‫נתרם על ידי‪ :‬יונתן ויינתראוב‬

‫מבוא לאסטרופיזיקה‬
‫תרגילים‬
‫עילי קובץ‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬תש''ע‬

‫הסריקות בוצעו על ידי הבנק האקדמי‪ ,‬פרויקט של אגודת הסטודנטים‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪8.3.10‬‬

‫תרגיל ‪1‬‬
‫קיטל – ‪ thermodiynamics‬לתרמית‬
‫מתרגל‪ :‬עילי קובץ‪elykovetz@gmail.com ,‬‬
‫תרגילים‪:‬‬
‫אתר‪:‬‬
‫ספרים‪:‬‬

‫כושר הפרדה וקריטריון ‪Rayleigh‬‬
‫‪Power‬‬

‫כוכב הוא עצם נקודתי‪ ,‬בצילום אסטרונומי אנחנו עורכים התאבכות דרך מפתח מעגלי‪ .‬תבנית ההתאבכות‬
‫דומה לטבעות ‪ .Airy‬ולכן הגרף של העוצמה כתלות בזווית‪:‬‬
‫למעשה העוצמה כפונקציה של הזווית תהיה פונקציית בסל ‪J 1‬‬
‫כאשר ‪ D‬הוא קוטר העדשה‪:‬‬
‫‪theta‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2D‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 J 1‬‬
‫‪sin ‬‬
‫‪2 J 1 x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪=I 0‬‬
‫‪ . I =I 0‬נחפש את‬
‫‪2 ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪sin ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ) =1.22‬ברדיאנים(‪.‬‬
‫האפס הראשון של ‪ J 1‬והוא ‪ X =3.83‬עבורו‬
‫‪D‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫]‬

‫[‬

‫כושר הפרדה )באנגלית ‪ ,(Resolution Power‬זהו המרחק המינימלי על השמיים הדרוש על מנת להבדיל‬
‫‪‬‬
‫‪=1.22‬‬
‫בין מקורות אור נקודתיים )כך שהטבעות המרכזיות סביב כל כוכב לא "יתנגשו"( הוא‬
‫‪D‬‬
‫זהו קירוב משום ו‪ :‬ומזניחים אטמוספירה ומניחים שהאופטיקה מושלמת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬באמצעות הצבה נוכל לקבל את הרזולוציה של הטלסקופ במצפה הכוכבים במצפה רמון הוא‬
‫‪ . 3.15×10−6 deg =0.1 arcsec‬אבל בפועל בגלל זיהום אור הרזולוציה היא ‪. 1 argsec‬‬
‫עבור האבל למשל‪ ,‬הקירוב שעשינו מחזיק מים בגלל שהוא בחלל‪.‬‬

‫מדידת מרחק ע"י פרלקסה‬

‫‪Distance Stars‬‬

‫באמצעות מדידת הסטיה בשמיים של כוכב קרוב יחס לרקע קבוע של‬
‫כוכבים מאוד רחוקים‪.‬‬

‫‪Close Star‬‬

‫הפרלקסיה מוגדרת לפי ‪.  rad⋅d =1 AU ; 1 AU =1.5×10 4 Km‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מגדירים פרסק המוגדר כמרחק שבו הפרלקסיה של כוכב היא‬
‫‪ 1 argsec‬כלומר ‪1pr=207,000 AU‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪d‬‬

‫‪Earth‬‬

‫‪theta‬‬

‫‪1AU‬‬

‫‪Sun‬‬

‫חוקי קפלר‬
‫חוקי קפלר הם חוקים אמפיריים לחלוטין אבל הם נוביעים מידית מתורת הגרביטציה של ניוטון‪.‬‬
‫)חוק השלישי הוא – עבור שיעורי בית‪:‬‬

‫‪a 31‬‬

‫‪p12‬‬

‫‪a2‬‬

‫‪p2‬‬

‫‪3‬‬

‫)כאשר ‪ p 1‬זמן מחזור של פלנטה אחת(‬

‫=‬
‫‪2‬‬

‫קרינת גוף שחור‬
‫מערכת שבה חומר וקרינה נמצאים בשיווי משקל תרמודינמי פולטת קרינה הנקראת קרינת גוף שחור‪.‬‬
‫כוכב הוא בקירוב גס גוף שחור‪.‬‬
‫מנוסחאת פלנק מקבלים כי צפיפות האנרגיה כתלות בתדר ‪ u ‬מתקבלת לפי‪:‬‬

‫‪8  2‬‬
‫‪⋅h ‬‬
‫‪c3‬‬
‫‪u = h / K T‬‬
‫‪e‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪B‬‬

‫כאשר ‪ h‬הוא הקובע‪ .‬ו ‪ ‬הוא התדר במקום ‪. ‬‬
‫אנחנו נתעניין בכמות האנרגיה הנמדדת ע"י גלאי וזו תלויה בעוצמה הנפלטת לזווית מרחבית מהגוף‬
‫‪d u‬‬
‫‪) I =c‬כאשר ‪ c‬נמצא כדי לסדר יחידות כך שהאנרגיה תהיה‬
‫השחור‪, d =sin  d  d  :‬‬
‫‪d‬‬
‫ליחדת שטח ליחידת זמן(‪.‬‬
‫ליחידת זווית אחת‪:‬‬
‫‪2 h 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h / K T‬‬
‫‪c e‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪B‬‬

‫יחידות‪:‬‬

‫‪d u u‬‬
‫=‬
‫‪d  4‬‬

‫‪c‬‬
‫‪2 h2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ I =  u= 2‬נגדיר קבוע ‪:B‬‬
‫‪h / K T‬‬
‫‪4‬‬
‫‪c e‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪ .‬ולכן‪:‬‬

‫‪B‬‬

‫=‪ ‬הפונקציה ‪ B‬קובעת את עוצמת ההארה בתדרים השונים‪.‬‬

‫‪erg‬‬
‫‪erg‬‬
‫=] ‪; [ u‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Hz⋅sec⋅cm‬‬
‫‪Hz cm3‬‬

‫‪rad‬‬
‫‪sec‬‬

‫=]‪ [‬כאשר‬

‫=‪. Hz‬‬

‫קירובים‬
‫נבצע קירוב לקרינת הגוף עבור טמפרטורה גדולה‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2 2 K b T‬‬
‫‪h / k T‬‬
‫‪≈1‬‬
‫= ‪. ‬‬
‫‪ e‬ונקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪kBT‬‬
‫‪c‬‬

‫‪ h ≪ K B T‬ואז נפתח את האקספוננט בטור‬

‫‪B‬‬

‫ועבור טמפרטורה נמוכה‪:‬‬

‫‪T‬‬

‫‪ h ≫ K B T‬ולכן‬

‫‪B‬‬

‫‪≈e−h / k‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪h / k B T‬‬

‫‪e‬‬

‫ואז‬

‫‪−h ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪B‬‬

‫‪2 h 3 K‬‬
‫‪e‬‬
‫‪c2‬‬

‫= ‪. ‬‬

‫עוצמת ההערה‬
‫בעזרת אינטגרציה על הזווית המרחבית והתדר נקבל‪:‬‬
‫בולצמן‪.‬‬
‫ואז נגדיר את עוצמת ההארה של כוכב‪:‬‬
‫זה מה שמודדים ממרחק(‬
‫ובמרחק ‪ d‬מהכוכב נמדוד‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪= f  d ‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ - f =∬ B cos d  d = T‬חוק סטפן‬

‫‪) L= f  r  4  r 2‬כאשר ‪ r‬הינו הרדיוס של כוכב‪ f ,‬הוא ה ‪flux‬‬
‫‪L‬‬

‫‪4d2‬‬

‫‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫מהיא הטמפרטורה של השמש אם‬
‫אזי‬

‫‪L‬‬
‫‪ T =5800 k 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4 R‬‬

‫‪ , L sun =3.810 33 erg /sec‬והרדיוס של השמש‪:‬‬

‫‪. r sun =7⋅1010 cm‬‬

‫‪4‬‬
‫= ‪ . T‬כאשר מניחים כי התדר הגבוהה ביותר שהשמש פולטת הוא‬

‫המשמעותי ביותר‪.‬‬
‫אם ידוע השטף הנפלט מכוכב כלשהו ב‪ 2-‬תדרים‪ 1,  2 :‬שלגביהן מתקיים‬
‫באופן חד ערכי את הטמפרטורה בפני השטח‪.‬‬

‫‪ h ≫ k T‬אזי ניתן לקבוע‬

‫‪Magnitude‬‬
‫סולם למדידת בהירות כוכבים‪ 5 .‬מגניטודות הוא בערך פאקטור ‪ 100‬בבהירות הניצפת‪.‬‬
‫∞‬

‫הבהירות הניצפת מוגדרת כ‪:‬‬

‫‪∫ f  A R  d ‬‬
‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ b=a‬כאשר‬

‫‪2‬‬

‫‪ a‬הינו שטח האיסוף של הטלסקופ‪.‬‬

‫‪ A‬הוא מקדם ההעברה של האטמוספירה בתדר הספציפי הזה‪ ,‬ו ‪ R‬הינו יעילות קליטת הפוטון‬
‫‪KW‬‬
‫בגלאי‪ f  .‬הוא שתף הפוטונים )לדוגמה בעזור כדור הארץ השתף של השמש הוא ‪1.4 −2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪1 /5 m −m ‬‬
‫‪=100‬‬
‫לפי סולם המגניטודות‪ m2−m1≈2.5 log 10 b 1 /b 2  :‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪.‬‬

‫כמובן שהגדרת המגניטודות היא פר גלאי‪ ,‬הסולם הנפוץ הוא מגניטודה בסולם של העין‪.‬‬
‫יישנו סולם שנקרא ‪ Absolute Magnitude‬כפי שהיא נמדדת במרחק של ‪ 10‬פרסק‪.‬‬
‫כיום מודדים את ‪ Absolute Bolometric Magnitude‬של כוכב לבהירות שלו‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪4.72‬‬
‫‪) M L=2.5 log‬כאשר ‪ L Sun‬היא עוצמת ההערה של השמש(‪.‬‬
‫‪L sun‬‬
‫)כוכבים בהירים יותר בעלי מגניטודה קטנה יותר(‬

‫דיאגרמה זו מתארת את עוצמת ההארה כפונקציה של הטמפרטורה‬
‫)טמפרטורה של כוכבים מחולקת למחלקות כאשר ‪ O‬הוא החם ביותר‬
‫‪(OBAFGKM‬‬
‫על הסידרה הרשית נמצאים רוב הכוכבים רוב חייהם‪.‬‬
‫בסידרה הראשית מתקיים בקירוב‪ L~T 8e :‬כאשר ‪ T e‬טמפרטורה‬
‫אפקטיבית )על השפה( של הכוכב‪.‬‬
‫משום ו ‪) L=4  r 2  T 4e‬כאשר ‪ r‬הוא רדיוס הכוכב( ניתן לראות כי‬
‫‪ - r ~T 2e‬כלומר יש קשר בין הרדיוס לטמפרטורה‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪L‬‬

‫דיאגרמת ‪HR – Hertzspung Russell‬‬

‫‪Gaints‬‬

‫‪Se‬‬
‫‪qu‬‬
‫‪an‬‬
‫‪ce‬‬
‫‪s‬‬

‫‪Ma‬‬
‫‪in‬‬

‫‪Wh‬‬
‫‪ite‬‬
‫‪Do‬‬
‫‪wa‬‬
‫‪rf‬‬

‫‪OBAFGKM‬‬

‫משוואת בולצמן‬
‫משוואת בולצמן מתייחסת לגז מעורר‪ ,‬שבו מסתכלים על כמה אטומים מעוררים ברמת אנרגיה מסויימת‬
‫‪N n g n − E − E / K T‬‬
‫=‬
‫‪e‬‬
‫כאשר ‪ N n1‬הוא כמות האטומים המעוררים ברמה ‪, n1‬‬
‫לאומת אחרת‪:‬‬
‫‪N n gn‬‬
‫‪ E n1‬היא האנרגיה של הרמה ‪ g , n1‬הוא פונקציית הריבוי – משקל סטטיסטי ‪g n =2 n 2‬‬
‫‪B‬‬

‫‪m1‬‬

‫‪m2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫נוכל להסתכל על פוטון שנפלט במעבר בין רמות‪∣E n1 – E n2∣=h  :‬‬
‫דוגמה‬
‫נסתכל על המעבר בין הרמות ‪ n 2=3, n1 =2‬בפוטוספירה של השמש‪ .‬זהו קו הבליעה ‪ . H ‬זהו הקו‬
‫‪0‬‬

‫הראשון בסידרת בלמר‪ ,‬כלומר ‪) =6563 A‬אנגסטרם(‪.‬‬
‫הצבה תתן ‪=0.05‬‬

‫‪1‬‬
‫‪K bT‬‬

‫‪N 3 9 −h c‬‬
‫ כלומר יש כמות דיי גדולה של אטומים ברמה ‪ 2‬המעידים על בליעה‬‫‪= e‬‬
‫‪N2 4‬‬

‫דיי רצינית‪.‬‬
‫‪N3‬‬
‫אגב‪ ,‬עבור כוכבים חמים יותר )השמש היא מסוג ‪ (G‬למשל סוג ‪ A‬אזי הפרש הרמות ‪=0.25‬‬
‫‪N2‬‬
‫תהיה בליעה גדולה יותר‪) .‬אגב נזכור כי ככל שהגז חם יותר הגז יהיה יותר מיונן(‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫ולכן‬

‫‪18.3.10‬‬

‫תרגול ‪2‬‬
‫‪m1‬‬

‫כוכבים בינארים‬

‫‪a‬‬

‫נניח מערכת של ‪ 2‬כוכבים‪ .‬מערכת זו נקראת מערכת בינארית‪.‬‬

‫‪CM‬‬

‫כ‪ 20-‬אחוז ממערכות השמש הן של כוכבים כפולים‪.‬‬
‫נגדיר ‪ , a=r 1r 2‬מרכז המסה‪:‬‬

‫‪m1 r 1=m 2 r 2‬‬

‫‪2‬‬

‫מהחוק השלישי של קפלר‪:‬‬
‫מצד שני‬

‫‪v‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪; ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬

‫‪r1‬‬
‫‪r2‬‬

‫‪m2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪a‬‬
‫‪p‬‬
‫=‬
‫)‪ p‬הנו זמן המחזור(‬
‫‪G  m1m2   22‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬

‫=‪ ‬ולכן ‪ . v 1 p=2  r 1 ; v 2 p=2  r 2‬ובסה"כ נקבל‬

‫משילוב ‪ 2‬המשוואות הירוקות‪:‬‬

‫‪P‬‬
‫‪2 G‬‬

‫‪. a=v 1v 2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ - m1m2=v 1v 2‬זהו עומדן המסה ממדידת המהירויות של‬

‫הכוכבים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ברוב המקרים מישור התנועה מותה ביחס לקו הראייה‬
‫מרכדור הארץ‪.‬‬

‫‪V‬‬

‫בגלל שמהירויות ‪ v 1, v 2‬הן ווקטורים תלת ממדיים‪ .‬אנחנו יודעים‬
‫למדוד רק את הרכיב הרדיאלי שלהם )מייד נדבר איך( רכיב זה‬
‫נראה כך‪:‬‬

‫‪v1‬‬

‫‪t‬‬
‫‪v2‬‬

‫נגדיר את זווית ‪ I‬והיא הזווית בין קו הריאה לניצב למישור התנועה‬
‫למצב ‪ i=0‬נקרא ‪ face on‬ולמצב‬
‫והמהירויות הנצפות הן‬

‫‪i‬‬

‫‪edge on i=90‬‬

‫‪. ∣v 1Obs∣=v 1 sin i ; ∣v 2Obs∣=v 2 sin i‬‬

‫כלומר האמפליטודה הנמדדת קטנה ככל ש ‪ i‬קטנה‪.‬‬
‫יישנם כמה סוגים של כוכבים‬

‫‪Visual Binaries‬‬
‫במערכות אילו נתן למדוד ישירות על השמיים את ההפרדה הזוויתית בין ‪ 2‬הכוכבים אל מרכז המסה שלהם‬
‫‪1 , 2‬‬
‫בגלל ש‪ 2-‬הכוכבים נמצאים במרחק ‪ d‬מאיתנו אזי‪:‬‬

‫‪1 d r 1 m1‬‬
‫= =‬
‫‪2 d r 2 m 2‬‬

‫‪.‬‬

‫כמו כן מודדים את זמן המחזור ‪ ,p‬וניתן לקבל את ‪ a‬ממדידת ‪ – d‬המרחק מאיתנו‪ ,‬נוכל לקבל ‪ 2‬משוואות‬
‫עבור ‪ m1, m2‬ולפתור עבורן‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Spectroscopic Binaries‬‬
‫במקרה זה לא ניתן למדוד את ‪ a , r 1, r 2‬יישירות בגלל המרחק‪ ,‬אולם ניתן להסיק את האמפליטודה של‬
‫‪∣v 1Obs∣ r 1 m2‬‬
‫‪v‬‬
‫= =‬
‫‪.‬‬
‫‪ . =0 1−‬במקרה זה‪:‬‬
‫המהירויות בקו הראייה באמצעות אפקט דופלר‬
‫‪c‬‬
‫‪∣v 2Obs∣ r 2 m1‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫ונקבל‪∣v ∣∣v 2Obs∣ :‬‬
‫‪2 G 1Obs‬‬

‫‪3‬‬
‫=‪) m1m2 sin i‬ו ‪ I‬הוא נעלם נוסף(‪.‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬ניתן זהות את הספקטרום של אחד הכוכבים משום והשני חייור מדיי‪ .‬ולכן יהיה בידינו רק‬
‫‪3‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫=‪ m1m2 sin i‬כמו כן במקרים רבים‬
‫את ∣‪ . ∣V 1Obs‬נוכל להציב ולקבל‪:‬‬
‫‪∣v ∣ 1‬‬
‫‪2 G 1Obs‬‬
‫‪m2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫∣‪ ‬‬

‫‪) m2 ≪m1‬וזו הסיבה שהוא חיוור( ולכן נקבל‪V 1Obs∣ m12/ 3 :‬‬

‫‪p‬‬
‫‪2 G‬‬

‫≈‪. m2 sin i‬‬

‫כלומר ע"י מדידה של זמן המחזור ‪ ,P‬אמפליטודת המהירות של הכוכב הראשי ‪ V 1Obs‬והמסה שלו‪ .‬נוכל‬
‫לקבל חסם תחתון )מסה מינימלית ע”י הצבה ‪ ( sin i=1‬למסת הכוכב המישני )למרות שהוא לא נראה‬
‫כלל(‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫מהיא האמפליטודה של מהירות התנועה של כוכב בעל מסת שמש אחת שעבורו פלנטה דמויית צדק מסה‬
‫של ‪ 10−3‬מסות שמש ברדיוס של ‪.1AU‬‬
‫‪p −1 /3‬‬
‫אזי פשוט נציב ונקבל‪ ≈31 m/ s :‬‬
‫‪2 G‬‬
‫קפלר‪ ,‬ועבור ‪ ( sin i=1‬וקיבלנו חסם עליון למהירות של הכוכב‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪) ∣V 1obs∣≈m 2 sin i m−2/‬את ‪ p‬מחשבים באמצעות חוק‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬

‫במידה ואחד הכוכבים לוקה ביחס לשני‪ ,‬נקבל‬
‫עקומת אור מהצורה‪:‬‬
‫נסמן ‪ r p‬רדיוס הכוכב הגדול‪ ,‬וב ‪ r s‬רדיוס‬
‫הכוכב קטן‪.‬‬

‫‪L‬‬

‫‪Eclipsing Binaries‬‬
‫‪t4‬‬

‫‪t‬‬

‫‪t3‬‬

‫‪t2‬‬

‫‪t1‬‬

‫נניח כי הכוכבים נעים זה ביחס לזה במהירות יחסית‬
‫‪v=∣v 1∣∣v 2∣ .v‬‬

‫‪t1‬‬

‫מהפרש הזמנים ‪) t 2−t 1‬התחלת הליכוי( ניתן להשיק את רדיוס הכוכב הקטן‬
‫זהו הזמן שהכוכבים חולפים ‪ 2r s‬זה ביחס לזה ‪-‬‬

‫‪t2‬‬

‫‪v‬‬
‫‪r s= t 2−t 1 ‬‬
‫‪2‬‬

‫משך הליקוי המלא ) ‪ ( t 2tt 3‬נקבע ע"י הפרש הרדיוסים‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫]‪ - r p=2 r s t 3−t 2= [ t 3−t 22t 2−t 1 ‬נוסחא לא נכונה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪2rs‬‬
‫‪t 2−t 1‬‬

‫=‪- v‬‬

‫‪2r p−r s‬‬
‫‪t 3−t 2‬‬

‫‪t3‬‬

‫= ‪ v‬ולכן‪:‬‬
‫‪t4‬‬

‫לסיכום‬
‫כוכבים כפולים הם כלי למדידת מסה ורדיוס של כוכבים‪ ,‬בעזרתם ניתן לסווג את הכוכבים על הסידרה‬
‫הראשית לפי תכונות אילו ולבדוק את המודלים למבנה הכוכבים‬

‫תרגיל‬
‫עבור כוכב בינארי ספקטרוסקופי לוקה נמצא שזמן המחזור הוא ‪ p=8.6 year‬ו וההזכות לאדום של‬
‫הכוכבים ‪ 1 ;  2‬‬

‫‪∣v 1Obs∣ r 1 m2‬‬
‫= =‬
‫יחס המסות הוא )לפי הנוסחא‬
‫‪∣v 2Obs∣ r 2 m1‬‬
‫אחד כלפי השני‪:‬‬

‫‪. v= 2 v  r = p c  ‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2 0‬‬

‫כמו כן אנחנו יודעים כי‬

‫‪ 23 a 3‬‬
‫‪GP 2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫=‪m1m2‬‬

‫(‪:‬‬

‫‪m2 ∣v 1OBs∣  1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪m1 ∣v 2Obs∣  2‬‬

‫‪ ,‬המהירות היחסית שלהם‬

‫‪12.04.10‬‬

‫תרגיל ‪3‬‬
‫מודל למבנה והתפתחות כוכבים‬
‫תצפיות‬
‫הנתונים שנאספו הם‬
‫‪5‬‬

‫‪−5‬‬

‫‪10 Lsun 10 Lsun‬‬

‫•‬

‫ההארה של כוככב ‪ ,L‬סדר גדול‪:‬‬

‫•‬

‫כמו כן מודדים טמפרטורת פני השטח של כוכב באמצעות חוק סטפן בולצמן‪ ,‬סדר גודל‬
‫‪10000 K 100,000 0 K‬‬

‫•‬

‫המבנה הכימי של כוכב ניתן להסקה מהספקטרום ע"פ קווי פליטה )אך ורק על הפוטוספירה של‬
‫הכוכב(‬

‫•‬

‫•‬

‫מכוכבים בינרים לוקים ניתן למדוד את הרדיוס והמסה‪ .‬תווח המסות‪ , 0.1 M sun  10 M sun :‬תווח‬
‫הרדיוסים‪0.01 Rsun 1000 Rsun :‬‬
‫ידועה דיאגרמת ‪H-R‬‬

‫נשאלת השאלה – הארה של הכוכב משתנה מאוד בין כוכבים‪ ,‬האם מדובר בהתפלגות שיש לה חריגים או‬
‫בשלבים שונים בחייהם‪.‬‬

‫מודל ‪ -‬הנחות‬
‫נתחיל לבנות מודל‪.‬‬
‫•‬

‫בידוד – הכוכבים מבודדים זה מזה‪ .‬זאת הנחה סבירה‪ ,‬הכוכב הקרוב ביותר אלינו מרחקו כ ‪4‬‬
‫שנות אור שהם ‪3⋅107 R sun‬‬

‫•‬

‫הרכב כימי התחלתי אחיד – כיום יודעים שהוא ‪ 70%‬מימן‪ 25% ,‬הליום והשאר‪.‬‬
‫כיום לשמש על כל ‪ 10,000‬אטומי מימן יש ‪ 1000‬הליום‪ 8 ,‬חמצן‪ 4 ,‬פחמן‪ 1,‬חנקן‪ 1 ,‬נאון וכל‬
‫השאר‪ .‬נהוג לסמן את כל היסודות כך שסכום המסה שלהם הוא מנורמל‪:‬‬
‫‪X H  X He ...=1‬‬

‫•‬

‫ספרי – סימטריות – נניח ספיריות כדורית‪ .‬אולם סימטריה זו עלולה להשבר ע"י סיבוב או שדה‬
‫מגנטי‪ .‬אבל אילו זניחים ביחד לאנרגיה הכובדית העצמית של הכוכב‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬נאריך את האנרגיה הקינטית הסיבובית של השמש המסתובבת סביב צירה כל ‪ 27‬ימים‪:‬‬
‫‪ - M 2 R2 G m 2 / R≈2⋅10−5‬כלומר היחס זניח‪ .‬בצורה דומה מחשבים את צפיפות האנרגיה‬
‫של השדה המגנטי של השמש ומקבלים גם כן מספר זניח‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר ניתן לתאר את הכוכב כפונקציה של ‪ r‬בלבד למשל‪. M r =∫ 4 r r  dr :‬‬
‫‪0‬‬

‫•‬

‫שיווי משקל תרמודינמי לוקאלי – כאשר ‪ mean free path‬וה ‪ mean free time‬בין ההתנגשויות‬
‫הם קטנים מהגודל המקרוסקופי והזמן האופייני להתנגשויות‪ .‬ניתן לאמר כי קיים שיווי משקל‬
‫תרמודינמי לוקאלי ואז ניתן לאפיין את כל הגדלים הטרמודינמיים באמצעות הטמפרטורה‪ ,‬הצפיפות‬
‫וההרכב הכימי‪ .‬נניח גם שיווי משקל תרמודינמי בין קרינה וחומר בתוך השמש‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫משוואת האנרגיה‬
‫נסתכל על אלמנט ‪ dm‬בכוכב שנמצא בטמפרטורה‪ ,‬צפיפות והרכב כימי קבועים‪ .‬אזי‬
‫‪ . dm= dv= 4  r 2 dr‬אם ‪ u‬הוא האנרגיה ליחידת מסה‪ ,‬ו ‪ P‬הוא החלץ‬
‫נסתכל על שינוי בזמן של האנרגיה במסה‬
‫‪u dm =dm  u= QW‬‬

‫‪ dm‬הקבועה מחוקי תרמודינמיקה‪:‬‬

‫‪  Q‬הינה כמות החוםשנפלטת או נקלטת‪  W ,‬היא העבודה שמבוצעת על אלמנט המסה בזמן ‪ t‬‬

‫‪‬‬

‫‪dV‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dm=− p ‬‬
‫העבודה היא‪dm :‬‬
‫‪‬‬
‫‪dm‬‬

‫‪.  W =−P  d V =P  ‬‬

‫והחום – החום יכול להגיע מאנרגיה גרעינית שמשתחררת)‪ q‬הוא קצב פליטת אנרגיה גרעינית ליחידת‬
‫מסה( ‪ ,‬או משטף החום הנע דרך אלמנט המסה )במאונך למשטח הספרי ‪ - ( F r ‬נשים לב שהגדרנו‬
‫את שטף האנרגיה היוצא מהכוכב‪ . F  R=L :‬ובסה"כ‬
‫‪F‬‬
‫‪) .  Q=q dm  tF  M r  t−F mdm t‬כאשר נזכור כי‪dm :‬‬
‫‪( F mdm=F m‬‬
‫‪m‬‬
‫)פרשנות‪ :‬סה"כ האנרגיה ‪  Q‬מורכב מהאנרגיה שנוצרת ‪ q dm  t‬ועוד האנרגיה שנכנסת מהשכבות‬
‫שמתחת ‪ F M r  r‬פחות האנרגיה שיוצאת לשכבות שמעל ‪( F mdm t‬‬
‫נציב את כל אילו ונשאיף את ‪:  t  0‬‬

‫˙‪q‬‬
‫‪F‬‬
‫‪=q−‬‬
‫˙‬
‫‪. u−P‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪q‬‬

‫בשיווי משקל תרמי הנגזרות הזמניות מתאפסות ולכן‬

‫‪F‬‬
‫‪m‬‬

‫=‪ - q‬כלומר בשיווי משקל תרמי הכוכב מקרין‬

‫בקצב שבו נוצרת האנרגיה בליבתו )מקרין הכל(‪.‬‬
‫בסימנים של השיעור המשוואה הופכת ל‬

‫‪L‬‬

‫˙‪1‬‬

‫‪ =−‬‬
‫˙‬
‫‪ uP‬כאשר בצענו שינוי סימונים‬
‫‪‬‬
‫‪M‬‬

‫‪q= , L=F‬‬

‫משוואת התנועה‬
‫נסתקל על אלמנט צילינדרי של נפח בכוכב ‪)  M‬בשטח ‪(dS‬‬
‫‪ .  m= dr ds‬הכוכות הפועלים על הצילנדר הם כוח הכובד וכוכות‬
‫לחץ‪.‬‬

‫‪r‬‬
‫‪Delta r‬‬

‫מספרי – סימטריות הלחץ היחיד שאינו מתבטל הוא כזה הפועל בכיוון‬
‫הרדיאלי‪.‬‬

‫‪Delta S‬‬

‫נכתוב את המשוואה שנייה של ניוטון‪:‬‬
‫‪−GM  M‬‬
‫‪−GM  M  P  m‬‬
‫=‪P r  ds−P r dr ds‬‬
‫‪−‬‬
‫=‪ . r¨  m‬כאשר התאוצות הם זניחות‬
‫‪2‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪dP‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪=− 2‬‬
‫)בגלל שיווי משקל הידרוסטטי – הנוזל לא זז(‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬
‫נכתוב זאת גם כך‪:‬‬

‫‪dP −GM‬‬
‫=‬
‫‪dM 4 r 2‬‬

‫המשפט הויראלי‬
‫אחת ההשלכות הנובעות משיווי משקל הידרוסטטי הוא הקשר שנובע בין האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫הגרביטציונית לאנגיה הפנימית‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫נקבל את המשוואה של שיווי משקל הידרסטטי וננרמל ב‬
‫‪M‬‬

‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . V =  r‬נעשה אינטגרציה על הכוכב כולו‪:‬‬
‫‪3‬‬

‫‪P‬‬

‫‪−1 Gmdm −1‬‬
‫=‬
‫‪E‬‬
‫∫ =‪. ∫  Rv dp‬‬
‫‪3 0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪3 gravi‬‬
‫‪0‬‬
‫מצד שני נוכל לעשות אנטגרציה בחלקים )החלק השמאלי מתאפס כי במרכז הנפח ‪ 0‬ובקצה הלחץ הוא ‪:0‬‬
‫‪P  R‬‬
‫‪V R‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ . ∫ v dP=PV ∣0 − ∫ P dV =−∫ dm‬נציב מודל לגז אידיאלי כאשר ‪ mg‬הינו מסת החללקים‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪KT‬‬
‫=‪. P‬‬
‫‪mg‬‬
‫לכן‪ ,‬האנרגיה הקינטית )לחלקיקי היא‬

‫‪3‬‬
‫‪KT‬‬
‫‪2‬‬

‫( בס"הכ ליחידת מסה‬

‫‪3 KT 3 P‬‬
‫=‬
‫‪2 mg 2 ‬‬

‫=‪. u‬‬

‫ונקבל בסה"כ את המשפט הויראלי הגורס כי האנרגיה הכללית של הכוכב ‪ U‬היא מחצית האנרגיה‬
‫‪−1‬‬
‫=‪U‬‬
‫‪E‬‬
‫הגרויטציונית שלו‪:‬‬
‫‪2 gr‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪15.4.10‬‬

‫תרגיל ‪4‬‬
‫אנרגיה כוללת של כוכב‬
‫המשוואה הדינמית של הכוכב כאמור‪:‬‬
‫נבצע אינטגרציה לאורך‬

‫‪ dm‬ונקבל‪:‬‬

‫˙‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ =−‬‬
‫‪ uP‬כאשר בצענו שינוי סימונים‬
‫˙‬
‫‪‬‬
‫‪M‬‬

‫‪q= , L=F‬‬

‫‪. E˙tot =U˙  E˙ k  E˙gr= Lnucliar −L‬‬

‫בנקודת שיווי המשקל הנגזרות הזמניות מתאפסות ו ‪. L nucliar=L‬‬

‫ייציבות‬
‫בשיווי מקל תרמי מתקיים ‪˙ =0‬‬
‫‪ . E total‬נניח כי זזנו מאט משיווי משקל ולכן למשל‬
‫˙‬
‫‪. E0‬‬
‫מייצר יותר אנרגיה גרעינית ממה שהוא פולט(‪ .‬אזי‬
‫אבל משום והאנרגיה הכוללת היא שללית אזי נוכל לאמר כי‬

‫‪) L nucL‬הכוכב‬

‫∣‪ ∣E‬יורד‪.‬‬

‫מהמשפט הויריאלי אנו מקבלים כי אם האנרגיה הכוללת אזי גם האנרגיה הגרוויטציונית‬
‫שהאנרגיה הגרוויטציונית תקטן רדיוס הכוכב ‪ R‬צריך לגדול ולכן הצפיפות צריכה לרדת‪.‬‬

‫∣‪ ∣E g‬תרד‪ ,‬כדי‬

‫משום וראקציות גרעיניות פרופרוציוניות לצפיפות בחזקה כלשהי ‪ ~n‬אזי קצב האקציה יורד ולכן‬
‫‪ L nuc‬יורד‪ .‬כלומר הגדלה של קצב הראקציות לאומת ההארה שומר ייציבות‬

‫משוואת הדיפוזיה‬
‫נסתכל על משטח בעובי‬
‫‪.  ,T , ‬‬

‫‪ dr‬וצפיפות‬

‫‪ ‬בין שטי משטחה מקביליים ‪ .A,B‬בתוך המשטח מתקיים‬

‫נסתכל על שתף הקרינה הנכנס ‪ H‬ושטף הקרינה היוצא ‪) H −dH‬כלומר ההקרינה מפסידה‬

‫‪.( dH‬‬

‫ההפסד תלוי באטימות של החומר‪ ,‬צפיפותו ועובי המשטח ‪. dH = H  dr‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪dP rad‬‬
‫מהחוק השני של ניוטון הכוח הפועל על המשטח הוא‪dr :‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪P Rad‬‬
‫‪H ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪=−d‬‬
‫‪c‬‬
‫‪dr‬‬

‫‪ P Rad  r −P rad  rdr =−‬נציב ונקבל‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫בגלל שהקרינה היא קרינת גוף שחור )בקרוב( מתקבל חוק סטפן בולצמן ‪ P rad = a T‬ואז נקבל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪−4a c T 3 dT‬‬
‫=‪. H‬‬
‫‪3  dr‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ניתן לקשר את ‪) H‬שטף האנרגיה ליחידת שטח( ל ‪) L‬שטף האנרגיה( ונקבל‪:‬‬
‫‪dT −3   L r ‬‬
‫=‬
‫וזו היא משוואת הדיפוזיה‬
‫‪dr 4ac T 4 r 2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫משוואות המבנה של כוכב‬
‫נסכם את המשוואות של כוכב )נרשום אותם כנגזרות חלקיות של‬
‫רציפות המסה‪:‬‬
‫משוואת רציפות המסה‬

‫•‬

‫‪ dm‬המעבר מתבצע באמצות משוואת‬

‫‪dr‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪dm 4 r 2 ‬‬

‫‪d  −GM‬‬
‫=‬
‫‪dm 4  r 4‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪dL‬‬
‫‪=‬‬
‫‪dm‬‬

‫•‬

‫‪dT −3 ‬‬
‫‪L‬‬
‫=‬
‫‪3‬‬
‫‪dm 4ac T  4 r 22‬‬

‫בנוסף נצטרך ‪ 3‬משוואות כדי לתאר את המערכת – משוואות אילו תלוייות במודל שנבחר‪.‬‬
‫במקרה הפשוט הנוכחי נבחר‪:‬‬
‫•‬

‫‪P=b  T‬‬

‫•‬

‫‪) =const‬כוכבים חמים שבהם הפיזור הוא פיזור תומפסון(‬

‫•‬

‫‪) =0 T 4‬בערה של מימן(‬

‫אנליזת ממדים‬
‫‪m2‬‬
‫מהמשוואה השנייה אנו רואים כ ‪ P‬מתנהג כמו‬
‫‪R4‬‬

‫~‪ P‬מהמשוואה הראשונה מקבלים‬

‫‪m2 M‬‬
‫המשוואה החמישית )משוואה ללחץ( ‪ +‬משוואת הפרופורציה הראשונה נקבל ‪~ 3T‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R R‬‬
‫‪T 1 L‬‬
‫‪ T ~ m‬מהמשוואה הרביעית נקבל ‪~ 3 4‬‬
‫ולכן ‪. L~m 3‬‬
‫‪m T R‬‬
‫‪R‬‬

‫מהמשוואה השלישית והשביעית מתקבל כי‬
‫פרמטר אחד והוא המסה של הכוכב‪.‬‬

‫‪R‬‬
‫‪1‬‬
‫‪~ 2‬‬
‫‪m R ‬‬

‫כלומר‬

‫‪ . R7~M 3‬ולבסוף קיבלנו כי כל המשתנים תלויים אך ורק‬

‫שאלה‬
‫בהינתן שהטמפרטורה בליבת השמש היא ‪ , T c =15×10 6 K‬ובהתחשב כי הטמפרטורה המינימלית‬
‫לבערה גרעינית היא ‪ - T min =4×106 k‬מהי המסה המינימלית של כוכב‪ ,‬ומהי בהירותו‬
‫‪4‬‬

‫נוכל לקבל מהמשוואות הפרופורציה‪ . T ~M 7 :‬עתה נקבל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪T c 15×106‬‬
‫‪M sun 7‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪ M min ~0.1 M sun‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T min 4×106‬‬
‫‪M min‬‬

‫‪ ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫בהירות אדינגטון‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ממשוואות ‪ 2‬ו‪ 3-‬ובעזרת חוק סטפן בולצמן‪ P rad = a T :‬נקבל‬
‫‪3‬‬
‫הקרינה לחלק בשינוי בלחץ הכולל(‪.‬‬

‫‪dP rad‬‬
‫‪L‬‬
‫=‬
‫‪dP‬‬
‫‪4cG M‬‬

‫)השינוי בלחץ‬

‫משום ובמקרה הפשוט‪ . P=P rad P grad :‬ומשום וכאשר מתקרבים לשפה שניי הלחצים קנטנים מתקיים‬
‫‪d P rad‬‬
‫ולכן מקבליים את חסם לדינגטון לבהירות‪:‬‬
‫כי ] ‪ . sign[ dP rad ]=sign[d P rad‬ולכן ברור כי ‪1‬‬
‫‪dP‬‬
‫‪4 c G M‬‬
‫‪. L‬‬
‫‪‬‬

‫שיפוע הסידרה הראשית בדיאגרמת ‪H-R‬‬
‫דיאגרמת ‪ H-R‬מקשרת בין ‪ , log L‬לבין הטמפרטורה בשפת הכוכב‪. log T eff :‬‬
‫חוק סטפן – בולצמן מקשר בין ‪ L‬לבין‬
‫של ‪ T‬ב ‪ L‬שקיבלנו ונקבל‪:‬‬

‫‪2 n−1‬‬
‫‪3 n3‬‬

‫‪1−‬‬

‫‪ T eff‬עבור גוף שחור‪ . R2 T 4eff ~ L :‬נציב את ייחסי הפרופורציה‬

‫‪T 4eff ~ L‬‬

‫)כאשר ‪ n‬מגיע מ ‪ - = 0 T 4‬בצענו הכללה לא עבור מימן אלא עבור חומר כללי ‪( =0 T n‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪26.4.10‬‬

‫תרגיל ‪5‬‬
‫אנרגיית קשר ו ‪Reaction Rate‬‬
‫מאינטראקציות כימיות מתקיימי חוקי שימור )אנרגיה‪ ,‬תנע מטען וכו(‬
‫נשאל מה הוא קצב הרקאקציה בו גרעינים מסוג ‪ X‬נהרסים‪.‬‬
‫נסתכל על יחידת נפח ונניח שלכל גרעין ‪ X‬בתוכה ישנו חתך לפיזור ‪ ‬ונניח שמהירוח ‪ X‬ביחס ל ‪ Y‬היא‬
‫‪ V‬כך ש ‪ X‬במנוחה ו ‪ Y‬נע אליו במהירות ‪.V‬‬

‫אנרגיית הקשר עבור האטומים בטבלא המחזורית )האנרגיה שנפלטת כאשר‬
‫עוברים לאטום יותר כבד(‬
‫אנחנו מרוויחים אנרגיה בהיתוך גרעיני עד ברזל ומפרוק גרעיני של גרעינים‬
‫כבדים יותר‬

‫‪Connection E‬‬

‫בסה"כ קצב ההתנגשויות יתקבל ע"י ‪. n x n y  v‬‬
‫‪Fe‬‬

‫‪Atomic Number‬‬

‫אנרגית ‪ Garmow‬ומנהור קוונטי‬
‫עלמנת שגרעינים של מימין יעברו ראקציה רגעינית )כוח גרעיני חזק( עליהם להתקב זה לזה למרחק ‪r 0‬‬
‫‪ - r 0≈1.4×10−13 cm‬מרחק זה ניתן בקורס בחלקיקים‪.‬‬
‫אולם הכוח הקולמבי מפריע ל‪ 2-‬פרוטונים להתקרב זה לזה‪ .‬זה נותן מחסום אפקטיבי‪.‬‬
‫האנרגיה הקינטית ש‪ 2-‬פוטונים נושאים היא זו שמתגברת על הכוח הקולומבי החסם מתקבל כאשר‪:‬‬
‫‪e2‬‬
‫‪E r 1=E k  z x z y‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫עבור טמפרטורה ממוצעת של ככב ‪ , T =10 0 k‬האנרגיה הקינטית לפי ‪K T ≈1 KeV‬‬
‫‪2 B‬‬
‫‪. r 1=10−10 cm‬‬

‫נותנת‬

‫‪V‬‬

‫כלומר הטמפפרטורה של הכוכב האופייני לא נותן מהירות גבוהה מספיק כדי‬
‫לעבור את המחסום הקולומבי‪.‬‬
‫‪Ek‬‬
‫אבל קוונטית ייתכן וייתקיים מנהור‪.‬‬
‫משוואת שרדינגר למסה המצומצמת‪:‬‬

‫‪mx m y‬‬
‫‪m x m y‬‬

‫‪1 /r‬‬

‫=‪. ‬‬

‫‪r‬‬

‫‪zx z y e2 z x z y e2 r1‬‬
‫‪r‬‬
‫=‬
‫בנוסף נקרב את המחסום הקולומבי לצורה של מדרגה‪=E k 1 :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r1 r‬‬
‫‪r‬‬

‫‪Tunneling‬‬

‫=‪v  r ‬‬

‫כדי לגבוהה את גובהה המדרגה נעשה ממוצע משוקלל של ‪ v  r ‬בתחום שבין ‪ r 0‬עד ‪. r 1‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪r1‬‬

‫‪3‬‬
‫‪=...= E‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∫ 4 r 2 v r  dr‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪r1‬‬

‫=‪)  v r  ‬נוכל לאמר כי‬

‫‪ r 0≈0‬בגבולות האינטגרציה‪.‬‬

‫‪∫ 4 r 2 dr‬‬
‫‪r0‬‬

‫עתה נפתור את משוואת שרדינגר הרדיאלית )עבור סימטריה רדיאלית( עם פונקציית המדרגה‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ . ℏ‬נעבור לפונקציית עזר ‪ U r =r r ‬ונקבל ‪U ' ' r = 2 U r ‬‬
‫‪r  r =  r ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 r r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪E‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ‬‬

‫פותרים זאת ומקבלים‬

‫‪e‬‬

‫‪r‬‬

‫‪.  r =A‬‬

‫עתה נחשב את ההסיכוי למינהור )באמצעות קוונטים ‪:(1‬‬

‫‪‬‬

‫‪  ‬‬

‫‪E‬‬
‫‪−  2 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪z x z y e2‬‬
‫‪=exp − G‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫‪EG‬‬

‫מגדירים את אנרגיית גמוב‬

‫‪‬‬

‫‪ r 0≈0‬מקבלים‬

‫כשעושים את הפיתרון המלא )ללא הקירוב‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪∣ r 0 ∣ 4  r 0‬‬
‫‪−2  ‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪g  E ‬‬
‫‪=...=exp‬‬
‫‪zx z y e2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪E‬‬
‫‪∣ r 1 ∣ 4  r 1‬‬

‫‪. g  E =exp‬‬

‫כאנרגיה שבה הסיכוי לקבל מנהור הוא‬

‫‪1‬‬
‫‪e‬‬

‫‪ .‬ובצורה מפורשת‪:‬‬

‫‪e2‬‬
‫‪1‬‬
‫≈‪E G = z x z y  2  c ; = c‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪137‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ - z x , z y‬הינם המספר האטומים של הראקציות )כמות הפרוטונים בגרעין(‬
‫עבור תגובה פרוטון פרוטון‬

‫‪E g=500 KeV‬‬

‫‪P-P Chain‬‬
‫זו שרשרת של ראקציות‪ d  p  He 3 , p p d e +  e :‬ולבסוף ‪. He3 H e 3  He 42 p‬‬
‫נכנסו ‪ 6‬פרוטונים ויצאו ‪ 2‬פרוטונים ואחד הליום ‪.4‬‬
‫הרווחנו בתהליך‪. [m4 p−m He 4]c 2 :‬‬
‫נשאלת מה התלות של קצב הראקציה ‪  P-P‬בלילבה בטמפרטורה )‪ L‬הינה ההארה של השמש‪:‬‬
‫‪. L= M Core‬‬

‫]‪[  ‬‬
‫‪1 /3‬‬

‫בבית נראה כי‬

‫‪EG‬‬
‫‪exp −3‬‬
‫‪4 KBT‬‬

‫‪−2 /3‬‬

‫‪. ~ T‬‬

‫נרצה למצוא קירוב מהצורה ‪) L~T ‬נצטרך למצוא את הקבוע‬
‫האינטראקציה – כדי למצוא את זה נעשה ‪ ln‬ל ‪ L‬ונגזור לפי ‪:T‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪E‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪ln T −3 g K b T −1 /3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪1 /3‬‬

‫=‪ ln L‬לאחר מכן ‪T −4 /3=‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ( ‬באיזור שבו מתרחשת‬

‫נעריך את ערכו של ‪ . ‬נציב טמפרטורה ו ‪ E g=500 KeV‬ונקבל‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪EG‬‬
‫‪−2‬‬
‫כלומר ‪L~T 4.6‬‬
‫‪T‬‬
‫‪K b T −4 / 3=4.6=‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪‬‬

‫‪EG‬‬
‫‪. d ln L = T d ln L = −2 T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪d ln T‬‬
‫‪dT‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 b‬‬

‫שחרור ניוטרינו‬
‫בסה"כ בתגובת ‪ P-P‬משתחררים ניוטרינו‪:‬‬

‫‪4 p  He 42 e + 2 e‬‬

‫אלטרנטיבת ‪CNO‬‬
‫כאשר מתקיימים התנאים הבאים ישנה אלטרנטיבה לבעירת המימן הנקראת ‪ .CNO‬בעזרת קטליזטור של‬
‫פחמן עושים מעגל של אינטראקציות שנקרא ‪ CNO‬שבסופו משתחרר הליום‪ .‬התהליך בסה"כ הוא‪:‬‬
‫‪. C 124 P C 12He 4‬‬
‫התנאים ליצירת אלטרנטיבת ‪:CNO‬‬
‫•‬

‫התגברות על מחסום אנרגיית גלנוב של התגובה של ‪ C‬עם פרוטון שהיא יותר גדולה‬
‫‪ - z x z y =6⋅1=6‬צריך טמפרטורה גובהה יותר‬

‫•‬

‫קיום של פחמן בכוכב )כוכבים דור שני והלאה(‪.‬‬

‫ברגע שיש אלטרנטיבת ‪ – CNO‬התגובה יותר מהירה מאשר ‪PP‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪6.5.10‬‬

‫תרגיל ‪6‬‬
‫אבולוציה של כוכבים!‬

‫ענקים אדומים‬
‫כאשר נגמר המימן בליבת הכוכב‪ ,‬אזי‬

‫‪ L nucL‬ואז הוכוכב מתכווץ ומתחמם‪.‬‬

‫בפועל הליבה של הכוכב מצטופפת והמעטפת מתרחבת‪ - .‬איך מסבירים זאת?‬
‫‪1‬‬
‫לפי המשפט הביריאלי ‪E =−E thermical -‬‬
‫‪2 g‬‬
‫צריך לגדול )משימור אנרגיה(‪.‬‬

‫; ‪ E=const‬כלומר אם הליבה קטנה אזי הרדיוס של הכוכב‬

‫תהליך זה נעצר כאשר הטמפרטורה גדלה מספיק כך שייתכן המעבר של המחסום הקולומבי לבעירה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫כאשר הבעירה מתחילה‪ ,‬ההתכווצות נעצרת‪ ,‬הליבה גדלה קצת‪ ,‬המעטפת קטנה ונוצר שלב חדש של שיווי‬
‫משקל בזמן בעירת היסוד הבא בתהליך ‪. triple ‬‬
‫ענק אדום הוא השלב שעד שהליבה קטנה מספיק כדי להתיך שוב אתום כבד יותר‬

‫תהליך שלשת‬

‫‪‬‬

‫הצפיפות בכוכב )והטמפרטורה( גדולה כלכך כך שזמן החיים של בריליום )אשר מתפרק מהר( מספיק גדול‬
‫לאומת זמני האינטראקציה האופייניים כך שניתן ליצור אתום בריליום )מ‪ 2-‬הליומים( שמספיק לספוח אטום‬
‫הליום נוסף לפני שהבריליום מתפרק לייצירת פחמן‪.‬‬

‫סיליקון ומשם לברזל‬
‫לאחר שנגמר ההליום יישנה בעירה נוספת עד שנוצר סיליקון – סיליקון בוער קצת אחרת‪.‬‬
‫האנרגיה הדרושה כדי להבעיר סיליקון היא כלכך גבוהה עד שהפוטונים התרמיים שנוצרים בליבה )שהזנחנו‬
‫אותם עד פה( מתחילים לפרק את גרעיני הסיליקון לגרעינים קטנים‪ .‬ואז הסיליקון האחרים קולטים אותם‬
‫וכך נוצרים ברצף כל היסודות עד ברזל ומעט הלאה‬

‫מישור‬

‫‪log  ,log T‬‬

‫במהלך חייב של הכוכב הוא נע על המישור‪.‬‬
‫נוכל לחלק את המישור לאזורים הנשלטים ע"י משוואות מצב שונות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫גז אידיאלי‪:‬‬

‫‪P=K 0 T‬‬

‫גז אלקטרונים מנוון‪) P=k 1 5 /3 :‬למה מתעסקים בגז אלקטרונים ולא בגז של יונים או פרוטונים?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪3-‬‬
‫והוא הרבה הרבה הרבה יותר גדול מאשר‬
‫כי בתוך המקדם ‪ K 1‬יש נו הקבוע‬
‫‪mp‬‬
‫‪me‬‬
‫סידרי גודל כלומר אלקטרונים מתנוונים קודם!(‬
‫גז אלקטרונים מנוון יחסותי‪:‬‬
‫לחץ קרינה‬

‫‪1‬‬
‫‪P= a T 4‬‬
‫‪3‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪. P=K 2 4 /3‬‬

‫נמצא את הגבולות בין המצבים הנ"ל )באמצעות שיווין(‬

‫•‬

‫מעבר ישיר בין גז אידיאלי לאלקטרונים יחסותיים מנוון‬
‫‪K 1  T =K 2 4 /3  log =3 logT C 2‬‬

‫•‬

‫מעבר בין גז אלקטרונים רגיל ליחסותי הוא הדרגתי בגלל‬
‫שככל שהצפיפות גדלה והלחץ גדל האלקטרונים נעים מהר‬
‫יותר ויותר עד שאפקטים יחסותיים נכנסים‪ .‬הגבול )יותר‬
‫הדרגתי מאפשר מעברי הפאזה אידיאלי – מנוון או אידיאלי‬
‫– יחסותי מנוון‬

‫•‬

‫מעבר בין לחץ הנובע מגז אידיאלי ללחץ קרינה מתקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪K 0  T = aT 4 log =3 logT c 3‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ed‬‬

‫•‬

‫מעבר בין גז אידיאלי לאלקטרונים מנוון‬
‫‪K 0  T = K 1 5/ 3  log P=1.5 logT C 1‬‬

‫‪D‬‬
‫‪eg‬‬
‫‪en‬‬
‫‪er‬‬
‫‪at‬‬
‫‪ic‬‬

‫‪R‬‬

‫‪1.5‬‬
‫‪3 Radiation‬‬
‫‪Pressure‬‬

‫‪Degenerated‬‬
‫‪Ideal Gas‬‬

‫‪Log T‬‬

‫‪Log rho‬‬

‫מסלול חייו של כוכב‬
‫נדרוש שיווי משקל הידרוסטטי – נעשה אנליזת סידרי גודל‪.‬‬
‫‪dM‬‬
‫‪2‬‬
‫משוואת רציפות המסה‪=4 r  r  :‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪1 /3‬‬
‫‪M‬‬
‫נעביר אגפים‪:‬‬
‫~‪r‬‬
‫‪‬‬

‫באנליזת סידרי גודל‬

‫‪M‬‬
‫‪3‬‬
‫‪r‬‬

‫~‪‬‬
‫‪1.5‬‬

‫‪ ‬‬

‫משוואת שיווי משקל הידרוסטטי‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫‪r‬‬

‫~‪P‬‬

‫‪G M r ‬‬
‫‪dP‬‬
‫‪ r =−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬

‫‪Log rho‬‬

‫‪el‬‬
‫‪at‬‬
‫‪iv‬‬
‫‪is‬‬
‫‪t‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫בסידרי גודל‬

‫‪Log T‬‬

‫נציב את הקשר של ‪ r‬באנליזת סידרי גודל‪. P~M 2 /3 4 / 3 :‬‬

‫עתה נשתמש בגז אידיאלי‪ – n) P=n KT :‬צפיפות ממוצעת‬

‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪‬‬

‫=‪( n‬בשביל לאמר כי ‪P~ T‬‬

‫נציב זאת ל ‪ P~M 2 /3 4 / 3‬ונקבל ‪) . ~T 3 /M 2‬שיפוע ‪ 3‬ביחס לטמפרטורה( – זה נכון עבור כוכב‬
‫פעיל‪.‬‬
‫עבור ננס לבן נציב למשוואה ‪ P~M 2 /3 4 / 3‬במקום במשוואה לגז אידיאלי את המשוואה ללחץ ניוון‬
‫‪ P~5 /3‬ונקבל ‪ - =const M 2‬כלומר הכוכב יקטין את הטמפרטורה שלו אבל ללא שיפוע‬
‫ולכן המסלול חיים של השמש יהיה‪ :‬לאחר גמר הדלק תיפוס בשיפוע ‪ 3‬ולאחר מכן בריחה שמאלה בקו‬
‫אופקי כאשר הננס הלבן מתקרר‪.‬‬
‫ככל שהכוכב גדול יותר הוא יעבור מאזור הגז האידיאלי לאזור הגז המנוון ב ‪ ‬גבוה יותר – מהו הגבול‪,‬‬
‫כלומר מהו המצב שבו הכוכב לא יוכל להגיע למצב של לחץ מנוון )כלומר הוא עבר את הגבול היחסותי ולא‬
‫יוכל לפנות שמאלה לכיוון הגז הנוון(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫לחץ שלגז אלקטרונים מנוון יחסותי לא מצליח להחזיק את המסה שלו‪ .‬למה? גז מנוון יחסותי מקיים‬
‫‪ P~ 4 /3‬כאשר ‪ ‬הוא פרמטר היחסותיות )כאשר ‪  0‬הגז הופך יחסותי(‬
‫‪M  4/ 3 M 2‬‬
‫‪M2‬‬
‫~‬
‫~‪P‬‬
‫ונקבל‬
‫נציב את הלחץ הזה לסידרי גודל של שיווי משקל הידרוסטטי‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫∞‪−‬‬
‫גדלים ונקבל ‪ - r ~M −2 /3 ‬כלומר כאשר ‪  0‬נקבל ‪ - r ~M =0‬הכוכב קורס!‬

‫נסדר‬

‫המסה המקסימלית שעדיין מאפשרת קבלה של ננס לבן נקראת מסת ‪ – chandrasekaher‬לאחר מכן‬
‫הפניה לכיוון גז מנוון לא אפשרית‪.‬‬
‫נאריך את מסה זו מתוך המשפט הויריאלי ‪ = 2 E th = −1 E gr‬‬
‫‪ , PV‬נציב את הביטוי היחסותי‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪M‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪1 GM 2‬‬
‫=‪; V‬‬
‫~ ‪ , K 2 4 /3 V‬והצבה ‪r‬‬
‫~‪ ‬משהו‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3 r‬‬
‫‪3/ 2‬‬

‫אבל אם נחשב כמו שצריך נקבל‪m p :‬‬

‫‪hc‬‬
‫‪‬‬
‫‪G m2p‬‬

‫‪2‬‬
‫‪. M ch =0.21 z / A ‬‬

‫ואם מציבים מספרים אופייניים נקבל כי הננס הלבן הגדול ביותר האפשרי הוא ‪ 1.4‬מסות שמש‪.‬‬

‫ננס חום‬
‫עבור טמפרטורה קטנה מדיי לא תתאפשר בערה במרכז הכוכב – והוא ייתנוון לפני הבערה‪.‬‬

‫התקררות של ננס לבן‬
‫המודל שלנו הוא התקררות של גוף שחור )אומנם אין יצירה של אנרגיה אבל‬
‫קרינת גוף שחור יש(‪.‬‬

‫‪R‬‬

‫נניח מודל שבו רוב הכוכב הוא גז מנוון בעל טמפרטורה אחידה‪ .‬מסביב לגז‬
‫המנוון יש שכבה דקה מאוד )מסה אפסית( של גז אידיאלי‪.‬‬
‫בשפת הכוכב מתקיים‬

‫‪dP‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪=− 2‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪r‬‬

‫‪,‬‬

‫‪Idle gas‬‬

‫‪Degredated‬‬
‫‪gas‬‬
‫‪r0‬‬

‫‪dT −3   L‬‬
‫=‬
‫‪dr 4ac T 3 4 r 2‬‬

‫‪.‬‬

‫נציב את חוק ‪ =k 0  T 7 /2 kramer‬ומשוואה עבור גז אידיאלי‪P=k 0  T :‬‬
‫) ‪ K 0‬אמור להתחשב בצפיפות בקבוע בולצמן וכו(‬
‫נחלק את ‪ 2‬המשואוות הירוקות זו בזו ונקבל‪:‬‬

‫‪16  ac G k 0 M 15 /2‬‬
‫‪T dT‬‬
‫‪3k0‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1/ 2‬‬

‫נבצע אנטגרצה ומקבלים לבסוף ‪ M / L1/ 2 T 17 / 4‬‬
‫‪1/ 2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ M / L1/ 2 T 13 /4‬‬

‫‪‬‬

‫=‪P dP‬‬

‫‪‬‬

‫‪64  a c G k 0‬‬
‫=‪ P T ‬וכן‬
‫‪51 0‬‬

‫‪‬‬

‫‪64 ac G‬‬
‫=‪. T ‬‬
‫‪51 0 k 0‬‬

‫ב ‪ r b‬הלחץ של הגז המנוון והאידיאלי שווים )כי גם ליונים שהם גז אידיאלי משני צידי ‪( r b‬‬
‫‪5 /3‬‬
‫ולכן‪ . k 0 T ∣r =K 1  ∣r :‬כדי למנוע קפיצה בטמפרטורה במעבר בין הפאזות נדרוש ‪ T b=T c‬ונקבל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L 64 ac G K 1 7/ 2‬‬
‫=‬
‫‪Tc‬‬
‫ וזה הקשר בין הבהירות בשפה ובין טמפרטורת הליבה‬‫‪M‬‬
‫‪51 0 K 04‬‬
‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪27.5.10‬‬

‫תרגיל ‪7‬‬
‫‪H‬‬

‫כוכבי ניוטרונים‬
‫בכוכבים כבדים )פי ‪ 10‬ממסת השמש והלך( מתבצעת בערה של ברזל‪.‬‬
‫מה קורה כאשר הליבה הפנימית ביותר של הכוכב כולה עשוייה מברזל?‬
‫קוראים ‪ 2‬תהליכים בטמפרטורות גבוהות המציינים את סוף חיי הכוכב כאשר‬
‫ליבת הברזל מתחילה לפול אל תוך עצמה ולהתכווץ‬
‫•‬

‫•‬

‫‪He‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Si‬‬

‫‪Fe‬‬

‫‪ – Netruanization‬ייצירת ניוטרונים וניוטרינים‪- e - p  N  e :‬‬
‫תהליך זה גורם לייצור ניוטרונים ומפחית את כמות האלקטרונים‬
‫בליבה‬
‫‪ – Photo-disintegration‬בעזרת אנרגיה של ‪ 124 MeV‬פוטונים אנרגתיים גורמים לפירוק של‬
‫ברזל‪ . 56 Fe 13 4 H e 4 n :‬ובנוסף גם ההליום מתפרק‪) 4He 2p2n :‬פירוק זה‬
‫צורך ‪28.4Mev‬‬

‫תרגיל‬
‫מהוא האנרגיה הדרושה לפירוק ברזל למרכיבים הבסיסיים פר ניוקלאון‪ :‬סה"כ אנרגיית הפירוק‪:‬‬
‫‪ , 12413⋅28.4‬סה"כ הנוקלאונים‪ . 56 :‬ולכן אנרגיה דרושה פר ניוקלאון‪:‬‬
‫‪12413⋅28.4‬‬
‫‪=8.8 Mev‬‬
‫‪56‬‬

‫סופר נובה‬
‫כתוצאה מפירוקים אילו האנרגיה התרמית והלחץ בליבה קטנים‪ ,‬כמו כן כמות‬
‫האלקטרונים המנוונים בליבה פוחתת – וכן יוצרים המון ניוטרונים בליבה‪.‬‬

‫‪H‬‬
‫‪He‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Si‬‬

‫התוצאה – אין מה שימנע את תהליך הקריסה )אין לחץ מבפנים(‪ .‬הדבר היחיד‬
‫שיכול למנוע את הקריסה הוא לחץ ניוטרונים מנוונים‪.‬‬
‫ולכן ליבת הברזל קורסת ויוצרת ליבת ניוטרונים מנוונים‪ .‬אבל עתה אין מה‬
‫שימנע את הקריסה של השכבות שמעל לכוכב והן כולם קורסות עליו!‬
‫כאשר שכבות אילו פוגעות בליבת הניוטרונים הן מקפצות חזרה ונוצר גל הלם‪.‬‬
‫גל ההלם יוצא החוצה פוגע בשכבות החיצוניות של הכוכב קורע אותן )זורק‬
‫אותן החוצה( וגורם להיתוך גרעיני שפולט הרבה מאוד אור – כמה אור? כמו גלקסיה שלמה – זה הוא‬
‫‪.super nova‬‬
‫‪N‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫תרגיל – תהליך הנפילה‬
‫• הזמן שאורכת הנפילה החופשית?‬
‫‪r‬‬
‫נסתכל על חלקיק בוחן שנופל חופשית ממהירות התחלתית ‪ 0‬ורדיוס ‪: 0‬‬
‫‪1/ 2‬‬
‫‪GM  r 0  GM r 0 ‬‬
‫‪1 ˙2 GM r 0 GM  r 0 ‬‬
‫=‪r‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ r˙ = 2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪dt‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪1/ 2‬‬
‫‪GM r 0 GM r 0 ‬‬
‫‪ .‬נבצע אינטגרציה ל‪ 2-‬הצדדים‪:‬‬
‫נפתור בהפרדת משתנים‪:‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪r 30‬‬
‫‪3‬‬
‫∫‪t ff =∫ dt=−‬‬
‫=‪dr=...‬‬
‫=‪; 0‬‬
‫‪1 /2‬‬
‫‪32 G 0‬‬
‫‪2GM r 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪GM  r 0  GM r 0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r0‬‬
‫מהם ערכים אופייניים?‬

‫‪‬‬

‫נציב צפיפות התחלתית עבור כוכב קורוס‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫‪t ff‬‬

‫‪1‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 0≈109 rg /cm3‬ולכן ‪ - t ff =0.07sec‬מאוד מאוד מהר!!‬

‫בפועל‪ ,‬התהליך עורך מספר שניות בשל הצפיפויות הגבוהות בליבה שבהם המהלך החופשי הממוצע של‬
‫ניוטורון הוא מסדר גודל של רדיוס הכוכב וזה מעט את הקריסה‪.‬‬

‫תקציב האנרגיה של הכוכב‬
‫)לא ניתן להשתמש במשפט הויריאלי כי אין לנו שיווי משקל הידרוסטטי(‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫כמות האנרגיה הכובדית שמשתחררת‪:‬‬
‫‪Rc Rnc‬‬
‫‪ Rc‬רדיוס הליבה )‪ Rnc ,(Core‬רדיוס ליבת הניוטרונים שעוצרת את הקריסה‪.‬‬
‫בגלל של ‪ Rc ≫ Rnc‬אזי‪:‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Rnc‬‬
‫‪M‬‬
‫‪erg‬‬
‫‪1M sun 10 Km‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪3×10 46 J ≈5×1083‬‬

‫‪2‬‬
‫‪  E gr =−G M C‬כאשר ‪ M c‬מסת הליבה הנופלת‪,‬‬

‫≈‬

‫‪2‬‬
‫‪c‬‬

‫‪M c =1.5 M sun‬‬
‫‪R NC ≈20km‬‬

‫‪‬‬

‫‪GM‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫≈‬
‫‪Rc R nc‬‬
‫‪Rnc‬‬

‫‪‬‬

‫‪ E gr =−G M 2C‬‬

‫)נציב ‪ M c =1.5 M sun‬כי מסת הליבה צריכה להיות גדולה ממסת צ'נדרסקה(‬
‫לאן האנרגיה הזו הולכת?‬
‫•‬

‫•‬

‫כמות האנרגיה הניצפת )הארה(‪ .  E radieted = LSN SN ≈3×1044 J :‬סופר נובה אופיינית מאירה‬
‫בעוצמה של ‪ 3×1010 L sun‬במשך כשנה‪ - .‬ערך זה פחות מאחוז מהאנרגיה שנפלטת‪.‬‬
‫כמות האנרגיה הניספגת בייצירת ניוטרונים‪:‬‬

‫‪mc‬‬
‫‪≈2×10 45 J‬‬
‫‪mH‬‬

‫‪10% )  E NC≈8MeV‬‬

‫מהאנרגיה(‬
‫•‬

‫העצה של השכבות החיצוניות‪ :‬נניח כי מסת הכוכב המתפוצץ ‪ , M =10M sun‬האנרגיה‬
‫שמתבזבזת צריכה להתגבר על אנרגית הקשר הגרוויטציונית וכן להעניק למסה מהירות אופיינית‬
‫‪GM c  M −M c ‬‬
‫‪44‬‬
‫של ‪≈5×10 J : v≈10,000 Km/ sec‬‬
‫≈ ‪,  E bind‬‬
‫‪Rc‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 2 -  E kin≈ M −M c  v ≈10 J‬אילו ביחד לא נותנים מספיק אנרגיה‪..‬‬
‫‪2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫•‬

‫הייתר הולך לייצירת ניוטרינו‬

‫כמה חזק כוח המשיכה של כוכב ניוטרונים‬
‫נשווה את האנרגיה הדרושה להעלות חלקיק מפני כדור הארץ לאוורסט לעומת ‪ 1cm‬מעל כוכב ניוטרונים‪:‬‬
‫‪G NS‬‬
‫‪M earth‬‬
‫‪14 cm‬‬
‫‪3 cm‬‬
‫‪ g NS = 2 ≈10‬ולכן‬
‫‪, g earth =G 2 =10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪RNS‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪Rearth‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪E NS =m g NS⋅1 cm=1014 m , E everest =m g earh h ev =m g eath 10 km =109⋅m‬‬
‫‪E NS‬‬
‫כלומר האנרגיה יחס האנרגיה הדרושה‪≈105 :‬‬
‫‪E everest‬‬

‫פולסרים‬
‫פולסרים הם כוכבים אשר פולטים קרינת רדיו בפולסים – הפולסים באים בזמנים מדוייקים ולכן הם תוצאה‬
‫של כוכב מסתובב‪.‬‬

‫האם כוכבי ניורונים צפופים מספיק כדי לייצר את הפולסרים?‬
‫עבור ככוב מסתובב כוח הכבידה חייב להיות גדול מהכוח הצנטרפוגלי על השהפ כדי שהכוכב לא יקרע‪:‬‬
‫‪GMm‬‬
‫‪m 2 r‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫כלומר‪:‬‬

‫‪M 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪r3 G‬‬

‫משמע‪:‬‬

‫‪3M‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 r 4 G‬‬

‫=‪. ‬‬

‫הפולסר הידוע של ארפילית הסרטן מקיים‪ =190 sec −1 ; T =33 msec :‬ולכן‬

‫‪gr‬‬
‫‪cm3‬‬

‫‪11‬‬

‫‪. 1.3×10‬‬

‫צפיפות זו לא מספיקה בשביל לתמוך בפולסר‪ .‬מה לגבי כוכב ניוטרונים?‬
‫‪1.4 M sun‬‬
‫‪14 gr‬‬
‫= ‪NS‬‬
‫‪≈10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪cm‬‬
‫‪14 Km‬‬
‫‪3‬‬
‫צפיפות בכוכב ניוטרונים גדולה בכמה סידרי גודל מהצפיפות המקסימלית ולכן תיאורתית כוכב זה אמור‬
‫להיות מסוגל לתמוך בסיבוב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מה לגבי הבהירות? נניח כי הבהירות גורמת להאטה בסיבוב‪ E rot = I  :‬ולכן‬
‫‪2‬‬
‫‪−dE‬‬
‫‪d  −2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=−I ‬‬
‫=‬
‫‪M r ‬‬
‫˙‬
‫=‪. L‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪5‬‬
‫‪M =1.4 M sun ; r=10 Km ; =190 s−1 ; ≈2.4‬‬
‫עבור הפולסר שבארפילית הסרטן ‪10−9 s−2‬‬
‫˙‬
‫‪erg‬‬
‫מתקבל‬
‫‪sec‬‬

‫‪38‬‬
‫‪. L carb≈5×10‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪31.5.10‬‬

‫תרגיל ‪8‬‬
‫בהירות פולסרים‬
‫עבור פולסרים שהקוטב המגנטי שלהם לא מתלקד עם ציר הסיבוב‪ .‬נניח שההאטה בסיבוב הפולסר נגרמת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫כתוצאה מאובדן אנרגיה דרך ההארה )בהירות(‪ E rot = I  :‬ולכן הבהירות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−dE‬‬
‫‪d  −2‬‬
‫‪=−I ‬‬
‫=‬
‫‪M r 2‬‬
‫˙‬
‫=‪. L‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪5‬‬

‫תרגיל‬
‫נניח כי הקרינה הניתנת באמצעות דיפול מגנטי ‪ B‬מוטה בזווית ‪ ‬מציר הסיבוב‬
‫‪dE rot‬‬
‫‪1 2 6 4 4‬‬
‫מצד אחד )ע"י גזירה יישירה של האנרגיה‬
‫‪=I  ‬‬
‫‪ . L= 3 B r  sin ‬אנחנו יודעים כי ˙‬
‫‪dt‬‬
‫‪6c‬‬
‫‪dE‬‬
‫‪rot‬‬
‫‪4‬‬
‫‪) =K‬נניח כי‬
‫ולכן נקבל משוואה דיפרנציאלית ל ‪' 3 : ‬‬
‫הסיבובית(‪ ,‬מצד שני ‪=L≈ K ‬‬
‫˙‬
‫‪dt‬‬
‫‪˙ 0‬‬
‫‪  0 ) K ' = 3‬הינה המהירות הסיבובית היום‪ i ,‬המהירות הסיבובית ההתחלתית(‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬

‫‪t‬‬

‫נעשה הפרדת משתנים ואינטגרציה ונקבל‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪3‬‬

‫‪˙ 0‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ −∫ 3 =∫ 3 dt‬ונקבל‬
‫‪ ‬‬
‫‪0 0‬‬

‫‪0 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− 2 =t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 ˙ 0   i‬‬

‫∞‪ , i ‬ונציב‬

‫‪0‬‬
‫‪2 ˙ 0‬‬

‫‪i‬‬

‫זה נותן חסם על אורך החיים של הפולסר )עבור‬

‫‪( =0‬‬

‫‪. t pulsar ‬‬

‫נוכל להציב עבור הפולסר של ארפילית הסרטן ולקבל ‪ - t pulsara 1260 year‬זה מתאים לפולסר זה כי‬
‫הסופר נובה שלו התרחשה ב ‪ 1054‬כלומר לפני ‪ 960‬שנים‪.‬‬
‫בבית נראה כי כוכב פולסר מאט את סיבובו כתוצאה מהארה ולא כתוצאה מגלי גרויטציה‪.‬‬

‫חורים שחורים‬
‫‪ G‬‬
‫משוואת איינשטיין‪T   :‬‬
‫‪c4‬‬
‫המטריקה‪ .‬ובנוסף ‪ T  , ‬הוא טנזור מומנט האנרגיה‪.‬‬

‫=‪ G  ‬כאשר ‪ G ,‬מורכבת מנגזרות ראשונות ושניות של ‪g  ,‬‬

‫פתרון של‬

‫‪ G =0‬שמצא שוואטשילד מקיים מטריקה‬
‫‪−1‬‬

‫‪dr 2−r d 2−r sin  d 2‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪2GM‬‬
‫‪2 GM‬‬
‫‪c dt2− 1−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪rc‬‬
‫‪rc 2‬‬

‫‪rs 1 / 2‬‬
‫ובפרט עבור הזמן‪dt =1−  dt :‬‬
‫‪r‬‬

‫‪1/ 2‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪2GM‬‬
‫‪d = 1−‬‬
‫‪rc 2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ds 2 = 1−‬‬

‫כאשר‬

‫‪2GM‬‬
‫‪. r s= 2‬‬
‫‪c‬‬

‫כאשר ‪ r  r s‬נקבל התפאסות ‪ dt‬הופך ל ‪) 0‬מבחינתינו נראה שהתהליך לוקח אין סוף זמן(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫תנועה של פוטונים על שפת החור השחור‬
‫‪dr‬‬
‫מהירות הרדיאלית של פוטון )הנע לאורך ‪ ds 2=0‬ביחסות כללית( מקיים‪=±C 1−r s / r  :‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ r  r s‬המהירות תלך ותקטן עד התאפסות‪ .‬מסקנה‪ :‬האור לא יכול לצאת מ ‪) r s‬נקרא אופק‬
‫המאורעות(‬
‫‪−1 /2‬‬

‫נוכל לקבל את ההסט לאדום בגלל כוח הכבידה‪:‬‬

‫‪  ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪= 1− s‬‬
‫‪r‬‬

‫‪−1/ 2‬‬

‫עבור‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪2 GM‬‬
‫‪= 1−‬‬
‫‪0‬‬
‫‪r c2‬‬

‫כוחות גיאות ) ‪(Tidal Fources‬‬
‫נסתכל על ‪ 2‬כוכבים ‪ M 1, M 2‬ונחשב את הכוכחות הפועלים על חלקיק בוחן המצא על שפתו של כוכב‬
‫‪F gr GM 1‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪ . M 1‬אזי‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪R1‬‬
‫כוח הגיאות מוגדר כהפרש בין הכוח שמרגיש ‪ m‬ע"י ‪ M 2‬ביחס שמרגיש מרכז הכוכב ‪) M 1‬הפרש‬
‫הכוכחות בין השפה למרכז(‪) :‬נשים לב שההגדרה של הכוח קצת מוזרה(‬
‫‪M1‬‬

‫כוח הגיאות בקו המשווה‪:‬‬
‫‪F tilde G M 2‬‬
‫‪GM 2‬‬
‫‪GM2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= 2 −‬‬
‫‪= 2 1−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ d R1 ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1R 1 /d ‬‬

‫]‬

‫‪m‬‬

‫[‬

‫‪R1‬‬
‫נניח כי המרחק גדול ביחס לרדיוס‪≪1 :‬‬
‫‪d‬‬
‫‪F tidle 2G M 2 R1‬‬
‫=‬
‫‪m‬‬
‫‪d3‬‬
‫‪3‬‬

‫נוכל לקבל את כוח הגיאות‪:‬‬

‫‪ .‬נפתח בטור טיילור‪:‬‬

‫‪F tilde 2 M 2 R‬‬
‫=‬
‫‪F gr‬‬
‫‪M1 d‬‬

‫‪‬‬

‫‪M2‬‬

‫‪d‬‬
‫‪R1 + d‬‬

‫‪1‬‬
‫‪≈1−2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1− x‬‬

‫ונקבל‪:‬‬

‫‪ -‬בכוכבים כוח זה גורם לפחיסתיות‪.‬‬

‫עקומות סיבוב של גלקסיות‬
‫בגלל שרוב המסה מרוכזת במרכז הגלקסיה‪ ,‬נצפה כי בקצה הגלקסיה מהירות הסיבובית של הכוכבים‬
‫תיפול‪ .‬אבל רואים כי ‪ V‬בערך קבוע גם בקצוות הגלקסיה‪ .‬ניתן להשיק מכך כי יישנה מסה נוספת גם‬
‫בקצוות הגלקסיה )מסה שאינה מאירה(‪.‬‬
‫כמה מסה צריך? בערך ‪ 90‬אחוז מהמסה של הגלקסיה והיא צריכה להיות מפוזרת בצורה אחידה לאורך‬
‫הגלקסיה‪.‬‬

‫תרגיל‬

‫]‬

‫[‬

‫‪R‬‬
‫מהירות הבריחה מגלקסיה שלה כל המסה מרוכזת עד רדיוס ‪ R‬היא ‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫היא מהירות הסיבוב ברדיוס ‪ r, r‬הינו המרחק ממרכז הגלקסיה ‪ v e‬הינה מהירות הבריחה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ v e =2 v c ln‬כאשר‬

‫‪vc‬‬

‫הוכחה‪ :‬מהירות הבריחה היא המהירות הדרושה על מנת להגיע מ ‪ r‬לאינסוף‪:‬‬
‫‪m v 2e ∞ GM r  m‬‬
‫∫=‬
‫משוויון אנרגיות‪dr :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪ ,‬נפתח את האינטגרל‬

‫‪GM  r m ∞ GM  R m‬‬
‫∫‪‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫∫‪v 2e =2‬‬
‫‪r‬‬

‫‪2‬‬

‫לפי החוק השני של ניוטון ‪ F =ma‬אזי עבור ‪r R‬‬
‫סביב מרכז הגלקסיה ולכן‬
‫ואילו עבור ‪ r R‬מתקיים‬

‫‪v c2 r‬‬
‫‪G‬‬

‫‪GM  r  v c‬‬
‫כאשר‬
‫=‬
‫‪r‬‬
‫‪r2‬‬

‫‪ v c‬הינה מהירות הסיבוב‬

‫=‪M r ‬‬

‫‪v c2 R‬‬
‫=‪. M r ‬‬
‫‪G‬‬

‫נציב זאת לאינטגרלים‪:‬‬

‫]‬
‫במהירות של‬

‫‪2‬‬

‫[‬

‫∞‬
‫‪vc‬‬
‫‪v R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪v =2 ∫ dr∫ c 2 dr =2 v 2c ln r∣Rr − ∣∞R =2 v 2c ln 1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪R r‬‬

‫[ ]‬

‫בהינתן שהכוכב המהיר ביותר סביב מרכז הגלקסיה הוא‬
‫‪Km‬‬
‫‪sec‬‬

‫[ ]‬

‫‪2‬‬

‫‪R‬‬

‫‪Km‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪2‬‬
‫‪e‬‬

‫‪ , 440‬ובהינתן שהשמש מסתובבת‬

‫‪ v c =220‬מהו הרדיוס שעד עליו יש מסה? )חסם תחתון(‬
‫‪R‬‬
‫‪1  R22Kpc‬‬
‫‪r‬‬

‫‪440222202 [1ln R /r ]ln‬‬

‫המסה עבור רדיוס הקטעון הנ"ל מקיימת‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪c‬‬

‫‪v R‬‬
‫‪2.5×10 11 M sun‬‬
‫‪G‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫=‪M r R‬‬

‫‪3.6.10‬‬

‫תרגול ‪9‬‬
‫קוסמולוגיה ניוטונית )משוואת פרידמן(‬
‫בכיתה קיבלנו כי האנרגיה הכוללת של הקיום )אנרגיה קינטית ‪ +‬פוטנציאלית(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪G  r m=const‬‬
‫‪ u=T V = m r˙ −‬כשנציב את חוק האבל למשוואה זו )לפי ‪ (scale factor‬כפי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שעשינו בשיעור נקבל את משוואת התנועה‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪˙ 2 8 G‬‬
‫‪R‬‬
‫‪kc‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫‪.‬‬

‫משוואת הנוזל ‪fluid equation‬‬
‫נתאר את היקום כאל נוזל בעל צפיפות‬
‫‪. dE P dV =T ds‬‬
‫האנרגיה ביקום מורכבת מהמסה‪:‬‬
‫ולכן‬

‫‪ ‬ולחץ ‪ .P‬ממשוואת הייסוד של התרמודינמיקה‪:‬‬

‫‪ E=mc2‬כאשר‬

‫‪dE‬‬
‫‪4 3 d  2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 da‬‬
‫‪=4  R  c‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪c‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪3‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪4 3‬‬
‫כמו כן ‪R‬‬
‫‪3‬‬

‫= ‪ V‬ולכן‬

‫‪dV‬‬
‫‪2 dR‬‬
‫‪=4  R‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪ 3‬‬
‫‪R ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪. m=4‬‬

‫)הצפיפות משתנה בזמן כי לא נוסף חומר והיקום מתפשט(‬
‫‪.‬‬

‫נניח כי התפשטות היקום הפיכה ולכן ‪ , ds=0‬ונחלק את משוואת היסוד ב ‪ dt‬ונקבל את משוואת‬
‫˙‪R‬‬
‫‪P‬‬
‫הנוזל‪ 2 =0 :‬‬
‫˙‬
‫‪) 3‬זו היא המשוואה החשובה!! לפתרון תרגילים(‬
‫‪R‬‬
‫‪c‬‬
‫את משוואות אילו עדיין לא נוכל לפתור‪ .‬חסר לנו משוואת מצב של הנוזל ‪. P ‬‬

‫משוואת התאוצה‬
‫מהיא השינוי בזמן של ההתפשטות‪:‬‬
‫נקבל‪:‬‬

‫¨‪ . R‬נגזור בזמן את משוואת פרידמן‪:‬‬

‫‪¨ R˙ 2 8 G‬‬
‫‪R˙ R R−‬‬
‫˙‪2 k c 2 R‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫˙‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪R3‬‬

‫התאוצה‪:‬‬

‫‪¨ −4 G‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3P‬‬
‫=‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪c‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪ . 2‬נציב‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪8 G‬‬
‫‪kc‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫˙‪ ‬ממשוואת הנוזל נסדר ונקבל את משוואת‬

‫פתרון המשוואות – עבור חומר‬
‫עבור חומר‬

‫˙‪R‬‬
‫‪ , P=0‬אין לחץ )אבל יש צפיפות( ואז משוואת הנוזל הופכת ל ‪=0‬‬
‫‪R‬‬

‫ננסח זאת בצורה שונה מאט‪:‬‬
‫בהנחה שכיום‬

‫‪ R=1‬נקבל כי‬

‫‪. 3‬‬
‫˙‬

‫‪1 ‬‬
‫‪  R3=0 ~ 13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R t‬‬
‫‪R‬‬
‫‪0‬‬
‫‪R3‬‬

‫=‪. ‬‬

‫נציב זאת למשוואת התנועה )משוואת פרידמן( )ונניח כי היקום שטוח ‪ ( k =0‬ונקבל‪:‬‬
‫‪8 G 1‬‬
‫=‪R˙ 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬
‫‪t 2/ 3‬‬
‫‪ R= ‬נקבל כי הוא אכן פותר את משוואת התנועה ועבורו קבוע האבל )אשר קבוע‬
‫ננחש פיתרון‬
‫‪t0‬‬
‫‪0 0 t 20‬‬
‫‪R˙ 2‬‬
‫‪t = 3 = 2‬‬
‫= =‪, H‬‬
‫במרחב אבל לא בזמן( מקיים‪:‬‬
‫‪R 3t‬‬
‫‪R‬‬
‫‪t‬‬
‫כלומר עבור ייקום העשוי מחומר בלבד‪ ,‬היקום יאט את התפשטותו אבל לאולם לא ייאצור‪.‬‬

‫פתרון עבור ייקום הנשלט ע"י קרינה‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪1‬‬
‫עבור קרינה מתקיים היחס‪ P=  c :‬ואז משוואת הנוזל תתן‪=0 ~ 4 :‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫לפיתרון שעשינו עם יקום נשלט חומר( נפתור את המשוואה הדיפרנציאליתו יתקבל לבסוף כי‬
‫‪1/ 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t 20‬‬
‫‪t‬‬
‫‪Rt‬‬
‫=‪‬‬
‫ הייקום יתפשט יותר לאט‪ .‬בנוסף ‪. t = 4 =0 2‬‬‫‪t0‬‬
‫‪R‬‬
‫‪t‬‬

‫˙‬
‫‪) . 4‬בדומה‬

‫‪‬‬

‫יקום מעורב‬
‫יקום מעורב יקיים ‪ - =matter  rad‬ולכן נבחר תמיד בחלק הדומיננתי‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪10.6.10‬‬

‫תרגיל ‪10‬‬
‫מטריקת ‪) FRW‬קוסמולוגיה יחסותית(‬
‫כמו שקיבלנו בשיעור‪..‬‬

‫משוואות פרידמן‬
‫‪8G‬‬
‫ממשוואת איינשטיין‪T   :‬‬
‫‪c4‬‬
‫הפרמטרים הפיזיקאלים שמתארים את הייקום‪.‬‬

‫=‪ , G ‬כאשר ‪ G ‬הינה המטריקה של היקום‪ T   ,‬הינם‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪8‬‬
‫‪kc‬‬
‫=‬
‫‪G − 2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬

‫ממשוואות אילו ניתן לקבל את משוואות פרידמן‬

‫˙‪R‬‬
‫וכן משוואת הנוזל המתקבלת משניהם‪ c 2P  :‬‬
‫‪R‬‬

‫‪R¨ −4  G‬‬
‫=‬
‫‪ c 23 P  ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3c‬‬

‫‪2‬‬
‫‪. ˙ c =−3‬‬

‫קיבלנו ‪ 2‬משוואות ב‪ 3-‬נעלמים ‪R ,  , P‬‬

‫קבוע הקוסמולוגי‬
‫מזה כ‪ 12-‬שנים יודעים שהיקום מאיץ ולכן חייבים להוסיף קבוע למשוואת איינשטיין‬
‫‪8G‬‬
‫‪. G  = 4 T  ‬‬
‫‪c‬‬
‫קבוע זה ייתקן את משוואות פרידמן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪8‬‬
‫‪kc 2 ‬‬
‫=‬
‫‪G − 2 ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪c‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R‬‬

‫‪‬‬

‫•‬

‫‪R¨ −4 G‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪ c 23 P‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3c‬‬

‫•‬

‫ממשוואה השנייה רואים שעבור קבוע קוסמולוגי גדול מספיק‪ ,‬הוא יכול לגרום ליקום להאיץ את התפשטותו‬
‫– כפי שקורה קיום‪.‬‬
‫‪ ‬מתנהג כמו איבר צפיפות אנרגיה )זו נקראת האנרגיה‬

‫מהמשוואה הראשונה ניתן לראות שאפקטיבית‬
‫‪c2‬‬
‫= ‪ - ‬עתה משום ו ‪ ‬קבוע )לאומת‬
‫האפלה( ‪‬‬
‫‪8 G‬‬
‫גדול מספיק ‪ ‬יהווה האיבר הדומיננטי‪.‬‬

‫‪ ‬שיילך ויקטן עם הזמן( לבסוף‪ ,‬עבור ‪R‬‬

‫הקבוע הקוסמולוגי גורם להאצת היקום‬
‫‪‬‬
‫נסתכל על קבוע האבל עבור ייקום שטוח‪:‬‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫∞‪R‬‬

‫‪‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪R‬‬

‫=‪ H 2‬כלומר ‪R‬‬

‫] ‪[ ‬‬
‫‪1/2‬‬

‫ולכן הייקום מאיץ את ההתפשטות שלו‪t =exp H t :‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1 /2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫˙‬
‫≈‪R‬‬
‫‪3‬‬

‫‪‬‬
‫‪) Rt ~exp‬קבוע האבל יתקרב ל‬
‫‪3‬‬

‫(‬

‫הקבוע הקוסמולוגי כצפיפות החומר החסרה‬
‫נחלק את משוואת פרידמן הראשונה ב ‪ H 20‬ונקבל‪:‬‬
‫נזכר בהגדרה‪:‬‬

‫‪3 H 20‬‬
‫= ‪ , c‬ונגדיר‬
‫‪8 G‬‬

‫‪‬‬
‫‪,  m= ‬‬
‫‪c‬‬

‫‪2‬‬
‫˙‪R‬‬
‫‪H 2 8‬‬
‫‪‬‬
‫=‪= 2‬‬
‫‪G ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪H0R‬‬
‫‪3H0‬‬
‫‪H0 3H0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫‪3 H 20‬‬

‫= ‪ ‬אזי נקבל‬

‫‪H2‬‬
‫‪H0‬‬

‫= ‪M‬‬

‫נוכל לשקר בנפנוף יידיים ולקבל ‪.  M =1‬‬
‫קיבלנו כי הקבוע הקוסמולוגי הוא המשלים לקבוע של המסה לקבלת ‪.1‬‬

‫קרינת הקרע הקוסמית‬
‫ראינו שביקום נשלט קרינה ‪ ~ R−4‬ומכיוון שבין צפיפות קרינה לטמפרטורה מתקיים ע"פ חוק סטפן‬
‫‪1‬‬
‫~ ‪ - T‬כלומר ייקום מתפשט מתקרר‪.‬‬
‫בולצמן‪ =a T 4 :‬נציב זה בזה ונקבל‬
‫‪R‬‬
‫בשלב מסויים בהתקררות היקום‪ ,‬האנרגיה הקינטית של הפוטונים הפכה קטנה מדיי עבור יינון מימן‬
‫והאלקטרונים והפרוטונים ייצרו אטומי מימן ניטרלים‪.‬‬
‫מנוקדה זו והלך רוב הפוטונים ביקום חוצים אותו ללא הפרעה – שלב זה נקרא רקומבינציה‬
‫‪t rec =4×105 year , T rec ~3000 o K‬‬

‫איך קרינה זו תראה קיום?‬
‫הסחה לאדום – אם תדירות הפליטה היא ‪ ‬אזי התדירות הניצפת תהיה‬
‫‪‬‬
‫= '‪. ‬‬
‫‪1z‬‬

‫'‪ ‬הקשר בינהם יהיה‬

‫פרדוקס קרינת הרקע‪ :‬אוצמת קרינת הרקע אחידה‪ ,‬בסדר גודל של ‪ 10−5‬לכל השמיים אבל המידע לא‬
‫יכול לעבור בין החלקים השונים ביקום כי הם מרוחקים יותר מאשר מהירות האור‪.‬‬
‫הפיתרון – בשלב מסויים היקום עבר אינפלציה – חלקים שהיו קרובים יותר בשלב מסויים התרחקו בבת‬
‫אחת זה מזה‪.‬‬

‫קרינת הקרע של הניוטרינו‬
‫גם עבור ניוטרינים היקום היה טום בתחילה אבל היה שלב שבו התרחש ‪ de-coupling‬בין ניוטרינים‬
‫לקרינה‪ .‬שלב זה קרה בטמפרטורה גבוהה יותר‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬