You are on page 1of 16

‫שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא‪.

‬‬

‫עמדת פורום המכללות הטכנולוגיות‬


‫בנושא יישום הרפורמה בתחום הפדגוגיה‬

‫מסמך מסכם ‪3/3/2019‬‬

‫ד"ר יוכבד פנחסי אדיב‪ ,‬יו"ר הפורום‬


‫יעקב דור‪ ,‬מרכז הפורום‬
‫עורך המסמך‪ :‬עידו חגאי‪ ,‬מרכז יישום הרפורמה‬
‫תוכן עניינים‬

‫תקציר מנהלים ‪3 ........................................................................................................................................................‬‬

‫הקדמה ‪3 ................................................................................................................................................................‬‬

‫עבודת הצוות ‪3 .......................................................................................................................................................‬‬

‫עיקרי ההמלצות ‪4 ...................................................................................................................................................‬‬

‫רקע‪6 ........................................................................................................................................................................‬‬

‫ניתוח היסטורי – התפתחות ההון האנושי של הנדסאי בישראל ‪6 ...................................................................................‬‬

‫הסתדרות ההנדסאים – האיגוד המקצועי ‪6 .................................................................................................................‬‬

‫אקרדיטציה ‪7 ........................................................................................................................................................‬‬

‫פרופ' צבי אקשטיין ‪8 ..............................................................................................................................................‬‬

‫התאחדות התעשיינים ‪8 ...........................................................................................................................................‬‬

‫תהליך פיתוח תכניות לימודים בעולם ‪9 .......................................................................................................................‬‬

‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬מתווה לימודים מרובד ‪10 .........................................................................................................‬‬

‫רקע ‪10 ..................................................................................................................................................................‬‬

‫פירוט העמדה ‪10 ....................................................................................................................................................‬‬

‫תכנית תעודה הסמכה מקצועית (כמפעילי מערכות) ‪11 ..................................................................................................‬‬

‫הנימוקים ‪12 ...........................................................................................................................................................‬‬

‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬תהליך עדכון תכניות לימודים ‪14 ...............................................................................................‬‬

‫רקע ‪14 ..................................................................................................................................................................‬‬

‫העמדה‪14 ..............................................................................................................................................................‬‬

‫הנימוקים ‪15 ...........................................................................................................................................................‬‬

‫~‪~2‬‬
‫תקציר מנהלים‬

‫הקדמה‬

‫הפדגוגיה היא הליבה של מערכת ההשכלה הטכנולוגית ומהווה את היסוד המרכזי ליישום החלטת הממשלה בנושא‬
‫הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל‪ .‬פורום המכללות הטכנולוגיות פועל בשנה האחרונה מתוך‬
‫מחויבות ושותפות ליישום הרפורמה‪ .‬במסגרת זו הפורום מנהל תהליכים מקצועיים שמטרתם לקדם ולשפר את‬
‫יישום החלטת הממשלה תוך בחינה מתמדת של איכות ההחלטות ודרכי היישום‪.‬‬

‫מסמך זה מציג את עמדת הפורום בתחום הפדגוגיה בהתבסס על ‪ :‬התפתחות תחום ההשכלה הטכנולוגית בישראל‬
‫החל מהקמתה; מערכות השכלה טכנולוגית ואקרדיטציה בעולם; תהליך פיתוחן של תכניות לימודים בעולם; נייר‬
‫מדיניות בנושא השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית והמלצות ועדת תעסוקה של פרופ' צבי אקשטיין; התפקיד‬
‫והעמדה של האיגוד המקצועי – הסתדרות ההנדסאים; ועמדת התאחדות התעשיינים‪.‬‬

‫פורום המכללות מברך על המדיניות הממשלתית‪ ,‬אנו עדים בשנים האחרונות לתהליך חיובי אשר התרחש בתחום‬
‫ההשכלה הטכנולוגית יחד עם זאת ברצוננו לגבש ולהוביל שינוי יחד עם הגורמים השונים בחסות מה"ט באופן‬
‫מקצועי‪ ,‬איכותי והדרגתי כדי למנוע פגיעה ברמת ההכשרה הקיימת ולהבטיח תהליך פיתוח ושיפור מערך ההשכלה‬
‫הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית‪.‬‬

‫עבודת הצוות‬

‫פורום המכללות הטכנולוגיות פועל בתחומים הפדגוגיים באמצעות צוות מנהלי מכללות טכנולוגיות וראשי מגמות‬
‫מקצועיים אשר מוביל את התחום בהתנהלות השוטפת עם מה"ט‪ .‬במסגרת תהליכי יישום הרפורמה נציגי הפורום‬
‫משתתפים בוועדות המומחים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הפורום מקיים ישיבות תקופתיות בהן נדונים נושאים פדגוגיים ונושאי לימוד נדרשים‪.‬‬

‫לצורך גיבוש עמדה מקצועית בנושאים הפדגוגיים לעניין ההשכלה הטכנולוגית קיים הפורום יום עיון שכלל דיונים‬
‫בשולחנות עגולים בהן נבחנו חלופות על פי קריטריונים של יתרונות‪ ,‬חסרונות‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬איומים‪.‬‬

‫מסמך זה כולל את עמדות הפורום שגובשו תוך מתן תימוכין מגורמים מקצועיים ושותפים מהארץ והעולם‪.‬‬

‫~‪~3‬‬
‫עיקרי ההמלצות‬

‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬מתווה לימודים מרובד‪:‬‬

‫במסגרת תהליך יישום החלטת הממשלה מס' ‪ 3419‬מיום ‪ 11/2/2018‬בישיבה עם אגף התקציבים ומה"ט בנושא‬
‫הרפורמה פורום המכללות העלה הסתייגות מנושא דיפלום חצי דרך כ"טכנאי המוסמך" והנושא זכה לקשב רב ונקבע‬
‫שיתקיים דיון נוסף‪ .‬לאור זאת פורום המכללות מציג את עמדתו בנושא לקראת הדיונים עם אגף התקציבים ומה"ט‬
‫ושותפים נוספים‪.‬‬

‫‪ .1‬תכנית הלימודים לתואר הנדסאי תהיה במתווה לימודים דו‪-‬שנתי במסלול ישיר לא מרובד בהיקף של ‪2,000‬‬
‫שעות לימוד אקדמיות ‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח תכנית לימודים שנה שלישית לתואר ניהול טכנולוגי ותואר הוראה טכנולוגית שיוכרו כשווה ערך לתואר‬
‫ראשון אקדמי (‪.)M.P.E – Master Practical Engineer‬הלימודים יתקיימו במכללות הטכנולוגיות‪.‬‬
‫‪ .3‬סטודנט אשר לא יסיים את לימודיו לתואר הנדסאי יוכל להשלים מכסת שעות של כ‪ 1,100 -‬בצבירת קורסים‬
‫ייחודיים שיבחרו מתוך סל מקצועי‪ ,‬יהיה זכאי לתעודה הסמכה מקצועית כמפעיל מערכות בתחום המסלול‬
‫הנלמד‪ .‬התכנית תקבע במסגרת מה"ט בשיתוף המכללות והמעסיקים‪ ,‬על מנת לאפשר הזרמת כוח אדם תפעולי‬
‫לצורכי התעשייה ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תכניות הלימודים הקיימות "טכנאי מוסמך" – ‪ 1,600‬שעות‪" ,‬טכנאי המוסמך מהתעשייה" – ‪1,120‬‬ ‫‪‬‬
‫שעות ימשכו במתווה לימודים נפרד בהתאם למגמות הקיימות היום ללא הוספת מגמות חדשות‪.‬‬

‫~‪~4‬‬
‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬תהליך עדכון תכניות לימודים‪:‬‬

‫תכניות הלימודים מהוות את ליבה של מערכת ההשכלה הטכנולוגית‪ .‬החלטת הממשלה קבעה צמצום בהיקף שעות‬
‫הלימוד בתהליך הדרגתי בשילוב תהליך עדכון של תכניות הלימודים‪ ,‬שני שינויים מהותיים הדורשים הליך ניתוח‬
‫פדגוגי מקצועי ומעמיק‪ .‬החלטת הממשלה לא הגדירה הקמת צוות (מומחים) כפי שהחליטה בסעיפים ובתחומים‬
‫אחרים‪ ,‬והיוזמה להקמת ועדות מומחים שנתקבלה ע"י מה"ט היא החלטה מתבקשת‪ .‬יחד עם זאת איכות תהליך‬
‫ועדות המומחים ותוצריו הפדגוגיים מבחינת סטנדרטים מקצועיים הוא תנאי הכרחי ‪ ,‬וממעקב אחר התנהלות צוותי‬
‫המומחים הדיונים מתנהלים תחת אילוצים שונים שפוגמים בתהליכים הפדגוגיים המעמיקים הנדרשים‪.‬‬

‫להלן עמדת הפורום שמטרתה שיפור ובנייה משותפת עם מה"ט של התהליכים הפדגוגיים‪:‬‬

‫‪ .1‬הקמת ועדות מומחים לעדכון ופיתוח תכניות הלימודים לתואר הנדסאי בהתאם לסטנדרטים מקצועיים‬
‫איכותיים ומשאבים הנהוגים בעולם תוך הקפדה על איכות התכניות ותהליך הכתיבה‪ ,‬שיתוף מומחים‬
‫מהמכללות‪ ,‬מעסיקים והתאמה לצרכי המשק‪ .‬כל זאת יחול בהדרגה החל משנת הלימודים תשפ"א עד תשפ"ג‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע פיילוט של ועדת מומחים במספר מגמות מצומצם ביותר לקראת תש"פ‪ ,‬אשר יתמקד במתווה תכנית‬
‫לימודים לתואר הנדסאי ‪ -‬התואר המוביל במה"ט‪ ,‬תוך מתן אפשרות לסטודנט שלא יסיים לימודיו לתואר‬
‫הנדסאי לקבל תעודת הסמכה מקצועית כמפעיל מערכות מהמכללות הטכנולוגית; כל זאת על מנת שהמכללות‬
‫יוכלו להתארגן להטמעתו עד פתיחת שנה"ל תש"פ‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח והתאמת תחום הפדגוגיה במה"ט באמצעות הקמת מחלקה ייעודית לכתיבה ולעדכון תכניות לימודים‬
‫תוך קביעת סטנדרטים להתנהלות מקצועית של ועדות מומחים שכוללים‪ :‬מבנה הוועדה‪ ,‬תהליכי עבודה‬
‫ומשאבים‪.‬‬

‫~‪~5‬‬
‫רקע‬

‫‪1‬‬
‫ניתוח היסטורי – התפתחות ההון האנושי של הנדסאי בישראל‬
‫בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה התמקדו קובעי המדיניות בתחום מדיניות העבודה והיצע כוח אדם במדינה‬
‫צעירה‪ .‬בהקשר זה התפתחה בהדרגה מסגרת ההשכלה הטכנולוגית המקצועית החל ממחצית שנות ה‪ 50-‬דרך שנות‬
‫ה‪ .60-‬השלב הראשון במדינה הצעירה היה אתגר הכשרת כוח אדם והון אנושי בדרג הטכני הגבוה בשלוש קבוצות‪:‬‬
‫טכנאי מתקדם‪ ,‬מנהלי עבודה ומדריכים מקצועיים המיומנים בהטמעת טכנולוגיות חדשות‪.‬‬

‫הכרזה אודות התואר 'הנדסאי' במחצית הראשונה של שנות ה‪ 60-‬מסמן התפתחויות טכנולוגיות בתעשייה‬
‫הישראלית‪ ,‬מגמות בשוק העבודה‪ ,‬תהליכים במערכת החינוך ושינוי חברתי‪-‬מעמדי‪ .‬בעשור שבין ‪ 1956‬לבין ‪,1965‬‬
‫מיד לאחר תקופת החירום הראשונה של בניין אומה‪ ,‬שאפה מדינת ישראל למסד‪ ,‬על פי דגשים במדינות המערב את‬
‫המערכות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפוליטיות‪ .‬תואר ההנדסאי נולד מתוך מגמות אלה‪.‬‬

‫תואר חדש בא למדינה‪" :‬הנדסאי" (מעריב ‪ .2 )10/07/1966‬אל הקשת המגוונת של תארי מקצועות ועיסוקים בישראל‬
‫יתווסף בימים אלה שם חדש‪ :‬הנדסאי‪ .‬שם חדש – ולא עיסוק חדש‪ .‬שכן ההנדסאי איננו אלא מתן תואר מוגדר‬
‫ומוכר לטכנאי‪ ,‬המייצג את דרג הביניים שבין המהנדס האקדמי לבין הפועל המקצועי‪.‬‬

‫את ההחלטה על השם החדש "הנדסאי" קיבלה "ועדת הגג" שנוסדה בשנת ‪ 1963‬כדי להבדיל את לימודי "הטכנאי‬
‫הבכיר" מהטכנאי הפשוט (הכשרה מקצועית) ומתואר המהנדס‪ .‬וזאת על רקע הדימוי הירוד של החינוך המקצועי‪.‬‬
‫הוחלט להוסיף ללימודי הטכנאי הבכיר פרויקט גמר על מנת לשדרג את התואר להנדסאי כגירסה ישראלית של‬
‫‪ . Practical Engineer‬כן סוכם ב"ועדת הגג" שבגוף התעודה המוענקת לבוגר יצוין שתכנית הלימודים במוסד אותו‬
‫סיים ההנדסאי‪ ,‬מקבילה לתכניות הלימודים המקובלות בבתי ספר להכשרת הנדסאים בארצות אירופה המערבית‬
‫(הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬שוויץ וצרפת) – שם מוענק לבוגרים תואר "אינג'ינר"(טכנאי) המקביל למינוח העברי המוסמך‬
‫"הנדסאי" ‪.3‬‬

‫הסתדרות ההנדסאים – האיגוד המקצועי ‪4‬‬

‫הקמתו של האיגוד הארצי של ההנדסאים באפריל ‪ 1958‬היוותה אבן דרך מרכזית בהתפתחות ההשכלה הטכנולוגית‪.‬‬
‫ההשקעה של האיגוד המקצועי בהתפתחות המקצועית והמרכזיות של מזכיר הארגון בוועדת הגג הציבו את האיגוד‬
‫בלב קביעת המדיניות ההון האנושי לתעשייה ולצה"ל‪ .‬האיגוד הפך שחקן מרכזי ביצירת המעמד המקצועי של‬
‫ההנדסאי‪.‬‬

‫המיסוד של ההנדסאים והשפעתו של האיגוד הביאו לעימות ביחס לתיחום גבולות מול מקצוע המהנדס‪ ,‬שנסוב סביב‬
‫תקנות הנובעות מחוק המהנדסים במה שמכונה "ייחוד פעולות"‪ .‬המאבק של "הגדרת הרמות המקצועיות השונות‬
‫במשק טכנולוגי" הביא בסופו של דבר לתקנות "ייחוד פעולות" המפרטות תפקידים בסמכות ההנדסאים‪.‬‬

‫‪ 1‬מחקר וכלכלה משרד הכלכלה‪" ,‬מדיניות הנדסאים בישראל בהקשר שוק העבודה החדש"‪ ,‬ד"ר נרי הורוביץ וקרן שגיא‪ ,‬דצמבר ‪.2013‬‬
‫‪ 2‬דב גולדשטיין ‪,‬תואר חדש בא למדינה‪" :‬הנדסאי ‪",‬מעריב ‪, 10‬ביולי ‪1966‬‬
‫‪ 3‬סערה בקרב ‪ 800‬הנדסאים בשל סירוב הטכניון להעניק להם תואר "הנדסאי ‪",‬דבר ‪, 3‬במרץ ‪1968‬‬
‫‪ 4‬מחקר וכלכלה משרד הכלכלה‪" ,‬מדיניות הנדסאים בישראל בהקשר שוק העבודה החדש" עמ' ‪ ,10‬ד"ר נרי הורוביץ וקרן שגיא‪.12/2013 ,‬‬

‫~‪~6‬‬
‫לאורך השנים נושא "ייחוד פעולות" נכלל בחוקים‪ :‬חוק התכנון והבניה‪ ,‬חוק החשמל‪ ,‬חוק רישוי בעלי מלאכה‪ ,‬חוק‬
‫רישוי שירותי רכב‪ ,‬פקודת הבטיחות‪ ,‬תקנות משרד העבודה‪ ,‬פקודת המדידות‪.‬‬

‫הודות לפעילות הסתדרות ההנדסאים נחקק חוק ההנדסאים‪ ,‬התשע"ג – ‪ , 2012‬שהוביל לגיבוש הרפורמה בתחום‬
‫ההשכלה הטכנולוגית‪.‬‬

‫עמדת האיגוד המקצועי‪ ,‬הסתדרות ההנדסאים בישראל‪ ,‬תומכת ושותפה לעמדת פורום המכללות הטכנולוגיות‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫אקרדיטציה‬

‫פיתוח מסגרת אקרדיטציה לאומית (‪ )National Qualifications Framework NQF‬מסייעת לגוף הרגולטורי‬
‫האחראי הלאומי לבצע שניים מתפקידיו המרכזיים‪ :‬להבטיח את איכות ההכשרות הטכנולוגיות המקצועיות‪,‬‬
‫ולהבטיח את הרלוונטיות שלהן לשוק העבודה‪.‬‬

‫מסגרת האקרדיטציה האירופית (‪ )EQF‬מגדירה ‪ 8‬רמות על פי ‪ 3‬מדדים‪ :‬ידע‪ ,‬כישורים ומידת אחריות ועצמאות‬
‫בעבודה‪ .‬באירופה הלימודים המקבילים ללימודי הנדסאות הינם לימודים בהיקף דו‪-‬שנתי ברמה ‪ 5‬מתוך ‪.8‬‬

‫כאשר רמה ‪ - 6‬לימודי ‪ , B.A.‬רמה ‪ – 7‬לימודי ‪ ,M.A.‬רמה ‪ – 8‬לימודי ‪ . PhD‬והרמות ‪ 4 – 1‬כוללות לימודים בתיכון‬
‫והכשרות מקצועיות‪.‬‬

‫באנגליה‪ 6‬היקף הלימודים הדומים להנדסאות הוא ‪ 2,400‬שעות לימוד (לימודים דו‪-‬שנתי) ומקנים תעודה ‪BTAC‬‬
‫‪ level 5‬המסווגים ברמה ‪.QCF 5‬‬

‫בשוויץ הלימודים שדומים ללימודי הנדסאות נערכים במכללות המקצועיות (‪ )PET Colleges‬בהיקף של לפחות‬
‫‪ 3,600‬שעות לימוד‪ .‬בדירוג האקרדיטציה מדורגות המכללות המקצועיות ברמת ‪ ISCED 5B‬מתוך ‪ 8‬רמות‪.‬‬

‫בגרמניה הלימודים שדומים להנדסאות נערכים במכללות מקצועיות (‪ )Fachschulen‬והיקף הלימודים הוא לפחות‬
‫‪ 2,400‬שעות‪ .‬הדירוג המוצע ע"י הארגון הממשלתי להכשרה מקצועית (‪ )BIBB‬הוא ‪ ISCED 5B‬בדומה לשוויץ‪.‬‬

‫‪ 5‬הכשרה מקצועית ואקרדיטציה‪ :‬אנגליה‪ ,‬שוויץ וגרמניה‪ ,‬ניר לוי‪ ,‬אברהם וולדה‪-‬צדיק‪ ,‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ינואר ‪.2016‬‬
‫‪ 6‬דיון באפשרות להוסיף מסלול המשך ללימודי הנדסאות‪ :‬בדיקה של אנגליה‪ ,‬שוויץ וגרמניה‪ ,‬ניר לוי‪ ,‬מכון ברוקדייל‪ ,‬פברואר ‪.2016‬‬

‫~‪~7‬‬
‫פרופ' צבי אקשטיין‬
‫להלן עקרי ההמלצות בוועדת תעסוקה ‪:7 2030‬‬

‫ממצא מהעולם‪ :‬התשואה לשנת הכשרה מקצועית איכותית אינה נמוכה מהתשואה לשנת השכלה אקדמית‪.‬‬

‫חזון‪ :‬הגדלת ההשקעה בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות איכותיות כמנגנון מרכזי לשיפור הפריון והשכר של החציון‬
‫התחתון‪.‬‬

‫תמיכה במרכיבי החלטת הממשלה בנושא הרפורמה‪ :‬עדכון תכניות הלימודים בשיתוף המעסיקים ובהובלת‬
‫המכללות‪.‬‬

‫מבנה מערכת ההשכלה הטכנולוגית‪ :‬מערכת מפוקחת (לא מנהלת) על בסיס קריטריונים איכותיים‪.‬‬

‫להלן המלצות מרכזיות בנייר המדיניות של מכון אהרון ‪:8‬‬

‫לבסס את מערכת ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית על המכללות הטכנולוגיות‪ ,‬תוך שיפור לימודי‬
‫ההנדסאים במסלול דו‪-‬שנתי; ופיתוח לימודי מקצוע ברמה גבוהה במסלול חד‪-‬שנתי‪ ,‬לאור הניסיון בעולם שמראה‬
‫כי קורסי הכשרה מקצועית קצרי טווח מספקים תועלת מעטה ביותר‪.‬‬

‫הרחבת משמעותית בתמיכה לרכישת הון אנושי‪.‬‬

‫החזון הוא להקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬שתעלה את תדמית החינוך הטכנולוגי והמקצועי‪,‬‬
‫וזאת נוכח הסטאטוס היוקרתי של ההשכלה הגבוהה והתואר האקדמי שמושך תלמידים איכותיים שבעבר פנו‬
‫ללימודים טכנולוגים‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬המכללות הטכנולוגיות נאלצות פעמים רבות לקבל סטודנטים ברמת סף‬
‫נמוכה אשר אינם עוברים את מבחני הגמר ואינם מקבלים את דיפלומת ההנדסאי‪.‬‬

‫התאחדות התעשיינים‬
‫להלן עקרי עמדת התאחדות התעשיינים מתוך התייחסות שהעביר לאחרונה שרגא ברוש‪ 9‬נשיא התאחדות‬
‫התעשיינים‪ ,‬ומתוך מסמך עמדת התאחדות התעשיינים לוועדת אקרדיטציה (ינואר ‪.10)2016‬‬

‫החלטת הרפורמה כוללת הפחתה משמעותית בהיקף שעות ההכשרה שתיצור הכשרה טכנולוגית חסרה שתפגע‬
‫באיכות ההון האנושי הטכנולוגי ו"שנמוך" רמת המועסקים הטכנולוגיים‪ .‬בגיבוש ההחלטה לא התקיימו דיונים עם‬
‫משרד החינוך‪ ,‬מועצת ההנדסאים ונציגי התעשייה‪ .‬נדרש שיתוף פעולה מלא של התעשייה והאקדמיה באשר לתכני‬
‫והיקף ההכשרות הטכנולוגיות הנדרשים‪ ,‬זאת על מנת לבסס בישראל הון אנושי ברמה טכנולוגית גבוהה‪.‬‬

‫‪ 7‬המלצות ועדת תעסוקה ‪ , 2030‬פרופ' צבי אקשטיין‪ ,‬מצגת יום עיון לגיבוש תכנית עבודה אסטרטגית לפורום המכללות הטכנולוגיות‪,‬‬
‫פברואר ‪2019‬‬
‫‪ 8‬השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬נייר מדיניות‪ ,‬צבי אקשטיין‪ ,‬אביחי ליפשיץ‪ ,‬קרן שגיא ותום טרילניק‪ ,‬דצמבר ‪.2016‬‬
‫‪ 9‬התעשיינים‪ :‬מתנגדים לרפורמה בהשכלה הטכנולוגית – ומאיימים לא לקלוט עובדים‪ ,‬יניב הלפרין ‪ 6‬בפברואר ‪,2019‬‬
‫‪https://www.pc.co.il/news/284173/print/#comments_controls‬‬
‫‪ 10‬השכלה טכנולוגית‪ ,‬עמדת התאחדות התעשיינים לוועדת האקרדיטציה‪ ,‬ד"ר טל לוטן‪ ,‬ינואר ‪.2016‬‬

‫~‪~8‬‬
‫יצירת מסלול לימודי מודולארי‪ :‬הכשרה חד‪-‬שנתית ויציאה לעבודה‪ :‬יספקו מענה מסוים למחסור האקוטי בעובדים‬
‫מקצועיים‪ ,‬איכותיים (בדגש על עובדי רצפת הייצור)‪ ,‬אשר רמה של הכשרה מקצועית (עד חצי שנה הכשרה) אינה‬
‫מספיקה להכשרתם‪ .‬לימודים לתואר הנדסאי (דו‪-‬שנתי)‪ .‬לימודי המשך (שנה שלישית)‪ :‬התמקצעות טכנולוגית ו‪/‬או‬
‫תכני ניהול‪ .‬הנדסאי להוראה‪.‬‬

‫עדכון תכניות הלימודים והוספת תכניות חדשות בהתאם לצרכי המשק והתעשייה הישראלית – בשיתוף המעסיקים‪.‬‬

‫תהליך פיתוח תכניות לימודים בעולם‬

‫תהליך פיתוחן של תכניות לימודים בחמש מדינות נבחרות בעולם (סקירה ספרותית ינואר ‪:11)2009‬‬

‫המונח "קוריקולום" (תכנית הלימודים) כולל‪ :‬ידע וחומרי למידה‪ ,‬מיומנויות וכישורים‪ ,‬התהליכים והביצוע‪.‬‬
‫למומחי תחום הדעת מבתי הספר והאוניברסיטאות תפקיד מרכזי בדיון הציבורי ובתהליכי גיבוש הקוריקולום‪.‬‬

‫גרמניה‪ :‬בד"כ הפיתוח בכל הנושאים לכל סוגי בתי הספר נמשך כשלוש‪-‬ארבע שנים‪.‬‬

‫אנגליה‪ :‬דרך הפיתוח של תכניות הלימודים מתבצעת בשלבים מונחים ומתוכננים מראש‪.‬‬

‫אוסטרליה‪ :‬פיתוח קוריקולום הוא תהליך איטי מאוד המחייב מחקר וייעוץ וכסף רב‪ .‬צוות ה‪Curriculum -‬‬
‫‪ Corporation‬הוא בעל ידע רב בתכנון לימודים ובהערכה‪ ,‬מנוסה בפיתוח תוכן ובהבנה של תהליכי לימודים‪.‬‬

‫ישראל משרד החינוך‪ :‬ועדת תכנית לימודים כוללת‪ :‬מומחה בתכנון לימודים‪ ,‬מומחה בתחום הדעת‪ ,‬נציג‬
‫מהאקדמיה ומהמחקר העדכני‪ ,‬מפקח מקצועי מתחום הדעת‪ ,‬נציגי מעסיקים‪ ,‬נציגי סגלי ההוראה‪ .‬ועדת תכנית‬
‫הלימודים פועלת כשלוש שנים עד לסיום תהליך פיתוח התכנית‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬תהליך פיתוח ועדכון תכניות לימודים מבוסס על מומחים ונציגים מקצועיים שפועלים בתהליך מובנה‬
‫ומעמיק עם הקצאת משאבים לאורך זמן על מנת להבטיח איכות הכשרה גבוהה ומענה לצרכי המאה ה‪.21-‬‬

‫‪ 11‬תהליך פיתוחן של תכניות לימודים בחמש מדינות נבחרות‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬אמירה רום‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬היח' להשתלמויות‬
‫עובדי הוראה‪ ,‬משרד החינוך המזכירות הפדגוגית‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬ינואר ‪2009‬‬

‫~‪~9‬‬
‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬מתווה לימודים מרובד‬

‫רקע‬
‫במסגרת החלטת הממשלה‪ 12‬בנושא הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל בסעיף ‪" 3‬מסלולי הכשרה‬
‫במכללות הטכנולוגיות" הוטל על מה"ט לקבוע מתווה לימודים מרובד תוך הגדרה של צמצום היקף השעות בתכנית‬
‫הלימודים לתואר הנדסאי וקביעה של אפשרות שסטודנט שלא יסיים את לימודיו לתואר הנדסאי יהיה זכאי לתעודת‬
‫"טכנאי מוסמך" במידה ויעמוד בתנאים שנקבעו‪.‬‬

‫פורום המכללות לאורך כל תהליך גיבוש הרפורמה העביר את עמדותיו המקצועיות במסמכים מסודרים בדגש על‬
‫הנושאים הפדגוגיים‪ .‬לאורך הדרך הפורום הדגיש את התנגדותו לנקודת היציאה בשם 'טכנאי מוסמך' מתוך תפיסה‬
‫פדגוגית איכותית כי אין חצי תואר! כמו שלא קיים בעולם האקדמי או אחר‪ .‬יחד עם זאת לצערנו‪ ,‬ממעקב אחר‬
‫התנהלות צוותי המומחים הדיונים מתקיימים תחת אילוצים ונוכחות חלקית ביותר של מעסיקים‪ ,‬אינם מעמיקים‪,‬‬
‫ועולים בהם עמדות מקצועיות והתנגדויות של נציגי המכללות שאינן זוכות להתייחסות נוכח אילוצים שונים‪.‬‬

‫כל זאת בנוסף לעובדה שעדין לא פורסמו מסמכי ועדת המנכ"לים לנושא הרפורמה בראשות מנכ"לי משרד האוצר‬
‫ומשרד העבודה שאולי יכולים להעיד על דיונים פדגוגיים מקצועיים‪ ,‬וגם הדיונים לקראת החלטת הממשלה התמקדו‬
‫בנוסחים ולא במהויות פדגוגיות‪ .‬יחד עם זאת פורום המכללות המשיך בהתמדה והמחויבות למקצועיות ואיכות‬
‫ההשכלה הטכנולוגית ובמסגרת תהליך יישום הרפורמה העלה את נושא "טכנאי המוסמך" בישיבה עם אגף‬
‫התקציבים ומה"ט והנושא זכה לקשב רב ונקבע שיתקיים דיון נוסף‪.‬‬

‫לאור זאת פורום המכללות מציג את עמדתו בנושא לקראת הדיונים עם אגף התקציבים ומה"ט ושותפים נוספים‪.‬‬

‫להלן העמדה המפורטת והנימוקים המקצועיים‪:‬‬

‫פירוט העמדה‬

‫‪ .1‬תכנית הלימודים לתואר הנדסאי יהיו במתווה לימודים דו‪-‬שנתי במסלול ישיר לא מרובד בהיקף של ‪2,000‬‬
‫שעות לימוד אקדמיות ‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח תכנית לימודים שנה שלישית לתואר ניהול טכנולוגי ותואר הוראה טכנולוגית שיוכרו כשווה ערך לתואר‬
‫ראשון אקדמי (‪.)M.P.E – Master Practical Engineer‬הלימודים יתקיימו במכללות הטכנולוגיות‪.‬‬
‫‪ .3‬סטודנט אשר לא יסיים את לימודיו לתואר הנדסאי יוכל להשלים מכסת שעות של כ‪ 1,100 -‬בצבירת קורסים‬
‫ייחודיים שיבחרו מתוך סל מקצועי‪ ,‬יהיה זכאי לתעודה הסמכה מקצועית כמפעיל מערכות בתחום המסלול‬
‫הנלמד‪ .‬התכנית תקבע במסגרת מה"ט בשיתוף המכללות והמעסיקים‪ ,‬על מנת לאפשר הזרמת כוח אדם תפעולי‬
‫לצורכי התעשייה ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תכניות הלימודים הקיימות "טכנאי מוסמך" – ‪ 1,600‬שעות‪" ,‬טכנאי המוסמך מהתעשייה" – ‪1,120‬‬ ‫‪‬‬
‫שעות ימשכו במתווה לימודים נפרד בהתאם למגמות הקיימות היום ללא הוספת מגמות חדשות‪.‬‬

‫‪ 12‬החלטת ממשלה מספר ‪ 3419‬מיום ‪ 11/1/2018‬סעיף ‪.3‬א‪)1.‬‬

‫~ ‪~ 10‬‬
‫תכנית תעודה הסמכה מקצועית ( כ מפעילי מערכות )‬

‫התכנית מיועדת לסטודנטים שנשרו במהלך שנת הלימודים הראשונה מנסיבות של אי עמידה בדרישות לתואר‬
‫הנדסאי‪ ,‬ומטרתה מתן ידע הנדסי ומיומנויות המותאמים לתפקידי מפעילי מערכות בסביבה טכנולוגית וברצפת‬
‫הייצור‪ ,‬על מנת שההסמכה תאפשר לבוגריה להשתלב בתעסוקה בסביבה טכנולוגית הנדסית בתעשייה ובשירותים‪.‬‬

‫התכנית תכלול מגוון קורסים מתכנית הלימודים לתואר הנדסאי שיתמקדו בעיקר בתחומי ידע מקצועי ומעשי‬
‫(מעבדות)‪ .‬לדוגמא תכנית לתפקיד מפעיל מערכות בתחום מכונות (מכטרוניקה)‪ :‬מבוא למחשבים‪ ,‬מערכות‬
‫ממוחשבות‪ ,‬גרפיקה הנדסית‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬אלקטרוניקה תעשייתית‪ ,‬בקרים מתוכנתים‪ ,‬תהליכי עיבוד שבבי ובלתי‬
‫שבבי‪ ,‬הנדסה תעשייתית‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬התכנית תכלול קורס כללי למיומנויות הנדרשות בתפקידים טכנולוגים ברצפת הייצור שמיועד לכל התחומים‬
‫והמגמות‪.‬‬

‫הלימודים יתקיימו במשולב במסגרת הקורסים של לימודי ההנדסאים במערכת הלימודים מובנת לאור תקופה של‬
‫עד שנתיים‪.‬‬

‫התכנית תגובש ע"י המכללות בשיתוף מעסיקים מהתחום המקצועי והיועצים המקצועיים ממה"ט‪.‬‬

‫~ ‪~ 11‬‬
‫הנימוקים‬

‫א‪ .‬תואר ההנדסאי ‪ Practical Engineer‬הינו התפקיד המרכזי בין המהנדס לרצפת הייצור בעולם התעסוקה‬
‫הטכנולוגי‪ .‬לאיכות ההנדסאי משמעות גדולה במשק הישראלי בדגש על התעשייה המסורתית שקולטת ומטמיעה‬
‫טכנולוגיה מתקדמת ועל תעשיית העילית שמבוססת טכנולוגיה חדשנית גבוהה‪.‬‬

‫ב‪ .‬לאור זאת מערך הה שכלה הגבוהה הטכנולוגית מקצועית בישראל צריך להתמקד בתואר ההנדסאי תוך פיתוח‬
‫לימודי שנה שלישית שתוכר כשוות ערך לתואר אקדמי ראשון‪ .‬ותיתן מענה לצרכי המעסיקים של ידע מתקדם‬
‫בתעשיית העילית‪ ,‬מיומנויות ניהול ופיתוח מערך הוראה איכותי‪.‬‬

‫ג‪ .‬המיקוד בהעצמת ההנדסאי תסייע למיתוג מסלול ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית ומשיכת דור צעיר של‬
‫סטודנטים שיהוו את עתודת ההון האנושי הטכנולוגי של מדינת ישראל‪.‬‬

‫ד‪ .‬תואר ההנדסאי מראשיתו בשנת ‪ 1965‬הוא הגרסה הישראלית לתואר ‪ Practical Engineer‬בגרסתו האירופאית‪.‬‬
‫בראשיתו סימן התואר התפתחות תפיסת הכשרה מקצועית טכנית תפעולית להשכלה וידע הנדסי טכנולוגי‪.‬‬
‫וזאת לצד החשש לזילות של תואר הטכנאי‪ ,‬בלבול ציבורי והתחזות ביחס למקום ולאופן בו נרכש הידע‬
‫והתואר‪ .13‬ואכן תואר ההנדסאי הוצג החל משנת ‪ 1969‬כתואר מקובל מוביל של מסלול הנדסאים במסגרת‬
‫מה"ט‪ .‬ולצערנו הזילות וההתחזות של הטכנאי נשארה עד היום כאשר הכשרות עסקיות קצרות מעניקות תעודת‬
‫טכנאי מכונות כביסה‪/‬מזגנים ותחומים נוספים‪ ,‬אשר פוגעות בכל תחום ההשכלה הטכנולוגית‪.‬‬

‫ה‪ .‬מסלול ההנדסאים כולל ‪ 42‬מגמות ומגמות משנה והיקף הסטודנטים שבוחרים במסלול הוא ‪ .95%‬רק כ‪5%-‬‬
‫לומדים במסלול הטכנאי מרביתם מצרכי דירוג שכר ‪.14‬‬

‫ו‪ .‬על פי רמות האקרדיטציה הלאומית הנהוגה באירופה לימודי הנדסאות הינו תהליך דו‪-‬שנתי ברמה ‪.5‬‬

‫ז‪ .‬עמדת הפורום מבטיחה את שמירת איכות ההכשרות הטכנולוגיות המקצועיות‪ ,‬ואת הרלוונטיות שלהן לשוק‬
‫העבודה‪ .‬שניים מהתפקידים המרכזיים של הממשלה בתהליך פיתוח אקרדיטציה לאומית (‪. )NQF‬‬

‫ח‪ .‬המכללות הטכנולוגיות המהוות קטר חברתי חשוב ומעצים נאלצות פעמים רבות לקבל סטודנטים שעומדים‬
‫בתנאי הקבלה ברמת הסף הנמוכה אשר אינם עוברים את מבחני הגמר ואינם זכאים לדיפלומת ההנדסאי ‪.15‬‬
‫והם מהווים את חלקם הגדול של הנושרים בשנה הראשונה ללימודים לתואר הנדסאי על רקע הישגים נמוכים‬
‫ואי עמידה בדרישות הבחינות‪ .‬אותם סטודנטים מתאפיינים בחוויית כישלון לימודי בתיכון‪ ,‬דימוי עצמי נמוך‬
‫ולקויות למידה‪ ,‬ואנו ממליצים להעניק להם נקודת יציאה ברמת תעודת הסמכה מקצועית (שאינה מוגדרת בחוק‬
‫כטכנאי ) אשר תיתן להם ערך של הצלחה ויכולת פרנסה ותרומה לחברה‪.‬‬

‫‪ 13‬מחקר וכלכלה משרד הכלכלה‪" ,‬מדיניות הנדסאים בישראל בהקשר שוק העבודה החדש" עמ' ‪ ,17‬ד"ר נרי הורוביץ וקרן שגיא‪12/2013 ,‬‬
‫‪ 14‬המכללות הטכנולוגיות – תמונת מצב עמ' ‪ , 15‬הכנסת מרכז המחקר והמידע‪ ,‬אתי וייסבלאי‪ 24 ,‬בינואר ‪. 2016‬‬
‫‪ 15‬השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬נייר מדיניות עמ' ‪ 7‬שורה ‪ ,16‬צבי אקשטיין‪ ,‬אביחי ליפשיץ‪ ,‬קרן שגיא ותום טרילניק‪ ,‬דצמ' ‪.2016‬‬

‫~ ‪~ 12‬‬
‫ט‪ .‬חשוב להדגיש שתואר הנדסאי הוא התואר הגבוהה בהשכלה הטכנולוגית שכולל ידע הנדסי טכנולוגי גבוהה‪ ,‬ולא‬
‫ניתן להעניק חצי תואר ! ואילו רמת הטכנאי היא רמת הכשרה טכנית תפעולית שונה במהות‪ ,‬ביכולת ובדרישות‬
‫המעסיקים‪ .‬מנקודת מבט כלכלית חברתית קיימת חשיבות רבה לשני התחומים אשר דורשים תהליכי לימוד‬
‫והכשרה שונים לחלוטין‪ .‬הרי אתם לא מעלים בדעתכם שבאקדמיה היו מציעים מתווה לימודים מרובד חצי‬
‫תואר ראשון‪ ,‬תואר ראשון‪ ,‬תואר שני‪.‬‬

‫י‪ .‬תכנית תעודה הסמכה מקצועית בתחומי ההנדסה בהיקף של כ‪ 1,100-‬שעות במסגרת המכללות טכנולוגיות‬
‫יכולה לתת מענה מקצועי איכותי לצעירים שבוחרים לימודי הנדסאים ואינם עומדים בדרישות‪ .‬יחד עם זאת‬
‫המלצות הן של פרופ' אקשטיין בוועדת תעסוקה ‪ ,2030‬והן של התאחדות התעשיינים בנושא "פיתוח לימודי‬
‫מקצוע ברמה גבוהה במסלול חד‪-‬שנתי‪ ,‬לאור הניסיון בעולם שמראה כי קורסי הכשרה מקצועית קצרי טווח‬
‫מספקים תועלת מעטה ביותר" ‪ ,16‬אינם נכללים ברפורמה של ההשכלה הטכנולוגית ומחייבים חשיבה לאומית‬
‫רחבה יותר ועדכון מדיניות מערך ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית מקצועית‪ .‬פורום המכללות הטכנולוגיות רואה‬
‫חשיבות בחיזוק מערך ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית המקצועית תוך מתן סמכויות פדגוגיות ומשאבים למכללות‬
‫כל זאת בשיתוף המעסיקים ובפיקוח הרגולטור‪.‬‬

‫‪ 16‬השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬נייר מדיניות עמ' שורה ‪ ,17‬צבי אקשטיין‪ ,‬אביחי ליפשיץ‪ ,‬קרן שגיא ותום טרילניק‪ ,‬דצמבר ‪. 2016‬‬

‫~ ‪~ 13‬‬
‫עמדת הפורום בנושא ‪ -‬תהליך עדכון תכניות לימודים‬

‫רקע‬
‫במסגרת החלטת הממשלה‪ 17‬בנושא הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל יש התייחסות לתכניות‬
‫הלימודים בשני סעיפים‪ :‬בסעיף ‪ 3‬בנושא "מסלולי הכשרה במכללות הטכנולוגיות" בסעיף משנה א‪ )2.‬נאמר שהשינוי‬
‫בהיקף שעות הלימוד של תכניות הלימודים לתואר הנדסאי ולתעודת טכנאי מוסמך יחול בהדרגה החל משנה"ל‬
‫תש"פ ויסתיים לכל המאוחר בשנה"ל תשפ"ג‪ .‬אופן התחולה ההדרגתית יקבע על ידי מה"ט ואגף התקציבים‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 4‬בנושא "עדכון תכני הלימוד במכללות טכנולוגיות להכשרת מבוגרים" הוטל על מה"ט לקבוע ביחס לתכנים‬
‫הנלמדים את תכני הליבה (‪ )75%‬ואת יתר התכנים (‪ )25%‬יוכלו להיקבע ע"י המכללה הטכנולוגית‪ .‬מה"ט נדרש לקבוע‬
‫קריטריונים לגבי התכנים שבסמכות המכללות (‪ )25%‬עד ‪ .30/9/2018‬כמו כן נאמר שעדכון התכנים ייעשה בשים לב‬
‫לצרכי המשק ולתכניות לימוד דומות בעולם‪ ,‬ולאחר התייעצות עם ארגוני מעסיקים וגורמים רלוונטיים אחרים‬
‫במשק‪.‬‬

‫תכניות הלימודים מהוות את ליבה של מערכת ההשכלה הטכנולוגית‪ .‬החלטת הממשלה קבעה צמצום בהיקף שעות‬
‫הלימוד בתהליך הדרגתי בשילוב תהליך עדכון של תכניות הלימודים‪ ,‬שני שינויים מהותיים שדורשים תהליך פדגוגי‬
‫מקצועי ומעמיק‪ .‬החלטת הממשלה לא הגדירה הקמת צוות (מומחים) כפי שהחליטה בסעיפים ובתחומים אחרים‪,‬‬
‫והיוזמה להקמת ועדות מומחים שנתקבלה ע"י מה"ט היא החלטה מתבקשת‪ .‬יחד עם זאת איכות תהליך ועדות‬
‫המומחים ותוצריו הפדגוגיים מבחינת סטנדרטים מקצועיים הוא תנאי הכרחי‪ ,‬וממעקב אחר התנהלות צוותי‬
‫המומחים הדיונים מתנהלים תחת אילוצים שונים שפוגמים בתהליכים הפדגוגיים המעמיקים הנדרשים‪.‬‬

‫הממשלה הדגישה בהחלטתה שעדכון התכנים יעשה בשים לב לתכניות דומות בעולם‪ ,‬ניתן לקחת דגש זה ולהרחיבו‬
‫לגבי תהליך עדכון תכניות הלימודים בתהליך דומה לנהוג בעולם כפי שמפורט לעיל בסעיף "תהליך פיתוח תכניות‬
‫לימודים בעולם"‪.‬‬

‫העמדה‬

‫‪ .1‬הקמת ועדות מומחים לעדכון ופיתוח תכניות הלימודים לתואר הנדסאי בהתאם לסטנדרטים מקצועיים‬
‫איכותיים ומשאבים הנהוגים בעולם תוך הקפדה על איכות התכניות ותהליך הכתיבה‪ ,‬שיתוף מומחים‬
‫מהמכללות‪ ,‬מעסיקים והתאמה לצרכי המשק‪ .‬כל זאת יחול בהדרגה החל משנת הלימודים תשפ"א עד תשפ"ג‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע פיילוט של ועדת מומחים במספר מגמות מצומצם ביותר לקראת תש"פ‪ ,‬אשר יתמקד במתווה תכנית‬
‫לימודים לתואר הנדסאי ‪ -‬התואר המוביל במה"ט‪ ,‬תוך מתן אפשרות לסטודנט שלא יסיים לימודיו לתואר‬
‫הנדסאי לקבל תעודת הסמכה מקצועית כמפעיל מערכות מהמכללות הטכנולוגית; כל זאת על מנת שהמכללות‬
‫יוכלו להתארגן להטמעתו עד פתיחת שנה"ל תש"פ‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח והתאמת תחום הפדגוגיה במה"ט באמצעות הקמת מחלקה ייעודית לכתיבה ולעדכון תכניות לימודים‬
‫תוך קביעת סטנדרטים להתנהלות מקצועית של ועדות מומחים שכוללים‪ :‬מבנה הוועדה‪ ,‬תהליכי עבודה‬
‫ומשאבים‪.‬‬

‫‪ 17‬החלטת ממשלה מספר ‪ 3419‬מיום ‪ 11/1/2018‬סעיף ‪.4‬א‪.‬‬

‫~ ‪~ 14‬‬
‫הנימוקים‬

‫א‪ .‬עמדת פורום המכללות תואמת את החלטת הממשלה בהיבט של ההדרגתיות בשינוי היקף השעות בתכניות‬
‫הלימודים החל משנה"ל תש"פ ולכל המאוחר תשפ"ג‪.‬‬

‫ב‪ .‬תהליך פיתוח ועדכון תכניות לימודים בעולם מבוסס על מומחים ונציגים מקצועיים שפועלים בתהליך מובנה‬
‫ומעמיק עם הקצאת משאבים לאורך זמן על מנת להבטיח איכות הכשרה גבוהה ומענה לצרכי המאה ה‪.21-‬‬

‫ג‪ .‬עמדתו המקצועי ת של פרופ' צביקה אקשטיין תומכת בכך שהמכללות הטכנולוגיות יחד עם המעסיקים יהיו‬
‫הגורם הפדגוגי המוביל של ועדות המומחים בשיתוף נציגות של הרגולטור שאחראי לפקח על איכות התהליך‪,‬‬
‫ותוצרי תכניות לימודים איכותיות אשר מותאמות לשוק העבודה‪.‬‬

‫ד‪ .‬הקמת מחלקה ייעודית לכתיבה ועדכון תכניות לימודים מבוססת על המלצת ועדת תעסוקה ‪ 2030‬בראשותו של‬
‫פרופ' צבי אקשטיין לעבור ל"מערכת השכלה טכנולוגית מפוקחת (לא מנהלת) על בסיס קריטריונים איכותיים"‪.‬‬
‫‪ 18‬המחלקה תוביל תהליך הדרגתי בו תגבר העצמאות הפדגוגית של המכללות‪ ,‬תוך קיום תהליכים איכותיים‪.‬‬

‫ה‪ .‬התהליך הקיים של ועדות המומחים הוא חשוב אך פועל בלוח זמנים קצר מאוד‪ ,‬בהיעדר משאבי זמן (‪ 4‬ישיבות‬
‫של שעתיים – סה"כ ‪ 8‬שעות דיונים)‪ ,‬במחסור מומחים לכתיבת תכניות לימודים‪ ,‬ובנציגות מעסיקים מצומצמת‬
‫מאוד ולא קבועה ‪ ,‬חוסר אחידות בעבודות הצוותים השונים‪ ,‬הכתבת מדיניות ללא מתן חופש מקצועי לאנשי‬
‫הצוות להביע עמדה‪ ,‬לחץ לעמוד בלוחות זמנים בכל מחיר‪ ,‬גם אם הנושא בא על חשבון האיכות‪ ,‬הטלת סמכויות‬
‫כתיבה על גורם בודד שאמור לקבוע מדניות רוחבית– וכל אלה יחדיו פוגעים באיכות תהליך כתיבת תכניות‬
‫הלימודים ואיכות התוצר‪.‬‬

‫ו‪ .‬ועדות המומחים נדרשות ליצור כאילוץ תכנית מודולרית עם שלב טכנאי במגמות שאין בכלל תכנית של טכנאי‬
‫– יוצר פגיעה באיכות תכני ת הלימודים של ההנדסאים‪ .‬הניסיון לשלב בתכנית אחת הכשרה מקצועית טכנית‬
‫תפעולית כשלב ראשון להשכלה הנדסית טכנולוגית הוא אילוץ שנובע מחוסר הבנה על השוני בין התחומים‪.‬‬

‫ז‪ .‬ועדות המומחים מתמודדות עם משימות תחת אילוצי לחץ בלתי אפשריים אשר דורשות תהליך מעמיק‬
‫בתחומים הפדגוגיים‪ :‬עדכון תכנית הלימודים לצרכי המעסיקים‪ ,‬דרכי הוראה והקניית מיומנויות וכישורים‪,‬‬
‫התאמת תהליכי ההערכה והיקף הבחינות‪ ,‬קיצוץ היקף שעות הלימוד‪ ,‬קביעת תכני ליבה‪ ,‬וכתיבת תכניות‬
‫מפורטת של הקורסים החדשים והמעודכנים‪.‬‬

‫ח‪ .‬תהליך פיילוט וריכוז משאבים באופן ממוקד במגמה או שתיים יאפשר ליצור תכנית איכותית ולהפיק לקחים‬
‫להמשך עדכון תכניות הלימודים באופן הדרגתי בשאר המגמות‪.‬‬

‫ט‪ .‬לעקרון הפיילוט וההדרגתיות יש חשיבות ביישום ביטול הרעיון לשלב לימודי טכנאי במסלול הלימודים לתואר‬
‫הנדסאי‪ .‬חשוב להבין שבפועל וועדות המומחים בונות מחדש תכניות לימודים מדורגות טכנאי להנדסאי גם‬
‫במגמות שאין בכלל מסלול טכנאי מוסמך‪ .‬והנושא ללא ספק פוגע מאוד באיכות תכניות הלימודים‪.‬‬

‫‪ 18‬המלצות ועדת תעסוקה ‪ , 2030‬פרופ' צבי אקשטיין‪ ,‬מצגת יום עיון לגיבוש תכנית עבודה אסטרטגית לפורום המכללות הטכנולוגיות‪,‬‬
‫פברואר ‪2019‬‬

‫~ ‪~ 15‬‬
‫י‪ .‬תהליך הפיילוט יאפשר ריכוז מומחים ונציגות מעסיקים באופן ממוקד‪.‬‬

‫יא‪ .‬האתגר בפיתוח (קוריקולום) תכניות הלימודים העונים במישרין וביצירתיות על השינויים הצפויים במאה ה‪,21-‬‬
‫להציב תפיסה חדשה של ידע‪ ,‬של מיומנויות‪ ,‬של יכולות‪ ,‬של הבנה ושל ערכים ‪ .19‬קוריקולום כזה חייב להיות‬
‫שונה מקודמיו בתחומי הידע‪ ,‬בקשרים בניהם‪ ,‬במטרות השונות; מחייב תהליכים רוחביים ואורכיים של ועדות‬
‫מומחים שפועלות לאורך זמן הן בתהליך פיתוח התכניות והן בהטמעתן‪.‬‬

‫יב‪ .‬תהליך הפיילוט ההדרגתי יאפשר לעמוד באתגר המפורט לעיל ולהקים ועדות מומחים איכותיות בהרכב מקצועי‬
‫עם מומחים מהמכללות‪ ,‬נציגות מעסיקים שבקשר עם המכללות‪ ,‬נציגות התאחדות התעשיינים‪ ,‬נציגים‬
‫מקצועיים מתחומי פיתוח תכניות לימודים‪ .‬ולהקצות משאבים לביצוע תהליך פיתוח תכניות לימודים איכותי‬
‫והטמעתו‪.‬‬

‫‪ 19‬תהליך פיתוחן של תכניות לימו דים בחמש מדינות נבחרות‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬אמירה רום‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬היח' להשתלמויות‬
‫עובדי הוראה‪ ,‬משרד החינוך המזכירות הפדגוגית‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬ינואר ‪( 2009‬עמ'‪)13‬‬

‫~ ‪~ 16‬‬