You are on page 1of 37

‫שבת‬

‫יתד נאמן | גיליון ‪11‬‬

‫ורעי את גדיותיך‬

‫קדש‬ ‫על משכנות הרועה‬
‫בס"ד‪ ,‬פרשת וישב כ"ב בכסלו תשע"ט‬

‫לקחו של צדיק‪.‬‬
‫גיליון מורשת‬
‫‪ | 52‬בין אדם לחברו‬ ‫‪ | 32‬עשות ספרים הרבה‬ ‫‪ | 8‬דקדוק ההלכה‬
‫לנער‬
‫‪ | 56‬חנוך לנ‬ ‫‪ | 36‬עצתו אמונה‬ ‫‪ | 12‬גדולים על גדלותו‬
‫‪ | 62‬תאמר לבית יעקב‬ ‫‪ | 40‬פעולתו וחותמו אמת‬ ‫‪ | 16‬דרך הלימוד‬
‫‪ | 64‬קירוב קרובים‬ ‫‪ | 44‬מקדש שמו ברבים‬ ‫‪ | 18‬צורת הישיבה ובן תורה‬
‫‪ | 68‬בל ידח ממנו נדח‬ ‫‪ | 48‬עד שיאיר המזרח‬ ‫‪ | 24‬וקראו לפניו "אברך"‬
‫אדם להבל דמה ימיו כצל עובר‬ ‫בפתח‬

‫כל זכויות הנסיעה"‪ ,‬קונן במר לב על נזיד כבוד‪ .‬מאז לא‬ ‫תהיה כעפר לכל‪ ,‬אם כשהם נכנסים לאולם כינוסים‪,‬‬ ‫הוא חי באטמוספרה אחרת משלנו‪ .‬הוא היה עמנו‪,‬‬
‫חדל מחשבון הנפש ודקויותיו‪ .‬ימים ושנים התייסר על‬ ‫אלפיים איש קמים על רגליהם ופורצים בשירה אדירה‬ ‫מאוד עמנו‪ .‬הוא היה לידינו מאוד‪ ,‬בשבילנו מאוד‪ ,‬אבל‬
‫הכבוד ההוא‪.‬‬ ‫של "ימים על ימי מלך תוסיף" – כשהמראה מדהים וקולות‬ ‫במקום אחר לגמרי‪ ,‬גבוה‪ ,‬לא ניתן להשגה‪ .‬כי ככל שאתה‬
‫לימים‪ ,‬כחלוף חמש שנים‪ ,‬כשבן עוולה שהשתייך‬ ‫השירה אדירים? היינו בטוחים שמרן זצוק"ל יסביר לנו‬ ‫מעפיל לפסגת ההר‪ ,‬ההר נעשה צר יותר‪ .‬בדרך המייגעת‬
‫לקבוצה ידועה כתב כתובת לא ראויה מעל הכניסה לביתו‪,‬‬ ‫מהי 'הטכניקה הנפשית‪-‬רוחנית' שמסייעת ומאפשרת‬ ‫והמתישה העולה ל"שפיץ" המחודד‪ ,‬יש מקום לפחות‬
‫נטלנו סכין ממטבח הבית וקרצפנו את המילים הנוראות‪.‬‬ ‫להתעלם מכל הסובב כדי שהכבוד לא ישפיע עליו – אך‬ ‫ופחות אנשים‪ .‬ובפסגה עצמה‪ ,‬למעלה ברום‪ ,‬יש מקום‬
‫אבל כמנהיגם של ישראל שצריך לדעת הכל‪ ,‬סיפרנו לו‬ ‫מרן זצוק"ל הפתיע בתשובתו‪" :‬מצוי שמרביצי תורה‬ ‫בקושי לאדם אחד‪ ,‬והרוח הנושבת חזקה מאוד! אי אפשר‬
‫בהיסוס וחשש של אי נעימות את מה שאירע‪ .‬מרן פרץ‬ ‫ומנחיליה שזכו לאריכות שנים‪ ,‬אינם 'מחדשים' לעת‬ ‫להסתתר ולמצוא מחסה בצלע ההר עצמו‪ .‬כשאתה עומד‬
‫בבכי ושאל בכאב‪" :‬למה הסרתם את הכתובת‪ .‬אני צריך‬ ‫זקנותם‪ .‬הם אמנם קנו תורה ויכולים להמשיך להגיד‬ ‫במרומי הפסגה‪ .‬אתה אמנם מגן בגופך ובצלך על האחרים‬
‫ביזיונות‪' .‬בזיונעס איז גוט'‪ ,‬היה לי יותר מדי כבוד אז‬ ‫שיעורים ולהאיר את העולם בתורתם ובתשובותיהם‬ ‫שתחתיך וזורק להם הערות איך להתקדם ולהעפיל‪ ,‬אבל‬
‫באמריקה שאני חייב למחוק‪ .‬למה מחקתם את הביזיונות?"‬ ‫מכוח התורה שכבר קנו‪ ,‬אך אינם 'מחדשים'‪ .‬אם סבורים‬ ‫לך עצמך אין בצלו של מי להסתתר‪ ,‬מלבד מתחת לשמים‬
‫אמר בכאב עצור שהוא נשא כל כך הרבה שנים מדי יום‬ ‫אתם שזה בגלל שהזקינו ובעטיו של הגיל המופלג‪ ,‬טעות‬ ‫הענקיים‪ .‬שם בדיוק ניצב מורנו ורוענו רשכבה"ג מרן ראש‬
‫ביומו‪.‬‬ ‫בידכם‪ .‬הם אינם מחדשים בגלל שנעשו מפורסמים!‬ ‫הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל‪ ,‬הוא‬
‫הוא ידע את משמעות נסיעותיו אבל הבין שזה רצון‬ ‫כשמתפרסמים‪ ,‬אז הנפש לא יכולה להיות כעפר לכל‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫ושמים ענקיים‪ .‬ואף אם הסיכוי שלנו להגיע לפסגות כאלה‪,‬‬
‫ד' ורגליו הוליכו אותו‪ .‬וילך אברהם הלוך ונסוע‪ ,‬ואומר‬ ‫מאבדים את פתחון הלב בתורה!"‬ ‫אינו מציאותי‪ ,‬אבל אין אנו פטורים מלנסות – באמצעות‬
‫מדרש בראשית רבה‪" :‬אמר רבי ברכיה‪ :‬למה היה אברהם‬ ‫לא ויתרנו והוספנו להקשות‪ :‬הרי הדבר היקר ביותר‬ ‫כלי הטיפוס שהותיר לנו‪ ,‬אותם ננסה להגיש ולהנגיש‬
‫אבינו דומה? לצלוחית של בושם מוקפת צמיד פתיל‬ ‫לתלמידי החכמים הוא פתחון הלב שיש להם בתורה‪ .‬אם‬ ‫בגיליון ייחודי זה שנכתב לזכרו ולעילוי נשמתו‪ ,‬כתמרור‬
‫ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף‪ ,‬כיון שהיתה מיטלטלת‬ ‫כן‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬אותם תלמידי חכמים היו צריכים לקחת‬ ‫דרכים‪ ,‬כמורשת‪ .‬ואולי כמה נקודות קטנות מפאזל חייו‪,‬‬
‫היה ריחו נודף‪ .‬כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו‪ :‬טלטל‬ ‫תרמיל ומקל נדודים ולהימלט מכל דבר הנהגה ופרסום‪.‬‬ ‫שיגידו את הכל‪:‬‬
‫עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם"‪ .‬תפקידו של‬ ‫השיב מרן זצוק"ל כשהוא נד בראשו‪" :‬לימוד התורה‬ ‫השעה הייתה שמונה בבוקר‪ .‬רשכבה"ג מרן ראש‬ ‫ישראל פרידמן‬
‫אברהם הוא לפרסם שם ד' בעולם‪ .‬תפקיד זה אינו מנותק‬ ‫הוא ציווי ד'‪ ,‬והגית בו יומם ולילה‪ ,‬אבל מלבד זאת‪ ,‬זהו גם‬ ‫הישיבה זצוק"ל שכב בביתו על מיטת חוליו‪ ,‬עיניו היו‬
‫מאישיותו‪ .‬ואם שמו של אברהם מתגדל בעולם‪ ,‬גם שמו‬ ‫רצון ד'!" וכשדמעה החלה לזלוג מעיניו הטהורות אמר‪:‬‬ ‫עצומות ודמעות זלגו מהן‪ .‬כל גופו היטלטל‪ ,‬ולא הייתה‬
‫יתברך של הקב"ה מתגדל‪ ,‬והעולם כולו מתעלה‪ .‬זה רצון‬ ‫"רבש"ע‪ ,‬הדבר היקר לי ביותר הוא פתחון הלב בתורה‪.‬‬ ‫כל סיבה ניכרת לעין לבכי שהלך והתגבר‪ .‬היה נראה‬
‫ד' זה היה רצון רבינו זצוק"ל‪.‬‬ ‫אבל אם זה רצונך‪ ,‬אני מוכן לתת לשם כך גם את הדבר‬ ‫בכי זה כמתוך שינה והמראה היה מפחיד ובעיקר מדאיג‪.‬‬
‫הוא לא רצה דבר מלבד לעשות רצון השם ולקדש‬ ‫היקר לי ביותר‪ ,‬גם את פתחון הלב"! – אמר ובכיו התחזק‪.‬‬ ‫נבהלנו‪ .‬נכדו ואיש סודו הרה"ג רבי דוד שפירא מיהר‬
‫שם שמים‪ .‬מי שזכה להיות במחיצתו ראה עבד שעומד‬ ‫ואז הוסיף‪" :‬חושבים אתם שכל ענייני הציבור‬ ‫לפתוח עמו בשיחה ושאל לפשר הבכי‪ ,‬ומרן השיב בקול‬
‫לפני אדונו‪ ,‬ללא ישות עצמית‪ .‬ה"אני" לא היה קיים‪ ,‬רק‬ ‫שמגיעים לכאן מעניינים אותי? לא! מעניינים אותי רק‬ ‫נשנק‪" :‬נזכרתי ובכיתי‪ ,‬אספר לכם את הסיפור שנזכרתי‬
‫ה"הוא"‪ ,‬רבש"ע ממנו לא הסיח דעתו לרגע‪ .‬תמיד כשלא‬ ‫עוד סברה‪ ,‬עוד 'שטיקעל תוספות' ועוד 'בלאט גמרא'‪.‬‬ ‫בו כעת"‪.‬‬
‫חש בטוב‪ ,‬היו אצבעותיו נעות ונדות‪ ,‬נפתחות ונסגרות‬ ‫אבל מה אפשר לעשות‪ ,‬צורכי כלל ישראל זה רצון ד'!‬ ‫הוא יכול לפעול נכון‪ ,‬להפעיל ולהצביע רק כדי להציל‬ ‫דא‪" .‬בנים"‪ ,‬הנה רוב הציבור שלנו אינם נשואים ושום בת‬ ‫המדובר היה בסיפור המפורסם והנורא שאירע בשנת‬
‫בתנועה לא מוסברת אך קבועה וחוזרת על עצמה‪ .‬שמנו‬ ‫סבורים אתם שכל השאלות העולות על שולחני בענייני‬ ‫את היהדות מפני שוחרי רעתה ולהציל את בני ביתו‪ ,‬וזו‬ ‫ישראל לא תינשא לעמי ארצות מבוגרים כמונו שחבולים‬ ‫תר"ב‪ .‬היה זה כשהגאונים מרן רבי איצלה מוולאז'ין זצוק"ל‬
‫לב לתנועה הזו כשקדח מחום גבוה‪ .‬גופו יקד‪ ,‬עיניו היו‬ ‫הכלל מושכים אותי לעסוק בהם? כלל וכלל לא! להיפך‪.‬‬ ‫חובתו וזה צו השעה‪ .‬אבל יכול כל אחד לכוון שהוא יוצא‬ ‫בכל גופם‪" .‬חיי"‪ ,‬הרי חיינו אינם חיים‪ ,‬ו"מזוני"‪ ,‬הקיסר‬ ‫בנו של מרנא הגר"ח מוואלז'ין זצ"ל ועמו כ"ק האדמו"ר‬
‫עצומות – רק אצבעותיו היו נעות וקולו לא יישמע‪ .‬זו‬ ‫אבל זה רצון ד'! ואם זה רצון ד'‪ ,‬אני מוכן לתת למען זה את‬ ‫לפעול להגדיל את שמו הגדול‪ .‬הוא יכול לחשוב שהוא‬ ‫דואג לכל צרכינו‪ ,‬לחם לאכול ובגד ללבוש‪ .‬אז מה אנחנו‬ ‫בעל הצמח צדק זצוק"ל שהו בפטרבורג כדי לבטל בבית‬
‫הייתה אחת ההזדמנויות הנדירות בהן פתח סגור לבו‪,‬‬ ‫הכל‪ ,‬גם את היקר לי מכל – את פתחון הלב בתורה‪ ,‬כי זה‬ ‫מצטרף לציבור ענק שמצביע למען כבוד שמים‪ ,‬להמונים‬ ‫כן מבקשים ממך? רק דבר אחד‪" :‬יתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫המלוכה כמה גזירות רעות שריחפו על קהילות ישראל‪ .‬הם‬
‫והוא נאות להסביר את פשרן של תנועת האצבעות – אולי‬ ‫רצונו"! – הסביר מרן כשעיניו לחות‪.‬‬ ‫שמסרבים לכרוע לבעל‪ ,‬שלא רוצים שלטון שרוצה לעקור‬ ‫רבא"!!! – אמר הקנטוניסט בשאגה‪ .‬כך סיפר מרן ראש‬ ‫נאלצו להישאר שם בשביל צרכי הכלל גם ביום הכיפורים‪.‬‬
‫בגלל החום הגבוה שהקשה על ההתנגדות שלו לחשוף‬ ‫זה היה אחד משיעוריו הייחודיים ביותר של מרן ראש‬ ‫את מלכות הקב"ה‪ ,‬ומצביעים למען שמו באהבה‪ .‬עם‬ ‫הישיבה והגביה את קולו שנשנק מבכי‪ ,‬כדי להוסיף‪:‬‬ ‫לקנטוניסטים‪ ,‬הנערים שנחטפו לצבאו של הצאר ניקולאי‬
‫דברים על עצמו מנימוקי ענווה‪ .‬וכך הסביר‪ :‬הזרת הקטנה‬ ‫הישיבה זצוק"ל שלקחו עומד כתמרור לדורות‪ .‬לא רק‬ ‫מעשה קטן ומחשבה גדולה אפשר לזכות לרגע שאין גדול‬ ‫"יתגדל ויתקדש שמיה רבה"‪ ,‬זה גם כל מה שאני רוצה‪.‬‬ ‫ימ"ש‪ ,‬היה אסור להתכנס‪ ,‬מלבד במספר מקומות בודדים‪,‬‬
‫דומה לאות י'‪ .‬פתיחת היד כולה במלוא חמשת האצבעות‪,‬‬ ‫המעשה קובע‪ ,‬אלא המניע לעשייתו‪ ,‬והמניע חייב להיות‬ ‫ממנו‪ ,‬לגרום ש'יתגדל ויתקדש שמיה רבה'"‪.‬‬ ‫זכיתי ל"בני"‪ ,‬לדורות ישרים מבורכים‪ .‬כל ילדיי‪ ,‬נכדיי‬ ‫ופטרבורג הייתה אחד מהם‪ .‬בגיל שמונה נחטפו מחיק‬
‫היא ‪ ,5 -‬היינו האות ה'‪ .‬האצבע המכונה "אצבע"‪ ,‬דומה‬ ‫אחד ויחיד‪ :‬רצון ד'! השאר הוא רק מכשיר‪.‬‬ ‫אנו הנוכחים בחדר‪ ,‬נאלמנו דום‪ .‬הייתה זו שעה נדירה‬ ‫וניניי הולכים בדרך ד'‪ .‬זכיתי למזוני‪ ,‬מעולם לא חסר לי‪,‬‬ ‫משפחתם ונאלצו לשרת בצבא במשך עשרים וחמש שנה‪.‬‬
‫ל‪-‬ו'‪ .‬ושוב פתיחת היד כולה שאומרת ה'‪ .‬כך ללא הפוגה‪,‬‬ ‫כמו אברהם אבינו בשעתו‪ ,‬הוא יצא להפיץ את שמו של‬ ‫של התרוממות הנפש‪ ,‬ודמעה יהודית בלתי נשלטת זלגה‬ ‫שהרי כמעט איני צריך‪ .‬אפילו בתקופת הנדודים הקשה‬ ‫הם התמודדו עם ניסיונות קשים כמו מאכלות אסורות‪,‬‬
‫שוב ושוב אותיות "הויה"‪ :‬כי גם בחולי‪ ,‬גם בחום גבוה‪ ,‬אין‬ ‫הקב"ה בעולם‪ .‬למרות חולשת גופו‪ ,‬הוא סבב את הגלובוס‬ ‫מעינינו‪ .‬ואז החל מרן זצוק"ל לפזם במנגינת "קדושה" של‬ ‫של חיי ובמחנה העקורים‪ ,‬לא היה חסר לי ממה שבאמת‬ ‫ועמדו בהם‪ .‬רבי איצלה החליט להתפלל דווקא אתם כדי‬
‫היסח הדעת ‪ -‬שויתי ד' לנגדי תמיד‪" .‬אני לא יכול ללמוד‬ ‫כדי לקרוא עם כולם בשם ד'‪ .‬למרות צניעותו ונחבאותו‬ ‫שחרית בימים הנוראים‪ :‬נקדש את שמך בעולם‪ ...‬אווירה‬ ‫הייתי צריך‪ .‬אינני צריך דבר ואינני מבקש דבר‪ .‬כל מה‬ ‫לחזק אותם‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬אבל מ'שוויתי' אין רגע שאדם פטור"!‬ ‫אל כליו‪ ,‬הוא עמד ליד המיקרופון ועצם את עיניו כדי‬ ‫של ראש השנה עמדה בחלל חדרו של אדם שהיכה על‬ ‫שאני רוצה זה רק ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה" – ובכיו‬ ‫כשהגיע זמן תפילת נעילה‪ ,‬ביקשו המתפללים מאחד‬
‫כל מהותו הייתה "מה רצון ד' ומה ד' דורש מעמך"‪ .‬כל‬ ‫שלא ישפיע עליו מעמד האלפים‪ .‬בעברו הרחוק‪ ,‬התקשה‬ ‫קדקודינו במקל של משנה סדורה‪" :‬כל מה שאני רוצה זה‬ ‫התגבר‪.‬‬ ‫הקנטוניסטים שעבר בצבא מסכת ייסורים מחרידה ועמד‬
‫ימיו התכונן לקראת היום הגדול‪ ,‬שהוא כל כך נורא לנו‪,‬‬ ‫לדבר לפני ציבור‪ .‬מאוחר יותר דיבר רק בחושך‪ ,‬לבל יראה‬ ‫רק ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה"‪...‬‬ ‫עוד הוסיף ואמר מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪" :‬הקב"ה‬ ‫בכל אלה בגבורה למען שמו יתברך‪ ,‬שהוא יתפלל כשליח‬
‫כשהלך לבית עולמו והותיר אותנו יתומים‪ .‬כל ימיו הכין‬ ‫ולבל ייראה‪ .‬לאחר מכן דיבר בהשפלת עיניים ולבסוף כבר‬ ‫ובאחד מערבי ראש השנה ישב רשכבה"ג מרן ראש‬ ‫מעניק לכל אחד הזדמנויות לקדש שם שמים‪ .‬אפשר‬ ‫ציבור‪ .‬כשהאיש חשף את פצעיו‪ ,‬כל הנוכחים התחלחלו‬
‫את עצמו לרגע האמת של המעבר לעולם האמת‪ .‬לרגע‬ ‫עמד ודיבר בעוז ובנחישות לפני הקהל‪ .‬אולם בבאבוב‪,‬‬ ‫הישיבה זצוק"ל ועיין בביאורי התפילה שבמחזור הגר"א‪.‬‬ ‫לקדש את שמו באהבה ולא חלילה ע"י ייסורים ונוראים‬ ‫מגודל הזוועה‪ .‬כל גופו היה חבול‪ ,‬פצוע‪ ,‬שותת דם מפצעים‬
‫אחד הוא לא היה כאן דייר קבע‪ :‬באחד מאשפוזיו בבית‬ ‫כאילו שב שנים רבות לאחור‪ ,‬ודיבר בעיניים עצומות‪.‬‬ ‫לפתע ביקש את תשומת לבם של בני הבית והחל להקריא‪:‬‬ ‫כמו אותו קנטוניסט‪ .‬אם אדם רק יודע את גודל הרגע‪ ,‬אם‬ ‫שסירבו להגליד‪ .‬מבקשי רוחו ונפשו רצו שיתכחש לדתו‬
‫החולים‪ ,‬הוא ישב על כיסא ופניו אל החלון וגבו לכניסה‪.‬‬ ‫כששב לאכסנייתו שבבית העסקן והנגיד החשוב רבי‬ ‫"ונפשי כעפר לכל תהיה‪ ,‬פתח לבי בתורתך" – "מי שרוצה‬ ‫אדם יודע לכוון את הכוונה הנכונה‪ ,‬אם אדם חושב את‬ ‫ואמונתו והוא עמד בהתעקשותו תוך חירוף נפש ולכן‬ ‫צילומים‪ :‬שוקי לרר‬
‫כשנכנסנו על בהונות‪ ,‬שמענו אותו מנגן את מה שהיה‬ ‫אברהם אייבי בידרמן ‪ -‬ממקורביו אחרי האירוע המרכזי‬ ‫לזכות לפתחון לב בתורה‪ ,‬צריך שנפשו תהיה כעפר לכל"‪.‬‬ ‫המחשבה הנכונה על ההזדמנות שנופלת לידו‪ ,‬הוא יכול‬ ‫חבריו רצו שהוא יעלה את תפילותיהם‪.‬‬ ‫ברוך יערי‪ ,‬משה גולדשטיין‪,‬‬
‫רגיל בפיו במקרים רבים‪" :‬אדם להבל דמה‪ ,‬ימיו כצל‬ ‫בבית המדרש בבאבוב שבאמריקה‪ ,‬פרץ בבכי תמרורים‬ ‫והוסיף מדיליה‪" :‬ומי שנפשו איננה כעפר לכל‪ ,‬מאבד את‬ ‫לגרום לכך ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה"‪.‬‬ ‫לפני שהתחיל אותו קנטוניסט מבוגר את הקדיש של‬ ‫יואל גולדשטיין‪ ,‬אריה גלר‪,‬‬
‫עובר"‪ .‬שוב ושוב חזר‪ ,‬במנגינה נוגה של לימוד מוסר‪.‬‬ ‫ואמר‪" :‬אמריקה יודעת לתת כבוד! עצמתי את עיניי כדי‬ ‫פתחון הלב בתורה"!‬ ‫הימים היו אז ימים סוערים‪ ,‬לקראת בחירות‪" :‬הנה ימי‬ ‫תפילת נעילה‪ ,‬פתח ברעדה ואמר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬על‬ ‫נפתלי אייזנברג‪ ,‬אלי סגל‪,‬‬
‫היה זה מראה מפחיד‪ :‬ישיש שבע ימים בשנות התשעים‬ ‫שהכבוד לא ישפיע עליי‪ .‬אבל אני מרגיש שזה השפיע‪,‬‬ ‫שאלנוהו‪ ,‬קצת בהתחכמות‪ :‬איך יתכן שנפשם של‬ ‫הבחירות קרבים"‪ ,‬הסביר מרן זצוק"ל עם דמעות על לחיו‪.‬‬ ‫מה רגילים בני אדם להתפלל? "בני"‪" ,‬חיי"‪" ,‬ומזוני"‪.‬‬
‫המאוחרות לחייו‪ ,‬יושב ומשנן לעצמו "אדם להבל דמה‪,‬‬ ‫ואשלם על זה בגהינום‪ .‬כבוד זה כמו חזיר‪ .‬איבדתי את‬ ‫אנשים בעלי ראייה תקינה‪ ,‬שמיעה תקינה והבנה תקינה‬ ‫"יכול אדם לחשב חשבונות קטנוניים ולהפסיד את הרגע‪.‬‬ ‫אבל אצלנו הקנטוניסטים‪ ,‬לא שייך להתפלל על כגון‬ ‫יעקב לדרמן‪ ,‬יעקב נחומי‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪2- 3‬‬
‫וזאת‬ ‫כאשר פעם לא חש בטוב ושפתיו הכחילו באופן‬
‫מדאיג‪ ,‬הוזעק רופאו האישי פרופ' וינברגר המסור‬
‫ימיו כצל עובר"‪ .‬מפחיד לחשוב למה התכוון‪ ,‬למה‬
‫התכונן‪ ,‬ניסינו להדחיק‪ .‬עמדנו מאחוריו בדממה‪,‬‬

‫התורה‬
‫שהגיע במהירות‪ .‬כשנכנס‪ ,‬נעץ בו מרן עיניים‬ ‫והקשבנו‪ ,‬ממוגנטים ומפוחדים מהמעמד הנורא‪.‬‬
‫תמהות‪" :‬בשביל מה הגעת?" – שאל‪" .‬הכל כבר‬ ‫אבל הוא‪ ,‬כשחש בנוכחותנו בחדר‪ ,‬פסק מנגינתו‬
‫בסדר‪ ,‬כבר עשיתי תשובה"!!!‬ ‫המעורבת בדמעות‪ ,‬קרא לנו להתקרב אליו‪ ,‬וכך‬
‫הוא התקיים כאן אבל חי במקום אחר‪ .‬גם‬ ‫אמר בשפת היידיש‪" :‬אני כבר אדם זקן‪ ,‬ויודע‬

‫הפלא‪ -‬וופלא‬
‫בהנהגתו הציבורית תמיד חישב רק מה האמת ומה‬ ‫שאדם להבל דמה וימיו כצל עובר‪ .‬אבל אתם אנשים‬
‫האם השתמשו להדלקת המנורה בבית המקדש בשמן‬ ‫רצון ד'‪ .‬לא מה יגידו‪ ,‬לא איך יגיבו – אלא רק מה‬ ‫צעירים ולא יודעים את זה‪ .‬לכן אמרו עמי ביחד‪:‬‬
‫ניסי? מדוע ולשם מה חתם הכהן את פך השמן וגנזו?‬ ‫רצון ד'‪ .‬בהיותו איש שכולו רוח ואיש אשר רוח‬ ‫'אדם להבל דמה'"‪ ,‬שוב ושוב חזר – ואנחנו עמו‪ .‬מרן‬
‫בו‪ ,‬לא עניינו אותו לא כסף‪ ,‬לא כבוד‪ ,‬לא הנהגה‪,‬‬ ‫חזר לבכות בדמעות טהורות‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬ה"צעירים"‪,‬‬
‫ביאורו של האמרי אמת מגור זצ"ל ‪ -‬ומה למד מכך‬ ‫רק רצון ד'‪ .‬הנכס היחיד שלו הייתה תורה שקנה‬ ‫חוזרים עמו שוב ושוב כשהוא מחזיק בידינו באהבה‬
‫באף בתקופה נוראת הוד שעיצבה את כל אישיותו‬ ‫גדולה‪" .‬אדם להבל דמה‪ ,‬ימיו כצל עובר"‪ .‬וזה חדר‬
‫תלמידו החריף הגאון רבי שמאי גינזבורג זצ"ל?‬ ‫עליה סיפר אך לבודדי בודדים ואסר עליהם לספר‬ ‫כמו אינפוזיה של בית חולים לוורידי הרוח שלנו‬
‫את מה ששמעו אוזניהם‪ .‬את התורה הזו הוא עשה‬ ‫ורובץ בתוכנו עד היום‪ ,‬לא מרפה‪ .‬אדם להבל דמה‪,‬‬
‫הכל כדי להנחילה במאור פנים‪ .‬כך חי‪ ,‬וכשהלך‬ ‫ימיו כצל עובר‪...‬‬
‫אבינו‪-‬רבינו בן האנוש שהייתה לו דמות הגוף אך‬ ‫רק מי שרצה שאחרי מיטתו ילכו רק עשר –‬
‫אחד הנידונים לגבי נס פך השמן‪ ,‬זו השאלה האם וכיצד מותר להשתמש‬ ‫לא היה לו "גוף"‪ ,‬רוכב בערבות שש ושמח בבוא‬ ‫מניין אנשים‪ ,‬יכול היה לזכות להלוויה של מאות‬
‫בשמן ניסי? בא האמרי אמת זצ"ל ומגדיר מחדש את נס חנוכה‪ :‬הנס לא‬ ‫אליו נפש נקי וצדיק‪ .‬נקי‪ ,‬נקי נקי‪ .‬נקי מנכסים‪ ,‬נקי‬ ‫אלפי אנשים‪ .‬רק מי שאסר לחרוט על מצבתו דבר‬
‫נעשה בשמן עצמו‪ ,‬אלא ב"מצב הצבירה" שלו‪ ,‬וכפי שיבואר‪.‬‬ ‫מכבוד‪ ,‬נקי מתענוגים‪ ,‬והוא הותיר לנו מורשת‪ ,‬דרך‬ ‫מעבר לשמו‪ ,‬נחרט בליבו ובתודעתו של כל העולם‬
‫לפני זה הוא מקדים ושואל‪ :‬מדוע בכלל הטמינו פך שמן? ולשם מה?‬ ‫סלולה‪ ,‬רף שאיפה‪ .‬ולמרות כל זה‪ ,‬על אף מדרגת‬ ‫כולו‪ .‬רק מי שחי בהכרה הכל כך מוחשית הזו‪ ,‬יכול‬
‫אלא הוא אומר ‪ -‬פעם אחת מילא כהן שמן בפך של חצי לוג‪ ,‬שמספיק‬ ‫הענקים הבלתי מושגת והצרופה מכל הסיגים‪,‬‬ ‫היה לאהביל את העולם שסביבו‪ .‬רק הוא יכול היה‬
‫למנורה ליום אחד‪ ,‬ולתדהמתו הבחין שכמות השמן שנכנסת לפך היא‬ ‫במשך כל הימים הלא קלים של חוליו האחרון‪ ,‬בכל‬ ‫לא לאכול‪ ,‬כמעט‪ ,‬רק מה שנחוץ למאה ברכות‪ .‬עד‬
‫ארבעה לוג ‪ -‬פי שמונה ממה שהיא אמורה להכיל! כמות שמספקת להדליק‬ ‫פעם כאשר שאלו נכדו המסור ואיש סודו הרה"ג ר'‬ ‫כדי כך שפעם חלה‪ ,‬ופצעי חום כואבים ומציקים‬
‫את המנורה שמונה ימים!‬ ‫דוד שפירא "האם סבא צריך משהו?" – השיבו מרן‬ ‫עלו בפיו‪ .‬מקובל ברפואה העממית‪ ,‬שחלב עיזים‬
‫התבונן הכהן בדבר ואמר לעצמו שבטח לא קרה הדבר לריק‪ ,‬אלא שנועד‬ ‫זצוק"ל כשעיניו נוגות‪" :‬בוודאי שאני צריך משהו‪,‬‬ ‫מועיל לרפא פצעים אלו ולשכך את הכאב‪ .‬הצענו‬
‫לפך הזה תפקיד בעתיד‪ .‬הלך וטמן את הפך לדורות הבאים! בימי החשמונאים‬ ‫אני צריך לחזור בתשובה"!‬ ‫לו לנסות‪ ,‬והוא לאחר הרהור ממושך נעתר והתנה‬
‫מצאו את הפך‪ ,‬והיה כל אותו שמן ש"נדחס" בפך של יום אחד‪ ,‬נוזל ויוצא‬ ‫שנה חלפה מאז מורנו ורבנו זצוק"ל הותירנו‬ ‫זאת בהשגת חלב עיזים מהשגחה של הכשר מסוים‪.‬‬
‫החוצה ומספיק לשמונה ימים! ]כבר נזכר בקצרה במדור זה מקץ תשע"ח‪,‬‬ ‫כאן יתומים‪ .‬רבינו לא מת‪ ,‬זרעו בחיים‪ ,‬צוואתו‬ ‫מיד יצאנו לחפש והמשימה לא הייתה קלה‪ .‬חזרנו‬
‫ומיניה מיושבת לכאו' קושיית הבית יוסף‪ ,‬לפי שגם השמן של היום הראשון‬ ‫מחייבת ומורשתו מאירה‪ .‬צדיקים במיתתם קרויים‬ ‫כעבור שעה ארוכה ובתחושת רווחה מזגנו את‬
‫היה מונח ב"מצב צבירה ניסי"[‬ ‫חיים‪ .‬הוא היה מעורב בחיינו בכל נושא ובכל תחום‪,‬‬ ‫הכוס והנחנו לפניו‪ .‬מרן זצוק"ל נטל את הכוס‬
‫⋅‬ ‫ועדיין חי בנו‪ .‬הוא לימד אותנו והרגיל אותנו שלא‬ ‫והגביהה כדי לברך‪ .‬לפתע נדם לדקות ארוכות‪.‬‬
‫הרב רפאל ברלזון‬ ‫כך מספר המדרש )קהלת פרשה א' אות ט"ו(‪ :‬מעשה ברבי אליעזר ורבי‬ ‫עושים שום דבר בלי לשאול אלא רק "ככל אשר‬ ‫הוא הביט בנו‪ ,‬ושום דבר לא קרה‪ .‬כך דקות‬
‫יהושע שהיו פורשים בים הגדול‪ ,‬נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו‬ ‫יורוך"‪ .‬נמשיך ללכת על פי מורשתו‪ ,‬לקיים את‬ ‫ארוכות עד שפתח את פיו ואמר כמתנצל‪" :‬אני‬
‫מדור זה מוקדש‬ ‫מהלכים‪ ,‬אמר ר' אליעזר לר' יהושע‪ :‬לא באנו לכאן אלא לנסיון ]כלומר‪,‬‬ ‫צוואתו ולצעוד בעקבי הצאן על משכנות הרועים‪.‬‬ ‫מבקש סליחה על שהסכמתי שתטרחו‪ .‬אנא מחלו‬
‫לזכרו ולע"נ‬ ‫"להתנסות"‪ .‬פירש עץ יוסף‪" :‬מחסידותם שלא לפרש מאורעותיהם אל הקרי‬ ‫נצעד בתוך העקבות הענקיים והעמוקים שטבע‪,‬‬ ‫לי‪ .‬אבל ‪ 85‬שנים לא שיניתי דבר מהאוכל שאותו‬
‫של ידידנו‬ ‫והזדמן‪ ,‬אלא בהשגחה‪ .‬לנסיון ולברר דבר מה"[ ִמלאו משם חבית מלא מים‪.‬‬ ‫לאורם של ממשיכי דרכו בהנהגת כלל ישראל –‬ ‫אני נוהג לאכול‪ ,‬ולא הוספתי דבר מעבר לקבוע‬
‫הבלתי נשכח‪,‬‬ ‫כשבאו לרומי אמר להם אדריאנוס‪ :‬מי אוקינוס מה הוא? אמרו לו‪ :‬מים‬ ‫להבדיל בין חיים לחיים ‪ -‬רשכבה"ג מרן שר התורה‬ ‫הנדרש לקיום‪ .‬וכי עכשיו‪ ,‬כשסוף סוף אינני‬
‫בולעים למים‪ .‬אמר להם‪ :‬אפשר שכל הנחלים שם ואינן מתמלאין? אמרו‬ ‫הגר"ח קניבסקי שליט"א ורבינו מרן ראש הישיבה‬ ‫מרגיש טעם באוכל‪ ,‬רוצים אתם שאשנה ואוסיף?‬
‫הרה"ג רבי ישכר‬ ‫לו‪ :‬הם בולעים לכל המים שבעולם‪ .‬אמר להם‪ :‬איני מאמין עד שתראו לי‬ ‫הגרי"ג אדלשטיין שליט"א‪ ,‬כי זו הדרך הסלולה‬ ‫אנא‪ ,‬אל תקפידו עליי בגלל שטרחתם‪ .‬הקב"ה‬
‫דב רובין זצ"ל‬ ‫כאן‪ .‬לקחו המים שהביאו מהאוקינוס בספל‪ ,‬והם בלעו כל המים שנתנו לתוך‬ ‫היחידה שבה לא ניכשל‪ ,‬ובה ולאורכה "יתגדל‬ ‫יעביר את הפצעים גם ללא החלב הזה"‪ ,‬אמר והניח‬
‫בעל יצירת הענק‬ ‫"כל ַה ְּנחָ לִ ים הֹלְ כִ ים ֶאל ַה ָ ּים וְ ַה ָ ּים‬ ‫הספל‪ .‬עד כאן לשון המדרש‪ ,‬על הפסוק ָּ‬ ‫ויתקדש שמיה רבה"‪.‬‬ ‫את הכוס‪ .‬רק כדי קיום‪ ,‬רק רצון ד' "ונשמרתם"‪,‬‬
‫"טללי אורות"‬ ‫ֵאינֶ נּ ּו ָמלֵ א ֶאל ְמקוֹ ם ׁ ֶש ַה ְּנחָ לִ ים הֹלְ כִ ים ׁ ָשם ֵהם ׁ ָש ִבים לָ לָ כֶ ת" )קהלת א‪ ,‬ז(‬ ‫זו השעה להפנים את השקפתו ולצרוב‬ ‫כלום מעבר לכך! לא כי זה סיגוף‪ ,‬אלא כי העולם‬
‫ובדומה‪ ,‬בגמרא בכורות )ט‪ (.‬שכאשר הגיעו ל"בי בליעי" מילאו משם כלי עם‬ ‫בנשמותינו כבמכוות אש את מורשתו שגיליון‬ ‫הזה הוא מכשירים לרצון ד' ומה שלא צריך כדי‬
‫מים‪ .‬פירש"י‪" :‬לבי בליעי‪ .‬מים שבאוקיינוס שבולעים כל מימות שבעולם‪,‬‬ ‫זה ינסה לחדד אותה‪ ,‬עד שכל ישותנו ועצמותינו‬ ‫לעשות רצונו‪ ,‬לא משתמשים‪ .‬אם אפשר להתקיים‬
‫שנופלין בו ומביאין אותם עד תהום"‪.‬‬ ‫תאמרנה "יתגדל ויתקדש שמיה רבא"‪ ,‬ועד שגם‬ ‫ולעבוד את ד' בלי "חלב עיזים"‪ ,‬אז "אסור" חלב‬
‫נשים לב; מה התגובה המיידית של ר' אליעזר נוכח הפלא שנגלה מול‬ ‫חיינו יהיו נר ד' נשמת אדם‪ ,‬נר מצווה ותורה אור‪,‬‬ ‫עיזים‪.‬‬
‫עיניו? "לא באנו לכאן אלא לנסיון"‪ ,‬לא בכדי הראה לנו הקב"ה את הדבר‪,‬‬ ‫נר לעילוי נשמתו‪ .‬כדי שימינו – ימיו של אדם‬ ‫הוא אכל‪ ,‬מאותה סיבה שהניח תפילין ומאותה‬
‫"נִ ְש ַׁמ ְת ֶכם עוֹלָ ה לְ ַמ ְעלָ ה‬ ‫"מלאו‬ ‫אלא כדי שניקח אותו אתנו‪ ,‬כדי שהוא ישמש אותנו ֵאי פעם! ‪ -‬מיד ִ‬
‫הצד‪-‬השווה‬ ‫שלהבל דמה‪ ,‬לא יהיו כצל עובר‪ ,‬נקבל זאת על‬ ‫סיבה שלמד – ואף מאותה סיבה שהיה מוכן לוותר‬
‫לָ ֵתת ִדּין ֶח ְשׁבּוֹן ִמ ְפ ָעלָ הּ"‬ ‫משם חבית מלא מים"‪.‬‬ ‫עני המתפרנס מן הצדקה‪ ,‬שואל או מוכר כסותו‬ ‫מה המכנה המשותף בין הדינים הבאים‬ ‫עצמנו ו"נקדש את שמך בעולם"‪ ,‬גם במנגינה של‬ ‫על פתחון הלב שלו‪ .‬הוא אכל לא כי זה טעים‪ ,‬אלא‬
‫⋅‬ ‫ולוקח שמן להדליק )ביאור הלכה סי' תרע"א ד"ה‬ ‫בהלכות נר חנוכה‪ :‬מדליקין בצד ימין; מוסיף‬ ‫סתם יום חולין‪.‬‬ ‫כי זה רצון ד'‪ .‬זה גם היה יחסו לחוכמת הרפואה‪.‬‬
‫גדולי הדורות האחרונים עוררו‬ ‫מעין זה ‪ -‬מוסיף הגאון רבי שמאי גינזבורג זצ"ל )'אמרי שמאי' מועדים(‬ ‫ואפילו(‪.‬‬ ‫והולך; אפילו עני שואל או מוכר כסותו לנר; מי‬
‫בדרשותיהם וספריהם נוכח השיבוש הידוע‬ ‫"ה ְּסנֶ ה בּ ֵֹער ָּב ֵא ׁש‬
‫‪ -‬שמעתי ממרןהחפץ חיים זצוק"ל‪ :‬משה רבנו מבחין בפלא ַ‬ ‫מי שהגיע לביתו מאוחר בלילה‪ ,‬מן הנכון‬ ‫שהגיע לביתו מאוחר בלילה‪ ,‬מן הנכון שיקיץ את‬
‫של משחק בקלפים בחנוכה‪ .‬בהקשר לכך דן‬ ‫וְ ַה ְּסנֶ ה ֵאינֶ נּ ּו ֻא ָּכל" כיצד הוא מגיב? הוא לא מתעלם‪ ,‬לא ממשיך בדרכו אלא‬ ‫שיקיץ את בני ביתו כדי שיוכל להדליק בברכה‬ ‫בני ביתו; אסור להשתמש בנר; אם טעו בהפטרת‬
‫פעם הרבי מסאטמאר זצ"ל בשאלה הידועה‪:‬‬ ‫"א ֻס ָרה ָּנא וְ ֶא ְר ֶאה ֶאת ַה ּ ַמ ְר ֶאה ַה ָ ּגדֹל ַה ֶ ּזה ַמדּ ּו ַע לֹא יִ ְב ַער ַה ְּסנֶ ה"?!‬
‫אומר לעצמו ָ‬ ‫‪ -‬וזה מטעם פרסומי ניסא )מ"ב סי' תרע"ב‬ ‫חנוכה בר"ח שחל בשבת‪ ,‬מפטירין אפילו לא‬
‫מדוע כאשר פותח אדם ספר ללמוד בלילה‬ ‫)שמות ג‪ ,‬ב‪-‬ג( ללמדך שהקב"ה מחולל דבר‪-‬פלא כדי "לדבר" באופן זה עם‬ ‫סקי"א ועי' שער הציון אות י"ז הנדון בפוסקים‬ ‫"במאי דסליק ִמנָ ה"?‬
‫נופלת עליו תנומה ‪ -‬ואילו המשחק בקלפים‬ ‫ברואיו‪ ,‬ועליהם לקחת עימם את הפלא ולהתבונן מה מטרתו‪.‬‬ ‫לגבי זה(; טעם האיסור להשתמש בנר חנוכה‪,‬‬ ‫ִמ ַּתקָ נת 'פרסומי ניסא' ‪ -‬התבטא באחת‬
‫נודדת שינה מעיניו?!‬ ‫זו הסיבה שכאשר מבחין אותו כהן שמתרחש פלא עם השמן‪ ,‬הוא קולט‬ ‫כותב המ"ב "כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה‬ ‫משיחותיו מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ‪"-‬דינים‬
‫והשיב בצחות‪ :‬בכל לילה עולה הנשמה‬ ‫מיד שלהתרחשות הזו נועדה מטרה בעתיד‪ .‬מה המטרה? אין לו מושג ‪ -‬אבל‬ ‫לפרסם הנס" )סי' תרע"ג סק"ח(; כאשר חל ר"ח‬ ‫רבים עולים מזה" הנה כמה מהם‪:‬‬
‫למסור דין‪-‬וחשבון בשמים‪ .‬כאשר היא יושבת‬ ‫הוא לא מתעלם מהפלא‪ ,‬אלא ממהר להטמין את פך השמן אשר בבוא היום‬ ‫טבת בשבת‪ ,‬מוציאין שלושה ספרים‪ ,‬הראשון‬ ‫מדליקין בצד ימין‪ ,‬לפי שהכל פונים לצד‬
‫ולומדת תורה‪ ,‬עז חשקה ורצונה לעלות‬ ‫אכן משמש לתשועה גדולה!‪...‬‬ ‫לפרשת השבוע‪ ,‬השני לר"ח והשלישי לחנוכה‪.‬‬ ‫ימין ויש בכך יותר פרסומי ניסא )מ"ב סי' תרע"א‬
‫ולמסור את הדו"ח‪ .‬אמנם‪ ,‬כאשר האדם משחק‬ ‫אם תמצי לומר‪ ,‬נכון הרעיון לא רק ביחס לפלא קיצוני שמתרחש‪ ,‬אלא‬ ‫באופן זה ההפטרה היא של חנוכה "במאי דסליק‬ ‫ס"ק ל"ד(; בטעם 'מוסיף והולך' כותב הביאור‬
‫בקלפים עושה הנשמה הכל שהאדם לא ישן‪,‬‬ ‫ביחס לכל מקרה יוצא‪-‬דופן שמתרחש‪ .‬אדם אחד יכול להתעלם מהמקרה‪,‬‬ ‫מנה"‪ .‬אמנם‪ ,‬גם כאשר טעו וקראו בספר השני‬ ‫הלכה )סי' תרע"א ד"ה בלילה(‪" :‬שבזה ידעו ויזכרו‬
‫וכך יימנע ממנה הצורך לעלות ולחתום על‬ ‫ואחר יכול לעצור‪ ,‬לשאול את עצמו האם "מדברים" אתי דרך המקרה? לקחת‬ ‫של חנוכה ובשלישי של ר"ח‪ ,‬מ"מ ההפטרה היא‬ ‫הכל כמה ימים יצא בהתמדת הנס‪ ,‬וכשיזכירו זה‬
‫המעשים‪') ...‬מושיען של ישראל'(‬ ‫את ההתרחשות אתו ולנסות "להקשיב" מה הדבר הזה בא ללמד אותו‪...‬‬ ‫של חנוכה משום פרסומי ניסא‪) .‬באור הלכה סי'‬ ‫שהיה הנס משך זמן רב יש בו פרסומי ניסא ושבח‬
‫תרפ"ד ד"ה ואם(‬ ‫יותר להשם יתברך"; משום פרסומי ניסא אפילו‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪4-5‬‬ ‫שובה ד' חלצה נפשי הושיעני למען שמך‪ .‬נפילת אפיים במטוס‪.‬‬
‫סוד הארעיות‬ ‫מעשה‬
‫למעשה‬
‫יהודה קדם‬
‫כדי לנסות לחשוף את "סוד ארעיות העולם הזה" במשנתו‬
‫של מרן זצוק"ל‪ ,‬האזַ נו לדברים שנשא תלמידו הג"ר אריה לייב‬
‫שפירא שליט"א‪ ,‬משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים‪.‬‬
‫למדתי אצל מרן זצוק"ל‪ ,‬לפני למעלה מארבעים שנה‬
‫בישיבה לצעירים‪ .‬מה ראינו? מלאך השם צבקות‪ .‬פחדנו לעמוד‬
‫לידו‪ .‬היינו בורחים מפחד כאשר ראינו אותו מגיע לישיבה‪.‬‬ ‫מעשה‪:‬‬
‫נרתעים מהקדושה! מהפרישות! כילדים בני‪-‬ברקים‪ ,‬עקבנו‬ ‫י‪-‬רעין דלא‬ ‫תר ֵ‬‫'ארצות הברית' ו'אנגליה' ֵ‬
‫אחריו‪ ...‬הוא תמיד עבד ולחם עם עצמו ‪ -‬אבל מה אנחנו יכולים‬ ‫מתפרשין‪ .‬אבל לא תמיד זה היה כך!‬
‫ללמוד ממנו?‬ ‫מעשה‪:‬‬ ‫לפני ש"המושבות האנגליות באמריקה" הפכו‬
‫הרוקח כותב בתחילת ספרו‪' :‬אין אמונה כהצנע לכת' ‪ -‬מה‬ ‫במחלוקת קשה שהתנהלה והסעירה את ציבור בני‬ ‫ל"ארצות הברית של אמריקה" התנהלה ביניהן מלחמה‬
‫פשר דבר? צניעות זה לא פרט ‪ -‬אלא כלל שמקיף עולם שלם של‬ ‫התורה בארץ‪ ,‬פנו למרן הגראי"ל זצוק"ל וביקשו‪:‬‬ ‫עקובה מדם‪ .‬החוקר האמריקני בנג'מין פרנקלין‪ ,‬ניסה‬
‫עבודת השם‪.‬‬ ‫"עיניהם של ישראל נשואות אליו שיכריע"!!!‬ ‫למנוע את היריבות ושהה תקופות ארוכות באירופה‪.‬‬
‫מהר"ל‪ ,‬בנתיב הצניעות‪ ,‬מסביר את תקנת רבי יהודה הנשיא‬ ‫פרנקלין הבחין בתופעה מעניינת‪ :‬אניות אמריקניות‬
‫לא ללמוד תורה רק בצנעה‪ .‬מי שאינו צנוע‪ ,‬זה מי שמערכת‬ ‫חוצות את האוקיינוס האטלנטי‪ ,‬בשבועיים פחות‬
‫השיקולים שלו היא איך זה נראה כלפי חוץ ו"מה יאמרו" האחרים‬ ‫לְ ַמ ֲע ֶש ה ‪:‬‬ ‫מאשר האניות האנגליות‪.‬‬
‫על מעשיי‪ .‬אדם צנוע הוא אדם פנימי מבטו הוא‪ :‬מה הקב"ה חושב‬ ‫ברגע כמימרא השיב חכימא דיהודאי‪:‬‬ ‫מה פשר התופעה?‬
‫עליי עכשיו‪ .‬ולכן התורה ניתנה ללמוד בצנעה כי התורה כולה‬ ‫"עד שיכריע"!‬ ‫לאחר בירור עלה על הסוד‪ :‬ימאים אמריקניים‬
‫פנימית וצנועה‪ .‬אדם שמפתח את הפנימיות שלו‪ ,‬לא מתבלט‬ ‫]כלומר‪ :‬עד ולא עד בכלל‪ ,‬כי ברגע שיכריע‬ ‫גילו שבתוך הים הסוער קיים באזור מסוים זרם‬
‫ומראה את הדברים מחוצה לו‪ ,‬כי הוא חושש שתתערב בזה‬ ‫ייפסל מיד בעיני אחד הצדדים‪[...‬‬ ‫שמוליך מזרחה‪ .‬מדובר בעצם במין "נהר" שזורם בתוך‬
‫חיצוניות‪.‬‬ ‫הים‪ .‬מכיוון שאמריקה ממוקמת במערב העולם‪ ,‬היו‬
‫סיפר לי יהודי שעובד באחד הגמ"חים הגדולים ביותר‬ ‫הספינות האמריקניות מנתבות את עצמן לתוך ה"נהר"‬
‫בירושלים‪ .‬הגיע אברך רוצה ללוות עשרת אלפים דולר‪ ,‬טרטרו‬ ‫וכך מקצרות את זמן ההפלגה בשבועיים!‬
‫הערבים כמה פעמים אבל בסוף הוא מגיע מוכן והפקידה‬ ‫אותו עם ֵ‬ ‫מעשה‪:‬‬ ‫בעקבות הגילוי שקע בנושא‪ ,‬עד שסיים לחקור‬
‫אומרת לו‪:‬‬ ‫ולמפות את "זרם הגולף" לטובת שימושם של הימאים‪.‬‬ ‫ּ‬
‫"לא כתבת לי את מטרת ההלוואה!"‬ ‫בית‪-‬הספר 'יסודי התורה'‪ ,‬צפון תל אביב‪ ,‬קיץ‬ ‫מדובר באחת מנפלאות הבריאה‪ ,‬זרם של מים חמים‬
‫הוא מתנצל שלא נעים לו לכתוב‪.‬‬ ‫תשמ"ו‪.‬‬ ‫שמוצאו ממפרץ מקסיקו אשר מגיע עד אירופה‪ .‬שו ּו‬
‫"אז ההלוואה לא תוכל להיות מאושרת!"‪...‬‬ ‫ההנהלה ‪ -‬בראשות המחנך הנודע רבי משה‬ ‫בנפשכם זרם חמים שמגיע ממרכז אמריקה עד אירופה‪,‬‬
‫לבסוף הודה‪ :‬הוא מרוויח בכולל אלפיים ש"ח‪ ,‬לשכנה מולו‬ ‫טורק שליט"א ‪ -‬מעוניינת להעניק ספרים לתלמידים‬ ‫ולא מתערבב בים הגדול!‬ ‫ישראל למברגר‬
‫היה 'יום הולדת עגול' ובעלה קנה לה קנדלברה ]פמוטים[ של ‪9‬‬ ‫מצטיינים מכיתה ח' ישיבתית‪.‬‬ ‫אם תתפלאו מדוע קיים הפרש של עשרות מעלות‬
‫קנים‪ ,‬ואשתו מאז לא יכולה‪ .‬היא חייבת כזה גם‪...‬‬ ‫פונה מחנך הכיתה ‪ -‬הרב פסח פלדשטיין זצ"ל ‪-‬‬ ‫בין חופי קנדה ונורבגיה‪ ,‬התשובה נעוצה בעובדה‬
‫זה כבוד שבת?! זה חיצוניות! מה יאמרו ומה יאמרו וכו'‪ ,‬אלו‬ ‫לתלמיד אשר הוריו העבירו את מקום מגוריהם מתל‬ ‫שזרם הגולף מגיע לנורבגיה ולא לקנדה‪ .‬זו גם‬
‫אנשים שחיים בחלון ראווה! אבל התורה היא פנימית ולא יכולה‬ ‫אביב לבני ברק‪" :‬תיגש בבקשה לרח' חזון איש ‪ ,5‬שם‬ ‫הסיבה שהנמלים של אנגליה וצרפת לא קופאים בימי‬
‫להתמזג בהם‪.‬‬ ‫מתגורר ראש ישיבת פוניבז' רבי אהרן יהודה ליב‬ ‫החורף‪ ,‬ופעילים במשך כל ימות השנה‪ ,‬בעוד שנמל‬
‫הצניעות של מרן זצוק"ל נבעה ממשנתו הסדורה לראות‬ ‫שטינמן שליט"א‪ ,‬ותקנה כרכים של 'אילת השחר' על‬ ‫שטוקהולם בשבדיה קפוא ומושבת‪.‬‬
‫תמיד מה הקב"ה רוצה ולא מה 'אני' רוצה‪ .‬לא עניין אותו‪ ,‬לא‬ ‫מסכת גיטין" )שהופיע ארבע שנים קודם לכן(‪.‬‬ ‫וכך מתאר זאת היסטוריון גוי‪" :‬בתוך האוקיינוס‬
‫העסיק אותו לשנייה‪" ,‬מה יאמרו" ומה יחשבו ומה יגידו‪ .‬מי שחי‬ ‫בחלוף ‪ 32‬שנה מהמקרה משחזר התלמיד ‪ -‬כיום‬ ‫נע זרם עצום‪ .‬ארכו אלפי קילומטרים‪ ,‬והוא כבר‬
‫בלי עולם הזה‪ ,‬בלי 'מה יאמרו'‪ ,‬הוא חי חיים פנימיים‪ ,‬חיים ללא‬ ‫מרביץ תורה בישראל‪:‬‬ ‫זורם אלפי שנים‪ .‬והזרם הזה יש לו טמפרטורה‬
‫שיקולים חיצוניים ממילא הוא שמח ומאושר!‬ ‫נקשתי קלות על הדלת והיא נפתחה על ידו‪.‬‬ ‫קבועה ואחידה‪ ,‬והוא אינו מתערב עם שאר מי‬
‫מרן הגרא"א דסלר זצוק"ל אמר הארה נפלאה על דברי‬ ‫אמרתי שברצוני לקנות ספרים‪ ,‬והוכנסתי פנימה‪.‬‬ ‫האוקיינוס‪"...‬‬
‫הגמרא בברכות‪' :‬מאי עולם הבא? עין לא ראתה אלוקים זולתך'‪,‬‬ ‫בחדר הפנימי הוכיתי בתדהמה‪ .‬הייתה זו שעת צהריים‬ ‫והוא ממשיך‪" :‬גם בתוך ההיסטוריה האנושית זורם‬
‫השאלה כל כך מסקרנת‪ ,‬ומה התשובה? אלא‪ ,‬השאלה היא‪ :‬עולם‬ ‫חמה‪ .‬ותיארתי לעצמי שאדם שחצה את גיל השבעים‬ ‫זרם כזה‪ .‬זרם‪ ,‬העובר בתוך כל ההיסטוריה האנושית‪,‬‬
‫הבא זה עולם האמת ללא שקר שם נכנסים רק עם נקיות‪ ,‬מה צריך‬ ‫מבקש בשעה זו או לנוח או מקסימום ללמוד משהו‬ ‫צמוד ומתחכך בה‪ ,‬אבל שונה‪ .‬הוא קבוע‪ ,‬אינו משנה‬
‫לעשות כדי להיות בן עולם הבא? התשובה‪ :‬רק מעשים שעושה‬ ‫קליל‪ .‬אבל ערימת הספרים שעל השולחן הוכיחה‬ ‫את הנתיב‪ ,‬והוא זורם כבר אלפי שנים‪ .‬זהו הזרם הקרוי‪:‬‬
‫בנקיות שרק מה הקב"ה חושב ולא מה אחרים יגידו‪ ,‬מעשים ש'עין‬ ‫שהוא בעיצומו של בירור עיוני עמוק‪.‬‬ ‫העם היהודי"‪.‬‬
‫לא ראתה אלוקים זולתך' זה מעשה שנכנסים אתו ל'גן עדן'! אף‬ ‫הוא עטף את הספרים בנייר עטיפה חום )למי‬
‫אחד לא יודע רק הרבש"ע!‬ ‫שעדיין זוכר‪ (...‬בעודו מברר בלבביות את שמי ומקום‬
‫***‬ ‫לימודיי‪ .‬ביקשתי לשלם אך לא היה לי כסף מדויק‪.‬‬ ‫לְ ַמ ֲע ֶש ה ‪:‬‬
‫עבודתו הקדושה במסתרים ‪ -‬מי ידענה? אך לכל הפחות‬ ‫"תשלם לי פחות" קבע‪ .‬ואז שאל‪" :‬אתה עובר כאן‬ ‫כל כך הרבה מילים נאמרו‪ ,‬נאמרים‪ ,‬וייאמרו כדי‬
‫הוארה לנו בכך זווית מסוימת של אותה עבודה‪ .‬ואידך זיל גמור‪.‬‬ ‫לפעמים?" נעניתי בחיוב והוא הוסיף "אם תעבור כאן‪,‬‬ ‫לְ ַמ ֲע ֶש ה ‪:‬‬ ‫מעשה‪:‬‬ ‫להגדיר את דמותו של רבן של כל בני הגולה מרן‬
‫כאשר אתה מתנתק מה"מה יאמרו" מחד גיסא‪ ,‬ומכוון כל‬ ‫ותזכור‪ ,‬אז תביא את הסכום שנותר ‪ -‬אבל אם תשכח‬ ‫נענה הרב ואמר‪ :‬בכל שבת‬ ‫זה התרחש באחת הקהילות העשירות‬ ‫הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל‪ .‬אך דומה‬
‫דרכיך מול האחד והיחיד‪ ,‬נמצאת מביט על העולם הזה כ"עורבא‬ ‫אז אני מוחל לך על הכסף מעכשיו"‪.‬‬ ‫אני דורש דברי מוסר בפני‬ ‫בארה"ב‪ .‬מדי ערב‪-‬שבת נהג הרב לגשת‬ ‫שההגדרה המתמצתת ביותר תהיה 'זרם הגולף'!‬
‫פרח"‪ ,‬כחלום יעוף‪ ,‬כפרוזדור בדרך לטרקלין‪ .‬רק כך אתה מסוגל‬ ‫חברי הקהילה‪ .‬כאן באמריקה‪,‬‬ ‫אל אחד מעשירי הקהילה‪ ,‬ולבקש הלוואה‬ ‫נשמה טהורה שהשתלשלה מן העולם הבא‪ .‬בעלת‬
‫להתקיים במשך תקופה על עץ הגויאבה שצמח שם בכפר‪-‬סבא;‬ ‫כשאתה דורש בפני האנשים‬ ‫על סך רבע מיליון דולר!‬ ‫טמפרטורה חמה ‪ -‬אך יציבה! זורמת במסלולה מעל‬
‫רק כך אתה מסוגל שהאוכל לא ישמש אף פעם כנושא; שטיפת‬ ‫לְ ַמ ֲע ֶש ה ‪:‬‬ ‫עם ארנק ריק בבית‪ ,‬הדברים‬ ‫העשיר‪ ,‬שהיה מעריץ מושבע של הרב‪,‬‬ ‫‪ 100‬שנה‪ .‬מחממת כל מי שנוכח בקרבתה‪ .‬לא מושפעת‬
‫דבש בדייסה תהיה "צ ּו ִפיל עולם‪-‬הזה" ]מדי הרבה עולם‪-‬הזה[;‬ ‫באותה שנה קיבלנו את הספר 'אילת השחר' ‪ -‬אבל‬ ‫לא משפיעים על השומעים‪.‬‬ ‫נהג למסור לו צ'ק על הסכום המבוקש‪.‬‬ ‫משום קור וכפור‪ .‬נוהרת מבעד ההשכלה של מזרח‬
‫רק כך אתה מסוגל לא לברך ברכת‪-‬המזון בימות החול במשך מעל‬ ‫מחברי‪ :‬נטלתי ִעמי לכל ימי‬
‫ַ‬ ‫אני קיבלתי הרבה יותר‬ ‫אבל עם רבע מיליון דולר‬ ‫במוצאי שבת היה פוקד הרב את ביתו‬ ‫אירופה‪ ,‬הנהנתנות של מערב אירופה‪ ,‬הציונות של‬
‫‪ 50‬שנה; רק כך אתה מסוגל להזדעזע מלראות ילד שמנסה לסתום‬ ‫חיי את אותם רגעים קסומים במחיצתו‪ :‬את השקיעות‬ ‫בבית – "זאגט זיך דאס מיט‬ ‫של העשיר‪ ,‬ומחזיר לו את ההלוואה‪.‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬והליצנות שבשולי המחנה ‪ -‬כל אלה לא‬ ‫חומר מתאים למדור ‪ -‬מרקע‬
‫חור קטן באחד מקירות ביתך ולהזדעק "מורידים לי מהעולם‪-‬‬ ‫בתורה בשעת צהריים כשהחמה קופחת; את הלבביות;‬ ‫אנאנדער'ער שטאלצקייט‪"...‬‬ ‫שבוע אחד לא יכול היה העשיר‬ ‫יכולים לה‪ .‬משלימה את סיבובה וחוזרת בשקט פואטי‬ ‫אישי או שנשמע מכלי ראשון‬
‫הבא"; רק כך אתה מסוגל להיות בשמחה תמיד ‪ -‬כפי שרק הוא‬ ‫את הנקיות בממון‪ .‬כל זה נטבע עמוק בנפשי‪ ,‬ואת‬ ‫]הדברים בוקעים ויוצאים עם‬ ‫להתאפק והוא ביקש להבין‪ :‬מה פשר‬ ‫‪ -‬במיתת נשיקה ‪ -‬לכור מחצבתה החמים‪.‬‬ ‫ניתן לשלוח לת‪.‬ד‪1008 .‬‬
‫זצוק"ל היה!!!‬ ‫הרשמים היקרים הללו אני משתדל להעביר לבחורים‬ ‫עוצמה אחרת לגמרי![‪...‬‬ ‫הדבר?‬ ‫והחי ייתן אל ליבו‪ :‬כל אחד ואחד מייצג בעצמו את‬ ‫מיקוד ‪ 9100901‬ירושלים‪.‬‬
‫הצעירים של היום‪...‬‬ ‫'זרם הגולף היהודי' ‪ -‬ואת מה שזה דורש ממנו‪...‬‬ ‫דוא"ל‪8126214@gmail.com :‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪6- 7‬‬
‫דקדוק‬
‫תפילין‪ .‬ניגשתי לאבא בשאלה זו‪ ,‬וידעתי שאבא עצמו גם‬
‫היתה לו שאלה זו בקטנותו‪ ,‬והוא ניגש לרבי שמחה זליג‬
‫שפסק לו שיניח תפילין ביד שמאל‪ ,‬ולאחר התפילה הניח‬
‫עוד תפילין בימין ואמר שמע ישראל ופסוקים נוספים‪.‬‬
‫קול מורה‬ ‫ההלכה‬

‫ולא פוסק‬
‫כשהצגתי לפניו את פרטי השאלה ההלכתית‪ ,‬ענה מיד‬
‫שיעשה אף הוא כמוני‪ .‬כשסיפרתי זאת לאביו‪ ,‬הוא התפלא‬
‫ושאל‪ :‬הרי מרן בגיל מבוגר יכול לנהוג כך‪ ,‬אבל בני רק‬
‫עתה הגיע למצוות ואיך יוכל להניח תפילין בשתי ידיו‬
‫מידי יום? ‪ -‬ופירט לי על נייר כל הפעולות שעושה ביד‬
‫ימין וביד שמאל‪ ,‬וביקש שאשאל שוב את אבא אולי יורה‬
‫לו אחרת‪.‬‬
‫כשהצגתי זאת שוב לאבא‪ ,‬הוא אמר לי בפשטותו‬
‫האופיינית ‪' -‬כשרבי שמחה זליג הורה לי לנהוג כך‪ ,‬גם‬
‫הייתי טרם הגיעי למצוות‪ ,‬וב"ה עד היום אני מצליח‬
‫לעמוד בכך‪ ,‬ומדוע שאף הוא לא יוכל לעמוד בכך?!' והיה‬
‫בנו בכורו של מרן זללה"ה הגאון רבי משה שטינמן שליט"א מראשי‬
‫הדבר כה פשוט בעיניו‪ ,‬שלא הבין לבטיו של האב‪.‬‬ ‫ישיבת עטרת שלמה אריה בירושלים היה קרוב ביותר למרן זללה"ה‬
‫בהיותו בבריסק הוא דר בית אחד ליד ביתו של מרן‬
‫הגרי"ז סולבייצ'יק זצוק"ל‪ ,‬והיה חבר קרוב מאד של‬ ‫וזכה לשמשו בקרבה יתרה כל ימיו ⋅ מדי יום במשך עשרות שנים‪,‬‬
‫בנו הגרי"ד זצוק"ל‪ ,‬וכידוע מרן הגרי"ז הקפיד מאד על‬
‫חבריהם של בניו‪ ,‬והוא היה החבר הקרוב ששהה כל יום‬
‫עשה הגר"מ שליט"א את הדרך מירושלים לבני‪-‬ברק לשמש את‬
‫בביתו והיה משחק ולומד עמו‪ ,‬ובבית הגדול הוא גם הכיר‬ ‫אביו והיה נחשב תמיד לאיש סודו הקרוב‪ ,‬אף שהחינוך המופלא‬
‫ולמד עוד מרזי ההלכה בצורה מיוחדת‪.‬‬
‫אבא זללה"ה אמר לי ששמע בעצמו מפי רבי שמחה‬ ‫שינק כבר מילדותו בבית האבא הגדול‪ ,‬לימד אף אותו להתהלך‬
‫זליג שהגר"א אמר לתלמידו מרן הגר"ח מוואלוזין ‪ -‬אתה‬ ‫בצידי דרכים ⋅ כת"ח מופלג שיודע "לפענח" ולהבין את שראו עיניו‬
‫יכול לחלוק עד דברי הרמ"א מסברא בלי ראיות‪ ,‬ומהרמ"א‬
‫והבחנתי שבכל פעם שהדייסה מעט זלגה על ידו וכדומה‪,‬‬ ‫אותי‪ ,‬שבכל דבר שחפצים להשתלם בו‪ ,‬יתכן ויש דרך‬ ‫עד הטור אתה יכול לחלוק רק עם ראיות‪ ,‬ומהטור ואילך‬ ‫בבית הגדול‪ ,‬הוא מספר על שימוש החכמים מרן זללה"ה של אצל‬
‫הוא מיד שם זאת בצד ולא הסכים לאכול זאת‪ .‬וכשפעם‬ ‫קלה לעיין בספר זה או בספר אחר‪ ,‬אבל אבא לימד אותנו‬ ‫אתה לא יכול לחלוק בכלל‪ ,‬בהדגשה שאמר זאת רק לרבי‬
‫ביקשתי לברר הדבר‪ ,‬ואמר לי בפשטות‪ :‬יש נידון אם גוף‬ ‫מורשת אחרת איך להיות בעל הלכה‪ ,‬ללמוד וללמוד‬ ‫חיים וללא לאחרים‪.‬‬ ‫בן דודו הגאון רבי שמחה זליג ריגר זצוק"ל רבה של בריסק‪ ,‬ועל‬
‫האדם בולע או לאו‪ ,‬ומרן בעל הקהלות יעקב היה מחמיר‬ ‫ולהקיף כל מקצועות ההלכה‪ ,‬כי מדובר בחיי התורה על‬ ‫אתן דוגמא ממה שקיבל מאותם רבנים‪ :‬אבא אמר לי‬ ‫הרב מ‪ .‬ברמן‬
‫שגוף האדם בולע‪ ,‬וישנה מחלוקת בין התוספות והרמב"ם‬ ‫פי ההלכה הנוגעים לכל אחד בכל סדר יומו‪ ,‬זה נוגע ל'איך‬ ‫שמרן הגר"ח זצוק"ל היה ירא וחושש בהלכות שבת הרבה‬
‫ההוראה לילד להניח תפילין בשתי ידיו ⋅ למה סרב לפסוק הלכה‬
‫אם בשר אדם בולע הוא איסור עשה או לאו‪ ,‬ולכן לא הסכים‬ ‫לחיות כיהודי'‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬והשתדל לצאת ידי כל השיטות שיש בהלכות שבת‪,‬‬ ‫ולמי נהג לשלוח את שואליו? ⋅ למי היפנו מרן הגראמ"מ שך והגאון‬
‫לאכול מה שנפל על ידו שהתערב עם הבלוע בידו‪ .‬ואם‬ ‫ואכן היגיעה כל ימיו הביאה אותו להקיף אף כל‬ ‫אפילו דעות שנידחו מההלכה‪ ,‬ובימות החול לא הקפיד‬
‫אירע הדבר בשבת היה מזעזע מיד את היד שיפול ארצה‪,‬‬ ‫מקצועות ההלכה‪ .‬בבחרותי אאמו"ר היה ישן רק שעתיים‬ ‫כמותם‪ ,‬אבל כשזה נגע לשבת היה מחמיר בעניינים‬ ‫הגדול רבי חיים גרינמן זכר צדיקים לברכה ‪ -‬לשמוע דבר הלכה?‬
‫כי חשש שהיות והוא חם‪ ,‬אם נופל אוכל חם ונבלע בידו‬ ‫בלילה‪ ,‬והיה נדיר לראותו ישן‪ ,‬ורק אם מישהו קם לרגע‬ ‫דאורייתא‪ .‬אמנם לאחרים לא החמיר‪ ,‬אבל לעצמו היה‬ ‫ומה ארע באותה שנה שהשופר סרב להשמיע קולו? ⋅ שלחנו הערוך‬
‫יש בכך משום חשש מבשל‪ .‬כך היתה זהירותו מכל הלכה‪.‬‬ ‫באמצע השינה ראה אותו‪ ...‬וכך נהג עד זקנה מופלגת‪.‬‬ ‫חושש מאד‪ .‬וסיפר ששמע מהג"ר שמחה זליג זצוק"ל‬
‫דוגמא נוספת שמעתי פעם מאחד מתלמידיו בישיבת‬ ‫היה לו תלמיד קרוב שהגיע מבית חסידי‪ ,‬ובא ללמוד‬ ‫שמרן הגר"ח לא הזיז כסא בשבת כי חשש משום עשיית‬
‫חפץ חיים בכפר סבא‪ ,‬שפעם פתחו את החלון מחמת החום‪,‬‬ ‫אצלו בישיבת גאון יעקב‪ ,‬והתקרב אליו רבות‪ .‬ופעם שאלו‬ ‫אהל‪ ,‬ואם הכסא היה עומד ליד השולחן ישב עליו‪ ,‬אבל‬
‫ונכנסו מספר זבובים‪ ,‬והוא המשיך את השיעור כרגיל‪.‬‬ ‫את אביו ‪ -‬מדוע כאדם חסידי שלח את בנו ללמוד בישיבת‬ ‫אם הכסא היה רחוק מהשולחן לא הקריב את הכסא בעצמו‪,‬‬
‫לפתע חשב שנכנס לו זבוב לתוך הפה והתחיל להשתעל‬ ‫'גאון יעקב' הליטאית‪ ,‬והוא שהיה גברא רבה בעולם‬ ‫אולם רק לעצמו החמיר בכך‪ .‬וגם שמע מרבי משה שהבחין‬ ‫היתה המעלה הגדולה של מרן הגר"ח זצוק"ל אבל אסור‬ ‫כשאנו משוחחים עם בנו בכורו של מרן זללה"ה הגאון‬
‫שוב ושוב‪ ,‬עד שהיה בטוח במאה אחוז שלא נכנס זבוב‬ ‫החסידות השיב בפשטותו‪' :‬אענה לך תשובה חסידית‬ ‫כך בילדותו‪ .‬אבל מבני ביתו לא היה מונע אפילו שיעשו‬ ‫לוותר גם על הכתיבה שיכולה להביא את התועלת‪ ,‬והיא‬ ‫רבי משה שטינמן שליט"א מראשי ישיבת עטרת שלמה‬
‫לפיו‪ ,‬והיתה הפסקה של חמש דקות בשיעור‪ .‬אך עבור‬ ‫ותשובה ליטאית‪ .‬כחסיד אומר לך שאינני מכיר בדורינו‬ ‫בעבורו‪ ,‬כי על פי האמת אין זה אוהל‪ ,‬רק לעצמו היה חושש‬ ‫הכתיבה אודות הלב טוב שלו והמידות התרומיות שלו‪,‬‬ ‫אריה בירושלים‪ ,‬חשים אנו היטב כי מדברים אנו עם מי‬
‫הבחורים היה זה שיעור מאלף עד כמה צריכה להיות‬ ‫קדוש וירא שמים הדומה הכי קרוב למה שאני מצייר‬ ‫להחמיר‪.‬‬ ‫ולחלק זה יש את הכוח להטריד ולהחריד כל אדם‪ ,‬גם‬ ‫שהיה קרוב ביותר למרן זללה"ה‪ ,‬וזכה לשמשו בקרבה‬
‫הזהירות בהלכה כה מוחשית‪.‬‬ ‫לעצמי את הבעל שם טוב הקדוש יותר ממרן הגראי"ל‬ ‫מהיכן הגיעה מורשתו ההלכתית שכה היה בקיא בה‬ ‫בדורנו וגם עכשיו‪.‬‬ ‫יתרה כל ימיו‪ ,‬ואין כמותו מי שיוכל להגדיר לנו מהי‬
‫הקפדתו בהלכה היתה לשם דבר‪ ,‬אבל בכל דבר כך‬ ‫שטינמן‪ ,‬ותשובה ליטאית‪ ,‬שבכל פעם שבני אינו מבין‬ ‫והנחיל לרבים כל ימיו?‬ ‫אבא הכ"מ זללה"ה נראה לרבים כמלאך שחי בכמה‬ ‫מורשתו העצומה אותה הנחיל בביתו פנימה מינקות ועד‬
‫נהג‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬כשנולדתי‪ ,‬ביקש אבא ממרן החזון איש‬ ‫נקודה או דיבור ברש"י או בתוספות‪ ,‬הוא מתעכב ולא‬ ‫אם מדברים על המורשת שאבא זללה"ה הותיר‬ ‫וכמה דורות מעל השגות דורנו‪ ,‬אבל היותו איש הלכה שחי‬ ‫שיבה לבניו אחריו‪ ,‬וממנה ילמדו וכן יעשו הרבים‪.‬‬
‫שישמש כסנדק‪ ,‬אך לא יצא הדבר לפועל‪ ,‬וכיוון ששהה‬ ‫מוותר עד שיבינה היטב‪ .‬זה הגיע רק משום שלמד במחיצת‬ ‫בהלכה‪ ,‬דומני שהעיקר הוא שבכל תחום מתחומי ההלכה‪,‬‬ ‫בכל דבר כפי שהתורה מצווה וכפי שהקב"ה חפץ ממנו‪ ,‬זה‬ ‫חביבות מיוחדת הייתה לו אצל אביו רבן של ישראל‬
‫בפתח תקוה‪ ,‬ביקש מהגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר‬ ‫אדם כה גדול שמנחיל איך ללמוד באמת ולהבין כל דבר‬ ‫הוא היה בקיא ורב‪ ,‬ולא היה נושא שלא שלט בו בכל פרטי‬ ‫יכול כל אדם ללמוד ממנו‪ ,‬ובזה יהיה חלקינו לנסות ולחזק‬ ‫זללה"ה‪ ,‬שנולד לו בימי מגוריו בכפר סבא‪ ,‬עת שימש שם‬
‫זצוק"ל שכיהן כמשגיח בישיבת לומז'ה שישמש כסנדק‪,‬‬ ‫עד תומו'‪.‬‬ ‫הידיעות והדקדוקים ודברי הפוסקים‪ .‬כשדרנו בכפר סבא‬ ‫את הרבים ללכת בדרכיו אלו‪.‬‬ ‫כראש ישיבת 'חפץ חיים'‪ .‬לאחר נישואיו‪ ,‬מדי יום במשך‬
‫והשיבו‪ ,‬שאינו יכול לעזוב את הישיבה באמצע הסדר‪ ,‬ואם‬ ‫על יראתו אין צורך להכביר‪ ,‬רק אומר שסיפרה לי אמי‬ ‫אני זוכר שהשוחט היה מגיע אליו מידי כל תקופה שיבדוק‬ ‫ביקשנו תחילה לשמוע מהי מורשתו ההלכתית של‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬עשה הגר"מ שליט"א את הדרך מירושלים‬
‫ימצא לו ממלא מקום לזמן הברית‪ ,‬יוכל לבוא‪ .‬והיות ומרן‬ ‫הצדקנית ע"ה‪ ,‬שבשבת קודש ט"ו חשון תשי"ד שבה נפטר‬ ‫את הסכינים‪ .‬הוא מעולם לא שחט‪ ,‬ולמרות זאת ידע והכיר‬ ‫מרן‪ ,‬שכידוע היה מקפיד מאד בהלכה‪ ,‬וביקשנו לשמוע‬ ‫לבני‪-‬ברק‪ ,‬לשמש את אביו והיה נחשב תמיד לאיש סודו‬
‫הגראמ"מ שך זצוק"ל שכיהן כר"מ בישיבה‪ ,‬היה יושב כל‬ ‫מרן החזון איש בפתאומיות‪ ,‬חלם אאמו"ר שדר אז בכפר‬ ‫היטב לבדוק זאת‪ ,‬וכך היה בכל תחום בהלכה‪ .‬לימים‬ ‫האם זה ניכר אף בבית כלפי הילדים‪ ,‬ואיך הוא הנחיל‬ ‫הקרוב‪ ,‬והחינוך המופלא שינק כבר מילדותו בבית האבא‬
‫היום בבית המדרש‪ ,‬שאל אותו אאמו"ר אם מסכים למלאת‬ ‫סבא‪ ,‬שרואה ספר תורה שנשרף‪ ,‬ובבוקר השבת צם תענית‬ ‫כשחשבתי על הדבר מהיכן רכש זאת‪ ,‬הרי גם השימוש‬ ‫להם זאת?‬ ‫הגדול‪ ,‬לימד אף אותו להתהלך בצידי דרכים‪ ,‬למרות‬
‫מקומו של רבי אליהו בזמן הברית‪ ,‬והסכים לכך‪ ,‬ורק כך‬ ‫חלום‪ ,‬וביום א' עשה תענית לתעניתו‪.‬‬ ‫שעשה אצל רבי שמחה זליג אמנם היה כמה וכמה שנים‪,‬‬ ‫היה לו לאבא זללה"ה שימוש במשך שנים רבות מבן‬ ‫שניכר עליו היטב היותו ברא כרעיה דאבוה‪.‬‬
‫הוא שימש כסנדק‪ ,‬כשאבא וידא שהכל ייעשה כפי שנקבע‪.‬‬ ‫אכן חשו עליו הקפדה יתרה בהלכה בכל צעד שפעל?‬ ‫אבל מעט קשה לומר שבשנותיו הצעירות הללו לצד‬ ‫דודו הגאון רבי שמחה זליג ריגר זצוק"ל רבה של בריסק‪.‬‬ ‫בפתח הדברים הוא שח לנו‪ ,‬שזוכר לפני שנים‬
‫ואם חפצים אתם להבין עד כמה הקפיד במידת האמת‬ ‫הוא היה מדקדק בהלכה בכל דבר על פי ההלכה‪ .‬הוא‬ ‫לימודו בישיבה רכש ידיעה כה מקפת בכל שטחי ההלכה‪.‬‬ ‫הוא השקיע בו עוד בהיותו ילד קט הרבה בכל מכמני‬ ‫כשהתפרסם במוסף שב"ק מוסף על מרן הגר"ח הלוי‬
‫להלכה‪ ,‬אוסיף עוד‪ :‬באותו זמן נתנו ליולדות להיות שמונה‬ ‫לא סתם החמיר על עצמו חומרות‪ ,‬למרות שגם היו חומרות‬ ‫בחושבי על כך הגעתי למסקנה‪ ,‬שככל הנראה כשאבא‬ ‫ההלכה‪ ,‬ואבא זללה"ה לא סרה ידו מתוך ידו כל אותם‬ ‫מבריסק זצוק"ל‪ ,‬אביו קרא כל מה שכתבו שם‪ ,‬וכשסיים‬
‫ימים בבית החולים‪ ,‬לכן נשאר אאמו"ר בפ"ת בזמן הברית‪.‬‬ ‫מסויימות שהחמיר על עצמו‪ ,‬אבל זאת לא הקפיד עלינו‬ ‫זללה"ה היה בדד במשך שמונה שנים בשוויץ‪ ,‬ללא כל בן‬ ‫שנים שהוא היה בבריסק עד להיותו נער מבוגר‪ ,‬ותמיד‬ ‫לקרוא‪ ,‬לא היו לו השגות על הדברים הכתובים כשלעצמם‪,‬‬
‫וכשחזר לכפר סבא שאלוהו התלמידים בבדיחותא האם‬ ‫ועל בני ביתו שינהגו כמותו‪ ,‬אבל בענין ההלכה ידעו שאין‬ ‫משפחה ורב ומכר שיוכל להנחותו בדרך ההלכה‪ ,‬הוא ידע‬ ‫היה מצטט את דבריו ופסקיו שהיו עבורו יסודות איתנים‬ ‫אך התבטא ואמר לי‪' :‬העיקר חסר מן הספר‪ '...‬והסביר‪,‬‬
‫עשה הברית דוקא בפ"ת ולא בכפר סבא כדי לעשות זאת‬ ‫שום קולא מהלכה פסוקה‪.‬‬ ‫כי הלכה תלויה בידיעת ההלכה‪ ,‬ולכן הוא התיישב ללמוד‬ ‫בהלכה‪.‬‬ ‫כתבו ב'מוסף' על הגאונות של רבי חיים‪ ,‬וזה נכון מאד‪.‬‬
‫יותר בצמצום‪ ,‬והשיבם‪ ,‬לא נורא‪ ,‬בבר מצווה הוא יוכל‬ ‫אם חפצים אתם להבין עד היכן הדברים מגיעים אתן‬ ‫את כל הנושאים ההלכתיים הקשורים בסדר יום האדם‬ ‫אתן לכם דוגמא זעירה שתעיד על הכלל כולו‪ .‬ניגש‬ ‫אבל התחום של הגאונות פחות מעניק לנו 'מוסר השכל'‪,‬‬
‫להשלים בטקס גדול יותר‪ ...‬ואכן לפני הבר מצוה שלי‬ ‫לכם דוגמא שתמחיש לכם זאת‪ :‬אני הבחנתי כל השנים‬ ‫מרגע קימתו ועד שנתו‪ ,‬וזוהי הסיבה שהוא רכש ידע כה‬ ‫אלי פעם אברך שבנו הגיע למצוות והוא היה נוהג להשתמש‬ ‫כי אחרי הקריאה אדם מהרהר לעצמו‪ ,‬וכי אני יכול להגיע‬
‫אמר אאמו"ר‪' :‬בתחילה לא חשבתי לעשות כלל מסיבת‬ ‫שכידוע הוא היה רגיל לאכול בעיקר דייסה מסיבותיו שלו‪,‬‬ ‫מקיף בכל רזי ההלכה בכל התחומים האפשריים‪ .‬זה לימד‬ ‫בשתי ידיו‪ ,‬והיה לו ספק מחמת כך באיזה יד להניח‬ ‫לגאונות של רבי חיים הלוי מבריסק?! כמובן שתורתו‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪8- 9‬‬
‫בהיותו בבריסק הוא דר בית‬ ‫רב שהוא תלמיד‪...‬‬
‫אחד ליד ביתו של מרן הגרי"ז‬ ‫למרות היותו רב רבנן‪ ,‬מספק לנו בנו יקירו הגדול שליט"א אלומות אור המעידות‬
‫סולבייצ'יק זצוק"ל‪ ,‬והיה חבר‬ ‫יותר מכל כמה כל חייו למרות היותו רב רבנן היה תלמיד מובהק לרבותיו‪.‬‬
‫כשעלה אאמו"ר לארץ ישראל בשלהי שנת תש"ה‪ ,‬עלה לירושלים וביקש ממרן‬
‫צאצאיו שלא הקפידו על שרויה ובאו לסעוד על שולחנו‪,‬‬ ‫קרוב מאד של בנו הגרי"ד‬ ‫להתעסק בעוד דברים‪ ,‬תלך למרן הגראי"ל )שהיה אז ראש‬ ‫הגרי"ז להיכנס לשיעור‪ ,‬והשיבו‪ ,‬כיוון שאין לך כאן אב או חותן שיפרנסו אותך‬
‫הביאו עמהם תבשילי ביתם ולא עשו מזה כלל 'עסק'‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬וכידוע מרן הגרי"ז‬ ‫הישיבה לצעירים‪ ,‬ועוד טרם היה בכולל( ותשאל אותו בכל‬ ‫ונתחייבת בכתובה‪ ,‬אינך יכול ללמוד אצלי‪ ,‬כי עדיין אין לי כאן כולל‪ .‬ושאל אאמו"ר‪,‬‬
‫את הבשר מלחו תמיד לבד כבשנות קדם‪ ,‬וגם היין‬ ‫ד' חלקי השו"ע‪ ,‬ותדע שמה שהוא אומר לך זוהי ההלכה‬ ‫האם בדעתו של מרן הגרי"ז להקים כולל‪ ,‬ואמר שלא חשב על זה עדיין‪ .‬וחזר אאמו"ר‬
‫נעשה ברוב השנים מייצור עצמי‪ ,‬אמנם בשנים קדמוניות‬ ‫הקפיד מאד על חבריהם של‬ ‫למעשה‪ .‬והגר"ד פרנקל סיפר‪ ,‬שלעתים התווכח עם מרן‬ ‫לפ"ת ונכנס לכולל תורת ארץ ישראל‪ ,‬אך החלום לזכות לקבל ממרן הגרי"ז לא נגוז‬
‫רכש יין מיקב פרטי בירושלים‪ ,‬מיהודי ירא וחרד שייצר‬ ‫הגראמ"מ שך בדבר הלכה‪ ,‬וחזר לומר לו שמרן הגראי"ל‬ ‫מליבו‪ .‬ואכן אחר מספר ימים הגיע שליח ממרן הגרי"ז שהחליט לפתוח כולל‪ ,‬ומזמינו‬
‫כמות מצומצמת עבור ה'פרומערס'‪ ,‬בשמירה על גבי‬ ‫בניו‪ ,‬והוא היה החבר הקרוב‬ ‫אמר כך וכך‪ ,‬וכששמע זאת אמר מיד שהיות ויש לו שכל‬ ‫לבוא לכולל‪ ,‬ולמרות שכה חשק לקבל ממנו‪ ,‬השיב‪ ,‬שהיות וכבר סיכם עם הגר"י קאץ‬
‫שמירה‪ ,‬אך בהמשך ייצרו לבד‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬קנה יין‬ ‫ששהה כל יום בביתו והיה‬ ‫ישר ויודע הכל‪ ,‬אם הוא אומר כך‪ ,‬אכן זוהי ההלכה‪.‬‬ ‫ר"כ תורת ארץ ישראל שילמד אצלו‪ ,‬אין זה ראוי לקום ולעזוב מיד‪ ,‬ונשאר ללמוד‬
‫סחוט מיהודי אחד שסמך עליו בכול‪ ,‬ואת הסוכר הכניס‬ ‫מדוע אם כך הוא לא שימש כמורה הוראה אם כה‬ ‫שם‪.‬‬
‫בעצמו‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬עם חלישות גופו‪ ,‬עבר לקניית יין מוכן‬ ‫משחק ולומד עמו‪ ,‬ובבית‬ ‫היה בקיא בהלכה?‬ ‫את רבו ה'אמרי משה' אחז לרבו בתורה‪ ,‬ובכנס היסוד לישיבה לצעירים 'אמרי‬
‫מאותו יהודי בלבד‪ .‬כן התנזר מאכילת דגים‪ ,‬וזאת כי‬ ‫ראשית‪ ,‬הוא אכן ענה לכל שואליו בהלכה‪ ,‬השכנים‬ ‫משה' שהתקיים במעונו‪ ,‬אמר אאמו"ר שעיקר הענין בשם הישיבה 'אמרי משה'‬
‫בשנה הראשונה לנישואיו התגורר בשווייץ‪ ,‬והתהלכה‬ ‫הגדול הוא גם הכיר ולמד עוד‬ ‫בעיקר היו משתמשים בידיעותיו הרבות בכל השאלות‬ ‫שביקש לקרוא לה‪ ,‬היא לגודל יגיעתו בתורה וגודל שקיעותו של ה'אמרי משה'‬
‫אז שמועה שרוחצים הדגים עם ספירט‪ ,‬ונמנע מלאוכלם‪.‬‬ ‫מרזי ההלכה בצורה מיוחדת"‬ ‫ההלכתיות שניקרו לפניהם בכל סדרי השו"ע‪ ,‬והוא היה‬ ‫שראה בו ולמד מכך רבות‪ .‬וזאת ראוי להחדיר לתלמידים שמתכוננים להמשיך‬
‫בשנה שלאחריה היו שמועות לכאן ולכאן והנושא לא‬ ‫האורים ותומים שלהם‪ .‬אבל אבא ככלל לא אהב ליטול על‬ ‫שלשלת הזהב של היגיעה העצומה בתורה‪ .‬והוסיף ואמר‪ :‬ראשי ישיבות היו הרבה‪,‬‬
‫היה ברור‪ ,‬והחליט גם אז להתנזר‪ .‬בשנה השלישית כבר‬ ‫עצמו אחריות הכלל‪ ,‬ולכן תמיד כשהגיעו אליו שאלות‬ ‫ואולי אפילו גדולים יותר‪ ,‬אך מעלתו המיוחדת ביגיעת התורה‪ ,‬בזה אין דומה לו בין‬
‫התגוררו בארץ ישראל שהיו דגים מהודרים ללא חשש‪,‬‬ ‫בהלכה הוא היה מפנה למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ועוד‪,‬‬ ‫שאר מרביצי התורה בדורו‪ ,‬ומכך למדתי והתפעלתי רבות כל ימיי‪.‬‬
‫אך אמר שהרי הסתדרו בשנתיים הקודמות ללא דגים‪ ,‬אז‬ ‫קשה וחששו מה יהיה‪ ,‬עד שבסוף אותה שנה עלה לשלטון‬ ‫וכך אף הורה לאמא ע"ה לעשות כמותו‪.‬‬ ‫הערצתו לרעו הגאון הגדול ר"מ סולוביציק זצוק"ל היתה עצומה‪ .‬ואאמו"ר‬
‫מדוע שלא להמשיך בכך‪ ...‬זאת כפי שהיה מורגל בפיו‪,‬‬ ‫הצורר הנאצי ימ"ש‪.‬‬ ‫גם לאחר שנאלץ לקבל על עצמו עול ההנהגה‪ ,‬הוא‬ ‫אמר‪ ,‬שמלבד ידיעתו ובקיאותו העצומה והעמוקה בכל חדרי התורה כולל במדרשים‬
‫שתמיד טוב כמה שפחות‪.‬‬ ‫מה זכור לכם במיוחד מאורחותיו בהלכה שהותיר‬ ‫ניסה לברוח מכך ללא הרף‪ ,‬לא אחת כשהגיעו שאלות‬ ‫ובדברי הפוסקים והאחרונים‪ ,‬גם מזדמן מדי פעם שבאים אנשי מדע‪ ,‬גם מאותם‬
‫אבא זללה"ה לא טעם מעודו קפה‪ ,‬כל קיומו היא על‬ ‫במורשתו עבורכם?‬ ‫כלליות סבוכות על שולחנו התבטא באוזני‪' ,‬כמה חבל‬ ‫שבקיאים במה שנקרא 'מדעים מדויקים' ועסקו בענייניהם עם רבי משה וכולם יצאו‬
‫דייסת חלב ופירורי לחם בוקר וערב‪ ,‬ובצהריים תבשיל של‬ ‫התקופה הנעלית ביותר עבורי היא ללא ספק ביום‬ ‫שמרן הגרי"ש איננו עמנו‪ ,‬הוא רק היה אומר דבר וכולם‬ ‫מלאי התפעלות‪ ,‬על גודל חכמתו והתמצאות בכל הנושאים השונים‪ ,‬וכל זה לא ברמה‬
‫גזר ותפו"א‪ .‬התורה מקיימת אותו‪ ...‬מלבד זאת‪ ,‬מעודו לא‬ ‫טוב ראשון של פסח‪ .‬במשך שנים רבות התאכסן בביתינו‬ ‫היו שומעים לו‪ ,‬ואני צריך לומר ולשכנע שיסכימו לשמוע‬ ‫של ידיעה בעלמא‪ ,‬כזוכר מהעבר‪ ,‬אלא ברמה של מי שלומד נושא זה עתה ועוסק‬
‫סעד אצל אחרים מאז שנות בחרותו‪ .‬גם בסעודות מצווה‬ ‫עד פטירת הרבנית בחודש סיון תשס"ב‪ ,‬ומאז התחלתי‬ ‫את דבריי‪ ,'...‬הוא מעודו לא אהב את הנהגת הכלל‪ ,‬ורק‬ ‫כעת ממש בענין אף שלא עסק‪ ,‬והיה שולט בזה הרבה יותר מהם בזמן שהם באמת‬
‫לא טעם מהמאכלים המוגשים לפניו‪ .‬זכורני פעם אחת‪,‬‬ ‫לבוא אליו לערוך הסדר יחד עמו‪ .‬אצל אבא זללה"ה‪,‬‬ ‫כשראה כי משמים הטילו זאת עליו‪ ,‬הוא ניגש למלאכה‬ ‫עוסקים עתה בענין‪ .‬ומכאן ק"ו בדברי תורה שבהם באמת עסק בכל עת‪ ,‬בוודאי שכל‬
‫בסעודת הברית לבני הראשון שיחי'‪ ,‬שהתקיימה בשבת‬ ‫הדבר הברור ממנו לא היה זע ימין ושמאל‪ ,‬הוא מה שכתוב‬ ‫בכל האחריות שנודע בה כל ימיו‪ ,‬וגם בה ההלכה היתה נר‬ ‫מי שבא לשוחח עמו בדברי תלמודו‪ ,‬מצא אדם ששקוע ברגע זה בענין המדובר כאילו‬
‫בירושלים‪ ,‬וכיוון שאבי הגיע לשבות במחיצתנו הביא את‬ ‫בשולחן‪-‬ערוך‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ראינו רבות שנהג לעצמו‬ ‫לרגליו בכל הליכותיו‪.‬‬ ‫לומד הוא ענין זה עתה‪ ,‬וזכיתי לקבל ממנו רבות‪ ,‬ולכן לא פלא שהשפיע מחכמתו‬
‫מאכלי השבת עמו מביתו‪ ,‬וסעד אתנו בסעודת הברית‬ ‫מפעם לפעם בחומרות שונות‪ ,‬אבל אלו לא היו בתור‬ ‫כל ימיו הוא התבטל לאחרים‪ ,‬אני זוכר שבשנת‬ ‫ורוחו הכבירה כמנהיגה של יהדות אירופה‪.‬‬
‫מתבשיליו‪ .‬אולם מלבד זאת‪ ,‬לא זכור לי כלל שאכל‬ ‫קבלה מוחלטת אלא כהנהגה טובה לשעתה‪ .‬כך יכלו‬ ‫תשס"ג הוא הגיע לשיחתו המסורתית בעשרת ימי תשובה‬
‫במקומות אחרים‪.‬‬ ‫להיות הנהגות שונות שהשתדל בתקופה מסוימת‪ ,‬ובשנים‬ ‫בישיבת פוניבז'‪ ,‬והייתי אז בשנת האבל על אימי ע"ה‬
‫אבא גם ידע להעניק מהנאות העוה"ז לילדיו?‬ ‫לאחריה כבר לא הקפיד בכך‪ .‬הכלל עליו חוזר אבא זללה"ה‬ ‫ועמדתי לפני העמוד בתפילת ערבית‪ .‬קודם התפילה הוא‬
‫בוודאי‪ ,‬אני זוכר ששנה אחת קודם היכנסי לישיבה‬ ‫רבות‪ ,‬שתמיד מה שאפשר להימנע ממנו בשופי‪ ,‬הרי זה‬ ‫קרא לי ואמר שבשום אופן לא אחכה לו בשמונה עשרה ולא‬ ‫וכי ניתן לעשות משהו שלא כהלכה‪ ,‬אף אם נרוויח מכך‬ ‫בויאר שליט"א היה יושב חצאי ימים אצל אבא ודן עמו‬ ‫בר מצוה‪ ,‬כפי שגם אצלי לא עשו מסיבה‪ ,‬אבל כיוון שאני‬
‫גדולה‪ ,‬היה זה בימי אב שאז היו הבחינות לישיבה קטנה‬ ‫משובח‪ .‬כדוגמא‪ ,‬בענין שרויה‪ :‬אמי ע"ה באה מבית חסידי‪,‬‬ ‫בקריאת שמע אלא רק לראשי הישיבה‪ ,‬ורבינו מרן הגרי"ג‬ ‫ענין חשוב זה או אחר? וזה לימד אותנו‪ ,‬שלא היו חשבונות‬ ‫בפרטי עומק ההלכות‪ ,‬והריתחא דאורייתא והידע העצום‬ ‫חושש לנדרי מצווה כי ביש"ש בב"ק מובא שסעודת בר‬
‫פוניבז'‪ ,‬ואבא ניסה להתחמק מכל הפניות אליו להכניס‬ ‫ששורשיה נטועים בעדת גור‪ .‬כמנהג החסידים‪ ,‬החמירו‬ ‫שליט"א שעמד קרוב ושמע והבין זאת‪ ,‬המשיך בעיונו כמי‬ ‫בעניני ההלכה‪ ,‬אלא היו אלו אורחות חייו שמהם לא זע‬ ‫שלו ניכר בכל שיחה שרק הביאה אותם שוב ושוב להגיע‬ ‫מצווה היא סעודת מצווה‪ ,‬וכיוון שאמרתי בברית לבחורים‬
‫עוד נערים לישיבה‪ ,‬והיה רגיל לשולחם למרן רה"י רמי"ל‬ ‫מאד בעניין 'גיבראקס'‪-‬שרויה‪ .‬כשבאה בברית הנישואין‬ ‫שמתפלל‪ ,‬עד שאבא זללה"ה סיים שמונה עשרה מפני‬ ‫ולא נע כמלא הנימה כל ימיו‪.‬‬ ‫למעונו‪ ,‬ואבא קיבלם בחדווה‪.‬‬ ‫שאוכל להשלים בבר מצווה‪ ,‬לכן אעשה מסיבה‪ ,‬והמשיך‬
‫זצוק"ל‪ ,‬אבל באותה שנה נסע אתי ועם אחי הגאון רבי‬ ‫עם אבא זללה"ה‪ ,‬אימץ אבא הנהגה זו מתוך אותה גישה‬ ‫כבודו אבא‪.‬‬ ‫גם בשנותיו האחרונות בחוליו‪ ,‬ראיתי כמה הקפיד על‬ ‫הבחנה דקה המבהירה מתי ניאות להעביר את מורשתו‬ ‫כך אף אצל אחי הגר"ש בכדי שלא לשנות בין הבנים‪.‬‬
‫שרגא שליט"א למירון‪ ,‬והיינו שם חמישה ימים‪ ,‬כשהבאנו‬ ‫שעדיף להימנע ממה שאינו מוכרח‪ ,‬אך ללא קבלת נדר‪.‬‬ ‫אני נזכר שיום אחד הגיע רבה של רומניה כיום שהינו‬ ‫כל כללי ההלכה כבבת עינו‪ .‬כשנאלץ לשכב בבית החולים‬ ‫ההלכתית‪ ,‬שח הגר"י מן שליט"א ראש כולל בית הלל‪,‬‬ ‫כמי שגדל כל השנים לצידו של מרן‪ ,‬האם נוכחתם‬
‫עמנו שמיכות לנום בהן‪ ,‬ואבא אמר שזו הזדמנות להתפלל‬ ‫וכך‪ ,‬בשנת תשנ"ח כששניהם סבלו מקשיי לעיסה‪ ,‬אכלו‬ ‫חסיד בעלז לשאול כמה שאלות בנוגע להלכות והנהגות‬ ‫מספר פעמים בשנה האחרונה לחייו‪ ,‬ראיתי לא אחת מרים‬ ‫שבא אליו פעם בשאלה סבוכה בעניני הלכה בצדקה‬ ‫בכך כבר מקטנות?‬
‫במירון להצלחה לקראת הכניסה לישיבה‪ ,‬וכך למד ושהה‬ ‫שרויה כצורך השעה‪ .‬עוד מצויים בביתי אותם כלים‪,‬‬ ‫בארצו‪ .‬שאלוהו מדוע הוא אינו שואל את האדמו"ר מבעלז‬ ‫את ידיו מידי כמה דקות‪ ,‬וכשביקשתי לבדוק עמו סיבת‬ ‫ל'בית הלל'‪ ,‬והשיבו‪' :‬הרי זו שאלה בהלכה ואני אינני‬ ‫המיוחד אצל אבא זללה"ה שכל ימיו היו שווין לטובה‪.‬‬
‫עמנו לבד במשך חמישה ימים שלמים‪.‬‬ ‫ומצוין עליהם שבאותה שנה שרו בהם עבור הוריי‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫שהוא רבו‪ ,‬והשיב בפשטותו‪ ,‬שהאדמו"ר אמר לו שכל‬ ‫הדבר‪ ,‬אמר בפשטות‪ ,‬שבביתו כשהוא שוכב הוא אחראי‬ ‫פוסק'‪ .‬השיב לו הגר"י‪ ,‬שאביו הגאון הגדול רבי מרדכי מן‬ ‫כל מה שהתייגע והקפיד על ההלכה בצעירותו‪ ,‬באותה‬
‫השאלות השייכות לעדת בעלז‪ ,‬שישאל אותו‪ ,‬אבל שאלות‬ ‫על עצמו ויודע כי אם יביא את ידיו תחת אבנטו‪ ,‬הוא מיד‬ ‫אמר לו שבצעירותו כשהגיע לב"ב אמר לו מחותנו הגאון‬ ‫התלהבות ובאותה צורה המשיך בה כל ימיו‪ ,‬כי לא היתה‬
‫שנוגע לכלל ישראל צריך לשאול את מרן הגראי"ל‪.‬‬ ‫יתיישב ולא יכשל בדבר הלכה‪ .‬אבל כאן בבית החולים‬ ‫הגדול רבי חיים גרינמן זצוק"ל שבדבר הלכה ישאל את‬ ‫זו חומרא עבורו‪ ,‬אלא עיקרי ההלכה שכך מתנהג יהודי‬
‫בירידה מהמטוס בגיברלטר‬
‫שמענו ממנו לא אחת כמה היו עיניו צופיות‪ ,‬וסיפר לי‬ ‫הוא כפוף לדעת אחרים ואינו יכול לעשות כרצונו מחמת‬ ‫מרן הגראי"ל בכל חלקי השו"ע והוא הטוב ביותר בהלכה‬ ‫ירא שמים הנוהג על פי ההלכה‪ .‬אני זוכר שבמקום מגורינו‬
‫פעם את שאירע עמו בשנת ת"ש‪' ,‬ברחנו מבריסק והלכנו‬ ‫המכשירים וכדומה‪ ,‬ולכן מחשש שיכשל בהלכה זו הוא‬ ‫למעשה‪ ,‬ואם כך מדוע אינו פוסק לו? וענה לו‪ :‬אביך היה‬ ‫בכפר סבא‪ ,‬היתה לנו חצר גדולה מאד והיה בה עץ תותים‬
‫לשוויץ ובשנת ת"ש בראש השנה היינו בדיוק מנין יהודים‬ ‫מרים את ידיו כל כמה דקות‪.‬‬ ‫מדבר עמי בסוגיא‪ ,‬והייתי מרחיב איתו הרבה עד שהבין‬ ‫גדול מאד שסיכך כמעט על כל החצר‪ ,‬ונפלו ממנו הרבה‬
‫בתפילה‪ ,‬והאמת היא שהיינו פחות‪ ,‬אבל אספנו עוד אחד‬ ‫לפני שנים רבות נזקק אאמו"ר לעבור טיפול בעיניו‪,‬‬ ‫לבדו כיצד לפשוט מכך ההלכה‪ ,‬אבל אתה באת רק לשמוע‬ ‫תותים ארצה‪ ,‬וילדי האיזור היו באים ונוטלים מהתותים‬
‫ועוד אחד עד שהגענו לתשעה‪ ,‬וחיפשו עוד עשירי‪ ,‬עד‬ ‫לשם כך סודר לו תור במרפאה פרטית של פרופ' בלומנטל‬ ‫את ההלכה‪ ,‬ולכך אינני פוסק! זו היתה הבחנתו ללמוד‬ ‫שנפלו והולכים‪ .‬אבא זללה"ה כל העת חשש‪ ,‬אולי הוא‬
‫שהגענו ל'גאל ישראל' והגיע עשירי למנין‪ ...‬במנין היו‬ ‫בתל אביב‪ .‬בשעה היעודה הגיע למרפאה כשהוא מלווה‬ ‫הסוגיא היטב עד ההלכה‪ ,‬ובזה אכן היה ראש לראשונים‪.‬‬ ‫מכשיל בכך אותם לאכול זאת ללא מעשר‪ ,‬שאמנם הוא‬
‫אף ריעו מרנן הגאונים רבי משה סולובייצ'יק‪ ,‬רבי מרדכי‬ ‫באחד ממקורביו‪ ,‬ונוכח מקורבו לראות שישנם כמה‬ ‫ומה אבא הדריך אתכם להקפיד על ההלכה?‬ ‫הפקיר זאת לבל יהיה להם עוון גזל‪ ,‬אבל כשנכנסו לביתם‬
‫שולמן ורבי אייזיק שר זצוק"ל'‪.‬‬ ‫שבהוראת הרופא נכנסו לפניהם‪ .‬תיכף הרים טלפון לאחד‬ ‫הוא לא היה צריך להדריך‪ ,‬אלו היו מוסרות חיינו‪.‬‬ ‫מתחייבים הם במעשר‪ ,‬ושמא לא יעשרו זאת‪ ,‬וראו בחוש‬
‫רבי משה נועד להיות הבעל תוקע כי היה תוקע‬ ‫מעסקני הציבור וביקש שידאג לכך שאאמו"ר לא יאלץ‬ ‫ראינו בחוש איך מתנהג אדם ירא שמים שההלכה היא נר‬ ‫עד כמה שמירת ההלכה באותם ילדים מטרידה אותו‪ ,‬כי‬
‫מעולה‪ ,‬ואבי הגדירו שתקע כמו 'פידל'‪-‬כינור‪ ,‬באותה‬ ‫להמתין‪ ,‬ותוך דקות ספורות נפתחה דלת חדר הרופא‪,‬‬ ‫לרגליו ולא היה שייך לחיות אחרת‪ .‬ידוע שרבים הגיעו‬ ‫הדבר מגיע מחמתו‪.‬‬
‫שנה בירך על התקיעות והחל לתקוע‪ ,‬אך לא יצא שום קול‪.‬‬ ‫ובהדרת כבוד הזמין אותו להכנס לפני כולם‪ .‬אאמו"ר‬ ‫לשאול אותו במה להתחזק כשנצרכו לישועה כל שהיא‪,‬‬ ‫הוא גם מאוד התפעל ממי שהיה מקפיד על ההלכה‪.‬‬
‫הוא ניסה שוב ושוב‪ ,‬ומאום לא הועיל‪ .‬ניסו לשפוך מים‪,‬‬ ‫הקפיד מאד על כך‪ ,‬באומרו שזה חשש לחילול ד' שיחשבו‬ ‫ואבא בחמלתו היה עונה להם כדרכו‪ .‬אבל כשנשלחתי אני‬ ‫כשהיתה בביתנו שנה אחת קרובת משפחה שהגיעה‬
‫אמרו ויהי נועם וכל מיני עצות וסגולות וכלום לא עזר‪,‬‬ ‫שנכנס לפני תורו‪ ,‬ותיכף בירר כיצד ידע הרופא שהוא‬ ‫אליו בשאלות מעין אלו‪ ,‬היה תמיד שואל בחדות לשונו‬ ‫מארה"ב ליום הזכרון של אביה שחל בערב פסח‪ ,‬ולכן‬
‫הביאו לרבי מרדכי שולמן ולחמיו רבי אייזיק שר‪ ,‬וגם הם‬ ‫ממתין בחוץ‪ ,‬וכשהתברר לו יד מי מכל המלווים היתה‬ ‫‪' -‬אינני מבין את השאלה‪ ,‬הרי יש תרי"ג מצוות וכל כך‬ ‫נותרה לליל הסדר עמנו בבית‪ ,‬ותוך כדי ה"שלחן עורך"‬
‫ניסו ולא הועיל‪ .‬הביאו גם לאאמו"ר שאמר לי תמיד 'אני‬ ‫במעל‪ ,‬הודיע לו שמעתה בטיפולים הבאים ילך בלעדיו‪.‬‬ ‫הרבה הלכות‪ ,‬שיקחו אחת מהמצוות או ההלכות ויקפידו‬ ‫דיברו על העירוב בבני ברק‪ ,‬ואבא זללה"ה אמר בשם‬
‫לא מומחה כה גדול‪ ,‬כל שכן אז שאחרים ניסו‪ ,‬אני בודאי‬ ‫היו כאלו שידעו לזהותו כמורה הוראה ובקיא כל כך‬ ‫לקיימה כראוי‪ ,‬ומדוע צריכים לשאול אותי במה להתחזק'‪.‬‬ ‫מרן החזו"א שאין לסמוך על העירוב בבני ברק‪ ,‬והיא מיד‬
‫לא הצלחתי'‪...‬‬ ‫בהלכה?‬ ‫ואם שאלתם על מה שהנחיל לנו בדרכו ההלכתית‪,‬‬ ‫כששמעה זאת הורידה את משקפיה ואמרה‪ ,‬שאיננה מוכנה‬
‫בסוף ניסה רבי משה ותקע קצת מה שהצליח‪ ,‬ואאמו"ר‬ ‫סיפר הגרש"ד דומב שליט"א איך החל הקשר ההלכתי‬ ‫אוכל לומר בבירור‪ ,‬שהוא לימד אותנו לא אחת בעובדות‬ ‫לטלטל את משקפיה יותר‪ ,‬ואבא מאד התפעל מצדקותה‪,‬‬
‫התבטא 'אני מקוה שבדיעבד יצאנו לפחות את הדין של‬ ‫המסועף בינו לבין הגרב"צ פלמן זצוק"ל‪ .‬כשהתחיל‬ ‫ומעשים שהתרחשו‪ ,‬שלא יתכן לעשות דבר מה על חשבון‬ ‫ואמר שהיא באמת צדקת‪ ,‬שאף זכתה לאריכות ימים‪.‬‬
‫'תקע תשע תקיעות בתשע שעות ביום'‪ .‬ואמר‪ ,‬שראו אז‬ ‫הגרב"צ בהיותו אברך בכולל פוניבז' ללמוד הלכה לעומק‪,‬‬ ‫קיום ההלכה‪ .‬אני זוכר כשהיה נידון מאד חשוב בנושא‬ ‫במשך כל השנים היו מגיעים אליו פוסקי הלכה ודנים‬
‫בחוש דברי הגמרא 'כל שנה שאין תוקעין בראשה מריעין‬ ‫והיה שואל את מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל סתירות במשנה‬ ‫הקברים‪ ,‬וחשבו לעשות דבר מה למען המערכה‪ ,‬אך היתה‬ ‫עמו בכל הנידונים ההלכתיים הכי סבוכים‪ .‬אני זוכר כיצד‬
‫לה בסופה'‪ ,‬וסיפר אבי מורי שכל אותה שנה חיו בתחושה‬ ‫ברורה‪ ,‬ואמר לו מרן ‪ -‬אני עסוק בישיבה ולכן אינני יכול‬ ‫בכך שאלה להלכה‪ ,‬ואבא התנגד לכך בכל תוקף ואמר‪:‬‬ ‫הגרב"צ פלמן זצוק"ל הגיע בלי סוף‪ ,‬ואף יבלחט"א הגר"י‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪10-11‬‬
‫הוא לא רק למד‪ ,‬אלא לימד איך ללמוד‪ .‬הוא לא רק למד אלא גם יגע‪.‬‬
‫למרות כשרונותיו המופלאים‪ ,‬הוא שקוע ללא כל היסח הדעת ⋅ מרנן‬
‫ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל‪ ,‬דיברו עליו דברים מופלאים ורק הוא‬
‫שנודע בפעליו וצדקותו‪ ,‬ניסה להצניע את גדלות הענקים שלו בתורה‬
‫תורתו מכרזת עליו‬ ‫תורה‬
‫לשמה‬
‫אותה כה אהב ולמענה מסר נפשו ⋅ ליקוט עובדות מתוך הספר החדש‬
‫'מזקנים אתבונן' חלק י' אסופה מופלאה שיגע בה הרה"ג ר' משה‬ ‫שך הוא היה ה'חד בדרא'‪ ,‬כשהיה מרן הגרי"ש אלישיב הוא‬ ‫ליצר הוא לא רק לימוד תורה‪ ,‬אלא עיקר מלחמתו שלא‬ ‫זמן קצר לפני שרשכבה"ג מרן זצוק"ל חלה‪ ,‬ניגש ראש‬
‫אסחייק מבני ביתו שזורקת אלומת אור מאירה על הנסתר והחבוי‬ ‫היה 'חד בדרא' ועל ידו היתה מסירת התורה‪ .‬מרן הגרי"ש‬ ‫יצמח ויהיה אדם גדול‪ .‬היות ואדם גדול יכול לרומם את כל‬ ‫ישיבה חשוב להתייעץ עמו‪ .‬כאשר נפרד ממנו‪ ,‬החזיק‬
‫אלישיב מסר את הנהגת הדור ל'חד בדרא' שלנו ‪ -‬מרן‬ ‫הסובב אותו‪ ,‬אדם גדול יכול להרים קרנה של תורה בכל‬ ‫רבינו את ידו בחום ואמר לו‪ :‬בתוס' בכתובות כתוב שמי‬
‫בדבר שהיה הכי יקר לרשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬ ‫ראש הישיבה בעל 'אילת השחר'"‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אדם גדול יכול לעשות ממש מהפכה בבריאה"‪.‬‬ ‫שהולך ללמוד‪ ,‬דרכו להיות אדם גדול‪ .‬אותו ראש ישיבה‬
‫וביאר בדברי הגר"א האלו או הנזכרים‪" :‬וז"ל הגר"א‬ ‫והביא פעמים רבות כדוגמא את מרן רבי אהרון קוטלר‬ ‫הנהן בראשו‪ .‬המשיך רבינו ואמר‪ :‬אם כן‪ ,‬מי שלא נהיה‬
‫]אבן שלמה פרק י"א[‪ :‬כמו שניצוצי השמש שופעים‬ ‫זצוק"ל שהקים עולה של תורה בארצות הברית‪ ,‬ואת מרן‬ ‫אדם גדול משמע שלא הלך ללמוד!!‬
‫בירח וכוכבים‪ ,‬כן בכל דור מאיר ניצוץ אחד ממשה רבינו‬ ‫החזו"א זצוק"ל כאן בא"י‪ .‬וכן היה אומר לגבירים שרצו‬ ‫מתוך החביבות והאופן שאמר לו מרן את הדברים‪ ,‬וכן‬
‫כאשר ראה מרן ה'סטייפלער' זי"ע שבעל ה'אילת השחר'‬ ‫קושי כספי לנסוע עד בני ברק‪ .‬היא חיפשה סיבה לשאלה‬ ‫ע"ה לחד בדור‪ ,‬והוא שופע אורו לכל ת"ח שבדור‪ ,‬וכל‬ ‫לדעת היכן התועלת היותר גדולה להשקיע כספם לצדקה‪.‬‬ ‫הרגשת הקרבה שהרעיף עליו‪ ,‬הרשה אותו ראש ישיבה‬
‫מביא מהכתוב בספר 'קהילות יעקב' בספרו 'אילת השחר'‬ ‫שילך לשאול אותו‪ .‬ופעם כשחזר ממרן החזו"א אמר לה‬ ‫חידושי תורה שמתחדש בעולם הוא ע"י השפעת אורו‬ ‫אמר להם‪" :‬איפה שיצמח אדם גדול"‪.‬‬ ‫לומר לרבינו במעין 'עקיצה‪-‬עצמית'‪ :‬אם כן‪ ,‬הבנתי למה‬
‫סיפר לי בהתפעלות את הדבר‪ .‬שאלתי את עצמי‪ ,‬והרי עוד‬ ‫בדמעות שיותר הוא לא ילך אליו‪ ,‬ושאלה אותו מה קרה?‬ ‫של משה רבינו ע"ה וכו'"‪ .‬עכ"ל‪ .‬והוסיף‪" :‬אותו הת"ח‬ ‫עוד הוסיף ואמר‪" ,‬כל אחד‪ ,‬היצר הרע מנסה להפריע‬ ‫לא נהייתי אדם גדול‪...‬‬
‫כתבו את חידושי תורתו‪ ,‬ומדוע התפעל הוא דווקא בזה‬ ‫ואמר שהצטער צער רב שמרן החזו"א ליווה אותו בצאתו‬ ‫החד‪-‬בדור הוא זה שהוא העמל בתורה‪ ,‬היגע‪ ,‬והיודע‬ ‫לו מלהיות גדול‪ .‬כל אחד באופן הפרטי שלו"‪ .‬וסיפר על‬ ‫הצופה מהצד ציפה שרבינו יאמר לאותו ראש ישיבה‬
‫שבעל ה'אילת השחר' כתבם בספרו? אלא כי נהנה שגדולי‬ ‫מביתו‪ ,‬ונגרם לו כבוד גדול מזה‪ ,‬ואם כבר היה לו עולם‬ ‫מכל הדור כולו‪ .‬אני הכרתי את מרן הגאון רבי אהרן‬ ‫זה שהיה בחור במינסק שבזמן המלחמה היו הרבה שהבריחו‬ ‫חשוב כגון‪" :‬לא הכוונה אליך‪ ,‬אתה זכית לעשות הרבה"‪,‬‬
‫הדור מעיינים בספרו!‬ ‫הבא הפסיד הכל עכשיו"‪] .‬ומרן הגאון רבי ניסים קרליץ‬ ‫לייב שטינמן זללה"ה שבעים שנה‪ ,‬היו לו כמה מעלות‬ ‫את הגבול‪ ,‬אך בחור זה אביו חשש מהסכנה‪ ,‬וקרא לו שיבוא‬ ‫אולם רבינו אמר אחרת‪" :‬לא רק אתה‪ ,‬הרבה לא נהיו אדם‬
‫והוסיף הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א ראש ישיבות‬ ‫שליט"א סיפר שזוכר זאת היטב מצעירותו שכולם תמהו‬ ‫גדולות שנשתבח יותר מכל בני דורו כבר אז‪ ,‬ואחת מהן‬ ‫בצורה חוקית‪ ,‬למדינה שבה האב היה גר‪ ,‬ושם לא היתה‬ ‫גדול"‪.‬‬
‫'ארחות תורה' בן מרן וחתנא דבי נשיאה מרן שר התורה‪,‬‬ ‫איך מרן החזו"א מכבד בכבוד מופלג לאברך בלתי ידוע[‪.‬‬ ‫שלא הסיח דעתו ומחשבתו אפי' לרגע מהתוה"ק‪ ,‬בין‬ ‫ישיבה ולמד לבד‪ .‬אחרי נישואיו הבטיח לו חמיו כמה שנים‬ ‫ורמז בזה רבינו שיעור מאלף‪ ,‬לאופן הלימוד בדרישה‬
‫שאמר לו מרן ה'קהילות יעקב' ש"הספרים של אביך‬ ‫כן סיפרו למרן שר התורה‪ ,‬שרבינו מרן זצוק"ל אמר‬ ‫בישיבתו בין בהליכתו‪ ,‬וגם בתוך שנתו ‪ -‬בכל המצבים‪,‬‬ ‫מזונות על שולחנו‪ .‬אך אחרי חצי שנה אמר לו חמיו שאינו‬ ‫לרצינות כגון‪ :‬השקידה‪ ,‬העמל הנדרש‪ ,‬הגישה ושאר‬
‫קרובים אלי )הניח אותם בארון הספרים במקום שקרוב‬ ‫שהיה זמן שהיה כמה שעות בתחנת הרכבת בברלין במקום‬ ‫ומרן החזו"א ואבא זצוק"ל ראו בו שעתיד הוא להנהיג‬ ‫יכול להחזיקו יותר‪ .‬והוצרך לצאת לפרנסה והיה מוכר‬ ‫האופנים הנצרכים ללימוד התורה הקדושה מה שכתבו‬
‫לידו( כי אני מעיין בהם הרבה"‪.‬‬ ‫סכנת נפשות בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והרגיש בחוש‬ ‫את ישראל‪ .‬לכן החובה על כל א' וא' בפרט על תלמידיו‪,‬‬ ‫בדים‪ .‬ואח"כ כשעלה לא"י התאונן ששרף ארבעים שנים‬ ‫התוס' "ההולך ללמוד"‪ :‬זו צריכה להיות כזו הליכה‬
‫ועוד אמר הגר"ש שטינמן שליט"א‪" :‬זכיתי לתת ספר‬ ‫שהיה עמו מלאך ששמר עליו‪ .‬הגיב רבינו‪ ,‬לכל אחד יש‬ ‫תלמידי הישיבה הק'‪ ,‬לתפוס את המעלה הזאת כמובן‬ ‫מימי חייו‪ .‬והיות שלא למד בישיבות לא זכה להיות למדן‬ ‫שבוודאות תצמיח אדם גדול!‬
‫'אילת השחר' למרן ה'סטייפלער' ושמח מאוד‪ ,‬ואח"כ אמר‬ ‫מלאך ומי שמקלקל את מעשיו הם בורחים ממנו והוא לא‬ ‫בחלק ממנה סגי‪ ,‬כל א' לפי דרגתו‪ ,‬ולהתחזק וללמוד עוד‬ ‫כראוי‪ .‬אע"פ שהיה בעל כשרון גדול‪ .‬וסיים מרן זצוק"ל‬
‫לי שעבר עליו 'מטאבל עד טאבל' ‪ -‬מכריכה לכריכה‪,‬‬ ‫קלקל לכך נשאר עמו המלאך‪.‬‬ ‫כמה רגעים ביום לע"נ‪ ,‬ולהתרכז יותר בשעת הלימוד‬ ‫דבריו ואמר‪" :‬כל זה היצר מנסה בכל הכח‪ ,‬להפיל כל אחד‬ ‫לימוד לעבודה ב'מסירות ורצינות'‬
‫ונהנה מאוד"‪.‬‬ ‫ופעם שאלו שאלה לרשכבה"ג מרן שר התורה‬ ‫ובזה נזכה להרבות כבוד שמים וכבוד התורה בעולם‪,‬‬ ‫שלא יזכה לגדול"‪.‬‬ ‫ביאור בעניין הרצינות הנדרשת בעבודת ד' אמר‬
‫וכתב בספר 'צדיק כתמר יפרח'‪" :‬שמעתי ממו"ח‬ ‫שליט"א‪ ,‬שלח את השואל למרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל‬ ‫ולזכות את הרבים כשאיפתו זללה"ה"‪ .‬עד כאן דברי‬ ‫ופעם אירע במניין מצומצם שהיה בביתו שהיו שם‬ ‫מרן רבינו זצוק"ל כאשר תיאר את הלימוד לדורות שיש‬ ‫הרה"ג ר' משה אסחייק‬
‫)הגאון רבי שרגא שטינמן( שליט"א‪ ,‬שכל פעם כשהיה בא‬ ‫והוסיף ש"יש לו רוח הקודש"‪ .‬סיפרו את זה למרן הגראי"ל‬ ‫רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א‪.‬‬ ‫כעשרה מתפללים‪ ,‬כשיצא מתפילת מנחה פגע באחד מהם‬ ‫ממעשה המכבים‪ .‬וכך אמר מרן‪" :‬כל עניין חנוכה מלמד‬
‫לשאול שאלה לרבינו מרן ה'סטייפלער' בעל ה'קהילות‬ ‫וענה בצחות "מום שבך אתה נותן לאחרים"‪ .‬פעמים רבות‬ ‫ושני מכתבים שכתב מרן הגר"ח‪ ,‬ובידוע שרשכבה"ג‬ ‫סמוך ליציאה מהחדר ושאלו‪" :‬האם אתה לומד ש"ס"?‬ ‫אותנו חשיבות אופן עשיית המעשים ברצינות באחריות‬
‫יעקב' זצ"ל אמר לו מיד‪ :‬מדוע אתה צריך לשאול אותי‪,‬‬ ‫כששלח מרן הגר"ח לרבינו‪ ,‬אמר לאותם שואלים‪" :‬לכו‬ ‫מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי שליט"א לא מוציא‬ ‫כדי להבין מה זה 'לומד ש"ס'‪ ,‬נביא מאמרותיו‪" :‬אמר‬ ‫ובמסירות‪ .‬עם ישראל מורגל בניסים )נהר גינאי‪ ,‬מי שאמר‬
‫תשאל לאביך שהמושכל ראשון שלו היא דעת תורה"!‬ ‫אליו יש לו רוה"ק"‪ .‬ואכן היה מעשה עם כמה בחורים‬ ‫מילה לבטלה ומקפיד שכל שכותב יהיה בתכלית הדיוק‪,‬‬ ‫רבינו שיש נטייה לרוב האנשים ללמוד בשטחיות‪,‬‬ ‫לשמן וידלק‪ ,‬ועוד מקרים רבים בהם הטבע השתנה הן‬
‫כן אמר הגאון רבי משה שטיינמן שליט"א‪ ,‬בן מרן‪,‬‬ ‫שהגיעו מחו"ל וכשעברו לפני מרן הגראי"ל אמר שעליהם‬ ‫ובפרט בדבר שיש בו הוראה לרבים‪ .‬והגדיר את מרן זצוק"ל‬ ‫ובלשון מליצית אמר "למרוח את הדף"‪ ,‬וזה גורם שאין‬ ‫לפרט והן לכלל(‪ ,‬ומה ראו לתקן תקנה מיוחדת על נס פך‬
‫שכאשר התחילו לצאת לאור ספרי 'אילת השחר' היה‬ ‫למול והיה לפלא היאך ידע שאינם נימולים‪ .‬וסיפרו למרן‬ ‫בהגדרות 'מבהילות' ו'נוראות' בידיעותיו משאר דורו‪,‬‬ ‫הבנה וממילא אין טעם בלימוד העיון‪ ,‬כי עיקר הסיבה‬ ‫השמן? אלא באו ללמד אותנו מהחשמונאים לדורות‪ ,‬את‬
‫ידוע שמרן בעל ה'קהילות יעקב' זצוק"ל אמר על ספרים‬ ‫הגר"ח ואמר‪" :‬זה שיש לרבי אהרן לייב רוה"ק‪ ,‬זה גלוי‬ ‫נקיותו שכל מעשיו לשם שמים‪ ,‬וקדושתו‪ :‬במכתב א' כתב‪:‬‬ ‫שאין טעם בלימוד הוא חסר בהבנה!!!" ועוד אמר רבינו‬ ‫האופן שבו צריך לעשות המעשים‪ ,‬שמי שעושה מעשיו‬
‫אלו שחיבור כזה לא יצא לאור מאז ה'פני יהושע'‪ .‬והוסיף‬ ‫וידוע אבל לכך‪ ,‬להבחין שאינו נימול‪ ,‬אין צריך רוה"ק ‪-‬‬ ‫"הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל‬ ‫בשם מרן הגר"ח מבריסק שאותו זה ש"הופך דפים"‪,‬‬ ‫'במסירות ברצינות וכמו שצריך' לשם שמים‪ ,‬ולבקש‬
‫ששמע זאת מכמה וכמה אנשים נאמנים‪ ,‬וכן שאביו מרן‬ ‫את זה רואים"‪.‬‬ ‫שטינמן שליט"א אשר כל מעשיו לשם שמים"‪ .‬במכתב ב'‬ ‫‪-‬מחַ ייה"'‪ ,‬מרגיש טוב מאוד‬
‫"א ֶ‬
‫ומרגיש על כל דף שהופך ַ‬ ‫האמת בלי פניות‪ ,‬אין מעצור למה שיכול להגיע‪ ,‬ואפילו‬
‫זצוק"ל ידע אז מזה אבל כדרכו לברוח מענייני כבוד לא‬ ‫סיפר גם הגאון רבי משה ברזם שליט"א נכד רשכבה"ג‬ ‫כתב‪" :‬להזהיר שלא יכוו בגחלתו של מרן"‪ ,‬והגדיר את מרן‬ ‫שמסיים מסכתות וחושב שיודע ש"ס‪ ,‬אמר עליו מרן הגר"ח‬ ‫לדברים גדולים ביותר"‪.‬‬
‫נתן לדברים לעשות עליו רושם‪.‬‬ ‫מרן בעל ה'קהילות יעקב' שמילדותו גדל אצל סבו זצוק"ל‪:‬‬ ‫זללה"ה בהגדרה הבאה‪" :‬גאון ישראל‪ ,‬קודש הקודשים‪,‬‬ ‫מבריסק‪" :‬הוא יודע ש"ס נישט" ‪ -‬דהיינו לא רק שלא יודע‬ ‫עוד ביאר מרן זצוק"ל פעמים רבות‪" :‬עיקר מה שמפריע‬
‫עם רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א‪ .‬רעים האהובים‬
‫גדול דורנו מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א"‪.‬‬ ‫ש"ס‪ ,‬אלא שיודע ש"ס לא‪ ,‬כלומר 'יודע' הפוך מהצורה‬
‫ומלבד הדברים שאמר בשם רשכבה"ג שר התורה מרן‬ ‫הנכונה‪.‬‬
‫עפ רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫הגר"ח שליט"א הוסיף הגאון רבי אליהו מן שליט"א ואמר‪:‬‬ ‫ונחזור למעשה שהיה‪ :‬במשך ה'תוך כדי דיבור' שהיה‬
‫ידירות משכבר הימים‬ ‫"אבי הגאון הגדול רבי מרדכי מן זצוק"ל אמר לנו כבר לפני‬ ‫לו‪ ,‬מצא הלה פתרון לצאת מהסבך ואמר דבר ביניים‪" :‬אני‬
‫יותר מארבעים שנה שרבי אהרן לייב הוא כמרן החזו"א ‪-‬‬ ‫משתדל ללמוד"‪ .‬על אתר אמר מרן‪" :‬וכי טענה כזו תועיל‬
‫כהבבואה של מרן החזו"א בדורנו‪ ,‬בכל חלקי התורה בכל‬ ‫לך בשמים" ‪ -‬דהיינו נוהג בני אדם כשרוצים להתנער‬
‫חלק וחלק הוא מעין מרן החזו"א‪ ,‬ריבית‪ ,‬זרעים‪ ,‬טהרות כל‬ ‫מאחריות‪ ,‬במקום לענות על דבר בקשה כגון‪ :‬מבקשים‬
‫חלק וחלק‪ .‬והוסיף אחיו הגאון רבי אברהם מן שליט"א על‬ ‫מאדם ‪ -‬אתה יכול לעזור‪ ,‬במקום לומר 'כן'‪ ,‬הוא אומר‬
‫דברים אלו והדגיש שכפועל יוצא מאמירה זו נתן לנו בניו‬ ‫בלשון התנערות 'אני אשתדל'‪ .‬דהיינו אני לא ניצב אחרי‬
‫הנהגה וציווי לפני פטירתו ]תשנ"ז[‪ ,‬בזו הלשון‪" :‬כל דבר‬ ‫הדברים‪ ,‬אני לא מתחייב‪ .‬לטובתך דע שטיעון זה לא‬
‫קשה הגדול והקטן בכל שאלה ושאלה לכו אליו‪ ,‬באשר‬ ‫יעזור לך בשמים‪ ,‬ללמוד ‪" -‬צריך ללמוד בכל הרצינות‬
‫הוא גדול בענקים‪ ,‬ורק אותו תשאלו וכן תעשו"‪ .‬תמיד היה‬ ‫והאחריות ללמוד ע"מ לדעת בפועל ש"ס‪ ,‬לדעת ולהבין‪,‬‬
‫מדבר על גדלותו בתורה‪ ,‬והיה מעיין בספריו ומצטט ואומר‬ ‫להיות אדם גדול"! פרק י"ד‪ :‬עמל התורה‬
‫אותם בשיעוריו"‪ .‬ועוד אמר הגאון רבי אליהו מן שליט"א‬ ‫עדות ל'אדם גדול' של רבינו זצוק"ל עולה מדברי‬
‫"שאלו את רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א‪ ,‬האם יש‬ ‫רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א כפי‬
‫בדורנו מי שזוכה לגילוי אליהו תשובה מסתמא כן ‪ -‬רבי‬ ‫ששח תלמידו ומקורבו הגאון רבי אליהו מן שליט"א שאמר‬
‫אהרן לייב זוכה לזה"‪.‬‬ ‫לו מרן בעל ה'דרך אמונה' "תדבר בשליחותי"‪ ,‬שלוחו‬
‫בחיבור 'צדיק כתמר יפרח' מובא רבות על היחס‬ ‫של אדם כמותו ממש‪ ,‬ואמר את הדברים המובאים לעיל‬
‫המופלא של רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א למרן‬ ‫בנוכחות מרן שר התורה שליט"א‪:‬‬
‫רבינו זצוק"ל‪" :‬הרבנית ע"ה תמיד עודדה את רבינו‬ ‫"מובא בשם הגר"א שבכל דור יש אחד מניצוץ של‬
‫שליט"א לנסוע אל מרן החזו"א זללה"ה‪ ,‬אע"פ שדרו אז‬ ‫משה רבינו שמאיר לכל העולם‪ .‬חד בדרא‪ .‬המשה של הדור‪,‬‬
‫בכפר סבא שהי' שם ראש הישיבה‪ ,‬והיתה טרחה גדולה וגם‬ ‫ובדורנו הוא מרן הגראי"ל שטינמן‪ .‬כשהיה מרן הגראמ"מ‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪12-13‬‬
‫לימוד התורה ללא הפוגה‪,‬‬
‫גם כשקשתה עליו הראיה‬

‫בלילה ורתח בלימוד ונפטר מדום לב‪ ,‬וגם מרן הגרא"א‬ ‫שידברו על המעשים שלו כדי ללמד אותנו שאפשר להגיע‬ ‫סיפר הגאון רבי זאב ברלין שליט"א ראש ישיבת גאון‬
‫דסלר זצוק"ל‪ ,‬ומרן הגאון רבי איסר זלמן זצוק"ל‪ ,‬כולם היו‬ ‫לפסגות גבוהות‪ .‬אז מה היא מורשתו?‬ ‫יעקב וחתנא דבי נשיאה‪" :‬כשיצא לאור פעם ראשונה‬
‫אנשים שהלכו על הרגליים‪ ,‬שהסתובבו ברחובות‪ ,‬וביום‬ ‫חז"ל אומרים במדרש רבה אסתר ]ובירושלמי יומא‬ ‫'אילת השחר'‪ ,‬מרן ה'סטייפלער' לא האמין ‪ -‬הרב שטיינמן‬
‫בהיר אחד הם לא נמצאים איתנו‪ ,‬זאת אומרת שבן אדם‬ ‫פ"ג ה"ב[ "רב חייא רבה ורב שמעון בן חלפתא היו מהלכים‬ ‫הוציא ספר?! מי יכול ללמוד את זה?! מי יבין מה שכתוב‬
‫צריך לדעת שהוא עומד לפני מידת הדין‪ ,‬יש יום הדין‪ ,‬אז‬ ‫בהדא בקעתא דארבל בקריצתא ראו אילת השחר שבקע‬ ‫שם?! הרי הוא מדברים על דברים עמוקים כאלו"‪.‬‬
‫מי אומר מה שיהיה איתו‪...‬‬ ‫אורה אמר רב חייא רבה לרב שמעון בן חלפתא כך היא‬ ‫גם דבריו של רבינו מרן ראש הישיבה הגרי"ג‬
‫וכך הוא היה חי את החיים שלו‪ ,‬את כל מאה שנותיו‪,‬‬ ‫גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל שהיא הולכת‬ ‫אדלשטיין שליט"א מגדירים היטב את מרן רבינו זצוק"ל‬
‫בפחד של יום הדין‪ ...‬מרן הראש ישיבה זצוק"ל בהספד‬ ‫ומאירה‪ ,‬ה'אילת השחר'‪ ,‬האור‪ ,‬בוקע לאט לאט‪ ,‬מעט מעט‪,‬‬ ‫ומסבירים כיצד השיג את מדרגתו‪" :‬לא היה אצלו רגע‬
‫על מרן ה'סטייפלער' זצוק"ל הביא מתשובת הגאונים‪,‬‬ ‫כך היא גאולתן של ישראל‪ .‬גדולי ישראל ומנהיגי האומה‬ ‫פנוי כלל‪ ,‬ולא היה היסח הדעת מתורה‪ .‬הוא ידע את הש"ס‬
‫שרב היו לו עשרה הנהגות מיוחדות‪ ,‬וכשרב נסתלק מן‬ ‫לא נולדו אנשים גדולים‪ ,‬אבל אצל אומות העולם גדלות‬ ‫היטב‪ ,‬ידע ש"ס על בוריו‪ ,‬עם התמדה בתורה‪ .‬יש הרבה‬
‫העולם‪ ,‬חלקו התלמידים את ההנהגות האלו ביניהם‪ ,‬כל‬ ‫האדם לא נמדדת בהתגדלות ובהתרוממות‪ ,‬אלא במצב‬ ‫דרגות בהתמדה‪ ,‬עד כמה דבוקים בתורה בלי היסח הדעת‪,‬‬
‫אחד לקח הנהגה אחת‪ ,‬רב יוסף לקח לעצמו את ההנהגה‬ ‫שבו הוא נמצא‪ ,‬בין רגע הוא גדול‪ ,‬ולאחר רגע כל הגדולה‬ ‫ולדרגתו ‪ -‬קשה להגיע‪.‬‬
‫שלא להסתכל מחוץ לד' אמותיו‪ .‬ובר"ן בקידושין ]ל"ד[‬ ‫שלו חולפת‪ ,‬אבל גאולתן של ישראל קמעא קמעא‪ ...‬חז"ל‬ ‫זכורני שנתקשיתי פעם באיזה עניין‪ ,‬בביאור דברי‬
‫כתב שרב יוסף היה סומא‪ ,‬הוא סימא את עצמו בגלל‬ ‫אומרים את זה על מרדכי הצדיק‪ ,‬שבתחילה ישב בשער‬ ‫רש"י בקידושין ותוספות בכתובות‪ ,‬ושאלתיו על כך‪,‬‬
‫שהוא לא רצה להסתכל באישה‪ .‬אלו מדרגות גבוהות‪ ,‬אבל‬ ‫המלך‪ ,‬אח"כ לבש את לבוש המלך‪ ,‬אח"כ רכב על סוס‬ ‫והשיב מיד בתירוץ ברור מאד‪ ,‬בלא שהיה צריך להתעכב‬
‫מבואר שיש דבר כזה‪ ,‬שאפי' האמוראים הקדושים‪ ,‬לא היו‬ ‫המלך‪ ,‬ואח"כ ליהודים היתה אורה ושמחה‪ ,‬אבל גאולתם‬ ‫לחשוב על זה‪ .‬אני מזכיר את תירוצו בשיעורים בישיבה‪.‬‬
‫יכולים להמשיך את כל ההנהגות של רב‪ ,‬אף אחד לא שייך‬ ‫של אומות העולם כמו שזה בא‪ ,‬ככה זה הולך‪ ,‬אין בכלל‬ ‫הוא זכר! היה לו הכישרון וגם סייעתא דשמיא‪ .‬גם זה‬
‫לדרגות של רב‪ ,‬אבל לכל הפחות‪ ,‬כל אחד לקח דבר אחד‪,‬‬ ‫השפעה על המהות של בני האדם‪...‬‬ ‫וגם זה‪ .‬דורות הראשונים סיפרו לי שהוא הרגיש אחריות‬
‫עשירית‪ ,‬מההנהגות של רב‪ ,‬וככה הם בנו והמשיכו את‬ ‫מה כתוב פה‪ ...‬זה בא ללמד אותנו אל תתייאשו‪ .‬בכל‬ ‫על הדור לפני הרבה שנים‪ ,‬כשהיו בחיים עוד מגדולי‬
‫דרכו של רב‪ .‬אנחנו צריכים להשלים את ה'אילת השחר'‪...‬‬ ‫מקום גדל 'אילת השחר'‪ ,‬כל בית מדרש יכול לגדל אותו‪,‬‬ ‫הדור זצוק"ל‪ .‬הרבה פעמים כשהייתי שואל אותו בדברים‬
‫לא מבקשים מכל אחד להיות 'אילת השחר'‪ ,‬אבל מבקשים‬ ‫אל תחשבו שהראש ישיבה נולד גדול הדור‪ .‬הוא נולד‬ ‫מסוימים כיצד לנהוג‪ ,‬והיה אומר "האם יש בזה זיכוי‬
‫מכל אחד לקחת את עצמו לידיים‪ ,‬להתרומם‪ ,‬לעשות מה‬ ‫כאחד האדם‪ ,‬והוא עם הכוחות שלו‪ ,‬עם השאיפות שלו‪ ,‬עם‬ ‫הרבים"? ‪ -‬כך אמר הרבה פעמים‪ ,‬זיכוי הרבים הוא העיקר!‬
‫שהוא יכול לעשות‪ ,‬להתקרב ל'אילת השחר'"‪...‬‬ ‫העבודה שלו‪ ,‬בעמל ויגיעה כל ימי חייו‪ ,‬וכך הוא התרומם‪,‬‬ ‫להיות כמוהו‪ ,‬בדורנו לא שייך‪ ,‬לא מציאותי שאדם יוכל‬
‫ומסכם מי שהיה תלמידו ולימים שלוחו ונאמנו הגאון‬ ‫וזה מאוד מחייב אותנו‪.‬‬ ‫ידיעה עצומה זו‪ ,‬ונראה שלא רצה לפרסם זאת לאו דווקא‬ ‫תמידי‪ ,‬תמיד למד‪ .‬בישיב"ק אחרי השיעור היה הולך לחדר‬ ‫ראשו ואמר‪" :‬אוי! אין קעלם זאל מיר שוין דער לייגט‬ ‫להגיע לדרגה כזו‪ ,‬אבל אפשר ללמוד ממידותיו‪ ,‬והדרך‬
‫רבי נתן זוכובסקי שליט"א מראשי ישיבת 'גאון יעקב'‬ ‫כשהתארסתי לפני כחמישים ושלוש שנה‪ ,‬מרן הרב‬ ‫מצד ענווה‪ ,‬שהרי כן ענה באותו מקום ששאלו בחריפות‬ ‫השיעורים ושם היה מסתגר ולומד‪ .‬אח"כ נתנו לו חדר בפני‬ ‫פאר דער איינט" ‪ -‬בקעלם כבר היו עושים איתי משפטים‬ ‫לכך‪ :‬לקיים מה שהיה אומר!!"‬
‫שזכה לקרבתו הגדולה בנושאים שונים בענייני הכלל‬ ‫מפוניבז' זצוק"ל אמר לי‪" ,‬גם אם תחיה איתו מאה ועשרים‬ ‫על השאלה שנשאלה ולא משנה באיזה מסכת בכל מקום‬ ‫עצמו בבניין שרנסקי סמוך לישיבה‪ ,‬והיה לומד בהתמדה‬ ‫בשביל זה‪...‬‬ ‫הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א הסביר‬
‫ובענייני התורה והרבצתה‪ :‬הזכירו לי בימים הראשונים‬ ‫שנה‪ ,‬לא תכיר אותו"‪ .‬הוא היה גדול הדור בהצנע לכת‪,‬‬ ‫בש"ס‪ .‬כנראה שהדגיש שהלימוד זה ירידה לעמקם של‬ ‫עצומה‪ ,‬ומלבד היגיעה שיגע‪ ,‬היה לו חשק בתורה‪ ,‬היתה‬ ‫דמותו של רבינו זצוק"ל ניצבת לנגד עינינו‪ .‬לא‬ ‫כיצד יכול היה מי שנטל הדור מוטל על כתפיו להיות‬
‫שאחרי פטירתו‪ ,‬שהוא אמר‪" ,‬מה אני אעשה בישיבה של‬ ‫הסתיר את עצמו בצורה מבהילה כאילו אין כאן שום דבר‪...‬‬ ‫דברים‪ ,‬ובקיאות זה לא נקרא ידיעת הש"ס‪ ,‬ואם היה מגלה‬ ‫לו אהבת תורה‪.‬‬ ‫נעשתה תנועה כל‪-‬שהיא ללא מחשבה‪ .‬לא נקף אצבע‬ ‫שקוע בתורה ולהיות 'ליגן אין לערנען'? התשובה לכך היא‬
‫מעלה כשישאלו אותי למה לא למדתי ירושלמי בעיון"‬ ‫אבל מי שרצה לראות ראה‪ ,‬ומי שרצה להבין היה יכול‬ ‫ידיעה זו ייתכן ויטעו ויקחו דוגמא מכך וישאפו לזה‪ .‬וזה‬ ‫כל לימודו היה בעיון‪ ,‬בעמקות גדולה‪ ,‬וכך היתה‬ ‫באופן אוטומטי‪ .‬כל דיבור היה מחושב היטב‪ ,‬כל מילה‬ ‫פשוטה‪' :‬הוא היה כל כולו תורה'‪ .‬כל רמ"ח איבריו ושס"ה‬
‫ברגע הראשון לא תפסתי‪ :‬ישאלו אותו בישיבה של מעלה‬ ‫להבין‪ ,‬אבל גם מי שרצה ראה רק מעט מן המעט‪.‬‬ ‫שבגיל מאה החל להראות ידיעה זו‪ ,‬זה דבר מבהיל שמתוך‬ ‫שיטתו ‪ -‬עיון שיורדים לעומקם של דברים‪ ,‬ואפילו היו‬ ‫היתה ברורה‪ .‬מדוע? כי מהותו ועצמותו היתה 'תורה'‪ .‬תמיד‬ ‫גידיו היו עשויים 'תורה'‪.‬‬
‫למה הוא לא למד ירושלמי בעיון‪ ...‬וואס‪ ...‬התבוננו‪ ,‬מה‬ ‫"מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"‪ ,‬זו היתה‬ ‫עמקות התורה גם בגיל כזה נשארה בקיאותו"‪.‬‬ ‫מראים לו אנשים ידיעות גדולות בבקיאות בש"ס‪ ,‬אמר‬ ‫דיבר אל עצמו ‪' -‬רעדן צו זין'‪ ,‬בחשבון הנפש באופן עקבי‪,‬‬ ‫⋅‬
‫הפשט ‪ -‬ונראה כי היה לו שאיפה לדעת את כל התורה‬ ‫השאיפה של מרן ראש הישיבה כל החיים שלו‪ ,‬להיות‬ ‫והמשיך הרב גוטרמן והוסיף‪" :‬גם צריך לשים לב שהיה‬ ‫שזה לא נקרא ידיעת התורה‪ ,‬ולהיפך זה יכול להטעות את‬ ‫ולדעת מה רצון ד' ממנו‪ .‬כך הגאון הגדול שליט"א‪ ,‬כמה‬ ‫כאשר משה רבינו ע"ה ראה את האש בוערת בסנה‬
‫כולה‪ ,‬הקב"ה נתן תורה לישראל 'חתומה ניתנה' ‪ -‬אם חסר‬ ‫ממצדיקי הרבים‪ ,‬לרומם את הדור‪ ,‬להעלות אותו משאול‬ ‫זקן מופלג יותר מגיל ‪ ,100‬הראש עבד בכל מה ששאלו‬ ‫האדם שכביכול יודע תורה‪ ,‬והדגיש השכם והערב שהעיקר‬ ‫עמוקה‪ ,‬וכמה אמיתית ההגדרה‪.‬‬ ‫"א ֻס ָרה ָּנא וְ ֶא ְר ֶאה ֶאת‬
‫והוא איננו נאכל‪ ,‬אמר )שמות ג‪ ,‬ג(‪ָ :‬‬
‫אות אחת בתורה‪ ,‬הס"ת נפסל‪ .‬למה ניתנה תורה‪ ,‬בשביל‬ ‫תחתית להיות דבוקים בה'‪ ,‬כשהפסוק רוצה להמשיל את‬ ‫אותו‪ .‬היה לנו אדם גדול מאוד‪ ,‬ודורות הבאים חייבים‬ ‫זה להבין את התורה‪ ,‬לאפוקי שלא יחשבו שיש אופן אחר‬ ‫הגאון הגדול רבי משולם דוד סולובייצ'יק שליט"א‪,‬‬ ‫ַה ּ ַמ ְר ֶאה ַה ָ ּגדֹל ַה ֶ ּזה‪ַ ,‬מדּ ּו ַע לֹא יִ ְב ַער ַה ְּסנֶ ה"‪ .‬ומה עשה משה‬
‫שנדע את כל התורה כולה‪ .‬בבלי‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬שו"ע‪,‬‬ ‫מצדיקי הרבים‪ ,‬למה הוא ממשיל אותם? ‪ -‬לכוכבים‪ .‬אבל‬ ‫שידעו שהיה כזה בן אדם‪ .‬היכן מצינו אדם שכמעט ולא‬ ‫לדרך הלימוד ‪ -‬קרי בקיאות‪ .‬אבל הוא מהיגיעה ומהעמל‬ ‫הכיר את רבינו מרן הגראי"ל עוד בהיותו בבריסק‪ ,‬וסיפר‬ ‫כדי להתבונן בסנה? "רבי יוחנן אמר‪ ,‬חמש פסיעות פסע‬
‫קצות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬רעק"א‪ ,‬וכל דברי הראשי ישיבות‪ .‬את הכל‬ ‫מה זה 'לעולם ועד' ‪ -‬אומר ה'נפש חיה' בשם רבי יהודה‬ ‫שינה עד גיל מאה ושלוש‪ ,‬ואכל 'קב חרובים' קרי הדייסה‬ ‫שלו וכן בנוסף שהיה בעל כישרון גדול הצליח להקיף את‬ ‫כי אביו מרן הגרי"ז זצוקללה"ה חיבב אותו מאד מאד‪" .‬ער‬ ‫משה באותה שעה וכו'‪ .‬רבי שמעון בן לקיש אמר‪ ,‬הפך פניו‬
‫צריך לדעת‪ ,‬כל התורה כולה‪.‬‬ ‫בכרך‪ ,‬שממשילים את מצדיקי הרבים לכוכבים‪ ,‬הכוכב‬ ‫שלו ‪ -‬לא שינה במאום‪ ,‬ומדבר זה הוא חי ותיפקד רגיל‪,‬‬ ‫כל הש"ס בידיעה עיונית מעמיקה‪.‬‬ ‫איז אלע מאל געווען א פאנומער" ‪ -‬תמיד‪ ,‬בכל רגע‪ ,‬היה‬ ‫והביט" )שמו"ר פרשה ב‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫הוא דיבר בנוסח ‪" -‬ישאלו אותי בישיבה של מעלה‬ ‫נמצא בין ביום ובין בלילה‪ ,‬כוכבים לא נולדים בלילה‪,‬‬ ‫תוך כדי צלילות ופיקחות אדירה!! מלבד הפרישות הנקיות‬ ‫שליטתו והיקף ידיעותיו היו מדהימים‪ .‬ניגשו אליו‬ ‫עסוק‪ .‬ובמה היה עסוק כל העת? ‪" -‬גילערנט!" בלימוד!‬ ‫‪ -‬האמנם? לאחר שאמר "אסורה נא ואראה" לחזות‬
‫למה לא למדתי ירושלמי בעיון" ‪ -‬מלבד הדיוק שבבלי‬ ‫הם נמצאים כבר מהיום‪ ,‬רק לא רואים אותם‪ ,‬הסינוור‬ ‫ושאר המעלות שהיו לו ‪ -‬שנזהר מליהנות מהעוה"ז‪ ,‬היה‬ ‫אברכים בכולל כל אחד עם השאלה שלו בסוגיא‪ ,‬כל אחד‬ ‫זהו היסוד לעלייה בדרך ד'‪ ,‬שהעבודה לא תהיה‬ ‫בפלא הגדול‪ ,‬היתה ההחלטה ‪ -‬לפסוע חמש פסיעות‪,‬‬
‫הוא כן למד בעיון ‪ -‬אבל אני לא בא לדייק‪ ,‬אני בא לומר‬ ‫של העולם משחד את העיניים לא לראות את הכוכב‪,‬‬ ‫דמות כזו שעמלה ויגעה בתורה בצורה כזו שלא נתפסת‪,‬‬ ‫ממקום אחר בש"ס‪ ,‬לכל אחד ידע מה לענות‪ .‬כבר מראש‬ ‫'לפרקים'‪ .‬לא ייתכן להיות אדם גדול עם 'לפרקים'‪ .‬הלומד‬ ‫או להפוך פניו? ‪ -‬ובכלל‪ :‬למי אמר "אסורה נא"? עם מי‬
‫שלמרן ראש הישיבה היתה שאיפה לדעת את כל התורה‬ ‫אבל כשמגיע הלילה ונהיה חושך‪ ,‬אז מתחילים לראות‬ ‫שניצל כל שנייה וכל דקה לעמל התורה‪ ,‬מלבד שמחשבתו‬ ‫מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל אמר להם‪" :‬אני מביא לכם ראש‬ ‫תורה לפרקים ‪ -‬אין תורתו מתקיימת‪ .‬העקביות המבורכת‬ ‫התייעץ מה לעשות‪ ,‬ומה היו השיקולים? הלא לא ראה איש‬
‫כולה‪ .‬האם יש למישהו הרגשה כזאת כשהוא קם בבוקר כל‬ ‫את הכוכב‪ ,‬אמנם גם אז רואים אותו קטן אפי' שכל כוכב‬ ‫אפילו לרגע לא סרה מיגיעת התורה‪ ,‬גם במחשבה‪ ,‬גם‬ ‫כולל שיכול לענות לכם בכל מקום בש"ס"‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬בכל רגע ורגע‪ ,‬יומם ולילה ‪ -‬היא זו שמרוממת‬ ‫מלבדו את הסנה?‬
‫יום ויום‪ .‬זו מורשתו וזו צוואתו שכל אחד ישריש בקרבו‪,‬‬ ‫יותר גדול מכל כדור הארץ‪ ,‬אבל לכל הפחות רואים אותו‬ ‫כשדיבר עם אנשים‪ ,‬כל הזמן היה שקוע בלימוד‪ ,‬ובנקיות‬ ‫מלבד זאת גם שלט בכל השו"ע‪ ,‬דבר שלא מצוי‬ ‫ומגדלת את האדם‪.‬‬ ‫הביאור הוא‪ ,‬ש'התייעצות' זו היתה בין משה רבינו‬
‫אני רוצה‪ ,‬וצריך‪ ,‬לדעת את כל התורה כולה‪ .‬זו היתה‬ ‫שהוא מאיר‪ ,‬כך מעלות האדם ומידותיו אינו ניכר בעלמא‬ ‫אין לתאר‪ ,‬הלך וגדל‪.‬‬ ‫שראש ישיבה ישלוט בכל סוגיות אביי ורבא בש"ס ומלבד‬ ‫הוא ישב בחדרו על כסא עץ‪ ,‬ללא משענת‪ ,‬ועסק‬ ‫למשה רבינו‪ .‬משה רבינו דיבר אל עצמו ‪ -‬הקדיש מחשבה‬
‫המהות שלו‪ ,‬וזאת אנו חייבים להמשיך‪.‬‬ ‫הדין הנקרא העובר‪ ,‬בעולם העובר הזה לא יכולים להעריך‬ ‫וכן הדאגה לזולת היא מהמפורסמות ואין מה להאריך‬ ‫זאת בכל סעיף קטן של השו"ע יו"ד‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬וכן או"ח‪,‬‬ ‫בתורה במסירות נפש‪ .‬לא היה לו חפץ בהבלי העולם‪,‬‬ ‫והתבוננות לשאלה האם לסור לראות או לא‪ .‬ואז היתה‬
‫שמעתי שפעם הביאו לו ש"ס חדש‪ ,‬והוא אמר‪ :‬את‬ ‫את הגודל של מעלות האדם‪ ,‬וכשבא קיצו והולך לעלמא‬ ‫בזה‪ .‬אבל אספר עובדה כמה דאג לאשתו הרבנית ע"ה‪,‬‬ ‫ושם שליטה בכל סעיף קטן של ה'משנה ברורה'‪ .‬ומתוך‬ ‫ולכן היה לו הכל‪ .‬כל רצונותיו ומאווייו היו 'תורה'‪ ,‬לקנות‬ ‫ההחלטה‪ ,‬לעשות מעשה קטן של הטיית הראש או חמישה‬
‫הדין 'ביזיון לפת'‪ ,‬יודעים כולם‪ ,‬ולכן מכסים את הפת‬ ‫דקשוט שהוא עולם ועד‪ ,‬עולם האמת‪ ,‬אז נראה בעליל‬ ‫אשתי היתה מכירה שלה עוד משוויץ ]אמא של אשתי‬ ‫כך ביקשו לצרף אותו להרכב בית הדין של מרן הגר"ש‬ ‫'יראת שמים'‪ ,‬להיות קרוב אל ד'‪ ,‬ולזכות לעולם הבא‪.‬‬ ‫צעדים‪ ,‬לא יותר מכך‪.‬‬
‫כשמקדשים על היין‪ .‬אבל איך אנחנו יכולים להסתובב‬ ‫מדרגותיו וצדקותיו‪ ,‬ומרגישים את החיסרון שאבד להם‬ ‫עשתה את השידוך לרבנית והיא היתה בת בית בביתם[‬ ‫וואזנר זצוק"ל‪ ,‬להיות דיין באותו הרכב שבו ישב מרן‬ ‫זה אשר זכה להשיג בעמלו ויגיעתו התמידית בתורה‪,‬‬ ‫ונספר מעשה‪ :‬מרן הגאון הצדיק רבי אליהו לאפיאן‬
‫בבית שיש לנו ארון ספרים כזה גדול‪ ,‬ולא יודעים את כולו?‬ ‫כלי חמדה שעמד להם למגן ולמחסה‪ ,‬וזה הפירוש 'לעולם‬ ‫אשתי היתה מגיעה מידי יום לטייל איתה‪ .‬והיה חשוב‬ ‫הגר"ש וואזנר‪ ,‬אבל הוא לא רצה בכך‪ ,‬אבל להיפטר בלא‬ ‫שהיתה בלי לסור אפילו רגע מיראת ד'‪ .‬ומה מורשתו‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬הוצרך לעבור ניתוח 'קטרקט'‪ ,‬והלך לכל גדולי‬
‫בכל בית יש ארונות ספרים‪ ,‬לפחות שתהיה את השאיפה‬ ‫ועד'‪ ,‬בעולם הבא‪ ,‬שרק כשנמצא כבר בעולם הבא‪ ,‬אז‬ ‫עבורו הדבר ‪ -‬כשישב שבעה על הרבנית ‪ -‬תוך כל מעבר‬ ‫כלום לא יכל‪ ,‬וכאשר מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל רב דזכרון‬ ‫ללומדי התורה? לדבוק בדרכיו‪ ,‬לא לזוז מהנהגותיו‪.‬‬ ‫ישראל לבקש עצה וברכה‪ ,‬ביניהם מו"ח המשגיח מרן‬
‫ללמוד את כל הספרים האלה‪ ,‬ללמוד את כל התורה כולה!‬ ‫מתחילים לראות מה חסר‪...‬‬ ‫האנשים‪ ,‬כשהגעתי אמר לי‪" :‬אני מודה לך על מה שאשתך‬ ‫מאיר ב"ב‪ ,‬היה נוסע לחופש היה מודיע לכולם שכאשר‬ ‫צריכים 'ללמוד'‪ ,‬להבין‪ ,‬להעמיק‪ ,‬ולידע את ד'‪ .‬להיות‬ ‫הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל‪ .‬כאשר הגיע יום הניתוח‪,‬‬
‫אני זוכר עוד כשהיינו נערים בכפר סבא‪ ,‬אחרי ה'סדר'‬ ‫ועם כל זאת‪ ,‬לפני הרבה שנים פגשתי את המשגיח‬ ‫עשתה בשביל הרבנית"‪ .‬בקיצור היה אדם גדול מאוד לא‬ ‫הרב לא נמצא ניתן ללכת למרן הגראי"ל שטינמן ולגאון‬ ‫'ההולך ללמוד' ‪ -‬שדרכו להיות אדם גדול‪ .‬לעמול בתורה‬ ‫הוחלט שבשעה שלוש אחה"צ הוא ושני מלוויו ‪ -‬הגאונים‬
‫בליל שבת‪ ,‬הלכנו אליו לבית ללמוד 'משנה ברורה' הל'‬ ‫הגה"צ רבי דן סגל שליט"א‪ ,‬הוא אמר לי‪ ,‬באתי לראש‬ ‫מצוי כלל בדורות ענק בעל שיעור קומה כזה"‪.‬‬ ‫הגדול רבי חיים שאול קרליץ‪ ,‬ואכן היו באים אליו הרבה‬ ‫ולעמול ביראה‪ ,‬ולא להסיח דעת ממנו יתברך ‪' -‬שיוויתי‬ ‫הצדיקים רבי הירש פאלי ורבי שלום שבדרון זצוק"ל ‪-‬‬
‫שבת‪ .‬מי שרצה בא‪ .‬כמובן לא היתה תאורה‪ ,‬היתה רק‬ ‫ישיבה לפני ראש השנה לבקש ברכה‪ ,‬אז הוא אמר לי "תן‬ ‫וחזר הגאון ר"י גוטרמן שליט"א וסיכם‪" ,‬העיקר‬ ‫לשאלות‪ .‬בנוסף ספר 'אילת השחר' ‪ -‬בלי סוף דברים‬ ‫ד' לנגדי תמיד'‪.‬‬ ‫ילווהו אל האוטובוס‪ ,‬שיובילם לבית החולים 'הדסה'‪ ,‬שם‬
‫מנורת נפט על השולחן‪ ,‬והוא בכל העומק נכנס ללמוד‪.‬‬ ‫לי אתה ברכה"‪ .‬שאלתי אותו "איזה ברכה הראש ישיבה‬ ‫שהאנשים ידעו את זה‪ ,‬שבני אדם יכירו את גדלות התורה‪,‬‬ ‫עמוקים מתחילת המסכתות עד גמירא‪.‬‬ ‫אף המשגיח הגאון רבי יהודה גוטרמן שליט"א סיפר‬ ‫ייערך הניתוח‪.‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬נערים צעירים‪ ,‬חלק לפני בר מצווה‪ ,‬וחלק אחרי‬ ‫רוצה שאני אברך אותו"? אמר לי הראש ישיבה "תברך‬ ‫את כח ההתמדה‪ ,‬את העמלות בתורה שאיתם ניתן להגיע‬ ‫ומה שבאחרית ימיו היה מראה בקיאות עצומה וכל‬ ‫דברים מופלאים ביותר‪" :‬הייתי במונטריי שבשוויץ‬ ‫לאחר מכן סיפרו רבי הירש ורבי שלום‪ ,‬שעמדו בשמש‬
‫בר מצווה‪ .‬הצעירים יותר כמעט נרדמו והוא נשאר ער‪ .‬זה‬ ‫אותי שאני לא אמות בלי תשובה"‪ ...‬זה לא סיפור מהיום‪,‬‬ ‫לגדלות בתורה‪ ,‬והרי התורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה‬ ‫גמרא כל תוספות שהיו אומרים לו‪ ,‬מיד היה אומר היכן היא‬ ‫‪ -‬העיר שבה גר מרן הגראי"ל שטינמן ‪ -‬זמן קצר אחרי‬ ‫זמן רב והמתינו לאוטובוס המתעכב‪ ,‬וכל צפירת רכב‬
‫היה כבר מאוחר בלילה‪ .‬ולמה הוא עשה את זה? להשריש‬ ‫זה סיפור מלפני עשרות שנים‪ ,‬לא בגיל מאה הוא נזכר‬ ‫יבוא וייטול"‪.‬‬ ‫בש"ס ‪ -‬באיזה דף וגם שם‪ ,‬למעלה בראש העמוד למטה‬ ‫שעבר משם‪ ,‬ועדיין כשהגעתי לשם נשאר הרושם אצל‬ ‫שנשמעה ‪ -‬הסתכלו לראות האם זהו האוטובוס שהגיע‪...‬‬
‫בנו שאין זמן מיותר‪ .‬את הכל צריך לנצל‪ .‬כל קביעות‬ ‫שצריך לעשות תשובה‪ ,‬את הצוואה הראשונה שלו הוא‬ ‫וסיכם ראש ישיבת גאון יעקב וחתנא דבי נשיאה הגאון‬ ‫וכו' והיה מצטט לשון הגמ' ואומר מהלך הגמ' והתוספות'ים‬ ‫האנשים ודיברו על איך עמל הוא והגאון הגדול רבי משה‬ ‫ואילו רבי אליהו עמד כל הזמן איתן על מקומו‪ ,‬נתון‬
‫וקביעות‪ ,‬צריך לשמור עליה‪ .‬זה הוא עשה בישיבה‪ ,‬זה הוא‬ ‫כתב בתשי"ד‪ ,‬כשהיה אברך צעיר בן ארבעים‪ .‬למה? מה‬ ‫רבי זאב ברלין שליט"א‪:‬‬ ‫באותו מקום בע"פ‪ ,‬צריך לדעת שבשנים קודמות לא הראה‬ ‫סולובייצ'יק לילות על לילות שם בשוויץ‪.‬‬ ‫בשרעפי קודש‪ ,‬לא נע ולא זע! לאחר המתנה של שעה‬
‫עשה בכולל‪ ,‬זה הוא עשה לימים בכל הדור כולו‪ .‬ואם זו‬ ‫קרה אז?! שלושה גדולי ישראל נפטרו פתאום‪ .‬מרן החזו"א‬ ‫"כבוד השם הסתר דבר‪ ,‬מרן ראש הישיבה רצה להסתיר‬ ‫אופן זה של ידיעת הש"ס‪ ,‬ולא הבליט את זה כל כך‪ ,‬אלא‬ ‫ומה שזכיתי אני לראות שהייתי עמו כחמישים שנה‬ ‫ארוכה‪ ,‬שמעו מעבר לרחוב את קול האוטובוס המתקרב‪,‬‬
‫מורשתו ‪ -‬את זה חייבים להמשיך"‪...‬‬ ‫זצוק"ל נפטר אז בצורה פתאומית כמעט‪ ,‬הוא ישב ולמד‬ ‫את הגדלות שלו שלא ידברו עליו‪ ,‬אבל בוודאי שרצונו‬ ‫היה עונה בעומק הסוגיא בכל מקום‪ .‬מסתבר שהסתיר‬ ‫בישיבה הקדושה פוניבז'‪ ,‬שהיה שקוע בלימוד באופן‬ ‫ורבי אליהו הפנה מעט את ראשו לראות‪ ,‬ומיד נבהל‪ ,‬החזיר‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪14-15‬‬
‫מרנן הגרי"ז לחזו"א‬
‫בין מ‬ ‫אין בנו יומרה להבין ולהקיף את דרך‬
‫לימודו של רשכבה"ג מרן הגאון רבי‬
‫אהרון יהודה ליב שטינמן זצוק"ל‬
‫הן מעומק המושג וקל וחומר מקוצר‬
‫המשיג ⋅ פנינו לתלמידים מתקופות‬
‫ללמוד‬
‫וללמד‬
‫עם תלמידי ישיבת אורחות תורה‬ ‫שונות בניסיון להבין ולהעמיק את דרכו‬
‫בשיעור הקבוע במעונו‬ ‫של מרן ראש הישיבה בלימודו לעצמו‬
‫ובלמדו את תלמידיו‪ ,‬בתורה ובמוסר‬
‫למסור שיעור כללי‪ ...‬אני לא רגיל לבנות בניינים‪ .‬בשביל‬ ‫סיים רבינו בחיוך‪ :‬לא עניתי‪ ...‬והפסקתי לשלוח לו את‬
‫זה אני צריך לאסוף את הדברים ולבנות מהלך‪ ...‬אל תחשוב‬ ‫הספרים‪.‬‬ ‫⋅ הגאון רבי נחום ברנשטיין שליט"א‬
‫שבגיל ‪ 60-70‬קל לשנות דרך בלימוד‪!!!...‬‬ ‫איך ניתן להגדיר את דרך הלימוד של מרן ראש‬
‫ניתן לשים לב שספרי 'אילת השחר' שכתב לפני‬ ‫הישיבה?‬ ‫משגיח בישיבת גאון יעקב ומוותיקי‬
‫שמסר שיעורים כללים הם בסגנון אחד ואח"כ נוספו‬ ‫רבי צבי במברגר‪ :‬כשאני רוצה להגדיר את דרך‬ ‫תלמידי רבינו‪ ,‬הגאון רבי תנחום‬
‫המהלכים שמסר בשיעור כללי ובהם יש יותר התייחסות‬ ‫הלימוד של מרן ראש הישיבה עומדים מול עיניי דברי‬
‫ל'רייד' הישיבתי‪.‬‬ ‫המשנה בסוטה דף מ"ט "משמת רבי עקיבא‪ ,‬בטל כבוד‬ ‫פישהוף שליט"א ר"מ בישיבת פוניבז'‬
‫אך שיעור יומי סירב מרן ראש הישיבה למסור בגאון‬ ‫התורה‪ .‬וביאר רש"י היה נותן ליבו לדרוש כל קוץ וקוץ של‬
‫יעקב‪ ,‬והמשגיח הגאון רבי דוד מנחם שניידר שליט"א‬ ‫כל אות וכ"ש תיבות יתירות ואותיות יתירות‪ ...‬וזה כבוד‬
‫לצעירים‪ .‬הרה"ג רבי יעקב לנדמן‬
‫אמר לנו שטעמו הוא כי יודע שהבחורים רוצים לשמוע‬ ‫תורה גדול שאין בו דבר לבטלה"‪.‬‬ ‫שליט"א ונכדו הרה"ג רבי צבי במברגר‬
‫'ישיבישע תורות' והוא לומד יותר כמו 'אילת השחר'‬ ‫רבי עקיבא הגדול שאמר לו ר"א בן עזריה‪ ,‬עקיבא‬
‫והבחורים לא יקבלו ממנו‪...‬‬ ‫מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות‬ ‫שליט"א מספרים על הדרך בה חתר רב‬
‫לאחר שביום הפורים באנו למרן ראש הישיבה וביקשנו‬ ‫)סנהדרין סז( ופירש"י שהן חמורים ובהם אתה מחודד ולא‬
‫שימסור שיעור והרגיש שאכן אנו רוצים לקבל את דרך‬ ‫בהגדה‪ ,‬ובכל אופן כבוד התורה שבטל בפטירתו זה מה‬
‫החובל בים התלמוד ⋅ העיון של הבקיא‬
‫'האילת השחר' בלימוד נעתר למסור שיעור יומי ‪ 3‬פעמים‬ ‫שהיה נותן ליבו לדרוש כל קוץ וכל אות וזהו כבוד התורה‬ ‫והבקיאות המופלאה של המעיין‬
‫בשבוע‪...‬‬ ‫הגדול שאין שום דבר לבטלה‪ .‬ההרגשה שניתן כך לומר‬
‫ושוב מרן ראש הישיבה חזר לאותו מהלך של קושיות‪...‬‬ ‫על מרן כמה היה נותן ליבו בעמל ויגיעה להבין כל דבר‬
‫פניתי למרן ראש הישיבה ואמרתי לו‪ :‬אין לנו ממי לשמוע‬ ‫וכל נקודה בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ‪ ,‬ולא היה אכפת‬
‫את הרייד?! אמר לי‪ :‬אם תדעו לשאול קושיות זה טוב מאד‪,‬‬ ‫לו מה יאמרו משום שתורה היא וללמוד אני צריך‪.‬‬
‫ובזמן קיץ התחיל להביא שני צדדים לתרץ אבל לא בצורה‬ ‫כמה פעמים אמר מסכת קידושין מתחילה מאי שנא‬ ‫"וזה נחוץ לעורר אצל לומדי התורה שהם שייכים לזה‬ ‫רפאל ישראל‬
‫מוחלטת‪ ,‬והיה מביא את מהלך האחרונים בסוגיה וכסדר‬ ‫הכא דתני האשה נקנית ומאי שנא התם דקתני האיש קונה‬ ‫כמה גדולה החשיבות של לימוד תורה עם הבנה להבין‬
‫הקשה עליהם‪.‬‬ ‫והתוס' שם דנים למה כתוב האשה עם ה' סוגיה שלמה על‬ ‫הסוגיה עם קצת טעם ואע"פ שזה לא פשוט וצריכים‬
‫כשמרן ביקש ממני להתמנות למשגיח ב'גאון יעקב'‪,‬‬ ‫שבה‪ .‬ואם אמור יאמר מגיד השיעור שזה יותר מושך את‬ ‫שאח"כ הסתכל ומחק מילה או הוסיף מילה‪ .‬בכל מילה‬ ‫דקדוק לשון התנא‪ .‬איזה ראש ישיבה בזמננו היה אומר‬ ‫לכך יגיעת התורה אבל כשזוכים נמצאים בדרגה אחרת‬
‫אבי מורי ביקש ממרן שגם אמסור שיעורים בלימוד‪.‬‬ ‫הלב הרי שבנו לדברי מרן החזון איש‪.‬‬ ‫שהוסיף הושקעה מחשבה וכן גם מאחורי כל מחיקה הייתה‬ ‫שיעור על כזו סוגיה?! מי היה מקשיב לו‪...‬‬ ‫לגמרי‪) "...‬ימלא פי תהילתך ‪ -‬דרכי העליה‪ ,‬עמ' קנה(‬
‫מרן ראש הישיבה קרא לי ושאל אותי‪' :‬אתה יודע ש"ס?'‬ ‫השואל נטל הורמנא ושאל כיצד היה נוהג רבנו‬ ‫מחשבה ועומק‪ .‬היה מחשב את כל הלומדעס והסברות‬ ‫רבי יעקב לנדמן‪ :‬מצד אחד מרן ראש הישיבה היה‬ ‫ראשית‪ ,‬רצינו לשמוע על איזו שיטת לימוד גדל‬
‫אמרתי‪ :‬ראש הישיבה יודע מה אני יודע‪ ...‬ואז אמר‪ :‬להגיד‬ ‫בעצמו בשיעורו הקבוע בישיבה קטנה?‬ ‫העמוקות אך מצמיד אותם למקור שלב אחרי שלב‪...‬‬ ‫נזהר מלומר רייד וסברות בסוגיה שיש לחשוש שאין כוונת‬ ‫ולמד מרן עצמו‪...‬‬
‫קשר של תורה‪ .‬עם הגה"צ רבי מתתיהו סלומון שליט"א‬
‫שיעורים בגאון יעקב צריך לדעת ש"ס‪ .‬אמרתי לו‪ :‬הן ראש‬ ‫בת שחוק עלתה על פני רבנו והשיב‪ :‬תמיד חשבתי‬ ‫לשם המחשת הדברים סיפר מרן ראש הישיבה‬ ‫הראשונים לרעיונות אלו‪ ,‬אבל גם לא היה מנותק מזה‪...‬‬ ‫רבי יעקב לנדמן‪ :‬כידוע מרן ראש הישיבה גדל בבריסק‬
‫הישיבה תמיד לימד אותנו לשאול ולהקשות‪ .‬ענה לי אבל‬ ‫שלומר את דברי הקצות או רבי עקיבא איגר לרדת לסוף‬ ‫שבצעירותו במשך כחצי שנה שמע שיעורים ממרן הגר"א‬ ‫צורת הלימוד ב'אילת השחר' שנראית כמגיעה ממקום של‬ ‫בבית הסמוך לביתו של מרן הגרי"ז ואף למד בחברותא עם‬
‫צריך גם לדעת לחשוב איך מתרצים‪.‬‬ ‫דבריהם לא אוכל בין כך ובין כך לעשות בשלמות‪ ,‬אז‬ ‫קוטלר זצוק"ל שהיה ידוע בשיטת הלימוד החריפה‪.‬‬ ‫דקדוק ודגש על בירור פשטני לא הגיע ממקום של פשט‬ ‫בנו הגדול הגאון רבי יהושע בער זצ"ל‪ .‬כמובן שהלימוד‬
‫רבי צבי במברגר מחדד את הדברים‪ :‬כאשר הבחורים‬ ‫גמרתי בליבי שאני עצמי אלמד את הסוגיה כמו שהקצות‬ ‫"תחילה חשבתי שאני לא מבין את השיעורים בגלל עומקם‬ ‫ודקדוק בכל תיבה‪ ,‬כשיטת הלימוד של חלק מהאחרונים‪,‬‬ ‫בחברותא היה בשיטת הלימוד של בריסק ומתוך דפי‬
‫היו מנסים ליישב את ההערות שהעיר‪ ,‬היה דוחה את‬ ‫למד וכמו שרבי עקיבא איגר למד‪ ,‬ומה שאעלה בהבנת‬ ‫של הדברים אבל אח"כ קלטתי שאני חיל רגלי והוא חיל‬ ‫אלא מרן ראש הישיבה התחיל מהבסיס‪ ,‬לעמול בהבנת‬ ‫חידושי תורה שמרן הרב מבריסק הביא להם ממרן הגר"ח‬
‫דבריהם אף על פי שבהזדמנויות אחרות כשנשאל שאלות‬ ‫הסוגיה את זה אומר‪ ,‬כדי שבמה שאני הבנתי יהיה לי‬ ‫האוויר‪ ...‬אני פוסע פסיעה אחר פסיעה ולא טיל המעופף‬ ‫כל פרט וכל סברה מבראשית‪ ,‬לרדת לשורשה של כל‬ ‫וכן דפים מרשימות התלמידים אשר חלקם נכללו לאחר‬
‫אלו‪ ,‬הוא גם תירץ תירוצים אלה‪ ,‬והפשט הוא כנ"ל‪ ,‬לא‬ ‫לפחות השגה מושלמת‪.‬‬ ‫ממקום למקום"‪.‬‬ ‫הוא אמינא וכל מסקנה‪ ,‬ולא ללמוד רק לפי הלומדעס‪,‬‬ ‫מכן בכתבי הסטנסיל‪.‬‬
‫שהתירוצים אינם אמת אלא רצה ללמד שצריך לחשוב‬ ‫בשיעוריו בישיבה מרן ראש הישיבה גם לימד בדרך‬ ‫אלא צעד אחד צעד‪ ,‬ולא זזים עד שהדברים מובנים מכל‬ ‫לימים סיפר מרן ראש הישיבה‪' :‬כשלמדתי בבריסק‬
‫על כל דבר‪ .‬היה נזהר לא לומר 'תורת' או 'רייד' ישיבתי‬ ‫לימודו הנ"ל?‬ ‫דרך הלימוד עם התלמידים‬ ‫צדדיהם‪ ,‬שילוב של חשיבה מורכבת אבל לא ערטילאית‪.‬‬ ‫מהשעה שקמתי בבוקר עד שהלכתי לישון בלילה חשבתי‬
‫רק בכדי ליצור אווירת לימוד כשהיה נראה לו שלא יהיה‬ ‫הגאון רבי נחום ברנשטיין שליט"א‪ :‬צורת מסירת‬ ‫בכינוס שנערך ע"י ארגון לב שומע בשנת תשע"ג‪,‬‬ ‫ומשום כך מרן ראש הישיבה למד מאד לאט‪ .‬לפעמים למד‬ ‫רבי חיים‪ ...‬והיה לי טעם ועונג נפלא בחידושי רבי חיים עד‬
‫בזה תועלת לתלמידים‪ .‬משום כך גם את רוב החידושים‬ ‫השיעור של מרן ראש הישיבה הייתה שמרן היה שואל‬ ‫סיפר רבינו‪ :‬פעם אחת הייתי נוכח אצל מרן החזו"א והיה‬ ‫דף במשך חודשיים‪ .‬פעם אמר לי שמצטער שלא יכול‬ ‫שרק חיכיתי כל יום ויום לקבל עוד דף ועוד דף מחידושי‬
‫שבאילת השחר לא אמר בשיעור‪.‬‬ ‫שאלות על הגמ' ועל רש"י ותוס'‪ ,‬ולא היה מתרץ‪ .‬וכשהיו‬ ‫שם ראש ישיבה מסוים‪ ,‬ואמר למרן החזו"א שאינו יכול‬ ‫לעשות שיעור של הספק‪ ,‬אבל האחריות שלא לדלג שום‬ ‫רבי חיים'‪ ,‬עד כדי שסיפר שלמדנו סוגיות בגמ' לפי‬
‫מנסים לענות‪ ,‬היה מפריך את התירוץ‪ .‬אמרנו לו הרי‬ ‫ללמוד פשט משום שאין מקשיבים לדבריו היות שאין‬ ‫נקודה מלהבינה עד שורשה לא מאפשרת לו ללמוד לימוד‬ ‫הסוגיות שר' חיים כתב עליהם‪.‬‬
‫צורת מסירת השיעורים בביתו‬ ‫הרשב"א שואל שאלה זו?! אמר רבינו‪ :‬נו‪ ,‬ומה הרשב"א‬ ‫לתלמידים הנאה מזה‪ .‬אמר לו מרן החזו"א כי זו אמת‪,‬‬ ‫בדרך של הספק‪.‬‬ ‫כשהגיע לארץ שיטת לימודו של רבינו החזו"א עוררה‬
‫ידוע שהיו למרן ראש הישיבה שיעורים רבים‬ ‫מתרץ? אמרנו את התירוץ ומיד הקשה על זה‪ ...‬וסיים אז‬ ‫אך כשיצא אמר לי כי מה שאין לתלמידים הנאה בפשט‬ ‫מרן ראש הישיבה סיפר שמרן החזו"א הציע למרן הרב‬ ‫אותו‪ ...‬ועל כן ניגש לדבר עם מרן החזו"א בלימוד והרבה‬
‫שמסר בביתו לאברכים ולתלמידי חכמים מופלגים בכל‬ ‫אתם לא מבינים את הרשב"א‪.‬‬ ‫שאומר להם הוא משום שהוא עצמו גם כן אין לו הנאה‬ ‫מפוניבז' זצוק"ל למנות את רבינו לראש ישיבת פוניבז'‪,‬‬ ‫ללמוד עם תלמידי מרן החזו"א‪ ,‬עד שקיבל מהם את דרך‬
‫מקצועות התורה‪ .‬מה הייתה צורת הלימוד בשיעורים‬ ‫הדבר הפריע לי ואזרתי אומץ ושאלתי את מרן ראש‬ ‫בזה‪ ,‬אבל אם הוא היה נהנה מלימוד הפשט היו התלמידים‬ ‫ומרן הרב מפוניבז' הציע לו להיות ראש הכולל‪ .‬מרן ראש‬ ‫הלימוד של מרן החזו"א‪.‬‬
‫אלו?‬ ‫הישיבה מדוע בשיעור הוא מקשה רק קושיות ולא עונה‪.‬‬ ‫נהנים ג"כ מלימודו‪.‬‬ ‫הישיבה הסביר שמרן החזו"א רצה מישהו שכביכול ימתן‬ ‫מרן ראש הישיבה סיפר שפעם היה אצל מרן החזו״א‬
‫הגאון רבי תנחום פישהוף שליט"א‪ :‬הלימוד היה בריכוז‬ ‫ענה לי מרן שסגנון השיעור משתנה‪ :‬בשיעורים עד חנוכה‬ ‫על כך הוסיף רבנו ונקב בדוגמאות‪ :‬מרן הנצי"ב‬ ‫את לימוד הלומדעס בישיבה‪ ,‬מרן החזו"א חשב שמרן ראש‬ ‫זצ"ל והיה אצלו ראש ישיבה חשוב שהרצה למרן החזו"א‬
‫עצום וברוגע‪ .‬חזר על התוס' כמה פעמים עם חילופי‬ ‫הוא שואל רק קושיות‪ ,‬משום שרוצה לפתוח את הראש של‬ ‫מוואלוז'ין זצוק"ל היה אומר בשיעורו רק כמה הערות על‬ ‫הישיבה יוכל לשלב את הדברים‪ .‬אמר מרן ראש הישיבה‪:‬‬ ‫מחידושי תורתו‪ .‬לאחר שיצא אותו ראש ישיבה אמר‬
‫הגרסאות‪ ,‬והכל ברצף בלי שום הפסקה‪ .‬למרות שקשתה‬ ‫הבחורים‪ ,‬ומחנוכה כבר אומר אפשרויות שניתן לתרץ‪ .‬ורק‬ ‫הדף ויצאו מהישיבה כל גדולי עולם‪ .‬גם שמעתי ממרן רה"י‬ ‫מרן הרב מפוניבז' היה פיקח‪ :‬מצד אחד לא יכול לסרב‬ ‫החזו״א לרבנו שכשיש לאדם סברה עקומה ‪-‬אינו יכול‬
‫עליו הראייה התאמץ בכל רש"י ותוס' לראות בפנים‪.‬‬ ‫בזמן קיץ היה מביא את דברי האחרונים אך מקשה עליהם‪.‬‬ ‫רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל שלמד אצל מרן הג"ר‬ ‫לבקשת מרן החזו"א אבל מצד שני לא רצה לשנות את‬ ‫לאומרה כסברה שלו‪ ,‬אבל להכניס את סברתו העקומה‬
‫למחרת המשיך באותו מקום כאילו לא הייתה הפסקה‪,‬‬ ‫לעומת זאת כשנפתחה ישיבת גאון יעקב‪ ,‬מסר מרן‬ ‫שלמה היימן זצוק"ל וגם הוא אמר כמה הערות בשיעור על‬ ‫דרך הלימוד שבישיבה לכן מינה אותי לראש כולל‪ .‬רואים‬ ‫בדברי הרמב"ם זה מקובל אצלו‪...‬‬
‫ולאחר כל כמה דפים שוב חזרו בעיון מדוקדק‪...‬‬ ‫ראש הישיבה שיעורים כלליים‪ .‬שיעורים אלו כן היו‬ ‫הדף והסתפק בזה‪.‬‬ ‫שמרן החזו"א עמד על השילוב שבשיטת לימודו של מרן‬ ‫אנקדוטה מעניינת סיפר מרן ראש הישיבה‪ :‬כשהוציא‬
‫הפליאה ההתייחסות שלו לכל סוג הערה של לומדי‬ ‫בנויים בצורת מערכה ישיבתית‪ ,‬היו אלו שיעורים חזקים‬ ‫באשר לאופן אמירת השיעור מוטל על כל מגיד שיעור‬ ‫ראש הישיבה‪.‬‬ ‫את ספרו הראשון 'אילת השחר' שלח לחברותא שלו הגאון‬
‫השיעור‪ ,‬בכל רמה ולכל אחד‪ .‬כמובן שהערה בלאמדעס‬ ‫ומחודשים ביותר ובאו קבוצות מפוניבז' ומעוד ישיבות‬ ‫להתרכז בעיקר הסוגיה ולא לדבר על נקודה צדדית‪ ,‬על‬ ‫תהליך כתיבת ה'אילת השחר' הייתה גם בשני הרבדים‬ ‫הגדול רבי משה סולובייצ'יק זצ"ל את הספר‪ .‬רבי משה‬
‫המשך בעמוד ‪47‬‬ ‫לשמוע את השיעור‪ .‬פעם אמר לי‪ ,‬הדבר הכי קשה לי זה‬ ‫אף שהיא יותר מושכת את הלב מבחינת החלק העיוני‬ ‫הנ"ל‪ .‬מרן ראש הישיבה כתב בפעם הראשונה ובבוקר‬ ‫שלח לו תשובה‪' :‬מה קרה‪ ,‬זו לא דרך הלימוד שלמדנו‪'...‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪16-17‬‬
‫השיעור הכללי‪ .‬ריתחא דאוריתא‬

‫"לא אוניברס ייטאות לתלמוד‪,‬‬ ‫צורת הישיבה‬
‫וחותמה‬

‫אלא בית יוצר ללבניין בני תורה‪,‬‬
‫אלא בני תורה"‬ ‫לא תלמודיסטים א‬
‫שח לנו רבי אליעזר טורק שליט"א‪ :‬שמעתי מראש ישיבה‬ ‫ושלא לעשות איזה דבר שיפריע לצמיחה שלו‪) .‬בחנוכת‬ ‫כל כובד המשקל להכשילו‪ ,‬שיהיה מה שיהיה העיקר‬ ‫כך אמר‪ :‬באגרת הגר"א נאמר‪ ,‬שאין דבר נגד היצר‬
‫אחד בירושלים‪ ,‬שנכנס למרן לפני שנים רבות וביקש את‬ ‫הבית לישיבת "מאור התלמוד"(‬ ‫שלא יזכה לתורה‪.‬‬ ‫רק לזכרים תורה ולנקבות צניעות‪ .‬תורה היא הדבר הכי‬
‫ברכתו לפתיחת ישיבתו‪ .‬התעניין רבנו מי הצוות שעומדים‬ ‫לו היינו מבקשים להטביע את חותמו המופלא ביותר‬ ‫ראוי לדעת שהשנים הללו שבחורים נמצאים‬ ‫קשה לעשייה‪ ,‬אנשים מוכנים לעשות מצוות ולעשות‬
‫לשמש בישיבה‪ ,‬ומי עומד להיות המשגיח בישיבה‪ .‬באותו‬ ‫של מרן זצוק"ל בשנות הנהגתו ‪ -‬אין ספק שעולם הישיבות‬ ‫בישיבה אלו השנים שבהן נקבע גורל האדם לכל ימי‬ ‫כל מיני דברים אבל לא לעמול בתורתו‪ ,‬תורה היא סם‬
‫זמן עדיין לא היה לו משגיח לישיבה‪ ,‬והתבטא ואמר‬ ‫והכוללים היו תופסים מקום ראשון בחשיבותם‪ .‬ולא רק‬ ‫חייו‪ ,‬אם יצמח להיות מה שהתורה רצתה ממנו שיהיה‬ ‫המוות נגד היצר הרע‪ ,‬ועל זה הוא לוחם בכל הכוחות‪.‬‬
‫שעדיין אינו יודע מי יהיה המשגיח‪.‬‬ ‫משום שהוא נשא אותם כנשא האומן את היונק על שכמו‪,‬‬ ‫אדם גדול תלמיד חכם‪ ,‬או ח"ו ההיפך‪ ,‬אם כן כל תלמיד‬ ‫בספר 'דרך עץ חיים' מהרמח"ל הביא בשם רבי שמשון‬
‫השיב לו מרן נחרצות בלשונו‪' :‬אינני יכול להמליץ‬ ‫במסירות רבה ובתמיכה מתמדת בכל צרכיהם‪ .‬לשם כך‬ ‫צריך לדעת להעריך את העובדה שיש לו שייכות למקום‬ ‫מאוסטרופולא שהשביע את הס"מ שיענה לו למה הוא‬
‫על הישיבה‪ .‬כיצד אוכל לדעת את אופייה וסגנונה של‬ ‫ביקשנו לשוחח עם גדולי ראשי הישיבות בישיבות שהקים‬ ‫זה ממנו ינק שייכות לתורה ושייכות ליראת שמים‪,‬‬ ‫לא נותן ללמוד תורה‪ ,‬ואמר שהכל הוא מוחל להם והכל‬
‫הישיבה לפני שיש בה משגיח‪ .‬איני יכול לשוחח אודות‬ ‫ומהם שניתבו אורחותיהם על פי דעתו דעת תורה‪ ,‬וילמדו‬ ‫ולואי ויזכו כולם להיות גדולים מאד‪ ,‬אבל גם מה שקיבלו‬ ‫הוא ייתן‪ ,‬העיקר לא ללמוד תורה‪ ,‬ועל זה באמת עובד‬ ‫הרב מ‪ .‬ברמן‬
‫הישיבה‪ ,‬קודם שנבחר לה משגיח ראוי‪ .‬משגיח הוא דמות‬ ‫הדברים הזעירים על הכלל כולו‪.‬‬ ‫מהישיבה בימי הנעורים זה ג"כ הרבה‪ ,‬כי בימי הנעורים‬ ‫היצר בעיקר בימי הנעורים שאז הזמן הכי ראוי לאדם‬
‫מרכזית שכל ההליכות בישיבה נקבעים על פיו'‪.‬‬ ‫צריך מאד סייעתא דשמיא שלא להיכשל חלילה וחס‬ ‫לצמוח ולגדול להיות תלמיד חכם‪ ,‬ובזמן זה הוא שם את‬
‫וכשנשאל פעם מה עיקר תפקידו של משגיח‪ ,‬השיב‪,‬‬ ‫משנתו אודות הישיבה‬
‫שמשגיחים זוהי עבודה קשה שבמקדש‪ .‬כשר"מ אומר‬ ‫כשהתקיים כינוס ראשי הישיבות שבאו לשמוע‬
‫שיעור והבחור נהנה הוא מרגיש שהוא עשה משהו‪ ,‬אבל‬ ‫דיברותיו אודות מהות הישיבה בימינו‪ ,‬אמר מרן מנהמת‬ ‫הוא ראה בקיומן של הישיבות‬
‫למשגיח כשהוא אומר מוסר אין בדרך כלל הנאה‪ .‬אך‬ ‫לב ‪' -‬בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא‬ ‫את הצלת הדור‪ .‬כיוון שהן‬
‫המשגיחים צריכים לדבר על הכל‪ ,‬מרן הגר"י לוינשטיין או‬ ‫מהן מאה למשנה‪ ,‬יוצאין מהן עשרה לתלמוד‪ ,‬יוצא מהן‬
‫הרב וולבה היו משגיחים שרוממו את הבחורים וזה תפקידו‬ ‫אחד להוראה'‪ .‬כל זה נאמר בימי חז"ל שכל ישראל היו‬ ‫היו בית היוצר לגדלות‪ ,‬הוא‬
‫של משגיח ראוי‪ .‬והגה"צ רח"י מישקובסקי שח לנו‪ ,‬שאמר‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬וכל ילד וילד היה נכנס למקרא‪,‬‬
‫לו מרן בשם מרן החזו"א‪ :‬עיקר התפקיד של משגיח הוא‪,‬‬ ‫הייתה התורה מתקיימת בישראל גם אם רק אחד מאלף היה‬ ‫ראה חשיבות מרובה בבחירת‬
‫שאם בחור רוצה להשיח את לבו לפני מישהו‪ ,‬שיהיה לו‬ ‫יוצא להוראה‪ ,‬אבל בזמננו שלרוב העם אין שום שייכות‬ ‫הר"מים ובעיקר המשגיח –‬
‫עם מי לעשות כן‪.‬‬ ‫ללימוד התורה ולקיומה‪ ,‬והנכנסים למקרא הם מיעוט‬
‫וכשאירע פעם בישיבה חשובה שנפתחה ע"י כמה‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬צריכים מרביצי התורה והמחנכים להתאמץ‬ ‫שיהיו דמויות ⋅ הוא התווה‬
‫ת"ח וחיפשו 'ראש ישיבה' לישיבתם‪ ,‬ובאו להתייעץ עם‬ ‫שיהיו רבים שיגדלו לתלמוד והוראה עד שיתקיים בנו‬
‫מרן מה לחפש‪ ,‬אמר להם בין הדברים שמאוד חשוב שאם‬ ‫הפסוק 'וכל בניך לימודי ד''‪.‬‬ ‫דרך איך צריך ללמוד ובאיזה‬
‫יהיו בישיבה בחורים יותר מודרנים וכדומה‪ ,‬שייקחו ראש‬ ‫וכשרצה להבהיר גודל חשיבות עולם הישיבות‪ ,‬אמר‬ ‫הספק‪ ,‬והשאיר הוראות‬
‫ישיבה שמתאים לאופיים‪ ,‬וכן אם עושים ישיבה לבחורים‬ ‫פעם בכינוס נדיבים שהתקיים במעונו ‪' -‬באמריקה כל הזמן‬
‫יותר צדיקים‪ ,‬שיחפשו ראש ישיבה שמתאים להם‪ ,‬שאחד‬ ‫מה שהתחזקו שם הרפורמים והקונסרבטיבים זה הכל בגלל‬ ‫מפורטות איך לתת לבחורים‬
‫מיסודות הצלחה של הראש‪-‬ישיבה הוא שיהיה מתאים‬ ‫שלא היו שם ישיבות‪ .‬היו פעם צדיקים גדולים ות"ח‪ ,‬אבל‬
‫לסגנון הבחורים ויבין את הלך רוחם‪.‬‬ ‫ישיבות לדאבוננו לא היה‪ ,‬כמעט שלא היו ישיבות‪ ,‬ממילא‬ ‫גישמאק בלימוד ⋅ הוא ראה‬
‫וכשנשאל פעם מרן שיש בחורים שאינם מבינים את‬ ‫המון העם הציבור‪ ,‬היה ריק! היום ב"ה קצת חזרו בחזרה‪ ,‬וזה‬ ‫חשיבות מיוחדת גם למעיל‬
‫השיעור כללי מראש הישיבה מה לעשות עמהם‪ .‬השיב‪,‬‬ ‫גאון הודות לכך שברוך השם נתרבו ישיבות בכל מקום‪ ,‬כי‬
‫אם אומרים פלפול ארוך באמת לא כל אחד יכול להבין‪,‬‬ ‫בלי ישיבות ובלי תלמודי תורה אין עתיד לאומה היהודית‬ ‫של ספר התורה ולבגדי בן‬
‫ולכן עדיף לומר פחות בשיעור כדי שיבינו‪ .‬וציין‪ ,‬שבהרבה‬ ‫'אם אין גדיים אין תיישים'‪ ,‬וכשאין ישיבות ‪ -‬אין כלום!‬
‫מקרים הישיבה לא מתאימה לבחור‪ ,‬כי בחורים רוצים‬ ‫היו הרבה תלמידי חכמים גדולים באמריקה‪ .‬אבל הילדים‬ ‫הישיבה‪ ,‬שיהיה ברו כתוכו‬
‫להגיע לישיבה יותר מרמתם‪ ,‬ואחר כך נוצרות מכך בעיות‬ ‫שלהם לא נהיה מהם כלום‪ ,‬כיוון שלא היו ישיבות‪ .‬וב"ה‬ ‫⋅ הוא הוכיח על כניסתה של‬
‫המפריעות לגדילתן‪.‬‬ ‫שעכשיו הקב"ה עזר שיש קצת הצלה‪ .‬לכן מוכרחים לראות‬
‫וכשמדובר במרביצי התורה בישיבה‪ ,‬פעם התקיים‬ ‫שיהיה מה שיותר ישיבות‪ ,‬מה שיותר כוללים‪ ,‬ומה שיותר‬ ‫"מודרנה" לשולי היכלי התורה‬
‫כינוס שבו נשא מרן דברי הדרכה ובו סיפר‪ ,‬שמרן החזון‬ ‫תלמודי תורה‪ ,‬והקב"ה יעזור להציל שארית הפליטה'‪.‬‬
‫איש דיבר פעם עם ראש ישיבה ושאלו מדוע אינו מוסר‬ ‫ובנה היכלות של "פרומע‬
‫בשיעוריו את הפשט? והשיבו‪ ,‬שאם יאמר פשט אף אחד לא‬ ‫רבני הישיבה‬ ‫ישיבות" כתבנית ישיבותיו ⋅‬
‫ירצה לשמוע‪ .‬ענהו מרן החזון איש ‪ -‬אם היה לך גישמאק‬ ‫מרן זצוק"ל ראה חשיבות רבה במינוי רבני הישיבה‪,‬‬
‫בפשט הבחור היה שומע‪ ,‬אבל אם לר"מ אין טעם בפשט‪,‬‬ ‫שיהוו דוגמאות לגדול כראוי בתוככי עולם הישיבות‪.‬‬ ‫חותמו של בית היוצר‬
‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪18-19‬‬ ‫בהיכלה של ישיבת פוניבז'‬
‫מבטו להתרומם קצת מלהיות שקוע מאד בהבלי עוה"ז‪,‬‬ ‫הלימוד הכללי בישיבה‬ ‫להיכנס לישיבות לצעירים‪ ,‬חלק מהתלמידים אינם‬
‫אשריו ואשרי חלקו‪.‬‬ ‫מרן זצוק"ל הורה לא אחת‪ ,‬שראוי כל יום ללמוד הלכה‬ ‫מתאימים למתכונת הלימודים הרגילה‪ ,‬ומכל מקום‬
‫כשבאו בחורים לבקש חיזוק לתלמודם אמר ‪ -‬שראוי‬ ‫כמחצית השעה‪ ,‬ואמר שעדיף לחלק את החצי שעה לג'‬ ‫הוריהם רוצים להכניסם בישיבה ששמה הולכת לפניה‪,‬‬
‫שיקפידו שבשעה הראשונה של הסדר שלא ידברו דברים‬ ‫חלקים‪ ,‬וללמוד בבוקר כ‪ 10-‬דקות‪ ,‬בצהריים ‪ 10‬דקות‬ ‫וכשנתקלים בקשיים להתקבל‪ ,‬עושים כל טצדיקי עד‬
‫בטלים‪ ,‬וזה ישפיע על היום כולו‪...‬‬ ‫ובערב כך‪ .‬וכשביקשו ממנו בישיבת 'נתיבות חכמה'‬ ‫שמצליחים להכניסם לישיבה עם דרישות גבוהות‪,‬‬
‫שהוקמה על ידו לכתוב מכתב אודות מפעל הלכה לזכרו‬ ‫והיות שאלו לא יכולים להיקלט טוב שם‪ ,‬נשברים‪ ,‬ויש‬
‫קומי רוני בלילה ואיכות הזמן בישיבה‬ ‫של המייסד הגרי"י נויבירט זצוק"ל‪ ,‬כתב מכתב מרגש‬ ‫שמתדרדרים עד אשר לא יכולים להחזירם למסלול‬
‫מרן השקיע רבות לעורר על אלו המבלים זמנם‬ ‫בו הפליג בחשיבות לימוד ההלכה‪ ,‬ואמר כי סדר יומו של‬ ‫הנכון‪ .‬והטעם כי כל הורה אינו רוצה להכיר מטעמים‬
‫בלילות‪ ,‬כשכל סדר יומם למחרת משתבש‪ .‬וכך התבטא‬ ‫הבקיא בהלכה שכל אורחותיו נעלים יותר‪.‬‬ ‫מוטעים שבנו אינו יכול להיות בישיבה עם דרישות‬
‫פעם בשיחה מיוחדת ‪ -‬מצוי אצל בחורים שהחשק ללימוד‬ ‫הוא עורר לא אחת על חשיבות הלימוד בימי שישי‬ ‫גבוהות‪ ,‬והתוצאות מאד לא טובות‪ ,‬לכן הנני בזה להעיר‬
‫תופס אותם בעיקר בלילה‪ ,‬וזה גורם להם לעלייה והתמדה‪,‬‬ ‫ושבת‪ ,‬והתבטא בכאב ‪ -‬לדאבוננו לא זכינו ללמוד‬ ‫שלפני שמחליטים לאיזה ישיבה להיכנס‪ ,‬יתייעצו ההורים‬
‫אלא שזה יכול לפגוע בתלמודם ביום‪ .‬והאמת היא שכתוב‬ ‫תורה לשמה כפשוטו‪ :‬בגלל ציווי הקב"ה ‪ -‬שזו מדרגה‬ ‫אם המקום שרוצים שיתקבל התלמיד הוא באמת ראוי‬
‫בזוהר ]ויקרא[ שבחצות הלילה הקב"ה לומד עם הצדיקים‬ ‫שאין לשער‪ .‬אילו היו לומדים תורה בגלל שהקב"ה‬ ‫בשבילו‪ ,‬ולא יהיו ח"ו תלמידים שנושרים מהישיבות‪ ,‬כי‬
‫ואז התרנגול קורא שבע קולות‪ ,‬ובקול השלישי אומר עמדו‬ ‫ציוונו‪ ,‬היה הכל נראה אחרת לגמרי‪ ,‬ולא היו שאלות‬ ‫יש לקוות כי בהתייעצות יחסכו הרבה צער ויגון להורים‬
‫צדיקים ועסקו בתורה‪ ,‬כמו שכתוב בפרק שירה‪ ,‬בשעה‬ ‫איך לחזק את הלימוד של ימי שישי ושבת‪ ,‬כי מאי‬ ‫ולכלל ישראל'‪.‬‬
‫שבא הקב"ה אצל הצדיקים בגן עדן זולפים כל אילני גן‬ ‫נפק"מ בין ימי שישי ושבת לשאר ימות השבוע?! אלא‬ ‫וכשמדברים על חברותא‪ ,‬ניגש אליו בחור לשואלו אם‬
‫עדן בשמים ומשבחים ואז גם התרנגול מתעורר ומשבח‪.‬‬ ‫מאי? שלא הגענו למדרגה כזו של לימוד התורה בגלל‬ ‫עליו להשקיע בעזרה לבחור חלש יותר‪ ,‬וענהו‪ ,‬כשמצליח‬
‫אבל למעשה אם בחור ילמד בלילה הרי ביום יהיה‬ ‫ציווי הקב"ה‪.‬‬ ‫ללמוד טוב עם חברותא‪ ,‬ומבקשים ממנו ללמוד עם אחר‬
‫עייף‪ ,‬והישיבה אינה יכולה להרשות דבר כזה‪ ,‬וגם אם‬ ‫כמדומה שרבנו הנצי"ב היה לומד בימי שישי‬ ‫לטובת השני‪ ,‬אינו כדאי להחליף‪ ,‬כי מי יאמר שיצליח‬
‫לבחור מסוים עדיף ללמוד בלילה וסדרי הישיבה אינם‬ ‫"רא"ש"‪ ,‬ע"כ העצה היא ללמוד בימי שישי איזה לימוד‬ ‫עמו‪ .‬אך הוסיף‪ ,‬שמצד עבודת המידות כדאי‪ ,‬והרבה‬
‫טובים לו‪ ,‬בכל זאת אי אפשר להרשות ולשנות בשביל כך‬ ‫שיהיה לו מזה הנאה‪ .‬אמנם יש כאילו שנותנים עצה 'לתת‬ ‫פעמים יש בזה 'מתלמידי יותר מכולם'‪ ,‬שלפעמים הוא‬
‫סדרי הישיבות שכל אחד ילמד מתי שנוח לו‪ ,‬כי לא שייך‬ ‫לשכר את הבן‬‫כסף'‪ ,‬אבל צריך לדעת שלתת כסף זה כמו ׁ‬ ‫לומד עם הבחור שמתקשה וחושב שזה יועיל לחבר‪ ,‬ולבסוף‬
‫להנהיג ישיבה בצורה אחרת‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬שע"י נתינת כסף משכרים את הבחורים‪ .‬ובעניין‬ ‫זה מועיל לו בעצמו‪ .‬והביא בשם מרן הגר"מ פיינשטיין‬ ‫בעת פתיחתה של ישיבת אורחות תורה שעוצבה על פי חזונו ורוחו‬
‫ובמכתב מיוחד שרשם בכ"ו באלול תשס"ד כתב‬ ‫זה אגיד מה שבלבי‪ :‬הן ודאי שלב האדם נפתה עבור‬ ‫זצוק"ל שאדם צריך לתת מעשר מהזמן בשביל רוחניות‪,‬‬
‫מנהמת לב ‪ -‬אודיע צערי לכ' על מה ששמעתי שיש‬ ‫עניינים גשמיים‪ ,‬יותר מלהיות ברוחניות בלי תערובת‬ ‫דהיינו עשירית מהיום ייתן לעזור לאחרים‪ ,‬ואם הוא לומד‬ ‫מגיעים לענייני ממונות‪ ,‬הם חכמים מחוכמים שאין כמותם‬ ‫דברים שהם למעלה מהשגתם‪ ,‬ממילא אינם מבינים ולא‬ ‫למה שהבחור ירצה לשמוע‪ .‬והוסיף מרן באומרו ‪ -‬צריך‬
‫מקומות שבחורי ישיבה נמצאים עד כמעט כל הלילה‬ ‫של הנאות עולם הזה‪ ,‬ואי אפשר לבקש מדורנו זה שאנו‬ ‫עשר שעות ביום‪ ,‬ייתן לכה"פ שעה אחת‪ ,‬ואם הוא ייתן‬ ‫ממש‪ .‬אלא אחרי שבחור מילא את הראש בשטויות‪ ,‬הוא‬ ‫שייך שייהנו‪ ,‬ולכן צריך להשתדל ללמוד דברים כפי‬ ‫לדאוג שתתברר לבחור הסוגיה בכללותה‪ ,‬ולא נקודה‬
‫מפטפטים בדברים של מה בכך‪ ,‬ולבושים כשלא מכוסה כל‬ ‫נמצאים בהסתר פנים מאד‪ .‬מ"מ מי שבכל זאת ישים‬ ‫לחברו זה גם יכול להועיל לחיזוק המידות‪.‬‬ ‫אינו קולט דברי תורה‪ .‬אצל חלק גדול מהאנשים שאינם‬ ‫ההבנה‪ ,‬ולא לעסוק בדברים גבוהים שהבחורים אינם‬ ‫מסוימת‪ .‬בחור שמגיע מישיבה קטנה עדיין אינו יודע‬
‫קולטים הסיבה היא שהראש מלא בשטויות‪.‬‬ ‫מבינים‪ .‬עיקר ההשקעה צריכה להיות בפשט‪ .‬אמנם הדבר‬ ‫ללמוד סוגיה לבד‪ ,‬כי בישיבה קטנה עדיין רוב הבחורים‬
‫ואלו שבאמת יש להם ראש קשה‪ ,‬שמעתי בשם מרן‬ ‫שהכי קשה להבין זה הפשט‪ ,‬שהרי בעיון אפשר להגיד כל‬ ‫לא יכולים להכין סוגיה בצורה מושלמת‪ ,‬ואפילו בישיבות‬
‫עם ראשי הישיבה "גאון יעקב"‪ .‬דמות של בן תורה על פי משנתו‬ ‫החזו"א שהמשיל זאת לחופר באר‪ ,‬לאחד שמחפש באדמה‬ ‫מיני סברות וחקירות‪ ,‬אבל פשט אמיתי זה קשה‪ .‬והוסיף‪,‬‬ ‫הטובות הבחורים אינם יכולים ללמוד‪ ,‬ולפעמים בחור‬
‫מקורות מים‪ ,‬ובמקום אחד חופרים מטר או שני מטרים‬ ‫שמספרים שהגר"ח ואלוז'ינער הסביר בשיעורים את הפשט‬ ‫מרמה את עצמו הוא חושב שהוא יודע אבל באמת הוא אינו‬
‫וכבר מוצאים מים‪ ,‬ויש מקומות שבחפירה של מטר או‬ ‫של הגמרא ולא הירבה בפלפולים‪ ,‬עד כדי שהתלמידים‬ ‫יודע‪.‬‬
‫שניים עדיין לא מוצאים‪ ,‬וצריך להעמיק ולחפור עוד‬ ‫אמרו שאין כוחו אלא בפשט‪ .‬למחרת נכנס לשיעור ומסר‬ ‫וסיפר‪ ,‬ששמע מאחד שלמד הדף הראשון במסכת‬
‫מטר או שניים נוספים‪ ,‬ולפעמים עשר מטרים ויותר‪ ,‬עד‬ ‫להם שיעור בעיון במשך שעה וחצי‪ ,‬ולאחר כעשר דקות‬ ‫פסחים חודש שלם‪ ,‬וכששאלוהו דבר פשוט בעיקר הסוגיה‬
‫שלבסוף מגיעים למקור מים‪ .‬כך גם אצל בני אדם‪ :‬יש‬ ‫מתחילת השיעור חלק הבחורים לא הצליחו לקלוט מה‬ ‫לא ידע להשיב‪ .‬והוסיף‪ ,‬שמרן רה"י רמי"ל זצוק"ל סיפר לו‬
‫כאלו שיש להם תפיסה מהירה‪ ,‬אחד כזה תיכף מגיע למים‪.‬‬ ‫הוא אומר‪ .‬כשסיים אמר להם שאינו אומר שיעור בעיון לא‬ ‫שלמד מסכת חולין במשך כמה שנים אצל רבו מרן הגר"ש‬
‫אבל יש אחד שצריך לחפור הרבה ואם הוא יחפור הרבה‬ ‫בגלל שאינו יודע‪ ,‬אלא בגלל שהוא רוצה ללמדם פשט‪,‬‬ ‫היימן זצוק"ל והוא כתב את כל מה ששמע ממנו‪ ,‬ועל כל‬
‫הוא יגיע בסוף למים‪ .‬כל אחד יכול להגיע למים‪ ,‬להבנת‬ ‫שזו הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫דף הייתה לו הערה אחת או שתי הערות מפני שהם הבינו‬
‫התורה‪ ,‬ואם יתעקש ויתמיד לחפור ולחפור‪ ,‬הוא יגיע‬ ‫כששאלוהו על קצב הלימוד הרצוי לבן ישיבה‪,‬‬ ‫שבחור אינו מסוגל יותר‪.‬‬
‫לבסוף‪ .‬כמובן כאשר אין מדובר בכאלה שיש להם ליקוי‬ ‫השיב ‪' -‬אין זו הדרך הנכונה ללמוד רק שניים‪-‬שלושה‬ ‫היום כבר בת"ת מלמדים הרבה יותר מכפי יכולת‬
‫נורא‪ ,‬ומי שיגע ‪ -‬ימצא‪...‬‬ ‫דפים בזמן‪ ,‬ובכל הדורות לא למדו בדרך זו‪ ,‬ואם היו‬ ‫הקיבול של התלמידים‪ .‬יש אברכים בכוללים שאומרים‬
‫פעם בשנת תשס"ו ניסח מרן מכתב מיוחד עבור ישיבה‬ ‫רוצים ללמוד ש"ס יצטרכו בשביל זה ללמוד אלף שנה‪.‬‬ ‫שעכשיו הם מתחילים ללמוד כי בישיבה הם לא למדו את‬
‫לחלשים ‪ -‬ידוע וכן מבואר בחז"ל )נדה( שהקב"ה גוזר עוד‬ ‫צריך ללמוד ולהבין טוב הפשט‪ ,‬ואם עדיין יש לו קושיה‪,‬‬ ‫הסוגיה עצמה‪ ,‬אלא שמעו נקודה זו או זו ועכשיו בכולל הם‬
‫לפני שנולד מה יהיה האדם‪ ,‬חכם או טיפש‪ ,‬חוץ מיראת‬ ‫שישאל‪ ,‬אבל לא לחפש קושיות ולנסות לתרצם‪ .‬אמנם‬ ‫מתחילים ללמוד סוגיה כראוי‪.‬‬
‫שמים‪ .‬ובזה כלול כמובן גם כישרונות טובים‪ ,‬וגם כאלה‬ ‫לפעמים טוב להקשות קושיות כדי לחדד את הראש‪ ,‬וגם‬ ‫כשניגש אליו מגיד שיעור שאמר כי הוא נשחק‬
‫שלא זוכים לזה‪ ,‬ואלה שלא זכו לזה אין הכרח שיישארו‬ ‫קצת להרגיע את היצר‪ ,‬אבל לא צריך רק לחדד‪ ,‬צריך‬ ‫במלאכתו שמוסר על אותם דפים אותם שיעורים ‪ -‬השיבו‬
‫בורים‪ ,‬אלא שצריכים יגיעה יותר כדי להגיע‪ .‬ומה‬ ‫ללמוד וגם לחדד‪.‬‬ ‫מרן ‪ -‬רבי חיים מוואלוז'ין אומר שכל בירור שמתחדש‬
‫שהדורות יותר יורדים ויותר שוקעים בחטאים‪ ,‬יש יותר‬ ‫'בוואלאז'ין היה ההספק דף ליום‪ .‬מרן הנצי"ב מסר‬ ‫לאדם יותר זה חידוש‪ .‬אם מגיד שיעור לומד את הסוגיה‬
‫אלה שכדי שיזכו צריכים מאד לעמול‪ ,‬כמובן בכוח עצמם‬ ‫שיעור בימי ראשון‪ ,‬שני ושלישי‪ ,‬כל יום דף‪ ,‬ומרן הגאון‬ ‫כפי שהוא למד במחזור הקודם לפני חמש שנים סימן שהוא‬
‫אין יכולים להגיע‪ ,‬אלא שצריכים ללמוד אתם ולהשקיע‬ ‫רבי חיים מבריסק ‪ -‬אחרי שנהיה ראש ישיבה ‪ -‬מסר בימי‬ ‫לא התקדם כלום‪ .‬ואם נאמר בברכות 'אם קרית לא שנית‪,‬‬
‫בהם יותר‪ .‬לכן יש בדורנו צורך גדול לייסד כל מיני בתי‬ ‫רביעי‪ ,‬חמישי ושישי כל יום דף‪ .‬ועל מה התעכבו? תראו‬ ‫ואם שנית לא שילשת'‪ ,‬וביאר רש"י 'לא חזרת עליו פעם‬
‫ספר וישיבות קטנות וגדולות כדי שגם אלה שלא חוננו‬ ‫בספר מרומי שדה שבכל דף יש הערה אחת או שתי הערות‪,‬‬ ‫שנית כדי שתתבונן בו'‪ ,‬הרי מבואר שבלימוד פעם שנייה‬
‫בכישרונות טובים‪ ,‬והרבה מהם ע"י שמלמדים ומשקיעים‬ ‫וזה מה שהספיקו ביום אחד‪ .‬לכן חשוב שילמדו ויתקדמו‬ ‫צריך להתבונן שנית ואם יתבונן הוא יתעלה ויחוש סיפוק‬
‫יגיעה יוכלו להיות תלמידי חכמים ואפילו אם לא יהיו‬ ‫קצת יותר מהר‪ .‬ודאי שצריך גם לחדד את השכל‪ ,‬אבל‬ ‫גדול‪.‬‬
‫גדולי הדור‪ ,‬יוכלו להיות נחשבים ת"ח לפי מצב דורנו‪ .‬גם‬ ‫לא להתעכב על כל דבר‪ ,‬לא כל בחור מסוגל לומר הרבה‬
‫בדורות הקודמים היו הרבה שלא היו בעלי כישרונות ועלו‬ ‫פלפולים על כל שורה‪ ,‬לא כל בחור מתאים לזה'‪.‬‬ ‫העצה לקבל 'גישמאק' בלימוד בישיבה‬
‫מאד בתורה‪.‬‬ ‫פעם ניגש ראש ישיבה נודע וביקש את עצת מרן‬
‫סוגי הבחורים בישיבה‬ ‫להטעים את הלימוד על תלמידיו‪ .‬השיבו מרן ‪ -‬בדרך כלל‬
‫בחירת ישיבה וחברותא‬ ‫לשון בני אדם היא שיש בחורים שאינם בעלי‬ ‫האדם נהנה מדבר שהוא מבין‪ ,‬ומדבר שאינו מבין אין לו‬
‫חשיבות רבה ראה מרן זצוק"ל שכל בן ישיבה יחפש‬ ‫כישרונות‪ ,‬אך למרן זצוק"ל הייתה הגדרה אחרת ‪ -‬הסיבה‬ ‫הנאה‪ .‬אם בחור מבין את תוכן הגמרא בבהירות‪ ,‬הרי הוא‬
‫עבורו את המקום המתאים למידותיו‪ .‬בשנת תשנ"ו פרסם‬ ‫היא כיוון שרוב רובם אינם מבינים את תוכן הנלמד‪ ,‬ולא‬ ‫יכול לקבל גישמאק‪ ,‬אבל אם אינו מבין‪ ,‬לא שייך לקבל‬
‫מכתב עליו חתם גם מרן הגרי"ש‪' :‬הנה כידוע מתחילים‬ ‫בגלל שאינם בעלי כישרונות‪ .‬אני רואה הרבה פעמים‬ ‫גישמאק‪.‬‬
‫להתכונן גומרי בתי החינוך והחדרים וכד' את לימודיהם‬ ‫שאותם האנשים שנקראים שאינם כישרוניים בשעה שהם‬ ‫רק שלפעמים הבעיה היא‪ ,‬שהבחורים נמשכים ללמוד‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪20-21‬‬
‫על הדחף הרוחני להקים מוסדות תורה‬ ‫בנו ממשיכו הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א‬
‫ולהרבות לומדים‪ ,‬על התביעה ל"זבולוני‬ ‫ראש ישיבות 'אורחות תורה' על מטבע שטבע‬
‫עם" – למה ויתרתם לעצמכם מלהיות‬ ‫הגוף כגון גופיה‪ ,‬וזה דבר גובל באיסור‪ .‬וכ"ש שאין רוח‬

‫יששכרים? ⋅ על מסירות הנפש ממש‬
‫אבא עם צורת דיוקנו של בן תורה אמיתי‬ ‫חכמים נוחה להיות גילוי בשר הגוף‪ .‬ועין משנה ברורה סי'‬
‫ב' ס"ק א' וז"ל‪ ,‬וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא‬

‫בית אבא‬
‫במקום הכרח מלגלות בשרו אפילו מעט כל שדרכו להיות‬
‫לעודד בני תורה ועל הבריחה מההנהגה‬ ‫מכוסה בבגדים לעולם‪ ,‬אבל רשאי לגלות ידו עד הקובד"ו‬
‫ויותר מכך – ממחלוקת ⋅ כרעא דאבוה‬ ‫וצווארו עד החזה‪ ,‬ובשער הציון מובא שזה מהפמ"ג וארצות‬
‫החיים‪ ,‬וכש"כ שזה מאד לא דרך בני תורה‪ ,‬וזה גורם לקצת‬
‫פריקת עול‪ ,‬ומאד יש להקפיד להיות צנוע גם במלבושיו‪.‬‬
‫רק כל אחד צריך לדעת מה שמוטל עליו לשאוף‬
‫לגדלות אבל לא יותר מדי ולהזניח את המציאות‪ .‬צריך‬
‫ענה לי אבא בפשטותו ‪ -‬אני מציע לך לשבת‬ ‫בבני אדם‪ ,‬ונעמד במקומו הקבוע בו היה נוהג לישא את‬ ‫מי שנתמנה למלא מקומו בראשות ישיבות 'אורחות‬ ‫לדעת שאם יש לפעמים כישלון‪ ,‬קורה‪ ,‬אבל סוף כל סוף‬
‫וללמוד עמי‪ ,‬ואז תוכל לומר בעוד שנות דור‪ ,‬שבעת‬ ‫משאותיו המחזקים ושיעוריו הבהירים‪ ,‬והצליח להוציא‬ ‫תורה' בארץ הקודש הינו בנו הגאון רבי שרגא שליט"א‪,‬‬ ‫יצליח‪ ,‬רק תראו שלא תישברו‪ .‬לא להישבר אם יש לפעמים‬
‫שכולם נסעו לכנסיה הגדולה‪ ,‬אני ישבתי ולמדתי‪.‬‬ ‫מפיו כמה מילים‪ ,‬לקבל בסבר פנים יפות את התלמידים‬ ‫עמו נועדנו לשיחה מקיפה‪.‬‬ ‫איזה מצב קשה‪ ,‬רק תמיד להיות שמח ולשאוף להיות גדול‪.‬‬
‫וכך עשינו‪ ,‬אבי למד עמי באחד החדרים בישיבה‬ ‫החדשים‪ .‬כך הקפיד לקבל את החדשים במסירות נפש‪.‬‬ ‫'המסר המיוחד שראינו בפועלו הרב כל ימיו' ‪ -‬שח‬
‫קטנה במשך שעות ארוכות מאוד‪ ,‬עד שחזרו הבחורים‬ ‫בשביל הצלחת הכוללים והישיבות‪ ,‬הלך תמיד גם בלי‬ ‫בפנינו בנו רבי שרגא שליט"א ‪' -‬היה להרבות עוד ועוד‬ ‫מלבושי כבוד של בן הישיבה‬
‫מהכנסיה הגדולה‪ ,‬והאושר שהיה לי אז היה לאין שיעור‪,‬‬ ‫שום כוח‪.‬‬ ‫ישיבות וכוללים בארץ הקודש ואף בגולה‪ ,‬תמיד ידענו‬ ‫רבות עמד מרן על עניין הלבוש בישיבה‪ ,‬ופעם‪ ,‬בטבת‬
‫והוא לימד אותי יותר מכל מהי מטרת האדם בעולמו‪.‬‬ ‫גם נדיבים שהגיעו אליו זיהו את שפת הלב‬ ‫שהדבר החשוב בעיניו כל ימיו היה בכל מה שאפשר‬ ‫תשנ"ג‪ ,‬חרג וכתב מכתב מיוחד לאחת הישיבות בו רשם –‬
‫מה יכולים אתם להעיד על צורת הלימוד שהנחיל‬ ‫והערכתו ללומדים והוריקו את כיסם‪...‬‬ ‫להרבות עוד ועוד ישיבות וכוללים בכדי שילמדו‬ ‫'באתי לדבר על דבר שמועה ששמעתי שחלק ניכר מבחורי‬
‫גם בישיבות בארץ וגם בקהילות הגולה בכל מקום‪ ,‬חש‬ ‫כשהוא ראה את רעו מרן רה"י רבי מיכל יהודה ליפקוביץ‬ ‫לכם בלימודו?‬ ‫אספר לכם‪ ,‬שלא אחת לאחר שבאו אליו יהודים‬ ‫עוד ועוד לומדי תורה במנוחת הנפש‪ .‬גם כאלו שידע‬ ‫ישיבה התחילו לשים ראשם ולבם בעניין המלבושים‬
‫שיש לו אחריות כלפי כל עולם התורה‪ .‬זה מה שהביא‬ ‫זצוק"ל שהוא מנהיג דבר מה בישיבה‪ ,‬הוא שמח וניסה‬ ‫הוא כל ימיו למד הכל בעיון‪ ,‬לא היה קיים אצלו‬ ‫מחו"ל שאמרו עליהם כי הם נדיבי עם המסייעים לעולם‬ ‫כי הם לא יוכלו ללמוד כל חייהם‪ ,‬הוא דחף ועודד‬ ‫שיהיה כפי ה'מאדע' ומדקדקים בזה מאד‪ ,‬וכמובן שזה‬
‫אותו לעשות כן במסירות נפש כפי שעשה בערוב ימיו‬ ‫שלא ליטול חלק בכך‪ .‬הוא תמיד אמר לי שגם כשסבר‬ ‫מושג של שטחיות‪ .‬פעם בבין הזמנים הוא אמר לי שנלמד‬ ‫התורה והישיבות‪ ,‬כשיצאו את החדר‪ ,‬אבא זללה"ה היה‬ ‫אותם שילמדו לכל הפחות מה שהם יכולים וישתתפו‬ ‫מחוסר יראת שמים‪ ,‬גם מי שראשו בזה לא יתכן שיצליח‬
‫במסעותיו הרבים שלא מתאימים לאדם בגילו‪ ,‬בצורה‬ ‫לעתים אחרת ממנהיגי עולם התורה‪ ,‬הוא מעודו לא‬ ‫יחד מסכת ברכות‪ ,‬ושמחתי שאוכל ללמוד ולסיים‬ ‫פונה ושואל בפשטותו האופיינית והכנה ‪ -‬מדוע הוא‬ ‫בשיעורי תורה ולכל הפחות שתורתם תהיה קבע‪ .‬זוהי‬ ‫בלימוד‪ ,‬ואפילו שלמראית העין נראה שדווקא הבחורים‬
‫שבה פעל ורומם את הקהילות בכל רחבי הגולה‪.‬‬ ‫הסכים להביע דעתו כל אימת שיש מנהיגים הנוטלים‬ ‫מסכת ברכות במשך בין הזמנים‪ ,‬אבל כשלמדנו יחדיו‪,‬‬ ‫מסתפק בהיותו משבט 'זבולון'‪ ,‬ואיך יתכן שהוא אינו‬ ‫הסיבה שמעולם לא איפשר לאף אחד מהלומדים לעזוב‬ ‫האלה יש להם ֵשם בישיבה‪ ,‬אבל הצלחה אמיתית בלימוד‬
‫האם מרן זצוק"ל ראה בקיום ובדאגה לעולם‬ ‫על שכמם עול אחריות הציבור‪ .‬וזו הסיבה שהוא לא‬ ‫כל שתי שורות הוא עיכב אותי ועצר בכל רגע‪ ,‬ובכל‬ ‫חפץ להיות חלק משבט 'יששכר'‪ .‬וכן תמה על זבולון‬ ‫את הכולל או הישיבה‪ ,‬ולשם כך אף נסע לכל קצוות‬ ‫לא יתכן‪ ,‬כי מי שאין בו יראת שמים‪ ,‬אז במשך הזמן יורד‬
‫הישיבות עול?‬ ‫הסכים מעודו ללכת לעצרת או לכנס‪ ,‬כי כל ימיו הוא‬ ‫מה שלמדנו הייתה לו הערה או הארה‪ ,‬וכך חשתי שכל‬ ‫עצמו‪ ,‬למה הסכים להיות זבולון ולא יששכר‪ .‬ואמנם‬ ‫תבל רק במטרה אחת להרבות תורה וישיבה במסורת‬ ‫גם בהבנת התורה‪ ,‬וכל עתידו הוא להיפך מלהיות מאלה‬
‫הוא עשה מה שחשב שצריך לעשות‪ .‬גם במסעותיו‬ ‫רצה רק לשבת וללמוד ולעסוק בתורה המענגת‪ ,‬ורק‬ ‫לימוד שלו היה בעיון להבין כל דבר עד תומו‪ ,‬וניכר‬ ‫נכון שהוא זוכה ליטול חלק בלימוד העמלים‪ ,‬אבל מדוע‬ ‫הישיבות בכל מקום שרק ניתן להפיח בו תורה‪ ,‬כי זה‬ ‫שהתורה חלקם בחיים וממלא כל ישותם‪ ,‬לכן לא להתפעל‬
‫למדינות הים לקירוב רחוקים – אבא זללה"ה התנתק‬ ‫כשראה שאין לו ברירה ואין מי שיוכל ליטול על עצמו‬ ‫היה הדבר כיצד על כל מילה מסר נפש בכדי להבינה עד‬ ‫הוא הסכים לכזה הסכם‪ ,‬ואינני מבין מדוע הוא לא רצה‬ ‫היה כל עולמו'‪.‬‬ ‫מאלה שמדברים בלעג על מי שאינו עושה כמעשיהם‪,‬‬
‫מסדר יומו הקבוע משך עשרות שנים ונסע‪ .‬הוא עשה‬ ‫אחריות הדור‪ ,‬ופנו גדולי התורה וביקשוהו שיטול על‬ ‫תומה‪ .‬וכמו שרואים את סדרת ספריו המיוחדת 'אילת‬ ‫להיות יששכר‪ ,‬למרות שהוא זוכה לקבל חלק בלימוד‬ ‫מהיכן נבעה המטרה הנכספת להרבות עוד‬ ‫וצריך לברוח ולהתרחק מהנהגה שהוא בניגוד למה שצריך‬
‫זאת לאחר שהבין שזו משימה שמוטלת עליו לעשותה‪.‬‬ ‫עצמו אחריות זו‪ ,‬הוא כדרכו נכנס לכך באותה ארשת‬ ‫השחר' שמלאה באלפי הערות מחכימות ללבן ולברר‬ ‫הרבים‪.‬‬ ‫ישיבות ומבצרי תורה בארה"ק?‬ ‫להיות לבן תורה‪ ,‬וד' לא ימנע טוב מההולכים בתמים ויזכו‬
‫במהלך המסעות הללו‪ ,‬אנשים שצעירים ממנו בעשרות‬ ‫מידה שבה הנהיג כל ימיו את אורחותיו‪ ,‬באחריות‬ ‫עומק הדברים בכל דבר ועניין בכל דפי המסכת‪ ,‬כי כך‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬שמעתי פעם מאבא‪ ,‬שביאר‪ ,‬מדוע‬ ‫זה לא היה רק להרבות ישיבות‪ ,‬אלא להרבות לומדי‬ ‫לסייעתא דשמיא מיוחדת‪ .‬מנאי אהרן יהודה ליב שטינמן‪.‬‬
‫שנים ‪ -‬חשו מותשים‪ ,‬ביקשו לנוח מטלטולי הדרך‪.‬‬ ‫ובתבונה רבה שאין לה אח ורע‪.‬‬ ‫היה לימודו כל הימים‪.‬‬ ‫באמת זכתה מצוות תלמוד תורה שהיא המצווה היחידה‬ ‫תורה‪ .‬הרי בזמנו כשנוכח כי לא היו כמעט כוללים‬ ‫וכשנשאל פעם עד כמה חשוב שילכו ברחוב במלבוש‬
‫לא כן אבא‪ ,‬הוא נדד ממקום למקום‪ ,‬ניצל את הטיסות‬ ‫אותו הדבר היה בעולם הישיבות והכוללים‪.‬‬ ‫הגר"ש שטינמן מוסיף לקראת סיום ומדגיש כי‬ ‫שבה נאמר שמי שמסייע ללומדיה נוטל חלק בתלמודם‬ ‫שיוכלו לעמוד לימין כל בוגרי הישיבות החפצים‬ ‫בן תורה‪ ,‬חליפה וכובע‪ .‬אמר‪ :‬הדבר הזה לא נמדד במאזני‬
‫והנסיעות ללימוד‪ ,‬ונשא דברים בעשרות כינוסים‬ ‫כשנחשף לצורך הגדול להרחיב גבולות התורה‪ ,‬ולא היו‬ ‫"הוא חינך אותנו לאמת הטבועה בו וכל מעלותיו שהיו‬ ‫עצמו‪ ,‬והרי בשום מצווה לא מצינו דבר כזה‪ .‬וביאר‪,‬‬ ‫להמשיך בתלמודם ולצמוח לתלמידי חכמים‪ ,‬הוא עמד‬ ‫איסור והיתר‪ ,‬אין איסור מן התורה ללכת ברחוב שלא‬
‫בזה אחר זה‪ ,‬ברצף שאמור לעייף אפילו אדם שכוחו‬ ‫חסרות אז ישיבות מובחרות שלמדו בהם אלפים‪ .‬כשראה‬ ‫אצלו מושכל ראשון ופשוט‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כשאמרתי לו‬ ‫שנאמר בגמרא בכתובות שמי שאין לו חלק בתורה לא‬ ‫בכל כוחו לפתוח רשת של כוללים‪ ,‬שהוא עומד עליהם‬ ‫בחליפה ומגבעת‪ ,‬אבל מבחינה מסוימת זה יכול להיות‬
‫במותניו‪ .‬מדוע זה כך? כי אם זה מה שצריך לעשות‪ ,‬אז‬ ‫שחייבים להקים עוד ישיבות‪ ,‬הוא לא ויתר ובמסירות‬ ‫פעם תוך כדי לימודנו 'כל הראשונים שואלים'‪ ,‬הוא מיד‬ ‫יזכה לעתיד לבוא לקום בתחיית המתים‪ ,‬ולכן הקב"ה‬ ‫לסייעם ולתומכם בכל הניתן כדי שיגדלו ויתרחבו ככל‬ ‫חמור יותר‪ ,‬כאשר הוא מתפרק מעדיו חזותו מעידה עליו‬
‫עושים‪ .‬אצלו זה היה כנטילת לולב‪ :‬צריך ליטול לולב ‪-‬‬ ‫נפש פתח אז את ישיבת 'אורחות תורה'‪ ,‬ולאחר מכן עוד‬ ‫עצר אותי ושאלני ‪ -‬עברת על כל הראשונים‪ ,‬עד שאתה‬ ‫שכה חפץ בקיומם לעתיד לבוא של בניו אוהביו ולא‬ ‫הניתן‪ .‬זוהי הסיבה שבכל פעם כשנכנסו אליו ראשי‬ ‫שהוא רוצה לפרוק מעליו את מה שהביגוד מסמל‪ ,‬הוא‬
‫נוטלים לולב‪ .‬אין מקום להתחמק‪ ,‬הוא הרגיש אחריות‪,‬‬ ‫ישיבות ועוד ישיבות שהוא מתווה להם את הדרך שיהיו‬ ‫יודע לומר שכל הראשונים שואלים זאת?! וחינכני לומר‬ ‫יכול היה לראות שיהיו כאלו מישראל שלא יזכו לכך‪,‬‬ ‫הכוללים ואף ראשי הישיבות והתלוננו על קשיים‬ ‫רוצה להיות מה שמכונה 'מודרני'‪ ,‬הביגוד הישיבתי הוא‬
‫ומילא זאת בשלמות‪.‬‬ ‫ישיבות למצוינים רוחנית שיוכלו באמת להתעלות‬ ‫'הראשונים שואלים'‪ .‬וכשהיה שומע לא אחת 'לעניות‬ ‫חס היה על מי שלא למד תורה בעצמו שלא יופקד חלקו‬ ‫כספיים המקשים על קיומם‪ ,‬אבא זללה"ה השיב להם‬ ‫כמו חומה‪ ,‬הוא מראה על השתייכות ומעיד על האדם‬
‫כך היה כאשר בשנת תשנ"ח החליט אבא זללה"ה‬ ‫במחיצתם‪ ,‬ועודד אחרים לפתוח עוד ועוד ישיבות‪,‬‬ ‫דעתי' חידד ואמר‪ ,‬שלא אומרים סתם לעניות דעתי‪,‬‬ ‫בזכות לתחיית המתים‪ ,‬ולכן עשה כן שהמסייע ותומך‬ ‫במטבע לשונו הקבוע ‪ -‬תפתחו עוד ותגדילו את מכסת‬ ‫לאן הוא רוצה להשתייך‪ ,‬זה משייך אותו למסגרת‪ .‬כאשר‬
‫לפתוח את ישיבת 'אורחות תורה'‪ .‬וקרא לה 'א ּונְ זֶ ער‬ ‫באומרו שחסר כיום ישיבות ראויות שיוכלו לגדל את‬ ‫האם אתה אכן מרגיש שדעתך ענייה?!‬ ‫בעד לומדי התורה כשבט זבולון יוכל ליטול חלק עמהם‬ ‫הלומדים‪ ,‬ותראו שד' יהא בעזרכם וזה לא יפריע לכם‬ ‫האדם רוצה לפרוק את העול הזה מעצמו‪ ,‬זה מקרב אותו‬
‫ישיבה'‪ ,‬הישיבה שלנו‪ .‬לא אחת התבטא על 'אורחות‬ ‫ֶ‬ ‫הדורות הבאים‪ ,‬וחייבים לפתוח עוד ישיבות חזקות‪ .‬וזו‬ ‫זכיתי ללמוד עמו רבות‪ ,‬ברוך ד'‪ ,‬ותמיד הבנתי בכך‬ ‫בתורתם‪.‬‬ ‫להמשיך ולפרוח‪.‬‬ ‫יותר לחילוניים‪ ,‬הוא קרוב יותר לרחוב‪ .‬וכשלובשים‬
‫תורה' ‪'ַ -‬מיין בן זקונים' ]בן הזקונים שלי[‪ .‬למרות שהיו‬ ‫הסיבה שלא הסכים שיפתחו סתם ישיבות אלא עמד על‬ ‫שהוא מעודו לא חיפש שתהיה 'קושיה חזקה'‪ ,‬אלא חיפש‬ ‫את מסירות נפשו למען הרבות התורה חזיתם‬ ‫מה היה המסר בכך שהרבה כל כך בהקמת‬ ‫באופן שהוא מתבדל מהרחוב‪ ,‬זה מחיצה מבדלת בינו ובין‬
‫הרבה ישיבות שלכולם עזר‪ ,‬תמך והופיע בכינוסיהן ‪-‬‬ ‫כך שיהיו אלו ישיבות מובחרות והעמיד בראשיהן את‬ ‫רק לדעת מה הפשט‪ ,‬ותמיד לא ויתר עד שיבינו כל‬ ‫כבר מגיל קט?‬ ‫מוסדות תורה כל ימיו?‬ ‫אנשי הרחוב אשר מאד לא נוהגים כהוגן‪ ,‬וזה כתריס מפני‬
‫ישיבה' ‪ -‬אצלנו בישיבה ‪ -‬הוא‬ ‫ֶ‬ ‫כשאמר ַּ'ביי א ּונְ ז ִאין‬ ‫תלמידיו וכאלו שידע כי ראויים לכך‪.‬‬ ‫דבר עד הסוף בצורה בהירה ומושלמת‪ .‬והכל במתינות‬ ‫בוודאי‪ ,‬היה לנו תמיד פשוט הדבר‪ ,‬ולא היה צריך‬ ‫המסר היה אחד ‪ -‬הוא מעודו לא ויתר על אף אחד‬ ‫הקלקול‪...‬‬
‫התכוון לאורחות תורה‪ .‬הוא דאג לכל פרט בישיבה‪,‬‬ ‫ממה הוא ברח בכל שנותיו יותר מכל?‬ ‫ובכובד ראש‪ ,‬בעיון מושכל ובשיקול הדעת‪.‬‬ ‫לומר דבר בעניין‪ .‬זה היה המהלך בבית כל ימינו‪ ,‬כל ימי‬ ‫מבניו של העם היהודי התורני‪ ,‬שכל אחד יוכל לצאת‬ ‫כשנשאל פעם אם בכל זאת ישנם רגישים לחום‬
‫ועמד על האבניים‪ ,‬מדוע עשה זאת? ומה ראה להקים‬ ‫הדבר שהוא הכי ברח ממנו כל ימיו זוהי המחלוקת‪,‬‬ ‫פעם הוא התבטא באוזני בגילוי לב ‪' -‬גם כאשר‬ ‫חייו היה סביב התורה‪ .‬זו הסיבה שלא יכולתי לבוא אליו‬ ‫בבוא היום תלמיד חכם‪ .‬הוא מעולם לא ייעד למישהו‬ ‫שמכביד עליהם לבוש נוסף‪ ,‬ואין כוונתם להשתמט מבגדי‬
‫ישיבה לעת זקנה? כמה חשב שיזכה עוד לראות את‬ ‫בכל ישיבה שפתח הוא דאג רק שלא יהיו בה חלילה‬ ‫הייתי ראש ישיבה יחידי בישיבת כפר סבא‪ ,‬לא דיברתי‬ ‫סתם לראותו‪ ,‬כי תמיד כשהגעתי וביקשתי לשוחח עמו‬ ‫שילמד כדי שיזכה לתפקיד תורני או למטרה מסוימת‪.‬‬ ‫בן תורה‪ .‬וענה‪ :‬להבדיל‪ ,‬האם אנשי צבא בכל העולם יעלו‬
‫הישיבה ‪ -‬שנה? שנתיים? שלוש? הרי אנשים בגיל הזה‬ ‫מחלוקות‪ .‬היחידים שאני זוכר שהוא ממש זרק מהבית‬ ‫בתקיפות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעניין קבלת תלמידים לישיבה‪,‬‬ ‫היה זה בלימוד או בהלכה‪ ,‬וכשלא תמיד נהגתי כך לא‬ ‫כל החינוך היה לשקוע בלימוד בכדי שתוכל לצאת‬ ‫על דעתם להפטר מללבוש מדיהם? להיפך‪ ,‬הם גאים‬
‫הולכים כבר לעולם שכולו טוב‪ ,‬הרי לא ידע שהקב"ה‬ ‫שלנו‪ ,‬ולא הסכים שייכנסו אליו‪ ,‬היו בעלי מחלוקות‪.‬‬ ‫דיברתי עם הצוות רק בנוסח של 'שמא'‪' ,‬אולי' ו'אפשר'‪,‬‬ ‫הבין מדוע באתי‪ ,‬הוא פנה אליי בלשונו האבהי ‪ -‬שב‬ ‫תלמיד חכם‪ .‬וזוהי הסיבה שהוא לא ויתר על כל אחד‬ ‫ומתהדרים בזה‪ ,‬כי זה מייצג מה שהם רוצים להדגיש‪ .‬האם‬
‫יזכה אותו באריכות ימים עד גיל ‪ .104‬מדוע עשה זאת?‬ ‫ולכן תמיד בתקופה של בחירות הוא כל כך היה מפחד‬ ‫כי אם מדברים בתקיפות ‪ -‬אדרבה‪ ,‬זו סיבה שהדברים‬ ‫תלמד‪ ...‬וכל פעם שבאתי אליו‪ ,‬הוא תמיד היה שואל‬ ‫שממנו יוכל לצמוח בע"ה התלמיד חכם הבא‪.‬‬ ‫אותו בן תורה העלה על דעתו שלא ללבוש חולצה‪ ,‬למשל?‬
‫כי הרגיש אחריות‪ ,‬והוא חש שזה הייעוד שלו בחייו ‪-‬‬ ‫ממחלוקות‪ .‬זו הסיבה שהוא ניסה למנוע לא אחת בחירות‬ ‫יתקבלו פחות'‪.‬‬ ‫אותי רק איפה אני אוחז ומה אני עוסק עתה בלימודיי‪,‬‬ ‫מחמת כך ראו אצלו כל העת מסירות נפש‪ .‬לא‬ ‫הוא לא היה מעלה דבר כזה על דעתו‪ ,‬אפילו ביום חם‪ ,‬והגם‬
‫להרבות תורה‪ ,‬להקים ישיבות‪.‬‬ ‫בקרית ספר ובעוד מקומות‪ ,‬כי חשש תמיד ממחלוקת‬ ‫זוהי הסיבה גם שמעודי לא ראיתיו רץ לאיזה שהוא‬ ‫והתפתחה שיחה סביב הלימוד‪.‬‬ ‫אשכח כשנסע פעם לישיבת 'רינה של תורה' בכרמיאל‪,‬‬ ‫שישנם אנשים שפורקים מעל עצמם צורת אדם וכן נוהגים‬
‫'ולצד זאת' ‪ -‬שוזר הגר"ש שטינמן באוזנינו את‬ ‫שיכולה להיווצר מכך‪ .‬מצד שני‪ ,‬אלו שנמנעו מלבחור‬ ‫מקום‪ .‬הכל היה אצלו במתינות‪ ,‬והרבים מכירים אותו‬ ‫בהיותי תלמיד בישיבה קטנה התקיימה אז‬ ‫ולא היו לו הכוחות לומר בפניהם דבר מה‪ ,‬הוא נעמד‬ ‫כך‪ .‬גם בן תורה הוא חייל במלחמת היצר‪ ,‬ו'בגדי הישיבה'‬
‫חוטי הזהב של חיי נשמת התורה שפיעמה באביו ‪' -‬רוב‬ ‫דעתו לא הייתה נוחה מכך והוא היה מחייב ודוחף לכך‬ ‫בעיקר בשנותיו המאוחרות כשכבר היה זקן בא בימים‪,‬‬ ‫בירושלים ה'כנסיה הגדולה' שבה השתתפו גדולי עולם‬ ‫ואמר 'שתי מילים' וירד מהבימה רק בכדי שיראו‬ ‫אלו הם המדים שלו שבהם הוא חייב להיות גאה‪ ,‬ובפרט‬
‫ימיו עברו עליו בצנעה‪ ,‬ללא פרסום‪ ,‬כי שיטתו הייתה‪:‬‬ ‫כי הייתה לו אחריות רבה לתוצאות שעלו מכך‪.‬‬ ‫אבל העידו מכריו מצעירותו בבריסק ובשוויץ‪ ,‬שכפי‬ ‫מכל הארץ והעולם‪ ,‬וכולם נסעו לראות את גדולי‬ ‫כמה חשובה היא עבורו הפרחת התורה במקום זה‪.‬‬ ‫שמדים אלו הם גם כלי הנשק שלו שמבדילים בינו לבין‬
‫כל זמן שמסתדרים בלעדיי ‪ -‬אני לא מתערב'‪ .‬לכן לא‬ ‫מלבד זאת הוא התמסר יותר מכל והלך מעיר‬ ‫שהיה בגיל מאה כך הוא היה כל ימיו גם בהיותו כבן‬ ‫ישראל שהגיעו לשם‪ .‬גם אני רציתי לנסוע ליטול‬ ‫איש לא ישכח את המסירות‪-‬נפש שהייתה לו בערוב‬ ‫הרחוב‪.‬‬
‫השתתף בעצרות וכינוסים‪ .‬עד שלא נותרה לו ברירה‪.‬‬ ‫לעיר לייסד ולחזק את בני התורה באורחותיהם‬ ‫עשרים‪ .‬הכל ברוגע ובמתינות‪ ,‬במידת האמת והנקיות‬ ‫חלק במעמד זה‪ ,‬וביקשתי את רשות אבי מורי זללה"ה‪.‬‬ ‫ימיו כשכוחותיו לא היו עמו‪ ,‬והוא חזר אז מנסיעתו‬ ‫הג"ר חיים מן שליט"א שח לנו‪ ,‬שמעתי ממרן‪ ,‬שהאדם‬
‫אכן‪ ,‬למרות היותו מנהיגו של דור‪ ,‬התואר היחיד‬ ‫ובמעשיהם‪ ,‬והרגיש אחריות כבדה שהוטלה על שכמו‬ ‫שאפיינה אותו ללא גבול כל ימיו‪.‬‬ ‫הוא שאל אותי למה אתה רוצה לנסוע לשם?! ועניתי‬ ‫לכרמיאל‪ ,‬והיה הדבר בתחילת זמן‪ ,‬והתעקש שחפץ‬ ‫שמתלבש בצורה רחובית ואינה ראויה‪ ,‬מוכיח שגם‬
‫שהתפאר בו היה 'ראש הישיבה'‪...‬‬ ‫לרוממם ולהעלותם על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן‪,‬‬ ‫זוהי הסיבה שהוא זכה להנהיג את עולם התורה‬ ‫לו בכנות ‪ -‬שאני שומע זקנים מספרים שהם עוד היו‬ ‫הוא לעלות לישיבת 'אורחות תורה' כדי לומר דבר‬ ‫רוחניותו אינה ראויה‪ .‬כאשר רוצים לדעת היכן ראש בן‬
‫הוא התפאר? אנחנו התפארנו‪ ,‬אבא לא התפאר‬ ‫וחשו במוחשיות את ה'אחריות' שהייתה לו על כל‬ ‫והישיבות בערוב ימיו‪...‬‬ ‫בכנסיה הגדולה וזכו לראות את מרן החפץ חיים‪ ,‬וגם‬ ‫מה לבני הישיבה עם תחילת הזמן‪ .‬הוא בקושי הצליח‬ ‫ישיבה מונח‪ ,‬האם בלימוד או בדברים אחרים חס ושלום‪,‬‬
‫בכלום‪ .‬בדורות האחרונים זה התואר הכי חשוב‪ .‬גם למרן‬ ‫עולם הישיבות‪ .‬כל מי שבא להתייעץ עמו בכל נושא‬ ‫האמת‪ ,‬שהוא מצדו תמיד ברח מכל משימה ציבורית‬ ‫אני אוכל לומר בעוד שנות דור שהייתי בכנסיה הגדולה‬ ‫לדדות ולעלות עד למקומו למרגלות ארון הקודש‪ ,‬ראו‬ ‫אפשר להתבונן מעט בלבושו‪ ,‬והלבוש מוכיח היכן האדם‬
‫בעל ה'קהלות יעקב' קראו 'ראש ישיבה'‪.‬‬ ‫בעניינים אלו חש מיד את האחריות שהייתה לו בלי סוף‪,‬‬ ‫וכדומה‪ .‬גם בישיבה קטנה בתפקידו הרם‪ ,‬כל פעם‬ ‫וראיתי את גדולי הדור‪...‬‬ ‫עליו כמה כוחותיו אינם עמו‪ ,‬אך הוא מתהלך כמלאך‬ ‫מונח‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪61‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪22-23‬‬
‫סורוצקין שליט"א‪ ,‬שראשיתם בכולל אחד בבית שמש‬
‫ובהוראתו והכוונתו הישירה של מרן זצוק"ל התפתחו‬
‫לרשת ענקית בכל רחבי הארץ לאורכה ולרוחבה בהדרכתו‬
‫המדרש וללמוד וללמוד וללמוד‪ .‬תורה בטהרתה‪ ,‬תורה‬
‫לשמה‪ ,‬תורה בגדלותה‪ ,‬תורה בעמקותה‪.‬‬
‫מפוניבז' זצוק"ל להתעטר בראשות הכולל‪ ,‬כבר היה זה‬
‫מקום תורה חשוב ששהו בו גדולי ומופלגי התורה‪ ,‬ובכל‬
‫זאת זה השתנה לגמרי מאז שהוא נעמד בראשות הכולל‪.‬‬
‫"מהפכת‬ ‫וקראו לפניו‬
‫"אברך"‬

‫הכוללים"‬
‫הצמודה לקורת רוחו המרובה‪.‬‬ ‫התפשטות הכוללים‬ ‫התפיסה והמבט על אברך כולל בימים מקדם‪ ,‬היה בכך‬
‫או רשת כוללי "יששכר באהליך" שבראשות הרה"ג‬ ‫לאורכה ולרוחבה של הארץ‬ ‫שאלו שהצטיינו בלימוד התורה ומבקשים להשלים את‬
‫רבי אלחנן ויסברוד שליט"א‪ ,‬שמרן זצוק"ל שם עליו את‬ ‫עצמם בדרכם להיהפך להיות מגידי שיעורים או רבנים‬
‫עינו הטובה‪ ,‬והורה לו לפתוח ולפתח בבחינת "יש מאין"‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬במרוצת השנים האחרונות מאז שמרן‬ ‫ומורי הוראה‪ ,‬או מיוחדים שחשקה נפשם בתורה‪ ,‬שהם‬
‫רשת כוללים שלא חדלה להתפתח ולהתעצם בכל רחבי‬ ‫זצוק"ל נשא את משא העם על כתפיו‪ ,‬ובמיוחד לאחר‬ ‫יקבלו תמיכה לעשות זאת‪.‬‬
‫הארץ עד יומו האחרון של רבינו הגדול זצוק"ל‪.‬‬ ‫גזירות שהתיכה הממשלה ובהם קיצצה בתקציבי אברכי‬
‫כך גם נוסף בהמשך השנים רשת הכוללים "מגדל עז"‪,‬‬ ‫הכוללים‪ ,‬נטל מרן זצוק"ל על עצמו את עול קיום הכוללים‬ ‫ישיבה לאברכים מבקשי שלמות‬
‫שבראשות הרה"ג רבי יחזקאל אתרוג שליט"א‪ ,‬שהתפתח‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬ומתוך זה נבע השורש הגדול של הקמתם‪,‬‬ ‫מרן זצוק"ל מאז שהתעטר בראשות כולל האברכים‪,‬‬
‫אף הוא לסניפים בכל רחבי הארץ‪ ,‬וכן רשת כוללי "שיח‬ ‫ייסודם ופריחתם של רשתות כוללי האברכים ברחבי ארץ‬ ‫הפך את בית המדרש של הכולל‪ ,‬לאותו מעמד שיש‬
‫יצחק" על שמו של איש אמונו הבלתי נשכח הרה"ג רבי‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫לישיבות הקדושות‪ .‬הכולל הוא ישיבה לאברכים‪ ,‬שבה‬ ‫אבי עולם התורה היה רבינו‬
‫יצחק לוינשטיין זצ"ל‪ ,‬שהוקם ע"י אחיו יבדלחט"א הרה"ג‬ ‫מרן זצוק"ל דאג בעצמו‪ ,‬ולא חסך בכך מכל מאמץ‪,‬‬ ‫לומדים מסכתות מסדר מועד וקדשים לצד מסכתות‬ ‫בס"ד‪ ,‬לאחינו בני ישראל שלומם ישגא מאוד‪.‬‬
‫רבי ישעי' שליט"א‪ ,‬וכך עוד ועוד כוללים שהוא אישית‬ ‫שבכל מקום יישוב בארץ‪ ,‬בכל מקום שבו יש קבוצה של‬ ‫נוספות בש"ס‪ ,‬באותה צורה שלומדים בישיבות הקדושות‬ ‫הגדול זצוק"ל‪ ,‬הוא נשא בעולו‬ ‫שמחנו לשמוע על ההתעוררות להביא דבר ד' ותורתו להרבה ישובים‬
‫עמד מאחורי הקמתם ופיתוחם הנרחב‪ ,‬והיו מקבלים כל‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬ולו הקבוצה הקטנה ביותר‪ ,‬שיהיה‬ ‫נשים נזיקין‪ ,‬בעיון ובבקיאות‪ ,‬סדר א' וסדר ב'‪ ,‬ובכלל כל‬ ‫שחסר להם מקום מרכזי שלאורו ילכו בתורה ויראת שמים‪ ,‬וזה ע"י יסוד כולל‬
‫העת את ציוויו להגדיל ולהרחיב את השורות בכל רחבי‬ ‫במקום עצמו כולל אברכים‪ ,‬שבו יוכל להיכנס כל החפץ‬ ‫מה שקיים בישיבה קדושה על כל המשתמע‪.‬‬
‫של עולם הישיבות ותלמידיהם‬ ‫אברכים יגעים בתורה שבזה יפיצו אור תורה ומידות טובות ויראת שמים‬
‫הארץ‪ ,‬בפתיחת עוד ועוד סניפים‪ ,‬והגדלת הכוללים‬ ‫להוסיף ולהיות שתול בחצרות בית ד'‪ ,‬ולא יצטרכו‬ ‫מרן זצוק"ל בא והפך בתודעת כלל הציבור את המבט‬ ‫אך לא פחות מכך על כתפיו‬ ‫על אנשי המקום‪ ,‬וכמו שהוכיח הנסיון שבכל מקום שיסדו כולל אברכים‬
‫והרחבתם בכמות ובאיכות‪ ,‬בלימוד תורה בהיקפים‬ ‫להיטלטל למקום אחר‪ .‬מלבד זאת פעל מרן זצוק"ל להקים‬ ‫על הכוללים וייעודם מהקצה אל הקצה‪ .‬כולל אברכים‬ ‫הלומדים ויגעים בתורה‪ ,‬נמשכו הרבה אחריהם והתקרבו לתורה והמקום‬
‫גדולים‪ ,‬כשמספרם הכולל מגיע בימיו לכחמשת אלפים‬ ‫ולבסס כוללים במקומות שבהם יש מקום להניח שהכוללים‬ ‫מיועד לכל אחד בכל מקום ובכל זמן‪ .‬ויותר מכך לימד הוא‬ ‫נישאו הכוללים ורבבות‬ ‫קיבל צורה אחרת‪ ,‬ויש לקוות שבמשך הזמן יהי' שם תלמוד תורה וישיבה‪.‬‬
‫אברכים! אך כל זה הם רק חלק מהפעולות שהוא זצוק"ל‬ ‫יוסיפו אור תורה והשפעה למקום‪ ,‬ביישובים כמו הרצליה‬ ‫דעת את העם‪ ,‬כי אברך כולל הינו התואר הנעלה ביותר‬ ‫כמובן שכל אוהבי תורה צריכים לעזור בכל האפשרות לזה‪ ,‬ועי"ז תגל‬
‫היה נוקט בנושא‪ .‬גם כוללים אחרים ענקיים וקטנים כאחד‪,‬‬ ‫ורמת השרון ומושבים שונים‪.‬‬ ‫והמרומם ביותר מצד עצמו‪ .‬אילולי אילוצים שונים‪ ,‬היה‬
‫האברכים ⋅ הוא הביא למהפכה‬ ‫ותפרחנה מקומות השממה לתפארת‪ ,‬ונזכה בקרוב בבנין עיר הקודש ולעבדו‬
‫היו מקבלים כל העת את הדחיפה שלו‪ ,‬להרחיב ולהגדיל‬ ‫לא עוד כוללים לאברכים מצוינים במקומות היישוב‬ ‫עדיף להישאר אברכים בכולל מאשר להיהפך למרביצי‬ ‫של ממש בעולם הכוללים‬ ‫ביראה ובאהבה כמצווה עלינו‪.‬‬
‫את השורות‪ ,‬ולא לומר די בקיים‪ .‬דוגמה קטנה מיני רבות‪,‬‬ ‫הגדולים בארץ‪ ,‬אלא בכל מקום ומקום‪ ,‬אין קיום ליישוב‬ ‫תורה‪ ,‬ולא אחת היה מורה כן לשואל הלכה למעשה‪ ,‬שיבכר‬ ‫הכו"ח למען הענין החשוב הזה‪ ,‬י"ט מרחשוון תשנ"ז‪ ,‬בני ברק יצ"ו‬
‫הכולל הגדול "הליכות משה" שבבית הכנסת הגדול‬ ‫אם לא יהיה בו כולל אברכים‪ ,‬שבו יוכל להתקבל כל אברך‬ ‫להוסיף ולשקוד על תלמודו בלא שום מטרה צדדית‪ ,‬ואף‬ ‫בכמות ובאיכות ⋅ הוא רומם את‬ ‫)ימלא פי תהלתך‪ ,‬קובץ אגרות סי' עה(‬
‫בבני ברק על שלל מסגרות הלימוד הקיימים בו‪ ,‬נוצר‬ ‫ואברך בלא שום הגבלה‪ .‬שכונות מתחרדות בירושלים‪,‬‬ ‫לא לשם הרבצת תורה‪.‬‬ ‫⋅‬
‫בעקבות הכוונתו ועידודו הנלהב בכל צעד ושעל‪ .‬כמו גם‬ ‫פתח תקווה‪ ,‬צפת‪ ,‬רכסים‪ ,‬אופקים‪ ,‬נתיבות‪ ,‬ירוחם‪ ,‬בית‬ ‫ולא שמרן זצוק"ל מיעט בחשיבות הרבצת תורה‬
‫מושגיהם של האברכים לפסגות‬ ‫ידוע כי כל העולם עומד על תורה‪ ,‬ובלי תורה אין להעולם קיום‪ ,‬וכמובן‬
‫כולל "נחלת משה" על מאות אברכיו‪ ,‬שהתרחב והתעצם‬ ‫מאיר‪ ,‬יסודות‪ ,‬טלז סטון‪ ,‬עפולה‪ ,‬בית חלקיה‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬הר‬ ‫ולימודה לאחרים‪ ,‬הלא ההיפך הגמור הוא הנכון‪ .‬הוא עצמו‬ ‫של שלמות בתורה מתוך‬ ‫לומדי תורה הם מקיימים העולמות‪ ,‬ואלה שרוצים למעט תורה זה עוון‬
‫הרב שמואל בראון‬
‫במסגרותיו בהיקף ידיעות הש"ס‪ ,‬קיבל את עידודו‬ ‫יונה‪ ,‬ועוד רשימה ארוכה של יישובים‪.‬‬ ‫במרבית שנות חייו‪ ,‬עד זקנה ושיבה מופלגת‪ ,‬הקדיש‬ ‫חמור מאוד‪.‬‬
‫והכוונתו המלאים כל העת‪ .‬אף כוללים אחרים ומקומות‬ ‫ומרן זצוק"ל לא נח ולא שקט‪ ,‬עד שמהפכה זו הגיעה‬ ‫חלק גדול מהיום ללמד תורה לצעירי הצאן‪ ,‬בראותו בכך‬ ‫הדחק ⋅ הוא חולל שינוי עמוק‬ ‫ושמעתי שיש כאלה שמייעצים למעט תורה ע"י כל מיני עצות‪ ,‬טועים‬
‫תורה ותיקים וחדשים‪ ,‬קיבלו את דחיפתו ועידודו המלא‪,‬‬ ‫לממדים שלא נראו כמותם מימות קדם ברשתות הכוללים‬ ‫משימה קדושה ועילאית‪ .‬עם זאת‪ ,‬סבר והנחה‪ ,‬כי ככל‬ ‫בחשבם שעי"ז יתרבה תורה‪ ,‬כיון שרק מועטין ילמדו‪ ,‬יוכלו יותר לפרנס‬
‫בהרחבת הכוללים ופיתוחם לבלי הכר‪.‬‬ ‫הענקיות שמוכרות היום כחלק מהתבנית של ההתיישבות‬ ‫שאין צורך בכך מצד האילוצים השונים‪ ,‬לא קשיי פרנסה‪,‬‬
‫ביחס של תמכין דאורייתא‬ ‫אותם‪ .‬כי יש ביד הקב"ה לפרנס לכולם‪ ,‬וזכות התומכים גורמים שיתרבה תורה‬
‫מגיעים יזמים ומציעים להושיב קריה חרדית בעפולה‪,‬‬ ‫החרדית בארץ‪.‬‬ ‫ולא ביצירת מחייב ללימוד קבוע‪ ,‬ולא מצד המקום שאין בו‬ ‫לתמיכה באברכים ובכוללים‬ ‫בישראל‪ ,‬וזכותם גדול עד מאוד‪ ,‬וכל זמן שיש אפשרות להוסיף‪ ,‬מצוה גדולה‬
‫מרן זצוק"ל מורה להם את הדרך‪ ,‬ומתנה עמם שני תנאים‪,‬‬ ‫אם זה רשת כוללי "עטרת שלמה" שבראשות הגרש"ב‬ ‫אנשים‪ ,‬הרי שמצד עצמו אין יותר טוב מאשר לשבת בבית‬ ‫לתמוך‪ ,‬ויתביישו בעולם העליון בושה וחרטה על שלא רצו לתמוך בכל‬
‫⋅ הוא היה ראש הכולל הגדול‬ ‫מיני תירוצים ואמתלאות‪ ,‬והבוטח בד' ותומך לומדי'‪ ,‬חסד יסובבנו"‪.‬‬
‫י"ב כסלו תשע"ב לפ"ק‬
‫והחשוב בעולם ובד בבד גם‬ ‫)ימלא פי תהלתך‪ ,‬קובץ אגרות סי' צו(‬
‫עמד בראש מערכת הכוללים‬ ‫⋅‬
‫בס"ד‪ ,‬לכ'‪ ...‬שלומו ישגא מאד‪.‬‬
‫שהסתעפה בכל רחבי הארץ ⋅‬ ‫הנה כלל ישראל כל קיומו רק כשהולך בדרך התורה‪ ,‬ובימינו זה כל‬
‫מוסדות התורה הם מקיימים את כלל ישראל‪ ,‬ובפרט האברכים המוסרים‬
‫סקירה רחבה ובלתי ממצה על‬ ‫חייהם ללימוד התורה זה זכות שאין לשער‪ ,‬וכמובן שהתומכים בהם הם‬
‫מהפכת הכוללים‪ ,‬ויותר מכך‬ ‫מחזיקי העולם‪ ,‬כי העולם קיים רק בשביל התורה‪ ,‬לכן כל המחזיק אברכים‬
‫כאילו מקיים כל העולם‪.‬‬
‫על מהפכת האברכים‬ ‫ואשרי מי שזוכה להיות מהמחזיקים ללומדי תורתנו הקדושה‪ ,‬ונקוה שכ'‬
‫ישים לבו לזה ויזכה להיות מאלה המחזיקים אשר לשכרם אין להעריך‪.‬‬
‫שלו' שלו' למר ולכל אשר לו‪ ,‬ד' שבט תשס"ח לפ"ק בני ברק יצ"ו‬
‫)ימלא פי תהלתך‪ ,‬קובץ אגרות סי' קכז(‬
‫⋅‬
‫"מהפכת הכוללים" הרשומה על שמו של רבינו הגדול‬ ‫כידוע בזמנינו הכוללים הם ההצלה מהרחוב הגשמי‪ ,‬ומצוה לעזור להבני‬
‫זצוק"ל‪ ,‬צריכה לימוד והתבוננות בפני עצמה‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ויבורכו כל המסייעים בברכת ברוך אשר יקים‪.‬‬
‫מאי משמע מהפכת הכוללים?‬ ‫)ימלא פי תהלתך‪ ,‬קובץ אגרות סי' קכא(‬
‫בראש ובראשונה יודגש‪ ,‬כי עם היותו של מרן ראש‬ ‫⋅‬
‫הישיבה זצוק"ל אביר הרועים רבן של כל בני הגולה‪ ,‬אבי‬ ‫בס"ד‪ ,‬ד' תשרי תשס"ד לפ"ק‬
‫עולם הישיבות‪ ,‬שבמשך קרוב לשבעים שנה לא חדל‬ ‫לכ' ראשי הישיבות רבנים עסקני ציבור לשם שמים ד' עליהם יחי'‪.‬‬
‫מלהרביץ תורה לפני הצעירים קוני התורה דבר יום ביומו‪,‬‬ ‫שמחנו לשמוע שהצלחתם לגייס סכום מכובד לחלק לאברכי הכוללים‬
‫לצד כל זאת כיהן במשך יובל שנים עד יומו האחרון‪,‬‬ ‫העמלים בתורה ודחוקים להם פרנסתם בפרט בזמן האחרון‪ ,‬וזה זכות גדול‬
‫במשרה מלאה של ראש כולל פוניבז'‪ ,‬הידוע ומפורסם‬ ‫לכולכם ולכל הנודבים‪ ,‬אשר בנדיבות לבם הטהור נתנו בעין יפה ממה‬
‫כאחד מהכוללים הגדולים והחשובים ביותר בעולם התורה‪,‬‬ ‫שביכלתם לתמוך בעמלי התורה‪ ,‬ובזכות זה תתברכו בכתיבה וחתימה טובה‬
‫הן בכמות והן באיכות של מספר גדולי התלמידי‪-‬חכמים‬ ‫ולזכות לכל טוב הצפון ומובטח לעושי רצונו ית"ש‪.‬‬
‫חובשי ספסלי בית המדרש‪.‬‬ ‫)ימלא פי תהלתך‪ ,‬קובץ אגרות סי' קא(‬
‫ולא בכדי הוא‪ .‬עוד לפני שהתבקש על ידי מרן הרב‬

‫בהיכלה של "עטרת שלמה"‪ .‬המהפכה הגדולה‬
‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪24-25‬‬
‫היו כוללים שבמשך שנים רבות החזיק בהם מרן זצוק"ל כמה‬
‫וכמה אברכים בסכומים גדולים‪ .‬ראשיתה של כל תרומה‬
‫כזו‪ ,‬הגיעה מהתאוננותו של ראש כולל על כך שאינו מסוגל‬
‫הביא דברי הש"ס והמדרשים שהעולם נברא רק בשביל‬
‫עוד להחזיק את אברכיו‪ .‬מרן זצוק"ל היה נוטע בהם אמונה‪,‬‬ ‫התורה ובשביל ישראל שנקרא ראשית‪ ...‬וכמו שהיצר הרע‬
‫עיקר רוצה להפריע בלימוד התורה‪ ,‬ומוכן לוותר הכל‬
‫מרעיף עליהם טל של ברכות ודרבון‪ ,‬מזכיר שהכל משמים‬ ‫העיקר שיבטלו מתורה‪ ,‬ובאמת עיקר הכובד הוא לבטל‬
‫וכי לא בני האדם הם אלו המביאים את הכסף‪ ,‬ולבסוף היה‬ ‫תורה ע"י שבני תורה אין להם במה להתפרנס‪ ,‬והמחזיק‬
‫תורה אין להעריך כמה הוא מאושר‪ ...‬כמו כן עובד לבטל‬
‫אומר‪" :‬תבוא אליי בראש חודש ואעזור לך בכך ובכך"‪.‬‬ ‫תמיכת לומדי תורה בכל מיני אמתלאות‪ ,‬העיקר שלא‬
‫ילמדו תורה‪...‬‬
‫מרן זצוק"ל פותח בדברי החיי אדם שהיה רגיל תמיד‬ ‫התורה מתוך הדחק‪ ,‬שהם מקיימי העולם‪ ,‬והם כתר ונזר‬ ‫"ואשרי מי שמבין ונותן הרבה לתמיכת תורה‪ ,‬והוא‬
‫להביא בדבריו בכל אתר ואתר ברחבי תבל‪ ,‬המעיד כי‬ ‫הבריאה‪ .‬זוהי רק הצצה קלה‪ ,‬לפעילות הענפה שבה פעל‬ ‫בכלל מחזיקי תורה אשר אין להעריך שכרו‪ ...‬כי תמיד‬
‫בהיותו ילד לא עלה על דעת מאן דהו לדאוג במה יתפרנס‬ ‫מרן זצוק"ל בעניין זה‪ ,‬בלא לאות במשך עשרות בשנים‪,‬‬ ‫רובם ככולם לומדים ושקועים בתורה ובזכותם אנו חיים‪,‬‬
‫הבן‪ ,‬וכל מגמתם הייתה שיזכה הבן לתורה‪ .‬בהמשך מסביר‬ ‫להביא לריבוי כבוד התורה על ידי יצירת מקורות החזקת‬ ‫וחלק גדול מהם חיים בדוחק מאוד‪ ,‬וזכותם אין לשער‬
‫מרן זצוק"ל את תפקידם של כוללי האברכים בימינו‬ ‫תורה‪ ,‬בקיומם ושגשוגם של כוללי האברכים‪.‬‬ ‫כלל‪ ...‬ובענייננו במקום לחפש מעלות של בני תורה‬
‫שנוסדו בעצת גדולי הדור הקודם‪ ,‬וכותב בסגנונו הייחודי‪:‬‬ ‫האברכים היקרים אשר יכולים להתפרנס בריוח אם לא‬
‫"גם עיקר מטרתם השיגו מייסדי הכוללים‪ ,‬כי בהם גדלו‬ ‫"עמלה של תורה"‬ ‫יעסקו בתורה ומ"מ מקבלים עליהם עול תורה‪ ,‬והמוציאים‬
‫גאוני תורה‪ ,‬ראשי ישיבות‪ ,‬מחברים בגפ"ת ועמודי הוראה‪,‬‬ ‫משנתו של מרן זצוק"ל בחשיבותם של קיום מוסד‬ ‫עליהם שמות של גנאי‪ ,‬זה מראה על מידה גרועה השי"ת‬
‫אשר בהם ישראל יתפאר"‪.‬‬ ‫הכוללים בדורנו‪ ,‬ועל מעלתם העצומה של האברכים‬ ‫ישמרנו‪ .‬והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים‪ ,‬ויזכנו‬
‫בהמשך כותב מרן זצוק"ל‪" :‬ומכיון שהכוללים בימינו‬ ‫שבחרו לשקוד בחצרות בית ד' בלא כל עול אחר‪ ,‬לא‬ ‫לראות ישועות עמנו ויחיש לגאלנו גאולה אמיתית ב"ב‬
‫משלימים גם את תפקידן של הישיבות‪ ,‬וממלאים גם את‬ ‫באה רק מאז שהוטל על שכמו עול הנהגת הדור בעשורים‬ ‫א"ס"‪) .‬סי' צב(‬
‫תפקידם המיוחד לגדל גדולים בישראל‪ ,‬אין לנו בזמננו‬ ‫האחרונים‪ .‬הרבה קודם לכן‪ ,‬עוד בהיותו מצטנע בשיפולי‬ ‫"והנה המציאות הראתה לאחרונה בעליל‪ ,‬כי כל אותם‬
‫ענין המבטיח שלא תשתכח תורה מישראל יותר ממוסדות‬ ‫אדרת ההצנעה וההסתר‪ ,‬פעל מאחורי הקלעים להרבות‬ ‫נדיבי לב אשר נתנו מהונם ביד רחבה להחזקת לומדי תורה‬
‫הכוללים‪ ,‬והם חיינו ואורך ימינו אשר בצלם נחי' ברחמי‬ ‫קרנם של האברכים‪ ,‬ולהטמיע בכל שדרות הציבור את‬ ‫בכוללים וישיבות‪ ,‬כפי גודל נתינתם כן נתברכו מן השמים‬
‫שמים עד ביאת גוא"צ ב"ב‪ ,‬ואשר עליהם נאמר כל הנוגע‬ ‫החשיבות העצומה של קיומו של מוסד הכוללים‪ ,‬ולא רק‬ ‫בשפע רב כהנה וכהנה‪ ,‬מלבד גודל השכר בבא אשר מי‬
‫בהם כנוגע בבבת עינו"‪.‬‬ ‫כפתרון למובחרים שבעם‪.‬‬ ‫ישורנו‪ .‬וזה דבר נפלא שבדורנו זה שרב בו הסתר פנים ואין‬ ‫בכולל פוניבז'‪ .‬בית היוצר לבנינו של "אברך"‬
‫היה זה בשנת תשכ"ג‪ ,‬פחות מעשור אחרי פטירת מרן‬ ‫זוכין כל כך לגילוי השגחה‪ ,‬הנה בזה גילוי השגחה באופן‬
‫"א מויראדיגער איינפאל"‬ ‫החזו"א זצוק"ל‪ ,‬וכשלוש שנים לאחר פטירת מרן הגרי"ז‬ ‫בולט כל כך הוא חסד מיוד מן השמים וקידוש השם גדול‬ ‫ואף הוא זצוק"ל שמעולם לא דרכה החניפות על סף‬ ‫וראה את מצוקתם וחרפתם של האברכים‪ ,‬ואף את קשייהם‬ ‫האחד לפני הגעת התושב הראשון‪ ,‬כבר עליהם לדאוג‬
‫שנתיים ימים לאחר מכן‪ ,‬בחר בו מרן גאב"ד פוניבז'‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬הרגיש מרן רבינו זצוק"ל יחד עם חבר נאמניו‬ ‫בדורנו"‪) .‬סי' צג(‬ ‫מפתנו‪ ,‬היה מדבר קשות עם אותם נגידים שהיו אומרים‬ ‫של ראשי הכוללים‪ ,‬התרצה לאותם גבירים לקחת את‬ ‫שתהיה במקום ישיבה גדולה‪ ,‬שתקרין מקדושת התורה על‬
‫זצוק"ל‪ ,‬לכהן פאר כראש כולל האברכים שלצד הישיבה‬ ‫מופלגי התורה וצדיקי הדור ששכנו כבוד בשכונת זכרון‬ ‫"הנה זה ידוע בכל ישראל שכל קיומנו בכל הדורות‬ ‫לו כי כבר נתנו די והותר‪ ,‬והיה אומר להם בצורה קשה‪ ,‬כי‬ ‫הכסף‪ ,‬והיה "מוכר" מזכויות לימוד התורה שלו‪ ,‬בחצאי‬ ‫המקום‪ .‬השני‪ ,‬שהעול של הקמת וביסוס כוללי האברכים‬
‫הקדושה דפוניבז'‪ .‬הגאון רבי יוסף ישראלזון זצ"ל חתדב"נ‬ ‫מאיר בבני ברק‪ ,‬כי שעת הצורך היא לקום ולעשות‬ ‫הוא בזכות התורה‪ ,‬בין ע"י הלומדים בהם ובין ע"י התומכים‬ ‫אף הקב"ה יכול לומר די במה שמרעיף עליהם‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫שעות ושעות‪ ,‬למען החזקת התורה‪ ,‬ובלבד שכל הכסף‬ ‫במקום יהיה מוטל על כתפי העסקנים‪ .‬הם אלו שידאגו‬
‫רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהיה באותם ימים‬ ‫מעשה‪ ,‬לעורר את המוני בית ישראל על חשיבותם של‬ ‫והמחזיקים בלומדי התורה שע"י אנו מתקיימים‪ ,‬וכתוב גם‬ ‫אירע שאדם הפסיד מנתינת צדקה והחזקת תורה‪ .‬וכשבאו‬ ‫ילך למטרות החזקת תורה שאותם הוא יראה לנכון‪ ,‬ויהיו‬ ‫להביא את הכוללים לפתוח סניפים במקום זה‪ ,‬והם אלו‬
‫מהאריות שבחבורת האברכים בכולל סיפר לימים‪" :‬אני‬ ‫האברכים כעמלי התורה בדור המגינים בתורתם על הכלל‬ ‫שתומכיה מאושר‪ ,‬דהיינו שתומכי התורה הם האנשים‬ ‫ואמרו לו‪ ,‬והא פלוני והא פלוני‪ ,‬היה אומר כי זה משום‬ ‫תלויים אך ורק בו‪.‬‬ ‫שידאגו לבסס את אותם כוללים‪ .‬רק כך ניתן להקים‬
‫הייתי מאלה שדחקו במרן הרב זצוק"ל להביא ראש כולל‪.‬‬ ‫כולו‪ ,‬ועל חשיבות ונחיצות קיומם של מוסדות הכוללים‬ ‫המאושרים‪ ,‬וזה בין בעולם הזה בין בעוה"ב לחיי נצח‪ .‬כדאי‬ ‫שלא נתנו מספיק ודי‪ ,‬ואף שנתנו הרבה יותר ממעשר‬ ‫מרן זצוק"ל הקפיד מאוד‪ ,‬להשתמש עם כל הכסף הזה‪,‬‬ ‫מקום יישוב חרדי‪ .‬ואף זה הוא רק דוגמה אחת מיני רבים‪,‬‬
‫ביקשנו שיהיה זה אדם מרומם שירומם את כל הכולל‪ ,‬אבל‬ ‫והתפתחותם‪.‬‬ ‫לשנן הידיעה הזאת"‪) .‬סי' קג(‬ ‫וחומש‪ ,‬מכל מקום לפי ערך ממונם היה ראוי להם לתת‬ ‫אך ורק להחזקת אברכים וכוללי אברכים‪ ,‬ולא שום החזקת‬ ‫במקומות יישוב רבים בצפון ובדרום‪.‬‬
‫לא כזה שיכפה דעתו על האברכים בכולל ויגרום לאווירה‬ ‫לאחר דין ודברים נמנו וגמרו חבורת בני העלייה‪,‬‬ ‫"נאמנים בלי ספק דברי חכמינו שע"י תמיכת לומדי‬ ‫הרבה יותר ויותר‪.‬‬ ‫תורה אחרת‪ .‬באשר אצלו קיומם של כוללי האברכים‬
‫עכורה"‪.‬‬ ‫ללכת לגדולי ישראל ולבקשם לעורר את לבות בני‬ ‫תורה זוכים עד להפליא‪ ,‬ובפרט ללומדי תורה מתוך הדחק‬ ‫במיוחד היה הדבר לקראת ערבי חגים‪ ,‬שביוזמתו הוקמו‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬כל כולל שהוא‪ ,‬היה חשוב בעיניו כקיום‬ ‫נשיאה בעול קיום הכוללים‬
‫הגאון רבי גבריאל קנופלר שליט"א‪ ,‬ראש הישיבה‬ ‫ישראל על העניין‪ .‬ואכן מרנן ורבנן בעל הקהלות יעקב‬ ‫אין להעריך‪ ,‬כיון ששכר עמלי תורה מתוך הדחק כן שכר‬ ‫קרנות ענק לחלוקת סכומים עצומים לכלל האברכים‬ ‫התורה עצמה‪ ,‬שהוא הראשון במעלה מכל המעלות‪.‬‬ ‫והחזקת האברכים‬
‫במנצסטר‪ ,‬שהיה באותם ימים תלמיד בישיבה מספר‪" :‬יום‬ ‫זצוק"ל ובעל האבי עזרי זצוק"ל‪ ,‬ערכו מאמרים נלהבים‬ ‫התומכים בם גדול מאוד‪ ...‬א"כ מי לא יבין להציל עצמו‬ ‫בארץ הקודש‪ .‬ולרבים זכורה אותה נסיעה היסטורית שנסע‬ ‫היו כוללים שבמשך שנים רבות החזיק בהם מרן‬
‫לפני בדיקת חמץ תשכ"ה עבר מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל‬ ‫לעורר את בני ישראל על חשיבות קביעות יסוד כוללי‬ ‫מרדת שחת ע"י תמיכת לומדי תורה"‪) .‬סי' קז(‬ ‫ללונדון בעיצומם של עשרת ימי תשובה‪ ,‬יחד עם הגאון‬ ‫זצוק"ל כמה וכמה אברכים בסכומים גדולים‪ .‬ראשיתה של‬ ‫לשיא הגיעו הדברים‪ ,‬כאשר הוא אישית בכל ראש‬
‫בלונדון‪ ,‬וכדרכו בקודש התארח בביתו של הרב יעקב‬ ‫האברכים‪ .‬המשלחת הלכה אף אל מרן גאב"ד טשעבין‬ ‫"לכ' הר"ר‪ ...‬בעיר דטרויט‪ ,‬שלומו ישגא מאוד‪ .‬יסוד‬ ‫הגדול רבי דוב לנדו שליט"א‪ ,‬שעה שמצבם של האברכים‬ ‫כל תרומה כזו‪ ,‬הגיעה מהתאוננותו של ראש כולל על כך‬ ‫חודש‪ ,‬היה מחלק סכומי עתק לראשי כוללים כשותפות‬
‫לויסון‪ .‬כששמעתי על בואו יצאתי לשדה התעופה כדי‬ ‫זצוק"ל לדבר על הנושא‪ ,‬ומרן הרב מטשעבין עודדם מאוד‬ ‫כולל ללומדי תורה ברמת לימוד גבוהה הוא בזמנינו הדבר‬ ‫היה קשה מנשוא בעקבות גזירות תקציביות של הממשלה‬ ‫שאינו מסוגל עוד להחזיק את אברכיו‪ .‬מרן זצוק"ל היה‬ ‫בנשיאה בעול אחזקתם של האברכים ברחבי הארץ‪ .‬וכך‬
‫להקביל את פניו‪.‬‬ ‫על העניין אך מטעמיו שלו סירב לצרף מאמר משלו על‬ ‫הכי מועיל‪ ,‬והיות שכבודו מקבל עליו כלכלת האברכים‪,‬‬ ‫האנטי דתית‪ ,‬והיה צורך לעשות פעולה יוצאת דופן למען‬ ‫נוטע בהם אמונה‪ ,‬מרעיף עליהם טל של ברכות ודרבון‪,‬‬ ‫היה מתנהל הסדר במשך שנים ארוכות‪ ,‬כאשר מדי ראש‬
‫"כשהבחין בי הוא פתח ואמר‪' :‬בנסיעתי‪ ,‬נפל במוחי א‬ ‫גודל העניין‪ ,‬בהטעימו לימים כי בכל תשובותיו לא עירב‬ ‫יבורך בכל הברכות האמורות בתורה‪ ,‬ויזכה להמשיך‬ ‫רווחתם של האברכים לקראת החגים‪ .‬ואף כי מרן זצוק"ל‬ ‫מזכיר שהכל משמים וכי לא בני האדם הם אלו המביאים‬ ‫חודש לאחר תפילת מעריב‪ ,‬היו עוברים בסך ראשי כוללים‬
‫מויראדיגער איינפאל )הברקה נפלאה(‪ ,‬אני הולך למנות‬ ‫ענייני דרוש‪ ,‬אך שיבח מאוד את עצם הוצאת הקונטרס‪.‬‬ ‫להרבות תורה ושכרו אין להעריך"‪) .‬סי' קח(‬ ‫לא השתתף בשום מגבית‪ ,‬עם זאת עצם היציאה של מרן‬ ‫את הכסף‪ ,‬ולבסוף היה אומר‪" :‬תבוא אליי בראש חודש‬ ‫מכל רחבי הארץ‪ ,‬חלקם אברכים עולי ימים שמרן זצוק"ל‬
‫את רבי אהרן ליב לראש הכולל‪ .‬הוא צומח להיות אדם‬ ‫ואגב‪ ,‬בסיום הביקור של המשלחת אצל מרן הרב מטשעבין‬ ‫"מסתמא ידוע למר חשיבות תמיכת לומדי תורה‪,‬‬ ‫זצוק"ל ומטרת הנסיעה לטובת החזקת האברכים הביאו‬ ‫ואעזור לך בכך ובכך"‪.‬‬ ‫דחפם בעצמו לפתוח כוללים ולעמוד בראשם‪ ,‬ומזכירים‬
‫גדול מאוד'‪ .‬כך התבטא אז מרן הרב זצוק"ל"‪.‬‬ ‫זצוק"ל שבה שוחח מרן הרב מטשעבין בעיקר עם רבינו‪,‬‬ ‫אעפ"י כן כדי להתחזק בזה עוד‪ ,‬לדעת עד כמה זוכין בזה‪,‬‬ ‫לאפשרות להעמקת הקרן‪.‬‬ ‫ובאותו להט שבו היה מרן זצוק"ל מזרז ומלהיב את‬ ‫לפניו את שמם‪ ,‬והוא זצוק"ל נושא את כולם על לוח לבו‪,‬‬
‫הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א‪ ,‬שנמנה באותם‬ ‫ביקש מרן הרב מטשעבין ממרן רבינו זצוק"ל שיישאר‬ ‫ואדם צריך לדעת כי לא חיים לעולם‪ ,‬וצריך מאוד לחשוב‬ ‫מרן זצוק"ל היה לוקח מעת לעת את עתותיו ואת‬ ‫ראשי הכוללים לפתוח ולהרחיב עוד ועוד את מסגרות‬ ‫ולפי סדר מסוים נותן ומעביר מדי חודש‪ ,‬סך נכבד של‬
‫ימים על סגל החבורה של האברכים המופלגים בכולל‪,‬‬ ‫לבדו בחדר כי רצה לדבר עמו בנפרד על עניין כלשהו‪,‬‬ ‫על חיים הנצחיים אשר זוכים רק על ידי תורה ומצוות‪,‬‬ ‫עטו בידו‪ ,‬ומרעיף במכתבים הן לנדיבי עם באופן אישי‪,‬‬ ‫הכוללים‪ ,‬עד שלא יוותר אברך אחד בכל מקום יישוב‬ ‫אחזקת מספר אברכים‪ ,‬בכל כולל לפי עניינו‪.‬‬
‫סיפר במספר הזדמנויות‪ ,‬וחזר על כך בהספדו על רבינו‬ ‫שאותו לא גילה מרן זצוק"ל‪.‬‬ ‫והחזקת לומדי תורה הוא מהעיקרים אשר זוכים להיות‬ ‫והן בכאלה שפרסם לכלל הציבור‪ ,‬בהם פרס את משנתו‬ ‫שהוא‪ ,‬בלא אפשרות להתקבל בכולל אברכים ולשקוד‬ ‫סכומי העתק היו מונחים בכיסו‪ ,‬ומשם היה מוציא‬
‫הגדול זצוק"ל במעמד אלפים בהיכלה של ישיבת לייקווד‪:‬‬ ‫לאחר כתיבת מאמריהם של מרנן ורבנן זצוק"ל‪ ,‬הטילו‬ ‫מאושר‪ ,‬ולהפך רחמנא ליצלן מאבדים חיי נצח‪ ,‬וד' יתברך‬ ‫הרהוטה בגודל החיוב להוזיל כספים למען החזקת עמלי‬ ‫על תורתו‪ ,‬כך באותה מידה פעל ויגע להוסיף עוד ועוד‬ ‫חבילות חבילות‪ ,‬ומונה בידו וסופר‪ ,‬ומעביר את הכסף‬
‫"אני נזכר‪ ,‬כשמרן הרב מפוניבז' זכר צדיק לברכה הביא‬ ‫את מלאכת העריכה וההוצאה לאור יחד עם ריכוז החומר‬ ‫יעזור לו ולאוהבי ומחזיקי תורה‪ ,‬ויזכו בכל טוב בזה ובבא"‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬שבראש כתרם של העם‪ ,‬והם כוללי האברכים‪.‬‬ ‫מחזיקי תורה למפעל האדיר הזה‪ ,‬עד שנהפך למושג לדורו‬ ‫לראש הכולל שעמד לצדו‪ ,‬כך האחד אחרי השני‪ .‬רק‬
‫אותו להיות ראש הכולל‪ ,‬הוא אמר לנו ניבדל לחיים‪,‬‬ ‫שאותו ליקטו מספרי רבותינו מאורי הדורות‪ ,‬על רעם‬ ‫)סי' קט(‬ ‫⋅‬ ‫ולדורות‪ ,‬עד כמה צריך לדאוג להוסיף עוד ועוד מחזיקי‬ ‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬עם גבור חולשתו לאחר שכבר מזמן‬
‫'אני מביא לכם כעת אדם גדול מאוד בתורה‪ ,‬בחכמה‪,‬‬ ‫ושותפם למלאכה‪ ,‬הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצוק"ל‬ ‫"שמעתי שכ' עושה חסד ותומך בבני תורה הלומדים‬ ‫להלן לקט קצר מתוך המון מכתבים מתוך קובץ‬ ‫תורה ומקיימיה‪.‬‬ ‫עבר את גיל המאה‪ ,‬העביר מרן זצוק"ל את האחריות‬
‫בעצה‪ ,‬כל מה שאתם צריכים‪ ,‬כל מה שיש לכם שאלה‬ ‫להוציא את הקונטרס "עמלה של תורה" לאור עולם‬ ‫תורת השי"ת‪ ,‬אשר זה מעוזנו‪ ,‬וגם כל העולם קיים רק‬ ‫אגרות שבספרו הגדול "ימלא פי תהלתך ‪ -‬ענייני‬ ‫הן אמנם מרן זצוק"ל העיד על עצמו לא אחת‪ ,‬כי מימיו‬ ‫לחלוקת הכספים החודשיים הללו לפי הרשימות הקבועות‬
‫אתם יכולים לדבר עמו ולשאול עצה‪ ,‬מה שנוגע לתורה‪,‬‬ ‫ולהפיצו בישראל‪.‬‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‪ ,‬בכן יבורך נא כב' בכל העניינים‬ ‫ציבור"‪:‬‬ ‫לא ביקש ולא תבע כסף מבן אדם לשום צורך שהוא‪ ,‬אף‬ ‫שהיו בידו‪ ,‬לידי נאמנו ומקורבו הרה"ג ר' יצחק רוזנגרטן‬
‫מה שנגע להנהגה‪ ,‬מה שנוגע להכל'‪ ,‬מרן הרב מפוניבז'‬ ‫מרן זצוק"ל עצמו‪ ,‬כתב את החלק העיקרי בהקדמה‬ ‫יחד עם כל בני ביתו בכל טוב סלה"‪) .‬סי' קל(‬ ‫"אל אחב"י בכל מקומות מושבותיהם ד' עליהם יחיו‪...‬‬ ‫לא לצרכי מצווה הגדולים ביותר‪ .‬עם זאת מרן זצוק"ל היה‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהמשיך בנאמנות בתפקיד עד לאחר פטירתו‬
‫בעצמו היה פיקח גדול חכם גדול‪ ,‬וכך הוא אמר עליו כבר‬ ‫לספר ובהם הטמיע את יסודות משנתו בחשיבות הכוללים‬ ‫"שמעתי שכ' נדב עבור כולל אברכים לומדי תורה‬ ‫לכן מי שבעצמו אין לו אפשרות ללמוד‪ ,‬דאז כל זכותו הוא‬ ‫מורה ובא לכל נדיב וגביר ששוחח עמו‪ ,‬כי חיוב החזקת‬ ‫של מרן זצוק"ל והסתלקותו לשמי רום‪.‬‬
‫אז"‪.‬‬ ‫כמבצרי התורה בדורנו‪ ,‬בדברים שהיו רגילים על לשונו‬ ‫בטהרתה‪ ,‬ולזכותו אין להעריך‪ ,‬יתן השי"ת שיזכה הוא‬ ‫רק ע"י תמיכה לתורה‪ ,‬ואפילו מי שלומד מ"מ צריך גם‬ ‫תורה אינו מצטמצם במעשר כספים ואף לא בחומש‪ .‬מרן‬ ‫מנין היו הכספים הרבים שהסתכמו בסכומים עצומים‬
‫ואכן‪ ,‬מיום בואו לכהן פאר כראש כולל האברכים‪ ,‬שבו‬ ‫של מרן זצוק"ל תמידין כסדרן‪ ,‬כאשר אפילו סגנון הראשי‬ ‫וכל בני ביתו בכל טוב ברוחניות ובגשמיות ויוכל להמשיך‬ ‫להחזיק כמו דאמרינן בירושלמי למד ולימד ושמר ועשה‬ ‫זצוק"ל חידש הלכה למעשה‪ ,‬ועמד על כך בכל תוקף‪ ,‬כי‬ ‫במשך השנים? בעבר לא היה ידוע‪ ,‬אך אחרי ההסתלקות‬
‫ישבו כבר גדולי תורה מפורסמים‪ ,‬הוא רומם את מושגם של‬ ‫תיבות וקיצורי המילים וכל הביטויים הם בולטים בסגנונו‬ ‫בהמצוה הגדולה"‪) .‬סי' קלא(‬ ‫והי' סיפק בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור‪ ,‬ד'‬ ‫חיובי מעשר וחומש‪ ,‬הם רק לאדם רגיל שפרנסתו באה‬ ‫נודע‪ ,‬כי לא אחת היו מגיעים אליו גבירים ומבקשים‬
‫האברכים לגדלות בכל חלקי התורה‪ ,‬הוא קבע את סדרי‬ ‫המיוחד של מרן זצוק"ל‪ ,‬אך הוא עצמו ביכר להמשיך‬ ‫כאמור כל זה לקט מקרי מתוך עשרות מכתבים‬ ‫ישמרנו‪ ,‬א"כ אין להעלות על הדעת להנצל בלי זה‪) "...‬סי'‬ ‫מחודש לחודש‪ ,‬אך מי שנתברך בממון הרבה מעבר לצורך‬ ‫ליטול זכות בהחזקת התורה שלו עצמו‪ ,‬והוא זצוק"ל סירב‬
‫הלימוד וניווט את מהלכיה בצורה כזו שתשפיע על המקום‬ ‫ולהצטנע‪ ,‬וההקדמה יצאה בעילום שם כותבה‪ ,‬על ידי‬ ‫ואגרות‪ ,‬שבהם טרח מרן זצוק"ל להעלות עלי כתב‪ ,‬לעודד‬ ‫צא(‬ ‫השוטף של חייו‪ ,‬אין עליו הגבלה של "המבזבז אל יבזבז‬ ‫בעקשנות במשך כל השנים ליטול משהו מן המשהו‪ .‬אולם‬
‫להיות בשאיפות מרוממות של גדלות בכל חלקי התורה‪.‬‬ ‫המוציא לאור זצוק"ל שהיה חתום בשער הספר‪.‬‬ ‫ולדרבן נדיבי עם‪ ,‬שיזילו מהונם לתמוך באברכים ולומדי‬ ‫"הן ידוע לכל בני ישראל הכשרים מה שרש"י הקדוש‬ ‫יותר מחומש"‪ ,‬ומוטל עליו לתת עוד ועוד להחזקת תורה‪.‬‬ ‫משהחל לשאת במשא הכלל לפני כעשרים וחמש שנים‪,‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪26-27‬‬
‫הגרש"ב סורוצקין שליט"א‬
‫עם אבי המהפכה הגדולה‬

‫של אותם מרשיעי ברית לפגוע באברכים ולא לאפשר‬ ‫והמצוות בכלל‪ ,‬ובפרט במלגות של האברכים‪ ,‬ורבינו‬ ‫שנאלץ לעזוב את בריסק‪ ,‬וגם לאחר מכן בהיותו בשווייץ‬ ‫גדולי התלמידי‪-‬חכמים שבכולל‪ ,‬דבקו בו וליבנו עמו את‬
‫דחיית גיוס מהם‪ ,‬ומרן זצוק"ל הגיב בנחרצות ובתקיפות‪,‬‬ ‫זצוק"ל רומם את מעמדם של האברכים שיתרומם קרן‬ ‫וכשעלה לארץ הקודש‪ ,‬היה הדמות המושלמת של צורת‬ ‫ענייניהם בהלכה ובכל מקצועות התורה‪ ,‬והוא עצמו מסר‬
‫"הם נוגעים באברכים? הם מתחילים בכך עם התורה עצמה!‬ ‫התורה‪ ,‬ולא יירתעו מכל קושי‪ .‬מתוך זה נוצרו הקרנות‬ ‫לימוד זו‪ ,‬ללמוד בכל הכוחות עד הסוף בכל מקצועות‬ ‫בפניהם שיעורי תורה והלכה במשך כל השנים‪ ,‬שיעורים‬
‫התורה כבר תילחם בהם!"‪.‬‬ ‫שתמכו באברכים לקראת החגים‪ ,‬ומתוך זה נוצר הבסיס‬ ‫התורה‪ ,‬בלא מסגרת מחייבת ולא מתוך שיעבוד למשהו‬ ‫כלליים עמוקים ומקיפים לצד שיחות מוסר מרוממות‪.‬‬
‫של התנופה של רשתות הכוללים שנהפכו לחלק מצורת‬ ‫חיצוני‪ ,‬אלא רק ללמוד כדי ללמוד‪ .‬כך היה גם מרן החזון‬
‫הסדרים והשיעורים‬ ‫החיים של כל אברך לאחר נישואיו‪.‬‬ ‫איש זצוק"ל שהיה ראש וראשון למקימי הכוללים בארץ‬ ‫"שבתי בבית השם כל ימי חיי"‬
‫שאלה‪ :‬מה היה הקשר של מרן זצוק"ל עם הכולל‬ ‫חיזוק לדברים הללו קיבלנו בימים האחרונים מרבינו‬ ‫הקודש‪ ,‬שהוא עצמו בא מתפיסה זו של שבתי בבית השם‬ ‫כדי לקבל מבט מלמעלה על הצורה שבה התייחס‬
‫במסגרת תפקידו כראש הכולל?‬ ‫מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א‪ ,‬כאשר‬ ‫כל ימי חיי‪ ,‬בלי מחויבות כלשהי‪.‬‬ ‫מרן זצוק"ל הן אל הכולל שעמד בראשותו‪ ,‬והן בכלל על‬
‫הרב גרוסברד‪ :‬מורי חמי הגאון רבי מרדכי ריינהולד‬ ‫נכנסה אליו קבוצת אברכים העוסקים בהדפסת הכרך הבא‬ ‫במשך כל התקופה מימות מרן החזון איש‪ ,‬היה כל‬ ‫תפקידם של האברכים‪ ,‬נועדנו לשיחה ארוכה ומרתקת‪ ,‬עם‬
‫שליט"א שח לי‪ ,‬כי מיד עם הגיעו של מרן זצוק"ל לכהן‬ ‫של ספר "שלמי יוסף"‪ ,‬ומרן רה"י שליט"א התבטא בתוך‬ ‫מבקש ודורש השם‪ ,‬ממשיך את חוק לימודיו במסגרת‬ ‫שני תלמידי חכמים מאברכי הכולל‪ ,‬שהיו אדוקים ברבם‬
‫פאר כראש הכולל‪ ,‬נדבקו בו כמה מחשובי לומדי הכולל‬ ‫הדברים‪ ,‬כי רבינו מרן הגראי"ל זצוק"ל היה יחיד במינו‬ ‫כוללי האברכים‪ .‬אך על פי הרוב‪ ,‬צורת הלימוד בכוללים‬ ‫מרן זצוק"ל בקשר של תורה במשך כל השנים עד היום‬
‫דאז‪ ,‬שכולם נודעו למשגב כגדולי התלמידי‪-‬חכמים‪ ,‬כמו‬ ‫בין כל גדולי ישראל בהבנת עולמם של האברכים‪ ,‬הן בשל‬ ‫היה להשלים את האברכים במקצועות מסוימים‪ ,‬כדי‬ ‫האחרון‪ ,‬הרב הגאון רבי בנימין גרוסברד שליט"א מחבר‬
‫הגאון רבי פנחס שרייבר זצ"ל‪ ,‬הגאון רבי יוסף הכהן רוט‬ ‫כך שהוא עמד בראשות הכולל במשך שנים רבות‪ ,‬והן‬ ‫שבבוא העת יהיו ראויים להרביץ תורה‪ ,‬או בענייני הלכה‪,‬‬ ‫ספר "מנחת בנימין" על קדשים‪ ,‬והרב הגאון רבי אליהו‬
‫זצ"ל‪ ,‬הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל‪ ,‬ויבדלחט"א הגאון רבי‬ ‫בשל צורת אופי גידולו שהיה כשאיפה של אברך שאין לו‬ ‫כדי שיוכלו להורות לעם ד' את ההוראה בישראל‪ .‬בודדים‬ ‫משה אורצל שליט"א ר"מ בישיבת "תפארת ציון"‪ ,‬שפתחו‬
‫יהודה בויאר שליט"א ועוד רבים‪ ,‬והיו מדברים עמו שעות‬ ‫בעולמו דבר ושום מחייב אחר‪ ,‬מלבד שקידה ועמל בלתי‬ ‫היו כאלו שלמדו לשם ללמוד‪ ,‬והשקיעו את כל חייהם‬ ‫מאוצרם וחלקו עמנו ממה שקיבלו מרבינו זצוק"ל בשבתם‬
‫ארוכות בלימוד בכל חלקי התורה‪ ,‬וגם הוא היה אחד מאלו‬ ‫פוסק בכל חלקי התורה‪.‬‬ ‫בתלמוד תורה לשמה‪.‬‬ ‫בשבת תחכמוני בכולל פוניבז' בצלו הגדול במשך שנים‬
‫ששוחחו עמו רבות וקיבלו הימנו בכל מקצועות התורה‬ ‫ברבות השנים התחולל משבר מסוים אצל חלק‬ ‫ארוכות‪.‬‬
‫ממש‪ .‬פעם שאל אותם אחד מהאברכים שלא עמד על טיבו‬ ‫"עשות ספרים הרבה"‬ ‫מהאברכים‪ ,‬כיוון שכבר לא נוצר צורך בכל כך הרבה‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬לדעתי אם באים לדבר על נושא‬
‫של מרן זצוק"ל‪ ,‬מה יש לכם לשוחח עמו כל כך הרבה‪ ,‬וחמי‬ ‫הרב אורצל‪ :‬מרן זצוק"ל מאוד חיבב את הספרים‬ ‫מרביצי תורה והלכה כמו כמות האברכים שהלכה‬ ‫הכוללים במשנתו של מרן זצוק"ל‪ ,‬ראוי להקדים לפני‬
‫שליט"א ענה לו בשאלה אם הוא מכיר את הגמרא בחולין‬ ‫שמוציאים אברכים‪ .‬הוא אף דיבר על זה בכמה הזדמנויות‬ ‫והתרבתה בלי עין הרע‪ ,‬וקרנם של רבים מהאברכים הייתה‬ ‫כל דיבור על המבט שהחדיר מרן זצוק"ל מהו אברך ומה‬
‫על הפסוק "אדם ובהמה תושיע"‪ ,‬כי זה ממש המאפיין של‬ ‫על הזכות של הדור שלנו שמתאפיין בריבוי ספרים‬ ‫שפופה‪.‬‬ ‫ייעודו‪ .‬זאת מלבד העובדה שהוא עצמו כיהן כראש הכולל‬
‫מרן זצוק"ל‪ ,‬ערומים בדעת ועושים את עצמם כבהמה‪.‬‬ ‫מיוחדים של אברכים‪ ,‬וגם בהקדמה לעמלה של תורה‬ ‫רבינו זצוק"ל חולל מהפך שלם בכל הגישה‪ .‬הוא‬ ‫למעלה מיובל שנים‪ ,‬שבהם רומם את מושגי האברכים‬
‫באחת מהשנים האחרונות למדו בחודש אלול על פי‬ ‫עבר השיעור המיוחד לאברכי הכולל להתקיים במוצאי‬ ‫באותם ימים מרן ראש הכולל זצוק"ל היה מגיע לשבת‬ ‫מצוין על כך במיוחד‪ .‬פעם לאחר שאברך צעיר הביא לו‬ ‫עודד את השאיפה וההכוונה‪ ,‬שכל אברך שיושב ולומד‬ ‫לפסגות נעלות‪ ,‬ולבד מהעובדה שהוא פתח והנהיג והדריך‬
‫הכוונתו מסכת הוריות‪ ,‬והיה מקרה כשהוא דן עם נכדו‬ ‫שבתות‪ ,‬וזה התקיים בקביעות כל שבוע ושבוע כולל בימי‬ ‫בכולל בסדר אחר הצהריים‪ ,‬כיוון שבבקרים כיהן כראש‬ ‫ספר חדש שחיבר‪ ,‬הוא התבטא בשמחה‪" ,‬ברוך השם אני‬ ‫בכולל‪ ,‬לא צריך שתהיה לו שום שאיפה מעבר לעצם‬ ‫את רשתות הכוללים הגדולות ועוד עשרות כוללים בכל‬
‫בזמן כניסת השבת על עניין בהלכות שבת‪ ,‬כשהנכד ניסה‬ ‫בין הזמנים‪ ,‬חול המועד או פורים‪.‬‬ ‫הישיבה לצעירים‪ .‬כבר התפרסם כי במקור תכנן מרן הרב‬ ‫מקבל כל שבוע כמה ספרים חדשים"‪ .‬ראו את השמחה‬ ‫הלימוד שהוא הינו הדבר הנשגב ביותר שיכול להיות‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬והתמיכה הגדולה שהוא היה מביא בגופו מדי חודש‬
‫להוכיח לו בוודאות על דבר שמותר לעשותו‪ ,‬ומרן זצוק"ל‬ ‫מרן זצוק"ל היה זה שהכניס לתוך מסגרת הכוללים‬ ‫מפוניבז'‪ ,‬שמרן זצוק"ל יעזוב לגמרי את הישיבה קטנה‬ ‫הגדולה שיש לו מכך‪ ,‬וראה בכך ריבוי כבוד התורה‪ ,‬מלבד‬ ‫שבתי בבית השם כל ימי חיי‪ ,‬ללמוד לשם לימוד שאין‬ ‫למספר עצום של כוללים‪.‬‬
‫שהיה שרוי בחולשה גדולה באותה עת‪ ,‬לא הסכים לעשות‬ ‫לימוד סדר קדשים‪ ,‬כשקבע כחלק ממחזור הלימוד בכולל‬ ‫ויעבור לגמרי לכהן כראש הכולל בכל היום‪ .‬אך מרן רה"י‬ ‫עצם ריבוי התורה שיש בזה‪ .‬הוא היה רושם את שמו על כל‬ ‫למעלה הימנו‪.‬‬ ‫התבוננתי בדבר‪ ,‬שלא בכדי מרן זצוק"ל הוא זה שעמד‬
‫את הדבר‪ ,‬למרות הוודאות של הטיעון‪ .‬ותוך כדי הדברים‬ ‫את המסכתות מסדר קדשים‪ ,‬ומשם התפשט הדבר ביוזמתו‬ ‫רמ"י ליפקוביץ זצוק"ל‪ ,‬יחד עם זקני הגר"ש גרוסברד‬ ‫ספר שקיבל ואת התאריך שהובא לו הספר‪.‬‬ ‫כל הדברים האחרים‪ ,‬כמו הקמת ותנופת רשת‬ ‫בראש מהפכת הכוללים‪ ,‬וזאת משום שהוא בעצמו גילם‬
‫אמר לנכד‪ ,‬הרי בכולל לומדים כעת מסכת הוריות‪ ,‬אתה‬ ‫לאחר מכן לכוללים אחרים‪ .‬עד כמה החשיב את לימוד סדר‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שכיהנו כראשי הישיבה עם מרן זצוק"ל‪ ,‬עלו למרן‬ ‫אני זוכר שפעם מרן זצוק"ל התבטא התבטאות מאוד‬ ‫הכוללים‪ ,‬כבר באו כתוצאה מגישה זו‪ .‬מתוך גישה זו של‬ ‫במהלך חייו את כל מהותו של אברך ברמה הגבוהה אליה‬
‫הרי יודע מה זה הורו בית דין שמותר‪ ,‬בית דין הגדול אומר‬ ‫קדשים‪ ,‬אפשר לראות מהעובדה שבעוד בדרך כלל הוא‬ ‫הרב זצוק"ל ודרשו בכל תוקף שרצונם שימשיך לכהן‬ ‫מעניינת על כך‪ .‬היה זה כשישבנו לפניו‪ ,‬ותוך כדי הדברים‬ ‫רוממות ערך הלימוד לשם הלימוד‪" ,‬חינך" מרן זצוק"ל גם‬ ‫שאף לכוון את מעמדם במשך השנים‪ .‬מרן זצוק"ל ראה את‬
‫שמותר ועושים על פיהם‪ ,‬ובכל זאת יתכן מצב שטועים‬ ‫היה מוסר שיעורים כלליים בתחילת הזמן ובמהלכו מדי‬ ‫בראשות הישיבה לצעירים‪ ,‬מחמת התועלת העצומה שיש‬ ‫נכנס מחבר והביא לו ספר‪ .‬מרן זצוק"ל אמר לנו דבר נפלא‪,‬‬ ‫את הגבירים לתמוך בכוללים‪ ,‬ולהיות להם חלק בזכות‬ ‫תפקידו של אברך להיות אחד כזה שעליו נאמר "שבתי‬
‫וצריך על זה כפרה‪ ...‬כך הוא חי את סדר הלימוד בכולל עד‬ ‫פעם‪ ,‬הרי כשהתחילו במחזור הקודם ללמוד מסכת זבחים‬ ‫לבני הישיבה ממנו‪ .‬וכך נקבע שמרן זצוק"ל יכהן בשני‬ ‫תראו‪ ,‬הקב"ה עושה שבכל דור יהיו תלמידי חכמים‪ .‬לפני‬ ‫לימוד התורה של אותם אברכים שאין להם בעולמם‬ ‫בבית ד' כל ימי חיי"‪ ,‬ללמוד עם שאיפות ועיון עמוק בכל‬
‫התקופה האחרונה ממש‪.‬‬ ‫בכולל‪ ,‬הגיע במשך תקופה באופן קבוע למסור שיעורים‬ ‫התפקידים במקביל‪.‬‬ ‫המלחמה היו הרבה עיירות בכלל ישראל‪ ,‬ועם ישראל היה‬ ‫דבר אלא לימוד התורה ואין זולתו‪ .‬במיוחד הניף על נס‬ ‫סוגיות הש"ס‪ ,‬לא רק כהיכי תימצי לשמש כמגיד שיעור‬
‫הגאון רבי דוד מרדכי מרגליות שליט"א סיפר‪ ,‬כי‬ ‫כלליים בכולל כמדי שבועיים‪ .‬ומעניין שכשסידר את‬ ‫באותן שנים עדיין לא היה כל כך סדר מסודר ללימוד‬ ‫צריך הרבה תלמידי חכמים שיוכלו לכהן כרבנים‪ .‬אבל‬ ‫את המהלך‪ ,‬כאשר בתקופת ממשלת שינוי הזכורה שלא‬ ‫או כמורה הוראה‪ ,‬אלא כשאיפה ומטרה בפני עצמה ללמוד‬
‫כשבא בהזדמנות לשוחח עם מרן זצוק"ל על אחת הסוגיות‪,‬‬ ‫הספר אילת השחר על זבחים‪ ,‬הוא לא הכניס לתוכם את‬ ‫בכולל‪ ,‬וכל אחד למד לפי נטיית לבו‪ .‬ובשעות אחר‬ ‫כאן בארץ ישראל אחרי המלחמה המציאות השתנתה‪ ,‬כבר‬ ‫לטובה‪ ,‬העיקו על חייהם של משפחות שומרי התורה‬ ‫תורת ד'‪ .‬ואכן הוא עצמו במשך כל השנים‪ ,‬עוד הרבה לפני‬
‫העיר לו מרן‪ :‬אתה הרי כתבת על סוגיה זו חבורה ב"שלמי‬ ‫השיעורים כללים‪ ,‬באמרו שהוא רוצה למסור אותם שוב‬ ‫הצהריים כלל לא היה סדר מסודר‪ ,‬ורבים מהאברכים הלכו‬ ‫לא צריך כל כך הרבה רבנים כי אין כל כך הרבה עיירות‪,‬‬
‫יוסף"‪ ,‬כשמרן חזר לו על הדברים‪ .‬אחר כך התבטא מרן‬ ‫בכולל‪ ,‬ובכולל צריך לומר דברים חדשים שלא נדפסו‪...‬‬ ‫ללמוד במסגרות אחרות‪ .‬מרן זצוק"ל בדרכו שינה זאת‬ ‫ומה עשה הקב"ה‪ ,‬הזמין את האפשרות להוציא ספרים בזול‬
‫זצוק"ל‪ ,‬כי לאברכים יוצא "שטיקל תורה" במהירות‬ ‫מלבד השיעורים היה מרן זצוק"ל גם מוסר שיחות‬ ‫בצעדים איטיים‪ ,‬וקודם כל קבע את סדר הלימוד שכולם‬ ‫ובלי הרבה יגיעה כמו שזה היה פעם‪ ,‬והרי בשביל להוציא‬ ‫עם הרה"ג ר' אלחנן ויסבורד שליט"א‪.‬‬
‫ובקלות‪ ,‬ואילו לו עצמו הדברים באים בעמל רב‪...‬‬ ‫מוסר בכולל‪ .‬בשנים קדמוניות‪ ,‬היה מרן המשגיח רבי‬ ‫ילמדו במסגרת אחת‪ ,‬מסכתות שלמות לפי סדר מיוחד‪,‬‬ ‫ספר צריכים להיות מונחים בלימוד הרבה שנים‪ ,‬כך נוצר‬ ‫אלפי האברכים של מרן זצוק"ל‪,‬‬
‫מלבד סדרי הלימוד הקבועים בכולל‪ ,‬והשיעורים‬ ‫יחזקאל לווינשטיין זצוק"ל‪ ,‬אומר אחת לשבועיים שיחה‬ ‫כך גם חיזק את הסדר של אחר הצהריים שנועד להשלים‬ ‫שוב מחייב ללמוד ולצאת תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫ב"יששכר באהלך"‬
‫שהוא מסר עליהם‪ ,‬הוא היה מוסר בקביעות שיעור‬ ‫מוסרית לאברכים‪ .‬מרן זצוק"ל בתפקידו כראש כולל‪ ,‬החל‬ ‫את לימוד המסכתא מלבד לימוד העיון‪ ,‬בדיוק כמו סדרי‬ ‫מרן זצוק"ל ראה בכל הדברים הנסיבתיים אפשרות‬
‫במשניות טהרות‪ .‬השיעור הזה נוסד לאחר פטירת מרן הרב‬ ‫למסור שיחות מוסר בכולל מעת לעת‪ ,‬כמו לקראת חג‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫והזדמנות שהקב"ה מסבב כדי שיוכלו להיות שקועים‬
‫מפוניבז' זצוק"ל‪ ,‬ובתקופה הראשונה זה היה שיעור יומי‪.‬‬ ‫השבועות ולפני ימי הדין‪ ,‬מלבד השיעורים בעיון‪ .‬ובעצם‬ ‫מרן זצוק"ל עצמו למד יחד עם אברכי הכולל את‬ ‫בלימוד‪ ,‬אבל את שיא השלמות הוא ראה בלימוד לשם‬
‫בהמשך השיעור החל להתקיים בימי רביעי‪ ,‬וכך זה נמשך‬ ‫זה היה המקום הראשון שבו מסר מרן זצוק"ל שיחות מוסר‪,‬‬ ‫המסכת הנלמדת‪ ,‬והנוהג היה גם שכל אברך שהתעתד‬ ‫לימוד‪ ,‬בלא שום מחייב אחר‪ .‬ואת זה הוא דרש וביקש‬
‫עד השנים האחרונות‪ ,‬גם לאחר שכבר חדל מלמסור את‬ ‫בהמשך השנים הוא החל למסור שיחות מוסר מעת לעת גם‬ ‫לומר חבורה לפני אברכי הכולל‪ ,‬היה קודם כל אומר זאת‬ ‫מהאברכים בכולל‪.‬‬
‫השיעורים היומיים שמסר בישיבות‪ .‬זמן השיעור נקבע ע"י‬ ‫בישיבות שהוא עמד בראשן‪.‬‬ ‫לפניו‪ .‬סיפר הרה"ג ר' פנחס ברוורמן שליט"א מאברכי‬
‫מרן זצוק"ל לתשע בבוקר עד תשע וחצי‪ ,‬במטרה לחזק את‬ ‫הרב אורצל‪ :‬הייתה לי הזכייה לבוא בקביעות ביום‬ ‫הכולל‪ ,‬כי פעם בא לדבר עם מרן זצוק"ל בלימוד על אחת‬ ‫"הם מתחילים עם התורה עצמה"‬
‫תחילת הסדר‪ .‬גם את השיעורים כלליים היה מרן זצוק"ל‬ ‫שבת קודש לשוחח עם מרן זצוק"ל בלימוד‪ ,‬ותמיד הייתי‬ ‫הסוגיות שלמדו בכולל באותה עת‪ ,‬ומרן זצוק"ל אמר לו‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬אחת ההזדמנויות שבהם התבטא מרן‬
‫מוסר בכולל בתחילת הסדר‪ ,‬מתוך אותה מטרה‪.‬‬ ‫מדבר על הסוגיות שנלמדו בכולל באותו זמן‪ ,‬והוא‬ ‫כי אביו הגאון רבי משה אהרן שליט"א‪ ,‬אמר על זה חבורה‬ ‫זצוק"ל על דורנו שזכה שאברכים מחברים ספרים‪ ,‬היה‬
‫הזכירו כבר את השיעורים שהוא מסר בקביעות‬ ‫היה ממש מונח בסוגיה ואהב להתפלפל בעומק חשבון‬ ‫בכולל לפני כמעט חמישים שנה‪...‬‬ ‫בישיבת מועצת גדולי התורה שהתקיימה תוך כדי החשש‬
‫לאברכי הכולל במוצאי שבתות‪ .‬השיעור הזה היה בשעה‬ ‫הסוגיה יחד עמנו‪ .‬היו פעמים שלא היה לי כל כך על מה‬ ‫בשנת תשל"ח לאחר שמרן זצוק"ל פתח את ישיבת‬ ‫של חקיקת חוק הגיוס הנורא‪ ,‬והוא ציין במיוחד את הזכות‬
‫מאוחרת לאחר ארבעה שיעורים אחרים שמסר מדי‬ ‫לדבר במסגרת הסוגיה שלמדו בכולל‪ ,‬ודיברתי עמו על‬ ‫גאון יעקב‪ ,‬והחל למסור בה שיעורים יומיים בשעות אחר‬ ‫שזכה דורנו לריבוי תורה והזכיר בתוך הדברים את הספרים‬
‫מוצאי שבת‪ ,‬במקצועות שונים‪ .‬היו מקרים שהוא התיישב‬ ‫נושאים אחרים‪ ,‬אך הוא היה תובע מיד‪ ,‬ומה התחדש על‬ ‫הצהריים‪ ,‬הוא חדל לבוא לכולל לסדר אחר הצהריים‪,‬‬ ‫שמוציאים אברכים‪.‬‬
‫לשיעור מותש לחלוטין‪ ,‬ובקושי היינו מצליחים לשמוע‬ ‫מה שלומדים כעת בכולל‪ .‬גם בשנים האחרונות ממש‪,‬‬ ‫ובמקום זה החל לבוא לסדר בבוקר עד לזמן שבו היה צריך‬ ‫אך הייתה לזה הקדמה‪ ,‬לילה לפני זה הביא לו אחד‬
‫את מילותיו כשהחל את הלימוד‪ ,‬אך עם חלוף הזמן‬ ‫כשמפני חולשתו כבר לא עלה לכולל למסירת השיעורים‬ ‫ללכת למסור את השיעור בישיבה קטנה‪ .‬עם זאת הוא‬ ‫האברכים ספר עב כרס שעוסק בענייני קדשים‪ ,‬ולמחרת‬
‫כשהעמיד קושיה או כשאחד האברכים שאל משהו‪ ,‬החלה‬ ‫והשיחות‪ ,‬עם זאת אחז בקביעות את סדרי הכולל‪ ,‬ועקב‬ ‫המשיך לבוא פעמים רבות לסדר מוסר ותפילת מעריב‬ ‫פגש אותו חתנא דבי נשיאה הגר"ז ברלין שליט"א‪ ,‬ואמר‬
‫ריתחא דאורייתא‪ ,‬והוא לחם כארי על הסברות והעניינים‪,‬‬ ‫אחרי הלימודים והסוגיות‪.‬‬ ‫בכולל‪.‬‬ ‫לו כי מרן זצוק"ל ישב כל הלילה והתאמץ לקרוא דף אחרי‬
‫וראו ממש בריה חדשה‪ ,‬איך שהתורה החייתה אותו ממש‪.‬‬ ‫באחת התקופות האחרונות‪ ,‬נכנס אליו אחד מנכדיו‬ ‫לפני כעשרים שנה‪ ,‬כשהחלו ללמוד מסכת זבחים‬ ‫דף בספר‪ ,‬למרות ראייתו הלקויה‪ ,‬והתבטא באושר רב על‬
‫שלמד בכולל‪ ,‬ומרן שאלו היכן הוא אוחז בסוגיה‪ ,‬וכשענה‬ ‫בכולל‪ ,‬התגבשה קבוצת אברכים שביקשו ממרן זצוק"ל‬ ‫שאברכים זוכים לחבר ספר על עניינים שלמים‪.‬‬
‫"גן עדן" של ממש‬ ‫היכן‪ ,‬אמר לו רבינו‪ ,‬בסוגיה זו אמר כאן בשבת אברך פלוני‬ ‫שרצונם לשמוע שיעור ממנו באופן קבוע על סדר המסכת‪.‬‬ ‫הרב אורצל‪ :‬באותו עניין של חקיקת חוק הגיוס גם היה‬
‫מה היה היחס של מרן זצוק"ל ללומדי הכולל?‬ ‫פשט בסוגיה‪ ,‬והוא חזר לו על פשט שאמר אברך צעיר‬ ‫וכך נוסד שיעור מיוחד לאברכי הכולל בשעות הלילה‬ ‫מעשה שהראה את גודל חשיבות האברכים בעיניו‪ .‬הייתי‬
‫הרב גרוסברד‪ :‬מרן זצוק"ל החשיב מאוד את אברכי‬ ‫מהכולל‪ .‬כך הוא המשיך לאחוז את סדרי הכולל‪.‬‬ ‫ללימוד המסכת‪ .‬בהמשך כשעברו ללמוד מסכתות אחרות‪,‬‬ ‫נוכח בקיץ תשע"ג כשדיברו עם מרן זצוק"ל על הרצונות‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪28-29‬‬
‫רבינו זצוק"ל חולל‬
‫מהפך שלם בכל הגישה‪.‬‬ ‫"מרן זצוק"ל ראה בכולל‬
‫אמר בתקיפות‪" ,‬עד שיש כבר מקום שלומדים לא בשביל‬
‫הנאה צדדית‪ ,‬באים להרוס גם אותו?"‪ .‬באווירת פורים‬
‫הוא עודד את השאיפה‬
‫וההכוונה‪ ,‬שכל אברך‬
‫לי שלבקש על אברך מהכולל זה באמת דבר שהוא עבורו‬
‫כמו לבקש על בן שלו עצמו‪ ,‬כי הוא אוהב כל אחד מאברכי‬
‫בלימוד התורה שהוא ממש גן עדן‪ .‬זה לא שחסר משהו ובכל‬
‫זאת לומדים‪ ,‬ההיפך כשלומדים יש את הכל ולא צריך‬
‫מקום תורה החשוב ביותר"‬
‫אמרתי לו בהלצה‪ ,‬שרצו לתת מתנות לאביונים לאברכים‪,‬‬ ‫הכולל כמו בן ממש‪ ,‬אבל הוא הרי אינו רוצה לבקש בשביל‬ ‫כלום‪ ,‬זה הגן עדן האמיתי‪ .‬מי העמיד את הכולל בצורה‬
‫ועשו זאת בצורה כזו בדרך כבוד‪ ...‬הוא חייך ונהנה‪ ,‬אך חזר‬
‫שיושב ולומד בכולל‪,‬‬ ‫פרוטקציה‪ ,‬כי פרוטקציה זה שקר‪ ,‬ולכן הוא מברר באמת‬ ‫הזו שיהיה גן עדן? הלא הוא מרן ראש הכולל זצוק"ל! הוא‬
‫שיחה עם הרב הגאון רבי צבי בורקש שליט"א‬
‫ואמר שלא ראוי לעשות כך במסגרת הכולל‪.‬‬ ‫לא צריך שתהיה לו שום‬ ‫מה מעלת האברך‪ ,‬כי רוצה לבקש על פי מידת האמת‪.‬‬ ‫זה שהעמיד את השאיפות המרוממות והנשגבות של לימוד‬ ‫מוותיקי וחשובי לומדי כולל פוניבז'‬
‫התורה בלא שום מחייב ובלא שום עול‪ ,‬רק ללמוד לשם‬
‫ניצול הסדרים‬ ‫שאיפה מעבר לעצם‬ ‫על משמר צביון הכולל‬ ‫לימוד‪ ,‬בסגל חבורת אריות בתורה‪.‬‬ ‫הרב בורקש‪ :‬נכנסתי לכולל בשנת תש"ל‪ ,‬כחמש שנים אחרי שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל העמידאת מרן זצוק"ל בראשות‬
‫גם שמירת סדרים הוא לא נתן לעשות בכולל‪ ,‬למרות‬ ‫הלימוד שהוא הינו הדבר‬ ‫אלו הנחיות מיוחדות היו למרן זצוק"ל על סדרי‬ ‫הרב אורצל‪ :‬נוכחתי לראות בכל מיני הזדמנויות שענה‬ ‫הכולל‪ .‬לא הייתי בשנים הראשונות שהוא היה‪ ,‬אבל הייתי עד יומו האחרון‪.‬‬
‫שהוא לא שלל זאת במקומות אחרים‪ .‬הוא סבר שהמעלה‬ ‫הלימוד בכולל שלו?‬ ‫כיוצא בזה לאברכים שלמדו במקומות התורה השונים‪ .‬בא‬ ‫כבר מאז אני זוכר עד כמה מרן זצוק"ל הכריע וניווט את כל ענייני הכולל‪ .‬הוא היה מגיע בקביעות כל יום ללמוד בסדרי‬
‫העליונה של אברך זה כשהוא לומד כי זו כל מטרת חייו‪,‬‬ ‫הנשגב ביותר שיכול‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬הוא היה עומד בכל תוקף על צביון‬ ‫אליו אברך שלומד במיר‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אני לומד טוב ומרוצה‪,‬‬ ‫הכולל‪ ,‬תקופות בסדר אחרי הצהריים‪ ,‬ותקופות בסדר א' בבוקר‪ ,‬והאברכים החשובים ביותר היו מדברים עמו בלימוד‪ ,‬והיו‬
‫ולא לשום שיעבוד אחר‪ .‬הוא היה מצביע באצבע על אברכי‬ ‫הכולל‪ ,‬שיתקיים במתכונת של ישיבה‪ .‬למשל‪ ,‬הוא עמד‬ ‫אבל אין אוכל בבית‪ ,‬ואני מסתפק אם לעבור לכולל אחר‬ ‫מתייעצים עמו בכל דבר ועניין‪ .‬זה היה מפליא לראות איך שהוא מונח בכל הסוגיות כאילו זה עתה הוא למד אותם‪.‬‬
‫הכולל‪ ,‬שלמרות שאין שמירת סדרים מיוחד בכולל‪ ,‬עם‬ ‫להיות‪ ,‬שבתי בבית השם‬ ‫על כך שכולם ילמדו ביחד את אותו מסכת‪ ,‬ולא רצה שיהיו‬ ‫שמשלמים יותר‪ .‬אמר לו מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪ ,‬כל‬ ‫הוא היה המכריע והקובע על סדרי הלימוד בכולל ועל מחזור הלימוד‪ ,‬וגם על צורת ההספק וסדר לימוד המסכת‪ ,‬ומה ללמוד‬
‫זאת האברכים שקועים כל שעות היום והלילה בעניינים‬ ‫כל ימי חיי‪ ,‬ללמוד לשם‬ ‫חבורות חבורות של כמה סוגי לימודים כל אחד מה שלבו‬ ‫זמן שאתה יכול תישאר במיר‪ .‬אמר לו האברך‪ ,‬זה באתי‬ ‫בסדר א' ומה בסדר ב'‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬הסדר היה שלקראת סוף זמן‪ ,‬היו מתכנסים בחדר צדדי ליד בית המדרש מעל בית מרן המשגיח‬
‫הנלמדים בכולל‪ .‬למרות שהוא לא ראה את האברכים‬ ‫חפץ‪ .‬כמו כן עמד על כך שצורת הלימוד לא תהיה לימוד‬ ‫לשאול‪ ,‬מה נקרא כל זמן שאני יכול? ענה לו רבינו מרן‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬מספר אברכים חשובים וותיקים‪ ,‬והעלו את ההצעות ללימוד לזמן הבא‪ ,‬ומרן זצוק"ל היה דן ונושא בעניין‪ ,‬עד שהכריע‬
‫בלילה‪ ,‬הוא ידע להעיד על הייחודיות של אברכי כולל‬ ‫לימוד שאין למעלה הימנו"‬ ‫של הלכה למעשה‪ ,‬אלא לימוד לשם לימוד‪ ,‬אף שהוא מאוד‬ ‫זצוק"ל כך‪' :‬לחם יש? אמר לו‪ ,‬כן‪ .‬תפו"א יש? כן‪ .‬אז מה‬ ‫מה ילמדו‪ .‬כך היה במשך השנים‪ ,‬עד שהתגבש מחזור לימוד קבוע כפי הנחייתו‪.‬‬
‫פוניבז' שגם בשעות הלילה המאוחרות שקועים הם בעומק‬ ‫החשיב את הלימוד הלכה למעשה‪ ,‬ואף בהשראתו רבים‬ ‫אין? 'שור הבר'? נו‪ ,‬אז יהיה בלי 'שור הבר'‪ '...‬ועוד כאלו‬ ‫בהתחלה מחזור הלימוד אכן לא היה קבוע‪ ,‬וכל פעם כשהייתה באה קבוצה חדשה מהישיבה לכולל‪ ,‬היו מבקשים ללמוד‬
‫הסוגיות הנלמדים בסדרי הכולל‪.‬‬ ‫מחשובי התלמידי‪-‬חכמים גדולי התורה עסקו עמו יחד‬ ‫תשובות שראיתי ונוכחתי‪.‬‬ ‫מסכתות מסוימות‪ ,‬כמו שבת או חולין‪ ,‬והאברכים הוותיקים יותר שכבר למדו זאת‪ ,‬רצו להוסיף מסכתות נוספות‪ ,‬ותמיד הוא‬
‫עם זאת אירע בהזדמנות מסוימת שהוא דיבר בכולל‬ ‫ללמוד עוד ממה שהורה כשהתחילו ללמוד חולין בכולל‪,‬‬ ‫בלימוד הלכה למעשה‪ ,‬כמו הגרב"צ פלמן זצוק"ל‪ ,‬ורבים‬ ‫מאידך היה מפליא פלאות לראות איך מרגיש את‬ ‫הכריע מה ילמדו ואת צורת הלימוד‪.‬‬
‫בשיחה חריפה על כך שאין ממלאים את הסדרים כמו‬ ‫שכל האברכים בכולל יתענו לפחות חצי יום‪ ,‬כפי שנהג‬ ‫אחרים שצמחו לגדולי ההוראה בדרכו הייחודית‪ .‬אך עמד‬ ‫צורכי העם ממרום מדרגותיו‪ .‬כמה פעמים ראיתי שבאו‬ ‫ברבות השנים הוא הוסיף גם את סדר קדשים למחזור הלימוד‪ ,‬מסכתות זבחים‪ ,‬מנחות‪ ,‬בכורות וכן מסכת נזיר‪ ,‬וגם עוד‬
‫שצריך‪ ,‬שזה גורם למיעוט ידיעת התורה‪ .‬אך לאחר‬ ‫מרן החתם סופר זצוק"ל בישיבתו‪ .‬והטעים‪ ,‬כי בכל פעם‬ ‫על כך שזה לא יהיה חלק מסדרי הלימוד הקבועים בכולל‪,‬‬ ‫לשאול שאלות האם לעשות שיפוץ במטבח‪ .‬והתשובה‬ ‫מסכתות מסדר מועד‪ ,‬שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬וכמובן מסכתות חולין ונדה‪ ,‬וקבע כמה זמן ילמדו כל מסכת‪ .‬עד שזה נהיה‬
‫מכן חש שהוא צריך לפייס את האברכים‪ ,‬ותקופה קצרה‬ ‫שלמדו חולין בכולל פוניבז'‪ ,‬אירע מאורע לא טוב בכלל‪,‬‬ ‫כדי שהאווירה בכולל תהיה כמו ישיבה לכל דבר‪ .‬מטעם‬ ‫על פי רוב הייתה "כן"‪ .‬והוסיף ואמר‪ ,‬המטבח זה הממלכה‬ ‫מחזור לימוד שנמשך ‪ 11‬שנים‪ ,‬שבמסגרת זו לומדים בעיון את עיקרי מסכתות הש"ס שלא לומדים בישיבה‪.‬‬
‫לאחר מכן אמר שוב שיחה‪ ,‬והרעיף בשבחים מיוחדים על‬ ‫ולכן צריך להתענות כדי להמתיק את הדינים על הכלל‪.‬‬ ‫זה לא הסכים שילמדו מסכת ברכות בין סדרי הכולל‬ ‫של האישה‪ ,‬וכי לא מגיע לה מטבח מכובד? כמובן באופן‬ ‫מלבד מה שהוא היה מכריע בכל עניין שעלה על הפרק בכולל‪ ,‬וגם היה הכתובת לכל ליבון עניין וסוגיה‪ ,‬הוא גם מסר‬
‫אברכי הכולל וגדלותם בתורה ובעמלה‪ .‬בהזדמנויות רבות‬ ‫והתבטא שכולל פוניבז' לא משפיע רק על כל ארץ ישראל‪,‬‬ ‫הקבועים‪ ,‬כשהפטיר על כך בהלצה‪ ,‬שזה עלול להביא את‬ ‫שלא יהיו בעיות עם חובות‪ ,‬שידעו איך להסתדר‪ .‬ראינו‬ ‫שיעורים בכולל‪ .‬היה את השיעור במשניות טהרות שנוסד אחרי פטירת מרן הרב מפוניבז'‪ ,‬שהיה בתחילת סדר א' בבוקר‪,‬‬
‫כשהרגיש צורך לערוך חיזוק בכולל‪ ,‬היה מדבר על כך‬ ‫אלא על כל העולם‪ ,‬וכשבכולל לומדים חולין צריכים יותר‬ ‫המטבח לתוך ביהמ"ד‪...‬‬ ‫איך ממרום פסגתו ופרישותו וקדושתו‪ ,‬ירד לעם והבין את‬ ‫ובהמשך השנים התקיים בימי רביעי‪ .‬עם הזמן החל למסור גם שיעורים כלליים מעת לעת לבקשת האברכים‪ ,‬וכמו כן גם שיחות‬
‫שראוי לקבל קבלה על חיזוק בתחילת הסדר‪ ,‬ועודד יוזמות‬ ‫רחמים‪.‬‬ ‫רק ברבות השנים כשנוסדה המסגרת של שישי‪-‬שבת‬ ‫צרכיו‪ ,‬הוא ששמח בחלקו ומאושר עם מטבחו המיושן שאין‬ ‫מוסר בזמנים קבועים‪.‬‬
‫רבות על כך‪.‬‬ ‫בין כותלי הכולל‪ ,‬שמח ועודד בכל פה את לימוד מסכת‬ ‫בו ד' על ד'‪ ,‬השיב לעשות מטבח חדש‪ ,‬כי האישה צריכה‬ ‫הוא היה מוסר בקביעות גם שיעור הלכה בכולל‪ .‬זה היה משום שהוא מאוד עודד שיתקיים בכולל מניין לתפילת שחרית‬
‫הרב אורצל‪ :‬בא אליו אברך להזמינו לסנדקאות לברית‬ ‫על טהרת הלימוד‬ ‫ברכות ושאר המקצועות‪ ,‬להשלים חלקם בכל חלקי התורה‬ ‫מטבח מכובד‪...‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שיהיה לזה צורה של ישיבה‪ ,‬שגם בשבת יש סדרים‪ ,‬וגם כדי שיהיה מקום חשוב לתפילה ראויה לאברכים בני עלייה‪.‬‬
‫לבנו בשעה ‪ ,9:30‬והוא תמה בפניו‪ ,‬איך אפשר לעשות‬ ‫הרב אורצל‪ :‬אני רוצה להוסיף על מה שהזכירו על‬ ‫עד להלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫הוא עצמו לא התפלל במניין זה‪ ,‬שכן בשנים קדמוניות הוא היה מתפלל בישיבה קטנה‪ ,‬ולאחר מכן החל להתפלל כוותיקין‬
‫בשעה כזו‪ ,‬הרי למעשה הברית יהיה רק ברבע לעשר‪,‬‬ ‫צורת הלימוד הייחודית שהוא תבע בכולל פוניבז'‪ .‬אספר‬ ‫עד כמה החשיב מרן זצוק"ל את תורתם של אברכי‬ ‫"אוהב כל אחד כבן"‬ ‫בקביעות‪ ,‬אך הוא היה מגיע כל שבת אחרי התפילה למסור שיעור במשנה ברורה‪ ,‬כיוון שסבר שתפילה של אברכים צריכה‬
‫ונמצא שחבריו שירצו להשתתף בברית יבואו לסדר אחרי‬ ‫מעשה שהיה‪ .‬יהודי שהחזיק כולל של מצוינים שלמדו שם‬ ‫הכולל‪ ,‬אמחיש בדוגמה מיוחדת‪ .‬הרי בכל העולם‬ ‫בנוגע לקשר של מרן זצוק"ל בכלל לאברכים‪ ,‬אפשר‬ ‫להיות עם מסגרת לימוד‪ .‬במסגרת זו התקרב אליו באופן מיוחד הגרב"צ פלמן זצוק"ל‪ ,‬ועוד תלמידי חכמים רבים ששמעו את‬
‫‪ ,10‬ולא הסכים לבוא לסנדקאות אלא אם יקדים את הברית‬ ‫גם בהספק גם בעיון‪ ,‬זכה להערכת הראש‪-‬ישיבה‪ ,‬וכשהיה‬ ‫מפורסמים ספרי חידושי התורה של אברכי הכולל בסדרת‬ ‫לומר שהיה לו יחס מיוחד במינו לכל אברך בכולל‪ ,‬גם‬ ‫שיעורי ההלכה שלו‪.‬‬
‫לשעה ‪.9:00‬‬ ‫עושה סיום בכולל שלו‪ ,‬הראש‪-‬ישיבה היה מגיע אליו‬ ‫ספרי "שלמי יוסף"‪ ,‬שיצאו לאור על רוב המסכתות‪ .‬מרן‬ ‫כאלו שלא היו מגיעים אליו בקביעות‪ .‬לכל אחד מאברכי‬ ‫במה עוד התבטאה עמידתו בראשות הכולל?‬
‫לחזק את הכולל‪ .‬סיפר אותו יהודי‪ ,‬שבאחד הסיומים אמר‬ ‫זצוק"ל העניק לסדרת הספרים מספר הסכמות נלהבות‬ ‫הכולל הוא היה מסור ודואג‪ ,‬והתייחס אליו כאל תלמיד‬ ‫הרב בורקש‪ :‬מלבד עמידתו על כל העניינים הרוחניים של הכולל‪ ,‬סדרי הלימוד וכל העניינים הנלווים לזה‪ ,‬הוא גם נשא‬
‫"לגמור ש"ס בעיון"‬ ‫לו רבינו‪ ,‬נו‪ ,‬ברוך ד' באמת יש פה משהו מיוחד לומדים‬ ‫במרוצת השנים‪ ,‬בהן אפשר לראות את גודל המעמד‬ ‫חכם בכבוד מופלג‪ .‬היה פעם שאחד מאברכי הכולל‬ ‫בעול הגשמי של העזרה והסיוע לאברכים‪ .‬בעניינים רבים מענייני הכולל‪ ,‬בין ברוחניות ובין בגשמיות‪ ,‬הוא התעסק דרך הרב‬
‫בנוגע לחיזוק שעשו בכולל‪ ,‬היה סיפור מאוד מעניין‪,‬‬ ‫ש"ס גם בעיון וגם בהספק‪ ,‬אבל מה עם ד' חלקי השולחן‬ ‫המיוחד שרחש לאברכי הכולל‪ .‬ואף הוא עצמו היה משתתף‬ ‫נפל למשכב ל"ע ושכב בבית חולים‪ ,‬כשסיפרתי על כך‬ ‫הגאון רבי יוסף נויבירט שליט"א שהיה איש אמונו וסודו‪ ,‬וגם עברו דרכו סכומים עצומים לחלוקות קבועות לאברכי הכולל‪,‬‬
‫כשמרן הגרי"ש אלישיב נפטר לפני בין הזמנים של אב‬ ‫ערוך? כך הוא שאל אותו‪ ,‬מה יהיה עם האברכים‪ ,‬מתי הם‬ ‫במסירת חידושי תורתו בכל כרך מספרי ה"שלמי יוסף"‪.‬‬ ‫למרן זצוק"ל הוא התעניין בפרטים ומי דואג לרפואתו‪,‬‬ ‫במיוחד לפני החגים‪ .‬כמו כן הוא הנחה בעצה ובתושייה את קרן עזרת נישואין שע"י הכולל‪ ,‬שמתנהל כבר שנים רבות ע"י הרב‬
‫תשע"ב‪ ,‬שאלו אותו האברכים איזה חיזוק לעשות בכולל‬ ‫ידעו ד' חלקי השולחן ערוך?‬ ‫אך לא היה זה רק מעמד של חשיבות גרידא‪ ,‬הוא לא אחת‬ ‫וכשראיתי את התעניינותו הרבה‪ ,‬הצעתי שאולי מרן רוצה‬ ‫הגאון רבי מאיר אתרוג שליט"א‪ ,‬וירד לפרטי פרטים בקביעת סדרי ההתנהלות וגדרי ההלכה‪ ,‬והשתתף כמה פעמים בכנסים‬
‫לימי בין הזמנים‪ ,‬ואמר שכל אברך יקבל על עצמו ללמוד‬ ‫מאידך‪ ,‬בתוך הכולל שלו‪ ,‬כולל פוניבז'‪ ,‬הוא לא‬ ‫גם דאג למקורות מימון להדפסת הספרים‪.‬‬ ‫לבקר את האברך‪ ,‬וענה לי מיד שכן‪ ,‬וכששאלתי מתי‪ ,‬הוא‬ ‫שנערכו בתום סדרי הלימוד של הכולל לטובת הקרן‪ .‬כך בשנים המאוחרות יותר הוא הדריך וענה בכל הנוגע לקרן הכולל‪,‬‬
‫איזה עניין במרחבי התורה ויכתבו על כך‪ ,‬ויעשו מזה ספר‬ ‫הסכים שכחלק מסדרי הכולל יהיה לימוד שולחן ערוך‪.‬‬ ‫לפני שיצא לאור ספר "שלמי יוסף" על מועד קטן‪,‬‬ ‫אמר לי מיד מתי שיתאפשר‪ .‬התקשרתי לרב רוזנגרטן‬ ‫המסייע לאברכים בכל ימות השנה בצרכים רבים‪ ,‬שהוקם ומתנהל ע"י הרב הגאון רבי מאיר הרשקוביץ שליט"א‪ ,‬והקדיש לכך‬
‫מיוחד שיכלול חידושי תורה בכל מקצועות התורה‪ .‬ואכן‬ ‫פעם ביקשו ממני לשאול אם אפשר להקים חבורה ללמוד‬ ‫ביקש מאתנו מרן זצוק"ל שנפרסם בתוך סימן העוסק בדין‬ ‫שיבוא לקחת את מרן‪ ,‬ומרן מיהר לצאת‪ .‬המעניין היה‪,‬‬ ‫זמן רב‪.‬‬
‫כך הוה והגיעו מערכות חידושי תורה לכדי ספר בכל מיני‬ ‫חושן משפט‪ ,‬ולא הסכים בשום אופן‪ ,‬הוא לא הסכים שישנו‬ ‫כתיבה בחול המועד ונוכיח הלכה ולמעשה‪ ,‬שאם כי מותר‬ ‫כשהגענו לבית החולים‪ ,‬בדיוק ישב אצל האברך אחד‬ ‫מרן זצוק"ל מאוד החשיב את הכולל‪ ,‬וראה בזה מקום תורה החשוב ביותר שקיים‪ .‬פעמים רבות כשהיינו באים ומבקשים‬
‫עניינים בש"ס כתוצאה מלימוד זה‪ .‬כשרצו להוציא את‬ ‫את המסגרת של הכולל‪ ,‬הכולל נועד ללמוד בעיון כמו‬ ‫לכתחילה לכתוב חידושי תורה בחול המועד‪ ,‬עם זאת אין‬ ‫מחשובי אברכי הכולל‪ ,‬שחזר לפניו על השיעור כללי‬ ‫שימסור שיחת מוסר בכולל‪ ,‬הוא היה מדבר בבושה על עצמו שהוא יגיד מוסר לתלמידי חכמים‪ .‬הוא היה אומר שקשה לו לומר‬
‫הספר‪ ,‬נשאל מרן זצוק"ל איזה שם לקרוא לספר‪ ,‬ואחרי‬ ‫בישיבה‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬הוא תבע שידעו ד' חלקי השולחן‬ ‫לכתוב אותם בפרהסיה בדרך חול‪ ,‬שהוא נכנס לגדר מבזה‬ ‫שמסר מרן באותו בוקר בכולל‪ ,‬ומרן זצוק"ל נהנה לראות‬ ‫את השיעורים והשיחות בכולל‪ ,‬כי זה דורש ממנו הכנה‪ ,‬שהרי הוא צריך לומר דברים לפני תלמידי חכמים מופלגים‪.‬‬
‫מחשבה ענה לקרוא לזה "עמל התורה"‪.‬‬ ‫ערוך‪ ,‬זה היה אצלו פשוט שכל אחד צריך ללמוד את זה‪.‬‬ ‫את המועדות‪ .‬ואכן כתבנו את הדברים ופרסמנו כן לאחר‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬היה מפליא לראות בשיעורים‪ ,‬גם בשנים שכבר לא היה יושב בסדרי הכולל‪ ,‬איך שהוא מתנצח עם האריות שבחבורה‬
‫הרב גרוסברד‪ :‬פעם אחת אמר שיחה מקיפה על גודל‬ ‫מתוך הסוגיה יגיעו לזה‪ .‬אבל לקבוע את הסדרים בכזה‬ ‫בירור מקיף‪ ,‬שכן מורין להיזהר בכך‪ .‬וזה היה לאור בקשתו‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬גם לי היה מקרה עם אברך אחר שלא‬ ‫שלמדו זה עתה את הסוגיות‪ ,‬והם בעצמם תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬והוא שלט בסוגיות ביד רחבה בעומק העניינים‪.‬‬
‫החיוב לדעת את כל התורה‪ ,‬ואמר שיש במקום זה תביעה‬ ‫אופן‪ ,‬לזה הוא לא הסכים‪.‬‬ ‫המפורשת‪.‬‬ ‫עלינו נפל למשכב‪ ,‬כששאלתי את מרן זצוק"ל אם רוצה‬ ‫הרב בורקש מסיים את השיחה בהצטנעות‪ ,‬שהיה מן הראוי לשמוע על כל הנושאים‪ ,‬ממופלגי התלמידי‪-‬חכמים בכולל שהיו‬
‫מיוחדת לידיעת כל התורה‪ ,‬כי יש כאן כאלו הראויים‬ ‫אתן דוגמה נוספת עד כמה החשיב במיוחד את‬ ‫והוא נימק מדוע רוצה שיכתבו את זה בספר‪ ,‬כשאמר‬ ‫ללכת לבקרו‪ ,‬הוא השיב לי בחיוב ורצה מיד ללכת‪ .‬למחרת‬ ‫יושבים ודנים לפניו בשיעורים בריתחא דאורייתא‪ ,‬ועם אלו שהביאו לפניו את כל השאלות וההכרעות‪ ,‬אך אלו אינם מדברים‪...‬‬
‫לכך‪ ,‬והרחיב בדברים הללו‪ ,‬ואמר בתוך הדברים‪" :‬צריך‬ ‫כולל פוניבז' כמקום שונה משאר מקומות‪ .‬באחת השנים‬ ‫שאם יהיה כתוב איזה קולא בתוך בירור סוגיה בשלמי‬ ‫פגשני חתדב"נ הגר"ז ברלין שליט"א ושאל אותי מדוע אנו‬
‫לדעת לכל הפחות ש"ס בבלי וירושלמי"‪ ,‬וגם באותה שיחה‬ ‫התארגן בכולל‪ ,‬סדר מיוחד בליל פורים‪ ,‬עם מתן שכרו‬ ‫יוסף‪ ,‬עלולים לבוא טועים וילמדו מכך הלכה למעשה‪,‬‬ ‫מחפשים לו מצוות? ורק אז גילה את אוזני שמרן זצוק"ל‬
‫עמד על החיזוק הנדרש בשמירת הסדרים‪ .‬את אותה שיחה‬ ‫בצדו‪ ,‬ביוזמת נדיב לב שנמצא לכך‪ .‬היה זה פורים שחל‬ ‫ולכן אף כי הבירור מתוך הסוגיה מוכיח שמותר לכתוב‬ ‫היה עם חום באותו שבוע‪ ,‬מלבד שהיה תשוש לגמרי אחרי‬
‫הוא ביקש במיוחד להדפיס ולחלק לכל אברכי הכולל על‬ ‫ביום שישי‪ ,‬וכיוון שידעתי כמה הוא ישמח בכך‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫חידושי תורה בחול המועד‪ ,‬מכל מקום בספר כזה מוכרחים‬ ‫שיעורים שמסר‪ .‬אך לא רק בעת צרה‪ ,‬גם בשנים הראשונות‬ ‫בביתו‪ ,‬שאמסור לאברכים בשמו‪ ,‬שכולל פוניבז' הוא גן‬ ‫הכולל‪ ,‬והיה מתבטא בביטויי ענווה מופלגים ביחס אליהם‪.‬‬
‫חשבונו‪ ,‬ומחמת הביקוש הגדול היו צריכים להדפיס כמה‬ ‫היה הראשון שיזם סדרי ישיבה בליל פורים והביא למהפך‬ ‫לסייג את הדברים שלא יטעו בכך‪ .‬והביא לכך דוגמה‬ ‫מרן זצוק"ל היה משתתף בכל שמחת שלום‪-‬זכר שהיה‬ ‫עדן‪ ,‬שהרי מה עושים בגן עדן? לומדים תורה בלי שום‬ ‫פעם כשהוא חזר לביתו משיעור כללי שמסר בהיכל‬
‫פעמים‪ .‬השיחה במלואה נדפסה בספר "ימלא פי תהלתך –‬ ‫בנושא‪ ,‬לפיכך כשהייתי אצלו בשבת כהרגלי‪ ,‬סיפרתי‬ ‫מספר של אחד מגדולי האחרונים שהדפיס בספרו חידושי‬ ‫לאחד מאברכי הכולל‪ .‬בדרך כלל הוא היה מגיע ראשון‬ ‫גשמיות‪ ,‬כך בדיוק בכולל‪ ,‬יושבים ולומדים בלי שום‬ ‫הכולל‪ ,‬שאלה אותו הרבנית ע"ה כיצד היה השיעור?‬
‫תורה" מאמר "מי ימלל גבורות ד'" בעמוד קלג‪.‬‬ ‫לו על המראה המפעים שהיה בליל פורים בכולל‪ ,‬שהיה‬ ‫תורה כפלפול בעלמא ליישב שיטה אחת מהראשונים‬ ‫מכל האנשים בדרך כלל כשעוד היו באמצע הסעודה‪,‬‬ ‫גשמיות‪ .‬עם זאת הוסיף תוך כדי דיבור‪ ,‬שלמרות העיכוב‬ ‫והוא ענה לה‪' ,‬ב"ה שלא זרקו אותי'‪ .‬בהזדמנות אחרת הוא‬
‫גיסי הרה"ג רבי יוסף צבי ריינהולד שליט"א הביא לו‬ ‫מלא מפה לפה ועסקו בתורה במלוא העיון‪ .‬בהתחלה הוא‬ ‫בעניין הנוגע לטהרתם של ישראל‪ ,‬והיו אנשים ריקים‬ ‫כיוון שהוא עצמו לא האריך בסעודות השבת‪ ,‬והיה ממהר‬ ‫בחלוקת המלגות צריכים להחזיק טובה להנהלת הישיבה‬ ‫התבטא באירוניה‪ ,‬ש'מזל שאין בכולל מדרגות‪'...‬‬
‫את ספרו שחיבר על מסכת בבא מציעא‪ ,‬ואמר שזה ספר‬ ‫אכן נהנה לשמוע מהעניין‪ ,‬אך כשהוספתי לו שהאברכים‬ ‫]קאלטערס[ שלקחו את זה למעשה‪ .‬והטעים שבאותה צורה‬ ‫לחוק תלמודו‪ .‬הוא התבטא פעם‪ ,‬שהוא נהנה מהשתתפות‬ ‫ובראשם לנשיא הישיבה‪ ,‬הנושאים בעול עצם קיומו של‬ ‫היחס שלו לכולל בכלל היה ברום המעלה‪ .‬הוא היה‬
‫על כל המסכת‪ .‬הוא פתח את הספר ועיין בתוכן העניינים‪,‬‬ ‫קיבלו מתן שכרה בצידה‪ ,‬הוא שינה את ההתייחסות‪,‬‬ ‫צריך להיזהר בשלמי יוסף‪ ,‬שהוא ספר חשוב‪.‬‬ ‫בשמחת שלום זכר‪ ,‬שכן אין שם מזרח ולא כיבודים‪...‬‬ ‫הכולל ובית המדרש על כל המשתמע מכך‪ ,‬שאף הוא עולה‬ ‫מתבטא רבות כי הכולל הינו "גן עדן"‪ .‬אני זוכר שהייתה‬
‫ואחר כמה רגעים אמר‪" :‬זה אכן ספר על כל בבא מציעא‪ ,‬כי‬ ‫והראה את חוסר שביעות רצונו‪ ,‬ואמר שאין לזה ערך אם‬ ‫ואגב‪ ,‬אציין‪ ,‬כי רבינו זצוק"ל שהיה כידוע גברא‬ ‫היה פעם ששמעתי את מרן זצוק"ל מתבטא‪ ,‬שהוא‬ ‫להם דמים מרובים עוד לפני חלוקת המלגות‪.‬‬ ‫תקופה בישיבה שהמצב הכלכלי הוכבד מאוד בעקבות‬
‫קנין ראי' נמצא בדף ק"א ולא בדף ב'"‪ .‬זה היה אצלו מבחן‬ ‫לומדים בשביל כסף‪...‬‬ ‫קפדנא‪ ,‬הורה שלא ללמוד את כל מסכת מועד קטן בכולל‪,‬‬ ‫אוהב כל אחד מאברכי הכולל כמו בן ממש‪ .‬היה זה‬ ‫הוא היה רגיל לחזור על האושר שצריך ללוות כל אדם‬ ‫גזירות הממשלה‪ ,‬ובמשך כמה חודשים האברכים לא‬
‫אם למדו את המסכת בעיון כראוי‪ ,‬שכל סוגיה לומדים‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬היה לזה המשך לסיפור‪ .‬אני גם הגעתי‬ ‫אלא רק את ענייני חול המועד‪ .‬ואף הורה לציין זאת על‬ ‫כשדיברתי עמו על אברך שנתקל בקושי במוסד מסוים‪,‬‬ ‫הלומד תורה מתוך הדחק‪ .‬הוא לא ראה בכך ניסיון‪ ,‬הוא‬ ‫קיבלו כל מלגה‪ ,‬אף לא את המלגה המצומצמת ביותר‪.‬‬
‫במקומה הנכון‪.‬‬ ‫במוצאי שבת לפני השיעור בליל פורים המשולש‪ ,‬וסיפרתי‬ ‫כריכת השלמי יוסף‪.‬‬ ‫וביקשתי ממרן זצוק"ל שימליץ על האברך‪ .‬ומרן זצוק"ל‬ ‫ראה בכך זכות עצומה להיות לומדי תורה מתוך הדחק‪.‬‬ ‫האווירה הייתה קצת עכורה‪ ,‬ומרן זצוק"ל ביקש ממני‬
‫המשך בעמוד ‪61‬‬ ‫לו על מה שהיה בכולל בליל פורים‪ .‬והוא שידע כבר על כך‪,‬‬ ‫על חשיבותו של הכולל והאברכים בעיניו אפשר‬ ‫חקר על מעלת האברך‪ ,‬לפני שהלך להמליץ עליו‪ ,‬והסביר‬ ‫זה האידיאל הנשגב‪ ,‬של פרישות מהבלי העולם‪ ,‬ודביקות‬ ‫באחת הפעמים אחרי השיעור של אברכי הכולל שהתקיים‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪30-31‬‬
‫בעת עריכת כתביו‬

‫יותר משכתב מחק!‬ ‫כשעלתה‬
‫אילת השחר‬

‫העולם עומד עליהם‪ ,‬ואפילו על הרייד הישיבתי המקובל‬ ‫הספרים המיוחדים שלו על כל המסכתות וגודל עזרתם‬ ‫הוא אמר‪... :‬והנני בזה להודות לו על שזיכני להדפיס‬
‫בדברי רבותינו‪ ,‬אך בנוסף‪ ,‬תמיד היה לו עוד קנייטש‬ ‫להבנת יסודות הסוגיות'‪.‬‬ ‫הערות וביאורים על מס' קידושין‪ .‬ובאמת רבו מאד‬
‫והבנה נוספת שאחרים לא עמדו בכך‪ .‬זהו דבר מיוחד‪ ,‬לא‬ ‫אמר ועשה‪ .‬עלה הגרש"מ זצוק"ל ונכנס לקודש‬ ‫הספרים שנתחברו על המסכת הזאת מגאוני וקדושי‬
‫רק בחשבון אלא בעומק והבנה של כל סברא‪ ,‬ורואים זאת‬ ‫פנימה‪ ,‬עם כל עשרות שנותיו‪ ,‬עם תורתו הגדולה וגדלות‬ ‫עליון‪ ,‬אשר יש מקום לומר מה באת להוסיף‪ .‬אמנם‬
‫הרבה בספריו‪ ,‬שאין זה הדברים הסטנדרטיים‪ ,‬כי בדרך‬ ‫שמו בכל בתי המדרשות‪ ,‬וחוליו הקשה‪ ,‬ושאל‪ .‬ומרן בעל‬ ‫בהיות שיש דברים אשר נאמר לאנשים כערכי הרי‬
‫כלל הדברים חוזרים על עצמם מכיוונים שונים ברייד‬ ‫ה'אילת השחר' חכך בדעתו והכריע לו‪' :‬קול תורה' עדיפה‪.‬‬ ‫שלחן‪ ,‬והרי בשר‪ ,‬והרי סכין ואין לנו פה לאכול כדאיתא‬
‫הישיבתי לכאן או לכאן‪ ,‬אך אצלו תמיד ראו באופן מקומי‬ ‫הנוכחות המיוחדת של הגרש"מ דיסקין ב'סדר שלישי'‬ ‫בקידושין דף מ"ו ע"א‪ ,‬ואולי יהיה לתועלת איזה הערה‬
‫הבנה מעמיקה יותר שהפליאה את שומעיו‪.‬‬ ‫ב'קול תורה'‪ ,‬הריתחא דאורייתא ושדידת מערכותיה של‬ ‫או איזה ביאור‪] .‬הקדמה‪ ,‬אילת השחר קידושין[‬
‫ניכר היטב בספריו עמל התורה שלו שהיה בצורה‬ ‫תורה ביני עמודי דמתיבתא‪ ,‬עדיפים על פני עוד חלק‬ ‫⋅‬
‫מדהימה שלא לוותר על כל רגע מלימודו‪ ,‬לכן עמל על‬ ‫נפלא של 'משאת המלך' זבחים‪ ,‬למרות מעלתו העצומה‬ ‫'אם חפצים להבין ולו מעט עד כמה העריכו גדולי‬
‫שיעוריו הרבים שמסר מדי יום בתחילת השיעור בלימוד‬ ‫של האי ספרא רבא‪.‬‬ ‫תורה את ספריו של מרן זצוק"ל' ‪ -‬שח לנו הגאון רבי יוסף‬
‫ואף במוסר והלכה‪ ,‬כמו בנפש החיים‪ ,‬וגם כשאמר זאת לא‬ ‫עולם התורה הפסיד את 'משאת המלך' מהדורא תנינא‬ ‫שלמה שליט"א‪ ,‬בנו של הגרש"מ דיסקין זצוק"ל‪ ,‬ראש‬
‫היה לומדו סתם‪ ,‬אלא האיר בו הערות בעומק‪ ,‬כי כך הייתה‬ ‫על זבחים‪ ,‬אך מאות בני 'קול תורה' הרוויחו עוד שנה של‬ ‫ישיבת 'קול תורה'‪ :‬אין מתאים מלספר מאורע רם ערך‬
‫דרכו בכל דבר בתורתו‪ .‬המיוחד אצל מרן בשיעוריו שהיה‬ ‫'סדר שלישי' במחיצת רבם ומאורם‪ ,‬שנהג כפי שהורה לו‬ ‫זה שאבא עצמו סיפר בגילוי לב‪ .‬כשנה קודם הסתלקותו‬
‫זה תמיד שיעור אחרי שיעור‪ .‬כל יום‪ ,‬בפורים ובעיוכ"פ‪,‬‬ ‫רבן של ישראל‪ .‬מכך למדים אתם כמה הערכתו של אבא‬ ‫שח לתלמידו כי לפי דברי הרפואה והרופאים‪ ,‬לפחות‬
‫והיו לו מדי יום ‪ 4-5‬קבוצות בלימוד וכל אחת דיברה‬ ‫זצוק"ל לספרי מרן הייתה עצומה‪ ,‬במיוחד מכך שהערותיו‬ ‫על פי דרך הטבע ומצוקות מחלתו הקשה שאיימה על‬
‫דברים אחרים‪ ,‬לבחורים בישיבה היו קבוצות שלמד עמם‬ ‫היו לעומק בכל דפי המסכת‪.‬‬ ‫חייו‪ ,‬ייאלץ הוא להיפרד מהאי עלמא דשקרא ולעבור‬
‫את המסכתא של הישיבה‪ ,‬והיו קבוצות שלמד עמהם תורת‬ ‫⋅‬ ‫לעלמא דקשוט‪ .‬ונפשו בשאלתו‪ :‬חיבור טיוטה מוכן לו‬
‫כהנים עם פי' חפץ חיים‪ ,‬והיה מוסיף להם תמיד הערות‬ ‫אחד מגדולי הת"ח בירושלים הינו הגאון רבי אברהם‬ ‫על מסכת זבחים‪ ,‬ועליו לסדרו לדפוס ‪ -‬כמהדורא תניינא‬
‫בלי גבול‪ ,‬וזה כישרון נדיר ועמקות בלתי מצויה‪.‬‬ ‫נח גרבוז שליט"א‪ ,‬שנודע בסדרת ספריו הייחודית 'מנחת‬ ‫על מהדורא קמא על זבחים‪ ,‬שכבר יצאה לאור בצעירותו‬ ‫הרב ר‪ .‬וילמן‬
‫הייתה נקודה מאד מופלאה אצלו‪ ,‬שתמיד כשבאו‬ ‫אברהם' לסדר קדשים‪ .‬ביקשנו לשמוע מפיו אודות‬ ‫בשנת תשל"ה‪ .‬ומנגד‪ ,‬בני ישיבת 'קול תורה' זקוקים לו‪,‬‬
‫המורשת העולה מספרי מרן זצוק"ל‪ ,‬כמי שזכה בערוב‬ ‫לתורתו‪ ,‬לתשובותיו‪ ,‬לחידושיו ולעצותיו‪ .‬השאלה היא‪,‬‬
‫ימיו אף להוציא את ספריו על סדר קדשים‪ ,‬עליהם עמל‬ ‫האם לשבת בבית ולעמול‪ ,‬לכתוב ולהדפיס את חיבורו על‬
‫בשנותיו המאוחרות‪ ,‬והוא שח לנו וביקש שנשמע אף מבנו‬ ‫זבחים‪ ,‬עליו הוא עובד כדרכו ביגיעה רבה עד להעלאתם‬ ‫בגיל ‪ 85‬התחיל מרן זצוק"ל לחבר‬
‫אורחותיו בהדפסת חידושיו‬ ‫הגר"א שליט"א‪.‬‬ ‫עלי דפוס‪ ,‬או שמא עדיף לו במסת זמנו המצומצם להגיע‬
‫שיש מעלה מיוחדת בלימוד שעל ידי שכותב‬ ‫צריכים לשבת וללמוד יומם ולילה בשביל‬ ‫של תורה ואין ערוך למעלתך‪ .‬ושאלו‪ ,‬מה‬ ‫כשדיבר פעם על חשיבות כתיבת חידושי‬ ‫'זוהי דוגמא מופלאה ממש‪ ,‬שבספר אילת השחר על‬ ‫לישיבת קול תורה גם ל'סדר שלישי'‪ ,‬כפי שנהג בקביעות‪,‬‬ ‫חיבור על כל מסכת זבחים‪ ,‬וישב‬
‫את מה שהתחדש לו הדברים נקלטים יותר‬ ‫זה‪ .‬ושאלו אחד הנוכחים מדוע באמת‬ ‫רבינו רוצה שאברכו‪ .‬אמר לו ‪ -‬הדבר הראשון‬ ‫התורה לרבים‪ ,‬אמר שמלבד מה שכתוב‬ ‫זבחים רואים דבר נפלא‪ ,‬שבגיל ‪ 85‬התחיל מרן זצוק"ל‬ ‫ולדבר בלימוד עם הבחורים ולסייע בעלייתם‪.‬‬
‫טוב‪.‬‬ ‫זכינו לכך? וענה‪ :‬יש הבטחה ש'לא תישכח‬ ‫שאזכה לחדש עוד בתורה ולכתוב ספרים‪.‬‬ ‫בספר חסידים )אות תק"ל( דכל מי שגילה‬ ‫לחבר חיבור על כל מסכת זבחים‪ ,‬וישב מדי יום כמה שעות‬ ‫'ומה הרב החליט?' שאל התלמיד‪' .‬אני אכנס לשאול‬ ‫מדי יום כמה שעות עם אברכים‬
‫מסופר על מרן הגאון רבי ישראל סלנטר‬
‫זצוק"ל שאמר פעם שיעור בווילנא וא'‬
‫מפי זרעו'‪ ,‬ואם היו צריכים לשבת יומם‬
‫וליל בשביל לומר סברא וכיוצא בזה‪ ,‬היו‬
‫ופעם התבטא לתלמידיו‪ ,‬שלכל אחד‬
‫יש חלק בתורה‪ ,‬הנה הר"ן זכה לכתוב פירוש‬
‫לו הקב"ה דבר ויכול לכתוב ואינו כותבו‪,‬‬
‫הרי גוזל מי שגילה לו‪ ,‬כי לא גלה לו אלא‬
‫עם אברכים מופלגים לעומק הסוגיות הנודעות‪ ,‬והיה זה‬
‫בעמל ויגיעה שלא ויתר על כל תוספות והבנה במפרשים‪,‬‬
‫את מרן הגראי"ל שטינמן' ‪ -‬השיב הגרש"מ זצוק"ל ‪' -‬אתה‬
‫הרי יודע על התבטלותי כלפיו‪ .‬רק מרן הגראי"ל שטינמן‬
‫מופלגים לעומק הסוגיות הנודעות‪,‬‬
‫השומעין הקשה קושיה על שיעורו והפסיק‬ ‫מתייאשים‪ ,‬הדור הזה הוא 'שוואכע דור'‪,‬‬ ‫על מסכת נדרים‪ ,‬הרשב"ם על מסכת בבא‬ ‫לכתוב ‪ -‬גם המריצו רבותינו מאד שכל אחד‬ ‫וכשגמרו סוגיה למדו זאת שוב ושוב‪ .‬וזה מחייב הן מבחינת‬ ‫כגדול הדור ומשושו‪ ,‬יכול להכריע‪ ,‬לבדו‪ ,‬בכל שאלה‬ ‫והיה זה בעמל וביגיעה שלא ויתר‬
‫את השיעור וירד‪ ,‬ואמר אח"כ שבאמת היה‬ ‫והיינו מגדלים דור של עמי ארצות‪ ,‬ע"כ‬ ‫בתרא‪ ,‬הריב"ן בסוף מכות‪ ,‬תוס' על נזיר‪,‬‬ ‫יכתוב הערותיו‪ ,‬וזה יגרום לו להוסיף אומץ‬ ‫עמל התורה‪ ,‬שבחורים ואברכים מתעייפים בהמשך ימי‬ ‫של עגונות ובכל שאלה ציבורית כבדת משקל הזקוקה‬
‫יכול לדחות המקשה באיזה שהוא תירוץ‪,‬‬ ‫הקב"ה זיכה את הדור בזה‪.‬‬ ‫הבית יוסף את חיבורו השו"ע‪ ,‬החפץ חיים‬ ‫בלימודו‪ ,‬וכשעושה כן אז זוכה גם כן לזכות‬ ‫חייהם‪ ,‬והוא לא הירפה עד סוף ימיו ממש‪.‬‬ ‫להכרעה‪ .‬הוא היחיד שמתאים להשיב לי על השאלה הזאת‬ ‫על כל תוספות והבנה במפרשים ⋅‬
‫אבל הוא חשב לעצמו‪ :‬רבי ישראל‪ ,‬אתה הרי‬ ‫עוד אמר‪ ,‬שהיום כל אחד שרק מתחיל‬ ‫כתב ספרים רבים ונתקבלו בכל קהילות‬ ‫לאחרים מפרי עמלו‪ .‬ופעם סיפר שראה את‬ ‫'וב"ה‪ ,‬זיכני הבורא למסור שיעורים על מסכת זבחים‪,‬‬ ‫באופן מיוחד'‪.‬‬ ‫גדולי תלמידי החכמים משתמשים‬
‫לומד מוסר ‪ -‬ולכן ירד מהבימה‪.‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬מיד הוא אומר סברות וכותב חבורות‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כהמשנה ברורה‪ ,‬ועל הלכות לשה"ר‪,‬‬ ‫מרן החזון איש שהביט בספר שאחד הוציא‬ ‫ועמדתי על ספרו ועיינתי בו הרבה‪ ,‬והתפעלתי לראות‬ ‫והגרש"מ פתח בסיפור – 'משל ליהודי עם הארץ‬
‫ושמעתי מבני הג"ר שמרי' גריינימן‬ ‫ומה שהוא אומר זה טוב‪ ,‬אבל הבעיה היא‬ ‫ועוד‪ ,‬בעל ברוך שאמר על ענייני סת"ם‬ ‫לאור‪ ,‬והתפעל שאין זה לפי כישרונותיו‪,‬‬ ‫עומק הדברים‪ ,‬וגם שיש בו דברים שלא עמדו עליהם‬ ‫שניגש לרב חרדי ולראביי רפורמי‪ ,‬ושאל 'האם מותר‬ ‫בספריו‪ ,‬כי תמיד יש בהם דרך‬
‫שסיפרו ששמע ממרן החזו"א שהוא הכיר ג'‬ ‫שהם עדיין לא יודעים ללמוד‪ ,‬אם כן איך‬ ‫ועוד‪ .‬וציטט מהחיד"א שבדורו של הבית יוסף‬ ‫ואמר על כך שמהשמים סייעו בו על כך‪.‬‬ ‫כלל קודם לכן רבותינו שעסקו הרבה בתורת קדשים‪ ,‬ואף‬ ‫לנסוע ברכב מיצובישי בשבת'‪ .‬השיב לו הרב החרדי‪' :‬מה‬
‫אנשים שהם 'מודים על האמת'‪ :‬האחד הוא‬ ‫אפשר לכתוב? אמנם בספר מגיד משרים‬ ‫היו עוד שלושה שראויים היו להוציא את‬ ‫עוד סיפר‪ ,‬שפעם אמר לו הג"ר שמחה‬ ‫כתבתי לו מכתב על כך'‪.‬‬ ‫זה שבת אני יודע‪ ,‬אך מהו מיצובישי איני יודע'‪ ...‬ואילו‬ ‫חדשה שאין במקום אחר ⋅ 'היבול‬
‫מרן הגאון רבי חיים עוזר ‪ -‬גם על אדם גדול‬ ‫מובא שהבית יוסף תירץ איזה קושיה בשתי‬ ‫השולחן ערוך אך משמיא קזכו לבית יוסף‪,‬‬ ‫זליג ריגר זצוק"ל מבריסק‪ ,‬כי בצעירותו היה‬ ‫בנו‪ ,‬הגאון רבי איתמר שליט"א‪ ,‬מספר לנו שבן מרן‬ ‫הראביי הרפורמי השיב‪' :‬מהו מיצובישי אני יודע‪ ,‬אך מהי‬ ‫הספרותי של אילת השחר' מדהים‪.‬‬
‫כזה היה צריך עדות שהוא מודה על האמת‪,‬‬ ‫אופנים‪ ,‬והתגלה לו המגיד ואמר שתירוץ‬ ‫מפני מידת הענווה שלו‪.‬‬ ‫לו זיכרון טוב ולא ראה צורך לכתוב את מה‬ ‫‪ -‬הגאון רבי שרגא שליט"א אמר לו שאביו מרן הגראי"ל‬ ‫שבת אינני יודע'‪...‬‬
‫שהרי בדרך כלל רבנים שאומרים איזה דבר‬ ‫אחד הוא אמת ויציב‪ ,‬אבל התירוץ השני‬ ‫וציטט דברי הגמרא בבבא מציעא ]פה[‬ ‫שנתחדש לו‪ ,‬כי סמך על הזיכרון‪ .‬אך אחר כך‬ ‫זצוק"ל נהנה מאד כשאבא אמר לו שיש בספר נקודות‬ ‫'והנמשל הוא' ‪ -‬ביאר הגרש"מ ‪' -‬ישנם גדולי תורה‬ ‫מרן רשכבה"ג זצוק"ל זכה להדפיס‬
‫מאד קשה לחזור בהם ולומר טעיתי – והגאון‬ ‫לא נכון‪ ,‬אבל קוב"ה שמח בהאי פלפולא‪.‬‬ ‫חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה‬ ‫כשהגיע לגיל שישים והתחיל לשכוח‪ ,‬הבין‬ ‫חדשות רבות שנמצאו בו‪ ,‬כי גם מי שלומד מסכת זבחים‬ ‫שחיברו חיבורים וספרים‪ ,‬ויש להם 'גישמאק' והבנה גדולה‬
‫רבי יחיאל יעקב וינברג ‪ -‬בעל ה'שרידי אש'‬ ‫רואים שיש מעלה גם בעצם הפלפול ‪ -‬רק‬ ‫שמואל ירחינאה חכים יתקרי‪ ,‬ורבי לא‬ ‫כמה ההפסד גדול מזה שלא כתב בצעירותו‪.‬‬ ‫חושב שזהו 'רייד' ידוע‪ ,‬אבל לראות דברים חדשים שחיבר‬ ‫בכתיבת חידושי התורה שהעלו והדפסתם‪ ,‬ובזיכוי הרבים‬ ‫על ט"ז מסכתות הש"ס‪ ,‬וחלק‬
‫שכתב מערכה שלמה על הימום של הבהמות‪,‬‬ ‫מה שאחרי שאדם אומר איזה סברא‪ ,‬הוא נהיה‬ ‫יתקרי ואסו דרבי על ידו תהא רבי ור' נתן‬ ‫והוסיף לציין דברי המהרי"ט בקידושין ]כז[‬ ‫בגילו המופלג זה דבר בלתי מצוי‪.‬‬ ‫הגדול שנגרם בכך‪ ,‬אך מנגד הם אינם תופשי ישיבה‬ ‫נוסף על סדר טהרות‪ ,‬ועוד חמישה‬
‫וכיוון ששמע שפסקו להלכה אחרת‪ ,‬חזר בו‪.‬‬ ‫נגוע ואינו יכול לחזור בו וממילא יכולה‬ ‫סוף משנה רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימנך‬ ‫שרשם בחידושיו 'היו לי דברים בסוגיא זו‬ ‫מה באמת מאפיין את חידושי תורתו בספריו?‬ ‫נודעים ואינם עוסקים בהרבצת תורה לתלמידים צעירים‬
‫והשלישי הם לא זוכרים מי זה היה‪ .‬רואים‬ ‫לצאת תקלה מתחת ידו‪.‬‬ ‫עד אבוא אל מקדשי ק‪-‬ל אבינה לאחריתם‪.‬‬ ‫ושכחתים'‪ ,‬ולאיזה תועלת כתב כן‪ ,‬אלא‬ ‫הנקודה הראשונה והחשובה היא שהיה לו מבט של‬ ‫בישיבות‪ .‬ומאידך‪ ,‬ישנם גדולי תורה שהם מרביצי תורה‬ ‫חלקים על התורה מלבד ספרי‬
‫שמרן החזו"א בזמנו כבר העיד שאינו מכיר‬ ‫מצד שני יש מעלה במה שכותבים‪ ,‬מה‬ ‫ואמר‪ ,‬שכל מה שבעתיד יהיה לכל אחד חלקו‬ ‫בהכרח שבא לעורר אותנו שלא לסמוך על‬ ‫עמקות בכל נקודה שרק נגע בה בלימוד‪ .‬בכל תוס' שלמד‬ ‫נודעים‪ ,‬אך לא הוציאו הם את חידושיהם לאור הדפוס‬
‫אלא רק שלושה אנשים שמודים על האמת‪.‬‬ ‫שהתעורר בדרך הלימוד כיוון שזה נותן‬ ‫בתורה‪ ,‬נכתב בסיפרא דאדם ראשון‪.‬‬ ‫הזיכרון‪ ,‬אלא לראות לחזור על הדברים או‬ ‫הייתה לו תמיד הבנה יותר מעמיקה מהפשטות‪ .‬אפילו‬ ‫בעמלם‪ .‬מרן הגראי"ל שטינמן הוא גם 'ראש ישיבה נודע'‪,‬‬ ‫'ימלא פי תהלתך' ⋅ ענק הרוח‬
‫אם כן‪ ,‬היום ודאי שאין בנמצא אנשים כאלו‪.‬‬ ‫סיפוק‪ .‬כמו שכתב המהרש"א בב"ב ]י[ על‬ ‫ושח לנו תלמידו‪ ,‬רבי הלל קופרמן‬ ‫לכתוב מה שנתחדש‪.‬‬ ‫שדיברו עמו בכל עניין בלימוד‪ ,‬תמיד הייתה לו הבנה או‬ ‫וגם 'מחבר ספר נודע' על כל מסכתות התלמוד דף על‬ ‫שרק עמל להיות מרכבה לשכינה‬
‫על כן‪ ,‬עד כמה זהירות צריך עד שכותבים‬ ‫הגמרא שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן‬ ‫שליט"א‪ ,‬שאמר‪ ,‬כי יש דבר גדול היום בני‬ ‫ולפני מספר שנים‪ ,‬כשגאון אחד פתח‬ ‫עומק נוסף‪ ,‬גם בלימוד ואפילו כשהיה מספר סיפורים על‬ ‫דף‪ .‬כך שמלבד גדלותו‪ ,‬עומק דעתו ועבודת ד' המיוחדת‬
‫מאמר או חבורה‪ ,‬ורק ע"י לימוד העיון בסדרי‬ ‫ותלמודו בידו‪ ,‬כי עיקר הלימוד ושנעשה בו‬ ‫התורה יושבים ולומדים כמה שעות וכבר‬ ‫ישיבה חדשה ובא לקבל ברכת מרן לכך‪ ,‬אמר‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬תמיד הייתה לו הבנה נוספת ומעמיקה בהם‪,‬‬ ‫והמופלאה שלו‪ ,‬הרי מבין הוא היטב את צדדי הספק‬ ‫כתב את הגלגלים למרכבה ⋅ עשות‬
‫נשים נזיקין כמו שצריך‪ ,‬אפשר לפתח את‬ ‫רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד‪ ,‬אשר על‬ ‫יכולים לומר סברא של רשב"א‪ ,‬או סברא‬ ‫לו רבינו‪ ,‬האתה מבקש ממני ברכה‪ ,‬אני צריך‬ ‫ותמיד השומעים והתלמידים התפעלו מכך‪.‬‬ ‫שבליבי‪ ,‬מתוקף שייכותו לשני סוגי הרבצת התורה הללו‪,‬‬
‫הראש להגיע לסברא ישרה ולכותבה‪.‬‬ ‫כן נקראו החכמים סופרים‪ ,‬ולדבריו משמע‬ ‫של הגרעק"א‪ ,‬זה דבר גדול‪ ,‬כי פעם היו‬ ‫לבקש ממך ברכה‪ ,‬שהרי אתה מקים עולה‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬כשלמד סוגיה תמיד היו לו דברים שרוב‬ ‫לימוד התלמידים בישיבה וגם זיכוי הרבים שבהוצאת‬ ‫ספרים הרבה ‪ -‬המורשת הספרותית‬
‫של מרן ‪ -‬אילת השחר‬
‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪32-33‬‬
‫הקדשה לרב משה חיים לאיוש‬
‫מיד עם הגעת הספר‬
‫עשות ספריו‬
‫יין של שמחה‬ ‫היקף נחוץ להבנה‪ .‬במקביל‪ ,‬פיתח בחורים בישיבה קטנה‬
‫ולימדם להבין את הסוגיה לעומקה‪ ,‬ללא עזרת ספרי‬
‫המפרשים וכדומה‪ .‬ליגע את המוח‪" ,‬לשבור את הראש" מה‬
‫כשעמד מרן להוציא לאור את ספרו הראשון‪ ,‬היה בדעתו לרמוז שמו במלה 'איל'‪ ,‬אבל בימים ההם סיפרה לו הרבנית ע"ה‬
‫לפי תומה שמחבר אחד רמז שם אשתו בשם ספרו‪ ,‬לכן הוסיף רבנו וקרא את שם הספר 'אילת'‪ ,‬לרמוז גם השם תמר‪ ,‬שמה של‬
‫מספר הרב משה חיים לאיוש‪ :‬זכינו לחזות בפני‬ ‫כתוב כאן – "וואס שטייט דא" והמאפיין היה אצלו בלימוד‪,‬‬ ‫הרבנית הצדקנית ע"ה‪.‬‬
‫המלאך מרן ראש הישיבה זצוק"ל ברגעים רבים‪ ,‬בשיחות‬ ‫שבכל נקודה שהסתכל היה לו מה להעיר ולהאיר כי היה‬ ‫וכשעמד רבנו להדפיס את ספרו על ב"ק והייתה בו מערכה גדולה שמביא בה ראיות כנגד יסוד של מרן הגרי"ז‪ ,‬אך החליט‬
‫על עניינים פרטיים‪ ,‬בשיחות התייעצות על ענייני‬ ‫מבריק אך בעיקר כי התייסר ביגיעה עליה‪ ,‬וכך זכו ספריו‬ ‫שאין זה כבוד התורה לכתוב באופן כזה‪ ,‬ולכן הסיר את רוב ההשגות‪ ,‬וגם מה שנשאר‪ ,‬חילקם בתוך הספר לכמה קטעים נפרדים‪.‬‬
‫הכלל‪ ,‬במבחני תלמידים‪ ,‬בכינוסי ענק ובאירועים‬ ‫להיות מורשת עצומה לחנך שומעי לקחו ללמוד ולגדול‬ ‫וכעי"ז היה כשהדפיס את הספר על זבחים שהיה לו מערכה על דין לשמה דלא כמרן הגרי"ז ונהג כך‪.‬‬
‫שונים‪ ,‬אבל את פניו הלוהטות משמחה ברגעי ההוד‬ ‫בתורתו המאירה‪.‬‬ ‫ופעם שח בגילוי לב‪ :‬מרן החזו"א לא לקח כסף מאחרים להדפסת ספרי החזון איש‪ ,‬ורק כשלפעמים נתנו לו כסף כנגד כמה‬
‫כאשר הובא לידו ספר חדש מחידושי תורתו‪ ,‬אי אפשר‬ ‫⋅‬ ‫ספרים לקח על מנת לחלק ספרים אחרים בשווי זה לבחורי ישיבה‪ .‬ופעם קיבלתי ממנו ספר חזון איש על מקואות‪ ,‬ואמר שאיני‬
‫לשכוח‪.‬‬ ‫כששוחחנו עם הגאון רבי אברהם ארלנגר שליט"א‬ ‫צריך לשלם כי כבר שילמו לו על זה‪.‬‬
‫פניו האירו כפני חמה‪ ,‬וחיוך של אושר נשפך על‬ ‫שנודע בסדרת ספריו הייחודית 'ברכת אברהם' הבנויה‬ ‫פעם שמע שמשוחחים בדבר החשיבות וגודל התועלת שבספריו אילת השחר ]שכידוע התבטא עליהם מרן הקהלות יעקב‬
‫שפתיו‪ .‬הוא אחז בספר בהתרגשות והפך דף אחרי דף‪,‬‬ ‫אף היא מהערות על כל המסכת כפי הנהוג בספרי ה'אילת‬ ‫שהם בבחינת 'פני יהושע' של דורנו‪ ,‬והעיד על עצמו שלומדם ומעיין בהם מרישא ועד גמירא ‪' -‬פון טאבל צו טאבל'‪ .‬ושמענו‬
‫כאילו היה זה תינוק חדש שזה עתה בא לעולם‪.‬‬ ‫השחר'‪ ,‬הוא סיפר לנו כי אין כל פלא כשרואים את יבול‬ ‫מבני משפחת הגאון רבי אליהו מישקובסקי‪ ,‬שכשקנו ספרים לבנו בעת שנעשה בר מצווה ביקש שיקנו עבורו את ספרי אילת‬
‫באחת ההזדמנויות אמרנו למרן ראש הישיבה‬ ‫תורתו העצום‪ ,‬שתורתו מכרזת עליו בספרי 'אילת השחר'‬ ‫השחר‪ ,‬כי ההוגה בהם זוכה לחינוך בדרך הלימוד[‪ ,‬ואמרו לו שכתובים שם הרבה דברים יסודיים בסוגיה‪ ,‬שהוא נתן דעתו עליהם‬
‫שזיכוי הרבים בהדפסת ספרים הוא לאין ערוך‪ ,‬שהרי גם‬ ‫שמתוכם זכה להדפיס על ט"ז מסכתות הש"ס‪ ,‬וחלק נוסף‬ ‫וכתב אותם בספרו‪ ,‬והאחרונים לא מדברים בזה כלל‪.‬‬
‫כשהמחבר ישן תורתו מופצת‪ ,‬ופניו קרנו מאושר‪.‬‬ ‫על סדר טהרות‪ ,‬ועוד חמישה חלקים על התורה מלבד‬ ‫הגיב מרן ואמר‪ :‬הם בגדלותם עברו על כל הסוגיות האלו ופשוט היה להם‪ ,‬הכל היה מונח אצלם בקופסא ולא היה להם קשה‬
‫על עוצמת השמחה והאושר נוכל ללמוד ממנהג‬ ‫ספרי 'ימלא פי תהלתך'‪ ,‬המה מעידים במקצת על הגלוי‬ ‫כלל‪ ,‬אבל אני מתחיל הכל מאל"ף‪...‬‬
‫שהפך למנהג של קבע כאשר באו ספרים חדשים‪ .‬באחת‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫ופעם כשנשאל רבנו מדוע על קושיותיו מרבה להשאיר בצע"ק‪ ,‬ואינו כותב צע"ג וכדומה‪ ,‬השיב ואמר‪ :‬הגרע"א שאל קושיה‬
‫הפעמים כשנהרה של שמחה נסוכה על פניו של מרן‬ ‫והעידו מקורביו שיותר ממה שהוא כתב הוא מחק‪,‬‬ ‫עצומה שגם דורות אחר כך יקשה עליהם ליישב אותה‪ ,‬אבל אני שואל קושיה ויבוא למדן גדול יותר ויישב אותה‪ ,‬ומה שייך‬
‫ראש הישיבה זצוק"ל‪ ,‬הציע בזהירות תלמידו הרה"ג‬ ‫ויותר ממה שהוא הדפיס הוא גנז‪ .‬שרבות בשנים היה כותב‬ ‫לכתוב על זה צע"ג‪...‬‬
‫יצחק שרייבר שליט"א שנשתה 'לחיים' לרגל הוצאת‬ ‫ולאחר מכן העביר עליהם את שבט הביקורת והחליט‬ ‫בהדפסת ספריו לא נהג לברך על שהחיינו‪ ,‬וביאר טעמו כי ההנאה בכך היא רוחנית‪ ,‬ועל הנאה רוחנית אין מברכים ברכת‬
‫הספר‪ ,‬ולתדהמת כל בני ביתו‪ ,‬מרן ראש הישיבה הסכים‬ ‫למחוק‪ ,‬כשהאמת לאמיתה של תורה נר לרגליו בלי שום‬ ‫שהחיינו‪ .‬והרבה פעמים היו מביאים לו פרי חדש כשיצא ספר חדש ואז בירך על הפרי וכיוון גם על הספר‪.‬‬
‫לשתות יין‪ ,‬ולברך ולהתברך בברכת 'לחיים'‪ ,‬על אף‬ ‫משוא פנים ונגיעות עצמיות‪.‬‬ ‫ופעם נוכח במסיבה שעשו לכבוד הוצאת ספרו של חכם אחד‪ ,‬ואמר לו שלא לברך שהחיינו אלא אם יהיה שם פרי חדש‪,‬‬
‫שידוע כי החמיר על עצמו שלא לשתות יין כלל בימות‬ ‫כשעמד להדפיס ספר היה חוזר ועובר עליו‪ ,‬מחדש וגם‬ ‫ולהכריז שמברך ברכה זו על הפרי‪ ,‬שלא תצא תקלה מכך‪.‬‬
‫החול‪ ,‬מלבד ראש חודש או פעמים בסעודת מצווה‪.‬‬ ‫נותן לת"ח לעבור עליו וגונז מחברות שלמות שהחליט‬
‫לבסוף שלא להדפיסם‪ .‬ומלבד זאת בבית גנזיו נשארו‬
‫ברכות מלב שמח‬ ‫עשרות מחברות בהרבה מקצועות התורה שעדיין לא‬
‫ידענו לנצל את הרגעים הקדושים הללו לבקשת‬ ‫נדפסו כמו על סדר מועד ועוד עניינים‪.‬‬ ‫עושים אז תמיד סיום‪ ,‬והיה אומר לנו כמסיח לפי תומו ‪-‬‬ ‫לדבר עמו על ענייני הכלל‪ ,‬ואפילו בדברים פרטיים‪ ,‬תמיד‬
‫ברכה‪ .‬מתוך שמחה של מצווה‪ ,‬הוא בירך את כל החפץ‪,‬‬ ‫ועבורי אין הדבר פלא‪ ,‬שכן שמעתי מאחי משוויץ‬ ‫מה חידשתם במשך היוהכ"פ‪ ,‬ומה היה אתמול שהתחדש‬ ‫אחרי זה היה מדבר בלימוד‪ ,‬וניכר הדבר שעסקי לימודו הם‬
‫בברכות חמות יוצאות דופן‪ ,‬מלב שמח ואוהב‪ ,‬מלב מאושר‬ ‫רבי חיים ארלנגר‪ ,‬שמרן שהיה דבוק בתורה‪ ,‬שאף כבר‬ ‫לכם בסדר העבודה‪ .‬מכך ראו שבכל דבר העמיק וחיפש‬ ‫היו בבת נפשו‪ ,‬ולכן טרח להעלות הדברים עלי ספר‪ .‬היה‬
‫ונלהב על שזכה לזכות את הרבים בלימוד תורה‪ ,‬פיו היה‬ ‫מבחרותו כשדאג לימי הרעה שהם ימי זקנה ולהתכונן‬ ‫עוד ועוד בכל דבר‪.‬‬ ‫שואל מיד מה חידשתם ומה אמרתם‪ ,‬וראו מיד שאצלו זה‬
‫בערב קיבלתי טלפון מהרה"ג איסר שוב שליט"א‬ ‫ענה בשאלה‪ :‬וכי אסור לשתות יין בבין המצרים? ראש‬ ‫שופע ברכות לא רגילות לכל המתאספים שהגישו את‬ ‫ללפני מי עתיד לפני דין וחשבון‪ ,‬וכשהיה בן כ"ח בודד‬ ‫חידושיו בנויים מאד בפשט ובעומק הסוגיה‪ ,‬הוא‬ ‫העיקר וכל מה דיבר מלבד זאת היה כורח בלבד‪.‬‬
‫– מספר הבן‪ ,‬הרב ישראל לאיוש – והוא שואל אותי‪:‬‬ ‫הישיבה סיכם לעצמו את ההלכה שדווקא בתשעת‬ ‫ידם וביקשו ברכה לכל צרכיהם ולכל אשר על ליבם‪.‬‬ ‫ולבד מכל משפחתו שנהרגה במלחמה‪ ,‬וישב בשוויץ יומם‬ ‫רצה שבחורים הלומדים גמרא לא ילמדו בלי היקף‪ ,‬כי‬ ‫אני זוכר שפעם הגיע למחרת יוהכ"פ בנץ החמה‪ ,‬והיו‬
‫'כבר יצאת מב"ב?' עניתי לו שכבר יצאתי והתנצלתי‬ ‫הימים אסור לשתות יין‪ ,‬אבל היום אין איסור‪ ,‬אך בכל‬ ‫פעם אחת הבאנו לפניו ספר 'ימלא פי תהילתך'‬ ‫ולילה והגה בתורת ד' בלי הפסק‪ .‬שאלוהו מה יהיה אתך‬
‫שלא באתי לקחת את הכסף‪ ,‬כי הבנתי שאתם אמורים‬ ‫זאת לא שתה‪ .‬הר"ר דוד המשיך לברר‪ :‬ראש הישיבה‬ ‫חדש‪ ,‬ומרן ראש הישיבה לא כל כך חש בטוב באותה עת‪,‬‬ ‫בחיים‪ ,‬אתה חייב להסתדר במשהו? השיב להם מרן‪ :‬לי לא‬
‫להתקשר אליי כשהכסף יהיה מוכן‪' .‬זה בסדר גמור‪,‬‬ ‫הוא 'מחמיר'‪ ,‬הוא לא שותה‪ ,‬אבל אנחנו יכולים לשתות?‬ ‫ולמרות השמחה מהוצאת הספר‪ ,‬הוא מיעט בדברים עקב‬ ‫חסר כלום‪ ,‬שאיפתי היא להיות מרכבה לשכינה‪.‬‬
‫טוב שכבר יצאת'‪ ,‬ענה לי הר"ר איסר‪ ,‬והסביר לי שמרן‬ ‫ושוב מרן שתק‪ .‬אנחנו כנראה הבנו שמותר לנו לשתות‬ ‫חולשתו‪ .‬אמרתי לו שדוד המלך אומר בתהילים 'ימלא פי‬ ‫אנו חושבים שמרכבה לשכינה זה דרגות אלוקית‬
‫ראש‪-‬הישיבה אמור לצאת עכשיו לירושלים ובפתח‬ ‫ואכן כך עשינו‪ ,‬בירכנו ושתינו‪ ,‬מיד לקח מרן ראש‬ ‫תהילתך‪ '...‬והפסוק הבא אחריו הוא 'אל תשליכנו לעת‬ ‫שונות‪ ,‬אך כשנשאל פעם על כך‪ ,‬הראה לדברי הב"ח‬
‫הדלת נזכר שעדיין לא שילמו את ה‪ 7,000-‬ש"ח ואינו‬ ‫הישיבה זצוק"ל את היין שמזגו לפניו ואמר‪' :‬ניין! איך‬ ‫זקנה‪ '...‬אורו עיני מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪ ,‬וכשחיוך‬ ‫]מז[ שזוהי דרגה של אדם שלא נסיח דעת מלימוד התורה‬
‫רוצה לצאת מהבית עד שאבוא לקבל את הכסף‪ .‬רק אחרי‬ ‫בין נישט קיין מחמיר! ]לא‪ ,‬אני לא מחמיר![‪ ,‬בירך בורא‬ ‫על שפתיו ענה‪ ,‬אמן!‬ ‫הקדושה‪ ,‬כלשונו‪' ,‬ונראה דכונתו יתברך מעולם הייתה‪,‬‬
‫ששמע שבלאו הכי אני לא אוכל לבוא‪ ,‬הסכים לצאת‬ ‫פרי הגפן ושתה‪.‬‬ ‫שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות‬
‫לירושלים‪ ,‬אבל לא לפני שהבטחתי שאבוא למחרת‬ ‫לאחר מכן אמר לנו אחד מבני ביתו שברור לו‬ ‫'ווען קומט עהר'‬ ‫ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה‪ ,‬ולכן נתן הקדוש‬
‫בצהריים לקבל את הכסף‪.‬‬ ‫שמרן ראש הישיבה אכן מחמיר לא לשתות יין בימי בין‬ ‫השמחה ביום שהיה אמור להגיע ספר חדש‪ ,‬כבר‬ ‫ברוך הוא תורת אמת לישראל במתנה שלא תשתכח‬
‫וכאן מגיע הסיפור לפסגתו‪.‬‬ ‫המצרים‪ ,‬שהרי מובאת שיטה כזו בשולחן ערוך‪ ,‬והוא‬ ‫ניכרה על פניו משעות הבוקר‪ ,‬בני ביתו סיפרו לנו‬ ‫מאתנו‪ ,‬כדי שתתדבק נשמתינו וגופינו ברמ"ח איברים‬
‫למחרת‪ ,‬כאשר הגעתי לקחת את הכסף שאלתי‬ ‫הרי מחמיר כל שיטה יחידה‪ ,‬אבל כיוון שדבריו הובנו‬ ‫שפעמים רבות ביום כזה הוא היה שואל כבר מהבוקר‬ ‫ושס"ה גידין‪ ,‬ברמ"ח מצוות עשה‪ ,‬ושס"ה לא תעשה‬
‫מישהו מבני הבית להיכן באמת נעלמו ‪ 7,000‬ש"ח‪,‬‬ ‫כאילו הוא המיוחד ומחמיר על עצמו ואינו שותה‪ ,‬אבל‬ ‫'ווען קומט הער?' ]מתי הוא בא?[ )המדפיס(‪ .‬מלבד‬ ‫שבתורה‪ ,‬ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו‬
‫הרי מרן ראש‪-‬הישיבה אמר שהוא הכין מעטפה עם כל‬ ‫לנו ‪ -‬הפחות חשובים‪ ,‬הוא מתיר לשתות‪ ,‬הוא ויתר על‬ ‫השמחה שריגשה את לבו השלו בדרך כלל‪ ,‬הוא אף בירר‬ ‫המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך שהייתה השכינה‬
‫הסכום?‬ ‫הנהגת החומרה הזו ושתה‪ ,‬העיקר שלא ייראה כאילו הוא‬ ‫מבעוד מועד כמה כסף צריך לשלם למדפיס‪ ,‬הרי 'ביומו‬ ‫ממש בקרבם כי היכל ד' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה‬
‫הם סיפרו שהתברר שבטעות השתמשו בחלק‬ ‫בדרגה גבוהה מכולם‪.‬‬ ‫תתן שכרו'‪ ,‬והוא לא ישהה אף אגורה אחת ליום המחרת‪,‬‬ ‫קובעת דירתה והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו‪ ,‬ובזה‬
‫מהכסף לצורך אחר‪ ,‬וכשהוחזר הכסף הוא הוכנס בטעות‬ ‫ולכן הקפיד להכין את הכסף מראש‪.‬‬ ‫יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה‪ ,‬והיה‬
‫למעטפה של הצדקה‪ .‬אינני זוכר אם סיפרו שהכסף‬ ‫נקיות מופלאה בכספי צדקה‬ ‫נוהג היה מרן ראש הישיבה זצוק"ל לכתוב על כל‬ ‫המשכן אחד‪ ,‬אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה‬
‫הוחזר לשם ע"י הראש‪-‬ישיבה או ע"י מי מבני הבית‪,‬‬ ‫כדרכו בקודש ביקשני מרן ראש הישיבה שאספור‬ ‫ספר חדש את התאריך בו הגיע הספר‪ ,‬ולהוסיף את‬ ‫כי אם לצורך הדברים הגשמיים‪ ,‬להנאתם‪ ,‬לידע הדינים‬
‫מכל מקום גם אחרי שהובהר לראש הישיבה שהכסף‬ ‫את הכסף‪ ,‬האם אכן יש שם ‪ 15,000‬ש"ח כפי שחייב‪.‬‬ ‫המילים 'הגיעו הספרים'‪ ,‬אך מעולם לא עשה כן לפני‬ ‫לצורך משא ומתן‪ ,‬גם להתגאות להראות חכמתם‪ ,‬ולא‬
‫נמצא במעטפה של הצדקה‪ ,‬ובוודאי אינו שייך לצדקה‪,‬‬ ‫ספרתי והנה היו חסרים ‪ 7,000‬ש"ח‪ .‬אמרתי לראש‬ ‫ששילם את כל הכסף‪ ,‬ונכח לראות שאנחנו סופרים את‬ ‫נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה‬
‫הוא לא הסכים להוציא משם את הכסף‪ .‬הוא חשש אולי‬ ‫הישיבה שחסר סכום של ‪ 7,000‬ש"ח‪ ,‬והוא תמה‪' ,‬אתה‬ ‫הכסף ואכן לא חסר כלום‪.‬‬ ‫ולהמשיך השכינה למטה בארץ'‪.‬‬
‫אינו זוכר טוב ובאמת הכסף הזה כן שייך לצדקה‪ ,‬וכל‬ ‫בטוח? הרי הכנתי ‪ 15,000‬ש"ח'‪ .‬לאחר שספרנו שוב‬ ‫וכ"ק האדמו"ר הבית ישראל מגור סיפר‪ ,‬שאביו האמרי‬
‫הניסיונות לשכנע אותו שיש רגליים לדבר שהכסף‬ ‫ונוכחנו שאכן חסר כסף‪ ,‬הוא הצטער מאוד‪' :‬מה יהיה‪,‬‬ ‫'ניין איך בין נישט קיין מחמיר!'‬ ‫אמת ציווה לגנוז את כל הקוויטלעך שקיבל חוץ משניים‪,‬‬
‫הזה שייך לו ולא של הצדקה‪ ,‬לא הועילו‪ .‬גם כשטענו‬ ‫אתה הרי נוסע לירושלים?' כאמור הוא מאוד הקפיד‬ ‫באחת הפעמים‪ ,‬כפי שכבר הונהג‪ ,‬הובא אל השולחן‬ ‫את הקוויטל של בנו בכורו רבי מאיר שנהרג עקה"ש‪ ,‬ועוד‬
‫לפניו שלא היה אמור להיות בצדקה כל כך הרבה כסף‪,‬‬ ‫לשלם את כל הכסף בו ביום‪ ,‬ורק לאחר שאמרתי לו‬ ‫יין לשתיית 'לחיים' לכבוד הספר החדש‪ .‬מזגו יין למרן‬ ‫קוויטעל מרבי חיים ארלנגער שהיה בחור וביקש להיות‬
‫הוא לא הסכים לשמוע ולהוציא את הסכום המדובר‬ ‫שבני נשאר כאן בבני ברק ויוכל לבוא בערב לקבל את‬ ‫ראש הישיבה זצוק"ל‪ ,‬ואז הוא אמר או בירר 'היום זה‬ ‫מרכבה לשכינה‪ ,‬וזה על פי הדרכתו של מרן בשווייץ‪.‬‬
‫מהצדקה‪.‬‬ ‫הכסף‪ ,‬הוא נרגע‪.‬‬ ‫בין המצרים‪ ,‬לא?' נכדו הרה"ג דוד שפירא שליט"א‬ ‫משום כך גם הדפיס את ספריו‪ ,‬ספריו אלו הם גלגלים‬
‫של המרכבה‪.‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪34-35‬‬
‫עצתו‬
‫איש האמונה‬ ‫אמונה‬

‫אנו צריכים‪ ,‬ובלבד שנדע ונבין שאין בדברים השגה או‬ ‫"בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה"‬ ‫הוא דבק במידותיו של הקב"ה ולכן עצתו‬
‫הבנה במושגים שרחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב‪ .‬אין‬ ‫– "היינו שהאמונה צריך להיות בתכלית השלימות‬
‫כאן אלא ניסיון להתבונן בדברים כפי מיעוט ערכנו‪ ,‬וכפי‬ ‫ממש‪ ,‬ואעפ"י דאמונה היינו שמאמין בד'‪ ,‬ומה הכוונה‬ ‫הייתה אמונה ופעולתו אמת ⋅ לא היה לו‬
‫דלות הבנתנו‪.‬‬ ‫להיות בתכלית? אלא שהאמונה אינו רק להאמין‬
‫⋅‬ ‫שהקב"ה ברא את העולם‪ ,‬זה בוודאי‪ ,‬אלא צריך שלא‬ ‫קשה לוותר על שום דבר כי הכל משמים‬
‫אם נבוא להתבונן ולעיין בדרכו של רבינו מרן זצוק"ל‪,‬‬ ‫יהא כל מה שהוא סתירה לאמונה‪ .‬וכגון אם אחד עומד‬ ‫⋅ מתוך אותה תפיסה של אמונה‪ ,‬באה לו‬
‫כמדומה שניתן לומר שמידתו היסודית היא מידת האמונה‪,‬‬ ‫על דעתו ותובע מה שמגיעו ולא רוצה לוותר כלום‪,‬‬
‫הן בדרכו המיוחדת בעבודת השם‪ ,‬והן בהנהגתו הציבורית‪.‬‬ ‫הרי אם הי' מאמין אמיתי בד'‪ ,‬ויודע מה שאמרו חז"ל‬ ‫הדבקות במידת האמת עד הסוף‪ ,‬והסלידה‬
‫כאשר אנו מדברים על 'אמונה' אין הכוונה רק לידיעת‬ ‫שאין אדם נוגע לחבירו אפילו כמלוא נימא‪ ,‬לא הי' עומד‬
‫העיקרים או אף ידיעתם בחוש‪ ,‬אלא למידה נפשית ודרך‬ ‫כ"כ על כל דבר שלא לוותר‪ ,‬שאם אין אדם נוגע במוכן‬ ‫מכל בדל שקר וזיוף ⋅ גם מה שבטבע העולם‬
‫חיים שבאה לידי ביטוי בגישה לכל שאלות החיים בכל‬ ‫לחבירו למה אתה כ"כ לא מוותר? אם אדם חזק בביטחון‬ ‫מתרגשים ובוכים‪ ,‬לא יצא מגדרו אבל‬
‫מיוחדת שלא רוצים לגנוב ומתרגשים מכך‪ .‬זה לא נתפס‬ ‫מטרה והוא מתקדם לעבר המטרה‪ ,‬דהיינו שמוסיף לעצמו‬ ‫פרט ולכל נושא כפי שנראה בס"ד במהלך הדברים‪.‬‬ ‫בד' כמו שצריך‪ ,‬לא יתכן שיעשה מריבה על כל דבר‪,‬‬
‫בחוויה האנושית שבתוכנו‪ ,‬אלא בהכרה שלנו את האמת‬ ‫מעלות והשגות ברוחניות ובאופן זה גדל והולך‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫בדרכו בעבודת השם‪ ,‬סגנונו לא היה ב'קולות וברקים'‬ ‫והעושה מריבה על כל דבר סימן שהוא חושב שבזה‬ ‫בנוגע לכבוד שמים וחילול השם על זה יצא‬
‫שמבחוץ‪ .‬מכירים שכך היא האמת האלוקית של העולם‬ ‫ישנה דרך אחרת‪ .‬שמתקדם באופן שהולך ישר‪ .‬בדרך זו‬ ‫ובהתעוררות חיצונית מרובת השראה ו'הרגשים' וכו'‪,‬‬ ‫תלוי הכל‪ ,‬א"כ חסר באמונה‪ ,‬א"א לומר שהוא ח"ו אינו‬
‫ולסטות מכך זה עוול‪ ,‬ותו לא מידי‪ .‬כמו שאנחנו תופסים‬ ‫הוא מגיע לכל דבר לא דרך חוויה או רצון להשיג הישגים‪,‬‬ ‫אלא שהמבט של האמת על כל דבר היה ברור ומחוור‬ ‫מאמין‪ ,‬אבל צריך להיות יותר‪...‬‬ ‫מגדרו לגמרי ובכה בכי תמרורים ⋅ יחסו‬
‫את הדבר הכי בסיסי‪ ,‬כך בדרגה זו של אמונה‪ ,‬תופסים את‬ ‫אלא דרך ההכרה הפשוטה של המציאות שכך המבט שלו‬ ‫אצלו באופן הכי פשוט‪ .‬היה מתייחס בבוז ובביטול מוחלט‬ ‫"ובדורנו אע"פ שהורידו את הכל‪ ,‬אבל אמונה‬ ‫לענייני עוה"ז לא היה בגדר של "סיגופים"‪,‬‬
‫כל האמיתות הכי גבוהות של אהבת השם ויראת השם‬ ‫על המציאות‪.‬‬ ‫לכל הבלי העולם ולכל החשבונות הרבים שביקשו להם‬ ‫נשאר שחייב להיות בתכלית‪ ,‬והיינו השגחה פרטית‬
‫וקידוש השם‪ ,‬הכל כהכרת המציאות הבסיסית‪ .‬כך רואים‬ ‫נבאר את הדברים‪ ,‬מהו הפירוש של "ללכת ישר"‪.‬‬ ‫בני אדם‪ .‬לא כאיזה 'ניסיון' שצריך להתגבר ולעמוד בו‪,‬‬ ‫וביטחון בד' וכל מה ששייך לזה‪ ,‬שלא יצטער על שום‬ ‫דהיינו פעולות מלאכותיות חיצוניות‪ .‬אלא‬
‫את כל החיים‪.‬‬ ‫בהגדרתו‪ ,‬קו ישר הוא קו כזה שבו כל נקודה ממשיכה באופן‬ ‫אלא שתפיסת האמונה הייתה אצלו תפיסת המציאות הכי‬ ‫דבר ולהודות לד' על הכל‪ ,‬וזה הכל תלוי באמונה‪ ,‬ובזה‬
‫יש הבדל וחילוק יסודי בין להתקדם לכיוון מטרה‪,‬‬ ‫עוקב את הנקודה שלפניה‪ .‬כל נקודה היא המשך של נקודת‬ ‫בסיסית‪ ,‬שאין כל ערך וכל חשיבות וכל משמעות לכל‬ ‫שכל אחד יאמין ויכניס בעצמו המחשבה שצריך לדעת‬ ‫שתחושתו הייתה כפועל שנתנו לו כלים‬
‫לבין להתקדם ישר‪ .‬מי שמופנה להתקדם למטרה הוא עובד‬ ‫המוצא‪ .‬הכל ממשיך ומתפתח מתוך נקודת המוצא והלאה‪,‬‬ ‫העניינים שאינם נצחיים‪.‬‬ ‫שהכל מהשמים והכל לטובתו‪ ,‬במקרה כזה מקיימים‬ ‫וא"א לו להשתמש בהם לצורך עצמו אלא אך‬
‫עם ה"אני" שלו‪ .‬הוא עובד עם השאיפה שלו במקום שאליו‬ ‫מבלי לסטות מהמהלך של נקודת המוצא‪ .‬המושג הזה של‬ ‫מתוך אותה תפיסה של אמונה‪ ,‬באה לו הדבקות במידת‬ ‫וצדיק באמונתו יחי'‪ ,‬ויזכה מה שבדורות הקודמים לא‬ ‫אחד הרבנים‬
‫שהוא רוצה להתקדם ולהגיע ולהשיג‪ .‬כמובן במהלך של‬ ‫ישר אינו רק בקו על הדף‪ ,‬אלא לכל מציאות יש את היושר‬ ‫האמת עד הסוף‪ ,‬והסלידה מכל בדל שקר וזיוף‪ .‬לפי שראה‬ ‫הי' מספיק לזכות ע"י זה עד שבא חבקוק והעמידן על‬ ‫ורק לצורך התפקיד ⋅ הוא לא האמין במעשי‬ ‫הובא ונערך ע"י‬
‫הרוחניות‪ ,‬אבל עם האני שלו‪ .‬לעומת זאת המהלך של‬ ‫שלה‪ .‬הישר הוא מה שמתאים לנקודה הפנימית של הדבר‪.‬‬ ‫וחווה את המציאות באור של האמונה‪ ,‬של האמת‪ ,‬וממילא‬ ‫אמונה‪ ,‬אבל זה צריך להיות בתכלית השלימות"‪.‬‬ ‫הרב שמואל בראון‬
‫ללכת ישר באופן הקיצוני שלו הוא מהלך של התבטלות‪.‬‬ ‫כאשר אין התאמה לנקודה הפנימית זהו עיוות‪ .‬בצורה הכי‬ ‫לא היה כלל מקום וקיום לכל שקר וסטייה‪ .‬חותמו של‬ ‫)ימלא פי תהלתך – אמונה‪ ,‬מאמר "באמונתו יחיה‬ ‫אדם ובפעולות "גרנדיוזיות" של אנשים‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא לא שאני רוצה לסגל לעצמי ולהגיע‬ ‫פשוטה‪ ,‬שולחן עם רגליים למעלה במקום למטה זה משהו‬ ‫הקב"ה אמת‪ .‬אמת ואמונה‪.‬‬ ‫בתכלית השלימות" עמ' שפז(‬ ‫זהו העומק של מבט האמונה‪ ,‬שרק האמת‬
‫וכו'‪ ,‬אלא הוא מעמיד את עצמו במקום שהוא צריך להיות‪,‬‬ ‫מעוות‪ ,‬כי זה לא מכוון לפי המהות של שולחן‪ .‬מעוות זה‬ ‫וזהו גם היסוד של מידת הענווה המופלגת שראו בו‪.‬‬
‫איך המבט מלמעלה רואה את המקום שלו וכך הוא צריך‬ ‫עקום‪ ,‬זה סוטה מהיושר‪ .‬לסטות מהישר היינו לסטות מאיך‬ ‫יסוד מידת הענווה הוא עמידת האדם מול הקב"ה‪ ,‬שבאופן‬ ‫"מידותיהם של חכמים גופי תורה"‬ ‫האלוקית יש לה קיום בעל תוקף ⋅ התבוננות‬
‫ללכת‪ .‬האני האישי שלו מבוטל מול האמת‪ ,‬והוא מתאים‬ ‫שהדבר צריך לעמוד כפי איך שהוא באמת‪ ,‬כפי מהותו‪ .‬כך‬ ‫כזה רואה את עצמו כאפס ואין לנגדו‪ .‬זה היה יסוד תפיסתו‪.‬‬ ‫דבר ידוע הוא שלכל אחד מן הגדולים יש דרך לעצמו‬
‫את עצמו והולך במסילה ישרה‪.‬‬ ‫גם בצורה יותר עמוקה‪ ,‬יש את האמת הפנימית של העולם‬ ‫ראיית האדם כאין ואפס מול הקב"ה ומול האמת השלמה‪.‬‬ ‫בעבודת השם‪ ,‬וכל אחד מתייחד במידותיו ובדרכיו‪ .‬כשם‬ ‫והעמקה במשנת האמונה של מרן זצוק"ל‬
‫של המציאות ושל האדם‪ ,‬ללכת ישר פירושו להתאים את‬ ‫במבט הזה‪ ,‬אין מקום כלל למה שהאדם מגדיל ו'מנפח' את‬ ‫שמצינו לעניין דרכי התורה‪ ,‬שלכל אחד יש חלקו המיוחד‬
‫מידתו של מרן הח"ח‬ ‫עצמו כפי האמת הפנימית של העולם‪ .‬לעשות "עוול" בא‬ ‫עצמו‪ .‬דברים כאלו מופקעים לחלוטין‪.‬‬ ‫בדרכי הלימוד‪ ,‬כל אחד לפי שורש נשמתו ולפי החלק‬
‫כמדומה שמידה זו ראינו אצל רבינו הסב"ק מרן‬ ‫מלשון עיוות‪ ,‬זה עיוות וסטייה מן האמת הפנימית של‬ ‫אף בחלק של הרוחניות ושל עבודת השם לא נתן מקום‬ ‫שניתן לו מן שמיא להתגלות על ידו‪ ,‬לא הרי מרן הגרש"ש‬
‫הח"ח זיע"א‪ .‬שדרכו הייתה לגשת לכל עניין מתוך המבט‬ ‫המציאות‪ ,‬מהאמת האלוקית של המציאות‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬לחלק האישי שלו‪ ,‬אלא ביטל את עצמו מול הקב"ה‪.‬‬ ‫כהרי מרן הגרב"ד‪ ,‬ולא הרי מרן החזו"א כהרי מרן הגרי"ז‪,‬‬
‫המציאותי של האמונה‪ ,‬ובאופן שהדרך הישרה של דרך‬ ‫המהלך של "ללכת ישר" ניגש גם לכל המעלות‬ ‫כל שיחו ושיגו היה אך ורק להרבות קידוש השם וכבוד‬ ‫והצד השווה שבהם שכולם דברי אלוקים חיים‪ ,‬אמת אחת‬
‫השם פשוטה וברורה שלא מובן כלל איך יתכן אחרת‪ .‬וכן‬ ‫הגבוהות בגישה שלא לנהוג כך זה עוול‪ .‬לא כשאיפה‬ ‫שמים בעולם‪ .‬השאיפה הייתה "לזכות את הרבים"‪ ,‬היינו‬ ‫המתחלקת לכמה ניצוצות ולכמה פנים כמאמר חז"ל‪.‬‬
‫כל דרכו בעבודת השם שלא ניגש מתוך המקום האישי‬ ‫להשיג משהו מיוחד ונעלה‪ ,‬אלא בהסתכלות שא"א להיות‬ ‫להיות מבוטל ככלי לקב"ה לשרת את מטרתו בעולמו‪.‬‬ ‫כך הוא אף ב'הלכות דעות' שבתורה ובדרכי העבודה‪,‬‬
‫שלו‪ ,‬אלא מתוך המבט הכולל של כבוד שמים וקידוש‬ ‫אחרת‪ ,‬כי אחרת זה עוול‪ .‬זה לא מתאים לנקודת המוצא‬ ‫כן ידוע מה שהייתה שאיפתו בגיל צעיר להיות "מרכבה‬ ‫שכל חכם מגלם בדרכו מידה מסוימת ופן מסוים בדרכי‬
‫השם‪ .‬הוא היה מוטרד ללא הפסק מהנושא של קידוש השם‬ ‫האמתית של המציאות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם נפגש עם ניסיון‪,‬‬ ‫לשכינה" והיה מדבר בלשון זו‪ .‬וכשפתח ישיבות אף פעם‬ ‫העבודה‪ ,‬ואף באבות העולם ביארו רבותינו שאברהם‬
‫וכבוד שמים בעולם‪ .‬זה היה בנפשו שיש מקום בלי מקווה‪,‬‬ ‫וכגון שמישהו פוגע בו‪ .‬במהלך הרגיל מתייחסים לזה‬ ‫לא פתח בדרך הרגילה במטרה להרביץ תורה בעצמו‪ ,‬אלא‬ ‫ממידת החסד ויצחק ממידת הגבורה וכו'‪ .‬מטעם זה‪,‬‬
‫שיש אנשים בחו"ל שאוכלים נבלות וטריפות‪ ,‬שהגאולה‬ ‫כהזדמנות להתגבר ע"ז ולהתקדם ולהתעלות יותר ויותר‪.‬‬ ‫בכל פעם כשהיה צורך לכלל ישראל פתח ישיבה‪ .‬בכל עת‬ ‫מידותיהם של חכמים הם "גופי תורה" משום שכל אחד‬
‫עדיין לא באה וכו'‪.‬‬ ‫לעומת זאת במהלך של הישר מסתכלים על כל דבר מתוך‬ ‫לא היה מוטרד אלא מקידוש השם בכל מקום בעולם‪ ,‬מבלי‬ ‫מגלה ומגלם בדרכו פן מסוים בתורה‪ .‬ואף בזה אלו ואלו‬
‫גם כל ספריו הוא כתב בגלל שזה היה הצורך של זיכוי‬ ‫ההכרה והמבט של האמת המוחלטת‪ ,‬וממילא בצורה כזו‬ ‫שום שייכות לחוג שלנו ואצלנו ואנחנו‪ ,‬אלא הקב"ה לבדו‪,‬‬ ‫דברי אלוקים חיים‪ ,‬וכגון אם יאמרו על חכם אחד שמידתו‬
‫הרבים באותה שעה‪ ,‬שזה מה שהקב"ה היה צריך‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫הוא מסתכל כפי שמישהו אחר היה מסתכל על זה מבחוץ‪.‬‬ ‫בטהרתו‪ .‬זה היה כל סגנונו‪ ,‬מבלי שום מקום לאני האישי‬ ‫יראה‪ ,‬והאחר שמידתו אהבה‪ ,‬הרי אין המכוון שהאחד מחוסר‬
‫ולא בשביל להוציא חידושיו שלו כפי שמקובל תמיד‪.‬‬ ‫'הוא' בכלל לא הסיפור‪ .‬המבחן היחיד הוא מה באמת‬ ‫שלו‪ ,‬אלא כעבדא קמי מריה מול התכלית של קידוש השם‬ ‫באהבה ושכנגדו מחוסר ביראה‪ ,‬חלילה‪ ,‬אלא החילוק הוא‬
‫וכך כל המבט שלו ותפיסת החיים שלו זה הרצון האלוקי‬ ‫הערך של כל העניין הזה‪ ,‬האם יש לזה משמעות‪ ,‬האם יש‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫בנקודת המרכז והמידה היסודית שממנה הוא מגיע לכל‬
‫בבריאה‪ .‬האדם הרגיל‪ ,‬גם כשהוא עובד את ד' הוא מסתכל‬ ‫לזה חשיבות‪ ,‬האם יש ערך להתייחס לכל הפגיעה הזו‪.‬‬ ‫המעלות כולן‪ ,‬אצל כל אחד לפי דרכו‪ .‬כל דרך ודרך היא‬
‫במקום שלו שאני רוצה להתקדם ברוחניות‪ ,‬לעומת זאת‬ ‫מבחינתו‪ ,‬כל הסתכלות אחרת היא סתם עיוות‪.‬‬ ‫"ללכת ישר"‬ ‫מהשבעים פנים שבתורה‪.‬‬
‫מרן הח"ח הסתכל ממקום שהקב"ה מסתכל כביכול על‬ ‫כמובן שלא מדובר כאן על "מהלך" גרידא‪ ,‬אלא על‬ ‫שורשה של מידה זו‪ ,‬שהנה יש שתי דרכים יסודיות‬ ‫האמת היא שמעיקר הדין לא היה ראוי כלל שנעסוק‬
‫העולם‪ ,‬לשם הוא היה שייך וזה מה שהניע אותו‪ .‬לא המבט‬ ‫דרגה שבה האדם מזוהה בעצמו עם האמת‪ ,‬עם המבט של‬ ‫בעבודה‪ .‬יש דרך באופן של 'עבודה' שהאדם עובד להשיג‬ ‫בלימוד מידותיהם של חכמים‪ ,‬שאין בני אדם מבינים‬
‫"איפה אני בתוך זה"‪ ,‬אלא איך שהקב"ה רוצה שיהיה‬ ‫האמת‪ .‬הוא לא אומר אני שואף ורוצה להגיע למעלה‬ ‫לעצמו מעלות והרגשים גבוהים‪ ,‬ויש דרך באופן של‬ ‫במידותיהם של מלאכים‪ ,‬ואין חמורים מבינים במידותיהם‬
‫בעולם‪ ,‬זו הייתה החוויה שלו והתפיסה שלו והראייה שלו‪.‬‬ ‫כזו וכזו‪ ,‬אלא בהכרה הבסיסית שלו‪ ,‬בצורה הפשוטה‬ ‫'אמונה' שהאדם מתבטל לגמרי מול הקב"ה ומול האמת‬ ‫של בני אדם‪ .‬אמנם מכל מקום כיוון שגופי תורה הם חובתנו‬
‫אם הקב"ה צריך שיהיה משנ"ב‪ ,‬הוא כתב משנ"ב‪ .‬אם הוא‬ ‫שהוא בוחן את המציאות הוא רואה זאת במבט האמתי‪.‬‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬וממילא כך הוא רואה את המציאות שא"א כלל‬ ‫ללמדם ולעיין בהם כפי כוחנו‪ ,‬כדרך שאדם עוסק בתורה‬
‫צריך חפץ חיים‪ ,‬הוא כתב חפץ חיים‪.‬‬ ‫מה בעל ערך מה לא בעל ערך‪ ,‬מה עיקר ומה טפל‪ .‬כמו‬ ‫לנהוג אחרת‪ ,‬ואין ערך כלל לשום דבר אחר‪.‬‬ ‫ומתבונן בה כפי כוחו‪ ,‬ואינו אומר אין אני כדאי להתבונן‬
‫מידה זו ראינו במיוחד אצל רבינו מרן הגראי"ל זצ"ל‪,‬‬ ‫שכשאנחנו תופסים שלגנוב זה עוול‪ ,‬זו לא איזו השראה‬ ‫הדרך הרגילה להתקדם היא ע"י שהאדם מסמן לעצמו‬ ‫בתורה שהיא תורת האלוקים‪ ,‬אף כאן תורה היא וללמוד‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪36-37‬‬
‫בעיניים עצומות עם ספר התורה‬
‫במחיצת רעו הגדול מרן ראש הישיבה הגרמי"ל זצוק"ל‬

‫שגורסת שבעצם העסק שלנו עם הרשעים הרי אנו מכירים‬ ‫הנכונה היא לא לעשות בשביל להרוויח‪ ,‬אלא ללכת ישר‪.‬‬ ‫במחיצתו‪ .‬ובאמת במהלך הרגיל זה לא דבר אפשרי‪ ,‬וכגון‬ ‫שבאופן כללי ניכר היה שלא נגעו בו כלל כל הדברים‬
‫בהם‪ ,‬וזה מהווה פגם במהלך העבודה שלנו‪ .‬ומידה זו יש לה‬ ‫שתפקידנו להגיד את האמת וללכת עם האמת ובסופו של‬ ‫אדם גדול שהמהלך שלו הוא מהלך של יראה הרי זה באמת‬ ‫שנמצאים כאן‪ .‬לא היה לו שיג ושיח עם כל מה שנוגע‬
‫מקום‪ .‬אמנם למרן הח"ח לפי מידתו‪ ,‬ודאי לא שייך לנהוג‬ ‫דבר זה משפיע ומצליח‪" .‬לא מלמדים לעקוף‪ .‬זו לא דרך!‬ ‫המקום שלו‪ ,‬שהוא מגלם את הבחינה הזו של יראה‪ ,‬ובאמת‬ ‫לעולם האנושי ולא לתוכן הנצחי של קידוש השם‪ .‬הוא לא‬
‫כן‪ .‬כיוון שגם ברוחניות האדם אינו ממוקד בצד האישי‬ ‫אומרים את האמת לאמיתה איך צריך להיות‪ ,‬ועם הזמן‬ ‫'סביביו נשערה מאד' וכל השוהה במחיצתו נבהל‪ ,‬וא"א‬ ‫היה מדבר נגד זה ומתגבר וכו' אלא פשוט הוא לא היה שם‪.‬‬
‫שלו וברגשותיו‪ ,‬אלא הוא מבוטל כלפי רצון הקב"ה בכלל‬ ‫זה ישפיע" )מדבריו באסיפת רבנים בארגנטינה(‪ .‬בדרך זו‬ ‫שיהיה אחרת‪ .‬לעומת זאת אצלו הגם שהיה מופלג ביראה‬ ‫הוא היה במקום אחר‪ .‬העניין של קידוש השם היה ממוזג עם‬
‫הבריאה‪ ,‬וממילא בהכרח הוא מחויב כלפי הקב"ה לעמוד‬ ‫האדם פועל באופן שמתבטל אל האמת ואל מעשי השם‪,‬‬ ‫עד למאד‪ ,‬גם זה לא היה בתור מהלך אנושי מסוים של‬ ‫עצם אישיותו ורגשותיו ומחשבותיו‪ ,‬באופן שאי אפשר היה‬
‫ולהציל בשבילו‪ ,‬וחייבים לפעול מתוך הכרת המציאות‬ ‫ומתאים את עצמו לזה‪ .‬כך הוא התנהל‪ ,‬באופן שנותן לכוח‬ ‫יראה‪ ,‬לא בתור ה'אני' שלו שהיה מונח בתוך מהלך זה‪ ,‬אלא‬ ‫לראות אצלו את האני האישי שלו מעבר לזה‪.‬‬
‫והתייחסות למציאות‪ .‬ומשל למה הדבר דומה‪ ,‬לפועל‬ ‫האלוקי של האמת לפעול‪ ,‬ולא באופן שלוקח את המושכות‬ ‫מתוך ההתבטלות הגמורה וממילא היה אפשר שירגיש גם‬ ‫אנו מכירים אנשים שהם מתרגשים בטבעם ובוכים‬
‫שהניחו בעל הבית במפעל לעבדו ולשמרו ובאו שודדים‬ ‫לידיים כביכול הוא המוביל‪.‬‬ ‫את המבט הנמוך של אנשים פשוטים‪ .‬ואין סתירה‪ .‬אף‬ ‫על כבוד שמים‪ ,‬ולפי אופיים גם מתרגשים ובוכים על‬
‫וחטפו את התפוחים והוא עומד כנגדם ועוצם עיניו‪,‬‬ ‫ובאופן כללי הוא לא האמין כ"כ במעשי אדם‪,‬‬ ‫בהופעתו החיצונית ובדרך הליכתו‪ ,‬ניכרת הייתה מידה זו‬ ‫ענייניהם האישיים כגון פטירת קרוביהם‪ .‬ומאידך‪ ,‬יש‬
‫וכששאלו בעה"ב איך פשעת כך‪ ,‬ענה כנגדו‪ :‬מרוב רגשות‬ ‫ובפעולות "גרנדיוזיות" של אנשים‪ .‬ומאידך האמין מאד‬ ‫של התבטלות‪ ,‬של "ונחנו מה"‪ ,‬ללא "נוכחות" של "אני‬ ‫אנשים שקרים בטבעם ולא בוכים על כבוד שמים‪ ,‬וגם לא‬
‫האהבה לבעה"ב ומרוב זעזועי מעצם העובדה שמעזים‬ ‫בכוח של האמת ושל דבר שנעשה בכוונה נקייה‪ .‬וזהו‬ ‫כאן"‪ .‬ובדומה להופעתו החיצונית של מרן החפץ חיים‬ ‫בחייהם האישיים‪ .‬אבל אצל מרן זצוק"ל בכל עניין אישי‪,‬‬
‫לעשות כך‪ ,‬לא הייתי מסוגל לראות כלל את הדבר‪ - ...‬הרי‬ ‫העומק של מבט האמונה‪ ,‬שרק האמת האלוקית יש לה קיום‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫גם מה שבטבע העולם מתרגשים ובוכים‪ ,‬לא יצא מגדרו‪,‬‬
‫ודאי אם כל מהותו ותפקידו להיות שליח נאמן של בעל‬ ‫בעל תוקף‪ ,‬ומה שאינו כן הוא הבל וריק ואיננו אלא זמני‬ ‫וכן בכל דרכיו ומחשבתו לא היה זיהוי עם סגנון מסוים‬ ‫אבל בנוגע לכבוד שמים וחילול השם על זה יצא מגדרו‬
‫הבית‪ ,‬אין מקום להתמקד בעצמו באופן כזה‪ .‬לא אתה הוא‬ ‫וחיצוני‪ .‬כך היה טורח ללכת ממקום למקום ולחזור על‬ ‫בדווקא‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬שאף דברים שהוא עצמו הכריע ונהג‬ ‫לגמרי ובכה בכי תמרורים‪.‬‬
‫הנושא‪ .‬כך נהג רבינו שפעל ולקח אחריות בכל הנדרש‪,‬‬ ‫האמיתות הפשוטות והיסודיות‪ ,‬כיוון שבאמת הוא עצמו‬ ‫כך‪ ,‬מכל מקום היה מעיין בכל דבר מחדש‪ .‬וכגון בעניין‬ ‫לא ראו אצלו את המקום האנושי הטבעי‪ ,‬כפי שהעידו‬
‫מתוך מטרה ממוקדת לפעול למען קידוש השם ותכלית‬ ‫חי כך עד הסוף‪ ,‬הרי זו פעולה שיש לה השפעה אמתית‪.‬‬ ‫זמן הדה"נ בחנוכה‪ ,‬שבסוף ימיו ממש שינה הנהגותיו בזה‪,‬‬ ‫שבכל ימי חוליו וחולשתו לא שמעוהו נאנח על ייסוריו‬
‫הבריאה‪.‬‬ ‫ואכן רואים שהשפיע ועשה מהפכות עצומות‪ ,‬וכל זה אך‬ ‫ע"י שעיין בזה כל פעם מחדש‪ ,‬ופתח בכל פעם את הסוגיה‬ ‫האישיים‪ .‬לא הרגישו אצלו ספונטאניות אנושית שלא‬
‫ורק מכוח האמת הטהורה שהוא גילם בדמותו‪ ,‬וללא כל‬ ‫באופן מופלג עד מאד‪ ,‬והיה חושש וחרד שאולי נכשל‬ ‫ועניין זה ניכר מאד גם בצוואה‪ .‬באופן כללי בד"כ‬ ‫מתחילה‪ .‬והוא מופלא למתבונן‪ ,‬שדרך כל אדם שיש לו‬ ‫מחושבת עם העניין של קידוש השם ותכלית הבריאה‪ .‬כפי‬
‫חיי נצח‬ ‫פעולות של תעמולה וככל דבר מלאכותי אחר‪ .‬כך השפיע‬ ‫בדבר הלכה ואולי חטא‪ ,‬והיה חוזר על דברי ריב"ז איני‬ ‫כל אדם כשכותב צוואה הוא נכנס לאווירה מסוימת‪,‬‬ ‫כבר את מה שהוא נוהג ועושה‪ ,‬שכך אצלנו עושים וכך‬ ‫שסיפרו ב'שבעה' האחים מביה"ח‪ ,‬שתמיד צריכים לקשור‬
‫היה שגור בפיו תמיד הנושא של "נצח"‪ .‬וכך היה בוחן‬ ‫ותיקן ברוח הציבור בהרבה עניינים‪ .‬וכך גם בחו"ל שעשה‬ ‫יודע באיזו דרך מוליכין אותי‪ .‬אמנם לעומת זאת‪ ,‬בכל‬ ‫לאיזו השראה‪ ,‬ומתחיל לדבר באופן דרמטי‪ .‬שהרי לא‬ ‫אנחנו עושים וכך אני עושה‪ ,‬ולא ישנה ולא יהרהר על‬ ‫ידיהם של החולים מפני שבזמן חולשה ודמדומים מושכים‬
‫כל דבר ודבר‪" ,‬זה לא נצח" וא"כ אין לזה ערך‪ .‬ומה שיש לו‬ ‫מהפכות בכמה תחומים‪.‬‬ ‫הנוגע להנהגה הציבורית כמדומה שלא שמעו ממנו‬ ‫מדבר עכשיו בעניין מהחיים‪ ,‬אלא מה שמדמה את עצמו‬ ‫זה‪ .‬וכך טבע האדם שהנהגותיו הקבועות נהיות חלק ממנו‬ ‫את המחטים שלא ידקרו אותם‪ ,‬ואצלו לא הייתה מעולם‬
‫משמעות זה רק "נצח"‪ .‬ומתוך כך לא היה מחשיב כל עניין‬ ‫ולכן העניין שהיה זר אצלו ביותר הוא העניין של‬ ‫חששות על דברים שעשה‪ ,‬שאולי לא עשה נכון‪ ,‬ואולי‬ ‫כשהוא בשמים מה הוא רוצה להגיד‪ ,‬וממילא מקדים ופותח‬ ‫ומהמסלול האנושי שלו‪ ,‬וקשה עליו מאד לשנות את זה‪.‬‬ ‫תנועה זו‪ .‬ובאופן כללי‪ ,‬לא היה ניתן לשמוע ממנו כמעט‬
‫אנושי וכל עניין של עוה"ז‪ ,‬שהרי אין זה נצח‪ ,‬ורק האמת‬ ‫"תעמולה" ו"הסברה" ו"פרסומת"‪ ,‬שזהו הצד הקיצוני‬ ‫טעה בשיקול פלוני כי בסוף ראו שזה הוביל לתוצאה אחרת‬ ‫במשפטים דרמטיים‪ ,‬ומתחיל לדבר על דברים גבוהים‬ ‫וכל שכן שכך הטבע בזקנה מופלגת‪ ,‬ומכל שכן כאן שכבר‬ ‫את המילה "אני"‪ ,‬אני אומר אני רוצה‪ ,‬אלא רק מהו הקידוש‬
‫של הקב"ה היא הנצח המוחלט‪.‬‬ ‫המנוגד לצד של האמת הטהורה‪ .‬כל העניין של "דעת‬ ‫ממה שחשבו‪ .‬כל כיו"ב לא נשמע ממנו כלל‪ .‬ואדרבה‪,‬‬ ‫ללכת בדרך השם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאן הוא נתן הוראות‬ ‫עשרות שנים קודם רושמים כל דבר שעושה וכבר נדפס‬ ‫השם בכל דבר‪.‬‬
‫וב"ימלא פי תהילתך" על חנוכה כותב רבינו זצוק"ל‪,‬‬ ‫קהל" הוא זמני וחיצוני מעצם מהותו‪ .‬דעת הקהל מושפעת‬ ‫באחרית ימיו התבטא פעם שהקב"ה עזר לו שמאז שהוטל‬ ‫פשוטות מעשיות מסודרות א' ב' ג' ד'‪ ,‬מבלי שום תוספות‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬אחרי כל זאת‪ ,‬הוא פותח את הנושא לעיין בו מחדש‪.‬‬
‫שכל אור שיש כאן בעולם הוא מכלה את הגוף המאיר‪,‬‬ ‫תמיד מהצד החיצוני שהוא הפוך תמיד מהצד הפנימי‪.‬‬ ‫עליו עול הציבור‪ ,‬מעולם לא נכשל בהוראה בנושאים אלו‪.‬‬ ‫משום שכל ימיו הוא היה שם‪ ,‬בתפיסה של אמיתת החיים‬ ‫זהו היפך הטבע האנושי‪ .‬והיינו‪ ,‬שלא היה לו כל סיג של‬ ‫ההתבטלות מול הקב"ה‬
‫שהרי הנר מתכלה ע"י האש‪ .‬היינו שגם אור שזה דבר יותר‬ ‫אסתרא בלגינא קיש קיש קריא‪ ,‬ככל שהדבר ריק יותר‬ ‫ולמרות שבמשך שנים רבות פעל ועשה והכריע בדברים‬ ‫באופן הברור ביותר‪ ,‬וכפי שאמרו עליו שדיבר בשפת‬ ‫עצמיות משלו‪ ,‬רק באופן של "עמדו ואשמעה מה יצווה‬ ‫וכאן יש להדגיש ולהסביר‪ ,‬מה הפירוש לבטל את‬
‫רוחני תמיד חייב להיות מתכלה‪ ,‬כי נמצא כאן בעולם‪ .‬וגם‬ ‫מבפנים כך כוחו החיצוני יותר גדול ונראה חזק יותר‪,‬‬ ‫הרי גורל לדורות‪ .‬והדבר ברור‪ ,‬שסגנון זה שייך אצל מי‬ ‫העוה"ב‪.‬‬ ‫השם"‪ ,‬לעמוד לפני השם בכל שעה ושעה לבחון ולעיין מה‬ ‫עצמו מול הקב"ה‪ .‬המושג המדובר כאן הוא אהבת השם‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬המעשים שלו בעיקרם לא נצחיים‪ ,‬כי זה מעשי אדם‬ ‫ומאידך‪ ,‬ככל שיש בדבר נקודה דקה ופנימית‪ ,‬כך מבחוץ‬ ‫שחש שהוא מוביל ועושה‪ ,‬ופעל דבר פלוני כדי שתצא‬ ‫וכן מה שהיה נוהג ביחס לענייני עוה"ז לא היה בגדר‬ ‫רצונו בשעה זו‪ ,‬ותו לא מידי‪.‬‬ ‫כאשר אדם אוהב מישהו אחר ומתמסר למענו‪ ,‬הוא לא‬
‫שהוא מוגבל והם מוגבלים‪ .‬אבל ‪ -‬כך כותב ‪ -‬אם עושה עם‬ ‫הוא נראה חלש‪ .‬הנקודה העמוקה תמיד מתגלית רק לאט‬ ‫תוצאה אלמונית‪ ,‬וממילא חושש על זה כל הזמן אם באמת‬ ‫של "סיגופים"‪ ,‬דהיינו פעולות מלאכותיות חיצוניות‪.‬‬ ‫ולפי דרכו הייתה שנואה עליו עד מאד מידת הגאווה‪.‬‬ ‫מוחק את עצמו בזה אלא להיפך‪ ,‬הוא מממש את הכוח הכי‬
‫כוונה לשם הקב"ה‪ ,‬בזה מכניס את החלק הנצחי שיש בו‬ ‫לאט לאחר זמן‪ ,‬ולא באופן מיידי‪ .‬כך הוא בכל דבר‪ ,‬המבט‬ ‫צדק וכיוון לאמת המוחלטת או לא‪ .‬אבל רבינו‪ ,‬לפי דרכו‬ ‫אלא שתחושתו הייתה כפועל שנתנו לו כלים וא"א לו‬ ‫משום שהגאווה היא סתירה למידת האמונה‪ .‬מי שמעמיד‬ ‫חזק שלו לעבר המקום שהוא אוהב‪.‬‬
‫וממילא יש כאן דבר נצחי‪.‬‬ ‫הנצחי והאמתי תמיד הפוך מהמבט הרגעי החיצוני‪.‬‬ ‫הרי בלאו הכי אין בכוח אדם לדעת מה יהיה‪ ,‬או לכוון‬ ‫להשתמש בהם לצורך עצמו אלא אך ורק לצורך התפקיד‬ ‫את ה"אני" שלו ואת עצמו במרכז‪ ,‬הרי הוא דוחק את‬ ‫מושג האהבה הוא התאחדות‪ .‬ששניהם יחד מתאחדים‬
‫לפי דרכו‪ ,‬הוא לא ראה את העיקר ברגשות של האדם‬ ‫רבינו מעולם לא הושפע ולא התחשב כהוא זה בטענות‬ ‫לתשובה המוחלטת והאמתית מה באמת היה צריך לעשות‪.‬‬ ‫שלמענו ניתנו לו‪ .‬ולא לקח מה שלא היה הכרח גמור‪,‬‬ ‫רגלי השכינה‪ .‬א"א שיעמוד לפני השם וינהג במידת‬ ‫וממילא אין שאלה כזו אם לעצמו או לשני‪ ,‬הוא מאוחד‬
‫ובתכנים ורעיונות שיש לו כלפי המצווה‪ ,‬אלא בהתבטלות‬ ‫ובשיקולים של דעת קהל‪ ,‬כיוון שבחן כל נושא אך ורק‬ ‫לא מיניה ולא מקצתיה‪ .‬תפקידו הוא לעשות מה שמתחייב‬ ‫אפילו לא להישען על הכיסא‪ .‬ולא נהנה באצבע קטנה‬ ‫הגאווה‪ .‬והגאווה היא המביאה לעקמומיות‪ ,‬שמרוכז בעצמו‬ ‫עם השני וזה גופא האהבה‪ .‬הוא לא מופנה מול עצמו אלא‬
‫שלו מול הקב"ה בקיום ציוויו‪ .‬משום שגם רגשות של‬ ‫במבט הנצחי‪ ,‬וכל דבר אחר לא תפס אצלו מקום‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫לפי הנתונים הקיימים והידועים כעת‪ ,‬וממילא באותו מצב‬ ‫מעבר למה שהיה מוכרח לקיומו‪ ,‬לקיום תפקידו‪ ,‬לכבוד‬ ‫ובמטרתו ופועל לצורך זה בדרכים עקלקלות‪ ,‬ולא מבטל‬ ‫מול השני‪ ,‬וזה גופא האהבה וההתאחדות שלו‪ .‬וכך הוא‬
‫רוחניות שיש לו במצווה‪ ,‬יש לזה בחינה מסוימת של דבר‬ ‫בסופו של דבר לאחר שנים‪ ,‬אנשים יכולים להבין ולראות‬ ‫כך היו הנתונים וכך הייתה ההכרעה‪ .‬מכאן ואילך בידי‬ ‫שמים‪ ,‬לקידוש השם בעולמו‪.‬‬ ‫את עצמו לנהוג עפ"י האמת והיושר‪.‬‬ ‫באהבת השם‪ ,‬שמתאחד בנפשו עם העניין של קידוש השם‬
‫אנושי‪ ,‬שהם תחושות אישיות מקומיות שלו‪ .‬ואין זה הנצח‬ ‫גם מה שבאותו הזמן לא הבינו‪.‬‬ ‫הקב"ה ואינו נוגע אלינו לדון על זה‪.‬‬ ‫ושם השם‪ .‬שבאמת כשהוא עושה לעצמו זה חסר ערך‬
‫המוחלט‪ .‬אבל מה שמתבטל מול ציווי השם בזה משייך‬ ‫ומופלא הדבר היאך היה השם עמו בכל פעולותיו וכל‬ ‫ומשום כך לא היה קיים אצלו 'מתח' ו'לחץ'‪ ,‬אלא היה‬ ‫בהנהגת הציבור‬ ‫מבט של אמונה‬ ‫ומשמעות‪ ,‬וכשמתמסר ומתבטל לעבר ד' זהו הקיום הכי‬
‫את עצמו אל הקב"ה בעצמו ואל הנצח המוחלט‪ ,‬ולא בתוך‬ ‫אשר הוא עושה ד' מצליח בידו‪ .‬וכמדומה שלא היה נושא‬ ‫כל הזמן בשלווה מופלאה‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬גם אדם שהייתה‬ ‫רבינו זצוק"ל עצמו פירש על הפסוק "רכב ישראל‬ ‫בדרכו היה יכול לדבר על עוה"ב ועניינים גבוהים‪,‬‬ ‫גדול שלו‪ .‬אבל בפנייתו הנפשית הוא לא עומד מול עצמו‬
‫המקום האישי שלו‪ .‬וזה היה עיקר גדול אצלו‪ ,‬עשיית כל‬ ‫שהתערב בו ונכנס אליו באופן משמעותי שלא השיג בזה‬ ‫מוטלת עליו עשירית ממה שהיה עליו‪ ,‬היה חי במתח ולחץ‬ ‫ופרשיו" שיש ב' הנהגות‪ ,‬יש הנהגה של "פרשיו"‪ ,‬שהאדם‬ ‫והגיע אדם להתייעץ ומיד עבר לדבר אתו על עניין‬ ‫וקיומו כלל‪ ,‬אלא עומד לגמרי מול הנאהב‪.‬‬
‫דבר בכוונה נקייה לשמה‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫את המבוקש‪ .‬ובדרך הטבע בנושאים ציבוריים העניין‬ ‫עצום‪ .‬ולכל הפחות בחלק מהמצבים‪ .‬אצלו לא היה מושג‬ ‫הוא הפרש שמחזיק את המושכות בידיים ומוביל את‬ ‫הכסף שלו וכדו' בלי הפסק‪ ,‬וזהו שלא כדרך הטבע שיש‬ ‫וכפי ששמענו ממי שהיה נוכח כשבאו להעירו ומלמל‬
‫ועל דרך זה אמר פעם‪ :‬איך אנשים לא מבינים להתרגש‬ ‫מורכב מאד‪ ,‬ולעולם א"א לדעת איך הדברים מתפתחים‪,‬‬ ‫כזה ‪ -‬משום שתחושת המתח נובעת מכך שהמושכות‬ ‫הציבור‪ ,‬ויש "רכב ישראל" שכולם יושבים עליו‪ ,‬והוא‬ ‫איזו השראה מסוימת המתאימה לעניינים הגבוהים‪.‬‬ ‫עדיין מתוך שינה ממש כמדבר לקב"ה )באידיש( "אני‬
‫מעצם הדבר הזה שאדם שהוא רימה ותולעה‪ ,‬עומד ומקיים‬ ‫ולאן מוביל כל דבר‪ .‬ומעשים שבכל יום שאין אדם ניצול‬ ‫של כל הפעולות בידיים שלנו ואם נעזוב לרגע מי יודע‬ ‫נושא אותם‪ ,‬וכך מתקדמים אתו‪ .‬והדברים מבוארים שהוא‬ ‫זאת משום שהעניין של התפיסה הנצחית הייתה אצלו‬ ‫אוהב אותך‪ .‬אני אמשיך לרוץ‪ .‬אני אמשיך לרוץ לכל‬
‫ציווי של הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ .‬הגע בעצמך‪ ,‬אדם מקיים‬ ‫מזה‪ ,‬ומי שנכנס ופועל פעולה ציבורית‪ ,‬בהרבה מקרים‬ ‫מה יהיה‪ .‬אולם אצלו היה ברור באופן הפשוט והמציאותי‬ ‫נהג באופן של "רכב ישראל"‪ .‬דהיינו שהיה מופקע לגמרי‬ ‫בהכרת המציאות האמתית של החיים‪ ,‬ולא כאיזו חוויה‬ ‫מקום בעולם"‪ .‬הוא היה בוער כל הזמן באש אדירה של‬
‫ציווי של הקב"ה‪ .‬רק להתבונן על המשמעות של זה הרי‬ ‫הדבר 'נתקע' באמצע או מוביל לכיוון אחר ויוצאים מכך‬ ‫ביותר ש'לית ליה מגרמיה ולא כלום'‪ ,‬והתוצאות אינן‬ ‫מתחושה שהוא כביכול מחזיק את המושכות בידיים‬ ‫ערטילאית‪.‬‬ ‫אהבת השם הזו‪ ,‬וזה מה שהניע אותו כל הזמן‪ .‬וזה היה‬
‫זה מספיק‪ ,‬ואין צריך עוד תכנים מחוץ לזה‪ .‬זהו הדבר‬ ‫'בשן ועין'‪ .‬וכן בהרבה מקרים פעלו על מנת להשיג מטרה‬ ‫בידיים שלו כלל‪ .‬הקב"ה המוביל והוא רק "רכב ישראל"‪.‬‬ ‫ומוביל‪ ,‬אלא התחושה הייתה שמקבל תפקיד מהקב"ה והוא‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אנחנו לא יכולים לעבור מפורים ליוכ"פ‬ ‫העניין שטרח לאחד ולהרבות שלום בכלל ישראל‪ ,‬וכגון‬
‫הנצחי ביותר‪ .‬כך גם היה עוסק הרבה מעניין שכר עוה"ב‪,‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬ובתחילה זה אכן השיג‪ ,‬אמנם לאחר כמה שנים‬ ‫וכן בדרכי ההכרעה‪ .‬לא היה נוהג בדרך של‬ ‫מחויב לעשות מה שנכון לעשות באותה שעה ובאותו מצב‪,‬‬ ‫משום שיש לכל דבר איזו השראה ואווירה מסוימת עד‬ ‫שבתחילת הנהגתו נסע עם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א‬
‫מתוך ההכרה שזהו הדבר היחיד הנצחי‪ ,‬הדבר היחיד בעל‬ ‫הגולם קם על יוצרו והביא את התוצאה ההפוכה‪ .‬וזאת‬ ‫'אסטרטגיה' לחשב את המהלכים ותוצאותיהם‪ ,‬אלא בדרך‬ ‫ותו לא‪ .‬הקב"ה מוביל ולא אנחנו‪.‬‬ ‫שנכנסים לזה‪ ,‬אבל לעומת זאת אדם בחייו הטבעיים עובר‬ ‫וכן בהתנהלות הציבורית טרח לפעול ולפשר שיעמדו כלל‬
‫משמעות אמתית ותכליתית‪ ,‬וכל ענייני האדם מלבד זאת‬ ‫משום שלעולם פעולות האדם הן מוגבלות‪ ,‬ולא מגיעים‬ ‫של תפיסת הנקודה הפנימית של הדבר והליכה בקו הישר‪.‬‬ ‫כמה פעמים ששאלוהו לגבי דברים עתידיים‪ ,‬הגיב ע"ז‬ ‫כל הזמן ממצב למצב‪ .‬בעבודה יכול להיות 'בוס' לאלף‬ ‫ציבור היראים במשותף ככל האפשר‪ ,‬וכן ע"ז הדרך‪.‬‬
‫אינם אלא הבל ותוהו‪.‬‬ ‫לתוצאה שמחשבים להגיע‪ .‬ואמנם רבינו רוח אחרת הייתה‬ ‫וכפי שהסברנו בדרכי העבודה שיש נקודת מוצא להגיע‬ ‫בתוקף שהוא איננו "בעלים" על כלל ישראל‪ ,‬ואין לו אלא‬ ‫אנשים‪ ,‬ובבית אבא או בעל‪ ,‬ועובר בטבעיות ממצב למצב‬ ‫ההרגשה בזה‪ ,‬שהעניין המשותף לכולם הוא העמידה‬
‫סוף דבר‪ ,‬תמצית הווייתו של רבינו היא העמידה לפני‬ ‫עמו שלא פעל בחישוב של מהלכים‪ ,‬אלא פעל בכל דבר‬ ‫למטרה ולבחור לעצמו דרך שתוביל למטרה‪ ,‬ויש נקודת‬ ‫לעשות מה שבתפקידו כעת‪ .‬וכן לגבי פעולות ציבוריות‬ ‫משום שחי במציאות הברורה את גווני החיים השונים‪ ,‬ואין‬ ‫של כלל ישראל מול הקב"ה‪ ,‬ובאופן שכל אחד מעמיד את‬
‫השם וההתבטלות הגמורה מולו‪" .‬שיוויתי השם לנגדי‬ ‫את הישר מצד עצמו‪ ,‬ובאופן זה לא האדם הוא הפועל אלא‬ ‫מוצא מתוך שורש הדבר והדרך היא 'ללכת ישר' ובאופן‬ ‫ששאלוהו למה לא פעל כן בעבר‪ ,‬אמר שיש בזה גם סיכון‪,‬‬ ‫צריך להיכנס ל'אווירה'‪ .‬וכך כל העולם הרוחני אצלנו‬ ‫המקום האישי שלו ועסוק בעצמו ועומדים בהתנגשות‬
‫תמיד" זהו שורש כל מידותיו ודרכיו‪.‬‬ ‫מעשי השם הם הפועלים‪ .‬ודבר זה אינו בכוח אדם רגיל‪,‬‬ ‫זה להתקדם‪ .‬וכך הוא בהנהגה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ישנה נקודה‬ ‫ובאותה שעה לא היה הדבר באחריותו‪ .‬אבל משעה שהיה‬ ‫הוא באמת משהו קצת מנותק שאנו מנסים 'להתחבר'‬ ‫אחד כנגד השני‪ ,‬הרי"ז כסתירה לזה‪ .‬וכמו שאמר בזמנו‬
‫העולם הזה הוא עלמא דשקרא‪ .‬כל מהותו שקר‬ ‫שבעל כורחו מושפע ומוטעה מכל הנתונים החיצוניים‬ ‫פנימית ש'לשקר אין רגליים'‪ ,‬וממילא אם רואים בדבר‬ ‫הדבר באחריותו ממילא מחויב לעשות מה שנראה‪ .‬וכן על‬ ‫אליו‪ .‬אבל לפי מידתו שעמד לפני השם כל הזמן‪ ,‬הייתה‬ ‫בחו"ל ש"רצוננו שכל כלל ישראל בכל העולם יתאחד‬
‫וחיצוניות‪ .‬למול כל זאת עמדה דמותו של רבינו וזעקה‬ ‫הסובבים אותו‪ ,‬אלא בכוח מי שמבט חייו מופנה אך ורק‬ ‫שמהותו הפנימית היא שקר‪ ,‬נוהגים עמו באופן זה שאין‬ ‫דרך זו התבטא פעם‪ ,‬שכל מה שאנו מכריעים זה "בדיעבד"‪.‬‬ ‫מידתו התאחדות והתמזגות עם האמת עצמה‪ ,‬וכך ראה‬ ‫למטרה של כבוד שמים"‪ .‬וכמו שהזכרנו שבאופן כללי לא‬
‫מסוף העולם ועד סופו‪" :‬חדלו לכם מן האדם כי במה נחשב‬ ‫לנקודת האמת הנצחית הטהורה ותו לא‪.‬‬ ‫לו רגליים ואין לו קיום‪ .‬ואין זה מתוך חשבון המהלכים‬ ‫כלומר‪ ,‬שהאדם באמת לא יכול להיות בטוח שכל מה‬ ‫את הדברים במציאות החיים‪ .‬והנה‪ ,‬יש אנשים שיש להם‬ ‫היה יחסו לחוג מסוים בתור "אנחנו" או "הם"‪ ,‬ואף בכנסי‬
‫הוא" הבל הבלים הכל הבל‪ .‬הבל הבלים הכל הבל‪ .‬סוף דבר‬ ‫איזו פעולה תביא לאיזה תוצאה‪ .‬שאין אנו יודעים אלו‬ ‫שנראה לו זו האמת הברורה‪ .‬מהיכי תיתי‪ .‬רק שמחויבים‬ ‫פשטות בעניין הרוחני‪ ,‬אמנם זהו משום שאין זה עניין‬ ‫בחירות בד"כ לא הזכיר שם מפלגה אלא רק דיבר על‬
‫הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור‪ .‬כי זה‬ ‫לקיחת אחריות‬ ‫פעולות ישתלשלו ואיך יגיעו התוצאות‪ ,‬אלא אנו נוהגים‬ ‫להכריע וכך רצון השם שנכריע וננהג‪ ,‬וממילא מכריעים‪.‬‬ ‫גבוה אצלם והם 'רגועים' ומסתפקים במה שיש‪ .‬לעומת‬ ‫קידוש השם וחילול השם‪.‬‬
‫כל האדם!"‬ ‫ידועים דברי מרן הח"ח זצוק"ל שאידישקייט זה‬ ‫לפי שורש הדבר ובהתאם לכך מתקדמים‪.‬‬ ‫כך היה כל מהלכו בתפיסת חיים של אמונה והתבטלות‬ ‫זאת אצלו שהיה בוער באש נוראה של אהבת השם באופן‬ ‫הזכירו הרבה את התופעה המופלאה שהוא עצמו‬
‫ואיננו כי לקח אותו אלוקים‪.‬‬ ‫"עסק" וצריך להיות 'סוחר'‪ .‬וכשם שהם חוטפים‪ ,‬כך אנו‬ ‫ולפי דרכו היה שולל תמיד דרכי פעולה מפותלות‬ ‫מוחלטת של האדם מול הקב"ה‪.‬‬ ‫הנשגב ביותר‪ ,‬עם כל זאת היה זה בתפיסה פשוטה של‬ ‫היה במקום גבוה מאד‪ ,‬ומאידך גיסא הבין את האנשים‬
‫על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו‪.‬‬ ‫צריכים 'לחטוף' מהם כמה שיותר‪ .‬והנה יש גם מידה אחרת‬ ‫ועקיפות בשביל 'להרוויח' דברים‪ .‬תמיד הדגיש שהדרך‬ ‫ויש להתבונן בדבר מופלא‪ .‬שידוע שהיה ירא חטא‬ ‫הכרת המציאות בעצמה‪.‬‬ ‫הפשוטים והחלשים וירד לרוחם‪ ,‬והם הרגישו טוב‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪38-39‬‬
‫חותם‬
‫גם בעולם השקר‪ ,‬לדבר‬ ‫של אמת‬

‫אמת‬
‫בשפת עולם ה א‬
‫מלבד עניין הענווה שיש בו‪ ,‬הסיבה לכך היא כיוון שהיה‬ ‫הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א שמילותיו מדודות‪ ,‬אמר לאחר‬
‫רגיש כל ימיו למידת האמת עד הסוף‪ ,‬ואומרים בשם מרן‬
‫הגה״צ רבי אליהו לופיאן זצוק"ל‪ ,‬שאדם שגר באנגליה‬
‫פטירת מרן זצוק"ל ‪' -‬העניין שמרן לא הסכים שיכתבו עליו תארים‪,‬‬
‫ידבר בשפה האנגלית‪ ,‬ואדם שגר באיטליה ידבר בשפה‬ ‫מלבד עניין הענווה שיש בו‪ ,‬הסיבה לכך היא כיוון שהיה רגיש כל ימיו‬
‫האיטלקית‪ ,‬וכן על זו הדרך‪ ,‬אבל בעולם האמת ישנה רק‬
‫שפה אחת שזוהי שפת האמת‪ ,‬ועל רבי אהרן ליב זצוק״ל‬ ‫למידת האמת עד הסוף‪ ,‬ואומרים בשם מרן הגה״צ רבי אליהו לופיאן‬
‫אפשר לומר שהוא דיבר בעולם הזה כל ימיו בשפה‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שאדם שגר באנגליה ידבר בשפה האנגלית‪ ,‬ואדם שגר באיטליה‬
‫שמדברים בעולם האמת‪'...‬‬
‫כל מי שהיה בסביבתו של מרן זצוק"ל ראה במוחשיות‬ ‫ידבר בשפה האיטלקית‪ ,‬וכן על זו הדרך‪ ,‬אבל בעולם האמת ישנה רק‬
‫מהם חיים על פי האמת ללא גבול‪ ,‬אבל לא רק הקרובים‪,‬‬
‫אלא כל מי שפגש בו ובדמותו יכול להעיד על כך‪ ,‬כפי‬ ‫שפה אחת שזוהי שפת האמת ‪ -‬ועל רבי אהרן ליב זצוק״ל אפשר לומר‬
‫שמספר לנו הרב יוסף וליס שליט"א‪ ,‬שנודע בפעליו הרבים‬ ‫שהוא דיבר בעולם הזה כל ימיו בשפה שמדברים בעולם האמת‪'...‬‬
‫לקרב יהודים לאבינו שבשמים‪ .‬באחד הימים הגיע עם‬
‫הרופא שכועס עליו[‪ .‬התנצל הרופא ואמר‪" ,‬אני עושה כל‬ ‫ברגע של גילוי לב שח לנו בעל תשובה נודע ‪ -‬מזה‬ ‫קבוצה של אנשים מקיבוץ מסוים להראות להם את העיר‬
‫מה שאני יכול‪ ,‬וכי אני מלאך?!" כך סיפר מרן‪ ,‬ואז לפתע‬ ‫קרוב ל‪ 35-‬שנה ששבתי בתשובה שלמה‪ ,‬וכשנולד בני‬ ‫בני ברק‪ ,‬והראה להם את הישיבות השונות‪ ,‬בתי הכנסת‬ ‫הרב מ‪ .‬ברמן‬
‫נשתתק כמה רגעים‪ ,‬וחזר אמר "אינני בטוח שאמר ‪ -‬וכי‬ ‫הבכור שיחי' יעצו לי שכדאי לקחת לסנדק יהודי צדיק‬ ‫ועוד מקומות מעניינים‪ .‬במהלך הסיור אף הכניסם לבית‬ ‫אבל האמת למתבונן במעשים‪ ,‬רואה שנתכוונו לצורך‬ ‫איתא בחז"ל )עבודה זרה ב‪ ,‬ב( דלעתיד לבא יבואו‬
‫אני מלאך ‪ -‬אבל זה בוודאי אמר שאני עושה כל מה שאני‬ ‫שזה טוב לנפש הילד‪ .‬כששאלתי את מי כדאי לקחת‪,‬‬ ‫מרן זצוק"ל‪ ,‬הראה להם את הבית בפשטותו‪ ,‬ובהמשך‬ ‫עצמם‪ ,‬רק שיצאה מזה תועלת לכלל ישראל‪.‬‬ ‫אומות העולם ויאמרו לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע הרבה שווקים‬
‫יכול"‪...‬‬ ‫אמרו לי שהרב שטינמן יהיה בע"ה גדול הדור הבא‪ ,‬וכדאי‬ ‫הכניסם לברכה‪ .‬סיפר למרן מי הם‪ ,‬ובסוף ביקש מרבינו‬ ‫כך הוא אצל רוב בני אדם‪ ,‬שעל פי רוב כשעושה‬ ‫תקנו‪ ,‬הרבה מרחצאות עשינו‪ ,‬הרבה כסף וזהב הרבינו‪,‬‬
‫היה הדבר מפליא ביותר לראות איך מרן נזהר שלא‬ ‫לקחתו‪.‬‬ ‫שיברך אותם‪.‬‬ ‫איזה טובה לחברו כוונתו לעצמו‪ ,‬שיעשה לחברו טובה‬ ‫וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל שיתעסקו בתורה‪.‬‬
‫לומר בשם איזה רופא רחוק מחיי תורה ומצוות‪ ,‬מילים‬ ‫באותה תקופה שירתי כטייס בחיל האוויר‪ ,‬וכשפגשתי‬ ‫מרן אמר לו – "לא‪ ,‬אני לא מסכים לברך‪ ,‬כי הם מחללי‬ ‫ואחר כך ישיב לו‪ ,‬אבל אם היה יודע שלא יגמול לו על זה‬ ‫ואומר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם‬
‫שהוא לא בטוח שאמרם‪ ,‬וחשב על כך כמה דקות לחשב‬ ‫לראשונה את מרן כדי לבקש שיהיה סנדק לבני‪ ,‬שאל אותי‬ ‫שבת‪ ,‬ואיני יכול לברך'‪ .‬הוא ניסה שוב ושוב‪ ,‬אך מרן לא‬ ‫אלא יחזיר לו רעה במקום זאת‪ ,‬לא היה עושה לו טובה‪.‬‬ ‫לצורך עצמכם עשיתם וכו'‪ .‬ובחידושי מרן רי"ז הלוי על‬
‫אם אכן אמרם הרופא או לאו‪ .‬והיה זה לימוד גדול עד היכן‬ ‫במה אני עוסק‪ ,‬ועניתי לו שאני טייס בחיל האוויר‪ .‬הוא‬ ‫הסכים בשום אופן‪ ,‬והם נאלצו לשוב לבתיהם בתחושה זו‪.‬‬ ‫וזוהי הטענה של הקב"ה "שוטים שבעולם"‪ ,‬דהשטות‬ ‫התורה הקשה‪ ,‬איך יתכן שבעולם הבא יאמרו לפני הקב"ה‬
‫הזהירות בדיבור האמת שליוותה את אורחותיו כל ימיו‪ ,‬גם‬ ‫חייך ואמר לי באידיש – 'נאך א' בעל עגלה'‪ ,‬דהיינו עגלון‬ ‫לאחר ימים ספורים שאל אותם המדריך מאיזה דבר‬ ‫הכי גדולה היא שלא לומדים את הדבר לעומקו‪ ,‬בלי‬ ‫כזה שקר‪ ,‬שעשו לשם שמים כדי שיתעסקו ישראל בתורה‪,‬‬
‫כשאין נפקא מינה מעשית‪.‬‬ ‫שמסיע אנשים מהכא להתם ומהתם להכא‪ .‬הופתעתי‬ ‫התרשמו במיוחד בסיורם בעיר בני ברק‪ ,‬ואמרו כולם פה‬ ‫לדעת האמת‪ ,‬ואז יכול להגיע למסקנה הפוכה‪ ,‬שיכול‬ ‫הרי הכל יודעים האמת שאינו כן‪ .‬וראה שם פירושו‪.‬‬
‫כשאמרו למרן על אחד שנפטר והזכירו תוך כדי‬ ‫מהתשובה אבל הזדהיתי מיד עם הבחנתו‪ ,‬כי מי כמוני‬ ‫אחד‪" ,‬מכך שהרב שטינמן לא הסכים לברך‪ ,‬ראינו כאן‬ ‫לדמות לעצמו שהוא צדיק גמור‪ ,‬ובאמת אינו כן‪.‬‬ ‫ויותר מכך יש להקשות מהמדרש בתהילים )פרק‬
‫הדברים שהייתה לו 'מסירות נפש' במלאכתו ‪ -‬אמר להם‬ ‫ידע את ערכי האמיתי‪ ,‬שאני אמנם טייס‪ ,‬אבל זה אוסף‬ ‫שאפילו בדור חנפן ושקרן כל כך‪ ,‬שכל אחד מנסה לרמות‬ ‫ושמעתי בשמו של מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל‬ ‫ט( שלעתיד לבוא הגוים ישקרו שקר מפורש‪ ,‬ויטענו שלא‬
‫מרן בפשטותו ‪ -‬מסירות נפש?! זה נאמר רק אצל אברהם‬ ‫כישרונות ותו לא‪ .‬ואני אומר לכם ברורות‪ ,‬בניגוד לכל‬ ‫ולשקר את רעהו‪ ,‬כאן ראינו לראשונה איש אמת שאינו‬ ‫לוינשטיין זצוק"ל שהיה אומר‪ ,‬יהודים אומרים בשבת‬ ‫רצחו‪ ,‬והקב"ה יראה להם את דם הרציחה ששמר אותו על‬
‫אבינו‪ .‬והוסיף לומר ‪ -‬היום אנשים רגילים לומר מסירות‬ ‫מי שפגשתי עד היום שמגיב בהתפעלות על מקצועי‬ ‫חושש לומר מה דעתו האמיתית עלינו בפנינו"‪ .‬זה הדבר‬ ‫באכילה 'לכבוד שבת קודש‪ ,‬לכבוד שבת קודש'‪ ,‬ובוודאי‬ ‫בגדו‪ .‬וביאור הדבר‪ ,‬בחילוק בין המדרשים‪ ,‬שיש תקופות‬
‫נפש בכל דבר‪ ,‬אדם שמקבל משכורת טובה ושמנה‪ ,‬ואחר‬ ‫בצבא עקב ההילה שנקשרה לטייסים‪ ,‬באותו רגע הבנתי‬ ‫שהכי התפעלו ממנו‪ ,‬אך בד בבד ביקשו שיביא להם אברך‬ ‫זה דבר טוב לומר כך‪' ,‬אבער רעד זאך נישט איין אז דו‬ ‫שהגוים היו רוצחים ויש תקופות שרצו לעשות כן‪ .‬ובמדרש‬
‫כך עוד אומר שהוא עובד במסירות נפש‪ .‬בכלל "מוסר‬ ‫שאני עומד מול 'איש אמת ללא כחל ושרק' שלא מתפעל‬ ‫לשבת שילמד אותם דרכי הנהגה לשבת קודש‪.‬‬ ‫מיינסט פאר שבת קודש' ‪ -‬רק אל תשלה את עצמך‬ ‫תהילים דיבר על התקופות שבהם רצחו‪ ,‬ומה שכתוב‬
‫נפש" ו"עושה לשם שמים"‪ ,‬היו מילים שלא הרשה להגיד‬ ‫מעניינים שלא שייכים לעולם האמת‪ ,‬והתמלאתי הערכה‬ ‫מקרה דומה אירע באחד המוסדות בארץ‪ .‬היה יהודי‬ ‫שבאמת כוונתך לכבוד שבת קודש! כך אנו צריכים‬ ‫במסכת ע"ז זהו לגבי הדורות שרצו לעשות טוב לישראל‪.‬‬
‫על בני דורנו מלבד על הגאון הגדול רנ"צ פינקל זצוק"ל‬ ‫עצומה למרן‪ .‬זו גם הייתה תגובתו כשצמרת חיל האוויר‬ ‫מסורתי שתרם להם סכום גדול מדי חודש‪ ,‬ובאחד הימים‬ ‫לדעת שכל אדם מרמה את עצמו‪ ,‬וזהו בכל השטחים‪.‬‬ ‫וע"ז אומרים חז"ל שהם באים בטענה שהם עזרו וסייעו‬
‫באומרו‪" :‬אין לו גוף‪ ,‬רק נפש – והוא מוסר אותה למען‬ ‫בראשות מפקדת החיל וסגניו לצד תא"לים נכנסה לשיחה‬ ‫הוא קרא בעיתונות החילונית על גדלותו של מרן וביקש‬ ‫היום שזכינו ב"ה כי הבני‪-‬תורה לומדים קצת בעיון‪,‬‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬וזה באמת נכון‪ ,‬שעשו דברים טובים‪ ,‬רק‬
‫הישיבה"!‬ ‫במעונו‪ .‬כששאל את האלוף מה אתה עושה‪ ,‬השיבו טייס‪.‬‬ ‫ממנהלי המוסדות שרוצה להיכנס לראותו ולהתברך‬ ‫צריך שילמדו גם את האמת בעיון‪ ,‬ואיני בא חלילה וחס‬ ‫טעות אחת יש בהם‪ ,‬דהם מדמים בעצמם שהיתה כוונתם‬
‫הקפדתו זו הייתה למאות ואלפים בכל משפט ועניין‪,‬‬ ‫אמר לו מרן בחיוך‪" :‬בעל עגלה בשמים?!" והוסיף‪" ,‬אתם‬ ‫מפיו‪ .‬הם נסעו עמו למעונו‪ ,‬וכשנכנסו למרן‪ ,‬הוא השפיל‬ ‫לקטרג על בני תורה‪ ,‬שכולם יקרים מאד ב"ה‪ ,‬רק שצריך‬ ‫רק לטובת כלל ישראל‪ ,‬וזה משום שלא למדו את עצמם‬
‫ודוגמא זעירה שתעיד על הכלל כולו‪ :‬כשהגיע אליו אדם‬ ‫יודעים לנצח במלחמה הקטנה‪ ,‬אבל מה זה שווה אם אדם‬ ‫עיניו ארצה‪ .‬הם סיפרו לו שיש כאן יהודי שתורם הרבה‬ ‫להתחזק גם בזה‪ ,‬כי אחרת יכולים לטעות ולחשוב שהם‬ ‫בעומק לדעת מהי כוונתם האמיתית‪.‬‬
‫שביקש ממנו ברכה ל'שידוכים'‪ ,‬תפס מרן את ידו ואמר לו‪:‬‬ ‫אינו יודע לנצח במלחמה הגדולה – מלחמת היצר?!"‬ ‫כסף למוסדות תורה‪ ,‬והוא רוצה ברכה‪ ,‬ומרן כשעיניו‬ ‫צדיקים גמורים‪ ,‬אבל בעולם האמת שם לא יוכלו לרמות‪,‬‬ ‫דומה הדבר כיום שיכול אדם לדמות בעצמו שאם‬
‫לא אומרים שידוכים אלא ל'שידוך'‪.‬‬ ‫עוד מושפלות ארצה‪ ,‬שאל את היהודי – "האם אתה‬ ‫ושם יראו לו הכל ‪ -‬זה עשית בשביל זה‪ ,‬וזה עשית בגלל‬ ‫הולך לבוש כיהודי חרדי הרי הוא חרדי וא"צ יותר מזה‪,‬‬
‫אם כך בדיבורו אף בכתיבה הקפדתו על כל מילה‬ ‫דיבורו אמת‬ ‫שומר שבת?!" הלה החל לגמגם‪ ,‬ומרן נפרד ממנו לשלום‬ ‫זה‪ ,‬ומה חשבת‪ ,‬שהסיבה היתה לשם שמים?! לא‪ ,‬הסיבה‬ ‫וכך להבדיל אלף הבדלות העכו"ם שהתנהגו די טוב עם‬
‫הייתה בתכלית האמת ‪ -‬שח לנו אחד מראשי המוסדות‬ ‫לא רק במהותו היה איש אמת‪ ,‬אלא אף בדיבורו‬ ‫ולא הסכים לברכו‪ .‬כל הדרך חזרה שתק הנדיב ושתקו‬ ‫היתה אחרת לגמרי‪ ,‬סיבות עצמיות‪ ,‬ואז נופל הכל‪,‬‬ ‫כלל ישראל מדמים בעצמם שעשו בשביל ישראל‪ ,‬ואמר‬
‫בצפון הארץ‪" :‬היה זה לפני כתשע שנים ביקש ראש המוסד‬ ‫ובכתיבתו הקפיד על כל מילה שתהיה בתכלית האמת‪.‬‬ ‫המנהלים‪ ,‬הם הרגישו שמי יודע מה יעלה בעתידם נוכח‬ ‫ויוצאים בפחי נפש‪.‬‬ ‫להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך‬
‫לארוז חפציו ולצאת למסע לחו"ל לטובת תלמידיו‪ .‬הוא‬ ‫מקרה מבהיל אירע בערוב ימיו כפי שסיפר מרן זצוק"ל‪,‬‬ ‫המקרה‪ ,‬והתחרטו על כך שהגיעו בכלל‪.‬‬ ‫)שיחה בישיבת לייקווד ‪ -‬מזקנים אתבונן ח"ב(‬ ‫עצמכם עשיתם‪ ,‬שיעמיקו ויראו עומק כוונתם למה‬
‫פנה למשגיח הגאון הגדול רבי דוב יפה זצוק"ל‪ ,‬המכיר‬ ‫שלפני שנים רבות הוא נקלע לרופא מסוים בירושלים‪.‬‬ ‫כשהגיעו למחוז חפצם פנה אליהם הנדיב ואמר להם –‬ ‫נתכוונו‪ ,‬והרי לעצמכם נתכוונתם‪ ,‬וממילא כל טענתכם‬
‫היטב את מוסדותיו וביקש ממנו מכתב תמיכה‪ .‬כמובן‬ ‫חיכו שם אנשים רבים בתור‪ ,‬וכשהגיע תורו‪ ,‬היה נראה‬ ‫"דעו לכם‪ ,‬האיש הזה שהיינו אצלו הוא אוהב אותי באמת‪.‬‬ ‫מהותו אמת‬ ‫אינה כלום‪ .‬ומה שקרא אותם שוטים‪ ,‬כי שוטה היינו‬
‫שהמשגיח ניאות והתיישב לכתוב מכתב תמיכה נלהב‬ ‫לרופא שיש למרן טרוניה עליו‪] ,‬ובאמת לא היה כן‪ ,‬רק‬ ‫יש כאלו שאוהבים רק את הכסף שלי וכדומה‪ ,‬ובשביל זה‬ ‫אם חפצים אנו לחוש מהי מאת שנות חיים בתכלית‬ ‫היפך החכם‪ ,‬והחכם הוא רואה את הנולד‪ ,‬היינו שלומד‬
‫ביותר‪ .‬לקחו את המכתב וירדו עמו לערי המרכז‪ ,‬וביקשו‬ ‫העידו סובביו שהיות וזה היה ביום הראשון של אמירת‬ ‫לא יעירו לי על דברים מסוימים שבי‪ ,‬כדי שלא יפסידו‪,‬‬ ‫האמת ‪ -‬די לנו לצטט את דברי הגאון הגדול רבי דוב לנדו‬ ‫את הדבר בעומק‪ ,‬אבל מי שאינו חכם לומד את הדבר‬
‫להוסיף אף מברכת גדולי ומאורי הדור עבור המוסדות‪,‬‬ ‫הסליחות הוא כדרכו היה שרוי בתענית‪ ,‬והטלטול מכפר‬ ‫אבל כאן זה אחרת‪ ,‬איש אמת שחושף בפניי את האמת‪ ,‬וזה‬ ‫שליט"א שמילותיו מדודות‪ ,‬שאמר לאחר פטירת מרן‬ ‫בשטחיות‪ ,‬מלמעלה‪ ,‬וכשנראה לו בסדר נדמה לו שהוא‬
‫ואכן גדולי ישראל צירפו חתימתם לברכת המשגיח‪,‬‬ ‫סבא לירושלים‪ ,‬הביא לכך שמרן נראה לא טוב‪ ,‬ולכן חשב‬ ‫ריגש אותי יותר מכל"‪.‬‬ ‫זצוק"ל ‪' -‬העניין שמרן לא הסכים שיכתבו עליו תארים‪,‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬הגויים בשטחיות נראה שעשו טוב לישראל‪,‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪40-41‬‬
‫תפילה בין שמים לארץ‬

‫מבקש מהם דבר קל לרמתם‪ ,‬ואני שואל ‪ -‬וכי הם חושבים‬ ‫במלוא מובן המילה‪ ,‬עד שהוא הפך לאבי ‪ -‬אבי כפשוטו‬ ‫הבחין שכתוב שם שיש שם ‪ 250‬לומדים‪ ,‬ומיד שאל אותם‬ ‫ובראשם מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪ .‬עם מכתב זה יצאו‬
‫שזה כל כך קל?! אני אינני מכיר אדם אחד שאומר רק‬ ‫בכל הליכותיי‪ .‬בפעם הראשונה לא הכיר אותי כלל‪ ,‬אבל‬ ‫‪ -‬האם ספרתם שאכן כך יש שם?!‬ ‫השליחים אל הגולה ואף שבו ובתיקם בשורה שהצליחו‬
‫אמת כל ימי חייו‪ ,‬הרבה אומרים אמת אבל לא כל ימיהם!‬ ‫כשפתחתי בפניו צפונות ליבי‪ ,‬ידעתי שאם אינני מספר לו‬ ‫וכשבתלמוד תורה מסוים ביקשו ממרן זצוק"ל‬ ‫להביא למוסדות‪.‬‬
‫בעוד אנו מדברים‪ ,‬הגיע מירושלים אברך ת"ח עם‬ ‫כל האמת במדויק‪ ,‬אין לי מקום כלל במחיצתו‪ ,‬רק משום‬ ‫שיצטרף למה שכתבו לילדים 'ברכה להצלחתם במבחן'‪,‬‬ ‫"חלפו שנתיים ימים ונפלה החלטה שצריך לנסוע שוב‬
‫בנו שבא להתברך לקראת הבר‪-‬מצווה‪ ,‬ומרן זצוק"ל עונה‬ ‫כך נקשרתי בו עמוקות‪ ,‬כשראיתי מהו עמוד האמת שאין‬ ‫השיבם מרן בפשטותו האופיינית – 'אינני יכול לחתום עד‬ ‫לארצות הגולה‪ ,‬להביא מזור אל היושבים בארץ הקודש‪.‬‬
‫לשאלתו ‪ -‬מה לקבל לקראת הבר‪-‬מצווה ‪ -‬שיקבל על‬ ‫לו דבר בעולם זולת עשות רצון ד' וכבוד שמים‪.‬‬ ‫שאראה בעצמי שהם יודעים'‪ .‬הוא הזמינם לבחינה אצלו‬ ‫ובכן‪ ,‬הרי לא מן הראוי להביא מכתב ישן מלפני שנתיים‬
‫עצמו לדבוק במידת האמת‪ ,‬והיה נראה בת שחוק קלה‬ ‫אין ספק שהדבר המיוחד שנוכחתי במפורש‪ ,‬שלדעתי‬ ‫בבית‪ ,‬ולאחר שבאו להיבחן אצלו וראה בהצלחתם‪ ,‬ניאות‬ ‫שמוכר לרבים מהם‪ ,‬ורצו לערוך מכתב חדש‪ .‬לשם כך‬
‫על פניהם‪ .‬לאחר צאתם פנה אלינו מרן בשאלתו ‪" -‬אתם‬ ‫הוא היה הסמל שהביא למידת האמת המופלגת שהייתה‬ ‫לכתוב להם זאת‪ ,‬שיהיה בתכלית האמת‪ .‬פעם שהגיעו‬ ‫נכנסו שוב אל הקודש פנימה‪ ,‬והמשגיח ביקש להעתיק‬
‫רואים מה שאמרתי על כך?! הרי הוא דבר קשה לקיימו‪ ,‬וכי‬ ‫בו‪ ,‬שזאת הנחיל לכולנו‪ ,‬ה'דחיל חטאין' שנהג לפיו את‬ ‫להחתימו על מכתב למען הישיבה‪ ,‬והיה כתוב שלומדים‬ ‫את מכתב הקודש מילה במילה עם התאריך החדש‪ ,‬וצירף‬
‫הם חושבים שזה דבר קל?!"‬ ‫כל ימי אורחותיו‪ .‬הוא בכל רגע ראה את הרבש"ע לנגדו‪,‬‬ ‫שם 'יומם ולילה'‪ ,‬התחבט מרן כיצד יוכל לחתום על כך‪,‬‬ ‫חתימת ברכתו‪ .‬נטלנו את המכתב ואצנו לבתי זקני הדור‬
‫סופו של הסיפור הוא נורא למתבונן‪ .‬כשהוצאתי‬ ‫ואת עולם הנצח‪ ,‬שאליו הוא מכין את עצמו כל ימי חייו‪.‬‬ ‫האם לומדים שם כל הלילה? שאל את המחתים האם עד‬ ‫לבקש את צירוף ברכתם המחודשת‪ ,‬ואכן גדולי ישראל‬
‫את הספר לאור‪ ,‬ובו לראשונה התפרסמה אגרת המוסר‬ ‫ואספר לכם סיפור לדוגמא שימחיש זאת עד כמה הדבר‬ ‫חצות לומדים בישיבה‪ ,‬וכשהשיב בחיוב הסכים לחתום‬ ‫שבו וצירפו חתימתם בה אחד לאחד‪ .‬אך כשהגענו למעונו‬
‫המיוחסת להרמב"ם ערוכה וסדורה‪ ,‬כתבתי בדברי ההקדמה‬ ‫נגע לליבי‪.‬‬ ‫באומרו שזה כבר נקרא יום ולילה‪.‬‬ ‫של מרן זצוק"ל קרתה לנו הפתעה‪ ,‬כשמרן הודיע נחרצות –‬
‫את שאמר לי מרן זצוק"ל אך מעט בשינוי ‪ -‬ש'כמעט'‬ ‫היה לי פעם סיפור אישי נורא‪ .‬היה אצלנו בגמ"ח ויכוח‬ ‫'אינני חותם'‪ ,‬ושוב חזר על הדברים באומרו – 'אינני חותם'‪.‬‬
‫אין היום אדם בארץ שהינו דובר אמת בתכלית‪ ,‬ורציתי‬ ‫בין כמה צדדים שהתדיינו ביניהם על סכום נכבד מאד‪,‬‬ ‫מדבר שקר תרחק בכל כוחו‬ ‫"התפלאתי מאד‪ .‬ניסיתי לומר למרן בעדינות שהוא‬
‫בכך לחזק את הציבור לקרוא את אגרת הרמב"ם המאריך‬ ‫והחליטו כל הקבוצות שבינתיים עד להכרעת ביה"ד ישימו‬ ‫באחת השנים כשבועיים לפני פורים‪ ,‬נכנסו גבאי‬ ‫כבר בעבר חתם לנו על מכתב זה בדיוק‪ ,‬אך מרן השיב‬
‫בחיזוק במידה זו‪.‬‬ ‫הכסף בגמ"ח שלכל הפחות ייעשה בו דבר מצווה‪ ,‬ובהוראת‬ ‫'קופת העיר' לבית גדולי ישראל לקבל מידם מתנות‬ ‫לי בוודאות‪' :‬על מכתב זה לא חתמתי'‪ ...‬ניסינו בכה וכה‬
‫עם צאת הספר ניגש אחד מידידיי והביאו לפני מרן‬ ‫הצדדים אצטרך לתת הכסף בבוא הזמן כשתוכרע ההכרעה‬ ‫לאביונים‪ .‬גדולי התורה נתנו את הכסף כהפקדה עד‬ ‫לנסות ולהזכיר לו‪ ,‬אך מרן בשלו חזר באומרו פעמים‬
‫זצוק"ל קודם שהבאתי לו זאת בעצמי‪ ,‬הוא פתח בפניו‬ ‫ביניהם‪ .‬לאחר זמן אחת הקבוצות רצתה את כספה חזרה‬ ‫יום י"ד‪ ,‬ולתועלת הרבים גם העלו בכתב ידם כי הכסף‬ ‫מספר ‪' -‬מעולם לא חתמתי על מכתב זה'‪ ,‬ועבורנו היה זה‬
‫והראה לו את שכתוב בהקדמה בשמו אודות האנשים‬ ‫כנגד החלטת ביה"ד‪ ,‬ע"כ לא שמענו להם‪ ,‬והם החלו לאיים‬ ‫מופקד ביד גבאי הקופה עד יום י"ד‪ ,‬ויימסר על ידם‬ ‫פלא פלאות‪.‬‬
‫בימינו‪ .‬מרן קורא זאת והוא נדרך באומרו ‪" -‬זהו שקר! לא‬ ‫שאם לא אתן להם זאת ילכו לבית משפט לתבוע אותי‬ ‫בקפידה ביום י"ד לעניים‪ .‬באותה שנה‪ ,‬פורים היה עתיד‬ ‫"בלית ברירה עזבנו את הבית‪ ,‬וכולנו הבענו פליאה‬
‫כך אמרתי!"‬ ‫וידאגו להזיקנו בארץ ובגולה‪ .‬אמרתי להם שאנו הולכים‬ ‫להיות ביום ו'‪ ,‬ובהיות שהזמן קצר‪ ,‬הקדימו הגבאים בואם‬ ‫איך יתכן שמרן אינו זוכר את חתימתו על המכתב הקודם‬
‫הידיד נבהל מעט‪ ,‬וידע שהרי אני בדרך כלל מדייק‬ ‫לפי כללי התורה ואינני מפחד ממעשיהם ככל שירצו‪.‬‬ ‫להקל על המלאכה ביום פורים עצמו‪ .‬הם נכנסו למעונו‬ ‫שהיה במדויק באותן מילים‪ .‬רק לאחר זמן מה התבררה‬
‫בדברים‪ ,‬ונזעק לברר מדוע מרן נחרד לומר שזה שקר?!‬ ‫ואכן‪ ,‬הם הלכו לבית משפט וגם הוציאו דיבתנו רעה‪,‬‬ ‫של מרן זצוק"ל‪ ,‬שהוציא מכיסו שטר של מאה דולר‬ ‫העובדה לאשורה‪ .‬המשגיח ברוחב ליבו הוסיף במכתב‬
‫למראה פליאתו המשיך מרן ואמר ‪" -‬שהוא כתב כאן‬ ‫ואף דיברו עם תורמים בחו"ל הדרים בסמוך למקום אחד‬ ‫ונתן‪ ,‬וכשביקשו שיכתוב את הנוסח שכתבו חכמי התורה‬ ‫השני מילה אחת בלבד 'מוסד חשוב ביותר'‪ .‬ועל זה מרן לא‬
‫ש'אין כמעט יהודי בעולמנו שדובר רק אמת'‪ ,‬אני לא‬ ‫מאותם עשירים‪ ,‬ושכנעו אותם שלא יתנו כספים לגמ"ח‬ ‫האחרים‪ ,‬שהוא מפקיד כספו עד יום י"ד‪ ,‬הגיב בהחלטיות‬ ‫הסכים לחתום‪ ,‬כי לחתום על כך שמדובר ב'מוסד חשוב'‬
‫אמרתי 'כמעט'‪ ,‬אני אמרתי ש'אין כלל יהודי בדור הזה‬ ‫מחמת כך‪ ,‬חששתי מכך והלכתי לספר למרן ולשאול מה‬ ‫למחרת היה דיון אצל מרן אם להחזיר את אותו בחור‬ ‫והוסיף לתאר אימרה מיוחדת מתורתו שמוכיחה זאת‪,‬‬ ‫‪' -‬אני לא אכתוב שקר'‪.‬‬ ‫הוא הסכים לחתום לאחר עדות המשגיח‪ ,‬אבל להוסיף‬
‫שאומר רק אמת'‪"...‬‬ ‫עליי לעשות‪ .‬ענה לי מרן בהחלטיות כדרכו – 'אינך צריך‬ ‫לישיבה‪ .‬האברך השתתף בדיון‪ ,‬ואחרי שגוללו צוות‬ ‫אודות הנאמר במסכת עירובין ]ק[ אמר רבי יוחנן אילמלא‬ ‫הגבאים השתוממו וגם נבהלו‪ .‬לאיזה שקר כוונתו? וכי‬ ‫את המילה 'ביותר'‪ ,‬כשהוא אינו מכיר את המוסד שלנו‬
‫וכשראיתיו כותב בטופס 'קופת העיר' ש'אזכה לקדש‬ ‫לפחד כי אתם נוהגים כשורה'‪ .‬וכשאמרתי לו שהם מזיקים‬ ‫הישיבה את המעשה שעשה‪ ,‬לא היה פתחון פה לאברך‬ ‫לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה‬ ‫מצא דופי כלשהו בהסדר ההלכתי שהוסכם על כולם?! הם‬ ‫די הצורך‪ ,‬הוא דקדק ברגישותו למען האמת ולא ניאות‬
‫שם שמים'‪ ,‬שאלתיו ‪" -‬מרן ראש הישיבה כל כך מזכה‬ ‫לגמ"ח‪ ,‬והוא בשלו – 'אינך צריך לחשוש הם לא יזיקו כלל'‪.‬‬ ‫לדבר על גוף המעשה שבגללו סילקו הבחור‪ ,‬אך אמר‬ ‫ועריות מיונה‪ .‬והקשו‪ ,‬מהו הצד שנלמד מחתול צניעות‪,‬‬ ‫המתינו בחדר‪ ,‬אך מרן שב ואמר ‪' -‬מה אני יכול לעשות‪,‬‬ ‫לחתום על כך‪.‬‬
‫הרבים‪ ,‬וכל היום רק מקדש שם שמים‪ ,‬וזה מה שמרן ראש‬ ‫ימים ספורים לפני ר"ה באותה שנה‪ ,‬הגעתי למעונו‪,‬‬ ‫שרוצה הוא לספר סיפור שהיה אתמול עם הבחור‪ ,‬וסיפר‬ ‫הלא כל הנבראים אינם מתנהגים בצניעות‪ ,‬שאם נבוא‬ ‫אינני כותב שקר'‪ .‬רבי יצחק לוינשטיין זצ"ל שעמד לצדו‬ ‫"זה מה שעמד מאחורי מילותיו הברורות‪' ,‬לא ייתכן‬
‫הישיבה מבקש?!" אז בתחילה אמר לי שתמיד ניתן לעשות‬ ‫ושאלתיו ‪" -‬האם אני צריך לסלוח להם על מעשיהם?!"‬ ‫מה היה כשלמדו את התוספות‪.‬‬ ‫ללמוד על עצם הצניעות מחתול ועל עצם הגזילה מנמלה‪,‬‬ ‫שאל ביראת כבוד‪ :‬הם לא מבינים מדוע יש כאן שקר? ומרן‬ ‫שחתמתי אי פעם על מכתב כזה'‪ ,‬ואכן מרן לא חתם על‬
‫עוד‪...‬‬ ‫ומרן עונה לי בפשטות ‪" -‬למה לא?!" אמרתי ‪" -‬כי הם‬ ‫נוכח הדברים אמר להם מרן ‪ -‬שמחשבה כזו מעידה‬ ‫יכול עיקש להקשות אדרבה אלמד מרוב החיות והבהמות‬ ‫לא השיב‪.‬‬ ‫מכתב כזה‪ .‬מחקנו את המילה 'ביותר' והבאנו זאת שוב‬
‫אבל כדרכי הפצרתי ואמרתי‪ ,‬שנראה כאילו מרן ראש‬ ‫הזיקו לגמ"ח"‪ ...‬ואז ענה לי ‪" -‬וכי אתה קבלן של הקב"ה‬ ‫שעשה תפנית בחייו והיא מעין תשובה‪ ,‬ואולי נדבק‬ ‫שאין בהם מדת הצניעות‪ ,‬וכן גזל‪ ,‬למה ללמוד דווקא‬ ‫הם עזבו את החדר אפופי תימהון‪ ,‬טרודים‬ ‫למרן והסכים לחתום‪.‬‬
‫הישיבה לא מסתפק במה שהוא עושה‪ ,‬והרי אין מזכה‬ ‫שהתחייבת להביא לו סכום כזה וכזה מדי שנה‪ ,‬ואם לא הוא‬ ‫בדרך האמת מחמת כך‪ ,‬בהוסיפו‪ ,‬שמעלת התשובה היא‬ ‫מנמלה שאינה גוזלת‪ ,‬ולא נלמד משאר הברואים ביערות‬ ‫במחשבותיהם‪.‬‬ ‫"חלפו חודשים רבים‪ ,‬ונודע לנו שמרן יוצא למסע חיזוק‬
‫ומרבה כבוד שמים גדול ממנו! אמר לי מרן בהביטו עליי‬ ‫מפטר אותך?!"‬ ‫כה גבוהה! אשרי מי שזוכה לה הלוואי וכולנו נזכה לחזור‬ ‫שגוזלים וטורפים‪.‬‬ ‫חלפו יומיים‪ ,‬ולקראת פורים נקרא הרה"ג רבי מנחם‬ ‫בצפון‪ .‬הזדרזנו לבקש שמרן יאות אף לבקר במוסדותינו‪,‬‬
‫‪" -‬אתה הרי איש אמיתי‪ ,‬אתה גם עברת לכת החנפים?!"‬ ‫ניסיתי בדרך אחרת‪ ,‬ואמרתי‪ ,‬שהרי יש דבר אחד‬ ‫בתשובה‪ ,‬וגמרו אומר להחזירו לישיבה‪ .‬כיום הינו אברך‬ ‫ותירץ על כך‪ ,‬שאדם שמחפש את האמת‪ ,‬לבסוף מגיעה‬ ‫שפרינצלס שליט"א לחדרו של מרן‪ .‬כאשר נכנס‪ ,‬הוציא‬ ‫בכדי שיוכל לראות במו עיניו את התלמידים ואת פריחת‬
‫כשהיו נכנסים מקורביו ואומרים לו "הציבור אומר"‪,‬‬ ‫שבוודאי אינני צריך לסלוח להם‪ ,‬בכך שהוציאו עלינו שם‬ ‫ת"ח שחי את האמת כפי שלמד ממרן זצוק"ל‪.‬‬ ‫האמת אליו‪ ,‬באופן שאם רואה את האמת אפילו פעם אחת‪,‬‬ ‫רבינו מכיסו מאה שקלים‪ ,‬באומרו‪ :‬קחו מאה שקלים‬ ‫התורה‪ ,‬ואכן זכינו ומרן ניאות להיכנס‪ ,‬לראות ולברך‪.‬‬
‫היה מתקומם‪" :‬מתי דיברת עם הציבור? מה הציבור שאל?‬ ‫רע בארץ ובגולה‪ ,‬והרמ"א כותב בהל' יוהכ"פ שמי שהוציא‬ ‫אפילו אם כל העולם מתנהגים להיפך כבר תהיה טענה‬ ‫למתנות לאביונים‪ .‬ועתה אכתוב כי 'אני מפקיד את הכסף‬ ‫"באותה שנה החלטנו שצריך לצאת שוב לגולה‪ ,‬ובאנו‬
‫מה ענית לו? למה לא תלמד לשונך לדבר אמת ומדויק?"‬ ‫שם רע על חברו אינו חייב למחול לו‪ .‬השיבני מרן כדרכו‬ ‫חותם אמיתי לדורות‬ ‫עליו לעתיד לבוא‪ ,‬מדוע התנהג כמו העולם כולו במקום‬ ‫בידכם'‪ .‬והסביר המעשה כולו‪ :‬לפני יומיים‪ ,‬לא הייתה לי‬ ‫למרן בשנית עם המכתב של המשגיח‪ ,‬שכתב אף הפעם‬
‫אבל נקודת הנקודות הייתה "תורתו אמת"‪ .‬סיפר מקורבו‬ ‫במתיקותו ‪" -‬את הרמ"א הזה גם אני מכיר‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫כשמבקשים אנו לשמוע איזה חותם הותיר לנו מרן‬ ‫להתנהג כמו הנברא היחידי הזה שנחשף אליו‪ ,‬וזהו משום‬ ‫פרוטה משלי‪ ,‬והדולרים שנתתי לא היו שלי אלא כספי‬ ‫'מוסד חשוב ביותר'‪ .‬כשנסענו למנהיג הדור‪ ,‬הייתה לנו‬
‫הרב ישראל פרידמן שפעם נכנס אליו אחד מראשי הישיבות‬ ‫אני אומר לך ‪ -‬למה לא לסלוח?!"‬ ‫לדורות בדמות האמת שבו שכה נעדרת בימינו‪ ,‬אחד‬ ‫שזו האמת‪ ,‬ואם אתה רואה האמת‪ ,‬דבר זה מחייב‪.‬‬ ‫צדקה‪ .‬ואם כן איך אכתוב שאני מפקיד‪ ,‬והיום‪ ,‬שכבר הגיע‬ ‫הפעם הפתעה נעימה כשביקש לחתום על הנוסח 'מוסד‬
‫ושאלו‪ :‬הרי כוח ההסבר שלי ידוע כרהוט ואף השיחות שלי‬ ‫והשבתי מנהמת לבי ‪" -‬הרי הם עושים לנו נזקים‬ ‫ממקורביו הרה"ג רבי הלל קופרמן שליט"א שכחייל נאמן‬ ‫זוהי הסיבה שכשראה מרן זצוק"ל מישהו שדבק באמת‬ ‫לידי מעט כסף פרטי‪ ,‬הנה אפקיד מאה שקלים‪ ,‬ועתה ודאי‬ ‫חשוב ביותר'‪ ,‬כשהוא מחייך כלפינו באומרו ‪' -‬עכשיו אני‬
‫נחשבות כמעניינות את התלמידים – אך למה מרן משפיע‬ ‫גדולים ומוציאין ש"ר עלינו בכל מקום‪ ,‬ואיך אסלח להם?!"‬ ‫לרבו שלימדו כל ימיו שהעולם נועד לקדש שמו יתברך‪,‬‬ ‫אפילו פעם אחת‪ ,‬כבר ראהו בטוב‪.‬‬ ‫שאכתוב‪ ,‬ורוצה לכתוב ‪' -‬הריני מפקיד' לתועלת הרבים‪.‬‬ ‫מכיר את מקומכם‪ ,‬והוא באמת מוסד חשוב ביותר'"‪.‬‬
‫ואילו אני לא משפיע כך? – שאל בכאב‪ .‬השיבו מרן בשאלה‪:‬‬ ‫ואז פונה אליי מרן באמיתותו ואמר ‪" -‬אגיד לך למה‬ ‫ניאות לשתף אותנו בצפונות ליבו אודות השיג ושיח שהיה‬ ‫וסיפור מיוחד המעיד על כך הובא בקובץ 'מזקנים‬ ‫לא רק בכתיבתו ובדיבורו הקפיד על מידת האמת‪ ,‬אלא‬
‫כמה זמן אתה מכין שיעור וכמה שמועס? השיב אותו ראש‬ ‫אינך רוצה לסלוח להם‪ ,‬היות ואתה רוצה שתהיה עליהם‬ ‫לו בכל השנים הללו עם מרן זצוק"ל‪.‬‬ ‫אתבונן'‪ ,‬בבחור שסילקו אותו מהישיבה בגלל מעשה‬ ‫חיפוש האמת‬ ‫אף בדקויות המופיעות מכתבי המלצה דבק במידת האמת‬
‫ישיבה‪ :‬שיעור כעשר שעות ושמועס כשלוש שעות‪ .‬ענהו‬ ‫קפידא‪ ,‬ואז הם ייענשו משמים‪ ,‬ואז מה יהיה‪' ,‬א ביסאלע‬ ‫'הקשר שלי עם מרן החל רק הודות לראייתי מהי‬ ‫שעשה‪ ,‬ובזמן שהיה מחוץ לישיבה‪ ,‬למד הבחור עם אברך‬ ‫למרות שמרן זצוק"ל היה במהותו איש אמת‪ ,‬הוא לא‬ ‫בכל כוחו‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מספר העסקן רבי חיים יצחק כהן‬
‫מרן‪ :‬שיעור די להכין שלוש שעות ושמועס צריך להכין‬ ‫נקמה'לה'"‪ ,‬ועשה בתנועת ידו ‪" -‬זה לא טוב שמישהו ייענש‬ ‫תכלית האמת שבערה בו‪ .‬היה זה כשאחד מראשי הכוללים‬ ‫כדי שלא יתנתק מהלימוד‪ .‬באחת הפעמים למדו תוספות‬ ‫ראה עצמו כך‪ ,‬ובענוותנותו ביטל עצמו תמיד‪ .‬דוגמא אחת‬ ‫הי"ו‪ ,‬שלפני כעשור אחר חג הפסח מרן זצוק"ל ראה אותו‬
‫יותר‪ .‬אבל אם רוצים להשפיע‪ ,‬צריכים להכין את האומר –‬ ‫בגללך‪ .‬הגמרא אומרת שלא מכניסים אותו במחיצתו של‬ ‫הגדולים‪ ,‬נזקק ליטול הלוואות גדולות מהגמ"ח 'אהבת‬ ‫קשה במסכת ב"ק‪ ,‬וחזרו עליו כמה וכמה פעמים ולא‬ ‫מיני רבות המעידה על כך שח לנו לימים מקורבו הגאון‬ ‫ואמר לו שרצונו לדבר עמו ולשאול אותו דבר מה‪ ,‬הוא קרא‬
‫וזה לוקח ‪ 90‬שנה! והוסיף‪ :‬רק אמת יכולה להשפיע! אז איך‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואז הרים קולו – "תעשה לעצמך טובה‪ ,‬תוציא את‬ ‫חסד' כדי להחזיק מוסדותיו‪ ,‬היו חילוקי דעות בינינו‬ ‫הצליחו להבין‪ .‬ביקש האברך להמשיך בתלמודם‪ ,‬אך הבחור‬ ‫רבי חיים מן שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת באר התלמוד אלעד‪,‬‬ ‫לו לצד ושאלו‪ :‬כמה משפחות קיבלו ממך מצרכים לחג‪,‬‬
‫אפשר לומר בשיעור "ועוד יש לומר" אם בעוד רגע אתה‬ ‫עצמך מהתמונה‪ ,‬הקב"ה מכיר את הכתובת שלהם טוב‬ ‫בעניין מה חובת הגמ"ח כלפי מוסדות אלו‪ .‬ראש הכולל‬ ‫התעקש ולא הסכים להמשיך‪ .‬האברך התפלא מאד שבחור‬ ‫שכאשר נכנס פעם לדון עם מרן זצוק"ל אודות מינוי של‬ ‫ואחרי זה אני אגיד לך למה אני שואל‪ .‬השבתי לו ‪ -‬יותר‬
‫פורכו? איך מותר לומר "ונראה להגיד" אם מיד אתה דוחה‬ ‫ממך! אתה תמחל להם בלב שלם ואל תסתבך בצרות!"‬ ‫משך אותי למרן הגראי"ל זצוק"ל‪ ,‬באומרו‪ ,‬שעצותיו אמת‬ ‫צעיר מדבר כך‪ ,‬שהרי כבר עמלו רבות על התוספות‪.‬‬ ‫תלמיד חכם למשרה מסוימת‪ ,‬והכריע מרן שהדבר טוב‬ ‫מאלף‪ ,‬והצגתי לו את הרשימות כדי שיאמין לי‪ ,‬כי ידעתי‬
‫אותו ומוכיח במהלך מחודש שאי אפשר להגיד כך‪ .‬אם‬ ‫כיצד הדריך אחרים לחוש אף הם במידת האמת‬ ‫ומידתו אמת‪ ,‬וכיוון שהוא המלווה את הכוללים צעד אחר‬ ‫כשראה זאת הבחור הסביר ואמר‪ :‬שכך מקובלני ממרן‬ ‫וראוי להשתדל להוציאו לפועל‪ .‬בהיות שהשימוש בשמו‬ ‫כמה האמת נר לרגליו‪ .‬ואז סיפר לי מרן שאחד ביקש ממנו‬
‫כן‪ ,‬הכל כדי שיהיה השיעור "נוצץ"‪ ,‬ואיך ישפיע אם אינו‬ ‫שדבקה בו?‬ ‫צעד‪ ,‬על כן מהראוי שהוא יכריע בינינו‪ .‬נעניתי לבקשתו‪,‬‬ ‫הגראי"ל שטינמן‪ .‬לפליאת האברך היכן קיבל זאת‪ ,‬השיב‪,‬‬ ‫של רבנו יכול היה לפעול הרבה בעניין‪ ,‬פנה רבי חיים‬ ‫לחתום על מכתב ברכה עבורי‪ ,‬ומרן עבר על כל הנכתב‪,‬‬
‫כולו אמת? ואם תאמר שזו הדרך לשבר אוזני התלמידים‪,‬‬ ‫כשהוא דיבר‪ ,‬ראו שכל מילה באה לכוון ולהדריך‬ ‫וכך דרכו רגליי לראשונה במפתן הבית הקדוש בב"ב‪ .‬מאז‬ ‫שבשבת ]שלח תשנ"ח[ קרא במוסף שב"ק הדרשה של‬ ‫שליט"א למרן זצוק"ל ואמר‪ ,‬והרי ראש הישיבה הוא צדיק‪,‬‬ ‫ועל אחד התארים הוא פקפק‪ ,‬כי היה כתוב 'ועושה חסד‬
‫אכן מותר – בתנאי שכל הכוונה היא אך ורק לשבר את‬ ‫ללכת בדרכיו המסולאות מפז‪ .‬פעם כשעמדתי להוציא‬ ‫החל הקשר המיוחד עמו‪ ,‬וכבר מהפגישה הראשונה נוכחתי‬ ‫מרן על החיוב להעמיק בחיים להכיר האמת‪ ,‬המסר שיצא‬ ‫אם כן‪ ,‬אולי הראש‪-‬ישיבה מרשה לומר את הדברים בשמו?!‬ ‫לאלפים'‪ ,‬ומרן שאלם שיש לברר אולי הוא מחלק זאת רק‬
‫אוזניהם ללא שום כוונה נסתרת נוספת שאתה מתכוון לה‬ ‫לאור את אגרת המוסר להרמב"ם‪ ,‬וסיפרתי לו זאת‪ ,‬מיד‬ ‫ב'עמוד האמת לנחותם הדרך' שעמד למולי‪ ,‬והגיע לידי‬ ‫ממנה השפיע עליו מאד‪ ,‬והחליט שבחייו יהיה מעמיק ולא‬ ‫"מרן זצוק"ל‪ ,‬כדרכו בשמיעת דברים מעין אלו‪ ,‬התחיל‬ ‫למאות ולא אלפים? ולכן שאל אותי אם אכן אני מחלק‬
‫או שאינך מרגיש בה‪ .‬רק אמת יכולה להשפיע‪.‬‬ ‫שאלני ‪" -‬מה שהוא כותב על המחלוקת ראית?! ומה שהוא‬ ‫כך שמדי שבוע זכיתי לכל הפחות להגיע למעונו לקבל‬ ‫שטחי‪ ,‬ולכן כשהגיעו לדברי התוספות‪ ,‬הייתה עבורו שעת‬ ‫לבכות ואמר לי – 'וכי אני צדיק‪ ,‬וכי אני צדיק?!' וכך חזר‬ ‫ליותר מאלף‪ ,‬ועכשיו ששמע כן הוא נרגע באומרו שמעתה‬
‫איש האמת‪ ,‬שתורתו אמת שחותמו אמת‪ ,‬והוא עומד‬ ‫כותב על האמת והשקר ראית?!" ואז סיפר לי שכשבאים‬ ‫עצה והכוונה‪.‬‬ ‫מבחן אם החלטתו היא מהשפה ולחוץ‪ ,‬או באמת בחר בקו‬ ‫ואמר‪ .‬לאחר מספר רגעים עצר את בכיו‪ ,‬ופנה אליי ואמר‬ ‫יוכל לחתום על כך‪.‬‬
‫ותובע מאתנו‪ :‬אמת‪ ,‬רק אמת‪ ,‬וכל האמת‪ .‬אל תשקר‬ ‫אליו בדרך כלל נערי בר מצווה להתברך‪ ,‬הוא מבקש מהם‬ ‫כשנכנסתי למעונו בפעם הראשונה‪ ,‬התחושה‬ ‫אמיתי לחיים‪ .‬ולכן אמר לאברך שימשיך ללמוד עמו את‬ ‫‪' -‬אולי באמת אני צדיק'‪ ,‬וביאר מיד ‪' -‬מעולם‪ ,‬כל ימי חיי‪,‬‬ ‫ושח הגר"ד דיסקין שליט"א כעין זה‪ ,‬שכשבאו פעם‬
‫אחרים ואל תשקר את עצמך! מורשת לדורות‪.‬‬ ‫להתחזק במידת האמת‪ ,‬והבחורים צוחקים וחושבים שאני‬ ‫הראשונה הספיקה כדי שאבין כי מדובר באדם‪-‬מלאך‬ ‫התוספות‪ ,‬והאברך הסכים לכך‪.‬‬ ‫לא ביקשתי דבר‪ ,‬מאף אדם‪ ,‬עבור הילדים שלי!'"‬ ‫להחתים אותו על מכתב תמיכה עבור כולל 'נחלת משה'‪,‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪42-43‬‬
‫מקדש שמו‬
‫מרכבה לשכינה‬
‫המסע המפרך לקדש שם שמים‪ .‬עם ראשי הישיבה בפילדלפיה‬

‫אם יש חותם שהוטבע היטב‬
‫בכל הליכותיו של מרן זצוק"ל‬ ‫ברבים‬
‫בכל מאת שנות חייו‪ ,‬הינה‬
‫העובדה שניכרה לכל רואיו‪,‬‬
‫כיצד כל שיגו ושיחו הינם‬
‫למטרה אחת ‪ -‬להרבות כבוד‬ ‫הוא שואל אותי מה לעשות ]אני לא אומר לו מה לעשות[‪,‬‬ ‫סיפור מופלא שח לנו תלמידו הגאון רבי תנחום‬
‫שמים וכל שאיפתו הייתה‬ ‫אני רק אומר לו את הצדדים השונים ושישקול לבד ‪ -‬אבל‬ ‫פישהוף שליט"א ר"מ ישיבת פוניבז' לצעירים‪ :‬באחד‬
‫שישקול מהו רצון הבורא! ומהו כבוד שמים שהקב"ה רוצה‬ ‫הימים הייתי שליח לשאול את מרן ראש הישיבה שאלה‪:‬‬
‫"להיות מרכבה לשכינה" ⋅ מה‬ ‫ממנו שיכבדו בכך‪'...‬‬ ‫לאברך ת"ח שראש הישיבה הכירו ואמר לי עליו כמה‬
‫לאחר מכן מרן שתק מעט‪ .‬ואחר כך המשיך‪' :‬בוא ואני‬ ‫פעמים שהוא למדן ות"ח והוא ראוי להיות ראש ישיבה‬
‫היה השיקול שלו שהכריע לר"מ‬ ‫אגיד לך מה קורה בזמן האחרון ]זו הייתה התקופה שמרן‬ ‫גדול‪ ,‬הזדמנו שתי הצעות של 'שטאלע' בישיבה‪ .‬האחת‬
‫באיזו ישיבה להרביץ תורה?‬ ‫הגראמ"מ שך נחלש[ עד עכשיו כשמרן הגראמ"מ שך היה‬
‫בריא וחזק‪ ,‬כולנו יכולנו להיות רגועים‪ ,‬הכל הוא לקח על‬
‫‪ -‬בישיבה נכבדה שיכול לעשות הרבה שטייגען מבחינת‬
‫התלמידים המצוינים ויוכל למסור שיעורים בהתאם לרמה‬
‫⋅ למה החליט הדייל שסירב‬ ‫עצמו‪ ,‬הכל זה מרן הגראמ"מ שך‪ ,‬הוא ניהל את הכל! הוא‬ ‫שהוא מסוגל‪ .‬לעומת זאת הציעו לו הצעה אחרת ללמד‬
‫עשה את הכל! לאחרונה הוא נחלש והוא לא יכול לעשות‬ ‫בישיבה בה הרמה פחותה‪ ,‬אך הוא בגישתו המיוחדת‬
‫לקבל ברכה‪ ,‬לבקש ברכה? ⋅‬ ‫כמו שהיה בכוחות שלו ומתחילים להגיע אליי עסקי‬ ‫לתלמידים יוכל לעודד ולחזק אותם‪ .‬ושאלתו בפיו ‪ -‬מה‬
‫כיצד יכול אדם לעבוד על עצמו‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫להעדיף?‬
‫'מה רוצים ממני? אני כל כך לא שייך לעניינים ולא‬ ‫התגובה הראשונה של מרן זצוק"ל הייתה‪' :‬הו ‪ -‬בישיבה‬
‫לחשוב על כבוד שמים ולא על‬ ‫קשור לזה‪ ,‬וכל כך לא רוצה את זה ‪ -‬אני שולח את כולם‬ ‫הראשונה הוא יכול לעשות שם המון שטייגען‪ ,‬ודאי זה טוב‬
‫ואנחנו צריכים מאד לעשות משהו‪ .‬מה שאנחנו נשתדל‬ ‫כבוד שמים בוודאי שאי אפשר לתאר גודל שכרו וזה מוטל‬ ‫למרן הגרי"ש אלישיב‪ .‬מיד אחרי כן הם חוזרים אליי‬ ‫בשבילו!'‬
‫יותר להרבות תורה‪ ,‬להרבות מצוות‪ ,‬להרבות ישיבות‪ ,‬מה‬ ‫על כל אחד ואחד מאתנו‪ ,‬בפרט בדור הזה שמצד אחד הדור‬ ‫עצמו? ⋅ אין עוד מלבדו‬ ‫ואומרים לי שמרן הגרי"ש אלישיב שלח אותם בחזרה אליי‬ ‫והוסיף לומר‪' :‬אני רוצה להגיד לך משהו‪ ,‬אני חושב‬
‫שנראה יותר להרבות כבוד שמים‪ ,‬זוהי זכות שאין לתאר'‪.‬‬ ‫מאד ירוד‪ ,‬ומצד שני אפשר עכשיו לרכוש כל כך הרבה‬ ‫‪ -‬מה אני עושה כאן? לא רוצה עסקי ציבור! אני? ‪ -‬מה אני‬ ‫שכדאי שתשמע את זה‪ .‬תשמע טוב‪ ,‬באים אליי כל הזמן‬
‫ואם חושבים אנו שמושגי הכבוד שמים שהיו לו‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬ולזכות להרבה סייעתא דשמיא ע"י שירבה‬ ‫קשור לעסקי ציבור? לא רוצה להתעסק עם זה‪ .‬אני רוצה‬ ‫בחורים ואברכים ושואלים אותי כל מיני שאלות‪ ,‬ואני‬
‫לא שייכים לבני דורנו‪ ,‬יעיד על כך המקרה הבא‪ ,‬ששח‬ ‫כבוד שמים'‪.‬‬ ‫למחנכים‪ ,‬כי דווקא אנו בני התורה מחויבים בכוח התורה‬ ‫'זיצען לערנען'! ]לשבת וללמוד![ ומרן הגרי"ש אלישיב‬ ‫שואל אותם שאלה אחת‪ ,‬תגידו לי מה אתם רוצים? והם‬
‫לנו בעל המעשה ‪ -‬התלוויתי פעם למרן זצוק"ל כשבא‬ ‫ואז סיפר בקול נרגש ‪' -‬שמעתי פעם שאחד היה‬ ‫יותר להרבות כבוד שמים ‪' -‬כל אלה שיודעים מהי תורה‪,‬‬ ‫שולח אליי כסדר‪ .‬מה אני עושה? לא יודע מה לעשות!‬ ‫אומרים לי שטייגען‪ ,‬רוצים שטייגען!'‬
‫לנחם את בניו של אחד מגדולי התורה שהסתלק לבית‬ ‫מתארח אצל מרן החפץ חיים‪ ,‬ואכלו יחד‪ ,‬ומרן החפץ חיים‬ ‫החיוב מוטל עליהם לעשות מה שיותר שיהיה כבוד שמים‪,‬‬ ‫'נזכרתי'‪ ,‬כך הוא אמר‪' ,‬במשל של מרן החפץ חיים‬ ‫ואז פנה אליי ושאל‪' :‬זאג מיר‪ ,‬וואס הייסט שטייגען?‬
‫עולמו‪ .‬האבלים והמנחמים דיברו עם מרן ראש הישיבה‬ ‫הייתה דרכו שלא היה אוכל דברים מיוחדים‪ ,‬רק דברים‬ ‫אנו יודעים שאם לומדים תורה זה כבוד שמים‪ ,‬אם עושים‬ ‫שאמר שאדם בעוה"ז נמשל לאסיר שקשרו את ידיו‬ ‫]תגיד לי מה נקרא שטייגען?['‬ ‫הרב ב‪ .‬הלחמי‬
‫על מעלותיו הגדולות של הנפטר‪ .‬כשיצאו מהבית שאל‬ ‫פשוטים כמו תפוחי אדמה וכדו'‪ ,‬והאיש הזה לא היה רגיל‬ ‫מצוות זה כבוד שמים‪ ,‬כל המקומות צריך להיות שיהיה‬ ‫בשלשלאות ברזל‪ .‬ככל שהוא מנסה להורידם‪ ,‬זה רק‬ ‫שתקתי‪ ,‬כי רציתי שמרן יענה‪ .‬ואז אמר לי‪' :‬בוא ואני‬
‫מרן ראש הישיבה את מקורביו‪' :‬הראיתם את השטן?' והם‬ ‫בכך‪ .‬כשהביאו לו לאכול מהמאכלים האלה הוא טען שאין‬ ‫ניכר אצל תלמידי חכמים שהם מרבים כבוד שמים בעולם‪.‬‬ ‫מסתבך יותר‪ .‬אם קשרו אותך סימן שזהו זה‪ ,‬אל תנסה‬ ‫אגיד לך מה זה שטייגען‪ .‬שטייגען נקרא להתקדם בעשיית‬
‫השתוממו על השאלה‪ ,‬והשיבו כמובן בשלילה‪ .‬אז ענה‬ ‫לו תיאבון והוא שבע וכדומה‪ ,‬כדרך שאנשים אומרים‬ ‫וזכות זו אין לשער ואין לתאר מה שאפשר לזכות על ידי‬ ‫להתנגד!'‬ ‫רצון הבורא!!!‬
‫להם מרן ‪' -‬אני ראיתי אותו! אם שמתם לב כשדיברו על‬ ‫כשלא רוצים לאכול ולא רוצים לבייש את בעל הבית‪ .‬אמר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ואז מרן פלט אנחה שנשמעה היטב בכל החדר ואף‬ ‫ממילא מה תגיד לאותו אברך‪ ,‬תגיד לו שישקול‪:‬‬
‫הנהגותיו המיוחדות של הנפטר‪ ,‬עמד שם אחד שהתבטא‬ ‫לו מרן החפץ חיים‪ :‬אם הייתי אוכל כל כך קצת‪ ,‬איך היה‬ ‫'ובפרט בימינו שכבוד שמים כל כך נרמס על ידי‬ ‫מחוצה לו‪...‬‬ ‫באותה ישיבה חשובה שמציעים לו מסתמא הם ימצאו‬
‫לעיני כולם ‪ -‬מי יכול לחקות הנהגות כאלו שלא שייכות‬ ‫לי כוח לסבול את החילול השם שיש בעולם‪...‬‬ ‫אחינו התועים‪ ,‬מה אנחנו צריכים להגיב‪ ,‬להשתדל בכל‬ ‫ניכר היה שמרן היה בצער על מה שלדאבונו קורה עמו‬ ‫עוד אחרים‪ .‬בישיבה החלשה הוא אמנם לא יחדש להם‬
‫לדורנו‪ ,‬הוא היה יהודי של פעם‪ ,‬בדורנו זה לא בר ביצוע!‪...‬‬ ‫'ואם הוא אמר את זה בדורו שקשה לסבול את החילול ד'‬ ‫העניינים אך ורק להרבות כבוד שמים‪ ,‬ע"י תורה וע"י‬ ‫ואף על מה שממליץ לשואל‪ ,‬ורצה אך ורק לשבת וללמוד‬ ‫חידושים גדולים‪ ,‬הוא יגיד פחות למדנות‪ ,‬אך הוא יוכל‬
‫אני אומר לכם ‪ -‬אלו מילים של השטן‪ ,‬ותמיד כשיש רגע‬ ‫שיש‪ ,‬עד כמה קשה היה לסבול את החילול ד' שיש בדורנו‪,‬‬ ‫מצוות‪ ,‬ומה שיותר יתרבה כבוד שמים זוהי זכות גדולה‬ ‫מבלי להתעסק בשום עניין אחר‪ .‬ואדרבה‪ ,‬הוא ראה את‬ ‫לקדם בני תורה בצורה כזו שאף אחד לא יצליח לעשות‪ .‬אם‬
‫של התעוררות ‪ -‬הוא דואג לבטל את ההתעוררות'‪.‬‬ ‫איך שאצל הרחוקים מחיי תורה ומצוות כבוד שמים נרמס‪,‬‬ ‫מאד שאי אפשר לתאר‪ .‬בן אדם שהוא בעל בחירה שמרבה‬ ‫העיסוק בצרכי הכלל כגזירה ‪ -‬שנאנח עליה עמוקות‪,‬‬ ‫איש צוות האויר ראה את המראה הזה‪ ,‬ובא לבקש ברכה‬
‫גזירה משמים שהטיל עליו מרן הגרי"ש אלישיב‪ .‬אמנם‬
‫אחר שכך גזרו עליו משמים‪ ,‬הבין שמשמים החליטו שזה‬
‫בהיכלה של ישיבת לייקווד‬ ‫השטייגען שלו להרבות כבוד שמים‪ .‬וכאדם שכל ימיו‬
‫סבבו סביב הרבות כבוד שמים בכל הליכותיו‪ ,‬הוא עשה‬
‫את הכל בהתלהבות וחיפש בזה כמה שיותר להרבות כבוד‬
‫שמים ‪ -‬עד כדי כך שכולם יכלו לראות עליו כזאת תאווה‬
‫‪ -‬להרבות כבוד שמים‪...‬‬
‫מאורע זה מתחבר לכל אלו שבאו לשאול בעצתו‬
‫של מרן בעניינים שונים‪ ,‬ותשובתו הייתה תמיד במילים‬
‫ספורות להפנות אל השיקול המרכזי בטרם ההכרעה‪ ,‬האם‬
‫אתה מרבה כבוד שמים או חלילה להיפך מכך‪ .‬פעם ברגע‬
‫של גילוי לב‪ ,‬אמר לאחד ממקורביו לאחר שענה לשואליו‬
‫במשך זמן רב ‪' -‬רוב האנשים חושבים על עצמם‪ ,‬וכל הזמן‬
‫שקועים איך הם ירוויחו ומה הם יצליחו'‪ .‬שאלו המקורב ‪-‬‬
‫האם אפשר לעבוד על זה שלא יחשבו על עצמם?! וענה לו‬
‫מרן במילה אחת ‪' -‬עקביא'‪ ...‬והיינו לחשוב על הג' דברים‬
‫של עקביא בן מהללאל‪ ,‬דע מאין באת ולאן אתה הולך‬
‫ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון‪ .‬זה עמד לנגד עיניו‬
‫כל ימיו‪ ,‬וזה נותן כוח לחשוב על כבוד שמים‪ ,‬ולא רק על‬
‫עצמו‪.‬‬
‫לדאוג לכבוד שמים‬
‫מרן זצוק"ל שכבוד שמים בער בעצמותיו‪ ,‬דיבר על‬
‫כך בכל מקום בו יכול היה‪ .‬בדברו פעם בכנס חינוך אמר‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪44-45‬‬
‫קבלת עול מלכות שמים‬

‫המשך מעמוד ‪17‬‬ ‫בין מרנן הגרי"ז לחזו"א‬
‫כבוד שמים במושגי‬
‫לנו בישיבה‪ .‬היה רשב"א אחד שבסופו היו חסרים מספר‬ ‫גמרא רש"י ותוספות‪ .‬והיה מדבר בהתרגשות גדולה על‬ ‫בנשמת הסוגיה תפסה יותר‪ ,‬אבל כל דיוק‪ ,‬היכי תימצי‪,‬‬ ‫דורות קודמים‬
‫דפים וכשאחד הבחורים נסע לדווינסק העתיק בכתב ידו‬ ‫גדלות בעלי התוספות‪ ,‬על חריפותם ואשר הביאו ממקום‬ ‫וכדו' הכל זכה להתייחסות‪ .‬דרכו הייתה ללמוד בלי שום‬
‫והשלים את החסר‪.‬‬ ‫למקום בכל הש"ס‪ ,‬ועל שקיעותם בתורה שהיו לומדים‬ ‫מוסכמות מראש ‪ -‬גם אם למד אותם עשרות פעמים‪.‬‬ ‫הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א סיפר והסביר אודות‬
‫כשיצא קונטרס זיקה למרן האור שמח‪ ,‬היה תור של זמן‬ ‫כל השבוע בבית מדרשם וחזרו לביתם רק לשבתות‪ ,‬והיה‬ ‫נהירנא בתחילת זבחים איך בדק מכל צד את התורה‬ ‫המעשה הנודע שבצעירותו התבטא מרן זצוק"ל כי חפץ‬
‫שלם בין הבחורים ללמוד‪ ...‬למדו במסירות נפש אבל אף‬ ‫נשמע קולו כמשתוקק לזכות ללמוד במחיצתם‪ .‬בתקופות‬ ‫המפורסמת של מרן הגרי"ז בענין שלא לשמה‪ ,‬למרות‬ ‫הוא להיות רגל רביעית למרכבה‪ :‬בעצם‪ ,‬הרגל הרביעית‬
‫אחד לא ידע להגיד שטיקל תורה וחבורעס‪ .‬רק העילויים‬ ‫האחרונות שהיה שוכב וחלש היה עובר במחשבתו במרחבי‬ ‫שגדל עם תורה זו מנעוריו בבריסק‪.‬‬ ‫של המרכבה פנויה‪ ,‬כי שלוש רגליים האבות זכו‪ ,‬וכל אדם‬
‫הגדולים בגיל ‪ 24-25‬אמרו‪ .‬ואילו היום בחורים צעירים‬ ‫הש"ס והרבה פעמים היה מדבר עם הסובבים אותו על‬ ‫שיקבל על עצמו מלכות שמים‪ ,‬מבחינתו הוא השלים עצמו‬
‫שואלים קושיה של רבי עקיבא איגר ואומרים תירוצים‬ ‫מסכת פלונית ועובר מדף לדף ומזכיר מחידושיהם של‬ ‫עקביות ושמירת הזמן‬ ‫להיות רגל רביעי למרכבה‪ .‬אבל איך עושים זאת? אם על‬
‫ממש טובים‪ .‬מה הפשט?‬ ‫בעלי התוספות בדף זה ובדף זה‪ ,‬והיה מזכיר במתיקות‬ ‫רבי תנחום פישהוף‪ :‬שמענו ממרן ראש הישיבה זצוק"ל‬ ‫האבות מצינו בחז"ל שהם רצו כל חייהם כסוסים לפני הקב"ה‬
‫אלא הקב"ה ברוב רחמיו ריחם עלינו ונתן לנו סייעתא‬ ‫ובערגה חידושים מיוחדים שחידשו בעלי התוספות‪.‬‬ ‫שיעור קבוע בערב‪ ,‬במסכת זבחים‪ .‬הוא היה מקפיד כמו‬ ‫וכך זכו להיות מרכבה לשכינה‪ ,‬הרי שהדרך היא שמי שכל‬
‫דשמיא מיוחדת כי בלי זה לא היינו לומדים בכלל‪ .‬לפני‬ ‫כשנשאל שאלות הלכתיות בחושן משפט היה דולה מדברי‬ ‫חייל על שמירת הזמן ומתחיל בשעה עשר בדיוק‪ ,‬גם כאשר‬ ‫מהותו זה רק לרוץ לעשות רצון ד'‪ ,‬הוא מרגלי המרכבה‪.‬‬
‫המלחמה למדנו ברעב‪ ,‬לא הייתה ארוחת בוקר והביאו קצת‬ ‫הגמ' והתוספות הוכחות לנדון‪.‬‬ ‫הבית היה מלא באנשים שבאו להיוועץ עימו ‪ -‬כשהגיע‬ ‫אלו דרגות גבוהות שאפשר להגיע אליהן רק ללא כל מיני‬
‫לחם ישן ומים חמים‪ ...‬בצהריים אכלו 'ימים' אצל בעלי‬ ‫רבי תנחום פישהוף‪ :‬מרן אמר‪ ,‬מה שהתחילו להכניס‬ ‫זמן השיעור הפסיק הכל לשמור הקביעות‪.‬‬ ‫חשבונות‪ ,‬כי גם אם אדם חפץ ללמוד בהתמדה גדולה ובסוף‬
‫הבתים אבל למדו בהתמדה‪ ...‬היום אם בארוחת בוקר אין‬ ‫בישיבות לימוד סדר מועד אין נכון הדבר מב' טעמים‪.‬‬ ‫שיעור שנשאר חקוק בזיכרוני‪ ,‬היה זה לקראת הבחירות‬ ‫להתפרסם ולהיות ת"ח‪ ,‬אין הדבר גרוע ‪ -‬אך זה לא נקרא נטו‬
‫גבינה וביצה לא מסוגלים ללמוד‪ ,‬ואילו הקב"ה נותן לו‬ ‫האחד‪ ,‬מגיד שיעור בישיבה צריך למסור שיעורים רק‬ ‫ביום שהיו אמורים להגיש את הרשימות‪ .‬הבית מלא‬ ‫לעשות רצון ד'‪.‬‬
‫גישמאק בלימוד שכל אחד יוכל להגיד 'חבורה' רק שנשב‬ ‫בעניינים שהוא בעצמו שמע שיעורים מרבותיו ואף כי‬ ‫בעסקנים ורחש פעילות‪ ,‬אך בהגיע השעה ‪ 10‬בדיוק‪ ,‬מיד‬ ‫כשמדברים על מרן זצוק"ל‪ ,‬הכל יודעים שלא היה לו‬
‫ונלמד‪ .‬שופכים עלינו שפע ממרום של הבנת התורה‪ ,‬אז‬ ‫כל אחד אומר בצורה והנוסח שלו אבל את הכיוון ואת‬ ‫רבנו "התנתק" ופתח הגמרא וכל העסקנים יוצאים ומיד‬ ‫בעולמו אלא לעשות רצון ד' ולא יותר כלום‪ .‬מה שהעסיק‬
‫מתי נראה שלומדים ‪ 12‬שעות‪...‬‬ ‫רוח הדברים הוא כבר יודע ורק בזאת ימסור שיעור‪,‬‬ ‫מתחילים ללמוד‪ .‬המאמץ לעבור לתוך הגמרא לא הורגש‬ ‫אותו כל הזמן זה איך אעשה יותר כבוד שמים‪ ,‬לזכות את‬
‫אבל להתחיל מחדש דברים שלא קיבל‪ ,‬זה לא‪ .‬ולכן‬ ‫באיכות הלימוד אבל המאמץ הגופני הורגש‪ .‬רציתי להציע‬ ‫הרבים‪ .‬זה דבר שלא מצינו כמותו‪ .‬לכאורה תמוהה ביותר‬
‫דרך לימודו באגדה ובמוסר‬ ‫צריך לימוד דווקא נשים נזיקין‪ .‬השנית ראוי לידע‬ ‫שינוח כמה דקות ולא העזתי משום שראינו שמתעקש מיד‬ ‫העובדה שיהודי בגיל מאה שכל חייו היו רק זיכוי הרבים‪,‬‬
‫רבי צבי במברגר‪ :‬שיחותיו עד לפני כמה שנים‬ ‫שעיקר השטייגן של בחורים צעירים זהו מהתוס' הקשים‬ ‫ללמוד‪ .‬אחזנו בתוס' זבחים יז א מחוסר כיפורים וטבול‬ ‫הוא מבקש – 'שאזכה לזכות את הרבים'‪ .‬לא מספיק לו כל מה‬
‫היו 'שיעור כללי באגדה'‪ ...‬הוא הכין את השיחה שעות‬ ‫והארוכים 'פון די לאנגע שווערע תוספתים' וזה יש רק‬ ‫יום דזב‪ ,‬שהוא תוס' ארוך ומלא גרסאות שונות‪ ,‬ולמרות‬ ‫שזיכה והירבה כבוד שמים כל שנותיו‪ .‬הוא רוצה עוד כבוד‬
‫מרובות בריכוז מיוחד‪ .‬בדרך כלל היו דבריו על קטע‬ ‫ובעיקר בנשים נזיקין לעומת פסחים למשל שעיקר‬ ‫תשישותו ושבקושי ראה בכל זאת בדק את הגרסאות‪.‬‬ ‫שמים בעולם‪ ,‬לקדש את שמו הגדול והנורא‪.‬‬
‫אגדתא מהגמרא והיה מעורר כמה שאלות ובונה יסוד‬ ‫הלימוד הוא בהר"ן ז"ל‪ .‬אמנם מסכת סוכה שאני‪ ,‬ששם‬ ‫למרות שלפעמים הייתה ניכרת עליו עייפות עצומה‬ ‫אחד המלווים וביקש שייגש עמו לבקש ברכה‪ .‬שאלוהו‬ ‫זה נבע מכך שכל חייו הוא פחד מגיהנום‪ ,‬ולא רק בצוואה‬
‫מחודש שמיישב את הכל‪ .‬הגישה הייתה להתרומם ולרומם‬ ‫יש תוס' מתאימים לכך‪ ,‬וכך גם אמר לו פעם מרן הרב‬ ‫שהרי היה משכים ללמוד קבוע ב‪ 4.30-‬לפני הנץ‪ ,‬ולא‬ ‫מה השתנה ואמר‪ ,‬תראו‪ ,‬אתם כולכם אנשים צעירים‪,‬‬ ‫כבוד שמים ברחבי העולם כולו‬ ‫ראינו זאת בצורה גלויה‪ ,‬אלא כך הוא חי כל הזמן‪ .‬כמה‬
‫להתבונן בדרגות הגבוהות שהשיגו חז"ל הקדושים‪ ,‬ובסיום‬ ‫מפוניבז'‪ :‬סוכה שאני‪...‬‬ ‫הספיק לנוח ביום‪ ,‬ובמיוחד במוצ"ש היה עייף כי בשבת לא‬ ‫והתמוטטתם במשך הטיסה‪ ,‬כולכם ישנתם‪ .‬אני עובד‪,‬‬ ‫לא רק בארץ הקודש ובכל הישיבות והכוללים בהם‬ ‫נזהר מהנאה קטנה בעולם הזה‪ ,‬אפילו לא הסכים לשבת על‬
‫דבריו היה אומר‪ ,‬אנחנו מדברים על דברים שאין לנו‬ ‫הייתה אצלו שינה‪ ,‬למרות זאת בעצם הלימוד לא הורגשה‬ ‫אז הלכתי כאן כל הלילה‪ ,‬וראיתי את הזקן הזה יושב כל‬ ‫השפיע מהודו והדרו‪ ,‬הירבה רבינו כבוד שמים‪ ,‬הוא ראה‬ ‫כיסא מרופד‪ ,‬כי אינו מוכן לשבת בעולם הזה על כיסאות‬
‫שייכות עליהם אבל לשאוף אנחנו צריכים‪ ,‬כמו שהיה רגיל‬ ‫הזכות והשפע שיש בדורנו‬ ‫עייפות כלל‪ .‬זכורני שיצאתי פעם בהתלהבות ואמרתי‬ ‫הזמן בלי לזוז ומעיין בספרי תלמודו‪ .‬אם כך זהו 'מלאך'‬ ‫שליחות מיוחדת לעשות כן אף ברחבי תבל ומלואה‪.‬‬ ‫מרופדים אפילו שתי דקות‪ .‬ואספר‪ ,‬שהייתי פעם עמו יחד‬
‫להביא מהתנא דבי אליהו חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי‬ ‫לחדש חידושי תורה‬ ‫לאחד מידידיי‪ :‬הרי זה רבי אהרון ליב אחר‪ ...‬לא האמנתי‬ ‫ולא אדם‪ ,‬וממלאך אני אכן רוצה ברכה‪ .‬מה הבריות‬ ‫שח לנו מקורבו הגאון רבי חיים מן שליט"א‪ :‬כאשר היה‬ ‫בכנס‪ ,‬וכשיצא מהאולם אנשים רבים דחפו‪ ,‬אז הוא אחז אותי‬
‫למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ודבריו היוצאים מהלב‬ ‫שהוא כל כך מתאמץ בלימוד‪ .‬מלבד השיעור עצמו ראינו‬ ‫אומרים עליו‪ ,‬כך מרבים כבוד שמים‪.‬‬ ‫מרן זצוק"ל בגיל שיבה ממש‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא נסע למסעות‬ ‫ושאלני ‪ -‬מה הם רוצים ממני‪ .‬עניתי לו – הראש‪-‬ישיבה הוא‬
‫נכנסו ללב‪ .‬והעידו השומעים שתפילת ערבית שלאחר‬ ‫מספר הגאון רבי נחום ברנשטיין‪ :‬בישיבה קטנה פוניבז'‬ ‫שיעור בעמל התורה‪...‬‬ ‫גם כאשר הגיע לצרפת‪ ,‬אני זוכר שבבוקר‪ ,‬אחרי‬ ‫בארצות חוץ‪ ,‬וכולם ראו דבר פלא‪ ,‬שכל הצעירים‬ ‫כבוד התורה והם רוצים לכבד התורה‪ .‬וענה לי ‪ -‬מה לי כבוד‬
‫השיחה הייתה בהתרוממות גדולה‪ ,‬ולא פלא שרבים זוכרים‬ ‫בליל שבת היה אור ע"י מצברים כך שלאחר כמה שעות‬ ‫בדרך לימודו של מרן ראש הישיבה אין מקום ללמוד‬ ‫ששהה בבית אחד הנגידים הגדולים שיש לו בימ"ד בביתו‪,‬‬ ‫הבריאים והחסונים ממנו קרסו ממאמץ הנסיעות ממקום‬ ‫התורה‪ ,‬הרי בגלל הכבוד הזה ילקו אותי בשוטים וירביצו לי‬
‫את שיחותיו אף שנאמרו לפני עשרות שנים‪.‬‬ ‫נהיה חושך‪ .‬אמרנו למרן ראש הישיבה שאם יבוא ויגיד‬ ‫ב'בקיאות'?‬ ‫וזכה שמרן שהה אצלו‪ .‬הלה לא חדל מלהעיד בהתפעלות‬ ‫למקום‪ ,‬ואילו עליו שכמעט לא אכל ולא ישן‪ ,‬לא היה‬ ‫בגיהנום על הכבוד הזה‪ ...‬ומכל מקום לא מנע אותם ולא אמר‬
‫תלמידיו הרגישו שזוכים ללמוד תורה מהרב הדומה‬ ‫שמועס יישארו הבחורים עד שעה מאוחרת‪ ,‬ואכן בפרשת‬ ‫רבי נחום ברנשטיין‪ :‬מרן ראש הישיבה היה מאד נגד‬ ‫על הזהירות של מרן זצוק"ל בבין אדם לחברו‪ ,‬וסיפר‬ ‫נראה כל שינוי‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬ששחו מקורביו‪ ,‬שבנסיעה‬ ‫שלא ידחפו‪ ,‬כי הרי זו זכותם ואם הם רוצים כן אז שיעשו‬
‫למלאך שיראתו קודמת לחכמתו‪ .‬ראו אדם שכל מציאותו‬ ‫ויצא מרן ראש הישיבה הגיע ומסר שיחה נוקבת על הפסוק‬ ‫לימוד ללא הבנה‪ ,‬עד כדי שמרן ראש הישיבה לא הסכים‬ ‫שהכין עבורו מיטת מלכות‪ ,‬עם מצעים כדרך המלכים‪,‬‬ ‫הראשונה לארה"ב ניגשו אליו הדיילים וצוות המטוס‬ ‫כרצונם‪ ,‬ואפילו שאותו ילקו בשוטים‪ ,‬הוא לא יפריע להם‬
‫מכרזת‪ :‬ראו בריאה שבראתי בעולמי‪ .‬מכל הליכותיו למדו‬ ‫'ויעקב איש תם יושב אהלים' וכך סיפר‪ :‬כשלמדנו בחו"ל‪,‬‬ ‫שיאכלו בשר בסיום מסכת בתשעת הימים ושאל‪ ,‬האם‬ ‫וכעת כאשר מרן ירד לתפילה עלה לחדר וראה שטרח‬ ‫לבקש ברכה‪ .‬כאשר הציעו לראש הדיילים לגשת אף‬ ‫במעשיהם‪ .‬אלו מושגים גבוהים של כבוד שמים ושלמות‬
‫כי העולם הזה דומה לפרוזדור‪ :‬הכן עצמך בפרוזדור כדי‬ ‫בחור רגיל למד ‪ 12‬שעות ביממה והמתמיד למד ‪ 20‬שעות‪.‬‬ ‫הבינו הכל? הרי אם לא הבינו זה לא סיום! הוסיפו ושאלו‪:‬‬ ‫וסידר המצעים בדיוק כפי שהיו‪ .‬אמנם מה שיותר מסתבר‪,‬‬ ‫הוא לברכה‪ ,‬סירב‪ ,‬באומרו שאיננו מעוניין בדברים‬ ‫האדם שלא מעלמא הדין‪.‬‬
‫שתיכנס לטרקלין‪...‬‬ ‫פחות מזה הוא לא היה נחשב למתמיד‪ ...‬ספרים לא היו‬ ‫הרי מרן הגר"ח שליט"א אומר שטוב לגרוס דפי גמרא‪ .‬ענה‬ ‫שמרן לא נשכב לישון כלל אלא עסק בלימודו כל הלילה‪.‬‬ ‫כאלו‪ .‬אולם כאשר עבר הלילה‪ ,‬לפני הנחיתה‪ ,‬ניגש אל‬
‫מרן ראש הישיבה‪ :‬למעשה כששואלים את מרן רבי חיים‬ ‫והיה זה אחרי יום שלם של נסיעות‪ ,‬שיעורים ושיחות‪,‬‬ ‫מעמד קידוש השם עם אלפי בני צרפת‬
‫כמה מחלוקות ר"י ור"ל יש בדף‪ ,‬הוא יודע לענות‪ .‬אתם‬ ‫פגישות עם ראשי ישיבות ורבני הקהילות‪ ,‬ואשר למחרת‬
‫גם גורסים כך?‬ ‫נסע ברכבת דרך ארוכה של שעות רבות לאקס‪-‬לע‪-‬באן‪,‬‬
‫איך צריך ללמוד?‬ ‫אם כך‪ ,‬שאלנו את מרן ראש הישיבה‪ ,‬מה ההבדל בין‬ ‫שם המשיך בשיעורים‪ ,‬שיחות ופגישות‪ ,‬וכל מאכלו באותו‬
‫תשובות שהשיב מרן ראש הישיבה למוסף 'אברך' של 'יתד נאמן'‪:‬‬ ‫לימוד בעיון לבקיאות? ענה מרן ראש הישיבה‪ :‬בבקיאות‬ ‫יום היה תפוח וכוס חלב‪.‬‬
‫לא צריך ללמוד את הלישנא אחרינא ברש"י ואפשר‬ ‫ובאמת זה דבר שמצריך התבוננות ולימוד‪ ,‬איך לא‬
‫לו תירוץ‪ ,‬וכאשר נשארה קושיה לא‬ ‫אין זה נחשב כלימוד‪ ,‬כי כשהוא ילמד‬ ‫איך כדאי ללמוד‪ ,‬מהי הדרך‬ ‫ללמוד בלי תוספת‪ ,‬אבל שיטה אחת ברש"י צריך להבין‬ ‫הרגיש תשישות‪ .‬אך הביאור הוא‪ ,‬שלכל אדם יש שייכות‬
‫פתורה‪ ,‬המשיך ללמוד‪.‬‬ ‫את הדברים העיקריים בסוגיה ולא‬ ‫הראויה?‬ ‫עד הסוף‪ .‬שאל אחד הבחורים האם מי שגורס בלי להבין‬ ‫וחיבור למקומו‪ ,‬וכאשר אדם מתנתק ממקומו‪ ,‬ואף אם זה‬
‫הנכון הוא ללמוד בעיון‪ ,‬לא לעבור‬ ‫יבחין בהם הרי זה כמו אחד שרץ בדרך‬ ‫ת‪ .‬בוודאי שיש ללמוד בעיון‪ ,‬שעל‬ ‫זה לא שווה כלום? ענה מרן ראש הישיבה זה ודאי עדיף‬ ‫מקום שחיבורו אליו ארעי וקל‪ ,‬בכל זאת זהו ניתוק‪ ,‬וכאשר‬
‫ליד דברים מבלי להבינם‪ ,‬שאין זה‬ ‫ואינו מבחין בכל הדברים שישנם‬ ‫ידי זה נהיים למדן‪ ,‬וללא לימוד העיון‬ ‫מלקרוא דברים אחרים‪...‬‬ ‫הוא בא למקום חדש‪ ,‬שוב הוא מתחבר במידת מה‪ .‬וטלטולי‬
‫לימוד‪ ,‬אלא לנסות להבין‪ ,‬להתעכב זמן‬ ‫לאורך הדרך‪.‬‬ ‫נשארים עמי הארצות‪ .‬יכולים לדעת‬ ‫רבי צבי במברגר‪ :‬למרות שהיה מתבונן ומעורר בכל‬ ‫הדרך‪ ,‬העקירה וההנחה מקשים מאד על האדם‪.‬‬
‫קצוב‪ ,‬להתקדם ולהספיק‪.‬‬ ‫אם כן היכן גבול העיון?‬ ‫ש"ס ולא לדעת שום דבר‪ .‬אומרים בשם‬ ‫נקודה שלמד ולא החשיב לימוד שטחי בלא הבנה‪ ,‬ההספק‬ ‫אבל ישנו דבר שמופקע ממציאות הבריאה ומכללי‬
‫האם ללמוד כל רש"י מיד‬ ‫ת‪ .‬הבעיה היא שיש כאלו שלומדים‬ ‫מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬שאמר על אחד‬ ‫בשיעורים בישיבה קטנה פוניבז' היו מהגדולים ביותר‪,‬‬ ‫הטבע‪ ,‬והיא התורה שקדמה לבריאה‪ ,‬ומאחר שכל המושג‬
‫כשלומדים את הפיסקה בגמרא או‬ ‫בעיון ומתעכבים יותר מדי‪ .‬כשעומד‬ ‫שסיפרו עליו שהוא יודע ש"ס‪ ,‬ומרן‬ ‫וכך גם בישיבות הגדולות שפתח לומדים מהר יותר‪ .‬לימד‬ ‫של מקום‪ ,‬הוא מכללי הבריאה‪ ,‬זהו דבר שאינו תופס על‬
‫ללמוד את הרש"י בסוף הקטע?‬ ‫על דבר שאינו מבין אותו‪ ,‬יתעכב‪,‬‬ ‫הגר"ח התבטא עליו‪ :‬אין זה שהוא לא‬ ‫להתעכב ולהתבונן אבל לא לאבד זמן מיותר‪ ,‬לא היה‬ ‫עצם התורה‪ .‬וכפי שהעמיד לנו הקב"ה בחסדו מציאות כזו‬
‫ת‪ .‬את הרש"י צריך ללמוד מיד‬ ‫יהגה ויתייגע בו‪ ,‬וינסה להבינו‪ .‬עליו‬ ‫יודע ש"ס‪ ,‬אלא הוא יודע ש"ס לא! "ניט‬ ‫מדלג בשיעורים אף דברי אגדה‪ ,‬ואמר שהעולם אומרים‬ ‫מול העיניים‪ ,‬שהרי 'מקום הארון' אינו מן המידה‪ .‬הארון‪,‬‬
‫אחרי דברי הגמרא‪ ,‬משום שאם לא‬ ‫להשקיע מחשבה ולנסות לרדת לעומק‬ ‫נאר עהר קען ניט ש"ס‪ ,‬עהר קען ש"ס‬ ‫שלימוד אגדה הוא יותר קל אבל האמת שזה יותר קשה‪.‬‬ ‫שהוא התורה‪ ,‬אינו תופס מקום‪ .‬וכבר רמז לזה הנפש החיים‪,‬‬
‫יעשה כך‪ ,‬עלול להיות נתק במחשבתו‬ ‫הפשט‪ .‬אבל לשבת ולחשוב על כך כל‬ ‫נישט!"‬ ‫בכללות היה מעורר לשאיפות לימוד הש"ס ובפרט‬ ‫שהקב"ה מקומו של עולם‪ ,‬ואין העולם מקומו‪ .‬ומי שדבוק‬
‫בין דברי הגמרא לדברי רש"י‪ ,‬עד‬ ‫היום‪ ,‬הרי לא יספיק כלום‪ .‬כאשר לרבי‬ ‫אם כן עדיף ללמוד בעיון ורק אחר‬ ‫בשנים האחרונות היה פונה הרבה לסובביו ושואל‪" ,‬כבר‬ ‫בתורה‪ ,‬הריהו דבוק בקב"ה‪ ,‬ואין העולם מקומו‪ .‬לכן לזקן‬
‫שיקרא את דברי רש"י הוא עלול‬ ‫עקיבא איגר הייתה קושיה‪ ,‬הוא כתב‬ ‫שיקבל גישמאק יעשיר את בקיאותו?‬ ‫למדת ש"ס? חצי ש"ס אתה יודע?" אבל לא בשטחיות אלא‬ ‫הקדוש זצוק"ל לא היה כל קושי לנסוע בלי סוף‪ ,‬כי אין הוא‬
‫לשכוח במשהו את דברי הגמרא‪ ,‬ואז‬ ‫'וד' יאיר עיני' והמשיך ללמוד‪ ,‬ולא‬ ‫ת‪ .‬בוודאי שכך הוא הנכון‪ ,‬שיש‬ ‫ללמוד בהבנה‪.‬‬ ‫מחובר למקומו כלל‪ ,‬רק כגמול עלי אמו‪' ,‬על פי ד' יסעו‪,‬‬
‫נמצא שהוא בעצם רק קורא את רש"י‬ ‫נשאר להתעכב על הקושיה בלי גבול‪.‬‬ ‫ללמוד בעיקר עיון וקצת בקיאות‪.‬‬ ‫על פי ד' יחנו'‪ ,‬כי כל מטרתו להרבות כבוד שמים בכל‬
‫ותו לא‪ ,‬ובהכרח הוא אינו מבין את מה‬ ‫כמובן‪ ,‬התייגע במלוא גאונותו‪ ,‬ובאמת‬ ‫ולעשות השלמה בבקיאות‪...‬‬ ‫מעלתו וחשיבותו של לימוד התוספות‬ ‫רחבי תבל‪ ,‬ואף כשישב בביתו‪ ,‬לא היה אצלו חיבור למקום‪,‬‬
‫שקורא‪.‬‬ ‫ד' האיר עיניו‪ ,‬ובכל זאת כאשר לא היה‬ ‫ת‪ .‬אליבא דאמת ללמוד בקיאות‬ ‫רבי צבי במברגר‪ :‬הוא היה חוזר ואומר העיקר זה לימוד‬ ‫שהיה כולו דבוק בד' להרבות כבודו‪.‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪46-47‬‬
‫להאיר‬
‫היה יותר קל בשבילו לסייע בידי מי‬
‫שאפשר להשתלב במוסדות החינוך‬ ‫על מחנהו‬
‫כפי שאכן עשה‪ ,‬ושלח את איש אמונו‬
‫הרה"ג רבי יצחק לוונשטיין זצ"ל‬
‫ועל דגלו‬

‫את המזרח‬
‫לטפל בכל יחיד ויחידה – ובכל פרט‪.‬‬
‫אבל כפי שהוא הסביר לנו שוב ושוב‬ ‫התפתחות ציבור חניכי הישיבות‬
‫"צריך להבין"‪ ,‬פותח הגאון רבי בצלאל שליט"א‬
‫שבשביל הבנייה הרוחנית והאיכותית‬ ‫ש"בשנים האחרונות גדל מאוד בלעה"ר ציבור האברכים‬
‫הספרדים בוגרי הישיבות הקדושות‪ ,‬והייתה בפנינו דילמה‬
‫של הציבור שלנו יותר טוב להתפתח‬ ‫לא פשוטה‪ .‬מצד אחד אין ספק שכולם מעוניינים להכניס‬
‫בצורה הזו‪ ,‬הוא היה אומר לי‪ :‬תהיה‬ ‫את ילדיהם הרכים למוסדות החינוך הוותיקים ומאידך‬
‫כמעט ואין אפשרות שכולם ייכנסו‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר היה‬
‫עצמאי ותפעל חכם‪ ,‬נכון שזה לא קל‬ ‫מדובר במקרים פרטניים של משפחות שהיה צריך לדאוג‬
‫אבל זו הדרך הנכונה"‬ ‫להם והיינו באים אליו כסדר בשביל העניינים האלו הוא‬
‫היה פועל ונלחם בכל הכוח בשבילם לעיתים אפילו כאילו‬
‫כחלק בלתי נפרד מעולם הישיבות אותו בנה ואהב‪ ,‬עולם מופלא ניצב ועומד לו‬
‫מדובר בילדיו שלו ממש‪.‬‬ ‫בזכות עצמו ציבור בני התורה מעדות המזרח‪ ,‬קהילות חניכי הישיבות הספרדים‬
‫"אך מצד שני כאשר זה כבר נגע לאו דווקא לפרט‬
‫את בנו למשימה קשה‪ ,‬ובסיומה הוא בודק האם עמד בה‬ ‫החשוב הזה"‪ .‬ברוחב דעתו של מרן רבנו זצוק"ל הוא הבין‬ ‫אלא לכלל‪ ,‬כאן התגלתה ההנהגה המופלאה של מרן רבנו‬ ‫ברחבי ארה"ק ⋅ את הפתרון לקהל קדוש זה הוא ראה בדמות בניין‪ ,‬גיבוש‬
‫והאם טוב לו בעקבותיה‪.‬‬ ‫כבר אז כי בשביל לבנות ולרומם את הציבור החשוב הזה‬ ‫זצוק"ל שתמיד ידע להסתכל גם מעבר לפינה‪ ,‬מעבר‬ ‫ומימוש הפוטנציאל האיכותי של עולם התורה הספרדי בפני עצמו – עם כל‬
‫במבט לאחור‪ ,‬בזכות המהלך החשוב הזה שיצא לדרך‬ ‫של חניכי הישיבות הספרדים הם חייבים לקבל הכרה‬ ‫לפתרון נקודתי של הבעיה האישית המוטלת לפתחו כעת‪.‬‬
‫בברכתו ובתמיכתו‪ ,‬ציבור חניכי הישיבות הספרדים זכה‬ ‫עצמאית‪ ,‬הם חייבים לקבל מעמד חשוב בפני עצמם‪" .‬מה‬ ‫לכן כאשר רבו הפניות מכל עבר הוא היה אומר לי 'ברור‬ ‫איכויותיו ⋅ בין אלו שזכו לקבל ממרן רבנו ראש הישיבה זצוק"ל‪ ,‬ואחד המיוחדים‬
‫להכרה ולמעמד שווה כמו יתר הקהילות‪ .‬זה מה שנתן את‬ ‫שאנחנו רואים היום את הפריחה העצומה הזו של אלפי‬ ‫שאפשר וצריך לעזור וננסה לשלב כמה שיותר‪ ,‬אבל אתה‬
‫הכוח ואת הדחיפה הראשונית שלאחריה כבר לא היינו‬ ‫משפחות כאלו זה בזכות אותה ראייה למרחקים שלו"‪.‬‬ ‫גם רואה שזה קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי‪ ,‬ולכן אתם‬ ‫שבהם‪ ,‬את ההוראות הברורות וההנהגות עבור ציבור חניכי הישיבות הספרדים‪,‬‬
‫צריכים לעמוד כעניים בפתח‪ ,‬ולאחר מכן כשכבר הוכח‬ ‫היו טענות כלפינו שלא מדובר בציבור גדול כפי‬ ‫חייבים לקום ולעשות מעשה של הקמת מוסדות חדשים‪.‬‬ ‫הוא תלמידו הקרוב במשך למעלה מיובל שנים הגאון רבי בצלאל פנחסי שליט"א‬
‫שאכן מדובר בדרישות צודקות ובציבור גדול של אלפי‬ ‫שאנחנו טענו‪ ,‬שמדובר בכמה אלפים‪" .‬אמרתי לו אדרבה‬ ‫ובכלל‪ ,‬עולם התורה הספרדי חייב להקים ישיבות מצוינות‬
‫משפחות אזי ההכרה בנו בכל הארץ כחלק בלתי נפרד‬ ‫אם נעמיד את עצמנו למבחן נוכל לדעת כמה שהציבור הזה‬ ‫ואם במצב הזה ייקחו מהם רק את המצוינים‪ ,‬איך יקומו‬ ‫ראש ישיבת 'ברכת אפרים' בבני ברק‪ .‬בשיחה מיוחדת ל"מוסף שבת קודש"‬
‫מציבור בני התורה הייתה ברורה ומובנת וכפי שרואים‬ ‫גדול‪ ,‬ואם באמת יתברר שהציבור אינו גדול כפי שחשבנו‬ ‫ישיבות מצוינות?'‬
‫היום את הפריחה וההתפתחות המבורכת הזו שיש בוודאי‬ ‫אז באמת נוותר להבא על הדרישות שלנו‪ .‬אנחנו חשבנו‬ ‫"בשיחות הרבות שזכיתי לשוחח אתו הייתי מסביר‬ ‫פותח בפנינו ראש הישיבה שליט"א צוהר לפרק מיוחד במשנת חייו מלאי המעש‬
‫למרן רבנו זצוק"ל חלק גדול וזכויות רבות בכך‪.‬‬ ‫שהמבחן הזה יכול לרומם ולייקר את ציבור האברכים ובני‬ ‫לו באריכות מנקודת מבטי‪ ,‬כמובן‪ ,‬את מצבם של הציבור‬ ‫של רשכבה"ג רבנו ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל‬ ‫משה ברקאי‬
‫אנחנו שואלים את ראש הישיבה שליט"א‪ :‬לפעמים‬ ‫התורה‪ ,‬ומרן רבנו זצוק"ל הסכים שזו הזדמנות לבחון את‬ ‫החשוב והגדול הזה של חניכי הישיבות הספרדים‪' .‬מדובר‬
‫הייתה תחושה שמכיוון שההוראות שלו היו לפתוח‬ ‫הדבר הזה‪ .‬הוא הסביר שלעת עתה‪ ,‬כפי שזה היה נראה‬ ‫על עולם התורה חדש של ציבור שהרגיש שאין לו כלום‬
‫מוסדות לבד אז היה משתמע כאילו הוא נגד הציבור‬ ‫אז‪ ,‬לא תהיה אפשרות לשילוב בתוך הרשימות הקיימות‬ ‫והוא צריך לבנות את עצמו מההתחלה‪ ,‬זה לא רק מוסדות‬
‫הספרדי?‬ ‫בגלל מחויבויות פוליטיות‪ ,‬ולכן חשוב מאוד לעשות את‬ ‫חינוך אלא כל מהלך החיים של הציבור הזה כמו בתי‬
‫"אדרבה"‪ ,‬מסביר לנו הגאון רבי בצלאל שליט"א‪,‬‬ ‫זה בדרך עצמאית"‪.‬‬ ‫הכנסת ושאר ההשתייכות הקהילתית‪ .‬לא היה כמובן רצון‬
‫"היה יותר קל בשבילו לסייע בידי מי שאפשר להשתלב‬ ‫גם כשהוא נתן את ההסכמה לכך זה היה בצורה שהיה‬ ‫לזלזל ח"ו בציבור הכללי אבל זה היה ברור שאברך בן‬ ‫ברק יושב יהודי זקן מופלג בגיל ומופלא במעש‪ ,‬אשר ערב‬
‫במוסדות החינוך כפי שאכן עשה‪ ,‬ושלח את איש אמונו‬ ‫לו חשוב לסמוך על שיקול הדעת של הציבור הזה ובעיקר‬ ‫עלייה חייב שיהיה לו את מקום התפילה המיוחד בשבילו‪,‬‬ ‫באופן אישי להצלחתו ועלייתו הרוחנית‪.‬‬
‫הרה"ג רבי יצחק לוונשטיין זצ"ל לטפל בכל יחיד ויחידה‬ ‫על ההנהגה של ראשי הישיבות שליט"א‪ ,‬הוא אמר לנו "אם‬ ‫על כל המשתמע מכך‪ .‬הוא בן עלייה לכל דבר ועניין‪ ,‬אלא‬ ‫הייחודיות בהנהגה זו של מרן רבנו זצוק"ל הייתה בכך‬
‫– ובכל פרט‪ .‬אבל כפי שהוא הסביר לנו שוב ושוב שבשביל‬ ‫אתם מבינים שיש לכך סיכוי והיתכנות אז תעשו את זה"‪,‬‬ ‫שהוא בן עדות המזרח‪ ,‬אבל הוא חניך הישיבות"!‬ ‫שהוא ידע להבחין ולקבוע מה מתאים עבור כל אחד‪ .‬ברוחב‬
‫הבנייה הרוחנית והאיכותית של הציבור שלנו יותר טוב‬ ‫זו לא הייתה בריחה מאחריות חלילה אלא אדרבה‪" ,‬אני‬ ‫נכון שהרצון הראשוני של כל אותם מאות ואלפי‬ ‫דעתו ובכתפיו הרחבות של מנהיג הדור הוא ידע לקבוע‬
‫להתפתח בצורה הזו‪ ,‬הוא היה אומר לי‪ :‬תהיה עצמאי‬ ‫סומך עליכם‪ ,‬תתרוממו תרימו את הציבור החשוב הזה‬ ‫אברכים היה להשתלב עם כלל ציבור חניכי הישיבות וכלל‬ ‫כי עבור פלוני מתאים ללמוד במוסד זה דווקא‪ ,‬ולשם כך‬
‫ותפעל חכם‪ ,‬נכון שזה לא קל אבל זו הדרך הנכונה"‪.‬‬ ‫ותבנו אותו"‪.‬‬ ‫הקהילות‪ ,‬אבל לצערנו ההרגשה הייתה כל הזמן שהדלתות‬ ‫הוא אף פעל והורה לעשות הכול בשביל כך‪ ,‬ועבור אלמוני‬
‫לאורך כל הדרך הוא עמד לצדנו תמך ועודד כמלאך‬ ‫היו חסומות בפניהם‪ ,‬וזה בא לידי ביטוי בכוללים‪ ,‬וכמובן‬ ‫מתאימה דווקא מסגרת אחרת‪ ,‬וגם במקרה זה הוא פעל‬
‫הנהגה כללית והנהגה פרטית‬ ‫המכה על קדקודינו ומגדל אותנו‪ .‬עד כדי כך הייתה‬ ‫מוסדות החינוך‪ ,‬והבקשה שלנו ממנו הייתה שימצא את‬ ‫בכל הכוח‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לא לחינם זכה מרן רבנו‬
‫בכל שנות הנהגתו עלו על שולחנו של מרן רבנו‬ ‫התמיכה והעידוד שלו בנו‪ ,‬שכאשר הראיתי לו שתלו על‬ ‫הדרך לסייע לציבור הענק הזה שרק גדל וגדל להשתלב‬ ‫זצוק"ל שדבריו יתקבלו בקרב רבבות עמך ישראל‪ ,‬מכיוון‬
‫זצוק"ל שאלות וסוגיות רבות בנושאי החינוך ומוסדות‬ ‫דלת ביתו פתק עם הוראותיו שהוא מורה ל"כל החוגים‬ ‫בתוך עולם התורה ועולם הישיבות‪ .‬מרן רבנו זצוק"ל‬ ‫שהיה ניכר בהוראותיו הברורות והבהירות שאין בהן שמץ‬
‫החינוך‪ .‬הגר"ב פנחסי שליט"א מרחיב כי מלבד ההנהגה‬ ‫והעדות" להצביע עבור הרשימה המרכזית‪ ,‬הוא הורה‬ ‫שכאב אתנו מאוד את מצבם של בני התורה היה עונה לנו‬ ‫של פניות או נגיעות ח"ו‪ ,‬אלא כל מקרה לפי עניינו וכל‬
‫הכללית‪ ,‬כפי שכבר הוזכר על פתיחת המוסדות‪ ,‬ראו אצל‬ ‫לאנשי הבית להוריד את המודעה הזו כדי לא לפגוע בנו‬ ‫על זה שהציבור הזה חייב להתרומם ולבנות את עצמו לבד‪.‬‬ ‫מקרה לפי ההוראה הייחודית המתאימה דווקא לו‪.‬‬
‫מרן רבנו זצוק"ל גם את ההנהגה הפרטית כשדן לעומק בכל‬ ‫וכדי שנוכל להמשיך להעמיד את הרשימה שלנו כפי‬ ‫הוא טען שגם אם נצליח לקבל מאחרים אז תמיד ימדדו‬ ‫דווקא בשל כך מתייחדות לדורות הוראותיו של‬
‫מקרה ומקרה לגופו‪" .‬לא לכל אחד שרצה לפתוח ישיבה או‬ ‫שהבטיח לנו‪.‬‬ ‫לנו כמה בדיוק קיבלנו ותמיד יחשבו כביכול עושים לנו‬ ‫מרן רבנו זצוק"ל בכל הנוגע לענייני החינוך ולמוסדות‬
‫ת"ת וכדומה הוא הסכים מיד‪ ,‬הוא בחן את הדברים לעמקם‬ ‫גם בהמשך שהיו שניסו להניא אותו מהתמיכה בנו‬ ‫טובה‪ ,‬ולכן כשנבנה את עצמנו לבד נגיע לשולחן כשווים‬ ‫החינוך‪ ,‬כאשר ניתן לומר שמרן רבנו זצוק"ל טבע חותם‬
‫האם יש בכלל צורך בעוד מוסד חדש? אולי יש כבר מספיק‬ ‫ומההבטחה שהוא נתן בתחילת הדרך שהוא לא יחזור בו‬ ‫בין שווים ונקבל את שלנו בזכות‪.‬‬ ‫לדורות הבאים בשאלות הרות גורל‪ .‬כידוע‪ ,‬בתוך מכלול‬
‫מענה במוסדות הקיימים ואז פתיחת מוסד נוסף יהיה בגדר‬ ‫באנו וסיפרנו לו איך שבזכות המהלך שעשינו בזכות‬ ‫הנושאים האלו שעלו כמעט מדי יום על שולחנו של מרן‬
‫של חב לאחריני"‪.‬‬ ‫התמיכה והברכה שלו הציבור מתהלך בזקיפות קומה זה‬ ‫המעמד וההכרה‬ ‫רבנו זצוק"ל‪ ,‬עלו ובאו הנושאים הטעונים של קבלה‬
‫גם כשהוברר שיש צורך בפתיחת המוסד הוא המשיך‬ ‫לא היה פוליטיקה זה היה פשוט לרומם ולייקר את ציבור‬ ‫הדוגמה הבולטת ביותר לכך הייתה לפני שלוש‬ ‫למוסדות החינוך‪ ,‬של שילוב כלל ציבור היראים החרדים‬
‫לבחון האם מי שיעמוד בראש המוסד הוא 'בר הכי' והאם‬ ‫בני התורה‪ .‬אני זוכר כמה זה שימח אותו מכיוון שכפי‬ ‫מערכות בחירות לרשויות המקומיות‪ .‬ראש הישיבה‬ ‫לדבר ד' במוסדות‪.‬‬
‫הוא מסוגל לכך‪ ,‬בעיקר כשמדובר לא רק בבניין ישיבה‬ ‫שכבר הזכרנו היה אכפת לו באמת מהציבור שלנו הוא דאג‬ ‫שליט"א מספר כי העלה בפני מרן רבנו זצוק"ל את העניין‬ ‫לשם הבנת הדברים ובכדי לעמוד על משנתו של‬
‫אלא ביהלום שצריך להשתלב בכתר מפואר חדש‪ .‬הוא‬ ‫לו בכל מאודו‪ ,‬היה חשוב לו מאוד שהציבור יתרומם ויבנה‬ ‫הזה שכמה שיעזרו לציבור חניכי הישיבות הספרדים עדיין‬ ‫מרן רבנו זצוק"ל בנושאים חשובים אלו‪ ,‬נועד "מוסף‬
‫בדק מה תהיה שם הרמה הלימודית – שהרי זה היה גופו של‬ ‫את עצמו‪ ,‬ולכן הוא חיזק את ידינו‪.‬‬ ‫כל עוד הם יהיו סמוכים על שולחן אחרים אזי הם מקבלים‬ ‫שבת קודש" לשיחה מיוחדת עם הגאון רבי בצלאל פנחסי‬ ‫עם הגאון הגדול ר"ש בעדני שליט"א‪.‬‬
‫עניין! וכמובן גם על הנושאים הגשמיים הוא לא דילג‪ ,‬האם‬ ‫רק את הפירורים שנשארים על השולחן‪ ,‬והמציאות‬ ‫שליט"א ראש ישיבת "ברכת אפרים" בבני ברק‪ ,‬מי שזכה‬ ‫מצודתו של רשכבה"ג רבנו ראש הישיבה מרן הגראי"ל‬ ‫עבותות של אהבה‬
‫יש יכולת כלכלית להחזיק את המוסד? אין זו חכמה לפתוח‬ ‫אב רחום לאלפי בנים‬ ‫מוכיחה שמי שלא נמצא מסביב לשולחן כמו כולם בסוף‬ ‫לצקת מים על ידיו של מרן רבנו זצוק"ל במשך מעל ליובל‬ ‫שטינמן זצוק"ל הייתה כידוע פרושה מקצה העולם ועד‬
‫מוסד בלי אחריות‪ ,‬והיו מקרים רבים שהוא הורה בעקבות‬ ‫אני זוכר שבסיומה של המערכה הוא שלח לשאול אותי‬ ‫לא מקבל כלום‪.‬‬ ‫שנים עוד מתקופת הבחרות בישיבה קטנה פוניבז' ולאחר‬ ‫קצהו‪ .‬דאגתו הכנה והתמידית הייתה נתונה כל העת למען‬
‫כל הבדיקות האלו שלא לפתוח את המוסד‪.‬‬ ‫האם אני מרוצה מהתוצאה והאם היא באמת הניחה את‬ ‫"ביקשתי ממנו שיורה לעסקנים האמונים על כך‬ ‫מכן שנים רבות בהנהגת ציבור חניכי הישיבות בצוותא עם‬ ‫הרבות תורה וקדושה בכל קצוות תבל‪ .‬כל בן תורה מחד‬
‫"ראו אצלו את הראייה והאבחנה לעומקם של דברים‪,‬‬ ‫דעתי‪ .‬גם בזה ראינו את ההנהגה שלו כמו אב רחום ששולח‬ ‫שיתנו לנו מעמד שווה בין כולם שתהיה הכרה לציבור‬ ‫ראשי הישיבות הספרדים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫וכל יהודי חרד לדבר ד' מאידך‪ ,‬באשר הם‪ ,‬ידעו כי בבני‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪48-49‬‬
‫בהיכלה של ישיבת פורת יוסף עם נשיא מועצת‬
‫ניצוצות של הדרכה שהבהבו בזיכרונו של נאמן ביתו הרב יעקב רוזנשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫חכמי התורה הגאון הגדול ר"ש כהן שליט"א‬
‫מרגעים נדירים במחיצת מרן זצוק"ל‪:‬‬

‫אוכלים היום לפי המאה‬
‫ברכות שיהיו למחר‬
‫באחד ממסעותיו הרבים של מרן ראש הישיבה‬
‫זצוק"ל‪ ,‬זכיתי להיות עמו בעיר שטרסבורג שבצרפת‪.‬‬
‫בתורנות שלי להגיש לו את ארוחת הערב‪ ,‬ניגשתי‬
‫ואמרתי לו שהגיע הזמן לאכול ארוחת ערב‪ .‬מרן לא אהב‬
‫ממש לאכול ואף ראה בכך מותרות של ממש‪ ,‬שאל אותי‬
‫לפתע‪ :‬ומה יש לאכול? אורו עיניי ממש‪ .‬ממתי מרן שואל‬
‫כזו שאלה? ניגשתי בזריזות למזוודה עם האוכל שהובאה‬ ‫עומדים לפניו בדין‬ ‫גם אחריות על המצב הכלכלי כלפי מוסדות רבים‪ .‬הוא היה‬ ‫ראייה חדה וברורה בלי נגיעות אישיות ובלי דמיון‪.‬‬
‫מביתו שבארץ ישראל‪ ,‬ואמרתי למרן כי יש תפוח עץ‬ ‫למרן רבנו זצוק"ל היה אכפת באופן אישי מכל בחור‬ ‫שולח באופן אישי את מקורבו הרה"ג ר"י לווינשטיין זצ"ל‬ ‫לפעמים אנשים היו באים אליו עם דמיונות וחלומות‬
‫מבושל‪ ,‬דג גפילטע פיש בשימורים שנסגרו במכונה‬ ‫ישיבה מכל בן תורה בכל מקום וכפי שמעיד המעשה‬ ‫לדבר בשמו עם תורמים ונדיבים‪ ,‬ובשנים הקשות כשהיה‬ ‫גבוהים עם כל מיני תכניות והוא היה מבחין מיד שמדובר‬
‫מיוחדת בביתו‪ ,‬וירקות שניתן לבשל בסיר המיוחד שמרן‬ ‫המופלא ששח לנו הגאון רבי בצלאל שליט"א‪" ,‬לפני כמה‬ ‫משבר כלכלי גדול לעולם הישיבות הוא אף חרג ממנהגו‬ ‫בדברים לא מציאותיים והיה מוריד אותם מזה‪ .‬הוא היה‬
‫הביא אתו מהבית‪ ,‬ועוד כמה וכמה דברים‪ .‬מרן שאל‬ ‫שנים הוא הורה למשגיח הגאון ר"ח מישקובסקי שליט"א‬ ‫ודיבר בעצמו עם נדיבים‪ ,‬אם זה בטלפון או שהבאנו אותם‬ ‫אומר בעדינות אבל עם כל העוצמה המיוחדת שלו 'אתה‬
‫אותי‪ ,‬מתי מחר חוזרים לארץ ישראל? ואני משיב כי מחר‬ ‫שיקרא לביתו את ראשי הישיבות הספרדיות לצעירים‪.‬‬ ‫לביתו‪ .‬היו פעמים שהוא שלח בידי בקבוקי יין ומכתבים‬ ‫לא תצליח' או 'אין צורך בדברים האלו'"‪.‬‬
‫לקראת השעה שש בערך ינחתו בעז"ה בארץ הקודש‪ ,‬ואז‬ ‫התכנסנו אצלו והוא התחיל להקשות עלינו‪ :‬מה אנחנו‬ ‫עבורם‪ .‬ההרגשה הייתה שאכפת לו באופן אישי שהמוסד‬ ‫פרק מיוחד היה אצלו הליווי והתמיכה במוסדות‬
‫מרן שואל‪ :‬זה יהיה לפני השקיעה או אחריה? ואני משיב‪,‬‬ ‫עושים עם בחור שקשה לו? איך אנחנו מתמודדים עם‬ ‫יצליח"‪.‬‬ ‫ובישיבות הרבות שהוא לקח תחת חסותו‪" .‬הרגשנו אצלו‬
‫כי לדעתי מדובר לאחר השקיעה‪.‬‬ ‫בחורים בשעת משבר? אחד מהנוכחים ענה לו שהוא סילק‬ ‫ראש הישיבה שליט"א מדגיש לאורך כל השיחה‬ ‫שהוא לוקח אחריות אישית מכל הבחינות‪ :‬אם זה בסדר‬
‫ואז מרן הסביר‪ ,‬אם כך‪ ,‬מחר יהיה לי קשה יותר להגיע‬ ‫בחורים מהישיבה שלו‪ .‬מרן רבנו זצוק"ל היה נסער ביותר‪,‬‬ ‫שלא ראו כלל הבדל ביחס שלו למוסדות התורה והחינוך‪,‬‬ ‫הלימוד‪ ,‬ההספקים‪ ,‬התפילות‪ ,‬לימוד המוסר ואפילו רמת‬
‫למאה ברכות במהלך הטיסה והדרכים‪ ,‬ולכן כדאי לשמור‬ ‫הוא שאל אותו‪ :‬כמה בחורים סילקת? למה עשית את זה?‬ ‫לא היה נ"מ עבור איזה מגזר ועבור איזה ציבור מיועד‬ ‫ה'יראת שמים' של הצוות והתלמידים‪ .‬יותר מ‪ 20-‬שנה היה‬
‫את הבורא פרי העץ ובורא פרי האדמה למחר‪ ,‬והיום כדאי‬ ‫האם לא היו לך דרכים אחרות לסייע בידם שיצליחו לחזור‬ ‫המוסד‪ ,‬הוא תמיד ענה בענייניות וברצינות‪ ,‬מצד אחד‬ ‫טורח ומגיע למסיבות חנוכה שנערכו עם הורי התלמידים‬
‫לאכול שני מאכלים של 'שהכל'‪.‬‬ ‫לדרך המלך?‬ ‫עם כל הרגישות הגבוהה הנדרשת ומאידך הכול בברירות‬ ‫בישיבה לצעירים‪ .‬זה דבר מופלא ביותר שמנהיג הדור‬
‫נדהמתי פעם נוספת לראות איך כל פעולה מחושבת‬ ‫"הוא דיבר אתנו שעה ארוכה ואמר לנו‪ :‬אין כזה‬ ‫ובבהירות ובהשלטת השכל והדעת ובשימת לב מיוחדת‬ ‫מגיע לאירוע סגור ומצומצם שמיועד להורי התלמידים‪,‬‬
‫ומחושבנת וכל מחשבה היא נטו בלתי לד' לבדו‪ .‬אוכלים‬ ‫דבר להוציא בחורים מהישיבה‪ ,‬צריך לטפל בהם ולעזור‬ ‫לכל הפרטים‪.‬‬ ‫וכידוע בימי החנוכה כמו בזמנים מיוחדים נוספים היה‬
‫דווי ממש‪ ,‬יצא מרן לכיוון בית החולים‪ ,‬ובהגיעו לבית‬ ‫כשאנחנו מנסים להסתתר מרעידת אדמה כדי שלא‬ ‫היום לפי המאה ברכות שיהיו למחר‪.‬‬ ‫להם‪ .‬וכך הוא עבר אחד אחד מאלו שהיו שם ושאל כל‬ ‫מטריח את עצמו לעוד ועוד ישיבות ומוסדות חינוך"‪.‬‬
‫החולים ביקש מאתנו הסובבים אותו להקנות לרבנית‬ ‫ייפול לנו משהו על הראש‪ ,‬מול עיניו ניצב הקב"ה‪ :‬יש‬ ‫מרן זצוק"ל ידע בכל רגע נתון‪ ,‬ובכל יום ויום יכולנו‬ ‫אחד מה אתה עשית? כמה אתה זרקת? הרגשנו כביכול‬ ‫רגישות מיוחדת ומאור פנים מופלא‬ ‫כדאי מאוד להתעכב אף בנקודה הזו שהוא היה מטריח‬
‫כסף במתנה ולתת אותו לצדקה‪ .‬ואמר מרן‪ :‬כל רגע‪,‬‬ ‫רעידת אדמה‪ ,‬צריך לברך את הברכה הנכונה ובצורה‬ ‫לגשת למרן לשאול אותו באיזו ברכה מרן אוחז היום‪.‬‬ ‫אנחנו עומדים לפניו בדין ומשפט והוא לא ויתר לנו‬ ‫ולא רק בענייני הכלל‪ ,‬כפי שכבר הוזכר‪ ,‬הנהגת‬ ‫את עצמו גם בזקנות מופלגת להגיע ולחזק באירועים‬
‫גם ברגעים האחרונים של אדם בעולם הזה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫הנכונה‪ .‬כך עם בורא עולם בכל רגע‪.‬‬ ‫תמיד היה עונה בכמה ברכות הוא אוחז בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫בשום אופן‪ .‬בדבריו הזכיר את הגמרא לגבי בית דין‬ ‫מוסדות התורה בארץ ישראל ובעולם‪ ,‬אלא אף בענייני‬ ‫שונים בכל קצוות הארץ‪ ,‬מלבד כמובן ההנהגה המיוחדת‬
‫עדיין לקיים מצוות ובמיוחד מצוות הצדקה בכל פרוטה‬ ‫⋅‬ ‫לחיות את הקב"ה בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫שגוזר חיוב מיתה יותר מפעם בשבעים שנה שיש לו דין‬ ‫הפרט כשאלפי שאלות פרטיות מכל העולם עלו על שולחן‬ ‫שלו שנטל תרמילו ומקלו בידו ויצא להביא את דבר ד'‬
‫ופרוטה‪ .‬אבל רגע אחרי שהוא עולה לעולם שכולו טוב‪,‬‬ ‫בשנים הראשונות בהן שהיתי אצל מרן בשבת‪ ,‬היו‬ ‫⋅‬ ‫של ב"ד קטלנית‪ ,‬והוא אמר לנו 'להעיף בחור מהישיבה‬ ‫הטהור בבית הצנוע בבני ברק כשלכל שאלה הוא הקדיש‬ ‫לכל קצוות תבל‪" .‬כפי שכבר הוזכר היינו אומרים לו כמה‬
‫הוא לא יכול לקיים מצוות יותר‪ ,‬והוא זקוק לנו בעולם‬ ‫דולקים לוקסים ומספר רב של נרות כדי שיאירו את‬ ‫פעם זכיתי להתלוות אל מרן כשיצא לבדיקת עיניים‪,‬‬ ‫זה אותו דבר יש לזה אותו דין של ב"ד קטלנית'‪ .‬הוא‬ ‫את מירב ההתייחסות‪ .‬הגאון רבי בצלאל שליט"א‪" :‬היו‬ ‫זה חשוב לבוא ולחזק את ציבור חניכי הישיבות‪ ,‬אמרנו‬
‫הזה שנלמד או נתפלל לעילוי נשמתו‪ .‬כל עוד שהרבנית‬ ‫הבית‪ .‬לאחר שמרן מעד פעם בביתו בליל שבת בעטיו‬ ‫אחת מהפעמים הרבות לפני הניתוח אותו עבר אצל פרופ'‬ ‫הדגיש שוב ושוב שמדובר בדיני נפשות ממש ואסור‬ ‫מקרים רבים של שאלות של נערות לאו דווקא מבתים‬ ‫לו זה ציבור חדש שבונה את עצמו אי אפשר לתאר איזו‬
‫כאן‪ ,‬היא עדיין יכולה לקיים‪ .‬אנא הקנו לה פרוטות‬ ‫של החושך‪ ,‬הסכים לאחר הפצרות רבות להכניס לביתו‬ ‫בלומנטל בביה"ח עין טל בת"א‪ .‬בביקורים אצל הרופא‪,‬‬ ‫להקל ראש בעניין הזה‪ .‬לא תמיד הטענה שצידדה‬ ‫חרדיים בנושאי שידוכים ושאר נושאים והרבנית ע"ה‬ ‫השפעה עצומה תהיה ההשתתפות שלו באירועים שונים‬
‫ותנו לצדקה‪ .‬כך ניצל מרן את הרגעים האחרונים של‬ ‫מנורת פלורסנט שחוברה בכבל מאריך לגנרטור של‬ ‫היו שמים בעיניו של מרן טיפות להרחבת האישונים ע"מ‬ ‫בהעפת בחור לא הייתה מוצדקת‪ ,‬אלא שהרחוב הוא גזר‬ ‫הייתה מעבירה לו את השאלות והוא היה בוחן כל מקרה‬ ‫– והוא בא! ובנוסף מלבד החיזוק הרוחני היה גם את העניין‬
‫הרבנית‪ ,‬לזכות אותה בעוד ועוד מצוות של צדקה כל‬ ‫שכניו‪-‬מקורביו בני משפחת לוינשטיין שהתגוררו בדירה‬ ‫שיוכלו לבדוק את עיניו הקדושות‪ .‬בזמן ההמתנה של‬ ‫דין מוות רוחני ודאי‪ .‬שאלנו – והיכן הגבול? – והשיב‪:‬‬ ‫לגופו בכובד ראש כאילו מדובר בבנותיו שלו‪.‬‬ ‫של נתינת גב ועוצמה לציבור שלנו ומרן רבנו זצוק"ל היה‬
‫עוד שהנר דולק‪.‬‬ ‫הסמוכה‪ .‬במשך מספר שנים זכיתי לבוא ולחבר את הכבל‬ ‫כ‪ 20-30-‬דקות‪ ,‬מרן היה יושב בפינת המסדרון‪ ,‬והוגה‬ ‫אם היה זה בנך שלך‪ ,‬היית מבקש מהרבנים ניסיון נוסף?‬ ‫"היו פעמים שאני הייתי מעביר את התשובה לאותן‬ ‫נענה ומטריח את עצמו‪ .‬ובכל מקום שהגיע זה נתן רוח‬
‫"לחטוף כל רגע"‪ ,‬היה ממאפייניו המובהקים של מרן‬ ‫מדי יום שישי סמוך לכניסת השבת‪.‬‬ ‫בפיו ומשנן חידושי תורה וחוזר על דף מדפי הגמרא‬ ‫ודאי! ואם לא היה עומד בניסיון‪ ,‬היית מבקש שוב?‬ ‫נערות שלא תמיד הצליחו להבין את ההוראה שלו‪ .‬אני‬ ‫אחרת‪ ,‬רוח של קדושה ודבקות וחיבור לקבה‪.‬‬
‫זצוק"ל‪ .‬בימי חג הסוכות זה בלט ביותר‪ .‬מרן השתדל‬ ‫באחת הפעמים כשמרן ישב בחדרו ולמד ואני הכנתי‬ ‫הרבים שזכר בע"פ‪ .‬מתפקידי היה לעמוד על ידו ולקרוא‬ ‫מתחנן! במקום שאתה משוכנע שגם עם זה היה בנך‬ ‫זוכר שפעם אחת שעלתה שאלה מורכבת שבגודל עדינות‬ ‫"זכורני שביקשתי ממנו להשתתף בשמחת הכנסת‬
‫מאד שלא לצאת מהסוכה אלא לצורך גדול ממש‪ ,‬ובכך‬ ‫את הכבלים בסלון הבית‪ ,‬הורדתי את חליפת השבת שלי‪,‬‬ ‫לו כשהרופא יקרא לו לבדיקה‪.‬‬ ‫אתה מעיף אותו‪ ,‬רק שם מותר לך להעיף את בנו של‬ ‫הנפש שלו הוא לא רצה להתבטא בצורה מסוימת שהייתה‬ ‫ס"ת לבית כנסת חניכי הישיבות באלעד‪ .‬היה לי קשה‬
‫לקיים בכל רגע ורגע את קיום מצוות 'לישב בסוכה' והוא‬ ‫ומתחתיה הייתה חולצה עם שרוול קצר‪ .‬לפתע נכנס מרן‬ ‫באחת הפעמים בהן עמדתי לידו‪ ,‬ראיתי לפתע כי‬ ‫זולתך‪ ,‬אמר‪ .‬שם הקו האדום"‪.‬‬ ‫עלולה להתפרש באופן קיצוני יותר‪ .‬הרבנית ע"ה לא‬ ‫מאוד לחשוב איך להטריח אותו אבל אמרתי לו שיש כאן‬
‫לא רצה לוותר על אף שנייה‪ .‬הייתה לו חביבות מיוחדת‬ ‫לחדר‪ ,‬ניגש אליי ובקשני שאלבש את החליפה‪ .‬הרבנית‬ ‫אגרטל עציץ המונח על שולחן סמוך שעמד בסמוך למרן‪,‬‬ ‫ראש הישיבה שליט"א מסיים בהתפעלות‪" :‬איפה עוד‬ ‫הצליחה להסביר את תשובתו לאותה נערה והיא קראה לי‬ ‫קהילה חדשה שהוקמה ובואו של מרן רבנו זצוק"ל תצליח‬
‫לסוכה‪ .‬כשהייתי בבית מרן בערב שמחת תורה‪ ,‬אמר לי‬ ‫שעמדה בסמוך הסבירה שהחליפה עלולה להתלכלך וכן‬ ‫החל לפתע לרעוד על השולחן‪ .‬בתוך שניות אחדות‬ ‫ניתן לראות כזו אחריות‪ ,‬דאגה אישית ונשיאה בעול‪ ,‬זה‬ ‫שאסייע‪ .‬ישבנו בבית הסמוך עם הרבנית ע"ה ועם הנערה‬ ‫לרומם את ציבור האברכים‪ .‬הוא הסכים והטריח את עצמו‬
‫כי הוא הולך לנוח קמעה בסוכה וביקש שרגעים ספורים‬ ‫הסרתי אותה אך מרן השיב‪' :‬בחור ישיבה לא הולך עם‬ ‫הבנתי כי גל רעידת אדמה עובר כעת על תל אביב‪ .‬מרן‬ ‫היה מעמד מופלא ומרטיט לב שאי אפשר לשכוח אותו"‪.‬‬ ‫כשהרבנית מביאה את השאלה ואת דבריו של מרן רבנו‬ ‫למעמד‪ .‬הייתה כזו תחושה מרוממת והתרגשות אדירה‬
‫לפני השקיעה אסגור את הגג המכסה את הסוכה‪ .‬כך הוא‬ ‫חולצה עם שרוול קצר‪ .‬בחורי ישיבה צריכים להיראות‬ ‫הרים את עיניו לראות את פשר העניין‪ .‬ניסיתי לסוכך‬ ‫כמעט שנה חלפה מאז אותו יום מר בערב חנוכה‬ ‫זצוק"ל ואני הסברתי במשך שעה ארוכה את מה שהבנתי‬ ‫בקהל כשהוא נכנס‪ ,‬כשהציבור הגדול שהיה שם שר‬
‫יזכה לשבת בסוכה עד ממש הרגע האחרון ולקיים את‬ ‫שונה מבעלי‪-‬בתים‪ .‬לבחור ישיבה נחוצה רוממות‪ .‬ואם‬ ‫עליו שלא ייפול עליו משהו‪ ,‬ומרן שאל מה קרה? מדוע‬ ‫עת כבו המאורות ורבן של ישראל זצוק"ל נסתלק לגנזי‬ ‫מדבריו‪ .‬לא אוכל לשכוח איך שלבסוף אורו פניה של‬ ‫לכבודו שעה ארוכה‪ .‬היה זה עת רצון והעזתי ושאלתי אותו‬
‫המצווה עוד שנייה ועוד שנייה‪ ,‬עד רגע לפני שאז אסגור‬ ‫את דואגת מלכלוך החליפה'‪ ,‬שח לרבנית בנעימות כדי‬ ‫אתה סוכך עליי? יש רעידת אדמה‪ ,‬השבתי לו‪ .‬מרן‬ ‫מרומים‪ ,‬הזמן שחלף מאז לא יצליח להשכיח מאתנו את‬ ‫הרבנית ע"ה כאשר הובהרו הדברים וההוראה של מרן רבנו‬ ‫איך הוא מרגיש כלפי השירה הזו‪ ,‬בענוותו המרובה הוא‬
‫את הגג וחלילה לא ייכשל ב'בל תוסיף'‪.‬‬ ‫שאני אשמע‪' ,‬אני בעצמי אחבר את הכבל'‪.‬‬ ‫דחף אותי בשתי ידיו‪ ,‬ובירך בקול‪ :‬ברוך‪ ...‬עושה מעשה‬ ‫דמותו המופלאה ואת הנהגתו המרוממת‪ ,‬בבחינת "מה‬ ‫זצוק"ל התקבלה עם כל הדקות הנדרשת במקרה רגיש זה"‪.‬‬ ‫ענה לי 'וכי הם שרים לכבודי? הם שרים בשביל עצמם! הם‬
‫בעיניו‪ ,‬העולם הזה היה פרוזדור רב הזדמנויות ללקט‬ ‫לבשתי מיד את החליפה והמשכתי בחיבור החשמל‪.‬‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫זרעו בחיים אף הוא בחיים"‪ .‬אין ספק שהצעידה והדרך‬ ‫השאלות היו רבות ומגוונות במכלול הנושאים שניתן‬ ‫מקבלים חיזוק‪ ,‬מכך מתווספת להם אהבת תורה‪ ,‬זו המטרה‬
‫בו מצוות‪ ,‬כדי להיכנס עשיר לטרקלין‪ .‬ללקט כל רגע‪,‬‬ ‫מאז למדתי עוד פרק קטן בצורתו ובהנהגתו של בחור‬ ‫לאחר שהתיישב אמר לי בחיוך‪ :‬זו פעם ראשונה‬ ‫לאור אותן הנהגות ואותן ההוראות יסייעו בידי עשרות‬ ‫להעלות על הדעת‪ ,‬גם נושאים שהיו לכאורה רחוקים‬ ‫של השירה הזו'‪.‬‬
‫חכם לב ייקח מצוות‪ ,‬יחטוף זכויות‪ ,‬עד הרגע האחרון‪.‬‬ ‫ישיבה‪ .‬בחור ישיבה זה לא "אסור‪-‬מותר"‪ ,‬אלא זו שאלה‬ ‫שזכיתי לומר את הברכה עפ"י הלכה תוך כדי רעידת‬ ‫אלפי תלמידיו–בניו להמשיך ולרומם את עולם התורה‬ ‫מעולמו הגבוה והעצום של מרן רבנו זצוק"ל‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫"אני זוכר איך התפעלתי כ"כ מהתשובה שלו‪ ,‬איך‬
‫זו הייתה מורשתו‪" :‬כל זמן שנר ד' נשמת אדם דולק‪ ,‬נר‬ ‫של מתאים או לא מתאים‪ ,‬מכובד או לא מכובד‪ .‬לגיונו‬ ‫אדמה‪ .‬מרן הסביר על הנידון האם מברך עושה מעשה‬ ‫ועולם הישיבות בדיוק כפי שהוא הורה ובדיוק כשאיפתו‬ ‫הוא לא היסס לבדוק ולברר ולענות בכובד ראש עד הסוף‪.‬‬ ‫שהוא בכלל לא מסתכל על עצמו‪ ,‬לא חושב בכלל שיכול‬
‫מצווה ותורה אור צריך לבעור ולהאיר"‪.‬‬ ‫של מלך צריך להיראות אחרת כי המעמד מחייב!‬ ‫בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם‪ .‬האם לומר את‬ ‫הטהורה‪ ,‬ובוודאי בזכות זה נזכה לכך שמרן רבנו זצוק"ל‬ ‫כך כשבאו אליו עשירי תבל עם שאלות בענייני עסקיהם‬ ‫להיות מצב ששרים לכבודו אלא הכול זה רק לחיזוק‬
‫כל זמן שהנר דולק ‪ -‬ועכשיו כבה נר המערבי‪ .‬שנה‬ ‫⋅‬ ‫הברכה בעמידה או בישיבה‪ .‬על כל זה חשב תוך כדי אותן‬ ‫יעמוד למליץ יושר עבור כלל ישראל ובפרט עבור עולם‬ ‫והחיים הפרטיים שלהם וכך כשבאו פשוטי עם מכל שכבות‬ ‫ואהבת התורה‪.‬‬
‫בלעדיו‪ ,‬יתומים היינו ואין אב‪...‬‬ ‫כשאשת חבר‪ ,‬הרבנית מרת תמר‪ ,‬שכבה על ערש‬ ‫שניות כשהארץ רעדה‪.‬‬ ‫התורה והישיבות שכה היה יקר לליבו‪.‬‬ ‫הציבור‪ ,‬ואת כולם הוא קיבל במאור פנים ובנפש חפצה‪.‬‬ ‫"מלבד האחריות הרוחנית כפי שהבאנו‪ ,‬ראינו אצלו‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪50-51‬‬
‫בין אדם‬

‫"בארבע עיניים" ברכבו של רשכבה"ג מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל‬
‫הוא המנוצח!'‬
‫'המנצח‪ ,‬ה‬ ‫למעלה משבעים שנה עמד רבן‬
‫ואביהן של ישראל זצוק"ל וחינך‬
‫תלמידים בהיכלי הישיבות ⋅ חצי‬
‫יובל שנים עמד כמלאך הניצב בראש‬
‫דרך והיה קברניטו של עולם התורה‬
‫לחברו‬

‫בארץ ומחוצה לה ⋅ אולם מלבד חלקו‬
‫השיב לו מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪ :‬צרות משונות‬ ‫'ובאמת זו נקודה שכמעט ואין לזה עצה‪ ,‬רק אולי אם‬ ‫הרב בבניית עולם התורה‪ ,‬הכוונתו‬
‫כאלו‪ ,‬אולי פעם פגעת במישהו? לא‪ ,‬השיב‪ ,‬מעולם לא‬ ‫יחנכו מהתחלה לדעת שלא להסתכל על השני‪ ,‬וכמו שאדם‬
‫פגעתי באדם‪ ,‬מרן שאל אותו פעם שנייה ושלישית‪ ,‬והוא‬ ‫לא חושב שיכול להיות כמשה רבנו‪ ,‬להיות כהגר"א‪ ,‬כן‬ ‫והדרכתו בדרך העולה בית ק‪-‬ל‪,‬‬
‫בשלו‪ ,‬מעולם לא פגע באדם‪ .‬אמר לו מרן ראש הישיבה‪,‬‬ ‫צריך לדעת שכל אחד צריך להיות מה שהוא יכול להיות‬
‫שב כמה רגעים‪ ,‬ותנסה להיזכר‪ .‬הוא ישב וחשב ופתאום‬ ‫ולא צריך להיות מה שהשני יכול להיות‪ ,‬כל אחד נולד עם‬ ‫כמדומה שבא רבנו "אילת השחר"‬
‫אמר‪ :‬הו‪ ,‬נזכרתי במשהו‪ ,‬פעם פגעתי במישהו קשות‪ ,‬אבל‬ ‫האפשרויות שלו‪ ,‬עם הכשרונות שלו‪ ,‬וכשלא יסתכל על‬ ‫זצוק"ל והעמידן על אחת‪ :‬בין אדם‬
‫אני הייתי הצודק‪...‬‬ ‫השני אז כל אחד יכול להיות מאושר'‪.‬‬
‫מרן ראש הישיבה שבדרך כלל היה שלו רגוע ונינוח‪,‬‬ ‫)נאמר בכינוס ראשי הישיבות הגדולות בשנת תשנ"ז‪,‬‬ ‫לחברו! כמרנא ה'אור ישראל' מסלנט‬
‫הרים מעט את קולו‪ ,‬ואמר בכאב נורא‪' :‬ראובן ושמעון היו‬ ‫"ימלא פי תהילתך" עניני ציבור ע' קי"א(‬
‫מסוכסכים‪ ,‬ראובן היה הצודק במאה אחוז‪ ,‬ומרוב צדקתו‪,‬‬ ‫זצוק"ל בדורו‪ ,‬כסבא קדישא מראדין‬
‫הוציא אקדח וירה בשמעון שלא צודק‪ .‬האם בגלל שהוא‬ ‫בשיחה בהיכל הישיבה הק' במוצש"ק שמות תשס"ד‪,‬‬ ‫זצוק"ל בדורו‪ ,‬עמד בדורנו אנו‬
‫צודק‪ ,‬הוא לא נקרא רוצח?! פגיעה ביהודי היא שפיכות‬ ‫פתח רבנו הגדול מרן זצוק"ל ואמר‪ :‬אומרים בשם מרן החזון‬
‫דמים‪ ,‬וגם אם אתה צודק‪ ,‬השופך דמים נקרא רוצח‪ .‬שאלת‬ ‫איש שאמר מה התפקיד של בן אדם כאן בעולם הזה‪ ,‬ועל‬ ‫רבנו הגדול זצוק"ל ורומם את קומת‬
‫למה הקב"ה מביא עליך צרות משונות כאלו‪ ,‬הנה התשובה‪,‬‬ ‫מה נשלח האדם לעבוד – שיעבור את השנים שחי בעולם‬
‫עליך לפייס את אותו אדם‪ ,‬והקב"ה ירחם עליך'‪.‬‬ ‫שבעים‪-‬שמונים‪-‬תשעים שנה שלו‪ ,‬כמה שאדם חי‪ ,‬מבלי‬ ‫הדור בתביעתו‪ :‬לוותר! שוויגען!‬
‫הוסיף מרן זצוק"ל בכאב‪' :‬יש היום כל כך הרבה בעיות‬ ‫שיפגע בשום אדם!‬ ‫ובסיסמתו‪' :‬המנצח‪ ,‬הוא המנוצח!'‬
‫וצרות משונות‪ ,‬אם אנשים יפגעו פחות בזולת‪ ,‬ויוותרו‬ ‫באמת רואים את זה מעשים בכל יום‪ ,‬איך שכל דבר‬
‫יותר‪ ,‬הם יכולים לחסוך מעצמם את כל הצרות הללו'‪.‬‬ ‫שבן אדם עושה‪ ,‬בכל פעולה ומעשה‪ ,‬יכול הוא לפגוע‬
‫בבן אדם אחר‪ .‬אמנם גם האדם בצד השני‪ ,‬אינו מובן כל‬
‫מידת הדין תובעת!‬ ‫כך למה הוא נפגע‪ ...‬אבל מצד שני זה כל כך קשה לעבור‬
‫עד כדי כך היה חמור אצל מרן זצוק"ל הנושא‪,‬‬ ‫את החיים בלי לפגוע בבן אדם‪ .‬ועל זה צריך להיות ראשו‬ ‫'במציאות רואים שאפילו בן אדם המוכן לעשות טוב‬ ‫ב‪ .‬ראם‬
‫שהתבטא כמה פעמים כי לא יתכן שהמשגיחים הגדולים‬ ‫ורובו של האדם שקוע‪ ,‬לראות להשתדל עד כמה שיכול‬ ‫לאחרים‪ ,‬יותר קשה לו לסבול לראות מה שיש טוב לחברו‪,‬‬
‫בדור הקודם נפטרו בקיצור ימים ושנים‪ .‬הם ודאי עשו‬ ‫שלא לפגוע בבן אדם‪.‬‬ ‫וזה דבר שרואים תמיד במציאות‪ ,‬וכבר בתחילת הבריאה‬
‫ללעוג לה ולמרר את חייה )שהיו קשים בלאו הכי(‪ .‬המורה‬ ‫יודעים איזה דינים הנפטר הזה עובר בשמים‪ ,‬הוא הניח בן‬ ‫מה שהיו צריכים ומחויבים לעשות ועשו זאת נכון‪ ,‬אבל‬ ‫צריך לדעת מה שיש ניסיונות בחיים‪ ,‬רוב רובם של‬ ‫במעשה קין והבל‪ ,‬לא חרה לקין על מה שלא שעה למנחתו‬
‫ניסתה פתרונות שונים והשתדלה לעצור את המחדל‬ ‫אחד שיאמר קדיש וברכו לעילוי נשמתו‪ ,‬איך לא אכפת‬ ‫הם התעסקו גם עם קבלת בחורים והוצאתם ולא יימלט‬ ‫הניסיונות הם דברים שבין אדם לחברו‪ ,‬אפילו בזמן שלא‬ ‫שלו‪ ,‬אלא על מה ששעה לקרבנו של הבל‪ ,‬וזה כאב לו כל‬
‫בכל האמצעים שבידיה‪ ,‬וללא הועיל‪ .‬הוריה האומללים‬ ‫לכם?!‪...‬‬ ‫שהייתה פגיעה בבין אדם לחברו – אף שבצדק‪ ,‬יתכן‬ ‫רואים תכיפות כל כך בזה‪ ,‬אבל בכל דבר אדם מרגיש את‬ ‫כך עד שהביאו לידי רציחה‪ ,‬שזה קשה לאדם יותר מכל‪,‬‬
‫של הילדה הנכה נאלצו להשאירה בביתה מחמת המציק‬ ‫או במקרה נוסף שבא מאן דהו לשאול‪ ,‬נולד לו בן והיה‬ ‫שמידת הדין תובעת למרות הכל!‬ ‫ה'אני' וממילא תמיד הוא צריך ללחום עם הצד הזה של‬ ‫לסבול מה שיש לחברו‪ ,‬ולהתגבר על מדה זו קשה מאד‪.‬‬
‫והמורה אובדת העצות הלכה עם בעלה לשאול בעצתו של‬ ‫ספק על שם מי לקרוא כי היו סבים מכמה צדדים‪ .‬מיד שאל‬ ‫וכשנשאל על גדולי המשגיחים שכן האריכו ימים‪,‬‬ ‫בין אדם לחברו‪ .‬הקב"ה עשה בבריאה כאלה יצרים‪ ,‬כאלה‬ ‫'ולכן הלל אמר לאותו נכרי שהתגייר‪ ,‬דעלך סני‬
‫רבנו הגדול‪ .‬הוא הקשיב לפרטים והתעניין מה כבר נעשה‬ ‫מרן‪ :‬האם אחד מהשמות שאתה מסתפק לתת אחריהם‪ ,‬יש‬ ‫הדגיש כי הם באמת לא עסקו ישירות עם הבחורים אלא‬ ‫מידות‪ ,‬שזה הכי קשה לעבור‪ ,‬האדם מלא כל הזמן עם‬ ‫לחברך לא תעביד בלשון שלילה ולא אמר לו ואהבת לרעך‬
‫ע"י המורה כדי להפסיק את ההתעללות של הילדות‪.‬‬ ‫שם אלמנה שזה ישמח אותה? אם כך‪ ,‬ודאי לתת את השם‬ ‫רק בהרבצת תורה ומוסר אך לא בהנהלת הישיבה‪ .‬כמו‬ ‫קנאה ושנאה‪.‬‬ ‫כמוך‪ ,‬כי אדם יכול לעשות חסד ולתת דברים לחברו‪ ,‬אבל‬
‫המורה השיבה שעשתה כל שביכולתה וכו' וללא הועיל‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬לשמח אותה‪.‬‬ ‫כן הדגיש באוזני מורים שחלילה מלפגוע בילדים‪ ,‬כי‬ ‫החלק הזה של מאי דעלך סני לחברך לא תעביד‪ ,‬יותר‬
‫מרן ראש הישיבה הזיל דמעות מעיניו ושאל‪ :‬הבנות‬ ‫שח לי הרב טוביה לוונשטיין שליט"א‪ ,‬רכז 'לב לאחים'‬ ‫קפידתם מהפגיעה עלולה לרדוף שנים‪.‬‬ ‫המפתח ללב טהור הוא בין אדם לחברו!‬ ‫קשה‪ ,‬ואמר לו ואידך זיל גמור‪ ,‬שאם אדם יתגבר על מידה‬
‫מתפללות בכיתה? כשהמורה ענתה בחיוב‪ ,‬הגיב‪ :‬תאמרי‬ ‫באזור הדרום‪ :‬אחי הרה"ג רבי יצחק זצ"ל סיפר לי‪ ,‬שבאחד‬ ‫בכל הזדמנות היה רגיל רבנו הגדול זצוק"ל לצטט‬ ‫זו‪ ,‬כבר כל התורה יכול להיות לו יותר בנקל‪.‬‬
‫לבנות שאסור להן להתפלל‪ .‬וכשהמורה ובעלה הגיבו‬ ‫הימים דפק מישהו בדלת בית מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬ ‫לחשוב על השני‬ ‫את לשון הרא"ש במשנה הראשונה בפאה‪' :‬כי הקב"ה חפץ‬ ‫עם רשכבה"ג מרן הגריש"א זצוק"ל‬
‫בפליאה‪ ,‬חזר מרן זצוק"ל ואמר‪ :‬צריך לומר לבנות‬ ‫בבוקר‪ .‬הוא פתח והאיש שבפתח אומר שעוד מעט )כחצי‬ ‫תלמידו מקורבו של מרן זצוק"ל‪ ,‬רבי בנימין גרוסברד‬ ‫יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות ממצוות שבין‬
‫שהרבנים הורו שכל זמן שהן שופכות את דמה של ילדה‬ ‫שעה( יש ברית לבנו בעיר סמוכה ושואל אם מרן ראש‬ ‫שליט"א מספר כי באחת השיחות בכולל פוניבז' אמר מרן‬ ‫אדם לקונו'‪ .‬והיה אומר כי מי שבבין אדם לחברו בסדר‪ ,‬יש‬
‫אומללה אסור להן עפ"י ההלכה להתפלל‪ .‬הקב"ה לא רוצה‬ ‫הישיבה יכול להיות סנדק‪ .‬ר' יצחק נדהם מהבקשה‪ ,‬הרי‬ ‫זצוק"ל‪' :‬עוררוני על דבר פלא שיש חיסרון בקשר ובאחווה‬ ‫סיכויים גדולים שגם בבין אדם למקום יהיה בסדר‪ ,‬כי כל‬
‫תפילה של מי ששופך את דם חברו‪ .‬יש לומר זאת לבנות‬ ‫צריך לתאם מראש‪.‬‬ ‫בין הלומדים‪ ,‬לפעמים יושבים סמוך זה לזה וכמעט שלא‬ ‫זמן שאדם הוא עם מידות רעות‪ ,‬אינו יכול להיות עובד ד'‬
‫ולהתחיל את יום הלימודים ללא תפילה!‬ ‫פתאום עבר בכניסה מרן ראש הישיבה ושאל לרצונו‬ ‫מתעניינים אחד בחברו‪ .‬באמת צריך לדון לכף זכות שזה‬ ‫אמתי‪ ,‬המפתח ללב טהור הוא להתחיל בבין אדם לחברו‪.‬‬
‫למחרת הגיעה המורה לכיתה ואמרה לבנות כדבריו‬ ‫של הפונה‪ .‬אמר לו ר' יצחק‪ :‬הוא עושה עוד חצי שעה ברית‬ ‫כתוצאה ממה ששקועים בת"ת או מחוסר זמן‪ ,‬או שלפעמים‬ ‫מהגאון רבי בנימין פינקל שליט"א שמענו‪ ,‬שבאחת‬
‫)התלמידה הנפגעת הייתה בביתה(‪ .‬היא פתחה את הנביא‬ ‫ורוצה שראש הישיבה ישמש כסנדק‪ .‬אמר מרן זצוק"ל‬ ‫חוששים שיפריע לחברו מה שמתעניינים בענייניו‪ ,‬אבל‬ ‫ההזדמנויות שנכנס למעונו של מרן זצוק"ל ושאלו במה‬
‫ישעיה והקריאה לבנות את הפסוק‪' :‬ובפרשכם כפיכם‬ ‫שייכנס‪ .‬הוא נכנס ומרן שאל אותו‪ :‬אין לך סנדק? אמר לו‪:‬‬ ‫בכל זאת רוב אנשים רוצים שיתעניינו במצבם'‪.‬‬ ‫צריך לחזק את הציבור לעת כזאת‪ ,‬הוא הראה לו את דברי‬
‫אעלים עיני‪ ...‬ידיכם דמים מלאו'‪ .‬היא הסבירה להן שאסור‬ ‫היה סנדק‪ ,‬רק אשתי במצב לא טוב נפשית אחרי הלידה‬ ‫צריכה להיות יותר מסירות לאחרים ויש כאלו‬ ‫הירושלמי בדמאי על רבי פנחס בן יאיר בדרכו לבית הוועד‬
‫להן להתפלל ושאין להן זכות להתפלל‪ ,‬אדם שמתאכזר‬ ‫ואמרה שאם מרן ראש הישיבה יהיה סנדק זה יעודד אותה‪.‬‬ ‫שנפגעים כשלא מתעניינים בהם‪ .‬ידוע על גדולי ת"ח כמו‬ ‫שהנהר מנע ממנו ללכת ונתן לו לעבור‪ .‬כשהתלמידים‬
‫לחברו במזיד ולא רוצה להפסיק‪ ,‬תפילתו מאוסה לפני‬ ‫אמרתי לה‪ :‬מן הסתם לא שייך מהרגע להרגע‪ .‬אמרה לי‪,‬‬ ‫מרן הגר"י סלנטר זצוק"ל ועוד‪ ,‬שלמרות שהיו שקועים‬ ‫שאלו אם גם הם יכולים לעבור‪ ,‬אמר להם‪ :‬רק מי שלא‬
‫הקב"ה‪.‬‬ ‫לנסות‪.‬‬ ‫בלימוד התורה בכל נפשם ובכל מאודם ומכל מקום היה‬ ‫ציער יהודי מימיו יעבור ולא יינזק!‬
‫מיד אח"כ הורתה להן לפתוח את ספרי הלימוד‬ ‫מיד אמר מרן זצוק"ל לקרוא לרבי יצחק רוזנגרטן‬ ‫בראשם לחשוב על אחרים‪ ,‬וענייני בין אדם לחברו היה‬
‫והתחילה ללמד ללא תפילה‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬נוסעים מחוץ לעיר‪ .‬נסעו‪ ,‬ומרן זצוק"ל המתין‬ ‫אצלם עיקר גדול‪.‬‬ ‫הצרות המשונות וסיבתן‬
‫הבנות הצביעו והתחילו להתווכח ולשאול איך יתכן‬ ‫שהיא תבוא מבית חולים‪.‬‬ ‫שמענו מהגאון רבי מאיר קסלר שליט"א התבוננות‬ ‫שמענו מהגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪:‬‬
‫בלי תפילה‪ .‬המורה אמרה להן‪ :‬כך הורה גדול הדור מרן‬ ‫נוספת‪ :‬כל דבר שבאו לשאול‪ ,‬החשבון היה אם חלילה יכול‬ ‫אל מרן ראש הישיבה זצוק"ל נכנס יהודי‪ ,‬והשיח את לבו‪.‬‬
‫הגראי"ל שטינמן!‬ ‫אסור להן להתפלל!‬ ‫להיגרם למישהו צער‪ .‬היה בעל תשובה שאביו נפטר ורצה‬ ‫הוא התחיל לספר על צרה שפקדה את ביתו‪ ,‬סיפר על צרה‬
‫סוף דבר‪ ,‬הבנות ניסחו מכתב חרטה על העבר וקבלה‬ ‫מעשה קרה לפני כמה שנים באחד מבתי הספר‪ .‬ילדה‬ ‫להתפלל לפני העמוד והציבור רצו למנוע אותו ואמרו‬ ‫אחת והמשיך בעוד צרה‪ ,‬ועוד צרה רח"ל‪ .‬הסיפור שלו היה‬
‫לעתיד וחתמו עליו כולן‪ .‬רק לאחר מכן אמרה המורה‬ ‫בעלת נכות ועיוות כלשהו בפניה הצטרפה אל הכיתה‪.‬‬ ‫שלא מגיע לאביו )שהיה רשע מפורסם( שבנו יתפלל‪.‬‬ ‫מלווה בבכי נורא‪ ,‬מלא צרות כרימון‪ .‬הוא בא להתייעץ‬
‫שלאור המכתב הכן היא חושבת שהן באמת שבו בתשובה‬ ‫בתחילה הילדות התנהגו אליה יפה‪ ,‬בהמשך התחילו‬ ‫באו הגבאים לשאול את מרן זצוק"ל‪ ,‬והוא גער בהם‪ :‬אתם‬ ‫למה אירעו לו הצרות‪ ,‬ולהתברך שהצרות יעזבו אותו‪.‬‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪52-53‬‬
‫שלמות הלוחות‬
‫עם פוסק הדור מרן הגר"נ קרליץ שליט"א ומרן ראש הישיבה הגרמי"ל זצוק"ל‬
‫אצל רשכבה"ג מרן זצוק"ל‪ ,‬בין אדם לחברו לא היה רק מידות‪ ,‬לא עניין טוב לב‪ ,‬לא עדינות נפש‪ .‬זה לא היה רק נושא ששייך‬
‫למי שנחשב "צול" בלשון עממית‪ ,‬אלא פשוט לוח של עשרת הדברות! זהו חיוב גמור‪ ,‬וכמו שאתה מקפיד על תפילין מהודרות‪,‬‬
‫ומחפש אתרוג מהודר ומלא הדר ללא בלעטעל וכשם שהינך נזהר מכל משמר מלחלל שבת בבורר או מבשל ובונה ושאר ל"ט‬
‫ביטול תורה שקשה לנו להימלט לגמרי שהרי גם להגר"א‬ ‫הכל שווה כדי למנוע את המחלוקת!‬ ‫אבות‪ ,‬תולדות סייגים וגזירות‪ ,‬כמו בדיני כשרות וטהרה‪ ,‬כך בדיוק היו בעיניו ענייני בין אדם לחברו‪ .‬ואת המבט הזה הוא ציווה‬
‫היה איזה חטא בביטול תורה כמו שמובא שהגר"א הצטער‬ ‫מספר לנו הרב יעקב גוטרמן‪ ,‬ראש עיריית מודיעין‬ ‫לנו כמורשת לדורות‪:‬‬
‫ושב בתשובה על רגע של ביטול תורה ומה נענה אנן‪ ,‬אבל‬ ‫עילית‪ :‬כשמרן זצוק"ל שלח אותי לעבוד עם הציבור היה‬ ‫על מתן תורה נאמר‪' :‬ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם'‪ .‬לכאורה הרי נתן רק את הלוחות‬
‫בין אדם לחברו יש הרבה לדוגמא אם תענה או תצער את‬ ‫מדריך אותי תמיד ואומר לי‪' :‬נבנתה כאן עיר חדשה‪,‬‬ ‫בהם כתובים עשרת הדברות? מפרש רש"י‪' :‬כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן'‪ .‬מהו תוכן עשרת‬
‫האישה זה חטא וכי בגלל שהיא אשתך מותר לך? והחמות‬ ‫אנשים התמקמו בתפקידים‪ ,‬ואתה בא ומתחיל לעשות‬ ‫הדברות? אומר הרמב"ן‪ :‬חמש דברות הראשונות בין אדם למקום וחמש האחרונות – בין אדם לחברו‪.‬‬
‫שמצערות את כלותיהן מחמת שמרגישות שכביכול לקחו‬ ‫סדר‪ ...‬הם לא יודעים שאתה מתכוון לטובת הציבור‪ ,‬והם‬ ‫גודל הלוחות היה שווה‪ ,‬שניהם מאבן ספיר ולקוחים מכיסא הכבוד בלי שום חילוק‪ .‬כל עשרת הדברות אחד הן בלי שום‬
‫להן את הבן‪ ,‬וכי בגלל כך מותר להן להציק לה כל כך?! בין‬ ‫כועסים‪ .‬צריך להיות סבלן גדול‪ ,‬לסבול ושוב לסבול‬ ‫חילוק‪ .‬אין שני חלקים או שני מקצועות של התורה‪ ,‬אלא שני חצאים של שלמות אחת‪ .‬כמו שהנך מקפיד על לולב ועל ה'הדר'‬
‫אדם לחברו יותר קשה להיזהר ויותר מזלזלים בחומרתו‪.‬‬ ‫ובסוף כולם יבינו‪ .‬הוא ניגש לארון‪ ,‬הוציא את גמרא‬ ‫שבלולב‪ ,‬כמו שהנך מקפיד על 'לשמה' במצה ועל ריבוע התפילין ו'ניפוץ לשמה' בציצית‪ ,‬כך בדיוק‪ ,‬צריך להקפיד על מצוות‬
‫כמה וכמה פעמים סיפר מרן זצוק"ל בהתפעלות לבני‬ ‫ברכות ופתח במשנה בפאה והקריא את דברי הרא"ש וקרא‬ ‫שבין אדם לחברו‪ .‬כפי שהיטיב להגדיר מרן המשגיח רבי ירוחם זצוק"ל‪' :‬בין אדם לחברו לא גרוע ממצוות אתרוג שנצטווינו עליו‬
‫הבית את המעשה שמופיע בהקדמת הלבוש על רבי יוסף‬ ‫אתי בקול ביחד‪.‬‬ ‫התנאה לפניו במצוות וצריכים לעשות הכל בכוונה רצויה ולא רק לצאת ידי חוב ולהתפטר'‪) .‬דחו"מ ח"ג מ' רס"ג(‪.‬‬
‫הלבן שבמשך שנים כתב חיבור כהלבוש‪ ,‬וכששמע שיש‬ ‫אחר כך הוסיף ואמר‪ :‬תדע‪ ,‬שלא מפסידים כשמוותרים‬ ‫לרוממות ההבנה הזו בבין אדם לחברו‪ ,‬רומם את קומת הדור האחרון רבן של ישראל מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪' .‬לזכות‬
‫חיבור דומה לשלו בא אל הלבוש‪ ,‬ראה שבאמת החיבורים‬ ‫בין אדם לחברו! כך היה גם בזמנו כשמנע בחירות בקרית‬ ‫לתורה צריך להיות במצב מרומם במידות‪ ,‬ומי שלא עובד על מידותיו לא שייך שתהיה לו שייכות לתורה ומצוות‪ .‬אנחנו‬
‫דומים‪ ,‬ויתר וגנז את חיבורו ולא זו בלבד אלא עוד השתתף‬ ‫ספר‪ ,‬אמר לי אפילו אם ילעגו ויגידו שאתה מפחד‬ ‫מאושרים שקיבלנו התורה אבל עדיין זה לא פשוט‪ ,‬אם לא מתרוממים במידות אפשר להישאר אותו דבר'‪') .‬ימלא פי‬
‫עם הלבוש בהוצאות הספר‪ .‬כאן בעוה"ז‪ ,‬אמר מרן‪ ,‬אף אחד‬ ‫מהתמודדות‪ ,‬אל תיבהל‪ ,‬הכל שווה כדי למנוע את‬ ‫תהלתך' ח"ב ע' תקמ"א(‬
‫כמעט לא שמע את השם הזה‪ ,‬אבל בעוה"ב אין לשער את‬ ‫הוויכוחים והמחלוקות‪ ,‬תחתור לוויתורים ולשלום‪.‬‬ ‫זו לא הייתה המהות‪ ,‬אבל זו הייתה הדרך להשתלם ולהגיע לבין אדם לחברו‪.‬‬
‫הגדולה לה זכה ממעשה זה‪.‬‬ ‫כמה פעמים שאלו את מרן זצוק"ל עצה להצלחה בחיי‬
‫הנישואין‪ ,‬ואמר‪' :‬לוותר‪ ,‬לוותר ושוב פעם לוותר'‪ .‬הרווח‬
‫אני מרחם עליך‪...‬‬ ‫עצום כשנמלטים ממחלוקת‪ .‬אין בזה כללים‪ ,‬אמר מרן‪ ,‬אבל‬
‫מספר נכדו הרה"ג רבי ישעי' כהן שליט"א‪ :‬במשך‬ ‫באופן כללי כשיש ויכוח בין אדם מבוגר לילד‪ ,‬מי צריך‬ ‫אמר לו רבינו‪ :‬תוותר‪ ,‬וכך עשה‪.‬‬ ‫והן רשאיות עכשיו להתפלל‪ .‬הבנות התפללו בהתרגשות‬
‫שנים היה נודד בימים נוראים מבית כנסת אחד למשנהו‪,‬‬ ‫לוותר למי? פשוט שהמבוגר צריך לוותר לילד‪ ,‬בדומה‬ ‫סיפרו לרבינו שבזכותו אדם פלוני ויתר על חמשת‬ ‫יוצאת דופן‪ ,‬ומאותו יום פסקה לחלוטין ההתעללות‬
‫כאן מתפלל שחרית‪ ,‬וכאן תקיעות ומוסף‪ ,‬כדי שלא‬ ‫לזה‪ ,‬האישה חלשה‪ ,‬והבעל הוא זה שצריך לוותר לאישה‪.‬‬ ‫אלפים דולר‪ ,‬ורבינו עשה כזו תנועת ביטול‪ :‬חמשת אלפים‬ ‫האומללה והילדה החלה לפרוח‪.‬‬
‫לפגוע‪ .‬גם בזקנותו המופלגת התאמץ בזה מעל ומעבר‬ ‫מרן ביקש להוסיף סייג‪ :‬אי אפשר לומר כלל שתמיד הבעל‬ ‫דולר?‪...‬‬ ‫רבנו זצוק"ל בתבונתו הצליח לזעזע את ליבן של‬
‫לכוחותיו‪ .‬באחת השנים האחרונות שעוד הגיע לתקיעות‬ ‫צריך לוותר‪ ,‬רק צריך לדון בכל מקרה לגופו‪ ,‬אבל באופן‬ ‫היה נראה כאילו מספרים לו שוויתר על דבר חסר ערך‬ ‫הבנות ולגרום להן להפנים את חומרת המעשה שלהן‪.‬‬
‫ב"גאון יעקב"‪ ,‬והיה נידון אם יבוא או לא כי חולשתו הייתה‬ ‫כללי צריך לדעת מה שכתוב בגמרא‪' :‬לעולם יהא אדם מן‬ ‫לחלוטין‪ .‬כמה היה נאה מקיים‪ ,‬מוותר ומוותר עד אין קץ‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות גם נתן להן שיעור מאלף על הזכות‬
‫נוראה עד שהיה צד שיבוא בכיסא גלגלים‪ ,‬אמרתי לרבינו‬ ‫הנרדפין ולא מן הרודפין' וגם אם חושב שהצד השני לא‬ ‫במשך השנים הדבר הפך לסיסמתו של רבן של ישראל‬ ‫הגדולה‪ ,‬להתפלל‪.‬‬
‫שאוכל לבוא לתקוע לו בבית‪ .‬אמר לי‪ :‬תראה‪ ,‬דבר ראשון‬ ‫צודק והוא הנרדף‪ ,‬תוותר ותישאר הנרדף!‬ ‫שנהגתה בשמו רבות‪' :‬המנצח הוא המנוצח‪ ,‬המנוצח הוא‬
‫קשה לי לסרב כשמבקשים שאבוא‪ ,‬ושנית אני מרחם עליך‬ ‫)בהזדמנות‪ ,‬אחרי שפורסמו דברי מרן זצוק"ל בנושא‬ ‫המנצח!'‬ ‫על מה אתה רב?!‬
‫שיקשו עליך את התקיעות‪.‬‬ ‫זה והיו אנשים שתפסו את הדבר באופן קיצוני‪ ,‬כתב מרן‬ ‫לא אחת כשבאו אליו בטענות בענייני שכנים היה‬ ‫נכנס אברך למעונו של רבנו הגדול זצוק"ל ושאל‪ :‬מה‬
‫וסיפר לי הרה"ג רבי איסר שוב שליט"א‪ ,‬שהדרך אז‬ ‫מכתב בכתב ידו ובו שני משפטים נוקבים‪' :‬זוג המתחתנים‪,‬‬ ‫מתבטא בכאב‪ :‬רק לפני שישים‪-‬שבעים שנה היו תחת‬ ‫עליו לקבל על עצמו ליום הולדתו השלושים?‬
‫לקחה מביתו עד הישיבה שלושת רבעי שעה‪ ,‬ובחולשה‬ ‫כל אחד חושב שצריך לחנך את השני‪ ,‬וזה אחד מהעיקרים‬ ‫שלטון הנאצים ימ"ש‪ ,‬שלא נתנו להרים את הראש‪ ,‬וכבר‬ ‫השיבו רבינו‪ :‬מסתמא אתה כבר מקיים את זה‪ ,‬אבל‬
‫גדולה הלך כל הדרך‪ .‬באמצע אמר שמרגיש שרגליו‬ ‫הגורם ריב‪ .‬וצריך להסביר לכל אחד מהם‪ ,‬שלא שייך לחנך‬ ‫עכשיו מתלוננים על הרחבה של שכן שזה מפריע‪ ...‬יש‬ ‫תמיד תוותר‪ ,‬ותוותר‪...‬‬
‫נעשו כבולי עץ ושחושב שאחרי ראש השנה יצטרך ללכת‬ ‫אחד את השני‪ ,‬ואז יש סיכויים שיהיה שלום בית'(‬ ‫להם דירה גדולה‪ ,‬הכל מסודר‪ ,‬ועם חבר הבונה מרפסת‬ ‫בא אליו אחד בשאלה שיש ביהכנ"ס בתל אביב שהוא‬
‫לנופש‪ ...‬ולא זאת בלבד אלא שמאז שקם )אף אחד לא‬ ‫אחד נכנס למעונו של מרן זצוק"ל בערב ראש השנה‬ ‫במרחק ‪ 50‬מטר ממנו וכבר לא מסוגל להשלים‪...‬‬ ‫ממונה עליו‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬אחד מינה עצמו שם לגבאי‪ ,‬ועושה‬
‫יודע כמה ישן בלילה ומתי קם‪ ,‬אבל שחרית ודאי התפלל‬ ‫אחה"צ ואמר שבא לבקש מחילה ממרן זצוק"ל עקב‬ ‫לגבי ירושות היה אומר‪ ,‬אדם עובד על כספו כל ימיו‪.‬‬ ‫ככל העולה על רוחו‪ ,‬דברים לא כ"כ רצויים‪ ,‬ויכול לריב‬
‫כוותיקין( לא עשה קידוש‪ ,‬עד שהלך לתקיעות והתפלל‬ ‫ששומע שיעורים אצלו בקביעות ואף זוכה לאוזן קשבת‬ ‫בשביל מה? שבסוף הילדים יתקוטטו זה עם זה על הירושה?!‬ ‫עמו ולסלקו‪.‬‬
‫מוסף‪ .‬ואח"כ כבר היה זמן מנחה‪ ,‬והתפלל מנחה‪ ,‬ושב‬ ‫בעניינים שונים‪ ,‬ואולי איבד קצת מהיראה וכבוד התורה‬ ‫כשהיו באים ילדים להיבחן היה שואל את סדר הדורות‬ ‫אמר לו רבינו‪ :‬רק לא לריב‪...‬‬
‫לביתו את כל הדרך המייגעת מסתמא השעה כבר הייתה‬ ‫עקב הקירבה לה זכה במשך השנה‪ .‬מרן זצוק"ל חייך ואמר‬ ‫מאדם ועד נח? ועונים לו‪ :‬אדם‪ ,‬שת‪ ...‬לא מזכירים את קין‬ ‫אחד שאל את רבינו‪ ,‬שיש באפשרותו לתבוע בירושה‬
‫שלוש וחצי‪ ,‬ורק אז עשה קידוש‪.‬‬ ‫לו‪' :‬בקשת מחילה זו‪ ,‬גאווה היא‪ .‬הרי תצא מכאן בהרגשה‬ ‫והבל‪ ,‬כשרבים ‪ -‬אין זכר‪ ,‬על מה אתה רב‪ ,‬הבל הבלים‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬ויקבל עוד חמשת אלפים דולר‪ ,‬אבל יצטרך לתבוע‪.‬‬
‫ואנשים לא ידעו מכל זה‪ ,‬ואחר מוסף נהרו המונים‬ ‫נעלה ש'ביקשתי מחילה מהרב שטינמן'‪ .‬ממני אתה מבקש‬
‫לומר 'גוט יאר'‪ ,‬ובירך את כולם בחמימות ומכל הלב‪ ,‬ולזה‬ ‫מחילה?! ממני אתה צריך לבקש? הרי לא פגעת‪ ,‬ולו היית‬
‫עם ראשי ישיבת סלבודקה שליט"א בהיכל הישיבה‬ ‫הוסיף מילה טובה‪ ,‬ולזה אמר איזה ווארט‪ ,‬מי ידע שרבינו‬ ‫פוגע הרי הייתי מוחל לך מיד ודן אותך לכף זכות‪ .‬למה‬
‫בצום‪ ,‬בחולשה נוראה ואיומה?!‬ ‫אנשים מבקשים מחילה ממי שלא צריך? האם ממי שכן‬
‫נתן גוו למכים ולחייו למורטים להצלת עולם התורה‪ ,‬הוא‬ ‫מקבל מכה הוא לא חושב שהוא צריך לבקש מחילה‪.‬‬ ‫צריך ביקשת? מאשתך כבר ביקשת מחילה? מהילדים‬
‫לא הסכים בשום אופן להגיב ולהיכנס לפולמוס עם אנשי‬ ‫תמיד היו באים לבקש ממרן הגראמ"מ שך זצוק"ל‬ ‫שוויגען!‬ ‫ביקשת מחילה? מאלו שאתה מתרועע במחיצתם יומיום‬
‫הדמים והמרמה‪ ,‬ונקט בשתיקה‪ .‬כמו כן לא אפשר לצאת‬ ‫מחילה‪ ,‬וכן באים לכאן מזמן לזמן מבקש מחילה ואני‬ ‫נכדו הרה"ג ר' גדלי' הוניגסברג שליט"א‪ ,‬מספר‬ ‫וכמעט ודאי יש פגיעה תבקש קודם!'‬
‫במחאות מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫מוחל לכולם‪.‬‬ ‫ששמע ממרן זצוק"ל כמה פעמים שהוא עושה כל מאמץ‬ ‫הלה שהיה מעט נבוך ניסה לרכך את השיחה ושאל‬
‫)למרות שבשיטה סבר שראוי לצאת למחאה במקרים‬ ‫'היה אחד שאמר שקרים בשמי‪ ,‬היה לי תרעומת‬ ‫לא להיכנס למחלוקת ויש שרוצים בכוח להכניסו לענייני‬ ‫מיד‪ :‬האם מהילדים צריך לבקש מחילה? א"ל רבנו הגדול‪:‬‬
‫כאלה‪ ,‬וכן נהג לגבי גדולים אחרים‪ ,‬לדוגמא בתקופת‬ ‫גדולה עליו‪ ,‬אבל אח"כ חשבתי מה יצא לי מזה שלא‬ ‫מחלוקת שונים והוא משתדל לא להגיע לכך‪ .‬גם כשאותם‬ ‫"מה שבגדר 'חנוך לנער' זה חובה‪ ,‬אבל מטבעו של אדם‪,‬‬
‫מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל‪ ,‬ארגן את המחאה כאשר ריססו‬ ‫אמחול לו‪ ,‬גם דנתי אותו לכף זכות‪ ,‬כי באמת מה יש‬ ‫אנשי דלא מעלי המפורסמים בדו עליו עלילה והרחיקו‬ ‫שהוא כועס ובהכרח מוסיף יותר ממה שמגיע לידיו‪ .‬לזה‬
‫דברי נאצה כנגדו‪ ,‬כאשר ביזו את מרן הגריש"א זצוק"ל‬ ‫לבן אדם מזה שאינו מוחל לשני‪ ,‬וכי ע"י שהשני יסבול‬ ‫עדותם מלבד בארה"ק בכל העולם‪ ,‬מרן זצוק"ל אסר באופן‬ ‫אין שום היתר לפגוע בילדים וצריך לפייסם‪ .‬לך לבקש‬
‫בפרשיית הקברים ארגן מחאה בישיבתו בהשתתפותו‪(.‬‬ ‫וייענש בקבר יועיל לו הדבר?' ובת קול יוצאת ואומרת‪:‬‬ ‫נחרץ להשיב להם ולהוכיח שהכל דברי שקר‪.‬‬ ‫מחילה מאשתך וילדיך‪ ,‬ועל בקשתך‪ ,‬אמר והושיט את‬
‫גם בתקופה האחרונה‪ ,‬הוא לא יצא להזים עלילות‬ ‫ראו בריה שבראתי בעולמי‪.‬‬ ‫פעם הגיע ת"ח אחד וביקש רשות מרבינו הגדול‬ ‫ידו בחום גדול‪ ,‬מחול לך‪ ,‬מחול לך‪ ,‬מחול לך ותהייה לך‬
‫שקר על מנת שלא לדרדר את השיח הציבורי וביקש "שלא‬ ‫ת"ח אחד חידד לנו את הנקודה הזאת‪ :‬גם אדם שיונק‬ ‫לענות לאחד שתקף את דברי רבינו בחריפות ולהראות לו‬ ‫כתיבה וחתימה טובה"‪.‬‬
‫להיגרר לוויכוחים" ועד היום ישנם שקרים עובדתיים‬ ‫מעולם פנימי ולא מן החוץ‪ ,‬באופן טבעי ישנו גבול שבו‬ ‫את צדקת הדברים‪ .‬אמר רבינו הגדול זצוק"ל‪ :‬חבל‪ ,‬הרי רק‬ ‫כך גם כתב במכתב שהתפרסם ברבים בסיוון תשס"ט‪:‬‬
‫גסים המקובלים בציבור כעובדות‪ ,‬עקב שתיקתו‪.‬‬ ‫הוא מוכרח להתייחס אל החוץ‪ ,‬כשהוא נתון לעלילות‬ ‫יהיה מזה יותר מחלוקת‪.‬‬ ‫'רב או כל מחנך צריך להוכיח‪ ,‬אבל לא להוסיף דברים‬
‫בין כתביו של רבינו הגדול נמצא נוסח תפילה שכתב‬ ‫שקר‪ .‬זהו המצב הקיצוני שבו אדם לא מסוגל לשתוק‬ ‫וכך היו דבריו כפי שמצטט רבי גדלי'‪' :‬אנשים כל כך‬ ‫הגורם בושה‪ ,‬גם ההורים אין להם לבייש ילדיהם'‪.‬‬
‫לעצמו‪' :‬יהי רצון מלפניך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו‪,‬‬ ‫ולומר‪' :‬מה אכפת לי הרי האמת הפנימית איננה כך'‪ ,‬האדם‬ ‫מזלזלים בבין אדם לחברו‪ ,‬זה אש שורפת‪ ,‬ורוב העולם‬
‫שנזהר מלשון הרע ממחלוקת משנאת חינם‪ ,‬ותיטע‬ ‫בטבעו איננו מסוגל להשלים עם היחס החיצוני המעוות‪.‬‬ ‫משחקים באש הזה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה ביזוי ת"ח‪,‬‬ ‫אין לשער את הגדולה שזכה על זה‬
‫בליבנו ובלב כל עמך בית ישראל אהבה בין איש לרעהו‪,‬‬ ‫לעומת זאת אצל רשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל זה‬ ‫יש כ"כ הרבה אנשים שסובלים מהמחלה הזו‪ ,‬אמנם לא‬ ‫פעם אמר מרן זצוק"ל לתלמיד‪ :‬כמה חטאי בין אדם‬
‫ויקוים בנו שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'‪.‬‬ ‫לא היה כך לאורך כל הדרך‪ .‬למשל‪ ,‬בתקופת חוק טל הוא‬ ‫כולם אבל יש חלק שפגעו באנשים‪ ,‬וכל זמן שאדם לא‬ ‫למקום יש‪ :‬לא לענות אמן יהא שמיה רבא וכדומה מלבד‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪54-55‬‬ ‫בבקורו הראשון בארה"ב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל‬
‫מחנכם‬ ‫חותם‬
‫החינוך‬

‫של מחנכים‬
‫הוא ראה בחינוך הטהור את סוד קיומו של כלל ישראל ⋅ הוא‬
‫תבע מהמלמדים והר"מים דוגמה אישית של אישיות מרוממת‪,‬‬
‫יותר מאשר להיות אומני פדגוגיה ⋅ הוא ראה בתלמידים‬
‫בנים ולא הבין איך רב לא יודע את שם אמו של הנער –‬
‫ואיך לא התפלל עליו ⋅ הוא הוכיח מנהלים שמשיקולי כבוד‬
‫ילדי לוס אנג'לס מקבלים את פני מרן זצוק"ל ויבדחלט"א כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א בדרך לכנס מחנכים‬ ‫לא מקבלים ילדים‪ ,‬והוכיח הורים שמשיקולי כבוד רוצים‬
‫לילדיהם מוסדות יוקרתיים ולא מתאימים ⋅ הוא ראה את פני‬
‫שחפצים‪ ,‬מצד שני יש מעלה שנקשרים להורים‪ ,‬וצריך‬ ‫לי מול עיניי הגמרא‪ ,‬ששמונים תלמידים היו לו להלל‬ ‫הוצאתם עד היום?' ועניתי‪' ,‬ב"ה שבעה ספרים'‪ ,‬ושאלני‬
‫את הס"ד להעניק אהבה רבה‪ ,‬אך פינוק במידה הרצויה‬ ‫הזקן‪ ,‬שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה‪ ,‬וקטן‬ ‫‪' -‬אם תעבוד עוד שנים להוציא יתר הכתבים‪ ,‬עוד כמה‬ ‫הדור והמשיך בדרכו של מרן החזו"א שחינוך היום הוא רק‬
‫במדויק‪.‬‬ ‫שבכולם רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬והרי כל התורה שיש לנו כיום‪,‬‬ ‫ספרים לדעתך תוכל בע"ה להו"ל'‪ ,‬ועניתי לאחר מחשבה‬
‫הוסיף רבינו מנהמת לב ‪ -‬במציאות כולם יודעים איך‬ ‫מקורה היא מריב"ז‪ ,‬אתה רואה שהקטן שבהם יצא ממנו כל‬ ‫שכמדומני שיהיו עוד שישה כרכים‪.‬‬
‫בקניין משיכה ⋅ הוא תבע חינוך ללימוד תורה‪ ,‬ובנוסף דרש‬
‫שההורים משקיעים מאמצים בכל כוחם לגדל ילדיהם‪,‬‬ ‫התורה לדור הבא‪ ,‬ותמיד אני חושב על הבחור החלש‪ ,‬אולי‬ ‫''אם כך' ‪ -‬אמר מרן בחיוך ‪' -‬מה בכלל השאלה? הרי‬ ‫להפנים בתלמידים יראת שמים ומידות ⋅ חנוך לנער על פי‬ ‫הרב ב‪ .‬הלחמי‬
‫ומדירים שינה מעיניהם‪ ,‬ואם הילד חולה ח"ו‪ ,‬כה מצטערים‬ ‫ממנו יצא ריב"ז הבא‪'...‬‬ ‫בת"ת יש לך מאות רבות של ספרים שיכולים כל אחד מהם‬
‫ומשקיעים מאמצים‪ ,‬כי הקב"ה הטביע בהורים רצון שהילד‬ ‫לצמוח ולהיות בעצמם 'שפתי חיים'‪ ,‬ואתה מדבר אתי על‬ ‫דרכו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬
‫יגדל ויתפתח לטוב‪ ,‬וכשהוא דואב וכואב‪ ,‬הם דואגים‬ ‫מידת האחריות של המחנך‬ ‫שישה ספרים למול מאות ספרים חיים וקיימים?!' ‪ -‬לשמע‬
‫עבורו לא פחות‪ .‬כך היא הבריאה שאם לא יהא מי שיטפל‬ ‫בעיקרי משנתו עמד מרן רבינו זצוק"ל כל ימיו על‬ ‫דיברותיו‪ ,‬לא היה בליבי ספק וניגשתי למלאכה‪ ,‬כשאני‬
‫בילד‪ ,‬לא יגדל כראוי‪ ,‬כיוון שאינו יכול עדיין להיות‬ ‫מידת האחריות שיש למחנך בימינו‪ ,‬נוכח הניסיונות‬ ‫נועץ בו בכל הליכותיי‪ ,‬וראיתי מהי מורשתו החינוכית‬ ‫אנו למדים‪ ,‬שבנושא החינוך הייתה לו משנה סדורה‬ ‫הוא אמר‪' :‬מוריי ורבותיי‪ ,‬בתורה הקדושה כתוב‬
‫עצמאי לכלכל את עצמו‪ ,‬והקב"ה נתן בטבע אהבה לאבות‬ ‫והקשיים מגיל קט‪.‬‬ ‫שראה את המתחנכים כספרי תורה אישיים וכגדולי תורה‬ ‫מופלאה ‪ -‬הוא ראה כל ימיו את ה'תלמיד' כבבת עינו‪,‬‬ ‫שהקב"ה פנה אל אברהם אבינו ואמר 'כי ידעתיו למען‬ ‫בפתח הישיבה קטנה דפוניבז' שם העמיד תלמידים הרבה‬
‫כדי שיגדלו את הילד‪ ,‬כי זה צורך הבריאה‪.‬‬ ‫שח לנו הגר"מ בלוי שליט"א ששוחח עמו רבות‬ ‫עתידיים'‪.‬‬ ‫כמי שניתן יהיה בחינוך ראוי וטהור לגדלו ולחכמו לפאר‬ ‫אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'‪,‬‬ ‫עם הגאון הגדול רבי שרגא גרוסברד זצוק"ל‬
‫ואם כך אצל ההורים‪ ,‬על אחת כמה וכמה אצל‬ ‫בענייני החינוך ‪ -‬פעם התבטא בגילוי לב ‪ -‬נתאר לעצמנו‬ ‫ולגדולות‪ .‬לכן ראה חובה מיוחדת שהחינוך עצמו יהיה‬ ‫לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬למען הביא ד' על אברהם את‬
‫המחנכים‪ ,‬שכיום רוב ימי חינוך הצעירים הינם בבתי‬ ‫אם אומרים לבן אדם‪ ,‬הנה יש לך ‪ 10,000‬דולר ‪ -‬הוא‬ ‫החשיבות בחינוך‬ ‫בטהרה‪ ,‬כפי שפעל בארץ וברחבי העולם לייסד ולהקים‬ ‫אשר דבר אליו'‪ .‬אברהם אבינו הרי הלך בכל המקומות‬
‫החינוך‪ ,‬ואין להם הרגש הטבעי שיש לאבות ולאימהות‪,‬‬ ‫ישמור זאת מאד‪ ,‬אבל אם היה ידע שזה מאה אלף דולר)!(‬ ‫כל מי ששוחח עם מרן זצוק"ל יכול להעיד איזו מורשת‬ ‫בתי חינוך על טהרת הקודש‪ .‬בשל כך עמד כחומה בצורה‬ ‫וצעק נגד האלילים‪ ,‬נגד העבודה זרה‪ ,‬בכל זאת זה לא‬
‫לכן חובה עליהם ליצוק לתוככי נשמתם ההכרה והחשיבות‬ ‫זה אחרת‪ ,‬אף שהכל צריך שמירה גדולה‪ .‬כל שצריך לדעת‪,‬‬ ‫עצומה הותיר מרן ב'חותם החינוך'‪ ,‬בשיחותיו ובעצותיו‪.‬‬ ‫כנגד כל שינוי ממסורת הדורות שניסו לעשות בחינוך בכל‬ ‫מספיק‪ ,‬רק מה כתוב 'למען אשר יצוה את בניו ואת‬
‫באחריות תוצאות החינוך‪ ,‬וכל משפט או אימרה יכולה‬ ‫עד כמה להחשיב הנשמה והאוצר שיש בכל ילד וחניך‪ .‬ואם‬ ‫בעזרת מקורבו הרב הגאון רבי איסר שוב שליט"א שמנו‬ ‫המקצועות והגילים‪ ,‬ובד בבד הקפיד שהמחנכים יהיו בעלי‬ ‫ביתו אחריו ושמרו דרך ד''‪ ,‬הוא ציוה‪ ,‬הוא המשיך לחנך‬
‫לרומם ילד או חלילה להשפילו‪ ,‬ומידת האחריות מחייבת‬ ‫אחד לא מבין זאת וחושב שזה בס"ה עוד בחור‪ ,‬ולא נורא‪,‬‬ ‫יהבנו באחת השיחות המגדירות מורשתו‪ ,‬אותה נשא בכנס‬ ‫מדרגה היכולים להשפיע על סובבם‪ .‬תמיד טען שדמות‬ ‫את הדורות הבאים‪ ,‬בזכות זה יזכה שיביא ד' את אשר‬
‫זאת‪.‬‬ ‫זאת אומרת שאינו שומר כנצרך את הפיקדון‪ .‬לכן צריך‬ ‫מחנכים שנערך בירושלים‪ ,‬וכה היו דבריו המאלפים ‪-‬‬ ‫תורנית ורוחנית שמהווה דוגמה אישית ומודל לחיקוי‪,‬‬ ‫דיבר אליו‪.‬‬
‫דוגמא לדבר‪ ,‬אירע פעם במחנך שבא להתייעץ עמו‬ ‫לדעת שזה נטירותא 'דדהבא' הגדולה בעולם‪ ,‬כל נשמה‬ ‫'החינוך הוא הדבר הכי עיקרי שנוגע לכל בן אדם באשר‬ ‫משפיעה הרבה יותר מיודעי פדגוגיה ובמקרים רבים זו‬ ‫ולמה דווקא הוא‪ ,‬הרי בדור של אברהם אבינו כתוב‬
‫אודות תלמיד שלדעתו סרח בלימודו‪ ,‬והוא מבקש להוציא‬ ‫של יהודי! כל אחד הוא 'אוצר יקר' מאד לשמירה‪.‬‬ ‫הוא‪ .‬ודבר זה ידוע לכל אחד‪ ,‬ואפילו בדורות הקודמים‬ ‫גם הייתה הכוונתו בבחירת מלמד ‪ /‬ר"מ ‪ /‬ראש ישיבה‪.‬‬ ‫שהיו עוד אנשים‪ ,‬אברהם גייר את האנשים‪ ,‬ושרה גיירה‬
‫אותו מהמוסד החינוכי‪ ,‬ובא לקבל אישור מרן זצוק"ל‬ ‫בשביל כך יש להילחם נגד ניסיונות ההתערבות‬ ‫שהיו לפני מתן תורה‪ ,‬כמו שנאמר אצל אברהם אבינו 'כי‬ ‫לכן לא פלא שענייני בין אדם לחברו היו כה מכריעים‬ ‫את הנשים‪ ,‬ואיפה הדורות שלהם? איפה הצאצאים של‬
‫למעשהו‪ .‬שאלו מרן בפשטות ‪ -‬מה שם האימא של אותו‬ ‫בחינוך‪ ,‬בכל הכוחות‪ ...‬כלל ישראל שומרים על החינוך‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו‬ ‫אצלו במלאכת החינוך‪ ,‬וכה השקיע לההדיר את שליחות‬ ‫האנשים האלה? רק שהם לא ידעו העניין של חינוך‪ ,‬ואפילו‬
‫חניך?! והמחנך לא ידע להשיב‪.‬‬ ‫כעל בבת עינו‪ ,‬אך לדאבוננו בזמן האחרון רוצים חלילה‬ ‫דרך ד''‪.‬‬ ‫המחנכים לדורות העתיד‪.‬‬ ‫שאברהם גייר את האנשים‪ ,‬ושרה את הנשים‪ ,‬אבל מה יהיה‬
‫פנה אליו מרן ‪ -‬אם כך‪ ,‬לבטח אפילו לא התפללת‬ ‫לומר דעה לחינוך שלנו‪ ,‬ולבטח שבחינוך שלהם הם כבר‬ ‫וכשנשאל מהו חותם החינוך בימינו‪ ,‬הוסיף אימרה‬ ‫אם חפצים אנו להגדיר את מורשתו החינוכית‪ ,‬ביטא‬ ‫הלאה בחינוך הדורות‪ ,‬הם לא דאגו‪ ,‬כל אחד מהם לא עסק‬
‫עליו ולו פעם אחת שיחזור למוטב‪ ,‬וכבר אתה רוצה‬ ‫ראו מזמן שאין בו תועלת‪ ,‬בכל זאת רוצים לומר לנו דעה‬ ‫מחוכמת וחשובה מעין כמותה ‪' -‬ישנם מצוות שהמצווה‬ ‫זאת הגר"ח קלופט שליט"א‪ ,‬שביום סילוקו‪ ,‬כשנכנס בן‬ ‫בחינוך‪ ,‬לכן אף אחד לא נשאר מהם! רק אברהם אבינו‬
‫לסלקו מלימודיו‪ ,‬היכן מידת האחריות?!‬ ‫איך לחנך‪ ,‬ובוודאי שאנחנו צריכים להילחם בכל הכוח‪...‬‬ ‫היא עשיית הדבר בלי שנדע שום תכלית לזה‪ ,‬אלא רק כי‬ ‫משפחתו לכיתת חינוך לספר על כך‪ ,‬לא היה תלמיד אחד‬ ‫שידע יסוד העניין של חינוך‪ ,‬הוא חינך את בניו ואת ביתו‬
‫מסר מופלא אודות אחריות המחנך‪ ,‬שח לנו בנו‬ ‫ואז אמר לי מרן זצוק"ל‪ ,‬כיום כמעט ואין בית אשר‬ ‫התורה אמרה לעשותה‪ ,‬אבל יש מצוות שתלויות לפי מה‬ ‫שלא ידע לספר על עצה חינוכית או הנהגה ששמע מאביו‬ ‫אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬אז זה נשאר‪,‬‬
‫הגאון רבי שרגא שליט"א‪ .‬הגמרא הנודעת בעירובין שרב‬ ‫אין שם קושי‪ ,‬ובהרבה משפחות אנו מוצאים בנים שיוצאים‬ ‫שיהיה בתוצאותיהם‪ ,‬זוהי מצוות החינוך‪ .‬חכמינו במכות‬ ‫או מאמו שמקורה במרן זצוק"ל‪ ,‬וכדומה‪ ,‬זה מעיד עד כמה‬ ‫אברהם אבינו נשאר לדורי דורות במחנך הדורות‪.‬‬
‫פרידא לימד תלמידו ארבע מאות פעמים עד שהבין‪,‬‬ ‫רח"ל לתרבות רעה‪ .‬צריך לדעת שהעיקר הוא שכאשר‬ ‫אמרו על המקרא 'יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך'‪,‬‬ ‫הותיר בהנחלת מורשתו החינוכית לכל‪.‬‬ ‫גם היום הסוד של החינוך יש רק אצל היראים לדבר‬
‫ופעם כשראה שלא הבין אחרי ארבע מאות פעמים‪ ,‬וענהו‪,‬‬ ‫האב משמש דוגמה טובה לילדים‪ ,‬הייתה לו השפעה יתרה‬ ‫שאף שיש לו ילד שלומד טוב‪ ,‬בכל זאת מצווה לייסרו‪,‬‬ ‫מעשה רב המעיד על מורשתו‪ ,‬שח בפנינו רבי אליהו‬ ‫ד'‪ ,‬הם יודעים שצריך לחנך את הילדים בדרך ד'‪ ,‬כמו שהם‬
‫שמעתי שהרב צריך ללכת לדבר מצווה‪ ,‬ומאז ששמעתי‬ ‫עליהם‪ ,‬ולא היו יוצאים לתרבות רעה‪ .‬יש כאלו שרוצים‬ ‫ולמה?! היה מקום לחשוב שהמצווה היא לייסר‪ ,‬גם בלי‬ ‫פרידלנדר שליט"א מנהל רוחני ת"ת תורת‪-‬אמת אודות‬ ‫קיבלו‪ ,‬אבל שאר האנשים לא יודעים מה זה חינוך‪.‬‬
‫הסחתי דעתי‪ ,‬בחושבי שהרב הולך‪ .‬שמע רב פרידא וחזר‬ ‫לומר שיש להעניק לילדים הרבה אהבה‪ ,‬כפי שייסד מרן‬ ‫שיוצרך לתועלת החינוך‪ .‬אבל אינו כן‪ ,‬מצוות ה'חינוך'‬ ‫התמנותו‪' :‬לאחר שביקשוני לכהן כמנהל רוחני בת"ת‪,‬‬ ‫]כנס חינוך למנהלי הת"תים וראשי הישיבות הקטנות‪,‬‬
‫ולימדו עוד ארבע מאות פעם עד שהבין‪ ,‬וזה היה מעשה‬ ‫החזו"א זצוק"ל שבדורנו אין המתחנך נקנה בהגבהה או‬ ‫היא רק שבייסרו יש סיכויים שיהיה בתוצאותיו יותר טוב‪,‬‬ ‫ידעתי כמי שב"ה עמל לקיים דברי המת להוציא לאור‬ ‫י"ג באייר‪ ,‬ארמונות חן ‪ -‬ב"ב[‬
‫עצום‪ ,‬עד שיצאה בת קול מהשמים ושאלוהו מה רוצה‬ ‫במסירה‪ ,‬אלא 'במשיכה'‪ ,‬שימשכנו בדברים טובים לעשות‬ ‫נמצא שאפילו אם הילד הוא טוב‪ ,‬יש מצווה לייסרו כדי‬ ‫ספרי אאמו"ר ה'שפתי חיים' הגה"צ רבי חיים פרידלנדר‬
‫בשכרו‪ ,‬שיוסיפו לו אורך ימים ‪ 400‬שנה‪ ,‬או שיזכו הוא וכל‬ ‫רצון קונו‪ ,‬ועל ידי שמעניקים אהבה לילדים‪ ,‬נקשרים‬ ‫שיהיה עוד יותר טוב'‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שאם אתמסר לחינוך‪ ,‬לא אוכל להמשיך ולערוך‬ ‫מחנך של דור‬
‫דורו לעולם הבא‪ ,‬ובחר רב פרידא באפשרות השנייה שיזכו‬ ‫להורים ולדרכם‪ .‬ויש לדעת שיש בזה שני צדדים‪ :‬מצד אחד‬ ‫זוהי הסיבה שכשנשאל פעם בגילוי לב‪ ,‬איך הצליח‬ ‫ולהוציא ספרי אבא כפי שביקש בחיותו‪ .‬ניגשתי קמי מרן‬ ‫אין תחום בחינוך בו לא הותיר לנו מורשה עצומה‬
‫לעוה"ב‪ ,‬והשיבן הקב"ה ‪ -‬תנו לו שניהם‪ .‬והעולם שואלים‬ ‫יש בזה חיסרון שע"י זה שמוסיף יותר מדי אהבה לילדים‬ ‫מרום דרגתו לחנך כל ימיו בחורים צעירים בגיל ישיבה‬ ‫זצוק"ל ושאלתיו מה עליי לעשות בפרשת דרכים זו‪.‬‬ ‫הטבועה בידי כל בתי החינוך בארץ‪ ,‬ואלפי המחנכים‬
‫למה רק רב פרידא קיבל שכר‪ ,‬והתלמיד לא מוזכר שקיבל‬ ‫הילדים מתרגלים להתפנק‪ ,‬וכשמתפנקים הם עושים מה‬ ‫קטנה ‪ -‬תשובתו הפליאה באמיתותה – 'תמיד עמדה‬ ‫'שאלני מרן בפשטותו ‪' -‬כמה ספרי 'שפתי חיים'‬ ‫שהולכים לאורו‪ .‬ואכן‪ ,‬בשיחה עם ראשי מערכות החינוך‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪56-57‬‬
‫וכשמקורבו ובן ביתו‪ ,‬הרב יעקב רוזנשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫במודיעין‪-‬עילית בימיה הראשונים‪ ,‬שבשבתות החורפיות‬ ‫הקטנים סביבו‪ ,‬כך כשהלב מלא על גדותיו באהבת תורה‬ ‫שכר על המאמץ הגדול לשמוע שמונה מאות פעם אותו‬
‫ביקש להקים ת"ת 'דרכי יושר' בחפציבה‪ ,‬כמובן שהתייעץ‬ ‫בהן נכנסת השבת מוקדם‪ ,‬יסיימו בתלמודי תורה מוקדם‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬יכול להשפיע גם לאחרים‪ .‬ולכן‪ ,‬באותה מידה‬ ‫לימוד‪.‬‬
‫עמו באיזו דרך לקבוע סגנון הת"ת‪ ,‬ודבריו היו ברורים בעד‬ ‫יותר‪ ,‬והבקשה עלתה על שולחן המרא דאתרא שהפנה‬ ‫שהמחנך לבו יהיה מלא וגדוש באהבת תורה‪ ,‬יראת שמים‬ ‫ואבא זצוק"ל ישב‪ ,‬שכלפי התלמיד זה דבר פשוט‪ ,‬כי‬
‫השיטה הלימודית של 'זכרו'‪ ,‬בנמקו בהצלחת התלמידים‪:‬‬ ‫השאלה למרן זצוק"ל שיכריע בדבר‪ .‬מרן התנגד בכל‬ ‫וחיבוב מצוות‪ ,‬יוכל להשפיע על תלמידיו מה שיש בלבו‪.‬‬ ‫הרי זה החיים שלו‪ ,‬ואם לא יבין הדבר לא יזכה לתורה‪ .‬אבל‬
‫שבאים להיבחן אצלי והם יודעים מצוין‪ ,‬הם לומדים‬ ‫תוקף‪ ,‬למרות שהבין נחיצות הדבר‪' :‬מי לוקח אחריות על‬ ‫ולאחר שדיבר על תפקיד המחנך העלה שיש לשים דגש‬ ‫רב פרידא יכול היה ללמוד עם אחרים בזמן זה ולא הוצרך‬
‫היטב גם חומש ומשניות מצוין‪ .‬וכשנערך במעונו מעמד‬ ‫ביטול התורה של התלמידים! הרי זה ביטול תורה דרבים!'‬ ‫רב על 'בין אדם לחברו'‪ ,‬בתארו‪ ,‬שישנם ילדים שמקנאים‬ ‫להסביר כה הרבה‪ ,‬וקיבל שכר מיוחד על המאמץ הגדול‪.‬‬
‫לפתיחת הת"ת‪ ,‬התבטא שאין לו ספק שכך לימדו את ילדי‬ ‫‪ -‬שאל‪ .‬לבסוף הסכים לתת אישור רק על בנות בית יעקב‬ ‫בחבריהם‪ ,‬בחלק הגשמי או הרגשי‪ ,‬קנאה המעבירה אותם‬ ‫והמשיל זאת לאדם שלא חש בטוב והולך למות‪ ,‬ובאו‬
‫ישראל בדורות קדמונים‪ ,‬והוסיף לשבח את הלימוד בניגון‬ ‫והגנים‪ ,‬ומי שנוסע לשבת וחושש מחילול שבת רשאי‬ ‫על דעתם ברצונם להידמות להם‪ ,‬ואינם מוכנים לקבל‬ ‫רופאים להכניס תרופה לפיו שתציל חייו‪ ,‬והחולה אמר‬
‫ונעימה – כמובן למי שהדבר מתאים כי השיטה דורשת‬ ‫להוציא בנו לפני הזמן‪ ,‬אבל לתת הוראה כזאת ברבים‪ ,‬הס‬ ‫מהוריהם ומתמרדים‪ .‬ואמר שחייבים לתת על כך הדעת‪,‬‬ ‫שאינו מסכים אלא אם יקבל אלף שקל‪ ,‬ובוודאי יהיה זה‬
‫זיכרון ויכולת שינון גדולה‪.‬‬ ‫מלהזכיר‪.‬‬ ‫כיוון שזה יכול לגרום להתנהגויות ‪ /‬רגשות שליליים‪,‬‬ ‫שוטה גמור‪ ,‬שהרי הולכים להציל חייו‪ ,‬וכי צריכים לשלם‬
‫מקורבו הגר"י מישקובסקי שליט"א שבישר לו שנפתח‬ ‫העלולים להשפיע על עתידו‪.‬‬ ‫בעד זה?! כך אותו תלמיד הרי מוכרח את הלימוד שמונה‬
‫ת"ת סמוך לביתו‪ ,‬וכידוע שמרן זצוק"ל המליץ לשלוח‬ ‫זכרו תורת משה‬ ‫בד בבד ראה מרן זצוק"ל בעיניו הצופיות שדורנו‬ ‫מאות פעם‪ ,‬כי בלי זה לא יזכה‪ ,‬וכשיודעים שהם חיינו‬
‫לת"ת סמוך לבית‪ ,‬למנוע טלטולם‪ ,‬ושאל את מרן אם‬ ‫כאשר החלה להתפתח שיטת הלימוד בת"תים של‬ ‫שונה מבעבר‪ ,‬שהבן או הבת אינם מוכנים לקבל דעת‬ ‫ואורך ימינו מוכרחים להתמיד וללמוד בתורה הקדושה‪.‬‬
‫להעביר הילדים מ'זכרו' לת"ת הסמוך לבית‪ .‬אך מרן‬ ‫'זכרו תורת משה'‪ ,‬הכוללת לימוד מושקע בחמישה חומשי‬ ‫ההורים כמובן מאליו‪ ,‬ומתוך כך חסרה להם הרגשת ההגנה‬ ‫מכך למדנו יסוד עמוק במורשתו‪ ,‬שלא רק שהחניך‬
‫השיבו‪ ,‬שכדאית הטירחה והנסיעה בטנדרים‪ ,‬עבור החומש‬ ‫תורה ונ"ך‪ ,‬וכן לימוד סדרי משנה עם חזרות מרובות‪,‬‬ ‫בצורה מספקת מהוריהם ומחנכיהם‪ .‬וכן‪ ,‬הרחוב כיום פרוץ‬ ‫חייב לדעת שהתורה בבת נפשו ועליו להשקיע כל הנצרך‬
‫והמשניות שידעו ב'זכרו'‪ .‬וכן שמח מאד על ניצול הזמן‬ ‫לקבוע אותם בלב התלמידים בגירסא דינקותא‪ ,‬זיהה מרן‬ ‫ביצריו הנוראיים‪ ,‬פלאי הטכנולוגיה‪ ,‬המחשב על סכנותיו‪,‬‬ ‫לרוכשה‪ ,‬אף על המחנך לצאת מגדרו ולהחכימו במסירות‬
‫הקיים אצל תלמידי שיטה זו‪ .‬וכשאלמנה אחת ביקשה עצתו‬ ‫זצוק"ל בחשיבות השיטה לגדל דורות של ת"ח השולטים‬ ‫המשפיעים על צעירי הצאן באופן מבהיל‪ .‬וההשפעה‬ ‫נפש‪ ,‬כי מצמיח ת"ח גדולים‪ .‬ותיאר‪ ,‬כדוגמא אישית‪,‬‬
‫לבנה‪ ,‬וטענה שב'זכרו' מסיימים בכיתה א' מוקדם קצת‬ ‫במקרא ובמשנה‪ ,‬וגם לימוד הגמרא יהיה יותר קנוי בנפשם‪,‬‬ ‫שחדרה מהתרבות העולמית אודות צורות החינוך שיש‬ ‫שאביו מעודו לא היכה בביתו‪ ,‬ואף לא צעק‪ ,‬אך הייתה‬
‫פרנסה ומציאת מקומות עבודה אפשר בכל זאת להסכים‬ ‫שהחליטה שכאן ילמדו בכורות ובנות טובות‪ ,‬ושלחו‬ ‫יותר‪ ,‬השיבה מרן‪ :‬אבל שם בכל השעות שנמצאים לומדים‪...‬‬ ‫בהדגשה שזה מיועד למי שמתאים לכך!‬ ‫לחנך הילדים‪ ,‬שנכנסה למחננו‪ ,‬גרמה לשינויי גישות‪,‬‬ ‫ממנו 'יראת הכבוד'‪ ,‬והעונש הגדול ביותר היה כשראו‬
‫לכך‪ ,‬התבטא ואמר‪' :‬אני סובר שתואר ועוד תואר ועוד‬ ‫מכתבים להורים ובאו למרן ונתן הסכמתו‪ .‬התחילו בכיות‬ ‫שח לנו המפקח רבי צבי מנדלסון שליט"א ‪ -‬מתחילת‬ ‫ומרן זצוק"ל היה חד בעניין כיצד להתמודד‪ ,‬כשבכל‬ ‫שגרמו לו עגמת נפש‪...‬‬
‫תואר ‪ -‬בסוף מגיעים לגיהינום'‪ .‬ו'רצון יראיו יעשה'‪,‬‬ ‫ובלגאן בכל העיר‪ .‬ההורים לא רצו להיות 'שפני ניסיון'‬ ‫חינוך הבנות‬ ‫הדרך באו לפניו המחנכים שיזמו ופיתחו השיטה‪ ,‬ומרן‬ ‫שיחה עמו גילה בקיאות מדהימה בכל פרטי הטכנולוגיה‬
‫הנושא אכן ירד מסדר היום‪.‬‬ ‫ורצו לשלוח לסמינר הרב וולף המוכר‪ ,‬והוא עמד כחומה‬ ‫מנהל סמינר מרכז בית יעקב‪ ,‬רבי ישעיהו ליברמן‬ ‫התעניין בפרוטרוט בכל שלבי הלימוד‪ ,‬מתוך ירידה לעומק‬ ‫והדרכים להתמודד עם בני ימינו‪.‬‬ ‫מורשתו החינוכית לבנים‬
‫בצורה‪ .‬כשהגיעו אברכים ובכו לפניו‪ ,‬מרן ישב ולא הזיז‬ ‫שליט"א‪ ,‬פורט בפנינו עולם מופלא שגילה רק בהדרכותיו‬ ‫נפש הצעירים‪ .‬וכאשר החלו להניב פרי הילולים‪ ,‬נעתר‬ ‫המלמד הוותיק רבי אברהם פישר שליט"א‪ ,‬מת"ת‬ ‫שח לנו רבי אורי ברנדויין שליט"א‪ ,‬מנהל רוחני בת"ת‬
‫עצות חינוכיות מעשיות‬ ‫אצבע ואמר‪ :‬עוד שנה תחזרו לסמינר הרב וולף‪ ,‬אבל עד אז‬ ‫לבנות הסמינרים שהיו יקרות בעיניו כבנותיו ממש‪.‬‬ ‫לבקשת המלמדים לבחון התלמידים‪ ,‬בשאלה מחודדת‬ ‫תשב"ר‪ ,‬שח ‪' -‬נהוג היה לפני למעלה מארבעים שנה‬ ‫'חוות דעת' ו'דרכי אבותינו' ‪ -‬ממרן זצוק"ל שמענו תמיד‪,‬‬
‫כל מי שהתעסק בתחום החינוך יכול למלאת‬ ‫צריכות ללכת לסמינר החדש‪ ,‬ומי שלא רוצה תשב בבית‪.‬‬ ‫הדבר שהכי ריגש אותו בכל מפגשיו עמו הייתה ישרותו‬ ‫בכל פרשה‪ ,‬בדגש על ההבנה‪ ,‬וכשנוכח לראות בשליטתם‬ ‫שהמלמדים צריכים לבוא למרן זצוק"ל לומר לו את התוכן‬ ‫שלימוד התורה אינו כלימוד שאר חכמות‪ ,‬שבהם אין צורך‬
‫קלסר ובו עצותיו ואמירותיו המחנכות של מרן זצוק"ל‪,‬‬ ‫הוא הקים זאת‪ ,‬והנחה אותנו בכל צעדיו החינוכיים של‬ ‫המופלאה‪ ,‬כך לדוגמא בשנים עברו‪ ,‬שילמו גמול הכנה‬ ‫המוחלטת‪ ,‬רווה נחת מרובה‪ ,‬וקרן אור פניו‪ .‬ובכל עת‬ ‫שעומדים ללמד באותו שבוע‪ ,‬והיה בודק אם הבינו נכון‬ ‫בקשר רגשי בין הלומד לחכמה‪ .‬תפילה מיוחדת נאמרת‬
‫שהותירו מורשת מופלאה לדורי דורות‪ .‬כך שח לנו הגר"י‬ ‫הסמינר‪.‬‬ ‫למבחני סולד‪ ,‬ובשנת תשס"א זה הופסק‪ ,‬ושילמו רק‬ ‫שבאו להיבחן אצלו תלמידי 'זכרו'‪ ,‬הביע התפעלותו‬ ‫הגמרא‪ .‬והיה מורה להם זאת תגידו כך‪ ,‬את זה אל תגידו‬ ‫בכל יום בברכות התורה 'והערב נא את דברי תורתך'‪,‬‬
‫משקובסקי שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת אמרי משה‪ :‬נכנסתי פעם‬ ‫באחת השנים קשה לתאר את הקושי ברישום שעברנו‪,‬‬ ‫על בגרות ומדובר בכסף רב‪ .‬נוצרה שאלה האם לעשות‬ ‫בפני מקורביו‪ ,‬שילדים שולטים בכל מה שלמדו‪ .‬באחת‬ ‫כי זה מבלבל וזה אתם צריכים להוסיף וכדו'‪ .‬היו אלו עצות‬ ‫שהתורה צריכה להילמד מתוך עריבות ו'גישמאק'‪ .‬ובאנו‬
‫ושאלתיו לאחר מנחה על ידיד שבנו איננו רוצה בשום‬ ‫עם לחצים ואיומים‪ ,‬באתי ואמרתי לו‪ :‬אני לא יכול‪ .‬הוא‬ ‫מעין בגרות במקצוע אחד‪ ,‬וכל בית הספר יקבל תקציב‪.‬‬ ‫ההזדמנויות שילדי כיתה נבחנו על כל חמישה חומשי‬ ‫פשוטות שהקנו למחנכים את הגישה לליבו של כל ילד'‪.‬‬ ‫לפניו בשאלה‪ ,‬ראשית כיצד מאהיבים תורה ויראה בכלל‪,‬‬
‫אופן ללכת לביה"כ להתפלל‪ ,‬כדת מה לעשות‪ .‬והשיב‪,‬‬ ‫צחק ואמר‪ :‬יש שני סוגי אנשים‪ .‬יש מנהלי מוסדות שאין‬ ‫באנו למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ושאלנו אם לעשות‬ ‫תורה וידעו להפליא‪ ,‬ואף שאל שאלה‪ ,‬והילדים ידעו‬ ‫הכרעותיו לגבי ביטול תורה היו מחמירות ביותר‪,‬‬ ‫שנית כיצד אפשר להאהיב התורה למתקשים בהבנתה?‬
‫'לא לעשות כלום ולחכות עד שירצה מעצמו'‪ .‬שאלתי‪,‬‬ ‫להם תלמידים ובאים לפניי ובוכים שאעזור להם‪ ,‬ויש‬ ‫בגרות במתמטיקה או באנגלית‪ ,‬וכל המורות יקבלו גמול‪.‬‬ ‫לענות שבחומש לא כתובה התשובה לשאלה זו‪ ,‬התפעל‬ ‫אך בפקחות נדירה‪ ,‬שח הגר"א טורק‪ :‬כידוע מרן זצוק"ל‬ ‫מרן זצוק"ל הנחיל לנו‪ ,‬בהבאת משל הגאון מווילנא‬
‫שאותו אב ביקש להדגיש שהילד כבר הגיע לגיל חינוך‪.‬‬ ‫כאלו שיש להם יותר מדי מידפקים‪ ,‬תבחר מה אתה רוצה‬ ‫והשיבני לשאול את מרן זצוק"ל‪ .‬עליתי למעונו ואמרתי‬ ‫מתשובתם ששולטים בכל החומש‪ ,‬ויודעים לומר גם מה‬ ‫עורר תמיד על חשיבות קבלת שבת מוקדמת‪ ,‬שלא‬ ‫שענה למגיד מדובנא ‪ -‬על שאלתו‪ ,‬איך אפשר להשפיע‬
‫ומרן השיב מיניה וביה‪' ,‬אם כך ודאי לא לעשות כלום'‪ ,‬כי‬ ‫להיות‪...‬‬ ‫כי נשלחתי לקבל הכרעתו‪ ,‬ומיד אמר כחכם עדיף מנביא‪:‬‬ ‫לא כתוב‪.‬‬ ‫ייכשלו ח"ו בחילול שבת‪ .‬התעוררה מחשבה בליבות רבים‬ ‫יראת שמים‪ ,‬לגביע המלא על גדותיו וממנו נשפך לגביעים‬
‫'להכריח' זה ההיפך מחינוך‪ .‬הצעתי‪ ,‬אולי האבא יציע לו‬ ‫מנהל סמינר דרכי רחל רבי יחיאל מנדלסון שליט"א‬ ‫זה יהיה רק לשנה‪ ,‬הם יתפסו שמקבלים כסף בלי בגרות‬ ‫מעשה יום ביומו‪ ,‬מבחן תשב"ר במעונו‬
‫פרסים וממתקים כל פעם שהולך ומתפלל?! ענה מרן 'זוהי‬ ‫מחדד‪ ,‬מהי המורשת שהותיר לבנות ימינו‪ :‬התפעלתי כמה‬ ‫מלאה ויבטלו זאת‪ .‬ואכן כך הוה‪.‬‬
‫אכן דרך טובה להמאיס על הילד את התפילה‪ ,‬ולא כדאי‬ ‫התעניין ושאל לא רק על העניינים הרוחניים שהדריך‬ ‫ורבי חנן אברהם כהנא שליט"א מנהל הסמינר בב"ב‬
‫לעשות כלום עד שירצה מעצמו'‪.‬‬ ‫תמיד בעצה ותושייה מעשית‪ ,‬אלא גם על אופן קיומו‬ ‫מפתיע באומרו שהקמת הסמינר ומורשתו הייתה ע"י‬
‫מלבד זאת תמיד חידד למחנך שעליו להוות דוגמא‬ ‫הפיזי של בית הספר ‪ -‬איך מסתדרים עם העול הכלכלי‪,‬‬ ‫מרן בעצמו‪ .‬הרב כהנא‪ :‬לפני כחצי יובל שנים קרא לי‬
‫אישית לחינוך‪ ,‬וכך יוכל להשפיע ממורשתו עליהם‪.‬‬ ‫וכמה ההוצאות בכל דבר‪ ,‬והכל לפרטי פרטים כשהוא‬ ‫מרן זצוק"ל ואמר שרוצה שאפתח סמינר‪ .‬חזרתי אליו עם‬
‫כששאלו אחד מראשי ישיבות קטנות איך נותנים לבחור‬ ‫מעודד מחד ומדריך מאידך‪ .‬הייתה לו מורשת ברורה‬ ‫דף הסתייגויות שאינני מתאים‪ ,‬הוא עבר על כל סעיף‬
‫טעם בתפילה‪ ,‬שאלו מרן ‪ -‬אתה בטוח שלך יש טעם‬ ‫בכל דבר‪ ,‬כך כשבאתי למעונו אודות מי שניסה לפעול‬ ‫שכתבתי ודחה הכל‪ .‬אמרתי לו כטענה אחרונה‪ :‬אף פעם‬
‫בתפילה? אם יהיה לך תתבע מבחורים צעירים ויקבלו‬ ‫לתוספת לימודי תואר מעבר לתארים המקובלים בציבור‬ ‫לא דיברתי לנשים‪ .‬והשיבני ‪ -‬בגלל זה אתה הכי מתאים!‬
‫זאת‪ .‬ולכן הורה שגם אבא שאינו ת"ח‪ ,‬יוכל לגדל בן כראוי‪,‬‬ ‫החרדי‪ ,‬שלל זאת מכל וכל‪ .‬וכששאלו שאולי לצורכי‬ ‫ולא יכולתי לסרב‪ .‬הוא הקים ועדה מסמינר הרב וולף‬

‫משוחח בלימוד עם הגאון )אז הבחור( רבי יהושע משקובסקי שליט"א‬
‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪58-59‬‬
‫בחזרה מתפילה ב"תורה ומסורה"‬
‫כשהגיעו להכונת המחנכים‬

‫המשך מעמוד ‪22‬‬ ‫צורת הישיבה וחותמה‬
‫הגר"י סטפנסקי שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'תורה‬ ‫ביקש לפתוח ישיבת 'אורחות תורה'‪ ,‬כשקרא אל הדגל את‬ ‫איך תיראה ישיבה בימינו‬
‫בתפארתה' משרטט את הרחבת הישיבות שכה השקיע‬ ‫מקורבו הרב יעקב וירז'בינסקי שליט"א והטיל עליו עול‬ ‫אם חפצים לדעת מה היסוד שביקש שתהיה בישיבה‪,‬‬ ‫יש בדורנו ת"ח מופלג‪ ,‬שמכהן כיום כראש ישיבה‪,‬‬
‫בפיתוחן‪' :‬יש סוגים שונים של ישיבות‪ ,‬והוא ראה בתמונת‬ ‫הניהול כדי להרים ישיבה לתפארת‪.‬‬ ‫שח לנו הגר"א גרבוז שליט"א‪ ,‬היא השקיעות בתורה‬ ‫שצמיחתו הרוחנית החלה לאחר שקיבל ה'עונש' הזה על‬
‫הישיבה שאינה 'אוניברסיטה לתלמוד' אלא מקום שבונה‬ ‫מאוחר יותר ביקש מרן להרחיב גבולות התורה אף‬ ‫והתרחקות מכל הבלי העולם שכיום חודרים למחננו‬ ‫פי עצתו‪ .‬ובכלל‪ ,‬היה מייעץ להורים ומחנכים‪ ,‬לעולם לא‬
‫בני עלייה‪ ,‬שמצד אחד הם לגיונו של מלך‪ ,‬ומאידך‬ ‫בכרמיאל ובמיוחד באלעד בישיבת 'תורה בתפארתה'‬ ‫יותר ויותר‪ .‬כבר בהיותו בן ישיבה החל בכך‪ ,‬כפי שסיפר‬ ‫להכות או להעניש מתוך כעס‪ .‬כשהעונש מגיע מתוך כעס‪,‬‬
‫מובדלים לגמרי מהרחוב‪ .‬הרעיון היה ליצור כל בידול‬ ‫שהוקמה כמגדלור עצום לתורה‪ ,‬ובמושב עוצם כסניפים‬ ‫אחד מחבריו בתקופת מונטריי‪ ,‬שנשאל איך שרד את כל‬ ‫התלמיד מבין שלא העוול ומעשה הקונדס שעשה הם אלה‬
‫אפשרי מהרחוב‪ ,‬ולכן סגר כל משב רוח שיכול להיכנס‬ ‫לממלכתו‪ .‬לאחר מכן אף בירושלים בישיבת 'תורת זאב'‬ ‫תלאותיו והקים משפחה לתפארת ושקע בלימוד כל ימיו‪,‬‬ ‫המביאים אותו לכלל ענישה‪ ,‬אלא הכעס של ההורה או‬
‫מהצד שכנגד לתוככי הישיבה‪ .‬בחזונו היה להקים ישיבה‬ ‫בראשות הגר"ב סולובייצ'יק שליט"א‪ ,‬ולאחר מכן בהקמת‬ ‫והשיב‪ ,‬שהכל בזכות מרן‪ .‬לישיבה במונטריי היו ב' דרכים‬ ‫המורה הוא זה המפליא בו את העונש‪...‬‬
‫שבה 'עמלים' גם על יראת שמים‪ ,‬היכל שבונים בו אדם‬ ‫ישיבת 'נתיבות חכמה' בראשות תלמידו הגר"ד וולפסון‬ ‫להגיע‪ ,‬או בשביל מסודר או בקיצור דרך מגינה שהייתה‬ ‫לשמע הדברים הללו‪ ,‬אך טבעי שכשנשאל רבינו‬
‫שהוא בן ישיבה במהותו'‪.‬‬ ‫שליט"א וישיבת 'נתיב הדעת' בראשות הגר"נ קפלן‬ ‫ליד הישיבה דרכה יכלו לעבור‪ .‬מרן עבר בגינה וראה אותו‬ ‫בוועידת 'תורה ומסורה' בארה"ב שעסקה בחינוך הילדים –‬
‫מקורביו מוסיפים‪ ,‬שמרן היה כאברהם העברי שהוא‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫מטייל ושאלו למעשיו‪ ,‬וענה‪ ,‬שהוא מטייל! אמר לו מרן‪:‬‬ ‫אם חוסך שבטו שונא בנו‪ ,‬האם אכן על ההורים חובה לייסר‬
‫בעבר אחד וכל העולם בעבר השני‪ ,‬כשראו כי אצלו נעשה‬ ‫⋅‬ ‫'ואולי אתה סתם רוצה לבזבז את הזמן'‪ ...‬מיד עלה אחריו‬ ‫את בניהם רק בכדי שיוכל אולי לצאת טוב יותר בעתידו?‬
‫הכל בלתי לד' לבדו‪ .‬לכן דיבר לא אחת כנגד 'הישיבות‬ ‫עם הקמת ישיבת 'אורחות תורה' דיבר לא אחת שרצונו‬ ‫לביהמ"ד ללמוד‪ .‬וסיפר‪ ,‬שלקח משפט זה לכל חייו‪ ,‬ונקודת‬ ‫השיב מרן נחרצות ‪ -‬אם הוא יודע שעל ידי זה שייסרהו‬
‫הפתוחות'‪ ,‬והרחיב דיבוריו בסכנת בני הישיבות שאינם‬ ‫להקים ישיבות ל'פרומע' בוחרים' שיוכלו להתעלות בהם‬ ‫האמת שבה הוכיחה אותו והחזיקה אותו לכל החיים‪.‬‬ ‫לא יצא טוב כי הנער יגיב בריחוק ובאופן דווקאי‪' ,‬אסור‬
‫חרדים ליראתם‪ ,‬ופירט זאת על צורת המראה של בן‬ ‫כראוי‪ ,‬ושח לנו בנו הגר"ש שליט"א‪ ,‬שאמר כי מטרותיו‬ ‫כך השתית את ייסוד הישיבות שיהיו שקועים בה רק‬ ‫לייסר' ‪ -‬כמו שמצינו שהמכה לבנו גדול עובר ב'לפני עור‬
‫ישיבה‪ ,‬על התרחקות מכל הקווים המוציאים את שומעיהם‬ ‫בהקמת הישיבה הן‪ :‬א'‪ ,‬שהדגש בה שינצלו הזמן ללמוד‬ ‫בתורה ויראת שמים צרופה‪ ,‬ויעמלו על תפילה ולימוד‬ ‫לא תתן מכשול'‪ .‬אם הוא יודע שעל ידי זה יתריס כנגדו‬
‫לדעת‪ ,‬ונגד השפעות הרחוב באשר הם‪.‬‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬ולא יסתפקו במעט דפי גמרא‪ .‬ב'‪ ,‬לשים דגש‬ ‫המוסר‪ ,‬ובד בבד יתרחקו מכל הבלי העולם והסובב שמנסה‬ ‫והחינוך לא יהיה לתועלת‪ ,‬אין מצווה‪ ,‬כי המצוות חינוך‬
‫זוהי הסיבה שהקפיד לקחת ראשי ישיבות שיהיו‬ ‫גדול ביראת שמים ותפילה‪ ,‬הנהגות בין אדם לחברו‬ ‫ליצור בטלה והבלים במוחו של בן הישיבה‪.‬‬ ‫אינה מצווה כפריה ורביה שאיננו מחויב לבדוק מה שיצא‬
‫גדולים בתורה‪ ,‬בהיקף‪ ,‬בידיעה‪ ,‬בהבנה‪ ,‬וגדולים ביראת‬ ‫ומידות טובות‪.‬‬ ‫הוא ביטא זאת בפתיחה לאחד הזמנים בישיבתו ‪' -‬ב"ה‬ ‫מזה‪ ,‬ילדים טובים או לא טובים‪ ,‬אלא המצווה היא חינוך!‬
‫שמים ומידות טובות‪ ,‬כדי שיהוו דמויות לתלמידיהם‬ ‫במשא הפתיחה אף אמר זאת גלויות לאחר שהתבטא‬ ‫יש לכם את הכוח ללמוד תורה בחשק ובהתלהבות‪ ,‬ולצמוח‬ ‫וחינוך הפשט שיהיה מחונך‪ ,‬ושעל ידי פעולותיו הילד יצא‬ ‫וסירב לסייע להורים שהתעקשו להכניס את צאצאיהם‬ ‫באומרו‪ ,‬שהאבא יחנך כמה שיכול‪ ,‬והבן יראה בישיבה‬
‫לגדול כמותם‪ .‬והתבטא לא אחת‪ ,‬שראשי הישיבה לא יהיו‬ ‫כי הקב"ה הוסיף לו שנות חיים בערוב ימיו בכדי לזכות‬ ‫יראי שמים אמיתיים‪ ,‬זה ייתן יותר מהכל"!‬ ‫טוב יותר בכל הליכותיו‪.‬‬ ‫למוסדות שאינם מתאימים להם‪ ,‬כי ראה בכך סיכון ממשי‬ ‫דוגמאות אישיות ראויות וכך יגדל‪ ,‬אבל בלי דוגמא‬
‫קשורים להתעסק בכספי הישיבה‪ ,‬ולכן צריך מנהל שרק‬ ‫לרגעים הללו‪ ,‬להקים ישיבות חדשות וחשובות כאלו‬ ‫רבים שואלים איך עושים זאת‪ ,‬וכי האם כל אחד הוא‬ ‫לעתידו של הילד שעלול לא למצוא את מקומו במוסד‬ ‫אישית לא יוכל לצאת ת"ח‪.‬‬
‫הוא יהיה אחראי על הגשמיות‪ .‬ולזאת אף ביקש שיהיו‬ ‫בארץ הקודש ‪' -‬מה שצריך עכשיו לדעת כי בניית ישיבה‬ ‫הרחבת גבולות התורה‬ ‫מומחה לחינוך? אני יודע שלהיות מומחה לחינוך אולי יש‬ ‫לא מתאים‪ ,‬להתנדנד ולרדת לאט לאט במדרון וחלילה‬ ‫נדבך נוסף במורשת החינוך הייתה צורת החיבור של‬
‫ישיבות שאינן גדולות במיוחד בכדי שיוכלו לשים עין‬ ‫אינה בשביל ללמוד סתם כמו האלף שנכנסין למקרא‪,‬‬ ‫לא רק בדיבורים והדרכות הורה מרן במאות שיחות‬ ‫בדור יחידים‪ ,‬ממש יחידים‪ .‬וזה תלוי כמובן בכמה דברים‪,‬‬ ‫אף לנשור‪ .‬גם בהורים אלה הטיח בזהירות‪" :‬כבוד‪ ,‬כבוד‪,‬‬ ‫המחנך והמתחנך‪ .‬לא אחת התבטא באומרו שמה שכתוב‬
‫על כל תלמיד בה שיגדל ליראה ולתורה כראוי‪ .‬לכן חתר‬ ‫דאמנם גם זה צריך‪ ,‬אבל צריך לדאוג שיצאו ב"ה אלו‬ ‫וכינוסים לחזק בדקי הבית בעולם הישיבות‪ ,‬אלא אף פעל‬ ‫ובעיקר בסייעתא דשמיא!‬ ‫כבוד" –והוסיף‪ :‬זה מסוכן עבור הילד‪ .‬אל תחטאו בנפש‬ ‫'זרוק מרה בתלמידים'‪ ,‬כבר אומרים בשם מרן החזו"א‬
‫לפתוח עוד ועוד ישיבות למצוינים ברוחניות‪ ,‬כפי שעשה‬ ‫שיהיו גדולים בישראל מקבלי תורה ומוסרי תורה‪ ,‬ובאמת‬ ‫בפועל להרחיב גבולות התורה‪ .‬מלבד ישיבתו הנודעת‬ ‫הנער‪.‬‬ ‫ש'קניין משיכה' הוא קניין יותר טוב מ'קניין חזקה'‪ ,‬דהיינו‬
‫בערוב ימיו‪] .‬תודתנו העצומה למערכת 'כאיל תערוג'‬ ‫יצאו מכל הישיבות הללו תלמידי חכמים‪ ,‬בעלי שאיפות‬ ‫'גאון יעקב' בה הרביץ תורה עשרות בשנים וגידל תלמידים‬ ‫חינוך אינו רק בתורה‪,‬‬ ‫נאמן ביתו ומקורבו הרב הגאון רבי איסר שוב‬ ‫ההנהגה בדרך רכה יותר טובה מההנהגה בדרך קשה‪ ,‬ואם‬
‫שסייעה לנו רבות בחומרי הגיליון[‬ ‫לגדלות ויראי שמים אמיתיים'‪.‬‬ ‫לפי הדרך שאותה חשב שצריך להיות בן תורה‪ ,‬בערוב ימיו‬ ‫אלא גם ביראת שמים ומידות‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהיה עד ראייה ושמיעה לרבות מהשיחות האלה‬ ‫כן יש לעיין מתי צריך לזרוק מרה בתלמידים‪.‬‬
‫במהלך שנותיו הארוכות בבית מרן זצוק"ל‪ ,‬מוסיף עוד‬ ‫והתבטא בגילוי לב ‪ -‬עד כמה שזכור לי‪ ,‬אף פעם לא‬
‫אחד מניצני המורשת‪ ,‬אמירתו שתפקיד ה'מחנך'‬ ‫לספר כי אחד הדברים עליהם עמד רבינו שוב ושוב‪ ,‬היה‬ ‫עשיתי רע לתלמיד‪ ,‬לא אמרתי מילה קשה או ח"ו לא‬
‫ליטול נשמה טהורה ולדאוג שתיוותר כל ימיה עבד לד'‬ ‫עניין סילוק התלמידים מהישיבות‪ .‬הדבר כאב לו מאד‬ ‫פגעתי באחד מהתלמידים‪ .‬ולגופו של דבר לדעת מתי‬
‫ולתורתו‪ ,‬ולכן מהראוי שלא יעסקו רק בחינוך לתורה‪,‬‬ ‫שסבר שכמעט ואין היתר לזרוק בחור מהישיבה‪ .‬כשהיו‬ ‫לתת ומתי לא לתת‪ ,‬מתי לצעוק ומתי לא לצעוק‪ ,‬זה דבר‬
‫המשך מעמוד ‪31‬‬ ‫מהפכת הכוללים‬ ‫אלא ישימו דגש נרחב בנוסף על מידות ובין אדם לחברו‬
‫מחד‪ ,‬ויראת השמים מאידך‪ ,‬הן בדוגמא אישית של המחנך‬
‫ראשי ישיבות ומשגיחים באים לשאול לגבי סילוק אחד‬
‫התלמידים‪ ,‬היה פונה אליהם בנימת כאב ושואל ‪ -‬אם הנער‬
‫קשה מאד‪ ,‬אבל מה שחשוב הוא שאם הר"מ מגיע לשיעור‬
‫מוכן‪ ,‬הוא מוסר שיעור עם גישמאק‪ ,‬ויש לילדים סיפוק‬
‫כלפי חניכיו‪ ,‬והן בפרקי חינוך בבניינים אלו העוסקים‬ ‫המדובר היה בנכם שאהבתם‪ ,‬האם גם אז הייתם ממהרים‬ ‫ונהנים מהלימוד‪ ,‬וממילא יותר רגועים והמשמעת יותר‬
‫יוכל להתחייב על הוצאות מינימליות לנישואין‪ ,‬בעוד‬ ‫האברך אמר כן‪ .‬ומרן זצוק"ל החל מיד תוך כדי קבלת‬ ‫אגב‪ ,‬בתחילת זמן חורף תשע"ז לפני שנפל למשכבו‬ ‫בקומת האדם‪ .‬לכן גם יעץ לכל הורה להוסיף על תלמודו‬ ‫לסלקו מהישיבה‪ ,‬או שמא במצב כזה הייתם מתחשבים בו?!‬ ‫טובה‪.‬‬
‫שהוא לא מצליח בקושי לגמור את החודש‪ .‬מרן זצוק"ל‬ ‫הקהל‪ ,‬לשאלו שאלות שונות מכל המסכת‪ ,‬והאברך אכן‬ ‫האחרון‪ ,‬כשלמדו בכולל מסכת מנחות‪ ,‬אמר לי בכאב‪,‬‬ ‫וללמוד גם בבית כדי שהילדים יראו "צורת אבא לומד"‬ ‫האם הייתם מקבלים את הגזירה או שמא מנסים לשכנע‬ ‫שח פעם מרן בגילוי לב‪ ,‬יש יהודי ת"ח שבילדותו הוריו‬
‫ענהו‪ :‬הבא ליטהר מסייעין אותו‪ ,‬כלומר כיוון שהוא‬ ‫ענה כראוי‪ .‬ומרן זצוק"ל אמר לו "אתה אכן יודע יבמות"‪...‬‬ ‫שהוא לא זכה להדפיס את ספרו על מסכת מנחות‪ ,‬ושמח‬ ‫ולא רק ידעו שאבא לומד‪ ,‬כי אין תחליף לדוגמה אישית הן‬ ‫שתינתן לו הזדמנות נוספת לנסות ולהוכיח את עצמו או‬ ‫לא גידלו אותו וגדל אצל משפחה כאן בב"ב‪ ,‬ובילדותו‬
‫מתעסק רק בלימוד התורה‪ ,‬הוא יזכה לסייעתא דשמיא‬ ‫שהדפיסו בתדפיס מיוחד חלק מהדברים שהיו מוכנים‪ .‬הוא‬ ‫של אב והן של מחנך‪ .‬וכאשר יגדלו הילדים‪ ,‬התמונה הזו‬ ‫לחזור מדרכו? רק בשלב שגם את הבן שלכם הייתם זורקים‬ ‫השתולל והיה מסתובב בישיבה בפוניבז'‪ ,‬והבחורים‬
‫מיוחדת‪.‬‬ ‫"אני רואה שיורד כסף מהשמים"‬ ‫החשיב מאוד את העובדה שהאברכים מעיינים בדבריו‪.‬‬ ‫תיחרט בתודעתם ותלווה אותם כל ימי חייהם‪.‬‬ ‫מהמוסד שלכם‪ ,‬זה השלב שמותר לזרוק תלמיד – וגם אז‬ ‫היו צריכים להשתיק אותו שלא יפריע‪ ,‬ממש פרא אדם‪.‬‬
‫אספר עוד סיפור להמחיש עד כמה ראה בכך דבר‬ ‫ביקשנו לשמוע כמה עובדות על הוראות והנחיות‬ ‫הרב אורצל‪ :‬היה פעם אברך מהכולל שבא לשאול‬ ‫שח לנו רבי אליהו פרידלנדר שליט"א ששוחח עמו‬ ‫חובה למצוא לו מוסד ראוי‪.‬‬ ‫כשהגיע לישיב"ק הוא הנהיג בחורים לדברים לא כל כך‬
‫מוחשי שבעת צורך יושפע על אברך כסף בלי שום הסבר‪,‬‬ ‫שמרן זצוק"ל נתן בנוגע לסייעתא דשמיא המיוחדת‬ ‫אותו שמציעים לו משרה של הרבצת תורה בישיבה‪ ,‬אך‬ ‫רבות בענייני חינוך ‪ -‬תמיד היה אומר שיש להרגיל‬ ‫לא אחת התבטא בכאב באומרו‪ ,‬אילו היה זה בן של‬ ‫טובים וסבלו ממנו רבות‪ ,‬אבל נהגו עמו בסבלנות‪ ,‬והיום‬
‫למרות שסבר שאסור מעיקר הדין לקחת הלוואות בלא‬ ‫שיש לאברכי כולל‪.‬‬ ‫הוא שוקל אולי כדאי עוד להמשיך בכולל‪ ,‬כדי לגמור‬ ‫מקטנות שלא לקנא בזולת‪ ,‬כי הקנאה אוכלת כל חלקה‬ ‫גביר המסייע לכם לישיבה‪ ,‬גם הייתם זורקים אותו בכזאת‬ ‫הוא מנצל כוחותיו הגדולים לטוב‪ .‬הוא גדל לת"ח מרביץ‬
‫לדעת מהיכן יהיה לפרוע את הדבר‪ .‬לפני אחת הפעמים‬ ‫הרב אורצל‪ :‬אברך מהכולל שאל אותו פעם‪ ,‬שיש לו‬ ‫ש"ס בעיון‪ .‬מרן זצוק"ל שאל אותו לגילו ולמשך זמן‬ ‫טובה‪ ,‬ואם גדלים על ערכים שהקנאה אינה פושה‬ ‫קלות מהישיבה?!‬ ‫תורה בישיבה‪ ,‬ואם לא היו מתנהגים עמו בהנהגה כזו הוא‬
‫שעמדו להוציא כרך מספרי "שלמי יוסף"‪ ,‬לא ידעו‬ ‫אפשרות להשקיע בתוספת בניית חדרים לביתו‪ ,‬למרות‬ ‫לימודו בכולל‪ ,‬ולאחר מכן הביעה פליאה כיצד יתכן‬ ‫במחוזותינו‪ ,‬קל יותר להתגבר ולהצליח בהמשך החיים‬ ‫את היסוד הזה השתית על פי מה ששמע ממרן החזון‬ ‫היה היום פרא אדם והיו סבלו ממנו‪ ,‬ואולי גם 'גוי גמור'‪.‬‬
‫המתעסקים בדבר מהיכן להשיג לזה את הכסף הנדרש‪.‬‬ ‫שכעת הוא אינו צריך את זה‪ ,‬אך הדבר יוכל לסייע לו‬ ‫שאברך בגיל כזה ובמקום חשוב כזה‪ ,‬עדיין לא גמר‬ ‫בכך‪ .‬מלבד זאת דיבר עמנו על עניין הוויתור‪ ,‬באומרו‬ ‫איש זצוק"ל‪ ,‬שאמר‪' :‬לקחת ילד או בחור ולסלק אותו‬ ‫כשרואים שעיקרי משנתו לייחס חשיבות לכל נשמת‬
‫בצר להם פנה האחראי למרן ושאל מה לעשות‪ ,‬הוא חישב‬ ‫לעתיד וגם יוכל לחסוך כסף בצד לצורך נישואי בתו‪ .‬מרן‬ ‫ללמוד ש"ס בעיון‪.‬‬ ‫שצריכים ללמד ילדים כבר מקטנותם‪ ,‬שאין מלכות נוגעת‬ ‫מהישיבה‪ ,‬שווה ערך ללקיחתו ולזריקתו במצולות ים'‪.‬‬ ‫חניך‪ ,‬ניתן להבין כיצד בכל שנות הנהגתו‪ ,‬כשהיה מרן‬
‫בעצמו כמה כסף צריך לזה‪ ,‬והגיע למסקנה שזה אמור‬ ‫שאל אותו אם הוא שקוע בלימוד‪ ,‬וכשהאברך אמר לו שכן‪,‬‬ ‫זה היה אצלו פשוט שזו צריכה להיות השאיפה והמטרה‬ ‫כמלוא הנימה במוכן לחברתה‪ ,‬ואם האדם ידע שהכל‬ ‫ולא אחת בעצמו נימק ואמר ‪' -‬מה תרוויחו מכך שתסלקו‬ ‫זצוק"ל תל תלפיות שהכל פונים אליו בשאלות חינוך‪,‬‬
‫לעלות בערך כ‪ 5,000-‬דולר‪ ,‬ואמר לו‪ :‬בלאו הכי אתה‬ ‫אמר לו שלא יבנה‪ ,‬והובן מדבריו שהוא סבר שלמי שיושב‬ ‫של כל אברך‪ ,‬ללמוד את כל הש"ס בעיון‪ ,‬ובמקביל לדעת‬ ‫מנוהל משמים‪ ,‬וככל שמוותר בעולמנו‪ ,‬רק ירוויח כאן‬ ‫התלמיד מהת"ת או מהישיבה למשך שבוע או שבועיים‪,‬‬ ‫מיוחד היה להביט בתשובותיו המחוכמות שהיה משיב‬
‫עומד לפני נישואי ילדיך ותקבל סייעתא דשמיא לפרוע‬ ‫ולומד ושקוע בלימוד‪ ,‬לא מוטל עליו חיוב השתדלות כלל‪.‬‬ ‫גם בחלקי השולחן ערוך‪ .‬נכנס אליו פעם אברך מהכולל‬ ‫בעולם‪ ,‬והדברים יחלחלו היטב לליבותיהם‪ .‬כן דיבר הרבה‬ ‫הרי בזמן הזה הוא רק יידרדר עוד יותר בכך שיסתובב‬ ‫כראוי‪ .‬נקודה מיוחדת שהייתה במרכז משנתו החינוכית‬
‫את התחייבויותיך‪ ,‬הרי זה דבר של מה בכך עוד חמשת‬ ‫סוף הסיפור היה כמה שנים מאוחר יותר‪ ,‬האברך ניגש‬ ‫שהוא ידע עליו שהוא צריך עידוד‪ ,‬ואחזו אז בלימוד ענייני‬ ‫על אישיות המחנך‪ ,‬שישמור על רוגע ויתגבר על מידותיו‪,‬‬ ‫ברחובות'‪.‬‬ ‫היא קבלת תלמידים וכן תלמידות למוסדות‪ .‬כאשר הגיעו‬
‫אלפים דולר‪ ,‬ותוכל לקחת על זה גמ"ח!‬ ‫אליי יום אחד לא מכבר‪ ,‬ואמר לי אתה זוכר ששאלתי את‬ ‫תערובות במסכת חולין‪ ,‬ומרן זצ"ל שאל אותו מה הדין של‬ ‫כי התלמידים חכמים ופיקחים‪ ,‬וכשהם רואים שהמלמד‬ ‫אך כשהיו צריכים לגעור או להעניש‪ ,‬המליץ להעניש‬ ‫אליו מנהלי מוסדות וטענו כי כבר עברו את המכסות‬
‫השעה נוקפת‪ ,‬האברכים ממהרים לסדרי תלמודם‪ ,‬אך‬ ‫מרן על הבנייה‪ ,‬ובכן לא מזמן הייתי כבר צריך לבנות‪,‬‬ ‫תערובת חֵ לֶ ב בבשר‪ ,‬אם זה תערובת של מין במינו או מין‬ ‫אינו מרומם‪ ,‬הדבר משפיע מאד עליהם‪.‬‬ ‫תלמיד שאינו מתנהג כשורה במסגרת התורה והישיבה‪,‬‬ ‫או שהכיתה גדולה מדי‪ ,‬מרגלא בפומיה וכל מי שהיה‬
‫המעיין הבלתי נדלה מהעובדות והנחיות הנצח שקיבלו‬ ‫ובדיוק באותו זמן קיבלתי סכום גדול של החזרים מביטוח‬ ‫בשאינו מינו‪ ,‬והאברך ענה לו שכמדומה זה מחלוקת ט"ז‬ ‫זוהי הסיבה שכשניגש אליו בחור קודם היכנסו‬ ‫כגון לצוות על התלמיד ללמוד מערכה שלמה מתורת רבי‬ ‫במחיצתו זוכר זאת היטב‪" :‬את העבירה הנוראה הזאת אני‬
‫ממרן זצוק"ל על היחס המיוחד ללומדי התורה בכלל‪,‬‬ ‫לאומי שעזר לכסות את הבנייה במדויק‪.‬‬ ‫וש"ך‪ ,‬ומרן זצ"ל אמר לו‪ ,‬למה כמדומה? זה אכן מחלוקת‬ ‫לישיבה גדולה וביקש צידה לדרך להצליח בה‪ ,‬ענה ואמר‬ ‫עקיבא איגר זצוק"ל‪ ,‬ולהיבחן עליה תוך פרק זמן קצוב‪.‬‬ ‫לוקח על עצמי"‪ ,‬אמר בחיוך‪.‬‬
‫ולאברכים שאין להם בעולמם דבר מלבד לימוד התורה‬ ‫הרב גרוסברד‪ :‬הוא שאל פעם את האברכים שישבו‬ ‫ט"ז וש"ך‪...‬‬ ‫‪ -‬כל בחור ישיבה יכול לצמוח גדול בתורה ממש‪ ,‬ורק ג'‬ ‫במקרה כזה התלמיד התקשה להבין תורתו העמוקה של‬ ‫לכל זכורה שאגת הארי הזקן כאשר הגיע למעונו‬
‫מתוך הדחק‪ ,‬זורם ושוטף‪.‬‬ ‫לפניו‪ :‬ראיתם כסף שיורד מהשמים? אני רואה כסף שיורד‬ ‫עבר אצלו פעם אברך צעיר באמצע קבלת קהל לפני‬ ‫מפריעים מעכבים אותו‪ ,‬קנאה‪ ,‬תאווה וכבוד‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫הגרעק"א‪ ,‬כשהוא מחזר אחר פתחי רבני הישיבה להבין עוד‬ ‫אחד ממנהלי המוסדות ובפיו נימוקים למה לא לקבל ילד‬
‫הם מפטירים‪ ,‬שכאן ניתן לומר ולא במליצה‪ ,‬שיכלה‬ ‫מהשמים לאברכים היושבים ולומדים! בכמה הזדמנויות‬ ‫שנים ספורות אחרי מנחה‪ ,‬ושאלו שבמסגרת שהוא לומד‬ ‫'כולנו' לא גדלים‪ .‬זו עבודה קשה מאד לעמוד כנגדם‪,‬‬ ‫קטע ועוד שורה‪ ,‬עד שהגיע ונבחן‪ ,‬לדידו זהו עונש חינוכי‬ ‫מסוים‪ .‬מרן זצוק"ל שמע והגיב בנחישות והגבהת קולו‪:‬‬
‫הזמן ולא יכלו המעשים‪ ,‬ואפשר לדבר על כל דבר ועניין‬ ‫הוא אמר לאברכים ששאלוהו איך יכולים לחתן את‬ ‫בכולל שלו‪ ,‬לומדים כעת מסכת יבמות בעיון‪ ,‬וזה קשה לו‬ ‫ואלמלי הקב"ה עוזרו אין יכול לו‪...‬‬ ‫למופת‪ .‬אבל תבע להדגיש כי אין זה בתורת "עונש" כי‬ ‫"כבוד‪ ,‬כבוד‪ ,‬כבוד"‪ .‬הוא לא הסכים לסייע למנהלי מוסדות‬
‫ממורשתו ותורתו של מרן זצוק"ל בנושאים אלו שהיו‬ ‫הילדים כשאין להם כדי מחייתם‪ ,‬והוא ענה שכשיצטרכו‬ ‫כי הוא כבר למד לפני זמן לא רב בישיבה מסכת יבמות‪,‬‬ ‫שנה של יתמות חלפה ואנו מחויבים להמשיך – חנוך‬ ‫דבר תורה של הגרעק"א אינו חלילה עונש ואסור שיישאר‬ ‫שמטבע הדברים מעדיפים מוסד לתלמידים מצוינים‬
‫פסגת עולמו‪ ,‬ימים ולילות ארוכים‪ .‬אך הזמן דוחק‪ ,‬והעיקר‬ ‫לזה‪ ,‬יזרקו עליהם כסף מהשמים!‬ ‫והוא רוצה להמשיך למסכתות נוספים אם כדאי לעבור‬ ‫לנער על פי דרכו של מרן זצוק"ל‪ .‬צאי לך בעקבי הצאן‪,‬‬ ‫וייחרט כך בתודעת הנער – אלא להסביר לו שזה לטובתו‬ ‫הלומדים בכיתות הומוגניות‪ ,‬כי ראה בכל ילד וילדה את‬
‫הוא שיהיו הדברים לתועלת‪.‬‬ ‫שאל אותו פעם אברך שעמד לפני נישואי ילדיו‪ ,‬כיצד‬ ‫בגלל זה כולל‪ .‬מרן זצוק"ל שאל אותו‪ ,‬אתה יודע יבמות?‬ ‫על משכנות הרועים ורעי את גדיותיך‪...‬‬ ‫כיוון שהמעשה שעשה מרחיק אותו וזה יקרבו‪.‬‬ ‫גדול הדור שאולי יצא ממנו‪ .‬ודווקא משום כך היה נחרץ‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪60-61‬‬
‫הבנות‪ .‬במקורו לא חנכו בו למסלול חיים שבו האישה עובדת‬
‫והבעל לומד משום שזה היה נחלת בודדים באותה תקופה‪.‬‬
‫וכמו כן‪ ,‬לא למדו פדגוגיה ודידקטיקה לתעודת הוראה‪ .‬למדו‬
‫את מקצוע התפירה שהיה מקצוע מכובד ומפרנס באותו הזמן‪,‬‬
‫ובבית יעקב אחד בקראקא למדו הנהלת חשבונות‪ .‬כיום עם‬
‫הקמת עולם התורה באה"ק בצביון שהעמידו גדולי ישראל‬
‫לחנך את הבנות של אברהם אבינו!‬
‫ישנה אבחנה עמוקה שנראתה למתבונן בדרכי הנהגת‬
‫הציבור של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל והיא המגמה‬
‫לחבר כל נושא למקור ולשורש‪ .‬למשל‪ ,‬בכל פעם שדיבר או‬
‫שכתב על חינוך מתחיל תמיד מדרך אברהם אבינו "ושמרו‬
‫דרך השם"‪ .‬לדוגמא‪' :‬הנה ענין החינוך של ילדי ישראל נמסר‬
‫לנו מדורי דורות מאברהם אבינו עד היום הזה והוא לשמור‬
‫עם ראשי איגוד הסמינרים והמנהלים במעונו‪ .‬כה תאמר לבית יעקב‬
‫טוהר ולא תואר‬ ‫על משמר החומות‪ ,‬בדרכה של‬
‫תאמר‬
‫לבית יעקב‬
‫לפי צורך הזמן‪ ,‬מחנך 'בית יעקב' ברוח זו‪ ,‬וכמו כן ראו גדולי‬ ‫דרך ד' לעשות צדקה ומשפט'‪) .‬ימלא פי תהילתך – אגרות‪,‬‬
‫ישראל את הצורך לאפשר לנשים לעבוד על מנת שיהא ניתן‬ ‫אגרת רפ"ב(‬ ‫ה'דאווענקע' ⋅ מנהלי הסמינרים של‬
‫לקיים את צורת החיים של אברך‪.‬‬ ‫בנושא הסכנה על לומדי התורה‪ ,‬מתחיל מיציאת מצרים‪.‬‬
‫כך גם כשדנים על הכנסת מקצוע לסמינר‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫'הנה עם ישראל שיצא ממצרים וקיבל התורה במדבר‪ ,‬ומן אז‬ ‫'בית יעקב' ברחבי הארץ נתקלים‬
‫את המצב המעשי בו בנות הולכות למקומות לא ראויים‪ ,‬אין‬ ‫כל מה שנותר היא התורה ולומדיה‪ ,‬וכלל ישראל הנאמן לד'‬
‫טעם לדון על 'מסורת בית יעקב'‪ ,‬בזמן שאין שום מסורת‬ ‫לומד תורה‪ ...‬ולכן אנו מבקשים מכל אחד ואחד להתפלל שלא‬ ‫מדי יום בשאלות שהזמן גרמן‪:‬‬
‫בזה מלבד לתת בכל שלב ובכל תקופה את המענה המעשי‬ ‫יפריעו לנו מדבר זה‪ ,‬כי זה עיקר חיותנו ותפקידנו בחיים‪'...‬‬ ‫לימודי תואר‪ ,‬לימודים באקדמיה‪,‬‬
‫שיאפשר לבנות לגדול ברוח ישראל סבא‪.‬‬ ‫)אגרת תל"ג(‬
‫משנתו הנחרצת של מרן ראש הישיבה הייתה שכבודה‬ ‫הגישה היא‪ ,‬שאנחנו מתחילים מאברהם אבינו ומיציאת‬ ‫מקצועות נוספים עבור פרנסה‪,‬‬
‫של בת מלך פנימה‪ ,‬בבית‪ ,‬מאחורי הפרגוד‪ ,‬אם הבנים שמחה‪.‬‬ ‫מצרים ומיישמים את זה כיום בהנהגתנו בתקופה זו על פי‬
‫חובתה ויעודה הוא להיות אם ורעיה‪ ,‬ומגדלת את בניה באהבה‬ ‫אותה הדרך‪.‬‬ ‫קבלת תלמידות מבתים פחות‬
‫לתורה‪ .‬לזה היא צריכה לשאוף ובכך היא אמורה לחוש תחושה‬ ‫בהתאם לכך נקבע גם היחס לכל נושא בציבור‪ ,‬מתוך‬ ‫טובים‪ .‬צניעות הבנות ועוד כהנה‬
‫של מימוש עצמי‪ .‬כל השאר מיותר ולא חיובי‪ .‬גם בעיירה‬ ‫ראיית המושג הרחב של 'ושמרו דרך השם'‪ ,‬של קיום כלל‬
‫הייתה ה"דאוונקע" – האישה היחידה שידעה להתפלל אך כל‬ ‫ישראל‪ .‬לא כל פרט טכני בבית יעקב הוא 'מסורת בית יעקב'‪,‬‬ ‫וכהנה ⋅ לאורך חצי יובל שנים‬
‫האחרות היו נשים צדקניות‪ .‬אלא שיש אילוצים‪ ,‬ובמציאות‬ ‫הראייה היא רחבה יותר‪ .‬איך ממשיכים לאור הנסיבות כיום‬
‫של דיעבד יש למצוא פתרונות למצב שנכפה עליך ע"י‬ ‫את החינוך של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫הם הודרכו וכוונו על ידי רבן של‬
‫החיים‪ .‬רשכבה"ג רבינו זצוק"ל נתן פתרונות לבעיות והציב‬ ‫'בית יעקב' הוקם בהכרעת חכמי הדור ההוא לשנות‬ ‫ישראל מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬
‫תשובות לשאלות‪ ,‬אבל בעיניו היה זה המצוי ולא הרצוי – כי‬ ‫מהנוהג המקובל שנשים היו בביתן‪ ,‬מפני צורך השעה‪ .‬בית‬
‫כבודה של בת מלך פנימה‪ .‬עמוק בפנים‪ ,‬נסתרת וגדולה‬ ‫יעקב הוקם באירופה ופעל בצביון של 'תנועת נוער' על מנת‬ ‫ופעלו על פי משנתו הסדורה ⋅‬
‫מהחיים‪ .‬בית אברהם‪ ,‬בית יצחק‪" ,‬בית יעקב"!‬ ‫לספק מענה הולם כנגד תנועות הנוער הפסולות שסחפו אז את‬
‫בשיחה ל'יתד נאמן' הם פורשים את‬
‫'ושב מאחריך'‬ ‫שנים הודיע משרד החינוך כי הוא עומד לסגור את מרבית‬
‫ה'כה תאמר לבית יעקב' של רבן‬
‫מרן זצוק"ל גם כאב וחרד ל'כל כבודה בת מלך פנימה'‬ ‫הסמינרים של בית יעקב ולהשאיר רק אחד בצפון‪ ,‬אחד‬ ‫של כל בני הגולה ⋅ בנות ישראל אל‬
‫ולצניעותן של בנות ישראל‪ .‬מרן זצוק"ל פעל רבות לחיזוק‬ ‫במרכז ואחד בירושלים‪ .‬הסמינרים האלו ירכזו בתוכם את‬
‫הצניעות ועמד בפרץ ואמר‪ ,‬כפי שמעיד לנו הרב יחיאל‬ ‫כל התלמידות‪ .‬רעיון זה החריד את מנהלי הסמינרים‪ ,‬כיוון‬ ‫מרן רבי אהרן ליב זצוק"ל בכינה‬ ‫הרב א‪ .‬הכהן‬
‫מנדלזון‪ ,‬שעל כך הרי נאמר במפורש הפסוק‪" :‬ולא יראה‪...‬‬ ‫שאינו תואם כלל את דרך החינוך של בנות בית יעקב‪.‬‬
‫ושב מאחריך"‪ ,‬ויש לפעול שתשרה שכינה בישראל‪ .‬הוא‬ ‫מספר מנהלים נכנסו לבית מרן ראש הישיבה זצוק"ל‪,‬‬
‫בעצמו קם ונסע לכינוסים ועצרות חיזוק בכל רחבי הארץ‬ ‫ודיווחו לו על התוכנית‪.‬‬ ‫אולי לעשות בגרות במתמטיקה או אנגלית‪ ,‬וממילא כל‬ ‫מוסיף הרה"ג ר' יחיאל צוקר מהסמינר באשדוד‪ :‬בשנות‬ ‫ולתת להם כלים להתמודדות עם ניסיונות הזמן‪ .‬בדורנו‪,‬‬ ‫'בשנים שעברו לא היה צריך חינוך מיוחד לבנות‪ ,‬כל‬
‫לעורר ולחזק את העניין‪ ,‬ולמרות חולשתו הרבה אף פעם‬ ‫מרן זצוק"ל שאל אותם למה הם מבוהלים‪ ,‬הרי לא הם‬ ‫המורות יקבלו גמול‪ .‬אמר‪ ,‬לכו תשאלו את ראש הישיבה‪.‬‬ ‫הקמת הסמינר נקלענו למצב כספי קשה מאוד‪ ,‬החובות‬ ‫היה אומר רבנו הגדול זצוק"ל‪ ,‬נוצר צורך נוסף בלימודים‪,‬‬ ‫כבודה בת מלך פנימה‪ ,‬והבית היה שומר ולא היה צריך‬
‫לא אמר שקשה לו להשתתף ולפעול בזה‪.‬‬ ‫סוגרים את הסמינרים‪ ,‬אלא משרד החינוך הוא שסוגר להם?‬ ‫באנו ואמרנו שמרן הגרי"ש אלישיב שלח אותנו‪ ,‬מיד אמר‪:‬‬ ‫הגיעו לכדי מאות אלפי דולרים ומרן זצוק"ל כאב מאוד את‬ ‫כי האברכים צריכים להיות שקודים באוהלי תורה ומכוח‬ ‫דבר נוסף מבחוץ‪ ,‬ובשנים האחרונות ראו צורך גם לעשות‬
‫גם כשעלה הנושא של הנהגות חתן וכלה וראה שצריך‬ ‫ענו המנהלים אם כן לאן תלכנה התלמידות? היכן תלמדנה?‬ ‫זה יהיה רק לשנה‪ ,‬הם יתפסו שאתם מקבלים כסף בלי בגרות‬ ‫הדבר‪ .‬לאחר מספר שנים הוצע לנו ע"י מאן דהוא במשרד‬ ‫זה נוצר צורך חיוני לתת לנשים את הכלים להביא פרנסה‬ ‫בתי ספר וסמינרים לבנות וחשבו שבזה יהיה טוב‪ ,‬אבל גם‬
‫לחזק את השותפות בהדרכה הנכונה לחתנים ולכלות‪,‬‬ ‫כיצד תשגנה משרות? כיצד יתפרנסו בתי האברכים? מרן‬ ‫מלאה ויבטלו את זה‪ ,‬אם זה מותר אז תעשו לשנה אחת‪.‬‬ ‫החינוך לקבל רישיון טכנולוגי כך שהתקציב ממשרד‬ ‫לביתן‪ ,‬כדי שהבעלים יוכלו להמשיך ולשבת בבית‬ ‫זה עדין לא פתרון לגמרי‪ ,‬כי צריך ג"כ את הבית‪ ,‬הרחוב‬
‫הטריח את עצמו בנסיעות וארגן והשתתף באספות של‬ ‫ראש הישיבה המשיך בתמיהתו‪ ,‬על מה החרדה? לבסוף‬ ‫חזרנו למרן הגרי"ש וסיפרנו לו מה אמר מרן ראש‬ ‫החינוך יהיה גבוה ביותר משליש מהתקציב הקיים‪ ,‬התקציב‬ ‫המדרש ולהיות שקודים בתורה‪ .‬מכיוון שהציבור גדל ב"ה‬ ‫כ"כ חודר והבית ספר לבד לא מספיק וההורים לבד ג"כ‬
‫ראשי ישיבות ומנהלי סמינרים‪ ,‬וכיוון את העוסקים בכך‬ ‫הסביר את דעתו‪ .‬דעו לכם‪ ,‬אמר‪ ,‬עבור לחם ומרגרינה‬ ‫הישיבה‪ ,‬וענה בזו הלשון‪' :‬אם רבי אהרן ליב אמר כך‪,‬‬ ‫הזה היה אמור לפתור את צבירת החובות הנוספים‪ .‬אך‬ ‫ולא שייך שכל הבנות יעסקו בהוראה וגננות‪ ,‬נוצר צורך‬ ‫לא מספיק‪ ,‬ואולי נשאר האפשרות שיהיו ביחד‪ ,‬אולי אז‬
‫בהוראות והלכה למעשה לפרטי פרטים‪.‬‬ ‫תמיד יימצא ממון‪ .‬כל חרדתכם היא מנין יימצא כסף לחיים‬ ‫מובטח שלא תיכשלו ולא יהיה תקלה על ידכם' ופעמיים‬ ‫התנאי לרישיון היה בעשיית בגרות חלקית של הבנות‪.‬‬ ‫חשוב להוסיף מקצועות נוספים שיכינו את הבנות לכלים‬ ‫הקב"ה יעזור שנוכל לצמצם את האווירה שיש ברחוב'‪.‬‬
‫"איכותיים" יותר‪ .‬טוב שתדעו על מה אתם מתדיינים‪.‬‬ ‫חזר על הלשון הזו‪ .‬סיפרנו שאומר שזה רק לשנה‪ ,‬הוא צחק‬ ‫נשלחתי ע"י מו"ר הגאון רבי פינחס שרייבר זצ"ל‬ ‫לפרנסה כדי שעולם התורה יוכל להמשיך להתרחב‪.‬‬ ‫)ימלא פי תהלתך – ציבור‪ ,‬ע' עד(‪.‬‬
‫להתאים לכולם לא רק לאסור!‬ ‫הצורך בפרנסה הביא את הנהלות הסמינרים לאיתור‬ ‫ואמר‪ :‬הוא יודע‪ ...‬ובאמת כך הווה‪.‬‬ ‫לשאול את דעתו של מרן‪ ,‬הבהרתי לו שזה יפתור לי את‬ ‫בתמוז תשע"ג כתב רבנו הגדול זצוק"ל‪' :‬הנה בדורות‬
‫עם הקמת הסמינר באשדוד‪ ,‬מספר לנו הרב יחיאל‬ ‫דרכי השתכרות אלטרנטיביים‪ .‬כל מקצוע חדש‪ ,‬טעון‬ ‫למעשה‪ ,‬אנחנו לא עשינו‪ ,‬כי חששנו שזה לא יהיה‬ ‫הסיבוך הכספי‪ .‬תשובתו של רבנו הגדול זצוק"ל הייתה‬ ‫המפריע לבית של תורה‬ ‫האחרונים הופקד חינוך בנות ישראל בידי מוסדות בית‬
‫צוקר‪ ,‬נכנסתי אל מרן זצוק"ל יחד עם הגאון רבי חזקיהו‬ ‫הסכמתם של גדולי הדור המכירים מקרוב את המצוקה‬ ‫יפה ולא קיבלנו הגמול‪ ,‬אבל באמת אחרי שנה ביטלו את‬ ‫נחרצת וברורה‪' :‬בגרות זה לא בית יעקב!'‬ ‫שח לנו הרה"ג ר' יחיאל מנדלזון שליט"א מנהל סמינר‬ ‫יעקב‪ ,‬שבהם מחנכים בנות ישראל ליראת שמים טהורה בלא‬
‫מישקובסקי שליט"א למשך שעה ארוכה ללבן הנהגות‬ ‫הכלכלית‪ ,‬אבל חרדים לשלמותה הרוחנית של התלמידה‪,‬‬ ‫הרעיון‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות לאחר שקיבלתי את התשובה יצא‬ ‫'דרכי רחל'‪ :‬בהזדמנות בה היה מי שניסה לפעול לתוספת‬ ‫שום תערובות לימודים אשר אין רוח חכמים נוחה מהם‪ .‬ע"כ‬
‫כלליות בקשר לצורת החינוך במוסד‪ .‬בין הדברים הבאתי‬ ‫האמורה להיות אם בישראל‪ .‬מספר המקצועות המתאימות‬ ‫מרן לבר מצווה‪ ,‬אז ניגש אליי יהודי שעמד מהצד ואמר לי‬ ‫תואר מעבר לתארים המקובלים היום בציבור החרדי‪ ,‬שלל‬ ‫שבים אנו ומעוררים שזהו המקום היחידי שבו צריך וראוי‬
‫לו את 'תקנון הצניעות' שיעבור על סעיפיו‪ ,‬וללבן עמו‬ ‫לאופייה וסגנונה של בת "בית יעקב" זעום וגם מקומות‬ ‫פרנסה משמים!‬ ‫שנדמה לו שמרן לא שמע שאמרתי לו שמדובר על 'בגרות‬ ‫זאת מרן ראש הישיבה זצוק"ל מכל וכל‪ .‬היו ששאלו‪ ,‬אולי‬ ‫לחנך את בנותינו‪ .‬ואין ללכת ללמוד באותם מוסדות אשר‬
‫יחד את השאלות‪.‬‬ ‫העבודה התואמים את רוחה של בת בית יעקב מצומצם‬ ‫שח לנו הרה"ג ר' יחיאל צוקר‪ :‬שאלתי את מרן זצוק"ל‬ ‫חלקית'‪ .‬המתנתי למרן וכשחזר הבהרתי שאני מדבר על‬ ‫לצורכי פרנסה ומציאת מקומות עבודה וכו' אפשר בכל‬ ‫אין רוח חכמים נוחה מהם שמלמדים בהם לימודים אקדמיים‬
‫מרן אמר מיד‪ ,‬עליך לדעת שלהחדיר צניעות בבנות‬ ‫מאד‪ .‬עם כל זאת אנו מנסים למצוא פתרונות תעסוקה‬ ‫האם להכניס בסמינר לימודי תכנות והנדסאות תוכנה‪,‬‬ ‫בגרות חלקית שקיימת בחלק מהסמינרים‪ ,‬מרן זצוק"ל‬ ‫זאת להסכים לכך‪ ,‬התבטא ואמר‪' :‬אני סובר שתואר ועוד‬ ‫או הכנה ללימודים אלה‪ .‬ובפרט כאשר המורים שם אינם‬
‫זה הדבר החשוב ביותר‪ ,‬מעל לכל העניינים‪ ,‬זה העיקר!‬ ‫חדשים‪ ,‬כדי להביא פתרונות תעסוקתיים ליותר תלמידות‪.‬‬ ‫אני באופן אישי התנגדתי מאוד בעיקר בגלל שבנות רבות‬ ‫ענה לי‪ :‬מי עושה זאת‪ ,‬בית יעקב פלוני? אתה רוצה להקים‬ ‫תואר ועוד תואר — בסוף מגיעים לגיהינום'‪ .‬ואמנם 'רצון‬ ‫ראויים לחנך בנות ישראל וביניהם אנשים שאינם שומרי‬
‫ביקשתיו לעבור על סעיפי התקנון‪ ,‬ענה ואמר‪' :‬מה‬ ‫המציאות היא שתלמידה שלמדה מקצוע המתאים לכישוריה‬ ‫הולכות אח"כ לעבוד במקומות עם אינטרנט פרוץ‪ ,‬ועם‬ ‫סמינר כמותם? יש לך סמינר טוב למה לקלקל אותו?!‬ ‫יראיו יעשה' והנושא אכן ירד מסדר היום‪.‬‬ ‫תורה ומצוות'‪) .‬ימלא פי תהילתך ‪ -‬אגרות ע' קיא(‬
‫אני מבין בזה‪ ,‬המחנכות והמנהלות מבינות טוב מאוד‬ ‫ויכולותיה‪ ,‬בדרך כלל מוצאת מקום עבודה ומתפרנסת יפה‪.‬‬ ‫ציבור חילוני‪ ,‬הסכנות קשות ורבות‪.‬‬ ‫לאחר מכן הפטיר‪ :‬יכול אתה ללכת לרבנים אחרים‬ ‫למה באמת לא לפעול לתוספת 'תואר'‪ ,‬מסביר הרה"ג‬ ‫מבני הבית אשר נאמנה רוחם את רבנו הגדול שמענו כי‬
‫מהו האסור והמותר בזה‪ ,‬וצריך לסמוך על דעתם'‪ ,‬ורק‬ ‫היו כללים מה התיר ומה אסר 'לצרכי פרנסה'?‬ ‫א"ל רבנו הגדול זצוק"ל שהיות ויש חברות רבות‬ ‫והם יתירו לך‪ ,‬ותוכל לעשות לפי הוראתם‪ ,‬אני אינני יכול‬ ‫ר' עזריה הילדסהיימר מנהל הסמינר בפ"ת‪ :‬ישנן בנות‬ ‫מרן זצוק"ל היה תמיד רגיל לומר‪ ,‬כי בדורות קודמים נשים‬
‫כשאמרנו לו שישנם סעיפים שגם המורות מסתפקות ולכן‬ ‫הרב הילדסהיימר‪ :‬פעם נכנסתי עם מנהל אחר לגבי‬ ‫שעובדות בשיתוף פעולה עם הסמינרים והכל מושגח‬ ‫להתיר זאת!‬ ‫שמשקיעות ולא ישנות בלילה משאיפה למצליחנות‪.‬‬ ‫בכלל לא היו לומדות לימודים‪ ,‬והמלומדת של העיירה‬
‫אנו מבקשים ממנו שיעבור‪ ,‬נאות לעבור סעיף אחרי סעיף‪.‬‬ ‫ללמד מקצוע מסוים בסמינר‪ .‬ביקשנו רשות ולא ענה‬ ‫שם‪ ,‬ואם כן בפועל הסיכון של בת עומד על חמישים אחוז‪,‬‬ ‫לא לייקר את זה בכלל‪ .‬לא לתארים לכיוון של תארים‬ ‫הייתה נקראת 'דאווענקע' כי הייתה רק אחת מעיר ושניים‬
‫הבעתי בפניו על סעיף מסוים שרווח בתקנונים של‬ ‫ודחה‪ ,‬פעם נוספת שמע ואמר‪ :‬פ"ת כן והמקום השני לא‪.‬‬ ‫במקום שיש חמישים אחוז כשר וחמישים אחוז לא כשר זה‬ ‫מובטח שלא תיכשלו!‬ ‫ואקדמיה‪ ,‬לא בי‪-‬איי‪ ,‬אם‪-‬איי‪ ,‬עלינו להסביר להן‬ ‫ממשפחה כזו שידעה להתפלל מתוך סידור‪ .‬זו השאיפה‬
‫סמינרים רבים ובו אוסרים סוג מלבוש‪ ,‬שכשנאסר מסתבר‬ ‫דהיינו‪ ,‬אין הוראה גורפת‪ ,‬אלא כל מוסד לגופו‪ .‬זו הייתה‬ ‫כבר נתון למקום של הבחירה‪ ,‬וזה כל האדם‪ ,‬לבחור בטוב‪.‬‬ ‫הרב ישעיהו ליברמן‪ ,‬מנכ"ל 'בית יעקב' ומנהל הסמינר‬ ‫שהמלחמה של מרן ראש הישיבה זצוק"ל על זה‪ ,‬זה לא רק‬ ‫שצריכה להיות לכל אב בישראל שבתו תגדל להיות אישה‬
‫שהיה בזה שיקול דעת לא נכון‪ ,‬וכבר הגיעו למסקנה שהוא‬ ‫הנחיה שראינו כמה פעמים‪.‬‬ ‫והוסיף שהתפקיד העיקרי שלנו כסמינרים לתת‬ ‫בירושלים‪ ,‬מספר איך כיוון אותם בדרך הישר ושלא‬ ‫בגלל שזה טרף‪ ,‬אלא שזה המפריע הגדול לבית של תורה‪.‬‬ ‫יהודית המתפללת ומגדלת את בניה לתורה ויראת שמים‪.‬‬
‫נכתב בחיפזון אבל לא רוצים להוריד זאת כי כבר נכתב‪,‬‬ ‫שאלתי פעם אם לפתוח התמחות אדריכלות באמצעות‬ ‫שיעורים ולכוון נכון את הבנות שיבינו עד כמה מסוכן‬ ‫להתפתות‪ :‬בשנים עברו‪ ,‬שילמו גמול הכנה למבחנים של‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬לתת לבת כוח לומר לא! לדבר שחורג‬ ‫גם כשהכריעו כי נשים צריכות ללמוד בבתי ספר‬
‫ושאלתיו אם נכון הדבר‪.‬‬ ‫הטכניון בחיפה‪ .‬מרן זצוק"ל שאל זה הטכניון בחיפה ואמר‪,‬‬ ‫לעבוד במקומות לא כשרים‪ ,‬ושאין בזה ברכה‪ ,‬והעיקר‬ ‫סולד‪ .‬בתשס"א הפסיקו‪ ,‬ונתנו רק למי שיש בגרות‪ .‬זה היה‬ ‫מהלכה‪ ,‬ואפשר לעזוב את העבודה אם יש במקום העבודה‬ ‫ובמוסדות לימוד‪ ,‬שיהיו כמה שפחות לימודים‪ ,‬לא לשם‬
‫ענה לי מרן בכאב גדול‪' :‬האם יודעים אתם כמה‬ ‫רוצים להכניס לאקדמיה ולסרב‪ .‬אחר כך שאלתי שוב על‬ ‫שפרנסה היא מהשמים ואף אחת לא תפסיד אם לא תתפשר‬ ‫הרבה כסף‪ ,‬והייתה אפשרות לעשות במקצוע אחד בגרות‬ ‫גברים או אווירה לא טובה‪ .‬לא להתפשר על הלכה ואז‬ ‫רכישת ידע‪ .‬תפקידה של עקרת בית יהודית הוא לגדל‬
‫נערות יכולות לצאת לרחוב רק בגלל שאוסרים עליהם‬ ‫עיצוב פנים בשיתוף מה"ט והסכים ואמר‪ :‬צריך לדאוג‬ ‫ותבקש רק מקומות כשרים לחלוטין‪.‬‬ ‫ואז כל ביה"ס קיבל תקציב‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬הקריירה לא מחפשים אותה‪ .‬להחדיר ערכים‬ ‫את הילדים לתורה‪ ,‬אבל מכוח 'עת לעשות להשם' הכריעו‬
‫המשך בעמוד ‪71‬‬ ‫לפרנסה ולא לפרופסורה‪.‬‬ ‫מוסיף ומספר הרב עזריה הילדסהיימר‪ :‬לפני כמה‬ ‫באנו לרשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ושאלנו‪,‬‬ ‫וקדושה שזה המודד ולא דברים אחרים‪.‬‬ ‫גדולי ישראל כי צריכים ללמד את הבנות במוסדות החינוך‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪62-63‬‬
‫עם הגאון ר' צבי אודסר שליט"א‪.‬‬

‫להתמודד עם‬
‫המלחמה נגד מלך זקן וכסיל‬

‫באומרו הרי מדובר בבחור מוכשר‪ ,‬ויש סיכוי שיהיה ת"ח‬
‫גדול‪ ,‬ואם ילך למסגרת זו‪ ,‬האם ישאר ירא שמים?! אין‬
‫ערובה לאף אחד‪ ,‬כי גם היצה"ר יודע להגיע למקום זה‪,‬‬
‫בל ידח‬ ‫התמודדות‬

‫ממנו נידח‬
‫אך דבר אחד בטוח שתלמיד חכם הוא כבר לא יהיה‪ ,‬ועדיף‬
‫שישאר במסגרת הקיימת‪ ,‬ויקבל עזרה וסיוע לעלייתו‬
‫הרוחנית‪ ,‬וכך הווה‪.‬‬
‫במקרה נוסף שניכרה היטב כי לא מחשבותיו‬
‫מחשבותינו‪ .‬כאשר עלתה בפניו שאלה בבחור אשר העז‬
‫פניו בצורה בוטה כלפי אחד מרבניו בישיבה‪ ,‬ואותו מגיד‬
‫שיעור עמד בתוקף כי חייבים לסלק את הבחור מהישיבה‪,‬‬
‫לאחר שהעז פניו כנגד רבו‪ ,‬ועוד בפני בחורי הישיבה‪,‬‬
‫ובכך נגרם נזק להשפעת המגיד שיעור בישיבה‪ ,‬ואם לא‬
‫יסלקו את הבחור יתפרש הדבר בעיני תלמידי הישיבה‪,‬‬ ‫לכבוד ביקורו האחרון בישיבה שהתקיים בחודש חשון‬ ‫כשמשוחחים אנו עם נערים ובוגרים מחד‪ ,‬וראשי‬
‫כהסכמה למעשי הבחור‪.‬‬ ‫התשס"ט‪ ,‬קיבלו על עצמם בני הישיבה לכבודו קבלות‬ ‫ישיבות שביקשו למצוא את הנתיב והמסילה בדרכם‬
‫כאשר נשאלה השאלה בפני מרן רה"י זצוק"ל‪ ,‬הגיב‬ ‫טובות לחיזוק בתורה וביראת שמים‪ .‬מרן התרגש מכך‬ ‫העולה בית ד' למרות הקשיים‪ ,‬ודמותו היתה מכרעת‬
‫מיידית ‪ -‬מי יודע כמה סבל הבחור מהמגיד שיעור אם‬ ‫ולמחרת ביקורו סיפר לבני ביתו על קורת רוחו מביקורו‬ ‫בעלייתם בדרכם המיוחדת‪.‬‬
‫הגיע לדרגה זו בחוצפה כלפיו‪ ,‬ולא הסכים בשום פנים‬ ‫זה במקום שהוא בבחינת להגדרתו ‪' -‬מחיה מתים'‪ ,‬וציין‬ ‫אם חפצים אנו להגדיר חותמו בכך‪ ,‬די אם נפתח‬
‫ואופן שיסלקוהו מהישיבה‪ ,‬אלא הנחה את ראש הישיבה‬ ‫לשבח את החיזוק של בני הישיבה בעקבות הביקור ‪-‬‬ ‫במעשה רב המעיד על הכלל כולו‪.‬‬
‫איך לדבר עימו לתועלת הבחור שיוכל לעלות במסלול‬ ‫שקיבלו על עצמם קבלות אמיתיות'‪.‬‬ ‫וכך שח הגר"מ גולדשטין שליט"א ראש ישיבת 'אילת‬
‫העליה‪.‬‬ ‫מתוך הקבלות הרבות שהיו לכבודו באותו מעמד‪ ,‬בחר‬ ‫השחר'‪' ,‬היה זה בן ישיבה טוב שספרים בעלי אידאולוגיה‬
‫ולא רק במקרים פרטניים‪ ,‬אלא אף בקווי מתאר‬ ‫מרן לציין קבלה אחת ‪ -‬שמצאה חן בעיניו במיוחד ‪ -‬של‬ ‫שמאלנית החלו לנשור מחיקו‪ ,‬ואט אט הורעלה נפשו‬
‫כלליים‪ ,‬דעתו תמיד הפתיעה מהי דעת תורה צרופה‪ .‬היה‬ ‫בחור שקיבל על עצמו לסדר את ספרי בית המדרש בגמר‬ ‫באותה אידיאולוגיה‪ .‬הוא נסחף עם הדעות הללו עד‬
‫זה כשאחד המחנכים הנודעים שידיו רב לו בשדה החינוך‬ ‫הלימוד מידי יום‪.‬‬ ‫שהרחיק לכת מחוץ לגדות המחנה‪ ,‬נפגשתי עמו בנסיון‬
‫התורני‪ ,‬ולפתחו מתגלגלים בעיות רבות הנוצרות בהגיע‬ ‫היה אירוע מיוחד באותו זמן שניתן לציינו?‬ ‫לפלס מסילות אל לבו‪ ,‬אך לא ראיתי סיכוי של הצלחה‪,‬‬
‫התלמיד לישיבה קטנה‪ ,‬העלה רעיון להעמיד חונכים‬ ‫באותו ביקור מיוחד פנה לכל בני הישיבה ‪' -‬שכל אחד‬ ‫הנסיבות היו קשות מכדי לשנותו‪ ,‬אבל חבריו הפצירו בי‬
‫לילדים החל מכיתה ו'‪ ,‬שיכשירו את הילדים מבעוד מועד‪,‬‬ ‫אחרים התבטא מרן ראש הישיבה באוזני ‪ -‬די האבען‬ ‫לאותם בחורים ‪ -‬אם אנו מדברים על חזונו של מרן ראש‬ ‫יחשוב בביתו איך עושים טוב אחד לשני‪ ,‬ואז יהיה טוב גם‬ ‫לנסות ולהצילו מרדת שחת‪ ,‬ונוכח הפצרותיהם נכנסתי‬
‫כך שבהיכנסם לישיבה קטנה יהיו מחושלים ומחוזקים‬ ‫טרייפענע דעות )יש להם דעות פסולות(‪.‬‬ ‫הישיבה בקירוב הקרובים ושמירתם לאורך זמן‪ ,‬אגלה לכם‬ ‫ברוחניות וגם בגשמיות‪ .‬כי אם לא‪ ,‬וכל אחד חושב רק על‬ ‫למרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל‪ ,‬והצגתי‬
‫יותר‪ ,‬ובזה ימנעו התמודדויות‪ ,‬נפילות וקשיים מהילדים‬ ‫וכשפעם שאלתי את מרן זצוק"ל על סלידתו ממציאת‬ ‫דבר חשוב נוכח שמועות שונות בנושא‪ ,‬דבר שהינו מכלי‬ ‫עצמו‪ ,‬הכל שבור'‪ .‬וכשהבחין בעיניהם הבורקות המתקשים‬ ‫בפניו את הבעיה‪ ...‬ואז אני מבחין שנקוותה דמעה בזווית‬
‫שעלולות להיווצר עם הזמן‪ .‬את תכניתו הציג בפני רבנים‬ ‫פתרון לכאלו שמשוועים לפתרון שימלא את זמנם‪ ,‬הוא‬ ‫ראשון וכמי שהיה עד לכל התהליך המתרחש בימינו ‪-‬‬ ‫לקבל קבלה זו לכל חייהם‪ ,‬הוסיף ואמר ‪' -‬לעתים לאדם‬ ‫עינו של מרן זצוק"ל‪ ,‬ושאל אולי בכל זאת אפשר לעשות‬ ‫הרב ר‪ .‬וילמן‬
‫וראשי ישיבות אשר כולם פה אחד‪ ,‬תמכו בה‪.‬‬ ‫הגיב בצורה בהירה וברורה ‪ -‬הכלל הוא שאנו לא דנים רק‬ ‫נכנסתי יום אחד לרשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל‬ ‫קשה כשהוא חושב שצריך לקבל על עצמו להיות טוב כל‬ ‫משהו עמו?!‬
‫אולם כאשר נכנס למרן רה"י זצוק"ל‪ ,‬ופרש בפניו את‬ ‫לגבי השואל עצמו מה יהא עליו‪ ,‬אלא לגבי בניו אחריו‪,‬‬ ‫שטינמן זצוק"ל‪ ,‬יחד עם הרה"ג רבי יצחק ברוורמן שליט"א‬ ‫הזמן‪ ,‬לכן כדאי שאדם יחשוב להיות טוב רק 'יום אחד'‬ ‫באותו רגע גמלה בליבי החלטה שאנסה שוב ואעשה‬
‫הרעיון כולו‪ ,‬ומרן שמע היטב את דבריו מהחל ועד כלה‪,‬‬ ‫ולכן מי שנמצא בישיבה אפילו שאינו לומד כלום‪ ,‬הוא‬ ‫ראש ישיבת 'שער התלמוד' בבני ברק‪ ,‬ועמנו היה בחור‬ ‫‪' -‬היום הזה' ‪ -‬בלי לחשוב על קבלות לשנים ארוכות או‬ ‫ככל שביכולתי‪ ,‬ואם מרן הכריע לנסות באומרו שכל נשמה‬
‫ואז הגיב ‪' -‬וכי אתה חושב שיש לך תרופה נגד היצר הרע'?!‬ ‫יתחתן לבסוף וימצא את זיווגו המתאים‪ ,‬ואת בניו ישלח‬ ‫אחד שנפלט ממסגרות הישיבות השונות‪ ,‬אבל הצליחו‬ ‫אפילו לא לחשוב 'מה יהיה מחר?'‪ ,‬אלא רק 'מה הוא צריך‬ ‫היא נשמה‪ ,‬ואין אנו פטורים מלנסות‪ ,‬וזאת למרות ששמע‬
‫באומרו ‪' -‬נסיונות היו ונסיונות יהיו‪ ,‬ועלינו לעשות את‬ ‫לחדרים ולישיבות‪ ,‬והתורה עתידה להתפתח אצלם כראוי‪,‬‬ ‫לשלב אותו חזרה במסגרת מיוחדת עבור בחורים המצויים‬ ‫לעשות היום‪ ,‬ובשביל 'יום אחד' קל יותר לאדם להתאמץ'‪.‬‬ ‫כי הסיכויים כל כך קלושים‪ ,‬ולמרות זאת היה איתן בדעתו‬ ‫הוא האמין בבחורים ודרש‬
‫אשר ביכולתנו‪ ,‬אך אל לנו לחשוב כי בידינו הפתרונות‬ ‫אבל מי שהולך לכל המסגרות הללו בידוע שגם את בניו‬ ‫במצב דומה לשלו‪.‬‬ ‫הם שראו כי הדברים נובעים ממעמקי הלב של גדול‬ ‫שזוהי הצלת נפשות וחייבים לנסות לעשות כל שניתן כדי‬ ‫לעשות הכל כדי שיאמינו‬
‫נגד אותו מלך זקן'‪.‬‬ ‫ישלח למקומות מעין אלו‪ ,‬והסכנה לעתידם גלויה לעין‬ ‫היה זה כאשר החלו לפרסם את נושא 'הנח"ל החרדי'‪,‬‬ ‫הדור שעיניו וליבו עמהם ועליהם‪ ,‬קיבלו את הדברים‬ ‫להציל כל נפש מישראל ולהחזירה לעולמה של תורה‪.‬‬
‫כמה היה חשוב בעיני מרן זצוק"ל הענין של קירוב‬ ‫כל‪.‬‬ ‫הבחור שמע על כך ואמר שהוא רוצה להצטרף לקבוצה‬ ‫בחדווה באומרם כי את שפת הלב כולם מבקשים ליישם‪.‬‬ ‫כשחזרתי לישיבה פניתי אל אותו בחור וסיפרתי לו‬ ‫גם הם במה שהם יכולים‪.‬‬
‫קרובים?‬ ‫⋅‬ ‫זו בכדי שיהיה לו עיסוק שימלא את זמנו בטוב במקום‬ ‫ביקשתי ממרן זצוק"ל שיאמר דברי חיזוק בפני הבחורים‬ ‫על מה שהיה בבית מרן זצוק"ל‪ ,‬שאמר שיש סיכוי שיוכל‬
‫דעתו הייתה כי על כל איש צוות בישיבה‪ ,‬מגיד‬ ‫מי שמכירים היטב את תורת החינוך לנערים כפי‬ ‫עיסוקיו ההבליים הטורדים את סדר יומו‪ ,‬וכמובן שניסו‬ ‫שמייחלים למוצא פיו‪ ,‬ואז אמר את הדברים הללו שנחרטו‬ ‫לשוב לעולמה של תורה‪ ,‬שאלתיו אם הוא מוכן לנסות‬ ‫גם כשכמעט באו מים עד‬
‫שיעור‪ ,‬משגיח‪ ,‬ראש ישיבה‪ ,‬להיות זהיר מגודל האחריות‬ ‫שיצק מרן זצוק"ל כל ימיו‪ ,‬הינם הגאונים רבי צבי אודסר‬ ‫להניא אותו מכך‪ ,‬אבל הוא טען שהוא שמע שהדבר‬ ‫בליבותיהם לאורך שנים ‪' -‬חז"ל דיברו רבות בגנות מידת‬ ‫שוב‪ ,‬והוא ניאות לכך כנגד כל סיכוי והגיון‪ .‬אין לי ספק‬ ‫נפש הוא זעק זה פיקוח‬
‫כלפי כל בחור‪ ,‬לא אחת כשדנו לפניו בענין סילוק בחור‬ ‫שליט"א ראש ישיבת עטרת התורה ורבי יעקב ראובן‬ ‫נעשה בהסכמת גדולי הדור‪ ,‬ולכן הוא לא רואה בכך בעיה‬ ‫הגאווה וברור כי מאוסה היא‪ ,‬אך מאידך תחושת אפסיות‬ ‫שדמעותיו של מרן זצוק"ל ניצחו והביאו לסייעתא דשמיא‬
‫מהישיבה‪ ,‬לא היתה דעתו נוחה מהמהירות בה מחליטים‬ ‫סוקולובר שליט"א מראשי הישיבה‪ ,‬ובשיחה מיוחדת‬ ‫אמיתית‪.‬‬ ‫ורפיון אף היא אינה רצויה‪ .‬כל אחד נפגש בהרגשות כלפי‬ ‫בלתי מצויה בשובו לחיקו של עולם התורה לדורות‪.‬‬ ‫נפש ולא נתן להוציא‬
‫על צעד כה משמעותי‪ .‬והיה שונה ואומר לנו ‪ -‬לזרוק‬ ‫למוסף שב"ק‪ ,‬הם שחים לנו את קווי המתאר ששמעו מפיו‬ ‫אמרנו לו שניכנס ביחד למרן ראש הישיבה הגאון‬ ‫עצמו שאינו מושלם‪ ,‬מי יכול באמת להרגיש שלמות? בכל‬
‫בחור מישיבה זוהי החלטה על מעשה רציחה‪ ,‬זו שפיכות‬ ‫כל השנים‪:‬‬ ‫רבי אהרן ליב שטינמן זצוק"ל‪ ,‬והוא שמח על ההצעה‪,‬‬ ‫דור ישנם אולי יחידים שהינם שלמים באמת‪ ,‬אך שאר‬ ‫ראש וראשון למען המתקרבים‬ ‫בחור לזרועות הרחוב‪.‬‬
‫דמים ממש‪ ,‬כי הלא אי אפשר לראות את העתיד מה תהיה‬ ‫האם התרחשו מקרים שבהם ניכרה חכמת התורה‬ ‫כך עשינו נכנסנו‪ ,‬ושאלנו את מרן ראש הישיבה על כך‪,‬‬ ‫בני האדם מרגישים חסרון‪ ,‬ואז מתגנבת ללב האדם חוסר‬ ‫בשיחה נרגשת עם אחד מאלו שחסו בצילו וקיבלו‬ ‫כששמע מקרים של בחור‬
‫משמעות הזריקה‪ ,‬ומה היא הירידה הרוחנית אשר תגרם‬ ‫משינוי ממחשבת האדם הרגיל?‬ ‫והוא השיב לו שגם אם יהיה בישיבה ולא ילמד כלום עדיף‬ ‫הערכה עצמית ומסם נופל האדם ליאוש'‪.‬‬ ‫ממנו רבות לחינוך תלמידיהם רבות בשנים לאורו הינו‬
‫לבחור בעקבותיה‪ ,‬ואם כן במעשה זה מפסידים ומאבדים‬ ‫הגר"צ אודסר שליט"א‪ :‬אכן‪ ,‬חכמת התורה ניכרה‬ ‫מאשר ללכת לצבא בכל מסגרת שהיא‪ .‬מוסיף הרב בלוי‬ ‫והמשיך מרן זצוק"ל באומרו ‪' -‬זו טעות‪ ,‬ועל האדם‬ ‫‪ -‬הגאון רבי ברוך צבי גרינבוים שליט"א ראש ישיבת‬ ‫שמתמודד‪ ,‬הגיר דמעת‬
‫את הבחור מעולם הבא‪ ,‬וכי יש לך רציחה גדולה מזו‪.‬‬ ‫היטב בכל מוצא פיו‪ ,‬ולעולם לא היה שייך לדעת מה‬ ‫לתאר ‪ -‬האמת‪ ,‬שאני הייתי בעין הפרשיה מראשיתה‪ ,‬את‬ ‫לדעת שהקב"ה אוהב ומחבב כל יהודי‪ ,‬אם היה יודע‬ ‫דרך ד'‪ ,‬המספר לנו על הקירבה הרבה שזכתה ישיבתו‬
‫וכה היו דבריו גם כאשר בחור הגדיש את הסאה‪,‬‬ ‫תהיה תשובתו‪ .‬היה מקרה בבחור מוכשר מאד מישיבה‬ ‫כל ענין הנח"ל החרדי יזם והגה גורם מהצבא מתוך טענה‬ ‫ומרגיש האדם חביבותו‪ ,‬חשיבותו וקרבתו לקב"ה‪ ,‬בוודאי‬ ‫ותלמידיה ממרן זצוק"ל‪.‬‬
‫כאב ורחמים‪ .‬פעמים רבות‬
‫ונשקלה אפשרות להוציאו מהישיבה‪ ,‬וכך הורה ‪ -‬ראשית‬ ‫קטנה‪ ,‬שנפל ברשת היצר ונגרר אחר חברים מהרחוב‪,‬‬ ‫שהיות וישנם רבים שלא מסתופפים בין כותלי הישיבות‪,‬‬ ‫היה מגיע למחשבה כי יש לו אפשרות‪ ,‬יכולת ואמצעים‬ ‫'ישיבת דרך ד' נוסדה בשנת תש"ס בעיר הקודש‬ ‫כשהבחורים שמעו שמרן‬
‫אמורים לכנס את כל צוות הישיבה ולדון ברוב דעות על‬ ‫והחל להתעניין בספורט וכדומה‪ ,‬ובכל הליכותיו התדרדר‪,‬‬ ‫וגם לגרסת ראשי הישיבות הם לא זכאים לפטור‪ ,‬לכן הוא‬ ‫לעבוד את ד' כל ימי חייו‪ ,‬ובס"ד אכן יזכה לזה‪ .‬ידיעה‬ ‫ירושלים' ‪ -‬הוא פותח בפנינו ‪' -‬והיא הוקמה בברכת מרן‬
‫החלטה גורלית זו‪ ,‬וגם אחר שהנהלת הישיבה החליטה‬ ‫ובהתייעצות עם אחד המטפלים בנוער מסוג זה‪ ,‬הוחלט כי‬ ‫ראה לנכון ליזום מסגרת עבורם‪ .‬זאת הייתה מוטיבציה‬ ‫ותחושה זו ‪ -‬הוסיף מרן זצוק"ל ‪' -‬קיימת במקומות רבים‬ ‫רה"י זצוק"ל‪ ,‬שהדריך וקבע את רוח הישיבה ואופייה‪,‬‬ ‫בוכה עליהם‪ ,‬הם עשו‬
‫על הוצאת הבחור מהמסגרת‪ ,‬יש להכנס ולשאול שאלת‬ ‫כדאי שיעבור למוסד בצפון הארץ‪ ,‬אשר מוגדר כחממה‬ ‫אישית של אותו גורם להצדיק את תפקידו‪ ,‬משום כך הוא‬ ‫ובמצבים שונים‪ ,‬ויש פעמים שאף בני ישיבה חשים בירידה‬ ‫כשהוא מחזק במשך כל השנים את ידי בהעמדת דרכה‬
‫חכם‪ ,‬ולהתייעץ עם אנשים ישרים שרוצים את התועלת‬ ‫רוחנית שמורה‪ ,‬בו הבחורים אינם עוסקים בתורה אלא‬ ‫יצר קשר עם גורמים חרדיים שעמדו על דעתם שעדיפה‬ ‫או תחושת ייאוש‪ ,‬אך בתחושות הערכה ליכולת להצליח‬ ‫הייחודית של הישיבה‪.‬‬
‫פניית פרסה ⋅ ההדרכות‬
‫של התלמידים‪ ,‬כדי שלא יהיו מהירים בהחלטת על‬ ‫עובדים‪ ,‬אך יתרון למקום זה‪ ,‬בו שמים דגש לשמירה‬ ‫המסגרת הצבאית הזו על פני ישיבות לנושרים‪.‬‬ ‫ובהרגשת הקרבה לקב"ה‪ ,‬יהיה לאדם הכוח והס"ד להצליח‬ ‫עם יסוד הישיבה שאלתיו עם כמה בחורים עלי לפתוח‬ ‫והמורשת לנו כיצד להכיל‬
‫איבוד תקוות הבחור‪ .‬והוסיף ואמר ‪ -‬כאשר בחור מסתלק‬ ‫יתירה מפני קלקולים בהם נפל הבחור ודומיהם‪ ,‬ההורים‬ ‫אני נשלחתי על ידי מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬ ‫ולהתעלות מעל פגעי הזמן והקשיים שהם מנת חלקו'‪.‬‬ ‫את הישיבה‪ ,‬וענה לי‪' :‬עם ששה בחורים'‪ .‬ומרן זצוק"ל‬
‫מהישיבה‪ ,‬ועקב כך התדרדר מצבו הרוחני‪ ,‬יתבעו מראש‬ ‫הבינו כי זה הצעד הנכון בהצלת בנם‪ ,‬אך ידעו כי אחר‬ ‫להבהיר להם את תמונת המציאות‪ ,‬ואכן הדברים הוכחו‬ ‫המליץ לשים את הדגש בסדרי הישיבה על לימוד 'פשט‬ ‫ולמשוך מתקשים בציציות‬
‫הישיבה בעולם האמת‪ ,‬אם היה זה בנך גם היית שופטו‬ ‫שהותו במסגרת זו‪ ,‬אכן יטעו בו יראת שמים‪ ,‬אך לבית‬ ‫מעל לכל ספק‪ ,‬שהישיבות לבחורים שנפלטו מהישיבות‬ ‫הדרך הנאותה לצלוח עלייתם‬ ‫הגמרא' היטב‪ ,‬וציין שבחורים רבים איבדו את הטעם‬
‫לגזר דין שכזה שהביא את כל הקורה עמו מאז ועד לאחרית‬ ‫המדרש כבר לא יחזור‪.‬‬ ‫ממלאים את ייעדם במלוא התפקיד‪ ,‬ומרן ראה בהם צורך‬ ‫אחד מגדולי העוסקים בתחום זה המעלה נפשות‬ ‫בלימוד‪ ,‬מפני שלא למדו כיצד ללמוד נכון את פשט‬
‫ראשם ולהגביהם טפח מעל‬
‫ימיו?! ועל כל בחור צריך לחשוב ולמצוא עצות כאילו היה‬ ‫כאשר באמנה איתם ביודעם כי אין לעשות שום צעד‬ ‫ראשון במעלה‪ ,‬ולכן הוא ליווה במסירות אין קץ את הליך‬ ‫לקידמת המתעלים‪ ,‬הינו הרה"ג רבי משה בלוי שליט"א‬ ‫הגמרא הבהיר‪ .‬הם התעסקו בצעירותם בלמדנות ובלימוד‬ ‫הגיהנום לדרגות גבוהות‬
‫זה בנו ממש‪ .‬ואכן פעם התבטא בפניי בגילוי לב ‪ -‬אף פעם‬ ‫בלא ליטול עצה מזקני הדור‪ ,‬קמו ועלו להתייעץ עם מרן‬ ‫הישיבות הללו ואורחותיהם בכל מקום‪ .‬כשהובהרו הדברים‬ ‫יו"ר 'תושיה'‪ ,‬והוא אומר גלויות את אשר על לבו בדברו‬ ‫האחרונים שלא כפי כוחם ורמתם‪ ,‬וזה דבר שגרם להם‬
‫לא זרקתי בחור מהישיבה‪ ,‬אלא רק פעם אחת כאשר בחור‬ ‫רה"י זצוק"ל‪ ,‬ולהפתעתם שלל מרן את הרעיון מכל וכל‪,‬‬ ‫בפני אותם גורמים‪ ,‬הם משכו ידיהם מהגיבוי‪ ,‬ואילו על‬ ‫על מרן זצוק"ל ותרומתו המכרעת לכל עולם החינוך‬ ‫לאיבוד הטעם בלימודם ולסור מעט מן הדרך הישר‪.‬‬ ‫כשמי רום ⋅ קירוב קרובים‬
‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪64-65‬‬
‫לפני תקופה לא ארוכה לא קיבל אישור לפתוח פנימייה‬ ‫שוב בלשונו 'אני רוצה לפתוח פנימייה'‪ ,‬ומבקש ברכה‬ ‫ראש הישיבה זצוק"ל בעניני חינוך אשר עלו על הפרק‬ ‫התלמידים לשאול שאלות אשר ודאי יוכלו התלמידים‬ ‫היטב כל ביטוי היוצא מפיו בנוגע לתלמיד‪ ,‬ואמר כי פעמים‬ ‫העז פניו בצורה נוראה כלפי אחד מרבני הישיבה‪ ,‬אחר‬
‫זו‪ ,‬ועתה קיבל ברכות לרוב‪ ,‬העלה בפני מרן את תמיהתו‪,‬‬ ‫להצלחת גיוס תרומות לבנין הפנימייה‪ .‬ושוב עונה מרן‬ ‫במוסדותיו‪.‬‬ ‫לענות‪ ,‬ויצאו הנבחנים עם הרגשה טובה‪.‬‬ ‫משפט אשר יצא מפי הרב בהיסח הדעת ובלא כוונה ושימת‬ ‫ששקל מי הבחור וגם ברר שלא ילך אל הרחוב אלא תסודר‬
‫ומיד ענה לו מרן – 'לפני תקופה כששאלת אמרת כי 'אתה‬ ‫זצוק"ל – 'אתה רוצה‪ ,‬מי אמר שהקב"ה רוצה'‪ ,‬והשואל‬ ‫באחת הפעמים העלה על הפרק‪ ,‬נידון אודות הסמינר‬ ‫לב‪ ,‬הנאמרת לתלמיד במהלך השיעור‪ ,‬נכנסת כחרב בלב‬ ‫לו ישיבה אחרת‪.‬‬
‫רוצה לפתוח פנימייה'‪ ,‬ועל זה אמרתי כי הנידון אם אתה‬ ‫לא הבין מה המניעים לתשובת ואי הסכמת מרן זצוק"ל‪,‬‬ ‫שמתפתח‪ ,‬ורבות הבנות המתדפקות על דלתות הסמינר‪,‬‬ ‫דוגמא המעידה על הכלל כולו‬ ‫התלמיד‪ ,‬וגורמת לשבירתו של התלמיד‪ ,‬ואחריתה מי‬
‫רוצה‪ ,‬מי אמר שהקב"ה רוצה‪ ,‬אך כאשר על הפרק עומד‬ ‫ושב לארה"ב בלא שקיבל הסכמה‪ ,‬ואכן נמנע מפתיחת‬ ‫כאשר לחלק מהבנות ישנו צורך בפנימייה‪ ,‬נוסח השאלה‬ ‫מרן זצוק"ל טרח תמיד להנחיל לראשי ישיבות ומנהלי‬ ‫ישורנה‪.‬‬ ‫לא תהיה תועלת רוחנית על חשבון אחר‬
‫'צורך הבנות'‪ ,‬ודאי כי זה הוא רצון ד'‪ ,‬ולכן הפעם ברכתיך‬ ‫הפנימייה‪.‬‬ ‫היה 'אני רוצה לפתוח פנימייה לבנות הסמינר'‪ ,‬האם ראוי‬ ‫מוסדות תורניים‪ ,‬כי השיקול היחיד אשר אמור להנחותם‪,‬‬ ‫לכך אמר לא אחת‪ ,‬שככל הניתן חייב הרב להשיא‬ ‫מלבד זאת במקרים רבים למדו ממרן זצוק"ל‬
‫בחום שתצלח דרכך בכך'‪.‬‬ ‫לאחר תקופה בבואו לארץ ישראל נכנס למעונו של‬ ‫הדבר וכדאי לבנות פנימייה?!‬ ‫הוא מה טובת המוסד‪ ,‬ולא לערב רצונות ושיקולים אישים‬ ‫עצות בנפשו‪ ,‬שלא יגיע מצב בו יבויש תלמיד במישרין‬ ‫והוראותיו כיצד להתייחס לכל מקרה פרטני שהתרחש בין‬
‫זה היה מסר לדורות‪ ,‬שכל מחנך חייב להפנים כי המסר‬ ‫מרן זצוק"ל‪ ,‬ושוב העלה בהיסוס את שאלתו וברכתו בנוגע‬ ‫מרן ראש הישיבה זצוק"ל חכך בדעתו והשיב לו ‪-‬‬ ‫בתוך שיקולי טובת המוסד‪.‬‬ ‫או בעקיפין‪ ,‬ולכן דעתו היתה כי תמיד להעדיף מבחנים‬ ‫כותלי הישיבה‪.‬‬
‫היחיד שאמור לעמוד מול עיניו בעוסקו בחינוך תלמידיו‬ ‫לפתיחת הפנימייה‪ ,‬באומרו כי הבנות הלומדות בסמינר‬ ‫'אתה רוצה‪ ,‬מי אמר שהקב"ה רוצה'‪ .‬אך מנהל המוסד לא‬ ‫עובדא הוי באחד מגדולי המתעסקים בקירוב בארה"ב‪,‬‬ ‫בכתב מאשר מבחנים בעל פה‪ ,‬כי במבחן בעל פה לא ימלט‪,‬‬ ‫וכך שח לנו הגר"צ אודסר שליט"א מנסיונו רב השנים‬
‫הוא ‪ -‬מהי טובת התלמידים והמתחנכים‪ ,‬וכך יראה סיעתא‬ ‫צריכות פנימייה‪ ,‬מיד בירכו מרן זצוק"ל בחום והרעיף עליו‬ ‫הבין מדוע מסרב מרן ראש הישיבה זצוק"ל לרעיון הקמת‬ ‫אשר כחלק מעשייתו הוא מנהל סמינר גדול בארה"ב‪ ,‬אשר‬ ‫כי תלמיד ירגיש חלישות הדעת‪ ,‬ויבויש בפני כל חבריו‪.‬‬ ‫‪ -‬בכל שאלה או נידון שעלה על שולחנו‪ ,‬הקיף במחשבתו‬
‫דשמיא בעמלו לדורות‪.‬‬ ‫שפע ברכות‪ .‬השואל שלא הבין את פשר השינוי ‪ -‬כאשר‬ ‫הפנימייה‪ ,‬ושוב חזר וביקש ברכה לסמינר בהנהלתו‪ ,‬ושאל‬ ‫בבואו לארץ ישראל נכנס מפעם לפעם להיוועץ עם מרן‬ ‫והוסיף ואמר כי מרן החזון איש זצוק"ל הקפיד בבחינת‬ ‫שיקולי רווח והפסד רוחניים זה לעומת זה‪ ,‬וכח תורתו ידע‬
‫לתת את המשקל הנכון לכל אחד מהצדדים‪.‬‬
‫מקרה אחד מיני רבים המעיד על הכלל כולו‪ ,‬אירע‬
‫מקרב קרובים‬ ‫באחת הישיבות כשנוצרה יוזמה כדי להאדיר בפלפולה‬
‫של תורה‪ ,‬שהבחורים המבוגרים בישיבה ימסרו מידי פעם‬

‫האיש שתמיד וויתר‪ ,‬ככאן הוא לא וויתר‬
‫עפ הגרח"ח מילצקי שליט"א‬
‫חבורות לבחורים הצעירים‪ .‬ראשי הישיבה ראו זאת בעין‬
‫יפה‪ ,‬אשר מעבר לתועלת למבוגרים בהכנת חבורות‪ ,‬חשוב‬
‫לא פחות יצירת הקשר עם הצעירים באווירת הריתחא‬
‫דאורייתא‪ .‬אך נוצרה בעיה כאשר אחד הבחורים המבוגרים‬
‫חשב כי אף הוא ראוי להשתתף ביוזמה זו‪ ,‬ואף הוא היה‬
‫להלוך ברוחו כנגד כל צעיר‪ .‬הוא היה זקן בגופו אך‬ ‫כשהעזתי לשאול ‪ -‬הרי לפני מספר שנים‪ ,‬בתחילת‬ ‫כיום ישיבת רש"י מונה מאות בחורים ואין מי שאינו‬ ‫הוא לא וויתר על אף נער‪ ,‬את‬ ‫מעונין למסור חבורה‪ ,‬אך הנוגעים בדבר ידעו כי אין‬
‫צעיר ביכולת הבנתו‪ ,‬אומר הגרח"ח מילצקי‪.‬‬ ‫הדרך‪ ,‬קיבלתי הוראה אחרת? ‪ -‬הביט בי בעיניו הטובות‬ ‫מכיר ונפעם מהמעצמה הגדולה הזוכה לקרב ולהחזיר‬ ‫באפשרותו לעמוד במשימה זו בהצלחה‪ ,‬ואך יהא הדבר‬
‫האם היו עניינים בהם סירב להכריע?‬ ‫והאוהבות וחזר על שאלתו‪" :‬מי שטובע בים תאמר לו‬ ‫הביתה בחורים שקצת תעו בדרכם‪ .‬מי שהתווה את‬ ‫כולם הוא רצה בתוך היכלי‬ ‫ללעג בעיני הבחורים‪ .‬במושכל הפשוט היה נראה כי אין‬
‫היה נושא אחד שבאופן קבוע היה מסרב לענות‬ ‫אין לי כסף? זה פיקוח נפש"! כך שב על דבריו שוב ושוב‬ ‫הדרך יצק את היסודות ופילס את הנתיב לבנייתה של‬ ‫התורה‪ .‬את מי שהוציא רגל‬ ‫כאן שאלה‪ ,‬ומי שראוי ישתתף ומי שלא יכול לא ישתתף‪,‬‬
‫לי כשדובר בשאלות הנוגעות לשידוך שכבר נסגר‪,‬‬ ‫ולא הסכים לשמוע צד אחר‪ .‬וכל הנערים האלה שחזרו‬ ‫ישיבת רש"י היה מרן זצוק"ל‪ ,‬אשר טרח באופן מופלא‬ ‫אך כיוון שחששו ראשי הישיבה כי תיווצר פגיעה בבחור‬
‫ובעקבות עניינים שונים שהתגלו התעוררה שאלה האם‬ ‫והשתלבו בעולם התורה‪ ,‬כולם הם בניו‪.‬‬ ‫להנחות‪ ,‬להדריך ולענות על כל שאלה מאז הקמת‬ ‫אחת‪ ,‬הוא משך פנימה‪ .‬גם‬ ‫זה‪ ,‬הם קמו ועלו למרן רה"י זצוק"ל לשמוע דעת תורה‪.‬‬
‫לבטל את השידוך‪ .‬מרן היה חושב וחושב ולבסוף היה‬ ‫כיצד הורה מרן לשלב בין השטייגען האישי לבין‬ ‫הישיבה בתשנ"ט ועד לימיו האחרונים ממש‪.‬‬ ‫כששמע מרן את השאלה‪ ,‬הוא פסק‪ -‬לבטל את היזמה‬
‫אומר שאינו יכול לענות‪ .‬פעם אחת דחקתי בו מפאת‬ ‫החובה לעזור לבחורים נצרכים והאם יש בזה חייך‬ ‫הסיפורים המרתקים והעובדות מפי הגאון רבי חיים‬ ‫כשמישהו יצא לגמרי‪ ,‬הוא שם‬ ‫של אמירת החבורות‪ .‬ראשי הישיבה אמרו למרן כי יש‬
‫הדחיפות של העניין וענה לי‪" :‬זו שאלה לרב‪ ,‬תשאל‬ ‫קודמים?‬ ‫חייקל מילצקי שליט"א ראש הישיבה שהיה מבאי ביתו‬ ‫את רגלו בין המשקוף לדלת‬ ‫בזה תועלת גדולה ברוחניות ובעליה בתורה גם למבוגרים‬
‫רב"‪ .‬העזתי פני ואמרתי‪" :‬ראש הישיבה הוא הרב שלי‪,‬‬ ‫הגרח"ח מילצקי‪ :‬אינני יודע האם זו הוראה כללית‪,‬‬ ‫הקבועים של מרן ראש הישיבה מעוררות פליאה ממש‪,‬‬ ‫המוסרים‪ ,‬וגם תועלת גדולה לצעירים המתאחדים יחדיו‬
‫אז אני שואל"! מרן שתק ובמשך דקות ארוכות חשב‬ ‫אך לגבי ישיבתנו הוראתו הייתה מאוד נחרצת‪ :‬הגעתי‬ ‫כיצד נכנס מרן לכל פרט ממש בהכרעות גשמיות‬ ‫כדי שזו לא תטרק על הבחור‬ ‫למטרה זו‪ ,‬וממילא תועלת לכל בני הישיבה‪ ,‬אך מרן חזר‬
‫וחשב ולבסוף הרים את עיניו הטהורות ואמר לי‪" :‬תלכו‬ ‫אליו באחד מערבי ראש השנה יחד עם אחי הגאון רבי‬ ‫ורוחניות בענייני הכלל לצד התייחסות לכל פרט ולכל‬ ‫שוב על הפסק לבטל את כל החבורות‪ ,‬ונימק את דבריו‪ ,‬שלא‬
‫למרן הרב אלישיב שהוא יכריע בעניין"‪ .‬אף שהכריע‬ ‫ראובן שליט"א ובתוך הדברים סיפרתי לו כי אני חלש‬ ‫תלמיד והיה מכריע גם בעניינים שנמנע מהם בדרך‬ ‫ותמיד יוכל לשוב ⋅ הגאון רבי‬ ‫יכולה להיות תועלת ברוחניות על חשבון בין אדם לחברו‪.‬‬
‫בשאלות של חיים ומוות ושל פיקוח נפש ממש‪ ,‬אך‬ ‫מאוד ואינני יודע כיצד אצליח להתפלל כראוי בראש‬ ‫כלל‪ ,‬למען בחורי הישיבה‪:‬‬ ‫חיים חייקל מילצקי שליט"א‬ ‫מה היו עיקרי משנתו החינוכית באופני הקירוב?‬
‫בעניינים של פגיעה בבת ישראל לא היה מוכן לענות‪.‬‬ ‫השנה‪ .‬מרן הביט בי לרגע ומיד פסק‪" :‬אל תתפלל‪,‬‬ ‫אחת הדילמות הקשות המלוות כיום את ראשי‬ ‫ראשית ‪ -‬לא ליצור העדפה למוכשרים‪ .‬אחד מיסודות‬
‫אודות מיקום הנופש בבין הזמנים וההתמודדות עם‬ ‫עד ככמה נזהר בכבוד הזולת‪ ,‬בבין אדם לחברו!‬ ‫תישן וכשיהיה לך כח‪ ,‬תשמע תקיעת שופר"‪ .‬הבטנו‬ ‫הישיבות הינה כיצד לנהוג בתלמיד שסרח מתי והאם‬ ‫ראש ישיבת רש"י היה מבאי‬ ‫החינוך שטרח מרן רה"י זצוק"ל להעביר למחנכים לבני‬
‫ההורים‪ .‬הוא הכריע לכל בחור באופן פרטני ויחידני לפי‬ ‫לסיום השיחה אנו מבקשים לשמוע על מידת‬ ‫בו בתדהמה והוא המשיך‪" :‬אתה עסוק בפיקוח נפש‪ ,‬זה‬ ‫להוציא בחור מהמסגרת מה הייתה הוראתו של מרן‬ ‫הנוער‪ ,‬היא אשר מרגלא בפומיה כי בכל שנותיו בחינוך בני‬
‫מצבו וסיכויי הצלתו‪ .‬הייתה לו חיבה מיוחדת ונדירה‬ ‫מעורבותו של מרן בנעשה בישיבה‪...‬‬ ‫דוחה כל דבר‪ .‬אל תתפלל‪ ,‬אתה פטור מתפילה"‪ .‬פעם‬ ‫בעניין זה?‬ ‫ביתו הקבועים של מרן ראש‬ ‫הישיבה‪' ,‬לא חיבבתי במיוחד את התלמידים הכשרונים‪,‬‬
‫לבני הישיבה ועכשיו במלאות שנה להסתלקותו עדיין‬ ‫הגרח"ח מילצקי‪ :‬מרן זצוק"ל היה מעורב בכל פרט‬ ‫אחר פעם כשהתלוננתי כי איני מספיק ללמוד מפאת‬ ‫הגרח"ח מילצקי‪ :‬שאלות כגון אלו עלו אין ספור‬ ‫הישיבה זצוק"ל‪ .‬התשובות‬ ‫ולא דחיתי את הבחורים אשר לא ניחונו בכשרון'‪ ,‬ותמיד‬
‫יתומים אנו ומפגיע אין בעדינו‪.‬‬ ‫החל מסדרי הלימוד וההכרעות החינוכיות ועד לשאלות‬ ‫הטרדה של הישיבה‪ ,‬היה חוזר על דברי המדרש שנבל‬ ‫פעמים על שולחנו של מרן אך כמעט מעולם הוא‬ ‫היה חוזר ושונה כמה חשוב שהמגיד שיעור יראה שכל‬
‫הכרמלי נענש מכיוון שהיה לו קול ערב והיו שומעים‬ ‫לא התיר לי לזרוק בחור‪ ,‬גם כשדובר בחייבי כריתות‬ ‫לשאלות הפיקוח נפש הרוחני‬ ‫הבחורים יבינו את החומר הנלמד בבהירות‪ ,‬והיה מעורר‬
‫אותו כשהיה חזן בבית המקדש‪ .‬שנה אחת לא עלה‬ ‫ומיתות ב"ד‪ .‬אף במצבים שבהם היה ממש קשה להחזיק‬ ‫רבות כי בחור שלא מבין את החומר הנלמד‪ ,‬קרוב מאד‬
‫לירושלים ועל כן נענש‪ .‬ובמידת האמת שהייתה נר‬ ‫את הבחור היה מסרב שנוציא בחור כזה מהישיבה‪.‬‬ ‫שהביא והעלה על שולחנו‬ ‫להישבר‪ ,‬ורבה האחריות על המגיד שיעור לדאוג שכל‬
‫לרגליו היה מרן מוכיח אותי ואומר‪" :‬מי שיכול להציל‬ ‫עבורנו היה זה שיעור מוסר כל פעם מחדש לראות מהי‬ ‫של מרן זצוק"ל‪ ,‬מציירות את‬ ‫יחיד ירגיש שהוא מצליח‪.‬‬
‫ואינו עושה זאת‪ ,‬ייענש רח"ל‪ .‬אתה מחויב בזה‪ ,‬זה‬ ‫אצל מרן "נפש אחת מישראל"‪ ,‬לבל ידח ממנו נידח‪.‬‬ ‫כן היה סבור במיוחד בדורנו‪ ,‬שצריך התלמיד להרגיש‬
‫פיקוח נפש"‬ ‫פעם אחת הורה לי להוציא בחור! היה זה בחור שהיו לו‬ ‫משנתו של מרן זצוק"ל בדרך‬ ‫קירבה ואהבה מרבו‪ ,‬אשר רק כך יוכל לגדול ולמצות את‬
‫מה הייתה דעתו של מרן לגבי לימוד סוגיות של‬ ‫"דעות" מקולקלות אף שלא היה מדובר בכפירה ממש‬ ‫כוחו‪ ,‬וכאשר סיפר כי שמע ממרן החזון איש כי מרן החתם‬
‫אמונה ועיקרי היהדות בישיבה?‬ ‫אלא בדעות עקומות בהשקפה התורנית‪ .‬כששמע מרן‬ ‫התמודדות עם נוער יקר‪,‬‬ ‫סופר לא הראה כלפי חוץ את האהבה שיש לו לתלמידיו‪,‬‬
‫הגרח"ח מילצקי‪ :‬בעניין זה גם הייתה עמדתו‬ ‫שהוא מדבר עם אחרים ומקרר את האמבטיה הורה‬ ‫בעל נשמה גדולה ולב רחב‪,‬‬ ‫באומרו כי לו ידעו האנשים כמה אוהב הוא את תלמידיו‪,‬‬
‫מפתיעה מאוד‪ .‬מחד עודד מאוד שידברו על נושאים של‬ ‫להוציאו על אתר מהישיבה‪ .‬כל עוד הבחור "מקולקל"‬ ‫ברצותם לצער אותו היו מצערים את תלמידיו‪.‬‬
‫אמונה ויידישקייט בסיסיים ביותר‪ ,‬אך מאידך הסתייג‬ ‫צריך לתקנו‪ ,‬מקלקל זה היה הקו האדום‪.‬‬ ‫שמתמודד אך זועק "השיבנו" –‬ ‫מכל מקום בד בבד היה מזהיר כי חייב להשאר המרחק‬
‫מאוד מכך שאותם שמדברים בפני ציבור שאינו שומר‬ ‫עד כמה ראה מרן לנחוץ שיהיו ישיבות מסוג כזה‬ ‫הראוי בין הרב לתלמיד‪ ,‬כי ללא הרגשת התלמיד כי הרב‬
‫תורה ומצוות ועושים מלאכת קודש‪ ,‬ידברו גם בפני‬ ‫יותר מאשר כל מוסד תורני אחר?‬ ‫השיבנו ד' אליך‪ ,‬השיבנו הביתה‬ ‫מרומם ממנו‪ ,‬לא יוכל לקבל ממנו השפעה ותועלת רוחנית‪.‬‬
‫בני הישיבה‪ .‬הוא סבר כי בני הישיבה צריכים לקבל רק‬ ‫הגרח"ח מילצקי‪ :‬התייחסותו של מרן זצוק"ל הייתה‬ ‫⋅ לקראת יום הסתלקותו הוא‬ ‫וגודל השפעת המחנך על תלמידיו הוא כפי השיעור שיש‬
‫ממי שסיגו ושיחו הוא רק עם בני תורה אף שהינם פחות‬ ‫מאוד קיצונית ונחרצת‪ .‬הוא ראה בזה פיקוח נפש ממש‪.‬‬ ‫לתלמידים הערכה לרבותיהם‪ ,‬וכפי שהמחנך מרומם יותר‪,‬‬
‫מנוסים מאחרים והיה מאוד נחרץ בזה‪.‬‬ ‫בהקשר זה מדהים לציין כי בעוד שבפתיחת הישיבה‬ ‫מספר על הכרעות חינוכיות ועל‬ ‫כך יוכל יותר להשפיע בעצם הנהגתו בלא צורך בדיבורים‬
‫אנו מגלגלים בשיחה ושומעים עוד ועוד סיפורים‬ ‫הוראתו של מרן זצוק"ל הייתה שלא אכנס לחובות‬ ‫רבים‪ ,‬אך רק בתנאי שהתלמידים יראו כי אכן שונה הוא‬
‫עוד ועוד עובדות על דרך תשובה שהיה נותן לבחורים‬ ‫בשום אופן מחשש שזה יפריע לי בעבודת הקודש‪ ,‬הרי‬ ‫הדרכתו של מרן זצוק"ל כיצד‬ ‫מהם מרומם יותר נעלה יותר‪.‬‬
‫שביקשו לעשות תשובה על חטאי העבר על הכרעות‬ ‫שלאחר שנים ספורות שינה את הוראתו לגמרי וציווה‬ ‫יש להנהיג ישיבות מסוג זה‬ ‫כבוד התלמיד‬
‫בעניינים שונים תוך בירור של פרטי הפרטים של כל‬ ‫עלי להרחיב את הפעילות בכל מחיר‪" :‬מי שטובע בים‬
‫בחור ובחור כבן יחיד ממש‪ .‬הוא נכנס למעמקי הנפש‬ ‫תאמר לו אין לי כסף"? הוא שב וחזר על שאלה זו שוב‬ ‫ל‪ .‬פאר‬ ‫אחד מיסודות משנתו החינוכית במקרים מעין אלו‪,‬‬
‫של כל צעיר‪ ,‬ולמרות הרקאשו הגיע השמימה‪ ,‬הוא ידע‬ ‫ושוב‪" :‬זה פיקוח נפש‪ ,‬ואתה אומר שאין לך כסף"?‬ ‫שיסוד הצלחת התלמיד היא הרגשתו כי נכבד הוא בעיני‬
‫רבו‪ ,‬ומאד החמיר בגודל האחריות המוטלת על הרב לשקול‬

‫על משכנות הרועה גליון זכרון | ‪66-67‬‬
‫יש הזדמנות להיות 'מזכה הרבים'‬
‫חידוש גדול יש בדור האחרון בנושא של 'קירוב רחוקים'‪ .‬יש‬
‫כאלו שנוצר אצלם מבט שטחי לפיו ההשפעה על הרחוקים הוא‬ ‫מזכה הרבים‬
‫"שאזכה להיות מ‬ ‫להחזיר את‬
‫הבנים לאבא‬
‫עד ייומי האחרון"‬
‫עניין של יחסי ציבור לדת‪ ,‬ולאור זאת התפקיד מיועד לאנשים‬
‫מיוחדים שהוכשרו לכך‪ .‬סוג של פרקליטים לתורת ד'‪ .‬מבט זה‬
‫גורם לכך שכל עניין ההשפעה יוצא מכלל מצווה וחובה נעלית‬
‫ונכנס למסגרת של פעילות התנדבותית כזו או אחרת‪ .‬המרחיקים‬
‫לכת חושבים בטעות שיש צורך להתקרב באורח החיים ובהופעה‬
‫כדי להשמיע את האמת התורתית‪.‬‬
‫רבנו הגדול מרן זצוק"ל בדבריו במשך השנים בפני אברכי‬
‫'לב לאחים' חידד את המסר שהזדמנות זו של דורנו להרבות‬
‫בזיכוי הרחוקים אינו דבר המובן מאליו‪ .‬יתכן רח"ל שהריחוק‬
‫יהיה כל כך גדול שבלתי אפשרי יהיה להשפיע כמו שהיה למשל‬
‫במשך חמישים שנה במזרח אירופה‪ ,‬שדור שלם היה מנותק‬
‫במחיצה של ברזל או בארצות אשכנז שההשכלה וההתבוללות‬ ‫הרגשתי שקיבלתי 'הסכמה בשתיקה' לתכנית לבניית‬ ‫נותנים‪ ,‬להביא את הילדים עם יראת שמים ולימוד‬ ‫'בזמנינו כנראה שהקב"ה ברוב רחמיו הרוצה בקיום הבטחת כי לא תשכח‬
‫סחפו באין מעצור‪.‬‬ ‫האוהל‪ .‬בירכתי את מרן זצוק"ל ברפואה שלמה ויצאתי‬ ‫התורה זה המתנה שאנו יכולים לתת‪ ,‬שאנו נביא לו‬
‫זו זכות חולפת שניתנה לדור שלנו במיוחד להיות ממזכי‬ ‫מהחדר‪.‬‬ ‫ילדים יראי שמים לומדי תורה ובזה הוא ישמח‪ ,‬וזה‬ ‫מפי זרעו‪ ,‬הראה לנו שיש היום אפשרות לקרב אנשים לאביהם שבשמים‬
‫הרבים‪' .‬הם צריכים חיזוק? הם העוסקים בדברים כאלה צריכים‬ ‫בעודי צועד אל עבר המעלית שבקצה המסדרון‬ ‫אנשי לב לאחים משתדלים בזה להביא בנים לחיק‬
‫חיזוק? העוסקים בדברים כאלה גדולים‪ ,‬הם מצילים נפשות אז‬ ‫הארוך‪ ,‬אני שומע מרחוק את הקריאה 'סורוצקין' ובנו של‬ ‫הקב"ה עם יראת שמים ולימוד תורה וזה המתנה הכי‬
‫מה שלא היה כל כך קל בדורות הקודמים‪ ,‬וממילא היום להיות מזכה הרבים‬
‫מה צריך חיזוק?! אנשים שהולכים להציל נפשות ומבינים שזו‬ ‫מרן זצוק"ל‪ ,‬יבדלחט"א הגאון רבי משה שליט"א‪ ,‬קורא‬ ‫גדולה שאנחנו יכולים לתת להקב"ה'‪.‬‬ ‫ממש כל אחד יכול‪ ,‬הו