‫נתרם על ידי‪ :‬יונתן ויינתראוב‬

‫מבוא לאסטרופיזיקה‬
‫שיעורים‬
‫צבי מזא''ה‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬תש''ע‬

‫הסריקות בוצעו על ידי הבנק האקדמי‪ ,‬פרויקט של אגודת הסטודנטים‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪22.2.10‬‬

‫שיעור ‪1‬‬
‫מרצה‪ :‬צבי מזא"ה ‪mazeh@post.tau.ac.il‬‬
‫תרגילים‪ :‬הגשה של ‪ 70%‬מהתרגילים‬
‫אתר‪:‬‬
‫ספרים‪:‬‬
‫‪Astrophysics in a Nutshell – Dan Maoz‬‬

‫מבוא היסטורי‬
‫•‬

‫קצב סיבוב של כיפת השמיים סביב צירה הוא ‪ 24‬שעות פחות ‪ 4‬דקות‪ .‬הסיבה שיש ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה היא כי לוקח לכדור הארץ עוד ‪ 4‬דקות להסתובב כך שהשמש באותו המיקום בשמיים‬

‫•‬

‫ציר הסיבוב של כדור הארץ עושה פרסציה במחזור של ‪ 26,000‬שנים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫•‬

‫‪25.2.10‬‬

‫שיעור ‪2‬‬
‫מבוא הסתורי – המשך‬
‫חוקי קפלר‪:‬‬
‫•‬

‫כוכבי הלכת נעים באליפסה כאשר השמש באחד ממוקדיה‬

‫•‬

‫מהירות כוכב הלכת במסלולו משתנה כך שהקו המחבר אותו עם השמש סורק שטחים שווים‬
‫בזמנים שווים‪.‬‬

‫•‬

‫החוק השלישי מקשר בין מסלולים שונים של פלנטות שונות‪ .‬זמן ההקפה של הכוכב סביב השמש ‪P‬‬
‫‪P2‬‬
‫וגודל חצי הציר הגדול‪ a :‬מקיימים‪. 3 =const :‬‬
‫‪a‬‬

‫ניוטון הוכיח את חוקי קפלר‪:‬‬
‫הוכחת החוק השלישי‪ :‬שיוויון בין הכוח הכבידתי לכוח הצנטרפוגלי במסלול מעגלי )עבור מסת בוחן ‪:(m‬‬
‫‪GMm‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪a3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= a m‬‬
‫=‬
‫מש"ל – לא נוכיח עבור אליפסה‪..‬‬
‫=‪ ‬מציבים ומתקבל‪:‬‬
‫כאשר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2  GM‬‬
‫החוק השני נובע משימור תנע זוויתי‪:‬‬

‫‪ r 2 m=L‬בגלל שאין מומנט חיצוני‪.‬‬

‫טלסקופ‬
‫בגלל מבנה הטלסקופ יישנה הגבלה על הרזולוציה‪ .‬ההגבלה נובעת מהמינימום הראשון של פונקציית בסל‬
‫כדורית )הנובעת ממבנה של האופטיקה(‪.‬‬
‫ההפרדה הזוויתית המינמלית ‪  ‬כתלות באורך הגל ‪ ‬וקוטר הטלסקופ ‪:D‬‬

‫‪1.22 ‬‬
‫‪D‬‬

‫בפועל על כדור הארץ לא ניתן להגיע להפרדה כזו בגלל האירבוליות של האטמוספירה‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫=‪ ‬‬

‫‪1.3.10‬‬

‫שיעור ‪3‬‬
‫טלסקופ – המשך‬
‫טלסקופ מבצע ‪ 2‬פעולות בבבת אחת‪:‬‬
‫•‬

‫הגברה – עדשות הטלסקופ מרכזות את כמות גדולה של קרני אור לנקודה אחת ולכן עוצמת האות‬
‫גדלה‬

‫•‬

‫הגדלה – בגלל מבנה העדשה האובייקט נראה גדול‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪Object Apprise Bigger‬‬

‫מדידת מרחקים‬
‫מרחקים מודדים בשיטות שונות בהתאם למרחקם מאיתנו‪.‬‬
‫את המרחק לשמש מדדו לפי מודל של האלי ב‪ 2-‬מדידות עוקבות של מעבר נוגה סביב השמש – זו היא‬
‫היחידה האסטרונומית ‪1AU‬‬
‫כדי למדוד מרחק לכוכב קרוב משתמשים בפרלקסה‬
‫– מסתכלים על מיקום הכוכב בזמן מסויים וחצי שנה‬
‫לאחר מכן‪ .‬תזוזת הכוכב בשמיים מעידה על מרחקו‪.‬‬
‫‪ - ‬מחצית זוית הפרלסקה‪:‬‬

‫‪⋅D=1AU‬‬

‫‪1AU‬‬

‫‪theta‬‬
‫‪D‬‬

‫ניתן להגדיר מרחק כך‪ 1parsec :‬כמרחק שבו‬
‫הפרלקסה היא שניית קשת אחת )‪ (206265AU‬והיא‬
‫בערך ‪ 3.3‬שנות אור‬

‫השמש‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪2×1033 gr‬‬

‫•‬

‫מסה‪:‬‬

‫•‬

‫בהירות ‪) L‬לומינציה( – כמות הפוטונים שהשמש פולטת בכל התדרים בכל הכיוונים בשניה אחת‪:‬‬
‫‪3.8×10 33 erg /sec‬‬
‫‪700,000 Km‬‬

‫•‬

‫רדיוס‬

‫•‬

‫טמפרטורת פני השטח ‪5,8000 K‬‬

‫•‬

‫טמפרטורת הליבה‪:‬‬

‫‪1.6×10 6 K‬‬

‫את מסת השמש מודדים לפי חוקי ניוטון וידיעת זמן המחזור של כדור הארץ סביב השמש‪:‬‬
‫‪GM sun m‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪. ma=m  R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪4.3.10‬‬

‫שיעור ‪4‬‬
‫לומינציה – הארה‪ ,‬כמות הפוטונים שהשמש פולטת בסה"כ‪.‬‬

‫‪Flux‬‬
‫‪ f‬הוא שתף הפוטונים הפוגע לשנייה‪ .‬נמדד ביחידות של ‪) erg‬אנרגיה(‬
‫לס"מ בריבוע לשנייה‪.‬‬
‫משום וההארה ‪ L‬נפלטת לכל הכיוונים בצורה שווה‪ ,‬כמות הפוטונים הנמדוד‬
‫על חיישן הוא החלק היחסי של הספירה )כליפה כדורית( סביב הכוכב שנקלט‬
‫בחיישן‪ d) L=4  d 2 f :‬הוא המרחק לכוכב(‬

‫‪L‬‬
‫‪f‬‬

‫‪d‬‬

‫ספקטרוסקופיה של כוכבים‬
‫ניתן באמצעות ספקטרום של פליטה של חומרים לזהות את החומר שפלט אותם – באמצעות חוקי קירכהוף‬
‫לאינטראקציה בין חומר לגז‪:‬‬
‫•‬

‫גז מחומם פולט בקווי פליטה בודדים‪.‬‬

‫•‬

‫כמו כן‪ ,‬אור עם ספקטרום רציף העובר דרך גז קר בולע את האור באותם תדרים של קוי הפליטה‪.‬‬

‫•‬

‫בנוסף‪ ,‬מצוק מחומם פולט אור בספקטרום רציף‪.‬‬

‫למעשה לכל חומר יש "טבעית אצבע ספקטרלית"‪.‬‬

‫מודל הפליטה ‪ -‬בליעה‬
‫גז מחומם פולט פוטונים כאשר חלקיקי הגז פוגיעם זה בזה ומעררים את האלקטרונים לרמות אנרגיה‬
‫גבוהות‪ .‬כאשר האלקטרונים יורדים הם פולטים פוטון‪.‬‬
‫קווי הבליעה נוצרים בכיוון ההפוך – פוטון בולע אלקטרון ומעלה אותה רמה‪.‬‬
‫הערה לגבי שמות‪ :‬כאשר אלקטרון )באתום המימן( נופל מרמת אנרגיה כלשהי לרמה השנייה הוא פולט‬
‫פוטון בעל תדר מסויים‪ .‬התדרים הללו נקראים קווי ‪) Balumer‬באלמר( ומסומנים באות ‪H‬‬
‫מעברים ‪ 3-2‬הוא ‪ , H ‬מעברים ‪ 2-4‬נקראים ‪ H ‬וכן הלאה‪.‬‬
‫כל קווי באלמר הם באור הנראה‪.‬‬
‫איך נוצרים קווי בליעה באלמר? צריך שיהיה אטום המעורר לרמה השנייה ואז הוא תופס עוד פוטון – זה‬
‫מקרה יחסית מורכב כי איך האלקטרון הגיע לרמה ‪ 2‬מלכתכילה?‬
‫תשובה‪ :‬יש פה יחס של טמפרטורה‪ ..‬עבור גז קר מאוד באמת לא נראה קווי באלמר )בליעות בקוי ‪2-3‬‬
‫לדוגמה(‪ .‬עבור גז "קצת חם" חלק מהאלקטרונים יהיו ברמה ‪.2‬‬
‫כנ"ל לגבי רמות גבוהות יותר‬
‫‪ -‬כך למעשה ניתן לקבוע את הטמפרטורה של הגז הבולע!‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫השמש‬
‫הספקטרום של השמש מורכב מקוו בליעה – איך זה נוצר?‬
‫איפשהו בשמש נוצר ספקטרום רציף‪ ,‬לאחר מכן הספקטרום עובר דרך גז קר שמטביע קווי בליעה‪.‬‬
‫המודל – במרכז השמש גז חם פולט אור רציף‪ ,‬לאחר מכן גז בפריפריה ייוצר את קווי הבליעה‬

‫הסידרה הראשית‬
‫עד כה מצאנו ‪ 2‬פרמטרים שניתן למדוד ממרחק‪ :‬עוצמת הערה )בצורה עקיפה ע”י מדידה של מרחק(‪,‬‬
‫וטמפרטורת שפה‪ .‬האם יש קשר בין הפרמטרים הללו?‬
‫אוכלוסיית הכוכבים שאנחנו יכולים למדוד פרלקסה להם היא דיי גדולה ולכן אנחנו יכולים לחפש קשרים‬
‫ולחפש סטטיסטיקה‪.‬‬
‫מסתבר שרוב הכוכבים מקיימים קשר בין טמפרטורה לבין ההארה )‪ – (Luminosity‬זה נקרא הסידרה‬
‫הראשית‪) .‬דיאגרמת ‪ H-R‬הרשפום ראסה(‪ - .‬כוכב חם הוא גם יותר בהיר‪ ,‬כוכב קר הוא גם יותר חיוור‪.‬‬
‫יישנן ‪ 2‬קבוצות עיקריות של כוכבים שאינם על הסידרה הראשית‪ :‬ננסים לבנים‪ ,‬ענקים אדומים‪.‬‬

‫רדיוס הכוכב‬
‫אם אנחנו מניחים שהכוכב פולט קרינת גוף שחור ממש מתחת לפני השטח נוכל לחשב את הרדיוס‬
‫באמצעות קרינת גוף שחור‪ - L=4  R 2  T :‬כאשר ‪ L‬הלומינציה הארה נמדדת באמצעות פרלקסיה‪T ,‬‬
‫– טמפרטורה מודדים בקוי פליטה‪ – R ,‬רדיוס השמש וכל השאר קבועים‪.‬‬

‫מדידת מסה‬
‫נתחיל מגוף בוחן נקודתי הנע בשדה כובד מרכזי‪ .‬משוואת התנועה של גוף הבוחן היא‬
‫‪−GM‬‬
‫‪ r¨ = 3 r‬כאשר ‪ G‬הוא קבוע הכבידה ו ‪ M‬היא המסה של הגוף שיוצר את שדה‬
‫‪r‬‬
‫הכובד המרכזי‪.‬‬

‫‪m‬‬

‫‪M‬‬

‫מדוע צריך גוף בוחן )בעל מסה זניחה(? בגלל שהמשוואה נכונה עבור מערכת אינרציאלית בלבד ואם ‪m‬‬
‫גדולה אזי ‪ r‬צריך להמדד ממרכז המסה כי ‪ M‬ייאיץ!‬

‫במערכת זו‪ r ,‬ישתנה בהתאם לחוקי קפלר ובמיוחד עבור החוק השלישי‪:‬‬
‫המהירות הזוויתית הממוצעת‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪p‬‬

‫‪2 GM‬‬
‫‪)  = 3‬כאשר‬
‫‪a‬‬

‫=‪ , ‬ו ‪ a‬הוא חצי הציר הגדול של האליפסה‬
‫‪‬‬

‫‪r2‬‬

‫‪Y‬‬

‫עבור ‪ 2‬מסות פחות או יותר באותו סדר גודל ‪ m1, m2‬הממוקמות ב ‪ r1, r2‬ביחס‬
‫לראשית צירים אינרציאלית‪ .‬כמו כן נגדיר ‪. r1−r2=r‬‬

‫‪m2‬‬

‫‪r‬‬

‫‪m1‬‬
‫‪r1‬‬

‫‪X‬‬

‫הכוחות הפועלים על ‪ 2‬הגופים‪:‬‬
‫מזו ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬

‫‪−G m 1m2 ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪r‬‬

‫‪r‬‬

‫‪G m1 m 2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪r‬‬

‫=‪r ; m 2 r¨2‬‬

‫‪−G m 1 m 2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪r‬‬

‫=‪ . m 1 r¨1‬נחסר את ‪ 2‬המשוואות זו‬

‫=‪ . r¨ =r¨1−r¨2‬קיבלנו שוב כוח המקים את חוקי קפלר! אבל הפעם על‬

‫מערכת צירים מדומיינת ‪. r‬‬
‫‪m1 r1m 2 r2‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נגדיר את מרכז המסה‬
‫‪m 1m 2‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪ . R1= r1− ‬קל להראות כי‪r :‬‬
‫‪R‬‬
‫=‪ . R1‬ובצורה דומה‪:‬‬
‫‪m1m2‬‬

‫=‪R‬‬
‫‪ , ‬ונגדיר את מיקום ‪ m1‬ביחס למרכז המסה‬
‫‪−m1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪m1m2‬‬

‫=‪. R2‬‬

‫¨‬
‫‪. R=m‬‬
‫‪ ‬בגלל החוק השלישי של ניוטון מערכת זו אינה בתאוצה‪:‬‬
‫נוכל לראות כי ‪R¨ =0‬‬
‫‪1 r¨1m 2 r¨2=0‬‬
‫‪ ‬ולכן ניתן לכתוב את משוואות התנועה במערכת זו‪.‬‬
‫מערכת מרכז המסה היא אינרציאלית ‪R¨ =0‬‬
‫עתה באמצעות מערכת מרכז המסה‪R , R1, R2 :‬‬
‫‪ ‬נפתור את המשוואות‪.‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪−G m2‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪G‬‬
‫‪3‬‬
‫= ¨‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪=−m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m 1m2‬‬
‫‪r3‬‬
‫‪ m2m1 2 R31‬‬

‫=‪ - R¨1‬וקיבלנו כי ‪ R1‬מקיים משוואה של כוח מרכזי‪.‬‬

‫כלומר הגוף ‪ m1‬נע בשדה כוח מרכזי כאשר המסה המרכזית נמצאת במרכז המסה של המערכת‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי‬

‫‪. m2‬‬

‫כל גוף בנפרד עושה אליפסה אשר עוברת דרך מערכת מרכז המסה‬
‫בסה"כ ‪ 2‬הגופים מבצעים את התנועה הבאה סביב מרכז המסה )כאשר הם תמיד בכיוונים מנוגדים למרכז‬
‫המסה(‪:‬‬

‫‪a2‬‬

‫‪a1‬‬

‫‪m 32‬‬
‫‪m 31‬‬
‫=‪ . 1‬כל אחד מהם מבצע מסלול קפלריאני בעל אורך‬
‫= ‪; 2‬‬
‫נגדיר מסות "שכולה"‬
‫‪m 1m 2‬‬
‫‪m1 m 2‬‬
‫‪2 G  i‬‬
‫חצי אליפסה ‪ (Semi major axis) a 1, a 2‬ומהירות זוויתית ממוצעת ‪. i = 3‬‬
‫‪ai‬‬
‫הערה יחס המסות קובע את היחס בין ‪) a 1, a 2‬המסה הקטנה עושה את המסלול הגדול יותר(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪11.3.10‬‬

‫שיעור ‪5‬‬
‫חלקיק בוחן הנע בשדה כובד מרכזי‬
‫דיון באנרגיה‬
‫נדון במקרה מיוחד שבו החלקיק בוחן ‪ m‬נע במעגל ברדיוס ‪.a‬‬
‫‪−GM‬‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית של החלקיק היא‪m :‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 G M 2 1 GM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. E k = mv = m a = m 3 a = m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬

‫=‪ , E g‬והאנרגיה הקינטית‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫קיבלנו דוגמה למשפט הביריאלי‪ ,‬האנרגיה הקינטית שווה למחצית האנרגיה הגרוויטציוני ∣‪. E k = ∣E g‬‬
‫‪2‬‬

‫משמעות המשפט‪ :‬חלקיק המגיע מאינסוף ורוצה להכנס למסלול מעגלי סביב השמש‪ ,‬אזי האנרגיה‬
‫‪−GM‬‬
‫המסלולית הסופית של המסלול‪m :‬‬
‫= ‪ , E g E k‬האנרגיה של החלקיק לפני היא ‪ .0‬כלומר החלקיק‬
‫‪2a‬‬
‫חייב להיפתר בחצי מהאנרגיה שלו כדי להכנס למעגל‪.‬‬
‫הכיוון ההפוך לו דווקא נכון )אם מתקיים יחס האנרגיות זה לא אומר שהחלקיק נמצא במעגל סביב השמש(‬
‫נקבל ללא הוכחה כי המשפט מתקיים גם עבור מסלולים אליפטיים!‬

‫דיון בתנע זוויתי‬
‫‪GM 2‬‬
‫התנע הזוויתי של החלקיק הנע במעגל‪a =m  GMa :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪a‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪. L=m  a =m‬‬

‫ובהכללה לאליפסה‪) L=m GMa 1−e2  :‬כאשר ‪ e‬היא האקסצנטריות(‬

‫מה קורה במקרה של חלקיק המקטין אנרגיה?‬
‫מה יקרה עבור חלקיק המעבד אנרגיה אבל השומר תנע זוויתי?‬
‫‪−GM‬‬
‫החלקיק מעבד אנרגיה ולכן ‪ a‬צריך לקטון‪m :‬‬
‫‪2a‬‬
‫‪L=m GMa 1−e2 ‬‬
‫כלומר החלקיק יעבור למסלול יותר ויותר מעגלי‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫=‪ , E‬אם ‪ a‬קטן אזי ‪ e‬צריך לקטון כדי לשמר את ‪L‬‬

‫כוכבים כפולים‬
‫איך כוכבים כפולים התגלו? ראשית איך ידעו אם ‪ 2‬כוכבים הם קרובים או במקרה באותו מקום בשמיים?‬
‫במקור ניסו לחשב את ההתפלגות של כוכבים בשמיים וראו שמאוד לא סביר סטטיסטית ש‪ 2-‬כוכבים יהיו‬
‫כלכך קרובים במקרה )ג'ון מיטשל(‪.‬‬
‫לאחר מכן מצאו שיטות יותר "תצפיתיות"‬
‫•‬

‫כוכב כפול נראה ‪ -‬מדידה באמצעות טלסקופים‪ :‬מודדים את המיקום של הכוכבים אחד ביחס לשני‬
‫ואז אפשר להשיק את משוואת האליפסה )צריך גם את התזמונים של המדידות בשביל לדעת האם‬
‫התנועה היא במעגל מוטה ולכן נראה כאליפסה(‪ .‬באמצעות המרחק הזוויתי יודעים מהו המרחק‬
‫)בהנחה שיודעים מהו המרחק(‪.‬‬
‫עבור כוכב כפול המרוחק ‪ d‬יחידות פרסק‪ ,‬המרחק בין הכוכבים ‪ a‬ביחידות אסטרונומיות מחושב‬
‫‪a AU‬‬
‫=' '‪ ‬כאשר ‪ ‬בשניות קשת‪.‬‬
‫לפי‬
‫‪d PR‬‬
‫נוכל למדוד את המסה הכוללת של המערכת לפי‬

‫‪GM‬‬
‫‪3‬‬
‫‪a‬‬

‫=‪ ‬כאשר ‪ M‬הוא המסה הכוללת ‪‬‬

‫זמן המחזור ו ‪ a‬המרחק בין ‪ 2‬הכוכבים‪.‬‬
‫•‬

‫זהוי כוכבים כפולים באמצעות אינטרפרומטר‬

‫רוב הכוכבים בשמיים הם כוכבים כפולים כאשר יחס המסות הוא בערך ‪ 1‬ל‪.10-‬‬
‫באמצעות כוכבים כפולים גילו את הננסים הלבנים – באמצעות עקיבה אחרי כוכבים כפולים ניתן לחשב את‬
‫סה"כ המסה‪ ,‬כמו כן יחס רדיוסי האליפסות הוא יחס המסות‪ .‬כך ניתן לחשב את המסה של הננס הלבן‪.‬‬
‫כמו כן ניתן לחשב את ההארה ‪ L‬של הכוכב וכן את הרדיוס שלו‪.‬‬
‫גילו כוכבים כבדים עם רדיוס קטן – והם הננסים הלבנים‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪15.3.10‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫כוכבים לוקים‬
‫‪Spectroscopic Binary‬‬
‫לא ניתן להפריד בין הכוכבים השונים אבל לכל אחד מהם יש קווי בליעה שונים )אם אחד חם והשני קר‬
‫לדוגמה(‪.‬‬
‫במידה והכוכבים מסתובבים זה סביב זה אזי כשהכוכבים מתרחקים או מתקרבים אלינו הם עוברים הזחת‬
‫‪ V rad‬‬
‫ כל קווי הבליעה מוזחים ביחד‪.‬‬‫דופלר‪:‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪c‬‬
‫אפקט זה מאפשר למדוד את מהירות ההתקרבות וההתרחקות של הכוכב אילנו )מהירות רדיאלית( וכן את‬
‫המהירות היחסית אל הכוכב השני‪.‬‬
‫לעיתים לא ניתן לראות את הספקטרום של הכוכב החלש יותר במצגת הוא מראה כי ניתן ללמוד‬
‫‪. v=G M 1 /3‬‬

‫מבנה כוכב‬
‫כוכב הינו כדור גז המוחזק תחת השפעת הכובד העצמי שלו והפולט אנרגיה ממקור עצמי שלו‪.‬‬
‫אפשר להוכיח שלמערכת כזאת תהיה צורה כדורית )ולא קובייתי למשל(‪.‬‬

‫הנחות המודל‬
‫המודל שבו נתעסק יבצע את ההנחות הבאות‬
‫•‬

‫בידוד – הכוכב עומד לבד ביקום‪ ,‬הכוחות האחרים קטנים יותר‬

‫•‬

‫סימטריה ספרית )אם נראשה לכוכב להסתובב הסימטריה הספרית תישבר והכוכב יהיה פחוס יותר‪.‬‬

‫•‬

‫שיווי משקל תרמו דינמי מקומי – הכוכב עשוי מגז אידיאלי ויישנו שיווי משקל בין הקרינה לחומר‪- .‬‬
‫במציאות לא קיים שיווי משקל כי קרינה כל הזמן בורחת מהכוכב אבל שיווי משקל מקומי מבטיח‬
‫שנוכל לטפל בבעיה‪.‬‬

‫המשתנים שאותם נרצה למדל‪:‬‬
‫•‬

‫צפיפות הכוכב כתלות ברדיוס ‪ r ‬‬
‫‪P r ‬‬

‫•‬

‫הלחץ‬

‫•‬

‫טמפרטורה ‪T  r ‬‬

‫•‬

‫והמסה‬

‫‪M r ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫נתחיל לפתח‬
‫ראשית נזכור כי תנאי השפה הם שברדיוס הכוכב )כשהכוכב נגמר( הלחץ והצפיפות הם ‪0‬‬
‫‪.  R=P  R=0‬‬
‫בגלל שקיים שיווי משקל תרמו דינמי מקומי בכוכב‪ .‬הגז האידיאלי מקיים את בולצמן‪ .‬צפיפות האנרגיה‬
‫‪E th 3‬‬
‫‪2 E th‬‬
‫)‪ n‬צפיפות החלקיקים בגז(‪ ,‬הלחץ ‪ P=n K T‬ולכן‬
‫=‪P‬‬
‫התרמית‪= n k B T :‬‬
‫‪3 V‬‬
‫‪V 2‬‬
‫לקרינה גם כן יש תמרפרטורה מסויימת וכן לחץ קרינה‪:‬‬

‫‪1 E rad‬‬
‫‪3 V‬‬

‫=‪, P‬‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪, P= a T‬‬
‫‪3‬‬

‫‪E rad‬‬
‫‪4‬‬
‫‪=a T‬‬
‫‪V‬‬

‫משום והפוטונים נמציאם בשיווי משקל עם החומר אזי הטמפרטורה של הקרינה היא אותה הטמפרטורה‬
‫)אותו ‪ (T‬כמו החומר‪.‬‬

‫שיווי משקל הידרוסטטי‬
‫נסתכל על קליפה כדורית ברדיוס‬
‫‪  r‬ושיטחה ‪.  s‬‬

‫‪DELTA R‬‬

‫‪ r‬סביב מרכז הכוכב‪ .‬עובי הקליפה‬
‫‪DELTA S‬‬

‫מסת הקליפה‪.  M =  r⋅ s= v :‬‬
‫כוח הכובד הפועל על הקליפה )לפי גאוס( הינו רק של המסה שנמצאת מתחת‬
‫‪F GM r ‬‬
‫=‬
‫לקליפה‪r  :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫מצד שני ישנו הפרש לחצים המונע את קריסת הקליפה‪.‬‬

‫‪P + dP‬‬

‫)ישנו גם לחץ הקרינה אבל אנחנו נזניח אותו!(‬
‫גרדיאנט הלחץ מקיים‪:‬‬

‫‪F  P⋅ s  P‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪v‬‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬

‫‪.‬‬

‫בסה"כ שיוויון הכוחות ייתן את המשוואה ההידרוסטטתי‪:‬‬

‫‪G M r ‬‬
‫‪−dp‬‬
‫=‪ r ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬

‫‪P‬‬

‫רציפות המסה‬
‫נניח כי המסה רציפה לאורך הכוכב הכדורי ולכן שכבה דקה בעובי‬
‫‪dM‬‬
‫‪ .  m=4 2  r  r‬כלומר ‪=4 r 2  r ‬‬
‫‪dr‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪  r‬צריכה להכיל מסה בשיעור‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫המשפט הויריאלי של הכוכב‬
‫‪ 4  r 3‬ונבצע אינטגרציה ל‪ 2-‬האגפים‪:‬‬

‫נכפול את המשוואה ההידרוסטטית ב‬
‫‪R‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪3 G M r ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪d‬‬
‫‪r‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪4  r 3 dr‬‬
‫‪. ∫ 4 r‬‬
‫∫‬
‫‪2‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪R‬‬

‫אגף שמאל‪:‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪dM =−E gr‬‬
‫‪r‬‬

‫‪M r‬‬

‫∫‪−‬‬
‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫=‬

‫‪dM =4  r dr‬‬

‫‪G M r ‬‬
‫‪ r  dr‬‬
‫‪r2‬‬

‫‪R‬‬

‫‪∫ 4 r 3‬‬
‫‪0‬‬

‫אגף ימין‪ ,‬נשתמש באינטגרציה בחלקים‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫‪dp‬‬
‫‪dr =−4  r 3 P r ∣Rr=0 3∫ 4 r 2 P dr‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪0‬‬
‫איבר השפה נופל כי ‪ P‬בשפה הוא ‪ P r =R=0 0‬בעוד שבמרכז הכוכב‬
‫עתה נניח גז אידיאלי ‪ – n) P=n K T‬צפיפות חלקיקים( עבורו מתקיים‬

‫‪R‬‬

‫‪−∫ 4 r 3‬‬
‫‪0‬‬

‫‪. r =0‬‬
‫‪2 E th‬‬
‫‪3 V‬‬

‫=‪. P‬‬

‫נציב זאת ונקבל‪:‬‬
‫‪E‬‬
‫‪2 E th‬‬
‫‪⋅4 2 dr=2∫ th dv =2 E th‬‬
‫‪3 v‬‬
‫‪v‬‬
‫נשווה את ‪ 2-‬האגפים ונקבל את המשפט הויריאלי עבור כוכבים‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪E th =− E G‬‬
‫‪2‬‬

‫‪R‬‬

‫∫ ‪3∫ 4  r 2 P dr=3‬‬
‫‪0‬‬

‫‪18.3.10‬‬

‫שיעור ‪7‬‬
‫ב‪ 29-‬לאפריל )יום חמישי( ב‪ 15:00-‬נסיעה למצפה רמון‬

‫מבנה כוכב – המשך‬
‫‪dP −GM r ‬‬
‫=‬
‫נחזור למשוואה ההידרו סטטית‪ r  :‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬
‫)כליפה כדורית( ‪ r‬נמצאת בשיווי משקל דינמי‪.‬‬

‫‪ .‬כלומר כל שכבה‬
‫‪r‬‬

‫‪p1‬‬
‫‪p2‬‬

‫מצד אחד הכליפה מרגישה גרביטציה רק של המסה שנמצאת בתוך הכליפה‬
‫)ואינה מרגישה את המסה שמחוץ לקליפה( כי כליפה של מסה משפיעה רק‬
‫‪R‬‬
‫כלפי חוץ‪.‬‬
‫מהצד השני הכוח שפועל כלפי חוץ נובע מהפרשי לחצים מ‪ 2-‬צידי המסה‬
‫)גדיאנט הלחץ(‪.‬‬
‫נשים לב כי לחץ גבוהה יותר פירושו טמפרטורה גובהה יותר ולכן החלק הפנימי של הכוכב חם יותר ‪.‬‬
‫אנחנו יודעים מטרמודינמיקה כי אנרגיה זורמת מהחלק החם לחלק הקר ולכן בגלל הפרש הלחצים הוככב‬
‫חייב להקרין אנרגיה החוצה‪.‬‬
‫בגלל שכוכב חייב להקרין אנרגיה הוא חייב לייצר אנרגיה‪.‬‬
‫כאשר ייצור האנרגיה ייסתיים הפרש הלחצים "ילך" והכוכב יקרוס לתוך עצמו‪.‬‬

‫הלחץ‬
‫כדי לחשב את הלחץ בכוכב נזניח את לחץ הקרינה‪ ,‬ונשתמש בלחץ גז אידיאלי ‪ . P=n kT‬נשתמש‬
‫‪E‬‬
‫‪3‬‬
‫בצפיפות האנרגיה הקינטית‪ E th ) u kin= th = n k T :‬הינו האנרגיה התרמית של גוף שחור‪ V ,‬הינו‬
‫‪V 2‬‬
‫הנפח(‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן‪ . P= u kin :‬כמו כן ידוע כי האנרגיה התרמית הינה‪E g :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫= ‪ E th‬ובשיעור שעבר קיבלנו‬

‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. E th =∫ u kin 4  r dr‬‬
‫‪0‬‬

‫קריסת כוכב – מה קורה כאשר אין שיווי משקל הידרוסטטי‬
‫כאשר מבטלים את גרדיאנט הלחץ ברגע נקודתי מסויים?‬
‫כל טבעת תתחיל ליפול כלפי המרכז עד שכל המסה תהיה מרוכזת בנקודה – כמה זמן זה יקח?‬
‫נבחר שכבה מסויימת שבזמן ההתחלה היא ברדיוס ‪ . r 0‬שכבה זו מרגישה את כל המסה שמתחתיה‬
‫‪−GM r 0‬‬
‫)כאשר ‪ r‬הוא המרחק מהמרכז‪,‬‬
‫כאילו היא מרוכזת במרכז‪ ,‬האנרגיה הפוטנציאלית היא‬
‫‪r‬‬
‫כאשר משחררים את המערכת ‪ r‬קטן – נניח כי השכבה לא משיגה שכבות פנימיות ולכן המסה שמתחת‬
‫לשכבה קבועה ושווה ל ‪( M 0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫נוכל לכתוב משוואת שימור אנרגיה‪:‬‬

‫‪1 2 GM 0 −GM 0‬‬
‫‪v−‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬

‫כלומר‬

‫המינוס הוא כי הנפילה היא פנימה(‬

‫‪  ‬‬

‫‪dr‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪=− 2 GM 0 −‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪r r0‬‬

‫)סימן‬

‫נעשה הפרדת משתנים כאשר‪ r =r 0 :‬בנקודת ההתחלה ‪ r =0‬בנקודת הסיום ונבצע אינטגרציה‪:‬‬
‫‪t ff‬‬

‫‪=∫ dt =t ff‬‬
‫‪0‬‬

‫‪−1‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪0‬‬

‫‪−dr‬‬

‫‪  ‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1 r0‬‬

‫‪2 GM 0‬‬

‫‪‬‬

‫∫‬
‫‪r0‬‬

‫נעשה החלפת משתנים‬

‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬

‫‪r 3/ 2 1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2 M 0‬‬
‫∫ ‪ , t ff = 0‬ניתן לכתוב את‬
‫=‪dx‬‬
‫‪2GM 0 0 1−x‬‬
‫‪8G r 30‬‬

‫‪‬‬

‫לשכבה הזו )עד כדי יחדות )‬

‫‪ ( 0‬ונקבל‪:‬‬

‫‪3 1‬‬
‫‪32 G 0‬‬

‫‪‬‬

‫=‪ x‬ונקבל‪:‬‬
‫‪M0‬‬
‫‪3‬‬

‫‪r0‬‬

‫כצפיפות ממוצעת של הכוכב מתחת‬

‫= ‪. t ff‬‬

‫‪1‬‬
‫נשים לב כי‪ ,‬זמן הקריסה הולך כמו ‪ ‬כלומר בהנחה כי הצפיפות של השמש גדולה יותר במרכז‪ ,‬הזמן‬
‫‪0‬‬
‫שיקח עד שהשכבה תגיע למרכז מתקצר – ולכן השכבות לא יפגעו אחת בשנייה )הזמן להגעה למרכז‬
‫מתקצר ככל שמתקרבים – יש כאן ‪ 2‬גורמים סותרים – מרחק למרכז והמסה שתחת השכבה(‬
‫נוכל להציב את הצפיפות הממוצעת של השמש‪ ,‬ולפתור כמה זמן יקח לשכבה העליונה של השמש תקרוס‬
‫למרכז ונקבל ‪. t ff =1800 sec‬‬
‫כלומר בהינתן שהלחץ בשמש יפסק תוך חצי שעה השמש תקרוס‪.‬‬
‫גודל זה מגדיר את סדר הגודל של התנודות בשמש‪ ,‬אם התנודה בשמש תארוך יותר מחצי שעה השמש‬
‫כולה עלולה לקרוס‪.‬‬
‫זה אומר שבמשך ‪ 5‬מליארד חיי השמש התהליכים בה מדוייקים בסדר גודל של חצי שעה!‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪22.3.10‬‬

‫שיעור ‪8‬‬
‫הטמפרטורה בשמש לפי המשפט הויראלי )טמפרטורה ויראלית(‬
‫‪−1‬‬
‫נשתמש במשפט הויריאלי לכוכבים‪E :‬‬
‫‪2 g‬‬
‫באיזה מצב היא )גז מיונין‪ ,‬אינטראקציה גרעינית וכו(‪.‬‬

‫= ‪ E th‬בשביל לחשב טמפרטורה ממוצעת של השמש‪ .‬כך נדע‬

‫‪GMm‬‬
‫האנרגיה הגרויטציונית שבין ‪ 2‬מסות מרוחקות מרחק ‪ r‬היא‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪G M r  dm‬‬
‫‪.‬‬
‫הכוכב בעלת מסה ‪ dm‬תרגיש אנרגיה גרויטציונית‬
‫‪r‬‬

‫‪ .‬ולכן קליפה כדורית מסביב למרכז‬

‫נבצע אינטגרציה על פני כל הקליפות )כאשר נזכור כי ‪ dm=r  4  r 2 dr‬ונקבל‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫‪−E g =∫ G M r  r  4  r dr‬‬
‫‪0‬‬

‫‪4 3‬‬
‫ולכן ‪ r‬‬
‫‪3‬‬

‫‪rho‬‬

‫במידה ו ‪  r ‬קבוע ‪ =c‬כלומר פרופיל הצפיפות של הכוכב הוא‪:‬‬
‫=‪M r ‬‬

‫נציב זאת לאנרגיה הגרויטציונית‪:‬‬
‫‪2 R‬‬

‫‪3 GM 2‬‬
‫‪∫ r dr =..= 5 R‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬

‫נזרוק את הקבוע‬

‫‪3‬‬
‫‪5‬‬

‫ונקבל‪:‬‬

‫‪R‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪4‬‬
‫‪−E g =∫ G M r  r  4  r dr =3G‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬

‫‪GM 2‬‬
‫‪R‬‬

‫≈ ‪ −E g‬כלומר‪:‬‬

‫‪1 GM 2‬‬
‫‪2 R‬‬

‫‪r‬‬

‫= ‪. E th‬‬

‫עתה נניח כי בשמש יש גז אידיאלי בעל טמפרטורה ‪ . T vir‬מהנוסחאות לגז אידיאלי‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫‪3‬‬
‫‪N = sun‬‬
‫ השמש מורכבת מפרוטונים ואלקטרונים‪,‬‬‫‪ . E th = N K B T vir‬מהו ‪ N‬מספר החלקיקים?‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2 p‬‬
‫‪1‬‬
‫מסת חלקיק ממוצע בשמש הוא ‪m‬‬
‫חצי מסת פרוטון )כי מסת האלקטרון זניחה ביחס עליו( ולכן מספר‬
‫‪2 p‬‬
‫החלקיקים הוא מסת השמש חלקי מסת חלקיק ממוצע בשמש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 −9‬‬
‫נציב זאת ונקבל‪ . K b T vir= m p⋅G M ∑ ¿ Rsun = 10 erg ≈0.3 KeV :‬והטמפרטורה הויראלית‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫הממוצעת בשמש‪T vir =2.5×106 k :‬‬

‫באותה הדרך נוכל לקבל את הלחץ הממוצע בשמש‪:‬‬
‫‪1 GM 2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪≈10 atm‬‬
‫‪4  R4‬‬

‫=‪‬‬
‫‪P‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫∣‪⋅V = E th = ∣E g‬‬
‫‪ . P‬כלומר‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬

‫מקור האנרגיה של השמש‬
‫נוכל לחשב את זמן החיים של השמש בתור מאגר האנרגיה שלה לחלק לפליטה בכל שנייה‪:‬‬

‫‪E tot‬‬
‫‪Lsun‬‬

‫=‪. t‬‬

‫נשאלת השאלה אם כן מאיפה מגיע ‪? E tot‬‬
‫•‬

‫במידה ומקור האנרגיה הוא תגובה כימית בין רכיבים אזי האנרגיה שמתשחררת בראקציה היא‬
‫‪ 10−9‬מאנגרית המנוחה של הפרוטון‪ .‬ולכן ‪ E tot =M sun c 2⋅10−9‬כלומר ‪t=...≈30,000 year‬‬

‫•‬

‫מה אם מקור האנרגיה הוא התכווצות השמש‪ .‬כאשר השמש מתכווצת לפי המשפט הויריאלי חצי‬
‫‪−1‬‬
‫מהאנרגיה צריכה ללכת "לעיבוד" ‪E‬‬
‫= ‪ - E th‬אוליי אנרגיה זו מוקרנת החוצה‪.‬‬
‫‪2 g‬‬
‫‪1 GM 2‬‬
‫ולכן מאגר האנרגיה של השמש הזמין לקרינה הוא‬
‫‪2 R sun‬‬
‫כי ‪) t=...≈2×10 7 year‬כלומר גיל השמש הוא ‪ 20‬מליון שנים(‬

‫= ‪ . E tot‬הצבה של המספרים תאמר‬

‫שני אילו אינם מספקים תשובה שכן על השמש להיות קיימת מספר מליארדי שנים‪..‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪8.4.10‬‬

‫שיעור ‪9‬‬
‫מבנה כוכב – תהליכי בליעה בכוכבים‬
‫אנחנו מדברים כאמור על כוכב הנמצא בשיווי משקל‪ .‬ועל אינטראקציה בין החומר והקרינה‪.‬‬
‫נתחיל בהגדרת מושגים‪:‬‬

‫עומק אופטי‬
‫בהינתן שכבת חומר דקה הפוגע בה קרינה ‪) I‬בעלת יחידות‪:‬‬
‫לאחר המעבר בשכבה הדקה ‪  X‬יעבור רק‬

‫‪erg‬‬
‫‪2‬‬
‫‪sec⋅cm‬‬

‫‪-Delta I‬‬

‫‪I‬‬

‫=] ‪( [ I‬‬

‫‪. − I‬‬

‫‪− I‬‬
‫נגדיר את עומק האופטי‬
‫‪I‬‬
‫אחידה( נקבל כי‪. I =I 0 e− :‬‬

‫=‪ .  ‬בהשאפה של השכבות ל‪) 0-‬עבור שכבה‬

‫במקרים רבים הבליעה לא אחידה באורכי הגל השונים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪Delta X‬‬

‫‪−‬‬
‫‪. I  =I 0  e‬‬

‫אטימות ‪Opacity‬‬
‫‪cm2‬‬
‫‪ ‬מחושב באופן הבא‪ , =  l :‬כאשר ‪ ‬הוא מקדם אטימות החומר )ביחידות של‬
‫‪gr‬‬
‫‪ ‬הוא צפיפות החומר )ביחידות של ‪ - ( gr /cm3‬אנחנו מניחים כי חלקיקי החומר אינם משפיעים זה על‬
‫זה‪ ,‬אם מכפילים את כמות החלקיקים אזי כמות הפוטונים שיבלעו תגדל פי ‪ l ,2‬הוא עובי השכבה בס"מ‪.‬‬
‫כאשר עומק אופטי ‪ ‬הוא חסר יחידות‪.‬‬

‫(‪,‬‬

‫נשים לב כי מקדם האטימות הוא תלוי בפיסיקה של החומר‪ ,‬כמה האטומים מסוגלים לתפוס פוטונים‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫)‪Log tau (oppacity‬‬

‫‪Log T‬‬

‫חתכי פעולה‬
‫בהינתן צילינדר בעל שטח ‪  S‬ונכנס שטף‪ .‬נניח כי בתוך הצילנדר יש‬
‫חלקיקי בודד שמסוגל לבלוע או לפזר את הפוטון – חתך הפעולה של החלקיק‬
‫הוא ‪. ‬‬

‫‪I‬‬

‫‪Delta S‬‬

‫אזי במידע והפוטון פגע בחלקיק הוא לא יצא בצד השני‪.‬‬
‫עתה נחשב את עומק החדירה כיחס בין שטחי הפעולה‪:‬‬
‫עבור ‪ N‬חלקיקים‬

‫‪− I  N‬‬
‫=‬
‫‪I‬‬
‫‪S‬‬

‫‪− I‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪I‬‬
‫‪S‬‬

‫‪(  S ≫‬‬

‫)בהנה כי‬

‫‪.‬‬

‫נוכל לנסח גם את מספר החלקיקים באמצעות צפיפות נפחית ‪ N =n  S  x :n‬אזי נקבל לבסוף כי‬
‫‪− I‬‬
‫‪= n  x‬‬
‫=‪.  ‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ . = n l= l‬עתה נוכל לקבל נוסחא עבור גז המורכב כולו מאותם החלקיקים‬

‫עבור שכבה הומוגנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫=‪‬‬
‫)שכבה הומוגנית(‬
‫‪m‬‬
‫של החלקיק‬

‫)כי ‪ ( =m n‬כאשר ‪ m‬הוא המסה של כל חלקיק‪ ,‬‬

‫הוא חתך הפעולה‬

‫פיזור תומסון – חישוב חתך הפעולה של החלקיק‬
‫בהינתן אלקטרון ופוטון הנע לעברו‪ .‬אזי הפוטון יישנה את כיוונו כאשר יתקרב‬
‫לאלקטרון‪.‬‬
‫חתך הפעולה של האלקטרון הוא ‪.  =0.67⋅10−24 cm2‬‬

‫‪e‬‬

‫נשים לב כי למערכות מסובכות יותר )אטומים \ יונים( אזי חתך הפעולה מורכב‬
‫יותר אבל עדיין ניתן לחשב אותו‪.‬‬

‫מהלך חופשי של פוטון‬
‫מהלך החופשי של הפוטון הוא האורך עבורו האומק האופטי הוא ‪ =n  l :1‬ולכן‬

‫‪1‬‬
‫‪n‬‬

‫= ‪. l mfp‬‬

‫נעריך את המהלך החופשי של הפוטון בתוך השמש )מהליבה החוצה(‪ .‬בליבה של השמש הפיזור נשלט ע"י‬
‫פיזור תומסון‪ .‬נחשב‪ :‬צפיפות השמש היא ‪ 1.4‬גרם לס"מ מעוקב )כמו מים( השמש מורכבת ברובה ממימן‬
‫‪1.4‬‬
‫=‪) n‬צפיפות לחלק למסת הפרוטון( ומקבלים לבסוף כי‬
‫ולכן צפיפות החלקיקים היא‬
‫‪1.67⋅10−24‬‬
‫‪) . l mfp =2 cm‬בפועל המהלך החופשי הממוצע בשמש הוא ‪ 0.1‬ס"מ(‬
‫נוכל לחשב גם כן )בהינתן ההתנגשויות( את הזמן שיקח לפוטון להגיע ממרכז השמש אל השפה )באמצעות‬
‫מהלך שיכור – מהלך מקרי( בפיזור תומסון הפוטן מפוזר )ואינו נבלע ונפלט(‪ .‬הפוטון מבצע ‪ N‬פיזורים בכל‬
‫‪. ‬‬
‫פיזור הוא מתקדם ‪l i‬‬
‫‪ =∑ ‬‬
‫‪ D‬ונרצה לחשב את המרחק‪:‬‬
‫נחשב את המרחק של הפוטון מהמרכז‪l i :‬‬

‫‪. d = D2‬‬

‫נקבל‪  D2 = l21... l2N 2 l1 l2...  :‬משום והכיוונים הם בלתי תלויים אזי המכפלות עם האינדקסים‬
‫תוכלתם ‪ .0‬וקיבלנו לבסוף‪  D2 =n  l2  :‬ומקבלים כי המרחק הממוצע שהפוטון עבר‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪.  d =  D2 = N l‬‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬אנחנו יודעים את המרחק ‪ d‬כרדיוס השמש‪ .  d =7⋅1010 :‬כדי לעבור את רדיוס הזה עליו‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫יהיה לעבור‬

‫‪7⋅10‬‬
‫‪0.1‬‬

‫=‬

‫‪‬‬

‫‪l‬‬
‫‪.‬‬
‫‪c‬‬

‫‪d‬‬
‫= ‪ . N‬הזמן שעובר כדי לבצע את הצעד ‪ n‬הוא‬
‫‪l‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪R sun‬‬
‫‪. T poton= l‬‬
‫ולכן זמן הבריכה של הפוטון מהשמש‪≈50,000 years :‬‬
‫‪c l‬‬
‫מה משמעות התוצאה? נוכל להסתכל על כל חלק בשמש כאילו הפוטונים נשארים בו – הזרימה החוצה של‬
‫הפוטונים היא מאוד מאוד איטית!!‬

‫פונקציית ההארה )‪(Luminosity‬‬
‫בהינתן כוכב‪ ,‬ובהינתן רדיוס ‪ r‬ממרכזו‪ .‬נשאל מהוא קצב האנרגיה ליחידת זמן‬
‫שיוצאת החוצה מכדור פנימי שרדיוסו ‪ . L r  r‬נוכל לראות כי השטף‬
‫‪Lr ‬‬
‫=‪I r ‬‬
‫בהנחה שיש סימטריה ספרית‬
‫‪2‬‬
‫‪4r‬‬
‫נגדיר את פונקציית ייצירת האנרגיה ‪) ‬ביחידות של‬

‫‪erg‬‬
‫‪sec gr‬‬

‫( והיא‬

‫תוספת האנרגיה שיש ל ‪ L‬כאשר ‪ r‬גדל‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫‪dL‬‬
‫‪2‬‬
‫אזי קצב הגדלת האנרגיה בשכבה ‪ r‬הוא ‪=4 r  r r ‬‬
‫‪dr‬‬
‫כמות החומר בפונקציית יצירת האנרגיה(‪ .‬פונקציית יצירת האנרגיה תלוייה כמובן בטמפרטורה – כי‬
‫בטמפרטורות גבוהות ייצירת אנרגיה גרעינית גדלה‪.‬‬

‫)מכפלה של‬

‫הקשר שבין האטימות‪ ,‬הטמפרטורה והבהירות )‪ (Luminosity‬בכל מקום בכוכב‬
‫נסתכל על תיבה קטנה הנמצאת במרחק ‪ r‬מהמרכז‪ ,‬העובי שלה )במקבלי‬
‫לרדיוס( ‪ ,  r‬ושיטחה ‪  s‬ונחשב את הכוח המופעל על התיבה ע"י‬
‫הקרינה‬

‫‪Delta r‬‬

‫‪r‬‬

‫הפרש הלחצים בין הרדיוס הפנימי לחיצוני המופעל ע”י הקרינה‪:‬‬
‫‪d Pr‬‬
‫‪dP r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪  F‬והכוח ליחידת‬
‫‪ .‬כאשר הלחץ של הקרינה ‪ P r = a T‬ולכן הכוח הוא ‪ r  s‬‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪ F d Pr 4‬‬
‫‪dT‬‬
‫‪.‬‬
‫נפח‪:‬‬
‫=‬
‫‪= aT3‬‬
‫‪V‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪dr‬‬
‫בצורה נוספת‪ ,‬נוכל להשתמש בחוק שימור התנע‪ ,‬הפוטונים שמגיעים במרכז פוגעים בחומר שבתיבה‬
‫ומושרים אילו קרינה‪ .‬שטף הקרינה שפוגע בתיבה ‪ I  S‬ולכן הכוח הפוגע )כתוצאה מאיבוד של תנע(‬
‫‪I S‬‬
‫‪.‬‬
‫הוא‬
‫‪c‬‬
‫אבל לא כל התנע נבלע! נשתמש ב ‪ opacity‬בשביל לחשב את הכוח‪:‬‬
‫נפח‪:‬‬

‫‪F I‬‬
‫‪L ‬‬
‫=‪=  ‬‬
‫‪V c‬‬
‫‪4 r 2 c‬‬

‫נשווה את ‪ 2‬הביטויים ונקבל‪:‬‬

‫‪I S‬‬
‫‪  r‬‬
‫‪c‬‬

‫= ‪  F‬והכוח ליחדת‬

‫‪.‬‬

‫‪dT 3 1 L  ‬‬
‫=‬
‫‪dr 4 ac 4  r 2 T 3‬‬

‫‪ .‬כאשר נשים לב כי‬

‫‪ T , L ,  , ‬תלויים ברדיוס‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫קיבלנו ‪ 4‬משוואות דיפרנציאליות )התלויות ב ‪ r‬בלבד( המתארות את ההתנהגות של הכוכב‪:‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫•‬

‫‪d P −G M r ‬‬
‫=‬
‫המשוואה ההידרוסטטית‪ r  :‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r2‬‬

‫•‬

‫‪dM‬‬
‫‪2‬‬
‫תוספת המסה כשמתקדמים ‪=4 r  r ‬‬
‫‪dr‬‬

‫)כאשר ‪ M‬היא המסה שיש עד לרדיוס ‪(r‬‬

‫‪dT 3 1‬‬
‫‪1 L r ‬‬
‫=‬
‫‪ r  r ‬‬
‫‪dr 4 ac‬‬
‫‪4  r 2 T r 3‬‬

‫•‬

‫לחץ הקרינה‪:‬‬

‫•‬

‫‪dL‬‬
‫‪2‬‬
‫ייצור אנרגיה‪= 4 r r  :‬‬
‫‪dr‬‬

‫יש לנו בעיה‪ ,‬יש ‪ 4‬משוואות אבל ‪ 7‬פונקציות ‪ P,M,T,L‬וכן ‪ .  ,  ,‬כדי למצוא את ‪ 3‬המשתנים‬
‫האחרונים נצטרך משוואות נוספות‪ ,‬משוואות פיסיקליות )שאינן דיפרנציאליות(‪ -  ,T  :‬מפיסיקה‬
‫גרעינית‪ - P  ,T  ,‬ממשוואת גז‪ ,‬וכן ‪ -  ,T ‬אטימות הכוכב‪ ,‬מפיסיקה במעבדה‪.‬‬
‫עתה כדי לפתור את הבעיה נוכל לנחש ‪ ‬ולקוות כי המשוואות קונסיסטנטיות‪ .‬דרך אלטרנטיבית היא‬
‫לנחש צפיפות וטמפרטורה במרכז ולחשב נומרית כל פעם צעד אחד קדימה לכיוון ‪) r‬עד שהכוכב נגמר‬
‫‪.( P=0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪12.4.10‬‬

‫שיעור ‪10‬‬
‫המשך משיעור קודם‬

‫משפט ‪Russell -Vogt‬‬
‫המשוואות שקיבלנו תלוייות ב ‪ T c , c‬היינו מצפים שכל ניחוש שלהם יתן כוכב‪.‬‬
‫אבל לפי משפט זה‪ ,‬המסה )וההרכב( של הכוכב קובעים בצורה חד ערכית את מבנה הכוכב כולל‬
‫הטמפרטורה בשפה‪ ,‬הבהירות והרדיוס‪.‬‬
‫כלומר מספיקה אך ורק המסה! מאיפה מגיע אילוץ המוריד מימד? ישנו המגבלה של טמפרטורת השפה‪,‬‬
‫עבור ‪ r =R‬צריך להתקיים ‪ - 4  R2  T 4  R=L R‬כלומר הכוכב "מתקשר" עם הייקום באמצעות ‪.L‬‬
‫כל ה ‪ L‬אשר נוצרת בתוך הכוכב צריך לצאת החוצה‪.‬‬

‫לדוגמה בהינתן ‪ M‬מהי ה ‪L‬‬
‫עם כן‪ ,‬ננחש תלות כללית בין ‪) L‬שיוצאת לחלל( ו‪ L~M  :M-‬ונמצא את ‪ ‬להשלים איך אבל יוצא‬
‫‪ L~M 3‬עבור כוכבים חמים ו ‪ L~M 5‬עבור כוכבים קרים‪.‬‬
‫מה זה אומר? ‪ L‬מתאר את קצב הקרינה החוצה – זה מה שמחזיק את הכוכב בחיים‪ .‬כמות האנרגיה של‬
‫הכוכב לינארי עם ‪) M‬ככל שיש יותר מסה יש יותר אנרגיה גרעינית(‪ .‬מה שאנחנו רואים הוא שככל שהכוכב‬
‫מסיבי יותר כך ‪ L‬גדל בסדר גודל גבוהה יותר ולכן זמן החיים יותר קצר )מסה גדולה גוררת זמן חיים קצר(‬
‫השלכה נוספת למשפט רסל‪-‬ווגט‪ ,‬מיקום הכוכב על הסידרה הראשית תלוי אך ורק במסה שלו!‬

‫מקור האנרגיה של השמש – הראקציות הגרעיניות‬
‫במרכז השמש המימן שממנו מורכבת השמש מיונן לחלוטין‪.‬‬
‫מפיסיקה גרעינית אנחנו יודעים שכדי ש‪ 2-‬פרוטונים יגיבו זה עם זה בתגובה כימית הם צריכים להיות‬
‫קרובים זה לזה בסדר גודל שבו פועל הכוח החזק כלומר ‪. r nuc~10−13 cm‬‬
‫הבעיה היא הדחייה החשמלית‪ .‬ברגע שהפרוטונים מגיעים למרחק האופייני הנוקליאוני הדחייה‬
‫האלקטרוסטטית נופלת והפרוטונים יכולים לבצע ראקצייה‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪15.4.10‬‬

‫שיעור ‪11‬‬
‫הראקציות הגרעיניות שבשמש‬
‫הראקציה המרכזית היא הפיכה של ‪ 4‬אטומי מימן לאטום הליום ‪ . 42 He‬נשים לב ש‪ 4-‬אטומי מימן כבדים‬
‫יותר מאטום הליום‪ .‬הפרש המסות הוא זה שהפך לאנרגיה‪ .  E= mc 2 :‬תהליך זה ממיר אנרגיה‬
‫‪m‬‬
‫בצורה יעילה מאוד‪=0.007 :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫זו היא כמות אדירה של אנרגיה )לכל ראקציה משתחררת ‪ 26.72 MeV‬לאומת ראקציה כימית ‪. 1 eV‬‬
‫כדי שראקציה זו תתרחש‪ ,‬ראשית על ‪ 2‬פרוטונים להגיע קרוב מאוד אחד לשני )קרוב עד סדר גודל של‬
‫הרדיוס של הפרוטון‪ ( r n=10−15 cm :‬לייצירת דאוטריום‪) 1 H 1 H  21 H  :‬הניוטרינו נפלט כדי‬
‫לשמר מטען לפטוני(‪.‬‬
‫‪V‬‬

‫הפוטנציאל שכל פרוטון רואה הוא‪:‬‬
‫לא כל ‪ 2‬פרוטונים יכולים להתחבר‪ ,‬הם צריכים אנרגיה מאוד מאוד גבוהה אחד ביחס‬
‫לשני כדי לעבור את מחסום הפוטנציאל שבינהם‪ .‬המחסום האנרגטי הוא מסדר גודל‬
‫‪e2‬‬
‫=‪( V  r ‬‬
‫של ‪) MeV‬‬
‫‪r‬‬
‫לפרוטון צריך להיות אנרגיה ‪ E‬מסדר גודל‬

‫‪e2‬‬
‫‪E‬‬

‫‪r‬‬

‫=‪. r n‬‬

‫באיזה טמפרטורה ‪ 2‬פרוטונים יכולים להתחבר?‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬בהינתן הטמפרטורה שבמרכז השמש ‪ - 1KeV‬איך יכולים ‪ 2‬פרוטונים להתחבר זה‬
‫לזה? איך תהיה להם מספיק אנרגיה?‬
‫משום ולפרוטונים יש התפלגות בולצמן‪ ,‬ייתכן כי לחלק קטן מהם יהיה את האנרגיה הדרושה כדי לעבור את‬
‫המחסום הפוטנציאלי‪ - P~e −V  r / k T =e −434 :‬כלומר ההסתברות לקבל פרוטון בעל אנרגיה המתאימה‬
‫לעבור את המחסום הפוטנציאלי היא ‪) e−434‬לפי התפלגות בולצמן(‬
‫‪B‬‬

‫‪n‬‬

‫‪2×10 33‬‬
‫כמה פרוטונים יש בשמש? ‪=1057‬‬
‫‪−24‬‬
‫‪1.7 10‬‬
‫הדרושה‪.‬‬

‫~‪ - n p‬כלומר אין אף פרוטון בשמש שמגיע לאנרגיה‬

‫איך ניתן לפתור את הבעיה? אם השמש תתכווץ‪ ,‬לפי המשפט הויריאלי הטמפרטורה תעלה ואוליי נקבל‬
‫מספיק אטומים‪.‬‬
‫‪V‬‬

‫אבל הטבע סידר תופעה אחרת‪ :‬מנהור!‬

‫נסתכל על אורך גל ברנולי‪:‬‬

‫‪h‬‬
‫‪p‬‬

‫=‪ ‬עבור פרוטון חופשי‬

‫‪h‬‬
‫אורך גל ברנולי יהיה ‪:‬‬
‫‪2 m E‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪p2‬‬
‫‪2m‬‬

‫=‪ E‬ולכן‬
‫‪tunneling‬‬

‫=‪‬‬
‫‪r‬‬

‫בנקודה שבה המרחק הקלאסי שעליו יגיעו חלקיקים קלאסיים זה לזהי‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫גל ברנולי‬
‫‪2 m E‬‬

‫‪e2‬‬
‫= ‪ d‬היא מסדר גודל של אורך‬
‫‪E‬‬

‫=‪ ‬יתאפשר מנהור‪.‬‬
‫‪ z 1 z 2 e2 2‬‬

‫נגדיר את הטמפרטורה כש ‪ =d‬כ ‪ - T q‬טמפרטורה זו מתקבלת עבור‬
‫‪2‬‬
‫‪h‬‬
‫חלקיקים עם כמות ‪ z 1, z 2‬של פרוטונים בגרעין‪ ,‬עבור תגובה של ‪ 2‬פרוטונים זה עם זה ‪( z 1= z 2=1‬‬

‫‪) E=2m‬עבור‬

‫‪2 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 m p  z1 z2 e ‬‬
‫הטמפרטורה )לפי גז אידיאלי ‪ ( E= k B T q‬היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪k Bh‬‬
‫הפרוטון‪ .‬טמפרטורה זו היא מסדר גודל של ‪ - 15×106 oC‬סדר גודל סביר לשמש‪.‬‬

‫= ‪ - T q‬כאשר ‪ m p‬הינה מסת‬

‫השלבים בדרך להליום‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫בשלב ראשון ‪ 2‬פורוטנים הופכים לדאוטריום )שמתנהג כמו מימן(‪) H H  2 H e +  :‬האנטי‬
‫אלקטרון עושה אנהליזציה עם אלקטרון שהוא מוצא בדרך(‬
‫לאחר מכן דאוטריום יתמזג עם מימן נוסף לייצירת ‪He‬‬
‫לבסוף ‪ 2‬הליום ‪ 3‬מתנגשים לייצירת הליום ‪:4‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪H H  3 He ‬‬

‫‪He 3 He  4 He H H‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪22.4.10‬‬

‫שיעור ‪12‬‬

‫נבצע עתה דיון כמותי בקצב הראקציות הגרעיניות – נעשה לראשונה ע"י‬
‫‪Gamov‬‬
‫הפוטנציאל החשמלי בין ‪ 2‬חלקיקים‪:‬‬
‫מגיע חלקיק בעל אנרגיה קנטית באינסוף‬

‫‪V‬‬

‫ריאקציות גרעיניות בליבת השמש‬
‫‪E‬‬
‫‪1 /r‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . E= m v‬מבחינה קלאסית‬
‫‪2‬‬

‫‪Tunneling‬‬

‫‪r‬‬

‫‪z 1 z 2 e2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫החלקיק הזה יכול להגיע למרחק ‪) d‬לפי פיסיקה קלאסית( ואז יתקיים השיוויון‪=E = mv :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫הוא מספר הפרוטונים בגרעין(‪ .‬נוכל לחשב אורך גל דה בורלי של חלקיק )‪ p‬כאן הוא התנע של החלקיק(‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫= ‪ . −‬ההסתברות שחלקיק יבצע אינטראקציה ‪ P‬פרופרויוני ל ‪) P~e −2  ‬הסיכוי הוא לפי‬
‫‪p mv‬‬
‫‪4‬‬
‫‪me‬‬
‫‪− E /E‬‬
‫‪: E g=8 4  z 1 z 2 ‬‬
‫תורת הקוונטים(‪ .‬נבצע את כל ההצבות ונגדיר אנרגיית גאמוב‬
‫‪P~e ‬‬
‫‪h‬‬

‫‪z).‬‬

‫‪g‬‬

‫כאשר ‪ m‬הוא מסת הפרוטון ‪ -‬כאשר פרוטון אחד עומד ורק השני נע כלפיו‬
‫‪m1 m2 1‬‬
‫כאשר ‪ 2‬פרוטונים נעים זה כלפי זה יש להחליף את ‪ m‬במסה המצומצמת ‪= m‬‬
‫‪m1m 2 2 2‬‬

‫=‪. ‬‬

‫ובשמש?‬
‫בשמש ‪) E g~0.5 Mev‬מגה אלקטרון וולט( וכן ‪ 1) E~1 Kev‬קילו וולט(‪ .‬ולכן ההסתברות של פרוטון‬
‫ממוצע )בעל אנרגיה ממוצעת( במרכז השמש לעבור אינטראקציה גרעינית הוא‬
‫‪Eg‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 1050‬פרוטונים בשמש ולכן מצד שני ישנם דיי הרבה‬

‫‪−‬‬
‫‪ . P  E‬אבל יישנם בערך‬
‫‪ =e E ≈e−22≈10−10‬‬
‫אינטראקציות‪ .‬מצד שלישי ‪ 2‬פרוטונים אשר הגיעו קרוב מספיק זה לזה לא ברור שהם יעשו את‬
‫האינטראקציה הגרעינית החלשה הדרושה )חתך הפעולה של האינטראקציה הגרעינית החלשה(‬

‫בסה"כ‬
‫קצב ייצירת האנרגיה בליבת השמש )ביחידות של‬

‫]‬

‫‪ EG 1/3‬‬
‫‪1/3‬‬

‫‪T‬‬

‫‪B‬‬

‫‪erg‬‬
‫‪sec⋅gram‬‬

‫( בסה"כ אחרי כל החישובים‬

‫[‬

‫‪5 /3‬‬
‫‪− e‬‬
‫‪X AXB‬‬
‫‪E 1G/6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 K‬‬
‫‪‬‬
‫=‪ - ‬נוסחא זו היא כללית לכל נוסחא גרעינית‬
‫‪Q‬‬
‫‪S‬‬
‫‪e‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2/ 3‬‬
‫‪ 3 m H A A AB  ‬‬
‫‪KBT ‬‬

‫כאשר‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ - ‬הינה הצפיפות )בגרם לסמ"ק( של הכוכב‪.‬‬
‫‪ X A , X B‬הינה השיכוחת היחסית של הגרעין ‪ A‬ו ‪) B‬מספר חסר יחידות( למשל אם אנחנו‬
‫מדברים על אינטראקציות של מימן ומימן ואם השמש מכילה חצי מימן וחצי הליום אזי‬
‫‪ . X A= X B=0.5‬אם כל הגז היה מימן אזי ‪X A= X B=1‬‬

‫•‬

‫‪ A A , AB‬הינו המספר האטומי של כל גרעין‬

‫•‬

‫‪ ‬הינה המסה המצומצמת של ‪ 2‬הגרעינים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫•‬

‫‪ - Q‬כמות האנרגיה המשתחררת מריאקציה אחת‬

‫•‬

‫‪ - S 0‬הינו חתך הפעולה לראקציה הגרעינית )ביחידות של ס”מ בריבוע לאנרגיה‪:‬‬

‫•‬

‫‪ - m H‬מסת הפרוטון )או מסת ההליום(‬

‫‪2‬‬

‫‪cm‬‬
‫‪erg‬‬

‫(‬

‫אינטואציה‪ ,‬מצד אחד יישנם מאט מאוד פרוטונים עם אנרגיה גבוהה‪ ,‬מצד שני היכולת לעבור את המחסום‬
‫האנרגתי עולה חזק הרבה יותר – ולכן יישנה אנרגיה אופיינית ‪) E‬קטנה יחסית( שהפרוטונים בעלי האנרגיה‬
‫הזו עוברים את האינטראקציה בהסתברות הגבוהה ביותר – גם כי יש הרבה פרוטונים באנרגיה זו‪ ,‬והם‬
‫מסוגלים בצורה טובה לעבור את המחסום‪.‬‬
‫בחזרה לשמש‪ .‬עבור אינטראקציה של פרוטון – פרוטון‪:‬‬
‫‪gr‬‬
‫‪cm‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g =150‬‬
‫‪; x=0.5 ; S 0=4⋅10−46‬‬
‫‪; Q=26.2 Mev ; K B T =1 Kev l A=1 l = m p‬‬
‫‪cc‬‬
‫‪Kev‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫ומקבלים‬

‫‪erg‬‬
‫‪s gram‬‬

‫‪. =10‬‬

‫נוכל לאמת את המדידה של שתף האנרגיה לפי נתונים גרעיניים עם ה ‪ luminosity‬של השמש‪.‬‬
‫מהמודל של השמש שבנינו בשיעורים הקודמים מתקבל כי ‪ 0.2‬ממסת השמש נמצא בטמפרטורה‬
‫‪33 erg‬‬
‫‪L∑ ¿  sun⋅0.2 M sun =4⋅10‬‬
‫המאפשרת תגובות גרעיניות ואז נחשב את ה ‪ luminosity‬התיאורתית‪:‬‬
‫‪sec‬‬
‫– וזו אכן ה ‪ lunimosity‬הנצפת מהשמש‪.‬‬

‫הייציבות של השמש‬
‫קצב הראקציות הגרעיניות של פרוטונים‬

‫‪−33.81 2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1/3‬‬
‫‪T‬‬

‫‪2‬‬

‫‪x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪T 2 /3‬‬

‫‪  pp~‬כאשר ‪ T‬הוא הטמפרטורה במעלות קלווין‪.‬‬

‫כאשר ‪ x‬הוא שכיחות יחסית של מימן‪.‬‬
‫נניח כי מסיבה כלשהי הטמפרטורה עולה זמנית – אזי הטמפרטורה עולה ואז קצב הראקציות הגרעיניות‬
‫יעלה – מה שיגדיל את הטמפרטורה עוד יותר ויגרום לשמש להתפוצץ )לפי הנוסחא(‪.‬‬
‫למה השמש ייציבה? כי במידה והטמפרטורה עולה אזי הליבה מתנפחת ו ‪ ‬יורד – כלומר יישנו משוב‬
‫שלילי ששומר על השמש מיוצבת‪.‬‬

‫תגובות גרעיניות‬
‫התגובה העיתית ביותר היא הפיכה של ‪ 2‬פרוטונים לדוטריום )פרוטון וניוטרון( – זו היא תגובה איתית‪.‬‬
‫תגובה נוספת בראקציה חזקה היא התחברות של דוטריום עם פרוטון לייצרית הליום ‪3‬‬
‫לאחר מכן ‪ 2‬הליום ‪ 3‬הופכים להליום ‪) 4‬גם כן תגובה גרעינית חזקה ומהירה(‬

‫שרשרת ‪CNO‬‬
‫שרשרת ‪ CNO‬משמשת קטליזטור הלוקח פחמן ‪ C‬ו‪ 4-‬פרוטונים וממיר אותם להליום )ופחמן( דרך‬
‫שרשרת‪ .‬ניתל להשוות את היעילות של שרשרת ‪ CNO‬לתגובת ‪ .P-P‬בניגוד לשרשרת ‪ CNO‬נפלטים‬
‫נויטרינו בתגובת ‪) P-P‬אני חושב שבשניהם נפלט ניוטרינו(‬
‫איך יודעים מה יש בשמש? ‪ CNO‬או ‪ – P-P‬באמצעות ספירה של הניוטרינו שיוצאת ממנה‬
‫ספרו ומצאו כי יש רק שליש מהניוטרינים שציפו לפי המודל של השמש‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪26.4.10‬‬

‫שיעור ‪13‬‬
‫בעיית הנוטרינו של השמש‬
‫התפרקות ספונטנית‪ . n 0  P + e - :‬אבל הראקציה הזאת אינה משמרת תנע‪ .‬פאולי שיאר שיש עוד‬
‫חלקיק כדי שיתקיים חוק שימור תנע בשם נויטרינו ‪ . n 0  P + e - e - e‬לחלקיק זה חתך פעולה‬
‫קטן כי הוא עושה רק אינטראקציות חלשות ולכן קשה למדוד אותו‪ .‬חתך הפעולה של נויטרינו הוא‬
‫‪ . ≈10−44 cm 2 /nuckleon‬כלומר עבור ניוטרינו הרדיוס של נוקליאון )פרוטון או ניוטרון( הוא‬
‫‪cm 2‬‬
‫‪. ≈10−20‬‬
‫‪ 10−44 cm 2‬מהרדיוס של הנוקלאון‪ .‬והאטימות של הניוטרינו‬
‫‪gram‬‬
‫כאשר נויטרינו נוצר במרכז השמש נשאל את השאלה מה הסיכוי שהוא יוכל לעבור את כל השמש )כלומר‬
‫נשאל מהו העומק האופטי של הניוטרינו כאשר הוא עובר דרך השמש‪ .‬כמות החומר שיש בשמש מהמרכז‬
‫‪M sun‬‬
‫עד הרדיוס הוא ‪≈4⋅10 10‬‬
‫‪ .‬ולכן הסיכוי שהניוטרינו יבלע בשמש‪- P=⋅4 1010≈4⋅10−10 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4  R sun‬‬
‫כלומר רוב הניוטרינו חולף על פני השמש מבלי להפגע‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי כדור הארץ – רוב הניוטרינו חולף על פני כדור הארץ ללא מפריע‪.‬‬

‫הניסוי של ‪Davis‬‬
‫הניסוי של ‪ Davis‬מדד את השתף הניוטרינו של השמש‪ .‬הניסוי הוא ‪ 100,000‬גלונים של‬
‫כאשר הניוטרינו יכול להגיב עם אטום הכלור ולקבל תגובה‪:‬‬

‫‪C 2 Cl 4‬‬

‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‬‫‪. ‬‬
‫‪ Cl  Ar e‬‬

‫נחשב את קצב ייצירת אתומי הארגון‪ .‬לפי המודל של השמש דאז נוצרים ‪ 1.5‬אטומי ארגון ליום‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הארגון דואך לאחר ‪ 35‬יום חזרה לכלור‪ .‬למעשה צריך למדוד אטומים בודדים בתוך מאות מליוני גלונים!!‬
‫‪ Davis‬קיבל רק שלישי ארגונים מהכמות התיאורתית!‬

‫הפיתרון‬
‫נבנו מצפי נויטרינו בצורה אחרת )לא בעזרת הכלור( – באמצעות מים טהורים או מיים כבדים – ואז גילו כי‬
‫הניוטרינו יכול להפוך טרנספורמציה לניוטרינו מצורה שונה ש ‪ daivs‬לא יכל למדוד )ישנם ‪ 3‬צורות כאילו –‬
‫‪ 2‬שלא ניתן למדוד בניסוי של ‪(davis‬‬

‫איך השמש מתחילה את חייה?‬
‫לוקחים ענן גז קר )ענן מולקולרי( ומקווצים אותו‪ ,‬חצי האנרגיה הגרוויטציונית שמשתחררת הופכת לפי‬
‫המשפט הבריאלי לחום ומדליקה את השמש‪.‬‬
‫מהרגע שהכוכב נדלק מקומו על הסידרה ראשית נקבע והוא שומר על מקומו בסידרה הראשית עד סוף חייב‬
‫)תלוי במסה ההתחלתית של הענן שקרס(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪3.5.10‬‬

‫שיעור ‪14‬‬
‫סוף חייו של כוכב‬
‫כאשר המימן הופך להליום הוא לא מתפנה החוצה מהליבה אלא שוקע למרכז )כי הוא יותר כבד( בסופו של‬
‫דבר לא נשאר מימן בליבה‪.‬‬
‫ראקציה גרעינית של הליום עם הליום יותר קשה ממימן כי הדחייה החשמלית גדולה פי ‪ 4‬מימן )ולכן צריך‬
‫טמפרוטרה גדולה יותר‪ .‬מה שיקרה הוא שליבת ההליום מתחילה להתכווץ‪ ,‬בהתכווצות משתחררת חום‪.‬‬
‫החום הזה מחמם את שיכבת המימן )קפילת המימן( מאט מעל הליבה וגורמת לבעירה גרעינית של קליפת‬
‫המימן‪.‬‬
‫בפועל הכוכב יתנפח לענק אדום )הטמפרטורה יורדת כי הבעירה לא יעילה כמו בכוכב רגיל(‪.‬‬

‫במידה וליבת השמש כבדה מספיק‬
‫ניתן להסתכל על גרף של אנרגיית הקשר )הגרעינית( מתוך פיזיקה גרעינית – אם הליום יהפול לליתיום הוא‬
‫יפסיד אנרגיית קשר‪ .‬אבל אם ההליום יהפוך לפחמן הוא ירוויח אנרגיה שיכולה לבלום את ההתכווצות של‬
‫השמש‪.‬‬
‫כלומר צריך לחבר ‪ 3‬הליומים ביחד כדי ליצור פחמן ‪ – 12‬וזה נורא מסובך‪.‬‬
‫במידה והוא מצילח מה שיקרה הוא שבתוך כוכב עשוי מימן תהיה ליבת הליום שבליבתה בוער הליום‬
‫לפחמן והוא ייתן את הקונטרה לקריסה‪.‬‬
‫בתאוריה‪ ,‬אחרי שיגמר ההליום נוכל להבעיר פחמן וכן הלאה וכן הלאה עד ברזל‪.‬‬
‫מברזל לא מרוויחים אנרגיה בהיתוך גרעיני!‬

‫איך הליום הופך לפחמן? ‪ -‬ריאקציית אלפא המשולשת‬
‫לא ניתן לחבר ‪ 3‬הליומים )חלקיקי אלפה( לפחמן ‪ .12‬אבל ניתן להפוך ‪ 2‬הליומים לייסוד בריליום ‪:8‬‬
‫‪. HeHe  Be‬‬
‫בתיאוריה‪ ,‬הבריליום צריך לחכות עד שהוא יפגוש עוד הליום‪.‬‬
‫בפועל הבריליום לא ייציב והוא מתפרק תוך ‪ 10−16‬שניות‪.‬‬
‫אבל בטמפרטורות מאוד מאוד גבוהות ישנו מצב מעורר של פחמן שיצור רזוננס‪:‬‬
‫הפחמן הזה לאחר מכן פולט את העירור ופוטון‬

‫‪C * C ‬‬

‫מה קורה לאחר הצטת ההליום?‬
‫לאחר הצטת ההליום השמש עוברת לענף האופקי על ייד הסידרה הראשית‬

‫מה קורה כשניגמר ההליום?‬
‫לעיתים ניתן להבעיר את הפחמן – הכוכב גדל עוד יותר לעל ענק אדום!‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪. BeHe C *‬‬

‫ניתן ללמוד רבות על מהלך החיים של הכוכבים באמצעות צבירי כוכבים‪ .‬ההנחה היא שבצביר כוכבים כל‬
‫הכוכבים נולדו פחות או יותר באותו זמן ואנחנו מקבילם תמונה מלאה של חיי הכוכב בשלבים השונים שלו‪.‬‬

‫ומה קורה בסוף המר?‬
‫כשנגמר הפחמן החמצן וכו‪ ...‬והכוכב לא יצליח להדליק את הליבה מחדש‪.‬‬
‫הכוכב יתכווץ עד שהוא יגיע לננס לבן – והא פולט מאט מאוד אור כתוצאה מהטמפרטורה שלו‪ ,‬והוא‬
‫מתקרר לעיתו עד שהוא מגיע לטמפרטורה של היקום‬
‫הצפיפות של ננס לבן היא ‪ - 106 gr /cm 3‬כשגילו את ‪ SeriusB‬הננס הלבן הראשון שהתגלה זה הפתיעה‬
‫את התצפיתנים מאוד – איך יכול להיות עצם כלכך צפוף‪.‬‬
‫קצב איבוד החום של ננס הלבן הוא איטי מאוד – בגלל שהצפיפות שלו ענקית )השטח שלו קטן מאוד ביחס‬
‫למסה שלו(‬
‫בנוסף – הכוכב משיל את שכבות המימן החיצוניות )עננה פלנטרית( ונשאר הננס הלבן מאחור‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪6.5.10‬‬

‫שיעור ‪15‬‬
‫הסוף המר – המשך‬
‫לאחר שנגמרה האנרגיה הגרעינית בכוכב‪ ,‬הליבה קורסת לייצירת גז אלקטרונים מנוון‪.‬‬
‫בגלל שהאלקטרונים הם פרמיונים הם לא נותנים זה להכנס לתווך של זה ולכן "לא יכולים להיות שניים‬
‫במקום של אחד" וזה מה שמחזיק את הכוכב מלקרוס‪.‬‬
‫גז מנוון – מכניקת הקוונטים לא נותנת לגז לקרוס יותר‪ .‬כזכור מפיסיקה תרמית ישנו אורך גל דבורלי‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫=‪ p) ‬הוא התנע הממוצע של האלקטרון(‪ ,‬ההתנגדות הנוון של הגז תקרא כאשר הנפח של כל‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪) .‬הניוון הוא של האלקטרונים ולא של הפרוטונים כי גרעינים הם לו דווקא פרמיונים(‬
‫אלקטרון הוא‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫)חצי אורך גל הוא בגלל שבכל נקודה ניתן לשים ‪ 2‬אלקטרונים עם ספין כפול ולכן המרחק הוא חצי מאורך‬
‫גל דבורלי(‬
‫אם לכל אלקטרון יש פרוטון‪ ,‬אזי הצפיפות של הכוכב המנוון‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫≈ ‪ . = p = 2 m E‬ולכן‬
‫‪e‬‬
‫‪ 3 me K T‬‬

‫‪3‬‬

‫‪T 3 /2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ me K‬‬
‫‪h‬‬

‫‪‬‬

‫‪mp‬‬

‫‪3/ 2‬‬

‫‪mp‬‬
‫‪e /23‬‬
‫‪=8⋅3‬‬

‫= ‪ . p qun‬אורך הגל של האלקטרונים‬

‫‪23m p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪e‬‬

‫‪‬‬

‫= ‪. qun‬‬

‫לדוגמה‪ :‬עבור מרכז השמש‪ T ≈10⋅106 K :‬אזי ‪) qun =640 gr / cc‬צפיפות השמש במרכז כיום‪:‬‬
‫‪=150 gr /cc‬‬

‫לחץ של גז )אלקטרונים( מנוון )חישוב אצבע(‬
‫נראה את הלחץ של האלקטרונים המתנגד לכוח הכבידה )ללא צורך בטמפרטורה או ייצירת אנרגיה(‬
‫נסתכל על תיבה באורך ‪)  x‬המאכלסת אלקטרון אחד(‪ .‬צפיפות האלקטרונים היא‪:‬‬
‫מעיקרון אי הוודאות נקבל כי ‪  x  p=h‬ולכן התנע של החלקיק הוא מסדר גודל של‬

‫‪1‬‬
‫‪ X 3‬‬
‫‪h‬‬
‫‪X‬‬

‫=‪. ne‬‬

‫≈‪. p‬‬

‫‪p2 1 2 2/ 3‬‬
‫‪≈ h ne‬‬
‫ולכן האנרגיה )מבחינת סדרי גודל(‪:‬‬
‫‪m2e me‬‬
‫‪1 2 5/ 3‬‬
‫‪ - P e ≈ h ne‬כלומר בגלל שהאלקטרונים מוגדרים במקום קטן יש להם תנע גדול ולכן הם מפעילים‬
‫‪me‬‬
‫לחץ גדול‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫‪V‬‬

‫≈ ‪ . E e‬כמו כן‪ ,‬הלחץ‪:‬‬

‫‪1 h 2 5 /3‬‬
‫‪h2‬‬
‫כאשר עושים את החישוב במדוייק מקבלים‪ne =0.0485 n 5/e 3 :‬‬
‫‪5 me‬‬
‫‪me‬‬
‫מצב זה נקרא גז פוליטרופי )גז שהלחץ בו אינו תלוי בטמפרטורה(‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪−2/ 3‬‬

‫≈ ‪ P e‬וקיבלנו עומדן‬

‫‪ ‬‬

‫‪P=k ‬‬

‫‪8‬‬
‫= ‪) P e‬עבור טמפ' ‪/(0‬‬
‫‪3‬‬

‫נבנה כוכב‬
‫עתה משוואות הכוכב יהי‪:‬‬
‫•‬

‫‪dP −GM‬‬
‫‪= 2 ‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬

‫•‬

‫‪dM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=4 r ‬‬
‫‪dr‬‬

‫•‬

‫‪P=K ‬‬

‫כוכב זה מייצר גרדיאנט של לחץ לא באמצעות טמפרטורה‪ ,‬אלא אך ורק מתוך גז מנוון‪.‬‬

‫פתרון המשוואות עבור‬

‫‪GM 2‬‬
‫‪, P c =0.77 4‬‬
‫‪R‬‬

‫‪ =5 /3‬במרכז הכוכב‪:‬‬

‫‪M‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬

‫‪c =1.43‬‬

‫צפיפות גז אלקטרונים מנוון )במידה ועל כל אלקטרון יש פרוטון( יהיה ‪ m p ne‬‬
‫אבל בגלל שיש גם ניוטרונים נשתמש במספר האטומי )הממוצע בכוכב( ‪ ,A‬וכן במטען )מספר הפרוטונים‬
‫‪‬‬
‫הממוצע בכוכב( ‪ :z‬ונקבל ‪n e =  A/ Z ‬‬
‫‪mp‬‬
‫‪1 h 2 5 /3‬‬
‫‪h2‬‬
‫עתה נציב זאת ל ‪ne =0.0485 n 5/e 3‬‬
‫‪5 me‬‬
‫‪me‬‬

‫‪−2/ 3‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪8‬‬
‫=‪P e‬‬
‫‪3‬‬

‫‪h2 1‬‬
‫ונקבל ‪ z / A5/ 3 5 /3‬‬
‫‪me m5p/3‬‬

‫‪P e =0.0435‬‬

‫כלומר ‪P e =k 5/ 3‬‬
‫‪0.77GM2‬‬
‫‪GM 2‬‬
‫‪3 5/ 3‬‬
‫‪=K⋅1.43‬‬
‫‪M‬‬
‫‪/‬‬
‫‪R‬‬
‫‪‬‬
‫‪P‬‬
‫‪=0.77‬‬
‫במרכז הכוכב נקבל‪=K 5 /3 :‬‬
‫נקבל‬
‫ואז‬
‫‪,‬‬
‫‪c‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫וקיבלנו כי ‪R~M −1 /3‬‬

‫– זה נוגד את האינטואציה ככל שהכוכב כבד יותר כך הרדיוס שלו קטן יותר‬

‫בניגוד לכוכב "פעיל" שבו ככל שהמסה גדולה יותר הרדיוס גדול יותר‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪10.5.10‬‬

‫שיעור ‪16‬‬
‫משוואות הננס הלבן‬
‫נחשב את משוואות המודל של הננס הלבן‪.‬‬

‫הלחץ של גז אלקטרונים מנוון‬
‫צפיפות המצבים של גז אלקטרונים‬
‫נסתכל על תיבה ‪ .  X , Y ,  Z‬האלקטרונים "לא יכולים לצאת" מהקופסא למשל‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2h‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫המקומות במרחב התנע שהחלקיק יכול להמצא בהם הם‪, ... :‬‬
‫‪ X Y  Z  X‬‬
‫האנרגיות הקינטיות הקוונטיות(‪ .‬נשים לב שבגלל הספין ניתן לשים בכל מקום ותנע ‪ 2‬חלקיקים‪.‬‬

‫)קוונטיזציה של‬

‫כמו כן נגדיר את מרחב התקיפה‪:‬‬

‫‪.  V p= p x  p y  p z‬‬

‫‪2‬‬
‫כמות החלקיקים שיש במצב מסויים במקום מסויים‪ X  Y  Z  p x  p y  p z :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪h‬‬
‫ולכן צפיפות המצבים ליחדת נפח לחידת נפח במרחב התקיפה הוא‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪h3‬‬

‫=‪. N‬‬

‫=‪ne‬‬

‫‪pz‬‬

‫איכלוס הרמות‬
‫לחלקיק בעל תנעים‪ p x , p y , p z :‬מקבל אנרגיה‪:‬‬
‫‪p2‬‬
‫=‪p 2= p2x  p 2y  p2z ; E‬‬
‫‪2m‬‬
‫כאשר במרחב התקיפה משטח שווה אנרגיה )אקווי – אנרגתי( הינו כדור‬

‫‪px‬‬
‫‪py‬‬

‫האלקטרונים ירצו לאכלס את רמות האנרגיה הראשונות )תוך התחשבות באיסור פאולי( עד לרמת אנרגיית‬
‫פרמי ‪) E f‬בדומה לתרמית( והתנע המתאים ‪. P f‬‬
‫‪2s1‬‬
‫‪e‬‬

‫‪f‬‬

‫נוכל להסתכל על פונקציית האכלוס‬
‫‪1‬‬

‫‪E −E f‬‬
‫‪KBT‬‬

‫=‪f  E ‬‬

‫‪.‬‬
‫‪T=0‬‬

‫איך זה נראה? כך – עד לרמה ‪ E f‬כל רמות האנרגיה מאוכלסות‬
‫והחל ממנה אין איכלוס )עבור טמפרטורה ‪(0‬‬

‫‪T>0‬‬

‫‪epsilon‬‬

‫הקשר שבין אנרגיית פרמי וצפיפות החלקיקים‬
‫נסתכל על תיבה בנפח‬
‫‪−1/ 3‬‬

‫‪h n1e /3‬‬

‫‪ .  V =1‬אזי‬

‫‪ ‬‬

‫‪8‬‬
‫=‪. p f‬‬
‫‪3‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪2 4 3‬‬
‫‪pf‬‬
‫‪h3 3‬‬

‫‪KbT‬‬

‫‪Ef‬‬

‫= ‪) N‬החישוב עבור כדור ברדיוס ‪ ( p f‬כלומר‬

‫חישוב הלחץ‬
‫כידוע מתרמודינמיקה‪ ,‬בהינתן גז אנטרופי שבו כל החלקיקים אחידים בעלי תנע ‪ – p‬אותו תנע לכולם אבל‬
‫בכיוונים אקראיים )לחץ ‪ (P‬ומהירות ‪.v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪) P= p v n‬כאשר ‪ n‬הוא צפיפות החלקיקים‪ p ,‬הוא גודל התנע האחיד שיש לכל החלקיקים(‬
‫‪3‬‬

‫כדי לחשב את לחץ האלקטרונים עתה נבחר כליפה שוות תנע במרחב התקיפה )כדור פרמי( ‪ -‬לכל‬
‫האלקטרונים בקליפה הכדורית אותו תנע כולל ולכן תרומת הלחץ של כליפה זו הוא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P= p v 3 4  p dp‬‬
‫‪3‬‬
‫‪h‬‬
‫)נשים לב שעברנו מקורדינטות קרטזיות של ‪ n‬לכדוריות במרחב ‪ p‬ומשם מגיע הפאקטור‪( 4  p 2 :‬‬
‫‪pf‬‬

‫עתה נוכל לחשב את הלחץ הכולל‪:‬‬

‫‪. P=∫ dP‬‬
‫‪0‬‬

‫עתה נעשה את הקירוב עבור מהירויות נמוכות‪:‬‬
‫ומקבלים לבסוף )לאחר הצבת ‪ ( p f‬ומקבלים‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫‪me‬‬

‫=‪ v‬ונקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1 h 5 /3‬‬
‫‪ne‬‬
‫‪5 me‬‬

‫‪−1 /3‬‬

‫‪pf‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪8 1 1‬‬
‫=‪P e‬‬
‫‪p4 dp‬‬
‫∫‬
‫‪3‬‬
‫‪3 n me 0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪8‬‬
‫=‪P e‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪=0.0485‬‬
‫‪5‬‬

‫‪−1 /3‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬

‫הלחץ הזה לא תלוי בטמפרטורה אלא רק בצפיפות האלקטרונים! )כל זאת בהנחה ש ‪ E f ≫T‬כלומר‬
‫שהחומר כלכך צפוף שהטמפרטורה בסדר גודל של כמה אלפי קלווין עדיין יותר קטנה מאנרגיית פרמי ולכן‬
‫הקירוב של טמפרטורת ‪ 0‬תופס(‬
‫עבור מהירויות גבוהות )מקרה יחסותי(‪ :‬במקרה היחסותי רוב האלקטרונים באנרגיות המתקרבות למסת‬
‫‪p‬‬
‫‪8 1‬‬
‫‪3‬‬
‫המנוחה שלהם ‪) v=c‬ללא קשר בתנע( במקרה הזה ‪c p dp‬‬
‫= ‪ P e‬ונקבל לבסוף‬
‫∫ ‪3‬‬
‫‪3 n 0‬‬
‫‪f‬‬

‫‪1‬‬
‫‪h c n4e /3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪−1 /3‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪8‬‬
‫=‪P e‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪=0.123‬‬
‫‪4‬‬

‫‪−1 /3‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬

‫מעבר מצפיפות אלקטרונים לצפיפות החומר‬
‫בהינתן צפיפות האלקטרונים‬
‫לזה?‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪cm‬‬

‫=] ‪ [ne‬ונרצה את צפיפות המסה‪:‬‬

‫‪gr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪cm‬‬

‫=]‪ [‬איך עוברים בין זה‬

‫‪‬‬
‫‪ n‬נותן את מספר הנוקליאונים‪ ,‬ולכן נוכל לקבל את הצפיפות של המאסה‪:‬‬
‫‪p‬‬

‫‪ z‬‬
‫‪mp A‬‬

‫‪‬‬

‫=‪ne‬‬

‫כאשר ‪ z‬הוא המספר האטומי‪ A ,‬הוא מספר הפרוטונים בגרעין )ממוצע(‪.‬‬
‫אנחנו מניחים כי כוכב הניוטרונים הוא ניטרלי כי הכוח החשמלי הוא כוח חזק ומושך עליו אלקטרונים‪.‬‬
‫‪4/ 3‬‬
‫‪5/ 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪z‬‬
‫‪h 2 1 z‬‬
‫‪4 /3‬‬
‫‪P e =0.123 c h 4/ 3‬‬
‫‪‬‬
‫ועתה נקבל כי‪5/ 3 :‬‬
‫‪ P e =0.0485‬ובמקרה היחסותי‪:‬‬
‫‪5 /3‬‬
‫‪me m p A‬‬
‫‪mp A‬‬

‫‪‬‬

‫נוכל להגדיר שוב את הפוליטרופה‪:‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪‬‬

‫‪ P=K 5/ 3  5/3‬ובמקרה היחסותי‪:‬‬

‫‪. P=K 4 /3 4 /3‬‬

‫מסת צ'נדרסקה ‪Chandrasekhar‬‬
‫בסוף שיעור שעבר קיבלנו כי‬

‫‪ - R~M −1 /3‬כלומר ככל שהמסה גדלה הרדיוס קטן‪.‬‬

‫ככל שהרדיוס קטן אזי צפיפות האלקטרונים צריכה לעלות ואז רמות האנרגיה של האלקטרונים הופכות‬
‫להיות יותר ויותר יחסותיות ואז מה קורה?‬
‫נניח כי הננס הלבן סופח יותר ויותר חומר אזי הלחץ הופך בבת אחת מ‪ P=K 5/ 3  5/3 -‬ל ‪P=K 4 /3 4 /3‬‬
‫מה שוקרה הוא שככל שמוסיפים עוד אלקטרונים המהירות לא מצליחה לגדול )הגענו לגבול היחסותי( ואז‬
‫‪1‬‬
‫‪ P= p v n‬הלחץ לא יכול לגדול מספיק מהר כי ‪ v‬לא גדל יותר – ישנה נפילת לחץ והכל קורס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עבור פוליטרופה שבה‬

‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫והצפיפות במרכז הוא‪:‬‬

‫‪M‬‬
‫‪R3‬‬

‫=‪ ‬פיתרון נורמלי נותן כי הלחץ במרכז הכוכב‪:‬‬

‫‪GM 2‬‬
‫‪R4‬‬

‫‪P C =11.0‬‬

‫‪. c =12.9‬‬

‫מצד שני אנחנו יודעים כי ‪ P C =K 4 /3 4c / 3‬נציב את ‪ 2‬משוואות הנ"ל למשוואה זו ונקבל קשר בין ‪ M‬ו ‪R‬‬
‫‪12.94 /3 K 4 /3‬‬
‫=‪. M 2 /3‬‬
‫עבור פוליטרופה זו‪ ,‬רצה הגורל ו‪R-‬מצטמצם‪ ,‬ומתקבל‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪G‬‬
‫כלומר עבור גז אלקטרונים יחסותי יישנה רק מסה אחת אפשרית והיא מסת ‪Chandrasekhar‬‬
‫‪3/ 2  2‬‬
‫‪hc‬‬
‫‪z‬‬
‫‪M ch =0.2‬‬
‫‪mp‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G mp‬‬

‫‪ ‬‬

‫נוכל להציב ‪ Z / A=0.5‬שזה פחות או יותר נכון לרוב האטומים )בהם יישנה כמות שווה של פרוטונים‬
‫וניוטרונים(‪M ch≈1.4 M sun =1.6 1057 m p :‬‬

‫כוכב נויטרונים‬
‫מה קורה לאחר מכן? לכל אלקטרון יש מספיק אנרגיה כדי לחדור לפרוטון וליצור ניוטרון )האנרגיה הדרושה‬
‫לבצע את הראקציה‪ 0.78 MeV , pe -  n e :‬ומסיבה מסויימת הניוטרון לא מתפרק חזרה לפרוטון‬
‫ואלקטרון( – ואז כוכבים כבדים יותר יהפכו לאטום ניוטרונים ענקי! מה יחזיק את הכוכב הזה? לחץ הניוון‬
‫של הניוטרון‬
‫החישוב ללחץ הניוון דומה מאוד לאלקטרון‪.‬‬
‫יש להפוך את‬

‫‪ me mn‬ובמקום ‪ Z / A‬נציב ‪ 1‬כי על כל ניוטרון המסה הרלוונטית היא ניוטרון‬

‫‪h 2 5 /3‬‬
‫‪‬‬
‫ואז במקרה הלא יחסותי‬
‫‪m2n /3‬‬

‫‪, P n=0.0485‬‬

‫‪h2‬‬
‫עבור פוליטרופה ‪ 5/3‬מתקבל‪M −1 /3 :‬‬
‫‪8 /3‬‬
‫‪G mn‬‬
‫ניוטרונים‪ M =1.4 M sun :‬הרדיוס המתקבל הוא ‪ !!! 15Km‬והצפיפות הממוצעת של כוכב הניוטרונים‬
‫היא ‪- NS =210 14 gr /cc‬זה מסדר גודל צפיפות גרעיני‪.‬‬
‫‪R=0.114‬‬

‫‪ -‬עבור כוכב במסה הקריטית להפוך לכוכב‬

‫בתהליך הקריסה של ננס לבן לכוכב ניוטרונים צריכה להשתחרר אנרגיה‬
‫הוא‬

‫‪) ~ 1000Km‬עבור מסת השמש( וכוכב ניוטרונים‪:‬‬

‫‪~ 10Km‬‬

‫‪GM2‬‬
‫‪R‬‬

‫כאשר ‪ R‬של ננס לבן‬

‫הערה לגבי הפיתוח‪ :‬ההנחה היא כי הכוכב הוא איזוטרופי ולא מסתובב סביב צירו )אחרת שימור תנע זוויתי‬
‫ידרוש כי קצב הסיבוב יגדל בפקטור של ‪( 105‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪17.5.10‬‬

‫שיעור ‪17‬‬
‫כוכבי ניוטרונים וסופר נובות‬
‫כאשר ננס לבן מתמוטת לכוכב ניוטרונים רדיוסו חייב לקטון מאוד‪ .‬תהליך זה קורה במשך מספר אלפיות‬
‫שנייה ונקרא סופר נובה‪.‬‬
‫האנרגיה המשתחררת בקריסה היא בערך‬

‫‪) 3 1053 erg‬מה שהשמש פולטת ב ‪ 1022‬שניות(‬

‫לאן האנרגיה הולכת? רוב רובה של האנרגיה מומר לנויטרינים )כתוצאה מהאינטראקציה של פרוטון‬
‫ואלקטרון ליצירת ניוטרון(‪.‬‬
‫שאר האנרגיה‬

‫‪ 1051‬נפלטת מהליבה אל הכוכב בגל הדף ומפרק את הכוכב בפיצוץ ענק‪.‬‬

‫וחלק מאנרגיה זו ‪ 1049‬נפלט בקרינה – הקרינה נפלטת במשך חודש )כלומר ‪ L SN 1043 erg / sec‬כלומר‬
‫‪ ( L SN ≈3×10 9 L sun‬הסופר נובה מאירה בעוצמה של גלקסיה שלמה לאורך חודש!‬

‫ייצירת יסודות נוספים‬
‫הכוכב המפורק שהתפוצץ מחזיק בתוכו את כל היסודות שנוצרו בכוכב )חמצן‪ ,‬פחמן וכו( והוא מה שמעשיר‬
‫את הגלקסיה ביסודות הכבדים‪.‬‬
‫זו היא סופר נובה מסוג ‪2‬‬

‫פולסרים‬
‫הפולסרים הם מקור מחזורי של קרינת רדיו מחוץ למערכת השמש‪ .‬הכוכבים שאנחנו מכירים לא יכולים‬
‫לפלוט באזור הרדיו באמצעות קרינת גוף שחור‪.‬‬
‫אז מה כן יכול לפלוט בתחום הרדיו? אלקטרונים בשדה מגנטי וכו‪.‬‬
‫מחזוריות הרדיו של כוכב הפולסר היא ראשית קצרה מאוד )כל מספר שניות( ושנית מדוייקת מאוד )יותר‬
‫טוב מכל שעון אחר שיש לנו(‪.‬‬
‫מה יכול לבצע פליטה כזו? אך ורק כוכב מסתובב‪ .‬כוכב המסתובב חייב לקיים בקו המשווה‪:‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪3‬‬
‫‪)  R 2‬כדי שהכוח הצנטרפוגלי לא יקרע את הכוכב( כלומר‪:‬‬
‫‪ 2 T ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪G‬‬
‫‪R‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ ‬‬

‫עבור הצפיפות הממוצעת של השמש ‪ T‬המקסימלי הוא מסדר גודל של אלפי שניות‪ .‬עבור ננס לבן עשרות‬
‫שניות‪.‬‬
‫אבל כוכב ניוטרונים דחוס מספיק בשביל לקיים ‪ T‬של מספר אלפיות שנייה כמו שמודדים בפולסרים‪.‬‬

‫המודל של פולסר‬
‫כאשר השמש קורסת היא משמרת תנע זוויתי ושדה מגנטי‪ .‬ולכן כתוצאה מהקריסה הכוכב מסתובב מהר‬
‫מאוד ושנית בשפת הכוכב יש שדה מגנטי חזק מאוד שיכול לקרון‪.‬‬
‫במידה והקוטב המגנטי לא מתלקד עם ציר הסיבוב נקבל "מגדלור" שמקרין בקצב מדוייק בכיוון מדוייק‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫מאיפה האנרגיה מגיעה?‬
‫מדדו את השינוי בזמן המחזור‪ T˙ :‬וקיבלו ‪ . T˙ ≈10−15 ,10−12‬הזמן האופייני של הכוכב‬
‫‪T‬‬
‫‪7‬‬
‫‪= ˙ ≈10 year‬אופייני ‪ - t‬כלומר לאחר אופייני ‪ t‬קצב הסיבוב של כוכב הניוטרונים יקטן פי ‪.2‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫האנרגיה הסיבובית של הכוכב‪ , E rot = I  :‬וקצב איבוד האנרגיה‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪dE rot‬‬
‫‪=I  ‬‬
‫אם בנוסף נמדוד את הקרינה היוצאת מהכוכב ‪ L‬נקבל‪˙ :‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ I = M R‬נוכל למדוד את הרדיוס או המסה של הכוכב‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪dE rot‬‬
‫‪=I  ‬‬
‫˙‬
‫‪dt‬‬

‫‪.‬‬

‫=‪ L‬ובהנחה שהכוכב כדורי‬

‫מדידת מסה של כוכב ניוטרונים‬
‫באמצעות מערכת כפולה‪.‬‬
‫במידה והכוכב המלבא הוא ענק אדום חלק מהחומר בשפת הענק האדום עוזב את הענק ונופל אל כוכב‬
‫הניוטרונים‪ .‬בזמן הנפילה הוא מאיר ואז ניתן למדוד את המהירות הסיבובי ת של ‪ 2‬הכוכבים ואת המסה‬
‫שלהם‪) .‬שקף ‪.(57‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לפי תורת היחסות ‪ 2‬כוכבים הקרובים מאוד זה לזה הם ייצטרכו לפלוט גלי כבידה ואוליי ניתן למדוד‬
‫אותם‬

‫סופר נובה מסוג ‪1A‬‬
‫במידה וכוכב סיים את חייו כננס לבן ומסיבה כלשהי ספח עוד מסה ועבר את מסת צ'נדרסקה הוא יהיה‬
‫חייב לקרוס לכוכב ניוטרונים וליצור סופר נובה – אבל בסופר נובה הזאת אין את ענני הפיצוץ שיש בסופר‬
‫נובה מסוג ‪.2‬‬
‫כנראה שפרופיל הפיצוץ של סופרנובה מסוג ‪ 1A‬הוא זהה ולכן ניתן למדוד באמצעותו מרחק לגלקסיות‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪24.5.10‬‬

‫שיעור ‪18‬‬
‫חורים שחורים‬
‫כאשר כוכב כבד מספיק הוא קורס מכוכב ניוטרונים לחור שחור )‪(Stellar Black hole‬‬
‫)חור שחור במסה מסדר גודל של כוכב(‪.‬‬
‫בשביל לטפל בחורים שחורים נעשה הקמה ליחסות כללית‪.‬‬

‫חזרה על יחסות פרטית‬
‫)יש ספר של צבי מז"ה בספרייה(‬

‫מערכות אינרציאליות‬
‫חוקי ניוטון כאמור פועלים רק במערכות אינרציאליות‪ .‬לטענת ניוטון ביקום יש מערכת אינרציאלית הידועה‬
‫גם כ"המערכת האינרציאלית"‪.‬‬
‫ייתר על כן‪ ,‬כל צופה הנע במהירות קבועה ביחס "למערכת האינרציאלית" יכול למדוד את חוקי ניוטון‪.‬‬
‫צופה הנע ביחס למערכת האינרציאלית מקיים את טרנספורמציית "גליליי" ואף הוא ניסח זאת כחוק גליליי‬
‫שאומר שאין ניסוי שיכול לאמר האם אנחנו נעים במהירות קבועה או עומדים‪.‬‬
‫ואז בא איינשטיין ואמר‪ ,‬אבל רגע מה עם מהירות האור? ואז הוא ניסח את עיקרון השקילות המכליל את‬
‫העיקרון של גליליי והוא אומר כי עבור כל המערכות האינרציאליות )השכולות לפי גליליי( גם מהירות האור‬
‫זהה!‬
‫עקרון השקילות שובר את חיבור המהירויות‪ V B=V AV AB :‬ולכן טרנספורמציית גלילילי לא נכונה ויש‬
‫לעשות טרנספורמציית לורנץ‪) ds 2=c 2 dt 2 −[dx 2 dy 2dz 2 ] :‬טרנספורמציית לורנס עוברת בין מערכת‬
‫אינרציאלית אחת לשנייה הנעות במהירויות שונות ועדיין משמר את מהירות האור(‬
‫הגודל ‪ ds‬אינווריאנטי תחת טרנספורמציית לורנץ – כל הצופים בכל המערכות האינרציאליות ימדדו את‬
‫אותו ‪. ds‬‬
‫איך זה בא לידי ביטויי? נניח חלקיק נע בין ‪ A‬ל ‪ B‬במהירות ‪V‬‬

‫‪dx‬‬
‫‪dt‬‬

‫’‪t‬‬

‫=‪v‬‬

‫’‪X‬‬

‫מה שכל הצופים ימדדו הוא ‪ds 2=c 2 dt 2 −dx 2‬‬
‫‪v2‬‬
‫צופה חיצוני ימדוד ‪‬‬
‫‪c2‬‬

‫‪ds 2=c 2 dt 2 −v 2 dt 2=c 2 dt 2 1−‬‬

‫‪X‬‬

‫צופה שיעמוד על החלקיק עבורו ‪ A‬ו ‪ B‬נמצאים באותו המקום ‪ dx=0‬ולכן‬
‫‪ds 2=c 2 dt ' 2‬‬
‫בגלל ש ‪ ds‬שווים ב‪ 2-‬המערכות נשווה בין הביטויים ונקבל‪:‬‬

‫נהוג להגדיר גודל‪:‬‬

‫‪≥1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪v‬‬
‫‪c2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪1−‬‬

‫‪‬‬

‫=‪‬‬

‫ולכן‬

‫‪dt‬‬
‫=' ‪. dt‬‬
‫‪‬‬

‫‪t‬‬

‫‪B‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪c2‬‬

‫‪‬‬

‫‪. dt ' =dt 1−‬‬

‫‪A‬‬

‫)לאיטים קוראים ל ' ‪dt‬‬

‫הזמן העצמי של החלקיקי והוא מסומן ב ‪( d ‬‬

‫מה קיבלנו? קיבלנו שהזמן תלוי במערכת היחוס!‬

‫‪t‬‬

‫פרדוקס התאומים‬
‫אחד התאומים ‪ Bob‬נוסע קרוב למהירות האור וחוזר כאשר ‪ Alice‬נשארה‬
‫יותר‬
‫בכדור הארץ‪ .‬מתקבל כי ה ‪) proper time‬הזמן העצמי( של ‪ Bob‬שנסע‬
‫‪C‬‬
‫קצר מאשר הזמן ש ‪ Alince‬מדדה – ולכן לאחר חזרתו של האח הנוסע הוא‬
‫צעיר יותר מהאח שנשער‪.‬‬
‫איפה הפרדוקס? מבחינת ‪ ,Bob‬האחות ‪ Alice‬היא זאת שנסעה קרוב‬
‫למהירות האור בעוד שהוא עמד ולכן היא צריכה להיות יותר צעירה ממנו‬
‫איך הפרדוקס נפתר? ‪ Bob‬היא צריך להאיץ כדי להגיע למהירות הזו ואליס‬
‫לא‪..‬‬

‫‪X‬‬
‫‪B‬‬

‫אפקט דופלר היחסותי‬
‫מקור אור נע במהירות ‪ V‬בזווית ‪ ‬ביחס לכיוון הרדיאלי‪ .‬מקור האור משדר באורך גל‬
‫‪. s‬‬

‫‪V‬‬

‫‪A‬‬

‫במקום על אורכי גל נסתכל על ‪ 2‬אירועים ‪ A‬ו‪ .B-‬אירוע ‪ A‬הוא שיא הגל ו ‪ B‬הוא השיא‬
‫השני )ולכן אורך הגל הוא ‪. =c⋅t B −t A ‬‬
‫במערכת הצופה האור שנפלט בנקודה ‪ B‬צריך לעבור עוד דרך עד שהוא מגיע לצופה‪.‬‬
‫הדרך הנוספת של אירוע ‪ B‬הוא‪. t B−t A v cos  :‬‬
‫ולכן‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪v‬‬
‫‪v cos ‬‬
‫‪=t B−t At B−T A  cos =t B −t A 1‬קליטה ‪ −t A‬קליטה ‪t B‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬

‫ובעצם קיבלנו )כרגע ללא יחסות פרטית(‬

‫‪‬‬

‫‪v cos ‬‬
‫‪c‬‬

‫‪Viewer‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 1‬פליטה‪ =‬קליטה‪. ‬‬

‫אבל זה לא נכון‪ ,‬כי למקור יש ‪ proper time‬קצר יותר ולכן מבחינתו אורך הגל ארוך יותר ולכן היינו צריכים‬
‫‪t B−t A ‬‬
‫‪v cos ‬‬
‫=קליטה ‪ −t A‬קליטה ‪t B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪c‬‬
‫לכתוב‬
‫‪v‬‬
‫‪1− 2‬‬
‫‪c‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪v cos ‬‬
‫‪c‬‬

‫‪1‬‬

‫‪‬‬

‫‪ obs = source‬למה זה כלכך קריטי? ללא התיקון היחסותי‬

‫ולכן אפקט דופלר הוא למעשה‪:‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪1− 2‬‬
‫‪c‬‬
‫פרטי אורך הגל המדוד יכול להיות לכול היותר פי ‪ 2‬מאורך הגל הנפלט‪ .‬אבל בגלל תיקון ה ‪ ‬היחסותי‬
‫פרטי אין גבול לכמה אורך הגל הנקלט גדול יותר מהנפלט‪...‬‬

‫‪‬‬

‫קיבלנו משהו עוד עמוק הרבה יותר‪ ,‬אם החלקיק הפולט נע בניצב למישור הצפייה גם אז נקבל אפקט‬
‫‪v2‬‬
‫דופלר )בגלל פאקטור ‪ ( 1− 2‬שנקרא גם אפקט דופלר הרוחבי‬
‫‪c‬‬

‫‪‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫גודל ‪Z‬‬
‫נהוג להגדיר באסטרופיזיקה גודל ‪−1 : Z‬‬

‫‪V cos ‬‬
‫‪c‬‬

‫‪1‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪1− 2‬‬
‫‪c‬‬

‫‪‬‬

‫‪obs − src‬‬
‫=‬
‫‪ . z = ‬והוא היחס בין ההזכות‬
‫‪src‬‬

‫יחסות כללית )על רגל אחת(‬
‫הבסיס ליחסות הכללית‪ :‬אדם שנופל בנפילה חופשית לא מרגיש את המשקל של עצמו‪.‬‬
‫עתה נוכל להגדיר מערכת אינרציאלית בצורה שונה‪ :‬מערכת אינרציאלית הינה מערכת הנופלת בנפילה‬
‫חופשית )מערכת ששום כוח לא פועל עליה פרט לגרביטציה(‬
‫למשל בחללית גופים נעים בקוים יישרים אם לא מפעילים עליהם כוח )ביחס למערכת החללית(‬
‫עיקרון השקילות אומר שאין ניסויים בעולם שיכולים להבחין האם המערכת נופלת חופשית או שהיא נעה‬
‫במהירות קבועה רחוק בחלל‪.‬‬
‫עקרון שכילות נוסף‪ :‬לא ניתן להבחין בין מערכת מואצת ומערכת נחה שיש בה גרוויטציה‬
‫לדוגמה חללית שנצאת על כדור הארץ לאומת חללית נופלט חופשית‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עוזבים גוף בתוך החללית והוא נופל כלפי מטה לא נוכל להבדיל האם המערכת מאיצה כלפי מעלה‬
‫או שאנחנו נמצאים על כדור הארץ‬

‫מסקנות‬
‫מעלית נופלט בפיר בזמן הנפילה שולחים פוטון מקצה אחד של המעלית לקצה השני‪.‬‬
‫בגלל שהמערכת נופלט היא אינרציאלית לפי איינשטיין הצופה צריך לדווח כך‪:‬‬
‫לאומתו צופה מחוץ למעלית על בניין‪:‬‬
‫כלומר צופה חיצוני יראה כי האור מתעקם!‬
‫‪c2‬‬
‫מהו רדיוס העקמומיות?‬
‫=‪r‬‬
‫‪g‬‬

‫‪L‬‬

‫‪f‬‬

‫‪1/2g l^2/c^2‬‬

‫‪ source‬ונשים דטקטור בתיקרת‬

‫ניסוי נוסף‪ ,‬נשלח קרן אור מתחתית המעלית באורך גל‬
‫המעלית‪. det :‬‬
‫במערכת המעלית מתקיים ‪sorce =det‬‬
‫אבל עבור צופה מבחוץ‪ ,‬למרות שברגע שהפוטון יצא התיקרה הייתה נייכת ביחס לפוטון‪,‬‬
‫ברגע שהפוטון נקלט בדיטקטור‪ ,‬מהירות הדטקטור ביחס לפוטון הייתה‪ v= g t :‬ולכן‬
‫הייתה צריכה להיות הזחה לכחול בגלל המהירות‪.‬‬
‫אבל כדי שאורך הגל יהיה זהה לפוטון הנפלט נדרוש כי שדה הגרויטציה יבצע הזחה לאדום בדיוק באותו‬
‫השיאור של ההזחה לכחול כתוצאה מ ‪v= g t‬‬
‫לסיכום‪ 2 :‬ניבויים לתורת היחסות הכללית‬
‫• אור בקירבת מקור גריבטציוני יתעקם‬
‫• אור בקירבת מקור גריבטציוני יעבור הזחה לאדום‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב שההזחות לאדום וההתעקמות "לא קוראים באמת" אילו רק אינטרפטציות שצופה מחוץ‬
‫למעלית צריך לתת לתופעה המוזרה שהוא מודד‪ .‬ההזחה וההתעקמות הם מה שרואים כשלא נמצאים‬
‫במערכת אינרציאלית אמיתית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪2G M‬‬
‫‪ ∞ = 0 1−‬כאשר ‪ inf‬התדירות באינסוף רחוק מכל‬
‫החישוב המדוייק של הזחה לאדום‪:‬‬
‫‪r c2‬‬
‫מקור גרביטציה‪ r ,‬הוא המרחק ממקור הגרביטציה שממנה נפלט הפוטון‪.‬‬

‫רדיוס שוואטשילד ‪Schwartshild‬‬
‫מהוא הרדיוס שעבורו מהירוח הבריחה הניוטונית תהיה שווה ל ‪.C‬‬
‫‪GM 1 2‬‬
‫משוויון אנרגיה פוטנציאלית גרוויטנציונית וקנטית‪= c :‬‬
‫‪r sch 2‬‬
‫‪2GM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪c‬‬

‫כלומר אם גוף יהיה מקווץ לרדיוס‬

‫‪.‬‬

‫=‪ r rch‬גוף הנפלט משפת הכוכב לא יצליך לברוח מהכוכב‪.‬‬

‫רדיוס שוואטשילד הוא דרך להמיר יחידות של מסה ליחידות של אורך‬

‫ניתן לראות כי‬

‫‪R sch‬‬
‫‪r‬‬

‫‪‬‬

‫‪∞ = 0 1−‬‬

‫למשל עבור השמש רדיוס שוורצילד הינו ‪ . R sch≈3Km‬עבור פוטון הנפלט משפת כוכב כזה נקבל כי‬
‫התדירות שלו היא‪ ∞ = o  1−1=0 :‬כלומר לא נקבל פוטון בצד באינסוף – זה חור שחור‪.‬‬
‫קצת מספרים‬
‫•‬

‫עבור השמש‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪700,000‬‬
‫=‬
‫‪Rsch‬‬
‫‪3‬‬

‫•‬

‫עבור ננס לבן‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪3,000‬‬
‫=‬
‫‪Rch‬‬
‫‪3‬‬

‫•‬

‫‪r‬‬
‫‪10‬‬
‫עבור כוכב ניוטרונים ההזחה לאדום רצינית מאוד ‪= ≈3‬‬
‫‪Rch 3‬‬

‫כדי לטפל מתמטית בהזחה הזאת שוורטשילד ניסח את המטריקה‪:‬‬
‫‪Rs‬‬
‫‪dr 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ds =c dt 1− −‬‬
‫‪r 2 d 2r 2 sin 2 d  2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R‬‬
‫‪1− s‬‬
‫‪r‬‬

‫]‬

‫[‬

‫זו היא המטריקה המתאימה מחוץ למסה‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪24.5.10‬‬

‫שיעור ‪19‬‬
‫השיוויון המסתורי בין מסה גרוויטציונית למסה אינרציאלית‬
‫מסה אינרציאלית נובעת מהמשוואה‪:‬‬
‫ואילו יישנה מסה גרויטציונית ‪:‬‬

‫‪GMm‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬

‫‪) F =m a‬ההתנגדות לתאוצה(‬
‫=‪) F G‬מטען גרויטציוני הדומה באופייה למטען אלקטרומגנטי(‬

‫קורה נס והמסה הגרוויטציונית היא עצמה אותה המסה האינרציאלית‪.‬‬
‫איינשטיין טען כי עיקרון השקילות למעשה אומר שלא ניתן להבדיל בין מסה גרוויטציונית למסה אינרציאלית‬
‫לא ניתן להבדיל בין מערכת מאיצה למערכת העומדת בשדה גרויטציוני‪.‬‬

‫המשך יחסות כללית על קצה המזלג‬
‫השדה הגרוויטציוני‬
‫לפי ניוטון ההפעלה של כוח המשיכה היא מידית‪ ,‬אם המסה "נעלמת" מסה בצד השני מרגישה את זה מיד‬
‫בסתירה ליחסות פרטית! איינשטיין נותן צעד אחד קדימה ואומר כי כבידה מועברת ע"י שדה גרוויטציוני‬
‫שעושה פרופוגציה במרחב והמסה מגיבה איתו‪.‬‬

‫הזחה של קרן האור ממסלולה‬
‫כאשר קרן אור מתקרבת לשמש עד כדי מרחק ‪ b‬זווית הסתייה של קרן‬
‫‪2 R sch‬‬
‫האור מהמסלול המקורי‪ :‬ברדיאנים ‪-‬‬
‫=‪‬‬
‫‪b‬‬

‫‪alpha‬‬

‫‪b‬‬

‫‪Sun‬‬

‫המטריקה של שוורטשילד‬
‫התפלגות המסה במרחב קובעת עקמומיות של המרחב‪ ,‬עקמומיות זו באה לידי ביטוי ע"י שיניו המרחקים‬
‫במרחב )מסה מעקמת את המרחב והמרחב בתורו משפיע על מהלך המסה במרחב(‬
‫איך נראה את העקמומיות?‬

‫]‬

‫[‬

‫‪Rs‬‬
‫‪−‬‬
‫‪r‬‬

‫‪dr 2‬‬
‫‪r 2 d 2 r 2 sin 2  d  2‬‬
‫‪R‬‬
‫נחזור למטריקה של שוורטשילד‪:‬‬
‫‪1− s‬‬
‫‪r‬‬
‫גוף בעל רדיוס שווארשילד בעל סימטריה כדורית בתחום שמחוץ לגוף‬

‫‪ds 2=c 2 dt 2 1−‬‬

‫‪ -‬פתרון עבור‬

‫‪dr 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r d  r sin  d ‬‬
‫‪ .‬המטריקה )המרחק( המוכר לנו מחיי היום‬
‫‪Rs‬‬
‫נסתכל רגע על החלק הזה‪:‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪r‬‬
‫יום בקורדינטות רגילות ‪dr 2r 2 d 2 r 2 sin 2  d  2‬‬

‫עבור מטריקה זו נוכל לעשות פעם אחת אינטגרציה לאורך הרדיוס בלבד ולקבל כי הרדיוס ‪ ,r‬ופעם אחת‬
‫לאורך ההיקף ולקבל ‪ . 2  r‬כלומר היחס בין ההיקף לרדיוס הוא ‪2 ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Y‬‬

‫אבל במרחב עקום )במטריקה של שוורטשילד( כשאנחנו צועדים ממרכז המעגל‬
‫לרדיוסו חלק מהמרחק מבוזבז על העקמומיות של המרחב ולכן נמדוד היקף קטן‬
‫יותר מאשר ‪2  r‬‬

‫‪ir‬‬
‫‪2p‬‬

‫‪r‬‬

‫‪X‬‬
‫‪ d =0 , d =0 , dt =0‬נחשב את המרחק ממהיקף אל‬

‫ובאמצעות הצבה‪:‬‬
‫‪dr‬‬
‫=‪ ds‬וכן‬
‫המרכז‪:‬‬
‫‪ 1−R sch /r‬‬

‫‪R‬‬

‫‪. l=∫ ds‬‬
‫‪0‬‬

‫הסתכלות נוספת‪ :‬נעמוד במקום אחד ונסתכל על ‪ 2‬אירועים‪ dr =0 ; d =0 ; d =0 :‬אזי הזמן‬
‫‪ds‬‬
‫העצמי‪ d  , d = =dt  1−R sch /r :‬הזמן בין ‪ 2‬העירועים במערכת הצמודה לעירוע ומצוייה‬
‫‪‬‬
‫במרחק ‪ ,r‬וכן ‪ dt‬הינו הזמן בין ‪ 2‬האירועים כאשר נמדוד אותם באינסוף )ככל שנמצאים קרוב לכוכב ככה‬
‫הזמן עובר יותר לאט(‪.‬‬

‫חור שחור‬
‫איך נראה הקריסה לחור שחור לצופה הנמצא באיסוף? צופה כזה יראה את פני הכוכב מתקרבים לפני‬
‫הכוכב יותר ויותר אבל כשהוא מגיע לרדיוס הכוכב אזי ∞= ‪ dt‬וצופה מחוץ יחשוב שהכוכב עוצר את‬
‫קריסתו – הכוכב קופא‪.‬‬
‫כמובן שבפעול עבור צופה הנמצא על הכוכב הקריסה‪ ,‬מתבצעת כהרף עין אבל מבחוץ לא ניתן לראות את‬
‫החומר מגיע לסינגולריות‪.‬‬
‫למעשה יישנו אופק מאורעות שלא מאפשר לנו לראות את המאורעות שאחרי רדיוס שוורטשילד יישנו בעצם‬
‫מיסוך\ צנזורה על הסינגולריות‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪27.05.10‬‬

‫שיעור ‪20‬‬
‫גלקסיות‬
‫איך הוכיחו כי קיימת גלקסיה – מבנה גרוויטציוני רחוק מאוד מאיתנו‪ .‬האבל מדדת כוכבים מתנדנדים‬
‫באנדרומדה – לכוכבים מתנדנדדים יש קשר בין זמן המחזור לעוצמת ההארה )נר סטנדרטי(‪.‬‬
‫ניתן למדוד את המרחק לכוכב המתנדנד לפי‬

‫‪L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4d‬‬

‫= ‪ F‬כאשר עוצמת האור הנמדדת בכדור הארץ ‪F‬‬

‫כתלות ב ‪ L‬של הכוכב והמרחק ‪.d‬‬
‫וגילו שהכוכב המתנדנד רחוק מאוד מאוד מסקלאת המרחק בגלקסיית שביל החלב‪.‬‬

‫צבירי גלקסיות‬
‫כל הכוכבים מסודרים בשכונות גדולות הנקראות גלקסיות‪ .‬קיים מבנה גדול יותר שנקרא צבירי‪-‬גלקסיות‪.‬‬
‫רוב הגלקסיות נמצאות בצבירי גלקסיות‪.‬‬
‫גילו כי במרכז צביר הגלקסיות בשם ‪ ,Coma‬במקום שבו "אין שום דבר" )אין גלקסיה במרכז( קיים בתווח‬
‫הבין גלקטי אובייקט מאוד מאוד חם )הוא פולט הרבה קרינה ב ‪(X-ray‬‬

‫מדידות מרחקים באסטרונומייה‬
‫•‬

‫פרלקסה )כוכבים קרובים(‬

‫•‬

‫‪) Main Sequance‬בגלקסיית שביל החלב(‬

‫•‬

‫ספעידים )כוכבים פועמים( )גלקסיות שכנות(‬

‫•‬

‫סופר נובות ‪) Type 1A‬גלקסיות רחוקות(‬

‫צפיפות של הגלקסיות הגדולות ביקום‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪M pc−3‬‬
‫‪100‬‬

‫)מאית מגה פרסק בשלישית(‬

‫המרחק הממוצע הוא ‪ 5Mpc‬בין גלקסיה לגלקסיה‪.‬‬

‫החומר האפל‬
‫כאשר מודדים את מהירות הסיבוב של הכוכבים סביב מרכז הגלקסיה היינו מצפים שככל שנתרחק ממרכז‬
‫‪M‬‬
‫~ ‪) V‬לפי חוקי קפלר \ המשפט הויריאלי – האנרגיה‬
‫הגלקסיה המהירות צריכה ללכת ולקטון‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫הקינטית היא חצי מהאנרגיה הפוטנציאלית( )‪ M‬הוא המסה שברדיוס הקטן מ ‪(r‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫אבל מסתבר שמהירות הסיבוב לא קטנה כמו‬
‫‪r‬‬
‫זה יכול להיות?? כנראה ש ‪ M‬גדל כשמתרחקים מהגלקסיה‪ ,‬אבל איך ‪ M‬יכול לגדול הרי לא רואים כמות‬
‫גדלה של כוכבים כשמתרחקים במרכז יותר כוכבים?? זה מה שנקרא החומר האפל או המסה האפלה‪.‬‬

‫כאשר מתרחקים מהמרכז אלא נשארת קבועה‪ .‬איך‬

‫החומר האפל מבצע אך ורק אינטראקציה גרוויצטצונית – הוא אינו מאיר‪.‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪31.5.10‬‬

‫שיעור ‪21‬‬
‫קוסמולוגיה‬
‫חוק האבל‬
‫ככל שגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו ההסתה שלה לאדום יותר גדולה כלומר היא מתרחקת מאיתנו מהר‬
‫‪km‬‬
‫‪) H 0=72‬כלומר המהירות גדלה ‪ 72‬ק"מ לשנייה לכל מגה פרסק(‪ .‬היקום‬
‫יותר‪ .‬קבוע הבל הוא‬
‫‪sec Mpc‬‬
‫קורע את הגלקסיות זו מזו‪.‬‬
‫חוק האבל עם כן הוא )בצורה איזוטרופית‪ ,‬הוא מתקיים לכל כיוון( ‪v =H 0 r‬‬
‫מסכנה‬
‫אם הגלקסיות "בורחות מאיתנו" אזי בעבר הם התקרבו אלינו‪.‬‬
‫איך זה יכול להיות?‬
‫ייתכן מצב שבו כל גלקסיה בהתחלה קיבלה מהירות אחרת‪,‬‬
‫ולכן בזמן שעבר מהמפץ הגדול כל גלקסיה התרחקה מאיתנו‬
‫בשיעור הפרופרוציוני למהירות שלה )בהנחה שאנחנו במרכז(‪.‬‬
‫נשים לב כי לפי התיאור הזה‪ ,‬קבוע האבל צריך להשתנות עם הזמן ‪ , H 0=H 0 t ‬ברגע ‪ t 0‬מתקיים‬
‫‪ . v =H 0 r‬וברגע ‪ t‬אזי ‪ r‬גדל אבל ‪ v‬נשאר קבוע )מרגע הפיצוץ(‪.‬‬

‫גיל היקום‬
‫‪) t 0=H −1‬כאשר‬
‫את גיל היקום נוכל לחשב עם קבוע האבל‪:‬‬
‫‪0 =13.6 Ga‬‬
‫בפועל‪ ,‬יודעים כיום כי גיל היקום ממדידות ‪ WMAP‬הוא‪:‬‬

‫‪.( Ga=10 9 year‬‬

‫‪t 0=13.96±0.13Ga‬‬

‫התפשטות הייקום‬
‫לפי העיקרון הקוסמולוגי )כל הצופים ביקום רואים אותו הדבר( ניתן לאמר כי הגלקסיות לא בורחות מאיתנו‬
‫אלא הייקום מתפשט‪" .‬נוצר עוד מקום" בין הגלקסיות כמו שזיפים בעוגת בצק‪.‬‬
‫לפי העיקרון הקוסמולוגי ובהנחה שהיקום שטוח על היקום להיות בגודל אין סופי )כי אחרת יש משהו‬
‫בקצה(‪ .‬ביקום אין סופי כל צופה בייקום ימדוד את חוק האבל‪ .‬נניח ‪ 2‬נקודות בייקום ‪A,B‬נמצאות במרחקים‬
‫‪ vB=H 0 r‬נחסר בין המשוואות‬
‫‪B ; vA =H 0 r‬‬
‫‪ rA , rB‬מאיתנו‪ .‬לפי חוק האבל המהירויות שלהם יהיו‪A :‬‬
‫‪ - vB− vA =H 0  rB −rA  v ‬כלומר גם צופה בגלקסיה ‪ A‬ימדוד את חוק האבל כלפי‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪B , A= H 0 r B, A‬‬
‫גלקסיה ‪.A‬‬
‫אבל יש בעיה‪ ,‬בגלל שהיקום הוא אינסופי כמות החומר שבו אין סופית‪ ,‬ולכן במפץ הגדול צפיפות החומר‬
‫היא אין סופית‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫קוסמולוגיה ניוטונית‬
‫נתאלם לרגע מאין סופיות היקום‪.‬‬
‫בהנחה שהגלקסיות מפוזרות אחיד ביקום אזי גלקסיה הנמצאת‬
‫במרחק ‪ r‬מאיתנו נמשכת ע"י המסה של הגלקסיות בכדור ברדיוס ‪r‬‬
‫כלפינו )כי המסה שמחוץ לקליפה הכדורית ברדיוס ‪ r‬אינה משפיעה לפי‬
‫חוק גאוס(‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫כלומר על הגלקסיות "להאית" את מהירות הבריחה שלהם ממנו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪GMm‬‬
‫‪mv 2−‬‬
‫נרשום משוואת שימור אנרגיה ‪=E‬‬
‫כאשר ‪ m‬היא‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫מסת הגלקסיה‪ M ,‬היא מסת הגלקסיות בכדור ברדיוס ‪.r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪G 4 3‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪mH0r −‬‬
‫נציב את חוק האבל ונקבל‪r  m= E :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r 3‬‬
‫ביקום(‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫) ‪ ‬צפיפות החומר בסקאלות גדולות‬

‫‪3.6.10‬‬

‫שיעור ‪22‬‬
‫העקרון הקוסולוגי – על סקאלה קוסמולוגית‪ ,‬היקום נראה אותו הדבר מכל כיוון – אין שום מקום מיוחד‬

‫קוסמולוגיה ניוטונית‬

‫‪m‬‬

‫ננסה לראות מה יהיה על היקום שלנו‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫בהנחה כי הייקום עגול סביבינו וסופי‪ ,‬אזי מחוק גאוס גלקסיה במרחק ‪ r‬מאיתנו‬
‫תרגיש את הכבידה של המסה בכדור עד לרדיוס שלה – ‪) M‬המסה המוכלת בכדור(‬

‫‪M‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2 GMm‬‬
‫‪mv −‬‬
‫האנרגיה היא‪=E :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫יישאר בפנים‪ - .‬ולכן המשוואה דומה למצב שבו זורקים כדור מפני השטח של כוכב‪.‬‬

‫‪ .‬בגלל חוק האבל מה שנמצא בתוך הקליפה‬

‫נציב‬

‫‪, v= H 0 r‬‬

‫‪ - ‬צפיפות הממוצעת ביקום ונקבל‪:‬‬

‫]‬
‫נגדיר צפיפות הקריטית‪:‬‬

‫‪H 02‬‬
‫‪8‬‬
‫‪G‬‬
‫‪3‬‬

‫= ‪crit‬‬

‫]‬

‫[‬

‫[‬

‫‪1‬‬
‫‪G 4 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8G‬‬
‫‪E= m H 02 r 2−‬‬
‫‪ r m= m H 02 r 2 1−‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3H0‬‬

‫‪ .‬ואז‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪. 2 m H 0 r 1−  =E‬‬
‫‪crit‬‬

‫]‬

‫[‬

‫אם הצפיפות ביקום ‪ ‬גדולה מהצפיפות הקריטית אזי ‪ E0‬והמסה תיפול חזרה‪ - .‬זה נכון לכל‬
‫הגלקסיות ביקום כלומר כל היקום יקרוס‪.‬‬

‫נגדיר את פרמטר הצפיפות‬

‫‪‬‬
‫‪crit‬‬

‫=‪ ‬ואז‬

‫‪1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪ 2 m H 0 r [1−]=E‬כאשר‬

‫‪. ∣E grav∣= E k‬‬

‫פרמטר הצפיפות הוא זה שיגזור את גורל היקום‪.‬‬
‫עבור ‪ 1‬האנרגיה הכוללת תהיה שלילית והיקום יקרוס‪ ,‬בזמן הקריסה הצפיפות תעלה ולכן‬
‫∞‪‬‬
‫∞‪t ‬‬
‫עבור ‪ 1‬האנרגיה הכוללת תהיה חיובית‪ ,‬הגלקסיות ילכו ויתרחקו זו מזו יותר ויותר ולכן הצפיפות‬
‫ביקום תלך ותקטן ולכן ‪0‬‬
‫‪. t‬‬
‫∞‪‬‬
‫עבור ‪ =1‬האנרגיה היא ‪ 0‬והגלקסיות יתרחקו עד שהן יעצרו באינסוף )כלומר ‪ ‬ישאר קבוע ‪(1‬‬

‫תצפיות‬
‫אם סופרים את כל החומר הבריוני )הנראה( מקבלים ‪. =0.04‬‬
‫אם מוסיפים את החומר האפל ‪ ‬גדל פי ‪ .7‬אם מוסיפים את האנרגיה האפלה שנתגלתה ב‪ 15-‬השנים‬
‫האחרונות מקבלים ‪ - =1‬האם זו תוצאה מיקרית?‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Scale Factor‬‬
‫נרצה להחליף את חוק האבל בגודל המייצג את התפשטות היקום לא רק בצורה מקומית )ביחס אלינו( אלא‬
‫ביחס לייקום כולו‪.‬‬

‫‪r2‬‬
‫נסתכל על ‪ 2‬מסות במרחקים שונים ביחס אלינו‪.‬‬
‫בגלל חוק האבל‪:‬‬
‫נפריד את‬
‫‪. r‬‬
‫‪r =Rt  r‬‬

‫‪v1 r1‬‬
‫=‬
‫‪v2 r2‬‬

‫‪.‬‬

‫‪r1‬‬

‫‪ r‬ל‪ 2-‬קורדינטות‪ .‬כזו התלוייה בזמן )‪ Rt  (scale factor‬וקורדינטה שאינה משתנה בזמן‬
‫וכן ‪. v= R˙ r‬‬

‫נוודא קונסיסטנטיות עם חוק האבל‪:‬‬

‫‪v 1 R˙ r1 r1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪v 2 R˙ r2 r2‬‬

‫‪r1 R r1 r 1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪r2 R r1 r 2‬‬

‫‪ ,‬ומצד שני‪:‬‬

‫‪ -‬קיבלנו‬

‫קונסיסטנטיות בחוק האבל‪.‬‬
‫˙‪v R‬‬
‫= =‪H 0‬‬
‫‪r R‬‬

‫עתה נוכל לנסח את קבוע האבל באופן גלובלי ליקום‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫נציב זאת למשוואת האנרגיה של היקום ‪m H 0 r [1−]=E‬‬
‫‪2‬‬

‫ונקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪ 2 E /m r2‬‬
‫=‪1−‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R2‬‬

‫‪‬‬

‫משוואות התנועה של היקום‬
‫משוואת התנועה של היקום‪:‬‬

‫‪−GM −G 4  3‬‬
‫‪−4 ‬‬
‫‪= 2‬‬
‫=‪r ‬‬
‫‪Gr‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r 3‬‬

‫‪‬‬
‫‪−1 2‬‬
‫נציב את הקשר ‪=‬‬
‫ונקבל‪H 0  r :‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪crit‬‬
‫ונקבל משוואת תנועה שנייה ליקום‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫= ¨‪ r‬נציב‬

‫¨‪R‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=− H 20 ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.‬‬

‫=‪. r¨ =a‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ r =Rt  r‬ונקבל ‪R¨ r =− H 20  r‬‬
‫‪2‬‬

‫‪7.6.10‬‬

‫שיעור ‪23‬‬
‫הצפיפות הקריטית‬
‫הצפיפות שעבורה ‪ . =1‬כאשר‬

‫‪‬‬
‫‪  ) = ‬הינו צפיפות הייקום כיום‪,‬‬
‫‪c‬‬

‫‪ - c‬הצפיפות הקריטית(‬

‫‪H 02‬‬
‫= ‪crit‬‬
‫‪≈10−29 grm/cc‬‬
‫כלומר כ‪ 5-‬אטומי מימן למתר מעוקב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪G‬‬
‫‪3‬‬
‫כאמור החומר הבריוני )החומר הנראה( בלבד נותן‬
‫אפלה ‪. =1‬‬

‫‪ =0.04‬אבל החומר הבריוני ‪ +‬חומר אפל ‪ +‬אנרגיה‬

‫הסחה לאדום‬
‫ניתן לחשוב על ההסחה לאדום של הגלקסיות הרחוקות כנובע מהתרחבות הייקום ולכן ניתן לנסח אותה‬
‫‪ observed Robserved‬‬
‫=‬
‫‪ - 1z = ‬כלומר יחס אורכי הגל הינו‬
‫באמצעות ה ‪ R scale factor‬של הקיום‪:‬‬
‫‪Remittion‬‬
‫‪emittion‬‬
‫למעשה רדיוס הייקום )‪ (scale factor‬בפליטה לאומת הקליטה‪.‬‬

‫‪R‬‬

‫איפה הנוטציה הזאת שונה מהנוטציה של אפקט דופלר?‬

‫‪observed‬‬

‫עבור ייקום שבו ‪ 1‬פוטון שנפלט ונקלט באותו ‪ R‬לא נראה הזחה‬
‫לאדום‪.‬‬

‫קרינת הרקע הקוסמי‬

‫‪emiton‬‬

‫‪t‬‬

‫בגיל הצעיר של היקום הוא עבר תהליך שנקרא רקומבינציה שבה האלקטרונים והפרוטונים התחברו‬
‫לייצירת אטומים והיקום נהיה שקוף‪.‬‬
‫בשלב זה פוטונים הפסיקו לעשות פיזור טומפסון עם האלקטרונים שבייקום והיקום נעשה שקוף‪ .‬מנקודה זו‬
‫והלך נוצר שדה קרינה אלקטרומגנטי הנפרד מהחומר – קרינה זו קרוייה קרינת הרקע הקוסמי‪.‬‬
‫קרינה זו הינה הזחר של שלב הרקומבינציה‪.‬‬
‫מודלים חוזים שהרקומינציה היא ‪ 3000‬מעלות‪ ,‬קיום קרינת הרקע מתאימה לגוף שחור בטמפרטורה ‪3‬‬
‫מעלות ולכן היא מיוחסת ל ‪z≈1000‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫איך זה שאנחנו עדיין רואים קרינת רקע הקוסמית למה הפוטונים לא עברו אותנו?‬
‫היינו מצפים שהרקומבינציה קרתה בכל מקום ובפרט במקום שבו אנו אומדים‪.‬‬
‫הפוטונים שנפלטו מפה היו עוברים אותנו ממזמן ולא היינו רואים אותם‪ .‬איך זה שאנחנו עדיין רואים קרינה?‬
‫‪t‬‬

‫מה קרה?‬

‫‪Tommrow‬‬

‫בהנחה שהייקום הוא אין סופי אזי הרקומבינציה שאנחנו רואים היום‬
‫קרתה מאוד רחוק מכאן בדיוק עכשיו אנחנו רואים את פוטונים אילו‪ .‬בעוד‬
‫‪ 1000‬שנים אנחנו נראה את הפוטונים של הרקומבינציה ממקום אחר‬

‫‪Today‬‬

‫‪Recombination‬‬

‫‪R‬‬

‫קוסמולוגיה יחסותית‬
‫ביחסות כללית הכי חשוב לכתוב את המטריקה‪ ,‬נשתמש במטריקה של פרידמן – רוברטסון – ווקר‪:‬‬

‫]‬

‫‪dr 2‬‬
‫‪r 2 d 2 r 2 sin 2  d  2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1−k r‬‬

‫[‬

‫‪ds 2=c 2 dt 2 −R2‬‬

‫נשים לב שמטריקה זו מאוד דומה לקורדינטות כדוריות )ב ‪ k =0‬קיבלנו את המטריקה הרגילה(‬
‫הרציונל הוא להפריד את קצב התרחקות של הגלקסיות אחת מהשנייה בקצב קבוע ולהכניס את הראיון של‬
‫התרחבות הייקום ב ‪. R= Rt :scale factor‬‬
‫במטריקה של ‪ FRW‬יש ל ‪ k‬שלוש אפשרויות‪. k =0,±1 :‬‬
‫•‬
‫•‬

‫עבור ‪ k =0‬היקום הוא שטוח‪ ,‬אוקלידי‪.‬‬
‫עבור‬

‫‪ k =1‬היקום הוא סגור ככדור המשוכן במימד הרביעי‪.‬‬

‫נניח כי אנחנו נמצאים ב ‪ =/2‬ונצייר מעגל ברדיוס ‪ r‬סביב הראשית‪:‬‬
‫‪ ds 2=c 2 dt 2 −R r d ‬ואז ההיקף הוא ‪ . l=R r 2‬ומה הוא האורך של‬
‫‪r‬‬
‫‪dr‬‬
‫הרדיוס? ‪=R sin −1 r ‬‬
‫∫‪. R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0  1−r‬‬

‫‪r‬‬

‫היחס בין הרדיוס להיקף לא קבוע והוא משתנה בהתאם לרדיוס‪.‬‬
‫העולם במקרה זה הוא סופי‪ ,‬לא ניתן להתרחק מנקודה עד אינסוף‪ .‬רדיוס העקמומיות הוא ‪ R‬ו‬
‫‪ r =1‬הוא המרחק הגדול ביותר האפשרי‪.‬‬
‫•‬

‫עבור ‪ k =−1‬היקום הוא פתוח‪ ,‬עוקף‪.‬‬

‫נזכור כי ההבדלים בין ה ‪ k‬השונים הם אך ורק בסקאלות מרחק מאוד מאוד גדולות‪:‬‬
‫שנות אור(‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪H0‬‬
‫‪c‬‬

‫)‪ 14‬מליארד‬

‫משוואות פרידמן‬
‫משוואות אילו הם תוצאות של יחסות כללית עבור יקום הומוגני איזוטרופי – לא נוכיח אותן כאן‬

‫נוסחא זו קושרת בין צפיפות החומר והאנרגיה ביקום‪ :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪8 G  kc 2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪c2‬‬
‫‪=H 0‬‬
‫=‬
‫=‪− 2‬‬
‫‪−k 2 :‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫לגיאומטריה שלו ‪ k‬באמצעות קבוע האבל‬

‫‪‬‬

‫כאשר ‪ k‬הוא אותו קבוע היקום‪ R ,‬הוא ‪ -  ,scale factor‬הצפיפות הממוצעת של היקום‪.‬‬
‫˙‪R‬‬
‫נשים לב כי ‪=H 0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫משוואה זו מפרידה בין יקום שבו שולחים קרן אור והיא חוזרת אלינו )יקום כדורי( לבין יקום שבו קרן האור‬
‫אינו חוזר‪.‬‬

‫הקבוע הקוסמולוגי‬

‫‪‬‬

‫˙‬
‫‪ . R=0‬קבוע זה‬
‫כשאיינשטיין כתב את משוואות התנועה של היקום הוא הניח שהיקום הוא סטטי כלומר‬
‫נכנס למשוואת פואסון‪ ∇ 2 =4 G  :‬והיא הופכת ‪. ∇ 2 =4 G ‬‬
‫במקור איינשטיין הכניס את הקבוע הקוסלמולוגי בשביל לאזן את הכבידה‪ ,‬קיום אדויות לכך שהיקום מאיץ‬
‫החוצה החיו את הקבוע הקוסמולוגי‪.‬‬
‫כאשר מחלחלים את הקבוע הזה בתוך המשוואות אזי משוואת פרידמן הופכת ל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪8‬‬
‫‪c2  8 ‬‬
‫‪c2‬‬
‫=‬
‫= ‪G −k 2 ‬‬
‫‪G  −k 2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R 3‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫כאשר‬

‫‪‬‬
‫‪8 G‬‬

‫=‪ -  ‬צפיפות הקבוע הקוסמולוגי‪.‬‬

‫הקבוע הקוסמולוגי הזה בעצם נוגד את כוח המשיכה וגורר דחייה‪ .‬בגלל ש‬
‫‪ k =0‬כאשר ∞‪ R ‬יגרור‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬

‫‪‬‬

‫ולכן‬

‫‪kt‬‬

‫‪1‬‬
‫‪R5‬‬

‫~ ‪ matter‬עבור יקום שטוח‬

‫‪ - R~e‬כלומר היקום יתפוצץ!‬

‫ניתן לראות כאן את האנרגיה האפלה ב‪ 2-‬פנייה‬
‫•‬

‫מצד אחד אנרגיה האפלה לוקחת חלק חשוב במאזן האנרגיה של הייקום השטוח עבורו ‪k =0‬‬
‫‪˙ 2 8‬‬
‫‪R‬‬
‫בגלל שמודדים ‪ =1‬ניתן להאריך את ‪.  ‬‬
‫=‬
‫ולכן ‪G matter  ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬

‫•‬

‫מצד שני האנרגיה האפלה עבור ∞‪ R ‬אזי נקבל ייקום הגדל אקספוננציאלית בזמן – היקום‬
‫נקרע ‪R~e k t‬‬

‫‪‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬