‫מחלוקת בציון – בתרגומה של תמר בורסוק‬

‫נכתב על‪-‬ידי תמר בורסוק בתאריך ‪19.08.05‬‬

‫פתח דבר‬

‫אני ישראלי ספרדי שמשפחתו חיה במזרח התיכון מזמן‬

‫קדום‪ .‬בנעורי השתייכתי לפלג ה"חלוצי" ביותר של‬
‫הקהילה היהודית וגרתי בקיבוצים שונים שהיו בסיס הכוח‬
‫של מפלגת העבודה הישראלית‪ .‬אם כי סבלתי מאפליה‬
‫גזעית שלפעמים‪ ,‬הטו אותי להאמין שאנחנו בונים‬
‫בהדרגה חברה צודקת ואכפתית המבוססת על אחוות‬
‫רעים אנושית ויהודית‪ .‬אפילו הזנחתי את שפת הערבית‬
‫והתרבות המזרח תיכונית שלי למען ה"איחוד" ובתשוקה‬
‫‪.‬להיות "מקובל" או "נכלל"‪ .‬טעיתי‬
‫הספקות הראשונות שלי החלו בשנת ‪ 1948‬כשהייתי עד‬
‫לגירוש המסיבי של פלסטינים‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪,‬‬
‫שרובם לא נטלו חלק במאבק‪ .‬כמו כן ראיתי את אחרוני‬
‫תושבי דיר‪-‬יאזין‪ ,‬יוצאים בתהלוכה לאורך רחוב יפו‬
‫‪.‬בירושלים‪ ,‬לפני שהם נורו‬
‫ההלם הבא התרחש בתחילת שנת ‪ 1950‬כאשר ישראל‬
‫צמצמה מאות אלפי ספרדים מהמדינות השכנות לעוני‬
‫מוחלט בתנאים נוראים של מחנה‪ ,‬בשעה שהעולים‬
‫‪.‬האשכנזים מאירופה קיבלו הסדרי מחייה נוחים ותעסוקה‬
‫כסטודנט ללימודי ערב באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫מינו אותי ככתב מיוחד בעיתון היומי העברי "על המשמר"‬
‫והשבועון הערבי "אל‪-‬מירסאד"‪ .‬עבודה זו אפשרה לי‬
 ‫לדבר עם פלסטינים רבים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬אשר נהרסו‬
‫בידי החוקים שהחרימו את רוב רכושם ושמו אותם תחת‬
‫‪.‬שליטה צבאית‬
‫מחקר נמשך מאז‪ ,‬ואוסף רב של מסמכים הניעו אותי לכדי‬
‫המסקנה שהספרדים היהודים והפלסטינים חולקים לא‬
‫רק את אותה שפה‪ ,‬תרבות ורקע‪ ,‬אלא גם את הגורל שלא‬
‫‪.‬היטיב עימם על ידי ההתיישבות הציונית בפלסטין‬
‫הפרופגנדה הישראלית מדברת וכותבת בסגנון עיקש‬
‫ומעייף על רכישת מוצרי הצריכה של הספרדים‬
‫והאשכנזים (והפלסטינים) בישראל אך שוכחת לציין‬
‫שהאשכנזים מהגטאות המזרח אירופאיות מוכות העוני‬
‫הסתדרו הרבה יותר טוב במונחים יחסיים והפער החומרי‬
‫בין המקומיים שקודם היה להם מספיק כדי לנהל חיים‬
‫טובים ובין המתיישבים שהגיעו‪ ,‬הולך ומתרחב באופן‬
‫‪.‬תמידי‪ .‬לעולם אין ההרהורים חיוביים על העולם שאיבדנו‬
‫מחקר זה יראה שהיחס המועדף שמקבלים עתה העולים‬
‫הרוסים (‪ )1990‬בדיור ובתעסוקה ברמה החומרית‪,‬‬
‫וההתקבלות המיידית של השקפותיהם והערכים שלהם‬
‫במישור התרבותי איננו דבר חדש‪ :‬הוא היה ממוסד מאז‬
‫תחילת הפעילות הציונית בפלסטין ברבע האחרון של‬
‫המאה התשע עשרה ותמיד על חשבון הספרדים‬
‫והפלסטינים‪ .‬ומשלימים אותו הם ההשמצה וההשפלה‬
‫הסיסטמאתית של האנשים המקומיים‪ ,‬וספר זה מנסה‬
‫‪.‬לספק עדות לכך‬
‫גדעון נ‪ .‬גלעדי‬
‫לונדון‪1990 ,‬‬
 ‫ימחלוקת הציון – הקדמה‪#2,‬‬

‫את היהודים בישראל ניתן לחלק לשתי קבוצות אתניות‪.‬‬

‫הראשונה זו הקהילה האשכנזית המורכבת ממיעוט‬
‫מתיישבים ציוני שהיגר לפלסטין בעיקר ממזרח אירופה‪,‬‬
‫וגם ממרכז וממערב אירופה ומאמריקה‪ .‬קהילה זו מייצגת‬
‫את פסגת ההיררכיה של הממסד הציוני השולט‪ ,‬הרוב‬
‫המדהים של הקבינט‪ ,‬הפרלמנט‪ ,‬ראשי השירות האזרחי‬
‫והדרגים העליונים של איגודי הסחר‪ ,‬ההון הפרטי‬
‫והציבורי‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬הממסד הצבאי‪ ,‬האליטה‬
‫התרבותית‪ ,‬מנהיגות המשטרה והשירות החשאי‪,‬‬
‫התקשורת וכו'‪ .‬כחברה‪ ,‬ניתן לראות קהילה זו מתנשאת‪,‬‬
‫מאמינה בעליונות האיכותית והתרבותית שלה על העם‬
‫הערבי הפלסטיני והקהילה הערבית האסלאמית‪ ,‬כולל‬
‫כלפי אותם יהודים שבאו מארצות ערב‪ .‬אפילו את‬
‫ה"מתקדמים" המתנגדים לגזענות ניתן לאפיין בגישה‬
‫הפטרנליסטית שלהם כלפי תושבי האזור‪ .‬הקהילה‬
‫השנייה היא זו של יהודי ערב והאסלאם או "הספרדים"‪,‬‬
‫המייצגת את הרוב הגדול של הישראלים‪ .‬חלק מהם‬
‫תושבים מקוריים של פלסטין‪ .‬בנפרד מהדת‪ ,‬קהילה זו‬
‫מהווה חלק אינטגראלי מהעם הערבי בתרבות ובשפה‪,‬‬
‫עקרונות המוסר‪ ,‬מודלים ספרותיים‪ ,‬מסורות‪ ,‬מולדת‬
‫והיסטוריה‪ .‬אנשי קהילה זו חיו באזור הזה מימי קדם‬
‫שאמור היה אחר כך להפוך לדאר אל‪-‬איסלם ‪ 1‬במשך‬
‫מאות שנים לפני הכיבוש המוסלמי אשר שיחרר אותם‬
‫מהעול של האימפריה הססנית והביזנטית‪ .‬בחצי האי ערב‪,‬‬
‫במיוחד בתימן‪ ,‬יהודים חיו עם ערבים משחר ההיסטוריה‪,‬‬
‫‪.‬ועברו תהליך של ערביזציה‬
 ‫קהילה זו פיתחה מבנה חברתי מפותח מאוד ומשגשג‬
‫שהיה מורכב מסוחרים‪ ,‬אנשי מקצוע וסיטונאים בעלי‬
‫עוצמה ורובד רחב של בעלי מלאכה‪ .‬המתיישבים‬
‫האשכנזים צמצמו את נפח הקהילה הזו למאגר של‬
‫פועלים זולים‪ .‬לאחר מכן גורל ילדיהם ונכדיהם שנולדו‬
‫‪.‬בישראל הורע מבחינה כלכלית ותרבותית‬
‫אלפי ספרים נכתבו על בעיות הפלסטינים והדיכוי הציוני‬
‫אבל העולם יודע מעט מאוד אודות מדיניות האפליה‬
‫הגזענית נגד הספרדים בישראל בגלל ההשפעה‬
‫המחלחלת של הציונות‪ .‬הממסד ידע שהפצת העובדות‬
‫של המקרה יפגום במוניטין שלה בחוגים ליברליים‬
‫הומניסטים במערב ויבלום את זרימת התרומות מיהודים‬
‫ספרדים שחיים עתה במערב‪ ,‬שמהם ‪ 300,000‬חיים רק‬
‫בצרפת‪ .‬דוברי הציונות יצרו את התדמית שיהודי העולם‬
‫הערבי היגרו לישראל בגלל "אנטי‪-‬שמיות" ערבית‪,‬‬
‫ושהמדינה עכשיו מוציאה עליהם מיליארדים בשביל‬
‫"חינוך ותרבות" הואיל והם חיו "בארצות פראיות‬
‫‪".‬ופרימיטיביות‬
‫המדינות הערביות התעלמו לרוב מן הבעיה מאחר שהם‬
‫אינם מודעים במידה רבה להבדלים התרבותיים שבין‬
‫יהודי ערב והאשכנזים‪ .‬קנאים ערביים אומרים "הם כולם‬
‫יהודים‪ ,‬וכולם אויבים"‪ ,‬ובכך הם חושבים שהם מתמודדים‬
‫עם הבעיה‪ .‬בזמן שישראל הוציאה מיליונים על פעולות‬
‫מודיעין כדי ללמוד על הסתירות בקנאות במזרח התיכון‬
‫כדי שהיא תוכל לנצל אותם לפי שיקול דעתה‪ ,‬כפי שקרה‬
‫לדוגמא בלבנון ובצפון עיראק‪ ,‬סוכנויות המודיעין‬
‫הערביות אינן נותנות הרבה תשומת לב למה שקורה‬
 ‫בחברה הישראלית‪ .‬יתכן שהדבר נבע מחוסר ההכרה‬
‫שרוב יהודי ישראל אינם "מתיישבים זרים"‪ ,‬אלא מהעולם‬
‫האסלאמי‪ .‬אמונתי היא שהבנת קונפליקט הקנאות‬
‫הישראלי‪ ,‬ההכרה בקיומם של שכנים עשוקים אלה‬
‫ותמיכה במאבקם יכולים להביא רק אמון לעם הפלסטיני‬
‫‪.‬ולאומה הערבית‬
‫עיקר הנושא במחקר זה הוא ההפליה הגזעית שהספרדים‬
‫סבלו ממנה בתעסוקה שלהם‪ ,‬בדיור‪ ,‬חינוך‪ ,‬ייצוג בכנסת‪,‬‬
‫בריאות ושירותי רווחה וכו'‪ ,‬אשר הובילו להתקוממות‬
‫עממית ולהזדהות גוברת עם המאבק הפלסטיני להגדרה‬
‫‪.‬עצמית‬
‫אחת מהבעיות הראשונות היא איך לקרוא לחברה יהודית‬
‫זו שחיה בעבר‪ ,‬ועדיין חיה‪ ,‬בעולם האסלאמי‪ .‬ישראל‬
‫והתקשורת שלה קוראת להם "הסקטורים המזרחיים"‬
‫(דגש פלורליסטי)‪ .‬ישראל איננה מכירה באחדות תרבותם‬
‫של יהודים אלה יותר ממה שהיא מכירה באחדות "האומה‬
‫הערבית" או "האומה האסלאמית"‪ 2.‬הם גם משתמשים‬
‫במונח "מזרחי" כדי לרמוז על "עליונותם" "המערבית"‪ ,‬אף‬
‫על פי שרובם במקורם הם ממזרח אירופה‪ .‬השתמשנו‬
‫במונח המוכר במדינות ערב‪" ,‬יהודי ערב"‪ ,‬למרות שישנם‬
‫יהודים רבים שהיגרו מארצות אסלאמיות שאינן ערביות‪,‬‬
‫כמו איראן‪ ,‬תורכיה‪ .‬ישנם אחרים שבאו מספרד הערבית‬
‫לאחר נפילת הממשל הערבי (‪ )1492‬כאשר הם גורשו יחד‬
‫עם אחיהם המוסלמים‪ .‬הממשל העותומאני לקח אותם‬
‫והושיב אותם בבלקן ובתורכיה (ובפלסטין ובסוריה)‪.‬‬
‫יהודים ספרדים אלה מהבלקן לא דיברו ערבית יותר‪ ,‬אבל‬
‫תרבותם נותרה ערבית‪ .‬לכן אנו מעדיפים להגדיר את כל‬
 ‫היהודים מארצות ערב‪ ,‬אסלאם והבלקן כ"יהודי‬
‫האסלאם"‪ .‬ישנה עוד סיבה עיקרית‪ :‬החל עם כינון‬
‫הממשל האסלאמי הראשון במדינה ופרסום "חוזה‬
‫האומה"‪ 3‬על ידי הנביא עצמו ועד לנפילת הממשל‬
‫העותומאני‪ ,‬קהילות אלה היו נחשבות כחלק מן האומה‬
‫האסלאמית (ראה פרק ראשון)‪ .‬בישראל רוב יהודי ערב‬
‫קראו לעצמם "ספרדים"‪ ,‬קרי‪ ,‬יהודי ספרד‪ ,‬מכיוון‬
‫שבפלסטין‪ ,‬קהילת היהודים מספרד‪ ,‬שהייתה קיימת עוד‬
‫לפני הגירת הציונים‪ ,‬ייצגה את הקהילה החזקה ביותר של‬
‫יהודי ערב‪ .‬האירופאים השתמשו באותו מונח כדי לתאר‬
‫אותם הואיל ויהודי ספרד היו קבוצת היהודים העיקרית‬
‫‪.‬שהיו לה מגעים עם אירופאים בימי הביניים‬
‫הבעיה השנייה היא שיעורם המדויק של הספרדים‪ .‬בכל‬
‫רחבי יהדות העולם הם בשיעור של ‪ 20‬אחוז מכלל‬
‫היהודים‪ 4.‬בפלסטין‪ ,‬בהתאם למסמכים שהשתמש בהם‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬אחד ממנהיגי הקהילה‪ ,‬הם ייצגו את הרוב‬
‫היהודי בפלסטין לפני הגירת הציונים האשכנזים‪ ,‬אבל‬
‫למרות הגירת האשכנזים משנת ‪ 1881‬והלאה‪ ,‬הם צנחו ל‪-‬‬
‫‪ 30‬אחוז עם סוף המנדט הבריטי ב‪ 5 .1948 -‬בכל אופן‪,‬‬
‫הגירת יהודים מארצות ערב ואסלאם מאז ‪ 1948‬הגבירה‬
‫את מספרם ל‪ 65-‬אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית‬
‫בשנות ה‪ 6 .70 -‬סטטיסטיקה זו תואמת עם זו שפורסמה‬
‫בכתב העת של סארטר זמנים מודרניים‪7.‬‬
‫מאז שנות השבעים מספר הספרדים גדל עד לנקודה‬
‫שבה הם היוו עתה ‪ 70‬אחוז מן האוכלוסייה‪ .‬הדבר נתמך‬
‫על ידי שני מרכיבים‪ .‬תחילה‪ ,‬קצב ההתרבות הטבעית‬
‫שלהם הוא פי שניים וחצי גדול יותר מאשר אצל‬
 ‫האשכנזים‪ ,‬ושנית‪ ,‬שיעור ההגירה של אשכנזים מישראל‬
‫למערב במיוחד לארצות הברית‪ .‬מספר "היורדים"‪ ,‬כפי‬
‫שמכנים בישראל את המהגרים האלה‪ ,‬הוא אחד מסודות‬
‫הביטחון של המדינה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬מקורות בסוכנות‬
‫היהודית והעיתונות הישראלית העריכו שמספרם לפחות‬
‫חצי מיליון מאז ‪ ,1948‬ויאסר ערפאת העריך ש‪800,000 -‬‬
‫מהם נמצאים רק באמריקה – בהשוואה לאוכלוסייה של‬
‫‪ 3,5‬מיליון יהודים ישראליים‪8.‬‬
‫ישראל מכירה בכך שהספרדים מהווים את הרוב‪ ,‬אבל‬
‫הם לא מפיצים את המספרים הרשמיים המדויקים מטעמי‬
‫"ביטחון"‪ ,‬בגלל העובדה שנתון כמו ‪ 70‬אחוז יכול לעודד‬
‫אנשים אלה לעמוד על זכויותיהם‪ .‬בגלל סיבה זו‬
‫סטטיסטיקאי הממשלה הציגו תמונה שהיא מסולפת‬
‫‪:‬ומבלבלת‪ .‬הם חילקו את יהודים כך‬
‫ילידי ישראל לאב יליד ישראל‪ .‬ב‪ 1985-‬אלה היוו ‪1. 18.5‬‬
‫אחוז מסך כל האוכלוסייה היהודית‪ .‬קבוצה זו כוללת‬
‫‪.‬אשכנזים וספרדים גם יחד‬
‫ילידי אסיה (דהיינו ארצות ערב ואסלאם של אסיה) ‪2.‬‬
‫‪.‬וילדיהם – ‪ 21.3‬אחוזים‬
‫ילידי אפריקה (ארצות המגרב ומצרים) וילדיהם – ‪3. 22‬‬
‫‪.‬אחוזים‬
‫ילידי אירופה ואמריקה וילדיהם (קבוצה זו כוללת ‪4.‬‬
‫אשכנזים‪ ,‬ספרדים מהבלקן ויהודים אשכנזים מדרום‬
‫אפריקה) – ‪ 38.2‬אחוזים‪9.‬‬
‫הנתונים הרשמיים מעריכים שבשנת הלימודים ‪,1969-70‬‬
‫אחוז התלמידים הספרדים בבתי הספר היסודיים היה ‪61‬‬
‫אחוזים‪ ,‬מהם ‪ 11.9‬אחוז ילידי אב יליד פלסטין‪ .‬קבוצה‬
 ‫שנייה זו היא תערובת של שתי הקהילות‪ 10.‬אם ניקח‬
‫בחשבון את חלק מהתלמידים הספרדים שבדרך כלל‬
‫נעדר (ראה פרק שביעי)‪ ,‬את ההגירה האשכנזית מישראל‬
‫וקצב ההתרבות הטבעית של הספרדים‪ ,‬אנחנו יכולים‬
‫להגיע למסקנה שהם בהחלט חרגו מעבר ל‪ 70-‬אחוזים‬
‫מכ לל האוכלוסייה היהודית‪ .‬אם נחבר ביחד את מספרם‬
‫של הפלסטינים בשטחים שסופחו ב‪ ,1948-‬שהוא ‪ 17‬אחוז‪,‬‬
‫של תושבי הגדה המערבית‪ ,‬רצועת עזה‪ ,‬רמת הגולן‪,‬‬
‫ירושלים הערבית הכבושה ודרום לבנון‪ ,‬אחוז המתיישבים‬
‫האשכנזים וילדיהם שנולדו בפלסטין דומה לאחוז‬
‫המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה‪ .‬המשמעות של זה‬
‫‪.‬היא שהרוב המכריע הוא ערבי בתרבותו‬
‫מדיניות רשמית טענה שהיא הופכת את בליל היהודים‬
‫למבנה חברתי אחיד‪ ,‬מבחינה גזעית ותרבותית‪ .‬אולם‬
‫התרגול ממשיך לחזק את המתיישבים האשכנזים על‬
‫חשבונם של הפלסטינים והיהודים ילידי המקום והוא‬
‫מתמצה על ידי דיכוי התרבות הערבית ועקירת השפה‬
‫הערבית הקלאסית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הקהילה האשכנזית‬
‫ככלל התנגדה למיזוג‪ ,‬כשהם מאמינים בעליונותם הגזעית‬
‫והתרבותית‪ ,‬ו‪ 80-‬אחוז מהם דוחים נשואי תערובת‪ .‬זה‬
‫הוביל לקיטוב שתי הקהילות‪ .‬יהודי רוסיה‪ ,‬פולניה‬
‫והונגריה וכדומה התמזגו יחד להרכיב קהילה אחת‪,‬‬
‫ויהודים שעלו מאירן במזרח עד מרוקו במערב יצרו את‬
‫הקהילה האחרת – כפי שהם עשו בתקופת האימפריות‬
‫האסלאמיות‪ .‬למרות העובדה שהדור שלמד בבתי ספר‬
‫ציוניים אינו יכול לקרוא או לכתוב ערבית (ראה פרק‬
‫שביעי)‪ ,‬הערבית המדוברת עדיין חיה‪ ,‬בעיקר בבית‪.‬‬
 ‫לסיכום נקודה זו‪ .‬מיזוג יכול להתרחש רק בין קבוצות‬
‫בעלי זכויות וחובות שווים‪ ,‬על ידי כך מתאפשר קיום כבוד‬
‫וסובלנות הדדיים‪ .‬מיזוג זה התקיים בעבר בעולם‬
‫‪.‬האסלאמי‬
‫לבסוף‪ ,‬ישנה הקבלה ברורה בין השסע התרבותי לבין‬
‫השסע הכלכלי‪ .‬הצבע הקיים במעמד הקפיטליסט הוא זה‬
‫של האירופאי הלבן‪ ,‬ואילו הצבע הקיים במעמד הפועלים‬
‫והעני יותר הוא זה של הערבי הכהה‪ .‬צירוף של פערים‬
‫אתני וכלכלי מוביל לעלייה בקיטוב מדור אחד לשני ודוחק‬
‫‪.‬את ישראל לעבר התפוררות והתפרצות חברתית‬
‫מחקר זה מחולק לעשרה פרקים‪ ,‬הראשון מורכב מתקציר‬
‫היחסים הידידותיים בין העם הערבי ובין הספרדים‪ ,‬אהל‬
‫אל‪-‬דהימה‪ 11,‬מאז תקופת הנביא‪ ,‬מלבד כמה אירועים‬
‫חריגים‪ .‬שיתוף הפעולה היצירתי בתחום התרבותי‪,‬‬
‫הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפוליטי ואפילו הצבאי מודגש‪ .‬גם‬
‫הזכרנו את השפעת הציוויליזציה והדת האסלאמית על‬
‫היהדות והספרות העברית בארצות האסלאם‪ .‬אנחנו‬
‫מנסים להפריך את טענות הציונים אודות "דיכוי" היהודים‬
‫שהיו לא יותר מאשר רציחת אופי הערבים והמוסלמים‪ ,‬וכן‬
‫נפריך את טענות הערבים הקנאים קיצונים שהיהודים‬
‫בעולם הערבי הם "קבוצת אויב ציוני זר"‪ .‬הפרק השני‬
‫עוסק בהתנגשות הראשונה בין יהודי פלסטין והמתיישבים‬
‫האשכנזים (‪ ,)1881-1918‬עם התייחסות מיוחדת לבידוד‬
‫המתיישבים האלה משאר החברה היהודית בפלסטין‪,‬‬
‫וכיצד השתלטותם על מקורות המימון היהודיים עבור‬
‫היישוב הציוני הובילה להתדרדרות המצב הכלכלי‬
‫בקהילת היהודים המקומיים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬עניין הגירת יהודי‬
 ‫תימן‪ ,‬הניצול והזילות שבהם נהגו איתם המתיישבים‪,‬‬
‫נחשב‪ .‬הפרק השלישי מסכם את היווסדותה של‬
‫אוטונומיה ציונית בסיועו של המנדט הבריטי וכיצד‬
‫אוטונומיה זו התגברה על יהודי פלסטין ילידי המקום‪.‬‬
‫ניסינו לנתח את סיבות כשלון המנהיגות המסורתית של‬
‫יהודי פלסטין‪ .‬בפרק הרביעי התנגדות היהודים לתנועת‬
‫הציונות בארצות ערב וההשתתפות בתנועות שחרור‬
‫נבחנים‪ .‬המרכיבים שהובילו להגירה המונית מנותחים‪.‬‬
‫סיכמנו את קשיי הקנאות שהקלו על ההגירה לתוך‬
‫ישראל‪ .‬אלה נוצלו כדי להסיט את מאזן הכוחות במזרח‬
‫התיכון לטובת הישות הציונית‪ .‬אזכור נעשה בהקשר הזה‬
‫על השיטות שהשתמשו בהם הישראלים‪ ,‬כמו הברחה‪,‬‬
‫טרור‪ ,‬שוחד‪ ,‬רמאות והתחזות וכדומה‪ .‬תארנו את התנאים‬
‫הזוועתיים במחנות העקורים שבעאדן‪ ,‬מארסיי ומרוקו‪.‬‬
‫פרק חמישי‪ ,‬אחד הפרקים הגדולים‪ ,‬מעלה את התנאים‬
‫הטרגיים של העולים במחנות‪" ,‬עיירות פיתוח"‪ ,‬מושבים‬
‫וב"חגורה שחורה" – שהיא שכונות העוני של הערים –‬
‫הישראליים שהובילו להפיכתם ל"מעמד פועלים" וכוח‬
‫אדם לצבא‪ .‬הפרק השישי מתקל את היעדרות הייצוג‬
‫עבור היהודים הספרדים בפרלמנט‪ ,‬הקבינט‪ ,‬בדרגים של‬
‫הממשלה והאגוד המקצועי‪ ,‬בממסדים כלכליים וצבאיים‪.‬‬
‫פרק זה מבהיר שמעט חברי הכנסת והשרים שקהילה זו‬
‫מתגאה בהם מונו על ידי מתיישבים אשכנזים ואינם‬
‫מייצגים את הקהילה שלהם‪ .‬הפרק השמיני בוחן את‬
‫נקודות הראות הגזעניות העוינות את היהודים הספרדים‪,‬‬
‫הסוברות שהם "קבוצה שפלה של פרימיטיבים פראיים"‪.‬‬
‫השקפות אלה מוצאות את מקורן בשנאה העיוורת לכל‬
 ‫דבר ערבי או אסלמי‪ .‬הוא גם דן על השקפותיהם של‬
‫השמאל הקיצוני והקומוניסטים בקהילת המתיישבים‬
‫האשכנזית‪ .‬פרק תשיעי מתאר את ההתפתחות הכלכלית‬
‫המהירה בישראל‪ ,‬שהתבססה על ניצול עולים אלה‬
‫ועיקול של נכסים פלסטינים‪ .‬הוא גם מדבר על הקיטוב‬
‫החברתי‪-‬כלכלי בין המתיישבים והיהודים ילידי המקום‬
‫(והעם הפלסטיני)‪ .‬לבסוף‪ ,‬פרק עשירי מפרט את‬
‫ההתקוממויות העממיות והתנגשויות הדמים בין היהודים‬
‫ילידי המקום וכוחות הדיכוי הישראלי‪ ,‬והופעתם של‬
‫קבוצות תודעה המצטרפות אל העם הפלסטיני הערבי ואל‬
‫ארגון שחרור פלסטין בתמיכה בזכויותיהם‪ ,‬בעיקר של‬
‫הגדרה עצמית והקמת מדינה עצמאית‪ .‬הם קוראים‬
‫‪.‬למאבק משותף במטרה משותפת‬
‫נעשה שימוש בכמה מסמכים בריטיים‪ ,‬אבל היינו תלויים‬
‫בעיקר במסמכים ציוניים‪ ,‬בספרים ציוניים בעברית‪ ,‬כתבי‪-‬‬
‫עת ישראליים אוזכרו או בעבודה זו או ברשימת ספרי העזר‬
‫שלה‪ ,‬ואחרון אחרון חביב השתמשנו בניסיון האישי ושל‬
‫‪.‬חברים וקרובים‬
‫‪:‬הערות‬
‫השימוש במונח בדרך כלל הוא לגבי אותן ארצות ‪1.‬‬
‫שבהן האסלאם היא הדת המכרעת‪ ,‬פשוטו כמשמעו‬
‫‪"".‬בית‪-‬האסלאם‬
‫האומה היא מושג על‪-‬לאומי של האחדות הרוחנית של ‪2.‬‬
‫‪.‬קהילת המאמינים‬
‫‪.‬חוזה חברתי המניח את יסודות היחסים הבין‪-‬אישיים ‪3.‬‬
‫‪.‬סמוחה‪4. 281 ,1978 ,‬‬
‫אלישר‪ ,291 ,1980 ,‬ו‪-‬זמנים מודרניים (תרגום בערבית ‪5.‬‬
 ‫‪ ,)1981.‬אלבז‪192 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪6. 460 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬פרופ' שמואל טריגנו‪7. 10 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 3 ,‬ביולי ‪8. 1987‬‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית ‪9.‬‬
‫‪.‬לסטטיסטיקה‪65 ,1986 ,‬‬
‫שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית ‪10.‬‬
‫‪.‬לסטטיסטיקה‪595 ,1980 ,‬‬
‫בני החסות"‪ ,‬עאהד אל‪-‬אומה‪ ,‬מונח שהתייחס " ‪11.‬‬
‫תחילה רק אל אהל אל‪-‬כיתאב‪"( ,‬אנשי הספר") קרי‪,‬‬
‫היהודים‪ ,‬נוצרים וצאבאים‪ ,‬ומאוחר יותר הפירוש שונה כדי‬
‫‪.‬לכלול בו את הזורואסטרים‬

‫פרק שני‬

‫ההתנגשות הראשונה בין הציונים ויהודי פלסטין‬

‫‪1881-1918‬‬

‫מצב הקהילות לפני הציונות‬

‫לאחר שחרור ירושלים לידי סאלאדין ותבוסת הצלבנים‬

‫לאחר מכן‪ ,‬יהודים שחיו באדמות האיסלאם חזרו‬
‫לפלסטין‬
‫במיוחד לירושלים‪ .‬קהילה זו התפתחה בהדרגה עד‬
‫לנקודה שבה היא הפכה לקהילה פלסטינית‪ ,‬יהודית‬
‫בדתה וערבית‪/‬איסלאמית בשפתה ובתרבותה‪ .‬לאחר‬
 ‫נפילת המדינה הערבית‪/‬איסלאמית באנדלוסיה‪ ,‬יהודי‬
‫ספרד גורשו והיגרו לארצות המגרב הערביות (מערב) ואל‬
‫הפרובינציות של האימפרייה העותומאנית‪ .‬אחדים מהם‬
‫הגיעו לפלסטין שם הם השתלבו עם יהודי פלסטין‪.‬‬
‫קבוצות יהודיות ב"דאר‪-‬אל‪-‬איסלאם"‪ 1‬שלחו תרומות‬
‫כספיות לקהילה היהודית בפלסטין והם השתמשו בזה‬
‫לתמיכה במוסדות דת ותרבות ולעניים‪ 2.‬למרות הגירת‬
‫כמה יהודים אשכנזים דתיים ממזרח אירופה‪ ,‬הספרדים‬
‫נשארו הרוב‪ 3.‬כפי שהגירת האשכנזים הדתיים המשיכה‪,‬‬
‫שיעור יהודי ערב ירד עם שנת ‪ 1875‬ל‪ 60-‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה היהודית‪ .‬אולם‪ ,‬האוטונומיה שהוענקה‬
‫ליהודי פלסטין נשארה בידי היהודים ילידי המקום הואיל‬
‫והייתה להם אזרחות עותומאנית‪ .‬יהודי אשכנז היו בעלי‬
‫אזרחויות אירופאיות שונות ולכן הם היו מוגנים תחת חסות‬
‫הסכמי הכניעה על ידי שגרירים זרים‪ ,‬במיוחד אלה של‬
‫בריטניה וצרפת‪ .‬האוטונומיה היהודית הייתה תחת הנהגתו‬
‫של הרב הראשי הספרדי שנבחר על ידי רבנים אחרים‬
‫ואשר היה מוכר על ידי הסולטאן בפירמאן (צו רשמי)‬
‫מיוחד‪ ,‬ו"הוכתר" בטקס מיוחד בירושלים‪ .‬לרב זה הייתה‬
‫עמדה מיוחדת בענייני הדת של יהדות העולם‪ .‬יהודי‬
‫פלסטין הרכיבו ועדה מיוחדת הנקראת "כנסת ישראל"‬
‫לנהל את ענייני הקהילה ורשויות העותומאן העניקו לה‬
‫את הזכות לטבוע מטבע לקהילה‪ .‬ישנה אגדה יהודית‬
‫המספרת כאשר אלוהים קורא את הסולטאן אליו‪ ,‬שערי‬
‫ירושלים היו נסגרים לאות אבל על נשמתו של הנפטר‪ .‬את‬
‫המפתחות היו שולחים אחר כך אל הרב הראשי לקבל את‬
‫ברכתו‪ ,‬כדי לציין שהסולטאן החדש יהנה מהתמיכה של‬
 ‫הקהילה היהודית‪ .‬סיפור זה מראה את רוח האחווה‬
‫והידידות שהושגה ביחסים בין יהודי פלסטין ושלטונות‬
‫העותומאן האיסלאמיות‪ .‬היהודים הועסקו בעבודות יד‪,‬‬
‫כמו צורפות‪ ,‬נגרות‪ ,‬ייצור מזון וכגלחים וכו'‪ .‬כמה מהם היו‬
‫סוחרים‪ ,‬רופאים וגובי מיסים‪ ,‬וכמה הפכו לאנשי מדע‬
‫בעלי שם‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬סופרים וקצינים בצבא‪ .‬כמה‬
‫מילידי המקום היהודים רכשו השכלה מדעית גבוהה יותר‪,‬‬
‫ביניהם ניסים בכר שייסד וניהל את בית הספר אליאנס‬
‫בירושלים‪ ,‬יוסף סבי‪ ,‬שלמד בצרפת‪ ,‬פרופסור אריאל בן‬
‫ציון שהיגר לגרמניה וכתב על הדת היהודית במזרח‪,‬‬
‫פרופסור איברהים סאלם יהודה מומחה לענייני ערבים‬
‫ובלשן מפורסם‪ ,‬דאוד (דוד) ילין‪ ,‬יוסף באריין מיוחס‪,‬‬
‫ויצחק חזקיאל יהודה‪ ,‬שכתב ספר על פתגמים בערבית‪,‬‬
‫יעקב בן עטר‪ ,‬אברהם אלמליח‪ ,‬ויהודא בורלא‪ .‬הקהילה‬
‫ייסדה את מקלט האסופים משגב לדך ברחוב יפו‬
‫בירושלים‪ ,‬וגם בית אבות‪ .‬הם גם בחרו את חברי המועצה‬
‫כדי לנהל את עניינם‪ ,‬ורשויות העותומאן ניסו לחזק את‬
‫שתי הקהילות‪ ,‬היהודית והאיסלאמית‪ ,‬מחשש לחדירה‬
‫‪.‬נוצרית אירופאית‬
‫יהודי אנדלוסיה (ספרדים) שהתיישבו בירושלים‪ ,‬חברון‪,‬‬
‫טבריה וצפת הקימו בתי ספר תיכון דתיים‪ .‬המשכיל הגדול‬
‫ביותר בניהם היה יוסף קארו שכתב את שולחן ערוך (אחד‬
‫הטקסטים הדתיים בעל הכבוד הרב ביותר אחרי‬
‫התלמוד)‪ ,‬וישראל נג'רה‪ .‬וכך יהודי פלסטין פתחו בתי‬
‫ספר‪ ,‬בנו בתי משפט מחוקקים ומינו שופטים‪ ,‬גבו מיסים‬
‫‪.‬ובחרו את מנהיגיהם הדתיים והחילוניים‬
‫אולם המהגרים האשכנזים דחו את "סמכות" האוטונומיה‬
 ‫הפלסטינית והתחילו לפרק אותה‪ .‬הרב האשכנזי‪ ,‬מנחם‬
‫מנדל מישקלף‪ ,‬היה הראשון שהקים קהילה בדלנית‬
‫(‪ )1816‬שהתחילה לאסוף תרומות מחוץ לארץ עבור‬
‫המטרה שלה‪ .‬פרישה זו הובילה להחלשותה הכלכלית‬
‫של קהילת יהודי פלסטין‪ 4.‬האשכנזים הרחיקו את עצמם‬
‫מהפלסטינים הערבים ומן היהודים‪ ,‬והקימו לעצמם גטאות‬
‫הדומים לאלה שהם עזבו במזרח אירופה עם בתי ספר‬
‫מיוחדים לילדים שלהם‪ ,‬מעבר לכך‪ ,‬הם סירבו להשתמש‬
‫‪.‬בערבית או תורכית כאמצעי תיקשורת‬
‫בעת שיהודי אשכנז ניתקו את עצמם מלימודים חילונים‪,‬‬
‫כוהני יהודי פלסטין היו מסייעים בהקמת בתי ספר‬
‫מודרניים כמו בית ספר למל בירושלים‪ .‬מאז ‪,1860‬‬
‫האליאנס הצרפתי כל ישראל חברים מקים בתי ספר‬
‫חדשים ליהודים במזרח התיכון וצפון אפריקה‪ ,‬וכשהלימוד‬
‫בבתי הספר האלה הוא בחינם‪ ,‬או בתעריף נמוך מאוד‪,‬‬
‫היהודים יכלו לרכוש רמת השכלה עליונה מזו של‬
‫האשכנזים במזרח אירופה‪ 5.‬נוסף על כך בתי ספר לילידי‬
‫המקום הוקמו בארצות ערב‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ערבים ויהודים התחילו לשלוח את ילדיהם‬
‫לבתי הספר הממשלתיים בחינם בארצות ערב גם כן אבל‬
‫‪.‬לא בפלסטין (ראה דיון בפרק רביעי)‬
‫היחסים בין יהודי פלסטין והערבים היו טובים‪ .‬היהודים‬
‫לקחו חלק במועצה המקומית עם המוסלמים והנוצרים‪.‬‬
‫יצחק עבאדי מציין במאמר שלו על ירושלים "אינני זוכר‬
‫שום תקרית של הסתה נגד היהודים על הר הבית‬
‫בתקופת התורכים‪ 6".‬רגיל היה לאשה יהודייה להכנס‬
‫לביתה של שכנתה המוסלמית או הנוצריה להשאיל איזה‬
 ‫חפץ קטן‪ ,‬וההיפך‪ .‬היו מפגשים משפחתיים בין‪-‬קהילתים‬
‫ידידותיים‪ .‬ילדי היהודים היו משחקים ברחוב עם ילדי‬
‫המוסלמים והנוצרים‪ ,‬והיהודים דיברו ערבית‪ .‬לפני העלייה‬
‫הציונית הראשונה (‪ 7)1881‬כמה אשכנזים דתיים נישאו‬
‫ליהודי ערב‪ .‬בחיים הכלכליים הייתה הרמוניה ושיתוף‬
‫פעולה בין כל הקבוצות‪ ,‬כולל האשכנזים הדתיים‪.‬‬
‫היהודים ילידי המקום היו מציעים הלוואות נחוצות לכפרים‬
‫הערביים‪ ,‬ואחר כך חילקו את היבול‪ .‬תלמידים מוסלמים‬
‫אחדים‪ ,‬כמו הילדים של משפחת חאלידי‪ ,‬נרשמו לבתי‬
‫‪.‬ספר יהודים (בית ספר למל או אליאנס)‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬אחד ממנהיגי יהודי פלסטין‪ ,‬אומר בספרו‬
‫בעברית לחיות עם יהודים‪ ,‬כאשר רפאל אלישר נפטר‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬השותף שלו‪ ,‬עבדול דג'אני‪ ,‬דאג לאלמנתו‬
‫ולילדיה‪ .‬אחד הילדים‪ ,‬לאחר מכן קולונל י‪.‬ר‪.‬אלישר מניו‪-‬‬
‫יורק השיב את הטובה על ידי שסייע לנכדיו של דג'אני‬
‫בלימודיהם באמריקה‪ .‬יהודים מקומיים לבשו בגדי ערבים‬
‫וכל אחד היה מתקשה להבחין בניהם לבין המוסלמים או‬
‫הנוצרים‪ .‬בליל הסדר המוסלמים היו שולחים מגשים עם‬
‫לחם‪ ,‬חמאה מותכת ודבש‪ ,‬כשי לשכניהם היהודים‪,‬‬
‫והיהודים אחרי זה היו מניחים על אותו מגש ריבה‪ ,‬מצה‬
‫ומתנות אחרות בתמורה‪ .‬בדברו על שירותו הצבאי‪ ,‬אלישר‬
‫מספר שהוא מונה לרופא צבאי במשך מלחמת העולם‬
‫הראשונה והוצב בנצרת ושכן כחייל בביתו של נאסיר‬
‫מוסא אל‪-‬חכים‪ .‬הוא עבד שם בבית החולים הרוסי‬
‫(המוסקובייה)‪ ,‬והיו לו יחסים מצויינים עם התושבים‪ .‬הוא‬
‫זוכר את אחד מחבריו‪ ,‬תופיק אל‪-‬חוסייני‪ ,‬שהיה קצין בחיל‬
‫הפרשים‪ .‬בין אביו של אליהו ובין הדוד של תופיק היו‬
 ‫יחסים מסחריים‪ ,‬והוא היה אורח קבוע בביתו של אליהו‪.‬‬
‫לאחר המלחמה תופיק נשא תפקיד רשמי בעל דרגה‬
‫גבוהה במשרד ההגירה בממשלה‪ .‬יחסים חמים עם‬
‫משפחת אלישר נמשכו עד להקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אלישר זוכר למרות שהוא סבל מעוני ומרעב‪ ,‬כאשר‬
‫הבריטים כבשו את ירושלים‪ ,‬בעל הבית הערבי סירב‬
‫לקחת שכר דירה ונתן לו אוכל ושתייה‪ .‬ידידות זו נמשכה‬
‫‪.‬עד סוף ימיו‬
‫כל זה קרה או לפני שהציונות האשכנזית הגיעה או מחוץ‬
‫לריבונותה‪ .‬אנחנו נראה כיצד הציונים הרעילו את האווירה‬
‫של פלסטין והמזרח התיכון עם הכיתתיות הפלגנית‬
‫שלה‪8.‬‬

‫הבדלנות האשכנזית‬

‫בשנת ‪ 1882‬הגיעו הציונים האשכנזים הראשונים מרוסיה‪,‬‬

‫וקראו לעצמם ביל"ויים‪ 9,‬או "העלייה הראשונה"‪ ,‬כאילו‬
‫אף אחד מעולם לא עלה לפלסטינה לפניהם‪ .‬זה נובע מן‬
‫העובדה שהציונים התעלמו מן ההיסטוריה של היהודים‬
‫ושל פלסטינה מתקופת חורבן בית שני בשנת ‪ 70‬לספירה‬
‫ועד שהחלוצים שלהם הגיעו לפלסטינה כדי לבנות את‬
‫"הבית הלאומי האשכנזי"‪ .‬בשנת ‪ 1904‬גלים נוספים הגיעו‬
‫במה שנקרא "עלייה שנייה"‪ ,‬שהביאה אחריה קבוצות‬
‫לאומניות נוספות‪ .‬העלייה הראשונה חבים את מוצאם‬
‫לתנועת חובבי ציון‪ ,‬ארגון הציונות הראשון והמבשר של‬
‫ארגון הציונות העולמי אשר נוסד לקראת סוף המאה‪.‬‬
‫פעולתו הראשונה בפלסטינה הייתה יצירת יחידה כיתתית‬
‫בדלנית בשם הישוב החדש על ידי הבחנה שנעשתה תוך‬
‫הנגדה לאוכלוסיית ילידי המקום היהודיים שאותם הם כינו‬
‫היישוב הישן‪ .‬ההבדל בין שתי הקהילות – לפי דעתם –‬
‫לא היה רק זמני‪ ,‬אלא איכותי מכיוון שהם עלו לפלסטינה‬
‫להרכיב את הייצור החקלאי שיסייע לבניית היישות‬
‫הלאומית הציונית מבחינה כלכלית ופוליטית‪ ,‬בעוד‬
‫שהיישוב הישן חי מ"קיבוץ נדבות"‪ ,‬כלומר על ידי תרומות‬
‫מיהדות העולם‪ .‬למעשה יהודי פלסטינה חיו מעבודות יד‬
‫וממסחר וכו'‪ ,‬וסיוע כספי כזה כשהגיע לפלסטינה שימש‬
‫בידיהם לעבודות צדקה‪ .‬החלוצים האשכנזים הציונים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בנו את ההתיישבויות שלהם בעזרת העבודה‬
‫הזולה של הערבים‪ ,‬ואחר כך עבודתם הזולה של יהודי‬
‫תימן ובעזרת תמיכה כספית שהם קיבלו מיהדות העולם‬
‫דרך ארגוני הציונות שלהם‪ .‬זה מציין את המנטליות‬
‫הבדלנית שהייתה קיימת מלכתחילה‪ ,‬לא רק בהקשר‬
‫לאוכלוסייה הערבית הפלסטינית‪ ,‬אלא גם ליהודים ילידי‬
‫המקום ואפילו משתרעת אל אשכנזים הלא‪-‬ציוניים‪ .‬שורשי‬
‫בדלנות זו היו קיימים מאז הגטאות במזרח אירופה ואפילו‬
‫הקיבוץ נחשב למין "גטו אשכנזי" שצמח מחדש בכך‬
‫שהוא לעיתים קרובות קיבל רק יהודים‪ ,‬במיוחד אשכנזים‪.‬‬
‫כיתתיות זו משולובת עם השקפות לאומניות קיצוניות‬
‫שהושאלו מהתנועות הלאומניות ששיגשגו באירופה במאה‬
‫התשע‪-‬עשרה‪ .‬לאף אחת מהפרספקטיבות האלה אין‬
‫קשר עם הדת היהודית‪ ,‬הואיל והרוב המכריע של הציונים‬
‫היו ועדיין הינם יהודים שאינם שומרים ואינם מאמינים‪10.‬‬
‫הספרדים קיבלו את ההלם הפיננסי הראשון כאשר‬
‫האשכנזים הדתיים פרשו מן הקהילה (בשנת ‪)1816‬‬
‫וההלם השני כאשר הציונים הרכיבו חברה משל עצמם‬
 ‫ואספו תרומות כדי לבנות התיישבויות ולחזק לידיהם את‬
‫השליטה הפוליטית‪ ,‬התרבותית והכלכלית‪ .‬זה הוביל‬
‫לסיום מקורות ההכנסה של היהודים המקומיים שנאלצו‬
‫לוותר על איסוף תרומות מחוץ לארץ‪ .‬זו הייתה הסיבה‬
‫החשובה ביותר להעלמות הכלכלית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬ארגונית‬
‫ותרבותית של יהודי פלסטינה ויהודי ערב האחרים‬
‫‪.‬שהצטרפו‬
‫במשך מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬רעב‪ ,‬עוני ומחלות‬
‫מידבקות נפוצו ביישוב הישן בשעה שהיישובים האשכנזים‬
‫קיבלו תמיכה כספית‪ ,‬דרך גרמניה‪ ,‬בת בריתה של‬
‫תורכיה‪ .‬אחר כך הם חילקו את הסיוע הזה ביניהם‬
‫‪.‬ביישובים הנאמנים לארגון הציונות העולמי‬
‫אנחנו נראה שהטרגדיה של העם הפלסטיני הערבי‬
‫חופפת להרס ולפזור של יהודי ערב בידיהם של הציונים‬
‫‪.‬ותומכיהם‬
‫היחסים בין הציונים ובין הפלסטינים היו גרועים בזמן שבו‬
‫המתנחלים היו קונים אדמה מבעלי קרקעות נעדרים שחיו‬
‫בערים הגדולות בסוריה‪ ,‬לבנון ופלסטינה‪ .‬האיכרים גורשו‬
‫מהקרקע והוקמו התנחלויות‪ .‬העולים החדשים השתמשו‬
‫באיכרים אלה כפועלי חקלאות וחשפו אותם ליחס נוקשה‪.‬‬
‫הסופר הרוסי היהודי‪ ,‬אחד העם‪ ,‬ראה את התנהגות זו‬
‫ומתח עליה ביקורת במאמר שלו "אמת מארץ ישראל"‬
‫(‪" .)1891‬הן זאת בודאי יכולנו ללמוד מדברי ימינו בעבר‬
‫ובהווה‪ ,‬עד כמה מוכרחים אנו להיזהר לבלתי עורר עלינו‬
‫חמת עם הארץ על ידי מעשים מגונים‪ ,‬עד כמה איפוא‬
‫עלינו להיות זהירים בהנהגתנו עם עם נכרי שאנו באים‬
‫לגור בתוכו מחדש‪ ,‬להתהלך איתו באהבה ובכבוד‪ ,‬ואין‬
 ‫צריך לאמר בצדק ובמשפט‪ .‬ומה עושים אחינו בארץ‬
‫ישראל? ההיפך ממש! עבדים היו הארץ גלותם‪ ,‬ופתאום‬
‫הם מוצאים עצמם בתוך חרות בלי גבול‪ ,‬חרות פרועה‪,‬‬
‫שיכולה להימצא רק בארץ כטורקיא‪ .‬השינוי הפתאומי הזה‬
‫הוליד בליבם נטייה לדיספוטיסמוס‪ ,‬כאשר יקרה תמיד‬
‫ל"עבד כי ימלוך"‪ ,‬והנה מתהלכים עם הערביים באיבה‬
‫ואכזריות‪ ,‬משיגים גבולם שלא בצדק‪ ,‬מכים אותם בחרפה‬
‫בלי כל סיבה מספקת‪ ,‬ומתפארים עוד כי כן יעשו‪ ,‬ואין‬
‫איש אשר יעמוד בפרץ ויעצור בעד הנטייה הבזוייה‬
‫והמסוכנת הזאת…אז (העם הפלסטיני)‪ ,‬אם גם יחריש‬
‫יתאפק עד עת קץ‪ ,‬אבל עברתו שמורה בלבו ונוקם ונוטר‬
‫הוא מאין כמוהו‪ ".‬אחד העם האמין בציונות רוחנית‪ ,‬לא‬
‫פוליטית‪ ,‬והמאמרים שלו‪ ,‬חוץ מהמאמר הזה‪ ,‬נלמדים‬
‫‪.‬בבתי הספר‬
‫היסטוריונים ציונים מתעלמים מעובדות אלו‪ ,‬ומתארים את‬
‫הערבים כ"כנופייה של רוצחים פרימיטיבים" וטוענים‬
‫שפלסטינה הייתה מדבר צחיח או אדמת ביצות‪.‬‬
‫היסטוריונים ציונים גם מתעלמים מכל הפיתוחים‬
‫הכלכליים המודרניים על ידי הערבים שהתרחשו‬
‫בפלסטינה לפני עליית הציונים‪ ,‬כמו הפיתוח של הסחר‬
‫והנמלים החדשים ביפו ובחיפה‪ .‬אותו דבר לגבי בנייתם‬
‫של רובעי מסחר חדשים בתוך הערים‪ ,‬ואזורי מגורים‬
‫חדשים מחוץ לערים הישנות‪ .‬כי הציונים ראו את עצמם‬
‫כמבשרי ההמצאה במיוחד בחקלאות ובעבודה עברית‪ .‬הם‬
‫גם פקפקו בנכונות החלק שלקחו יהודי פלסטינה עם‬
‫אחיהם המוסלמים והנוצרים בהתפתחויות התרבותיות‪,‬‬
‫המסחריות והכלכליות שהתרחשו לפני שהם באו‪ .‬י‪ .‬ברטל‬
 ‫מציין שרוב הנוסעים הבריטיים (שביקרו בפלסטינה‬
‫בתקופה העותומאנית) נטו לשבח בתיאוריהם את יהודי‬
‫פלסטינה (הספרדים) יותר מאשר את האשכנזים ותיארו‬
‫אותם באופן חיובי הרבה יותר מן האשכנזים (היהודים‬
‫המזרח אירופאיים)‪ .‬תדמיתם של הספרדים הייתה טובה‬
‫מזו של היהודים האשכנזים וזאת בשל מנהגיהם (שמץ‬
‫האקזוטיקה המזרחית שיוחסה להם) והתרשמו‬
‫מסובלנותם היחסית לשינויים תרבותיים – סובלנות‬
‫שנדרשה לשבח‪11.‬‬

‫הניצול של העובדים התימנים‬

‫הספרדים‪ ,‬אחר כך‪ ,‬קיבלו הלם שלישי‪ ,‬כאשר מדיניות‬

‫הציונים החלה להפוך אותם לעובדים זולים עקב סלידתם‬
‫הקולקטיבית של הציונים לעובדים הערבים‪ .‬מדיניות זו‬
‫נחלה הצלחה רבה לא רק בהקשר ליהודי פלסטינה‪ ,‬אלא‬
‫גם לאלה מתימן ומארצות מזרח תיכוניות אחרות שנעקרו‬
‫מתוך דאר אל‪-‬איסלאם והובאו לפלסטינה‪ ,‬גם לפני וגם‬
‫אחרי הקמת מדינת ישראל‪ .‬אולם התפתחויות בכלכלה‬
‫הישראלית לאחר מלחמת ‪ 1967‬הצריכה את הפולריזציה‬
‫של נפח התושבים של הגדה המערבית ורצועת עזה‬
‫‪.‬באותה מידה‬
‫מתחילת הקמתה עמדה הציונות בפני פרדוקס‪ :‬קודם‪,‬‬
‫עיקרון שיפור רמת החיים שלה‪ .‬הרצל ( מייסד תנועת‬
‫הציונות) הבטיח לעולים העניים מאירופה שהם יחוו שיפור‬
‫במצבם החברתי בפלסטינה‪ .‬שליחי הציונות הבטיחו‬
‫ליהודים חיי שפע ב"ארץ המובטחת"‪ .‬מרבית העולים‬
‫לאחר ‪ ,1881‬שהייתה להם השקפה ציונית‪ ,‬הצליחו לשפר‬
 ‫את רמת חייהם בפלסטינה באמצעים של ניצול העבודה‬
‫‪.‬הערבית הזולה וסובסידיות מחוץ לארץ‬
‫שנית‪ ,‬עקרון ה"עבודה העברית" האומר שהציונים לא‬
‫יכולים לכבוש את פלסטינה כל זמן שעבודת החקלאות‬
‫והייצור נשארת בידיהם של "זרים" כלומר הפלסטינים‪,‬‬
‫שכן "החורש את האדמה הוא בעליה‪ ".‬העולים הציונים‬
‫הסוציאליסטים שהגיעו לאחר ‪ ,1904‬במה שמכונה עלייה‬
‫שנייה‪ ,‬האמינו בעיקרון זה‪ .‬הם היו הציונים הראשונים‬
‫שהקימו קואופרטיבים חקלאיים‪ ,‬והתחילו להקים קיבוצים‬
‫וארגוני עובדים‪ ,‬ולאחר מלחמת העולם הראשונה הם‬
‫הקימו את ההסתדרות‪ .‬מה שהיה ברור מיד מיישום‬
‫העיקרון הזה הוא שהעולים הצעירים ידעו מעט מאוד על‬
‫עבודה חקלאית והיו נחותים בהרבה אל העובדים הערבים‬
‫שהיו גם בעלי הקרקעות הקודמים‪ .‬זה הוביל את תנועת‬
‫הציונות להביא את התימנים ככוח עבודה זול כדי למלא‬
‫את מקומם של הערבים‪ .‬וכך מצד אחד האגרונום‬
‫האשכנזי יכל להמשיך ולעשות רווח‪ ,‬ומצד שני השמאל‬
‫הציוני יהיה מאושר‪ ,‬הואיל והאדמה עדיין הייתה בידיהם‬
‫של היהודים האשכנזים‪ ,‬כל זמן שהתימנים לא הראו‬
‫‪.‬הרבה יוזמה‬
‫כמו יהודים ממקומות אחרים באיסלאם‪ ,‬התימנים נהנו‬
‫משלטון עצמי‪ .‬מצבם הכלכלי היה מספיק טוב ובתיהם‬
‫היו בבעלותם‪ ,‬והם חיו באמצעות עבודות יד וצורפות‪-‬זהב‪,‬‬
‫‪'.‬עובדי מתכת‪ ,‬יצרני נשק וכו‬
‫לאחר הקמת חובבי ציון ברוסיה בשנת ‪ 1882‬פשטו ידיעות‬
‫אל התימנים שיהודים רוסים עשירים קנו את פלסטינה‬
‫מהסולטאן התורכי והמשיח היהודי המיוחל היגיע להקים‬
 ‫את מלכותו הנשגבת שתהייה במרכז ירושלים‪ .‬שבע‬
‫משפחות תימניות עלו כתוצאה מכך‪ ,‬אך כשהם היגיעו‬
‫לירושלים הם היו מופתעים שהיהודים שם לא שמחו‬
‫לראותם ולא באו לקבל את פניהם הואיל ועתה הם‬
‫יצטרכו לחלק את הכספים שלהם עם יותר אנשים‪ .‬הם‬
‫סבלו רעב חמור ומחלות‪ ,‬ואחת המשפחות נאלצה לחזור‬
‫לתימן דרך קהיר‪ ,‬ומשם ראש המשפחה‪ ,‬איברהים אל‬
‫שייך‪ ,‬שלח מכתב בו הוא הזהיר את התימנים שהם ימצאו‬
‫לא עזרה ולא מרפא בירושלים ותימן הייתה פי אלף יותר‬
‫טובה מפלסטינה‪ .‬לכך הייתה השפעה שלילית על זרימת‬
‫‪.‬העלייה מצנעה‬
‫בשנת ‪ 1882‬הרב התימני יוסף בן שלמה מסעוד שם‬
‫מודעה בעיתון חבצלת בו הוא מתאר את התנאים‬
‫העלובים של העולים בירושלים וביקש תרומות‪ .‬הוא אמר‬
‫שמאתיים יהודים מצנעה שעלו לאחרונה חיים במצוקה‬
‫ברחובות ואף אחד מעמיתיהם היהודים אינו מראה שום‬
‫רחמים לפחות לתת להם מחסה‪ .‬הם הגיעו למצב שהם‬
‫צריכים להתחנן ללחם‪ 12.‬העיתונות באותו זמן הייתה‬
‫גדושה בסבל של התימנים‪ ,‬ובחוסר הגשת העזרה מצד‬
‫האשכנזים‪ ,‬ואפילו זו שהגישו להם יהודי פלסטינה לא‬
‫מנעה מהם את הרעב‪ .‬העיתונות האשכנזית יכלה לצאת‬
‫בקריאה אל יהודי העולם לעזרה‪ .‬זה היה תלוי בישראל‬
‫פרומקין‪ ,‬שהקים אגודה בשם עזרת נידחים‪ ,‬כדי להיאבק‬
‫במסיונרים הנוצרים‪ ,‬וסייע בהקמת הכפר התימני הראשון‬
‫בכפר סילוואן‪ .‬קשיש תימני תיאר את המצב שלהם כך‪:‬‬
‫הם חיו ללא מחסה‪ ,‬סבלו מחום השמש ביום ומהקור‬
‫בלילה‪ ,‬מתחננים ללחם אל עוברי אורח ללא הועיל‪ .‬הם‬
‫ישנו מתחת לעצים ומתים מרעב ומחלות בין ערמות הזבל‬
‫של ירושלים‪ .‬נוצרים מן המושבה האמריקאית מצאו אותם‪,‬‬
‫שמעו את הסיפור שלהם והתחילו לעזור להם באוכל‬
‫ומלבוש‪ ,‬לאכזבתם של החוגים הדתיים היהודים שהאשימו‬
‫את האמריקאים בניסיון להמירם‪ .‬בראש האמריקאים עמד‬
‫הורציו סאפורד‪ ,‬שבתו‪ ,‬ברטה‪ ,‬כתבה על כך בספרה‬
‫"ירושלים שלנו" (‪ .)1951‬ההאשמות היו חסרות שחר ויחסי‬
‫ידידות בין התימנים והאמריקאים נמשכו עד ‪ .1948‬מקורות‬
‫יהודים מציינים שתימנים רבים חיו כקבצנים בערים‬
‫‪.‬הגדולות כמו ירושלים‪ ,‬צפת וטבריה‬
‫בשנת ‪ 1883‬הקהילה התימנית בירושלים שלחה חזרה‬
‫לתימן שני שליחים – סאלים חאמדי ויוסף נדף – לאסוף‬
‫כספים‪ ,‬אך הקהילה שם סירבה לתרום מאחר שהרב‬
‫סולימאן אל‪-‬קארה‪ ,‬ראש הקהילה ושופט בית הדין הרבני‬
‫בצנעה‪ ,‬עיכב את הסכמתו לעלייה מסיבות גם כלכליות‬
‫וגם דתיות‪ .‬המשיח היהודי לא בא עדיין והמצב הכלכלי‬
‫בירושלים לא איפשר את קליטתם של העולים‪ .‬רשויות‬
‫הדת של יהודי ערב בירושלים ובאלכסנדריה המליצו‬
‫לתימנים לא לעלות‪ ,‬ולכן סולימאן אל‪-‬קארה סירב להשיג‬
‫כל תרומות וביקש מן השליחים לחזור מאין שהם באו‪.‬‬
‫לרב הייתה סיבה אחרת‪ ,‬שהייתה המצב הכלכלי בצנעה‬
‫שהתדרדר כתוצאה מהעלייה ואילו סכום מס הג'יזייה‬
‫ששילמו לסולטן העותומאני לא פחת‪ ,‬כלומר שכל‬
‫משפחה יהודית הייתה צריכה לשלם יותר‪ .‬חלק מהעולים‬
‫נאלצו לחזור לתימן בין ‪ 1882‬ו‪ ,1895-‬ואילו השאר הצטרפו‬
‫‪.‬לקהילה הספרדית בפלסטינה‬
‫כשהם חיים שש נפשות בחדר‪ ,‬בתנאים לא‪-‬תברואים‬
 ‫ותזונה דלה‪ ,‬המחלות התפשטו בין העולים‪ .‬קצב תמותת‬
‫התינוקות גבר‪ ,‬במשפחות אחדות‪ ,‬איבדו את כל ילדיהם‪.‬‬
‫אולם הקהילה הציונית האשכנזית‪ ,‬היישוב החדש‪ ,‬סירבה‬
‫לסייע לתימנים‪ ,‬לקחו אותם בחשבון כחלק מהישוב הישן‬
‫‪.‬ההולך ופוחת‬
‫בשנת ‪ 1895‬שלוש עשרה משפחות ניסו להקים מושב‬
‫בבני סמועיל על ידי ירושלים‪ .‬הם קנו חלקת אדמה של‬
‫‪ 600‬דונם בסיוע החברה היהודית בפולין ופרומקין הנזכר‬
‫לעיל‪ .‬איכרים ערבים באו לסייע להם וביחד הם זרעו ‪150‬‬
‫דונמים של חיטה ושתלו ‪ 7,000‬שתילים בעת שהם חיו‬
‫במערות‪ .‬התנאים אילצו אותם לפנות לארגון הציונות‪,‬‬
‫חובבי ציון‪ ,‬לעזרה‪ ,‬אך הם נדחו‪ .‬אחרי זה סיכסוך בין‬
‫התימנים לשכניהם הערבים הסתיים בנטישת בני‬
‫‪.‬סאמועיל‬
‫התימנים עשו מספר נסיונות בחקלאות עצמאית באמצעות‬
‫אדמות חקלאיות קטנות‪ .‬בשנת ‪ 1904‬הם ניסו להקים כפר‬
‫חקלאי בעמק הירדן‪ ,‬אחרי זה בהר‪-‬טוב‪ ,‬אולם כל‬
‫נסיונותינם כשלו‪ .‬אנו נראה שלפני ‪ ,1948‬כמעט כל‬
‫הניסיונות של יהודי ערב ופלסטינה בתחום זה נכשלו‬
‫בגלל שכל הכספים מהיהודים הוצאו על הקמת יישובים‬
‫אשכנזים ציונים שנחשבו ל"עבודה חלוצית" ונשמרו‬
‫אשכנזים "טהורים" עם חשיבות לאומית‪ ,‬ביטחונית‬
‫וכלכלית‪ .‬כך היה להם מונופול על הקמת הקיבוצים‬
‫והמושבים והתפקיד שהוקצב ליהודי ערב היה זה של‬
‫פועלים שכירים זולים‪ .‬למרות שמספר העולים התימנים‬
‫היה רק ‪ 1000‬בין ‪ ,1882-1904‬בעוד שמספר העולים‬
‫האשכנזים היה ‪13 .24,000‬‬
 ‫הפרק השני של ההיסטוריה העצובה של התימנים –‬
‫עלייתם והעסקתם (ליתר דיוק ניצולם) בפלסטינה –‬
‫התרחש במהלך ‪ 1910-14‬והיה מתואם בין גורמים רבים‬
‫על ידי תנועת הציונות החילונית‪ .‬בתקופה זו מספר העולים‬
‫התימנים היגיע ל‪( 2,000-‬לעומת ‪ 38,000‬עולים אשכנזים)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1908‬ד"ר יעקב טהון‪ ,‬מומחה לפלסטינה בארגון‬
‫הציונות‪ ,‬הצהיר על הנחיצות ליצירת כוח עבודה יהודי‬
‫היכול להתחרות בפועלים הערביים ביישובים היהודיים‪.‬‬
‫ת'ון הציע להשתמש ביהודי ערב‪ ,‬בעיקר את התימנים‬
‫והאיראנים‪ ,‬הואיל ו"רמת תרבותם" בהתאם לדבריו‪ ,‬הייתה‬
‫כמו של האיכרים הערבים‪ .‬הוא הציע להעסיק את‬
‫נשותיהן ובנותיהן בבתיהם של בעלי המשק האשכנזים‬
‫במקום הנשים הערביות‪ .‬הוא מצא פתרון לבעיית המגורים‬
‫עבור העובדים התימנים ביישוב על ידי כך שדרש שהם‬
‫יחזרו למשפחותיהם בסוף עבודתם העונתית‪ ,‬ובמהלך‬
‫עבודתם הם יכולים לישון על הריצפה בשדות! ת'ון חילק‬
‫את העובדים לשניים – האשכנזים מרוסיה היו ה"עלית"‬
‫ויהודי ערב היו ה"אספסוף"‪ ,‬והוסיף שיהודי רוסיה בהיותם‬
‫מעודנים יותר מבחינה תרבותית מן התימנים הם אינם‬
‫יכולים לתפוס את מקומם של העובדים הערבים‪ .‬אלכס‬
‫בין‪ ,‬שציטט את העובדות האלה בספרו‪ ,‬החזרה לאדמה‬
‫(עמודים ‪ ,)97-101‬ציין הלאה שליהודי המזרח יש צרכים‬
‫מועטים ולכן הם יכולים להתחרות עם הערבים‪ ,‬ואם את‬
‫יהודי תימן שכבר מועסקים בישוב ישמרו באופן קבוע לא‬
‫‪.‬תחסר להם עבודה‬
‫באותה שנה (‪ ,)1908‬מתיישב ותיק כתב מאמר בעיתון‬
‫הצבי שבו הוא הזכיר שאם כי יהודי אשכנז לחמו על‬
 ‫שיוויון ברוסיה‪ ,‬הם דיכאו את זכויות האחרים ואת כל מי‬
‫‪".‬שהתנגד לתפיסה עקרונית של "עבודה עברית‬
‫מפלגת הפועל הצעיר (מאוחר יותר נקראה מפ"י ואחרי זה‬
‫מפלגת העבודה) הייתה הארגון הציוני הראשון שהביאה‬
‫את התימנים לעבוד ביישובים האשכנזים‪ .‬בועידה שלה‬
‫בשנת ‪ ,1908‬מפלגה סוציאליסטית זו העבירה החלטה‬
‫המצהירה על הצורך בניצול יהודי ארצות האיסלאם על ידי‬
‫מעבידיהם היהודים כדי שהם יעשו את העבודה של‬
‫"הזרים" (קרי‪ ,‬הפלסטינים)‪ 14.‬בהחלטה גם דובר על‬
‫הצורך במאמצי תעמולה פעילים כדי להביא את היהודים‬
‫האלה לעלות לפלסטינה ועל הצורך של "כיבוש‬
‫העבודה"‪ 15.‬בשנת ‪ 1910‬העובד התימני החל להתחרות‬
‫עם האשכנזי‪ ,‬מה שהוביל את אחד ממנהיגי הפועל‬
‫הצעיר‪ ,‬יוסף אהרונוביץ'‪ ,‬להתריע "יצרנו מתחרה מסוכן‬
‫יותר מהעובד הערבי‪ ,‬שיהפוך את חיי הנוער האשכנזי‬
‫לבלתי אפשרים‪ ".‬הוא הוסיף‪" ,‬למרות כל זאת אין אנו‬
‫יכולים להילחם בו בשום דרך‪ ,‬אך יחד עם זאת אנחנו‬
‫נבצע פשע נגד התימני אם נשאיר אותו במצב ההתפתחות‬
‫הפיסי והשכלי המתנוון שלו שיהיה פועל מספיק זול כדי‬
‫להתחרות עם משרתים דומים…"‪16‬‬
‫כך הציונים פתרו את הבעייה‪ .‬הם השתמשו בעובדים‬
‫תימנים נגד העובדים הערביים וכשהתימנים התחילו‬
‫להתחרות בהם הם אמרו "איזה טעות הייתה בידינו‬
‫שניצלנו את התימני והשתמשנו בו לעבודה כזאת‪( ".‬כלומר‬
‫לפטר אותו!)‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ובהתאם להחלטה של ת'ון‪,‬‬
‫ארגון הציונות בפלסטינה החליט לייבא עוד תימנים על ידי‬
‫שיגור לתימן חבר (סוציאליסט!) מפלגת הפועל הצעיר‪,‬‬
‫שמואל יבניאלי‪ ,‬לשעבר ורשבסקי‪ .‬כשהוא הגיע לשם הוא‬
‫התשמש בשם אליעזר בן יוסף‪ ,‬והמציא שהוא רב גדול‬
‫שנשלח על ידי חכמי ירושלים ונשא עימו מסמכים מזוייפים‬
‫על כך‪ .‬הסוכן הציוני דיבר ונהג כמו תימני בשעה שהוא‬
‫בישר להם על בואו הקרוב של המשיח ועל יום תחיית‬
‫המתים‪ .‬הוא אמר להם שהגיע הזמן לעלות לארץ‬
‫המובטחת ויתר על כן הבטיח להם חיי מותרות בארץ זבת‬
‫חלב ודבש – אבל לא כל אחד יכול ללכת‪ .‬הוא בחר‬
‫‪ 1,500‬אנשים כשירים והתחיל להעביר אותם‪ .‬אולם‬
‫באפריל ‪ 1912‬ארגון הציונות שלח לו מברק בדרישה ממנו‬
‫לחדול מכיוון שהעובדים האשכנזים חוששים מתחרות‪.‬‬
‫יבניאלי ניסה להפסיק את המשלוח‪ ,‬אך התימנים התנגדו‪,‬‬
‫מתוך חשש שהעיכוב ישהה אותם בתימן ביום תחיית‬
‫המתים‪ 500 .‬מהם עלו לפלסטינה ללא רשות ממנו‪17.‬‬
‫בספרו השליח הציוני מספר כיצד מצפונו הציק לו כאשר‬
‫הוא דרש מהתימנים לעזוב את רכושם‪ ,‬נוחיותם ותנאיהם‬
‫הכלכליים והחברתיים ההגונים במטרה להפוך לפועלים‬
‫ביישובים‪ .‬כשהם הגיעו לפלסטינה‪ ,‬לא הוענקו להם‬
‫הסדרי מחייה והם נאלצו לגור ברחובות ובשדות‪ ,‬כשהם‬
‫בונים בקתות מענפים‪ .‬עם בוא הגשמים וקור החורף‪ ,‬הם‬
‫פנו בקריאה אל "אחיהם" האשכנזים לרחמים‪ .‬אחד‬
‫המתיישבים איפשר לשלוש משפחות לגור ברפת‪ .‬אחרי זה‬
‫כל משפחה ניסתה למצוא אורווה או רפת לחודשי החורף‪.‬‬
‫זה היה המצב ברחובות‪ ,‬חדרה‪ ,‬זיכרון יעקב ופתח תקווה‬
‫בין היתר‪ .‬תנאים אלה החריפו בתקופת מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ 19.‬קצב תמותת הילודה עלה בתנאי מחייה לא‬
‫תברואים אלה‪ .‬בתיזה שלה על הנושא הזה‪ ,‬ניצה דרויאן‬
 ‫אומרת "האמונה הרווחת במהלך אותם הימים הייתה ילד‬
‫תימני שנולד בפלסטינה ימות‪ ,‬ואם הוא מגיע לפלסטינה‬
‫"‪.‬מתחת לגיל שלוש‪ ,‬לא ציפו ממנו לחיות‬
‫יתר כל כן‪ ,‬המתיישבים התייחסו לעובדיהם התימנים כל‬
‫כך בנבזות שאחד מן התימנים‪ ,‬שחזר לביתו‪ ,‬תיאר את‬
‫חייהם של אלה הנמצאים בפלסטינה כ"גלות על גלות"‪.‬‬
‫הזילות שכוונה אליהם הייתה יותר גרועה מזו של כמה‬
‫מוסלמים קיצונים בתימן‪ .‬האשכנזים היו מנחיתים מכות‬
‫עליהם והיו פונים אליהם ב"חמור" או "בן חמור"‪" 20,‬ערבי‬
‫מלוכלך"‪" ,‬ברברי" או "תימני עלוב"‪ ,‬והיו נדהמים כשתימני‬
‫ניסה להגן על עצמו‪ .‬ברחובות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כמה נשים היו‬
‫מלקטות ענפים יבשים קטנים מהשטח באחד הפרדסים‬
‫כאשר הבעלים האשכנזי הסתער עליהם והכה בהם‬
‫בצורה באכזריות‪ ,‬קשר אותם לזנב החמור שלו‪ ,‬ורכב‬
‫חזרה ליישוב כשהחמור גורר אחריו את הנשים לאורך‬
‫הדרך מאחוריו‪ .‬מאורע זה‪ ,‬הנקרא תקרית מאקוב על שמו‬
‫של יונתן מאקוב האכזרי‪ ,‬היה עילה לתלונות רבות‬
‫בקהילה התימנית‪ .‬תקרית דומה ארעה בפתח תקווה‬
‫כאשר חיים קוסובסקי תקף פתאום אשה תימניה‪ ,‬הכה‬
‫אותה בצלעות ובזרועות אפילו בעת שהיא זעקה והתחננה‬
‫לרחמים‪ .‬בחדרה השומר של היישוב תקף בצורה פראית‬
‫עובדים תימניים בשעה שהם היו ישנים‪ .‬המקרה נלקח‬
‫לדיון על ידי המינהלה האשכנזית של היישוב‪ ,‬אבל צדק‬
‫ציוני נדחה מהקורבנות‪ .‬ברל כצנלסון‪ ,‬אחד ממנהיגי‬
‫תנועת העבודה הציונית הסתייג מזה והטיח ביקורת על‬
‫היחס המנצל והמתעב שניתן‪ ,‬וקרא לריסון דחפים‬
‫‪.‬ברברים אלה‬
 ‫כצנלסון התריע נגד דחיפת התימנים בכוח להאמין שאין‬
‫תקווה לצדק בקהילה הציונית‪ 21.‬הוא ציין שהמתיישבים‬
‫התייחסו אל התימנים כמו אל עבדים‪ .‬הם אולצו לעזוב את‬
‫היישוב מלחמיה בגלל יחס קשה‪ ,‬ובדרך כלל בסוף הם‬
‫עברו מיישוב אחד לאחר בחיפוש אחר עבודה‪ .‬הם גורשו‬
‫ממגדל בגלל שהמעסיק שלהם אמר שאין הם ברי‪-‬‬
‫העסקה‪ .‬הותר להם‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬להשאר באופן קבוע‬
‫ביישובים בדרום בתנאי שהם יקימו את מגוריהם מחוץ‬
‫ליישוב‪ .‬העיקרון של "עבודה עברית" עמד להיכשל הואיל‬
‫והמתיישבים לא יכלו להסתדר ללא עבודת הערבים‬
‫הזולה והמיומנת‪ .‬בשנת ‪ 30 1913‬משפחות נוספות חזרו‬
‫לתימן ומכתביהם של התימנים שנשלחו מפלסטינה‬
‫‪.‬בקושי עודדו את קרוביהם לעלות‬
‫אפילו ההומניסט‪ ,‬אחד העם‪ ,‬במאמר שפורסם ב‪,1912-‬‬
‫אמר "העלייה התימנית משפיעה על אופייה של‬
‫ההתיישבות הציונית בגלל התרבות והמנטליות השונה‬
‫שלהם"‪ 22.‬השקפה זו נותרה מחופרת עמוקות והינה‬
‫הגורם העיקרי במסע להביא פנימה את יהודי רוסיה היום‪,‬‬
‫כדי שהם יוכלו "לשפר" את ההרכב של החברה‬
‫הישראלית ולדלל את הרוב של היהודים המקוריים (ראה‬
‫‪.‬פרק רביעי)‬
‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬אחד ממנהיגי תנועת העבודה הציונית‪,‬‬
‫כתב "נראה שמצב הפועלים בדרום אפריקה הוא כמעט‬
‫המצב היחיד שיש לו השלכות על התנאים פה"‪23.‬‬
‫כצנלסון טען שהוא ראה "נפשות חפות מפשע מוכות על‬
‫לא עוול‪ ,‬ואת שחיתות הצדק שהייתה גורלם של אלה‬
‫שהוכו על ידי הנבחרים הרשמיים של "העם הנבחר"‬
‫"בארץ המובטחת"‪ 24.‬ואז התימנים התחילו לצאת במאבק‬
‫כדי לשים קץ לאפלייה‪ ,‬אי‪-‬הצדק והזילות שנערמו עליהם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1913‬הם הפיצו הודעה רשמית מגנים את מדיניות‬
‫האפלייה המכוונת נגדם‪ ,‬ואת הרמאות שהופעלה‬
‫בהבאתם לפלסטינה‪ .‬בפנייתה אל האשכנזים‪ ,‬ההודעה‬
‫הרשמית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הצהירה "אתם חושבים שאנחנו חסרי‬
‫ערך וכלבים מלוכלכים…כולם מבזים אותנו בשל היותנו‬
‫אביונים‪ ,‬אבל אלוהים עדנו שמתימן באנו רק על פי‬
‫עצתכם‪25".‬‬
‫עיתון אחדות‪ ,‬שהופיע בשנים ‪ ,1913-14‬דיווח לנו שהשכר‬
‫שהרוויחו התימנים היה פחות מהשכר שהוויחו הפועלים‬
‫הערביים‪ .‬אותו עיתון פירסם מכתב שכתב פועל תימני‪,‬‬
‫המגנה את השכר הנמוך ואת לעג האשכנזים שקראו‬
‫‪".‬לתימנים " כלבים גויים‬
‫בחוסר יכולת להחליף עבודה ללא רשות מעסיקם‪,‬‬
‫התימנים בקושי היו אפילו עובדים "חופשיים"‪ .‬מתוך איסור‬
‫עליהם לגור ביישוב‪ ,‬הם בנו את מגוריהם הדלים בחוץ‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬מחנה יהודה‪ ,‬על יד פתח‪-‬תקווה‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫עדיין קיים‪ .‬עם שנת ‪ 1918‬היו ‪ 5,000‬תימנים‪ 10 ,‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה היהודית בפלסטינה‪ 26.‬מיכאל אלבז‪,‬‬
‫אינטלקטואל ספרדי‪ ,‬כותב שהחוקרים מייחסים את‬
‫הניצול והדיכוי של העולים התימנים לחקלאים היהודים‬
‫העשירים במקום ליישובים הסוציאליסטים‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא‬
‫טוען‪ ,‬את האחרונים יש להאשים יותר הואיל והם היו אלה‬
‫ששיגרו את השליח יבניאלי להביא אותם‪ ,‬והם עשו הכל‬
‫כדי להגביל את בעלותם על הקרקע והם כוננו במכוון את‬
‫רמת החיים הנמוכה שלהם‪27.‬‬
 ‫בשנת ‪ 1944‬ותיקי היישובים האשכנזים התאספו סביבות‬
‫הקבר להנציח את יום השנה למותו של ברל כצנלסון‪,‬‬
‫האינטלקטואל הסוציאליסט הציוני‪ .‬אחת ה"חברות"‬
‫הספידה בדברי שבח "אם היינו צריכם ללמוד את‬
‫ההיסטוריה באמצעות אנדרטות של זכרון‪ ,‬לא יהיה אחר‬
‫טוב יותר מקבר זה ללמוד ההיסטוריה של אותה תקופה‪,‬‬
‫במיוחד מצב הביטחון והתנאים הבריאותיים והחברתיים‪,‬‬
‫חייו של הציבור והרמה האתית של הפרט‪ ".‬גברת זו‪,‬‬
‫עליזה שידלובסקי‪ ,‬סטתה מלהזכיר "בבית עלמין זה ישנה‬
‫פינה מיוחדת לקבריהם של התימנים שבאו לפלסטינה‬
‫בעקבות שליחותו של ש‪ .‬יבניאלי‪ .‬משפחה אחר משפחה‬
‫נכנעה למלריה ולמחלות אחרות‪ .‬הם נפלו כמו זבובים‪ .‬אין‬
‫אנדרטות על קבריהם‪ ,‬מלבד זו של משפחת הרב‬
‫שנהרסה לחלוטין‪" 28".‬חברה" זו לא עשתה שום איזכור‬
‫‪.‬על כיצד חבריה ה"סוציאליסטים" התייחסו אל התימנים‬
‫במהלך תקופה זו (‪ )1881-1918‬מצביהם של כל הספרדים‬
‫בפלסטינה התדרדר וזאת בשל המונופול הציוני על כל‬
‫המקורות הכספיים של היהודים‪ .‬הם השתמשו ביהודי‬
‫ערב‪ ,‬כולל התימנים‪ ,‬לעבודה פיסית קשה כמו חציבה‪,‬‬
‫בניית כבישים ושירותי משק בית‪ .‬עד היום אי אפשר‬
‫למצוא נשים אשכנזיות כמשרתות‪ .‬באופן זה הפכו את‬
‫יהודי ערב למעמד פועלים מנוצל‪ ,‬כמו את אחיהם‬
‫הפלסטינים הערבים המוסלמים והנוצרים‪ .‬אנחנו נראה‬
‫כיצד עידן זה קבע את מעמד הספרדים במהלך המנדט‬
‫הבריטי ולאחר הקמתה של מדינת ישראל בשנת ‪1948‬‬
‫‪.‬כאשר פשעי הציונים נגד התימנים הגיעו לשיאם‬
 ‫הערות‬
‫בדרך כלל השימוש במונח זה הוא לגבי אותם אדמות ‪1.‬‬
‫שדת האיסלאם היא המכרעת בהם פשוטו כמשמעו‬
‫‪"".‬תחום האיסלאם‬
‫‪.‬שבט ועם‪2. 1954 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪3. 281 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪ ,‬שבט ועם‪4. 1970 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪ ,‬לחיות עם יהודים‪5. 1980 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪6.34 ,1970 ,‬‬
‫המונח הציוני להגירה לארץ הקודש‪ ,‬פשוטו כמשמעו ‪7.‬‬
‫""עלייה‬
‫זיכרונותיו של אליהו אלישר הזכירו לי את הסיפור של ‪8.‬‬
‫ה"פאשה" המוסלמי שהיה חברו של אבי‪ ,‬שהיה בעל‬
‫מרחבי אדמה עם עדרי כבשים ובקר‪ .‬כל שנה הוא היה‬
‫מגיש לנו כבש ואומר‪ :‬קבלו זאת כשי לראש השנה וליום‬
‫הכיפורים וכשתלכו לבית הכנסת תתפללו לאלוהים‬
‫שיעניק לי מחילה‪ .‬היינו מגדלים את הכבש במשך כל‬
‫הקיץ‪ ,‬מאכילים ורוחצים אותו ומשחקים איתו עד שהוא‬
‫הפך להיות אחד מבני המשפחה‪ .‬ביום כיפור אבי עתר אל‬
‫השם במחילה על חטאיו של חברו‪ .‬השם היה נעתר‬
‫למחול לפאשה ואנחנו היינו אוכלים קבב במשך כל‬
‫החגים‪ ,‬ראש השנה יום כיפור וסוכות‪ .‬זה המשיך שנה‬
‫אחרי שנה עד שסגנון החיים האלה נהרס והתפזרו סביב‬
‫‪.‬העולם‪ .‬יהי רצון והשם ירחם על הפאשה‬
‫ראשי תיבות מספר ישעיהו‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬פסוק ה'‪( ,‬בית ‪9.‬‬
‫‪.‬יעקב לכו ונלכה לאור השם)‬
‫גרתי בשישה קיבוצים חילונים שונים שהם הרוב ולא ‪10.‬‬
 ‫ראיתי חבר אחד שהאמין באלוהים (מלבד כמה מהורי‬
‫החברים)‪ .‬לגבי המיעוט "הדתי"‪ ,‬מלבד נתורי קרתא שהם‬
‫אנטי‪-‬ציונים‪ ,‬הם מנצלים את הדת למטרות פוליטיות‬
‫והתנחלות ומרחיקים את עצמם מן היהדות היו שבתורה‬
‫"…כתוב "כבד את הגר כי גר היית בארץ מצרים‬
‫‪.‬קתדרה‪ ,‬נובמבר ‪11. 1976‬‬
‫‪.‬ניני‪12. 1977 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪13. 281 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הפועל הצעיר‪14. 226 ,‬‬
‫כיבוש העבודה – המונח הציוני רומז על הרחקתם של ‪15.‬‬
‫‪.‬הערבים משוק העבודה‬
‫‪.‬הפועל הצעיר‪ ,‬מס' ‪ ,4‬מצוטט על ידי ניני‪16. 1977 ,‬‬
‫‪.‬נחום מנחם‪17. 108 ,‬‬
‫‪.‬מסע לתימן‪18. 1952 ,‬‬
‫‪.‬ניני‪19. 78 ,1977 ,‬‬
‫‪.‬איבן"‪ ,‬הבן של‪ ,‬נוסחה טיפוסית בקללה ערבית" ‪20.‬‬
‫‪.‬ניני‪ ,‬קתדרה‪21. 1977 ,‬‬
‫‪.‬כל כתבי אחד העם‪22. 426 ,1947 ,‬‬
‫‪.‬א‪ .‬מוהאריב‪ ,‬ענייני פלסטינים‪ ,‬אוגוסט‪23. 1973 ,‬‬
‫‪.‬שם ‪24.‬‬
‫‪.‬שם ‪25.‬‬
‫‪.‬נ‪ .‬מנחם‪26. 109-110 ,‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים (תרגום ערבי ‪ ,)1981‬אלבז‪27. 103 ,‬‬
‫חיים הנגבי‪ ,‬במרחב‪ 20 ,‬במאי ‪ – 1986‬הארץ‪28. 20 ,‬‬
‫‪.‬במאי ‪1986‬‬
 ‫פרק שלישי‬
‫תחת אוטונומיה ציונית‬
‫‪1918-1948‬‬
‫לאחר שהבריטים השיגו שליטה על פלסטינה במלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬הם סייעו לארגון הציונות ליצור‬
‫אוטונומיה ולשלוט על היהודים נתיני פלסטינה‪ .‬במקביל‬
‫המנדט הבריטי‪ ,‬שהיה לו אהדה מועטת כלפי מנהיגי יהודי‬
‫פלסטינה‪ ,‬וראה אותם כחלק מן המערכת העותומאנית‬
‫האויבת‪ ,‬מנע מהם את הכניסה לממשלה‪ ,‬והחליש את‬
‫השפעת הרב הראשי שלהם על ידי מינוי רב ראשי אשכנזי‬
‫וכן גם וועדה רבנית המורכבת ממספר שווה של אשכנזים‬
‫‪:‬ויהודים בני המקום‪ .‬מדיניות זו הובילה ל‬
‫‪.‬שיתוף פעולה קרוב יותר בין השלטון הזר והמתיישבים ‪1.‬‬
‫מימוש הצהרת בלפור וגיבוש סופי של ארץ "מולדת" ‪2.‬‬
‫עבור יהודי אשכנז על חשבונה של האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים ויהודים‪ .‬את הנתינים‬
‫היהודים שמו תחת חסותם של הציונים הואיל ולא הייתה‬
‫להם נציגות בממסד הציונות העולמי‪ .‬בעליל שליטת‬
‫הציונים האשכנזים לא התחילה בשנת ‪ 1948‬עם הקמתה‬
‫של מדינת ישראל אלא היא החלה עם המנדט הבריטי‪.‬‬
‫ראוי להז כיר שאת הממסדים הדתיים של האשכנזים‬
‫‪.‬האנטי‪-‬ציונים השאירו מחוץ לאוטונומיה זו‬
‫‪:‬מוסדות האוטונומיה החשובים ביותר היו‬
‫ארגון הציונות העולמי‪ .‬בשנת ‪ 1929‬נוסדה הסוכנות ‪1.‬‬
‫היהודית כדי לייצג את ציונות העולם בפלסטינה ולכונן את‬
‫של המנדט אשר ‪ IV‬הזרוע המבצעת שלה תחת סעיף‬
‫קרא לממשלת פלסטינה להכיר ב"סוכנות יהודית" וגם‬
 ‫בגוף נבחר כדי לשתף פעולה במינהל הכלכלי והחברתי‬
‫של פלסטינה‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬לסלול את הדרך להגדרה‬
‫‪.‬עצמית‬
‫‪.‬הוועד הלאומי‪ ,‬שדומה לקבינט ‪2.‬‬
‫הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬שמטרתה הייתה לקנות ‪3.‬‬
‫אדמות ערביות וליישב עליהם ציונים‪ ,‬בתנאי שהאדמות‬
‫‪.‬לעולם לא יהיו למכירה או שיעבדו בהם לא יהודים‬
‫‪.‬האספה המכוננת ‪4.‬‬
‫קרן היסוד שמימנה וציידה את ההתיישבויות במכונות ‪5.‬‬
‫‪'.‬חקלאיות ובמשק החי וכו‬
‫ההגנה‪ ,‬הצבא החשאי שנוהל על ידי הסוכנות ‪6.‬‬
‫היהודית‪ .‬הבריטים העמידו פנים שהם אינם יודעים דבר‬
‫על הצבא הזה‪ .‬במלחמת העולם השנייה ההגנה הקימה‬
‫יחידות קומנדו מיוחדות‪ ,‬הנקראות פלמ"ח‪ ,‬המורכבות‬
‫בעיקר ממתנחלים שמאלנים וחברי קיבוץ‪ ,‬בעיקר מאלה‬
‫שהשתייכו למפלגת אחדות העבודה‪ ,‬מפ"ם ועירונים‬
‫אחדים‪ .‬נוסף על כך ההגנה הקימה את ש"י‪ ,‬או שירות‬
‫הביון‪ ,‬אשר לאחר הקמת המדינה הפך להיות ש"ב שירות‬
‫בטחון פנימי‪ ,‬ואת המוסד המתמחה בביון חוץ ובמבצעי‬
‫‪.‬ריגול‬
‫ההסתדרות (איגוד מקצועי כללי) וכל מרכיביה; ארגוני ‪7.‬‬
‫היישובים (הקיבוצים והמושבים)‪ ,‬ארגוני שיווק ובנקאות‪,‬‬
‫קופת חולים ובתי הספר הסוציאליים‪ ,‬מפעלים וכו‪.‬‬
‫ההסתדרות היא אימפריה והתפקידים הכלכליים‬
‫החשובים ביותר שלה נמצאים בידיהם של הציונים‬
‫‪".‬האשכנזים ה"סוציאליסטים‬
‫בתקופת המנדט הבריטי מנגנון שלטוני זה כונה בשם‬
 ‫מוסדות היישוב‪ ,‬או המדינה בדרך‪ .‬ב‪ 1948-‬בדיוק אותו‬
‫מנגנון קיבל את השם "מדינת ישראל"‪ ,‬וראש הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬דוד בן גוריון הפך להיות ראש ממשלה‪ .‬ההגנה‬
‫הפכה להיות צבא הגנה לישראל‪ .‬הוועד הלאומי הפך‬
‫להיות ממשלת ישראל והאספה המכוננת הפכה להיות‬
‫‪.‬הכנסת‪ ,‬קרי‪ ,‬הפרלמנט‪ ,‬וכך הלאה‬
‫נוסף על הקמת מנגנון שלטוני זה‪ ,‬המנדט הבריטי מינה‬
‫כמה יהודים בריטים לתפקידים גבוהים בממשלה‬
‫בפלסטינה‪ ,‬כמו נורמן בנטוויץ' לפרקליט המדינה ומחוקק‬
‫ראשי לחוקי פלסטינה‪ ,‬ראלף הארי מנהל משרד המסחר‬
‫והתעשייה‪ ,‬מקס נורוק למזכיר הראשי במזכירות הראשית‪,‬‬
‫אלברט מ‪.‬היאמסון כמנהל משרד העלייה‪ ,‬וכו'‪ .‬ואל לנו‬
‫להעלים עין אף מהעובדה שהממשלה הבריטית מינתה‬
‫‪ .‬את הבריטי הציוני‪ ,‬הרברט סמואל‪ ,‬לנציב העליון‪1‬‬
‫מנגנון זה קיבל סיוע כספי ופוליטי מארגון הציונות‬
‫העולמי‪ ,‬ואפשר לו לשלוט ביהודים הספרדים בפלסטינה‬
‫ולהפוך אותם לאזרחים מסוג ב'‪( ,‬כפי שהיא עשתה‬
‫‪.‬לערבים ב‪ )1948-‬כשהוא משתמשת בשיטות הבאות‬

‫רשימות מפלגתיות‬

‫אלה נכפו בשנת ‪ 1944‬בניגוד להצבעה אישית‪ .‬תחת‬

‫שיטה זו‪ ,‬הבוחר מצביע למפלגה זו או זו‪ ,‬אחרי זה מנהיגי‬
‫המפלגה ממנים את "ציריהם"‪ .‬מצד שני‪ ,‬כל המפלגות‬
‫בפלסטינה‪ ,‬לפני ואחרי הקמת המדינה‪ ,‬הן אשכנזיות‪,‬‬
‫בדרך כלל נוסדו‪ ,‬ועדיין קיימות‪ ,‬בחוץ לארץ‪ .‬הן ממומנות‬
‫על ידי ציונות העולם ואף הקבצה ספרדית לא הצליחה‬
‫לרכוש מספיק כוח פרלמנטארי לייצג את האינטרסים‬
 ‫שלהם‪ ,‬או כוח מספרי‪ .‬כתוצאה מכך הספרדים החרימו‬
‫את הבחירות של ‪( 1945‬ראה פרק שישי)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל‬
‫העיתונים וזרועות הפרופגנדה נשארו תחת שליטה‬
‫אשכנזית והמנגנון השלטוני הודף ברציפות כל ניסיון של‬
‫התארגנות פוליטית על ידי הספרדים‪ .‬אלה שנאבקים‬
‫עבור קהילתם הנמצאת תחת דיכוי מואשמים בבגידה‪,‬‬
‫כיתתיות‪ ,‬סתגלנות וניצול מצבה הקשה של קהילתם‬
‫ואיבדו את עבודתם‪ .‬למרות הגדילה הרבה בעלייה‬
‫האשכנזית בתקופת המנדט‪ ,‬הספרדים היוו שליש‬
‫מהקהילה היהודית בפלסטינה בשנת ‪.1948‬מצד שני‪ ,‬אם‬
‫ניקח את הסוכנות היהודית שתפסה כוח רב יותר‪ ,‬נציין‬
‫שמנהיגיה נתמנו על ידי ארגון הציונות העולמי שאינה‬
‫‪.‬כוללת אף ספרדי בגופיה העליונים‬
‫אפילו הבחירות לרשויות המקומיות נערכו לאורך שורות‬
‫הרשימות המפלגתיות עם תוצאות של התעלמות‬
‫מהאינטרסים של הנתינים היהודים במשכנות העוני‪,‬‬
‫במיוחד לגבי החינוך‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬עבריינות וכו'‪.‬‬
‫בירושלים בשנת ‪ ,1938‬לדוגמא‪" ,‬מועצת הקהילה‬
‫הספרדית" זכתה בארבעה מתוך כלל ארבעים המושבים‬
‫על אף העובדה שרוב היהודים בירושלים היו ספרדים‪.‬‬
‫מסיבה זו מנהיגי מועצת הקהילה הספרדית החרימו את‬
‫הבחירות ודרשו בחירות אישיות לאורך המודל הבריטי כך‬
‫שספרדי יוכל להצביע לנציגות שלו ישירות‪ .‬האשכנזים‪,‬‬
‫מצד שני‪ ,‬התנגדו להצעה זו ומצב זה המשיך עד ‪1945‬‬
‫כאשר שני הצדדים הגיעו לפשרה‪ .‬שיטת הרשימות‬
‫המפלגתיות תישאר בתנאי שהמועמדים של האשכנזים‬
‫ושל הנתינים היהודים יתחלפו לסירוגין‪ ,‬מה שהוביל את‬
 ‫הספרדים להישג מדהים של רוב – ‪ 19‬מתוך ‪ 30‬מושבים‪.‬‬
‫הפאניקה התחילה להתפשט בין דרגי המתיישבים‬
‫האשכנזים והמועצה הלאומית (קרי‪" ,‬הממשלה"‬
‫האשכנזית) החליטה לבטל את הבחירות כאשר אחת מן‬
‫המפלגות שלהם (הפועל המזרחי הדתי) זייפה את‬
‫התוצאות‪ .‬אחרי זה הם ביטלו את עקרון ההתחלפות‪ ,‬ועל‬
‫ידי אמצעים של תכסיסים ותחבולות שונים הם הצליחו‬
‫לרסק את האחדות של היהודים הספרדים ולבטל את‬
‫הרשות המקומית ב‪ .1948-‬דוד בן גוריון לאחר מכן מינה‬
‫מתנגד מוצהר של ספרדים‪ ,‬דב יוסף‪ ,‬המושל הצבאי של‬
‫‪.‬ירושלים (ראה פרק שביעי)‬

‫מימון ויישובים‬

‫על התרומות מיהדות העולם השתלטו כליל והסבו אותם‬

‫לטובת ההתנחלות האשכנזית ציונית‪ .‬כבר הזכרנו את‬
‫הנקודה הזאת בפרק הקודם‪ ,‬אך השינויים במהלך תקופת‬
‫המנדט היו איכותיים ולא כמותיים והובילו להעמקת הפער‬
‫בחינוך ובכלכלה בין האשכנזים לבין הספרדים‪ .‬כשקודם‬
‫לכן הם היו מיעוט קטן בקהילות היהודיות‪ ,‬הציונים עתה‬
‫החלו להתקדם‪ ,‬במיוחד לאחר שגרמניה הנאצית התחילה‬
‫לדכא את היהודים‪ .‬בתוך גרמניה הנאצית המפלגה‬
‫הציונית הייתה התנועה הפוליטית היחידה‪ ,‬מלבד‬
‫הסוציאליסטים הלאומיים‪ ,‬שהותר לה לבצע פעילות‬
‫פוליטית‪ .‬הציונים הרכיבו יחסי מסחר עם גרמניה הנאצית‬
‫וכך הוציאו חלק מן ההון היהודי בצורה של סחורות‪2.‬‬
‫באותו זמן‪ ,‬לספרדים היה אסור לאסוף תרומות עבור‬
‫הקהילה שלהם בפלסטין‪ .‬בהון שהצטבר בבנקים של‬
 ‫הציונים השתמשו לשיגור עולים אשכנזים לפלסטינה‬
‫וליישב אותם שם‪ .‬עולים אלה הקימו רבים מן הקיבוצים‬
‫והמושבים שהפכו להיות עמוד התווך של ההתנחלות‬
‫הציונית‪ .‬הם גם עשו רכישות נשק‪ ,‬הקימו את הפלמ"ח או‬
‫יחידות המתקפה של ההגנה והקימו יחידות נחת (פל"ים)‪.‬‬
‫הם חילקו כספים למפלגות האשכנזיות תחת המסווה של‬
‫"חינוך ציוני" והוציאו לאור עיתונים ציונים וספרים וכו'‪.‬‬
‫האינטרסים של היהודים המקומיים בערים נתקלו‬
‫בהתעלמות במידה נרחבת עד כדי כך שהסביבה שלהם‬
‫הפכה להיות למשכנות מצוקה מצערות‪ .‬מרבית הספרדים‬
‫שבאו לישראל לאחר ‪ 1948‬לא הבינו שהפער התרבותי‬
‫והכלכלי לא קרה רק אחרי ‪ 1948‬אלא התבצר מאז‬
‫תחילת ההתנחלות הציונית‪ .‬כמה מיהודי ערב ניסו ליישב‬
‫אחדים מן העניים באזורים הכפריים כדי שיחיו מהאדמה‬
‫כמו שכניהם הפלסטינים‪ ,‬אבל המנהיגות הציונית‬
‫התעקשה שהחקלאות תישאר בידיהם של המתיישבים‬
‫האשכנזים והיהודים המקומיים יהיו פועלים שכירים‪ .‬מתוך‬
‫שמונים היישובים שהוקמו לפני ‪ ,1926‬אף לא אחד היה‬
‫עבור היהודים המקומיים‪ ,‬מלבד הר‪-‬טוב‪ ,‬שנוסדה בשנת‬
‫‪ 1895‬ומומנה על ידי הספרדים מבולגריה; הממסד הציוני‬
‫סירב מאז והלאה להרחיב את כל סיוע כספי לכפר זה‪.‬‬
‫אלישר‪ 3‬ציין שכל ניסיונות הספרדים בתחום הזה נכשלו‪.‬‬
‫המודעה שהציב המשרד של היישוב החקלאי הציוני‬
‫לגבי יהודי תימן נאמר " אנו ‪.‬מדריכה ביותר בנושא הזה‬
‫שמחים להודיעכם שיש לנו כמה עבודות בתחומים‬
‫הובלת‪-‬מים‪ ,‬כביסה ועבודות בית אחרות‪4".‬‬
‫בקונגרס הציוני החמישה‪-‬עשר בשנת ‪ ,1927‬אליהו אלישר‬
 ‫העלה את הנושא הזה‪ .‬ראש המשלחת האמריקאית‪,‬‬
‫סטיבן וייס‪ ,‬הביע את התעניינותו בכך לחמתו של חיים‬
‫וייצמן‪ ,‬יושב ראש פדראציית הציונות העולמית‪ .‬כשהוא‬
‫פונה אל אלישר‪ ,‬הוא יעץ לו לא לעורר תרעומת מסוכנת‬
‫בתוך קבוצות היהודים השונות‪ .‬לאחר מכן הוא פקד עליו‬
‫"חזור לעירך‪ ,‬ואני אבהיר את הבעיה‪ 5".‬אם למנהיג של‬
‫היהודים ספרדים התייחסו בזילות רבה כזו‪ ,‬אנחנו יכולים‬
‫לשער בדיוק כיצד התייחסו לשאר הקהילה או‬
‫לפלסטינים‪ .‬אלישר קבע למרות שחיים וייצמן עודד את‬
‫הספרדים להרכיב ארגון עולמי משלהם‪ ,‬הוא ניצל את‬
‫המנהיגים שלהם כדי לאבטח את העמדה שלו ועשה‬
‫מאומה כדי לפתור את הבעיה האתנית שהחלה לצאת‬
‫מכלל שליטה‪ .‬וייצמן הביע מטרד בכל פעם שהנושא‬
‫עלה‪ .‬בחגיגות הקמתה של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים בשנת ‪ 1925‬נוכח החאג' אמין אל‪-‬חוסייני‪,‬‬
‫הנחשב אז ללאומני מתון‪ .‬וייצמן נתבקש לקדם את פני‬
‫החאג' וללחוץ את ידו – הוא סירב‪ .‬ב‪ 24-‬ביוני ‪ ,1919‬מוסא‬
‫קאסים פאשה‪ ,‬ראש עירית ירושלים‪ ,‬קיבל בברכה את‬
‫המנהיג הציוני מנחם אושיסקין‪ ,‬כשהוא הגיע לירושלים‪.‬‬
‫אושיסקין התחיל למתוח ביקורת על העירייה ולהפחיד‬
‫את הערבים בדיבורים של "כוח היהודים ונשקם"‪.‬‬
‫(לפרטים על השיחה ראה נחום מנחם‪).349-354 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1925‬ילידים יהודים עשו ניסיון לחכור חתיכת‬
‫אדמה ממשלתית באזור יריחו וליישב שם ‪ 500‬משפחות‪.‬‬
‫הממשלה הבריטית הסכימה‪ ,‬אך הממסד הציוני תחת‬
‫הנהגתו של מנחם אושיסקין סיכלה את התוכנית‬
‫באמתלה שהחכרות אדמות ממשלתיות הינם הזכות של‬
‫ארגון הציונות בלבד‪ .‬התפקיד של היהודים הספרדים היה‬
‫להיות כזה של משרתים‪ ,‬פועלים שכירים ביישובים‬
‫ובמחצבות‪ ,‬מוכרי עיתונים ומצחצחי נעליים‪ ,‬לא כזה של‬
‫חקלאים המתמזגים עם העם הפלסטיני הערבי על יד‬
‫יריחו‪ .‬הטרגדיה התימנית התנהלה לאורך כל המנדט‬
‫(ועדיין מתנהלת)‪ ,‬ה"הומניסט" הציוני משה סמילנסקי‬
‫פרסם מאמר בהארץ (‪ 6‬בינואר ‪ )1927‬שבו הוא כתב‬
‫שהשאלה התימנית הייתה כתם על מצפונו של ארגון‬
‫הציונות‪ ,‬וש‪ 300-‬משפחות תימניות עדיין חיים בתנאים‬
‫קשים בסמוך להתנחלויות האשכנזים‪ .‬למרות שהם הכילו‬
‫חקלאים מיומנים‪ ,‬ארגון הציונות נתן להם הבטחה אחר‬
‫הבטחה‪ ,‬אבל לא סיוע קונקרטי‪ .‬בסופו של דבר ספרדים‬
‫אחדים הצליחו להקים את כפר חיטין על יד טבריה בשנת‬
‫‪ 1944‬בסיוע הספרדים בחוץ לארץ‪ .‬חיטין סבלה ממחסור‬
‫במים ומימון ודיור מצומצמים‪ .‬האדמות החקלאיות שהם‬
‫קיבלו היו גרועות‪ ,‬ומרבית התושבים חיו‪ ,‬לא מהאדמה‪,‬‬
‫‪.‬אלא מעבודתם מחוץ ליישוב‬
‫באותו זמן שארגון הציונות סירב לסייע לספרדים‪ ,‬הוא‬
‫היה שולח את השליחים שלו למדינות ערביות ואסלאמיות‬
‫כדי לנצל את הרגשות הדתיים של היהודים ולאסוף‬
‫תרומות עבור המתנחלים האשכנזים שלו‪ .‬יהודים אלה‬
‫שתרמו‪ ,‬חשבו שזה בשביל "ארץ הקודש"‪ .‬בין ‪,1920-1925‬‬
‫לדוגמא‪ 4,060 ,‬דינרים (שווים בערכם לאותו סכום‬
‫בסטרלינג) נאספו מיהודי עיראק עבור קרן היסוד בנוסף‬
‫לתרומה של חזקיאל ששון‪ ,‬שר האוצר של עיראק‪ .‬במשך‬
‫‪ 1920-1922‬סך של ‪ 32,187‬דינרים נתרמו לקרן הקיימת‪,‬‬
‫וב‪ 1921-‬חזקיאל ששון תרם ‪ 36,500‬דינרים‪ .‬ב‪ 1920-‬אלי‬
 ‫כדורי משנחאי נתן ‪ 10,000‬דינרים כדי להקים ספרייה‬
‫לאומית בהר הצופים בירושלים‪ .‬נוסף על תרומת סכום‬
‫להקמת בתי הספר כדורי הערבי וכדורי הציוני אשר בבית‬
‫הספר השני כל התלמידים היו אשכנזים‪ .‬התרומות‬
‫מעיראק היו‪ ,‬יחסית‪ ,‬כפולות מאלה של יהודי פולין‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1920-1923‬ארגון הציונות השתמש בתרומות של‬
‫העיראקים לקניית ‪ 76,000‬דונמים במארג' איבן עמיר‬
‫(עמק יזרעאל) בין עפולה לבית‪-‬שאן‪ ,‬שם הם הקימו‬
‫מספר ישובים הנחשבים בין העשירים ביותר מבין‬
‫הקיבוצים‪ ,‬כמו גבע‪ ,‬עין חרוד‪ ,‬תל‪-‬יוסף‪ ,‬בית השיטה וכפר‬
‫יחזקאל‪ .‬ב‪ 1923-‬הציונים הצליחו להשיג שליטה על‬
‫מרבית השטחים הסמוכים לדרך חיפה‪-‬דמשק ולדרך‬
‫חיפה‪-‬נצרת‪ .‬מסמכי הציונות מראים שהתרומות מיהודי‬
‫מצרים לפי הערך עלו על אלה שנתרמו מיהודי מזרח‬
‫ומערב אירופה‪ .‬ב‪ 1921-‬בלבד הציונים הצליחו לאסוף‬
‫‪ 67,800‬לירות איטלקיות מטריפולי (לוב)‪ .‬בתקופת המנדט‬
‫הצרפתי בסוריה ולבנון‪ ,‬ארגון הציונות הקים ארגון נוער‬
‫יהודי כמו הצופים ואת איגוד הספורטאים (מכבי החלוץ)‪,‬‬
‫ושלחה את הילדים החוצה לאסוף תרומות עבור קרן‬
‫הקיימת‪ .‬ב‪ 8-‬ביולי ‪ 1926‬הם שלחו ‪ 1,200‬קופסאות‬
‫התרמה החוצה וציוותה על הקהילה לאסוף ‪ 200$‬בשנה‪.‬‬
‫בשנות העשרים התרומות מיהודי סוריה ולבנון הגיעו ל‪-‬‬
‫‪ 6,000$6‬שהוצאו על רכישות אדמה‪ .‬ארגון הציונות דרש‬
‫מיהודי מרקש להגדיל את התרומות שלהם‪ ,‬והשליח‬
‫הציוני‪ ,‬תורטוס‪ ,‬כתב במאמר " אנחנו לא רק רוצים זהב‬
‫אמריקאי אלא גם זהב מרקשי‪ ".‬הערה זו עוררה תרעומת‬
‫חזקה מיהודי מרוקו שהתחילו להרגיש שהציונים רצו לנצל‬
‫אותם כלכלית‪ 7.‬בינתיים‪ ,‬הנתינים היהודים בפלסטינה היו‬
‫כותבים לקרוביהם בארצות ערב ומזהירים אותם לא לתת‬
‫לציונים האשכנזים ותארו לפרטים את היחסנות והאפליה‬
‫של האשכנזים‪ ,‬אבל ארגון הציונות היה חזק יותר‪ .‬כיצד‬
‫יכלו הכותבים לקוות לגבור על ההגמוניה הציונית כאשר‬
‫מנגנון הביטחון והממשלות של מדינות ערב ואסלאם‬
‫נכשלו במניעת זרימת ההון לתוך היישובים הציוניים? בזמן‬
‫שילדים היו מתים בעולם האסלאמי‪ ,‬שנה אחרי שנה‪,‬‬
‫מעוני וממחלות‪ ,‬הכספים מערב שימשו לבניית קיבוצים‬
‫שחבריהם וילדיהם ניהלו את הממסד הציוני הצבאי‪,‬‬
‫הכלכלי והפוליטי בתוך הישות הציונית‪ .‬חלק מיהדות ערב‬
‫היה עשיר‪ ,‬ומצב היהודים באופן כללי היה טוב יותר‬
‫מאשר מצבם של המוסלמים‪ .‬רוב היהודים בעולם‬
‫האסלאמי באופן כללי‪ ,‬ובפלסטינה במיוחד‪ ,‬היו עניים‬
‫וכספים אלה היו צריכים לשמש לשיפור מצבם של כל‬
‫האזרחים בעולם הערבי‪ ,‬ולא למתנחלים ציונים‪ .‬הציונים‬
‫ממשיכים להפעיל שיטות ערמומיות נגד העולם הערבי‪:‬‬
‫ישנו חרם ערבי על מוצרים ישראליים‪ ,‬אפילו כך מוצרים‬
‫‪.‬ישראליים מגיעים לארצות ערב כשמקום המוצא מוסתר‬
‫אף על פי שהישובים בעמק יזרעאל נבנו בכספי יהודי‬
‫עיראק‪ ,‬לעיראקים שייך רק השם של הישוב האשכנזי‬
‫"כפר יחזקאל" הנקרא על שמו של השר העיראקי היהודי‬
‫שהוזכר לעיל)‪ .‬לדוגמא‪" ,‬נעים"‪ ,‬שגדל בעיראק וגם‬
‫בפלסטינה‪ ,‬היה מופתע בגלל שהוא לא שמע על כך‪.‬‬
‫"בתחילת שנות הארבעים"‪ ,‬נעים אמר‪" ,‬הלכתי לקיבוץ‬
‫גבע בעמק יזרעאל ללמוד חקלאות‪ .‬היו שם רק ‪150‬‬
‫אשכנזים בקיבוץ כולל נשים וילדים‪ .‬אחוז הנמצאים‬
 ‫בעמדות גבוהות בממסד הציוני היה גדול מאוד‪ ,‬כמו‬
‫בשאר הקיבוצים‪ ".‬לאחר מכן הוא התחיל לקרוא בשמות‬
‫‪:‬החברים ובתפקידיהם בממסד הציוני‬
‫יהודית שמחוני‪ :‬ראש ארגון הנשים בהסתדרות‪ .‬בנה חי‬
‫בקיבוץ הסמוך והיה מפקד בכיר בצבא בתקופת מלחמת‬
‫‪.‬סיני בשנת ‪1956‬‬
‫יוסף אפרתי‪ :‬אחד מראשי לשכת החקלאות של ארגון‬
‫‪.‬הציונות ושר אחרי קום המדינה‬
‫‪.‬יוסף גוריון‪ :‬מנכ"ל תנובה חברת השיווק של ההסתדרות‬
‫משה הופמן‪ :‬חבר ראשי של חבר הקבוצות‪ ,‬ארגון מתאם‬
‫‪.‬פעולות ראשי של קיבוצי מפא"י‬
‫‪.‬שאול רוזנפלד‪ :‬מנהיג גדודי הנוער החמוש (גד"נע)‬
‫נחמן רזניק‪( :‬כיום נחמן רז)‪ :‬חבר ראשי בארגון הנוער‬
‫העובד בהסתדרות‪ .‬בשנות השמונים הוא היה יושב ראש‬
‫‪.‬הוועדה לחינוך ולתרבות בכנסת‬
‫מיכה‪ :‬בנו של אפרתי המוזכר לעיל – בשנות השמונים‬
‫‪.‬הפך להיות אחד מראשי ליגת הקיבוצים ובנק ישראל‬
‫מאז שנות הארבעים‪ ,‬מספר החברים שהגיע לצמרת‬
‫הוכפל באמצעות הפועלים הספרדים והערבים הזולים‪.‬‬
‫"הלכתי לקיבוץ ההוא‪ ",‬נעים המשיך‪" ,‬כדי ללמוד‬
‫חקלאות שימושית‪ ,‬אבל הם התחילו להשתמש בי‬
‫לעבודות מפרכות ולא מקצועיות‪ .‬אמרתי להם "אני רוצה‬
‫ללמוד על מיכון חקלאי‪ ".‬כשהתלוננתי‪ ,‬נחום רזניק שהיה‬
‫אחראי על הקבוצה שלי אמר "אתה רוצה רק לנסוע‬
‫בטרקטור"‪ ,‬ואז "אתה תעבוד בשביל האוכל" (כלומר –‬
‫אתה לא עובד בחינם)‪ .‬כמובן שלא קיבלנו שום שכר‬
‫מהקיבוץ‪ ,‬אבל לחברי הקיבוץ שילמו‪ ,‬עם חינוך עבורם‬
 ‫ועבור ילדיהם‪ ,‬עם דירות נוחות‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬אותנו הם‬
‫אכסנו מעל הרפת וכאשר החרקים נשכו אותנו הם נתנו‬
‫לנו אוהל לגור בו – שלושה מאיתנו באוהל אחד קטן‪.‬‬
‫בדרך זו הקיבוץ ניצל קבוצות רבות של נוער שבאו מן‬
‫הערים לתקופה מוגבלת של שנתיים‪ ".‬שאלתי את נעים‬
‫האם בסופו של דבר הוא למד משהו על מכונאות‬
‫חקלאית‪" .‬שום דבר"‪ ,‬הוא ענה‪" .‬לאחר שנתיים בסוף הם‬
‫אמרו לי "תראה‪ ,‬אנחנו לא נלמד אותך את זה‪ ".‬הם לא‬
‫נתנו לי שום נימוקים אבל ידיד אמר לי "המוצא שלך הוא‬
‫הנימוק‪ ".‬חבר הקיבוץ‪ ,‬נחום רזניק‪ ,‬שכנחום רז הפך להיות‬
‫ראש הוועדה לענייני חינוך ותרבות בכנסת הישראלית‬
‫אמר "היחס שלהם היה גועלי"‪ ,‬אבל הוא לא עזר לי‪.‬‬
‫כשהם נתנו לי את ה"לא" הסופי‪ ,‬חליתי קשה מאוד במשך‬
‫כמה שבועות ואחרי זה עזבתי‪ .‬הגב שלי עדיין עושה לי‬
‫בעיות‪ .‬קראתי לאחרונה‪ ,‬שאחד מן הילדים שלהם‪ ,‬אמנון‬
‫ידין‪ ,‬שהפך להיות אחד מראשי ארגון הקיבוצים ואשר‬
‫הוציא מיליונים על קניית מניות לקיבוצים "הסוציאליים"‬
‫ביצע התאבדות כאשר הבורסה קרסה ושהקיבוצים‬
‫הפסידו סכומי כסף ענקיים‪ .‬הם בונים על החול‪ .‬כילדי‬
‫"‪.‬העולם הערבי‪ ,‬אנו יודעים שחולות ערב הם הפכפכים‬

‫סבלים ספרדים‬
‫האפליה נגד המהגרים מארצות ערב ואסלאם הייתה‬
‫נפוצה‪ .‬מלבד כמה אלפי ספרדים‪ ,‬התנועה הציונית לא‬
‫הטרידה את עצמה עם הבאת יהודי ערב עד שהתברר כי‬
‫מרבית יהודי אירופה נטבחו בידיהם של הנאצים‪ .‬כבר‬
‫הזכרנו את ‪ 2,000‬היהודים שהובאו פנימה מתימן ב‪1911--‬‬
‫‪ 1912‬כדי לשבור את כוח העבודה הערבי בישובים‪.‬‬
 ‫בתקופת המנדט הבריטי כמה אלפי יהודים הובאו פנימה‬
‫מכורדיסטן ואיראן כדי לעבוד במחצבות ולעשות עבודות‬
‫שוליים אחרות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מספר מצומצם מיהודי ערב‬
‫היגר לפלסטינה במהלך התקופה הזאת‪ .‬הם הפכו להיות‬
‫‪ 10‬אחוזים מכלל העולים והם באו מתוך סיבות דתיות‪.‬‬
‫עלינו לציין שאלפים מיהודי ערב היגרו לפלסטינה במהלך‬
‫עידן הח'ליפות האסלאמית והאימפריה העותומאנית ואף‬
‫אחד לא התנגד להם – בדיוק בגלל שהם באו בגלל מתוך‬
‫סיבות דתיות‪ 8.‬בעת שהאוטונומיה הציונית בתקופת‬
‫המנדט קלטה ‪ 382,000‬מיהודי אשכנז‪ 9,‬הם התעלמו‬
‫לחלוטין מן המהגרים הספרדים דתיים‪ .‬אלה הצטרפו‬
‫מאוחר יותר אל מה שידוע כ"החגורה השחורה"‪ ,‬משכנות‬
‫העוני מסביב לערים הגדולות‪ ,‬אשר רק העמיקו את הפער‬
‫בין האשכנזים ובין קהילת הילידים היהודים‪ .‬מבין היהודים‬
‫שהיגרו לאחר מלחמת העולם הראשונה היו כמה ספרדים‬
‫מסלוניקה(קהילה שמקורה באנדלוסיה הערבית)‪ .‬הם היו‬
‫סוחרים מיומנים ומלחים ושאפו להשתמש בכישרונותיהם‬
‫בפלסטינה‪ .‬מאוריס רפאל ומשפחת צרפתי עשו ניסיון‬
‫להקים חברה להנדסה ימית‪ ,‬אבל הממסד הציוני החליט‬
‫שהתפקיד שיהודים אלה צריכים למלא הוא לא של‬
‫סוחרים‪ ,‬אלא של עובדי נמל בלתי מקצועיים‪ .‬היא הפכה‬
‫אותם לעובדי מספנה וסבלים והקהילה האשכנזית כינתה‬
‫אותם "חוראנים"‪ ,‬כלומר "אספסוף" בעברית‪ .‬סלוניקי‬
‫הזכיר כוונה של "סבל" ‪ 10‬ו"כורדי" הזכיר כוונה של‬
‫"עובד‪-‬מחצבה"‪" .‬תמניה" הזכירה כוונה של "משרתת"‬
‫ו"שוורצה" (שחור) באידיש הזכיר כוונה של "יהודי ספרדי"‬
‫או "ערבי"‪ .‬אחד ממנהיגי התימנים בוועידה הציונית‬
 ‫השמונה עשר ב‪ 1933-‬הצהיר שאחיו נחשבים לאזרחים‬
‫ממדרגה שנייה‪ ,‬כמי שאינם בני גזע הארים בגרמניה‪11.‬‬
‫חינוך‬
‫את הנתינים היהודים שמו ללעג‪ .‬לאחר הקמת האוטונומיה‬
‫הציונית‪ ,‬החינוך בקהילה היהודית בפלסטינה נפל תחת‬
‫הסמכות של הממסד הציוני השולט‪ .‬כל החוגים‬
‫הפילנתרופים היהודים אשר ניהלו ומימנו תוכניות חינוך‬
‫בארצות ערב לפני מלחמת העולם הראשונה הפסיקו את‬
‫הפעילויות שלהם בפלסטינה‪ .‬חוגים אלה אמרו לממסד‬
‫הציוני‪ ,‬מאחר שהם היו צריכים לסייע בחינוך בארצות ערב‬
‫הואיל והיהודים שם לא קיבלו שום מימון מיהדות העולם‪,‬‬
‫הרשויות הציוניות צריכות להשתמש בחלק מכספי‬
‫היהודים לממן בתי ספר יהודים בפלסטינה‪ .‬הממסד‬
‫הציוני השולט בפלסטינה החליט לא לשים לב לנתינים‬
‫היהודים ויותר מכך למנוע מהם לקבל חינוך על ידי כפיית‬
‫תשלומים לבית הספר‪ .‬מאחר שמרבית יהודי פלסטין היו‬
‫עניים‪ ,‬הם נאלצו לעזוב את בית הספר‪ .‬נוסף על כך ילדים‬
‫רבים נאלצו לצאת לעבודה לסייע כדי למשפחותיהם‬
‫הגדולות‪ ,‬והצטרפו לצבא הגדול של מוכרי עיתונים‪ ,‬מוכרי‬
‫גפרורים ומצחצחי נעליים‪ ,‬או צבא המשרתות בבתי‬
‫האשכנזים‪ .‬הבערות שררה ברחובות "החגורה השחורה"‬
‫והיא הולידה עוני‪ ,‬פשע‪ ,‬הוללות ושימוש בסמים‪.‬‬
‫הפרופסור הציוני ר‪.‬באקי הודה במחקר שהוא עשה ב‪-‬‬
‫‪ 1943‬ש‪ 67-‬אחוז מהנתינים היהודים לא הרוויחו אפילו ‪2£‬‬
‫בחודש‪ ,‬השכר של הספרדי היהודי היה נחות מהשכר של‬
‫האשכנזי ושמרבית יהודי ערב היו עובדים שוליים‪12 .‬‬
‫באופן טבעי הם לא יכולים להרשות לעצמם את שכר‬
 ‫הלימוד של ילדיהם ולאחר שלוש שנים ‪ 25‬אחוזים מן‬
‫הילדים כבר נשרו בעיר הגדולה‪ 11 .‬אחוז בלבד מן‬
‫הספרדים סיימו את החינוך היסודי שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫יותר מ‪ 95-‬אחוזים מן הסטודנטים באוניברסיטה היו‬
‫אשכנזים‪ .‬חברי קהילה רב ים שלחו את ילדיהם לבתי ספר‬
‫‪.‬דתיים שהיו דומים יותר למחנות כלא‬
‫ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,1945‬כתב העת הד המזרח שלח דו"ח‬
‫מפורט לוועדת החקירות הבריטית שחקרה את החינוך‬
‫היהודי בפלסטינה‪ .‬המנשר כלל את העובדות שנאמרו‬
‫לעיל‪ ,‬וכתב העת דרש את השתתפות הספרדים בוועדות‬
‫החינוך בממשלה‪ 13.‬מצד שני‪ ,‬בארצות ערב‪ ,‬הילדים‬
‫היהודים היו לומדים בחינם בבתי הספר באליאנס‪,‬‬
‫בקהילתיים או בממשלתיים‪ .‬כשיהודים אלה הגיעו‬
‫לישראל לאחר ‪ , 1948‬עליונות החינוך שלהם הייתה‬
‫ניכרת‪14.‬‬
‫לאחר מאבק עצום על ידי מנהיגי הספרדים‪ ,‬הסוכנות‬
‫היהודית החליטה ב‪ 1948-‬להקים לשכה לענייני ספרדים‪,‬‬
‫שבראשה (כמובן) עמד יהודי אשכנזי‪ ,‬י‪ .‬זרובבל‪ .‬במאמר‬
‫בעל הכותרת "הבחנות על בעיות פוליטיות וחברתיות‬
‫בהקשר לקהילות מזרחיות" ‪ 15‬הפרופסור האשכנזי‬
‫אייזנשטדט דרש את הקמתם של ארגונים שיאפשרו‬
‫לספרדים להטמיע את הערכים האשכנזיים‪ ,‬בתנאי שהם‬
‫ייהנו מאוטונומיה בארגונים אלה‪ .‬הפרופסור הזהיר נגד‬
‫השמדת רוח הביטחון העצמי והיוזמה בחברה הספרדית‪.‬‬
‫סוציולוג זה מאוניברסיטת ירושלים לא ראה את הסתירה‬
‫בהשקפתו‪ .‬כיצד הילידים היהודים יכולים לאושש את‬
‫ביטחונם העצמי ואת רוח יוזמתם כשאומרים להם לנטוש‬
 ‫את התרבות שלהם? התוצאה עבור הספרדים הייתה‬
‫‪.‬כפירה במוסכמות (ראה פרק שביעי)‬
‫נעים נשאל איך הוא התקבל לאוניברסיטה‪ .‬הוא ענה "‬
‫כשהתברר לי שהקיבוץ לא יאפשר לי ללמוד חקלאות‪,‬‬
‫עזבתי‪ .‬התחלתי לעבוד כפועל מגדל בקר‪ ,‬זאת הייתה‬
‫עבודה קשה ממש‪ ,‬להתחיל בשתיים לפנות בוקר ולסיים‬
‫בערב‪ .‬לאחר שנה מצאתי איזה עבודה קלה במקום אחר‬
‫והתחלתי ללמוד יום ולילה להתכונן לבחינות הכניסה‬
‫"‪.‬לאוניברסיטה‬
‫חולשתם של יהודי פלסטינה‬
‫?כיצד קהילת הילידים היהודים התמודדה עם האתגר הזה‬
‫?האם הם נאבקו‪ ,‬צייתו או נכנעו‬
‫עקב העובדה שההתנגשות התרחשה בין שני כוחות‬
‫שווים‪ ,‬התגובה של רובם הייתה תערובת של מחלוקת ושל‬
‫הסתגלות‪ .‬העימות הסתיים עם ניצחונה של הציונות ב‪-‬‬
‫‪ ,1948‬כפי שקרה לעם הפלסטיני הערבי על אף הסיוע‬
‫שהם קיבלו מאומות העולם הערבי והאסלאמי‪.‬‬
‫הפלסטינים היו מאוחדים‪ ,‬והמוסלמים והנוצרים נלחמו‬
‫כאחד‪ .‬היה להם בסיס כלכלי מוצק באדמה ובחקלאות‪,‬‬
‫בורגנות לאומית מפותחת ושפה ותרבות משותפים‪ .‬הם חיו‬
‫על אדמה זו‪ ,‬לא מאות אלא אלפי שנים‪ .‬ב‪ 1918-‬הם היוו‬
‫את הרוב המכריע – מעל ‪ 95‬אחוזים‪ .‬למרות העובדות‬
‫האלה‪ ,‬הציונים ניצחו ב‪ ,1948-‬הרסו מאות כפרים ערביים‬
‫הביסו את רוב התושבים הערבים והכריחו אותם לברוח‪.‬‬
‫אם העם הפלסטיני נכשל‪ ,‬אז כיצד יכולה הקהילה‬
‫?הספרדית הקטנה והחלשה לנצח‬
‫המתיישבים האשכנזים אימצו את המדיניות של הפרד‬
 ‫ומשול כלפי מועצת הקהילה הספרדית של ירושלים‪.‬‬
‫כתוצאה בכך‪ ,‬מספר מנהיגים של הארגון התפצלו לכיוון‬
‫אחר והרכיבו קבוצות כיתתיות המבוססות על שורשיהם‬
‫הערביים‪ .‬אפילו מנהיגים אלה שנשארו בארגון היו‬
‫מחולקים לשתי קבוצות‪ .‬האחת‪ ,‬בראשה עמד אבו אל‪-‬‬
‫עפייה‪ ,‬שתמך בבחירות רשימת המפלגה הציונית ודרש‬
‫שרק ליהודי ספרד יותר להצטרף לארגון – השקפה‬
‫שתמיד נתמכה על ידי תנועת הציונות שטענה שיהודי‬
‫ספרד הם "אירופאים"‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬יהודי ערב שחיו‬
‫בתחום האסלאם ממרכז אסיה עד ספרד ראו את עצמם‬
‫כקהילה אחת שהתלכדה יחד על ידי תרבות משותפת‪.‬‬
‫הציונים היו הראשונים שפיצלו אותם למה שמכונה היה‬
‫"הקהילות המזרחיות" והאנדלוסים (הספרדים)‪ .‬בראש‬
‫הקבוצה השנייה עמד אליהו אלישר שתמך בדעה‬
‫המקובלת שיהודי האסלאם היו קהילה אחת‪ .‬חתך זה‬
‫תמך באימוץ שיטת הבחירות הבריטית במקום הגישה של‬
‫הרשימות המפלגתיות‪ .‬הם החרימו את הבחירות של‬
‫הציונים‪ .‬ב‪ 1946-‬הוועדה החליטה להסיר את דוד אבו אל‪-‬‬
‫עפייה ממשרתו‪ ,‬ואליהו אלישר נבחר כמחליפו ב‪20-‬‬
‫בפברואר ‪ .1947‬המימון היה גרוע‪ ,‬כשחובות הוועדות‬
‫הגיעו ל‪ .3,000£-‬אלישר התחיל לשפר את המצב הכלכלי‪.‬‬
‫הוא שילם את החובות וחידש את יחסיו עם היהודים‬
‫הספרדים בכל העולם דרך הארגון העולמי של יהודי‬
‫‪.‬ארצות ערב‪ ,‬וכינס ועידה עולמית של ספרדים‬
‫הממסד הציוני התנגד שהועידה הזאת תתכנס בירושלים‪,‬‬
‫שמא עובדות על אפליה גזענית תתגלנה למשלחות מכל‬
‫העולם‪ .‬דוד בן גוריון קרא לאליהו אלישר "אוייב מספר‬
‫אחד" על שהוא מעודד את יהודי ערב להגן על זכויותיכם‪,‬‬
‫וטען‪ ,‬שאם הוא יצליח‪ ,‬מפלגת מפא"י‪ 16‬תפסיד קולות‬
‫רבים באותו ציבור בוחרים‪ .‬בן גוריון גם אמר שאם יקום‬
‫ארגון שיאחד את כל האנשים של הקהילה הזאת‪ ,‬הוא‬
‫ושותפיו יצטרכו את אישורו של הארגון הזה‪ .‬הוא הוסיף‬
‫שהקהילה הספרדית לא תהייה מסוגלת לקחת אחריות‬
‫הקשורה עם כוחם האלקטורלי‪( 17‬ראה פרק שמיני על‬
‫השקפותיו של בן גוריון על הספרדים‪ ).‬כתוצאה מלחץ‬
‫ציוני זה‪ ,‬אלישר מסר הלאה את תפקידיו המנהליים למאיר‬
‫‪.‬משה לוי ודוד סיטון‬
‫לאחר שהבריטים כבשו את ירושלים ב‪ ,1917-‬הספרדים‬
‫הקימו את ארגון הנוער הספרדי‪ ,‬אשר בהקדם הפך‬
‫לארגון החלוצים המזרחים‪ .‬הוא דאג לענייני הכלכלה‬
‫והתרבות בקהילה‪ ,‬אך סבל מבעד חוסר מקורות כספיים‪,‬‬
‫והיה הארגון היהודי היחיד ללא סיוע כספי מן הממסד‬
‫השולט הציוני ובסופו של דבר הוא סיים את פעילותו ב‪-‬‬
‫‪1929.‬‬
‫מנהיגות הילידים היהודים ניסתה לבקש עזרה מספרדים‬
‫בעולם כולו ועם מטרה זו הם כינסו ועידה עולמית בוינה‬
‫ב‪ .1925-‬הם דרשו את השתתפותם של הילידים היהודים‬
‫בהתפתחות התרבותית והכלכלית של פלסטינה‪.‬‬
‫משלחות מסביב לעולם ‪ ,‬מלבד ארצות ערביות‬
‫ואסלאמיות‪ ,‬נוכחו בוועידה‪ .‬הועידה החליטה להקים ארגון‬
‫עולמי ליהודים הספרדים‪ ,‬ואנו נראה כיצד הציונים‬
‫השתלטו עליו לאחר מכן‪ .‬אחרי ועידה זו‪ ,‬ועידת הציונות‬
‫העולמית הארבע‪-‬עשר נערכה גם כן בווינה (‪ .)1925‬אליהו‬
‫אלישר‪ ,‬הרב עוזיאל וזכריה גלוסקא כולם נוכחו כדי‬
 ‫לתבוע זכויות ליהודים הספרדים שבפלסטינה‪ .‬אלישר‬
‫העיר שהסיוע שמושיטים זרועות התנועה הציונית לארגון‬
‫הספרדים הוא מינימאלי‪" .‬מנהיגים ציונים כמו וייצמן‬
‫ואושיסקין שיבחו את הנציגים הספרדים ועודדו אותם‬
‫להתארגן‪ ,‬אבל במציאות הם סייעו מעט מאוד‪ .‬לעיתים‬
‫אנחנו מוצאים אותם מתנגדים לארגון של הקהילה הזו‪,‬‬
‫לאחר שהם הבטיחו לו הבטחות‪18".‬‬
‫מנהיגים ציונים טענו שאחדות הספרדים תגרום‬
‫להתרסקות הקהילה היהודית בפלסטינה‪ .‬טענות אלה‬
‫נתמכו על ידי כמה יהודים מקומיים סתגלנים שעזבו את‬
‫הקהילה שלהם והצטרפו לארגוני המפלגה האשכנזית‪.‬‬
‫האמת היא שהקהילה היהודית בפלסטינה הייתה‪ ,‬ועדיין‪,‬‬
‫מפולגת‪ .‬הם חששו מהתארגנות פוליטית של יהדות‬
‫הספרדים‪ ,‬מאחר שהיא איימה על הדומיננציה הציונית‬
‫‪.‬האשכנזית‬
‫אפילו בהסתדרות‪ ,‬התאחדות העובדים הכללית‪ ,‬האפליה‬
‫הייתה נפוצה‪ .‬ככל שערבי או ילידים יהודים ביקשו עבודה‪,‬‬
‫פקידי ההסתדרות הונו אותם בתירוץ אחד אחר השני‪.‬‬
‫יהודי פלסטינה אם כן‪ ,‬החליטו להקים איגוד מקצועי משל‬
‫עצמם‪" ,‬ארגון העובדים של הספרדים"‪ ,‬בירושלים בשנת‬
‫‪ .1941‬בין חברי המייסדים היו יצחק אל‪-‬איסקנדרי‪ ,‬מזכיר‬
‫הארגון העולמי של יהדות הספרדים‪ ,‬יעקב אליעזר‪ ,‬יעקב‬
‫מזרחי‪ ,‬יהודה חבשוש‪ ,‬י‪ .‬יפה ונחום צ'וצ'ה‪ .‬לאחר משאי‬
‫מתן ממושכים בין האיגוד לבין ההסתדרות‪ ,‬האחרון נאות‬
‫להעניק ‪ 16‬אחוז משוק העבודה לספרדים למרות שהם‬
‫היו הרוב מבין היהודים בירושלים‪ .‬ארגון עובדים נוסף‬
‫‪.‬הורכב מאוחר יותר בתל אביב‬
 ‫לאחר מכן ההסתדרות החליטה לחסל את הארגון‬
‫הספרדי בכך ששילמה "מלגות" (קרי‪ ,‬שוחד) לכמה מן‬
‫המנהיגים המובילים שהסתכמו ב‪ .1,775£-‬לאחדים מהם‬
‫כמו ליעקב אליעזר‪ ,‬יעקב ( הוצעו משרות בהסתדרות‬
‫מזרחי ויצחק אל‪-‬איסקנדרי)‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כל מי שניסה‬
‫לחלץ את עצמו מן הפטרונות האשכנזית היה חשוף‬
‫לאיומים ואיבוד מקום העבודה‪ .‬כך איגודים ספרדיים אלה‬
‫נעלמו‪ 19‬והעובדים הספרדים נותרו ללא איגוד ייצוגי‪ .‬ביוני‬
‫‪ 1948‬חנוכה מזרחי מפתח תקווה שלח מכתב לעיתון קול‬
‫העם בו הוא מתאר את מדיניות האפליה הגזענית‬
‫שמפעילה ההסתדרות נגד עובדי יהודי ערב‪ .‬הוא אמר‬
‫במשך כל חייו הוא חש אזרח ממדרגה שנייה‪ ,‬שקיבל‬
‫מההסתדרות רק עבודות שוליים בשכר נמוך‪ .‬כשהוא‬
‫התחיל לעשות עבודת לילה במפעל‪ ,‬ההסתדרות לא‬
‫סייעה לו לקבל שכר הולם‪ ,‬ולמעשה בעל המפעל הוריד‬
‫לו את השכר‪ .‬ההסתדרות הסכימה לכך ואת דמי החברות‬
‫עדיין ניכו לו מן השכר בשיעור גבוה יותר‪ .‬גישתה של‬
‫משפחתו אל שירותי הבריאות של ההסתדרות הייתה‬
‫מוגבלת‪ .‬לאחר שהוא נכווה קשות בעבודה‪ ,‬הוא קיבל‬
‫תשלום במשך ארבעה חודשים בלבד אף על פי שהוא‬
‫נזקק לטיפול רפואי במשך שנה שלמה‪ .‬הרופא ייעץ לו‬
‫להימנע מעבודה מאומצת‪ ,‬אך הוא נותר מובטל וללא‬
‫תמיכה של דמי אבטלה מן ההסתדרות‪ .‬כשהוא אינו יכול‬
‫לממן יותר את דמי החברות בהסתדרות‪ ,‬הופסק טיפולו‬
‫הרפואי והוא גורש מן הארגון‪ .‬מזרחי הוסיף הפקידים‬
‫האשכנזים דאגו לבני מינם ודחו בקשות עבודה של‬
‫‪".‬מזרחים" כביכול‬
 ‫כאשר הוקמו משרדי סוכנות העבודה‪ ,‬הבטיחו לעובדים‬
‫שוויון‪ ,‬אולם הם במהרה הפכו למרכזי אפליה המתעלמים‬
‫מזכויותיהם של העובדים הספרדים‪ .‬רבים מקהילה זו עזבו‬
‫את איגודי ההסתדרות‪ ,‬אולם אחרים נותרו בהם מכיוון‬
‫שהם נזקקו לשירותים הרפואיים שהיו‪ ,‬ועדיין‪ ,‬חלק‬
‫מההסתדרות‪ .‬לא היה שירות רפואי לאומי אקוויוולנטי‪.‬‬
‫ארבעים שנה לאחר הופעתו של המכתב ההוא‪ ,‬עיתון זו‬
‫הדרך פרסם אותו שוב ב‪ 25-‬ביוני ‪ .1987‬מדיניות‬
‫ההסתדרות גרמה לניכור יהודים ספרדים רבים‬
‫"מהשמאל" הציוני‪ .‬הימין הציוני ניצל את האפליה‬
‫"הסוציאליסטית" בתקווה לזכות בקולות של קבוצה‬
‫מקופחת זו‪ .‬באופן שניתן להתווכח לגביו זה הניח את‬
‫‪.‬היסודות לעליית הימין הציוני‬
‫בתחום העיתונות‪ ,‬קבוצת הסולל קמה בירושלים והוציאה‬
‫לאור כתב עת שבועי בערבית בשם "הדיילי פוסט"‬
‫(באריד אל‪-‬יום) אשר ביקש יחסי אחווה עם העם‬
‫הפלסטיני‪ .‬מנהיגים ספרדים דרשו ללמד את השפה‪,‬‬
‫ההיסטוריה והתרבות הערבית בבתי ספר יהודים‪ ,‬אבל‬
‫הציונים האשכנזים סיכלו זאת‪ .‬בשנת ‪ 1942‬משה לוי נחום‬
‫הוציא לאור את כתב העת אל‪-‬שארק עם אליהו אלישר‬
‫כעורך‪ .‬הם הפיקו שלושה עשר גיליונות עד שאלישר‬
‫הצליח להוציא לאור את הד המזרח כעורכו הרשמי ב‪15-‬‬
‫בינואר ‪ .1943‬כתב העת המשיך להופיע עד אוגוסט ‪,1946‬‬
‫לאחר מכן ההוצאה לאור פסקה עד ה‪ 12-‬בנובמבר ‪1948‬‬
‫כשהוא התחיל מחדש‪ .‬ב‪ 1950-‬הוא נסגר ‪ .‬עקב מחסור‬
‫במימון‪ .‬דוד סיטון ואברהם אל‪-‬מליח גם כן היו במערכת‬
‫העיתון‪ .‬לאחר מכן דוד סיטון הפך להיות העורך של כתב‬
‫העת במערכה שהיה הזרוע של הקהילה הספרדית‪ .‬כתבי‬
‫עת ספרדים אלו כיסו את תרבותם של הספרדים מארצות‬
‫ערב ואת בעיותיה של הקהילה על עיקרון של הרמוניה‬
‫בין‪-‬עדתית ושיתוף פעולה תרבותי‪ .‬שאר העיתונים‬
‫היומיים‪ ,‬שבועיים והחודשיים‪ ,‬הרדיו (והטלביזיה מאוחר‬
‫יותר)‪ ,‬היו‪ ,‬ועדיין הינם‪ ,‬בשליטתם של חופן מתיישבים‬
‫‪.‬אשכנזים וממומנים על ידי הציונות העולמית‬
‫כפי שראינו‪ ,‬מנהיגות היהודים הילידים נכשלה במאבקה‬
‫לשוויון בתקופת המנדט‪ .‬את הגורמים לכישלון זה ניתן‬
‫‪:‬לחל לשתי קטגוריות עיקריות‬

‫א‪ .‬החיזוקים של הציונים האשכנזים‬

‫הסיוע שניתן על ידי המנדט הבריטי אפשר לציונים ‪1.‬‬

‫האשכנזים לרכוש שליטה על כל היהודים בפלסטינה‬
‫(בעקבותיו באה התמיכה האמריקאית לאחר הקמת‬
‫‪.‬המדינה)‬
‫היעילות של ארגון הציונות העולמי‪ ,‬העובדה שהוא ‪2.‬‬
‫היה אשכנזי‪ ,‬והסטאטוס שלו בחברה היהודית באירופה‬
‫‪.‬ובאמריקה שהיא אשכנזית בצורה מדהימה‬
‫הצלחת הממסד הציוני לרכוש מונופול על התרומות ‪3.‬‬
‫‪.‬של יהדות העולם‪ ,‬כולל התרומות מארצות ערב‬
‫החוזק של הקהילה האשכנזית אשר התפתח כתוצאה ‪4.‬‬
‫‪.‬מדיכוי אירופאי לאורך מאות שנים‬
‫החוזק של ארגון המפלגה האשכנזית אשר התפתח ‪5.‬‬
‫לפני ההגירה לפלסטין ושליטת מפלגת העבודה יחד לפני‬
‫ואחרי הקמת המדינה‪ ,‬על הממשלה‪ ,‬ההסתדרות‬
‫והסוכנות היהודית‪ .‬מפלגה זו לחמה בכל זהות וארגון‬
 ‫‪.‬עצמאיים ספרדיים‬
‫למרות שהיהודים הילידים היוו את מרבית היהודים ‪6.‬‬
‫בפלסטינה במאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הם התדלדלו ל‪ 30-‬אחוז‬
‫לשנת ‪ 1948‬עקב התגברות העלייה האשכנזית בתקופת‬
‫‪.‬המנדט‬
‫כמה מתיישבים אשכנזים הרכיבו מעמד בורגני עשיר ‪7.‬‬
‫שהשתמש בכסף שלו עבור הייחוס של עצמו בתקופת‬
‫‪.‬המנדט‬
‫השימוש בשוחד המבוסס על העיקרון של הפרד ‪8.‬‬
‫ומשול כדי להרוס את אחדותם של היהודים הילידים ואת‬
‫יהודי ערב שהצטרפו איתם‪ ,‬והשימוש בשירותים חשאיים‬
‫‪.‬כדי לרסק כל התנגדות ספרדית לאחר הקמת המדינה‬

‫החולשות של היהודים הספרדים‬

‫ארגון מפלגה פוליטי לא היה קיים פחות או יותר ‪1.‬‬
‫בעולם הערבי‪ .‬לכן ליהודים הספרדים לא היה מספיק‬
‫ניסיון פוליטי להקמת מפלגות פוליטיות להגן על‬
‫האינטרסים שלהם‪ .‬יחד עם זאת הציונים הצליחו לחלק‬
‫‪.‬אותם בהתאם לארצות מוצאם ולשחד כמה ממנהיגיהם‬
‫המחסור במקורות כספיים עבור העבודה הפוליטית‪2. .‬‬
‫הרוב המכריע של יהודי ערב חיו מתחת לקו העוני‪,‬‬
‫ומדיניות התעסוקה הגזענית החריפה את המצב הזה‪ .‬אחת‬
‫הסיבות להצלחת המהפכה הפלסטינית מאז ‪ 1965‬הייתה‬
‫‪.‬שפע המימון לעבודה המהפכנית‬
‫המעמד הבורגני של היהודים הילידים בפלסטין היה חלש‬
‫מאוד‪ ,‬ומעמד העשירים קטן מאוד ולא היה כל כך מודאג‬
‫לנוכח גורלו של הציבור העמל‪ .‬חלק גדול ממעמד זה‬
‫היגר לארצות אירופה ודרום אמריקה כפי שעשו כמה‬
 ‫יהודים עשירים מארצות ערב שהעדיפו את אירופה‬
‫‪.‬ואמריקה על ישראל‬
‫בעקבות הקיצוץ בחינוך חינם‪ ,‬הבערות הייתה נפוצה ‪3.‬‬
‫בתוככי הקהילה הזאת‪ ,‬ושום דור מחונך חדש לא גדל‬
‫‪.‬להגן על האינטרסים שלו ועל האינטרסים של הקהילה‬
‫הנאיביות הפוליטית של יהודי ערב‪ .‬הם האמינו ‪4.‬‬
‫באחדות הדתית של כל היהודים‪ ,‬ולא הבחינו שרוב‬
‫האשכנזים אינם דתיים‪ .‬העקרונות הליברלים הדמוקרטים‬
‫השכיחים במערב אירופה כמעט ולא היו קיימים אצל‬
‫המתיישבים האשכנזים‪ ,‬במיוחד כלפי האוכלוסיות‬
‫הנתינות‪ ,‬באם הם מוסלמים‪ ,‬נוצרים או יהודים‪ ,‬הואיל והם‬
‫נולדו וחונכו בצילם של מדינות רודניות כמו רוסיה‬
‫הצארית‪ ,‬פולין וגרמניה הנאצית‪ ,‬ומשטרים אוטוריטאריים‬
‫מזרח אירופאים אחרים‪ .‬לרוב מנהיגי הציונות לא היה לא‬
‫חינוך משני ולא אוניברסיטאי‪ ,‬אבל עדיין הגיעו לשיא‬
‫באמצעות תעלות המפלגה‪ .‬כתוצאה מכך הראייה‬
‫הפוליטית שלהם הייתה‪ ,‬ועדיין הינה‪ ,‬בהכרח קצרת‪-‬רואי‪.‬‬
‫יהודי ערב חיו בשלום במשך מאות שנים עם אחיהם‬
‫המוסלמים והנוצרים וכל שלושת העדות‪ ,‬כמו שכך‬
‫המקרה אצל הפלסטינים‪ ,‬היו נוטים יותר לקראת‬
‫סובלנות‪ .‬לכן הם נתפסו כשהם אינם על משמרתם ולא‬
‫יכלו להכין את עצמם במהרה מספיק להתמודד עם‬
‫‪.‬האתגר ההתנחלותי‬
‫המנהיגים הספרדים לא גייסו את הציבור‪ .‬הם ערכו דיונים‬
‫על המצב במסגרת הערכים היהודיים והאנושיים שלהם‪.‬‬
‫אמצעים אלה עבדו במשך מאות שנים בעולם הערבי‬
‫ואפשרו למנהיגים היהודים להבטיח את עמדתם‬
 ‫המכובדת עד המאה העשרים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הממסד הציוני‬
‫האשכנזי לא התרגש משיטות דיפלומטיות אלה וראו את‬
‫אלה שהשתמשו בהם כנאיבים וחלשים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫מרבית מן המנהיגים הספרדים היו ממשפחות מסורתיות‬
‫עשירות ואריסטוקראטיות ומאבק ציבורי לא היווה חלק מן‬
‫‪.‬מעמד המנטאליות שלהם‬
‫ליהודים הספרדים‪ ,‬יחד עם החברה האסלאמית‪ ,‬כולל‬
‫מוסלמים‪ ,‬נוצרים ויהודים‪ ,‬לא היה שמץ של רעיון על‬
‫הטבע הגזעני של הלאומנות הציונית האשכנזית ‪ ,‬מאחר‬
‫שהשקפות גזעניות ורעיונות לאומניים היו זרים לאופן‬
‫המחשבה שלהם‪ .‬זה הקל על הציונות להוליך שולל את‬
‫היהודים הספרדים‪ ,‬לנצל את רגשותיהם הדתיים על‬
‫‪.‬ירושלים וארץ הקודש ולשלוט עליהם‬

‫הערות‬
‫‪.‬שבט ועם‪1. 1970 ,‬‬
‫‪.‬לני ברנר ‪ ,‬ציונות בעידן של רודנויות ‪2.‬‬
‫‪.‬לחיות עם יהודים‪3. 179 ,‬‬
‫‪.‬גלוסקא‪4. 454 ,‬‬
‫‪.‬לחיות עם יהודים‪5. 184 ,‬‬
‫‪.‬מנחם‪6. 114-121 ,‬‬
‫ראה מ‪ .‬אבו‪-‬טבול‪" ,‬ציונות בצפון אפריקה"‪ ,‬כתב העת ‪7.‬‬
‫‪.‬פעמים‪ ;65-91 ,1979 ,‬צוטט על ידי נחום מנחם‬
‫‪.‬סמוחה‪8. 281 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪9.‬‬
‫‪.‬אלישר‪10. 204 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬לקר‪ ,‬תולדות הציונות‪11. 1972 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪12. 493 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬הד המזרח‪ 7 ,‬בדצמבר ‪ ,1946‬אלישר‪13. 492-501 ,1980 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬מספר גדול של עיראקים הצטרפו ‪14.‬‬
‫לאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הממשלה חשה‬
‫שסטודנטים אלה היו יכולים לשנות את ההרכב האתני‬
‫של האליטה‪ .‬לכן מרביתם גויסו לצבא מיד‪( .‬קשר אישי‪,‬‬
‫‪ ,1952‬מד"ר יצחק שמוש מהאוניברסיטה העברית‪).‬‬
‫‪.‬הופיע בילקוט‪ ,‬פברואר ‪15. 1949‬‬
‫‪.‬מפלגת העבודה ‪16.‬‬
‫‪.‬אלישר‪17. 125-126 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪18. 146 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪19. 273-275 ,1980 ,‬‬

‫פרק רביעי‬

‫היציאה ההמונית של יהודים מעולם האסלאם‬

‫הספרדים דוחים ציונות והתנחלות‬

‫התנועה הציונית טוענת שהיא "התנועה הלאומית לשחרור‬
‫העם היהודי"‪ ,‬אבל במציאות היא תנועה אשכנזית‬
‫לאומנית אשר ניסתה לפתור את בעיית היהודים באירופה‬
‫‪.‬באמצעות התנחלות בפלסטינה‬
‫את אי‪-‬ההשתתפות של הספרדים בארגון הציונות ניתן‬
‫לייחס להרבה סיבות‪ ,‬החשובות ביותר מבניהן מובאות‬
‫‪:‬להלן‬
‫הספרדים לא סבלו מדיכוי גזעני‪ ,‬מלבד כמה תקריות ‪1.‬‬
‫בודדות בהיסטוריה הארוכה של העולם האסלאמי (ראה‬
 ‫‪.‬פרק ראשון)‬
‫האידיאולוגיות הלאומניות והגזעניות שנפוצו באירופה ‪2.‬‬
‫במאה התשע‪-‬עשרה היו ועדיין הינם זרים לעמים שחיו‬
‫בדאר אל‪-‬אסלאם‪ ,‬כולל ליהודים‪ ,‬כפי שהסברנו קודם‪.‬‬
‫למרות שמושג הלאומנות הוא יצוא אל העולם הערבי‬
‫במאה האחרונה‪ ,‬אין זה יכול להסתיר את העובדה‬
‫ששורשי האסלאם הם הרבה יותר עמוקים משורשי‬
‫הלאומנות הערבית‪ ,‬ואין אנו מתכוונים לאסלאם מנקודת‬
‫המבט הדתית הטהורה‪ ,‬אלא המכלול שלה כדרך חיים‬
‫המאחד את כל אלה החיים תחתיה ללא קשר לדת או‬
‫גזע‪ .‬מצד שני‪ ,‬הציונים תמיד התייחסו אל סאלאדין כאל‬
‫"המנהיג הכורדי"‪ ,‬ובכך משתקפת הלאומנות הקיצונית‬
‫של עצמם והנצלנות שלהם כלפי התנועה הכורדית‬
‫בעיראק‪ .‬סאלאדין‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬לא ראה את עצמו ככורדי‪,‬‬
‫אלא כמנהיג אסלאמי‪ .‬הוא לא נילחם עבור לאומנות‬
‫כורדית‪ ,‬אלא עבור תהילתה של הקהילה האסלאמית‬
‫כולה‪ .‬היהודים באימפריה האסלאמית ראו את עצמם‬
‫כקהילה דתית ותרבותית‪ ,‬חלק מן הקהילה האסלאמית‪,‬‬
‫והם שימרו את רגשותיהם הדתיים לירושלים‪ ,‬שעתידה‬
‫להיות המרכז של המלכות השמימית ביום הדין‪ .‬צדק‪,‬‬
‫אמת ושלום ישלטו שם‪ ,‬בין כל העמים‪ ,‬גדולים וקטנים‪.‬‬
‫אף אחד מאלה לא חל על המדינה הישראלית אשר‬
‫הרסה את העם הפלסטיני‪ ,‬ותקפה את מצרים‪ ,‬סוריה‬
‫‪.‬ולבנון בין היתר‬
‫התנועה הציונית באופן מכריע היא ארגון לא‪-‬דתי‪ .‬אכן ‪3.‬‬
‫ישנן כמה מפלגות דתיות קטנות‪ ,‬המייצגות ‪ 15‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה‪ ,‬אבל הם מנצלים את הדת למטרות‬
‫פוליטיות‪ .‬מאז ‪ 1967‬קבוצות של יהודים אמריקאים מגיעים‬
‫לישראל כמו הרב מרטין כהנא וכנופיות הטרוריסטים‬
‫האשכנזים בגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬הם היו מושפעים‬
‫מהתנועות הדתיות של נוצרים שנולדו מחדש‪ ,‬שהופיעו‬
‫לאחרונה בארצות הברית‪ ,‬וקיבלו עידוד מהממסד הציוני‬
‫להצדיק את הכיבוש בגדה המערבית שהייתה מרכז‬
‫המדינה היהודית לפני מילניום‪ .‬ראוות הדת של מנהיגים‬
‫ישראלים‪ ,‬במיוחד כשהם הולכים למערב לאסוף תרומות‬
‫מיהודים דתיים‪ ,‬היא טובה לעסקים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מאז‬
‫הקמת המדינה אף מפלגה לא הייתה מסוגלת אי פעם‬
‫להרכיב ממשלה בלי לגרום למיעוט הדתי להטות את‬
‫המאזן (למרות כל זאת‪ ,‬הערבים באופן כללי מדגישים את‬
‫האופי הדתי של הציונות וישראל)‪ .‬הזלזול בכבוד של‬
‫הציונים האוכלים חזיר וזורקים את כל מסורות היהדות‬
‫שלהם‪ ,‬הביאה‪ ,‬מאז ראשיתה של הציונות‪ ,‬לניכור‬
‫הספרדים שהם‪ ,‬כמו שאר המוסלמים והנוצרים במזרח‬
‫‪.‬התיכון‪ ,‬חברה מסורתית‬
‫התנועה הציונית מאמינה בעלייה של כל או מרבית ‪4.‬‬
‫היהודים לפלסטינה כפתרון פוליטי לבעיה היהודית‪.‬‬
‫הגירה המונית אינו מושג זר לאשכנזים הואיל וההיסטוריה‬
‫של יהדות אירופה גדושה בדיכוי ופיזור‪ ,‬כפי שהם גורשו‬
‫ממדינה אחת לאחרת‪ .‬נדידות אלו גרמו לאירופאים לראות‬
‫את היהודים האשכנזים כנוכרים חסרי שורשים‪ .‬בסוף‬
‫מספר רב מהם היגר לאמריקה‪ .‬רבים מן היהודים‬
‫האשכנזים חיו גם כן בגטאות‪ ,‬מנותקים מהאוכלוסייה‬
‫הסובבת ומבוערים משפתם וממנהגיהם‪ .‬הם לא התלבשו‬
‫כמו שכניהם או אכלו את אותו האוכל‪ .‬מצב זה נמשך‬
 ‫לתוך המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ובמקומות אחדים עד המאה‬
‫העשרים‪ .‬מצד שני‪ ,‬המושג של הגירה המונית היה זר‬
‫לספרדים‪ ,‬הואיל והם לא גורשו מאף מדינה ערבית או‬
‫אסלאמית (מלבד על ידי הנוצרים לאחר נפילתה של‬
‫ספרד המוסלמית)‪ .‬הם לא חיו בגטאות‪ ,‬אלא ברובעים‬
‫לעיתים הומוגניים ולעיתים מעורבים‪ .‬הם דיברו אותה‬
‫שפה והתחלקו בתרבות של הקהילה האסלאמית ‪ ,‬נהגו‬
‫באותם מסורות ולבשו את אותם בגדים‪ .‬הם אכלו את‬
‫אותו האוכל והשתתפו באותם ערכים‪ .‬אבי סירב לשנות‬
‫את הלבוש הערבי המסורתי שלו‪ .‬הוא סירב ללבוש‬
‫חליפה אירופאית והמשיך לחבוש תרבוש בקיץ וכפייה‬
‫בחורף‪ .‬היא סירב לקצץ את שפמו הארוך ונהג לומר‬
‫"שפמו של גבר הוא סימן לכבוד ולגברות שלו‪ ".‬הוא היה‬
‫גאה לצאת כשהוא לבוש בעבייה‪ 1‬שלו הרקומה בצבע‬
‫הכסף ולעג לדור הצעיר שחיקה את האירופאים‪ .‬הוא‬
‫סירב לגמרי לדבר עברית ובקביעות דיבר ערבית עד ליום‬
‫‪.‬מותו‬
‫שורשי היהודים הספרדים מרחיקים לכת באדמת‬
‫האסלאם‪ ,‬ואם הם כן הסתובבו תמיד היה זה למדינה‬
‫אסלאמית אחרת‪ .‬המוסלמים התייחסו לספרדים כאל‬
‫חבריהם האזרחים‪ .‬היהודים בחצי האי ערביה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בתימן עברו תהליך של ערביזציה במשך הזמן‪ .‬לכן‬
‫היהודים חיו בבטחה בעולם הערבי מאז שחר ההיסטוריה‪,‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬עד שעשו להם טרנספורמציה לישראל ב‪-‬‬
‫‪ .1948‬היליד היהודי חש שהוא אחד התושבים הוותיקים‬
‫ביותר באזור ולעיתים קרובות מאוד היה מסתכל על‬
‫האנשים באופן כללי שבאו אל הערים‪ ,‬שם הוא בדרך‬
‫כלל חי‪ ,‬כחיצונים‪ .‬הספרדים‪ ,‬במיוחד אלה מעיראק‪ ,‬תימן‬
‫ומרוקו‪ ,‬משתמשים בצורת ההיגוי הקוראנית הקלאסית של‬
‫העיצורים‪ ,‬אפילו כאשר הם מדברים ערבית מדוברת‪.‬‬
‫יהודי ספרד שגורשו יחד עם אחיהם המוסלמים והלכו‬
‫לתורכיה‪ ,‬לבלקן (וצפון אפריקה)‪ ,‬אינם "אירופאים"‪ ,‬כפי‬
‫שהיסטוריונים ציונים (כמו ברנרד לוויס) מכנים אותם‪,‬‬
‫‪.‬אלא מזרח תיכוניים‬
‫הציונות היא תנועה התנחלותית אשר הדחיקה את ‪5.‬‬
‫הא וכלוסייה הילידה‪ .‬הספרדים נהגו לשמוע דיווחים על‬
‫היהירות וההפליה הגזעית של האשכנזים הציונים‬
‫מקרוביהם היהודים בפלסטינה‪ ,‬ומספרדים אחרים שהיגרו‬
‫לפלסטינה ולאחר מכן חזרו לביתם‪ .‬הספרדים הבחינו‬
‫שכל מנהיגי התנועה הציונית היו אשכנזים‪ .‬האפליה‬
‫הרחיקה את הספרדים מהתוכניות של הציונים‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬ספרדים שהייתה להם תובנה לקחו חלק במאבק‬
‫נגד הציונות יחד עם המוסלמים והנוצרים‪ .‬במצרים חבר‬
‫אשכנזי מחובבי ציון כתב מכתב ב‪ 13-‬בדצמבר ‪1910‬‬
‫למשרד הציונות בקלן‪ .‬הוא תיאר את התנגדות יהודי‬
‫מצרים לרעיונותיהם של הציונים‪ .‬הכותב אמר שהם היו‬
‫הרוב המכריע בקהילה היהודית המצרית‪ .‬הפרו‪-‬ציונים‬
‫היחידים היו המיעוט שהיגר לשם מאירופה במהלך‬
‫שלושים השנים הקודמות ואשר לא יכלו לחדור לקהילה‬
‫הילידה‪ .‬הוא המשיך שראש הקהילה היהודית המצרית‪,‬‬
‫מיסייה קאטאני‪ ,‬שם את תוכניתו של הרצל מטרה ללעג‪2.‬‬
‫אינטלקטואלים יהודים רבים‪ ,‬עם יעקב סאנועה (או אבו‪-‬‬
‫נאדארה) בחזית‪ ,‬הצטרפו למאבק העממי נגד שלטון זר‪.‬‬
‫סאנועה היה מחזאי ועיתונאי שהקים את התיאטרון המצרי‬
 ‫הראשון ב‪ .1870-‬אנשים אחדים קראו לו "מולייר המצרי"‪.‬‬
‫תחת השם של אבו‪-‬נאדארה‪ ,‬הוא גם פרסם את כתב‬
‫העת ההומוריסטי הראשון בעולם הערבי שהכיל‬
‫קריקטורות ב‪ .1876-‬הבריטים הגלו אותו לפריז שם הוא‬
‫המשיך את כתיבתו נגד ההתנחלות‪ .‬הוא היה אחד מחלוצי‬
‫הדוקטרינה "מצרים עבור המצרים" ו"מצרים עבור כל‬
‫המצרים" אשר סיסמא זו עלתה במפגשים עממיים אל מול‬
‫הפירמידות‪ .‬בקהיר המפלגה האנטי‪-‬ציונית עשתה אסיפת‬
‫תמיכה בראש הקהילה ונוצרי מונה לנהל את בתי הספר‬
‫של הקהילה ולהפסיק את התעמולה הציונית בבתי‬
‫הספר‪ .‬הציונים האשכנזים היו נחושים בדעתם להשיג‬
‫כספים עבור פלסטינה‪ ,‬אך יהודי מצרים הגיבו שזה מיועד‬
‫לגרום להם לעוני והתפוררות‪ .‬האשכנזים היו קהילה‬
‫בנפרד מיהודי מצרים‪ ,‬לא רק בגלל הציונות שלהם אלא‬
‫גם בגלל הכפירה שלהם‪ .‬הואיל והציונות הפוליטית הייתה‬
‫חילונית‪ ,‬הציונים האשכנזים היו נוכרים ליהודי מצרים‪.‬‬
‫בחוגי הציונים‪ ,‬הדיבורים נסבו בעיקר על יהודי אירופה‪,‬‬
‫כאילו שהספרדים לא היו קיימים‪" .‬איזו משמעות יכולה‬
‫להיות לציונות‪ ,‬המתבטאת במונחים של מחשבה רוסית‪,‬‬
‫לגבי אלה שספגו את הפילוסופיה של המזרח והיו‬
‫מושפעים רק באופן שיטחי על ידי הערכים המערביים‪.‬‬
‫אילו פתרונות היו לציונים להציע לבעיות שלהם‪3".‬‬
‫במאי ‪ ,1938‬בתקופת המרד של הפלסטינים‪ ,‬כשכמה‬
‫אזרביז'נים הפגינו נגד "היהודים"‪ ,‬והפרלמנט המצרי דרש‬
‫נקיטת אמצעים נגד בעלי ההון יהודים‪ ,‬הרב הראשי‬
‫במצרים‪ ,‬חיים נחום אפנדי‪ ,‬קרא אל הקהילה שלו להגן‬
‫על ארצם נגד הציונים והאיץ בהם לתרום לסיוע לפליטים‬
‫הפלסטינים‪ 4.‬קריאה זו הוכיחה את טענתו של חיים וייצמן‬
‫"הציונות לא קיימת במצרים‪ ".‬בשנות הארבעים‪ ,‬יהודים‬
‫רבים היו מעורבים במפלגה הקומוניסטית המצרית‪ ,‬או‬
‫לשחרור לאומי‪ .‬הקראים הרכיבו ארגון ‪ MDLN‬בארגון‬
‫קומוניסטי משלהם בקהיר (הכוכב האדום) להיאבק נגד‬
‫הציונות והאימפריאליזם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חוגים מוסלמים‬
‫חילוניים בקהיר האשימו את כל היהודים שהם "ציונים"‬
‫וב"סיוע לאימפריאליזם"‪ .‬לאחר הקמת מדינת ישראל‪,‬‬
‫ובמיוחד לאחר סואץ (‪ ,)1956‬יהודי מצרים למעשה נאלצו‬
‫לעזוב את הארץ שבה הם חיו יותר מאלפיים שנה‪ .‬מתוך‬
‫‪ 79,000‬יהודים שם ב‪ ,1946-‬רק ‪ 2,00‬נותרו‪ .‬שני שליש מן‬
‫המהגרים הלכו למערב‪ .‬השליש האחר הואיל והיה עני‬
‫מדי ללכת למערב היה חייב ללכת לישראל‪ .‬אנואר סאדת‬
‫ידע איזו טעות עשתה הממשלה המצרית וקרא ליהודי‬
‫מצרים בישראל "לחזור כאזרחים ממדרגה ראשונה‪– " ,‬‬
‫הערה אירונית על הסטאטוס המעמדי המשני שלהם‬
‫בישראל‪5.‬‬
‫באלג'יריה נכשלו הציונים בניסיונותיהם להביא את‬
‫היהודים לפלסטינה‪ 150,000 .‬מיהודי אלג'יר‪ 99( ,‬אחוז)‬
‫היגרו לצרפת‪ ,‬ומטוניס ‪ 60‬אחוז מהיהודים הלכו לצרפת‬
‫ולארצות אירופאיות אחרות‪6.‬‬
‫בעיראק‪ ,‬היהודים לקחו חלק בחיים התרבותיים‪,‬‬
‫החברתיים והפוליטיים של המדינה‪ ,‬ורבים היו רדיקלים‪.‬‬
‫היו‬
‫מלומדים יהודים מפורסמים כמו מאיר בסרי‪ ,‬המשורר‬
‫אנואר שאול‪ ,‬מורד מיכאל‪ ,‬יעקב בלבול‪ ,‬האחים סלים‬
‫וסלמן דרוויש‪ ,‬אברהים יעקב‪ ,‬עובדיה וסלים אל‪-‬כתיב‬
 ‫וסלים קטן‪ .‬הסופרים היהודים היו בין הראשונים שתרגמו‬
‫עבודות משפות אירופאיות לערבית‪ .‬הם הוציאו לאור כתבי‬
‫עת שונים כמו אל‪-‬חריס (‪ ,)1920‬אל‪-‬מיסבח (‪,)1924-1929‬‬
‫אל‪-‬חאסד (‪ ,)1929-1937‬אל‪-‬בוסטן (‪ )1929-1938‬ואל‪-‬‬
‫באריד אל‪-‬יומי (‪ – )1948‬כולם היו בערבית – והיו פעילים‬
‫בכתבי עת עיראקיים אחרים‪ .‬משנות העשרים היהודים‬
‫בלטו בתיאטרון מודרני עיראקי ובעיקר בתחום המוסיקה‬
‫הערבית והעיראקית‪ .‬ראה רשימת המוסיקאים היהודים‬
‫העיראקים בעבודתו של י‪ .‬קוג'מן (‪7.)1978‬‬
‫חוגים לאומנים קיצונים אחדים האשימו את יהודי עיראק‬
‫"בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם"‪ .‬האשמה זו הייתה‬
‫מבוססת על התנגדותם של כמה נכבדים יהודים‬
‫לעצמאות עיראקית‪ ,‬אבל בעמדה זהה זו אחזו כמה‬
‫מוסלמים מזרח‪-‬תיכונים ונוצרים כפי שנראה בתצהיר‬
‫שעשה הנציב העליון הבריטי בעיראק ב‪ 11-‬ביוני ‪1921‬‬
‫לשר המושבות‪ 8.‬יהודים רבים ראו בכך שחלוקת המזרח‬
‫התיכון למדינות קטנות ולממשלות אזוריות תחת מנהיגות‬
‫מקהילה אחת או אחרת תהווה פגיעה במיעוט הדתי‬
‫ותעודד שוביניזם כתתי ואזורי‪ .‬אחרים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רצו‬
‫בדיוק כך‪ ,‬ובלבנון נראו התוצאות‪ .‬כמה ממנהיגי היהודים‬
‫שלחו מברקים לעיתונים עיראק ואל‪-‬נהדה ב‪ 1-‬בספטמבר‬
‫‪ ,1918‬בהם הם הביעו את תמיכתם להתנגדות הערבים‬
‫להצהרת בלפור‪ 9.‬ב‪ 13-‬בספטמבר ‪ 1929‬יהודים השתתפו‬
‫במפגן לאומי במסגד היידאר‪-‬חאנא‪ ,‬בהשתתפות ג'עפר‬
‫אבו אל‪-‬טימן ואחרים שנאמו‪ .‬המשורר היהודי‪ ,‬אנואר‬
‫שאול‪ ,‬האשים את האימפריאליזם הבריטי בפלסטינה‬
‫ואמר שהצהרת בלפור נועדה לשרת את השאיפות‬
 ‫להתנחלות‪ 10,‬ובספרו‪ ,‬הפעילות הציונית בעיראק‪ ,‬כהן‬
‫חיים יוסף כתב שנוכחות הבריטים הייתה הגורם החשוב‬
‫ביותר לציונות בעיראק‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬במרץ ‪1921‬‬
‫הבריטים נתנו לארגון הציונות המסופוטאמי לפעול‬
‫בעיראק‪ .‬שנתיים לאחר מכן הוסר ההיתר‪ ,‬אולם זה לא‬
‫מנע מחופן יהודים אשכנזים זרים להמשיך באיסוף‬
‫הכספים שלהם ו"לייצג" את יהודי עיראק בועידות הציונות‬
‫העולמית‪ .‬למרות הסיוע שקיבלו שליחי הציונות‬
‫מהבריטים‪ ,‬נתיני עיראק היהודים היו אדישים או עוינים‬
‫לציונות‪ .‬כשהותר ל"מועצת הציונות" לנהל פעילות‬
‫פוליטית‪ ,‬הנציב העליון הבריטי קיבל משלחת של יהודים‬
‫שהביעו את התנגדותם‪ .‬הציונים לכן נכשלו בשכנוע כל‬
‫אשיות חשובה מלבד האיש הידוע בשם "המורה"‪ ,‬ששמו‬
‫האמיתי היה הרון ששון‪ .‬במלאת שנה להצהרת בלפור‪,‬‬
‫סר ארנולד ווילסון כתב למשרד המושבות שההצהרה לא‬
‫עוררה שום עניין בעיראק‪ .‬הוא הוסיף שהוא שוחח על‬
‫העניין עם אישים יהודים‪ ,‬אך הם הביעו את תחושת‬
‫השייכות שלהם לעיראק‪ ,‬אותה הם תיארו כגן עדן‬
‫בהשוואה לעוני בפלסטינה‪ 11.‬עמדה זו הייתה גם עמדתו‬
‫של מנחם סאלי דניאל‪ ,‬אחד ממנהיגי היהודים של בגדאד‬
‫ובעל קרקעות גדול‪ .‬הוא שלח מכתב לארגון הציונות‬
‫כשהוא מתריע מפני ההרס שהציונות יכולה להביא ליהודי‬
‫עיראק‪ ,‬ושהציונות יכולה לגרום לניכור היהודים מן‬
‫העיראקים ולפגוע ביחסים הבין‪-‬עדתיים‪ .‬הוא המשיך שכל‬
‫ערבי חש שהציונות מתנגשת עם זכויותיו ולכן מוטל היה‬
‫עליו לא לחסוך בשום מאמץ כדי להיאבק בה‪" .‬כל סימן‬
‫של אהדה לציונות"‪ ,‬הוא הוסיף‪" ,‬יתפרש כבגידה במטרה‬
 ‫הערבית‪ ".‬המחבר מייחס זאת למצב הרגיש שיהדות‬
‫עיראק מצאה את עצמה בו עקב הכוח הכלכלי‬
‫והתפקידים הממשלתיים שלה‪ ,‬במיוחד בבגדאד שם היוו‬
‫היהודים שליש מן האוכלוסייה‪ 12.‬אחד מעורכי הדין‬
‫היהודים המפורסמים ביותר של בגדאד גם כן מתח‬
‫ביקורת על הציונות‪ .‬בעיראק טיימס בשפה האנגלית מה‪5-‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1938‬יוסוף אל‪-‬כביר כתב שהצהרת בלפור‬
‫הייתה מדיניות מסוכנת ופזיזה וציין את השטות של‬
‫האשליה ההיסטורית שהציונים נהגו לקשר את ה"זכויות"‬
‫‪.‬שלהם למדינה עברית שנעלמה אלפיים שנה קודם לכן‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ארגון הציונות שיגר‬
‫משלחות לארצות ערב כדי להבריח יהודים אל פלסטינה‪.‬‬
‫אולם הנתינים היהודים אתגרו ניסיונות אלה והמספר‬
‫שעזב את עיראק‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בין ‪ 1946-1948‬היה רק ‪13 .65‬‬
‫רבים מן המהגרים האלה מספרים שהם היו ילדים באותו‬
‫זמן ושסוכני הציונות הונו אותם לעזוב את עיראק ללא‬
‫ידיעת וגם ללא הסכמת משפחותיהם‪ .‬אנשים התחילו‬
‫לעזוב את עיראק בתחילת מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫במיוחד לאחר אלימות כנופיית פושעים‪ ,‬הידועה בשם אל‪-‬‬
‫פרהוד‪ ,‬ותנועת ראשיד עלי אל‪-‬גיילאני ב‪ 1941-‬שהקיפה‬
‫את עיראק‪,‬סוריה‪ ,‬לבנון וארצות אחרות‪ .‬היה זה אסון‬
‫להורי הילדים האלה‪ .‬אחדים מהם הלכו לשגריר העיראקי‬
‫בירושלים ובכו כשהם מתחננים אליו להחזיר את הילדים‬
‫הביתה‪ .‬דן רם‪ ,‬אחד משליחי הציונות‪ ,‬דיווח ליגאל אלון –‬
‫ראש מבצעי החוץ של ההגנה –במכתב מתאריך ‪9‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1045‬שהפעילות הציונית אינה מניבה תוצאות‬
‫והציע שהשליחים האשכנזים יחזרו לפלסטינה‪ 14.‬אנצו‬
 ‫סירני‪ ,‬ראש המשימה הציונית החשאית בעיראק‪ ,‬כתב‬
‫מכתב לסוכנות היהודית שבו הוא מביע דעה שתנועת‬
‫הציונית נכשלה "עקב אדישותם של הנתינים היהודים"‪15.‬‬
‫אפילו לאחר ההתקפות וההרג שהתרחשו בפרהוד‬
‫העיראקי‪ ,‬היהודים עדיין לא הפגינו כל תמיכה לרעיון‬
‫ההגירה‪ .‬סרני זוקף את זה לנכונות של היהודים לשכוח‬
‫מה שקרה להם ולהמשיך עם חייהם‪ ,‬ונוסף לכך‬
‫להתפתחות הכלכלית המהירה שנבעה מהמלחמה‬
‫והפיצויים ששילמה הממשלה לקורבנות‪16.‬‬
‫השליח היהודי לסוריה ולבנון‪ ,‬מונייה צ‪ .‬מרדור‪ ,‬גם כן‬
‫כתב שהנתינים היהודים אינם מעוניינים בהגירה‪ ,‬ואז‬
‫הארגון הציוני החשאי הפנה את מאמציו לכיוון הנוער‬
‫בלבד‪ 17.‬כאשר רות קליגר הגיעה למצרים כדי לארגן את‬
‫הגירת היהודים ולאסוף תרומות מהעשירים‪ ,‬קטני פאשה‪,‬‬
‫ראש הקהילה היהודית‪ ,‬הכריז שהוא ישסה את הכלבים‬
‫שלו עליה ועל כל שליח ציוני אחר‪18.‬‬
‫כאשר הם הגיעו לטוניס לאחר מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫השליחים הציונים מצאו שליהודי טוניס לא הייתה שנאה‬
‫לגרמנים‪ .‬יהודי טוניס התקשו להאמין שהשואה התרחשה‬
‫באירופה‪ ,‬היות והפאשה המוסלמי של טוניס הבטיח‬
‫ערובה לביטחונם בעת פגישה פרטית בארמונו בה נוכחו‬
‫ראשי הקהילה היהודית ומנהיגי המוסלמים‪ .‬הפאשה‬
‫הבטיח לנתיניו היהודים שהוא יגן עליהם כי הם היו דימים‪.‬‬
‫כאשר השפעתם של השליחים הציונים גברה לאחר‬
‫המלחמה‪ ,‬מנהיגי הקהילה הטוניסאית תבעו את גירושם‪.‬‬
‫הם ניגשו לרשויות הטוניסאיות עם מכתב התנגדות מן‬
‫הקהילה היהודית על פעילותם –והם אכן גורשו‪19.‬‬
‫ב‪ 1948-‬יהודים עיראקים השתתפו עם שכניהם המוסלמים‬
‫והנוצרים במאבק נגד הפרו‪-‬בריטי סאלי ג'אבאר ונגד‬
‫הסכם פורטסמות'‪ .‬כאשר הפעיל היהודי שמרן עלואן‪,‬‬
‫נהרג בידי המשטרה‪ ,‬העיתון הימני לאומני‪ ,‬אל‪-‬יאקזה‪,‬‬
‫במהדורה של ה‪ 5-‬בפברואר ‪ 1948‬הלל אותו כקדוש‬
‫מעונה של העם העיראקי על מאבקו לחופש‪ .‬הוא גם‬
‫פרסם את שמותיהם של היהודים שתרמו למטרת העם‬
‫הערבי הפלסטיני‪20.‬‬
‫ב‪ 1946-‬יהודים עיראקים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים התחילו את‬
‫"הליגה האנטי‪-‬ציונית" כדי להתנגד למזימות של הציונים‬
‫ולהברחת יהודים לפלסטינה וגם לשמר את זהותם‬
‫העיראקית‪ .‬בהתאם למערכות (‪ ,)1969‬בשעה שישיבות‬
‫הציונות החשאיות התנהלו בנוכחות של בערך שלושים‬
‫ושישה איש ב‪ ,1948-‬עיתון הליגה (עוסבה) יצא יום ב‪-‬‬
‫‪ 6,000‬עותקים‪ .‬ב‪ 1949-‬המשטרה עצרה ארבעים ושמונה‬
‫ציונים חשודים וכהן מעיר על האירוע הזה "מעצרים אלה‬
‫הביאו לחיסולה של התנועה הציונית בעיראק‪21".‬‬
‫הפוליטיקאי הישראלי‪ ,‬אליהו אילת‪ ,‬טען "הספרדים אינם‬
‫חפצים להעביר את נאמנותם לישראל‪ 22",‬ובתקופת‬
‫הסתערות הפרופגנדה הציונית‪ ,‬הרב הראשי ששון כדורי‪,‬‬
‫הכריז "המנהיגים האחראים של יהדות עיראק מאמינים‬
‫שארץ זו היא מולדתם באש ובמים"‪ ,‬והמנהיגות‪ ,‬לפי דברי‬
‫הרב הראשי‪ ,‬האמינה שהזמנים הקשים יחלפו במהרה‪23.‬‬
‫ב‪ 11-‬בדצמבר ‪ ,1949‬ששון כדורי התפטר מתפקידו כראש‬
‫הקהילה היהודית מחמת המגבלות שהוטלו על היהודים‬
‫כתוצאה מהמלחמה בפלסטינה‪ .‬בגיליון שלו מה‪30-‬‬
‫בדצמבר‪ 1949 ,‬העיתון הבריטי‪ ,‬הכרוניקל היהודי‪ ,‬העיר‬
‫"הרב הראשי ויהודי עיראק אינם אוהבים את הציונות היות‬
‫והיא גרמה להם לקשיים‪ .‬הם מעדיפים להישאר בעיראק‬
‫ולחיות תחת החסות של האסלאם וסובלנותו‪ .‬הם קשורים‬
‫לבתיהם ולמסורות שלהם‪ ,‬ולקברם של נביאיהם בעיראק‪.‬‬
‫אין להם שום רצון לעזוב את ארצם ולחיות במחנות‬
‫פליטים בישראל‪ .‬הם מאמינים שהאנשים שם אינם‬
‫ידידותיים למדי כלפי יהודים מזרחים‪24".‬‬
‫יהודי ספרד בטורקיה הצטרפו אל התנועה האנטי‪-‬ציונית‬
‫גם כן‪ .‬בין ‪ 1897‬ו‪ 1919-‬הם הוציאו לאור עיתון בשם אל‪-‬‬
‫מאסיראנט שהרתיע את כל היהודים נגד הציונות‪25.‬‬
‫למרות שהלאום והתרבות הצרפתית נכפו עליהם‪,‬‬
‫משכילים יהודים באלג'יריה הצטרפו להתנגדות הלאומית‬
‫– במיוחד למרד של ג'אוזי אבו אל‪-‬חייר ב‪ 8-‬בנובמבר‪,‬‬
‫‪ .1942‬המרד סלל את הדרך לצבא האמריקאי לשחרר את‬
‫המגרב מהגרמנים‪ .‬כשהיהודים גילו לאמיתה שהצרפתים‬
‫הרסו את היחסים היהודים‪/‬מוסלמים‪ ,‬הם לא היגרו‬
‫אלא לצרפת‪ .‬בסוריה רוב היהודים הצביעו ‪,‬לישראל‬
‫ברגליהם! למרות שהיו שם ‪ 27,770‬יהודים בהתאם‬
‫למפקד של ‪ 22,000 ,1943‬הלכו לאמריקה באמצע שנות‬
‫הארבעים‪26.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הרוב המכריע של הספרדים או שהתנגד לציונות‬
‫או פשוט לא היו מעוניינים בה‪ .‬באופן טבעי הם ניסו‬
‫להישאר כל אחד בארצות הערביות‪/‬מוסלמיות שלו‪.‬‬
‫המיעוט ששיתף פעולה עם הציונים לא תפס למעשה את‬
‫החשיבות של הציונות עד שהוא נתקל באפליה הגזענית‬
‫‪.‬במחנות העבודה בישראל‪ .‬רובם הסתכלו אחורה בצער‬
‫הציונות דוחה את הספרדים‬
‫באותה מידה שהספרדים התנגדו לציונות‪ ,‬והשתיקה הזאת‬
‫הייתה הדדית‪ .‬תנועת הציונות סירבה להביא יהודים אלה‬
‫לפלסטינה או לתת להם להשתתף בתוכניות ההתיישבות‬
‫שלהם‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬מלבד אלפיים תימנים‪ ,‬כורדים‬
‫ואיראנים‪ ,‬ששוגרו לישראל כדי לעשות את עבודות‬
‫השוליים שהאשכנזים לא רצו לעשות‪ .‬הסיבות החשובות‬
‫‪:‬ביותר למדיניות זו היו כלהלן‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬בהיותה תנועה אשכנזית אירופאית‪1. ,‬‬
‫‪.‬דאגה רק ליהודים אשכנזים‬
‫היות והם חיו בגטאות במשך מאות שנים‪ ,‬האשכנזים ‪2.‬‬
‫‪.‬יצרו קהילה סגורה אשר דחתה כל אחד מבחוץ‬
‫כשהם מאמינים שהם העילית של העם היהודי‪ ,‬הם ‪3.‬‬
‫ראו את הספרדים כנחותים ואינם מסוגלים לבצע עבודה‬
‫חלוצית (ראה פרק שמיני – דעותיהם של האשכנזים על‬
‫הספרדים)‪ .‬היות ואין להם דבר מלבד זילות כלפי‬
‫הערבים‪ ,‬האשכנזים ראו את היהודים שחיו עם הערבים‬
‫באותו אור‪( .‬ראה כדורי‪ .)310-311 ,1970 ,‬יתר על כן‪,‬‬
‫היהירות שלהם אינה מתירה להם להודות בפחד תת‪-‬‬
‫‪.‬הכרתי מערבים וספרדים‬
‫התרומות מיהדות העולם נחלקו בין תוכניות הציונים ‪4.‬‬
‫ולמפלגות הציוניות‪ ,‬השתתפות הספרדים משמעותה‬
‫‪.‬הייתה הפחתת הכספים לאשכנזים‬

‫הגורמים להגירה‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,‬מרבית היהודים מארצות ערב‬
‫ואסלאם היגרו לישראל‪ .‬ההיסטוריונים חלוקים לגבי‬
‫הסיבות המדויקות לכך‪ .‬היסטוריונים ציונים תולים את זה‬
‫ב"דיכוי היהודים על ידי המוסלמים והערבים"‪ ,‬אך‬
 ‫היסטוריונים אנטי‪-‬ציונים מסכימים שזה היה כתוצאה‬
‫‪.‬מקשר ציוני‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הממסד הציוני החליט‬
‫להביא את כל "הספרדים"‪ ,‬אם כי החלטה זו בלבד לא‬
‫הייתה מספקת כדי לגרום ליהודים מארצות ערב ואסלאם‬
‫לעזוב ולבוא לישראל‪ .‬כל האמצעים שהפעילו הציונים‬
‫כמו רמאות‪ ,‬טרור‪ ,‬שוחד ולחץ על ממשלות ערב לא עזרו‪.‬‬
‫בגלל סיבה זו לציונים היה צורך בגורם אחר שידחוף את‬
‫הספרדים לידי הגירה‪ .‬והגורם הזה היה כיתתיות שאת‬
‫גרעיניה זרעה ההתנחלות‪ ,‬ואשר ניזונה מהעימות הציוני‪-‬‬
‫ערבי והקטסטרופה של העם הפלסטיני‪ .‬אדם חייב‪ ,‬בכל‬
‫אופן‪ ,‬להימנע מהכללה‪ ,‬מאחר שהגורמים המעורבים‬
‫השתנו ממקום למקום ובהתאם למעמד וחברה‪ .‬זה גם חל‬
‫על המניעים של הממשלות הערביות והאסלאמיות‬
‫‪.‬שאפשרו ליהודים להגר לישראל‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה התברר לממסד הציוני‬
‫שגרמניה הנאצית השמידה את מאגר ההגירה היהודית‬
‫מאירופה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יהודי אמריקה ואירופה לא הביעו‬
‫רצון להגר לפלסטינה‪ ,‬וגם לא מרבית האשכנזים מברית‬
‫המועצות‪ ,‬לכן הממסד הציוני שינה את עמדתו לגבי‬
‫הגירת הספרדים מארצות ערב ואסלאם‪ .‬בין ‪ 1948‬ו‪,1975-‬‬
‫הרשויות הצליחו להביא ‪ 819,000‬אשכנזים (במיוחד‬
‫מארצות סוציאליסטיות)‪ ,‬אך הממסד הציוני עדיין לא היה‬
‫מרוצה היות ומרביתם סלדו מעבודת כפיים וחלק‬
‫השתמשו בישראל כמקום ביניים לאמריקה‪ .‬וכך הוחלט‬
‫להביא את הספרדים ככוח עבודה זול ולשירות צבאי‪ .‬בן‬
‫גוריון לעיתים קרובות הכריז "זוהי עלייה אשר תחזק את‬
‫ביטחון המדינה יותר מכל דבר אחר‪ ".‬שמעון פרס‪ ,‬מאוחר‬
‫יותר ראש מפלגת העבודה‪ ,‬הצהיר בסוף שנות החמישים‬
‫שהגירה ממושכת תאפשר לישראל להיות בעלת צבא בן‪-‬‬
‫מיליון אשר בתמורה ייסע לישראל לכפות את המנהיגות‬
‫שלה על המזרח התיכון‪ ,‬הצהרה שנדחתה על ידי בן‬
‫גוריון‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬מסיבות טקטיות‪ .‬פרס‪ ,‬הנחשב‬
‫לאחד הנצים של מפלגת העבודה‪ ,‬היה מנכ"ל משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬שינה את שמו הפולני מ"פרסקי" למילה העברית‬
‫פרס (עוף דורס)‪ .‬ישראל גם התכוונה ליישב את כל‬
‫השטחים שכבשה ואשר את תושביהם היא גירשה כדי‬
‫למנוע את חזרתם ולהצדיק את טענתה שמה שקה שם‬
‫היה פשוט "חילוף אוכלוסין" בין ישראל ומדינות ערב‪.‬‬
‫במהלך תקופה זו מספר "הספרדים" שהגיע לישראל היה‬
‫‪ ,751,000‬או ‪ 48‬אחוז מכלל הנהירה של ‪.1,570,000‬‬
‫הקטסטרופה של הפלסטינים‪ ,‬הערבים והאסלאם היא‬
‫שכוח‪-‬האדם האדיר שהסיט את מאזן הכוח לטובת ישראל‬
‫לא היה מארצות אויב‪ ,‬אלא בא בדיוק מאותן ארצות‬
‫ערביות‪ ,‬אסלאמיות וסוציאליסטיות‪ .‬כשלון דיפלומטי‪ ,‬או‬
‫לאומי‪ ,‬זה‪ ,‬דורש תחקיר זהיר מאוד‪ .‬אנו יכולים לאמוד את‬
‫ההתפתחויות הכלכליות והצבאיות שהתרחשו בישראל‬
‫כתוצאה מהגירה המונית זו אם ניקח בחשבון שסך הכל‬
‫מספר היהודים בפלסטינה בזמן הקמת המדינה היה רק‬
‫‪ ,630,000‬שהיווה שליש מן האוכלוסייה‪ .‬הנושא גם כן‬
‫דורש תחקיר על ההתפתחות הכלכלית שהתרחשה‬
‫כתוצאה מהייבוא של כוח עבודה זול לתוך‬
‫ישראל (ראה פרק תשיעי)‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬עלינו להשוות את‬
‫הנהירה עם ההגירה היהודית שהתרחשה מאז תחילת‬
‫ההתיישבות הציונית כדי למצות את הפרופורציה של יהודי‬
‫‪.‬האסלאם‬
‫ההגירה היהודית לפלסטינה ביחס למהגרים מתחום‬
‫האסלאם (‪27 )1882-1975‬‬
‫עלייה תאריך סה"כ מס' המהגרים מס' מארצות אסלאם‬
‫שיעור הספרדים‬
‫ראשונה ‪4% 1.000 25.000 1882-1903‬‬
‫שנייה ‪5% 2.000 40.000 1904-1914‬‬
‫שלישית ‪7% 2.400 35.000 1919-1923‬‬
‫רביעית ‪12% 9.800 82.000 1924-1931‬‬
‫חמישית ‪10% 36.200 265.000 1932-1948‬‬
‫לאחר קום המדינה ‪48% 751.000 1.570.000 1948-1975‬‬

‫ישראל הצליחה להכפיל את האוכלוסייה שלה במשך‬

‫שלושת השנים הראשונות מאז הקמתה‪ .‬את ‪559,675‬‬
‫‪:‬המהגרים שהגיעו בין השנים ‪ 1948-1951‬ניתן לחלק כך‬
‫ממזרח אירופה ‪271,188‬‬
‫‪.‬מדאר אל‪-‬אסלאם ‪241,870‬‬
‫ממערב אירופה‪ ,‬אמריקה וארצות אחרות‪46,617 28.‬‬
‫לשנת ‪ 1954‬מספר המהגרים מאז הקמת המדינה היגיע ל‪-‬‬
‫‪ ,725.000:‬נחלק להלן‬
‫מארצות ערב והאיסלאם‪29‬‬
‫עיראק ‪125.000‬‬
‫תימן ועאדן ‪49.000‬‬
‫מרוקו‪/‬טוניס ‪90.000‬‬
‫טורקיה ‪35.000‬‬
‫איראן ‪27.000‬‬
‫סה"כ ‪326.000‬‬
 ‫ממזרח אירופה (קרי‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬מלבד הבולגרים‬
‫‪:‬הספרדים)‬
‫בולגריה ‪38.000‬‬
‫הונגריה ‪15.000‬‬
‫רומניה ‪122.000‬‬
‫פולין ‪107.000‬‬
‫ארצות אחרות ‪117.000‬‬
‫סה"כ ‪725.000‬‬

‫ב‪ 1954-‬שיעור הפלסטינים צנח מ‪ 70-‬אחוז ל‪ 11-‬אחוז עקב‬

‫גירושם והגירת היהודים‪ .‬במהלך אותה תקופה ‪50,000‬‬
‫יהודים שהיוו ‪ 7‬אחוזים מכלל המהגרים וברובם ספרדים‪,‬‬
‫עזבו את הארץ‪30.‬‬
‫ב‪ 1958-‬אברהם עבאס‪ ,‬יהודי סורי שהשתייך לאחדות‬
‫העבודה (המפלגה הסוציאליסטית הציונית) כתב שמספר‬
‫הספרדים שהיגרו מאז ‪ 1948‬היה ‪( 600,000‬מתוך כלל של‬
‫‪ 900,000‬מהגרים במהלך אותה תקופה)‪ .‬הוא פירט את‬
‫ארצות מוצאם כלהלן‪31:‬‬
‫צפון אפריקה ‪150.000‬‬
‫עיראק ‪125.000‬‬
‫תימן ‪50.000‬‬
‫לוב ‪40.000‬‬
‫מצרים ‪40.000‬‬
‫איראן ‪35.000‬‬
‫טורקיה ‪40.000‬‬
‫בולגריה ‪40.000‬‬
‫יוון ויוגוסלביה ‪10.000‬‬
‫הודו ‪10.000‬‬
 ‫ארצות אחרות ‪60.000‬‬
‫סה"כ ‪600.000‬‬
‫סיפור הגירת היהודים מארצות ערב והאסלאם לאחר‬
‫‪ 1948‬הוא סיפור מוזר‪ .‬הוא מדגיש לא רק את הפעילויות‬
‫הערמומיות של הממסד הציוני אלא גם את נחשלות‬
‫המבנה הפוליטי של העולם הערבי והאסלאמי ואת‬
‫הנאיביות וחולשתם של יהודי האסלאם בעמידתם מול‬
‫השפעת הציונות והמערב‪ .‬ערבים ומוסלמים הקוראים את‬
‫העובדות על אפליה אנטי‪-‬ספרדית בישראל עלולים לא‬
‫להיות מלאי אהדה והם יכולים בצדק לומר שזוהי אשמתם‬
‫בלבד על שהם הלכו לגור שם מלכתחילה‪ .‬אין ספק‬
‫שהגורם הראשי בקטסטרופה זו הוא המזימה הציונית‪ ,‬אך‬
‫היא לבד לא הייתה מצליחה אם הקרקע שבו היא‬
‫הושתלה לא הייתה מדושנת על ידי ההתנחלות והטרגדיה‬
‫‪.‬הפלסטינאית של ‪1948‬‬
‫מקורות לאומנים ערבים מציינים שהבריטים והצרפתים‬
‫תמכו ביהודים בארצות ערב וסייעו להם אל תוך תפקידים‬
‫רמי דרג בממשל וגם עודדו אותם על השתדלותם‬
‫הפיננסית והמסחרית‪ .‬אם הדבר נכון לגבי המאה‬
‫העשרים‪ ,‬הוא עדיין אינו חושף במידה מספקת איך‬
‫מעורבות מערבית מעמיקה בעולם הערבי והאסלאמי‬
‫גרמה לנזק במעמדם של היהודים מאז המאה השמונה‬
‫‪.‬עשרה‬
‫תיארנו לעיל כיצד המדינה האסלאמית העדיפה יהודים‬
‫על פני נוצרים בנושאי המדינה והכלכלה‪ .‬אולם‪ ,‬ארצות‬
‫אירופה ניסו‪ ,‬מן המאה השמונה עשרה‪ ,‬לחזק את‬
‫השפעתם באימפריה העותומאנית על ידי התערבותם‬
 ‫בעניינים הפנימיים ובהגנה על "האינטרסים של הנוצרים"‬
‫באמצעות קפיטולציה‪ .‬הנוצרים גם נהנו מחסותה של‬
‫הכנסייה ובתי המיסיון הנוצרים באירופה והם קיבלו סיוע‬
‫מסוחרים אירופאים‪ .‬עלינו להזכיר שהסחר היה מונופול‬
‫בידי הבריטים ממחצית האימפריה העותומאנית‪ ,‬והמחצית‬
‫השנייה הייתה בידי הצרפתים‪ .‬הייתה זו חברת סחר‬
‫בריטית‪ ,‬חברת לבנט‪ ,‬אשר אסרה את השימוש‬
‫במתורגמנים יהודים בסוריה הגדולה‪ .‬ערבים נוצרים‬
‫התחילו לשלוח את ילדיהם לאירופה לשם השכלתם‬
‫וכשהם היו חוזרים הם היו מקבלים עבודות בממשלה‬
‫שקודם היו ליהודים‪ .‬בו זמנית‪ ,‬אנטישמים אירופאים‬
‫(דיפלומטים וכמרים) החלו לייצא את המיתוס שהיהודים‬
‫הרגו ילדים נוצרים כדי להשתמש בדמם לאפייה של מצה‪.‬‬
‫באירופה זה הצית פוגרומים אנטי‪-‬יהודים במשך מאות‬
‫שנים‪ .‬בעולם האסלאמי לא היו כלל האשמות כאלה של‬
‫רצח ריטואלי עד המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬המקרה הידוע‬
‫ביותר במזרח התיכון היה היעלמותו של האב טומאסו‬
‫בדמשק בשנת ‪ 1840‬כאשר השגריר הצרפתי‪ ,‬ראטי מנטון‪,‬‬
‫עורר רגשות אנטי‪-‬יהודיים‪ .‬האנטישמיות אם כן הייתה‬
‫ייבוא אל תוך המזרח התיכון‪ ,‬ובמיוחד אל תוך חוגים‬
‫נוצריים‪ ,‬על ידי מתנחלים אירופאים שניצלו את התחרות‬
‫בין הקהילות בסחר ובתעסוקה בממשלה כדי לקדם‬
‫‪.‬לאומנות כיתתית‬
‫בתוך הקהילה המוסלמית‪ ,‬מן המאה השמונה עשרה‬
‫והלאה‪ ,‬תחום האסלאם היה חשוף לפלישות עזות‬
‫בחזיתות הכלכלית‪ ,‬הצבאית והתרבותית אשר הגיעו‬
‫לשיאן בשנת ‪ 1918‬עם שיעבודו המוחלט לשליטה‬
‫האירופאית‪ .‬במהלך תקופת המפלה הזו המוסלמים החלו‬
‫להביע את התמרמרותם על הקהילות הלא‪-‬מוסלמיות‪.‬‬
‫למרות ההגנה שהוענקה ליהודים על ידי הרשויות‪ ,‬מעמדם‬
‫נחלש בהשוואה לבני ארצם‪ .‬זו לא הייתה התדרדרות‬
‫פיננסית‪ ,‬היות ולאחר מלחמת העולם הראשונה הם לקחו‬
‫חלק בהתפתחויות הכלכליות והפכו להיות אמידים‪ ,‬אלא‬
‫היא הייתה במקביל להתדרדרות ביחסי הקהילה‬
‫‪:‬שסיבותיה היו הגורמים הבאים‬
‫לאחר ‪ 1918‬הרשויות הבריטיות והצרפתיות העדיפו לא‪1. -‬‬
‫מוסלמים במערכות הפוליטיות והכלכליות שלהם בארצות‬
‫ערב‪ .‬היו לכך סיבות שונות‪ ,‬כמו מדיניות ההבדלה‬
‫הכיתתית‪ ,‬חשדנות האימפריאליסטים באסלאם‪,‬‬
‫והכישורים המקצועיים שהמיעוט התחיל לרכוש בבתי‬
‫הספר המודרניים שלהם (ראה פרק ראשון)‪ .‬כל אלה‬
‫‪.‬הובילו לצמיחה של הקנאות הבין‪-‬עדתית‬
‫ערעור שיווי המשקל הבין‪-‬עדתי כתוצאה מהקמת ‪2.‬‬
‫‪.‬מדינות ערביות אזוריות‬
‫תעמולה נאצית אנטי‪-‬יהודית בשנות השלושים ‪3.‬‬
‫ובתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כולל התוכנית הערבית‬
‫‪".‬של יוניס בכרי "זוהי ברלין‬
‫התיישבות אשכנזית ציונית על חשבונה של האיכרות ‪4.‬‬
‫הפלסטינית‪ ,‬הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬הריסתם של‬
‫מאות ערים וכפרים‪ ,‬גירושם של מרבית הנתינים‬
‫הפלסטינים והפקעת רכושם ואדמתם‪ ,‬משטר צבאי לאחר‬
‫‪ 1948‬לכל הפלסטינים שנשארו בתוך הישות הציונית‪,‬‬
‫וסיפוח יותר מ‪ 80-‬אחוז מהאדמות של המיעוט הזה בנוסף‬
‫‪.‬לאדמות הפליטים‬
 ‫בנוסף לכל זה היה הדם – הדם שזרם בין הציונות‬
‫לערביזם‪ ,‬שפיכת הדמים של דיר‪-‬יאזין‪ ,‬כפר קאסם ועין‪-‬‬
‫זייתון בין היתר‪ .‬ואז באה המלחמה התלת‪-‬צדדית נגד‬
‫‪.‬מצרים ב‪1956-‬‬
‫תעמולה ציונית אנטי‪-‬ערבית באירופה ובאמריקה אשר ‪5.‬‬
‫ניצלה את מצבם הקשה של הספרדים במטרה לגרום‬
‫‪.‬להם להגר לישראל‬
‫אין ספק שהיהודים הפיקו תועלת מהמערכות הפוליטיות‬
‫והכלכליות שהוקמו בארצות ערב לאחר המלחמה‬
‫הגדולה‪ .‬הם פתחו בתי ספר רבים ומוסדות חינוך‪ ,‬פיתחו‬
‫מסחר משל עצמם וקיבלו מישרות בממשלה‪ .‬המושל‬
‫העליון הבריטי לעיראק קבע ב‪ ,1918-‬לדוגמא‪ ,‬שיש‬
‫לעודד את הקהילה היהודית בבגדאד‪ 32.‬התקדמות‬
‫היהודים לא הייתה בגלל הבריטים או הצרפתים בלבד‪,‬‬
‫‪:‬אלא עקב סיבות היסטוריות אחרות‬
‫מרבית היהודים היו עירונים בעוד שמרבית המוסלמים ‪1.‬‬
‫‪.‬חיו באזור כפרי‬
‫מאחר שהיהודים לא היו חלק מהעילית הצבאית ‪2.‬‬
‫והפוליטית בדאר אל‪-‬איסלאם‪ ,‬הם במשך כמאות שנים‬
‫התרכזו בפעילות מסחרית ופיננסית‪ .‬יחסיהם עם יהדות‬
‫העולם סייעו להם בכך‪ ,‬וכשדלתות הקדמה נפתחו הם היו‬
‫‪.‬מהירים יותר בנקודת הזינוק מאחיהם המוסלמים‬
‫בשנות השלושים התעורר בם מעמד חדש של עובדים‬
‫ואינטלקטואלים מוסלמים אשר מצא ששיעור היהודים‬
‫במעמדות העליונים והביניים היה יחסית גבוה משיעור‬
‫המוסלמים‪ .‬פרדוקס זה התרחש גם כן באירופה‪ ,‬אמריקה‬
‫וקודם במדינה האסלאמית‪ .‬בגרמניה המפלגה הנאצית‬
 ‫ניצלה את זאת כדי לעלות לשלטון ולחזק את השפעתה‬
‫‪.‬גם בגרמניה ומאוחר יותר בכל הארצות שהיא כבשה‬
‫בארצות המערביות הקפיטליסטיות והסוציאליסטיות‪,‬‬
‫האליטות השולטות החליטו לנצל את התעשייה היהודית‬
‫כדי לתמוך בשלטון הקפיטליסטי והקומוניסטי כל אחד‬
‫בהתאם‪ ,‬כפי שבעבר מדינת האסלאם עשתה שימוש‬
‫מפעילות של היהודים כדי לחזק את האסלאם‪ ,‬במיוחד‬
‫‪.‬בספרד המוסלמית‬
‫במדינות ערביות מודרניות חוגים מסורתיים‪ ,‬נוסף על‬
‫כמרים ומנהיגויות דמוקרטיות לאומניות‪ ,‬ניסו לשמר את‬
‫השוויון‪ ,‬הסובלנות ותחרות הוגנת בקרב הקהילות‪ .‬כל‬
‫הקבוצות השמאלניות‪ ,‬כמו זו של ג'עפר אבו אל‪-‬טימאן‬
‫בעיראק‪ ,‬הכריזו על הצורך באחדות לאומית בלתי‪-‬‬
‫השתייכותי כדי לעמוד מול האימפריאליזם והריאקציה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬חוגים קיצונים ימנים היו מושפעים מן הפרופגנדה‬
‫הנאצית והאמינו בעיקרון של "אויבם של אויבי הם חבריי"‪,‬‬
‫בתקווה לשחרר את עצמם מן האימפריאליזם הבריטי‬
‫והצרפתי בסיוע גרמניה הנאצית‪ .‬קבוצות אלה לא הבינו‬
‫שהאימפריאליזם של גרמניה הנאצית הייתה הרבה יותר‬
‫גרועה מן הזן הבריטי‪ .‬הם גם היו מושפעים מהאנטישמיות‬
‫הנאצית‪ .‬למרות הסיוע המועט שקיבלו קבוצות אלו בקרב‬
‫המעמדות העליון והביניים‪ ,‬הם רכשו קהל מעריצים עממי‬
‫גדול באמצעות ניצול העוינות העממית לקולוניאליזם‬
‫ואהדה ציבורית להתמרדות הפלסטינית בשנות‬
‫השלושים‪ 33.‬כמה גולים סורים ופלסטינים הצטרפו‪,‬‬
‫והסיתו את אחיהם המוסלמים בארצות ערב נגד בני ארצם‬
‫היהודים‪34.‬‬
 ‫שורש הסיבה לבעיה זו היא שחוגים כיתתיים קיצוניים‬
‫אינם יכולים להבדיל בין הציונים הזרים לבין היהודים‬
‫המקומיים‪ ,‬אשר היו במשך מילניום‪ ,‬חלק מהותי של דאר‬
‫אל‪-‬איסלאם‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬היה קל יותר למרוד ביהודי חלש‬
‫אחד מבני ארצם מאשר לצאת ולשחרר את פלסטינה‬
‫בכוח‪ .‬זו הייתה הטעות הגדולה ביותר שהערבים‬
‫הלאומנים עשו במאה העשרים‪ .‬הטרגדיה של הפלסטינים‬
‫ב‪ 1948-‬הייתה עצומה‪ ,‬אך הגירת יהודי האסלאם לישראל‬
‫הייתה אפילו גדולה יותר‪ ,‬לא רק ליהודים המעורבים אלא‬
‫גם לפלסטינים ולכל הקהילה האסלאמית‪ .‬היא הטתה‬
‫‪.‬את מאזן הכוח לטובת ישראל‬
‫המדינה האסלאמית‪ ,‬ואפילו העותומאנית‪ ,‬שימרה את שווי‬
‫המשקל הבין עדתי לאורך מושבותיה בעת שהם נותרו‬
‫מאוחדים תחת ממשלה אחת‪ .‬לאחר החלוקה של המדינה‬
‫האסלאמית למספר מדינות קטנות נוצרו סכסוכים בין‬
‫‪.‬עדתיים אין סופיים עקובים מדם‬
‫הגורם הנוסף אשר ערער את מעמדם של היהודים‬
‫בחברה האסלאמית היה הקמתם של תאים ציוניים מזוינים‬
‫חשאיים בתוך מדינות ערב‪ .‬על אף העובדה שארגונים‬
‫אלה הוקמו על ידי סוכנים חשאיים אשכנזים שנשלחו‬
‫מפלסטינה ושהם נכשלו לחלוטין להביא למספר גדול‬
‫של יהודים להגר לישראל‪ ,‬הם כן הצליחו לזרוע ספקות‬
‫וחשדות בראשם של המוסלמים לגבי האמינות של בני‬
‫‪.‬ארצם היהודים‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא תעמולה ציונית אנטי‪-‬ערבית באמריקה‬
‫ובאירופה‪ ,‬יחד עם ההפגנות שאורגנו על ידי סוכנים‬
‫ישראליים‪ ,‬ייסרו את הערבים והמוסלמים בקשר ליהודים‬
 ‫בארצות ערב‪ .‬פעילויות ציוניות אלה בחוץ לארץ רק‬
‫החמירו את מצב היהודים בדאר אל‪-‬אסלאם‪35.‬‬
‫לממשלת עיראק בסופו של דבר הייתה סיבה נוספת‬
‫לתמוך ביציאה המונית של יהודים‪ :‬להיפטר מיהודים‬
‫רדיקלים וקומוניסטים‪ .‬השאה של איראן גם כן עודד‬
‫‪ 3,000.‬יהודים קומוניסטים להגר לישראל‬
‫האמונה הרווחת במזרח התיכון היא שהאומות המערביות‬
‫ייעצו לממשלות הערביות להקל על הגירת היהודים‬
‫בתמורה ליישב שנית פליטים פלסטינים‪ .‬אלה האוחזים‬
‫באותה דעה מציינים שמנהיגי המדינות הערביות באותו‬
‫זמן היו פרו‪-‬מערביים קיצונים ושהחרמת רכושם של‬
‫היהודים על ידי מדינות ערביות אחדות הייתה חלק‬
‫מקנוניה שמטרתה הייתה "להצדיק" את הפקעת רכושם‬
‫של הפלסטינים בישראל‪ .‬דעה זו מגובשת בתזכיר ממשרד‬
‫החוץ הבריטי מה‪ 5-‬בספטמבר ‪ 1949‬אודות יישובם מחדש‬
‫של ‪ 100,000‬פליטים פלסטינים בעיראק בתמורה לייצוא‬
‫של ‪ 100,00‬יהודים לישראל‪ 36.‬לאחר שממשלת עיראק‬
‫הכריזה במרץ ‪ 1951‬שהיא מקפיאה את הנכסים של‬
‫היהודים שבחרו לוותר על אזרחותם ולהגר לישראל‪ ,‬לורד‬
‫סמואל‪ ,‬הציוני הבריטי‪ ,‬הציע למלך עבדללה מירדן את‬
‫גירושם של יהודי עיראק והפקעת נכסיהם כקויד פרו קוו‬
‫למה שארע לפלסטינים‪ .‬דעה זו נתמכה בסנאט העיראקי‬
‫על ידי מוזאהים אל‪-‬פאצ'צי על בסיסה של הצעה מאת‬
‫סופר ציוני אמריקאי‪ .‬באותו זמן דווח בעיתון סקרייב‪,‬‬
‫לונדון‪ ,‬יוני ‪ , 1990‬ששר החוץ הישראלי‪ ,‬משה שרת‪ ,‬הבהיר‬
‫שבכל הסדר עתידי על הרכוש הפלסטיני הקפוא‪ ,‬תתבצע‬
‫‪.‬הפעלה על רכוש היהודים הקפוא בעיראק‬
 ‫דיפלומטים ישראלים כבר היו פעילים בוושינגטון‪ ,‬פריז‬
‫ולונדון בניסיון להסדיר את הגירתם של היהודים ממרוקו‪,‬‬
‫טוניס‪ ,‬מצרים‪ ,‬עיראק‪ ,‬איראן ותימן‪ ,‬אשר גררו את הכוחות‬
‫המערביים לשים לחץ על מדינות ערב ואסלאם‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫שהתיאוריה של "חילוף אוכלוסין" הייתה חסרת בסיס‬
‫היות והאוכ לוסייה המעורבת‪ ,‬יהודים ופלסטינים‪ ,‬לא נתנו‬
‫את הסכמתם לחילוף כזה‪ .‬הפלסטינים לא קיבלו את‬
‫הרכוש של היהודים ולא ההיפך‪ ,‬אבל שתי הקבוצות‬
‫איבדו את הכל‪ .‬השגרירות הבריטית בירושלים העירה‬
‫שישראל תקבל ברצון את המהגרים שיהוו כוח עבודה זול‬
‫ושישראל תדרוש שעיראק תקלוט את הפליטים‬
‫הפלסטינים במקומם של היהודים שעזבו‪ 38.‬ההיסטוריון‬
‫הישראלי תום שגב אומר ש"ישראל הייתה זקוקה דחוף‬
‫למהגרים אלה‪ ",‬ועיתון הארץ כתב ב‪ 13-‬באפריל ‪1949‬‬
‫"שרבים ראו אותם כבשר‪-‬תותחים"‪ 39.‬ישראל וארגון‬
‫הציונות העולמי השתמשו בכל סוגי הלחץ והתעמולה כדי‬
‫להכריח את הממשלות הערביות לדחוק החוצה את‬
‫האוכלוסיות היהודיות שלהם‪ .‬במרץ ‪ 1949‬התעמולה‬
‫הציונית טענה שעיראק הוציאה להורג בתלייה שבעה‬
‫יהודים על פעילות ציונית‪ .‬האמת היא שהשבעה האלה‬
‫כבר נמלטו מעיראק לפני המשפט שלהם‪ .‬ישראל ניסתה‬
‫רחוק מדי כדי למנוע מהבנק העולמי להעניק הלוואה‬
‫לעיראק‪ ,‬ארגנה הפגנות מול שגרירויות עיראק מסביב‬
‫לעולם והציקו לשגריר עיראק באומות המאוחדות בכל‬
‫פעם שהוא נכנס לבניין או יצא ממנו‪ .‬ישראל פנתה לאו"ם‬
‫ולאלינור רוזוולט עם האיומים שלה לנקוט באמצעים‬
‫חריפים כלפי הערבים בתוך ישראל ולארגן תנועה חשאית‬
 ‫נגד נורי סאעיד בתוך עיראק‪40.‬‬
‫לגבי יהודי תימן‪ ,‬הרשויות הבריטיות‪ ,‬עם התפרצות‬
‫מלחמת הפלסטינים ב‪ ,1948-‬מנעו מהיהודים לעזוב את‬
‫עאדן‪ .‬ארגון הציונות הפעיל לחצים דיפלומטיים כדי לבטל‬
‫את החרם הזה‪ .‬נציג הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬לאון‬
‫קובוביצקי‪ ,‬נפגש עם מוחמד ג'יבלי‪ ,‬נציג האימאם‪ ,‬כדי‬
‫לדון בשאלת הגירת היהודים מתימן ומהאזורים תחת‬
‫חסותה של בריטניה‪ .‬ג'יבלי נאות לשכנע את האימאם‪.‬‬
‫לאחר שהמצרים חתמו על שביתת נשק עם ישראל‪,‬‬
‫האימאם הגיע להסכמה על תוכנית ההגירה‪ 41.‬שליח‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬יוסף צדוק‪ ,‬לאמתו של דבר ניפגש עם‬
‫האימאם ושליח ממשרד הקליטה‪ ,‬עובדיה טוביה‪ ,‬ניפגש‬
‫עם סולטאן אל‪-‬עוואדהלי‪ 42.‬הם הצליחו להעביר ‪50,000‬‬
‫יהודים מתימן ועאדן במבצע "מרבד הקסמים"‪ ,‬בנוסף ל‪-‬‬
‫‪ 35,000‬תימנים שהיגרו כבר קודם לפלסטינה‪ ,‬אך יהודים‬
‫‪.‬אלה שילמו את המחיר ברכוש ובכבוד כפי שנראה הלאה‬

‫הטרדה קנאית‬
‫ששת הגורמים שדנו בהם קודם יצרו אווירה אנטי‪-‬יהודית‬
‫בארצות ערב והיו כמה מקרים של התפרעויות נגד יהודים‪,‬‬
‫מתקפות והריגות אשר סייעו לישראל להעביר את רוב‬
‫היהודים לישראל‪ .‬השאר היגרו לארצות מערביות (מספר‬
‫היהודים שעדיין חי בארצות ערב הוא ‪ ,63,000‬ברובם‬
‫במרוקו‪ .‬עורכי מחקר בסימפוזיון באוניברסיטת בגדאד‬
‫העריכו שיש שם ‪ 43.)21,000‬להלן תמצית המאורעות‬
‫‪.‬הנוראיים ההם‬
 ‫עיראק‬
‫בספטמבר ‪ 1934‬שר הכלכלה והתקשורת פיטר מספר רב‬
‫של עובדים לא‪-‬מוסלמיים‪ .‬לאחר מחאות מהקהילה‬
‫היהודית‪ ,‬אחדים הוחזרו לעבודתם‪ .‬שנה לאחר מכן שר‬
‫ההסברה שלח הוראות חשאיות לבתי הספר התיכוניים‬
‫ולמוסדות החינוך הגבוהים יותר להפסיק ללמד עברית‬
‫כשפה‪ ,‬מלבד למטרות דתיות‪ .‬בספטמבר ‪" 1936‬הוועדה‬
‫להגנת פלסטינה" האשימה את יהודי עיראק בתמיכה‬
‫בציונות‪ .‬אחרי כן כמה תוקפים אלמונים פתחו באש על‬
‫שני יהודים והרגו אותם‪ .‬למחרת‪ ,‬תוקפים אלמונים שוב‬
‫התקיפו שני יהודים‪ ,‬הרגו אחד ופצעו אנושות את השני‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 27‬בספטמבר ‪ 1936‬הושלך רימון אל בית כנסת‪ ,‬אך לא‬
‫התפוצץ‪ .‬היה זה אך ברור למדי שהתוקפים לא ידעו מה‬
‫ההבדל בין בני ארצם היהודים ובין המתיישבים הציונים‬
‫אשכנזים שהיו מהגרים מאירופה‪ .‬ראש הקהילה‪ ,‬ששון‬
‫כדורי‪ ,‬והנהגת הקהילה לכן הצהירו על תיעובם מן‬
‫הציונות‪ .‬מנהל בית ספר וסופר מפורסם‪ ,‬עזרא חדד‪ ,‬כתב‬
‫במאמר בעיתון אל‪-‬בילאד "אנחנו קודם ערבים ואחר כך‬
‫יהודים"‪ .‬יעקב באלבול אמר באל‪-‬אכבר מה‪ 21-‬ביולי‬
‫‪" ,1938‬הנוער היהודי רואה בציונות לא יותר מאשר‬
‫התנחלות ושליטה‪ ".‬ביולי ‪ 1937‬שני יהודים נהרגו בהפגנה‬
‫נגד ממשלתו של חיקמאת סוליימאן‪ ,‬ובמהלך ההפגנות‬
‫כתוצאה מהתקוממות הפלסטינים‪ ,‬מתקפות רחוב על‬
‫אזרחים יהודים המשיכו‪ .‬באוגוסט ‪ 1938‬שלושים ושלושה‬
‫מנהיגים עיראקים יהודים שלחו מברק למשרד המושבות‬
‫בלונדון ולליגת האומות בו הם הביעו את התנגדותם‬
‫לציונות ואת מסירותם למולדתם המהימנה‪ .‬יחד עם זה‬
 ‫סופרים ועיתונאים יהודים הביעו את הסתייגותם‬
‫מהפעילות הציונית ומתוכניות ההתיישבות בפלסטינה‪.‬‬
‫באוקטובר של ‪ 1938‬ממשלת עיראק נטלה על עצמה‬
‫אמצעים שונים שהיו מיועדים לשכך כל תסיסה כיתתית‬
‫‪.‬נוספת‬
‫במאי ‪ ,1941‬במהלך מלחמת עיראק‪-‬בריטניה שבאה‬
‫בעקבות ההפיכה הצבאית של רשיד עלי אל‪-‬כילאני‪ ,‬כמה‬
‫תקריות איבה כוונו על ידי לאומנים כיתתיים נגד יהודים‬
‫ברחוב‪ .‬הם טענו שהיהודים הפיצו עלונים פרו‪-‬בריטיים או‬
‫פשוט קראו את העלונים שמטוסי הבריטים הצניחו על‬
‫בגדאד‪ .‬היהודים הואשמו גם כן בשימוש במראות לשיגור‬
‫איתותים סודיים למטוסים נוסף על האשמות כוזבות‬
‫אחרות‪ .‬שלושה עשר יהודים נהרגו‪ ,‬אשר עשרה מהם היו‬
‫מהכפר הצפוני של סנדור‪ .‬הסיוע הצבאי הגרמני לא היה‬
‫מספיק כדי להלום בבריטים‪ ,‬ועיראק הפסידה במלחמה‪.‬‬
‫בתחילת יוני ‪ ,1041‬לאחר שממשלת אל‪-‬כילאני נפלה והוא‬
‫נמלט לאיראן‪ ,‬אלימות המונית התירה רסן‪ .‬בתים וחנויות‬
‫של יהודים רבים נבזזו‪ ,‬מספר גדול נפצעו ו‪170-180-‬‬
‫יהודים נהרגו‪ .‬מספר גדול יותר של מוסלמים נהרגו‪ ,‬חלק‬
‫מהם פורעים וחלק שהגנו על בני ארצם היהודים‪ .‬אילו‬
‫היהודים לא היו מוגנים על ידי שכניהם המוסלמים‪ ,‬מספר‬
‫הקורבנות היה מגיע לאלפים רבים‪ .‬עלינו להזכיר כאן‬
‫שמנהיג השיעים בבגדאד‪ ,‬אבו אל‪-‬חסן אל‪ -‬מוסאווי‪ ,‬אשר‬
‫סירב להוציא פתווה נגד היהודים והורה לשיעים לא לקחת‬
‫חלק בטבח‪ .‬הכוחות הבריטיים שהגיעו לקרבת בגדאד‬
‫סירבו להתערב להפסקת שפיכות הדמים‪ ,‬מחשש לערער‬
‫את הממשלה הפרו‪-‬בריטית החדשה‪ .‬תפקידם של‬
 ‫הבריטים במאורעות האלה נראה חשוד‪ ,‬במיוחד מאז‬
‫שהבריטים החליטו לחסום את אחד המסמכים עד ‪,1992‬‬
‫‪ 44‬ואת השני עד ‪ 45 .2017‬דוד קימחי‪ ,‬מנכ"ל משרד החוץ‬
‫הישראלי‪ ,‬אמר שיחידות בריטיות (גרקאים ואשורים)‬
‫השתתפו במהומות נגד‪-‬יהודים במאי ‪46 .1941‬‬
‫למאורעות האלה‪ ,‬שתומרנו על ידי השגריר הגרמני‪ ,‬ד"ר‬
‫פריץ גרובה‪ ,‬ואישתו‪ ,‬הייתה השפעה מעמיקה על יהודי‬
‫עיראק‪ .‬ביטחונם התערער על ידי ההרג והיו מודאגים על‬
‫עתידם בעיראק‪ 47.‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הוצבו‬
‫מגבלות על סחר החוץ ומספר היהודים בבתי הספר‬
‫התיכוניים ובמוסדות לחינוך גבוה יותר הממשלתיים ירד‪.‬‬
‫שר ההסברה כפה מורים מוסלמים על בתי ספר יהודים‬
‫ללמד נושאים שונים‪ .‬מספר המורים היהודים בחינוך‬
‫הגבוה יותר הופחת‪ ,‬ובבית הספר למשפטים היו רק‬
‫תשעה סטודנטים יהודים מתוך מרכב סטודנטים של‬
‫שלוש מאות‪ .‬צעדים אלה ננקטו על ידי ממשלה פרו‪-‬‬
‫בריטית כדי להשביע את רצון הלאומנים הכיתתיים‬
‫ולהוכיח את כתב האמנה הלאומני שלה‪ .‬בינתיים‪ ,‬תנועת‬
‫הציונות החלה את הפעילות החשאית שלה והצליחה‬
‫להרעיל את האווירה נגד היהודים‪ ,‬בעיקר בחוגים הימניים‪.‬‬
‫מנכ"ל משרד החוץ‪ ,‬ד"ר מוחמד פאדיל אל‪-‬ג'אמאלי‪ ,‬הודה‬
‫בכך בעדותו בפני המשלחת האנגלו‪-‬אמריקאית בקהיר‬
‫(מרץ ‪ .)1946‬הוא תיאר את הקשיים שניתקלה בהם‬
‫ממשלתו בניסיון לשמור על השלום בין היהודים‬
‫והמוסלמים‪ .‬שנתיים לאחר מכן אל‪-‬ג'אמאלי אמר "גורל‬
‫היהודים בארצות האסלאם תלוי בהתפתחויות‬
‫בפלסטינה‪ ".‬נורי סאעיד בתגובה אמר "יהודי האסלאם‬
‫הם "בני ערובה" של מדינות האסלאם‪ ".‬וכך הערבים נפלו‬
‫‪.‬לתוך המלכודת הציונית‬
‫ב‪ 1948-‬יהודים השתתפו במהומות נגד הסכם שלום‪-‬‬
‫פורטסמות' הפרו‪-‬בריטי‪ ,‬בניסיון להוכיח את לאומניותם‬
‫ונאמנותם לעיראק‪ ,‬אך זה עורר את זעמם של הבריטים‬
‫ושל הלקוחות שלה במשטר העיראקי‪ .‬ב‪ 27-‬באפריל ‪1948‬‬
‫הממשלה חוסלה על ידי הקרב של אל‪ -‬ג'יסר שבו מספר‬
‫גדול של שוטרים ומפגינים נהרגו‪ .‬המפגינים השתלטו על‬
‫הרחובות והמהומות התפשטו עד סולימנייה‪ ,‬ארביל‪,‬‬
‫קירקוק ומוסול‪ .‬נורי סאעיד נעלם‪ ,‬סאלי ג'אבר נמלט‬
‫לקהיר ופאדיל אל‪-‬ג'אמאלי לא עזב את ביתו – שלושתם‬
‫ליקקו את פצעיהם והתחילו לזמום לחזור לשלטון‪ .‬מאוחר‬
‫יותר רבים הועמדו למשפט ונשלכו לכלא‪ .‬אחרים‪ ,‬כולל‬
‫יהודים‪ ,‬הוצאו להורג בתלייה‪ .‬בלי ספק אחת הסיבות‬
‫‪.‬להגירה ההמונית הייתה חיסולם של היהודים הרדיקלים‬
‫כאשר האומות המאוחדות הצביעו בעד החלוקה של‬
‫פלסטינה ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ ,1947‬ראש הקהילה היהודית‬
‫הכריז על התנגדותו לציונות ועל תמיכתו בזכותם של‬
‫הפלסטינים‪ .‬למרות זאת מפגינים אימצו את הסיסמא‬
‫"מוות ליהודים" לאחר שעבד אלקאדר אל‪-‬חוסייני נהרג‬
‫בקרב על הקסטל‪ ,‬על יד ירושלים‪ .‬ב‪ 27-‬באפריל ‪1948‬‬
‫אחד מבתי הכנסת בבגדאד נשרף כליל‪ .‬לכן יהודים הפכו‬
‫להיות מעורבים באופן פעיל בליגה האנטי‪-‬ציונית אשר‬
‫ארגנה הפגנות נגד אימפריאליזם וציונות‪ .‬לאחר ייסוד‬
‫ישראל‪ ,‬הוטל מצב חירום‪ ,‬ומוזאהים אל‪-‬פאצ'צ'י הכריז‬
‫"האמצעים החריפים הננקטים מכוונים ישירות רק נגד‬
‫היהודים‪ ".‬הממשלה פיטרה מספר גדול מעובדיה‬
 ‫היהודים‪ ,‬כולל איברהים אל‪-‬כביר‪ ,‬מנכ"ל משרד האוצר‪.‬‬
‫הפיטורים הגיעו לשיאן באוקטובר ‪ 1948‬כאשר כמעט כל‬
‫העובדים היהודים פוטרו ונאסר על בנקים יהודים‬
‫להתעסק עם בנקים זרים‪ .‬הממשלה עצרה הרבה יהודים‪,‬‬
‫‪.‬נוצרים ומוסלמים חפים מפשע‬
‫הצבא העיראקי הוכן לשילוח להציל את פלסטין‪ ,‬אבל‬
‫הוא כמעט ולא השתתף בשום קרבות ולא כבש אף לא‬
‫יישוב ציוני אחד‪ .‬כשהצבא העיראקי נסוג‪ ,‬משולש אום‬
‫אל‪-‬פחם נמסר לישראל תחת הסכם רודוס בין ישראל‬
‫לירדן‪ .‬בעיראק‪ ,‬המשפטים נגד היהודים נמשכו עם קנסות‬
‫של עשרים מיליון דינרים (דינר = ‪ £‬סטרלינג) שהוטלו‬
‫לשלם למשרד הביטחון כדי לכסות את ההוצאות של‬
‫"הקרבות העזים" שנלחמו כדי "לשחרר" את פלסטינה‪.‬‬
‫המשפט המפורסם ביותר מבין המשפטים הללו היה של‬
‫שאפיק אדס‪ ,‬איש עסקים יהודי מבסרה‪ ,‬שב‪ 1946-‬מכר‬
‫ציוד לחימה בריטי לאיטלקים‪ ,‬ציוד אשר מאוחר יותר מצא‬
‫את עצמו בידיהם של הציונים‪ .‬למרות שבית המשפט לא‬
‫יכול היה להוכיח כל קשר הוא נידון למוות וההון שלו‬
‫‪ 5.000.000‬דינרים הוחרם‪ .‬שותפיו המוסלמים לא נשפטו‪.‬‬
‫אדס הוצא להורג בתלייה פומבית ב‪ 27-‬לספטמבר ‪.1948‬‬
‫ביולי ‪ 1948‬ארבעים מתוך הסוחרים היהודים המפורסמים‬
‫ביותר נשפטו על ידי בית משפט צבאי על אשמות של‬
‫סחר עם ברית המועצות‪ .‬אף על פי שהעסקים שלהם‬
‫סוכמו בהתאם להסכם הסחר העיראקי‪-‬סובייטי‪ ,‬כל אחד‬
‫קיבל קנס של ‪ 10,000‬דינרים‪ .‬אף מוסלמי שהמשיך‬
‫בעסקים עם ברית המועצות לא נשפט‪ .‬בספטמבר עזרא‬
‫מנחם דניאל פנה בנאום לסנאט שבו הוא נתן תשומת לב‬
 ‫לקשרים ההיסטוריים בין עיראק לבין אזרחיה היהודים‬
‫וקרא לשים קץ להטרדות‪ .‬הממשלה הבטיחה לו שהיא‬
‫תשמור על זכויותיהם של בני דתו ואכן מצבם גילה הטבה‬
‫מסוימת עד אוקטובר באותה שנה כאשר הממשלה‬
‫החרימה את נכסיהם של יהודי עיראק הנמצאים בחוץ‬
‫לארץ אם הם לא חזרו בתאריך מסוים‪ .‬לאחר מכן משרד‬
‫הבריאות סירב להסמיך בכלל רופאים יהודים ולא חידש‬
‫את רישיונם של רופאים יהודים שעסקו ברפואה‪ .‬בתחילת‬
‫פתיחת שנת הלימודים של ‪ 1948/49‬מנהלי בתי הספר‬
‫הממשלתיים הודיעו לתלמידיהם היהודים שאין הם יכולים‬
‫לערוב לביטחונם נוכח העוינות של הסטודנטים‬
‫המוסלמים‪ .‬במהלך מערכה זו שכוונה אל "הצלת‬
‫פלסטין"‪ ,‬החוליה של סאלי ג'בר הכפילה את פעילויותיה‬
‫וסללה את הדרך לנורי סאעיד להרכיב ממשלה חדשה‬
‫בינואר ‪ .1949‬בקיץ של אותה שנה המשטרה עצרה כמה‬
‫ציונים‪ ,‬אולם מנהיג המחתרת הצליח להימלט לאיראן‪.‬‬
‫ההתפרעויות פרצו שוב והיה שם חידוש מעצרים של‬
‫קורבנות חפים מפשע‪ .‬סוכנים ישראלים האשימו את ראש‬
‫הקהילה‪ ,‬האנטי‪-‬ציוני ששון כדורי‪ ,‬בפחדנות‪ .‬הם כפו את‬
‫התפטרותו ועל ידי אמצעי ערמה הם הצליחו להביא‬
‫למינויו של חזקאל שם טוב‪ ,‬והתחילו לנצל אותו לטובת‬
‫האינטרסים שלהם‪ .‬וכך האמצעים שננקטו נגד היהודים‬
‫סייעו לקליקת הציונים להכתיב את כלליה באופן ישיר‬
‫ובאופן עקיף יחד‪ .‬כאשר מצב החירום הוסר הם התחילו‬
‫להבריח יהודים לפלסטינה דרך איראן‪ .‬ב‪ 2-‬במרץ ‪1950‬‬
‫סאלי ג'בר הגיש הצעת חוק שיפשר ליהודי עיראק להגר‪,‬‬
‫בתנאי שהם יוותרו על אזרחותם‪ .‬החוק עבר ברוב קולות‪.‬‬
‫במרץ ‪ ,1951‬לאחר שרובם המכריע של היהודים וויתרו על‬
‫האזרחות שלהם‪ ,‬ממשלתו של נורי סאעיד הקפיאה את‬
‫רכושם של היהודים‪48.‬‬
‫מרוקו‬
‫אף על פי שרשויות מרקש סירבו לממש את מדיניות‬
‫האפליה הגזענית של ממשלת וישי‪ ,‬ולהציל את אזרחיה‬
‫היהודים מהשמדה‪ ,‬הממסד של מדינת ישראל עורר את‬
‫חמתם של המוסלמים באוג'דה שם‪ ,‬ב‪ 7-‬ביוני ‪ ,1948‬הם‬
‫תקפו את מחוז היהודים‪ ,‬הרגו חמישה אנשים‪ ,‬פצעו‬
‫שלושים ושבעה איש והרסו מספר בתים וחנויות‪ .‬באותו‬
‫לילה התפרעויות התפרצו בג'רדה ושלושים ותשעה‬
‫יהודים נהרגו‪ .‬כאשר הרשויות הצליחו לבסוף להשיב את‬
‫הסדר על כנו הם עצרו כמה מן הפורעים‪ ,‬שפטו אותם‬
‫ושניים נידונו למוות‪49.‬‬
‫עאדן‬
‫ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ ,1947‬לאומנים מוסלמים הכריזו על שלשה‬
‫ימים של שביתה כללית במחאה על ההחלטה לחלק את‬
‫פלסטינה‪ .‬הם תקפו את בני ארצם היהודים‪ ,‬הרגו אחד‬
‫ופצעו ‪ .20‬היו שם מהלומות דמים שלאחר מכן שבמהלכן‬
‫‪ 122‬אנשים נהרגו ומספר גדול נפצעו‪ .‬בתים וחנויות רבים‬
‫נבזזו‪ .‬כוחות הביטחון‪ ,‬שהיו תחת הנהגה בריטית‪,‬‬
‫השתתפו בהתפרעויות שבהם שמונים ושניים יהודים‬
‫ושלושים ושמונה מוסלמים נהרגו‪ 50.‬השאלה שאין עליה‬
‫תשובה היא רק מדוע הרשויות הבריטיות הותירו לכוחות‬
‫‪.‬הביטחון לקחת חלק בשחיטה הזאת‬
‫סוריה‬
‫ב‪ 18-‬בנובמבר ‪ 1945‬קנאים בעיר אלפו ביצעו מתקפה על‬
 ‫בית הכנסת הגדול‪ .‬הם ריסקו את המנורות (פמוטים רבי‪-‬‬
‫זרועות) והתנפלו על הזקנים במהלך תפילתם‪ .‬ההתגרות‬
‫הקנאית פשטה‪ ,‬שהובילה להריגתו של ג'ק פרנקו‪ ,‬סגן‬
‫מנהל בית הספר אליאנס בדמשק‪ .‬לאחר ההחלטה על‬
‫חלוקת פלסטינה‪ ,‬קנאים שרפו כליל ‪ 18‬בתי כנסת באלפו‬
‫ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ ,1947‬הרסו ‪ 150‬בתים והרגו מספר יהודים‪.‬‬
‫בעקבות הצהרת העצמאות של מדינת ישראל ב‪ 15-‬במאי‬
‫‪ 1948‬כל היחסים בין יהודי סוריה לעולם החיצון נותקו‬
‫וסחר החוץ היהודי הופסק‪ .‬ב‪ 5-‬באוגוסט ‪ 1949‬נשלך רימון‬
‫לתוך בית כנסת בדמשק בו נהרגו ‪ 12‬יהודים ונפצעו ‪26‬‬
‫אחרים‪ .‬הנשיא חוסני אל‪-‬זאעים הורה את הוצאתם להורג‬
‫של אלה שהואשמו‪ ,‬אולם ימים מספר לאחר מכן‬
‫המהפכה המדינית של סמי חינאווי התרחשה ואל‪-‬זאעים‬
‫בעצמו הוצא להורג‪51.‬‬
‫מצרים‬
‫ב‪ 2-‬לנובמבר ‪ 1945‬חברי מיסר אל‪-‬פאטאת ביצעו מהומות‬
‫נגד יהודים בקהיר שהסתיימו בשריפת בית כנסת‪,‬‬
‫בהריסה של בית חולים‪ ,‬בית אבות ומספר חנויות של‬
‫יהודים‪ .‬לאחר ייסוד מדינת ישראל הוכרז מצב חירום‪,‬‬
‫והממשלה עיקלה את רכושם של אישים וחברות רבים‬
‫בעיקר יהודים‪ .‬המשטרה גם עצרה מספר יהודים‪ .‬בין יוני‬
‫ונובמבר ‪ 1948‬התרחשו מספר מהומות נגד יהודים עם‬
‫כמה יהודים שנפצעו ונהרגו‪ .‬ב‪ 1949-‬מספר רב של עצורים‬
‫שוחררו‪ ,‬הרכוש שלהם הוחזר להם והותר להם לעזוב את‬
‫מצרים‪ .‬יהודים אחדים הואשמו בציונות למרות שהיא‬
‫הייתה חוקית‪ .‬כאשר הוואפד עלה לשלטון בתחילת ‪,1950‬‬
‫שאר העצורים (מלבד הקומוניסטים) שוחררו‪ .‬במהלך‬
 ‫התוקפנות התלת‪-‬צדדית נגד מצרים ב‪ 1956-‬כל מלבד‬
‫‪ 2.000.‬מיהודי מצרים גורשו או "עודדו" לעזוב‬
‫הטעות המאוחרת ביותר של הערבים בהקשר הזה הייתה‬
‫כאשר "ארגון המדוכאים עלי אדמות" המוסלמי עינה‬
‫‪.‬ואחרי זה הרג מספר יהודים לבנוניים עניים‪ 53 ,‬ב‪1989-‬‬
‫עקירת יהודי האסלאם‬

‫כאשר ישראל ראתה שגם לא התמרונים בבירות המערב‪,‬‬

‫וגם לא ההטרדות נגד היהודים הצליחו בעקירת קהילות‬
‫יהודיות אלו היא התחילה להשתמש בשיטות אחרות‪( :‬נגד‬
‫‪.‬יהודים) טרור‪ ,‬שוחד‪ ,‬הברחה‪ ,‬רמאות והולכת שולל‬
‫טרור ישראלי‪ :‬יצחק מנחם‪ ,‬אחד מהסוכנים הישראלים ‪1.‬‬
‫בחוץ לארץ ‪ ,‬כתב " הגירה מרחיקת לכת תתרחש רק‬
‫בעקבות קשיים קיצוניים‪ .‬זו האמת המרה‪ ,‬לא ערבה לחיך‬
‫ככל שתהייה‪ .‬עלינו ללמוד על האפשרויות ליצירת קשיים‬
‫אלה בעצמנו‪ .‬עלינו לתת את התנופה ולהיות המדרבנים‬
‫בפזורה היהודית השונה… שכן היהודים זקוקים לדחיפה‬
‫בלתי רצונית כדי לעזוב את מקום מושבם‪ .‬עלינו לתת‬
‫להם הלם ולעורר אותם מעצלותם כפי שהמשורר (חיים‬
‫‪:‬נחמן ביאליק) כתב‬
‫‪.‬הוא (העם היהודי) לא ייקץ אם לא יעירנו השוט‬
‫הוא לא יקום אם לא יקימנו השוד‪54 ".‬‬
‫יושב ראש הוועד הפועל של ארגון הציונות‪ ,‬ברל לוקר‪,‬‬
‫אמר באחת מאסיפות הועדה על יהודי תימן "אפילו‬
‫היהודים שאינם רוצים להגר יהיו חייבים‪ 50".‬יצחק רפאל‪,‬‬
‫ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית‪ ,‬ציין‪ ,‬שבנוגע‬
‫ליהודי תימן‪ ,‬סוכני הציונות העסיקו ערבים "להגביר את‬
‫מהירות" עזיבתם של שארית יהודי תימן‪ ,‬אולם הוא לא‬
‫הבהיר בדיוק כיצד זה התרחש‪ .‬יהודי תימן סיפרו בהקשר‬
‫הזה שערבים שכירים נהגו לתקוף אותם ואז להכות בם‬
‫וגם להטריד אותם בעבודתם היומיומית‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫שליח הסוכנות היהודית בעאדן‪ ,‬שלמה שמידט‪ ,‬דרש‬
‫להרשות לו לעתור לממשלת תימן להוציא הכרזה לגירוש‬
‫שארית היהודים מתימן‪56.‬‬
‫כאשר ממשלת עיראק הודיעה במרץ ‪ 1950‬שהיהודים‬
‫חופשיים להגר נענו להצעה רק ‪ 4,000‬מתוך ‪ 130,000‬סך‬
‫הכול‪ .‬סוכנים ישראליים התחילו להפעיל טרור כדי לעורר‬
‫היסטריה בקרב היהודים‪ .‬ב‪ 8-‬באפריל ‪ 1950‬התפוצצה‬
‫פצצה בבית הקפה דאר אל‪-‬ביידע שהיה מלא יהודים‪,‬‬
‫ארבעה נפצעו – אקרם עזרא‪ ,‬מורד כדורי‪ ,‬שאול ואליאס‬
‫יוסף‪ .‬המשטרה עצרה שלושה חשודים‪ ,‬אולם היהודים‬
‫חששו שהמוסלמים ינסו להרוג אותם כפי שקרה במהומות‬
‫של ‪ 1941‬ואז הם החלו להגיש בקשות להגירה‪ .‬כאשר‬
‫גאות המהגרים דעכה פצצה נוספת התפוצצה ב‪14-‬‬
‫בינואר ‪ 1951‬בבית הכנסת מסעודה שם טוב‪ ,‬ארבעה‬
‫נהרגו‪ ,‬כולל ילד ועשרים נפצעו‪ .‬ב‪ 14-‬במרץ ‪ 1951‬פצצה‬
‫נוספת התפוצצה במרכז התרבותי האמריקאי בבגדאד שם‬
‫נפצעו כמה אינטלקטואלים יהודים שהשתמשו בספרייה‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬במאי ‪ 1951‬התפוצצו פצצות בחברת הרכב היהודית‪,‬‬
‫בית לוי‪ .‬ב‪ 5-‬ביוני התפוצצה פצצה בחברה המסחרית‬
‫היהודית סטנלי שאשא‪ .‬בעקבות טרור זה‪ ,‬כל‪ ,‬מלבד‬
‫‪ 5,000‬היהודים הגישו בקשות להגירה‪ .‬הממשלה החליטה‬
‫לעקל את רכושם ועצרה מספר ציונים שהיו מעורבים‬
‫בפעולות טרור אלה‪ .‬שניים הוצאו להורג‪ .‬אבל ישראל‬
‫הצליחה בהעברת כל הקהילה הזאת ובקשירתה אל גלגל‬
 ‫ההתנחלות הציוני מאחר שהכריחו אותם ללכת לישראל‬
‫ולישראל בלבד‪ .‬ממשלת בריטניה הורתה לשגרירות שלה‬
‫בבגדאד לא להעניק שום אשרות כניסה לבריטניה‪ 57.‬ב‪-‬‬
‫‪ ,1951‬בעת שהמרגלים הישראלים הפעילו את פצצותיהם‬
‫בבגדאד‪ ,‬הופצו עלונים הקוראים ליהודים לשלוח את‬
‫ילדיהם לישראל‪58.‬‬
‫שוחד‪ :‬בנוסף לטרור‪ ,‬סוכנים ישראלים השתמשו במתן ‪2.‬‬
‫שוחד כדי "לרכוש" יהודים ממדינות שונות‪ .‬הם שילמו ‪50$‬‬
‫על כל יהודי בולגרי‪ 100 ,‬דולר על כל נער ו‪ 300$-‬על כל‬
‫עצור ציוני בבולגריה‪ .‬שליח הציונות‪ ,‬אפרים שילה‪ ,‬מסר‬
‫מקדמה שלשה מיליון דולרים לרשויות בולגריה‪,‬‬
‫שלאחריה יבאו תשלומים נוספים על ידי שליחים אחרים‪.‬‬
‫הם הצליחו לשכנע את המדינות הסוציאליסטיות‬
‫שההגירה לתוך פלסטינה ורכישות נשק ייסעו למאבק נגד‬
‫האימפריאליזם הבריטי‪ ,‬הואיל וישראל הייתה במצב של‬
‫לחימה נגד מדינות ערביות פרו‪-‬בריטיות‪ 59.‬מפקד‬
‫המשטרה הכללי של לבנון הסכים לקחת ‪ 25-30‬לירות‬
‫לבנוניות על כל יהודי בתנאי ש‪ 150-200-‬יהודים יוברחו כל‬
‫שבוע‪ 60.‬שלמה זלמן שרגאי אמר ששרים ממרוקו קיבלו‬
‫תשלומים דרך חשבונות בנקים שוויצרים‪ .‬בהתאם לדו"ח‬
‫בעיתון הגרדיאן מה‪ 29-‬בדצמבר ‪500.000$" ,1988‬‬
‫למשטרת מרוקו ופקידי ביטחון רשמיים‪ ,‬שנאותו להעלים‬
‫עין מהרשת הישראלית… הסיוע של המשטר הפשיסטי‬
‫במדריד הותיר לסוכני המוסד להבריח ‪ 76,000‬מיהודי‬
‫מרוקו לתוך המובלעות של ספרד סאוטה ומלילה ולאחר‬
‫מכן ליבשת ספרד וצרפת בדרכם לישראל‪ ".‬הרשויות של‬
‫תימן דרשו את התשלומים במזומן‪ .‬ההגירה מעיראק‬
 ‫הייתה לתועלתו של ראש הממשלה טאופיק אל‪-‬סווידי‪,‬‬
‫שהיה גם כן מנהל חברת הנסיעות של עיראק‪ .‬השוחד‬
‫ששולם לשליטי תימן כלל רכושם של יהודי תימן‪ ,‬וכמו כן‬
‫"דמי חסות"‪ ,‬הורדת מס‪ ,‬מס גולגולת‪ ,‬השוחד הרגיל‬
‫ומתנות שונות‪61.‬‬
‫מתן שוחד שולם‪ ,‬ולא רק לאימאם‪ ,‬אלא גם לשליטים‬
‫המקומיים‪ .‬יוסף צדוק אמר "כשנפרדנו‪ ,‬הצעתי לסולטאן‬
‫אל‪-‬עוואדהלי מתנות של שמיכות ושטיחים שעשו עליו‬
‫רושם רב!"‪ 62‬בדרך זו שליטים ערביים מסוימים מכרו את‬
‫‪.‬הספרדים ואת הפלסטינים באותו זמן‬
‫הברחה‪ :‬הממסד הציוני הקים ארגון מיוחד בשם מוסד ‪3.‬‬
‫לעלייה או "הקרן לקליטה והברחת יהודים לתוך ישראל"‪.‬‬
‫הציונים הבריחו יהודים ממרוקו לאלג'יריה‪ ,‬מלוב למלטה‪,‬‬
‫מתימן לעאדן‪ ,‬מעיראק לאיראן של השח‪ ,‬מהונגריה‬
‫לאוסטרליה‪ ,‬ומן המגזר הסובייטי בווינה לאמריקה ומשם‬
‫לישראל‪ .‬במרץ ‪ ,1949‬באמצעים של הסכם חשאי בין‬
‫ישראל ובין המפקד הכללי של משטרת לבנון‪ ,‬פעולות‬
‫הברחה נרחבות התבצעו בסוריה ובלבנון – דרך בירות‬
‫ולאחר מכן ברכב לאזורי הגבול ההרריים‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫ברגל לקיבוץ גלעדי‪ .‬בהתאם למודיעים‪ ,‬פעולות ההברחה‬
‫מסוריה ומלבנון כבר החלו בתחילת מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬לסוכנים בכל מדינה היה שם צופן‪ ,‬כמו מקסי‬
‫למצרים‪ ,‬ברמן לעיראק‪ ,‬גולדמן לאיראן וברוך לבולגריה‪.‬‬
‫היו להם מערכות אלחוטיים ולעיתים קיבלו את‬
‫הוראותיהם מן השירים העבריים בתוכנית שירים כבקשתך‬
‫של רדיו ישראל‪ .‬שליחי הציונות שילמו למפקחי מכס‪,‬‬
‫משטרת גבולות‪ ,‬המשטרה החשאית‪ ,‬קצינים‪ ,‬לשגרירים‬
 ‫של מדינות זרות ואפילו לשרים‪ .‬היו להם פגישות עם נורי‬
‫סאעיד‪ ,‬השח של איראן ורקוצי‪ ,‬המנהיג היהודי‬
‫הקומוניסטי בהונגריה‪ .‬ב‪ 1949-‬ג'ק גרשוני‪ ,‬נציג הסוכנות‬
‫היהודית הגיע להסכם עם המושל הצרפתי ברבאט על‬
‫יציאתם השקטה והמסודרת של יהודי מרקש למרסיי‪63.‬‬
‫עיראקים שנמלטו דרך סוריה ולבנון אמרו לי " הציונים‬
‫סמכו על הסורים והלבנונים שהתפרנסו מהברחות"‪64.‬‬
‫אבל היו אלה הפליטים היהודים שהיו צריכים להשיג את‬
‫‪.‬הכסף כדי לשלם להם‬
‫רמאות והולכת שולל‪ :‬שיטות התעמולה הציונית כללו ‪4.‬‬
‫רמאות‪ ,‬הולכת שולל‪ ,‬הפחדה והקנטה‪ .‬היהודים הוזהרו‬
‫מפני סכנת ההשמדה ההמונית והובטח להם חיי מותרות‬
‫ואושר בישראל‪ .‬כל המכתבים שבהם תארו את הקשיים‬
‫במחנות המעבר בתוך ישראל נבלמו‪ .‬המוסד לעלייה‬
‫הוציא מיליונים שלא סופר עליהם ומפקח בסוכנות‬
‫היהודית ציין שקודם להקמת המדינה שום רשומים‬
‫מדויקים לא התנהלו‪ ,‬ואפילו לאחר הקמת המדינה "מוסד"‬
‫זה נמנע מפיקוח הולם על הפנקסים שלו‪ .‬ב‪ 1948-‬הוא‬
‫הקים חברה להובלה ימית להעברת המהגרים‪ ,‬ועם‬
‫ארבעים הדולר ששולמו עבור כל אחד על ידי הוועד‬
‫היהודי האמריקאי המאוחד לסיוע‪ ,‬המוסד לעלייה צבר‬
‫מיליונים‪ .‬מבין אלה שהפיקו תועלת מהכספים האלה‬
‫שנגנבו היו המפלגות הציונות בתוך ישראל‪ .‬מפקח‬
‫הסוכנות היהודית האשים את המוסד הזה בניצול‬
‫המהגרים ובעשיית רווחים מופרזים מצפיפות היתר‬
‫והתנאים הבלתי אנושיים על סיפון האוניות‪ .‬המוסד הכפיל‬
‫את מספר המהגרים בכל הובלה באנייה במטרה להכפיל‬
 ‫את הרווחים שלו‪ 65.‬לפני שהתימנים עלו למטוסים‪ ,‬כל‬
‫חפצי הערך שלהם‪ ,‬כולל ספרי תנ"ך עבריים עתיקים‪,‬‬
‫חפצי אומנות של תשמישי קדושה‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬רקמות‪,‬‬
‫חפצי זהב וכסף‪ ,‬ספרים וכתבי יד ישנים נלקחו על ידי‬
‫המוסד והובטח למהגרים שחפצים אלה יישלחו באונייה‪,‬‬
‫אולם חלק גדול מהם נגנב בדרך‪ ,‬וחלק אחר הגיע‬
‫לחנויות של תכשיטים זולים לתיירים‪ 66.‬בסדרה של‬
‫חקירות שעשתה ישראל נחשפו מקרים רבים כאלה‪67.‬‬
‫יותר מאוחר מאות מתינוקיהם של המהגרים נגנבו ונמכרו‬
‫בשוק השחור‪ .‬הציונים יותר מאוחר גנבו ספרים עתיקים‬
‫וחפצי אומנות היסטוריים מיהודי אתיופיה‪ ,‬הפלשמורה‪68.‬‬
‫כאשר הגיעו המהגרים לישראל‪ ,‬חילקו אותם בקרב‬
‫המפלגות הציוניות אשכנזיות אף על פי שלא היה להם‬
‫ידע או הבנה של התיאוריות וגילוי הדעת שלהם‪ .‬לאחר‬
‫מכן המפלגות חתכו עסקאות כדי לגרום למהגרים‬
‫להצביע עבורם ולשדל את רבניהם ונכבדיהם‪ .‬באחד‬
‫התיקים של המפלגה הדתית אשכנזית‪ ,‬המזרחי‪ ,‬ישנו פתק‬
‫שנשלח על ידי י‪ .‬ויינשטיין לשלמה שמידט‪ ,‬שבו הוא כתב‬
‫את הדברים הבאים‪ " :‬אנא תן לרב בדיחי סכום קטן לדמי‬
‫כיס כל חודש‪ 69".‬במרקש‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מפלגה זו הכריחה‬
‫את המהגרים לשלם סכום השווה ל‪ 20,000-‬פרנקים עבור‬
‫היתר יציאה‪ 50,000 ,‬פרנקים עבור דרכון עם היתר יציאה‪,‬‬
‫ו‪ 100,000-‬פרנקים להגר ישירות לפלסטינה בלי להצטרך‬
‫לעבור במחנה מעבר במרסאי‪ 70.‬צבי חרמון ממשרד‬
‫הקליטה של מועצת הפועל של הציונות אמר ב‪ 21-‬במרץ‬
‫‪" 1949‬מוסד העלייה שולח לישראל אלמנטים נחותים‪ ".‬ב‪-‬‬
‫‪ 6‬באוקטובר ‪ 1949‬הוא אמר שאין תנועה משיחית בטוניס‬
 ‫ואז הם אירגנו אחת‪ .‬יוסף צדוק חילק מכתבים בקרב‬
‫נכבדי יהודי תימן המכריזים על יום הדין ומזרזים אותם‬
‫ללכת לעאדן‪71.‬‬
‫בעקבות יחסים ידידותיים בין ישראל‪ ,‬איראן של השח‬
‫ואמריקה‪ 50,000 ,‬יהודי איראן הועברו בשנות ה‪ .1950-‬בין‬
‫‪ 1960‬ו‪ 1977-‬ישראל העבירה ‪ .70.000‬אולם המהגרים‬
‫החדשים סרבו להיות כוח עבודה זול כמו האיראנים שבאו‬
‫קודם לכן‪ ,‬ורבים מהם הלכו למערב‪ .‬זמן קצר לפני‬
‫המהפכה האסלאמית‪ ,‬סוכנים חשאיים הפיצו עלונים‪,‬‬
‫שבהם הם חתמו "מהפכנים מוסלמים"‪ ,‬המאיימים על‬
‫יהודי איראן במוות אם הם יישארו באיראן‪ .‬זה גרם ל‪-‬‬
‫‪ 30,000‬עד ‪ 50,000‬מיהודי איראן להגר‪ .‬הארץ ב‪ 4-‬לאפריל‬
‫‪ 1980‬העריך שמספר זה היה ‪ ,30,000‬שמתוכם רק ‪6,000‬‬
‫נשארו בישראל‪ .‬מוסף הארץ מה‪ 9-‬באפריל ‪ 1982‬העריך‬
‫שהמספר הגיע ל‪ 50,000-‬לשנת ‪ 1979‬שמהם רק ‪15,000‬‬
‫נשארו בישראל ומחכים לחזור לאיראן או ללכת למערב‪.‬‬
‫‪ 35,000‬האחרים חזרו לאיראן או הלכו לאירופה ואמריקה‪.‬‬
‫מרביתם סרבו להישאר בישראל משתי סיבות‪ :‬תחילה‪,‬‬
‫מאמצי אש"ף בטהרן לעודד את יהודי איראן לחזור‬
‫הביתה‪ ,‬שיצרו אווירה מועדפת לחזרתם; שנית‪ ,‬המצב‬
‫הקטסטרופאלי של אותם יהודי איראן אשר היגרו בשנות‬
‫החמישים‪ .‬העולים החדשים לא יכלו להאמין לעוני‬
‫וההשפלה שראו עיניהם בחגורה השחורה ובעיירות‬
‫הפיתוח שם חיו יהודי איראן עם קרוביהם הספרדיים‪ .‬יהודי‬
‫טורקיה היו מזועזעים באותו אופן כאשר הם ראו כיצד‬
‫קרוביהם חיים ומיד חזרו לטורקיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מהגרים‬
‫לטווח‪-‬קצר איראנים אלה‪ ,‬שגרו בבתי מלון‪ ,‬התלוננו על‬
 ‫האופן שבו הרשויות בישראל והחברה הישראלית‬
‫התייחסו אליהם בקשר לעבודה ודיור‪ .‬היהודים האשכנזים‬
‫קראו להם "חומייניסטים"‪" ,‬פרימיטיבים"‪" ,‬פרסים"‬
‫ו"לבנטינים"‪ .‬קבוצה זו של איראנים הייתה מורכבת בעיקר‬
‫מסוחרים‪ ,‬אנשי מקצוע ואינטלקטואלים אמידים‪ 500 .‬מהם‬
‫בקירוב נכנסו לאוניברסיטאות ישראליות‪ .‬בעקבות דיונים‬
‫בין נציגי אש"ף והרשויות האיראניות בטהרן‪ ,‬קרובים מבין‬
‫‪ 50,000‬היהודים שנשארו באיראן החלו להתקשר ולייעץ‬
‫להם לחזור לאיראן שם הם יתקבלו בחמימות‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬מספר גדול כן חזר לאיראן‪ ,‬ומרבית האחרים בחרו‬
‫ללכת למערב מסיבות כלכליות‪72.‬‬
‫בשנות השבעים ישראל הצליחה להוליך שולל ספרדים‬
‫בקווקז שבדרום ברית המועצות להגר באלפיהם‪ .‬ישראל‬
‫אחרי כן אכלסה אותם בעיירות הפיתוח עם ספרדים‬
‫אחרים שם הם סבלו מדעות קדומות גזעניות בתעסוקה‬
‫ובדיור והיו מטרה ללעג במסע שניהלה העיתונות אשר‬
‫כינתה אותם "עבריינים שיכורים"‪ .‬גדעון אילון כתב בהארץ‬
‫ב‪ 15-‬בפברואר ‪ 1980‬שחמישים משפחות גרוזיניות מתוך‬
‫סך הכל של ‪ 33,000‬עזבו את ישראל‪ ,‬ושבן ציון‬
‫יקובשבילי‪ ,‬אחד ממנהיגיהם‪ ,‬טען "לעולם לא נחזור‬
‫לישראל!" ראוי לציין ש‪ 20-‬מן המהגרים האלה היו בעלי‬
‫מקצוע בברית המועצות ו‪ 70-‬אחוז היו עובדים מיומנים‪.‬‬
‫ברגע שהם היו בישראל הם כבר לא יכלו להרשות‬
‫לעצמם לעזוב למערב‪ .‬כשברית המועצות סירבה לתת‬
‫להם לחזור למולדתם‪ ,‬יהודים גרוזינים שהגיעו לווינה ערכו‬
‫הפגנות קולניות‪ .‬חנה קלדרון‪ ,‬כתבת של הארץ‪ ,‬כתבה ב‪-‬‬
‫‪ 17‬באוקטובר ‪ 1986‬שיהודי קווקז ניהלו חיים מסורתיים‪.‬‬
 ‫בישראל הושיבו אותם בפרדס חנה‪ ,‬אור יהודה ואור‬
‫עקיבא שם עזבו אותם לנפשם‪ .‬האווירה הייתה עוינת‬
‫כלפיהם‪ ,‬וגורמים שונים כמו שכר נמוך ודיור עלוב‪ ,‬הפכו‬
‫את הנוער הגרוזיני בתקופה קצרה מאוד לגנבים ושודדים‪.‬‬
‫בדרך כלל הם היו חשופים ללעג כמו "גרוזיני מלוכלך" או‬
‫"קווקזי גונב"‪ ,‬לכן הם העדיפו לא להיטמע‪ .‬הם התחילו‬
‫לראות תוכניות טלביזיה סובייטיות במקום ישראליות‬
‫והצעירים העדיפו את החינוך שהם קיבלו בבית על פני‬
‫החינוך בבתי הספר הישראליים‪" .‬זה תוהו ובוהו פה‪ .‬שם‬
‫"‪.‬לכל אחד היה בית‪ .‬כל אחד היה כמו ראש עיר כאן‬

‫מחנות מעבר בחוץ לארץ‬

‫הממסד הציוני הבין שיהודי האסלאם לא יסכימו לקבל‬

‫את הסטאטוס הנמוך שנקבע להם בחברה הישראלית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬צריך היה להשפיל אותם ולהרוס את זהותם וכבודם‬
‫ולגרום להם להיות כל כך נואשים לעבודה עד שהם יהיו‬
‫אסירי תודה לממסד על שהוא נותן להם עבודות שוליים‪.‬‬
‫"מעבדות" מעבר הוקמו עבורם והספרדים היו נכנסים‬
‫בהם סוחרים או אנשי מקצוע או בעלי מלאכה והיו יוצאים‬
‫כמה שנים לאחר מכן פועלים זולים ניידים ביותר עבור‬
‫‪".‬שוק העבודה הקפיטליסטי וה"סוציאליסטי‬
‫המעבדות היו מחנות העולים מחוץ ובתוך ישראל‪ ,‬ואחר‬
‫כך המעברות‪ ,‬הסוגים הקשים יותר של מחנות מעבר‬
‫בישראל‪ .‬לאחר שהמהגרים עוצבו מחדש הושיבו אותם‬
‫"בעיירות פיתוח"‪" ,‬קואופרטיבים" וב"החגורה השחורה"‪.‬‬
‫כך היה בדרך כלל האופן שבו נקלטו המהגרים‬
‫הספרדים‪ ,‬אך במקרה של יהודי עיראק‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הם‬
 ‫נשלחו היישר למעברות‪ .‬היסטוריונים ציונים ותומכיהם‬
‫משקרים בצורה בוטה בכך שהם טוענים שהאשכנזים‬
‫סבלו את אותם קשיים‪ .‬רק מספר קטן מהם נכנסו‬
‫למחנות האלה והוענקו להם פריבילגיות רבות‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬שהותם במחנות הייתה קצרה מאוד לאמתו של‬
‫דבר‪ ,‬ולאחר מכן הושיבו אתם בערים הגדולות או‬
‫ביישובים אשכנזים שם נתנו להם עבודות ההולמים את‬
‫כישוריהם ובאותה מידה מגורים נוחים‪ .‬הם נקלטו‬
‫במהירות לתוך החברה המתנחלת הציונית אשכנזית‪.‬‬
‫הממסד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המשיך לפנות אל הספרדים ואפילו‬
‫לילדיהם ונכדיהם כאל "עולים" או על ידי הלשונות הנקיים‬
‫"אוכלוסייה במצוקה" "שוכני עיירות הפיתוח" "תושבי‬
‫השכונות" (קרי משכנות העוני) או "ישראל השנייה"‪.‬‬
‫לילדים שלהם פנו כ"טעונים טיפוח"‪ ,‬כלומר "תיקון" או‬
‫"נחשל"‪ .‬למעשה‪ ,‬במשך שנים רבות תואר השם "נחשל"‬
‫היה נהוג להיות מחובר לעמים מן העולם השלישי‬
‫בתקשורת הישראלית‪ .‬הממסד הציוני לפיכך חילק את‬
‫היהודים לשתי סיעות עוינות והפער ביניהם התרחב‬
‫‪.‬והעמיק מדור אחד לשני‬
‫המכנה המשותף בכל המחנות האלה הם תנאי המחייה‬
‫הגסים ביותר אשר קיפחו את הדיירים מן הזכויות‬
‫הפשוטות ביותר ומכבוד‪ .‬את מחנות המעבר אשר הוקמו‬
‫בחוץ לארץ עבור הצפון אפריקאים והתימנים ניתן לסכם‬
‫כך‪ :‬בפברואר ‪ 1949‬הסוכנות היהודית שלחה את איריס‬
‫לוויס למחנה המעבר באלג'יריה‪ .‬לאחר שהיא חזרה היא‬
‫כתבה בדו"ח שלה "אנשים חיים כמו בהמות בתנאי‬
‫צפיפות יתר ברחוב צר מאחורי בית הספר אליאנס… הם‬
 ‫מתקיימים ללא מזון‪ ,‬מתים ממחלות… מתרבים ומתים‪,‬‬
‫גברים ונשים‪ ,‬צעירים וקשישים‪ .‬יותר מ‪ 50-‬חיו בחדר אחד‬
‫ששטחו נמדד בין ארבעה וחמישה מטרים מרובעים‪73".‬‬
‫הדה גרוסמן ‪ ,‬מדריכת נוער ציוני‪ ,‬כתבה "כל הילדים באו‬
‫ממשפחות גדולות‪ ,‬וההגירה גרמה לפירוק הקשרים‬
‫המשפחתיים‪ .‬רגישות וחמלה למשפחותיהם נוסף על‬
‫הייסורים לגורלם הדאיגו את הילדים האלה ללא הרף‪,‬‬
‫ובהתחלה גרמו להיסטריה‪ ,‬בכי ויללות במשך כל הלילה‪.‬‬
‫הנוער מן העיר ג'באס היו בדרך כלל רגועים יותר‬
‫ומאופקים יותר‪ .‬למרות שהיחסים בין ילדים בני אותו המין‬
‫הם בדרך כלל פיסיים‪ ,‬היו גם מקרים שיחסים אלה היו‬
‫חריגים‪ .‬באופן טבעי בעיה זו תגרום לסיבוכים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בקבוצה הנדונה לא הייתה אפילו בת אחת‪ 74".‬מוסד‬
‫העלייה העדיף להעביר בנים לישראל כדי שהם יוכלו‬
‫ללכת ישר לצבא‪ .‬ארציאלי‪ ,‬שליח הסוכנות היהודית‬
‫בלוב‪ ,‬מתאר את יהודי מרוקו כאילו שהוא היה סוחר‬
‫סוסים‪" .‬גופם צנום והופעתם נאה‪ ,‬אך יש לי קושי להבדיל‬
‫אותם מהטיפוס הערבי הניכר‪ 75".‬אחד הרופאים במחנה‬
‫המעבר במרסאי כתב למשרד הקליטה בישראל‬
‫"המהגרים מצפון אפריקה הגיעו למרסאי במצב של‬
‫התקפחות…אין להם כמעט בגדים ולא היה להם דבר‬
‫לאכול במשך שלושת ימי המסע באנייה‪ .‬התנאים באנייה‬
‫מחרידים‪ .‬הם ישנים על הרצפה חשופים ללא כיסוי שיגן‬
‫עליהם מפני תנאי מזג האוויר‪ .‬ב‪ 23-‬בספטמבר ‪ 1948‬ילד‬
‫נפטר ע ל סיפון האנייה והרשויות הצרפתיות קבעו שהוא‬
‫מת מקור ומרעב‪ .‬אני דורש ליצור קשר עם הרשויות‬
‫המתאימות כדי לתקן מצב זה… ישנו מחסור גדול‬
 ‫בשמיכות בשני המחנות במרסאי‪ .‬המהגרים ישנים על‬
‫מיטות צבאיות ללא פיסת כיסוי בבקתות עם גגות מעץ‪.‬‬
‫כתוצאה מהתנאים הנוראים והתדרדרות התזונה הבסיסית‬
‫לאחרונה‪ ,‬שניים עשר ילדים מתו… ישנו גם מחסור בסבון‬
‫וביגוד… אינני מצליח להבין מדוע מחלקים ביגוד לכל‬
‫העולים האירופיים‪ ,‬ואילו דבר לא מגיע אל הצפון‬
‫אפריקאיים?"‪ 76‬באחת מישיבות מועצת הפועל של‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬ד"ר ישראל גולדשטיין התריע על‬
‫ההפליה במחנות נגד יהודי צפון אפריקה‪ 77.‬ב‪ 31-‬ביולי‬
‫‪ ,1049‬בישיבת מועצת הפועל הציונית‪ ,‬אליהו דובקין הודה‬
‫שקיימת שם "תופעה של חוסר רצון לנסוע"‪ .‬אלי פלג‬
‫אמר בדו"ח שלו מה‪ 24-‬ביולי ‪" 1949‬היה צורך לקחת את‬
‫האנשים האלה בכוח כדי שיעלו לאנייה‪ 78".‬הממסד‬
‫הציוני הרס את אחדותם של המשפחות ממרוקו בכך שהם‬
‫בחרו את החזקים והצעירים לקחת לישראל והותירו את‬
‫הקשישים והחולים למות באיטיות במחנות המעבר‬
‫בצרפת‪ .‬הציונים השתמשו באותן שיטות לגבי‬
‫הפלשמורה‪ ,‬יהודי אתיופיה‪ ,‬ב‪ 1974-‬וב‪ .1975-‬וזה קרה גם‬
‫במרוקו לפני שהם בכלל עזבו לצרפת‪ .‬שליחי הציונות‬
‫הפעילו לחץ על יהודי מרוקו מהכפרים‪ .‬הם הכריחו אותם‬
‫לנטוש את בתיהם ואת עבודתם וללכת לקזבלנקה‪ ,‬שם‬
‫התעלמו מהם‪ .‬זמן רב הם חיכו שם‪ ,‬סובלים מרעב‬
‫וממחלות בשעה ששליחי הציונות היו עסוקים בניפוי‬
‫‪".‬החסונים" להגירה‬
‫באחד התיקים של משרד הקליטה ישנו מסמך ללא‬
‫תאריך‪ ,‬שנכתב על ידי רופא שעבד בערך שנה וחצי‬
‫במחנה מעבר עבור מרוקאים במרסאי‪" .‬המהגרים מצפון‬
‫אפריקה‪ ",‬הוא כתב "יספקו לישראל כוח עבודה לא מיומן‬
‫זול במקום הפועלים הערבים שהיו עושים את סוג העבודה‬
‫הזאת לפני מלחמת העצמאות ‪ .‬רמת החיים של הצפון‬
‫אפריקאים אינה גבוהה יותר מזו של הערבים‪ ,‬ויהיה להם‬
‫הרבה יותר טוב בישראל מאשר אי פעם אפילו אם הם לא‬
‫ישיגו רמת חיים של אירופיים אשר האשכנזים נהנים‬
‫ממנה‪ .‬לעולים מצפון אפריקה לא יהיו כל קשיים להסתגל‬
‫למצב הזה…"‪79‬‬
‫באוקטובר ‪ 1948‬ברל לוקר אמר לפוליטיקאי היהודי‬
‫האמריקאי האמיד הנרי מורגנטאו "דעתנו היא שהספרדים‬
‫והתימנים יצטרכו למלא תפקיד גדול בבניית המדינה‪80".‬‬
‫במשך אותה תקופה מהגרים רבים מארצות האסלאם‪,‬‬
‫בעיקר בעלי הכישורים האקדמיים הגבוהים יותר נדחקו‬
‫לשוליים מבחינה חברתית או נאלצו להגר לצרפת‪,‬‬
‫אמריקה ובריטניה‪ .‬סלים רובן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬גר במחנה כפר‬
‫אנה על יד תל‪-‬אביב‪ .‬הוא עבד בדרגים העליונים של‬
‫מנהלת הרכבת העיראקית‪ ,‬והיה מנהל התחנה הראשית‬
‫בבגדאד‪ ,‬קירקוק‪ ,‬מוסול וחנקין‪ .‬כשהוא בא לישראל‬
‫הרשויות סירבו להעסיק אותו במקצועו והוא נותר מובטל‪,‬‬
‫מקלל את ישראל מתוך העוני שבו‪ .‬ב‪ 1962-‬מנהיג מרוקאי‬
‫העיר על תופעה של "ישנם יותר פרופסורים מרוקאים‬
‫בסורבון מאשר סטודנטים מרוקאים באוניברסיטת‬
‫ירושלים‪ ".‬למרות עובדות אלה‪ ,‬ההיסטוריון הפרוגרסיבי‪,‬‬
‫תום שגב‪ ,‬טוען שהספרדים "נדחקו לשוליים בגלל שהם‬
‫לא הביאו איתם את הכישורים הנחוצים כדי להיות‬
‫מסוגלים להתחרות באופן חופשי על מעמד בחברה‬
‫הישראלית… או בגלל שהם אינם יכולים לדבר עברית‬
 ‫היטב‪( ".‬חשוב לציין שהמהגרים האשכנזים לא ידעו‬
‫עברית‪ .‬אם זו הייתה עמדתו של היסטוריון מתקדם‪ ,‬אנו‬
‫יכולים לדמיין כיצד היא נראתה בעיני ריאקציונר – ראה‬
‫פרק שמיני‪).‬‬
‫למרות ההסכם החשאי בין הציונים לאימאם של תימן‪,‬‬
‫מבצע הטרנספר לא היה גלוי‪ ,‬מתוך חשש מדעת הקהל‬
‫הערבית‪ ,‬והוחלט לשלוח את היהודים קודם לעאדן‪ .‬שם‬
‫הם נאלצו להאריך ימים בשממה חולית בשם "מחנה‬
‫הגאולה" עד שהמטוסים היו מוכנים לקחת אותם לישראל‪.‬‬
‫ד"ר יוסף מאיר תיאר את בואם של התימנים למחנה הזה‬
‫כך‪" :‬חמש עשרה משאיות הגיעו‪ ,‬נושאות ‪ 313‬גופות‬
‫עירומים או עירומים למחצה‪ .‬אם בגלל חום הקיץ‪ ,‬או כך‬
‫נהוג אצלם‪ ,‬או עקב מחסור בבגדים‪ ,‬הם ישבו צפופים‬
‫יחד‪ ,‬מטונפים‪ ,‬גופותיהם מלאים חבורות‪ ,‬פניהם נעוצי‬
‫מבט וחרישים‪ .‬אפילו לאחר שקידמנו את פניהם היה קשה‬
‫לדבר איתם‪ .‬אולי בגלל ביישנות; נאמר שהם הלכו ברגל‬
‫במשך חמשת עשר הימים האחרונים‪ ,‬או שזה יכול להיות‬
‫בגלל חוסר עניין‪ ,‬או מצוקה‪ ,‬או פחד ממה שעומד‬
‫להתחולל איתם‪ .‬אחדים מהם שאלו אותנו "אתם אנגלים?"‬
‫למרות שדיברנו עברית וניסינו לקבוע הבנה איתם‪ .‬הם‬
‫התחילו לצאת מהמשאיות‪ ,‬אחד‪ ,‬אחד‪ ,‬לאט לאט ובשקט‪.‬‬
‫בקושי היה שם קול של תינוק בוכה‪ .‬התמונה היא של עדר‬
‫כבשים המובל מן השדה לעת ערב‪ ,‬ראש אחד בעקבות‬
‫זנבו של האחר‪ ,‬עד שהם הגיעו לשדה המוצל שם כולם‬
‫יכלו להצטופף יחד‪ .‬בלילה הראשון הם מקבלים לחם‪,‬‬
‫מים ותמרים‪ .‬לילה ראשון זה הוא מפגש היסטורי בין‬
‫קבוצה עברית עתיקה וקבוצות יהודים מאירופה ומהמזרח‬
 ‫התיכון‪ .‬פניהם לא הראו כל רמז של אושר‪ ,‬רגש או כל‬
‫רושם שהם מודעים לגאולה ולתום המצוקות שלהם‪ .‬אומר‬
‫זאת בגלוי‪ ,‬יש להם מאפיינים חייתיים לגמרי למרות שאנו‬
‫יודעים שיש להם רמה גבוהה מאוד של אינטליגנציה‬
‫ויכולת אינטלקטואלית…"‪82‬‬
‫המחנה הזה הוקם עבור קליטת חמש מאות תימנים‪ ,‬אבל‬
‫הסכום הכולל שם הגיע לשניים עשרה אלף‪ .‬לא היו שם‬
‫אוהלים – הם פשוט שכבו לישון על החול בלילה‪ .‬הם עשו‬
‫את צרכיהם בחול בתוך היקפיו של המחנה או בקרבת‬
‫מקום‪ .‬מעת לעת סופות חול היו מנשבות על המחנה‪ ,‬או‬
‫גשמי זלעפות שהיו כמעט מטביעים את הפליטים והיו‬
‫נושאים איתם את חפציהם‪ 83.‬ד"ר מאיר הוסיף " אף אחד‬
‫לא ידע כמה חולים היו במחנה‪ ,‬או היכן הם היו‪ .‬אחדים‬
‫מהם הצליחו להגיע למרפאה לקבל תחבושות או זריקת‬
‫פניצילין‪ ,‬אחרים היו נושמים את הפעם האחרונה במקום‬
‫כלשהו בו שכבו‪ ,‬בעיקר הקשישים ונשים‪ ".‬הנשים היו‬
‫יולדות על החול‪ ,‬והאחות הייתה מגיעה אליהם רק בזמן‬
‫שצריך לנתק את חבל הטבור‪ .‬כשהנשים היו באות‬
‫למרפאה‪ ,‬הן היו מתמוטטות על הרצפה עם ילדיהם‬
‫לצידם ולא הראו אף סימן של שמחה או התרגשות‪.‬‬
‫המתים נקברו בחול ללא ליווי של קולות בכי (בהתאם‬
‫לד"ח של ד"ר מאיר)‪ .‬כשהתימנים הגיעו למחנה לקחו‬
‫מהם את כל הבגדים שלהם ושרפו אותם ונתנו להם‬
‫בגדים אירופיים במקום – שלב ראשון בהריסת הזהות‬
‫שלהם‪ .‬הנשים חשו עירומות כשהן לבשו את השמלות‬
‫החדישות‪ ,‬מפני שהן נוהגות ללבוש מכנסי שק עד‬
‫לקרסוליהן מתחת לשמלות שלהן‪ .‬על התימנים נכפו‬
 ‫שמות עבריים חדשים לקחת את מקום שמם הערבי‬
‫מוסלמי המסורתי‪ .‬בתיקים של הסוכנות היהודית ישנן‬
‫תלונות רבות אודות המכות‪ ,‬הלעג והברוטאליות שאליהם‬
‫‪.‬חשפו פקידי הסוכנות את התימנים‬
‫בישראל היה דיון אודות הטרנספר של התימנים‪ .‬יצחק‬
‫גרינבאום‪ ,‬שר הפנים שאל "מדוע אנחנו מנסים לגרום‬
‫לקהילה בתימן להיעלם ולהביא לכאן אנשים שגורמים‬
‫לנו יותר נזק מתועלת? כאשר אנחנו מעבירים ‪ 70‬אחוז‬
‫מהחולים אנחנו פוגעים בעצמנו ובהם גם יחד…" יצחק‬
‫רפאל‪ ,‬ראש מחלקת הקליטה‪ ,‬ניסה להרגיע את עמיתיו‬
‫במועצת הפועל של הסוכנות בכך שאמר ב‪ 5-‬ביוני ‪1949‬‬
‫"אין חולים רבים בקרב התימנים‪ ",‬לרמוז שהחולים ימותו‬
‫בדרך‪ .‬אחרי כן הוא הוסיף "אין צורך לחשוש מהחולים‬
‫הכרוניים‪ ,‬מכיוון שעליהם ללכת ברגל במשך‬
‫שבועיים]כדי להגיע למחנה] ‪ .‬החולים המסוכנים בכלל‬
‫לא מתחילים את המסע‪ ".‬ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ 1949‬בן‪-‬גוריון‬
‫כתב ביומן שלו "הילדים נופלים כמו זבובים‪ .‬עלינו‬
‫להצילם‪ .‬האמת היא שקצב התמותה גבוה גם כאן‪ ,‬אבל‬
‫יש לנו גם תרופות יעילות יותר‪ ".‬כמה שבועות לאחר מכן‬
‫הוא כתב "אם כתוב שהם צריכים למות‪ ,‬אז יותר טוב‬
‫עבורם למות כאן‪84".‬‬
‫עושה רושם שהתנאים הקשים שהתימנים היו צריכים‬
‫לחוות כדי להגיע לעאדן‪ ,‬ובאותה מידה המצב הבריאותי‬
‫והתזונתי ב"מחנה הגאולה" שירתו רק כדי להיפטר‬
‫מהחלש‪ ,‬החולה והקשיש‪ .‬בדרך זו רק הבריאים והחזקים‬
‫היו צריכים להיקלט בישראל‪ ,‬זאת אומרת אלה שיוכלו‬
‫לשרת את הכלכלה הישראלית או בכוחות הצבא‪ .‬אדם‬
 ‫יכול להציב כאן את השאלה אשר להכיצד בריטניה‬
‫הגדולה יכלה לאפשר לפעולות בלתי אנושיות כאלה‬
‫להתבצע בעאדן‪ .‬בין ‪ ,1948-1975‬ישראל הביאה יותר מ‪-‬‬
‫‪ 719,000‬אשכנזים מאירופה‪ ,‬אבל היא לא התייחסה‬
‫אליהם באותה צורה‪ .‬בוודאי הבדל כזה ביחס מהווה‬
‫‪.‬האשמה כבדה של אפליה גזענית בה נוהגת ישראל‬
‫הערות‬
‫‪.‬גלימה ערבית ארוכה ‪1.‬‬
‫‪.‬לנדאו ‪2.‬‬
‫‪ Les Temps Modernes, 85.‬בת יאור ‪3.‬‬
‫‪.‬שכטמן‪4. 190 ,1961 ,‬‬
‫‪.‬ראה גם איסקנדרני‪ ,‬חמסין‪ ,‬מס‪ ;30-34 ,5 .‬שיבלק ‪5.‬‬
‫‪.‬א‪ .‬שוראקי‪ ,1968 ,‬ושכטמן‪6. 1961 ,‬‬
‫שיבלק‪ 28 ,‬עלם אל‪-‬יהוד פי איל עיראק‪ ,‬ירושלים‪7. ,‬‬
‫‪ ,1983.‬מאת מ‪ .‬באסרי‬
‫‪8. (CO-730/2/34955).‬‬
‫‪.‬עבד אל מוחסין‪9. 253-340 ,1983 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪10.‬‬
‫‪.‬שיבלק‪11. 42-43 ,‬‬
‫‪.‬ניסים רג'ואן‪12. 207-209 ,‬‬
‫‪.‬קימחי‪ 60-62 ,1976 ,‬וכהן‪13. 109-112 ,1969 ,‬‬
‫‪.‬כהן‪14. 259 ,1969 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪15.‬‬
‫‪.‬וולפסון‪16.146-147 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪17. 143 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪18. 144 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪19. 148-149‬‬
 ‫ראה מהדורה של אל‪-‬יאקזה‪ 16 ,13 ,12 ,‬ו‪20. 17-‬‬
‫‪.‬בפברואר ו‪ 7-‬ו‪ 28-‬במרץ ‪1948‬‬
‫‪21. 1969, 178.‬‬
‫בנובמבר ‪ .1949‬מוושינגטון אל שר החוץ של ‪22. 2‬‬
‫‪.‬בריטניה‪ .‬מברק מספר ‪ ,5182‬משרד החוץ ‪371/75187‬‬
‫‪.‬ברגר‪23. 30 ,1955 ,‬‬
‫על יהודי עיראק‪ ,‬ראה את עבודתו רבת הערך ‪24.‬‬
‫‪.‬שנכתבה באנגלית מאת הפלסטיני עבאס שיבלק‬
‫‪.‬כהן‪ ,‬חיים י‪25. 38-47 ,1969 ,.‬‬
‫‪.‬לנדסהוט‪26. 1950 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪27. 281 ,‬‬
‫‪.‬הקונגרס הציוני העשרים ושלושה‪28. 178 ,‬‬
‫‪.‬י‪.‬נ‪ .‬שי‪ ,‬שבט ועם‪29. 1954 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪30.‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪31. 1958 ,‬‬
‫‪.‬בטטו‪32. 311 ,1978 ,‬‬
‫אני עדיין זוכר את האספסוף שנהגו לאיים עלינו " ‪33.‬‬
‫"!חכו עוד קצת‪ ,‬והיטלר יגמור גם עליכם‬
‫ארגון שחרור פלסטין היה הארגון הערבי‪/‬אסלאמי ‪34.‬‬
‫הראשון לתקן את העיוות הזה‪ ,‬כשהוא דרש שארצות ערב‬
‫והאסלאם ייקחו בחזרה את הספרדים מישראל‪ .‬לאחר‬
‫המהפכה האסלאמית באיראן‪ ,‬אש"ף הצליח בעצירת‬
‫יהודים לעזוב את איראן לישראל‪ ,‬ודיונים בטהראן הובילו‬
‫לכך שיהודים רבים התעודדו לעזוב את ישראל ולחזור‬
‫‪.‬לאיראן‬
‫‪.‬הכרוניקל היהודי מה‪ 29-‬באוקטובר‪35. 1949 ,‬‬
‫‪36. FO 371/75152 E9114/ 1105/ 93.‬‬
 ‫‪, FO‬ירושלים – משרד החוץ הבריטי ‪37. 24/3/51‬‬
‫‪371/91690, EQ 1571/45 .‬‬
‫ירושלים – אל משרד החוץ הבריטי ב‪ 14-‬בפברואר‪38. ,‬‬
‫‪1949 –FO 371/75182/024566 .‬‬
‫‪.‬שגב‪ ,‬עמ' ‪ 110‬של התרגום בערבית ‪39.‬‬
‫‪.‬ראה שם‪40. 176 ,‬‬
‫ראה מכתב מקובוביצקי לקונגרס היהודי מתאריך ‪41. 24‬‬
‫באפריל‪ ,1949 ,‬בתיקים של משרד הקליטה‪ ,‬ארכיון צבא‬
‫‪.‬ישראל ‪14/49‬‬
‫ראה שם‪ .‬ראה מכתב מטוביה למשרד מתאריך ‪42. 14‬‬
‫‪.‬במאי‪1949 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 29 ,‬במאי ‪43. 1987‬‬
‫‪44. Pro/FO E 4209/1/93.‬‬
‫‪45. Pro/FO E 4154/1/93.‬‬
‫‪.‬קול העולם הערבי‪ ,‬ינואר‪46. 1983 ,‬‬
‫סודי‪ ,‬מס' ‪ ,251‬הקונסוליה ‪, FO 371 23202‬ראה ‪47.‬‬
‫‪-FO‬הבריטית‪ ,‬דמשק למשרד החוץ‪ ,‬לונדון ‪ 14.4.1939‬ו‬
‫‪-‬תעמולה נאצית בעיראק‪ ,‬ללא תאריך‪ ,‬ו ‪624/24/448,‬‬
‫מס' ‪ ,150‬השגרירות הבריטית למשרד החוץ ‪FO37/2302,‬‬
‫‪11.4.39 .‬‬
‫‪.‬ראה ספרו של ניסים רג'ואן ‪48.‬‬
‫שוראקי‪ 181 ,‬ו‪ ,182-‬ואנציקלופדיה ג'ודייקה‪ ,‬כרך ‪49. ,12‬‬
‫‪344.‬‬
‫וועדת החקירות הממלכתית הבריטית‪ 22 ,‬בספטמבר‪50. ,‬‬
‫‪ .1948‬פורסם בהאקונומיסט ב‪ 9-‬באוקטובר‪ 1948 ,‬והניו‪-‬‬
‫‪.‬יורק טיימס ב‪ 6-‬בדצמבר‪1947 ,‬‬
‫‪.‬וולפסון‪51. 174-176 ,‬‬
 ‫מפלגת "מצרים הצעירה"‪ ,‬ידועה גם כן בשם ‪52.‬‬
‫‪.‬החולצות הירוקות‬
‫‪.‬ג'ולי פלינט הגרדיאן‪ 2 ,‬באוגוסט ‪53. 1989‬‬
‫‪.‬בן מנחם‪54. 179 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הוועדה‪ 22 ,‬באפריל ‪55. 1949‬‬
‫רפאל ללוקר‪ 22 ,‬בינואר‪ ,1951 ,‬ארכיון הציונות ‪56.‬‬
‫‪.‬המרכזי‬
‫ראה התכתבות משרד החוץ עם השגרירות שלו ‪57.‬‬
‫‪ – FO 371/98767, Eq‬בבגדאד ב‪ 29-‬בספטמבר‪1952 ,‬‬
‫‪1571/24.‬‬
‫ראה העיתון העולם הזה‪ 20 ,‬באפריל ‪ 1966‬ו‪ 1-‬ביוני ‪58.‬‬
‫‪ ,1966‬כדורי‪ ,1970 ,‬דפים ‪ 313-315‬ומריאון וולפסון‪ ,‬נביאים‬
‫‪.‬בבל‪1980 ,‬‬
‫‪.‬שגב‪59. 109-110 ,‬‬
‫‪.‬ארכיון המדינה‪ ,‬המשרד לענייני חוץ‪60. 2451/11 ,‬‬
‫‪.‬שגב‪ 115 ,‬ו‪61. 176-‬‬
‫צדוק למשרד הציונות בעאדן‪ 20 ,‬בדצמבר‪62. ,1949 ,‬‬
‫תיק רביעי‪ .‬ראה גם זיכרונות ‪, L27,‬ארכיון הציונות המרכזי‬
‫‪.‬ומכתבים של צדוק‬
‫רפאל למועצת הוועד של הציונות‪ 9 ,‬בספטמבר ‪63.‬‬
‫‪ .1949 – S41/256/11.‬ארכיון הציונות המרכזי‪ ,‬קליטה‬
‫‪.‬ראה ספרו של שלמה הילל‪ ,‬מבצע בבל‪64. 1989 ,‬‬
‫פרוטוקול הפועל של הציונות‪ 21 ,‬במרץ ‪ 1949‬ו‪65. 29-‬‬
‫‪.‬באפריל ‪1949‬‬
‫הדו"ח של בן צבי‪ 18 ,‬בספטמבר‪ – 1949 ,‬הארכיון ‪66.‬‬
‫‪.‬המרכזי להיסטוריה של העם היהודי‪ :‬ארכיון של נחום לוין‬
‫מנחם בן יוסף לאפרים הדר‪ 9 ,‬באוקטובר‪67. – 1949 ,‬‬
 ‫ארכיון הציונות המרכזי‪ ,‬המשרד ליהודי המזרח התיכון‬
‫‪-S/20/547 II.‬ו ‪ S20/109‬וגם ‪S/20/600,‬‬
‫‪.‬ראה הארץ‪ 11 ,‬בינואר ‪68. 1985‬‬
‫‪, L27.‬ארכיון הציונות המרכזי בעאדן ‪69.‬‬
‫‪ – A/5/ 14.‬ארכיון הצבא הישראלי ‪70.‬‬
‫‪.‬בדצמבר‪ ,1949 ,‬ארכיון הציונות המרכזי‪71. 31 127 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪72.‬‬
‫‪ S20/5501.‬ארכיון הציונות המרכזי ‪73.‬‬
‫תיקים של משרד הקליטה‪ ,‬צרור ‪ ,61‬תיק ‪74. – 393‬‬
‫‪.‬מספור מקורי ‪ ,2421/73‬ללא תאריך‬
‫‪, S20/555.‬באוגוסט ‪ ,1949‬ארכיון הציונות המרכזי ‪75. 9‬‬
‫ד"ר גולדמן לד"ר קורנבליט‪ 31 ,‬בדצמבר ‪76. ,1948‬‬
‫‪ S/20550 I.‬ארכיון הציונות המרכזי‬
‫‪.‬מועצת הפועל של הציונות‪77. 18.7.49 ,‬‬
‫‪, S20/562.‬ארכיון הציונות המרכזי ‪78.‬‬
‫תיקים של משרד הקליטה‪ ,‬צרור ‪ ,61‬תיק ‪ ,393‬מספור ‪79.‬‬
‫‪.‬מקורי ‪2421/73‬‬
‫‪.‬מועצת הפועל של הציונות‪ 24 ,‬באוקטובר ‪80. 1948‬‬
‫‪.‬שגב‪ 180 ,‬ו‪ ,181-‬תרגום בערבית ‪81.‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬ספטמבר ‪ ,1949‬ארכיון המדינה‪82. ,‬‬
‫‪.‬המשרד לענייני חוץ‪ – 2397/15 ,‬ציטוט של שגב‬
‫יוסף צדוק למנחם‪ 21 ,‬ביולי ‪ ,1949‬ארכיון הציונות ‪83.‬‬
‫‪, S20/457 II.‬המרכזי‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 21 ,128 ,3‬בנובמבר ‪84. 1949‬‬
 ‫מחלוקת בציון פרק חמ ישי‬

‫?קליטה או ניחשול‬
‫פרק זה עוסק בקליטתם של המהגרים בישראל‪ ,‬אם כי‬
‫"קליטה" היא מילה אדיבה מידי כדי לתאר את מה‬
‫שאנחנו מאמינים שקרה למעשה‪" .‬השמדה" משקפת יותר‬
‫טוב את מה שלמעשה קרה במחנות הציונים שהוקמו‬
‫למהגרים והיכן שהם איבדו את זכויותיהם האנושיות‪.‬‬
‫הפיכת הספרדים למעמד של פועלים החלה במחנות‬
‫המעבר שבחוץ לארץ‪ ,‬כפי שהזכרנו בפרק הקודם‪ .‬ואחר‬
‫כך היא המשיכה ב"מחנות העולים" וב"מחנות המעבר"‬
‫בתוך ישראל‪ ,‬ואחר כך ביעדיהם הסופי שהיו או עיירת‬
‫פיתוח‪ ,‬ה"קואופרטיבים" או "החגורה השחורה" של הערים‬
‫‪.‬הגדולות‬

‫מחנות העולים‬
‫ווידד סיפרה לי על הגירתה מבגדאד‪" .‬היינו לבושים‬
‫בבגדי השבת שלנו‪.‬כשהמטוס נחת חשבנו שישראל‬
‫תקבל את פנינו בלבביות‪ .‬אבל‪ ,‬השם ישמור‪ ,‬כמה טעינו!‬
‫כאשר המטוס נחת בשדה התעופה בלוד‪ ,‬התקרב אלינו‬
‫אחד העובדים וריסס את כולנו בכל מקום בדי‪.‬די‪.‬טי‪,.‬‬
‫כ אילו שורצים כינים‪ .‬איזה סוג קבלת פנים זאת הייתה?‬
‫הרגשנו שהם יורקים לנו בפנים‪ .‬כאשר יצאנו מהמטוס‪,‬‬
‫כנוהגים עדר הם הובילו אותנו אל תוך רכבת שהייתה כל‬
‫כך דחוסה שדרכנו אחד על השני והבגדים היפים שלנו‬
‫התלכלכו‪ .‬בעלי בכה וגם אני‪ .‬אחר כך הילדים התחילו‬
‫לבכות התייפחנו מבכי עד השמיים עד שהוטל ענן על‬
‫הרכבת‪ .‬כי בגלל שזאת הייתה רכבת עם קרון משא לא‬
 ‫היה אור וחשמל‪ ,‬אך ככל שהיא דהרה אנחנו חשבנו על‬
‫רכבות המוות שלקחו את יהודי אירופה למחנות הנאצים‪.‬‬
‫לבסוף הגענו למחנה "שער העלייה" ונכללנו עם משפחות‬
‫אחרות‪ .‬לאחר מכם הם רשמו את השמות שלנו ו"נתנו"‬
‫שמות עבריים חדשים‪" .‬סעיד" הפך להיות "חיים"‪" ,‬סועד"‬
‫הפכה ל"תמר" ולי שינו את השם ל"אהובה" וכך הלאה‪.‬‬
‫אחר כך היינו צריכים לעמוד בתור ארוך מאוד לאוכל‪,‬‬
‫כאילו היינו קבצנים‪ .‬לא היה לנו כל מושג מה יהיה איתנו‪".‬‬
‫היא הביטה לעברי בעיניים דומעות ושאלה "האם זאת‬
‫"?ישראל שסיפרו לנו עליה‬
‫מחנה שער העלייה היה מרכז מעצר של הצבא הבריטי "‬
‫לפני שהוא הפך מחנה למהגרים‪ .‬רשויות הביטחון‬
‫הישראלים תגברו את אבטחת המחנה על ידי הכפלת‬
‫גובה גדר התיל מסביבו והתקינו חיבור טלפוני ישיר‬
‫למשטרת ישראל בנמל חיפה‪ .‬היה שם כוח משטרתי של‬
‫שישים שוטרים‪ ,‬ארבעה סמלים וקצין לפקח על‬
‫המהגרים‪ ,‬ששוכנו באוהלים או במכלאות עם גגונים מפח‪,‬‬
‫שקודם היו מחסני תחמושת עם אדמה ללא מרצפת‪ .‬בעת‬
‫ששוטטתי בין האוהלים האלה ארב לי קשיש עיראקי‪" .‬יש‬
‫לי רק שאלה אחת‪ ",‬הוא אמר‪" .‬האם אנחנו מהגרים או‬
‫שבויי מלחמה?" לשוני דבקה בחכי ולא יכולתי לענות‪.‬‬
‫הקשיש ירק על הרצפה וקילל את ישראל וכל דבר הקשור‬
‫לישראל‪ .‬הבחנתי גם שתנאי התברואה במחנה היו‬
‫מיושנים מאוד‪ .‬השירותים היו מוצפים‪ ,‬כמעט ולא הייתה‬
‫הפרדה בין המינים ועקב מחסור במתקני רחצה האנשים‬
‫"‪.‬התחילו להדיף ריח‬
‫המהגרים נלקחו ממחנה "השער של העלייה" הזה‬
 ‫למחנות אחרים בהם הסדרי המחייה לא היו שונים‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1948‬היו ‪ 90,000‬מהגרים‪ ,‬דהיינו שליש מסך הכל‪,‬‬
‫במחנות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למהגרים האשכנזים העניקו את‬
‫בתיהם הנוחים של הפלסטינים שגורשו‪ .‬יהודה בורגינסקי‪,‬‬
‫בכיר במשרד הקליטה‪ ,‬התריע שאספקת המזון אוזלת‪,‬‬
‫ועשרה אחוז מתושבי המחנה יסבלו רעב‪ 1.‬בעקבות חודש‬
‫תושבי המחנה קיבלו לחם וחלב עבור ילדיהם בלבד‪,‬‬
‫ומנות הירקות הקצובות הופחתו בשני שליש‪ .‬המהגרים‬
‫במחנה פרדס חנה ארגנו הפגנת זעם‪ 2.‬תנאי התברואה‬
‫ביחד עם מחסור ברופאים‪ ,‬תרופות ואוכל‪ ,‬גרמו‬
‫להתדרדרות בבריאותם של המהגרים‪ ,‬התפשטות מחלות‬
‫מידבקות ועלייה בקצב התמותה‪ .‬ד"ר משה סנה‪ ,‬חבר‬
‫כנסת ממפ"ם‪ ,‬דיווח שמתוך ‪ 370‬הילדים במחנה רעננה‬
‫‪ 200‬היו חולים‪ ,‬ושבית החולים מסכים לקבל רק ‪ 25‬אחוז‬
‫מהמקרים שהרופאים המקומיים שולחים‪ 3.‬יעקב גיל‪ ,‬חבר‬
‫כנסת‪ ,‬דיווח שהוא ראה מחנות חדשים עם מאות משפחות‬
‫מהגרים שבהם לא היה רופא קבוע או מרפאה נאותה‪4.‬‬
‫הוא גם ראה מאות אנשים עם מחלות מידבקות שעדיין גרו‬
‫בקרב משפחותיהם‪ ,‬היות ובית החולים לא מוכן היה‬
‫לקבל אותם‪ .‬בכפר ברנדיס‪ ,‬על ידי חדרה‪ ,‬הוא ראה ילד‬
‫עם שחפת יושן במיטה שהשתמשו בה שתי משפחות‬
‫נוספות‪ 5.‬צבי חרמון‪ ,‬בכיר במשרד הקליטה‪ ,‬אמר‬
‫"התנאים במחנות המהגרים הם בלתי נסבלים‪ .‬לא תהייה‬
‫זו הגזמה לומר שהתנאים היו יותר טובים במחנות הנאצים‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪6".‬‬
‫בספטמבר ‪ 1949‬רות קליגר‪ ,‬בכירה במוסד לעלייה‪,‬‬
‫כתבה בדו"ח שלה‪" .‬במחנות יהודים רודים ביהודים‬
‫אחרים‪ .‬עושה רושם שהם לא למדו דבר מן הטרגדיה של‬
‫העבר‪ 7".‬היא הוסיפה "למהגרים אלה יש תחושה של‬
‫אזרחים ממדרגה שנייה‪".‬חינוך לא היה שם לחלוטין‬
‫במחנות‪ .‬לא היו בתי ספר וגם פעילויות עבור הילדים לא‬
‫היו ומרבית המבוגרים היו מחוסרי עבודה‪ .‬עלינו להזכיר‬
‫שהאדם האחראי ישירות לתנאים הללו‪ ,‬גיורא יוספטל‪,‬‬
‫היה יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית לפני המלחמה ואז‬
‫הוא הפך להיות מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬תיקים במשרד ראש הממשלה כללו מספר‬
‫דיווחים על הקשיים שנתקלים בהם המהגרים‪ .‬בארכיונים‬
‫המרכזיים של הציונות ישנן דו"חות על שחיתות בחלוקת‬
‫האוכל‪ 8.‬יהודה בורגינסקי אמר לחברי מועצת הפועל של‬
‫הציונות "לא הכנו להם לא מחנות ולא הסדרי מחייה‪ .‬מה‬
‫עלי לעשות עכשיו? אני בונה מכלאות עם גדר תיל ושומר‬
‫אותם שם כמו חיות במצב של אשליה אופטית‪ 9".‬אפילו‬
‫בן גוריון הקשוח הכריז כאשר הוא ביקר את הילדים‬
‫התימנים בתל השומר "זהו הדבר הגרוע ביותר שראיתי‬
‫בחיי‪ ".‬בנאומו בכנסת הוא הוסיף שהילדים הללו "נראו‬
‫יותר כמו שלדים מאשר יצורים חיים…הם היו חלשים מדי‬
‫אפילו לבכות‪ ,‬ואחדים מהם היו חלשים מדי להיות‬
‫מסוגלים לבלוע אוכל‪10".‬‬
‫באפריל ‪ 1949‬מזכיר המפלגה השולטת מפא"י (העבודה)‬
‫הכריז "הביורוקרטיה היא כמעט פלילית" בקשר לקליטת‬
‫המהגרים‪ .‬יוספטל הודיע למפלגתו שהמחנות שהיו תחת‬
‫פיקוחו היו אמורים לקלוט ‪ 40,000‬מהגרים‪ ,‬אבל הם‬
‫למעשה החזיקו בין ‪ 50,000‬ו‪ ,60,000-‬מחציתם היו גרים‬
‫באוהלים‪ .‬פינחס לבון‪ ,‬מזכיר ההסתדרות‪ ,‬ציפה ל"פיצוץ‬
‫גדול"‪ .‬בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה ומנהיג המפלגה‪ ,‬התנגד‬
‫לתזה הזאת‪,‬ואמר שהמדינה מפנקת את המהגרים‪" .‬אינני‬
‫יכול לקבל את הפינוק הזה…אנשים אלה יכולים בהחלט‬
‫לגור באוהלים במשך מספר שנים‪ .‬מי שלא רוצה לגור‬
‫באחד לא צריך לבוא לפה‪ 11".‬שנה לאחר מכן‪ ,‬הלכתי‬
‫למחנה סאקייה לבקר את הקרובים שלי‪ .‬המחנה היה‬
‫מורכב אוהלים הצפופים יחד‪ .‬בן גוריון נתן שם נאום שבו‬
‫הוא ציין "משה החזיק אתכם באוהלים במשך ארבעים‬
‫שנה במדבר סיני‪ .‬אני אחזיק אתכם באוהלים רק מספר‬
‫"‪.‬שנים מעטות‬
‫גולדה מאיר הייתה אחראית לבניית מגורי העולים‬
‫בתפקידה כשרת העבודה‪ .‬היא קודם נתנה הוראה לבנות‬
‫צריפים מפח או עץ ואחר כך ממלט‪ .‬הצריף היה לא יותר‬
‫מאשר חדר בודד והוא נבנה על ידי מכונה עם צינורות‬
‫אופקיים‪ ,‬שכינויה היה "התותח של גולדה"‪27,000 .‬‬
‫צריפים כאלה נבנו ב‪ ,1948-‬שמהם ‪ 18,000‬נבנו מעץ והיו‬
‫אמורים לשכן את אלה שגרו באוהלים‪ 12.‬חרמון‪ ,‬הבכיר‬
‫שהיה אחראי על הקליטה‪ ,‬אמר ב‪ 29-‬במרץ ‪,1949‬‬
‫בישיבה של מועצת הפועל של הציונות‪" ,‬אנחנו נעים‬
‫לקראת הצבת משכני עוני וצפיפות יתר ממושכת‪ ".‬זה‬
‫בדיוק מה שקרה לגבי המחנות הללו‪ ,‬עיירות הפיתוח‬
‫וה"קואופרטיבים"‪ .‬כולם הפכו לאזורי משכנות עוני בדיוק‬
‫כמו "החגורה השחורה" בערים הגדולות‪ .‬עיתונאית‬
‫אמריקאית‪ ,‬רות גרובר‪ ,‬כתבה לבן גוריון "האדישות של‬
‫הציבור מדהימה‪ .‬החברה הציונית לחמה לאורך המנדט‬
‫הבריטי על הזכות להגר וזכתה בה‪ ,‬אולם עתה אף איש‬
‫אינו נותן את תשומת ליבו לתושבי המחנה‪ ,‬והמעטים‬
 ‫שלהם תחושת אשמה אומרים‪ :‬גם לנו היה קשה כשבאנו‬
‫לראשונה‪ ,‬אז שהם יסבלו גם כן‪ 13".‬הרשויות הצבאיות‪,‬‬
‫שגייסו מייד את המהגרים הצעירים ושלחו אותם לחזית‪,‬‬
‫סירבו לתת מחסה לקשישים ולצעירים במהלך‬
‫השיטפונות החמורים בלוד‪ .‬יהודה בורגינסקי דרש שהצבא‬
‫יעביר את שדה התעופה שבכפר סירקין לרשותו של‬
‫משרד הקליטה‪ .‬הצבא סירב‪ ,‬אבל כן הציע את מחנה תל‪-‬‬
‫נוף שהיה על יד מחנה צנחנים ואשר הודיע לבורגינסקי‬
‫שהם ישתלו מוקשים כדי למנוע מתושבי‪-‬האוהלים לגור‬
‫על ידם‪ 14.‬קיבוץ משגב עם סירב לתת מחסה למהגרים‬
‫שהוברחו פנימה מלבנון והם נאלצו להמשיך ברגל‬
‫שעתיים נוספות‪ .‬כשהם הגיעו לקיבוץ מנרה נאמר להם‬
‫שאם הם לא ישלמו על התחזוקה שלהם הקיבוץ לא יקבל‬
‫מהגרים יותר בעתיד‪15.‬‬
‫נעים סיפר "האופן שבו התייחסו הציונים לספרדים‬
‫שאותם הם הבריחו איננו חדש‪ .‬אני זוכר איך הם התייחסו‬
‫אלי ואל חברי העיראקים בתחילת מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬סוכני הציונות הבריחו אותנו לבירות‪ ,‬ואחר כך הם‬
‫שלחו אותנו למטה לכיוון הגבול של פלסטינה עם מדריך‬
‫דרך לבנוני – מוסלמי ככל שאני יכול לזכור‪ .‬הרכב נעצר‬
‫באזור הררי והתחלנו ללכת ברגל בעקבות המדריך במשך‬
‫מספר שעות‪ .‬כשגשם זלעפות התחיל לרדת המדריך אמר‬
‫"תמשיכו הלאה לכיוון האור הזה –זה הקיבוץ‪ ".‬אחר כך‬
‫הוא עזב אותנו וחזר לבירות‪ .‬הלכנו ברגל במשך כל‬
‫הלילה בתוך אזורים נרחבים של גשם וקור צורב‪ .‬האור‬
‫היה רחוק מאוד לחלוטין‪ .‬עד שהגענו לקיבוץ הבגדים‬
‫שלנו היו רווים במים ומטונפים‪ .‬אחדים מאיתנו איבדנו את‬
‫נעלינו בבוץ‪ .‬השומר לקח אותנו לחדר האוכל והם נתנו לנו‬
‫ספלים של תה ולחם עם מרגרינה‪ .‬אחרי כן הם לקחו‬
‫אותנו לספרייה והושיבו אותנו שם למרות שרעדנו מקור‬
‫והבגדים שלנו היו עדיין רטובים‪ .‬בבוקר הם לקחו אותנו‬
‫לעליית שחת ושם ישנו כאילו היינו בהמות‪ .‬היה זה לקח‬
‫שופך אור בהכנסת אורחים אשכנזית‪ .‬זה היה קיבוץ כפר‬
‫גלעדי‪ .‬לאחר מכן הפרידו אותנו ואותי שלחו לקיבוץ‬
‫חולתה על יד החולה‪ .‬שם הם תחבו אותי לתוך צריף עץ‬
‫קטן‪ ,‬שורץ כינים ופשפשים‪ ,‬ששכן בדיוק על קצה היישוב‬
‫ואשר היה במיוחד עבור הספרדים‪ .‬הוא היה בדיוק כמו‬
‫רפת‪ .‬למרות שהייתי נער צנום וחיוור‪ ,‬הכריחו אותי לעשות‬
‫עבודה פיסית מהבוקר עד הלילה‪ .‬בלילה אחד מחברי‬
‫הקיבוץ היה מלמד אותי חצי שעה עברית‪ .‬העבודה הייתה‬
‫מאומצת מאוד‪ .‬חשבתי שהגב שלי עומד להישבר מהכאב‬
‫והעייפות‪ .‬על ראש חבורת העובדים עמדה בחורה גרמנייה‬
‫בשם גרדה שהוסיפה לצעוק עלי ואשר השפילה אותי‬
‫לאורך כל היום‪ .‬לא ידעתי מדוע‪ ,‬הואיל ובזמנו עשיתי את‬
‫מיטב יכולתי‪ ,‬אבל גרדה הייתה עדיין רודה בי במשך כל‬
‫היום והחלומות שלי היו מעיקים עלי במשך כל הלילה‪.‬‬
‫נוספת לכך העובדה שכל הזמן נתקפתי על ידי פשפשים‬
‫וכינים שבתוך הצריף‪ .‬בשנתי הייתי רואה את אבי מחפש‬
‫אחרי בהרים ובעמקים‪ ,‬עם שנאה בעיניו בגלל שהציונים‬
‫לקחו אותי ללא ידיעתם של הורי‪ .‬היטלר רדה בגרדה‪,‬‬
‫אחרי כן גרדה באה לפלסטינה‪ ,‬ועכשיו גרדה רודה בי!‬
‫בסוף ברחתי מירקות וחקלאות‪ ,‬ומגרדה… כבר לא היה‬
‫איכפת לי מכלום‪ .‬התחלתי לרוץ לכיוון ההרים‪ ,‬בוכה תוך‬
‫כדי ריצה הרחק מן הישוב‪ .‬לפתע נתקלתי במוסא‪ ,‬שהיה‬
‫שחום עור‪ ,‬היו לו עיניים שחורות נוצצות ודיבר ערבית‪ .‬הוא‬
‫ומוסא השני‪ ,‬הסנדלר‪ ,‬היו חברי הקיבוץ הספרדים‬
‫היחידים בקיבוץ‪ .‬מוסא הראשון היה יהודי נתין פלסטין‪,‬‬
‫אני מאמין ממוצא תימני‪ ,‬והשני היה מסוריה‪ .‬הוא שאל‬
‫אותי‪" ,‬מה קרה‪ ,‬נעים? למה אתה בוכה?" כשסיפרתי לו‬
‫על הדרך שגרדה מתייחסת אלי הוא כעס ונזף בה קשות‪.‬‬
‫"הישאר איתי‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬ואנחנו נעבוד יחד עם המריצה‬
‫הזאת‪ ".‬מוסא זה היה האדם הראשון בקהילה הציונית‬
‫שהתייחס אלי בצורה אנושית‪ .‬לעיתים קרובות הייתי הולך‬
‫לסדנא של מוסא הסנדלר מדמשק‪ ,‬והייתי חש תענוג בל‬
‫יתואר כשדיברנו בערבית‪ .‬עכשיו אני יודע את הסיבה –‬
‫היא לשון הדיבור‪ ,‬השפה של הורי ושל הסבים והסבתות‬
‫שלי‪ .‬לא יכולתי להבין מדוע גרדה התייחסה אלי באופן‬
‫שהיא עשתה עד שהתרחש אירוע שהבהיר לי את העמדה‬
‫שלי בחברה האשכנזית‪ .‬בקיבוץ חולתה היה שם חבר‬
‫בשם ישראל‪ ,‬עד כמה שאני יכול לזכור‪ ,‬אולם האנשים‬
‫בקיבוץ נהגו לקרוא לו "סטאלין"‪ .‬לא ידעתי מדוע‪ .‬סטאלין‬
‫זה ניצל קבוצה של דייגים ערבים באגם חולה‪ .‬יום אחד‬
‫אני רואה אותו עומד על גדות האגם עם הפועלים‬
‫הערביים שלו‪ .‬הוא צעק עליהם וקילל אותם‪ ,‬אחרי זה הוא‬
‫תפס את אחד מהם בכוח והתחיל להכות אותו ולבעוט בו‬
‫בפראות‪ .‬הערבי לא הגן על עצמו‪ .‬חבריו נותרו בשקט ולא‬
‫זזו‪ .‬הייתי מופתע מאוד‪ ,‬מפני שמעולם בכל חיי לא ראיתי‬
‫יהודי מתייחס כך לערבי‪ .‬מכאן היה יהודי גרמני או פולני‪,‬‬
‫זר‪ ,‬מכה בן אדם‪ ,‬שבמקרה היה יליד ערבי‪ .‬ומכן הייתה‬
‫גרדה גם‪ ,‬שהתייחסה אלי בנוקשות‪ .‬מרגע זה והלאה‬
‫הייתי מודע לעמדתי המושפלת וגם לעמדתם של אחי‬
 ‫הפלסטינים הערבים‪ .‬לא הייתי מופתע כשהביאו את אבי‬
‫ואת משפחתי לפה בתחילת שנות החמישים ודחסו אותם‬
‫לתוך המחנות בתחילה לפרדס חנה אחרי זה לסאקייה‬
‫ואחר כך לפתח תקווה שם אבי נפטר לאחר שהוא שרד‬
‫במשך עשר שנים בצריף מעץ כאשר רופא המחנה סירב‬
‫לבוא לטפל בו‪ .‬הרופא אמר לאימי "שהוא יבוא אלי‬
‫לראות אותי"‪ ,‬אבל אבי היה חולה מדי כדי ללכת ברגל‪.‬‬
‫הוא נותר במיטתו עד שהוא נפטר כמה שבועות לאחר‬
‫מכן‪ .‬ורק אז לקחו אותו לבית חולים אבו‪-‬כביר כדי לקבוע‬
‫את סיבת המוות‪ .‬אימי אמרה "זה מה שהנאצים עשו‬
‫‪.‬להם‪"".‬זה כל מה שנעים יכל לומר‬
‫על אף התנאים הטרגיים במחנות הללו‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬ראש‬
‫הממשלה ומנהיג מפלגת מפ"י (העבודה)‪ ,‬התרעם על כל‬
‫פת לחם שהספרדים אכלו‪ .‬בועידת המושבים השמינית‪,‬‬
‫המנהיג אמר " ‪ 100,000‬יהודים חיים במחנות העולים ואת‬
‫המזון שהם אוכלים מספקים להם מתוך חסד‪ 16".‬רק כמה‬
‫שבועות לאחר מכן בן גוריון דרש לארגן את המהגרים‬
‫לתוך "גדודי עבודה" משהו בדומה לשורות צבאיות או‬
‫צבאיות‪-‬למחצה ולשמש כעובדי כפייה בבנייה וסלילת‬
‫כבישים‪ ,‬לטובת הציבור‪ ,‬ללא תשלום מיוחד‪ .‬בן גוריון‬
‫חשב שקבוצות עבודה אלה צריכות לכלול גברים‬
‫בגילאים בין ‪ 18‬ל‪ 45-‬שיקבלו לפי מידת הצורך עבור‬
‫עצמם ומשפחתם ונוסף לכך אותו סכום כסף כמגויס‬
‫לצבא‪ .‬הוקמה ועדה כדי לבחון את ההצעה‪ .‬חבריה כללו‬
‫את יהודה אלמוג‪ ,‬חיים גבעתי‪ ,‬הילל דן‪ ,‬גרשון זק‪ ,‬גיורא‬
‫יוספטל ושלום הכהן‪ .‬הועדה המליצה להקים את המחנה‬
‫הראשון עבור ‪ 3,000‬מהגרים מגויסים בסביבת באר שבע‪.‬‬
 ‫אולם התוכנית נכשלה בעקבות התנגדות ממשרד‬
‫העבודה שלא היה ברשותו מספיק משאבים כספיים כדי‬
‫לגבות את התוכנית‪ ,‬ואף לא יכל לוותר על עבודות‬
‫שאותם הוא כבר הבטיח עבור מהגרים אחרים‪ 17.‬הרעיון‬
‫של "גדודי עבודה" צץ מאוחר יותר במבנה של עבודת‬
‫‪.‬חירום ומשכורות חירום‪ ,‬ואשר אנו נבחן אותו יותר מאוחר‬
‫כאשר האוכלוסייה היהודית של פלסטינה הגיעה לרמה‬
‫הרצויה של מיליון‪ ,‬מועצת הפועל של הסוכנות היהודית‬
‫ארגנה חגיגה בתל אביב‪ ,‬אבל רק ‪ 15‬אנשים נענו‬
‫להזמנה‪ 18.‬זה מראה שהגירה המונית נדחתה על ידי‬
‫המהגרים‪ ,‬וגם על ידי הישוב הציוני שהפך להיות עתה‬
‫מיעוט דמוגראפי ואשר התחיל להתלונן על "ההרכב של‬
‫החברה"‪ .‬משרד החוץ הכין תמסיר שאותו הוא הפיץ‬
‫לנציגים הישראלים בחוץ לארץ שבו הוא נתן תשומת לב‬
‫לעובדה שמרבית המהגרים מגיעים עתה מארצות ערביות‬
‫אסלאמיות וששיעור הספרדים ימשיך לעלות‪ .‬המשרד‬
‫הזהיר שעובדה זאת "תהווה הטבעת חותם על כל מישורי‬
‫החיים במדינה" והתכוון לכך שבמטרה לשמר את "קני‪-‬‬
‫המידה התרבותיים" של הישוב הם יצטרכו מספר רב של‬
‫מהגרים מערביים ולא רק "מזרחים‪ 19".‬שושנה פרסיץ‪,‬‬
‫חברת כנסת‪ ,‬אמרה על הספרדים "אין לנו שפה משותפת‬
‫איתם‪ ,‬בדיוק כפי שרמת ההתפתחות שלנו אינה תואמת‬
‫את שלהם‪ .‬הם עדיין חיים בימי הביניים‪ 20".‬בו זמנית‬
‫התקשורת הישראלית‪ ,‬שהייתה כולה תחת שליטה‬
‫אשכנזית‪ ,‬ניהלה מסע גזעני נגד נתינים יהודים אלו‬
‫ותרבותם הערבית ה"נחותה" כדי להצדיק את האפליה‬
‫‪.‬נגדם (ראה פרק שמיני)‬
 ‫חבר הכנסת התימני‪ ,‬זכריה גלוסקא‪ ,‬מחה על האפליה‬
‫שכוונה נגד חבריה העניים של קהילתו בתחום הדיור‪,‬‬
‫שירותי הדת‪ ,‬השירותים האזרחיים‪ ,‬קצבאות ילדים ואפילו‬
‫תוכניות רדיו‪ .‬הוא אמר שאפילו תוכניות רדיו תימניות‬
‫‪".‬הוכנו על ידי "מומחים אשכנזים‬
‫הגם שהתימנים היו בררנים בניקיון בהיקף נרחב יותר מכל‬
‫קהילה אחרת אני ראיתי‪ ,‬נציג מהסוכנות היהודית שטען‬
‫"ישנו סוג של תושבים שאותו קשה מאוד להורות בענייני‬
‫תברואה‪ ".‬הסוכנות הבטיחה שהיא תשקוד על בניית בתי‬
‫שימוש קרובים לבתי המגורים במטרה לאלף את‬
‫"האנשים האלה" (קרי‪ ,‬התימנים) להשתמש בהם לעשיית‬
‫צרכים‪ 21".‬יתר על כן‪ ,‬פעילי מפלגה אשכנזים בצורה‬
‫פעלתנית ניסו לשנות את סגנון חייהם של התימנים כדי‬
‫‪.‬להרוס את השפעת האב והמורה‬
‫היעלמותם של ילדי תימן‬
‫מאז אפריל ‪ 1950‬ארגון התימנים היה שולח מכתבים לשר‬
‫המשטרה אודות היעלמותם של מאות מילדי תימן לאחר‬
‫שהם הועברו לבתי החולים‪ 22.‬השר לא ענה לאף אחד‬
‫מהמכתבים הללו‪ 18 .‬שנים לאחר מכן רשויות הצבא‬
‫שלחו צווי גיוס לילדים אבודים אלה‪ ,‬ובעיה מחרידה זאת‬
‫התגלתה לאור‪ .‬מקורות ספרדיים בפלסטינה אומרים‬
‫שהאשכנזים ש"טיפלו" בענייני התימנים גנבו את הילדים‬
‫ומכרו אותם להורים מאמצים בתוך ומחוץ למדינה גם יחד‪.‬‬
‫וועדת החקירה הממשלתית שהוקמה ב‪ 1968-‬חשבה‬
‫שבעיית ההיעלמויות הייתה קשורה למצב הליקויים‬
‫במחנות אבל הודתה שהבעיה הייתה מזעזעת‪ .‬הוועדה‬
‫בחנה ‪ 342‬תלונות‪ ,‬בעיקר של תימנים והשאר היו של‬
 ‫ספרדים אחרים מארצות ערב‪ .‬היא מצאה רק ארבעה‬
‫ילדים ולא העלתה שום תוצאות אודות האחרים‪ .‬אולם היא‬
‫כן ציינה שהמידע שלה מהווה הצדקה לחקירת משטרה‬
‫בפנים ובחוץ לארץ‪ ,‬ושלחה דו"ח בהקשר לכך לשר‬
‫המשטרה והמשפטים‪ ,‬והרשויות דחו אותו‪ .‬ביולי ‪1986‬‬
‫יהודים ספרדים ערכו מפגש המוני ביד אליהו על יד תל‬
‫אביב ויצאו בקריאה אל הרשויות לבצע את החקירות‬
‫הנדרשות כדי למצוא ‪ 559‬ילדים שנגנבו בתחילת שנות‬
‫החמישים‪24.‬‬
‫הדיכוי שכוון נגד התימנים היה בלי ספק גרוע יותר‬
‫מהדיכוי שממנו סבלו ספרדים אחרים כלשהם‪ .‬אפשר‬
‫שהיה זה בגלל שהתימנים עברו תהליך של ערביזציה‬
‫לגמרי ועד לאחרונה ממש היו ללא השפעה מהתרבות‬
‫האירופאית‪ .‬לעולם לא אשכח את החורף של ‪ 1944‬כאשר‬
‫הסוכנות היהודית הביאה מאות תימנים והושיבה אותם‬
‫במחנה קרוב לקריית שמואל באזור חיפה‪ .‬הם נשלחו על‬
‫ידי ארגון העובדים של ההסתדרות למחנה מוצקין והיה זה‬
‫שם שראיתי אותם מסתובבים יחפים לבושים בסחבות‪,‬‬
‫ורועדים מקור‪ .‬האוהלים שלהם השקיפו אל הים והיו‬
‫חשופים לרוחות קרות וגשמי זלעפות‪ .‬מפלגת מפא"י‬
‫והמפלגה הדתית הפועל המזרחי היו מוטרדים רק על‬
‫אודות השגת הקולות של האומללים האלה‪ .‬בקיץ מחנה‬
‫התימנים היה הופך לגיהינום בגלל צפיפות היתר וערמות‬
‫של טינופת‪ .‬בסופו של דבר הם התקוממו ופלשו לתוך‬
‫הדירות הלא גמורות שהרשויות היו בונים‪ .‬מנהיגים‬
‫אשכנזים ברשות המקומית הגיבו בכך שהם לא התקינו‬
‫דלתות או חלונות וניתקו את אספקת המים בתקווה לגרש‬
 ‫בתוקף את התימנים‪ .‬באותו זמן את המהגרים האשכנזים‬
‫היו משכנים בדירות גמורות בקריית חיים‪ .‬כאשר התימנים‬
‫התלוננו שאלו אותם בעוקצנות "היה לכם יותר טוב‬
‫"‪.‬בתימן?" והם ענו "כן‪ ,‬למען השם‬
‫לאחר שמדינת ישראל נוסדה‪ ,‬האפליה הפכה למדיניות‬
‫גלוייה‪ .‬למהגרים האשכנזים העניקו את הבתים הטובים‬
‫ביותר של הפליטים הפלסטינים‪ ,‬או שנתנו להם דירות‬
‫חדשות בחינם אין כסף‪ .‬לאחר ‪ ,1950‬לכשהוכרז שעל‬
‫המהגרים לשלם עבור הדיור שלהם‪ ,‬הסוכנות היהודית‪,‬‬
‫ההסתדרות והרשויות המקומיות התחילו בבניית דירות‬
‫עבור האשכנזים ונתנו להם משכנתאות ל‪ 30-‬שנה‪ .‬בו‬
‫זמנית‪ ,‬הממסד הציוני היה דוחס מאות אלפי ספרדים‬
‫‪.‬בתוך המחנות שלא נסגרו סופית עד ‪1980‬‬
‫הפרוטוקולים הבאים של מועצת הפועל של הציונות‬
‫מראים כיצד כל המפלגות הציוניות‪ ,‬מהימין הקיצוני עד‬
‫השמאל הקיצוני‪ ,‬החליטו לתת יחס מועדף לאשכנזים‬
‫‪.‬מפולין על חשבונם של הספרדים‬
‫תאריך‪ 9 :‬באוקטובר ‪1949‬‬
‫אליהו דובקין (מפא"י‪-‬עבודה)‪ :‬אנו חייבים להעניק‬
‫‪.‬למהגרים אלה הטבות‪ ,‬ואינני חושש מן המילה‬
‫לוי אשכול (מפאי)‪…:‬אם אנחנו מקימים מחנות עם מאה‬
‫אלף איש בהם ואחר כך פתאום אנחנו נותנים לאשכנזים‬
‫הטבות‪ ,‬קל לדמיין את המחאה…"לא חוסכים‬
‫"!מהאשכנזים‬
‫צבי חרמון (מפ"ם‪-‬ציונים שמאל קיצוני)‪…:‬אם זו שאלה של‬
‫הענקת הטבות במהלך הקליטה‪ ,‬אני חושש שלא נצא‬
‫מזה חיים…אינך רואה איזה משמעות תהיה לכך אם‬
 ‫?עשרים אלף איש יקבלו הקצבות מיוחדות‬
‫‪.‬הוחלט פה אחד להרכיב וועדה לבחון את הנושא‬
‫תאריך‪ 26 :‬בדצמבר ‪1949‬‬
‫י‪ .‬גרינבאום (עצמאי)‪..:‬יהיה צורך להכין בית מלון ל‪800-‬‬
‫איש לערך אשר יהיו המגיעים הראשונים מפולניה בסוף‬
‫נובמבר‪ .‬עלינו להזדרז כדי שהם לא יפתיעו אותנו וכדי‬
‫שאנשים מכובדים לא יאלצו ללכת למחנות‪ .‬ישנם אנשים‬
‫בעלי מעמד בין המהגרים וזה יהיה אסון אם נאלץ לשלוח‬
‫‪.‬אותם למחנות‬
‫א‪ .‬דובקין (מפא"י)‪ :‬עלינו לעשות מאמצים יוצאי דופן כדי‬
‫להקל על קליטתם של אנשים אלה‪ .‬אינני רואה נזק בכך‬
‫שהוועדה תשכיר מלון כדי לשכן אותם… ההגירה מפולין‬
‫תלויה בדרך שבה מהגרים ראשונים אלה נקלטים‪ .‬אם‬
‫ניכשל‪ ,‬האחרים לא יבואו‪..‬וזו תהייה מכה לכל התנועה‬
‫‪.‬הציונית‬
‫מ‪ .‬גרוסמן (רביזיוניסט‪-‬ימין)‪ :‬אני מאמין שאנחנו חייבים‬
‫לעשות כל מה שביכולתנו כדי לסייע בקליטת המהגרים‬
‫הפולנים‪ ,‬אולם אני מתנגד שהמשימה תהייה באופן רשמי‬
‫בידי הוועד הפועל ‪ .‬עם כל הכבוד ליהודי פולניה‪ ,‬לא יבינו‬
‫את הפרשה‪ .‬מדוע פתאום מתייחסים ודואגים ליהודים‬
‫אלה בשונה מאחרים? העניין פורסם וממנים חבר מיוחד‬
‫מהוועד הפועל‪ .‬מה לגבי היהודים של גרמניה‪ ,‬מרקש‪,‬‬
‫טוניס‪ ,‬טריפולי ושאר היהודים? אני בדעה שאומרת שעלינו‬
‫להחליט כאן בוועדה מה שנחליט‪ ,‬אבל הוועד הפועל חייב‬
‫לא לצרף את מר גרינבאום כחבר בוועדה‪ .‬הוא אישיות‬
‫חשובה ומקובלת על ידי היהודים מפולניה וימלא כל‬
‫תפקיד שיהיה מוטל עליו‪ ,‬וכולנו נסייע לו‪ .‬אינני רוצה שכל‬
‫העולם ידע שלקחנו על עצמנו את האחריות לטפל בעניין‬
‫הזה… וועדה ציבורית יכולה לקום עבור יהודי פולין‪ ,‬בתנאי‬
‫שמר גרינבאום יהיה בה‪ ,‬אבל לא כממונה של הוועד‬
‫הפועל‪ .‬אני כבר יכול לדמיין את כותרות העיתונים‪ .‬אני‬
‫מוכן לשריין תקציב עבור הפרויקט הזה‪ ,‬אבל ללא שום‬
‫פרסום – כי פרסום יכול להיות מזיק ואינני רואה צורך‬
‫‪.‬בכך‬
‫ב‪ .‬לוקר (מפא"י)‪ :‬באמת כולנו תומכים בתכנית הזאת‪,‬‬
‫אולם השאלה היא "האם אנו זקוקים למנדט פורמאלי‬
‫?ממועצת הפועל או לא‬
‫י‪ .‬גרינבאום (עצמאי ושר הפנים)‪ :‬בהקשר לפרסום‪ ,‬אתה‬
‫…יכול לסמוך עלי‬
‫המועצה החליטה אם כן להקים וועדה ציבורית לעסוק‬
‫בקליטת יהודים מפולניה עם השתתפותו של מר‬
‫גרינבאום‪ .‬עוד יתגלה שהוא לא ייצג את הוועד הפועל‬
‫‪.‬אבל פעל כאחד ממנהיגי יהדות פולין‬
‫שבוע לאחר מכן (ב‪ 2-‬בינואר ‪ ,)1950‬המועצה נפגשה כדי‬
‫לדון בהקמת מחנה מיוחד עבור המהגרים מפולניה שבהם‬
‫לכל משפחה יהיה חדר משלה‪ ,‬בניגוד לחדרי המגורים‬
‫של המשפחות המרובות במקומות אחרים‪ .‬אגף הקליטה‬
‫לקח על עצמו לדאוג להסדרי מחייה ל‪ 2,000-‬מהגרים‬
‫‪.‬פולנים תחת התנאים האלה‬
‫י‪ .‬גרינבאום (שהיה פולני) ביקש שמתקנים אלה יורחבו‬
‫‪.‬כדי לכסות על כל המהגרים הפולנים‪ ,‬אך זו נדחתה‬
‫י‪ .‬גרינבאום‪ :‬זאת אומרת שמפברואר יהיה צורך לשים‬
‫מהגרים פולנים בתוך צריפים עם ‪ 20‬ל‪ 30-‬מיטות צמודות‬
‫אחת לשנייה ושמשפחות שלמות ישנו ביחד… אם חדשות‬
 ‫‪.‬על כך יגיעו מסביב הם יגרמו לרושם רע מאוד‬
‫י‪ .‬רפאל (הפועל המזרחי‪ -‬מפלגת עבודה דתית)‪ :‬המהגרים‬
‫הפולנים אינם כמו מהגרים מארצות אחרות‪ .‬מהגרים‬
‫מארצות אחרות נמצאים פה בגלל שדרשנו‪ .‬במשך זמן רב‬
‫מאוד הם לא רצו להגר ודחו את זה‪ .‬מסיבה זו אין לנו שום‬
‫אחריות כלפיהם‪ ,‬בשעה שיהודי פולניה לא יכלו להגר –‬
‫לא הייתה להם ההזדמנות לעשות זאת‪ .‬אם אנחנו נפטור‬
‫אותם מהמחנות וניתן להם עדיפות בדיור‪ ,‬הם יתאקלמו‬
‫הרבה יותר מהר מאשר המזרחים במחנות‪ ,‬מפני שיש‬
‫ביניהם מומחים שהמדינה צורכת במידה רבה‪ .‬זה יהיה‬
‫לתועלת הכלכלה באופן כללי לכן אני מציע לתת להם‬
‫עדיפות בדיור‪ .‬היהודים מפולניה באים מרקע אמיד ולכן‬
‫חיי המחנות יהיו קשים יותר עבורם מאשר ליהודי תימן‬
‫אשר רואים במחנות מבצע חילוץ‪ .‬לפיכך אני חושב שישנן‬
‫מספיק נימוקים לטובת יהודי פולניה‪ ,‬וזה חייב לקרות‬
‫בשתי דרכים‪ .‬ראשית‪ ,‬יש להעניק להם עדיפות בדיור‬
‫ושנית‪ ,‬אם זה בלתי אפשרי – אז אני תומך בהצעה של מר‬
‫גרינבאום שנספק להם תנאים יותר טובים במחנות…‬
‫אנחנו יכולים להקים קרן מיוחדת‪ ,‬הממומנת בעזרה של‬
‫הקרובים שלהם והכסף שהם מביאים איתם‪ .‬קבוצת‬
‫עולים זו איננה כמו העולים התימנים‪ .‬כאשר יהודי פולני‬
‫‪.‬מקבל הלוואה‪ ,‬הוא יודע שעליו לשלם אותה בחזרה‬
‫י‪ .‬בורגינסקי (מפ"ם‪-‬ציוני‪/‬מרקסיסטי)‪ :‬ישנה אפשרות‬
‫שיהיה לנו רק מחנה אחד‪ ,‬שזה מחנה עתלית בו נמצאים‬
‫עתה התימנים‪ .‬נדחוף אותם למקום אחר ואז נוכל לצופף‬
‫בין שלושה לארבעת אלפים (למרות שזה לא יהיה‬
‫לוקסוס כמו שגרינבאום דורש)‪ ,‬כמו במחנות אחרים…‬
‫כאמצעי זהירות שכרנו בין מאתיים ושלוש מאות דירות ב‪-‬‬
‫‪ 200‬לירות ישראליות כל אחת‪ .‬אנחנו ניקח את הבתים‬
‫שהוקצבו לצפון אפריקאים ולתימנים וניתן אותם ליהודים‬
‫מפולניה‪ .‬לכך נצטרך לא מאתיים אלא שלוש מאות‬
‫?לירות‪ .‬הבעיה היא אם אנחנו יכולים לאסוף סכום כזה‬
‫א‪ .‬דובקין (מפא"י‪ ,‬או עבודה)‪ :‬החלטנו נכונה לתת יחס‬
‫מועדף ליהודים מפולניה‪ .‬העדיפות צריכה להינתן לאלה‬
‫שמגיעים ראשונים‪ .‬זה לא חייב להימשך לאורך כל הזמן‪,‬‬
‫אבל המטרה שלנו היא שהמגיעים הראשונים יעבירו מסר‬
‫לאחרים בפולניה שהמצב לא רע בכלל כאן‪ .‬אנחנו לא‬
‫חייבים לטפל בכל עשרת האלפים כך‪ .‬אין בכך כל נזק‬
‫לתת לאלה שיבואו בעקבותיהם אחר כך לחיות כמו שאר‬
‫‪.‬הפליטים‬
‫י‪ .‬גרינבאום‪ :‬במקום לצופף את היהודים מפולניה יחד כך‪,‬‬
‫אני מאמין שעדיף יהיה לטפל ביהודים מטורקיה ומלוב‬
‫כך‪ .‬זה לא יהיה בלתי הוגן‪ .‬עליכם לדעת שיהודים אלה‬
‫הם של עילית‪ .‬לכל משפחה היו שלושה או ארבעה‬
‫חדרים – בית גרמני עם רהיטים גרמניים והמנעמים‬
‫הגרמניים החדישים ביותר‪ .‬יבואו הנה רופאים מפולניה‪.‬‬
‫תשים רק אחד מהם במחנות בבית‪-‬ליד או פרדס חנה‬
‫‪.‬ותראה מה הוא יחשוב אז ואיך הוא ירגיש‬
‫לוי אשכול‪ ,‬יצחק גרינבאום וממונה ממחלקת העלייה‬
‫נבחרו לנציגים כדי לבחון דרכים בהם יהיה ניתן לשכון‬
‫את היהודים מפולניה " ברוח ההצעות שהועלו‬
‫בישיבה‪25".‬‬
‫מרבית ההחלטות שהיו בלתי אנושיות ומנוגדות לחוק‬
‫הבינלאומי בוצעו באופן בלתי רשמי‪ .‬ההחלטה לגרש את‬
 ‫הערבים מלוד ורמלה היא דוגמא לכך‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬אמר‬
‫כשהוא‪ ,‬כקצין בצבא‪ ,‬הלך לבן גוריון‪ ,‬שר הביטחון וראש‬
‫הממשלה‪ ,‬כדי לשאול אותו על גורלם של תושבי שתי‬
‫הערים הללו‪ ,‬בן גוריון לא השיב אבל רמז על ידי תנועה‬
‫שכוונתה הייתה "להיפטר מהם‪ ".‬מאוחר יותר הוכחש שבן‬
‫גוריון הורה על גירושם של תושבי לוד ורמלה‪ .‬ב‪1956-‬‬
‫כשקצין שאל מה יקרה אם האיכרים שלא ידעו על העוצר‬
‫שהוטל לאחר שהם יצאו לשדות‪ ,‬יחזרו בערב לכפר‬
‫שלהם של כפר קאסם‪ ,‬הקצין המפקד השיב עם הפתגם‬
‫הערבי "אללה ירחם עליהם"‪ ,‬שבז'רגון הצבאי כוונתו‬
‫"לשחוט אותם"‪ ,‬וזאת הם עשו‪ .‬בלבנון הפלנגות הנוצריות‬
‫קיבלו הוראה להיכנס לסברה ושטילה‪ ,‬הוראה שכוונתה‬
‫יכלה להיות רק טבח הפליטים הפלסטינים‪ .‬כאשר דוד‬
‫לוי‪ ,‬שר ישראלי ממוצא מרוקאי‪ ,‬התריע שכניסה זו של‬
‫ה"כתאאיב" משמעותה טבח‪ ,‬אבל הוא ניתקל בהתעלמות‬
‫‪.‬מוחלטת‬

‫המעברות‬
‫בפרק הקודם הזכרנו איך בן גורין התרעם על המנות‬
‫הקצובות העלובות שניתנו למהגרים ואיך הוא רצה לגייס‬
‫אותם לקבוצות עבודה מיוחדות ללא תשלום‪ .‬התכנית אז‬
‫נשמטה עקב קשיים שונים‪ ,‬אך העיקרון התישם מתחילת‬
‫‪ 1950‬באופן שונה‪ .‬או שהפכו את מחנות העולים למחנות‬
‫מ עבר‪ ,‬או שסילקו את המהגרים בכוח למחנות חדשים‪,‬‬
‫וכך מרבית הספרדים הגיעו בסופו של דבר אל מחנות‬
‫המעבר‪ .‬הממסד הציוני הפסיק למהגרים את האספקה‬
‫באוכל ונאמר להם שעליהם למצוא עבודה ולצאת‬
‫להתפרנס‪ .‬מטרתו של הממסד היה להפחית את העלות‬
‫של ההגירה הגוברת במידה רבה ולהכריח את הספרדים‬
‫לעשות עבודה גופנית עבור שכר נמוך מאוד‪ .‬כאשר כמה‬
‫מן המהגרים סירבו ללכת למחנות החדשים‪ ,‬הממסד‬
‫הפעיל לחץ עליהם על ידי הפסקת כל שירותי הרווחה‪26.‬‬
‫מחנות מעבר אלו הוקמו ליד היישובים האמידים של‬
‫האשכנזים או הערים הגדולות‪ ,‬כדי לספק להם עובדים‬
‫בזול‪ .‬תנאי החיים במחנות היו אחידים‪ :‬אוהלים וצריפים‬
‫מעץ ופח‪ .‬אפשר שהתנאים במחנות האלו היו גרועים‬
‫מקודם‪ ,‬היות והממסד השולט לא היה אחראי להבטחת‬
‫אספקת מזון למהגרים‪ .‬לא הייתה "מדינת רווחה"‪ ,‬ואם‬
‫אדם היה ללא עבודה‪ ,‬הוא לא קיבל סיוע כספי מן‬
‫הממשלה‪ .‬בעוד שתושבים אחדים מן המחנות הישנים‬
‫קיבלו בתים בחינם או דירות‪ ,‬תושבי מחנות המעבר היו‬
‫צריכים לקנות את הדיור שלהם מחברה מממשלתית‪.‬‬
‫הרשויות‪ ,‬במיוחד מפלגת מפא"י השולטת‪ ,‬השתמשה‬
‫באבטלה כדי לטמטם את הספרדים וכדי שהחיפוש אחר‬
‫עבודה‪ ,‬כל עבודה (וזו הייתה על פי רוב עבודת שוליים)‪,‬‬
‫יהפוך לעניין של חיים ומות למישהו עם משפחה גדולה‪.‬‬
‫השתמשו בספרדים לפיתוח הכלכלה הישראלית‬
‫ולהגברת הרווחים של העסקים בלי שום תנאים‬
‫סוציאליים‪ .‬שילמו להם שכר נמוך‪ ,‬יכלו לאבד את‬
‫עבודתם בכל רגע והיו קורבנות של כל משבר כלכלי‬
‫שהמדינה עברה‪ .‬ב‪ 1952-‬שיעור האבטלה במחנות נע בין‬
‫‪ 40-50‬אחוזים‪ ,‬בעוד ששיעור האבטלה הכללי בארץ היה‬
‫רק ‪ 6-10‬אחוז‪ .‬אפילו כאשר האבטלה ירדה בכל הארץ‪,‬‬
‫השער במחנות נותר גבוה אף על פי שמחנות אחדים לא‬
‫היו מוטרדים מהאבטלה – שבהם התושבים עבדו בבנייה‪,‬‬
 ‫סלילת כבישים‪ ,‬ייעור‪ ,‬או ביישובים של עמק הירדן‬
‫וגינוסר‪ .‬כל מי שהייתה לו עבודה עבד שבוע עבודה של‬
‫‪.‬ארבעה ימים והרוויח שתי לירות ישראליות ביום‬
‫לאחר שהתושבים של מחנה קריית שמונה סיימו לנקז את‬
‫אגם החולה‪ ,‬הקיבוצים האשכנזים קיבלו ‪ 40,000‬דונמים‪27‬‬
‫וארבעה מטעים גדולים חדשים הוקמו לכותנה ומוצרים‬
‫אחרים לשימוש בתעשייה‪ .‬לעובדים ממחנה קריית שמונה‬
‫לא הקציבו אפילו את החתיכה הכי קטנה של האדמה‬
‫שהוכשרה לשימוש‪ .‬הצבא גם השתמש בתושבים רבים‬
‫לעבודה הנדסית‪ .‬אחרים עבדו על פרויקט "מלחה" שנוהל‬
‫על ידי חברת (מים) מקורות‪ .‬חלק גדול מתושבי המחנה‬
‫עשו עבודות חקלאיות עונתיות כמו קטיף פירות‪ .‬החלטה‬
‫של המועצה המקומית במגדל מה‪ 8-‬ביוני ‪ 1951‬קובעת ש‪-‬‬
‫‪ 80‬אחוזים מתושבי מגדל והמחנה היו מובטלים בתום עונת‬
‫‪.‬קטיף הירקות‬
‫המעסיקים לא רק שהם לא הסתפקו בכך שהם שילמו‬
‫שכר עלוב‪ ,‬הם גם קיבלו סיוע כספי מן הרשויות כדי‬
‫לעודד אותם להעסיק מהגרים‪ .‬בפרק תשיעי אנו נראה‬
‫בפרטים כיצד הרווחים שלהם סייעו לכלכלה הישראלית‬
‫להתפתח‪ .‬הממשלה‪ ,‬יתרה מזאת‪ ,‬המציאה דרך חדשה‬
‫לקצץ בשכר שהייתה להעסיק את המהגרים ב"עבודת‪-‬‬
‫חירום" שבהם מקבלים "שכר חירום" שהוא פחות בהרבה‬
‫מהשכר שהוזכר קודם‪ .‬הממשלה טענה ש"עבודת חירום"‬
‫אינה חיוניות ושהמטרה שלה הוא למנוע את התפשטות‬
‫האבטלה‪ .‬מחקר הראה שעבודה זו אכן הייתה כלולה‬
‫בתקציב הפיתוח‪ .‬עבודת חירום ב‪ 1953-1954-‬כללה את‬
‫הדוגמאות הבאות‪ :‬מיפוי‪ -‬שטחים‪ ,‬הגברת ייצור של שטחי‬
‫ירקות‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬ייעור‪ ,‬הכשרת אדמות ויערות מדינה‪,‬‬
‫עיבוד אדמות קרן הקיימת‪ ,‬עיבוד הדרים‪ ,‬מיפוי‪-‬שטחים‬
‫לגינון בתי ספר ובתי חולים‪ ,‬איסוף אשפה‪ ,‬פרויקטים‬
‫לפיתוח ועבודות ציבוריות‪ ,‬פרויקטים של השקיה וסלילת‬
‫כבישים‪ .‬תקציב הפיתוח מכסה פרויקטים זהים ולממשלה‬
‫אין זכות לקרוא להם "עבודות חירום"‪ .‬השכר היומי‬
‫הממוצע באותו זמן בערים הגדולות היה חמש או שש‬
‫לירות ישראליות ליום (בערך לירה סטרלינג אחת)‪.‬‬
‫לת ושבי המחנות שילמו רק לירה ישראלית אחת ולכל‬
‫היותר לירה וחצי‪ .‬כל אחד גם כן חייב לקחת בחשבון שזו‬
‫הייתה עבודה קשה עבור המהגרים הספרדים שהיו קודם‬
‫סוחרים‪ ,‬סופרים או אומנים‪ .‬משפחתה של ווידד‪ ,‬שאותה‬
‫הכרתי במחנה שער העלייה‪ ,‬נשלחה למחנה המעבר‬
‫מגידו‪ ,‬ואחרי זה לתל‪-‬מונד ואחרי זה לסלמה ג'‪ .‬בעלה‪,‬‬
‫איש עסקים קטן בשם אבו סאלי‪ ,‬היה בעלים של‬
‫אוטובוסים בבגדאד ועבד כמורה נהיגה באופן פרטי‪ .‬אף‬
‫על פי שהוא עשה זאת במשך שלושים שנים‪ ,‬סירבו לתת‬
‫לו רישיון נהיגה בישראל וכאדם בעל עמידה הוא נאלץ‬
‫לעשות עבודה גופנית קשה‪ .‬לאחר עשר שנים של כך הוא‬
‫פיתח מחלת לב‪ .‬הרופא שלו באותו זמן אמר לו שהוא לא‬
‫יכול לעבוד יותר‪ .‬המחבר אמר לווידד "אם הוא ימשיך‬
‫לעשות את אותה העבודה היא תהרוג אותו‪ ".‬היא ענתה‬
‫"מה יותר גרוע? שנמות מרעב? יש לנו שבעה ילדים!‬
‫הממשלה לא סייעה להם‪ ".‬אבו סאלי המשיך לעבוד‬
‫ומספר שבועות לאחר מכן הוא נפטר‪ .‬ווידד התחילה‬
‫‪.‬לתפור ולעשות עבודות בית כדי לגדל את שבעת ילידיה‬
‫בנוסף לשכר הנמוך‪ ,‬זכויות עובדים מוכרות לא הוענקו‬
 ‫למהגרים האלה‪ .‬השכר שולם מאוחר‪ .‬בשעה שכמה‬
‫מהגרים עבדו שבוע של חמישה ימים‪ ,‬אחדים עבדו רק‬
‫ארבעה ואפילו יומיים בשבוע‪ ,‬והתורים היו נמתחים מחוץ‬
‫למשרדי העבודה מחצות עד סוף היום‪ .‬חסות קהילתית או‬
‫מפלגתית שיחקה חלק ברכישת עבודה‪ ,‬אבל ככל שלא‬
‫יהיה‪ ,‬המהגרים היו הולכים הביתה מחוסרי עבודה‪.‬‬
‫ויכוחים ומריבות היו פורצים בזמן שהמהגרים צעקו‬
‫במשרד סוכנות העבודה "הוניתם אותנו לבוא לפה‪,‬‬
‫למחנות האלה‪ .‬הלוואי שהשם ינקום בכם! לכו ותרקבו‬
‫בגיהינום!" הפקידים היו אז משיבים בצעקות "תחזרו‬
‫‪:‬לעיראק!" היה שיר מאוד פופולארי במחנות בימים ההם‬
‫‪,‬בן גוריון ראה‪ ,‬מה עשית לנו‬
‫‪,‬אתה הברחת אותנו‬
‫בגלל העבר‬
‫על אזרחותנו (העיראקית) ויתרנו‬
‫‪.‬ולישראל הגענו‬
‫אילו רק באנו על חמור רכבנו‬
‫!להגיע לא הצלחנו‬
‫מה אומלל הזמן‬
‫איזה תכנון אומלל‬
‫!שאותנו הביאו לכאן‬
‫המהגרים העיראקים האמינו שההגירה שלהם התבצעה‬
‫לאחר שנחתם הסכם חשאי בין נורי סאעיד לבן גוריון‪ .‬הם‬
‫‪:‬חיברו שיר עממי על כך‬
‫!שם אותנו הם מכרו‬
‫!שם אותנו הם קנו‬
‫‪,‬אחר כך לכאן‬
 ‫!אותנו הם העלו‬
‫במקרים מסוימים משרדי התעסוקה היו נכבשים בסערה‪.‬‬
‫המשטרה הייתה מגיעה במהירות‪ ,‬מפנה ונועלת אותם‪.‬‬
‫במקרים אחרים השכר לא שולם במשך שבועות וחודשים‪.‬‬
‫ההסתדרות למעשה הסכימה לקצץ את משכורות החירום‬
‫בשליש וב‪ 1954-‬מועצת ההסתדרות סירבה להקשיב‬
‫לנציגי המחנות‪ .‬תושבי המחנות אז הפגינו בקולניות מחוץ‬
‫לבניין ההסתדרות ושוב המשטרה הייתה צריכה להזדרז‬
‫‪.‬להגנת חברי המועצה‬
‫המפלגה השולטת (מפא"י‪-‬עבודה) ניצלה את החוויה‬
‫המרה של המהגרים כדי לקבע את סמכותה‪ .‬מפא"י‬
‫הובילה את הממשלה‪ ,‬ההסתדרות‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬את‬
‫היישוב החקלאי האשכנזי‪ ,‬ופעלי ההסתדרות‪ ,‬הבנקים‪,‬‬
‫חברות השיווק ודברים אחרים‪ .‬במחנות‪ ,‬פעמים רבות‬
‫חילקו ג'ובים באופן אקסקלוסיבי לחברי מפא"י והמפלגות‬
‫הדתיות הקטנות שהיו בקואליציה של הממשלה‪ .‬מדרג‬
‫העבודה במחנות היה כדלקמן‪ :‬מנהל המחנה‪ ,‬מנהל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬מזכירי מפלגה‪ ,‬עובדי ניקיון‪ ,‬קצין מודיעין‬
‫(הש"ב) והמרגלים שלו‪ .‬כל המשרות הללו‪ ,‬מלבד עובדי‬
‫הניקיון‪ ,‬נשלטו בידי אשכנזים‪ .‬המפלגה השולטת‬
‫השתמשה בשוחד‪ ,‬בדרך כלל במבנה של ג'ובים‪ ,‬איום‬
‫ואלימות‪ ,‬וטיפחה כנופיות כדי להשליט טרור בכל מי‬
‫שיעביר ביקורת על הממשלה‪ .‬חוגים דמוקרטים‬
‫פרוגרסיביים אשר השתתפו במאבק לשחרור לאומי‬
‫וחברתי בארצות ערב חוסלו‪ .‬המשטרה החשאית‬
‫השתמשה בהיסטריה כדי לחפות על העריצות שלה וכדי‬
‫לשמור על מפא"י בשלטון‪ .‬כל מי שהעז לפתוח פיו כדי‬
 ‫לעמוד על הזכויות של העם שלו נקרא קומוניסט‪ ,‬והטרור‬
‫היה זרוע באיומים של פיטורים מהעבודה‪ .‬מצב עניינים זה‬
‫ארך עד שהמפלגה הימינית ליכוד עלתה לשלטון ב‪.1977-‬‬
‫לפני כן‪ ,‬למפלגת העבודה השולטת היה רוב מכריע של‬
‫הקולות במחנות בבחירות לממשלה בגלל לחצים‬
‫‪.‬כלכליים‪ ,‬בעוד שהיא זכתה רק בשליש בערים הגדולות‬
‫תושבי המחנות לא היו מיוצגים במועצות המקומיות‬
‫שאליהם המחנה שלהם היה שייך בגלל ש"הבחירות כבר‬
‫נערכו לפני שהמחנות הצטרפו למועצות‪ ".‬שר הפנים‬
‫הוציא צו המגביל את הסמכויות של המועצות המקומיות‬
‫אשר המחנות הקימו בעצמם‪ ,‬ובכמה מן המחנות הסוכנות‬
‫היהודית מינתה וועדה שתוכל לגשר בין דיירי המחנות‬
‫וההנהלה‪ .‬שר הפנים לא הכיר באף וועדה ממונה או‬
‫‪.‬נבחרת במחנות‬
‫לעיתים קרובות למדי חבורתו של מזכיר המפלגה וזו של‬
‫קצין המודיעין הייתה אותה החבורה‪ .‬המפלגה והמשטרה‬
‫החשאית (ש"ב) סמכו על גורמי פשע כדי להפחיד את‬
‫דיירי המחנות‪ .‬התפקיד הרשמי של המשטרה החשאית‬
‫היה לשמור על בטחון המדינה נגד ריגול על ידי מדינות‬
‫ערב‪ ,‬אבל למעשה כלל לא היה ואך אחד אף פעם לא‬
‫הואשם בכך‪ .‬הש"ב היה פשוט כוח משטרתי חשאי פוליטי‬
‫אשר עבד כדי לתמוך במפלגה השולטת‪ .‬ש‪.‬מ אמר לי‬
‫שנתנו לו תפקיד קטן בתמורה לאספקת מידע לש"ב‬
‫אודות אנשים המעבירים ביקורת על המדינה או המערכת‪.‬‬
‫הוא הוסיף שהוא חש אשמה בגלל שהמידע שלו חיסל‬
‫את המשפחות של האנשים האלו‪ ,‬שפוטרו מעבודתם‬
‫ואמצעי מחייה לא היו להם‪ .‬הוא ציין שמרבית מן האנשים‬
 ‫הללו לא היו אויבי המפלגה השולטת בכלל‪ ,‬אבל הש"ב‬
‫הפעילו לחץ עליו כדי לספק שמות נוספים של "חשודים"‪,‬‬
‫והוא היה חייב לתת להם שמות של אנשים שבכלל היו‬
‫אפוליטיים‪ ,‬ואפילו תומכים של המפלגה השולטת‪.‬‬
‫בהזדמנות אחת פגשתי את זכריה‪ ,‬אחד מחברי מימי בית‬
‫הספר‪ ,‬והוא התחיל להתלונן על מפלגת מפא"י‪ " .‬הם‬
‫ניצלו אותי כדי לשלוט על מחנה התימנים ואחר כך זרקו‬
‫אותי‪ ".‬זכריה ( שהיה תימני) המשיך‪" ,‬מינו אותי למדריך‬
‫חקלאי במחנה‪ ,‬אבל עבודתי האמיתית הייתה לעזור‬
‫למפא"י‪ .‬ביום של הבחירות לממשלה נציגים ממפלגות‬
‫אחרות באו למחנה כדי לשדל את הדיירים‪ .‬החלטנו‬
‫להטיל עוצר על המחנה‪" ,‬מטעמי ביטחון" – אמרנו‬
‫לדיירים‪ ,‬והחזקנו אותם בתוך האוהלים שלהם עד‬
‫שהפוליטיקאים עזבו‪ .‬בשיטות אלו מפא"י הצליחה לזכות‬
‫"‪.‬ב‪ 90-‬אחוזים מהצבעת מחנה התימנים‬
‫הממשלה והסוכנות היהודית החליטו לא לספק כל‬
‫שירותי רווחה למחנות‪ .‬המועצות המקומיות שבתחום‬
‫סמכותם מחנות אלו שוכנים היו אמורים לספק אותם‪,‬‬
‫אבל היות שהמועצות הן אשכנזיות היה להן מגע מועט‬
‫מאוד עם המחנות‪ .‬הם גם התנגדו להקמת מחנות חדשים‬
‫בסמוך אליהם היות שתושבי המחנות לא יכלו לשלם‬
‫מיסים מקומיים‪ .‬היו סיבות גזעניות אחרות גם כן‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫כאשר עיריית הרצלייה לא הייתה מוכנה לקבל שום‬
‫מחנות בסביבה בגלל בתי המלון הגדולים לתיירים‪,‬‬
‫והמוני‪-‬עם נראים לעין של שחומי עור עניים יהוו נזק גם‬
‫למלונות וגם לישראל‪ ,‬שהפיצה הרחק והרחב את המיתוס‬
‫של הצדק החברתי שלה והדמוקרטיה האמיתית‪ .‬לכן‪ ,‬ב‪-‬‬
 ‫‪ 1953‬על אף החוק‪ ,‬היו עשרים ושש מחנות ( עם ‪30‬‬
‫אחוזים מסך כל תושבי המחנות) מחוץ לעירייה איזה שהיא‬
‫והשאר היו חלק מהרשויות המקומיות העניות‪ .‬שתיים‬
‫עשרה מחנות נאלצו להקים מועצות מקומיות ולספק‬
‫לתושביהם שירותים‪ ,‬אולם עקב העוני המכריע במחנות‪,‬‬
‫לא ניתן היה לספק את השירותים הנחוצים והממשלה‬
‫החליטה להפקיד אותם תחת סמכותו של משרד הפנים –‬
‫שלא עשה דבר‪ .‬העיריות שכן קיבלו את המחנות לא‬
‫סיפקה להם שירותים‪ ,‬היות ושוב תושבי המחנות לא יכלו‬
‫לשלם מיסים מקומיים‪ .‬כאשר המועצות המקומיות ביקשו‬
‫סיוע ממשלתי נוסף הם לא קיבלו כלום‪ .‬ב‪ 1952/3-‬ו‪-‬‬
‫‪ 1953/4‬סיוע ממשלתי למועצות המקומיות למעשה ירד‪,‬‬
‫וגרם לירידה ברמתם של השירותים וכלשהם שהיו קיימים‪.‬‬
‫במצבים מסוימים מספר תושבי המחנות היה גבוה בהרבה‬
‫יותר ממספר הדיירים ברשות המקומית הסמוכה‪ .‬בנחלת‬
‫יהודה הוא היה פי ארבע יותר‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬עם ‪254,000‬‬
‫תושבים‪ ,‬הסכימה לקבל ‪ 2,700‬מהגרים מן המחנות‬
‫הסמוכים וזאת רק לאחר לחצים נמרצים‪ .‬המחנות באזורי‬
‫הכפר למעשה השתייכו למועצות הקיבוץ והמושב‬
‫האשכנזים‪ ,‬שלא הסכימו לקבל אף נציגים מהם‪ .‬אולם‬
‫היישובים האשכנזים כן השתמשו בתושבי המחנות ככוח‬
‫עבודה זול וכתוצאה מכך הרווחים שלהם הוכפלו ורמת‬
‫החיים שלהם עלתה באופן דרמטי בהשוואה לתקופה‬
‫‪.‬שלפני ההגירה ההמונית‬

‫בין עשרים לשלושים אחוזים מן המחנות הוקמו באזורים‬

‫מרוחקים ובאזורי הגבול‪ .‬הם סבלו מהקשיים הכלכליים‬
‫‪:‬הבאים‬
 ‫אבטלה‪ .‬מעסיקי ההסתדרות ומעסיקים פרטיים ‪1.‬‬
‫שקיבלו סיוע כספי כדי לקלוט את המהגרים‪ ,‬העדיפו‬
‫להשתמש בכסף הזה באזורים המרכזיים שם הרווחים היו‬
‫‪.‬גדולים יותר‬
‫ההסתדרות העדיפה לבנות מקומות מגורים באזורים ‪2.‬‬
‫המרכזיים‪ ,‬היות והרווחים היו גדולים יותר מאשר באזורי‬
‫הגבול‪ ,‬אבל דירות אלו היו הרבה יותר קטנות‪ .‬עבודת‬
‫הבנייה התקדמה לאט מאוד דבר שגרם לתושבים לגור‬
‫‪.‬באוהלים למשך מספר שנים‬
‫מחסור באספקה‪ .‬ההסתדרות אפשרה לחברות השיווק ‪3.‬‬
‫שלה (המשביר המרכזי) לפתוח חנויות רבות למכירת מזון‬
‫וביגוד באזורים המרכזיים‪ ,‬דבר שגרם למחסור באספקה‬
‫ולמחירים גבוהים יותר במחנות המרוחקים‪ .‬בקיצור‪,‬‬
‫הממשלה החליטה לפזר את האוכלוסייה סביב הארץ בלי‬
‫להכריח את הרשויות אשר קיבלו סיוע ממשלתי‬
‫‪.‬להשתמש בו בכל האזורים בארץ‬
‫את רשלנות ההסתדרות בתפקידיה לגבי הספרדים‬
‫במחנות ניתן לראות בבהירות חדה יותר כשמבינים‬
‫שהמחנות למעשה הוסיפו לערכה של ההסתדרות‪76 .‬‬
‫אחוזים מתושבי המחנות השתייכו אליה בכפייה (במטרה‬
‫להשיג עבודה וביטוח רפואי)‪ ,‬בעוד שממוצע החברות בכל‬
‫רחבי הארץ היה בין ‪ 40‬ל‪ 50-‬אחוזים מן האוכלוסייה‬
‫(‪ 78 .)1950-1954‬אחוזים מילדי המחנות הלכו לבתי ספר‬
‫"סוציאליים" של ההסתדרות‪ ,‬לעומת הממוצע הלאומי של‬
‫‪ 43‬אחוז‪ .‬המפלגה השולטת השיגה בין ‪ 40‬ו‪ 50-‬אחוזים‪ ,‬או‬
‫במספר מחנות בין ‪ 80‬ו‪ 90-‬אחוז‪ ,‬מן הקולות‪ ,‬לעומת ‪32‬‬
‫אחוז ממניין הקולות המקיף‪ .‬אם נוסיף למחנות את עיירות‬
 ‫הפיתוח‪ ,‬הקואופרטיבים והאנשים שחיו ב"חגורה‬
‫השחורה"‪ ,‬אנחנו רואים שהיו אלה המהגרים הספרדים‪,‬‬
‫בנוסף לניצול כלכלי‪ ,‬שהניעו את מפלגת מפא"י (עבודה)‬
‫להחזיק בשלטון במשך ‪ 29‬שנים‪ .‬דוברים מטעם ישראל‬
‫בחוץ לארץ טענו שהמערכת הישראלית הייתה‬
‫הדמוקרטיה המבוססת הכי יציבה באזור‪ ,‬אבל כל אחד‬
‫שחי בישראל יודע ששליטת הממשלה על הפרט הינה‬
‫‪.‬הדוקה להפליא‬
‫היהודים הספרדים סבלו ממצבי בריאות קשים במחנות‬
‫כאשר כל משפחה‪ ,‬בדרך כלל עם הרבה ילדים ‪ ,‬חיה‬
‫באוהל אחד שהשטח שלו היה קטן יותר מחדר נורמאלי‪.‬‬
‫ב‪ 1950/1-‬החורף היה קשה במיוחד‪ ,‬עם מפלי שלג בכל‬
‫מקום‪ .‬באוהלים ובצריפים לא היה חימום‪ ,‬ומאחר שהיו‬
‫שם רק צינורות בודדים של מים בכל מחנה האנשים היו‬
‫צריכים לעמוד בתור ארוך עבור קצבת המים שלהם‪.‬‬
‫באזורים הכפריים‪ ,‬העדיפות ניתנה לחקלאים האשכנזים‬
‫ובמחנות ניתקו את המים‪ .‬פעמים רבות המים היו בוציים‬
‫ואינם ראויים לשתייה דבר אשר הוביל לעלייה בתלונות‬
‫ולהפגנות אלימות נגד הרשויות אשר נמחצו ביד ברזל‪.‬‬
‫הייתה מקלחת אחת‪ ,‬עם מים קרים כמובן‪ ,‬עבור כל ‪16‬‬
‫איש‪ ,‬אבל זה היה נדיר למצוא מקלחת שעבדה באופן‬
‫סדיר‪ .‬בתי השימוש היו מורכבים מבור קטן בגודל מטר על‬
‫מטר‪ ,‬והיה אחד כזה לכל ארבע משפחות‪ .‬התורים‬
‫להשתמש בהם היו ארוכים ולעיתים היה רק אחד מהם‬
‫למאה איש‪ .‬לאחר גשם כבד‪ ,‬תכולת הבורות הייתה‬
‫מוצפת ובקיץ הם נתנו ריח מדיף והזינו צבאות של חרקים‬
‫עוקצים‪ .‬לממשלה לא היה איכפת מפינוי האשפה‪ ,‬ומאחר‬
 ‫שבמחנות לא היו תעלות ביב‪ ,‬ערמות של זבל נערמו‪.‬‬
‫מאחר שכמה מן המחנות שוכנים בדרך לוד‪-‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫עיתונאים אשכנזים כתבו שהמחנות הללו מסכנים את‬
‫תדמיתה של ישראל היות וניתן לראותם על ידי תיירים‬
‫זרים וזה יהיה יותר טוב להזיז אותם הרחק מן הדרך‬
‫הראשית‪ .‬הממסד לכן החל לבנות בקתות ממלט כמה‬
‫קילומטרים הרחק ודרש שתושבי המחנות יקנו אותם ועברו‬
‫לשם‪ .‬הספרדים‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬התייחסו בזלזול להצעה‬
‫בגלל שלא היה שם כביש אספלט מהמיקום החדש אל‬
‫הדרך הראשית‪ ,‬אבל העיתונות האשכנזית ליקטה את זה‬
‫ודיווחה "הספרדים האלה סירבו לגור בבניינים בגלל שהם‬
‫"‪.‬רגילים לחיות באוהלים כמו בדויים‬
‫הממשלה לא חיברה את המחנות לרשת החשמל האזורית‬
‫והתושבים היו צריכים להשתמש במנורות פרפין‪ .‬מחוץ‬
‫לאוהלים היה חושך גמור‪ .‬לא הייתה דרך סלולה בתוך‬
‫המחנות והקרקע הייתה מלאה בכל כך הרבה שלוליות‬
‫ובוץ שהיה קשה לעבור מאוהל לאוהל‪ .‬לעיתים תכופות‬
‫התקשורת בין המחנות והערים הסמוכות הייתה קשה‬
‫מאוד וזאת בשל הדרכים הגרועות והמחסור בתחבורה‪,‬‬
‫שכתוצאה מכך הבידוד הגיאוגרפי והחברתי של המחנות‬
‫‪.‬גבר‬
‫היחסים היחידים שהיו בין הספרדים ובין החברה‬
‫האשכנזית של המתיישבים הם זה של שליט ונשלט‪.‬‬
‫המגעים בין המהגרים הספרדים החדשים‪ ,‬ובין נתיני‬
‫פלסטינה היהודים היו קשים‪ ,‬מפני שהאחרונים חיו בערים‬
‫הגדולות‪ ,‬אולם לבידוד הזה היה יתרון אחד בכך ששוכני‬
‫המחנות הספרדים קיימו את המסורות שלהם בחיים‪ .‬הם‬
 ‫המשיכו לדבר ערבית‪ ,‬לשמוע מוזיקה ערבית ולשמר את‬
‫זהותם‪ .‬זה היה ליתרון רב בשנות השבעים והשמונים‬
‫כאשר הייתה תחייה של התרבות הערבית בקרב‬
‫הספרדים‪ .‬מצד שני הממסד פיצל את משפחותיהם בקרב‬
‫מספר מחנות‪ ,‬דבר שהחליש את מאבקם נגד הרשויות‪.‬‬
‫למרות כל זאת‪ ,‬היהודים הספרדים כן התאחדו לחברה‬
‫אחת‪ ,‬בעיקר דוברת‪ -‬ערבית ומאוחדת על ידי המורשת‬
‫התרבותית המשותפת שלהם‪ .‬בו זמנית הרוסים‪ ,‬פולנים‪,‬‬
‫הונגרים ויהודי אשכנז אחרים התמזגו לגבש חברה‬
‫אשכנזית בודדת‪ ,‬מלוכדים ביהירות שלהם כלפי היהודים‬
‫‪.‬מהעולם הערבי והערבים החיים בו‬
‫הבידוד הגיאוגרפי של המחנות הוליך לכך שבקושי היו‬
‫מצרכים והם היו יקרים‪ .‬הממשלה הטילה תקנות צנע‬
‫והנפיקה כרטיסים להנהיג קיצוב‪ .‬וכך התפתח שוק שחור‬
‫והמשפחות האשכנזיות בערים יכלו לקנות את המצרכים‬
‫שלהם בשוק השחור‪ ,‬דבר שגרם למחסור‪ .‬מרבית תושבי‬
‫המחנות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא יכלו להרשות לעצמם אפילו‬
‫לשלם על מנות המזון הקצובות שמותר היה להם לקנות‪.‬‬
‫מחוסרי העבודה וראשי המשפחות הגדולות היו מוכרים‬
‫את קצבאות המזון שלהם לאשכנזים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬גם‬
‫בחנויות המזון שבמחנות המרוחקים היה מחסור במוצרים‬
‫‪.‬בסיסיים‬
‫שירותי הבריאות סופקו על ידי קופת החולים השייכת‬
‫להסתדרות‪ ,‬וכן גם על ידי משרד הבריאות והצבא‪ .‬שירותי‬
‫הבריאות סבלו ממחסור ברופאים ובמרפאות‪ .‬הממשלה‬
‫ניסתה לגייס רופאים לעבודה במחנות‪ ,‬אבל נכשלה‬
‫ונאלצה למנות רופאים מקרב המהגרים עצמם‪ .‬במהלך‬
 ‫ביקורים במחנות סאקייה‪ ,‬פרדס‪-‬חנה‪ ,‬פתח‪-‬תקווה ותל‪-‬‬
‫מונד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התברר שהיו שם מקרי מוות‪ ,‬בעיקר של‬
‫קשישים‪ ,‬שהאנשים לא היו מודעים להם עד שהגופות‬
‫המתות התחילו להדיף ריח‪ .‬שיעור תמותת הילדים היה‬
‫גבוה מאוד בהשוואה לקצב בערים הגדולות וביישובים‬
‫האשכנזים‪.‬שיעור התמותה הגבוה היה ללא עוררין עקב‬
‫‪.‬המחסור באוכל ותנאי החיים והבריאות במחנות‬
‫הספרדים במחנות לקחו חלק במספר הפגנות‪ ,‬ושלחו‬
‫מספר רב של עצומות לרשויות בהם הם התלוננו על‬
‫‪:‬התנאים של חייהם‪ .‬זוהי אחת מהן‬
‫במרץ ‪28 1954‬‬
‫לראש הממשלה‬
‫ירושלים‬
‫אנו החתומים מטה‪ ,‬תושבי מחנה ב' ומחנה ג' על יד העיר‬
‫רמלה‪ ,‬מגישים לך ברחשי כבוד את בקשותינו החיוניות‬
‫‪:‬כדלקמן‬
‫אנו חיים בנסיבות כלכליות‪ ,‬תרבותיות וחומריות מזעזעים‬
‫שאנחנו לא מורגלים בהם‪ .‬רובם המכריע של התושבים‬
‫הינם מחוסרי עבודה או מועסקים חלקית ומקבלים שכר‬
‫חירום‪ ,‬זאת אומרת שלוש וחצי לירות ישראליות ליום‪ ,‬עבור‬
‫שניים עשר ימי עבודה בחודש לכל היותר‪ .‬אנחנו חיים‬
‫בתנאים האיומים והנוראים הללו כבר יותר משלוש שנים‬
‫ללא התעניינות או סיוע מן הממשלה או מן הממסדים‬
‫העירוניים‪ .‬ישנם ‪ 8-10‬אנשים לכל צריף ואנחנו חיים בקרב‬
‫ערמות של לכלוך אשר גורמים למחלות ומגיפות היות‬
‫שלחיידקים ולגורמי המחלות יש את מרב התנאים‬
‫המביאים לגדילתם‪ .‬אחוז גדול מן הילדים שלנו לא נשלח‬
‫לבית הספר עקב מחסור במשאבים כספיים‪ .‬יש לנו רופא‬
‫אחד ואחות אחת ל‪ 5,000-‬אנשים‪ .‬אין לנו דרכים סלולות‬
‫המקשרות את המחנה אל העיר‪ ,‬דבר שגורם לקשיים‬
‫בתעבורה ומאלץ את הנשים שלנו‪ ,‬כולל הנשים בהריון‬
‫והקשישות ללכת העירה ובחזרה ברגל‪ .‬זהו גם המצב‬
‫עבור הגברים אשר עובדים בעיר ואשר צריכים ללכת‬
‫ברגל מרחקים ארוכים לאחר יום עבודה ארוך‪ .‬מרבית‬
‫תושבי המחנה לא היו מסוגלים לשלם את שכר הדיור ואת‬
‫מיסי העירייה שלהם במשך השנתיים האחרות או יותר‬
‫וחברת עמידר ועיריית רמלה לקחו אנשים לבית משפט‬
‫על כך‪ .‬לאחרונה מיסי העירייה עלו ב‪ 20-‬אחוז ומס‬
‫הכנסה עלה ב‪ 7.5-‬אחוז בניסיון לשלם את החובות שלנו‬
‫לעירייה‪ .‬משרד הרווחה נותן לנזקקים ‪ 4-8£‬ישראליות‬
‫לחודש‪ ,‬אולם סכום קטן זה אינו מספיק כדי לפתור את‬
‫הבעיה מכיוון שהוא אינו מתקרב אפילו בכדי להספיק‬
‫… לתמוך במשפחה של ‪ 6-8‬נפשות‬
‫מצב זה היה הלם נפשי אלים עבור הספרדים‪ ,‬מפני‬
‫שמרביתם חיו באזורים המשובחים של בגדאד‪ ,‬קהיר‪,‬‬
‫אלכסנדריה ובירות‪ .‬הייאוש שלהם העמיק יחד עם‬
‫תחושת האדישות שלהם‪ ,‬אבל לפעמים פעולות של‬
‫‪.‬אלימות התבצעו נגד הממסד הציוני‬
‫דבורה ברנשטיין כתבה במחקרה המפורט‪ ,‬מחנות המעבר‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬שמסמכים רשמיים אינם מזכירים דבר‬
‫אודות הבעיות הנפשיות במחנות‪ .‬לעומת זאת כמה מן‬
‫התושבים כן כתבו על הבעיות הללו בסיפורים קטנים כמו‬
‫העיראקי שמעון בלאס שכתב את הספר הטוב ביותר‬
‫בעברית אודות מחנות המעבר – המעברה‪ .‬סמי מיכאל‪,‬‬
 ‫סופר עיראקי נוסף‪ ,‬כתב את הספר הידוע שווים ושווים‬
‫יותר‪ .‬גיבור הסיפור הזה‪ ,‬דוד‪ ,‬נער בן שש‪-‬עשרה‪ ,‬שחי‬
‫באחד ממחנות המעבר (מעברת חירייה‪ ,‬על ידי תל‪-‬אביב)‪,‬‬
‫‪:‬מספר‬
‫אבי בכה! כמובן הקשבתי לצלילים‪-‬בל‪-‬יאמנו‪ -‬אבו‪-‬שאול‬
‫בוכה‪ .‬כעבור רגע טלטלה אותו אימא בכתפיו‪" :‬יעקב…‬
‫לחשה‪ ,‬די‪ ,‬יעקב לא נתאבל על מה שהיה"… אולם ידעתי‬
‫שאבא לעולם לא יחדל מהתאבל על חלומו המנותץ;‬
‫כלום לא עמד על סף חדרה של אהובתו החדשה… נכנס‬
‫אליה בששון…ואז הוגפה מאחוריו הדלת‪ .‬והוא מצא את‬
‫עצמו במחיצתה של מפלצת אדישה‪ .‬אולי אימא לא‬
‫הבינה‪ ,‬אנו הבנו‪ ,‬גופו של אבא הוסיף לחיות‪ ,‬רוחו גססה‬
‫בקרבו‪ .‬הוא היה עולה חדש מעיראק‪ ,‬זקן‪ ,‬מטופל‬
‫במשפחה‪ ,‬חסר פרוטה‪ ,‬מטולטל בתוך עדר אדם‪ ,‬ללא‬
‫שמץ של סיכוי לפרנס את בני ביתו בכבוד…" כל אלה היוו‬
‫את הבסיס לגילוי נוסף שהיה גרוע פי כמה יותר‪ :‬התגלה‬
‫שהוא השתייך לגזע נחות… והוא לא יכל להתגבר על‬
‫ההשפלה הבוערת הזאת‪28.‬‬
‫מחצית ממחנה חירייה הפך לפח זבל ענק שספג יום יום‬
‫את כל הזבל של תל‪-‬אביב‪ .‬לדעתי זוהי אנדרטה חיה למה‬
‫שהתרחש שם‪ .‬אני זוכר מזמן‪ ,‬ידעתי שכולנו התושבים‬
‫נזרקנו לתוך פח הזבל האנושי על ידי אנשים אלמונים‬
‫חוורי‪-‬פנים האלה מן העיר הגדולה‪29.‬‬
‫חשבנו כשנגיע לישראל זה יהיה כמו להגיע הביתה‪.‬‬
‫יהודים בין יהודים‪ .‬עם אחד‪ .‬אבל זה לא היה כך‪ .‬מישהו‬
‫פיצל אותנו לשני עמים‪ .‬אני זוכר את הקשיים שעברנו‬
‫בעיראק – אבל מעולם לא היינו נחותים! הם לא רודפים‬
 ‫יהודים כאן‪ ,‬תודה לאל‪ ,‬אבל עוד לפני שהגענו הם‬
‫החליטו לעשות מאיתנו אנשים ממדרגה שנייה‪30.‬‬
‫ציפורה‪ ,‬הפקידה האשכנזית שהייתה אחראית על‬
‫התברואה במחנה‪ ,‬האמינה שלא רק את בתי השימוש‬
‫והמקלחות צריך לנקות‪ ,‬אלא גם את התושבים באותה‬
‫מידה‪31.‬‬
‫כשדוד איחר לעבודה בשטיפת בקבוקים‪ ,‬גולדנבורג‪,‬‬
‫"…המעביד שלו‪ ,‬אמר לו "עצלנות זה אופי ערבי נתעב‬
‫כאשר דוד ניסה להסביר שכל האוטובוסים היו מלאים‪,‬‬
‫מר גולדנבורג נאנח‪" .‬אה‪ ,‬דוד‪ ,‬דוד! אתה חייב לעזוב‬
‫מאחור את כל השטויות הערביות האלה לתמיד‪ .‬לא תוכל‬
‫להסתדר כאן עם שקרים ותירוצים‪32".‬‬
‫לדוד יש תחושה שהסולידאריות בין החיילים האשכנזים‬
‫והספרדים היא ארעית לחלוטין וכאשר הם יחזרו‬
‫ממלחמת ששת הימים הם יצטרכו לחזור למקומם הקודם‬
‫בחברה‪ ,‬המקום של הקהילה ה"שחורה"‪ .‬האשכנזי יחזור‬
‫לסדינים הלבנים במיטה שלו והספרדי לשכונת העוני‬
‫שלו‪ .‬אחרי זה הוא הוסיף שהכריחו אותו לצאת למלחמה‬
‫ושהוא יגן על עצמו‪ .‬הוא לא חיבב את ישראל… אבל הוא‬
‫לא מכיר אף מצרי‪ .‬אחר כך הוא תוהה איך הוא יכול‬
‫לשנוא בן‪-‬אדם שמעולם הוא לא ראה‪33.‬‬
‫במהלך הבחירות לממשלה‪ ,‬בעלי בתים אשכנזים הציעו‬
‫לתושבי המחנות עשר לירות ישראליות מזומן על כל‬
‫הצבעה‪34.‬‬
‫זה אותו דבר שם (בקיבוצים) גם‪ .‬ה"שחורים"‪ 35‬הם‬
‫אזרחים ממדרגה שנייה‪ .‬הם פקחו עין עלי כל הזמן‪ ,‬כאילו‬
‫שהייתי פצצת זמן – או פצצת סירחון‪36".‬‬
 ‫ציפורה (האשכנזייה) אמרה לדוד‪ ,‬העיראקי‪" ,‬תתרחק‬
‫מהבת שלי‪ ,‬אתה שומע? מרגלית היא בשביל שחור‬
‫מלוכלך כמוך…"‪37‬‬
‫דוד אמר‪" ,‬הבט על בתי הספר ובמיוחד האוניברסיטאות‪.‬‬
‫כמה "מזרחים" אתה מוצא שם‪ ,‬למרות שאנחנו הרוב‪.‬‬
‫ישנה אפליה בכל מישור‪ .‬צפון תל‪-‬אביב נגד מעברת‬
‫חירייה ואזור שכונת העוני התקווה‪ ,‬אשכנזים נגד ספרדים‪.‬‬
‫אפילו באשנב של משרד העבודה‪ ,‬יש ציפורה מצד אחד‬
‫ואני מהאחר‪38.‬‬
‫ברכב המוגן‪ ,‬החייל דוד חושב על החיילים האשכנזים‬
‫שמסביבו‪ ,‬אך לא יכל לראות כל קשר בינו לבינם‪ .‬לא‬
‫הייתה חברות‪ ,‬לא הזדהות‪ ,‬לא אחוות הנשק "… אני גוף זר‬
‫בקרבם‪39".‬‬
‫אחר כך המחבר מתאר את הגנגסטר הגדול ביותר במחנה‬
‫– אבו חאלאווה‪" :‬הוא לא פחד מאיש‪ .‬כל המפלגות‬
‫הפוליטיות ניסו לרצות אותו‪ .‬מזכיר המחנה ליקק לו את‬
‫התחת והמשטרה הייתה עיוורת למעשיו‪40".‬‬
‫בדיחה החביבה על האשכנזים הייתה‪" 42:‬ישנם שני‬
‫דברים שאני שונא בכל מאודי‪ ,‬והם הראשון אפליה‬
‫עדתית‪ ,‬והשני פרנקים‪42".‬‬
‫לסיפור יש סוף שמח כשהגיבור מקבל עיטור על אומץ‬
‫ליבו במלחמת ‪ 1967‬ואיתו תחושה של כניסה והתקבלות‬
‫לחברה הישראלית‪ .‬סיום זה הוא כל כך רחוק מלהתיישב‬
‫עם המוטיב המרכזי של הספר שניכר בכך שהוסיפו בו‬
‫‪.‬משהו כדי שהוא יהיה ראוי להוצאה לאור‬
‫מדיניות אי‪-‬החינוך במחנות הייתה בדרכה אל שיאה‪ .‬חלק‬
‫גדול מן הילדים כלל לא קיבל חינוך כלשהו‪ ,‬על אף‬
 ‫שהחוק קובע שחינוך יסודי הוא חובה‪ .‬מוסדות החינוך‬
‫היחידים במחנות היו בתי ספר יסודיים וגני ילדים‪ ,‬אשר‬
‫סבלו ממחסור במבנים‪ ,‬במורים בעלי הכשרה‪ ,‬ספרים‬
‫וציוד‪ .‬ילדים בגילאים בין ‪ 6‬ו‪ 12-‬היוו ‪ 75‬אחוזים ממרכב‬
‫התלמידים בארץ‪ ,‬אך במחנות הם היו רק ‪ 50‬אחוז והשאר‬
‫כלל לא קיבלו חינוך כלשהו‪ .‬רמת החינוך הייתה הרבה‬
‫יותר נמוכה מזו של שאר בתי הספר במדינה‪ .‬ספרדי‬
‫ממוצא סורי שהיה חבר מפלגת השמאל הציונית אחדות‬
‫העבודה‪ ,‬אברהם עבאס‪ ,‬כתב ש‪ 50-‬אחוז מתלמידי‬
‫המחנה באזור באר‪-‬שבע לא יכלו לקרוא או לכתוב‪ .‬רמת‬
‫החינוך בבתי הספר היסודיים הללו לא עלתה מעבר‬
‫לרמה של כיתה ג' בבתי ספר רגילים‪( .‬בבתי הספר‬
‫היסודיים בישראל יש שמונה כיתות)‪ .‬הוא הוסיף ששליש‬
‫מכלל הילדים בגילאים בין ‪ 6‬ו‪ 13-‬לא הלכו לבית הספר‬
‫למרות החוק של חינוך חובה‪ ,‬וש‪ 90-‬אחוז עזבו את בית‬
‫הספר בסוף כיתה ד'‪ .‬עבאס הבחין בהתפוררות הערכים‬
‫והדגיש שהסיבה האמיתית לתופעה הזו היא מצב החינוך‬
‫הגרוע מאוד‪ ,‬לא רק באזור באר שבע‪ ,‬אלא בכל המחנות‪,‬‬
‫במושבים הקואופרטיבים של הספרדים ו"החגורה‬
‫השחורה"‪ .‬עבאס טען ששכר הלימוד מנע ביעילות מן‬
‫הילדים לקבל חינוך יסודי‪ ,‬וזו הסיבה מדוע ישנם כה מעט‬
‫ספרדים באוניברסיטאות‪ .‬הארגון העולמי של יהדות‬
‫הספרדים נקט באמצעי לחץ עצומים על הממשלה ועל‬
‫הסוכנות היהודית אשר הסתיימו בהקצבה של ‪145,000‬‬
‫לירות ישראליות עבור סיוע לסטודנטים מן הקהילה‬
‫הזאת‪ 90 .‬אחוז מן המהגרים הספרדים לא היו רגילים‬
‫לעשות עבודה גופנית‪ ,‬מפני שהם היו מעורבים במסחר‬
‫ובשירות המדינה‪ 90 .‬אחוז ממחוסרי העבודה היו ספרדים‪,‬‬
‫בנוסף לאלה שעבדו בעבודות חירום וקיבלו משכורות‬
‫חירום‪ .‬עבאס הוסיף‪ ,‬כשהוא מצטט את ד"ר סמילנסקי‪,‬‬
‫שארבעים אלף ילדים בין הגילאים ‪ 14‬ו‪ 18-‬לא היו במוסד‬
‫חינוכי כלשהו‪ ,‬שליש מאלו שלא היו בבית הספר היו‬
‫מובטלים‪ ,‬שליש נוסף עשו עבודות שוליים‪ ,‬והשליש האחר‬
‫חי מאמצעים מפוקפקים‪ .‬שיעור הספרדים בבתי הספר‬
‫התיכונים היה כמעט אפסי – מתוך ‪ 1,300‬תלמידי בתי‬
‫ספר תיכון בתל אביב‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היו רק ‪ 13‬ילדים‬
‫‪.‬ספרדים‪( 43‬ראה פרק שביעי)‬
‫לשנת ‪ 1954‬מספר המתגוררים במחנות הגיע ל‪,200,000-‬‬
‫אם כי בהתאם לארכיון ( ‪,‬כש‪ 80-‬אחוז מהם היו ספרדים‬
‫‪).‬הם היו יותר מ‪ 90-‬אחוז ב‪ S84/77 1953-‬הציונות המרכזי‬
‫לעומת זאת‪ ,‬האשכנזים המעטים שהיו במחנות נשארו רק‬
‫למספר ימים או שבועות‪ ,‬בעוד שהספרדים היו שם במשך‬
‫שנים‪ .‬ב‪ 1954-‬יצחק רפאל‪ ,‬ראש מחלקת העלייה בסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬הציע לכנסת שהם יבדקו את עניין האפליה נגד‬
‫הספרדים‪ .‬אך הוא נחל מפלה ברוב מכריע‪44.‬‬
‫בנאום שלו ב‪ 1954-‬אל הועידה העולמית של היהודים‬
‫הספרדים שנערכה בירושלים‪ ,‬אברהם אלמליח‪ ,‬מנהיג‬
‫קהילה‪ ,‬תיאר את התנאים הטרגיים במחנות‪ ,‬את רמת‬
‫החינוך הנמוכה של הדור החדש‪ ,‬ואת חוסר היכולת של‬
‫האבות לשלם שכר לימוד בתיכון ובאוניברסיטה‪ .‬הוא ציין‬
‫כיצד תלמידים צריכים לעזוב את בית הספר כדי לסייע‬
‫למשפחותיהם‪ ,‬ודיבר על אבטלה‪ ,‬על מרירות חייהם‪ ,‬רעב‬
‫ואפליה‪ .‬אלמליח העיר גם כן שספרדים רבים רוצים‬
‫לחזור לביתם‪ .‬הוא האשים פקידים רשמיים אשכנזים‬
 ‫ברודנות ובכך שלא הבינו את המנטאליות של‬
‫קורבנותיהם עקב הפילוג התרבותי בינם ובין הספרדים‪.‬‬
‫במקום לפתור את הבעיות שלהם‪ ,‬פקידים אלה מוסיפים‬
‫לדחות את המהגרים ונוהגים איתם ביהירות ומטרטרים‬
‫אותם מפקיד אחד לפקיד אחר עד שהמהגר נדחק לטירוף‬
‫מרוב תסכול‪ .‬אף על פי שהם הביאו אותם לפלסטינה‪ ,‬הם‬
‫צעקו עליהם "מי ביקש מכם לבוא לארץ הזאת? מי ביקש‬
‫מכם להביא כל כך הרבה ילדים?" וכיוצא בזה‪ .‬אלמליח‬
‫מתח ביקורת על שליחי הציונות שבזבזו את הכסף שהם‬
‫אספו מהתרומות על חיי מותרות במקום להוציא אותו על‬
‫המהגרים העניים‪ .‬הוא האשים אותם על שהם מפיצים רוח‬
‫של שנאה בקרב בני המשפחות ובחטיפת ילדים מהוריהם‪,‬‬
‫ועל שהם מחלקים אותם בקרב המפלגות‪ ,‬כאילו שהם‬
‫מתחלקים בבקר‪45.‬‬
‫בגלל העובדה שסיוע למחוסרי העבודה‪ ,‬האלמנות‬
‫והיתומים כמעט ולא היה קיים‪ ,‬ראיתי אמהות נוטשות את‬
‫ילדיהם במשרדים של משרד הרווחה ונמלטות‪ .‬לאחר מכן‬
‫המשטרה הייתה עולה על עקבותיהן של האמהות ועוצרת‬
‫אותן‪ ,‬כדי להכריח אותן לקחת את הילדים בחזרה‪ .‬אדם‬
‫יכול רק לתאר לעצמו את הטראומה שהילדים האלה‬
‫עברו‪ .‬ללא ספק רוב הנשים המעורבות בפשיעה או‬
‫נמצאות בכלא היום (‪ )1990‬נולדו וגדלו במחנות הנוראים‬
‫האלו‪ .‬שאלתי פקיד במשרד הרווחה "אין לך רגשי אשמה‬
‫כאשר אתה רואה את הילדים הללו צורחים ובוכים בצורה‬
‫היסטרית?" "לא‪ ",‬הוא ענה‪" .‬כי ישראל צריכה מטאטאי‬
‫רחובות ועובדים לעשות עבודות שירות‪ ,‬והילדים הללו‬
‫"…יעשו זאת‬
 ‫במחקר שלה‪ ,‬דבורה ברנשטיין אומרת שעם תום שנת‬
‫‪ 1951‬היו ‪ 127‬מחנות מעבר שכללו ‪ 250,000‬מהגרים‪46.‬‬
‫היא הוסיפה שבדרך כלל המהגרים לא יכלו לבחור באיזה‬
‫‪.‬מחנה הם יגורו בו‬
‫ראיתי את הקשיים שעלו בגורלה של משפחת אבו‪-‬סאלי‬
‫כאשר הם עברו ממחנה מגידו למחנה תל‪-‬מונד‪ ,‬ללא‬
‫‪.‬רשות‪ ,‬בגלל שאחיו ואחותו של אבו‪-‬סאלי היו שם‬
‫לאחר כמה שנים שוכני מחנות המעבר הועברו לבקתות‬
‫בטון מכוערות קרוב למחנה ושם המחנה שונה‪ .‬זה מה‬
‫שקרה למחנות סאקייה וחירייה שאיחדו אותם וקראו להם‬
‫בשם חדש אור‪-‬יהודה (האור של יהודה!)‪ .‬אחרים הועברו‬
‫ל"כפרי עבודה קואופרטיביים" ו"עיירות פיתוח"‪ .‬חלק‬
‫הועבר לאזורי העוני של הערים הגדולות ו"חגורה‬
‫השחורה" השתרעה יותר רחוק‪ .‬למרות העובדה שמחנות‬
‫אלו נקראו "מחנות מעבר"‪ ,‬עדיין היו ‪ 30,000‬נפשות חיים‬
‫בהם בשנת ‪ – 47 1980‬במחנה של ג'סי כהן‪ ,‬נוף ים‪ ,‬חולון‬
‫ובת‪-‬ים‪ .‬העיתונות הישראלית פרסמה חומר רב על‬
‫התנאים במחנות ועל ההפגנות האלימות והסוערות נגד‬
‫הממסד שבהם הם נערכו‪ .‬המפגינים יצאו בקריאה‬
‫לאומות המאוחדות להתערב לטובתם ולדאוג להם כפי‬
‫שהם דואגים לפליטים במקומות אחרים בעולם‪ .‬עלובי‬
‫החיים הללו נותרו במחנות במשך יותר מ‪ 30-‬שנים‪48.‬‬
‫נחום גולדמן‪ ,‬ראש הקונגרס היהודי העולמי ב‪ ,1959-‬הודה‬
‫שהדירות שנבנו כדי לשכן בהם את הספרדים‪ ,‬ברגע‬
‫האחרון‪ ,‬נמסרו לאשכנזים –והדבר גרם להתקוממות של‬
‫וואדי אל‪-‬סאליב בחיפה‪ 49.‬פרופסור כדורי(‪ )1970‬מסכם‬
‫את הטרגדיה של יהודי עיראק‪" :‬במחנות העולים‬
 ‫הישראליים‪ ,‬מרומים ולא מרוצים‪ ,‬פרנסתם וביתם נלקחו‬
‫מהם‪ ,‬קהילתם העקבית נהרסה והם בעצמם הובאו בכוח‬
‫לשירות של אידיאל שהם לא רק שלא הבינו אלא גם לא‬
‫היו חלק ממנו" (עמ' ‪ ;)313‬הוא ממשיך להאשים את‬
‫הציונים ואת שליטי ערב על העובדה ש"יהודי ערב נעקרו‪,‬‬
‫‪.‬נושלו ופוזרו במהלך תקופה של שנה" (עמ' ‪)314-315‬‬
‫)‪ I.‬להדגמת חומר נוסף ראה נספח(‬
‫‪,‬עיירות הפיתוח‬
‫או מחנות עובדים זולים‬
‫ב‪ 1952-‬הממסד הציוני שינה את המדיניות שלו על קליטת‬
‫המהגרים הספרדים‪ ,‬במיוחד המרוקאים‪ .‬במקום לשלוח‬
‫אותם אל מחנות המעבר שהוזכרו קודם‪ ,‬הוא התחיל‬
‫להקים מה שנקרא "עיירות פיתוח" וגם הפסיק להביא‬
‫לישראל את הקשישים והחולים או למעשה כל אחד‬
‫שאינו יכול לעשות עבודה גופנית קשה‪ .‬גל זה של מהגרים‬
‫נקרא "עלייה סלקטיבית" והיא לא חלה על האשכנזים‪.‬‬
‫המהגרים נלקחו בכוח מן האונייה ישר אל מדבר הנגב‪,‬‬
‫הגבול הלבנוני או אזורים מרוחקים אחרים‪ .‬כאשר הם ראו‬
‫את המדבר הצחיח ואת המחסור בדיור‪ ,‬וסירבו לרדת מן‬
‫המשאיות‪ ,‬ללא גינונים מיותרים הם הושלכו החוצה‪ .‬אחרי‬
‫כן אילצו אותם להקים לעצמם את האוהלים ולעבוד‬
‫בשביל היישובים האשכנזים הסמוכים או בפרויקטים‬
‫ראשיים אחרים‪ .‬זו הייתה שיטת קליטה הרבה יותר זולה‬
‫מאשר מחנות המעבר מכיוון שהייתה ישירה וקבועה‪ .‬בין‬
‫‪ 42 1954-1956‬אחוז מן המהגרים נלקחו לנגב‪ 42 ,‬אחוז‬
‫לגליל‪ 8 ,‬אחוזים לירושלים ו‪ 8-‬אחוזים למישור החוף‪50.‬‬
‫חיה צוקרמן‪-‬ברלי כתבה במאמר שלה‪" ,‬הסיבות לנטישת‬
 ‫עיירת פיתוח"‪ ,‬כי בהתאם להצהרה רשמית ממשלתית‬
‫עיירות אלו הוקמו "מסיבות כלכליות‪ ,‬ביטחוניות‬
‫והתיישבותיות"‪ 51.‬ניתן לפרש זאת לכוונה לספק לישובים‬
‫האשכנזים וההון הפרטי בעובדים זולים עונתיים‪ ,‬ליישב‬
‫אזורים שוממים כדי למנוע את חזרתם של תושבים ערבים‬
‫ובנייה של חומה אנושית כדי להגן על הישובים האשכנזים‬
‫‪.‬מפעילות גרילה פלסטינית‬
‫לשנת ‪ 1984‬היו עשרים ותשעה עיירות כאלה‪ ,‬ועם ‪1985‬‬
‫חיו בהם חצי מיליון אנשים – שהיוו ‪ 15‬אחוזים מכלל‬
‫האוכלוסייה היהודית של ישראל בתוך "הקו הירוק"‪52.‬‬
‫ישנן שתיים עשרה ערים הדומים לעיירות הפיתוח בעוני‬
‫ובתת‪-‬ההתפתחות שלהם‪ ,‬אלא שהממשלה מסרבת לסווג‬
‫אותם כעיירות פיתוח‪ .‬אם הן היו כן נכללים‪ ,‬מספר‬
‫התושבים של "ישראל השלישית" היה אמור להיות‬
‫‪ 53 ,750,000‬או ‪ 25‬אחוזים מהאוכלוסייה היהודית‪ .‬אם‬
‫ניקח בחשבון את תנאי החיים‪ ,‬הכלכלה והתרבות‪ ,‬נמצא‬
‫שאין הבדל בין עיירות הפיתוח ומשכנות העוני של הערים‬
‫הגדולות ובין הכפרים הקואופרטיבים שבהם המהגרים‬
‫הספרדים חיו‪ ,‬החדשים שהגיעו והתושבים הותיקים גם‬
‫‪.‬יחד‬
‫עם שנות השבעים‪ ,‬מספר העובדים בעיירות הפיתוח הגיע‬
‫ל‪ 45 ,150,000-‬אחוזים מהן עבדו בתעשייה‪ 12 ,‬אחוז‬
‫בבנייה‪ ,‬והשאר בחקלאות ובתעשיות השירות‪ .‬התעשיות‬
‫שקיבלו את הסיוע הממשלתי הגדול ביותר היו טקסטיל‪,‬‬
‫הלבשה ומזון‪ ,‬אשר אינן דורשות כמות גדולה של הון אלא‬
‫שהן זקוקות לעובדים זולים בלתי מיומנים‪ .‬בדימונה שני‬
‫מפעלי הטקסטיל מעסיקים ‪ 96‬אחוזים מכוח העבודה של‬
 ‫עובדי התעשייה‪ ,‬או ‪ 50‬אחוז מכלל כוח העבודה של‬
‫העיירה‪ .‬בקריית שמונה ‪ 71‬אחוזים מכוח העבודה גם כן‬
‫מועסק בטקסטילים‪ .‬בירוחם ‪ 92‬אחוזים מועסקים‬
‫בעבודות כמיכליות ובמחצבות‪ .‬אם המפעל בעיירה נסגר‪,‬‬
‫מרבית מתושבי העיירה נשארים מחוסרי עבודה‪ .‬בעקבות‬
‫מבנה כלכלי זה‪ ,‬עובדי הצווארון הכחול בעיירות הפיתוח‬
‫מהווים ‪ 87‬אחוזים מכלל כוח העבודה‪ ,‬לעומת ‪ 51‬אחוזים‬
‫בערים הגדולות‪ .‬עובדי הצווארון הלבן הם רק ‪ 22‬אחוז‪,‬‬
‫לעומת ‪ 46‬אחוזים מהכלל הארצי‪ .‬עובדי הצווארון הלבן‬
‫הם אשכנזים בעוד שעובדי הצווארון הכחול הם ספרדים‪.‬‬
‫לפיכך האפליה הייתה כפולה גם מעמדית וגם גזענית‪54.‬‬
‫המעמד של בעלי העסקים בעיירות הפיתוח היה מורכב‬
‫משתי תת‪-‬חלוקות‪ ,‬קפיטליסטים אשכנזים וחברי קיבוץ‬
‫"סוציאליסטים"‪ -‬גם כן אשכנזים‪ .‬הסיוע הממשלתי לבעלי‬
‫העסקים כלל מענקים של קרקע כמעט בחינם‪ ,‬הלוואות‬
‫‪.‬וקרנות ממשלתיות אחרות‬
‫סבירסקי ושושן כותבים שהתנאים והשכר של עובדי‬
‫הייצור במפעלים הללו הרבה יותר גרועים מהתנאים‬
‫באותם מפעלים בערים הגדולות‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬ההפרש בין‬
‫השכר בעיירות הפיתוח ובין הערים הגדולות הופך להיות‬
‫רחב ממדים משנה לשנה‪55.‬‬
‫המפקד של ‪ 1983‬מוכיח שישנו פער ענקי בין עיירות‬
‫הפיתוח ובין אזורים אחרים של הארץ בתחומים של‬
‫אבטלה‪ ,‬דיור ורמת החיים‪ .‬בעיירות הפיתוח ‪ 30‬אחוז מן‬
‫המשפחות זקוקות לסיוע ממשלתי‪ ,‬בעוד שהממוצע הכלל‬
‫ארצי הוא ‪ 20‬אחוזים‪ .‬בהתבסס על נתונים מלשכות‬
‫התעסוקה הממשלתיות ב‪ ,1985‬האבטלה בעיירות‬
 ‫הפיתוח היא ‪ 28‬אחוזים מכלל האבטלה‪ ,‬בעוד שתושבי‬
‫עיירות הפיתוח מהווים רק ‪ 15‬אחוז מן האוכלוסייה‪ ,‬ואחוז‬
‫זה עולה משנה לשנה‪ 56.‬אם נבחן כל עיירה בצורה אישית‬
‫נמצא שהאבטלה היא גרועה מכך‪ .‬בשדרות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היו‬
‫‪ 1080‬מובטלים מתוך אוכלוסייה של ‪ ,2700‬מה שאומר‬
‫ששיעור האבטלה היה ‪ 40‬אחוז בעוד שהשיעור הלאומי‬
‫היה רק ‪ 7‬אחוז‪ 57.‬אם נבחן את מצב האבטלה הכלל‬
‫ארצי‪ ,‬נמצא שכמעט כל המובטלים הם ספרדים‪ .‬בישובים‬
‫האשכנזים שיעור האבטלה הוא אפסי‪ ,‬וזה לא יכול להיות‬
‫לגמרי מזל‪ .‬ישנם מתיישבים אשכנזים על האדמות‬
‫שנכבשו לאחר ‪ 1967‬שיש להם שתי עבודות – אחת‬
‫בהתיישבות והשנייה בירושלים או באחת הערים היהודיות‬
‫בישראל‪ .‬יש להם שני בתים‪ ,‬אחד בישראל ואחד בשטחים‬
‫‪.‬הכבושים‪ ,‬על חשבון המדינה‬
‫כל השירותים הסוציאליים בעיירות הפיתוח הם מסוג ב'‬
‫בהשוואה לשאר המדינה‪ ,‬ומסוג ג' כאשר עושים השוואה‬
‫לשירותים החברתיים שמעניקים למתיישבים האשכנזים‪.‬‬
‫מרבית מעיירות הפיתוח מרוחקים מבתי החולים הגדולים‬
‫והמרפאות בעיירות חסרות מומחים וציוד חדש‪ .‬שיעור‬
‫המרפאות בערים הגדולות הוא פי ‪ 2.35‬יותר גדול מאשר‬
‫בעיירות הפיתוח‪ ,‬וישנם פי שלוש מזה רופאים בערים‬
‫הגדולות אף על פי שישנם רק כפליים מזה תושבים‪ .‬זו‬
‫היא אחת הסיבות שקצב תמותת התינוקות בעיירות‬
‫הפיתוח הוא פי שניים וחצי יותר גדול מאשר ביישובים‬
‫‪.‬האשכנזים‬
‫פער זה מתקיים גם בתוך תחום החינוך‪ .‬ילדים ספרדים‬
‫מקבלים חינוך מסוג ג' עקב האיכות הירודה של בתי‬
 ‫הספר‪ ,‬הציוד‪ ,‬ספרים‪ ,‬כישורי הוראה וההוראה עצמה‪.‬‬
‫שיעור הנשירה הוא לכן גדול ביותר בעיירות הפיתוח‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מראה את ההבדל בין ההישגים של‬
‫תלמידי בית ספר ספרדים בעיירות הפיתוח לבין ההישגים‬
‫של תלמידי בית ספר אשכנזים ביישובים האמידים‬
‫האשכנזים‪59‬‬
‫עיר מספר התושבים (בני‪ )15+‬אחוז רוכשי תעודת תיכון‬
‫אחוז רוכשי תואר אקדמאי‬
‫עיירות פיתוח ספרדים‬

‫אופקים ‪1.2% 33.4% 8,185‬‬

‫בית שאן ‪1.9% 30.0% 8,145‬‬
‫חצור (הגלילית) ‪1.1% 32.4% 3,605‬‬
‫ירוחם ‪2.1% 33.5% 3,845‬‬
‫שדרות ‪1.9% 30.8% 5,715‬‬
‫שלומי ‪1.1% 30.1% 1,400‬‬
‫יישובים אשכנזים‬
‫גבעתיים ‪10.9% 58.3% 36,575‬‬
‫הרצלייה ‪13.2% 57.6% 43,550‬‬
‫סביון ‪25.8% 74.5% 1,820‬‬
‫עומר ‪36.0% 76.3% 2,780‬‬
‫קריית אונו ‪15.4% 61.1% 15,320‬‬
‫קריית טבעון ‪13.1% 56.0% 7,835‬‬

‫המציאות למעשה הייתה גרועה יותר מאשר נתונים אלה‬

‫מראים‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬רוב התלמידים מעיירות הפיתוח‬
‫אשר רכשו או תעודות תיכון או תארים אוניברסיטאיים היו‬
‫חברי העילית המנהלית או העסקית האשכנזית של אותן‬
‫עיירות; ושנית‪ ,‬אי‪-‬הכללתם של פועלים ומשרתים ספרדים‬
‫רבים אשר חיו ביישובים האשכנזים מעוותת את האחוזים‪.‬‬
‫(ראה פרק שביעי‪).‬‬
‫תנאי החינוך והתנאים הכלכליים העלובים‪ ,‬ובעיקר‬
‫האבטלה‪ ,‬סייעו להניע יותר אנשים אל מחוץ לעיירות‬
‫הפיתוח מאשר לעבור אליהם‪ ,‬כפי שהנתונים הבאים מן‬
‫מראים‪-1984 60:‬התקופות ‪1978‬‬
‫עיר שדרות בית שאן מגדל העמק נתיבות ירוחם ממוצע‬
‫(כל עיירות הפיתוח)‬
‫שיעור העזיבה ‪37% 41% 36% 28% 26% 32%‬‬
‫שיעור הכניסה ‪13% 0.5% 13% 13% 2% 13%‬‬

‫העזיבה של העילית מחלישה את הקהילות הללו וחושפת‬

‫‪.‬אותן לשליטה וניצול נוספים‬
‫בסוף שנת ‪ ,1985‬מנהיגי מועצות העובדים של ההסתדרות‬
‫בעיירות הפיתוח של שדרות‪ ,‬קריית שמונה‪ ,‬ירוחם ובית‪-‬‬
‫שאן‪ ,‬כינסו מסיבת עיתונאים עם חברי הסתדרות‪ .‬הם‬
‫הצהירו שעיירות הפיתוח נעים במהירות לקראת‬
‫התדרדרות‪ ,‬כאשר ‪ 90‬אחוז מן הנוער בהם עוזבים בגלל‬
‫אבטלה‪ ,‬והם איבדו ‪ 25‬אחוזים מן התושבים שלהם בין‬
‫‪ 1979‬ו‪61 .1984-‬‬
‫הסיבות לדעיכת עיירות הפיתוח‪ ,‬אבטלה והנטישה‬
‫התושבים‬
‫עיירות אלו חסרות בסיס כלכלי‪ .‬הן זקוקות למימון כדי ‪1.‬‬
‫לממש את התוכניות הכלכליות שלהן‪ .‬מעצם ראשיתן‪,‬‬
‫העיירות הללו לא תוכננו עם התושבים שלהם במחשבה‬
‫מראש‪ ,‬אלא ליתר דיוק עבור האינטרסים של המתיישבים‬
‫האשכנזים והמדיניות הדוגלת בהתפשטות ובהרחבה‬
 ‫ולצרכי הביטחון של הממסד השולט‪ .‬חובה לציין שבניית‬
‫מפעל אחד שיעסיק את המקומיים‪ ,‬אינו מהווה בסיס‬
‫‪.‬כלכלי עליו עיר יכולה לצמוח‬
‫לא אפשרו לתושבים לקחת חלק בניהול של פרויקטים ‪2.‬‬
‫או עניינים טכניים‪ ,‬מלבד פשוט לספק עבודות שוליים‪ .‬לא‬
‫העניקו להם שום אמצעים להתקדמות מקצועית והיו‬
‫‪.‬כפופים לאשכנזים שקיבלו תקציבי פיתוח מן הממשלה‬
‫המדיניות של מצב מלחמה נגד מדינות ערב בלעה את ‪3.‬‬
‫מרבית המשאבים של המדינה על חשבון עיירות הפיתוח‪,‬‬
‫‪".‬החגורה השחורה" ומושבים ספרדים אחרים‬
‫מאז ‪ 1967‬הממשלה העניקה עדיפות ליישובים ‪4.‬‬
‫האשכנזים בשטחים הכבושים ועזבה את עיירות הפיתוח‬
‫להתנודד לעבר התפוררות כלכלית וחברתית‪ .‬את זה אי‬
‫אפשר להסביר פשוט על ידי מדיניות ההתפשטות‬
‫וההרחבה‪ ,‬הואיל והממשלה לא הייתה מתעלמת מעיירות‬
‫הפיתוח אם הן היו מאוכלסות על ידי יהודים מפולניה או‬
‫מאמריקה‪ .‬לשנת ‪ 1984‬הסכומים שהוצאו על היישובים‬
‫האשכנזים בשטחים הכבושים היו פי ‪ 7.2‬מן הסכומים‬
‫שהוצאו על עיירות הפיתוח‪ 62.‬ב‪ 23-‬בנובמבר ‪ ,1979‬הארץ‬
‫כתב שהממשלה התכוננה להוציא ‪ 4.7$‬מיליארד על‬
‫בניית יישובים חדשים‪ ,‬אשר מייצגים ‪ 40‬אחוז מתקציב‬
‫המדינה או פי ארבע מן הכמות הנצרכת כדי לשכן מחדש‬
‫את המתגוררים בשכונות העוני בערים הגדולות‪ .‬הטיימס‬
‫הלונדוני כתב ב‪ 4-‬במרץ ‪ 1980‬שהמדינה עומדת להוציא‬
‫‪ 100£‬מיליון סטרלינג על התיישבות במהלך אותה שנה‪.‬‬
‫עזר וייצמן‪ ,‬ציוני מתון‪ ,‬מאמין שהיישובים אינם מגבירים‬
‫את ביטחון ישראל כפי שהשליטים טוענים‪ 63.‬צ'ארלי‬
 ‫ביטון‪ ,‬מנהיג הפנתרים השחורים‪ ,‬הכריז בכנסת ב‪19-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1980‬שהיישובים בשטחים הכבושים סווגו כאזורי‬
‫פיתוח מדרגה א' או א'‪ ,+‬בעוד שעיירות הפיתוח הספרדים‬
‫סווגו כדרגה ב'‪ ,‬וזאת הסיבה ש‪ 80-‬אחוז מתקציב הבנייה‬
‫הוצא על יישובים אשכנזיים חקלאיים בשטחים הכבושים‪.‬‬
‫אפליה זו‪ ,‬הוא המשיך‪ ,‬השתרעה לתוך החינוך גם כן‪,‬‬
‫כשבבתי הספר קיימת צפיפות יתר בלתי קבילה‪ ,‬בעוד‬
‫שבבתי הספר האשכנזים ביישובים ישנו רק מספר קטן‬
‫של תלמידים לכל כיתה‪ .‬הממשלה הקציבה ‪ 413‬מיליון‬
‫לירות ישראליות לבניית בתי ספר ברחבי הארץ‪ ,‬שמהם ‪76‬‬
‫מיליון הוצא על בניית בית ספר אחד ביישוב מעלה‬
‫‪.‬אדומים שבגדה המערבית‬
‫הממשלה שילמה פיצויים אדירים ל‪ 350-‬המשפחות‬
‫שהתיישבו בסיני‪ .‬כל משפחה קיבלה ‪ 190,000£‬סטרלינג‪,‬‬
‫למרות שהאדמה שהם פינו לא הייתה שייכת להם אלא‬
‫הייתה רכוש מצרי ורוב הכסף שהושקע ביישובים בא‬
‫מהמדינה‪ .‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,1980‬הארץ קרא למתיישבים‬
‫הללו "מפירי שלום"‪ .‬בנוסף לסכומים אלו ששולמו על ידי‬
‫המדינה‪ ,‬סכומים דומים שולמו לתושבי ימית בסיני‪.‬‬
‫כתוצאה ממחוות אלו הממשלה הייתה צריכה להוריד את‬
‫תקציב החינוך ב‪ 7.5-‬אחוז‪ ,‬ואת תקציב הרווחה ב‪3.3-‬‬
‫אחוז‪ ,‬לאחר שתקציב החינוך כבר קוצץ ב‪ 23-‬אחוזים‬
‫בשנה שקדמה לה‪ ,‬ובניית בתי ספר ב‪ 50-‬אחוז‪ 64.‬עזר‬
‫וייצמן אמר שהוא חושש לפגוש בתושבי עיירות הפיתוח‬
‫שהצביעו עבור הליכוד ב‪ ,1977-‬מאחר והליכוד אינו עושה‬
‫דבר לשיפור מצבם‪65.‬‬
‫ב‪ 5-‬בפברואר ‪ 1982‬הארץ פרסם הצהרה שהוציא כנס‬
 ‫ראשי עיירות הפיתוח בהרצלייה‪ .‬ראשי העיירות תקפו את‬
‫מדיניות הממשלה הנותנת עדיפות ליישובים בשטחים‬
‫הכבושים‪ .‬ראש העיר של נתיבות אמר שהממשלה הייתה‬
‫בונה רק שלושים ושש דירות באותה שנה בעיירה שלו‬
‫שבה יש ‪ 9,000‬תושבים‪ ,‬וששני שליש מן הזוגות הצעירים‬
‫היו חסרי דיור ונאלצו לגור עם משפחותיהם‪ .‬ראש עיריית‬
‫בית שמש הוסיף שדיור הוענק כמעט בחינם ביישובים‬
‫בגדה המערבית וברצועת עזה‪ .‬ב‪ 26-‬בנובמבר ‪,1979‬‬
‫ידיעות אחרונות דיווח ש‪ 85-‬אחוז מן המתיישבים‬
‫האשכנזים היו בבעלותם שתי דירות – אחת בישראל ואחת‬
‫בשטחים הכבושים‪ .‬הכנס הוכיח לראשי העיירות שישנו‬
‫ניגוד של אינטרסים בין התושבים הספרדים שלעיירות‬
‫הפיתוח לבין המתיישבים האשכנזים‪ .‬הממשלה הוציאה‬
‫‪ 75‬אחוזים מן התקציב שלה על הביטחון‪ ,‬שכלל יישובים‬
‫אשכנזים בשטחים הכבושים וקונסולידציה של הכיבוש על‬
‫חשבון השירותים החברתיים בישראל‪ .‬ב‪ 17-‬בינואר ‪1986‬‬
‫הארץ דיווח שראשי עיירות הפיתוח הקימו מחנה במשרד‬
‫‪.‬ראש הממשלה כדי להדגיש את תביעותיהם‬
‫ב‪ 7-‬במרץ הארץ פרסם טבלה אשר מציגה כיצד היישובים‬
‫האשכנזים קיבלו יחס מועדף לעומת עיירות הפיתוח‪.‬‬
‫הטבלה הייתה מבוססת על נתונים ממשלתיים רשמיים‪,‬‬
‫‪.‬וניתן לחלק אותה לארבע רשימות‬
‫הטבלה הראשונה עוסקת בעידוד הממשלה במסחר‬
‫ותעשייה‪ .‬הממשלה חילקה את עיירות הפיתוח לשלש‬
‫אולם את היישובים בשטחים ‪-B,‬ו ‪ – A+, A‬קטגוריות‬
‫‪.‬בלבד ‪-A‬ו ‪-A+‬הכבושים חילקו ל‬
‫עיירות פיתוח עניות כמו בית שאן וקריית מלאכי בין ‪1.‬‬
‫היתר הוצבו בקטגוריה השלישית‪ ,‬בעוד שאת כל היישובים‬
‫העשירים כמו אריאל‪ ,‬הציבו בקטגוריות של העדפה‬
‫‪.‬הראשונה או השנייה‬
‫עיירות פיתוח כמו דימונה‪ ,‬שדרות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬אופקים ‪2.‬‬
‫ואחרים‪ ,‬שסבלו מאבטלה ורעב הינם מסווגים בקטגוריה‬
‫השנייה‪66.‬‬

‫עיירות פיתוח ו"אזורי פיתוח" (בעיקר ספרדים) מתיישבים‬

‫בשטחים הכבושים (בעיקר אשכנזים)‬
‫‪A+ A B A+ A‬‬
‫קריית שמונה כרמיאל (אשכנזים) יוקנעם מעלה אפרים‬
‫יישובים קיימים‬
‫שלומי צפת עכו עפרה ועתידיים אחרים‬
‫מעלות טבריה בית שמש קדומים‬
‫חצור (הגלילית) ראש‪-‬פינה קריית מלאכי בית‪-‬אל‬
‫בית שאן עפולה קריית‪-‬גד אריאל‬
‫קצרין גוש שגב באר‪-‬שבע סנור‬
‫מטולה נהרייה אשקלון תקוע‬
‫מיגדל מיגדל נווה‪-‬צוף‬
‫העמק‬
‫יבנאל אופקים שילה‬
‫בני יהודה נתיבות קרני שומרון‬
‫מרכז הסבית שדרות אלון מורה‬
‫ירוחם דימונה מעלה שומרון‬
‫מצפה רמון ערד (אשכנזים) דותן‬
‫אילת רמת חובב רימונים‬
 ‫הטבלה השנייה מראה את האפליה הגזענית באופן שבו‬
‫‪.‬הוענקו משכנתאות לדיור‬
‫משכנתאות הרבה יותר גדולות הוענקו למתיישבים ‪1.‬‬
‫האשכנזים בשטחים הכבושים מאשר לתושבים העניים‬
‫‪.‬של עיירות הפיתוח‬
‫אחוז ההלוואות‪ ,‬שאינן צמודות לדולר‪ ,‬שהוענקו ‪2.‬‬
‫לאשכנזים הוא גדול יותר מאשר בעיירות הפיתוח‬
‫הספרדיות‪ .‬זה אומר שהאינפלציה תפחית בהדרגה את‬
‫הסכום ללווים האשכנזים‪ .‬זוהי נקודה חשובה אשר גרמה‬
‫לפשיטת הרגל של משפחות עניות רבות אשר קיבלו‬
‫הלוואות צמודות לדולר לרכישת דירות‪ .‬ככל שהאינפלציה‬
‫עולה‪ ,‬תשלומי המשכנתא עולים‪ ,‬אבל לווים רבים מגיעים‬
‫למצב של פיגור בתשלומים והחובות שלהם נערמים עד‬
‫לנקודה בה כל ההכנסה של המשפחה נסחטת כדי‬
‫לשרת את ההלוואות שלהם‪ .‬היהודים הספרדים לכן הפכו‬
‫לבני ערובה לתאוות הבצע של הבנקים הפרטיים‬
‫‪.‬והציבוריים גם יחד אשר מנוהלים על ידי אשכנזים‬
‫חלוקת משכנתאות לדיור בעיירות הפיתוח משכנתאות‬
‫לדיור ביישובים בשטחים‬
‫‪:‬הלוואה למשפחות עם‪ :‬למשפחות עם‬

‫ילדים ‪ 4-5‬ילדים ‪ 6‬ילדים ויותר ‪ 3‬ילדים ‪ 4-5‬ילדים ‪3 6‬‬

‫ילדים ויותר‬
‫שקלים חדשים ‪43,200 38,900 40,400 23,700 26,000‬‬
‫‪48,300‬‬
‫לא צמוד לדולר ‪38% 31% 15% 34% 27% 15%‬‬
‫צמוד לדולר ‪62% 69% 85% 66% 73% 85%‬‬
‫שקלים חדשים = ‪ 1£‬סטרלינג)‪(2.567‬‬
‫הטבלה השלישית שפורסמה מסבירה את הסיבה למחיר‬
‫היחסי של הדיור בעיירות הפיתוח בהשוואה ליישובים‬
‫בשטחים הכבושים‪ .‬בגדה המערבית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מחיר‬
‫חלקות האדמה לדיור הוא רק ‪ 5‬אחוז מהמחיר הרשמי‬
‫במטרה לעודד את המתיישבים‪ .‬חלקות אדמה בעיירות‬
‫הפיתוח נעים בין ‪ 12‬ו‪ 60-‬אחוזים מהמחיר הרשמי‪68.‬‬
‫הטבלה הרביעית בעיתון מראה שתושבי היישובים בגדה‬
‫המערבית נהנים מיתרון נוסף‪ ,‬והוא הורדה של ‪ 7‬אחוזים‬
‫במס ההכנסה שהם משלמים‪ ,‬בעוד שהישראלים העניים‬
‫ביותר בעיירות הפיתוח מקבלים החזר של בין ‪3-10‬‬
‫אחוז‪69.‬‬
‫אנו יכולים לפיכך לסכם את הפריבילגיות אשר האשכנזים‬
‫‪:‬ביישובים שבשטחים הכבושים נהנים מהן כדלקמן‬
‫‪.‬מענקים לעידוד תעשייה ומסחר ‪1.‬‬
‫‪.‬משכנתאות ארוכות‪-‬טווח ‪2.‬‬
‫‪.‬אדמה במחיר מוזל לדיור ‪3.‬‬
‫‪.‬הורדה במס ההכנסה ‪4.‬‬
‫‪.‬בתי‪-‬ספר בעלי איכות גבוהה עם כיתות קטנות ‪5.‬‬
‫זכויות היתר של הקיבוצים הוותיקים‬
‫הפריבילגיות הללו לא הוענקו מאז ‪ 1967‬בלבד‪ ,‬אלא מאז‬
‫תחילת ההתנחלות הציונית‪ ,‬כפי שהזכרנו בפרקים השני‬
‫והשלישי‪ .‬אנו נדון בדפים הבאים על האפליה נגד עיירות‬
‫הפיתוח בהשוואה ליישובים האשכנזים בישראל מלפני‬
‫‪1967.‬‬
‫בעוד שהקיבוצים והמושבים האשכנזים נבנים על בסיס‬
‫כלכלי מוצק בשל מיקומם הגיאוגרפי‪ ,‬כמות ואיכות‬
‫האדמה הצמודה אליהם ותקציבי המימון שלהם‪ ,‬עיירות‬
 ‫הפיתוח לא היו בעלים לא של אדמה‪ ,‬לא של מפעלים‬
‫ולא היה להם תקציב למימון עבודה‪ .‬הם רק סיפקו את‬
‫העבודה לממסד הציוני ולהון הפרטי‪ ,‬או לקיבוצים‬
‫ה"סוציאליסטים"‪ .‬הם ממוקמים הרחק ממרכזי הכלכלה‪,‬‬
‫במדבר הנגב או על הגבולות‪ ,‬למטרות ביטחון‪ ,‬ללא‬
‫התייחסות לאינטרסים של התושבים בהם‪ ,‬מלבד העובדה‬
‫שתקציב המימון עבור העבודות היה הרבה יותר פחות‬
‫מהמימון שהיה מצוי ביישובים האשכנזים‪ .‬שירותי הבריאות‬
‫והחינוך בעיירות הפיתוח הרבה יותר נחותים לעומת‬
‫הקיבוצים השכנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הפער ברמת החיים‬
‫‪.‬הוא רחב מאוד‬
‫זה גרם להרס הבסיס הסוציאליסטי של הקיבוצים אשר‬
‫ניצלו את מאגר כוח העבודה הזול ועשו כאלה רווחים‬
‫מופרזים שהם עתה התחילו לסחור בבורסה‪ .‬ב‪ 18-‬במרץ‬
‫‪ 1983‬הארץ דיווח שהתנועה הקיבוצית המאוחדת החליטה‬
‫להשקיע חמישים מיליון דולר בחוץ לארץ‪ .‬ההשקעות‬
‫הנוכחיות שלה הן כדלקמן‪ 72$ :‬מיליון בשווקים‬
‫הפיננסיים‪ 8$ ,‬מיליון בנדל"ן ו‪ 60$-‬מיליון במניות‪ .‬ארגון‬
‫הקיבוץ קנה גם כן ‪ 25‬אחוזים ממניות קיי‪-‬מד בארצות‬
‫‪.‬הברית‬
‫הקמת התעשיות בקיבוצים הייתה נקודת המפנה‬
‫לכלכלות שלהם‪ .‬ההכנסה שלהם עלתה ב‪ 39-‬אחוז‪,‬‬
‫ושיעור החברים העוסקים בתעשייה והשירותים עלה עד‬
‫ל‪ 50-‬אחוזים‪70.‬‬
‫ב‪ 10-‬בינואר ‪ 1986‬הארץ ציין שתלמידי השנה העשירית‬
‫בבי"ס בקיבוץ יפתח פרסמו מכתב גלוי לחברי הקיבוץ‬
‫בדרישה לחזור לעקרון השוויון‪ .‬הם מחו על כך שכמה‬
 ‫מחברי הקיבוץ קנו מכוניות פרטיות‪ ,‬מכונות ווידיאו ודירות‬
‫‪.‬בערים‪ ,‬ופתחו חשבונות בנקים פרטיים וכיוצא בזה‬
‫עלינו לציין שעד ‪ 1948‬כל הקיבוצים סירבו להעסיק‬
‫עובדים שאינם חברי‪-‬קיבוץ‪ ,‬בין שהיו יהודים או ערבים‪,‬‬
‫מכיוון שהם התנגדו לעשיית רווחים מעבודתם של אנשים‬
‫אחרים‪ .‬רווחים סימלו "ניצול רכושני" וזה יצא כנגד הכלל‬
‫האידיאולוגי החשוב ביותר של תנועת הקיבוץ‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט‪ ,‬הקיבוצים לא הרשו לחבריהם להחזיק מכשירי‬
‫רדיו או קומקומים חשמליים פרטיים‪ ,‬מכיוון שהיה מטבעה‬
‫של סחורה לא‪-‬מתכלית לעורר "דחפים רכושניים‪ ,‬תאוות‪-‬‬
‫בצע ואינדיבידואליזם"‪ .‬לאחר ‪ ,1948‬כאשר הקיבוצים‬
‫קיבלו מענקים לפתוח מפעלים במטרה להעסיק ספרדים‪,‬‬
‫מטעמים "לאומנים" שתמך בהם בן גוריון בעצמו‪ ,‬הרווחים‬
‫התחילו להצטבר והאנשים התחילו להיכנע לחמדנות‬
‫החומרית‪ .‬היסוד הסוציאליסטי של תנועת הקיבוץ נהרס‪,‬‬
‫ומצידם של העובדים השכירים הם היו מוסדות‬
‫קפיטליסטים‪ .‬רמת חייהם עלתה והאידיאלים של צנע‬
‫חברתי ושיווין נפלו בשולי הדרך‪ .‬חברי הקיבוץ שעבדו עם‬
‫הפועלים תמיד קיבלו את העבודות ה"נקיות"‪ .‬אלכוהוליזם‬
‫ושימוש‪-‬יתר בסמים התפשטו ורוב הזמן הניצול של‬
‫הספרדים היה גרוע יותר מהניצול שהיה במפעלים‬
‫הרגילים הפרטיים‪ .‬הספרדים שעבדו עבור הקיבוצים‬
‫הגיעו למסקנה שאויביהם היו חברי הקיבוץ ולא‬
‫הקפיטליסטים בגוש הליכוד תחת מנחם בגין‪ .‬תופעה זו‬
‫(יחד עם מדיניות ממשלת העבודה כלפי מהגרים ספרדים)‬
‫הייתה אחת הסיבות החשובות ביותר מדוע הספרדים‬
‫‪.‬התחילו להצביע לליכוד ובגין ב‪1977-‬‬
‫הקיבוץ יכול לפטר עובד כאשר הוא מגיע לגיל ארבעים או‬
‫חמישים‪ .‬לפועלים היה אסור לאכול בקפיטריה של‬
‫היישוב‪ ,‬או להשתמש בבריכה או בספרייה‪ .‬חברי הקיבוץ‬
‫התייחסו לפועלים הספרדים בצורה גרועה ולעגו להם על‬
‫הרקע האתני שלהם ועורם השחום‪ .‬העובדים הספרדים‬
‫עושים את עבודות השוליים ללא תקווה לקידום או‬
‫הכשרה מקצועית‪ .‬גדי אילת‪ ,‬חבר קיבוץ בית אלפא‪ ,‬ניסה‬
‫לשפר את היחסים בין הקיבוץ לעובדים אך הוא נכשל‬
‫והתפטר מתפקידו‪ .‬מי שבא במקומו‪ ,‬דן סער נכשל גם כן‪,‬‬
‫ואמר לעיתון הארץ ב‪ 22-‬באוקטובר ‪ 1982‬שהמנהיגות של‬
‫מפלגת העבודה ושל הקיבוצים לא נתנו לתהליך הפיוס‬
‫‪.‬שום תמיכה‬
‫יצחק נבון‪ ,‬יהודי יליד פלסטינה ונשיא המדינה לשעבר‬
‫אמר "כאשר לעובד ממגדל העמק שעובד עבור קיבוץ‬
‫אלונים אסור להשתמש בבריכה בגודל‪-‬אולימפי של‬
‫הקיבוץ הדבר משקף את היעלמותם של השאיפות‬
‫החלוציות הבסיסיות‪ 71".‬מנכ"ל משרד העבודה אמר שב‪-‬‬
‫‪ 40 1984‬אחוז ממחוסרי העבודה ברחבי הארץ היו בעיירות‬
‫הפיתוח‪ ,‬למרות שהם מהווים רק ‪ 15‬אחוזים מכלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬לפיכך באזורי הפיתוח היא כמעט פי ‪ 3.3‬יותר‬
‫מכל מקום אחר‪ .‬ב‪ 1984-‬שיעור האבטלה הכלל ארצי היה‬
‫‪ 7‬אחוזים אבל הוא היה ‪ 30‬אחוז בעיירות הפיתוח‪ 72.‬ראשי‬
‫העיירות מבלים את רוב זמנם בטיפול בבעיית האבטלה‪,‬‬
‫ובשל חולשה כלכלית ‪ 75‬אחוז מהכנסות של הרשויות‬
‫המקומיות בא מהמדינה‪73.‬‬
‫במכתב להארץ ב‪ 25-‬בספטמבר ‪ ,1981‬פרופסור עזרא‬
‫זוהר ציין שלספרדים הגדלים בעיירות הפיתוח ואזורי‬
 ‫‪.‬שכונות העוני לא מציעים הזדמנויות חינוכיות כלשהן‬
‫למעשה היה אסור לעזוב את עיירות הפיתוח‪ ,‬הואיל‬
‫ומישהו היה מאבד את מקומו ברשימת הדיור‪ .‬פרופסור‬
‫זוהר מאשר שלאינטלקטואלים הספרדים בישראל אין את‬
‫אותו המעמד החברתי שהיה להם בארצות ערב‪ .‬הוא טען‬
‫שהמדינה הרסה את התא המשפחתי המזרח‪-‬תיכוני אבל‬
‫לא היה לה מאום כתחליף במקומו‪ ,‬ושהספרדים לא יכלו‬
‫להשתלב לתוך החברה של המתיישבים האשכנזים עקב‬
‫‪.‬הביורוקרטיה והפרוטקציה‬
‫העיתונאי‪ ,‬זאב יפת עשה השוואה בין מדיניות הממשלה‬
‫בעיירות הפיתוח ובין מדיניותה בשטחים הכבושים‪ ,‬והגיע‬
‫‪:‬למסקנות הבאות‬
‫הממשלה מעריכה את היישובים האשכנזים בשטחים ‪1.‬‬
‫הכבושים כ"אזורי פיתוח" כדי להצדיק את זרימת הכספים‬
‫‪.‬אליהם‬
‫אדמה לבנייה בעיירות הפיתוח היא פי עשר יותר יקרה ‪2.‬‬
‫מאשר האדמה בשטחים הכבושים‪ .‬מתיישב אשכנזי‬
‫משלם רק ‪ 5‬אחוז ממחיר האדמה‪ ,‬או מקבל אותה בחינם‪.‬‬
‫המחיר לחצי דונם בשטחים הכבושים הוא רק ‪3,000‬‬
‫שקלים‪ ,‬בעוד שהוא נע בין ‪ 120,000‬ו‪ 246,000-‬שקלים‬
‫‪.‬בעיירות הפיתוח באזורים של לפני ‪1967‬‬
‫הממשלה בונה מפעלים חדשים ביישובים שבשטחים ‪3.‬‬
‫הכבושים‪ ,‬ולעומת זאת תושבי עיירות הפיתוח סובלים‬
‫מאבטלה עקב מחסור בהשקעות בכלכלה שלהם‪74.‬‬
‫ובאשר לחיים התרבותיים – אמנות‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬דרמה וכיוצא‬
‫בזה –השלטון המרכזי כופה את התרבות אשכנזית על‬
‫הקהילות הללו באמצאות החברה שלו "מתנסים"‪ .‬ראשי‬
 ‫העיירות‪ ,‬גם כן‪ ,‬לא היו תושבי העיירות אלא נכפו על ידי‬
‫המפלגות האשכנזיות‪ .‬כיום הם אנשים מקומיים אבל‬
‫נשלטים על ידי אותן מפלגות‪ .‬וכך הממסד הציוני שולט‬
‫‪.‬בכל מישור בחייהם של קהילות אלה‬

‫קריית שמונה‬
‫העיתונאי עמוס איילון העריך שהאוכלוסייה של העיירה‬
‫שעל הגבול הלבנוני הזאת הינה כמעט ‪ 14,000‬והשווה‬
‫אותה לקיבוצים השכנים‪ ,‬כמו קיבוץ דן‪ ,‬קיבוץ דפנה‪ ,‬קיבוץ‬
‫כפר גלעדי וקיבוץ מנרה‪ .‬איילון ציין שהצעירים עוזבים את‬
‫העיירה עקב אבטלה ומחסור בעבודה מקצועית‪ 50 .‬אחוז‬
‫מן הילדים מסווגים כ"טעוני טיפוח"‪ .‬אנשים גרים בדירות‬
‫דמויי קופסאות‪ ,‬כמו אלה שבפרוורי העוני שבדרום‬
‫אפריקה‪ .‬הקיבוצים השכנים מדורגים כיישובי גבול ולפיכך‬
‫מקבלים פיצויים מן הממשלה על האבדות שהם סובלים‬
‫כתוצאה מפעולות גרילה‪ .‬קריית שמונה‪ ,‬איננה‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬מקבלת פיצויים כלשהם‪ .‬מאותן סיבות‪ ,‬הקיבוצים‬
‫האשכנזים אינם משלמים מיסי מדינה‪ ,‬אבל קריית שמונה‬
‫צריכה לשלם אותם במלואם‪ .‬ישנם רופאים החיים‬
‫בקיבוצים‪ ,‬אף אחד לא גר בקריית שמונה‪ .‬העיירה החלה‬
‫כשהיא הייתה מחנה מעבר אך לאחרונה הפכה לשכונת‬
‫עוני המוקפת בקיבוצים אשכנזים עשירים ששאבו את כוח‬
‫‪.‬העבודה הזול שלהם ממנה‬
‫העיתונאי אחרי זה השווה את העיירה לקריית ארבע‬
‫האשכנזית‪ ,‬שעל ידי חברון‪ .‬הוא כתב שבקריית ארבע‬
‫בכל בית יש טלפון‪ .‬דירה בקריית שמונה עולה ‪20,000‬‬
‫לירות ישראליות יותר מאשר דירה דומה בקריית ארבע‪.‬‬
‫ישנן ‪ 400‬דירות ריקות בקריית שמונה המחכים‬
 ‫למתיישבים חדשים‪ ,‬בעוד שישנן ‪ 90‬משפחות צעירות‬
‫חסרות דיור‪ .‬המחירים גבוהים יותר מאשר בערים הגדולות‬
‫ב‪ 3-10-‬אחוזים‪ ,‬וחומרי הבנייה יקרים יותר ב‪ 25-‬אחוז‪ .‬הוא‬
‫כותב שאותם התנאים קיימים בעיירות פיתוח אחרות כמו‬
‫בית שאן‪ ,‬כרמיאל ומעלות‪75.‬‬
‫כדי להחמיר יותר את המצב‪ ,‬הממסד השולט שולח‬
‫מתנדבים אשכנזים אל עיירות הפיתוח‪ ,‬כדי "לסייע‬
‫לתושבים ולשדל את רוח ההתיישבות"‪ .‬צבי צמרת‪ ,‬מנהל‬
‫בית הספר של העיירה מתח ביקורת על הצעירים הללו‬
‫על יהירותם ובורותם הגזענית‪ .‬דוד אורן מתאר את‬
‫התנאים הקיימים בעיירת הפיתוח של ירוחם בנגב ותוהה‬
‫"מדוע המדינה איננה מוציאה את כספה על סיוע לעיירות‬
‫הללו במקום לבזבז אותו על המתנדבים השחצנים‬
‫הללו?"‪76‬‬
‫בתקופת מערכת הבחירות של ‪ ,1981‬פעילי הליכוד‬
‫פרסמו קריקטורה עממית עם הכותרת "המאפיה של‬
‫הקיבוץ" היה בה ציור של מפלצת שעל חזה היה כתוב‬
‫"תנועת הקיבוצים"‪ ,‬על בטנה "אחדות העבודה"‪ ,‬זרועותיה‬
‫היו חקוקות ב"הסתה" ו"הפחדה"‪ ,‬כאשר היא מניפה פטיש‬
‫הנושא תווית "איומים"‪ .‬המפלצת הובילה חבורה גדולה‬
‫של חיות פרא המייצגים את הקיבוצים השונים המקיפים‬
‫את העיירה‪ .‬לקריקטורה הייתה כותרת משנה אשר קראה‬
‫"שקט! הם באים"‪ .‬ברקע הקדמי היו הבניינים של קריית‬
‫‪.‬שמונה‬
‫ישראל שחק‪ ,‬ראש הליגה לזכויות אדם‪ ,‬כתב שהסיבה‬
‫לשנאה הבין‪-‬עדתית היא הניצול והפער ברמות‪-‬החיים של‬
‫כל אחת ואחת‪ .‬הוא הוסיף שהקיבוצים איימו להטיל עונש‬
 ‫קבוצתי של חרם כלכלי על קריית‪-‬שמונה בגלל‬
‫התנגדותה‪ .‬בנוסף לרודנות כלכלית‪ ,‬חברי קיבוץ גם‬
‫שולטים על העיר פוליטית‪77.‬‬
‫בהתאם לדיווחים בהארץ ב‪ 24-‬ביולי ‪ ,1981‬מרבית מ‪-‬‬
‫‪ 17,000‬תושבי העיירה נמלטו מהפגזות הגרילה‪ ,‬ונותרו‬
‫מאחור רק ‪ 3,000‬ל‪ ,4,000-‬מכיוון שהרשויות לא סיפקו‬
‫לעיירה מקלטים מצוידים כראוי‪ ,‬כמו שבקיבוצים יש להם‪.‬‬
‫המקלטים הבודדים בעיירה מצויים במצב גרוע‪ ,‬מלאים‬
‫פסולת‪ ,‬מים מלוכלכים וריחות מצחינים‪ .‬במקלטים הללו‬
‫‪.‬לא היו מים לשתייה‪ ,‬לא חשמל ולא טלפונים‬
‫שמעון פרס‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה‪ ,‬הודה בכך שבעיירה‬
‫יש רק ‪ 0.4‬מטר מרובע של מרחב מקלט לכל אדם‪ 78.‬זו‬
‫הדרך דיווח ב‪ 29-‬ביולי ‪ 1981‬ש‪ 95-‬אחוז מן התושבים‬
‫נמלטו מן העיירה בגלל הפגזות הגרילה והרשויות‬
‫המקומיות סירבו לשמור את מקום העבודה פתוח עבורם‪,‬‬
‫דבר שעורר תרעומת רבה בקרב האוכלוסייה‪ .‬תרחישים‬
‫מן הסוג הזה לא היו בקיבוצים האשכנזים היות והממשלה‬
‫‪.‬סיפקה להם מקלטים נוחים ומצוידים כהלכה‬
‫רפי פרץ‪ ,‬שעבד במחצבות של קיבוץ כפר גלעדי‪ ,‬אמר‬
‫שחברי הקיבוץ לא עבדו במחצבות ושהקיבוץ התנגד לכונן‬
‫בית ספר משותף לילדיהם ולילדים מקריית‪-‬שמונה‪ .‬הוא‬
‫הוסיף שחברי הקיבוץ "דפקו אותנו" ושהם "נחמדים אלינו‬
‫רק במשך התקופות של הבחירות‪ .‬הם צוברים עושר על‬
‫חשבוננו‪ .‬הם קונים טלביזיות צבעוניות ובאים לעיירה שלנו‬
‫עם רכבם הפרטי‪79".‬‬
‫אמנון שמוש‪ 80‬תקף את ההתנשאות של הקיבוצים‪ .‬הוא‬
‫השווה את מצב יהודי מרוקו בישראל עם מצבם של‬
 ‫אחיהם בצרפת והדגיש שצרפת מתייחסת למהגרים‬
‫היהודים שלה ממרוקו בכבוד‪ .‬הם חיו בכבוד‪81.‬‬
‫עיתונאי אחר‪ ,‬יורם המזרחי‪ ,‬כתב במאמר בהארץ ב‪25-‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1981‬שהעניים של קריית שמונה חיו על לחם‪,‬‬
‫מרגרינה וריבה‪ .‬אחד התושבים הוותיקים אמר לו "תגיד‬
‫להם שאנחנו סובלים מקור ואין לנו כסף לקנות פרפין‪".‬‬
‫חנווני אמר לו‪" ,‬אנשים קונים רק לחם‪ ,‬חלב ומרגרינה‬
‫והעסק שלי לא יכול להתקיים על כך‪ ".‬המזרחי גילה‬
‫שהתושבים נטשו את העיירה‪ ,‬ומקצתם היגרו‪ .‬האבטלה‬
‫הייתה נפוצה‪ .‬מנהל מפעל "רמים"‪ ,‬שמואל אוחנה‪ ,‬אמר‬
‫לו שהוא נזקק להשקעה של לפחות ‪ 70‬מיליון שקלים‬
‫אלא שהממשלה יכלה להעלות רק ‪ 13‬מיליון‪ .‬כתבים של‬
‫הארץ הוסיפו שכל עיירות הספרדים שבגליל היו במיתון‪.‬‬
‫כפר מרגליות צמצם את עצי האפרסקים שלו מתוך חשש‬
‫ממס ההכנסה שהם יצטרכו לשלם‪ ,‬וירדנה איים לצאת‬
‫בשביתה כללית וסגירת בתי הספר‪ .‬המשטרה ובתי‬
‫המשפט היו מוצפים עם תיקים של חובות שלא שולמו‪.‬‬
‫שכרו החודשי של עובד בקריית‪-‬שמונה היה ‪ 11,000‬לירות‬
‫ישראליות‪ ,‬בעוד ששכרו של צעיר העובד במוסך בתל‬
‫אביב היה ‪ 18,000‬לירות ישראליות‪ .‬תושבי העיירה היו‬
‫אלה שניקזו את אגם חולה אולם הקיבוצים האשכנזים היו‬
‫אלה שחטפו כליל את ‪ 40,000‬הדונמים שהוכשרו לשימוש‬
‫ומי שהשתמשו בתושבי העיירה לגדל את הכותנה ואת‬
‫היבול התעשייתי שלהם‪ .‬חברי הקיבוץ שלטו על כל‬
‫מישורי החיים בעיירה מכיוון שהם היו המעבידים‪ ,‬בעלי‬
‫מפעלים וראשי איגודים והחזיקו בכל התפקידים הרשמיים‬
‫בסוכנות היהודית‪ ,‬בממשל המקומי באמצעות מפלגת‬
 ‫העבודה השולטת‪82.‬‬
‫הסופר‪ ,‬דן שביט‪ ,‬מקיבוץ כפר סאלד שבגליל‪ ,‬מסתייג מן‬
‫הרודנות של הקיבוצים על הספרדים בעיירות הפיתוח‪.‬‬
‫במאמר בהארץ ב‪ 20-‬למאי ‪ 1983‬הוא אפיין את עמדת‬
‫הקיבוצים כלפי היהודים הספרדים כ"פטרנליסטי‪,‬‬
‫אוטוריטריאני ואליטיסטי"‪ .‬שביט תהה "כיצד אני יכול‬
‫להיות מאושר כשמישהו מקהילה אחרת בא אלי ומתערב‬
‫לי בחיים‪ ,‬ואומר "אני יודע מה טוב בשבילך ואני יעזור לך‬
‫הלאה‪ ".‬הוא הוסיף שהוא יכול להבין את התרעומת של‬
‫הספרדים‪ ,‬מכיוון שאף אחד לא רוצה לחיות עם חותמת‬
‫רשמית האומרת "נחות – הוא יודע פחות מאחרים‪ ,‬מבין‬
‫פחות ופחות מוכשר‪ ".‬אחרי כן הסופר הביע את תמיכתו‬
‫למנחם בגין שגינה את הקיבוצים וקרא להם "מיליונרים‬
‫שחצנים"‪ .‬שביט סיכם על ידי גינוי אהבת הבצע והאנוכיות‬
‫‪.‬של הקיבוצים‬
‫בדיקה ‪ II.‬לחומר נוסף על קריית‪-‬שמונה‪ ,‬ראה נספח‬
‫מפורטת של עיירות פיתוח אחרות חושפת דפוסים דומים‪.‬‬
‫‪ III.‬ראה נספח‬
‫המושבים (כפרים קואופרטיבים)‬

‫הדרך הרביעית לקליטת המהגרים מהעולם הערבי הייתה‬

‫ליישב אותם במושבים אשר הוקמו באזורים מרוחקים‪,‬‬
‫בעיקר באזורים ההרריים של הגליל‪ ,‬ירושלים והנגב‪ .‬אריה‬
‫נחמקין‪ ,‬שר החקלאות ב‪ ,1986-‬תולה את הקמת‬
‫המושבים הללו בנימוקים ביטחוניים ומדיניים‪ .‬בעיית‬
‫הפרנסה הייתה בעלת חשיבות קטנה יותר‪ 83.‬המנהיגות‬
‫הצבאית הישראלית רצתה מושבים (ועיירות פיתוח) באזורי‬
‫הגבול כדי לבצר את היישובים האשכנזים ה‬
 ‫עשירים על ידי שימוש ביישובים ספרדים כחיץ נגד‬
‫התקפות גרילה פלסטינית‪ .‬מטרתו של הממסד הפוליטי‬
‫הייתה לפזר את האוכלוסייה באופן שווה‪ ,‬אולם בעיקר‬
‫באזורים שהיו מאוכלסים על ידי פלסטינים לפני שהם‬
‫גורשו ב‪ ,1948-‬במטרה לאלץ את הערבים לקבל עובדה‬
‫מוגמרת דמוגרפית ולגרום לאי אפשרות לפליטים‬
‫הפלסטינים לחזור לכפריהם‪ .‬שר החקלאות הודה‬
‫שהמכנה המשותף בקרב המושבים היה העדר כל בסיס‬
‫כלכלי‪ .‬הוא הוסיף שאף אחד בהתחלה לא חשב לעשות‬
‫מהכפרים האלה מושבים‪ ,‬ולכן הם נקראו בתחילה "כפרי‬
‫ייעור" היות והממסד השולט רצה להעסיק את התושבים‬
‫שלהם בתוכנית הייעור שלהם עבור הקרן הקיימת‬
‫היהודית‪ .‬עבודה זו הייתה חלק מ"עבודות החירום"‬
‫שהזכרנו קודם‪ ,‬וכשהסתיימה העבודה הוחלט להפוך את‬
‫‪.‬הכפרים האלה למושבים‬
‫השר לא הזכיר שהמטרה הכלכלית של הממסד הייתה‬
‫להשתמש בתושבים ככוח עבודה זול עבור היישובים‬
‫האשכנזים‪ .‬מה שלמעשה קרה היה שמרבית התושבים‬
‫עבדו כפועלים שכירים מחוץ לכפרים שלהם‪ .‬עקב העדר‬
‫תשתית כלכלית‪ ,‬הבסיס השיתופי של הכפרים התפרק‬
‫‪.‬ומאתיים וחמישים מהם פשטו את הרגל‬
‫ב‪ 1983-‬היו ‪ 402‬מושבים‪ ,‬שמהם ‪ 65‬היו מושבים אשכנזים‬
‫שנוסדו בתקופת המנדט‪ .‬ליישובים עשירים הללו היו את‬
‫המאפיינים הקלאסיים המקוריים של כפר שיתופי הידוע‬
‫בשם "מושב"‪ ,‬שבהם לכל חבר הייתה את אותה כמות‬
‫אדמה‪ ,‬מקנה וכיוצא בזה‪ ,‬אבל הם השתתפו במכונות‪,‬‬
‫בשיווק‪ ,‬בחנויות שיתופיות‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬רוב המושבים‬
 ‫שנוסדו לאחר ‪ 1948‬היו עבור הספרדים‪ ,‬וכפי שכבר‬
‫הזכרנו‪ ,‬הם נעדרו כל בסיס כלכלי‪ .‬לשנת ‪ 1983‬החובות‬
‫שלהם הגיעו ל‪ 7-‬מיליארד שקלים (‪ 70‬שקלים = ‪1£‬‬
‫סטרלינג)‪ 84.‬פינחס מוסקו‪ ,‬סגן מנהל הסוכנות היהודית‬
‫במחוז הנגב‪ ,‬הוסיף שהמושבים בנגב חייבים לארגון‬
‫הרכש ‪ 130-150$‬מיליון בנוסף לסכומים שהם היו חייבים‬
‫לבנקים ולמוסדות פיננסיים בשני השווקים השוק החופשי‬
‫והשוק השחור‪ .‬מתוך ‪ 3,360‬משפחות במושבי הנגב‪1,400 ,‬‬
‫מהם (שליש מהמשפחות) אין תקווה שאי פעם יסיימו‬
‫לשלם את חובותיהם והם תלויים במושבים שלהם‪ .‬יצחק‬
‫נחמיה‪ ,‬מנהל ארגון הרכש אמר שחובותיה של משפחה‬
‫ממוצעת הגיעו ל‪ ,50,000-100,00$-‬אלא שישנן משפחות‬
‫החייבות יותר מ‪85.200,000$-‬‬
‫נציגי המושבים שבגליל הודיעו למי שהיה אז ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬שכל משפחה חייבת ‪100,000$‬‬
‫(בשיעור ריבית של ‪ 60‬אחוזים‪ ,‬ולכן התהוות של‬
‫התאוששות כלכלית איננה אפשרית)‪ .‬ראש המועצה‬
‫המקומית במעלה יוסף הצהיר שהיו ‪ 1,200‬ילדים של חברי‬
‫מושבים שאינם זכאים לרשת מאביהם (רק ילד אחד יכול‬
‫לרשת מאביו) שעתה הם חסרי דיור וחסרי קרקע‪86.‬‬
‫המשטרה עצרה ‪ 12‬מתוך ‪ 80‬מחברי קריית נוגה ובית‬
‫המשפט ציווה עליהם לשלם את חובותיה‪ ,‬שהגיעו ל‪-‬‬
‫‪ 2,000,000‬שקלים‪ ,‬למכור את נכסיהם או ללכת לבית‬
‫סוהר‪87.‬‬
‫הייתה גם סיבה פוליטית להפיכת מושבים אלה לחברי‬
‫ארגון המושבים‪ .‬בעוד שלמפלגת העבודה (מפא"י) הייתה‬
‫שליטה מוחלטת על הארגון הזה‪ ,‬היא יכלה לשים את‬
‫התושבים של הכפרים האלה תחת ההגמוניה שלה ולזכות‬
‫ברוב קולותיהם בבחירות (כפי שקרה במחנות המעבר‬
‫ובעיירות הפיתוח)‪ .‬לא הותר לתושבים הספרדים לבחור‬
‫את האפיליאציה הפוליטית של המושב שלהם ולא הותר‬
‫‪.‬להם לעבור למושב עם גוון פוליטי אחר‬
‫בקטע הקודם הזכרנו את "העדר כל בסיס כלכלי"‬
‫במונחים כלכליים מוחלטים‪ ,‬אולם זה כלל גם כן שרשרת‬
‫של צעדים מפלים נגד התושבים הספרדים של המושבים‬
‫‪:‬הללו אשר ניתן לסכם אותם כך‬
‫כאשר הממסד הציוני מקים יישוב אשכנזי חדש הוא ‪1.‬‬
‫מיד מספק לו מספיק אדמה עבור ייצור חקלאי‪ ,‬ואת‬
‫האמצעים הנחוצים לייצור כמו מקנה ומכונות‪ ,‬יחד עם‬
‫מענקים שנתיים לקיום ולפיתוח‪ .‬את הספרדים‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הובילו במשאיות הישר מן האוניות אל אזורים‬
‫שוממים ושם שפכו אותם מן המשאיות כמו חצץ וציוו‬
‫עליהם להקים לעצמם מאהל‪ .‬העסיקו אותם בעבודות‬
‫השוליות ביותר‪ ,‬ונתנו להם את השכר הנמוך ביותר –‬
‫"משכורות חירום"‪ .‬הם אפילו לא קיבלו את חלקות אדמת‬
‫הטרשים הקטנה שהקצו עבורם‪ ,‬כי שכניהם העשירים‪,‬‬
‫המתיישבים האשכנזים‪ ,‬חטפו כליל את כל האדמה‬
‫באמתלה שהספרדים לא הבינו בחקלאות‪ .‬האשכנזים‬
‫‪.‬עדיים מחזיקים בכמה מן חלקות האדמה הללו‬
‫אפליה בחלוקת אדמות חקלאיות‪ .‬כל משפחה ‪2.‬‬
‫ביישובים האשכנזים קיבלה בין ‪ 80‬ל‪ 150-‬דונמים‪ ,‬אולם‬
‫במושבים הספרדים‪ ,‬למרות שהמשפחות היו הרבה יותר‬
‫‪.‬גדולות‪ ,‬לכל משפחה הקציבו ‪ 18‬דונמים בלבד‬
‫כמות המים להשקיה‪ ,‬האשרות הכספיים‪ ,‬והאמצעים ‪3.‬‬
‫לייצור שניתנו ליישובים האשכנזים היו גדולים במידה רבה‬
‫יותר מאלה שהוקצבו למושבים הספרדים‪ 54 .‬אחוז מכל‬
‫הכספים שהושקעו בחקלאות הלכו לקיבוצים האשכנזים‬
‫ו‪ 37-‬אחוזים אל המושבים‪ ,‬למרות העובדה שהקיבוצים‬
‫היוו ‪ 12‬אחוזים בלבד מכלל היישובים החקלאיים ברחבי‬
‫הארץ‪ ,‬בעוד שהמושבים היוו ‪ 66‬אחוזים‪ .‬ב‪ 1960-‬היו ‪229‬‬
‫קיבוצים ו‪ 366-‬מושבים‪ .‬בנוסף לאפליה זו לטובת‬
‫הקיבוצים‪ ,‬הייתה הפליה ניכרת במעמדות המושבים‬
‫לטובת המושבים הוותיקים שנוסדו בתקופת המנדט‪.‬‬
‫בבעלותו של חבר מושב אשכנזי וותיק היו ‪ 2.3‬פרות ו‪300-‬‬
‫עופות‪ ,‬בעוד שבבעלותו של חבר מושב שלאחר ‪ 1948‬היו‬
‫‪ 1.2‬פרות ו‪ 50-‬עופות‪ .‬בבעלות מושב אשכנזי היו ‪2.5‬‬
‫טרקטורים בעוד בבעלות מושב שלאחר ‪ 1948‬היו ‪0.7‬‬
‫טרקטורים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬מושבים אשכנזים שהוקמו לאחר‬
‫‪ 1948‬קיבלו יחס מועדף על חשבונם של המושבים‬
‫‪.‬הספרדים‬
‫איכות הקרקע‪ .‬האדמות שקיבלו היישובים האשכנזים ‪4.‬‬
‫היו הרבה יותר פוריים מהאדמות שעליהם הוקמו‬
‫המושבים הספרדים‪ ,‬שהיו‪ ,‬כפי שציינו קודם‪ ,‬שטחים של‬
‫מדבר הנגב‪ ,‬או אדמות מסולעות באזור הגליל ובירושלים‪,‬‬
‫שאותן בדרך כלל הספרדים היו צריכים להכשיר לשימוש‬
‫‪.‬לפני שהם יכלו לעבד‬
‫היישובים האשכנזים נבנו במרכז הארץ‪ ,‬דבר שסייע ‪5.‬‬
‫להם לשווק את התוצרת החקלאית שלהם בקלות יותר‬
‫ולהגביר את רווחיהם‪ .‬המושבים הספרדים היו ממוקמים‬
‫באזורים המרוחקים יותר‪ ,‬לכן הוקשה עליהם יותר לשווק‬
‫את יבולם ורווחיהם הופחתו‪ ,‬נוסף על העלאת עלות‬
 ‫‪.‬התיקשור והסחורה החיונית‬
‫סיוע ממשלתי‪ .‬אף על פי שהיישובים האשכנזים ‪6.‬‬
‫שגשגו‪ ,‬הכמות הכספית מהתמיכה הממשלתית אליהם‬
‫הייתה גדולה במידה רבה יותר מהתמיכה שניתנה לתושבי‬
‫המושבים הספרדים העניים יותר‪ .‬בין ‪ 1948‬ו‪ 1977-‬מצב‬
‫המושבים היה טוב יחסית עקב תמיכה כספית על ידי‬
‫ממשלת העבודה‪ .‬אולם כשהליכוד עלה לשלטון היא‬
‫ניתקה את כל התמיכה הכספית ועודדה אותם לגדל‬
‫פרחים והבטיחה לתושבי המושב לספק להם את‬
‫ההלוואות הנחוצות ואחרי כן נכשלה בקיום ההבטחה‪.‬‬
‫בינתיים הכפרים הוציאו הלוואות מסיביות ושילמו ‪300‬‬
‫אחוז ריבית‪ ,‬וכך החובות שלהם נערמו גבוה יותר מאי‬
‫פעם‪ 88.‬חובות אלה הינם בדרך כלל גדולים יותר מאשר‬
‫כל ההכנסה של המושב‪ ,‬ואשר באופן כללי הכניסו אותם‬
‫למחדל ודחפו את המושבים לשווק את התוצרת‬
‫החקלאית שלהם מחוץ לארגון השיווק הציוני‪ .‬פעולות‬
‫אלה מהווים את אחד הגורמים להתפרקות היסודות של‬
‫‪.‬הקואופרטיביזם‬
‫התפתחות התעשייה בקיבוצים‪ .‬לפני ‪ 1948‬רמת החיים ‪7.‬‬
‫בקיבוצים האשכנזים לא הייתה גבוהה בכלל‪ .‬אולם‪,‬‬
‫לאחר ‪ 1948‬הממשלה השקיעה סכומים אדירים בקיבוצים‬
‫לפיתוח התעשיות שבהם יעסיקו ספרדים אשר יעלו את‬
‫ההכנסות ורמת החיים שלהם‪ .‬דבר זה לא התרחש‬
‫במושבים‪ .‬הממשלה לא השקיעה כספים כלשהם לפיתוח‬
‫התעשייה במושבים‪ ,‬והבסיס הכלכלי הצר שלהם אף לא‬
‫צייד אותם במידה מספקת כדי לתמוך במשפחה‬
‫הספרדית‪ .‬תושבי המושב לכן החלו להתפרנס כעובדים‬
‫שכירים מחוץ למושבים (‪ 61‬אחוזים מהם עובדים כפועלים‬
‫שכירים עבור הקיבוצים‪ .‬בקריית אלייקים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬רק ‪5‬‬
‫אחוז מן התושבים עובדים בחקלאות‪ 30 ,‬אחוזים הינם‬
‫מחוסרי עבודה ו‪ 65-‬אחוזים עובדים כפועלים שכירים‬
‫‪).‬בקיבוצים‬
‫קיבוצים אשכנזים והממשל המרכזי‪ .‬בעוד ההתיישבות ‪8.‬‬
‫החקלאית הייתה אחת המטרות החשובות ביותר של‬
‫הציונות מראשיתה‪ ,‬המתיישבים האשכנזים היו הקבוצה‬
‫החשובה ביותר בהיררכיה הציונית העולמית ובמנהיגות‬
‫המקומית‪ ,‬דהיינו בממשלה‪ ,‬בסוכנות היהודית ובארגוני‬
‫ההתיישבות החקלאית‪ .‬הארץ כתב ב‪ 5-‬באוגוסט ‪1983‬‬
‫שממשלת מפלגת העבודה כללה ארבעה שרים מקהילות‬
‫המתיישבים‪ ,‬שהם ועובדי המדינה הבכירים שלהם‪ ,‬לפיכך‬
‫היו בעמדה של מתן ייעוץ כלכלי‪ ,‬פוליטי ומסחרי‬
‫להתיישבויות‪ .‬הם הגנו על האינטרסים של ההתיישבות‬
‫ודאגו לעדכן אותם על תוכניות הממשלה העתידיות‪.‬‬
‫"אינפורמציה פנימית" זו אפשרה ליישובים תכנון מוצלח‬
‫יותר‪ .‬המושבים הספרדים לא היו "יעילים" באותה מידה‬
‫מכיוון שלא היו להם חברים בצמרת ההיררכיה‪ ,‬ואף אחד‬
‫שייצג את האינטרסים שלהם בפני הרשויות השונות‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬התכנון הכלכלי של המושבים היה בידיהם של‬
‫"המנהיגים" האשכנזים מן היישובים הסמוכים שתפרו אותו‬
‫לפי האינטרסים של עצמם‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬ליישובים‬
‫האשכנזים‪ ,‬ובעיקר לקיבוצים הסמוכים‪ ,‬הייתה שליטה‬
‫מוחלטת על המושבים (ועיירות הפיתוח) דרך מפלגת‬
‫העבודה‪ ,‬ההסתדרות והמועצות המקומיות‪ .‬המתיישבים‬
‫האשכנזים‪ ,‬חברי המושבים העשירים שמלפני ‪ ,1948‬כמו‬
 ‫נהלל (ביתו של משה דיין)‪ ,‬שולטים גם כן על ארגון‬
‫המושבים‪ ,‬אשר בתור כאלה שולטים על המושבים‬
‫הספרדים‪ 89.‬בעוד שילדי הקיבוץ יכולים להישאר עם‬
‫משפחותיהם בקיבוץ‪ ,‬המחסור באמצעים כלשהם‬
‫להתפרנס במושבים אילצו את הילדים לעזוב‪ ,‬והמשפחות‬
‫‪.‬התפרקו‬
‫מול רקע כזה כל אחד יכול להבין מדוע ספרדים אחדים‬
‫כתבו את הסיסמה הבאה על קירות בניין איגוד החקלאים‬
‫בתל‪-‬אביב‪" :‬הקיבוצים מוצצים את הדם של המושבים‪ .‬יחי‬
‫המהפכה הספרדית!" היא נחתמה על‪-‬ידי "מע"צ"‪90,‬‬
‫שהייתה האלימה ביותר בין הארגונים החשאיים שהקימו‬
‫הספרדים‪ .‬הם ביצעו פעולות רבות של הצתה בזדון (ראה‬
‫‪.‬פרק עשירי)‬
‫עוזרו של מנהל היישוב‪ ,‬אריה אליאב‪ ,‬חבר כנסת‪ ,‬אמר‬
‫על הענקת האדמות הפוריות ליישובים האשכנזים‪" ,‬זה לא‬
‫היה תוצאה של קשר אשכנזי… או של כוונות רעות‪ .‬זה‬
‫פשוט בגלל שמנהיגי תנועת ההתיישבות‪ ,‬לקחו את אלה‬
‫שהיו מסביבם‪ ,‬שהייתה להם מנטאליות‪ ,‬רקע והשקפת‬
‫חיים דומה‪ .‬אין להם דבר במשותף עם אחרים‪ .‬הם גם‬
‫לקחו בחשבון שהמתיישבים יצביעו למפלגת העבודה‪91".‬‬
‫יוסף וייץ‪ ,‬מהקרן הקיימת היהודית אמר "את אזורי הגבעות‬
‫ניתן להכשיר לשימוש וליישב שם את היהודים‬
‫ה"פשוטים"‪ .‬וכן ציין "אדמות מסולעות אלה לא טובות‬
‫לקיבוצים האשכנזים‪92".‬‬
‫אחד המכשולים של מדיניות זו היה אי התאמת העבודה‬
‫החקלאית עבור היהודים הספרדים‪ ,‬הואיל שבארצות‬
‫מוצאם הם עסקו במקצועות עירוניים‪ .‬הממסד כפה עבודה‬
 ‫חקלאית על יותר מ‪ 70-‬מן התימנים‪ ,‬ובין ‪ 1948-1953‬הם‬
‫נדחסו בתוך ‪ 57‬כפרים שיתופיים שמהן ‪ 39‬בלבד שרדו‪.‬‬
‫כפרים אלה לעיתים קרובות נקראו "כפרי עבודה"‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫מחנות עבודה‪ ,‬והתושבים עבודה בפינוי אדמה מסולעת‪.‬‬
‫עיתונאי כתב‪" ,‬התימנים עבדו בפינוי אדמה ובשתילת‬
‫עגבניות‪ ,‬מכיוון שלחברי הקיבוץ הייתה עבודה מועילה‬
‫יותר לעשות‪ ".‬עיתון אחר דיווח‪" ,‬המהגרים החדשים‬
‫מתימן עובדים (בקיבוץ) למרות שהם מקבלים שכר של‬
‫ערבי ולא של יהודי‪93".‬‬
‫חבר הכנסת התימני‪ ,‬זכריה גלוסקא מחא על שרשרת של‬
‫פעולות אפליה בתחום הדיור‪ ,‬שירותי הדת וסיוע‬
‫למשפחות מרובות ילדים‪ .‬הקצבאות שולמו רק עד שלשה‬
‫ילדים ואישה אחת‪ .‬התורה אינה אוסרת פוליגמיה‪,‬‬
‫והרבנים הספרדים לא הכירו בחרם שהוציאו הרבנים‬
‫האשכנזים בהקשר הזה‪ 94.‬אחד הדוחות שנשלח לראש‬
‫הממשלה‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬ציין שמרבית התושבים בעשרים‬
‫ושמונת הכפרים השיתופיים היו מובטלים וקיימת‬
‫התפשטות של הרעב‪ .‬הדו"ח‪ ,‬שנכתב על ידי עמי אסף‬
‫מארגון ההתיישבות החקלאית‪ ,‬הוסיף שהאנשים לא יכלו‬
‫להרשות לעצמם אפילו את מנות המזון הבסיסיות‬
‫המסובסדות‪ .‬ואף לא יכלו להרשות לעצמם לקנות את‬
‫הביגוד שנמכר להם כמעט בחינם‪ .‬המחבר הביע את‬
‫חששו שפעולות מתוך מפח‪-‬נפש עלולים להתבצע על ידי‬
‫האנשים כשהם רואים את הרעב על פניהם של ילדיהם‪95.‬‬
‫מרבית מן הכפרים האלו לא היו מחוברים לרשת החשמל‪,‬‬
‫או למערכת המים או הביוב‪ .‬הבקתות שלהם היו מרוחקות‬
‫מדרך סלולה‪ .‬היו להם בעיות שיווק – תנובה‪ ,‬חברה של‬
 ‫ההסתדרות‪ ,‬קנתה את התוצרת שלהם במחיר עלוב‬
‫מאוד‪ .‬הם סבלו ממחסור בשירותי בריאות וחינוך‪ 96.‬אריה‬
‫אליאב‪ ,‬עוזרו של לוי אשכול שהיה ראש מחלקת‬
‫ההתיישבות‪ ,‬אמר "גם מהגרים אלה סירבו לרדת‬
‫מהמשאיות‪ .‬והיה צורך לשפוך אותם החוצה‪97".‬‬
‫ב‪ 1953-‬בן‪-‬גוריון הטיל את התפקיד על זלמן ארן‪ ,‬ישראל‬
‫ישעיהו וקדיש לוז לבחון את מצב התימנים בכפרים‪.‬‬
‫בדו"ח שלהם הם כתבו שהרעב וההזנחה הגיעו לנקודה‬
‫של התפוררות עקב מחסור בסיוע כלשהו מן הרשויות‪.‬‬
‫היה מחסור בעבודה היות ומשרד ההתיישבות‪ ,‬שהיה חלק‬
‫מהסוכנות היהודית‪ ,‬חשב שזוהי אחת מחובותיו של משרד‬
‫העבודה‪ .‬משרד העבודה האמין ההיפך‪ .‬הבתים פיתחו‬
‫סדקים במהלך של שנתיים ו"המומחים" החקלאיים אינם‬
‫מוכשרים‪ .‬התושבים היו עניים מדי בכדי לשלם מיסים‬
‫ולכן שירותי הבריאות נותקו‪ .‬הכפרים נעדרו מכל פעילות‬
‫חינוכית‪ .‬מרבית הצעירים עזבו והותירו מאחוריהם את‬
‫הקשישים בלבד‪ .‬התושבים היו צריכים לעבוד ביום‪,‬‬
‫ולעשות שמירות בלילה‪ ,‬דבר שהותיר אותם מותשים‪98.‬‬
‫ב‪ 1963-‬המשרד לענייני רווחה תיאר את התימנים הללו‬
‫כ"מפגרים ופרימיטיבים‪ ,‬חסרי אונים לחלוטין"‪" .‬מומחים"‬
‫אשכנזים לחצו על התימנים כדי לשנות את מנהגיהם והם‬
‫הרסו את סמכות האב שבמשפחה‪ .‬מרבית ה"מומחים" היו‬
‫שליחי מפלגה‪ 99.‬כשביקרתי את התימנים בראש העין‬
‫‪.‬בתקופת שנות החמישים‪ ,‬מצאתי שהשחפת נפוצה‬
‫כמה שנים לאחר מכן הרשויות אילצו את הכפרים‬
‫ההרריים לגדל עופות‪ ,‬למרות שעבודה זו צרכה רק‬
‫שעתיים ביום‪ .‬כאשר התפוקה עלתה‪ ,‬הכריחו אותם‬
 ‫להפחית אותה‪ .‬אולם‪ ,‬עבודה זו‪ ,‬יצרה רק מחצית‬
‫מההכנסה הנחוצה למשפחה‪ ,‬ומרבית מתושבי הכפרים‬
‫הללו היו צריכים להמשיך כפועלים שכירים שכיסתה רק‬
‫‪ 60‬אחוז מהוצאות מחייתם‪ .‬הכפרים באזורי הגבעות על יד‬
‫ירושלים חדלו להיות יצרנים לחלוטין והפכו לאזורי מגורים‬
‫בלבד אשר מתרוקנים מוקדם בבוקר בשעה שהתושבים‬
‫ממהרים להתפרנס במקום אחר‪100.‬‬
‫באזור לכיש בדרום שלוש עשר מתוך ארבע עשר הכפרים‬
‫השיתופיים איבדו את הבסיס הקואופרטיבי שלהם‪ .‬ראש‬
‫המועצה המקומית תיאר את ההתמוטטות הזו‪" ,‬הם תחבו‬
‫אותנו לתוך מסגרת אשכנזית‪ ".‬פינחס מוסקו‪ ,‬סגן יושב‬
‫ראש אזורי של הסוכנות היהודית‪ ,‬העיר שרוב הכפרים‬
‫השיתופיים יתפרקו לכפרי מגורים ללא קשר עם חקלאות‪.‬‬
‫הוא הוסיף שבאזור בין אילת לקסטינה היו ‪ 76‬כפרים‬
‫שיתופיים (עם ‪ 29,000‬תושבים)‪ 48 .‬אחוז מהם חיים‬
‫מחקלאות‪ 19 ,‬אחוז מתפרנסים לרוב מחוץ לכפרים‪ ,‬אך‬
‫עובדים עבודה חלקית בחקלאות‪ 21 .‬אחוז עובדים מחוץ‬
‫לכפרים שלהם‪ ,‬ו‪ 12-‬אחוז חיים מקצבאות סעד‪101.‬‬
‫אנו נתאר את התנאים בכמה מן המושבים הללו ונשתמש‬
‫‪.‬כבסיס בעיתונות הציונית‪ ,‬ובעיקר העיתון העצמאי הארץ‬
‫)‪ IV.‬ראה נספח(‬
‫החגורה השחורה‪ :‬שכונות עוני עירוניות‬
‫שכונות‪-‬עוני אלו החלו להופיע לקראת סוף המאה התשע‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬כאשר הממסד הציוני האשכנזי התחיל לתעל את‬
‫כל המשאבים היהודיים והתרומות אל תוך התוכנית‬
‫הציונית להקמת יישובים אשכנזיים‪ ,‬למינהל הציוני‪,‬‬
‫להכנות צבאיות חשאיות ולשירותים החשאיים‪ .‬לכן הם‬
 ‫התעלמו מן האינטרסים של הקהילות הספרדיות שחיו‬
‫בערים הגדולות‪ .‬העוני התפשט בתוך השכונות של‬
‫היהודים הספרדים‪102.‬‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,‬מאות אלפי ספרדים הובאו‬
‫לישראל‪ ,‬הודחסו לתוך מחנות עולים‪ ,‬מחנות מעבר‪,‬‬
‫עיירות פיתוח ומושבים‪ .‬אולם בגלל התנאים הקשים‬
‫המתוארים בפרק זה‪ ,‬אלפים רבים נמלטו אל אזורי העוני‬
‫של הערים בחיפוש אחר מחייה‪ .‬בדרך זו שכונות המצוקה‬
‫התפשטו‪ ,‬והעוני העמיק‪ .‬כאשר מנחם בגין עלה לשלטון‬
‫ב‪ 1977-‬והתחיל בתוכניתו לשקם את האזורים הללו‪ ,‬כבר‬
‫‪.‬היו ‪ 169‬מהם כולל עיירות פיתוח שלמות‬
‫ההבדל הכלכלי הבסיסי היחידי בין עיירות הפיתוח לבין‬
‫משכנות העוני היה גיאוגרפי‪ .‬עיירות הפיתוח שוכנות בכפר‬
‫ומספקות את היישובים האשכנזים בכוח עבודה זול בעוד‬
‫שאזורי משכנות העוני יוצרים רצועה מסביב לערים‬
‫הגדולות המספקת להון האשכנזי כוח עבודה זול‪ .‬הם גם‬
‫מספקים משרתים לנשים האשכנזיות‪ .‬חובה לציין‬
‫שמשרתות אלה ובנותיהן מתייצבות מול הצורה הגרועה‬
‫ביותר של דיכוי‪ .‬הן מקופחות מחינוך‪ ,‬ובדרך כלל אין להן‬
‫כלום מן הערבויות שהוענקו לעובדים המאורגנים‪ .‬להלן‬
‫‪:‬הן הבעיות החשובות ביותר באזורי שכונות המצוקה‬
‫דיור‪ .‬ישנה צפיפות יתר בלתי‪-‬משוערת‪ .‬ילדים גדלו ‪1.‬‬
‫ונישאו‪ ,‬אך אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה‬
‫משלהם‪ ,‬ולכן מרביתם נשארים בבית הוריהם ובהמשך‬
‫ילדיהם נולדים שם‪ .‬לפיכך ניתן למצוא שלושה דורות‬
‫שגרים באותה דירה קטנה‪ .‬הרשויות המקומיות המנוהלות‬
‫על ידי אשכנזים מנסות להעלות את ערך השכונות באזורי‬
 ‫מצוקה על ידי החרבתם עד היסוד ובניית מרכזי קניות‬
‫ודירות יוקרה על מנת למשוך משפחות ממעמד גבוה יותר‪.‬‬
‫לכן לתושבים לא הוענקו היתרי בנייה להגדלת בתיהם‪.‬‬
‫לעיתים קרובות למדי יהודים ספרדים בנו חדר נוסף ללא‬
‫היתר בנייה‪ ,‬אולם המשטרה הייתה באה לאחר מכן‬
‫והורסת אותם – כפי שקורה בכפרים הפלסטינים‪ .‬הדבר‬
‫גרם להתנגשויות דמים בין הספרדים והמשטרה‪ ,‬אולם‬
‫השפעת הציונים על התקשורת המערבית פירושה הייתה‬
‫‪.‬שעל כך דווח לעיתים נדירות‬
‫חינוך‪ .‬ישנו פער עמוק בין בתי הספר בשכונות ‪2.‬‬
‫המצוקה (בדרך כלל ספרדים) ובין בתי ספר אשכנזיים‪.‬‬
‫את זאת ניתן לראות באיכות המבנים‪ ,‬רמת החינוך‪,‬‬
‫כישרונם של המורים‪ ,‬הציוד החינוכי כמו מעבדות וספרים‪,‬‬
‫וכן מספר הילדים לכיתה‪ .‬עקב תנאים נוראים אלו ישנן‬
‫בעיות במשמעת‪ .‬במטרה להסתיר את המצב הזה‪,‬‬
‫הממשלה החליטה לשלוח מספר תלמידים ספרדים לבתי‬
‫ספר אשכנזיים באזורים העשירים יותר וקראו להם "בתי‬
‫ספר מקיפים"‪ .‬איך שלא יהיה שתי הקבוצות לא‬
‫משתלבות‪ ,‬מאחר שאת התלמידים הספרדים בודדו‬
‫בשכבה נמוכה יותר‪ .‬ההנהלה‪ ,‬המורים והתלמידים‬
‫האשכנזים כולם התנשאו כלפי "הספרדים המפגרים"‪.‬‬
‫בסוף היום את התלמידים הספרדים היו מסיעים‬
‫באוטובוס חזרה אל שכונות המצוקה שלהם בעוד‬
‫שהתלמידים האשכנזים היו נשארים לקחת חלק‬
‫בפעילויות מחוץ לתכנית הלימודים‪ .‬מהתלמידים הספרדים‬
‫גם מנעו לקחת חלק במסיבות בערב‪ .‬כמה מן התלמידים‬
‫המנודים הללו ניסו לאתגר את החרם ופרצו דרך הגדר‪,‬‬
 ‫‪.‬והדבר הסתיים בהתנגשויות אלימות (ראה פרק שביעי)‬
‫מובטלות והניכור של הנוער‪ .‬האבטלה הינה אחד ‪3.‬‬
‫הגורמים הגדולים ביותר של העוני‪ .‬בקריית‪-‬אתא‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫שמונה אנשים שפוטרו איבדו את עצמם לדעת‪ 103.‬אלה‬
‫שיש להם עבודה מקבלים שכר גרוע מאוד‪ ,‬מאחר שהם‬
‫בדרך כלל עובדים בעבודות שוליות‪ .‬אם נוסיף את גודל‬
‫המשפחה‪ ,‬שעל פי רוב היא כפולה ממשפחה אשכנזית או‬
‫יותר‪ ,‬את תנאי הדיור‪ ,‬את חוסר הכישורים כתוצאה מחינוך‬
‫יקר ועדיין גרוע‪ ,‬ההבדלים ברמות החיים של הספרדים‬
‫והאשכנזים בולטים‪ .‬ממשלת בן גוריון עודדה גידול‬
‫אוכלוסין ונתנה מענק של ‪ 50‬לירות ישראליות לאם‬
‫היולדת עשרה ילדים או יותר‪.‬נשים מסכנות נפלו לתוך‬
‫המלכודת של אספקת יותר ילדים לממשלה כדי שיהיו‬
‫‪.‬פועלים וחיילים‬
‫ישנם אלפים רבים של צעירים שאינם עובדים ואף לא‬
‫לומדים ובנוסף מסרבים לעשות שירות צבאי‪ .‬ישנם אזורים‬
‫"מסוכנים" שלמים בהם הצבא נתקל בחוסר אפשרות‬
‫לכפות את הגיוס שם‪ .‬הם יודעים שאם היו מנסים‪,‬‬
‫עימותים עקובי דם יפגעו בשמם הטוב שהוא "אינו צבא‬
‫מתקפי"‪ .‬אלה השמים לב לחוק הגיוס הזה הם המיעוט‬
‫הקטן שחושף את עצמו ללעגם של חבריהם‪ .‬השאלה‬
‫המקובלת ביותר המוצגת בפניהם היא "למה אתה צריך‬
‫לשרת את המדינה? מה המדינה עשתה בשבילך?" הצבא‬
‫התחיל להעלים עין מהחומקים הללו והמדינה חוקקה‬
‫חוקים המגבילים את זכויותיהם של אלו שאינם ממלאים‬
‫שירות צבאי דהיינו על פניו מוסלמים‪ ,‬נוצרים וספרדים‬
‫המסרבים להשקיע בצבא‪ .‬חברי מעמד המעסיקים‬
‫האשכנזים החלו להתייחס אל החומקים הללו כאל דחויים‬
‫וסירבו להעסיקם‪ .‬קבוצות אלו גם שיתפו פעולה עם‬
‫הפלסטינים (ראה פרק עשירי) על יסוד גורל ותרבות‬
‫‪.‬משותפים‬
‫עוני ובערות הזינו ניכור‪ ,‬עבריינות‪ ,‬פשע‪ ,‬שימוש בסמים‬
‫וזנות בקרב הצעירים‪ .‬תופעות אלו היו חסרות תקדים‬
‫‪.‬בחברה היהודית בעולם הערבי‬
‫זקנה‪ :‬ד"ר יולי נודלמן מבית החולים רמב"ם בחיפה ‪4.‬‬
‫ציין שהאנשים בבתי האבות בישראל נראים כאילו שהם‬
‫יצאו ממחנות ריכוז נאציים בסוף מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ 104.‬לשנת ‪ 1986‬היו ‪ 430,000‬קשישים (מתוך‬
‫אוכלוסייה יהודית של ‪ 3.5‬מיליון)‪ .‬למחציתם לא הייתה‬
‫פנסיה והם חיים מתחת לקו העוני‪ 12,600 .‬היו במוסדות‬
‫מיוחדים ורוב השאר חיים בלי שיהיה מי שידאג להם‬
‫ובתנאי מצוקה‪ 105.‬מאחר שהיא החשיבה את אלו שגדלו‬
‫בארצות ערב כ"דור המדבר"‪ ,‬ישראל פשוט מחכה להם‬
‫‪.‬שימותו‬
‫נשים וילדים בחגורה השחורה‪ .‬את הרוב הגדול מן ‪5.‬‬
‫הנשים והנערות בחברה הספרדים הפכו לצבא גדול של‬
‫משרתות בית עם תת‪-‬שכר עבור הנשים האשכנזיות‬
‫שהשחרור היחסי שלהן בנוי על הניצול של מעמד תחתון‬
‫השונה מבחינה אתנית‪ .‬בדרך כלל הן עומדות בפינות‬
‫הרחוב ומחכות שיבחינו בהן ולהשיג עבודה‪ .‬מרבית‬
‫התלמידים שעוזבים את בית הספר היסודי הן בנות‪,‬‬
‫שעושות זאת במטרה לסייע למשפחותיהן‪ .‬ישנו גם מספר‬
‫מהותי של נשים וילדות העובדות במפעלים ובשדות‬
‫‪.‬כפועלות עונתיות זולות‬
 ‫כתוצאה מהעוני והבערות נוסף על הרס המשפחה‬
‫המסורתית‪ ,‬מספר מצער של נשים נפלו לידי הזנות‪.‬‬
‫משרד העבודה והרווחה פרסם מחקר על הזנות‪ 106‬שקבע‬
‫ש‪ 97-‬אחוזים מן הזונות הן ממוצא ספרדי‪ .‬מחקר נוסף‬
‫שפורסם על ידי דינה גיל ‪ 107‬קבע שאמהות חד‪-‬הוריות‬
‫סובלות מתת‪-‬תזונה ו‪ 50-‬אחוז מהן ממוצא מרוקאי‪ .‬מרבית‬
‫השאר היו ממוצא ספרדי שונה‪ .‬תופעה זו מעולם לא‬
‫הייתה חלק מהחיים היהודיים בעולם הערבי‪ ,‬אלא היא‬
‫תוצר של ישראל‪ .‬הלשכה הממשלתית לענייני רווחה‬
‫דיווחה ‪ 108‬ש‪ 38-‬אחוז מהאלמנות חיות מתחת לקו העוני‪.‬‬
‫‪ 43‬אחוז מהן עובדות כעוזרות בית ול‪ 25-‬אחוז אין השכלה‬
‫כלשהי‪ .‬פרופסור שבח וייס אישר ‪ 109‬שמעמד הנשים‬
‫בישראל הינו גרוע יותר ממעמדם של הנשים במערב‪ .‬ישנן‬
‫‪ 60,000‬נשים מוכות והמשטרה בדרך כלל לא מתערבת‬
‫בנושאים משפחתיים‪ .‬בעקבות קיצוצים בשירותי הרווחה‪,‬‬
‫מקלטים לנשים מוכות נסגרו‪ .‬שכרן של הנשים הוא‬
‫משכרם של הגברים‪ ,‬אך בחקלאות זה יורד ל‪ 50-‬אחוז‪.‬‬
‫לישראל יש ‪ 352‬קטגוריות של עבודה‪ ,‬אולם ‪ 50‬אחוז‬
‫מהנשים עובדות רק ב‪ 20-‬מהקטגוריות הללו‪ .‬רק ‪ 6‬אחוז‬
‫מעובדי המדינה הבכירים הן נשים בשעה ששיעור הנשים‬
‫בממשל המקומי ירד מ‪ 4-‬אחוזים ב‪ 1950-‬ל‪ 2-‬אחוז ב‪-‬‬
‫‪1983.‬‬
‫נתונים אלה כוללים את כל הקבוצות האתניות ולכן‬
‫עלולים להטעות את הקורא שאינו חי בישראל‪ ,‬שכן הפער‬
‫העמוק אינו בין הנשים האשכנזיות לבין המערביות‪ ,‬אלא‬
‫בין אישה מזרחית (יהודייה‪ ,‬מוסלמית ונוצרית) לנשים‬
‫המערביות‪ .‬אנו חייבים לציין שהנשים הספרדיות מייצגות‬
 ‫‪ 70‬אחוז מכלל הנשים היהודיות בישראל‪ ,‬ועלינו להוסיף‬
‫את הנשים הפלסטיניות המייצגות ‪ 17‬אחוז מכלל הנשים‬
‫במדינה‪ .‬על אף העובדות שנאמרו למעלה‪ ,‬התעמולה‬
‫הציונית בחוץ לארץ עדיין מספרת עד כמה הנשים‬
‫הישראליות משוחררות הן‪ .‬האמת היא שלנשים הספרדיות‬
‫‪.‬היה יותר טוב והיה להן יותר כבוד בעולם הערבי‬
‫‪ V‬ראה נספח‬
‫כפי שהראנו‪ ,‬הממסד הצי וני הצליח בקליטת מאות אלפי‬
‫מהגרים מהמזרח התיכון ובהפיכתם לכוח עבודה זול‪ .‬את‬
‫ההצלחה הזאת ניתן לראות בבירור על ידי עיון במחקר‬
‫שנכתב בידי נוזהה קצב אודות גורלם של יהודי עיראק‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בישראל‪ 110.‬על אף שקהילה זו נאבקה כדי‬
‫לשמר את התרבות והכישורים שלה ביתר גבורה מכל‬
‫קהילה אחרת אשר היגרה לישראל מהמזרח התיכון‪ ,‬היא‬
‫נדונה לכישלון‪ .‬להלן חלוקה של הקהילה למקצועות‬
‫השונים שעסקו בהם יהודי עיראק לפני יציאתם מעיראק‬
‫‪:‬ב‪1950/51-‬‬
‫עסקו באדמיניסטרציה ועבודה משרדית ‪16‬‬
‫אחוז במקצועות ההנדסה ‪6‬‬
‫אחוזים בסחר פנימי; הם גם שלטו על סחר החוץ ועל ‪27‬‬
‫‪.‬חלק גדול ממערכת הבנקאות‬
‫אחוזם בעלי מלאכה מומחים‪ ,‬צורפים‪ ,‬נגרים וכיוצא ‪51‬‬
‫‪.‬באלה‬

‫לאחר עשר שנים תחת הדיכוי הציוני החלוקה הייתה כך‪:‬‬

‫‪ 28‬אחוזים עבדו בסחר‪ ,‬ביורוקרטיה ובמקצועות חופשיים‬
‫(על פי רוב במעמדות נמוכים מאשר האשכנזים) ו‪ 72-‬אחוז‬
‫‪.‬הפכו לפועלים‬
 ‫זה מראה ששיעור הסוחרים ירד מ‪ 27-‬אחוז ל‪ 7-‬אחוז (יחד‬
‫עם זאת הם ממלאים סטאטוס נמוך מבחינת איכות‪ ,‬שהיה‬
‫משמעותי יותר מאשר התאחוז)‪ .‬עובדי הצווארון הלבן‬
‫התמעטו מ‪ 50-‬אחוז בקירוב ל‪ 28-‬אחוז‪ .‬בעלי מלאכה‬
‫ובעלי חנויות קטנות איבדו את עצמאותם הכלכלית והפכו‬
‫לעובדים שכירים‪ ,‬חשופים לאבטלה וניצול כלכלי‪ .‬היו ‪490‬‬
‫רופאים‪ 224 ,‬מהנדסים ו‪ 716-‬מורים (מתקבל על הדעת‬
‫שנתונים אלה אינם כוללים את אותם היהודים שנותרו‬
‫בעיראק ואשר מאוחר יותר היגרו למערב)‪ .‬ילדיהם‬
‫ונכדיהם שנולדו וחונכו בישראל לא היו אפילו קרובים‬
‫להצלחה כמוהם‪ .‬מה קרה לילדים של הרופאים‪,‬‬
‫הסופרים‪ ,‬המהנדסים‪ ,‬עורכי הדין‪ ,‬המורים והמשוררים‬
‫הללו? זהו סוד "בטחוני" ידוע היטב‪ .‬מחנות המעבר‪,‬‬
‫עיירות הפיתוח‪ ,‬המושבים ושכונות המצוקה לא יצרו מה‬
‫שבגדאד והקהילה היהודית שלה יצרו‪ .‬התנאים בישראל‬
‫יצרו עובדים בלתי מיומנים‪ ,‬עבריינות נוער‪ ,‬משתמשי סמים‬
‫וזונות בין היתר‪ .‬המעטים שהגיעו לפסגת ההיררכיה‬
‫הצבאית והפוליטית מדקלמים את דבריהם של אדוניהם‬
‫האשכנזים שמינו אותם‪ .‬גורלם של התימנים והמרוקאים‬
‫וצפון אפריקאים אחרים היה הרבה‪ ,‬הרבה יותר גרוע‪ ,‬והם‬
‫מהווים את רוב הספרדים בישראל‪ .‬הם בדרך כלל עמדו‬
‫בפני אפליה הרבה יותר קשה מזו שכוונה נגד העיראקים‬
‫שהייתה להם מודעות פוליטית מתקדמת יותר ואשר לקחו‬
‫חלק בתנועות שחרור עיראקיות וערביות לפני שנורי‬
‫סאעיד מכר אותם לבן‪-‬גוריון‬

‫הערות‬
‫‪.‬פרוטוקול וועד הפועל הציוני‪ 12 ,‬באוגוסט‪1. 1949 ,‬‬
‫יוספטל אל לוקר‪ S – ,‬ארכיון הציונות המרכזי‪2. 41/2471 ,‬‬
‫‪ 9.‬ביוני ‪1949‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ 7 ,‬ביוני‪3. 1949 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ 10 ,‬באוגוסט‪4. 1949 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪5.‬‬
‫‪.‬פרוטוקול וועד הפועל הציוני‪ 29 ,‬במרץ‪6. 1949 ,‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬סעיף ‪7.‬‬
‫‪333/0/43.‬‬
‫‪ S‬קליטה ‪8. 41/2471‬‬
‫‪.‬בספטמבר‪9. 4 1949 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ 21 ,‬בנובמבר‪10. 1949 ,‬‬
‫ארכיון מפלגת העבודה‪ 22 ,‬באפריל ‪11 ,24/49 ,1949‬‬
‫‪.‬סדרה שנייה‬
‫משרד ראש הממשלה‪ ,‬ארכיון המדינה‪ ,‬דיור עולים ‪12.‬‬
‫‪C7135/5559.‬‬
‫גרובר‪ 12 ,‬באוגוסט‪ ,1949 ,‬ארכיון המדינה‪ ,‬משרד ‪13.‬‬
‫‪, C5588.‬ראש הממשלה‪ ,‬מחנות פליטים‬
‫מועצת וועד הפועל הציוני‪ 12 ,‬באוקטובר ‪14. 21 ,1948‬‬
‫‪.‬במרץ ‪ 1949‬ו‪ 2-‬בינואר ‪1950‬‬
‫ארכיון הציונות המרכזי‪ ,‬יהודי המזרח התיכון‪15 20/5538 ,‬‬
‫‪S‬‬
‫‪.‬יצחק קורן‪16. 56 ,‬‬
‫‪/I.‬ארכיון המדינה‪17. 160 ,‬‬
‫‪.‬מועצת וועד הפועל הציוני‪ 18 ,‬בדצמבר ‪18. 1949‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1949‬תיקים של המוסד לעלייה ‪19. 20‬‬
‫‪.‬והארכיון הצבאי‪14/372 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ 6 ,‬במרץ ‪20. 1950‬‬
 ‫‪.‬הארץ‪ 18 ,‬בדצמבר ‪21. 1950‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬מחנות עולים ‪22.‬‬
‫באפריל ‪ 18 ,1950‬באפריל ‪ ,1950‬ו‪ 8-‬במאי ‪C 5558: 11‬‬
‫‪ ;1950.‬ראה גם מעריב מה‪ 1-‬באפרים ‪1966‬‬
‫‪.‬מרץ ‪ ,1968‬ארכיון המדינה‪23. 1/968/1 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 9 ,‬ביולי ‪24. 1986‬‬
‫שגב (בעברית‪ ,‬עמודים ‪ .)171-174‬תרגום בערבית‪25. ,‬‬
‫‪.‬עמודים ‪184-188‬‬
‫‪.‬פרוטוקול מועצת וועד הפועל הציוני‪ 2 ,‬בינואר ‪26. 1950‬‬
‫‪.‬דונם = ‪ 900‬מטר מרובע בקירוב ‪27.‬‬
‫‪.‬סמי מיכאל‪ ,‬שווים ושווים יותר‪28. 21-22 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪29. 10 ,‬‬
‫‪.‬עמוד ‪30. 25‬‬
‫‪.‬עמוד ‪31. 30‬‬
‫‪.‬עמודים ‪32. 52-53‬‬
‫‪.‬עמודים ‪33. 54-55‬‬
‫‪.‬עמוד ‪34. 78‬‬
‫דהיינו‪ ,‬ספרדים‪ .‬באופן אירוני יהודים אשכנזים נוטים ‪35.‬‬
‫לתאר את כל האנשים דרומה מרוסיה גופאכ"שחורים" או‬
‫‪"".‬שוורצס‬
‫‪.‬עמ' ‪36. 81‬‬
‫‪.‬עמ' ‪37. 94‬‬
‫‪.‬עמ' ‪38. 112‬‬
‫‪.‬עמ' ‪39. 121‬‬
‫‪.‬עמ' ‪40. 127‬‬
‫‪.‬עמ'‪41. 216 .‬‬
‫‪.‬כינוי גנאי לספרדים ‪42.‬‬
 ‫‪.‬שבט ועם‪43. 1954 ,1958 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪44. 1954 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪45. 30-32‬‬
‫‪.‬עמוד ‪46.6‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 19 ,‬בדצמבר ‪47. 1980‬‬
‫השווה הפליטים הפלסטינים‪ .‬ראה הארץ‪ 23 ,‬במאי ‪48.‬‬
‫‪ ,1980.‬וזו הדרך‪ 13 ,‬בפברואר ‪ 1980‬ו‪ 8-‬בספטמבר ‪1980‬‬
‫‪.‬ראה פרק עשירי ‪49.‬‬
‫סבירסקי וברנשטיין‪ ,‬מחברות למחקר ולביקורת‪50. ,‬‬
‫‪.‬מספר ‪4‬‬
‫‪.‬רבעון לכלכלה‪ ,‬ספטמבר ‪51. 1978‬‬
‫‪.‬דהיינו ישראל שלפני ‪52. 1967‬‬
‫ישראל השלישית" הוא השם שהמתיישבים " ‪53.‬‬
‫‪.‬האשכנזים נתנו לעיירות העניות הללו‬
‫‪, Les Temps Modernes.‬אלבז ‪54.‬‬
‫‪.‬סבירסקי ושושן‪55. 1985 ,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ב‪ 1984-‬זה היה ‪ 26.8‬אחוזים‪ ,‬ב‪ 1983-‬זה היה ‪56.‬‬
‫‪ 24.‬אחוזים‬
‫מזכיר מועצת הפועלים בעיירה‪ .‬זו הדרך‪ ,‬ה‪ 9-‬ביולי ‪57.‬‬
‫‪1986.‬‬
‫כלומר‪ :‬כמות הכסף שהוצא לנפש על האשכנזים‪ ,‬או ‪58.‬‬
‫הפרויקטים שמעסיקים אותם‪ ,‬בהשוואה לכמות שהוצאה‬
‫לנפש על הספרדים בעיירות הפיתוח או בכפרים‬
‫‪.‬השיתופיים‪ ,‬או על הכפרים הפלסטינים הערביים‬
‫מקור‪ :‬מפקד תושבים רשמי‪ ,‬זו הדרך‪ 16 ,‬ביולי ‪59. ,1986‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪.‬מקור‪ :‬מפקד תושבים רשמי‪ ,‬זו הדרך‪ 9 ,‬ביולי ‪60. 1986‬‬
 ‫‪.‬ראה שם ‪61.‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 4 ,‬באפריל ‪62. 1984‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 7 ,‬במרץ ‪63. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 22 ,‬בינואר ‪64. 1982‬‬
‫‪.‬הטיימס‪ 20 ,‬בנובמבר ‪65. 1980‬‬
‫‪.‬מקור‪ :‬משרד המסחר והתעשייה ‪66.‬‬
‫‪.‬מקור‪ :‬משרד השיכון‪67.‬‬
‫‪.‬מינהל מקרקעי ישראל ‪68.‬‬
‫‪.‬מס ההכנסה ‪69.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 8 ,‬בינואר ‪70. 1982‬‬
‫‪.‬מבט חדש‪ ,‬יולי‪-‬אוגוסט (גיליון מיוחד על ספרדים)‪71.36 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 14 ,‬בנובמבר ‪ 1984‬ו‪ 24-‬באוקטובר ‪72. 1984‬‬
‫‪.‬סבירסקי ושושן‪73. 1985 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 12 ,‬במרץ ‪74. 1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 23 ,‬בפברואר ‪75. 1979‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 16 ,‬במאי ‪76. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 22 ,‬ביולי ‪ ,1981‬והארץ ‪ 5‬ביולי ‪77. 1981‬‬
‫הארץ‪ 31 ,‬ביולי ‪78. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 18 ,‬בספטמבר ‪79. 1981‬‬
‫אמנון שמוש הוא אחיו של יצחק שמוש‪ ,‬יהודי סורי ‪80.‬‬
‫ומרצה לספרות ערבית מודרנית באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫שהייתי תלמידו‪ .‬הייתי עד לקשיים שהוא עבר ואשר גרמו‬
‫למותו מהתקף לב‪ .‬למרות שהיו לו קשרים הדוקים עם‬
‫הממסד השולט‪ ,‬תנחומיו של ד"ר שמוש היו עם הפליטים‬
‫הפלסטינים‪ ,‬והוא ציפה מהם לצעוד חזרה מעבר לגבולות‬
‫כדי לאתגר את הצבא הישראלי‪ .‬הוא גם התנגד נמרצות‬
‫‪.‬לאפליה הגזענית נגד הספרדים‬
 ‫‪.‬הארץ‪ 18 ,‬בספטמבר ‪81. 1981‬‬
‫ראה הארץ מה‪ 3-‬באפריל ‪ 5 ,1981‬ביולי ‪82. 24 ,1981‬‬
‫ביולי ‪ 23 ,1981‬בפברואר ‪ 28 ,1979‬ספטמבר ‪ 1981‬ו‪29-‬‬
‫‪.‬באוקטובר ‪1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 29 ,‬באוגוסט ‪83. 1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬באוגוסט ‪84. 1983‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬ביולי ‪85. 1985‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 20 ,‬באוגוסט ‪86. 1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬באוגוסט ‪87. 1983‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬באוגוסט ‪88. 1983‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מספר ‪89. 4‬‬
‫‪".‬ראשי תיבות "מועצת עריקי צבא ‪90.‬‬
‫ראיון ב‪ 20-‬במאי ‪ ,1983‬מצוטט בשגב‪ 182 ,‬ו‪91. ,183-‬‬
‫‪.‬תרגום בערבית‬
‫יומנו‪ 7 ,‬ביולי ‪ ,1950‬צוטט על ידי שגב‪ ,183 ,‬תרגום ‪92.‬‬
‫‪.‬בערבית‬
‫הארץ‪ 13 ,‬באוקטובר ‪ ,1950‬מכתב מארגון התימנים ‪93.‬‬
‫אודות ניצולם‪ ,‬ומכתב מאותו ארגון ללשכות העבודה ב‪8-‬‬
‫במאי ‪ .1950‬ארכיון המדינה‪ .‬משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪, C/5558.‬מחנות עולים‬
‫פרוטוקול הכנסת‪ 18 ,‬ביולי ‪ 27 ,1949‬באפריל ‪94. ,1949‬‬
‫‪ 16.‬בנובמבר ‪ 1949‬ו‪ 5-‬בספטמבר ‪1949‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬קליטת עולים ‪95‬‬
‫‪. /C7133/5559.‬בחקלאות‪ 23 ,‬בינואר ‪1951‬‬
‫‪.‬שגב‪ ,135 ,‬גרסה עברית ‪96.‬‬
‫‪.‬ראה שם‪97. 134 ,‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪98. .‬‬
 ‫‪5581/224/9012.‬‬
‫ועדה מרכזית של מפא"י‪ 4 ,‬בינואר ‪ ,1949‬ארכיון ‪99.‬‬
‫‪.‬מפלגת העבודה‬
‫‪.‬הארץ‪ 29 ,‬באוגוסט ‪100. 1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 22 ,‬באוגוסט ‪101. 1986‬‬
‫‪.‬ראה פרק שני ושלישי ‪102.‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 25 ,‬ביוני ‪103. 1987‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 7 ,‬במרץ ‪104. 1980‬‬
‫ממצאים של ועדת החלוקה המשותפת ליהודי ‪105.‬‬
‫‪.‬אמריקה – פרוטוקול הכנסת‪ ,‬יוני ‪1987‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 18 ,‬בספטמבר ‪106. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 30 ,‬בינואר ‪107. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 20 ,‬במרץ ‪108. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 24 ,‬באוגוסט ‪109. 1983‬‬
‫שבט ועם‪110. 1978 ,‬‬

‫פרק שישי‬

‫בעיית הייצוג‬

‫בחירות פרלמנטאריות‬
‫על אף העובדה שהם מהווים את הרוב המכריע של‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬הספרדים למעשה מיוצגים באופן‬
‫לא מספיק במוסדות המדינה‪ .‬הדבר נובע משלשה‬
‫‪:‬גורמים‬
‫‪.‬שית הבחירות למפלגה ‪1.‬‬
 ‫מימון המפלגות האשכנזיות על ידי הממסד הציוני ‪2.‬‬
‫והמדינה (קרי‪ ,‬על ידי הטלת מס על הציבור הכללי‪ ,‬כולל‬
‫‪.‬הפלסטינים)‬
‫דיכוי ארגון פוליטי כלשהו אשר נאבק עבור ‪3.‬‬
‫האינטרסים של הספרדים‪ .‬כל הארגונים הספרדים‬
‫הארציים והבין‪-‬לאומיים הוחלשו והשתלטו עליהם‪,‬‬
‫‪.‬ועצמאותם נהרסה על ידי סידרה של אמצעים מפוקפקים‬

‫אפילו המיעוט הזעיר של הספרדים שנכנסו לכנסת ותפסו‬

‫עמדות בממשלה‪ ,‬בהסתדרות או בצבא‪ ,‬הם אינם נציגים‪.‬‬
‫הם מייצגים אינטרסים אישיים ואנוכיים‪ ,‬ובמיוחד את‬
‫האינטרסים שמכתיבות להם המפלגות האשכנזיות‬
‫הציוניות אשר ממנות אותם‪( .‬הדבר מתייחס גם ל"מיעוט"‬
‫הפלסטיני במדינת ישראל‪ ,‬במיוחד אלה שברשימת‬
‫הבוחרים הערביים הקשורים למפלגות הציוניות‪).‬‬
‫לכן המבנה היחיד של השתתפות בין‪-‬עדתית שישראל‬
‫יצרה במערכות הממשלתיות שלה ובכלכלה שלה הוא זה‬
‫חלוקת העבודה בין המעסיק האשכנזי השולט ובין הפועל‬
‫‪.‬הספרדי (והפלסטיני)‬
‫ראינו בפרק שלישי כיצד הבריטים סייעו לממסד הציוני‬
‫לרכוש שליטה על יהודי פלסטינה‪ ,‬בין אם הם היו‬
‫מתיישבים אשכנזים‪ ,‬ילידים יהודים או יהודים מזרח‬
‫תיכונים שהיגרו לאחרונה לפלסטינה‪ .‬הצעד הדמוקרטי‬
‫היחיד שתמך בו המנדט הבריטי בתחילה היה שיטת‬
‫הבחירות לכנסת יהודית שהייתה ידועה מימי הרומאים‬
‫בשם "קוריה"‪ ,‬ולפיה ייבחרו באופן יחסי נבחרים יהודים‬
‫משתי הקהילות‪ .‬לפיכך לספרדים הוקצבו ‪ 24.7‬אחוז מן‬
‫‪.‬המושבים‬
 ‫ב‪ 1945-‬הממסד הציוני החליט למצוא תחליף לשיטת‬
‫הבחירות היחסית של המפלגה‪ .‬שבה אין הבוחרים יכולים‬
‫לבחור במועמד שאופיו‪ ,‬כישוריו ונטיותיו הפוליטיות ידועים‬
‫להם – אלא להצביע רק למפלגה‪ .‬מאחר שכל המפלגות‬
‫הפוליטיות היו ועדיין הינם‪ ,‬אשכנזיות וממומנות על ידי‬
‫הממסד הציוני‪ ,‬הם הצליחו להביא לידי כך שמנהיגיהם‬
‫ייבחרו כנבחרים‪ ,‬וחילקו באופן יחסי את חלקם בקולות‪.‬‬
‫מנהיגויות ניסו להסתיר את האפליה על ידי מינויים של‬
‫מספר זעום מאוהדיהם בקהילה הספרדית כנציגים‪ .‬בדרך‬
‫כלל הם היו בוחרים אנשים שאין להם בסיס פופולארי‬
‫מקומי או לאומי כדי שניתן יהיה להסיר אותם מתפקידם‬
‫כאשר הם יראו סימנים של עצמאות (לאחרונה הימין‬
‫חירות סייע לכמה חברי מפלגה ספרדים להתקדם‬
‫במפלגה בגלל התמיכה הפופולארית המקומית שלהם‪,‬‬
‫דבר שהגביר את הכוח הספרדי במפלגה‪ :‬וכאן אנו‬
‫מתכוונים לקבוצה של דוד לוי‪ ,‬המרוקאי)‪ .‬איך שלא יהיה‪,‬‬
‫לפי שיטת בחירות זו לחבר הכנסת אין ציבור בוחרים‬
‫מקומי‪ ,‬אין פרקי זמן קבועים שהאזרחים יכולים לבקר את‬
‫חבר הכנסת שלהם כדי לבקש עצה‪ ,‬ואין "קשר עם‬
‫הבוחר"‪ .‬בתיאוריה כל המדינה היא "ציבור בוחרים אחד"‬
‫והבוחרים יכולים לכתוב לכל חבר כנסת שהוא‪ .‬בפועל‬
‫זהו בזבוז זמן‪ .‬אף לא אחד מן המכתבים שלי אי פעם‬
‫‪.‬קיבל מענה מידי חבר כנסת‬
‫הספרדים הבינו שתכסיס הונאה זה היה מיועד כדי‬
‫להפחית את מספרם ב"אסיפת הנבחרים" ולפיכך הם‬
‫התנגדו לו‪ .‬הם הציעו בחירות של ציבור הבוחרים כמו‬
‫בבריטניה כך שהמצביעים יוכלו לבחור את המועמד‬
 ‫שלהם מתוך בחירה ישירה‪ ,‬לייצג את האינטרסים שלהם‬
‫ואת האינטרסים של מחוזות שכונות המצוקה‪ .‬לא פלא‬
‫שהמנהיגות הציונית האשכנזית דחתה את אותה ההצעה‬
‫והפכה את הבחירות למפלגה לחוק‪ .‬הספרדים הטילו‬
‫חרם על הבחירות‪ ,‬כפי שעשה הימין הציוני מסיבות‬
‫אחרות‪ ,‬ורק ‪ 30‬אחוז מציבור הבוחרים הצביע‪ .‬ממשלת‬
‫בריטניה כמעט הצהירה שהבחירות פסולות‪ ,‬אך הימין‬
‫הציוני החליט לחזור לאסיפה של הנבחרים ולוועדה‬
‫הלאומית לאחר שנתנו להם מספר גדול של מושבים‬
‫‪.‬ועמדות בכירות‬
‫מה שקרה שהחרם הזה יצא בסוף לרעתם של היהודים‬
‫הספרדים במדינת ישראל‪ .‬שכן הגושים הלאומיים‬
‫החדשים שנבחרו‪ ,‬שייצגו רק ‪ 30‬אחוז מן היהודים‬
‫בפלסטינה‪ ,‬הם שהחליטו על הקמת מדינת ישראל ב‪-‬‬
‫‪ 1948‬ודרשו לפעול בשם כל היהודים בפלסטינה‪ .‬בן‪-‬גוריון‬
‫העיר בצורה סרקסטית‪" ,‬אנחנו חייבים למנות שר אחד‬
‫ספרדי ואישה אחת"‪ ,‬כדי למסור רושם של דמוקרטיה‪.‬‬
‫לפיכך הקבינט של בן‪-‬גוריון היה מורכב מ‪ 13-‬שרים‪ ,‬כולם‬
‫אשכנזים מלבד בכור שיטרית‪ ,‬שר המשטרה‪ .‬מועצת‬
‫המדינה (מעין‪-‬פרלמנט) הייתה מורכבת מ‪ 37-‬חברים‪,‬‬
‫שכולם היו אשכנזים‪ ,‬מלבד בכור שיטרית‪ ,‬חבר מפלגת‬
‫‪.‬מפא"י (העבודה) השולטת‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬המנהיג הספרדי‪ ,‬פגש את שר החוץ‪ ,‬משה‬
‫שרטוק‪( ,‬לאחר מכן שרת) כדי לדון על מצב הספרדים‬
‫בממשלת ישראל‪ .‬אלישר כתב על הפגישה "שרטוק הוא‬
‫בהחלט אינו חבר משלנו‪ .‬הוא אינו מבין ואף לא מנסה‬
‫להבין את השקפותינו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מאחר שהוא מתייחס‬
 ‫בזילות לחברי מפלגתו הספרדים‪ ,‬הוא דוחה כל פתרון‬
‫שהסכמנו עליו עם מנהיגי מפלגתו אודות צמצום הפער‬
‫הכלכלי‪ ,‬החינוכי והפוליטי בין ספרדים ואשכנזים‪1".‬‬
‫המנהיגות הספרדית‪ ,‬בראשה עמד אלישר‪ ,‬עשתה‬
‫ניסיונות נואשים להרחבת הנציגות שלה בקבינט ובמועצת‬
‫‪.‬המדינה‪ ,‬אולם ללא הצלחה‬
‫זלמן ארן (מפא"י‪-‬עבודה) האמין שהאינטרסים של‬
‫המדינה דורשים הגברה בנציגות הספרדית בקבינט‪ ,‬אולם‬
‫השקפתו לא התקבלה על ידי שאר המנהיגות של‬
‫המפלגה‪ .‬בכיר במפא"י אמר "אם יש לנו שר ספרדי‬
‫בממשלה‪ ,‬זה יעודד את הכנופיה הקנאית הזאת לעשרות‬
‫השנים הבאות‪ .‬אנחנו לא צריכים את זה בכלל‪ 2".‬ארן‬
‫הזהיר שהספרדים יצביעו לחירות כדי לפרוק את זעמם על‬
‫מפלגת מפא"י השולטת והשגיאות שהיא ביצעה נגד‬
‫הזכויות שלהם‪ .‬למעשה מ‪ 1949-‬יהודים ספרדים בפרברי‬
‫תל‪-‬אביב החלו להצביע למפלגת הימין חירות‪3.‬‬
‫נוסף לעמדות בקבינט ובפרלמנט‪ ,‬עמדות בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬במיוחד עמדות בעלי כוח רב ביצועי בדרגים‬
‫העליונים‪ ,‬הוענקו למתיישבים האשכנזים‪ .‬פירוש הדבר‬
‫סילוקם של כל עובדי המדינה הפלסטינים והספרדים‬
‫שהיו בעלי עמדות מכובדות בתקופת המנדט בריטי‪ .‬אפילו‬
‫שופטים מתמנים על בסיס מפלגתי‪ ,‬זו הסיבה לכך‬
‫‪.‬ששופט ספרדי לא מונה לבית המשפט העליון‬
‫באופן זה השיטה האשכנזית קנאית הביאה לכדי ייצוג‬
‫סמלי בלבד למען הספרדים‪ ,‬מי שבזמנו ייצגו ‪ 30‬אחוזים‬
‫מהאוכלוסייה היהודית במדינה (הם כיום ‪ 70‬אחוזים‬
‫מהאוכלוסייה היהודית)‪ .‬בוועדת הביטחון הפרלמנטארית‬
 ‫היה רק ספרדי יהודי אחד מתוך ‪ 13‬חברים‪ .‬במועצה‬
‫המנהלית של מערב ירושלים המורכבת מ‪ 27-‬חברים‪ ,‬היו‬
‫שני ספרדים על אף היותם הרוב בעיר‪ .‬לאחר מחלוקת‬
‫עזה מספר זה הוגדל לשלשה‪ .‬הממשלה לא מינתה אף‬
‫לא ספרדי אחד בוועדה לענייני חוץ‪ ,‬למרות שמטרת‬
‫הוועדה הזאת היא להחלים את היחסים המדיניים בין‬
‫ישראל ובין העולם הערבי‪ .‬הממסד הציוני תמיד ניסה‬
‫להרחיק את הספרדים מענייני ערב‪ ,‬מכיוון שהם עלולים‬
‫להשתדל למצוא פתרון פשרני למחלוקת עם הפלסטינים‬
‫והתנגדו לעמדה המתנשאת שתפסו המתיישבים‬
‫‪.‬האשכנזים כלפי הפלסטינים (ראה פרק עשירי)‬
‫ב‪ 1949-‬הממשלה ערכה בחירות כלליות להקמת‬
‫הפרלמנט הראשון‪ ,‬והשתמשה בשיטת המפלגה שהוזכרה‬
‫למעלה‪ .‬מועצת הקהילה הספרדית הייתה צריכה לנוע‬
‫בתנופה לתוך מערכת הבחירות למרות שהיא לא הייתה‬
‫מפלגה‪ ,‬לא היו לה פעילי מפלגה או קצת מן המימון‬
‫שסופק לאחרים על ידי הממסד הציוני העולמי‪ .‬רשימת‬
‫הבוחרים שלה הייתה מורכבת מהוועדה הספרדית‬
‫בירושלים בחסות אליהו אלישר‪ ,‬והועדה הספרדית בתל‪-‬‬
‫אביב בחסות בכור שיטרית ששיתף פעולה עם מפא"י‬
‫והיה שר המשטרה והמיעוטים (קרי‪ ,‬הפלסטינים שנותרו‬
‫בישראל)‪ .‬הרשימה זכתה בארבעה מושבים בלבד ומפא"י‬
‫מינתה שני נציגים ספרדים נוספים‪ ,‬ואילו מפלגת חירות‬
‫מינתה שני נציגים אחרים והרשימה התימנית זכתה במושב‬
‫אחד‪ .‬וכך הספרדים קיבלו ‪ 9‬מושבים מתוך סכום כולל‬
‫של ‪ 120‬מושבים‪ .‬זאת אומרת ‪ 7.5‬אחוזים כאשר הם‬
‫מהווים יותר מ‪ 35-‬אחוז מהאוכלוסייה היהודית‪ .‬אם נזכור‬
 ‫שמרבית הנציגים הספרדים הללו לא ייצגו את הספרדים‬
‫אלא את אדוניהם האשכנזים‪ ,‬אנחנו יכולים להסיק מכך‬
‫שהילידים היהודים היו נעדרים כמעט לחלוטין מנציגות‬
‫פרלמנטארית‪ .‬הנציגים הספרדים בפרלמנט הראשון היו‬
‫‪:‬כדלקמן‬
‫הרשימה הספרדית‪ :‬אליהו אלישר‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬אברהם‬
‫אלמליח‪ ,‬משה בן עמי‬
‫הרשימה התימנית‪ :‬זכריה גלוסקא‬
‫מפא"י‪ :‬אליהו הכרמלי‪-‬לולו‪ ,‬אברהם טביב‬
‫חירות‪ :‬אברהם רקנטי‪ ,‬חיים מגורי‪-‬כהן‬

‫האפליה לא הייתה מוגבלת לפרלמנט בלבד‪ ,‬כפי‬

‫שהזכרנו‪ ,‬אלא השתרעה לכל מוסדות הממשלה והמדינה‪,‬‬
‫מוסדות הדת‪ ,‬מוסדות ההתיישבות הציונית‪ ,‬משרדי‬
‫ממשלה מרכזיים ומקומיים‪ ,‬ארגוני המסחר והמערכת‬
‫‪.‬המשפטית‬
‫בפתיחת המליאה של הכנסת ב‪ 9-‬במרץ ‪ ,1949‬אליהו‬
‫אלישר הזהיר בפני הסכנה של העוני‪ ,‬אי‪-‬החינוך‪ ,‬הניכור‪,‬‬
‫תנאי המחייה ותנאי התברואה המחרידים והעבריינות‬
‫והבטיח להילחם בעד פיוס יהודי‪-‬ערבי יחד עם רשימתו‪.‬‬
‫ארבעים שנה לאחר מכן אליהו אלישר אמר שלא רק‬
‫שלא טיפלו בנושאים האלה כראוי אלא הם החמירו‪4.‬‬
‫בתחילת שנות החמישים המפלגות האשכנזיות השתדלו‬
‫בעוצמה רבה לפרק את רשימת הבוחרים הספרדית על‬
‫ידי מדיניות של "הפרד ומשול" במידה כזאת שהספרדים‬
‫מאוחר יותר סיפחו את עצמם לרשימה הציונית הכללית‬
‫שייצגה את הקונסרבטיבים האשכנזים‪ .‬כך הם הצליחו‬
‫לפצל את ההנהגה הספרדית מהציבור הספרדי העני‬
 ‫שבמחנות שהיו בידי מפא"י אשר שלטה על כל תזוזה‬
‫שלהם‪ .‬לכן מספר המושבים שרשימת הספרדים זכתה‬
‫‪.‬בהם בכנסת השנייה ירד לשניים בלבד‬
‫בבחירות הפרלמנטאריות של ‪ ,1954‬הרשימה הספרדית‬
‫נכ שלה לגמרי והמפלגות האשכנזיות מינו אחד עשר‬
‫מועמדים משלהם מהקהילה הספרדית‪ .‬בפרלמנט הרביעי‬
‫ב‪ ,1959-‬המפלגות האשכנזיות מינו ארבעה עשר "תומכים"‬
‫משלהם מתוך הקהילה הספרדית כנציגים‪ .‬הצטרפויותם‬
‫‪:‬למפלגה היו כדלקמן‬
‫מפא"י‪ :‬שמונה נציגים לעומת שלושים ותשעה נציגים‬
‫אשכנזים‬
‫מפ"ם‪ :‬נציג אחד‬
‫חירות‪ :‬שני נציגים‬
‫אחדות העבודה‪ :‬נציג אחד‬
‫מפלגות דתיות‪ :‬נציג אחד‬
‫ציונים כלליים קונסרבטיבים)‪ :‬נציג אחד‬
‫פרוגרסיביים (ליברלים)‪ :‬אף נציג‬
‫אגודת ישראל (מפלגה דתית לא‪-‬ציונית)‪ :‬אף נציג‬
‫קומוניסטים‪ :‬אף נציג‬

‫כפי שציינו קודם‪ ,‬היו שם ‪ 14‬מתוך סכום כולל של ‪120‬‬

‫נציגים בכנסת‪ ,‬ואנחנו חייבים לציין ששיעור הספרדים‬
‫עלה כתוצאה מההגירה ל‪ 65-‬אחוזים מכלל האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬כל הרשימות הספרדיות בבחירות אלו נכשלו‪5.‬‬
‫בצורה זאת הממסד הציוני אשכנזי‪ ,‬שהעריך את עצמו‬
‫כ"הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" הצליח למחוק את‬
‫כל מאמציהם של הספרדים להשיג נציגות פרלמנטארית‬
‫דמוקרטית ועצמאית ולהגן על האינטרסים של עצמם‬
 ‫כקהילה מזרח תיכונית עם בעיות כלכליות כרוניות‪.‬‬
‫במכתב לברנשטיין‪ ,‬יושב הראש של הציונים הכלליים‪,‬‬
‫אלישר תיאר את הקשיים של המאבק נגד האפליה‪ " .‬אם‬
‫כי אפליה אינה קיימת‪ ,‬דה‪-‬יורה‪ ,‬היא קיימת דה‪-‬פקטו‪,‬‬
‫ומהווה את הבעיה הפנימית המסוכנת ביותר לבני אדם‬
‫ולמדינה‪ 6".‬אלישר סיכם שלספרדים לא הייתה יכולת‬
‫להיאבק במנגנון המפלגות האשכנזיות אשר שולטות בכל‬
‫המקורות הפיננסיים‪ ,‬ובא לאחר האשים את כלי‪-‬השרתים‬
‫הציונים שבתוך הקהילה שלו באנוכיות‪7.‬‬

‫?מי מממן את המפלגות הציוניות‬

‫בשל עוניים הספרדים לא יכלו לממן מפלגה פוליטית‬

‫שתוכל להתחרות עם המפלגות האשכנזיות אשר מקבלות‬
‫תמיכה כספית לא רק מן הציונות העולמית‪ ,‬אלא גם‬
‫ממדינת ישראל‪ .‬על חשבון משלם המיסים‪ ,‬הממשלה‬
‫התחילה להעניק למפלגות סכומים שנתיים באופן יחסי‬
‫למספר הנציגים שלהם ב כנסת‪ .‬המפלגות הגדולות‬
‫לפיכך מקבלות כמויות גדולות של תמיכה כספית‪ ,‬אשר‬
‫מסייעות להם להביס את המפלגות הקטנות יותר או את‬
‫המפלגות החדשות שאינן מקבלות שום מענקים‪ .‬ביולי‬
‫‪ 1969‬הכנסת החליטה לשלם ‪ 120,000‬לירות ישראליות‬
‫לכל נבחר לכיסוי מערכת הבחירות של מפלגתו לכנסת‬
‫‪.‬השביעית‬
‫בבחירות לכנסת התשיעית במאי ‪ 1977‬כל חבר כנסת‬
‫קיבל ‪ 580,300‬לירות ישראליות‪ ,‬אשר הסתכמו ב‪-‬‬
‫‪ 69,636,000‬לירות ישראליות‪ .‬מאז ‪ 1973‬הממשלה שילמה‬
‫למפלגות בכנסת סכומים נוספים עבור הוצאות המפלגה‬
 ‫ולכיסוי פעילויותיהן‪ .‬עם ה‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1978‬כל חבר‬
‫כנסת היה מקבל כמעט ‪ 37,995‬לירות ישראליות לחודש‪8.‬‬
‫ב‪ 1983-‬הממשלה החליטה לשלם גם את הוצאות‬
‫המפלגות האשכנזיות במערכת הבחירות המקומיות‪.‬‬
‫מאחר שלספרדים אין שום מפלגות המייצגות אותם‬
‫בפרלמנט או ברשויות המקומיות‪ ,‬הם לא קיבלו שום‬
‫תמיכה כספית כדי להשתתף במערכת הבחירות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬יחד עם אחיהם הפלסטינים‪ ,‬הם שילמו על‬
‫מרבית ההוצאות של המפלגות האשכנזיות באמצעות‬
‫מיסוי ממשלתי‪ .‬זהו מקרה של אדם שנתלה המשלם על‬
‫‪.‬חבל התלייה שלו‬
‫בדרך כלל המפלגות הפוליטיות במדינות אחרות ממומנות‬
‫על ידי חברי המפלגות עצמן ועל ידי תומכיהם והעלות‬
‫שלהם אינה מוטלת על הציבור הכללי באמצעות מיסוי‬
‫ממשלתי‪ .‬במהדורה שלו מה‪ 29-‬ביולי ‪ 1983‬הארץ העריך‬
‫שסכום הסיוע הממשלתי שניתן למפלגות לכסוי‬
‫הוצאותיהם בבחירות המקומיות היה כמעט ‪11,500,000£‬‬
‫‪.‬סטרלינג‬
‫בלימת הארגון הספרדים העולמי‬

‫לפני שנפרט את הנתונים על אפליה גזענית בשאר מנגנוני‬

‫המדינה‪ ,‬ההסתדרות והממסד הציוני הבינלאומי‪ ,‬עלינו‬
‫לבחון את הדרך שבה ארגון הספרדים העולמי נשלט על‬
‫‪.‬ידי ציונות העולם‬
‫הספרדים בפלסטינה חיפשו סיוע מאחיהם שהיגרו‬
‫למערב והם הקימו את "מועצת הספרדים העולמית"‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1960‬מועצה זו כללה ‪ 30‬חברים‪ .‬מהם ‪ 10‬היו מישראל‬
‫שייצגו את המנהלה הישראלית של הארגון‪ .‬מנהיגות‬
‫המועצה כללה שלושה חברים‪ :‬ראש המינהל בלונדון‪ ,‬מר‬
‫דנזיל סבג מונטיפיורי‪ ,‬ראש המינהל בניו‪-‬יורק‪ ,‬ד"ר שמעון‬
‫ניסים‪ ,‬וראש המינהל בישראל‪ ,‬שר המשטרה והמיעוטים‪,‬‬
‫‪.‬בכור שיטרית וסגנו אליהו אלישר‬
‫חברי המועצה בישראל מייצגים את המפלגות האשכנזיות‬
‫‪:‬כדלקמן‬
‫מפא"י‪ :‬אברהם חלפון‪ ,‬שלמה הילל‪ ,‬יעקב ניצני‬
‫מפ"ם‪ :‬אברהם עבאס‬
‫ציונים כלליים‪ :‬אליהו אלישר‪ ,‬דוד סיטון‪ ,‬יצחק גאון‪,‬‬
‫בנימין ששון‬
‫חירות‪ :‬ב‪ .‬ארדיטי‪9‬‬

‫ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 1951‬ועידת הספרדים העולמית נערכה‬

‫בפריז‪ .‬הממסד הציוני בסיוע הפרוטקציונרים שלו בקהילה‬
‫הספרדית ניסו למנוע ממנה להתרחש‪ ,‬אך נכשלו‪ .‬בראש‬
‫המשלחת מפלסטינה עמדו אליהו אלישר‪ ,‬הרב עוזיאל‬
‫ובכור שיטרית‪ .‬סוכני הממסד הציוני ניסו לחרחר מחלוקת‬
‫בישיבות הועידה בכך שטענו שלא הייתה "בעיית‬
‫הספרדים" בישראל‪ ,‬שאין שם אפליה ושאליהו אלישר‬
‫ושותפיו מנסים לעורר קנאות בקרב השורות של "עם‬
‫מאוחד"‪ .‬הם התנגדו להרכבת ארגון חברתי או פוליטי‬
‫כלשהו להגנה על זכויותיהם של הספרדים‪ .‬הם הצליחו‬
‫למנוע את העברת ההצעה לדיון המותחת ביקורת על‬
‫אפליה גזענית בישראל‪ ,‬ואחרי זה הצליחו להפוך את‬
‫הועידה לכלי‪-‬שרת של ציונות העולם ושל ישראל‪.‬‬
‫‪:‬החלטות הועידה היו כדלקמן‬
‫בלי להתחשב במוצאם האתני‪ ,‬היהודים מהווים אומה ‪1.‬‬
‫‪.‬אחת‬
 ‫‪.‬יש חובה לסייע לישראל להשיג את יעדיה הנשגבים ‪2.‬‬
‫יש לטפח את התרבות היהודית בקרב הקהילות ‪3.‬‬
‫‪.‬השונות‬
‫יש להביא לשיתוף פעולה קרוב עם הארגונים היהודיים ‪4.‬‬
‫‪.‬ברחבי העולם‬
‫יש להקים ארגון ספרדי עולמי בתנאי שהוא אינו ‪5.‬‬
‫‪.‬פוליטי‬
‫על הנהלת הארגון העולמי בישראל להיות מורכבת מ‪6. -‬‬
‫‪ 50‬אחוז נציגי הסתדרות ו‪ 50-‬אחוז ספרדים מהמפלגות‬
‫האשכנזיות שאינן בהסתדרות‪ ,‬ונציגי הוועדות של‬
‫הקהילות הספרדיות השונות‪ – ,‬פירוש הדבר‪ ,‬שליטה‬
‫‪.‬מוחלטת על‪-‬ידי הממסד הציוני‬

‫לאחר מאמצים רבים ממסד זה הואיל להעביר ‪ 25‬אחוזים‬

‫מתרומות הספרדים בבריטניה לידי ארגון הספרדים‬
‫העולמי‪ .‬הממסד הציוני התנגד להקמת קרן מיוחדת‬
‫לקבלת תרומות מספרדים בכל רחבי העולם‪ 25 .‬האחוזים‬
‫הנזכרים לעיל לא היו שווים את הנייר שעליו הם נכתבו‪.‬‬
‫אליהו לולו‪-‬הכרמלי‪ ,‬שהיה בתפקיד ראש לשכת‬
‫הספרדים בהסתדרות והיה נציג מפא"י‪ ,‬ידוע היה שפעל‬
‫כשכיר במהלך הועידה‪ ,‬יחד עם מספר עובדי הסתדרות‬
‫‪.‬אחרים‬
‫גם משתתפים אשכנזים היו בוועידה‪ ,‬שהיו נציגי המדינה‪,‬‬
‫הסוכנות היהודית וההסתדרות‪ .‬בכור שיטרית‪ ,‬נציג מפא"י‬
‫כתב "אחת הבעיות שהדאיגה את המשלחת לוועידה‬
‫הייתה השמועה אודות אפליה נגד הספרדים בישראל‪,‬‬
‫אבל משלחות מחוץ לישראל חשו הקלה רבה כאשר הוכח‬
‫שזה לא נכון‪ ".‬בערב בו נפתחה הועידה בכור שיטרית יצא‬
 ‫בקריאה אל הציבור הספרדי‪" :‬לעקור מלבכם כל אמונה‬
‫או מחשבה של אפליה מכוונת וזדונית במדינת ישראל‪10".‬‬
‫בוועידה היהודית העולמית השלישית שנערכה בז'נבה ב‪-‬‬
‫‪ ,1953‬אליהו אלישר ניסה לכנס פגישה מיוחדת לספרדים‬
‫כדי לדון בענייניהם‪ .‬אשר בן רוי‪ ,‬ראש ארגון הספרדים‬
‫העולמי‪ ,‬בא מלונדון ודרש לסיים את הפגישה‪ .‬הוא ביקש‬
‫שדיונים על ענייני ספרדים יתנהלו בישראל ולא בחוץ‬
‫לארץ‪ .‬היה ברור מי עמד מאחורי התערבות זו מכיוון‬
‫שהבכירים בארגון הספרדים העולמי בלונדון מונו על ידי‬
‫ארגון הציונות העולמי וקיבלו את שכרם ממנו‪ .‬אחד‬
‫התפקידים שלהם היה לשלוח שני שליש מהכספים שהם‬
‫קיבלו מהסוכנות היהודית לירושלים לכיסוי הוצאות ארגון‬
‫הספרדים שבתוך ישראל‪ .‬איך שלא יהיה הם לא שלחו‬
‫‪.‬פרוטה‬
‫במאי ‪ 1954‬ועידת הספרדים העולמית נערכה בירושלים‪.‬‬
‫נציגים ממרבית הקהילות היהודיות בעולם וישראל‬
‫השתתפו בה‪ .‬המשלחות פוצלו לשתי קבוצות; אחת הגנה‬
‫על זכויותיהם של הספרדים בישראל נגד אפליה גזענית‬
‫ציונית‪ ,‬והשנייה הגנה על האפליה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלה שאינם‬
‫מכירים בקיומה‪ .‬אלה האחרונים האשימו את הקבוצה‬
‫הראשונה בקנאות‪ .‬משלחת של ספרדים פגשה נציגים‬
‫מהסוכנות היהודית‪ ,‬אשר שולטת על התרומות של‬
‫היהודים מכל רחבי העולם‪ ,‬ודנה בשאלה של מימון עבור‬
‫‪:‬ועידת הספרדים העולמית‪ .‬שני הצדדים הסכימו כדלקמן‬
‫כל הקהילות הספרדיות ברחבי העולם ישלמו ‪ 25‬אחוז ‪1.‬‬
‫מהתרומות שלהם לארגון הספרדים העולמי וארגון‬
‫‪.‬הציונות יקבל את שאר התרומות‬
 ‫ארגון הספרדים העולמי חייב לקבל את אישורה של ‪2.‬‬
‫הסוכנות היהודית עבור פעולות מיוחדות כלשהן אשר‬
‫תדרושנה את השתתפותם‪ ,‬יחד‪ ,‬גם בישראל וגם בחוץ‬
‫‪.‬לארץ‬
‫המרכז של ארגון הספרדים העולמי יישאר בלונדון (לא ‪3.‬‬
‫בישראל‪ ,‬היכן שהספרדים העניים חיים)‪ ,‬והמזכיר‬
‫האשכנזי גם ישמור על תפקידו במנהלת הקהילה‬
‫‪.‬הספרדית בלונדון ובמנהלת ארגון הספרדים העולמי‬

‫במהלך הכנס הזה‪ ,‬כל החומר הפוליטי והעלונים‬

‫שהספרדים הדפיסו‪ ,‬ושהייתה בכוונתם להפיצם‬
‫לתקשורת ולמשלחות הכנס‪ ,‬נעלמו‪ .‬כמה שנים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬צ'ארלס חלפון‪ ,‬אחד מחברי הכנס‪ ,‬הודה במכתב‬
‫לאליהו אלישר שהוא ארגן את היעלמותם של החומרים‬
‫הללו וכן גם שהמפלגה שלו‪ ,‬מפא"י‪ ,‬הורתה לו לעשות‬
‫זאת‪ 11.‬משה שרטוק‪ ,‬שר החוץ וראש הממשלה הישראלי‬
‫לשעבר כתב ביומן שלו‪ " 12‬הרגשתי תחושה רבה מאוד‬
‫של הקלה על ידי התוצאות של הכנס ועל ידי כישלון‬
‫המזימה של אליהו אלישר"‪ 13.‬רצבי בהפועל המזרחי‬
‫העיר על כך "הממסד הציוני בחוץ לארץ ובתוך ישראל‬
‫היה מוכן לסכל איזה שהם צעדים מועילים או מעשיים‬
‫שנקטה בהם הקהילה הספרדית‪ ,‬ולרסק כל פעילות‬
‫עצמאית שהתבצעה על ידי קהילה לא‪-‬אשכנזית עבור‬
‫חבריה‪14".‬‬

‫גישת הקונגרס היהודי העולמי ‪1959‬‬

 ‫ב‪ 1959-‬הנהגת הקונגרס היהודי העולמי הרביעי‪ ,‬שנערך‬
‫בשטוקהולם‪ ,‬החליטה לדון בבעיית הספרדים בישראל‬
‫בעקבות התוצאות העקובות מדם עם המשטרה בוואדי‬
‫אל‪-‬סאליב בחיפה‪ .‬היא‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬לא הותירה לאף‬
‫ספרדי להשתתף בכנס‪ ,‬דבר שהביא את אליהו אלישר‬
‫ועמיתיו בארגון הספרדים העולמי בישראל למחות על כך‬
‫במכתב שפורסם בהארץ ב‪ 27-‬ביולי ‪ .1959‬הם טענו‬
‫שהכנס לא היה "יהודי" ואף לא "עולמי" אלא "אשכנזי"‪.‬‬
‫בא לאחר‪ ,‬הם הרכיבו משלחת ושלחו אותה לכנס ללא‬
‫הזמנה כדי לקדם את בעיית הספרדים בישראל‪.‬‬
‫המשלחת האשכנזית הישראלית סירבה לדון בנושא זה‪,‬‬
‫בטענה שזה היה עניין פנימי ישראלי‪ .‬הם גם סירבו לקבל‬
‫את הספרדים כחלק מן המשלחת שלהם‪ .‬המשלחת‬
‫הספרדית לכן לא הורשתה להשתתף בדיונים הפוליטיים‬
‫והתרבותיים‪ .‬ברגע האחרון‪ ,‬הציונים שלפו אוהדים מתוך‬
‫הקהילה הספרדית שהכריזו לעולם שהממשלה והממסד‬
‫הציוני בישראל משקיעים את כל המאמצים לשיפור חייהם‬
‫‪.‬של הספרדים ושהבעיה לא הייתה תכופה‬
‫המשלחת הספרדית כינסה פגישות מיוחדות שנוכחו בה‬
‫חברים מן הקהילה היהודית בחוץ לארץ‪ ,‬עיתונאים וזרים‬
‫ולפני תום הועידה הכריחו את מנהיגי הועידה לתת‬
‫למשלחת הספרדית להצטרף‪ .‬נחום גולדמן‪ ,‬ראש הועידה‬
‫היהודית העולמית וראש הסוכנות היהודית‪ ,‬הביע את‬
‫הטינה שלו למשלחת הספרדית‪ ,‬ולאחר מכן הבטיח כמה‬
‫הבטחות מצלצלות אבל ריקניות‪ .‬לנוכחותו של אליהו‬
‫אלישר ולנאומו הייתה השפעה אדירה על התקשורת‬
‫העולמית ונוצר חשש בקרב שורות הציונים האשכנזיים‪.‬‬
 ‫משה שרת שלח מברק לסוכנות היהודית בירושלים אשר‬
‫קראה "להרוג את אלישר"‪ .‬הוא טען לאחר מכן שהוא‬
‫התכוון פשוט להשתיק אותו ולעצור אותו מלפרסם את‬
‫דעותיו‪15.‬‬
‫אלישר‪ ,‬ראש ארגון הספרדים העולמי‪ ,‬סיים שהדרך‬
‫היחידה לפתור את העניין הזה הוא להיפטר מחסות‬
‫האשכנזית… "אחרת אין אלטרנטיבה למה שראינו‬
‫בהתקוממות של וואדי אל‪-‬סאליב בחיפה‪ ,‬בהתנגשויות‬
‫הדמים עם הפנתרים השחורים וצמיחתה של תנועת‬
‫אוהלים שהיא מהפכה המונית בשלבי התפתחותה"… "רק‬
‫עיוור לא יכול לראות את הסכנות העומדות בפני ישראל‬
‫כתוצאה מההתפתחויות הללו‪16".‬‬

‫דמוקרטיה" ציונית אשכנזית"‬

‫הציונים האשכנזים טענו שמדינות ערב והאסלאם הן‬

‫"דיקטטורות" ו"נחשלות"‪ ,‬וזה מסביר מדוע היהודים שבאו‬
‫מהארצות האלו אינם יודעים כיצד לכונן ארגונים פוליטיים‬
‫וחברתיים‪ .‬זה לא נכון מכיוון שהיהודים נהנו מאוטונומיה‬
‫בדאר אל‪-‬איסלאם והם הרכיבו את המנגנונים החברתיים‪,‬‬
‫החינוכיים והדתיים הנרחבים של עצמם‪ 17.‬הציונים טענו‬
‫גם כן שהם למדו את הכישורים הדמוקרטיים וארגון‬
‫מפלגה באירופה הדמוקרטית‪ ,‬אולם למעשה ‪ 95‬אחוז‬
‫מהאשכנזים בישראל לא באו ממדינות מערביות‪ ,‬אלא‬
‫ממזרח אירופה‪ ,‬במיוחד מרוסיה הצארית‪ ,‬פולניה‪ ,‬גרמניה‬
‫הנאצית וממשטרים ימנים אחרים‪ .‬לכן‪ ,‬בעת‬
‫שה"דמוקרטיה" שלהם מקבלת את ההופעה החיצונית של‬
‫‪.‬משטר פרלמנטארי מערבי‪ ,‬התוכן שלה הוא אוטוריטארי‬
 ‫האשכנזים בישראל הרכיבו ‪ 164‬ארגונים‪ ,‬בהשוואה ל‪12-‬‬
‫ארגונים ספרדיים‪ .‬מטי רונן מסביר שהספרדים נכשלו‬
‫בהתארגנות פוליטית כתוצאה מהעוינות של הממסד‬
‫השולט‪ ,‬וסיים שהשליטים לא היו ממש מדואגים על‬
‫השאלה של אחדות העם אלא אודות הסכנה האמיתית‬
‫שהם עלולים לאבד את השלטון‪18.‬‬
‫אריה אליאב‪ ,‬חבר הכנסת האשכנזי המתון‪ ,‬מותח ביקורת‬
‫על הדוקטרינה הציונית האומרת ש"הספרדים היו‬
‫מהמעמד הנמוך כשהם הגיעו לישראל‪ ,‬שלא הייתה להם‬
‫השכלה‪ ,‬או ניסיון מנהיגות…" אליאב אומר‪" ,‬איזה שקר‬
‫מזעזע אודות קהילות שבארצות מוצאן הן הצמיחו שרים‪,‬‬
‫יועצים‪ ,‬בעלי הון וחברים במקצועות הליברלים‪".‬הוא תוקף‬
‫את המספר הזעום של השרים הספרדים בישראל‪ ,‬ומוסיף‬
‫"אני משוכנע שהמזרחים מסוגלים באותה מידה כמו‬
‫האשכנזים להעניק כל כמות של שרים בממשלה‪ ,‬לכל‬
‫משרד מהמשרדים‪ ".‬על חברי הכנסת הספרדים הוא אומר‬
‫"הם מחניפים לאנשים השולטים בארגון הפוליטי שלהם‬
‫בתקווה לראות את שמותיהם מופיעים ברשימות עבור‬
‫הבחירות הבאות‪ ".‬רק עשירית מן המשרדים ניתנים‬
‫לספרדים‪ ,‬שהם משרדים מדרגה שנייה ושלישית‪" .‬העומד‬
‫בראש המשטרה (שר ספרדי) ואנשיו ( שרובם הם‬
‫מזרחים) חייבים להיות מוכנים לפזר הפגנות‪ ,‬המאורגנות‬
‫בעיקר על ידי מזרחים… האין אנשים מסוימים רוצים‬
‫לראות את השחורים מכים שחורים?" לאחר מכן אליאב‬
‫תוהה‪" ,‬מדוע שהשר המזרחי השני יהיה אחראי על‬
‫התקשורת? זה לא בגלל שהתפקיד הזה נחשב "זוטר"‪,‬‬
‫ואלה הממלאים אותו צריכים ללקק בולים ולסחוב שקים‬
 ‫של דואר?"‪ 20‬על האפליה בנושאי האיגודים המקצועיים‪,‬‬
‫אליאב אומר‪" ,‬המצב אינו שונה כהוא‪-‬זה ממנהיגות‬
‫ההסתדרות לממשלה‪ ,‬מלבד זה שהקודם אמור לייצג את‬
‫אליאב בטוח שמעמד המנהלים המפעילים ‪1‬העובדים‪2".‬‬
‫את כלכלת הציבור ואת כלכלת ההסתדרות (קרי‪ ,‬מפעלי‬
‫ההסתדרות) סגור לחלוטין בפני המזרחים‪ 22.‬לאחר מכן‬
‫הוא מוסיף‪",‬אני משוכנע שאנחנו יכולים למצוא ספרדים‬
‫בעלי כשרון דיים כדי למלא תפקיד אדמיניסטרטיבי‬
‫כלשהו בסקטור הציבורי או הפרטי ובאותה מידה‬
‫במפלגות הפוליטיות‪ .‬כל מי שמעיז להטיל ספק בדברי‬
‫הבה שיאמר זאת בפומבי‪23".‬‬
‫במאמר בכתב העת שבט ועם ב‪ 1954-‬ב‪ .‬ארדיטי (ממוצא‬
‫בולגרי וקיצוני‪-‬ימני) מנה מקרים של אפליה גזענית נגד‬
‫ספרדים‪ ,‬כולל התנכלות ואת העדר הייצוג בממשלה‪,‬‬
‫כדלהלן‪ :‬יש להם שר אחד מתוך ‪ 11 ,16‬חברי כנסת מתוך‬
‫‪ ,120‬ללא ייצוג בסוכנות היהודית‪ ,‬ורק ספרדי אחד‬
‫במועצה המבצעת של ארגון הציונות‪ .‬שיעור הספרדים‬
‫בשירות הדיפלומטי זניח‪ ,‬כפי שהוא בהנהגת המפלגות‬
‫האשכנזיות‪ .‬אין ראשי ערים ספרדים של הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬ובעיירות הפיתוח ישנם שני ספרדים הממלאים‬
‫תפקיד של ראשי המועצה המקומית‪ .‬ישנם רק שניים מתוך‬
‫‪ 300‬פקידים רשמיים במשרד הדתות‪ ,‬ואף לא אחד‬
‫במנהלת הבנק הלאומי (למרות ניסיונם בבנקאות מזרח‪-‬‬
‫תיכונית לפני שהם היגרו לישראל)‪ .‬ישנם רק שניים או‬
‫שלשה שופטים ספרדים‪ ,‬ובבית המשפט העליון‪ ,‬יתר על‬
‫"‪.‬כן‪ ,‬אין אף אחד‬
‫המחבר מאשים את התקשורת האשכנזית‪" .‬כאשר הם‬
‫משדרים חדשות על פשע‪ ,‬מציינים את מוצאו של העבריין‬
‫רק אם הוא ספרדי‪ ".‬הוא גם מאשים את הארץ על פרסום‬
‫מאמריו הגזעניים של אריה גלבלום (ראה פרק שמיני)‪.‬‬
‫ארדיטי מותח ביקורת על אינטלקטואלים אשכנזים כמו‬
‫שלום בן חורין שהכריז‪" ,‬הרצל אמר שאנחנו אומה אחת‪,‬‬
‫אבל הוא טעה‪ .‬הוא לא ידע על יהודי מרקש ועיראק‪,‬‬
‫"‪.‬אשכנזי אחד שווה ‪ 1,000‬ספרדים‬
‫בכל פעם שהמערכת הישראלית רצתה ליטול על עצמה‬
‫פעולה של דיכוי נגד הספרדים‪ ,‬היא מינתה את אחד מן‬
‫המשרתים שלה שבתוך הקהילה כדי לבצע את העבודה‬
‫הזאת‪ .‬בשנות החמישים ‪ ,‬הם מינו את שר המשטרה‪ ,‬בכור‬
‫שיטרית‪ ,‬לדכא את ההפגנות שאין לשלוט בהם‬
‫שהספרדים עורכים במחנות‪ .‬ב‪ 1971-‬היה זה העיראקי‬
‫שלמה הילל‪ ,‬כשר המשטרה‪ ,‬שמחץ את תנועת המחאה‬
‫הידועה בשם "הפנתרים השחורים"‪ .‬ב‪ 1987-‬הם מינו את‬
‫יצחק נבון כשר החינוך‪ ,‬כדי לצמצם את מתקני החינוך‬
‫ולהטיל שכר לימוד‪ ,‬בדיוק כפי שהם הפעילו את ניסים‬
‫כשר האוצר כדי לצמצם את שירותי הרווחה ולגרום למצב‬
‫שהמוני ספרדים היו מחוסרי עבודה‪ .‬בזירה הפלסטינית‬
‫והלבנונית‪ ,‬הם מינו את סעד חדד ואנטון לחד למפקדים‬
‫על צבא דרום לבנון‪ ,‬והשתמשו בידועים בשם ליגות אנשי‬
‫‪.‬הכפר וכמה דרוזים כדי לבצע אכזרויות נגד הפלסטינים‬
‫בכל אופן‪ ,‬חשוב לבחון את ההרכב האתני במנגנוני‬
‫המדינה של ישראל כדי להראות שמרבית דלתות הקדמה‬
‫סגורים בפני אינטלקטואלים ספרדים‪ .‬להלן הנתונים‬
‫‪:‬שיתמכו בטענה זו‬
‫ההרכב האתני של הקבינט‬
 ‫שנה ‪1977 1973 1958 1952‬‬
‫ספרדים ‪3 2 1 1‬‬
‫אשכנזים ‪16 16 15 15‬‬
‫סך‪-‬הכל ‪19 18 16 16‬‬
‫אחוז הספרדים ‪15.7% 11.1% 6.6% 6.3%‬‬

‫נראה מהטבלה למעלה שבין ‪ ,1949-1959‬לספרדים היה‬

‫רק שר אחד‪ ,‬שר המשטרה‪ .‬בין ‪ 1959-1977‬מספר השרים‬
‫הספרדים הוכפל‪ ,‬וב‪ 1977-‬כשמנחם בגין עלה לשלטון‬
‫בעזרתו של הקול הספרדי‪ ,‬הוא הוסיף שר שלישי! לשנת‬
‫‪ 1987‬היו ארבעה שרים ספרדים מתוך ‪ 23‬סך הכל‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬שיעור הספרדים באוכלוסייה עלה מ‪ 30-‬אחוזים ב‪-‬‬
‫‪ 1948.‬ל‪ 70-‬אחוזים כיום‬
‫אחד מן השרים האלה הוא דוד לוי‪ ,‬מרוקאי‪ ,‬שעליו‬
‫העיתונות האשכנזית נהגה להדפיס בדיחות גזעניות‪.‬‬
‫הילדים שלו היו חוזרים כל יום מבית הספר עם דמעות‬
‫בעיניהם‪ 25‬האשכנזים עשו אותו שר השיכון‪ ,‬מקווים על‬
‫ידי זה להסתיר את המדיניות הרשמית של בזבוז מיליונים‬
‫על יישוב אשכנזים בשטחים הכבושים בשעה שלא‬
‫‪.‬משכנים מחדש את הספרדים ממחוזות שכונות העוני‬
‫יצחק נבון‪ ,‬יהודי יליד פלסטינה‪ ,‬שמונה לכבוד הנשיא של‬
‫המדינה ואחרי זה לשר החינוך נושא וחשוף לביקורת‬
‫בעיתונות האשכנזית ומשה דיין בעצמו מתח עליו ביקורת‪.‬‬
‫כשנבון ציין שאמו אוהבת את הזמרת המצרייה אום‬
‫כלתום‪ ,‬משה דיין נאשים אותו בהתרפסות לערבים‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬התקשורת האשכנזית תקפה את הנשיא על‬
‫ניסיונות ההדברות הפשרניים שלו אל הערבים בכך‬
‫שטענה שאין זה ראוי לנשיא לעשות הצהרות פוליטיות‬
 ‫כלשהן‪ 26.‬כשנבון הפך להיות שר החינוך ב‪ ,1985-‬הוא‬
‫קרא למסיבת עיתונאים שבמהלכה נודע לו ולעיתונאים‬
‫שמשרדו החליט לקצץ את תקציב החינוך ב‪ 20-‬אחוזים‬
‫ללא ידיעתו ואף ללא הסכמתו‪ .‬נבון הפך נסער והסתלק‬
‫במורת‪-‬רוח ממסיבת העיתונאים במחאה על התנהגותם‬
‫של עוזריו האשכנזים‪ .‬זה ברור שאפילו כאשר ספרדי מגיע‬
‫לדרגת שר‪ ,‬הוא חייב עדיין לרקוד לפי החליל של‬
‫‪.‬האשכנזים‬
‫אהרון אבו חצירה‪ ,‬המרוקאי‪ ,‬ניסה לשמר את עצמאותו‪,‬‬
‫ועל כך הוחלט להרוס אותו לחלוטין‪ .‬הוא נשפט על אי‪-‬‬
‫סדרים כספיים מן הסוג שמבצעים מרבית הפוליטיקאים‬
‫האשכנזים כל הזמן‪ .‬הוא הרכיב את מפלגת תמ"י וזכה‬
‫בשלשה מושבים בפרלמנט של ‪ 1981‬אולם מיד המדיניות‬
‫של "הפרד ומשול" התחילה‪ ,‬כשכל המפלגות האשכנזיות‬
‫מנסות למשוך חברים ממפלגה זו החוצה‪ .‬הם הצליחו‬
‫‪.‬להשיג את מרבית המושבים שלה לשנת ‪1984‬‬
‫שיעור היהודים הספרדים בקרב השרים וחברי כנסת‬
‫מהספסל הקדמי לפי דרגה‪27 1971 ,‬‬
‫ראשונה שרים בכירים בקבינט ‪0%‬‬
‫שנייה שרים אחרים ‪18.2%‬‬
‫שלישית יושב ראש הכנסת ‪0%‬‬
‫רביעית סגני שרים‬
‫יושב ראש וועדות הכנסת העליונות‬
‫חברי הועדה לענייני חוץ והביטחון‬
‫חברי ועדות החוקה‪ ,‬החוק והמשפט ‪11.1%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10.5%‬‬
 ‫‪10.5%‬‬
‫חמישית סגני יושב ראש הכנסת‬
‫יושבי ראש של ועדות אחרות ‪33.3%‬‬
‫‪33.3%‬‬
‫שיעור הספרדים בכנסת‪28‬‬
‫כנסת ראשונה‬
‫שנייה ‪1949‬‬
‫שלישית ‪1951‬‬
‫רביעית ‪1955‬‬
‫חמישית ‪1959‬‬
‫שישית ‪1961‬‬
‫שביעית ‪1965‬‬
‫שמינית ‪1969‬‬
‫תשיעית ‪1973‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪6.8% 6.3% 8.8% 12.4% 12.3% 18.6% 15% 16.7%‬‬
‫‪17.6%‬‬

‫נציגות הספרדים התרחבה ב‪ 1965-‬כתוצאה מפיצול‬

‫המפלגה השולטת והיווצרותה של חזית אופוזיציה – גחל‪.‬‬
‫הנציגות לאחר מכן נחלשה שוב ב‪ 1967-‬בעקבות שיפורים‬
‫בתעסוקה ותיעול הכעס נגד הערבים במלחמת ששת‬
‫הימים‪ .‬היא עלתה שוב ב‪ 1971-‬בעקבות ההתקוממות של‬
‫"הפנתרים השחורים"‪ .‬אנחנו יכולים לסכם שהמטרה‬
‫‪.‬איננה שיווין אלא לאלחש את הקהילה‬
‫הרכב אתני ומפלגתי של הכנסת השלישית (‪)1955-1959‬‬
‫(לא כולל נציגים ערביים לא‪-‬קומוניסטים)‪29‬‬
‫מפלגה אשכנזים ספרדים‬
 ‫מפא"י (עבודה)‬
‫חירות‬
‫ציונים כלליים (קונסרבטיבים)‬
‫דתיות‬
‫אחדות‪-‬העבודה(לאומנים שמאלנים)‬
‫מפ"ם (ציונים‪-‬מרקסיסטים)‬
‫אגודת ישראל‬
‫פרוגרסיביים ( = ליברלים)‬
‫קומוניסטים ‪35‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪65‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫סך הכל ‪11 103‬‬
‫שיעור הספרדים באוכלוסייה היהודית באותו זמן = ‪55%‬‬
‫ששת הנציגים הקומוניסטים היו אשכנזים וערבים‬
‫‪.‬פלסטינים‬

‫ספרדים בדרגים הגבוהים של עובדי המדינה‪30‬‬

‫שנה ‪1969 1961‬‬
‫אשכנזים ‪76 77‬‬
‫ספרדים ‪3 3‬‬
‫אחוז הספרדים ‪3.9% 3.7%‬‬

‫היו פחות ספרדים בדרגים הגבוהים של עובדי המדינה‬

‫מאשר בפרלמנט מכיוון שבדיוק התפקידים האלה הם‬
‫‪.‬שהפעילו יותר כוח מאשר הנציגים בפרלמנט‬
‫בקרב הדרגים של המנהלים העליונים ביותר‪ ,‬השופטים‪,‬‬
‫שגרירים ורבי‪-‬אלופים ב‪ ,1955-‬היו סך הכל ‪1,966‬‬
‫אשכנזים לעומת ‪ 77‬בלבד ספרדים‪ ,‬או ‪ 8.2‬אחוזים‪31.‬‬
‫הרכב אתני של המערכת המשפטית‪32 1954 ,‬‬
‫בית‪-‬משפט אשכנזים ספרדים סך הכל‬
‫בית המשפט העליון‬
‫מחוז ירושלים‬
‫מחוז תל‪-‬אביב‬
‫מחוז חיפה‬
‫שופטי בית‪-‬משפט השלום‬
‫ירושלים‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫חיפה ‪9‬‬
‫‪5‬‬
 ‫‪13‬‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪09‬‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫‪9‬‬

‫‪6‬‬
‫‪22‬‬
‫‪13‬‬
‫הרכב אתני של בית המשפט העליון‪33‬‬
‫שנה ‪1973 1969 1965 1960 1955 1950‬‬
‫אשכנזים ‪9 8 9 8 9 7‬‬
‫ספרדים ‪1 1 1 0 0 0‬‬
‫שיעור הספרדים‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
 ‫‪10%‬‬
‫‪11.1%‬‬
‫‪10%‬‬

‫שיעור הספרדים בשירות המדינה‪34 1961 ,‬‬

‫משרד שיעור הספרדים‬
‫המסחר ותעשייה‬
‫ענייני חוץ‬
‫ביטחון‬
‫חינוך‬
‫חקלאות‬
‫בריאות‬
‫תקשורת‬
‫המשפטים‬
‫הדואר‬
‫המשטרה‬
‫רכבות ‪9.5%‬‬
‫‪10.3%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪10.9%‬‬
‫‪10.2%‬‬
‫‪24.0%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪26.4%‬‬
‫‪27.3%‬‬
‫‪29.3%‬‬
‫‪35.4%‬‬
‫יש לציין שהמציאות הייתה גרועה יותר מן הנתונים הללו‪,‬‬
‫מכיוון שאין הם מראים על איזה תפקיד נמנו הספרדים‬
‫בשירות הציבורי‪ .‬הם על פי רוב היו נמוכים יותר‬
‫מהתפקידים שהחזיקו בהם האשכנזים‪ 40.1 :‬אחוז ברמות‬
‫הנמוכות‪ 20.6 ,‬אחוזים ברמות הבינוניות ו‪ 6.6-‬אחוז‬
‫בתפקידים בכירים (ב‪ 1967-‬זה היה ‪ 3‬אחוז)‪35.‬‬

‫שיעור ומספר ראשי ערים ספרדים‪36‬‬

‫שנה ‪1972 1955‬‬
‫אשכנזים ‪( 65 85‬בערים הגדולות)‬
‫ספרדים ‪( 33 11‬בעיירות פיתוח עניות)‬
‫שיעור הספרדים ‪33.7% 11.5%‬‬
‫בין ‪ 1955-1972‬כל ראשי הערים של הערים ה"וותיקות"‬
‫הגדולות ובגודל‪-‬בינוני היו אשכנזים‪ .‬בשאר הערים‬
‫הקטנות ה"וותיקות" ובכפרים‪ ,‬שיעור יושבי ראש מועצה‬
‫ספרדים התנועע בין ‪ 4.4‬אחוז‪ 27.3 ,‬אחוז ו‪ 19.4-‬אחוז‪37.‬‬
‫הרכב אתני של וועדות הפועל העליונות של המפלגות‬
‫הישראליות‪38 1958 ,‬‬
‫מפלגה מספר האשכנזים מספר הספרדים‬
‫מפא"י (עבודה)‬
‫אחדות העבודה – לאומנים שמאלנים‬
‫מפ"ם (מרקסיסטים ציונים)‬
‫חירות (ימין)‬
‫ציונים כלליים (קונסרבטיבים)‬
‫מפלגות דתיות‬
‫ליברלים פרוגרסיביים ‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
 ‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ב‪ 1973-‬שיעור הספרדים במנהיגויות של חמשת המפלגות‬
‫העיקריות היה ‪ 10.8‬אחוז‪ .‬בשנות החמישים זה היה ‪7.7‬‬
‫אחוז‪39.‬‬
‫הרכב אתני של מנהיגויות המפלגה‪40 1973 ,‬‬
‫מפלגה מספר האשכנזים מספר הספרדים‬
‫מפא"י (עבודה)‬
‫אחדות העבודה‬
‫מפ"ם‬
‫חירות‬
‫מפד"ל (דתיים‪-‬לאומנים)‬
‫מפלגה ליברלית ‪16‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪27‬‬
‫‪12‬‬
‫‪52‬‬
‫‪0‬‬
 ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬

‫נתונים אלה מסבירים מדוע טענו שהמפלגות הפוליטיות‬

‫‪.‬הישרא ליות הן מפלגות קולוניסטיות אשכנזיות מיסודן‬
‫אפליה במשטרה‬

‫הממשלה הישראלית מתרברבת במה שהיא טוענת שקיים‬

‫"שיווין" בקרב הקבוצות הגזעיות השונות במשטרה וטענה‬
‫שלשנת ‪ 1961‬שיעור הספרדים הגיע ל‪ 42.1-‬אחוז‪ 41.‬אחרי‬
‫כן את הנתון הגבוה הזה מערבבים עם השיעורים הנמוכים‬
‫של הספרדים במנגנוני הממשלה כדי להגדיל את‬
‫‪.‬הממוצע‬
‫דבר אחד בטוח עם זאת‪ :‬לספרדים מעולם לא הייתה‬
‫חיבה מופרזת לעבודה משטרתית‪ ,‬והצטרפו אל הכוחות‬
‫רק בגלל האבטלה‪ .‬זה גם היה לתועלתה של הממשלה‬
‫שהשתמשה בהם לדכא הפגנות של ספרדים‪ ,‬כפי‬
‫שהזכרנו‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המשטרה הינם תחת סמכותם של‬
‫הקצינים‪ ,‬שמרביתם הם אשכנזים‪ .‬בקרב ‪ 497‬הקצינים‪,‬‬
‫ישנם רק ‪ 35‬ספרדים או ‪ 7‬אחוז‪42.‬‬

‫אפליה בכוחות הביטחון‬

‫ישראל לא התחילה לבנות את כוחות הביטחון שלה ב‪-‬‬

‫‪ 1948‬כשהיא קמה כמדינה‪ ,‬אלא בתקופת המנדט הבריטי‬
‫כשהיא הקימה את "ההגנה" הרשמית‪-‬למחצה‪ .‬מרבית‬
‫התשתית של ההגנה‪ ,‬במיוחד כוח הקומנדו הפלמ"ח באה‬
‫מן הקיבוצים והיישובים האשכנזים השונים‪ ,‬היכן שמרבית‬
‫אנשי הצבא חיו והיכן שנמצאו מחסני התחמושת ומחנות‬
‫האימונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאז המנדט הבריטי‪ ,‬הממסד הצבאי‬
‫הציוני היה אשכנזי בצורה מכרעת‪ .‬ב‪ ,1948-‬כשהוכרזה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬שמו של ההגנה הפך לצבא הגנה לישראל‪,‬‬
‫‪.‬והמנהיגות האשכנזית שלו נשארה שלמה‬
‫אחת הסיבות להבאת היהודים הספרדים לפה הייתה‬
‫לצייד את המנגנון הצבאי בכוח אדם‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫הספרדים בצבא היו בעלי תפקידי שוליים כמו עובדי‬
‫מטבח‪ ,‬נהגים‪ ,‬עובדי תחזוקה צבאית‪ ,‬מנקים‪ ,‬חיילי בחיל‬
‫ההנדסה‪ ,‬קציני אספקה‪ ,‬וכיוצא באלה‪ .‬ביחידות הלוחמה‬
‫הם חייל רגלים וביחידות חיל השריון הם משרתים ככוחות‬
‫גיבוי לטנקים‪ .‬האשכנזים הם האלופים‪ ,‬קצינים וטייסים‪,‬‬
‫אנשי ההיסטוריה הצבאית‪ ,‬מפעילי הטילים והטנקים‪ ,‬או‬
‫קציני מודיעין צבאי ומומחים טכנולוגיים אחרים במנהיגות‬
‫הצבאית‪ .‬וכתוצאה‪ ,‬השירות הצבאי מקדם במידה רבה את‬
‫‪.‬הכשירות להעסקה עבור אשכנזים רבים לאחר שחרורם‬
‫אריה אליאב‪ ,‬סגן‪-‬השר האשכנזי המתון‪ ,‬העיד על‬
‫האפליה הזאת‪" .‬הם טוענים – וזוהי קלישאה ישנה –‬
‫שצה"ל (הצבא) הוא כור היתוך לכל קבוצות היהודים‬
‫מהתפוצות‪ .‬אך כמה מופתעים אנו כאשר אנו רואים שבתי‬
‫הספר לנהיגה של הצבא מלאים במזרחים‪ ,‬בעוד שבתי‬
‫הספר הימיים "לבנים" לחלוטין – שהיא השתקפות‬
‫אמיתית של החברה‪ .‬אני לא רוצה שיספרו לי על כמה‬
‫אלופי מישנה (ספרדים) וקצינים בכירים‪ .‬הם החריגים‬
‫שהוכיחו את הכלל‪43".‬‬
 ‫מוצא אתני של רבי‪-‬אלופים בצבא הישראלי (‪-1951‬‬
‫‪44)1973‬‬
‫שנה ‪1973 1970 1965 1960 1955 1951‬‬
‫אשכנזים‬
‫ספרדים ‪12‬‬
‫‪06‬‬
‫‪06‬‬
‫‪0 12‬‬
‫‪0 17‬‬
‫‪0 21‬‬
‫‪0‬‬
‫אפליה בהסתדרות (התאחדות האיגוד המקצועי)‬

‫אברהם עבאס‪ ,‬ממוצא סורי‪ ,‬חבר אחדות העבודה‪ ,‬טען‬

‫ש"לפני שבע שנים ההסתדרות החליטה לבטל את‬
‫הלשכה הספרדית שלה‪ ,‬בתקווה לקלוט פעילים ספרדים‬
‫לאיגוד‪ .‬אולם‪ ,‬מספר הפקידים הרשמיים הספרדים‬
‫באיגוד במהלך שבע השנים האחרונות היה פחות‬
‫מעשרה‪ ,‬על אף ההתרחבות של ההסתדרות בעקבות‬
‫ההגירה ההמונית (של הספרדים)‪ ".‬אחרי כן עבאס תוהה‪,‬‬
‫"מהו חלקם של הספרדים במזכירות של מועצות‬
‫הפועלים‪ ,‬במנגנון ההסתדרות ובמיזמים המסחריים שלה‬
‫כמו חברת סולל בונה‪ ,‬חברת כור‪ ,‬תנובה והמשביר‬
‫המרכזי‪ ".‬הוא מוסיף ש"לפני שנה וחצי‪ ,‬נערכה ועידה‬
‫בהסתדרות כדי לבחור בוועדות המינהל והביצוע‪ ,‬אולם‬
‫האם הרכב הזרועות הללו השתנה יחד עם המבנה הכללי‬
‫של החברות בהסתדרות? למפ"י יש תשעה חברים בוועדת‬
‫המינהל‪ ,‬כולם אשכנזים‪ .‬לא תמצא אף ספרדי אחד בכלל‬
 ‫המשלחות שנוסעות לחוץ לארץ‪ ,‬אפילו לא למדינות‬
‫אסלאמיות (כמו איראן ואינדונזיה)‪ ".‬הוועד הפועל של‬
‫ההסתדרות מורכב מתשעים חברים‪ ,‬הנחלקים בהתאם‬
‫‪:‬להשתייכות המפלגתית שלהם כדלקמן‬
‫מפא"י (עבודה)‪ 55 :‬מהם ‪ 5‬ספרדים‬
‫אחדות העבודה‪ 12 :‬חברים‪ ,‬מהם ‪ 3‬ספרדים‬
‫מפ"ם‪ 12 :‬חברים – כולם אשכנזים‪ .‬אותו דבר חל על שאר‬
‫‪.‬המפלגות‬
‫עבאס אינו מתייחס לטענות הציונים האשכנזים‬
‫שהספרדים אינם מוסמכים להיות בעלי תפקידים עם‬
‫אחריות גבוהה‪ .‬הוא חזר ואמר שהספרדים מוכשרים‬
‫לגמרי לבצע כל תפקיד שהוא‪ ,‬בתנאי שהם לא נתקלים‬
‫במדיניות של "הפרד ומשול"‪45.‬‬
‫שיעור הספרדים בוועדה המרכזית של ההסתדרות (‪1949-‬‬
‫‪46)1973‬‬
‫שנה ‪1973 1970 1966-69 1960-65 1955-59 1949‬‬
‫אחוז ‪25% 27.8% 27.8% 8.7% 0% 0%‬‬
‫שיעור הספרדים בוועד הפועל של ההסתדרות (‪1949-‬‬
‫‪ )1969‬לא כולל פלסטינים‪47‬‬
‫שנה ‪1969 1966 1960 1956 1949‬‬
‫אחוז ‪20.9% 16.9% 11.2% 8.8% 5.9%‬‬
‫שיעור היהודים הספרדים בדרגים הגבוהים של‬
‫ההסתדרות‪ ,‬לא כולל פלסטינים‪ ,‬היה ‪ 15.8%‬אחוז ב‪-‬‬
‫‪ ,1971‬או ‪ 37‬ספרדים לעומת ‪ 197‬אשכנזים‪ 48.‬היחס‬
‫הכלל‪-‬ארצי שלהם בהנהגת האיגוד המקצועי של‬
‫ההסתדרות היה אפס ב‪ ,1973-‬בזמן שהיו ‪ 42‬אשכנזים‬
‫בתפקידים הללו‪ 49.‬שיעור היהודים הספרדים בתפקידי‬
 ‫ניהול בפרויקטים התעשייתיים הגדולים שהיו בבעלות‬
‫ההסתדרות היה ‪ 3.6‬אחוז ב‪( 1970-‬זאת אומרת חמישה‬
‫ספרדים ל‪ 134 -‬מנהלים אשכנזים)‪ 50.‬בוועדת ההיגוי‬
‫ובמזכירות המיזם התעשייתי של ההסתדרות‪ ,‬המצב היה‬
‫‪:‬כדלקמן‬
‫שיעור הספרדים בוועדת ההיגוי ובמזכירות התשלובת‬
‫התעשייתית של ההסתדרות (חברת העובדים)‪51 1973 ,‬‬
‫מספר וועדת ההיגוי המזכירות‬
‫אשכנזים ‪32 11‬‬
‫ספרדים ‪1 0‬‬
‫אחוז הספרדים ‪3% 0%‬‬
‫אפליה בסוכנות היהודית ובוועד הפועל של תנועת‬
‫הציונות‬

‫אברהם עבאס כותב ששני הממסדים הללו קשרו קשר‬

‫עם המפלגות האשכנזיות להרחקת הספרדים מן‬
‫המוסדות הגבוהים של תנועת הציונות‪ .‬הוועד הפועל היה‬
‫מורכב מכמעט שמונים חברים והיה להם מספר רב של‬
‫נציגים‪ ,‬כמעט כולם אשכנזים‪52.‬‬
‫הרכב אתני בוועד הפועל של הסוכנות היהודית (‪1951-‬‬
‫‪53)1973‬‬
‫שנה ‪1973 1970 1965 1960 1955 1951‬‬
‫אשכנזים ‪12 11 11 12 12 12‬‬
‫ספרדים ‪1 1 1 0 0 0‬‬
‫אחוז הספרדים‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
 ‫‪8.3%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪7.7%‬‬
‫הרקע האתני של מנהלי מחלקות בסוכנות היהודית‬
‫(‪54)1951-1973‬‬
‫שנה ‪1973 1970 1965 1960 1955 1951‬‬
‫אשכנזים ‪16 13 21 21 20 28‬‬
‫ספרדים ‪1 0 1 0 1 1‬‬
‫אחוז הספרדים‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪4.8%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫לפי דעתי עמדתו של אברהם עבאס על הבעיה הזאת היא‬
‫נאיבית ושהתנועה הציונית הייתה‪ ,‬ועדיין הינה‪ ,‬אשכנזית‬
‫‪.‬ומנצלת את הרגשות‪ ,‬הממונות והדתיות של הספרדים‬
‫פרופ' סמי סמוחה מסכם את האפליה ‪-sociey 55 ,‬ב‬
‫בייצוג כדלקמן‪ :‬משאבים כמו הכנסה‪ ,‬חינוך ותעסוקה‬
‫נחלקים בין האשכנזים והספרדים ביחס בערך של ‪ 2‬ל‪.1-‬‬
‫השוני בכוח הוא אפילו גדול יותר‪ .‬לאשכנזים יש שליטה‬
‫מוחלטת על שלושת הכוחות המרכזיים במדינה‪ ,‬זאת‬
‫אומרת הממשלה‪ ,‬ההסתדרות והסוכנות היהודית‪ ,‬בנוסף‬
‫על הסקטורים הציבוריים והפרטיים של הכלכלה‪ .‬במדרגי‬
‫הביניים של הכוח הפער אפילו רחב יותר‪ ,‬עם יחס‬
‫אשכנזי‪/‬ספרדי של ‪ 5‬ל‪ .1-‬רק בממשל המקומי ישנו ייצוג‬
 ‫יחסי כמעט לכל הקהילות‪ ,‬אך לא שיווין‪ .‬האשכנזים גם‬
‫שולטים על החיים התרבותיים והעילית האשכנזית מנהלת‬
‫את החברה‪ .‬ספרי ההיסטוריה הנלמדים בבתי הספר‬
‫כמען ואין בהם איזכור על הספרדים במשך חמש מאות‬
‫השנים האחרונות‪ .‬הספרות העברית מתוחמת לעבודות‬
‫אשכנזיות‪ ,‬והמוסיקה שמלמדים היא מוזיקה אירופאית‪.‬‬
‫הדרך הקורקטית להתנהג בישראל היא הדרך האשכנזית‪,‬‬
‫והספרדים חשים לא במקומם שם‪ .‬הוא הוסיף‪ " ,‬אפילו‬
‫המעטים שהתירו להם להשתתף בממשלה עושים הרבה‬
‫תלונות על פעילויות מפלות‪56".‬‬
‫מדינת ישראל איננה המדינה של הספרדים‪ ,‬וזאת הסיבה‬
‫שהם התחילו לדרוש הגדרה‪-‬עצמית וקץ לשתלטנות‬
‫‪.‬האשכנזית ציונית‬

‫הערות‬
‫‪.‬אלישר‪ 291 ,1980 ,‬ו‪1. 292-‬‬
‫מ‪ .‬גרוחובסקי‪ ,‬לשכת מפא"י‪ 21 ,‬בפברואר ‪2. ,1949‬‬
‫‪.‬ארכיון מפלגת העבודה‬
‫‪.‬ראה שם ‪3.‬‬
‫‪.‬אלישר‪4. 310 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪5. 1960 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪6. 340 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪ 340 ,‬ו‪7. 341-‬‬
‫‪.‬אלישר‪8. 388 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬אבו שלמה‪ ,‬שבט ועם‪9. 1960 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪ 1954 ,‬ו‪10. 1958-‬‬
‫‪.‬אלישר‪11. 459-475 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬במאי ‪12. 17 1954‬‬
 ‫‪.‬יומן אישי‪ ,‬חלק ראשון‪13. 489 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪14. 471 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪15. 469 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪16. 475 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪17. 1973 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪18.‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ 22 ,‬ו‪19. 23-‬‬
‫‪.‬ראה שם‪20 24 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪21. 24 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪22. 25 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪23. 26 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪24. 310 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 24 ,‬באוקטובר ‪ 1980‬ו‪ 13-‬באפריל ‪25. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 7 ,‬בנובמבר ‪26. 1980‬‬
‫‪.‬סמוחה‪27. 310 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪ 311 ,1978 ,‬והעיתונות הישראלית ‪28.‬‬
‫‪.‬אברבם עבאס‪ ,‬שבט ועם‪29. 1958 ,‬‬
‫‪.‬פרס‪30. 126 ,1977 ,‬‬
‫‪.‬אברהם עבאס‪ ,‬שבט ועם‪31. 1958 ,‬‬
‫‪.‬אלישר‪ 332 ,1980 ,‬ו‪32. 333-‬‬
‫‪.‬סמוחה‪33. 313 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬משרד ראש הממשלה‪34. 1961 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪35. 167 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪36. 309 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪37. 314 ,‬‬
‫‪.‬אברהם עבאס‪ ,‬שבט ועם‪38. 1958 ,‬‬
‫‪.‬סמוחה‪39. 309 ,‬‬
 ‫‪.‬סמוחה‪40. 321-329 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬משטרת ישראל‪41. 1962 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪42.‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ 29 ,‬ו‪43. 30-‬‬
‫‪.‬סמוחה‪44. 313 ,1978 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪45. 1958 ,‬‬
‫‪.‬ארכיון ההסתדרות ‪46.‬‬
‫‪.‬ארכיון ההסתדרות ‪47.‬‬
‫‪.‬סמוחה‪48. 317 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪49. 318 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪50.‬‬
‫‪.‬סמוחה‪51. 320 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪52. 1958 ,‬‬
‫‪.‬שנתון ממשלת ישראל ‪53.‬‬
‫‪.‬שנתון ממשלת ישראל ‪54.‬‬
‫חברה‪" ,‬פנתרים שחורים‪ :‬הדילמה האתנית"‪ ,‬כרך ‪55. ,9‬‬
‫‪.‬מס' ‪ ,7‬מאי ‪ 34 ,1972‬ו‪35-‬‬
‫‪.‬סמוחה‪56. 194 ,1978 ,‬‬
 ‫פרק שביעי‬
‫אי‪-‬חינוך ודיכוי תרבותי‬

‫במהלך המאה שעברה‪ ,‬פרץ ויכוח נוקב בין החוגים‬

‫הליברלים ובין השמרנים בחברה הבריטית על החינוך של‬
‫ילדי מעמד הפועלים‪ .‬הריאקציונרים התנגדו לפתיחת בתי‬
‫ספר ממשלתיים כדי ללמד את ילדי הפועלים שמא‬
‫החינוך ירחיק אותם מעבודת כפיים‪ .‬הליברלים הדגישו‬
‫שהחינוך לפועלים היה חיוני להתפתחות התעשייה‪,‬‬
‫המסחר והחקלאות בתקופת המהפכה התעשייתית‪,‬‬
‫והחינוך בבית הספר היה אמצעי להשפעה ולשליטה‬
‫בחברה‪ .‬הליברלים ניצחו‪ ,‬וחינוך חובה יסודי הונהג‬
‫‪.‬לראשונה בבריטניה ב‪1870-‬‬
‫בתקופת המנדט הבריטי בפלסטינה‪ ,‬המנהיגות‬
‫ה"סוציאליסטית" הציונית תמכה בעמדה של השמרנים‬
‫המוזכרים למעלה‪ ,‬בהקשר לחינוך לגבי הספרדים‪ .‬אולם‬
‫הדבר לא תורגם למעשה על ידי חקיקת חוק המקדשת‬
‫אפליה‪ ,‬אלא על ידי הטלת שכר לימוד כל כך גבוה כדי‬
‫להקשות על הספרדים העניים לשלוח את ילדיהם לבית‬
‫הספר‪ .‬לכן שיעור הספרדים שהצליח לסיים את בית‬
‫הספר היסודי בתקופה הזאת היה רק ‪ 11‬אחוז‪ ,‬חלקם‬
‫בבתי ספר התיכוניים היה מתחת ל‪ 5-‬אחוז‪ ,‬והיחס‬
‫באוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה היה כמעט אפס‬
‫(ראה פרק שלישי)‪ .‬הדבר נבע מכך שה"סוציאליזם"‬
‫הציוני היה‪ ,‬ועדיין הינו‪ ,‬מוגבל‪ ,‬כלומר‪" ,‬לא ליצוא"‬
‫לספרדים או לעם הפלסטיני‪ .‬בהקשר הזה המנהיגות‬
‫הציונית‪ ,‬מן הימין ומן השמאל‪ ,‬נשארה מושפעת מן‬
‫הדעות של מקום הולדתה וסביבתה המקורית – רוסיה‬
 ‫‪.‬הצארית‪/‬פולין‬
‫לאחר הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬מנהיגי העבודה התחילו‬
‫להיות מושפעים מהשקפותיהם של אינטלקטואלים‬
‫מערביים‪ ,‬ובסופו של דבר בתחילת שנות החמישים‬
‫הכנסת החליטה להפוך את החינוך היסודי לחובה ובחינם‬
‫(עלינו לציין שהמדינות הערביות שישראל ראתה בהם‬
‫"ריאקציונריות" ו"פיאודליות" נתנו חינם לאזרחים שלהם‬
‫מאז שנות העשרים)‪ .‬רמת החינוך של הספרדים שהיגרו‬
‫לישראל לאחר ‪ 1948‬הייתה הרבה יותר גבוהה מזו של‬
‫‪.‬הספרדים שחיו בישראל בתקופת המנדט הבריטי‬
‫אף על פי שחקיקת הכנסת בהקשר לחינוך היסודי הייתה‬
‫צעד קדימה‪ ,‬למעשה היא לא הייתה לא "חובה" ולא‬
‫"חינם" – גרוע מזה‪ ,‬הממסד השולט השתמש בבתי ספר‬
‫‪.‬כשיטה להתניה ודיכוי תרבותי‬
‫ברמה של גן‪-‬הילדים‪ ,‬כלומר עד גיל שש‪ ,‬שכר הלימוד‬
‫נשאר גבוה‪ ,‬למעט בגילאי ‪ .5-6‬ב‪ 1980-‬העלות הייתה ‪28£‬‬
‫סטרלינג לילד לחודש‪ 1,‬פירוש הדבר שרוב הילדים‬
‫הספרדים בקבוצת גילאים זו המשיכו ללא כל חינוך‪ .‬בו‬
‫זמנ ית הוריהם של הילדים הללו שילמו מיסים לממשלה‬
‫שהשתמשה בהם כדי לתמוך בחינוך האוניברסיטאי‬
‫שבהם ‪ 90‬אחוז מהסטודנטים ו‪ 100-‬אחוז מהפרופסורים‬
‫היו אשכנזים‪ .‬כאשר ילד אשכנזי וספרדי נכנסים לכיתה‬
‫הראשונה היסודית‪ ,‬בגיל שש‪ ,‬ההבדל בהיערכות לבית‬
‫הספר מיד ניכר‪ .‬הילד האשכנזי כבר קיבל שנים של חינוך‬
‫בגן‪ ,‬בשעה שהילד הספרדי בילה את הזמן הזה בבית או‬
‫נשאר לשחק ברחוב בשעה שאמו הולכת לעבוד בניקיון‬
‫בתיהם של סוציאליסטים ואנשי עסקים אשכנזים‪ .‬אם‬
 ‫ניקח בחשבון את ההבדלים הכלכליים‪ ,‬תנאי המחייה‬
‫והתנאים החברתיים‪ ,‬ואת הצריכה התזונתית של הילדים‪,‬‬
‫אנו נראה שהפער ביניהם נוצר כבר הרבה זמן לפני שהם‬
‫מתחילים את בית הספר‪ .‬ומשם והלאה הוא רק מתרחב‬
‫משנה לשנה‪ ,‬והופך את התחרות ההוגנת לבלתי אפשרית‪.‬‬
‫הפער בין הדורות שנולדו בישראל הוא גדול בהרבה‬
‫מהפער בין הדורות שבאו מחוץ לארץ‪ .‬בישראל התפתחו‬
‫שני עמים המתעלמים אחד מן השני‪ ,‬לא רק ברמת‬
‫המעמד‪ ,‬אלא גם מבחינה תרבותית‪ .‬הרשויות טוענות‬
‫שהחינוך היסודי (מגיל ‪ 6‬עד ‪ )14‬הוא חינם‪ ,‬אך הוריהם‬
‫‪:‬של התלמידים צריכים לשלם עבור השירותים הבאים‬
‫דמי הרשמה ‪1.‬‬
‫הוצאות על הבניין של בית הספר ‪2.‬‬
‫דמי וועד הורים‪-‬מורים ‪3.‬‬
‫מוזיקה‪ ,‬דרמה‪ ,‬מחול ונושאים מיוחדים אחרים ‪4.‬‬
‫מס חינוך ממשלתי ‪5.‬‬
‫ביטוח חיים לילד ‪6.‬‬
‫ציוד עבור נושאים מקצועיים ‪7.‬‬
‫טיולי בתי הספר ‪8.‬‬
‫דמי רפואת שיניים בבית הספר ‪9.‬‬
‫שירותי בריאות ושירותים כלליים אחרים‪10.‬‬
‫ספרי לימוד וחוברות תרגילים‪ ,‬עטים ומדים של בית ‪11.‬‬
‫הספר‬
‫מס חינוך עירוני מקומי‪12.2.‬‬

‫בחטיבות הביניים‪ ,‬כלומר בין הכיתות ה‪ 9-‬וה‪ ,12-‬בנוסף‬

‫להוצאות הנזכרות לעיל‪ ,‬או מרביתם‪ ,‬ההורים חויבו לשלם‬
‫תשלומים מופרזים מתקופת המנדט הבריטי עד ‪ .1978‬אם‬
‫כי תשלומים אלו הוטלו באופן יחסי להכנסה של ההורים‪,‬‬
‫רוב הספרדים לא יכלו לעמוד בהם‪ .‬שלמה בן יעקב‬
‫העריך ששיעור התלמידים הספרדים בחטיבות הביניים‬
‫(מלבד בתי הספר המקצועיים) מעולם לא היה יותר מ‪2-3-‬‬
‫אחוזים כתוצאה מכך‪ 3.‬ד"ר סמילנסקי הבחין שמתוך‬
‫‪ 1,300‬תלמידי חטיבת הביניים בתל‪-‬אביב היו רק ‪13‬‬
‫ספרדים‪ ,‬ושליש מכל התלמידים בין הגילאים ‪ 6-13‬אינם‬
‫הולכים לבית הספר‪ ,‬למרות שהנוכחות היא חובה‪ ,‬ו‪95-‬‬
‫אחוז מהתלמידים עוזבים את בית הספר בסוף כיתה ד'‬
‫(קרי‪ ,‬בגיל ‪ .)10‬המצב הזה התקיים בבאר שבע‪ ,‬ברוב‬
‫המחנות‪ ,‬שכונות העוני ועיירות הפיתוח המאוכלסות‬
‫בספרדים‪4.‬‬
‫ב‪ 1978-‬התשלומים בחטיבות הביניים בוטלו בעד מיסוי‬
‫בתי הספר של חטיבות הביניים שהוטלו על כל התושבים‪.‬‬
‫רוב המס הזה שולם על ידי העובדים ולא על ידי אנשי‬
‫עסקים ותעשיינים‪ .‬העובדים שילמו ‪ 0.3‬אחוז משכרם‪,‬‬
‫המעבידים שילמו ‪ 0.1‬אחוז מהכנסתם והתעשיינים שילמו‬
‫‪ 0.4‬אחוז מהכנסתם‪ .‬העיתון הליברלי הארץ אשר פרסם‬
‫את הנתונים הללו ב‪ 21-‬במאי ‪ ,1982‬הוסיף שהנטל‬
‫מהמיסים הללו היה גדול יותר על העניים מאשר על‬
‫מעמד‪-‬הביניים או המעמד הגבוה וקרא לביטולם‪ .‬בנוסף‬
‫למס זה‪ ,‬ההורים היו חייבים לשלם במלואם גם את‬
‫‪.‬ההוצאות שהוזכרו למעלה‬
‫בתקציב של שנת ‪ ,1986/1987‬בוטל חינוך החינם בבתי‬
‫הספר להשכלה תיכונית ומס השקול ל‪ 60$-‬הוטל על כל‬
‫משפחה ומשפחה עם ילד אחד בבית הספר‪ ,‬או ‪120$‬‬
‫למשפחות עם יותר מילד אחד בבית הספר‪ .‬וכך חינוך‬
 ‫‪".‬חינם" באופן רשמי‪ ,‬מצא את מותו‬
‫מאז תקופת המנדט‪ ,‬סטודנטים באוניברסיטה היו חייבים‬
‫לשלם תשלומים ובנוסף לכך לשלם עבור מעונות וספרים‬
‫וכיוצא באלה‪ .‬בישראל העלייה בתשלומי שכר‬
‫‪:‬לאוניברסיטה הייתה כך‬
‫מינימום ‪ 40£‬סטרלינג ‪1949‬‬
‫סטרלינג‪1979/1980 225£ 6‬‬
‫סטרלינג ‪1980/1981 500£‬‬
‫סטרלינג‪1983 700£ 7‬‬
‫העיתון הסביר שתושבי עיירות הפיתוח וילדים ממשפחות‬
‫מרובות ילדים היו צריכים לשלם רק מחצית או שני שליש‬
‫‪.‬מהתשלומים האלה‬
‫‪1985/1986 1,100$8‬‬
‫‪.‬וכך הלאה ‪1987 1,250$,‬‬

‫ב‪ 1987-‬משרד האוצר דרש תשלומים של ‪ 1,650$‬לשנה‬

‫בעוד שהסטודנטים דורשים תשלומים של ‪( .800$‬ב‪17-‬‬
‫במאי ‪ 1987‬הממשלה הוציאה צו שסטודנטים יהודים‬
‫צריכים לשלם ‪ ,1,350$‬והסטודנטים הפלסטינים ‪1,550$‬‬
‫לשנה‪ .‬לאחר מכן האוניברסיטאות החליטו להטיל תשלום‬
‫של ‪ 2,000$‬על כל הסטודנטים‪ )9.‬בגלל הסיבה הזאת היו‬
‫הפגנות אלימות והתנגשויות בקרב הסטודנטים וכוחות‬
‫הביטחון‪10.‬‬
‫למרות שהם קיבלו סיוע ממשלתי‪ ,‬הוצאות הלימודים‬
‫באוניברסיטה הצליחו להרחיק את רובם המכריע של‬
‫ספרדים ופלסטינים מוכשרים‪ .‬בהתאם לאברהם עבאס‪,‬‬
‫שיעור הסטודנטים הספרדים באוניברסיטה העברית לא‬
‫היה אפילו ‪ 5‬אחוז ב‪ 1957-‬ובטכניון הוא היה רק ‪ 3‬אחוז‪,‬‬
 ‫בשעה שהם היו אז ‪ 55‬אחוזים מהאוכלוסייה‪ 11.‬מנהיגי‬
‫יהדות הספרדים ביקשו תרומות מהיהודים הספרדים בחוץ‬
‫לארץ כדי לסייע לעניים לרכוש השכלה תיכונית וגבוהה‬
‫יותר‪ ,‬אולם הסוכנות היהודית חששה שצעד כזה יפחית‬
‫את התרומות הנאספים בחוץ לארץ על ידי הממסד הציוני‪.‬‬
‫ולכן היא נטלה פיקוד על מהלך חדש והציבה שיטה של‬
‫מענקים ללימודים‪ ,‬הממומנים על ידי הממשלה והסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬ב‪ 1,500 1954-‬מענקים ניתנו לתלמידים בערך‬
‫כללי של ‪ 145,000‬לירות ישראליות‪ 12.‬בין ‪1954-1958‬‬
‫‪ 15,000‬מענקים ניתנו והממשלה יחד עם הסוכנות היהודית‬
‫מינו וועדה מבצעת לנהל את התוכנית‪ ,‬שחבריה היו באופן‬
‫טבעי כמעט כולם אשכנזים‪ .‬הוקמה מועצה מבצעת עבור‬
‫התוכנית‪ ,‬אולם לאף ספרדי לא הותר להשתתף בה‪.‬‬
‫אפשרו להם להשתתף רק במועצה המייעצת שלא‬
‫הפעילה השפעה או סמכות‪ .‬ב‪ 1957-‬הסכום הכולל של‬
‫המענקים הגיע ל‪ 612,000-‬לירות ישראליות‪ ,‬עם עדיפות‬
‫שניתנה לתלמידים בבתי ספר מקצועיים או חקלאיים –‬
‫אשר שירתה את תיעול הספרדים הרחק מהאקדמיה‬
‫ולקראת הכשרה מקצועית‪ .‬משמעות גודלם הקטן של‬
‫המענקים הייתה שהתשלומים עבור השכלה תיכונית‬
‫הופחתו רק על ידי שליש בערך‪ .‬אלה שלא קיבלו מענקים‬
‫עדיין היו צריכים לשלם את תשלומי בית הספר במלואם‪,‬‬
‫אשר אילצו מספרים משמעותיים לנשור‪ .‬מטרת התוכנית‬
‫הייתה לסייע לספרדים‪ ,‬אבל במציאות מעל רבע‬
‫מהתלמידים היו ממוצא אשכנזי בסך של ‪ 1,336‬תלמידים‬
‫אשכנזים בתוכנית בהשוואה ל‪ 4.005-‬ספרדים‪ .‬רק ‪ 5‬אחוז‬
‫מהמעורבים בתוכנית קיבלו מענקים לאוניברסיטה‪ ,‬כך‬
 ‫שזה ברור שהמדיניות לא הייתה לסייע לספרדים לרכוש‬
‫חינוך גבוה יותר‪ .‬וכך‪ ,‬למרות כל הלמות התופים אודות‬
‫מענקים‪ ,‬רק שיעור קטן מהספרדים נכלל‪ ,‬והסטודנטים‬
‫הספרדים ייצגו רק ‪ 6‬אחוזים ממרכב הסטודנטים בבתי‬
‫הספר התיכוניים האקדמיים ב‪ ,1957-‬זאת אומרת ‪ 3‬אחוזים‬
‫של עלייה במהלך חמשת השנים הקודמות‪ .‬אם ניקח‬
‫בחשבון את הגידול הטבעי וההגירה ההמונית – זאת‬
‫אומרת‪ ,‬העלייה בשיעור הספרדים באוכלוסייה – אנו‬
‫יכולים לסכם שהעלייה בשיעור הספרדים בבתי הספר‬
‫התיכוניים הייתה זניחה‪ .‬גודל המענק הייתה משתנה‬
‫בהתאם למצב הכלכלי של התלמיד‪ ,‬וחלקו הגדול של‬
‫המענק כיסה רק על חלק מתשלומי שכר הלימוד‪13.‬‬
‫‪.‬הייתה זו טיפה בים‬
‫הנתונים הבאים מראים כיצד אחוז הספרדים בחינוך‬
‫הישראלי – בסקטור היהודי – פוחת ככל שהכיתות‬
‫‪.‬גובהות‬
‫יסודי ‪52%‬‬
‫כיתה ט' תיכון (גיל ‪15.8% )15‬‬
‫כיתה י' ‪13.5%‬‬
‫כיתה יא' ‪9.8%‬‬
‫כיתה יב' ‪7.8%‬‬
‫האוניברסיטה העברית ‪5%‬‬
‫הטכניון ‪3%‬‬

‫אברהם עבאס‪ ,‬שפרסם את הנתונים האלה ב‪ ,1958-‬תהה‬

‫כיצד הקהילות היהודיות יכולות להשתלב וליצור עם אחד‬
‫בזמן שהפער בין שתי הקהילות הולך ומעמיק משנה‬
‫לשנה‪ 14.‬אפילו בבתי הספר המקצועיים שיעור הספרדים‬
 ‫לא עבר את ה‪ 17-‬אחוזים‪ ,‬ונתון זה לא כולל את כל‬
‫התלמידים בבתי ספר בקיבוץ או אולפן‪ 15.‬עלינו גם לציין‬
‫שסך הכל שיעור התלמידים בבתי הספר התיכוניים‬
‫בערים הגדולות‪ ,‬ששם האשכנזים מהווים את השיעור‬
‫הגדול של האוכלוסייה‪ ,‬היה ‪ 14.1‬אחוז‪ .‬במחנות הספרדים‬
‫היחס היה רק ‪ 1‬אחוז‪ .‬בן גוריון הודה שהשכלה תיכונית‪,‬‬
‫אם אקדמית או מקצועית‪ ,‬הייתה פריבילגיה של מעטי‬
‫מספר‪ .‬שושנה ארבלי חברת כנסת טענה שהספרדים‬
‫שהגיעו לכיתה יב' בבית ספר תיכון (בני ‪ )17‬באו בעיקר‬
‫ממשפחות אמידות שהיו תושבי פלסטינה לפני הקמת‬
‫המדינה‪16.‬‬
‫הטבלה הבאה מראה את ההרכב האתני של‬
‫‪:‬האוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון בחיפה‬
‫סטודנטים באוניברסיטה העברית בהתאם לארץ מוצא ורק‬
‫אתני‪17 1957 ,‬‬
‫ארץ מוצא קבוצה מספר אחוז‬
‫ישראל בעיקר אשכנזים ‪1,888‬‬
‫מזרח אירופה אשכנזים ‪837‬‬
‫מערב אירופה אשכנזים ‪350‬‬
‫אמריקה אשכנזים ‪83‬‬
‫סוריה ולבנון ספרדים ‪12‬‬
‫עיראק ספרדים ‪96‬‬
‫תורכיה ספרדים ‪13‬‬
‫תימן ועאדן ספרדים ‪6‬‬
‫מצרים ספרדים ‪24‬‬
‫צפון אפריקה ספרדים ‪9‬‬
‫ארצות אסיה אחרות ספרדים ‪16‬‬
‫סך הכל שיעור הספרדים באוניברסיטה עברית = ‪5.3%‬‬
‫סך הכל שיעור האשכנזים באוניברסיטה העברית =‬
‫‪94.7%‬‬

‫סטודנטים בטכניון בחיפה לפי ארץ מוצא‪18 1957 ,‬‬

‫ארץ מוצא קבוצה מספר‬
‫ישראל בעיקר אשכנזים ‪277‬‬
‫מזרח אירופה אשכנזים ‪110‬‬
‫מערב אירופה אשכנזים ‪29‬‬
‫אמריקה ודרום אפריקה אשכנזים ‪6‬‬
‫סוריה ספרדים ‪0‬‬
‫תורכיה ספרדים ‪2‬‬
‫תימן ועאדן ספרדים ‪0‬‬
‫מצרים ספרדים ‪2‬‬
‫צפון אפריקה ספרדים ‪3‬‬
‫עיראק ספרדים ‪6‬‬
‫ארצות אסיה אחרות ספרדים ‪1‬‬

‫אחוז האשכנזים = ‪97%‬‬

‫אחוז הספרדים = ‪3%‬‬
‫יצחק משה עמנואל ציין שהממשלה מכוונת את‬
‫התלמידים הספרדים כלפי השכלה טכנית ולא אקדמית‪,‬‬
‫כפי שהולם את התפקיד שנקבע עבורם במדינת ישראל‪.‬‬
‫בכל כיתה זו אחר זו בבית הספר‪ ,‬שיעור התלמידים‬
‫הספרדים יורד‪ ,‬כפי שהנתונים הבאים‪ ,‬בסקטור היהודי‪,‬‬
‫‪:‬מוכיחים‬
‫בתי ספר יסודיים ‪53.2%‬‬
‫הכיתות האחרונות של בית הספר היסודי ‪3 41%‬‬
 ‫כיתה ראשונה של בית ספר תיכון (גילאים ‪22% )14-15‬‬
‫כיתה רביעית של בית ספר תיכון (גיל ‪8.8% )18‬‬
‫בתי ספר תיכון ריאליים ‪7.8%‬‬
‫האוניברסיטה העברית ‪5.2%‬‬
‫הטכניון בחיפה ‪4.5%‬‬

‫נתונים אלו מראים את התנאים שהיו קיימים ב‪ ,1959-‬אלא‬

‫שחשוב להשוות את שיעור הספרדים בבתי הספר‬
‫התיכוניים הריאליים עם השיעור בבתי הספר התיכוניים‬
‫‪:‬המקצועיים באותו זמן‬
‫בתי ספר תיכוניים ריאליים ‪7.8%‬‬
‫בתי ספר תיכוניים מקצועיים ‪42%‬‬
‫בתי ספר תיכוניים חקלאיים ‪48%‬‬

‫עמנואל אומר ש"שיעור הבנים והבנות בבתי הספר‬

‫התיכוניים עולה במהירות‪ .‬ב‪ 1960-‬קבוצה זו היוותה ‪25‬‬
‫אחוז‪ ,‬לשנת ‪ 1964‬היא תהייה ‪ 64‬אחוז‪ ,‬אולם אם מצב‬
‫התעסוקה לא ישתפר וחינוך חינם לא יהיה זמין אז פשוט‬
‫נראה עלייה במספר מי שלא לומדים ואף לא עובדים‪19".‬‬
‫במהדורה מוקדמת יותר של שבט ועם עמנואל כתב‬
‫שרובם המכריע של התלמידים בבתי הספר במחוז הצפוני‬
‫של תל‪-‬אביב היו אשכנזים‪ ,‬בעוד שרובם המכריע במוזות‬
‫הדרומיים היו ספרדים‪ ,‬המרמזים על הפרדה אתנית והשוני‬
‫בין איכות בתי הספר בשני המחוזות‪ .‬הוא ממשיך לדבר‬
‫על אפליה גזענית בהעסקת המורים וכפיית מורים‬
‫אשכנזים על תלמידים ספרדים‪ .‬בתל אביב יפו לדוגמא‪,‬‬
‫ישנם ‪ 106‬מנהלי ביתי ספר‪ ,‬שמהם רק ‪ 5‬הם ספרדים‪.‬‬
‫הוא השתמש בנתונים ישראליים רשמיים של ‪ 1955‬כדי‬
 ‫להראות ששיעור המורים ממוצא ספרדי היה ‪ 9.8‬אחוזים‬
‫בלבד‪20.‬‬
‫אוכלוסיית בית הספר עלתה מ‪ 140,000-‬ב‪ 1948-‬ל‪-‬‬
‫‪ 540,000‬ב‪ 21 .1958-‬בבירור‪ ,‬ההגירה ההמונית סיפקה‬
‫לאשכנזים משרות רבות בתחום החינוך‪ .‬לשנת ‪1972‬‬
‫מספר האנשים שעבדו בשטח הזה היה ‪ 8‬אחוזים מן‬
‫האוכלוסייה העובדת‪ 22.‬שיעור המורים הספרדים ברמת‬
‫בתי הספר התיכוניים היה ‪ 3‬או ‪ 5‬אחוזים‪ ,‬שיעורם בקרב‬
‫המורים במכללות החינוך היה ‪ 2‬אחוז‪ 23.‬וברמת‬
‫האוניברסיטה כמעט אף אחד‪ ,‬אולם הותר לספרדים‬
‫להוות ‪ 20‬אחוז מצוות המורים בבתי ספר ערב לעובדים‪24.‬‬
‫ב‪ 1953-‬היו שני ספרדים מתוך ‪ 67‬מנהלי בתי ספר תיכון‪.‬‬
‫בבתי ספר מקצועיים ובמכללות לחינוך לא היה שם אחד‪,‬‬
‫אבל הם היו ‪ 14‬אחוז בבתי הספר היסודיים‪ 25.‬בבתי‬
‫הספר שמחוץ לעיר בעיירות הפיתוח והמושבים וכיוצא‬
‫באלה‪ ,‬שהיו ברמה נמוכה יותר ואשר שם התנאים היו‬
‫‪.‬קשים‪ ,‬שיעור המורים הספרדים היה גבוה יותר‬
‫משרד החינוך השתמש בפיטורים שרירותיים כדי להרחיק‬
‫את הספרדים ממקצוע ההוראה‪ .‬הוא יצר קשיים תמידיים‪,‬‬
‫העסיק מורים ספרדים על בסיס זמני והחתים אותם על‬
‫הסכם כל שנה הקובע תנאי שהם מחפשים עבודה זמנית‪,‬‬
‫אחרת לא היו מעסיקים אותם מחדש‪ .‬בנוסף לכך הוא‬
‫השתמש בשיטות שונות להרוס את ביטחונם העצמי של‬
‫‪.‬המורים הללו והשפלתם‬
‫עובדה זו איננה מהווה רק אפליה נגד ספרדים‪ ,‬אלא היא‬
‫גם אחת הסיבות לקצב הנשירה בקרב התלמידים‬
‫הספרדים‪ ,‬כי בישראל ישנם מורים אשכנזים רבים‬
 ‫המתייחסים לילדים האלה בשפלות‪ .‬המורים האשכנזים‬
‫אינם יודעים דבר אודות תרבותם של תלמידיהם‬
‫הספרדים‪ ,‬לעיתים לרוב הם לא מעוניינים בגורלם של‬
‫הילדים הללו ואף לא במצוקתם‪ .‬פער פסיכולוגי ותרבותי‬
‫אם כן עולה בין התלמידים למוריהם ובעיות של משמעת‬
‫‪.‬וניכור מתעוררות המסתיימות עם נשירתם מבית הספר‬
‫עמנואל מאשר שעל אף העובדה שד"ר הנדל – מפקח על‬
‫בתי הספר התיכוניים – הודה שהספרדים היוו את החתך‬
‫החשוב ביותר ביהדות עד המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬מלמדים‬
‫רק היסטוריה וספרות אשכנזית‪ .‬תוכניות הלימודים‬
‫מתעלמות מן ההיסטוריה והתרבות של הספרדים‬
‫ומרוכזות על ההיסטוריה והתרבות של האשכנזים ועל‬
‫חייהם בגטאות במזרח אירופה‪ .‬באופן טבעי התלמידים‬
‫הספרדים מוצאים את הנושאים הללו משעממים וזה‬
‫מסביר את הסיבה לעליית קצב הנשירה ככול שעולים‬
‫בכיתה‪ .‬עמנואל מתבסס על המחקר של משה סמילנסקי‬
‫על ההרכב האתני של החינוך בישראל‪ 26,‬שהוא אותו‬
‫‪.‬מחקר שהשתמש בו אברהם עבאס‬
‫במהדורה של ‪ ,1973‬כתב העת הספרדי שבט ועם חזר‬
‫ואמר שתוכניות הלימודים בבתי הספר הציוניים אינן‬
‫מתאימות לתלמידים הספרדים‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬ההורים‬
‫הספרדים אינם יכולים לעזור לילדיהם בשיעורי הבית‬
‫בנושאים הללו‪ .‬תוכניות לימודים אשכנזיות אלו נועדו כדי‬
‫למגר את הזהות הספרדית ולהקל על המעמד השולט‬
‫לכפות את סמכותו והשפעתו‪ .‬פרופסור בצלאל רוט טוען‬
‫שהיהדות הספרדית נעלמה מן ההיסטוריה הכתובה –‬
‫בכך הוא מתכוון ההיסטוריה שנכתבה עבור תוכניות‬
 ‫‪.‬הלימודים לבתי הספר של ישראל‬
‫מטי רונן חושב ש"עניותו של היהודי הספרדי אינה מתירה‬
‫לו לרכוש השכלה כלשהי‪ ,‬וזה אינו מאפשר לו להעלות‬
‫את רמת החיים שלו‪ .‬יסודות הפער הזה בין הספרדי‬
‫והאשכנזי ימשיכו מתוך הכרח להתפתח רחוק מאי‪-‬פעם‪,‬‬
‫ולהפוך את פריצת המעגל הסגור של העוני לבלתי‬
‫אפשרית‪ .‬לכן הספרדי סבור שהחברה האשכנזית בלתי‪-‬‬
‫הוגנת והוא מנסה להתנגד לה באמצעים שנחשבו לבלתי‬
‫מתורבתים ופליליים‪27".‬‬

‫הגורמים לכישלון החינוכי‬

‫הכישלון הנמרץ של היהודים הספרדים בתחום החינוך לא‬
‫היה תוצאה של "המוצא המזרח תיכוני הבלתי מתורבת‬
‫והפרימיטיבי שלהם"‪ ,‬כפי שהשליטים הציונים טוענים‪,‬‬
‫אלא הוא התרחש בעקבות המדיניות הקולוניאלית של אי‪-‬‬
‫חינוך ודיכוי תרבותי שכוונה נגדם ונגד העם הפלסטיני‪.‬‬
‫להלן סיכום הסיבות לכישלון זה ברמות השונות של‬
‫‪.‬החינוך‬
‫שכר לימוד ותשלומים לבית הספר‪ .‬מגן הילדים ועד ‪1.‬‬
‫‪.‬האוניברסיטה‪ ,‬אלה מהווים נטל כבד‬
‫עוני‪ .‬תנאים של עוני ורעב וצפיפות יתר בדיור מעורער ‪2.‬‬
‫של דירות קטנות אינם מעודדים את הילד בבית הספר או‬
‫מאפשרים לו לעשות את שיעורי הבית‪ .‬פעמים לרוב‬
‫המשפחות זקוקות לילדיהם לעזוב את בית הספר ולצאת‬
‫לעבוד כדי לעזור כלכלית‪ .‬יצחק יטיב טען‪ 28‬שההכנסה‬
‫החודשית למשפחה מזרחית הייתה ‪ 10-20‬לירות ישראליות‬
‫‪I‬באותו זמן‪ 1£ ,‬סטרלינג הייתה שווה ל‪ (8£-‬בממוצע‬
‫בשעה שההכנסה האשכנזית הייתה פי ‪),‬לירות ישראליות‬
‫עשר יותר‪ .‬תוצאה אחת של העוני הזה היא אולי ליצור שני‬
‫עמים המתחרים זה בזה בישראל‪ ,‬עם כל הסכנות‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬לא יהיה כל טעם בשחזור טבלאות הכנסה‬
‫רשמיות של הממשלה מאחר שהן עוסקות רק ב"ממוצע"‪,‬‬
‫והממוצע תמיד מוליך שולל (ראה פרק תשיעי על קוטביות‬
‫חברתית)‪ .‬המדיניות של התרוששות הספרדי והפיכתו‬
‫לדלת‪-‬העם אינה יכולה להיות נפרדת ממדיניות של אי‪-‬‬
‫‪.‬חינוך ודיכוי תרבותי‬
‫רמת החינוך בבתי הספר הספרדים בחגורה השחורה‪3. ,‬‬
‫בעיירות הפיתוח‪ ,‬המושבים והמחנות‪ ,‬היא נמוכה מאוד‬
‫בהשוואה לבתי הספר של האשכנזים‪ ,‬עקב איכות‬
‫המבנים של בתי הספר‪ ,‬מספר חדרי הכיתות‪ ,‬איכות הציוד‬
‫החינוכי‪ ,‬מספר התלמידים לכיתה ואיכות המורים עצמם‪.‬‬
‫מספר מורי בתי הספר היסודי שחסרים היו להם‬
‫הכישורים הנחוצים היה ‪ 40‬אחוז ב‪ ,1958-‬ומורים אלה‪,‬‬
‫חלק מהם היו חיילים‪ ,‬לימדו בבתי הספר הספרדים‪29.‬‬
‫בבני ברק‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כיתה של מאה תלמידים הייתה‬
‫צריכה ללמוד בתוך מקלט מהתקפה אווירית בגלל מחסור‬
‫בכיתות לימוד‪ 30.‬לפני כמה שנים‪ ,‬משרד החינוך החל‬
‫להסיע תלמידים ספרדים משכונות המצוקה לבתי ספר‬
‫אשכנזים‪ ,‬בתקווה "לשלב" אותם‪ .‬דחסו אותם לתוך כיתות‬
‫‪".‬מיוחדות" והתעללו בהם‪ ,‬וגרמו לאלימות אתנית‬
‫ב‪ 7-‬במרץ ‪ ,1979‬הארץ כתב אודות קרבות כאלה בבית‬
‫ספר ברמת השרון‪ .‬העיתון תיאר בית ספר מספר ‪14‬‬
‫בשיכון דן על יד תל‪-‬אביב‪ .‬העיתון ציין שהמיזוג הגזעי לא‬
‫הצליח ברוב המקרים ושהתלמידים משתי הקהילות לא‬
‫הפכו לחברתיים ואף לא ביקרו אחד את השני‪ .‬מאחר‬
‫שתלמידים משכונות המצוקה לא היו לפני זה בבית ספר‬
‫אקדמי‪ ,‬הם עמדו בפני קשיים רבים עם השיטות‬
‫האקדמיות המסורתיות‪ .‬לכן הם נכשלו בלימודיהם ונטו‬
‫לייאוש וזעם‪ ,‬במיוחד כלפי השחצנות וההתחסדות של‬
‫התלמידים האשכנזים ‪ .‬המורים היו מנסים לנטוש את‬
‫התלמידים החלשים ולהתרכז על קידומם של התלמידים‬
‫האשכנזים‪ .‬יועצת בית הספר‪ ,‬נעמי נאווי‪ ,‬הגיבה על‬
‫הנושאים הללו ש"המיזוג הגזעי חיוני אם אנחנו רוצים‬
‫למנוע התפוצצות חברתית‪ .‬אולם בתי הספר אינם יכולים‬
‫להסתדר בעצמם‪ .‬השילוב חייב להיעשות עוד בשלבי גן‬
‫הילדים ובחברה בכלל… המכשול העיקרי הוא הגזענות‬
‫שהתלמידים האשכנזים לומדים ממשפחותיהם‪31".‬‬
‫ל‪ .‬רם‪ ,‬סטודנטית‪ ,‬כתבה דו"ח מפורט שהופיע בזו הדרך‬
‫ב‪ 5-‬באוקטובר ‪ ,1983‬שבו היא מתארת את המצב הטרגי‬
‫של התלמידים הספרדים בבית הספר המקיף בקטמון‬
‫בירושלים‪ .‬היא דיברה על ההשפלה והבוז שהם נחשפו‬
‫א ליהם מהמורים והתלמידים האשכנזים וכתבה שכמה‬
‫מחברותיה התחילו לעשות רושם במבטא אשכנזי‬
‫ולהתבייש במשפחתן וברקע ה"פרימיטיבי" שלהן‪.‬‬
‫התלמידים שדבקו בזהותם לא היו פופולאריים אצל‬
‫ההנהלה‪ .‬היא תיארה כיצד מנהלת בית הספר התעקשה‬
‫על הצבת הספרדים בכיתות לא‪-‬אקדמיות והרחקתם‬
‫ממתמטיקה ומדע‪ .‬רק לשישה מתוך הארבעים תלמידים‬
‫אפשרו לגשת לבחינות הסופיות של בית הספר התיכון‪,‬‬
‫‪.‬הבגרות‬
‫תוכניות הלימודים של בתי הספר‪ .‬כבר הזכרנו קודם ‪4.‬‬
‫שתוכניות הלימודים של בתי הספר מתעלמות‬
 ‫מההיסטוריה והתרבות הספרדית ופועלות להשמדת‬
‫זהותם התרבותית‪ .‬וכאשר מתייחסים להיסטוריה הזאת‬
‫בקצרה‪ ,‬היא מנוסחת בשקרים על "דיכוי גזעני של‬
‫היהודים בידי החברה האסלאמית – עם הכוונה להחדיר‬
‫בהדרגה שנאה לפלסטינים ולערבים‪ .‬המורים האשכנזים‬
‫נוטים לדבוק ב"פרימיטיביים ולא‪-‬מתורבתים" הערבים‬
‫והמוסלמים ובעקיפין להרוס את מעמדם של התלמידים‬
‫הספרדים בכיתה ולגרום לניכור בינם לבין הוריהם והרקע‬
‫שלהם‪ .‬על אף העובדה שהשפה הבינלאומית של‬
‫הספרדים הייתה ערבית מאז הכיבושים האסלאמיים‪,‬‬
‫ישנם שיעורים מעטים בערבית‪ .‬הערבית היא רק עוד שפה‬
‫אחת זרה אחרי אנגלית וצרפתית‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫התלמידים הספרדים עוזבים את מערכת החינוך‬
‫הישראלית כשהם אינם בקיאים בערבית‪ ,‬למרות שזאת‬
‫השפה שהם מדברים בבית‪ .‬הציוני האשכנזי‪ ,‬חבר הכנסת‬
‫אריה אליאב‪ ,‬אחד ממנהיגי מפלגת העבודה‪ ,‬מודה‬
‫ש"קודם כל חטפנו מהם את האוצר בעל הערך שהם‬
‫הביאו איתם – ערבית‪ .‬אנחנו‪ ,‬האשכנזים‪ ,‬נסחפנו בגל של‬
‫התחסדות ויהירות כלפי העולם הערבי… הפכנו את‬
‫הערבית ואת התרבות הערבית למשהו שנוא ונתעב‪32".‬‬
‫למרות הבערות הזו‪ ,‬ישנם שיעורים טובים בערבית בכיתות‬
‫הגמר של בתי ספר תיכון אחדים‪ .‬שיעורים אלה מורכבים‬
‫ממספר קטן מאוד של אשכנזים שאינם לומדים אותה‬
‫למטרות שלום‪ ,‬אלא כדי להשתמש בה בצבא ובסוכנויות‬
‫הביון והם נתונים תחת חסותו של משרד ראש הממשלה‬
‫ולא של משרד החינוך‪ .‬הלימודים מתבצעים תחת‬
‫‪".‬הסיסמא "דע את האויב שלך‬
 ‫הטרגדיה של הספרדים היא שהם יותר אינם יודעים את‬
‫השפה של הורי הוריהם‪ ,‬או אודות המשוררים והסופרים‬
‫היהודים מעיראק‪ ,‬סוריה ומצרים‪ .‬הם אינם יכולים לקרוא‬
‫ואף לא לכתוב את שפת אבותיהם‪ ,‬ואינם מודעים לכך‬
‫שרוב המורשת היהודית‪ ,‬או רוב עבודותיהם של הרמב"ם‬
‫וסעדיה גאון‪ ,‬נכתבו בערבית‪ .‬לחצו עליהם להאמין שהם‪,‬‬
‫יחד עם הערבים‪ ,‬מפגרים ולא מתורבתים בהשוואה‬
‫לאשכנזים‪ .‬מדינויות הניהיליזם התרבותי והאימפריאליזם‬
‫התחילו להשפיע ישירות ובאופן ניכר כל אחת לחוד בקרב‬
‫הספרדים והפלסטינים‪ .‬אפילו התפילות בבתי ספר דתיים‬
‫נלמדים בהתאם לריטואל האשכנזי‪ .‬בבחינת הסיום שלי‬
‫שבעל‪-‬פה הכריחו אותי לדקלם פואמה עברית ולהשתמש‬
‫‪.‬במבטא ובהטעמה של שפת היידיש‪-‬אשכנזית‬
‫השכלה תיכונית ואוניברסיטאית הם לא בשבילי‪ ,‬הם "‬
‫בשביל האשכנזים" אומרים רבים מן הדור השני של‬
‫המהגרים הספרדים‪ ,‬למרות שהוריהם היו חברי המעמדות‬
‫המשכילים בעיראק וסוריה ואיראן וכיוצא באלה‪ .‬אריה‬
‫אליאב הודה "שיסענו את היהודים המזרחים‪ ,‬במיוחד את‬
‫הדור הצעיר‪ ,‬מעברם‪ ,‬שורשיהם וגאוותם‪ ,‬והשרשנו בהם‬
‫את הדעה‪ ,‬כפי שעשינו עם אבותיהם‪ ,‬שהכול התחיל‬
‫במזרח אירופה – המחשבה היהודית‪ ,‬הציונות‪ ,‬התפיסה‬
‫החלוצית והיישוב של פלסטינה‪ .‬אמרנו להם שיופי‪ ,‬שירה‬
‫ותרבות כל אלה באו מאירופה‪ ,‬מה שאומר שלאבותיהם‬
‫לא היו דברים כאלה‪ .‬ומשם הגענו במהירות למיתוס של‬
‫ה"בערות" והנחשלות של היהודים "המזרחים"‪".‬למעשה‬
‫דנו למוות את תרבותם ועברם של עשרות אלפי‬
‫יהודים‪ 34".‬וכך בתי הספר הציונים הרסו את תרבותם של‬
 ‫הספרדים ושיכנעו אותם שהם אינם מתאימים להשכלה‬
‫‪.‬נוספת‬
‫בסוף בית הספר היסודי (גיל ‪ ,)14‬תלמידים ‪ I.Q.‬מבחני ‪5.‬‬
‫הרוצים לקבל מענק כדי ללכת לבית ספר תיכון חייבים‬
‫לעמוד לבחינה מיוחדת של מנת משכל‪ .‬מאחר שהשאלות‬
‫במבחן הזה קשורות עם החיים והתרבות האשכנזית‪,‬‬
‫ספרדים רבים נכשלים בו – לא בגלל שמנת המשכל‬
‫שלהם נמוכה אלא בגלל שהשאלות הן מחוץ לתחום‬
‫ההתייחסות שלהם‪ 35.‬לפעמים ספרדים נכשלים בגלל‬
‫שרמת החינוך בבתי הספר שלהם היא כל כך נמוכה‪ ,‬דבר‬
‫המוציא מכלל אפשרות תחרות כלשהי עם התלמידים‬
‫האשכנזים‪ .‬לכן התלמידים הספרדים אינם מקבלים‬
‫מענקים זאת אומרת אומר שהם חייבים לשלם את שכר‬
‫הלימוד במלואם‪ ,‬ומאחר שזה מעבר ליכולת שלהם‪,‬‬
‫לעיתים קרובות זה מוביל לכך שהם עוזבים את בית‬
‫‪.‬הספר‬
‫ההתחסדות והזילות של המורים האשכנזים‪ .‬מרבית ‪6.‬‬
‫התלמידים הספרדים שמנסים להמשיך את לימודיהם‬
‫בתיכון או באוניברסיטה צריכים לעבוד יום ולילה‬
‫במפעלים ובמסעדות בתקופת החופש שלהם במטרה‬
‫לממן את לימודיהם‪ ,‬אבל עדיין הם נתקלים בהתחסדות‬
‫ובעוינות מצד כמה מורים אשכנזים‪ .‬אחדים עוזבים את בית‬
‫הספר או את האוניברסיטה אבל אחרים התמידו ומוצאים‬
‫לאחר שרכשו את התואר שלהם שהדלתות עדיין סגורות‬
‫בפניהם בגלל מוצאם האתני‪ .‬ניסיונות מרפי‪-‬ידיים אלה‬
‫חיזקו את הירידה ברציפות של המוטיבציה החינוכית‬
‫‪.‬בקהילה הספרדית‬
 ‫התפרקות החברה‪ .‬בשל המהפך של ההגירה‪ ,‬החיים ‪7.‬‬
‫הטרגיים במחנות ובשכונות העוני‪ ,‬האבטלה‪ ,‬תנאי הדיור‬
‫והדיכוי התרבותי האשכנזי‪ ,‬למערכת המשפחתית‬
‫הספרדית היה דבר אחד אלא רק להתמוטט ויחד איתה‬
‫מסורת וערכים ספרדים‪ .‬התמכרות לסמים‪ ,‬זנות ופשע‬
‫הופיעו‪ .‬אף לא אחד מאלה מעודדים את הילדים‬
‫‪.‬הספרדים לשאוף להשכלה‬
‫אוצר מילים זר‪ .‬שפת ההוראה בבתי הספר יהודיים היא ‪8.‬‬
‫עברית‪ ,‬אשר‪ ,‬כפי שהיא התפתחה על ידי המתיישבים‬
‫האשכנזים‪ ,‬מכילה מספר ענק של מילים מושאלות‬
‫מלטינית ומאירופה‪ .‬בעוד שהתלמיד האשכנזי יכול לבקש‬
‫עזרה מהוריו עם מילים זרות אלה‪ ,‬ההורים דוברי‪-‬הערבית‬
‫אבודים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רוב הילדים הספרדים עדיין מדברים‬
‫ערבית בבית‪ ,‬ובאופן מובהק‪ ,‬הם עדיין חושבים בערבית‬
‫‪.‬ולכן הם נתקלים במכשול לשוני בבית הספר‬
‫קיצוצים בשירותי החינוך והרווחה‪ .‬זה קרה בגלל ‪9.‬‬
‫שישראל‪ ,‬כחלק מהעולם המערבי‪ ,‬סובלת מאותם‬
‫משברים כלכליים שהמערב עומד בפניהם‪ .‬לאחר‬
‫המהפכה האסלאמית באיראן‪ ,‬כל יחסי המסחר עם איראן‬
‫נותקו ומפעלים שהיו מייצאים לאיראן נסגרו‪ .‬נוסף לכך‬
‫היו הוצאות המלחמה בלבנון ומימון שכירי החרב שם‪,‬‬
‫ועלות ההתיישבות בשטחי מצרים פלסטין וסוריה‪.‬‬
‫קורבנות המדיניות של ישראל בצמצום שירותי החינוך‬
‫והחברה היו באופן טבעי החלשים‪ ,‬קרי‪ ,‬הספרדים‬
‫והפלסטינים‪ .‬כדי להוכיח נקודה זו‪ ,‬עלינו לציין שמרכב‬
‫הסטודנטים בישראל עלה מ‪ 800,000-‬ב‪ 1969/70-‬ל‪-‬‬
‫‪ 1,200,000‬ב‪ ,1980/81-‬אבל תקציב החינוך ירד מ‪10.5-‬‬
‫אחוזים מתקציב המדינה ב‪ 1972-‬ל‪ 5.8-‬אחוזים ב‪ .1980-‬ב‪-‬‬
‫‪ 1980/81‬בלבד ‪ 35,000‬שעות לימודים בוטלו בבתי הספר‬
‫היסודיים ובחטיבות הביניים; ‪ 1,300‬מורים פוטרו ותקציב‬
‫הארוחה החמה בבית הספר הופחת ב‪ 70-‬אחוז‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1981/1982‬שלושה כפרים להכשרה חקלאית לתלמידים‬
‫עניים נסגרו ומרכזי ההכשרה המיוחדים לאמהות בעיירות‬
‫הפיתוח נסגרו‪ .‬ב‪ 1982-‬התקציב קוצץ ב‪ 7.5-‬אחוזים‬
‫נוספים ועילה זאת פירושה פיטורים של עדיין אלפי מורים‬
‫ועובדים‪ .‬התוצאה היא שמתוך כל ‪ 1,000‬תלמידים שנכנסו‬
‫לכיתה א' בבית הספר היסודי ב‪ 1969/1070-‬רק ‪ 26‬יסיימו‬
‫את בית הספר‪ ,‬רובם אשכנזים‪ .‬קצב הנשירה בסקטור‬
‫הפלסטיני הוא אפילו גדול יותר‪36.‬‬
‫מדיניות זו נמשכה שנה לאחר שנה‪ .‬בתקציב של שנת‬
‫‪ ,1986/1987‬ההורדה בתקציב משרד החינוך הייתה ‪47.5$‬‬
‫מילון‪ ,‬אשר גררה את ביטולם של ‪ 170,000‬שעות לימוד‪,‬‬
‫את פיטוריהם של ‪ 7-10,000‬מורים והטלת מס החינוך‬
‫שהוזכר קודם‪ 37.‬ב‪1969/1970-‬חינוך החובה הורחב לחמש‬
‫עשרה שנים‪ ,‬אולם הוא לא נאכף ובתי ספר אחדים עודדו‬
‫‪.‬תלמידים "חלשים" לעזוב‬

‫החמרת קצב הנשירה בקרב הדורות הצעירים‬

‫כאשר הנתונים על קצב הנשירה של הספרדים פורסמו‬

‫בשנות החמישים‪ ,‬ישראל האשימה את ארצות ערב‬
‫והאסלאם על היותם הסיבה ל"נחשלות" זו ועל הופעת‬
‫‪.‬הפער החינוכי בין שתי הקהילות‬
‫אם ניקח בחשבון ששיעור הספרדים בחברה היהודית‬
‫בישראל עלה מ‪ 50-‬אחוז בשנות החמישים ל‪ 65-‬אחוזים‬
 ‫בשנות השבעים ואחרי כן ל‪ 70-‬אחוזים בשנות השמונים‪,‬‬
‫אנו יכולים להגיע למסקנה מהנתונים הבאים שקצב‬
‫הנשירה המשיך להחמיר‪ .‬אחר כך פער נוסף הופיע בין‬
‫ספרדים אלה שקיבלו השכלה בארצות המזרח תיכוניות‬
‫מצד אחד‪ ,‬ואלה שנולדו ולמדו בבתי‪-‬ספר ישראלים מצד‬
‫שני – לטובתם של הראשונים‪ .‬זה בהחלט לפי המדיניות‬
‫הישראלית של אי‪-‬חינוך וזה מוכיח שטענות ישראל הם‬
‫‪.‬כזב‬
‫שיעור הספרדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות‪38‬‬
‫שנה ‪1975/76 1969/70‬‬
‫כיתה א' יסודי ‪59.6% 63%‬‬
‫כיתה ח' יסודי ‪53.9% 57.4%‬‬
‫כיתה ט' תיכון ריאלי ‪( 36.2% 35%‬ממוצע)‬
‫כיתה יב' תיכון ריאלי ‪24.7%‬‬
‫אחוז הצלחה בחינות בגרות ‪23.8% 18.7%‬‬
‫‪-B.A. 14.2% 16.4%‬סטודנטים ל‬
‫‪-Ph.D. 9% 10.1%‬ו ‪- M.A.‬סטודנטים ל‬

‫כל הסטודנטים האחרים = אשכנזים ופלסטינים‬

‫אחוז הספרדים באוכלוסייה היהודית = ‪65%‬‬

‫בסוף שנות השישים‪ 6 ,‬אחוז מהתלמידים הספרדים קיבלו‬

‫תעודת בגרות לעומת ‪ 35‬אחוזים מהתלמידים‬
‫האשכנזים‪ 39.‬ב‪ 1972/1973-‬הנתונים הפכו להיות ‪ 7.4‬אחוז‬
‫לעומת ‪ 31.7‬אחוז‪ ,‬ובחינוך הגבוה יותר הם היו כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 2.8‬אחוז יהודים ספרדים שנולדו בפלסטינה לעומת ‪13.8‬‬
‫אחוז אשכנזים‪ .‬מאלה שנולדו בחוץ לארץ הנתונים היו ‪2‬‬
‫אחוז ו‪ 9.3-‬אחוז לפי הסדר הנ"ל‪40.‬‬
 ‫סגן‪-‬השר הציוני המתון‪ ,‬אריה אליאב‪ ,‬אמר על הספרדים‬
‫באוניברסיטה‪" ,‬נראה לי ששיעור נמוך מרפה‪-‬ידיים זה…‬
‫לא יגיע ל‪ 10-‬אחוז‪ .‬כדי להגיע לנתון הזה עלינו לשקול‬
‫תלמידים מהישיבות וממוסדות בלתי רשמיים אחרים‪41".‬‬
‫מה שאליאב הביע בעקיפין זה ששיעור הספרדים‬
‫באוניברסיטאות הוגבה באופן מלאכותי כדי להראות "‬
‫איזה התקדמות הספרדים עשו בישראל‪ ".‬אחרי כן הוא‬
‫מוסיף ש"ישראל אינה יכולה להאשים את המדינות המזרח‬
‫תיכונית בתת‪-‬ההתפתחות של הספרדים‪ ,‬מאחר שהדור‬
‫השני הזה נולד וגדל בישראל‪ ".‬והוא מסכם ש"זהו הליקוי‬
‫החברתי הגדול ביותר שלנו‪ .‬הצלחנו להעביר את הפער‬
‫החינוכי מדור לדור‪ ".‬המחבר התריע את ישראל כנגד‬
‫‪.‬יצירת שתי חברות שונות במהלך שורה של דורות ספורים‬
‫אליאב מונה את הסיבות לכישלון הזה כדלקמן‪" :‬אי‪-‬שיווין‬
‫בהזדמנויות‪ ,‬משפחות גדולות חיים בדיור צפוף מאוד‪,‬‬
‫איבוד הביטחון והמורשת התרבותית‪ ,‬חוסר איזון בייצוג‬
‫מדיני‪ ,‬חברתי וכלכלי‪ ,‬ויחס מועדף לכוחות החימוש"‬
‫אליאב העיר לאחר מכן על ה"נחשלות" של מדינות‬
‫המזרח התיכון בכך שאמר "לצעירים שבאו לישראל‬
‫מהעולם הערבי בני עשרים ומעלה ‪ ,‬יש משאבים‬
‫אינטלקטואלים ומקצועיים טובים יותר מאשר ילידי ישראל‬
‫בני זמנם‪ .‬תופעה זו ניתנת להבחנה ברורה אם אנחנו‬
‫בודקים את רמת החינוך הגבוהה יותר של מאות אלפי‬
‫היהודים שהיגרו ממדינות המזרח התיכון לצרפת‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫קנדה וארצות הברית במהלך שלושים השנים האחרונות‪".‬‬
‫לבסוף אליאב מזהיר שאפליה בחינוך מאיימת על ביטחון‬
‫המדינה‪42.‬‬
 ‫מדרג החינוך‬
‫אנו נבחן עתה את פסגת הפירמידה החינוכית בישראל‬
‫‪:‬שלושים שנה לאחר הקמתה‬
‫לפי מוצא )‪ (Ph.D.‬חלוקת הסטודנטים של דוקטור‬
‫‪43 1977/1978‬‬
‫ילידי ישראל לאב ספרדי ‪2.5%‬‬
‫ילידי דאר אל‪-‬אסלאם ‪7.4%‬‬
‫סך הכל שיעור הספרדים ‪9.9%‬‬
‫ילידי ישראל לאב יליד ישראל (בדרך כלל אשכנזים)‬
‫‪4.3%‬‬
‫ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה (אשכנזים)‬
‫‪44.5%‬‬
‫ילידי אירופה ואמריקה (אשכנזים) ‪41.3%‬‬
‫סך הכל שיעור האשכנזים ‪90.1%‬‬

‫‪:‬יש לציין את הנתונים הבאים בהקשר לנתונים למעלה‬

‫הפער הרחב בין שיעור הספרדים לבין שיעור ‪1.‬‬
‫‪.‬האשכנזים‪ 9.9 :‬אחוז לעומת ‪ 90.1‬אחוזים‬
‫הפער בין ספרדים ובין אשכנזים ילידי חוץ ‪ 7.4 :‬אחוז ‪2.‬‬
‫‪.‬לעומת ‪ 41.3‬אחוזים‬
‫הפער העמוק בין ספרדים ואשכנזים ילידי ישראל‪3. :‬‬
‫‪ 2.5%‬לעומת ‪ 48.8‬אחוזים‪ .‬כל הסטודנטים האלה גדלו‬
‫בתוך המסגרת של הממסד הציוני‪ .‬השוני הגדול יכול רק‬
‫להצביע על ההחמרה בהפרדות בין האתני למעמדי ושל‬
‫הפולריזציה של שתי הקהילות בזמן שבו הם מתקדמים‬
‫‪.‬לעבר תבערה חברתית‬
‫הפער בין הספרדים ילידי ישראל ובין אלה שנולדו ‪4.‬‬
‫בדאר אל‪-‬אסלאם‪ 2.5 :‬אחוז לעומת ‪ 7.4‬אחוז‪ .‬זה מצביע‬
 ‫על כך שתנאי החינוך והתנאים הכלכליים למען יהודים‬
‫היו טובים יותר בארצות ערב מאשר הם בישראל‪ ,‬וזאת‬
‫הסיבה שהדור שישראל גידלה מציג התדרדרות כזאת‪.‬‬
‫למעשה הפער הוא רחב יותר אם ניקח בחשבון דוקטורים‬
‫‪.‬ספרדים שהיגרו למערב במקום ישראל ‪-Ph.Ds‬ו‬
‫הזכרנו שאלה שנולדו בישראל לאב יליד פלסטינה היו ‪5.‬‬
‫בדרך כלל אשכנזים‪ ,‬שהם צאצאיהם של מתיישבים‬
‫אשכנזים שהיגרו מרוסיה הצארית ופולין‪ .‬בני זמנם‬
‫הספרדים בקושי הצליחו להיכנס למוסדות לחינוך גבוה‬
‫יותר (מלבד מספר קטן של ילדים ממשפחות עשירות)‪.‬‬
‫אנו כמו כן הזכרנו כבר שמרביתם המכריע של הספרדים‬
‫בפלסטינה בזמן המנדט הבריטי לא סיימו אפילו את‬
‫‪.‬ההשכלה היסודית שלהם‬
‫על סמך מה שאריה אליאב‪ ,‬חבר הכנסת‪ ,‬אמר‪ ,‬סביר ‪6.‬‬
‫מאוד שהלשכה לסטטיסטיקה הישראלית עשתה כך‬
‫שהנתונים האלה יראו יותר חיוביים עבור הספרדים‪,‬‬
‫‪.‬ושהפרופורציות האמיתיות הן גרועות ממה שהזכרנו‬

‫עלינו להוסיף שבשנת ‪ 1984‬נלקח מפקד של בוגרים‬

‫מהאוניברסיטאות וממוסדות אחרים לחינוך גבוה יותר‬
‫בישראל שהסתכם ב‪( 205,700-‬הפלסטינים מהווים ‪4.3‬‬
‫‪.‬אחוז ממספר זה‪ ,‬בעוד שהם ‪ 17‬אחוז מן האוכלוסייה)‬
‫‪:‬עתה נבחן בוגרים יהודים בישראל (‪ )1984‬לפי מוצא‬
‫בוגרים בישראל לפי מוצא ותואר‪44 1984 ,‬‬
‫מוצא סך‪-‬הכל תואר ראשון תואר שני תואר שלישי ומעלה‬
‫יליד ישראל לאב יליד ישראל (בעיקר אשכנזים)‬

‫‪6.4%‬‬
 ‫‪8.2%‬‬

‫‪3.5%‬‬

‫‪2.8%‬‬
‫אסיה ואפריקה – ספרדים (כלל)‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪18.7%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪7.2%‬‬
‫ילידי ישראל ‪0.5% 2% 7.6% 5.4%‬‬
‫ילידי דאר אל‪-‬אסלאם‬
‫‪9.2%‬‬
‫‪11.1%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪6.7%‬‬
‫אירופה ואמריקה – אשכנזים (כלל)‬
‫‪79%‬‬
‫‪73.1%‬‬
‫‪88.7%‬‬
‫‪90%‬‬
‫ילידי ישראל‬
‫ילידי חוץ ‪32.2%‬‬
‫‪46.8% 38.3%‬‬
‫‪34.8% 20.6%‬‬
‫‪68.1% 30.1%‬‬
‫‪59.9%‬‬
 ‫‪:‬בהקשר לנתונים למעלה יש לציין כדלקמן‬
‫סכומי האשכנזים הם‪ 85.4 :‬אחוז‪ 81.3 ,‬אחוז‪1. 92.2 ,‬‬
‫אחוז‪ 92.8 ,‬אחוז‪ ,‬ואילו סכומי הספרדים הם ‪,14.6%‬‬
‫‪ 18.7%.‬אחוז‪ 7.8 ,‬אחוז ו‪ 7.2-‬אחוז‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערבבה גיר עם ‪2.‬‬
‫הגבינה‪ ,‬כלומר היא צירפה את אלה עם התארים‬
‫האוניברסיטאיים ואת אלה עם תארים ממוסדות לא‪-‬‬
‫אקדמיים כמו מכללות לגננות ולמורים לבתי ספר יסודי‪,‬‬
‫וישיבות וכיוצר באלה‪ ,‬במטרה להצר את הפער בין‬
‫האשכנזים והספרדים‪ .‬אם הנתונים היו מדגישים את אלה‬
‫עם התארים האוניברסיטאיים‪ ,‬הפער היה מופיע הרבה‬
‫‪.‬יותר רחב‬
‫הלשכה מסווגת את האשכנזים שנולדו בישראל לאב ‪3.‬‬
‫שנולד בפלסטינה בקטגוריה מיוחדת במטרה להוליך‬
‫שולל את הקורא הזר ולאזן את הפרופורציה הגבוהה של‬
‫‪.‬האשכנזים‬
‫התהום הרחבה בין ספרדים שנולדו בארצות המזרח ‪4.‬‬
‫התיכון לבין ספרדים ילידי ישראל שגדלו ולמדו בבתי‬
‫ספר ציוניים‪ ,‬תלויה במדיניות אי‪-‬החינוך הקולוניאליסטית‬
‫‪.‬שלה‬
‫הוא ‪ PhD 0.5‬שיעור הספרדים ילידי ישראל שקיבלו ‪5.‬‬
‫אחוז ואילו בקרב האשכנזים מאותו הדור הוא ‪ 30.1‬אחוז‪.‬‬
‫‪-BA‬הוא ‪ 2‬אחוז לעומת ‪ 20.6‬אחוז‪ ,‬ול ‪ MA‬מספר הרוכשים‬
‫השיעורים הם ‪ 7.6‬אחוזים לעומת ‪ 38.3‬אחוזים‪ ,‬המביאים‬
‫לסכומים של ‪ 5.4‬אחוזים לעומת ‪ 32.2‬אחוזים‪ .‬נתונים אלו‬
‫עדיין שוב מוכיחים שהפער הוא לא כתוצאה מה"נחשלות"‬
‫של מדינות המזרח התיכון‪ ,‬הואיל ושני הרבדים הללו נולדו‬
 ‫בישראל ולמדו בבתי ספר ישראלים ולמרות זאת הפער‬
‫הוא גדול יותר ביניהם לבין בני זמנם מאשר בין הוריהם‬
‫ובין הישראלים שבאו מאירופה ואמריקה‪ ,‬דבר אשר‬
‫‪.‬מצביע על כך שהקיטוב הולך ומחמיר מדור לדור‬
‫הקיטוב נראה אפילו חמור יותר אם ניקח בחשבון את ‪6.‬‬
‫העלייה במספר האוניברסיטאות הישראליות ואת מספר‬
‫הסטודנטים הלומדים בהם‪ .‬ב‪ 1948-‬המוסדות היחידים‬
‫להשכלה גבוהה היו האוניברסיטה העברית והטכניון‬
‫בחיפה‪ .‬האוניברסיטאות של תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫ובר‪-‬אילן נוסדו אחר כך ומרכב הסטודנטים עלה מ‪1,635-‬‬
‫ב‪ 1948-‬ל‪ 52,780-‬ב‪ ,1976-‬אבל שיעור הספרדים נותר‬
‫זניח‪ ,‬כפי שהזכרנו כבר‪( 45‬הוסף למשתנים האלה את‬
‫‪.‬העלייה במספר הספרדים באוכלוסייה הכללית)‬
‫השיעורים שמעלה הם כלל‪-‬ארציים‪ ,‬אולם אם נתמקד ‪7.‬‬
‫על המקומות שהוקמו במיוחד כדי לספק למתיישבים‬
‫האשכנזים כוח עבודה בזול‪ ,‬כמו עיירות פיתוח‪ ,‬המדיניות‬
‫של אי‪-‬החינוך תופיע בכל כיעורה‪ .‬בעיירת הפיתוח שלומי‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬שיעור בוגרי האוניברסיטה הוא רק ‪ 1‬אחוז ( נתון‬
‫זה כולל את הילדים של המנהלים האשכנזיים)‪ .‬אולם‬
‫ביישוב האשכנזי של סביון הוא ‪ 25.8‬אחוז וביישוב‬
‫האשכנזי של עומר הוא ‪ 36‬אחוז‪ 46.‬נתונים מלשכת‬
‫הסטטיסטיקה המרכזית לשנת ‪ 1961‬ולשנת ‪1976‬‬
‫מצביעים שהפער בין שתי הקבוצות הוכפל בסקטור‬
‫האקדמי‪ ,‬והפער בנושאים כמו מתמטיקה‪ ,‬מדע ורפואה‬
‫העמיק רבות‪ 47.‬במכון לאומנות ומדע‪ ,‬שהוא הממסד‬
‫הגבוה ביותר לחינוך במדינה‪ ,‬כמעט ואי אפשר למצוא‬
‫לא‪-‬אשכנזים – ואותו הדבר חל על התפקידים‬
 ‫‪.‬האקדמאיים באוניברסיטאות‬
‫עקירת התרבות המזרח תיכונית מחוץ לבית‪-‬הספר‬
‫הרשויות הישראליות מפעילות מדיניות של דיכוי תרבותי‬
‫כלפי הספרדים‪ ,‬לא רק בתוכניות הלימודים בבית הספר‬
‫אלא בכל תחומי החיים‪ ,‬כמו הרדיו והטלביזיה‪ ,‬ספרות‪,‬‬
‫תיאטרון וכיוצא בזה‪ .‬התקשורת מציגה את הספרדים‬
‫כ"פרימיטבים" שאין להם תרבות בעלת ערך‪ ,‬והם מנסים‬
‫לחסל את זהותם המזרח תיכונית‪.‬ישנה רק שעה אחת‬
‫בשבוע של תרבות ספרדית ברדיו‪ .‬הערוץ השני מקדיש ‪11‬‬
‫אחוז משידורי הזמן שלו למורשתם של הקהילות‬
‫הישראליות השונות‪48.‬‬
‫יהודי העולם הערבי היו בעלי מוניטין בכישוריהם‬
‫המוזיקליים‪ ,‬והם גיבשו חלק גדול מן הזירה המוזיקלית‬
‫העיראקית‪ .‬הם היו אחדים מן הזמרים הטובים ביותר‬
‫בסגנונות המקומיים‪ .‬בספרו‪ ,‬הזמרים הבגדאדים‬
‫והמאקאם העיראקי (‪ ,)1964‬אלחנפי הזכיר ‪ 188‬זמרים‬
‫שמהם ‪ 21‬היו יהודים‪ ,‬כמו יוסוף חורש‪ ,‬ששון זערור ומשה‬
‫סולימן בין היתר‪ .‬יהודים עיראקים הרכיבו תזמורות‪ ,‬ועזרא‬
‫הארון היה מפורסם במיוחד‪ ,‬הוא ניגן בעוד למלך פייסל‪.‬‬
‫המלך אמר לו פעם "גרמת לי אושר יותר שמעודי לא היה‬
‫לי‪ ,‬בני‪ ".‬אחרי כן ראש הטקס של המלך‪" ,‬אתה מאיר את‬
‫עיראק בשלמותה עם המוזיקה שלך‪ ".‬באירוע אחר נתנו לו‬
‫קערית מלאה דינרי זהב עבאסים מתקופת שלטונו של‬
‫הרון אלרשיד‪ .‬בכל דינר היה טבוע שם האל ושרשרת זהב‬
‫מחוברת אליו – אבל עזרא הארון הסתפק רק בדינר זהב‬
‫אחד‪ .‬עזרא שר את היצירות של שני מלחינים יהודים‬
‫אברהם ויצחק אל מוסלי‪ .‬הוא גם נטל חלק חשוב‬
‫בהופעה באירוע מוזיקלי שנערך במצרים תחת חסותו של‬
‫המלך פאוד ב‪ .1932-‬לאחר שהוא היגר לישראל חייו מלאו‬
‫בעצב‪ ,‬עבודת פרך ורעב‪ 49.‬המשורר היהודי המרוקאי‪,‬‬
‫ארז ביטון‪ ,‬אמר שהזמרת היהודית המרוקאית‪ ,‬זהרה‬
‫ברבאט‪ .‬הוא סיפר ‪-V‬אלפסיה‪ ,‬שרה למלך מוחמד ה‬
‫כיצד החיילים היו נלחמים בסכינים בשביל הזדמנות‬
‫לשמוע אותה בכל פעם שהיא שרה‪ .‬הוא אמר שהיא‬
‫נמצאת כיום במחנה מעבר באשקלון‪ ,‬על יד לשכת‬
‫הרווחה‪ ,‬ובמצב של עוני והשפלה‪50.‬‬
‫זה היה גורלם של מרבית האמנים היהודים מהעולם‬
‫האסלאמי‪ .‬האמנות דעכה איתם במחנות הציונים‪ .‬מצב זה‬
‫נמשך אל תוך שנות השבעים כאשר הקהילה הספרדית‬
‫התחילה לחשוב על המורשת התרבותית של עצמה‬
‫כביטוי של ספק בממסד התרבותי הציוני‪ .‬החיפוש אחר‬
‫השורשים שלהם התעורר עם הופעת תנועת הפנתרים‬
‫‪.‬השחורים‬
‫ההדחקה התרבותית המשיכה תחת המסווה של‬
‫"אינטגרציה גזעית"‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה‬
‫הישראלי הראשון‪ ,‬אמר "כיוון הממשלה הוא להשריש את‬
‫המהגר התימני עם ערכים ישראלים עד לנקודה שבה הוא‬
‫ישכח מאין הוא בא…"‪51‬‬
‫שמואל רקנטי‪ ,‬אחד מחברי הכנסת הספרדים הראשונים‪,‬‬
‫מתח ביקורת על הרעיון של "אינטגרציה" במאמר‪.‬‬
‫"משמעותו האמיתית היא השמדת התרבות והמסורת‬
‫הספרדית וכפייתה של התרבות האשכנזית… אני אחוז‬
‫בחילה מהכניעות והניהיליזם הרוחני והחברתי‪ .‬זה מרגיז‬
‫אותי‪ .‬אנו חייבים לדחות את הדעות המשחיתות האלה‬
 ‫ולהטיח ביקורת באלו המשפילים אותנו בשעה שהם‬
‫כופים עלינו גנרלים ופטרונים‪ ".‬רקנטי מאמין שהדרך‬
‫היחידה לפתור את הבעיה הזאת היא "לא בדרך‬
‫אינטג רציה אלא על ידי טיפוח שתי התרבויות‪ .‬לתרבות‬
‫הספרדית חייבת להיות עמדה מרוממת בקרב‬
‫האנשים‪ 52".‬חבר הכנסת התימני‪ ,‬זכריה גלוסקא‪ ,‬דרש‬
‫יותר זמן אוויר ברדיו למוסיקה תימנית‪ ,‬וטען ש"מומחים"‬
‫אשכנזים מכינים את התוכניות התימניות ברדיו והוסיף‬
‫שהם היו מגוחכות‪53.‬‬
‫ביולי ‪ ,1979‬זבולון המר‪ ,‬שר החינוך‪ ,‬כינס פגישה מיוחדת‬
‫של המועצה הציבורית לחינוך ותרבות כדי לבחון את‬
‫הפער התרבותי והחברתי בישראל‪ .‬חיים שירן‪ ,‬משידורי‬
‫הטלביזיה החינוכית‪ ,‬הודה שהספרדים נמצאים תחת‬
‫הדחקה תרבותית‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬במשך שלושים השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬הספרדים מאבדים את כבודם העצמי‪ .‬ד"ר‬
‫גבריאל בן שמחון‪ ,‬ממוצא מרוקאי‪ ,‬דיווח ש"התקשורת‬
‫הישראלית איננה משדרת מוסיקה לספרדים‪ .‬המוסיקה‬
‫שלהם מועברת סביב על ידי קלטות קול‪ .‬בשל כך הם‬
‫חשים מתוסכלים‪ ".‬זיוה לבליך טענה שישראל איננה‬
‫מנצלת את האוצרות המוסיקליים הסמויים של הספרדים‪.‬‬
‫ניסים יהושע‪ ,‬האחראי על התרבות הספרדית במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬אמר שישנם אנשים רבים המאמינים שלספרדים‬
‫לא הייתה תרבות אלא פולקלור (זו היא הדעה המקובלת‬
‫ביותר בין "אינטלקטואלים" אשכנזים והוא קרא לתרבות‬
‫‪.‬האשכנזית והספרדית להתאחד‬
‫פרופסור דוד אלעזר הדגיש שהאשכנזים רצו שהספרדים‬
‫ינהגו לפי התרבות שלהם אבל לא היה צידוק לטענה‬
‫הזאת‪ 54.‬במאמר בהארץ‪ 55,‬פרופסור שמעון שמיר הסביר‬
‫שהחברה הישראלית (קרי‪ ,‬האשכנזית) לא הותירה‬
‫לספרדים להיות חלק מהעילית השולטת‪ .‬הפרופסור אמר‬
‫על היחסים הישראליים‪-‬מצריים ש"החברה האשכנזית‬
‫מטילה ספק בנאמנותם של הספרדים כאשר הגבולות‬
‫לעולם הערבי פתוחים‪ ".‬הוא הוסיף שהאשכנזים‪ ,‬שהם‬
‫בעלי דעות קדומות נגד המזרח התיכון ותרבותו‪ ,‬חוששים‬
‫מהתקדמות הספרדים ומצטט את דעותיהם של בן גוריון‬
‫וז'בוטינסקי (ראה פרק שמיני)‪ .‬את דעותיו של שמיר ניתן‬
‫לנסח אחרת בכך שנאמר שאילו בקרב הספרדים היו‬
‫נוהגים לפי התרבות המזרח תיכונית‪ ,‬הם היו מפנים עורף‬
‫‪.‬לאשכנזים אם היה שלום וגבולות פתוחים‬
‫בשיחה עם לאה ענבל‪ ,‬כתבת של הארץ‪ 56,‬בן שמחון‬
‫אמר על מנת שהוא יוכל לסיים את לימודיו הוא היה חייב‬
‫להשיל את התרבות הספרדית ולהשתלב לתוך חיים‬
‫אשכנזים‪ .‬בן שמחון נולד במרוקו והיגר לישראל עם‬
‫משפחתו כשהוא היה בן ‪ .9‬הוא היה אחד מהמרוקאים‬
‫המעטים שגבר על כל המכשולים וסיים את לימודיו‬
‫בירושלים‪ .‬לאחר מכן הוא למד תיאטרון וקולנוע בסורבון‪.‬‬
‫הוא מחנך באגף האמנות באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬בן‬
‫שמחון אישר שהמשפחה שלו היגרה מטעמים דתיים‪ .‬אביו‬
‫האמין שמלאכים ירחפו סביבו כשהוא יגיע לארץ הקודש‪.‬‬
‫הוא פתאום גילה שהוא ומשפחתו סובלים מעוני‬
‫ומתקיימים בתוך הבוץ והצפיפות של מחנה שער העלייה‪.‬‬
‫אם כי מצב המשפחה השתפר במהלך שלושים השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬אביו של בן שמחון אומר "היינו עשירים שם‬
‫במרוקו‪ ,‬כי הרגשנו עשירים‪ .‬כאן אנחנו מרגישים עניים‬
 ‫בגלל שמעליבים אותנו‪ ".‬בן שמחון הודה שרוב חייו הוא‬
‫נאלץ לחקות את האשכנזים ולהתכחש לזהותו‪ .‬הוא נזכר‬
‫בבדיחה שהייתה מקובלת אצל האשכנזים‪ ,‬כאשר שואלים‬
‫אותו מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול‪ ,‬ילד ספרדי‬
‫אומר "אשכנזי"‪ .‬בן שמחון הוסיף שבמרוקו הנשים‬
‫היהודיות האמינו שכל אחד ואחד מעשרת הילדים שלהם‬
‫יכול להיות המשיח‪ .‬בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬סופם של‬
‫הילדים הללו היה בבית הסוהר‪ .‬הוא הוסיף שאחיו והוא‬
‫נולדו במרוקו ולכן הם יכלו לסיים את לימודיהם‬
‫האוניברסיטאיים‪ .‬שאר אחיו ואחיותיו‪ ,‬נולדו בישראל לא‬
‫הצליחו באותה מידה‪ .‬הם הפכו לפועלים‪ .‬בן שמחון‬
‫מספר כאשר הוא ושלושים ותשעה מרוקאים אקדמאים‬
‫אחרים נפגשו עם יגאל אלון כדי לדון על הסוגיה‬
‫העדתית‪ ,‬אלון אמר‪" ,‬הנוכחות בלבד של ארבעים בוגרים‬
‫מרוקאיים יושבים פה איתי במשרדי מצביעה על הישג‬
‫כלשהו – עשינו התקדמות במדינה הזאת‪ ".‬בן שמחון‬
‫השיב לכך‪" ,‬בוודאי שזה משמעתי שמתוך ארבעים‬
‫האקדמאיים‪ ,‬רק אחד הלך לבית הספר בישראל‪ .‬השאר‬
‫הלכו לבתי ספר בחוץ לארץ‪ ".‬למרות שהוא קיבל את‬
‫התואר שלו בישראל‪ ,‬בן שמחון אומר שהוא אינו טיפוסי‬
‫לקהילה המרוקנית – אלא חריג ואפילו נס‪ .‬הוא גדל נתון‬
‫במאבק והוא מדגיש ש"המדינה הזאת לא נתנה לי דבר‪".‬‬
‫כשהוא עשה את שירות החובה הצבאית שלו‪ ,‬הוא הצטרף‬
‫לחטיבת צנחנים שהייתה מורכבת מקיבוצניקים במטרה‬
‫להיות "נכלל" אבל הם בודדו אותו‪ .‬הוא הוסיף‬
‫שהקיבוצניקים הם הסמל של הגזענות‪ ,‬בדרכים שונות‪.‬‬
‫הם אטומים לחלוטין מכל אחד שהוא שונה‪ .‬כשהוא הלך‬
 ‫לאוניברסיטת ירושלים הוא התחיל לעבוד כפועל כדי‬
‫לשלם את שכר הלימוד וגר במחנה צבאי נטוש שניתן‬
‫לאוניברסיטה‪ .‬בן שמחון‪ ,‬איך שלא יהיה‪ ,‬היה הסטודנט‬
‫היחיד ששכן כך‪ .‬הוא מאמין שהספרדים עכשיו מבינים‬
‫שהם חייבים להתארגן כדי להתנגד לכוחות שאינם‬
‫מייצגים אותם‪ .‬הוא הדגיש את הבאות‪" ,‬אתם חייבים‬
‫להקים אופוזיציה מאורגנת‪ ,‬מוכנה להילחם – כוח שמתוך‬
‫זכות הוא שלכם‪ ".‬בן שמחון תיאר דיכוי תרבותי נגד‬
‫הספרדים כ"ניהיליזם תרבותי"‪ ,‬והזכיר שהוא לא למד‬
‫כלום על ההיסטוריה של עצמו כשהוא היה בבית הספר‪.‬‬
‫"הם פשוט מחקו את הזהות התרבותית שלך‪ ,‬לא הייתה‬
‫לך זכות קיום – לפי השקפתם… תוכניות המוסיקה‬
‫והתרבות המשודרות בתקשורת הישראלי כולן זרות לי‬
‫ולמרבית הספרדים‪ ".‬מחזהו של בן שמחון הנקרא מלך‬
‫מרוקאי‪ ,‬אודות הגירתם של היהודים ממרוקו‪ ,‬מתארת‬
‫קהילה יהודית במרוקו שנאמר לה שהמשיח היהודי‬
‫הנכסף הופיע ובא לעזור להם להגיע לירושלים כדי‬
‫להקים את מלכות השמים על הארץ‪ .‬מאחר שהאגדה‬
‫מנבאת שהם יעופו לירושלים רכובים על עננים‪ ,‬הם עלו‬
‫על גגות בתיהם וקפצו במטרה לרכב על העננים – אך‬
‫נפלו אל מותם! המחבר כך מרמז שההגירה של‬
‫המרוקאים לישראל הייתה התאבדות המונית‪ .‬לאחר‬
‫מאמצים רבים בן שמחון הצליח להפיק את המחזה‬
‫בישראל‪ ,‬אם כי עם כמה שינויים כדי להפוך אותו מתקבל‬
‫על הדעת יותר‪( .‬ביולי ‪ ,1989‬בן שמחון לקח חלק פעיל‬
‫בכנס בטולדו בין אינטלקטואלים ספרדים ואש"ף‪).‬‬
‫בדיון מיוחד שאורגן על ידי הסוכנות היהודית בכפר‬
‫המכבייה‪ ,‬אשר עידן (ממוצא טוניסאי)‪ ,‬מרצה לפילוסופיה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב קבע "הבעיה היא שהמתנחלים‬
‫האירופאים באו לארץ הזאת והכריזו שהתרבות שלה‬
‫תהייה אשכנזית‪ .‬השוויון יושג רק אם הספרדים ירכשו‬
‫שליטה על המשאבים הפיננסיים של המדינה‬
‫וההסתדרות"‪ .‬בא לאחר הוא הפך למובטל‪ .‬שלמה צדוק‬
‫אמר "מוטי גור‪ ,‬הרמטכ"ל לשעבר‪ ,‬ירה את יריית הפתיחה‬
‫כשהוא אמר "אנחנו נדפוק את הספרדים כמו שדפקנו את‬
‫"‪".‬הערבים‬
‫ד"ר גבריאל בן שמחון הנ"ל השתתף בדיון‪ ,‬ואמר "אנחנו‬
‫חיים בגלות תרבותית‪ .‬הם שינו את התרבות שלנו בלי‬
‫לגלות לנו‪ ".‬חיים סירן‪ ,‬מומחה לתיאטרון‪ ,‬הוסיף שקיימת‬
‫אפליה בתיאטרון וקשה היה להפיק מחזה העוסק בבעיית‬
‫הספרדים‪ .‬הוא ציין שבתפקידו בטלביזיה הישראלית הוא‬
‫היה צריך להיאבק כדי שיעסיקו ספרדים‪57.‬‬
‫בראיון עם כתב של זו הדרך‪ 58,‬הזמר המרוקאי‪ ,‬שלמה‬
‫בר‪ ,‬אמר "אני רוצה ללמד את בני ערבית כדי שהוא יוכל‬
‫לדבר עם שכנינו הערבים ולהיות גשר לשלום‪ ".‬בר הרכיב‬
‫להקה של זמרים מרוקאים‪ ,‬הנקראת "הברירה הטבעית"‪,‬‬
‫כדי להשיב לחיים את המוסיקה הערבית בקרב הספרדים‪.‬‬
‫הוא אמר מאז שהגיע ממרוקו הוא חי בעוני וקיפוח‬
‫תרבותי‪ .‬כל הזמן לעגו לו בגלל שהוא מרוקאי ונתנו לו‬
‫להרגיש נחות‪ .‬הוא הוסיף שהוריו היו כל כך תמימים שהם‬
‫לא היו מודעים למקומם המושפל בחברה שהוא לא יכל‬
‫להסביר להם את זה‪ .‬הוא אמר ש‪ 95-‬אחוז מהאסירים‬
‫בבתי הסוהר היו המרוקאים בגלל התנאים החברתיים‬
‫הקיימים‪ ,‬ושהיהודים במרוקו לא היו קורבנות של טבח‬
 ‫כלשהו בידיהם של המוסלמים ושכניהם המוסלמים‬
‫במרוקו תמיד נהגו בכבוד והתפללו ליד קבריהם של‬
‫צדיקים יהודים‪59.‬‬
‫בעקבות הקיצוצים בתקציב החינוך‪ ,‬כמה ספרדים דרשו‬
‫לבטל את הסובסידיות לתזמורת הפילהרמונית‬
‫הישראלית‪ .‬העיתונאי‪ ,‬נתן דונביץ‪ ,‬התנגד לאמירה זו‬
‫ש"אנחנו מוכרחים למצוא תחליף למוזיקה המערבית כך‬
‫שהמזרחים יוכלו לאהוב אותה גם‪ ".‬הוא לא הציע‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ ,‬להקים תזמורת למוזיקה ערבית‪60.‬‬

‫סופו של כתב היד העברי ספרדי‬

‫כצעד לקראת "האחדות הלאומית"‪ ,‬הממסד החרים את‬

‫כתב היד העברי העתיק שהשתמשו בו הספרדים במשך‬
‫מאות שנים וכפה את השימוש בכתב היד העברי‬
‫האשכנזי‪ .‬זה היה עדיין מעשה אכזרי נוסף‪ ,‬היות ומרבית‬
‫התיעודים והתמלילים העבריים והעבודות שנכתבו‬
‫בערבית בידי משכילים ספרדים נכתבו בכתב יד עברי‬
‫מזרחי זה‪ .‬הספרדים השתמשו בכתב יד זה כשהם כתבו‬
‫מכתבים‪ ,‬יומנים ודוחות בערבית‪ ,‬נוסף על השימוש בכתב‬
‫‪.‬היד הערבי‬

‫הגייה לא נכונה של העברית‬

‫עברית היא שפה שמית שהתפתחה במזרח התיכון והייתה‬
‫מדוברת בפיהם של האבות‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬וכמו כן‬
‫בפי הנביא משה‪ ,‬דוד המלך ושלמה ומאוחר יותר בפיו של‬
‫רופאו האישי של סאלאדין הרמב"ם‪ .‬מבטא אותיות האלף‬
‫בית בעברית לפיכך מקביל לאותיות האלף בית של‬
 ‫הערבית‪ .‬הספרדים שחיו במזרח התיכון ביטאו אותם כך‬
‫מאז שחר ההיסטוריה‪ .‬האשכנזים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בהיותם‬
‫אירופאים‪ ,‬אינם יכולים לבטא ‪ 50‬אחוז מן העיצורים‬
‫העבריים בצורה נכונה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הביטוי הנכון עוות והם‬
‫מבטאים הא כמו חית‪ ,‬הריש המגולגלת כמו הריש‬
‫הצרפתית‪ ,‬העין הגרונית כמו עיצור וכך הלאה‪ .‬הם שמרו‬
‫על היגויים לא נכונים אלה והתרברבו בהם כחלק מן‬
‫הזהות האירופאית שלהם‪ ,‬וצחקו על הספרדים שמבטאים‬
‫‪.‬את האותיות בצורה נכונה‬
‫ילדים ספרדים רבים‪ ,‬בהתאם‪ ,‬התחילו ללמוד לחקות את‬
‫המבטאים של מוריהם האשכנזים כדי להימנע שלא יצחקו‬
‫עליהם‪ ,‬בעוד שאחרים השתמשו במבטאים אשכנזים כדי‬
‫להסתיר את מוצאם ולהתגבר על האפליה בשוק העבודה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מאז הופעתם של הפנתרים השחורים בשנות‬
‫השבעים‪ ,‬שמירה על המבטא המקורי הפכה להיות‬
‫‪.‬מקובלת‬
‫הכחדתם של סופרים ומשוררים ספרדים‬

‫התשובה לשאלה היכן הסופרים והמשוררים הספרדים‬

‫שהיגרו לישראל היא ישראל השמידה אותם מבחינה‬
‫‪.‬תרבותית‬
‫האווירה של גזענות ציונית לאומנית נגד הערבים וכל דבר‬
‫ערבי אילצו את הסופרים והמשוררים הללו לחדול מייצור‬
‫נוסף‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬שאין זה קל לצאצאיהם‪,‬‬
‫שנולדו וגדלו בישראל‪ ,‬ללמוד ערבית‪ ,‬מרבית הדור הצעיר‬
‫אינו יכול לקרוא ערבית אפילו אם הם מדברים אותה‬
‫בבית‪ .‬לכן אנשים מעטים קוראים ערבית‪ ,‬ונגרם קושי‬
‫במידה הולכת וגוברת להוציא ספר לאור בערבית‪ .‬סופרים‬
 ‫אחדים התרגלו לכתיבה בעברית‪ ,‬כולל סמי מיכאל‪.‬‬
‫העיראקי סמיר נקש הוא היחידי שהתעקש לכתוב את‬
‫עבודותיו בערבית‪ ,‬היה זה הוא שהצהיר "אני עדיין מכבד‬
‫את עצמי כעיראקי‪ ".‬נקש בעבודותיו תיאר את תהפוכות‬
‫ההגירה הספרדית כ"קטסטרופה" שמנעה ממנו להשתקע‬
‫מחדש בישראל לאחר שנעקר בשרירות מעיראק‪ .‬הארץ‬
‫תיאר את נקש כ"אדם עם תסביך"‪" 61:‬הוא יהודי שחי‬
‫במדינה יהודית‪ ,‬אבל הוא כותב בערבית‪ ".‬בהתאם‬
‫לאשכנזים‪ ,‬זה מהווה "תסביך"‪ ,‬היות והם מסרבים להודות‬
‫באמיתה היסטורית – שהספרדים הם חלק בלתי נפרד‬
‫מהתרבות הערבית‪ .‬עלינו להזכיר שמהגרים אשכנזים‬
‫מרוסייה הסובייטית ממשיכים ליצור עבודות ספרותיות‬
‫!"ברוסית‪ ,‬אבל זה לא תואר על ידי הארץ כ"תסביך‬
‫שורשי הבעיה הם שהמתיישבים האשכנזים ניסו ועדיין‬
‫מנסים לבנות מסך ברזל‪ ,‬לנתק את הספרדים ממולדתם‬
‫התרבותית‪ .‬מאות אלפי אשכנזים ביקרו שוב במדינות‬
‫מוצאם ואף אחד לא האשים אותם בבגידה‪ ,‬בעוד שספרדי‬
‫אחד מעיראק‪ ,‬נאווי‪ ,‬ניסה לחזור לעיראק‪ .‬לאחר מכן הוא‬
‫נעצר והיה כלוא בישראל במשך חמש שנים פשוט בגלל‬
‫‪.‬שהוא ניסה לבקר את מקום הולדתו – בגדאד‬

‫התעלמות מהסופרים הספרדים בחוץ לארץ‬

‫התקשורת הישראלית ותוכניות הלימודים בבתי הספר‬

‫אינם רק מתעלמים מהמורשת התרבותית הספרדית‪ ,‬אלא‬
‫גם מסופרים ספרדים‪ ,‬משכילים ומשוררים אשר עתה חיים‬
‫מחוץ לישראל‪ .‬כיום ישראל האשכנזית משבחת כל סופר‬
‫אשכנזי או אינטלקטואל שחי באירופה או באמריקה‬
 ‫ותובעת זכות עליו אפילו אם הוא מרחיק את עצמו מן‬
‫‪.‬הציונות‬
‫העיתונאי‪ ,‬בני ציפר‪ ,‬כותב בהארץ על האינטלקטואלים‬
‫הספרדים שמחוץ לישראל‪ 62,‬ציין שהייתה זו צרפת‪ ,‬ולא‬
‫ישראל‪ ,‬שארגנה שירותי הנצחה בעקבות מותו של אלברט‬
‫כהן‪ ,‬הספרדי היווני הנחשב לאחד הסופרים הגדולים של‬
‫המאה הזאת‪ .‬הרומנים הצרפתיים הפופולאריים שלו‬
‫פורסמו בכל העולם ותורגמו לשפות שונות‪ .‬ציפר טען‬
‫שהסופר הזה ייצג את התרבות הספרדית אשר ישראל‬
‫התעלמה ממנה‪ .‬הוא הוסיף שצרפת קלטה את כל‬
‫העבודות הספרותיות והאומנותיות שאינטלקטואלים‬
‫ספרדים יצרו – בדיוק אותם האנשים אשר בישראל‬
‫התכוונו אליהם בתיעוב כאל "הקהילות המזרחיות"‪ .‬הוא‬
‫הזכיר אחדים מן הסופרים‪ ,‬כמו פטריק מודינאנו‪ ,‬אדמונד‬
‫זבאס (ממוצא מצרי)‪ ,‬משורר מפורסם בצרפת כיום‪,‬‬
‫ודרידה אלג'זיירי המציגה פילוסופיה צרפתית מודרנית‪.‬‬
‫עלינו להזכיר גם את אליאס קנטי שלא היה מוכר בישראל‬
‫עד שהוא זכה בפרס נובל‪ ,‬ומיד לאחר מכן הארץ פרסם‬
‫מאמר עליו‪ .‬אם כי קנטי איננו ציוני‪ ,‬מרבית המאמר עליו‬
‫‪".‬התעסק עם "מאבקה של תנועת הציונות בבולגריה‬
‫הצעירים הספרדים בישראל כמעט ואינם יודעים דבר מן‬
‫ההיסטוריה או התרבות שלהם‪ .‬השליטים הציונים יודעים‬
‫טוב מאוד מי שיש לו ידע על תרבותו יכול לפתח את‬
‫זהותו‪ ,‬ומי שיש לו זהות יכול לעצב את עתידו‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫תקריות האפליה‪ ,‬שמתעמת עימם הספרדי‪ ,‬מן העריסה‬
‫ועד לקבר‪ ,‬עוזרים לו ליצור את זהותו‪ .‬אל לנו לשכוח גם‬
‫‪.‬שהוא מוקף ב‪ 160-‬מיליון ערבים הגאים במורשת שלהם‬
 ‫תוצאות מדיניות אי‪-‬החינוך והדיכוי התרבותי‬
‫כשלון נרחב ובערות בבית הספר‪ .‬האנתרופולוג ‪1.‬‬
‫האמריקאי‪ ,‬ארנולד לואיס‪ ,‬כתב מחקר חשוב על הנושא‬
‫הזה בשם כוחו של הצער והחינוך‪ ,)1979( ,‬שבו הוא קבע‬
‫ששליש מתלמידי בתי הספר היסודיים לומדים בבתי ספר‬
‫"מתקנים"‪ ,‬או "טעוני טיפוח"‪ .‬לפי המילון הציוני אשכנזי‪,‬‬
‫ביטויים אלה מתכוונים ל"ספרדי"‪ .‬מתוך ‪ 287‬תלמידים‬
‫שנכללו במחקר‪ ,‬היו רק ‪ 22‬תלמידים אשכנזים‪ .‬לואיס‬
‫אמר ש‪ 25-‬אחוז מן המורים לא היו בעלי כישורים בנושאים‬
‫שהם מלמדים‪ .‬המורה לאנגלית יכלה לדבר רק כמה‬
‫מילים באנגלית‪ ,‬והמורים ניסו לשכנע את לואיס‬
‫ש"התלמידים האלה" גדלו בתוך תרבות "פרימיטיבית"‪,‬‬
‫ושזו הייתה הסיבה שהשכל וההנעה שלהם חלשים‪ .‬לואיס‬
‫אישר שהמשרד מינה מורים שאינם ברמה הדרושה מתוך‬
‫אמונה זו ש"התלמידים האלה" לא צריכים מורים מעולים‪.‬‬
‫המפקח הממשלתי מינה אישה ללמד אנגלית‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫לאחר שהיא נכשלה בבתי ספר אחרים‪ .‬כשהוא נשאלו על‬
‫כך על ידי לואיס‪ ,‬המפקח השיב‪" ,‬האמת היא‬
‫שהתלמידים הללו לא צריכים ללמוד אנגלית מכיוון‬
‫שכולם הולכים לעבוד בעבודות פשוטות‪63".‬‬
‫משרד החינוך פרסם את תוצאות החקירה שהוא ניהל על‬
‫הבעיה הזו‪ ,‬שאותם דווחה במאמר נילי מנדלר‪ 64.‬בדו"ח‬
‫נאמר ש‪ 40-‬אחוז מבני גילאי התשע משכונות המצוקה‬
‫נכשלו בקריאה‪ ,‬כתיבה וחשבון בעוד שהכישלון הלאומי‬
‫הממוצע היה ‪ 14.3‬אחוזים‪ .‬החקירה אישרה שהתלמידים‬
‫שנכשלו אינם יודעים אפילו כמה מילים בסיסיות‪ .‬אולם‪,‬‬
‫שיעור הכישלון באזורים אחדים הוא ‪ 20-25‬אחוז‪ ,‬וזאת‬
 ‫בשל כך שבכיתות שם ישנם רק ‪ 20‬תלמידים‪ .‬מנהל בית‬
‫הספר הרצלייה בתל‪-‬אביב‪ ,‬ד"ר כרמי יוגב‪ ,‬אמר ש‪80-‬‬
‫אחוז מהתלמידים הספרדים‪ ,‬שסיימו את ההשכלה‬
‫היסודית שלהם בשכונת המצוקה התקווה‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לקרוא או לכתוב‪ .‬הם אינם יודעים את כל האלפבית ויש‬
‫להם תפיסה מינימאלית של השפה‪ .‬בעיירות הפיתוח‪60- ,‬‬
‫‪ 70‬אחוז מהילדים מסווגים כטעוני תיקון‪65.‬‬
‫זו הדרך‪ ,‬מצטט את יצחק קדמון‪ ,‬יושב ראש ארגון‬
‫העובדים הסוציאליים‪ ,‬מדווח‪ 66‬ש‪ 14,000-‬אנאלפביתים‬
‫הצטרפו לצבא במהלך שלושת השנים הקודמות‪ .‬הוא גם‬
‫דיווח שהאסירים בכלא עולים למדינה ‪ 180,000‬לירות‬
‫בשנה‪ ,‬בעוד שהטיפול בעבריינות נוער עולה הרבה פחות‬
‫‪.‬מכך‪ :‬בערך ‪10,000‬‬
‫בשל הרמה הנמוכה של החינוך הזמין לספרדים באזורי‬
‫שכונות המצוקה ובעיירות הפיתוח‪ ,‬כמה משפחות התחילו‬
‫לשלוח את ילדיהם לפנימיות‪ .‬אלה הם על פי רוב בתי‬
‫ספר דתיים‪ ,‬חקלאיים‪ ,‬מקצועיים או צבאיים‪ .‬מספר‬
‫תלמידי הפנימיות בגילאים בין ‪ 13‬ו‪ 18-‬הוא בין ‪ 15‬ל‪20-‬‬
‫אחוזים מאוכלוסיית בית הספר‪ .‬הוועדה הציבורית להגנת‬
‫החינוך הספרדי ערכה מחקר שהראה שרמת החינוך‬
‫בפנימיות אלה איננה טובה יותר מאשר בבתי הספר של‬
‫אזורי שכונות העוני‪ .‬זה אומר שהילד בפנימיות מורחק‬
‫באופן פיסי ממשפחתו‪ ,‬עם הנזק הפסיכולוגי כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬אבל הוא איננו מקבל חינוך טוב יותר עבור כל זה‪67.‬‬
‫נוסף לנזק הפסיכולוגי‪ ,‬הפנימיות הצליחו לנתק את‬
‫התלמידים מסביבתם התרבותית‪ ,‬ומשרישים בהם‬
‫קיצוניות שהיא או דתית או פוליטית‪ ,‬או שניהם יחד‪.‬‬
 ‫‪.‬בישיבות דגל התורה הם חייבים לדבר יידיש‬
‫בבתי הספר האשכנזים‪ ,‬רמת החינוך נשארה גבוהה‬
‫למרות הקיצוצים‪ .‬בתי ספר אלו החלו לשלם למורים‬
‫מקצועיים‪ ,‬כמו למתמטיקה או מדע‪ ,‬פי שלוש יותר ממורים‬
‫אחרים‪ .‬מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬ד"ר שושני‪ ,‬מודע לכך‪ ,‬אבל‬
‫הצהיר שזהו "הרע ההכרחי"‪ .‬אחת הפעולות המושחתות‬
‫ביותר היא לשלם למורה עבור שתיים או שלוש שעות‬
‫כשהוא מלמד רק שעה‪ .‬ההורים גם התחילו לשלם‬
‫תשלומי חוץ כך שהילדים שלהם יוכלו ללמוד נושאים‬
‫שאינם במערכת‪ ,‬דבר שעליו ארגון המורים האשכנזי שמר‬
‫בשקט במידה ניכרת‪ .‬ההוראה בבתי הספר הממשלתיים‬
‫לפיכך התחלקה לשני חלקים‪ ,‬אחד לעשירים ואחד‬
‫לעניים‪ .‬נורית דוברת‪ ,‬העיתונאית שפרסמה את העובדות‬
‫הללו‪ 68,‬ציינה שאת התופעה הזאת‪ ,‬המכונה "חינוך‬
‫אפור"‪ ,‬ניתן למצוא גם בשירותי הבריאות שם היא נקראת‬
‫"בריאות שחורה"‪ .‬נחמן רז מקיבוץ גבע‪ ,‬יושב ראש הוועדה‬
‫הפרלמנטארית לחינוך‪ ,‬הודה שתופעה זו מסמלת את‬
‫"פשיטת הרגל של החינוך" ‪69‬‬
‫הפלסטינים עושים טעות חמורה כשהם משווים את הרמה‬
‫של החינוך הערבי עם הרמה הממוצעת של החינוך היהודי‬
‫כדי להדגיש את הפער העולה ממדיניות האפליה‪ 70.‬אם‬
‫הם היו עושים השווה בין בתי הספר שלהם ובתי הספר‬
‫האשכנזים (בקיבוצים ובפרברים האשכנזים לדוגמא)‪ ,‬הם‬
‫היו מוצאים שהפער האמיתי הוא גדול בהרבה יותר ממה‬
‫שהם יכולים לתאר לעצמם‪ .‬הם עושים את אותה טעות‬
‫כאשר הם משווים את התנאים הכלכליים שלהם עם‬
‫הממוצע של האוכלוסייה היהודית הכללית‪ .‬זה איננו‬
 ‫‪.‬מעודד מאבק משותף עם הספרדים‬
‫התדרדרות המבנים והציוד של בית הספר‪ .‬לאחר ‪2.‬‬
‫שהממשלה הכריזה על תקופת‪-‬דחייה על בניית מבני בתי‬
‫ספר חדשים או כיתות נוספות‪ ,‬כמה מן המורים נאלצו‬
‫לערוך שיעורים בתוך מקלטים נגד מתקפה אווירית‬
‫ורפתות‪ .‬עקב קיצוצים בתקציב החינוך‪ ,‬הממשלה‬
‫הרחיקה פסיכולוגים ועובדים סוציאליים‪ ,‬ובתי הספר‬
‫הספרדים והפלסטינים היו הקורבנות הראשונים‪ .‬בו זמנית‪,‬‬
‫מאז ‪ 1967‬הממשלה בזבזה סכומים אדירים על בניית בתי‬
‫ספר חדשים וקנתה את הציוד החדיש ביותר עבור‬
‫ההתיישבויות האשכנזיות בשטחים הערביים הכבושים‪.‬‬
‫ביישובים האלה בכיתות בית הספר ישנם בין ‪5-8‬‬
‫תלמידים‪ ,‬על חשבונם של הכיתות הצפופות ביותר בבתי‬
‫הספר הספרדים והפלסטינים‪71.‬‬
‫עלייה במספר הבנים והבנות שאינם הולכים לבית ‪3.‬‬
‫הספר ואף לא עובדים‪ .‬במוסררה ילדים אלה מהווים עד‬
‫כדי ‪ 19‬אחוזים מהדור החדש‪ .‬ניסים גאון‪ ,‬יושב ראש ארגון‬
‫הספרדים העולמי‪ ,‬אמר שמספרם של הילדים הללו בין‬
‫הגילאים של ‪ 14-17‬בלבד הגיע לכיותר מ‪ ,25,000-‬ש‪60-‬‬
‫אחוזים מהילדים הספרדים משתמטים מבית הספר וש‪70-‬‬
‫אחוזים מעברייני הנוער בארץ באים מן הקהילות הללו‪72.‬‬
‫הכשרה נמוכה בקרב הציבור הספרדי‪ .‬מדיניות האי‪4. -‬‬
‫חינוך הובילה למצב שבו הציבור הספרדי בסוף נשאר‬
‫ללא השכלה או הכשרה מקצועית‪ ,‬וזה בתמורה הוביל‬
‫להתפשטות האבטלה ומשם לעוני‪ .‬מצב זה אפשר להפוך‬
‫‪.‬את מרבית הספרדים לפועלים לא‪-‬מקצועיים‬
‫התפשטות עבריינות הנוער‪ ,‬הפשע והתמכרות לסמים‪5. .‬‬
 ‫זהו במיוחד המקרה בקרב הצעירים שאינם לומדים ואף‬
‫לא עובדים‪ ,‬אבל הוא גם באותה מידה הדאגה בבתי ספר‬
‫תיכון ובצבא‪ .‬מקורות משטרתיים קובעים ש‪ 50-‬אחוז‬
‫מתלמידי בתי הספר התיכון השתמשו בחשיש ושמנהל‬
‫בית הספר מעלים עין ואינו משתף פעולה עם המשטרה‬
‫כדי למגר את הדבר‪ 73.‬דו"ח של משרד הרווחה על‬
‫עבריינות נוער קובע שעברייני נוער ספרדים מרכיבים ‪92.9‬‬
‫אחוזים מכלל מספר העבריינים החוזרים‪74.‬‬
‫הרחקה‪ ,‬ייאוש וניכור עם מדינת ישראל‪ ,‬מצד אחד‪6. ,‬‬
‫ואובדן הזהות הספרדית במידה רבה של הקהילה מצד‬
‫שני‪ ,‬התפשטו‪ .‬אולם מחאותיהם של הפנתרים השחורים‬
‫עוררו רבים לנסות ולהחזיר לעצמם את תרבותם ואת‬
‫‪.‬זהותם‪( .‬ראה פרק אחרון)‬
‫תהליך זה מוסבר היטב על ידי אליאב‪" :‬הם אומרים לך‪,‬‬
‫מילדותך והלאה‪ ,‬שיצאת ממקום של חשיכה וריק‪,‬‬
‫ושהרקע שלך היה פרימיטיבי לחלוטין‪ ,‬ואומרים לך את זה‬
‫עיתים לרוב כל כך שבסוף אתה מאמין לזה‪ .‬ישנו רק צעד‬
‫אחד בשבילך לקחת‪ ,‬בזהירות או אחרת‪ ,‬שהוא לשנוא את‬
‫המשפחה שלך ואת המדינה שממנה באת ולהתבייש‬
‫בשורשים שלך‪ .‬אבל בשלב הבא‪ ,‬אתה מתחיל לשנוא את‬
‫אלה שגרמו לך להאמין בכך‪ ,‬ומי ששונא אותך‪ ,‬ואתה‬
‫מתחיל לשאול שאלות על עצמך‪ .‬האם אין זה הכל צרור‬
‫של שקרים?"‪75‬‬
‫צ'ארלי ביטון‪ ,‬חבר הכנסת‪ ,‬מנהיג הפנתרים השחורים‪,‬‬
‫אמר ש‪ 90-‬אחוז מהנמצאים בבתי הסוהר הצבאיים הם‬
‫ספרדים‪ " :‬הם סירבו לעשות שירות חובה בגלל‬
‫הגזענות‪76".‬‬
 ‫הערות‬
‫‪.‬הארץ‪ 11 ,‬בינואר‪1. 1980 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 14 ,‬במאי ‪ 1980‬ו‪ 25-‬ביוני ‪2. 1980‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪3. 1958 ,‬‬
‫שבט ועם‪ ,‬א‪ .‬עבאס‪ 1958 ,‬וד"ר סמילנסקי‪ ,‬מגמות‪4. ,‬‬
‫‪.‬יולי ‪ ,1957‬וראה פרק חמישי‬
‫‪.‬הטיימס‪ 24 ,‬בדצמבר ‪5. 1985‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 13 ,‬בפרואר ‪6. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 27 ,‬במאי ‪7. 1982‬‬
‫זו הדרך‪ 16 ,‬באוקטובר ‪8. 1985‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 10 ,‬ביולי ‪9. 1987‬‬
‫‪.‬ראה שם‪ 16 ,‬באפריל ‪10. 1987‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪11. 1958 ,‬‬
‫‪.‬אברהם חלפון‪ ,‬שבט ועם‪12. 1954 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪13. 1958 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪14. 1958 ,‬‬
‫‪.‬כיתות ללימוד עברית לעולים חדשים ‪15.‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪16.‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪ ,‬א‪ .‬עבאס‪17. 1958 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪ ,‬א‪ .‬עבאס‪18. 1058 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪19. 1960 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪20. 1959 ,‬‬
‫‪.‬המשרד המרכזי לסטטיסטיקה‪21. 1978 ,‬‬
‫‪.‬משרד החינוך והתרבות‪22. 1976 ,‬‬
‫‪.‬המשרד המרכזי לסטטיסטיקה ‪23.‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪24.‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪25.‬‬
 ‫‪.‬מגמות‪ ,‬יולי ‪26. 1957‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪27. 1973 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪28. 1959 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪29. 1958 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 4 ,‬בספטמבר ‪30. 1981‬‬
‫‪.‬מוסף הארץ‪ 22 ,‬במאי ‪31. 1981‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪32. 20 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪33.‬‬
‫‪.‬ראה שם‪34. 21 ,‬‬
‫מאז שנות השבעים נכפו מבחני מנת המשכל על ‪35.‬‬
‫‪.‬הנכנסים לאוניברסיטה והמתגייסים לצבא‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 5 ,‬באפריל ‪ ,1982‬מבוסס על נתונים רשמיים ‪36.‬‬
‫‪.‬עיתונות ישראלית ‪37.‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ישראל‪ ,‬פרסום ‪38.‬‬
‫‪.‬רשמי ‪1976 ,1974 ,1971‬‬
‫סגן סגר החינוך‪ ,‬דו"ח ממשלתי על הנוער הספרדי‪39. ,‬‬
‫‪1972.‬‬
‫‪.‬סמוחה‪ 160 ,1978 ,‬ו‪40. 161-‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪41. 26 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪42. 26-29 ,‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית‪ ,‬השנתון ‪43.‬‬
‫‪.‬הסטטיסטי הישראלי‪605 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬תמצית סטטיסטית של ישראל‪44. 608 ,1986 ,‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪45. 130 ,‬‬
‫‪.‬נתוני משרד החינוך ‪ ,1981‬ומפקד האוכלוסין‪46. 1983 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪ ,‬סידרה מיוחדת ‪ ,418‬טבלה ‪47. 19‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪48. 1958 ,‬‬
 ‫‪.‬שבט ועם‪49. 1960 ,‬‬
‫‪.‬מנחה מרוקאית‪50. 29 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 14 ,1102 ,8‬בפברואר ‪51. 1951‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪52. 1954 ,‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪53. 1949 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 20 ,‬ביולי ‪54. 1979‬‬
‫‪.‬באפריל ‪55. 6 1980‬‬
‫‪.‬במאי ‪56. 28 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 25 ,‬בספטמבר‪57. 1981 ,‬‬
‫‪.‬בפברואר ‪58. 3 1982‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪59.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 16 ,‬באפריל ‪60. 1982‬‬
‫‪.‬במאי ‪61. 16 1986‬‬
‫‪.‬בנובמבר ‪62. 6 1981‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 29 ,‬במאי ‪63. 1985‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 10 ,‬ביוני ‪64. 1983‬‬
‫‪.‬סבירבקי ושושן‪65. 27 ,1985 ,‬‬
‫‪.‬באפריל ‪66. 2 1980‬‬
‫‪.‬חדשות הל"ה‪ ,‬מספר ‪ ,7‬אפריל ‪67. 1987‬‬
‫‪.‬מעריב‪ 16 ,‬במרץ ‪68. 1987‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪69.‬‬
‫‪.‬אל‪-‬מירסאד‪ 1 ,‬ביולי ‪70. 1987‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 20 ,‬באפריל ‪71. 1983‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 4 ,‬באפריל ‪72. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 14 ,‬במאי ‪73. 1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 31 ,‬באוקטובר ‪74. 1975‬‬
 ‫‪.‬זמנים מודרניים‪ 21 ,‬ו‪75. 22-‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 7 ,‬בינואר ‪76. 1981‬‬

‫מחלוקת בציון ‪:‬תגים‬

‫» ‪ | Leave a Comment‬פורסם במחלוקת בציון‬

‫מחלוקת בציון פרק שמיני התירוצים לאפליה‬

‫ינואר ‪2010 ,24‬‬

‫ימחלוקת בציון – פרק שמיני – התרצת האפליה‪#10,‬‬

‫נכתב על‪-‬ידי תמר בורסוק בתאריך ‪ 19.08.05‬בשעה ‪16:36‬‬
‫בתגובה להודעה ‪#9‬‬

‫פרק שמיני‬

‫התרצת האפליה‬
‫מדיניות האפליה הגזענית הובילה לכך ש"העם" הישראלי‬
‫נחלק באופן גס לשני רבדים כלכליים‪ ,‬חברתיים וחינוכיים‬
‫– כלומר למעמד המורכב מאשכנזים הכולל את העילית‪,‬‬
‫ותת‪-‬המעמד של הספרדים (והפלסטינים)‪ .‬התחלקות זו‬
‫משתרעת גם אל תחום התרבות‪ ,‬עם התרבות‬
‫האשכנזית‪/‬המזרח אירופאית מצד אחד‪ ,‬והספרדית‪/‬המזרח‬
‫‪.‬תיכונית מצד שני‬
‫האשכנזים מנסים לתרץ את הפיצול הזה באמצעות‬
‫השקפות גזעניות הידועות היטב במערב‪ ,‬בעיקר בדרום‬
‫אפריקה‪ .‬השקפות אלה מהוות חלק בלתי נפרד מן‬
‫הגזענות המכוונת נגד הפלסטינים והערבים ככלל‪ ,‬ולא‬
‫רק הפוליטיקאים מרחיבים את ההסברה שלהם על כך‬
 ‫אלא גם הכתבים העיתונאים‪ ,‬הסוציולוגים ומרבית‬
‫האשכנזים‪ .‬אפילו אם הם נבדלים בטקטיקה‪ ,‬כל‬
‫המפלגות הציוניות מביעות את אותן ההשקפות בדיוק‪,‬‬
‫‪.‬אפילו השמאל הלא‪-‬ציוני והאנטי‪-‬ציונים המושבעים‬

‫השקפותיהם של המנהיגים הפוליטיים‬

‫הרצל‪ ,‬מייסד הציונות הפוליטית‪" :‬הציונות תהייה המאחז‬

‫של התרבות האירופאית נגד הברבריות האוריינטלית‪1".‬‬
‫על בסיס נקודת ראות זו‪ ,‬התגבשו דעות נוקשות וננקטו‬
‫צעדים אכזריים נגד הפלסטינים והערבים בכלל‪ ,‬ובאותה‬
‫מידה נגד הספרדים‪ ,‬שראו בהם חלק מן "הברבריות‬
‫‪".‬המזרחית‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬הגורו של הרביזיוניזם הציוני ימני‪ ,‬הארגון‬
‫וכנופיית שטרן‪ ,‬של מפלגת חירות וחזית הליכוד‪:‬‬
‫"ליהודים‪ ,‬תודה לאל‪ ,‬אין שום דבר במשותף עם המזרח‪.‬‬
‫אנו חייבים למגר כל עקבות של רוח מזרחית ביהודים של‬
‫פלסטינה‪ 2".‬במאמר שלו‪" ,‬יהודי המזרח"‪ ,‬שפורסם ב‪-‬‬
‫‪ ,1919‬הוא התנגד לנשואי תערובת עם הספרדים וליצירת‬
‫עם יהודי אחד‪ ,‬וגם אמר שהוא מתנגד לאינטגרציה מכיוון‬
‫שהוא לא ידע מה זה יכול להוליד – "עם מבריק או גזע‬
‫טיפש‪ .‬יהודי אשכנז חייבים לשמר את מעמד הרוב שלהם‬
‫בחברה יהודית בפלסטינה‪3".‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬מפלגת העבודה (מפא"י)‪ ,‬וההסתדרות‪,‬‬
‫ראש הסוכנות היהודית וראש הממשלה הראשון ושר‬
‫הביטחון של ישראל‪ .‬הוא תיאר את הספרדים‪ ,‬בפגישה‬
‫עם הפיקוד הגבוה של הצבא ב‪ 1950-‬כ"עפר אנושי‪ ,‬ללא‬
‫תרבות יהודית או אנושית‪ .‬הם צריכים מסלול ארוך של‬
 ‫חינוך ותרבות לפני שהם יתפסו את מקומם הראוי‬
‫בחברה‪ 4".‬הוא כתב‪" :‬יראת השמים נעלמה מהכתות‬
‫המזרחיות והשפעתם על העם היהודי הייתה מזערית או‬
‫לא קיימת‪ .‬במשך המאה האחרונה‪ ,‬יהודי אירופה היו‬
‫בקדמת החזית של העם איכותית וכמותית גם יחד‪ ".‬בן‬
‫גוריון הוסיף שהוא התכוון ליהודי מזרח אירופה‪5.‬‬
‫ההיסטוריון תום שגב‪ ,‬העיר על דברי בן גוריון "נדמה‬
‫שהמדינה אימצה את נקודת הראות האומרת ש"בית‪-‬‬
‫המחסה ליהודים" בפלונסק (עיירה ענייה בפולין בה נולד‬
‫בן גןריון) היה "ירא‪-‬שמים"‪ ,‬ואילו ביתו של רופא יהודי‪,‬‬
‫בוגר הסורבון‪ ,‬באלג'יריה הוא לא‪ 6".‬בן‪-‬גוריון האמין‬
‫שהמשמעות האמיתית של השואה הנאצית הייתה‬
‫שהיטלר הרס את יסודות הכוח של מדינת ישראל לפני‬
‫שהיא קמה‪ .‬המדינה קמה לתוך הקיום אבל לא מצאה את‬
‫האנשים שהיא חיכתה להם‪ ,‬ולכן הביאו לכאן את‬
‫הספרדים‪ .‬בן‪-‬גוריון השווה את האחרונים ל"שחורים‬
‫שנלקחו לאמריקה כעבדי מטעים‪ 7".‬ב‪ 13-‬ביולי ‪ 1949‬הוא‬
‫אמר בוועדת החוקה הפרלמנטארית שיהודי מרוקו היו‬
‫"חיות אדם"‪ ,‬אבל הוא כן אישר שרוב הגנבים והכייסים היו‬
‫אשכנזים!‪ 8‬ב‪ 1956-‬בן גוריון אמר שליהודי מרוקו "אין שום‬
‫תרבות אבל הם מושפעים על יד הערבים‪ .‬ואנחנו לא‬
‫רוצים תרבות מרוקאית כאן‪ ".‬על יהודי איראן הוא אמר‬
‫"אינני יכול לראות איזו תרומה יהודי איראן יכולים להביא‬
‫לישראל‪ 9".‬ב‪ ,1959-‬לאחר ההתקוממות הספרדית בוואדי‬
‫אל‪-‬סאליב בחיפה‪ ,‬הוא תיאר את המרוקאים כ"קהילה‬
‫פרימיטיבית"‪ ,‬והאשים אותם שהם אוהדי "מפירי חוק‪,‬‬
‫גנבים‪ ,‬סרסורים ורוצחים‪ 10".‬על התימנים בן גוריון כתב‬
 ‫במכתב לרמטכ"ל‪ ,‬יגאל ידין‪" ,‬שאת האנשים האלה ניתן‬
‫לקלוט ביתר קלות ברמה התרבותית והכלכלית מאשר‬
‫קבוצות אחרות מפני שהתימנים אוהבים לעבוד ואינם‬
‫להוטים אחרי החיים העירוניים‪ ,‬אולם"‪ ,‬בן גוריון המשיך‪,‬‬
‫"מצד שני‪ ,‬הוא מהווה בעיה גדולה יותר מאחר שהוא‬
‫‪ 2,000‬שנה מרוחק מאיתנו וצריך ללמד אותו את המושגים‬
‫הבסיסיים ביותר של התרבות‪ .‬התימני מתייחס לאשתו‬
‫ולילדיו כאדם פרימיטיבי‪ .‬בריאותו חלשה וכוחו הגופני‬
‫חלוש; אין לו ידע בעניינים היגייניים בסיסיים…"‪ 11‬בן‬
‫גוריון דרש שישראל "תתרבת" את התימנים כשהוא אמר‬
‫בכנסת ש"המגמה של הממשלה היא לשרש במהגר‬
‫התימני את המנהגים הישראלים בהיקף כזה שהוא ישכח‬
‫מאין הוא בא…"‪12‬‬
‫זה נכון שהטכנולוגיה המערבית לא התפשטה במהירות‬
‫בתימן‪ ,‬אך מצבם של היהודים שם היה יותר טוב ממצבם‬
‫של האשכנזים שחיו בגטאות של מזרח אירופה – ראה את‬
‫עבודותיו של מנדלי מוכר ספרים‪ ,‬במיוחד מסעות בנימין‬
‫השלישי‪ .‬היהודים בתימן היו צורפים‪ ,‬נפחים‪ ,‬נגרים וכיוצא‬
‫בזה‪ ,‬בעוד שהאשכנזים התקיימו בגטאות כרוכלים או‬
‫‪.‬חנוונים ורבים מילאו תפקידים הקשורים לדת‬
‫ב‪ 1960-‬בן גוריון הצהיר ש"היהודים במדינות המזרח‬
‫תיכוניות חיו בחברות מפגרות ומושחתות והם חסרי חינוך‪,‬‬
‫עצמאות וכבוד עצמי‪ .‬את הדור הישן אי אפשר לשנות‬
‫באופן יסודי אבל חובה עלינו להשריש בדור החדש ערכים‬
‫מוסריים ורוחניים נעלים – תכונות המאפיינות את החלוצים‬
‫שבנו את המדינה‪ .‬אם ניכשל בכך‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬אנחנו‬
‫נעמוד בפני הסכנה שהדור הבא יהפוך את ישראל‬
 ‫למדינה לבנטינית‪ 13".‬בן גוריון ומנהיגים אחרים דרשו‬
‫שצריך להביא יותר יהודים אשכנזים מרוסיה‪ ,‬אירופה‬
‫ואמריקה במטרה "לשפר" את ההרכב האתני של‬
‫האוכלוסייה‪ .‬בן גוריון גם אמר "אנו חייבים להתנגד להלך‬
‫הרוח של הלבנט‪ ,‬שכן הוא משחית אנשי הפרט ואת‬
‫הקהילות‪ ".‬ב‪ ,1962-‬כשהציעו לו ש"מזרחי" נוסף ימונה‬
‫לשר‪ ,‬הוא השיב בכעס "ישראל לא תהייה מדינה‬
‫לבנטינית‪" 14".‬לבנטיני" הוא לשון מעליבה שמשתמשים‬
‫בו המתיישבים האשכנזים כלפי אנשים מזרח תיכונים‪.‬‬
‫משמעותו אדם מזרחי שאינו בעל תרבות המסגל לעצמו‬
‫את הנוהגים החיצוניים של תרבות מערבית כמו תלבושת‬
‫‪.‬מערבית‬
‫בין ‪ 1947-1973‬בן גוריון והמנהיג הספרדי‪ ,‬אליהו אלישר‪,‬‬
‫ניהלו התכתבות‪ ,‬כשאלישר מדגיש את חשיבות מיגור‬
‫האפליה נגד הספרדים והרחבת הייצוג הספרדי במוסדות‬
‫המדינה – "למען האחדות"‪ .‬במכתביו‪ ,‬בן גוריון התחמק‬
‫מסוגיית האפליה‪ ,‬כשהוא מציין שהספרדים אינם מהווים‬
‫קהילה יחידה‪ .‬הוא טען שהוא לא הרגיש שהוא היה‬
‫"אשכנזי"‪ ,‬אלא רק "יהודי"‪ .‬לבסוף בן גוריון הודה במכתב‬
‫מתאריך ‪ 25‬ביולי ‪ 1973‬בצורך לחסל את "הפער" "למען‬
‫האחדות"‪ .‬מכתבים אלו פורסמו ברבעון שבט ועם ב‪-‬‬
‫‪ ,1973‬ובספרו של אלישר לחיות עם יהודים‪ .‬בן גוריון היה‬
‫המנהיג החשוב ביותר בכל מוסדות הציונות מאז המנדט‬
‫הבריטי‪ ,‬ובמלחמת ‪ ,1948‬בתוקף תפקידו כראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון‪ ,‬הוא בעיקר היה אחראי לגירוש הפלסטינים‪,‬‬
‫להריסתם של מאות כפרים והחרמת נכסיהם ואדמתם‪.‬‬
‫הוא היה אחראי גם על העברת הספרדים מארצותיהם‬
 ‫‪.‬השונים ודחיסתם לתוך המחנות‬
‫ארתור רופין‪ .‬מנהיג ציוני ותיק שהתמחה ביישובים‬
‫חקלאיים‪ .‬ב‪ 1913-‬הוא הביע את חששו שהגירת הספרדים‬
‫עלולה להוריד את הרמה התרבותית של המדינה‪ .‬הוא שם‬
‫לספרדים תפקיד מיוחד בצד בתשתית הכלכלית‬
‫והחברתית‪ ,‬שהיה "להתחרות עם הפועלים הערביים"‬
‫הואיל והיהודי הספרדי יכול לבצע עבודות שוליים עבור‬
‫אותו שכר כמו של הפועלים הערביים‪15".‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬ראש הממשלה ושרת העבודה‪ .‬מנהיגת‬
‫מפלגת העבודה (לשעבר מפא"י)‪ :‬אנו בישראל זקוקים‬
‫למהגרים ברמה‪-‬גבוהה‪ ,‬לעתידה של התשתית הכלכלית‬
‫שלנו‪ .‬יש לנו מהגרים ממרוקו‪ ,‬לוב‪ ,‬איראן‪ ,‬מצרים ומדינות‬
‫אחרות שהחברה שלהן היא זו של המאה השש‪-‬‬
‫עשרה‪ 16".‬גולדה מאיר יצאה בכרזות גזעניות אחרות‬
‫(ראה פרק עשירי על הויכוח שלה עם הפנתרים‬
‫‪.‬השחורים)‬
‫משה שרת (לשעבר שרטוק)‪ .‬שר החוץ וראש הממשלה‪,‬‬
‫שייך למפלגת העבודה‪ .‬שרת אמר לשר החוץ הסובייטי‪,‬‬
‫וישינסקי‪" ,‬ישנם ארצות‪ ,‬וכאן אני מדבר על ארצות של‬
‫צפון אפריקה‪ ,‬שהיהודים שלהם לא צריכים להגר‪ .‬זאת‬
‫לא שאלה של מספר האנשים‪ ,‬אלא איכותם‪ .‬הדאגה‬
‫שלנו במדינה הזאת היא להיות חלוצים‪ ,‬ואנחנו זקוקים‬
‫לאנשים עם יכולת להסתגל… אנחנו לא יכולים לסמוך על‬
‫היהודים של מרוקו שהם יבנו את המדינה בעצמם‪ ,‬מכיוון‬
‫שהם לא מוסמכים לעשות את זה… אנחנו צריכים אנשים‬
‫היכולים לעמוד בפני קשיים כלשהם ויש להם כוח סבל‪.‬‬
‫אתה יודע כשזה נוגע לבניית המדינה בהווה‪ ,‬היהודים‬
 ‫ממזרח אירופה הם מלח הארץ…"‪17‬‬
‫אבא אבן‪ ,‬מדרום אפריקה‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה‪ .‬הוא‬
‫ראה בהגירת הספרדים כ"סכנה" המאיימת על האשכנזים‬
‫בישראל‪ .‬הוא הגדיר את הסכנה באומרו שההגירה‬
‫הספרדית "יכולה מאוד ליירט את רמת התרבות‬
‫הישראלית לרמה של הארצות מסביב‪ ".‬אבן התנגד לדעה‬
‫שהספרדים מהווים גשר לעולם הערבי‪ ,‬והוסיף שמגמת‬
‫הציונות היא להשריש הלך רוח מערבי בקרב הספרדים‬
‫במקום לאפשר להם לסחוב את ישראל כלפי תרבות‬
‫מזרחית‪18.‬‬
‫מוטי גור‪ :‬רמטכ"ל לשעבר ושר‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה‪:‬‬
‫"הקהילות המזרחיות לא ישיגו את הרמה של האשכנזים‬
‫בעוד ‪ 20-30‬השנים הבאות‪ .‬לכל המאמצים שבוזבזו‬
‫לת ועלתם היו רק תוצאות חלקיות‪ ,‬ורק מעטים מהם השיגו‬
‫רמות גבוהות וזאת גם רק לאחר קשיים רבים… אף אחד‬
‫לא חוסם את דרך הקדמה בפניהם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬יעברו‬
‫שנים רבות עד שהקהילות המזרחיות‪ ,‬כולל בוגרי‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬יגיעו לרמה האינטלקטואלית והטכנולוגית‬
‫"‪.‬המערבית‪ .‬זאת בעיה‬
‫מוטי גור צודק אם מדיניות אי‪-‬החינוך תמשיך‪ ,‬אך המקרה‬
‫של הספרדים שהיגרו לצרפת ומדינות מערביות אחרות‬
‫מפריך את טענתו של גור‪ .‬אליהו אלישר ציין שמספר‬
‫הפרופסורים הספרדים בסורבון הוא ‪ 80‬ו‪ 49-‬אחוז‬
‫מהתלמידים היהודים באוניברסיטה היו צפון אפריקאים‪.‬‬
‫המנתח של גנרל דה‪-‬גול היה יהודי אלג'ירי‪ ,‬פרופסור אבו‬
‫אלחיר‪ .‬הפרופסור הבגדאדי‪ ,‬אלי כדורי‪ ,‬מלמד‬
‫באוניברסיטת לונדון‪ ,‬כפי שגם סמי זוביידה‪ ,‬ובארצות‬
‫הברית הפרופסור הבגדאדי‪ ,‬דניאל חיזום‪ ,‬הידוע היטב‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪ .‬הבה נעזוב את דעותיו של מוטי גור ונסתכל על‬
‫הערכים והשיטות שלו‪ .‬במערכת הבחירות של מפלגתו‬
‫גור הכריז בפגישה מלאה בנוכחים ש"אנחנו נדפוק את‬
‫הספרדים כמו שדפקנו את הערבים‪ 20".‬התגרות חסרת‬
‫בושה זו הייתה אחת הגורמים שהניעו את הספרדים‬
‫להצביע לליכוד‪ .‬לבסוף עלינו להזכיר הצהרה שלו שהוא‬
‫היה מוכן לסגת ממזרח ירושלים בתמורה למיליון יהודים‬
‫רוסים‪21.‬‬
‫משה דיין‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה והממסד הצבאי‪ .‬הוא‬
‫הכריז ב‪ 1974-‬כך‪" :‬הבעיה הגדולה ביותר שישראל‬
‫עומדת בפניה היא שמספר הספרדים הוא גדול יותר‬
‫ממספר המהגרים מאירופה‪ ".‬אלה שהאזינו לנאום הזה היו‬
‫מתיישבים לבנים בדרום אפריקה והבינו את המסר שלו‬
‫‪.‬ללא צורך בהבהרות נוספות‬

‫עמדת העיתונות האשכנזית‬

‫מאז ‪ 1948‬העיתונות הישראלית‪ ,‬שהיא אשכנזית לחלוטין‪,‬‬

‫ניהלה מסע גזעני נגד הספרדים‪ ,‬שמגמתו הייתה לתרץ‬
‫את מדיניותיה המפלים של הממשלה‪ .‬העיתונות כתבה‬
‫ש"אלה (הספרדים) לא מבינים לא בתי שימוש ואף לא‬
‫נייר טואלט‪ ,‬וגידלו ירקות מתחת למיטותיהם! הם‬
‫מחביאים את תינוקיהם בקופסאות קרטון להציל אותם מן‬
‫הרופאים ומן התרופות‪ ".‬ב‪ 22-‬במרץ ‪ ,1951‬העיתון‬
‫הליברלי‪ ,‬הארץ‪ ,‬כתב על התושבים העיראקים במחנות‬
‫המעבר ש"הורים רבים מלמדים את ילדיהם גנבות‬
‫והמורים חסרי אונים מול התופעה הזאת… ילדה אמרה‬
‫"אם אני לא יעשה מה שההורים שלי אומרים‪ ,‬הם לא יתנו‬
‫לי מספיק לאכול ויכו אותי כפליים"… הילדים שותים יין‬
‫"‪.‬לעיתים והוריהם מלמדים אותם לשקר‬
‫ב‪ 1952-‬אותו עיתון פרסם סידרה של מאמרים על יהודי‬
‫טוניס‪ 22,‬האפגנים‪ 23‬ואיראן‪ .‬המאמרים הבליטו את העוני‪,‬‬
‫המחלות וההתפוררות שלהם וציינו שרבים מהיהודים‬
‫האיראנים היו מכורים לאופיום ולחשיש‪ .‬היו שם חולי‬
‫עגבת אפילו בקרב הילדים מכיוון שזה היה תורשתי‬
‫בהתאם לעיתון‪ .‬ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1952‬מאמר הפתיחה של‬
‫העיתון נשא את הכותרת שההגירה מארצות ערב‬
‫ה"נחשלות" מהווה סכנה לקיומה של ישראל כמדינה‬
‫‪.‬מודרנית‬
‫העיתון‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 25,‬כתב שהספרדים היו תת‪-‬רמה‬
‫ויש לחשוש מסטנדרדים נמוכים בקרב העובדים‪ .‬ב‪23-‬‬
‫בפברואר ‪ 1952‬אותו עיתון כתב שהמעסיקים דרשו‬
‫עובדים "מתורבתים"‪" ,‬לא מהקהילות המזרחיות"‪ .‬אנו‬
‫‪.‬נבחן לפרטים את הדעה של עיתונאים אחדים‬

‫אריה גלבלום‬

‫המתקפות הגיעו לשיאן במאמר של אריה גלבלום בהארץ‬

‫מה‪ 22-‬באפריל ‪ .1949‬להלן כמה קטעים ממנו‪…" :‬‬
‫המהגרים שייכים לגזע שבעבר לא היה מוכר בישראל‪.‬‬
‫נדמה שישנם הבדלים בין אלה שבאו מטריפולי (לוב)‪,‬‬
‫מרוקו ואלג'יריה‪ .‬אולם אינני יכול לומר שהצלחתי לנתח‬
‫את מהות ההבדל‪ ,‬אם ישנו כזה‪ .‬הם אומרים לדוגמא‪,‬‬
‫שהלובים והטוניסאים "טובים יותר" והאלג'ירים‬
‫והמרוקאים "גרועים יותר"‪ ,‬אבל זוהי אותה בעיה‪ .‬נאמר‬
 ‫באופן כללי… אנו עומדים בפני עם שהוא פרימיטיבי עד‬
‫מאוד והחינוך שלו הוא זה של בערות מוחלטת‪ .‬יותר‬
‫מסוכן מכך זה שהם אינם מסוגלים לקלוט שום דבר‬
‫רוחני‪ .‬בסך הכל‪ ,‬הרמה שלהם אך במעט טובה יותר‬
‫מרמתם הכללית של הערבים‪ ,‬השחורים או הברברים‬
‫בארצות מולדתם‪ .‬לכך הרמה שלהם היא מתחת לרמה‬
‫שהתרגלנו אליה בעבר עם הערבים של אדמת ישראל‪.‬‬
‫בניגוד לתימנים‪ ,‬אין להם שורשים ביהדות‪ .‬הם לגמרי בידי‬
‫גחמתו של טבעם האינסטינקטיבי והפראי‪ .‬איך פשוט‬
‫אנחנו נלמד את האפריקנים לעמוד בתור לאוכל כראוי‬
‫בחדר האוכל‪ .‬היה יהודי בולגרי שהתווכח איתם לעמוד‬
‫בתור‪ ,‬אבל אחד מהיהודים האפריקנים שלף סכין וכרת לו‬
‫את האף‪ .‬לא אחת הם התנפלו על פקידים מהסוכנות‬
‫היהודית והכו אותם‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬פקידי המחנה נמצאים‬
‫בסכנה תמידית של התקפה‪ .‬בפינות מגוריהם של‬
‫האפריקנים במחנות תמצא ערמות של לכלוך‪ ,‬הימורים‬
‫אלכוהוליזם וזנות‪ .‬רבים מהם סובלים ממחלות עיניים‪ ,‬עור‬
‫ומין‪ ,‬בנוסף לביצוע מעשי תקיפה ושוד‪ .‬קבוצה אנטי‪-‬‬
‫חברתית זו מסוכנת ואף אחד לא מרסן אותם "כראוי"…‬
‫לא רק מזוודות נעלמות אלא ציוד השייך למחנה‪ .‬הם‬
‫שדדו את אחד המחנות שנהגתי לבקר ורוקנו את המחסן‬
‫הכללי שלו‪ .‬במחנה אחר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היה רצח‪ .‬הכינו את‬
‫הגופה לקבורה בחדר סמוך לבית החולים‪ ,‬וכאשר‬
‫הקברנים חזרו לאחר ההלוויה הם מצאו שכל הציוד שלהם‬
‫נגנב‪" .‬האפריקנים" בצבא נהגו לומר לי "כשאנחנו נסיים‬
‫את המלחמה‪ ,‬אנחנו נעשה מלחמה עם האשכנזים‪".‬‬
‫באחד המחנות הייתה להם תוכנית למרד שכללה‬
 ‫השתלטות על השומרים ורציחת כל העובדים של‬
‫הסוכנות היהודית במחנה‪ .‬כשהמשטרה באה‪ ,‬מתרחשים‬
‫שם ויכוחים לעיתים‪ .‬אבל החשוב ביותר מכל זה‪ ,‬ישנה‬
‫אמת בסיסית שאינה פחות משמעותית והיא חוסר נכונות‬
‫כלשהי להסתגל לחיים של המדינה‪ ,‬במיוחד העצלנות‬
‫הכרונית שלהם ושנאתם לעבודה‪ .‬כמעט ללא יוצא מן‬
‫הכלל‪ ,‬לכולם חסר עסקים ולכן הם סובלים מהעוני‬
‫המטיל עליהם מום‪ .‬כולם יאמרו לך שהם היו "סוחרים"‬
‫באפריקה‪ ,‬אבל האמת היא שהם היו רוכלים נודדים‪.‬‬
‫וכולם רוצים לחיות "בעיר"‪ .‬מה אנחנו יכולים לעשות‬
‫איתם? איך אנחנו יכולים לקלוט אותם? האם חשבנו מה‬
‫יקרה למדינה הזאת אם הם היו אזרחיה? יום אחד שאר‬
‫היהודים מהעולם הערבי יהגרו! כיצד תראה מדינת ישראל‬
‫ואיזה סוג של רמה תהיה לה אם היו לה אזרחים‬
‫"…?כאלה‬
‫מאמר זה הוא אחת הפגיעות הפוגעניות ביותר על‬
‫הספרדים ועל הצפון אפריקאים ככלל‪ .‬אני בעצמי פשוט‬
‫פגשתי מרוקאים כאלה אבל רובם המכריע היו אנשים‬
‫טובים ונעימים במלוא מובן המילה‪ .‬אני מאמין שיהודי‬
‫אשכנז‪ ,‬כמו גלבלום‪ ,‬תמיד שנאו את המרוקאים בגלל‬
‫שהם הגנו על עצמם‪ .‬שנה לפני זה‪ ,‬הפיקוד העליון שלח‬
‫‪.‬אלפי מרוקאים וספרדים אחרים אל מותם‬
‫המשורר האשכנזי‪ ,‬נתן אלטרמן‪ ,‬המפורסם בשל‬
‫ההומניזם שלו ואהבתו על השלום‪ ,‬אינו כולל את‬
‫הספרדים ברחשי חיבתו‪ .‬הוא תיאר אותם בעבודותיו‬
‫כ"שוכני מערות חשוכות ותאי כלא שעולה עשן מהם‪".‬‬
‫אפילו הקיבוצניק הסוציאליסט‪ ,‬עמוס עוז‪ ,‬תיאר את‬
 ‫הילדות הספרדיות שאיתן הוא שיחק כשהוא היה ילד‬
‫בירושלים כ"נערות מזרחיות אכזריות‪ ,‬מרושעות‪ ,‬ארסיות‬
‫עם ריח חודר של בוטנים‪ ,‬זיעה‪ ,‬סבון וחלבה‪ …,‬שאחיהן‬
‫הגדולים מעורבים בעולם הפשע ובכדורגל‪ ,‬ואמהות‬
‫ואחיות יוצאות עם חיילים אנגליים‪ 27".‬זוהי התדמית של‬
‫היהודים הספרדים בספרות העברית המודרנית שנוצרה‬
‫‪.‬על ידי המתיישבים האשכנזים‬
‫יחד עם התימנים‪ ,‬האפליה הגזעית שכוונה כלפי‬
‫המרוקאים הייתה הרבה יותר גרועה מן האפליה‬
‫שהופנתה כלפי ספרדים אחרים‪ .‬כל ההאשמות המוסריות‬
‫שעליהן התלונן בכעס גלבלום במאמרו התעוררו במחנות‬
‫האיומים בצרפת ובישראל‪ ,‬ולגבי "הגנו על עצמם"‪ ,‬מנכ"ל‬
‫משרד החוץ של אז‪ ,‬דוד הורוביץ‪ ,‬אמר לדוד בו גוריון‬
‫ש"דיירי מחנות המהגרים מרכיבים אומה שנייה‪ ,‬אנשים‬
‫מרדנים שחושבים שאנחנו מהווים את העילית העשירה‬
‫השולטת ‪ .‬זהו עניין שיכול להתלקח בקלות‪ ,‬והוא יהיה‬
‫דינמיט למפלגת חירות והמפלגה הקומוניסטית‪ .‬בדרכים‬
‫רבות הספרדים דומים לערבים והתחלנו לראות אותם‬
‫באותה עדיפות‪ 28".‬דוד הורוביץ צדק במה שהוא חזה‪ ,‬ואנו‬
‫נראה בפרק העשירי כיצד המרוקאים יצרו את תחילת‬
‫‪.‬ההתנגדות לשלטון הציוני אשכנזי‬

‫קלמן כצנלסון‬

‫הגזענות הציונית האשכנזית הגיעה להתפתחותה הרחוקה‬

‫ביותר בעבודותיו של מחבר רביזיוניסטי ימני זה‪ .‬הוא‬
‫מצדיק את המספר הרב של האשכנזים בתפקידים‬
‫הגבוהים במונחים של עליונותם האירופאית‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
 ‫האשכנזים מהווים "אומה אחת"‪ ,‬לאור התגברותם על‬
‫הפלגים הקנאים‪ .‬לאחר מכן הוא מוסיף שהפיגור של‬
‫הספרדים הוא הגורם העיקרי למצבם המושפל ולאפליה‬
‫נגדם מידי האשכנזים‪ .‬הספרדים יצטרכו להשיג ‪ 150‬שנה‬
‫‪.‬כדי להגיע לאותה רמה‬
‫המחבר מדגיש שהספרדים מסוגלים לייצג את הספרדים‬
‫בפרלמנט והוא נגד הרעיון של שיווין‪ .‬הוא מדגיש שייצוג‬
‫יחסי בממשלה למען הספרדים יערער את המושג של‬
‫"עם נבחר"‪ .‬הוא מציין שעקרון זה צריך גם לחול מפנים‬
‫בתוך המדינה היהודית‪ .‬לפי כצנלסון‪ ,‬היהודים אינם‬
‫מקבלים את הרעיון של ממשלת רוב‪ ,‬אלא ממשלת‬
‫איכות‪ .‬שום יהודי אינטליגנטי לא ייכנע לממשלה יהודית‬
‫שלא נבחרה על בסיס של איכות‪ .‬הוא חוזר ואומר לאחר‬
‫מכן שזוהי הקבוצה הנבחרת של העם הנבחר שצריכה‬
‫לשלוט‪ .‬לבסוף הוא אומר שה"אומה האשכנזית" מוכנה‬
‫לקבל את הספרדים‪ ,‬אבל הוא מאיים שאם הספרדים‬
‫יתעקשו להיות נפרדים‪ ,‬אז האשכנזים יכריזו על עצמם‬
‫אומה נפרדת לחלוטין ויעשו הכל כדי לחזק את עצמם‬
‫ואת איכותם ובאותה מידה יתייחסו לספרדים כקהילה‬
‫נפרדת‪29.‬‬
‫הרבעון הספרדי‪ ,‬שבט ועם‪ ,‬פרסם את המאמר הזה‬
‫המכיל את הדעות הללו כך שהמנהיגים הספרדים יוכלו‬
‫‪.‬להגיב עליו‬
‫ב‪ 1964-‬חשף כצנלסון את ספרו הידוע‪ ,‬המהפכה‬
‫האשכנזית‪ ,‬שבו הוא כתב "הספרדים מהווים רוב‪ ,‬וקצב‬
‫הגדילה הטבעית שלהם הוא רב יותר משל הקהילה‬
‫האשכנזית‪ .‬הם נראים כמו ערבים‪ ,‬וחושבים כמוהם‪ ,‬ולכן‬
 ‫האשכנזים חייבים למנוע מהם להתאחד נגד המיעוט‬
‫האירופאי… האומה האשכנזית הנעלה‪ ,‬שנקבעה למשול‪,‬‬
‫עשתה טעות בכך שאפשרה ללא‪-‬אשכנזים נחותים להגר‪.‬‬
‫האשכנזים חייבים לקחת את מושכות השלטון מיד כדי‬
‫למנוע התדרדרות במשטרם ואת התפוררותה של ישראל‪.‬‬
‫הסופר מונה לאחר מכן את האמצעים הגזעניים הנחוצים‬
‫כדי להרחיק את הספרדים מן השלטון והסמכות‪.‬‬
‫פרופסור יהודה ניני‪ ,‬טען שספר זה הוא התיעוד האחד‬
‫המשקף את עמדתם האמיתית של האשכנזים כלפי‬
‫‪.‬הספרדים (ראה פרק אחרון)‬
‫החידוש פה הוא שהסופר מביע את הדעות הללו בציבור‬
‫והכעיס ספרדים רבים‪ .‬ישנם אשכנזים אחרים המתנגדים‬
‫לדעות האלה‪ ,‬בתיאוריה ולמעשה גם יחד‪ ,‬פנים אל פנים‬
‫עם הפלסטינים‪ ,‬אבל הם מתעלמים מהאפליה הגזענית‬
‫המכוונת נגד הספרדים הואיל והיא משרתת את‬
‫‪.‬האינטרסים שלהם‪ .‬אבל אז יש גם יוצאים מן הכלל‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬מנהיג ספרדי‪ ,‬מכנה את כצנלסון "נאצי‬
‫יהודי"‪ ,‬אבל הוא מאשר ש"ישנם אשכנזים רבים המאמינים‬
‫באותן דעות אבל אינם מביעים אותם בכתיבה‪ 30".‬לפי‬
‫דוד סיטון‪ ,‬אפילו כמה מנהיגים של מדינת ישראל האמינו‬
‫בדעות של כצנלסון‪31.‬‬
‫ד"ר משה אלמוזנינו העיר על מאמרו של כצנלסון‬
‫שהדמוקרטיה הישראלית הייתה "מיתוס"‪ ,‬בגלל‬
‫שהספרדים לא היו מיוצגים כראוי בפרלמנט‪" .‬הרעיון של‬
‫שלטון המיעוט בידי העילית הוא נאצי‪ ,‬גזעני ובלתי‬
‫דמוקרטי‪ ".‬הוא משווה את הטענות ש"האשכנזים מהווים‬
‫אומה אחת אשר מוכנה לקלוט את הספרדים בתוך‬
 ‫תרבותה‪ ",‬לניסיונות של רוסיה הצארית להכחיד את‬
‫תרבותם של האומות הקטנות ולעשות מהם רוסים‪ .‬ד"ר‬
‫אלמוזנינו מאמין שזהו בדיוק מה שהתקשורת האשכנזית‬
‫ציונית עושים‪ .‬הוא הדגיש שהאינטלקטואלים‪ ,‬יותר‬
‫מאחרים‪ ,‬מתנגדים ל"התמערבות‪-‬אשכנזית"‪ .‬הוא תוהה‬
‫לגבי שבועתו של כצנלסון שישראל לא תסכים להפוך‬
‫למדינה מזרחית‪" ,‬מה זאת אומרת‪ ,‬הם לא "יסכימו"? האם‬
‫המדינה שלהם? יש להם מונופול על אירופה והתרבות‬
‫שלה?" הוא ממשיך ומזהיר שהספרדים "סבלו את‬
‫האפליה בסבלנות‪ ,‬אבל הם נמצאים בקצה גבול היכולת‬
‫שלהם"‪ ,‬ומזכיר לקורא ש"הסיבה לחורבן בית המקדש‬
‫השני הייתה סכסוך הרסני באופן הדדי‪32".‬‬

‫יואל מרקוס‬
‫הוא מצדיק את ה"עליונות" האשכנזית על הספרדים‬
‫במאמר שלו "התנוונות אתנית" ‪ 33‬שבו הוא כתב‬
‫שהאשכנזים חיו באירופה בצילה של התרבות האירופאית‬
‫במשך אלפי שנים‪ ,‬בעוד שהספרדים באו ממדינות שלא‬
‫היו בעלי תרבות‪ .‬מרקוס נראה ששוכח שהאשכנזים חיו‬
‫בגטאות‪ ,‬והשתתפו במידה מועטת בתרבות האירופאית‬
‫עד המאה התשע‪-‬עשרה ואינם יכולים לדבר בשפות‬
‫‪.‬שכניהם האירופאים‬

‫אמנון דנקנר‬

‫עיתונאי אשכנזי זה כתב שני מאמרים אודות הספרדים‬

‫שפורסמו בהארץ במשך פברואר ‪ 1983‬ושבהם הוא תיאר‬
‫את הספרדים כ"מפגרים"‪" ,‬חומייניסטים"‪" ,‬פרימיטיבים"‬
 ‫ו"חיים באפילה תרבותית"‪ .‬הוא המשיך לשבח את‬
‫התרבות ה"מערבית‪ ,‬הומניסטית וליברלית" של‬
‫המתיישבים האשכנזים אשר‪ ,‬לפיו‪ ,‬נושאים את "המורשת‬
‫של שירתו של היינה‪ ,‬הפסיכואנליזה של פרויד‪ ,‬והפיזיקה‬
‫"‪.‬של איינשטיין‬
‫דנקנר לא קרא את עבודותיהם של האינטלקטואלים‬
‫האלה; כי אם אכן‪ ,‬הוא היה מבין שהם היו מתנגדים‬
‫לעקרונות הציונות ולהתייחסות הבלתי אנושית‬
‫לפלסטינים‪ .‬לאיינשטיין‪ ,‬עלינו לציין‪ ,‬הגישו הצעה להגר‬
‫‪.‬ולהיות נשיא מדינת ישראל‪ ,‬אולם הוא סירב‬
‫העמדה הגזענית המקובלת בתקשורת ובעקבותיה בחינוך‬
‫ובספרות הובילה להעמקת המחלוקת ותחושת השנאה‪.‬‬
‫האפליה של האשכנזים איננה מוסתרת אלא גלוייה וניתן‬
‫להיתקל בה במקום העבודה‪ ,‬בצבא‪ ,‬באוטובוס או ברחוב‪.‬‬
‫אוצר המילים האשכנזי גדוש בביטויים של זילות ולעג‬
‫עבור הספרדים (והפלסטינים והערבים ככלל)‪,‬‬
‫והאשכנזים משתמשים במילה "ערבי" כעלבון כלפי‬
‫‪.‬הספרדים או כדי לתאר כל דבר בצורה משפילה‬
‫אם השלום בין ישראל ושכניה הערבים יקרה‪ ,‬כיצד‬
‫הערבים יצליחו לחיות ולעבוד על בסיס יומי עם התנשאות‬
‫שכזאת? אפילו ה"פרוגרסיבים השמאלנים" בקרב‬
‫האשכנזים אוחזים בגישה פטרנליסטית מאוד כלפי‬
‫‪.‬הפלסטינים‬
‫דעות של סוציולוגים‬

‫בית‪-‬הספר למודרניזציה‪1.‬‬
‫בראש בית הספר הזה עומד ש‪.‬נ‪ .‬אייזנשטדט והסטודנטים‬
‫שלו מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬התיאוריה שלהם‬
 ‫מתרכזת על ה"פונקציונליזם" האמריקאי המחלק את‬
‫האנושות לשני חלקים‪ :‬הפרוגרסיבי שהוא העולם‬
‫המערבי‪ ,‬והנחשל המסורתי שהוא העולם השלישי‪.‬‬
‫מדענים חברתיים אלה אומרים שגורם הפער בין‬
‫הספרדים והאשכנזים איננו האפליה הגזענית‪ ,‬אלא‬
‫הנחשלות של הספרדים‪ .‬הם מאמינים‪ ,‬שבמטרה להתגבר‬
‫על הפער הזה‪ ,‬הספרדים חייבים להפטר מהמורשת‬
‫‪.‬המזרח תיכונית שלהם ולקבל את התרבות האשכנזית‬
‫חשוב לציין שרמת הטכנולוגיה והתפתחות הכישורים‬
‫הכלכליים בגטאות של מזרח אירופה כמובן שלא היו‬
‫טובים יותר מאלה של היהודים שבאו מבירות‪,‬‬
‫אלכסנדריה‪ ,‬בגדאד ומרכזים עירוניים מזרח תיכונים‬
‫אחרים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬עצם הרכישה של השכלה גבוהה יותר‬
‫‪.‬לא עוזרת לספרדים להשיג שיווין בישראל‬
‫בניגוד לנבואות של בית הספר ל"מודרניזם"‪ ,‬הדור השני‬
‫והשלישי של הספרדים‪ ,‬שנולדו בישראל המודרנית‬
‫והמתקדמת ולמדו בבתי הספר שלה‪ ,‬סבלו מירידה‬
‫בסטנדרדים הכלכליים והחינוכיים שלהם בהשוואה‬
‫‪.‬לאבותיהם שבאו מהעולם הערבי‬
‫בית הספר לפלורליזם אתני ‪2.‬‬
‫זהו גם כן בית ספר אמריקאי‪ ,‬בישראל עומד בראשו יוחנן‬
‫פרס וסמי סמוחה‪ .‬התיאוריה שלהם היא שמרבית האומות‬
‫מורכבות מיותר מקבוצה אחת‪ ,‬ושכל הקהילות משתתפים‬
‫ביחד בתחומים השונים של החיים הלאומיים כמו הכלכלה‬
‫והפוליטיקה‪ ,‬אבל הם חיים בנפרד בתחומים של משפחה‪,‬‬
‫דת ותרבות‪ .‬סמוחה מאמין שההבדלים בין האשכנזים‬
‫לספרדים בישראל קורסים ושאיזה שהיא התקדמות‬
 ‫נעשית לקראת אינטגרציה‪ .‬סמוחה תומך בבית הספר‬
‫למודרניזם בהקשר הזה‪ ,‬אבל הוא מתנה בכך שחייב‬
‫להיות גם שינוי במדיניות הממשלה‪ .‬הוא מוסיף שהאטה‬
‫בזרימת הכספים מחוץ לארץ וסיום מצב הלוחמה יגרמו‬
‫‪.‬למשבר מפלגתי‬
‫אני מאמין שפולריזציה חברתית סותרת את שתי‬
‫‪.‬התיאוריות הללו (ראה פרק תשיעי)‬

‫"דעות של "הומניסטים ‪3.‬‬

‫ב‪ 1951-‬כתב העת הישראלי‪ ,‬מגמות‪ ,‬פנה אל חמישה‬

‫פרופסורים אשכנזים חברי סגל האוניברסיטה העברית‬
‫לדון בבעיית הפער האשכנזי‪/‬ספרדי בסדרה של מאמרים‪.‬‬
‫הפרופסורים היו עקיבא ארנסט סימון‪ ,‬נתן רוטסטרייך‪,‬‬
‫‪.‬משולם גרול‪ ,‬יוסף בן‪-‬דוד (גרוס) וקרל פרנקנשטיין‬
‫קרל פרנקנשטיין כתב‪" :‬אנו חייבים לדון על המנטאליות‬
‫הפרימיטיבית של מהגרים רבים מהארצות השונות‪".‬‬
‫עמיתיו הסכימו לכך‪ ,‬והוא לאחר מכן הציע שכדי להבין‬
‫את המנטאליות הספרדית חייבים להשוות אותה עם‬
‫ממטליות של ילדים‪ ,‬של מפגרים שכליים ושל פסיכוטים‪.‬‬
‫יוסף גרוס האמין שהספרדים היו "מפגרים שכליים" וסבלו‬
‫מ"התפתחות לקויה של האגו שלהם"‪ .‬הם דנו על "מהות‬
‫‪".‬הפרימיטיביזם‬
‫אבל פרופסור סימון‪ ,‬שהיה אחד ממנהיגי ה"איחוד"‪ ,‬ארגון‬
‫שנלחם למען שיתוף פעולה ערבי‪-‬יהודי בזמן המנדט‬
‫הבריטי‪ ,‬התריע בפני כפייה של תרבות זרה על הספרדים‪,‬‬
‫מכיוון שזה יוביל למצב של ניכור חברתי ומוסרי גם יחד‪.‬‬
‫הוא הדגיש את הצדדים החיוביים של "המנטאליות‬
 ‫הפרימיטיבית"‪ ,‬כמו "דת ותפילות‪ ,‬תגובות רגשיות לטוב‬
‫לב וליופי‪ ,‬ולבביות מקורית ביחסים אישיים – אלה כולן‬
‫"‪.‬תכונות חיוביות שיש לספרדים בניגוד לאשכנזים‬
‫מאמרים אלה מגבשים את אחדות הדעים האשכנזית‪:‬‬
‫אחדים מהם היו פטרנליסטיים ובאחרים מקננים רגשות‬
‫של עליונות וזילות כלפי הספרדים‪ .‬הם גם הביעו את‬
‫הפחד שישנה סכנה של רדיפת התרבות האשכנזית‪.‬‬
‫המשתתפים בדיון הזה הביעו את הדעה ש"קליטת‬
‫הספרדים" היה "צורך תרבותי"‪ ,‬שמגמתו הייתה להשריש‬
‫בספרדים ערכים מערביים בתקווה לשלב אותם לתוך‬
‫‪.‬החברה האשכנזית‬
‫לסיכום‪ ,‬פרופסור סימון הזהיר "שקליטתם של מאות‬
‫אלפים עם מנטאליות "פרימיטיבית" יפצל את החברה‬
‫לשני מחנות‪ ,‬עם האחד נבדל על ידי תחושות העליונות‬
‫שלו והשני על ידי הנחיתות‪34".‬‬

‫"קבוצת "מחברות למחקר ולביקורת ‪4.‬‬

‫זוהי קבוצה של אשכנזים פרוגרסיביים שצמחו סביבו של‬

‫ד"ר שלמה סבירסקי‪ ,‬פרופסור באוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫ובתוכם דבורה ברנשטיין ושרה קציר‪ .‬הקבוצה התחילה‬
‫לפרסם "תיקים" על מצבם של הפלסטינים והספרדים ב‪-‬‬
‫‪ ,1948‬ומכאן שמה – "תיקים למחקר ולביקורת"‪ .‬למרות‬
‫שהם לא השתמשו בביטויים כמו "אפליה" ו"גזענות"‪ ,‬הם‬
‫אספו עובדות חשובות ונתונים על הנושאים הללו‪ .‬הם‬
‫התעלמו מהפרספקטיבה ההיסטורית והחמיצו נקודה‬
‫חשובה שהיא היחסים בין קהילת היישוב והספרדים לא‬
‫התחילה ב‪ 1948-‬אלא הם התפתחו מאז תחילת‬
 ‫ההתנחלות הציונית‪ .‬הם יוצרים את הרושם שהקונפליקט‬
‫הוא בין "הארץ המארחת" (קרי‪ ,‬המתיישבים הזרים)‬
‫ו"המהגרים" (קרי ילידיה היהודים של פלסטינה והמדינות‬
‫השכנות)‪ .‬הם גם העלימו עין מן הדיכוי התרבותי והפוליטי‬
‫‪.‬שביצע הממסד‬
‫סבירסקי וברנשטיין כתבו ש"אפילו כוונות טובות אינן‬
‫יכולות לשנות את הפער שנוצר‪ 35".‬כל מי שחי בפלסטינה‬
‫מאז המנדט הבריטי יודע שהכוונות של המתיישבים‬
‫האשכנזים מעולם לא היו טובות כלפי הילידים‪ ,‬באם הם‬
‫היו פלסטינים או ספרדים‪ .‬בחלקו השלישי של ספרו‪36,‬‬
‫סבירסקי מאמין שהרחבת השירותים הציבוריים לא תיצור‬
‫שיווין או תשנה את "חלוקת העבודה" בחברה‪ .‬שירותים‬
‫ציבוריים למעשה מעמיקים ומחזקים את הפער כי אלה‬
‫‪.‬שנהנים מהם לרוב הם האשכנזים‬
‫לגבי הקמת מפלגה פוליטית ספרדית‪ ,‬הוא אומר שגם אם‬
‫הם יצליחו להרכיב ממשלה "מזרחית" הם יתקלו‬
‫בהתנגדות חזקה מהממסד האשכנזי‪ ,‬כמו העשירים‪,‬‬
‫מנהיגות ההסתדרות ומנגנוני המדינה‪ .‬הוא מוסיף‬
‫שלמפלגות האשכנזיות יש גיבוי פיננסי חזק מהקונצרנים‬
‫של ההסתדרות‪ ,‬מהבנקים‪ ,‬ותעשייה וכיוצא באלה‪ ,‬וזהו‬
‫מקור הכוח שלהם‪ ,‬שהוא יותר חשוב מן הארגונים‬
‫הפוליטיים הפרלמנטאריים המייצגים אותם‪ .‬על כן ארגון‬
‫פוליטי ספרדי יישאר ללא מעמד פיננסי‪ ,‬ולפי סבירסקי‪,‬‬
‫לכן הוא לא יוכל להשפיע על שינוי כלשהו בתשתית‬
‫‪.‬החברתית של המדינה‬
‫לא עולה על דעתו של סבירסקי שממשלה "מזרחית"‬
‫עלולה לעשות שלום עם העם הערבי‪ ,‬לחלק שנית את‬
‫האדמה לתועלתם של תושביה ולארגן שנית את הכלכלה‬
‫לתועלתם של המקופחים – כפי שקרה באלג'יריה‬
‫‪.‬וזימבבווה‬
‫סבירסקי מציין שאפילו אם התקוממות הספרדים‪ ,‬כמו‬
‫זאת של וואדי אל‪-‬סאליב בחיפה ובירושלים עם הפנתרים‬
‫השחורים‪ ,‬יסתיימו בהבטחות‪ ,‬בשיפור השירותים‪ ,‬הקמת‬
‫וועדות חקירה‪ ,‬הרחבת תקציב הרווחה וקליטתם של כמה‬
‫מנהיגים‪ ,‬אבל חלוקת העבודה והמבנה החברתי לא‬
‫‪.‬ישתנה‬
‫סבירסקי מציע לאחר מכן להקים תשתית כלכלית‬
‫וארגונית תחת ממשל ספרדי שתהייה מרוכזת על ארגוני‬
‫העובדים ומקומות מגורים‪ ,‬בהנחה שתהיה לה השפעה‬
‫ברמה הפרלמנטארית והפוליטית‪ ,‬שתאפשר לספרדים‬
‫‪.‬לקחת חלק בכל אגפיה האסטרטגיים של המדינה‬
‫הסופר גם מציע להקים קואופרטיבים כדי לנהל את‬
‫תכנית השיקום של שכונות המצוקה והשתתפותם של‬
‫הספרדים בבעלות ובשליטה על החברות בעיירות‬
‫הפיתוח‪ .‬הוא מציין שקואופרטיבים אלה יכולים להפעיל‬
‫השפעה כלכלית דיה כדי ללחוץ על הממשלה לסייע‬
‫בשיפור התנאים בעיירות הפיתוח הספרדיות‪ .‬כל‬
‫המושבים החקלאיים המאוכלסים בספרדים יוכלו להרכיב‬
‫פדרציה אם בפנים או מחוץ לתנועת המושבים הכללית –‬
‫ואז כל הממסדים הללו והמושבים יוכלו להתאחד‬
‫בפדרציה לאומית‪ .‬בנושא ההסתדרות‪ ,‬הסופר מציע‬
‫שהרוב הספרדי ישנה את מוסדות ההסתדרות‪ ,‬או יפרוש‬
‫ממנה ולהקים ארגונים משלהם שיעבדו עם הערבים ועם‬
‫האשכנזים‪ .‬סבירסקי מאמין שבשכונות המצוקה המורים‬
 ‫והעובדים הסוציאליים צריכים להתמנות מהקהילה‬
‫הספרדית‪ ,‬תוכנית הלימודים צריכה להשתנות כדי להחיות‬
‫את התרבות הספרדית‪ ,‬ואיזה שהוא מבנה של שירות‬
‫חברתי חייב לקום כדי לטפל בבעיות של הספרדים‪.‬‬
‫סבירסקי טוען שבסיס ארגוני וכלכלי "מזרחי" יורה על‬
‫צעד קדימה לא רק לקראת שיפור התנאים של הספרדים‪,‬‬
‫אלא לקראת חידוש השאיפות המקוריות של תנועת‬
‫הציונות‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬ליצור חברה המבוססת על "צדק‬
‫ושיווין"‪ .‬הסופר אינו מציג שום ראיות שיתמכו בטענתו‬
‫‪.‬האחרונה זו‬
‫בניגוד לקומוניסטים ולטרוצקיסטים‪ ,‬הסופר אומר על‬
‫ההערה שהמאבק הספרדי צריך להיות "מלחמת‬
‫מעמדות" כללי‪ ,‬שמלחמת המעמדות בישראל איננה‬
‫ניתנת להשוואה למלחמת המעמדות בבריטניה‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫ששם הבורגנים והפועלים הינם מאותו רקע אתני‪.‬‬
‫ההתפתחות הכלכלית בישראל לא יצרה חלוקת מעמדות‬
‫כללית אלא חלוקת עבודה לפי קהילה אתנית‪ .‬מסיבה זו‬
‫מלחמת "מעמדות" איננה זו של עובדים פשוטים אלא של‬
‫ספרדים מכיוון שהבורגנים הם האשכנזים והפרולטריון הם‬
‫הספרדים‪ .‬זה חל גם על הפועלים הערבים שאינם כמו‬
‫הפועלים באירופה מכיוון שהם הפכו למעמד פועלים על‬
‫ידי מדיניות עיקול האדמה ואי הפיתוח של האזורים‬
‫הערביים‪ ,‬ולכן‪ ,‬מאבקם צריך להיות לאומי‪ .‬על העובדים‬
‫האשכנזים לא תהייה לכך השפעה מאחר שהם מקבלים‬
‫משכורות מועדפות‪ .‬מפלגות השמאל אינן יוצאות להגנת‬
‫זכויותיהם של הספרדים המקפחים מאחר שהם עסוקים‬
‫בעניינים לאומניים‪ .‬הוא לא מזכיר שהמפלגות‪ ,‬בהיותן‬
‫אשכנזיות‪ ,‬מפיקות תועלת מן האפליה האתנית – הוא רק‬
‫‪.‬אומר שזה ראוי לעיון נפרד‬
‫סבירסקי מזהיר שהממסד האשכנזי יכול לנסות לסקל כל‬
‫תוכנית להקמת תשתית ארגונית וכלכלית ספרדית על ידי‬
‫קניית פעילים ספרדים‪ .‬זה בדיוק מה שקרה מאז תחילת‬
‫ההתיישבות האשכנזית‪ .‬נוסף על דיכוי‪ ,‬מדיניות הפיטורים‬
‫והתרוששות‪ .‬פרופסור סבירסקי גר בתחום האוניברסיטה‬
‫של חיפה‪ ,‬איננו מתנסה בבעיות כאלה‪ ,‬ואינו מודע‬
‫שהתנאים הם הרבה יותר גרועים ממה שהוא מדמיין‬
‫לעצמו‪ .‬למרות שהוא מפרק מיתוסים רבים בעבודותיו‪,‬‬
‫הוא עדיין מושפע מהמיתוס הציוני שהפער בין הספרדים‬
‫ובין האשכנזים אינו עולה בקנה אחד עם השאיפות של‬
‫תנועת הציונות שמגמתה הייתה לייסד "חברה יהודית‬
‫חדשה שתהייה דוגמא לאומות" – על פי דבריו‪ 37.‬אינני‬
‫רוצה להפריך את הדעה הזאת על ידי ציטוט ההצהרות‬
‫של הבורגנות הציונית‪ ,‬הימנים או הקפיטליסטים‪ ,‬אבל‬
‫אצטט את בר בורוכוב (‪ )1881-1917‬אביה האידיאולוגי של‬
‫מפלגת מפ"ם הציונית מרקסיסטית‪ :‬היסודות שעליהם‬
‫תבנה החברה העתידית שלנו יהיו כדלקמן‪ :‬פועלים‬
‫ספרדים או תימנים בריאים שניתן להפוך לפרולטריון‪,‬‬
‫ומספר רב של חופרים‪ ,‬נהגי‪-‬גמלים וסבלים‪ 38".‬התרומה‬
‫הרבה ביותר של סבירסקי הייתה האנליזה שלו על‬
‫‪.‬החלוקה האתנית של העבודה בישראל‬

‫עמדות המפלגות הפוליטיות‬

‫המפלגות האשכנזיות הציוניות – מהוות את השמאל‬

‫הקיצוני עד הימין הקיצוני – מהוות את הממסד השולט‬
 ‫במדינה‪ ,‬את ההון הפרטי‪ ,‬התעשיות הלאומיות‪,‬‬
‫‪.‬ההסתדרות וארגון הציונות העולמי‬
‫ביסודו של דבר ישנם רק הבדלים טקטיים בין המפלגות‬
‫‪.‬בסוגיית הפלסטינים או בהקשר לעולם הערבי והספרדים‬
‫המפלגות הציוניות מנסות להתעלם מבעיית הספרדים‬
‫מאחר שהם מאמינים שכל דיון בנושא יכול "לנפץ" את‬
‫"אחדות העם"‪ .‬הקו הרשמי הוא זה שלא קיימת לא בעיה‬
‫ואף לא אפליה‪ ,‬ואם קיים פער זוהי תופעה חולפת‪.‬‬
‫בהקדמה לבחירות‪ ,‬המפלגות צירפו כמה עובדים משורות‬
‫הספרדים‪ ,‬בתקווה לזכות בקולות הספרדים עם הבטחות‪.‬‬
‫‪.‬לאחר הבחירות הכל חזר למצבו הקודם‬
‫עלינו לציין‪ ,‬בהקשר הזה שמפלגת חירות הימנית לאומנית‬
‫ניצלה את קשיהם של הספרדים על ידי גינוי האפליה‪.‬‬
‫כמה מחבריהם גם התייחסו לספרדים באופן אנושי‪,‬‬
‫מטעמים של איחוד לאומי‪ .‬מפלגה זו‪ ,‬יותר מכל מפלגה‬
‫אחרת‪ ,‬פתחה את הדלתות להתקדמות במפלגה‬
‫לספרדים‪ ,‬מלבד לתפקידים מיניסטריאליים‬
‫ופרלמנטאריים‪ ,‬שנותרו בעיקר התחום הפרטי של‬
‫האשכנזים‪ .‬המאבק המר ב‪ 1986-‬בין הפולני יצחק שמיר‬
‫והמרוקאי דוד לוי‪ ,‬לא היה מאבק אישי אלא מאבק בין‬
‫שתי סיעות בתוך המפלגה‪ .‬זה אינו אומר שהסיעה‬
‫הספרדית מייצגת את האינטרסים של הספרדים‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬הסיבה העיקרית מדוע כמעט חצי מציבור‬
‫הבוחרים הספרדים הצביעו למנחם בגין ב‪ 1977-‬הייתה‬
‫‪.‬מדיניות האפליה שנהגה לפיה מפלגת העבודה מאז ‪1948‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית זוכה ב‪ 40-‬אחוז מקולות‬
‫הפלסטינים שבתוך ישראל של גבולות ‪ ,1948‬מכיוון‪ ,‬שעד‬
 ‫שהופיעה רשימת הפרוגרסיביים מאוחר יותר‪ ,‬היא הייתה‬
‫המפלגה היחידה שייצגה את האינטרסים של העם‬
‫הפלסטיני שבתוך ישראל‪ .‬הערבים היוו יותר מ‪ 50-‬אחוז‬
‫מצוות המפלגה ומחבריה‪ ,‬והשאר היו‪ ,‬ועדיין הינם‬
‫אשכנזים‪ .‬המפלגה הקומוניסטית זכתה בחלק קטן מאוד‬
‫(אולי ‪ 2‬אחוז) מהקול היהודי‪ ,‬אשכנזים וספרדים גם יחד‪.‬‬
‫האשכנזים אינם מצביעים למפלגה ממספר סיבות כולל‬
‫עמדתה המוצהרת האנטי‪-‬ציונית‪ ,‬הפרו‪-‬פלסטינית והפרו‪-‬‬
‫‪.‬סובייטית‬
‫כל אחד יכול היטב להשתאות‪ ,‬מדוע המקופחים בקרב‬
‫הספרדים לא מצביעים למפלגה הקומוניסטית שתמיד‬
‫‪:‬הגנה עליהם? אנו נביא בחשבון את הסיבות הבאות‬
‫בעוד שהמפלגה הקומוניסטית מגנה על הפלסטינים כעם‬
‫וכמעמד פועלים בו זמנית‪ ,‬היא מגנה על הספרדים רק‬
‫כעובדים‪ .‬העיתונות הקומוניסטית התומכת באזורי שכונות‬
‫המצוקה‪ ,‬בעיירות הפיתוח‪ ,‬המובטלים וכיוצא באלה‪ ,‬אינה‬
‫עושה סימוכין כלשהם עליהם כקהילה אתנית הסובלת‬
‫מאפליה גזעית‪ .‬בעיתון המפלגה זו הדרך‪ ,‬מה‪ 19-‬במרץ‬
‫‪ ,1986‬שבו מתוארים התנאים של המושבים החקלאיים‪,‬‬
‫הקומוניסטים כתבו שהמושבים העשירים עשויים לעקל‬
‫את הנכסים של המושבים העניים‪ ,‬אבל לא הזכירו‬
‫שהמושבים העשירים היו למעשה מושבים אשכנזים‬
‫השולטים על רוב האדמה הפורייה‪ ,‬בעוד שהמושבים‬
‫העניים הם היו אלה שללא בסיס כלכלי ואשר לתוכם‬
‫‪.‬דחפו את הספרדים‬
‫הקומוניסטים מתעלמים מהחוויות הקשות של מעמד‬
‫הפועלים והמשכילים הספרדיים‪ ,‬מפני שהם אינם יכולים‬
 ‫להתאים אותם לתוך התבנית המלאכותית של "מעמד‬
‫‪".‬הפועלים‬
‫בכל אופן‪ ,‬הספרדים אינם "מעמד פועלים"‪ ,‬והם לא רוצים‬
‫להיות‪ .‬הספרדים שהיגרו מהמזרח התיכון היו סוחרים‪,‬‬
‫מקצוענים ובעלי מלאכה‪ .‬הספרדים שהפכו למעמד‬
‫הפועלים בישראל נדחפו לתוכו בהכרח‪ .‬אין הם מנוצלים‬
‫על ידי הון מופשט‪ ,‬אלא על ידי קפיטליסטים זרים‪ .‬על פי‬
‫סבירסקי‪ ,‬המצב בבריטניה‪ ,‬ששם העובדים והמעסיקים‬
‫מהווים את אותה קבוצה אתנית‪ ,‬אינו חל על דרום‬
‫אפריקה או ישראל‪ .‬אם זאת הייתה סוגיה של מעמד‬
‫בישראל‪ ,‬מצבם של העובדים האשכנזים היה בר‪-‬השווה‬
‫‪.‬למצבם של הספרדים‬
‫האנשים המושלים בספרדים (והפלסטינים) ואלה שהרסו‬
‫אותם כלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית מ‪ 1948-‬עד ‪ ,1977‬לא‬
‫היו קפיטליסטים אלא חברים ממפלגת העבודה‬
‫הסוציאליסטית‪ .‬במהלך התקופה הזאת התנאים של‬
‫העובדים האשכנזים השתפרו על חשבונם של הספרדים‬
‫והעם הפלסטיני‪ .‬הקיבוצים האשכנזים‪ ,‬יותר מאנשי‬
‫עסקים‪ ,‬ניצלו את הספרדים‪ ,‬ואפליה בפרויקטים‬
‫תעשייתיים של המדינה ושל ההסתדרות היא גרועה יותר‬
‫מאשר בסקטור הפרטי‪ .‬למרבה הצער מצב זה הוא שדחף‬
‫‪.‬ספרדים רבים להצטרף לליכוד‬
‫הספרדים אינם נאבקים רק על אוכל‪ ,‬שתייה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬ודיור‪,‬‬
‫אלא נגד השמדת התרבות שלהם‪ .‬תיאוריה פשוטה של‬
‫‪".‬מלחמת מעמדות" לא כוללת את זה‬
‫ב‪ 14-‬בינואר ‪ 1981‬מנהיג במפלגה הקומוניסטית פרסם‬
‫מאמר‪ ,‬חתום "אח"‪ ,‬בעיתון זו הדרך‪ .‬ה"אח" תולה את תת‪-‬‬
 ‫הייצוג הספרדי במנגנון הפוליטי למחסור בהון ספרדי‪,‬‬
‫בגלל‪ ,‬על פיו דבריו‪ ,‬שישראל היא דיקטטורה בורגנית‪".‬‬
‫אם הסבר זה היה נכון‪ ,‬מפלגת העבודה האשכנזית לא‬
‫הייתה מנהיגה את ישראל מ‪ 1948-‬עד ‪ .1977‬ה"אח"‬
‫מנסה‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬ללבן את האפליה הישראלית‪ ,‬בכך‬
‫שהוא מציין‪ ,‬שהאפליה בישראל אינה מונצחת בחוק‪ ,‬כפי‬
‫שהיא בדרום אפריקה (כאילו שאפליה בלתי חוקית‬
‫עדיפה…) הויתור היחיד שמפלגה זו עושה לקהילה‬
‫הספרדית הוא הכללתם של שלוש מילים בהחלטות‬
‫"‪.‬הממושכות שלה‪" :‬מתנגדים לאפליה אתנית‬
‫מעת לעת‪ ,‬העיתונות הקומוניסטית הזכירה שקיימות‬
‫"קהילות מזרחיות" בנוסף ל"מעמד הפועלים"‪ ,‬ומשווה‬
‫אותם ל"חברה הישראלית" (קרי‪ ,‬האשכנזים)‪ .‬הכוונה בכך‬
‫גם שהמפלגה הקומוניסטית‪ ,‬בדיוק כמו המפלגות‬
‫האחרות של הממסד הציוני‪ ,‬איננה מכירה באחדות‬
‫התרבותית של הספרדים‪ ,‬בדיוק כמו שהציונות איננה‬
‫מכירה באחדות האומה הערבית אלא תומכת בסירכוזיות‬
‫‪.‬ערבית‬
‫כאשר אמיל חלבי‪ ,‬מנהיג קומוניסטי‪ ,‬נשאל‪ ,‬בפגישה‬
‫שהוא ערך בלונדון לפני מספר שנים‪ ,‬אודות הספרדים‬
‫בישראל‪ ,‬הוא סירב לענות‪ ,‬כשהוא טוען שאין לא את‬
‫הידע בנושא! איזה מנהיג קומוניסטי אחר אין לא את הידע‬
‫?אודות ‪ 80‬אחוז מ"מעמד הפועלים" במדינה‬
‫כאשר נשיא מדינת ישראל נוכח בועידת המפלגה‬
‫הקומוניסטית שנערכה ב‪ ,1986-‬הוא שיבח את המפלגה‬
‫‪".‬על הגנתה על "היסודות של מדינת ישראל‬
‫אחוז מחברי הוועדה המרכזית של המפלגה ‪50‬‬
 ‫הקומוניסטית בישראל הם פלסטינים‪ ,‬ו‪ 50-‬אחוז הם‬
‫מתיישבים אשכנזים‪ .‬אותה תרכובת קיימת לאורך כל‬
‫מנגנוני המפלגה‪ ,‬והכוונה שמוסדות המפלגה אינם‬
‫‪.‬מייצגים את הספרדים‬

‫עמודתו של השמאל הקיצוני האשכנזי‬

‫בשנות השבעים‪ ,‬השמאל הקיצוני האשכנזי תמך במאבק‬

‫הספרדים וסייע לפנתרים השחורים‪ ,‬אולם כאשר הם‬
‫נכשלו לשלוט עליהם הם חדלו‪ .‬לאחר מכן כמה‬
‫שמאלנים קיצונים החלו להפיץ רוח של מחלוקת בין‬
‫הערבים הפלסטינים והספרדים‪ ,‬והאשימו את הספרדים‬
‫בפשיזם‪ ,‬גזענות ועוינות לערבים‪ .‬עמדה זו מונעת באופן‬
‫יעיל סולידאריות כלשהי בין שתי הקהילות המקופחות‬
‫‪.‬הללו ומסייעת לממסד הציוני ולמשטרה החשאית‬

‫הכנסת וגזענות‬

‫ב‪ 26-‬במאי ‪ 1982‬הכנסת דחתה החלטה שתוציא אל מחוץ‬

‫לחוק את האפליה‪ ,‬ההסתה‪ ,‬הפרסום של שנאה ביצוע‬
‫מעשי אלימות מטעמים של גזע או דת‪ .‬מי שהצביעו נגד‬
‫החלטה זו היו מפלגות הקואליציה של הממשלה‬
‫והאופוזיציה מפלגת העבודה‪ .‬מפלגת מפ"ם הציונית‬
‫מרקסיסטית לא הייתה נוכחת במליאה זו‪39.‬‬
‫ב‪ ,1985-‬רוב פרלמנטארי הצביע נגד החלטה דומה על‬
‫בסיס שלא היה צורך בחוק כזה‪ ,‬מאחר ו"ישראל איננה‬
‫"‪.‬גזענית‬
‫לבסוף‪ ,‬במאי ‪ 1985‬הכנסת העבירה חוק נגד הסתה‬
 ‫גזענית בלבד‪ ,‬אבל שמרה את זכות התביעה אך ורק‬
‫למדינה ולא לאנשים המעורבים בכך‪ .‬אפליה גזעית‬
‫שבוצעה על ידי הממשלה או קבוצות ציוניות או יחידים‬
‫נותרה‪ ,‬כמו קודם‪ ,‬לא נגד החוק‪ .‬זה נכון שהצהרת‬
‫העצמאות הישראלית ב‪ 1948-‬הבטיחה לאזרחי המדינה‬
‫שיוויון‪ ,‬ללא הבדל במוצא‪ ,‬דת או מין וכיוצא בזה‪ ,‬אולם‬
‫הצהרה זו מעולם לא נחשבה כמו החוק והכנסת מעולם‬
‫‪.‬לא קיבלה אותה כאחד מרעיונות המדינה‬

‫החלטת האו"ם ‪1976‬‬

‫היה זה בשל טבעה הגזעני של המדינה הציונית של‬
‫ישראל שהאסיפה הכללית של האומות המאוחדות‬
‫הכריזה ב‪ 10-‬בנובמבר ‪ 1976‬ש"הציונות היא צורה של‬
‫"‪.‬גזענות ואפליה גזעית‬
‫היהודי המרוקאי‪ ,‬מיכאל אל‪-‬בז אמר ש"קולוניאליזם פנימי‬
‫זה על הספרדים‪ ,‬המבוסס על אידיאולוגיה יהודית‪ ,‬הפך‬
‫לחוקי כתוצאה מאתנוצנטריות מתמשכת‪ .‬בהקשר הזה‪,‬‬
‫הופעתה של האתניות הספרדית מסמלת את דחייתה של‬
‫הזהות הישראלית הלקויה ויכולה להפוך לקטליזטור‬
‫בהיווצרותה של חברה שבה אזרחים ערבים ויהודים הם‬
‫שווים‪40".‬‬

‫הערות‬
‫‪.‬המדינה היהודית‪1. 30 ,‬‬
‫‪.‬מאמר שלו הנקרא‪" ,‬המזרח"‪2. 1926 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 22 ,‬ביולי ‪3. 1983‬‬
‫‪.‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬נצח ישראל‪ ,34 ,‬הוצאת עיינות‪4. 1964 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪5. 17 ,‬‬
 ‫‪.‬תרגום בערבית‪6. 167 ,‬‬
‫נצח ישראל‪ ,34 ,23 ,14 ,9 ,‬ו‪ .37-‬גם הוועד הפועל ‪7.‬‬
‫‪.‬הציוני ‪ ,1949‬עמוד ‪118‬‬
‫‪.‬ארכיון בן גוריון‪ ,‬יומנים‪ 20 ,‬ביולי ‪8. 1949‬‬
‫‪.‬על המשמר‪ 28 ,‬בספטמבר ‪9. 1981‬‬
‫בן גוריון לשופט עציוני‪ 3 ,‬באוגוסט ‪ ,1959‬בן גוריון‪10. ,‬‬
‫‪.‬ארכיון בן‪-‬גוריון‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 14 ,1102 ,8‬בפברואר ‪12. 1951‬‬
‫הניו‪-‬יורק טיימס‪ 25 ,‬באוקטובר ‪ ,1960‬צוטט על ידי ‪13.‬‬
‫‪.‬אלי כדורי‪448 ,1970 ,‬‬
‫‪.‬עיתונות ישראלית ‪14.‬‬
‫ציטוט של ד"ר שיטרית‪ ,‬על המשמר‪ 28 ,‬בספטמבר ‪15.‬‬
‫‪1981.‬‬
‫‪.‬מיכאל אלבז‪ ,‬זמנים מודרניים‪16. 120 ,‬‬
‫דו"ח של שרת‪ 12 ,‬בדצמבר ‪ ,1948‬ארכיון המדינה‪17. ,‬‬
‫משרד החוץ – ‪ .130/11/2502/8‬צוטט בשגב‪ ,‬דף ‪,183‬‬
‫‪.‬תרגום בערבית‬
‫‪.‬מאי ‪ IX, 42 ,1972‬חלק ‪18. society,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 21 ,‬במאי ‪19. 1978‬‬
‫‪.‬מוסף הארץ‪ 4 ,‬בספטמבר ‪20. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ ,‬יוני ‪21. 1987‬‬
‫‪.‬במאי ‪22. 5 1952‬‬
‫‪.‬במאי ‪23. 21 1952‬‬
‫‪.‬ביוני ‪24. 2 1952‬‬
‫‪.‬במרץ ‪25. 31 1951‬‬
‫‪ I, 120.‬יום המיליון‪ ,‬אלתרמן‪ ,‬כרך ‪26.‬‬
‫הר העצה הרעה‪ ,‬עם עובד‪( 1976 ,‬עברית)‪ 16 ,‬ושלום ‪27.‬‬
 ‫‪.‬מושלם (אנגלית)‪ ,‬דפוס הוגרת'‪18 ,‬‬
‫באפריל ‪ ,1949‬ארכיון המדינה‪ ,‬משרד החוץ‪28. 12 ,‬‬
‫‪130.02/2447/3.‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪29. 1959 ,‬‬
‫‪.‬לחיות עם יהודים‪30. 413 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪31. 1959 ,‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪32. 1960 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 23 ,‬באפריל ‪33. 1982‬‬
‫‪-C/1,‬ו ‪ B/4‬אפריל ‪ ,1951‬וכן גם גיליונות ‪ B/3,‬מגמות ‪34.‬‬
‫‪.‬ותוספת שבועית להארץ‪ 19 ,‬במרץ ‪1982‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מס' ‪35. 7 ,4‬‬
‫‪36. 1981.‬‬
‫‪.‬סבירסקי‪37. 361 ,1981 ,‬‬
‫שאלת ציון והארץ‪ ,‬אוסף נבחר (עברית)‪ ,‬כרך ‪38. ,1‬‬
‫‪.‬הוצאת עם עובד‪ ,‬ספריית דעת‪1944 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 2 ,‬ביוני ‪39. 1982‬‬
‫זמנים מודרניים‪40. 12 ,‬‬
 ‫פרק תשיעי‬
‫התפתחות כלכלית‪ ,‬ניצול וקיטוב‬

‫ראינו בפרק החמישי כיצד הממסד הציוני‪ ,‬במחנות שלו‬

‫מסוגיהם השונים הפך ל"מעמד פועלים" ‪ 750,000‬ספרדים‬
‫ממדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה‪ .‬בפרק זה‪ ,‬אסביר‬
‫כיצד ישראל האשכנזית ה"סוציאליסטית" והקפיטליסטית‬
‫גם יחד ניצלה אותם למטרות התפתחותה הכלכלית‬
‫ושליטתה הפוליטית ואמשיך לקיטוב החברתי שנוצר‬
‫‪.‬כתוצאה מהמדיניות הזאת‬

‫התפתחות תעשייתית ‪1.‬‬

‫בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬התעשייה הציונית הייתה תת‪-‬‬

‫מפותחת‪ .‬היה לה כוח עבודה ושוק קטנים וחסרים היו לה‬
‫השקעות וציוד מודרני‪ .‬בתי החרושת הקטנים שלה התרכזו‬
‫בעיקר בהרכבת רכיבים מיובאים‪ .‬לאחר הקמת המדינה‪,‬‬
‫המדינות הערביות‪-‬אסלאמיות סיפקו לישראל מאות אלפי‬
‫עובדים‪ ,‬ואלה היו האנשים‪ ,‬בנוסף לאלו שבאו מהמדינות‬
‫הסוציאליסטיות‪ ,‬אשר הרחיבו את השוק הצרכני‪ .‬הגירה‬
‫המונית זו סייעה לישראל לייבא תקציבים בצורה של‬
‫תרומות מיהודים‪ ,‬מענקים אמריקאיים‪ ,‬פיצויים מגרמניה‪,‬‬
‫וכיוצא באלה‪ .‬וכך סופקו לישראל כל התנאים הנחוצים‬
‫להתפתחות כלכלית מהירה‪ :‬כוח עבודה‪ ,‬תקציבים ושוק‬
‫‪.‬לצרכן‬
‫אחוז תקציה הפיתוח מתקציב הממשלה שהושקע על ידי‬
‫‪:‬הממשלה בתעשייה היה כך‬
‫אחוז ‪1948-1953 11‬‬
 ‫אחוז ‪1954-1955 16‬‬
‫אחוז ‪1956-1959 19‬‬
‫בין ‪ 17.5 1955-1958‬אחוז מהמכונות המיובאות באו‬
‫‪.‬מגרמניה כפיצויים‪ 1,‬וב‪ 1958-‬הבנק לפיתוח כלכלי נוסד‬
‫כתוצאה ממדיניות כלכלית זו‪ ,‬בין (‪ )1959-1965‬מספר‬
‫העובדים בתעשייה היה בממוצע ‪ 25‬אחוז מכלל כוח‬
‫העבודה‪ .‬האבטלה ירדה מ‪ 9-‬אחוז בשנות החמישים ל‪4-‬‬
‫אחוז החל משנת ‪ .1961‬הזרז הבסיסי לתאוצה בהתפתחות‬
‫זו היה הגישה לכוח עבודה זול‪ ,‬אשר סייעה לבעלי‬
‫העסקים לגרוף רווחים מאסיביים‪ .‬בין ‪,1963 -1958‬‬
‫שהייתה תקופה של תיעוש מהיר‪ ,‬המרחק בין הכנסות‬
‫‪.‬עליונות ותחתונות התרחב במידה ניכרת‬
‫אלה שהפיקו תועלת ממדיניות התיעוש של המדינה היו‬
‫פרויקטים פרטיים ושל ההסתדרות אשר היו בשליטתם‬
‫של המתיישבים האשכנזים ואשר קיבלו סכומים אדירים‬
‫מכספי הממשלה בצורה של הלוואות נמוכות ריבית‪,‬‬
‫תשלומי מיסים נמוכים‪ ,‬ונהנו מתמריצים כספיים שונים‪,‬‬
‫‪.‬נוסף על גישה לצבאות של פועלים זולים‬
‫מכוח ההתפתחות התעשייתית הזאת מעמד חדש של‬
‫אשכנזים נולד – רובד שירותים של מהנדסים‪ ,‬מנהלים‬
‫ומורים באוניברסיטה שהכשירו ולימדו את המומחים‪ ,‬אנשי‬
‫השיווק ובנקאים וכיוצא באלה‪ .‬לשנת ‪ 1975‬המעמד הזה‬
‫היווה ‪ 32.4‬אחוזים מכוח העבודה הכולל של האשכנזים‬
‫(בהשוואה ל‪ 11.8-‬אחוז בלבד ספרדים שהיו מדרגה שנייה‬
‫בהשוואה לבכירים והמנהלים האשכנזים)‪ .‬הפער הזה בין‬
‫הקבוצות האתניות התרחב בדור של אלה שנולדו‬
‫בפלסטינה‪ ,‬עם ‪ 42‬אחוזים אשכנזים ורק ‪ 12.2‬ספרדים‪3.‬‬
‫ברור ללא ספק‪ ,‬שתיעוש מואץ זה אפשר לאשכנזים שהיו‬
‫יחסית מדלת‪-‬העם לטפס על הסולם הסוציו‪-‬אקונומי על‬
‫‪.‬גבם של הספרדים‬
‫את הפער במעמד הפועלים ניתן לראות בנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ 25.5‬אחוז מהאשכנזים עובדים כפועלים (על פי רוב‬
‫מיומנים)‪ ,‬ו‪ 42.1-‬מהספרדים (על פי רוב בלתי מיומנים)‪.‬‬
‫הפער הוא רב יותר בקרב הדור שנולד בפלסטינה‪17.4 :‬‬
‫אחוז אשכנזים ו‪ 42.4-‬אחוז ספרדים‪ 4.‬אפילו הספרדים‬
‫שהצליחו להעפיל למבצר האשכנזי ורכשו תפקידים‬
‫ממשלתיים מהווים רק מגזר מתרפס באריסטוקרטיה‬
‫‪.‬האשכנזית השולטת‬
‫לשנת ‪ 1965‬היו ‪ 43,750‬עובדים בתעשיית הטקסטיל‪ ,‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬כפול מהמספר של ‪ ,1955‬וזה גרם לעלייה של‬
‫‪ 250‬אחוז בתוצרת‪ 5.‬ערך היצוא עלה מ‪ 5.7$-‬מיליון ל‪-‬‬
‫‪ 46.6$‬מיליון במהלך אותה תקופה‪6.‬‬
‫הממסד תמך בתעשיית הטקסטיל בגלל ההשקעה‬
‫הנמוכה הנחוצה לפיתוחה‪ ,‬הרווחים הגדולים שהיא ייצרה‬
‫וקיומו של פרולטריאט בעיירות הפיתוח כמו דימונה‪ ,‬קריית‬
‫‪.‬שמונה‪ ,‬אופקים וקריית גת וכיוצא בהם‬
‫מספר העובדים בתעשיית ההלבשה עלה מ‪ 13,490-‬ב‪-‬‬
‫‪ 1961‬ל‪ 30,590-‬ב‪ .1972-‬מספר העובדים הספרדים‬
‫בתעשייה הזאת עלה פי ארבע בעוד שמספר האשכנזים‬
‫עלה רק ב‪ 170-‬אחוז‪ 7.‬השכר היה נמוך מהממוצע הלאומי‬
‫ולספרדים היו תפקידי הנהגה רק ב‪ 46-‬מתוך ‪334‬‬
‫מפעלים‪ .‬כל המפעלים הגדולים היו בשליטתם של‬
‫המתיישבים האשכנזים‪8.‬‬
‫היו ‪ 168‬מפעלי מתכת עם יותר מ‪ 80-‬עובדים‪ ,‬בעוד שהיו‬
 ‫רק ‪ 28‬לפני הקמתה של ישראל‪ .‬רוב מפעלי המתכת היו‬
‫בשליטתם של חברות אשכנזיות כמו כור‪ ,‬כלל‪ ,‬חברת‬
‫ההשקעות של בנק דיסקונט ‪ ,‬וכדומה‪ .‬רק ‪ 17‬מתוך ‪170‬‬
‫מפעלי המתכת המעסיקים יותר מ‪ 80-‬איש היו בשליטתם‬
‫של הספרדים ואלה היו בפועל חברות בת של החברות‬
‫הגדולות‪10.‬‬
‫היזמים‪-‬העתידיים האשכנזים היו מקבלים סיוע בצורה‬
‫פעילה מידי המדינה‪ .‬בסוף שנות השישים‪ ,‬הממשלה‬
‫נתנה לבעלי תעשיית היהלומים הלוואות נוחות נמוכות‬
‫ריבית עד למעלה של ‪ 80‬אחוזים מעלות החומרים‬
‫הגולמיים שלהם ו‪ 90-‬אחוז מהוצאות הייצוא וסייעה להם‬
‫למצוא ולהכשיר את כוח העבודה שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫הרווחים זינקו פי ‪ )1949-1970( 360‬והייצור עלה מ‪ 2-‬מיליון‬
‫לירות ישראליות ל‪ 700-‬מיליון לירות ישראליות במהלך‬
‫אותה תקופה‪ ,‬זאת אומרת פי ‪ 350‬ומספר העובדים עלה‬
‫מ‪ 800-‬ל‪ 9 .9,500-‬הקפיטליזם האשכנזי קיבל סיוע מסיבי‬
‫‪.‬מן המדינה‬
‫התפתחות תעשיית הבנייה‬

‫ההגירה ההמונית הובילה להתפתחות תעשיית הבנייה עד‬

‫למצב שבו ‪ 19-19‬אחוזים של התוצר הלאומי הושקעו בה‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 9-13-‬אחוזים באירופה המערבית בתקופת‬
‫‪ 10 .1956-1965‬אחוז מכוח העבודה היה מעורב בבנייה‬
‫ויחידות דיור חדשות נוספו מ‪ 843,000-‬מטר מרובע ל‪-‬‬
‫‪ 3,373,0001949-1962. 12‬מטר מרובע‪ ,‬במהלך התקופה‬
‫את הענף הזה של הכלכלה ניתן לחלק לשני חלקים‪:‬‬
‫המגזר הציבורי‪ ,‬זאת אומרת דיור הנבנה על ידי המדינה‪,‬‬
‫הרשויות המקומיות וסוכנויות ציוניות; והמגזר הציבורי‪ ,‬זאת‬
‫אומרת נבנה על ידי הון פרטי‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬המגזר הפרטי‬
‫בונה יותר טוב ודיור הרבה יותר מרווח‪ ,‬שהיה במיוחד עבור‬
‫מהגרים חדשים מיוחסים‪ .‬המגזר הציבורי בנה בתים‬
‫קטנים וזולים עבור הספרדים למרות שהיו להם משפחות‬
‫הרבה יותר גדולות מהאשכנזים‪ .‬לדירות שהוקצבו‬
‫לספרדים היה שטח קרקע של בין ‪ 45‬ו‪ 61-‬מטר מרובע‬
‫במהלך התקופה של ‪ ,1955-1965‬בעוד שלמשפחה‬
‫אשכנזית העניקו בין ‪ 75-92‬מטר מרובע‪13 .‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ההסתדרות נטלה על עצמה את בנייתם של‬
‫‪ 70,000‬בתים יוקרתיים עבור האשכנזים‪ 14‬באזורים‬
‫המרכזיים של המדינה‪ .‬הדיור לספרדים נבנה באזורים‬
‫מרוחקים והם היו צריכים לשלם ‪ 65‬אחוז מקדמה במזומן‬
‫ועם השאר לשלם בתשלומים הנושאים אחוז ריבית גבוה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬באזורים המרוחקים הספרדים היו צריכים‬
‫לשלם סכום נוסף של ‪ 22‬אחוז עבור הכבישים‪ ,‬פיתוח‬
‫האדמות השכנות‪ ,‬בניית מערכת ביוב ורשת חשמלית‪ .‬כוח‬
‫העבודה שהשתמשו בו לפעילות הבנייה הזאת היה מורכב‬
‫ברובו המכריע מספרדים ופלסטינים‪ ,‬במיוחד בעבודות‬
‫הלא מיומנות ( זאת אומרת‪" ,‬עבודה שחורה")‪ .‬הניצול‬
‫בענף הזה היה מכוער במיוחד‪ ,‬מאחר שהפועלים עבדו‬
‫לסירוגין ונחשבו ל"בלתי‪-‬קבועים"‪ .‬אפילו סולל בונה‪,‬‬
‫החברה של ההסתדרות‪ ,‬העסיקה ‪ 70-80‬אחוז מעובדי‬
‫הבנייה שלה על בסיס בלתי קבוע ושילמה להם פחות‬
‫מהאשכנזים שעבדו בתעשייה הקואופרטיבית של‬
‫‪.‬ההסתדרות‬
‫לפיכך‪ ,‬ההסתדרות הישגה רווחים רבים יותר מהבנייה‬
‫מאשר כל ענפי הייצור האחרים‪ ,‬במיוחד התעשייה‬
 ‫הקואופרטיבית (‪ 36‬אחוזים לעומת ‪ 11.5‬אחוזים‬
‫‪.‬מהתעשייה השיתופית)‬
‫אברהם כהן אמר שהבנייה במגזר המדינה וההסתדרות ב‪-‬‬
‫‪ 1960‬הניבו החזרים של ‪ 30-35‬אחוזי רווח בהשוואה ל‪60-‬‬
‫אחוזים בסקטור הפרטי‪ 15.‬אחת מתופעות ההתפתחות‬
‫הכלכלית בתחום הזה הייתה הופעתה של חברת‬
‫ההסתדרות‪ ,‬סולל בונה‪ ,‬ככוח רב עוצמה – לא רק‬
‫בישראל אלא גם במדינות העולם השלישי – שהרחיבה‬
‫את השפעת ישראל ובנתה בסיסים צבאיים לאמריקאיים‬
‫בתורכיה ובמקומות אחרים‪ .‬ב‪ 1948-‬פדיון החברה הזו היה‬
‫‪ 5‬מיליון לירות ישראליות ולשנת ‪ 1953‬הוא היה ‪ 60‬מיליון‬
‫לירות ישראליות‪ .‬ב‪ 1958-‬חברת כור‪ ,‬שסיפקה לדרום‬
‫‪.‬אפריקה נשק‪ ,‬התפרקה מסולל בונה‬
‫פעילות הבנייה הייתה מקבילה להופעתם של בנקים‬
‫חדשים כדי ליצור קשר בין חברות הבנייה הממשלתיות‬
‫ובין דיירי אזורי הפיתוח החדשים למגורים‪ .‬אחד הבנקים‬
‫הללו הוא בנק משכנתאות לשיכון שההסתדרות הקימה‬
‫ב‪ .1951-‬פעילות הבנקים התרחבה ביחד עם המזומנים‬
‫והרווחים שלהם – וכולם תחת שליטה אשכנזית‪ .‬עלינו גם‬
‫להוסיף שההתפתחות התעשייתית‪ ,‬בעיקר בתעשיות‬
‫המתכת‪ ,‬סייעו לפיתוח תעשיית החימוש הצבאי עד למצב‬
‫שבו ישראל עתה היא מדינה מובילה בייצוא‪-‬נשק‪ ,‬במיוחד‬
‫למדינות שבהם כלי נשק ישראליים הרגו חפים מפשע‬
‫‪.‬רבים‬
‫התפתחות החקלאות ‪3.‬‬

‫ההגירה ההמונית הצריכה הגברת ייצור המזון‪ .‬בייצור‬

‫ההדרים השתמשו ב‪ 250,000-‬דונם ב‪ 1945-‬והנתון הזה‬
 ‫עלה ל‪ 430,000-‬דונם ב‪ ,1978-‬בעוד שאדמות חקלאיות‬
‫אחרות עלו מ‪ 1,650-‬מיליון דונם ב‪ 1945-‬ל‪ -4,11-‬מיליון‬
‫דונם ב‪ .1958-‬נתונים אלו כוללים אדמות ערביות‬
‫שהופקעו‪ ,‬כלומר האדמות של הפליטים וגם של‬
‫הפלסטינים שנותרו בישראל‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬ייצור‬
‫הירקות עלה ב‪ 330-‬אחוזים‪ ,‬ייצור הביצים ב‪ 240-‬אחוזים‪,‬‬
‫חלב ב‪ 330-‬אחוז וחיטה ב‪ 340 -‬אחוז‪ ,‬ומספר הטרקטורים‬
‫עלה ב‪ 510-‬אחוזים‪ .‬התפתחות זו התרחשה בזמן שבו‬
‫האוכלוסייה הוכפלה בגודלה‪( .‬מקורות ישראלים‬
‫מתעלמים מן העובדה שהגדלה זו באוכלוסייה הייתה‬
‫שווה למספר הפלסטינים שגורשו מבתיהם‪ ).‬נוסף כל כך‬
‫‪ ,‬הממשלה נטלה על עצמה את עבודות ההשקיה והייעור‪,‬‬
‫שיבוח הקרקע‪ ,‬התחדשות תעשיית ההדרים וניצול‬
‫‪.‬קרקעות הערבים‬
‫ערכה של התוצרת החקלאית עלה מ‪ 274.2-‬מיליון לירות‬
‫ישראליות ב‪ 1949-‬ל‪ 586.5-‬לירות ישראליות במהלך‬
‫חמשת השנים שלאחר מכן‪ ,‬ואז הוכפלה שוב ב‪.1959-‬‬
‫היצוא עלה מ‪ 18$-‬מיליון ב‪ 1949-‬ל‪ 35$-‬מיליון ב‪.1964-‬‬
‫ההשקעות בחקלאות עלו ב‪ 300-‬אחוזים בין השנים ‪1948-‬‬
‫‪ ,1965‬וכך ישראל הצליחה לספק לתושבים שלה את‬
‫הירקות הנחוצים‪ ,‬ולפתח את ההדרים ואת תעשיית‬
‫התוצרת החקלאית נוסף על תעשיות משק החי והעופות‬
‫שלה‪ .‬בין ‪ ,1958-1960‬המושבים החדשים ייצרו כמעט ‪60‬‬
‫אחוזים מתוצרת הירקות הכללית‪ 42 ,‬אחוז מן המספוא‪46 ,‬‬
‫אחוז מקני‪-‬הסוכר והפיסטוקים‪ 35 ,‬מתוצרת החלב‪ ,‬ו‪25-‬‬
‫אחוז מתוצרת העופות‪ .‬כל הייצור האחר מתקיים במושבים‬
‫הוותיקים העשירים שהשתמשו בספרדים והפלסטינים‬
 ‫בשכר נמוך כדי להרחיב את הייצור והרווחים שלהם‪,‬‬
‫במיוחד בעבודות העונתיות הכרוכות בקטיף‪-‬פירות‬
‫ומוצרים חקלאיים שמשתמשים בהם התעשייה‪ ,‬כמו‬
‫כותנה‪ .‬עובדי ההדרים על פי רוב קיבלו "שכר‪-‬חירום"‪.‬‬
‫העובדים הללו השתכרו ‪ 28‬לירות ישראליות בחודש‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 40-‬לירות ישראליות לעובדי הבניין‪ ,‬ו‪ 41-‬לירות‬
‫ישראליות לעובדי מפעל‪ .‬הרווחים מגידול ההדרים‬
‫הוכפלו‪ ,‬כתוצאה מהסיוע הממשלתי והציוד המודרני‬
‫שישראל קנתה עם ההלוואות האמריקניות שהיא קיבלה‪.‬‬
‫בין ‪ 1956-1959‬הפדיון לדונם היה ‪ 450‬לירות ישראליות‬
‫שמהם ‪ 210‬לירות ישראליות היו רווח‪ .‬ילדי הפלסטינים‬
‫והספרדים שעבדו במטעים האלה על פי רוב היו שרויים‬
‫במצב של רעב‪ .‬הייתי מרחיק לכת אפילו כדי לומר‬
‫שהעבודה העונתית בחקלאות הייתה הגורם המפריד‬
‫הגדול ביותר בין העריץ האשכנזי ובין המעמד התחתון‬
‫‪.‬הפלסטיני והספרדי‬
‫נוסף על תעשיית ההדרים‪ ,‬הניצול היה נרחב גם בעיבוד‬
‫מצרכים‪ ,‬כמו כותנה‪ ,‬סוכר וזיתים – למרות התמיכה‬
‫‪.‬הממשלתית ששולמה לבעלי העסקים הללו‬
‫החקלאות סייעה לתקציב המדינה‪ .‬הכותנה‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫עובדה לראשונה ב‪ .1954-‬לאחר עשר שנים בלבד שטח‬
‫האדמה שהוקדש לכותנה היה ‪ 129,500‬דונם‪ ,‬הייצור הגיע‬
‫כמעט ל‪ 20,000-‬טון‪ ,‬והרווח היה ‪ 92‬לירות ישראליות‬
‫לדונם‪ .‬עיבוד קני הסוכר והפיסטוק התפתחו באופן דומה‪,‬‬
‫עם השימוש במיכון מודרני‪ ,‬ועבודה זולה‪ ,‬במיוחד‬
‫‪.‬בקיבוצים האשכנזיים‬
‫נוסף על כך‪ ,‬משרד העבודה השתמש בספרדים לעבודות‬
 ‫השקיה וייעור ולנקז את אגם החולה‪ ,‬ומסר לקיבוצים‬
‫‪ 40,000‬דונם נוספים‪ ,‬ולעבודות הללו הממשלה שילמה‬
‫‪"".‬משכורת חירום‬
‫ההתפתחות החקלאית חפפה להתרחבות השירותים‬
‫השונים כמו שיווק ( חברות תנובה והמשביר)‪ ,‬פרויקטים‬
‫לייצוא‪ ,‬תעשיות הקשורות לחקלאות בנקים ומוסדות‬
‫פיננסיים‪ .‬כל אלה שהוזכרו‪ ,‬יחד עם המעסיקים‪ ,‬הרוויחו‬
‫רווחים ענקיים‪16.‬‬

‫התפתחות מנגנוני הממשלה ‪4.‬‬

‫ההגירה המונית יחד עם קצב הילודה המהירה שלה‪,‬‬

‫הצריכו את התרחבות מנגנון הממשלה‪ .‬זה אפשר‬
‫למתיישבים האשכנזים להיטיב עם עצמם ולכבוש את‬
‫התפקידים הגבוהים ביותר של המדינה‪ ,‬כולל הממשלה‪,‬‬
‫הצבא‪ ,‬ההסתדרות והסוכנות היהודית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬העוני‬
‫של הספרדים הצריך את הקמתם של מוסדות סעד ובתי‬
‫כלא כדי להתמודד עם הבעיות החברתיות והכלכליות‬
‫שלהם‪ .‬מרבית הפקידים הרשמיים של המוסדות הללו היו‬
‫חברי קהילת המתיישבים‪ ,‬והמצב היה אותו דבר בחינוך‬
‫שבו מספר התלמידים עלה מ‪ 140,000-‬תלמידים ב‪1948-‬‬
‫ל‪ 540,000-‬ב‪ 17 .1958-‬אלה יצרו אלפי משרות בעלי שכר‬
‫טוב עבור המתיישבים האשכנזים (ראה פרק שישי‬
‫ושביעי)‪ .‬התפזרות‪ ,‬הרס המשפחות והמסורת והחיים‬
‫השפלים במחנות‪ ,‬אבטלה ועוני כל אלה הובילו לניכור‬
‫בקרב הצעירים‪ ,‬לזנות‪ ,‬התמכרות לסמים‪ ,‬גירושין‪ ,‬פשע‬
‫ובעיות חברתיות אחרות‪ 90 .‬אחוז מאלה הזקוקים לשירותי‬
‫רווחה הם ספרדים‪ ,‬ו‪ 90-‬אחוז מפקידי הרווחה הם‬
 ‫!אשכנזים‬
‫ישראל הקימה ארבעה מוסדות חינוך מיוחדים‬
‫באוניברסיטאות כדי להכשיר עובדים סוציאליים‪ .‬מונו‬
‫מחנכים‪ ,‬שזה אומר‪ ,‬עוד משרות לאינטלקטואלים‬
‫אשכנזים ועובדים סוציאליים שהחדירו בהם תיאוריות‬
‫‪.‬חברתיות ריאקציונריות ומפלות‬
‫כתוצאה מכך ארבע קבוצות חברתיות ניכרות נולדו‬
‫‪:‬בישראל‪ .‬והם‬
‫מנגנון המדינה‪ ,‬הכולל את הממשלה‪ ,‬ההסתדרות‪1. ,‬‬
‫‪.‬הצבא והסוכנות היהודית‬
‫‪.‬בעלי עסקים ובנקאים ‪2.‬‬
‫‪.‬מהנדסים‪ ,‬מומחים‪ ,‬ועובדים מיומנים ‪3.‬‬
‫עובדים מיומנים‪-‬למחצה ובלתי מיומנים‪ ,‬אוכלוסיית ‪4.‬‬
‫בתי הכלא‪ ,‬המובטלים‪ ,‬תת‪-‬התרבויות של השוליים‪,‬‬
‫‪.‬וכדומה‬
‫שלושת הקבוצות הראשונות במהותן היא הקהילה‬
‫האשכנזית‪ ,‬בעוד שהקבוצה התחתונה ביותר היא בעיקרה‬
‫המזרח‪-‬תיכונים – זאת אומרת‪ ,‬הספרדים ואחיהם‬
‫הפלסטינים‪ .‬בכל ממסד ישראלי הלבנים הם מלמעלה‪,‬‬
‫עם בודדים היוצאים מן הכלל‪ .‬ההגירה ההמונית מהמזרח‬
‫התיכון (ומזרח אירופה) סייעה לאשכנזים לאבטח לעצמם‬
‫‪.‬את העמדות הכלכליות‪ ,‬הפוליטיות והצבאיות‬
‫בהרצאה שהוא נתן לחיילים על איך לדכא את הזהות של‬
‫הערבים בשטחים הכבושים‪ ,‬הקצין האמריקאי (אשכנזי)‬
‫שהתמחה בלוחמה פסיכולוגית אמר‪" ,‬צריך לאלף את‬
‫הערבים כמו שאדם מאלף כלב‪ ".‬כשחייל אשכנזי שאל‬
‫אותו אם זה רלוונטי גם לספרדים שבאו מארצות ערב‪,‬‬
‫הקצין השיב‪" ,‬כן‪ ,‬רובם כמו הערבים‪ ,‬אבל אם נעשה את‬
‫המרב שלנו‪ ,‬יהודים אמיתיים רבים יבואו מארצות‬
‫הברית‪18".‬‬
‫אלישר מתריע‬

‫את ההיסטוריה של הציונות בפלסטינה מאייפנים‬

‫הפרובוקציה‪ ,‬הפולריזציה והנפץ‪ .‬זה לא חל על היחסים‬
‫בין האשכנזים לספרדים בלבד אלא גם על היחסים עם‬
‫הפלסטינים‪ .‬המאבק של הפלסטינים התחיל עם‬
‫האשכנזים בלבד‪ ,‬אבל זה הסלים להיות שסע יהודי‪/‬ערבי‬
‫כללי‪ ,‬ומשם לסכסוך בינלאומי עם האיום של מלחמה‬
‫‪.‬גרעינית‬
‫התנאים הקשים עבור הספרדים‪ ,‬במחנות של הציונים‬
‫וההתפתחויות הכלכליות המואצות שהוזכרו למעלה‪,‬‬
‫הובילו להאצת הקיטוב האתני‪ .‬זו לא הייתה תופעה של‬
‫פוסט‪ ,1948-‬אבל הייתה קיימת מראשיתה ממש של‬
‫הנוכחות הציונית האשכנזית בפלסטינה‪ ,‬כפי שתיארנו‬
‫‪.‬בפרקים הקודמים‬
‫ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ ,1941‬האינטלקטואל הגדול ביותר של‬
‫תנועת העבודה הציונית‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬כתב בהפועל‬
‫המזרחי‪ " 19‬העובדים האשכנזים המאורגנים בתוך‬
‫ההסתדרות ( ההתאחדות הכללית של ארגון העובדים)‬
‫הרכיבו מעין‪-‬אריסטוקרטיה בהשוואה לעובד הספרדי החי‬
‫בשוליה של ההסתדרות‪ .‬מעמד מקופח זה יום אחד‬
‫יתקומם נגד ההסתדרות אם תנאיו לא ישתפרו‪ ".‬אליהו‬
‫אלישר‪ ,‬מנהיג הספרדים של ירושלים‪ ,‬ציטט את האמירה‬
‫הזאת (של כצנלסון)‪ ,‬אבל העיר שמאז פרסומה‪ ,‬התנאים‬
‫של הספרדים החמירו פי עשר‪20 .‬‬
 ‫במאמרו‪ 21,‬אלישר כתב ש"כל אחד יכול לקלוט‬
‫טכנולוגיה מערבית אם נותנים לו את ההזדמנות‪ ,‬כפי‬
‫שאינטלקטואלים ספרדים הוכיחו‪ ".‬אלישר האשים באופן‬
‫מפתיע את הממסד הציוני ואת סוכניו בקרב הקהילה‬
‫הספרדית על אחריותם להתפשטות המצוקה והסבל‪,‬‬
‫והתחיל כל משפט במילים "אני מאשים‪22".‬‬
‫אלישר מאשים את המנהיגים האשכנזים שבזבזו מיליונים‬
‫מכספי המדינה במקום להשתמש בהם לפתירת בעיות‬
‫כלכליות כמו עוני ודיור‪ .‬הוא מקצה חלק מן האשמה על‬
‫התפשטות הזנות אל הנערות הספרדיות‪ ,‬וציין שישנן יותר‬
‫מ‪ 200-‬מהן‪ .‬הוא הדגיש שהזנות לא הייתה קיימת אצל‬
‫הספרדים לפני שהם באו לישראל‪ .‬הוא הזכיר שהוא‬
‫ביקש ממשרד האוצר אשראי של ‪ 30‬מיליון לירות‬
‫ישראליות לשיפור תנאי הדיור‪ ,‬אבל המשרד דחה את‬
‫בקשתו‪ .‬הוא מוסיף שהמנהיגים בנו ארמונות לעצמם‬
‫‪.‬במקום להעניק חינוך תיכוני ואוניברסיטאי חינם‬
‫אלישר ממשיך לומר בעוד המדינה מעודדת את משפחות‬
‫הספרדים שיהיה להם הרבה ילדים‪ ,‬היא לא מסייעת להם‬
‫והיא אף לא משקיעה אחוז חסר ערך מ‪ 10-‬המיליארד‬
‫הלירות הישראליות של תקציבה השנתי בכך‪ .‬בו זמנית‪,‬‬
‫המדינה משתמשת בילדים מהמשפחות הללו לשירות‬
‫צבאי חובה‪ .‬נציגי ישראל בחוץ לארץ התייחסו היטב‬
‫לתנאים האומללים של משפחות הספרדים כדי לאסוף‬
‫תרומות עבור המדינה‪ .‬אלישר מתח ביקורת על ספרדים‬
‫שהסכימו לקבל תפקידים סמליים או מכובדים בממשלה‪,‬‬
‫אבל אינם מסייעים לקהילה שלהם‪ ,‬והתנגד להקמת‬
‫‪.‬ארגון אל‪-‬פוליטי להגן על זכויותיהם של הספרדים‬
 ‫אלישר מונה את הארגונים אשר הספרדים הקימו‬
‫בפלסטינה מאז המנדט הבריטי‪ ,‬ותולה את כשלון כולם‬
‫בממסד הציוני ובהתחזקות הקנאות הצרה‪ ,‬ההגמוניה‬
‫המעמדית המפלגתית שלו שהובילו לאי‪-‬ייצוג של‬
‫הספרדים במוסדות הגבוהים יותר של המדינה‪ ,‬מלבד שר‬
‫‪.‬המשטרה‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬שייצג את מפלגת מפא"י‬
‫אלישר מזהיר שהמשך מצב העוני וההתמרמרות בקרב‬
‫הספרדים מציגים סכנה לביטחון המדינה‪ ,‬בגלל שהצבא‬
‫מורכב ברובו מספרדים‪ .‬הוא דורש את הקמתו של ארגון‬
‫שיפעל למען גישור הפער בין הקהילות‪ .‬הוא מזהיר‬
‫ש"בעתיד‪ ,‬יכולה מאוד לקום קבוצה עם כושר דמגוגי‬
‫להסתת הציבור הספרדי המקופח‪ ".‬נילי ארקין מזהירה‬
‫שעוני‪ ,‬נחשלות תרבותית ותנאי מחייה משפילים ישפיעו‬
‫על היכולת הצבאית של הדור הצעיר ושילדים אלה יכולים‬
‫‪.‬להוות סכנה לישראל בעתיד‬
‫עלינו למשוך את תשומת לב הקורא אל העובדה‬
‫שהמיליטריזם הישראלי הגיע לנקודה שבה אין אדם יכול‬
‫לדבר על טוב ורע‪ ,‬אלא רק במונחים של "ביטחון"‪ .‬אלה‬
‫שניסו לדבר על נושא האפליה כונו בוגדים‪ ,‬ומשתמשים‬
‫רק בלשון נקייה של "פער" כדי לרמוז על ההפרדה‬
‫‪.‬הגדולה‬
‫בגין ופרויקט שיקום השכונות‬
‫כאשר מדינת ישראל נוצרה ב‪ 1948-‬בגין היה המנהיג של‬
‫מפלגה ימנית קיצונית קטנה בשם חירות (חופש)‪ .‬בגין ידע‬
‫שהוא יוכל להביס את ממסד "העבודה" שהיה מופקד על‬
‫קהילת המתיישבים במשך שנים רבות‪ ,‬רק על ידי ניצול‬
‫זעמם של הספרדים‪ .‬הוא הבטיח להרכיב מערכת הבנויה‬
 ‫על שיווין אתני מוחלט‪ ,‬לא רק במדינה אלא גם בתוך‬
‫מפלגתו (מפלגה זו ביחד עם אינטרסים עסקיים וליברליים‬
‫הרכיבו גוש ימני קיצוני בשם ליכוד)‪ .‬בגין הפיץ את‬
‫הפיקציה שהוא "מרוקאי" בעוד שלמעשה הוא היה פולני‪,‬‬
‫שברח בתחילת מלחמת העולם השנייה מהצבא הפולני‬
‫הלאומני לפלסטינה בה הוא הוביל את הארגון‪ .‬ב‪,1977-‬‬
‫בגין הצליח לבסוף לזכות בחלק גדול מקולות הספרדים‬
‫בגלל קריאתו לשיווין – ולא בגלל המדיניות האנטי‪-‬ערבית‬
‫שלו‪ .‬הוא הרכיב את הממשלה הימנית הראשונה (מפלגת‬
‫העבודה לא הייתה פחות עוינת לערבים מבגין‪ ,‬שהייתה‬
‫הממשלה שגירשה את העם הפלסטיני‪ ,‬שהרסה מאות‬
‫כפרים של ערבים ועיירות‪ ,‬החרימה את האדמות והנכסים‬
‫של הערבים ב‪ 1948-‬וסיפחה חלק גדול משטחי‬
‫הפלסטינים (בהתאם להצהרות של האומות המאוחדות)‪,‬‬
‫פלשה לסיני ב‪ 1956-‬וכבשה את הגדה המערבית‪ ,‬סיני‬
‫‪.‬והגולן ב‪ 1967-‬וכדומה‪).‬‬
‫ב‪ 1978-‬בגין התחיל תוכנית חדשה ל"שיפור תנאיו של‬
‫העם"‪ ,‬כפי שהוא הבטיח‪ .‬תכנית זו נקראה "פרויקט שיקום‬
‫השכונות"‪ .‬הוא כלל ‪ 169‬אזורי מצוקה‪ ,‬כולל החגורה‬
‫השחורה של הערים הגדולות‪ ,‬את עיירות הפיתוח ואת‬
‫הכפרים ה"קואופרטיביים" שפשטו את הרגל‪ .‬הארץ כתב‬
‫ב‪ 5-‬בינואר ‪ 1979‬שמספר התושבים באזורים הללו היה‬
‫‪ 300,000‬וש‪ 1.2$‬מיליון דולר הוקצבו עבור השלב הראשון‬
‫של הפרויקט‪ .‬ממשלתו של בגין נאותה לצרף את‬
‫התרומות של יהודי אמריקה לפרויקט הזה‪ .‬תוך זמן קצר‬
‫התברר שהפרויקט היה כשלון גמור‪ .‬הוא רק סידר כמה‬
‫אתרים באזורי משכנות העוני‪ ,‬ומרבית אלה שהפיקו‬
 ‫‪.‬תועלת מן הפרויקט היו האשכנזים‬
‫זה קרה בגלל שהממשלה סירבה לאפשר לספרדים‬
‫המעורבים לבחור את הוועדות של עצמם כדי לנהל את‬
‫הפרויקט ולהוציא את הכספים על הדיור‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫החינוך וכדומה הנחוצים‪ .‬הממשלה במקום זה הקימה‬
‫בירוקרטיה אדירה של פקידים אשכנזים חברים שנבחרו‬
‫מהרשויות השונות‪ ,‬כמו הממשל המרכזי‪ ,‬הרשויות‬
‫מקומיות‪ ,‬הסוכנות היהודית וכדומה‪ .‬בין הוועדות הללו‬
‫הייתה וועדה מיניסטריאלית‪ ,‬וועדת שירות המדינה‪ ,‬עם‬
‫מבקר על הפרויקט במשרד ראש הממשלה‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הפרויקט בסוכנות היהודית ומנכ"ל הפרויקט במשרד‬
‫העבודה והרווחה‪ .‬ברמה המקומית השתתפו הוועדות‬
‫והאנשים הבאים‪ :‬מנכ"ל וועדת ההיגוי‪ ,‬מנכ"ל הבינוי‬
‫והשיכון‪ ,‬עובדי עירייה ועובדי מדינה ממחוזות שונים‬
‫שעסקו בענייני דיור‪ ,‬חינוך‪ ,‬עבודה ובריאות‪ .‬הממשל‬
‫המרכזי סיפק מומחים בגיאוגרפיה‪ ,‬סוציולוגיה והנדסה‪,‬‬
‫‪.‬וחברות הדיור עמידר ועמיגור שימשו תפקיד פעיל‬
‫כששלטון הפקידים נעשו מודעים לסכומים האדירים של‬
‫הכסף ולהשפעה הפוליטית שהכסף הזה הביא איתו‪,‬‬
‫מאבק אדיר פרץ בקרב הסוכנויות השונים שהתחרו על‬
‫‪.‬השליטה בפרויקט‬
‫מתוך תקציב של ‪ 400‬מיליון לירות ישראליות לשנת ‪,1978‬‬
‫‪ 200‬מיליון לירות ישראליות הוקצו לבנייה ציבורית‪ ,‬וסכום‬
‫נוסף לתשלום המשכורות של המומחים האשכנזים‪ .‬רק‬
‫סכום קטן הופרש עבור השירותים בשביל אזורי משכנות‬
‫העוני‪23.‬‬
‫העיתונות הישראלית דיווחה ש‪ 60-‬אחוז מהתקציבים של‬
 ‫הפרויקט שולמו כמשכורת לצבא הפקידים האשכנזים‪,‬‬
‫ובמה שנשאר מן התקציב את רובו הוציאו על טיפוח אזורי‬
‫משכנות העוני במבנים ציבוריים‪ ,‬ופארקים כדי להרשים‬
‫את המבקרים הזרים‪ ,‬במקום להוציא אותו על בניית‬
‫יחידות דיור‪ ,‬על שיפור תנאי החיים ולהילחם באבטלה‪,‬‬
‫‪.‬בעבריינות‪ ,‬הפשע והניכור‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬אשר בשליטת האשכנזים‪ ,‬התחילו‬
‫לבזבז יותר ויותר על שכונות אשכנזיות‪ ,‬על חשבון‬
‫השירותים העירוניים באזורי המצוקה‪ .‬וכך הצליחו העיריות‬
‫באופן עקיף לנצל את הפרויקט כדי לשפר אזורים‬
‫אשכנזים‪ .‬תושבי שכונת התקווה בתל‪-‬אביב לדוגמא אמרו‬
‫שהמכללה לאומנות שהוקמה באזור צרכה סכום גדול‬
‫מתקציבי הפרויקט‪ ,‬למרות שהסטודנטים במכללה הם‬
‫אשכנזים שנוסעים לשם מן הפרברים העשירים‪ .‬תושבי‬
‫האזור דרשו להעביר את המכללה למקום אחר‪ ,‬ולאחרונה‬
‫העירייה נאותה לכך‪24.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הממשל המרכזי התחיל לעשות קיצוצים‬
‫בתקצ יב שירותי הרווחה‪ .‬הרשויות המקומיות אז היו‬
‫צריכות לפנות לפרויקט שיקום השכונות כדי לבקש סיוע‬
‫כספי‪ .‬פרקטיקה זו אפשרה לממשל המרכזי לבזבז יותר‬
‫‪.‬מהתקציב על יישובים אשכנזים בשטחים הכבושים‬
‫ב‪ 4-‬באפריל ‪ ,1980‬הארץ כתב שתושבי מחוז עמידר עזבו‬
‫את וועדת ההיגוי של הפרויקט‪ ,‬בגלל שהם היו מיוצגים‬
‫רק על ידי ‪ 4‬מתוך ‪ 24‬חברי הוועדה והם רצו לקחת את‬
‫היוזמה‪ .‬העיתון ב‪ 23-‬במאי ‪ 1980‬ציטט את תושבי אזור‬
‫המצוקה של קריית‪ -‬אתא שטענו שהפרויקט שימש רק כדי‬
‫לתת עבודה לאשכנזים והם דרשו להקים וועדות מקומיות‬
 ‫כדי לנהל את הפרויקט‪ .‬לאחר שתיאר את התנאים‬
‫הקשים באזורי משכנות העוני‪ ,‬העיתון כתב שהספרדים‬
‫מאיימים לעשות "מהפכה" יחד עם הספרדים מאזורי‬
‫שכונות המצוקה של תל‪-‬חנן וטירת כרמל‪ ,‬וארגון אוהלים‬
‫בירושלים‪ .‬העיתון הוסיף שבבניין אחד היו ‪ 200‬ילדים‬
‫שהיו צריכים לשחק ברחוב מפני שלא היה להם גן‬
‫שעשועים לשחק בו‪ ,‬והשכונה מלאה בפשע‪ ,‬התמכרות‬
‫‪.‬לסמים וזנות‬
‫ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ ,1980‬ההיסטוריון תום שגב פרסם מאמר‬
‫בהארץ‪ ,‬תחת הכותרת "זה הכול רמאות גדולה!"‪ ,‬שבו הוא‬
‫תיאר את ההתפתחויות הללו ומאשר ש"הכול קיים על‬
‫הנייר בלבד"‪ .‬הוא מנה את כל האגפים המעורבים‬
‫בפרויקט ותיאר את הוויכוחים המתמשכים שלהם‪ .‬הוא‬
‫הדגיש שקיצוצים נעשים בתקציב הרווחה על ידי‬
‫הממשלה‪ ,‬שכמה יושבי ראש הוועדות העשירו את עצמם‬
‫דרך הפרויקט הזה ושהרבה כסף מבוזבז על "עיצוב‬
‫‪".‬חלונות ראווה עבור מטרות תעמולה‬
‫ב‪ 8-‬באוקטובר ‪ ,1980‬זו הדרך כתב שמתוך ‪ 6$‬מיליון‬
‫שנאספו באמריקה עבור הפרויקט הזה‪ ,‬הממשלה הוציאה‬
‫רק ‪ 700,000$‬עד פברואר ‪ – 1980‬השאר נבלע על ידי‬
‫‪.‬הביורוקרטיה (האשכנזי)‬
‫המאמר החשוב ביותר שנכתב על הנושא הזה‪ ,‬הופיע‬
‫בהארץ ב‪ 29-‬בינואר ‪ .1982‬הוא היה מאת זאב יפת‪ ,‬והופיע‬
‫תחת הכותרת "מעוף התקציב"‪ .‬יפת כתב שמנהלי‬
‫הפרויקט בנו מדרכות שלא הושלמו באזור שכונת המצוקה‬
‫של כפר סבא‪ .‬באשדוד הם הקימו פארק גדול במרחק רב‬
‫מאזור שכונת המצוקה‪ .‬בעמידר ברמת גן‪ ,‬הם שתלו‬
 ‫פרחים במקום לטפל בבעיית הדיור‪ ,‬הפשע והאלימות‪.‬‬
‫הוא כתב שראשי הערים שולטים בפרויקט‪ ,‬והם היו אלה‬
‫שהתעלמו מהאזורים הללו במשך שנים רבות‪ .‬עכשיו הם‬
‫השתלטו על כספי הפרויקט והם מוציאים אותם כאוות‬
‫נפשם‪ .‬רשויות מקומיות אחדות השתמשו בכספי הפרויקט‬
‫כדי לספק את השירותים הרגילים שצריכים להיכלל‬
‫בתקציבים של הרשויות עצמם‪ .‬ברחוב ד' ביפו‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫ישנו קונסרבטוריון למוסיקה שתל‪-‬אביב נהגה לממן אותו‪,‬‬
‫אבל ראש העיר‪ ,‬מר להט‪ ,‬הכריז שמעתה העירייה לא‬
‫יכולה להרשות לעצמה לממן אותו‪ ,‬וש"הפרויקט" צריך‬
‫לתמוך בו‪ .‬מנהיגים מארגון העובדים הסוציאליים אומרים‬
‫שהרשויות המקומיות מפטרים את העובדים שלהם‬
‫במטרה להעסיק אותם שוב על גיליון השכר של פרויקט‬
‫שיקום השכונות‪ .‬בבית שמש‪ ,‬המועצה המקומית קיבלה‬
‫‪ 300,000‬שקלים מהפרויקט‪ ,‬ובזבזה אותו על איסוף‬
‫האשפה‪ .‬בקדימה משרד הפנים הוריד את הסיוע הכספי‬
‫ב‪ 800,000-‬שקלים בטענה שהעירייה יכולה לקבל את‬
‫הסכום הזה מהפרויקט‪ .‬מתוך ‪ 6‬מליון השקלים שהוקצבו‬
‫לפרויקט‪ 3 ,‬מיליון שקלים בוזבזו על שירותים ממשלתיים‬
‫רגילים שאינם עושים דבר בשביל "שיקום השכונות"‪.‬‬
‫בחצור שבגליל‪ ,‬הממשלה הפסיקה לשלם את העלות‬
‫הנוספת של שעות בית הספר אחר הצהרים והפרויקט‬
‫נאלץ להתערב‪ .‬בצפת משרדי הפנים והשיכון קיצצו את‬
‫התקציב הרגיל ודרשו שראש העיר ישתמש בכספי‬
‫הפרויקט במקום‪ .‬הפרויקט נאלץ היה גם לממן את שיעורי‬
‫הביניים בבתי הספר התיכוניים‪ ,‬במקום משרד החינוך‪,‬‬
‫ומשרד זה ביטל תוכניות לימודים אחרות שהיו מיועדות‬
 ‫‪.‬לסייע לספרדים‬
‫לאחר שהעובדות המזעזעות הללו פורסמו‪ ,‬הממשלה‬
‫הכריזה שהסכומים שהושקעו בפרויקט הגיעו ל‪600$-‬‬
‫מיליון‪ ,‬ש‪ 50,000-‬דירות שופצו ו‪ 20,000-‬דירות הוגדלו‪.‬‬
‫הממשלה לא חשפה את החלק הזעום מתוך הסכום‬
‫הכולל של ‪ 600$‬המיליון שהיא השתמשה בו לשם כך‪.‬‬
‫ההודעה הרשמית שלה רק הזכירה שהממשלה השתמשה‬
‫בכספי הפרויקט להקמת מרפאות‪ ,‬פעוטונים‪ ,‬מרכזי‬
‫ספורט ובניינים ציבוריים‪ – 25‬אשר כולם היו צריכים‬
‫להבנות מכספים מתוך התקציב שלה ולא מכספי‬
‫‪.‬הפרויקט‬
‫וכך פרויקט שיקום השכונות מצא את מותו‪ ,‬ושארית‬
‫הכספים נבלעו על ידי השלטון המרכזי‪ ,‬הרשויות‬
‫המקומיות והמנגנון האשכנזי‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬ראש הממשלה‬
‫שבא להציל את הספרדים מאי‪-‬צדק ודיכוי‪ ,‬ראה את כל‬
‫זה אבל א נקט בשום פעולה חיובית (בעת שהיה ראש‬
‫הממשלה)‪ .‬הוא פשוט שלח את ילדי שכונות המצוקה‬
‫הלאה אל הצבא‪ ,‬אולי למות במלחמת לבנון‪ ,‬וייתכן‬
‫שעובדה אחרונה זו היא שהובילה להתמוטטותו הפיזית‬
‫‪.‬והנפשית‬
‫בדו"ח שלה מן השנים ‪ ,1984/85‬רינה גוטמן‪ ,‬מבקרת‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬לא פרסמה את המגרעות החמורות של‬
‫ניהול הפרויקט‪ .‬בכל אופן‪ ,‬היא הודתה שהתפקידים לא‬
‫היו על פי מכרז‪ .‬מנהלת הפרויקט לא בחנה בקפידה יתרה‬
‫את כישוריהם של פקידיה‪ ,‬ולא הייתה מערכת שתארגן‬
‫לפי סדר עדיפויות את התוכניות השונות של הפרויקט‬
‫שהיו בעיצומן‪ .‬הסוכנות היהודית בזבזה ‪ 175$‬מיליון עד‬
 ‫היום‪26.‬‬
‫פולריזציה‬

‫בנוסף לכישלון פרויקט שיקום השכונות‪ ,‬מדיניות‬

‫"הפתיחות" הכלכלית שננקטה על ידי ממשלת הליכוד‬
‫הובילה להגברת הקיטוב בין שתי הקהילות היהודיות‬
‫(מלבד קבוצה קטנה של ספרדים שהצליחה להיטיב עם‬
‫עצמה והצטרפה למעמד הבורגני הקטן של מסעדנים‪,‬‬
‫בעלי מוסכים ובוטיקים וכתוצאה מכך קשרו את גורלם‬
‫‪.‬לגוש הליכוד מטעמים כלכליים‬
‫לגבי המשבר הכלכלי שאירע לאחרונה בישראל‪ ,‬כחלק‬
‫מן העולם המערבי‪ ,‬הספרדים והפלסטינים היו הקורבנות‬
‫‪.‬העיקריים‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ניתוק כל היחסים המסחריים בין ישראל‬
‫לרפובליקה האסלאמית של איראן כולל יבוא נפט‪,‬‬
‫הסתיים בנעילת כל המפעלים שעסקו בייצוא לאיראן‬
‫‪.‬לפני המהפכה‬
‫כדי להחמיר את המצב‪ ,‬הייתה גם הפלישה ללבנון אשר‬
‫את עלותה ישראל קיזזה על ידי קיצוצים בשירותי והחברה‬
‫‪.‬והחינוך וכדומה‬
‫הקמת היישובים האשכנזים בשטחים הערביים שנכבשו‬
‫לאחר ‪ ,1967‬והוצאות ה"ביטחון" נוסף על תשלומי החובות‬
‫מילאו שני שליש מתקציב המדינה‪ 27.‬בתקציב של שנת‬
‫‪ ,1986‬הסכום הזה היה ‪ 69.2‬אחוזים בעוד שלשירותים‬
‫החברתיים והעירוניים הוקצבו ‪ 17.8‬אחוזים מתקציב‬
‫המדינה‪28.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬האבטלה‪ ,‬הקיצוצים בסובסידיות המזון‪,‬‬
‫האינפלציה והשחיקה הצמודה של השכר החמירו‪.‬‬
 ‫הטיימס‪ 29‬ציין האינפלציה דהרה בכמעט ‪ 1,000‬אחוזים‪,‬‬
‫והתוכנית הכלכלית החדשה כללה הפחתת האינפלציה‬
‫ב‪ 30-‬אחוזים‪ ,‬קיצוץ התקציב ב‪ 500$-‬מיליון וצמצום כוח‬
‫העבודה במגזר הציבורי ב‪ 10-‬אחוז‪ ,‬זאת אומרת ‪14,000‬‬
‫עובדים‪ .‬העיתון דיווח שהייתה סכנה של התפשטות‬
‫האלימות ונזק למשטר בשל מדיניות הצנע שלו‬
‫ושהמשטרה מכינה תוכניות להתמודד עם זה‪ .‬בספטמבר‬
‫‪ ,1981‬ההוצאות החודשיות של משפחה עם ‪ 3.4‬נפשות‬
‫החיים בעיר הייתה ‪ 8,898‬שקלים‪ .‬לספטמבר ‪ 1984‬סכום‬
‫זה הגיע ל‪ 257,000-‬שקלים‪ 30.‬מוכר אחד באחד השווקים‬
‫הגדולים אמר לכתב הטיימס ש"אנשים מוכנים להרוג‬
‫בשביל עוף קפוא‪ ".‬כתב הטיימס לא ציין את ההוצאות של‬
‫‪.‬המשפחות הגדולות‬
‫אין ספק שאחוז הספרדים החיים מתחת לקו העוני הוכפל‬
‫מאז שבגין נכנס לתפקיד בשלטון ב‪ .1977-‬צ'ארלי ביטון‪,‬‬
‫חבר כנסת‪ ,‬הצהיר שבין ‪ 1977-1979‬מגזר זה של הקהילה‬
‫גדל ב‪ 78-‬אחוזים‪ ,‬ושהפחתת המיסים על מותרות לצרכן‬
‫כמו מכוניות וטלביזיות לא סייעו למקופחים‪ .‬באותו זמן‪,‬‬
‫הממשלה שילמה פיצויים של ‪ 100,000$‬למשפחות‬
‫המתיישבים האשכנזים שפונו מסיני – בסכום כולל שיכול‬
‫היה לשמש לבניית ‪ 17,000‬יחידות דיור עבור העניים‪31.‬‬
‫ההצהרה השנתית של המוסד לביטוח לאומי של המדינה‬
‫ב‪ 1980-‬הוסיפה שבתקופת מינהל הליכוד (‪,)1977-1980‬‬
‫הפער העמיק ומספר התינוקות שנולדו בעוני הוכפל‪.‬‬
‫הייתה עלייה של ‪ 300‬אחוזים במספר המשפחות עם ‪3-4‬‬
‫ילדים הנמצאות מתחת לקו העוני‪ .‬משפחות אלו הגיעו‬
‫להרכב של ‪ 11.7‬אחוזים מהסכום הלאומי‪ .‬במשפחות עם‬
 ‫יותר מ‪ 5-‬ילדים מתחת לקו העוני הייתה גדילה של ‪400‬‬
‫אחוזים‪ ,‬שהיוו ביחד ‪ 25‬אחוזים מהסך הכול הלאומי‪.‬‬
‫הדו"ח קבע שאחת הסיבות לתופעה הזאת הייתה ביטולם‬
‫של כמה מיסים שקודם היו מוטלים על העשירים (מס‬
‫רכוש‪ ,‬מס מסחרי‪ ,‬מס ירושה וכדומה‪ ).‬חבר הכנסת‬
‫הליברלי‪ ,‬אמנון רובינשטיין‪ ,‬תיאר את העוני הזה כ"פצצת‬
‫זמן שהונחה בקרבינו על ידי בגין‪32".‬‬
‫ב‪ 3.8 1977-‬אחוז מהילדים‪ ,‬כלומר ‪ ,28,200‬חיו מתחת לקו‬
‫העוני‪ .‬לשנת ‪ 1981‬הנתון הזה היה ‪ 8.4‬אחוזים‪ ,‬או ‪.67,000‬‬
‫‪ 33‬המועצה לשיווק החלב קבעה שמאז שהממשלה‬
‫הסירה את הסובסידיה שלה‪ ,‬ירדו מכירות החלב ב‪13-29-‬‬
‫אחוזים‪ .‬בית החולים איכילוב בתל‪-‬אביב אמר שהוא‬
‫התחיל לטפל בילדים עם תת‪-‬תזונה‪34.‬‬
‫עלינו לציין שקו העוני בישראל הוא נמוך יותר מאשר‬
‫במדינות המערב‪ ,‬והמשפחות שחיים מתחתיו בישראל הם‬
‫אלה המשתכרים פחות מ‪ 36£-‬סטרלינג בחודש‪ .‬היו‬
‫‪ 547,000‬אנשים כאלה ב‪ 35 ,1983-‬זאת אומרת ‪ 13‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה‪ .‬ב‪ 22-‬במאי ‪ 1985‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה פרסמה דו"ח מיוחד על ההכנסות של‬
‫העובדים‪ ,‬שבו היא קבעה שרמת החיים של מרבית‬
‫העובדים ירדה ב‪ .1983/84-‬ההכנסות של משפחות‬
‫(אשכנזיות) עשירות ובני מעמד הביניים צנחו ב‪ 1.5-‬אחוז‬
‫בעוד שהכנסות העשירון התחתון (הספרדים) של‬
‫האוכלוסייה צנחו ב‪ 11.5-‬אחוזים‪36.‬‬
‫כאשר מקורות ישראליים (כלומר‪ ,‬אשכנזים) מדברים על‬
‫העניים ועל תושבי עיירות הפיתוח ומשכנות העוני‪ ,‬הם‬
‫אינם מציינים שהם ספרדים מסיבות של "אחדות לאומית"‪.‬‬
 ‫במקום‪ ,‬הם ממציאים שהבעיה היא אך ורק הפער בין‬
‫‪.‬העשירים לעניים‬
‫האינטלקטואל המרוקאי‪ ,‬מיכאל אלבז‪ ,‬אמר ש"התלות‬
‫של הספרדים במוסדות הרווחה של המדינה מחריף יותר‬
‫מדור אחד לשני‪ .‬ב‪ 34.5 ,1964-‬אחוזים מהמשפחות‬
‫בעיירות הפיתוח נזקקו לתשלומי סעד‪ ,‬בהשוואה ל‪17.4-‬‬
‫אחוז מהכלל הלאומי‪ .‬לשנת ‪ 1973‬מספר חסרי הכול‬
‫עלה‪ 40.4 .‬אחוז מחסרי הכול היו מרוכזים בעיירות הפיתוח‬
‫למרות שעיירות אלו החזיקו רק ב‪ 17-‬אחוז מהאוכלוסייה‬
‫הישראלית‪ ".‬אלבז מוסיף‪ ,‬ל‪ 83-‬אחוז מתלמידי בתי הספר‬
‫היסודי יש קשיי הבנה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 45-‬אחוז מהכלל‬
‫הארצי‪ .‬אלבז מסכם שאי‪-‬השוויון האתני הוא ממוסד‪38.‬‬
‫אפילו אינטלקטואלים אשכנזים הודו בעובדות הללו עשר‬
‫שנים לפני שאלבז כתב את הפרשנות שלו‪ .‬יונה רוזנפלד‬
‫ואברהם זלאטשבי קבעו ב‪ 1965-‬שיש נטייה לעלייה באי‪-‬‬
‫‪.‬השוויון האתני בקרב דורות ילידי ישראל‬
‫תעמלנים ציונים אומרים שמצב הספרדים השתפר‬
‫בישראל בהשוואה למצבם הקודם בארצות מוצאם אבל‬
‫ד"ר יעקב נהון הפריך את הטענה הזאת‪ .‬באנאליזה שלו‪,‬‬
‫שפורסמה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬ד"ר נהון‬
‫הדגים שמספר עובדי הצווארון הלבן האשכנזים עלה ב‪-‬‬
‫‪ 90‬אחוז בהשוואה למספר הספרדים בעוד שמספר‬
‫הספרדים בעלי הצווארון הכחול עלה ב‪ 90-‬אחוז!‬
‫בתפקידים האקדמיים היו פי חמש אשכנזים מאשר‬
‫ספרדים‪ .‬כשזה הגיע לעבודות שוליים‪ ,‬היו ‪250-300‬‬
‫אחוזים יותר ספרדים מאשר אשכנזים‪ 39.‬אם יש רמז‬
‫כלשהו לשיווין‪ ,‬ניתן למצוא אותו רק בקרב הבורגנות‬
 ‫‪.‬הקטנה שמייצגת ‪ 18‬אחוז משתי הקבוצות האתניות‬
‫עוני וקיטוב החריפו עד למצב שיחזקאל צנעני‪ ,‬ממוצא‬
‫תימני‪ ,‬הכריז שהוא מוכן למכור עין מעינו וכליה כדי‬
‫לקנות דירה במקום לישון באוטובוסים‪ ,‬כפי שהא עשה‬
‫במשך שמונת השנים האחרונות‪ .‬שרה ברניה הכריזה‬
‫שהיא תמכור את תינוקה שעדיין לא נולד כדי שהיא תוכל‬
‫לקנות דירה קטנה של חדר וחצי‪40.‬‬
‫יוחנן פרס‪ ,‬מדען חברתי‪ ,‬הבחין שהפער האתני והחברתי‬
‫בישראל היה גדול יותר מכל מדינה אחרת בעולם‪ ,‬כולל‬
‫ארצות הברית‪ 41.‬ב‪ 1948-‬השכר לתשלום עבור שעת‬
‫עבודה אחת בארצות הברית היה ‪ 13$‬ובקנדה הוא היה‬
‫‪ ,11.5$‬בעוד שבישראל הוא היה ‪ 42.4.5$‬נתונים אלו הם‬
‫עבור הממוצע וזה תמיד מטעה‪ ,‬היות והציבור הספרדי‬
‫והפלסטיני מרוויחים את שכרם הרבה יותר נמוך מאשר‬
‫‪.‬הממוצע‬
‫ד"ר יוחנן פרס מציע‪" ,‬אם אנחנו לא נמגר את הפער‬
‫העדתי‪ ,‬התחושות המכריעות של אי‪-‬צדק יכולים היטב‬
‫להוביל להתנפצות הרסנית‪ 43".‬הוא הוסיף ש"הדור השני ‪,‬‬
‫שנולד בארץ‪ ,‬מודע יותר לאי‪-‬הצדק מאשר דור ילידי החוץ‬
‫הראשון… ‪ 44‬הוא כתב שלמשפחה אשכנזית ממוצעת‬
‫הייתה הכנסה של ‪ 400‬אחוז יותר גדולה מאשר‬
‫שלמשפחה ספרדית ממוצעת‪ 45 ,‬וש"הפער העדתי בין‬
‫הלבנים והשחורים בארצות הברית בתחום העבודה‪,‬‬
‫המקצועיות‪ ,‬עבודות טכניות וניהוליות הוא פחות חריף‬
‫מאשר הוא בישראל‪46".‬‬
‫מספר הישראלים הנישאים מחוץ לקהילה שלהם היה‬
‫‪ 18.5‬אחוז ב‪ 47 ,1971-‬אולם אין בכך כוונה ששתי‬
‫הקהילות נעות לקראת אינטגרציה‪ .‬המשמעות של כך היא‬
‫בדיוק הפוכה – ש‪ 18.5-‬אחוז מהישראלים אינם נושאים‬
‫בני זוג מקהילה אחרת‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אלה שכן נישאים‬
‫‪.‬בנשואי תערובת‪ ,‬נישאים לבן זוג מאותו מעמד חברתי‬
‫בנסיעה מחיפה למרסיי באונייה תורכית‪ ,‬שרוב הנוסעים‬
‫שלה היו ישראלים‪ ,‬יחד אשכנזים וספרדים… שמתי לב‬
‫בהתחלה כשיצאנו לדרך‪ ,‬היחסים בין שתי הקבוצות היו‬
‫מאופקים אבל קורקטיים והספרדים דיברו ביניהם על‬
‫החיים והעבודה שלהם בישראל‪ ,‬ואחרי זה על הבעיות‬
‫שלהם בישראל‪ .‬באופן הדרגתי השיחה נסבה על הקשיים‬
‫שלהם ולבסוף כולם אמרו שאם הם ימצאו עבודה‬
‫מתאימה בצרפת הם יישארו שם‪ .‬המגע עם האשכנזים‬
‫התקרר ככל שהתקרבנו למרסיי‪ ,‬וכשירדנו מן האונייה‬
‫האשכנזים והספרדים יצרו שתי קבוצות נפרדות‪ ,‬שכרו‬
‫מוניות נפרדות ונפרדו ללא מילה‪ .‬בלונדון ישנם ישראלים‬
‫רבים‪ ,‬משתי הקהילות‪ ,‬וראיתי מעט מאוד ראיות של‬
‫‪.‬יחסים מיודדים ביניהם‬
‫את העמקתו של הפער בין שתי הקהילות בדור השני של‬
‫ילידי‪-‬ישראל ב"מעמד העליון" יש לציין‪ 12.9 .‬אחוז‬
‫מהמהגרים הספרדים (‪ )1977‬שייכים לקבוצה זו‪ ,‬בהשוואה‬
‫ל‪ 30.9-‬אחוז אשכנזים‪ .‬בדור ילידי‪-‬ישראל יחס הנתונים‬
‫הוא ‪ 14.6‬אחוז בהשוואה ל‪ 45.6-‬אחוז‪ .‬נתונים אלו מוכיחים‬
‫גם שמגמת הירידה בקרב הספרדים היא תופעה תוצרת‪-‬‬
‫‪.‬ישראל‬
‫פירוט תחומי התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫בהתאם למוצא אתני‪48‬‬
‫תחום תעסוקה ילידי אפריקה ואסיה ילידי אירופה‬
‫ואמריקה ילידי ישראל ממוצא ספרדי ילידי ישראל ממוצא‬
‫אשכנזי‬
‫‪%%%%‬‬
‫‪1974 1977 1974 1977 1974 1977 1974 1977‬‬
‫מקצועות חופשיים‪ ,‬טכניים וניהוליים‬
‫‪11.4 12.9‬‬
‫‪27.8 30.9‬‬
‫‪11 14.6‬‬

‫‪41.4 45.6‬‬

‫שירותים ומסחר ‪31.1 33.8 43.1 40.6 28.2 28 41.5 39‬‬

‫חקלאות‪ ,‬עובדים מיומנים ובלתי מיומנים‬

‫‪39.5 45.7‬‬

‫‪34.2 30.8‬‬

‫‪48.4 42.1‬‬

‫‪24.8 22.2‬‬
‫‪ (s000) 306.7 302.6 393.3 390.2 91.9 122.5‬סך הכל‬
‫‪150.8 175.2‬‬
‫סך הכך (‪100 100 100 100 100 100 100 100 )%‬‬

‫המציאות היא הרבה יותר גרועה‪ ,‬היות ובכל מעמד בתחום‬

‫‪.‬התעסוקה הספרדים בדרך כלל בתחתית‬
‫ניתן לראות את השוני בהכנסה בטבלה הבאה‪ .‬ניתן‬
‫להראות בבירור שההבדל בהכנסה מופיע בקרב הדרגים‬
 ‫הגבוהים יותר‪ .‬בקצה התחתון של סולם השכר ב‪,1966-‬‬
‫השכר היה ‪ 30‬אחוז מהממוצע הלאומי‪ ,‬זאת אומרת פי‬
‫‪.‬עשר פחות מהשכר הגבוה ביותר‬

‫שנות השכלה מעל ‪ 13‬שנות השכלה ‪9-12‬‬

‫מקטעים באוכלוסייה‪ 49‬ספרדים אשכנזים ספרדים‬

‫אשכנזים‬
‫החמישית התחתונה ‪7.6 15.5 12.0 10.8‬‬
‫החמישית השנייה ‪9.7 8.5 16.4 21.6‬‬
‫החמישית השלישית ‪13.0 9.9 17.3 26.0‬‬
‫החמישית הרביעית ‪23.2 36.6 24.8 24.6‬‬
‫החמישית העליונה ‪46.5 27.3 29.5 17.0‬‬
‫סך‪-‬הכל ‪100 100 100 100‬‬

‫התמונה גרועה יותר אם ניקח בחשבון את ההכנסה של‬

‫הספרדים שלא הייתה להם הזדמנות לסיים ‪ 9‬שנות‬
‫השכלה‪ .‬ב‪ 19 1979-‬אחוזים מאוכלוסיית ישראל (כלומר‪,‬‬
‫‪ )445,000‬הוגדרו כעניים‪ ,‬שמהם ‪ 75‬אחוזים היו ספרדים‪.‬‬
‫בהתאם לנתונים של ג'‪ .‬חביב‪ 78 ,‬אחוז מהילדים העניים‬
‫(‪ 92‬אחוז בהתאם לכץ) באים ממשפחות ספרדיות גדולות‪.‬‬
‫מצוקתם לא חלפה על ידי תשלומי הסעד הם קיבלו‪,‬‬
‫בגלל שהתשלומים היו רק ‪ 43‬אחוזים מהממוצע‬
‫הלאומי‪50.‬‬
‫הדו"ח על ההכנסות שהוכן על ידי המרכז לחקר מדיניות‬
‫חברתית קובע שחלוקת ההכנסות בישראל הייתה פשוט‬
‫נמוכה מאשר במדינות המערביות‪ 51.‬אלה שנמצאים‬
‫בעשירון העליון שבסולם השכר (מלבד אנשי עסקים) –‬
 ‫על פי רוב אשכנזים – מרוויחים ‪ 40‬אחוז מן השכר הכולל‬
‫של כל העובדים‪ .‬האחוז האחד העשיר ביותר באוכלוסייה‬
‫ב‪ 1984-‬שלט ביותר מ‪ 11.5-‬אחוזים מכלל ההכנסה‬
‫הלאומית‪ 52.‬נתונים מצביעים לעובדה שהעשירים‬
‫(האשכנזים) מרוויחים יותר‪ ,‬וב‪ 1980-‬ההכנסה הפרטית‬
‫הממוצעת שלהם הגיעה ל‪ .86,900$-‬לשנת ‪ 1984‬היא‬
‫‪.‬הגיעה ל‪100,700$-‬‬
‫הקיטוב של קהילת המתיישבים האשכנזים מצד אחד‪,‬‬
‫והספרדים והפלסטינים מצד שני‪ ,‬נעשה ברור במדגם‬
‫הנתונים על הכנסות המשפחה‪ :‬בשלבים הראשון והשני‬
‫התחתונים של הסולם החברתי ההכנסה הממוצעת‬
‫למשפחה הייתה ‪ 150-200$‬לחודש ב‪( 1984-‬בעיקר‬
‫ספרדים ופלסטינים)‪ .‬בשלב השישי‪ ,‬ההכנסה למשפחה‬
‫הייתה ‪ 500$‬לחודש‪ ,‬בשלב השמיני הייתה ‪( 900$‬בעיקר‬
‫אשכנזים) ובשלב התשיעי הייתה ‪ 1,200$‬לחודש (בעיקר‬
‫אשכנזים)‪53.‬‬
‫הנתונים הרשמיים המאוחרים ביותר מאשרים שהעוני‬
‫התפשט בקרב הספרדים והפלסטינים‪ .‬העיתון ידיעות‬
‫אחרונות ציטט מקורות רשמיים ש"מספר האנשים החיים‬
‫מתחת לקו‪-‬העוני הגיע ל‪ ,267,000-‬מתוכם ‪ 120,000‬ילדים‪.‬‬
‫מספרם גדל ב‪ 25-‬אחוזים במהלך ‪ 1983‬ו‪ 54".1984-‬מאז‬
‫תחילת ‪ ,1985‬המדיניות הכלכלית החדשה הובילה‬
‫לשחיקת השכר ב‪ 35-40-‬אחוזים‪ .‬שכר המינימום ירד מ‪40-‬‬
‫אחוז ל‪ 23-‬אחוז מהשכר הממוצע‪ .‬האבטלה עלתה‬
‫לממוצע לאומי של ‪ 10‬אחוז‪ ,‬אך באזורים הספרדיים‬
‫והפלסטיניים היא ‪ 30-40‬אחוז‪ .‬צעדים ננקטים ללא הרף‬
‫כדי לקצץ את כמות תשלומי הרווחה‪ ,‬קצבת ילדים ושירותי‬
 ‫חינוך ורווחה אחרים‪( .‬בבאר‪-‬שבע‪ ,‬לדוגמא בית חולים‬
‫סורוקה אשפז ‪ 300‬ילדים בחודש‪ ,‬כולל ‪ ,20-30‬בגלל מצב‬
‫תת‪-‬התזונה שלהם‪ ,‬שנראו כמו ילדי מחנות ריכוז‪ .‬אלה הם‬
‫ילדי הספרדים‪ ,‬הפלסטינים והשחורים העבריים‬
‫האמריקאים‪55).‬‬

‫פשע ועינויים‬

‫הקורא יכול לתהות‪ :‬איך זה שהספרדים קיבלו את‬

‫המשטר הציוני האשכנזי? האם הם קיבלו אותו כעובדה‬
‫?מוגמרת‪ ,‬או שהם נאבקו‬
‫התבוסתנים נכנעו וקיבלו מה שהאשכנזים בחרו לתת‬
‫להם‪ .‬חלק גדול מהקבוצה הזאת השתייכו למעמדות‬
‫‪.‬העשירים והביניים והיא יחסית קטנה מאוד‬
‫הקבוצה של אליהו אלישר‪ ,‬אשר השתייכה‬
‫ל"אריסטוקרטיה" של היהודים הילידים‪ ,‬נאבקה‬
‫והתפשרה כדי לפייס ובאותו זמן‪ ,‬נכשלה באופן נוראי‪.‬‬
‫קבוצה נוספת "אריסטוקרטית" של היהודים הילידים‪,‬‬
‫שכללה את בכור שיטרית (שר המשטרה לשעבר) ויצחק‬
‫נבון (נשיא לשעבר)‪ ,‬שיתפו פעולה עם הממסד הציוני‪,‬‬
‫‪.‬במיוחד עם מפלגת העבודה‬
‫ישנה גם קבוצה גדולה של אנשים שחיכתה בשקט‬
‫ובסבלנות‪ .‬בניגוד אליהם ישנה הקבוצה הצעקנית‬
‫שסירבה להסכים ללא עוררין וכללה את הפנתרים‬
‫השחורים‪ ,‬את שח"ק‪ ,‬עודד‪ ,‬והמזרח לשלום וארגון‬
‫אוהלים‪ ,‬וכן גם ארגונים קטנים לגופו של עניין שהתעוררו‬
‫בעיקר באזורי שכונות העוני‪ .‬אנו נסקור את הארגונים‬
‫הללו ואת מאבקם והסולידאריות שלהם עם הפלסטינים‬
 ‫‪.‬בפרק הבא‬
‫לבסוף‪ ,‬ישנה הקבוצה של העבריינים‪ .‬אלו הם אנשים‬
‫שחיו באזורי שכונות העוני של הערים הגדולות‪ ,‬בעיירות‬
‫הפיתוח והמושבים‪ .‬מדענים חברתיים טוענים שפשע‬
‫והתנהגות פסולה הם לעיתים אמצעי המאבק שבם‬
‫משתמשים המקופחים נגד הממסד השולט והחברה‬
‫הד ומיננטית‪ .‬שיעור הפשיעה בחברה היהודית בעולם‬
‫המוסלמי‪-‬ערבי היה ‪ 0.1‬אחוז‪ ,‬אולם בישראל ‪ 90‬אחוז‬
‫מאוכלוסיית בתי הכלא הם ספרדים‪ .‬אותו אחוז חל לגבי‬
‫בתי הבושת‪ .‬מפקד משטרת תל‪-‬אביב‪ ,‬משה טימוקן‪,‬‬
‫מצביע על החרפת המצב‪ ,‬קבע ש"באזור אחד בלבד ישנם‬
‫‪ 2,000‬נערים (בין הגילאים ‪ 10‬ו‪ )16-‬עם רישום פלילי‪".‬‬
‫מדענים חברתיים התריעו ש"הפרדה‪-‬גזעית "חברתית" היא‬
‫סכנה חמורה יותר מאשר האויב מבחוץ‪ ".‬באזורים הללו‬
‫ישנם שוטרי משמר הגבול חמושים ברובים ובאלות‪,‬‬
‫וחילופי האש בינם לבין הנוער של אזורי שכונות המצוקה‬
‫הפכו לאירוע יומיומי‪ 56.‬אחדים מהנערים הללו משתייכים‬
‫לתנועות התנגדות‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬הם נדחפו לשלב את‬
‫‪.‬גורלם עם קבוצות התנגדות‬
‫ב‪ ,1970-‬היהודים הספרדים ייצגו ‪ 78‬אחוז מאלה שביצעו‬
‫מעשים פליליים‪ ,‬והנוער הספרדי ייצג ‪ 93‬אחוז‪57.‬‬
‫הממסד הישראלי מתעמת בכל האתגרים האלה עם‬
‫מדיניות של דיכוי חסר רחמים‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬הטלת אמצעי‬
‫ענישה קשים‪ ,‬הכאות חמורות‪ ,‬עינוי ושוחד‪ 88 .‬אחוזים‬
‫מכוח המשטרה הישראלית באים מהקהילות הספרדית‬
‫והדרוזית (אשר מספקות גם כן ‪ 90‬אחוזים משוטרי בתי‬
‫הכלא‪ .‬הוא גם מינה את הספרדים בכור שיטרית ושלמה‬
 ‫הילל כשרי המשטרה‪ .‬ישראל אם כך הייתה משתמשת‬
‫באותם אמצעים כמו רודזיה‪/‬זימבבווה ודרום אפריקה ששם‬
‫הם השתמשו בשחורים לשיטור על השחורים‪ .‬מקורות‬
‫‪.‬ישראליים קובעים שרוב שכירי החרב בלבנון הם שיעים‬
‫העיתונות ברחבי העולם פרסמה חומר רב אודות העינויים‬
‫בבתי הכלא הציוניים ואמצעי הענישה השונים שהם‬
‫השתמשו בהם נגד הפלסטינים‪ ,‬אבל אף דבר אודות‬
‫העינויים שנגרמו לספרדים‪ ,‬מלבד עיתון הטריביון הבריטי‪,‬‬
‫אשר פרסם זאת במכתב מאת יעקב ירובעל‪ 58.‬ההשפעה‬
‫הציונית יכלה להדחיק את העובדות הללו מתוך חשש‬
‫שהם עלולים לגרום למחאת זעם מיהדות העולם‪ ,‬ובמיוחד‬
‫‪.‬ממאות אלפי הספרדים שבמערב‬
‫‪.‬להלן כמה עובדות מסוגיה זו‬
‫יחיא חזן‪ :‬עינוי זאת אומרת האפשרות שהוא יכול לאבד‬
‫את ראייתו בעינו הימנית‪ .‬עורך הדין שלו‪ ,‬עודד דוברת‪,‬‬
‫קבע שיחיא נלקח לתחנת המשטרה ברחובות ושם הוא‬
‫הוכה‪ ,‬נחבט ונבעט על ידי קציני המשטרה בתקווה‬
‫להכריח אותו לעשות הצהרה‪ ,‬עד שהוא התמוטט על‬
‫הרצפה‪ .‬כשהוא הרים את ראשו‪ ,‬הם בעטו בעינו עד שהוא‬
‫התעלף‪ .‬אז הכריחו אותו לחתום על "הודאה" אבל לא‬
‫היה לו מושג מה תוכנה‪ .‬כשהוא התחיל להקיא דם הוא‬
‫הועבר לבית החולים לניתוח בעינו‪ .59.‬הארץ פתח את‬
‫המקרה שלו שוב ב‪ 2-‬במרץ ‪ 1979‬עם תמונת הקורבן‪,‬‬
‫והוסיף שהשוטרים כמעט חנקו אותו‪ .‬לאחר הניתוח בעינו‪,‬‬
‫הוא נשלח לכלא ברחובות‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הוא‬
‫ניבדק על ידי מומחה שקבע שהנזק בעינו גורם לו לראייה‬
‫‪.‬כפולה וזה יכול להיות מצב תמידי‬
 ‫אורי נקש‪ :‬הוא נעצר כשהוא היה באוטובוס בגלל‬
‫שהשוטר לא אהב איך שהוא מדבר ומנהל את עצמו‪.‬‬
‫היחס המרושע שהוא קיבל הוביל לקרע בתוף האוזן‬
‫שלו‪60.‬‬
‫ס‪ .‬נוניקשווילי‪ :‬חייל מגרוזיה (יהודי גרוזיה שייכים מבחינה‬
‫תרבותית לקהילה הספרדית)‪ .‬הוא בן ‪ 19‬ועונה בתחנת‬
‫משטרה בפתח‪-‬תקווה‪ .‬הוא היה נבוך כשהוא תיאר את מה‬
‫שהם עשו לו שם‪ :‬הם התחילו עם מכות על הפנים‪ ,‬אחרי‬
‫זה השוטר השתין עליו‪ ,‬הם הפשיטו את בגדיו מעליו‬
‫ופעמיים החדירו מקל של מטאטא באחוריו‪ .‬הם דחפו‬
‫סמרטוט ספוג בשתן לתוך פיו כדי לעמעם את הצרחות‬
‫שלו‪ .‬כשהוא ביקש לראות רופא הם לקחו אותו למטה‪-‬‬
‫המשטרה ושם הכו אותו שוב‪ .‬השוטר אמר לו "אם תבקש‬
‫לראות רופא אני אתלה אותך ואגיד שתלית את עצמך‪61".‬‬
‫אנונימי‪ :‬עורך הדין לדיסקי ציין שאת אחד הלקוחות שלו‬
‫הכריחו להתפשט ובשעה שהיה ערום הוא הוכה‪ ,‬נחבט‬
‫ונבעט על ידי שוטר שהשתמש במקל‪ .‬שפכו עליו מים‬
‫קרים אחרי זה‪ .‬הם רססו גז מדמיע לעיניו‪ ,‬דחפו מקל של‬
‫מטאטא לתוך פיו ואחר כך עשו אותו דבר עם קנה של‬
‫רובה‪ .‬כשהם חקרו אותו הם החזיקו סכין מעל אברי מינו‬
‫ואיימו לחתוך אותם‪ .‬אחר כך הם זרקו אותו על הרצפה‬
‫שהייתה מכוסה במים‪62.‬‬
‫פינחס בחבוט‪ :‬הוא עונה עד שהוא חתם על הצהרה‪63.‬‬
‫בנימין שיטרית‪ :‬הוא היה קשור בשלשלאות ועונה עד‬
‫שהיה צורך לאשפז אותו‪ .‬בשנה לפני כן הוא עונה באופן‬
‫חמור כל כך שהוא ניסה להתאבד על ידי קפיצה מהחלון‬
‫בקומה העליונה של תחנת המשטרה‪ .‬הוא לא מת‬
 ‫והמשטרה המשיכה להציק לו‪64.‬‬
‫אלי אברהם‪ :‬יש לו היסטוריה ארוכה של עינויים מידי‬
‫המשטרה הצבאית בגלל שהוא סירב להתגייס לצבא‪ .‬הוא‬
‫טען שהוא מסרב להתגייס בגלל האפליה הגזעית‬
‫בישראל‪65.‬‬
‫שמעון אבוטבול‪ :‬התאבד בכלא‪ .‬נער מתבגר‪ ,‬שלאחר‬
‫מותו‪ ,‬הפך לגיבור בשירים העממיים של הספרדים‪66.‬‬
‫שיטה סדיסטית אחרת שהשתמשו בה בכלא רמלה הייתה‬
‫השימוש בחוקנים‪67.‬‬
‫האלוף משה נתיב‪ ,‬ראש אגף כוח האדם בצה"ל‪ ,‬קבע ש‪-‬‬
‫‪ 16‬חיילים התאבדו במהלך תקופה של שישה חודשים‬
‫בלבד‪ 68.‬צ'ארלי ביטון‪ ,‬חבר הכנסת‪ ,‬שלח מכתב לשר‬
‫המשפטים שבו הוא מגנה את היחס הניתן לספרדים‬
‫בצבא והזכיר את שמותיהם של כמה חיילים הנמצאים‬
‫בחקירה‪ :‬אלי אברהם‪ ,‬משה בוחבוט‪ ,‬אלברט דנינו‪,‬‬
‫אטיאס ריכרדו ומאיר בדושה‪ .‬הוא כתב שהחיילים האלה‬
‫התלוננו שמענים אותם עם גז מדמיע‪ .‬ביטון הוסיף‬
‫שהרשויות הצבאיות מסרבות לבדוק את התלונות‬
‫הללו‪ 69.‬בדצמבר ‪ 1980‬רדיו ישראל הודיע שהורי חיילים‬
‫מתלוננים על התמוטטות עצביהם של בניהם בצבא‬
‫כתוצאה מהיחס הנורא שהם קיבלו בצבא ואת כמה מהם‬
‫‪.‬היה צורך לשלוח לבית חולים פסיכיאטרי‬
‫נתן דונביץ‪ ,‬כתב בעיתון הארץ‪ ,‬הודה שרק ספרדים היו‬
‫קורבנות לעינויים‪ ,‬ובשל כך הציבור האשכנזי לא הראה‬
‫התעניינות בנושא‪ 70.‬פקיד בכיר במשטרת ישראל הודה‬
‫על עינוי אסירים עם אלקטרודות מחוברות לאברי מינם‪.‬‬
‫הוא התפאר ש"השיטות הללו "יעילים"‪ ,‬וכאשר אנחנו‬
 ‫משתמשים בהם הנאשם מוכן לחתום על כל שדבר‪71".‬‬
‫שופט בית המשפט העליון‪ ,‬חיים כהן‪ ,‬גינה את העינויים‪,‬‬
‫והג'רוזלם פוסט אשר דיווח על כך אמר שגינוי כזה‬
‫במדינה מערבית היה מוביל להתפטרותם של ראשי‬
‫המשטרה‪72.‬‬
‫בזו הדרך ב‪ 13-‬בפברואר ‪ ,1985‬יוסף אלגזי פרסם מאמר‬
‫המבוסס על דו"ח של האגודה לזכויות האדם בישראל‪.‬‬
‫אלגזי כתב‪" :‬לא חולף יום שאנו לא מגישים תלונה על‬
‫העינויים והאלימות שמופעלים בידי המשטרה ‪ .‬על פי רוב‬
‫התלונות לא מגיעות מתוך פחד מפעולות התגמול של‬
‫המשטרה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬מספר התלונות גדל במהלך‬
‫השנים האחרונות‪ .‬ב‪ 1982-‬היו ‪ 2,098‬תלונות וזה עלה ל‪-‬‬
‫‪ 2,230‬ב‪ .1983-‬פי שלושה מזה שוטרים נשפטו בשימוע‬
‫משמעתי ב‪ 1984-‬כמו ב‪ .1983-‬מאחר שהשופט והנאשם‬
‫הם שוטרים‪ ,‬העונש החמור ביותר שניתן לאלה שנאשמו‬
‫בעינויים היה קנס שהיה שווה ערך ל‪ 5£-‬סטרלינג‪ ".‬הדו"ח‬
‫‪:‬מביא להלן את שמות הספרדים שעונו‬
‫‪.‬יוסף ברקה‪ :‬היה לו שטף דם ושבר בעמוד השדרה‬
‫שלמה (סאלים) זוריחן‪ :‬עונה עם אלקטרודות שמונה‬
‫‪.‬עשרה פעמים ברציפות‪ ,‬ונגרם נזק חמור לעצביו ולראייתו‬
‫מנשה עזרא‪ :‬הוכה קשות למשך מספר שעות‪ .‬לאחר מכן‬
‫נעצו סיכות בפצעים שלו‪ ,‬בעטו בו במפסעה‪ .‬אחרי זה‬
‫‪.‬ירקו עליה‪ ,‬והשפילו אותו במילים‬
‫‪.‬מרסל ויפה אוחנה‪ :‬שניהם הוכו והורעלו בגז מדמיע‬
‫יוחאי כהן‪ :‬מת ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1985‬לאחר שתלו אותו ועינו‬
‫אותו‪ .‬אחד עשר יום לפני מותו‪ ,‬הוא נראה בידי עד ראייה‪,‬‬
‫הוא נעצר ועונה‪ .‬המשטרה טוענת שהוא תלה את עצמו‪.‬‬
 ‫כאשר מעריב וחדשות פרסמו את נסיבות מותו בידי‬
‫המשטרה‪ ,‬העיתונאים המעורבים נקראו לתחנת המשטרה‬
‫‪.‬ואיימו עליהם‬
‫‪.‬רחמים סלים‪ :‬הוכה קשות וברציפות בידי קבוצת שוטרים‬
‫‪.‬יהודה אדרי‪ :‬הוכה ונבעט במפשעות ובצוואר‬

‫‪.‬מקיטוב וניכור הדרך להתנגדות הייתה פתוחה לרווחה‬

‫הערות‬
‫‪.‬משרד ראש הממשלה‪1. 413-418 ,1968 .‬‬
‫‪.‬בנק ישראל‪2. 1968 ,‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מס' ‪3. 41 ,1‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪4.‬‬
‫‪.‬משרד המסחר והתעשייה‪ 29 ,28 ,‬ו‪5. 40-‬‬
‫‪.‬ראה שם‪ .‬ראה גם קליינר‪6. 153 ,1966 ,‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מס' ‪7. 42 ,4‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪8.‬‬
‫‪.‬דנסגייד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪9. 1979 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪10.‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מס' ‪11. 42 ,4‬‬
‫‪.‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪12. 1973 ,‬‬
‫‪.‬חפר‪13. 93 ,1975 ,‬‬
‫‪.‬רבעון לכלכלה‪14. 1963 ,‬‬
‫‪.‬רווחים בישראל"‪ ,‬בשער ‪15. "1963 ,6‬‬
‫‪.‬סבירסקי וברנשטיין‪16. 18-26 ,1980 ,‬‬
‫‪.‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪17. 1978 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪18. 1980 ,‬‬
‫‪.‬מספר ‪19. 13/14‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪20. 1960 ,‬‬
 ‫‪.‬שבט ועם‪ ,‬סידרה שנייה‪ ,‬מס' ‪21. 1970 ,1‬‬
‫הפנייה למילותיו המפורסמות של זולה "אני מאשים" ‪22.‬‬
‫לגבי המקרה של דרייפוס – שהיה המאורע שנתן השראה‬
‫‪.‬לתיאודור הרצל לכתוב את מדינת היהודים שלו‬
‫צוטט על‪-‬ידי סבירסקי‪23. new society news, 1979, ,‬‬
‫‪344-355 ,1981.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 4 ,‬באפריל ‪24. 1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 28 ,‬במרץ ‪25. 1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 12 ,‬ביולי ‪26. 1985‬‬
‫‪.‬הטיימס‪ 22 ,‬בפברואר ‪27. 1982‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 29 ,‬בינואר ‪28. 1986‬‬
‫‪.‬באוקטובר‪29. 25 1984 ,‬‬
‫‪.‬המשרד הישראלי לסטטיסטיקה ‪30.‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 9 ,‬באפריל ‪31. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 6 ,‬בנובמבר ‪32. 1981‬‬
‫זו הדרך‪ 9 ,‬במרץ ‪ ,1983‬ציטוט מהמאזן השנתי של ‪33.‬‬
‫‪.‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 28 ,‬בדצמבר ‪34. 1980‬‬
‫הארץ‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ,1985‬ציטוט מהמאזן השנתי של ‪35.‬‬
‫‪.‬הביטוח הלאומי‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 29 ,‬במאי ‪36. 1985‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪37. 112 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪38.‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 15 ,‬באוגוסט ‪39. 1984‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 28 ,‬בינואר ‪40. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 26 ,‬ביוני ‪41. 1981‬‬
‫זו הדרך‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ 1985‬ציטוט מהמאזן של המכון ‪42.‬‬
 ‫‪.‬לפריון‬
‫‪.‬פרס‪43. 82 ,1977 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪44.‬‬
‫‪.‬ראה שם‪45. 132 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪46. 143 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪ ,‬עמוד ‪47. 147‬‬
‫מיכאל אלבז‪ ,‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪48. ,1981 ,‬‬
‫‪116.‬‬
‫‪.‬ראה שם‪49. 119 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪50.‬‬
‫‪.‬על המשמר‪ 6 ,‬בספטמבר ‪51. 1985‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 6 ,‬בספטמבר ‪52. 1985‬‬
‫עיין גם מאמר של אחמד סעד בפלסטין אל‪-‬ת'אורה‪53. ,‬‬
‫‪ 9‬בנובמבר ‪ ,1985‬וגם מאמר של סלים ג'וברן בפלסטין‬
‫‪.‬אל‪-‬ת'אורה‪ 13 ,‬ביולי ‪1985‬‬
‫‪.‬בספטמבר ‪54. 11 1985‬‬
‫ראה את הצהרתו של פרופסור סטנלי יודצקי מבית ‪55.‬‬
‫‪.‬חולים סורוקה בזו הדרך‪ 22 ,‬ביולי ‪1987‬‬
‫‪.‬שלום כהן‪ ,‬זמנים מודרניים‪56. 95 ,‬‬
‫המשרד המרכזי לסטטיסטיקה‪ :1970 ,‬סידרה מיוחדת ‪57.‬‬
‫‪ E.‬וסידרה מיוחדת ‪ ,408‬טבלה ‪ ,417 B,‬טבלה‬
‫‪.‬במרץ ‪58. 25 1980‬‬
‫‪.‬ידיעות אחרונות‪ 17 ,‬בינואר ‪59. 1979‬‬
‫‪.‬ידיעות אחרונות‪ 22 ,‬בפברואר ‪60. 1979‬‬
‫‪.‬העולם הזה‪ 7 ,‬בפברואר‪61. 1979 ,‬‬
‫‪.‬עיתונות ישראלית‪ 15 ,‬בינואר ‪62. 1979‬‬
‫‪.‬ידיעות אחרונות‪ 1 ,‬ביולי ‪63. 1979‬‬
 ‫‪.‬זו הדרך‪ 5 ,‬במרס ‪64. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 9 ,‬ביולי ‪65. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 3 ,‬בפברואר ‪66. 1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 26 ,‬בפברואר ‪67. 1982‬‬
‫‪.‬מעריב‪ 25 ,‬בדצמבר ‪68. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 28 ,‬בינואר ‪69. 1981‬‬
‫‪.‬באפריל ‪70. 11 1980‬‬
‫‪.‬ידיעות אחרונות‪ 30 ,‬במרץ ‪71. 1979‬‬
‫‪.‬ביוני ‪72. 29 1979‬‬
 ‫פרק עשירי‬

‫ההתנגדות הספרדית‬
‫והסולידאריות עם הפלסטינים‬
‫התנגדות‬
‫תחילתן של הפגנות המחאה העממיות‬

‫לאחר הקמתה של מדינת ישראל ב‪ ,1948-‬הממסד הציוני‪,‬‬

‫בסיועם של הכוחות המערביים ואוהדיהם במדינות‬
‫הערביות‪ ,‬עקר את מרבית הספרדים והביא אותם‬
‫לפלסטינה‪ ,‬ששם הם התחברו עם היהודים ילידי‬
‫פלסטינה להרכיב את הרוב המכריע של המדינה‬
‫החדשה‪ .‬התנאים הטרגיים במחנות הפליטים‪ ,‬ושכונות‬
‫העוני העירוניות והכפריות‪ ,‬שתיארנו בפרקים הקודמים‬
‫הביאו לצמיחתה של התנגדות מסוג חדש – ‪,‬היותר‬
‫שכללה התקוממות עממית‪ ,‬שביתות‪ ,‬הפגנות והתנגשויות‬
‫‪.‬דמים עם כוחות המשטרה ומשמר הגבול‬
‫אינתיפאדה מעין זו התפשטה לעיתים קרובות גם בקרב‬
‫חיילים‪ ,‬בצורה של שביתות רעב‪ ,‬חוסר משמעת ואלימות‬
‫מילולית ופיזית נגד מפקדים אשכנזים‪ ,‬אבל את הדיווחים‬
‫העלימו על ידי הצנזורה‪ 1.‬בעיר אשקלון‪ ,‬מנהיג מקומי‪,‬‬
‫נעים חלאשי‪ ,‬הוביל אלפים רבים של ספרדים נגד מדיניות‬
‫האפליה הגזענית‪ .‬בשנות השבעים‪ ,‬נעים סייע בהקמת‬
‫‪.‬ארגון הפנתרים השחורים‬
‫לקראת סוף אפריל ‪ 300 ,1949‬ספרדים תושבים מהעיר‬
‫רמלה ארגנו הפגנה רועשת ברחוב אלנבי בתל‪-‬אביב‪ .‬הם‬
‫דרשו "אוכל‪ ,‬עבודה" וניסו להסתער לבניין הכנסת הישן‪,‬‬
‫עד שהמשטרה הישראלית הצליחה להדוף אותם אחורה‪,‬‬
‫ומיד לאחר מכן הם עברו למשרדי הממשלה בקיריה ושם‬
‫נפגשו איתם כמה פקידים שהבטיחו להם שהממשלה‬
‫תעסיק אותם ב"עבודות חירום"‪ 3.‬כעבור שבועיים ספרדים‬
‫הסתערו על בניין הסוכנות היהודית בחיפה והמשיכו‬
‫בהשתוללות בתוך משרד הקליטה‪ .‬הם דרשו "עבודה‬
‫ודיור" אבל הפעם המשטרה הצליחה להתגבר עליהם רק‬
‫באמצאות כך שהביאו תגבורת‪ .‬אחדים מן המפגינים‬
‫נפצעו במהלך ההתנגשויות‪ ,‬ומספר נעצרו‪3.‬‬
‫ביולי באותה שנה‪ ,‬מפגינים מיפו תקפו את בניין הממשלה‬
‫הקודם בתל‪-‬אביב‪ ,‬הם השתמשו במקלות והרסו את‬
‫דלתותיו‪ .‬ברגע האחרון‪ ,‬המשטרה הצליחה לעצור בעדם‬
‫מלהי כנס לאולם עצמו‪ .‬יוסף שפרינצק סירב להיפגש עם‬
‫המפגינים והצהיר "אנחנו לא יכולים לדבר עם כאלה‬
‫‪.‬ששוברים דלתות‪( ".‬פרוטוקול הכנסת ‪ 26‬ביולי ‪)1949‬‬
‫באותו זמן שהממסד הציוני היה מביא מאות אלפים של‬
‫מהגרים ושולח אותם למחנות בלתי אנושיים‪ ,‬הסוכנות‬
‫היהודית הייתה מקשיבה לדיווחים מפורטים על הרעב‬
‫והמצוקה שלהם‪ 4.‬ילדים רעבים תקפו ילדים אחרים‬
‫בדרכם לבית הספר וגנבו להם את האוכל‪5.‬‬

‫המאורעות של וואדי אל‪-‬סאליב‬

‫אלה היו שיאם של ההתקוממויות העממיות שנטלו על‬

‫עצמם הספרדים‪ ,‬והמרוקאים במיוחד‪ .‬הם התרחשו ביולי‬
‫‪ .1959‬הגורם המיידי היה הענקת דיור מרווח למהגרים‬
‫חדשים אשכנזים מפולין בעוד שמאות אלפי ספרדים היו‬
‫עדיין חיים באוהלים מטונפים ובשיכונים רעועים מאז‬
‫‪ .1948‬זאת ועוד‪ ,‬הממשלה קנתה דירות נוספות מחברות‬
 ‫פרטיות עבור המהגרים הפולנים האלה‪ ,‬והדירות שנבנו‬
‫עבור הספרדים ניתנו ברגע האחרון לאשכנזים החדשים‬
‫שבאו‪ .‬עלינו גם לציין שרוב ההנהגה של ישראל הייתה‬
‫‪.‬ממוצא פולני‪ ,‬כולל בן‪-‬גוריון‪ ,‬פרס‪ ,‬שמיר וחיים וייצמן‬
‫את הניצוץ סיפקה המשטרה כשהיא ירתה במרוקאי‬
‫ברחוב‪ .‬הספרדים ראו בכך התגרות גזענית‪ ,‬והמרוקאים‬
‫שגרו באזור שכונת העוני של ואדי אל‪-‬סאליב בחיפה‪,‬‬
‫ארגנו הפגנה תחת הנהגתו של דוד בן‪-‬הרוש‪ ,‬מזכיר‬
‫התאחדות עולי צפון אפריקה‪ .‬המפגינים שהיו ביניהם‬
‫נשים וילדים רבים‪ ,‬הרסו את המטה המקומי של‬
‫ההסתדרות ואחרי כן התקהלו מחוץ לואדי אל‪-‬סאליב‬
‫כשהם עושים את דרכם לעבר האזור האשכנזי של הדר‪,‬‬
‫שוברים חלונות של חנויות ברחוב הראשי‪ .‬המשטרה‬
‫ומשמר הגבול מיהרו לאזור והתנהגו כאילו הם מדכאים‬
‫מהפכה שזה עתה התחילה‪ ,‬וגרמו לפגיעות חמורות בקרב‬
‫נשים וקשישים‪ .‬לבסוף הם הצליחו להשתלט על מנהיגי‬
‫ההתקוממות‪ ,‬כולל דוד בן‪-‬הרוש‪ ,‬שפתח באש עליהם‬
‫כשהם התקדמו‪ .‬איך שלא יהיה‪ ,‬המשטרה הצליחה – אם‬
‫כי בקושי רב – לעצור אותו ואת עמיתיו‪ .‬אחדים מראשי‬
‫הכנופיה הוכו והורשעו‪ ,‬ואילו אחרים שוחדו‪ .‬התפרצות‬
‫האלימות הייתה סימולטאנית במרבית מחנות הספרדים‪,‬‬
‫כשההמון מארגן הפגנות ספונטאניות‪ ,‬מעשי חבלה‬
‫והצתה נגד בנייני ממשלה וגרמו לנזק בשווי מיליוני‬
‫דולרים‪ .‬תנועת המחאה יצאה בקריאה אל הספרדים‬
‫לעזוב את המפלגות הפוליטיות האשכנזיות ולהצטרף‬
‫‪.‬להתאחדות עולי צפון אפריקה‬
‫במטרה להרגיע את המפגינים‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬דוד בן‬
 ‫גוריון‪ ,‬הרכיב וועדה כדי לבחון את הבעיה בראשותו של‬
‫מ‪ .‬עציוני‪ ,‬חבר בית המשפט העליון‪ .‬הוועדה חשפה דו"ח‬
‫מפורט אודות הפער החברתי בין אשכנזים וספרדים‪ ,‬יחד‬
‫עם המלצות ממושכות כיצד להביא לחיסולו‪ .‬הממשלה‪,‬‬
‫כמובן התעלמה מן הדו"ח‪ 6.‬וועדת החקירה הכחישה את‬
‫קיומה של אפליה גזענית כלשהי בישראל‪ .‬לאחר מכן בן‪-‬‬
‫‪.‬הרוש קיבל דירה ועבודה‬
‫ב‪" 1963-‬החזית לשוויון לאומי" החשאית הופיעה‪ ,‬וחוסלה‬
‫על ידי המשטרה החשאית ובשל "סיבות ביטחוניות" הטילו‬
‫איפול תקשורתי מוחלט על כך‪7.‬‬

‫האינתיפאדה של הפנתרים השחורים‬

‫ב‪ ,1971-‬ספרדים ממחוז מוסררה בירושלים הרכיבו את‬

‫ארגון המחאה הגדול ביותר – הפנתרים השחורים‪ .‬הם‬
‫אימצו את שמו של אחד הארגונים השחורים באמריקה‬
‫בגלל שהם האמינו שלא היה הבדל יסודי בין האפליה נגד‬
‫השחורים בארצות הברית ובין האפליה נגד הספרדים‬
‫בישראל בתחום התעסוקה‪ ,‬החינוך‪ ,‬הדיור וכדומה‪ .‬הם‬
‫נערכו לקריאת תיגר על תפיסות ממסד "העבודה" לגבי‬
‫"שיווין"‪" ,‬סוציאליזם"‪" ,‬דמוקרטיה"‪" ,‬שחרור יהודי" ו"קיבוץ‬
‫‪".‬גלויות‬
‫אחת הפרובוקציות הגסות ביותר שהביאה לעלייתו של‬
‫ארגון אתני זה הייתה האופן שבו מהגרים אשכנזים‬
‫מרוסיה היו מתקבלים‪ :‬במרץ ‪ 1971‬הם קיבלו קבלת פנים‬
‫מלכותית על ידי הממשלה והסוכנות היהודית‪ ,‬העניקו‬
‫להם דיור מרוהט ועבודות שתאמו את כישוריהם‪ .‬ראש‬
‫הממשלה (הרוסייה)‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬מיהרה לשדה התעופה‬
 ‫בלוד בימי שני וחמישי בעיניים מלאות דמעות וקול סדוק‬
‫מהתרגשות לקבל את פניהם‪" :‬אתם היהודים האמתיים‪.‬‬
‫חיכינו לכם ‪ 25‬שנה‪ .‬אתם מדברים יידיש!" היא הוסיפה‬
‫"כל יהודי נאמן מדבר יידיש‪ ,‬כי מי שלא יודע יידיש הוא‬
‫לא יהודי‪ 8.‬אתם זן עליון – אתם תעניקו לנו גיבורים‪9".‬‬
‫קבלת הפנים הזאת עוררה זעקת זעם בקרב הספרדים‬
‫אשר קיבלו את זה כעלבון שגולדה הפרידה את היהודים‬
‫לשני חלקים‪ :‬היהודים האמתיים שדיברו יידיש‪ ,‬והמעמדות‬
‫הנחותים‪ ,‬זאת אומרת הפסיאודו‪-‬יהודים שדיברו ערבית‬
‫במקום יידיש‪ ,‬היהודים השחורים מהמזרח התיכון‪ .‬קבלת‬
‫הפנים שערכו מנהיגי המדינה למהגרים החדשים‬
‫האשכנזים שבאו הכעיסה ספרדים שקבלת הפנים שהם‬
‫קיבלו בשדה התעופה‪ ,‬כשהם הגיעו לארץ‪ ,‬הייתה שריססו‬
‫‪.‬אותם בדי‪.‬די‪.‬טי‬
‫המהגרים החדשים מרוסיה קיבלו גם כן את המענקים‬
‫‪:‬הבאים‬
‫משכנתאות נמוכות ריבית וארוכות טווח‪ .‬זה אפשר לכל ‪1.‬‬
‫משפחה לשלם פחות מרבע מהמחיר (של דירה)‪ .‬תשלומי‬
‫המשכנתא אחרי כן הצטמקו מכעט לכלום בגלל‬
‫האינפלציה הכרונית‬
‫דירות פאר‪ .‬כל משפחה של שלושה קיבלה דירה עם ‪2.‬‬
‫שני חדרי שינה גדולים‪ ,‬בדרך כלל בערים הגדולות‪ .‬גודל‬
‫הדירה היה ‪ 80‬מטר מרובע‪ ,‬בעוד שלספרדים עם‬
‫משפחות גדולות הקציבו דירות ‪ 30-40‬מ"ר בממוצע‪ .‬בתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬המהגרים האשכנזים שוכנו בפרבר המפואר‪ ,‬נווה‬
‫שרת‪ ,‬אשר שוכן בסמוך לאזור שכונת עוני ספרדית של‬
‫‪.‬שכונת הארגזים‬
‫דחיית שירות החובה בצבא‪ ,‬בעוד שהמדינה שלחה את ‪3.‬‬
‫‪.‬הספרדים ישר לחזית‪ ,‬שם הם מתו באלפיהם ב‪1948-‬‬
‫‪.‬פטור ממס הכנסה לתקופה מסוימת ‪4.‬‬
‫פטור ממכס או ממס יבוא‪ ,‬זאת אומרת שכל רוסי יכול ‪5.‬‬
‫‪.‬לקנות מכונית או מקרר בפחות מחצי המחיר בתשלומים‬
‫‪.‬תעסוקה ההולמת את כישוריו של המהגר ‪6.‬‬
‫למרות שהפריבילגיות הללו עלו לעם‪ ,‬שברובו היו‬
‫ספרדים ופלסטינים‪ ,‬יותר מ‪ 25,000$-‬למשפחה‪10,‬‬
‫המהגרים החדשים התייחסו לשכניהם הספרדים‬
‫(והפלסטינים) בתיעוב‪ .‬הם שלחו פטיציות לעיריית תל‪-‬‬
‫אביב להביע את התמרמרותם על כך שהם צריכים לחיות‬
‫על יד יהודים "שחורים" שלטענתם היו "לבנטיניים" ובלתי‬
‫מתורבתים‪ ,‬והם איימו לעזוב את המדינה‪ 11.‬הרשויות‬
‫האשכנזיות נענו לכמה מן הדרישות שלהם והוציאו את‬
‫הילדים הספרדים מבתי הספר וממועדוני הנוער‬
‫האשכנזיים‪ ,‬ובמקומות מסוימים אף לא נתנו להם להיכנס‬
‫לבריכות השחייה המקומיות‪ .‬אמצעים מזעזעים אלו הובילו‬
‫כמה מתושבי השכונות להשליך אבנים על המהגרים‬
‫החדשים מרוסיה‪ ,‬שרבים מהם עזבו את ישראל לאמריקה‬
‫בחיפוש אחר רמת חיים גבוהה יותר‪12.‬‬
‫אחד המהגרים‪ ,‬אולצ'יק מסוים‪ ,‬הפך ידוע לשמצה‪.‬‬
‫אלצ'יק הזה קיבל דירה מפוארת ומרווחת בפרבר‬
‫האמריקאי המטופח של קירית יובל‪ .‬הוא מצא עבודה‬
‫בחברת סולל בונה – והוא לא סובל ספרדים‪ .‬כשאמרו לו‬
‫שישנם שמונים אלף ילדים שאין להם מיטה לישון בה‪,‬‬
‫הוא התפקע‪" ,‬אתם עושים את כל הילדים האלה ואחר כך‬
‫מבקשים ממני לשלם עבור החינוך והאוכל שלהם? זה‬
‫עניין שלי שאתם מוכרחים להביא עשרה ילדים?" בתקופת‬
‫חופשת הקיץ סולל בונה מעסיקה מספר ילדי בית ספר‬
‫בשכר יומי של ‪ 12‬לירות ישראליות ביום‪ ,‬אבל הבן של‬
‫אולצ'יק קיבל ‪ 47‬לירות ישראליות‪ .‬צ'ארלי ביטון‪ ,‬מנהיג‬
‫הפנתרים השחורים טען "אם ההגירה הזאת תמשיך‪,‬‬
‫תהייה מלחמת אזרחים‪13".‬‬
‫למרות שמהגרים רוסים אלו נולדו וגדלו בברית המועצות‬
‫הסוציאליסטית הם‪ ,‬יחד עם קיצונים כמו הרב כהנא‪,‬‬
‫הרכיבו את הימין הגזעני והם עמוד השדרה של‬
‫‪.‬ההתיישבות הציונית בגדה המערבית הכבושה‬
‫בנוסף לגל פרובוקטיבי זה של מהגרים‪ ,‬היה עוד גורם‬
‫להתפשטות התמיכה בהתקוממות של הפנתרים השחורים‬
‫אשר היה הקשר להאציל את מוסררה עבור האשכנזים‪.‬‬
‫לאחר כיבוש העיר העתיקה בירושלים ב‪ ,1967-‬מוסררה‬
‫לפתע הפכה לבעלת חשיבות כלכלית‪ ,‬ממוקמת כמו‬
‫שהיא בין הערים העתיקה והחדשה‪ ,‬וזאת הסיבה‬
‫שהממסד השולט רצה לגלח את הבתים הערבים הישנים‬
‫ולהפוך את מוסררה ל"אזור פיתוח מחודש" עם דירות פאר‬
‫לאשכנזים‪ .‬מכך משתמע גירושם של הספרדים העניים‪.‬‬
‫משפחות ספרדיות שהיו צריכות להיפרד ביניהם‬
‫ולהצטופף במגדלי קוביות מכוערים שנבנו מסביב‬
‫לירושלים הערבית‪ .‬עלינו להוסיף שרוב הספרדים התנגדו‬
‫באופן להתיישב בשטחים ערביים כבושים‪ ,‬ייתכן בגלל‬
‫שהם הבינו שההתיישבות נבנית על חול‪ ,‬והחול במזרח‬
‫!הוא הפכפך‬
‫היה עוד גורם פרובוקטיבי אחר‪ :‬מרבית הצעירים של‬
‫מוסררה והספרדים משכונות העוני האחרות היו מורכבים‬
‫מאלה שלא למדו‪ ,‬לא היו להם עבודות ולא שירתו בצבא‪.‬‬
‫המשטרה הייתה מתגרה בהם‪ ,‬עוצרת אותם וחושפת‬
‫אותם להשפלה‪ ,‬לעינוי ו"מכות יבשות"‪ ,‬ובכלא הם היו‬
‫חשופים למעשי סדום‪ .‬בגיל ארבע עשרה‪ ,‬צ'ארלי ביטון‬
‫חבר כנסת התנסה בטיפול הזה על פשע שהוא לא ביצע‪.‬‬
‫בתי המשפט היו מטילים עליהם את העונשים החמורים‬
‫ביותר עבור עבריינות בעוד שהם היו נוהגים במידת‬
‫הרחמים עם פושעים אשכנזים גדולים‪ ,‬שולחים אותם‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬הנוער ‪.‬חופשי למוסד נפשי במקום לכלא‬
‫הספרדי ממוסררה ומאזורי שכונות המצוקה התחילו‬
‫לראות את המדינה כאויבם הראשי והעוין את החברה‬
‫הספרדית ככלל‪ .‬נוער זה שמע גם כן סיפורים ארוכים‬
‫מהוריהם על הטיפול שהם קיבלו מהסוכנות היהודית‬
‫‪.‬וממשלת ישראל לאחר שהם היגרו לישראל אחרי ‪1948‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הנוער הזה הושפע על ידי ההתקוממויות שארגנו‬
‫השחורים באמריקה‪ ,‬דרום אפריקה והעולם השלישי נגד‬
‫גזענות והתנחלות‪ .‬המתיישבים האשכנזים "סייעו" לנוער‬
‫הזה לקבל אופי פוליטי על ידי כך שקראו להם "שחורים"‪,‬‬
‫‪".‬שוורצס"‪" ,‬ערבים" וכדומה‬
‫התנאים במוסררה לא היו טובים יותר מאשר באזורי‬
‫השחורים בארצות הברית‪ .‬ס‪ .‬מלכה תיאר האזור ואת‬
‫התנאים הקיימים שם‪" :‬מוסררה היא אזור השייך לתוך‬
‫תחומי ירושלים היהודית ועל סף העיר העתיקה‪ .‬היא‬
‫הוקמה בחופזה ביומה השני של שנת ‪ 1948‬כדי לשכן בה‬
‫מהגרים ממרוקו ומעיראק‪ .‬באותו זמן הרשויות לא שמו לב‬
‫אליה והיא נותרה במצב של הזנחה‪ .‬אבניה‬
‫הכהים…הכביסה בחוץ מדברת על עוני וייאוש? …‬
 ‫מתנפנפת מהחלונות וברחובות‪ .‬הבתים הרעועים נשענים‬
‫אחד על משנהו ובתוכם התושבים חיים שישה או שבעה‬
‫בחדר… סובלים מעוני וממצוקה‪ .‬המשפחות כאן הן‬
‫גדולות… כשבני המשפחה מפוזרים בשלוש או ארבעת‬
‫קומות הבניין‪ .‬רעש מורט עצבים עולה מהפטפוט הבלתי‬
‫פוסק של האנשים בחוץ‪ .‬חוסר מעש שוחק את האנשים‪,‬‬
‫ולבסוף ישנו הפשע‪ .‬כלומר התוצאה הטבעית של בתים‬
‫עלובים והחומר האנושי‪ :‬רובם ממעמד הפועלים‪ ,‬עובדים‬
‫זרים‪ ,‬מובטלים‪ ,‬מעמד שלם ללא כישורים… חברה שלמה‬
‫הסובלת מקיפוח כלכלה‪ ,‬בחברה ובחינוך… מוסררה היא‬
‫ממלכת העניים – של הספרדים‪14".‬‬
‫באותו זמן שהספרדים (והפלסטינים) היו חייבים להסתדר‬
‫עם תנאים אומללים כאלה‪ ,‬יהודי אשכנז היו נהנים‬
‫משגשוג מהיר וחסר תקדים בעקבות כיבוש שאר‬
‫השטחים הפלסטינים הנותרים בגדה המערבית‪ ,‬רצועת‬
‫עזה פלוס סיני ורמת הגון הסורית‪ .‬הם שיפרו בלהיטות‬
‫את מצבם החומרי‪ ,‬הם חטפו מכוניות‪ ,‬טלביזיות ומערכות‬
‫סטריאו (היי‪-‬פיי)‪ .‬מעמד עשיר חדש התעורר בריצה‬
‫מטורפת לעבר ספסרות האדמות ופעילות פיננסית‬
‫מבשרת רעות‪ .‬האינפלציה עלתה במהירות והייתה עליית‬
‫מחירים שהתוותה בחדות יתר את קווי המתאר של אי‬
‫השוויון החברתי והקיטוב האשכנזי‪/‬ספרדי (כאשר תופעה‬
‫‪.‬זו הופיעה בצורה יותר דרסטית אצל הפלסטינים)‬
‫זו הייתה הקרקע שבה התהוו והצליחו הפנתרים השחורים‪.‬‬
‫הם לא נאבקו עבור הספרדים בלבד‪ ,‬אלא גם עבור‬
‫הזכויות של הפלסטינים והערבים‪ .‬המנהיגים שלהם‬
‫התחילו להיות גאים במוצאם המזרח‪-‬תיכוני ובאתניות‬
 ‫הערבית שלהם אשר שיגרו צמרמורת בתוך הממסד‬
‫השולט האשכנזי‪ ,‬אשר סמך על "הפרד ומשול"‪ .‬זה היה‬
‫במיוחד המקרה של האשכנזים השמאלנים קיצונים‬
‫שהתיימרו לחבב את הפלסטינים‪ .‬להלן כמה מטענות‬
‫השמאלנים האשכנזים לגבי הסיבות להופעתם של‬
‫‪:‬הפנתרים השחורים‬
‫תושבי שכונות המצוקה התחילו להתעמת עם הסכנה ‪1.‬‬
‫שהפועלים הערבים הזולים מהשטחים הכבושים הציבו‪.‬‬
‫(העובדה היא שמרבית העובדות שבוצעו על ידי הפועלים‬
‫הערבים מהשטחים היו עבודות שהספרדים סירבו לעשות‪,‬‬
‫שהבינו שהפקעת אדמות הפלסטינים והקמתם של‬
‫יישובים ידחוף את הפלסטינים לשוק העבודה בישראל‪).‬‬
‫במטרה ליצור פילוג בין הספרדים והפלסטינים‪" ,‬ידידים"‬
‫אלה הוסיפו שהכיבוש משרת את האינטרסים של‬
‫הספרדים בעוד שהאמת היא בדיוק הפוכה‪ ,‬היות והמדינה‬
‫מוציאה מיליונים על התיישבויות האשכנזים בשטחים‬
‫הכבושים על חשבון השירותים החברתיים ועל חשבון‬
‫הזנחת אזורי שכונות העוני ועיירות הפיתוח ששם‬
‫‪.‬הספרדים חיים‬
‫ניצחון ישראל ב‪ 1967-‬עודד את הספרדים לדרוש את ‪2.‬‬
‫חלקם בשלל‪ ,‬היות שנלחמו נגד הערבים‪ .‬האמת היא‬
‫שמרבית הנוער בתנועת הפנתרים השחורים ותומכיהם לא‬
‫לקחו חלק במלחמה‪ .‬הם סירבו לעשות שירות צבאי‬
‫והממסד הצבאי לא יכול היה להכריח את "אנשי השוליים"‬
‫‪.‬האלה לתוך השירות הצבאי‬

‫הפגנות הפנתרים השחורים‬

 ‫ב‪ 1-‬במרץ ‪ 1971‬הפנתרים השחורים ביקשו מהמשטרה‬
‫היתר לארגן הפגנה שקטה נגד האפליה מול בניין עיריית‬
‫ירושלים‪ .‬ההחלטה שבאה מראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪,‬‬
‫הייתה התנגדות נחרצת לבקשה ללא נימוקים שנקבעו‪.‬‬
‫באותו יום בערב‪ ,‬המשטרה עשתה סידרה של מעצרים‬
‫פרובוקטיביים של חברי הפנתרים השחורים ותומכיהם‬
‫בירושלים‪ .‬העיתון הצרפתי היוצא לאור על ידי סטודנטים‬
‫מרוקאים באוניברסיטה העברית בירושלים הגיב על‬
‫המעצרים השרירותיים כך‪" :‬אתמול בערב החופש נפטר‬
‫בישראל‪ .‬הוא נפטר ללא יבבה‪ ,‬ללא לוויה או בכיי צער…‬
‫כאשר המשטרה עצרה ‪ 15‬מחבריהם הצעירים של‬
‫הפנתרים השחורים שהיו נחושים בדעתם להפגין מול‬
‫"…העירייה‬
‫ב‪ 3-‬במרץ ‪ 1971‬נערכה הפגנה ורשמה הצלחה מסחררת‪.‬‬
‫חמש מאות המפגינים מול העירייה היו מורכבים‬
‫מהפנתרים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬שמאלנים ועוברי‪-‬אורח‪ .‬הם הדהדו‬
‫את הקריאה של "שלח אותם לחופשי" ו"די לאפליה"‪.‬‬
‫כאשר אז ראש העיר‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬הופיע על המרפסת‬
‫בבגדי הלילה שלו ופנה אל המפגינים בלגלוג " תפגינו אם‬
‫אתם רוצים‪ ,‬אבל תתרחקו מהדשא שלי"‪ .‬במדיניות הזילות‬
‫הזאת השתמשו הציונים ביודעין נגד הספרדים והערבים‬
‫בתקווה לערער את ביטחונם העצמי‪ .‬אולם הפעם‪ ,‬זה לא‬
‫עבד‪ ,‬והממשלה פתחה בניהול מסע פטרנליסטי כדי‬
‫לטפל "בילדים הרעים" האלה – כפי שראש הממשלה‪,‬‬
‫גולדה מאיר‪ ,‬כינתה אותם במהלך פגישתה עימם‪15.‬‬
‫גולדה מאיר התחילה לפנק אותם כאילו הם היו ילדיה‪,‬‬
‫תמיד הזכירה להם "כולנו יהודים"‪ .‬על כל פנים‪ ,‬היא לא‬
 ‫הצליחה ואחד מחברי התנועה אמר‪ ,‬כשהוא יצא‬
‫מהפגישה איתה‪ ,‬הראייה שלה שטחית ואמוציונאלית…‬
‫ילדים טובים וילדים רעים…" בפגישה הזאת הפנתרים‬
‫הציגו שלושים ושלש דרישות‪ ,‬כמו השתתפות בפרויקטים‬
‫חברתיים‪ .‬ראש הממשלה השיבה ש"לא יהיה כדבר הזה"‬
‫וסירבה לדון עליהם‪ .‬היא ניסתה "לקנות" את המנהיגים‪,‬‬
‫‪.‬אבל נכשלה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הפנתרים השחורים עבדו על פיתוח תנועה‬
‫חברתית נגד אפליה גזענית‪ .‬הם יצאו בקריאה לבקש דיור‬
‫הגון ומורים בעלי הכשרה מלאה‪ .‬הם דרשו שתוכניות‬
‫הלימודים בבתי הספר יכללו את הרמב"ם במקום את‬
‫ביאליק וטשרניחובסקי‪ .‬הלחישה הפכה לצעקה‪ ,‬והזעקות‬
‫לעזרה שיצאו ממוסררה וקטמון הפכו לראווה ציבורית‪,‬‬
‫התנגשויות דמים בין הפנתרים השחורים וכוחות המשטרה‬
‫וקוקטילים של מולוטוב…" פצצות הושלכו על ידי יהודים‬
‫על יהודים במדינה היהודית" כפי שגולדה מאיר אמרה‪ .‬על‬
‫פי רוב התנגשויות הדמים היו התגרות על ידי המשטרה‬
‫תחת מנהיגותו של שר המשטרה העיראקי‪ ,‬שלמה הילל‪,‬‬
‫‪".‬שכונה "משתף הפעולה השחור‬
‫האש שהוצתה במוסררה התפשטה לכל אזורי שכונות‬
‫המצוקה המאוכלסות בספרדים עניים ומובטלים‪ .‬כאשר‬
‫המפגינים ראו שהמשטרה הישראלית משתמשת באותם‬
‫אמצעי דיכוי שהיא משתמשת נגד הפלסטינים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬מכות‪ ,‬מעצרים ועינויים‪ ,‬החומה שהפרידה בין‬
‫הספרדים לפלסטינים התמוטטה‪ .‬שם התרחשה‬
‫סולידאריות ביניהם‪ ,‬כפי שכוכבי שמש‪ ,‬מנהיג (עיראקי)‬
‫פנתר שחור‪ ,‬הכריז‪" ,‬שעם אחד יתקיים על חשבון עם‬
‫אחר זה דבר שאינו בר‪-‬ביצוע‪ .‬עלינו למצוא שפה משותפת‬
‫"‪.‬במהרה עם הפלסטינים‬
‫ב‪ 18-‬במאי ‪ 1971‬הפנתרים ארגנו את אחת ההפגנות‬
‫הגדולות ביותר שלהם עם ‪ 5,000‬משתתפים ואשר ארכה‬
‫שבע וחצי שעות ואשר במהלכה המשטרה עצרה ‪260‬‬
‫איש‪ .‬המשטרה הבטיחה לשחרר אותם אם הם יצטרפו‬
‫לאיגוד מתון – "ברית יוצאי מרוקו‪ ".‬המשטרה השתמשה‬
‫באלות להכות את המפגינים והציבור ראה בעצמו אלימות‬
‫‪.‬משטרתית‬
‫הפגנות על ידי הפנתרים נמשכו לאורך הקיץ של ‪ 1971‬אם‬
‫כי התקשורת דיווחה עליהם רק אם הייתה שם אלימות‪.‬‬
‫בינתיים ‪ 5,000‬ספרדים הצטרפו לארגון הפנתרים ואחרים‬
‫הציעו את עזרתם‪ .‬ספרדים עשירים אחדים העניקו כסף‬
‫‪.‬וייעוץ‪ ,‬אבל בחשאיות‬
‫ב‪ 23-‬באוגוסט ‪ 1971‬ההפגנה הגדולה ביותר נערכה‪.‬‬
‫הצטרפו אליה שישה או שבעת אלפים איש אשר העלו‬
‫באש את תמונתה של גולדה מאיר‪ .‬היו התנגשויות‬
‫ממושכות בין המפגינים וכוחות הביטחון שהובילו‬
‫לפגיעתם של אנשים רבים ורבים הוחזקו במעצר לתקופות‬
‫ארוכות‪ ,‬ביניהם מרבית חברי הפנתרים השחורים‪ .‬הפגנה‬
‫זו הייתה נחשבת לשיא ההתנגדות של הפנתרים‪ .‬ההפגנה‬
‫הבאה שהם ערכו הייתה בינואר ‪ 1972‬מחוץ לבניין‬
‫בירושלים בו נערכה ועידת הציונות העולמית השנתית‪.‬‬
‫המשטרה הייתה צריכה להפעיל אלף שורים‪ .‬סטודנטים‬
‫מהאוניברסיטה וזוגות צעירים עניים הצטרפו להפגנה‪.‬‬
‫המפגינים הכריזו שהועידה הציונית אינה מייצגת אותם‪.‬‬
‫בסוף הם הצליחו להציג את הדרישות שלהם לוועידה‪ .‬ב‪-‬‬
 ‫‪ 1‬במאי ‪ 1972‬הפגנת הפנתרים פורקה על ידי המשטרה‪.‬‬
‫ביום שלמחרת הסטודנטים של ירושלים הפגינו בתמיכה‬
‫לפנתרים‪ .‬כעבור כמה ימים עובדיה הררי נורה על ידי‬
‫‪.‬המשטרה‪ ,‬וזה הצית הפגנות נוספות‬
‫תודעה פוליטית בשלה בקרב הפנתרים הייתה איטית‬
‫בהופעתה מכיוון שהייתה להם השכלה מועטה; לרובם‬
‫לא הייתה ההזדמנות לסיים את בית ספר היסודי‪ .‬במהלך‬
‫אותם הימים (מאי ‪ ,)1972‬הפנתרים גנבו את משלוח החלב‬
‫לבתי העשירים ברחביה וחילקו אותו לילדים הספרדים‬
‫העניים‪ .‬הם גם בנו אלונקת מתים ונשאו אותה לאורך‬
‫הרחוב בתהלוכת לוויה ארוכה‪ ,‬ושיננו "אנו נקבור את‬
‫השנאה ואת הפער החברתי"‪ ,‬ולאחר מכן הם החזירו את‬
‫פנקסי המילואים שלהם לרשויות כשהם מציינים שהם‬
‫‪.‬מסרבים לשרת כאות מחאה‬
‫כשתושבים מאזור שכונת העוני של התקווה בתל אביב‬
‫ארגנו הפגנה נגד האפליה הגזעית שכוונה נגד אחת‬
‫מקבוצות הכדורגל שלהם‪ ,‬הממשלה השתמשה במשמר‬
‫הגבול הידוע לשמצה באכזריותו כדי למחוץ אותם‪ .‬משמר‬
‫הגבול הטיל סגר נגד האזור ב‪ 7-‬וב‪ 8-‬ביוני ‪,1971‬‬
‫והשתמש בכל מיני סוגים של דיכוי‪ .‬כאשר בעלי עסקים‬
‫אשכנזים נשאלו אודות דיכוי האזור‪ ,‬הם ענו‪ " ,‬הרשויות‬
‫צריכות להכות את האספסוף הזה אפילו יותר…"‪ 16‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬המדינה השתמשה במאפיה‪ ,‬תחת הנהגתו של‬
‫מינטץ' – עבריין ידוע – כדי לתקוף את הפנתרים‪ 17 .‬ב‪14-‬‬
‫ביוני ‪ 1971‬הפגנת הפנתרים באזור שכונת העוני התקווה‬
‫נמחצה על ידי מפלגת חירות הימנית‪ ,‬וב‪ 5-‬ביולי באותה‬
‫‪.‬שנה ‪ 7,000‬איש הפגינו בירושלים ללא תקריות אלימות‬
 ‫עמדותיהם של הפנתרים השחורים‬

‫כוכבי שמש הפך לאחד המנהיגים האמיצים ביותר של‬

‫הפנתרים על ידי הכרזת עמדותיו המהפכניות בציבור‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬בנובמבר ‪ Israleft‬בשיחה עם כתב של כתב העת‬
‫הוא טען ש"הבעיה של אי‪-‬שיווין עדתי בין ‪1972‬‬
‫האשכנזים לספרדים ניתנת לפתרון רק לאחר פתרון‬
‫בעיית הפלסטינים‪ .‬אני מאשים את הממשלה ואת‬
‫התקשורת בהסתת הספרדים בעוינות נגד הערבים‪ ".‬הוא‬
‫הדגיש את הנחיצות בהזדהות בין העובדים הערבים‬
‫והיהודים במטרה להפחית את המתח הקיים ביניהם‬
‫ולהניע אותם לקראת מאבק משותף נגד השליטים של‬
‫ישראל‪ .‬הוא הוסיף שהממשלה איננה יכולה לשנות את‬
‫מצבם של הספרדים מבלי לשנות את התדמית החברתית‬
‫של המדינה‪ ,‬אבל היא איננה מוכנה לעשות זאת‪ ,‬ולכן‬
‫הפנתרים היו צריכים ליטול על עצמם את הפעולה‪ ,‬לחלק‬
‫מחדש את ההכנסה הלאומית ואת המשאבים כדי לעשות‬
‫רפורמה בשירותים החברתיים כמו חינוך‪ ,‬דיור‪ ,‬רווחה‬
‫וכדומה‪ .‬הוא טען שעבריינות אצל הספרדים היא תוצאה‬
‫של אי‪-‬צדק חברתי ודיבר על הדרך למאבק שתימשך על‬
‫ידי פלגים אחרים של הנוער‪ .‬הוא טען שהפנתרים הקימו‬
‫סניפי מפלגה בכל המדינה ולא היה להם קושי למצוא‬
‫תמיכה בכל במקום‪ ,‬אבל זה מועיל יותר לארגן הפגנה‬
‫‪.‬בירושלים מאשר בכפרים המרוחקים‬
‫כששמש נשאל על תפיסת הציונות כפתרון לבעיית‬
‫היהודים בעולם כולו‪ ,‬הוא השיב‪" :‬הציונים פתרו את בעיית‬
‫היהודים האשכנזים בישראל‪ ,‬אולם לספרדים הרבה יותר‬
‫גרוע בישראל מאשר היה להם במדינות ערב‪ ,‬והם גם‬
‫עומדים בפני סכנה גדולה יותר לביטחונם בישראל מאשר‬
‫"‪.‬כשהם היו במדינות ערב‬
‫שמש הזכיר גם כן שהאנטישמיות לא הייתה קיימת מלבד‬
‫כאשר עיראק הצטרפה בתמיכה לגרמניה ב‪ .1941-‬הוא‬
‫הדגיש שישנה אנטישמיות בישראל‪ ,‬נגד הספרדים ושמה‬
‫שקרה ליהודים באירופה קורה עתה לספרדים בישראל‪.‬‬
‫המונחים המשפילים שהשתמשו בהם לתיאור הספרדים‬
‫בישראל‪ ,‬כמו "פרימיטיבי" ו"פרנק" מאפיינים מחשבה‬
‫גזענית‪ .‬שמש הוסיף ש"ראיתי ילד אשכנזי בתוכנית‬
‫בטלביזיה שאמר שאימא שלו אמרה לו לא לשחק עם‬
‫"‪.‬ספרדים‬
‫שמש ממשיך ומדבר על השמאל האשכנזי‪ ,‬אשר לטענתו‬
‫ה וא מסייע לספרדים במאבקם‪ ,‬אך הוא אינו יכול להוביל‬
‫אותם לניצחון היות שהוא תקוע שלא לצורך בסכסוכים‬
‫פנימיים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הפנתרים מוכרחים להוביל את‬
‫‪.‬מאבק המקופחים עד הסוף‬
‫אחרי כן הוא נשאל‪" :‬האם הממסד השולט ניסה לשחד‬
‫אותך?" והוא השיב‪" ,‬הם ניסו שיטות רבות‪ ,‬אך ללא‬
‫הצלחה‪ .‬כשהם נכשלו‪ ,‬הם ניסו להרוס את הארגון שלנו‬
‫על ידי מעצרים והטרדות מהמשטרה‪ ,‬ושניים או שלושה‬
‫"‪.‬מחברינו החליטו לחדול מכל פעילות פוליטית נוספת‬
‫שמש אמר ש"שאלת הספרדים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מתחילה עם‬
‫הציונות‪ ,‬שכן דבקות באידיאולוגיה הציונית משמעותה‬
‫נטישת התרבות המקורית של עצמך‪ .‬כל מי שמבין את‬
‫האידיאולוגיה הציונית יודע שהיא מבוססת על התרבות‬
‫של היהודים האירופאים והיא עומת בסתירה ישירה‬
‫לתרבות הטבעית של האזור‪ .‬אחת מן הטעויות הגדולות‬
 ‫ביותר של הממסד‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היא לקבוע שהתרבות‬
‫הספרדית איננה יותר מאשר תרבות פולקלור יהודית‪,‬‬
‫מכיוון שהם חששו שאנחנו נקבל את התפיסה שהתרבות‬
‫שלנו היא ערבית‪ .‬זהו המקום שבו הפער הענק מופיע בין‬
‫התרבות האשכנזית לספרדית‪ .‬אין לנו תיאטרונים או‬
‫עיתונים כלשהם וכדומה‪ ,‬המנהגים שלנו‪ ,‬המסורות‬
‫והתרבות היו ערביים‪ ,‬בין אם באנו מתימן‪ ,‬איראן‪ ,‬עיראק‪,‬‬
‫המזרח התיכון או ממרוקו‪ .‬אנו באופן תרבותי חלק‬
‫מהעולם הערבי‪ .‬ומזה הציונות חוששת ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬הם‬
‫עשו כל מה שרק ניתן לעשות כדי לקפח אותנו מהעבר‬
‫שלנו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הם הציגו תדמית מסולפת של‬
‫התרבות הערבית כ"מפגרת"… הם לעגו למבטא שלנו…‬
‫הם סלדו מאיתנו… אם הייתי תומך בציונות זאת אומרת‬
‫שהייתי פועל נגד הזהות העצמית שלי‪ .‬אנו הספרדים‬
‫חייבים לנתק את הקשרים שלנו עם תנועת הציונות ולומר‬
‫להם‪" :‬כן‪ .‬אנחנו ספרדים‪ .‬כן‪ .‬אנחנו "מזרחים"‪ ".‬המונח‬
‫הזה הוא חיובי ולא שלילי‪ .‬אנחנו לא נגד התרבות‬
‫הערבית‪-‬מזרחית‪ ,‬להיפך‪ ,‬אנחנו חלק ממנה‪ .‬אני מאמין‬
‫שאנחנו חייבים להקל על הספרדים לתבוע מחדש את‬
‫זהותם‪ ".‬שמש הזכיר שהוא לא רצה ללמוד את הספרות‬
‫שמתארת את חייהם של היהודים האשכנזים במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬או את ההיסטוריה של היהודים האשכנזים בשעה‬
‫שהוא לא ידע דבר אודות ההיסטוריה של אבותיו‬
‫הקדמונים‪ .‬הוא הכריז‪" ,‬אומר זאת בקול רם‪ :‬אנחנו במזרח‬
‫ואם הציונות רוצה להתקיים היא יכולה לעשות זאת רק‬
‫דרך לוחמה מתמדת‪ .‬לכן‪ ,‬הדרך היחידה שישראל יכולה‬
‫להתקיים היא שעליה להיות מדינה מזרח‪-‬תיכונית‬
 ‫ולהשתלב עם האזור‪18".‬‬
‫סעדיה מרציאנו‪ ,‬מנהיג הפנתרים השחורים בזמנו‪ ,‬טען‬
‫ש"התרבות הספרדית ואופן החיים הספרדי נשנקו במהלך‬
‫שלושים השנים האחרונות‪ ,‬אני מדבר על אומנות‪ ,‬מוזיקה‬
‫ויצירתיות‪ .‬הממסד היה נחוש לחנוק את כל זה כדי לעצור‬
‫אותם מצמיחה‪ .‬הוא בכוונה תחילה הזניח את זה‪ ,‬מתוך‬
‫חשש שהתרבות הספרדית תהרוס את אופן החיים שהם‬
‫מנסים ליצור כאן‪ .‬למעשה‪ ,‬הממסד האשכנזי כמעט‬
‫והצליח מלבד תחיית התרבות הספרדית בקרב הדור שלי‪.‬‬
‫אנחנו דור שאוהב מוזיקה ערבית מפני שהיא יפה‬
‫ומקסימה ושלא רק מתרחק מתחושת הבושה מהתרבות‬
‫שלו אלא אף גאה בהם‪ ,‬ושעל כתפיו נפל נטל שימור‬
‫התרבות הזאת‪ .‬מצב השלום החדש עם מצרים יביא לידי‬
‫ההתפתחות המשמעותית ביותר עבור הדור הזה‪ .‬הקשר‬
‫יהפוך לטבעי כאשר יפתחו את הגבולות‪ ,‬ובזמן ההוא‬
‫אחינו האשכנזים יראו את תפארת הערכים המזרח‪-‬‬
‫תיכונים… הם יקבלו את זה ללא חשש‪ ,‬ואפשר יהיה לקבל‬
‫את המיטב משתי התרבויות…"‪ 19‬אם כי מרציאנו תמך‬
‫בעקרון הפלסטיני‪ ,‬הוא הדגיש את העיקרון הספרדי‬
‫במטרה להרחיב את הבסיס שלו בקרב הקהילה שלו‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ביטון הדגיש‪" ,‬החברה הציונית אינה הוגנת‪.‬‬
‫התחלנו את הפעילויות שלנו במאבק נגד העוני‪ ,‬אולם‬
‫הבנו בהדרגה שהמאבק הוא גם למען הפלסטינים‬
‫המדוכאים באותה מידה… עלינו להיאבק נגד ממשלה‬
‫הנותנת למיעוט לשלוט על הרוב ועלינו לתמוך בעניים נגד‬
‫"‪.‬העשירים‬
‫כיסופיהם של הספרדים לארצות מולדתם המזרח‪-‬‬
 ‫תיכוניות נטעו בלים את התקווה שהשלום עם מצרים‬
‫יתפשט לכלול את הפלסטינים ומדינות ערביות אחרות‬
‫ושהגבולות יפתחו בפניהם לבקר שוב בארצות מולדת‪.‬‬
‫האירועים שבאו בעקבות ה"שלום" הוכיחו שאמונתם‬
‫‪.‬הייתה רק נאיביות פוליטית‬
‫לאחר שהפנתרים השחורים בחרו יושב ראש‪ ,‬גזבר ויועץ‬
‫משפטי‪ ,‬והקימו מנגנון מינהלי לפעילויות שלהם‪ ,‬הם‬
‫‪:‬שירטטו מנשר פוליטי וכלכלי כדלקמן‬
‫‪.‬שיקום אזורי שכונות העוני ‪1.‬‬
‫זמינות לחינוך חינם מרמת גני הילדים ועד ‪2.‬‬
‫‪.‬לאוניברסיטה לכל משפחות בעלי ההכנסה הנמוכה‬
‫‪.‬בניית דיור חינם לכל העניים ‪3.‬‬
‫‪.‬החלפת בתי מעצר בכפרי נוער חקלאיים ‪4.‬‬
‫העלאה כללית בדרגות השכר של ראשי משפחות ‪5.‬‬
‫‪.‬גדולות‬
‫‪.‬נציגות מקיפה למען הספרדים במבנה הכוחות ‪6.‬‬

‫הממסד השולט האמין שתנועת הפנתרים השחורים מהווה‬

‫‪:‬סכנה חמורה מהסיבות הבאות‬
‫היא הייתה תנועה פוליטית מהפכנית אשר נולדה ‪1.‬‬
‫באזורים הספרדים העניים‪ ,‬והיא ניסתה לאחד את‬
‫הספרדים ולהגביר את הנציגות שלהם בזרועות המדינה‬
‫והיא מבטאת את תחושתם ושאיפותיהם של מרבית‬
‫‪.‬הספרדים‬
‫היא התנגדה למתיישבים האשכנזים ששולטים על ‪2.‬‬
‫המדינה ועל הכלכלה‪ ,‬למרות זאת היא הייתה מוכנה‬
‫לעבוד בתוך הממסד והיא שיתפה פעולה עם האשכנזים‬
‫‪.‬הפרוגרסיביים‬
 ‫‪.‬היא הזדהתה עם המאבק של הפלסטינים ‪3.‬‬
‫גאוותה בתרבות הערבית‪-‬אסלאמית הייתה הורסת את ‪4.‬‬
‫כל מאמצי הממסד להכחיד את הזהות הספרדית‪ .‬שתי‬
‫הנקודות האחרונות הללו יכולות להוביל ליצירת‬
‫התקשרות בין הספרדים לערבים המבוססת כל תרבות‪,‬‬
‫‪.‬היסטוריה ומטרה משותפים‬
‫במטרה לענות על הדרישות שלה‪ ,‬ישראל תצטרך ‪5.‬‬
‫‪.‬לשנות את התשתית שלה‬
‫היא השתמשה בהפגנות המוניות אשר מאיימות על ‪6.‬‬
‫‪.‬הסדר הקיים‬

‫ב‪ ,1973-‬מרציאנו וההולכים בעקבותיו הצטרפו למפלגה‬

‫הדמוקרטית החדשה והרדיקלית הישראלית אשר הורכבה‬
‫על ידי העיתונאי שלום כהן (ממוצא עיראקי‪ ,‬חונך‬
‫במצרים‪ ,‬ואחר כך העורך של העיתון העולם הזה)‪.‬‬
‫המפלגה סבלה כשלון בבחירות לפרלמנט של ‪ 1973‬אבל‬
‫זכתה בשלושה מושבים בוועד הפועל של ההסתדרות ו‪28-‬‬
‫‪.‬מושבים ב‪ 7-‬מועצות עובדים (של ההסתדרות)‬
‫כאשר המחירים זינקו באופן חד בשנת ‪ ,1974‬הפנתרים‬
‫ארגנו מספר הפגנות ושביתות‪ .‬ביטון נשלח לכלא על‬
‫פשע שהוא לא ביצע‪ ,‬אך הודות לתמיכת הציבור הוא‬
‫קיבל חנינה‪ .‬ב‪ 23-‬בספטמבר ‪ ,1975‬ועידת הפנתרים‬
‫השחורים קראה לחיסול האפליה ולהקמת מדינה‬
‫פלסטינית‪ .‬מכן והלאה השמאל האשכנזי הסיט את‬
‫הפנתרים ל"מלחמת מעמדות" במקום לשיווין אתני‪.‬‬
‫הקבוצות האשכנזיות הפעילות ביותר בתחום היו יעד‪,‬‬
‫‪.‬מוקד והמפלגה הקומוניסטית‬
‫ב‪ 1977-‬הפנתרים החלו להתקומם שוב כדי להיכנס‬
 ‫לרשות המבצעת‪ ,‬אולם הם התפצלו לקבוצות קטנות‬
‫כשכל אחת תופסת מחסה מאחורי מפלגת שמאל‬
‫אשכנזית אחרת‪ .‬צ'ארלי ביטון הצטרף אל החזית‬
‫הדמוקרטית (חד"ש) אשר כללה את המפלגה‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬המועצות המקומיות וכמה סיעות מהפכניות‬
‫יהודיות‪ .‬הוא הוצב שלישי ברשימת הבוחרים ונבחר לחבר‬
‫הפרלמנט‪ ,‬למרות שהארגון שלו עדיין נקרא הפנתרים‬
‫השחורים‪ .‬ב‪ 1990-‬הוא עזב את חד"ש‪ .‬סעדיה מרציאנו‬
‫הצטרף למפלגת של"י אשר ייצגה את הציונים השמאלנים‬
‫הקיצונים ואשר מנהיגותה הייתה מורכבת מאריה אליאב‪,‬‬
‫אורי אבנרי ומטי פלד‪ .‬לום כהן‪ ,‬יהושע פרץ (מרוקאי‬
‫בארגון העובדים) והסופר הישראלי המפורסם‪ ,‬אפרים‬
‫קישון‪ ,‬הרכיבו קבוצה חדשה‪ .‬קבוצה אחרת של פנתרים‬
‫הצטרפה למפלג ד"ש שעמד בראשה יגאל ידין‪ .‬הפנתרים‬
‫השחורים באותה שעה חדלו מלהתקיים באופן פוליטי וכל‬
‫‪.‬המנהיגים שלה נעלמו‪ ,‬מלבד צ'ארלי ביטון וכוכבי שמש‬
‫לחברותו של צ'ארלי ביטון בחזית הדמוקרטית תחת‬
‫הנהגתה של המפלגה הקומוניסטית היו יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫‪:‬היתרונות היו כדלקמן‬
‫הוא נבחר לכנסת כדי לייצג את האינטרסים של ‪1.‬‬
‫‪.‬הפלסטינים והספרדים‬
‫‪.‬הפנתרים קיבלו תמיכה כספית מהחזית ‪2.‬‬
‫הספרדים עבדו ביחד עם הפלסטינים מאחר שרובם ‪3.‬‬
‫המכריע של חברי החזית והמפלגה הקומוניסטית היו‬
‫ערבים פלסטינים‪ .‬באופן כללי החזית זכתה ב‪ 40-‬אחוז‬
‫‪.‬מהקול הפלסטיני‬
 ‫החסרונות היו שהפנתרים‪ ,‬לפני שהם הצטרפו לחזית‬
‫הדמוקרטית‪ ,‬נהגו להדגיש שהם נאבקים נגד ציונות‬
‫גזענית אשכנזית‪ ,‬אבל עתה הם צריכים לדבר במונחים‬
‫של "מלחמת מעמדות" – שהיא בדיוק העמדה של‬
‫השמאל האשכנזי‪ .‬מעבר זה הוביל לניכור מרבית‬
‫הספרדים מן הפנתרים (ראה פרק שמיני‪ ,‬עמדות‬
‫‪.‬המפלגות הפוליטיות)‬

‫מדוע הפנתרים השחורים נכשלו להיות תנועה המונית‬

‫פחד מטרור מדיני‪ ,‬אלימות‪ ,‬מעצרים ועינויים ‪1.‬‬

‫שהשתמשה בהם המדינה נגד הפנתרים השחורים שיתקו‬
‫‪.‬רבים מהתומכים שלה‬
‫הממשלה הבליעה אל תוך שורותיה כמה מן הפנתרים ‪2.‬‬
‫‪.‬על ידי שהעניקה להם עבודות ודיור‬
‫המדיניות של "הפרד ומשול" אשר המפלגות ‪3.‬‬
‫השמאלניות הפעילו‪ .‬עלינו לציין שכל הסיעות של‬
‫הפנתרים שהצטרפו למפלגות השמאל הציוניות כמו של"י‬
‫וד"ש נעלמו‪ .‬זה מפריך את האמונה של אלה הטוענים‬
‫ש"עלינו לעבוד מתוך הממסד כדי לשנות אותו לתועלת‬
‫"‪.‬שלנו‬
‫חברות הפנתרים בחזית הדמוקרטית הגבילה את ‪4.‬‬
‫עצמאות הפנתרים והתנכרה לאלו שסירבו להתייחס‬
‫לתיאוריה של "מלחמת מעמדות" כאל פילוג אתני‪ .‬עלינו‬
‫להדגיש שהצורה הגרועה ביותר של מקרת'איזם במערב‬
‫התרחשה בישראל‪ .‬היא הרסה את חייהם של אלפי‬
‫יהודים ופלסטינים – אשר רובם לא היו קומוניסטים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החזית הדמוקרטית לא הקדישה תשומת לב בכלל‬
‫למאבקם של האינטליגנציה ואנשי המקצוע הספרדים נגד‬
‫‪.‬אפליה גזעית‬
‫העדר כל בסיס כלכלי‪ .‬לכל המפלגות בישראל יש ‪5.‬‬
‫בסיס כלכלי המממן אותם‪ .‬המפלגה בתמורה מייצגת‬
‫ומגנה על האינטרסים של הבסיס הכלכלי הזה במוסדות‬
‫המדינה‪ .‬הבסיס הכלכלי של מפלגת מפא"י (עבודה)‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬הוא ההסתדרות והמוסדות הכלכליים שלה כמו‬
‫המפעלים של ההסתדרות‪ ,‬בנקים‪ ,‬חברות הבנייה‬
‫והפיתוח‪ ,‬חברות התיקשורת והשיווק‪ ,‬וכדומה‪ ,‬וכן גם‬
‫תנועות ההתיישבות אשר מנויים במפלגה‪ ,‬כמו הקיבוצים‬
‫והמושבים‪ .‬השירותים הציבוריים הללו ביחד מרכיבים את‬
‫המעסיק הגדול ביותר ושולטים על מרבית העובדים‬
‫והעבודות‪ ,‬זאת אומרת שהם שולטים על רמת החיים של‬
‫מרבית האוכלוסייה‪ .‬כשהתעוררה מחלוקת בין בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫ראש המפלגה‪ ,‬ובין רוב מנהיגי המפלגות האחרות‪ ,‬הוא‬
‫פרש והרכיב מפלגה חדשה – רפ"י – באמונה שהוא יוכל‬
‫למשוך את חברי המפלגה לצידו‪ .‬הוא נכשל מכל מקום‪,‬‬
‫והמפלגה החדשה נותרה קטנה וחלשה‪ .‬מנגנון המפלגה‬
‫והאימפריה הכלכלית מאחורי המפלגה חזקים יותר מכל‬
‫מנהיג יחיד‪ .‬למפלגת השמאל הציונית מפ"ם יש את‬
‫הבסיס של עצמה בקיבוצים שלה שהם חברים‬
‫בהתאחדות הקיבוץ הארצי‪ .‬בסיס הכוח של גוש הליכוד‬
‫הוא ההון של המגזר הפרטי‪ .‬לפנתרים השחורים‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אין בסיס כלכלי‪ ,‬והחברות שלהם הייתה‪ ,‬ועדיין‬
‫הינה‪ ,‬מורכבת מן המגזר העני ביותר של האוכלוסייה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הארגון אינו יכול לממן את הפעילויות או‬
‫לסייע לתומכיו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המדינה מממנת את‬
 ‫המפלגות ואת מערכות הבחירות שלהם בהתאם לשיעור‬
‫מספר החברים שיש להם בכנסת ובמועצות המקומיות‪,‬‬
‫וגורמת לכך שזה כמעט בלתי אפשרי למפלגות החדשות‬
‫או הקטנות להתחרות עם המפלגות ה"ותיקות" הממוסדות‬
‫היטב‪ .‬לכן‪ ,‬השתתפות הפנתרים בבחירות הכלליות‬
‫משמעותה הייתה כשלון בטוח‪ ,‬והיה עדיף בשבילם‬
‫להישאר תנועה חוץ‪-‬פרלמנטארית המייצגת את הספרדים‬
‫בעלי כל האמונות הפוליטיות‪ .‬וכך הם יכלו לעבוד על‬
‫‪.‬גיבוש במאבק נגד האפליה הגזעית ועל שלום צודק‬
‫חלק גדול מהאוכלוסייה הספרדית חיים מחוץ לתחום ‪6.‬‬
‫השפעתם של הפנתרים (אשר בעיקרה נמצאת באזורי‬
‫החגורה השחורה ששם הם חיו)‪ .‬אלה הם האנשים שחיו‬
‫בעיירות הפיתוח ובישובים הקואופרטיבים המרוחקים תחת‬
‫שליטתם הכלכלית‪ ,‬הפוליטית והארגונית של המתיישבים‬
‫הציונים‪ ,‬והם מקבלים את לחמם היומי מהציונים שבחוץ‬
‫‪.‬לארץ (ראה פרק שביעי)‬
‫כל מנהיגי הפנתרים באו מ"השוליים" של החברה ‪7.‬‬
‫כשיש להם מעט מאוד השכלה והיו מנוכרים מארגוני‬
‫‪.‬העובדים‪ ,‬מאנשי המקצוע ומהבורגנות הספרדית‬
‫בעוד שארגוני העובדים ומפלגות השמאל במדינות ‪8.‬‬
‫אחרות תומכים בקהילות המקופחות והמדוכאות‪,‬‬
‫הארגונים הללו בישראל מרכיבים את עמוד השדרה של‬
‫הממסד הציוני האשכנזי‪ .‬אפילו המפלגה הקומוניסטית‬
‫תומכת בספרדים כעובדים בלבד‪ ,‬ולא כקהילה אתנית עם‬
‫‪.‬זהות תרבותית משלה‬
‫התקשורת האשכנזית הציגה את הספרדים כאספסוף ‪9.‬‬
‫ופושעים‪ ,‬והביאה להתנכרות הספרדים "המכובדים"‬
 ‫ממנה‪ .‬צ'ארלי ביטון אומר ש"אנחנו פרסמנו את הסלידה‬
‫שלנו מהאפליה הגזענית היכן שיכולנו‪ ,‬וקווינו שנוכל‬
‫למשוך סטודנטים ספרדים מהאוניברסיטאות‪ ,‬את אליטת‬
‫הנוער‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬הם מזדהים עם הסיבות שדחפו‬
‫אותנו להתמרד ואפילו סייעו לנו‪ ,‬אך רק מרחוק – למרבה‬
‫הצער‪ ,‬מאחר שרובם הגדול חרד על הסטאטוס ועל‬
‫ההישגים שלו‪ 20".‬האמת היא שעבור האינטליגנציה‬
‫הספרדית האיום של "לאבד את מקום העבודה" היה נשק‬
‫‪.‬יעיל מאוד שנטרל אותם‬
‫מלחמת ‪ 1973‬אפשרה לממשלה להציף את הציבור ‪10.‬‬
‫בסכנה "החיצונית"‪ .‬מאז המנדט הבריטי‪ ,‬הציונים ניצלו את‬
‫"הסכנה הערבית" כדי לדלל את המאבק נגד הגזענות‪.‬‬
‫הם השתמשו בסיסמא "אחדות העם היהודי נגד האויב‬
‫הערבי"‪ .‬אותה "סכנה" סייעה להם להוציא את רוב‬
‫המשאבים על התפשטות צבאית ולקיים את הפער‬
‫הכלכלי בין שתי הקהילות‪ ..‬ברור לצדי שהשליטים‬
‫הישראלים מפחדים משלום‪ .‬בשנות החמישים‪ ,‬הם אמרו‬
‫שהם צריכים שלושים שנה של מתח ומצור על ידי‬
‫הערבים כדי ש"דור המדבר" ימות – זאת אומרת‪ ,‬היהודים‬
‫הספרדים שנולדו וגדלו במדינות ערב – ואז החברה‬
‫‪.‬הישראלית תהייה מאוחדת במלואה‬
‫‪.‬חוסר ניסיון וידע בעבודה הפוליטית ‪11.‬‬

‫בנוסף לטרור ולהטרדה בחסות הממשלה‪ ,‬הליגה להגנת‬

‫היהודים‪ ,‬אשר בראשה עמד האמריקאי הרב מרטין כהנא‪,‬‬
‫"הצהירה מלחמה" על הפנתרים השחורים ב‪ .1973-‬בשנות‬
‫השמונים‪ ,‬לאחר שהכנופיה הפשיסטית הרכיבה את‬
‫מפלגת כ"ך‪ ,‬חבריה התחילו להפגין מחוץ לביתו של‬
 ‫צ'ארלי ביטון בירושלים‪ ,‬צועקים "איפוא צ'ארלי ביטון‪,‬‬
‫"!הערבי? לא אנחנו המתיישבים הזרים‬
‫החלק הארי של חברי כ"ך מורכב מיהודים שהיגרו‬
‫לאמריקה ושם היו להם דעות נגד השחורים‪ .‬הם‪ ,‬ביחד עם‬
‫המהגרים הרוסים‪ ,‬הפנו עתה את הגזענות שלהם נגד‬
‫‪.‬הספרדים ובאותה מידה נגד הפלסטינים‬

‫טענותיו של השמאל הקיצוני האשכנזי‬

‫השמאלנים הקיצונים שנטלו על עצמם את המטרה‬

‫הפלסטינית פרסמו את הסיבות משלהם לכישלון‬
‫הפנתרים השחורים‪ .‬ניתן יהיה להבחין שהטענות שלהם‬
‫‪.‬מבוססות על מקורות ציוניים מפוקפקים‬
‫הספרדים (או "מזרחים" בהתאם למינוח הפטרנליסטי ‪1.‬‬
‫שלהם) אינם מהווים חברה בודדת עם תרבות משלה‪,‬‬
‫ישנם עיראקים‪ ,‬מרוקאים‪ ,‬תימנים וכדומה‪ .‬לכל קבוצה יש‬
‫את התרבות משלה‪ .‬השקפה זו היא בהתאמה מוחלטת‬
‫עם טענות הציונים שאין קהילה ערבית ותרבות יחידה‪.‬‬
‫מרבית השמאלנים הללו נבערים מהמצב האמיתי של‬
‫העניינים בעולם הערבי‪ ,‬ויכולים להתקשר עם "אחיהם"‬
‫‪.‬הפלסטינים רק באנגלית‬
‫חוסר שיתוף פעולה עם העם הפלסטיני‪ .‬ראשית‪2. ,‬‬
‫הספרדים מאמינים שהפלסטינים יהוו סכנה לפרנסה‬
‫שלהם‪ ,‬ושנית‪ ,‬הספרדים שומרים טינה לערבים בגלל‬
‫ה"דיכוי" שהם סבלו ממנו בעולם הערבי וזאת הסיבה‬
‫‪.‬מדוע הם התחילו לתמוך ב"ניצים" בישראל‬
 ‫האמת היא שהפנתרים השחורים תמיד תמכו בעקרון‬
‫ההזדהות עם העם הפלסטיני‪ .‬הספרדים לא קינאו‬
‫בפלסטינים מהשטחים הכבושים על העבודות שלהם‬
‫כמטאטאי רחובות‪ ,‬מנקי בתי שימוש אצל האשכנזים‪,‬‬
‫רחיצת כלים וכך הלאה‪ ,‬הואיל ואלה היו עבודות בעלי‬
‫שכר נמוך מאוד והספרדים סירבו לעשות אותם‪.‬‬
‫הספרדים מאמינים שהקונפליקט האמיתי איננו ביניהם‬
‫לבין הפלסטינים אלא עם המשגיחים האשכנזים המנסים‬
‫לדכא אותם כדי שהם יוכלו לשמר את הפריבילגיות‬
‫שלהם‪ .‬לכספים היוצאים על שיקום אזורי שכונות המצוקה‬
‫תהייה משמעות של קיצוצים בסכומים הזמינים עבור‬
‫היישובים האשכנזיים בשטחים הכבושים‪ .‬לא תהייה‬
‫משמעות של קיצוץ בתקציבים של הכפרים הערביים‪ ,‬היות‬
‫‪.‬והם מתפקדים כמעט בלי סיוע מהממשלה בכל זאת‬
‫המיתוס שהערבים דיכאו את היהודים במדינות ערב הופץ‬
‫על ידי הציונים‪ .‬היו‪ ,‬למעשה‪ ,‬כמה תקריות מצערות‪ ,‬אבל‬
‫כיצד יכול הדור החדש של הספרדים לזכור את ה"דיכוי"‬
‫הזה כשהם לא חיו בארצות ערב‪ ,‬אלא נולדו בישראל?‬
‫ההורים שלהם‪ ,‬שנולדו בעיראק‪ ,‬איראן‪ ,‬מצרים וכדומה‪,‬‬
‫וסבלו ממה שקוראים "דיכוי ערבי" לא הצביעו עבור‬
‫הניצים אלא עבור מפלגת העבודה – עד ‪ .1977‬לאחר מכן‬
‫מחציתם הצביעו עבור ליכוד הימנית‪ ,‬ולא מתוך סיבות‬
‫אידיאולוגיות‪ ,‬אלא הייתה זו הצבעת מחאה כלכלית‪.‬‬
‫שמאלנים אשכנזים קיצוניים תמיד האשימו את הספרדים‬
‫על שהם הצביעו לניצים ושכחו שכל הניצים האלה הם‬
‫אשכנזים‪ .‬כאשר הם מדברים על ההתיישבויות בגדה‬
‫המערבית הם שוכחים שהם כולם אשכנזים‪ ,‬וכשהם‬
 ‫מדברים על התקשורת הפשיסטית באזורי שכונות העוני‬
‫‪.‬הם שוכחים שהמנגנון הפשיסטי הוא אשכנזי לחלוטין‬
‫מי אלה כהנ"א‪ ,‬בגין‪ ,‬שרון‪ ,‬איתן‪ ,‬שמיר‪ ,‬לווינגר ופעילי‬
‫מפלגה ימנית אחרת אשר יצרו את הליבה של הליכוד?‬
‫הם כולם אשכנזים‪ .‬שהם הניצים השמאלנים כמו דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬רבין‪ ,‬דיין‪ ,‬ידין‪ ,‬פרס ואחרים? כולם אשכנזים‪ .‬ואותו‬
‫דבר נכון לגבי המנהיגים של הצבא‪ ,‬בשירותי המודיעין‪,‬‬
‫המשטרה ובכול הממסד הציוני‪ .‬כאשר השמאלנים‬
‫האשכנזים מדברים על האנשים הללו‪ ,‬הם שוכחים שהם‬
‫אשכנזים ואינם מתייחסים למוצא האתני שלהם‪ .‬כאשר‬
‫הם מדברים על "התומכים שלהם" הם מדגישים את‬
‫המוצא האתני שלהם – ספרדים‪ .‬אין זאת הכוונה‬
‫שלספרדים אין תכונות שליליות או שאין בוגדים בקרב‬
‫שורותיהם‪ ,‬אבל להדגיש את התופעות השליליות הללו זה‬
‫לא עוזר למאבק המשותף לשלום צודק‪ .‬נראה לי גם כן‬
‫שקיימת חלוקת העבודה בקרב האשכנזים עצמם‪ .‬הימין‬
‫האשכנזי מסית את הספרדים נגד הערבים‪ ,‬והשמאל‬
‫האשכנזי מסית את הערבים נגד הספרדים‪ .‬השמאל‬
‫הקיצוני מציג "סיבה" נוספת לכישלונם של הפנתרים‪ :‬הם‬
‫סירבו לשתף פעולה עם מעמד הפועלים האשכנזי‪ .‬האמת‬
‫היא שהפנתרים התפרקו לחלקים‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬בגלל‬
‫‪.‬שיתוף הפעולה הזה‬
‫השמאל הקיצוני האשכנזי מאשים את הספרדים בגזענות‬
‫נגד האשכנזים בגלל שהספרדים בסך הכול מאמינים‬
‫שהקהילה האשכנזית היא אחראית לאפליה הגזעית‬
‫שכוונה נגדם ונגד הפלסטינים‪ .‬זוהי בדיוק העמדה של‬
‫העולם המתקדם כלפי הלבנים בדרום אפריקה וכפלי‬
 ‫המתיישבים הצרפתים באלג'יריה לפני העצמאות‪.‬‬
‫הקהילה הבינלאומית קיבלה את העיקרון הזה לגבי‬
‫האחריות של העם הגרמני בעד המדיניות של העידן‬
‫הנאצי‪ .‬את העמדה הזו אי אפשר לכנות גזענות‪ .‬רמת‬
‫החיים הגבוהה של האשכנזים מיוסדת על ניצולם של‬
‫הפלסטינים והספרדים‪21.‬‬

‫תגובת הממסד‬

‫בעקבות הפגנות הפנתרים‪ ,‬הממשלה הרכיבה את ועדת‬

‫הורוביץ כדי לבחון את הבעיה‪ .‬תקציר הועדה היה לבחון‬
‫את העמדה הרשמית של הממשלה ש"רמת החינוך‬
‫הנמוכה של הספרדים גרמה להם להיות מופלים לרעה‪".‬‬
‫הועדה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הגיעה למסקנה ההפוכה‪ ,‬שהייתה‬
‫"ככל שרמת החינוך של הספרדים עולה הם נתקלים עוד‬
‫יותר באפליה" – זאת לאמור שהאינטלקטואלים הספרדים‬
‫חשופים לאפליה רבה יותר מאשר אחיהם עם תת‪-‬‬
‫חינוך‪ 22.‬זהו לאמתו של דבר הסוד של החרפת הפער‬
‫‪.‬הכלכלי והחינוכי בין שתי הקהילות‬
‫ועדת החקירה הוסיפה שרמת החיים של הספרדים ירדה‬
‫בין השנים ‪22 .1959-1969‬‬
‫בתחילת ‪ ,1972‬ד"ר כץ‪ ,‬מנכ"ל הביטוח הלאומי הישראלי‪,‬‬
‫פרסם מאמר בשם "מי ומה מונעים את צמצום הפער‬
‫החברתי?" ד"ר כץ סיכם שהביטוח הלאומי אינו מסוגל‬
‫לצמצם את הפער הכלכלי בין שתי הקהילות‪ ,‬שילדים‬
‫רבים ממשפחות גדולות (כמו הספרדים) אינם יכולים‬
‫להפיק תועלת מחינוך באוניברסיטה בגלל מצבם‬
‫הכלכלי‪ .‬רק ‪ 6‬אחוזים מן הילדים שהחלו את לימודיהם‬
 ‫בבית ספר יסודי ב‪ 1951/1952-‬סיימו את לימודיהם בבית‬
‫ה ספר התיכון בהצלחה‪ .‬בקהילה האשכנזית‪ ,‬השיעור הוא‬
‫‪ 35‬אחוזים‪ 24.‬ד"ר כץ אינו חושף כמה סטודנטים ספרדים‬
‫‪.‬התקבלו לאוניברסיטה העברית או לטכניון בחיפה‬
‫ב‪ 28-‬ביוני ‪,1973‬מעריב פרסם את הדו"ח של ועדת ראש‬
‫הממשלה לנוער שהתמודדה עם הקשיים החומריים‬
‫והנפשיים של מצבם‪ .‬הדו"ח הזכיר ש‪ 80-‬אחוז מן הנוער‬
‫השתייך למעמד הפועלים‪ ,‬וש‪ 92-‬אחוז מהם היו ספרדים‪.‬‬
‫‪:‬הקריטריונים שהשתמשו בהם במחקר היו כדלקמן‬
‫‪.‬הכנסה חודשית של ‪ 20$‬לנפש ‪1.‬‬
‫‪.‬תנאי דיור ירודים של ‪ 3‬או יותר נפשות לחדר ‪2.‬‬
‫‪.‬העדר השכלה אצל ההורים ‪3.‬‬

‫ראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬כאשר קיבלה את הפנתרים‬

‫השחורים‪ ,‬הכריזה‪" ,‬בעבר הם היו ילדים טובים‪ ,‬ואני‬
‫מקווה שכמה מהם ימשיכו להיות טובים‪ .‬אבל אני חוששת‬
‫שהשאר הם לא!"‪ 25‬זו היא הגישה הפטרנליסטית הקיימת‬
‫במדינה בכול הרמות‪ .‬אף אחד מהשירותים החברתיים‬
‫שסופקו לספרדים לא התנהל בכבוד‪ ,‬אלא במקום זה הם‬
‫סיפקו "מעשי צדקה לעזור לספרדים שיהיה להם יותר‬
‫טוב ממה שהיה להם במדינות ערב שמהם הם באו‪ ".‬אחד‬
‫מאמצעי השליטה הפסיכולוגית שהשתמשו בהם נגד‬
‫הספרדים הוא "פולחן המדינה" שבה הם משרתים את‬
‫‪.‬המדינה ולא ההיפך‬
‫הבה נחזור אל ד"ר כץ‪ ,‬שישב בראש הועדה הממשלתית‬
‫שהייתה מורכבת מ‪ 113-‬חברים כדי לבחון את בעיית‬
‫העוני ולא כללה בתוכה אף ספרדי בלתי‪-‬ממסדי‪ .‬הועדה‬
‫הרכיבה ‪ 14‬תת‪-‬ועדות‪ ,‬ולבסוף הגישה דו"ח ארוך עם‬
 ‫המלצותיהם‪ .‬לא הממשלה של גודלה מאיר‪ ,‬ולא אלה‬
‫שאחריה‪ ,‬עשו דבר כדי להפחית את האפליה‪ .‬ואף לא‬
‫ד"ר כץ בעצמו‪ ,‬שלאחר מכן הפך להיות שר העבודה‬
‫והרווחה בממשלת הליכוד ב‪26 .1980-‬‬
‫הסופר‪ ,‬מתי רונן‪ ,‬העיר על הדו"ח הזה‪" 27,‬הממשלה‬
‫פחדה מהתפשטות ארגון הפנתרים השחורים ברחבי‬
‫המדינה ולכן היא הקימה את ועדת כץ כדי לפייס את‬
‫המתונים בתנועת הפנתרים‪ ,‬ולשכנע אותם שהממשלה‬
‫נטלה על עצמה איזה שהיא פעולה לפתור את בעיותיהם‬
‫"‪.‬של הספרדים‬
‫‪:‬ועדת כץ הייתה מוסמכת ל‬
‫‪.‬להגדיר סוגיות הקשורות לנוער מקופח ‪1.‬‬
‫‪.‬לבחון את השירותים אשר מתמודדים עם הנוער וילדים ‪2.‬‬
‫‪.‬להביא המלצות על דרכים לשיפור מצבם ‪3.‬‬

‫הדו"ח שהוציאה ועדה זו הכיל ‪ 11‬נושאים שכיסו את כל‬

‫סניפי השירותים החברתיים וכלל ‪ 289‬המלצות‪ .‬אולם‬
‫הממשלה ביצעה רק חלק קטן מהן‪ .‬להלן כמה מן‬
‫‪:‬ההמלצות‬
‫יש לעשות מאמץ לצמצם את הפער בין שתי הקהילות ‪1.‬‬
‫בתחום הדיור‪ ,‬בריאות וחינוך‪ ,‬וכדומה‪ .‬הדו"ח הדגיש ש‪25-‬‬
‫אחוז מילדי המדינה חיים במצוקה בגלל חוסר ההשכלה‬
‫של הוריהם וגם צפיפות‪-‬יתר בבתיהם‪ .‬שיעור גבוה זה‬
‫מהווה סכנה לשווי המשקל החברתי ויכול מאוד לדחוף‬
‫את המגזר המקופח של האוכלוסייה לקחת צעדים‬
‫מהפכניים נגד הממסד‪ ,‬מאחר ש‪ 94-‬אחוז מהעניים הם‬
‫ספרדים שהאמינו שהאפליה הגזענית היא הסיבה לעוני‬
‫שלהם‪ .‬מתי רונן העיר על ההמלצות האלו שהממשלה‬
 ‫החליטה לשדרג את השירותים החברתיים ללא נתינת‬
‫עדיפות כלשהי לצרכיהם של העניים‪ .‬מכאן שכמה‬
‫אשכנזים יכלו להפיק תועלת מהפעולה הזו והפער‬
‫‪.‬החברתי בין הקהילות החמיר עוד יותר‬
‫יש להקים לשכה ממשלתית מיוחדת כדי שתטפל ‪2.‬‬
‫ברווחת העניים (קרי‪ ,‬הספרדים)‪ .‬אולם‪ ,‬הממשלה דחתה‬
‫את ההצעה הזאת ובמקום זה הקימה וועדות ייעוץ ללא כל‬
‫סמכות מבצעת‪ .‬הייתה אמונה רווחת שהממשלה נוקטת‬
‫‪.‬באמצעים קוסמטיים בלבד‬
‫הספרדים צריכים להשתתף בתוכניות הרווחה על‪-‬ידי ‪3.‬‬
‫פיצול סמכויות הממשלה‪ ,‬והענקת כוחות נרחבים לרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬מלבד זאת יש לאפשר להם להרכיב מנהיגויות‬
‫מקומיות‪ .‬רונן העיר שהממסד השולט תמיד ניסה לחזק‬
‫את הרשות המרכזית והתייחס בנחישות אל הספרדים‬
‫בצורה פטרנליסטית‪ ,‬והצדיק את זה בטענות שהתרבות‬
‫הספרדית היא גרועה ופחותה ושהתרבות הערבית שלהם‬
‫איננה יכולה להתמודד עם הדרישות של מדינה מודרנית‪.‬‬
‫‪.‬אולם הממשלה דחתה את ההצעה הזאת‬
‫יש להתמודד עם תודעת הציבור לשם "התלכדות ‪4.‬‬
‫חברתית" – זאת אומרת‪ ,‬יש להתנגד לדעות הגזעניות של‬
‫החברה האשכנזית‪( .‬אולם‪ ,‬מה שבעצם קרה הוא‬
‫שההשקפות הגזעניות על הספרדים והפלסטינים‬
‫השתרשו באופן מוצק יותר לאחר תחילת שנות השבעים‪).‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אנחנו יכולים לקבוע שרונן צדק‪ .‬הממשלה‬

‫האשכנזית לא ניסתה לפתור את בעיית הניגוד ההדדי של‬
‫שתי הקהילות‪ ,‬ורק ניסתה להכניע את ההתקוממויות‬
‫‪.‬העממיות של תנועת הפנתרים השחורים‬
 ‫בא בעת‪ ,‬העיתונאים הזרים היו שולחים דיווחים מפורטים‬
‫אודות התנגשויות הדמים בין הפנתרים השחורים וכוחות‬
‫הביטחון‪ .‬חוגים בינלאומיים קיבלו את הדיווחים הללו‬
‫במידה של ספקנות – "יהודים נלחמים ביהודים? גזענות‬
‫בתוך העם היהודי‪ ,‬בעצמו הקורבן של גזענות?" ציונות‬
‫העולם‪ ,‬שהצליחה להסוות את הבעיות האלה מאז סוף‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬התחילה להפעיל במהירות את מכונת‬
‫התעמולה שלה‪ ,‬שהיא אחת מן המשומנות ביותר בעולם‪,‬‬
‫לשכנע את דעת הקהל במערב שהגזענות איננה קיימת‬
‫בישראל ושהפער הכלכלי בין הקהילות היה כתוצאה מכך‬
‫שהספרדים נמצאים בפיגור רב מבחינה חינוכית מאחורי‬
‫האשכנזים שלהם יש הכשרה‪ ,‬ניסיון והם מאומנים‬
‫להתמודד עם הטכנולוגיה החדישה ביותר‪ .‬היא גם בחשה‬
‫בסיפור הישן שגם ישראל הייתה מוטרדת באותם קשיים‬
‫כמו העולם המערבי עם המהגרים שלהם מהעולם‬
‫‪.‬השלישי‬

‫הספרדים והליכוד‬

‫לאחר התפוררותם של הפנתרים השחורים ב‪,1977-‬‬

‫לספרדים הייתה רק דרך אחת להתפטר מהממסד הציוני‬
‫השולט כפי שהוא מיוצג על ידי מפלגת העבודה‪ ,‬והגוש‬
‫הפר למנטרי שלה‪ ,‬המערך‪ ,‬והיא להצביע עבור‬
‫האופוזיציה – לליכוד הימני תחת הנהגתו של מנחם בגין‪,‬‬
‫מנהיג מפלגת חירות‪ .‬ספרדים רבים אחזו בדעה של "אויבו‬
‫של אויבי חברי‪ ".‬מאותו הזמן‪ ,‬הספרדים החלו לרכוש יותר‬
‫השפעה במפלגת חירות‪ ,‬עד ועידת המפלגה של ‪1986‬‬
‫כאשר היו שם עימותים בין האינטרסים של הספרדים‬
 ‫‪.‬והאשכנזים הקשורים למנהיגי המפלגה‬
‫במכתב לפלסטין אלת'אורה‪ 28,‬נעים כדורי רובן דן‬
‫בנימוקים שהביאו את הספרדים להצביע לבגין ועל‬
‫העמדה הגוברת של הקהילה שלו בגוש הליכוד אשר‬
‫‪.‬הצליחה לסלק את מפלגת העבודה מהשלטון ב‪1977-‬‬
‫‪:‬הוא כותב‬
‫בגין התחיל כמנהיג של מפלגה קטנה‪ .‬לאחר ‪ 29‬שנים …‬
‫כמנהיג האופוזיציה למפלגת העבודה (מפא"י) הוא ניצח‬
‫‪:‬בבחירות ב‪ 1977-‬מהסיבות הבאות‬
‫הוא ניצל את המצוקה של הספרדים שנידונו על ידי ‪1.‬‬
‫ממשלת העבודה להיות "פרולטריאט"‪ ,‬לאחר שהיו בני‬
‫מעמד הביניים בארצות ערב ובפלסטינה לפני ההתיישבות‬
‫הציונית‪ .‬בגין הבטיח להם שוויון מוחלט‪ ,‬לא רק במדינה‬
‫‪.‬אלא גם במפלגה שלו‬
‫בגין עודד את פעילי המפלגה הספרדים שהיו להם ‪2.‬‬
‫תומכים מקומיים‪ .‬הוא סייע לבסס מנהיגות מקומית כמו זו‬
‫‪.‬של דוד לוי שהוביל את העניים מבית שאן‬
‫על ידי שהאמין בליברליזציה כלכלית ועודד את ההון ‪3.‬‬
‫במגזר הפרטי‪ ,‬בגין סייע לספרדים שסבלו מאפליה‬
‫גזענית במקומות העבודה של המדינה וההסתדרות‪,‬‬
‫להיטיב עם מצבם ולהפוך לחלק מהבורגנות הקטנה‪.‬‬
‫רבים הפכו בעלי מסעדות‪ ,‬או מוסך או בוטיק‪ .‬ובכך הוא‬
‫קשר אותם כלכלית למפלגה הימנית שלו‪ ,‬ובו זמנית‬
‫עובדים (ספרדים) רבים עברו לעבוד עבור המגזר הפרטי‬
‫מאחר שההתקדמות הייתה הרבה יותר קלה שם מאשר‬
‫‪.‬במפעלים של המדינה או של ההסתדרות‬
 ‫מאחר שתנאי העבודה במפעלים של המדינה ושל‬
‫ההסתדרות היו הרבה יותר טובים מאשר במגזר הפרטי‪,‬‬
‫התחרות בין האשכנזים והספרדים הייתה יותר אגרסיבית‪,‬‬
‫כאשר ההנהלות האשכנזיות נותנות יותר עדיפות לבני‬
‫מינם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הקידום עבור הספרדים במגזר הפרטי‬
‫היה הרבה יותר קל‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬הספרדים היו‪ ,‬ועדיין‬
‫הינם‪ ,‬חשופים לניצול הרבה יותר גרוע מידי הקיבוצים‬
‫‪.‬האשכנזים מאשר על ידי הסקטור הפרטי‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מחצית מכוח העבודה הספרדי עבר אל‬
‫תוך המגזר הפרטי‪ ,‬ונקשר באופן כלכלי למפלגת חרות‪.‬‬
‫אנליזה זו מפריכה את התעמולה אשר קובעת שהספרדים‬
‫‪.‬תמכו בחרות בגלל העוינות שלהם כלפי הערבים‬
‫כל זה מראה כיצד הספרדים רכשו השפעה בתנועת‬
‫החרות בכך שהם נהרו אל הועידה בכמויות גדולות‪.‬‬
‫התפתחות זו יכולה היטב להוביל לשליטתם המוחלטת על‬
‫המפלגה ועל הנהגתה בסיוע חבריהם הדרוזים והבדויים‬
‫‪.‬שבמפלגה‬
‫הסכנה הספרדית" החדירה בהדרגה פחד בליבם של "‬
‫המתיישבים האשכנזים ואנשי העסקים ושמיר הצליח‬
‫…להישאר בשלטון רק על ידי מניפולציה של הנתונים‬
‫‪.‬זו הייתה הסיבה להתפרקותה של ועידת המפלגה‬
‫ספרדים רבים האמינו שחרות תהפוך להיות המפלגה‬
‫הספרדית‪( ,‬למרות שמאזן הכוחות אוהד את המיעוט‬
‫האשכנזי העשיר יותר מאשר את הרוב העני)‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫המיעוט האשכנזי במפלגה הצליח למשוך אל שורותיו‬
‫‪.‬כמה ספרדים‪ ,‬כמו משה קצב ומאיר שיטרית‬
 ‫מכל מקום‪ 40 ,‬אחוז מהספרדים כיום מצביעים לעבודה‬
‫ולקבוצות שמאל קיצוניות‪29".‬‬
‫מאחר שהליכוד לא קיים את הבטחותיו מצבם של‬
‫הספרדים‪ ,‬והמגזר העני ביותר הפך לגרוע יותר כפי‬
‫שתואר בפרק התשיעי‪ ,‬הוא איבד קולות רבים בבחירות‬
‫של ‪ .1984‬אף אחת משתי המפלגות הגדולות לא הצליחה‬
‫להרכיב ממשלה‪ ,‬נגרם משבר פרלמנטארי אמיתי עד‬
‫שהאמריקאים הכריחו את שני הגושים להרכיב ממשלת‬
‫קואליציה‪ .‬מעתה ואילך הממשלה הייתה משותקת‪ ,‬מבלה‬
‫את רוב זמנה במריבות ורכילות‪ ,‬והובילה למשבר הנוכחי‬
‫‪(1990).‬‬

‫השפעת הפנתרים השחורים על הספרדים‬

‫תנועת הפנתרים השחורים עודדה את הספרדים לדון‬

‫בציבור על האפליה האתנית‪ ,‬לגנות אותה ולהיאבק נגדה‪.‬‬
‫היא גם סיפקה תמריץ פעיל לתחיית התרבות הספרדית‬
‫ודאגה להתפשטות של התמיכה עבור המאבק של‬
‫הפלסטינים‪ .‬בעבר‪ ,‬הציבור הספרדי היה פוחד לדון על‬
‫הבעיה באופן גלוי שכן הממסד השולט האשים כל מי‬
‫שהתלונן על אפליה גזעית‪ ,‬ב"הסתה"‪" ,‬קנאות" או "ניצול‬
‫המצוקה העדתית לאינטרסים האישיים שלו"‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות הוא האשים אותו במה שמכונה "הפרדת עם‬
‫מאוחד"‪ ,‬או שהוא לעג עליו שהוא סובל מתסביך נחיתות‪.‬‬
‫למעשה לממסד השולט היה‪ ,‬ועדייו יש‪ ,‬אימה מאנשים‬
‫כמו אליהו אלישר‪ ,‬דוד בן‪-‬הארוש ואחרים‪ ,‬אשר השיבו‬
‫מלחמה‪ .‬שירותי המודיעין הישראלי תמיד שמו את‬
‫הספרדים המותחים ביקורת על האפליה הגזעית תחת‬
 ‫‪.‬מעקב‬
‫לא כל אלו שהתחילו לדבר על הנושא הזה בציבור היו‬
‫"שוליים" או אנטי‪-‬ציונים – היו גם אנשים ששירתו את‬
‫הממסד הציוני‪ .‬ביניהם היה פרופסור יהודה ניני‪ ,‬ממוצא‬
‫תימני‪ ,‬שהיה מפקד במלחמת ‪ .1948‬מאוחר יותר הוא‬
‫התמנה למזכיר שר החינוך‪ ,‬זלמן ארן‪ ,‬ופרופסור לספרות‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬והשתתף בוועדות שונות‬
‫בתקשורת הציונית‪ .‬הזכרנו בפרק השני את הכתבות של‬
‫אודות היחס המתועב שהיה מנת חלקם של התימנים‬
‫בפלסטינה מידי המתיישבים האשכנזים‪ .‬באביב ‪1971‬‬
‫פרופסור יהודה ניני כתב מסה חשובה בשם "מחשבות על‬
‫חורבן בית המקדש השלישי‪ ".‬המחבר חוזה מראש‬
‫שחורבנה של מדינת ישראל יתחולל דרך האפליה‬
‫הגזענית נגד הספרדים‪ .‬ניני טוען שצריך היה ללכת ליהודי‬
‫תימן ו"לומר להם שהם מתו (ב‪ )1948-‬למען‬
‫האברמוביצ'ים ודומיהם; בניהם של חנוונים קטנים‪ ,‬סוחרי‬
‫בדים וספסרים הפכו לנסיכים השולטים בנו‪ .‬הממשלה‬
‫וההנהלה הם יהודים אשכנזים‪ .‬הנתונים מראים שבניהם‬
‫יש מעטים מארצות המזרח‪ ,‬אבל ראו היטב לאיזה‬
‫תפקידים הורידו אותם‪ .‬תמצאו אותם בתחתית הסולם‪ ,‬בין‬
‫"‪.‬המלצרים בבתי הקפה‪ ,‬הפקידים ומנהלים קטנים‬
‫ניני האשים שופטים ישראלים על היותם גזענים ורמאים‪:‬‬
‫"תן למזרחי לבצע את העברה הקטנה ביותר‪ ,‬אפילו אם‬
‫הוא זוכה‪ ,‬הוא נשלך למעצר‪ .‬תן לאשכנזי להפר את‬
‫החוק‪ ,‬עוצמים את העיניים על כך ואפילו מריעים לו‬
‫בציבור ואם חייבים להרשיע אותו הוא יכול "לשאוף"‬
‫"‪.‬לכלא פתוח‬
‫ניני מציג את האברמוביצ'ים (קרי‪ ,‬אשכנזים) כ"מוצצי‪-‬דם"‬
‫על גופתה של הקהילה הספרדית‪" :‬את אלה מארצות‬
‫האסלאם גירשו עם התנגדות אפסית מכול פינת אדמה‬
‫טובה שיכלה להיות מטרה לתכנית פיתוח כך ש"האחרים"‬
‫"‪.‬יוכלו לשגשג‬
‫ניני מנתץ את המיתוס של שיווין מוחלט בצבא‪ ,‬ואומר‬
‫ש"אין אלוף ספרדי אחד‪ ,‬וישנם מעט מאוד אלופי‪ -‬משנה‬
‫או סגני‪-‬אלופים‪ .‬בדרגה נמוכה מזו של סרן ישנם ‪ 10‬אחוז‬
‫ספרדים‪ .‬המקצועות הצבאיים האחרים כמו טייסים‬
‫ומומחים מאוישים על ידי הקיבוצניקים ומהגרים מהמערב‪.‬‬
‫החיילים שצריכים לבשל‪ ,‬לנקות ושירותים אחרים הם‬
‫כולם ספרדים‪ ,‬האחרונים הללו שונאים את תפקידיהם‬
‫הצבאיים ולעיתים מכים את מפקדיהם האשכנזים‪.‬‬
‫ביחידות מסוימות תמצאו ששליש‪ ,‬או מחצית‪ ,‬מן החיילים‬
‫"‪.‬ריצו תקופות מעצר בכלא על אי ציות ואלימות‬
‫יש לציין שהמחקר של ניני לא פורסם בעיתונות האנטי‬
‫ממשלתית‪ ,‬אלא בשדמות‪ ,‬כתב‪-‬העת של התנועה‬
‫הקיבוצית‪ 30.‬המסה עוררה זעקה‪ .‬לא היה קל להסתער‬
‫ברשעות על ניני כי הוא לא היה "שולי" או "סוכן‬
‫ממוסקבה"‪ .‬כתב‪-‬העת שפרסם את המאמר שלו היה‬
‫דבר‪-‬דפוס ממסדי ולכן הארץ החליט שניני היה יותר גרוע‬
‫ממצפן (קרי‪ ,‬השמאל הקיצוני)‪31.‬‬

‫תחייה תרבותית‬

‫ההתעוררות של הפנתרים חפפה להתפתחות חברתית‬

‫אשר הובילה לשינויים רדיקלים בעמדותיהם של‬
‫הספרדים כלפי השליטים האשכנזים ותרבותם‪ .‬עד אז‪,‬‬
 ‫עמדת הספרדים הייתה בעלת אופי של פחד‪ ,‬היסוס‬
‫ובושה לגבי התרבות וההיסטוריה שלהם‪ .‬הפחד היה‬
‫כתוצאה מאגרוף הברזל של הממשלה שהשתמשה בנשק‬
‫הפיטורים כשיטה מחמירה נגד כל ספרדי שהרים את קולו‬
‫במחאה‪ .‬השליטה של המפלגה השולטת (מפא"י או‬
‫עבודה) בספרדים הייתה טוטלית כי המפלגה שלטה על‬
‫הממשלה‪ ,‬על מנגנוני הממשלה‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪,‬‬
‫הסוכנות היהודית והמפעלים ועל הפרויקטים הכלכליים‬
‫של ההסתדרות‪ .‬ההיסוס היה כתוצאה מהפירורים שזרקו‬
‫הרשויות לאלה ששתקו‪ ,‬והספרדים הפגינו בושה כלפי‬
‫התרבות שלהם כי התקשורת האשכנזית השולטת‬
‫ומערכת החינוך‪ ,‬הספרות‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬וכדומה הצליחו‬
‫להתנות את הדור החדש להאמין שהתרבות הספרדית‬
‫היא "פרימיטיבית‪ ,‬מפגרת וברברית"‪ .‬כיום עוז רוחם החל‬
‫להופיע מחדש‪ ,‬לא רק בגלל הופעתם של הפנתרים‬
‫השחורים‪ ,‬אלא היו התפתחויות אחרות גם כן שחיזקו את‬
‫‪.‬זהותם‬
‫העלייה בשיעור הספרדים – לדוגמא‪ ,‬מ‪ 30-‬אחוזים ב‪1948-‬‬
‫ל‪ 65-‬אחוזים ב‪ – 1971-‬הייתה הזרז בתהליך זה‪ .‬היכן שהם‬
‫היו‪ ,‬בשדות‪ ,‬במפעלים או בבתי הקפה‪ ,‬הם החלו לראות‬
‫שהם מוקפים בבני הקהילה של עצמם‪ ,‬הם שמעו ערבית‬
‫מדוברת‪ ,‬והם התחילו לגלות את המסורות המשותפות‬
‫שלהם שוב‪ ,‬למרות שהם היו ממדינות מוצא שונות‪ .‬הם‬
‫התחילו להיות מודעים במידה הולכת וגוברת שהתרבות‬
‫האשכנזית‪/‬אמריקאית שנכפתה על המדינה היא זו‬
‫שלחצה חלק מהם אל הפשע‪ ,‬הזנות‪ ,‬לפשיטת רגל‬
‫תרבותית‪ ,‬שחיתות ולהתפרקות משפחותיהם‪ .‬הם החליטו‬
 ‫שהתרבות הספרדית שלהם הייתה יותר טובה מהתרבות‬
‫של המדינה הציונית והם החלו לחוש גאים בה וניסו‬
‫להחיותה‪ .‬עמדתם הנחותה בחברה האשכנזית רק הגבירה‬
‫בהם את התודעה על העמדה המכובדת שאחזו בה‬
‫בחברה הערבית‪ ,‬בבגדאד‪ ,‬בקהיר‪ ,‬בירות ודמשק‪,‬‬
‫‪.‬וכדומה‪ .‬הם הבינו שהציונים הוליכו אותם שולל‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬מרבית הספרדים היו מהגרים מהעולם‬
‫הערבי שלא הבינו עברית או את כל הפרטים הקטנים של‬
‫הממשלה‪ .‬אחדים מהם נצמדו להנחת היסוד הכוזבת‬
‫שישראל הייתה מדינת המשיח הנכסף שעומד להתרחש‬
‫להציל את היהודים ואת האנושות מאי הצדק… עם שנות‬
‫השבעים מרביתם היו ילידי ישראל ומחונכים‪ .‬הם יכלו‬
‫לדבר את שפת המשטר‪ ,‬והבינו את התרמיות והחמסנות‬
‫של שליטיהם והתחילו לבוז לתמימות ולחולשה של‬
‫‪.‬הוריהם‪ .‬הם התחילו למרוד‬
‫הייתה סיבה נוספת‪ :‬בשנות החמישים‪ ,‬האבטלה הייתה‬
‫נפוצה בקרב הספרדים ואילצה אותם לצייתנות – מדינת‬
‫הרווחה לא הייתה קיימת‪ .‬אלה שלא עבדו היו בסכנת‬
‫מוות מרעב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשנות השבעים הכלכלה הייתה‬
‫במצב טוב יותר‪ ,‬האבטלה ירדה והמגזר הפרטי התרחב‬
‫ולא היה בשליטת המפלגה השולטת‪ .‬ספרדים רבים עזבו‬
‫את המגזר הציבורי ואת המגזר של ההסתדרות והצטרפו‬
‫למגזר הפרטי‪ ,.‬בעיקר לבורגנות הקטנה – פושטים מעל‬
‫עצמם את האימה הקודמת הנמצאת בכל המקומות בו‬
‫‪.‬זמנית של אבטלה ופיטורים‬
‫מצד שני‪ ,‬הממשלה האשכנזית השתמשה בספרדים‬
‫כחיילים בקו החזית שהסתיים באובדן משמעותי של חיים‬
 ‫ובטיפוח השתמטות שיטתית מהשירות הצבאי‪ .‬באזורי‬
‫שכונות העוני רוב הצעירים סירבו להתגייס לצבא‪ .‬ישנם‬
‫אזורים של "אין סיכוי" לרשויות הצבאיות‪ ,‬אשר מכנים את‬
‫התופעה הזאת "ליקוי חברתי" ( נוסף לטענות שלהם שהם‬
‫"מכורים לסמים" ו"עבריינים" או "משוגעים")‪ .‬הם הנפיקו‬
‫תעודה המציינת שמי שנושא אותה הוא "פטור" מהשירות‬
‫הצבאי תחת סעיף ‪ .24‬אלה שמחזיקים בהם מתרברבים‬
‫שהם שייכים ל"יחידת קומנדו ‪ ."24‬מרבית אלה שהצטרפו‬
‫לצבא נראים טיפשים והיו למטרה לבדיחות ונושא ללעג‬
‫‪.‬בשכונות‬
‫העיתונאי שלום כהן (מ‪-‬העולם הזה) שאל את אחד‬
‫הנערים אם הוא היה רוצה להתגייס לצבא‪ .‬הוא השיב‪,‬‬
‫"אני?‪ ,‬לשרת את הצבא שלהם! אין סיכוי‪ .‬כשהם זימנו‬
‫אותי לבדיקות הרפואיות‪ ,‬מלאתי את עצמי בסמים‪ ,‬והם‬
‫שלחו אותי לפסיכיאטר וקיבלתי את הניירות חתומים‬
‫בסעיף ‪ .24‬אני צריך להיות פרייר אמיתי כדי לזרוק שלוש‬
‫שנים מהחיים שלי בלי לעשות כלום‪ ".‬העיתונאי הוסיף‬
‫שהנוער הזה חי בפרדס‪-‬כץ ששם אלה הפטורים מהצבא‬
‫מהווים יותר מ‪ 50-‬אחוזים‪32.‬‬
‫בתחום התרבות‪ ,‬הספרדים התחילו להראות עניין ציבורי‬
‫בפיוט הערבי והמוסיקה‪ .‬קודם הם היו מאזינים לתחנות‬
‫רדיו ערביות בסתר למחצה‪ ,‬עתה הם החלו להתחבר‬
‫לרדיו ולטלביזיה של המדינות הערביות בגלוי‪ ,‬כשהם‬
‫משליכים את הכפפה לסלידת האשכנזים למה שהם‬
‫מכנים מוסיקה ערבית "פרימיטיבית"‪ .‬הם התחילו להרכיב‬
‫להקות מוסיקה וריקוד ערביים והקימו תעשייה של קלטות‬
‫וידיאו כדי למלא את החסר המוחלט כמעט של מוסיקה‬
 ‫וסרטים ערביים בתקשורת הישראלית‪ ,‬אשר שידרה רק‬
‫חצי שעה בשבוע של "תוכניות אתניות"‪ ,‬כאילו‬
‫‪.‬שהספרדים היו מיעוט קטן‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הם התחילו למתוח ביקורת על תוכניות‬
‫הלימודים בבתי הספר על כך שהם מכסים רק תרבות‬
‫אשכנזית והיסטוריה ועל כך שהם מתארים את הספרדים‬
‫שם היו פרימיטיביים שבאו ישר מן המדבר – עד‬
‫שהמתיישבים "תרבתו" אותם‪ .‬תוכנית הלימודים לא כללה‬
‫שום אזכור על ההיסטוריה הספרדית‪ ,‬בגלל שהיא הייתה‬
‫חלק מההיסטוריה הערבית‪ ,‬וההיסטוריה של הפלסטינים‬
‫נלמדה רק בדרך בהתאם לדעותיהם של הציונים‪ .‬זאת‬
‫לאמור שהיא נלמדה עד לנפילת המדינה היהודית בשנת‬
‫‪ 70‬לפני הספירה ואז התחילו לעסוק בזה שוב עם‬
‫ההתיישבות הציונית בסוף המאה שעברה – כאילו‬
‫שפלסטינה הייתה ריקה במשך ‪ 2,000‬שנה עד שהמהגרים‬
‫האשכנזים גילו אותה והחילו לשתול עצים‪ ,‬לנקז את‬
‫‪".‬הביצות‪ ,‬ו"להפריח את השממה‬
‫בצרפת‪ ,‬ספרדים אינטלקטואלים התמסרו ללימוד‬
‫ההיסטוריה שלהם ופרסומה‪ .‬חיים זעפרני‪ ,‬קבע "אנחנו‬
‫עדים עתה להתעוררות התודעה הספרדית… תודעה‬
‫הנותנת תנופה להתפתחותה של קבוצה אתנית‪ ,‬תרבות‬
‫שהיא שונה מהתרבות האחרת‪ ,‬קבוצות אתניות ומשכילות‬
‫המהוות את העולם היהודי… התחלנו לגלות מחדש את‬
‫התרבות וההיסטוריה שירשנו מתור‪-‬הזהב של שיתוף‬
‫הפעולה היהודי‪-‬ערבי שהתרחש במזרח‪-‬התיכון‪33".‬‬
‫פרופסור זעפרני המשיך "המחקרים שלנו במחשבה‬
‫היהודית בצפון אפריקה הושלמו‪ .‬הממצאים שלנו מראים‪,‬‬
 ‫וימשיכו להראות‪ ,‬את מסירותם המתמדת של יהודי‬
‫הארצות הללו להניב עבודות מעולות בתחומי‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬המשפט‪ ,‬שירה‪ ,‬ספרות‪ ,‬פרשנות‪ ,‬דרשות‪,‬‬
‫ואוסף של פולקלור בעל‪-‬פה שנכתבו בניבים עבריים שהיו‬
‫תערובת של עברית‪ ,‬ערבית וברברית‪34".‬‬
‫משכילים ספרדים התגאו בסובלנות של היהדות שלהם‬
‫(שהושפעה ללא ספק מהסובלנות האסלאמית)‪,‬‬
‫בהשוואה לטקסים הפולחניים של האשכנזים שהם הרבה‬
‫‪.‬יותר מחמירים ודוגמאטיים יותר‬
‫נעים חלאשי‪ ,‬ממוצא עיראקי‪ ,‬ציין ש"הספרדים הם חלק‬
‫מתרבות ערבית‪ .‬יש להם מסורות משותפות‪ ,‬הם מכבדים‬
‫את המורה ואת האב‪ ,‬הם מכבדים את מסגרת המשפחה‪,‬‬
‫שואפים לחינוך ילדיהם‪ ,‬אוכלים את אותו האוכל‪ ,‬ושומעים‬
‫את אותה המוזיקה‪ .‬עשירים ועניים גם יחד מעדיפים את‬
‫המוזיקה של פריד אל‪-‬אטרש על זו של ואגנר‪ .‬צ'ארלי‬
‫ביטון ועמיתיו מבטיחים להקים לתחייה את התרבות‬
‫הספרדית‪ ,‬שמדכאים והורסים אותה‪ .‬ישראל אינה ראויה‬
‫להמשיך כמדינה מערבית זרה פה במזרח‪" .‬חלאשי הוסיף‪,‬‬
‫שכשהוא ניסה להגן על הספרדים במעברות‪ ,‬הממסד‬
‫איים להפוך אותו לפועל פשוט‪ .‬אולם‪ ,‬הוא סירב לעשות‬
‫דבר מלבד לנצור את כבודו האנושי‪ ,‬ואת תרבותו‬
‫כעיראקי‪ ,‬בכל מחיר‪" .‬פעם אחת שר המשטרה הוזמן‬
‫לרמת‪-‬גן‪ ,‬עיר קטנה על יד תל‪-‬אביב שהאוכלוסייה שלה‬
‫היא ‪ 25‬אחוז עיראקים‪ ,‬לדון בענייני חוץ וביטחון‪ .‬הזמנות‬
‫נשלחו לכל העיראקים‪ ,‬כולל סגן ראש העיר‪ 600 .‬איש‬
‫נוכחו באסיפה‪ ,‬אבל היו שם רק ‪ 16‬עיראקים‪ .‬השאר היו‬
‫פנסיונרים אשכנזים‪ .‬כאשר השר שאל מדוע העיראקים‬
 ‫נמנעו להגיע‪ ,‬אמרו לו שיש קונצרט של אום‪-‬כלתום‬
‫"‪.‬בטלביזיה‬
‫חלאשי זוקף את התפשטות הזנות בקרב נערות הספרדים‬
‫בישראל להריסתה של התרבות הספרדית והשלטת‬
‫התרבות המערבית‪ .‬הוא דיבר על האופטימיות שלו‬
‫שהתרבות המזרח‪-‬תיכונית בסופו של דבר תגבר למרות‬
‫הקשיים‪ .‬הוא אמר שבמקום הסיקור המרושל של‬
‫ההיסטוריה של יהודי עיראק וצפון אפריקה שכך מלמדים‬
‫עתה בבתי הספר‪ ,‬ילמדו את התלמידים לעומק על‬
‫האוניברסיטאות העתיקות בעיראק כמו סורא ופומבדיטה‪.‬‬
‫הוא הוסיף שהמורים האשכנזים טוענים שאלה היו רק‬
‫ישיבות דתיות בעוד שלמעשה הם לימדו מגוון נרחב של‬
‫נושאים‪35.‬‬
‫בתחום השירה‪ ,‬שלמה בר‪ ,‬ממוצא מרוקאי‪ ,‬הרכיב קבוצה‬
‫בשם "להקת הברירה הטבעית" שהתקבלה בהתלהבות‬
‫על ידי הציבור הנוסטלגי הספרדי‪ .‬בר הצהיר שיהודי‬
‫מרוקו מעולם לא סבלו מדיכוי במרוקו‪ .‬יהודים ומוסלמים‬
‫חיו בדו‪-‬קיום כל כך קרוב שם‪ ,‬שהמוסלמים התפללו על‬
‫קברי הצדיקים היהודים‪ .‬בר הוסיף שהוא רצה ללמד את‬
‫בנו ערבית כדי שהוא יוכל להסתדר עם שכניו‬
‫הפלסטינים‪36.‬‬
‫בין רשמי‪-‬הקול שהופצו על גבי קלטות היו שיריו של‬
‫מוחמד עבד אל‪-‬וואהב‪ ,‬אום כלתום‪ ,‬פריד אל‪-‬אטרש‪,‬‬
‫אסמהאן ונזם אל‪-‬גאזאלי‪ 37.‬ציבור עיראקי להוט קיבל‬
‫בשקיקה קלטות של מילו חממה‪ ,‬ושל הזמר העיראקי‪,‬‬
‫‪.‬מורד סלמן בסון‪ ,‬שהקליט והוציא את שיריו מחדש‬
‫מספר אינטלקטואלים התחילו לכתוב את זיכרונותיהם על‬
 ‫החיים בארצות ערב‪ .‬בגלל אווירת ההדחקה התרבותית‪,‬‬
‫מרבית העבודות האלה מתפרסמות בעברית‪ .‬מבין‬
‫הספרים הידועים הטובים ביותר בית בבגדאד של יצחק‬
‫בר‪-‬משה‪ ,‬שבו הוא מתאר את היחסים החמים שהתקיימו‬
‫בין היהודים‪ ,‬הנוצרים והמוסלמים בעיראק‪ .‬י‪ .‬קוג'מן‬
‫פרסם את ספרו רב הערך‪ ,‬מוסיקה קלסית בת ימינו‬
‫בערבית ב‪ ACT -‬בעיראק‪ ,‬שיצא לאור בלונדון על ידי‬
‫‪ .1978‬עיזת ששון מועלם פרסם את זיכרונותיהם של‬
‫משפחתו בספר שנקרא על נהרות בבל ב‪1980-‬‬
‫(בערבית)‪ .‬ניסים רג'ואן כתב את יהודי עיראק באנגלית‬
‫‪.‬והוצא לאור על ידי ווידנפלד וניקולסון‬
‫מבין המשכילים הידועים הטובים ביותר שלא ויתר על‬
‫שפת האם שלו‪ ,‬והיא הערבית‪ ,‬הוא סמיר נקש‪ .‬ב‪ 28-‬ביוני‬
‫‪ 1986‬פלסטין אלת'אורה פירסם מאמר שלו שבו הוא‬
‫מגנה את האופן השרירותי שבו הוא נעקר מעיראק והוא‬
‫הסביר מדוע הוא נצר את השימוש בערבית כך‪38:‬‬
‫השפה היא אמצעי התקשורת החשוב ביותר בין בני‪"-‬‬
‫אדם‪ .‬התקשורת היא היעד הבסיסי של הסופר‪ .‬השפה‬
‫היא חומר הגלם וכוח ההבעה והאנרגיה של הסופר הם‬
‫‪.‬ביחס לתפיסה שלו את חומר הגלם‬
‫ערבית היא שפתי הראשונה‪ .‬המילים הראשונות "‬
‫שדיברתי היו בערבית‪ .‬היא שפתי הטבעית ותמיד אהבתי‬
‫אותה‪ .‬יש לי תשוקה רבה אליה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הערבית ידועה‬
‫היטב ביופייה ועושרה‪ .‬עברית‪ ,‬שהייתה שפה מתה במשך‬
‫אלפי שנים עד שהיא קמה לתחייה לאחרונה ממש‪ ,‬איננה‬
‫פשוט יכולה להשתוות איתה במונחים של עושר או יופי‬
‫‪.‬מוחלט‬
 ‫בעיראק המודרנית‪ ,‬מספר משוררים וסופרים מן "‬
‫הבולטים ביותר היו יהודים‪ .‬מחקרים בהתפתחות השירה‬
‫והספרות העיראקית העכשווית החליטו שהסיפר הקצר‬
‫הראשון נכתב בשנות העשרים על ידי נער יהודי – מורד‬
‫מיכאל (שנפטר לאחרונה בישראל)‪ .‬סופרים ומשוררים‬
‫עיראקים‪/‬יהודים אלה המשיכו לכתוב בערבית בישראל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ישנם אלה שהמשיכו להביע את הפתעתם‬
‫לעובדה שאני כותב בערבית למרות שעזבתי את עיראק‬
‫כשהייתי בגיל ‪ 12‬שנה… מספר אנשים סירבו להכיר‬
‫בעובדה שיש לי סיבות אישיות ואמנותיות לכתיבה שלי‬
‫‪.‬בערבית ופשוט ראו בזה "תסביך" שיש לי‬
‫כל הבעיות‪ ,‬שאני ומשפחתי עברנו לאחר השואה של "‬
‫העקירה מעיראק וההשתלה כאן‪ ,‬הפכו אותי נוסטלגי‬
‫יותר‪ .‬אהבתי לערבית הוכפלה ועשיתי מאמץ לקלוט כל‬
‫מילה בערבית הקלאסית והמדוברת שנתקלתי בה‪ .‬מעולם‬
‫לא הפכתי להיות נטמע בארץ הזו‪ .‬אדרבא‪ ,‬התנגדתי לכל‬
‫דבר "ישראלי"‪ ,‬ואני‪ ,‬כמו אנשים רבים ממוצא עיראקי‪,‬‬
‫עדיין חושב את עצמי עיראקי‪ .‬זו היא האמת‪ ,‬למרות‬
‫"‪.‬שמספר אנשים מנסים להכחיש אותה‬
‫איך שלא יהיה‪ ,‬הספרדים נעדרו את היכולת להחיות את‬
‫האמנות והאומנות הערבית‪-‬אסלאמית שלהם והמיומנויות‬
‫שלהם מתו יחד איתם‪ .‬רק חלק קטן מהעבודות שלהם‬
‫‪.‬מצאו את דרכם למוזיאונים הישראליים‬

‫הופעתן של תנועות מחאה אחרות‬

‫מאז המנדט הבריטי‪ ,‬כל המפלגות הציוניות הקימו סניפים‬

‫מיוחדים עבור הספרדים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לשכה לענייני ספרדים‬
 ‫במסגרת המפלגה‪ .‬למעשה מטרת הלשכה הייתה לחזר‬
‫אחרי קולות הספרדים בבחירות הפרלמנטאריות‬
‫והמקומיות‪ ,‬פקידי הלשכה קיבלו משכורת ותפקידיהם‬
‫כללו נתינת שוחד‪ ,‬להטיל אימה ונתינת חסות‪ .‬שיטות‬
‫אלה עדיין מופעלות‪ .‬כשהביאו את נעים חלאשי לתל‪-‬‬
‫אביב ב‪ 1951-‬לעבוד באל‪-‬מירסאד (העיתון בערבית של‬
‫מפלגת השמאל מפ"ם)‪ ,‬שלחו אותו למטה המפלגה ושם‬
‫אמרו לו לגשת לחדר מספר ‪ .8‬היה שם שלט "לשכת‬
‫הספרדים והתימנים"‪ ,‬ועל יד השירותים ו"המדור הערבי"‪.‬‬
‫הוא היה המום‪ .‬כשביקשו ממנו להיכנס‪ ,‬הוא ענה "לא‪.‬‬
‫אני הולך הביתה‪ .‬יש לי שלשול‪ ,‬אולי מחר…" חלאשי‬
‫תיאר אסיפת ספרדים שנערכה במפ"ם תחת הדגל "למען‬
‫סוציאליזם וציונות ולמען אחוות העם"‪ .‬המנהיגים‬
‫האשכנזים נאמו נאומים באריכות מדהימה‪ .‬הוא ביקש‬
‫להרשות לו לומר מילה והם השתיקו אותו‪ .‬לבסוף הותירו‬
‫לו לדבר חמש דקות‪ .‬הוא נשא את דבריו אל ראש‬
‫המפלגה‪ ,‬מאיר יערי‪" :‬אנחנו לא רוצים מחלקה מיוחדת‬
‫עבור הספרדים והתימנים‪ ,‬אנחנו לא רוצים "מחלקת‬
‫שחורים"‪ ".‬מאיר יערי סירב לתמוך בקליטת הספרדים‬
‫והתימנים אל תוך הגוף המרכזי של המפלגה‪ ,‬אז נעים זרק‬
‫את כרטיס המפלגה שלו ועזב את האסיפה‪ .‬המחלקה‬
‫בוטלה רק כעבור עשר שנים‪" .‬הויכוח שלי עם המנהיגים‬
‫הללו הוא לא חדש‪ ",‬נעים הוסיף‪" ,‬ידעתי איך הם‬
‫מתנהגים במשך הרבה זמן‪ .‬במפלגת מפא"י (העבודה) גם‬
‫יש מחלקה מיוחדת לספרדים – גם על יד השירותים‪ ,‬אבל‬
‫מספר החדר שונה!"‪39‬‬
‫עזרא סופר כתב על סוכני המפלגה הציונית בחברה‬
 ‫הספרדית בהארץ ב‪ 22-‬במאי ‪ " .1981‬בעבר אנשים נהגו‬
‫להתפאר בסוסים הגזעים שלהם אבל עכשיו מנהיגי‬
‫המפלגה מתחרים על הספרדים‪ .‬מנחם בגין שיכנע את‬
‫דוד לוי‪ ,‬למשה דיין היה את בן‪-‬פורת ואת שמעון פרס‬
‫שהשתמשו בשושנה ארבלי‪ .‬עוד מעט הם יתחילו‬
‫להשתוות לערכים היחסיים של "הנתינים" המאולפים‬
‫"‪.‬שלהם‬
‫מול הרקע הזה‪ ,‬גבריאל בן‪-‬שמחון (ממוצא מרוקאי) אמר‬
‫לכתב הארץ ב‪ 28-‬במאי ‪ 1980‬ש"הספרדים הבינו‬
‫שהממשלה הזאת איננה מייצגת אותם… הם חייבים ליצור‬
‫אופוזיציה מאורגנת‪ ,‬כוח שמוכן להיאבק – כוח שלפי‬
‫הצדק והיושר הוא שלהם‪( ".‬ראה פרק שביעי על המאמר‬
‫המדויק‪).‬‬
‫התהוות הפנתרים השחורים הביאה בעקבותיה אירגוני‬
‫נוער ספרדיים שמגמתם הייתה לשפר את התנאים דרך‬
‫אמצעים חיוביים‪ ,‬ולא דרך התקוממות עממית‪ .‬החשובים‬
‫ביותר מבין הארגונים הללו היו עודד‪ ,‬אוהלים‪ ,‬אל"ה‪,‬‬
‫‪.‬שחה"ק והחזית המזרחית‬

‫עודד‬

‫תנועה זו נולדה באוניברסיטאות הישראליות‪ .‬היא האמינה‬

‫בפעילות חיובית לשיפור מצבה של הקהילה הספרדית‪,‬‬
‫כמו סיוע לתלמידים חלשים בלימודיהם‪ .‬היא גם שאפה‬
‫להעלות את רמת התודעה החברתית ואת חופש הפעולה‬
‫של הספרדים כך שהם יוכלו לפתור את הבעיות שלהם‬
‫בעצמם במקום לחכות לאשכנזים הפרוגרסיביים לבוא‬
‫‪.‬לעזרתם‬
 ‫אי אפשר להכחיש שהאשכנזים מילאו לרוויה את‬
‫הספרדים בתסביך נחיתות‪ .‬ההשתייכות לעודד אומרת על‬
‫מנת להיפטר מתסביך זה הם חייבים לסייע לקהילה‬
‫שלהם ולהוכיח שהם שיחררו עצמם מהשלטה פסיכולוגית‬
‫‪.‬זו ושהם יכולים להצליח באופן עצמאי בחברה חדשה‬
‫היות וקהילה זו תמיד הייתה אוטונומית בחסות השלטון‬
‫האסלאמי והעותומאני‪ ,‬הייתה להם חובת הפרט לשרת‬
‫את הקהילה שלהם‪ .‬אוטונומיה זו נהרסה במדינת ישראל‪,‬‬
‫ואלה שרוצים לעבוד למען הקהילה שלהם אמרו להם‬
‫"תשאירו אז זה לממשלה או לסוכנות היהודית‪ ",‬או "אתם‬
‫קנאים ומשסעים את אחדות העם היהודי"‪ .‬וכך הקהילה‬
‫הספרדית‪ ,‬בעיקר העניים‪ ,‬נותרו בידי חסדיהם של אלה‬
‫שבשלטון – האשכנזים‪ .‬כאשר העניינים החמירו‪ ,‬הם‬
‫מתחו ביקורת על הממשלה והסוכנות היהודית‪ ,‬אבל הם‬
‫לא עשו דבר מכיוון שהמדינה גרמה להם לשכוח איך‬
‫לפעול למען הקהילה והכשירה אותם דרך התקשורת‬
‫להאמין שהם‪ ,‬והערבים ככלל‪ ,‬נעדרים את היכולת לבצע‬
‫פעולה חברתית או לשתף פעולה ביניהם‪ ,‬מפני שם סבלו‬
‫מהפרטנות והשחיתות שהייתה קיימת בתקופה‬
‫העותומאנית‪ .‬כמובן שזו היא נקודת הראות שממנה עודד‬
‫‪.‬ניסתה לשחרר אנשים‬
‫עודד גם עודדה קבוצות "חילופי‪-‬עזרה" לעבוד עם‬
‫תלמידים שהיו חלשים בבית הספר‪ ,‬לארגן חופשות קיץ‬
‫לילדי הספרדים‪ ,‬ולערוך קורסי הכנה לתלמידים חדשים‪.‬‬
‫היא עודדה פעילות פוליטית ברמת האוניברסיטה‪,‬‬
‫‪.‬והפעילות שלה התפשטה בכל המדינה‬
‫בהתחלה לרשויות הייתה הסתייגות מהארגון אבל לאחר‬
 ‫מכן הפכו להיות עוינים והפסיקו את כל הסיוע הכספי‬
‫משתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬בגלל שהתנועה סייעה לקהילה‬
‫לעבוד באופן עצמאי מן הממסד‪ ,‬ושנית בגלל שהתנועה‬
‫‪".‬הואשמה ב"פעילות פוליטית‬
‫הארגון כן מודה שהפעילות שלו יכולה להיות מתנשאת‬
‫במידה מסוימת באופן שבו הסיוע ניתן על ידי‬
‫אינטלקטואלים לציבור‪ ,‬אבל הציבור הספרדי הגיע למצב‬
‫כזה של התבזות שהארגון היה צריך להתאים אישית את‬
‫הסיוע שהוא הציע להם‪ .‬הארגון מקווה‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬שעל‬
‫ידי סיוע למקופחים לייצב את עצמם כהלכה ולהשיג‬
‫עמדות בתוך הממסד השולט‪ ,‬אותם אנשים יהיו מסוגלים‬
‫אולי לשנות את מדיניות הממשלה כלפי הקהילה שלהם‬
‫באמצעות לחץ מוסרי ועל ידי הסתת האופוזיציה – לא נגד‬
‫‪.‬הקהילה האשכנזית‪ ,‬אלא נגד התנאים הקיימים במדינה‬
‫נקודות החולשה של עודד ניכרים היטב וניתן לסכם אותם‬
‫‪:‬כך‬
‫תלות במימון ממשלתי משמעותו שהממשלה יכולה ‪1.‬‬
‫להרוס את הארגון מתי שהיא רוצה‪ .‬הממסד השולט הוא‬
‫שיצר את המבנה החברתי‪ ,‬ולכן זו היא נאיביות פוליטית‬
‫‪.‬לדרוש את סיוע הממשלה להרוס אותו‬
‫הגישה הפטרנליסטית כלפי הציבור‪ :‬אם תנועת עודד ‪2.‬‬
‫האמינה בפעולה עצמאית היא הייתה מצטרפת לתנועת‬
‫הפנתרים השחורים‪ ,‬ו‪/‬או הייתה עובדת ברמה השורשית‬
‫של העניין‪ .‬הדרך להתעמת עם הבעיות צריכה להיות‬
‫בשביל האינטלקטואלים והעובדים להתאחד במאבק‬
‫‪.‬שלהם‬
‫אם הספרדים הם הקורבנות של המדינה הציונית‪3. ,‬‬
 ‫מדוע התנועה מתעקשת על רעיון התמיכה בציונות‬
‫ובמדינת ישראל? זה מעלה זיכרונות על עמדת הפלגה‬
‫הקומוניסטית שהצהירה "אנחנו נגד הציונות‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫תומכים במדינת ישראל" על אף שמדינת ישראל עם‬
‫מוסדותיה ומדיניותיה היא ההתגלמות האמיתית של‬
‫‪.‬הציונות‬
‫אנשי עודד הוכיחו את תמימותם הפוליטית כאשר הם‬
‫הצטרפו למפ"ם במשך שנתיים‪ .‬נשואים אלה הסתיימו‬
‫בכישלון בגלל שמפ"ם היא מפלגה ציונית קולוניאליסטית‬
‫שהקיבוצים שלה ניצלו את הספרדים‪ .‬מפ"ם רצתה‬
‫להשתמש בעודד כראש‪-‬גשר לשלוט בקהילה הספרדית‪,‬‬
‫בעיקר כדי לזכות קולות בבחירות‪ ,‬אבל היא סירבה‬
‫להעניק תפקידים משמעותיים כלשהם לאנשי עודד‬
‫במנגנ וני מנהיגות המפלגה‪ .‬כאשר הם התעקשו על כך‬
‫שתפקידים כאלה יסייעו לקהילה כולה לשפר את חלקה‬
‫בסולם החברתי‪ ,‬המפלגה הרתיעה אותם מכך‪ .‬לאחר מכן‬
‫היא התחילה להיאבק בהם בכך שהביאה אלמונים‬
‫להצביע נגדם באסיפות המפלגה‪ ,‬והובילה בסופו של דבר‬
‫לעזיבתם‪ .‬אנשי עודד אמרו לאחר מכן שלקיבוצים של‬
‫‪.‬מפ"ם לא היה עניין בכלל בספרדים מעיירות הפיתוח‬
‫ישנה גם סיבה "פסיכולוגית" לכישלון ה"נישואים" האלה‬
‫בין הצפון אפריקאים ומפ"ם‪ :‬חברי מפ"ם האשכנזים‪,‬‬
‫במיוחד מ"השומר הצעיר" של הקיבוץ המאוחד‪ ,‬הם‬
‫השחצנים ביותר במדינה‪ .‬הם מהווים מקבץ פוליטי‪ ,‬חברתי‬
‫ואתני מסוגר‪ ,‬המאמין שהוא העילית האידיאולוגית‪,‬‬
‫החברתית‪ ,‬הציונית‪ ,‬מרקסיסטית וחלוצית‪ .‬הם מאמינים‬
‫שהסוציאליזם שלהם הוא מן הסוג המושלם ביותר‬
 ‫שאנושות ידעה‪ ,‬ושהספרדים עדיין חיים בג'ונגל‪ .‬הדבר‬
‫המוזר בזירה הפוליטית הציונית הוא כמה שהאשכנזים‬
‫שמאלנים יותר הם נוטים יותר להשמיץ את התרבות‬
‫הטבעית של המזרח התיכון (עם כמה נדירים יוצאים מן‬
‫הכלל‪ ,‬כמו פליציה לנגר)‪ ,‬וכאן אנחנו לא מדברים על‬
‫פוליטיקה‪ ,‬אלא על יחסים אישיים ודעות קדומות‪ .‬וזאת‬
‫הייתה אחת העוצמות של חברי המפלגה הימנית חירות‬
‫‪.‬ומה שהפך אותם לכל כך מושכים בעיני הספרדים‬
‫שלי יחימוביץ טענה שתנועת עודד כשלה מפני שהיא‬
‫הייתה תנועה בורגנית‪ ,‬המורכבת מצפון אפריקאים בעלי‬
‫השכלה גבוהה או עשירים‪ .‬הסופר מסכים לכך‪ ,‬אבל‬
‫הבורגניות הלאומנית של העולם השלישי רשמה לעצמה‬
‫ניצחונות מוחלטים נגד הקולוניאליזם‪ .‬אם חברי הבורגנות‬
‫הצפון אפריקאית בתנועת עודד היו מצטרפים בתמיכה עם‬
‫תנועות אופוזיציה אחרות‪ ,‬כמו הפנתרים השחורים –‬
‫במקום עם הממסד השולט‪ ,‬הם גם כן היו זוכים בכמה‬
‫ניצחונות מרשימים‪ .‬אנחנו רק צריכים להעיף מבט על‬
‫הבורגנות הפלסטינית‪ ,‬או אל מאבקם של‬
‫‪.‬האינטלקטואלים הפלסטינים‬
‫צ'אלי ביטון מציין ש"עודד פעלה כחלק מן הממסד‬
‫השולט‪ ,‬אבל הפנתרים פועלים למען שינוי חברתי רדיקלי‪.‬‬
‫אנחנו בטוחים שהדרך שלנו היא נכונה – ואילו הם‬
‫מקבלים משכורת מהמשטר‪ ".‬פ‪ .‬אזרן‪ ,‬מנהיג עודד‬
‫לשעבר‪ ,‬הודה ש"השתתפות הפנתרים בשינוי חברתי‬
‫"‪.‬הייתה מעולה‬
‫בעיקרו של דבר‪ ,‬לתנועת עודד הייתה תוצאה חיובית –‬
‫שהיא הלקח שחבריה למדו מכך שהם ביקשו עזרה‬
 ‫מהמשטר‪ .‬לקח זה הוא שלב נחוץ בהתפתחות התודעה‬
‫של הספרדים אודות טבעה של הציונות‪40.‬‬
‫ד"ר אשר אדאן (ממוצא תוניסאי) מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫וכמה חברים הלכו בעקבות דרכה של עודד והתחילו‬
‫לארגן קורסים מזורזים כדי להכשיר את נוער ספרדי‬
‫לעבודת מנהיגות‪ .‬ארגון הציונות מימן את הפעילויות‬
‫שלהם‪ ,‬אבל כשהם הפכו להיות יותר מידי פופולאריים‪,‬‬
‫‪.‬פיטרו אותם מעבודתם והפעילויות שלהם חדלו מלפעול‬

‫אוהלים‬

‫לצד עודד שתיפקד באוניברסיטאות‪ ,‬הספרדים בשכונות‬

‫העוני הקימו ארגונים אחרים‪ ,‬החשוב ביותר מבניהם היה‬
‫אוהלים‪ ,‬או ארגון אוהלים‪ .‬השם מזכיר את המחנות‬
‫הטרגיים שהספרדים חיו בהם כשהם הובאו לפלסטינה‬
‫אחרי ‪ .1948‬ב‪ 16-‬ביוני ‪ 1979‬אוהלים הכריזה "את סוף‬
‫המנדט הקולוניאליסטי האשכנזי על פלסטינה ועל‬
‫הקמתה של מועצת אזורי שכונות העוני אוהלים במגמה‬
‫ליישם את הצהרת העצמאות שהכילה את מנשר התנועה‬
‫ביחס לשוויון מוחלט בקרב האזרחים‪ .‬בתחילת ההצהרה‬
‫הזאת הארגון הזכיר ש"הצהרת העצמאות של מדינת‬
‫ישראל מתאריך ‪ 14‬במאי ‪ ,1948‬הבטיחה שהמדינה‬
‫תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה בלי הבדל‬
‫דת‪ ,‬גזע‪ ,‬וכן הלאה‪ ",‬ותהא "מושתת על יסודות החירות‬
‫‪".‬הצדק והשלום" ו"תקיים שוויון זכויות חברתי‬
‫אוהלים מאשימה את שליטיה של ישראל בכך שהתעלמו‬
‫מ"הצהרת העצמאות"‪ .‬במקום להרכיב מדינה דמוקרטית‬
‫המסובבת על שיווין‪ ,‬הם פיצלו את העם לשניים "ודנו‬
 ‫אותנו להיות חוטבי עצים ושואבי מים"‪ .‬החתומים על‬
‫ההצהרה המשיכו "כלאתם אותנו בגטאות העוני ובכלובי‬
‫מגדלי האבן שלכם וחיללתם את האנושיות שלנו כתוצאה‬
‫מצפיפות היתר מתוך התשוקה שאנחנו צריכים להיות‬
‫תחת הצל שלכם ללא ביטוי‪-‬עצמי או זהות תרבותית‪.‬‬
‫עשיתים הכול כדי להרחיק אותנו מקבלת‪-‬החלטות‬
‫פוליטיות ומהנושאים המרכזיים הקשורים לתנאים של‬
‫חיינו‪ .‬יצרתם את התנאים לפשע להתפתח ולהפוך את‬
‫ילדינו לאסירים‪ ".‬אחרי כן החתומים פנו אל ממשלת‬
‫‪:‬הליכוד‬
‫מכיוון שהולכתם אותנו שולל לאחר שהבטחתם למחוזות "‬
‫שכונות מצוקה שאתם תתקנו את הנזק שנגרם נגד‬
‫החברה על ידי ממשלות ישראל בעבר מאז הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬ובמשך השנתיים האחרונות הוסיפו כישלונות‬
‫אחרים לרשימה‪ ,‬הנוער של שכונת הצוקה אוהלים‬
‫בירושלים והדור השני בגטאות העוני‪ ,‬החלטנו לשים קץ‬
‫למצב זה של עניינים ולצאת במאבק ליצירת חברה‬
‫חדשה‪ .‬היום אנו מכריזים על תום המנדט המגונה והבלתי‬
‫הוגן שנהג באפליה נגד ‪ 60‬אחוז מהאוכלוסייה שלו‪.‬‬
‫במגמה זו הקמנו את מועצת שכונות המצוקה אוהלים‬
‫וכתבנו את הצהרת העצמאות של מחנה המצוקה אוהלים‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬תושבי מחוזות משכנות העוני‪ ,‬לא נשקוט עד‬
‫שהצהרה זו תהפוך לחלק מהותי מהחוק היסודי של‬
‫המדינה… " ההצהרה מכילה את הבאות‪" :‬אנו נוער‬
‫השכונות אוהלים‪ ,‬קוראים להרכיב חברה אשר יהיו לה את‬
‫‪:‬המטרות הבאות‬
‫מהפכה בחינוך ובתרבות במטרה לשחרר את ילדינו ‪1.‬‬
 ‫‪.‬ומשפחותינו משעבוד‬
‫שינוי בתחום הדיור במטרה לאפשר לכל משפחה ‪2.‬‬
‫‪.‬לחיות בתנאים אנושיים עם מתקני חינוך ובריאות הגונים‬
‫‪.‬הרחבת שירותי הבריאות בחינם ‪3.‬‬
‫הכרה בזכויותינו השווים במטרה להגדיר את התוכן ‪4.‬‬
‫‪.‬והיעד של מדיניות רווחה‬
‫היציאה מגטאות העוני חייבת להיות מקבילה עם ‪5.‬‬
‫‪.‬ההתפתחות של הזהות האתנית המקורית שלנו‬
‫‪.‬השיקום יוענק לאלה שנפלו קורבן לאי‪-‬הצדק ‪6.‬‬
‫להעמיד לרשות המפרנסים‪ ,‬הילדים‪ ,‬הקשישים‪7. ,‬‬
‫‪.‬הגמלאים והחולים תנאי מחייה הגונים‬

‫אוהלים דחתה באופן מוחלט איסוף תרומות עבור אזורי‬

‫שכונות המצוקה‪ .‬היא קראה לשים קץ לצבירת ההון על‬
‫חשבון שכונות המצוקה‪ .‬אנו שואפים להקמת חברה‬
‫המבוססת על שיווין ללא פער חברתי‪ ,‬ואנו דורשים להיות‬
‫מרכז לרפורמה חברתית שתתחיל מיד תחת הנהגתה של‬
‫‪.‬מועצת השכונות אוהלים‬
‫‪.‬ירושלים‪ 16 ,‬ביוני ‪1979‬‬
‫‪.‬חתומים‪ :‬חברי המועצה‬
‫עלינו להזכיר שהסעיף השביעי של ההצהרה כולל את‬
‫העם הפלסטיני‪ .‬הארגון אינו מתעסק עם הבעיות‬
‫הפוליטיות שלהם אלא עם העניינים החברתיים‪ ,‬כלכליים‬
‫‪.‬ותרבותיים עם דגש מיוחד למחוזות שכונות המצוקה‬
‫ב‪ ,1984-‬אוהלים תחת הנהגתו של ימין סוויסה הצטרפה‬
‫למפלגת העבודה‪ .‬אם כי תושבי אזורי שכונות העוני‬
‫מייצגים ‪ 22‬אחוזים מאוכלוסיית המדינה‪ ,‬העניקו לארגון‬
‫רק שלושה מושבים בלשכת המפלגה‪ ,‬בעוד שלקיבוצים‬
 ‫המייצגים ‪ 3‬אחוז מהאוכלוסייה היו ‪ 12‬מושבים‪ .‬סוויסה‬
‫טען ששלום עם הפלסטינים‪ ,‬שחרור השטחים הערביים‬
‫הכבושים והוצאה כספית מהתקציב על המקופחים‪,‬‬
‫לעומת חרחור‪ -‬לוחמה והקמתם של יישובים חדשים‪ ,‬היו‬
‫הסיבות העקרוניות שהניעו אותו להצטרף למפלגת‬
‫העבודה‪ .‬הוא טען שפרס‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה‪ ,‬האמין‬
‫בשלום אמיתי‪ .‬סוויסה הדגיש "הכיבוש לא רק משחית‪,‬‬
‫אלא הוא הגורם היחיד החשוב ביותר לתנאים הנוכחים‬
‫במשכנות העוני‪ 41".‬הוא אישית היה רוצה להיות חבר‬
‫כנסת ביום מן הימים‪42.‬‬

‫התנגדות‬

‫לצד מאבק "חיובי" כפי שפעלו בני מעמד הביניים‪,‬‬

‫ספרדים עניים תחת הנהגתם של הפנתרים השחורים‪,‬‬
‫אוהלים‪ ,‬שחה"ק ואל"ה קראו תיגר על הרשויות באמצעים‬
‫אחרים של מאבק‪ ,‬כמו הקמת מחנות על אדמות ציבוריות‬
‫בישראל של לפני ‪ 1967‬כדי לאכלס משפחות צעירות‬
‫חסרות דיור‪ .‬המחנות הללו לא הוקמו במטרה להיות‬
‫קבועים אלא לפעול כמחאה על מדיניות ההתיישבות‬
‫הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה על חשבון‬
‫השירותים החברתיים בתוך ישראל‪ .‬פעילויות אלה הובילו‬
‫להתנגשויות דמים בין הנוער במחנות והמשטרה‬
‫‪ .‬שהסתיימו בהריסת המחנות ומעצרים המוניים‬
‫אוהל מורה היה אחד המחנות הללו‪ .‬הוא נוסד ביוני ‪1980‬‬
‫ונקרא על שם אחד היישובים בגדה המערבית‪ 43.‬באותו‬
‫חודש "עיר האוהלים" הוקמה בנחלת יהודה במרכז הארץ‪.‬‬
‫אתר חדש זה כותר במהירות על ידי המשטרה ומשמר‬
 ‫הגבול‪ ,‬ולאחר קרב דמים המחנה נהרס וחלק גדול‬
‫מהמשתכנים נפגע‪ .‬כרגיל היה שם מבצע של מעצרים‬
‫שרירותיים‪44.‬‬
‫ביולי ‪ 200 ,1980‬ספרדים פלשו לדירות ריקות בהדר יוסף‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬כדי לגנות את מדיניות ההתיישבות בגדה‬
‫המערבית‪ .‬ארבע נשים נפצעו על ידי משמר הגבול‬
‫במהלך ההתנגשות שנבעה מכך‪45.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 1980‬הארץ דיווח שמאתיים משפחות‬
‫ספרדים בונים מחנה על יד עיריית מבשרת ציון‪ .‬ראש‬
‫העיר‪ ,‬אליאס מויאל התריע שהפער החברתי בין‬
‫האשכנזים לספרדים יכול בהחלט להוביל להתפרצות‬
‫חברתית‪ .‬הוא מתח ביקורת על משרד השיכון על שלא‬
‫בנה שום יחידות דיור חדשות במהלך חמשת השנים‬
‫‪.‬שחלפו‬
‫ב‪ 4-‬ביולי ‪ 1980‬הארץ דיווח ש‪ 30-‬משפחות הקימו ‪20‬‬
‫אוהלים בעיר יהוד‪ ,‬על ידי פתח תקווה‪ .‬העיתון הוסיף ש‪-‬‬
‫‪ 85‬אחוז מהמשפחות הללו גרו עם הוריהם של אחד מבני‬
‫הזוג‪ .‬כוחות הביטחון ומשמר הגבול הגיעו במהירות והרסו‬
‫את המחנה‪ .‬עלינו לציין שמשמר הגבול‪ ,‬הידוע לשמצה‬
‫באכזריותו‪ ,‬מנוצל תמיד אך ורק נגד הפלסטינים‬
‫‪.‬והספרדים‬
‫השיטה השנייה של המאבק הייתה לבנות תוספות ללא‬
‫רישיון‪ .‬הפלסטינים והספרדים שניהם עשו את זה כדי‬
‫להקל על צרכי הדיור שלהם‪ ,‬אם הבת או הבן התחתנו‬
‫ולא היה להם היכן לגור‪ ,‬המשפחה הייתה מוסיפה חדר‬
‫לבתים הישנים שלהם – אך הממשלה סירבה להעניק‬
‫רישיון לכך‪ .‬הרשויות המקומיות שבשליטת האשכנזים ניסו‬
 ‫את מלוא יכולתם להרוס את הבתים הישנים האלה כדי‬
‫למכור את האדמה לחברות רעבתניות לבניית דירות פאר‬
‫לאשכנזים‪ .‬על פי רוב חלקות אדמה אלו היו במרכזן של‬
‫הערים הגדולות ושוות מיליונים‪ .‬הייתה סיבה נוספת‬
‫שגרמה לממשלה להרוס את המחוזות הללו‪ ,‬שהיו שייכות‬
‫לפלסטינים שגורשו מהם‪ .‬משה סמילנסקי‪ ,‬סופר והומאני‪,‬‬
‫מתיישב וותיק‪ ,‬העיר על תופעה שכיחה זו ש"הממסד‬
‫השלטוני מנסה להרוס כל דבר שנבנה על ידי‬
‫הפלסטינאים במדינה הזאת דכי להוכיח לעולם‬
‫שפלסטינה הייתה מדבר צחיח ושהכול נבנה שם על ידי‬
‫"‪.‬המאמצים של ההתיישבות הציונית‬
‫לפעמים הרשויות פשוט היו מפנים בדחפור את תוספת‬
‫החדרים הללו‪ .‬פעולה זו מביאה בעקבותיה התנגשויות‬
‫אלימות בין כוחות המשטרה‪ ,‬משמר הגבול והתושבים‬
‫‪.‬ומסתיימת במעצרים רבים שנעשים‬
‫האפליה הגזענית הנעוצה במעשי הרס אלה ‪ ,‬מכעיסה‬
‫את הספרדים במיוחד‪ ,‬היות והרשויות לא נוקטות בשום‬
‫אמצעים נגד החדרים שנבנו באופן לא חוקי על בתיהם‬
‫‪.‬של האשכנזים בצפון תל‪-‬אביב‬
‫הארץ כתב ב‪ 9-‬ביוני ‪ 1980‬ש"הרשויות הרסו את ביתם של‬
‫משפחת מודני בחולון‪ ,‬למרות שהמשפחה קנתה את הבית‬
‫ושילמה עליו‪ .‬הממשלה טענה שהקרקע הייתה רכוש‬
‫המדינה‪ .‬המשפחה עם שתיים עשרה ילדים הפכה‬
‫"‪.‬לחסרת דיור‬
‫בשגב שבגליל‪ ,‬הרשויות הרסו שישה בתים השייכים‬
‫למאיר אזולאי‪ ,‬שמעון בונפרטה וספרדים אחרים‪ .‬קורבנות‬
‫אלה צעקו על המנהיגים "אתם מתנהגים אלינו כמו‬
 ‫נאצים‪ ".‬הארץ הוסיף ב‪ 12-‬בדצמבר ‪ 1980‬שהממשלה‬
‫מסלקת את התושבים הספרדים של העיירה כחלק‬
‫מתכניתה לבנות התיישבות אשכנזית שתקרא מושב‬
‫עצמון‪ .‬שעתיים לאחר המאורע הזה המשטרה ומשמר‬
‫הגבול תקפו את הכפר הפלסטיני ערבה‪ .‬הם הרסו בית‪-‬‬
‫מלאכה שהיה שייך לתאופיק שאלאש ועת'מאן אסאלי‬
‫בגלל שהוא נבנה ללא רישיון‪ .‬באותו היום שר האוצר של‬
‫דרום אפריקה הגיע לישראל ונאם בטלביזיה ובו הוא אישר‬
‫את הדמיון בין ישראל לדרום אפריקה‪46.‬‬
‫ב‪ 23-‬בדצמבר ‪ 1982‬המשטרה ביצעה התגרות נוראה‬
‫בכפר שלם בתל‪-‬אביב בכך שהרסה את החדר הנוסף‬
‫ששמעון יהושע‪ ,‬ממוצא תימני‪ ,‬בנה על ביתו בעזרת ידידים‬
‫פלסטינים לקראת נישואיו‪ .‬כשבחור צעיר זה ניסה‬
‫להתנגד למשטרה‪ ,‬הם ירו בו למוות‪ .‬ביום התקרית‪ ,‬אביו‬
‫זכה לעיכוב בהריסה מבית המשפט‪ ,‬אשר המשטרה‬
‫התעלמה ממנו‪ .‬הם טענו שהמנוח היה חמוש למרות שעדי‬
‫ראייה אמרו שניתן היה לקחת ממנו את האקדח ללא צורך‬
‫לירות בו מטווח אפס‪ .‬יהושע היה חייב לבנות חדר נוסף‬
‫ללא רישיון מאחר שמשפחתו‪ ,‬עם תשעה עשר נפשות‪ ,‬חיו‬
‫בשלשה חדרים בלבד‪ .‬התקרית עוררה את זעמם של‬
‫הספרדים באזורי שכונות העוני‪ .‬העיתון שדיווח על כך‬
‫טען שניתנה הוראה להרוס גם כן רכוש של אשכנזים‬
‫בכיכר דיזינגוף‪ ,‬ובמלון פלזה‪ ,‬אבל הם לא בוצעו‪.‬‬
‫הספרדים שארגנו הפגנה סואנת‪ ,‬ציינו שהמשטרה לא‬
‫פת חה באש על המתיישבים האשכנזים החמושים שביצעו‬
‫מעשי אלימות והתחילו מריבות עם הפלסטינים בשטחים‬
‫הכבושים‪ .‬הם לא פתחו באש על המתיישבים האשכנזים‬
 ‫שהתנגדו בכוח להוראות הפינוי של ימית בשטח המצרי‬
‫הכבוש‪ .‬לאחר הריגת התימני הזה‪ ,‬הנוער מהאזור חסמו‬
‫את הרחובות‪ ,‬שרפו צמיגים וכתבו סיסמאות נגד‬
‫האשכנזים על הקירות כמו "אשכ‪-‬נאצים"‪ .‬האירוניה היא‬
‫‪.‬שהמילה "אשכנזי" משמעה גם "גרמני" בעברית‬
‫כמה ימים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 1-‬בינואר ‪ 1983‬התפרצו הפגנות‬
‫בערים שונות בגלל ההריסות וחבר הכנסת‪ ,‬תאופיק טובי‪,‬‬
‫טען בדו"ח שלו לכנסת שאירוע דומה התרחש ב‪8-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1977‬כאשר המשטרה הרגה פלסטיני בשם אל‪-‬‬
‫מאסרי בכפר של מג'ד אל‪-‬קורום‪ .‬הוא הזכיר אירוע אחר‬
‫‪.‬בנצרת שבו ארבעים פלסטינים נפצעו‬
‫הכנסת החליטה להשהות את קבורתו של הבחור התימני‬
‫עד רדת החשיכה כדי למנוע התפרעויות נוספות‬
‫כלשהן‪ 47.‬אחת הסיבות להריגתו של הבחור יכולה היטב‬
‫להיות ידידותו עם פלסטיני‪ .‬הרשויות מנסות לוודא‬
‫שהיחסים ה"ידידותיים" עם הפלסטינים יתבצעו רק דרך‬
‫השירות החשאי‪ .‬האשכנזים הפרוגרסיביים שומרים על‬
‫עדכון השירותים החשאיים ואת משרד החוץ על כל שיחות‬
‫‪.‬שלום "חשאיות" שהם מנהלים עם פלסטינים בחוץ לארץ‬
‫שנתיים לאחר הרצח של שמעון יהושע‪ ,‬היו עוד‬
‫התנגשויות דמים בין התושבים של כפר שלם וכוחות‬
‫הביטחון בעקבות הריסת בתים אחדים‪ .‬המפגינים חסמו‬
‫את הכבישים הראשיים והציתו באש מחסן השייך לעייריה‬
‫והמשטרה עצרה חמישה אנשים כולל את מוני יאקים‪,‬‬
‫מנהיג הפנתרים השחורים‪ .‬המפגינים צעקו "אשכ‪-‬נאצים"!‬
‫אל המשטרה‪ .‬הארץ שדיווח על התקרית הזו ב‪28-‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1984‬ציין שעיריית תל אביב הרסה ‪ 100‬בתים‬
 ‫ועוד היו מועמדים להריסה‪ .‬הוא ציין שחבר הכנסת‪,‬‬
‫מיכאל איתן‪ ,‬וקצין משטרה נפגעו בהפגנות ושהמשטרה‬
‫הצליחה לעצור את המפגינים מלהסתער על ביתו של‬
‫ראש העיר‪ ,‬שלמה להט‪ .‬ברגע שערכה של הקרקע באזור‬
‫שכונת העוני הזו (לשעבר כפר סלמה) הרקיע שחקים‪,‬‬
‫הרשויות מכרו אותה לחברות פרטיות וביקשו מהתושבים‬
‫לעזוב‪ .‬כאשר הם סירבו‪ ,‬העירייה ניתקה את כל‬
‫השירותים‪ ,‬והטינופת והזבל החלו להצטבר באזור‬
‫(התנאים הנואשים בכפר שלם דומים לאלה של הפליטים‬
‫הפלסטינים ברצועת עזה והגדה המערבית הכבושים)‪.‬‬
‫התושבים הספרדים של האזור איימו להרוג ראש העיר‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬אליאס מזרחי‪ ,‬אמר לכתב הארץ ש"אנשים‬
‫כאן סובלים מאפליה גזענית‪ .‬המדינה ריסקה אותם‬
‫והמצב הוא דליק מאוד‪ ".‬המפגינים אז דרשו שהאומות‬
‫המאוחדות יתערבו להגן עליהם נגד מדינת ישראל‪ .‬חבר‬
‫הכנסת‪ ,‬צ'ארלי ביטון‪ ,‬נשאר עם המפגינים לאורך כל‬
‫היום‪48.‬‬
‫הדה בושם כתבה בהארץ ב‪ 15-‬בפברואר ‪ 1985‬שראש‬
‫עיריית תל אביב מנהל מלחמה למען החוק והסדר‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הוא ניהל אותה רק על החלשים ולא היה הורס מבנים‬
‫שהקימו האשכנזים בכיכר דיזינגוף או במקום אחר‪ .‬ביום‬
‫שישי‪ ,‬העירייה ביצעה את הוראות ההריסה בכפר שלם‬
‫בשעה שהתושבים ביצעו הפגנות והשליכו פצצות תבערה‬
‫‪.‬אל הרחוב הראשי (הארץ‪ 14 ,‬בפברואר ‪)1984‬‬
‫אליעזר דמרי‪ ,‬ממוצא תימני‪ ,‬מודה שהוא בנה חדר ללא‬
‫רישיון‪ ,‬אבל הוא טען שאברהם שפירא‪ ,‬חבר כנסת‪ ,‬גם כן‬
‫הפר את החוק והרשויות לא הרסו את ביתו‪ .‬מהנדס‬
 ‫מהעירייה אימת את הטענה הזאת‪ .‬כתבת הארץ ציינה‬
‫שעל כל שש הריסות שבוצעו בשכונות העוני שבמחוזותיה‬
‫הדרומיים של תל‪-‬אביב‪ ,‬הרשויות ביצעו רק אחת‬
‫בפרברים הצפוניים של האשכנזים‪ .‬העיתון גינה את‬
‫האפליה הזאת‪ .‬במגזר הפלסטיני מדיניות זו היא הרבה‬
‫יותר חמורה‪ ,‬במיוחד אם ניקח בחשבון שמספר‬
‫הפלסטינים נכפל כל עשר שנים‪ .‬הממשלה בדרך כלל‬
‫מסרבת להעניק רישיונות לפלסטינים לבניית בתים‬
‫‪.‬חדשים או להרחבת הבתים הקיימים‬
‫מאז הופעת הפנתרים השחורים‪ ,‬הייתה התגברות רבה‬
‫בהתפרעויות הספרדים‪ ,‬בהפגנות ומהומות במגמה לשפר‬
‫את תנאי חייהם ואת בתי הספר של ילדיהם‪ ,‬וכן גם נגד‬
‫‪.‬הקיצוצים בשירותי הבריאות והרווח ומדיניות האבטלה‬
‫בדצמבר ‪ ,1980‬בערך ‪ 30‬צעירים מאזור התקווה בתל‬
‫אביב נעלו את ראש העיר‪ ,‬שלמה להט‪ ,‬במשרדו עם‬
‫שבעה מעוזריו הבכירים סגרו את הדלת ומסמרו אותה‬
‫מפני שהוא סירב לממן ארגון נוער במחוז‪ 400 .‬שוטרים‬
‫ושומרי משמר הגבול מיהרו לזירה ותקפו את הנערים‪.‬‬
‫התקרית הסתיימה כשכמה מפגינים נפצעו ומנהיגם נעצר‪.‬‬
‫הנערים הכריזו שהעירייה מנסה לשתק את הפעילות של‬
‫המנהיגות המקומית בתקווה‪49.‬‬
‫חמישה ימים לאחר תקרית זו‪ ,‬המשטרה עצרה שניים‬
‫עשרה צעירים מהאזור ללא צווים‪ ,‬והגבילה אותם למעצר‬
‫בית משש בערב עד שבע בבוקר‪ .‬אחד ממנהיגי המחוז‬
‫הדגיש שהמשטרה לא התייחסה לאשכנזים הקיצונים‪ ,‬כמו‬
‫גוש אמונים‪ ,‬באותה צורה כשהם ביצעו מעשי אלימות נגד‬
‫הערבים‪ 50.‬המשטרה הכתה את מוטי לוי וסמדר בטיש‬
‫קשות כל כך שהם איבדו את ההכרה ונזקקו לפנות אותם‬
‫לבית חולים‪51.‬‬
‫הארץ ציין ב‪ 3-‬באפריל ‪ 1981‬שהנוער של התקווה ערך‬
‫הפגנת מחאה נגד סגירת מועדון אוהל‪ .‬הם חסמו את‬
‫צומת הרחובות לוד וניצחון ועצרו את כל התנועה‪ .‬הם‬
‫השליכו אבנים אל המשטרה שנאלצה להשתמש בכוח‬
‫כדי לפתוח שוב את הכבישים‪ .‬בנתניה‪ ,‬ראש העיר ברח‬
‫ממשרדו כדי למנוע מפגש עם הספרדים מרמת‪-‬הרצל‬
‫שערכו הפגנה רועשת בגלל סגירתו של מועדון הנוער‬
‫באזור שלהם‪ 52.‬הרשויות סגרו את המועדונים האלו בגלל‬
‫שהם חששו מפעילות פוליטית נגד הממסד שהספרדים‬
‫‪.‬היו מתכננים בהם‬
‫במהלך מערכת הבחירות של ‪ ,1981‬הספרדים ניצלו את‬
‫המחלוקת בין שתי המפלגות הראשיות‪ ,‬העבודה וגוש‬
‫הליכוד‪ ,‬לביצוע התקפות אלימות נגד מפלגת העבודה‬
‫בנקמה על מדיניות האפליה‪ .‬הייתה גם סיבה נוספת‪:‬‬
‫במהלך מסע הבחירות הזה מנהיגי העבודה התגרו‬
‫בספרדים‪ ,‬אחד מהם אמר "מפלגת העבודה נתמכת על‬
‫ידי האלופים והאינטלקטואלים‪ ,‬בעוד שהליכוד נתמך רק‬
‫על ידי הצ'חצ'חים‪ 53.‬לכן‪ ,‬ספרדים רבים התחילו לשים‬
‫מדבקות על המכוניות שלהם בקריאה " הצ'חצ'חים‬
‫מצביעים ליכוד"‪ .‬התקשורת הצטרפה למסע נגד‬
‫הספרדים כפי שעשה השחקן האשכנזי דודו טופז‪ .‬אחת‬
‫הסיבות לכך הייתה עלייתה של רשימת בוחרים צפון‬
‫אפריקאים חדשה בראשות אבוחצירה‪ .‬רשימה זו – תמ"י –‬
‫זכתה בארבעה מושבים‪ .‬מצד שני‪ ,‬מוטי גור‪ ,‬הרמטכ"ל‬
‫לשעבר ומנהיג במפלגת העבודה‪ ,‬ביטא את האמירה של‬
 ‫"אנחנו נדפוק את הספרדים כמו שדפקנו את הערבים‪".‬‬
‫אמירות גזעניות אלו הובילו להתגברות בפעילויות‬
‫האלימות‪ .‬הארץ כתב שהספרדים הציתו באש תחנת‬
‫משטרה בעיירה (התימנית) ראש העין וגרמו להשחתה‬
‫נרחבת של מידע‪ .‬נערים ספרדים השליכו אבנים לעבר‬
‫המשטרה הטרידו והעליבו אותם במקומות שונים אחרים‪.‬‬
‫את שמעון פרס‪ ,‬מנהיג מפלגת העבודה‪ ,‬רגמו בעגבניות‬
‫‪.‬וסילקו מבית‪-‬שמש‬
‫הליכוד באופן טבעי ניצלה את התקריות הללו כדי לאגור‬
‫את הקולות של הספרדים וזכתה בארבעים ושמונה‬
‫‪.‬מושבים להרכבת הממשלה השנייה שלה ב‪1981-‬‬
‫הנשיא הספרדי‪ ,‬יצחק נבון‪ ,‬גינה את המתיחות האתנית‬
‫ואת השפה העוינת שהשתמשו בה האשכנזים‪ .‬וכשנשאל‬
‫על כך שישראל נמצאת מעל פצצת זמן עדתית‪ ,‬הוא‬
‫השיב "פתיל‪-‬ההשהיה נתקצר מאוד ויש לכבותו‪ ".‬כתב‬
‫הארץ שתיאר את הדיון הטלביזיוני שבו נבון העיר את‬
‫ההערות הללו‪ ,‬ציין שהנשיא יודע לא פחות מאיתנו‬
‫שאנחנו יושבים על הר‪-‬געש‪ ".‬הנשיא זקף את התמרמרות‬
‫הספרדים על הרחקתם מההשתתפות הפעילה בענייני‬
‫המדינה‪ .‬העיתון העיר על התוכניות עבור יהודי הבלקן‬
‫(שהם ספרדים) בכך שציין שאפילו במחנות המוות‬
‫‪.‬באירופה האשכנזים הפלו נגד יהודי הבלקן‬
‫שלמה צדוק‪ ,‬חבר בתמ"י‪ ,‬כתב מאמר בידיעות אחרונות‬
‫שבו הוא הציע שהדרך לפתור את האפליה הגזענית נגד‬
‫הספרדים היא באמצעות מאבק מזוין נגד האשכנזים‪55.‬‬
‫אחרי יומיים נתן דונביץ העיר ש"אפילו הספרדים שהצליחו‬
‫בעצמם כועסים כשהם נזכרים בעבר… הם לא ישכחו את‬
 ‫הזמן שהוריהם הושפלו‪ ,‬איך ריססו אותם עם די‪.‬די‪.‬טי‪.‬‬
‫ואיך דחפו אותם לתוך המעברות במשך שנים‪ .‬הם רוצים‬
‫נקמה בממסד האשכנזי שאותו מובילה מפלגת העבודה‪.‬‬
‫מפלגה זו לא תחזור לשלטון בכך שתעניק נציגות‬
‫סימבולית לספרדים‪ ,‬כי עכשיו זה נחשף והם איבדו את‬
‫אמון האנשים‪56".‬‬
‫סדרת העלבונות שכוונה נגד הספרדים איננה חדשה‪.‬‬
‫התרגלנו לשמוע אותם מאז המנדט הבריטי‪ .‬כל מונחי‬
‫ההתעללות הללו – ערבי‪ ,‬מזרחי‪ ,‬שחור‪ ,‬פרימיטיבי‪,‬‬
‫עיראקי‪ ,‬פרסי‪ ,‬מצרי ואחרים – מביעים את הגזענות‬
‫והשחצנות של האשכנזים כלפי המוסלמים‪ ,‬הנוצרים‬
‫והתושבים הספרדים של המזרח התיכון‪ .‬מה שחדש הוא‬
‫שהעלבונות מופיעים עתה בתקשורת‪ ,‬באסיפות פוליטיות‬
‫וברחוב‪ ,‬כאשר קודם השתמשו בהם רק בתחום הפרטי‪.‬‬
‫שינוי זה התרחש בגלל שהשליטים האשכנזים במפלגת‬
‫העבודה איבדו את האומץ והתבונה שלהם כאשר הם‬
‫הבינו שה"עבדים" הללו התחילו להרים את ראשם‬
‫והצליחו לסלק אותם מהשלטון למרות חולשתם‬
‫הפוליטית‪ .‬זה נכון שבגלל השיטה הפוליטית הכלכלית‬
‫והפרלמנטארית הספרדים אינם יכולים להרכיב מפלגה‬
‫פוליטית שמסוגלת להתחרות עם המפלגות האשכנזיות‪,‬‬
‫למרות שהספרדים מהווים שני שליש מהאוכלוסייה‬
‫היהודית‪ ,‬אבל הם יכולים להטות את המאזן בבחירות‬
‫הכלליות אם להשאיר מפלגה אשכנזית בשלטון או‬
‫להוציאה‪ .‬עוצמה מספרית זו חיזקה את חשיבות הספרדים‬
‫והם התחילו להשתמש ב"מספרים" שלהם כדי להגן על‬
‫‪.‬כבודם בשני המישורים הפוליטי והחברתי‬
 ‫הבה נבחן כמה דוגמאות אחרות של מחאות שבוצעו על‬
‫ידי הספרדים נגד המתיישבים‪ .‬בעיירה אור יהודה‬
‫(שהורכבה מן המחנות הקודמים זכייה‪ ,‬חירייה וכפר ענה)‪,‬‬
‫כל בתי הספר והגנים יצאו בשביתת מחאה על רמת‬
‫הלימוד הירודה‪ .‬הילדים והוריהם‪ ,‬שהיו בעיקר עיראקים‪,‬‬
‫דרשו לשפר את בית הספר והציוד ולמנות מורים בעלי‬
‫הכשרה‪ .‬השביתות התפשטו לעיירת בני ברק שבה‬
‫הצפיפות בבתי הספר הכריחה כיתה עם ‪ 100‬תלמידים‬
‫ללמוד במקלט‪57.‬‬
‫בפברואר ‪ 1986‬כל עובדי השירותים האזרחיים בעיירות‬
‫הפיתוח יצאו בשביתה והפגינו מול הכנסת ודרשו פגישה‬
‫את ראש הממשלה‪ ,‬שמעון פרס‪ .‬אולם הוא סירב‬
‫לדרישתם ושלח מספר עצום של פרשים משטרתיים‬
‫ומשמר הגבול חמושים בציוד החדיש ביותר לריסון‬
‫מהומות‪ .‬המפגינים צעקו "אנחנו רוצים לחם ועבודה"‪,‬‬
‫"לחם לעיירות ולא להתיישבות"‪ ,‬וכדומה‪ .‬הם סיכמו את‬
‫‪:‬הבעיות שלהם כך‬
‫‪.‬אבטלה ‪1.‬‬
‫‪.‬שכר נמוך (‪ 100-160$‬לחודש) ‪2.‬‬
‫‪.‬השעיה בתשלום השכר ‪3.‬‬
‫‪.‬חובות העירייה שהגיעו ל‪ 31$-‬מיליון ‪4.‬‬
‫‪.‬חוסר התפתחות כלכלית ‪5.‬‬
‫‪.‬מחסור בתעסוקה מיומנת לבעלי השכלה ‪6.‬‬
‫‪.‬היציאה ההמונית של התושבים מהעיירות ‪7.‬‬
‫המצב הגרוע מאוד של הדיור ושל העיירות בכלל‪8. 58.‬‬

‫בעיירה של ירוחם‪ ,‬שבה שליש מכוח העבודה מחוסר‬

‫עבודה‪ ,‬שבתו התושבים במשך חמישה ימים‪ .‬הם שלחו‬
 ‫נציגים לפגוש את מנהיג ההסתדרות בשפיים‪ .‬הם הפגינו‬
‫ברחוב דיזינגוף ובכיכר מלכי ישראל בתל‪-‬אביב‪ ,‬מבקשים‬
‫מהאנשים לחתום על עצומת תמיכה עם המאבק שלהם‪.‬‬
‫אחרי זה הם נסעו לירושלים והקימו שם אוהלים מול ביתו‬
‫של ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה‪ .‬תושבי כל‬
‫עיירות הפיתוח יצאו בשביתה באותה שעה לאות הזדהות‬
‫‪.‬עם ירוחם‬
‫במאמר הכותרת של ה‪ 4-‬באפריל ‪ ,1986‬הארץ כתב‬
‫שכמה מעיירות הפיתוח נידונו למוות‪ .‬חבר הכנסת צ'ארלי‬
‫ביטון‪ ,‬אישר שהממסד השלטוני מקים תעשיית היי‪-‬טק‬
‫באזורים אשכנזים‪ ,‬אבל בעיירות הפיתוח יש רק תעשיות‬
‫טקסטיל ומזון אשר צורכים עובדים בלתי מיומנים מפני‬
‫שהעיירות תוכננו כמקור לכוח עבודה זול‪ .‬עמיתו‪ ,‬אסי‬
‫ארמה הצהיר ש"לב הממשלה הוא בגדה המערבית ואנחנו‬
‫חייבים להיאבק כדי לרכוש אותו שוב כדי לסייע לעיירות‬
‫הפיתוח וירוחם‪59".‬‬
‫האפליה מובילה לניכור‪ ,‬והניכור מוביל להזדהות עם‬
‫‪.‬השכנים הישנים – הערבים והפלסטינים במיוחד‬
‫הזדהות הספרדים עם הפלסטינים‬

‫האפליה הגזעית נגד הספרדים הייתה בלי ספק מן‬

‫המדרבנים העיקריים לתחיית התרבות הספרדית‬
‫ולהתגברות תחושת הגאווה שלהם‪ .‬למרות שהדור שנולד‬
‫בארץ לא חי מעודו בעולם הערבי‪ ,‬ההזדהות שלהם עם‬
‫הפלסטינים נולדה מתוך התרבות‪ ,‬השפה‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫‪.‬והגורל המשותפים שלהם כילידים מדוכאים‬
‫ברגע היסטורי זה‪ ,‬הורים והורי ההורים שעדיין הינם‬
‫בחיים‪ ,‬החלו לספר לילדיהם על היחסים הידידותיים שהיו‬
 ‫להם עם בני ארצם המוסלמים בארצות מוצאם‪ .‬הם זכרו‬
‫גם את היחסים הטובים שהיו ליהודים הפלסטינים עם‬
‫המוסלמים והנוצרים של פלסטינה מלפני ההתיישבות‬
‫הציונית‪-‬אשכנזית‪ .‬הוותיקים הזכירו את המאמצים העזים‬
‫שהם עשו כדי למצוא פתרון רודף‪-‬שלום לסכסוך הציוני‪-‬‬
‫‪.‬פלסטיני‬
‫ד"ר אליהו אלישר‪ ,‬המנהיג הספרדי הבולט ביותר‪,‬ציין‬
‫בספרו‪ ,‬חיים עם הפלסטינים (‪ )1975‬שמשנת ‪ 1921‬נתינים‬
‫יהודים נכבדים הציעו לתווך אבל ההצעה נדחתה במפגיע‬
‫על ידי הממסד הציוני‪ ,‬כפי שנדחה כל רעיון שהוא לפתרון‬
‫רודף‪-‬שלום‪ .‬אחדים מהמנהיגים הציונים‪ ,‬כולל ד"ר רופין‬
‫וברנר‪ ,‬האמינו שלא יכולה להיות הבנה או דו קיום שוחר‪-‬‬
‫שלום עם הערבים ושהסוגיה במוקדם או במאוחר תוכרע‬
‫על ידי המפלט אל הנשק‪( 60.‬מנשה אלישר נזכר‬
‫ש"במהלך טקס קבלת הפנים לאלוף הבריטי אלנבי‬
‫שכבש את ירושלים‪ ,‬המופתי‪ ,‬כאמל אל‪-‬חוסייני ומוסא‬
‫קזים פשה ישבו בפתח הדלת של האולם‪ .‬האנשים‬
‫החשובים ביותר ישבו על הדוכן‪ .‬אמרתי לאחד‬
‫ה"מארגנים" שהמופתי‪ ,‬ראש העיר וכאמל אל‪-‬חוסייני‬
‫מוחים ורוצים לעזוב‪ .‬הוא השיב‪" ,‬אז שילכו"‪)61".‬‬
‫אליהו אלישר ציין שהוא וחבריו היהודים הנתינים תומכים‬
‫בעיקרון שהקהילה היהודית בפלסטינה צריכה להשתלב‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬אבל המנהיגות הציונית האשכנזית פחדה‬
‫להפוך ל"לבנטינית" והתנגדה בתקיפות‪ 62.‬באותה מידה‬
‫היא התנגדה לעיקרון של מערכת חינוכית משותפת‬
‫ליהודים וערבים‪ ,‬ובמקום היא הקימה בתי ספר יהודיים‬
‫שלימדו ערבית רק כשפה זרה שלישית‪ 63‬והפעילה את‬
 ‫עיקרון "העבודה היהודית"‪ 64.‬אלישר ממשיך ומגנה את‬
‫הדיכוי התרבותי של הילידים היהודים והערבים‪65.‬‬
‫אלישר מתאר כאובדנית את מדיניות הכוחנות שאינה‬
‫מוותרת על סנטימטר מרובע של אדמה‪66.‬‬
‫בכנס העולמי של יהדות ערב ב‪ ,1925-‬שנערך בווינה‪,‬‬
‫יושב הראש‪ ,‬משה דה פיגיאטו סורי מאלפו‪ ,‬מתח ביקורת‬
‫על הציונות על חוסר האכפתיות שלה מהאינטרסים של‬
‫הפלסטינים‪ 67.‬הרב חיים נחום (רב ראשי עותומאני‬
‫לשעבר) תמך בעמדה שוחרת שלום זו‪ .‬ד"ר יצחק לוי‬
‫והרב טולדנו דרשו לכונן עיתון בערבית עבור הקהילה‬
‫היהודית הפלסטינית‪68.‬‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,‬קהילות יהודיות במזרח‬
‫התיכון רצו לסייע למפלגות הלוחמות למצוא פתרון שוחר‪-‬‬
‫שלום‪ ,‬אבל הסוכנות היהודית התנגדה לכך מתוך יסוד‬
‫הנחה ש"תיווך כזה יכול להזיק לעתידה של ישראל‪69".‬‬
‫ד"ר אלישר ציין שלגבי העתיד אין אפשרות להסדר עם‬
‫המדינות הערביות ללא פתרון לבעיית הפלסטינים‪ 70.‬הוא‬
‫דרש לערוך מפגשים בין יהודים ופלסטינים כדי להגביר‬
‫את ההבנה ההדדית‪ 71.‬הוא התנגד להשקפות הציונים‬
‫שאינם מכירים בזכויות של הפלסטינים מתוך יסוד הנחה‬
‫ש"הם אינם מהווים עם נפרד‪ 72".‬הוא גם התנגד לקביעת‬
‫קווי‪-‬גבול בין הספרדים והעולם הערבי‪ ,‬או בין העם הערבי‬
‫ובין המוסלמים שאינם ערבים באזור‪ .‬ד"ר אלישר ציין‬
‫שהממשלה הישראלית אסרה על ספרדי לדבר על‬
‫הסכסוך הציוני‪-‬ערבי באו"ם‪ ,‬או בכל פורום בינלאומי אחר‪.‬‬
‫הוא קרא אל האשכנזים לנטוש את מדיניות הכוחנות‬
‫שלהם‪ ,‬ולסגת מהשטחים הערביים שנכבשו ב‪ 1967-‬וגם‬
‫מבירעם ואיקרית (שעל גבול לבנון)‪ .‬אלישר תמך בהכרת‬
‫זכותו של העם הפלסטיני לעצמאות ולהקמת ישות‬
‫פלסטינית המבוססת על צדק והגדרה‪-‬עצמית‪73.‬‬
‫מלבד מס השפתיים שמשלם הסופר לציונות‪ ,‬כפי שזה‬
‫המקרה עם כל הספרדים המכובדים‪ ,‬הספר הזה משמש‬
‫עדות לאהדה שיש לספרדים כלפי הפלסטינים‪ ,‬וגם‬
‫מדגיש את הכוונה האיוולת של התפשטות ציונית עתידית‪.‬‬
‫עלינו לציין שד"ר אלישר נולד בעיר בעתיקה בירושלים‪.‬‬
‫הוא למד רפואה באוניברסיטת בירות ואחר כך משפטים‬
‫באוניברסיטת קהיר‪ .‬במלחמת העולם הראשונה הוא היה‬
‫קצין רפואה בצבא העותומאני‪ .‬הוא מונה למנהל לשכת‬
‫המסחר והתעשייה בממשלת המנדט הבריטית ולעורך‬
‫העלון האנגלי למסחר‪ .‬ב‪ 1937-‬הוא נבחר לראש הקהילה‬
‫היהודית בירושלים‪ ,‬וב‪ 1946-‬לראש הקהילה הספרדית‪,‬‬
‫ואז הוא הפך להיות פעיל בארגון כנסים עולמיים‬
‫לספרדים‪ .‬כשמדינת ישראל נוסדה‪ ,‬הוא נבחר לכנסת‬
‫‪.‬הראשונה והשנייה וכן גם לסגן ראש עיריית ירושלים‬
‫ב‪ 1975-‬ד"ר אלישר דרש בפומבי את הקמתה של מדינה‬
‫פלסטינית‪ ,‬וזה בתמורה המריץ אחדים מעמיתיו לנהל‬
‫דיונים עם נציגים של הארגון לשחרור פלסטין" בלונדון‬
‫ובפריס‪ .‬הציונים קשרו קשר נגדו‪ ,‬איך שלא יהיה‪ ,‬ודחקו‬
‫אותו ממקומו כמנהיג הקהילה‪ .‬במקומו מונה דוד סיטון‪,‬‬
‫סגן נשיא התאחדות הספרדים העולמית בראשותו של‬
‫ניסים גאון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דוד סיטון תמך בתוכנית להקמת‬
‫מדינה פדראלית שתכלול את ישראל‪ ,‬מדינה פלסטינית‪,‬‬
‫וממלכת ירדן‪ ,‬ומסביר ש"אפילו אם לא מכירים בתוכנית‬
‫כעת‪ ,‬אי אפשר לשלול מהפלסטינים את הזכות לקבוע‬
 ‫זהות לאומית משל עצמם‪74".‬‬
‫אפילו שלמה כהן‪-‬צידון‪" ,‬נץ" ליכוד הידוע היטב‪ ,‬הכריז‬
‫לאחר הסכם השלום עם מצרים ש"הקמת ישובים‬
‫בשטחים הערביים הכבושים הפכו להיות חסרי משמעות‪.‬‬
‫אם ערפאת היה בא לירושלים הייתי מסכים לסגת מהגדה‬
‫המערבית ולהקמת מדינה פלסטינית‪ .‬אני מכיר את‬
‫הערבים‪ ,‬ואני משוכנע שאנחנו יכולים לחיות איתם‪75".‬‬
‫לאחר מלחמת ‪ ,1948‬מנהיגים ספרדים אחדים שבאו‬
‫ממדינות ערב הציעו לתווך עבור ישראל עם מדינות ערב‪.‬‬
‫היו להם יחסים לבביים מאוד עם המנהיגים של מדינות‬
‫ערב‪ .‬הידועים ביותר מבין הספרדים הללו היו אליהו עיני‪,‬‬
‫מחלב אברהם וציון אפרים מעיראק; סעד מליכי‪ ,‬שהיה‬
‫חברו הטוב של נאצר; יהודה מסלים שהיה חברו של‬
‫המלך חסן ממרוקו; אלברט מימון שהיה חברו של הנשיא‬
‫בורגיבה; שלום כהן שהיה חברו של המנהיג האלג'ירי‬
‫בלקאסים וחשם ג'אוואד‪ ,‬הפוליטיקאי העיראקי‪ .‬משרד‬
‫החוץ הישראלי איך שלא יהיה התנגד להצעה הזאת אף‬
‫על פי שלספרדים רמי‪-‬דרג אלו היו חיזוקי דעים סמויים‬
‫מהמנהיגים הערביים השייכים לעניין‪76.‬‬
‫‪:‬התנגדות הציונים הייתה מבוססת על הבאות‬
‫שאיפות ההתפשטות שלהם (שים לב להתפשטות ‪1.‬‬
‫‪.‬הטריטוריאלית של ישראל מאז ‪)1948‬‬
‫פחד משלום‪ ,‬היות וזה יחדש את היחסים הידידותיים ‪2.‬‬
‫בין הספרדים והעולם הערבי על חשבונם של המתיישבים‬
‫המיוחסים‪ .‬לכן‪ ,‬הממסד השלטוני ניסה להנציח את חומת‬
‫העוינות בין ישראל לשכנים הערבים יותר מ‪ 40-‬שנה –‬
‫מחכה למותו של הדור שנולד וגדל בעולם הערבי‬
 ‫‪.‬והאסלאמי‬
‫מנהיגים ציוניים מאמינים שמצב הלוחמה‪ ,‬מתיחות ‪3.‬‬
‫ומצור יגבשו את הקהילות לעם אחד‪ ,‬אחרת הקונפליקט‬
‫‪.‬בין המתיישבים האשכנזים והספרדים יפלג את המדינה‬
‫מצב הלוחמה מסייע לישראל לאסוף תרומות מיהדות ‪4.‬‬
‫העולם‪ ,‬נוסף על גיבוי מהעולם המערבי וארצות הברית‬
‫‪.‬במיוחד‬
‫השתתפותם של הספרדים במשא ומתן לשלום יחזק ‪5.‬‬
‫‪.‬את ידיהם וישפיע על מבנה הכוחות‬

‫למרות המאמצים האמיצים שעשו הספרדים למען השלום‬

‫ובתמיכה על זכויות הפלסטינים‪ ,‬האשכנזים טוענים‬
‫שהספרדים הם נגד הערבים‪ .‬המתיישבים האשכנזים‬
‫התפצלו לכאורה לשתי קבוצות‪ :‬הראשונה מורכבת‬
‫מקיצונים שמאלנים אשר מסיתים את הפלסטינים נגד‬
‫הספרדים‪ ,‬והשנייה מורכבת מקיצונים ימנים אשר מסיתים‬
‫את הספרדים נגד הפלסטינים! שירותי הביטחון‬
‫הישראליים עומדים בקווים הצדדיים ומושכים בחוטים‬
‫ומעמידים מחסום ברזל בין הספרדים והפלסטינים שמא‬
‫‪.‬הם יתאחדו ויתמרדו‬
‫חבר הכנסת‪ ,‬צ'ארלי ביטון‪ ,‬טוען שהאפליה נגד הערבים‬
‫איננה נובעת מהספרדים אלא נובעת בפילוסופיה‬
‫הפוליטית המרכז אירופאית המיובאת של תנועות שונות‬
‫וקבוצות ושמרבית אלה שמצביעים למפלגות הימין‬
‫הקיצוני כמו תחייה וגוש אמונים אינם מזרח‪-‬תיכונים‪.‬‬
‫הספרדים שמצביעים לגוש הליכוד אינם עושים זאת מתוך‬
‫אמונות לאומניות ימניות‪ ,‬וזאת הסיבה שמנחם בגין‬
‫ומנהיגיה האשכנזים של המפלגה התאחדו נגד הצפון‬
‫אפריקאים ומנהיגיהם‪ ,‬כמו דוד לוי‪ ,‬במהלך כנס חירות ב‪-‬‬
‫‪ .1986‬ביטון מוסיף שהמתיישבים בגדה המערבית אינם‬
‫ספרדים אלא אשכנזים ושהרב מאיר כהנא ותומכיו הם‬
‫יהודים אמריקאים‪ .‬השקפותיהם הן כמו אלה של "הליגה‬
‫להגנה יהודית" האמריקאית‪ ,‬וכפי שהם אלה של‬
‫פינקלשטיין בנצרת עילית‪ ,‬הגזען מטבריה ואחרים‪ .‬ביטון‬
‫ממשיך וטוען ש"הספרדים רחוקים מלהיות גזענים‪ ,‬מאחר‬
‫שהם לא חיו במערב‪ .‬הם לא מתנגדים לנשואי תערובת‬
‫עם ערבים‪ ,‬בעוד שהאשכנזים הם נגד נשואי תערובת עם‬
‫ספרדים‪ ,‬שלא לדבר על ערבים מוסלמים או נוצרים…‬
‫אלה שמאמינים בעיקרון "ארץ ישראל השלמה" ‪77‬‬
‫ותומכים בגירוש הפלסטינים ממולדתם הם לא ספרדים‪,‬‬
‫אלא אשכנזים בתנועת כהנא ומפלגת תחייה‪ ,‬כמו לוינגר‪,‬‬
‫שרון‪ ,‬נאמן‪ ,‬איתן‪ ,‬דרוקמן ושפירא‪ ,‬ואחרים‪ .‬הספרדים‬
‫שממשיכים להצביע עבור הליכוד ולאחדים מהמפלגות‬
‫הדתיות עושים זאת רק כמחאה נגד מפלגת העבודה‬
‫שמיררה את חייהם במשך עשרות שנים‪ ".‬לבסוף ביטון‬
‫מדגיש שהתומכים הספרדים של הליכוד אינם מעוניינים‬
‫במדיניות הלאומנית שלו‪ .‬אם הליכוד היה מחליט לסגת‬
‫מן השטחים הערבים הכבושים הוא היה זוכה בהסכמתם‬
‫של הספרדים‪ ,‬כפי שקרה כאשר הוא החליט לסגת‬
‫מסיני‪78.‬‬
‫במהלך הכנס הלאומי שלהם שנערך בבאר‪-‬שבע ב‪,1975-‬‬
‫‪:‬הפנתרים השחורים החליטו על העקרונות הבאים‬
‫הצורך בדו‪-‬קיום בשלום עם המדינות הערביות והעם ‪1.‬‬
‫‪.‬הפלסטיני‬
‫‪.‬גינוי הכיבוש המתמשך בשטחים הערביים מאז ‪2. 1967‬‬
‫הסכמים זמניים‪ ,‬כמו זה שכבר סוכם עליו‪ ,‬אינם יכולים ‪3.‬‬
‫להיות ערובה לשלום‪ .‬עתיד השטחים הכבושים חייב‬
‫‪.‬להיות נידון עם הפלסטינים מעל לכל‬
‫‪.‬לא יכול להיות שלום ללא פיתרון בעיית הפלסטינים ‪4.‬‬
‫לשני העמים בפלסטין חייבת להיות הזכות להגדרה ‪5.‬‬
‫‪.‬עצמית‬
‫לספרדים יש את היכולת להוות גשר לשלום מכוח ‪6.‬‬
‫תרבותם המשותפת עם העולם הערבי ודרך השתתפותם‬
‫במאבק לשיווין בחברה הישראלית‪79.‬‬

‫מאז ראשיתה תנועת הפנתרים השחורים הצהירה על‬

‫‪:‬עיקרון משותף עם העם הפלסטיני כדלקמן‬
‫‪.‬עם המדכא עם אחר אינו יכול להיות חופשי ‪1.‬‬
‫לפלסטינים יש זכות שאי אפשר להסירה להגדרה ‪2.‬‬
‫‪.‬עצמית ומעמד נפרד ועצמאי כאומה‬
‫השלום הוא אינטרס חיוני לעם‪ ,‬לביטחון ולכלכלה של ‪3.‬‬
‫ישראל‪ .‬לא ניתן להשיג שלום במזרח התיכון ללא‬
‫‪.‬תמיכתם של הפלסטינים‬
‫‪.‬לפלסטינים יש זכות למדינה משלהם באדמת פלסטין ‪4.‬‬
‫המאבק נגד הגזענות והאפליה הוא עיקרון בסיסי ‪5.‬‬
‫ואפליה נגד הספרדים ונגד הפלסטינים אין להבדיל בין‬
‫אחד לשני‪80.‬‬

‫בספטמבר ‪ 80,000 1982‬ספרדים הפגינו נגד הטבח‬

‫‪.‬בסברה ושתילה‬
‫עלינו להזכיר שב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 1979‬הפנתרים כבשו את‬
‫ההתיישבות של אליעזר בגדה המערבית‪ .‬למרות העובדה‬
‫שהם לא השתמשו בשום נשק‪ ,‬הם הצליחו לפזר את‬
 ‫המתיישבים האשכנזים‪ ,‬חברי גוש אמונים‪ .‬ההתיישבות‬
‫נשארה תחת שליטת הפנתרים עד שהופיעה תגבורת‬
‫‪.‬צבאית‬
‫הפנתרים קישרו סולידאריות עם העם הפלסטיני למאבק‬
‫שלהם נגד המדיניות הכלכלית אשר ביטלה את מרבית‬
‫הסובסידיות של המדינה על מצרכי מזון וגרמה‬
‫לאינפלציה המתמשכת‪ .‬במהלך התנגשויות הדמים‬
‫שאירעו ב‪ 20-‬וב‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,1979‬כוחות הביטחון עצרו‬
‫שבעה עשר מפגינים‪ .‬הארץ הוסיף‪ 81‬שילדים ספרדים‬
‫מקטמון בירושלים צעקו בלגלוג על תיירים אמריקאים‬
‫"‪.‬יהודים "כולנו ערפאת… כולם ערפאת‬
‫חשיבה זו הייתה מתפתחת מאז הופעתם של הפנתרים‬
‫השחורים‪ .‬ב‪ 11-‬באפריל ‪ ,1972‬מעריב פרסם דו"ח על‬
‫הדיונים שהתנהלו בין מנהיגי הפנתרים ובין חברי מפלגת‬
‫השמאל הציונית‪ ,‬מפ"ם‪ ,‬במרכז התרבות של השומר‬
‫הצעיר בעמק בית שאן‪ .‬להלן תמצית הכוונות של‬
‫‪:‬הפנתרים‬
‫המטרה שלנו היא מהפכה חברתית שתהיה שמאלנית‪ ,‬אך‬
‫לא תהייה דומה למהפכות של רוסיה או סין‪ .‬אנו נבנה‬
‫חברה שתהיה מבוססת על שיווין מוחלט‪ ,‬ואנחנו נאבק‬
‫יחד עם הערבים המדוכאים נגד הציונות‪ .‬אנחנו המגזר‬
‫היחיד בחברה שיכול להיות גשר אל הערבים‪ .‬אנחנו‬
‫מתנגדים לקולוניאליזם אשר מתרכז על מונופוליזציה של‬
‫כספי הציבור‪ ,‬ולכן אנחנו לא מבדילים בין קולוניאליזם‬
‫צבאי או התנחלותי‪ .‬זהו ההבדל בינינו לבין מפלגת מפ"ם‬
‫(שהקיבוצים שלה לקחו חלק בגזילת אדמות הפלסטינים‬
‫לאחר ‪ .)1948‬אנחנו רוצים להקים מפלגה סוציאליסטית‬
 ‫גדולה… אין הבדל בין המנהיגים של הימין או השמאל‬
‫הציוני‪ .‬הם כולם שייכים למאתיים המשפחות השולטות‬
‫על גורל המדינה‪ .‬ההצעה למנות את חבר הכנסת התימני‪,‬‬
‫ישעיהו‪ ,‬ליושב ראש הכנסת מצחיקה אותנו‪ .‬זוהי צביעות‬
‫מוחלטת‪ ,‬מאחר שישעיהו וכיוצא בו שייכים למאתיים‬
‫המשפחות השולטות‪ .‬אנחנו לא נשתתף במסע הבחירות‬
‫הבא מאחר שלשינויים אין השפעה במדינה הזאת דרך‬
‫המערכת הפרלמנטארית‪ .‬לא איכפת לנו שהפרלמנט הוא‬
‫אשכנזי לחלוטין‪ ,‬היות והפרלמנט אין משמעותי‪ .‬עובדי‬
‫מדינה וותיקים‪ ,‬שמונו על ידי הממשלה‪ ,‬קובעים את‬
‫העסקים של המדינה‪ .‬ישנם שלוש מאות עובדי מדינה בין‬
‫הדרגות ‪ 1‬ו‪ ,3-‬שבמספר זה כלולים ‪ 9‬ספרדים ואפילו הם‬
‫חברי האוליגרכיה‪ .‬המהפכה הספרדית תתפרץ בתוך‬
‫"‪.‬שלושים יום‬
‫כוכבי שמש ציין ששנאת הספרדים לערבים איננה יותר‬
‫מאשר מיתוס‪ .‬הממסד הוא זה שדוגר על השנאה‪.‬‬
‫היהודים חוי בעיראק בשלום ובשקט עד שהגיעו סוכני‬
‫הציונות לשם והפציצו מוסדות של יהודים במטרה לגרום‬
‫‪.‬לקרע יהודי‪/‬מוסלמי‬
‫לגבי שיתוף הפעולה עם הפלסטינים‪ ,‬הפנתרים הכריזו‬
‫"ארגנו מפגש עם עניי ירושלים היהודים עם פלסטינים‬
‫בירושלים הערבית‪ ,‬בשכם ומקומות אחרים… לפלסטינים‬
‫יש זיקה עם הפעילויות שלנו‪ .‬עלינו להתאמץ לקראת‬
‫"‪.‬מאבק משותף עם הערבים נגד הממסד השלטוני‬
‫צ'ארלי ביטון אמר על פעולות האלימות‪" ,‬השימוש‬
‫באלימות מותר כתגובה לאלימות הממשלה‪ .‬חוקי המדינה‬
‫מגנים על המערכת ולא על האזרח‪ ,‬ולכן נכפה עלינו‬
 ‫להשיב אלימות באלימות‪ ".‬שמש אמר שהפנתרים‬
‫השחורים בחרו את שמם מפני שהוא מזעזע‪ .‬לראשונה‬
‫השתמשה בו גברת מיוחס‪ ,‬חברה במועצת עיריית‬
‫‪.‬ירושלים‪ ,‬כשהיא מסרה את הדו"ח שלה על הנוער הזה‬
‫הסולידאריות עם הפלסטינים היא רק חלק מן המהפכה‬
‫הפסיכולוגית והתחייה התרבותית שהתפרצה בקרב‬
‫הספרדים בישראל‪ .‬אינטלקטואל אמר לעיתונאי שלום‬
‫כהן (ממוצא עיראקי‪/‬מיצרי)‪" ,‬הם אמרו לנו במשך שנים‬
‫רבות שאנחנו בדיוק כמו הערבים‪ .‬זה היה העלבון הגדול‬
‫ביותר שהם יכלו למצוא בשבילינו‪ .‬לאט לאט היינו מוקפים‬
‫בתסביך נחיתות כשזה היה נוגע לאשכנזים… אם מישהו‬
‫קרא לי ערבי‪ ,‬אני מכה בו‪ .‬פעם אחת לאחר תקרית זו‬
‫אמרתי לעצמי "למעשה… זה נכון… אני יהודי ערבי‪".‬‬
‫והמילה "ערבי" הפסיקה להיות עלבון‪ ,‬לא רק בשבילי‬
‫"‪.‬אלא בשביל כל אחד במקומי‬
‫ספרדים רבים בישראל התרגלו לומר "אנחנו מכירים את‬
‫הערבים טוב מאוד‪ .‬אנחנו יכולים לחיות איתם יותר טוב‬
‫"‪.‬מאשר עם האנשים שאנחנו חיים איתם עכשיו‬
‫כאשר הגל הראשון של עיתונאים ישראלים חזר ממצרים‬
‫בפברואר ‪ ,1978‬שדרן ישראלי תיאר כיצד שניים עשרה‬
‫עיתונאים ישראלים עושים טיול בסירה על הנילוס‪ .‬ביניהם‬
‫היו שני ספרדים‪ ,‬אחד מהם‪ ,‬שלמה ענברי‪ ,‬הגיב לרושם‬
‫שהנוף השאיר עליו ואמר "אני ערבי יהודי‪ .‬שמי האמיתי‬
‫סאלים ואני שמח להיות פה‪ ".‬זה הרגיז את עמיתיו‬
‫האשכנזים‪ ,‬ואיך שענברי חזר לירושלים הוא נדרש‬
‫להבהיר בדיוק למה שהוא התכוון‪ .‬הוא השיב‪" ,‬נולדתי‬
‫בעיראק‪ ,‬חלק מן ההשכלה שלי התקיימה במצרים‬
 ‫וספגתי את המחשבה הערבית‪ .‬אני רהוט בשפתם ואוהב‬
‫את מוזיקה שלהם‪ .‬כמובן שאני ישראלי באזרחות‪ ,‬יהודי‬
‫בדת‪ ,‬אבל אני לא יכול להפסיק להיות ערבי בתרבות‬
‫ומחשבה‪ ".‬כל העיתונאים בטיול הזה הבחינו שהעיתונאים‬
‫הספרדים התקדמו הרבה יותר טוב מהאשכנזים‪.‬‬
‫הספרדים יכלו להתמזג בחופשיות ובגלוי עם הציבור‪,‬‬
‫בעוד שהאשכנזים העדיפו להיות מלווים במשטרת‬
‫אבטחה מצרית‪ .‬במסיבת ערב ביתית‪ ,‬העורך של ידיעות‬
‫אחרונות הציג שאלה "מה יקרה לחברה הישראלית אם‬
‫עשינו שלום עם הערבים‪ ,‬ורוב האנשים מרגישים שהם‬
‫קרובים יותר לערבים מאשר אלינו ‪ ".‬והמשיך אחר שאלתו‬
‫וציין "זה ברור שהשלום לא בא עדיין‪82".‬‬
‫הפנתרים השחורים היו מבין הישראלים הראשונים שקראו‬
‫תיגר על הממסד הציוני אשכנזי בכך שהכריזו שהספרדים‬
‫מהווים חלק מהעולם הערבי‪ .‬כוכבי שמש ציין "אין הבדל‬
‫ביני לבין ערבי מלבד הדת‪ .‬האם אלה שטוענים שהדת‬
‫היא זו שמגדירה את הלאומיות טוענים גם שקתולים‬
‫ערבים וקתולים צרפתים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שייכים לאותה אומה?"‬
‫כאשר שמש פגש מהגרים אשכנזים מרוסיה‪ ,‬הוא הבין‬
‫שאין להם קשרים לאומיים משותפים איתו‪ .‬הוא הוסיף‬
‫"הספרדים והאשכנזים האלה באים משתי תרבויות‬
‫שונות… אנחנו נבדלים אפילו בקלסתרי פנינו‪ .‬הדבר היחיד‬
‫שיש לנו במשותף הוא הדת שלנו‪ ".‬שמש מאמין שמדינת‬
‫ישראל מנסה להרכיב קבוצות דתיות מלאומים שונים‬
‫ללאום אחד‪" .‬זו היא תיאוריה ציונית‪ ,‬בעוד שלמעשה‬
‫הציונים נוהגים להתייחס לספרדים כמו לפלסטינים‪83".‬‬
‫חייל ישראלי טען שבמהלך אחד מהקרבות של מלחמת‬
‫‪ ,1973‬הוא ראה קבוצת חיילים עוזבים את העמדות שלהם‬
‫ומתחילים לשחק קלפים אחד עם השני‪ .‬כאשר הוא יעץ‬
‫להם לחזור לעמדותיהם הם סירבו‪ ,‬מכיוון שהם לא ראו‬
‫את עצמם כחלק מן הישות הציונית‪84.‬‬
‫חבר הכנסת‪ ,‬צ'ארלי ביטון‪ ,‬אמר בכנסת ב‪ 7-‬בינואר ‪1981‬‬
‫שהאפליה נגד הספרדים הייתה הסיבה לכך מדוע הם‬
‫נמנעים מהגיוס לצבא וש‪ 90-‬אחוז מאלה שמוחזקים בבתי‬
‫הכלא הם ספרדים‪ .‬ברור‪ ,‬שמתוך הספרדים שכן‬
‫מצטרפים לכוחות הצבא מספר גדול מהם אינו מציית‬
‫לפקודות של המפקדים האשכנזים והם נכלאים‪ .‬נתן‬
‫דונביץ זוקף את התופעה‪ 85‬הזו לעובדה שהצבא הוא‬
‫הסמל של הממסד השלטוני ומקובל יותר על הנוער‬
‫הספרדי להימנע מלהתגייס לצבא‪( .‬מספר שתמטני הגיוס‬
‫היה ‪ 10,000‬בשנת ‪ .1985/86‬אמיל אלימלך‪ ,‬מפקד‬
‫המשטרה הצבאית‪ ,‬ציין ש‪ 72-‬אחוז מהעצירים הספרדים‬
‫מרצים עונשים על עריקות‪86).‬‬
‫תמצית של מכתב ‪ ,‬ששלח אחד הפנתרים השחורים‬
‫לאחיו בצבא‪ ,‬יכולה להסביר את מצב הניכור בין המגזר‬
‫‪.‬המדוכא של האוכלוסייה ובין הממסד‬
‫הוא אמר שאשתו ילדה את בנם החמישי‪ ,‬שיצטרך לישון‬
‫באותה מיטה כמו אחיו עזרא ואחותו גילה‪ .‬יעקב‪ ,‬הבן‬
‫הבכור שלו‪ ,‬נעצר על גניבת חפיסת שוקולד והוא ייענש‬
‫בשלוש שנים בכלא ששם הוא ילמד איך לקחת סמים‬
‫ולשדוד‪ .‬לבת שלו‪ ,‬רותי‪ ,‬שהיא בגיל שבע שנים‪ ,‬יש דלקת‬
‫פרקים‪ ,‬והיא משתעלת דם כל הלילה‪ .‬כשהוא ביקש סיוע‬
‫ממשרד השיכון‪ ,‬הפקיד צעק עליו שהממשלה מטפלת‬
‫בדיור רק למהגרים חדשים‪ .‬האב נבוך מן העובדה שיש‬
‫להם כסף עבור המהגרים‪ ,‬ההתיישבות והביטחון‪ ,‬יש להם‬
‫תקציבים להשקיע (לפני המהפכה) באיראן ואוגנדה‪,‬‬
‫לבנות הילטון חדש‪ ,‬לכסות הפסדים כספיים של‬
‫הבנקים… אז מדוע הם לא יכולים להציל את החיים של‬
‫הבת שלו! אפילו המוות הוא יקר בישראל! המשכורת‬
‫החודשית שלו היא פחות מ‪ !50$-‬הוא כותב לאחיו החייל‪:‬‬
‫"אתה לא מגן עלי‪ ,‬אין ברשותי דבר שצורך הגנה‪ ,‬אפילו‬
‫לא את חיי‪ .‬אתה מגן על אלה שמדכאים אותי‪ ,‬ואתה מגן‬
‫"‪.‬עליהם‪ ,‬אחי‪ ,‬כדי שהם יוכלו לדכא אותי‬
‫החתום‪ :‬האזרח המסכן‪87.‬‬
‫התנגדות לגיוס בקנה‪-‬מידה גדול כזה הוביל לירידה‬
‫במוראל בקרב הטירונים בצבא‪ ,‬שרובם הם ספרדים‪ .‬מאז‬
‫מלחמת לבנון‪ ,‬הפיקוד העליון של הצבא לא יכול היה‬
‫להיות תלוי בחיילים האלה והיה צריך להסתמך על נושאי‬
‫הנשק הימיים והאוויריים שנשלטו בידי האשכנזים כדי‬
‫להרוס את העמדות הסוריות והפלסטינאיות‪ .‬שינוי זה‬
‫הוביל לעלייה בהרס ולקטל נוסף של אזרחים חפים‬
‫‪.‬מפשע‬
‫התזוזות הראשונות של המאבק החמוש‬

‫השנאה לממסד השלטוני והאמונה באלימות כאמצעי‬

‫בלתי נמנע למאבק התפתחו עד לנקודה שבה הם‬
‫התגלמו במספר של ארגונים קטנים‪ ,‬כמו החזית האדומה‪,‬‬
‫שהייתה תנועה חשאית בשנות השבעים המוקדמות‬
‫והייתה מעורבת במאבק חמוש נגד ישראל בתמיכה‬
‫לסוריה‪ ,‬ולהתנגדות הפלסטינית‪ ,‬ואשר חבריה כללו‬
‫ספרדים‪ ,‬אשכנזים ופלסטינים‪ .‬אחד מהם שנעצר בחשד‬
‫להשתייכות לחזית היה חזקאל כהן‪ ,‬חבר לשעבר‬
 ‫‪.‬בפנתרים השחורים‪ .‬הוא נגזר לשבע שנות מעצר בכלא‬
‫מצד שני‪ ,‬היה ארגון מע"צ‪ ,‬שהיה כלול מספרדים בלבד‪.‬‬
‫ארגון זה ביצע פעולות חבלה והצתה נרחבות נגד מפעלים‬
‫גדולים‪ .‬בהיותו ארגון חשאי ומשפטיהם של חברי הארגון‬
‫התנהלו בסודיות‪ ,‬לא ניתן למצוא פרטים אודות כך מלבד‬
‫אלה שפורסמו בעיתונות הישראלית‪ .‬ב‪ 13-‬באוקטובר‬
‫‪ 1978‬הארץ דיווח שהמשטרה שלחה שישה חברים‬
‫מהארגון למשפט באשמה שביצעו שלוש עשרה פעולות‬
‫של הצתה בזדון בין ‪ 1975-1978‬באזור תל‪-‬אביב‪ .‬בנוסף‬
‫לכך הם הואשמו בגרימת נזק בשווי של ‪ 2.5‬מיליון לירות‬
‫ישראליות למפעל בולגת בקריית גת ונזק בשווי ‪ 3‬מיליון‬
‫לירות ישראליות למפעל בולגת בלוד‪ ,‬שם האש‬
‫השתוללה במשך שלושה ימים‪( .‬בולגת מייצר את‬
‫הארגזים שמשתמשים בהם לייצוא הדרים‪ ).‬המשטרה‬
‫התעללה בחשודים במהלך החקירה‪ ,‬לאחר מכן הם‬
‫נשפטו בדלתיים סגורות ונדונו לתקופות מאסר ארוכות‬
‫בכלא‪ ,‬באותו רגע הם נעלמו מהתקשורת הישראלית‪.‬‬
‫הקבוצה ביצעה גם כן פעולות אחרות של חבלה נגד‬
‫חנויות רהיטים והבניין ששכן בו הארץ‪ .‬הקבוצה הואשמה‬
‫בקשירת קשר לפוצץ את מטה המשטרה בתל‪-‬אביב‬
‫‪.‬ולהרוג קצינים בכירים‬
‫העיתונאי הידוע היטב‪ ,‬שלום כהן (שעבד שנים רבות‬
‫כעורך עיתון העולם הזה)‪ ,‬ציין שלמע"צ יש "ראש‬
‫ממשלה" ונשק צבאי גנוב‪ .‬לאחר חקירה שנערכה כמה‬
‫חודשים‪ ,‬חברי מע"צ הודו שהארגון שלהם הוא‬
‫"הבריגאדה האדומה הישראלית"‪ .‬כולם צמחו מהחגורות‬
‫השחורות ולמעשה הארגון החל את הפעילות שלו במחוז‬
 ‫התקווה של תל‪-‬אביב‪ .‬אחת המטרות שלהם הייתה‬
‫לחטוף את שר המשפטים‪ ,‬שמואל תמיר‪ ,‬שהתנגד לחנינה‬
‫כללית‪ .‬הם העלו באש מספר מפעלים תעשייתיים כולל‬
‫מפעל טקסטיל ששם הם גרמו נזק בשווי ‪ 40‬מיליון לירות‬
‫ישראליות‪ .‬נציגים של הטובע הכללי טענו שתקיפות‬
‫הצתה בזדון אלו כוונו אל הכלכלה הלאומית ושחברי‬
‫מע"צ הם אויביהם של ישראל‪ 88.‬היו גם מספר רב של‬
‫פעולות חבלה שבוצעו על ידי יחידים‪ .‬במקרים האלו‬
‫המשטרה לא יכלה לעצור כל חשודים‪ ,‬והתקיפות תוארו‬
‫כ"תאונות"‪ .‬רבים בישראל מאמינים שהשירות החשאי‬
‫הישראלי (הש"ב) התנקש בחשאי בחיי יחידים שהוא‬
‫האמין שהיו "משתפים פעולה עם הערבים" ושאת‬
‫אשמתם הם לעולם לא יוכלו להוכיח בבית דין‪ .‬ההרג‬
‫מתרחש במהלך שירות המילואים הצבאי‪ .‬השין בית לאחר‬
‫מכן היה מודיע למשפחתו של הקורבן שהוא נרצח על ידי‬
‫‪.‬מסתננים ערבים או במהלך מצבע צבאי‬
‫לאחר פעולות מע"צ‪ ,‬הפנתרים המשיכו את מאבקם נגד‬
‫הממשלה והמתיישבים האשכנזים בגדה המערבית‪ .‬ב‪23-‬‬
‫במרץ ‪ 1980‬הארץ דיווח שהפנתרים הסתערו על‬
‫המשרדים של שר העבודה והרווחה והביטוח הלאומי‪,‬‬
‫ישראל כץ‪ ,‬והשאירו אחריהם שמונה שפנים כסמל לאזלת‬
‫ידם של העניים‪ .‬הספרדים משכונות המצוקה עזרא‪,‬‬
‫התקווה וארגזים של תל‪-‬אביב אחרי זה ארגנו הפגנות‬
‫אלימות ב‪ 14-‬באפריל ‪ 1981‬בעקבות הריסת ארבעה‬
‫בתים על ידי העירייה‪ .‬המפגינים העלו באש חנויות ורכוש‬
‫של העירייה ומיד לאחר מכן המשטרה התחילה במסע‬
‫של מעצרים‪ .‬בנובמבר ‪ 1980‬המשטרה פתחה באש על‬
 ‫סטודנטים ברמאללה שבגדה המערבית ועשרה נפגעו‪.‬‬
‫באותו יום המשטרה‪ ,‬ללא סיבה‪ ,‬פתחה באש על נער‬
‫ספרדי בירושלים‪ ,‬ופגעה בו באופן חמור‪ .‬צ'ארלי ביטון‬
‫גינה את התקריות הללו בכנסת‪" :‬ממשלה זו היא אויבם‬
‫של הספרדים‪ .‬מה שעוד תראו הוא את הקמתה של חזית‬
‫מאוחדת בקרב הספרדים ממוסררה והנוער מאוניברסיטת‬
‫ביר‪-‬זית נגד ממשלת דיכוי" ‪89‬‬
‫במהלך התקופה הזו של מאבק המוני‪ ,‬ב‪ 30-‬באוגוסט‬
‫‪ ,1980‬כל ארגוני שכונות המצוקה התאחדו במסגרת של‬
‫ארגון לאומי עצמאי יחיד‪ .‬בפגישת הכינון‪ ,‬שנערכה בתל‪-‬‬
‫‪:‬אביב‪ ,‬הדוברים גינו את הדברים הבאים‬
‫‪.‬אפליה גזעית ‪1.‬‬
‫‪.‬התנשאות כלפי הספרדים והתרבות הספרדית ‪2.‬‬
‫‪.‬היחס הפטרנליסטי של האשכנזים כלפי הספרדים ‪3.‬‬
‫‪.‬התעלמות מתוכנית ההתחדשות של שכונות העוני ‪4.‬‬
‫‪.‬הזנחת הפיתוח הכלכלי בעיירות הפיתוח ‪5.‬‬

‫המשתתפים דרשו שיווין חברתי‪ ,‬כלכלי ותרבותי מוחלט‬

‫עם האשכנזים‪ .‬הם הצהירו שהארגון הוא עצמאי ושאינו‬
‫פוליטי אבל הם הדגישו בעיתונות הישראלית ש"את‬
‫הכסף הממשלה צריכה להוציא על שכונות המצוקה‬
‫"‪.‬במקום על התנחלויות אשכנזיות בשטחים הכבושים‬
‫פעולות האלימות המשיכו להתבצע באזורי שכונות‬
‫המצוקה‪ .‬לאחר תקרית אחת כזו כאשר אוטובוס‪ ,‬מכונית‪,‬‬
‫מחסן של העירייה ומבנים ציבוריים אחרים היו עולים‬
‫באש‪ ,‬הארץ דיווח שתשעה אנשים נעצרו באזור התקווה‪,‬‬
‫‪.‬כולל שלמה חוג'ה‪ ,‬אליהו סיסו‪ ,‬דליה בטאי ואחרים‬
‫דן מרגלית כתב באותו עיתון‪ 90‬שהפנתרים השחורים‬
 ‫הצליחו בעבודתם הפוליטית‪ ,‬מאחר שהם ביטאו את‬
‫רגשותיהם האמיתיים של האנשים כלפי האפליה הגזעית‬
‫והמצב החברתי הקשה ושהממסד היה במצב של חרדה‪.‬‬
‫הוא זקף את כישלונם של הפנתרים בבחירות של אותה‬
‫שנה לסוג חדש של מחאה על ידי הספרדים‪ ,‬והוא של‬
‫‪.‬חרם על הבחירות‬
‫סעדיה מרציאנו‪ ,‬מנהיג בפנתרים‪ ,‬חזה מראש ב‪1978-‬‬
‫שפעולות האלימות נגד הרשויות יתגברו‪ .‬הוא ציין "‬
‫האשכנזים אינם מוכנים לוותר על חלק קטן אפילו‬
‫מההגמוניה שלהם… בהקשר הזה לכן אני מצפה‬
‫שההתפרצות שהתרחשה ב‪ 1971-‬תחזור על עצמה‪ .‬כשזה‬
‫יקרה‪ ,‬לדור התנועה החדשה תהיה החלטיות רבה יותר‪,‬‬
‫תכנון יותר טוב ויהיה פעיל יותר ואלים‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫להתפרצות תהיה יותר השפעה‪ ".‬מרציאנו ציפה שהדור‬
‫של מחר יתקדם לקראת הפרדה‪91‬‬
‫כוכבי שמש היה בדעה שזה חיוני שהפנתרים יצטרפו‬
‫לחזית הדמוקרטית (שכללה מועצות מקומיות ערביות‬
‫והמפלגה הקומוניסטית)‪" .‬בכך שנבחר לעשות זאת‪,‬‬
‫אנחנו נגבש בפעם הראשונה קשר אמיתי בין הספרדים‬
‫והפלסטינים שהם שניהם המטרה של האפליה‪ .‬קשר זה‬
‫מאוד חשוב לנו‪ ,‬הספרדים‪ ,‬מאחר שעלינו לראות את‬
‫הערבים כבעלי בריתנו הטבעיים‪ 92.‬אני ספרדי‪ ,‬או ליתר‬
‫דיור‪ ,‬אני ערבי יהודי והתרבות שלי היא מזרח תיכונית‪".‬‬
‫אולם הוא הכחיש את קיומו של קשר תרבותי כלשהו בינו‬
‫ובין היהודים שבאו מהבלקן (כנראה שהוא לא היה מודע‬
‫לכך שהם ספרדים שאבותיהם הקדמונים גורשו מספרד‬
‫יחד עם אחיהם המוסלמים לאחר נפילת המדינה‬
 ‫המוסלמית)‪93.‬‬
‫כעבור שלוש שנים‪ ,‬מוני יאקים‪ ,‬פנתר אחר‪ ,‬ציפה‬
‫שהמאבק המזוין יתחיל‪ .‬הוא ציין "אי אפשר להתמודד עם‬
‫האפליה הגזענית נגד הספרדים בישראל דרך אמצעים‬
‫דמוקרטיים‪ .‬למרבה הצער המעמד השלטוני האשכנזי‬
‫יכול היטב ללחוץ אותנו אל מאבק מזוין נגדם במטרה‬
‫להשיג את היעדים המוצדקים שלנו‪ 94".‬הוא המשיך‪,‬‬
‫"תנועת הפנתרים השחורים מהווה תנועה פוליטית‬
‫המגוננת על הספרדים שהפכו לפרולטריון בפלסטינה‪.‬‬
‫מדוכאים אלו מאמינים שהאמצעים הדמוקרטיים אינם‬
‫אמינים מאחר שהעולם הכיר באש"ף רק לאחר שהוא‬
‫ביצע פעולות קומנדו‪ ".‬יאקים מפנה את המילים הבאות‬
‫אל האשכנזים‪ " ,‬הדור החדש של הספרדים לא ידבר‬
‫איתכם‪ ,‬הם יפעלו‪ ".‬הוא הביע את התנגדותו להגירה של‬
‫היהודים הסובייטים‪ ,‬מאחר "מהגרים אלה הם ריאקציונרים‬
‫והממשלה מביאה אותם לכאן כדי ליישב אותם בשטחים‬
‫הכבושים‪ ".‬צ'ארלי ביטון הוסיף במהלך הראיון באותו‬
‫העיתון ש"המהגרים האשכנזים מברית המועצות אינם‬
‫רצויים כאן‪ ,‬מאחר שהם באים לקחת לנו את בתינו‪".‬‬
‫(עלינו לציין שהממשלה העניקה למהגרים החדשים הללו‬
‫את הבתים שנבנו עבור הספרדים העניים שהם מחכים‬
‫להם מאז ‪ ).1948‬יאקים ציין שהקיבוצים האשכנזים‬
‫"מייצגים את הפרצוף המכוער של ישראל ושאת הרווחים‬
‫שלהם יש לחלק בקרב העובדים – שהם הספרדים‪ ".‬הוא‬
‫ביטא את סלידתם של הספרדים מן ההתיישבויות האלה‪,‬‬
‫מפני שהם מנוצלים על ידם‪ ,‬וציין שבעתיד הספרדים‬
‫ישתלטו על הישובים וידרשו שמחצית מאדמות הקיבוצים‬
 ‫יוענקו לעניים‪ .‬הוא טען שאת ניצחון הפנתרים השחורים‬
‫לא צריך למדוד לפי מספר הקולות שהם מקבלים‬
‫בבחירות‪ ,‬אלא על ידי ההתפשטות של רעיונותיהם‬
‫המהפכניים בקרב המפלגות השונות‪ .‬יאקים הדגיש‬
‫‪.‬שאמריקה מונעת פיוס בין הספרדים לאש"ף‬
‫הצהרות רדיקליות אלה עוררו זעקת תרעומת בחברה‬
‫האשכנזית‪ .‬אהרון שטרן האשים את יאקים במגמה‬
‫להשלים את מה שהיטלר התחיל‪ .‬שטרן איים‬
‫ש"המתיישבים האשכנזים פשוט לא יעמדו מהצד‬
‫ויסתכלו‪ 95".‬יאקים לאחר זאת ביקש מהארץ להגיב על‬
‫ההאשמות האלה‪ ,‬וב‪ 30-‬באוקטובר ‪ 1981‬הם פרסמו‬
‫מאמר שלו שבו הוא ציין "לגבי מאבק מזוין‪ ,‬אני מאמין‬
‫שהמעמד השלטוני האשכנזי תמיד השתמש בכוח כדי‬
‫להשתלט על הכוח הכלכלי והפוליטי‪ .‬לאור ההתפתחויות‬
‫ההיסטוריות‪ ,‬עלינו להגן על עצמנו‪ ,‬עלינו להשיב על‬
‫הפעולות האלימות של הממשלה עם פעולות אלימות על‬
‫ידי הציבור ולהשיב על השימוש בנשק עם אותו דבר‪.‬‬
‫נלחצנו למצב המצער הזה של העניינים על ידי הטיפשות‬
‫והשחצנות של המעמד השלטוני האשכנזי אשר סגר לנו‬
‫בפנים את כל האמצעים הדמוקרטיים להקלת הדיכוי‬
‫האשכנזי‪-‬ציוני‪ ".‬לבסוף יאקים דרש "שינוי יסודי שיוכל‬
‫לעצור את הסגידה לציונות‪ ,‬ולמימושה של מדיניות נגד‬
‫‪".‬הגזענות המבוססת על שיתוף פעולה עם המזרח התיכון‬

‫הספרדים ושלום עכשיו‬

‫בדצמבר ‪ ,1982‬התעורר שיתוף פעולה בין תנועת שלום‬

‫עכשיו ובין הספרדים מאזורי שכונות המצוקה כדי להתנגד‬
 ‫להתיישבות הציונית בשטחים הכבושים‪ .‬מרציאנו ור‪ .‬בן‪-‬‬
‫הרוש ציינו שאמצעי הדיכוי שמשתמשים בהם בגדה‬
‫המערבית בקרוב ישמשו נגד הספרדים‪ .‬באותו יום (‪23‬‬
‫בדצמבר ‪ ,) 1982‬המשטרה הרסה חלק מביתו של תימני –‬
‫שמעון יהושע – בכפר שלום בתל‪-‬אביב‪ .‬המשטרה פתחה‬
‫באש וירתה בו למות‪ ,‬כפי שהוזכר לעיל‪ .‬ראובן בן‪-‬הרוש‪,‬‬
‫נציג ממוסררה בירושלים‪ ,‬ציין ש"לפני ‪ 1967‬הם לימדו‬
‫אותנו שהאויב היה שם ‪ ,‬אבל אחרי זה הבנו שהאויב‬
‫האמיתי הוא כאן" ‪96.‬‬
‫ס‪ .‬אבוטבול‪ ,‬נער ספרדי שגויס למלחמת לבנון‪ ,‬פרסם‬
‫את השיר הבא בהארץ‪ 97,‬שבו הוא מבטא את הטרגדיה‬
‫של חבריו הספרדים בזירה הלבנונית‪ .‬הוא גם מדבר על‬
‫החומה שנבנתה כדי להרחיק את הספרדים מהעולם‬
‫‪.‬הערבי‬

‫שיר תמים לשכן מעבר לגבול‬

‫‪,‬היא עמדה מולי‪ ,‬מתבוננת בי‬
‫‪.‬ראיתי את עיניה‬
‫‪,‬איך עיניה הם כמו של אימי‬
‫!שבהם ראיתי את כאביה‬
‫!איך כאביה הם כמו של אימי‬
‫‪.‬לוואי וידעתי מה לומר למבטיה של האם‬
‫‪,‬האם‪ ,‬מעבר לעמק‬
‫‪,‬האם המתבוננת בי‬
‫‪,‬עיניה אומרות לי הכול‬
‫‪.‬את כל מה שהם לא אומרים לי כאן‬
‫‪.‬לוואי וידעתי איך להשיב לזעקה שבעיניה‬
‫הם לא לימדו אותי איך לחזות בזעקות בעיניים – עיניים‬
 ‫‪,‬מעבר לעמק‬
‫‪.‬הם לא לימדו אותי איך לחזות בעיניים מעבר לעמק‬
‫הם לא לימדו אותי לחזות‬
‫‪.‬חיים מעבר לעמק‬
‫?אפשר לחשוב! מה הם לימדו אותי‬
‫‪,‬אוי‪ ,‬שכן‪ ,‬אוי שכן מעבר לעמק‬
‫‪,‬לך אומר הם לא לימדו אותי‬
‫‪,‬הם חסמו את דרכי אליך – אל רגשותיך‬
‫‪,‬הם אסרו כל מגע‬
‫‪,‬אני רוצה לומר לך‬
‫עכשיו אני יודע‬
‫‪.‬שאדם יודע כשהוא רואה‬

‫חודש לאחר מכן הועדה הספרדית לשכונות המצוקה‬

‫ועיירות הפיתוח ארגנה אזכרה לקורבנות מלחמת לבנון‪.‬‬
‫סיסמת המארגנים הייתה שהמלחמה חייבת להיפסק‬
‫וצריך למסד את עיקרון השוויון‪ .‬דוד חמו‪ ,‬הנציג החיפאי‬
‫של הארגון ציין ש"במהלך הטקס הזה אנחנו נדליק שני‬
‫נרות‪ :‬אחד לנשמותיהם של הקדושים המעונים‬
‫הפלסטינים והלבנונים‪ ,‬והשני לחללים של ישראל‪.‬‬
‫בעשותנו כך‪ ,‬אנו קוראים להפסקת המלחמה הזאת‪ .‬אנו‪,‬‬
‫ילידי המזרח התיכון‪ ,‬מאמינים שעל ישראל להצטרף יחד‬
‫עם העמים של האזור לדיאלוג בדרכי שלום וישראל חייבת‬
‫לכבד את האנשים ילידי האזור את מנהיגיהם ואת‬
‫המסורות שלהם‪ ".‬דוד חמו מתח ביקורת על חוסר ההכרה‬
‫בעם הפלסטיני‪ ,‬ואמר שזה נוגד את עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫הוא הוסיף שחוסר השוויון בשימוש המשאבים של המדינה‬
‫ייצג את התוצאה הישירה של מדיניות הכוחנות‬
 ‫שמשתמשת בה ישראל נגד הערבים‪ .‬המדיניות הפנימית‬
‫יצרה שתי רמות של אזרחים יהודים‪ ,‬הוא טען‪" .‬אי‪-‬השוויון‬
‫יחמיר בגלל המלחמה‪ ,‬מאחר שאת הנטל הכלכלי‬
‫מטילים על השכבות החלשות‪ .‬יחד עם זאת מחרחרי‬
‫המלחמה יתעשרו יותר‪ ,‬והפער בין האשכנזים והספרדים‬
‫יעמיק‪ ".‬הדליקו את הנרות‪ ,‬והנאספים הביעו את הזדהותם‬
‫עם האומה הערבית מעבר לגבול‪ .‬בחלקו השני של הטקס‬
‫להקת "הברירה הטבעית" בראשות שלמה בר שרה שירי‬
‫הזדהות‪ .‬אחת מסיסמאות המפגש הייתה "האשכנזים‬
‫נכשלו בניהול החברה והשלום גם יחד‪ ".‬סיסמה אחרת‬
‫קראה לאחדות הספרדים בפלסטינה‪98.‬‬
‫ב‪ 10-‬בפברואר ‪ 1983‬שלום עכשיו הפגינה בירושלים נגד‬
‫שרון ומדיניות חרחור המלחמה‪ .‬כנופיות פשיסטיות תקפו‬
‫את המפגינים‪ ,‬הכו וקיללו אותם‪ .‬פצצה הושלכה לעברם‬
‫שגרמה להריגתו של אמיל גרינצוויג ופציעתם של מספר‬
‫מפגינים‪ .‬העיתונות האשכנזית כתבה מאות מאמרים על‬
‫מותו של הפציפיסט האשכנזי‪ ,‬אבל התעלמה מהמקרה‬
‫של אדי דוד‪ ,‬ספרדי‪ ,‬שהפגין יחד עם גרינצוויג ונפצע‬
‫באופן חמור‪ .‬התקשורת התעלמה גם משאר הספרדים‬
‫שחשפו את עצמם לשנאות הפשיסטיות‪ .‬הסופרת הידועה‬
‫היטב‪ ,‬שלומית הר אבן‪ ,‬שהייתה עדה למאורעות הללו‪,‬‬
‫כתבה על המקרה בגיליונות של מרץ‪/‬אפריל ב"מבט‬
‫חדש"‪ .‬אמנון דנקנר פרסם מספר מאמרים שבהם הוא‬
‫תיאר את האשכנזים כפציפיסטים ואת הספרדים‬
‫כאספסוף פשיסטי‪ ,‬מתעלם מן העובדה ששרון ושאר‬
‫המנהיגות הפשיסטית הם אשכנזים (ראה עמוד ‪158‬‬
‫‪.‬לעיל)‬
‫במוסררה‪ ,‬קריית מנחם והתקווה הספרדים ארגנו הפגנה‬
‫וצעדו ליישוב אפרת בגדה המערבית תחת הסיסמה‬
‫"תוציאו כסף על שכונות המצוקה ולא על‬
‫ההתיישבויות‪99".‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬קואליציית הספרדים והפלסטינים מצד אחד‬
‫ושלום עכשיו‪ ,‬הנתמכת על ידי הקיבוצים העשירים‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ ,‬אינה יכולה להחזיק מעמד‪ ,‬מאחר שהקיבוצים הללו‬
‫הרבו את נכסיהם ואת רווחיהם מספר פעמים מאז ‪,1948‬‬
‫על ידי ניצול עיירות הפיתוח וחטיפת הקרקעות‬
‫הפלסטיניות הפוריות ביותר באמצעים משפטיים שונים‪,‬‬
‫כמו חוק הקצאת הקרקעות‪ .‬נוסך על כך‪ ,‬הקיבוצים‬
‫העניקו למדינת ישראל את העילית הצבאית שלה‪ ,‬אשר‬
‫יצרו מעמד הדומה לממלוכים של מצרים או היאניצ'רים‬
‫במדינה העותומאנית‪ .‬ראינו בתקופת מלחמת לבנון‬
‫שמרבית בני העילית הזאת התנגדו לפלישה ורצו בסיומה‬
‫המהיר‪ ,‬אבל הם ביצעו את כל הפקודות מלבד קצין אחד‬
‫‪ –.‬קצין גבע‬
‫הארץ דיווח ב‪ 8-‬בפברואר ‪ 1985‬על סכסוך המעמדות בין‬
‫הקיבוצים ובין עובדיהם השכירים‪ .‬הייתה "שמועה"‬
‫מסתובבת שהנהגת התאחדות הקיבוצים כינסה אסיפה‬
‫חשאית בקיבוץ של קריית ענבים (על יד ירושלים) כדי‬
‫לדון על האפשרות של מתקפה על הקיבוצים על ידי‬
‫הספרדים המובטלים‪ ,‬במיוחד אלה שפוטרו מעבודתם על‬
‫ידי הקיבוצים‪ .‬כאשר כתב של העיתון יצר מגע עם‬
‫מנהיגים של התאחדות הקיבוצים‪ ,‬כמו יהודה הראל‬
‫ושלמה לשם‪ ,‬הוא חש שהם לא מרוצים משאלתו‪ .‬לכתב‬
‫נאמר שלאחר שהאסיפה הקשיבה לדבריו של חיים‬
‫ברקאי‪ ,‬פרופסור לכלכלה‪ ,‬היא נכנסה לדיון סגור‪ ,‬לא כדי‬
‫לדון בעימותים מזוינים‪ ,‬כפי שהם אומרים‪ ,‬אלא במפגינים‪.‬‬
‫הם לא דנו כיצד לעמוד בפני האירועים האפשריים‪ ,‬אלא‬
‫כיצד למנוע אותם בכך שיאפשרו לספרדים להשתתף‬
‫‪.‬במפעלים שלהם או בכך שיתקינו בתי ספר מעורבים‬
‫אין אנו רוצים לגרוע ממשמעות המאבק של שלום עכשיו‪,‬‬
‫אבל עלינו לציין ששיתוף הפעולה הוא רק קרש קפיצה‬
‫‪.‬עד שטבעם של הקיבוצים ישתנה‬

‫תנועת החגורה השחורה‬

‫בשכונות של מערב ירושלים הספרדים הקימו ארגון‬

‫התנגדות הנקרא שחה"ק ‪ 100‬ב‪ .1982-‬הפעילויות שלו‬
‫התרכזו במחוזות של עין גנים וקריית מנחם המכילים‬
‫‪ 18,000‬תושבים‪ ,‬אשר ‪ 80‬אחוז מהם צפון אפריקאים‪.‬‬
‫המנהיגים החשובים ביותר של התנועה הם יהודה אשרף‬
‫ואחיו דניאל עודייני‪ .‬הארגון הוא חזית רחבה שתומכים בו‬
‫פרטנים ממפלגות שונות‪ .‬הוא תובע השקעת כספים‬
‫באזורי שכונות המצוקה ולא בהתיישבויות בשטחים‬
‫הכבושים‪ .‬תושבי האזורים הללו הכריזו שהיו הם אלה‬
‫שנשאו במחיר של מלחמת לבנון וההתיישבויות החדשות‪.‬‬
‫התושבים הספרדים ארגנו הפגנות סואנות במחאה על כך‬
‫שהם צריכים לשלם ‪ 30‬אחוז מההכנסה שלהם כדי‬
‫לכסות על "חינוך חינם"‪ .‬לאחר שהממשלה הודיעה על‬
‫תחילתו של הפרויקט להחייאת השכונות באזורים הללו‪,‬‬
‫הרשות המקומית הפסיקה לספק שירותים וטענה‬
‫שהפרויקט החדש יספק אותם‪ .‬הכתבת‪ ,‬לילי גלילי‪,‬‬
‫כתבה שהתושבים ישתמשו באמצעים שומרי חוק‪ ,‬אבל‬
 ‫ישתמשו גם באמצעים פחות שומרי חוק כמו חסימת‬
‫כבישים‪ ,‬במאבק שלהם‪ 101.‬ארגון זה מאוחר יותר הרכיב‬
‫חזית מאוחדת עם ארגון אוהלים תחת הנהגתו של ימין‬
‫סוויסה‪ ,‬ועם זרוע של הפנתרים השחורים שהוביל סעדיה‬
‫מרציאנו‪ .‬הגורם העיקרי בצעד זה הייתה המדיניות‬
‫הכלכלית החדשה והקיצוצים בשירותי הרווה‪102.‬‬
‫ביוני ‪ 1983‬ארגון שחה"ק הקים מחנה מאהל בלתי חוקי‬
‫על יד ירושלים כדי למחות נגד המחסור בדיור‪ .‬מנהיג‬
‫התנועה‪ ,‬דדה בן שיטרית‪ ,‬הכריז שהספרדים מסרבים‬
‫להעביר אותם אל הבתים החדשים שנבנו בשטחים‬
‫הכבושים‪ ,‬בגלל שהם מתנגדים להפקעת האדמות של‬
‫שכניהם הערבים‪ .‬הוא המשיך "בארצות ערב חיינו בשלום‬
‫ובידידות עם הערבים ואנחנו מוכנים לתמוך בכל מפלגה‬
‫שתעזור לעם הפלסטיני‪ ,‬אבל לא הימין שבונה‬
‫התיישבויות בשטחים הכבושים‪ ".‬מנהיג נוסף של התנועה‬
‫ציין ש"במשך עשרים שנה מנצלים אותנו‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫מסרבים להיות בשר לתותחים שלהם שוב‪ ".‬כעבור מספר‬
‫ימים‪ ,‬תגבורת של המשטרה ומשמר הגבול הרסה את‬
‫המחנה ופיזרה את התושבים בעל כורחם‪103.‬‬
‫ב‪ 1985-‬כל הארגונים הספרדיים מאזורי המצוקות התאחדו‬
‫תחת הנהגתם של הפנתרים השחורים והתחילו את‬
‫"מאבק ‪ ,"1985‬שהיה סידרה נרחבת של התקוממויות נגד‬
‫המדיניות של העוני ואי‪-‬החינוך ומדיניות הדיכוי‬
‫וההתיישבויות בשטחים הערביים הכבושים‪ .‬בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ועדות חמשת המחוזות ארגנו הפגנות סואנות נגד‬
‫הקיצוצים בתקציב החינוך‪ ,‬החינוך למבוגרים ומועדוני‬
‫נוער‪104.‬‬
‫ב‪ 25-‬בפברואר ‪ 1985‬צ'ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו הגישו‬
‫עצומה לבית המשפט העליון כדי לאפשר לתנועת‬
‫הספרדים לארגן צעדת מחאה בגדה המערבית נגד ראש‬
‫הממשלה ומדיניות ההתיישבות שלו‪ .‬ראש הממשלה כבר‬
‫החליט לבקר בהתיישבויות בגדה המערבית באותו זמן‪,‬‬
‫ומנהיגי ה"מאבק ‪ "1985‬תכננו להפגין לאורך המסלול של‬
‫ראש הממשלה‪ .‬אולם‪ ,‬הממסד נבהל ושר ההגנה‪ ,‬יצחק‬
‫‪.‬רבין‪ ,‬אסר על הצעדה‬
‫ב‪ 11-‬במרץ ‪ 1985‬הארץ דיווח ש"ארגון המאבק של ‪,"1985‬‬
‫תחת ראשותם של צ'ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו‪ ,‬מתכנן‬
‫הפגנות נגד הפלישה ללבנון ובדרישה לנסיגת הכוחות‬
‫הישראליים מלבנון‪ .‬ביטון ומרציאנו אמרו לכתבת הארץ‪,‬‬
‫"הגיע הזמן להשתמש ביד החזקה של שכונות המצוקה‬
‫כדי להפעיל לחץ לגרונה של הממשלה‪ ".‬הכתבת‪ ,‬לילי‬
‫גלילי‪ ,‬נפגשה עם מנהיג משכנות העוני‪ ,‬אפי בן דוד‪,‬‬
‫ושאלה אותו מדוע הוא תומך בהפגנות האלה בשעה‬
‫שהוא תומך במדיניות של ליכוד ושרון במשך חמישים‬
‫שנה‪ .‬הוא השיב ש"אפשר לרמות אנשים לפעמים‪ ,‬אבל‬
‫לא כל הזמן"‪ .‬הוא הוסיף‪" ,‬הם אמרו לנו שהם חיסלו את‬
‫המחבלים ואז השיעים הופיעו… כאשר חיילי צה"ל התחילו‬
‫ליפול בלבנון כמו ברווזים במטווח תושבי שכונות המצוקה‬
‫החכימו ובפעם הראשונה הם יצאו לרחובות להפגין – לא‬
‫בגלל סיבות כלכליות אלא בגלל סיבות פוליטיות‪ ".‬בן‪-‬דוד‬
‫מתח ביקורת על האשמות השמאל האשכנזי והעיתונות‬
‫האשכנזית שטענו שהספרדים הם נגד הערבים‪ ,‬ומתנגדים‬
‫לשלום ורוצים מלחמה‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬הוא אישר שהספרדים‬
‫הבינו שמדיניות המלחמה היא אחת הסיבות למצוקות‬
 ‫הכלכליות שלהם‪105.‬‬
‫בשכונה ג' בבאר‪-‬שבע ב‪ 15-‬בדצמבר ‪ ,1985‬חמש מאות‬
‫גברים ספרדים מיהרו לנסות למנוע מכהנא‪ ,‬שהיה בלוית‬
‫כנופיית הבריונים שלו‪ ,‬לבוא לשכונה שלהם‪ 106.‬צ'ארלי‬
‫ביטון‪ ,‬חבר הכנסת‪ ,‬ציין שהפגנות נגד‪-‬כהנא בגבעתיים‬
‫(על יד תל‪-‬אביב) אילצו את הרב הגזען לשלם ‪ 500$‬לכל‬
‫מסכן מעפולה להצטרף אליו בהפגנות נגד הערבים‪ .‬ביטון‬
‫‪.‬המשיך והתפלא מאין כהנא משיג את הכספים שלו‬
‫לילי גלילי כתבה בהארץ ב‪ 23-‬באוגוסט ‪ 1985‬ש‪55-‬‬
‫פעילים צעירים משכונות המצוקה כמו מוסררה וקטמון‬
‫בירושלים נפגשו כדי לדון בבעיית הגזענות‪ .‬בסוף‬
‫האסיפה הם הכריזו "הגזענות היא ביטוי לקיצוניות‪,‬‬
‫וקיצוניות מעולם לא הייתה חלק מן התרבות הספרדית‪.‬‬
‫אלה שפוגעים בפלסטינים‪ ,‬פוגעים בספרדים ויובילו את‬
‫העם למלחמת אזרחים‪ ".‬הכתבת הוסיפה שהתנועה תוציא‬
‫עיתון על החיים בשכונות המצוקה ותפתח במסע למודעות‬
‫‪.‬פוליטית וחברתית ב"חגורה השחורה" ועיירות הפיתוח‬

‫תנועת האינטלקטואלים‬

‫התנועה לסולידאריות עם הפלסטינים התפשטה לא רק‬

‫בשכונות המצוקה‪ ,‬אלא הפעילים שלה כללו‬
‫אינטלקטואלים גם כן‪ .‬ב‪ 1-‬ביוני ‪ 1983‬הארץ כתב‬
‫שאינטלקטואלים ספרדים הקימו תנועה חדשה בשם‬
‫מזרח לשלום‪ ,‬ששמה לה למטרה לעודד את עיקרון‬
‫השלום עם הפלסטינים ועם הערבים ולהיאבק נגד אפליה‬
‫‪.‬גזעית בישראל‬
‫פרופסור מנחם אמיר‪ ,‬מדען חברתי‪ ,‬הצהיר שישראל‬
 ‫הייתה על סף מלחמת אזרחים עקב קיטוב אידיאולוגי‬
‫ופוליטי והתפוררות אתנית‪ .‬הנשיא יצחק נבון‪ ,‬העיר‬
‫ש"ישנן סכנות‪ ,‬ואני מודאג‪ .‬הן יותר חמורות מהאיום‬
‫הנגרם על ידי הארגון לשחרור פלסטין או מלחמה‬
‫חיצונית‪107".‬‬
‫ביולי ‪ ,1983‬סטודנטים פלסטינים וספרדים מאוניברסיטת‬
‫חיפה הקימו את הכוח השחור‪ ,‬ארגון שהאמין בחיזוק‬
‫שיתוף הפעולה בין העם הפלסטיני והספרדים‪ .‬תנועה זו‬
‫פעלה תחת הנהגתו של מנשה אהרוני‪ ,‬יושב ראש‬
‫התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה וחבר במפלגת‬
‫תמ"י (מפלגת יהודי צפון אפריקה בראשות אבוחצירה)‪.‬‬
‫וכן פעיל גם בהנהגת התנועה היה ישראל בן בסט מבית‪-‬‬
‫שאן‪ ,‬שהיה חבר בגוש המערך (העבודה)‪ .‬בן בסט הכריז‬
‫"אני מאמין שהפלסטינים והספרדים מוכרחים להתאחד‬
‫ולהיאבק למען האינטרסים המשותפים שלהם‪ ,‬כמו שזה‬
‫מוטל על כל מי שמקופח להצטרף אל שורותינו‪ ".‬ניסים‬
‫דהאן‪ ,‬יושב ראש ארגון הסטודנטים לשעבר הביע את‬
‫דעותיו הרדיקליות בקשר למאבק נגד האפליה‪ .‬מוסף‬
‫הארץ כתב באותו הקשר ב‪ 22-‬ביולי ‪ 1983‬שסטודנט‬
‫‪.‬פלסטיני‪ ,‬ניזר חסן‪ ,‬יזם את הקמתה של התנועה הזו‬
‫הארגון מאמין שמשאבי המדינה צריכם להיות מתועלים‬
‫לכיוון השתפרות תנאי החיים באזורי החגורה השחורה‬
‫במקום לשם הקמת יישובים ציוניים על שלל האדמה‬
‫הפלסטינית‪ .‬הארגון תומך בעיקרון השלום עם העם‬
‫הפלסטיני והעולם הערבי‪ .‬חברים מהארגון הקימו מחנה‬
‫עבודה בפרבר החיפאי של חליסה כדי לסייע לתושבים‬
‫הפלסטינים והספרדים‪ .‬הכוח השחור מקבלים תמיכה‬
‫מוחלטת מהקהילות הפלסטינית והספרדית ובאותה מידה‬
‫‪.‬מתמ"י וממפלגות העבודה והקומוניסטית‬
‫ב‪ 1972-‬הוקמה חזית משותפת לאורך שורות הארגון הזה‬
‫והצליחה לזכות ב‪ 32-‬מתוך ‪ 40‬מושבים בוועדת ארגון‬
‫הסטודנטים באוניברסיטת חיפה‪ .‬שנה לאחר מכן חברים‬
‫‪.‬ממפלגת העבודה וחזית הליכוד התאחדו והרסו אותה‬
‫סופרים ופוליטיקאים‪ ,‬שבעבר שיתפו פעולה עם הממסד‬
‫הציוני‪ ,‬הצטרפו אל תנועת מחאה זו‪ .‬כבר הזכרנו את ד"ר‬
‫אליהו אלישר‪ ,‬אך עלינו גם להזכיר את ההיסטוריון נחום‬
‫מנחם שמוצאו מקמישלי בסוריה‪ .‬הוא כתב ספר בעל ערך‬
‫רב בשם מתחים ואפליה עדתית בישראל‪ ,‬שהוצא לאור ב‪-‬‬
‫‪ 1983‬על ידי עיתון אחדות בתל‪-‬אביב‪ .‬בו הסופר מגנה את‬
‫האפליה ואת השחצנות שבה ראו האשכנזים את‬
‫הפלסטינים ואת העולם הערבי מתחילת ההתיישבות‬
‫הציונית‪ .‬בראיון עם העיתונאי אמנון דנקנר‪ 108,‬הוא הביע‬
‫את האימה שלו מהטבח בסברה ושתילה‪ ,‬וציין שהציונים‬
‫האשכנזים תמיד ביקשו ממשלות אימפריאליסטיות‪ ,‬כמו‬
‫בריטניה והעותומאנית‪ ,‬לסייע להם נגד הערבים‪ ,‬בעוד‬
‫שהערבים תמיד רצו לשאת ולתת ישירות‪ .‬הוא הדגיש‬
‫שהפלסטינים תמיד הושיטו את ידיהם לשלום אל‬
‫היהודים‪ ,‬אבל נדחו‪ .‬ב‪ ,1920-‬מנחם הוסיף‪ ,‬הערבים היו‬
‫מוכנים לקבל פשרה עם הציונים ואלה שאמרו שהויכוח‬
‫הערבי‪-‬ישראלי לא ניתן לפתרון לא אמרו את האמת‪ .‬הוא‬
‫הוסיף שהמערב ראה במדינות ערב פרימיטיביות‬
‫ונחשלות‪ ,‬שיטה שהשפיעה בכובד רב על התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬אשר‪ ,‬מאותן סיבות‪ ,‬הקימה את הקיבוצים‬
‫כאגודות מסוגרות בפני הערבים‪ .‬מאוחר יותר המתיישבים‬
 ‫האשכנזים עקרו את הפלסטינים והקימו יישובים על‬
‫אדמתם‪ .‬הארגון הצבאי הראשון שהציונים מקימים היה‬
‫ארגון "השומר"‪ ,‬שמטרתו הייתה להפריד את החברה‬
‫היהודית מהחברה הערבית בפלסטינה‪ .‬הסופר מגלה גם‬
‫כן שבעלי קרקעות בסוריה ובלבנון הציעו למכור שטחים‬
‫ענקיים של אדמה לציונים עבור מחירים נמוכים מאוד‬
‫בתמורה לסיוע נגד האימפריאליזם הצרפתי‪ .‬הרצל‪ ,‬חוץ‬
‫‪.‬מזה לא היה מעוניין בזכויותיהם של הערבים‬
‫מנחם מעניק פרטים על השיחה שנערכה ב‪ 24-‬ביוני ‪1919‬‬
‫בין המנהיג הציוני‪ ,‬אושיסקין ובין ראש עיריית ירושלים‪,‬‬
‫מוסא קאזם‪ 109.‬כשאושיסקין הגיע לפלסטינה הוא נפגש‬
‫והתקבל על ידי ראש העיר‪ .‬אושיסקין התחיל לבקר את‬
‫העירייה הערבית ואת השירותים שלה ואחר כך המשיך‬
‫על הויכוח הערבי‪-‬ציוני ואיים על הפלסטינים הלאומנים‬
‫בכוח‪ .‬מנחם המשיך את הראיון שלו עם כתב הארץ על‬
‫ידי כך שהסתמך על מה שמשה דיין אמר לאחר מלחמת‬
‫‪" – 1967‬אם נצאר וחוסיין רוצים שלום‪ ,‬שיתקשרו אלי‪".‬‬
‫מנחם גינה את ההריסה של העיירה של ימית בסיני לפני‬
‫שהחזירו אותה למצרים‪ .‬הוא ציין שהמנהיגים האשכנזים‬
‫אינם יודעים איך להתמודד עם הערבים או איך למנוע‬
‫‪.‬להעליב אותם‬
‫ההיסטוריון המשיך לתאר את היחסים האשכנזיים‪-‬‬
‫ספרדיים מתחילת ההתיישבות הציונית‪ .‬הוא הדגיש‬
‫שמלחמת אזרחים תפרוץ אם הפוליטיקאים לא יוכלו‬
‫למצוא פתרון לבעיה של אפליה גזענית נגד הספרדים‪.‬‬
‫‪.‬האיור בכריכה של ספרו מראה מגן דוד שבור ומדמם‬
‫נחום מנחם לא היה הראשון שהתריע על הסכנה של‬
‫מלחמת אזרחים בישראל‪ .‬הסופר נתן דונביץ כבר כתב‪110‬‬
‫ש"השנאה בין הספרדים לאשכנזים היא פצצת זמן‬
‫שתתפוצץ יום אחד אם לא מנטרלים אותה‪ ".‬הוא המשיך‬
‫לומר שלפני מאות שנים הפלסטינים והספרדים היו‬
‫האריסטוקרטיה בפלסטינה כשלמעשה האשכנזים היו‬
‫עניים ולא נקיים במיוחד‪ .‬המצב עתה הוא הרבה יותר‬
‫מסוכן מכיוון שהספרדים עכשיו עוינים כל דבר המייצג‬
‫את הממסד השלטוני‪ .‬מצב הניכור שלהם הוא כל כך‬
‫חריף שהם מתפרצים על כל תקרית כמו ויכוח תעשייתי‪,‬‬
‫ויכוח עם השכנים וכך הלאה‪ .‬הנערים הספרדים מביעים‬
‫את התמרמרותם על ידי הפיכת מכוניות משטרה והצתה‬
‫‪.‬בזדון – בהתאם לדונביץ‬

‫ועידת הדיאלוג ‪1986‬‬

‫בנוסף לחוגי האוניברסיטה שהוזכרו קודם אשר תומכים‬

‫שם הופיעה ב‪ 1986-‬תנועה ‪,‬במטרה הפלסטינית‬
‫אינטלקטואלית אחרת – הוועדה לדיאלוג ישראלי‪-‬‬
‫פלסטיני‪ .‬היא הוקמה על ידי ספרדים כדי לתמוך בזכותם‬
‫של הפלסטינים להגדרה עצמית ולמאבק למען השלום‬
‫והדמוקרטיה‪ .‬הוועדה כינסה מסיבת עיתונאים שנוכחו בה‬
‫‪.‬מנהיגיה‬
‫ד"ר שלמה אל‪-‬בז (ממוצא מרוקאי) – פרופסור‬
‫‪.‬באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופסור ששון סומך (ממוצא עיראקי) – פרופסור לספרות‬
‫‪.‬ערבית באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪.‬ד"ר דוד צמח‬
‫לטיף דורי (ממוצא עיראקי) –מנהל הלשכה הערבית‬
 ‫‪.‬במפלגת מפ"ם ומנהיג הועידה הזו‬
‫‪.‬אתי דיננו – מדענית חברתית‬
‫שלמה אלבז הכריז שהחתומים על מנשר הוועדה יפעלו‬
‫נגד ההשמצה המקובלת שהספרדים שונאים ערבים‪ .‬הוא‬
‫הוסיף שהספרדים אינם שייכים למנהיגות המחנה הלאומי‬
‫השובניסטי‪ ,‬והוסיף שלספרדים יש את הכוח והרצון‬
‫לבנות גשר בין העולם הערבי והחברה הישראלית במטרה‬
‫להחיות את ההיסטוריה המשותפת שלהם ולהשתלב‬
‫‪.‬באיזור‬
‫ד"ר צמח הבהיר שישנם למעשה מגעים עם פלסטינים‬
‫בשטחים הכבושים על האפשרות להקמת אירגון משותף‪.‬‬
‫מגעים אלו היו עם שני ראשי ערים שהוסרו מתפקידם‪ ,‬עם‬
‫‪.‬כשאד אל‪-‬שאווה מעזה‪ ,‬ומוסטפה אלנאטשה מחברון‬
‫מאה ספרדים חתמו על מנשר הועדה‪ ,‬כולל עורכי הדין‬
‫עזרא גבאי וניסים אליעד‪ ,‬ד"ר עדה אהרוני‪ ,‬ד"ר סעדיה‬
‫רחמי‪ ,‬מנשה כליפה חבר הוועדה המרכזית של המפלגה‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬אפרים קצב‪ ,‬ראש וועד העובדים במפעל‬
‫טבע בפתח‪-‬תקווה‪ ,‬הסופרים סמי מיכאל וד"ר שמעון‬
‫‪.‬בלאס‪ ,‬והזמר‪ ,‬שלמה בר‬
‫גוש הליכוד הביעו את חרדתם על מהלך האירועים‬
‫בקהילה הספרדית‪ .‬בכיר בליכוד תיאר אותם כמו "וירוס‬
‫אידיאולוגי מזיק אשר הועבר אל הליכוד מהאנשים‬
‫הפשוטים של מפלגת העבודה‪111".‬‬
‫הקמת הוועדה לדיאלוג ישראלי‪-‬פלסטיני הורכזה במסיבת‬
‫עיתונאים בבית אגרון בירושלים ב‪ 26-‬בינואר ‪.1986‬‬
‫התשובות שניתנו על ידי המשתתפים בכנס העידו על כיוון‬
‫חדש המתפתח בקרב הקהילות המזרח תיכוניות לקראת‬
 ‫הבנה גדולה יותר של הסיכסוך‪ 112.‬לטיף דורי ציין‬
‫שהארגון לשחרור פלסטין היה נציגו של העם הפלסטיני‬
‫שאחריותו הייתה לדבר בעד הפלסטינים בכל משא ומתן‪.‬‬
‫המשתתפים חילקו כרזה בערבית‪ ,‬עברית ואנגלית‬
‫‪:‬כדלקמן‬

‫תמוך בדיאלוג הישראלי‪-‬פלסטיני‬

‫אנו החתומים מטה‪ ,‬קבוצת ספרדים ישראלים‪ ,‬מודאגים‬
‫ממצבם של האנשים במדינה יהודית‪/‬פלסטינית זו‪ .‬אנו‬
‫מכירים בזכות הבלתי מעורערת של כל עם לחיות בשלום‬
‫תחת מנהיגותו‪ .‬מתוך חובתינו למלא את תפקידינו במאבק‬
‫‪:‬המתרחש למען השלום והדמוקרטיה‪ ,‬אנו מציעים‬
‫להתמיד במאבק נגד כל סוגי האפליה הלאומית ‪1.‬‬
‫והאתנית בישראל ולשאוף לדו‪-‬קיום בשלום‪ .‬אנו דוחים את‬
‫ההכללה המוקצת הגורסת שהספרדים "שונאים את‬
‫‪".‬הערבים‬
‫לספרדים יש את היכולת ואת הרצון לבנות גשר בין‬
‫העולם הערבי והחברה הישראלית ולחדש את התרבות‬
‫המשותפת שלנו שהשורשים שלה שבים מאות שנים‬
‫‪.‬אחורה כך שנוכל להשתלב במזרח התיכון‬
‫להתמיד במאבק להשגת שלום שישים קץ להרס‪2. ,‬‬
‫לסבל ו לשפיכות הדמים‪ .‬אנו מציעים ששתי המפלגות‬
‫יתחילו משא ומתן פוליטי על בסיס של הכרה הדדית‬
‫בזכויות הנפרדות של שני העמים ולהגדרה עצמית‪.‬‬
‫לכשהסכם כזה יושג הוא יהיה ערובה לעתיד בטוח‬
‫‪.‬ומשגשג לעם שלנו ולעמי האיזור‬
‫להמשיך ולעודד את הדיאלוג הישראלי‪-‬פלסטיני בקרב ‪3.‬‬
‫אלה המתעניינים בטיפוח מודעות השלום‪ .‬במגמה‬
 ‫להדגיש את המטרות המוזכות לעיל אנו מכריזים על‬
‫הרכבת וועדה לדיאלוג ישארלי‪-‬פלסטיני שתהייה פתוחה‬
‫‪.‬לכל מי שרוצה בשלום‬
‫‪.‬הוודעה לדיאלוג ישראלי‪-‬פלסטיני‬

‫ב‪ 1-‬ביוני ‪ 1986‬העיתון על המישמר דיווח שחבריה‬

‫הספרדים של הוועדה לדיאלוג ערכו את אסיפתם‬
‫הראשונה עם מנהיגים פלסטינים בארץ‪ .‬בקרב הנוכחים‬
‫היו איברהים קאראין‪ ,‬עורך העיתון‪ ,‬אל‪-‬עאוודה‪ ,‬ד"ר‬
‫נאג'ווה מוהאוויל‪ ,‬פרופסור באוניברסיטת ירושלים‪ ,‬לטיף‬
‫דורי‪ ,‬מזכיר הוועדה לדיאלוג‪ ,‬האנא סניורה‪ ,‬עורך העיתון‪,‬‬
‫‪.‬אל‪-‬פאג'ר‪ ,‬וכוכבי שמש מהפנתרים השחורים‬
‫במאי ‪ ,1986‬לטיף דורי נפגש עם עורך השבועון‬
‫הפלסטיני‪ ,‬סאות' אל‪-‬בילאד‪ ,‬ושם דגש על מאבק‬
‫הספרדים נגד הגזענות ועל המאמצים לפתרון הבעייה‬
‫הפלסטינית‪113.‬‬
‫ב‪ 14-‬באפריל ‪ 1986‬לטיף דורי שלח מברק ליצחק נבון‪,‬‬
‫שר החינוך‪ ,‬בדרישה להסרת כל ספרי הלימוד המתארים‬
‫ערבים בנימת גנאי וציין שמעשה כזה יכול להוות אמצעי‬
‫נוסף נגד גזענות‪ .‬דורי הביע את הכרת תודתו על הסרת‬
‫‪.‬ספרי הלימוד המציגים את הספרדים באור שלילי‬
‫ב‪ 20-‬בפברואר ‪ 1986‬על המישמר טען שרוב האישים‬
‫המובילים של מפלגתו הגזענית של כהנא היו ספרדים‪.‬‬
‫דורי ביקש מהמנהיגים של מפלגה זו את שמות המנהיגים‬
‫שלה ונתנו לו רשימה של שמות שמהם שניים היו ספרדים‬
‫וה‪ 11-‬הנותרים היו אשכנזים‪ .‬דורי גינה את ניסיון העיתון‬
‫להשמיץ את המוניטין של הספרדים‪114.‬‬
‫אין הכוונה בכך על כל פנים שכל הספרדים מיהרו‬
 ‫להצטרף למאבק‪ .‬המימסד השלטוני ממשיך לשלוט על‬
‫התודעה של הרוב על ידי מניפולציה של התיקשורת‪ ,‬בתי‬
‫הספר‪ ,‬הגיוס והזירה הכלכלית והפוליטית‪ .‬מה שהוא אינו‬
‫יכול לעשות הוא לפתור את הסתירה המובנת בין‬
‫‪.‬הקהילות האשכנזית והספרדית בתוך המשטר הציוני‬
‫התנגשויות הדמים בין הספרדים ובין המימסד הציוני‬
‫עוררו הרבה עניין בחוגים בינלאומיים‪ ,‬ערביים ופלסטיניים‬
‫ותנועת ההתנגדות הפלסטינית החלה לראות בכך תופעה‬
‫‪.‬חשובה‬

‫חוק טרור‪-‬נגד‪-‬טרור‬

‫בתגובה לפגישות בין הספרדים ובין המנהיגות‬

‫הפלסטינית‪ ,‬הכנסת העבירה בחוק ב‪ 6-‬באוגוסט ‪1986‬‬
‫הצעה חדשה האוסרת על מגעים כאלה‪ .‬החוק הזה נקרא‬
‫חוק טרור‪-‬נגד‪-‬טרור ומטרתו הייתה למנוע מיפגשים בין‬
‫‪.‬ישראלים לנציגי אש"ף‬
‫הוועדה לדיאלוג קראה למסיבת עיתונאים בירושלים שבה‬
‫הם גינו את החוק החדש‪ .‬לטיף דורי ציין "החוק הזה רודני‬
‫ואין שווה לו באף מדינה בעולם‪ ,‬הוא לא עולה בקנה אחד‬
‫עם חוקי ההגיון וערכי הדמוקרטיה‪ ".‬דורי הודיע שהוא‬
‫ועמיתיו ימשיכו את מגעיהם עם נציגי אש"ף בכל עת ובכל‬
‫מקום‪ .‬האנא סניורה אמר למסיבת עיתונאים ש"החוק הזה‬
‫הורס כל הזדמנות לדיאלוג ושלום‪ ,‬והשלום לא יכול להיות‬
‫בלי דיבורים ופגישות בין הישראלים והפלסטינים‪ ".‬הוא‬
‫הוסיף שהמכשול היחיד לשלום הינו הסירוב הישראלי‬
‫לשאת ולתת עם הפלסטינים‪ 115.‬דורי ציין בהקשר‬
‫לפגישה בין שמעון פרס והמלך חסן ממרוקו ש"שכל‬
‫מנהיג ישראלי אשר ניפגש עם מנהיג ערבי בלי שיכריז על‬
‫הכרתו בזכות של העם הפלסטיני להגדרה עצמית יחזור‬
‫בידיים ריקות‪ .‬אנו מציעים שמנהיגות המדינה תלך‬
‫בעקבותינו ותיזום דו‪-‬שיח ישראלי‪-‬פלסטיני אמיתי שיוביל‬
‫"‪.‬לדו‪-‬שיח המניב תוצאות עם אש"ף והעם הערבי‬

‫הועידה הספרדית –פלסטינית הראשונה‬

‫ברומניה ‪1986‬‬

‫האסיפה הראשונה בין לטיף דורי ועמיתיו ואש"ף נערכה‬

‫ברומניה ב‪ 6-‬בנובמבר ‪ .1986‬כתב‪-‬העת פלסטין אל‪-‬‬
‫ת'אורה פירסם מספר מאמרים אודות המיפגש הזה‬
‫במהדורה שלו מה‪ 15-‬בנובמבר ‪ ,1986‬כולל הבא‪ ,‬שהוגש‬
‫‪:‬על ידי זיאד אבו אל‪-‬חייג'ה מבוקרסט‬
‫בישיבות זו אחר זו של האסיפה הזאת ‪ ,‬המועצה הלאומית‬
‫הפלסטינית החליטה לנוע לקראת מפגש ודיאלוג עם‬
‫כוחות דמוקרטים יהודים וישראלים פרטנים אשר תומכים‬
‫בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת‬
‫מדינה עצמאית ואשר רואים באש"ף כנציג החוקי והיחיד‬
‫‪.‬של העם הפלסטיני‬
‫כדי להתריס על החלטה זו‪ ,‬אשר הונפקה על ידי רשות‬
‫החוק הגבוהה ביותר של העם הפלסטיני (המועצה‬
‫הלאומית הפלסטינית הינה הפרלמנט של העם‬
‫הפלסטיני)‪ ,‬הכנסת ב‪ 6-‬באוגוסט ‪ 1986‬הוציאה אל מחוץ‬
‫לחוק כל מיפגש עם נציגי אש"ף עם עונש של שלוש שנים‬
‫‪.‬גזר דין בכלא‬
‫אבו אל‪-‬חייג'ה המשיך ואמר שגם אש"ף וגם משכני שלום‬
‫ישראלים החליטו להביס את החוק הזה ולערוך את‬
 ‫‪.‬הועידה ברומניה‬
‫הפגישה נפתחה בחמש וחצי ב‪ 6-‬בנובמבר‪ ,‬בנוכחות יותר‬
‫ממאה עיתונאים מכל העולם שבאו לכסות את האירוע‬
‫‪.‬הזה‬
‫בהתחלה‪ ,‬לטיף דורי אישר את תמיכתו בזכותו של העם‬
‫הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקים מדינה עצמאית‪ .‬הוא‬
‫אמר שהפגישה העידה כל כך שלא יכול להיות שלום‬
‫במזרח התיכון בלי אש"ף כנציג היחידי והחוקי של העם‬
‫‪.‬הפלסטיני‬
‫לטיף דורי המשיך והעיר על החוק שהועבר בכנסת‪.‬‬
‫"למעשה הוא איננו חוק נגד טרוריסטים‪ .‬הוא חוק‬
‫"‪.‬טרוריסטי‬
‫דורי מסכם בציטוט מכמה חרוזים של המשורר הטוניסאי‬
‫אבו אל‪-‬קאסים אל‪-‬שאבי‪" 116.‬אחי הפלסטינים‪ ,‬ליל‬
‫הכיבוש יפוג‪ ,‬כבלי הכיבוש ינותקו והגורל ישיב‬
‫"‪.‬לשאיפתכם אל הקמת מדינתכם הפלסטינית העצמאית‬
‫קולונל עבד אל‪-‬רזאק אל‪-‬יחיא‪ ,‬חבר הווע הפועל של‬
‫אש"ף וראש המשלחת הפלסטינית‪ ,‬הבא שדיבר‪ .‬הוא‬
‫קידם בברכה את אומץ ליבם של היחידים שמתנגדים‬
‫לחוק הכנסת ונוכחים בהתכנסות עם אש"ף‪ .‬הוא הודיע‬
‫שוב שאש"ף מעוניין בטיפוח כוחות אוהבי‪-‬שלום בישראל‬
‫ושתמיד הוא היה מוכן לפגוש אותם בהתאם להחלטות‬
‫…שהעביר הקונגרס הפלסטיני הלאומי‬
‫הוא הוסיף‪ :‬ישראל מנהלת מלחמה נגד נציגי העם‬
‫הפלסטיני מנציגים ברמת מועצת הכפר שלו עד לנציגים‬
‫"‪.‬שלו במנהיגות של אש"ף‬
‫האב איברהים עייאד‪ ,‬יועץ לענייני כנסייה ליושב ראש‬
 ‫הוועד הפועל של אש"ף‪ ,‬קרא אל כוחות אוהבי‪ -‬השלום‬
‫בישראל להפוך את המאבק שלהם למעשים‪ .‬עימאד‬
‫שאקור‪ ,‬יועץ לענייני ישראל ליושב ראש הוועד הפועל‪,‬‬
‫פנה אל המשלחת הישראלית‪" .‬אימרו לילדיכם‪ ,‬אימרו‬
‫לאנשיכם שמצאתם את אש"ף מושיט יד אליכם בשלום‪".‬‬
‫העיתונאי הפלסטיני ריימונד טאוויל‪ ,‬החי במזרחה הכבוש‬
‫של ירושלים‪ ,‬שיבח את אומץ ליבה של המשלחת‬
‫‪.‬הישראלית‬
‫בשעה שבע באותו ערב הפגישה הסתיימה והמשלחת‬
‫הפלסטינית חילקה לעיתונאים את ההודעה הרשמית‬
‫‪:‬כדלקמן‬
‫בהתאם להחלטות המועצה הלאומית הפלסטינית‬
‫בישיבותיה השונות לגבי דו‪-‬שיח חיובי עם כוחות יהודים‬
‫דמוקרטיים אשר מכירים באש"ף כנציג הלגיטימי היחיד‬
‫של העם הפלסטיני ובזכויותיו הבלתי ניתנות להפרה ואשר‬
‫מאמינים בשלום ונאבקים למען שלום צודק ובר‪-‬קיימא‬
‫המבוסס על זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית‬
‫ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬נערכה פגישה בין‬
‫‪.‬מספר ישראלים ופלסטינים‬
‫האירגון לשחרור פלסטינן אישר מחדש את המחויבות‬
‫העמוקה שלו למאבק בכל האמצעים כדי להשיג שלום‬
‫צודק ובר‪-‬קיימא בתוך מסגרת הכנס הבינלאומי‬
‫בהשתתפות ברית המועצות‪ ,‬חבריה הקבועים של מועצת‬
‫הביטחון והצדדים הנוגעים בדבר‪ ,‬כולל האירגון לשיחרור‬
‫‪.‬פלסטין‬

‫לאחר הפגישה‪ ,‬הרשויות הישראליות החליטו לשפוט כמה‬

‫מאנשי המשלחת הישראלית באשמת יצירת מגע עם‬
 ‫"אירגון טרור" אוייב‪ .‬לטיף דורי‪ ,‬מזכיר הועידה לדיאלוג‬
‫הישראל‪-‬פלסטיני וראש המשלחת לרומניה‪ ,‬יחד עם‬
‫מספר מובילים אחרים במשלחת הגישו תלונה במשטרה‬
‫‪.‬לאחר שהם קיבלו איומים אנונימיים על חייהם‬
‫דורי טען שראש הממשלה‪ ,‬יצחק שמיר‪ ,‬וכוחות הביטחון‪,‬‬
‫ישאו באחריות על כל תקיפה עליו או עמיתיו וציין ששמיר‬
‫‪.‬כבר האשים אותם בבגידה‬
‫תנועת כך של הרב כהנא חילקה עלעלים בירושלים‬
‫שכללו את השמות‪ ,‬הכתובות ומספרי הטלפונים של‬
‫ארבעה מחברי המשלחת שהיו תחת חקירה על ידי‬
‫המשטרה‪ .‬התנועה הודיעה שהיא מתכוונת לשפוט אותם‬
‫על שהפרו את החוק החדש בכך שנפגשו עם חברי‬
‫אירגונים פלסטינים‪117.‬‬

‫ועידת הספרדים‪-‬אש"ף השנייה‬

‫בודפסט ‪1987‬‬

‫ב‪ 9-‬ביוני ‪ 1987‬בבודפסט שני מנהיגי אש"ף‪ ,‬מחמוד עבאס‬

‫(אבו‪-‬מאזן) ועבד אלרזאק אל‪-‬יחיא קיבלו משלחת‬
‫ספרדית בראשותו של צ'ארלי ביטון‪ ,‬חבר הכנסת‪.‬‬
‫המשלחת כללה חמישה‪-‬עשר ספרדים משכונות המצוקה‬
‫ועיירות הפיתוח‪ ,‬חברי הפנתרים השחורים‪ .‬לפני שהוא‬
‫עזב את ישראל‪ ,‬ביטון טען שהרשויות הפעילו אימה ואיום‬
‫להפסקת המשימה שלו ושהם שיכנעו את אירגון מזרח‬
‫לשלום לסגת מהמשלחת ‪ .‬הוא הוסיף שהספרדים‬
‫בישראל יוכיחו שהייתה ישראל אחרת‪ ,‬ישראל שבה‬
‫הספרדים גינו את התקיפות שגרמו גוש אמונים וכנופיית‬
‫כהנא על מחנה דהיישה‪ .‬בבודפסט הוא יצא בהודעה‬
 ‫שבה הוא אמר "משלחת זו מכירה באש"ף‪ ,‬הנציג‬
‫הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני וקוראת אל ישראל‬
‫להכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני כולל הזכות‬
‫להקים מדינה עצמאית לצד ישראל‪ .‬משלחת זו קוראת על‬
‫ישראל לקחת חלק בכנס הבינלאומי המיועד הזה עם‬
‫האירגון לשחרור פלסטין ומעצמות העל‪ ".‬ביטון ציין שהוא‬
‫מגנה את החוק הישראלי האנטי‪-‬דמוקרטי אשר אוסר‬
‫מיפגשים עם אש"ף‪ ,‬וקרא לחזור בו‪118.‬‬
‫ב‪ 15-‬ביוני ‪ 1987‬הגרדיאן דיווח שביטון וחברים מהמשלחת‬
‫עלולים להישפט בגלל יצירת מגע עם אירגון אוייב‪ ,‬עבירה‬
‫הנושאת מקסימום עונש של שלוש שנים‪ .‬מחמוד עבאס‬
‫אבו‪-‬מאזן‪ ,‬הכריז שאש"ף תומך בחוזקה בהצעות‬
‫המשלחת‪ .‬הארץ הוסף שהמשלחת הישראלית כללה‬
‫עשרים ושניים חברים‪ 119‬כולל חברים ממפלגות מפ"ם‬
‫‪.‬והקומוניסטית‬
‫‪:‬המשלחת הפלסטינית כללה‬
‫מחמוד עבאס (אבו מאזין)‪ ,‬חבר הוועד הפועל של אש"ף‬
‫‪.‬וראש המחלקה ליחסים לאומיים ובינלאומיים‬
‫עבד אלרזאק אל יחיא‪ ,‬חבר אש"ף‪ .‬הוועד הפועל‪ ,‬והנציג‬
‫‪ .‬שלו בירדן‪ ,‬לשעבר מפקד של הצבא לשחרור פלסטין‬
‫‪.‬נביל עמרו‪ ,‬מנכ"ל השידור למען המהפיכה הפלסטינית‬
‫‪.‬רמזי חורי‪ ,‬מנכ"ל משרד יושב ראש הוועד הפועל‬
‫‪.‬סעיד אבו‪-‬עמארה‪ ,‬נציג אש"ף במוסקבה‬
‫עימאד שאקור‪ ,‬יועץ לענייני ישראל ליושב ראש הוועד‬
‫‪.‬הפועל‬
‫חליד סאלאם‪ ,‬עורך העיתון‪ ,‬סאות' אל‪-‬בילאד‪ ,‬שהוצא‬
‫‪.‬לאור בניקוסייה‬
‫במהלך הפגישה‪ ,‬ד"ר וילנר אמר "אני לא רוצה לומר שרוב‬
‫הישראלים ממוצא ספרדי לא תומכים בליכוד – אבל‬
‫לסיבות שלהם אין שום קשר לסיכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪.‬‬
‫הם לא תומכים בו בגלל מדיניות ההתפשטות והתיישבות‬
‫שלו‪ .‬היה זה מצבם המעמדי והכלכלי שלחץ עליהם‬
‫לתמוך בליכוד‪ .‬המערך (התאחדות העבודה) והאשכנזים‪,‬‬
‫כמו המעמד הבורגני העילי‪ ,‬דיכא את הספרדים‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫הספרדים התחילו ללמוד כיצד הניצול שלהם התחיל על‬
‫ידי הימין‪ 120".‬אחר כך אבו מאזן דיבר‪ " .‬חברים‪ ,‬הבה‬
‫נדבר בכנות ככל שניתן על נושא הראוי להבהרה‬
‫מסויימת‪ ,‬מצדינו ומצדכם גם יחד – והוא התדמית שהוצגה‬
‫במשך השנים על הספרדים בישראל‪ ,‬שרובם חיו איתנו‬
‫בשלום ובהרמוניה במשך שנים רבות‪ .‬המימסד השלטוני‬
‫בישראל יחד עם מנגנון תעמולה מערבי בעל השפעה ניסו‬
‫קשה מאוד להציג את הספרדים כשונאי‪-‬ערבים‪-‬‬
‫ופלסטינים‪ .‬אולם‪ ,‬נוכחותכם כאן איתנו כנציגיהם של‬
‫תחומים בעלי חשיבות בדעת הקהל בישראל מוכיחה את‬
‫חוסר תוקפה של טענה זו‪ .‬הצעות השלום שלכם נעים‬
‫בנחישות לקראת שלום בר‪-‬קיימא המבוסס על צדק‪ ,‬וכפי‬
‫שהסכמנו‪ ,‬המשמעות היא ההכרה בזכויות הלאומיות‬
‫הבלתי ניתנות להפרה של העם הפלסטיני‪ .‬לכן ברוכים‬
‫הבאים שלנו אליכם מבוסס על הכרתכם העמוקה‬
‫ביתרונות השלום הצודק שתחת חסותו כולנו צריכים‬
‫לחיות‪ .‬המועצה הלאומית שלנו‪ ,‬בעיקר בישיבתה‬
‫האחרונה‪ ,‬הפכה את כל הרעיונות החיובים האלה לנושא‬
‫של חשיבה והוקרה‪ .‬המועצה העבירה החלטות שאינן‬
‫משתמעות לשתי פנים על פי הישיבות שלנו ושוחחנו על‬
 ‫כל התמיכה והחוקיות הנחוצים‪ .‬נפגשנו אתמול למען‬
‫השלום ונפגשים שוב היום למען השלום‪ .‬יש לנו רצון‬
‫משותף לגבש את השלום ודרך המודעות המשותפת שלנו‬
‫אנו נשים גבול לאלה הרוצים שהאיזור הזה ישאר תיאטרון‬
‫תמידי של מלחמה והרס‪ .‬עם השלום תהייה אפשרות‬
‫לילדינו לחיות בביטחון‪ ,‬יציבות ובחופש בדיוק כמו ילדים‬
‫בכל מקום בעולם‪121".‬‬
‫חשוב לציין שהמתיישבים האשכנזים מהשמאל הציוני‪,‬‬
‫הלא‪ -‬ציוני והאנטי‪-‬ציוני ניהלו פגישות רבות עם אש"ף‬
‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬במיוחד עם עיסאם סירטאוי‪,‬‬
‫אבל אותם לא רדפו – ייתכן שהם קיבלו עידוד בחשאי‬
‫מהממשלה שקיבלה תדרוכים על השיחות שלהם‪ .‬החוק‬
‫החדש לא עבר עד שהספרדים הרכיבו את ועדת הדיאלוג‬
‫והחליטו להתחיל בדו‪-‬שיח עם אש"ף‪ .‬החוק עולה בקנה‬
‫אחד עם מדינויות הציונות‪ ,‬שהן להעמיד מחסום בין‬
‫הספרדים והפלסטינים‪ .‬איש‪-‬צבא סודי הודה בבית‬
‫המשפט שהממשלה ביקשה מישראלים אשכנזים ליצור‬
‫קשר עם אש"ף‪ .‬ושהפגישות הקודמות כולן נערכו בהיתר‬
‫הממשלה‪122.‬‬
‫הארץ דיווח ב‪ 19-‬ביוני ‪ 1987‬שלטיף דורי נפגש עם‬
‫המשלחת כשהוא חזר מבוקרסט‪ .‬הוא הכריז "שום כוח‬
‫בעולם אינו יכול לעצור את הדיאלוג אשר ימשך בכל‬
‫מקום ובכל זמן‪ .‬אנו מוכנים לשלם את המחיר למאבק‬
‫שלנו לשלום צודק ולדו‪-‬קיום בשלום בקרב שני העמים‬
‫שלנו‪ ".‬צ'ארלי ביטון בחר את ההזדמנות להזכיר את‬
‫האיומים שכוונו כלפי חברי המשלחות הפלסטינית‬
‫וישראלית‪ .‬זאב אבן‪ ,‬ראש החקירות הפליליות במחוז‬
 ‫המרכז‪ ,‬זימן את ביטון‪ ,‬שאז טען לחסינות פרלמנטרית ‪.‬‬
‫עורך דינה של המשלחת‪ ,‬עמוס גבעון‪ ,‬טען שהחברים‬
‫ישמרו על זכותם לא לענות על שאלות מהשירות החשאי‪.‬‬
‫ב‪ ,1988-‬דורי ושלושה ישראלים אחרים נידונו לששה‬
‫חודשי מאסר או עבודות שירות על פגישתם עם בכירי‬
‫אש"ף ברומניה‪ ,‬ודורי קיבל את פרס קרייסקי לשלום‬
‫בוינה‪ 123.‬אייבי נתן‪ ,‬הבעלים של תחנת הרדיו הפיראטית‬
‫"קול השלום" ובמקורו הוא מאיראן‪ ,‬נשלח לכלא על‬
‫שנפגש עם בכירים של אש"ף ב‪ .1986-‬כשאינו מביע‬
‫חרטה‪ ,‬הוא טען שברגע שהוא יצא מן הכלא הוא ילך‬
‫ויפגוש את עראפת‪124.‬‬

‫‪:‬ועידת הספרדים – אש"ף השלישית‬

‫טולדו ‪1989‬‬

‫בעוד שהמימסד האשכנזי של ישראל מסרב לשאת "‬

‫ולתת עם אש"ף"‪ ,‬טען אבו מאזין‪" ,‬חשוב להתמודד באופן‬
‫ישיר עם היהודים הספרדים המייצגים את הציבור של‬
‫העם הישראלי‪ .‬מאחר שהיהודים הספרדים הם הרוב‬
‫בישראל‪ ,‬עניינים של שלום ומלחמה יהיו תלויים בהם‪ .‬הם‬
‫חלק אורגני מהתרבות שלנו‪ ,‬מהחברה הערבית‬
‫האיסלאמית שלנו‪ ,‬חלק מן ההיסטוריה והזיכרון שלנו‪.‬‬
‫אנחנו צריכים לחדש את הזיכרון שלנו ולהשתמש‬
‫במימדים התרבותיים המשותפים שלנו במטרה להתגבר‬
‫"‪.‬על ההווה ולתכנן את העתיד‬
‫ועידת טולדו נערכה ב‪ 3-6-‬ביולי ‪ 1989‬ואורגנה על ידי‬
‫המכון לשלום וללימודים בינלאומיים בספרד ועל ידי שתי‬
‫קבוצות של יהודים מרוקאים שבסיסן בפריז‪:‬‬
 ‫"פרספקטיבות יהודיות ערביות" ו"זהות ודיאלוג"‪ .‬הבחירה‬
‫בטולדו היא בעלת משמעות גבוהה מאוד מאחר שהיא‬
‫מסמלת את שיתוף הפעולה התרבותי והפוליטי בין‬
‫היהודים הספרדים והמוסלמים בספרד לאורך הרבה‬
‫‪.‬דורות‬
‫התמסיר היהודי שפורסם בסוף הדיונים מתאר "התרבות‬
‫המשותפת של היהודים והערבים היא בסיס חשוב לעתיד‬
‫העמים הישראלי והפלסטיני"‪ .‬ההודעה משבחת את‬
‫המתינות של אש"ף וקוראת לממשלת ישראל "להגיב‬
‫לאתגר השלום שמציע אש"ף ולהתחיל משא ומתן‬
‫במטרה להשיג פתרון צודק ופשרני המבוסס על הגדרה‬
‫"‪.‬עצמית ועל הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל‬
‫את המשלחת הפלסטינית הובילו מחמוד עבאס אבו‪-‬מאזן‪,‬‬
‫והמשורר מחמוד דרוויש‪ ,‬שניהם חברי הוועד הפועל של‬
‫‪.‬אש"ף‬
‫דרוויש ציין שהשלום חייב להתבסס על אינטרסים‬
‫משותפים ומורשת תרבותית‪ ,‬והיהודים הספרדים יכולים‬
‫יותר מאחרים לחיות עם הרעיון הזה מאחר שהוא אינו‬
‫‪.‬מוביל אותם אל הבלתי ידוע‬
‫שלושים ושמונה ספרדים מישראל נוכחו‪ .‬ביניהם היו לטיף‬
‫דורי‪ ,‬מזכיר הועדה לדיאלוג ישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הרב מרדכי‬
‫מלכה‪ ,‬הרב משה סוויסה‪ ,‬פרופסור דוד צמח‪ ,‬ד"ר שמעון‬
‫בלאס מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬פרופסור שלמה אלבז‬
‫מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬השחקן יוסף שילוח‪ ,‬המשורר‬
‫ארז ביטון ונעים גלעדי‪-‬חלאשי‪ ,‬מזכיר האירגון העולמי של‬
‫‪.‬יהודי ארצות האסלאם‬
‫מעניין שרבים מהם העדיפו לפנות אל הועידה בערבית‪,‬‬
 ‫שפת האם שלהם‪ ,‬במקום עברית או אנגלית‪ .‬יהודים‬
‫ספרדים החיים מחוץ לישראל היו גם כן נוכחים‪ ,‬ביניהם‬
‫סראג' ברדוגו‪ ,‬ראש הקהילה היהודית במרוקו‪ ,‬סראג'‬
‫איידא‪ ,‬סגן נשיא הארגון לזכויות האדם הטוניסאי‪ ,‬אמיאל‬
‫אלקלאי‪ ,‬חוקר ומתרגם מארצות הברית‪ ,‬אלי ביידה‪,‬‬
‫כלכלן סורי ונעים קאטאן‪ ,‬סופר עיראקי ויושב ראש‬
‫‪.‬האקדמיה המלכותית למדע בקנדה‬
‫אינטלקטואלים פרוגרסיבים מארצות ערב היו נוכחים‬
‫במספרים גדולים‪ .‬חמאדי אלסייד‪ ,‬ראש הליגה הערבית‬
‫בפריז‪ ,‬סופרים לופט אללה סוליימן‪ ,‬מחמוד חוסיין ובורחן‬
‫‪.‬גאליון בין רבים אחרים‬
‫סראג' ברדוגו אמר שאם כי יהודים מרוקאים רבים‬
‫בישראל מצביעים עבור הימין‪ ,‬בגלל סיבות חברתיות‪,‬‬
‫"עמוק בתוך ליבם הם אינם נגד הערבים‪ ".‬הוא מגלה ש‪-‬‬
‫‪ 30‬אחוז מיהודי מרוקו לא היגרו לישראל אלא אל המערב‬
‫ששם טוב להם יותר‪ .‬לגבי היהודים במרוקו הוא הדגיש‪,‬‬
‫"אנחנו עדות חיה של מבנה החיים אשר יתקיים במזרח‬
‫התיכון לאחר השגת השלום‪125".‬‬

‫‪:‬מרדכי וענונו – ‪1986‬‬

‫מרוקאי באזיקים‬

‫הסיפור של מרדכי וענונו‪ ,‬הישראלי ממוצא מרוקאי שחשף‬

‫אינפורמציה אודות תחנת הכוח הגרעינית הסודית של‬
‫ישראל לסנדיי‪-‬טיימס‪ ,‬ניתן להסבר רק במסגרת האפליה‬
‫הגזענית נגד הספרדים והסולידריות הספרדית עם‬
‫המאבק של העם הפלסטיני‪ .‬העיתונים הישראלים פירסמו‬
‫מספר מאמרים מתועבים אודות אדם אמיץ זה במטרה‬
 ‫‪.‬להסוות את האמת‬
‫מרדכי הוא בנו של סאלמאן וענונו שהיגר עם משפחתו‬
‫ממרקש ב‪ 1963-‬וחי באחת משכונות המצוקה הספרדיות‬
‫בבאר שבע‪ .‬וענונו למד בבית ספר יסודי ואחר כך הועבר‬
‫לבית ספר תיכון דתי‪ ,‬לאחר מכן הוא נכנס למחלקת‬
‫הגיאוגרפיה והפילוסופיה באוניברסיטת באר‪-‬שבע‪ .‬אביו‬
‫‪.‬עדיין מוכר תשמישי קדושה בשוק בבאר‪-‬שבע‬
‫בתקופת לימודיו באוניברסיטה הוא התיידד עם סטודנטים‬
‫פלסטינים והחל להגן על זכויותיהם‪ .‬בנובמבר ‪,1985‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬וענונו השתתף במיפגש על התרבות המזרח‪-‬‬
‫תיכונית שנוכחו בו סטודנטים ערבים‪ ,‬ואשר הונף בו הדגל‬
‫הפלסטיני וניתנו נאומים נהלבים‪ .‬וענונו נתן נאום שבו הוא‬
‫אמר "כל סטודנט ערבי צריך להמשיך להיאבק נגד‬
‫הגזענות הציונית אשר מדכאה גם את הספרדים‪ ".‬הוא‬
‫קרא לקמת מדינה פלסטינית‪ .‬מ‪ .‬ארציאלי‪ ,‬שפירסם את‬
‫ההכרזה‪ 126‬ציין שוענונו לא הוסיף "לצד ישראל" וגם לא‬
‫‪"".‬במקומה‬
‫במהלך לימודיו‪ ,‬וענונו טען שהמימסד האשכנזי התייחס‬
‫אל ילידי המקום באופן שבו הלבנים התייחסו לשחורים‬
‫בדרום אפריקה ושהאשכנזים חסמו בפני הספרדים את כל‬
‫אמצעי הקידום‪ .‬הוא דרש להכפיל את מספר המעונות‬
‫המוענקים לסטודנטים הערבים בקמפוס והוא היה במגע‬
‫‪.‬תמידי עם הרשימה הפרוגרסיבית של החזית הדמוקרטית‬
‫לאחר שעבד בתכנית הגרעינית של ישראל‪ ,‬וענונו היה‬
‫נחוש בדעתו שפרסום הסודות הגרעיניים של ישראל יציל‬
‫את המזרח התיכון מהשמדה‪ .‬יתכן גם ששירותי הביטחון‬
‫ידעו על מהלכיו של וענונו ולא עשו מאומה‪ ,‬בתקווה‬
 ‫שפירסום הסודות הגרעיניים של ישראל יטילו אימה על‬
‫מדינות ערב‪ .‬היום (‪ )1990‬הצינוק בכלא והיחס המתועב‬
‫שבהם הוא מוענש שניהם במטרה להרוס אותו באופן‬
‫‪.‬נפשי‬
‫ביולי ‪ 1987‬מרדכי וענונו שלח מכתב לחבר הכנסת‪,‬‬
‫צ'ארלי ביטון‪ ,‬מבקש ממנו לדבר על הסכנות של נשק‬
‫גרעיני בישראל‪ .‬הוא הדגיש שהוא לא מרגל וגם לא סוכן‬
‫של אף אירגון ולא פעל מתוך מניעים כספיים‪ ,‬אלא בגלל‬
‫שהוא רצה שהאזרח הממוצע ידע את האמת‪ .‬וענונו‬
‫התייחס לעובדה שהוא נחטף על ידי המוסד והשין בית‬
‫שהם הפרו את החוק הבינלאומי והישראלי‪ ,‬שהוא עובר‬
‫השפלה בכלא והיה טרף קל לעיתונות (כמו עיקול‬
‫ופירסום היומן שלו)‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בהתאם לוענונו‪ ,‬הוא‬
‫עדיין היה חזק והאמין שהוא צודק באותה מידה כמו לפני‬
‫חטיפתו‪ .‬הוא ביקש עזרה לקבל את הזכויות האפשריות‬
‫באופן חוקי לאסירים כי הוא היה בצינוק ולא הותר לו‬
‫לקבל ביקורים מאף אחד מלבד האחים שלו וחברתו‪ .‬לא‬
‫ניתן לו להשתמש בטלפון‪ ,‬אפילו לעורך דינו‪ .‬הוא הוסיף‬
‫שהוא לא אסיר אלא שבוי של השין בית‪ .‬וענונו האשים‬
‫את שלטונות ישראל בהתנהגות מחפירה במלחמת לבנון‬
‫ובשערוריות אחרות‪ .‬הוא ביקש מביטון לבקר בכלא‬
‫ו"לראות בעצמו כיצד מקפחים אותו מכל זכויותיו‬
‫האנושיות בשם הביטחון‪ ".‬זו הדרך פירסם את המכתב‬
‫‪.‬הזה‪ 127‬עם חלקים ממנו שהוסרו על ידי הצנזורה‬
‫בתחילת אוגוסט ‪ 1987‬הקרן לשלום של ברטראנד ראסל‬
‫ערכה מסיבת עיתונאים בלונדון שבה מאיר וענונו תיאר‬
‫כיצד המוסד חטף את אחיו‪ .‬הסנדיי טיימס פירסם את‬
 ‫הפרטים‪ 128‬דומה שסוכנת מהמוסד בשם סינדי (מהגרת‬
‫יהודייה אמריקאית נשואה לקצין צבאי ישראלי) פיתתה‬
‫את וענונו לנסוע מלונדון אל דירתה של "אחותה" ברומא‬
‫כאשר שם שני גברים הקיפו אותו בשעה שסינדי נתנה לו‬
‫זריקה‪ .‬הוא התעורר כפות בברזלים ועל אוניה לישראל‪.‬‬
‫החטיפה התרחשה רק ימים ספורים לפני שהסנדיי טיימס‬
‫פירסם את האינפורמציה של וענונו אודות הפצצה‬
‫הגרעינית הישראלית‪ 129.‬בכלא וענונו נאלץ "להודות"‬
‫בפשיעתו ויצא בשביתת רעב של שלושים וחמישה ימים‪.‬‬
‫הודיעו לו שהוא יועמד למשפט על בגידה ויכול לעמוד‬
‫בפני עונש מוות‪ .‬וענונו עתה דורש שבית המשפט יזכה‬
‫אותו מידית כי הוא הועבר לישראל על ידי הפרת החוק‬
‫הבינלאומי והאיטלקי‪ .‬אחיו גילה פרטים מהמקרה אך‬
‫האיום של ‪ 15‬שנות מאסר הביאה אותו להחלטה לא‬
‫‪.‬לחזור לישראל‬
‫בהופעותיו בבית המשפט‪ ,‬הכריחו את וענונו לחבוש‬
‫קסדה כדי להסתיר את פניו ממצלמות מרוחקות‪ .‬משפטו‬
‫נערך בדלתיים סגורות ולא הותר לו לומר לבית המשפט‬
‫עובדות מסויימות להגנתו‪ .‬שני קציני ביטחון התמקמו‬
‫לצידו‪ ,‬מוכנים לחסום את פיו אם הוא ינסה לא לציית‪.‬‬
‫‪.‬בסוף הוא הורשע‪ ,‬הוא נידון ל‪ 18-‬שנות מאסר בכלא‬
‫בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל‪ ,‬היו אחרים‬
‫שהורשעו בבגידה ובריגול אבל לא טיפלו בהם בברוטליות‬
‫או נתנו להם גזרי דין ארוכים כאלה כי הם היו ממוצא‬
‫אירופאי ואילו וענונו הוא "רק מרוקאי יהודי" השייך‪,‬‬
‫בהתאם למטליות הציונית‪ ,‬ל"חברה הערבית‪-‬האיסלאמית‬
‫‪".‬הנחותה‬
 ‫למעשה וענונו לא ריגל למדינה אחרת‪ ,‬כפי שעשו‬
‫אשכנזים שהורשעו‪ ,‬אלא פירסם‪ ,‬במדינה "ידידותית"‪,‬‬
‫‪.‬אינפורמציה שהייתה ידע שכיח בכול העולם‬
‫אם כי המניע העיקרי של וענונו היה לסייע למטרת‬
‫השלום‪ ,‬אין ספק שהוא הצטלק עמוקות והתמרמר על ידי‬
‫הגזענות שהוא ומשפחתו היו חשופים אליה במשך שנים‬
‫‪.‬רבות‬
‫כטכנאי גרעיני‪ ,‬אין ספק שהוא היה מודע לברית‬
‫האסטרטגית בין ישראל לדרום אפריקה לכיוון האפשרות‬
‫של שימוש בנשק גרעיני נגד "הגזע הנחות"‪ .‬זו היא‬
‫האווירה החברתית והאידיאולוגית שבה וענונו ניסח את‬
‫‪.‬פעולתו האמיצה לשלום‬
‫השאלה הקריטית ביותר היא‪ :‬כיצד "שירות הביטחון‬
‫היעיל ביותר בעולם" איפשר לאדם עם רעיונות פוליטיות‬
‫כמו שלו לעבוד במשך תשע שנים על פרוייקט גרעיני‪,‬‬
‫לאסוף מידע סודי‪ ,‬לצלם מתקנים גרעיניים ישראליים‬
‫ולעזוב את הארץ (שיש לה אמצעי שליטה על היציאה‬
‫?נוקשים ביותר) עם כל המסמכים האלה‬
‫סביר להניח ששירותי הביטחון הישראליים ידעו על‬
‫מהלכיו והעלימו עין‪ ,‬בהנחה שהוא ילך לחוץ לארץ‪,‬‬
‫יפרסם את החומר שלו ויבהיל את העולם הערבי‪ .‬ישראל‬
‫יודעת שבמוקדם או מאוחר מאזן הכוחות יעבור למהלך‬
‫לטובת העולם האיסלאמי‪ ,‬כך שהאופציה הגרעינית שלה‬
‫‪.‬יכולה להוות גורם הרתעה‬
‫אין טעם לבנות כוח הרתעה בלי לידע את הצד השני על‬
‫קיומו‪ .‬לוענונו לכאורה הותר לעשות את העבודה הזאת‬
‫‪.‬ולשלם מחיר כבד עבורה‬
‫השאלה האחרונה חייבת להיות‪ :‬האם הפצצות הגרעיניות‬
‫הישראליות יכולות להרתיע מתקפה משולבת ערבית‪-‬‬
‫איסלאמית? התשובה היא לא‪ .‬מתקפה גרעינית על אחת‬
‫משכנותיה יכולה להביא לתוצאות הרסניות לישראל‪:‬‬
‫אפילו ללא פעולת תגמול‪ ,‬ישראל לא תוכל לשרוד את‬
‫‪.‬הנשורת של כלי הנשק שלה משימוש קרוב‬
‫איך שלא יהיה‪ ,‬אמריקה‪ ,‬המשלמת של ישראל‪ ,‬לא‬
‫תרשה את השימוש בכלי נשק גרעיני‪ ,‬לא מתוך אהבה‬
‫לאיסלאם‪ ,‬אלא בגלל שהם יהרסו אספקות נפט חיוניים‬
‫ובכך את הכלכלה המערבית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מדינות ערב‬
‫‪.‬הגיבו בפיתוח נשק כימי וטילים ארוכי טווח‬

‫החזית המזרחית‬

‫כוכבי שמש וסעדיה מרציאנו – שניהם פנתרים שחורים‬

‫ותיקים‪ ,‬הקימו את האירגון החדש הזה לאות הזדהות עם‬
‫העם הפלסטיני‪ .‬ב‪ 11-‬באוקטובר ‪ 1986‬פלסטין אלת'אורה‬
‫‪.‬פירסם ראיון עם שני מנהיגים אלה‬
‫השקפתו של שמש הייתה ש"החיים לימדו אותנו‪ ,‬כפי‬
‫שעשו המאורעות והשלכותיהם‪ ,‬שאנחנו יכולים לצפות רק‬
‫לעוני כל עוד ה"מלחמה" נשארה כלי נשק בידיהם של‬
‫הבורגנים האשכנזים וכדי לחלק יותר לחם וחלב לילדים‬
‫שלנו אנו זקוקים ל"שלום"‪ .‬לכן חזית משותפת עם העם‬
‫הפלסטיני היתה בלתי נמנעת על מנת לשים קץ לבעיית‬
‫‪.‬האפליה‬
‫הקונספט של החזית המזרחית התעורר כאירגון אשר "‬
‫יפעל לשלום עם הפלסטינים כאקדמה למאבק לשיוויון‬
‫בקרב כל הקהילות בישראל ולטהר אותה ממגפת‬
 ‫‪".‬הגזענות‬
‫לגבי הסכנות של המלחמה‪ ,‬שמש ציין שמלחמת ‪1967‬‬
‫‪.‬הוכיחה שישראל‪ ,‬ולא הערבים‪ ,‬הייתה התוקפן‬
‫למרות הפעילויות של קבוצת הרב כהנא‪ ,‬שמש טען שרוב‬
‫‪.‬הספרדים המלומדים תומכים בתנועת השלום בישראל‬

‫?כיצד אתם נבדלים משלום עכשיו‬

‫שמש‪" :‬ראשית‪ ,‬אנחנו באים מרקע תרבותי ספרדי ואנחנו‬

‫מייצגים את הספרדים העניים‪ .‬אנשי שלום עכשיו הם בני‬
‫האינטלגנציה ויש להם שורשים במדינת ישראל המתחזה‬
‫כמדינה מערבית ומחפשת את הגורמים המניעים של‬
‫התרבות שלה במדינות מוצאם של האשכנזים‪ .‬לכן אנחנו‬
‫‪.‬נאבקים בתוך ישראל לשיוויון וצדק חברתי‬
‫הרקע התרבותי שלנו הוא מזרח תיכוני‪ .‬סוגיית השיוויון "‬
‫והיותנו מזרח תיכונים היא סוגייה חיונית עבורנו ואילו את‬
‫‪.‬תנועת שלום עכשיו זה לא מעסיק בכלל‬
‫אנו שונים משלום עכשיו בכך שיש לנו תוכנית‪ .‬היכן "‬
‫?התוכנית שלהם‬
‫אנו מבינים ששלום עם הפלסטינים משמעו הקמת מדינה‬
‫פלסטינית עצמאית‪ .‬שלום עכשיו אינה דורשת זאת‪ ,‬ולא‬
‫שמענו שהם רואים זאת כבסיס לשלום למרות העובדה‬
‫שחברים רבים משלום עכשיו תומכים בהקמת מדינה‬
‫פלסטינית עצמאית‪ .‬אנחנו מאמינים שניתן לשרטט את‬
‫גבולות המדינה הישראלית והפלסטינית רק על ידי הכרה‬
‫משותפת ומשא ומתן‪ .‬אנחנו מקבלים את הגבולות של‬
‫"‪.‬לפני ‪ ,1967‬אבל שלום עכשיו לא נטלו עמדה בעניין זה‬
 ‫תמיכה לאינתיפאדה הפלסטינית‬

‫יהודים ספרדים‪ ,‬יחד עם פרוגרסיבים אחרים‪ ,‬לקחו חלק‬

‫בהפגנות המוניות רועשות בתמיכה להתקוממות של העם‬
‫הפלסטיני‪ .‬אחד מהם שסירב לשרת בצבא בשטחים‬
‫הכבושים במהלך האינתיפאדה‪ ,‬שהתחילה בדצמבר‬
‫‪ ,1987‬היה מ‪ .‬עמור‪ ,‬קצין ממוצא מרוקאי וחבר החזית‬
‫המזרחית‪ .‬הוא נשלח לכלא מגידו‪ .‬החזית המזרחית יחד‬
‫עם אירגוני יש גבול‪ ,‬די לכיבוש‪ ,‬ושנת ‪ 21‬אירגנו הפגנה‬
‫מול הכלא‪ .‬יוסף שילוח‪ ,‬נציג מהחזית המזרחית אמר‬
‫ש"מאיר עמור הוא גיבור מאחר שהוא קורא תיגר על‬
‫שלטונות הכיבוש על ידי כך שהוא דוחה את אמצעי‬
‫הדיכוי המופעלים נגד העם הפלסטיני‪ ,‬ואנו תומכים בו על‬
‫כך‪ ".‬שילוח ציין שעמור סירב לעשות שירות צבאי מסיבה‬
‫נוספת‪ ,‬והיא האפליה הגזענית שסבלו ממנה הספרדים‬
‫"‪.‬בישראל‬
‫המפגינים קראו‪" ,‬רבין‪ ,‬רבין‪ ,‬כמה עצמות שברת היום? לא‬
‫לירי‪ ,‬לא לבכי‪ ,‬לא לשירות הצבאי בגדה המערבית‬
‫וברצועת עזה ‪ ".‬עמיתיו של עמור במחלקה למדעי החברה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב פירסמו עצומה בהארץ‪130‬‬
‫‪.‬בתמיכה לסירובו‬
‫בא בעת‪ ,‬ארז ביטון‪ ,‬המשורר ממוצא מרוקאי טען במיפגש‬
‫עם סופרים פרוגרסיבים‪" ,‬האינתיפאדה הפלסטינית הינה‬
‫יתרון בכך שהיא מביאה את ישראל חזרה לעשתונותיה‪.‬‬
‫האופציה הירדנית היא מתה… אנחנו לא יכולים לחיות‬
‫כצלבנים או קולוניאליסטים‪ .‬עלינו ללמוד שהפלסטינים‬
‫הם חלק מהחיים שלנו‪131".‬‬
‫לאחר שהוא יצא מהכלא‪ ,‬עמור דיבר עם רחל סער‪,‬‬
 ‫כתבת הארץ‪ 132.‬הוא האשים את ה"יונים" האשכנזים על‬
‫‪.‬שהם התעלמו מהאפליה נגד הספרדים‬
‫לילי גלילי דיווחה בהארץ את מילותיו של הנוער ברחובות‬
‫דימונה‪" .‬ישראל המסכנה‪ .‬מי יהיה שם להגן עליה בדור‬
‫הבא? כל אנשיה הצעירים אלכוהוליסטים ומכורים‬
‫לסמים‪ .‬הם מעדיפים תפקידים לא‪-‬קרביים בצבא‪ .‬יאסר‬
‫ערפאת לא זקוק לאינתיפאדה שלו‪ .‬הוא רק צריך לשבת‬
‫חזק לעוד עשר שנים וישראל תהרוס את עצמה לבד‪133".‬‬
‫בתקופת מהלך מאבק הספרדים נגד הכיבוש‪ ,‬שני חיילים‬
‫זכו בניצחון מוסרי גדול‪ .‬אנג'לו עידן (ממוצא לוב) ורמי‬
‫חסון (ממוצא ספרדי פלסטיני) ריצו מספר עונשי מאסר‬
‫בכלא ב‪ 1989-‬על סירובם לשרת בשטחים הערביים‬
‫‪.‬הכבושים‪ .‬בסופו של דבר הפיקוד הצבאי שיחרר אותם‬
‫חסון (בן ‪ )33‬לאחר ‪ 140‬יום בכלא אמר שהוא גם סירב‬
‫לקבל כל פקודה בצבא ושרוב החיילים הספרדיים לא רצו‬
‫לשמור על השטחים האלה‪ .‬הוא טען שהיו להם זכרונות‬
‫טובים מעיראק וממרוקו – ארצות מוצאם‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר‬
‫חמש תקופות מאסר הוא שוב קיבל צו‪-‬גיוס באוקטובר‬
‫‪ 1989….‬אך סירב ללכת‬
‫צ'ארלי ביטון‪ ,‬חבר כנסת‪ ,‬הלך למחנה הפליטים שאבורה‪,‬‬
‫על יד רפיח‪ ,‬ששם נורו חמישה פלסטינים למוות והוטל‬
‫סגר במשך ‪ 18‬יום‪ .‬הוא דרש שהחיילים המעורבים יועמדו‬
‫לדין‪134.‬‬
‫תושבים ספרדים משכונות המצוקה התחילו לערוך‬
‫מפגשים עם שכניהם הפלסטינים במטרה לעזור להם‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬פרופסור שלמה אלבז מיהר עם חבריו אל‬
‫הכפר הערבי הסמוך כשהוא שמע יריות (שנורו על ידי‬
 ‫משמר הגבול)‪ .‬נוכחותו היתרה מנעה אסון נוסף‪135.‬‬
‫אפילו הספרדים שהצטרפו אל המימסד הציוני נוטים‬
‫להיות יותר מתונים מאשר עמיתיהם האשכנזים‪ .‬כאשר‬
‫נבון‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הפך להיות ראש הועדה לענייני חוץ וביטחון‬
‫בכנסת ב‪ ,1983-‬הוא דרש שהשיחות יתנהלו עם‬
‫הפלסטינים במקום עם ירדן והוא האמין בשלום המבוסס‬
‫על נסיגתה של ישראל מהשטחים הכבושים‪ 136.‬כאשר‬
‫מנחם בגין סירב להרכיב ועדת חקירה כדי לבדוק את‬
‫הטבח בסברה ושתילה‪ ,‬יצחק נבון הופיע בטלביזיה ודרש‬
‫הקמת ועדה כזו‪ .‬הוא התכוון להיתפטר מנשיאותו אם‬
‫הממשלה תדחה את דרישתו‪ .‬נבון גם התנגד לעיקרון‬
‫התייהדות הגליל באומרו "עלינו לפתח את הגליל עבור‬
‫כל תושביו‪ 137".‬מרדכי בן‪-‬פורת ואהרון אוזן‪ ,‬אחד ממוצא‬
‫עיראקי והשני מטוניס‪ ,‬דרשו את נסיגתה של ישראל‬
‫מלבנון ללא תנאים מוקדמים‪ 138.‬בעוד שיסודנות דתית‬
‫אשכנזית חדשה משרתת כמרכבה ללאומנות קיצונית‬
‫המקבלת את השראתה מספר יהושוע‪ ,‬תגובת הספרדים‬
‫למתירנות האשכנזית מובילה לכיוון מסורתיות בלתי‪-‬‬
‫ציונית‪ .‬המרכבה למגמה זו היא התמיכה הגוברת בתנועה‬
‫הספרדית הדתית החדשה‪ ,‬ש"ס‪ .‬הרב יצחק פרץ‪ ,‬מנהיגה‬
‫הנחשב "ימני ריאקציונר" דרש את השתתפות האירגון‬
‫לשיחרור פלסטין בכנס הבינלאומי המתוכנן‪ ,‬והתייחס‬
‫להרמוניה והיחסים הטובים שהיו קיימים בין יהודים‬
‫ומוסלמים במהלך ההיסטוריה המשותפת שלהם‪ ,‬בניגוד‬
‫לסיבלם של היהודים האשכנזים באירופה‪139.‬‬
‫הרב עובדיה יוסף‪ ,‬הנחשב למנהיג הרוחני הראשי של‬
‫הספרדים בישראל ושל ש"ס ואשר השקפותיו היוניות‬
‫ידועות מזה זמן רב‪ ,‬הוזמן לקהיר ביולי ‪ 1989‬על ידי הנשיא‬
‫המצרי‪ .‬בשיחתם‪ ,‬הרב יוסף תמך בנסיגה מחלקים של‬
‫השטחים הכבושים אם ניתן היה לערוב לישראל שלום‬
‫‪.‬בטוח ובר‪-‬קיימא‬
‫הביקור בקהיר עורר זעם בימין הישראלי‪ ,‬אך דיווחים‬
‫שהרב יוסף יפסוק הלכה דתית רשמית לאורך אותן שורות‬
‫‪.‬גרמו כמעט לבהלה‬
‫הימין פחד שלהצהרה על ידי הרב יוסף שחוק הדת‬
‫היהודית מחייב את ישראל לוותר על שטחים אם הדבר‬
‫יביא למניעת שפיכת דמים יכלה להיות השפעה חזקה‬
‫‪.‬רצינית על דעת הקהל‬
‫הרב יוסף היה אמור למסור פסיקת הלכה בנושא בפגישה‬
‫דתית בירושלים באוגוסט ‪ .1989‬אולם‪ ,‬ראש הממשלה‪,‬‬
‫יצחק שמיר‪ ,‬ופוליטיקאים ימנים מובילים אחרים כפי‬
‫שנמסר לחצו עליו לא לדבר באופן רשמי על הנושא מתוך‬
‫חשש שהנושא יזמין לחץ פוליטי ואפילו שפיכות דמים‪140.‬‬
‫למעשה הרב כבר קבע ב‪ 1980-‬ש"הדם יותר חשוב‬
‫מהאדמה"‪ ,‬ולאחר מכן הוא הוסר מתפקידו כרב הראשי‬
‫הספרדי‪ .‬באפריל ‪ 1990‬מפלגה זאת החליטה לתמוך‬
‫בעבודה כדי להרכיב ממשלת שלום‪ ,‬אך חולשתה‬
‫הכלכלית איפשרה לבוס האשכנזי‪ ,‬הרב שך‪ ,‬לקרוא וטו‬
‫על המהלך‪ ,‬בדרישה לתמיכה לליכוד (חדשות‪27 ,‬‬
‫‪.‬באפריל)‬

‫תנועת הספרדים בחוץ לארץ‬

‫מאז שהופיעו הפנתרים השחורים ברחובות ירושלים‪,‬‬

‫ספרדים פרוגרסיבים פעלו במערב‪ ,‬בניסיון להגביר את‬
 ‫מודעות דעת הקהל העולמית והיהודית‪ ,‬במיוחד בקרב‬
‫מאות אלפי היהודים שהיגרו מארצות ערב ומישראל אל‬
‫‪.‬המערב‬
‫חברי תנועה זו לוקחים חלק פעיל במיפגשים פרו‪-‬‬
‫פלסטינים והפגנות וכן גם בכתיבת מכתבים ומאמרים‬
‫לעיתונים מערביים ופלסטיניים על האפליה נגד‬
‫‪.‬הפלסטינים ונגד הספרדים‬
‫בין האירגונים הללו נמצאים אירגון הספרדים העולמי‬
‫שהמטה שלו מוצב בניו‪-‬יורק‪ ,‬אירגון הספרדים למען‬
‫שלום ישראלי‪-‬פלסטיני שהמטה שלו בפריז‪ ,‬ו"הועדה‬
‫הבינלאומית נגד דיכוי היהודים הספרדים בישראל"‬
‫‪.‬שהמטה שלה נמצא בלונדון‬
‫אירגונים ספרדים במערב נתקלו בקשיים גדולים רבים‬
‫‪:‬מהסיבות הבאות‬
‫תמיכה מערבית‪ ,‬ובעיקר אמריקאית בישראל כמדיניות ‪1.‬‬
‫עקרונית על אף השיקולים המוסריים‪ .‬וזאת בשל כך‬
‫שישראל מהווה מוצב‪-‬חוץ צבאי מערבי נגד הגוש‬
‫‪.‬הסוציאליסטי והעם המזרח‪-‬תיכוני‬
‫היכולת של אירגון הציונות העולמי‪ ,‬הקונסוליות ‪2.‬‬
‫הישראליות וסוכנויות המוסד לחדור לתוך המדיה‬
‫המערבית‪ ,‬כמו הרדיו‪ ,‬הטלביזיה והעיתונות‪ ,‬ולמפלגות‬
‫פוליטיות וגם לאירגונים פילנטרופיים ואירגונים מקצועיים‬
‫וארגוני סטודנטים‪ ,‬במטרה להגן על ישראל על ידי‬
‫‪.‬העלמת עדויות על האמת‬
‫יכולתה של ממשלת ישראל להפעיל השלטה מוחלטת ‪3.‬‬
‫על החיים הדתיים‪ ,‬הפוליטיים והחברתיים של היהודים‬
‫החיים במערב‪ ,‬כולל הספרדים שהיגרו מהמזרח התיכון‬
‫הדבר מתבצע דרך בתי הכנסת‪ ,‬העיתונות הציונית ואירגון‬
‫‪.‬הציונות העולמי‬
‫אירגון הציונות העולמי ניצל את בתי הכנסת כדי לאסוף‬
‫תרומות עבור ישראל ולהפצת תעמולה ציונית‪ .‬כל‬
‫התרומות נמסרות לידי אירגון הציונות‪ ,‬אשר אינו משלם‬
‫מיסים עליהם לממשלת בריטניה‪ ,‬מאחר שלמראית עין‬
‫הוא אירגון "צדקה" בעוד שכל ישראלי יודע שבכספים‬
‫הללו משתמשים להקמת התיישבויות בשטחים הכבושים‬
‫‪.‬ולרכישת חומרי לחימה‪ ,‬ישירות או בעקיפין‬
‫שאלתי עיתונאי מנוסה מדוע העיתונות לא פירסמה חומר‬
‫על הדיכוי של הספרדים בישראל‪ .‬הוא השיב‪" ,‬אני מפחד‪.‬‬
‫הציונים יאשימו אותי באנטישמיות‪ ".‬אם עיתון מפרסם‬
‫ידיעה אשר ישראל רוצה להכחיש‪ ,‬מיד שולחים לעורך‬
‫‪.‬כמות רבה של מכתבים‬
‫כאשר הבי‪.‬בי‪.‬סי‪ .‬משדר ידיעה בחדשות שאינה אוהדת‬
‫לישראל‪ ,‬הוא מקבל מספר רב של מכתבי תלונות‪ .‬ישנם‬
‫יותר מוסלמים מאשר יהודים בבריטניה‪ ,‬אך הם אינם‬
‫מאורגנים באותה מידה‪ ,‬ואינם יכולים לתאם בין גורמים‬
‫‪..‬רבים בטלפונים ובמכתבים‬
‫המשאבים הפיננסיים המסיביים שברשותו של הלובי ‪4.‬‬
‫הפרו‪-‬ישראלי בחוץ לארץ יכולים לקנות צבא של‬
‫‪.‬עיתונאים‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬חברי איגודים מקצועיים ומפלגות‬
‫האומות המאוחדות אינן מתעסקות עם אירגונים שאינם ‪5.‬‬
‫‪.‬מייצגים מדינות חברות‬
‫כמה מן המדינות הערביות אינן מגלות עניין באפליה ‪6.‬‬
‫נגד הספרדים בישראל ואינן מודעות למשמעויות של‬
‫‪.‬הקונפליקט הפנימי הזה‬
‫הלחץ של ישראל (דרך אמריקה והממשלות הערביות) ‪7.‬‬
‫על אש"ף להפסיק כל שיתוף פעולה עם אירגונים‬
‫‪.‬ספרדיים‬
‫השקרים המופצים על ידי השמאל הקיצוני האשכנזי ‪8.‬‬
‫נגד הספרדים בקרב הפלסטינים במגמה למנוע מהם‬
‫להתאחד במאבק‪ .‬האכזרי ביותר מהשקרים הללו הוא‬
‫שהספרדים הם נגד הערבים‪ .‬אנחנו מאמינים ששירות‬
‫‪.‬הביון הישראלי הוא מקור הדיבה הזאת‬

‫החשוב ביותר מכל הגורמים הללו היא התמיכה‬

‫המערבית‪ ,‬ובמיוחד האמריקאית‪ ,‬בישראל‪ .‬הכוחות‬
‫המערביים ישנו את המדיניות הזאת כשהם יבינו שהיא‬
‫איננה משרתת את האינטרסים הלאומיים שלהם‪ .‬איבחון‬
‫‪.‬זה אין משמעותו שאנחנו צריכים לשבת ולחכות‬
‫למרות החשיבות של הפעילות הפוליטית במערב‪ ,‬המאבק‬
‫הקריטי יתרחש‪ ,‬לא בלונדון‪ ,‬ניו‪-‬יורק או פריז‪ ,‬אלא במזרח‪-‬‬
‫התיכון – בשכם‪ ,‬נצרת ירושלים והחוגורות השחורות‪,‬‬
‫‪.‬בעיירות הפיתוח והמושבים הספרדים‬
‫זה יקרה כאשר הערבים יכירו בשורשיו של הסיכסוך‬
‫במזרח‪-‬התיכון‪ .‬זו איננה מלחמת דת‪ ,‬בין יהודים‪ ,‬נוצרים‬
‫ומוסלמים‪ ,‬אלא מאבק נגד הקולוניאליזם בין מתיישבים‬
‫זרים ובין ילידי המקום‪ ,‬שהם הנוצרים‪ ,‬המוסלמים‬
‫‪.‬והיהודים הספרדים‬
‫הגישה הקשוחה של המנהיגים הציונים המזרח‪-‬אירופאיים‬
‫לעוול האמיתי ולחיי אדם דומה שהיא מיובאת מארצות‬
‫מוצאם; והקריסה שאנחנו חוזים בחלק זה של העולם‬
‫סביר שתחזור על עצמה בישראל עם תוצאות הרבה יותר‬
‫‪.‬קטסטרופיות‬
 ‫הערות‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 13 ,‬בספטמבר ‪1. 1989‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 26 ,‬באפריל ‪2. 1949‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 9 ,‬במאי ‪3. 1949‬‬
‫פרוטוקול הסוכנות היהודית‪ 7 ,‬במרץ ‪ ,1949‬ו‪4. 29-‬‬
‫‪.‬באפריל ‪1949‬‬
‫‪.‬פרוטוקול הכנסת‪ ,‬כרך ‪ 24 ,618 ,3‬בינואר ‪5. 1949‬‬
‫‪.‬ראה הפער החינוכי והתרבותי‪ ,‬הדים‪ ,‬אוקטובר ‪6. 1978‬‬
‫‪.‬במערכה‪ ,‬מס' ‪ ,25‬יולי ‪7. 1963‬‬
‫‪.‬הודר‪ ,‬איסראקה‪8. 18 ,1973 ,‬‬
‫‪.‬וולפסון‪ ,‬נביאים בבל‪9. 267 ,‬‬
‫הודר‪ ,‬איסראקה‪ .1973 ,‬אפילו עכשיו (‪10. )1990‬‬
‫מכריחים ספרדים ופלסטינים עניים לשלם מיסים כבדים‬
‫!יותר כדי לממן את הנהירה החדשה של יהודים סובייטים‬
‫‪.‬הארץ‪ 22 ,‬במרץ ‪11. 1971‬‬
‫‪.‬הודר‪ ,‬יסראקה‪ 17 ,‬ו‪ ,18-‬ו‪-‬וולפסון‪ ,‬נביאים בבבל ‪12.‬‬
‫‪.‬הפנתרים השחורים‪ 9 ,‬בנובמבר ‪13. 1072‬‬
‫‪ V.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪ ,169 ,‬וראה נספח ‪14.‬‬
‫‪.‬באפריל ‪15.13 1971‬‬
‫‪.‬מעריב‪ 8 ,‬ביוני ‪16. 1971‬‬
‫‪.‬הארץ‪ ,‬יוני ‪ 1971‬ו‪-‬איסראקה‪ ,‬ינואר ‪17. 1973‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪18. 188 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪19.‬‬
‫‪.‬מורדכי סומאן‪ ,‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪20. 181 ,‬‬
‫ראה ישראל והפלסטינים‪ ,‬איתקה‪ ,1975 ,‬וכן ‪21.‬‬
‫‪.‬איסראקה‪ ,‬ינואר ‪1973‬‬
‫‪.‬רפאל שפירא‪ ,‬חמסין‪ ,‬מס' ‪22. 24 ,5‬‬
 ‫‪.‬איסראלפט‪ 20 ,‬בנובמבר ‪23. 1972‬‬
‫‪.‬ישראלפט‪ 20 ,‬בנובמבר ‪24. 1972‬‬
‫‪.‬ידיעות אחרונות‪ 28 ,‬במאי ‪25. 1971‬‬
‫הדו"ח והפער החברתי"‪ ,‬עוזי בזימן‪ ,‬הארץ‪ 18 ,‬במאי " ‪26.‬‬
‫‪1973.‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪27. 1978 ,‬‬
‫‪.‬במרץ ‪28. 26 1986‬‬
‫‪.‬כותרת ראשית‪ 27 ,‬ביולי ‪29. 1988‬‬
‫‪.‬מספר ‪30. 1971 ,41‬‬
‫‪.‬איסראקה‪ ,‬ינואר ‪31. 1973‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪32. 95 ,‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪33. 33 ,‬‬
‫‪.‬ראה שם‪34. 35 ,‬‬
‫‪.‬סבירסקי ‪35. 1981‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 3 ,‬בפברואר ‪36. 1982‬‬
‫כוכבי תעשיית הקולנוע והמוסיקה הערבית בשנות ‪37.‬‬
‫‪.‬החמישים והשישים‬
‫במקור פורסם ב‪-‬ליקע‪ ,‬כתב העת של המרכז היהודי‪38. -‬‬
‫‪.‬ערבי של ההסתדרות ב‪ 3-‬ביולי ‪1986‬‬
‫‪.‬סבירסקי‪39. 1981 ,‬‬
‫על המשמר‪( ,‬חותם)‪ 4 ,‬ביולי ‪ 1986‬ו‪ 11-‬ביולי ‪ ,1986‬ו‪40. -‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 30 ,‬ביולי ‪1986‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬ביוני ‪41. 1987‬‬
‫‪.‬שם ‪42.‬‬
‫‪.‬הטיימס‪ 17 ,‬ביוני ‪43. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 27 ,‬ביוני ‪44. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 16 ,‬ביולי ‪45. 1980‬‬
 ‫‪.‬שם ‪46.‬‬
‫הרלד‪-‬טריביון‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ 1982‬ו‪-‬זו הדרך‪47. 29 ,‬‬
‫‪.‬בדצמבר ‪1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 4 ,‬בינואר ‪48. 1984‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 5 ,‬דצמבר ‪49. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 10 ,‬בדצמבר ‪50. 1980‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 17 ,‬בדצמבר ‪51. 1980‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 9 ,‬בינואר ‪52. 1981‬‬
‫‪.‬מונח מזלזל הלועג לצליל של הערבית ‪53.‬‬
‫‪.‬בספטמבר ‪54. 28 1981‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 24 ,‬בפברואר ‪55. 1982‬‬
‫‪.‬מוסף הארץ‪ 26 ,‬בפברואר ‪56. 1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 4 ,‬בספטמבר ‪57. 1981‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 19 ,‬בפברואר ‪58. 1986‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 16 ,‬באפריל ‪59. 1987‬‬
‫‪.‬עמוד ‪ 26‬בספרו ‪60.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 9 ,‬בינואר ‪61. 1987‬‬
‫‪.‬עמוד ‪ 20‬בספרו ‪62.‬‬
‫‪.‬עמוד ‪63. 26‬‬
‫‪.‬עמודים ‪64. 21 ,20‬‬
‫‪.‬עמודים ‪ 227‬ו‪65. 228-‬‬
‫‪.‬עמוד ‪66. 9‬‬
‫‪.‬עמוד ‪67. 17‬‬
‫‪.‬עמוד ‪68. 18‬‬
‫‪.‬עמוד ‪69. 27‬‬
‫‪.‬עמוד ‪70. 223‬‬
‫‪.‬עמוד ‪71. 242‬‬
 ‫‪.‬עמוד ‪72. 248‬‬
‫‪.‬עמוד ‪73. 296‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪74. 89 ,‬‬
‫‪.‬שם ‪75.‬‬
‫‪.‬נעים גלעדי‪-‬חלאשי‪ ,‬עלון הפנתרים השחורים ‪76.‬‬
‫המימד הטריטוריאלי הכי גדול של ממלכת ישראל ‪77.‬‬
‫‪.‬התנכית‬
‫‪.‬הארץ‪ 20 ,‬במאי ‪78. 1986‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪79. 88 ,‬‬
‫ראה גם ראיון עם צ'ארלי ביטון‪ ,‬פלסטין אלת'אורה‪80. ,‬‬
‫‪ 17.‬בינואר ‪1978‬‬
‫‪.‬בנובמבר ‪81. 30 1979‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪ ,‬פואד ג'אדיד ‪82.‬‬
‫‪.‬מצפן‪ ,‬ינואר ‪83. 1973‬‬
‫‪.‬סבירסקי‪84. 296 ,1981 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 6 ,‬בפברואר ‪85. 1981‬‬
‫‪.‬העיתונות הישראלית‪ 22 ,‬בספטמבר ‪86. 1986‬‬
‫‪.‬עלון הפנתרים השחורים‪ 9 ,‬בנובמבר ‪87. 1972‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪88. 96 ,‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 26 ,‬בנובמבר ‪89. 1980‬‬
‫‪.‬באפריל ‪90. 17 1981‬‬
‫‪.‬זמנים מודרניים‪ ,‬ישראל השנייה‪91. 182 ,‬‬
‫‪.‬שם ‪92.‬‬
‫‪.‬שם‪93. 186 ,‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 11 ,‬בספטמבר ‪94. 1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 18 ,‬בספטמבר ‪95.1981‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 24 ,‬בדצמבר ‪96. 1981‬‬
 ‫‪.‬ביוני ‪97. 25 1982‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 28 ,‬ביולי ‪98. 1982‬‬
‫‪.‬מבט חדש‪ ,‬מרץ ‪99. 1983‬‬
‫‪".‬ראשי תיבות ל"שיפור חיי הקהילה ‪100.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 26 ,‬בספטמבר ‪101. 1982‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 23 ,‬בספטמבר ‪102. 1983‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 17 ,‬ביוני ‪103. 1983‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 16 ,‬בינואר ‪104.1985‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 15 ,‬במרץ ‪105. 1985‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 18 ,‬בדצמבר ‪106. 1985‬‬
‫‪.‬מבט חדש‪ ,‬מאי ‪107. 1983‬‬
‫‪.‬מוסף הארץ‪ 29 ,‬ביולי ‪108. 1983‬‬
‫‪.‬עמודים ‪ 349-354‬בספרו ‪109.‬‬
‫‪.‬מוסף הארץ‪ 9 ,‬בינואר‪110. 1981‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 29 ,‬בינואר ‪111. 1986‬‬
‫‪.‬על‪-‬עאודה‪ 30 ,‬בינואר ‪112. 1986‬‬
‫‪.‬מאי ‪113. Direct Line, 1986‬‬
‫‪.‬על המשמר‪ 27 ,‬בפברואר ‪114. 1986‬‬
‫‪.‬אל‪-‬מירסאד‪ 27 ,‬באוגוסט ‪115. 1986‬‬
‫חרוזי הפתיחה של הפיוט "הרצון לחיות" מאוסף ‪116.‬‬
‫‪.‬שירי החיים‬
‫‪.‬אל‪-‬מירסאד‪ 7 ,‬בינואר ‪117. 1987‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 10 ,‬ביוני ‪118. 1987‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 12 ,‬ביוני ‪119. 1987‬‬
‫‪.‬פלסטין אלת'אורה‪ 20 ,‬ביוני ‪120. 1987‬‬
‫‪.‬ראה שם ‪121.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 19 ,‬ביוני ‪122. 1987‬‬
 ‫הג'רוזלם פוסט‪ 5 ,‬ביולי ‪123. 1988‬‬
‫‪.‬באוקטובר ‪124. Middle East international, 20 1989‬‬
‫פלסטין אלת'אורה‪ 16 ,‬ביולי ‪ ,1989‬כל אל‪-‬ערב‪125. 12 ,‬‬
‫ביולי ‪ ,1989‬זו הדרך‪ 12 ,‬ביולי ‪ ,1989‬העולם הזה‪ 12 ,‬ביולי‬
‫‪1989.‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 7 ,‬בנובמבר ‪126. 1986‬‬
‫‪.‬ביולי ‪127. 22 1987‬‬
‫‪.‬באוגוסט ‪128. 9 1987‬‬
‫‪.‬בפברואר ‪130. 17 1988‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 24 ,‬בפברואר ‪131. 1988‬‬
‫‪.‬באפריל ‪132. 1 1988‬‬
‫‪.‬הארץ‪ 1 ,‬באפריל ‪133. 1988‬‬
‫‪.‬זו הדרך‪ 12 ,‬באפריל ‪ 1989‬ו‪ 31-‬במאי ‪134. 1989‬‬
‫‪.‬פלסטין אלת'אורה‪ 21 ,‬במאי ‪135. 1989‬‬
‫‪.‬יואל מרקוס‪ ,‬הארץ‪ 4 ,‬בפברואר ‪136. 1983‬‬
‫‪.‬הגרדיאן‪ 3 ,‬במאי ‪137. 19 ,1983‬‬
‫‪.‬הטיימס‪ 22 ,‬באפריל ‪138. 1983‬‬
‫‪.‬חדשות‪ 8 ,‬במאי ‪139. 1987‬‬
‫‪.‬הגרדיאן‪ 15 ,‬באוגוסט ‪140. 1989‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫‪:‬מקורות של מסמכים עבריים המוזכרים בהערות‬

‫פרוטוקול הכנסת‬
‫ארכיוני מדינת ישראל‬
‫ארכיוני מפלגת העבודה (מפ"י) של ישראל‬
‫ועד הפועל הציוני‬
‫ארכיוני כוחות הביטחון של ישראל‬
‫תיקים של משרד הקליטה‬
‫ארכיוני מרכז הציונות‬
‫‪.‬היומן של דוד בן‪-‬גוריון‬

‫‪:‬ספרים עבריים‬

‫אחד העם‪ ,‬כל כתבי אחד העם‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬

‫‪ ;1947.‬ראה מאמר "אמת מארץ ישראל"‪1891 ,‬‬
‫‪.‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬דוד‪ ,‬נצח ישראל‪ ,‬עיינות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1964 ,‬‬
‫‪.‬בן‪-‬מנחם‪ ,‬יצחק‪ ,‬אדם ולוחם‪ ,‬הוצאת עמיחי‪1975 ,‬‬
‫בן‪-‬שמחון‪ ,‬גבריאל‪ ,‬מלך מרוקאי‪ ,‬מחזה ‪ ,‬הוצאת עדי‪ ,‬תל‪-‬‬
‫‪.‬אביב‪1980 ,‬‬
‫ברנשטיין‪ ,‬דבורה‪ ,‬הסוציולוגיה קוטלת את העלייה‬
‫(הסוציולוגיה של ההגירה)‪ ,‬מחברות למחקר ולביקורת‪,‬‬
‫‪.‬חוברת מס' ‪ ,5‬חיפה‪1980 ,‬‬
‫ביטון‪ ,‬ארז‪ ,‬מנחה מרוקאית‪ ,‬שירה‪ ,‬הוצאת טרקלין‪ ,‬תל‪-‬‬
‫‪.‬אביב‪1979 ,‬‬
‫בלס‪ ,‬שמעון‪ ,‬המעברה‪ ,‬רומן‪ ,‬הוצאת עם – עובד ספריה‬
‫‪.‬לעם‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1964 ,‬‬
‫שוראקי‪ ,‬א‪ ,.‬קורות היהודים בצפון אפריקה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
 ‫‪1975.‬‬
‫כהן‪ ,‬ח‪ .‬י‪ ,.‬הפעילות הציונית בעיראק‪ ,‬הספרייה הציונית‪,‬‬
‫‪.‬ירושלים‪1969 ,‬‬
‫הגורמים לעלייה מארצות אסיה ואפריקה במאה –‬
‫‪.‬העשרים‪ ,‬ירושלים‪1970 ,‬‬
‫מקורות לתולדות היהודים בארצות המזרח התיכון –‬
‫‪.‬בימינו‪ .‬ירושלים‪1972 ,‬‬
‫דרויאן‪ ,‬ניצה‪ ,‬צמיחתה והתפתחותה של העדה התימנית‬
‫‪.‬בארץ ישראל בשנים ‪ ,1882-1914‬יד בן צבי‪1980 ,‬‬
‫איילון‪ ,‬עמוס‪" ,‬שבועיים בישראל השנייה" בעולים‬
‫‪.‬בישראל‪ ,‬הוצאת הארץ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1951 ,‬‬
‫אלישר‪ ,‬אליהו‪ ,‬לחיות עם פלסטינים‪ ,‬מועצת הקהילה‬
‫‪.‬הספרדית‪ ,‬ירושלים‪1975 ,‬‬
‫‪.‬לחיות עם יהודים‪ ,‬מרכוס ושות'‪ ,‬ירושלים‪– 1980 ,‬‬
‫גלוסקא‪ ,‬זכריה‪ ,‬למען יהודי תימן‪ ,‬הוצאה לאור על ידי י‪.‬‬
‫‪.‬ב‪ .‬גלוסקא‪1974 ,‬‬
‫חפר‪ ,‬עליזה‪ ,‬האוכלוסייה והבנייה בישראל ‪,1948-1973‬‬
‫‪.‬משרד השיכון‪ ,‬ירושלים‪1975 ,‬‬
‫ישראל‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית‬
‫‪.‬לסטטיסטיקה‪ 1986 ,1980 ,1973 ,‬בין היתר‬
‫ישראל‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬שינויים במסחר הקשורים לשיעורי‬
‫‪.‬השכר מ‪ 1957/8-‬עד ‪1963/4‬‬
‫‪.‬ישראל‪ ,‬לשכת ראש הממשלה‪1968 ,‬‬
‫ישראל‪ ,‬תעשייה עבר ועתיד‪ ,‬משרד המסחר והתעשייה‪,‬‬
‫‪.‬ירושלים‬
‫ישראל‪ ,‬דו"ח של הועדה הבין מרכזית לחקר מצב‬
‫תיק מס' ‪, c/6161‬המעברות‪ ,‬ארכיוני המדינה‪ ,‬אגף מס' ‪95‬‬
 ‫‪1954 ,242105.‬‬
‫אגף הקליטה‪, B1950, ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬דפי עלייה‬
‫‪1950.‬‬
‫‪.‬קורן‪ ,‬יצחק‪ ,‬קיבוץ גלויות בהתהוותו‪ ,‬עם עובד‪1964 ,‬‬
‫מנחם‪ ,‬נחום‪ ,‬מתחים ואפליה עדתית בישראל‪ ,‬רובין‪ ,‬רמת‪-‬‬
‫‪.‬גן‪ ,‬ישראל ‪1983 ,‬‬
‫מיכאל‪ ,‬סמי‪ ,‬שווים ושווים יותר‪ ,‬רומן‪ ,‬הוצאת בוסתן‪,‬‬
‫‪1976.‬‬
‫‪.‬נמיר‪ ,‬מ‪ ,.‬מול פני המעברות‪ ,‬אות‪-‬פז‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1972 ,‬‬
‫ניני‪ ,‬יהודה‪" ,‬הרהורים על חורבן בית המקדש השלישי"‪,‬‬
‫‪.‬שדמות‪( ,‬הוצאת הקיבוץ)‪ ,‬אביב ‪1971‬‬
‫עליות יהודי תימן לארץ ישראל‪ ,‬עבודת דוקטור‪– ,‬‬
‫‪.‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪1976 ,‬‬
‫יחסן של שיבת ציון והתנועה הציונית לעלייה מתימן‪– ,‬‬
‫‪.‬ירושלים‪1977 ,‬‬
‫‪.‬עולי תימן ‪ ,1882-1914‬קתדרה‪ ,‬אוקטובר ‪– 1977‬‬
‫‪.‬יוחנן‪ ,‬פרס‪ ,‬יחסי עדות בישראל‪1977 ,‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ד"ר שלמה‪ ,‬לא נחשלים אלא מנוחשלים‪,‬‬
‫‪.‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬חיפה‪1981 ,‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ד"ר שלמה וד‪ .‬ברנשטיין‪ ,‬מי עבד‪ ,‬במה‪ ,‬עבור‬
‫מי‪ ,‬ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות‬
‫חלוקת העבודה העדתית‪ ,‬מחברות למחקר ולביקורת‪ ,‬מס'‬
‫‪ ,4.‬חיפה‪1980 ,‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ד"ר שלמה ומ‪ .‬שושן‪ ,‬עיירות הפיתוח לקראת‬
‫‪.‬מחר שונה‪ ,‬יתד‪ ,‬חיפה ‪1985‬‬
‫שגב‪ ,‬תום‪ 1949 ,‬הישראלים הראשונים‪ ,‬הוצאת דומינו‪,‬‬
‫‪.‬ירושלים‪1984 ,‬‬
 ‫שטל‪ ,‬א‪ ,.‬מתחים בין עדתיים בישראל‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫‪.‬ירושלים‪1980 ,‬‬

‫‪:‬כתבי‪-‬עת עבריים המוזכרים בהערות‬

‫‪.‬המזרח החדש‪1950-1981 ,‬‬

‫‪.‬מגמות‪ ,‬מס' ‪ )1974( 20‬ויולי (‪( )1957‬ד"ר משה סמילנסקי)‬
‫‪.‬מולד‪ ,‬גיליון מס' ‪12‬‬
‫)‪ (1981‬פעמים‪ ,‬גיליון מס' ‪ )1979( 1‬ומס' ‪8‬‬
‫‪.‬שבט ועם‪ ,‬גיליונות‪1970 ,1960 ,1959 ,1958 ,1954 :‬‬

‫‪:‬עיתונים ישראלים המוזכרים בהערות‬

‫על המשמר‬
‫הארץ‬
‫חדשות‬
‫העולם הזה‬
‫מעריב‬
‫ידיעות אחרונות‬
‫זו הדרך‬

‫‪:‬ספרים‪ ,‬כתבי עת ומסמכים בערבית‬

‫מולאהאזאת האול היג'ראת יהוד אל ‪, M.A.,‬אבו מאזן‬

‫עיראק (הערות על הגירת יהודי עיראק)‪ ,‬אל‪-‬תליעה‪,‬‬
‫‪.‬קהיר‪ ,‬יולי ‪1976‬‬
‫אל‪-‬ראווי‪ ,‬עוסבאת מוקאפאהאת אל‪-‬סאהיונייה (הליגה‬
‫האנטי‪-‬ציונית)‪ ,‬מרכז ללימודי הפלסטינים‪ ,‬אוניברסיטת‬
 ‫‪.‬בגדאד‪1978 ,‬‬
‫אל‪ -‬עאזמי‪ ,‬וואליד מוחמד סעיד‪ ,‬אינתיפאדת ראשיד עלי‬
‫‪.‬אל‪-‬גיילאני‪ ,‬בגדאד‪1986 ,‬‬
‫אל‪-‬קאשתיני‪ ,‬חאליד‪ ,‬אל‪-‬ג'ודהר אל‪-‬תאריקייה לי‪-‬איל‪-‬‬
‫עונסורייה אל‪ -‬סאהיונייה (השורשים ההיסטוריים של‬
‫‪.‬הגזענות הציונית)‪ ,‬ביירות‪1981 ,‬‬
‫עבד אל‪-‬ראחמין‪" ,‬עאודאת אל‪-‬יהוד אל‪-‬מסאללה ווא‬
‫איל‪-‬הולול" (חזרת היהודים – הבעיה והפתרונות) בשועון‬
‫‪.‬פילסטינייה מס' ‪1986 ,59‬‬
‫בר מאשי‪ ,‬י‪ ,.‬אל‪-‬חורוג' מן אל‪-‬עיראק (היציאה מעיראק)‪,‬‬
‫הוצאה לאור על ידי מועצת הקהילה הספרדית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪1975.‬‬
‫פאהמי‪ ,‬סומון אל‪-‬אפעה אל סאהיונייה (הרעל של הנחש‬
‫‪.‬הציוני)‪ ,‬בגדאד‪1952 ,‬‬
‫הגניזה של קהיר‪ ,‬אוסף של אלפי מסמכים יהודים‪ ,‬נתגלו‬
‫‪.‬בבית כנסת בקהיר בסוף המאה ה‪19-‬‬
‫מועלם‪ ,‬עיזאת ששון‪ ,‬עלה דיפאף אל‪-‬פוראת (על גדות‬
‫‪.‬הפרת)‪ ,‬דאר אל‪-‬מאשריק‪ ,‬שאפה עמר‪ ,‬ישראל‪1980 ,‬‬
‫מוחמד איבן אישק‪ ,‬סיראת ראסול אללה (ביוגרפיה של‬
‫‪.‬שליח אל) בסיראת איבן הישאם (המאה ה‪)8-‬‬
‫מוהאריב‪ ,‬א‪" ,.‬אל‪-‬היג'רה אל‪-‬יאמאנייה ווא‪-‬איל אמאל אל‬
‫עיברי" (ההגירה התימנית ועבודה עברית) בשועון‬
‫‪.‬פילסטינייה‪ ,‬אוגוסט ‪1973‬‬
‫קוג'מן‪ ,‬י‪ ,.‬אל‪-‬מוסיקה אל‪-‬פאנייה אל‪-‬מועאסירה פי אל‪-‬‬
‫עיראק (אומנות המוסיקה בת זמננו בעיראק)‪ ,‬הצגה‪,‬‬
‫‪.‬לונדון‪1978 ,‬‬
‫שגב‪ ,‬תום‪ – 1949 ,‬אל‪-‬איסראיליון אל‪-‬אוואאיל (‪– 1949‬‬
‫הישראלים הראשונים)‪ ,‬תרגום מעברית‪ ,‬המכון ללימודים‬
‫‪.‬פלסטינים‪ ,‬ביירות‪1986 ,‬‬
‫סעד‪ ,‬אל‪-‬היג'רה אל‪-‬יאמאנייה אילה פילסטין (הגירת‬
‫התימנים לפלסטין)‪ .‬המכון ללימודים פלסטינים‪ ,‬ביירות‪,‬‬
‫‪1969.‬‬
‫סארטר‪ ,‬ג'ין פול‪ ,‬זמנים מודרניים‪ ,‬מהדורה מיוחדת על‬
‫היהודים הספרדים בישראל‪ ,‬תורגם לערבית על ידי פואד‬
‫ג'אדיד בשם איסראיל אל‪-‬ת'אנייה (ישראל השנייה)‪,‬‬
‫‪.‬פרסומים של פלסטין הכבושה‪1981 ,‬‬
‫תיקרית‪ ,‬עוסבאת מוקאפאהאת אל‪-‬סאהיונייה (הליגה‬
‫האני‪-‬ציונית)‪ ,‬המרכז ללימודים פלסטינים‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫‪.‬בגדאד‪1978 ,‬‬
‫יאסין‪ ,‬עוסבאת מוקאפאהאת אל‪-‬סאהיונייה (הליגה‬
‫‪.‬האנטי‪-‬ציונית)‪ ,‬שועון פילסטינייה‪ ,‬מס' ‪ ,15‬נובמבר ‪1972‬‬
‫זילחה‪ ,‬י‪ ,.‬אל‪-‬סאהיונייה עאדואת אל‪-‬ערב ווא אל‪-‬יהוד‬
‫‪(.‬ציונות היא אויב הערבים והיהודים)‪ ,‬בגדאד‪1946 ,‬‬

‫‪:‬ספרים‪ ,‬כתבי‪-‬עת ומסמכים באנגלית‬

‫עבד אל‪-‬מוחסין‪ ,‬ק‪ ,.‬הקריירה הפוליטית של מוחמד‬

‫ג'עפאר‪ ,‬אבו אלתימאן ‪ ,1908-1937‬בית הספר ללימודי‬
‫‪.‬אפריקה (סואס)‪ ,‬אוניברסיטת לונדון ‪1983‬‬
‫‪.‬אדלר‪ ,‬מרכוס‪ ,‬מסעות בנימין מטודלה‪ ,‬לונדון ‪1907‬‬
‫עמיקם‪ ,‬מיכאל‪ ,‬מכתבים‪ ,‬מדינאי חדש‪ 21 ,‬במרץ ‪ 1980‬ו‪-‬‬
‫‪ 25.‬ביולי ‪1980‬‬
‫ברון‪ ,‬סאלו ו‪,.‬היסטוריה חברתית ודתית של היהודים‪ ,‬ניו‪-‬‬
‫‪.‬יורק‪ 1952 ,‬ו‪1957-‬‬
‫בטטו‪ ,‬ה‪ ,.‬המעמד החברתי הישן והתנועה המהפכנית‬
‫‪.‬בעיראק‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪1978 ,‬‬
‫ביין‪ ,‬אלכס‪ ,‬החזרה לארץ‪ ,‬היסטוריה של הישוב היהודי‬
 ‫בישראל‪ ,‬אגף הנוער והחלוץ של אירגון הציונות‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪1952.‬‬
‫‪.‬בן‪-‬יוסף‪ ,‬א‪ ,.‬מכתב‪ ,‬הגרדיאן‪ ,‬ה‪ 4-‬ביוני ‪1979‬‬
‫ברגר‪ ,‬א‪ ,.‬מי שיודע יותר טוב חייב לומר את זה‪ ,‬המועצה‬
‫‪.‬האמריקנית ליהדות‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪1955 ,‬‬
‫ברנר‪ ,‬לני‪ ,‬ציונות בעידן דיקטטורים‪ ,‬כרום הלמ‪ ,‬לונדון‪,‬‬
‫‪1983.‬‬
‫‪.‬מסמכים ממשרד החוץ הבריטי‪ :‬כלולים בהערות‬
‫שוראקי‪ ,‬א‪ ,.‬היסטוריה של יהודי צפון אפריקה‪ ,‬פילדלפיה‪,‬‬
‫‪1968.‬‬
‫כהן‪ ,‬א‪ ,.‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬דפוסת וו‪.‬ה‪ .‬אלן‪ ,‬לונדון‪,‬‬
‫‪1970.‬‬
‫כהן‪ ,‬ח‪ .‬י‪ ,.‬הפרהוד נגד היהודים בגדאד ב‪ ,1941-‬לימודי‬
‫‪.‬המזרח התיכון‪ ,‬כרך ‪ ,3‬אוקטובר ‪1966‬‬
‫כהן‪ ,‬ח‪ .‬י‪ ,.‬יהודי המזרח התיכון‪ ,1860-1972 ,‬דפוסת‬
‫‪.‬אוניברסיטת ישראל‪ ,‬ירושלים‪1973 ,‬‬
‫דייויס‪ ,‬אורי‪ ,‬ישראל‪ :‬אוטופיה תאגידית‪ ,‬זד‪ ,‬לונדון‪1977 ,‬‬
‫‪(.‬פרק ‪)3‬‬
‫אליהו‪ ,‬עזרא בן‪-‬חכם‪" ,‬היהודים הספרדים של ישראל"‪,‬‬
‫‪.‬מזרח תיכון בינלאומי‪ ,‬מרץ ‪1978‬‬
‫אסקנדראני‪ ,‬י‪ .‬ג'‪",.‬יהדות מצרים – מדוע דעכה"‪ ,‬חמסין ‪,5‬‬
‫‪ ,1978.‬הוצאת פלוטו‬
‫‪3.‬יולי‪-outwrite, 198 ,‬עזרא‪ ,‬חביבה ‪ ,‬מכתב ל‬
‫פישל‪ ,‬וו‪ .‬ג'‪ ,.‬יהודים בחיים הכלכליים והפולטים באסלאם‬
‫‪.‬של ימי הביניים‪ ,‬לונדון‪1937 ,‬‬
‫‪.‬גאון‪ ,‬נ‪ ,.‬ג'רוזלם פוסט‪ 9 ,‬באוקטובר ‪1980‬‬
‫‪.‬גלעדי‪ ,‬ג‪ .‬מכתב בגרדיאן‪ 5 ,‬באוגוסט ‪1985‬‬
‫‪.‬גויטיין‪ ,‬ש‪ .‬ד‪ ,.‬יהודים וערבים‪ ,‬ספרי שוקן‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪1976 ,‬‬
‫הילל‪ ,‬שלמה‪ ,‬מבצע בבל‪ ,‬פונטנה ‪1989‬‬
‫הירסט‪ ,‬דייויד‪" ,‬יהודים מאוכזבים נוהרים חזרה למרוקו"‪,‬‬
‫‪.‬גרדיאן‪ 2 ,‬באוקטובר ‪1979‬‬
‫הירסט‪ ,‬דוד‪ ,‬הרובה וענף עץ הזית‪ ,‬פוטורה‪1978 ,‬‬
‫חודר ‪ ,‬א‪ ,.‬יהודים רוסים‪ ,‬יהודים שחורים‪ ,‬ויהודים לא‬
‫יהודים‪ ,‬איסראקה‪ ,‬מס' ‪ .5‬ינואר ‪ .1973‬ספרי אגיתפרופ‪,‬‬
‫‪.‬לונדון‬
‫הרלד טריביון אינטרנשיונל‪" ,‬עלייה באלימות בבחירות‬
 ‫‪.‬בישראל באשמת עוינות אתנית"‪ 19 ,‬ביוני ‪1981‬‬
‫כדורי‪ ,‬נעים‪ ,‬מכתב בטריביון (לונדון)‪ 21 ,‬באוגוסט ‪,1981‬‬
‫‪ 14.‬במאי ‪ ,1982‬ו‪ 17-‬באוגוסט ‪1984‬‬
‫כדורי‪ ,‬אלי‪ ,‬גרסת צ'אטם האוז ולימודי מזרח תיכון אחרים‪,‬‬
‫‪.‬ויידנפלד וניקולסון‪ ,‬לונדון‪1970 ,‬‬
‫כדורי‪ ,‬אלי‪" ,‬יהודי בגדאד ב‪ ,"1910-‬לימודי המזרח התיכון‪,‬‬
‫‪.‬כרך ‪ ,7‬מס' ‪ ,3‬אוקטובר ‪1971‬‬
‫‪.‬קמחי‪ ,‬ג'ון ודוד‪ ,‬הדרכים הנסתרות‪ ,‬דפוסת היפריון ‪1976‬‬
‫לייבור ריביו‪ ,‬כיצד הציונים נלחמו בשלום‪ ,‬לונדון‪ ,‬יולי‬
‫‪ .1982.‬אנטישמיות ציונית‪1978 ,‬‬
‫לנדאו‪ ,‬מ‪ .‬י‪ ,.‬יהודים במצרים של המאה התשע‪-‬עשרה‪,‬‬
‫‪.‬דפוסת אוניברסיטת ניו‪-‬יורק‪1969 ,‬‬
‫לנדסהוט‪ ,‬ז‪" ,.‬קהילות יהודיות במזרח התיכון"‪ ,‬ג'ואיש‬
‫‪.‬כרוניכל‪ .1950 ,‬לונדון‬
‫‪.‬לונדון‪, ,RKP‬ברנרד‪ ,‬לואיס‪ ,‬יהודי האסלאם‬
‫ליסק‪ ,‬מ‪ ,.‬ניידות חברתית בחברה הישראלית‪ ,‬הוצאת‬
‫‪.‬האוניברסיטה‪ ,‬ירושלים‪1969 ,‬‬
‫‪.‬נח‪ ,‬מ‪ ,.‬מסעות באירופה ואפריקה‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪1819 .‬‬
‫קירוס‪ ,‬פ‪.‬ט‪.‬ב‪ ,.‬דה‪ ,‬יהודי ספרד‪ ,‬תורגם מהספרדית על ידי‬
‫‪.‬ג'‪ .‬א‪ .‬פלמר‪ ,‬מדריד‪1972 ,‬‬
‫‪.‬רג'ואן‪ ,‬נ‪ ,.‬יהודי עיראק‪ ,‬ויידנפילד וניקולסון‪ ,‬לונדון‪1985 ,‬‬
‫רות'‪ ,‬ססיל‪ ,‬מראה ממעוף ציפור של ההיסטוריה היהודית‪,‬‬
‫‪.‬סינסנטי‪1935 ,‬‬
‫ששון‪ ,‬דוד ס‪ .‬היסטוריה של היהודים בבגדאד‪ ,‬לצ'וורת'‪,‬‬
‫‪1949.‬‬
‫‪", jewish quartely review,‬ההיסטוריה של יהודי בסרה" –‬
‫‪.‬סידרה חדשה‪ ,‬כרך ‪ ,17‬דפים ‪407-469‬‬
‫‪.‬שכטמן‪ ,‬י‪ .‬ב‪ ,.‬על כנפי נשרים‪ ,‬ניו‪-‬יורק ‪1961‬‬
‫שאמה‪ ,‬א‪ ,.‬הגירה ללא השתלבות‪ ,‬שנקמן‪ ,‬קמברידג'‪,‬‬
‫‪.‬מסצ'‪1977 ,.‬‬
‫שפירו‪ ,‬ר‪" .‬הציונות והנושאים המזרחים שלה" חמסין ‪,5‬‬
‫‪.‬הוצאת פלוטו‬
‫שמש‪ ,‬כ‪" ,.‬המקור וההתפתחות של תנועת הפנתרים‬
‫השחורים בישראל" בישראל והפלסטינים‪ ,‬איתאקה‪,‬‬
‫‪.‬לונדון‪1975 ,‬‬
‫‪.‬מסמכים מישראל‪ ,1967-73 ,‬איתאקה‪ ,‬לונדון‪– 1975 ,‬‬
 ‫שיבלאק עבאס‪ ,‬הפיתיון של ציון‪ .‬המקרה של יהודי‬
‫‪.‬עיראק‪ ,‬ספרי אלסאקי‪ ,‬לונדון‪1986 ,‬‬
‫‪, R.K.P 1978.‬סמוחה‪ ,‬סמי‪ ,‬ישראל‪ ,‬פלורליזם וקונפליקט‬
‫טווינה‪ ,‬א‪ .‬ח‪ .‬עורך פזורה ושחרור‪ ,‬כרך ‪ :5‬חינוך יהודי‬
‫‪.‬בבגדאד‪,‬ועדת בית כנסת גאולה‪ ,‬רמלה ‪1975‬‬
‫ווקר‪ ,‬כריסטופר‪ ,‬הטיימס‪ 17 ,‬ביוני ‪ 5 ,1980‬ביוני ‪ 1981‬ו‪22-‬‬
‫‪.‬באפריל ‪1983‬‬
‫‪.‬פבר‪ ,‬לונדון‪& 1980 ,‬וולפסון‪ ,‬מריון‪ ,‬נביאים בבל‪ ,‬פבר‬
‫ירובל‪ ,‬ג'‪ .‬ואחרים‪ ,‬מכתבים בטריביון (לונדון) מה‪30-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1979‬ו‪ 17-‬באוגוסט ‪1984‬‬