You are on page 1of 2

‫חיים צבי שיינבך‬

‫יומא דהילולא‬
‫מהליכותיהם בקודש‬
‫של צדיקי הדורות‬

‫פרקי הוד ממסכת חייו והרבצת תורתו של‬


‫מרן הגה"ק רבי זאב וואלף גינצלר הי"ד‬
‫אבד"ק דיארמט ובעל ה'תולדות ישראל'‬
‫מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בהונגריה קודם חורבנה‬
‫‪ 75‬שנה לעלותו עק"ה – ט"ו בסיון תש"ד‬
‫הישיבה שגלתה אחרי רבנו לעיר רבנותו השנייה‬ ‫בעל פה‪ ,‬העידו תלמידיו הנאמנים‪ ,‬אשר בתוך שיעוריו‪,‬‬ ‫בין אדירי התורה וגדולי מרביצי התורה שפיארו את‬
‫בדיארמט למעלה מאלפיים תלמידים‪ ,‬אשר רבים מבין‬ ‫היה מצטט לשונות של ספרי הפוסקים בעל פה‪ ,‬ממש‬ ‫עולם הרבנות והישיבות המפוארות טרם עלה הכורת‬
‫תלמידיה נתעלו לכהן פאר כדיינים ומרביצי תורה‪.‬‬ ‫כפי מה שכתוב בתוך ספריהם‪.‬‬ ‫על יהדות הונגריה‪ ,‬זרח אורו של דודי–זקני הגאון‬
‫על מעשה מופת שאירע בימי שבתו בשאלגא‬ ‫בהגיעו לפרקו בחר בו הגאון רבי אשר לעמיל‬ ‫האדיר רבי זאב וואלף גינצלר הי"ד רבה של דיארמט‬
‫טאריאן‪ ,‬סיפר תלמידו הגאון רבי פנחס גולדברגר זצ"ל‬ ‫שווארץ זצ"ל מגדולי תלמידי מרן המהר"ם שיק‬ ‫ובעל ה'תולדות ישראל' על התורה ושו"ת‪ ,‬דמות מופת‬
‫זי"ע וספרא דבי רב‪ ,‬ומחשובי ראשי הציבור בקרתא‬ ‫אשר שמו נערץ לתהילה בפי אלפי תלמידיו שהעמידם‬
‫דאוהעל‪ ,‬כחתן לבתו‪ .‬רבנו המשיך לשקוד על תלמודו‬ ‫בדרכו המיוחדת בתורה ובחסידות עדי עלה על המוקד‬
‫בהתמדה נפלאה בהיותו סמוך ובטוח על שולחן חותנו‬ ‫בחרון אף ה' בחורבנה של יהדות אירופה‪.‬‬
‫שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו‪.‬‬ ‫ב'אוהעל' עיר ואם בישראל‪ ,‬מקום מושבו של הגה"ק‬
‫שמעו של האברך המופלא הגיע להגאון האדיר רבי‬ ‫בעל ה'ישמח משה' זי"ע‪ ,‬זרח אורו הגדול של רבנו לאביו‬
‫שמואל ענגל מראדומישלא זצ"ל‪ ,‬וכאשר פגש בהגאון‬ ‫הרה"ח רבי ישראל גינצלר ז"ל‪ ,‬יהודי ת"ח וחסיד ותיק‪,‬‬
‫ר' לעמיל זצ"ל חותנו של רבנו‪ ,‬ביקש ממנו שישלח את‬ ‫ששימש בקודש שנים רבות אצל הרה"ק רבי ישעיה‬
‫חתנו להיבחן אצלו‪ .‬אך רבנו סירב לקבל סמיכה כי‬ ‫מקרעסטיר זי"ע‪ ,‬והטביע את אדני ביתו בהתלהבות‬
‫חשקה נפשו להגות בתורה במנוחה ולא אבה להשתמש‬ ‫חסידית יוקדת שהשפיעה על הנער המופלא ואפיינה‬
‫בכתר הרבנות‪ .‬כך חזר ושנה את בקשתו כמה פעמים‪,‬‬ ‫אותו כל ימיו‪ .‬רבנו התייתם מאביו בעודו צעיר לימים‪,‬‬
‫עד שפעם אחת פנה הגאון מראדומישלא לחותנו ואמר‪:‬‬ ‫כפי שמקונן על כך בהקדמתו לספרו אשר קרא על שמו‬
‫" אלפים מחכים ליהנות ממנו והוא עדיין מסרב לבא‬ ‫של אביו ז"ל "וקראתי שם ספרי זה בשם 'תולדות ישראל'‬
‫אצלי‪ "...‬כששמע רבנו מכך מיד נתן אל לבו‪ ,‬חזר על כל‬ ‫לשמו לזכרו של כבוד אאמו"ר החסיד המפורסם מו"ה‬
‫תלמודו‪ ,‬ובמשך כמה שבועות חזר על כל ארבעה חלקי‬ ‫ר' ישראל בן ר' אברהם צבי ז"ל מאוהעלי‪ ,‬על שהניח‬
‫שולחן ערוך‪ .‬והגיע אל הגאון מראדומישלא‪ ,‬ושהה‬ ‫אותי בהיותי צעיר לימים כבר ארביסר שנה‪ ,‬ונטלה‬
‫אצלו שבועיים ימים‪ ,‬ובכל יום טיילו ארוכות וקצרות‬ ‫עטרה וכתר מעל ראשי בהילקח אותו אלקים‪ ,‬ולא זכה‬
‫במשך כמה שעות‪ ,‬וכך עברו על כל ארבעה חלקי שולחן‬ ‫לגדל ולחנך אותי‪ ,‬יהיה זכרו מבורך ותנוח נפשו צרורה‬
‫ערוך‪.‬‬ ‫בצרור החיים‪ ,‬עדי נזכה לשוב לירושלים‪ ,‬בקיבוץ נדחי‬
‫תולדות ישראל"‪.‬‬
‫מרביץ תורה לאלפים‬
‫ויהי הנער הולך וגדל‬
‫קהילות רבות מהגדולות והנכבדות בימים ההם‬
‫צילום מעותק בודד של ספרו "תולדות ישראל" על‬ ‫אשר שמעו את שמעו המזהיר‪ ,‬ביקשוהו לבוא ולכהן‬ ‫הנער זאב וואלף החריף והעילוי לא הוצרך לגלות‬
‫בראשית שנדפס בשנת תרצ"ז ושרד את ימי השואה‬ ‫פאר בעדתם‪ ,‬אך רבנו שניחן היה במידות תרומיות‬ ‫למרחקים למקום תורה‪ ,‬כי מצא לו את מבוקשו אצל‬
‫הרב דמתא הגה"ק רבי דוד דוב מייזליש הי"ד בעל‬
‫"‪...‬העידו תלמידיו הנאמנים‪ ,‬אשר בתוך שיעוריו‪ ,‬היה מצטט לשונות‬ ‫ה'בנין דוד'‪ ,‬בנו של הרב מלאסק שבפולין וחתנו של‬
‫הגאון רבי משה יוסף טייטלבוים זי"ע מנכדי בעל‬
‫של ספרי הפוסקים בעל פה‪ ,‬ממש כפי מה שכתוב בתוך ספריהם‪....‬‬ ‫ה'ישמח משה' זי"ע‪ .‬כיליד פולין היה זה הרב מאוהעל‬
‫שהנחיל בהונגריה את דרך הלימוד בפלפול וחידוד‬
‫אבד"ק מעדיער – ארה"ב‪" :‬עובדא הווה עם ר' יחיאל‬ ‫ואצילות נפש היה עומד הרחק כמטחווי קשת מכל בדל‬ ‫בדרכם של גאוני פולין‪.‬‬
‫שוויצר מתושבי שאלגא טאריאן שחלה ברגליו‪ ,‬ורגל‬ ‫של מחלוקת‪ ,‬ובודק וחוקר כל הצעה בשבע חקירות‬ ‫רבי וואלף החריף והשנון התאים ביותר לשיטת‬
‫אחת עלתה גמי‪ ,‬וכל הרופאים אמרו נואש אם לא יורידו‬ ‫כדי שלא יגרום עגמת נפש לשום אדם באם יקבל את‬ ‫לימוד זו‪ ,‬משחר נעוריו אהב את החריפות‪ ,‬את דרך‬
‫מיד את הרגל‪ .‬רבנו זצ"ל עמד נגדם בכל תוקף ועוז ולא‬ ‫המשרה שהציעו לו‪ ,‬וככה דחה את הצעתם של בני‬ ‫הפלפול הבנוי גג על גג‪ .‬הוא לא עבר לישיבה אחרת‪,‬‬
‫הרשה בשום אופן שיעשו את הניתוח הלז לאיש‪ ,‬וד'‬ ‫קהילת 'ווייצען' ו'נייטרא' המפוארות‪.‬‬ ‫ולא נטש את רבו זה המיוחד בשיטת הפלפול‪ ,‬אלא‬
‫היה בעזרו שהבריא האיש ורגלו היתה רגל ישרה‪ ,‬ככל‬ ‫בשנת תרפ"ה פנו אנשי העיר "שאלגא טאריאן"‬ ‫דבק בו בדרך לימודו‪ .‬ויהי הנער הולך וגדל בחריפותו‬
‫אדם‪" .‬הדבר היה אז לנס‪ ,‬והפליא את הרבים"‪ ,‬מסיים‬ ‫הסמוכה לעיר הבירה 'בודאפעסט' לחפש מנהיג ומורה‪,‬‬ ‫ובהתמדתו העצומה עד כי התפרסם שמו כעילוי‬
‫הרב ממעדיער את סיפורו‪.‬‬ ‫עד שמצאו את מבוקשם אצל רבנו אשר תורתו היתה‬ ‫מופלג אשר הפליא את כל רואיו‪ ,‬ובשנת שיתסר כבר‬
‫שמו הטוב יצא לתהילה בכל רחבי המדינה כאיש‬ ‫מכרזת עליו‪ .‬בתחילה לא אבה רבנו לקבל עליו את‬ ‫היה שגור על לשונו שו"ע יורה דעה ח"א עם ה'פרי‬
‫מורם מעם‪ ,‬אשר מיזג בתוכו גאונות מופלאה בכל‬ ‫עול הרבנות‪ ,‬אך לאחר הפצרות מרובות ניאות להם‪,‬‬ ‫מגדים'‪ .‬כן סיפר ידיד נעוריו ובן רבו הגאון רבי יוסף‬
‫מכמני תורה מחד‪ ,‬והתלהבות חסידית יוקדת מאידך‬ ‫בתנאי שיחזיקו עבורו ישיבה של עשרים בחורים‪ .‬בעיר‬ ‫משה מייזליש זצ"ל מח"ס 'מקוה מים'‪ ,‬שבשנות מלחמת‬
‫בתפילותיו הנלהבות בקול חוצב אשר נמשכו שעות‬ ‫ש‪.‬טאריאן היו הרבה עשירים‪ ,‬ומרוב חיבה שרחשו‬ ‫העולם הראשונה היו שניהם מסתתרים על גג בית‬
‫ארוכות‪ .‬עם היותו בעל מוח עצום וחריף נפלא‪ ,‬התברך‬ ‫לרבנו השיבו‪ ,‬שלא זו בלבד לעשות את מבוקשו מוכנים‬ ‫מדרשו של הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע‪ ,‬ולמדו‬
‫בכישרון מיוחד לדבר עם כל אדם בניחותא‪ ,‬להבין‬ ‫המה אלא אף חמישים בחורים יחזיקו על חשבונם‪.‬‬ ‫שם בהתמדה עצומה‪ ,‬ורבנו זכר בעל פה את כל השו"ת‬
‫ולהתרגש ממצבם של אחרים‪.‬‬ ‫במשך חמש עשרה שנה עד פרוץ המלחמה‪ ,‬הוציאה‬ ‫'נודע ביהודה'‪ .‬על ידיעתו של רבנו בספרי הפוסקים‬

‫תורני | י"א בסיון תשע"ט | עש"ק פרשת בהעלותך‬ ‫יח‬


‫הפרצות החמורות בחומת הדת‪ ,‬היה עניין מכירת 'טבק' בעיצומו‬ ‫שהוא חד וחלק הוא סכינו של השותק‪.‬‬
‫של יום השבת‪ .‬הסוחרים ניסו להצדיק את עצמם‪ ,‬כיון שעל פי‬ ‫בכל שנה ושנה היה רבנו נוסע לערי הגליל כדי לשום עינא‬
‫חוקי המדינה אסור להם להפסיק את המכירה‪ .‬אך רבנו לא נח ולא‬ ‫פקיחא על מצבם הרוחני של תושבי הכפר‪ .‬היה לו סדר מיוחד‬
‫שקט עד אשר עקר פרצה זו מעירו‪.‬‬ ‫לשבות בכל אחד מערי הכפרים עם מניין מתלמידי ישיבתו‪ .‬שבת‬
‫בגלל התמדתו הנפלאה וטרדותיו המרובים לא הספיק רבנו‬ ‫כזו היתה משאירה רושם כביר על תושבי המקום‪ ,‬שהיו בדרך‬
‫לעסוק בכתיבת חידושיו ודרשותיו‪ ,‬והמעט מזעיר שהשאיר‬ ‫כלל עמי הארצות‪ ,‬רבנו היה מנצל שבת כזו להחיות את העצמות‬
‫אחריו ברכה‪ ,‬הוא הספר 'תולדות ישראל' על ספר בראשית בלבד‪,‬‬ ‫היבשות ולהביא בתוכם רגש של התלהבות לתורה ומצוות‪ ,‬והיה‬
‫הודות לתלמידו המובהק ואחיינו – זקני הרה"ח המופלא רבי חיים‬ ‫משפיל את עצמו לדבר בלשונם ובשפתם של הכפריים‪ .‬אחת‬
‫צבי שבארץ זצ"ל‪ ,‬שעמל יחד עם גיסו הרה"ח רבי מאיר גרינפלד‬
‫הי"ד‪ ,‬להוציאו לאור עולם‪ .‬וגופא דעובדא הכי הווה‪ :‬בשנת תרצ"ז‬
‫עמד רבנו להשיא את בתו‪ ,‬ביקש צד החתן לקבוע את זמן החתונה‪,‬‬
‫אך לא היה ביד רבנו פרוטה לפורטה‪ ,‬כי בהיותו חנון נפש פיזר‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫רבנו זצ"ל בנסיעתו ברכבת עם גיסו החסיד המופלג רבי משה‬
‫שווארץ זצ"ל‬
‫נתן לאביונים כל ההכנסות שלו‪ .‬אז הגה רבנו רעיון מקורי‪ ,‬ואמר‬
‫היות ולפי הרשום אצלו יש לו כבר אלפיים תלמידים‪ ,‬אז ידפיס‬ ‫רבנו נודע כפה מפיק מרגליות בדרשותיו הנפלאות‬ ‫על כס הרבנות‬
‫ספר מדרשותיו על התורה‪ ,‬ולפי החשבון התלמידים יקנו את‬ ‫והמלהיבות‪ ,‬בכוחו העצום לעורר נפשות ישראל‪,‬‬
‫הספר בכך וכך‪ ,‬ומסכום זה יוכל להשיא את בתו הכלה‪ .‬רבנו פתח‬ ‫בדברי מוסר והתעוררות‪ .‬דבריו הנעימים היוצאים מלב‬ ‫כאשר התפנתה משרת הרבנות בעיר "פעהר דיארמט"‪ ,‬פנו‬
‫חומש בראשית‪ ,‬והחל לדרוש בפלפול ובאגדה כמעיין המתגבר‪,‬‬ ‫טהור היו נכנסים אל לב שומעיהם‪ ,‬ועשו רושם אדיר‬ ‫ראשי הקהילה אל רבנו שיבוא ויעלה על כס הרבנות‪ .‬בעז חפצם‬
‫כאשר אחיינו ותלמידו אהובו רבי חיים צבי זצ"ל עומד כל הזמן‬ ‫להשיבם אל אביהם שבשמים‪ .‬בכוח דרשותיו שנאמרו‬ ‫ורצונם שיסכים להצעתם‪ ,‬הבטיחו לו לקיים את משאת נפשו‬
‫על ידו‪ ,‬ובגודל חריצותו רשם מיד את כל אשר דיבר רבנו‪.‬‬ ‫בהתעוררות עצומה השיב רבים מעוון‪ ,‬כפי שהעידו‬ ‫להחזיק את ישיבתו הרמה עם כל צרכיה הגשמיים‪ .‬רבנו נעתר‬
‫כשהגיע לכדי כרך שלם על ספר בראשית‪ ,‬מיהר זקני זצ"ל ונסע‬ ‫תלמידיו שכמה מחללי שבת שבו מדרכם הרעה ובמשך‬ ‫לבקשתם‪ ,‬ובחודש אלול שנת תרצ"ג העתיק את מושבו וישיבתו‬
‫ל"קליינווארדיין"‪ ,‬שם טיפל בכל ענייני הדפוס ומשלוח הספרים‬ ‫הזמן נעשו לבעלי תשובה גמורים בזכות השפעתו של‬ ‫מעיר שאלגא טריאן‪ ,‬ויט אוהלה של תורה בעיר פעהר דיארמט‪.‬‬
‫אל כל התלמידים‪.‬‬ ‫רבנו‪.‬‬ ‫לרגל הכתרתו של רבנו הגיע הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר'‬
‫זקני זצ"ל שהתייתם בילדותו‪ ,‬גדל אצל דודו – רבנו שטיפחו‬ ‫על דרשותיו המיוחדים בחן אשר הוצק בשפתותיו‪,‬‬ ‫ממונקאטש זי"ע‪ ,‬אליו היה מקושר בכל נימי נפשו‪ ,‬לשבות בעיר‬
‫וגידלו כאב רחום‪ .‬כל ימי חייו ראה אותו כרבו המובהק‪ ,‬ורבות‬ ‫דברי מוסר מלהיבים מתובלים בדרך דרוש ופלפול‪,‬‬ ‫בשבת הראשונה‪.‬‬
‫שקד להנציח את זכרו‪ .‬כשעלה לגור בארה"ק יסד ארגון‬ ‫מתאר תלמידו המובהק הגה"ח רב"צ יעקובוביץ‬ ‫אין לשער ולתאר את גודל השמחה ששררה בחוצות דיארמט‪,‬‬
‫"התאחדות תלמידי בעל 'תולדות ישראל' בארץ ישראל"‪ ,‬שהיו‬ ‫זצ"ל ראש הקהל דחסידי סאטמר‪ ,‬שזכה להתלוות‬ ‫כאשר זרח אורו והדרו של רבנו בהופעתו כבוד בעיר‪ .‬כל בני העיר‬
‫מתאספים מדי שנה ביומא דהילולא של רבנו לסעודת הילולא‬ ‫אליו לשבת מברכים חודש אלול שנת ת"ש‪ ,‬בקהילת‬ ‫אנשים נשים וטף יצאו לקראתו‪ ,‬גם התושבים הגויים להבדיל‬
‫וסיום הש"ס‪ ,‬בראשות תלמידיו הגאון רבי נתן צבי פרידמן זצ"ל‬ ‫סערדהלי המפוארת‪ .‬בשבת אחה"צ אחר שהאריך‬ ‫בראשות מושל המחוז שקידם את רבנו בברכה בשפה ההונגרית‪.‬‬
‫רבה של שיכון ה'‪ ,‬והגה"ח רבי בן ציון יעקובוביץ זצ"ל‪ ,‬שגם נשאו‬ ‫רבנו בפלפולא דשמעתתא‪ ,‬דרש בדברי התעוררות‬ ‫גדול היה כבודו אף בין הגויים אשר נתקיים בו הכתוב "וראו כל‬
‫מדברותיהם‪ ,‬ועוד עשרות מתלמידיו ששרדו לפליטה והתגוררו‬ ‫של חשבון הנפש‪ ,‬ובתוך דבריו אמר ברוח הימים של‬ ‫עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ ,‬כפי שהעיד אחד‬
‫בארה"ק‪ .‬בערוב ימיו אף יסד כולל "מקור חיים – לתולדות‬ ‫חודש אלול לרמז בפסוק "והיה לפנות ערב" – זה סוף‬ ‫מתלמידי רבנו‪ ,‬שאמר ראש העיר‪" :‬כשאני נפגש עם הרב גינצלר‬
‫ישראל" לשמו ולזכרו של רבנו בעיה"ק צפת‪.‬‬ ‫השנה‪" ,‬ירחץ במים" – יבקש מאת ה' בדמעות שימחול‬ ‫ברחוב‪ ,‬אז תוקף אותי רגש יראה כזאת שאני מפנה לו את הדרך"‪.‬‬
‫בעלות הכורת על יהודי הונגריה‪ ,‬בכ"ד באייר תש"ד‪ ,‬לא פסח‬ ‫על עוונותיו ופשעיו‪ .‬כל בניין הדרשה היה על יסוד זה‪,‬‬ ‫העיר דיארמט היתה עיר גדולה לאלוקים‪ ,‬עם גלילותיה‪,‬‬
‫המשחית גם על העדה הקדושה דיארמט‪ .‬יהודי העיירה הוגלו‬ ‫שהשאיר רושם כביר על כל השומעים‪ .‬בית הכנסת‬ ‫שכללה ארבעים ושמונה יישובים‪ .‬בימים ההם היתה עיר זו‬
‫עם רבם לגטו 'מטסלקה'‪ ,‬בו רוכזו רבבות יהודים תוך ייסורים‬ ‫הגדול היה מלא עד אפס מקום‪ ,‬עם כל התלמידי חכמים‬ ‫וגלילותיה מהגדולות במדינה‪ ,‬וכאשר קבל רבנו את המשרה על‬
‫ועינויים קשים‪ .‬הצפיפות בגטו הייתה קשה ורוב התושבים חיו‬ ‫בעיר‪ ,‬ובראשם רב העיר הגאון רבי הלל ויינברגר הי"ד‪.‬‬ ‫שכמו ניהל ביד רמה את כל היישובים הסמוכים על כל מוסדותיה‬
‫תחת כיפת השמים‪ .‬גם בתקופה נוראה זו‪ ,‬המשיך רבנו לפעול‬ ‫בשעת הדרשה – מתאר תלמיד רבנו הנ"ל – עמדתי על‬ ‫הציבוריים השייכים אליה‪.‬‬
‫שם במסירות נפש‪ ,‬ואף קידש עצמו במותר לו באכילה ושתייה‪.‬‬ ‫יד רב העיר‪ ,‬שהיה בעצמו בעל דרשן מופלג‪ ,‬ושמעתי‬ ‫כוח הנהגתו של רבנו התגלה אז במלא עוזו והדרו‪ ,‬כאשר עמד‬
‫כעבור כמה שבועות גורשו היהודים מהגיטו לאושוויץ בחמישה‬ ‫איך שאמר לראש הקהל שם לאחר הדרשה‪" :‬אני מאמין‬ ‫בראש קהילה גדולה זו עם תושבי הגלילות שהיתה מורכבת‬
‫טרנספורטים‪ ,‬ורבנו עלה ונתעלה בלהב אש השמימה בעקידה‬ ‫שמזמנו של הסבא ]הגה"ק רבי הלל מקולומייא זי"ע‬ ‫מחסידים ואנשי מעשה ועד כפריים פשוטים הרחוקים משמירת‬
‫הנוראה באושוויץ‪ ,‬כשלא הגיע עדיין לשנת החמישים‪ ,‬יחד עם כל‬ ‫הנודע בדרשותיו הנלהבות[‪ ,‬לא היו הרבה כאלו שיוכלו‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬והנהיג אותה בהשכל ובתבונה‪ ,‬כשהוא מוצא אוזן‬
‫משפחתו וצאצאיו ה' ייקום דמם‪ ,‬ביום ט"ו בסיון תש"ד‪ .‬ויהי אבל‬ ‫לעורר את לב הציבור בדרשותיהם"‪.‬‬ ‫קשבת אצל כל אנשי העיר‪ ,‬שעמדו לפניו תמיד באימה ובהערצה‪.‬‬
‫ומספד לכל שארית הפליטה‪.‬‬
‫להעמיד הדת על תילה‬
‫תיכף בבואו לעיר‪ ,‬התחיל בפעולות להעמיד הדת על תילה‪,‬‬
‫ולא נח ברוחו עד אשר תיקן את כל הסדקים בקרב תחומי החיים‬
‫היהודים בעיר‪ .‬בין שלל פעולותיו בהשגחתו על ענייני הכשרות‬
‫והטהרה בעיר‪ ,‬דקדק מאוד על כשרותם של השוחטים שיהיו‬
‫יראי ה' ובעלי תורה‪ ,‬כנהוג מקדמת דנא‪ ,‬ולעיתים תכופות היה‬
‫מוסר להם שיעורים‪ ,‬באומרו שהשוחטים צריכים לעלות במעלות‬
‫התורה והיראה‪ .‬ועובדא הווה בשני שוחטים שבאו אל רבנו למבחן‬
‫להתקבל למשרת שו"ב בקהילתו‪ ,‬שניהם באו לשבות בעיר‪ .‬באותם‬
‫שנים היה המנהג לבדוק את השו"ב אם הוא גם 'בעל תפילה' בכדי‬
‫שיוכל לשמש גם בתור שליח ציבור‪ .‬למחרת השבת באו שני‬
‫השוחטים להראות את סכינם‪ ,‬ואז אמר רבנו לראשי הקהילה שהיו‬
‫באותו מעמד‪ ,‬שיעשו סימן על שני הסכינים מבלי להגיד לו למי‬
‫שייך הסכין‪ .‬אם כי השתוממו ולא הבינו את פשר הדבר‪ ,‬אבל מובן‬
‫שקיימו את פקודת הרב‪ .‬הגישו החלפים‪ ,‬רבנו עבר על הסכינים‬
‫ואמר‪' :‬חלף' זה הוא של זה‪ ,‬ו'חלף' זה הוא של השני‪ .‬בראות רבנו‬
‫את השתוממותם של העומדים סביבו‪ ,‬נענה כשבת שחוק על פניו‬
‫ואמר‪ :‬אל תחשבו כי בעל רוח הקודש אני‪ ,‬אלא דאיתא במסכת‬
‫חולין )יז‪ ,‬ב( דרב ששת בדיק את הסכין 'בלישניה'‪ .‬ובספרי המוסר‬
‫מפרשים‪ ,‬דהיינו שבודקים את שמירת לשונו של השו"ב‪ ,‬אם שומר‬
‫פיו ולשונו‪ ,‬כי אז סימן הוא שסכינו חד וחלק‪ .‬אף אני – נענה רבנו‬
‫– השגחתי על מוצא שפתיהם של שני השוחטים במשך יום השבת‪,‬‬
‫וראיתי שהאחד שותק והשני הוא ההיפך‪ ,‬ומזה דנתי שאותו הסכין‬
‫קבוצת בחורים בישיבת פ‪ .‬דיארמט ‪ -‬אלול תרצ"ו‪ .‬שני מימין יושב אחיינו ותלמידו המובהק הרה"ח רבי חיים צבי שבארץ זצ"ל שעמל‬
‫על הפצת תורתו‬

‫יט‬ ‫תורני‬ ‫עש"ק פרשת בהעלותך | י"א בסיון |‬