You are on page 1of 71

‫ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת‬

‫בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו‪ ,‬סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך‬
‫הרומית היורדת מירושלים ליריחו‪.‬‬
‫הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה‬
‫ומלוויהם‪ .‬הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה‪ ,‬בתי מרחץ‪ ,‬גני נוי‬
‫ובוסתנים‪ .‬הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים – ‪ 20‬ק"מ‬
‫בתוואי הדרך הרומית הקדומה‪.‬‬

‫לארמונות החשמונאים‬
‫החשמונאים‬ ‫הדרך לארמונות‬
‫הדרך‬
‫ארמונות החשמונאים‬
‫החשמונאים‬ ‫ארמונות‬

‫דפדוףבתמונות‬
‫בתמונות‬ ‫דפדוף‬ ‫מצגת‪:‬‬
‫מצגת‪:‬‬
‫העכבראואו‬
‫ע"יהעכבר‬
‫ע"י‬ ‫אוריאיתיאל‬
‫איתיאל‬ ‫אורי‬
‫‪ENTER‬‬
‫‪ENTER‬‬ ‫‪04.12.2018‬‬
‫‪04.12.2018‬‬
‫תוואי הדרך לארמונות יריחו‬

‫ארמונות החשמונאים‬

‫ארמונות החורף‬
‫ואחוזת המלך ביריחו‬
‫תל יריחו‬

‫"בית הכנסת "שלום על ישראל‬

‫יריחו‬

‫ארמונות החשמונאים‬

‫עקבת ג'בר‬
‫התכנסות לקראת הסיור בארמונות יריחו בכניסה למנזר סנט ג'ורג'‪ .‬המנזר ממוקם במדרונות התלולים הגולשים לואדי קלט‬
‫שוׁק" בתחילת מעלה הדרך למנזר"‬
‫מבט אל עבר ואדי קלט ]נחל פרת[‬
‫תצפית למבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים – דווק‪ .‬מימין בסיס חיל האוויר‬
‫תצפית על בקעת יריחו‬
‫"מרכז המבקרים ביריחו בסמוך ל"תל יריחו‬
‫קיפרוס – מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו‪ .‬היה אחד משבעת מבצרי המדבר שבנו החשמונאים ושופצו על ידי הורדוס‬
‫קיפרוס‬
‫החפירות באתר נערכו ב‪ 1974-‬ונוהלו בידי אהוד נצר ועמנואל‬ ‫קיפרוס הוא מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו‪ .‬היה אחד‬
‫דמתי וממצאיהן פורסמו לציבור באופן רשמי בשנת ‪.1975‬‬ ‫משבעת מבצרי המדבר שבנו החשמונאים ושופצו על ידי הורדוס‪.‬‬
‫מהתקופה החשמונאית התגלו שרידים מעטים בפסגת ההר ‪-‬‬ ‫המבצר חרב במרד הגדול של היהודים ברומאים )בין השנים ‪66‬‬
‫כמה חדרים‪ ,‬מתקני מים וכן קטע מהחומה החיצונית‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ל‪ 70-‬לספירה(‪ ,‬כנראה בידי הקנאים היהודים‪ .‬שרידי המבנה‬
‫התגלה יסוד של מגדל עגול במשטח התחתון ‪ -‬כנראה מבנה‬ ‫נמצאו בתל אל‪-‬עקבה המתנשא מעל נחל פרת‪ ,‬כשלושה ק"מ‬
‫הגנתי‪.‬‬ ‫דרום‪-‬מערבית ליריחו‪ ,‬בחפירה שנערכה ב‪ .1974-‬כמו כן‪ ,‬נמצאה‬
‫הממצאים מימי הורדוס רבים ומרשימים‪ .‬עם בנייתו מחדש של‬ ‫מערכת המים שלו‪.‬‬
‫הבניין בימי הורדוס‪ ,‬נעשה מאמץ רב להגדיל את שטח הפסגה‬ ‫קיפרוס נבנה על חורבות מבצר חשמונאי ששמו לא ידוע‪ ,‬אך‬
‫באמצעות הקמת קירות‪-‬תמך גבוהים‪ .‬חלקים ניכרים מהמבנה‬ ‫משערים שמדובר באחד משני המבצרים החשמונאיים המצויים‬
‫בפסגת ההר נמצאו הרוסים כתוצאה מהתמוטטות קירות התמך‬ ‫במעברים המוליכים ליריחו ונהרסו בידי פומפיוס‪ ,‬בעת מסעו‬
‫הללו‪ ,‬אך החוקרים הצליחו להעריך את גובהו בכ‪ 12-‬מ'‪ .‬אחד‬ ‫לירושלים בשנת ‪ 63‬לפנה"ס‪ .‬החשמונאים בנו כמה מבצרי מדבר‪,‬‬
‫הממצאים המרשימים במבנה הוא בית מרחץ מפואר‪ ,‬בתוכו‬ ‫והורדוס עמד על מעלותיהם הרבות; הוא בנה אותם מחדש באופן‬
‫נמצאה אמבטיה מאבן בהט‪ ,‬עשויה גוש אבן אחד ומשקלה כטון‬ ‫מורחב ומפואר‪ ,‬ויצר רשת של שבעה ארמונות‪-‬מבצר מדבריים ‪-‬‬
‫וחצי‪ .‬כמו כן‪ ,‬במבנה נמצאו עקבות שריפה בחדרים רבים‪ ,‬עדות‬ ‫כולם קשורים זה לזה בקשר עין‪ .‬כך גם בנה את קיפרוס‪ .‬בימי‬
‫לחורבנו בידי הקנאים‪ .‬במשטח הנמוך נערכו חפירות בדיקה‬ ‫המרד הגדול של היהודים ברומאים )‪ 70-66‬לספירה( שימש‬
‫ספורות בלבד‪ ,‬אך הן הספיקו כדי לחשוף חדרי ארמון )בהם‬ ‫מבצר קיפרוס כמבנה צבאי‪ .‬המורדים מיהרו לכבוש את מבצרי‬
‫קירות מכוסים פרסקו צבעוני‪ ,‬גילופי אבן‪ ,‬טיח צבוע( ובית מרחץ‬ ‫המדבר מידי הרומאים‪ .‬יוסף בן מתתיהו מתאר את נפילתו‪:‬‬
‫מפואר נוסף ‪ -‬אחד מהגדולים ביותר שנתגלו עד כה מתקופת‬ ‫"כבשו המורדים מבצר מעל יריחו הנקרא קיפרוס‪ ,‬טבחו את חיל‬
‫הורדוס ‪ -‬רצפתו עשויה אבני‪-‬פסיפס לבנות עם עיטורים‬ ‫המצב ]שבו[ והרסו עד היסוד את ביצוריו"‪ .‬באתר נמצאו שרידי‬
‫גאומטריים‪.‬‬ ‫שריפה בחדרים רבים‪ ,‬המעידים על חורבן זה‪.‬‬
‫ואדי קלט מתחתר בדרך ליריחו‬
‫תצפית על יריחו‬
‫אמת מים בואדי קלט ]נחל פרת[ אל עבר יריחו‬
‫ואדי קלט‬
‫מחנה הפליטים עקבת ג'בר‪ .‬ברקע העיר יריחו‬
‫מאגר מים מימי הביניים בדרך העתיקה ליריחו‬
‫שער לחצר פרטית‬
‫מסגד בעקבת ג'בר‬
‫מחנה פליטים עקבת ג'בר‬
‫"כניסה לאתר ארמונות החשמונאים"תולול אבו אל‪-‬עלייק ‪-‬‬
‫הדרך המוליכה לארמונות יריחו בשולי מטע עצי התמר‬
‫מצודת קיפרוס – מבט ממזרח‬
‫ארמונות החשמונאים‬
‫החשמונאים‬ ‫‪1‬‬

‫שבהם בידי הורדוס‪ ,‬וצאצאיו של הורדוס ממרים החשמונאית‬ ‫החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל‬
‫אינם נחשבים עוד לבני בית חשמונאי כי אם לבני בית הורדוס‪.‬‬ ‫בחלק מהתקופה ההלניסטית‪ ,‬במאה ה‪ 2-‬לפנה"ס עד המאה‬
‫בכמה מקורות מעריכים את תקופת החשמונאים כתקופה של‬ ‫הראשונה לפנה"ס‪ .‬הם היו צאצאיו של מתתיהו הכהן‪ ,‬אשר‬
‫זוהר ופריחה חומרית לעם היהודי ולתרבות היהודית‪ .‬תקופה של‬ ‫הנהיגו את מרד החשמונאים נגד השלטון הסלאוקי בתקופת‬
‫רווחה כלכלית‪ ,‬שנבעה מהורדת נטל המסים ששולמו למדינות‬ ‫הבית השני‪ ,‬ולאחר מכן העמידו כוהנים גדולים‪ ,‬מלכים ושליטים‪.‬‬
‫החוץ ששלטו ביהודה‪ ,‬ומההתרחבות הטריטוריאלית של גבולות‬ ‫החשמונאים היו המשפחה השלטת ביהודה מעלייתו של מתתיהו‬
‫הממלכה‪ ,‬כמו גם התחזקות תרבותית ועמידה איתנה למול‬ ‫הכהן )‪ 167‬לפנה"ס( ועד מותו של אחרון מלכי בית חשמונאי‪,‬‬
‫ההלניזם‪.‬‬ ‫אנטיגונוס השני בשנת ‪ 37‬לפנה"ס‪ .‬לאורך מרבית התקופה הזו‪,‬‬
‫באור שונה מתוארת תקופת החשמונאים על כל ההתנקשויות‬ ‫תקופה של הרחבת גבולות הממלכה לראשונה מאז מות צדקיהו‪,‬‬
‫הפוליטיות והחלאים הרעים שהיו נגועים בהם חלק משליטי בית‬ ‫אחרון מלכי בית דוד‪ ,‬הייתה יהודה ממלכה עצמאית בה שלט‬
‫חשמונאי‪ ,‬כמו יהודה אריסטובולוס שכלא את אמו ואחיו‪ ,‬והרג‬ ‫שליט חשמונאי‪ ,‬כמלך או ככהן גדול‪ .‬לאחר נפילת מלכי בית‬
‫את אחיו האחר‪ ,‬וכמו אלכסנדר ינאי שנודע במגילות בשם 'כפיר‬ ‫חשמונאי לא קמה עוד ישות יהודית עצמאית בארץ ישראל‪ ,‬למעט‬
‫החרון'‪ ,‬או יוחנן הורקנוס שלא חסך במאמצים להרוג את אחיו‬ ‫תקופות קצרות בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא‪ ,‬וזאת עד‬
‫הצעיר‪ ,‬וקרא לרומאים להכריע ביניהם‪ ,‬ולמעשה גרם לכיבוש‬ ‫להקמת מדינת ישראל במאה ה‪ ,20-‬כאלפיים שנה לאחר נפילת‬
‫הרומי של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בית חשמונאי‪ .‬החשמונאים הוכחדו עד האחרון‬
‫החשמונאים‬ ‫‪2‬‬

‫שלעיתים מלכה אף כנגד רצון העם‪ ,‬ונאלצה לעיתים להשתמש‬ ‫מבחינה רוחנית הייתה זו תקופה של ניסויים חברתיים ורוחניים‪.‬‬
‫בכוח הזרוע על מנת לדכא מרידות פנימיות‪ .‬המעבר ממשפחת‬ ‫הכוהנים לבית צדוק‪ ,‬האיסיים כמו גם הפרושים הביאו עמם לדת‬
‫כוהנים למשפחת מלכים היה רב משמעות‪ ,‬והחשמונאים הלכו‬ ‫היהודית רוחניות ומחשבה דתית עמוקה‪ .‬מתקופה זו מגיעים‬
‫ואיבדו את התמיכה העממית לשלטונם‪ .‬במקביל לכל אלו‪ ,‬החלה‬ ‫אלינו ספרי ההיסטוריה שנותרו במסגרת הספרים החיצוניים‬
‫המעורבות הרומאית בענייני המזרח הקרוב‪ ,‬שהלכה והתגברה‬ ‫)ספר חשמונאים א' וב'‪ ,‬ספר יהודית‪ ,‬ועוד(‪ ,‬ספרות אפוקליפטית‬
‫עד לכיבושי פומפיוס‪ ,‬והעלאת הורדוס לשלטון‪.‬‬ ‫וספרות מוסר כפרקים מספר דניאל‪ ,‬ספר חנוך א' וב'‪ ,‬ספר‬
‫תחילתה של השושלת במתתיהו הכהן וחמשת בניו‪ ,‬שואפי‬ ‫היובלים ועוד‪ ,‬וכן מגילות מדבר יהודה‪ .‬למעשה‪ ,‬מרבית ספרים‬
‫החירות‪ ,‬וסיומה של השושלת‪ ,‬במרחץ הדמים שערך בה הורדוס‪,‬‬ ‫אלו נכתבו כנגד בית חשמונאי על ידי הכהנים בני צדוק שהודחו‬
‫הותירו בתולדות עם ישראל דימוי חיובי של השושלת‪ ,‬וכתקופה‬ ‫בידי החשמונאים‪ ,‬שלא כדין לטענתם‪ .‬ספרי חשמונאים הם‬
‫שיש להתגעגע אליה בימי החורבן והגלות שבאו בעקבות‬ ‫היחידים שנכתבו מטעם בית חשמונאי‪ ,‬ומקובל במחקר כי הם‬
‫נפילתם‪ .‬הציונות רואה עצמה כממשיכת דרכם במובנים רבים‪,‬‬ ‫ספרי תעמולה של החשמונאים‪.‬‬
‫ויצירות אמנות כספר "מלך בשר ודם" של משה שמיר העוסק‬ ‫בתולדות המשפחה החשמונאית אנו רואים התפתחות מבית‬
‫בדמותו של אלכסנדר ינאי‪ ,‬מדגישות את הכוח והעוצמה שהיו‬ ‫כוהנים עממי‪ ,‬אשר סחף את העם למרידה אל מול האימפריה‬
‫בממלכה החשמונאית‪ ,‬כמו את הקו הטראגי שנלווה לבניה‪.‬‬ ‫הסלאוקית‪ ,‬אל שושלת מלכים בעלת סממנים הלניסטיים‪,‬‬
‫ממלכת החשמונאים בשיאה‬
‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬ ‫מראה כללי של ארמון החשמונאים עם האחוזה המלכותית כלפי צפון‬
‫תכנית כללית של אתר ארמונות החורף‬
‫ביריחו )תולול אבו אל‪-‬עלייק(‬
‫)א( התל הצפוני הכולל את הארמון ש"נקבר"‬
‫ואת הארמון המבוצר שהיה מוקף חפיר‬
‫)ב( מכלול הבריכות‬
‫)ג( הארמונות התאומים‬
‫)ד( מגורי צוות העובדים‬
‫)ה( האזור התעשייתי‬
‫‪ .1‬ארמונו הראשון של הורדוס‬
‫‪ .2‬ארמונו השני של הורדוס‬
‫‪ .3‬ארמונו השלישי של הורדוס‬

‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬


‫אהוד נצר‪ ,‬יעקב קלמן‪ ,‬רחל לוריס‬ ‫ארמונות החשמונאים ביריחו‬ ‫‪1‬‬

‫ארוכת טווח שניה‪ ,‬שמקורה במעיינות נערן ועין עוג'ה‪ ,‬אמה‬ ‫ארמון החורף של החשמונאים‪ ,‬מצוי במערב בקעת יריחו‪ ,‬סמוך‬
‫שנועדה בעיקרה להרחיב את שטחי האחוזה המלכותית‪ .‬בתחום‬ ‫לנקודה בה מגיע ואדי קלט )נחל פרת( אל הבקעה‪ .‬הארמון‬
‫הארמון עברה האמה דרך מכלול הבריכות והמשיכה מזרחה‪ ,‬עד‬ ‫נתגלה לראשונה בשנת ‪ 1973‬במהלך חפירות שנערכו על ידי‬
‫לנקודה שבה מצויים מתקנים שנועדו לעיבוד פרי האחוזה‪ .‬בין‬ ‫משלחת האוניברסיטה העברית בירושלים ונוהלו ע"י אהוד נצר‪,‬‬
‫מכלול המתקנים החקלאיים )שכונה על ידינו בשם "האזור‬ ‫חפירות שנמשכו מדי שנה עד לשנת ‪ .1987‬בשנים אלו נחשף‬
‫התעשייתי"( ובין מכלול הארמון נבנתה לאורך האמה‪) ,‬עוד בימי‬ ‫כאן על שטח של כ‪ 40-‬דונם ארמון נרחב שכלל מבנים רבים‬
‫אלכסנדר ינאי או לאחריו(‪ ,‬שורת בניינים בהם התגוררו בכירי‬ ‫ומגוונים מן התקופה החשמונאית‪ ,‬מכלול שניתן להבחין בו‬
‫העובדים באחוזה כמו גם בארמון‪) .‬בקצה המערבי של טור‬ ‫בשבעה שלבי בנייה‪.‬‬
‫בניינים זה‪ ,‬ממש בשולי מכלול ארמונות החורף של החשמונאים‪,‬‬ ‫בשלב הראשון‪ ,‬קרוב לוודאי בימי יוחנן הורקנוס הראשון‪ ,‬נבנתה‬
‫נחשף בית הכנסת( בשלב הרביעי בהתפתחותו של הארמון‬ ‫חווה חקלאית גדולה )"האחוזה המלכותית"(‪ .‬האחוזה הושקתה‬
‫החשמונאי "קבר" אלכסנדר ינאי את הארמון שבנה אביו והקים‬ ‫באמת מים שנבנתה במיוחד לשם כך ומקורה במעיינות ואדי‬
‫על גביו ארמון מבוצר שהיה מוקף בחפיר‪ .‬בשלב החמישי בנתה‬ ‫קלט‪ .‬באחוזה גידלו את שיחי האפרסמון הנודעים שמהם הפיקו‬
‫אלמנתו‪ ,‬המלכה שלומציון‪ ,‬את צמד הארמונות התאומים ומכלול‬ ‫חומרי גלם לתעשיית בשמים ותרופות‪ ,‬ועצי תמר‪ ,‬גידולים שהיוו‬
‫ארמון החורף הגיע בפועל למלוא היקפו‪ .‬בשני השלבים‬ ‫מקור הכנסה כספית לא מבוטלת למלכים החשמונאים‪ ,‬ולאחר‬
‫האחרונים‪ ,‬השישי והשביעי )ימי יוחנן הורקנוס השני‪ ,‬אחיו‬ ‫מכן גם להורדוס ולבני ביתו‪ .‬בשלב השני נבנה ארמון החורף‬
‫אריסטובולוס השני מתתיהו אנטיגונוס‪ ,‬אחרון המלכים‬ ‫הראשון שהיה ממוקם בין החווה ולבין אחד מיובליו של ואדי קלט‪.‬‬
‫החשמונאים(‪ ,‬נתווספו אל מכלול הארמון רק מבנים בודדים‬ ‫בשלב השלישי הוקם בצד הארמון‪ ,‬הפעם בידי אלכסנדר ינאי‬
‫ונערכו בו שינויים קלים בלבד‪.‬‬ ‫)בנו של הורקנוס(‪ ,‬מכלול מפואר ובמרכזו שתי בריכות שחייה‪.‬‬
‫בית הכנסת הינו בניין הכולל מספר חדרים וביניהם אולם‬ ‫)כ‪ 70-60-‬שנה לאחר מכן הוטבע בבריכות אלו אריסטובולוס‬
‫בסיליקלי )צורת מבנה שמקורה באדריכלות הרומית(‪ .‬חלקים‬ ‫השלישי‪ ,‬הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי‪ ,‬במצוותו של‬
‫מבניין זה כבר נחשפו בשנת ‪ 1987‬ובסוף שנת ‪ ,1997‬החלטנו‬ ‫הורדוס המלך(‪ .‬בעת ובעונה אחת עם בניין מכלול הבריכות‬
‫להשלים את חשיפת הבניין‪ ,‬שקדם בבניינו לימיו של הורדוס‪.‬‬ ‫נבנתה אמת מים‬
‫שרידי בית הכנסת מהתקופה החשמונאית‬
‫אהוד נצר‪ ,‬יעקב קלמן‪ ,‬רחל לוריס‬ ‫ארמונות החשמונאים ביריחו‬ ‫‪2‬‬

‫לכשנבנה אולם בית הכנסת נכללו בו ‪ 12‬אומנות‪ .‬החתך האופקי‬ ‫בניין בית הכנסת‪ ,‬שהיה כ‪ 28-‬מ' באורכו וכ‪ 20-‬מ' ברוחבו נבנה‬
‫של האומנות היה ‪ 80X90‬ס"מ במידותיו ושרדו לגובה של כ‪80-‬‬ ‫בסמוך‪ ,‬ונמוך קמעה‪ ,‬לאמת המים מנערן‪ .‬בחלקו המערבי של‬
‫ס"מ‪ ,‬נבנו מאבני שדה שלוכדו בטיט על בסיס בוץ והיו מטויחים‬ ‫הבניין מצוי האולם הבסיליקלי )‪ (16.2X11.1‬ואשר היה מוקף‬
‫בטיח סיד‪ .‬לא מן הנמנע כי בחלקן העליון היו האומנות בנויות‬ ‫אומנות )אומנה – עמוד חזק למשען‪ ,‬עמוד נושא קורות הבניין(‬
‫מלבני בוץ‪.‬‬ ‫וסטווים )"סטיו" הינו מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫הכניסה אל האולם היתה ממזרח‪ ,‬מתוך החצר‪ .‬את אולם בית‬ ‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים העומדת במקביל לקיר‪,‬‬
‫הכנסת חוצה לרוחבו‪ ,‬תעלת מים שמקורה באמת המים מנערן‪,‬‬ ‫ועליה גג הסוכך על השטח שבין שורת העמודים לבין הקיר(‪ .‬מכל‬
‫שבצידה נבנה הבניין‪ .‬אל התעלה נלווית בריכת מים זעירה‬ ‫ארבעת עבריו בצד האולם‪ ,‬כלפי דרום‪ ,‬מצויים מקווה טהרה ושני‬
‫המצויה בתחום הסטיו הצפוני‪ .‬מקרקעית הבריכה הזעירה‬ ‫חדרים נוספים אשר ככל הנראה שימשו לרחצה‪ .‬אל האולם‬
‫נמשכת התעלה ישירות כלפי דרום‪ ,‬עד מחוץ לתחום האולם בו‬ ‫הבסיליקלי נתווסף‪ ,‬במרוצת השנים‪ ,‬חדר נוסף שנפתח אליו לכל‬
‫היא מסתיימת במקווה הטהרה‪ .‬מערך המים שתואר כאן לא שרד‬ ‫אורכו ובו ספסל רחב בצורת האות "ח"‪ .‬הספסל הרחב שימש‬
‫בשלמותו אך דומה כי המערך שהוקם כאן נועד לאפשר דליית‬ ‫לסעודות ואת החדר בו ניצב ניתן לכנות "טרקלין"‪.‬‬
‫מים )אל תוך ספל או קערה‪ ,‬לדוגמא(‪ ,‬על ידי מי ששהה באולם‪.‬‬ ‫כמו במרבית בנייניי מכלול ארמונות החורף ביריחו‪ ,‬ובכללם‬
‫מדרום לאולם בית הכנסת נמצאה יחידה ובה שלושה חדרים‬ ‫ארמונותיו של הורדוס‪ ,‬נבנו קירות בניין בית הכנסת מלבני בוץ‬
‫ופרוזדור שקשר ביניהם ולבין החצר‪ .‬בחדר השלישי והגדול‬ ‫על גבי יסודות של אבני שדה וחלוקי נחל‪ .‬הבניין היה מלכתחילה‬
‫מביניהם נחשף מקווה טהרה בעל שתי בריכות‪ .‬הבריכה האחת‪,‬‬ ‫מטויח כולו בטיח סיד לבן וניתן לקבוע כי במערכים המלכותיים‬
‫הקרובה יותר אל החצר היתה מדורגת ואילו השנייה ששימשה‬ ‫השימוש בטיח משקף את אופי השימוש במבנה‪ .‬ולדוגמה‪ ,‬חדרי‬
‫כאוצר )אגירת מי גשמים( היתה ללא מדרגות‪.‬‬ ‫ארמון או לשכות היו מטויחים בטיח סיד לבן ולעומתם מחסנים או‬
‫חדרים למלאכות שונות היו מטויחים בטיח בוץ‪.‬‬
‫אהוד נצר‪ ,‬יעקב קלמן‪ ,‬רחל לוריס‬ ‫ארמונות החשמונאים ביריחו‬ ‫‪3‬‬

‫לאחרונה ביריחו‪ ,‬משקפים אב‪-‬טיפוס של בתי כנסת שהיה שכיח‬ ‫את הקמת האמה מנערן על ידי אלכסנדר ינאי‪ ,‬יש לתארך לשנת‬
‫בימי הבית השני‪ .‬אב הטיפוס התאפיין בצורתו המלבנית; בטורי‬ ‫‪ 100‬לפנה"ס לערך‪ .‬זהו הגבול העליון להקמת טור הבניינים‬
‫העמודים או האומנות שהקיפו אותו ואפשרו תאורה בסיליקלית;‬ ‫שליווה את האמה בקטע שבין הארמון ולבין "האזור התעשייתי"‪.‬‬
‫בספסלים שהקיפו אותו מכל עבריו; בתא או חדר שנסמך אליו‬ ‫השלב הראשון של בית הכנסת נתווסף אל טור בניינים זה ככל‬
‫ושימש לאחסנת ספרי התורה; בהפנמה כלפי פנים; ובהעדר‬ ‫הנראה מספר שנים מאוחר יותר‪ .‬את השלב השני והעיקרי בבניין‬
‫אוריינטציה אדריכלית כלפי חוץ‪.‬‬ ‫בית הכנסת )הוספת האולם והמקווה( יש מקום לתארך לימיה של‬
‫לגילויו של הטרקלין בצמוד לאולם בית הכנסת ביריחו אנו‬ ‫המלכה שלומציון ואת הוספת הטרקלין שוב מספר שנים לאחר‬
‫מייחסים חשיבות מרובה‪ .‬נציין כי בקונטקסט "אזרחי" מוכרים‬ ‫מכן‪ .‬את הקמת שני השלבים האחרונים והמשמעותיים אנו‬
‫בארץ ישראל שני טרקלינים בעלי ספסל בנוי‪ ,‬האחד ב"ארמון‬ ‫מייחסים על כן לפרק הזמן שבין ‪ 75‬ל ‪ 50‬לפנה"ס‪ ,‬לערך‪ .‬הבניין‪,‬‬
‫חלקיה" )חרבת אל מורק שבמערב הרי חברון( והשני כאן ביריחו‪,‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬נהרס ברעידת האדמה של שנת ‪ 31‬לפנה"ס שהביאה‬
‫בחצר הצמודה לארמונות התאומים ממזרחם‪ .‬לטרקלין בבית‬ ‫לחורבנו של כל המכלול החשמונאי‪ .‬מספר שנים לאחר מכן הקים‬
‫הכנסת יריחו לא היה שימוש "אזרחי" אלא לצורכי פולחן דתי‪,‬‬ ‫הורדוס על חורבות הארמון‪ ,‬כמו גם על חורבותיו של בניין בית‬
‫דבר שעד כה היו לו רמזים בלבד כמו לדוגמא בכתבי יוסף בן‬ ‫הכנסת‪ ,‬את ארמונו השני ביריחו‪.‬‬
‫מתתיהו‪.‬‬ ‫במכלול בית הכנסת ביריחו יכלו להשתמש דיירי הבניינים‬
‫בית הכנסת שנתגלה לאחרונה ביריחו מבסס את עובדת קיומו‬ ‫הסמוכים; עובדים אחרים של הארמון שהתגוררו בתחום הארמון;‬
‫של מוסד חשוב זה בימי הבית השני בארץ ישראל ושופך אור‬ ‫או תושבים אחרים של יריחו‪ ,‬עיר שהיה לה בוודאי צביון של עיר‬
‫נוסף על דרך פעולתו ושימושו הנרחב על ידי שכבות רבות של‬ ‫גנים ובתיה היו מפוזרים על פני שטח נרחב‪.‬‬
‫הישוב היהודי‪ .‬משמעות יתרה יש למצוא בזיקה של הבניין הנדון‬ ‫הקו המנחה אותנו בקביעה כי הבניין הנדון כאן שימש כבית כנסת‬
‫אל מכלול הארמון החשמונאי ואל ריבוי הכוהנים ביריחו בתקופה‬ ‫הוא הדמיון הרב שיש למצוא בו עם בית הכנסת שנתגלה בגמלא‬
‫הנדונה‪ .‬יש לקוות כי בתי כנסת נוספים‪ ,‬שייחשפו בעתיד‪ ,‬עוד‬ ‫בסוף שנות ה ‪ 70‬ע"י שמריה גוטמן‪ .‬אולם בית הכנסת שנחשף‬
‫ילכו וירחיבו את התמונה המצטיירת כיום‪.‬‬ ‫בגמלא‪ ,‬כמו גם האולם שנחשף‬
‫מקווה טהרה מדורג‬
‫מקווה טהרה )ללא מדרגות( – שימש כ"אוצר" ]אגירת מי גשמים[‬
‫אזור התעשייה" )מתקנים שנועדו לעיבוד פרי האחוזה( בארמונות החשמונאים"‬
‫הבריכות התאומות במכלול הארמונות החשמונאים‬
‫פוטוגרמטריה היא טכניקה למיפוי ומדידות המתבצעים בעזרת תצלומי אוויר‬ ‫הבריכות – תיעוד פוטוגרמטרי ע"י אלכסנדר ויגמן‪ ,‬אור רוז‪ ,‬יעקב שמידוב‬
‫ארמון הורדוס השלישי )המפואר ביותר(‬
‫"בנייה בשיטת "אופוס רטיקולאטום‬
‫"אופוס רטיקולאטום" היא שיטה לבניית קירות שפותחה באדריכלות‬
‫הרומית הקדומה‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬פני הקיר משני הצדדים בנויים מאבנים‬
‫רבועות בעלות חתך פירמידלי‪ ,‬התקועות עם חודן לתוך המלט היוצר את‬
‫ליבת הקיר‪ .‬האבנים סדורות בפני הקיר בדגם רשת עם מישקים העולים‬
‫באלכסון בזווית של ‪ 45‬מעלות )ולא כמקובל בבנייה שבה יש נדבכים‬
‫אופקיים(‪ .‬ליבת הקיר עשוייה בטון )אופוס קמנטיקיום(‪ .‬פרופ' אהוד נצר‬
‫העריך כי טכניקה זו הובאה ארצה בידי אגריפה‪ ,‬חברו של הורדוס‪ ,‬בעת‬
‫ביקורו בארץ ישראל בשנת ‪ 15‬לפנה"ס‪.‬‬
‫שרידי עמודים באחד האולמות בארמון השלישי של הורדוס‬
‫שרידי בית המרחץ בארמון השלישי‬
‫בית המרחץ – תיעוד פוטוגרמטרי ע"י אלכסנדר ויגמן‪ ,‬אור רוז‪ ,‬יעקב שמידוב‬
‫שרידי עמודים באחד האולמות בארמון השלישי של הורדוס‬
‫הארמון השלישי ובית המרחץ – תיעוד פוטוגרמטרי ע"י אלכסנדר ויגמן‪ ,‬אור רוז‪ ,‬יעקב שמידוב‬
‫הארמון השלישי – תיעוד פוטוגרמטרי ע"י אלכסנדר ויגמן‪ ,‬אור רוז‪ ,‬יעקב שמידוב‬
‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬ ‫האגף הצפוני של הארמון השלישי במבט מן האוויר לכוון צפון‪-‬מזרח‬
‫מראה איזומטרי משוחזר של‬
‫בארמון‬ ‫המרכזי‬ ‫הבניין‬
‫החשמונאים )ברקע( ולפניו‬
‫מכלול הבריכות ]שלב שלישי[‬
‫במבט לדרום‪-‬מערב‬

‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬


‫מראה איזומטרי משוחזר של‬
‫ארמון החשמונאים לאחר הקמת‬
‫הארמון המבוצר ]שלב רביעי[‪.‬‬
‫מכלול הבריכה בחזית האיור‬
‫במבט לדרום‪-‬מערב‬

‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬


‫מראה איזומטרי משוחזר של‬
‫ארמון החשמונאים לאחר הקמת‬
‫]שלב‬ ‫התאומים‬ ‫הארמונות‬
‫חמישי[ במבט לצפון‪-‬מערב‬

‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬


‫שיחזור איזומטרי של‬
‫מכלול הארמון השלישי של‬
‫הורדוס ביריחו‪ .‬בקידמת‬
‫הארמון‬ ‫מצוי‬ ‫האיור‬
‫הראשון )"הגימנסיון"(‬

‫מתוך "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר‬


‫איור איזומטרי של ארמון‬
‫החורף החשמונאי מדרום‪-‬מזרח‬
‫ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול" – אהוד נצר"‬ ‫צילום אוויר – ואדי קלט והאגף הצפוני של הארמון השלישי‪ ,‬במבט למזרח‬
‫הורדוס‬ ‫‪1‬‬

‫הורדוס היה בן עשר כאשר כבש פומפיוס את ארץ ישראל ‪-‬‬ ‫התפתחויות מדיניות וחברתיות בימי המדינה החשמונאית הם‬
‫כיבוש שציין את סופה של מדינת החשמונאים‪ .‬בגיל ‪ ,25‬כמו‬ ‫הרקע לעלייתו של הורדוס ולמהלך חייו‪ :‬תקופת החשמונאים‬
‫יהודים אחרים בני דורו‪ ,‬שלט בשלוש שפות ‪ -‬ארמית יוונית‬ ‫הייתה מלווה בהתפשטות יהודית טריטוריאלית שכללה את‬
‫ועברית‪ ,‬וקיבל לראשונה תפקיד רשמי והתמנה לנציב הגליל‪.‬‬ ‫צירופם ואת גיורם של תושבי הארץ "שלא נמנו קודם לכן עם‬
‫בתפקידו זה נאלץ להתמודד עם מורדים יהודים שלא הסכינו עם‬ ‫האומה היהודית" אך השתלבו במערכת השלטונית והחברתית‬
‫המשטר הרומי החדש‪ .‬הורדוס לא היסס לדכא את המרידה‬ ‫של החשמונאים‪ .‬משפחתו של הורדוס ‪ -‬משפחת אנטיפס ‪-‬‬
‫ולהפגין יד קשה כלפי נתיניו היהודים ‪ -‬והתחשבות מרבית‬ ‫הייתה דוגמה לתהליך זה‪ :‬משפחה מכובדת‪ ,‬אדומית במוצאה‪,‬‬
‫באינטרסים של השלטון הרומי‪ .‬השינוי העיקרי במעמדו של‬ ‫שהתגיירה והשתלבה במדינת החשמונאים‪ .‬שלטונות רומי‪,‬‬
‫הורדוס חל בעקבות פלישת הפרתים לסוריה ולארץ ישראל )‪- 40‬‬ ‫ששלטו בארץ מאז כיבושה בידי פומפיוס בשנת ‪ 63‬לפני‬
‫‪ 38‬לפני הספירה(‪ .‬מתתיהו אנטיגונוס‪ ,‬המלך החשמונאי באותן‬ ‫הספירה‪ ,‬חיפשו פתרון לבעיה המיוחדת שניצבה לפניהם בארץ‬
‫שנים ואחרון המלכים החשמונאים‪ ,‬כרת ברית עם הפרתים‬ ‫ישראל‪ :‬ארץ בעלת רוב יהודי תוסס ופעיל ‪ -‬לצד מיעוט הלניסטי‬
‫בתמיכת רבים מתושבי יהודה‪ .‬הורדוס‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ברח‬ ‫עירוני‪ ,‬שהיה מועדף על הרומאים אך לא מקובל על היהודים‪.‬‬
‫מירושלים ונסע לרומא כדי להצטרף למלחמתם בפרתים‪ .‬ברומא‬ ‫מרידות חוזרות ונשנות של יהודי הארץ אילצו את השלטון הרומי‬
‫זכה הורדוס לקבלת פנים אוהדת מאוד ולמינוי כמלך יהודה‪ .‬עם‬ ‫לחפש פתרון של פשרה בדמותו של שליט שיהיה מקובל עליהם‬
‫שובו לארץ מיגר הורדוס בסיוע ליגיונות רומי את ההתנגדות של‬ ‫ועל היהודים‪ .‬הפשרה נמצאה בדמותו של הורדוס‪ ,‬שהיה יהודי‬
‫הכוח הצבאי בפיקודו של אנטיגונוס‪ ,‬ולא בחל בצעדים אכזריים‬ ‫מבחינת שייכותו הלאומית‪ ,‬אך מקורב לרומאים ונאמן עליהם‪.‬‬
‫כלפי יריביו היהודים‪ .‬העיר ירושלים נכבשה בשנת ‪ 37‬לפני‬ ‫שלטונות רומי ציפו מהורדוס לנהל מדיניות מאוזנת‪ ,‬לנווט בין‬
‫הספירה; מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי נפל בשבי והוצא להורג‬ ‫המחנות ולהביא לרגיעה וליציבות ברחבי ארץ ישראל‪.‬‬
‫בלחצו של הורדוס‪ ,‬שבצעד זה הבטיח את מעמדו כמלך הבלתי‬ ‫אמו של הורדוס‪ ,‬קיפרוס‪ ,‬הייתה ערבייה נבטית‪ ,‬ולהורדוס היו‬
‫מעורער של יהודה‪-‬יודיאה‪.‬‬ ‫שלושה אחים ואחות ושמה שלומית‪.‬‬
‫הורדוס‬ ‫‪2‬‬

‫הן בהשוואה לקודמיו החשמונאים והן בהשוואה לתקופת הבית‬ ‫להורדוס היו בימי חייו נשים רבות‪ ,‬ובשנותיו המאוחרות היה נשוי‬
‫הראשון בשיאה‪ .‬בנייתו של הורדוס נועדה לענות על צרכים‬ ‫בו זמנית לתשע נשים! להורדוס נולדו ילדים רבים‪ ,‬שחלקם מתו‬
‫דתיים‪ ,‬כלכליים או ביטחוניים‪ ,‬ובמקומות רבים המשיכה את‬ ‫ושלושה מהם הוצאו להורג בפקודתו‪ .‬אשתו בה"א הידיעה הייתה‬
‫מלאכת הבנייה של החשמונאים ‪ -‬אך בהיקף גדול הרבה יותר‬ ‫אשתו השנייה‪ ,‬מרים החשמונאית‪ ,‬שהנישואים אתה נועדו לאחד‬
‫ובפאר רב‪ .‬הורדוס גילה מעורבות אישית בהרחבת בית המקדש‬ ‫את בית חשמונאי ובית אנטיפס‪ .‬מרים החשמונאית ילדה לו‬
‫השני‪ .‬הבנייה הנרחבת של הורדוס הייתה חלק מאופנת‬ ‫שלושה בנים ‪ -‬אלכסנדר‪ ,‬אריסטובולוס ועוד בן שמת בילדותו‪.‬‬
‫התקופה‪ ,‬ונעשתה בהשראת מפעלי הבנייה הקיסריים‪ ,‬ואפשרה‬ ‫כל עוד חיה מרים‪ ,‬לא התחתן הורדוס עם נשים אחרות; אך‬
‫להורדוס להנציח לדורות את עצמו‪ ,‬את בני ביתו ואת מיטיביו‪,‬‬ ‫כשהואשמה בבגידה לא היסס להוציא להורג אותה ואת אמה‪,‬‬
‫קיסרי רומא‪ .‬שלושה מפעלי בנייה של הורדוס היו מרשימים‬ ‫אלכנסדרה ‪ -‬אם כי אחר כך התחרט על מעשהו זה‪ .‬שני בני‬
‫במיוחד‪ :‬הבנייה בירושלים הייתה אחת הערים היפות ביותר‬ ‫מרים החשמונאית זכו לאהדה רבה בקרב היהודים‪ ,‬ובתחילה אף‬
‫במזרח כולו‪ ,‬ובית המקדש השני בימי הורדוס נחשב לכליל יופי‪.‬‬ ‫זכו ליחס מועדף של הורדוס עצמו‪ .‬ואולם במהלך השנים ועקב‬
‫בניית ערים חדשות‪ ,‬ובהן סבסטיה בשומרון וקיסריה לחוף הים‬ ‫המתחים בין בני הורדוס‪ ,‬סר חינם‪ ,‬והם הוצאו להורג בפקודת‬
‫התיכון‪ .‬בקיסריה ‪ -‬שנקראה על שמו של הקיסר אוגוסטוס ‪ -‬בנה‬ ‫אביהם‪ .‬רציחתם הביאה להרעה ביחסים בין הורדוס לציבור‬
‫הורדוס נמל מלאכותי‪ ,‬שהיה לאחד הגדולים במזרח התיכון‪ ,‬וכן‬ ‫היהודי בארץ‪.‬‬
‫מבני ציבור ותרבות‪ ,‬ובהם תיאטרון‪ ,‬אמפיתיאטרון והיפודרום‬ ‫הורדוס מת ממחלה בשנת ‪ 4‬לפני הספירה כשהיה כבן ‪,70‬‬
‫שמשכו אליהם מבקרים רבים‪ .‬בקיסריה הייתה אוכלוסיה יהודית‬ ‫ונקבר בהרודיון‪ .‬עם מותו בא הקץ על מלכותו‪ ,‬והיא נחלקה בין‬
‫גדולה‪ ,‬אך לעיר היה אופי הלניסטי מובהק‪.‬‬ ‫יורשיו‪.‬‬
‫הורדוס שיקם והרחיב מבצרים שנבנו בימי החשמונאים‪ ,‬ובהם‬ ‫הורדוס היה "גדול הבונים בתולדות ארץ ישראל העתיקה" ‪-‬‬
‫המבצרים במדבר יהודה ‪ -‬אלכסנדרון‪ ,‬מצדה והורקניה‪.‬‬ ‫ערים‪ ,‬ארמונות‪ ,‬מבצרים ובנייני ציבור ששרידים מהם נשתמרו‬
‫המבצרים החדשים שבנה הורדוס ‪ -‬דוגמת ההרודיון ‪ -‬כללו‬ ‫ונחשפו במקומות שונים בארץ‪ .‬מפעלי הבנייה של הורדוס היו‬
‫מבצר‪ ,‬ארמון מלכות‪ ,‬ומרכז מינהלי‪.‬‬ ‫חסרי תקדים‬
‫שטחה וגבולותיה של ממלכת הורדוס בשיאה‬
‫ארמונות החשמונאים נמצאים‬
‫בשטח מדינת ישראל עפ"י הסכמי‬
‫אוסלו‪ .‬האתר נמצא במובלעת‬
‫בתוך העיר יריחו‪ .‬מפאת הסיכון‬
‫הבטחוני‪ ,‬אסר צה"ל כניסת‬
‫יהודים לאתר וכיוון שכך‪ ,‬הצבא‬
‫אינו נוכח באזור‪ .‬ערביי הסביבה‬
‫החלו לבנות בנייה לא חוקית מעל‬
‫החפירות הארכיאולוגיות ובסמוך‬
‫להן‪ .‬לאחר התראות של ישראלים‬
‫מיישובי הסביבה פקד צה"ל את‬
‫המקום והרס מספר בתים‪ .‬לאחר‬
‫זמן שבו הערבים להפר את החוק‬
‫ולבנות‪ ,‬וביתר שאת‪ .‬הבנייה‬
‫החפירות‬ ‫את‬ ‫מסכנת‬
‫הארכיאולוגיות‪ ,‬שהן העדות‬
‫היחידה על מבני ארמונות‬
‫החשמונאים‪ .‬כתוצאה מההפקרות‬
‫ואזלת היד‪ ,‬נגרם נזק בלתי הפיך‬
‫ב"אזור התעשייה" של האחוזה‬
‫המלכותית‪ .‬ממצאים ייחודיים‬
‫נעלמו )גתות ליין תמרים‪ ,‬תעלות‬
‫מים שהגיעו מנערן ועוד(‪.‬‬
‫‪...‬פלישת ערבים לאתר ארמונות החשמונאים – כבשה‪ ,‬סככה ולהב המחרשה קבע את הגבול‬
‫מצודת קיפרוס‪ ,‬מבט ממזרח‬
‫ואדי קלט‬
‫שוב יקומו המכבים‬ ‫מצגת‪:‬‬
‫אך טבעי היה שהתעוררות התנועה הלאומית תפנה את מבטה אל‬ ‫אורי איתיאל‬
‫האתוס של המכבים‪ ,‬לוחמי העצמאות‪ .‬כמו בנושאים אחרים‪ ,‬כך גם‬
‫כאן פילסה תנועת ההשכלה את הדרך‪ .‬למחקריו של ההיסטוריון‬
‫צבי גרץ‪ ,‬שפורסמו במחצית השנייה של המאה ה ‪ 19 -‬ולתיאורים‬
‫שהוא תיאר את מרד החשמונאים היתה השפעה ניכרת על‬
‫התגבשות התודעה הלאומית‪ .‬ואמנם‪ ,‬שום חג מחגי ישראל לא‬
‫שודרגה חשיבותו הלאומית כפי שאירע לחג החנוכה‪" .‬הלאמתו" של‬
‫חג החנוכה עלתה בקנה אחד עם התביעה הציונית להמיר את‬
‫הציפייה הפסיבית לגאולה מידי שמיים לעשייה אקטיבית שמטרתה‬
‫גאולה עצמית‪ ,‬או "שחרור עצמי" – "אוטו–אמנסיפציה"‪ .‬לא מקרה‬
‫הוא שפינסקר‪ ,‬באוטואמנסיפציה‪ ,‬העלה את המכבים לדרגת סמל‬
‫לימים שבהם זקף העם היהודי את קומתו‪ .‬גם הרצל לא פסח על‬
‫הסמל‪ :‬בסיום מדינת היהודים כתב ‪" :‬לכן אני מאמין כי דור של‬
‫יהודים נפלאים יצמח מן האדמה‪ .‬שוב יקומו המכבים!!!"‬