‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .

‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים‬

‫מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 48747-01-19‬אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' ישראל ואח'‬

‫כבוד השופטת אביגיל כהן‬ ‫לפני‬

‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ‬ ‫העותרת‬

‫ע"י ב"כ עו"ד בועז בן צור ועו"ד אסנת גולדשמיט ‪ -‬שרייר‬
‫נגד‬

‫‪ .1‬מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫המשיבים‬

‫‪ .2‬האגף לפיקוח על הייצור הביטחוני (אפ"י)‬
‫ע"י ב"כ עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני‪ ,‬תשס"ז‪ :2007-‬סע' ‪ ,35 ,32 ,23 ,14 ,2 ,1‬ו ‪15‬‬
‫תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)‪ ,‬תשס"ח‪ :2008-‬סע' ‪4 ,)3( 2 ,)2( 2 ,)1( 2 ,.2‬‬
‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)‪ ,‬תשס"ח‪ :2008-‬סע' ‪( 6‬א)‬
‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו‪-‬שימושי מפוקח)‪ ,‬תשס"ח‪2008-‬‬
‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)‪ ,‬תשס"ח‪2008-‬‬
‫חוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ :1977-‬סע' ‪( 61‬א) (‪)4‬‬

‫פסק דין‬

‫לפני עתירה מנהלית במסגרתה מבקשת העותרת לבטל את החלטת האגף לפיקוח על‬ ‫‪.1‬‬
‫היצוא הביטחוני (להלן גם‪" :‬אפ"י") מיום ‪ 2/12/18‬ולפיה הוטל על העותרת קנס אזרחי‬
‫בסך ‪ ₪ 508,500‬בגין הפרה של הוראות חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני התשס"ז ‪2007 -‬‬
‫(להלן‪" :‬חוק הפיקוח")‪.‬‬

‫רקע נדרש‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫העותרת היא חברה פרטית העוסקת לטענתה במסחר בציוד וחלפים לרכב מכני‬ ‫א)‬
‫כבד לשימוש אזרחי‪.‬‬
‫ביום ‪ 19/6/16‬התקבל דיווח מהמכס אודות תפיסת משלוח של העותרת המכיל‬
‫‪ 39‬יחידות של אופן ‪ /‬טבור לטנק מג"ח בדרכו לתורכיה‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫העותרת חולקת כמובן על הטענה ולפיה מדובר באופן טבור של טנק‪.‬‬

‫לטענתה‪ ,‬ביום ‪ 16/5/16‬קיבלה הזמנה מחברה אזרחית תורכית בשם ‪SMS‬‬
‫‪( SAVUNAM SANAYLL TIC.LTD.STI‬להלן‪" :‬החברה התורכית" ו‪/‬או‬
‫"הלקוח")‪ ,‬לטבורים להתקנה על זחל ‪( Housing Caterpillar Type‬להלן‪:‬‬
‫"הפריט")‪.‬‬

‫בהתאם לדרישת הלקוח פעלו עובדי העותרת ליצור חלק חדש המותאם לדרישות הלקוח‬
‫ועשו שימוש בחומר גלם שנרכש על ידי העותרת עוד בשנת ‪.2009‬‬
‫חלקים שפורקו ממכליות ורמפות שנעשה בהם שימוש בנמל ים באנטוורפן‪.‬‬
‫עובדי העותרת עשו את כל הפעולות הנדרשות על מנת שהחלקים יתאימו לייעודם ‪-‬‬
‫התקנה על זחל של רכב אזרחי שנועד להובלת מסע‪.‬‬
‫הסכום הכולל של המשלוח עמד על סך ‪ 5,850‬דולר בלבד‪.‬‬

‫העותרת טוענת‪ ,‬כי אין מדובר בפריט ביטחוני‪ .‬אין מדובר בפריט שיש לסווגו כ"ציוד‬ ‫ב)‬
‫ביטחוני"‪ .‬לא נעשה ניסיון הפעלה של טנק כאשר הפריט "הביטחוני" הנטען מורכב עליו‬
‫וכי לא היתה צריכה לקבל אישור כלשהו לייצא פריט אזרחי זה‪.‬‬

‫בעקבות תפיסת הפריטים במכס‪ ,‬נערכה בדיקה מטעם המשיבים‪.‬‬ ‫ג)‬

‫נטען על ידי המשיבים‪ ,‬כי אחד מהאופנים ‪ /‬טבורים הועבר לצורך בדיקה מעשית של‬
‫התאמתו לטנק מסוג מג"ח המשמש כטנק גישור והתוצאות הראו התאמה מלאה של‬
‫הפריט לטנק גישור וכי ניתן לעשות בו שימוש‪.‬‬
‫נמצא כי המספר המוטבע על הפריט אותר במערכת החלפים הצה"לית ומזוהה כמספר‬
‫יצרן של טבור של טנק מג"ח‪.‬‬

‫העותרת זומנה לשימוע ליום ‪ - 21/2/17‬שימוע שהתקיים ביחס ל‪ 4 -‬חברות המצויות‬ ‫ד)‬
‫בבעלות מלאה או חלקית ובניהולו של מר אריה כהן (בין באופן ישיר ובין באמצעות בני‬
‫משפחתו)‪.‬‬
‫הועברו לעותרת בדואר אלקטרוני מסמכים אשר לטענת המשיבים מבססים טענותיהם‬
‫וזאת לקראת השימוע‪.‬‬
‫התקיימה לבקשת העותרת פגישה ביום ‪ 28/3/17‬עם מומחים טכנולוגיים באפ"י ביחד עם‬
‫נציגי העותרת וזאת עוד לפני השימוע‪.‬‬
‫שימוע נערך ביום ‪ ,14/5/17‬כאשר לאחריו הועבר מסמך הסתייגויות מטעם ב"כ העותרת‬
‫מקביעתו של ראש תחום טכנולוגיות ואפ"י בכל הנוגע למישור הטכני ולטענות‬
‫ה"טכניות" שהועלו על ידי העותרת‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫ביום ‪ 27/6/18‬התקיים המשך שימוע לעותרת וביום ‪ 2/12/18‬נשלחה לעותרת‬ ‫ה)‬

‫ההחלטה נשוא העתירה‪.‬‬

‫תמצית טענות העותרת‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫החלטת אפ"י שגויה כיוון שאין מדובר בפריט שהוא בבחינת "ציוד ביטחוני" על‬ ‫א)‬
‫פי חוק הפיקוח‪.‬‬

‫נפל פגם מנהלי בהתנהלות המשיבות כאשר התעלמו מחוות דעת מומחה מטעם‬ ‫ב)‬
‫העותרת‪.‬‬

‫גובה הקנס שנקבע בהחלטת המשיב הוא בלתי מידתי בנסיבות העניין‪.‬‬ ‫ג)‬

‫תמצית טענות המשיבה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יש לסלק את העתירה על הסף בשל עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים‪.‬‬ ‫א)‬

‫הפריט נשוא העתירה הוא בגדר ציוד ביטחוני לפי חוק הפיקוח והצווים‬ ‫ב)‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫טענות העותרת נבחנו ולא התקבלו לגופן‪ .‬בניגוד לטענת המומחה מטעם‬
‫העותרת‪ ,‬הושלמה הרכבת הפריט על טנק ובכלל זה הרכבת כיפת הטבור בגלגל‬
‫המרכוב‪.‬‬

‫החלטת המשיב להטיל קנס היא החלטה סבירה ומידתית שאינה מצדיקה‬ ‫ג)‬
‫התערבות בית משפט‪.‬‬

‫גובה הקנס הוטל בהתאם לסעיף ‪ 35‬לחוק הפיקוח תוך התחשבות בנסיבות‬ ‫ד)‬
‫ההפחתה הקבועות בסעיף ‪ )1( 2‬לתקנות ההפחתה‪.‬‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬אין מקום להפחתה נוספת‪.‬‬

‫לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין העתירה להידחות מהנימוקים‬ ‫‪.5‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית‪:‬‬ ‫א)‬

‫‪3‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫ההחלטה שאת ביטולה מבקשים היא החלטה של רשות מנהלית אשר הסתמכה‬
‫על חוות דעת מקצועיות‪.‬‬
‫כל עוד ההחלטה מצויה בתחום סמכות הרשות ובמתחם הסבירות‪ ,‬בית משפט‬
‫מנהלי אינו מתערב בהחלטה ובשיקול דעת הרשות המנהלית‪.‬‬
‫לעניין זה יפה פסק הדין אשר הוזכר על ידי ב"כ המשיבים בתשובתו לעתירה‪:‬‬
‫בר"ם ‪ 3186/03‬מדינת ישראל נ' עין דור פ"ד נח (‪ 754 )4‬ופסקי הדין המאוזכרים‬
‫שם‪.‬‬

‫לפיכך יש לבחון האם עסקינן במקרה חריג שבו המשיב חרג מגדר מסמכותו‬
‫וממתחם הסבירות‪.‬‬

‫לאחר בחינת מכלול הטענות‪ ,‬הגעתי למסקנה כי אין כך הדבר ועל כן‪ ,‬אקדים את‬
‫המאוחר ואציין כבר עתה‪ ,‬כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת הרשות המנהלית‪.‬‬

‫חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני התשס"ז ‪:2007 -‬‬ ‫ב)‬

‫בשנת ‪ 2007‬נחקק חוק הפיקוח אשר שינה את המצב שהיה קיים עד כה‪.‬‬
‫חוק הפיקוח מאפשר פיקוח בכל עת‪ ,‬ללא תלות בקיומה של הכרזה על מצב‬
‫חרום‪ ,‬כפי שהיה בעבר‪.‬‬
‫החוק מסדיר פיקוח על ייצוא של אמצעי לחימה קונבנציונאליים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק מגדיר את מטרתו‪:‬‬

‫"מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד‬
‫ביטחוני‪ ,‬על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני‪ ,‬וזאת מטעמים של‬
‫ביטחון לאומי‪ ,‬יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין לאומיות ולשם‬
‫שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה"‪.‬‬

‫יצוא ביטחוני מישראל אינו אפשרי ללא קבלת רישיון מתאים‪.‬‬

‫אדם לא זכאי לקבל רישיון אלא רק אם הוא רשום במרשם היצוא הביטחוני‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 14‬לחוק הפיקוח מוסדר נושא רישיון של שיווק ביטחוני ובסעיף ‪ 15‬לחוק הפיקוח‬
‫נושא רישיון לייצוא ביטחוני‪.‬‬
‫הרישיון ניתן על ידי "הרשות המוסמכת" כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לחוק הפיקוח‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 23‬לחוק הפיקוח הוסדרה עבודתה של הרשות המוסמכת כדלקמן‪:‬‬

‫‪4‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫"הרשות המוסמכת תפקח על יצוא ביטחוני‪ ,‬בהתאם להוראות חוק זה‪ ,‬ובכלל זה תנהל‬
‫את מרשם היצוא הביטחוני בהתאם להוראות פרק ג'‪ ,‬תחליט בבקשות למתן רישיונות‬
‫שהוגשו לפי פרק ד'‪ ,‬ובצע פעולות אחרות שהיא נדרשת לבצען לפי חוק זה"‪.‬‬

‫העותרת אינה רשומה במרשם היצוא ולא הגישה בקשה לרישיון יצוא‪.‬‬
‫טענתה היא כי אינה זקוקה לרישיון שכזה‪ ,‬כיוון שאין מדובר ביצוא ביטחוני‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לבחון מה הוא ציוד ביטחוני‪ ,‬אשר מפוקח על ידי החוק‪.‬‬

‫מה הוא ציוד ביטחוני‪:‬‬ ‫ג)‬

‫בסעיף ‪ 1‬לחוק הפיקוח מוגדר ציוד ביטחוני‪" :‬ציוד טילים‪ ,‬ציוד לחימה וציוד דו שימושי‬
‫מפוקח"‪.‬‬
‫מדינת ישראל אינה חברה בארגונים בינלאומיים המאגדים מספר מדינות שפועלות‬
‫בשיתוף פעולה בתחום פיקוח והפצה של ציוד ביטחוני ודו שימושי‪ ,‬אך היא פועלת‬
‫בשיתוף פעולה עם ארגונים שכאלו‪.‬‬

‫חוק הפיקוח מפנה לשלוש רשימות פיקוח מרכזיות שנקבעו בצווי שר הביטחון ובאישור‬
‫ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪:‬‬
‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)‪ ,‬התשס"ח ‪( 2008 -‬להלן‪" :‬צו ציוד‬ ‫(‪)1‬‬
‫לחימה")‪.‬‬

‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח)‪ ,‬התשס"ח ‪.2008 -‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים) התשס"ח ‪.2008 -‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫ציוד לחימה הוגדר בסעיף ‪ 1‬לחוק הפיקוח‪:‬‬

‫שנקבעה בידי הסדר‬ ‫"ציוד הכלול ברשימת אמצעי הלחימה (‪)Munitions List‬‬
‫ואסנאר‪ ,‬כעדכונה מזמן לזמן‪ ,‬או ציוד אחר שנועד בעיקרו לשימוש ביטחוני‪ ,‬הכל כפי‬
‫שקבע השר בצו"‪.‬‬

‫צו ציוד לחימה קובע איזה ציוד לחימה דורש רישיון שיווק ויצוא מחוץ לשטח מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫סעיף ‪( 6‬א) לצו ציוד לחימה קובע כי ציוד לחימה כולל בין היתר‪" :‬כלי רכב יבשתיים‬
‫ורכיבים בעבורם‪ ,‬אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי"‪.‬‬

‫האם הפריט שבמחלוקת הוא בגדר "ציוד לחימה" ועל כן הינו מפוקח?‬ ‫ד)‬
‫המחלוקת היתה‪ :‬האם הטבור ‪ /‬האופן שבמחלוקת הוא ציוד ביטחוני אשר יש צורך‬
‫ברישיון על מנת לייצא אותו מחוץ לישראל כטענת המשיבים‪ ,‬או שמא אין מדובר כלל‬
‫בציוד ביטחוני ועל כן ייצואו אינו טעון רישוי‪.‬‬

‫העותרת טוענת‪ ,‬כי לפי פרשנות תכליתית של חוק הפיקוח ולפיה יש למנוע מכוח החוק‬
‫מניעת העברה חופשית של מצרכים ביטחוניים אל מחוץ לישראל‪ ,‬מניעת הברחות והפצה‬
‫בלתי מבוקרת של אמצעי לחימה לגופי טרור וכיוצ"ב‪ ,‬אין מדובר במקרה דנן בציוד‬
‫ביטחוני‪ ,‬זאת בין היתר מהנימוקים הבאים‪:‬‬
‫החלקים ‪ -‬טבורי אלומיניום אינם בעלי אופי ביטחוני ו‪/‬או צבאי‪.‬‬
‫נרכשו בשנת ‪ 2009‬כחומר גלם יצוק שמקורו ממכליות ומרמפות אזרחיות‪.‬‬
‫נועד על ידי פעולות שבוצעו מטעם העותרת להתקנה על זחל של רכב אזרחי‪ .‬כלומר ‪-‬‬
‫הפריט לא יוצר ולא תוכנן בשום אופן לשימוש ביטחוני‪.‬‬

‫בדיקה העלתה כי מק"ט היצרן לפריט הוא ‪ 9763016‬ולא כנטען על ידי אפ"י כי מדובר‬
‫במספר ‪ - 8763016‬שהוא מוצר צבאי‪.‬‬
‫שם היצרן המוטבע הוא של חברה אמריקאית המתמחה בייצוא חלקים מאלומיניום‬
‫לשימושים אזרחיים ואפילו אם נלך לשיטת המשיב ‪ 2‬כי המספר הוא ‪ 8763016‬הרי שאין‬
‫מדובר בחברה מייצרת ציוד צבאי‪.‬‬
‫נטען‪ ,‬כי לפי נתוני צבא ארה"ב חלק שמספרו ‪ 8763016‬אמור לכלול ‪ 10‬ברגים שמספרם‬
‫פורט (סעיף ‪ 58‬לעתירה) ואילו הברגים על הפריט שבמחלוקת לא היו כאלו‪.‬‬
‫נטען‪ ,‬כי בדיקת המשיבים לא ביקשה לבחון האם מבחינה פונקציונאלית מדובר בציוד‬
‫ביטחוני‪.‬‬
‫לו היתה נעשית בדיקה שכזו‪ ,‬והיו מבקשים להרכיב את הפריט על טנק‪ ,‬הוא לא היה יכול‬
‫לנסוע בצורה כשירה‪.‬‬
‫נטען כי הפריט לא תוכנן ולא הותאם לשימוש צבאי ועל כן אין מקום להחיל עליו את חוק‬
‫הפיקוח‪.‬‬
‫טענות העותרת נתמכו בחוות דעת מומחה אל"מ שפלר בעל ניסיון עשיר בפיתוח טנקים‬
‫ומערכות רלוונטיות‪.‬‬
‫הפריט נמכר ללקוח אזרחי וגם לזהות המשתמש הסופי יש משקל כאשר בוחנים את‬
‫מהותו של הפריט שבמחלוקת‪( .‬ע"פ (ת"א) ‪ 70010/03‬אלי בן יהודה שופמן נ' מדינת‬
‫ישראל‪ )21/9/04( ,‬ת‪.‬פ‪( .‬רח') ‪ 11119-03-15‬פרקליטות המדינה המחלקה הכלכלית נ'‬
‫אילן שמעוני יעקובי‪.))11/10/15( ,‬‬
‫‪6‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫מנגד‪ ,‬טענו המשיבים‪ ,‬כי הפריט‪ ,‬שנתפס זוהה על פי מספר היצרן המוטבע על הפריט‬
‫אשר תואם למספר יצרן של טבור מג"ח מג"ט צה"לי אשר נמצא בשימוש צה"לי עבור‬
‫פלטפורמות טנק גישור וטנק חילוץ ואשר נמצא בפיקוח לפי סעיף ‪( 6‬א) לצו ציוד לחימה‪.‬‬
‫המספר הסידורי שהופיע על הפריט שנתפס הוא ‪ 8763016‬ולא מספר המתחיל בספרה ‪.9‬‬
‫ביום ‪ 11/7/16‬בוצעה על ידי נגדת מדור טנקים מחט"ל בדיקת התאמת אחד הטבורים‬
‫מהמשלוח להתקנה על גבי טנק גישור ונמצאה התאמה להתקנה על הפלטפורמה‪.‬‬

‫אין צורך בבדיקה פונקציונאלית של הפריט על מנת לקבוע שהוא מפוקח‪.‬‬

‫בנסיבות הקיימות‪ ,‬די היה בכך שהפריט זוהה על פי מספר יצרן כפריט צבאי שיוצר‬
‫לצורך שימוש צבאי כדי להכלילו ברשימת הפריטים המפוקחים על מנת לחייבו ברישיון‬
‫יצוא‪.‬‬
‫התאמת הטבור לטנק הגישור חזקה את אותו ממצא‪ .‬לאחר הגשת העתירה נערכה בדיקה‬
‫טכנית נוספת על ידי גורם נוסף בצה"ל ‪ -‬מפקד מעבדת בקרת איכות בענף מערכות‬
‫ממונעות‪ ,‬ועל פי תוצאות הבדיקה‪ ,‬הפריט שנתפס והטבור שבשימוש צה"ל הם פריטים‬
‫זהים למעט הבדלים מינוריים‪.‬‬

‫עוד נטען‪ ,‬כי באתר האינטרנט של החברה התורכית ניתן לראות כי מדובר בחברה‬
‫העוסקת ברכש ומכירה של ציוד צבאי‪.‬‬
‫גם אם מדובר בחברה אזרחית‪ ,‬אזי מבחן המשתמש הסופי אינו המבחן הקובע‪.‬‬

‫בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת מיכל אגמון גונן בבית משפט זה ביום ‪ 2/7/18‬בעניינו‬
‫של אריה כהן מנהל העותרת וחברה אחרת אשר בבעלותו עת"מ ‪ 29544-02-16‬אריה כהן‬
‫וא‪.‬לייב בע"מ נ' משרד הביטחון ואגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני כבר נקבע‪ ,‬כי מבחן‬
‫המשתמש הסופי אינו יכול לסייע במקרה כמו המקרה שלפנינו‪( .‬ראה סעיף ‪ 4.4‬לפסק‬
‫הדין)‪.‬‬
‫הועלו ספיקות בנוגע למקור חומר הגלם שנרכש בשנת ‪ 2009‬כנטען על ידי העותרת ואף‬
‫נטען ביחס לחוות דעת המומחה‪ ,‬כי המומחה מטעם העותרת לא ציין לאיזה תקן צבאי‬
‫הוא מתכוון‪ .‬לא ציין בחוות דעתו כיצד בחן את עמידת החלק בתקן הצבאי ובאיזה‬
‫מכשירים השתמש לצורך כך‪ .‬לא נמצאו חיתוכים נראים לעין בפריט שנדגם על ידי אפ"י‪.‬‬
‫לא הוצג דו"ח מעבדה שתמך בטענה שמדובר בחומר מסוג אלומיניום ונטען כי ממילא‬
‫קיימים טבורים לכלי רק"ם העשויים גם מאלומיניום‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫מה גם שבניגוד לטענת המומחה‪ ,‬ניתן להתרשם מהתמונות שצורפו כי בבדיקה שנערכה‬
‫בצה"ל הושלמה הרכבת החלק על טנק‪.‬‬

‫בחינת הפריט שבמחלוקת נערכה על ידי אנשי מקצוע בקיאים בכך וב"כ המשיבים‬
‫בתשובתו לעתירה פירט את מכלול הטענות שנטענו ביחס לטענות העותרת‪.‬‬

‫לאחר שעיינתי במכלול הטענות‪ ,‬ומשמצויים טיעוני המשיבים במתחם הסבירות‪ ,‬לא‬
‫מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשות המנהלית‪.‬‬
‫הקביעה‪ ,‬כי מדובר במוצר מפוקח לפי חוק הפיקוח מתיישבת עם הוראות הדין ונמצאת‬
‫במבחן הסבירות‪ ,‬ובנסיבות אלו‪ ,‬אין מקום להתערב בקביעה כי מדובר בפריט מפוקח‪.‬‬

‫האם נפל פגם מנהלי‪ :‬התעלמות מחוות דעת מומחה‪:‬‬ ‫ה)‬

‫יש להשיב על שאלה זו בשלילה‪.‬‬

‫העותרת הציגה מטעמה את חוות דעתו של אל"מ (במיל') עידו שפלר‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫מר שפלר בחוות דעתו (נספח ‪ 10‬לעתירה) ציין‪ ,‬כי ערך את חוות דעתו לאחר‬
‫שהוצגה בפניו חוות דעת של החטיבה הטכנולוגית של צה"ל שנמסרה לעותרת על‬
‫ידי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (סעיף ‪ 16‬לחוות דעתו)‪.‬‬
‫כלומר ‪ -‬אנשי המקצוע מטעם המשיבים בחנו את הטענות‪.‬‬
‫מר שפלר ערך חוות דעתו ביחס לחלקים שנמסרו לו על ידי העותרת ותמונות‪ .‬על‬
‫החלק שנמסר לו הוטבע מס' המתחיל ב‪.9-‬‬

‫בחוות דעתו כתב בין היתר‪:‬‬

‫"‪ .19‬הברגים שהורכבו בחלקים אלו הם ברגים מסחריים‪ .‬ברגים אלה אינם‬
‫עומדים בתקן צבאי ‪ ,‬בשל אי יכולתם לעמוד בעומס ובלחץ המזקו"מ בעת‬
‫נסיעה‪.‬‬
‫‪ .20‬על החלק מוטב מספר ‪ .9763016 -‬לא מצאתי שיוך כלשהו של המספר‬
‫לחלק צבאי במערכת צבאית כלשהי‪.‬‬
‫‪ .21‬ממה שנמסר לי‪ ,‬מקור החלק מחומר גלם יצוק‪ .‬בחנתי את חומר הגלם‪ ,‬ואני‬
‫קובע כי מדובר בחומר גלם אחר (אלומיניום)‪.‬‬
‫‪ . 22‬בחנתי את הליך השיפוץ שנעשה בחומר הגלם‪ .‬הליך השיפוץ וההתאמה לא‬
‫תואם לקוד ‪ - MIL-SPEC‬האלקטרודות לא מאושרות‪ ,‬והשיפוץ לא נעשה על‬
‫ידי גורם בעל הסמכה לריתוך‪.‬‬
‫‪ .23‬מידות החלק הנדון אינן מתאימות לטבורים לשימוש צבאי‪ ,‬ולא תואמות את‬
‫קוד ‪.MIL-SPEC‬‬

‫‪8‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫‪ . 24‬הוצגה בפני חוות דעת של משרד הביטחון ביחס לחלק זה מיום ‪ .12.7.2016‬בחוות‬
‫דעת זו נקבע כי מדוברת בטבור‪ ,‬ונעשה בדיקה של התקנתו על פלטפורמת מג"ח‪.‬‬
‫העתק חוות הדעת משרד הביטחון מיום ‪ 12.7.2016‬מצורף כנספח ‪.2‬‬
‫‪ . 25‬אעיר‪ ,‬כי הממצאים המצויים בחוות הדעת של משרד הבטחון הם שגויים‪ ,‬נוכח‬
‫שהבדיקה שנעשתה ‪ -‬אינה מלמדת דבר‪ .‬כל שנעשה הוא ניסיון הרכבה של הטבור‪.‬‬
‫‪ .26‬אלא‪ ,‬שההרכבה לא הושלמה‪ .‬ככל לא הורכבו המסבים לראש הטבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא‬
‫הורכבה כיפת הטבור‪ .‬לא הושלמה הרכבת גלגל מרכוב וחיזוק הברגים בחוזק הנדרש‪.‬‬
‫‪ .27‬למיטב הבנתי את האמור בחוות הדעת‪ ,‬לא נעשתה בדיקה פונקציונאלית ‪ -‬לא נבחן‬
‫האם החלק המותקן עליו יעמוד בעומסי ולחצי הנסיעה אם לאו‪.‬‬
‫‪ .28‬ברור לי‪ ,‬שלו היתה נעשית בחינה כזו‪ ,‬החלק עצמו היה קורס משום שאינו עומד‬
‫בעומסים המאפיינים פלטפורמות מג"ח‪ .‬בסבירות גבוהה היה גורם להשבתת‬
‫המזקו"ם‪.‬‬
‫‪ . 29‬ברור לי‪ ,‬שלא נעשתה בדיקה של הפלטפורמה בנסיעה‪ ,‬משום ההבנה‪ ,‬שניסיון‬
‫להפעיל את הפלטפורמה למטרת נסיעה‪ ,‬כשהחלק הנדון מורכב עליו ‪ -‬היה מסב נזק רב‬
‫לכלי המג"ח‪ ,‬שעלותו גבוהה מאוד (ונאמדת במיליוני דולרים)‪.‬‬
‫‪ . 30‬לאור האמור לעיל‪ ,‬אני קובע כי החלק הנדון אינו בר התקנה למכלול צבאי‪ ,‬וזאת‬
‫במיוחד לאור שחומר הגלם של החלק הנדון הוא אלומיניום‪ ,‬בעוד הסטנדרט הצבאי הוא‬
‫שימוש בחומר פלדה לשריון"‪( .‬מתוך חוות הדעת של שפלר ‪ -‬הדגש אינו במקור ‪ -‬א‪.‬כ‪.).‬‬

‫מסקנתו היתה כי אין התאמה של הפריט הנבדק לציוד ביטחוני‪ .‬לא נעשתה בדיקה‬
‫פונקציונלית של החלק כיון שניסיון הפעלת הפלטפורמה עשוי לגרום נזק בלתי הפיך‬
‫למכלול הצבאי ולכן אין לסווג הפריט הנבדק כמוצר ביטחוני שתוכנן ויוצר עבור שימוש‬
‫ביטחוני‪.‬‬

‫עוד טענה העותרת‪ ,‬כי הרשות סירבה לקיים שימוע "טכני" על אף שהממצא הטכני הוא‬ ‫(‪)2‬‬
‫בליבת המחלוקת וב"כ העותרת הביא פסיקה ממנה עולה כי כאשר מוגשת לרשות‬
‫מנהלית חוות דעת בתחום שבו היא אינה יכולה לסמוך על מומחיותה‪ ,‬עליה לערוך בחינה‬
‫מקצועית על ידי מומחים לדבר‪( .‬בג"ץ ‪ 297/82‬עזרא ברגר נ' שר הפנים פד"י לז (‪.29 )3‬‬
‫ע"א (י‪-‬ם) ‪ 5068/03‬עיריית ירושלים נ' מיכה ואסתר שיקלר (‪.)23/3/05‬‬

‫לא מצאתי לנכון לקבל את טענות העותרת‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫‪9‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫כעולה מהמסכת העובדתית‪ ,‬עוד ביום ‪ 14/5/17‬התקיים שימוע לעותרת‬

‫(ולחברות נוספות הקשורות למנהלה מר אריה כהן) וזאת גם בנוכחות מר שפלר‬
‫וגורמי מקצוע מטעם המשיבה‪.‬‬
‫מר שפלר אישר‪ ,‬כי יכול להיעשות בפריט שימוש ביטחוני בצבאות של מדינות‬
‫עולם שלישי וכעולה מהפרוטוקול (נספח י' לתשובת המשיבים סעיף ‪ 6.3‬ד')‪,‬‬
‫לשאלת ר' אפ"י השיב מר עידו שפלר‪" :‬כי על אף שמוצר יהיה פגום לשימוש‬
‫בצבא מערבי‪ ,‬יתכן ויהיה שימוש ביטחוני בצבא במדינת עולם שלישי"‪.‬‬

‫סטנדרטים של תקינות ובטיחות אינם קובעים אם מוצר הוא צבאי‪ ,‬אם לאו‪.‬‬
‫לפי צו ציוד לחימה‪ ,‬די בכך שהרכיב תוכנן או הותאם במיוחד לשימוש צבאי‪.‬‬
‫(בדיוק כשם שמוצר חשמלי יישאר "חשמלי" גם אם לא יעמוד בתקן מכון‬
‫התקנים אך ניתן יהיה להפעילו‪ ,‬לו יחובר לרשת חשמל)‪.‬‬

‫לאחר השימוע שני הצדדים השלימו בדיקותיהם‪.‬‬

‫גורמי המקצוע הרלוונטיים לבדיקת טענות העותרת היו גורמי מקצוע בצה"ל‬
‫והם ערכו בדיקותיהם‪.‬‬
‫אין מדובר בהתעלמות מחוות דעת מקצועית שמוגשת על ידי עותרת ולא נסתרה‬
‫טענת נציג המשיבה ולפיה הפריט הרלוונטי הוא רכיב צבאי לכל דבר‪ ,‬גם אם‬
‫הלקוח הוא חברה אזרחית‪.‬‬
‫אציין‪ ,‬בעניין זה את טענות המשיבה ולפיה מאתר האינטרנט של החברה‬
‫התורכית ‪ -‬עולה כי היא מוכרת ומשווקת ללקוחות צבאיים ובאתר האינטרנט‬
‫שלה ניתן לראות תמונות של טנקים‪.‬‬

‫גובה הקנס שהושת‪:‬‬ ‫ו)‬

‫סעיף ‪ 35‬לחוק הפיקוח ליצוא ביטחוני תשס"ז ‪ 2007 -‬קובע‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫"היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח כי עשה אדם מעשה או‬
‫מחדל שקבועה בשלו עבירה לפי סעיף ‪ ,32‬רשאית היא להטיל עליו‬
‫קנס אזרחי בשיעור ‪ 15%‬מהקנס הקבוע לפי הסעיף האמור"‪.‬‬

‫סעיף ‪ 32‬מחיל קנס "פי שלושים" מהקנס הקבוע בסעיף ‪( 61‬א) (‪ )4‬לחוק העונשין‪.‬‬

‫בסעיף ‪( 61‬א) (‪ )4‬לחוק העונשין נכתב כי בית משפט רשאי להטיל קנס עד ‪.₪ 226,000‬‬
‫(סכום בסיס צמוד על פי דין)‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי) תשס"ח ‪( 2008 -‬להלן‪:‬‬
‫"תקנות ההפחתה") מאפשרות להפחית את גובה הקנס בהתאם לתקנה ‪.2‬‬

‫תקנה ‪ 2‬לתקנות ההפחתה קובעת‪:‬‬

‫"מצאה הרשות המוסמכת כי נתקיימו נסיבות שלפיהן ניתן להטיל על‬
‫אדם עיצום כספי לפי סעיף ‪ 36‬לחוק ונתקיימה אחת או יותר מן הנסיבות‬
‫המנויות להלן‪ ,‬תפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל‬
‫אותה הפרה‪ ,‬את השיעור הנקוב לצד אותה נסיבה‪ ,‬ובהתקיים כמה נסיבות‬
‫– בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן‪:‬‬
‫(‪ )1‬המפר לא הפר אותה הוראה בעבר – ‪;50%‬‬
‫(‪ )2‬המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות המוסמכת –‬
‫‪;25%‬‬
‫(‪ )3‬המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק‪ ,‬להנחת‬
‫דעתה של הרשות המוסמכת – ‪."15%‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬הופחת הקנס לפי תקנה ‪ )1(2‬לתקנות ההפחתה‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫העותרת טענה כי גובה הקנס גם לאחר ההפחתה אינו מידתי‪ ,‬באופן המחייב התערבות בית‬ ‫(‪)3‬‬
‫משפט בהחלטת הרשות המנהלית וכי ההחלטה מגבילה את חופש העיסוק של העותרת‪.‬‬
‫שווי העסקה היה נמוך מ‪ ₪ 20,000 -‬ואילו גובה הקנס הוא ‪.₪ 508,500‬‬

‫ב"כ המשיבים בתשובתו לעתירה ביקש לסלק העתירה על הסף בשל הסתרת מידע מטעם‬ ‫(‪)4‬‬
‫העותר‪ ,‬שכן חברות אחרות בניהולו ‪ /‬שליטתו של מר אריה כהן במישרין או על ידי בן‬
‫משפחה עברו מספר פעמים על הוראות חוק הפיקוח‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬המשיבים הפחיתו את גובה הקנס ב‪ 50% -‬מהשיעור הקבוע בחוק בהתאם‬
‫לסעיף ‪ )1( 2‬לתקנות ההפחתה כיוון שמדובר היה בהפרה ראשונה‪.‬‬

‫נטען על ידי המשיבים‪ ,‬כי לפי התקנות אין מקום להפחתה נוספת‪ .‬מחזור המכירות של‬ ‫(‪)5‬‬
‫העותרת בשנה שקדמה להחלטה בשימוע עמד על ‪ 8‬מיליון ‪ ₪‬ולכן לא ניתן היה ליהנות‬
‫מהפחתה נוספת של קנס עד לגובה השווה ל‪ 20% -‬ממחזור המכירות הכולל‪( .‬לפי תקנה ‪4‬‬
‫לתקנות ההפחתה)‪.‬‬

‫העותרת טענה‪ ,‬כי אותו "מחזור" נובע רק מכך שהיא מוכרת את כל המלאי שלה וכך‬
‫מחסלת את פעילותה‪ ,‬וכי אין מדובר במחזור מכירות "אמיתי" של עסק חי‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫המשיבים טענו‪ ,‬כי אין אפשרות ליתן הפחתה של הפסקה יזומה מצד העותרת לפי תקנה‬ ‫(‪)6‬‬
‫‪ )2( 2‬לתקנות ההפחתה‪ ,‬כיוון שהפריטים נתפסו במכס ולא היה כל הפסקה יזומה מצד‬
‫העותרת‪.‬‬
‫כמו כן טענו המשיבים‪ ,‬כי אין בעניינינו פעילות של העותרת למניעת הישנות ההפרה לפי‬
‫תקנה ‪ )3( 2‬לתקנות ההפחתה‪.‬‬
‫גם אם העותרת מפסיקה את פעילותה ורק מוכרת מלאי קיים‪ ,‬אין מדובר בפעולות שהיא‬
‫ביצעה לצורך מניעת הישנות הפרה‪ ,‬מה גם שמר כהן ומי שעומד מאחורי החברה מצוי‬
‫בתחום של יצוא ביטחוני שנים רבות ועד לצורך ברישיונות יצוא עבור חלקים ביטחוניים‪.‬‬

‫העותרת הביאה דוגמאות לגובה קנסות שהוטלו על גורמים אחרים‪ ,‬כמפורט באתר‬ ‫(‪)7‬‬
‫האינטרנט של המשיב‪ ,‬על מנת להראות כי יש מקרים שבהם הושת קנס בגובה ‪101,700‬‬
‫‪ ₪‬או ‪ ₪ 355,950‬ולא גובה הקנס המקסימלי הקבוע בחוק‪.‬‬

‫ב"כ המשיבים אבחן בין אותם מקרים למקרה שלפנינו‪.‬‬

‫הדגיש‪ ,‬כי סכום העסקה אינו פרמטר על פי דין בנוגע לסכום הקנס‪ .‬ההפחתה היחידה‬
‫שניתן היה להתחשב בה על פי הדין היא הפחתה של ‪ 50%‬מסכום הקנס המקורי וכי‬
‫במקרים שאוזכרו על ידי ב"כ העותרת נעשו הפחתות רק בהתאם לתקנות ההפחתה‪.‬‬

‫בית משפט יתערב בשיקול דעת הרשות המנהלית כאשר נפל פגם בהחלטתה‬ ‫(‪)8‬‬
‫(היעדר סבירות‪ ,‬אי מתן זכות טיעון‪ ,‬החלטתה בניגוד להוראות הדין וכו')‪.‬‬
‫כאשר ההחלטה תואמת להוראות הדין כמו במקרה שלפנינו‪ ,‬מצאתי כי לא יהיה‬
‫זה נכון להתערב בשיקול דעת הרשות המנהלית‪ ,‬גם אם הרשות יכלה ‪ .‬כלומר‪-‬‬
‫היתה רשאית ליתן לעותרת "הנחה" או "הפחתה" נוספת‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬גם הצעתי לנציגי המשיבה להסכים להפחתה מסוימת נוספת מסכום‬
‫הקנס‪.‬‬

‫ב"כ המשיבה לא קיבל הצעתי אך אין פירושו של דבר‪ ,‬כי חוסר הרצון להפחית‬
‫הפחתה נוספת ורצון להיצמד ללשון תקנות ההפחתה (אשר ניתן באופן מסוים‬
‫להתאימה גם לפרשנות העותרת) יוביל להתערבות של בית המשפט המנהלי‬
‫בשיקול דעת הרשות כאמור‪.‬‬

‫לא מצאתי לנכון להידרש לטענות הסף בשל עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים‪,‬‬
‫שכן ממילא העתירה נדחתה לגופה‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪12‬‬
‫אר‪.‬אס‪.‬פי‪ .‬שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬ ‫עתמ (ת"א) ‪48747-01-19‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬העתירה נדחית‪.‬‬ ‫א)‬

‫בנסיבות העניין ולאור גובה הקנס‪ ,‬לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות‪.‬‬ ‫ב)‬

‫המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים‪.‬‬ ‫ג)‬

‫‪5129371‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ"ד אייר תשע"ט‪ 29 ,‬מאי ‪ ,2019‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪54678313‬‬

‫‪/‬‬

‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬

‫אביגיל כהן ‪54678313‬‬

‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬

‫‪13‬‬