‫נתרם על ידי‪ :‬יונתן ויינתראוב‬

‫פיזיקה תרמית‬
‫שיעורים‬
‫יורם דגן‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬תש''ע‬

‫הסריקות בוצעו על ידי הבנק האקדמי‪ ,‬פרויקט של אגודת הסטודנטים‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪22.2.10‬‬

‫שיעור ‪1‬‬
‫מרצה‪ :‬יורם דגן‬
‫תרגילים‪ 70% :‬חובת הגשה‪ ,‬יהיה בוחן בית אמצע מגן‬
‫אתר‪:‬‬
‫ספרים‪:‬‬
‫•‬

‫‪ Thermal Physics‬של קיטל ורייף‬

‫•‬

‫ספר של האוניברסיטה הפתוחה‬

‫מבוא‬
‫הקורס מורכב מ‪ 2-‬חלקים‪ :‬תרמודינמיקה ומכניקה סטטיסטית‬
‫תרמודינמיקה היא הקשר שבין תכונות מאקרוספקופיות )לחץ‪ ,‬נפח‪ ,‬התנגדות חשמלית( למודל הפיסיקלי‬
‫ומכניקה סטטיסטית קושרת את העולם המיקרוסקופי לתרמודינמיקה‪.‬‬
‫נשים לב לבעייה מעניינת‪ ,‬מכניקה קלאסית‪ ,‬קוונטית וכו הן הפיכות בזמן – זאת בניגוד למערכות "גדולות"‬
‫בהם לזמן יש כיוון ע"פ תהליכים בלתי הפיכים‪.‬‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫•‬

‫מצב מקרוסקופי – סידור מסויים של החלקיקים במערכת‪ .‬למצב זה יש אנרגיה כוללת מוגדרת‬
‫לדוגמה לפי האנרגיה הקינטית של כל החלקיקים‪ .‬בדרך כלל קשה למדוד את המצב המיקרוסקופי‪.‬‬

‫•‬

‫מצב מאקרוסקופי – מאופיין ע"י הגדלים המדידים‪ :‬אנרגיה כוללת )טמפרטורה(‪ ,‬לחץ‪ ,‬נפח וכו‪.‬‬

‫•‬

‫מצב מיקרוסקופי זמין – מצב שבו התכונות המיקרוסקופיות מתאים לגדלים המדידים‬
‫מאקרוסקופית‪ .‬לדוגמה מצב מקרוסקופי עם אנרגיה הגדולה מהאנרגיה הכוללת לא ייתכן ולכן "אינו‬
‫זמין"‬

‫•‬

‫מערכת סגורה – מערכת שאינה מחליפה חום \ חלקיקים \ קרינה עם הסביבה‬

‫הנחת הייסוד‪ :‬כל המצבים המיקרוסקופיים הזמינים של מערכת סגורה הם שווי הסתברות – כלומר אם יש‬
‫כמה אפשרויות לסדר מערכת מיקרוסקופית‪ ,‬הסיכוי לסדר את המערכת בכל אחד מהסידורים הוא שווה‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪22.2.10‬‬

‫שיעור ‪2‬‬
‫מצב מיקרוסקופי – ומצב מקרוסקופי‬
‫דוגמה‬

‫‪3‬‬

‫נניח נתונים ‪ 3‬אטומים נייחים‪ .‬לכל אטום ‪ 4‬רמות לא מנוונות‪.‬‬
‫•‬

‫ניתן לראות כי ישנם ‪ 64‬מצבים מיקרוסקופיים‪.‬‬

‫•‬

‫בהנחה שהאנרגיה הכוללת היא ‪ ,6‬כמה מצבים מיקרוסקופיים זמינים‬
‫יישנם?‬
‫נספור‪ :‬יישנם ‪ 3‬מצבים מהצורה‬

‫‪0‬‬

‫‪ 6 , 0,3,3‬מהצורה‬

‫‪C‬‬

‫‪ 1,2,3‬ו ‪ 1‬מהצורה‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪. 2,2,2‬‬

‫אזי יישנם ‪ 10‬מצבים זמינים‪.‬‬
‫•‬

‫בהנחה שהאנרגיה הכוללת היא ‪) 6‬מצב מאקרוסקופי(‪ ,‬מה הסיכוי שאטום מספר ‪ 1‬נמצא ברמה ‪?3‬‬
‫ניתן לספור ‪ 4‬מצבים מיקרוסקופיים כאילה‪ .‬כאשר לפי ההנחה של טרמודינמיקה כל המצבים‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫הזמינים הם שווי סיכוי‪ ,‬ולכן ההסתברות היא‬
‫‪10‬‬

‫•‬

‫מספר המצבים המקרוסקופיים הקיימים הם ‪ 0‬עד ‪ 12‬כלומר ‪13‬‬

‫פונקציית הריבוי‬
‫‪±1‬‬
‫נניח למשל כי ישנם ‪ N‬אלקטרוניים‪ ,‬לכל אחד מהם ספין מגנטי בעל ספין‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫המקרוסקופיים‪ . 2 N :‬בפועל נוכל למדוד מומנט מגנטי כולל‪. S=  N −N   :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ .‬מספר המצבים‬

‫כמה מצבי מקרו יש?‬

‫‪) N 1≈ N‬כי ניתן להפוך את כל אחד מ ‪ N‬הספינים בנפרד(‪.‬‬

‫כמו כן נרצה לספר כמה מצבי מיקרו יש לכל אחד ממצבי המאקרו – וזו היא פונקציית הריבוי ‪. g  N , S ‬‬
‫הדרך לספור זאת הוא לבחור ‪ N ‬ספינים מתוך ‪ N‬אפשריים‪:‬‬
‫!‪N‬‬
‫!‪N‬‬
‫=‪g  N , S ‬‬
‫=‬
‫‪ .‬לפי קירוב סטרלינג נוכל לקרב את ‪g  N , S ‬‬
‫!‪N ! N ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫!‪ N S !  N −S ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫לגאוסיאן כאשר מגדילים את ‪ N‬מאוד‬

‫מה הסיכוי לקבל ‪ S‬מסויים?‬

‫‪gN ,s‬‬
‫‪2N‬‬

‫=‪P  N , S =s‬‬

‫)כי הסיכוי לקבל כל אחד ממצבי המיקרו הוא‬
‫)‪G(N,S‬‬

‫זהה(‪.‬‬
‫נוכל לראות כי כאשר מגדילים את ‪ N‬הסיכוי לקבל את ‪ S=0‬הולך וגדל –‬
‫עבור ‪ N‬מאקרוסקופיים אין סיכוי לקבל ‪ S‬שאינו ‪) 0‬הסיכוי למצוא פלקטואציה‬
‫ארוך מגיל היקום(‪.‬‬

‫‪N=1‬‬
‫‪00‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪N =20‬‬

‫‪S‬‬

‫זהו עיקרון בתרמודינמיקה – לכל מערכת ‪ g  N , S ‬יש שיא חד מאוד סביב ‪ S‬שיווי המשקל‪ .‬השיא הופך‬
‫לחד יותר ויותר כאשר ‪ N‬גדל )רוחבו שואף ל‪ 0-‬בגבול התרמודינאמי(‬
‫ולכן תמיד נמצא את המערכת במצב ‪ S‬שיווי המשקל – הראנו זאת על מערכת אחת אבל נניח שזה תמיד‬
‫כך‪:‬‬

‫נרכז את ההנחות‬
‫•‬

‫עבור מערכת סגורה‪ ,‬מצבי המיקרו הזמינים הם שווי הסתברות‬

‫•‬

‫קיים מצב שההסתברות לו גדולה בהרבה מהמצבים האחרים – זהו מצב שיווי משקל‪ .‬במילים‬
‫אחרות לפונקציית הריבוי שיא חד מאוד סביב שיווי המשקל‬

‫מגע תרמי‬
‫מגע תרמי הוא קשר בין ‪ 2‬מערכות המאפשר מעבר אנרגיה מבלי שישתנו המצבים המיקרוסקופיים‬
‫האפשריים של כל אחת מהמערכות )כלומר אין אינטראקציה פרט למעבר אנרגיה(‪.‬‬
‫דוגמה‪ 2 :‬מיכלים של גז אידיאלי עם אנרגיות מסוימות המיכלים מאפשרים מעבר של‬
‫אנרגיה‪.‬‬

‫‪N2‬‬

‫‪N1‬‬

‫‪U2‬‬

‫‪U1‬‬

‫בניסוי ‪ 2‬המערכות יחליפו אנרגיה עד שהם יגיעו למצב שיווי משקל חדש )ונקרא לו שיוויון‬
‫טמפרטורות(‪.‬‬
‫כדי למצוא את מצב שיווי המשקל נחפש את המצב שיש לו מקסימום מצבים מקרוסקופיים )של ‪ 2‬המערכות‬
‫ביחד(‬
‫נמצא את פונקציית הריבוי של ‪ 2‬המערכות בייחד‪:‬‬
‫=‪g  N 1, U 1, N 2, U 2 ‬‬
‫‪∑ g 1  N 1, U 1  g 2  N 2, U 2‬‬
‫‪U 1, U 2∣U 1U 2=U‬‬

‫‪ -‬אנחנו סוכמים על כל מכפלות הריבוי‬

‫המקיימות את אילוץ שימור האנרגיה‪. U 1U 2=U :‬‬
‫כדי למצוא את שיווי המשקל נחפש את ‪ U 1, U 2‬עבורו הפונקציה מקבלת מקסימום – כאמור המקסימום‬
‫הוא חד מאוד מאוד‪.‬‬
‫‪ g1‬‬
‫‪ g2‬‬
‫‪g 2 d u1 ‬‬
‫כאמור נאפס את הדיפרנציאל השלם ‪g d u =0 : d  g 1 g 2=0‬‬
‫‪ u1‬‬
‫‪u 2 1 2‬‬
‫‪ g1‬‬
‫‪g‬‬
‫בעובדה כי ‪ u 1u 2=u tot‬ניצב ונקבל‪=g 1 u 1, N 1 2 :‬‬
‫‪ g 2 u2, N 2‬נוכל להזיז משתנים ולקבל כי‪:‬‬
‫‪ u1‬‬
‫‪ u2‬‬
‫‪ln g 1 ln g 2‬‬
‫=‬
‫ זהו השיוויון‬‫‪U1‬‬
‫‪U 2‬‬
‫‪ .‬נשתמש‬

‫נגדיר אנטרופייה‪:‬‬

‫‪ - =ln g  N ,U ‬מספר חסר יחידות‬

‫‪1  ln g ‬‬
‫=‬
‫=‬
‫∣‬
‫ונגדיר את הטמפרטורה החסרת יחידות‬
‫‪ U‬‬
‫‪U N , V‬‬
‫‪S=k B ‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬נוכל לתת לאנטרופיה ממדים של יחידות‬
‫‪eV‬‬
‫‪−23 J‬‬
‫‪ k b=11,604 0 =1.381 10‬הינו קבוע בולצמן )ג'אול למעלות קלווין או אלקטרון וולט לקלווין(‪ .‬ואז‬
‫‪k‬‬
‫‪k0‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫כאשר‬

‫הטמפרטורה "האמיתית"‬

‫‪1 S‬‬
‫=‬
‫∣‬
‫‪T  U N ,U‬‬

‫‪.‬‬

‫כאשר ההגדרה של טמפרטורה היא מתוך‪ :‬הגודל שמשתווה כאשר מחברים ‪ 2‬מערכות‬

‫איך מודדים טמפרטורה?‬
‫או מחשבים פונקציית ריבוי‪ ,‬מתוכה מחשבים אנטרופיה וגוזרים לפי האנרגיה‪ .‬או משתמשים במדיד מכוייל‬
‫שלו יש קשר בין הטמפרטורה לגודל פיזיקלי אחר למשל‪ :‬גז אידיאלי בלחץ קבוע שמודדים לו נפח‪.‬‬

‫חוקי התרמונדינמיקה‬
‫חוקי התרמודינמיקה מקבילים לההנחות המיקרוסקופיות שניסחנו עד כה‪:‬‬
‫•‬

‫חוק ‪ – 0‬אם מערכת ‪ A‬בשיווי משקל תרמי )אותה טמפרטורה( עם ‪ ,B‬וכן ‪ B‬בשיווי משקל תרמי עם‬
‫‪ C‬אזי אזי ‪ A‬בשיווי משקל תרמי )בשמ"ת( עם ‪.C‬‬

‫•‬

‫חוק ‪ – 1‬חום הוא צורה של אנרגיה‪ ,‬כלומר שינוי באנרגיה ‪  U‬מתרגם לשינוי בעבודה ‪W‬‬
‫ולשינוי בחום ‪ U = W  Q :Q‬‬

‫•‬

‫‪d‬‬
‫חוק ‪≥0 – 2‬‬
‫‪dt‬‬

‫האנטרופיה במערכת סגורה לעולם אינה קטנה – מגדיר את כיוון הזמן‪.‬‬

‫איך רואים את זה מההחנות הקודמות? במצב שיווי משקל תמיד המערכת נמצאת במצב הסביר‬
‫ביותר‪ ,‬נוכל רק "לפתוח אופציות נוספות" ואז הגז יוכל להגיע למצב הסביר ביותר החדש – אבל לא‬
‫נוכל להוציא מצבים‪.‬‬
‫•‬

‫חוק ‪ – 3‬כאשר הטמפרטורה שואפת ל‪ 0-‬האנטרופיה שואפת לקבוע‪ ,‬במונחי מיקרו‪:‬‬
‫‪ - T  0=ln g 0, N ‬נדון בזה יותר בהמשך‪ .‬כאשר ‪ g  0, N ‬הוא מצב היסוד של‬
‫המערכת – מושג מקוונטים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪1.3.10‬‬

‫שיעור ‪3‬‬
‫מערכת סגורה – נקראת "אנסמבל מיקרו קאנוני"‪.‬‬

‫זרימה של חום ממערכת חמה לקרה‬
‫נראה כאט כי חום זורם ממערכת חמה לקרה בצימוד טרמי‪ .‬נחבר את ‪ U 1‬עם ‪U 2‬‬
‫במגע תרמי שמאפשר מעבר אנרגיה אבל לא שינוי של המצב של כל אחת מהמערכות‪.‬‬

‫‪N2‬‬

‫‪N1‬‬

‫‪U2‬‬

‫‪U1‬‬

‫מזה זה אומר? פותרים את משוואת שרדינגר על כל אחד מהמערכות בנפרד ואז "החיבור" לא משנה את‬
‫הפיתרונות של משוואת שרדינגר – כלומר ‪ 2‬המערכות נמצאות באינטראקציה זניחה אבל שכן מאפשרת‬
‫מעבר של אנרגיה‪.‬‬
‫כאשר עוברת אנרגיה ממערכת ‪ 2‬למערכת ‪ dU 1‬ושינוי האנטרופיה של המערכת היא‪:‬‬
‫‪ .  =  1  2‬ובגלל ש ‪ U‬הוא הגורם היחיד שהשתנה נשתמש בכלל השרשרת‪:‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d u 1‬‬
‫‪d u2‬‬
‫‪u 1‬‬
‫‪ u2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ 1  2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫=‪d u‬‬
‫‪−‬‬
‫נציב שימור אנרגיה‪ d u 1=−du 2 :‬ונקבל‪d u :‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ u1  u2‬‬
‫האנטרופיה תמיד גדלה‪.‬‬

‫]‬

‫=‪ ,  ‬כאשר‬

‫=‪ ‬‬

‫‪-  0‬‬

‫[‬

‫‪1 1‬‬
‫נניח כי ‪ d U 0‬כלומר החום זורם ממערכת ‪ 2‬ל‪ 1-‬ולכן נקבל‪  =  −  d u0 :‬וקיבלנו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1 2‬כלומר קיבלנו כי ‪ 2‬היא המערכת החמה וחום זורם מהמערכת החמה לקרה‪ .‬מש"ל‬

‫האנסמבל הקנוני‬
‫עבור מערכת שאינה סגורה עבורה אנחנו לא קובעים את ‪ u‬אבל אנחנו כן‬
‫יכולים לקבוע את הטמפרוטורה‪.‬‬
‫למשל ע"י צימוד של מערכת הנתונה לאמבט חום ‪.R‬‬
‫אמבט חום הוא מערכת גדולה מאוד המסוגלת לפלוט או לקלוט אנרגיה‬
‫למערכת המדוברת מבלי לשנות את הטמפרטורה שלה‪.‬‬

‫‪A‬‬
‫‪R‬‬

‫נרצה לחשב את ההסתברות שהמערכת ‪ A‬תהיה במצב מיקרוסקופי מסויים‪.‬‬

‫פקטור בולצמן‬
‫נחשב את הסיכוי שהמערכת ‪ A‬תהיה במצב מיקרו מסויים עם אנרגיה ‪ - . A‬נשים לב לשוני במערכות‬
‫שדיברנו עליהם עד כה )מערכות סגורות( שבהם האנרגיה הייתה נתונה לבין מערכת זו שבה האנרגיה‬
‫יכולה לקבל כל ערך זמין משום וזו אינה מערכת סגורה‪.‬‬
‫ועם זאת המערכת המשולבת ‪ R-A‬היא כן סגורה‪.‬‬
‫)האנרגיה ההתחלטית של ‪ R‬היא ‪( U 0‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫אנחנו יודעים כי ההסתברות פרופרוציונית לפונקציית הריבוי הכוללת שהיא מכפלת פונקציות הריבוי‬
‫)בהנחה של מגע תרמי שאינו משנה את מצבי המיקרו של כל מערכת(‪g A R=g A× g R :‬‬
‫בגלל שאנחנו מחפישם מצב מסויים על כל המספרים הקוונטים שלו )ולא איכפת לנו מניוון כי יש לנו גישה‬
‫למשתנים הפנימיים במכניקת קוונטים(‪ ,‬ישנו רק מצב אחד שיספק אותנו ולכן ‪) g A=1‬פונקציית הריבוי‬
‫היא ‪.(1‬‬
‫ולכן ]‪ . g A R=1× g R U 0−A =exp [ R U 0 −A ‬עתה נעשה קירוב של פיתוח האנטרופיה לטור סביב‬
‫‪−‬‬
‫‪ A‬‬
‫‪ u  ‬‬
‫‪...]=e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪. g A R≈exp [ A U 0−a‬‬
‫‪- U0‬‬
‫‪U0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪A‬‬

‫‪0‬‬

‫‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫הסבר‪ :‬ניתן לעשות פיתוח עד האיבר הראשון ולהזניח את הייתר כי האיבר הבא הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2  A 1 2  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪= ‬‬
‫ובגלל והאמבט גדול‪ ,‬האנרגיה שלו לא משתנה עם הטמפרוטרה‪:‬‬
‫‪2 A  U 2 2 A U  R‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1 0‬‬
‫‪U  R‬‬

‫‪.‬‬

‫נשווה בין פונקציות הריבוי של ‪ 2‬מצבים קוונטיים ספציפיים עם האנרגיות ‪: A , B‬‬
‫‪g AR  A ‬‬
‫‪ −‬‬
‫ וזה נקרא פאקטור בולצמן‬‫‪=exp B a‬‬
‫‪‬‬
‫‪g AR  B ‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫עתה נעבור מפונקציית הריבוי להסתברות – עלינו להתחשב בניוון ‪ S‬של האנרגיה ‪ S‬ואז לסכום על כל‬
‫‪s‬‬

‫הניוונים‬

‫‪z =∑ e ‬‬

‫‪-‬וזאת נקראת פונקציית החלוקה קנונית ‪ , Z‬היא "סופרת" את כמות המצבים שוני‬

‫‪s‬‬

‫ההסתברות של המערכת כתוצאה עם הצימוד עם ‪ .R‬למשל עבור מערכת ספינים ללא צימוד תרמי‬
‫‪z =2 N‬‬
‫פאקטור ‪ Z‬נקרא גם פקטור בולצמן‬
‫‪− s‬‬
‫‪‬‬

‫‪ - P  = e‬כלומר ההסתברות לקבל שהמערכת באנרגיה מסויימת ובמצב קוונטי מסויים‬
‫‪s‬‬
‫‪Z‬‬
‫פונקציית הריבוי חלקי פאקטור הסופר את כל המצבים שבמערכת בהתחשב בצימוד התרמי‪.z :‬‬

‫‪ s‬הוא‬

‫שימושים‬
‫נחפש את האנרגיה של המערכת כשהיא נמצאת בטמפרטורה ‪ - ‬כאשר נזכור כי יש סיכויי לקבל כל מני‬
‫‪∑  s e−‬‬
‫‪ ln z‬‬
‫אנרגיות ויש לסכום על כל האופציות‪− ln z  :‬‬
‫‪) U =  = s‬כאשר ‪s‬‬
‫‪=...= 2‬‬
‫=‪=...‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוא אינדקס המצב הקוונטי האפשרי(‪.‬‬
‫‪− ln  z ‬‬
‫‪‬‬

‫‪∑  s e−  s‬‬
‫=‬

‫‪s‬‬

‫‪z‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫=‪U‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוגמה‬
‫מערכת עם ספין אחד במגע עם אמבט חום ‪ - ‬מהי האנרגיה הממוצעת? רשית נניח כי ספין למטה הוא‬
‫בעל אנרגיה ‪ ,0‬וספין מעלה ‪. ‬‬
‫‪−‬‬

‫ראשית נמצא את ‪z‬‬

‫‪−‬‬
‫‪‬‬

‫‪−0‬‬

‫‪ . z =e  e‬ולכן‬

‫‪−0‬‬

‫‪0 e  e ‬‬
‫‪‬‬
‫=‪U‬‬
‫=‬
‫‪/ ‬‬
‫‪1 e‬‬
‫‪1e /‬‬

‫דוגמה ‪ – 2‬צימוד ‪ 2‬מערכות לאמבט חום‬
‫בהינתן ‪ 2‬מערכות בעלות מצבים מיקרוסקופיים ‪: s1, s 2‬‬
‫ואם אין אינטראקציה ביניהם אזי‪:‬‬

‫‪− s  −  s ‬‬
‫‪e‬‬
‫‪. z =∑ ∑ e‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪s2‬‬

‫‪s1‬‬

‫‪z =z 1⋅z 2‬‬

‫הגדרות – גודל אכסטנסיבי וגודל אינטנסיבי‬
‫•‬

‫גודל אכסטנסיבי – תלוי בגודל המערכת‪ ,‬עם נכפיל את המערכת אזי ‪ A‬יוכפל‬

‫•‬

‫גודל אינטנסיבי – אינו תלוי בגודל המערכת‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬האנרגיה היא גודל אכסטנסיבי‪ ,‬ואילו ‪ ‬הוא גודל אינטנסיבי‪.‬‬
‫נשים לב כי ‪ ln  z ‬הוא משתנה אכסטנסיבי כי‬

‫‪ln z =ln z 1 z 2 =ln z 1 ln z 2‬‬

‫כמו כן‪ =ln g ,‬הוא גם כן אכסטנסיבי )כי ‪.( g ∝e N‬‬

‫סיכום – מערכת סגורה ומערכת המחוברת לאמבט תרמי‬
‫קריטריון‬

‫אנסמבל מיקרו קנוני )מערכת סגורה(‬

‫טמפרטורה‬

‫יש צורך במערכת גדולה מאוד כדי להגדיר אין צורך במערכת גדולה‪ ,‬גם אטום‬
‫בודד מספיק‬
‫טמפרטורה – כדי הסטטיסטיקה תהיה‬
‫לטובתינו‬

‫משתנה בלתי תלוי‬
‫מי עושה פלקטואציות‬
‫סביב הערף הממוצע‬
‫ההסתברות לקבל מצב‬
‫מיקרו מתוך סה"כ‬
‫המצבים‬
‫פונקצייה הטרמודינמית‬
‫אשר נותנת את הערך‬
‫שעושה פלקטואציות‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫אנסמבל קנוני )טמפרטורה קבועה(‬

‫‪,N‬‬

‫‪U,N‬‬

‫‪U‬‬

‫‪‬‬
‫ההסתברות שווה לכל המצבים‬

‫‪1‬‬
‫‪g‬‬

‫ההסתברות שונה לכל מצב בגלל‬
‫שהמערכת פתוחה ומצומדת‬
‫‪e ‬‬
‫=‪p ‬‬
‫לאמבט‪:‬‬
‫‪z‬‬
‫‪s‬‬

‫האנטרופיה‪ :‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪‬‬
‫=‪‬‬
‫‪u‬‬

‫‪ ‬‬

‫באמצעות הקשר‪:‬‬

‫)נחפש אותה בהמשך(‬
‫‪ dF =−P dV − d ‬כאשר ‪u‬‬
‫עושה פלטואציות‬

‫‪5.3.10‬‬

‫שיעור ‪4‬‬
‫הזהויות התרמודינמיות היסודיות‬
‫תהליך הפיך‬
‫תהליך הפיך הוא תהליך שמתרחש כאשר המערכת נמצאת קרוב למצב שיווי המשקל )האנטרופיה קרובה‬
‫למקסימום בכל זמן התהליך(‪ .‬התהליך צריך להיות איטי מספיק כך שהמערכת תוכל לדגום את כל מצבי‬
‫המיקרו הזמינים‪.‬‬
‫לדוגמה גז שנמצא בבקבוק כשברגע מסויים משחררים את הפקק – לא תהליך הפיך כי האנטרופיה צריכה‬
‫לגדול ברגע קצר לערך רחוק מאוד מהערך שהיה לה‪.‬‬
‫כלומר דיחסה או התפשטות איטית הן תהליכים הפיכים‪.‬‬
‫אבל לא כל תהליך איטי הוא הפיך – למשל חימום‪ ,‬לא ניתן להפוך חום לאנרגיה‪.‬‬
‫תהליך הפיך נקרא לעיתים אדיאבטי‬

‫לחץ ודחיסת מערכת הפיכה‬
‫אנחנו מכירים את ההגדרה המכאנית של לחץ‬

‫‪F‬‬
‫‪A‬‬

‫=‪) P‬כוח לשטח(‪ .‬נעבור להגדרה תרמודינמית‪.‬‬

‫נתבונן במערכת ולה מצב מיקרוסקופי התלוי למשל בנפח ‪ . S V  :V‬האנרגיה של מצב זה תלוייה‬
‫בנפח‪ .‬איפה זה יכול לבוא ליידי ביטוי? גל עומד בקופסא שהאנרגיה שלו משתנה כשמגדילים את הקופסא‪.‬‬
‫נחוס את המערכת בצורה אדיאבטית )הפיכה( – אזי המערכת נשארת באותו מצב מיקרוסקופי בזמן‬
‫‪s‬‬
‫‪s V − V =s V −‬‬
‫הדחיסה – כלומר נניח ודחסנו ב ‪  V‬קטן‪ ,‬נקבל אנרגיה חדשה‪ V :‬‬
‫‪V‬‬
‫)אותו ‪ s‬כי המערכת לא עוברת מצב(‪.‬‬
‫‪−S‬‬
‫העבודה שנקבל פר מצב מקרוסקופי היא‪ V :‬‬
‫‪V‬‬

‫=‪.  W =s V − V −s V ‬‬

‫נוכל להשוות זאת לעבודה המכאנית שמבצע לחץ ‪ .  W =P S ⋅ V :P‬מהשוואת ‪ 2‬המשוואות נקבל‬
‫‪− s‬‬
‫=‪. P s ‬‬
‫את הגדרת הלחץ למצב מיקרוסקופי‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫נחשב את הלחץ הממוצע )בהינתן כל המצבים המיקרוסקופיים(‪:‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪u‬‬
‫‪V ‬‬
‫מבצעים את התהליך מספיק לאט כך שמצבי המיקרו לא משתנים(‬

‫‪−  ‬‬
‫‪V‬‬

‫=‪  P ‬כלומר‬

‫‪ - P=−‬לחץ הוא הנגזרת של האנרגיה לפי הנפח כאשר שומרים על האנטרופיה קבועה )כאשר‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫הזהות הטרמודינמית היסודית‬
‫נסתכל על הדיפרנציאל של האנטרופיה‪:‬‬

‫‪dV‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪u‬‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬

‫‪du‬‬

‫‪V‬‬

‫אדיאבתי המקיים ‪  ) d =0‬קבוע(‪ .‬נקבל‪dV  :‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪u‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪u‬‬
‫‪‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪v ‬‬
‫‪v‬‬

‫=‪. − p‬‬

‫עכשיו יש בידינו ‪ 2‬קשרים חשובים‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬

‫=‬

‫‪‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0=  d u ‬נעביר אגפים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬

‫=‪ d  u ,V ‬ונסתכל על תהליך‬

‫‪ ‬‬

‫‪u ,N‬‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬

‫=‬

‫‪ ‬‬

‫‪V ,N‬‬

‫‪‬‬
‫‪u‬‬

‫‪ -‬קשר שקיבלנו בשיעורים שעברו וקשר נוסף‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪   ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪du‬‬
‫נציב את שניהם אל ‪dV‬‬
‫‪u V‬‬
‫‪V u‬‬
‫היסודית‪. du= d −P dV =T ds−P dV :‬‬

‫=‪ d  u ,V ‬נעביר אגפים וקיבלנו את הזהות הטרמודינמית‬

‫בתהליכים הפיכים נוכל לתת פרשנות לזהות זו ולאמר כי ‪  d ‬הינה כמות החום שהשתחררה ) ‪( dQ‬‬
‫ו ‪ P dV‬הינה העבודה המכאנית ) ‪.( dW‬‬
‫בעצם בתהליך הפיך אנחנו יכולים ליקשור גדלים טרמודינמיים עם הנוסחא הכללית‬

‫‪ du=dW dQ‬לפי‬

‫‪dQ= d  , dW =− pdV‬‬

‫קיבול חום בנפח קבוע‬
‫‪dQ‬‬
‫קיבול חום מוגדר כ‬
‫‪dT‬‬

‫= ‪ C v‬בתהליך שבו מוסיפים למערכת חום מבלי לבצע עבודה‪ .‬ולכן‬

‫נציב את הערך של ‪ du‬לפי הזהות הטרמודנימית‬

‫‪ du=Tds0‬וקיבלנו‪:‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪S‬‬
‫‪T‬‬

‫‪C V =T‬‬

‫‪du‬‬
‫‪dT‬‬

‫=‪. C v‬‬

‫‪7.3.10‬‬

‫שיעור )‪ +‬תרגול( ‪5‬‬
‫שיווי משקל תרמי‬
‫הגדרה‬
‫‪ 2‬מערכות נמצאות בשיווי משקל תרמי כאשר המערכת המשולבת של שתיהן בנמצאת בקונפיגורציה‬
‫המסתברת ביותר‪.‬‬
‫)הערה‪ :‬ההבדל בין קונפיגורציה למצב הוא שקונפיגורציה זה המצבים הזהים עד כדי ניוון(‬
‫מהגדרה זו נובע‪:‬‬
‫•‬

‫‪ 2‬מערכות נמצאות בשיווי משקל תרמי כאשר הטמפרטורות שלהן שוות‬

‫•‬

‫כאשר מביאים ‪ 2‬מערכות לשיווי משקל תרמי האנטרופיה לא תגדל רק אם מלכתחילה היו‬
‫טמפרטורות שוות‬

‫כאשר מביאים ‪ 2‬מערכות בטמפרטורות שונות במגע תרמי?‬
‫הן יגיעו לשיווי משקל תרמי כאשר ייזרום חום ממערכת החמה לקרה‪.‬‬
‫חום הינו האנרגיה שעוברת ממערכת אחת לשנייה‪.‬‬

‫דוגמה לשיווי משקל תרמי‬
‫‪ 10‬גרםנחושת בטמפרטורה ‪ 350‬מעלות קלווין נמצאת במגע תרמי עם דגימה זהה בטמפרטורה של ‪290‬‬
‫קלווין‪.‬‬

‫] [‬

‫‪J‬‬
‫מהיא האנרגיה שעברה בהנחה שקיבול החום הסגולי של נחושת היא‬
‫‪g k0‬‬
‫היא כמות האנרגיה שצריך להשקיע בגרם של חומר כדי לעלות אותו במעלה אחת(‪.‬‬

‫‪) 0.389‬קיבול חום סגולי‬

‫תשובה‪:‬‬
‫בגלל שהמערכות זהות הטמפרטורה הסופית תהיה ממוצע הטמפרטורות‪:‬‬
‫וכמות החום שזרם‪:‬‬

‫‪ u 1=0.389⋅10⋅320−350=−117 J =− u2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪350290‬‬
‫‪0‬‬
‫‪=320 k‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.‬‬

‫מה היא השינוי באנטרופיה אחרי מעבר של ‪ , 0.1J‬זמן קצר אחרי שהמערכות הובאו במגע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫נניח שבגלל שמדובר בזמן קצר אחרי שהובאו במגע‪ ,‬נניח שהן נמצאות בטמפרטורה ההתחלתית‪.‬‬
‫איך כל זה קשור לאנטרופיה )נשתמש באנטרופיה עם היחדות ‪ S‬ולא האנטרויפה ללא יחידות ‪: ‬‬
‫‪ S1‬‬
‫‪u1 −0.1J‬‬
‫‪−4 J‬‬
‫= ‪ u 1=‬‬
‫‪=−2.86⋅10‬‬
‫=‪ ,  S 1‬בצורה דומה‪.  S 2=3.45−4 J / K :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ u1‬‬
‫‪T 350 k‬‬
‫‪K‬‬
‫ובסה"כ ‪.  S = S 1 S 2=....0.59⋅10−4‬‬
‫‪S‬‬
‫‪19‬‬
‫‪=0.43⋅10‬‬
‫נעבור ל ‪) ‬אנטרופיה חסרת יחידות(‪:‬‬
‫‪Kb‬‬
‫הזמינים של ‪ 2‬המערכות גדל פי‪. =log g   g=e 0.43 10 :‬‬

‫=‪ .  ‬כלומר מספר המצבים המיקרוסקופים‬

‫‪19‬‬

‫אינטואיציה‪ :‬מדוע ‪? S=a log g‬‬
‫נראה כי הגדרה זו לאנטרופיה נובע מן ההנחות‪:‬‬
‫‪S AB=S AS B‬‬

‫•‬

‫אנטרופיה היא גודל אדטיבי‪:‬‬

‫•‬

‫האנטרופיה צריכה להיות אך ורק פונקציה של מספר המצבים‬

‫‪. s=s  g‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫‪ 2‬מערכות ‪ X,Y‬בעלות מספר מצבים מקרוסקופיים ‪ x,y‬בהתאמה‪ .‬ולכן למערכת המשולבת ‪ X+Y‬ישנם‬
‫‪ x⋅y‬מצבים )המערכות בלתי תלויות(‪.‬‬
‫בגלל ש ‪ S‬תלוייה במספר המצבים של המערכת של ‪ x‬נוכל לגזור אותה לפי ‪:x‬‬
‫‪dS  x⋅y dS  xy  d  xy ‬‬
‫=‬
‫‪=S '  xy  y‬‬
‫‪ .‬מאדטיביות נובע כי ‪ S  x⋅y =s  x s  y ‬ולכן‬
‫‪dx‬‬
‫‪d  xy  dx‬‬
‫‪dS  xy  d  s  x s  y‬‬
‫=‬
‫‪=s '  x‬‬
‫‪.‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dx‬‬
‫קיבלנו לבסוף כי ‪ . s '  xy  y =s '  x ‬בצורה דומה‪. s '  xy  x=s '  y  :‬‬
‫נחבר את ‪ 2‬המשוואות ונקבל‪ s '  x  x=s '  y  y :‬כדי שייתקיים שיוויון עבור כל ‪ x,y‬הם צריכים להיות‬
‫‪a‬‬
‫שווים לקבוע‪ . s '  x  x=s '  y  y=a :‬נפתור בהפרדת משתנים ‪. s '  x =  s  x =a log x s0‬‬
‫‪x‬‬
‫מתכונת האדיטיביות ‪s 0=0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫חזרה – גז אידיאלי‬
‫‪. 1mol =6.02×1023‬‬
‫תזכורת‪ ,‬מול – הינה יחידה של כמות חומר‬
‫אטומים‬
‫כמו כן משתמשים ב ‪r‬והוא קבוע הגזים )המחליף את מספר בולצמן(‬

‫‪J‬‬
‫‪0‬‬
‫‪mol⋅k‬‬

‫דוגמה‪ 2 :‬מערכות מבודדות מהסביבה שמשוואות המצב שלהם הן‪:‬‬

‫‪N2‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=a R‬‬
‫;‬
‫‪=b R‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪u2‬‬
‫‪T1‬‬
‫‪u1‬‬

‫‪. R=8.71‬‬

‫כמו כן מתקיים שימור אנרגיה‪u 1u 2=U :‬‬
‫מהן האנרגיות בשיווי משקל ומה הטמפרטורה הסופית‪.‬‬
‫בשיווי משקל ישנו שיוויון בטמפטרות ולכן האנרגיות במצב הסופי ' ‪ u 1 ' , u2‬מקיים‬
‫ומשוואה שנייה היא שיווי משקל‬
‫והטמפרטורה מתקבלת לפי‬
‫מספרים ונקבל ‪T f‬‬

‫‪N2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪=b R 1‬‬
‫' ‪u2‬‬
‫'‪u1‬‬

‫‪aR‬‬

‫‪. u 1 'u 2 '=U‬‬

‫‪  u 1 u 2=0‬מתקיים‪ a R N 1 T f −T 1 b R N 2 T f −T 2 =0 :‬נציב‬

‫פונקציית חלוקה של מערכת בהצמדה לאמבט‬
‫בצימוד מערכת עם אמבט חום בטמפרטורה ‪ ‬ההסתברות למצב מיקרוסקופי של המערכת בעלת‬
‫‪1 − /‬‬
‫‪ P s = e‬כאשר ‪ Z‬הינו הספירה של כל המצבים האפשריים‪:‬‬
‫אנרגיה ‪ s‬היא‪:‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪− /‬‬
‫‪. Z =∑ e‬‬
‫‪s‬‬

‫‪s‬‬

‫אינטואיצה‪ :‬המצב של המערכת המסתבר ביותר הוא פונקצייה של ‪ ‬התלוי באמבט!‬

‫דוגמה‬
‫‪ 3‬חלקיקים מצומדים לאמבט חום‪ .‬לכל אחד מהחלקיקים ‪ 3‬ערכי ספין אפשריים‬
‫מפעילים שדה מגנטי ‪ H‬כך שהאנרגיה של החלקיקי היא ‪. E i=− 0 H m i‬‬

‫‪ . mi=±1,0‬כעת‬

‫חשבו את פונקציית החלוקה של המערכת כאשר היא צמודה לאמבט חום בטמפרטורה ‪.T‬‬
‫תשובה‪ :‬דרך ‪1‬‬
‫נסכם על כל מצבי המערכת והאנרגיה שלהם‪... :‬‬

‫‪2 0 H ‬‬

‫‪e‬‬

‫‪3‬‬

‫‪mi =1, m j =1,m k =0‬‬

‫‪3 0 H ‬‬

‫‪ e‬‬

‫‪m1=m2 =m3=−1‬‬

‫‪−3 0 H ‬‬

‫‪= e‬‬

‫‪m1=m 2=m3=1‬‬

‫‪− s‬‬
‫‪‬‬

‫‪z =∑ e‬‬
‫‪s‬‬

‫)סופרים את כל המצבים ‪ +‬עודף האנרגיה של כל מצב(‬
‫דרך ‪ :2‬נעשה פונקציית חלוקה של חלקיק אחד‪ . Z 1=1e  H e − H  :‬ולכן פונקציית החלוקה של ‪3‬‬
‫חלקיקים )בגלל שהחלקיקים מובחנים אחד מהשני )הסדר שלהם משנה( ואין ביניהם אינטראקציות(‬
‫‪) z =z 31‬כאשר החלקיקים אינם מובחנים זה מזה כלומר סידורי החלקיקים לא משנים ! ‪( Z N =Z 1N / N‬‬
‫‪0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8.3.10‬‬

‫שיעור )‪+‬תרגול ‪(6‬‬
‫אנרגיה ממוצעת )בצימוד לאמבט חום – התפלגות בולצמן(‬
‫‪1‬‬
‫האנרגיה ההממוצעת כאמור מחושבת כך‪s e− / :‬‬
‫∑‬
‫‪z s‬‬

‫=‪U = =∑ s p s ‬‬
‫‪s‬‬

‫‪− z‬‬
‫‪. U =  = − ln z = 2  ln z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫ניתן לראות כי מתקיים‬

‫דוגמה‬
‫האנרגיה הממוצעת ‪ U‬של מערכת בת ‪ 2‬מצבים אפשריים?‬
‫ראשית נחשב את ‪ . z =1e−‬ולכן‪:‬‬
‫ניתן גם בשיטה השנייה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ e−‬‬
‫‪‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫=‪.  = 0⋅1⋅e ‬‬
‫‪−‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫‪1e‬‬
‫‪1e‬‬

‫‪− log z  e−‬‬
‫=‪U‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪‬‬
‫‪1e‬‬

‫)‪ Z‬הינו פונקציית החלוקה(‬

‫דוגמה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ומצבי אנרגיה ‪ ±‬מצומד לאמבת בטמפרטורה‬
‫נתון חלקיק עם ספין‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫החלוקה‪ ,‬מהי ההסתברות למצוא את החלקיק בכל אחת מהאנרגיות‪ ,‬מהי האנרגיה הממוצעת של החלקיק‬
‫דונו בגבולות של טמפרטורה גבוהה‪ ,‬מהי פונקציית החלוקה של ‪ N‬חלקיקים )מובחנים או לא מובחנים(‪,‬‬
‫מהיא האנרגיה הממוצעת של החלקיקים הנ"ל‪.‬‬
‫=‪ . ‬מהי פונקציית‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ ‬‬
‫פונקציית החלוקה‪. z =∑ e =e e =2 cosh   :‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫ההסתברות לקבל את החלקיק בכל אחת מהאנרגיות‪:‬‬
‫‪i‬‬

‫האנרגיה הממוצעת‪:‬‬

‫‪=...=− tanh ‬‬

‫‪ . ±‬ולכן טמפרטורה "חמה" פירושה‪:‬‬
‫‪tanh  ≈  E ≈−  0‬‬

‫‪∑ E i e− E‬‬
‫‪i‬‬

‫=‪ .  E ‬נדון בגבולות‪ ,‬סקאלת האנרגיה היא‬

‫‪z‬‬
‫‪ . =k B T ≫ ≪1‬כלומר בטמפרטורה גבוהה‬

‫ובטמפרטורה נמוכה‪=k B T ≪ ≫1 :‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪−1e‬‬
‫‪≈−‬‬
‫‪.  E =− tanh ≈−‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪1e‬‬

‫‪‬‬

‫‪e − ‬‬
‫‪e‬‬
‫=‪; P -‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬

‫=‪P + ‬‬

‫ולכן נפתח את‬

‫‪ tanh‬לטור‪:‬‬

‫‪‬‬

‫אינטואיציה‪ :‬בטמפ גבוהה אנרגיות השונות מאוכלסות )מעוררות( בהסתברות שווה ולכן האנרגיה הממוצעת‬
‫היא ‪ .0‬בטמפ נמוכות רק האנרגיה הנמוכה מאוכלסת ולכן האנרגיה שהתקבלה היא ‪. −‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫עם החלקיקים מובחנים‪ , Z =Z 1N :‬אם החלקיקים לא מובחנים‬

‫‪Z 1N‬‬
‫=‪. Z‬‬
‫!‪N‬‬

‫תרגיל‬
‫למולקולה ‪ 3‬רמות אנרגיות ‪E 3=10  , E 2= , E 3=0‬‬
‫חשבו בקירוב טמפ נמוכות את הטמפ שמתחתיה האיכלוס הממוצע של הרמה השלישית קטן‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בגלל שלמערכת ‪ 3‬רמות נסמן‪. N 1N 2N 3= N :‬‬
‫לפי התפלגות בולצמן‬

‫‪N 2 e−/  − /‬‬
‫‪= 0 =e‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪e‬‬

‫עתה נוכל לחלץ את ‪ N 3‬לפי‬

‫ובצורה דומה‬

‫‪N‬‬
‫‪9 / ‬‬

‫‪e‬‬

‫‪N3‬‬
‫‪=...=e−10 /‬‬
‫‪N1‬‬

‫‪10 /‬‬

‫‪1e‬‬

‫‪.‬‬

‫=‪. N 3= N −N 1−N 2=...‬‬

‫כאשר ‪ N 3 ≪1‬הרמה ‪ E 3‬לא מאוכלסת )בחורים את ‪ N 3‬להיות קטן מאוד מ‪ 1-‬כי הפונקציה רציפה‬
‫ולא בדידה(‪ .‬נאמר כי הטמפרטורה הקריטית שעבורה אין איכלוס מתקיים כי ‪( N 3=1‬‬
‫‪N‬‬
‫ונקבל ‪=1‬‬
‫‪10 / ‬‬
‫‪1e e‬‬
‫ביטוי לטמפרטורה‬
‫‪9 /‬‬

‫‪ ,‬בטמפרטורות נמוכות נזניח את את כל האיברים פרט ל ‪ e 10 /‬ונקבל‬

‫‪ ‬‬

‫‪E‬‬
‫שאלה‪ :‬מהו קיבול החום‪ :‬קיבול החום מחושב לפי‬
‫‪ v‬‬
‫‪ E= U ‬לפי הטמפרטורה חסרת יחידות כאשר ‪ v‬הנפח נותר קבוע(‬

‫=‪) C‬גזירה של האנרגיה הממוצעת‬

‫תרגיל‬
‫מים בטמפרטורה ‪ T 1‬מוצמדים לאמבט בתמפרטורה‬
‫משקל‪.‬‬

‫‪) T 2‬חם יותר( עד שהמערכת מגיעה לשיווי‬

‫מהו השינוי באנטרופיה? ראשית נחשב את כמות האנרגיה שעברה‪)  u=m c  T :‬כאשר ‪ c‬הוא קיבול‬
‫החום של המים(‪ .‬ולכן השינוי באנטרופיה של האמבט )לפי כלל השרשרת(‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪−mc  T‬‬
‫=‪ u‬‬
‫=‪  T )  S R‬היא השינוי בטמפרטורה של המים(‪ .‬נשים לב שהשתמשנו‬
‫‪u‬‬
‫‪T2‬‬
‫בנוסחא זו על האמבט תוך התחשבות בעובדה שהטמפרטורה של האמבט ‪ T‬קבועה!‬

‫‪ ‬‬

‫האנטרופיה של המערכת עם כן חיבת להיות אינטגרל‪:‬‬

‫‪mc  T‬‬
‫‪dT =mc logT R /T S ‬‬
‫‪T‬‬

‫‪T2‬‬

‫∫= ‪.  S S‬‬
‫‪T1‬‬

‫האנרגיה החופשית של הלמהולץ‬
‫נרשום את הדיפרנציאל של ‪ ‬האנטרופיה‪ ,‬לפי הנפח והאנרגיה‪dv :‬‬
‫‪u‬‬

‫לפי הגדרה‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬

‫=‬

‫‪ ‬‬

‫‪V‬‬

‫‪‬‬
‫‪u‬‬

‫‪   ‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫נבחר ‪ du , d v‬כך ש ‪) d =0‬כלומר ‪ ‬קבוע(‪dv :‬‬
‫‪v u‬‬
‫‪du‬‬
‫‪du‬‬
‫‪‬‬
‫כמו כן מגדירים את הלחץ לפי‪=−P :‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪dv ‬‬
‫‪dv ‬‬
‫‪v u‬‬

‫‪ ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪v‬‬

‫‪.‬‬
‫‪du‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫‪v‬‬

‫‪du‬‬

‫‪‬‬
‫‪u‬‬

‫=‪. d  u , v‬‬

‫‪v‬‬

‫‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪u‬‬

‫=‪ . 0‬נעביר אגפים ונקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪P‬‬
‫ומכאן נקבל ‪ d = d u dv‬או לחלופין מקבלים את הזהות היסודית של טרמו דינמיקה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪. du= d  −P d v=T dS −P dv‬‬

‫האנרגיה החופשית של הלמהולץ‬
‫נגדיר לפי טמרספורם לג'נדר של האנרגיה‪ . F =U − =u−T S :‬והדיפרנציאל‪:‬‬
‫‪. dF T ,V =d u−TS =TdS−P dV −T dsS dT =−S dT −P dV‬‬
‫ונזהה‪:‬‬

‫‪=−P‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪T‬‬

‫‪F‬‬
‫‪V‬‬

‫‪=−S‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V‬‬

‫‪F‬‬
‫‪T‬‬

‫‪.‬‬

‫ואז מתקיים‬
‫•‬

‫הקונפיגורציה המסתברת ביותר עבור מערכת מצומדת לאמבט חום היא זו שעבורה ‪ F‬מינימלית –‬
‫וזו המוטיבציה להגדיר את ‪ - .F‬אינטואיצה – עבור מערכת ‪ A‬המחוברת לאמבט חום ‪ R‬האנרגיה‬
‫הכוללת היא ‪ u‬והאנרגיה השל המערכת ‪ . u A‬אזי האנטרופיה הכוללת היא סכום האנטרופיות של‬
‫‪ 2‬המערכות‪ ,  total u , u A = R u−u A A u A  :‬נפתח את ‪  r‬לטור טיילור‪ ,‬כאשר נזכור כי‬
‫‪2  R‬‬
‫‪ R‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪ total = R u−u A‬‬
‫בגלל הההנחה ש ‪ R‬הוא אמבט חום ונקבל‪ A u A  :‬‬
‫‪u‬‬
‫‪ u2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪1 R‬‬
‫וקיבלנו‪ .  total = R u− A :‬האנטרופיה הכוללת‬
‫=‬
‫נציב את הקשרים ‪, F =u A−  A‬‬
‫‪ u‬‬
‫‪‬‬
‫מקבלת מקסימום כאשר ‪ F‬מקבל מינמום‪.‬‬

‫•‬

‫המעבר בין הפונקציות הבסיסיות של שיווי המשקל‪ F  , V  ; U  , V  :‬נעשה ע"י‬
‫טרנספורם לג'נדר מ ‪ ‬ל ‪‬‬
‫הקשר בין ‪:F,Z‬‬

‫•‬

‫‪ ‬‬

‫‪V‬‬

‫כלומר‬

‫‪ F ‬‬
‫‪‬‬

‫‪F‬‬
‫‪‬‬

‫‪=U ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪V‬‬

‫= ‪, U‬ומכיוון ש‪:‬‬

‫‪F‬‬
‫‪T‬‬

‫‪F =u – TS=U T‬‬

‫‪ log z‬‬
‫‪‬‬

‫‪ u=−‬ברור כי ‪  F =−log Z‬ונקבל לבסוף‬
‫‪F =− log Z =− K B T log Z‬‬

‫זה קשר חשוב מאוד מישום והוא קושר אנרגיה חופשית – גודל פיזיקלי עם ‪ – Z‬גודל סטטיסיטי‪.‬‬
‫השלבים בפיתרון תרגילים הם‬
‫•‬

‫ראשית מוצעים את ‪Z‬‬

‫•‬

‫לאחר מכן מוצאים את האנרגיה החופשית‪F =− log Z =−K B T log Z :‬‬

‫•‬

‫מחשבים את האנרגיה הממוצעת‪:‬‬

‫•‬

‫והאנטרופיה מתקבלת לפי‪:‬‬

‫•‬

‫ולבסוף קיבול החום הינו‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪E –F‬‬
‫‪T‬‬

‫‪E‬‬
‫‪T‬‬

‫=‪C‬‬

‫‪− ln z‬‬
‫‪‬‬
‫=‪S‬‬

‫=‪ E ‬‬

‫‪15.3.10‬‬

‫שיעור ‪ + 7‬השלמות משיעור ‪4‬‬
‫יחסי מקסוול‬
‫בהינתן פונקציה תרמודינמית ‪ ‬התלוייה במספר משתנים ‪  x 1, x 2,. .. , x n ‬אנליטית‪.‬‬
‫נקבל‬

‫‪ n n−1/2‬יחסי מקסוול והם החלפת סדר הגזירה‪:‬‬

‫לדוגמה באמצעות‪:‬‬
‫‪u T‬‬
‫=‬
‫‪ S V‬‬

‫‪2 u‬‬
‫‪2 u‬‬
‫=‬
‫‪ S V V  S‬‬

‫‪xi‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬

‫נקבל כי‬

‫‪S‬‬

‫( בצורה דומה ניתן להוכיח כי‬

‫‪xj‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ x j  xi‬‬

‫=‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ xi  x j‬‬

‫‪T‬‬

‫‪S‬‬
‫‪V‬‬

‫=‬

‫‪V‬‬

‫‪P u‬‬
‫‪P‬‬
‫=‬
‫‪) −‬משום ו‬
‫‪ S v‬‬
‫‪S‬‬

‫=‬

‫‪V‬‬

‫וכן‬

‫‪P‬‬
‫‪T‬‬

‫גז אידיאלי קוונטי‬
‫חלקיק בקופסא‬
‫נניח יש לנו חקיקים חסרי אינטראקציה בקופסא‪ .‬האנרגיה היא קינטית בלבד‪ .‬ראשית נפתור עבור חלקיקי‬
‫‪−ℏ 2 2‬‬
‫בודד‪ .‬משוואת שרדינגר‪∇ = :‬‬
‫‪ .‬נבצע הפרדת משתנים ל‬
‫‪2m‬‬
‫‪ -  x , y , z = x  x ⋅ y  y z  z ‬ונפתור עם אילוץ התאפסות פונקציית הגל על השפה )בהנחה‬
‫שגודל הקופסא הוא ‪ L‬בכל מימד( מקבלים לבסוף‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪nx  x‬‬
‫‪n y‬‬
‫‪n z‬‬
‫‪ℏ ‬‬
‫=‪. n‬כאשר‬
‫‪sin y‬‬
‫‪sin z‬‬
‫‪  x , y , z =A sin‬והאנרגיה ‪n 2x n2y n2z ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪2m L‬‬
‫האנרגיה היא מקוונטת עם ניוון ‪.3‬‬

‫‪     ‬‬

‫‪‬‬

‫‪3‬‬

‫נחשב את פונקציית החלוקה בהתחשב בניוון ‪:3‬‬

‫‪‬‬

‫‪∑ e − / K T‬‬
‫‪B‬‬

‫‪nx‬‬

‫‪nx‬‬

‫‪‬‬

‫= ‪z 1=∑ ∑ ∑ e− / K T‬‬
‫‪B‬‬

‫‪n‬‬

‫‪ny‬‬

‫‪nz‬‬

‫‪nx‬‬

‫עתה נניח כי המרווחים בין רמות האנרגיה קטנים בהרבה מסקאלת האנרגיה שלנו ‪ - K B T‬קירוב סביר‬
‫עבור טמפרטורות גבוהות בהם ישנם הרבה מצבים זמינים‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ℏ2 ‬‬
‫‪2m L‬‬

‫‪  1‬‬
‫‪3 /2‬‬

‫טוחנים את האינטגרל‪ .‬ומקבלים ‪⋅L3‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2 ℏ 2‬‬

‫=‪;  2‬‬

‫‪ L3‬הוא עומדן לנפח ‪ V‬ונגדיר את הריכוז הקוונטי‬

‫‪ ‬‬

‫‪ n Q‬נקרא גם לעיתים הריכוז הקוונטי(‬
‫ונקבל לבסוף‬

‫‪z 1=nQ V‬‬

‫והאנרגיה הממוצעת של כל חלקיק‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪∫ e− x dx‬‬
‫‪0‬‬

‫‪‬‬

‫‪n‬‬

‫=‪. z 1‬‬
‫‪3 /2‬‬

‫נאמר כי‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫∞‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫≈ ‪∑ e− n‬‬

‫=‪z 1‬‬

‫‪ln z 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪=...= K B T‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪u 1=2‬‬

‫‪m‬‬
‫=‪) n Q‬מימדים של ‪ 1‬חלקי נפח‬
‫‪2 ℏ 2‬‬

‫חזרה לגז‬
‫כאשר שמים הרבה חלקיקים בקופסא מצבי המיקרו של כל חלקיק לא יישתנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬החלקיקיים אינם‬
‫מובחנים – נניח כי בכל מצב קוונטי מצוי רק חלקיק אחד אבל לא ניתן להבדיל בין המצבים הקוונטיים‬
‫‪ZN‬‬
‫המנוונים ולכן נצטרך להשתמש בתיקון גיבס‪) Z N = 1 :‬האיכלוס בגז קלאסי הוא דליל(‬
‫!‪N‬‬
‫! ‪ F =− ln Z N =−N  ln Z 1 ln N‬נשתמש בקירוב סטרלינג נציב‬

‫נחשב את האנרגיה החופשית‬
‫‪n‬‬
‫‪ n= N‬ונקבל ‪− N ‬‬
‫‪. F =N  ln‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪V‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪N k BT‬‬
‫‪F‬‬
‫=‪=...‬‬
‫נגזור את ‪ F‬לפי ‪ V‬לקבלת הלחץ‪:‬‬
‫‪V ‬‬
‫‪V‬‬
‫)מתוך חישוב קוונטי לחלוטין‪ ,‬זה מאוד נדיר שחישוב שמגיע מתוך מולקולות שמתנגשות בקיר ומושרות‬
‫תנע כמו שעושים בפרקים בפיסיקה קלאסית מניב אותה תוצאה בדיוק כמו החישוב הקוונטי(‬
‫‪PV = N k B T‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ - P=−‬קיבלנו את משוואת המצב של גז קלאסי‬

‫‪P=n‬‬

‫גרסה נוספת למשוואת המצב באמצעות הצפיפות ‪:n‬‬

‫בצורה דומה נחשב את האנטרופיה של גז אידיאלי‬

‫] ‪[ ‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬

‫‪=...=N k B ln‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V ,N‬‬

‫‪F‬‬
‫‪T‬‬

‫‪. S=−‬‬

‫נשים לב כי מודל זה מתבדר בטמפרטורות גבוהות )מהירויות יחסותיות( או בריכוזים ‪ n‬גבוהים‪.‬‬
‫וכן לא תקפה בטמפרטורות נמוכות‪−∞ :‬‬
‫‪ S T‬כי האיכלוס נהיה לא דליל‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫המשמעות הפיסיקלית של‬
‫אורך גל של חלקיק‬

‫‪h‬‬
‫‪P‬‬

‫‪nQ‬‬

‫=‪ ‬ומצד שני‬

‫‪. P=m∣v∣‬‬

‫כמו כן‪ ,‬משום וכל האנרגיה של הגז היא קנטית בלבד נוכל לאמר כי‬
‫ובסה"כ נקבל‬

‫‪h‬‬
‫‪1/ 2‬‬
‫‪m k B T ‬‬

‫≈‪. ‬‬

‫כדי שהמערכת תתנהג בצורה קלאסית נרצה‬
‫לקלאסיות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m∣v∣ = k B T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫‪3/2‬‬

‫≪‪n‬‬

‫כאשר‬

‫‪1 mkBT ‬‬
‫‪≈nQ‬‬
‫= ‪ 3‬ולכן מתקבל תנאי‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2 h‬‬

‫‪. n≪ nQ‬‬

‫נסתכל על ההסתברות שמצב אנרגתי יהיה מאוכלס )בהינתן חלקיק בודד(‪:‬‬

‫‪e−‬‬
‫‪z1‬‬

‫=‪ . P ‬נוכל לחשב‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫חסם עליו עבור ‪ =0‬ונקבל‬
‫‪z 1 nQ V‬‬
‫למעשה הסיכוי שרמה תהיה מאוכלסת הוא קטן – כלומר האיכלוס הוא מאוד מאוד דליל‬

‫‪ P ‬ומשום ו ‪ n Q‬מספר גבוהה ביחס לצפיפות נאמר כי‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪21.3.10‬‬

‫שיעור ‪8‬‬
‫קרינת גוף שחור – שיווי משקל תרמי בין חומר לקרינה‬
‫גוף שחור הוא גוף שבולע כל קרינה שנכנסת עליו‪.‬‬
‫אנחנו נשתמש במודל מופשט יחסית כדי לתאר את הגוף השחור‪ :‬כופסא שקירותיה מולכים אידיאלים‬
‫מוחזקים בטמפרטורה ‪ ‬ויש בה חור‪ .‬נניח כי כל הקרינה שנכנסת דרך החור לקופסא מתנגשת בקירות‬
‫עד שהיא נבלעת וכל הקרינה שיוצאת מקורה בקופסא‪.‬‬
‫בגלל שהקופסא מוחזקת בטמפרטורה ידועה ‪ ‬אנחנו מניחים שהיא מחוברת לאמבט חום‪ .‬ולכן כאשר‬
‫הקפסא תפלוט קרינה הטמפרטורה תשאר קבועה‪.‬‬
‫למה לקופסא לפלוט פוטונים? לריק אין אינטרופיה ולכן כאשר נפלוט פוטון נגדיל את האנטרופיה של הריק‬
‫)והטמפרטורה והאנטרופיה של הקיר לא תשתנה כי הוא מחובר לאמבט חום(‪.‬‬
‫נרצה לחשב את האנרגיה של הפוטונים וכן את כמותם‪.‬‬
‫האנרגיה של פוטון בודד‪ . E=h =ℏ  :‬עוצמת ההארה מתקבלת מכמות הפוטונים‪.‬‬

‫הניסוי‬
‫)‪I(lambda‬‬

‫באמצעות הניסוי הבא‪:‬‬
‫ניתן ב ‪ CCD‬למדוד את‬
‫עוצמת ההארה בתדרים‬
‫השונים‪:‬‬

‫‪CCD‬‬

‫‪Black‬‬
‫‪Body‬‬

‫‪I ‬‬

‫‪lambda‬‬

‫נשים לב שבתוך הקופסא נוצרים אופני תמונדה שונים )כאשר מספר אופני התנודה הם סופיים בגלל‬
‫שהקירות מאלצים שדה חשמלי ‪.(0‬‬
‫ראשית נתבונן באופן תנודה מסויים‬

‫‪  A‬ונרצה לדעת כמה פוטונים יש באופן התנודה הזה‪.‬‬

‫נתחייס אל אופן התנודה כאל אוסילטור הרמוני קלאסי עבורו מתקיים ההמילטוניאן‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪H = k x  mv‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫יישנן באוסילטור ‪ 2‬דרגות חופש )מיקום ומהירות( לפי חוק החלוקה השווה )פרקים בפיסיקה קלאסית( כל‬
‫‪1‬‬
‫דרגת חופש יקבל אנרגיה של ‪K T‬‬
‫ובסה"כ האנרגיה הממוצעת של האופן תהיה ‪ - . K B T‬זה‬
‫‪2 B‬‬
‫במקרה הקלאסית‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫נסתכל על הבעיה הקוונטית‪ .‬האנרגיה הכוללת לאופן תנודה הוא ‪ – s) E A=s⋅ℏ  A‬הוא מספר הפוטונים‬
‫באופן תנודה זה(‪ .‬ולכן האנרגיה הממוצעת‪ -  E A = s ℏ  A :‬כלומר נצטרך למצוא את ‪.s‬‬
‫כדי לעשות כן נחשב את פונקציית החלוקה עבור אנסמבל הקנוני )המחובר לאמבט חום( עבור אופן תנודה‬
‫‪−s ℏ ‬‬
‫‪KBT‬‬

‫מסויים ) ‪  a‬מסויים(‪:‬‬

‫‪−s ℏ  A‬‬
‫‪KBT‬‬

‫‪∑ se‬‬
‫‪s‬‬

‫‪ , z =∑ e‬ולכן‬

‫‪−s ℏ ‬‬
‫‪KB T‬‬

‫‪s‬‬

‫=‪  s ‬נחליף משתנים‬

‫‪∑e‬‬
‫‪s‬‬

‫‪−‬‬
‫‪ln ∑ e−s x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪s‬‬

‫=‪ .  s ‬בנוסף‪ ,‬אנחנו יודעים לפתור את הטור‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫נציב זאת לתוך הנוסחא ונקבל לבסוף‪:‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪ℏ A‬‬
‫‪KB T‬‬

‫=‪ s A ‬‬
‫‪e‬‬

‫‪ℏ‬‬
‫‪KBT‬‬

‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪−x‬‬
‫‪1−e‬‬

‫‪−s x‬‬

‫=‪ x‬ונקבל‬

‫∞‬

‫‪∑e‬‬
‫‪s=0‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬וזו נוסחאת פלנק‬

‫נשים לב שתיפלנו בכל תדר וקיטוב בנפרד ולכן התאלמנו בניוון הקיים ב ‪ – z‬נגיע לזה בהמשך‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪22.3.10‬‬

‫שיעור ‪9‬‬
‫עירור גוף שחור‬

‫‪void‬‬

‫השפה של הכופסא מוחזקת בטמפרטורה ‪ . ‬בריק שבתוך הכופסא יכולים‬
‫להיווצר פוטונים‪ .‬מחוץ לקופסא יש אמבט חום – שם לא נוצרים פוטונים‬

‫‪tau‬‬

‫הפוטונים שיווצרו הם בעלי אנרגיה‪) E=ℏ n :‬עבור כל אופן תנודה ‪ ,  n‬יש פה הנחה כי אין‬
‫אינטראקציה בין פוטונים בתדרים )צבעים( שונים ולכן ניתן לעשות ניתוח לכל תדר וכל קיטוב בנפרד(‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ועבור ‪ s‬פוטונים ‪ . E  n =s ℏ  n‬בשיעור שעבר פיתחנו את נוסחאת פלנק‬

‫‪−1‬‬

‫‪ℏ n‬‬
‫‪kB ‬‬

‫=‪ s ‬‬
‫‪e‬‬

‫‪.‬‬

‫עתה נוכל להשתמש ב"מספרי איכלוס" האנרגיה הממוצעת בתדר מסויים תלוייה באיכלוס הפוטונים‬
‫‪.  E n  = s  ℏ n‬‬

‫האנרגיה הכוללת שנמצאת בתוך הריק )חלל התהודה(‪:‬‬

‫‪. U =∑  s n  ℏ n‬‬
‫‪n‬‬

‫כלומר האנרגיה הכוללת )אשר לא נכתבה מתוך פונקציית החלוקה של המערכת כולה אלא ע"י האיכלוס‬
‫‪ℏ n‬‬
‫‪U‬‬
‫=‬
‫∑‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪.‬‬
‫הממוצע של המצב ‪: (  n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪K T‬‬
‫‪e −1‬‬
‫‪n‬‬

‫‪B‬‬

‫מהם התדירויות ‪ n‬המותרות?‬
‫‪‬‬
‫‪1 E‬‬
‫עלינו לפתור את משוואת הגלים בתוך החלל‪=0 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪c  t2‬‬
‫‪ E‬‬
‫הקופסא‪ =0 :‬‬
‫⋅∇ ‪ .‬משום והשפה היא מוליכה השדה החשמלי המקביל לדופן חייב להתאפס‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪E−‬‬
‫‪ , ∇ ‬ובנוסף ידוע כי אין מטענים בתוך‬

‫נפתור עבור קוביה שכל פאותיה באורך ‪.L‬‬
‫נעשה את כל האלגברה לפי שיטות ‪ 1‬ונקבל לבסוף‪:‬‬
‫‪nx  x‬‬
‫‪n y‬‬
‫‪n z‬‬
‫‪sin  y‬‬
‫‪sin  z‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬

‫‪E x =E x0 sint cos ‬‬

‫‪nx  x‬‬
‫‪n y‬‬
‫‪n z‬‬
‫‪cos  y‬‬
‫‪sin  z‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬

‫‪E y =E y0 sin t sin ‬‬

‫‪nx  x‬‬
‫‪n y‬‬
‫‪n z‬‬
‫‪sin  y‬‬
‫‪cos  z‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬

‫‪E z=E z0 sin t sin ‬‬

‫‪ E‬‬
‫מהצבת ה ‪ E‬שמצאנו במשוואה‪ =0 :‬‬
‫‪ ‬כאשר ווקטור ‪) k‬ווקטור התנע(‪:‬‬
‫⋅∇ נקבל את האילוץ ‪E⋅k =0‬‬
‫‪n  n  n ‬‬
‫‪ ‬ל ‪ E0‬יש שני כיוונים מאונכים בלתי תלויים‬
‫‪k= x , y , z‬‬
‫‪ - ‬כלומר אם בוחרים כיוון ל ‪k‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫)בהינתן ‪ k‬הפוטון עדיין לא מוגדר הייתב כי יש לו ‪ 2‬דרגות חופש( )גל המתקדם בכיוון חיובי ושלילי(‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מהצוות ‪ E‬למשוואת הגלים נקבל את התדרים המותרים )יחס הנפיצה(‪:‬‬
‫‪=c∣‬‬
‫∣‪k‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪c 2 2 2‬‬
‫‪n n n‬‬
‫‪L  x y z‬‬

‫=‪‬‬

‫‪-‬‬

‫חזרה לחישוב האנרגיה‬
‫עתה נוכל לחזור לחישוב האנרגיה‪ ,‬כאשר אנחנו יודעים כי התדירויות המותרות במערכת הן‬
‫‪c 2 2 2‬‬
‫‪n n n ; n x , n y , n z=1,2,. ..‬‬
‫=‪ , ‬ובנוסף יש לנו ניוון כפול עבור כל קיטוב )נשים לב כי עתה‬
‫‪L  x y z‬‬
‫חייבים לקחת בחשבון את הניוון בקיטוב – כשחישבנו את ‪ z‬זה לא הפריע אבל עכשיו נתחשב בזה(‬
‫‪ℏ n‬‬

‫עתה סה"כ האנרגיה היא‪:‬‬

‫‪−1‬‬

‫‪ℏ n‬‬
‫‪KBT‬‬

‫‪3‬‬

‫‪e‬‬

‫∑‪) U =2 n‬כאשר ניוון ‪ 2‬מגיע מהקיטוב(‪.‬‬
‫‪n n‬‬
‫‪2,‬‬

‫‪1,‬‬

‫נורא קשה לחשב סכום‪ ,‬נרצה לעבור לאינטגרל עבור ‪ n‬גדולים‪ .‬כמו כן נעבור "לקורדינטות כדוריות" כאשר‬
‫הרדיוס הוא ‪n= n 2x n2y n2z :n‬‬
‫‪c‬‬
‫‪L‬‬

‫‪2‬‬
‫כלומר‪4 n dn :‬‬

‫‪ℏ n‬‬

‫∞‬

‫‪ℏnC‬‬
‫‪LKBT‬‬

‫‪n=0‬‬

‫‪−1‬‬
‫שבצענו היא עבור כל‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫∫ ‪ ( 4 =∫ d  ∫ sin  d  ) U =2‬אבל נשים לב שהאינטגרציצה‬

‫‪e‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ n x , n y , nz‬אפשריים אבל בפועל הם יכולים להיות רק חיוביים )כלומר רק‬

‫‪1‬‬
‫‪8‬‬

‫מהמרחב צריכים להלקח בחשבון(‪ .‬בגלל הסימטריה של האינטגרל פשוט נחלק אותו ב‪8-‬‬
‫‪2‬‬
‫ונקבל לבסוף‪4 n dn :‬‬

‫‪c‬‬
‫‪L‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪ℏ n‬‬
‫‪ℏ n C‬‬
‫‪LKBT‬‬

‫∞‬

‫‪e‬‬

‫∫ ‪ U =2 1‬טוחנים אלגברה ומקבלים לבסוף‪:‬‬
‫‪8 n=0‬‬

‫‪2 L3‬‬
‫‪ K B T 4‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪15 ℏ c‬‬
‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ K B T 4‬‬
‫= =‪ - u‬זהו חוק הקרינה של סטפן בולצמן‪ .‬זו היא כמות הקרינה שתהיה בריק‬
‫‪V 15 ℏ3 c 3‬‬
‫שבתוך התיבה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫= ‪ . U‬נראה כי ‪ L =V‬הינו הנפח‪ ,‬ונוכל לקבל את צפיפות האנרגיה ליחידת נפח‪:‬‬

‫האנרגיה בכל תדר‬
‫נרצה לחזור ולשאול את השאלה‪ ,‬כמה אנרגיה יש בפיסת תדר קטנה )מכשיר מדידה ריאלי(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נחזור לאינטגרל לאנרגיה ‪ n dn‬‬

‫‪c‬‬
‫‪L‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪ℏ n‬‬

‫∞‬

‫‪ℏ n C‬‬
‫‪LKBT‬‬

‫‪n=0‬‬

‫∫ = ‪ U‬ונעבור חזרה למשתנה ‪: ‬‬

‫‪e‬‬

‫‪L3 ∞ 3 d ‬‬
‫‪ , U =ℏ 2 c3 ∫ ℏ ‬נגדיר צפיפות אנרגיה ספקטרלית באופן הבא‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪e K T −1‬‬
‫‪B‬‬

‫∞‬

‫‪3‬‬

‫‪‬‬
‫‪ℏ‬‬

‫‪e K T −1‬‬

‫‪. U =∫ U  d ‬‬
‫‪0‬‬

‫כמו כן‪ ,‬צפיפות אנרגיה ספקטרילת ליחידת נפח‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪ℏ‬‬
‫‪K BT‬‬

‫כאשר בפועל בכשיר מדדיה ריאלי אנחנו נמדוד ‪U  d ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪e‬‬

‫‪U‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪. u = V = 2 c2‬‬

‫‪B‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ℏL‬‬
‫‪ U = 2 c3‬ואז‬

‫)‪U(omega‬‬

‫איך העוצמה בתדרים השונים נראת?‬
‫נמצא את נקודת המקסימום‪.‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪KBT‬‬

‫נעבור משתנים‬

‫‪ ‬‬

‫=‪ . x‬ואז התדר המקסימלי מתקבל כאשר‪:‬‬

‫‪3‬‬

‫‪d‬‬
‫‪x‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dx e −1‬‬

‫‪ .‬פותרים זאת נומרית ומקבלים‪:‬‬

‫‪X max≈2.82‬‬

‫וקיבלנו את חוק ‪ ,Wein‬הקושר בין התדר לטמפרטורה‪:‬‬
‫‪KBT‬‬
‫‪ max=2.82‬‬
‫‪ℏ‬‬

‫‪omega‬‬

‫הכללה חשובה – אומנם פתרנו עבור תיבה‪ ,‬אבל הפיתרון אינו תלוי גיאומטריה של הבעיה‪.‬‬

‫האנטרופיה של הקרינה‬
‫מהנוסחא היסודית של הטרמודינמיקה‪:‬‬
‫ולכן‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪d = dU‬‬
‫‪‬‬

‫‪ . d U = d − p dV‬בבעייה שפתרנו‬

‫‪dV =0‬‬

‫‪4 2 V 4 3‬‬
‫בנוסף נחשב את הדיפרנציאל של האנרגיה‪K b T dT :‬‬
‫‪15 ℏ3 c 3‬‬

‫נציב‪ ,‬נעשה אינטגרציה ונקבל‪:‬‬

‫‪4 2 V 3 3‬‬
‫‪K B T F V ‬‬
‫‪45 ℏ3 c 3‬‬

‫= ‪. dU‬‬

‫=‪. ‬‬

‫כאשר את ‪ F V ‬קיבלנו מהאינטגרציה לפי ‪ T‬והיא הפונקציה הקבועה‪ .‬נוכל לזרוק את האיבר הזה‬
‫עבור בדיקה ‪ . T 0‬בטמפרטורה ‪ 0‬אין פוטונים ולכן האנטרופייה חייבת להיות ‪ 0‬ולכן ‪F v =0‬‬
‫‪4 2 V 3 3‬‬
‫‪KBT‬‬
‫‪45 ℏ3 c 3‬‬

‫=‪‬‬

‫האנרגיה הנפלטת ליחידת זמן ליחידת שטח‬
‫עבור גוף שחור עם חור נמדוד את שתף הקרינה שיוצא מהחור‬
‫ליחידת זמן ‪  t‬ליחידת שטח ‪  A‬היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ J u= c u= B T‬כאשר‬
‫‪4‬‬
‫‪2 k 4B‬‬
‫‪watt‬‬
‫‪=5.67⋅10−8 2‬‬
‫=‪ -  B‬נקרא הסיגמה של‬
‫‪3 2‬‬
‫‪60 ℏ c‬‬
‫‪m Kelvin4‬‬
‫בולצמן‪.‬‬

‫]‬

‫[‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪void‬‬
‫‪tau‬‬

‫‪11.4.10‬‬

‫שיעור ‪10‬‬
‫שימוש בנוסחאת פלאנק לחישוב קיבול חום של מוצקים )שאינם מתכות(‬
‫קיבול החום במצוק שאינו מוליך הינו שינוי באנרגיה לחלק לשינוי בטמפרטורה‪.‬‬
‫רוב אנרגיית החום אגורה בתנודות של האתומים שבמוצג סביב נקודת שיווי המשקל שלהם – נניח ואילו‬
‫תנודות הרמוניות‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫=‪ s  ‬‬

‫ובדומה לפוטונים בהינתן אופן תנודה ‪ ‬אזי‬
‫‪e −1‬‬
‫)חלקיקים של השריג שעושים אוסילציות‪ ..‬נפנוף ידיים( – איך זה שונה במתכות? במתכות האנרגיה אגורה‬
‫באלקטרונים החופשיים ולא בפונונים‪.‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪KBT‬‬

‫כאשר‬

‫‪ s‬הוא מספר הפונונים‬

‫האנרגיה שבכל אופן תנודה‪=s ℏ  :‬‬

‫קירוב ‪Debye‬‬
‫נחשב את האנרגיה שמכיל חומר בטמפרטורה מסויימת‪ .‬נבצע את ההנחות הבאות‪:‬‬
‫•‬

‫המוצק הוא איזוטרופי )מהירות הקול אינה תלוייה בכיוון(‬

‫•‬

‫הפונונים שבמוצק הם כמו פוטונים‪ ,‬אבל בניגוד לפוטונים יש גבול עליון ל ‪) ‬אין אורכי גל קצרים‬
‫כמה שרוצים ואורך הגל הקצר ביותר הוא המרחק בין ‪ 2‬אטומים(‬
‫‪nmax‬‬

‫נחשב את האנרגיה ע"י סכימה על כל אופני התנודה ומעבר לאינטגרציה‪:‬‬

‫‪4  n2 dn ...‬‬

‫∫‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪U = ⋅3‬‬
‫‪8‬‬

‫)מאיפה מגיע הפאקטור ‪ ?3‬בפוטונים היה פאקטור ‪ ?2‬לפוטונים יש ‪2‬‬
‫קיטובים אפשריים קיטוב אורכי בכיוון מעלה ובכיוון שמאלה לדוגמה‪,‬‬
‫אבל במוצק ניתן לעשות תנודה גם בכיוון האורכי ולכן נוסף פאקטור ‪3‬‬

‫מציאת החסם העליון‬

‫‪n max‬‬

‫נניח אנלוגיה מוחלטת לפוטונים – רק במקום מהירות האור ‪ c‬מהירות הקול ‪ V s‬היא הרלוונטית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n  vS‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2=V 2s‬‬
‫‪n 2x n2y n2z ‬‬
‫=‪ n‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪nmax‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ .‬מצד שני אנחנו יודעים כמה‬
‫עתה נספור את אופני התנודה‪∫ 4 n 2 dn=? :‬‬
‫‪8 0‬‬
‫אופני תנודה צריכים להיות‪ .‬בהינתן ‪ N‬אטומים ניתן ליצור איתם ‪ N‬אופני תנודה‬
‫אורכיים‪ N ,‬רוחביים בכיוון ‪ X‬ו ‪ N‬רוחביים בכיוון ‪ Y‬לדוגמה עבור ‪ 3‬אטומים אילה אופני‬
‫התנודה‪:‬‬
‫‪nmax‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬

‫‪3‬‬
‫‪6N 3‬‬
‫ולכן ‪4 n 2 dn=3 N‬‬
‫= ‪) n max‬כאשר ‪ N‬הוא מספר‬
‫ולכן מקבלים כי‬
‫∫‬
‫‪‬‬
‫‪8 0‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪V s 6N‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪ max= D‬‬
‫‪= 6 2‬‬
‫ענקי(והתדירות המקסימלית )תדירות דוביי(‪V s :‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪V‬‬
‫הוא הנפח ‪( V =L3‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫)כאשר ‪V‬‬

‫חזרה לחישוב האנרגיה‬
‫‪nmax‬‬

‫‪ℏ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= ∫ 4 n 2 dn ℏ  n‬‬
‫‪. U = ∑  S n   n= ∑ ℏ ‬‬
‫‪8 0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e K T −1‬‬
‫‪e K T −1‬‬
‫והיא המרחק הבין אטומי‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ℏ n‬‬
‫‪n‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ n max‬כאמור נובע מסקלת האורך הסופית‬

‫‪b‬‬

‫‪x max‬‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪K‬‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬
‫נסדר את האינטגרל‪dx :‬‬
‫‪ U =3‬כאשר‬
‫∫‬
‫‪x‬‬
‫‪2  ℏ v s3 B‬‬
‫‪0 e −1‬‬
‫‪1 /3‬‬
‫‪ℏ  vs n‬‬
‫‪ℏ v s 62 N‬‬
‫‪ℏ D‬‬
‫=‪. x‬‬
‫=‪; x max‬‬
‫=‬
‫‪L KBT‬‬
‫‪KBT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪KBT‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מה קיבלנו? קיבלנו סקאלת טמפרטורה מ ‪ , x max‬נגדיר‬

‫‪ℏ D‬‬
‫‪KB‬‬

‫‪‬‬
‫‪T‬‬

‫= ‪) D‬ואז‬

‫= ‪.( x max‬‬

‫טמפרטורות נמוכות‬
‫נאמר כי אנחנו נמצאים בטמפרטורות נמוכות אם ‪T ≪ D‬‬

‫נאמר שאנחנו נמצאים בטמפרטורות נמוכות‪.‬‬
‫∞‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪U =3‬‬
‫‪‬‬
‫‪K‬‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה זה ∞ ‪ x max ‬ואז נחזור לחישוב האנרגיה‪dx :‬‬
‫∫‬
‫‪B‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2 ℏ v s 3‬‬
‫‪0 e −1‬‬
‫∞‬

‫‪4‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪‬‬
‫=‪dx‬‬
‫‪ ∫ x‬והאנרגיה‪:‬‬
‫את האינטגרל נוכל למצוא בספר אינטגרלים‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0 e −1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ U 12 2 N  K B T ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪U‬‬
‫=‬
‫‪ K BT ‬‬
‫=‬
‫= ‪) C V‬עבור ‪ - K B =1‬ביחידות‬
‫החום‬
‫וקיבול‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30 ℏ  V s ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ K B ‬‬
‫של אנרגיה( )קיבול החום פרופרוציוני לטמפרטורה בחזקה ‪) .3‬קיבול חום נמדד כאשר ‪ V‬קבוע(‬

‫טמפרוטורות גבוהות‬
‫במקרה ו ‪ T ≫D‬נפתח את האקספוננט לטור טיילור ואז חישוב האנרגיה הוא‪:‬‬
‫‪x max‬‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪K‬‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬
‫‪∫ 1x−1 dx=...=3 N K B T‬‬
‫‪2 ℏ v s 3 B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪. C V =3 N K B‬‬

‫‪ . U =3‬ומקבלים כי קיבול החום קבוע‬

‫ניתן לראות כאן את חוק החלוקה השווה‪ ,‬יש לנו ‪ 3N‬אופני תנודה בגביש סה"כ ‪ 6N‬דרגות חופש כל אחת‬
‫‪1‬‬
‫ובסה"כ מתקבל ‪3 N K B T‬‬
‫בהן מאוכלסת באנרגיה של ‪K T‬‬
‫‪2 B‬‬

‫‪C‬‬

‫גרף קיבול החום הכללי‪:‬‬

‫‪3N K_B‬‬

‫בעצם הרבה מוצקים נופלים על הגרף הזה‪ .‬כאשר המוצקים שונים זה‬
‫מזה ב ‪ D‬‬
‫זה נכון כל עוד המוצק לא עבר פאזה!!‬

‫‪T^3‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Th‬‬
‫‪eta‬‬
‫‪_d‬‬

‫‪T‬‬

‫‪12.4.10‬‬

‫שיעור ‪11‬‬
‫אפקט החממה‬
‫חישבנו בתרגול מה הטמפרטורה של פני כדור הארץ אם הוא היה מחומם אך ורק ע"י השמש )ללא‬
‫‪1 /2‬‬
‫‪RS‬‬
‫אטמוספירה(‪T s T E =280 0 K :‬‬
‫= ‪ T E‬כאשר ‪ RSE‬המרחק בין כדור הארץ לשמש‪.‬‬
‫‪2 R SE‬‬

‫‪ ‬‬

‫עתה נוסיף חממה מסביב לכדור הארץ‪ .‬חממה אידיאלית היא כזאת שבולעת את כל הקרינה המגיעה‬
‫מכדור הארץ‪ ,‬ושקופה לאור שמגיע מהשמש‪.‬‬
‫‪I up‬‬

‫נעשה מאזן אנרגיה‪ ,‬הקרינה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש היא ‪. I S‬‬
‫והקרינה שמגיעה מהחממה‪. I L−down :‬‬
‫נשים לב שבנוסף החממה פולטת את הקרינה שלה גם החוצה לחלל‪.‬‬

‫‪I down‬‬
‫‪IS‬‬

‫נרשום משוואת שיווי משקל לחממה וכדור הארץ בחיד‪ ,‬בסה”כ כל האנרגיה‬
‫שנכנסה שווה לאנרגיה שיצאה‪. I L−up=I S :‬‬
‫בגלל שהחממה איזוטרופית ‪ . I L−up=I L−down‬כמו כן סה"כ האנרגיה שמגיע לכדור הארץ‪:‬‬
‫‪. I =I L−downI s=2 I s‬‬
‫‪4‬‬

‫נוכל לחשב את יחס הטמפרטורות עם ובלי חממה‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪I witout L T witout‬‬
‫‪21‬‬
‫=‬
‫‪ T with = T without=3330 K‬‬
‫‪I with L‬‬
‫‪T with‬‬
‫‪4‬‬

www.mymentor.co.il/yonatan/ :‫לסיכומים נוספים‬

‫‪18.4.10‬‬

‫שיעור ‪12‬‬
‫צימוד תרמי דיפוזיוני והפוטנציאל הכימי‬
‫במקרה של ‪ 2‬מערכות המחוברת במגע תרמי בלבד אנרגיה תעבור מהמערכת עם הטמפרטורה הגבוהה‬
‫לזו עם הטמפרטורה נמוכה‪.‬‬
‫עכשיו נחבר ‪ 2‬מערכות כך שגם חלקיקים יכולים לעבור ממערכת למערכת ובנוסף נחבר אמבט טמפרטורה‬
‫אשר יחזיק את התמפרטורה קבועה‪ .‬חלקיקים חופשיים לעבור ממערכת למערכת – מה יקבע את כיוון‬
‫זרימת החלקיקים? אנו יכולים להרגיש כי מה שיקבע את כיוון זרימת החלקיקים קשור לצפיפותם )או ללחץ(‬
‫החלקיקים יעברו מהמקום הצפוף יותר לצפוף פחות עד לשיוויון‪.‬‬
‫הפוטנציאל הכימי שולט בכיוון זרימת החלקיקים – תהיה זרימה עד לשיוויון הפוטנציאלים הכימיים‬

‫חישוב נקודת שיווי המשקל‬
‫נקח ‪ 2‬מערכות ‪ A,B‬ונצמד אותן באופן כזה שחלקיקים יכולים לעבור בינהן )כל המערכת נמצאת‬
‫בטמפרטורה קבועה(‪ .‬ואם זאת הצימוד בין המערכות צריך להיות חלש מספיק כדי שמצבי המיקרו הזמינים‬
‫לא ישתנו‪.‬‬
‫נסתכל על המערכת המשולבת ‪ - A B‬זו היא מערכת עם מספר חלקיקים קבוע‪ N total =N 1N 2 :‬ולכן‬
‫ניתן לכתוב את האנרגיה החופשית הכוללת של הלמהולץ ‪. F total=F 1F 2‬‬
‫בשיווי משקל ‪ F‬הוא מינימלי ולכן‬
‫ונקבל תנאי לשיוו משקל‬

‫‪ dF =0‬כלומר‬

‫‪   ‬‬

‫‪T ,V‬‬

‫‪F2‬‬
‫‪ N2‬‬

‫=‬

‫‪T ,V‬‬

‫‪F1‬‬
‫‪ N1‬‬

‫‪F1‬‬
‫‪ F2‬‬
‫‪dN 1‬‬
‫‪dN 2=0‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪N2‬‬

‫= ‪ dF‬נציב שימור חלקיקים‬

‫‪ -‬בנגזרות אנו דורשים טמפרטורה קבועה משום‬

‫וההגעה לשיווי משקל נעשית בטמפרטורה קבועה – לא ברור למה דורשים ‪ V‬קבוע‪.‬‬
‫בדומה לטמפרטורה‪ ,‬נגדיר פוטנציאל כימי כ"דבר שמשתווה כאשר מחברים ‪ 2‬מערכות במגע דיפוזיוני"‬

‫‪ ‬‬

‫‪T ,V‬‬

‫‪F‬‬
‫‪N‬‬

‫=‪. ‬‬

‫זרימת חלקיקים מהמערכת עם הפוטנציאל הגבוהה למערכת עם הפוטנציאל הנמוך‬
‫נסתכל על הדיפרנציאל של האנרגיה החופשית‪:‬‬
‫‪ F2‬‬
‫‪dN 1‬‬
‫‪dN 2 =1 dN 12 dN 2‬‬
‫‪ N 2 T ,V‬‬
‫‪T ,V‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ F1‬‬
‫= ‪dF‬‬
‫‪N1‬‬

‫נציב שימור חלקיקים ונקבל ‪ . dF =1−2  dN 1‬משום ועבור המערכת הכללית ‪ F‬הוא מינימלי בשיווי‬
‫משקל – ‪ F‬שאינו מינימלי חייב תמיד לקטון‪ ,‬כלומר תמיד ‪ dF 0‬ולכן הסימן של ‪ dN 1‬הפוך לזה של‬
‫‪ 1−2‬וחלקיקים יזרמו מהמערכת עם הפוטנציאל הגבוהה לזו עם הפוטנציאל הנמוך‪.‬‬
‫אנקדוטה‪ :‬משום ומספר החלקיקים הוא סופי‪ ,‬לא ניתן בפועל לחשב את ‪ ‬באמצעות הנגזרת אבל כן‬
‫ניתן לחשב ∞‪=F  N −F  N −1 ; N ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫מערכת המורכבת מתארובת של חלקיקים‬
‫במערכת שבה יישנם מספר סוגים של חלקיקים‪ N = N 1N 2....n j :‬לכל אחד מהם פוטנציאל כימי‬
‫‪F‬‬
‫=‪. i‬‬
‫משלו‬
‫‪ N i T ,V‬‬

‫‪ ‬‬

‫גז פוטונים‬
‫עבור פוטונים ‪ =0‬כי אין שימור חלקיקים‪ ,‬פוטונים יכולים להיווצר ולהיעלם סתם ולכן ל ‪ ‬אין‬
‫משמעות‪.‬‬

‫פוטנציאל כימי של גז אידיאלי‬
‫‪3/ 2‬‬

‫בעבר פיתחנו את האנרגיה החופשית של גז אידיאלי‪:‬‬
‫ולכן הפוטנציאל הכימי של גז אידיאלי‬

‫‪ ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2 ℏ 2‬‬

‫] ‪[ ‬‬

‫‪) = ln n/n Q ‬כאשר ‪ n‬הוא צפיפות החלקיקים(‪.‬‬

‫נציב את משוואת המצב ‪ PV = N K B T  P=n ‬ונקבל‬
‫קלאסי ‪ n≪ nQ‬ולכן‬

‫= ‪; nQ‬‬

‫‪N‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪nQ V‬‬

‫‪F =N  ln‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ nQ‬‬

‫‪ . = ln‬הערה‪ :‬בגז אידיאלי‬

‫‪. 0‬‬

‫השפעה של פוטנציאל חיצוני על הפוטנציאל הכימי‬
‫כאמור האנרגיה החופשית מחושבת באמצעות האנרגיה של החומר‪. F =u−  :‬‬
‫אם נוסיף לחומר אנרגיה הנובעת מפוטנציאל חיצוני ‪) V‬משיכה בין חלקיקים למשל( אזי‪:‬‬
‫‪ u  u int N V  r ‬ו ‪. F = F N V r ‬‬
‫נחבר ‪ 2‬מערכות בעלות פוטנציאל חיצוני ‪ V‬שונה‪:‬‬

‫‪F A = F A N A V  rA  ; F B= F B N B V  rB ‬‬

‫גם כאן נחשב את הדיפרנציאל של האנרגיה החופשית הכוללת‪:‬‬
‫‪ F A‬‬
‫‪ F B‬‬
‫‪V  rA  dN A‬‬
‫‪V  rB  d N B‬‬
‫= ‪ 0=dF‬נציב שימור חלקיקם ‪ dN A=−dN B‬ונקבל‪:‬‬
‫‪N A‬‬
‫‪N B‬‬
‫‪ F‬‬
‫=‪ ‬הינו הפוטנציאל הכימי הפנימי(‬
‫‪‬‬
‫‪) A V  rA=Bv  rB ‬כאשר‬
‫‪ N T ,V‬‬

‫]‬

‫[ ]‬

‫[‬

‫‪ ‬‬

‫כלומר בהינתן פוטנציאל חיצוני שונה לכל מערכת המערכת תגיע לשיווי משקל כאשר הפרשי הפוטנציאל‬
‫הכימי הפנימי שווה להפרש הפוטנציאל הכימי החיצוני‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪25.4.10‬‬

‫שיעור ‪13‬‬
‫דוגמה – הלחץ הברומטרי באטמוספירה‬
‫נניח כי האוויר באטמוספירה מורכב מגז אידאילי‪ ,‬בנוסף שכבות האוויר נמצאים מגע תרמי ודיפוזיוני זו עם‬
‫זו )במודל הזה אוויר עומד ולא נקבל רוח(‪.‬הפוטנציאל הכימי של כל שכבה‪:‬‬
‫‪n h‬‬
‫‪ln‬‬
‫‪mgh‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - h=mgh=‬הפוטנציאל הכימי מורכב מפוטנציאל כימי פנימי של גז אידיאלי‬
‫‪nQ‬‬
‫וחיצוני כתוצאה מאנרגיית הכובד‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫בשיווי משקל דיפוזיוני ‪ - h=const ; ∀ h‬כלומר הפוטנציאל הכימי קבוע לכל השכבות ביחד‪.‬‬
‫נשווה פוטנציאל כימי בשכבה מסויימת לפוטנציאל על הקרקע‪:‬‬

‫‪‬‬

‫אגפים ונקבל‬

‫‪−mgh‬‬
‫‪kBT‬‬

‫‪‬‬

‫‪n h‬‬
‫‪n0‬‬
‫‪mgh= ln‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪nQ‬‬

‫‪  ln‬נעביר‬

‫‪ . n h=n0 exp‬ובהנחה שהאטמוספירה היא איזוטרמית )בטמפרטורה‬

‫קבועה(‪ ,‬נוכל לקבל באמצעות משוואת המצב לגזים אידיאלים ‪ p=nT‬את‬

‫‪‬‬

‫‪−mgh‬‬
‫‪k BT‬‬

‫‪‬‬

‫‪p h= p0 exp‬‬

‫תיקון הזהות התרמודינמית היסודית עבור מספר חלקיקים משתנה‬
‫‪du=TdS −PdV  dN‬‬

‫בהתאם למה שמצאנו עד כה נוכל לתקן את הזהות התרמודינמית הייסודית‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫=‪ ‬כלומר ‪ ‬נמדד כשינוי של האנרגיה כתלות במספר החלקיקים כאשר עושים תהליך‬
‫ואז‬
‫‪ N S ,V‬‬
‫אניזוטרופי בנפח והאנטרופיה קבועים‪ .‬נוכל באמצעות הזהות היסודית של הטרמודינמיקה גם לקבל כי‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ - =−T‬כלומר ‪ ‬קשור לשינוי באנטרופיה‪ ,‬כאשר נגדיל את האנטרופיה ירצו להגיע לשם‬
‫‪ N u ,v‬‬
‫חלקיקים – ואז ‪ ‬יקטן יותר מה שיביא עוד ועוד חלקיקים‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫אמבט חלקיקים וחום – האנסמבל הגרנד קנוני‬
‫נחבר מערכת ‪ A‬לאמבט גדול ‪ R‬המספק למערכת גם מספר חלקיקים וגם אנרגיה‪.‬‬
‫נרצה לחשב את ההסתברות להיות במצב ספציפי אחד של המערכת ‪) A‬בדומה לאמבט חום(‪ .‬המערכת ‪A‬‬
‫‪ +‬האמבט ‪ R‬מהווים יחד מערכת סגורה‪ ,‬נספור את מספר מצבי המיקרו במערכת הזו )תוך הסתכלות על‬
‫מצב אחד בלבד של ‪. g A R=g A  N 1 ,1 ⋅g R  N 0−N 1, u 0−1 =1⋅exp[ R  N 0− N 1, u0 −1 ] :(A‬‬
‫עתה נפתח את האנטרופיה של האמבט בתור‪ .‬משום והאמבט ענקי‬

‫‪=0‬‬

‫‪2  R‬‬

‫‪2  R‬‬

‫‪u 0‬‬

‫‪N0‬‬

‫‪2‬‬

‫; ‪=0‬‬
‫‪2‬‬

‫ונקבל ‪ . g A R=e   N u ⋅e N − ‬כדי לקבל את הסיכוי שהמערכת נמצאת במצב ‪ A‬הספציפי הדרוש )הן‬
‫מבחינת האנרגיה והן מבחינת כמות החלקיקים שב ‪ (A‬נצטרך לסכום על כל הקומבינציות‪:‬‬
‫‪ N − ‬‬
‫‪  N u   N − ‬‬
‫‪⋅e‬‬
‫‪ z G =∑ ∑ e‬ואז‬
‫‪ ∑ ∑ e‬נגדיר את פאקטור גיבס כ‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪  N 1− 1‬‬

‫‪zG‬‬

‫‪e‬‬

‫=‬

‫‪1‬‬

‫‪N1‬‬

‫‪g A R‬‬

‫‪∑ ∑ e  N u ⋅e  N − ‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0,‬‬

‫‪1‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪N1‬‬

‫=‪P 1, N 1‬‬

‫‪N1‬‬

‫‪26.4.10‬‬

‫שיעור ‪14‬‬
‫האנסמבל הגרנד קנוני‬
‫בהסתכלות טרמודינמית כאמור עשינו טרנספורם לג'נדר‪:‬‬

‫‪F‬‬
‫‪N =F − N‬‬
‫‪N‬‬

‫‪. =F −‬‬

‫מהכיוון של מכניקה סטטיסטית נרכיב אמבט חלקיקים ‪ R‬שהוא גם אמבט חום וגם‬
‫יוצר את ‪) ‬אמבט חלקיקים( ואליה נחבר את המערכת שלנו ‪A‬‬

‫ההסתברות שיהיו ‪ N‬חלקיקים במערכת ‪ A‬והאנרגיה תהיה ‪ ‬היא פקטור ‪A :Gibbs‬‬
‫‪1  N −‬‬
‫‪. P  N ,= e ‬‬
‫‪‬‬

‫‪R‬‬
‫‪Tau,‬‬
‫‪Mu‬‬

‫נחשב את פונקציית החלוקה הגרנד קנונית )בדומה ל ‪ Z‬באמבת חום(‪.‬‬
‫ב ‪ ‬ראשית נצטרך לסכום על כל ה ‪ N‬האפשריים שיכולים להכנס למערכת ‪ A‬מאמבט החום‪ ,‬שנית‬
‫נצטרך לסכום על כל המצבים המיקרוסקופיים )כולל ניווינים( של כל כמות חלקיקים‪:‬‬
‫‪ N /  − s /‬‬

‫‪e‬‬

‫‪ . =∑ ∑ e‬לעיתים מגדירים‬
‫‪s‬‬

‫‪N‬‬

‫‪‬‬

‫‪ =e ‬ואז מקבלים‬

‫‪− s‬‬
‫‪‬‬

‫‪. =∑ ∑  e‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n‬‬

‫‪s‬‬

‫חישוב גדלים ממוצעים באנסמבל הגרנד קנוני‬
‫‪1‬‬
‫‪N −  N ‬‬
‫‪.  N =  ∑ ∑ N  e‬‬
‫כדי לחשב את מספר החלקיקים הממוצע ‪) N‬שבמערכת(‪:‬‬
‫‪S‬‬

‫‪S N ‬‬

‫נוכל לשחק עם הסכומים ולקבל‬

‫‪ln ‬‬
‫‪‬‬

‫‪N‬‬

‫‪.  N =‬‬

‫דוגמה‬
‫היקלטות של חמצן במיוגולבין )כמו המוגלובין( בשרירים‪ .‬חמצן יכול להקשר המיוגלובין באנרגיית קשר‬
‫‪ . ‬נרצה לדעת מה אחוז המיוגלובינים המאוכלס בחמצן בסיטואציות שונות‪.‬‬
‫המודל הטרמו דינמי‪ :‬אתר עם ‪ 2‬מצבים‪ :‬מאוכלס )באנרגיה ‪ - ‬שלילית(‪ ,‬או לא מאוכלס באנרגיה ‪.0‬‬
‫נאמר כי האתר שאנחנו מסתכלים עליו הוא המערכת ‪ A‬המחוברת לאמבט חום )הגוף( וחלקיקים)הדם(‪.‬‬
‫ולכן ‪  , T‬נקבעים באופן בלתי תלוי )כי האמבטים הם שונים(‪.‬‬
‫נכתוב את פונקציית החלוקה הגרנד‪:‬‬
‫‪ ln‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=...= −1 /‬‬
‫‪.  N =‬‬
‫‪‬‬
‫‪ e 1‬‬

‫‪− /‬‬
‫יש חמצן קשור‪ e‬אין‪1‬חמצן=‪ ‬עתה נקבל את האיכלוס הממוצע‪:‬‬

‫עתה נשאלת השאלה מה הוא ‪ ‬או ‪ ? ‬אנחנו יודעים לעשות רק פוטנציאל כימי של גז אידיאלי וכמו‬
‫כן החמצן הוא גז אידיאלי באטמוספירה והספיחה של החמצן היא מהאטמוספירה‪.‬‬
‫עבור גז אידיאלי‬

‫‪n‬‬
‫‪nQ‬‬

‫‪ , = ln‬וכן‬

‫‪n‬‬
‫‪nQ‬‬

‫=‪ ‬כאשר‬

‫‪ . P=n‬ולכן‬

‫‪P‬‬
‫‪; nQ  e / =P 0‬‬
‫‪P 0P‬‬
‫הקוונטיים של חמצן‪ ,‬טמפרטורת הגוף והמאפיינים של אתר הספיכה‪.‬‬

‫=‪  N ‬כאשר ‪ P‬הוא הלחץ בחוץ ו ‪ P 0‬הוא לחץ אופייני הקשור במרחקים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫>‪<N‬‬

‫הצורה של‬

‫‪P‬‬
‫‪/ ‬‬
‫‪  N ‬הינה ‪; nQ  e =P 0‬‬
‫‪P 0P‬‬

‫=‪:  N ‬‬
‫‪Low T‬‬

‫וזה נקרא איזותרמת הספיחה של ‪.langmuire‬‬
‫ולכן במקומות גבוהים )לחץ נמוך( יש מאט חמצן בשרירים‪.‬‬

‫‪High T‬‬

‫נשים לב כי הגרף תלוי גם ב ‪) T‬שאינו פרמטר בבעיה זו כי הנחנו כי הטמפרטורה‬
‫היא קבועה בהתאם לגוף(‬
‫‪P‬‬

‫‪ ‬בשיווי המשקל‬
‫נראה כי הפוטנציאל הגרנד קנוני )האנרגיה החופשית של לנדאו( ‪  , V ,‬מקבל מינמום כאשר‬
‫המערכת ‪ A‬נמצאת בשיווי משקל תרמודינמי‪.‬‬
‫נסתכל באנטרופיה של המערכת הסגורה ‪ .A+R‬נניח כי במערכת הסגורה האנרגיה הכוללת היא ‪U 0‬‬
‫ומספר החלקיקים הכולל הוא ‪ . N 0‬במערכת ‪ A‬תהיה אנרגיה כלשהי ‪ u‬ומספר חלקיקים כלשהו ‪N‬‬
‫נחשב את האנטרופיה הכוללת ‪)  total = R u 0−u , N 0 −N  A u , N ‬האנטרופיה הכוללת היא סכום‬
‫כי המגע חלש(‪.‬‬
‫נפתח את ‪  R‬לטור סביב ‪: u 0, N 0‬‬

‫‪u‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪ R‬‬
‫‪N0‬‬

‫‪−N‬‬

‫‪N‬‬

‫‪ R‬‬
‫‪ u0‬‬

‫‪ R u 0−u , N 0 −N =u 0, N 0 −U‬‬

‫נזרוק נגזרות גבוהות כי האמבט הוא גדול‪ ,‬הטמפרטורה גבוהה ולכן הנגזרות הגבוהות זניכות‪.‬‬
‫נציב את הקשרים הידועים‪:‬‬
‫ונקבל‪:‬‬

‫‪ R 1‬‬
‫‪ R −‬‬
‫; =‬
‫=‬
‫‪u 0 ‬‬
‫‪N0 ‬‬

‫‪ ,‬נזכור כי ‪u−  A− N =‬‬

‫‪‬‬
‫‪  total = R u 0, N 0 − ‬וכדי שהאנטרופיה הכוללת ‪ total‬‬
‫זה קבוע‬

‫תהיה מקסימלית‪ ,‬יש לקבל ‪‬‬

‫מינימלי‪.‬‬

‫הקשר בין מכניקה סטיסטית לתרמודינמיקה‬
‫איך ‪ ‬מתקשר ל ‪ . ‬בדומה ל ‪ . F =− ln z‬נתחיל מההתחלה‪:‬‬
‫‪F N ‬‬
‫‪‬‬

‫‪−‬‬

‫‪N‬‬

‫‪∑ e− =∑ N Z  N =∑ e ‬‬
‫‪s‬‬

‫‪N‬‬

‫‪N‬‬

‫‪N‬‬

‫‪s‬‬

‫‪=∑ ‬‬
‫‪N‬‬

‫עתה ‪ - F  N − N = N ‬זו אינה ה ‪ ‬של פונקציית שיווי המשקל – לכל ‪ N‬יש את ה ‪ N ‬‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪− /‬‬
‫‪ . =∑ e‬ב‪ N-‬של שיווי המשקל ל ‪  N ‬יש מינימום מאוד צר סביב שיווי המשקל ‪‬‬
‫‪N‬‬

‫)כי‬

‫לאנטרופיה יש מקסימום מאוד צר( ולכן מצב שיווי המשקל הוא התורם העיקרי לסכום‬
‫‪− N  /‬‬
‫‪≈e− /‬‬
‫‪ =∑ e‬ונקבל‪=− ln  :‬‬
‫‪N‬‬

‫תזכורת למה לאנטרופיה יש מקסימום מאוד צר‪ :‬המצב המקרוסקופי מוגדר הייתב – למערכת יש לחץ אחד‬
‫ולא כל פעם שמודדים לחץ מקבלים מספרים אחרים‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫סיכום‬
‫אנסמבל‬

‫משתנים בלתי תלויים‬
‫מקרוסקופיים‬

‫מיקרו קנוני‬
‫)מערכת סגורה(‬

‫הסתברות שווה לכל‬
‫האנרגיה ‪ ,U‬לחץ ‪,V‬‬
‫כמות חלקיקים ‪ N‬קבועים המצבים המקרוסקופים‬
‫‪1‬‬
‫ו ‪ ‬עושה פלקטואציות‬
‫=‪P s ‬‬
‫‪g‬‬

‫קנוני‬
‫)בחיבור לאמבט חום(‬

‫‪ ,V, ‬ו ‪ N‬קבועים‬
‫‪ U‬עושה פלקטואציות‬

‫גרנד קנוני‬
‫)בחיבור לאמבט חום‬
‫וחלקיקים(‬

‫‪  ,V , ‬קבועים‬
‫חיצוניים‪ N .‬ו ‪ U‬עושים‬
‫פלקטואציות‬

‫הסתברות‬

‫‪s‬‬

‫‪s‬‬

‫‪1 −‬‬
‫‪P s = e‬‬
‫‪z‬‬

‫תרמודנימיקה ומכניקה‬
‫סטטיסטית‬
‫‪S U , V , N =ln g‬‬
‫הקשר בין‬
‫התרמודינמיקה ‪S‬‬
‫למכניקה סטיסטית ‪g‬‬
‫‪F U , V , N =− ln z‬‬
‫המשתנה התרמו דינמי ‪F‬‬
‫והמכני סטטיסטי ‪z‬‬

‫‪ , V ,=− ln‬‬
‫‪1 N −‬‬
‫‪P  N ,s =  e‬‬
‫‪‬‬
‫המשתנה התרמודימי‬
‫‪ ‬והמכני סטטיסטי‬
‫‪‬‬

‫גזים אידיאליים קוונטים‬
‫המשמעות‪ :‬אין אינטראקציה‪ ,‬המצבים הרב חלקיקיים הם איכלוסים של המצבים החד חלקיקיים )כל חלקיק‬
‫לא מרגיש את החלקיקים האחרים(‪.‬‬
‫)גז קלאסי הוא גז דליל ‪( n≪ nQ‬‬

‫קבוצות החלקיקים בטבע‬
‫החלקיקים בטבע מתחלקים ל‪ 2-‬קבוצות פרמיונים ובוזונים‪.‬‬
‫•‬

‫פרמיונים – בעלי פונקציית גל אני סימטרית תחת החלפת ‪ 2‬חלקיקים‪ 1,2=− 2,1 :‬אם‬
‫כותבים פונקציית גל של ‪ 2‬החלקיקים בחיד יש להפוך את הסימון של הפונקציה כשמחליפים‬
‫ביניהם‪ .‬פרשנות‪ :‬אין ‪ 2‬פרמיונים עם אותם מספרים קוונטיים‬
‫למשל‪ :‬כל חלקיקי היסוד )אלקטרון פרוטון‪ ,‬ניוטרון(‬

‫•‬

‫בוזונים – בעלי פונקציית גל סימטרית‪ - 1,2= 2,1 :‬אכלוס מרובה מותר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬פוטון‪ ,‬פונון‪ ,‬אטומים עם מספר ניוטרונים ופרוטונים זוגיים למשל ‪ He 3 ) He 4‬הוא‬
‫פרמיון(‬

‫את סוג החלקיק קובע הספין‪ ,‬אם לחלקיק ספין שלם אזי הוא בוזון‪ ,‬אחרת פרמיון‪ .‬כל החלקיקים הם או‬
‫בוזונים או פרמיונים )משפט ספין סטטיסטיקה – קוונטים ‪ 2‬של תואר שני(‬

‫גז פרמיונים‬
‫בדומה לקרינת גוף שחור נמצא את האכלוס הממוצע של מצב מיקרוסקופי ‪ s‬מוגדר הייטב )כל‬
‫המספרים הקוונטים והאנרגיה ידועים( ונחבר את המצב המיקרוסקופי לאמבט חום וחלקיקים )אנסמבל‬
‫גרנד קנוני(‪.‬‬
‫נחשב את פונקציית החלוקה הגרנד קנונית – כי או שאין חלקיק המאכלס את המצב או שיש חלקיק בודד‬
‫יחיד )לא יכולים להיות שניים כי הגז הוא פרמיוני בשל עיקרון האיסור של פאולי( ‪. =1 e − ‬‬
‫‪s‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫פונקציית האיכלוס‬

‫‪  N ‬עבור המצב הבודד )נקרא ‪:(f‬‬

‫‪s‬‬

‫‪0⋅11⋅ e− ‬‬
‫‪1 e−‬‬
‫‪s‬‬

‫‪1‬‬

‫= ‪ f‬כלומר‬
‫‪1‬‬

‫‪ s−‬‬
‫‪‬‬

‫=‪f‬‬
‫‪e‬‬

‫זו נקראת פונקציית פרמי ‪ -‬דיראק‬

‫‪f‬‬

‫בטמפרטורה ‪ 0-‬ישנה קפיצה חמורה באיכלוס לא ניתן‬
‫לאכלס רמות מעל ‪ ‬הקריטי הנקרה בטמפרטורה ‪0‬‬
‫‪F‬‬

‫‪T=0‬‬
‫‪T>0‬‬

‫‪epsilon‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪mu‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2.5.10‬‬

‫שיעור ‪15‬‬
‫גז בוזונים – התפלגות בוזון – איינשטיין‬
‫עתה נחשב את האיכלוס הממוצע של מצב קוונטי מחובר לאמבט חום וחלקיקים עבור בוזונים‪.‬‬
‫∞‬

‫במקרה של בוזונים אין מגבלה על כמות החלקיקים בכל רמת האנרגיה ולכן‪:‬‬
‫זהו טור הנדסי‪ ,‬נניח כי טור הנדסי זה מתכנס כי אחרת‬
‫‪1‬‬
‫=‪. ‬‬
‫‪1− exp−/‬‬

‫‪= ∑ [ exp−/]N‬‬
‫‪N =0‬‬

‫‪  N ‬יתבדר‪ ,‬נשתמש בסכום של טור הנדסי‪:‬‬

‫עתה נחשב את האיכלוס הממוצע של מצב הקוונטי‬
‫∞ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪f s = N  s = ∑ N  exp − N =...=  ln s =...‬‬
‫‪ N =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪−1 exp  −1‬‬
‫‪‬‬
‫קיבלנו לבסוף את התפלגות בוזה איינשטיין‬

‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪−‬‬
‫‪‬‬

‫‪e‬‬

‫=‪. f B ‬‬

‫נשים לב שנדרוש מהפוטנציאל הכימי של האמבט לקיים‪ ≤0 :‬כי אחרת נמצא מצב אנרגטי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫עבורו ∞=‬
‫‪. f B = 0‬‬
‫‪1−1‬‬
‫‪‬‬
‫‪e −1‬‬

‫המשטר הקלאסי‬
‫במשטר הקלאסי נניח כי ‪ −≫‬ולכן ‪≫1‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪−‬‬
‫‪‬‬

‫‪ e‬כלומר אין הבדל בין בוזונים לפרמיונים‬

‫∣‪s=∣‬‬

‫‪3.5.10‬‬

‫שיעור ‪16‬‬
‫תרגיל – פרמיונים ובוזונים‬
‫נתונה מערכת בה סוג אחד של פרמיונים \ בוזונים‪ .‬המצבים הקוואנטיים ‪ i‬של המערכת ידועים‪ .‬חשב‬
‫את ‪ ‬בהינתן ‪.  , ‬‬

‫פרמיונים‬
‫עבור מצב מיקרו חד חלקיקי אחד ‪ i‬מסויים‪ .‬בכל מצב יכול להיות בלי חלקיק או עם חלקיק אחד‪:‬‬
‫‪. =1 e − ‬‬
‫המצבים בלתי תלויים ולכן נכפול את פונקציות החלוקה של המצבים החד חלקיקיים‪:‬‬
‫‪  N =∏ 1 e−  ‬ולכן ‪=− ln  N =− ∑ ln1 e− / ‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫הערה‪ :‬למה‬

‫‪‬‬

‫‪  N =∏ 1 e‬ולא‬

‫‪−i ‬‬

‫‪?  N =N1‬‬

‫‪i‬‬

‫כשחישבנו גז אידיאלי חישבו פונקציית חלוקה של חלקיק אחד ועשינו סכום על כל המצבים המיקרסקופיים‬
‫‪−‬‬
‫‪ . z 1=∑ e‬ונאמר כי בגז יש ‪ N‬חלקיקים בלתי מובחנים ולכן ! ‪z =z N / N‬‬
‫החד חלקיקיים‪:‬‬
‫‪s‬‬

‫‪1‬‬

‫‪s‬‬

‫‪N‬‬

‫פה ההסתכלות היא שונה‪ ,‬אנחנו מסתכלים לא על כל חלקיק אלא על כל מצב – אנחנו מסתכלים על כל‬
‫מצב שמחובר לאמבט חום וצריך להכפיל עבור כל המצבים‪.‬‬

‫בוזונים‬
‫‪1‬‬
‫‪− ‬‬
‫‪1− e‬‬

‫עבור מצב אחד‪ ,‬יכלים להיות בו ‪ N‬חלקיקיים‬

‫‪i‬‬

‫∞‬

‫‪n −n ‬‬
‫=‬
‫‪ i=∑  e‬ועבור כל המצבים‬
‫‪i‬‬

‫‪n=0‬‬

‫‪−  −1‬‬
‫] ‪.  N =∏ [1− e‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫ולכן עבור בוזונים מתקבל‪ :‬‬

‫‪= ∑ ln1− e‬‬

‫‪− i‬‬

‫‪i‬‬

‫גז אידיאלי קלאסי עם דרגות חופש פנימיות‬
‫לדוגמה‪ :‬פחמן דו חמצני‪ ,‬בנוסף להיותו גז אידיאלי הוא יכול לעשות ווברציות בין האטומים‪ ,‬סיבובים של‬
‫המולקולה‪.‬‬
‫נדון בדרגות חופש סיבוביות )כי איעורים אלקטרונים וגרעיניים הם בסדרי גודל של ‪ eV −MeV‬והם‬
‫זניחים בטמפרטורות החדר(‪.‬‬
‫עבור מצב חד חלקיקי מסויים עם אנרגיה ‪ k‬נקבל כי ‪ - k =1 e− ...‬נזניח את האיברים הבאים‬
‫בטור כי הגז הקלאסי הוא דליל ולכן האיכלוס קטן מ‪ 1-‬ולכן האיברים הבאים זניחים‪.‬‬
‫‪k‬‬

‫‪−  ‬‬
‫‪ k =1 ∑ e‬נוכל לכתוב את הביטוי‬
‫אם נוסיף דרגות חופש פנימיות נניח שיש אנרגיות ‪: i‬‬
‫‪i‬‬

‫‪k‬‬

‫‪i‬‬

‫הזה מאט אחרת‪k =1 e− Z int ; Z int =∑ e −  :‬‬
‫‪k‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪ e−  Z int‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ = ≪1‬בשל הגז‬
‫‪nQ‬‬

‫‪k‬‬

‫נמצא את האיכלוס הממוצע‪:‬‬
‫‪Z int‬‬
‫האידיאלי‪ .‬ולכן ‪ e−  Z int ≪1‬‬

‫‪− k ‬‬

‫‪1e‬‬

‫= ‪ . f k‬נבצע קירוב נוסף‪:‬‬

‫‪k‬‬

‫וקיבלנו לבסוף את פונקציית האיכלוס‪. f = Z int e− :‬‬
‫תוצאה זו מאוד דומה לגז אידיאלי קלאסי רגיל‪ f = e− :‬רק שמחליפים ‪.  eff ; eff = Z int‬‬
‫נוכל לשחזר את החישוביים שעשינו על גז קלאסי לגז עם דרגות חופש פנימיות ולקבל‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫]‬

‫‪n‬‬
‫‪−ln Z int‬‬
‫‪nQ‬‬

‫[‬

‫‪= ln‬‬

‫האנרגיה החופשית )כאשר ‪ - F mono‬הינו ה ‪ F‬הרגיל עבור גז אידאלי(‬
‫‪N‬‬

‫‪F =∫  dN =F mono F int ; F int =−N  ln Z int‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ F int‬‬
‫‪F‬‬
‫‪= mono−‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫•‬

‫אנטרופיה‪:‬‬

‫•‬

‫לחץ – לא תלוי בדרגות החופש הפנימיות ולכן נשאר ללא שינוי‬

‫‪V ,N‬‬

‫‪=−‬‬

‫גז פרמיונים מנוון‬
‫זהו מודל פשטני לאלקטרונים במתכת‪ ,‬ננס לבן או כוכבי נויוטרונים‪.‬‬
‫‪E‬‬

‫למה מנוון? בדרך כלל הטמפרטורה נמוכה מאוד ביחס לאנרגיה האופיינית‬
‫ולכן‬
‫כל חלקיק שמגיע מאכלס את רמת האנרגיה הנמוכה ביותר שהוא יכול‬
‫)טמפרטורה כאמור כמעט ‪ .(0‬מאכלס מאכלס מאכלס עד שנגמרים‬
‫החלקיקים‪) .‬טמפרטורה נמוכה יכולה להיות גם טמפרטורת חדר‪(..‬‬

‫‪No Particles‬‬
‫‪Epsilon Fermi‬‬
‫)‪Full (with particles‬‬

‫בצורה סכימתית‪:‬‬
‫נשתמש במודל חלקיקים בקופסה )בגודל ‪ (L‬למצבי האנרגיה הקינטית‬
‫נגדיר‬

‫‪ n 2=n 2x n 2y n2z‬ונמלא את המצבים עד‬

‫והאנרגיה היא‬

‫‪ℏ 2 2 2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2 F‬‬
‫‪2mL‬‬

‫‪ℏ2  2 2 2 2‬‬
‫‪n x n y n z ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2m L‬‬

‫=‪.  n‬‬

‫‪) n F‬עד שנגמרו כל החלקיקים(‪.‬‬

‫= ‪. F‬‬

‫עתה נוכל לחשב את מספר החלקיקים הכולל לפי המצבים המאכולסים‪:‬‬
‫נעשה את אותו הטריק עם נפח כדור‪ ,‬נחשב את נפח הכדור עבור ‪) n x 0 ; n y 0 ; nz 0‬רק‬
‫‪2 4‬‬
‫‪ n3F‬‬
‫=‪. N‬‬
‫שמינית מרחב או שמינית כדור(‪.‬בנוסף נוסיף פאקטור ‪ 2‬בגלל הניוון כתוצאה מספין‪:‬‬
‫‪8 3‬‬

‫‪‬‬

‫‪2/ 3‬‬

‫עתה נקבל את האנרגיה‬

‫‪: F‬‬

‫‪‬‬

‫‪ℏ 2 2 2 ℏ 2‬‬
‫‪N‬‬
‫= ‪ - F‬ניתן לראות כי‬
‫= ‪n‬‬
‫‪32‬‬
‫‪2 F‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪V‬‬
‫‪2mL‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪N‬‬
‫‪V‬‬

‫צפיפות החלקיקים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בזהב צפיפות האלקטרונים החופשיים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ n e ~6 10‬המתאימה ל ‪. F =5.5 eV‬‬

‫= ‪ n e‬הוא‬

‫ניתן להגדיר‪:‬‬

‫‪F‬‬
‫‪KB‬‬

‫= ‪ - T F‬טמפרטורת פרמי )במקרה של זהב ‪.( T F =64,0000 K‬‬

‫כלומר האלקטרונים מאוכלסים עד‬

‫‪f‬‬

‫עבור ‪) T =0‬בסקאלה של ‪ ( T F‬מתקיים‬

‫‪- =F‬‬
‫‪T->0‬‬

‫‪ F‬ואין חלקיקים מאבר לזה‬
‫‪f‬‬

‫בטמפרטורות גבוהות יותר פונקציית המדרגה‬
‫נמרחת ונוכל למצוא אלקטרונים ברמות‬
‫אנרגיה גבוהות יותר‬

‫‪epsilon‬‬

‫‪mu‬‬

‫‪T>0‬‬

‫‪epsilon‬‬

‫‪mu‬‬

‫נשים לב שקיבלנו כי אלקטרונים של זהב בטמפרוטרה ‪ 0‬מחזיקים אנרגיה מאוד גדולה רק מתוך האיכלוס‬

‫חישוב האנרגיה הכוללת של גז פרמיונים מנוון‬
‫עבור ‪ - T =0‬נוכל להניח כי מעל ‪ n‬אין אלקטרונים בכלל! נזכור כי יש ניוון ‪ 2‬בגלל הספין נעביר את‬
‫‪nF‬‬

‫הסכום לאינטגרל על ‪1/8‬‬
‫‪ℏ 2 2 2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2m L‬‬

‫נשתמש ב‬

‫מרחב בקורדינטות כדוריות‬

‫‪2‬‬
‫‪ U =∑ 2⋅n=2 ∫ 4 n dnn‬נציב‬
‫‪nF‬‬

‫=‪ n‬נבצע אינטגרציה ונקבל‪:‬‬
‫‪ℏ2  2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n ; N = n F‬‬
‫‪2 F‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2m L‬‬

‫‪0‬‬

‫‪n‬‬

‫‪3 ℏ 2‬‬
‫‪3 ℏ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫=‪U‬‬
‫=‪m L ∫ n dn‬‬
‫‪m L2 n 5F /5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬

‫= ‪F‬‬

‫‪3‬‬
‫ונקבל את האנרגיה הקינטית הכוללת )והיא עצומה( ‪. U = N F ; ≈0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪N 2/ 3‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪. U= N‬‬
‫נקבל נקודה מעניינת נוסף ע"י הצבה של אנרגיית פרמי‪:‬‬
‫‪32 ‬‬
‫‪5 2m‬‬
‫‪V‬‬

‫‪− U‬‬
‫כלומר למרות שאנחנו בטמפרטורה ‪ U ~V −2/ 3 :0‬ואנחנו יודעים כי הלחץ הוא‪=P :‬‬
‫‪V‬‬
‫כלומר יישנו לחץ שלא נותן לדחוס את הגז – נקרא לחץ הניוון‪ .‬זה מה שמחזיק ננס לבן מלקרוס על עצמו‬
‫כנגד הכבידה‪.‬‬
‫)זאת בניגוד לגז קלאסי שעבורו בטמפרטורה ‪ 0‬הלחץ ‪ 0‬והנפח ‪(0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪9.5.10‬‬

‫שיעור ‪17‬‬
‫צפיפות המצבים‬
‫צפיפות המצבים החד חלקיקיים‬
‫נרצה לחשב ממוצע תרמי של גודל מסויים‪ ,‬במקום פונקציית חלוקה נעבוד עם פונקציית האיכלוס ונסכום על‬
‫כל המצבים החד חלקיקיים‪)  x =∑ f n , ,  x n :‬כאשר ‪ x n‬הוא הגודל שמעניין אותנו למשל‬
‫‪n‬‬

‫אנרגיה‪ f ,‬הוא האיכלוסים(‪.‬‬
‫נרצה להעביר את הסכום לאינטגרל על האנרגיות )למה לעבור לסכום על האנרגיות ולוותר על האיכלוס?‬
‫יותר קל לעבוד באנרגיות כפי שנראה בהמשך( – לכן במקום פונקציית האיכלוס נרצה איזשהו פאקטור‬
‫שיאמר לנו כמה חלקיקים ‪ N‬נמצאים בתווח אנרגיה קטן‪ - N  −N = D d  :‬כאשר‬
‫‪ D‬נקרא צפיפות המצבים‪.‬‬
‫נוכל לחשב גדלים בצפיפות המצבים באנרגיה ולקבל בדיוק את אותן התשובות עבור הסכום הרגיל‬
‫‪ a =∑ f n , ,  a n=∫ a  D  d ‬‬
‫‪n‬‬

‫יותר קל לעבוד עם ‪N‬‬
‫עד כה עבדנו ב ‪ T =0‬ולכן ‪ f‬הייתה פונקציית מדרגה‪ .‬עתה נרשה ל ‪ T‬לגדול‪.‬‬
‫את הסכום קשה לחשב ולכן נעביר אותו לאינטגרל‪ ,‬לייתר דיוק לאינטגרל לפי ‪ ‬ונשתמש בפונקציה‬
‫שתוגדר כצפיפות המצבים‪∑ ∫ d  D  : D :‬‬
‫‪n‬‬

‫להשלים‬
‫‪ 18.5.09‬במחברת של מיכל‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪10.5.10‬‬

‫שיעור ‪18‬‬
‫גז פרמיונים אידאילי‬
‫חישוב ממוצעים תרמודניאמיים באנסמבל הגרנד קנוני‪ - .‬במקום לחשב את האנרגיה החופשית וכולי נרצה‬
‫להשתמש בפונקציית האיכלוס‪f  , ,  :‬‬
‫נסתכל על מרחב הפאזה‪ ,‬נחלק אותו להמון ריבועים קטנים‪.‬‬
‫נסתכל על טבעת דקה שהיא בעלת אנרגיה זהה ‪ d ‬ונספור את כמות המצבים שבה‬
‫‪d3 pd3 x‬‬
‫‪=Dd ‬‬
‫‪ℏ3‬‬
‫להשלים‬
‫מה חינני בצפיפות המצבים? זה מפשט מציאה של גדלים טרמודינמיים למשל האנרגיה‪.‬‬

‫האנרגיה‬
‫∞‬

‫‪ - U =∫  f  D  d ‬הרעיון הוא לוקחים כל אנרגיה ‪ , ‬סופרים כמה חלקיקים יש במצב זה‬
‫‪0‬‬

‫‪) f ‬פונקציית פרמי(‪ ,‬ואת צפיפות החלקיקים ‪) D‬את ‪ D‬מקבלים מפתרון הבעיה –‬
‫משוואת שרדינגר(‪.‬‬
‫נשים לב כי יכולנו באותה מידה לחשב את האינגרל ראש בקיר ע"י סכימה על כל המרחב ועל כל התנע‪:‬‬
‫∞‬

‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ U =∫  p f  d x d p‬אבל זה יותר פשוט‬
‫‪0‬‬

‫מספר המצבים‬
‫∞‬

‫‪N  ,  ,V =∫ f  D  d ‬‬
‫‪0‬‬

‫קירובים לאנגרל – קירוב זומרפלד‬
‫∞‬

‫האינטגרלים הנ"ל אינם פתירים‪ ,‬נעשה קירוב מתמטי לאינטלר‪:‬‬

‫‪∫ H  f  d ‬‬

‫כלשהי חלקה וגזירה ליד ‪ , =‬ו ‪ f‬היא פונקצית פרמי תחת ההנחות‬
‫בעזרת הקירוב נחשב את האנרגיה למשל ובאמצעותה לקבל את‬
‫‪‬‬
‫‪dk‬‬
‫נגדיר פונקציית עזר ‪) k =∫ H '  d  ' :K‬‬
‫‪d‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪− f‬‬
‫ראשית נפתח באינטגרציה לחלקים‪d  :‬‬
‫‪‬‬

‫∞‪−‬‬

‫‪( T F =F / K B ) . T ≪T F‬‬

‫‪. Cv‬‬

‫=‪ ( H ‬נפתח את ‪ H‬לטור סביב ‪. =‬‬
‫∞‬

‫∞‬

‫∞‪−‬‬

‫∞‪−‬‬

‫‪I =∫ H  f  d =K  f ∣∞−∞ ∫ K ‬‬

‫איבר השפה יתאפס‪ ,‬נדרוש כי ‪ K‬מתאפס ב ∞‪ , −‬וב‬
‫ואנחנו מניחים כי ‪ H‬לא עולה חזק יותר(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫כאשר ‪H‬היא פונקציה‬

‫∞‪ ‬אזי ‪ f‬מתאפס )דואך אקספוננציאלית‪,‬‬

‫עתה נפתח את ‪ K‬סביב ‪ =‬בטור טיילור‬
‫‪I =I 1 I 2...‬‬

‫נציב לאינטגרל ‪ ,I‬ונסתכל על כל איבר בטור בנפרד‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪− f‬‬
‫‪d =0⋅K −−1 K = ∫ H  d ‬‬
‫‪‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪]  ‬‬

‫‪− f‬‬
‫עתה נתקבל‪d  :‬‬
‫‪‬‬

‫‪=‬‬

‫[‬

‫‪−n d n‬‬
‫∫ ∑‪I =∫ H d ‬‬
‫‪k ‬‬
‫∞‪−‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪d n‬‬
‫∞‪n=1 −‬‬
‫∞‬

‫∞‬

‫‪f‬‬

‫‪T=0‬‬

‫ולכן עבור כל ‪ n=2 m1‬אינטגרל זוגי על תחום אין סופי הוא ‪0‬‬
‫והאיברים נופלים‪:‬‬

‫‪− f‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫נציב‬

‫‪1‬‬
‫‪e 1‬‬

‫‪mu‬‬

‫=‪( H ‬‬

‫‪]  ‬‬

‫‪x‬‬

‫‪epsilon‬‬

‫‪1‬‬

‫‪KbT‬‬

‫‪T>0‬‬

‫מכפלה של ‪ 2‬פונקציות אי זוגיות הוא פונקציה זוגית‪.‬‬

‫)בנוסף נכניס את הביטוי‬

‫∞‪−‬‬

‫‪‬‬

‫נסתכל על ‪ .f‬ניתן לראות כי ‪ f‬היא פונקציה אי זוגית ולכן הנגזרת‬
‫שלה אי זוגית )סביב ‪ .( ‬כמו כן ‪ −1‬היא פונקציה אי‬
‫זוגית‪.‬‬

‫‪dk‬‬
‫‪d‬‬

‫∞‬

‫‪I 1 =∫ K ‬‬

‫‪=‬‬

‫=‪ f  x ‬עבור פרמיונים נעבור למשתנה‬

‫‪x 2n −d 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dx=21− 2n ...‬‬
‫!‪−∞ 2n ‬‬
‫‪dx e x 1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נציב את הקירוב לאיברים הראשונים‪:‬‬

‫∞‬

‫∫ ∑‪I =∫ H d ‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪ x=−‬ונקבל‪:‬‬

‫]‬

‫∞‬

‫∫ ‪; an‬‬

‫[‬

‫‪−2n d 2n −1‬‬
‫‪H ‬‬
‫‪2n−1‬‬
‫‪d‬‬
‫!‪n=1 −∞ 2n ‬‬
‫∞‬

‫‪‬‬

‫‪=‬‬

‫‪d 2n−1‬‬
‫‪H ‬‬
‫‪d 2n−1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ K B T  H ' ...‬‬
‫‪6‬‬

‫[‬

‫‪‬‬

‫∞‬

‫‪I =∫ H d ∑ an  K B T 2n‬‬
‫‪n=1‬‬

‫∞‪−‬‬

‫‪‬‬

‫‪I ≈∫ H  d ‬‬
‫∞‪−‬‬

‫נחזור לחישוב האנרגיה וכמות החלקיקים )ע"י הצבה של ‪ H‬המתאים‪ ,‬כמו כן נניח כי ‪ D‬הוא זהותית ‪ 0‬עבור‬
‫אנרגיות שליליות(‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ K BT  [  D ' D ] OT ‬‬
‫‪6‬‬

‫‪ T ‬‬

‫‪U = ∫ D  d ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ K BT 2 D' O T 4 ‬‬
‫‪6‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ T ‬‬

‫‪N = ∫ D d ‬‬
‫‪0‬‬

‫עתה יש לנו עוד בעיה כי ‪ T ≠ F‬כי ככל שהטמפרטורה משתנה גם ‪ ‬משתנה‪.‬‬
‫‪‬‬

‫נפרק את האינטגרל‪:‬‬

‫‪F‬‬

‫‪‬‬

‫‪∫ D =∫ Dd ∫ D  d ‬‬
‫‪F‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ .‬נניח כי ‪ D‬חלקה מספיק כך שניתן לקרב את‬

‫‪0‬‬

‫‪‬‬

‫האינטגרל הימני למלבן‪:‬‬

‫‪∫ D  d ≈−F  DF ‬‬
‫‪F‬‬

‫‪2‬‬
‫ולכן ‪ K BT 2 D ' O T 4 ‬‬
‫‪6‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪F‬‬

‫‪ . N =∫ D d −F  DF ‬עתה ננחי שמספר החלקיקים תלוי‬
‫‪0‬‬

‫בצורה חלשה ב ‪ .T‬ובגלל ש ‪ T‬נמוך מאוד נאמר כי‬

‫‪N T  0=N T =0‬‬
‫‪F‬‬

‫‪F‬‬

‫)נזכור כי‬

‫‪∫ D  d = N T =0‬‬

‫ולכן ‪ N‬בצד שמאל שבמשוואה מצטמצם עם‬

‫‪∫ D  d ‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ K BT 2 D ' O T 4 ‬‬
‫‪6‬‬
‫הרבה עבודה‪:‬‬

‫‪ . 0=−F  DF ‬נציב את ‪ D‬של פרמיונים ונחלץ את ‪ ‬נקבל לאחר‬

‫]‪[  ‬‬
‫‪2‬‬

‫וקיבלנו‬

‫‪2‬‬
‫‪ KBT‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪123 F‬‬

‫‪ T = F‬וזה קירוב טוב כי ‪F ≫ K B T‬‬

‫‪2‬‬
‫באותה הצורה מבצעים את החישוב ל ‪ U‬ומקבלים‪ K B T 2 DF  :‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ U 2 2‬‬
‫ואת קיבול החום‪= K B D F  T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 K B‬‬
‫עם ספין חצי‪N T =T :‬‬
‫=‪. C v‬‬
‫‪2 F‬‬

‫‪. U =U 0‬‬

‫= ‪ . C V‬עתה נציב את צפיפות המצבים של פרמיונים חופשיים‬

‫הערכה אלטרנטיבית של ‪ C v‬באמצעות ניפנוף יידיים‬
‫‪f‬‬

‫הערכת סדר גודל של קיבול החום ב ‪T ≪T F‬‬
‫נזכר בגרף של ‪ – f‬עבור טמפרטורה גבוה מאט‪ ,‬הגרף חורג מהגרף‬
‫של ‪) T =0‬הפגיעה בשאסי( מאט‪ ,‬כמה מאט?‬
‫רוחב השינוי הוא בסדר גודל של ‪) K B T‬גודל העזור שבו‬
‫‪ f  ,  ,‬לא חייב להיות או ‪ 0‬או ‪1‬‬

‫‪T=0‬‬
‫‪KbT‬‬

‫‪T>0‬‬

‫‪epsilon‬‬

‫‪1‬‬

‫‪mu‬‬

‫על כמה חלקיקים השינוי בטמפרטורה השפיע? החלקיקים עם האנרגיה הנמוכה לא מרגישים בשינוי‪ .‬רק‬
‫‪KBT‬‬
‫ זה החלק מהמדרגה‬‫החלקיקים עם האנרגיה היחסית גבוהה‪ .‬נספור כמה חלקיקים מעוררים יש‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫‪KBT‬‬
‫סהכ החלקיקים ‪= N‬מעוררים ‪.  N‬‬
‫שעבר עירור ולכן כמות החלקיקים‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫כל חלקיק מעורר מקבל אנרגיה‪K B T :‬‬

‫)שזה רוחב הדפיקה בשאסי( ‪ u=K B T‬‬

‫‪K BT‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪K B T =N K B‬‬
‫ולכן סה"כ שינוי האנרגיה‬
‫‪F‬‬
‫‪TF‬‬
‫ולכן קיבול החום‪:‬‬

‫‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪=A N KB‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TF‬‬

‫‪ U ~N‬‬

‫=‪C v‬‬

‫ואכן זה מה שקיבלנו מהחישוב המדוייק‪ - .‬הרבה יותר פשוט מאשר חישוב מדוייק‪.‬‬
‫נשים לב כי קיבול החום דומה מאוד לגז אידאלי ‪ C v =K B N T‬פרט לפאקטור ‪ T F‬שמאוד מקטין את‬
‫קיבול החום‪ .‬למה יש את פאקטור התיקון? בגלל שרוב האלקטרונים לא מסוגלים לעלות לרמות האנרגיה‬
‫הגבוהות – הם תקועים ולכן לא מהווים חלק מ"המשחק" של קיבול החום‪.‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪16.5.10‬‬

‫שיעור ‪19‬‬
‫נחזור לקרוב זומרפלד‪ ,‬קיבלנו בשיעור שעבר כי עבור ‪ H‬כללית כלשהי‪ ,‬מתקבל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7 4‬‬
‫‪2 dH‬‬
‫‪4 d H‬‬
‫‪H  f  d ≈ ∫ H  d   K B B‬‬
‫‪∣=‬‬
‫‪ K BT ‬‬
‫∣‬
‫∫‬
‫‪3 =‬‬
‫∞‪−‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪6‬‬
‫‪d‬‬
‫‪360‬‬
‫‪d‬‬
‫∞‬

‫גז בוזונים מנוון התעבוד בוזה‪-‬אינשטיין‬
‫תופעה‪ :‬הליום )שהינו פרמיון( בטמפרטורות נמוכות הופך לנוזל‪ ,‬אבל לא סתם נוזל ‪ -‬נוזל על )נוזל ללא‬
‫צמיגות(‪ .‬זה נקרא התעבות ‪.Bose Einstein‬‬
‫מה קורה? מספר המקרוסקופי של חלקיקים יורד לרמת היחוס‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫כאן נשתמש ב ‪ f‬של פרמיונים‪:‬‬

‫‪−1‬‬

‫‪−‬‬
‫‪‬‬

‫‪e‬‬

‫=‪. f  ,  ,‬‬

‫נספור את כמות החלקיקים ברמות האנרגיה השונות )אנרגיות קינטיות‪:(  k :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f k ,  ,=∑ −‬‬
‫∑= ‪ . N‬בגבול ‪)  0‬טמפרטורות קרות( אזי גם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪e  −1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N ≈ − /‬‬
‫לקחת את האיבר הראשון ‪ =0‬כי הוא היחיד התורם לסכום‪:‬‬
‫‪e −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪k‬‬

‫‪k‬‬

‫‪ k 0‬ולכן מספיק‬

‫כדי ‪ N‬יתכנס ולא יתפוץ‪ .‬יש לדרוש כי ‪  0‬יותר מהר מ ‪ - ‬כלומר ניתן לפתח את האקספוננט בטור‬
‫טיילור‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1− −1‬‬
‫‪‬‬

‫≈‪N‬‬

‫כלומר‬

‫‪=−/ N‬‬

‫ זה בגבול השאיפה ל‪ .0-‬אבל מה קורה עבור טמפרטורה סופית?‬‫∞ ‪1‬‬
‫נחשב ‪=∫ D d  f  ,  ,‬‬
‫‪h3 0‬‬
‫אינטגרל‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ - N =∑ f  , , ≈∫ d p d x‬בצענו קרוב לסכום באמצעות‬
‫‪‬‬

‫נציב את ‪) D‬צפיפות המצבים( עבור חלקיקים חופשיים בקופסא ללא אטינטראקציה כפי שהיא מתקבלת‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪V 2m‬‬
‫=‪D‬‬
‫ממשוואת שרדינגר‪ :‬‬
‫‪ .‬נציב זאת לאינטגרל ונפתור‪:‬‬
‫‪4 2 ℏ 3‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪3 /2‬‬

‫‪‬‬

‫‪m‬‬
‫‪2 ℏ 2‬‬

‫‪‬‬

‫∞ ‪3 /2‬‬

‫=‪=2.612 nQ V  ; n Q‬‬

‫‪∫ 1 xxdx‬‬

‫‪e −1‬‬

‫‪‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V 2m ‬‬
‫‪4 2 ℏ 3‬‬

‫∞ ‪3/ 2‬‬

‫=‬
‫‪x=‬‬

‫‪∫ 1d ‬‬

‫‪e −1‬‬

‫‪‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V 2m ‬‬
‫‪4 2 ℏ 3‬‬

‫=‪N‬‬

‫משום ו ‪ - =e  /‬אבל אנחנו לא יודעים את ‪) ‬פרט לעובדה שהוא מספר שלילי( ולכן נבחר חסם‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪m‬‬
‫= ‪. N ≤2.612 nQ V ; nQ‬‬
‫עליון ‪ =0 =1‬וקיבלנו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 ℏ‬‬

‫‪ ‬‬

‫)הערה‪ ,‬יכולנו לחלץ את ‪ ‬ממשוואה זו ע"י הצבה של ‪ N‬מספר החלקיקים מעוררים הקבוע(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪.‬‬

‫מה קיבלנו? קיבלנו צפיפות קריטית‪ .‬לא ניתן לקרר הליום למשל ולקבל צפיפות גדולה קרצונינו )‪ N‬חסום(‪.‬‬
‫הצפיפות הקריטית תלוייה בטמפרטורה‪.‬‬
‫איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שאנחנו שמים כמות מסויימת של חלקיקים‪ ,‬מורידים את הטמפרטורה‬
‫ונעלמים חלקיקים? )‪ N‬הולך וקטן(‬
‫‪3/2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪V 2m‬‬
‫=‪ . D=0‬בגז‬
‫איפה הבעיה? הזנחנו במודל של צפיפות המצבים את מצב הייסוד ‪ 0=0‬‬
‫‪4 2 ℏ3‬‬
‫פרמיונים זה לא משנה כי אנחנו מזניחים לכל היותר ‪ 2‬חלקיקים בבוזונים בדרך כלל אין בעיה‪ ,‬כי יש רצף‬
‫של רמות‪ .‬אבל בגלל שמדובר בבוזונים בטמפרטורה נמוכה מאוד אסור להתעלם ממצב היסוד ולא ניתן‬
‫∞‬

‫להשתמש באינטגרל‪:‬‬

‫‪∫ D  d  f‬‬
‫‪0‬‬

‫בלבד‪.‬‬

‫למעשה חישבנו באינטגרל את כמות החלקיקים ברמות המעוררות‪ .‬ולכן נוסיף לאינטגרל תיקון עבור כמות‬
‫החלקיקים שברמת הייסוד‪.‬‬
‫מהו התיקון? חישבנו מקודם את‬

‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ N ≈  ; T 0‬ואז נקבל‪. N =  2.162 n Q V :‬‬

‫כלומר‪ ,‬עבור צפיפות קבועה‪ ,‬יישנה טמפרטורה קריטית מתחתיה מספק מקרוסקופית )שבר גדול ממספר‬
‫החלקיקים הכולל( מתיישב ברמת הייסוד )כי כמות החלקיקים שיכולים להיות ברמה מעוררת היא לכל‬
‫היותר‪( 2.162 n Q V :‬‬
‫נמצא את טמפרטורת ההתעבות )עבורה אין מקום ברמות המעוררות והחלקיקים חייבים ליפול לרמת‬
‫‪3/2‬‬
‫‪2 /3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m c‬‬
‫‪N‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫היסוד(‪V :‬‬
‫=‪. n‬‬
‫= ‪ - c‬כאשר‬
‫‪: N exited =2.612‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪2.612‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2ℏ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זו היא טמפרטורה של מעבר פאזה!‬
‫נציב מספרים עבור הליום ‪ 4‬נוזלי‪) T c =3.140 K :‬בניסוי מקבלים‪:‬‬
‫שלהליום יש קצת אינטראקציות – וון דר וולס והוא לא ממש אידיאלי(‬

‫‪ - T c =2.17 0 K‬ההבדל הוא בגלל‬

‫מה החוכמה הגדולה?‬
‫הרי בכל מקרה אם נוריד את‬
‫התעבות מיוחדת?‬

‫‪ T 0‬נקבל מספר מקרוסקופי של חלקיקים ברמת היסוד‪ ..‬למה זאת‬

‫נסתכל על חלקיקים ללא אינטראקציות ברמות אנרגיה שונות‪:‬‬

‫‪. k =0  n2x n 2y n 2z ‬‬

‫ונחפש את היחס שעבורו ‪ 1/10‬מהחלקיקים יהיו ברמת היסוד ולא ברמה הגבוהה יותר‪:‬‬

‫‪e / 1‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪10‬‬
‫‪e‬‬

‫כדי שזה יקרה ‪ - ≈10−6 K‬כלומר קיבלנו תוצאה שמבחינה קלאסית לא היינו מקבלים‪.‬‬
‫קיבלנו כי ההתעבות קורת בטמפרטורה הרבה יותר גבוהה בגלל ‪) D‬שנובע מאפקטים קוונטיים(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪0‬‬

‫‪.‬‬

‫‪17.5.10‬‬

‫שיעור ‪20‬‬
‫התעבות בוזה איינשטיין‬
‫‪ ‬תמיד שלילי לכל טמפרטורה עבור בוזונים – כי עבור‬
‫אזי נקבל‬

‫‪≈0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬

‫‪−‬‬
‫‪‬‬

‫‪e‬‬

‫=‪ f  ,  ,‬אם ‪0‬‬

‫‪ f 0‬כלומר איכלוס שלילי – לא ייתכן‪.‬‬

‫הירהור נוסף על חישוב‬

‫‪n exited‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪mu=0‬‬

‫‪n_exited‬‬

‫בשיעור הקודם חישבנו את מספר החלקיקים המעוררים‬
‫∞ ‪3/ 2‬‬
‫∞ ‪3 /2‬‬
‫‪1 2m‬‬
‫‪ d ‬‬
‫‪1 2m ‬‬
‫‪ x dx‬‬
‫=‬
‫‪∫ 1  x=‬‬
‫∫‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪−  x‬‬
‫‪. n exited = 4 2 ℏ3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪e −1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 e‬‬
‫‪e −1‬‬
‫‪‬‬
‫עבור טמפרטורות גבוהות ‪ n exited T T c‬צריך להשאר קבוע ושווה‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪1 2m ‬‬
‫קטן‬
‫למספר החלקיקים הכולל ולכן בגלל שהאיבר הימני‬
‫‪4  2 ℏ3‬‬
‫∞‬
‫‪ x dx‬‬
‫‪ ∫ − x‬לגדול כלומר ‪ 0‬‬
‫על האיבר השמאלי‬
‫‪e −1‬‬
‫‪0 e‬‬

‫=‪n‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪6n‬‬
‫‪Q‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪T‬‬

‫‪Tc‬‬

‫כאשר ‪ ‬מגיע ל‪ 0-‬הוא לא יכול לקטון יותר ולכן מתחילה התדרדרות של‬
‫חלקיקים למצב היייסוד – יישנו מעבר פאזה )ראה תמונה(‬
‫‪mu‬‬

‫מעבר הפאזה קוראת בטמפרטורת מעבר התעבות בוזה איינשטיין‬
‫‪( =0‬‬

‫‪) T c‬מוגדרת כטמפרטורה שבה‬

‫אנרגיה וקיבול חום של גז בוזונים מנוון‬
‫‪‬‬

‫∞‬

‫‪ U =∑ ..=∫ D d ‬כאן זה בסדר להזניח את החלקיקים במצב‬

‫נחשב את האנרגיה‪:‬‬
‫‪e‬‬
‫‪−1‬‬
‫הייסוד כי להם אנרגיה ‪ .0‬נציב ‪ D‬של חלקיקים חופשיים )עם ספין ‪ (0‬ונקבל‪:‬‬
‫∞ ‪3 /2‬‬
‫‪V 2m‬‬
‫‪3/ 2 d ‬‬
‫‪= x ...‬‬
‫=‪. U‬‬
‫=‪∫ e  −−1 ‬‬
‫‪4 2 ℏ 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−‬‬

‫‪0‬‬

‫‪s‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪5 /2‬‬

‫נדון בטמפרטורות שלאחר ההתעבות ‪ T T c‬ולכן ‪ =0‬ולכן מקבלים‪:‬‬
‫‪3 /2‬‬

‫וקיבול החום‪:‬‬
‫עבור טמפרטורה‬
‫עבור ‪ ‬שונים‪.‬‬

‫‪5 /2‬‬

‫‪V‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪3.6 2 m‬‬
‫=‪U‬‬
‫‪  h2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪=2N K B‬‬
‫=‪. C v‬‬
‫‪‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪ T T C‬אנחנו לא יודעים לחשב את קיבול החום כי צריך לפתור את האינטגרל נומרית‬

‫‪3‬‬
‫אבל עבור ‪ T ≫T C‬אנחנו יודעים לחשב את קיבול החום )קיבול החום של גז אידיאלי(‪N K B :‬‬
‫‪2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫אנחנו רואים כי חייבת להיות קפיצה בקיבול החום – אדות נוספת‬
‫למעבר פאזה‪.‬‬

‫נוכל לחשב גם את האנטרופיה‪:‬‬

‫‪CV‬‬
‫‪dT‬‬
‫‪T‬‬

‫‪Cv‬‬

‫נציב הכל על הגרף )בכחול יישנה "תפירה של קיבול החום" שאנחנו‬
‫לא יודעים לחשב(‪.‬‬

‫‪2N Kb‬‬
‫‪3/2 N Kb‬‬

‫‪T‬‬

‫‪Tc‬‬

‫‪T‬‬

‫∫=‪S‬‬
‫‪0‬‬

‫מדוע להליום נוזל על אין צמיגות?‬
‫צמיגות נובעת מההתנגשות בין החלקיקים או התנגשות בין חלקיקי הגז לבין גורם חיצוני‪.‬‬
‫‪) T 0‬במהירות ‪.( v‬‬

‫נעשה ניסוי מחשבתי‪ :‬נכך מסת בוחן ‪ m‬ונפיל אותה בתוך גז בזוזונים מעובה‬

‫נניח כי מסה זו מתנגשת בחלקיק ברמת הייסוד‪ ,‬מעורר אותו לרמת אנרגיה ‪ k‬ומעניק לו תנע‬
‫כתוצאה מכך הכדור מאט למהירות‬

‫נרשום משוואות שימור אנרגיה‪:‬‬

‫‪. ℏ k‬‬

‫' ‪. v‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪mv 2=k  m⋅v ' 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v =m ‬‬
‫‪v 'ℏ ‬‬
‫‪ ,‬ומשוואת שימור תנע‪k :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ℏ‬‬
‫ממשוואת שימור התנע נקבל‪k :‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ℏ2 2‬‬
‫‪mv 2=k  mv 2−ℏ v⋅‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ ,‬ונחלץ את האנרגיה של העירורים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪v−‬‬
‫‪ . v ' =‬נציב זאת לשימור אנרגיה‪:‬‬

‫עתה נניח כי מסת הבוחן ‪ m‬גדולה מאוד ולכן‬

‫‪ℏ2 k 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2m‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ℏ k‬‬
‫‪. k =ℏ ‬‬
‫‪v⋅‬‬
‫‪k−‬‬
‫‪2m‬‬

‫‪.‬‬

‫עתה בהנחה שישנו ‪ s‬שהוא המינימלי שייתכן בשביל ליצור עירור בגז )בגלל קוונטיזציה של רמות‬
‫האנרגיה בבוזונים(‪ ,‬מהו המינמלי ‪ v‬שיכול ליצור עירור?‬
‫‪ v⋅‬יהיה‬
‫‪) ‬כדי ש ‪k‬‬
‫‪ vc‬המינימלי )המהירות הקריטית( יקרה כאשר ‪ v‬הוא בדיוק בכיוון של ‪k‬‬
‫מקסימלי(‪.‬‬
‫במקרה זה‪ k =ℏ v c⋅k :‬ונקבל כי המיהרות הקריטית היא‪:‬‬

‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪=min p‬‬
‫‪ℏk‬‬
‫‪p‬‬

‫‪) v c =min‬כאשר ‪ p‬פה הוא‬

‫תנע( – זהו קריטריון ‪) Lanauv‬לנדאו(‬
‫במידה ויש מינימום כזה אזי נקבל מהירות קריטית שעד עליה אין צמיגות לנוזל!‬
‫)נשים לב שזהו עיבוי בתנע‪ ,‬בגלל שהתנע הולך ל‪ 0-‬החלקיקים מרוחים בכל המרחב(‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫דוגמאות‬
‫•‬

‫חלקיקים חופשיים‪ ,‬אם הגז בוזונים מורכב מחלקיקים חופשיים אזי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪p‬‬
‫‪=min‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p 2m‬‬

‫•‬

‫‪ℏ2 k 2 p2‬‬
‫=‬
‫‪2m 2m‬‬

‫‪ ,  ‬ולכן‬
‫=‪k ‬‬

‫‪ - v c =min‬כלומר אין מהירות כזו שלא תצור עירורים ולכן אין נוזל על‬
‫‪p‬‬

‫פונונים‪ ,‬נניח החלקיקים התנזלו \ התמצקו והאנרגיה שהם מקבלים מועברת כגלי קול בפונונים ולכן‬
‫‪ℏv‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ . k =ℏ k = k v sound⋅k‬ולכן המהירות הקריטית‪ - v c =min sound =v sound :‬כלומר עד‬
‫‪ℏk‬‬
‫‪k‬‬
‫שמגיעים למהירות הקול נעים ללא צמיגות!! )אחרי שעוברים את מהירות הקול מקבלים צמיגות(‬
‫מאיפה זה מגיע? כל החלקיקים נמצאים ברמת ה‪ 0-‬ולהוציא חלקיק מרמת ה‪ 0-‬זה נורא נורא קשה‪.‬‬
‫ייתר על כן‪ ,‬צריך להוציא את החלקיק מרמת ה‪ 0-‬ובנוסף לידאוג לשימור תנע ואנרגיה‬

‫מוליכות על אגב היא על נוזל של אלקטרונים!‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪23.5.10‬‬

‫שיעור ‪21‬‬
‫תרמודינמיקה בלחץ קבוע‬
‫כשהסתכלנו על מנועי חום ראינו שאין פונקציות מצב ל ‪ W‬ו ‪ Q‬לדוגמה ‪ . W S , V  , Q S , V ‬הסיבה‬
‫לכך היא שאם עושים מעגל )לדוגמה מעגל קרנו( לא נפלטת עבודה או חום‪.‬‬
‫בנוסף מנועים יעילים הם כאילו שעבורם האנטרופיה לא גדלה‪.‬‬
‫נזכר בנוסחא‪:‬‬

‫‪ dw=du−d Q‬ובתהליך הפיך‪. dQ= d  :‬‬

‫אם הטמפרטורה קבועה )מחוברים לאמבט חום( ואנחנו עושים תהליך הפיך )ביעילות קרנו(‪:‬‬
‫‪ . dw=du− d =d u−=dF‬כלומר מתקיים כי ‪ - dW =dF‬ומפה השם של ‪ F‬כ"אנרגיה‬
‫חופשית"‪.‬‬
‫כלומר בתהליך קרנו נוכל לקבל רק אנרגיה ‪ F‬ולא כל האנרגיה שיש בחומר )אם יש לנו חומר בטמפרטורה‬
‫‪ T‬לא נוכל לנצל את כל אנרגיית החום אלא רק את האנרגיה החופשית(‬

‫ומה קורה בלחץ קבוע?‬
‫עד פה דיברנו על מערכת בנפח קבוע ובטמפרטורה קבועה‪ ,‬עתה עוברים מהמשתנה הבלתי תלוי ‪V‬‬
‫למשתנה ‪.P‬‬
‫נתחיל מהנוסחאות לנפח קבוע‬
‫‪F  , V , N  dF=−s dT −PdV dN‬‬
‫‪U  ,V , N  dU =Tds−P dV dN‬‬
‫עתה נשתמש במעברים‬

‫‪ ‬‬

‫‪S ,N‬‬

‫‪U‬‬
‫‪V‬‬

‫‪; P=−‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪T ,N‬‬

‫‪F‬‬
‫‪V‬‬

‫‪ P=−‬ובטרנספורם לג'נדר ונקבל את‬

‫אנרגיית גיבס‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫‪⋅V G T , P , N =F P V‬‬
‫‪V‬‬

‫‪dG=−s dT V dP dN‬‬

‫‪G=F−‬‬

‫ואנתלפיה‪:‬‬
‫‪dH =TdsV dPdN‬‬

‫‪U‬‬
‫‪V =H  H  , P , N =U P V‬‬
‫‪V‬‬

‫‪U−‬‬

‫)אנחנו מניחים כאן שאנחנו מחוברים לאמבט טמפרטורה ולחץ(‬
‫‪dH‬‬
‫‪dP‬‬
‫‪dN‬‬
‫‪=T V‬‬
‫‪‬‬
‫מתוך הקשר הדיפרנציאלי ניתן לקבל את כל הנגזרות‪ .‬למשל‪=T :‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪ds‬‬
‫בלתי תלויים(‪.‬‬

‫)כי ‪P,S,N‬‬

‫אנתלפיה – אינטואיציה‬
‫אנתלפיה היא מצב שבו לא מבוצעת עבודה חיצונית כנגד מנוע אבל יש התפשטות התכווצות כנגד לחץ‬
‫חיצוני‪ .‬למשל‪ :‬חום הנפלט כתוצאה מראקציה כימית הוא השינוי באנתלפיה‪ .‬חום אידוי של אדים הנפלטים‬
‫מכלי פתוח הוא שינוי באנתלפיה‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫אנרגיית ‪Gibbs‬‬
‫אנרגיית גיבס צריכה להיות פרופרוציונית בגודל המערכת )בחזקה ראשונה( – אם מגדילים את כמות‬
‫החלקיקים במערכת פי ‪ 2‬אזי האנרגיה צריכה לגדול פי ‪ 2‬ולכן ניתן לבצע את הפירוק‪:‬‬
‫‪. G N , P , T =N⋅g  P ,T ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪G‬‬
‫אבל בנוסף אנחנו יודעים מהנוסחא ‪ dG=−s dT V dP dN‬כי ‪=T , P‬‬
‫‪ N T ,P‬‬
‫‪ - G=N⋅T , P ‬כלומר אנרגיית גיבס היא פטונציאל כימי כולל )פוטנציאל כימי המוכפל בכמות‬
‫החלקיקים(‬
‫ולכן‬

‫חיבור מערכת לאמבט לחץ‬
‫נניח כי מערכת ‪ A‬מחוברת לאמבט חום ‪ ‬ולחץ ‪) P‬כלומר המערכת גדולה כך‬
‫שאם נשנה את הנפח מעט הלחץ לא יישתנה(‪ .‬בין המערכת ‪ A‬לאמבט הלחץ‬
‫ישנה בוכנה המפעילה לחץ קבוע על המערכת ‪.A‬‬
‫המשתנים הבלתי תלויים של המערכת ‪ A‬הם עם כן מספר החלקיקים שבה ‪,N‬‬
‫וכן ‪ P‬לחץ האמבט‪ ,‬ו ‪ ‬טמפרטורת האמבט‪.‬‬

‫‪A‬‬
‫‪Tau,P‬‬

‫נראה כי כאשר מערכת ‪ A‬נמצאת בשיווי משקל אזי ‪ G‬נמצאת במינמום )בפועל נראה אקסטרמום(‬
‫‪ dG A=−S dT AV dP A dN A‬בגלל שהמערכת ‪ A‬מחוברת לאמבט חום ולחץ ‪. dT A =0, dP A=0‬‬
‫ובנוסף בגלל שיווי המשקל אזי כמות החלקיקים צריכה להיות קבועה ‪ dN) dN A=0‬לא קבוע תמיד בגלל‬
‫שיכול להיות מצב שסמנו ‪ 2‬גזים ב ‪ A‬חמצן ומימן‪ 2 ,‬הגזים חופשיים לבצע ראקציות כימיות ולשנות את‬
‫כמות החלקיקים ‪ ,N‬אבל בשיווי משקל ‪ N‬צריך להיות קבוע(‬
‫‪ S tot =S RS A‬עתה‬

‫קיבלנו לבסוף‪ G - dG=0 :‬נמצא באקסטרמום‪) .‬נוכל גם להשתמש בטריק הרגיל‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫נפתח את ‪ S R‬בטור סביב ‪ S tot =S R U  R  U  R  V S A :U‬נרשום משוואות שימור נפח‬
‫‪U‬‬
‫‪V‬‬
‫ואנרגיה‪ A)  U =−U A ;  V =−V A :‬המערכת‪ – R ,‬אמבט( ומקבלים לבסוף‬
‫‪ . S tot =cosnt−G A /T‬בגלל שהאנטרופיה מקסימלית בשיווי משקל נדרוש ‪ G A /T‬במינמום(‬

‫האם ראקציה ספונטנית )קורת מעצמה(‬
‫ראקציה ספונטנית היא כזו כאשר מחברים ‪ 2‬חומרים הם מגיבים ופולטים חום‪ .‬ולכן השינוי באנתלפיה‪:‬‬
‫‪  H‬צריך להיות שלילי )נפלט חום(‪ ,‬האנטרופיה חייבת לעלות ‪  S‬עולה ולכן ‪ G= H −T  S‬‬
‫חייבת לרדת‪.‬‬
‫נוכל לסכם זאת בטבלא‬
‫)כדי שהראקציה תקרא מעצמה חייב להתקיים ‪(  G0‬‬

‫‪ G= H −T  S‬‬

‫אנטרופיה ‪ S‬‬

‫אנתלפיה ‪ H‬‬

‫ראקציה ספונטנית‬

‫יורד )‪(-‬‬

‫עולה )‪(+‬‬

‫יורדת )‪(-‬‬

‫ראקציה שדורשת אנרגיה כדי להתחרש‬

‫עולה )‪(+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫ראקציה שלוקחת חום מהסביבה בגלל‬
‫גידול באנטרופיה )מערכת מקרר(‬

‫תלוי ביחס בין‬
‫‪ H , s‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ראקציה שפולטת הרבה מאוד חום‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪24.5.10‬‬

‫שיעור ‪22‬‬
‫חזרה ו ‪ overview‬על אנרגיה חופשית של ‪ Landau‬ואנרגיה חופשית של גיבס‬
‫נתחיל מהאנרגיה החופשית של הלמהולץ‪F T , V , N =U −T S :‬‬
‫‪dF =−s dT −P dV dN‬‬

‫כאשר‬

‫‪ F‬מקבלת מינמאלית עבור מערכת במגע תרמי עם אמבט חום ‪. ‬‬
‫נניח עתה כי המשתנה הבלתי תלוי הוא ‪ ‬ולא ‪) N‬אנחנו יכולים לשלוט ב ‪ ‬במקום ב ‪(N‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪F‬‬
‫ואז נעשה טרנספורם לג'נדר של ‪N =F − N :F‬‬
‫‪ N T ,V‬‬
‫החופשית של לנדאו )המקיימת‪( d =−s dT − P dV −N d  :‬‬

‫‪ T , V ,=F −‬וזו היא האנרגיה‬

‫כאשר ‪ ‬המתקבלת היא מינמאלית עבור מערכת במגע תרמי ודיפוזיוני עם אמבט חום ‪ ‬ואמבט‬
‫פוטנציאל ‪. ‬‬
‫בצורה דומה פיתחנו בשיעור שעבר את האנרגייה החופשית של גיבס עבור מערכת שבה אנחנו יכולים‬
‫לשלוט ב ‪ P‬בצורה חופשית‪ GT , P , N =F P V :‬כאשר ‪dG =−S dT V dP dN‬‬
‫את האנתלפיה נגדיר "כאנרגיה בלחץ קבוע" זו היא האנרגיה "בניכוי" ההשפעות של הסביבה – עבודה‬
‫‪U‬‬
‫מכאנית כנגד הסביבה‪V =U P V :‬‬
‫‪ H  S , P , N =U −‬ולכן ‪. dH =T dSV dP dN‬‬
‫‪ V S ,N‬‬

‫‪ ‬‬

‫ניתן לראות כי ניתן לחלץ מהאנטלפיה למשל את קיבול החום בלחץ קבוע‪:‬‬
‫‪p‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪H‬‬
‫‪T‬‬

‫=‪C p‬‬

‫שימושים לאנרגיית ‪ Gibbs‬בראקציות כימיות בשיווי משקל‬
‫נדון בראקציות כימיות בלחץ וטמפרטורה ידועים )אמבט לחץ וטמפרטורה( במצב של שיווי משקל‪.‬‬
‫בגלל שהתגובה הכימית מחוברת לאמבט טמפרטורה ולחץ הפונקציה הרלוונטית היא אנרגיית גיבס‪.‬‬
‫ראקציה כימית לדוגמה‪ . 6 H 2 O6 C O2 C 6 H 12 O66O 2 :‬תגובה זו אינה ספונטנית ודורשת אנרגיה‬
‫חיצונית‪ .‬בהכלל לראקציה כימית כללית‪ A j ) 1 A12 A2  3 A34 A4 :‬הוא חומר ‪  j‬מציין‬
‫כמה פעמים הוא מופיע בראקציה הכימית(‬
‫נוכל לכתוב זאת כמשוואה‪:‬‬

‫‪ 1 A12 A2−3 A3− 4 A4=0‬ובהכללה‪:‬‬

‫‪∑  j A j =0‬‬
‫‪j‬‬

‫‪.‬‬

‫במצב שיווי משקל מתקיים ‪ G‬במינימום‪−S i dT V i dPi dN i=0 :‬‬
‫∑=‪) dG‬כל אחד מהחומרים יש‬
‫‪i‬‬
‫‪ N‬שונה(‬
‫ובגלל שאנחנו מניחים בשיווי משקל מכאני וטרמי ‪ dT =dP=0‬ולכן‬
‫עתה נניח כי עבור מספר ראקציות‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪d‬‬

‫‪. dG=∑  i dN i=0‬‬
‫‪I‬‬

‫כמות הראקציות המתרחשות לכל חומר‪:‬‬

‫‪dN i =i d ‬‬

‫ולכן נקבל כי ‪. dG=d  ∑ i i=0  ∑ i i=0‬‬
‫‪I‬‬

‫כלומר קיבלנו‬

‫‪I‬‬

‫‪∑ i i=0‬‬

‫‪ .‬איזה ‪‬‬

‫‪i‬‬

‫נשתמש? נשתמש בגז אידיאלי עם דרגות חופש פנימיות ולהם‬

‫פונקציית החלוקה לדרגות הפנימיות‪ Z i internal  :‬ולכן ‪. F i internal=− ln Z i internal ‬‬
‫בפועל מסובך למדוד את ‪ Z i‬אבל את ‪F i‬‬

‫‪−F i  int‬‬
‫קל למדוד – ולכן נשתמש בנוסחא‪ :‬‬
‫‪‬‬
‫‪ni‬‬

‫עתה נזכר בפוטנציאל כימי עבור גז אידיאלי עם דרגות חופש פנימיות‪:‬‬
‫נציב למשוואה‬

‫‪∑ i i=0‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬
‫‪Q‬‬

‫‪n z int‬‬

‫‪i= ln‬‬

‫]‪[∑  ln n – ∑  ln n z internal ‬‬

‫ונקבל‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪Q‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪Z i =exp‬‬

‫‪0=‬‬

‫‪i‬‬

‫נהפוך את סכום ה ‪ ln‬למכפלה ונקבל ‪ln ∏ ni =ln ∏ [nQ z i internal]‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫מה יפה בביטוי הזה? צד ימין שלו תלוי רק ב ‪ ‬ולא תלוי בריכוז החלקיקים בתערובת כלומר‬
‫‪ . ln ∏ ni =ln T ‬וקיבלנו את חוק פעולת המסה‪:‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪−F i internali‬‬
‫)כאשר ‪‬‬
‫‪T‬‬

‫‪∏ ni = T ‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪‬‬
‫‪( T =∏ nQ exp ‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪I‬‬

‫כלומר שיווי המשקל תלוי אך ורק בטמפרטורה ולא בריכוזים‪ ,‬בפועל לא נחשב את ‪ T ‬אלא נניח שהוא‬
‫קבוע‬

‫מעברי פאזה‬
‫דוגמאות – גז\נוזל‪ ,‬פרומגנט\פארמגנט‪ ,‬נוזל על \ נוזל רגיל‪ ,‬מעבר פאזה מבני )צורה אחת של גביש לצורה‬
‫אחרת גרפיט ויהלום(‬

‫מעבר פאזה מסדר ראשון‬
‫מעבר פאזה שבו יש דו קיום בין ‪ 2‬הפאזות‪ ,‬יישנו אזור שבו ‪ 2‬הפאזות מתקיימות ביחד כמו גז\מוצק אבל‬
‫לא כמו פרומגנט\פארמגנט שבו או כל החומר נמצא באחת מ‪ 2-‬הפאזות‪.‬‬
‫‪P‬‬

‫נתחיל מתצפיות – צפו בדיאגרמת הפאזה של חומר פשוט המכיל חומר אחד‬
‫בלבד‪.‬‬

‫‪Liquid‬‬

‫‪Solid‬‬

‫עבור הנקודה המשולשת מתקיים‪ T t =273.160 K =0.010 C :‬וכן הנקודה‬
‫הקריטית בין גז ונוזל ‪. T c =647.10 K‬‬

‫‪Pt‬‬

‫מה קורה בנוקדה הקריטית? אחריה לא ניתן להבחין בין הנוזל והגז‪.‬‬
‫למה אין נקודה קריטית בין נוזל למוצק? למוצק יש סימטריה תחת הזזות‬
‫לנוזל אין סימטריה ולכן תמיד נוכל להבדיל בין השתיים‪.‬‬
‫בנקודה הקריטית הצפיפות של הנוזל והגז זהים ולכן לא ניתן להבדיל ביניהם‪.‬‬
‫נשים לב שהקו המפריד בין נוזל לגז הוא קו הדו קיום )נשתמש בזה בגרף ‪(P-V‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Pc‬‬

‫‪Gas‬‬

‫‪T‬‬

‫‪Tt‬‬

‫נעשה ניסוי נוסף‬
‫נניח כי אנחנו נמצאים על קו הדו קיום ובתהליך שבו הטמפרטורה קבועה אנחנו‬
‫מגדילים את נפח הכלי‬

‫‪Gas‬‬

‫בגלל שאנחנו נמצאים בטמפרוטרה קבועה ובדו קיום אזי הגדלת הנפח תגרום לאידוי‬
‫הנוזל כדי לשמור את הלחץ על נקודת הדו קיום‪.‬‬

‫בנפח מסויים יגמר הנוזל )כולו הפך לגז( ואז אנחנו מקבלים נפח קריטי שבו לא ניתן ‪Liquid‬‬
‫להבדיל בין גז לנוזל בנפח הזה‬

‫‪Liquid‬‬

‫‪on‬‬
‫‪ly‬‬

‫‪P‬‬

‫‪Ly‬‬
‫‪qu‬‬
‫‪id‬‬

‫נסרטט את הגרף במישור ‪ P-V‬כאשר הקווים הם איזוטרמות )מסלולים‬
‫בטמפרטורה קבועה( )זהו מסלול גרף אלטרנטיבי ל ‪(P-T‬‬

‫‪Critical Point‬‬

‫‪Gas‬‬

‫‪Bi-existanc‬‬

‫ניסוח במשוואות‬

‫‪Gas only‬‬

‫במצב של דו קיום הנוזל והגז נמצאים בשיווי משקל תרמי‪ ,‬דיפוזיוני‬
‫ומכאני ולכן אנרגיית גיבס פר חלקיק של הגז והנוזל זהה‪:‬‬
‫‪G g  , P , N  G l  , P , N ‬‬
‫‪G‬‬
‫=‪ ‬מתקיים‪:‬‬
‫ומשום ו‬
‫=‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬

‫‪V‬‬

‫‪. l= g‬‬

‫עתה נעבור למשתנים סגוליים )כמו בתרגיל(‬
‫חלקיק‪:‬‬

‫‪F  , v , N ‬‬
‫‪N‬‬

‫=‪f  , v‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪V‬‬
‫‪U‬‬
‫‪S‬‬
‫=‪; u‬‬
‫=‪; s‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬

‫=‪ v‬ואת האנרגיה החופשית פר‬

‫‪30.5.10‬‬

‫שיעור ‪23‬‬
‫מעברי פאזה מסדר ראשון – תאוריה פמנולוגית‬
‫נרצה לכתוב סט משוואות שיוליכו אותנו על קו הדו קיום בין ‪ 2‬פאזות במישור ‪.P,T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫=‪; s‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬

‫אנחנו כאמור עוברים למשוואות "פר חלקיק"‪:‬‬

‫=‪. v‬‬

‫אנחנו נשתמש באנרגיית גיבס בגלל שהלחץ הוא המשתנה הבלתי תלוי )העבודה נעשית כנגד אמבט לחץ(‪:‬‬
‫‪ G=F P V‬וכן‬
‫כמו כן נזכור‪:‬‬

‫‪. dG=−s dT v dP dN‬‬

‫‪G T , P , N ‬‬
‫‪N‬‬

‫=‪. T , P ‬‬

‫עתה נניח כי במצב נוזל אנרגיית ‪ Gibbs‬היא מינימלית‪:‬‬
‫לגבי אנרגיית גיבס של הגז ‪. G g‬‬

‫‪) G l‬בגלל שהנוזל נמצא בשיווי משקל(‪ ,‬כנ"ל‬

‫משום ועל קו הדו קיום מתקיימות ‪ 2‬הפאזות בשיווי משקל תרמי‪ ,‬מכאני ודיפוזיוני אנרגיית הגיבס שלהם‬
‫שווה‪ Gl =G g :‬וכן הפוטנציאל הכימי שווה‪.‬‬

‫נבחר נקודה‬

‫‪P 0, T 0‬‬

‫‪g  P 0, T 0 =l  P 0, T 0‬‬
‫על קו הדו קיום‪ .‬עבור נקודה זו מתקיים‪:‬‬

‫נרצה ללכת לאורך הקו בשיעור‬

‫‪.‬‬

‫‪. g  P 0dp , T 0 dT =l  P 0dp ,T 0dT ‬‬

‫‪: d T ,d P‬‬

‫נפתח את הפונקציות בטור סביב ‪: P 0, T 0‬‬
‫‪ g‬‬
‫‪ g‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫‪∣P dP‬‬
‫‪∣T dT =l  P 0, T 0 ‬‬
‫‪∣P dP‬‬
‫‪∣ dT‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪g  P 0, T 0 ‬‬

‫בגלל השוויון נקבל ‪g  P 0, T 0 =l  P 0 , T 0 ‬‬
‫‪g‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪∣P dP g ∣T dT = l ∣P dP l ∣T dT‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫נפתח את הנגזרות‪:‬‬
‫‪ 1  G V‬‬
‫=‬
‫‪= =v‬‬
‫‪P N P N‬‬

‫‪  1 G −S‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪=−s ,‬‬
‫‪T N  T‬‬
‫‪N‬‬

‫‪dP s g−s l‬‬
‫=‬
‫נציב ונעביר אגפים‪:‬‬
‫‪dT v g−v l‬‬
‫את האנטרופיה פר חלקיק ‪ s‬ניתן להבין כך‪ :‬כשעוברים ממצב גז למצב נוזל יישנו שינוי באנטרופיה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר נשארים בטמפרטורה קבועה כדי לעבור מנוזל לגז יש להזרים אנרגיה )חום( למערכת כדי לשנות את‬
‫האנטרופיה )אנחנו מניחים תהליך הפיך(‪ Q) Q=T  s :‬הוא החום המועבר ו ‪  s‬הינו השינוי‬
‫באנתרופיה(‪ .‬למעשה ‪ Q= L‬הינו החום הכמוס פר חלקיק הדרוש למעבר פאזה‪:‬‬
‫ונקבל את משוואת ‪ Clausius Clapeyrhon‬המתארת את קו הדו קיום‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪dP T s g – s l ‬‬
‫‪L‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪dT T v g – v l  T  v‬‬

‫קירובים‬
‫•‬

‫•‬

‫הנפח פר חלקיק של גז הרבה יותר גדול מזה של נוזל‪:‬‬
‫עבור המצב גזי בלבד‪ P v g = :‬ולכן‬
‫‪P‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1000 g‬‬

‫≈ ‪ v l‬ולכן ‪ v=v g −v l≈v g‬‬

‫‪dP‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪= 2‬‬
‫‪d  v vg  / P‬‬

‫‪ ,‬נעביר אגפים ונעשה‬

‫‪dP‬‬
‫‪L‬‬
‫אינטגרציה‪=∫ 2 d  :‬‬
‫∫ ‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪P P‬‬
‫‪0‬‬

‫)נשים לב שאסור להציב‬

‫‪0‬‬

‫‪ P v g =‬יישירות לתוך הנגזרת‬

‫‪dP‬‬
‫‪d‬‬

‫של קוו קלזויס קלפרון כי זהו קו‬

‫דו קיום ומשוואה זו טובה רק למצב הגזי(‬
‫‪P‬‬

‫‪‬‬

‫•‬

‫‪‬‬
‫‪=L∫ d 2‬‬
‫‪∫ dP‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪P P‬‬

‫נניח כי ‪ L‬לא תלוי בטמפרטורה ולכן ניתן להוציא אותו מחוץ לאינטגרל‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫נבצע אינטגרציה נעביר אגפים נסדר ונקבל‬

‫‪−L ‬‬

‫‪) P=P 0 ' exp‬כאשר‬

‫‪0‬‬

‫' ‪ P 0‬הוא מקדם אמפירי שספג‬

‫את כל הקבועים(‪.‬‬
‫‪ - N A ) R= N A K B‬מספר אבוגדרו‪,‬‬

‫עבור מול של חומר‬
‫‪−L0‬‬
‫‪) . P T =P 0 ' exp‬כאשר‬
‫‪RT‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ K B‬קבוע בולצמן( נקבל‪:‬‬

‫‪ L0‬חום הכמוס פר מול של חומר(‪.‬‬

‫האם הקירוב מחזיק עבור מיים‬
‫•‬

‫•‬

‫‪Jaul‬‬
‫‪Jaul‬‬
‫‪0‬‬
‫‪; LT =1000 C=2260‬‬
‫האם ‪ L‬קבוע בטמפרטורה?‬
‫‪gr‬‬
‫‪gr‬‬
‫לראות כי השינוי הוא פחות מ‪ 10-‬אחוז‬

‫‪0‬‬

‫‪ L T =0 C =2485‬ניתן‬

‫האנומליה של המיים‪ :‬המשקל הסגולי של קרח קטן מזה של מים‪ . v solid v liquid :‬אבל עדיין בכל‬
‫זאת מקיים כי האנטרופיה של המוצק קטנה מזה של הנוזל‪. s solid s liquid :‬‬
‫‪dP  s‬‬
‫=‬
‫נסתכל על קו מעבר הפאזה בין מוצק לנוזל‪0 :‬‬
‫‪dT  v‬‬
‫שבין מוצק לנוזל הוא יורד‪ .‬זה מה שמאפשר החלקה על הקרח – מעלים את‬
‫הלחץ מתחת למחלקיים והמוצק הופך לנוזל ואנו יכולים להחליק על המים‬

‫‪P‬‬

‫‪ -‬ואכן הקו‬

‫‪Liquid‬‬
‫‪+P‬‬
‫‪Solid‬‬
‫‪Gas‬‬

‫‪T‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪31.5.10‬‬

‫שיעור ‪24‬‬
‫מודל ‪ van der Waals‬למעבר פאזה בין גז ונוזל‬
‫מודל גז אידיאלי לא נותן מעבר פאזה כשמקררים‪ ,‬מודל גז אידיאלי נותן נפח הולך וקטן‬

‫‪0‬‬
‫‪. V T‬‬
‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪  ‬‬

‫האנרגיה הפוטנציאלית של האינטראקציה‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫האיבר‬

‫‪12‬‬

‫‪‬‬
‫‪r‬‬

‫‪−‬‬

‫‪‬‬
‫‪r‬‬

‫~‪. U r ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ − ‬הינו אינטראקציית משיכה שתקורב ע"י שדה ממוצע‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬

‫הינו אינטראקציית דחייה חזקה‪ ,‬נקרב אותה לכדורים קשיחים‪.‬‬
‫‪r‬‬

‫‪6‬‬

‫האיבר‬

‫‪U‬‬

‫ואן דר וולס הוסיף אינטראקציה בין החלקיקים‪ :‬אינטראקציה מושכת במרחקים‬
‫גדולים ואנרגיה דוחה במרחקים קטנים )‪ 2‬חלקיקים לא יכולים "להשאב" זה לזה(‪.‬‬

‫המודל שהוצע "חזק" ממספר סיבות‪:‬‬
‫•‬

‫הוא חוזה נקודה קריטית‬

‫•‬

‫הוא מאפשר דו קיום לנוזל וגז‬

‫למשוואות הגז נגיע בנפנוף ידיים‪:‬‬
‫כתוצאה מהאינטראקציה המושכת נוסף לחץ אפקטיבי )לחץ כלפי הגז(‪:‬‬

‫‪N2a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬

‫‪. P  P ideal P n= P‬‬

‫כאשר נפח הכדור הקשיח ‪ b‬יהיה‪V V ideal −N b :‬‬
‫ואז מקבלים את משוואת המצב של ‪:vdw‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫‪N a‬‬
‫‪ V −N b  =N k B T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬

‫‪P‬‬

‫‪‬‬

‫)כאשר ‪ a,b‬הם פרמטרי כיול(‬

‫פיתוח המשוואות "קצת יותר מסודר"‬
‫כיצד תשתנה האנרגיה בגלל האינטראקציה )כתוצאה מחלקיקי בראשית הצירים(‪:‬‬
‫∞‬

‫‪) . U interaction=∫ nr   r dV‬כאשר ‪ ‬הוא השדה המושך( עתה נעשה "קרוב שדה הממוצע" נחליף‬
‫‪b‬‬

‫את ‪ n r ‬ע"י ריכוז חלקיקים ממוצע ‪) n r   n ‬כלומר אנחנו מניחים כי ‪ n‬לא משתנה ברדיוס‬
‫והחלקיקים מסודרים אחיד(‪.‬‬
‫∞‬

‫ולכן נקבל‪ . U ≈ n  ∫ r  dV :‬נגדיר‪:‬‬
‫‪b‬‬

‫חלקיק מקבל כתוצאה מכל החלקיקים שסביבו‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫∞‬

‫‪∫ r  dV =−2 a‬‬
‫‪b‬‬

‫‪ U interaction .‬היא תוספת האנרגיה שכל‬

‫‪1‬‬
‫עתה נחשב את תוספת האנרגיה החופשית כתוצאה מהאינטראקציה ‪ F‬‬
‫‪-  F = N U interaction‬‬
‫‪2‬‬
‫הסבר‪ :‬תוספת האנרגיה החופשית היא מספר החלקיקים ‪ N‬כפול תוספת האנרגיה פר חלקיק ופאקטור ‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−N 2 a‬‬
‫כדי האינטראקציות נספרות פעמיים‪ .‬נציב‪:‬‬
‫=‪ F = N  n  −2a ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫נחשב את הגדלים התרמודינמיים‪:‬‬
‫הפרמטר‬

‫גז ‪VDW‬‬

‫גז אידיאלי‬

‫] ‪[ ‬‬

‫‪F‬‬

‫‪nQ V‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ,V‬‬

‫‪F‬‬
‫‪N‬‬

‫‪V ,N‬‬

‫‪F‬‬
‫‪‬‬

‫‪,V‬‬

‫‪F‬‬
‫‪V‬‬

‫] ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪−N  ln‬‬

‫‪nQ V −N b ‬‬
‫‪N2a‬‬
‫‪1 −‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬

‫‪=− ln‬‬

‫‪n Q V −N b ‬‬
‫‪N b 2 N A‬‬
‫‪‬‬
‫‪−‬‬
‫‪N‬‬
‫‪v− N b‬‬
‫‪V‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫=‪‬‬

‫‪nQ V‬‬
‫‪N‬‬

‫=‪‬‬

‫‪NQV 5‬‬
‫‪‬‬
‫‪N‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪=− ln‬‬

‫‪N Q V − Nb 5‬‬
‫‪‬‬
‫‪N‬‬
‫‪2‬‬

‫‪N ln‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬

‫‪P=−‬‬

‫‪[‬‬

‫‪−N  ln‬‬

‫‪‬‬

‫‪N ln‬‬

‫‪N‬‬
‫‪N2a‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪V −N b V‬‬

‫דיאגרמת ‪P-V‬‬
‫איך תראה הדיאגרמה ‪ . P−V‬נצייר איזוטרמות )קווים שחורים(‬
‫ניתן לראות כי יישנה נקודת פיטול ב ‪) T =T c‬טמפרטורה קריטית(‬

‫‪P‬‬

‫מתחת לטמפרטורה הזו יש לנו ‪“ 2‬גבעות"‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫הבעיה בגבעות הללו היא כי ‪0‬‬
‫‪V‬‬
‫עם הנפח על הדגימה "להתפוצץ"‪.‬‬

‫לא ייתכן‪ .‬כאשר הלחץ גדל‬

‫‪T>Tc‬‬
‫‪T=Tc‬‬

‫ולכן צריך להיות איזשהו "דו קייום" או קו אופקי כתום שמחליק את‬
‫הבעייתיות‪.‬‬
‫)אזור הלא ייציב האסור מסומן בכחול(‬

‫‪T<Tc‬‬

‫מבט על איזור הדו קיום על פי האנרגיה החופשית‬
‫נצייר איטורמה של האנרגיה החופשית ‪) f‬אנרגיה חופשית‬
‫פר חלקיקי(‪.‬‬

‫‪2 f‬‬
‫להתקיים‪0 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬

‫‪Gas‬‬
‫‪Only‬‬

‫אזי חייב‬

‫‪f‬‬

‫גם כאן יישנו אזור אסור‪ .‬משום ו‬

‫‪ 2 f − P‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬

‫‪V‬‬
‫‪Liquid‬‬
‫‪Only‬‬

‫‪Unstable‬‬
‫) ‪(Forbitten‬‬

‫‪T<Tc‬‬

‫המצב הלא ייציב גם כן מסומן‪.‬‬

‫‪V‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪Vg‬‬

‫‪Vl‬‬

‫‪x‬פתרון "המצב האסור"‬
‫נניח כי אנו הולכים לאורך האיזוטרמה מימין לשמאל‪ ,‬אנחנו מתחילים במצב גזי והוא חיי בטוב‪ .‬בשלב‬
‫מסויים מגעים לנפח פר חלקיק ‪ v g‬לאחר מכן יישנו איזור לא ברור ולבסוף מגיעים ל ‪ v l‬והוא נפח פר‬
‫חלקיק שכולו נוזל‪.‬‬
‫‪f‬‬

‫באזור הדו קיום נאפשר נפח שהוא מורכב בחלקו מגז ובחלקו‬
‫מנוזל וזה יפתור לנו את אי הייציבות‪.‬‬

‫‪fl‬‬

‫‪Gas‬‬
‫‪Only‬‬

‫למה הכוונה דו קיום? נאפשר לחלק מהחומר "להתקע" ב‬
‫‪ v g , f g‬ולחלק מהחומר "להתקע" ב ‪) v l , f l‬נקודות כחולות(‬
‫כך שהמעבר יהיה חלק יותר )קו מקוקו(‬

‫‪fg‬‬

‫‪T<Tc‬‬

‫‪Liquid‬‬
‫‪Only‬‬

‫‪Unstable‬‬
‫) ‪(Forbitten‬‬

‫נשים לב כי נקודות ‪ v l , v g , f l , f g‬הם קבועות לכל טמפרטורה‬
‫‪V‬‬

‫‪Vl‬‬

‫‪Vg‬‬

‫נניח כי החלק היחסי של החלקיקים במצב הגזי הוא ‪ x g‬ובמצב הנוזלי הוא‬

‫‪) x l‬כאשר‬

‫‪.( x l x g=1‬‬

‫אזי‪) v= x l v l x g v g :‬כאשר ‪ v‬הוא הנפח פר חלקיק הכולל‪ v g , v l ,‬הם הנפחים פר חלקיק של כל אחד‬
‫מהפאזות(‪.‬‬
‫נוכל לפתור את ‪ 2‬המשוואות‪:‬‬

‫‪ v= x l v l x g v g ; xl x y =1‬ונקבל‪:‬‬

‫עתה נחשב את ‪ f‬בצורה דומה ‪ f =x l f l x g f g‬ונקבל‪:‬‬

‫‪v g −v‬‬
‫‪v −v l‬‬
‫= ‪; xg‬‬
‫‪v g −v l‬‬
‫‪v g −v l‬‬

‫‪f l v g− f g v l f g − f l‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v g −v l‬‬
‫‪v g −v l‬‬

‫= ‪xl‬‬

‫=‪f‬‬

‫כלומר ‪ f‬לינארי ב ‪ !v‬ואכן הקו המקוקו שסימנו נותן מודל טוב!‬
‫אגב משום ו‬

‫‪ ‬‬
‫‪f‬‬
‫‪v‬‬

‫‪ P=−‬אזי מאבר פאזה בעצם קורה בלחץ קבוע כמו במדידות!‬

‫מעבר הפאזה ‪ -‬גרפים‬
‫נצייר את ‪)  , n‬כאשר ‪ n‬הינה צפיפות החלקיקים(‬

‫עבור טמפרטורות קטנות מ ‪ T c‬מתקבלים ‪ 3‬ערכי ‪ n‬עבור ערך‬
‫של ‪ - ‬אחת מהצפיפויות תהיה נוזל‪ ,‬השנייה גז והאמצעית נקודה‬
‫לא ייציבה‪.‬‬

‫קבוע ‪T>Tc‬‬

‫‪liquid‬‬

‫‪n‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪mu‬‬

‫ניתן לראות כי עבור טמפרטורות גבוהות מ ‪ T c‬נקבל עבור כל ‪n‬‬
‫ערך בודד של ‪‬‬

‫‪T<Tc‬‬

‫‪gas ustable‬‬

‫‪G‬‬

‫‪G‬‬
‫עתה בצורה נומרית נשתמש ב ‪= ) G=F PV‬‬
‫‪N‬‬
‫ובמשוואת המצב ונותא את ‪ n‬ע"י ‪P‬‬

‫=‪( g‬‬

‫ואז הגרף של ‪ G‬כתלות ב ‪ P‬יהיה‪:‬‬

‫‪liquid‬‬

‫)ציור בצורה נומרית עבור כל ‪ T‬קבוע(‬

‫‪gas‬‬

‫עבור כל לחץ החומר ירצה לבחור את ה ‪ G‬המינימלי )לאורך הקו‬
‫האדום( ולכן יתבצע מעבר פאזה ב ' ‪ P‬לחץ האדים ‪.‬‬
‫נשים לב שניתן לחקור את "המשולש" באמצעות מעבר עדין ב ‪P‬‬
‫לתת לחץ‪.‬‬

‫’‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪g‬‬
‫‪Supper‬‬
‫‪Cooling‬‬

‫בצורה דומה נוכל לצייר גרף בלחץ קבוע ולקבל את טמפרטורת‬
‫המעבר‪.‬‬
‫כאן הליכה לאורך המשולש היא "קירור ייתר" או "חימום ייתר" – מצב‬
‫לא ייציב‪.‬‬

‫‪Supper‬‬
‫‪Heating‬‬

‫נשים שכאשר עוברים את טמפרטורת המעבר ' ‪ T‬יישנה שבירה ב ‪g‬‬
‫ולכן קפיצה בקיבול החום – מאבר פאזה מסדר ראשון‬

‫‪liquid‬‬
‫‪gas‬‬

‫‪T‬‬

‫’‪T‬‬

‫טמפרטורה הקריטית‬
‫נגדיר גדלים‪:‬‬

‫‪a‬‬
‫‪8a‬‬
‫‪; v c =3Nb c‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27b‬‬
‫‪27 b‬‬

‫=‪. P c‬‬

‫ואז ניתן לכתוב באמצעות המשתנים הקריטיים‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬
‫=‪; ‬‬
‫‪‬‬
‫= ‪; v‬‬
‫‪c‬‬
‫‪pc‬‬
‫‪vc‬‬

‫= ‪ p‬את משוואת ‪ VDW‬ונקבל‪:‬‬

‫‪8 /‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪. p = v −1/ 3 − 2‬‬
‫‪v‬‬

‫לפי התיאוריה‪ ,‬אם כותבים את המשוואה ע"י המשתנים הקריטייים היא לא תלוייה בחומר‪ .‬בנוסף נוכל‬
‫‪2‬‬
‫‪ p‬‬
‫‪ p‬‬
‫‪=0‬‬
‫;‬
‫למצוא את הנקודה הקריטית לפי המשוואות‪=0 :‬‬
‫)אנחנו מחפשים את‬
‫‪ v ‬‬
‫‪ v2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬

‫האיזוטרמה או ‪ ‬שלה יש נקודת פיתול ב ‪ - p‬נקודת אקסטרמום עם נגזרת שנייה מתאפסת(‬
‫ונקבל‬

‫‪ - p c =vc = c=1‬וזו היא הנקודה הקריטית‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪7.6.10‬‬

‫שיעור ‪25‬‬
‫)שיעור ביום ראשון התבטל(‬

‫נוקלאציה ‪ -‬הווצרות של פאזה אחת בתוך השנייה )טיפול פונמנולוגי(‬
‫לדוגמה‪ :‬כשמרתיכים מים בקומקום מופיעות בועות של מים בתוך הנוזל‪.‬‬
‫בין ‪ 2‬פאזות יש הפרש פוטנציאל כימי‪) .  =g −l :‬תזכורת‪ :‬אם ‪ g  l‬הפאזה השולטת תהיה‬
‫גז(‪.‬‬
‫כאשר נוצרות טיפות נוזל בתוך הגז אזי לפני השטח של הטיפות יכולה להיות תרומה משמעותית לאנרגיה‬
‫)ובפרט אם הטיפות קטנות מאוד כי פני השטח גדולים מאוד ביחס לנפח(‪.‬‬
‫נכתוב את אנרגיית ‪ Gibbs‬במעבר מגז לנוזל )כאשר משתלם לעבור לנוזל( עם מתח פנים )ייצירה של טיפה‬
‫‪−4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪ G=G l −G g‬‬
‫אחת בתוך הגז(‪ R nl∣ ∣4  R  :‬‬
‫‪3‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪−4‬‬
‫האיבר‪ R 3 n l∣ ∣ :‬‬
‫‪3‬‬
‫כשמייצרים נוזל‬

‫)כאשר ‪ n l‬היא צפיפות הנוזל( מציין את האנרגיה שמרווחים‬

‫והאיבר‪ 4  R2  :‬מציין את האנרגיה שאנחנו מפסידים כאשר מייצרים טיפה עם מתח פנים )‬
‫‪ ‬היא אנרגיית מתח הפנים(‬

‫אם לא היה מתח פנים אזי הגז היה הופך מייד לטיפות )כי ‪ (  G0‬אבל התשלום על מתח הפנים מונע‬
‫את זה‬

‫הרדיוס הקריטי להווצרות טיפות‬
‫‪d G‬‬
‫עבור ‪ R Rc‬תיווצרנה טיפות )כי ‪  G‬יהיה שלילי(‪ .‬נחשב את ‪=0‬‬
‫‪dR‬‬

‫עבור מיים‪:‬‬

‫‪erg‬‬
‫‪cm2‬‬

‫‪, =72‬‬

‫‪ T =300 K‬ולכן‬

‫ונקבל‬

‫‪2‬‬
‫∣‪n l∣ ‬‬

‫= ‪. Rc‬‬

‫‪. Rc ≈10−6 cm‬‬

‫איך ניתן לפרשן זאת? קרוב למעבר הפאזה צריכות להיות פלקטואציות בנוזל‪ ,‬אם הפלקטואציות בנוזל הן‬
‫פחות מסדר גודל של ‪ Rc‬אזי הפלקטואציה תדאך )טיפת המים תאדה כי לא משתלם לה להתקיים(‪.‬‬
‫אבל אם ‪ R Rc‬נקבל גרעין של פאזה החדשה שתלך ותגדל עד שתתפוס את כל המרחב‪.‬‬
‫המצב שבו ‪ R Rc‬ניתן לראות ברתיחה של מים לפני שיוצאות הבועות‪ .‬קרוב לנקודת הרתיכה המים‬
‫נהים אכורים – הסיבה היא שיישנן פלקטואציות במים אשר גדולות מספיק כדי לפזר את האור ולהיראות‬
‫"אכורים" אבל לא גדולות מספיק בשביל להפוך לבועות‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫פרומגנטיות )מעבר פאזה מסדר שני(‬
‫פרומגנט – בפרומגנט יישנה מגנטיזציה ספונטנית‪ .‬בתוך הפרומגנט יישנם‬
‫"דומיינים" מצפנים קטנים המפוזרים בצורה אקראית במתכת‪.‬‬
‫מה הגודל של דומיין )אוסף של חלקיקים שמכוונים מגנטית באותו כיוון(? באופן אקרוני היינו יכולים לקבל‬
‫דומיינים קטנים כמה שנרצה אבל גם כאן יישנה בעיה של מתח פנים בין דומיינים סמוכים‪.‬‬
‫יישנו מאזן עדין בין‪:‬‬
‫•‬

‫ככל שהדומיין גדול יותר כך הוא יוצר שדה חזק יותר שעולה אנרגיה‪.‬‬

‫•‬

‫ככל שהדומיין קטן יותר מתח הפנים שלו עולה‪.‬‬

‫תוך שימוש בקרוב השדה הממוצע‪ ,‬נניח כי בתוך החומר יש שדה ממוצע הפרופרוציוני למגנטיזציה‪:‬‬
‫‪. Beffective = M‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪B‬‬
‫מצאנו בעבר עבור מערכת ספינים בשדה מגנטי חיצוני ‪ B‬ומומנט ‪ ‬פר ספין‪:‬‬
‫‪K BT‬‬
‫ חישוב זה עשינו בתרגול השני כשחישבנו את האנרגיה שעולה להתיישר עם השדה החיצוני‪ n) .‬הוא‬‫צפיפות הספינים(‪.‬‬

‫‪M =n tanh‬‬

‫עבור פרומגנט אין שדה חיצוני אבל יש שדה הנובע מהחומר עצמו )שדה פנימי(‪ .‬כדי לחשב שדה זה נוכל‬
‫להשתמש בקירוב השדה הממוצע‪. B= M :‬‬
‫בנוסף נגדיר‪:‬‬

‫‪K BT T‬‬
‫‪M‬‬
‫= ‪; t= 2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n  T c‬‬

‫=‪ m‬ונקבל‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪t‬‬

‫‪. m=tanh‬‬
‫‪m‬‬

‫עתה נוכל לפתור את המשוואה‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪t‬‬

‫‪ m=tanh‬נומרית \ גראפית‪:‬‬

‫‪tanh (m/t) ; t>1‬‬
‫‪tanh (m/t) ; t<1‬‬

‫עבור ‪ ( T T C ) t1‬אין פיתרון למשוואה ולכן אין מגנטיזציה ספונטית‪.‬‬
‫‪m‬‬

‫אבל עבור ‪ t1‬ישנו פיתרון ולכן נוצרת מגנטיזציה ספונטנית‬

‫‪M‬‬

‫‪n 2 ‬‬
‫‪KB‬‬

‫=‪T c‬‬

‫הערות לגבי המודל‬
‫•‬

‫אנחנו מניחים כי המגנטיזציה מקורה בגז ספינים ללא אינטראקציה – זה‬
‫בפועל‪ ,‬יש אינטראקציה בין הספינים שמעלה את הטמפרטורה הקריטית‪.‬‬

‫•‬

‫בדרך כלל משתמשים ב ‪-) =4 ‬פיתוח בקלאסית ‪(2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫‪T‬‬

‫‪Tc‬‬

‫תאוריית ‪ Laundau‬למעברי פאזה מסדר שני‬
‫התאוריה גורסת כי יש פרמטר סדר ‪ ‬ועבור ‪ N,V‬קבועים ניתן לכתוב את אנרגית לאנדאו‪:‬‬
‫‪. F L  , T =U  ,T −   , T ‬‬
‫לייד מעבר הפאזה ניתן לפתח את האנרגיה החופשית בחזקות של ‪ ‬ואז‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪) F  ,= g 0  g 2   g 4    g 6  ...‬אנחנו מניחים כי האנרגיה היא פונקציה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫סימטרית של ‪ ‬ולכן אין צורך במקדמים אי זוגיים(‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫אם כל‬

‫‪ ‬לדוגמה יכול להיות המגנטיזציה ‪M‬‬
‫המערכת תשאף להיות במצב שבו ‪ F‬מינימלי‬
‫‪ g n‬חיוביים אזי המינמום של ‪ F‬יהיה עבור ‪ - . =0‬מצב לא מעניין‪.‬‬

‫אם לדוגמה נניח כי ליד מעבר הפאזה‬

‫‪ g 0, g 4 , g 2 =⋅T −T c ‬חיוביים ונזניח חזקות גבוהות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪F  ,T = g 0 T   T −T c   g 4 T  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬

‫‪F‬‬
‫נמצא מינימום ל ‪ F‬כדי למצוא את ‪=0 : ‬‬
‫‪‬‬
‫•‬
‫•‬

‫‪ .‬מתקבלים ‪ 2‬פתרונות‪:‬‬

‫‪ - =0‬זאת נקודת מינימום רק עבור ‪T T c‬‬

‫‪‬‬

‫‪ T c −T ‬‬
‫‪g 4 T ‬‬
‫שלילי( – זאת היא נקודת מינימום כאשר‬

‫=‪) ‬בגלל שהאנרגיה היא זוגית ביחס ל ‪ ‬זה לא משנה האם ‪ ‬חיובי או‬
‫‪T T c‬‬
‫‪F‬‬

‫עבור ‪ T T c‬נקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪T −T c 2‬‬
‫‪4 g4‬‬

‫‪Xi=0‬‬

‫‪F =g 0 −‬‬

‫למה זה מעבר מסדר שני?‬

‫‪ ‬‬

‫‪F‬‬
‫נוכל לחשב את‬
‫‪  N ,V‬‬
‫שינוי באנטרופיה ואין חום קמוס‪.‬‬

‫‪Xi>0‬‬

‫‪ s=−‬נקבל כי ‪ s‬הוא רציף בסביבה של‬

‫‪T‬‬

‫‪Tc‬‬

‫‪ . T c‬ולכן במעבר הפאזה הזה אין‬

‫בניגוד למעבר פאזה מסדר ראשון אין התבדרות של קיבול החום‪ ,‬כאן קיבול החום רק קופץ‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫אנרגית לנדאו עבור הפרומגנט‬
‫‪ ‬‬
‫⋅‪. U  M =−M‬‬
‫‪B‬‬

‫האנרגיה של פרומגנט כתלות במגנטיזציה‪:‬‬

‫נשתמש בקרוב השדה הממוצא‪ :‬‬
‫‪) ‬השדה שמרגישה המגנטיזציה הוא השדה של הפרומגנט( ואז‬
‫‪B = M‬‬
‫‪ - U  M =− M 2‬אבל כאשר אנחנו סופרים את האנרגיה ספרנו פעמיים‪ :‬את ההשפעה של דומיין ‪ 1‬על‬
‫‪1‬‬
‫שמטרתו לספור את‬
‫דומיין ‪ 2‬ואז ההשפעה של דומיין ‪ 2‬על דומיין ‪ 1‬ולכן צריך להכניס ביד פאקטור‬
‫‪2‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪M‬‬
‫=‪. U  M ‬‬
‫האינטראקציות בין ‪ B‬ו ‪ M‬פעם אחת בלבד‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫בתחילת הקורס כתבנו אנטרופיה של ספינים‪:‬‬

‫‪2 s2‬‬
‫‪NV‬‬

‫‪.   s = 0−‬‬

‫במידה והמומנט המגנטי פר ספין היא ‪ ‬אזי המגנטיציה ‪) M‬פר יחידת נפח היא(‪:‬‬

‫‪2 s‬‬
‫‪V‬‬

‫=‪. M‬‬

‫כדי לכתוב את ‪ F L =U − ‬כפונקציה של ‪ M‬נצטרך את ‪ - U  M ‬זה כבר יש לנו‪ ,‬וכן ‪.  M ‬‬
‫נשתמש ב‬

‫‪2 s2‬‬
‫‪2s‬‬
‫=‪; M‬‬
‫‪NV‬‬
‫‪V‬‬

‫‪   s = 0−‬כדי לקבל ‪.  M ‬‬

‫‪M‬‬
‫מקבלים לבסוף‪) :‬עברנו פה ל‬
‫‪V‬‬

‫=‪m‬‬

‫‪−1‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪ m2 −  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2n 2‬‬

‫= ‪ F L‬כלומר‪:‬‬

‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−n   m‬‬
‫‪2 n2‬‬

‫‪F m , =− 0‬‬

‫נזכר בתאוריית לנדאו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F  ,T =g 0 T  T −T c 2 g 4 T 4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫אנחנו רואים כי ב ‪ F‬שקיבלנו אין את האיבר ‪  4‬ולכן לא נוכל לחשב את המגנטיזציה הקריטית‪ .‬אבל כן‬
‫‪1 1‬‬
‫נוכל לזהות את הטמפרטורה הקריטית באמצעות האיבר‪−n 2 m2 - 1 T −T c   2 :‬‬
‫‪2 n 2‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר ‪ - c =n 2 ‬וזו היא אותה הטמפרטורה הקריטית שקיבלנו בחישוב השדה הממוצע שחישבנו‬
‫מקודם‪ .‬איזה יופי!‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

‫השד של מקסוול‬
‫נניח כי יש ‪ 2‬כלים אמבט אחד חם ואמבט שני קר וביניהם מעבר צר הנשלט ע"י שדון‪.‬‬
‫השדון בוחן את המולקולות שבאות לעבור במחיצה‪ .‬במידה ומגיעה מולקולה יחסית מהירה מהאמבט הקר‬
‫הוא נותן לה לעבור‪ .‬מה צריך לקרות? המהירות הממוצעת של המולקולות באמבט הקר ילכו וירדו כלומר‬
‫האמבט הקר ילך ויתקרר – האנטרופיה תקטן‪ .‬זה סותר את החוק השני של התרמודנמיקה‪.‬‬
‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫•‬

‫מדידה – איך מודדים את המהירות של המולקולות‪ ,‬אם שולחים פוטון אזי הוא עושה אינטראקציה‬
‫ומגדיל אינטראקציה‬

‫•‬

‫אינפורמציה – השדון צריך לשמור רשימה של מהירויות‪ .‬ברגע שעברה מולקולה צריך למחוק אותה‬
‫מהרשימה – זה עולה אנטרופיה‬

‫•‬

‫שדון כישות אינטיליגנטית – השדון החושב מייצר אנטרופיה המצומדת לאמבט הקר‪.‬‬

‫המבחן‬
‫כמו שנה שאברה‬
‫• ‪ 4‬שאלות אמריקאיות‬
‫• מספר שאלות פתוחות‬
‫• ‪ 4‬דפי נוסחאות כתובים מ ‪ 2‬הצדדים‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬