"פ‬
‫שהיא ההוראה‪ .‬ולשון מר מלשון המר‪ ,‬וגבעת הלבונה‬
‫בסוד הקטרת שנאמר ישימו קטורה וכו'‪ .‬ומוריה מורה ע"ש‬
‫י"ה בלב נתיבות כבודו ולעומת ההר הזה הר שעיר והר‬
‫עשו והם מורה רוח לרבקה‪.‬‬
‫שכינה לשון שכונה ששוכנת עם ישראל‪ .‬אור עב ואינו צח‬
‫כאור תורה שבכתב‪ ,‬כי נר מצוה ותורה אור‪ .‬וזה נקרא עב‬
‫הענן‪ .‬עין המדה הזו ומדת הת"ת יקראו עין‪ .‬ועין הוא לשון‬
‫עין ממש‪ ,‬לשון מעין‪ .‬ואמר הכתוב כי עין בעין נראה אתה‬
‫ה' והוא דבוק ת"ת בעטרה שעטרה לו אמו‪ .‬וגם שאר‬
‫המדות יקראו עינים שנאמר‪ ,‬על אבן אחת ז' עינים וכו' זהו‬
‫סוד המנורה‪.‬‬

‫קלד‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫אהל מועד פי' אהל ובית מועד לת"ת וע"י המדה הזאת‬
‫נודע ונועד השם הגדול למשה‪ .‬והמדה הזאת אהל ומשכן‬
‫לשם הגדול פנים בפנים‪ .‬המדה הזאת נקרא פנים ואינם‬
‫מאירים‪ .‬ומדת הת"ת פנים והם המאירים לפני מדה זאת‪.‬‬
‫ופי' כמו עין בעין ואמר הכתוב פנים בפנים דבר ה' עמכם‪.‬‬
‫ויש חלוק בין פנים בפנים ובין פנים אל פנים‪.‬‬
‫צדק הוא צדיק ויושר הדין בלא משוא פנים‪ .‬והמדה הזאת‬
‫מוכנת לגבות תמיד מישראל פשעיהם עד שלא נתמלא‬
‫סאתם ומצדקת אותם לטובתם‪ .‬שנאמר צדק ילין בה‪ .‬ויש‬
‫צדק עליון והוא הבינ"ה ועל שתיהן נאמר צדק צדק תרדוף‬
‫וכו'‪ .‬ואמר דוד אני בצדק וכו'‪ .‬אני כמדבר לחבירו לנוכח‬
‫ומוכיחו ומלת אני היא הבטחה לטובה גם לרעה גם אני‬
‫הוא סוד אין בסוד משפיע ומקבל‪ .‬נו"ן פשוטה ליתן נון‬
‫כפופה לקבל ואל"ף ראש ויו"ד סוף מראש ועד סוף‪.‬‬
‫ולפעמים מלת אני תורה לת"ת ומדה זו תקרא לפעמים‬
‫אנכי‪.‬‬
‫ב"ד של מטה ב"ד שהוא למטה מכל בתי דינין העליונים‬
‫אבל הוא עליון על כל גויי הארץ ומושל על כל ודנן‪.‬‬
‫מלכות כי כל עניני המלך העליון נעשו על ידו ומלוכה‬
‫ומלכות ואדנות הוא שם הממשלה בכח הדין‪.‬‬
‫מלכות בית דוד כי היא מדתו והוא דבוק בה תמיד ולוחם‬
‫מלחמות ה' ונטלה משאול כי לא מלא מצות ה ונתנה לדוד‪.‬‬

‫קלה‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫נשר כשישראל טובים המדה הזאת תרחף עליהם כנשר‬
‫יעיר קנו ואם ישובו בתשובה אז תתחדש כנשר מבעל‬
‫נעוריה ואמרו המקובלים כי במדה זו יש צורת נשר‪.‬‬
‫מקוה מים כאשר יבא לה השפע העליון להטיב לישראל‪.‬‬
‫יבשה כשאינה מקבלת השפע הקדוש אז היא יבשה מן‬
‫הטוב והצדיק נאסף והיא חסרת כל וישראל בצער עד יערה‬
‫רוח אלקים‪.‬‬
‫יד ה' שהיא כלולה מהמדות התחתונות ועל כמה ענינים‬
‫מורה לשון יד‪ .‬יד שמאל שעיקרה מן הגבור"ה והיא תחת‬
‫ראש החכמה שהיא חכמת אלקים שנאמר שמאלו תחת‬
‫לראשי וכו'‪.‬‬
‫זרוע שנאמר ביד חזקה ובזרוע נטויה‪ .‬ואמר עורי לבשי עז‬
‫כשמתלבשת מן הגבור"ה תקרא עז‪ .‬יד הגדולה‬
‫כשמתלבשת ימין החס"ד בגדולתה ויש סובר היד הגדולה‬
‫לה' מדות עליונות‪ .‬אצבע אלקים כי האצבע אחת מחמש‬
‫ביד והוא האצבע פועל בכח אלקים והוא אצבע לו‪.‬‬
‫תפלה של יד כי הקב"ה מניח תפלין‪ .‬ותפלין של ראש ד׳‬
‫בתים והם חכמ"ה בינ"ה גדול"ה גבור"ה ות"ת מניחם‬
‫בראשו והמדה הזאת היא תפלין של יד שכוללת כל‬
‫הפרשיות יחד וכוללת כל המעלות הד' הנז' והתפלה על יד‬
‫כהה והיא השמאלית‪.‬‬

‫קלו‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫כה כל לשון כה הוא שער ופתח והתחלה והוראה לכל אדם‬
‫המתחיל לדבר דבר או להורות על דבור ומעשה ומקום‬
‫ומדה וזמן‪ .‬ומלת כה הוא סוד יהי אור והאור הוא אור‬
‫המלאכים דבור כה אמר ה'‪ ,‬כה תאמר מעשה‪ ,‬כה תעשה‬
‫להם מקום‪ ,‬אנכי אקרה כה מדה כה יהיה זרעך‪ .‬ומן ברכני‬
‫ה' עד כה‪ .‬והמדה הזאת היא פתח ומבוא לכל המדות‬
‫ליכנס להם או לעשות פעולה על ידם‪ .‬ע"כ נקראת כה‪.‬‬
‫ואמר הכתוב וחסידיך יברכוכה )תהלים קמ"ה י'( פי׳ יברכו כה‪.‬‬
‫מה טעם בתוספת הה"א על יד כה יד כהה‪.‬‬
‫וראוי לרמוז הנה סוד ברכת כהנים‪ .‬דע כי כונת ברכת‬
‫כהנים ככונת הקרבן מלמעלה למעלה‪ .‬ברכ"ה ראשונה‬
‫יברכ"ך ה׳ וישמרך למלכו"ת שהוא שומר ישראל וזה נודע‬
‫מתרגום מלת וישמרך‪ .‬ברכה שנית יא"ר ה' פניו וכו' יאר‬
‫השם הגדול פניו שהם הפנים המאירים ויאר פני המלכו"ת‬
‫אליך בשבילך ויתן לך חן‪ .‬יש"א ה' פניו ישא המלך העליון‬
‫פניו אליך בשבילך וישם לך שלום‪ .‬כי הוא שורש הנשמות‬
‫ונותן שלום בעולם‪ .‬והכלל‪ ,‬ראשון למלכות‪ ,‬שניה לת"ת‪ ,‬ג'‬
‫לבינ"ה‪ .‬ויש מסדרו מלמעלה למטה רמז לשכינת עזו‬
‫ורחמיו‪ .‬ואלו ואלו דברי אלקים חיים והמשכיל יבחר‪.‬‬
‫ונשיאות כפים הוא בב' ידים‪ ,‬ה׳ כנגד ה׳ והימין למעלה‬
‫מהשמאל‪ .‬ונשיאות כפים לרום השמים שנאמר רום ידיהו‬
‫נשא‪.‬‬
‫דבר שנאמר הנה יד ה' וכו' דבר כבד מאד ויש אומרים כי‬
‫דבר מיסו"ד כי הוא מעורב כאשר ידעת‪.‬‬

‫קלז‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫עץ הדעת הדעת נאמר על היסו"ד והת"ת כי הת"ת הדעת‬
‫והיסו"ד היודע‪ .‬והמדה הזאת תקרא עץ לשניהם והוא אחוז‬
‫בטוב שהוא יסו"ד וגם ברע מן השמאל וחוצה לו‪ .‬וזהו סוד‬
‫עץ הדעת טוב ורע והוא סוד העתים שבספר קהלת‪.‬‬
‫נקם ברית והיא חרב פיפיות לשתי פיות פנימי וחיצון‬
‫נוקמת בנקמתה למחלל בריתו בעריות ולחוטא בבריתה‪.‬‬
‫ארץ החיים כל דבר שפל לגבי חבירו קרוי ארץ והיא ארץ‬
‫לחיי המלך וחיי הבינ"ה ימצאו בו עד היסו"ד‪ .‬גם הבינ"ה‬
‫יקרא ארץ החיים והיא ארץ שהתחתונים הדבקים בה‬
‫בחייהם יחיו לעולם חיים נעימים‪ .‬ואמר הכתוב ואתם‬
‫הדבקים בה'‪.‬‬
‫ספר החיים שבו נכתבין ונרשמים כל הכתובים לחיים בחיי‬
‫העליונים הבאים אליה דרך אל חי שהוא לנו מקור חיים‬
‫שהם חיי עולם הבא‪ .‬וגם על ידו נגזרים לכל חי בחייו בחיי‬
‫עולם הזה השפל‪ .‬והוא ספר הזכרון שהוא היסו"ד והוא‬
‫אוצר חיים ואומר אני אמית ואחיה‪.‬‬
‫ירושלם שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלם )ישעיה ד' ג'( וכה‬
‫ירושלם והבן‪ .‬זאת‪ ,‬שנאמר מאת ה' היתה זאת‪ .‬ואמר זאת‬
‫ירושלם בתוך הגוים שמתיה‪ .‬וכן האמת כי ע' שרים‬
‫סובבים אותה‪ .‬ואמר יעקב וזאת אשר דבר להם אביהם‪.‬‬
‫ומשה וזאת הברכה‪ ,‬וזאת ליהודה‪ .‬כי שלו היא באמת‪ .‬ודוד‬
‫אמר בזאת אני בוטח‪ .‬ושלמה זאת קומתך וכו'‪ .‬כי קושר‬

‫קלח‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫הקומה עם כל הבנין וע' תמרים וי"ב עינות מים ותמר‬
‫יחידי אינו עושה פרי והבן‪ .‬תמונה והיא תמונה אחרונה‬
‫ותחתונה כי יש אדום ואדומה והם דו פרצופין‪.‬‬
‫ויאמר ה' דע כי כל דבור לת"ת או לגבור"ה והיא תורה‬
‫שבכתב‪ .‬וכל אמירה ויאמר ה׳‪ ,‬אמרת ה'‪ ,‬אמרת ה' צרופה‪,‬‬
‫למלכו"ת‪ .‬ואומר וידבר אליו מאהל מועד לאמר‪ .‬ואהל‬
‫מועד הוא מלכות תורה שבעל פה‪ .‬ואומר וידבר אלהים אל‬
‫משה וכו׳‪ .‬הרי דבור לאלהים ואמירה לאני‪ .‬והדבור קשה‬
‫מאמירה‪ .‬והסימן המורה על האמת‪ .‬אדנ"י יתן אומר וכו'‪.‬‬
‫לכן כל לשון אמירה למלכות‪.‬‬
‫אלף זעירא דע כי האלפא ביתות ג' אותיות גדולות וקטנות‬
‫ובינוניות ועוד האלפא ביתא הד' הרוחנית והם האותיות‬
‫הפורחות באויר העליון‪ .‬והדבר עמוק מאד ואלף זו זעירא‬
‫בסוד ויקרא אל משה ולמעלה לה הבינונית והגדולה‬
‫והרוחנית‪.‬‬
‫תורה שבעל פה שנאמר ועשית על פי הדבר אשר יורוך‬
‫וכו'‪ .‬ואומר על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית‪ ,‬והלוחות‬
‫תוך ארון הברית אדון כל הארץ ותורה שבע"פ אהל ומעון‬
‫ומועד ובאור לתורה שבכתב למעלה ולמטה והכל אחד י"י‬
‫אחד ושמו אחד‪.‬‬
‫ז"ל גי חזיון זה‬ ‫)רד"ק(‬ ‫גי חזיון פי' שהכל חוזים בו ואמר‬
‫ירושלם‪.‬‬

‫קלט‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫י"י המדה הזאת פועלת בתחתונים כפי המדה השופעת בה‬
‫ולכן תקרא בשם המדה בעצמה‪ .‬כיצד‪ ,‬כשמדת ת"ת משפיע‬
‫או פועל ע"י ברחמים תקרא בשם י"י שהוא שם העצם‪.‬‬
‫אלהים כשפועלת במדת הדין מצד הגבורה‪ .‬אל כשפועלת‬
‫פועל חסד מצד החסד לכל‪ .‬שדי כשפועלת במדת אל ח"י‬
‫שהוא היסוד ונותן די ספוקו לכל‪ .‬אלהים חיים כשפועלת‬
‫בכח היסו"ד והבינ"ה הנקראים אלהים חיים ועד"ז בכל‬
‫השמות יקרא בהם כפי הפעולה וכשיושב על כסא המלוכה‬
‫יקרא אדנ"י שהוא אדון‪.‬‬
‫נפש בסוד נפש רוח ונשמה זו על גב זו וכל אחד מתאחז‬
‫בחבירו נפש ברוח ורוח בנשמה בשפלים ודוגמתו בעליונים‬
‫ועליוניהם נפש למלכות ויסו"ד רוח לת"ת נשמה לבינ"ה‬
‫שנאמר ונשמת שדי תבינם‪.‬‬
‫צרור החיים פי' צרור וכיס לחיים העליונים ואוצרים‬
‫ויורדים אליה‪ .‬ויש למעלה צרור ע"ג צרור להאחז לעלות‬
‫התחתון לעליון ולהדבק בו‪ .‬גם המקום הזה הוא צרור‬
‫לחיים‪ .‬כי הצדיק בעודו בחייו דבק במדה זו ויתיחד עמו‪.‬‬
‫שנאמר לאהבה את י"י אלהיך ולדבקה בו ולכך אמרו‪ ,‬יכלי‬
‫צדיקי למברי עלמא‪ .‬ויהי צרור במדה ובחייה ואמר הכתוב‬
‫והיתה נפש אדוני צרורה וכו'‪.‬‬
‫ה"א אחרונה בסוד אותית הוי"ה שבארנו יו"ד עם קוצה‬
‫לחכמה וכת"ר ה"א לבינ"ה וא"ו לו' קצוות‪ .‬ה"א אחרונה‬

‫קמ‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫למלכות וכבר בארתי במדת הבינ"ה כי צורת ה"י סוד היו"ד‬
‫ועיקר השם הוא יה"ו כמספר אהי"ה וה״א אחרונה היא‬
‫כבוד השכינה כנסת ישראל לפי שבה מתקבצים כל‬
‫ישראל‪ ,‬והיא האם והכנסיה המקבצת אליה כל ישראל‬
‫והמבדלת אותם מכל העמים‪ .‬שנאמר ואבדיל אתכם מכל‬
‫העמים וכו׳ והיא בתולת ישראל‪.‬‬
‫ארץ ישראל נחלקה לי"ב שבטי י"ה‪ ,‬נגד זאת הארץ‬
‫העליונה שבה שוכן השם הגדול בי"ב צירופים והם בני‬
‫יעקב סבא‪.‬‬
‫כלה המדה הזאת הוא היכל הכולל והכלול מכל הכחות‬
‫בל"ב נתיבות החכמה ומן שערי בינ"ה ומע"ב גשר"י החס"ד‬
‫החונים על הים‪ ,‬בסוד ויס"ע ויב"א וי"ט‪ ,‬ומ"ב שמות מיני‬
‫להבות הגבורה‪ ,‬ומע' הצינורות הבאים לה דרך קו האמצעי‬
‫אל היסו"ד‪ ,‬ומהיסו"ד אליה‪ .‬ובעת הפסק הטוב יבא לה‬
‫מצד הרע ענינים חיצונים להרוס‪ .‬וזהו טוב ורע‪ ,‬ענ"ג נג"ע‪,‬‬
‫ולכן תקרא כלה מלשון כל‪ .‬והיא כלה ומתאוה לחתנה‬
‫ודודה בעל הת"ת ומשושה עליה כמשוש חתן על כלה‪,‬‬
‫ובשיר השירים ובתי כלה ו' נגד ששה קצוות‪.‬‬
‫לבנה כשמקבל שפע הכתר הלבן האמתי המלבן לכל‬
‫המעלות מראש ועד סוף אז היא לבנה מלאה כלה וכפי‬
‫רחקה כן חסרונה‪ .‬מלאך הגואל כל מלאך הוא שליח‬
‫והמדה הזאת היא שליח לגואל והיא הגואלת‪ .‬שנאמר‬
‫המלאך הגואל וכו׳‪ .‬ואין המלאך גואל ומברך כי ביד השם‬

‫קמא‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫לברך ומדת המלכות היתה תמיד‪ .‬שנאמר אם יהיה אלהים‬
‫עמדי‪ .‬אומר‪ ,‬האלהים הרועה אותי )בראשית מ"ח ט"ו( והוא‬
‫המלאך והוא הגואל‪ .‬וזה שאמר דוד י"י צורי וגואלי כי הוא‬
‫הצור והגואל‪.‬‬
‫מלאך פניו מלאך שהוא פניו שנאמר ומלאך פניו הושיעם‬
‫והמדה הזאת קרויה פנים‪ .‬מלאך הברית הוא המלאך והוא‬
‫הברית שנאמר ואני זאת בריתי אותם‪ .‬קשר של תפלין‬
‫קושר לכל הספירות העליונות והיא הנראת והנגלת יותר‬
‫בעין הלב והיא השגת האחורים‪ .‬שנאמר וראית את אחורי‪,‬‬
‫בעין הלב המאירים‪ ,‬ופני לא יראו‪ .‬והקשר בצורת דלת‬
‫והיא דלת רבתי ומלת דלת דלת ודלה‪.‬‬
‫אשה על שהיא מקבלת מהעליונים ואינה משפעת לכן‬
‫כנוה בשם אשה‪ .‬עד שאמר אחד דרך משל חתן וכלה‬
‫שמים וארץ לדבוק וחבור העליונים ומצא אשה מצא טוב‬
‫היסו"ד שעל גבה‪ .‬בגד כפרת ז' אותיות התמורה בסוד‬
‫דגש ורפה‪ .‬בגד ערלה הבנין לפעול דבר ותמורה וכלן‬
‫פועלות ע"י והיא נקראת ע"ש כלן‪.‬‬
‫אם תתאה לכל הנאצל ממנה נפרדים לנבראים עליונים‬
‫לתחתונים למיניהם השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר בה‬
‫עליה מולדת אותם ומוציאם לפועל להבינ"ה אם עילאה‬
‫לכל ההויות והכל בה בכח‪ .‬שכינה תתאה ששוכנת‬
‫בתחתונים להבינ"ה נקראת שכינה ששוכנת שכינתה‬
‫בהויות העליונות והיא שכינה עילאה‪.‬‬

‫קמב‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫שלטון ששולטת על כל הברואים בכח השם הגדול השוכן‬
‫בקרבה ובכח כל המדות כנ"ל‪ .‬ובראש השנה אנו אומרים‬
‫שהשלטון לפניך‪ .‬גם היסו"ד נקרא שלטון הוא שלטון‬
‫לשלטון זה‪ .‬עמוד האש והוא בלילה והוא מדת הלילה‬
‫שנאמר לא ימיש וגו' עמוד האש לילה )שמות י"ג כ"ב( והוא אש‬
‫ועמוד אש הגבורה‪.‬‬
‫צור לשון חוזק ויצירה ובא אליה מן הצור העליון שנאמר‬
‫בצורות יאורים בקע )איוב כ"ח י'( והצורות הם בינ"ה וגבור"ה וזו‬
‫היא צור וחוזק לישראל וז"ש צור ישראל קומה בתוספת‬
‫ה"א באחרונה להורות על מדה זאת‪.‬‬
‫דמדומי חמה והוא לשון אדמימות כשהשמש וזוהר הת"ת‬
‫זורח עליה‪ .‬חטה יש מהחכמים ז"ל שקראו למדה זו חטה‬
‫והאמת שהיא סדוקה כנקבה וגם חטה מלשון חטא‪.‬‬
‫תאנה י"א כי עץ זה תאנה הביא תואנה לעולם כי חטאו‬
‫היה במדה זו‪ .‬פי י"י כי כל דברי י"י בנביאיו הם ע״פ י"י‬
‫ולזה אמר משה אתם עוברים את פי י"י‪ .‬פי הגבור"ה והיא‬
‫חרב פיפיות חרב למדת הגבורה שיש לה ב' פיות הו"ד‬
‫ומלכות וזאת היא שלוחה לעשות דין ונקמה בעולם כפי‬
‫אשר יצא מן הדין‪.‬‬
‫חכמת שלמה החכמה העליונה תקרא חכמת אלהים כי‬
‫היא חכמה לכל המדות הקרויות אלהים בכלל‪ .‬וגם היא‬
‫חכמה לתורת חסד והחכמה הזאת נתנה לשלמה לעשות‬

‫קמג‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫משפט בארץ שנאמר החכמה והמדע נתון לך החכמה‬
‫הידועה עם המדע הידוע והם בינ"ה וחכמה זאת‪ .‬אבל על‬
‫האמת היא חכמה למלך שהשלום שלו האמור בשיר‬
‫השירים‪.‬‬
‫כסא י"י כסא לשם הגדול שנאמר ביום ההוא יקרא‬
‫לירושלם כסא י"י וגם הוא כסא לכל הכסאות של מעלה‬
‫ויש כסא ע"ג כסא וכבוד על כבוד ויש כסא כתוב בה"א‬
‫וקרוי באלף והיא כסא והיא הדום והיא שרפרף‪.‬‬
‫חוקה יש חק וחקים וחקה וחקות‪ ,‬והחק לבדו הוא היסו"ד‬
‫ועם הת"ת הוא חקים והם טובים‪ ,‬ובהדבק יסו"ד במלכות‬
‫אז תקרא חקה‪ ,‬לרמוז האיש בביתו ונקבה תסובב גבר‪.‬‬
‫חקות החק נכלל בין ה"א עליונה לתחתונה והכל נקראו‬
‫חקות כי בה החוקים והמצות הקרויות חקות למקום זה‬
‫ירמוזו‪.‬‬
‫אמונה גם תקרא אומנת והיא אמונה כשהאמון בתוכה‬
‫ואומנת כשהאמון עמה ואז אומנת ומגדלת לכל וזהו‬
‫אמונה אומן מחכמה לחכמה מי"ם עד י"ם‪ .‬וזהו סוד אמן‬
‫ואמן‪.‬‬
‫י"י אחד‪ ,‬ביחוד האותיות‪ ,‬א׳ לכתר ח׳ לחכמה עד היסו"ד‬
‫והוא בכלל מספר ח׳ דלת לעטרה‪ .‬זהב גדולה מלכות וג׳‬

‫קמד‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫האותיות וג' ההיכלות הידועים במספר אחד יחיד ומיוחד‬
‫בשכמל"ו‪.‬‬
‫לבנה ע"ג שחורה ידוע כי גוף הלבנה הנראית לעינים‬
‫הוא שחור‪ .‬גם הלבנה הזאת היא שחורה מעצמה‬
‫ומהדרכים השחורים הבאים אליה מהחוצה וממקום‬
‫יניקתה וכשבא העת ומתלבנת ובגדיה לבנים באים מן‬
‫הלבנון המלבן לכל הלבנים והבנים הבונים‪ ,‬אז תקרא‬
‫היא לבנה על גבי שחורה‪ ,‬ואז לילה כיום הת"ת יאיר‪.‬‬
‫ומ"ש אש שחורה ע"ג אש לבנה אינו מענין זה אבל הוא‬
‫למעלה הימנו והוא סוד תורה שבכתב מן הגבורה שהיא‬
‫הת"ת שהוא אש לבנה‪.‬‬
‫כרוב פי' חופף ומכסה בכנפיו והמדה הזאת בכנפיה עופפת‬
‫וסוככת בחמלתה על בניה ישראל‪ .‬וז"ש תחת כנפי‬
‫השכינה וגם הת״ת יקרא כרוב בענין זה וחופף בכנפיו על‬
‫זה הכרוב‪ .‬והם הכרובים שאמר יחזקאל ואינם הכרובים‬
‫שעל הכפורת מענין זה‪ ,‬כי אלו הם נצ"ח והו"ד שהם משני‬
‫קצות הכפורת שהוא היסו"ד‪ ,‬לכן אל תטעה בזה‪.‬‬
‫דר הוא שם לאבן טובה ושם וקוץ ודרדר וכך היא המדה כי‬
‫בה הכל כי היא עץ הדעת טוב ורע ובה מלחמה לה'‬
‫בעמלק מדר דר מכח הגבור"ה שהיה דר לדר זה‪ .‬וגם הוא‬
‫דר חסר‪ ,‬כי מצפון תפתח והאבן הטובה הזאת דירתן‬
‫וטובתן של ישראל וגם הבינ"ה תקרא דר וסחרת וכבר‬
‫בארתיו‪.‬‬

‫קמה‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫סוחרת כי טוב סחרה וכו' בחסדיה והיא סובבת הכל‬
‫מלמטה בעולם הנברא ותרגום סביב סחור‪ .‬עטרה לשון‬
‫הקף וסבוב שנאמר י"י כצנה רצון תעטרנו )תהלים ה' י"ג( וגם‬
‫העטרה מקפת את הראש וזו היא מקפת כל הנאצל ממנה‬
‫וגם עולה על ראש דברך אמת בכח הכתר והחסד שבה‪.‬‬
‫ולזאת העטרה תרמוז עטרת המילה בקשת האמה‪ ,‬ובקשת‬
‫צורת וי"ו‪ ,‬ובעטרה צורת יו"ד עטרת תפארת‪.‬‬
‫צלע אמר הכתוב ויבן אלהים את הצלע ונאמ' בת"ת אדם‬
‫לשבת בית )ישעיה מ"ד י"ג( והוא צלעו והבן‪ .‬מטרונה בלשון‬
‫רז"ל והיא גבור"ה מגזרת גביר וגבר והיא גבורה וגוברת על‬
‫הכל והוא תבובב גבר‪.‬‬
‫שערי תפלה היא בית שער לתפלה לכל מתפלל וממנו‬
‫יכנסו אל בית המלך פנימה עד מקום התהלה‪ .‬ואומר אדני‬
‫שפתי תפתח וכו'‪ .‬תהלתך והיא הבינ"ה ויש אומרים כי‬
‫התפלה היא הת"ת‪ .‬ואמר מקובל גדול כי גאולה למטה‬
‫בגוף ותפלה ראש‪ ,‬ופי' סמיכות גאולה לתפלה עד"ז‬
‫שהגאולה בית שער לתפלה‪ ,‬וזאת היא שער לה‪ .‬ופי'‬
‫סמיכות גאולה לתפלה כתבתיו בעלה אחד של זוהר‪.‬‬
‫תחנה כל תחנה ותחתונים ונפילת אפים למלכות שנאמר‬
‫ואל אדני אתחנן ומשה אמר אדנ"י יהו"ה אתה החלות‬
‫ואברהם אמר אל נא יחר לאדני ואדברה וכו'‪ .‬צורך העולם‬
‫ע"י המדה הזאת יתראו כחות המדות העליונות ופעולתיהם‬
‫ותגלה מלכותם כי כך היה ברצון ובלעדה אין היחוד שלם‪.‬‬

‫קמו‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ולכן העליון צריך לו להשפיע ולהתאחד עמו ביחוד שלם‬
‫וגם היא צורך לעולם התחתון לקבל שפע טובה וברכה‬
‫ממנה ולהתקיים בטובתה ולהתחבר ע"י להיות הכל אחד‪.‬‬
‫סלה וכל החיים יודוך סלה ואומר ועולתך ידשנה סלה‪ .‬חי‬
‫העולמים כי היא תחית כל העולמים הנאצלים ממנה‬
‫והיסו"ד הוא חי העולם הזה‪ .‬בית המלך העליון הידוע והוא‬
‫התשובה ובית המלכים כלם‪.‬‬
‫ירח פעמים מלא ופעמים חסר כירח לכן נקרא בית פרץ‬
‫פעמים פרוצה ופעמים שלמה והוא סוד פרץ וזרח‪ .‬אדנ"י‬
‫יפורש על שם בן ד' נקוד בנקודת אלהים כשרוצה‬
‫להמשיך כח הבינ"ה כאשר כתבתי‪.‬‬
‫תרועה שתי תרועות הן תרועת מלחמה ותרועת אחוה‬
‫ורעות והכל כלול בזאת מצד הדין הגדול ומצד הריעות‪.‬‬
‫ואמר הכתוב ותרועת מלך בו‪ ,‬והבן בתרגום פסוק זה ותבין‬
‫האמת‪ .‬דו פרצופין ת"ת ועטרה וכן היתה יצירת אדם וחוה‬
‫ואמר הכתוב זכר ונקבה בראם‪.‬‬
‫פרי עץ הדר אתרוג הפרי הזה הוא פרי צדיק והוא עץ‬
‫שהוא להדר שנאמר הוד והדר לבשת‪ .‬והוא דר משנה‬
‫לשנה והוא דר וקוץ וד"ר ד"ר‪ .‬והיא לבדה משלמת הייחוד‪.‬‬
‫כן האתרוג לבדו ומערב בד' המינים להורות כי אין הייחוד‬
‫שלם בלעדו‪ ,‬וע"כ צריך לנענעם יחד שלא להפריד אלוף‬
‫מאשת נעורים‪.‬‬

‫קמז‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ארץ חפץ ארץ לחפץ העליון שנאמר עליו אל תתמה על‬
‫החפץ )קהלת ה' ז'( והיא פועלת חפציה בחפץ החפצים‬
‫העליונים והכל חפצים בה כעליון כתחתון‪ .‬כי היא צורך‬
‫הכל‪ .‬וי"א כי זאת היא ארץ החיים והבינ"ה ארץ חפץ‪ .‬וג'‬
‫ארצות הן ארץ חפץ‪ ,‬ארץ החיים‪ ,‬וארץ ישראל ממש‪ ,‬ועל‬
‫שלשתן כתיב ארץ ארץ ארץ‪.‬‬
‫ברכת חתנים אמר דוד במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור‬
‫ישראל )תהלים ס"ח כ"ז( ואחז"ל מנין לברכת חתנים בעשרה‬
‫שנאמר במקהלות ברכו וכו'‪ .‬ישראל הן זרע קדש ואין דבר‬
‫שבקדושה פחות מי' והוא הייחוד האמתי‪ .‬ומחשבתן של‬
‫ישראל קדמה לכל והיא מקורן והוא העשירי קדש‪ .‬ואמרו‬
‫מקור על עסקי מקור שהיא אם הבנים לכל בני ישראל‪.‬‬
‫וברכת חתנים שם ברכתו בורא פרי הגפן‪ .‬ואלו הן שהכל‬
‫ברא לכבודו‪ ,‬כ"ל וכבו"ד‪ ,‬יסו"ד ומלכו"ת‪ ,‬שנאמר כל‬
‫הנקרא בשמי וכו'‪ .‬יוצר האדם כבר הודעתיך מי הוא האדם‬
‫כו' והיא יצירה ראשונה‪ .‬ואח"כ אשר יצר את האדם בצלמו‬
‫בצלם דמות תבניתו וכו'‪ .‬והוא האדם השלם שנאמר זכר‬
‫ונקבה בראם והם דו פרצופין פנים אל פנים‪ .‬ויש מברכים‬
‫ברכה זו על אדם הראשון‪ .‬שוש תשיש ותגל עטרה‬
‫ירושלם של מטה ועל מטה נאמר אם אשכחך ירושלם‬
‫תשכח ימיני‪ .‬שמח תשמח רעים אהובים רמז לב' זווגים‬
‫ראשונים אשר בגן עדן הבא מקדם והוא חתן וכלה והקב"ה‬
‫שושבינם והביא הצלע לאדם וגם רמז לאדם וחוה‬
‫כפשוטה והשכינה היתה שושבינם‪ .‬אשר ברא ששון‬
‫ושמחה תפאר"ת ועטר"ה והיא במעונו יש ה' קולות כנגד‬

‫קמח‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ה' מדות אחרונות שהם מים תחתונים שאמרו שהם נקבות‪.‬‬
‫וסוף ב' ברכות משמח חתן וכלה ומשמח החתן עם הכלה‪.‬‬
‫יש מי שאומר שברכה ראשונה לחתן וכלה הידועים בג"ע‬
‫מקדם‪ ,‬והשניה לחתן וכלה ממש‪ .‬ומברכין ברכת חתנים כל‬
‫ז' זכר לז' ימי הבנין שאין חתונה בפחות מהם‪ .‬שנאמר‬
‫ביום חתונתו זו סיני והתורה נתנה בז' קולות‪.‬‬
‫מקור ישראל שנאמר אדנ"י ממקור ישראל ומזה המקור‬
‫והמקדש מתברכין ישראל‪ .‬ואומר על מקדשך השמם למען‬
‫אדנ"י‪ .‬ואומר אדני שמעה כו' וכתיבת זה השם באל"ף‬
‫דל"ת ובתוספת ה"א‪.‬‬
‫מדת לילה כל הספירות השמאליות נקראות לילה‪ ,‬ולילה‬
‫ללילה יחוה דעת‪ .‬וזאת בפרט והיא כנגד מדת יום ת"ת‬
‫ובעת הרצון לילה כיום יאיר ויהיה י"י אחד ושמו אחד‪.‬‬
‫סוכה והיא סוכת דוד הנופלת וצריכה להקים‪ .‬וקצת‬
‫מהמקובלים אמרו כי הסוכה רומזת לחכמה וצריך עיון‬
‫וסוכה רמז לדו פרצופין‪ .‬אכתריאל הוא שם למדה זו‬
‫שראה ר' ישמעאל כהן גדול ויש גורס כתריא"ל ולכן אמר‬
‫ישמעאל בני ברכני‪.‬‬
‫ארון הארון הזה הוא ארון הברית ופי' ארון שהוא הברית‬
‫ובו הברית ובו ב' הלוחות של תורה שבכתב ובארון זה‬
‫השם הגדול וכל כנוייו מונחים בתוכו‪ .‬והשם הגדול הוא‬
‫שם העצם ושאר השמות הם כנויים‪ .‬והמדה הזאת פועלת‬

‫קמט‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫בכח כלן ולכן תקרא בשם השם הגדול ובשם הכנויין כלן‬
‫וזהו פירוש מונחין בארון‪.‬‬
‫שר העולם על ב' פנים כל מלך יש לו שרים והם עבדיו‬
‫והמלה הזאת היא שר וגם עבד למלך העולם העליון והוא‬
‫תחתיו וממלא מצותו והשר הנה גם הוא שר ונגיד לכל‬
‫העולם‪.‬‬
‫אבן שתיה פי׳ יסו"ד כמו כי השתות יהרסון )תהלים י"א ג'( והוא‬
‫יסוד ובנין לעולמים התחתונים וממנה משתיתו של עולם‬
‫והיא אבן שתיה וחתומה בחותם אות אחרונה שלו ובבית‬
‫המקדש היא אבן השתיה שעליה היה הארון מונח‪ .‬רגל ד'‬
‫למרכבה העליונה שהם ג האבות שהם הם המרכבה וזה‬
‫הרגל הד' הוא רגל דוד ולכן אמר מגן דוד‪.‬‬
‫בת מלך בת המלך העליון מן התבונה ה"א אחרונה מן‬
‫הראשונה‪ .‬בת לשון חבה והיא בת לאברהם בעל החס"ד‬
‫ובכל שמה‪ .‬סדר זמנים והזמנים הם ערב ובקר לילה ויום‬
‫והם ת"ת ועטרה‪.‬‬
‫קול‪ ,‬קול‪ ,‬זה קול אחד שנאמר האלהים יעננו בקול וכולל‬
‫ה' קולות הכתובים במתן תורה והוא קול ז' וכולל הבנין‬
‫והוא קול עשירי וכולל כל האצילות‪ .‬כבוד כל מקום‬
‫שנאמר כבוד סתם הלא נאמר על המדה הזאת והוא כבוד‬
‫השכינה‪ .‬ואמר והיה בעבור כבודי וכאשר עבר הכבוד הזה‬
‫אמר ילך נא אדני בקרבנו וכו'‪ .‬ולכבוד הזה אנו אומרים‬

‫קנ‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ברוך כבוד י"י ממקומו‪ .‬והחכמים קוראים לכל המדות כבוד‬
‫כי יש כבוד למעלה מכבוד עד הכבוד העליון לכל‪.‬‬
‫מעונה אמר הכתוב מעונה אלהי קדם ויגרש וכו' והמגרש‬
‫נודע מי הוא‪ ,‬כי הוא מעונה ללב נתיבות המעון שהוא‬
‫אלהי קדם‪ .‬והוא מעונה בסוד ה"א החתומה בה ואז נקראת‬
‫י"ה והוא כס י"ה מבואר בסמוך‪ .‬וילון הוא הרקיע התחתון‬
‫ואינו משמש כלום מעצמו וכך היא המדה הזאת למבין‪.‬‬
‫גן ובגן הזה כח כל עצי י"י וז"ש באתי לגני אחותי כלה‬
‫אחותי כלה אחות לת"ת וכלה לו והוא הגן הנטוע בעדן‬
‫חכמה מחכמה‪.‬‬
‫ציקי קדרה הוא המובחר שבקדרה היורד לתחתית הקדרה‬
‫והוא משל לשפע העליון הטוב והזך והיא מתאוה לו כי‬
‫עיקר מדתה מן הדין הקשה‪ .‬והביאו לה עבדיה המיוחדים‬
‫השפע ביחודם בחשאי‪ .‬ולכן אומרים בשכמל"ו בחשאי‬
‫והוא פירוש אמתי‪ .‬ויש מי שפירש ציקי קדרה מלשון‬
‫צוקה מן החוצה והיא דעת זר‪.‬‬
‫שמור כי זכור ביום והוא סוד מצות עשה ושמור ללילה‬
‫והוא סוד מצות לא תעשה‪ .‬וזכור ושמור בדבור אחד נאמרו‬
‫כי בעת הרצון הכל אחד מיוחד‪ .‬עומק והוא עומק תחת‬
‫האמור בספר יצירה‪ .‬ואמר מגלה עמוקות מני חשך )איוב י"ב‬
‫כ"ב( והחשך הוא מרוב האור והוא אור הכת"ר אשר לא תוכל‬
‫כל עין לראותו והכא המגלה עמוקות‪.‬‬

‫קנא‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫אף מובן מעצמו‪ .‬ה"א אחרונה של שם הגדול כבר בארתיו‪.‬‬
‫חשך יש חשך מרוב אורה שאין כח בעין לראותו ואין זה‬
‫מקומו‪ .‬ויש חשך אפלה שאין למעלה ממנו והוא מעורב‬
‫עם מעט אור מעצמה‪ ,‬ואור הכחות מעורב בה והיא מדת‬
‫ערב מעורב בה ותקרא מערב ע"ש שנותנין תמיד למערב‬
‫הדין‪ .‬וגם שכל הזרע מעורב בה והיא מדת ערב מעורב‪.‬‬
‫ולכן אמר וממערב אקבצך )ישעיה מ"ג ה'( מן הגלות החשוך‬
‫ומוסף על החושך שלה הטבעי יש בה החשך‪ ,‬שנאמר עליו‬
‫תשת חשך ויהי לילה וכו' והיא חיות ברא והמשכיל יבין‪.‬‬
‫ראשית אמר הכתוב ראשית חכמה קנה חכמה החכמה‬
‫העליונה קרויה ראשית כי היא ראשית כל בכורי‪ .‬והיא‬
‫ראשית שמנים והיא חכמת אלהים והוא תחלת האצילות‬
‫מלמעלה למטה‪ .‬וזו אחרית האצילות והבנין והמנין‪ .‬והמדה‬
‫הזאת היא ראשית והתחלת הכנסה לאצילות מלמטה‬
‫למעלה‪ ,‬ואין דרך להגיעה לראשית זולת אם יקנה המדה‬
‫הזאת שהיא חכמת שלמה‪ .‬ולכן תקרא ראשית‪ .‬וז"ש כה‬
‫אמר י"י מלך ישראל כו' אני ראשון ואני אחרון )ישעיה מ"ד ו'(‬
‫וגם היא ראשית והתחלה לכל העולמים הנאצלים ממנה עד‬
‫טבור הארץ‪ .‬והיא ראשית לישראל‪ ,‬שנאמר קדש ישראל‬
‫וכו' ראשית תבואתה‪ ,‬תבואת ה"י‪ .‬והיא ראשית בסוד‬
‫המעשר שנקרא ראשית דגנך והיא המעשר והחלה ראשית‬
‫עריסותיכם‪ .‬והיא העומר ראשית קצירכם והיא עשירית‬
‫האיפה והיא ראשית בכורי אדמתך כי היא אדמת ישראל‪.‬‬
‫ואדמ"ה מאד"ם ובמלת בראשית תלויים עליונים ותחתונים‬

‫קנב‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫כי בי"ה י״י צור עולמים‪ .‬תרומה שנאמר וזאת התרומה‬
‫וכתיב יביאה את תרומת י"י )שמות ל"ה ה'(‪.‬‬

‫מדת הדין הרפה לפי שכל כחות החס"ד והרחמים והיא‬


‫גומרת הדין בנחת ולא בקושי ולכן היא רפה כי היא חסה‬
‫על העולם ובפרט על ארצה ובניה‪ .‬אבל יש קשה ממנה‬
‫מאד והיא מדת הגבורה‪.‬‬
‫יד החזקה במלת יד לשונות רבים וכלם יתפרשו על היד‬
‫הזאת‪ ,‬ויד החזקה תבא מכח הגבור"ה‪ .‬וכל יד סתם הוא‬
‫השמאל‪ ,‬והימין לא תקרא יד כי אינה מריעה‪ .‬ועל מדה זו‬
‫אמר הכתוב‪ ,‬הנה יד י"י הויה‪ .‬ובימין ימין י״י עושה חיל‪.‬‬
‫בת זוג המדה הזאת היא ז' לבנין והיסו"ד ז' למנין‬
‫כשתמנה מן הבינ"ה וששי לבנין‪ ,‬והיא והת"ת אחד‪ .‬ואם כן‬
‫אין לו בן זוג כי הוא חמישי לבנין לפי דרך זה‪ .‬והחס"ד יש‬
‫לו זוג לנצ"ח‪ ,‬והפח"ד להו״ד‪ ,‬ויסו"ד עם הת"ת אין לו זוג‬
‫ולכן אמר לשבת כנסת ישראל תהיה בת זוגך‪ .‬והיסו"ד הוא‬
‫שבת‪ .‬ואם נאמר כי ת"ת זוג לבינ"ה ואז יהיה היסו"ד לבדו‬
‫במנין בלא זוג ומקבל בקשר תשע המדות העליונות ולכלן‬
‫היה זוג‪ ,‬כת"ר חכמ"ה בינ"ה ת"ת חס"ד נצ"ח פח"ד הו"ד‬
‫ופייסוהו ונתפייס בכנסת ישראל שתהיה לו לבת זוג‪ ,‬וצריך‬
‫דקדוק גדול לידע איזה דרך יכשר הזה או זה‪.‬‬
‫אחורים כי היא הספירה האחרונה והיא אחרית האצילות‬
‫ועליה נאמר וראית את אחורי בעין הלב ואולי בעין ממש‬

‫קנג‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ובמלת את לשון רבוי‪ .‬וכמה אחורים לאחורים הנראים‬
‫וכלם קשורים בה והיא קשר של תפלין הרומז לדל"ת רבתי‬
‫והיא פנים לכל מעשה בראשית וראשית להם וכלם צופים‬
‫לאפי פניה‪.‬‬
‫פנים שאינם מאירים מעצמה כפנים העליונות‪ .‬אבל הם‬
‫הפנים המאירים לכל הארץ‪ .‬פי׳ השפלים שתחתיה‪ .‬שנאמר‬
‫והארץ האירה מכבודו‪ .‬והיא המאירה לכל הפנים הפונים‬
‫אליה כזוהר פניה‪.‬‬
‫אספקלריא שאינה מאירה הוא לשון מראה בלשון רז"ל‬
‫שאדם מביט בה ורואה בה צורתו והיא משל למראות‬
‫הנבואה ואינה מצוחצחת להאיר בעליונות שעל גבה‪.‬‬
‫ומראה של משה צחה ומאירה והיא חזחזית כנ"ל‪.‬‬
‫תכלת כי היא כלולה מן הכל ואמר תכלת דומה לים וים‬
‫דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד‪ .‬ועל הארון היו פורשים‬
‫בגד תכלת מלמעלה וגם על השלחן והמנורה ומזבח הזה‬
‫ועם שיש קצת חילוק ביניהם כלם רומזים למדה זו‪ .‬ועל‬
‫מזבח החיצון בגד ארגמן‪ .‬ומכאן ראיה שהוא רומז למדת‬
‫הדין הגדולה שאין לך דין כארגמן וצ"ע‪.‬‬
‫פרוכת כי הוא מבדיל בין האצילות לעולם הפירוד גם‬
‫הבינ"ה תקרא פרוכת‪ .‬שלחן והוא שלחן של מלכים ולחם‬
‫הפנים עליו ואז הוא כלול ופורשים על השלחן והלחם בגד‬
‫תכלת והשלחן וכליו בעצמם הם למלכו"ת לבדו ופורשים‬

‫קנד‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫על כלם בגד תולעת שני להורות על כח המדה בעצמה‬
‫והשכינה‪ .‬פרוכת והיא פרוכת הקדש ואמר והבדילה‬
‫הפרוכת לכם בין הקדש וכו'‪.‬‬
‫שושנה מעין ששון ובתוספת ה״א ושושנה מגזרת שש כי‬
‫היא עולה בוי"ו קצוות כשושנה‪ .‬ואמר אני חבצלת השרון‬
‫וכו' והוא ששון לכל העמקים ואומר כשושנה בין החוחים‬
‫וכו' והחוחים ידועים‬
‫ציון אמרו כי היסו"ד נקרא ציון והמדה הזאת נקראת‬
‫ירושלם‪ .‬ואומר ברוך י"י מציון שוכן ירושלם‪ .‬הם ב' דברים‬
‫וכשהם יחד גם זאת תקרא ציון כי היא עיר דוד וגם ציון‬
‫מלשון ובנה אצלו ציון )יחזקאל ל"ט ט"ו( וציון קדוש ישראל )ישעיה‬
‫ס' י"ד(‪.‬‬

‫דוד המלך מלשון ד"ד וזה דודי וזה רעי ואז"ל דוד מלך‬
‫ישראל חי וקים בקדוש החדש‪ .‬רוח הקדש רוח הבא מן‬
‫הקדש מן החן והוא רוח וחיים וקדש לכל המקודשי"ם‬
‫ואמר דוד רוח י״י דבר בי‪.‬‬
‫לב והוא לב השמים והוא לבת והוא ל"ב לקבל ל"ב נתיבות‬
‫חכמ"ה‪ .‬ויאמר י"י אל לבו וכבוד עולה ל"ב ול"ב פעמים‬
‫אלהים במעשה בראשית‪ .‬סרסור בלשון חז"ל תורגמן‬
‫ומליץ בין העליונים והתתתונים וסרסור לוקח מזה ונותן‬
‫לזה ליתן לכל הבריות‪.‬‬

‫קנה‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫אדריכל הוא הבנאי והאומן הגדול ראש לכל האומנים והוא‬
‫מצוה לכלן‪ .‬ככה הוא האומן הזה מצייר ובונה ומצוה לבנות‬
‫לכל האומנים שתחתיו כבנין העולם ע"י הדעת ומדעת בעל‬
‫הבית‪.‬‬
‫השם הנכבד גם שמו של הקב"ה כ"ב אותיות של תורה‬
‫שנאמר אשר נשבעת להם ב"ך‪ .‬ואמר ליראה את י"י הנכבד‬
‫וכו'‪ .‬ונכבד כמו נשבע והבן היטב מכל כבו"ד הכבוד"ו‪.‬‬
‫מ"ם סתומה כי נסתם הקץ‪ .‬ואומר לםרבה המשרה ונסתם‬
‫והוא סוד גדול‪ .‬אמרו המקובלים מנצפ"ך צופי"ם אמרום‪.‬‬
‫פי' אותית אחרונות מ״ם סתומה ונו"ן פשוטה וצד"י‬
‫פשוטה ואות ף' ואות ך' שהם רמז לה' עליונות ויש להם‬
‫מעלה על חברותיהם‪ .‬ואמרו פרק הכונס פתוח שעשאו‬
‫סתום כשר ובהפך פסול‪ .‬ובצורת האותיות יש סתרים‬
‫במציאות אצילות פנימיים‪ .‬ובתגים מציאות רוחניים‬
‫חיצונים‪ ,‬והנקודות נשמות לאותיות‪ ,‬והטעמים מנהיגי‬
‫התיבות‪ ,‬ירמזו רזים גדולים עליונים בעבר ועתיד‪ .‬נון‬
‫כפופה לקבל מן הפשוטה בסוד אי"ן ואנ"י ראש וסוף‬
‫כנז"ל‪.‬‬
‫צורת יו"ד כי היא עשירית והיא אחת שנאמר אחת היא‬
‫יונתי וכו' והיא אחוזה עם אות ו"ו בעטרת ברית מילה‬
‫שהיא כעין יו"ד‪ .‬בכורים כבכורה בתאנה בראשיתה והיא‬
‫ראש מלמטה למעלה וראש לתחתונים והבכורים מן‬
‫האדמה‪ .‬וגם החכמה קרויה בכור מגזרת בכורים ובכורים‬

‫קנו‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫ב'‪ ,‬חכמ"ה בחכמ"ה‪ .‬והבן ואמר הכתוב ראשית בכורי‬
‫אדמתך‪.‬‬
‫מעשר היא עשירית מלמעלה למטה והיא תוליד כל‬
‫העשיריות‪ .‬והעשיריית עשר מעלות המלאכים‪ ,‬ועשר‬
‫גלגלים‪ ,‬ועשר סוגים‪ ,‬ועשר קדושות לארץ במסכת כלים‪,‬‬
‫ומיני זבחים עשר‪ ,‬ועשר מעלות בקדש‪ ,‬ושאר ענינים רבים‬
‫ונפלאים אשר לא יכילם לב‪ .‬והזכרתי אלו לרמוז עליהם גם‬
‫מיני הטומאה עשר והמסעות עשר‪.‬‬
‫מזבח ז' המדות יקראו מזבחות‪ .‬ואמר בלעם את ז'‬
‫המזבחות ערכתי‪ .‬לכן יש מזבח למעלה ממזבח עד המזבח‬
‫שמיכא"ל הגדול עומד ומקריב עליו נפשות הצדיקים‪ ,‬והוא‬
‫הצרור הג' להעלותו לרביעי‪ .‬והמזבח הזאת היא מזבח‬
‫לאותו מזבח‪ .‬ולכך קראו רצון מזבחי‪ ,‬פי' רצון שהוא‬
‫מזבחי והוא חיצון לדרך זה‪ .‬ואמר עולותיהם וזבחיהם‬
‫לרצון על מזבחי‪ ,‬כמו אל"י מזבחי כי הקרבן לאש וממנו‬
‫לכל האשות וכל זה במזבח העליון אבל המזבחות‬
‫שבמקדש למטה נבאר כונתם‪.‬‬
‫מזבח הקטרת רומז למדה שנאמר ישימו קטורה באפך‬
‫ועולה מאף לאף ועל מזבח הקטורת אומר ופרשו עליו בגד‬
‫כליל ארגמן‪ ,‬להורות על זה‪ .‬ואומר שמן וקטורת ישמח לב‪.‬‬
‫שמן העליון וקטרת התחתון ישמח לב ומזבח הקטרת לו ג'‬
‫שמות‪ ,‬מזבח הקטרת‪ ,‬מזבח הזהב‪ ,‬מזבח הפנימי‪ ,‬לפנימי‬
‫ומזבח החיצון זורקין עליו הדם ושורפים האברים‬

‫קנז‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫והאמורים כופר לנפש ואש תמיד תוקד בו ויכסוהו בגד‬
‫ארגמן האדום רמז לפח"ד יצחק ולו ו' שמות‪ ,‬מזבח‬
‫העולה‪ ,‬מזבח הנחשת‪ ,‬מזבח החיצון לחיצון‪ ,‬והיא הקשה‬
‫והוא רחום יכפר עון‪.‬‬
‫רצון המרבה לכל חי שנאמר פותח את ידיך וכו'‪ .‬והוא רצון‬
‫ומרוצה לרצון העליון באין גבול החכמה הקדומה‪ .‬ואומר‬
‫יהיו לרצון וכו'‪ .‬חוה שרה רבקה רחל כלם כנויים לשכינה‬
‫ולמדה זאת והבן כי זו אם כל חי‪ .‬והאדם ידע את חוה‬
‫אשתו‪ .‬ושרה בימי אברהם כי שרה שמה והיה לו לבת‪ .‬כי‬
‫בכל שמה והיא אחותו וכו'‪ .‬רבקה בימי יצחק כי שכינה‬
‫במערב ומשם מקומה‪ .‬ורחל בימי יעקב כי היא אשת יעקב‬
‫ועקרת הבית ועיקר הבית‪ .‬ולזה היא אם הבנים והבת והיא‬
‫שכינה עילאה‪.‬‬
‫בת שבע והיא לדוד ואכלה פגה לסוד נעלם‪ ,‬לא תגע בו‬
‫יד‪ .‬ולכך אמרו שדוד היה מעין אדם הראשון‪ .‬והיא בת‬
‫לשבע עד"ז הבינ"ה כוללת עמה החכמ"ה והכת"ר ושלשתן‬
‫ראש אחד וחשובין כאחד‪ ,‬ושש קצוות הרי ז' בכלל וט'‬
‫בפרט‪ .‬וזאת היא בת להם ועוד בבת שבע‪.‬‬
‫מראה המדה הזאת היא סוף כל המראות העליונות ולה כמה‬
‫מיני מראות‪ .‬ויחזקאל לעד בפסוק ובמראה‪ ,‬המראה אשר‬
‫ראיתי כו'‪ .‬כי בו ט' מראות ומתוכן ראה בתחתון והבין בעליון‪.‬‬
‫שאמר ואראה מראות אלהים והמראה הזאת בקמץ ובקמץ‬
‫פתח וחולם תחתיו להורות על ענין נפלא וחולם מניע הכל‪.‬‬

‫קנח‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫כתובים והיא למטה מן התורה ומן הנביאים והיא מעלת‬
‫דוד ודניאל ברוח הקדש וחזון‪.‬‬
‫כוס של ברכה כוס המקבל מכל הברכות והבריכות ומברך‬
‫לכל העולם ממנו‪ .‬ואגב אורחין נדבר בברכת מזון‪ ,‬אין זימון‬
‫בפחות מג' שהן ימין ושמאל ואמת באמצע‪ ,‬שהם האבות‬
‫ורגלי הכסא והמרכבה‪ ,‬ובהם העולם מתנהג בעליונים‬
‫ובתחתונים‪ .‬אבל אין השם והזימון פחות מעשרה נשלם‪ ,‬כי‬
‫בו תשלום הכל‪ .‬ואז מזכירין השם ואומר נברך אלהינו‪.‬‬
‫וברכת הזן על סוד המן הרוחני שכנגדו המן הגשמי‪.‬‬
‫שנאמר עליו לחם אבירים אכל איש )תהלים ע"ח כ"ה( ומשה‬
‫תקנה‪ .‬שניה ברכת הארץ יהושע תקנה‪ .‬ג' בונה ירושלם‬
‫דוד ושלמה תקנום כי בה מלכות בית דוד ומדתו‪ .‬ואמרו‬
‫עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה הדחה ושטיפה במים‬
‫לכוללו בחס"ד ולהדיחו מכל לכלוך‪ .‬חי מלא לכוללו בדין‬
‫וברחמים גדולים ולבנים‪ .‬עטור ועטוף לכבוד המלך הוא‬
‫עוטר ומעוטף בכל ושמיה דמאריה עליה‪ .‬ומקבלו בב' ידיו‬
‫ליחד זרועות עולם יחד‪ .‬ונותנו בימין כי היא עיקר החסד‬
‫ולא בשמאל‪ .‬ומגביהו מן הקרקע טפח להתעלות אל מקור‬
‫החיים והברכה יסו"ד עולם‪ .‬ונותן עיניו בו שלא לקצץ‪.‬‬
‫ומשגרתו לאשתו במתנה כי היכי דתתברך עקרת הבית‪ ,‬כי‬
‫שם צוה י"י את הברכה חיים עד העולם‪ .‬והכוס מלא לעולם‬
‫הזה ולעולם הבא‪.‬‬
‫רוחו של משיח בן דוד שנאמר ונחה עליו רוח י"י וזה‬
‫הרוח הבא מכלם‪.‬‬

‫קנט‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫מטטרון פי׳ שליח והמדה הזאת שילוחן של כל המדות‬
‫ונקרא בשם שולחיה ואמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו‪.‬‬
‫ומטטרו"ן עולה למספר שד"י‪ .‬ותחתיה בעולם הפירוד‬
‫שליח שלה ראש הנפרדים נקרא מט"ט וגם שמו כשם רבו‬
‫כי כל הדברים העליונים דוגמתן בעולם הנפרדים‪.‬‬
‫גפן הבט משמים וראה‪ .‬והסוד גפן זאת וענין הפקידה‬
‫נודע‪ .‬כרם שנאמר כי כרם י"י צבאות בית והוא ביתו‬
‫ונחלתו של ישראל‪.‬‬
‫חדש ע"ש חדוש הלבנה שמתחדשת ומקבלת בכל חדש‬
‫שפע וחדוש‪ .‬ותבין למה תקנו חז"ל לומר עטרת תפארת‬
‫ותשכיל למה נקראת מדה זאת חדש‪ .‬כי האצילות מחדש‬
‫בה תוספת אצילות בכל חדש‪ ,‬והקרבן בראש חודש‬
‫להשלים חסרון מיעוט השפע והאצילות הבא מצדק‪.‬‬
‫חמדת הימים פי' מדה חמודה לכל הימים המאירים בה‬
‫וכלם חומדין אותה ואוהבין אותה ונקראת ב"ת ואחות"י‬
‫ואמ"י ויונת"י ורעיתי ותאומתי והיא חמדת ישראל‪.‬‬
‫קול הבינ"ה נקרא קול וגם שאר המדות יקראו קולות וקול‬
‫מדה זו הוא קול אחד בעצמו והוא כולל הקולות של מים‬
‫תחתונים ואז הוא ה׳ והוא כולל ז' קולות הבנין והוא שביעי‬
‫להם והוא כולל כל המנין והאצילות לכן הוא קול עשירי‬
‫וכולל עמו הקולות והכל אחד‪.‬‬

‫קס‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫פתח והוא פתח עינים שהכל נכנסין בפתח זה כל אחד‬
‫למקומו הראוי לו וזה פתחה פתח הא לימין ולשמאל‬
‫ולצפון ושם הדברים מתחלקים וזה אלו ואלו לדומה‬
‫נמסרות‪.‬‬
‫עצרת‪ ,‬ג׳ מיני עצרת הם‪ .‬עצרת של פסח ובלשון רז"ל‬
‫עצרת של שבועות‪ ,‬ועצרת של סוכות‪ ,‬ובפסח נאמר עצרת‬
‫לי"י אלהיך‪ ,‬ובסוכות אומר עצרת תהיה לכם‪ ,‬עצרת של‬
‫פסח הוא כמו ענין השבת והשביעי מן המנין והיא מכלל‬
‫החג‪ .‬ולכן אמר לי"י אלהיך‪ .‬ועצרת של שבועות לבינ"ה כי‬
‫הוא יום חמשים והוא היובל‪ ,‬ומצוה לממני יומי ושבועי‬
‫שנאמר תספרו חמשים יום‪ .‬ואומר ז' שבועות תספור לך‬
‫והוא סוד השמטות וההקפות וסוד ימות עולם ודור ודור‬
‫ואלף דור והוא היובל הגדול‪.‬‬
‫עצרת של סוכות המקובלים נחלקים בדבר זה‪ .‬יש מי‬
‫שאומר כי ז' ימי הלולב יום הא׳ לבינ"ה ושאר ו' ימים לו'‬
‫המדות עד היסוד שביעי לבינ"ה‪ ,‬וכל יום בפני עצמו‪ .‬קרבן‬
‫של כל יום חלוק משל חבירו‪ .‬ואומר הלל גמור בכל יום‪.‬‬
‫וביום השביעי יקיפו א׳ לחבר הכל יחד והאתרוג עמהם‬
‫בנטילה‪ ,‬אף על פי שאינו באגודה שלה‪ ,‬להפריד המדה‬
‫הזאת מכללם‪ .‬ויום שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ורומז‬
‫למדה זאת ואין נוטלין בה ד' מינים כי אינה צריכה זכר כי‬
‫היא עצמה החג‪ .‬וקרבנה קטון פר אחד איל אחד‪ .‬ולכן אמר‬
‫עצרת תהיה לכם‪ .‬ויש מי שאומר כי ז' ימי החג רומזים לז'‬
‫ימי השבת והבנין ושמיני עצרת תרמוז לבינ"ה והיא כמו‬

‫קסא‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫עצרת של שבועות הרומז לבינ"ה וז' ימי סוכות יחשב בכל‬
‫יום מהם לשבוע והם כמו שבע שבתות שבין פסח לעצרת‪.‬‬
‫ויש לכל אחד ראיות מן המדרשות להחזיק סברתו ואני‬
‫איני כדאי להכריע ביניהם‪.‬‬
‫סעודה קטנה זאת העצרת וכן היא קטנה מכלם אעפ"י‬
‫שהיא כלולה מכל וקרבנה קטון מכל קרבנות ימי החג ולכן‬
‫קראוה סעודה קטנה‪ .‬וכן היא אלף זעירא וקרבן כקרבן‬
‫ראש השנה והוא יום הדין‪ .‬ואילו היתה רומזת לבינ"ה‬
‫כעצרת של שבועות היה לה להיות קרבן שלה שוה לעיקר‬
‫קרבנו של יום השבועות‪ .‬מלבד שתי הלחם ותו לא מיד‪.‬‬
‫פרה אדומה אשר לא עלה עול זר והיא המכפרת ומרחצת‬
‫על טנוף בנה בסוד תינוק ואמו‪ ,‬שאחז"ל והיא על מים‬
‫חיים ושאר מעלות רבות להעלותה לטהרת הקדש למי‬
‫חס"ד‪ .‬עמוד האש ועמוד ענן לת"ת‪.‬‬
‫שכל הפועל בלשון הפילוסופין לפי שפועלת בכל‬
‫הנפעלים והם לא יעלו למעלה הזאת כי אם למעלת הי'‬
‫האחרונה מן הנפרדים שקוראין שכל הפועל‪ .‬חלה שנאמר‬
‫בבאכם אל הארץ חלה תרימו מיד כי היא חובת הארץ והיא‬
‫חלה וראשית‪.‬‬
‫תמר אם היא למלכו"ת בית דוד בסוד פרץ וממנה יצא דוד‪.‬‬
‫וגרעין התמר סדוקה כנקבה ואינה עושה פירות יחידית עד‬

‫קסב‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫שיהיה תמר זכר נגדה‪ .‬וזה פלא בטבע וסוד גדול עליוני‬
‫ויש תמר ותמרה והם ת"ת ועטר"ה‪.‬‬
‫מטה זו היא מטת שלמה שהשלום שלו וס' גבורים סביב‬
‫לה של ו' קצוות של גבורי ישראל כדי שלא תהא החוצה‬
‫לאיש זר והיא מקורן ופריין ורביין של ישראל ומרבן‬
‫ומגדלתן‪.‬‬
‫בת קול בת לקול שהוא המלך העליון כי היא אם לבינ"ה‬
‫תקרא‪ .‬ויש בת לבת קול זאת ובה משתמשים החכמים‬
‫החסידים אחר הפסק הנבואה‪.‬‬
‫יוצר בראשית פי' יוצר לכל מעשה בראשית בכח ראשית‬
‫שעליו‪ .‬וגם הבינ"ה תקרא יעקב ראשית בעליונים וזה‬
‫בתחתונים‪.‬‬
‫וראיתי לכתוב פירוש עלינו לשבח ולפי דעתי כי הוא‬
‫מהחכם ר׳ עזריאל‪ .‬עלינו לשבח יש לנו אינו אומר אלא‬
‫עלינו מאותו כח שיש עלינו אנו ממש יכין השבח לאדון‬
‫הכל ככתוב אמור לחכמ"ה אחותי את ומודע לבינ"ה תקרא‬
‫)משלי ז' ד'( הילכך סמך לו הגדול"ה בראשית בחכמ"ה שהוא‬
‫לעולם שהיא כח מוטבע המצוייר בכח מורגש‪ .‬ועל‬
‫המוטבע אנו אומרים שלא עשאנו וכנגד מושכל ומורגש‬
‫ומוטבע הזכיר לא שמנו ולא שם חלקינו ולא שם גורלינו‪.‬‬
‫ואנו מתפללים למלך הוא מלך הכבוד מלכ"י חסדו ופחדו‬
‫ומדת רחמיו והם כח מלכו"ת שבהם מתקדש ומתברך‪.‬‬

‫קסג‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫וכנגד הגדול"ה והגבור"ה שהם כח המי"ם והא"ש הזכיר‬
‫שמים‪ .‬וכנגד יסו"ד עולם הזכיר ויוסד ארץ‪ .‬ומושב יקרו‬
‫הזכיר כנגד רחמי"ם וכנגד הזיז הבא ממשך החכמה‬
‫מפנינים הזכיר ממעל‪ .‬וכנגד כבוד יושב הארץ הזכיר‬
‫שכינת עוזו שאותו הזיו הוא בגבהי מרומים שם הוא‬
‫מתפשט ונמשך למטה‪ .‬כורעים ומשתחוים ומתפללים‬
‫למלך נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו ושכינת עוזו הוא‬
‫אלהינ"ו ואמ"ת הוא מלכנו‪ .‬בשמים כח מורגש ממעל כח‬
‫מושכל‪ .‬מתחת זו כח מוטבע‪ .‬אין עוד ע"כ לשון החסיד‬
‫ז"ל‪.‬‬
‫קשר של תפלין והוא צורת דלת והוא רבתי והוא קשר‬
‫הייחוד והוא הכסא שעולה לפעמים על הזרוע ולפעמים‬
‫על הראש‪.‬‬
‫מעון שנאמר מעון אתה היית לנו והאמת כי הוא מעונה‬
‫לעליונים ומעון לתחתונים והבן כי זה האמת ופסוק יוכיח‪.‬‬
‫סגולה לשון חבה שנאמר והייתם לי סגולה וכו'‪.‬‬
‫מקום שנאמר הנה מקום אתי ואמרו ברוך המקום והכת"ר‬
‫יקרא מקום כנ"ל והכל אמת‪.‬‬
‫סוף עולם הבנין שנאמר חצבה עמודיה שבעה‪ .‬נקודה‬
‫אחרונה מעשר הנקודות והיא כלולה מכל הנקודות‪ .‬כח‬
‫כלול מכל הכחות לדון התחתונים כמצותם‪.‬‬

‫קסד‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫שמחה שנאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה‪ ,‬ואומר‬
‫ששו"ן ושמח"ה ישיגו‪ ,‬ואומר כי עד צד"ק ישוב משפט‬
‫וכו'‪ .‬הבאים מלב החכמה לכבוד הכבוד‪.‬‬
‫נר כי נר מצוה ותורה אור‪ ,‬כי נר מצוה תורה שבע"פ ותורה‬
‫אור תורה שבכתב‪ .‬אור מתנוצץ ומתהפך לכל צד דבר‬
‫ותמורה בתחתונים גם הבינ"ה נקראת אור מתנוצץ‬
‫בעליונים‪ .‬גוון מדה זאת הוא התכלת הכולל כל הגוונים‬
‫והיא תכלית הכ"ל והוא לשון כלה‪ .‬וכנגד מדה זאת‬
‫העשירית בעולם הנפרדים המעלה העשירית התחתונה‬
‫הקרויה אישים בעולם המלאכים‪ .‬וכנגד מדה זאת בעולם‬
‫הגלגלים גלגלי הלבנה‪ .‬והיא היא במאמרות ויאמר י"י‬
‫אלהים לא טוב היות האדם לבדו וכו'‪ .‬וכנגדה בעשרת‬
‫הדברות זכור את יום השבת לקדשו‪ .‬ביצירת האדם כח עור‬
‫הבשר המקיף ומכסה לכל הגוף ואומר ויעש י"י אלהים‬
‫לאדם ולאשתו כו'‪.‬‬
‫המצות התלויות במדה הזאת‪ :‬שבת‪ ,‬וראש חודש‪ ,‬שמיטין‪,‬‬
‫ויובלות‪ ,‬ועבד עברי‪ ,‬ואמה העברית‪ ,‬וכל מצות התלויות‬
‫בארץ‪ ,‬תרומות‪ ,‬ומעשרות‪ ,‬ובכורים‪ ,‬ושאר כסות ועונה‪,‬‬
‫ונדה‪ ,‬וזבה‪ ,‬ויולדת‪ ,‬ואשת איש‪ ,‬ואשה גרושה‪ ,‬אלמנה‪,‬‬
‫חללה‪ ,‬זונה‪ ,‬וכל הטומאות וטהרות‪ .‬והכל בסוד הארץ‬
‫והשבת‪.‬‬
‫עד הנה ראיתי לדבר במדה זאת עם עשר מדות מעלות‬
‫הקדש אשר יעדתי לדבר בהם ובשמותיהם ובכנוייהם‬

‫קסה‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫וכנויי כנוייהם הנמצאים כתובים בספרי הקדש ובספרי‬
‫החכמים הראשונים והאחרונים אשר באו לידי על הדרך‬
‫אשר יעדתי להרחיב נקבי המשכיות בראשי הדברים אשר‬
‫נתן רשות לרמוז בהם קצת הרחבה כדי לפתוח פתח לאשר‬
‫נדבה רוחו להתלמד בחכמה זו להבין בספרי הקדש‬
‫בסתרים הרמוזים בסתרי התורה ובספרי החכמים כפי‬
‫היכולת‪ .‬גם להיות לי לזכרון ולהקל מטורח עיון הספרים‬
‫אנה ואנה אחת הנה ואחת הנה‪ .‬ולכן קרבתים אחד לאחד‬
‫והיו לאחדים בידי‪ ,‬וזה היתה תכלית כונתי בענין זה כאשר‬
‫קדמתי להתנצל כבר כי מה אני ומה חיי כי ארחיב פה‬
‫ואאריך לשון לספר בגדולות ונפלאות ונוראות אשר לא‬
‫ידעתים כ"ש להניע יד להעלות על ספר דברים שהם‬
‫כבשונו של עולם‪ .‬ולכן רמזתי בהם בקוצר כפי היכולת‬
‫להיות לי לרמז בעלמא ולרמוז ולפתוח פתח במעט קט‬
‫למבקשי י"י להבין אולי יתבונן המתבונן בהם וירגיש‬
‫בשכלו ויבין ויוסיף לקח ורפא לו‪ .‬ואל יעלה על הדעת‬
‫שנוכל לדבר או שדברנו או רמזנו בענין כל הצורך והראוי‬
‫להאמר ולהכתב בו‪ .‬כי ארוכה החכמה הזאת מארץ מדה‬
‫ורחבה מני ים ונעו מעגלותיה וארכו אורחות נתיבותיה‬
‫אפילו לאנשים חכמים בחכמה זאת‪ ,‬כ"ש חדל אישים בכל‬
‫דבר חכמה כמוני אשר אין לו עין לראות ולב להבין דעת‬
‫ולא לשון למודים‪.‬‬
‫ואם אמרתי אחכמה רחוקה מאד ממני ואשר מלאני לבי‬
‫לגשת בקצה המטה הזה אשר בידי לנגוע אל קצה החכמה‬
‫הזאת‪ ,‬אולי אוכל להועיל לנפש להרגילה לדרך אשר ישכון‬

‫קסו‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫אור ולהפרידה מדרכי חשך דעות החוזים הבודים מלבם‬
‫שתויי מים הרעים הדוברים על י"י עתק וחושבי תועה על‬
‫י"י ועל תורתו ועבדיו ודברי נביאיו וחסידיו קדושי עליון‪.‬‬
‫ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומביאים בלב שומעיהם‬
‫מבוכה ולרע כל מחשבותם‪ .‬כי עובטו אורחותם נלוזים‬
‫במעגלותם לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו סומכים על‬
‫דעותם וסברותם ישימו חשך לאור ואור לחשך‪ .‬כנחש‬
‫נושך וצפעוני יפריש שורש פורה סורר ומורה ובילדי נכרים‬
‫יספיק‪ .‬כי ילכו בשרירות לבם כי רעות במגורם בקרבם‬
‫יצאו חוץ לשטה כי כסילים למחתה רחמנא ליצלן מהאי‬
‫דעתא‪.‬‬
‫לכן אמרתי אצא השדה ללקוט בלקט הקוצרים הקושרים‬
‫יחוד מלכו של עולם בלבם ובפיהם ומודים בספריהם‬
‫הדעת הנכונה באמת ואמונה להיות דבריהם בספר נכתבים‬
‫לזכרון ליראי י"י ולחושבי שמו‪ .‬שנאמר אז נדברו יראי י"י‬
‫וכו'‪ .‬ממקום הנורא הזה שהוא סוף אצילות עניני קדשי‬
‫הקדשים הנהר היוצא מעדן להשקות גן אלהים זה יפרד‬
‫והיה לד' ראשי מחנות עליונין קדישין עולם הפירוד מחנה‬
‫אלהים מלאכי עליון‪ .‬שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את‬
‫הגן ומשם יפרד והיה לד' ראשים‪ ,‬והם ראשים לראשים‪.‬‬
‫וגבוה על גבוה שומר‪ .‬ויום ליום יביע אומר‪ .‬והם רגלי‬
‫המרכבה ואין זה מקומו להאריך בו עתה‪ ,‬עד יערה עלינו‬
‫רוח ממרום ויניח לנו השם ברחמיו ויעזרנו לרמוז בו שמץ‬
‫דבר בענינים אחרים בעזר העוזר‪ .‬ורוב ברכות ותהלות‬
‫לנורא עלילות עושה בלי חקר גדולות שוכן במרומי ערץ‬

‫קסז‬
‫השם‬ ‫מל כות‬ ‫היכל‬
‫מלפניו מבהמות ארץ וחונן הדעת‪ ,‬אשר עשה לנו את‬
‫הנפש הזאת ובה הבדילנו מן התועים‪ ,‬וחיי עולם נטע‬
‫בתוכנו‪ .‬אשר לו הגדול"ה והגבור"ה והת"ת והנצ"ח וההו"ד‬
‫כי כ"ל בשמים ובארץ והוא מלך הממלכה המתנשא לכל‬
‫לרא"ש‪ .‬יהי שם כבודו מבורך ומרומם על כל ברכה ותהלה‬
‫ואשא משלי ואומר‪.‬‬
‫באשורך אחוז ואל תרפה‪:‬‬ ‫מדר"ך מדריך לנתיב יושר‪:‬‬
‫פן בעונם מהר תספה‪:‬‬ ‫שמו"ר מנטות לעיוני שוא‪:‬‬
‫לצירך הם מזור ומרפה‪:‬‬ ‫ה"ט אזנך לחכמים כי‪:‬‬
‫שלו ושקט על הר נשפה‪:‬‬ ‫חזו"ת זיו קדוש אז תחזה‪:‬‬

‫קסח‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬

‫סוד חג המצות‬
‫דע כי כל הדברים הנמצאים בעולם התחתון אין בהם דבר‬
‫שאין להם יסוד ומקור בעולם הגלגלים והכוכבים ולמעלה‬
‫מהם בעולם המלאכים ולמעלה מהם במרכבות הנאצלות‬
‫והנעלמות הדבקות במציאות עליונה לפי שאין דבר בעולם‬
‫אפשר לה מציאות בלא עיקר מציאות ראשונה‪.‬‬
‫ואחר שידעת זה דע כי יש למעלה בעולם הייחוד העליון‬
‫ספירה הנקראת בינ"ה והיא כלה מצה והיא סוד החירות‬
‫והגאולה השלימה והיא משומרת ולא נתערב בה לעולם‬
‫חמץ לפי שאין שר ומושל מגיע לאותו מקום אלא ישראל‬
‫לבד‪ .‬ואותה הספירה היא המושלת על כל הספירות של‬
‫מטה הימנה מגדולה וגבורה‪ .‬ולמטה ששם עומדים ע'‬
‫שרים ולמטה מהם ארצותם וכנגד ארצות השרים עומדת‬
‫מלכות‪ .‬ודע כי כל ארצות השרים נקראות שאור וחמץ‬
‫ומלכות נקראת מצה‪ ,‬אבל אינה שמורה לגמרי שהרי‬
‫נצטוה אדם הראשון עליה לשמרה מכחות הטומאה‪.‬‬
‫שנאמר ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה‪ .‬והוא לא עשה כן‪,‬‬
‫אלא ערב בה חמץ ופגם אותה‪ .‬וזהו זוהמת הנחש וענינו וזו‬
‫היא מדתן של ישראל‪ .‬ולפעמים יחטאו ישראל יכניסו‬
‫כחות חיצונים למלכות ויטילו שאור באותה המצה וזו היא‬
‫הגלות ושעבוד מלכיות וע"ז נאמר ומלטוני מיד צר )איוב ו'‬
‫כ"ג(‪.‬‬

‫והנה המלכות שהיא מצה לפעמים מתערבת עם שאור‬


‫בסוד זוהמת הנחש שהיא סוד החמץ‪ ,‬היא הולכת בגלות‬

‫קסט‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬
‫עם ישראל והיא מתחמצת ואז הגלות נוהגת בישראל‬
‫והגליות למעלה ולמטה‪ .‬אבל בהיות הבינ"ה שהיא המצה‬
‫השמורה מתגלת למעלה אזי הניסים והנפלאות נעשים‬
‫והיא מוציאה את ישראל מיד שעבוד המלכיות לפי שהיא‬
‫למעלה מכלן וזו היא מכת בכורות‪ ,‬וסוד ושמרתם את‬
‫המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם‪ .‬שתי‬
‫מצות הם מצה משומרת מצה מתערבת עם שאור ולפיכך‬
‫אם תשמרו את המצות המתערבת שלא יפול בה שאור לא‬
‫תהיו גולים‪ ,‬ואם תהיו גולים בחטא התערובת כשתופיע‬
‫המצה המשומרת תוציא אתכם מן הגלות‪ .‬וזהו סוד כי‬
‫בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מ"מ )מארץ מצרים(‪.‬‬
‫בעצם בודאי בארץ מצרים שהיא סוד הבכורה לכל השרים‬
‫העליונים‪ .‬וזה שאנו אומרים שאילו לא הוציא הקב"ה וכו'‪.‬‬
‫וסוד מצה שאנו אוכלין וכו׳‪ .‬והנני מבאר לגמרי סוד כל‬
‫הגלויות כלם והצרות בחמץ ובשאור וסוד כל הגאולות וכל‬
‫הטובות במצה‪ .‬אבל יש מצה השמורה לגמרי והיא הבינ"ה‬
‫ויש מצה לפעמים מתערבת בה שאור ולפיכך ושמרתם את‬
‫המצות‪ ,‬שלא תבא לידי חימוץ‪ .‬ולפיכך ולמען תזכור את‬
‫יום צאתך וכו' כל ימי חייך הכל רמוז ולפיכך יציאת מצרים‬
‫חמשים פעמים בתורה‪.‬‬
‫ודע כי יש מצה משומרת ויש יין משומר‪ .‬ואותה המצה‬
‫אינה מתחמצת ואותו היין אינו מחמיץ‪ .‬ויש מצה‬
‫שלפעמים נופל בה חמץ ויש יין שהוא מחמיץ‪ .‬זה הכלל‬
‫של מעלה אינו פוגם של מטה לפעמים פוגם‪ .‬ואחר שידעת‬
‫זה דע כי יש הלל גמור בסוד שתי מצות ודע כי הניסים‬

‫קע‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬
‫והנפלאות אין בהם שנוי למעלה אלא מצה משומרת והיא‬
‫באה לעשות ביעור חמץ במצה התחתונה שלפעמים‬
‫מתערב בה חמץ‪ .‬וכן הוא אומר בעת ההיא אחפש את‬
‫ירושלם בנרות )צפניה א' י"ב( וא"כ דע כי חג המצות הוא סוד‬
‫כל הנסים והנפלאות סוד כל מיני גאולה וחירות ועוד אנו‬
‫אומרים בכל דבר זכר ליציאת מצרים וכו'‪.‬‬
‫סוד יין נסך כבר הודעתיך כי ג' דרכים יש בענין יין נסך‪.‬‬
‫הא' הוא סוד יין המשומר בענביו מו' ימי בראשית שזהו‬
‫סוד העולם הבא שהוא סוד בינה‪ ,‬כי לאותה הספירה לא‬
‫הגיע שר מן השרים העליונים ועין לא ראתה‪ .‬ונקראת יין‬
‫המשומר לפי שהוא יין משומר מכל צד ואינו נעשה יין‬
‫נסך לפי שאין שם מ"ה )מדת הדין( לנסך ואין כנגד אותו מקום‬
‫שום ע"ז‪ .‬ועל אותו מקום נאמר י"י בדד ינחנו וכו'‪ .‬ולפיכך‬
‫אותו היין המשומר אינו מתנסך לע"א שאין יד מ"ה שולטת‬
‫בו‪ .‬ועל זה נאמר זכרו כיין לבנון )הושע י"ד ח'(‪ .‬וסימניך היין‬
‫עולה למוח שזהו מקומו וטבעו‪ .‬ודע שלא היה היין ראוי‬
‫להשתמש בו בעולם הזה מרוב כחו אלא לצורך מוכרח‪,‬‬
‫דגרסינן בפרק בן סורה ומורה א"ר חנוך לא נברא יין בעה"ז‬
‫אלא לנחם אבלים ולשלם בו שכר לרשעים‪ .‬שנאמר תנו‬
‫שכר לאובד וכו'‪ .‬וזהו סוד היין העליון יין המשומר בענביו‬
‫ונקרא העה"ב‪ .‬אמנם יש למטה ממנו במקום הגבורה יין‬
‫של ישראל פנימי והוא נאצל מכח היין המשומר העליון‬
‫ואיננו כמעלתו‪ ,‬וזהו היין המשכר‪ .‬כי היין העליון הוא‬
‫משמח ואינו משכר‪ .‬וטעם שזה היין משכר לפי שסביב‬
‫אותו יין יש שרים של מ"ה‪ .‬וזהו היין שהביא יעקב לאביו‬

‫קעא‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬
‫יצחק ודע שזהו היין שצריך שימור מפני מ"ה שסביבותיו‬
‫אותו היין מתנסך לע"א אם לא ישמרוהו‪ .‬שהרי המ"ה סביב‬
‫יין של גבורה‪ .‬ודע כי היודע סוד היין המשומר וסוד היין‬
‫שהוא לצד גבורה ידע כיצד הוא משמח אלהים ואנשים‬
‫והוא הממשיך הכחות הפנימיים מאין סוף על שאר כל‬
‫הכתרים והספירים והספירות למיניהם‪ .‬וזהו היא גבורתם‬
‫ותוספת שמחתם‪ .‬ולפיכך נכספים ומאוים המ״ה שהיו‬
‫יודעים סוד היין להמשיך כח גבורה ואצילות לאלהיהם וכו'‬
‫ומאותו היין דרך צנורות עליונות וזהו סוד ואלהי מסכה לא‬
‫תעשו לכם‪.‬‬
‫וסוד עגל מסכה שהיו מנסכין בה הספי׳ על גבי צורות‬
‫שלא כדין וזהו נסוך של ע"ז של אנשי דור הפלגה שרצו‬
‫לקחת כל צינורות היין ולעשות להם ש"ם מן המלכות‬
‫ולנסך שם יין פנימי קדוש עם שאר ינות רעים הנקראים‬
‫חמת תנינים יינם וכו'‪ .‬ולפיכך אינו מתנסך לע"ז וצריכין‬
‫ישראל טהרה ופרישות ביין לגמרי‪ ,‬שאם ח"ו נגע המ"ה‬
‫ביין שלהם ונסכו ושתו ישראל ממנו הרי נעשו עצמם במה‬
‫לע"א‪ ,‬וגופותם הם ע"ז ממש‪ .‬ושורין על אדם כמה כחות‬
‫טומאה חיצונים שנקראים אלהי נכר‪ ,‬ונעשה אותו ישראל‬
‫כמ"ה חול ערל וטמא‪ .‬ועליו נאמר ואנכי נטעתיך שורק‬
‫וכו'‪ .‬סורי ממש סורו טמא קראו למו וכו'‪ .‬והנה השותה יין‬
‫נסך בשעה שנפשו באה למקדש קורין לו סורו סורו אל‬
‫תגעו והכרוזים יוצאים וקוראים בכל קדש לא תגע וגו'‪ .‬כי‬
‫יין נסך מביא בידו והרי הוא מטמא מקדש ועליו נאמר את‬
‫מקדש י"י טמא‪.‬‬

‫קעב‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬
‫דע כי זהו היין שצריך שימור‪ ,‬כי זהו סוד אצילות שפע‬
‫הכתר העליון ע"י הבינ"ה על כל הספירות וע"י הגבורה נמשך‬
‫לכל הנמצאים כל א' לפי מינו‪ .‬ואפי' לחיצונים יש להם כח‬
‫במה שיתקיימו בזה היין‪ .‬אמנם ע"י צנורות דקות מריקות‬
‫מכלי אל כלי ומצנור לצנור‪ .‬וזהו סוד משעול הכרמים שמהם‬
‫מתפרנסים שרי האומות מ"ה ושאר כחות חיצונות אחר כמה‬
‫שמירה והריקה מכלי אל כלי ומצנור לצנור‪ .‬ודע כי היין‬
‫העליון אינו ניתן אלא בדין למי שירצה לשתות ממנו‪ ,‬וזהו‬
‫סוד יום הדין שעתיד להיות קודם עה"ב ומשם נכנסין לחיי‬
‫עה"ב‪ .‬ולפיכך הכהן הנכנס לפנים אינו ראוי לשתות יין‬
‫כשהוא נכנס להפיק דבר כפרה וסליחה שאין ביאתו ראוי‬
‫להיות שם זכרון לשום דין וערעור אלא רחמים וכפרה ומתנת‬
‫חנם‪ ,‬וז"ש אין קטיגור נעשה סניגור‪ .‬ולפיכך כהן גדול אינו‬
‫נכנס בי"ה )ביום הכיפורים( לפני לפנים בבגדי זהב שהם סוד היין‬
‫אלא נכנס בבגדי לבן שהם סוד החיים‪ .‬ולפיכך אמרה תורה‬
‫יין ושכר אל תשת וגו׳‪ .‬ואחר שהודעתיך זה כי לכך היו‬
‫מנסכין היין ע"ג המזבח כדי להמשיך הכח העליון מן הבינ"ה‬
‫עד המלכות כדי לשמח את המלכות וזהו סוד המשמח‬
‫אלהים ואדם‪.‬‬
‫אחר שידעת זה דע כי המלכות שהיא ספירה התחתונה‬
‫ומקבלת כל הכחות השפע ואצילות נקראים ענבים לפי שהוא‬
‫סוד היין והכלים ועצם החבית ושאר הליכותיו הזאת צריכה‬
‫שמירה גדולה‪ ,‬לפי שהיא עומדת במקום השכינה וסביבותיה‬
‫כמה מיני מזיקין‪ .‬וכן הוא אומר ששים גבורים וכו'‪ .‬וצריך‬
‫לשמור היין שבתוכה שלא תשבר החבית שלא יגע בו לנסכה‬

‫קעג‬
‫השם‬ ‫סוד חג המצות‬ ‫היכל‬
‫או שלא תחמיץ כי בכמה דינין צריכה שמירה גדולה במקום‬
‫זה‪ .‬וכן הוא אומר גפן ממצרים תסיע )תהילים פ'( ופקוד גפן זאת‬
‫)שם( כענבים במדבר מצאתי ישראל )הושע ט' י'(‪.‬‬

‫ועתה צריכין אנו להודיעך מהו שכרות היין כי היין נמשך‬


‫ליסודו והוא מגביה כח כל דבר שהוא פוגע בו אם טוב ואם‬
‫הפכו‪ ,‬ולפיכך היה מצידה הגבורות ומצידה הגבורה‪ .‬מה כתיב‬
‫והיה כגבור אפרים ושמח לכם כמו יין )זכריה י'(‪ .‬השכרות הוא‬
‫מהגבורה ולמטה והשמחה למעלה מגבורה למקום הבינ"ה‪.‬‬
‫ודע כי יש נסוך יין לפני ע"ז‪ .‬לפיכך נאמר בכהן יין ושכר אל‬
‫תשת וכו'‪ .‬שמא יגע היין בכחות הגוף החיצוניות ויתגברו‬
‫ותחלש הנשמה ואין ראוי ליכנס למקדש במחשבה חיצונה‪,‬‬
‫והבן זה מאד‪ .‬כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש‪ ,‬הרי לך משאר‬
‫עניניים גדולים מסדרי היין סוד ברכה הא' של י"ח‪ ,‬מצאתי‬
‫כתוב בשם הרב החסיד מהר"ר סגיא נהור‪ .‬ואם יש דעות‬
‫אחרות שונות מעט סמכתי על דעתו של הרב הנזכר כי הוא‬
‫ראוי לסמוך עליו יותר מן הכל‪ .‬לפי שהוא יודע בקבלה שהיה‬
‫גילוי אליהו ז"ל בקבלה‪ .‬ארז"ל אם לא כיון באבות חוזר ואם‬
‫כיון באבות ברכה א׳ אינו צריך לחזור‪ .‬פי׳ ברוך רמז לכתר‬
‫עליון‪ ,‬אתה לחכמה‪ ,‬ה' יכוין לכתבו ונקודו שהוא יהבך‪,‬‬
‫אלהינו הוא לתשובה עם הדין והרחמים כלולים יחד ואלהי‬
‫אבותינו אי"ו‪ ,‬האל התשובה‪ ,‬הגדול הגבור והנורא אשר לו‬
‫הגדולה והגבורה שהם זרועות עולם ותפארת עוזו‪ ,‬אל עליון‬
‫לתשובה‪ ,‬גומל חסדים ממשיך ההויות מן החסד ובתורת חסד‬
‫אנו מתפללין לפניו‪ ,‬קונה הכל התשובה קונה לכל ההויות‪,‬‬
‫וזוכר חסדי אבות‪.‬‬

‫קעד‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬

‫שמועה בענין הגלגול לדעת‬


‫ראשונה דע כי מיני הגלגול רבים עד מאד אמנם יתחלקו‬
‫לב' חלקים‪ .‬יש גלגול שהנשמה לא תתעורר על הגוף ההוא‬
‫כלל אלא בהיותו בקבר ולא אחר התחייה מפני שהגוף‬
‫ההוא חרב ובטל מכל‪ ,‬אלא עד שהגוף תשאה שממה עד‬
‫עולם ואינו נבנה עוד עד עולם‪ .‬וזה לסבת מריו וקשיו עד‬
‫שהוצרך אל הביטול לעולם ולעולמי עולמים‪ .‬ואין ספק כי‬
‫הגוף הזה‪ ,‬אין הנפש ולא הרוח ולא הנשמה שהיו ראויים‬
‫אליו פוקדים אותו כלל כפקודת שאר הנשמות אל הרוחות‬
‫והרוחות אל הנפש והנפש אל הגוף מפני שנגזר דינו‬
‫לחרבה ולשממה‪ ,‬לא יבנה עוד‪ .‬ועל אלו נאמר‪ ,‬ורבים‬
‫מישני אדמת עפר יקיצו‪ .‬מקצת ישנים ולא כל ישנים והם‬
‫אלו שנגזרו לחרבן ולשממה‪ .‬והנשמה הזאת תבכה מזעם‬
‫שנית ושלישית עד שתשוב ותצלח‪ .‬כאומרו‪ ,‬ועפר אחר‬
‫יקח וטח את הבית‪.‬‬
‫והחלק הב' הוא סוד הנשמות שהצליחו בעיונותם ועכ"ז‬
‫הוצרכו אל הגלגול לתקון דבר מה‪ .‬וגופים אלו אחר קבלת‬
‫ענשם הם נשמתם ורוחם ונפשם מקבלים שכר וניזונים‬
‫ממזון הצדיקים מזיו השכינה ע"י היותם מעלה‪ .‬אמנם היות‬
‫סוד גלגולם נעלם עמוק בסוד הענפים המסתעפים כפי‬
‫הצורך המצטרך כפי הפגם שנפל בענף כפי המצוה שחסר‬
‫בענף ההוא יצטרך הגלגול אל הענף הנזכר‪ .‬וזה אין ראוי‬
‫להאריך בו‪ .‬והחלק המצטרך הנה בשמועה זו הוא החלק‬

‫קעה‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫הראשון שהגופות שקדמו לנשמות וגופות ונשמות אלו‬
‫נחרבו ונשארו הן חרבות בלי גוף ומטולטלות כאשר נבאר‪.‬‬
‫השנית יהיה בבאור הטורח המגיע אל הנשמות והרוחות‬
‫והנפשות אחר שלא זכו ליבנות ונשארו חרבים גופותם‬
‫מהם‪ .‬והענין כי הנשמה בטרם יחצב מחצבה אל העולם‬
‫השפל אין ספק שהיא נהנית מזיו השכינה ומקומה‬
‫הרמתה‪ ,‬כי שם ביתה ותועלתה בבואה אל העה"ז‪ ,‬אין ספק‬
‫שהוא גדול עד מאד והארכנו בביאורו בסוף בשער הנשמה‪.‬‬
‫ואולם בעוד שלא השיג הנשמה המעלה ההיא הנודעת‬
‫שהנשמות משיגות בגוף בעולם השפל לא ישובו עוד‬
‫לביתם הרמתה לראות פני אביהם שבשמים‪ .‬ונשארות‬
‫מגורשות ומטולטלות בין העולם העליון והעולם התחתון‬
‫מקום נודע לה בקליפות ח״ו‪ ,‬אלא אם חוייבו עונש כנודע‪.‬‬
‫שאז הם נמסרים למחבלים‪ .‬אמנם בצאתם מהעונש ההוא‬
‫או אם לא הוצרכו אליו ישארו מגורשות ומטולטלות אחר‬
‫שאינם אוכלות ואינם נהנות ממזון הצדיקים‪ .‬וזה להם מר‬
‫מכל‪ .‬ואינם פוקדות הגוף והגוף חרב וכלה מכל וכל עד‬
‫שלא נשאר לו זכר בעולם‪ .‬אמנם כאשר הנפשות והרוחות‬
‫והנשמות האלה קדם אליהם גוף נקי וטהור וזכו בו ולא‬
‫הצליחו בשני‪ ,‬לא ישארו מטולטלות‪ .‬כי תשובנה להשתתף‬
‫אל הענפים הנשארים שם אצל הגוף הראשון שזכו בהם‬
‫מקודם כראוי‪ .‬ולכן כדי שתהיו הנפשות ראויות אל‬
‫הטלטול הזה‪ ,‬צריך שמששת ימי בראשית הם תרבות הגוף‬
‫שנשתמשו בהם‪ .‬שאם גוף א' מהם שנבנה ע"י לא היה‬
‫ראוי החרבן יחזרו הנפשות והרוחות והנשמות אף אחר‬

‫קעו‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫אלף שנה שנתגלגלו במאה גופים אל גופם הראשון‪ .‬ואם‬
‫יצליחו גם הגופים השניים יקראו בנים אל הגוף הראשון‬
‫אם היה העיקר במעשה‪ .‬ואולם החלק שבאנו בשמועה זו‬
‫בביאורו הוא החלק שלא הצליח כל עיקר מו׳ ימי בראשית‬
‫וז"ש נשמתן דאילין ערטילאין מששת ימי בראשית‪.‬‬
‫השלישית שיש אל האם‪ ,‬והאם חלק בנפש הבן והבת‬
‫ורצוננו בזה כי ע"י המשכת הנפש ההיא ע"י הגופים האלה‬
‫אין ספק שיקנו קורבה אף אם היו רחוקים‪ ,‬כאילו נאמר‬
‫פלוני עד עתה היה במשפחה פלונית‪ .‬ולסבה נגזור על‬
‫נשמה זו גלגול אפשר שיתגדל ע"י משפחה אחרת‪ .‬ואין‬
‫ספק שיקנו קורבה ויפעלו הזכר והנקבה התחתונים בסוד‬
‫נשמתם פעולה חדשה‪ .‬וענין בלתי ניכר אל עיני בשר עד‬
‫שאם יזכו אליו יתגלגלו ע"י כשרים וראויים‪ .‬ואם לא יזכו‬
‫יתגלגלו ע"י בלתי ראויים‪ .‬וכיוצא בהם יקרה אל הנשמה‬
‫המתגלגלת אם לא חוייבה מקודם חוב גמור תתגלגל ע"י‬
‫אב ואם כשרים ובקדושה גמורה‪ .‬ואם חוייבה חוב הנודע‬
‫לפני קונה יגזור עליה שתתגלגל ע"י פלוני ופלונית‬
‫הרשעים‪ .‬ואין ספק שכמו שתפעל הנשמה מצד האב והאם‬
‫כן יפעל האב מצד הבן‪ .‬שאם יזכה הבן ע"י שכרם כפול‬
‫שזכו הנפש ההיא‪ .‬ואם להפך עם היות שלא ימשך להם‬
‫עונש מפאת הטוב ועצמה בהכרח ימשך להם‪ .‬ויותר מזה‬
‫נדרש בתיקונים בענין אדם הא' שלא נשלם לסבת היין‪.‬‬
‫הרביעית כי הנשמות נאצלות מלמעלה יחד זכר ונקבה‬
‫ואין תולדת מלמעלה פחות מזה ח״ו לסבתו שאין בריה‬

‫קעז‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫שלימה אלא בהיותם זכר ונקבה‪ ,‬כאמרו זכר ונקבה בראם‬
‫ויקרא את שמם אדם‪ .‬לכן אין ראוי שיהיו הפעולות‬
‫העליונות בלתי שלמות‪ .‬וכל תולדה שיצא מלמעלה היא‬
‫שלימה זכר זנקבה‪ .‬וכאשר יקרה לסבה או לסבות תזכה‬
‫הנקבה ולא הזכר או הזכר ולא הנקבה‪ .‬ואין ספק כי אף אם‬
‫יהיה הזכר בג"ע מפני זכותו או הנקבה לבד מפני זכותה‬
‫עכ"ז היא חסרת השלמות ואינה כדאית להשלים אותו ויש‬
‫כיוצא באלה לסבות ידועות לפני קונה‪ .‬איך שיהיה ימשך‬
‫קשר הזכר עם הנקבה והנקבה עם הזכר עד שאפילו לא‬
‫תהיה בן זוגה ממש יקשר זה עם זה וזה עם זה עד שיתן‬
‫הזכר כח רוחני בנקבה יעמוד עמה ימים רבים אף אם‬
‫יסתלקו מן העולם הזכר עד שוב הנקבה אל מקום אישה‪.‬‬
‫ואם ח"ו תזנה עליו אשתו אחרי מותו או תנשא לאחר‬
‫ימשך לו מזה פגם או רעה עד שיהיה מקטרג עם השני‬
‫הבא אחריו על אשתו‪ .‬ואם ח״ו ימשך פגם או קלקול בנפש‬
‫הנקבה ימשך מזה בקצת פגם אל הזכר אשר שם על הדרך‬
‫הנזכרת‪.‬‬
‫החמישית בסוד היבום‪ .‬כי הנפש אשר לא זכתה ליבנות‬
‫בעולם השפל הזה בבנים דהיינו לפרות ולרבות ולהמשיך‬
‫נשמות מהיסוד ולמטה להשכינם בעולם השפל בין רב‬
‫למעט‪ ,‬הנה הנפש הזאת בלתי שלימה לפני קונה ויצטרך‬
‫אל הגלגול‪ .‬וזה יהיה גלגולו קשה ביותר זך תכלית הזכות‬
‫ובבניינו נקרא אחר ואבד בת זוגו כי אשתו נעשית אמו‬
‫ואינה חוזרת לו עוד שהוא אסור לבא עמה‪ .‬ואחיו נעשה לו‬
‫אב וראה ירידתה כי הוא היה למעלה על אשתו והשתא‬

‫קעח‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫חזר למטה ממנו במקום בנו וזה א' מהגלגולים הקשים‪.‬‬
‫אמנם דרך שיש לו ליבנות שם הוא ע"י החלק שהכניס‬
‫נשמתו בנקבתו כדפי׳ בהקדמה רביעית‪ .‬ושתי הקדמות‬
‫אלו הד' והה' נתבארו בארכה בזוהר בההוא עובדא דמאי‪.‬‬
‫הששית כי לא יקרה ענין הגלגול במולד האדם לבד ר"ל‬
‫בעת יצירתו‪ .‬כי גם אחר גודלו ימשך לו גלגול‪ ,‬והחכמים‬
‫יקראו זה עיבור‪ .‬והטעם כי הגלגול הוא חדוש הנפש‬
‫שהוא בגוף ההוא ויש לה זמן קצוב מתחלת ברייתו עד‬
‫צאתו מן העולם כנודע‪ .‬וירצה מלת גלגול לשון חזרת‬
‫הגלגל כי חזר ושב אל ימי הנעורים ליבנות‪ .‬אמנם עיבור‬
‫אינו כן אלא בהגיע אדם במעשיו במדרגה מן המדרגות‬
‫יראה לפני קונה לתת בו עוד כח שני בעובר במעי אמו‬
‫שהיא מעוברת ויש לו שם מקום הגוף ההוא‪ .‬כן יש מקום‬
‫בנפש המגולגלת או הנפש העיקרית לקבל הנפש היקרה‬
‫ההיא כמו תוספת נפש יהיה בשבת וכיוצא וכמו האילן‬
‫שיוסיפו לו ענף על ענפיו‪ .‬אמנם ענין זה העיבור ישתנה‬
‫פעמים‪ ,‬פעמים לטוב פעמים להפך‪ .‬כי כאשר יזכה האדם‬
‫יתעבר בעבור א׳ מן החסידים שזכו ובטוב העיבור ההוא‬
‫ימשך אחר הטוב והנאות אל נשמתו ויזכו שניהם אל‬
‫הטוב הראוי‪ .‬ופעמים יתעבר לו לעון ויקדמו לקבל לקבל‬
‫יסורין ולרוע מעשיו יתעבר עיבור שאינו יפה ויבנו שניהם‬
‫יחד‪ .‬וטעם העיבור אל הנשמה המתעברת ר"ל הבאה‬
‫בעיבור הוא פעמים אחד מן החסידים הזכים בא על ידם‬
‫עון אשר חטא על הנפש‪ .‬הנה החסיד ההוא עבר א' מן‬
‫הראויים ויהיה לו שם בו משכן ויטהו אל הנאות והטוב‬

‫קעט‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫עד יתענה וישוב ויתמרמר בשק ובאפר ובצום ובכי או‬
‫יסורי עניות ומרירות נפש‪ ,‬עד יתכפר לו העון ההוא ולא‬
‫יכנס בגהינם‪ .‬וענין זה היה לאדם הראשון שנתעבר‬
‫באברהם יצחק ויעקב כמבואר בזוהר בר"מ ובתקונים‪.‬‬
‫ופעמים יהיה על החסיד לתשלום מצוה מן המצות‬
‫שיתעבר בנפש החסיד השני הזה אשר בחיים ימשיכהו‬
‫לידבק במצוה פרטית לקיימה‪ .‬ובקיום מצוה זו נשלמה‬
‫ונסתלקה‪ .‬ואין ספק שיש יחס וענין וקורבה אל העבור עם‬
‫האיש הזה שנתעבר בו אחר שזכה על ידה‪ .‬והאבות אי"ו‬
‫עם אדם הראשון יונחו שקרבתם בעה"ז במקומם בעה"ב‬
‫שוה יחד בהיכלא כפי המתבאר בזוהר בעה"ז במערה‪.‬‬
‫והנה מזה יוכל להקיש המעיין אל העיבור הרע דרכו איך‬
‫יהיה על פי הדרכים האלה‪.‬‬
‫השביעית כי יש נשמה יהיה לו העיבור כל עניינה ולא‬
‫נתגלגל כלל ועיקר אלא כל עניינה בעולם השפל אינם‬
‫אלא בסוד העיבור‪ .‬וענין זו היא סוד תוספת נשמה בשבת‬
‫שהיא אינה בגלגול ח״ו שאינה צריכה לכך‪ .‬כי בבוא האדם‬
‫לידי עון תסתלק ממנו ותוכיחהו לעד בהיותו זוכה ידבק בו‬
‫ויתתקן ע"י מעשיו הטובים‪ .‬וגם דרך זה יקרה אל הנשמה‬
‫שמצד האצילות שלא ימשך לה עון אלא ברצות ה' דרכי‬
‫איש ימשיך לו הנשמה ההיא‪ .‬ובנטותו מדרך הישר יסתלק‬
‫ממנו‪ .‬אמנם סלוק מזה יקרה לה פגם קצת בענין השני כי‬
‫היותם בלתי משפילות בעולם השפל יקרה אליהם פגם‪.‬‬
‫אמנם מי שזכה אל נשמת האצילות אין חטא בא על ידו‬
‫ודרכי ה' עמקו שגבו מאד‪.‬‬

‫קפ‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬

‫השמינית והיא שלא יזכה האדם אל הנפש והרוח והנשמה‬


‫בבת אחת אלא תחלתו יתעורר עליו קצת הנפש‪ .‬ובהיותו‬
‫מחזיק ברכ"ת הטוב יתעורר עליו הנפש מכל וכל ובזכותו‬
‫עוד יתעורר עליו הרוח‪ .‬וברצותו עוד יתעורר עליו הנשמה‪.‬‬
‫וכל זה בסוד נפש מסטרא דא פנים שהם עשיה‪ .‬ורוח מצד‬
‫מטטרון דהיינו יצירה‪ .‬ונשמה מצד הכסא דהיינו בריאה‬
‫כמבואר לעיל‪ .‬אמנם הם ראויים לו וגזורים לו הנפש והרוח‬
‫והנשמה מבית תולדתו‪ .‬ופעמים לא יזכה אלא אל הנפש‬
‫ופעמים יזכה לכל המדרגות כפי עניניו‪ .‬א"כ ימשך לו ע"ד‬
‫עיבור ג' עיבורים בסוד נשמתו המגולגלת בו‪ .‬הא' גלגול‬
‫נפשו היותה מתגברת בו‪ .‬הב' גלגול נשמתו ברצות ה'‬
‫דרכיו‪ .‬ונוסף על כל זה תוספת נפש רוח ונשמה מצד‬
‫האצילות בשבת וי"ט כאשר יזכה אל תכלית המדרגות‪.‬‬
‫והנה ע"י ההקדמות האלה נתבארה שמועה בס"ד‪.‬‬
‫סוד המלקות הוא סוד נפלא להסיר כתם חטאיו ולטהר‬
‫הנפשות‪ ,‬לא מפני העונש והטורח למקבלו‪ ,‬אלא הוא כמי‬
‫ששתה סם המות ונותנין לו מעט צרי להצילו מהמיתה‪.‬‬
‫ואעפ"י שהצרי אינו מר מצילו בסגולה שיש בו‪ ,‬ככה הוא‬
‫המלקות מי שמקבלו בוידוי והכנעה ובכיה ובושת פנים‬
‫הנה הוא מצילו מעונש גהינם המר‪ ,‬דכתיב ארבעים יכנו לא‬
‫יוסיף וגו'‪ .‬ופירוש הפסוק כך הוא‪ ,‬ארבעים יכנו בעה"ז פן‬
‫יוסיף להכותו בעה"ב מכה רבה‪ .‬ואחר זאת ההקדמה נכנס‬
‫בסודו‪ .‬ידוע נדע כי החוטא ביום שחטא יצא מכלל ברוך‬
‫ונכנס בכלל ארור‪ ,‬כי כל התורה באלה ובשבועה קבלנוה‪.‬‬

‫קפא‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫כדכתיב ארור האיש אשר לא יקים וגו'‪ .‬וזה היה הטעם‬
‫שקלל הב"ה בחטא לאדם הראשון‪ .‬והקללות היו י' לאדם‪,‬‬
‫י' לאשה‪ ,‬י' לנחש‪ ,‬ט׳ לארץ‪ ,‬שכלם ל"ט קללות‪ .‬והחוטא‬
‫הוא ארור ונקרא מת אפילו בחייו וצריך להחיותו במלקות‬
‫שכנגדן הכה הקב"ה לדור המבול‪ ,‬לפי שלא חזרו בתשובה‪.‬‬
‫מ' יום שנאמר כי לימים עוד שבעה וגו'‪ .‬ומי שחוזר‬
‫בתשובה ומקבל מלקות חוזרין לו ל"ט שהוא הקללה‬
‫והמיתה לטל שהוא הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו את‬
‫המתים‪ .‬והטעם שקודם שחטא נפרד מהקב"ה שהוא ה'‬
‫אחד ונתדבק בכחות הטומאה הנקרא אלה‪ ,‬ועכשו חוזר‬
‫ברוח נמוכה להדבק בה' אחד שעולה כמו ט"ל‪.‬‬
‫ויש סוד עמוק כי החוטא בפעלותיו הרעים הוא מקצץ‬
‫בנטיעות שמפריד מן הוי"ה ה"א אחרונה הנקרא שכינה‪.‬‬
‫וזהו סוד גלות שכינה ונשאר ה' חסר‪ ,‬יה"ו לבדו וה"א‬
‫לבדה וכביכול השם אינו שלם עד שיתקן את אשר עיות‪.‬‬
‫וזהו סוד ביום ההוא יהיה ה' אחד גו'‪ .‬וזה החוטא שגרם כל‬
‫זאת ועתה חוזר לתקן את אשר עיות וחוזר השם לתקונו‬
‫סוד יהו עם ה"א וליחד הויה ביחוד אמתי צריך לקבל ט״ל‬
‫רצועות שהם כנגד יו"ד ה"א וא"ו ליחדם עם הה"א שיהיה‬
‫ה' אחד‪ .‬וזהו סוד פתחי לי אחותי רעיתי שראשי נמלא‬
‫ט"ל‪ .‬והם סוד הג' אותיות יו"ד ה"א וא"ו העולות ט"ל‬
‫למלאת השם עם ה"א אחרונה וזהו‪ ,‬נמלא טל‪ .‬ועל טעם זה‬
‫אין לוקין בשבת שאותן המלאכות הם כנגד הקללה‬
‫והמלקות‪ .‬וזהו סוד אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות וכו'‬
‫והם כנגד זכור ושמור שבזה הם מתקנים כל העבירות‪.‬‬

‫קפב‬
‫השם‬ ‫גלגול ומלקות‬ ‫היכל‬
‫אמנם סוד הרצועה להיות משור וחמור להלקות בו את‬
‫החוטא יש סוד נפלא והוא‪ ,‬כי אלו הב' מדות שור וחמור‬
‫שנאמר עליהם ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו‪ ,‬הם‬
‫מזומנים להלקות את החוטא לפי שהם מצד שמאל מ"ה‬
‫)מדת הדין( שאינם מרחמין‪ .‬ככתוב ופני שור מהשמאל וכתיב‬
‫מצפון תפתח הרעה וכו׳‪ .‬והחמור מצד שמאל דכתיב אשר‬
‫בשר חמורים וכו'‪ .‬והוא חמור הנושך שומן רפואה למכתו‬
‫ולכן צוותה התורה לא תחרוש וגו'‪ .‬וכנגדן שמעון שור ולוי‬
‫חמור‪ ,‬ולפיכך הפרידם יעקב אבינו ע״ה דכתיב אחלקם‬
‫ביעקב וגו'‪ .‬והשב בתשובה צריך לקבל הענש מאתם‬
‫ומחמלתו על עמו ישראל ונתן להם עצה שילקו במלקות‪.‬‬

‫קפג‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫כבר הודעתיך כי שלש ספירות עליונות הם כת"ר חכמ"ה‬
‫ובינ"ה והם סוד השי"ת והם נסתרות ונעלמות והם סוד‬
‫הנפלאות והם סוד חיי עה״ב ולא הגיע אליהם לא שר ולא‬
‫מלאך ולא דבר אלא יעקב אבינו ע״ה הוא לבדו עלה‬
‫למעלה ונדבק בכתר העליון ע״י חכמ"ה ובינ"ה‪ .‬וזהו סוד‬
‫אז תתענג על ה׳ והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת‬
‫יעקב אביך וגו'‪ .‬והנה אנחנו בניו ירשנו נחלתו של יעקב‬
‫אבינו ע"ה וא״ת כיצד נוכל אנחנו להדבק בכת"ר על ידי‬
‫חכמ"ה ובינ"ה‪.‬‬
‫דע כי ע״י סוד התפילין שנכוין נוכל להדבק בכתר עליון‪.‬‬
‫כיצד‪ ,‬בתפילין של ראש יש ד׳ פרשיות בד׳ בתים ואותם‬
‫הד׳ הם סוד ארבע ספירות שבהם מתאחדות כל תשע‬
‫ספירות כי הפרשיות של תפילין‪ ,‬הראשונה היא קדש לי‬
‫כל בכור והיא חכמה והיא סוד הבכורה כנודע כי היא‬
‫ראשית כל הספירות הנאצלות מן הכתר וכמו שהבכור הוא‬
‫ראשית אונו של אביו כך החכמה היא ראשית הנמשך‬
‫מכתר‪ ,‬ולפיכך נאמר ראשית חכמה יראת ה׳ וכתיב כי הוא‬
‫ראשית אונו וגו'‪ .‬נמצאת למד כי פרשת קדש לי היא סוד‬
‫החכמה‪ .‬פרשה שניה והיה כי יביאך והפרשה הזאת היא‬
‫סוד הבינה יש בה חמשים שערים והיא סוד היובל כי‬
‫היובל הוא סוד שנת החמשים שנה וכן הוא אומר יובל היא‬
‫שנת וגו'‪ .‬וכתיב גאולה תהיה לו וביובל יצא ובה יצאו‬
‫ישראל ממצרים ובה נעשים כל הניסים והגאולות ולכך‬
‫וחמושים עלו ב״י מארץ מצרים‪ .‬ופירוש בספירת הבינה‬
‫שיש לה חמשים שערים שהיא סוד היובל ובה יצאו‬

‫קפד‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫ישראל ממצרים‪ .‬נמצאת למד כי שתי פרשיות הראשונות‬
‫של תפילין הם סוד חכמ"ה ובינ"ה‪ .‬והפרשה הג' היא סוד‬
‫הספירה הנקראת גדולה שהיא מדת אברהם אבינו ע״ה‬
‫שנקרא אוהב‪ .‬ועליו נאמר וברכך ואגדלה שמך וגו'‪ .‬וכתיב‬
‫זרע אברדם אוהבי‪ ,‬לפי שהוא הכיר את השם וקבל עול‬
‫מלכותו‪ .‬וכנגד ספירת גדולה היא פרשה ג׳ של תפילין‬
‫והיא פרשת שמע ישראל שהוא קבלת עול מלכות שמים‬
‫כאברהם אבינו ע״ה‪ .‬וכתיב בה ואהבת את ה' וגו'‪ .‬באברהם‬
‫שכתוב בו זרע אברהם אוהבי‪ .‬פרשה ד׳ היא כנגד מדת‬
‫הגבורה שהיא פחד יצחק והיא מדת הדין ואותה הפרשה‬
‫היא כנגד הדין‪ .‬והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי‪ ,‬מה‬
‫כתיב אחריו השמרו לכם וגו'‪ .‬נמצאת למד כי הד׳ פרשיות‬
‫הם סוד ד' ספירות חכמ"ה בינ"ה גדול"ה גבור"ה‪ .‬וכשאלו‬
‫הפרשיות הם מלמעלה למטה הם סוד קדש לי והיה כי‬
‫יביאך שמע ישראל והיה אם שמע‪ .‬וכשהם ממטה למעלה‬
‫הם סוד והיה אם שמוע שמע והיה כי יביאך קדש לי כנגד‬
‫גבור"ה גדול"ה בינ"ה חכמ"ה‪.‬‬
‫נמצאת למד אלו הד׳ פרשיות שבתפלין הם על הסדר הזה‬
‫קדש לי כל בכור‪-‬חכמה‪ .‬והיה כי יביאך‪-‬בינה‪ .‬שמע‪-‬גדולה‪.‬‬
‫והיה אם שמוע‪-‬גבורה‪ .‬על כן נמצא המניח אלו הד'‬
‫פרשיות של תפילין שהוא עומד במקום התפארת ונאחז‬
‫באלו הד' פרשיות שהם סוד ד' ספירות שהם סוד הייחוד‪,‬‬
‫ונעשה כסא לתפארת‪ .‬ולפיכך נקראים התפילין תפארת‬
‫והוא פאר כמו שכתוב לתת להם פאר תחת אפר‪ .‬ונאמר‬
‫ביחזקאל פארך חבוש עליך‪ ,‬אלו תפלין שבראש‪ .‬ונמצא‬

‫קפה‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫המניח תפלין עולה עד למעלה עד לכתר למקום שעלה‬
‫יעקב אבינו ע"ה‪ .‬ועל זה נאמר‪ ,‬ישראל אשר בך אתפאר‪.‬‬
‫אתפאר מלשון תפלין פארך חבוש עליך‪ .‬ועתה ראה כמה‬
‫הוא גדול כח המניח תפילין של ראש ובאיזה צורה הוא‬
‫עומד בשעה שמניחם‪ .‬והרי המניח תפלין הוא עומד‬
‫במקום התפארת‪.‬‬
‫ואחר שהודענוך אלו העיקרים של תפלין של ראש יש לנו‬
‫להודיע כי תפלין של יד כנגד הספירה העשירית הנקרא‬
‫מלכות‪ .‬ולפיכך מניחין אלו הד׳ פרשיות שהזכרנו בבית א'‬
‫וקושרין אותה ביד שמאל שהיא הגבור"ה‪ ,‬לפי שהפרשה‬
‫הד' היא פרשת הגבור"ה‪ .‬כמו שאמרנו ואנו קושרין תפלין‬
‫של סמוכין בגבור"ה כדי שלא שלא להפריד ביניהם‪ .‬ומאלו‬
‫הד׳ פרשיות יבוא לספירת המלכו"ת שפע ואצילות‪.‬‬
‫והברכות מן הכת״ר העליון‪ .‬ולכן כל המניח תפילין של‬
‫ראש ושל יד הוא גורם לעשר ספירות להתאחד‪ ,‬ונקראות‬
‫י"י אחד‪ .‬והרי המניח תפלין על ראשו ועל ידו עומד בצורת‬
‫התפאר"ת‪ ,‬וקושר כל עשר ספירות אלו באלו‪ .‬ומתקן כל‬
‫הצנורות ומשפיע ברכות לכל העולמות‪ .‬ועליו נאמר בשעה‬
‫שמניחן תפלין נעשה אדם וגו'‪ ,‬ואז הוא אדם שלם אהוב‬
‫למעלה ונחמד למטה‪ .‬ועליו נאמר‪ ,‬ויאמר לי עבדי אתה‬
‫ישראל וגו'‪ .‬ונמצאת תפלתו מקובלת ומשאלותיו נעשות‬
‫ועליו נאמר אז תתענג על י"י ויתן לך משאלות לבך‪:‬‬
‫סוד הציצית ראוי אתה לדעת מדוע פרשת תפילין פרשת‬
‫ציצית הם בק״ש‪ .‬דע כי ק״ש הוא סוד היחוד שאדם מיחד‬

‫קפו‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫את השם בדבור בפיו‪ ,‬אבל ייחוד התפילין והציצית הוא‬
‫במעשה וכבר ביארנו יחוד התפילין‪ .‬ועתה יתבונן כי סוד‬
‫הטלית שאדם מתעטף בה הוא סוד הכת"ר העליון שהוא‬
‫סובב את הכל‪ ,‬וכל הספירות מתעטפות בה‪ .‬ולפיכך נקרא‬
‫כת"ר שמכתיר וסובב את כל הספירות וצוה להטיל ציציות‬
‫בכל הד' כנפים כנגד י"י אלהינו י"י אחד‪ .‬וצוה להיות ז׳‬
‫חוטין לבנים שהם סוד ז' ספירות הנאצלות מבינה ולמטה‬
‫ואלו הם‪ :‬בינ"ה גדול"ה גבור"ה תפאר"ת נצ"ח הו"ד יסו"ד‪.‬‬
‫הרי אלו הז' חוטין לבנים והם סוד ז׳ אספקלריות מאירות‬
‫לבנות הנאחזות בבינ"ה‪ ,‬ומן הבינ"ה נאחזות בחכמ"ה‬
‫ובכת"ר‪ .‬וצוה לעשות חוט אחד תכלת והוא סוד המלכו"ת‬
‫והיא סוד ספירה ח' לבינ"ה וזהו אספקלריה שאינה מאירה‪.‬‬
‫ולפיכך כתיב פתיל תכלת והיא מזהרת ולא כאור הלבן‪ .‬כי‬
‫האור הלבן הוא האור הנקרא אספקלריה מצוחצחת וזו‬
‫הנקראת בת שבע ז׳ חוטין לבנים ואחד תכלת‪ ,‬היא ז׳ ימי‬
‫חג הסוכות וביום ח׳ עצרת‪ .‬וזהו סוד תן חלק לשבעה וגם‬
‫לשמונה‪ .‬נמצא המתעטף בציצית הוא עומד בצורה עליונה‬
‫והוא מוקף מכל צדדיו ועומד לפנים מן הפרוכת וכל‬
‫הספירות מעטיפות ומכתירות אותו‪ ,‬ונמצא משוכלל בכל‬
‫העולמות כולם בעליונים ובתחתונים‪ ,‬ונמצא קדוש וטהור‬
‫מכל צד‪ .‬אשרי העם שככה לו אשרי העם שי"י אלהיו‪.‬‬
‫סוד הק״ש דע כי בזמן שאדם מניח תפילין וקורא קריאת‬
‫שמע ואומר שמע ישראל וגו' צריך לייחד כל עשר ספירות‬
‫בפיו כמו שמיחד אותם בתפלין‪ .‬כיצד‪ ,‬דע כי אלו ד' תיבות‬
‫שבפסוק זה שהם י״י אלהינו י״י אחד‪ ,‬הם כנגד ד׳ אותיות‬

‫קפז‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫של שם בדרך זה יהוה וזהו ביאורן כשאדם קורא ק"ש‬
‫ומתחיל ואומר שמע ישראל יתכוין כשהוא אומר י"י‬
‫אלהינו י"י אחד בדרן זה‪ :‬י' יהוה‪ ,‬ה' אלהינו‪ ,‬ו' יהוה‪ ,‬ה'‬
‫אחד‪ .‬ומתכוין כשמזכיר י׳ הראשון שבפסוק זה להעלות‬
‫מחשבתו עד הכת"ר שהוא קוצו של יוד ראשונה של שם‬
‫המיוחד‪ ,‬ומיחד הקוץ שהוא הכת"ר עם החכמ"ה שהוא סוד‬
‫יו"ד‪ .‬וכשמזכיר אלהינ"ו יתכוין לאות שניה של שם שהיא‬
‫הבינ"ה‪ .‬והיא אות ראשונה של שם‪ .‬וכשמזכיר י"י צריך‬
‫להתכוין לאות שלישית של שם והיא הת"ת והיא אות וא"ו‬
‫והם ספירות עד יסוד והיא בכלל‪ .‬וכשמזכיר אחד‪ ,‬צריך‬
‫לכוין לאות אחרונה של שם שהיא אות ה״א והיא סוד‬
‫מלכו"ת‪ .‬וכשהוא אומר אחד צריך להאריך באחד כדי‬
‫שיתכוין ליחד אות ה"א אחרונה ולחבר אותה עם אות וא"ו‬
‫שהיא ת"ת והוא"ו עם אות ה״א שהיא בינ"ה ואות ה"א‬
‫שהיא בינ"ה עם אות יו"ד שהיא חכמ"ה ואות יו"ד צריך‬
‫לקשור מחשבתו בקוץ העליון של יו"ד שהיא סוד הכת"ר‪.‬‬
‫נמצא הקורא את שמע מיחד את השם בדבורו ממעלה‬
‫למטה וממטה למעלה והכל באלו ד' תיבות‪ ,‬י"י אלהינ"ו י"י‬
‫אחד‪ .‬ונמצא מיחד את השם יתברך וית"ש בדבור ובמעשה‪.‬‬
‫וזהו אהוב ומקובל למעלה וכל משאלותיו נעשות‪ .‬ועל זה‬
‫נאמר‪ ,‬אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו וגו'‪ ,‬אורך ימים‬
‫אשביעהו וגו׳ תם‪.‬‬
‫סוד המזוזה דע כי השמירה והקדושה והטהרה הם בהיכלי‬
‫השם ית' כלומר באלה עשר ספירות‪ .‬ודע כי חוץ להיכלי‬
‫הספירות יש דברים אחרים חיצוניים ונקראים כחות‬

‫קפח‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫הטומאה‪ .‬ואם ח"ו הם נוגעים באדם הם מזיקים אותו‪,‬‬
‫והשי"ת מרוב אהבתו על ישראל נתן להם ב׳ פרשיות הללו‬
‫שהם שמע והיה אם שמוע‪ ,‬והם סוד ב' ספירות הנקראות‬
‫גדול"ה גבור"ה‪ .‬וסביב גדול"ה וגבור"ה הם כל הכחות‬
‫החיצונים‪ ,‬וכדי לשמור את ישראל מן הכחות החיצונות‬
‫העומדים סביב גדול"ה וגבור"ה הנקראים מזוזות היכל‬
‫העליון צוה לישראל לשים מזוזה בשערי בתיהם כדי שלא‬
‫יהא רשות לכחות החיצונים ליכנס לבתיהם של ישראל‬
‫שלא יזוקו אותם‪ .‬והסוד ועבר ה׳ לנגוף את מצרים וראה‬
‫את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות וגו'‪ .‬והנה המזוזה‬
‫תמיד עומדת במקום אותם הדברים שנעשו בכל יציאותם‬
‫ממצרים‪ .‬והנה המזווה שומרת בפתח מכל כחות הטומאה‬
‫החיצוניים שלא יכנסו בבית‪ .‬וכמו כן בשעה שאדם יוצא‬
‫מפתח ביתו אותם המחנות הקדושות והטהורות שהם‬
‫דבקות בשתי פרשיות הללו שהם שמע והיה אם שמוע‬
‫כולם הולכות עם האדם שיש לו מזוזה בפתחו‪ .‬ועל זה‬
‫נאמר י"י ישמור צאתך ובואך וגו'‪ .‬והנני רומז כי לכך‬
‫כותבין שד"י במזוזה במקום הריווח שבפרשת והיה אם‬
‫שמוע‪ ,‬והוא שומר מבחוץ‪ .‬כי שד"י היא הספירה האחרונה‬
‫והיא שומרת מן השדים‪ ,‬ולפיכך נקרא שיר של פגעים‬
‫יושב בסתר עליון וגו'‪ .‬משם ואילך הוא שמור מכל הפגעים‬
‫הנזכרים בזה המזמור‪ ,‬והטעם לפי ששם שד"י שכתוב‬
‫במזוזה מבחוץ שומר את האדם בצאתו לחוץ‪ ,‬ושתי‬
‫הפרשיות מבפנים ומבחוץ‪ .‬הרי מבואר סוד המזוזה וכמה‬
‫האדם ראוי לקיים את התורה והמצות כי הם שומרות את‬
‫האדם בעה"ז ובהע"ב‪ .‬תם‪.‬‬

‫קפט‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬

‫סוד השבת‪ .‬דע והאמן כי השבת הוא סוד כל האמונה‬


‫וכל התורה והוא סוד חידוש העולם וקיום הטבע‪ .‬והוא‬
‫סוד קשר הנסים והנפלאות‪ .‬ודע כי השבת הוא השער‬
‫שבו יכנס האדם לחיי העוה״ב הנקרא שבת הגדול‪ ,‬ואם‬
‫לא קיים האדם השבת בעוה"ז אין לו שער ליכנס‬
‫לעוה״ב‪ ,‬כי השבת והעוה״ב שניהם נקראים שבת‪ .‬וזהו‬
‫סוד‪ ,‬וגם את שבתותי תשמורו‪ .‬וזהו סוד שני מיני יחוד‬
‫שבתותי יסו"ד ומלכו"ת למטה יסו"ד ובינ"ה למעלה‪,‬‬
‫כלומר אם תשמרו שבת שנתתי לכם תזכו לשבת שהוא‬
‫גנוזה למעלה עין לא ראתה‪ .‬וזהו סוד שאמרו חז״ל כל‬
‫המצות ניתנו בפרהסיא חוץ משבת שניתנה בצנעה‪.‬‬
‫שנאמר‪ ,‬כי אות היא ביני וביניכם‪ .‬ביני וביניכם בודאי‬
‫אע"ג דאיהי עבידא לאיגלויי מתן שכרה לא עבידא‬
‫לאיגלויי ומתן שכרה הוא העה"ב‪ .‬וכן אמרו חז"ל מזמור‬
‫שיר ליום השבת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי‬
‫העולמים‪ .‬ולמה נקרא שמה שבת‪ ,‬דע כי כמו שהאדם‬
‫טורח כל ימי החול ועומד בטל ביום השבת אוכל ושותה‬
‫ומתפלל ואינו עוסק במלאכה אחרת‪ .‬כן העה"ז אם אדם‬
‫עושה תורה ומצות ועמל בהם אין לו שום טורח כשהוא‬
‫יוצא מעה"ז‪ ,‬אלא עומד ואוכל בעה"ב שכר המצות‬
‫שהרויח בעה"ז‪.‬‬
‫והנני מוסר לך מפתח גדול לענין שבת העה"ז והעה"ב‪.‬‬
‫דע כי בינ"ה היא סוד עה"ב ומן השבת נכנסין לבינ"ה‬
‫ונקשרין בה בסוד שביעי שבת‪ .‬וזהו סוד שבת שבתון‬

‫קצ‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫בסוד בינ"ה גדול"ה גבור"ה ת"ת נצ"ח הו"ד יסו"ד‪.‬‬
‫ומיסו"ד שהוא שבת התחתון עולין לבינ"ה שהוא שבת‬
‫העליון וא"כ כל המקיים שבת כהלכתה זוכה לחיי העה"ב‬
‫וכיצד יקיים האדם השבת כהלכתה באלו י"א דרכים‪.‬‬
‫האחד לקבל שבת מבעוד יום‪ ,‬לפי שהשבת קודש‬
‫וסביבותיו יושבים חיילות של חול‪ ,‬ולפיכך צריך האדם‬
‫שלא יקצר גבול הקודש ולא יכניס טומאה בהיכל‪ ,‬שמא‬
‫יאמרו עליו ארור מסיג גבול רעהו‪ .‬אבל ירחיב גבול‬
‫לשכינה‪ ,‬ובהיותו מוסיף בשבת בכניסתו וביציאתו מחול‬
‫אל הקודש‪ ,‬נמצא שהוא מוסיף ומרחיב גבול הקודש‪.‬‬
‫אשריו ואשרי חלקו ובזכות שהוא מרחיב גבול לשבת‬
‫ומוסיף מחול על קודש בהיותו קורא לשם בצרה‪ ,‬מרחיב‬
‫לו ה‘ גבול הקודש ומקצר גבול הצרה‪ .‬וזוכה לנחלה בלי‬
‫מצרים ועל זה כתיב הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ‪ .‬וזהו סוד‬
‫רחובות הנהר‪.‬‬
‫השני לתקן הוא בעצמו מערב שבת כלום לכבוד שבת‪ .‬לפי‬
‫שהשבת הוא סוד שהוא כולל תשע אספקלריות המאירות‪,‬‬
‫וכשהאדם הוא מקבל שבת הוא אושפיזו של מלך‬
‫מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ .‬ולפיכך ראוי לו לאדם‬
‫לתקן הוא בעצמו כלום לצורכי כבוד השבת מפני כבוד של‬
‫מלך‪ .‬והאדם העושה כן‪ ,‬מאמין באמונת השבת אמונה‬
‫שלימה‪ ,‬ובאמונת הסודות הפנימיים‪ .‬והרי הוא מכבד את‬
‫השם יתברך‪ ,‬ועליו נאמר כי מכבדי אכבד וגו'‪.‬‬

‫קצא‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫השלישי בקדוש היום‪ .‬וסוד הקידוש בשבת‪ ,‬כלומר שיוצא‬
‫מגבול החול הגמור והם המחנות החיצונות ונכנס בהיכל‬
‫הקודש ועומד לפני השם יתברך‪ ,‬והרי נפשו של האדם‬
‫מקודשת לשם‪ .‬ולפיכך אין לו לאדם לעשות בשבת זולתי‬
‫מעשה קודש‪ .‬ואם הוא עושה מעשה חול ומחלל את‬
‫השבת‪ ,‬הרי הוא כאשה זונה שמשקרת תחת בעלה‪ ,‬וחייב‬
‫מיתה וכרת‪ ,‬שהוא כמשקר באמונת התורה‪ ,‬לפי‬
‫שמקודשת היא‪ ,‬כמו האשה המקודשת לבעלה‪ ,‬שאם זנתה‬
‫תחת בעלה מתגרשת או שותה מן המים המאררים‪ ,‬אם‬
‫אינה מודה‪ ,‬ולכן נתנה שבת במרה‪ .‬ודע כי כל המחלל‬
‫שבת בסתר עתיד לשתות מי המרים‪ ,‬ואם בגלוי חייב מיתה‬
‫או גירושין‪ .‬וכמה הלכות נאמרו ברמז שזה המפתח שלהם‪.‬‬
‫הרביעי בעונג‪ ,‬וענין עונג שבת הוא לענגו במאכל ובמשתה‬
‫ובשאר הדברים הראויים לענג‪ .‬ודע כי בהיות האדם מענג‬
‫שבת בשלוש סעודות הוא סוד יחוד הספירות‪ .‬כיצד‪ ,‬בליל‬
‫שבת מקרב ספירת מלכו"ת ליסו"ד‪ .‬וסעודת שחרית היא‬
‫סעודת הת"ת‪ .‬וסעודה ג' היא סעודת חבור הת"ת בבינ"ה‬
‫בסוד כת"ר העליון והוא עת רצון‪ .‬והסוד נהר יוצא מעדן‬
‫להשקות את הגן וגו'‪.‬‬
‫החמישי בתשמיש‪ .‬דע כי בהיות התשמיש על הסדר הנכון‬
‫בבריאה שהוא סוד וייצר הרי התשמיש הוא סוד הקדושה‬
‫ורבוי הדמות והפכו מיעוט הדמות‪ .‬ולפיכך תשמיש המטה‬
‫בלילי שבתות הוא סוד עונת תלמידי חכמים אשר פריו יתן‬
‫בעתו‪ ,‬בסוד זכור ושמור‪ .‬וסוד את שבתותי תשמורו ולפי‬

‫קצב‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫שהנפש יתירה נתוספת באדם בליל שבת‪ ,‬אזי הוא קדושת‬
‫החיבור ובנים הגונים לסריסים אשר ישמרו את שבתותי‬
‫וגו'‪.‬‬
‫הששי‪ ,‬בביטול כל מיני מלאכה לסוד בריאת עולם‪ ,‬קורא‬
‫אני אליהם יעמדו יחדו‪ .‬והמבטל ממלאכה מודה ומאמין‬
‫כח המציאות הקדמון באמיתת יכולתו וההפך זולת זה‪ .‬וזה‬
‫סוד גדול מסודות האמונה אין כח בכל להבין כי בו שב"ת‬
‫בודאי‪.‬‬
‫השביעי‪ ,‬בביטול דבור של חול וגם זה מסודות הפנימיים‪.‬‬
‫כי בדיבור נברא העולם דכתיב )תהילים ל"ג ו'( בדבר ה‘ שמים‬
‫נעשו‪ .‬והנני מבאר ביטול מלאכה כנגד התחתונים ביטול‬
‫דבור כנגד השי"ת אבל דבור של קדש‪ ,‬קדש‪.‬‬
‫השמיני‪ ,‬בתפילות ולעסוק בתורה‪ .‬לפי היות יום השבת‬
‫קודש ואין להשתמש בו בדרך חול‪ ,‬צורך כל השבת בדבור‬
‫ובתפלה להיות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בדברי תורה‬
‫כלומר באותו הזמן שבני אדם בטלים לא יוציאו הזמן‬
‫בדבר חול‪ ,‬כי המדבר בשבת בדברי חול כאילו הוא‬
‫מתעורר דברים חיצונים שהם נקראים חול לגמרי ומכניסין‬
‫אותו בהיכל המלך‪ ,‬וטוב ממנו הנפל‪.‬‬
‫התשיעי במנוחה‪ .‬צריך אדם לנוח בשבת לגמרי בדבור‬
‫ובמעשה והרהור‪ .‬אעפ"י שהרהור מותר‪ ,‬לא הותר אלא לפי‬
‫שאינו ברשותו של האדם‪ ,‬אבל אסור לאדם לעורר‬

‫קצג‬
‫השם‬ ‫סודות מר' יוסף ג'יקטיליא‬ ‫היכל‬
‫מחשבותיו בהרהור חיצוני לפי שאין זו מנוחה‪ .‬ולפיכך‬
‫אמרו שאין קורין בשטרי הדיוטות בשבת כדי שלא יצטער‪,‬‬
‫והמצטער אינו נח‪ .‬וזהו אחד מהגדרים הפנימיים‪.‬‬
‫העשירי המלבוש‪ ,‬צריך אדם שילבש בשבת מלבושים‬
‫הראויים למלכות כי בגדי קודש הם‪ ,‬כי העומד בהיכל‬
‫המלך והוא הנקרא אל שולחן המלך ראוי ללבוש בגדים‬
‫הראויים ומיוחדים למלכות‪ .‬וזהו שאמרו רז“ל בגדים‬
‫שבישל בהם קדרה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו‪ .‬ואמרו‬
‫חז"ל לא יהא מלבושך של שבת כמלבוש של חול‪ .‬והסוד‬
‫הפנימי‪ ,‬ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך וכו' בגדי קדש‬
‫ודאי‪.‬‬
‫הי"א ההבדלה‪ .‬מגדולת שבת ותפארת מעלתה הוא‬
‫ההבדלה שבמוצאי שבת‪ ,‬שהרי נתקדשה הנפש בשבת‬
‫בכניסתה והיא מיוחדת בשבת לעבודת הקודש‪ ,‬כך ביציאת‬
‫השבת נותנין לה גט זמן‪ ,‬ועושין לה על תנאי עד לשבת‬
‫הבאה‪ .‬כן הוא אומר המבדיל בין קודש לחול ובין יום‬
‫השביעי לששת ימי המעשה גט זמן על תנאי‪ ,‬וזהו סוד‬
‫שבת וינפש‪ .‬אבל בשאר דברים הרי הישראל המקודשים‬
‫להשם יתברך ונקנין לו קנין עולם‪ .‬ושבת סוד כל התורה‬
‫והוא סוד דבוק ישראל כי סוד זה שהוא השער לחיי עולם‬
‫הבא‪ ,‬ועליו נאמר זה השער לה‘ צדיקים יבואו בו‪ .‬תם‪.‬‬

‫קצד‬
‫השם‬ ‫פירוש העמידה‬ ‫היכל‬
‫פירוש העמידה לקדוש המקובל האלהי מוהר"ר יצחק‬
‫לוריא זלה"ה‪.‬‬
‫צריך אתה לדעת שצריך לכוין לעלות להיכל קדש‬
‫הקדשים שהוא כח"ב שיעלו במלכות שבאצילות‪ .‬כשאומר‬
‫ברוך אתה יכוין במלת ברוך ביסוד האצילות‪.‬‬
‫אתה י"י מלכות ות"ת שם הויה‪ .‬אלהינו אימא שנאצלה על‬
‫ידה‪ .‬ואלה"י עולם מ"ו במלוי שם ע"ב ב"ר חכמה והוא‬
‫דעת הכונה שאנו רוצים לזווג אבא ואימא ע"י הדעת כדי‬
‫שיתנו מוחים לזעיר אנפין לפי שבקריאת שמע הד׳ מוחין‬
‫מתלבשים בנצ"ח הו"ד יסו"ד של תבונה‪ ,‬והתחילו ליכנס‬
‫בראש זעיר אנפין ב‘ פרקים של נצ"ח והשני פרקים של‬
‫הו"ד כח"ב גדול"ה גבור"ה ועדיין הפרק א' מיסוד הבינ"ה‬
‫ליכנס בדעת‪ ,‬ועתה נכנס כלו בזאת הברכה של העמידה‪,‬‬
‫ונכנסים הפרק השלישי מנצח השלישי מהו"ד ויסו"ד אז‬
‫נכנס בדעת‪ .‬וכשאנו אומרים אלה"י אברהם הוא זעיר‬
‫אנפין שקודם שבאו בו המוחין יצא בבחינות ו' קצוות‬
‫ובהגדלה עולים שני שלישים מחס"ד לראש ונעשית‬
‫חכמ"ה זעיר אנפין כמ"ש‪.‬‬
‫ובאומרו אלהי יצחק ירצה כינוס שני שלישים מגבור"ה‬
‫נעשית בינ"ה‪ .‬ואלהי יעקב יכוין מת"ת יעלו שני שלישים‬
‫ופעמים דעת‪ .‬וכשאומר האל יכוין כשיורדים הקרקים ס"א‬
‫הקדקודים והראשונים של תבונה ונכנסים בגדולה גבורה‬
‫ת"ת‪ .‬וזהו הגדול הגבור והנורא‪ .‬וכשאומר אל עליון יכוין‬

‫קצה‬
‫השם‬ ‫פירוש העמידה‬ ‫היכל‬
‫אל שם ס"ג שהוא בבינ"ה שיש שם א' וג' יודי"ן שעולין‬
‫א"ל‪ .‬וכשאומר עליון יכוין בשם מ"ה בזעיר אנפין היוד הוא‬
‫הראש ה"א בגרון והאלף של המלוי הוא אהי"ה‪ .‬וידעת‬
‫שאהי"ה עולה דם נותן דם חיות והוא רומס עד מקום‬
‫שמגיע יסוד בינ"ה עד שליש ראשון של ת"ת המכוסה‪.‬‬
‫ותכף נוקב מאחריו ויוצאת נוקביה ולזה עליון עולה קס"ו‬
‫מפני ששם ס"ג פשוט כפול משולש מרובע עולה קס"ו‪.‬‬
‫שידעת שכל מרובע הוא מאחוריו לרמוז שכתר עולה‬
‫מאחוריו ר"ל כת"ר נוקביה‪ .‬וזהו גומל חסדים כמו ויגמול‬
‫שקדים פי׳ חסדים טובים לנצ"ח הו"ד של זעיר אנפין‬
‫שגומלים חסדים עם נוקביה על שמשם נעשים מוחים‬
‫לנוקביה ע"י חסדים שבאים שם‪.‬‬
‫קונה הכל ירצה שהם האבות גדולה גבורה ת"ת שנעשים‬
‫מדעת בינ"ה דידה‪ .‬ומביא גואל לבני בניהם ירצה נצח הוד‬
‫דידה שהם בני בניהם שהאבות הם בנים לאבא ואימא‬
‫ונה"ת שנעשים מדעת בינ"ה דידה‪ .‬ומביא גואל לבני בניהם‬
‫ירצה נצח וכו' הם בני בניהם גם יסו"ד בכלל‪ .‬למען שמו‬
‫באהבה הוא מלכות הרי בכאן נעשה רחל פרצוף לגמרי או‬
‫אחרי שנסבה‪ .‬מלך עוזר האשה נקראת עזר ומושיע אנו‬
‫מעלין אותה אנפין באנפין ומעלין אותה לזרועות זהו ומגן‪.‬‬
‫מגן אברהם בחסד‪.‬‬
‫אתה גבור שמאלו תחת לראשי‪ .‬אתה קדוש וימינו‬
‫תחבקני‪ .‬אתה חונן בחכמה ודעת של נוקביה שמתקשטת‬
‫ומכינה עצמה לזווג השושבינים‪ .‬השיבנו בינה‪ .‬סלח חסד‪.‬‬

‫קצו‬
‫השם‬ ‫פירוש העמידה‬ ‫היכל‬
‫ראה גבורה‪) ,‬ראה נא בענינו( ראשי תיבות רנ"ב שיש לה ב'‬
‫פרקים יותר מרמ"ח שהם ב' צירים וב' דלתות‪ .‬רפאנו ת"ת‬
‫)רפאנו י"י ונרפא( ראשי תיבות רי"ו‪ .‬ברך עלינו נצח‪ .‬תקע הוד‬
‫ודע שהשני )פעמים( מנצפך עולים תקע עם עשר אותיות‬
‫שהם גבורה דידה‪ .‬והכונה שנחקקים בבינה שהיא שופר‪.‬‬
‫השיבה יסו"ד ת"ת הש"ך )השיבה שופטינו כבראשונה( והוא סוד ש"ך‬
‫דינים וה"א אלפין שנחקקים בבינה שהיא שופר‪ .‬השיבה‬
‫יסוד וראשי תיבות הש"כ והוא סוד שך דינים וה"א אלפין‬
‫שנקו‪ .‬למשומדים ביבנה תקונה אחר שנתרבה המינות וזה‬
‫כנגד כת"ר דידה כבר נתקשטה היא עתה מכין הוא לזיווג‪.‬‬
‫על הצדיקים כנגד יסוד דידה‪ .‬ולירושלם הוד דידה‪ .‬את‬
‫צמח נצח דידה‪ .‬שמע קולנו ת"ת דידה‪ .‬רצה ומודים ושים‬
‫שלום נצח הו"ד יסו"ד עם נה"י דידה לזיווג‪.‬‬

‫קצז‬
‫השם‬ ‫סוד שעטנז‬ ‫היכל‬
‫סוד שעטנז‪ .‬דע כי השם יתברך ברא כל הנבראים כולם‬
‫הטהורים הפנימיים והחיצונים הטמאים‪ .‬ודע כי כל‬
‫הנבראים כולם הם טובים ואין דבר רע כשעומדים באותם‬
‫המקומות ובאותה התבונה שעשה עמהם השם יתברך‪.‬‬
‫וירא אלהים את כל אשר עשה וגו׳‪ .‬וכתיב את הכל עשה‬
‫יפה בעתו‪ ,‬כלומר כל הדברים שעשה השם יתברך בין‬
‫פנימיים בין חיצונים בין טהורים בין טמאים כולם טובים‬
‫ולכולם צורך בעולם כשעומד כל אחד במקומו ופועל כל‬
‫אחד אותה הפעולה הראויה לו‪ .‬אבל אם הכניסו חיצוני‬
‫לפנים או הוציאו פנימיים לחוץ הרי נתקלקלו כל החדרים‬
‫ונמצאו הטומאה והגליות בסבה זו‪ ,‬ונמצא חורבן עולם‬
‫וביטול הפעולות הראויות לפעול כשהם לפנים‪ .‬וכן‬
‫החיצונית שנכנסו לפנים אינם יכולים לפעול הפעולות‬
‫הראויות לפעול להם כשהיו בחוץ‪ ,‬ונמצא כל העולם‬
‫מהופך וכל הצינורות מקולקלות וכל ההמשכות נפסדות‪.‬‬
‫אלא ראוי לשמור כל אחת מהמערכות על משמרתה‬
‫הפנימיית בפנים והחיצונות בחוץ וכל המהפך דבר מכל‬
‫המערכות הרי הוא משחית‪.‬‬
‫והמבין סודות הללו יבין את‪ ,‬חקותי תשמורו‪ .‬הפנימיים‬
‫מבפנים והחיצונים מבחוץ שלא יצא ולא יעבור שום אחד‬
‫חוץ לגבולו‪ .‬וזהו חוק נתן ולא יעבור‪ ,‬שלא יעבור אחד‬
‫מהם חוץ לגבולו‪ .‬ובדרך זה עצמו ברא השי"ת דברים שהם‬
‫נפרדים ודברים שהם מחוברים‪ ,‬כמו הגוף והנפש משחית‬
‫העולם‪ .‬וכל המחבר בדברים הנפרדים כמו אשת איש עם‬
‫אדם אחר משחית עולם‪ .‬ומטעם זה הוא שעטנז‪ ,‬כי השי״ת‬

‫קצח‬
‫השם‬ ‫סוד שעטנז‬ ‫היכל‬
‫נתן טבע הצמר לצאת חוץ לעור‪ .‬וזהו סוד גדול ליצירה‪.‬‬
‫וטעם‪ ,‬הן עשו אחי איש שעיר‪ .‬והטעם לא יזבחו עוד את‬
‫זבחיהם לשעירים‪ .‬וטעם יזבחו לשדים לא וכו'‪ .‬וכתיב לא‬
‫שערום אבותיכם‪ .‬וכתוב בלויים והעבירו תער על כל‬
‫בשרם‪ .‬וכתיב‪ ,‬קרח הוא טהור הוא )ויקרא י"ג מ'( ולפי שהצמר‬
‫עומד אינו נכנס לפני ולפנים‪ ,‬שהרי כה״ג ביום שהוא נכנס‬
‫לפני ולפנים אינו נכנס בבגדי זהב שהיה בהם תכלת‬
‫וארגמן‪ ,‬אבל היה נכנס בבגדי לבן שהם מפשתן לבד‪ .‬וזהו‬
‫סוד כתונת בד קדש ילבש מכנסי בד ובאבנט בד והמצנפת‬
‫בד בגדי קדש הם‪ .‬וסוד בד ה׳ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר‪,‬‬
‫ולפי שיש צמר שהוא נאחז באברהם וביצחק מבחוץ ע״י‬
‫העור והם הכתרים החיצונים‪ .‬ולפי שעשו הוא השעיר‬
‫הנאחז באילו של יצחק ולפיכך נקרא מלך הגוים ויצא‬
‫ממנו עמלק‪ .‬שנאמר ראשית גוים עמלק‪ .‬ולפי שעשו איש‬
‫שעיר ויעקב איש חלק ממש שאין בו צמר מבחוץ והצמר‬
‫היה באברהם ויצחק סלא היתה מיטתם שלימה‪ .‬ולפי‬
‫שיעקב איש חלק נאמר בו כי חלק י"י עמו וגו'‪ ,‬ולפיכך‬
‫נאחז מבפנים בפשתן‪.‬‬
‫סוד תדשא הארץ דשא וכו' ונאחזת בחוץ בצמר בסוד‬
‫בהמות וחיות טמאות וכן עופות ודגים טמאים‪ ,‬ולפיכך אין‬
‫בדשאים דבר טמא‪ .‬אבל בבהמות וחיות ועופות ודגים יש‬
‫טמאים וטהורים‪ ,‬ולפיכך נאחז מבפנים בטהורים בסוד מיני‬
‫דשאים‪ .‬לפיכך נכנס כ״ג ביום הדין לפני ולפנים במדי‬
‫פשתן לבן‪ .‬וכתיב ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי‬
‫החצר וכו'‪ .‬נמצא הפשתן בפנים וצמר בחוץ ולפיכך בבגדי‬

‫קצט‬
‫השם‬ ‫סוד שעטנז‬ ‫היכל‬
‫זהב שהם מדת הדין ומדת הרחמים מעורבים צמר ופשתן‬
‫כאחד‪ .‬וע״ז כתיב דרשה צמר ופשתים וכו'‪ .‬ולפיכך בציצית‬
‫ז׳ חוטין לבנים וא׳ תכלת והוא של צמר‪ .‬והנה שעטנז מותר‬
‫בציצית לבד שהוא סוד מערכת המרכבות וחבורן אלו‬
‫באלו‪ ,‬וע״ז נאמר דרשה צמר ופשתים וכו'‪ .‬אבל חוץ‬
‫לציצית הכלאים אסורים לישראל‪ .‬ועל זה נאמר לא תלבש‬
‫שעטנז וכו'‪ ,‬וסמיך ליה גדילים תעשה לך שהרי הוא מכלל‬
‫הדברים הראויים להפריד ולעמוד כ״א במקומו ובגבולו‪.‬‬
‫ודע כי השור והחמור זה מבפנים וזה מבחוץ‪ ,‬ולפיכך זה‬
‫טמא וזה טהור ואין חורשין בשניהם כאחד‪ ,‬אלא כ״א עומד‬
‫במקומו לשמור משמרתו‪ .‬והמבין זה יבין סוד שעטנז שוע‬
‫טווי ונוז‪ .‬ולפיכך שראוי לשמור כל כוחות הטהורות בפנים‬
‫וכל החיצונים בחוץ‪ .‬וזהו סוד את חקותי תשמרו‪ .‬וחקות‬
‫נקראים גדרים‪ .‬חק נתן ולא יעבור‪ .‬ודע כי בהתחבר שור‬
‫וחמור בזיווג יולידו הכלב שהוא סוד קשר הערלה‪.‬‬
‫והנני רומז ערלה דבקה ולפיכך אמרו הנבעלת לערל‬
‫קשורה היא ככלב‪ .‬וכתיב והכלבים עזי נפש וכו'‪ .‬ולפיכך‬
‫כתיב ולכל בני ישראל וכו'‪ .‬ודע כי בהתחבר צמר ופשתים‬
‫יצא מביניהם שעי"ר ולפיכך ואלה בני שעיר החורי יושב‬
‫הארץ‪ .‬בקיאים היו החורים בעבודת עשו אחי איש שעיר‪.‬‬
‫הכל רמוז למי שיש לו עינים לראות‪ .‬וכתיב ישבו החורים‬
‫לפני ובני עשו ירשום‪.‬‬

‫ר‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬

‫פירוש ליקוטים שחבר כמהר"ר שם טוב בן‬


‫הגאון נ"ע מפי הרב רבי שלטה בן אדרת‬
‫זצ"ל לפירושי סודות התורה שחבר הרב רבי‬
‫משה בר נחמן ז"ל וזה לשונו‪:‬‬
‫תחלת כל דבר הזהירוני רבותי להתרחק בדבור‪ ,‬ובמחשבה‬
‫מג' דברים שהם גשמות ורבוי ופרוד‪ .‬כי אעפ"י שנזכיר‬
‫מדות ושמות לספירות לא להחלק רק להתייחס אבל הוא‬
‫אחד מיוחד בכולן בשכל מושכל כשלהבת קשורה בגחלת‬
‫שאף הרעיון נלאה בידיעתו‪ .‬ואחר זה אנו צריכין לדעת‬
‫תחלה מה שנגלה למשה רבינו בתחלה והוא שם אהיה‪.‬‬
‫ולפי התעלומתו וסתרו אין לנו רשות לדבר בו כמו שאני‬
‫עתיד לכתוב על ג' דברים בסדר ואלה שמות‪ .‬ולכך אנו‬
‫מזכירין שם המיוחד כי בו נתן לנו רשות להתבונן בו‪.‬‬

‫ותחלה אודיע מה בין מעשה מרכבה למעשה בראשית‪ .‬דע‬


‫כי מעשה בראשית משתלשל מחכמה אחרונה ולמטה‬
‫שמשם נאצלים המלאכים הנבדלים‪ ,‬הם בעלי צורה דקה‬
‫עד מאוד שאינה נתפסת ונרגשת ונשגת במורגש רק‬
‫בשכל‪ .‬ומהם מרכבת המשנה אשר לו כאשר רמוז בפירוש‬
‫המחזור בסופו‪ .‬כי המרכבה הראשונה רמוזה היא להן‬
‫באמרם האבות הן הן המרכבה‪ .‬וכבר ידעת ענין מופלג‬
‫ברוחות‪ ,‬אברהם למזרח ויצחק למערב יעקב לדרום ודוד‬
‫לצפון‪ ,‬וסימן מצפון תפתח הרעה‪ .‬וע"כ יתכן שיהיה הר‬
‫עיבל בצפון והר גריזים בדרום‪ .‬ואחרי שידעת המרכבה‬

‫רא‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬

‫צריך אתה לדעת כי מלך עולם נקרא רוכב שמים והוא‬


‫התבוננת שאין לישא וליתן בכבודו כרמוז על שלח תשלח‬
‫את האם‪ ,‬שלא יביא ויתן בה לכבודה‪ .‬ואת הבנים‪ ,‬רמז‬
‫לבנין שהם ו' ימי בראשית‪ .‬תקח לך‪ ,‬ותדבר בהם‪ .‬וכבר‬
‫רמז לי רמז הרב ז"ל במקומו ע"ד המדרש של ר' רחוניה בן‬
‫הקנה כי אם לבינה תקרא אל תקרא אל תקרא ִאם אלא‬
‫אם‪.‬‬‫ֵ‬

‫ועתה אודיעך סוד הימים ושמותם למשפחותם לבית‬


‫אבותם בהשתלשלותם‪ .‬יום א' וב מתיחסים לשמש ולירח‬
‫שהם אספקלריא מאירה ושאינה מאירה הנקראים ד"ו‬
‫פרצופין‪ .‬והג' והד' לשני הכתרים שהם זרועות עולם ובזה‬
‫תצטרך למאמרם ז"ל‪ .‬ביום ד' ירד אסכרה לתינוקות‪ .‬יום ה'‬
‫ויום ו' נתיחסו לנצחים שהם למודי י"י הנקראים יכין ובועז‪.‬‬
‫יום הז' הוא שבת נתיחס לצדיק וע"כ נקראת או"ת שכן‬
‫הוא מכריע את השם בצורת או"ת השם החתומה על‬
‫המכריע הראשון‪ .‬ואל תטעה במנין הימים האלה ויחוסם‬
‫לכל מקום‪ ,‬כי לפעמים יחס היום השני שהיא השכינה‬
‫שהוא התכלית נקרא לבוא אל המלך באחרונה פעם בכלל‬
‫ואז תקרא שביעית‪ ,‬כי הכל בכ"ל‪ .‬פעם תקרא רגל בפני‬
‫עצמו ואז תקרא שמינית כעצרת ומילה בשמיני‪ .‬כמו שאני‬
‫עתיד לבאר במקומו בעז"ה‪ ,‬רק ביחס הימים כך קבלתינו‬
‫האמתית‪ .‬ואם תבין האצילות וסוד שני המאורות המוגד‬
‫להם בשני המלכים המשתמשים בכתר אחד תדענו כי‬
‫הסוד נעלם מאוד אין לי רשות לרמוז בו‪ .‬ועל יחס היום‬
‫השביעי הזה אמרו ז"ל בהגדה‪ ,‬אמרה שבת לפני הקדוש‬

‫רב‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫ברוך הוא כו' והנה נתן לו שמו אשר לו יעודה‪ .‬ואל תתמה‬
‫על התיחס לו בדבריהם ז"ל בלשון נקבה ובמקרא בלשון‬
‫זכר שנאמר זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬כי גם במקרא‬
‫כתיב מחלליה מות יומת‪ .‬ובהשכילך כי הוא היה המשלים‬
‫תחלה ולא היה לו מקבל ממנה עד שנתמעט הירח ואז‬
‫אמר לו כי תהיא בת זוגך תבוננו‪ .‬ובערב שבת היה המעשה‬
‫והעמק בזה‪ .‬ודע כי גם כן נקראו כל הספירות בלשון נקבה‬
‫לפי שהן מקבלות זו מזו‪ ,‬וכן כתוב ומקבלין דין מן דין‪.‬‬
‫והשבת הזה נקרא חי העולמים‪ ,‬כי בו נכללים שתי עולמות‬
‫ושמו אמת וגם המכריע מכוון כנגדו בכל ענין אפס שאין‬
‫השני מלא רחמים כ"כ כמוהו‪ ,‬לפי שבו הכל"ה הכלולה‬
‫הנקראת מדת הדין הרפה והיא הנקרא צדיק וכסא י"י‪ ,‬אף‬
‫כי יש כסא למעלה מכסא שהיא התפארת לתשובה‪ .‬והת"ת‬
‫נקראת צדקה והוא שנאמר בצדקה יכון כסא‪ ,‬כלומר כסא‬
‫י"י שהיא השכינה‪ .‬אבל על כסא הראשון שהוא הת"ת‬
‫נאמר‪ ,‬כונן למשפט כסאו‪ ,‬כי הבינ"ה הוא המשפט‪ .‬ותדע‬
‫לך כי ענין הכסאות האלו לא הן בלבד אלא כל הספירות‬
‫נקראות כסאות שנאמר‪ ,‬כסאות לבית דוד‪ .‬אלא שהן‬
‫מיוחסות כך ועדיין ארמז זה בעזרת הש"י‪.‬‬
‫ולסוד הזה שפרסמתי לך כיון אונקלוס הגר בתרגומו צדק‪,‬‬
‫קשוט‪ ,‬תרגום אמונה‪ .‬שהיא חכמת שלמה‪ .‬וגם נקרא‬
‫מטטרון שר העולם‪ ,‬וגם תרגם צדקה זכותא‪ ,‬שהוא מדת‬
‫רחמים‪ .‬ומהצדק נפרדים ד' נהרות הנזכרות בכתוב כנגד ד'‬
‫מלאכים של מרכבת המשנה שרמזתי‪ .‬ומשם נאצלות ז'‬
‫כוכבי לכת וי"ב מזלות שהם כנגד ז' כפולות בג"ד כפר"ת‬

‫רג‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫וי"ב פשוטות שהם שאר האותיות שאין מקבלת דגשות‬
‫ורפיות מלבד הג' אמות שאכתוב בעז"ה‪ ,‬אשר מהם‬
‫נאצלים הגלגלים בחסר פשוט כלומר שאינו מורכב בכח‬
‫הג' אמות הנקרא אמ"ש אויר מים אש‪ ,‬מהם ג' יסודות‬
‫שבהם נברא העולם השפל‪ .‬והיסוד הד' שהוא העפר‬
‫מעכירות המים נעשה‪ .‬וזה לך האות שאין העפר יכול‬
‫להתקיים בלא מים וגם כשמתיבשים המים בכלי יורד מהם‬
‫עפר לשולי הכלי‪ .‬ושלש אמות אלו משתלשלות מג' הויות‬
‫ראשונות‪ .‬האויר מאויר הקדמון הנקרא כתר עליון‪ ,‬והאש‬
‫מחכמה הראשונה הנקראת חכמת אלהים שבמדת חכמה‬
‫שניה שהיא כ"י )כנסת ישראל(‪ ,‬והמים מן התבונה‪ ,‬שכן החסד‬
‫נמשך ממנה‪ .‬והנה מהבינ"ה נמשך העולם והשכינה פועלת‬
‫למטה בהשגחה פרטית על כל אדם ואדם ומעשהו‪ ,‬וז"ש‬
‫היפלא מי"י דבר‪ .‬גם למים ולאש יש השתלשלות כמו‬
‫שביאר רבינו מורי החסיד נר"ו בפי' המחזור‪ .‬ובענין זה‬
‫וידיעתו יש קוסמי קסמים ויודעי חכמה הנקראת מעשה‬
‫בראשית‪ .‬הנה ידעת סוד מעשה בראשית‪ .‬וענין מעשה‬
‫מרכבה כבר רמזתי בו והם דמות ד' פנים‪ ,‬ארי"ה ושו"ר‬
‫ואד"ם ונש"ר‪ .‬אריה כנגד הימין ושור כנגד השמאל ואדם‬
‫כנגד קו השוה‪ .‬ועתיד אני לרמוז לך במראה בע"ה‪ .‬ונשר‬
‫ידוע על כ"י‪ .‬וכבר הודעתיך על מקצת כינויו‪.‬‬
‫אמנם צריך אתה לדעת כי מה שנקרא שר העולם יש לא‬
‫עיקר כלומר שר של העולם‪ .‬ועיקר העולם הוא הת"ת‪ .‬וכל‬
‫העולם הם הבנין‪ .‬ולפי היות עיקר העולם הת"ת שהוא‬
‫צבאות כדרך שארז"ל שהוא אות בצבא שלו‪ ,‬וגם לפי‬

‫רד‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫שהמדה הזאת באה מהעולם כידוע בקבלה נקרא הת"ת‬
‫בכאן עולם‪ ,‬והשכינה נקראת שר העולם‪ .‬וגם ע"ש כך‬
‫נקרא מטטרו"ן השר הגדול‪ .‬ואמרו ז"ל ששמו כשם רבו‬
‫ממש‪ ,‬כאשר בא באגדה‪ .‬אמר הקב"ה לקחתי חנוך בן ירד‬
‫וכו' עד והתגדלתי את כסאו ככסאי וקראתי שמו י"י‪.‬‬
‫וכבר כתבתי לך סוד חכמת אלהי"ם וחכמת שלמה ונמצאו‬
‫שתיהן כאחת מכוונות‪ .‬וכן אמרו חז"ל רמוז באגדה‬
‫שהתורה קדמה אלפים שנה לבריאת העולם והיא החכמה‬
‫הקדומה שבה היה הקב"ה מביט ובונה את עולמו‪ .‬וסוד‬
‫שעשועים יום יום תלוי בידיעת ההויות שנקראו כולם‬
‫ימים‪ .‬ויומו של הקב"ה אלף שנים‪ .‬וכן כתב רבינו ז"ל‬
‫וחכמת שלמה היא כ"י )כנסת ישראל(‪ ,‬עליו רמזו רז"ל שנמלך‬
‫הקב"ה עם נשמות הצדיקים בבריאת העולם‪ .‬והמשל על‬
‫מקום קיום הנשמות אחר שנבראו ונתקיימו‪ ,‬ולא כמו‬
‫שאחרים סוברים שהנשמות נבראו קודם שנברא העולם‪.‬‬
‫ואילו היה כדבריהם מה יעשו והכתוב יגנם‪ ,‬ונשמת שדי‬
‫תבינם‪ .‬נמצא שהנשמות מתקיימות באמונה אחרונה‪ ,‬כי גם‬
‫ראשונה נקראת אמונה בלשון אומן אמונה ועתיד אני‬
‫לרמוז בו בעזה"י‪.‬‬
‫והנה כניסת היכל ג"כ נקראת תורה שבע"פ נאצלת מתורה‬
‫שבכתב הנקראת אמת‪ ,‬ככתוב תורת אמת היתה בפיה"ו‪,‬‬
‫כלומר תורה של אמת‪ .‬כי תורה שבכתב נקראת אמת‬
‫בהתיחסם ליעקב ומדתו נקראת אמת‪ ,‬שנאמר תתן אמת‬
‫ליעקב וכו'‪ .‬וחותמו של הקב"ה אמת לפי שהאותיות של‬

‫רה‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫תחלה ואמצע וסוף של אלפא ביתא‪ ,‬אף כי יש להם סוד‬
‫גדול בשמו לא נגלה אלא מפה לפה ואיש מפי איש מפי‬
‫רז"ל‪ .‬כי כן שמעתי מפי מורי הרב גדול הדור נמצאת‬
‫התורה שבכתב כלולה ומאצלת תורה שבע"פ הכל ולקמן‬
‫הכל הנמשלת להם כאמרם‪ ,‬כל הנחלים הולכים אל הים‬
‫והים איננו מלא‪ .‬והיא כלול מל"ב נתיבות חכמה הראשונה‬
‫בראשית וסוף התורה שבכתב והם כ"ב אותיות ו' ספירות‪,‬‬
‫ולפי אצילותה זו נקראת לב השמים ונקראת שכינה והיא‬
‫קדוש ישראל‪ .‬ואם נתיב הל"ב נעלם ממנו ולא ידענו בו‬
‫כטיפה מן הים‪.‬‬

‫עתה נסדר בהויות ושמות וכינויים המסורות לנו מפה אל‬


‫פה וזה החלי לאמר‪ .‬ברוך י"י אלהי ישראל הממציא הכל‬
‫בכוחו ומחיה הכל ברוחות ברוחו היחיד והמיוחד לא כשאר‬
‫האחדים המתאחדים אחרי הפרד דבר מחבירו‪ ,‬רק יחוד‬
‫אמתי אשר אין בו שום חילוק ופירוד‪ ,‬והתחברות אין אתו‪,‬‬
‫אין צריך למחשבה תחלה למעשה‪ ,‬אלא מחשבתו הוא גמר‬
‫המעשה‪ .‬ולכך נתכוונו חז"ל באמרם ראשית המחשבה הוא‬
‫סוף המעשה מאתו ברוך הוא‪ .‬וכפי מדותיו הקשורות זו בזו‬
‫כשלהבת הקשורה בגחלת‪ ,‬והוא הכל נקרא הב"ה‪ .‬והכוונה‬
‫לפי הענין זולתי שאתה צריך לדעת שגם שאעפ"י שכל‬
‫מדה ומדה נקראת לפעמים הקב"ה‪ ,‬כאשר אני עתיד‬
‫לכתוב ברמז הלולב בע"ה‪ .‬מכל מקום כשאמרו רז"ל אמרה‬
‫כ"י לפני הקב"ה בדרך תחנה הוא רומז לעולם שהוא הקו‬
‫השוה והוא המכריע ראשון‪ .‬ואף ג"כ נקרא היסוד ומדה‬
‫זאת היא המתחננת לו והיא רמוזה בד' רבתא דאחד‪,‬‬

‫רו‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬

‫אעפ"י שיש בה רמז לפי שהיא דלה כשמה והיא העשירית‬


‫למנין ואחד לבנין ולענין בענין ובבנין‪ ,‬כמו כשלהבת‬
‫קשורה בגחלת‪ ,‬ותחלת המחשבה סוף המעשה ומנין‪ .‬כיצד‪,‬‬
‫הספירה הראשונה נקראת כת"ר עליון אות אלף הרמוז‬
‫בפסוק‪ ,‬הוא עשאנו ולא אנחנו‪ ,‬שהוא קרי וכתיב‪ .‬ובאלף‬
‫הזאת נחתם השם הנסתר שנמסר למשה בלבד‪ .‬והבן‬
‫במראה כאשר תרשום בפיך ותקרא א"ה‪ ,‬אי אפשר לך בלא‬
‫נשימה האחת‪ .‬וכבר פי' זה מורי נר"ו החסיד בפי' המחזור‬
‫ונקראת רום מעל"ה ח"ם השמי"ם )אולי רום השמים( מחשב"ת‬
‫אי"ן‪ ,‬רום בחולם אויר קדמון שאינו נתפס הוא אשר‬
‫המחשבה אסורה שם ק"ו סבת הסבות ועילת העילות‬
‫שהוא אין סוף רמזוהו ז"ל באמרם אין שואלים מה למעלה‪.‬‬
‫הספירה השניה נקראת חכמה נאצלת מאי"ן כדכתיב‬
‫והחכמה מאין תמצא והיא רמוזה והיא חתומה באות‬
‫ראשונה שבשם המיוחד היא ספר רוח אלהי"ם תור"ה‬
‫הקדומה אלפי"ם שנה לבריאת העולם‪.‬‬
‫הספירה הג' נקראת בינה והוא שהקדמתי לך שרמוז בספר‬
‫הבהיר כי אם לבינה תקרא וממנה נמשך העולם‪ .‬נקראת‬
‫ספר תשובה אלהינו שבשמים י"י אלהי השמים אל עליון‬
‫מל"ך המל"ך המשפ"ט‪ .‬ואמר הראב"ד ז"ל המלך שהוא‬
‫המשפט‪ .‬ועוד אני עתיד לבאר בו‪ .‬והיא חתומה בה'‬
‫ראשונה שבשם המיוחד הוא סוף היובל שמיני חג עצרת‬
‫ועצרת ההקף בהתיחד השמינית בם כאשר אבאר במקומו‬
‫שהוא תשלומין בראשון וצריך להעמיק בו‪ .‬הרי לך ג'‬

‫רז‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫ספירות הללו הנקראות לעולם כ"א )אולי כבוד אלהים( ואף כי‬
‫כולם כ"א אלו נקראות למקובלים מתיחדות ביסו"ד מיוחד‬
‫יותר מכולם‪.‬‬
‫הספירה הד' נקראת חסד לאברהם כה"ן ימי"ן גדול"ה‬
‫הנחל שכתוב בו והכהו לשבעה נחלים )ישעיה י"א ט"ו( המשכת‬
‫העולם כדכתיב עולם חסד יבנה‪ ,‬כסף ימים אחד מזרועות‬
‫עולם‪.‬‬
‫הספירה הה' נקראת גבורה פחד יצחק מדת הדין הקשה‬
‫זהב לוי שמאל שהוא האש היוצא מן השמים שאמר ספר‬
‫יצירה אש גדולה של מעלה מדת הדין של מעלה‪ ,‬אחד‬
‫משני זרועות עולם והשמאל הזה והימין נקראו כתרים‪.‬‬
‫הספירה הו' נקראת ת"ת המכריע ראשון דעת והוא כלל וו‬
‫קצוות‪ .‬וע"כ נקראו כולם כ"א )אולי כבוד אלהים( דעת שמים‬
‫חותמו של הקב"ה ה' שהוא אמת רשמו שם המכריע השני‬
‫תורה שבכתב צדקה קו האמצעי והשוה עוד כלול בה‬
‫הראש עם הגוף חתומה באות ג' שבשם המיוחד ע"כ בא‬
‫יעקב שלם בוא"ו ואלהי יעקב‪ .‬צרור החיי"ם ע"ץ החיים‪.‬‬
‫הספירה הז' נקראת נצח שוק הימין‪ .‬הספירה הח' נקראת‬
‫הוד שוק של שמאל שניהם נקראים למודי י"י ולמודי‬
‫שמים ונצחי עולם ששואבין מהמכריע הראשון ומהם‬
‫שואבין הנביאים‪ .‬נמצא שעיקר הנבואה מהקו האמצעי‪.‬‬

‫רח‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫הספירה הט' נקראת צדיק יסוד עולם השביעי שבת אות‬
‫זה כל חי העולמים מכריע שני אבל אינו מלא רחמים כ"כ‬
‫כראשון לפי שהכלה כלולה בו‪ .‬אמנם ברוב דברים יחס‬
‫אחד להם ושם אחד לשניה הוא כנגד זכור ומצות עשה‬
‫ונקרא יעקב אמת עה"ב עץ הדעת כלומר עץ של דעת‪.‬‬
‫וקבלתי מפי מורי הרשב"א גדול הדור נר"ו שקבל מפי‬
‫רבינו הרב ז"ל שהוא ציון והסימן אצלו ציון‪ .‬ומורי החסיד‬
‫מצא מפירוש לרבינו ז"ל כמפרש בזאת הברכה שחכמת‬
‫שלמה נקרא ציון‪ .‬ואמרתי לפניו שהכל אמת לפי דברי‬
‫רבינו ז"ל‪ ,‬כי הכל בכל וכל בכל והודה לדברי ואמר אמת‬
‫והצדיק הזה הוא מקיים הנשמות‪.‬‬
‫הספירה הי' נקרא כנסת ישראל צדיק שכינה מדת הדין‬
‫של מטה ומדת הדין הרפה ארץ חפץ חכמת שלמה קול אף‬
‫כי כולן נקראו קולות‪ ,‬כמ"ש ז"ל שיש אומרים עשרה‬
‫קולות היו ויש אומרים ז'‪ .‬זאת היא הקול הידוע גן לילה‬
‫אמונה אחרונה אבן רצון וכן כתוב‪ ,‬ורצון שוכני )דברים ל"ג ט"ז(‪.‬‬
‫הנה כאשר ארמוז בכתוב במקומו בע"ה‪ .‬וכן כתב רבינו ז"ל‬
‫בספר ויקרא היא ירושלם ע"ה‪ .‬מטטרו"ן שר העולם כלומר‬
‫שרו של עולם‪ .‬המלאך הגואל כלה כלולה מהכל הנתונה‬
‫לאברהם אע"ה‪ ,‬לבת היא תורה שבע"פ‪ .‬ארון הברית אבן‬
‫שתיה חתומה בה"א אחרונה שבשם המיוחד‪ .‬אתרוג פרי‬
‫שאכל אדם הראשון קשת עטרה הכלולה בברית לפי‬
‫הצורה כי כאשר תסתכל בקשת הגיד תמצא בו צורת אות‬
‫וא"ו ובעטרה צורת יו"ד וע"כ היא כלולה‪ .‬ודע כי שתי צורת‬
‫וא"ו יש באמצעות הגוף הרי הלשון וברית הלשון הוא‬

‫רט‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫מכוון כנגד המכריע הראשון והברית המכוון כנגד היסוד‬
‫שכתבתי בסמוך‪ ,‬גם המדה זאת נקרא קדש לי"י כנגד‬
‫שמור היא מצות לא תעשה הכלולה ממצות עשה‪ .‬לכך‬
‫נקרא תורה שבע"פ ונקרא הוא והששי ונקרא דו פרצופין‬
‫והם השני כרובים שנאמר עליהם כמער איש ולוית‪ .‬אפס‬
‫כי לפעמים תקרא כל אחת מעשרה האלו כתר או א"ל או‬
‫אלהי"ך או אלה"י או הב"ה או אלה"י השמים או שד"י או‬
‫ה' צבאו"ת הכל לפי הענין‪ .‬היא רגל ד' שבמרכבה והיא‬
‫האחורים הם פנים שאינם מאירות והוא צפון אף שנקרא‬
‫לפעמים מערב לפי שמקומם מערב שהוא פחד יצחק והיא‬
‫פתיל תכלת והיא אספקלריא שאינה מאירה‪ .‬הנה מצאת‬
‫מנין ז' נחלים הנקראים עולם ונקראים ספור והם ו' קצות‬
‫הנזכרים בפסוק לך י"י הגדול"ה והגבור"ה והת"ת והנצ"ח‬
‫וההו"ד כי כל בשמים ובארץ שהארץ היא השביעי והמכריע‬
‫שני הוא ששי במנין במקום הזה וכיוצא בו ולפעמים נקרא‬
‫שביעי שהוא שבת ואל תתמה אם תמצאנו נקרא שמיני‬
‫ככתב רבינו במנין י"ג מדותם במנין אחר הוא שם‪.‬‬
‫וכבר הודעתיך כל הספירות נקראות כסאות ככתוב‪ ,‬כי‬
‫שמה ישבו כסאות למשפט וכו'‪ .‬ועתה דע שנקרא ג"כ‬
‫עולמות והם חמש כנגד חמש כנגד שני לוחות האבנים‬
‫ואמרו המקובלים על האחרונות שאינם רוחניות כ"כ‬
‫כראשונות ולא ליחסם על חסרון רוחניות רק לפי‬
‫שפעולתם קרובה למטה יותר מהראשונות‪ .‬ומ"ש עשר‬
‫כנגד עשר הוא לפי שכל אחד מהם כלולה מדין ורחמים‬
‫נמצא כאילו היו עשרים‪ ,‬וכמו שאתה כולל כ"א משתים כך‬

‫רי‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫תכלל בכל אחת כולם עד שתמצא כל אחת כלולה‬
‫מעשרה‪.‬‬
‫ודע כי דו רצופין נקראו אש שחורה ואש לבנה כאמרם ז"ל‬
‫הרחמים לבנה והעטרה שהוא מדת הדין שחורה ואש לבנה‬
‫כאומרם ז"ל הרחמים לבנה והעטרה שהוא מדת הדין‬
‫נקראת שחורה‪ .‬והוי יודע שהתורה נקראת כן לפי שהכל‬
‫שב אליו בסוד היובל‪ .‬וכאשר אמרו ז"ל מלך מלכי‬
‫המלכים‪ ,‬מלך רומז לתשובה שהוא מלך העולם‪ ,‬ומלכי‬
‫רומז על הכתרים‪ ,‬והמלכים רומז לב' המלכים המשתמשים‬
‫בכתר אחד שהוא השמש והירח‪ .‬וכל זה רמזו ז"ל באמרם‬
‫שהיה מסתכל בתורה ובונה עולמות שנאמר‪ ,‬ואהיה אצלו‬
‫אמון‪ .‬המשל על התבונה שהיה מסתכל בחכמה והוא‬
‫הסתכלות האצילות על כן צריך ליחד הכל‪ .‬וכן תקנו ז"ל‬
‫עשרה ברכות בברוך שאמר כנגד יו"ד מאמרות‪ ,‬ואחריהן‬
‫האל המלך היא התשובה‪ ,‬הגדול רמז לגדולה‪ ,‬והקדוש רמז‬
‫לפחד יצחק שהוא השמאל והאש של מעלה כי כל מי‬
‫שהוא אש מחבירו יותר נקרא קדוש יותר‪ .‬ומטעם זה‬
‫נקראת כנסת הכ"ל קדש ישראל שהיא ג"כ נקראת אש‪.‬‬
‫אב הרחמים רמז לרחמים שהוא קו אמצעי ואל תתמה על‬
‫קדושת יצחק מקדושת האבות הרומז לרחמים כי כאשר‬
‫נאמר קדוש בגבור"ה רומז קדושה לאמצעי וכשהוא לבדו‬
‫אומר ברחמים רומז לקשר‪ ,‬הכל לפי ענינו‪ .‬מהולל רמז‬
‫למלך העולם הנקרא מלך העולם‪ ,‬תהלה לדוד ועל תתמה‬
‫על מלכות בית דוד כי כבר אמרו במדרש של ר' נחוניה בן‬
‫הקנה ה"א ראשון וה"א אחרון נמצא זה כזה וגם בישתבח‬

‫ריא‬
‫השם‬ ‫ליקוטים משם טוב בן גאון‬ ‫היכל‬
‫תקנו האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ הג' אלו‬
‫כבר בארתי‪ .‬בעל ספר יצירה ביאר בשמים הוא אש ומים‬
‫כשמו רמז לרחמים‪ ,‬ובארץ היא ארץ חפץ‪ .‬עוד תדע כוונת‬
‫אמרנו באמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא‪,‬‬
‫שהם חמש עולמות כנגד חמש הויות האחרונות‪ .‬ושלום‬
‫יגיע לעיר השלום ועינינו תראנה נוה שלום ויברך את עמו‬
‫בשלום אנס"ו‪.‬‬

‫ריב‬
‫השם‬ ‫מהאריז"ל‬ ‫היכל‬

‫פירוש של הקדוש מהרר"י לוריא אשכנזי זלה"ה‬


‫ליל שבועות מתקן כת"ר לז"א בסוד הבריאה וזהו סדר‬
‫הקריאה‪ ,‬בראשית עד אלה תולדות השמים‪ .‬ו' פסוקים‬
‫מתחלת כל פרשה‪ .‬ופרשת יתרו בחדש השלישי עד סוף‬
‫הפרשה‪ .‬ופרשת ואלה המשפטים ויאמר ה' אל משה עלה‬
‫אלי ההרה עד סוף הפרשה‪ .‬ופרשת ואתחנן ויקרא משה‬
‫עד וכתבתם‪ ,‬וכן מכל נביא ג׳ פסוקים ראשונים וג'‬
‫אחרונים וביחזקאל הפטרת המרכבה וכן בחבקוק וה'‬
‫בהיכל קדשו וכו'‪ .‬גם מכתובים ג' פסוקים ראשונים וג'‬
‫אחרונים ופסוקי איכה יקרא בלחש‪ .‬ובתורה שבע"פ משנה‬
‫א' מתחלת המסכתא ומשנה א' מסופה עד אור היום‪ .‬וכמו‬
‫רביע שעה קודם היום יתקן כת"ר לנוקביה דז"א בסוד‬
‫הטבילה‪ ,‬שיכוין שהיא שושבין דילה ומוליכה עמו לבית‬
‫הטבילה‪ .‬וכשיטבול יכוין ביו"ד ה"א מע"ב‪ ,‬וביו"ד ה״א‬
‫מס"ג‪ ,‬ויכוין במלוי שם ע"ב שעלה מ"ו ממלוי שם ס"ג‬
‫שעולה ל"ז שסך הכל קנ"ג‪ .‬הסר שנים היתרים לשני כוללי‬
‫השמות נשארו מקוה‪ .‬וזו היא כונת הטבילה‪ .‬ובזה נתקן‬
‫כת"ר לז"א ולנוקביה ובשעת התפלה נעשה הזיווג להשפיע‬
‫טובו‪.‬‬
‫הטעם שהנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא הוא‬
‫לפי שידוע שהיא נכללת בד' מדות נצ"ח הו"ד יסו"ד‬
‫מלכו"ת לחזק מאמרוהי ענין גומל חסדים טובים שנעשים‬
‫בהתפשטותו נצ"ח הו"ד יסו"ד על כל המוחים שלה‪ .‬א"כ‬
‫בכל דבר שהיא נכללת בה הרי בעשיית הזכר המצוה שלו‬

‫ריג‬
‫השם‬ ‫מהאריז"ל‬ ‫היכל‬
‫היא עשתה ג"כ שקבל בכלל גוף אחד‪ ,‬ומה שאינה נכללת‬
‫חייבת‪ .‬וכבר ידעת זמן יקרא יום ולילה שהוא ת"ת ומלכות‬
‫מדת יום במדת לילה‪ .‬אמנם במצות ל"ת שהם שס"ה‬
‫חייבת בכולם‪ .‬למה‪ ,‬כי יש לו שס"ה גידין‪ ,‬וכן יש לה‪.‬‬
‫ותבין לשון הזוהר שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח‪,‬‬
‫והמצות עשה הם משם ו"ה שזה עולה רמ"ח בזה האופן‪,‬‬
‫וא"ו ה"א עולה י"ט זהו במספר גדול ובמספר קטן עולה‬
‫י"א‪ ,‬והב' אותיות הוא י"ג‪ .‬תאמר י"ג פעמים י"ט עולה רמ"ז‬
‫והכולל הרי רמ"ח‪ ,‬נמצא שמצות עשה נשים פטורות‪ .‬למה‪,‬‬
‫שאשתו כגופו‪ ,‬שלא יש לה רמ"ח‪ .‬אבל מצות ל"ת יש‬
‫שס"ה בכל אחד‪ .‬כיצד תעשה כעת שרש הגידים‪ ,‬דע כי‬
‫שרשים יבואו מאבא ואימא זהו שם י"ה הידוע עולה‬
‫עשרים וה"א יש לה שתי צורות ד"ו ד"י וסימניך דוד"י‬
‫השתי צורות עולים כ"ד וכ׳ מהיו"ד עולים מ"ד הרי ד"ם‬
‫זהו במספר גדול ובמספר ו"ה עולה ט״ו ושתי אותיות יה‬
‫הרי י"ז תאמר י"ז פעמים ד"ם עולה תשמ"ח תסיר שס"ה‬
‫לז"א ושסה לנוקביה ישאר חי הוא גיד של זכר מה שאין‬
‫כן לנקבה גיד עולה י"ח עם הכולל הרי מפורש שס"ה‬
‫גידים לזכר ושס״ה לנקבה ולכן הנשים חייבות במצות לא‬
‫תעשה ע"כ מהרב הנ"ל‪ .‬וטוב שיאמר האדם אחר הוידוי‬
‫קודם שיאמר ואתה צדיק אלו הדברים‪ .‬עברנו על מצות‬
‫עשה ועל מצות ל"ת על כריתות וד' מיתות ב"ד על תורה‬
‫שבכתב ועל תורה שבע"פ שכחנו שמך הגדול שכחנו‬
‫מלכותך ויראתך ואתה צדיק וגו'‪) .‬ואם תרצה עיין בטעמי המצוות‬
‫להאריז"ל פרשת בראשית הקדמה לטעמי המצוות‪ ,‬וירווח לך(‪.‬‬

‫ריד‬
‫השם‬ ‫בר יוחאי‬ ‫היכל‬

‫פזמון להרשבי ז"ל לקבלת שבת‬

‫יך‪ֶ ׁ .‬ש ֶמן ָֹששֹוֹ ן ֵמחֲבֵ ֶריך‪.‬‬ ‫ַּבר יוֹ חָ אי נִ ְמ ׁ ַש ְח ּ ָת אַ ְׁש ֶר ָ‬ ‫מלכו"ת‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי ׁ ֶש ֶמן ִמ ְׁשחַ ת ק ֶֹד ׁש‪ .‬נִ ְמ ׁ ַש ְח ּ ָת ִמ ּ ִמדַּ ת‬
‫ֹאש ָך‬
‫את צִ יץ ֵנזֶר הַ קּ ֶֹד ׁש‪ .‬חָ בו ּׁש ַעל ר ְׁ‬ ‫הַ קּ ֶֹד ׁש‪ָ .‬נ ָֹש ָ‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫ּ ְפאֵ ֶר ָך‪:‬‬

‫אֲשר‬
‫ָש ְב ּ ָת‪ .‬יוֹ ם נ ְַס ּ ָת יוֹ ם ׁ ֶ‬ ‫ַּבר יוֹ חָ אי מוֹ ׁ ַשב טוֹ ב י ׁ ַ‬ ‫יסו"ד‬
‫ית הוֹ ְדךָ‬‫ָּב ַר ְח ּ ָת‪ּ ִ .‬ב ְמ ָע ַרת צו ִּרים ׁ ֶש ָע ַמ ְד ּ ָת‪ָ ׁ .‬שם קָ נִ ָ‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫וַ הֲ ָד ֶר ָך‪:‬‬

‫ַּבר יוֹ חָ אי עֲ צֵ י ִׁש ִּטים עוֹ ְמ ִדים‪ִ .‬ל ּמו ֵּדי יְ הֹוָ ה הֵ ם‬ ‫נצ"ח הו"ד‬
‫לוֹ ְמ ִדים‪ .‬אוֹ ר מֻ ְפלֶ א אוֹ ר הַ יְ קוֹ ד הֵ ם יוֹ ְק ִדים‪.‬‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫הֲ לֹא הֵ ּ ָמה יוֹ רו ָּך מוֹ ֶר ָ‬
‫יך‪:‬‬

‫ית ִל ְלקוֹ ט בּ וֹ‬‫ש ֵדה ּ ַת ּפו ִּחים‪ָ .‬ע ִל ָ‬ ‫ַּבר יוֹ חָ אי וְ ִל ְ ֹ‬ ‫ת"ת‬
‫ֶמ ְרקָ ִחים‪ .‬סוֹ ד ּתוֹ ָרה ְּכצִ יצִ ים ו ְּפ ָר ִחים‪ .‬נַעֲ ֶֹשה‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫אָ ָדם ֶנא ֱַמר ַּבעֲ בו ֶּר ָך‪:‬‬

‫ַּבר יוֹ חָ אי ֶנ ֱאז ְַר ּ ָת ִּבגְ בו ָּרה‪ .‬ו ְּב ִמ ְלחֶ ֶמת אֵ ׁש דַּ ת‬ ‫גבור"ה‬
‫את ִמ ּ ַת ְע ָר ּה‪ָ ׁ .‬שלַ ְפ ּ ָת ֶנ ֶגד‬
‫הַ ּ ׁ ַש ְע ָרה‪ .‬וְ חֶ ֶרב הוֹ צֵ ָ‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫צוֹ ְר ֶר ָ‬
‫יך‪:‬‬

‫רטו‬
‫השם‬ ‫בר יוחאי‬ ‫היכל‬

‫לַיִש‪ּ .‬גַם‬
‫אַריֵה ׁ‬ ‫יִש‪ִ .‬ה ּג ְַע ּ ָת ִל ְפנֵי ְ‬
‫אַבנֵי ׁ ַש ׁ‬
‫ּבַר יוֹחָאי ִל ְמקוֹם ְ‬ ‫חס"ד‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫ָ‬
‫יְשו ֶּרך‪:‬‬
‫יִש‪ָ ּ .‬ת ׁשו ִּרי ו ִּמי ׁ‬ ‫ּג ֻּלַת כּ ֶ‬
‫וֹת ֶרת ַעל ַע ׁ‬

‫ַּבר יוֹ חָ אי ְּבק ֶֹד ׁש הַ ּק ֳָד ִׁשים‪ .‬קַ ו יָרוֹ ק ְמחַ דֵּ ׁש‬ ‫בינ"ה‬
‫ח ֳָד ִׁשים‪ֶ ׁ .‬שבַ ע ׁ ַש ָּבתוֹ ת סוֹ ד ח ֲִמ ּ ִׁשים‪ .‬קָ ׁ ַש ְר ּ ָת‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫יך‪:‬‬‫ִק ְׁש ֵרי ִׁשין ְק ׁ ָש ֶר ָ‬

‫ַּבר יוֹ חָ אי יוֹ ד חָ ְכ ָמה ְקדו ָּמה‪ִ .‬ה ְׁשקַ ְפ ּ ָת ִל ְכבוֹ דוֹ‬ ‫חכמ"ה‬
‫אשית ְּתרו ָּמה‪ .‬אַ ְּת ְּכרוּב‬ ‫ימה‪ .‬לֵ ב נְ ִתיבוֹ ת ֵר ִׁ‬ ‫ּ ְפנִ ָ‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫ָ‬
‫ִמ ְמ ׁ ַשח זִ יו אוֹ ֶרך‪:‬‬

‫את‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‪ ,‬אוֹ ר מו ְּפלֶ א רוּם ַמ ְעלָ ה‪ .‬י ֵָר ָ‬ ‫כת"ר‬
‫ִמ ְ ּלהַ ִ ּביט ִּכי ַרב לָ ּה‪ַ ּ .‬תעֲ לו ָּמה וְ אַ יִ ן קוֹ ָרא לָ ּה‪.‬‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫נ ְַמ ּ ָת ַעיִ ן לֹא ְת ׁשו ֶּר ָך‪:‬‬

‫ַּבר יוֹ חָ אי אַ ְׁש ֵרי יוֹ לַ ְד ּ ֶת ָך‪ .‬אַ ְׁש ֵרי הָ ָעם הֵ ם‬
‫ֹשן‬ ‫יך‪ .‬וְ אַ ְׁש ֵרי הָ עוֹ ְמ ִדים ַעל סוֹ ֶד ָך‪ְ .‬לבו ׁ ֵ‬
‫ּשי ח ׁ ֶ‬ ‫לוֹ ְמ ֶד ָ‬
‫ַּבר יוֹ חָ אי‬ ‫יך וְ או ֶּר ָ‬
‫יך‪:‬‬ ‫ּ ֻת ּ ֶמ ָ‬

‫תונשלבו"ע‬

‫רטז‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫קינה על שוממות ההיכל לאומרה באשמורת הבקר‬
‫אחר שיאמר על נהרות בבל‪:‬‬

‫בהיכלך‪:‬‬ ‫ְּבהֵ יכָ לָ ְך ׁ ָש ִמיר וָ ׁ ַשיִ ת • ִה ּנֵה זאת ּתוֹ ַרת הַ ָּביִ ת •‬
‫וְ ִחלּ ּו כּ וֹ כָ ִבים‬ ‫•‬ ‫וְ ֶנה ֱַרס יְ סוֹ ד הָ עוֹ לָ ם‬ ‫•‬ ‫אֵ יכָ ה ֶנח ֱַרב הָ אוּלָ ם‬

‫בהיכלך‪:‬‬ ‫הַ ָּביִ ת •‬ ‫אֲשר לוֹ‬


‫וּבָ א ׁ ֶ‬ ‫וְ ִה ָּלם •‬
‫אוֹ י ִּכי‬ ‫•‬ ‫ית‬
‫ְלהַ נְ ִחיל ְל ַעם ז ּו קָ נִ ָ‬ ‫•‬ ‫ית‬
‫ֲשר ָּבנִ ָ‬
‫קד ׁש א ׁ ֶ‬
‫ירת ֶ‬
‫דִּ ַ‬

‫בהיכלך‪:‬‬ ‫ית • יָבא ּו ו ִּפנּ ּו אֶ ת הַ ָּביִ ת •‬


‫הָ אוֹ יְ ִבים צִ ִּו ָ‬

‫ַעד ִּכי אָ ְמר ּו ּ ָכל‬ ‫•‬ ‫סֻ ּ ָגר ּו ּ ָכל ְׁש ָע ֶריהָ‬ ‫•‬ ‫נ ְֶח ְׁשכ ּו ּ ָכל ְמאוֹ ֶריהָ‬

‫בהיכלך‪:‬‬ ‫• ְּכנֶגַ ע נִ ְראָ ה ִלי ַּב ָּביִ ת •‬ ‫רוֹ אֶ יהָ‬

‫ְלבַ ּ ֵשר‬ ‫•‬ ‫וּזְ כר דְּ בַ ר נְ בוּאָ ֶת ָך‬ ‫•‬ ‫יְ הוָ ה ׁשוּב ֵמחֲרוֹ ן אַ ּ ְפ ָך וַ ח ֲָמ ֶת ָך‬

‫לבשר נא •‬ ‫נָא לַ עֲ ָד ֶת ָך • ָּגדוֹ ל יִ ְהיֶה ְּכבוֹ ד הַ ַּביִ ת •‬


‫תונשלבו"ע‬

‫אחר הקינה הזאת יאמר‪:‬‬


‫עד אן עוזך בצבי ותפארתך ביד צר עד אן לא תרחם על‬
‫ירושלם עירך ועל הר ציון משכן כבודך ועל שכינתך שהיא‬
‫בגלות עם בניך‪ .‬וראה ביתך חרב עשוי תל עולם ובתי‬
‫הגוים מ"ה )מכחישי התורה( יושבים על תלם ואתה הוא חי וקיים‬
‫לעולם‪ .‬ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם‬

‫ריז‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫שממה בית קדשינו ותפארתינו אשר הללוך בו אבותינו‬
‫היתה לשרפת אש וכל מחמדינו לחרבה‪ .‬העל אלה תתאפק‬
‫ה׳ תחשה ותעננו‪ .‬לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד על‬
‫חסדך ועל אמתך‪ .‬כסא כבודך אל תנבל כי עליו אני‬
‫מתאבל יומם וליל כאבל‪ .‬אם קודר שחותי עיני נגרה ולא‬
‫תדמה מאין הפוגות עד תשקיף ותרא ה' משמים ותבנה‬
‫הדומיים ותרחם על ירושלם עירך ועל הר ציון משכן‬
‫כבודך‪ .‬ושמך אל תחלל שומר מה מלילה שומר מה מליל‪.‬‬
‫למה יאמרו הגוים איה נא אלהי ישראל‪ .‬ותבשרנו בשורת‬
‫הגואל כה אמר ה׳ אלהי ישראל‪ .‬זכרתי לך חסד נעוריך‬
‫אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה‪ .‬ואז‬
‫תזכור העניה הנצבת מרגלותך רות אמתך ופרשת כנפך על‬
‫אמתך כי גואל אתה‪ .‬אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא‬
‫כבודך‪ .‬זכור ואל תפר בריתך אתנו ומהר קבץ שה פזורה‬
‫לארץ צבי תפארה בבנין בית הבחירה לחזות בנו עמך ולבקר‬
‫בהיכלך גם לי אני עבדך בן אמתך הבא אליך בבושת פנים‬
‫כעני שואל על הפתחים ומתאבל על חרבן ביתך בדמעות‬
‫שליש‪ .‬נחמני מאבלי שמחני מיגוני הראני בבנין דביר ואולם‬
‫שיהיה בנוי בנין עולם‪ .‬ותתיחד עם שכינתך ויהיה שמך‬
‫שלם וכסאך שלם ותחזור השכינה למכונה והעבודה לדביר‬
‫ביתך‪ .‬וידעו כל הגוים כי אין בלתך ואין זולתך‪ .‬ואז ישישו‬
‫אוהביך גם אני עבדך בן אמתך‪ .‬ואני בקול תודה אזבחה לך‬
‫את אשר נדרתי אשלמה ישועתה לה׳‪.‬‬
‫ואחר כך יאמר עד אן בכיה בציון מספד בירושלם תשוב‬
‫תרחם ציון תבנה חומות ירושלם ככתוב אתה תקום תרחם‬

‫ריח‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫ציון כי עת לחננה וגו'‪ .‬ואחר כך יאמר עורה נא ימינך רמה‬
‫ולזעומה קרא נוחמה כו׳‪ .‬ואחר כך יאמר התנערי מעפר‬
‫קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון כי‬
‫לא יוסיף להגלותך כי כה אמר ה' פצחו רנו חרבות ירושלם‬
‫כי נחס ה' וגו'‪ .‬וכתיב שמחו את ירושלם וגו'‪ .‬וכתיב כאיש‬
‫אשר אמו וגו'‪.‬‬

‫וידוי זה טוב לאומרו בכל יום להכניע היצר הרע‪.‬‬


‫רבונו של עולם הנני עומד לפניך ה' אלהי באשמה בבושה‬
‫בגערה בדאבון בהרהור בוידוי פה בזעם בחרפה בטלטול‬
‫ביסורים בכלימה בלחיצה במגערת בנזיפה בסערה בעצבון‬
‫בפחד בצרה בקפדה ברעש בשגעון בתמהון לבב‪ .‬אין אני‬
‫יודע על מה אבקש מחילה אם על טומאת מקדש או על‬
‫הריסות המזבחות או על קיצוץ נטיעות‪ .‬אם על מקדש של‬
‫מעלה או על מקדש של מטה‪ .‬גלוי וידוע לפניך כי אין בי‬
‫כח לעמוד על הבקשה ועל המחילה כי עונותי עברו ראשי‬
‫כמשא כבד יכבדוני ממני‪ .‬אם רשעתי אללי בהיותי מטיל‬
‫מום על קדשי שמים‪ ,‬אל מי אשא עין לבא עמי‪ .‬והנה‬
‫חטאי מגיע לכל המעלות‪ ,‬עברתי על הכלל ועל הפרט ולא‬
‫נשאתי תלם שלא העמדתי בו צלם‪ .‬אוי לי ואבוי איך אעלה‬
‫אל אבי והלובן איננו אתי גדול עווני מנשוא ד' מיתות ב"ד‬
‫לא יכילוני אין מספר לגדודי מלקות שנתחייבתי לשמים‪.‬‬
‫היש מקוה מים שיוכל לטהרני והנה כל מ' סאה של מימי‬
‫אוקיינוס נעשו רפש וטיט מטנוף חלאתי‪ .‬בכל ההרים‬
‫הרמים בניתי מזבחות ומאברי עשיתי כהני מזבחות פניתי‬

‫ריט‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫אל האלילים ועשיתי פסילים ועבדתי את הבעלים‪ .‬חטאתי‬
‫ושניתי והעויתי ופשעתי השגתי גבול וגרמתי מבול וברית‬
‫הקשת שמתי למוקשת עבדתי לבעל חשבתי רעה דברתי‬
‫תועה דרכי שחתתי ולמולן הלכתי דחקתי שעה ולבי טעה‪.‬‬
‫הנני יושב ומרמה חושב גבה עינים קצר אפים ואץ ברגלים‬
‫בליעל ומלא טינא ודוחק רגלי השכינה‪ .‬אוי על פנקסי‬
‫ואבוי נעותי משמוע נבהלתי מראות פה דובר נבלות איך‬
‫יוציא מרגליות‪ .‬ומי שלימד חובה יש מי שילמד עליו זכות‬
‫טבעתי ביון משובה ואין מעמד באתי במעמקי מים‬
‫ושבולת שטפתני‪ .‬כל אלה עשיתי והחרשתי טמאתי עולם‬
‫וסכלתי ועוד הוספתי טומאות וזדונות אשר לא יספרו ולא‬
‫ימנו מרוב‪ .‬ואיני מוצא מקום לזכותני אלא שהנחת לי חיי‬
‫שעה להרהר תשובה ואם אין אתי מקום שאיננו מלא מפה‬
‫לפה בטמאתי‪ .‬זכור עשית למדת חסידותך שאינך חפץ‬
‫בנקמה ולא תמאס יגיע כפיך ולא תאבד מפני השוטים‬
‫עולמך וקראת שלום לשובבים כאמרך שובו בנים שובבים‬
‫שובו שובו מדרככם הרעים ולמה תמותו בית ישראל‬
‫ונאמר אמור אליהם חי אני נאום ה׳ אלהים והשיבו וחיו‪.‬‬
‫רבונו של עולם על ידי חסידיך הודעת תקון למורדיך‬
‫ובטרם העולם בראת הדורות מראש קראת וכמה דורות‬
‫עלו במחשבה וסוף לא באו לגמר פעולה בהיותך צופה‬
‫קודם תולדותיהם מעשיהם ומחשבותיהם מנעת יצירתם‬
‫למנוע פשעם ועונש חטאתם‪ ,‬ואם הייתי מכללם לא‬
‫הוצאתני לאויר העולם ואך שעמהם לא כללתני להטיב עמי‬
‫יצרתני‪ .‬ואם חטאי מגיע בכל העולמות אפשר שהנחת לי‬

‫רכ‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫מקום במחתרת לקבל אותי מצד עתרת ונתת לי מקום‬
‫תחת כסא כבודך לטבול ולעלות מטומאה לטהרה‪ .‬ואתה‬
‫ברחמיך הרבים תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני‪.‬‬
‫והנני מודה במקצת שאיני יכול לספר הכללים כל שכן‬
‫הפרטים אגידה ואספרה עצמו מספר‪ .‬חטאתי אודיעך ועיני‬
‫לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי וגו׳‪ .‬ארפה קומה ואגיד‬
‫אשמה ביראה ואימה ואודה פשעי ואגיד רשעי בשפה רפה‬
‫וברוח כפופה ואצעק בקול מר ואתחלחל ואומר‪ ,‬אלהי‬
‫הכעסתי‪ .‬בריתו הפרתי‪ .‬גדריו פרצתי‪ .‬דרכיו מאסתי‪ .‬הדרו‬
‫בערתי‪ .‬והודי חסרתי‪ .‬זכותי הפסדתי‪ .‬חצריו רמסתי‪ .‬טהריו‬
‫טמאתי‪ .‬ידידיו שנאתי‪ .‬כריתות הפרתי‪ .‬לאוין פרעתי‪.‬‬
‫מרדים הגדלתי‪ .‬נדרים חללתי‪ .‬ספריו בטלתי‪ .‬עריות‬
‫הערתי‪ .‬פשעים הוספתי‪ .‬צדקות חסרתי‪ .‬קרוביו הרחקתי‪.‬‬
‫רחוקיו הקרבתי‪ .‬שבועות חללתי‪ .‬תורה שבכתב ותורה‬
‫שבעל פה מאלף ועד תי"ו עברתי‪ .‬לא נשארו לאוין‬
‫וכריתות שבכלן לא נכשלתי‪ .‬ואיך אשא ראשי ופני ועיני‬
‫לפניך ואומר צדיק אני ולא חטאתי אבל חטאתי אשמתי‬
‫בגדתי וכו'‪ .‬על חטא שחטאתי לפניך באונס‪ .‬על חטא‬
‫שחטאתי לפניך בשגגה‪ .‬על חטא שחטאתי לפניך בזדון‪.‬‬
‫על חטא שחטאתי לפניך ביודעים ובלא יודעים‪ .‬על חטא‬
‫שחטאתי לפניך בגלוי ובסתר‪ .‬על חטאים שאנו חייבים‬
‫אליהם אשם‪ .‬על חטאים שאנו חייבים אליהם מיתה בידי‬
‫שמים‪ .‬על חטאים שאנו חייבים אליהם כרת‪ .‬על חטאים‬
‫שאנו חייבים אליהם מלקות ארבעים‪ .‬על חטאים שאנו‬
‫חייבים אליהם ארבע מיתות בית דין‪ .‬הכל תמחול ותעביר‬

‫רכא‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫אשר נואלתי ואשר חטאתי‪ .‬רבון העולמים חקרתי פעולותי‬
‫ופשפשתי בזכויותי ולא מצאתי לי זכות בלתי רחמיך‬
‫הרבים לתת לי מתנת חנם תוספת על כל הטובות אשר‬
‫גמלתני משעליתים במחשבה ועד הנה‪ .‬ואם לא יש בי זכות‬
‫ואכלתי הנאות וקבלתי עולמי‪ ,‬יצא נא חפץ מכת"ר‬
‫הרחמים דרך לנתיבות המחשב"ה להביננ"י גדולת"ך‬
‫וגבורת"ך ואתפא"ר בנצ"ח הוד"ך ואתיס"ד במלכות"ך‪ .‬ואם‬
‫אצטרך מים לעלות מטומאה לטהרה יצאו מים חיים ממעין‬
‫הנמשך מלובן העליון דרך רחובות הנהר אל קו האמצעי‬
‫מיכין לבועז נהר פלגיו ומעין מבית ה' יצא ובו אטבול‬
‫ואטהר ואמול את ערלת לבבי ולא אשוב עוד להעיז פני‬
‫אליך‪.‬‬
‫ואתה ברחמיך הרבים תהיה בעזרתי‪ .‬ותתן לי כח לעשות‬
‫חי"ל‪ .‬ותעביר ממני טומאת יצר הרע תתום חלאתו תאבדהו‬
‫תבטלהו תגדעהו תדכהו תהרסהו תגדעהו תותקהו תזניחהו‬
‫תחתכהו תטבחהו תיסרהו תכריתהו תלקטהו תמגרהו‬
‫תנערהו תסלקהו תעקרהו תפגרהו תצמיתהו תקצצהו‬
‫תרצצהו תשחטהו תתכהו תעבירהו מן העולם‪ .‬ובחסדך‬
‫תצמית אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך יתמו‬
‫חטאים מן הארץ וכו'‪ .‬אם את הדבר הזה תעשה אטהר‬
‫לבבי ואישר את נתיבתי והקרב והכרעים ארחץ במים ועיני‬
‫יאירו ועפעפי יישירו ונשמתי תיחדך‪ .‬ונפשי תפארך אף‬
‫רוחי בקרבי אשחרך ולא אטה ימי"ן ושמא"ל כאשר עשיתי‬
‫מאתמול ואלך באור הנשמה הטהורה אל מול פני המנורה‬
‫המאירה ואעשה לפניך עולות וזבחים‪ .‬ועתה ה' אלהי אחת‬

‫רכב‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫שאלתי מאתך להכין לבי לעבודתךולהדבק בתלמוד תורתך‬
‫ולקיים כל מצותיך‪ .‬ואנא בעל החסד באורך אפים תדינני‬
‫ואל תעלני מן העולם הזה בחטיפה עד שאברור מנה יפה‬
‫ומדור לנשמה הטהורה במשכנות האורה אשר הם סדורים‬
‫בחדרי התורה ומשמן אפרסמון ומטל חרמון תרבה חלקי‬
‫ותשלים חקי ובחיי העולם הבא תן לי חלק בלי קצבה‬
‫ודעת חדרים נחלה בלא מצרים וגם בעולם הזה תזכני‬
‫ודברי תורתך התמימה תודיעני ואהיה אהוב למעלה ונחמד‬
‫למטה ואימתי מוטלת על הבריות ותלמודי מתקיים בידי‬
‫ואנחל שני עולמים יחדו יהיו תמים ואעבוד לפניך באהבה‬
‫וחבה בארץ הטובה אשר בחרת בה ובטרם תלקח נפשי‬
‫מגופי יהיה תלמודי סדור ושגור בפי ולא אבוש בשערי‬
‫פלטריך ואזכה לטייל בתענוג חצריך ולראות בטובת‬
‫בחיריך ועיני תראנה ירושלים נוה שאנן וערי יהודה בבנינן‬
‫והר ציון וההוד והנצח ונוה אפריון ונוגה אש להבה הדבק‬
‫בחשק האהבה וחיי העולם הבא ותעלני בחבה אל מעין‬
‫הטוב שאין לו קצבה ואפטר באהבה רבה בארץ הטובה‬
‫אשר שכנת שמך בה‪ .‬ואני תפילתי לך ה' וגו' מי אל יהיו‬
‫לרצון וגו'‪.‬‬

‫תונשלבו"ע‬

‫ממוהר"ר יצחק לוריא זלה"ה‬


‫שמעתי שבימים של בין המצרים צריך לכוין הברכות‬
‫הראשונות של העמידה כשמזכיר את השם השני שמות‬

‫רכג‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫שיוצאים מהאותיות של קודם שם ההויה ומהאותיות‬
‫שבאים אחר אותיות שם ההויה שעולים מנינם אני‪ ,‬לקיים‬
‫אני ראשון ואני אחרון‪ .‬וזה פירושו‪ ,‬קודם היו"ד יבא ט׳‬
‫וקודם הה' יבא ד' וקודם הוי"ו יבא ה"א וקודם הה"א יבא‬
‫ד׳ שעולה מנינם כ"ב‪ .‬ואחר אותיות שם ההויה יוצא שם‬
‫כוז"ו שעולה ט״ל ושני השמות עולים ס"א כמנין אני ובזה‬
‫נצול מקטב מרירי הנמצא בימים של בין המצרים עד כאן‬
‫לשון הרב הנ"ל‪:‬‬
‫ראוי שיאמר אדם בלבו ערב שבת אחר שתקן צרכי שבת‬
‫מאכילה ושתיה‪ ,‬כל זה תקנתי לצורך גופי בעה"ז ומה‬
‫תקנתי לעולם שכלו שבת‪ .‬ויפשפש במעשיו שעשה ששת‬
‫ימי המעשה כדי שישוב בתשובה‪ .‬ויטבול וישרה עליו‬
‫נשמה יתירה‪ .‬וזה נמצא כתוב בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ד‬
‫ז"ל‪ ,‬העיקר שצריך האדם לעשות ביום ששי בגופו לקנות‬
‫קדושת שבת ונשמה יתרה‪ ,‬היא טבילה בארבעים סאה כדי‬
‫לפשוט לבוש רוח חול וללבוש רוח קדושת שבת שהוא‬
‫רוחא דנשיב מעתיקא שצריך טבילה וכולי האי ואולי‬
‫שישרה עליו אותו הרוח קודש‪.‬‬
‫צריך האדם לעשות בשעת החבור מה שכתב הרשב"י ע"ה‬
‫בפרשת ויקרא דף י"ט עמוד א׳ ז"ל‪ ,‬בשעתא דאזדווג בר‬
‫נש באנתתיה יכוין לביה לקדושה דמאריה ולימא הכי‪,‬‬
‫עטיפא בכתפא אזדמנת שארי שארי לא תיעול ולא תנפוק‬
‫לא דידך ולא בעדבך תוב תוב ימא ארגישת גלגלוי ליך‬
‫קראן בחולקא קדישא אחידנא בקדושא דמלכא אתעטפנא‬

‫רכד‬
‫השם‬ ‫תפילות וחידושים‬ ‫היכל‬
‫ולחפייא ליה לרישיה ולאתתיה עד שעתא חדא‪ .‬עוד כתב‬
‫הרשב"י בסימן הנ"ל מאן דינקא לרביא לא תזדווג לבר נש‬
‫אלא בשעתא דרביא נאים ולבתר לא תניק ליה עד שעתא‬
‫חדא ובדא לא תסתפי מינה לעלמין‪ .‬סוד ים המלך שנאמר‬
‫על נשיאות כפים יברכך ה׳ וישמרך‪ .‬יאר ה' פניו אליך‬
‫ויחנך‪ .‬ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום‪ .‬באלה השלשה‬
‫פסוקים יש ששים אותיות ועליהם אמר הכתוב ששים‬
‫גבורים סביב לה‪ .‬ששים המה מלכות ושמנים פלגשים וכו'‬
‫וצ"ו כחות וט"ו תיבות ושלשה הויות‪ .‬עוד יו"ד בראשונה‬
‫במלת יברכך ומ״ם באחרונה במלת שלום‪ .‬בפסוק ראשון ג'‬
‫תיבות ובשני ה' תיבות ובשלישי שבעה תיבות עולה י"ה‪.‬‬
‫ובסופי הג' פסוקים ב' כפי"ן ומ' שעולים שמונים ובראשי‬
‫הפסוקים ג' יודין‪.‬‬

‫סוד למה אנו אומרים בברכת המילה חתם באות ברית‬


‫קדש‪ .‬לומר כי שם שדי חותמו של הקב"ה‪ ,‬וכשהראש‬
‫והזרועות של אדם זקופות למעלה נראין כדמות ש עוד‬
‫כשהזרוע פשוט והימין כפוף כדוגמת ד ובברית מילה‬
‫רמוזה י הרי שם שד"י ושד"י הוא יסוד עולם‪ .‬וה' יברך את‬
‫עמו בשלום‪.‬‬

‫אנס"ו‬

‫רכה‬