‫ַהדֶּ ֶרך יָ ָפה ַעד ְמאֹד — ָא ַמר ַה ַּנ ַער‪.

‬‬
‫ַהדֶּ ֶרך ָק ׁ ָשה ַעד ְמאֹד — ָא ַמר ָה ֶע ֶלם‪.‬‬
‫ַהדֶּ ֶרך ָא ְר ָכה ַעד ְמאֹד — ָא ַמר ַה ֶ ּג ֶבר‪.‬‬
‫יָ ׁ ַשב ַה ָ ּז ֵקן ָלנוּ ַח ְּב ַצד ַהדֶּ ֶרך‬
‫לאה גולדברג מתכתבת עם קהלת‬

‫דברי מבוא‬
‫בפעם ראשונה שמעתי שיעור תנ"ך כאשר הייתי בן ‪ .15‬אך כמה‬
‫שבועות לפני כן עליתי ארצה מברית המועצות והנה אני תלמיד‬
‫כיתה י"א בגימנסיה בירושלים — עיר שהילכה עלי קסמים מרגע‬
‫שראיתיה לראשונה‪ .‬איני רוצה לגלוש לקלישאות‪ ,‬אך הכול נראה‬
‫לי לא לגמרי אמיתי‪ .‬עד לא מזמן היה התנ"ך עבורי הראשון‬
‫ברשימת הספרים האסורים לקריאה ואפילו לנגיעה‪ .‬כתביהם‬
‫של מרקס‪ ,‬אנגלס ולנין היו התנ"ך האלטרנטיבי‪ .‬והנה אני יושב‬
‫בכיתה ושומע עברית — התלמידים קראו ודרשו במגילת קהלת‪.‬‬
‫לא הבנתי הרבה‪ ,‬אך המוזיקה של המילים שבתה את לבי‪ .‬באולפן‬
‫במבשרת ציון מצאתי עותק של התנ"ך ברוסית וגיליתי שהמילה‬
‫"קהלת" תורגמה ל"אקלסיאסט"‪ .‬אף שרוסית היא שפת אמי‪ ,‬לא‬
‫הבנתי את ּ ִפשרה של המילה‪ ,‬אבל זה לא הרתיע אותי מלהתחיל‬
‫לקרוא במגילה‪ .‬היום אני יודע שלא הבנתי אז לא את עומקן של‬
‫מחשבותיו של קהלת‪ ,‬לא את האומץ האינטלקטואלי הנדיר שלו‬
‫ולא את המשמעות הטראגית של תובנותיו‪ .‬הייתי צעיר‪ .‬אך ממתי‬
‫משמשת הבנה דרישת קדם להיקסמות‪ ,‬להתפעלות ולהנאה?‬

‫‪ | 10‬חיים שפירא‬

‫דווקא מגילת קהלת‪ ,‬שהיא אחד הספרים החריגים במקרא‪,‬‬
‫שימשה עבורי שער כניסה לעולמו המופלא של התנ"ך‪ .‬חזרתי‬
‫וקראתי בה מאז פעמים רבות‪ ,‬והיא מרגשת אותי בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬מגילת קהלת היא אחד השיאים של הרוח האנושית‬
‫בכלל ושל ספרות ההגות בפרט‪.‬‬
‫בספרי זה איני משים עצמי להיות מורה נבוכים להגותו של קהלת‪.‬‬
‫בסך הכול בחרתי קטעים מתוך המגילה וסידרתי אותם על פי‬
‫נושאים שעליהם רציתי להרחיב דברים‪ .‬אנו נדבר על הבלים והבל‪,‬‬
‫על חוכמה‪ ,‬על משפט וצדק‪ ,‬על חיים ומוות‪ ,‬על תשוקות ותאוות‪,‬‬
‫על שמחה ואושר‪ ,‬על אמונה‪ ,‬על זקנה‪ ,‬על נשים‪.‬‬
‫שום דבר אנושי אינו זר למחבר המגילה‪.‬‬
‫סדר רב לא תמצאו בכתיבתי‪ .‬אחת הסיבות היא האופי‬
‫האסוציאטיבי שלי‪ .‬הסיבה האחרת היא החלטתי להזמין אנשים‬
‫רבים וחכמים מכל התקופות‪ ,‬האמונות והעמים שיעזרו לי‬
‫במחשבותיהם וברעיונותיהם בקריאת המגילה‪ .‬קטונתי מלצאת‬
‫לבדי למסע אל תוך נבכי הספר המופלא הזה‪ .‬תרומתי העיקרית‬
‫תהיה איתור האורחים הנכבדים לשיחה עם קהלת וניהול שיח זה‪,‬‬
‫אך מפעם לפעם אוסיף גם רעיונות צנועים משלי‪ .‬הסיבה השלישית‬
‫לחוסר סדר בספרי היא שגם במגילת קהלת וגם בחיים עצמם לא‬
‫שורר סדר רב‪.‬‬
‫כולי תקווה שאף כי לא תמצאו בספר משנה סדורה‪ ,‬תמצאו בו‬
‫עניין‪.‬‬

‫וַּיִּטַע י ְהו ָה אֱֹלהִים ּג ַן־ ְּבעֵֶדן ִמּקֶֶדם וַּיָשֶֹם ׁשָם‬
‫אׁשֶר יָצ ָר‪( .‬בראשית ב‪ ,‬ח)‬
‫אֶת־ ָה ָאדָם ֲ‬
‫ו ַיְצַו י ְהו ָה אֱֹלהִים עַל־ ָה ָאדָם לֵאמֹר‪ִ  ‬מּכֹל‬
‫עֵץ־ ַהּג ָן ָאכֹל ּתֹאכֵל‪ּ ‬ו ֵמעֵץ ַהּדַעַת טֹוב ו ָָרע‬
‫ֹלא תֹאכַל ִמּמֶּנּו ּכִי ּבְיֹום ֲאכָלְָך ִמּמֶּנּו מֹות‬
‫ּתָמּות‪( .‬שם ב‪ ,‬טז־יז)‬
‫אך האדם אכל מעץ הדעת‪.‬‬

‫פרק א‬

‫מתחילים סיפור‬
‫תקציר‪ :‬בחלקו הראשון של פרק זה נתוודע לשני סיפורים המעוררים‬
‫כל אחד בתורו את השאלות הנוגעות בדברים שבהם מעמיקה מגילת‬
‫קהלת‪ .‬בהמשך אתייחס מעט לספרות החוכמה ואז נכיר שתי גישות‬
‫שונות בהגות — זו של איוב וזו של שפינוזה‪ .‬אציע אנלוגיה בין‬
‫הספרים המיוחסים לשלמה המלך ובין השלבים השונים בחיי האדם‬
‫על פי קירקגור‪ .‬אסיים בהבחנה חשובה מאין כמוה בין אמת עמוקה‬
‫לאמת טריוויאלית‪ .‬עזרתה של הבחנה זו ביישוב הסתירות במגילת‬
‫קהלת לא תסולא בפז‪.‬‬

‫א‪ .‬תמונת מצב‬
‫בשנת ‪ 1891‬עזב הצייר הצרפתי פול גוגן את מולדתו לטובת טהיטי‪,‬‬
‫שם ציפה למצוא חיים טובים יותר לעצמו‪ .‬שש שנים אחר כך הוא‬
‫השלים את ציורו "מהיכן אנו באים? מה אנחנו? לאן אנו הולכים?"‬
‫גוגן ראה בציור זה לא רק את היהלום שבכתר יצירתו‪ ,‬אלא אף את‬
‫הסיכום של כל מחשבותיו ותובנותיו‪.‬‬
‫בפינה השמאלית העליונה של הציור‪ ,‬הנחשב גם בעיני רוב‬
‫המבקרים כיצירת המופת שלו‪ ,‬רשם הצייר את השאלות אשר נתנו‬
‫לציור את שמו (אין סימני שאלה במקור)‪ ,‬ואלה הן‪ ,‬בשפתו‪:‬‬
‫‪D'où Venons nous / Que Sommes nous / Où Allons nous‬‬

‫‪ | 14‬חיים שפירא‬

‫בציור של גוגן ישנו גם סיפור קטן שהוא רלוונטי מאוד‬
‫לענייננו‪ .‬במכתב המתאר את הציור כותב גוגן כי יש לקרוא את‬
‫עלילת הציור מימין לשמאל‪ ,‬ממש כמו בשפת הקודש‪ .‬קבוצת‬
‫הנשים עם תינוק שבקצה הימני של התמונה מתארת את תחילת‬
‫החיים‪ ,‬הקבוצה האמצעית מסמלת את הנעורים‪ ,‬האליל הכחול‬
‫מייצג את שלב "המעבר" ואילו האישה הזקנה בקצה השמאלי של‬
‫הציור מצויה באזור הדמדומים שבין החיים תחת השמש ובין עולם‬
‫האמת‪ .‬הציפור הלבנה והמוזרה הניצבת לרגלי הזקנה‪ ,‬רומזת‪ ,‬על‬
‫פי גוגן‪ ,‬על הבלן של המילים‪.‬‬
‫למרות דעתו של גוגן על הבל המילים‪ ,‬ארשה לעצמי להוסיף‬
‫על שאלותיו של גוגן שאלות אחרות שנראות לי כבעלות עניין‪:‬‬
‫למה בכלל קיים משהו?‬
‫מהי משמעות החיים? מהי משמעות חיי? האם יש‬
‫משמעות לחיי או שהכול הבל? מה עלי לעשות? מה יתרון‬
‫לאדם? מהו אושר? האם קיימת בחירה חופשית? האם‬
‫אלוהים קיים? האם אלוהים ברא אותנו או שמא אנו המצאנו‬
‫אותו? למה יש רוע בעולם? למה אין צדק? מה זאת חוכמה‬
‫ומה זה ידע? האם יש יתרון לחוכמה? האם אני באמת‬
‫מבין את הדברים שאני חושב שאני מבין? האם אני קיים‬
‫באמת? למה אנשים מתים? מהו זמן? איך השפה קשורה‬
‫למציאות? האם מישהו מסוגל להבין אותי? האם יש חיים‬
‫אחרי המוות? האם יש חיים אחרי הלידה? איך הגוף קשור‬
‫לנפש? מנין באות המחשבות? הכיצד יש לנו מחשבות על‬
‫מחשבות? האם מודעות היא מחלה? מהו מקור החיים? מהי‬
‫מציאות ומה טבעה? מהי האמת? האם האמת נגישה לבני‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪15‬‬

‫האדם? מה זאת אהבה? להיות או לא להיות? האם אפשר‬
‫להיות בטוח במשהו? האם החיים הם סבל והבל הבלים או‬
‫אושר בלתי נתפס וקסם בעל יופי אינסופי? מהן השאלות‬
‫הנכונות?‪........‬‬
‫קשה לעלות על הדעת שיש מישהו בעל פנאי שלא הקדיש לפחות‬
‫מחשבות מזדמנות לחלק מן השאלות האלה‪ .‬ציינתי את הכרחיות‬
‫הפנאי‪ ,‬כי אין כלל ספק ששאלת משמעות החיים צעירה בהרבה‬
‫מן הקיום האנושי — אנשים בשחר האנושות נלחמו במלחמת‬
‫ההישרדות ולא התעניינו בשום שאלות פילוסופיות‪ .‬גם בתקופתנו‬
‫ישנם לא מעט בני אנוש‪ ,‬החיים בחלקים שונים של כדור הארץ‪,‬‬
‫שכל הדאגות שלהם נתונות למזון‪ ,‬למים‪ ,‬לקורת גג ולגידול‬
‫ילדים‪.‬‬
‫ידידה חכמה (ת‪.‬א‪ ).‬שאלה אותי פעם אם אישה שמגדלת את‬
‫ילדיה שואלת שאלות בדבר משמעות הקיום האנושי — האין‬
‫המשמעות הזו נהירה לה באופן קטגורי? אני לא יודע מה מתרחש‬
‫במוחן של נשים (פרויד הקדיש שנים לניסיונות לענות על כך‬
‫ולא כל כך הצליח לו) ובכל זאת אני מרשה לעצמי להאמין בשני‬
‫דברים‪ :‬א‪ .‬רוב רובן של הנשים וגם רוב רובם של הגברים נותנים‬
‫קדימות לביתם ולמשפחתם; ב‪ .‬אם המאבק הקיומי לא גוזל את כל‬
‫זמנם של בני שני המינים‪ ,‬הרי אלה וגם אלה חוטאים במחשבות על‬
‫הנעשה תחת השמש‪.‬‬
‫על אף שאני מודע לכך שמתפתח בעולם המערבי זן חדש של‬
‫המין אנושי‪ :‬הומו־קניוניקוס־חניוניקוס‪ ,‬בכל זאת אני רוצה להאמין‬
‫שמרביתנו‪ ,‬נשים וגברים כאחד‪ ,‬מנסים‪ ,‬לפחות לפעמים‪ ,‬להבין מה‬
‫מתרחש בעולמנו ובנפשנו‪ ,‬ומדוע‪.‬‬

‫‪ | 16‬חיים שפירא‬

‫האדם מחפש משמעות‬

‫כותרת ספרו של ויקטור פראנקל‬

‫האדם מעדיף את הריק כמשמעות על מנת לא להיות‬
‫ריק ממשמעויות‪.‬‬
‫פרידריך ניטשה‬
‫‪He who has a why to live, can bear with almost‬‬
‫‪any how.‬‬

‫פראנקל‬

‫מצטט את ניטשה ב"האדם מחפש משמעות"‬

‫במרוצת הדורות היו לא מעט אנשים שהגו בשאלות היסוד של‬
‫הקיום האנושי‪ ,‬התעמקו בהן ועינו את רוחם בעטיין ללא הרף‬
‫ובכוונה גדולה‪ .‬אולי האמיץ‪ ,‬הכן‪ ,‬העוצמתי והמרגש מכולם הוא‬
‫מחברה של מגילת קהלת‪.‬‬

‫להיות או לא להיות‬
‫שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ .‬הללו אומרים‪:‬‬
‫נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬והללו אומרים‪ :‬נוח‬
‫לו לאדם שנברא יותר משלא נברא‪ .‬נמנו וגמרו‪ :‬נוח לו לאדם‬
‫שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬עכשיו שנברא — יפשפש במעשיו‪.‬‬
‫(ערובין יג‪ ,‬ע"ב)‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪17‬‬

‫לסופר היפני ריונוסוקה אקוטגווה‪ ,‬רב־האמן בקטגוריית הסיפור‬
‫הקצר‪ ,‬יש סיפור בשם "בארץ יצורי המים"‪ .‬הסיפור הוא שילוב‬
‫בין מדע בדיוני לקריקטורה על יפן הבורגנית בתחילת המאה‬
‫ה־‪ .20‬אחד הרעיונות היותר מטורפים בספר הוא "שיחות מן‬
‫הרחם"‪ .‬תינוקות שעשויים להיוולד בתוך זמן קצר מקבלים‬
‫הזדמנות אחרונה להתחרט‪ .‬לפני ההכרעה מוצגת בפניהם סקירה‬
‫ממצה של כל מה שמצפה להם במרוצת החיים‪ — ‬רגעי האושר‬
‫ורגעי הייאוש‪ ,‬רגעי אהבה ורגעי שנאה וקנאה‪ ,‬רגעי כעס ורגעי‬
‫שמחה‪ ,‬רגעי עונג עילאי ורגעי כאב אינסופי‪ ,‬תקופות של בריאות‬
‫ותקופות של חולי‪ ,‬ימי שעמום וימי תאוות‪ ,‬שנים מלאות עניין‬
‫ושנים שאין לאיש חפץ בהן‪.‬‬
‫לאחר שהטמיעו את האינפורמציה אמורים התינוקות‪ ,‬שעדיין‬
‫מבלים ברחם ויש להם אינטליגנציה לא מבוטלת‪ ,‬להחליט‪ :‬להיוולד‬
‫או לא להיוולד‪ .‬ומה מחליטים רובם?‬
‫לא להיוולד!‬

‫טֹוב ׁשֵם ִמ ֶּׁשמֶן טֹוב ו ְיֹום ַה ָּמו ֶת מִּיֹום ִהּוָלְדֹו‪.‬‬
‫(קהלת ז‪ ,‬א)‪ ‬‬

‫קהלת גורס שטוב היום בו אנו עוזבים את העולם מן היום בו הגענו‬
‫אליו‪ .‬לו הספר שלי יצירה מוזיקלית‪ ,‬הייתי רושם ּפה ארבע תיבות‬
‫ריקות — חייבים לעצור לפחות לזמן מה אחרי קריאת שורה זו‬
‫ולפני קריאת השורה הבאה‪.‬‬
‫ סרטו של קורוסאווה‪" ,‬ראשומון"‪ ,‬מבוסס על שני סיפורים קצרים שלו — "בחורש"‬
‫ו"ראשומון"‪.‬‬

‫‪ | 18‬חיים שפירא‬

‫ועל כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה חי ועל כורחך אתה‬
‫מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי‬
‫המלכים הקדוש ברוך הוא‪( .‬אבות ד‪ ,‬כח)‬
‫העוברים — ממשיך הסיפור — שלא רוצים לראות את העולם‬
‫ָּ‬
‫אחוז‬
‫המופלא‪ֵ ,‬גדל ללא הרף עד לנקודה שבה שוקלים השלטונות‬
‫לאפשר הצעת חוק ברברית מאין כמוה‪ :‬ללדת את כל התינוקות‬
‫מבלי לשאול לדעתם!‬
‫הסיפור של ריונוסוקה (שהתאבד בגיל ‪ )35‬והפסוק המטיל‬
‫אימה מפרקי אבות העניקו לי את הרעיון הזה‪ :‬אף שאני לא דובר‬
‫את שפת התינוקות שעדיין לא נולדו (יהיו אלה תינוקות של יצורי‬
‫המים או כל תינוק אחר) ואינני איש נבואות‪ ,‬אני יכול לשאול‬
‫אנשים שראו ימים רבים תחת השמש אם היו רוצים לשוב ולחיות‬
‫את חייהם כפי שהיו אילו ניתנה להם האפשרות‪ .‬למען הסר ספק‬
‫אבהיר כי אני מתכוון לחזרה מדויקת של כל מה שהתרגש עליהם‬
‫בסיבוב הנוכחי‪.‬‬
‫החלטתי שהאיש הראשון שאשאל יהיה אבי‪.‬‬
‫וסבל רב במרוצת‬
‫אבי הוא איש לא צעיר שעבר תלאות קשות ֵ‬
‫חייו‪.‬‬
‫אל תטעו — לא היה לי קל לשאול‪ ,‬אך אספתי די אומץ בלבי‬
‫ושאלתי אותו אם היה מוכן לחזור ולחוות שוב את חייו‪.‬‬
‫אבי הפתיע אותי כאשר אמר "כן" מיד וללא היסוס‪.‬‬
‫הוא המשיך ואמר כי אין זו שאלה קשה לדידו‪" .‬לא הייתי צריך‬
‫אפילו לחשוב‪ ,‬כי קרו בחיים שלי לא מעט דברים שמצדיקים לחזור‬
‫עליהם‪ ,‬על אף כל הזוועות שהתרחשו בדרך‪".‬‬
‫הופתעתי קצת ושמחתי מאוד‪.‬‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪19‬‬

‫מאחר שלי אין מכרים רבים בגיל התואם את דרישות המחקר‪,‬‬
‫ביקשתי מאבי לערוך סקר בקרב ידידיו וקרוביו בדבר הרצון לחזור‬
‫שוב על חייהם‪ .‬בתוך כמה ימים הוא ביצע סקר טלפוני לא מדעי‬
‫בעליל‪ .‬השפה העיקרית בה נשאלו השאלות היתה יידיש‪ ,‬שהיא‬
‫אמנם שפה רבת יופי וחוכמה‪ ,‬אך לא מקובלת בעולם המדע‪ .‬מכריו‪,‬‬
‫ידידיו וקרוביו של אבי לא רק שהיו החלטיים פחות ממנו‪ ,‬אלא‬
‫שחלקם לא רצו לחזור כלל על חייהם‪ ,‬והיתר היססו לתת תשובה‬
‫חד־משמעית‪ ,‬גם כשהוא ביקש מהם להפסיק לספר סיפורים ולהגיד‬
‫רק מילה אחת — "כן" או "לא"‪ .‬אחת הנשים התעקשה לחזור על‬
‫חייה עד רגע החתונה‪ ,‬אך לעצור שם‪ .‬החוקים של המשחק אוסרים‬
‫זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל לא זו הנקודה המעניינת‪ .‬מה שעורר את תשומת‬
‫לבי הוא העובדה שהאישה חזרה רק עד רגע החתונה ולא כללה לא‬
‫רק את ימי זקנותה‪ ,‬אלא אף לא את רגעי לידת ילדיה וגידולם‪.‬‬

‫ו ְ ִהג ִּיעּו ָׁשנ ִים ֲאׁשֶר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם ֵחפֶץ‪.‬‬

‫(קהלת יב‪ ,‬א)‬

‫ב‪ .‬ספרות החוכמה‬
‫מגילת קהלת שייכת לקבוצת ספרים המכונה על פי המסורת‬
‫"ספרות חוכמה"‪ .‬חברים נוספים במועדון יוקרתי זה הם ספר משלי‪,‬‬
‫ספר איוב וכמה מזמורים בספר תהלים‪.‬‬
‫בימי קדם ספרי חוכמה היו מקובלים אצל כל עמי הסביבה‪.‬‬
‫הדוגמה המפורסמת ביותר היא אולי "משלי אמנמופה" המצריים‪.‬‬
‫ספרות החוכמה עוסקת בשני נושאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ )1‬האופן שבו ברא האל את העולם וכיצד הוא משגיח עליו‪.‬‬
‫‪ )2‬משמעות חייו של האדם ואופן התנהגותו בעולם זה‪.‬‬

‫‪ | 20‬חיים שפירא‬

‫אציין מיד שבשל האוניברסליות של השאלות האלה‪ ,‬אין‬
‫ספרות החוכמה העברית פונה לבני ישראל בלבד‪ ,‬אלא לכל בני‬
‫המין האנושי מכל העמים‪ ,‬האמונות והתקופות‪.‬‬

‫האם אלוהים קיים או לא? מהי משמעות החיים? שתי‬
‫השאלות הללו‪ ,‬שהן כה קשורות זו בזו‪ ,‬היו היחידות‬
‫שעניינו אותי‪.‬‬

‫דוסטויבסקי‬

‫כותב ביומנו‬

‫מגילת קהלת היא ספר הגות שכתב משורר בשפה מליצית שירית‪,‬‬
‫ולא ספר פילוסופי בעל משנה סדורה‪ .‬לא זו בלבד שאין למגילה‬
‫משנה סדורה‪ ,‬אלא שברוב המקרים קהלת אינו טורח לנמק את‬
‫דעותיו‪ ,‬הוא פשוט אומר אותן‪ .‬היה זה ניטשה שכתב (ספק ברצינות)‬
‫שמאוד קשה לו לזכור את כל דעותיו — איך אפשר לצפות ממנו‬
‫שיזכור גם את הנימוקים לדעות האלה‪.‬‬
‫דעותיו ורעיונותיו של מחבר המגילה לא נמצאים תמיד על פני‬
‫השטח‪ .‬לעתים יש לצלול לעומק רב בחיפוש אחריהם‪ .‬מי שיעשה‬
‫כן יגלה מפני מה נחשבת מגילת קהלת לאחד השיאים המוחלטים‬
‫של הרוח האנושית בכלל‪ ,‬ושל מחקרי החוכמה בפרט‪.‬‬
‫הפילוסוף והמתמטיקאי אלפרד וייטהד אחראי לאחד המשפטים‬
‫הנודעים והמצוטטים ביותר בתולדות הפילוסופיה‪ .‬בספרו‬
‫‪ Process and Reality‬הוא כתב שההגדרה הכללית הטובה ביותר‬
‫לפילוסופיה האירופית היא‪ ,‬שזו סדרה של הערות שוליים לכתבי‬
‫אפלטון‪ .‬אני חושב שזה נכון במיוחד לגבי פילוסופיות סדורות כגון‬
‫אלה הבאות מבית מדרשם של שפינוזה והגל‪ .‬ואילו כל הפילוסופיות‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪21‬‬

‫הקיומיות והלא סדורות בעליל‪ ,‬כגון אלה המגיעות אלינו מן הדפים‬
‫של ניטשה‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬קירקגור‪ ,‬קאמי‪ ,‬טולסטוי‪ ...‬הן‪ ,‬לפי דעתי‪,‬‬
‫סדרה ארוכה של הערות שוליים להגותו של קהלת‪.‬‬

‫ג‪ .‬איוב מול שפינוזה‬
‫לברוך שפינוזה‪ ,‬ההוגה היהודי הגדול בעל הכינוי המרשים‬
‫"הפילוסוף של הפילוסופים"‪ ,‬היתה משנה סדורה מאוד‪ .‬הוא‬
‫אף התוודה שעשה מאמץ גדול ‪non ridere non lugere neque‬‬
‫‪ — detestari sed intelligere‬לא לצחוק‪ ,‬לא לבכות‪ ,‬לא לקלל‬
‫אלא להבין — ביחס לכל מה שקורה תחת השמש‪ .‬זוהי גישתו‬
‫של שפינוזה‪ ,‬אך זו אינה גישתם של הפילוסופים הגדולים של‬
‫המקרא‪ :‬איוב וקהלת‪ .‬הם כן רוצים לשמוח ולבכות ולקלל‪ ,‬ולא‬
‫פעם הם מוכנים לוותר על ההבנה‪.‬‬
‫לשפינוזה אקדיש דיון מיוחד בהמשך הספר‪.‬‬
‫אחד הפילוסופים האהובים עלי ביותר הוא הפילוסוף הרוסי ממוצא‬
‫יהודי לב שסטוב (שמו האמיתי יהודה־לייב שוורצמן)‪ .‬שסטוב‬
‫השתייך לזרם האקזיסטנציאליסטי‪ ,‬ואף על פי שהיום הוא לא כל כך‬
‫ידוע‪ ,‬לא רק בקרב הציבור הרחב‪ ,‬אלא אף בין אנשי האקדמיה‪ ,‬יש‬
‫לו מעריצים גדולים ונכבדים‪ .‬ניתן למנות ביניהם‪ ,‬למשל‪ ,‬את ההוגה‬
‫והסופר הצרפתי אלבר קאמי‪ ,‬את הסופר הבריטי ד"ה לורנס‪ ,‬את‬
‫הסופר הצרפתי ז'ורז' בטאי ואת הפילוסוף וההיסטוריון של רעיונות‬
‫סר ישעיהו ברלין‪ .‬לאחר מותו של שסטוב אפילו מרטין בובר — אשר‬
‫שסטוב פרסם מאמר על אודותיו ב־‪ — 1933‬נשא עליו הספד‪.‬‬
‫בספרו "אתונה וירושלים" מעמת שסטוב את שתי הגישות‬

‫‪ | 22‬חיים שפירא‬

‫הללו‪ :‬גישת התבונה הטהורה — הרציונליזם — מבית מדרשו של‬
‫שפינוזה ואשר שורשיה עוד ביוון העתיקה‪ ,‬מול גישתם של הוגי‬
‫נציגה הבולט‬
‫ּ‬
‫המקרא‪ .‬בספריו של שסטוב‪ ,‬איוב הזועק לשמים הוא‬
‫של אסכולת ירושלים — אסכולת האמונה של הוגי המקרא‪.‬‬
‫יש דמיון מעניין בין הגותו של קהלת לזו של שסטוב‪ .‬במבט‬
‫ראשון‪ ,‬הפילוסופיה של שסטוב לא נראית כלל פילוסופיה — אין‬
‫בה שום סדר‪ ,‬שום קבוצה קוהרנטית של טענות‪ ,‬שום אחדות‬
‫רעיונית‪ .‬רעיונותיו אינם זורמים באופן ליניארי‪ ,‬אלא עקלקלות‪.‬‬
‫(לי הם בכלל מזכירים רשת של קורי עכביש שהקורא נלכד בה‬
‫ללא אפשרות מילוט‪ ).‬אם קהלת סותר את עצמו מדי פעם‪ ,‬שסטוב‬
‫עושה זאת כמעט בכל פסקה‪ .‬אך יש ליהודה־לייב אפולוגיה מוכנה‪.‬‬
‫הוא סבור שהחיים עצמם מלאי סתירות ופרדוקסליים במובן העמוק‬
‫ביותר‪ ,‬מחקר לוגי־רציונלי אין בכוחו להבינם‪ ,‬המסתורין והחידתיות‬
‫שלהם גוברים על המדע והידע‪ ,‬ולכן "יש לפנות מקום לאמונה"‪.‬‬
‫לא פעם שאלו אותי איך זה שיש כל כך הרבה סופרים רוסים‬
‫גדולים ואין אפילו פילוסוף רוסי חשוב אחד לרפואה‪ .‬שסטוב‬
‫סבר שיש פילוסופים רוסים גדולים וחשובים מאוד‪ :‬טולסטוי‪,‬‬
‫דוסטויבסקי‪ ,‬צ'כוב‪ ...‬במקרה הם גם גדולי הסופרים‪ .‬פשוט‬
‫הפילוסופיה שלהם‪ ,‬בדומה לזו של קהלת‪ ,‬מתרכזת אך ורק‬
‫בשאלה חשובה אחת‪ :‬שאלת משמעות הקיום‪ .‬הכלים שבעזרתם‬
‫הם בחרו לנסות ולענות על השאלה הזאת באים מעולמה של‬
‫הספרות‪ .‬גם הגותו של קהלת כתובה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כשירה‪ .‬קהלת‪,‬‬
‫טולסטוי‪ ,‬איוב‪ ,‬דוסטויבסקי — ההוגים הללו לא מוכנים אפילו‬
‫לשקול את בקשתו של שפינוזה "לא לצחוק‪ ,‬לא לבכות‪ ,‬לא לקלל‬
‫אלא להבין‪".‬‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪23‬‬

‫בכל דרך חדשה כדאי להיעזר במורה דרך‪ .‬שקלתי והחלטתי‬
‫שאקח את הרוזן טולסטוי להיות מלווה קבוע במסעי לנבכי הגותו‬
‫של קהלת‪ .‬לב ניקולאייביץ' התכתב רבות עם המחבר של המגילה‬
‫והתווכח איתו‪ ,‬פעמים באופן עקיף ופעמים באופן ישיר ביותר‪,‬‬
‫ובהמשך הספר נתוודע לכמה דוגמאות לדיאלוג הזה‪.‬‬
‫ידיד איטלקי אמר לי פעם שאפשר להכיר היטב כיכר מרכזית של‬
‫עיר רק אחרי שמהלכים בכל הרחובות והסמטאות המובילים אליה‪.‬‬
‫נצא לדרך‪.‬‬

‫ד‪ .‬מלך וסופר‬
‫על פי המסורת מיוחסת מגילת קהלת‪ ,‬כמו גם שיר השירים וספר‬
‫משלי‪ ,‬לשלמה המלך‪ .‬פרשנים מסבירים ששלמה כונה קהלת‪,‬‬
‫משום ש"הקהיל קהילות בישראל" — אסף את העם ולימדם דברי‬
‫תורה כפי שמלך אכן מצווה לעשות‪.‬‬

‫אָז יְַקהֵל ׁשְֹלמֹה אֶת ז ְִקנ ֵי י ִ ְשָֹראֵל אֶת כָּל ָראׁשֵי ַה ַמּּטֹות‬
‫נ ְ ִשֹיאֵי ָהאָבֹות לִ ְבנ ֵי י ִ ְשָֹראֵל אֶל ַה ֶּמלְֶך ׁשְֹלמֹה י ְרּו ָׁשל‍ִָם‬
‫לְ ַהעֲלֹות אֶת אֲרֹון ְבִּרית י ְהו ָה ֵמעִיר ּדָו ִד הִיא צִּיֹון‪.‬‬
‫ו ַי ִּ ָּקהֲלּו אֶל ַה ֶּמלְֶך ׁשְֹלמֹה כָּל אִיׁש י ִ ְשָֹראֵל ְבּיֶַרח ָה ֵא ָתנ ִים‬
‫ּׁשבִיעִי‪( .‬מלכים א ח‪ ,‬א־ב)‬
‫ּבֶחָג הּוא ַהחֶֹדׁש ַה ְ‬
‫סיבה טובה מאין כמוה לייחס את המגילה לשלמה המלך מצויה‬
‫כבר במשפט הפותח את היצירה‪:‬‬

‫ִּדבְֵרי ֹק ֶהלֶת ּבֶן־ ָּדו ִד ֶמלְֶך ּבִירּו ָׁש ָלִם‪.‬‬

‫‪ | 24‬חיים שפירא‬

‫לדוד המלך היה רק בן אחד שהיה מלך — שלמה‪.‬‬
‫היום כל מבקרי המקרא תמימי דעים ששלמה המלך‪ ,‬שחי‬
‫באמצע המאה העשירית לפני הספירה‪ ,‬לא כתב את קהלת‪ ,‬לפחות‬
‫לא את כל המגילה‪ .‬הסיבות העיקריות להשערה זו קשורות‬
‫רובן ככולן במילים ובביטויים שאינם מתאימים לתקופתו של‬
‫שלמה המלך (למשל המילים פרדס ופתגם)‪ .‬על פי חוקרי‬
‫המקרא החדשים חוברה מגילת קהלת בתקופת שיבת ציון‪ ,‬במאה‬
‫הרביעית או השלישית לפני הספירה‪ ,‬דהיינו בימי הבית השני‪,‬‬
‫מאות שנים לאחר ימי שלמה‪ ,‬והעורך של המגילה היה זה שייחס‬
‫אותה למלך‪( .‬אותי תמיד ריתקה השאלה‪ :‬אם מניחים ששלמה‬
‫המלך הוא מחבר המגילה‪ ,‬איך מסבירים את העובדה שהוא‬
‫לא הזכיר בה אפילו פעם אחת את פאר יצירתו — בניית בית‬
‫המקדש?)‬
‫כך או אחרת‪ ,‬אני רוצה לכבד את רצונו של הסופר האלמוני‬
‫והאלמותי ולהתייחס למגילת קהלת כאילו נכתבה בידי שלמה‬
‫המלך‪ ,‬למן האות הראשונה ועד האות האחרונה‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא העוצמה שמקבל הכתוב במגילה כאשר‬
‫מניחים שהיא פרי עטו של מלך כול יכול‪ .‬ניקח לדוגמה אפילו את‬
‫המימרה המוכרת לכול — "הבל הבלים הכל הבל‪ ".‬איזה משנה‬
‫תוקף נוסף למילים הללו כאשר מניחים שהן יצאו מפיו של מלך‬
‫גדול וחכם שהיה לו כל מה שבן אדם עשוי לבקש לעצמו‪ ,‬ולא‬
‫מפיו של בן תמותה מן המניין שהחיים פשוט עברו לידו‪ .‬ודווקא‬
‫מלך של מעצמה‪ ,‬החכם והמכובד והעשיר באדם‪ ,‬מכריז ממרום‬
‫הפסגה ואומר‪" ,‬הבל הבלים הכל הבל‪ ".‬אתם זוכרים את הבטחתו‬
‫של אלוהים לשלמה המלך?‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪25‬‬

‫ִהּנ ֵה עָשִֹיתִי ּכְִדבֶָריָך ִהּנ ֵה נ ָ ַתּתִי לְָך לֵב ָחכָם וְנ ָבֹון‬
‫ֲאׁשֶר ּכָמֹוָך ֹלא־הָי ָה לְפָנ ֶיָך ו ְ ַאחֲֶריָך ֹלא־י ָקּום‬
‫ּכָמֹוָך‪.‬‬
‫וְג ַם ֲאׁשֶר ֹלא־ ָׁש ַאלְ ָּת נ ָ ַתּתִי לְָך ּג ַם־עֹׁשֶר ּג ַם־ּכָבֹוד ֲאׁשֶר‬
‫ֹלא־הָי ָה כָמֹוָך אִיׁש ּבַ ְּמלָכִים ּכָל־יָמֶיָך‪ .‬‬
‫וְאִם ֵּתלְֵך ּבְִדָרכַי לִ ְׁשמֹר ֻחּקַי ּו ִמצְו‍ֹתַי ּכַ ֲאׁשֶר ָהלְַך ּדָו ִיד‬
‫ָאבִיָך ו ְ ַהאֲַרכְּתִי אֶת־יָמֶיָך‪.‬‬
‫וַּיִַקץ ׁשְֹלמֹה ו ְ ִהּנ ֵה חֲלֹום וַּי ָבֹוא י ְרּו ָׁשלִַם וַּיַעֲמֹד לִפְנ ֵי אֲרֹון‬
‫ּבְִרית־אֲֹדנ ָי וַּיַעַל עֹלֹות וַּיַעַשֹ ְׁשלָמִים וַּיַעַשֹ ִמ ְׁשּתֶה לְכָל־‬
‫עֲבָדָיו‪.‬‬
‫(מלכים א ג‪ ,‬יב־טו)‬

‫סיבה נוספת לקבל את מגילת קהלת כפרי עטו של שלמה המלך‬
‫היא שאל לנו לחשוב שאפשר לכתוב איזשהו סיפור סתמי ולייחס‬
‫אותו למלך‪ .‬אין הדבר כך‪ .‬העובדה שכה רבים וחכמים האמינו‬
‫במרוצת הדורות ששלמה המלך כתב את המגילה בימי זקנתו‪,‬‬
‫מוכיחה שאכן אפשר לייחס אותה למלך חכם‪.‬‬
‫מועיל מאוד להסתכל על הטרילוגיה כולה — שיר השירים‪ ,‬משלי‪,‬‬
‫קהלת — כאילו היתה פרי עטו של המלך שלמה (אף כי רוב חוקרי‬
‫המקרא ומבקריו סוברים ששלמה המלך גם לא כתב את שיר השירים‬
‫ואת משלי)‪ .‬התנא רבי יונתן סבר ששלמה המלך כתב "דברי זמר"‬
‫(הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשיר השירים) בנערותו‪" ,‬דברי משלות" בבגרותו‬
‫ו"דברי הבלים" (מגילת קהלת) בזקנתו‪.‬‬
‫אקדיש כאן כמה שורות לשיר השירים ולספר משלי‪ .‬מגילת‬
‫קהלת היא הפרק האחרון והחשוב בטרילוגיה‪ ,‬וכמו שבסדרת דרמה‬

‫‪ | 26‬חיים שפירא‬

‫המורכבת משלושה פרקים עושים לפני הפרק האחרון תקציר בן‬
‫חצי דקה לשני הפרקים הקודמים‪ ,‬כך אנהג גם אני‪.‬‬
‫אמת‪ ,‬אין האדם מגיע בחייו היישר ל"הבל הבלים"‪ .‬כאשר הוא‬
‫צעיר‪ ,‬אין מלאכה הראויה לו יותר ממלאכת האהבה ושירת‬
‫מזמורים שיהללוה‪ .‬מגילת שיר השירים‪ ,‬הראשונה בקובץ חמש‬
‫המגילות‪ ,‬היא אכן סדרה של שירי אהבה בין בני זוג‪ ,‬גבר ואישה‪,‬‬
‫הפונים זה אל זה‪ .‬עובדה ידועה היטב היא שבמסורת חז"ל נתפרשו‬
‫שירים אלה באופן אלגורי כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה‪ .‬אני‬
‫אף פעם לא הצלחתי לראות בשיר השירים שיר אהבה לאלוהים‬
‫אף על פי שבאמת ניסיתי‪ .‬דמיוני כשל במשימה זו‪ .‬לא תאמינו‪,‬‬
‫אך במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי הרואה במגילה דימוי‬
‫ליחסי ישוע והכנסייה!‬
‫מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך‬
‫והשפיעה רבות הן על השירה העברית (לא מעט שירי זמר ולא‬
‫מעט מטבעות לשון מקורם בשיר השירים‪ :‬קול דודי‪ ,‬יונתי בחגוֵ וי‬
‫הסלע‪ ,‬היפה בנשים‪ ,‬בנוי לתלפיות‪ ,‬עזה כמוות אהבה‪ )...‬הן על‬
‫הספרות העולמית‪ .‬לעניות דעתי מגילת שיר השירים היא ליריקה‬
‫ארוטית מן המיטב שבמיטב‪ .‬שיר הלל לאלוהים אולי מתבטא‬
‫ביצירה זו בהכרת התודה האינסופית לבורא העולם (חוקי טבע‪,‬‬
‫למי שרוצה) על מתן האהבה הגדולה‪ ,‬התשוקה העזה והיופי הרב‬
‫שהם מנת חלקנו בחלק מזמננו בעולמו‪.‬‬
‫המשורר האיטלקי הגדול דנטה אליגיירי גרס שהאהבה מניעה‬
‫את השמש ואת כל הכוכבים‪ ,‬ואף חתם את ה"קומדיה האלוהית"‬
‫בחלק השלישי‪ ,Paradiso ,‬במילים הללו‪L'amor che muove :‬‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪27‬‬

‫‪ .il sole e l'altre stelle‬דנטה‪ ,‬כנראה‪ ,‬טעה — האהבה לא מניעה‬
‫אפילו את כדור הארץ‪ ,‬אך אולי היא זו שעושה את סיבובו שווה‬
‫את המאמץ‪.‬‬

‫מַי ִם ַרּבִים ֹלא יּוכְלּו לְכַּבֹות אֶת ָה ַא ֲהבָה ּונְהָרֹות ֹלא‬
‫י ִ ְׁשטְפּוהָ‪ .‬אִם יִּתֵן אִיׁש אֶת ּכָל הֹון ּבֵיתֹו ּבָ ַא ֲהבָה ּבֹוז‬
‫י ָבּוזּו לֹו‪( .‬שיר השירים ח‪ ,‬ו־ז)‬
‫כאשר האדם מתבגר קמעה‪ ,‬הוא מצליח למצוא עת גם להשאת‬
‫עצות‪.‬‬
‫והנה הגענו לספר משלי‪ ,‬אך נישאר מעט בעסקי נשים‪ .‬הנימה‬
‫משתנה קצת‪ .‬בשיר "אשת חיל" מהלל המלך את אם המשפחה‬
‫ועוד בסדר אלפביתי! אתם זוכרים? זה מתחיל כך‪:‬‬

‫ֵאׁשֶת־חַי ִל מִי י ִ ְמצָא ו ְָרחֹק ִמּפְנ ִינ ִים ִמכְָרּה‬
‫ומסתיים בהגיענו לאותיות ש' ות' עם שימוש רב בשורש "הלל"‪.‬‬

‫ׁשֶֶקר ַהחֵן‪ ,‬ו ְ ֶהבֶל ַהּיֹפִי‪ִ    :‬אּׁשָה יְִראַת־י ְהו ָה הִיא ִת ְת ַהּלָל‪.‬‬
‫ּתְנּו־לָּה‪ִ ,‬מּפְִרי י ֶָדיהָ; ‪   ‬ו ִי ַהלְלּו ָה בַ ְּׁשעִָרים ַמעֲשֶֹיהָ‪ .‬‬
‫(משלי לא‪ ,‬י־לא)‬

‫יש בספר משלי לא מעט עצות ופתגמים שהפכו לנכסי צאן ברזל‬
‫בתרבות העברית‪.‬‬
‫כך או אחרת‪ ,‬הזמן ממשיך לזרום בעקשנות רבה לכיוון הלא‬
‫נכון ואפילו המלך הגדול הולך ומתבגר‪ ,‬מתבגר ומזקין‪.‬‬

‫‪ | 28‬חיים שפירא‬

‫עתה הוא איש בא בימים ומר נפש‪ .‬בערוב ימיו מגיע המועד‬
‫למגילת קהלת‪.‬‬

‫ה‪ .‬האסתטי‪ ,‬האתי והדתי‬
‫חסידי הפילוסוף הדני סרן קירקגור יכולים לראות בשלבים‬
‫השונים של הטרילוגיה מאת שלמה המלך סוג של אנלוגיה‬
‫לשלושת שלבי הקיום האנושי על פי מייסד האקזיסטנציאליזם‪.‬‬
‫השלב הראשון נקרא "השלב האסתטי"‪ ,‬אך אל תיתנו לשם הזה‬
‫להוליך אתכם שולל — אין מדובר בו על אהבת האמנות‪ .‬בשלב‬
‫זה כל מה שמעניין את האדם זה סיפוק צרכיו ותשוקותיו‪ ,‬יהיו‬
‫אשר יהיו‪.‬‬
‫אדם שביצע מהפך מחשבתי יכול להגיע לשלב האתי‪ .‬בשלב‬
‫זה האדם מבין שהרעיון הסוליפסיסטי‪ ,‬שרק הוא קיים בעולם וכל‬
‫האחרים הם רק תפאורה לחייו החשובים עד מאוד‪ ,‬אינו רעיון‬
‫נכון‪ .‬ישנם עוד אנשים שבדיוק כמוהו מנסים למצוא את מקומם‬
‫תחת השמש‪ ,‬ויש להביא בחשבון גם את טובתם‪ .‬השלב האסתטי‬
‫והשלב האתי אינם חייבים להגיע לידי התגוששות איתנים‪ ,‬אך אם‬
‫היא מתרחשת‪ ,‬היסוד האתי שבאדם חייב לגבור על האסתטי‪ .‬לא‬
‫במקרה נתתי את השיר "אשת חיל" כדוגמה ל"דברי משלות"; גם‬
‫קירקגור משתמש במוסד הנישואים כמשל לבחירה בחיים האתיים‪.‬‬
‫הוא מסביר כי להבת התשוקה של השלב האסתטי עלולה לאבד‬
‫מעוצמתה‪ ,‬אך חיבה וידידות גדולה כלפי האישה יגלו שישנן‬
‫הנאות עמוקות יותר מאשר התלהבות מינית‪ .‬אני בכל זאת בעד‬
‫לשלב בין שני השלבים‪.‬‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪29‬‬

‫השלב האסתטי‬

‫שיר השירים‬

‫השלב האתי‬

‫ספר משלי‬

‫השלב הדתי‬

‫מגילת קהלת‬

‫כך או אחרת‪ ,‬אנשי מקצוע אוהבים לקרוא לשלב האסתטי השלב‬
‫הסובייקטיבי ולשלב האתי השלב האובייקטיבי‪.‬‬
‫השלב השלישי נקרא השלב הדתי‪ .‬זהו השלב שרק מעטים‬
‫נמצאים בו ועל מנת להגיע אליו יש לבצע "קפיצת אמונה" (‪Leap‬‬
‫‪ .)of Faith‬הן קהלת הן קירקגור מנסים לפתות אותנו לבצע קפיצה‬
‫זו כדי להגיע לשלב הדתי‪ .‬השלב השלישי חוזר לסובייקטיביות‪ ,‬כי‬
‫הגעה אליו דורשת גילוי עצמי אותנטי‪ .‬קירקגור האמין שהחיים‬
‫הדתיים נמצאים במישור הגבוה ביותר של הקיום האנושי‪ .‬קהלת‬
‫סבר — ואני מקדים את המאוחר — שהחיים הדתיים "זהו כל‬
‫האדם"‪.‬‬

‫ו‪ .‬אמת עמוקה ואמת טריוויאלית‬
‫הפרופסורים יעקב קליין ומיכאל פוקס פותחים את מאמרם המלומד‬
‫והמומלץ על מגילת קהלת (מבוא לספר קהלת‪" ,‬עולם התנ"ך"‪,‬‬
‫הוצאת דברי הימים‪ )1996 ,‬במילים אלה‪:‬‬
‫"אפשר לטעון שקהלת הוא הסתום שבין ספרי המקרא‪ .‬סגנונו‬
‫קשה להבנה ופעמים רבות לא ניתן לחדור בעדו‪ .‬רעיונותיו‬
‫לעתים תכופות מוזרים ואף סותרים זה את זה‪ .‬זרם המחשבה‬
‫מתפתל עקלקלות מנושא לנושא וחוזר חלילה‪ ,‬ללא מבנה כללי‬
‫ברור שידריך את הקורא בשחזורן ובפענוחן של מחשבות המחבר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬העוצמה שבה מבטא קהלת את השקפתו על הטרגדיה‬

‫‪ | 30‬חיים שפירא‬

‫האנושית‪ ,‬רדיפתו חסרת הפשרות אחר האמת כפי שהוא רואה‬
‫אותה‪ ,‬ויכולת ההבעה הפיוטית הבלתי רגילה שלו‪ ,‬בה נקל לחוש‬
‫גם בקטעים שאיננו מסוגלים לרדת לעומקם‪ ,‬עושים את הספר‬
‫לאחת היצירות הגדולות ביותר של הספרות העולמית‪".‬‬
‫אנשים אוהבים סדר‪ ,‬דברים והיפוכם לא תורמים לכך‪ ,‬ואכן‬
‫בתלמוד בבלי מסכת שבת כתוב שביקשו החכמים לגנוז את ספר‬
‫קהלת מפני ש"דבריו סותרין זה את זה"‪ .‬מי שסותר את עצמו גם‬
‫אי אפשר להתווכח איתו‪ .‬הנימה הפסימית עד מאוד של המגילה‬
‫הטתה אף היא את כף המאזניים לכיוון הגניזה‪ .‬מה טוב שבסופו של‬
‫דבר לא גנזו את המגילה‪.‬‬

‫ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי‬
‫תורה‪( .‬שבת ל‪ ,‬ע"ב)‬
‫הנה דוגמאות מספר לדברי תורה גלויים אשר במגילה‪:‬‬

‫ׁשֹומֵר ִמצְו ָה ֹלא יֵַדע ּדָבָר ָרע‬

‫(ח‪ ,‬ה)‬

‫יֹוֵדעַ ָאנ ִי ֲאׁשֶר יִהְי ֶה ּטֹוב לְיְִראֵי ָהאֱֹלהִים ֲאׁשֶר יִיְראּו‬
‫לְפָנ ָיו (ח‪ ,‬יב)‬
‫ִמ ּ‬
‫סֹוף ּדָבָר ַהכֹּל נ ִ ְׁשמָע‪ :‬אֶת ָהאֱֹלהִים יְָרא וְאֶת ִמצְו‍ֹתָיו‬
‫ׁשְמֹור (יב‪ ,‬יג)‬
‫אנסה בהמשך הספר לסנגר על הקביעה שהמגילה כולה היא דברי‬
‫תורה וספר אמונה אמיתי‪.‬‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪31‬‬

‫רבי אברהם בן מאיר ִא ּבן עזרא‪ ,‬המכונה ראב"ע‪ ,‬שנולד בטודלה‬
‫בתור הזהב של יהדות ספרד‪ ,‬מנה תשע סתירות מהותיות במגילת‬
‫קהלת ואף הוסיף וכתב‪:‬‬

‫והמחפש היטב ימצא עוד כאלה בספר הזה‪.‬‬
‫הנה הסתירות שראב"ע מצא במגילה‪:‬‬
‫תזה‬

‫אנטיתזה‬

‫שיבחתי אני את השמחה‬
‫טוב כעס משחוק‬
‫טוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים‬
‫ברוב חכמה‪ ,‬רב כעס‬
‫טוב אשר יפה לאכול ולשתות‬

‫ולשמחה מה זו עושה?‬
‫כעס בחיק כסילים ינוח‬
‫רשע מאריך ברעתו‬
‫והסר כעס מלבך‬
‫טוב ללכת לבית אבל מלכת אל‬
‫בית משתה‬
‫יש יתרון לחכמה מן הסכלות‬
‫לכלב חי טוב מן האריה המת‬
‫עת לכל חפץ‬
‫יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה‬
‫הצדיקים‬

‫אין יתרון לחכם‬
‫שבח אני את המתים שכבר מתו‬
‫אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול‬
‫יהיה טוב ליראי האלוהים‬

‫ ראב"ע (‪ )1164–1089‬היה לא רק פרשן המקרא‪ ,‬אלא גם משורר‪ ,‬בלשן‪ ,‬פילוסוף‬
‫ ‬
‫ואסטרולוג‪ .‬בגלל העיסוק האחרון ברשימה המרשימה של עיסוקיו הוא הגיע גם‬
‫למחקר בשדות המתמטיקה והאסטרונומיה (על הירח נמצא מכתש הקרוי על שמו‪:‬‬
‫‪ .)Abenezra‬כמתמטיקאי בהכשרתי רוצה אני לציין (מטעמים פטריוטיים) שחיבורו‬
‫המתמטי־האריתמטי החשוב של ראב"ע נקרא "ספר המספר"‪ ,‬וספר זה הקדים את‬
‫ספרו של פיבונצ'י ‪ Liber Abaci‬בהרחבת השימוש בשיטה העשרונית‪ .‬ראב"ע השתמש‬
‫באותיות עבריות במקום במספרים ואת האפס הוא סימן בעיגול וקרא לו "גלגל"‪.‬‬

‫‪ | 32‬חיים שפירא‬

‫בעיית הסתירות בקהלת מקבלת משנה תוקף כאשר נזכרים שהמחבר‬
‫הוא החכם באדם‪ .‬הכיצד ייתכנו סתירות אצל שלמה המלך?‬
‫?‪Do I contradict myself‬‬
‫‪Very well then I contradict myself.‬‬
‫"‪Walt Whitman, "Song of Myself‬‬

‫ישנם ניסיונות שונים ומגוונים ליישב את הקושיה‪ :‬דרך אחת אומרת‬
‫שהמחבר של קהלת מביא דברים של אנשים אחרים מתוך רצון‬
‫להתמודד עם דעותיהם (ראב"ע מפרש כך חלק מן הסתירות)‪ .‬דרך‬
‫אחרת היא להסתכל על הכתוב במגילה כוויכוח פנימי שהמחבר‬
‫מנהל בינו לבין עצמו‪ .‬עוד רעיון גורס שאת המגילה כתבו כמה‬
‫מחברים (המלך שלמה לעתים מוזכר ביניהם ולעתים לא) וריבוי‬
‫המחברים הוא שהביא ליצירת הסתירות‪ .‬הרב יואל בן־נון אומר‬
‫שהספר נקרא קהלת בשל מקהלת הקולות שבו‪.‬‬
‫אני רוצה להוסיף רעיון נוסף שלפי דעתי יעזור לבטל את מרב‬
‫הסתירות שבספר‪ .‬הרעיון לא שייך לי‪ ,‬אלא לסופר הגרמני תומס‬
‫מאן והיה אהוב במיוחד על הפיזיקאי היהודי נילס בוהר‪ ,‬אשר טען‬
‫שזהו אחד הרעיונות החכמים ביותר שפגש בהם מעודו‪.‬‬
‫הרעיון פשוט להפליא ועמוק ביותר‪ .‬הנה הוא‪:‬‬

‫אמת טריוויאלית זו אמת שהיפוכה שקר‪ ,‬אמת עמוקה‬
‫זו אמת שהיפוכה אמיתי לא פחות‪.‬‬

‫תומס מאן‬

‫קהלת — הפילוסוף המקראי | ‪33‬‬

‫הנה דוגמה קטנה‪" .‬שתיים ועוד שתיים הם ארבע" — זוהי אמת‬
‫טריוויאלית‪ ,‬כי אם נאמר את ההפך ונטען ששתיים ועוד שתיים‬
‫אינם נותנים ארבע‪ ,‬ניתפס בדבר שקר‪.‬‬
‫נראה עתה דוגמה לאמת עמוקה על פי השקפתו של תומס‬
‫מאן — היא אף תהיה רלוונטית עד מאוד להמשך המסע שלנו‪.‬‬
‫"החיים הם נס אמיתי והדבר הנפלא והמופלא ביותר שרק ניתן‬
‫להעלות על הדעת‪".‬‬
‫זוהי אמת עמוקה ובדיוק בשל כך אמיתית לא פחות האמירה‪,‬‬
‫"החיים הם הבל וסבל והפרעה חסרת תועלת למנוחה הברוכה‬
‫של האין" (כפרפראזה על דברי הפילוסוף הגרמני הפסימי ארתור‬
‫שופנהאואר)‪.‬‬

‫קהלת הוא השופנהאואר של העת העתיקה‪.‬‬

‫ארנסט רינן‬

‫אם אינכם משוכנעים לגמרי באמיתות שני המשפטים‪ ,‬אתם מוזמנים‬
‫לעצור לרגע ולחשוב על כל הדברים הנפלאים והנוראים שהם מנת‬
‫חלקנו תחת השמש‪ .‬קהלת עצר וחשב‪ ,‬וכתב מסכת פילוסופית‬
‫מרגשת שהגיעה השעה להתחיל בקריאתה‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful