You are on page 1of 16

‫פר‬

‫הס‬
‫ך‬ ‫תו‬
‫סמ‬
‫דפי‬
‫ת‬
‫תדפיס •‬
‫• תדפיס‬

‫החסידים‪ ,‬ר' שמואל הלוי לויטין‪ ,‬סיפר כי‬ ‫במשך שנים ניבטה דמותו של הריל"ג‬
‫באותו זמן היה ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר‬ ‫כניצבת באופן תדיר‪ ,‬קבוע ויומיומי במחיצת‬
‫הריי"צ‪ .‬באותה יחידות אמר לו הרבי הריי"צ‬ ‫הרבי‪ .‬הגיעו הדברים לידי כך שמראה פניו‬
‫שחתנו הצעיר מתלונן בקשר להנהגת‬ ‫היה כנוף אנושי בלתי נפרד מתמונת הרבי‪.‬‬
‫הצעירים משום שפעמים רבות עליו להמתין‬ ‫אינספור מעמדים ורגעים‪ ,‬קטנים וגדולים‪,‬‬
‫חמש או עשר דקות עד שיוכל להתחיל‬ ‫ככל שמיקוד התמונה מתרחב מעט‪ ,‬אינך‬
‫בתפילה‪.‬‬ ‫יכול שלא לראותו עומד בסמוך ככל הניתן‬
‫אל הרבי‪ .‬מאזין לכל הגה שיוצא מפה קודשו‪,‬‬
‫כשומעו את הדברים נענה ר' שמואל ואמר‪:‬‬ ‫לואט באוזני הרבי דברים‪ ,‬מליץ בין הרבי‬
‫הרי מדובר על חמישה או עשרה רגעים‬ ‫לבין העם בכל דבר קט כגדול‪.‬‬
‫בלבד‪ .‬על כך השיב כנגדו הרבי הריי"צ‪ :‬אינך‬
‫מכיר את חתני‪ .‬אצל חתני כל רגע הוא שנה‪.‬‬ ‫הפעם הראשונה בה עמד הריל"ג‪ ,‬בעודו‬
‫אם לוקחים ממנו חמישה רגעים לקחו ממנו‬ ‫נער‪ ,‬לימינו של הרבי‪ ,‬הייתה בנסיבות‬
‫חמש שנים‪ .‬לקחו ממנו עשרה רגעים‪ ,‬לקחו‬ ‫עגומות‪ ,‬יותר משש שנים לפני קבלת‬
‫ממנו עשר שנים‪.‬‬ ‫הנשיאות‪ .‬בכ"ף מנחם‪-‬אב תש"ד נסתלק‬
‫לבית עולמו‪ ,‬אביו של הרבי‪ ,‬הגה"ק רבי‬
‫מי שנרתם לעמוד לימינו של הרבי ולארגן‬ ‫לוי יצחק שניאורסאהן ע"ה‪ ,‬בעודו שוהה‬
‫מדי יום את המניין‪ ,‬לוודא שיהיו בו עשרה‬ ‫באלמא אטא‪ ,‬בירת קזחסטן‪ ,‬אליה הוגלה‬
‫עונים ושכולם יעמדו בזמן הנקוב‪ ,‬היה הת'‬ ‫בידי השלטונות הקומוניסטים (לא לפני‬
‫יהודה ליב גרונר‪ .‬יחד עם אחיו הגדול ממנו‪,‬‬ ‫ששהה בתת‪-‬תנאים בעיר הגלות צ'יאלי‬
‫הרב יצחק דוד‪ ,‬היו השניים מאיישים את‬ ‫במדינה זו‪ ,‬במשך כארבע שנים)‪.‬‬
‫המניין ודואגים לתפעולו ותפוקתו‪ ,‬תמידים‬
‫כסדרם‪.‬‬ ‫הידיעה המרה הגיעה אל הרבי בעודו עושה‬
‫במחיצת חותנו‪ ,‬הרבי הריי"צ‪ ,‬בחצי כדור‬
‫ואולם לא רק בעת צרה וצוקה‪ ,‬אף בעידנא‬ ‫התחתון‪ ,‬סמוך ונראה לבית חיינו‪ .‬במשך‬
‫דחדוותא הייתה קרבתם של האחים גרונר‬ ‫כל אחד‪-‬עשר חודשי התפילה לפני התיבה‬
‫גדולה לרמ"ש באותם ימים עד כדי מוחשיות‬ ‫לעילוי נשמת אביו הגדול‪ ,‬עבר הרבי לפני‬
‫פיזית‪ .‬היה זה בשמחת תורה של אחת מאותן‬ ‫התיבה במניין בבית המדרש הקטן‪ ,‬בקומת‬
‫שנים‪ ,‬כשהרבי‪ ,‬כחתנו של הרבי הריי"צ‪,‬‬ ‫הכניסה של ‪ ,770‬באותם ימים בית מדרשה‬
‫התאמץ לרקוד בכל כוחו‪ ,‬ואף למעלה‬ ‫היחיד של עדת החסידים‪ ,‬המכונה עד עצם‬
‫מכוחותיו‪ .‬מעת עת סומך היה הרבי את ידיו‬ ‫היום הזה‪ ,‬ה'זאל' הקטן‪.‬‬
‫הקדושות על הנערים יהודה‪-‬ליב (לייבל)‬
‫ויצחק‪-‬דוד (איצ'ה) ובתוך כך ממשיך לרקוד‬ ‫התפילה אמורה הייתה להתחיל בשעה‬
‫תשע בבוקר (ולגירסא אחרת בשעה שמונה)‬
‫בעוז‪.‬‬
‫ובהיותה מורכבת מבחורים צעירים בלבד‪,‬‬
‫מעדויות נוספות שהתקבלו‪ ,‬וכן מסיפורי‬ ‫סבל המועד מאיחורים רבים‪ .‬במכתב מיוחד‬
‫משפחתו‪ ,‬מתברר שהריל"ג היה כרוך אחר‬ ‫ששיגר לימים (לשבועון 'כפר חב"ד') סיפר‬
‫הרבי בשנים שקודם קבלת הנשיאות‪ ,‬ונהג‬ ‫הרב גרונר כי המשפיע המפורסם‪ ,‬זקן‬
‫תדפיס •‬

‫בתנאי שיהיה זה בזמנו הפנוי ולא על חשבון‬ ‫להיכנס אליו מפעם לפעם ובפיו שאלות‬
‫הלימודים‪.‬‬ ‫שונות בלימודו‪ .‬בתמונה נדירה‪ ,‬משנת תש"ז‪,‬‬
‫שהגיעה לידינו‪ ,‬נראה הרבי יושב באירוע‬
‫התנאי הזה החזיק מעמד לתקופה קצרה‪.‬‬
‫מסויים וסמוך אליו עומד הנער בן ה‪ ,16-‬הת'‬
‫כעבור פרק זמן‪ ,‬קרא לו פעם הרבי‪ ,‬בעיצומו‬
‫יהודה ליב גרונר‪.‬‬
‫של ה'סדר'‪ .‬ר' לייבל מצדו מצא לנכון להעיר‬
‫כי סוכם מראש שלא יהיה זה על חשבון‬
‫הסדרים אך הרבי האיץ בו לבוא עמו‪.‬‬ ‫עמוד לימיני‬
‫בחלוף עוד זמן מה נדבר הרבי עם ראש‬ ‫הקשר עם הרבי התמסד בלילה אחד בשנת‬
‫הישיבה‪ ,‬הרב מענטליק‪ ,‬וביקש וקיבל את‬ ‫תש"ט‪ .‬היה זה כתום סדרי הלימוד בישיבה‪,‬‬
‫רשותו הרשמית לקרוא לת' יהודה‪-‬ליב‬ ‫בעוד לייבל‪ ,‬נער שטרם מלאו לו עשרים‪,‬‬
‫גרונר בכל עת מצוא‪ .‬כשהרבי הודיע על כך‬ ‫שוקד על תלמודו‪ .‬בפתח ה'זאל' הקטן‬
‫לרב גרונר הצעיר נימק זאת הרבי באומרו‬ ‫נראתה דמותו של הרבי שכונה אז בפי כל‪,‬‬
‫כי הדברים שעל הפרק חשובים ביותר‪ ,‬אינם‬ ‫הרמ"ש‪ .‬תוכל להתלוות אליי לחדרי‪ ,‬שאל‬
‫סובלים דיחוי וכי הרבה גופי תורה תלויים‬ ‫הרבי את הבחור המופתע‪ .‬הלה השיב בחיוב‬
‫בהם‪.‬‬ ‫ותכף הצטרף לרבי‪.‬‬
‫על מנת שבכל פעם שבה ייקרא אל הרבי‬ ‫כשהשניים נמצאים בתוך החדר‪ ,‬לא לפני‬
‫לא יעורר הדבר תשומת לב יתרה‪ ,‬העתיק‬ ‫שנסגרה הדלת בעדם‪ ,‬הטיל הרבי לראשונה‬
‫הרב גרונר הצעיר את מקום מושבו בזאל‬ ‫על הריל"ג את תפקיד חייו‪ .‬יש לי‪ ,‬כך אמר‬
‫הקטן ליד הדלת הראשית‪ .‬כל אימת שנדרש‬ ‫הרבי‪ ,‬עומס גדול בעבודה ואין בידי הזמן‬
‫הרבי לזמנו‪ ,‬היה פותח את הדלת לכדי חרך‬ ‫הדרוש להקדיש תשומת לב לעניינים נוספים‬
‫צר ומחווה באצבעו כלפיו‪ .‬האות ניתנה ותוך‬ ‫שמוטלים עליי‪ .‬הרבי הציע לו אפוא שיעמוד‬
‫רגע קט היה ר' לייבל מתייצב על משמרתו‪.‬‬ ‫לימינו ויסייע בידו בעבודתו השוטפת‪,‬‬
‫שכרוכה הייתה אז בעיקר בהוצאתם‬
‫לאור של ספרים שונים‪ ,‬ההדרתם והכנתם‬
‫נתחמם עם כוס תה‬ ‫המדוקדקת לדפוס‪.‬‬
‫בליל הושענא‪-‬רבה של אחת השנים‬
‫ר' לייבל‪ ,‬לפי עדותו שלו המופיעה הן‬
‫איוותה נפשו הטהורה של הרבי לנסוע‬
‫ביומנו והן מפי חסידים ששמעו ממנו את‬
‫למחרת לאוהל ושאל את ר' לייבל‪ :‬האם‬
‫הדברים קרוב לשעת מעשה‪ ,‬הרהיב עוז‬
‫פעם הלכתי בהושענא‪-‬רבה לאוהל‪ ,‬ר' לייבל‬
‫ושאל אז את הרמ"ש‪ :‬מדוע הנכם מטילים‬
‫השיב בחיוב והרבי אכן נסע למחרת לאוהל‬
‫תפקיד כזה על נער בן ‪ .19‬הרבי לא הגיב על‬
‫הקדוש‪.‬‬
‫כך ואך הציע כי ייטול על עצמו את התפקיד‬
‫יצויין בשולי הדברים‪ ,‬כי בליל הושענא‬ ‫לשלושה חודשים ולאחריהם תתגבש דעתו‬
‫רבא היה הרבי משתתף באמירת התהילים‬ ‫אם מבקש להמשיך בכך‪ .‬תגובת המזכיר‬
‫בציבור בחצות הלילה בבית הכנסת אם כי‬ ‫המיועד הייתה כי הוא נכון לעשות זאת‬
‫• תדפיס‬

‫שם כל כך הרבה זמן‪ ,‬תמה הבן באוזני אביו‪.‬‬ ‫לא היה מסיים עם הציבור‪ .‬כששליח הציבור‬
‫התשובה שקיבל הייתה סתמית ולא מפרטת‪.‬‬ ‫היה מסיים‪ ,‬לאחר הקדיש האחרון‪ ,‬היה הרבי‬
‫הסדר הוא‪ ,‬גילה המזכיר אך טפח‪ ,‬שמגישים‬ ‫עולה לחדרו ונכנס לסוכה הקטנה וממשיך‬
‫את הפתקים לרבי והרבי עונה עליהם תוך‬ ‫לומר תהילים בקול וובנעימות‪ .‬הרב מנחם‬
‫כדי קריאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליי לעזור לרבי לסדר‬ ‫מענדל גרונר מספר כי הוא עצמו זוכר‬
‫את החדר‪.‬‬ ‫כי בליל הושענא רבא תנש"א ישב הרבי‬
‫בסוכה‪ ,‬בעוד גשם עז ניתך ארצה‪ ,‬והרבי אמר‬
‫במשפט האחרון מקופל 'סדר עבודה' שלם‬
‫תהילים בקול‪.‬‬
‫ומורכב שיכול היה לארוך שעות על גבי‬
‫שעות‪ .‬חדרו של הרבי היה מלא בספרים‪,‬‬ ‫שח הרב מנחם מענדל גרונר‪ :‬בשנת תשי"ב‬
‫חוברות‪ ,‬קונטרסים ומכתבים שנשלחו אל‬ ‫נסע הרבי בהושענא רבא לאוהל‪ .‬באותה‬
‫הרבי מכל רחבי תבל‪ .‬הרבי היה מורה איפוא‬ ‫עת היה אבי נוסע עם הרבי לאוהל‪ .‬זה היה‬
‫למזכירו בהכוונה אישית ומדוקדקת‪ ,‬מה‬ ‫בטרם התמסד המקום שבו היה הרבי שוהה‪.‬‬
‫להשאיר בחדר‪ ,‬מה להוציא מהחדר ומה‬ ‫לא הוקם שם החדר המיוחד וכמובן שלא‬
‫להעביר לספריה‪.‬‬ ‫השולחן והמעמד ששירתו את הרבי בעת‬
‫שהותו הארוכה במקום‪ .‬כל אותה עת‪ ,‬במשך‬
‫הנה תגלית מעניינת שמספרת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫שעות‪ ,‬היה אבי עומד ליד הרבי ומחזיק בידיו‬
‫על אחת ההזדמנויות בהן ראה הריל"ג את‬
‫את שקי הפ"נים‪ ,‬חרף המאמץ הרב שהיה‬
‫רשימות הקודש של הרבי‪ ,‬בעיצומן של‬
‫כרוך בכך (בשנים מאוחרות יותר חדל ללוות‬
‫שנות האורה והטובה‪ ,‬זמן רב לפני שהתגלו‬
‫את הרבי לאוהל‪ ,‬לאחר שהרבי אמר לו כי‬
‫והופיעו לאור עולם לאחר ההסתלקות‪.‬‬
‫לנוכח העבודה הרבה המוטלת על כתפיו‬
‫בשנת תשל"ז‪ ,‬לקראת ביקורו של ראש‬ ‫כמזכיר‪ ,‬עדיף שיישאר ב‪.)770-‬‬
‫הממשלה מנחם בגין בהיכלו של הרבי‪ ,‬נדרש‬
‫לדברי הבן‪ ,‬בנוסף למאמץ הניכר והכואב‬
‫סידור מקיף של החדר‪ .‬הרב גרונר הכניס‬
‫שהיה כרוך בכך‪ ,‬במקום שרר אז קור מקפיא‪.‬‬
‫לתוך החדר שני בחורים שנדרשו להסתער‬
‫בשובם מהאוהל‪ ,‬אמר הרבי לר' לייבל‪" :‬קום‬
‫על ערמות הספרים והניירת ולהשליט בהם‬
‫זיך אנעווארמען מיט א גלאז טיי"‪ .‬הבה‬
‫סדר‪ 40 .‬ארגזים מלאי ספרים‪ ,‬חוברות וניירת‬
‫נתחמם עם כוס תה‪ .‬ואכן הרבי ומזכירו ירדו‬
‫הוצאו אז מחדרו הקדוש של הרבי והועלו‬
‫יחד לסוכה ושתו כוס תה‪.‬‬
‫לספרייה‪.‬‬

‫אחד הבחורים‪ ,‬היה בנו של המזכיר‪,‬‬


‫ר' מנחם‪-‬מענדל גרונר‪ ,‬שמספר‪" :‬כתום‬ ‫מחבואן של ה"רשימות"‬
‫המלאכה‪ ,‬אמר לנו הרב גרונר‪ :‬אראה לכם‬ ‫הרב מנחם מענדל גרונר‪ ,‬בנו של מזכיר‬
‫משהו‪ ,‬כשכר על פועלכם"‪ .‬באומרו זאת‬ ‫הרבי‪ ,‬חישב ומצא כי בשנים האחרונות‬
‫הצביע על אחד המדפים (על השידה שעומדת‬ ‫(שנות הממי"ם)‪ ,‬בהם אביו היה מגיש לרבי‬
‫בפינת הלחדר מצד ימין של השולחן) שבו‬ ‫את הפתקים‪ ,‬מדי יום ביומו שהה בחדרו של‬
‫היו מונחות כמה מחברות של רשימות הרבי‪.‬‬ ‫הרבי שש שעות במצטבר‪ .‬מה אתה עושה‬
‫תדפיס •‬

‫לוחשים לרב גרונר כי יש להם יום הולדת‪.‬‬ ‫הרב גרונר אמר שאלו רשימות פרטיות‬
‫תוך כדי הושטת הדולרים לרבי‪ ,‬היה הרב‬ ‫שרשם הרבי לעצמו לפני שנים רבות‪" .‬הרבי‬
‫גרונר אומר לרבי משפט קצר ("לבחור יש‬ ‫לא רוצה שיראו זאת אך מדי פעם מראה לי‬
‫יום הולדת") והרבי היה מעניק לעובר דולר‬ ‫מה שכתוב כאן"‪ ,‬סיפר אז הרב גרונר‪ .‬לאחר‬
‫נוסף ומברכו‪ .‬וכהנה רבות מספור‪ .‬יודגש‪ ,‬כי‬ ‫האירוע המוחי שפקד את הרבי בכ"ז אד"ר‬
‫הכל היה בהוראתו הישירה של הרבי שביקש‬ ‫תשנ"ב‪ ,‬כשאנשי הצוות הרפואי והסיעודי‬
‫מהריל"ג שיעמוד בסמוך כל עת חלוקת‬ ‫הרבו להיכנס לחדר – הכניס הריל"ג את‬
‫הדולרים לצורך כך‪.‬‬ ‫המחברות הללו למגירה התחתונה בשידה‬
‫שעמדה מימין לשולחן של הרבי וכיסה אותן‬
‫בדומה לכך מסביר ר' שניאור הלפרין‪,‬‬ ‫בניירת לבל תשזוף אותן עין זרה‪.‬‬
‫שהיה עוזרו האישי של הריל"ג‪" :‬אתאר‬
‫את המצב בחלוקת הדולרים ובפרט בשנים‬ ‫הרה"ח ר' צבי טלזנר מספר כי "היו כמה‬
‫תש"נ‪ ,‬תנש"א ותשנ"ב‪ ,‬בהן החלוקה‬ ‫פעמים שהרבי ביקש מר' לייבל לצלם דברים‬
‫התארכה שעות רבות עד לשעות הערב‪.‬‬ ‫שונים מתוך מחברות הרשימות‪ .‬הרבי עקב‬
‫החלוקה נמשכה עד שכל האנשים נשים וטף‬ ‫ווידא אישית שהמקור יוחזר למקומו"‪.‬‬
‫עברו וקיבלו את השטרות לצדקה‪ .‬ראינו את‬ ‫בשנים מוקדמות יותר‪ ,‬הרבי עצמו היה‬
‫מסירות הנפש של הריל״ג שעומד כל הזמן‬ ‫נוטל חלק במלאכת הסידור‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ללא הפסקה‪ ,‬צמוד לרבי‪ ,‬מניח ומקדם את‬ ‫מספר ר' צבי טלזנר כי לפני היחידות של‬
‫השטרות על השולחן קרוב כדי שיהיה נוח‬ ‫שניאור זלמן שז"ר‪ ,‬בעיצומה של כהונתו‬
‫לרבי ליטול את השטרות; מנווט ומציג לרבי‬ ‫הרמה‪" ,‬במו עיניי ראיתי כיצד הרבי ור' לייבל‬
‫את האנשים שעוברים לפניו; תופס ומרים‬ ‫מסדרים ארגזים של ספרים בתוך חדרו של‬
‫יד של ילד או תינוק קטן כדי שיקבלו מהרבי‬ ‫הרבי‪ .‬מדובר היה בעשרות ארגזים"‪.‬‬
‫לידיהם את הדולר‪ ,‬מסביר וחוזר ומתרגם עם‬
‫שימת לב מיוחדת את דברי הרבי כשאדם לא‬ ‫עדיי ראיה מספרים כי באותה עת נצפה‬
‫מבין מה הרבי אמר לו‪ ,‬בו בזמן דואג שימהרו‬ ‫מזכירו של הרבי מוציא מחדרו הקדוש את‬
‫את התור ואנשים לא יתעכבו מידי ליד הרבי‬ ‫מקלות ההליכה ששימשו את כ"ק אדמו"ר‬
‫ושלא יתבזבז אף רגע פנוי אחד"‪.‬‬ ‫הרש"ב נ"ע‪ ,‬את מקלו של הרה"ק רבי לוי‬
‫יצחק מברדיטשוב ובידו השנייה 'ספר נביא'‬
‫בנו של הריל"ג‪ ,‬ר' מנחם‪-‬מענדל גרונר‪,‬‬ ‫ישן מקלף‪ ,‬שבו קוראים בקהילות אשכנז את‬
‫מספר את אשר שמע מפי אביו‪" :‬חלוקות‬ ‫ההפטרות‪.‬‬
‫הדולרים שהתקיימו באמצע השבוע‪ ,‬בבית‬
‫הכנסת הגדול של ‪ ,770‬עם חזרת הרבי‬
‫מהאוהל‪ ,‬התאפיינו בכך שהרבי ביקש מאבי‬ ‫בעת חלוקת הדולרים‬
‫הריל"ג קודם החלוקה‪ :‬תוודא שלא מעכבים‬ ‫הרבנית גרונר מעירה את תשומת הלב‬
‫אותי בעת החלוקה‪ .‬ולכן הריל"ג לא אפשר‬ ‫לערנותו החדה של הרב גרונר בעת חלוקת‬
‫לאיש להתעכב ליד הרבי‪ ,‬כפי שניתן לראות‬ ‫השטרות לצדקה בימי ראשון‪ .‬אנשים רבים‪,‬‬
‫בסרטי הווידאו מאותן חלוקות‪ .‬שונות היו‬ ‫בעיקר בחורים‪ ,‬לא העזו לדבר עם הרבי והיו‬
‫• תדפיס‬

‫שקודם חתונתם‪ ,‬זכו לצקת מים על ידיהם‬ ‫לחלוטין החלוקות ביום ראשון‪ ,‬בהם הרבי‬
‫לתפילה נשגבת זו‪ ,‬מאותו ברז ובאותו כיור‬ ‫איפשר והסכים לקהל להתעכב ולשוחח‬
‫בו נטל הרבי ידיו הק' בחג הסוכות‪ ,‬ועומד‬ ‫עמו"‪.‬‬
‫ניצב עד היום במשרדו של הריל"ג‪.‬‬
‫מסיים ר' שניאור הלפרין‪:‬‬

‫"כשהגיעו אישים מסוימים שזכו שהרבי‬


‫ביקורו של הרב קרליץ‬ ‫מקרב אותם במיוחד‪ ,‬ראינו על הריל״ג את‬
‫יומנו של הריל"ג מיום י"ז באדר תשכ"ו‪,‬‬ ‫מאור פניו וההתעניינות מה הרבי כעת יגיב‬
‫הפותח את הפרק "ואהיה אצלו שעשועים"‬ ‫כשהם יעברו בידעו שלרבי יש נחת ושמחה‬
‫בכרך הראשון של ספר 'המזכיר' שיופיע‬ ‫לראות את האישים האלו שעוברים על פניו‬
‫בימים הקרובים‪ ,‬גדוש בגילויים מפעימים‬ ‫(כפי שיתואר בפרק 'תל תלפיות' בכרכים‬
‫שמעולם לא נשמעו‪ ,‬ביטויים נוראי הוד ודו‪-‬‬ ‫הבאים)"‪.‬‬
‫שיח מופלא ביותר בין הרבי למזכירו‪.‬‬

‫בתחילת היומן מציין הריל"ג פרטי טכני‬ ‫סוכתו של הרבי‬


‫שגרתי‪" :‬בשעה ‪ 6:45‬טילפן (הרבי) אל בנימין‬ ‫מספר ר' יוסף יצחק גרונר‪" :‬בשנת תשמ״ז‬
‫קליין וביקש שיברר אצלי אם אני יכול להיות‬ ‫בנו עבור הרבי סוכה נוספת על הסוכה‬
‫שם בשעה ‪ 7:30‬כדי להכין את המכתב (ככל‬ ‫הידועה הניצבת סמוך לדלת הראשית של‬
‫הנראה מדובר אודות מכתב כללי שהכין הרבי‬ ‫‪ .770‬הסוכה החדשה הוקמה צמוד לפתח‬
‫באותם ימים)‪ .‬נכנסתי בזמן ושאלתי על דבר‬ ‫הכניסה הצדדית‪ ,‬דרכה היה נכנס הרבי ל‪-‬‬
‫אופסט (כלומר‪ ,‬הרבי התעניין אודות הדפסת‬ ‫‪ ,770‬סמוך לחניית המכונית של הרבי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫המכתב) ואמר שנצטרך ‪ 50‬או ‪ 100‬מכתבים‪,‬‬ ‫במהלך חג הסוכות ובעוד יומי דפגרא רבים‬
‫בטח כדאי לעשות כזה‪ ,‬אבל צריכים אפילו‬ ‫נמנע מאבי המזכיר לשהות זמן ממושך‬
‫לעשות עוד‪ ,‬כיוון שיחטפו את המכתב"‪.‬‬ ‫במשרד המזכירות והוא נשאר שעות רבות‬
‫בעמדת המשרד הפנימי החדש סמוך לגן עדן‬
‫אחר כך‪ ,‬כותב הריל"ג‪" ,‬כשהייתי במשרד‬ ‫התחתון כדי לסייע לרבי בקרבת מקום"‪.‬‬
‫העליון (כוונתו למשרד בבניין המשרדים‬
‫‪ ,788‬בו היה שוהה כמחצית היום בשנים ההן‪,‬‬ ‫משרדו של הרב גרונר‪ ,‬התקדש בקדושה‬
‫במסגרת עבודתו מטעם הרבי בקה"ת)‪ ,‬הרבי‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כאשר בחג הסוכות בשנים תנש״א‬
‫קרא לי שאבוא ומסר לי תיקונים במכתב‪.‬‬ ‫תשנ״ב תשנ״ג תשנ״ד שימש משרדו זה‬
‫כשעה אחרי שהכנסתי את המכתב הרבי‬ ‫שליד גן עדן התחתון כסוכתו הפנימית של‬
‫הרבי‪ .‬בסוכה זו שהה הרבי שעות רבות‬
‫טלפן אלי‪ ,‬ואמר‪ :‬האם אפשר שתתקתק‬
‫בימים ובלילות במשך שבעת ימי החג‪.‬‬
‫שוב את המכתב כיוון שיהיה מהדורה בתרא‬
‫וביקש שיהיה באופן שיהיה על עמוד אחד"‪.‬‬ ‫גם שנים רבות לאחר ג' תמוז תשנ"ד‪,‬‬
‫כאן מסתיים הפרט ה'טכני' בעבודתו של‬ ‫החתנים הרבים שקיבלו מהריל"ג את סידורו‬
‫הריל"ג המתואר ביומן‪ ,‬ומכאן והלאה מתעד‬ ‫הקדוש של הרבי לתפילת מנחה המיוחדת‬
‫תדפיס •‬

‫ענה‪ :‬שם משפחתי קרליץ‪ .‬אותו חסיד‬ ‫הריל"ג את דברי הרבי אליו בחדרו הק'‪ ,‬כפי‬
‫דאג שיעבירו לרבי מסר שקרליץ נמצא‬ ‫שיפורט להלן‪.‬‬
‫פה בהתוועדות‪ .‬כשהרבי שמע זאת ביקש‬
‫תחילה נקדים‪ :‬הרב שמריהו יוסף קרליץ‪,‬‬
‫שיכבדו את קרליץ לשבת בשורה הראשונה‬
‫היה אחיינו של ה'חזון איש'‪ .‬הוא ייסד את‬
‫מאחורי הרבי על בימת ההתוועדות" (יצויין‪,‬‬
‫כולל חזון איש בבני ברק ומשנת תשט״ו כיהן‬
‫כי מזווית הפרשנות של ר' שמואל‪ ,‬נראה‬
‫כרבה של בריסל בבלגיה‪ .‬לאחר מכן כיהן‬
‫שהרבי ביקש שיעלו את אביו לבימה; אך‬ ‫ברבנות בעיר טורונטו שבקנדה ובקהילות‬
‫על‪-‬פי הבנתנו מתוך יומנים אחרים של‬ ‫נוספות בארה״ב‪.‬‬
‫הריל"ג מאותה תקופה‪ ,‬בהם מסופר שהרבי‬
‫תמה מדוע "ועד המסדר" לא העלה לבימת‬ ‫בשנת תשכ״ה קבע את ביתו ברחוב‬
‫ההתוועדויות אישים מסוימים – ייתכן שהוא‬ ‫מונטגומרי שבשכונת קראון‪-‬הייטס‪ .‬הוא‬
‫הוזמן לבימה על‪-‬פי בקשת "ועד המסדר"‬ ‫התגורר במשך שנה ויותר בשכונת המלך‪,‬‬
‫ולא עפ"י בקשת הרבי)‪.‬‬ ‫עד שהחלה הנטישה ההמונית מהשכונה‬
‫(מלבד חסידי חב"ד שנותרו בשכונה בציווי‬
‫ממשיך ר' שמואל‪" :‬אבי סיפר כי לאחר‬ ‫הרבי; ראו על כך בהרחבה בפרק "בכל צרתם‬
‫שהתמקם על בימת ההתוועדויות‪ ,‬התפעל‬ ‫לו צר" בכרך זה)‪ .‬הוא נהג להתפלל בישיבת‬
‫לראות כי אף שהרבי שתה הרבה משקה בעת‬ ‫״נצח ישראל רמיילס״ בראשות הרב ישראל‬
‫התוועדות – בכל זאת דיבר בלהט בענייני‬ ‫זאב גוסטמן (שכיהן כראש הישיבה ב‪770-‬‬
‫תורה ולמדנות‪ ,‬בש״ס ובפוסקים שעות על‬ ‫משנת תש״ו למשך ארבע שנים)‪ ,‬ששכנה‬
‫גבי שעות‪ .‬בין השיחות‪ ,‬ביקש הרבי מאבי‬ ‫ברחוב איסטערן פארקויי פינת אולבני‪ ,‬סמוך‬
‫שיאמר לחיים והרבי אמר לו ״זאגט אין‬ ‫לישיבת 'חובבי תורה'‪.‬‬
‫משפחה אז זיי קענען שיקן דא די ספרים״‬
‫מספר בנו הבכור‪ ,‬הרב שמואל קרליץ‬
‫(תגיד במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה‬
‫מלייקווד ניו ג׳רסי (בראיון לחברי המערכת‬
‫את הספרים)"‪ .‬לדברי הבן‪ ,‬כוונתו של הרבי‬ ‫של ספר זה)‪" :‬אבא היה מקורב לרב גוסטמן‬
‫הייתה שמשפחת קרליץ מבני ברק יכולים‬ ‫ונהג להתפלל אצלו בישיבה‪ .‬וככל הנראה‪,‬‬
‫לשלוח לרבי את הספרים של החזון איש‬ ‫בהשפעתו‪ ,‬החליט אבי להיכנס ל‪770-‬‬
‫שהם מוציאים לאור (שוב‪ ,‬מדובר בהבנתו‬ ‫להתוועדות של הרבי בפורים תשכ״ו‪ .‬אבי‬
‫של הבן ר' שמואל‪ ,‬וייתכן שכוונת הרבי היתה‬ ‫היה דרשן גדול ובקיא בהרבה ספרים ולפיכך‬
‫לספרים אחרים)‪.‬‬ ‫בער בו הצימאון לחוות התוועדות אצל‬
‫הרבי"‪.‬‬
‫למחרת ההתוועדות כשסיפר הרב שמריהו‬
‫קרליץ להרב גוסטמן את התרשמותו‬ ‫ממשיך ומספר הבן ר' שמואל‪" :‬אבי‬
‫והתפעלותו מגאונותו של הרבי אמר הלה‬ ‫סיפר לי‪ ,‬כי בלכתו בחג הפורים על שדרת‬
‫כהאי לישנא‪ :‬״ער איז נאך גרעסער פון ר׳‬ ‫איסטערן פארקויי‪ ,‬החליט להיכנס ל‪.770-‬‬
‫שמעון״‪ .‬כלומר‪ ,‬הרבי עוד יותר גדול מהגאון‬ ‫היה זה בעיצומה של ההתוועדות‪ .‬אבי עמד‬
‫הגדול ר' שמעון שקאפ (מגרודנא)"‪.‬‬ ‫בצד‪ .‬אחד החסידים שאל אותו לשמו והוא‬
‫• תדפיס‬

‫ובעברית – לידו עמד האדמו״ר מזדיטשוב‬ ‫הבן ר׳ שמואל מוסיף ומספר שאביו הביע‬
‫ר׳ אשר ישעיהו משכונת בארא פארק‬ ‫בפני ראשי הישיבות בניו יורק ובלייקווד את‬
‫ובאמצע השיחה החליף הרבי עמו מספר‬ ‫התרשמותו העמוקה מהתוועדות ואת גודל‬
‫מילים באידיש‪ .‬יחד עם הרב סיראט הגיע‬ ‫התפעלותו מהגאונות והלמדנות של הרבי‪.‬‬
‫ה'פרעזידענט' של הקהילה הספרדית בניו‬ ‫יומיים חלפו מאותה התוועדות‪ ,‬וביומנו‬
‫יורק המתגורר במנהטן‪ .‬אליהם התלווה הרב‬ ‫של הריל"ג אנו מוצאים דו‪-‬שיח מרתק בין‬
‫צבי הירש חיטריק מנכבדי שכונת קראון‬ ‫הרבי למזכירו אודות ביקורו של האורח‬
‫הייטס‪.‬‬ ‫בהתוועדות‪ .‬וכך מספר הריל"ג ביומנו מיום‬
‫י"ז אדר תשכ"ו‪:‬‬
‫בזמן השיחה עמדו כולם על השולחנות‬
‫מסביב‪ ,‬ובכלל המחזה הי' מרהיב״‪.‬‬ ‫"בהיותי בהיכלו‪ ,‬דיבר איתי אודות כמה‬
‫וכמה עניינים‪ .‬ע"ד (הרב) קרליץ שהיה‬
‫יומנו של הרב גלזמן מתאר את ביקורו של‬ ‫בהתפעלות והנ"ל אמר שמעולם לא‬
‫הרב סיראט ב‪.770-‬‬ ‫ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו‬
‫הרבי – שאל הרבי‪ :‬איפה היה לומדות‬
‫הרב משה יהודה קוטלרסקי שיחי' – סגן‬
‫בההתוועדות?"‪ .‬הרבי התעניין אצל מזכירו‬
‫יו״ר המרכז לענייני חינוך ומנהל כינוס‬ ‫איזו לומדות גילה האורח בהתוועדות פורים‬
‫השלוחים העולמי‪ ,‬מספר בראיון לעורכי‬ ‫תשכ"ו בה נכח‪" .‬אמרתי‪ :‬אולי בעניין שביעית‬
‫הספר את אשר אירע בהמשך לביקור זה‪:‬‬ ‫ויובלין‪ .‬וכ"ק אד"ש אמר לי‪ :‬אולי בעניין‬
‫סמיכת פרשת זכור לפורים (ראו בארוכה‪,‬‬
‫"בתום שיחתו עמם‪ ,‬ליווה הרבי את הרב‬
‫תורת מנחם חמ"ו ע' ‪ 137‬ואילך) ואמרתי‬
‫סיראט עד לדלת הראשית של ‪ .770‬לאחר‬
‫שבכלל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות‬
‫שהוא יצא לדרכו‪ ,‬הרבי נכנס לחדרו הקדוש‪.‬‬
‫וציטט מש"ס וראשונים‪ ,‬מזה הבין הלמדנות‬
‫חלפו כמה דקות‪ ,‬ולפתע הריל״ג יצא‬ ‫של הרבי"‪ .‬על כך הגיב הרבי בנוקבו בשם של‬
‫מגן עדן התחתון‪ .‬באותה עת עמדתי ליד‬ ‫רב אחר ואמר‪" :‬אבל הוא סובר שאינו ראיה"‬
‫ה"מרכז" – משרד ה"מזכירות" – הסמוך‪ .‬והנה‬ ‫והריל"ג מציין‪" :‬וצחק באומרו זה"‪.‬‬
‫הריל"ג פונה אלי ואומר‪ :‬״יצאתי כעת מהרבי‪,‬‬
‫והרבי הביע את רצונו הקדוש שנציגות של‬ ‫שליחות עם הרב קוטלרסקי‬
‫חסידי חב"ד תיסע מחר לביקור גומלין אצל‬
‫הרב מרדכי גלזמן – שליח הרבי בריגה‬
‫הרב סיראט באכסנייתו בניו יורק״‪.‬‬
‫לטביה – כותב ביומנו‪ :‬״ביום א׳ כ׳ סיון‬
‫ואז הבהיר הריל"ג‪ :‬״יש לי שליחות מיוחדת‬ ‫תשמ״ה נסע הרבי לאוהל וחזר בשעה ‪9:20‬‬
‫עבורך‪ .‬הרבי ביקש שאתה הוא זה שתיסע‬ ‫בערב‪.‬‬
‫לביקור אצל הרב סיראט‪ ,‬יחד עם חסיד‬ ‫"בסיום תפילת ערבית פנה הרבי להרב‬
‫נוסף‪ .‬אך עדיין איני יודע מיהו החסיד שאמור‬ ‫שמואל סיראט‪ ,‬רבה הראשי של צרפת‪,‬‬
‫להצטרף אליך״‪.‬‬ ‫ושוחח עמו משך זמן ארוך בשפה הצרפתית‬
‫תדפיס •‬

‫ולא בסגנון של כתיבה‪ .‬אולם אז אמר הרבי‬ ‫וסיים הריל"ג‪ :‬״המתן כאן‪ ,‬עד שאכנס שוב‬
‫לר' יהודה‪-‬ליב גרונר את המשפט המפתיע‬ ‫לרבי ואדע מי אמור להצטרף אליך״‪.‬‬
‫הבא‪" :‬יגיע הזמן ואגיה את השיחה"‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫הריל״ג נכנס שוב לחדרו של הרבי‪ .‬כעבור‬
‫כעבור עשר שנים‪ ,‬הגיה הרבי את ההדרן‬
‫זמן קצר הוא יצא ואמר לי‪ :‬״הרבי ביקש‬
‫לכבוד סיום המחזור הראשון של לימוד‬
‫שאני אצטרף אליך לביקור״‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ ,‬אך בצורה שונה לחלוטין מהצורה‬
‫בה הוא נכתב ‪ 10‬שנים לפני כן‪.‬‬ ‫הביקור התקיים למחרת‪ ,‬יום ב׳ כ״א סיון‬
‫בשעת צהריים‪ .‬באותו ערב‪ ,‬לאחר שחזרו‬
‫על פי עדותו של הריל"ג‪ ,‬לאחר שהרבי‬
‫ל‪ 770-‬והריל"ג כבר הספיק להיכנס ולדווח‬
‫הכריז על תקנת לימוד הרמב"ם‪ ,‬שאלו‬
‫לרבי על פרטי הביקור – סיפר הריל״ג לרב‬
‫הריל"ג‪ ,‬כיצד תתבצע החלוקה של הלימוד‬
‫קוטלרסקי שהרבי התעניין אצלו לפרטי‬
‫היומי בכל המסלולים‪ .‬הרבי בתגובה כתב‬
‫פרטים אודות הביקור והדו‪-‬שיח בין הרב‬
‫על דף כיצד ניתן לסדר את המורה שיעור‪,‬‬
‫קוטלרסקי להרב סיראט‪.‬‬
‫הן במסלול של שלושה פרקים ליום והן‬
‫במסלול של פרק אחד ליום‪ .‬הרבי הוסיף‬
‫ושוחח בענין זה עם הריל"ג גם בימים הבאים‪,‬‬ ‫הכנת המורה שיעור לתקנת‬
‫עד להתגבשותו של מורה שיעור מסודר‪.‬‬ ‫לימוד הרמב"ם היומי‬
‫בפתח דבר של ה"מורה שיעור" שיצא לאור‬
‫באחד הימים בשנת תשד"מ‪ ,‬ניסה הרב‬
‫ע"י ועד להפצת שיחות באותה שנה‪ ,‬והוגה‬
‫יוסף הכט‪ ,‬רבה של אילת‪ ,‬להשיג את הריל"ג‪,‬‬
‫ע"י הרבי‪ ,‬מופיע שהחלוקה בוצעה ע"י הרבי‪.‬‬
‫כדי להכניס שאלה חשובה אל הקודש‬
‫במהלך הכנתו של המורה שיעור לדפוס‬ ‫פנימה‪ .‬למרות חיוגים חוזרים ונשנים לא‬
‫עלו תהיות ושאלות שונות שעליהם ענה‬ ‫התקבל מענה‪ .‬רק כעבור שעות רבות‪ ,‬ענה‬
‫הרבי לפרטי פרטים‪ .‬לפנינו מכתב מאחד‬ ‫לו הריל"ג‪ ,‬והתנצל‪" :‬היום שהיתי זמן ממושך‬
‫הימים שלאחר ייסוד תקנת לימוד הרמב"ם‪,‬‬ ‫בחדרו של הרבי‪ ,‬לצורך סידור המורה שיעור‬
‫ובו שואל הריל"ג את הרבי בנוגע ללימוד‬ ‫של לימוד הרמב"ם היומי"‪ .‬היה זה זמן קצר‬
‫הרמב"ם בתשעה באב שחל בשבת‪ ,‬עם מענה‬ ‫לאחר ההכרזה על תקנת לימוד הרמב"ם‬
‫הרבי בכתב ידו הקדוש (הצילום מצורף‬ ‫היומי‪ ,‬שייסד הרבי והכריז עליה ברבים‬
‫לכתבה זו)‪ .‬וכך שואל הריל"ג את הרבי‪:‬‬ ‫באחרון של פסח תשד"מ‪.‬‬
‫"בקשר לחלוקת ס' הרמב"ם למשך שלש‬ ‫במאמר המוסגר‪ ,‬בי"ט כסלו תשל"ה ערך‬
‫שנים‪ .‬בשנת תשמ"ה חל ט' באב בש"ק‬ ‫הרבי את סיום הרמב"ם הראשון‪ .‬היה זה‬
‫ונדחה ליום א'‪ .‬דברו עם הררזש"ד שי'‬ ‫שנים רבות לפני ההכרזה על תקנת לימוד‬
‫(הרב זלמן שמעון דבורקין‪ ,‬מי שהיה באותה‬ ‫הרמב"ם‪ .‬כמה מתלמידי הישיבה המרכזית‬
‫תקופה רבה של שכונת קראון הייטס ונפטר‬ ‫בכפר חב"ד (ובראשם הת' שבתי סלבטיצקי)‬
‫כעבור פחות משנה)‪ ,‬ואמר שע"פ הלכה אין‬ ‫הכינו את השיחה עם מראי‪-‬מקומות וביקשו‬
‫ללמוד השיעור באותו שבת והצעתו שבערב‬ ‫מהריל"ג שיכניס לרבי להגהה‪ .‬הרבי עבר על‬
‫שבת קודש ילמדו חצי פרק משיעור דבשבת‬ ‫השיחה והגיב‪ :‬כתבו את זה בסגנון של אמירה‬
‫• תדפיס‬

‫לא אחת ולא שתיים זכה ר' לייבל לשמוע‬ ‫ובמוצאי ט' מנ"א (הינו‪ ,‬במוצאי הצום)‪,‬‬
‫באופן בלתי אמצעי הדרכות אישיות מפה‬ ‫ילמדו חצי השני וגם הפרק דיום א' י' מנחם‪-‬‬
‫קודשו של הרבי‪ .‬כמו באותו ערב פסח בשנת‬ ‫אב‪ .‬והוסיף שבכדי שגם בשבת הנ"ל ילמדו‬
‫תשי"א‪ ,‬בשנה הראשונה לקבלת הנשיאות‪.‬‬ ‫בס' הרמב"ם – אולי כדאי שילמדו פרק מהל'‬
‫אחר חצות היום יצא הרבי לטבול במקווה‬ ‫תעניות‪ .‬האם נכון הנ"ל ולסדר כן בהמורה‬
‫שיעור?"‬
‫וביקש מר' לייבל להתלוות אליו על מנת‬
‫להטביל טס כסף חדש שקיבל הרבי‪ ,‬עבור‬ ‫הרבי עונה על השאלה בכתב יד קודשו‪:‬‬
‫ליל הסדר‪ .‬בהגיע הרבי לבית הטבילה הורה‬ ‫"בנוגע ‪ )1‬להש"ק – הערה שישאלו רב‪)2 .‬‬
‫לר' לייבל שייכנס תחילה לטבול את הטס‪.‬‬ ‫ליום א' – ללמוד בלילה‪ ,‬לאחרי הבדלה"‪.‬‬
‫כמה פעמים? שאל ר' לייבל‪ ,‬והרבי השיבו‪:‬‬
‫שלוש פעמים‪.‬‬
‫"מדוע אינך משתתף בחתונה"‬
‫סיים ר' לייבל להטביל את הכלי ויצא‪ .‬נכנס‬ ‫באחת השנים השיא החסיד הנודע‪,‬‬
‫הרבי לטבול‪.‬‬ ‫הרב אברהם שם‪-‬טוב‪ ,‬השליח הראשי‬
‫לפילדלפיה‪ ,‬את בנו‪ .‬הרבי עצמו כמובן לא‬
‫משיצא הרבי‪ ,‬פנה למזכירו ואמר לו‪ :‬בטח‬
‫הגיע לשמחת החתונה‪ ,‬כדרכו שלא להשתתף‬
‫תרצה לטבול במקווה שלי‪ .‬השארתי עבורך‬
‫בשמחות כלולות‪ .‬הריל"ג מספר כי כשנכנס‬
‫מגבת (הרבי היה נכנס למקווה עם שתי‬ ‫הרבי לתפילת ערבית‪ ,‬פנה אל ר' לייבל‬
‫מגבות)‪ .‬ומסתמא תרצה לדעת איך צריך‬ ‫באומרו (נוסח הדברים המדויק אינו מופיע‬
‫לטבול‪ .‬יש כמה דעות על מספר הפעמים‬ ‫אלא התוכן בלבד)‪ :‬לכאורה מה אתה עושה‬
‫שצריך לטבול‪ .‬הדעה המקובלת היא – תשע‬ ‫כאן? לא די בכך שאני לא יכול להשתתף‬
‫טבילות בסדר הזה‪ :‬פשוט‪ ,‬דג‪ ,‬פשוט‪ ,‬שלוש‬ ‫בחתונה‪ ,‬אני צריך לגרום שבעטיי גם אתה‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫לא תשתתף? הזדרז אפוא להשתתף בחתונה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי באותו ערב‪ ,‬כשהמזכיר ר' חיים‬
‫ר' לייבל רצה ללוות את הרבי ל‪ 770-‬ורק‬ ‫יהודה קרינסקי הסיע את הרבי לביתו‪ ,‬שמע‬
‫לאחר מכן לשוב ולטבול‪ .‬הרבי לא הניחו‬ ‫אף הוא מהרבי התבטאות בסגנון זה‪.‬‬
‫באומרו‪ :‬אלך לבדי ואתה טבול כעת‪ ,‬כדי‬
‫שלא יהא הפסק בין טבילתי לטבילתך‪.‬‬
‫"תשאל את לייבל גרונר"‬
‫בשנים מאוחרות יותר התייחס ר' לייבל‬
‫המשפיע החסידי הנודע‪ ,‬ר' ראובן דונין ע"ה‬
‫למספר הטבילות שנהג הרבי עצמו לטבול‬
‫סיפר‪" :‬כשהייתי אצל הרבי לפני החתונה‪,‬‬
‫וכה סיפר‪" :‬עמדנו מאחורי הדלת ושמענו‬ ‫שאלתי את הרבי‪ :‬האם ללבוש סירטוק‬
‫את הרבי טובל עשרות פעמים"‪ .‬פעם‪ ,‬כשיצא‬ ‫משי אחר החתונה? הרבי השיב‪ :‬תלוי איך‬
‫הרבי מבית הטבילה‪ ,‬שאל את ר' לייבל‪' :‬כמה‬ ‫אתה מרגיש‪ .‬כשהמשכתי לנדנד‪ ,‬אמר לי‬
‫טבילות טבלתי?'‪ .‬נקב ר' לייבל במספר‬ ‫הרבי‪ :‬תשאל את לייבל גרונר‪ ,‬הוא יודע טוב‬
‫מסוים והרבי הגיב‪ :‬החמצת כמה טבילות‪.‬‬ ‫מנהגים‪ .‬וכך עשיתי"‪.‬‬
‫תדפיס •‬

‫מענטליק; ראש הישיבה ב‪ ,)770-‬ומשה (אחיו‬ ‫דיון מיוחד בין הרבי לבין רופאיו‪ ,‬כשמזכירו‬
‫של הריל"ג)‪ ,‬שיכנסו אליי בשביל מתנות‬ ‫הנאמן בתווך‪ ,‬אודות מספר הטבילות שנוהג‬
‫לאביונים (הם היו שליחיו של הרבי לחלוקת‬ ‫הרבי לטבול בעת היטהרותו – נערך בחדרו‬
‫מתנות לאביונים במשך שנים רבות)"‪.‬‬ ‫הקדוש של הרבי בימים שלאחר התקף‬
‫הלב בשנת תשל"ח (ראו תיאור מפורט על‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מתפתחת שיחה מרתקת בין‬
‫כך‪ ,‬מתוך יומנו האישי והגדוש של הריל"ג‬
‫הרבי למזכירו בנוגע למאמר אודות הרבי‬
‫מאותם ימים‪ ,‬בפרק 'חדרי הלב' בספר זה)‪.‬‬
‫וליובאוויטש שצפוי להתפרסם במגזין‬
‫היוקרתי 'טיים'‪ ,‬וממנה אנו מקבלים הצצה‬ ‫באחת ההזדמנויות הרהיב ר' לייבל עוז‬
‫לשורת הוראות והדרכות של הרבי בכל‬ ‫ושאל את הרבי כיצד ניתן לדעת מה התשובה‬
‫הנוגע לפרסום כתבה‪ ,‬בפרט כשמדובר‬ ‫והדרך הנכונה לעשות לאחר שיוצאים‬
‫במגזין יוקרתי ונפוץ‪.‬‬ ‫מתפילה ב'אוהל'‪ .‬בשאלה זו כמו ניבא ולא‬
‫ידע מה ניבא כי יום יבוא והשאלה תהפוך‬
‫"ספרתי לרבי‪ ,‬ע"ד המאמר ב‪ ...‬ועל‪-‬דבר‬
‫לרלוונטית לכל חסיד באשר הוא‪ .‬בתשובה‬
‫(מגזין) ה'טיים' שאל אותי הרבי‪ ,‬איזו תמונה‬
‫סיפר לו הרבי כי בעצמו שאל שאלה זאת‬
‫נתתי"‪ .‬כלומר‪ ,‬הרבי התעניין לדעת איזו‬
‫את חותנו‪ ,‬הרבי הריי"צ‪ ,‬שלימדו שהמחשבה‬
‫תמונה שלו עצמו תתפרסם במגזין‪.‬‬
‫הראשונה שעולה במוח לאחר היציאה‬
‫"אמר לי הרבי‪ :‬אם נותנים (תמונות) ‪-‬‬ ‫מהאוהל‪ ,‬היא היא התשובה הנכונה‪.‬‬
‫צריכים לתת את התמונות המתאימות!‬
‫וביקש ממני הרבי להראות לו את התמונות‬
‫(הצפויות להתפרסם במגזין)‪ .‬הראתי לו‪,‬‬ ‫כתבה ותמונה במגזין 'טיים'‬
‫אך לא הוטב בעיניו‪ .‬ואמר‪ :‬יש כאלו שלא‬ ‫לפנינו תיאור נדיר‪ ,‬ארוך ומרובה בפרטים‪,‬‬
‫מתאימים בכלל‪ ,‬ואמר שהתמונות האלו אינן‬ ‫מפורים תשי"ז‪ .‬וכך כותב הריל"ג ביומנו‪:‬‬
‫מתאימות‪ .‬ביקש ממני להראות עוד תמונות‪,‬‬
‫"אחרי התפילה והנחת תפילין ביקש ממני‬
‫אך כולם לא הוטבו בעיניו"‪ .‬למעשה‪ ,‬הרבי‬
‫להכניס המשלוח מנות‪ .‬לקח הבקבוק משקה‬
‫הביע אי שביעות רצון מכל התמונות שהציג‬
‫ושאל אם זה מה ששותים? אמרתי ששותים‬
‫המזכיר בפניו‪ .‬מכאן אנו למדים את גודל‬
‫סוג זה בכל התוועדות‪ .‬ואמר לי‪ :‬למה צריכים‬
‫האחריות שמייחס הרבי לכל פרט ופרט‪.‬‬
‫דברים חדשים‪ ,‬למה צריכים לקחת בקבוק‬
‫ממשיך הריל"ג לתאר‪" :‬ואחר‪-‬כך לקח את‬ ‫אחר‪ .‬נו‪ ...‬שיהיה כך‪ .‬חיכה כמה רגעים אח"כ‬
‫הלוח של 'תורת‪-‬אמת' ואמר שזהו מתאים‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬נו‪ ,‬תיקח ותחלק את המשלוח מנות‪:‬‬
‫אם זוהי התלוי' בבית אמי ששם הוגדל‪,‬‬ ‫קווינט הוא כהן הרי הוא נמצא פה עכשיו‪.‬‬
‫שזהו טוב"‪ .‬כלומר‪ ,‬הרבי הצביע על התמונה‬ ‫ר' שמואל (לויטין) הוא לוי‪ ,‬ו(הרב) חדקוב‬
‫שמוצגת בלוח השנה של ישיבת תורת‪-‬אמת‬ ‫– ישראל‪ .‬ורמז שאקח את המשלוח מנות‬
‫כזו המתאימה להתפרסם גם במגזין ה'טיים'‪.‬‬ ‫והביט עליי איך אני לוקח אותם ואח"כ אמר‬
‫הרבי גם ציין שתמונה זו תולה בהגדלה בבית‬ ‫לי לקרוא לכץ (הרב משה פנחס כץ‪ ,‬הגבאי‬
‫אמו‪ ,‬הרבנית חנה ע"ה‪.‬‬ ‫הראשי של ‪ ,)770‬מענטליק (הרב מרדכי‬
‫• תדפיס‬

‫ע"ד קריאת התורה‪ ,‬הביט עלי הרבי ושאל‬ ‫בעת עריכת הספר‪ ,‬איתרנו בארכיון 'טיים‬
‫אם כבר אוחזים בקריאת התורה ועניתי‪ :‬כן‪.‬‬ ‫מגזין' את העתק העיתון בו התפרסם המאמר‬
‫אחר‪-‬כך שאלני מה קרה הלילה עם ק‪( ".‬שמו‬ ‫המדובר‪ .‬מסתבר שהתמונה בה בחר הרבי‪,‬‬
‫המלא שמור במערכת)‪.‬‬ ‫היא אכן תמונה מלכותית ואצילית ביותר‪.‬‬

‫כאן עוצר הריל"ג ביומנו‪ ,‬וכותב במאמר‬ ‫ממשיך המזכיר ומתאר‪" :‬כשדיבר אודות‬
‫המוסגר את אשר התרחש בלילה הקודם‪:‬‬ ‫התמונות‪ ,‬אמרתי שפעם הי' שקו"ט (שקלא‬
‫וטריא; דין ודברים) והוחלט על התמונה‬
‫אתמול בלילה בשעה ‪ 10:40‬לערך הייתה‬ ‫שהתפרסמה בעיתון 'טאג' (הידוע בשם 'דער‬
‫הפסקה ביחידות‪ ,‬כי אלו שצריכים להיכנס‬ ‫טאג מארגען זשורנאל')‪ .‬ואמר כ"ק אד"ש‪ :‬זה‬
‫– טרם הגיעו‪ .‬ובינתיים נכנס חדקוב עם‬ ‫תלוי אצל מי היה השקו"ט"‪...‬‬
‫הפתקאות‪ .‬בינתיים התקבצו אותם אנשים‬
‫שאיחרו ל"יחידות"‪ ,‬וביניהם גם ק‪ .‬עם זוגתו‬ ‫עד כאן מתוארת שיחתם של הרבי והמזכיר‬
‫שתחי'‪.‬‬ ‫אודות התמונה שתצורף לכתבה‪ .‬ומכאן‬
‫נתאר את המשך השיחה‪ ,‬אודות המאמר‬
‫כשיצא הרב חדקוב מחדרו של הרבי‪,‬‬ ‫עצמו‪ ,‬וכפי שמספר הריל"ג ביומנו‪:‬‬
‫הוריתי לאחד הממתינים בתור ושמו הופיע‬
‫ראשון ברשימה‪ ,‬שייכנס הוא ליחידות‪ .‬הדבר‬ ‫"ע"ד המאמר גופא"‪ .‬כלומר‪ ,‬בנוגע למאמר‬
‫גרם אצל ק‪ .‬לכעס עלי והוא היכני! הרב‬ ‫שעתיד להתפרסם במגזין‪" .‬שאל‪ :‬האם יש‬
‫חדקוב נכנס וסיפר זאת לכ"ק אד"ש‪.‬‬ ‫שם שיוכל להתפרש שלא לטוב? ואמר‪ :‬וואס‬
‫ווייס ער וועגען א רעבין"‪ .‬כלומר‪ ,‬מה הוא‬
‫בגינו של מעשה זה הופנתה שאלת הרבי‬ ‫מבין ויודע אודות רבי‪" .‬ואמר‪ :‬אך‪ ...‬ושחוק‬
‫לריל"ג "מה קרה הלילה עם ק‪".‬‬ ‫קל על שפתיו הק'"‪...‬‬
‫וכאן ממשיך הריל"ג לספר‪:‬‬ ‫השיחה המרתקת של הרבי ומזכירו אודות‬
‫"עניתי לכ"ק אד"ש את כל אשר אירע‪.‬‬ ‫פרסום הכתבה ב'טיים מגזין' אינה מסתיימת‬
‫בזה‪ ,‬אלא מסתעפת הלאה לכיוונים‬
‫שאלני כ"ק אד"ש‪ :‬מה אמרה זוגתו של ק‪,.‬‬
‫מפתיעים‪ .‬המשכה המרתק של השיחה כמו‬
‫הוא (חדקוב) אמר לי שהיא בכתה‪ .‬עניתי‪:‬‬
‫גם תיאור מפעים ודרמטי מתוך חדרו של‬
‫לא ידעתי שהיא בכתה‪ .‬שאלני הרבי‪ :‬האם‬
‫הרבי בכל הקשור להתוועדות פורים תשי"ז‬
‫גם אתה כעסת על שהכה אותך? עניתי‪ :‬לא‪.‬‬
‫– מופיעים במלואן בכרך הראשון של ספר‬
‫שמע זאת הרבי וחיוך קל עבר על שפתיו"‪.‬‬
‫"המזכיר"‪.‬‬
‫ממשיך הריל"ג לסופו של הסיפור‪" :‬אחר כך‬
‫שמעתי שהרבי אמר לק‪ .‬שעליו לבקש ממני‬
‫מחילה בטרם נסיעתו! הוא אכן הגיע וביקש‬ ‫"תבקש מחילה מהריל"ג"‬
‫מחילה‪ ,‬ואז סיפר לי שהרבי אמר לו עלי‬ ‫ביומנו מיום שני‪ ,‬כ' מר‪-‬חשון (כנראה‬
‫כדברים האלו‪ :‬הוא (לייבל גרונר) "ערליכער‬ ‫תשי"ט)‪ ,‬כותב הריל"ג‪" :‬יום הולדת כ"ק‬
‫יונגערמאן" (אברך ישר; הגון)‪ ,‬אבל הוא נולד‬ ‫אדמו"ר הרש"ב נ"ע‪ .‬כשנכנסתי להודיע‬
‫תדפיס •‬

‫מוחשי מאוד‪ .‬הרבי שמע את הדיווח ואת‬ ‫בארצות‪-‬הברית‪ ,‬ומי שנולד בארצות הברית‪,‬‬
‫השאלה שבסופו והשיב על אתר‪ :‬שלא יפרקו‬ ‫באם מכים אותו‪ ,‬זה מאוד פוגע בו‪ .‬ולכן אתה‬
‫את הסוכות אך שלא ימהרו להניח סכך‪.‬‬ ‫צריך להסתדר איתו ולוודא שהוא סולח;‬
‫משא"כ מי שנולד באירופה‪ ,‬גם אם מכים‬
‫המתח היה גדול‪ .‬בעוד פחות מיממה‬
‫אותו‪ ,‬הוא לא לוקח את זה בצורה כה קשה‪".‬‬
‫יתקדש החג‪ .‬סוכות העץ האופייניות של‬
‫שכונת קראון הייטס בנויות‪ ,‬לפי שעה‪,‬‬
‫לתלפיות‪ .‬ובלבבות מקנן חשש‪ :‬האם הסופה‬ ‫"מסתמא באותה שעה הוא נזכר"‬
‫תעיף את הסוכה?‬
‫כבר בשנים הראשונות לנשיאות‪ ,‬מגלה‬
‫בלילה שבין שלישי לרביעי‪ ,‬י"ג בתשרי‬ ‫הריל"ג ליומנו שביבי אש להבה של גילויי‬
‫תשמ"ח‪ ,‬בסביבות השעה עשר בערב‪ ,‬הכתה‬ ‫אלוקות שנראו בחדרו של הרבי‪.‬‬
‫הסופה בשכונת ברוקלין במלוא עוצמתה‪.‬‬
‫בט' באדר שני תשי"ט כותב הרב גרונר‬
‫הרוחות נשבו במהירות אדירה של ‪ 56‬מייל‬
‫ביומנו‪" :‬בין הפתקים שהכנסתי היה הפתק‬
‫(‪ 89‬קמ"ש)‪.‬‬
‫של ז‪.‬ש‪ .‬ושאל אותי הרבי‪ :‬מתי הודיע לך‬
‫על‪-‬פי 'סולם בופור'‪ ,‬רוחות בעוצמה כזו‬ ‫ז‪.‬ש‪ .‬לכתוב עבורו את הפתק? עניתי‪ :‬לפני‬
‫מוגדרות כסופה וצפויות לגרום נזק רב‬ ‫חצי שעה‪ .‬ואמר לי כ"ק אד"ש עם חיוך גדול‪:‬‬
‫ל"מבנים קלים מעץ (ההגדרה המדויקת‬ ‫מסתמא זה אירע באותו רגע שאני כתבתי‬
‫לסוכה) או מפח" ואף לשבירת עצים‪ .‬אולם‬ ‫שצריכים לברר אצלו מה שלומו‪ .‬אם יש פתק‬
‫גם כאן התגלה לעין כול כוחו האלוקי של‬ ‫מזה‪ ,‬מסתמא באותה שעה הוא נזכר שהוא‬
‫הרבי‪ :‬מי שמיהר והניח סכך – נאלץ לחזות‬ ‫צריך לכתוב את הפתק‪ .‬וצחק מאוד"‪.‬‬
‫בסכך שלו מתעופף לכל עבר‪ .‬אך לסוכות‬
‫כלומר‪ ,‬באותו רגע שהרבי ביקש לברר‬
‫עצמן – מאום לא אירע‪ .‬הסוכות הרבות‬
‫לשלומו יהודי מסויים – עלה ברצונו של אותו‬
‫שהוקמו בכל רחבי שכונת קראון הייטס‬
‫אדם לכתוב פתק לרבי!‬
‫נותרו ועמדו על תילן‪" .‬ודבר אחד מדבריך‬
‫אחור לא ישוב ריקם"‪.‬‬
‫סכותה לראשי ביום נשק‬
‫מסר אישי לארץ הקודש‬ ‫ומכאן למופת מבהיל של "שידוד מערכות‬
‫הטבע" שאירע סמוך ונראה לחג הסוכות‬
‫מספר ר' שניאור הלפרין‪:‬‬
‫תשמ"ח‪ .‬בי"ג בתשרי תשמ"ח שרר בניו יורק‬
‫בכ"א במרחשוון תשמ"ט נערכו בארץ‬ ‫מזג אוויר סוער והחזאים צפו את בואה הקרב‬
‫הקודש בחירות לכנסת‪ .‬באורח חסר תקדים‬ ‫של סופה עוצמתית במיוחד‪ .‬הריל"ג נכנס‬
‫וחד פעמי‪ ,‬בליל הושענא רבא‪ ,‬שיגר הרבי‬ ‫לחדרו של הרבי וביטא את תהייתם של רבים‬
‫אל אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הוראה‬ ‫מתושבי השכונה האם עליהם להזדרז ולפרק‬
‫חסרת תקדים לפיה "באופן חד פעמי"‬ ‫את הסוכות שהקימו‪ ,‬שכן החשש שהכול‬
‫נקראים בזאת כל רבני‪ ,‬עסקני וחסידי חב"ד‬ ‫יתפרק ויעוף לכל עבר ברוחות הסופה היה‬
‫• תדפיס‬

‫שעות ספורות לפני הטיסה‪ ,‬כתום חלוקת‬ ‫"זאלן זיך אריין לייגן אין דעם אז וואס מער‬
‫השטרות לצדקה של יום ראשון‪ ,‬שאל אותי ר'‬ ‫מענטשן יצביעו בעד ג'" (יערבו אישית לכך‬
‫לייבל האם אהיה מוכן למלא שליחות קודש‬ ‫שכמה שיותר אנשים יצביעו לרשימת אגודת‬
‫ולהעביר מעטפה חתומה לידי הרב יוסף‬ ‫ישראל שסימנה ג')‪.‬‬
‫יצחק אהרונוב‪ ,‬העומד בראש צעירי אגודת‬
‫גילויים נוספים הקשורים בהוראת‪-‬קודש‬
‫חב"ד בארץ הקודש‪ .‬נעניתי בשמחה כמובן‪.‬‬
‫זו ובכרוך בה‪ ,‬וכן בנוגע למערכת הבחירות‬
‫ר' לייבל ביקש שאמתין במשרדו והוא עצמו‬
‫של תשד"מ – יופיעו בכרכים הבאים של ספר‬
‫נכנס אל הקודש פנימה‪ .‬כעבור דקות אחדות‬
‫המזכיר‪ ,‬בפרק 'בזעקו בעוד ליל'‪ ,‬המוקדש‬
‫יצא מחדרו הקדוש של הרבי ומעטפה בידו‪,‬‬
‫כולו לדאגה היוצאת מכל גדר אנוש אשר‬
‫בהזהירו אותי שאת המעטפה לא אצרור עם‬
‫בקעה תדיר מליבו הטהור של הרבי לגורלה‬
‫חפציי ומיטלטליי בתוך המזוודה אלא אעלה‬ ‫של ארץ ישראל וכל המסתעף ממנה –‬
‫אותה עמי לטיסה ובמהלכה אשגיח עליה‬ ‫מזווית ראותו ומעדותו האישית של הרב‬
‫בעינא פקיחא‪.‬‬ ‫גרונר‪ .‬בשורות הבאות נספר רק על שליחות‬
‫ר' לייבל ביקשני לשמור בסוד את דבר‬ ‫מיוחדת שאירעה בעיצומם של אותם ימים‬
‫השליחות וגם הוסיף והטעים באוזניי שאקח‬ ‫ואין לדעת אם יש לה קשר ישיר לפרשה זו או‬
‫מונית הן בדרכי לטיסה משדה התעופה קנדי‬ ‫שרק העיתוי של קיומה הוא החוט המקשר‪.‬‬
‫והן עם נחיתתי בנתב"ג בדרכי לכפר חב"ד‪.‬‬ ‫מספר ר' שניאור‪ :‬ביום חמישי‪ ,‬ט"ז‬
‫"שמור את הקבלות של המוניות וכשתשוב‬ ‫במרחשוון‪ ,‬שאל אותי ר' לייבל האם אני‬
‫הנה‪ ,‬תקבל תשלום"‪ ,‬אמר‪ ,‬לא לפני‬ ‫מתעתד לטוס לארץ הקודש על מנת לנצל‬
‫שביקשני שתכף עם מסירת המעטפה לידי‬ ‫את זכות ההצבעה שלי כאזרח ישראלי‪.‬‬
‫הרב אהרונוב‪ ,‬אחייג אליו מהמקום לבשרו‬ ‫השבתי שאני מתחבט בדבר‪ .‬ר' לייבל השיב‬
‫שהשליחות הושלמה‪.‬‬ ‫לי בנחרצות כי היות והרבי הורה שכל אחד‬
‫תכף עם נחיתתי בארץ הקודש‪ ,‬דהרתי עם‬ ‫ואחת יעשו הכול למען הצלחת רשימת‬
‫אגודת ישראל בבחירות אלה‪ ,‬מן ההכרח‬
‫מונית בואכה בית צא"ח אשר בבית שז"ר‬
‫שכל חסיד ליובאוויטש שיש לו זכות‬
‫בכפר חב"ד‪ .‬כשהגעתי למקום‪ ,‬מיהרתי‬
‫הצבעה‪ ,‬גם אם אינו בארץ הקודש‪ ,‬יעלה על‬
‫למשרדו של הרב אהרונוב ומצאתיו בעיצומו‬
‫מטוס ויגיע לארץ כדי לממש את זכותו זאת‬
‫של דיון סוער עם ראשי עסקני חב"ד‪ .‬אמרתי‬
‫ואגב כך יעשה כל שביכולתו כדי לרתק עוד‬
‫בקול‪" :‬כנראה שהתבלבלתי ונכנסתי לחדר‬
‫יהודים מקרב מכריו‪ ,‬קרוביו וידידיו על מנת‬
‫לא נכון"‪ .‬הרב אהרונוב קלט מיד את הרמז‬
‫שגם הם יצביעו‪.‬‬
‫שבדבריי ומיהר לקום ממקומו ולצאת‬
‫בעקבותיי‪ .‬מחוץ לחדר‪ ,‬כשאיש אינו במקום‬ ‫כשומעי את הדבר יוצא מפיו בכזו נחרצות‬
‫מלבד שנינו‪ ,‬מסרתי בידו את המעטפה‬ ‫שאינה משתמעת לשתי פנים‪ ,‬מיהרתי‬
‫ומיהרתי אל אחד הטלפונים במשרדי צא"ח‬ ‫להזמין כרטיס טיסה ליום ראשון בערב‪ ,‬י"ט‬
‫על מנת לבשר לריל"ג שהשליחות בוצעה‪.‬‬ ‫במרחשוון‪.‬‬
‫תדפיס •‬

‫ואשר בתומו‪ ,‬כנגד כל הסיכויים ובניגוד לכל‬ ‫עד היום איש לא גילה להלפרין מה היה‬
‫התחזיות – רשימת אגודת ישראל שסימנה ג'‬ ‫במעטפה והאם היה לה קשר ישיר או עקיף‬
‫גרפה חמישה מנדטים‪.‬‬ ‫לקמפיין הגדול שנוהל באותם ימים‪ ,‬בהוראת‬
‫הרבי ובניצוחו האישי של הרב אהרונוב‪,‬‬
‫• תדפיס‬

‫לעילוי נשמת‬
‫הגה"ח הרב יהודה ליב גרונר ע"ה‬
‫מזכירו האישי של הרבי‬
‫•‬
‫ולזכות אשתו‬
‫מרת יהודית תחי'‬

You might also like