‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬

‫‪1‬‬

‫מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים‬

‫מעורבות בין־לאומית‬
‫בירושלים‬
‫רקע ומשמעויות‬

‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫מ י ס ו ד ה של ק ר ן צ׳רלס ה ׳ רבסון‬

‫מעורבות גץ־לאומית גירושלימ‬
‫רקע ומשמעויות‬
‫קובי מיצאל‬

‫ירושלים‪2003 ,‬‬

‫צוות החשיבה של מכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫במרכז ט ד י ק ו ל ק למחקרי ירושלים‬
‫מ י י ס ו ד ם של מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל ו ה ק ר ן לירושלים‬
‫ד פ י ר ק ע ל ק ו ב ע י מ ד י נ י ו ת מ ס ׳ ‪13‬‬

‫מעורבות בין־לאומית בירושלים — רקע ומשמעויות‬
‫קובי מיפאל‬
‫‪International Involvement in Jerusalem:‬‬
‫‪Conceptual Background and Implications‬‬
‫‪Kobi Michael‬‬

‫הדברים הנאמרים ה ם על דעת ה מ ח ב ר בלבד‬
‫עריכת לשון‪ :‬ד ״ ר עידן ירון‬
‫ה ב א ה לדפוס‪ :‬ח מ ו ט ל אפל‬

‫‪ISSN 033-8681‬‬

‫© ‪ ,2003‬מכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫בית ח י אלישר‬
‫רח׳ רד״ק ‪ ,20‬ירושלים ‪92186‬‬
‫‪© 2003, The Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬
‫‪The Hay Elyachar House‬‬
‫‪20 Radak St., Jerusalem 92186‬‬

‫ה ד פ ס ה ‪ :‬״ א ח ו ה ״ בע״מ‪ ,‬ירושלים‬

‫תוכן העניינים‬
‫ה ק ד מ ה ותודות‬

‫‪5‬‬

‫מבוא‬

‫‪7‬‬

‫מבנה המאמר‬

‫‪8‬‬

‫ה נ ח ו ת עבודה‬

‫‪8‬‬

‫השאלות העקרוניות‬

‫‪10‬‬

‫מ ע ו ר ב ו ת ב י ן ־ ל א ו מ י ת בתיווך בין־לאומי‬
‫תיווך בין־לאומי — מ א פ י י נ י ם והגדרות‬

‫‪10‬‬

‫רציונל התיווך‬
‫מ ת ו ו כ י ם ב י ח ס י ם בין־לאומיים‬
‫טיפולוגיות של א ס ט ר ט ג י ו ת ו ה ת נ ה ג ו ת בתיווך בין־לאומי‬
‫עקרונות ו מ ו ד ל אפשרי להערכת תיווך בין־לאומי‬
‫ט י ב ה של ה צ ל ח ת תיווך ו ד ר כ י ם ל ב ח י נ ת ה‬
‫ח מ ק מ ק ו ת ה של ה צ ל ח ת תיווך‬
‫מ ע ו ר ב ו ת בין־לאומית כ ה ת ע ר ב ו ת צ ד שלישי‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬

‫ש מ י ר ת שלום‪ ,‬א כ י פ ת שלום ובניית שלום — הניסיון ו ה מ ש פ ט הבין־לאומי‬

‫‪22‬‬

‫כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם — מ ב ח ן הניסיון וצל ה ע ת י ד‬
‫מושגי י ס ו ד‬
‫מושגי י ס ו ד שנעשה ב ה ם שימוש ב מ ה ל ך ה מ ש א ו מ ת ן הישראלי־פלסטיני‬
‫בעניין ירושלים‬
‫מ ש ט ר י ם בין־לאומיים ופעילות כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום — מ מ צ א י ם‬
‫ודוגמאות היסטוריות‬

‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬

‫מסקנות‬

‫‪42‬‬

‫מראי מקום‬

‫‪44‬‬

‫נספח‬

‫‪46‬‬

‫‪3‬‬

‫הקדמה ותהיות‬
‫מ א מ ר ז ה נ כ ת ב ב מ ס ג ר ת ת ה ל י ך ה ע ב ו ד ה של צוות ה ח ש י ב ה של מכון ירושלים ל ח ק ר‬
‫ישראל‪ ,‬שנפלה בידיי ה ז כ ו ת ל ה י מ נ ו ת על חבריו‪ .‬ה מ א מ ר שראשיתו כנייר עבודה‬
‫שנכתב לצורך עבודת הצוות‪ ,‬הוצג ונדון ב מ ס ג ר ת פגישותיו של צוות החשיבה‪,‬‬
‫כשהערות חברי צוות ה ח ש י ב ה ה א י ר ו א ת עייני‪ ,‬הפרו א ת מ ח ש ב ת י וסייעו בעדי‬
‫ל ה ש ל י ם ה מ ל א כ ה ועל כ ך נתונה ל ה ם ולמכון ירושלים תודתי‪.‬‬
‫ל ת ו ד ה מ י ו ח ד ת ראויות א ו ר ה א ח י מ א י ר ש ס י י ע ה לרעיון לקרום עור וגידים ולהביאו‬
‫לכדי בשלות וכתיבה‪ ,‬ד ״ ר מ א י ה חושן על ה ע ר ו ת י ה ה מ ח כ י מ ו ת והמועילות‪ ,‬פרופ׳ רות‬
‫לפידות ש ה ק ד י ש ה לי מ ז מ נ ה ו מ מ ר צ ה ו ה פ נ ת ה א ו ת י ל מ ק ו ר ו ת ח ש ו ב י ם לעבודה זו‪,‬‬
‫ו ח מ ו ט ל א פ ל ש ה ב י א ה ה מ ל א כ ה א ל ק ו הגמר‪ ,‬העריכה והדפוס‪.‬‬
‫ת ו ד ה ו ה ע ר כ ה מ י ו ח ד ת לראובן מ ר ח ב ש ה ק ד י ש מזמנו‪ ,‬ת ר ם מניסיונו ו ה א י ר א ת עייני‪.‬‬
‫ה א מ ו ן שרחש לי והעידוד היו לי לעזר רב‪ ,‬ולעולם ת ה י ה לו בעייני ז כ ו ת ראשונים‪.‬‬

‫קובי מיכאל‬

‫‪5‬‬

‫מבוא‬
‫ו ע י ד ת קמפ־דייוויד )יולי ‪ ,(2000‬ת כ נ י ת ק ל י נ ט ו ן )שהוצגה בפני ה צ ד ד י ם לאחריה‪,‬‬
‫ב ד צ מ ב ר ‪ (2000‬ו ה מ ש א ו מ ת ן ה א י נ ט נ ס י ב י שנוהל ב ט א ב ה )במהלך חודש ינואר ‪2001‬‬
‫ועד ס מ ו ך לבחירות ה מ י ו ח ד ו ת ל ר א ש ו ת הממשלה(‪ ,‬שברו ב מ י ד ה ר ב ה א ת ה ט א ב ו‬
‫בנושא ירושלים בחברה הישראלית כ מ ו ג ם בחברה הפלסטינית‪ .‬אפשר להניח ש מ ה ל כ י ם‬
‫א ל ה עיצבו כ מ ה עקרונות מ פ ת ח שישמשו ב ס י ס ל כ ל מ ת ו ו ה של ה ס ד ר בירושלים‪.‬‬
‫ח ל ק מ ע ק ר ו נ ו ת ה מ פ ת ח שעוצבו ב מ ה ל ך ה מ ש א ו מ ת ן בין ה צ ד ד י ם העלו ב מ ל ו א‬
‫ח ר י פ ו ת ן כ מ ה סוגיות הנוגעות לאופיו של ה מ ש ט ר ה מ י ו ח ד שייתכן ו י ה י ה בירושלים‪,‬‬
‫ש ת ת ק י י מ נ ה ב ה זו ל צ ד זו ש ת י בירות לשתי מדינות‪ .‬צוות ה ח ש י ב ה של מכון ירושלים‬
‫ב י ק ש לבחון לעומקן א ת ה מ ש מ ע ו י ו ת הנוגעות לאופיו ה א פ ש ר י של מ ש ט ר מ י ו ח ד כזה‪,‬‬
‫ת ו ך ה ב נ ה כ י בנסיבות מ ס ו י מ ו ת ה ו א עשוי לחייב מעורבות בין־לאומית מ ס ו ג כלשהו‬
‫)צוות ה ח ש י ב ה ‪ .(2000 ,‬לצורך הנעת ת ה ל י ך ה ח ש י ב ה של צוות ה מ כ ו ן ה ו ח ל ט לבחון‬
‫א ת ה מ ש מ ע ו י ו ת העקרוניות ה כ ר ו כ ו ת במעורבות בין־לאומית‪ ,‬ב ה ס ת מ ך על ניסיון בין־‬
‫ל א ו מ י שנצבר ובהישען על מ ח ק ר א ק ד מ י בנושא‪.‬‬
‫מ א מ ר ז ה ה ו א ראשון ב ס ד ר ה ש ל שני מ א מ ר י ם ה ע ו ס ק י ם בבחינת מעורבות בין־‬
‫ל א ו מ י ת בירושלים כ ח ל ו פ ה א פ ש ר י ת מ ב י ן כ מ ה ח ל ו פ ו ת נוספות‪ ,‬ב מ ת ו ו ה של ה ס ד ר‬
‫ישראלי־פלסטיני‪.‬‬

‫מ ט ר ת ו להציג א ת ה ר ק ע המושגי‪ ,‬ה ה י ס ט ו ר י ו ה ת א ו ר ט י של‬

‫מ ע ו ר ב ו ת בין־לאומית על מ א פ י י נ י ה השונים‪ .‬ל ש ם כ ך תוצגנה כ מ ה ד ו ג מ א ו ת של‬
‫מ ע ו ר ב ו ת בין־לאומית‪ ,‬על ה מ ש מ ע ו י ו ת הפוליטיות‪ ,‬הפסיכולוגיות והפונקציונליות‬
‫שלהן‪ .‬ה מ ט ר ה ה י א לעמוד על מ א פ י י נ י ה ה י י ח ו ד י י ם של כ ל דוגמה‪ ,‬על יתרונותיה ועל‬
‫ח ס ר ו נ ו ת י ה ‪ ,‬ולנסות ו ל ה ק י ש לגבי מ ש מ ע ו י ו ת א פ ש ר י ו ת בנוגע למעורבות בין־לאומית‬
‫בירושלים‪ .‬ה מ ו ד ל י ם השונים של ה ת ע ר ב ו ת בין־לאומית‪ ,‬כ מ ו ג ם ה ה צ ע ו ת השונות‬
‫שהועלו על־ידי ה ג ו ר מ י ם המעורבים‪ ,‬מ ח י י ב י ם ב י א ו ר ופרשנות ל כ מ ה מושגי י ס ו ד‬
‫ה מ ר כ י ב י ם מעין מילון מפרש‪ .‬ל ע ת י ם נדרשנו ל נ י ס ו ח מ ו ש ג י ם ח ד ש י ם ויצירתיים‪,‬‬
‫ש י ה י ה ב ה ם כ ד י ל ת ת מ ע נ ה למגבלות ולמכשולים )בעיקר ת פ י ס ת י י ם ו ה צ ה ר ת י י ם ‪/‬‬
‫מ ש פ ט י י ם ( ה כ ר ו כ י ם ב מ ו ד ל י ם ו ב ה צ ע ו ת שנותחו‪ .‬ב ה ב ע ת י ה י ה ב ה ם כ ד י לאפשר‬
‫מ ר ח ב ת מ ר ו ן ופיתוח של רעיונות ו מ ו ד ל י ם חלופיים‪ .‬יוצע מ ו ד ל אפשרי להנעת ת ה ל י ך‬
‫ח ש י ב ה ‪ ,‬ב ח ז ק ת צעד ראשון ב מ ס ע ה א ר ו ך שלפנינו‪.‬‬
‫ה מ ש א ו מ ת ן בנושא ירושלים נ ס ב ס ב י ב שלושה מ מ ד י ם )קליין‪ ,2001 ,‬עמ׳ ‪ ;47‬שר‪,‬‬
‫‪ ,2001‬עמ׳ ‪) :(150‬א( ה מ מ ד העירוני‪) ,‬ב( ה מ מ ד הפוליטי‪) ,‬ג( ה מ מ ד ה ד ת י ‪ .‬ב מ ה ל ך‬
‫ה ש ל ב י ם ה ש ו נ י ם של ה מ ש א ו מ ת ן העלו ה צ ד ד י ם כ מ ה ה צ ע ו ת לגבי ח ל ו ק ת הריבונות‬
‫‪7‬‬

‫ו ס מ כ ו ת הניהול של ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם בירושלים‪ .‬ח ל ק מ ן ה ה צ ע ו ת ו ה מ ו ש ג י ם‬
‫שהועלו בשלבים השונים של ה מ ש א ו מ ת ן מעוגנים ב ל ק ס י ק ו ן המושגי של ה מ ש פ ט‬
‫הבין־לאומי ו ב ת ק ד י מ י ם ה י ס ט ו ר י י ם ח ל ק ם ה א ח ר חדש‪ ,‬י י ח ו ד י ו ל ע ת י ם א ף מעורפל‬
‫;‬

‫ולא־ברור די צורכו‪ .‬ה ה צ ע ו ת ה ש ו נ ו ת מונות‪ ,‬בין ה י ת ר ‪ :‬ריבונות רב־לאומית‪ ,‬ריבונות‬
‫בין־לאומית‪ ,‬ריבונות ל מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן וריבונות מ ו ש ע י ת עד ל ה ס כ מ ה בין ה צ ד ד י ם ‪.‬‬
‫ב ס י כ ו מ ו של דבר נ ר א ה כי ה צ ד ד י ם ל א היו מסוגלים‪ ,‬ו י ת ק ש ו כ נ ר א ה ג ם בעתיד‪,‬‬
‫להגיע ל ה ס כ מ ה בנוגע ל ח ל ו ק ת הריבונות בהר ה ב י ת ובאגן ה ק ד ו ש ‪ .‬מ א מ ר ז ה בוחן‬
‫א ח ת מ ן ה ח ל ו פ ו ת ה א פ ש ר י ו ת לצורך הגעה ל ה ס כ ם בעניין ירושלים — מעורבותו‪/‬‬
‫התערבותו‬

‫של צ ד שלישי; מעורבות בין־לאומית‪,‬‬

‫שמאמר‬

‫זה‬

‫עוסק‬

‫בטיבה‬

‫ובמשמעויותיה‪) .‬בהמשך א ע מ ו ד על ה ה ב ח נ ו ת בין מעורבות לבין ה ת ע ר ב ו ת ועל‬
‫ה מ ש מ ע ו י ו ת ה כ ר ו כ ו ת בכך(‪.‬‬

‫מבנה המאמר‬
‫ל א ח ר ה צ ג ת ה נ ח ו ת ה ע ב ו ד ה של מ א מ ר זה‪ ,‬אציג א ת ה ש א ל ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ה ע ו מ ד ו ת‬
‫לדיון‪ .‬ב ה מ ש ך יוצג ת ק צ י ר מושגי מ ה ס פ ר ו ת ה ק י י מ ת בנושא מעורבות בין־לאומית‪,‬‬
‫ויוגדרו מושגי ה י ס ו ד ה ר ל ו ו נ ט י י ם לדיון ובכללם ס ק י ר ה לגבי מ א פ י י נ י פעילותם של‬
‫כ ו ח ו ת ל ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם ‪ .‬בפרק ה מ מ צ א י ם תוצגנה כ מ ה ד ו ג מ א ו ת של‬
‫מעורבות בין־לאומית ופעילות כ ו ח ו ת ל ש מ י ר ת שלום באזורי ס כ ס ו ך ‪ ,‬שיש ב ה ן כדי‬
‫להדגיש נ ו ש א י ם א ו עקרונות מ ס ו י מ י ם שיתבררו כרלוונטיים ג ם לגבי ירושלים‪ .‬יוצע‬
‫מודל‬

‫אפשרי ל ת ה ל י ך ח ש י ב ה לניתוח החלופה‪ ,‬ה מ ב ו ס ס על ה נ ח ו ת ו מ ו ד ל י ם‬

‫ת א ו ר ט י י ם מ ו כ ר י ם מ ן ה ס פ ר ו ת ה ע ו ס ק ת בתיווך בין־לאומי‪ .‬ע ם ז א ת ‪ ,‬יודגש כ י ל מ ר ו ת‬
‫הניסיון ה ר ב שנצבר בהפעלת כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום בעולם‪ ,‬כ מ ו ג ם כ מ ה ד ו ג מ א ו ת לגבי‬
‫מ ש ט ר בין־לאומי ב מ ת כ ו נ ת זו א ו אחרת‪ ,‬הרי שאין ב נ מ צ א ולו ד ו ג מ ה א ח ת שיש ב ה‬
‫כ ד י ל ד מ ו ת א ת ירושלים על ה ה ק ש ר י ם הנבחנים ב מ ק ר ה שלפנינו‪.‬‬

‫הנחות עבודה‬
‫עיון מ ע מ י ק ב א ר ב ע ה מ ק ו ר ו ת )אלדר‪ ; 2002 ,‬ביילין‪ 2001 ,‬קליין‪ ; 2001 ,‬שר‪(2001 ,‬‬
‫;‬

‫ה מ ת ע ד י ם א ת מ ה ל כ י ה מ ש א ו מ ת ן הישראלי־פלסטיני מיולי ‪) 2000‬ועידת ק מ פ ־‬
‫דייוויד( עד ינואר ‪ ) 2001‬ה מ ש א ו מ ת ן ה א י נ ט נ ס י ב י ב ט א ב ה ט ר ם ה ב ח י ר ו ת ה מ י ו ח ד ו ת‬
‫ל ר א ש ו ת ה מ מ ש ל ה בישראל(‪ ,‬מ ר א ה שאפשר להצביע על כ מ ה ה ב נ ו ת בין ה צ ד ד י ם‬
‫העשויות ל ש מ ש ב ס י ס ו מ ס ג ר ת ה ת י י ח ס ו ת ל ה ס כ ם בעתיד‪ .‬ל מ ר ו ת ה י ס ו ד ה מ צ י א ו ת י‬

‫‪8‬‬

‫ה ס ב י ר ש ל ה ב נ ו ת א ל ה ‪ ,‬נ ר א ה ש ה צ ד ד י ם א י נ ם יכולים )בשלב זה( להגיע ב כ ו ח ו ת‬
‫ע צ מ ם ל ה ס כ מ ה בדבר מימוש ההבנות‪ ,‬ו מ כ א ן נובעת הנחת העבודה ה מ ר כ ז י ת של‬
‫ח י ב ו ר ז ה ‪ :‬הצורך במעורבותו‪/‬בהתערבותו של צ ד שלישי‪ ,‬במאפיינים של מעורבות‬
‫בין־לאומית )שייתכן ו ב מ ה ו ת ה ה י א ס ו ג של תיווך בין־לאומי(‪ .‬ה צ ע ו ת ו מ ו ד ל י ם‬
‫להתערבות ולמעורבות בין־לאומית ב ה ת י י ח ס לבעיית ירושלים הועלו ב מ ס ג ר ו ת שונות‬
‫ועל־ידי גורמים שונים מ א ז ‪ .1967‬פירוט נרחב בעניין ז ה אפשר ל מ צ ו א בספרו של‬
‫ברקוביץ )‪ ,2000‬שער חמישי‪ ,‬פ ר ק חמישי(‪ .‬על ט ב ע ה של מעורבות כ ז ו ומאפייניה‪,‬‬
‫יתרונותיה ומגבלותיה נוכל ל ל מ ו ד מ ן העקרונות ה ת א ו ר ט י י ם ו ה פ ר ק ט י י ם שיוצגו‬
‫בהמשך‪.‬‬

‫מ נ ח ם קליין‪ ,‬בספרו שוברים טאבו‬

‫)‪ ,2001‬עמ׳ ‪ ,(114-113‬מ ס כ ם א ת ה ה ב נ ו ת‬

‫ו ה ה ס כ מ ו ת שהושגו בעל־פה ו מ ש מ ש ו ת )להבנתו( ב ס י ס לכל מ ת ו ו ה עתידי‪:‬‬
‫‪ .1‬א י ן ח ז ר ה ל מ צ י א ו ת ששררה בירושלים לפני מ ל ח מ ת ‪1967‬‬
‫‪ .2‬ירושלים ת ג ד ל לעבר ה מ ר ח ב י ם והיישובים ה מ ק י פ י ם א ו ת ה‬
‫‪ .3‬ירושלים ה מ ו ג ד ל ת ת י ש א ר פ ת ו ח ה ו ל א יעבור ב ה גבול בין־לאומי במובן ה מ ק ו ב ל‬
‫של המונח‬
‫‪ .4‬ב מ ר ח ב ה מ ו ג ד ל של ירושלים ת ק ו מ נ ה ש ת י עיריות‬
‫‪ .5‬יש צורך לעצב מ ח ד ש א ת ה מ ר ח ב הגאוגרפי‪ ,‬ובכלל ז ה לבצע חילופי שכונות‪ ,‬כ ד י‬
‫למנוע כ כ ל ה א פ ש ר א ת היווצרותן של מובלעות של א ו כ ל ו ס י י ה י ה ו ד י ת ב א ז ו ר י ם‬
‫ש ב ש ל י ט ה פ ל ס ט י נ י ת ולהפך‪.‬‬
‫קליין מדגיש כ י להערכתו שני ה צ ד ד י ם הגיעו ל מ ס ק נ ה שבני ה א ד ם בחיי ה י ו ם ־ י ו ם‬
‫ש ל ה ם ק ו ב ע י ם יותר מ כ ל א ת ז ה ו ת ה של ה א ד מ ה ש ה ם שוכנים עליה‪ .‬ה ו א ר ו א ה‬
‫ב מ ס ק נ ה זו י ס ו ד מ ו צ ק שישמש מ ס ג ר ת ה ת י י ח ס ו ת לכל ה ס כ ם בעתיד‪.‬‬
‫ל ה נ ח ו ת א ל ה ב א ש ר להבנות בין ה צ ד ד י ם ‪ ,‬יש להערכתי ל ה ו ס י ף ג ם א ת ה ה נ ח ו ת‬
‫ה ב א ו ת )שאפשר ל ז ה ו ת ן ״בין השורות׳׳ ב מ ק ו ר ו ת ה מ ת ע ד י ם א ת ה מ ש א ו מ ת ן בין‬
‫ה צ ד ד י ם ; א ך ה ן אינן מ ו ז כ ר ו ת בהבנות ואין ב נ מ צ א עדות ל ה ס כ מ ה מ פ ו ר ש ת של‬
‫ה צ ד ד י ם ב י ח ס אליהן(‪:‬‬
‫‪ .1‬חופש גישה ופולחן ב מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם‬
‫‪ .2‬ה ר ש ו ת ‪ /‬ה מ ד י נ ה ה פ ל ס ט י נ י ת ת נ ה ל א ת מ ת ח ם ה ר ה ב י ת‬
‫‪ .3‬ה כ ו ת ל המערבי והרובע ה י ה ו ד י ינוהלו על־ידי ישראל‬
‫‪ .4‬ה צ ד ד י ם נכונים למעורבות צ ד שלישי ב מ ת כ ו נ ת בין־לאומית א ו רב־לאומית‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫א ם נ ש ת מ ש ב ה ש א ל ה בטיפולוגיה של מ ש ט ר י ם בין־לאומיים )ראה פרק מושגים(‪,‬‬
‫ה ר י שמדובר ב מ ת כ ו נ ת ה ד ו מ ה במאפייניה ל מ ש ט ר בין־לאומי המושג ב מ ש א ומתן‪.‬‬

‫השאלות העקרוניות‬
‫צוות ה ח ש י ב ה ביקש ל ה ת מ ו ד ד עם כ מ ה ש א ל ו ת עקרוניות בעניין מעורבות בין־‬
‫לאומית והמאמר יתייחס לחלק מהן‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫מ ה בין מעורבות בין־לאומית להתערבות בין־לאומיתז‬

‫‪ .2‬מ ה ו הרעיון‬

‫ומדוע ה י א נחוצה?‬

‫ה מ כ ו ע של מעורבות בין־לאומית‪,‬‬

‫מהן‬

‫מ ט ר ו ת י ה — ה א ם ה ש כ נ ת סדר‪ ,‬ח צ י צ ה והגנה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬מ ת ן ת ח ו ש ת ביטחון‪,‬‬
‫ניהול שגרת ח י י ם ‪ ,‬בניית א מ ו ן א ו בניית שלום?‬
‫‪.3‬‬

‫מ ה ם מ א פ י י נ י ה וסוגיה של מעורבות בין־לאומית? מ י יהיו ה ג ו ר מ י ם ה מ ר כ י ב י ם‬
‫א ת כ ו ח ה מ ש י מ ה ‪ /‬ה ה ת ע ר ב ו ת ‪ :‬רב־לאומי‪ ,‬בין־לאומי‪ ,‬א ו ״ ם ‪ ,‬אמריקני‪ ,‬צ ד שלישי‬
‫א ח ר ‪ ,‬מ ו ע צ ה משותפת?‬

‫‪.4‬‬

‫מ ה ן א ס ט ר ט ג י ו ת ה מ ע ו ר ב ו ת ‪ /‬ה ה ת ע ר ב ו ת המועדפות?‬

‫‪.5‬‬

‫ב א י ז ה מ ר ח ב ט ר י ט ו ר י א ל י ת ה י ה מעורבות בין־לאומית — ה א ם בכל העיר‬
‫הפתוחה או רק במתחם‪/‬ים מצומצם‪/‬ים?‬

‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬

‫ה א ם יש להגביל א ת המעורבות ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת בזמן?‬
‫מהם‬

‫היתרונות‬

‫של‬

‫והחסרונות‬

‫מעורבות‬

‫בין־לאומית‪,‬‬

‫בכפוף‬

‫לעמדות‬

‫ו ל א י נ ט ר ס י ם של הצדדים?‬
‫‪.8‬‬

‫מ ה ם ה מ כ ש ו ל י ם )הפוליטיים‪ ,‬הפסיכולוגיים‪ ,‬ה מ ש פ ט י י ם והמבניים‪/‬הפונקציו־‬
‫נליים( של מעורבות בין־לאומית?‬

‫‪.9‬‬

‫מ ה ם ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ו ה מ ד ד י ם ל ה צ ל ח ה של מעורבות בין־לאומית?‬

‫מעורבות בץ־לאומית פתימן בץ־לאומי‬
‫תיווך בין‪-‬לאומי — מאפיינים והגדרות‬
‫א ח ד מ ה מ א מ ר י ם ה מ ק י פ י ם ב ס פ ר ו ת ה ת א ו ר ט י ת בעניין תיווך בין־לאומי ה ו א מ א מ ר ו‬
‫) ‪,1-29.Bercovitch, 1 9 9 2‬‬

‫‪p‬‬

‫‪p‬‬

‫(‬

‫‪ .‬עיקרי דבריי כ א ן מ ת ב ס ס י ם על מ א מ ר ו‬

‫זה‪ .‬ל מ ר ו ת שתיווך בין־לאומי ה ו א מושג שכיח ל מ ד י בזירה ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ה ר ו ו י ה‬
‫סכסוכים‬

‫אתנו־לאומיים‬

‫ובין־מדינתיים‪,‬‬

‫חוקרים‬

‫ומלומדים‬

‫שונים‬

‫הגדירוהו‬

‫באופנים שונים‪ ,‬כ א ש ר בכל ה ג ד ר ה אופיינו מ ש ת נ י ם שונים‪ .‬גישתו של ברקוביץ׳‬
‫לתיווך מ ו ש פ ע ת מ ה ג ד ר ת ם של ס ט י ב נ ס ושלינג )‪ — Schellingn Carl Stevens‬ר א ה‬
‫‪10‬‬

‫במאמרו(‪ ,‬שטענו כי ניתוח של תיווך אינו אפשרי א ל א ב ק ו נ ט ק ס ט של ניתוח כללי‬
‫של מ ש א ו מ ת ן של מ י ק ו ח ‪ .‬ברקוביץ׳ מציג כ מ ה ה ג ד ר ו ת ש כ י ח ו ת ו מ ק ו ב ל ו ת של תיווך‪:‬‬
‫‪ — Eckhoff‬השפעה על ה צ ד ד י ם להגיע ל ה ס כ ם ת ו ך מ ת ן מ ע נ ה ל א י נ ט ר ס י ם ש ל ה ם‬
‫‪Stenelo‬‬

‫— ת ה ל י ך ה י ז ו ם על־ידי צד שלישי‬

‫‪Young‬‬

‫— פעולה ה נ נ ק ט ת על־ידי ש ח ק ן שאינו צ ד ישיר בסכסוך‪ ,‬ב מ ט ר ה ל ה פ ח י ת‬
‫מ ע צ מ ת הבעיה‪ ,‬א ו ל ה ע ת י ק א ת ה ב ע י ה א ו ח ל ק מ מ נ ה למישור של‬
‫י ח ס י מ י ק ו ח ובכך לאפשר א ת ס י ו ם ה מ ש ב ר עצמו‬

‫‪ — Mitchell‬פעולה ה נ נ ק ט ת על־ידי צ ד שלישי‪ ,‬ב מ ט ר ה להגיע לפשרה כלשהי ב י ח ס‬
‫לנושאים ה מ צ ו י י ם ב מ ח ל ו ק ת בין ה צ ד ד י ם ‪.‬‬
‫ברקוביץ׳ גורס כ י נכון ל ר א ו ת א ת ה מ ת ו ו ך כרכיב ב ה ס ד ר י ה ת ק ש ו ר ת בין ה צ ד ד י ם‬
‫ל ס כ ס ו ך א ו כ צ ד שלישי‪ .‬תיווך ה ו א ה מ ש ך ה מ ש א ו מ ת ן ב א מ צ ע י ם א ח ר י ם ‪ .‬ב ה בעת‪,‬‬
‫ה ו א מ ב ח י ן ב י י ח ו ד ם של ס כ ס ו כ י ם בין־לאומיים בקובעו כ י א ל ה א י נ ם ס ט ט י י ם ‪,‬‬
‫ומסיק‬

‫כ י תיווך בין־לאומי יעוצב ויושפע מ א ו פ ן ה ת פ ת ח ו ת ו של הקונפליקט‪.‬‬

‫התיווך ה ו א מ ע ל לכול א ד פ ט י ב י ותגובתי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ה ו א מ ע מ י ד שורה של ה נ ח ו ת‬
‫ומאפיינים‬

‫שאפשר לדעתו ל ה ת ב ס ס ע ל י ה ם בניתוח כללי של מגוון ה ת י ו ו כ י ם‬

‫האפשריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫תיווך ה ו א ה ר ח ב ה של מ א מ צ י ה צ ד ד י ם לניהול ה ק ו נ פ ל י ק ט ו ה מ ש כ ם‬

‫‪ .2‬תיווך כולל התערבות של י ח י ד י ם ‪ ,‬ק ב ו צ ו ת א ו ארגונים ב ס כ ס ו ך בין שני צ ד ד י ם א ו‬
‫יותר‬
‫‪ .3‬תיווך ה ו א צורת ה ת ע ר ב ו ת ל א ־ א ל י מ ה ו ל א ־ כ פ י י ת י ת‬
‫‪ .4‬תיווך הופך א ת ה ס כ ס ו ך הבילטרלי ל א י נ ט ר א ק צ י ה טרילטרלית‪ ,‬ויוצר נקודות‬
‫ח ד ש ו ת ושינויים מ ב נ י י ם העשויים להוביל ל ה ס כ ם‬
‫‪.5‬‬

‫ה מ ת ו ו ך מ ת ע ר ב ב ס כ ס ו ך ב מ ט ר ה להשפיע‪ ,‬לשנות א ו לפתור בדרך כלשהי‬

‫‪.6‬‬

‫מ ת ו ו כ י ם מ ב י א י ם ע מ ם רעיונות‪ ,‬ידע‪ ,‬מ ש א ב י ם ו א י נ ט ר ס י ם מ ש ל עצמם‪ ,‬ולעתים‬
‫יש ל ה ם ס ד ר י ו ם מ ש ל ה ם‬

‫‪ .7‬תיווך ה ו א צורת ה ת ע ר ב ו ת וולונטרית‬
‫‪ .8‬תיווך פועל ר ק על ב ס י ס א ד ־ ה ו ק ‪.‬‬
‫רוב ה ה ג ד ר ו ת של תיווך מ י י ח ס ו ת מ ש ק ל מ ש מ ע ו ת י ל מ מ ד הניטרליות של ה צ ד‬
‫השלישי‪ .‬ל א כל ה מ ת ו ו כ י ם מעוניינים בפשרה‪ ,‬וברור כי מ ת ו ו כ י ם א י נ ם ניטרליים‬
‫ו א י נ ם יכולים להיות ניטרליים‪ .‬ה ת י ו ו ך מ ו ג ד ר כ ת ה ל י ך של ניהול קונפליקט‪ ,‬השייך‬
‫ל מ א מ צ י ה צ ד ד י ם א ך ב ה בעת מ ו ב ח ן מ ה ם ‪ ,‬כ א ש ר ה צ ד ד י ם מ ב ק ש י ם ס י ו ע א ו מ ק ב ל י ם‬
‫‪11‬‬

‫ה צ ע ת עזרה מ י ח י ד ‪ ,‬מ ק ב ו צ ה ‪ ,‬מארגון א ו מ מ ד י נ ה לשנות א ו להשפיע על ת פ י ס ו ת י ה ם‬
‫א ו על ה ת נ ה ג ו ת ם מ ב ל י ל ה ז ד ק ק לכוח פיזי א ו ל ס מ כ ו ת ו של ח ו ק ‪ .‬ה ג ד ר ה ר ח ב ה זו‬
‫מ ח י י ב ת אותנו ל ה ת י י ח ס לרכיבי התיווך‪) :‬א( צדדים‪) ,‬ב( מתווך‪) ,‬ג( ת ה ל י ך התיווך‪,‬‬
‫)ד( תוכן התיווך‪ .‬ה א י נ ט ר א ק צ י ה בין רכיבים א ל ה ק ו ב ע ת א ת טבעו של התיווך ו א ת‬
‫ה א פ ק ט י ב י ו ת ו ה א י כ ו ת שלו)‪. 1-29‬קק ‪1992,‬‬

‫רציונל התיווך‬
‫צורת התיווך ומאפייניו יושפעו מ ה א י נ ט ר א ק צ י ה בין מ ש ת נ י ם ת ו כ נ י י ם לבין ז ה ו ת ו של‬
‫ה מ ת ו ו ך ‪ .‬י ה י ה צורך בתיווך בין־לאומי כ א ש ר ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ה ס כ ס ו ך מ ת מ ש ך ומורכב‬

‫‪.2‬‬

‫מ א מ צ י ה צ ד ד י ם לניהול ה ק ו נ פ ל י ק ט מ ג י ע י ם למבוי ס ת ו ם‬

‫‪ .3‬שני ה צ ד ד י ם א י נ ם מ ו כ נ י ם להמשיך ולשלם א ת מ ח י ר ה ה פ ס ד ו ה ח י י ם‬
‫‪ .4‬שני ה צ ד ד י ם מ ו כ נ י ם לשתף פעולה לצורך י צ י א ה מ ן ה מ ב ו י ה ס ת ו ם ‪.‬‬
‫מ נ ק ו ד ת מ ב ט ו של ה מ ת ו ו ך ה י ח י ד הלא־פורמלי‪ ,‬א פ ש ר להצביע על מ נ י ע י ם של יוקרה‪,‬‬
‫רצון להשפיע‪ ,‬רצון ל ז כ ו ת בנגישות ל מ נ ה י ג י ם ורצון ל מ מ ש רעיונות מ ק צ ו ע י י ם שישפרו‬
‫א ת מ ע מ ד ו המקצועי‪ .‬כ א ש ר מדובר ב מ ת ו ו ך ר ש מ י המייצג מ ד י נ ה א ו ארגון‪ ,‬א פ ש ר‬
‫לדבר על מ נ י ע י ם מ כ ו ח ה ר ש א ו ת פורמליות להתערב ב ס כ ס ו כ י ם ‪ ,‬מניעים מ כ ו ח‬
‫א י נ ט ר ס י ם פוליטיים‪ ,‬התערבות מ כ ו ח ח ב ר ו ת בארגון מ ש ו ת ף )כמו נאט״ו( א ו מ כ ו ח‬
‫רצון ל ה ר ח י ב א ת ת ח ו מ י ההשפעה‪ .‬מ ת ו ו כ י ם מ ת ע ר ב י ם מ ת ו ך כוונה להרוויח מ ש ה ו‬
‫מ ה ת ע ר ב ו ת ם )‪p,19 2,1\ 10\ 0.1-29‬‬

‫‪p‬‬

‫&‬

‫&‬

‫(‬

‫‪.‬‬

‫מ ד ו ע ה צ ד ד י ם מ ו כ נ י ם ל ק ב ל התערבות של תיווך? ברקוביץ׳ מ צ ב י ע על ח מ ש ס י ב ו ת‬
‫אפשריות‪ ,‬כשברור כ י ב מ צ ב י ם מ ס ו י מ י ם עשוי ב ה ח ל ט להיווצר צירוף של ס י ב ו ת א צ ל‬
‫כ ל צד‪ ,‬ואין כ ל ה כ ר ח ש א ו ת ן ס י ב ו ת ל ק ב ל ת ה ת ע ר ב ו ת ב י ן ־ ל א ו מ י ת יפעלו א צ ל שני‬
‫ה צ ד ד י ם ‪ .‬ה ס י ב ו ת שברקוביץ׳ מ ו נ ה ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ס י כ ו ן נמוך וגמישות בניהול ה ס כ ס ו ך‬

‫‪ .2‬כל צ ד מ א מ י ן כ י ה מ ת ו ו ך יצליח להשפיע על ה צ ד ה א ח ר‬
‫‪ .3‬שני ה צ ד ד י ם ר ו א י ם ב ה ס כ מ ת ם לתיווך ב י ט ו י ציבורי ל מ ח ו י ב ו ת ם‬
‫‪ .4‬שני ה צ ד ד י ם מ ח פ ש י ם גורם חיצוני שאפשר י ה י ה ל ה ט י ל עליו א ת ה א ש מ ה‬
‫לכישלון‬
‫‪.5‬‬
‫‪12‬‬

‫ה מ ת ו ו ך יכול ל ה י ו ת גורם ב ק ר ה ה מ ב ט י ח ק י ו ם ה ס כ מ י ם ‪.‬‬

‫ה ת י ו ו ך אינו ב ח ז ק ת ת ש ו מ ה חיצונית לסכסוך‪ .‬מ ע ו ר ב ו ת ם של מ ת ו ו כ י ם יוצרת י ח ס י ם‬
‫ה מ ע ר ב י ם א י נ ט ר ס י ם ‪ ,‬עלויות‪ ,‬ת ג מ ו ל י ם פוטנציאליים‪ ,‬א ס ט ר ט ג י ו ת פעולה ו ת פ ק י ד י ם‬
‫מ ס ו י מ י ם ‪ .‬כ ד י ש ה מ ת ו ו ך י ה י ה א פ ק ט י ב י ‪ ,‬ת פ ק י ד ו צריך ל ש ק ף א ת צורכי ה צ ד ד י ם‬
‫ועליו לפעול ב ה ת א ם ל א י נ ט ר א ק צ י ה מ ו ר כ ב ת זו‪.‬‬

‫מתווכים‬

‫ביחסים ביןילאומיים‬

‫ב ז י ר ה ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת אנו יכולים להצביע על שלושה ס ו ג י ם א פ ש ר י י ם של מ ת ו ו כ י ם ‪:‬‬
‫י ח י ד י ם ‪ ,‬מדינות‪ ,‬מ ו ס ד ו ת וארגונים‪.‬‬
‫י ח י ד י ם ‪ :‬בדרך כ ל ל מ ד ו ב ר ב י ח י ד ב מ ע מ ד רם‪ ,‬א ם כי ל א ב ה כ ר ח נושא ת פ ק י ד רשמי‪,‬‬
‫ה מ ד ל ג מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו מ נ ס ה ל ה ב י א להבנה‪ .‬תיווך כ ז ה יכול ל ה י ו ת גמיש יותר‬
‫מ א ש ר תיווך של בעלי ת פ ק י ד י ם פוליטיים‪ .‬תיווך של י ח י ד י ם עשוי ל ה י ו ת פורמלי א ו‬
‫א־פורמלי‪ .‬ת י ו ו ך ב מ ב נ ה פורמלי גמיש פ ח ו ת מ ת י ו ו ך א־פורמלי‪.‬‬
‫מ ד י נ ו ת ‪ :‬רוב פעילויות התיווך מ ת ב צ ע ו ת על־ידי מ ד י נ ו ת וארגונים בין־לאומיים‪.‬‬
‫ה מ ד י נ ה ה י א ה צ ו ר ה ה מ ו צ ל ח ת ביותר של ארגון פוליטי וחברתי‪ .‬ה מ ד י נ ה מ צ י ע ה‬
‫ב י ט ח ו ן פוליטי וכלכלי‪ .‬מ ד י נ ו ת ה ן ה ש ח ק נ י ם ה מ ש מ ע ו ת י י ם ביותר בפוליטיקה הבין־‬
‫ל א ו מ י ת ‪ .‬כ א ש ר מ ד י נ ה נ ק ר א ת לתווך א ו י ו ז מ ת תיווך‪ ,‬ה י א מ ג י י ס ת א ת השירותים‬
‫ה א י כ ו ת י י ם ביותר מדרג מעצבי ה מ ד י נ י ו ת שלה‪ .‬א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת ה ב ו ל ט ו ת לכך ה י א‬
‫הנרי קיסינג׳ר‪ .‬תיווך בין־לאומי הנעשה על־ידי י ח י ד י ם כ א ל ה תלוי ב ע מ ד ה ב ה‬
‫ה ם נ מ צ א י ם ; ב מ ר ח ב הפעולה הניתן להם‪ ,‬וכן ב מ ש א ב י ם ‪ ,‬ביכולות ובאוריינטציה‬
‫ה פ ו ל י ט י ת של מ ד י נ ו ת י ה ם ‪ .‬אפשר להבחין בין מ ד י נ ו ת בנות ב ר י ת לבין א ל ה שאינן‬
‫בנות ברית‪ ,‬בין מ ד י נ ו ת ד מ ו ק ר ט י ו ת ל א ל ה שאינן ד מ ו ק ר ט י ו ת ‪ ,‬ובין מ ד י נ ו ת מ פ ו ת ח ו ת‬
‫לבין א ל ה שאינן מ פ ו ת ח ו ת ‪ .‬ה ב ח נ ה מ ש מ ע ו ת י ת יותר ה י א בין מ ד י נ ו ת ״גדולות״‬
‫)חזקות( לבין מ ד י נ ו ת ״ ק ט נ ו ת ״ ‪.‬‬
‫מוסדות‬
‫מהמקרים‬

‫וארגונים‪ :‬מ ו ר כ ב ו ת ה של ה ס ב י ב ה ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ג ו ר מ ת לכך ש ב ח ל ק‬
‫מ ד י נ ו ת ו א ו מ ו ת אינן יכולות ל ת ת מ ע נ ה ל מ י מ ו ש כ ל ה א י נ ט ר ס י ם‬

‫ה א נ ו ש י י ם ‪ .‬ש ח ק נ י ם לא־מדינתיים‪ ,‬כ ד ו ג מ ת ארגונים בין־לאומיים ו א ח ר י ם ‪ ,‬הפכו‬
‫ל ח ל ק מ מ ע ר כ ו ת פונקציונליות המשפיעות ב ז כ ו ת ידע‪ ,‬א ח ר י ו ת וניסיון על נושאים של‬
‫מ ל ח מ ה ושלום‪ ,‬ס ב י ב ה והישרדות‪ .‬לעתים‪ ,‬מ ע ר כ ת ארגונים זו ה ו פ כ ת לחשובה יותר‬
‫מ מ ד י נ ו ת ב א ש ר לשירותי התיווך ש ה י א יכולה לספק‪ .‬א פ ש ר להצביע על שלושה סוגי‬
‫ארגונים מ ס ו ג ז ה ‪ :‬אזוריים‪ ,‬בין־לאומיים וטרנס־לאומיים‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫טיפולוגיות של אסטרטגיות והתנהגות בתיווך בין‪-‬לאומי‬
‫כ ל ה מ ת ו ו כ י ם ה ב י ן ־ ל א ו מ י י ם פועלים ב מ ע ר כ ת מ ו ר כ ב ת של יחסי־גומלין‪ ,‬חילופין‬
‫והשפעה‪ .‬רכיביה של מ ע ר כ ת ז א ת עשויים ל ה י ו ת ה ת ק ש ו ר ת ‪ ,‬ניסיונם ו צ י פ י ו ת י ה ם‬
‫של ה צ ד ד י ם היריבים ו ה מ ש א ב י ם ו ה א י נ ט ר ס י ם של ה מ ת ו ו כ י ם ‪ .‬ה א י נ ט ר א ק צ י ה בין‬
‫ה ר כ י ב י ם הללו מ ע צ ב ת א ת ט י ב ו ש ל התיווך ו א ת ה א פ ק ט י ב י ו ת שלו‪ .‬מ ת ו ו כ י ם מ כ ל‬
‫ה ס ו ג י ם פועלים ב ת ק ו ו ה לשנות א ח ד א ו יותר מ ן ה ר כ י ב י ם הללו‪ .‬א פ ש ר להגדיר א ת‬
‫ת פ ק י ד ם של ה מ ת ו ו כ י ם ב ד ר כ י ם רבות ושונות‪ .‬רובין )‪ (Rubin‬מ צ י ע מערך של‬
‫ד י כ ו ט ו מ י ו ת ת פ ק י ד י ם ו ה ב ח נ ו ת בין מ ו ז מ ן ‪ -‬ל א מוזמן‪ ,‬י י ע ו צ י ‪ -‬נ י ה ו ל י ‪ ,‬ת ו כ ן ‪ -‬ת ה ל י ך ‪,‬‬
‫ק ב ו ע ‪ -‬ז מ נ י ופתרון ק ו נ פ ל י ק ט ‪ -‬מ נ י ע ת קונפליקט‪ .‬שטולברג)‪ (Stulberg‬מ צ י ע ר ש י מ ה‬
‫א ח ר ת של ת פ ק י ד י ם ‪ :‬זרז‪/‬מדרבן‪ ,‬מחנך‪ ,‬מ ת ר ג ם ‪ ,‬ס פ ק מ ש א ב י ם ‪ ,‬נושא הבשורות‬
‫‪1992)1-29.‬‬

‫‪Bercovitch,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪p‬‬

‫‪p‬‬

‫(‬

‫‪.‬‬

‫ה ג ד ר ת ת פ ק י ד י ה מ ת ו ו כ י ם הבין־לאומיים ב ס כ ס ו ך נתון עשויה להשתנות‪ ,‬ו ת י ת כ ן‬
‫א פ ש ר ו ת שלתפקידיו ה מ ו ג ד ר י ם ש ל ה מ ת ו ו ך י ת ו ו ס פ ו ת פ ק י ד י ם נוספים כ ת ו צ א ה‬
‫מ ה ת פ ת ח ו י ו ת ב ס כ ס ו ך ו מ ה ד י נ מ י ו ת של ס ב י ב ת ה ס כ ס ו ך ‪ .‬ת פ ק י ד י ם שונים ושינוי‬
‫ת פ ק י ד י ם מ ח י י ב י ם שימוש ב א ס ט ר ט ג י ו ת שונות‪ .‬ה א ס ט ר ט ג י ו ת ה מ ו כ ר ו ת ו ה ש כ י ח ו ת‬
‫יותר בתיווך הבין־לאומי נועדו לשנות א ת ה ת ו כ ן ה מ ה ו ת י של ה ס כ ס ו ך ב א מ צ ע ו ת‬
‫ט ק ט י ק ו ת ש כ י ח ו ת כ ד ו ג מ ת ‪ :‬הצעות‪ ,‬עידוד ויתורים‪ ,‬כ פ י י ת ק ו ו י ס י ו ם ו כ ד ו מ ה וכן‬
‫;‬

‫להשפיע על ה מ מ ד ה ת פ י ס ת י ש ל ה ס כ ס ו ך ב א מ צ ע ו ת ט ק ט י ק ו ת כ ד ו ג מ ת יצירת ת נ א י ם‬
‫ל ת ק ש ו ר ת ט ו ב ה יותר בין ה צ ד ד י ם ‪ ,‬חינוך וכדומה‪.‬‬
‫קטגוריזציה‬

‫א ח ר ת של ה א ס ט ר ט ג י ו ת ה י א ה ב ח נ ה בין א ס ט ר ט ג י ו ת של ׳עשיית‬

‫ע ס ק ה ׳ )‪ (deal making‬ה מ ש פ י ע ו ת על מ ה ו ת ה ס כ ס ו ך ‪ ,‬לבין א ס ט ר ט ג י ו ת ׳תזמור׳‬
‫)‪ (orchestration‬ש מ ט ר ת ן ניהול ה א י נ ט ר א ק צ י ה ‪.‬‬
‫שטיין )‪ (Stein‬ה ב ח י נ ה בין א ס ט ר ט ג י ו ת של ה ר ח ב ה )פילוח של ה ס כ ס ו ך לנושאים‬
‫ק ט נ י ם יותר( לבין א ס ט ר ט ג י ו ת כוללות )הדנות ב ס כ ס ו ך כ מ ק ש ה א ח ת — בכל‬
‫ה ה י ב ט י ם שלו(‪ .‬לעומתה‪ ,‬ק ר נ ב ל ה )‪ (Carnevale‬מ צ י ע ה ב ח נ ה שונה בין ארבע‬
‫אסטרטגיות בסיסיות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫א י נ ט ג ר ט י ב י ו ת )חיפוש מ כ נ ה משותף(‬

‫‪ .2‬לחץ )צמצום ה ח ל ו פ ו ת האפשריות(‬
‫‪ .3‬פ י צ ו י ) ה ג ב ר ת ה א ט ר ק ט י ב י ו ת של חלופות מ ס ו י מ ו ת (‬
‫‪ .4‬ח ו ס ר פעילות‪/‬פסיביות )שפירושו בעצם — א י ן תיווך(‪.‬‬
‫א ח ת הטיפולוגיות ה ש כ י ח ו ת ו ה מ ק ו ב ל ו ת ב ת ח ו ם ה י א זו ש ל ק ר ס ל )‪,(Kressel‬‬

‫‪14‬‬

‫ה מ ב ח י נ ה בין שלוש א ס ט ר ט ג י ו ת ‪) :‬א( ר פ ל ק ס י ב י ת )חשיפת נושאים‪ ,‬שיפור תקשורת(‪,‬‬
‫)ב( ל א ־ מ נ ח ה ) י ו צ ר ת א ק ל י ם מ ת א י ם לתיווך(‪) ,‬ג( מ נ ח ה ) מ א פ ש ר ת ת ו צ א ו ת ספציפיות(‪.‬‬
‫ח ל ו ק ה א ח ר ת ה מ ק ו ב ל ת מ א ו ד ב י ח ס י ם בין־לאומיים ה ו צ ע ה על־ידי תובל ו ז ר ט מ ן‬
‫)‪ ,(Tuval and Zartman‬ה מ ז ה י ם שלוש א ס ט ר ט ג י ו ת עקרוניות‪) :‬א( ת ק ש ו ר ת וסיוע־‬
‫ק י ד ו ם )‪) ,(facilitation‬ב( ניסוח )‪) ,(formulation‬ג( מניפולציה‪ .‬ל ט ע נ ת ם ‪ ,‬בחירת‬
‫ה מ ת ו ו כ י ם ב א ח ת מ א ס ט ר ט ג י ו ת א ל ה ה י א ת ו צ א ה של ה א י נ ט ר א ק צ י ה בין מאפייני‬
‫ה ס כ ס ו ך לבין ה מ ש א ב י ם ו ה א י נ ט ר ס י ם של ה מ ת ו ו ך ‪.‬‬
‫ה ת נ ה ג ו ת ם של ה מ ת ו ו כ י ם הבין־לאומיים ו ב ח י ר ת ם ב א ס ט ר ט ג י ה מ ס ו י מ ת מושפעות‬
‫הסכסוך‬

‫מנסיבות‬
‫ממשאבים‬

‫ומהצדדים‬

‫בו‬

‫ומאפייניהם‪,‬‬

‫הצדדים‬

‫מציפיות‬

‫מהתהליך‪,‬‬

‫ה ע ו מ ד י ם ל ר ש ו ת ה צ ד ד י ם המעורבים ו מ ל ח צ י ם כ ל כ ל י י ם ומוסדיים‪.‬‬

‫כ מ ו כ ן ה ן תלויות ב כ ל א ל ה ‪ .‬ה ת נ ה ג ו ת ה מ ת ו ו כ י ם ה ב י ן ־ ל א ו מ י י ם מ ש פ י ע ה ב ה כ ר ח‬
‫על ר מ ת ש ל י ט ת ם ב צ ד ד י ם ובתהליך‪ .‬ר מ ת ש ל י ט ה גבוהה של ה מ ת ו ו ך תשפר א ת‬
‫סיכויי ה צ ל ח ת ו ו ת ס י י ע בידו לקרב בין ה צ ד ד י ם ו ל ה ב י א ם לידי הידברות‪ ,‬ש ת כ ל י ת ה‬
‫הגעה‬

‫וסיכומים‪.‬‬

‫להבנות‬

‫אחד‬

‫האמצעים‬

‫הבולטים‬

‫המאפשרים‬

‫למתווך‬

‫להשיג ש ל י ט ה א פ ק ט י ב י ת יותר ב צ ד ד י ם ובתהליך‪ ,‬ה ו א נגישותו ל מ ש א ב י ם ושליטתו‬
‫בהם‪.‬‬
‫ש ל י ט ת ו של ה מ ת ו ו ך ב מ ש א ב י ם ה י א רכיב מ ר כ ז י ביכולתו להגיע ל ת ו צ א ו ת רצויות‪.‬‬
‫ל ל א מ ש א ב י ם א י ־ א פ ש ר להגיע למטרות‪ .‬מ ש א ב י ם א ל ה יכולים ל ק ב ל צורה של‬
‫ה ז ד מ נ ו י ו ת ‪ ,‬פעולות ו מ ט ר ו ת שאפשר ל ה ש ת מ ש ב ה ן כ ד י ליצור שינוי ב ה ת נ ה ג ו ת א ו‬
‫ב ת פ י ס ה של ה צ ד ד י ם ב ס כ ס ו ך ‪ .‬ב ה בעת‪ ,‬מ ש א ב י ם גם יכולים ל ה י ו ת כסף‪ ,‬ס ט ט ו ס ‪,‬‬
‫ניסיון‪ ,‬נגישות ויוקרה‪ .‬ס ו ג ה מ ש א ב י ם ש ה מ ת ו ו ך בוחר ל ה ש ת מ ש ב ה ם ואופן השימוש‬
‫במשאבים‬

‫ה נ ב ח ר י ם ישפיעו על ת ו צ א ו ת התהליך‪ .‬ה מ ש א ב י ם ה ע ו מ ד י ם לרשות‬

‫ה מ ת ו ו ך יכולים לשמש בידו כ׳מנוף׳ ליצירת השפעה‪ .‬פרנץ׳ ורייבן)‪(French & Raven‬‬
‫הצביעו על שישה ס ו ג י ם של מ ש א ב י ם א ו ב ס י ס י כ ו ח ‪ :‬תגמולים‪ ,‬כפייה‪Referent ,‬‬
‫)יצירת ז ה ו ת בין ה מ ת ו ו ך לבין הצדדים(‪ ,‬לגיטימיות‪ ,‬מ ו מ ח י ו ת ו מ י ד ע )‪Bercovitch,‬‬
‫‪. ( p p,1992.1-29‬‬
‫א ח ת ה ב ע י ו ת ה ק ש ו ת ב ת ח ו ם התיווך הבין־לאומי ה י א א י ת ו ר ה כ ל י ם להערכת‬
‫יעילותו‬
‫אינו‬

‫של ה ת י ו ו ך ותוחלתו‪ .‬שימוש ב מ ש א ב י ם מ ס ו י מ י ם ב א ו פ נ י ם מ ס ו י מ י ם‬

‫מבטיח‬

‫בהכרח‬

‫את‬

‫ה צ ל ח ת התיווך‪.‬‬

‫פיתוח‬

‫שיטות‬

‫ותהליכים‬

‫לבקרת‬

‫ה ת ה ל י ך ולהערכתו יכולים לאפשר ב ק ר ה ב מ ה ל ך ה ת ה ל י ך עצמו‪ ,‬ד ב ר ש י ב ט י ח יכולת‬
‫‪15‬‬

‫ל ז ה ו ת בעיות ויאפשר ל ה ע מ י ד מולן פתרונות ש מ ה ו ת ם ה י א שינוי ב א ס ט ר ט ג י י ת‬
‫התיווך ו ב מ ש א ב י ם ש ה מ ת ו ו ך מ ש ת מ ש ב ה ם ‪ ,‬א ו לחלופין שינוי של יעדי ה ת י ו ו ך עצמו‪.‬‬

‫עקרונות ומודל אפשרי להערכת תיווך ביןילאומי‬
‫כל המתווכים‬

‫הביךלאומיים משתמשים‬

‫במיומנויותיהם‬

‫ובמשאביהם ומנסים‬

‫לשנות א ו להשפיע על ט ב ע ה של ה א י נ ט ר א ק צ י ה בין ה צ ד ד י ם ועל ה י ב ט י ם שונים‬
‫של תכניה‪ .‬כיצד‪ ,‬א ם כן‪ ,‬א פ ש ר להעריך א ת השפעתו של תיווך מ ס ו י ם ? ברקוביץ׳‬
‫מציע ל ה ב ח י ן ה ב ח נ ה ראשונית בין קריטריונים ס ו ב י י ק ט י ב י י ם לבין ק ר י ט ר י ו נ י ם‬
‫אובייקטיביים‪.‬‬
‫ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ה ס ו ב י י ק ט י ב י י ם נוגעים ל ת פ י ס ת ה צ ד ד י ם א ו ה מ ת ו ו ך א ת ה א ו פ ן שבו‬
‫הושגו מ ט ר ו ת ה ת ה ל י ך ‪ .‬כ מ ה מ ק ר י ט ר י ו נ י ם א ל ה ה ם שביעות רצון מ ה ת ה ל י ך ‪ ,‬ת ח ו ש ת‬
‫הוגנות‪,‬‬

‫ת ח ו ש ת יעילות ו א פ ק ט י ב י ו ת של התהליך‪.‬‬

‫לעומת זאת‪,‬‬

‫קריטריונים‬

‫א ו ב י י ק ט י ב י ם נשענים על ב ס י ס שונה לחלוטין‪ .‬ה ם מ ת י י ח ס י ם ל מ ה ו ת שאפשר‬
‫להעריך א ו ת ה באופן א מ פ י ר י א ו על־ידי גורמים חיצוניים לתהליך‪ .‬ק ר י ט ר י ו נ י ם‬
‫א ו ב י י ק ט י ב י ם מ א פ ש ר י ם לנו לבדוק שינוי ב ה ת נ ה ג ו ת א ו ב ת פ י ס ו ת של ה צ ד ד י ם ‪,‬‬
‫כ ש ה ב י ט ו י לכך ה ו א אופן ניהול ה ת ק ש ו ר ת ותהלוך ה ס כ ס ו ך )‪ (conflict processing‬בין‬
‫ה צ ד ד י ם המעורבים‪.‬‬
‫ה ע ר כ ה ש ל יעילות תיווך ו ת ו ח ל ת ו א י נ ה יכולה להישען על ק ר י ט ר י ו נ י ם א ו ב י י ק ט י ב י ם‬
‫בלבד‪ ,‬מכיוון ש ל מ ת ו ו כ י ם שונים יש מ ט ר ו ת שונות ו ל ק ו נ פ ל י ק ט י ם שונים יש ת כ נ י ם‬
‫שונים‪ .‬מ ת ו ו כ י ם א ח ד י ם מ ת מ ק ד י ם ב ת ה ל י ך ו א ח ר י ם — בתכנים‪ .‬א פ ש ר להעריך‬
‫תיווך על־ידי א י ס ו ף ש י ט ת י של נתונים ושיפוט פרטני ל כ ל ת ה ל י ך תיווך‪ .‬לצורך‬
‫ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם מ ו ר כ ב ו ת ת ה ל י ך ה ה ע ר כ ה של תיווך בין־לאומי‪ ,‬ה מ ח ב ר מ צ י ע מ ו ד ל‬
‫לניתוח א ס ט ר ט ג י ה ו ה ת נ ה ג ו ת של תיווך‪.‬‬

‫טיבה של הצלחת תיווך ודרכים לבחינתה‬
‫קליבואר‪ ,‬ב מ א מ ר ה על ה ע ר כ ת ה צ ל ח ה א ו כישלון של תיווך בין־לאומי‪ ,‬מ ב ח י נ ה בין‬
‫שני ס ו ג י ם של מ ש ת נ י ם בלתי־תלויים‪ :‬מ ש ת נ י ם של ה ק ש ר ו מ ש ת נ י ם של תהליך‪.‬‬
‫מ ש ת נ י ם של ה ק ש ר מ ו ר כ ב י ם מ כ מ ה גורמים‪ :‬ה ס כ ס ו ך ‪ ,‬ה צ ד ד י ם ה מ ת ח ר י ם ו ה י ח ס י ם‬
‫ביניהם‪,‬‬

‫ה מ ת ו ו ך ו ה ה ק ש ר הבין־לאומי‪ .‬מ ש ת נ י ם של ת ה ל י ך מ ת מ ק ד י ם בטבע‬

‫הפעילויות — א ס ט ר ט ג י ו ת הפעולה של ה מ ת ו ו ך )‪.(Kleiboer, 1996‬‬

‫‪16‬‬

‫תרש<ם ‪ :1‬״מורל ברקוכיץ״ להערכת תיייד ביךלאומי‬
‫תנאי‬
‫קדם‪-‬תיווך‬

‫תנאים עכשוויים של‬
‫אסטרטגיית התיווך‬

‫תנאים תוצאתיים‬
‫לאתר התיווך‬

‫זהות המתווך‬
‫ומענודו‬

‫תוצאות התיווך‪:‬‬

‫טבע‬
‫הסכסוך‬
‫טבען של‬
‫הסוגיות‬

‫‪4-‬‬

‫אסטרטגיית‬
‫התיווך‬
‫והתנהגות‬

‫אובייקטיביות‬
‫סובייקטיביות‬

‫תוצאה‬

‫טבעם של‬
‫הצדדים‬

‫תהליך‬

‫טבעם של‬
‫היחסים‬

‫תוכן‬

‫חמקמקותה של הצלחת תיווך‬
‫ק ש ה להעריך ת ו צ א ו ת של תיווך א ו ניהול בין־לאומי של ס כ ס ו ך ‪ .‬לעתים נ ד מ ה כי‬
‫ה ק ר י ט ר י ו נ י ם להערכה מ ו ב נ י ם מ א ל י ה ם ; א ך ברגע ש ה ם מופעלים‪ ,‬עולות יותר‬
‫ש א ל ו ת מ א ש ר תשובות‪ .‬ק ל י ב ו א ר מ צ י ע ה א ר ב ע ק ב ו צ ו ת קריטריונים‪ ,‬ש י ה י ה בהן כ ד י‬
‫לסייע להערכת התיווך ולאופן ניהול ה ס כ ס ו ך על־ידי ה מ ת ו ו ך הבין־לאומי‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפייני ה ס כ ס ו ך — מ ח ק ר על תיווך בין־לאומי צריך ל ה ת מ ק ד בשלושה מאפיינים‬
‫של ה ס כ ס ו ך ‪ ,‬א ש ר משפיעים על ת ו צ א ו ת ה ת י ו ו ך ‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלות ה ס כ ס ו ך )‪ — (ripeness‬ב ה ק ש ר ז ה מ א מ צ ת ה מ ח ב ר ת א ת הגדרתו של‬
‫ס ט ד מ ן )‪ ,(Stedman‬ה ר ו א ה א ת ה ב ש ל ו ת כפונקציה של שינויים מ ד י נ י י ם ‪/‬‬
‫פוליטיים פנימיים בתוך ק ב ו צ ו ת ה ק ו נ פ ל י ק ט‬
‫ב‪ .‬ר מ ת ה א י נ ט נ ס י ב י ו ת — ח ו ק ר י ם ח ל ו ק י ם ב ד ע ת ם לגבי כיוון ה ה ש פ ע ה של‬
‫מ א פ י י ן זה‪ .‬יש ה ט ו ע נ י ם כ י א י נ ט נ ס י ב י ו ת ג ב ו ה ה ת ב י א ל ד ח י י ת מ א מ צ י תיווך‪,‬‬
‫ויש ה ג ו ר ס י ם כ י ד ו ו ק א א י נ ט נ ס י ב י ו ת גבוהה מגבירה א ת ה ס י כ ו י ל ה ס כ מ ת‬
‫ה צ ד ד י ם א ו ל ד ר י ש ת ם לתיווך‬
‫ג‪ .‬ט ב ע ה נ ו ש א י ם — כ א ן מ ק ו ב ל ל ה ב ח י ן ב ח ל ו ק ת מ ש נ ה בין ח מ י ש ה ס ו ג י ם‬
‫ע י ק ר י י ם של נ ו ש א י ם ‪:‬‬

‫‪17‬‬

‫‪ (1‬נ ו ש א י ם של ריבונות‪ ,‬ה מ ת מ ק ד י ם בטענות שאי־אפשר ל ה ת ח ר ו ת על‬
‫טריטוריה ספציפית‬
‫‪ (2‬נושאים אידאולוגיים‪ ,‬ה מ ת מ ק ד י ם ב ט ב ע ה מ ע ר כ ת ה מ ד י נ י ת ‪ ,‬בערכים‬
‫בסיסיים או באמונות‬
‫‪ (3‬נ ו ש א י ם ביטחוניים‪ ,‬הנוגעים לגבולות ו ל ט ר י ט ו ר י ה‬
‫‪ (4‬נ ו ש א י ם של ה ג ד ר ה ע צ מ י ת ו ז ה ו ת ל א ו מ י ת ב ק ו נ פ ל י ק ט י ם ש ל ע צ מ א ו ת‬
‫‪ (5‬כ ל השאר‪.‬‬
‫ס כ ס ו כ י ם א ת נ ו ־ ל א ו מ י י ם כוללים לרוב כ מ ה נושאים ג ם יחד‪ .‬על מ ו ר כ ב ו ת ם של‬
‫סכסוכים‬

‫משולבים‬

‫)‪ (interlocking conflicts‬ע מ ד‬

‫בהרחבה‬

‫לואיס‬

‫קריסברג‬

‫)‪ ,(Kriesberg, 1980‬שהציע טיפולוגיה של שישה ס ו ג י ם א ו מ א פ י י נ י ם ב ו ל ט י ם של‬
‫ס כ ס ו כ י ם משולבים‪ .‬מ ס ק נ ת ו ה ב ו ל ט ת של קריסברג ה י א ש ט ב ע ם של ס כ ס ו כ י ם‬
‫משולבים מ ו ב י ל ל ה ס ל מ ת מ צ ב ק י י ם ‪ ,‬ל ה נ צ ח ת ס כ ס ו כ י ם ק י י מ י ם ‪ ,‬וכן ל ה פ י כ ת ם‬
‫לסכסוכים‬

‫עיקשים‬

‫ומתמשכים‬

‫)‪conflicts‬‬

‫‪protracted‬‬

‫‪and‬‬

‫‪.(intractable‬‬

‫ס כ ס ו כ י ם ה מ ע ר ב י ם נ ו ש א י ם ט ר י ט ו ר י א ל י י ם א ו ב י ט ח ו נ י י ם יהיו ק ל י ם יותר לתיווך‬
‫מ א ש ר ס כ ס ו כ י ם ה מ ע ר ב י ם נ ו ש א י ם של אידאולוגיה ועצמאות‪.‬‬
‫‪ .2‬ה צ ד ד י ם ו מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ביניהם — קליבואר מ צ ב י ע ה על שישה ר כ י ב י ם ‪:‬‬
‫א‪ .‬ז ה ו ת — תיווך יכול ל ה י ו ת מ ו צ ל ח ר ק כ א ש ר ה צ ד ד י ם מ ז ו ה י ם ב מ ו נ ח י ם של‬
‫מאפייני ק ב ו צ ה וגבולות‬
‫ב‪ .‬ל כ י ד ו ת — מ ב נ ה חברתי־פוליטי ו ח ל ו ק ת ה כ ו ח ב כ ל צ ד‬
‫ג‪ .‬ס ו ג ה מ ש ט ר — ה ב ח נ ה בין ד מ ו ק ר ט י ו ת ל ל א ־ ד מ ו ק ר ט י ו ת ו ב ה ק ש ר שלנו‪ :‬בין‬
‫ישות מ ד י נ ת י ת לישות ל א ־ מ ד י נ ת י ת‬
‫ד‪ .‬מ ו ט י ב צ י ה ל ק ב ל ת ה ת י ו ו ך — מ י ד ת הנכונות של ה צ ד ד י ם ל ק ב ל ת מעורבותו‬
‫של צ ד שלישי‪ .‬ה א ם שני ה צ ד ד י ם ה ז מ י נ ו א ת התיווך‪ ,‬ה א ם עשו ז א ת ב מ ט ר ה‬
‫ל ק ד ם פתרון א ו כ א מ צ ע י ל ה ש ה י י ת פתרון? ה א ם ע צ ם התיווך נכפה ע ל י ה ם‬
‫על־ידי צ ד שלישי; א ו ה א ם צ ד א ח ד כ פ ה על ה צ ד ה א ח ר א ת התיווך? ברור כי‬
‫ס י כ ו י י ה ה צ ל ח ה ש ל ה ת י ו ו ך ג ב ו ה י ם יותר כ א ש ר שני ה צ ד ד י ם ה ז מ י נ ו א ת ה צ ד‬
‫השלישי ובכוונתם א כ ן להגיע ל ה ס ד ר‬
‫ה‪ .‬ר ק ע ק ו ד ם של ה י ח ס י ם בין ה צ ד ד י ם — צ ד ד י ם בעלי ה י ס ט ו ר י ה ש ל י ד י ד ו ת‬
‫ושיתוף פעולה יעדיפו תיווך‪ .‬עוינות ו ח ו ס ר א מ ו ן בין ה צ ד ד י ם י ק ש ו על מ ל א כ ת‬
‫התיווך ג ם כ א ש ר שני ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם ה ז מ י נ ו א ת מעורבות ה צ ד‬
‫השלישי — ה מ ת ו ו ך הבין־לאומי‬
‫ו‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מ א ז ן ה כ ו ח ו ת — הופעתו של צ ד שלישי ב ז י ר ת ה ס כ ס ו ך מ פ ר ה א ת מ א ז ן‬

‫ה כ ו ח ו ת בין ה צ ד ד י ם ‪ .‬ה מ ת ו ו ך עלול להפריע ל צ ד ה ח ז ק ל מ מ ש א ת יתרונו‪,‬‬
‫ולחלופין — ל ח ז ק א ת ה צ ד ה ח ל ש ב ס ב י ב ת הפעולה‬
‫‪.3‬‬

‫מ א פ י י נ י ה מ ת ו ו ך — ק ל י ב ו א ר מ צ ב י ע ה על שלושה מ א פ י י נ י ם ע י ק ר י י ם ‪:‬‬
‫א‪ .‬מ ש ו א פנים )או ללא( — ] ה א ם ה מ ת ו ו ך יכול א כ ן ל ה י ו ת נטול פניות?[‪ .‬א ח ת‬
‫ה צ י פ י ו ת ה ב ו ל ט ו ת מ מ ת ו ו ך בין־לאומי ה י א להוגנות ולניטרליות‪ .‬הניסיון‬
‫הבין־לאומי ומגבלות אנוש ו ס ב י ב ת פעולה מ ו כ י ח י ם כי ציפייה שכזו ל א תוכל‬
‫לעולם ל ה ת מ מ ש ב מ ל ו א ה ‪ .‬ל מ ת ו ו כ י ם יהיו ת מ י ד ג ם א י נ ט ר ס י ם ש ל ה ם א ו של‬
‫שולחיהם‬
‫ב‪ .‬ה ש פ ע ה — יכולתו של מ ת ו ו ך להפעיל לחץ על צד א ח ד א ו על שני צ ד ד י ם כדי‬
‫ל ק ב ל ה ס כ ם מוצע‪ .‬ה ה נ ח ה ה י א שלמתווך יש מ ש א ב י ם של כ ו ח והשפעה‬
‫הניזונים מ מ ע מ ד ו ‪ ,‬מ י ו ק ר ת ו ‪ ,‬מניסיונו ו מ מ י ד ת ה א מ ו ן ש ה ו א ז ו כ ה ל ה מ ן‬
‫הצדדים המעורבים‬
‫ג‪.‬‬

‫מ ע מ ד — ל מ ר ו ת ש מ א פ י י ן ז ה ה ו א מ מ ר כ י ב י ו ה ב ו ל ט י ם של מ א פ י י ן ההשפעה‪,‬‬
‫י י ח ד ה לו ק ל י ב ו א ר מ ק ו ם משלו‪ .‬חשיבותו ת ת ב ר ר כ מ ש מ ע ו ת י ת ביותר‬
‫ל ה צ ל ח ת התהליך‪ .‬מ ע מ ד ה מ ת ו ו ך נגזר מ מ ו נ י ט י ן אישי‪ ,‬מעברו ו מ ה צ ל ח ו ת י ו‬
‫כ מ ת ו ו ך ב ס כ ס ו כ י ם ד ו מ י ם ‪ ,‬מ מ י ו מ נ ו י ו ת י ו ו מ ג ו ר מ י ם ארגוניים ש ה ו א מ ש ת י י ך‬
‫א ל י ה ם ופועל מ ט ע מ ם ‪ .‬כ כ ל ש מ ע מ ד ה מ ת ו ו ך גבוה יותר כ ן ג ב ו ה י ם יותר‬
‫ה ס י כ ו י י ם להצלחה‪ .‬כישלון התיווך של ה נ ש י א קלינטון מעיב על ק ב י ע ת ה זו‪.‬‬
‫ה ה ק ש ר הבין־לאומי — ס כ ס ו ך א ת נ ו ־ ל א ו מ י לעולם אינו‬

‫ד‪.‬‬

‫מבודדת‪.‬‬

‫טבע‬

‫הסכסוך‬

‫ומהלכו‬

‫מושפעים‬

‫משחקנים‬

‫מ ת נ ה ל בזירה‬
‫נוספים‬

‫בזירה‬

‫ה ק ר ו ב ה — ה א ז ו ר י ת ו ב ז י ר ה ה ר ח ו ק ה — הבין־לאומית‪ .‬ת מ י כ ת ה ש ח ק נ י ם‬
‫ה א ז ו ר י י ם והבין־לאומיים ב מ ת ו ו ך חיונית ביותר ל ה צ ל ח ת מ ש י מ ת ו ‪.‬‬
‫ק ל י ב ו א ר מ ס כ מ ת א ת מ א מ ר ה ב כ מ ה ש א ל ו ת רלוונטיות לבחינת ה צ ל ח ת ו של תיווך‬
‫בין־לאומי‪ ,‬ו מ ת א ר ת ארבע גישות אפשריות ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ש א ל ו ת א ל ה ‪ .‬ה ש א ל ו ת‬
‫שמציבה‬

‫המחברת הן‪:‬‬

‫מ ה ם מקורות‬

‫ה ק ו נ פ ל י ק ט הבין־לאומי?‬

‫כ י צ ד מוערך‬

‫ק ו נ פ ל י ק ט בין־לאומי? עד כ מ ה א פ ש ר לנהל ק ו נ פ ל י ק ט בין־לאומי ב א מ צ ע י תיווך‬
‫ו ל מ ה מ ת כ ו ו נ י ם בתיווך? מ ה י ה ז ה ו ת ו מ ה ם ה ת מ ר י צ י ם של המתווכים? מ ד ו ע צ ד ד י ם‬
‫מ ס כ י מ י ם ל מ ת ו ו ך ספציפי? מ ה י ה צ ל ח ה בתיווך ו מ ה ם ה ת נ א י ם ה מ ו ק ד מ י ם שלה?‬
‫הגישות ה מ ו צ ע ו ת על־ידה ה ן ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫תיווך כשובר כ ו ח — ט ב ע ם של ס כ ס ו כ י ם א ת נ ו ־ ל א ו מ י י ם ה ו א ב מ מ ד ה א ־ ס י מ ט ר י‬
‫ש ל ה ם בכל ה ק ש ו ר ל ע צ מ ו ת ה צ ד ד י ם המעורבים‪ .‬גישה זו מ ד ג י ש ה א ת ה א י ז ו ן בין‬

‫‪19‬‬

‫עצמות ה צ ד ד י ם כ מ פ ת ח ל ה צ ל ח ת התיווך‪ .‬ה ה נ ח ה ה י א ש ה ע צ מ ת ה צ ד ה ח ל ש‬
‫ב ס כ ס ו ך ת ק ל על ה צ ד ד י ם להגיע ל כ ד י ה י ד ב ר ו ת ונכונות לפשרות‬
‫‪ .2‬תיווך כפתרון בעיות מ ד י נ י — גישה ה מ ד ג י ש ה א ת כללי ה מ ש ח ק ה ב י ן ־ מ ד י נ ת י י ם‬
‫את‬

‫ומזהה‬

‫הצדדים‬

‫המעורבים‬

‫בסכסוך‬

‫כשחקנים‬

‫מדינתיים‪,‬‬

‫המייצגים‬

‫א י נ ט ר ס י ם של מ ד י נ ו ת ופועלים על ב ס י ס מ ע ר כ ת ק ו ד י ם ומושגים אופייניים‬
‫לזירה ה ב י ך ל א ו מ י ת ‪ .‬גישה כ ז א ת א י נ ה מ ת א י מ ה לךנהלוכם של ס כ ס ו כ י ם בעלי‬
‫אופי אתני‪ ,‬ד ת י א ו חברתי‪ ,‬ועלולה ל ה ת ב ר ר כ ל א ־ א פ ק ט י ב י ת ב מ ק ר ה של ס כ ס ו ך‬
‫בין ישות מ ד י נ ת י ת לבין ישות ש א י נ ה מ ד י נ ת י ת — כ ד ו ג מ ת ה ס כ ס ו ך הישראלי־‬
‫פלסטיני‬
‫‪ .3‬תיווך כ י י ס ו ד מ ח ד ש של י ח ס י ם ח ב ר ת י י ם — גישה ה מ ת א י מ ה ל ת ה ל ו ך ס כ ס ו כ י ם‬
‫ק ה י ל ת י י ם ‪ ,‬כ א ש ר הדגש ה ו א על בניית מנגנוני פעולה והידברות של שתי ק ה י ל ו ת‬
‫א ו יותר הפועלות ב א ו ת ה מ ס ג ר ת מ ד י נ ת י ת‬
‫‪ .4‬תיווך כ ש ל י ט ה — גישה ה מ ע צ י מ ה א ת ת פ ק י ד ו של ה מ ת ו ו ך ו א ת מ ק ו מ ו ב ס ב י ב ת‬
‫הפעולה של ה ס כ ס ו ך ‪ .‬ה מ ת ו ו ך מפעיל ס מ כ ו ת הנשענת על מ ש א ב י ם שבשליטתו‪,‬‬
‫א ש ר נ ת פ ס י ם על־ידי ה צ ד ד י ם ב מ ש א ב י ם ח י ו נ י י ם שאין ב י כ ו ל ת ם להשיג ל ל א‬
‫תיווכו‪ .‬גישה זו יכולה ל ה י ו ת יעילה ב מ ק ר י ם ש ב ה ם מ ע צ מ ה א ו הגמון כופה א ת‬
‫התיווך‪ ,‬וביכולתה לכפות על ה צ ד ד י ם ה ן א ת ק ב ל ת ה מ ת ו ו ך ו ה ן א ת פסיקותיו‪.‬‬
‫תיווך בין־לאומי בזירת ס כ ס ו ך מ ו ר כ ב ת ו ד י נ מ י ת יכול להתעצב כשילוב מ ש ת נ ה בין‬
‫הגישות השונות‪ .‬ב ת נ א י ם מ ס ו י מ י ם יכול ה מ ת ו ו ך להפעיל רכיבים שונים במינון‬
‫ובעצמות‬

‫שונות‪,‬‬

‫ולהתאים‬

‫את‬

‫א ס ט ר ט ג י י ת התיווך לצורכי ס ב י ב ת ה ס כ ס ו ך‬

‫והצדדים‪.‬‬

‫מעורבות‬

‫בינלאומית כהתערבות צד שלישי‬

‫מעורבות בין״לאומית‪ ,‬ל ה ב ד י ל מ ה ת ע ר ב ו ת ביןילאומית‪ ,‬ה י א ע צ ם כ נ י ס ת ו של צ ד‬
‫שלישי ל ס ב י ב ת ס כ ס ו ך ש ב ה מעורבים שני צ ד ד י ם פעילים‪ ,‬ב מ ט ר ה לסייע ל צ ד ד י ם‬
‫ה מ ת נ צ ח י ם להגיע לכדי ה ס ד ר ) ל א ב ה כ ר ח לפתרון הסכסוך(‪ .‬כ נ י ס ת ו של ה צ ד השלישי‬
‫נעשית ב ה ז מ נ ת ה צ ד ד י ם ל ס כ ס ו ך ו ב ה ס כ מ ת ם ‪ .‬ה ס כ מ ת ה צ ד ד י ם ל כ נ י ס ת ה צ ד השלישי‬
‫ה י א ה ק ו ה מ ב ח י ן בין מעורבות לבין התערבות‪ ,‬ש ם כ נ י ס ת ו של ה צ ד השלישי נכפית‬
‫על הצדדים‪.‬‬
‫ח ו ק ר י ם ו מ ל ו מ ד י ם ב ת ח ו ם ח ק ר ס כ ס ו כ י ם ‪ ,‬ניהולם ויישובם‪ ,‬בחנו ב מ ש ך ה ש נ י ם‬
‫א ת מאפייני מעורבותו של צד שלישי ו א ת ה ש פ ע ת ם על ת ה ל ו כ ם של ס כ ס ו כ י ם ‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫ואפיינו שורה של עקרונות ו ה ס ב ר י ם ה מ ב ה י ר י ם א ת מנגנון הפעולה ו א ת השפעתו‪.‬‬
‫א ח ד מ ה ב ו ל ט י ם ש ב ה ם ה ו א רונלד פישר‪ ,‬שעיצב מ ו ד ל פעולה ו ה ת ע ר ב ו ת של צד‬
‫שלישי בסכסוך‪ ,‬ה מ ת כ ל ל ש ו ר ה של תובנות ש ה ת פ ת ח ו בקרב כ מ ה ח ו ק ר י ם ב ת ח ו ם‬
‫)‪.(Fisher, 1977, pp. 142-162‬‬
‫נ ק ו ד ת ה מ ו צ א שלו בכל ה ק ש ו ר להפעלת צד שלישי ה י א ה ק ו ש י להגיע ל ה ס כ מ י ם‬
‫והבנות בין צ ד ד י ם ב ס כ ס ו ך כ ת ו צ א ה מ ב ע י ו ת בגישה‪ ,‬מ י ח ס י ם בין־אישיים מעורערים‬
‫ו מ ת ק ש ו ר ת לקויה‪ .‬פישר מ י י ח ס א ת ה מ ו נ ח תיווך צ ד שלישי ^‪Richard Walton‬‬
‫)‪ ,(1969‬שהדגיש א ת ת פ ק י ד ו ה מ ר כ ז י של ה צ ד השלישי בארגון מפגשי דיאלוג יעילים‪,‬‬
‫ה מ א פ ש ר י ם ל צ ד ד י ם לדון ולברר א ת ה נ ו ש א י ם והבעיות ה ק ש ו ת שביניהם )‪Fisher,‬‬
‫‪. ( p,1997.143‬‬
‫פישר מגדיר א ת ת פ ק י ד י ו ה ע י ק ר י י ם של ה צ ד השלישי ה מ ת ו ו ך כ ד ל ה ל ן ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הגברת ה מ ו ט י ב צ י ה של שני ה צ ד ד י ם ל ה פ ח ת ת ר מ ת ה ק ו נ פ ל י ק ט )האלימות(‬

‫‪ .2‬א י ז ו ן ע צ מ ו ת ה צ ד ד י ם )איזון ה מ מ ד ה א ־ ס י מ ט ר י בקונפליקט‪ ,‬תוך דגש ל ה ע צ מ ת‬
‫הצד החלש בסביבת הסכסוך(‬
‫‪ .3‬ת ז מ ו ן ה ת ע מ ת ו ת ה צ ד ד י ם במסגרת הקונפליקט ושמירה על ר מ ת מ ת ח ״אופטימלית״‬
‫)כך מ ת א פ ש ר ת ה ש ג ת ש ל י ט ה ט ו ב ה יותר על ע צ מ ת ה ה ת ע מ ת ו ת ‪ .‬ז ה ו בעצם סוג‬
‫של מניפולציה ש ה צ ד השלישי מפעיל לצורך ה ש ג ת ש ל י ט ה על ה צ ד ד י ם ועל‬
‫ה א י נ ט ר א ק צ י ה בינם לבין ע צ מ ם ובינם לבינו(‬
‫‪ .4‬ליווי צ מ ו ד של שלבי ה ה י ד ב ר ו ת בין ה צ ד ד י ם ו ב י ס ו ס ערוצי ה ת ק ש ו ר ת‬
‫‪.5‬‬

‫ק י ד ו ם ה פ ת י ח ו ת ) ה פ ח ת ת ס ט ר א ו ט י פ י ם ודעות ק ד ו מ ו ת ‪ ,‬ש ת כ ל י ת ה ל ה ב י א כ ל צ ד‬
‫ל ק ב ל א ת ה א ח ר ולהכירו ט ו ב יותר‪ .‬ה ה נ ח ה ה י א כי בעצם ק ב ל ת ה א ח ר מ ו ע נ ק ת‬
‫ל ג י ט י מ צ י ה לזכויותיו ו מ ת ב ס ס ת פ ת י ח ו ת להבנת דרישותיו‪ ,‬גם א ם ל א כולן‬
‫תתקבלנה(‪.‬‬

‫הרעיון ה מ ר כ ז י ב מ ו ד ל ה ת ע ר ב ו ת צ ד שלישי ה מ ו צ ע על־ידי פישר נשען על ט כ נ י ק ו ת‬
‫שפותחו על־ידי‪Shepard & Mouton(1964‬‬

‫‪ , ( B l a c k ,‬המאפשרות אבחון הדדי‬

‫של ה ק ו נ פ ל י ק ט ו י ז מ ה מ ש ו ת פ ת של ה צ ד ד י ם ל מ צ י א ת פתרון במעבר מ מ צ ב של‬
‫‪ Win-Lose‬ל מ צ ב של ‪ .(Fisher, 1997, p. 144) Win-Win‬ב מ ה ל ך כ ז ה נבנים א מ ו ן וכבוד‬
‫בין ה צ ד ד י ם ‪ .‬פישר ש א ל מברטון)‪ (1969‬א ת רעיון ת פ ק י ד ו של ה צ ד השלישי ביצירת‬
‫אווירה ל א ־ מ א י י מ ת ‪ ,‬ו מ ק ל מ ן — כ מ ה רעיונות בכל ה ק ש ו ר לעקרונות ניהול של‬
‫ס ד נ א ו ת א י נ ט ר א ק ט י ב י ו ת ליישוב ס כ ס ו כ י ם ‪ .‬פישר כולל ב מ ו ד ל הפעולה ובתהליך‬

‫‪21‬‬

‫ההתערבות‪/‬הייעוץ ש ל ה צ ד השלישי שבעה רכיבים ה מ ו צ ג י ם ב ת ר ש י ם ‪ 2‬להלן‬
‫)‪ — Fisher, 1997‬ת ר ש י ם ‪ , 7 . 1‬מ ו ד ל ייעוץ של צ ד שלישי — עמ׳ ‪:(145‬‬
‫תרשים‬

‫‪ :2‬ר כ י ב י ם ש ל ת כ נ י ת ה ת ע ר ב ו ת ‪ /‬י י ע ו ץ ) פ י ש ר (‬

‫במודל הפעולה ה מ ו צ ע כ מ ה רכיבים בולטים‪ ,‬שהוזכרו גם בסעיף על ניתוח מאפייני‬
‫התיווך הבין־לאומי ועל ה מ ד ד י ם והעקרונות להערכת הצלחתו‪ .‬פישר מ ת י י ח ס א ל‬
‫ה צ ד השלישי כ א ל יועץ ש ת פ ק י ד ו לסייע בידי ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם ב ס כ ס ו ך לייצב‬
‫מערכת י ח ס י ם משופרים‪ ,‬ת נ א י ה נ ת פ ס בעיניו כ ה כ ר ח י לצורך הגעה ל ה ס ד ר א ו‬
‫לפתרון‪ .‬ב ת כ נ י ת הייעוץ של ה צ ד השלישי א פ ש ר ל ז ה ו ת שלושה שלבים מ ר כ ז י י ם ‪ :‬שלב‬
‫ה א ב ח ו ן של ה ס י ט ו א צ י ה ‪ ,‬ה צ ד ד י ם ו ה מ ט ר ו ת ה נ ד ר ש ו ת שלב התכנון — גיבוש ועיצוב‬
‫;‬

‫א ס ט ר ט ג י ו ת הפעולה ה מ ו ע ד פ ו ת )על ב ס י ס ה א ב ח ו ן ה מ ו ק ד ם ( ‪ ,‬ושלב הביצוע — שבו‬
‫ה צ ד השלישי פועל כ מ א פ ש ר )‪ (facilitator‬ב מ ט ר ה לשפר א ת ה ת ק ש ו ר ת בין ה צ ד ד י ם‬
‫ולהובילם ל א י נ ט ר א ק צ י ה מ ס ו ג א ח ר ‪ ,‬ה מ ת א פ ש ר ת ב א מ צ ע ו ת מיומנויותיו‪.‬‬

‫שמירת שלום‪ ,‬אכיפת שלום ובניית שלום — הניסיון והמשפט‬
‫הכין־לאומי‬
‫)‬

‫ט הבין־לאומי‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪,846-859.Shaw, 1‬‬

‫‪p‬‬

‫‪p‬‬

‫( מובאת סקירה היסטורית‬

‫ו מ ש פ ט י ת בנושא ש מ י ר ת שלום בזירה הבין־לאומית‪ ,‬מ א ז ה ק מ ת ו של ה א ו ״ ם ‪ .‬עיקרי‬
‫דבריי כ א ן מ ב ו ס ס י ם על ה ס ק י ר ה ה מ פ ו ר ט ת בספר הנזכר‪ .‬מ פ ת י ע ה ד ב ר כ כ ל שיהיה‪,‬‬

‫‪22‬‬

‫ה ר י במגילת ה א ו ״ ם )‪ ( U N Charter‬א י ן ב ס י ס ח ו ק י ברור לפעולות ש מ י ר ת שלום‬
‫)‪ .(peacekeeping‬מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן יכולה ל ה ק י ם גופים משניים )‪(subsidiary organs‬‬
‫כ א ש ר ה י א מ ע ר י כ ה שיש צורך ל מ מ ש א ת ת פ ק י ד י ה ]מחויבויותיה[‪ .‬ה י א יכולה‪ ,‬בכפוף‬
‫לסעיף ‪ ,42‬ל מ מ ש פעולה כ ז א ת ב א מ צ ע ו ת כ ו ח ו ת יבשה‪ ,‬י ם א ו אוויר‪ ,‬כ כ ל שיידרש‬
‫ל ש מ י ר ה א ו ל ש י ק ו ם שלום ו ב י ט ח ו ן בין־לאומיים‪ .‬לעצרת ה כ ל ל י ת ה ו ע נ ק ה ס מ כ ו ת‬
‫רחבה‪ ,‬בכפוף לסעיפים ‪ 10‬ו־‪ ,11‬לדון ולהגיש ה מ ל צ ו ת בנושאים ש ב ת ח ו ם מגילת‬
‫ה א ו ״ ם ‪ ,‬כולל ה מ ל צ ו ת הנוגעות ל ש מ י ר ה על שלום וביטחון בין־לאומיים‪.‬‬
‫ש מ י ר ת שלום ו מ ש י מ ו ת מ ש ק י פ י ם מ ת פ ר ש ו ת כ ה מ ש ך של פעולות ה א ו ״ ם ‪ ,‬ונכון י ה י ה‬
‫ל ר א ו ת א ת ה ד ב ר י ם כ מ ק ש ה א ח ת ‪ .‬מ ק ו ר ה של פעולת ש מ י ר ת שלום ה ו א בפעולות‬
‫ה פ י ק ו ח של ה א ו ״ ם על ה פ ס ק ו ת אש‪ .‬פעולת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם ה מ ש מ ע ו ת י ת ה ר א ש ו נ ה‬
‫ה ת ר ח ש ה ב־‪ 1956‬כ ת ו צ א ה מ מ ש ב ר ס ו א ץ‬

‫;‬

‫והשנייה — בקונגו‪ ,‬ב מ ה ל ך ה מ ש ב ר‬

‫ב־‪ .1960‬מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן א י מ צ ה א ז ה ח ל ט ה ה מ א ש ר ת למזכיר הכללי ל ס פ ק עזרה‬
‫צ ב א י ת ל מ מ ש ל ת קונגו‪ .‬ה ק מ ת כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם ה מ ס ו ר ת י י ם ה י י ת ה חשובה‪,‬‬
‫מכיוון ש כ ו ח ו ת א ל ה ייצבו ס י ט ו א צ י ו ת מ ש ב ר י ו ת במיוחד‪ ,‬א ם ג ם ל ת ק ו פ ו ת מוגדרות‪.‬‬
‫כ ו ח ו ת א ו ״ ם כ א ל ה א י נ ם א מ ו ר י ם לבצע פעולות א כ י פ ה א ל א לפעול ב מ ט ר ה להשפיע‬
‫להרגעה‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת ה פ ר ד ה פ י ז י ת בין צ ד ד י ם לוחמים‪ .‬פעולתם של כ ו ח ו ת א ל ה‬
‫ת ל ו י ה ב ה ס כ מ ת ה מ ד י נ ה ש ב ט ר י ט ו ר י ה ש ל ה ה ם מוצבים‪ ,‬ואין ב א פ ש ר ו ת ם למנוע‬
‫ת ו ק פ נ ו ת ב מ ק ו ם שיש בו נ ח י ש ו ת ל ק י י מ ה ‪ .‬בנוסף ל ה ס כ מ ת ה מ ד י נ ה ה מ א ר ח ת ‪ ,‬כ ו ח ו ת‬
‫כ א ל ה ז ק ו ק י ם ל ת מ י כ ה ה מ ת מ ש כ ת של מ ו ע צ ת הביטחון‪ ,‬שבלעדיה ל א יוכלו לפעול‬
‫ביעילות‪.‬‬
‫למבצעי פ י ק ו ח ו ש מ י ר ת ש ל ו ם יש ת פ ק י ד מ י ו ח ד ב מ ק ר י ם ש ב ה ם ק ו נ פ ל י ק ט נפתר ויש‬
‫צורך‬

‫למנוע א ת ה ת ל ק ח ו ת ו מ ח ד ש כ ת ו צ א ה מ א י ־ ה ב נ ו ת א ו מפירוש מ ו ט ע ה‬

‫)‪ (misperception‬של מ י‬

‫מהצדדים‬

‫המעורבים‪.‬‬

‫כ ו ח ו ת א ל ה פועלים‬

‫במסגרת‬

‫ה ח ו ק י ת הרלוונטית ל כ ל גופי ה א ו ״ ם ‪ .‬ב כ ל מ ק ו ם ש מ ו צ ב י ם בו כ ו ח ו ת כ א ל ה נדרש‬
‫ה ס כ ם בין ה א ו ״ ם לבין ה מ ד י נ ה ה מ א ר ח ת ב כ ל ה ק ש ו ר לתשתיות‪ ,‬ללוגיסטיקה‪,‬‬
‫לפריבילגיות ולחסינויות של א נ ש י הכוח‪ ,‬וכן לגבי ה ה ל י כ י ם ליישוב ס כ ס ו כ י ם ולגבי‬
‫אי־הסכמות‪.‬‬
‫ה ש א ל ה ב א ש ר לכפיפותם ש ל כ ו ח ו ת א ל ה לדיני ס כ ס ו ך מזוין ה ת ב ר ר ה כשנויה‬
‫ב מ ח ל ו ק ת ‪ .‬א ף על פי כן‪ ,‬ה ס כ מ י ם רבים ה ו כ י ח ו ש כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם פעלו ב ה ת א ם‬
‫לעקרונות של ה א מ נ ו ת ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ה כ ל ל י ו ת ה י ש י מ ו ת ל ה ת נ ה ל ו ת אנשי צבא‪.‬‬
‫כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם ל א יפעלו נגד כ ו ח ו ת מ ק ו מ י י ם כ ל ש ה ם א ל א ר ק ל ה פ ר ד ה בין כ ו ח ו ת‬
‫‪23‬‬

‫עוינים‪ ,‬ליישום ה ס כ מ י ם מ י ו ח ד י ם א ו ל פ י ק ו ח כללי‪ .‬כ א ש ר ק ו נ פ ל י ק ט א מ ת י מתעורר‬
‫בין כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם לבין כ ו ח ו ת מ ק ו מ י י ם ‪ ,‬דיני ה ס כ ס ו ך ה מ ז ו י ן יהיו י ש י מ י ם‬
‫באופן ברור‪.‬‬
‫ס ק י ר ה ז א ת ‪ ,‬ה נ ו ש א ת א ו פ י מ ש פ ט י ותיאורי‪ ,‬א י נ ה מ מ צ ה א ת הניסיון הבין־‬
‫ל א ו מ י שהצטבר ב ע ק ב ו ת ה פ ע ל ת כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום של ה א ו ״ ם ב מ ק ו מ ו ת שונים‬
‫בעולם‪ .‬ה ת פ ר ק ו ת ה של ברית ה מ ו ע צ ו ת ו ק ץ ״ ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ״ הובילו ל ה ת ח ז ק ו ת‬
‫מ ע מ ד ו של ה א ו ׳ ׳ ם כגוף הבין־לאומי ה מ ו ר ש ה ו ה מ ו ס מ ך ל ה ת ע ר ב ו ת ב ס כ ס ו כ י ם‬
‫א ת נ ו ־ ל א ו מ י י ם ובין־מדינתיים‪ .‬ה ת ח ז ק ו ת מ ע מ ד ו של ה א ו ״ ם ה ו ב י ל ה ליתר מעורבות‬
‫של כ ו ח ו ת א ו ״ ם ב ס כ ס ו כ י ם שונים‪ ,‬וב־‪ 1992‬ה ש ל י ם ה מ ז כ י ר הכללי של ה א ו ״ ם‬
‫ב א ו ת ם ימים‪ ,‬ב ו ט ר ו ס ב ו ט ר ו ס ע׳אלי‪ ,‬א ת חיבורו ה מ ק י ף בעניין ה פ ע ל ת כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת שלום של ה א ו ״ ם ‪ .‬החיבור‪D i p l o m a c y , ,‬‬
‫‪Peace-keeping‬‬

‫‪Preventive‬‬

‫‪A n A g e n d a f o r Peace‬‬

‫‪ , P e a c e m a k i n g and‬הופץ כ ד ו ח מיוחד‪ ,‬כ א ש ר בינואר ‪ 1995‬א ף נוסף לו‬

‫נ ס פ ח עדכון‪ .‬חיבור זה‪ ,‬ל ה ב ד י ל מ ה ס ק י ר ה ה ת י א ו ר י ת ו ה מ ש פ ט י ת ש ה ו ב א ה לעיל‪ ,‬נשא‬
‫אופי אופרטיבי ו ח ב ק בתוכו ל ק ח י ם מפעולות שונות של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של‬
‫ה א ו ״ ם ו ה מ ל צ ו ת לגבי ה ה מ ש ך ‪.‬‬

‫כוחות שמירת השלום של האו״ם — מבחן הניסיון וצל העתיד‬
‫ב ו ט ר ו ס ע׳אלי כ ת ב בחיבורו ה מ ק י ף )‪ {An A g e n d a , 1992‬כ י א ב ן ה י ס ו ד לגישתו ה י א‬
‫ה מ ד י נ ה והכבוד לריבונותה ה ב ס י ס י ת ‪ .‬כיבוד הריבונות ה כ ר ח י לצורך כ ל ה ת ק ד מ ו ת‬
‫בין־לאומית‪ ,‬ל מ ר ו ת ש ז מ נ ה של הריבונות ה א ב ס ו ל ו ט י ת ו ה א ק ס ק ל ו ס י ב י ת חלף‪ .‬ע׳אלי‬
‫מ ז כ י ר כי מבצעי ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ׳ ׳ ם באזורי ק ו נ פ ל י ק ט ה ת ב צ ע ו ל א ח ר‬
‫ש ה ק ו נ פ ל י ק ט כבר פרץ וגבה א ת מ ח י ר ו לכן יש לחשוב ברצינות על תכנון פ ר י ס ה‬
‫;‬

‫מונעת של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום‪ ,‬ב מ ט ר ה למנוע ה ת פ ר צ ו ת של ק ו נ פ ל י ק ט י ם ב מ ק ו מ ו ת‬
‫ה מ ו ע ד י ם לכך‪ .‬ע׳אלי הדגיש כ י בכל מ ק ו ם שבו ייפרסו כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם ‪ ,‬יש להגיע‬
‫ל ה ס כ מ ו ת ברורות לגבי ה מ נ ד ט של כ ו ח ו ת א ל ה ואופן פריסתם‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1987-1945‬ה ת ב צ ע ו ‪ 26‬מ ב צ ע י ש מ י ר ת שלום‪ ,‬ב ה ש ת ת פ ו ת ‪ 528,000‬חיילי‬
‫א ו ״ ם ו ב ה ו צ א ה של כ־‪ 8.3‬מ י ל י א ר ד דולר‪.‬‬
‫לדעתו של ע׳אלי‪ ,‬ע ם ס י ו מ ה של ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה אפשר ל ר א ו ת א ת ה מ ב צ ע י ם‬
‫ל ש מ י ר ת שלום כ ה ז ד מ נ ו ת של צ ד ד י ם ב ס כ ס ו ך להגיע לשיתוף פעולה א ז ו ר י בכל‬
‫ה ק ש ו ר לניצול מ ש א ב י ם ‪ ,‬ל ק י ד ו ם ה כ ל כ ל ה ו ה ת י י ר ו ת ואפילו לחינוך לשלום‪ ,‬ש י ה י ה‬

‫‪24‬‬

‫ב ה ם כ ד י להפיג א ת ר מ ת העוינות ולסייע להשגת התפייסות‪ .‬ה מ א מ צ י ם ל ה ש כ נ ת‬
‫שלום ו ה מ ו ש ג של בניית שלום )‪ ,(peace-building‬צריכים ל ה י ת פ ס כ מ ק ב י ל ה של‬
‫ה מ ו ש ג דיפלומטיה‪ .‬כ א ש ר מתפרץ ק ו נ פ ל י ק ט ‪ ,‬נ כ נ ס י ם לפעולה מ א מ צ י עשיית ה ש ל ו ם‬
‫ו ש מ י ר ת השלום‪ .‬משהושגו ה מ ט ר ו ת הראשונות‪ ,‬נ מ ש כ ת מ ש י מ ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם‬
‫ועשיית ה ש ל ו ם ב ה ק ש ר י ם ה ת ר ב ו ת י י ם ‪ ,‬ה ח ב ר ת י י ם והכלכליים‪ .‬ד י פ ל ו מ ט י ה מונעת‬
‫)‪ (preventive diplomacy‬נועדה למנוע משבר‪ •,‬ואילו בניית שלום ל א ח ר ק ו נ פ ל י ק ט‬
‫)‪ (post-conflict peace-building‬נועדה למנוע ה ת פ ר צ ו ת מ ח ו ד ש ת של הקונפליקט‪.‬‬
‫פ ע י ל ו ת ם של כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם ח י י ב ת ל ה ס ת י י ע בשיתוף פעולה של ארגונים מ ק ו מ י י ם ‪,‬‬
‫ה מ ו פ ק ד י ם על נושאי ביטחון‪ ,‬כ ל כ ל ה ו א ח ר י ם ‪ ,‬כ א ש ר לכל א ז ו ר יש מ א פ י י נ י ם‬
‫י י ח ו ד י י ם משלו ולפיכך יש ל ה ת א י ם מ ת כ ו נ ת ייחודית של שיתוף פעולה ו ח ל ו ק ת‬
‫עבודה ב כ ל א ז ו ר ואזור‪ .‬שיתוף פעולה ש כ ז ה יאפשר לנצל א ת ה י ת ר ו נ ו ת ה י ח ס י י ם‬
‫של ארגונים מ ק ו מ י י ם ויעצים א ת ה ת ו ע ל ת ה מ ו פ ק ת מ ע צ ם ה ה ת ע ר ב ו ת של כ ו ח ו ת‬
‫ה א ו ״ ם ‪ .‬מ ע ב ר לכך‪ ,‬שיתוף הפעולה ע ם ה א ר ג ו נ י ם ה מ ק ו מ י י ם יסייע ב ה ש ג ת ה ס כ מ ה‬
‫בין ה צ ד ד י ם המעורבים‪ ,‬ויאפשר ל ה ם ל ה ת י י ח ס ביתר א ה ד ה להתערבות‪.‬‬
‫ע׳אלי מ צ ב י ע על ח מ ש צורות א פ ש ר י ו ת של שיתוף פעולה בין כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם לבין‬
‫ארגונים מ ק ו מ י י ם ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ה ת י י ע צ ו ת — ה ח ל פ ת דעות ב י ח ס ל ס כ ס ו ך ש ה ג ו ר מ י ם ה מ ע ו ר ב י ם )ובכלל ז ה‬
‫כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם ( מ ב ק ש י ם לפתור‬

‫‪ .2‬ת מ י כ ה ד י פ ל ו מ ט י ת — הארגונים ה מ ק ו מ י י ם מ ש ת ת פ י ם בפעילות כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם‬
‫ו ת ו מ כ י ם ב ה ם ב א מ צ ע ו ת י ז מ ו ת דיפלומטיות‪ ,‬כ א ש ר גם ה א ו ״ ם יכול לסייע‬
‫ב ת מ י כ ה ד י פ ל ו מ ט י ת בארגונים ה מ ק ו מ י י ם‬
‫‪ .3‬ת מ י כ ה א ו פ ר ט י ב י ת — ה ד ו ג מ ה ה ב ו ל ט ת ביותר ה י א ת מ י כ ת ה כ ו ח האווירי של‬
‫נ א ט ״ ו בהגנה על כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם שפעלו ביוגוסלביה לשעבר‬
‫‪ .4‬פריסה־היערכות מ ש ו ת פ ת — ארגונים מ ק ו מ י י ם נערכים ב ש ט ח י ה מ ר י ב ה ב ת י א ו ם‬
‫ע ם ה א ו ״ ם ותוך ח ל ו ק ת א ח ר י ו ת ב י נ י ה ם‬
‫‪ .5‬מ ב צ ע י ם‬

‫משותפים — כוחות‬

‫משימה‬

‫המורכבים‬

‫מאנשי‬

‫האו״ס‬

‫ומאנשי‬

‫הארגונים ה מ ק ו מ י י ם ‪ .‬ד ו ג מ ה ב ו ל ט ת לכך ה י י ת ה ב ה א י ט י ‪.‬‬
‫ל א בכל ה מ ק ו מ ו ת יש לארגונים ה מ ק ו מ י י ם מ ע מ ד ויכולות דומות‪ ,‬כ ך ש ה א ו ״ ם יכול‬
‫ל ס י י ע בשיפור מ ע מ ד ם של ארגונים מ ק ו מ י י ם ולאפשר ל ה ם לשפר א ת י כ ו ל ו ת י ה ם‬
‫ב א מ צ ע ו ת שיתוף פעולה ע מ ם ‪ ,‬ה ד ר כ ת ם ו ה ק נ י י ת א מ צ ע י ם ו ש י ט ו ת פעולה‪ ,‬ל צ ד ת מ י כ ה‬
‫ד י פ ל ו מ ט י ת )‪1995‬‬

‫‪] .(.Supplement,‬זהו בעצם ס ו ג של ח נ י כ ה ו ה כ ש ר ה של הארגונים‬

‫‪25‬‬

‫ה מ ק ו מ י י ם ‪ ,‬ל ק ר א ת ק ב ל ת א ח ר י ו ת לניהול ע צ מ י של א ז ו ר י הפעולה‪ ,‬לכשיעזבו כ ו ח ו ת‬
‫האו״ם[‪.‬‬

‫מושגי יסוד‬
‫עשיית‬

‫שלום‬

‫)‪(peace making‬‬

‫—‬

‫״פעולה ל ה ב א ת צ ד ד י ם עוינים ל ה ס כ ם ‪ ,‬בעיקר‬

‫ב א מ צ ע ו ת דרכי שלום כ ד ו ג מ ת א ל ה ה נ ז כ ר י ם בפרק ה ש י ש י של מ ג י ל ת ה א ו ״ ם ״‬
‫)‪.{An A g n e d a , 1992‬‬
‫שמירת‬

‫שלום‬

‫)‪(peace keeping‬‬

‫—‬

‫״ ה י ע ר כ ו ת ‪ /‬פ ר י ס ה ש ל כ ו ח ו ת א ו ״ ם בשטח‪,‬‬

‫ב ה ס כ מ ת כל ה צ ד ד י ם הנוגעים בדבר‪ ,‬במעורבות ]בשיתוף[ של כ ו ח צ ב א י של ה א ו ״ ם‬
‫ו ‪ /‬א ו כ ו ח ו ת מ ש ט ר ה וגורמים אזרחיים‪ .‬ש מ י ר ת שלום ה י א ט כ נ י ק ה ש ת כ ל י ת ה להרחיב‬
‫א ת האפשרויות ה ן למניעת קונפליקט ו ה ן לעשיית שלום״ )‪.{,An A g m d a , 1992‬‬
‫א פ ש ר ל מ ת ו ח א ת ה ק ו ה מ ב ח י ן בין ש ת י ה ה ג ד ר ו ת ב ה ס כ ם ‪ :‬כ ל הפעולות של ט ר ם‬
‫הגעה ל ה ס כ ם נכללות ב ק ט ג ו ר י ה של עשיית שלום‪ .‬לעומתן‪ ,‬כ ל הפעולות ה מ ת ב צ ע ו ת‬
‫ל א ח ר הגעה ל ה ס כ ם ושתכליתן ב ק ר ה ו פ י ק ו ח על אופן יישומו‪ ,‬נכללות ב ק ט ג ו ר י ה של‬
‫ש מ י ר ת שלום‪.‬‬
‫ב ה ק ד מ ה לחיבורו של ב ו ט ר ו ס ע׳אלי‪ ,‬מ ז כ ״ ל ה א ו ״ ם לשעבר)‪ ,{An A g n e d a , 1992‬נכתב‬
‫כ י בחודש מ א י ‪ ,1994‬ל א ח ר שורה של ל ק ח י ם שנלמדו מ ה מ ע ו ר ב ו ת הבין־לאומית‬
‫בבוסניה‪ ,‬ה צ ה י ר נשיא מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן ה צ ה ר ה ש ב ה צוין כ י ה מ ו ע צ ה מ ג ד י ר ה שישה‬
‫ק ו ו י ם מ נ ח י ם ל ש ם ]התערבות כ ו ח ו ת או״ם[ ש מ י ר ת שלום ב ע ת י ד ו ה ם ‪:‬‬
‫‪ .1‬ק י ו מ ו של א י ו ם לשלום ולביטחון בין־לאומיים‬
‫‪ .2‬מ ו כ נ ו ת ם של גופים א ז ו ר י י ם להגיש ס י ו ע‬
‫‪ .3‬ק י ו מ ה של ה פ ס ק ת א ש‬
‫‪ .4‬מ ט ר ה פ ו ל י ט י ת מ ו ג ד ר ת וברורה‪ ,‬ה נ י ת נ ת ל ה ג ד ר ה ב מ נ ד ט של ה מ ע ו ר ב ו ת הבין־‬
‫לאומית‬
‫‪ .5‬ק ב י ע ת מ נ ד ט מ ד ו י ק ומוגדר‬
‫‪ .6‬ה ב ט ח ה ס ב י ר ה ל ב י ט ח ו נ ם של אצשי ה א ו ״ ם ‪.‬‬
‫א ל ה ה ם ק ו ו י ם מ נ ח י ם ה ת ח ל ת י י ם ל מ ש ט ר ח ד ש )של ס ב י ב ת הסכסוך(‪ ,‬א ך א י נ ם‬
‫מ ס פ ק י ם ‪ .‬יש ל ה ו ס י ף עליהם לפחות שני ת נ א י ם ‪:‬‬
‫‪ .1‬ב כ ל פעילות ה מ ע ר ב ת שומרי שלום של ה א ו ״ ם ‪ ,‬ת ה י ה ל א ו ״ ם ס מ כ ו ת הגוברת על‬
‫ס מ כ ו ת ם של ארגונים א ז ו ר י י ם‬

‫‪26‬‬

‫‪ .2‬ת מ י כ ה ה ד ד י ת ו ק ש ר א פ ק ט י ב י בין ה מ ז כ ״ ל לבין מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן ‪ ,‬ב מ ה ל ך‬
‫ה ת ק ו פ ה ש ב ה מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן ע ו ס ק ת בפעילות ש מ י ר ת שלום‪.‬‬

‫מעורבות בירלאומית‬

‫— פעולה של צ ד שלישי ה נ ק ר א על־ידי ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם‬

‫ב ס כ ס ו ך להתערב ב ס כ ס ו ך )במובנים ו ב מ ש מ ע ו י ו ת של תיווך ביךלאומי(‪ ,‬ב מ ט ר ה‬
‫ל ה פ ח י ת מ ע צ מ ת ו ש ל ה ס כ ס ו ך ‪ ,‬לנהלו א ו ליישבו‪ .‬פעולתו של ה צ ד השלישי נעשית‬
‫ב ה ס כ מ ת ה צ ד ד י ם ל ס כ ס ו ך ו ל א בכפיה‪ .‬ז א ת ל ע ו מ ת המערבות בין־לאומית‪ ,‬שבה‬
‫ה צ ד השלישי פועל מבלי ש נ ק ר א על־ידי ה צ ד ד י ם העוינים להתערב‪ ,‬ומבלי ש ק י ב ל א ת‬
‫ה ס כ מ ת ם — ה ת ע ר ב ו ת בין־לאומית ה י א פעולה הנכפית על ה צ ד ד י ם המעורבים בסכסוך‪.‬‬
‫משטרים בין־לאומיים‬

‫)הגדרה‬

‫היחסים‬

‫מתחום‬

‫הבין־לאומיים ו ל א‬

‫הגדרה‬

‫משפטית( — מ ש ט ר י ם ]בין־לאומיים[ ה ם מ ו ס ד ו ת חברתיים‪ ,‬ה ש ו ל ט י ם על פעילויות‬
‫של ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם בפעילות ]סכסוך[ מ ס ו י מ ת ‪ .‬א ל ה ה ן תבניות ה ת נ ה ג ו ת‬
‫שאפשר ל ז ה ו ת ן כ א ש ר מ ת ע ו ר ר ו ת ציפיות ]להתערבות בין־לאומית[)‪Feld & Jordan,‬‬
‫‪ . ( p,1988.36‬מ ש ט ר י ם מ ו ר כ ב י ם מ ח ו ק י ם ‪ ,‬מ ת ה ל י כ י ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת ‪ ,‬מ ע ק ר ו נ ו ת‬
‫ומנורמות‪ .‬ח ו ק י ם ה ם מ ר ש מ י ם ס פ צ י פ י י ם א ו א י ס ו ר י ם ס פ צ י פ י י ם לפעולה ו ל ת ה ל י כ י‬
‫ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת ‪ ,‬ו מ ר כ י ב י ם א ת ה מ ע ר כ ת העליונה ל ב ח י ר ת אפשרויות‪ .‬עקרונות‬
‫ב מ ש ט ר י ם ה ם א מ ו נ ו ת לגבי עובדות א ו ס י ב ת י ו ת ‪ ,‬ונורמות ה ן ה ס ט נ ד ר ט י ם ל ה ת נ ה ג ו ת‬
‫ב מ ו נ ח י ם של זכויות ו ח ו ב ו ת של ה מ ש ת ת פ י ם ‪ .‬כ ל שינוי בנורמות א ו בעקרונות מ ב י א‬
‫לשינוי של ה מ ש ט ר עצמו)‪ .(Mares & Powell, 1990‬מ ש ט ר י ם ]בין־לאומיים[ עשויים‬
‫ל ה ש ת נ ו ת כ ת ו צ א ה מ ס ת י ר ו ת פנימיות‪ ,‬כ א ש ר שינויים ב מ ב נ ה ה כ ו ח של ה צ ד ד י ם א ו‬
‫שינויים ב ה ת נ ה ג ו ת ם עלולים להפוך א ת ה מ ש ט ר ]הבין־לאומי[ ללא־מעשי ולא־ישים‬
‫)‪ .(Young, 1982, pp. 292-294‬ק י י מ י ם שלושה ס ו ג י ם של מ ש ט ר י ם ] ב י ך ל א ו מ י י ם [ ‪:‬‬

‫משטר ספונטני‬

‫נוצר‬

‫לא־מתוכנן כ ת ו צ א ה מ ה ת נ ה ג ו ת מ ש ו ת פ ת ]מוסכמת[ של‬

‫ה צ ד ד י ם ל ס כ ס ו ך ; משטר כפוי‬

‫נקבע על־ידי ס מ כ ו ת מ ע צ מ ת י ת א ו בין־לאומית‪,‬‬

‫ש א י נ ה מ ו ת נ י ת ב ה ס כ מ ת ה צ ד ד י ם ‪ ,‬ומשטר המושג במשא ומהן‪,‬‬

‫המאופיין במאמץ‬

‫מ ו ד ע ]של ה צ ד ד י ם העוינים[ להגיע ל ה ס כ מ ה לגבי ה א מ צ ע י ם ה ע י ק ר י י ם ] ש ב ה ם אפשר‬
‫וצריך ל ה ש ת מ ש לצורך ה פ ע ל ת ה מ ש ט ר הבין־לאומי[‪ ,‬ולגבי ח ל ק ם של ה מ ש ת ת פ י ם‬
‫]הגדרת מ ע מ ד ו ס מ כ ו י ו ת של בעלי ה ת פ ק י ד י ם ב מ ש ט ר הבין־לאומי[ כ מ ו ג ם לגבי‬
‫ה ב י ט ו י י ם ה פ ו ר מ ל י י ם של ה ת ו צ א ו ת ] מ ד ד י ם וקריטריונים ל ה ע ר כ ת יעילותו ו ת ו ח ל ת ו‬

‫י[ ) ‪,283.Young, 1 9 8 2‬‬

‫‪p‬‬

‫(‬

‫‪ .‬מ ש ט ר י ם כ א ל ה ה ם ל ע ת י ם לא־‬

‫עקיבים‪ ,‬ו ה ם יעדנו ]יתאימו[ א ת ת ג ו ב ו ת י ה ם לבעיות ב ת ה ל י ך של ניסוי ]וטעייה[‬
‫ל (‬

‫)‪p‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.(Sweetman,‬‬

‫‪27‬‬

‫פיקוח של האדים — א ח ד מ ה א ו פ נ י ם ש ל מ ש י מ ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם על־ידי כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם ‪ .‬ב מ ק ר ה ז ה מ ד ו ב ר על כ ו ח מ ש ק י פ י ם בעל מ נ ד ט מוגדר‬
‫מ ט ע ם מ ו ע צ ת הביטחון‪ ,‬שתפקידו ל פ ק ח ‪ /‬ל ב ק ר )‪ (monitoring‬ו ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם א ף‬
‫לאכוף ה ס כ ם בין צ ד ד י ם לסכסוך‪.‬‬

‫גוף נפרד‬

‫)‪separatum‬‬

‫‪ — {corpus‬ק י ו ם גוף נפרד שאינו מ ל מ ד על מ ע מ ד מ ש פ ט י‬

‫מ ס ו י ם ‪ .‬ה ב י ט ו י מופיע ב ה ח ל ט ת עצרת ה א ו ״ ם מנובמבר ‪ 1947‬בדבר עתידו של‬
‫ה ש ל ט ו ן בארץ־ישראל‪ .‬ה ע צ ר ת ה מ ל י צ ה שירושלים ת ה י ה ״גוף נפרד״ ת ח ת ש ל י ט ת‬
‫ה א ו ״ ם ‪ ,‬ש י ה י ה מ א ו ח ד כלכלית ע ם ה מ ד י נ ה ה י ה ו ד י ת ו ה מ ד י נ ה הערבית‪ ,‬ש ה ע צ ר ת‬
‫ה מ ל י צ ה על ה ק מ ת ן ) ה י ר ש והאוסן־כוריאל‪ ,1994 ,‬עמ׳ ‪ .(139‬המושג נזכר ג ם בספרו‬
‫של גלעד שר‪ ,‬ב ה ת י י ח ס ו ת ו להצעות שהועלו ב מ ס ג ר ת ה מ ש א ו מ ת ן ע ם ה פ ל ס ט י נ י ם‬
‫לגבי ירושלים‪ ,‬ב ה ק ש ר לרעיון של ח י ז ו ק ה צ י ר סעודיה־מצרים־ירדן־מרוקו בניהול‬
‫היום־יומי של ה ח י י ם ב ה ר הבית‪ ,‬ב מ ס ג ר ת של מ ש ט ר מ י ו ח ד כגוף נפרד )שר‪,2001 ,‬‬
‫עמ׳ ‪.(248-247‬‬
‫מובלעת )‪ — (enclave‬מ ו נ ח ה מ צ י י ן מ ד י נ ה א ו ח ל ק מ מ ד י נ ה ‪ ,‬א ו ישות מ ס ו ג א ח ר ‪,‬‬
‫ה מ ו ק ף כולו על־ידי ט ר י ט ו ר י ה של מ ד י נ ה א ח ר ת ‪ .‬על־פי ה ג ד ר ה זו‪ ,‬ירושלים נועדה‬
‫ל ה י ו ת מובלעת בתכנית ה ח ל ו ק ה של עצרת ה א ו ״ ם מ ש נ ת ‪) 1947‬הירש ו ה א ו ס ן ־‬
‫כוריאל‪ ,1994 ,‬עמ׳ ‪.(147‬‬
‫מעין־מובלעת )‪ — (quasi-enclave‬יש הנמנעים מ ל ה ש ת מ ש בביטוי מ ו ב ל ע ת ב מ ק ר י ם‬
‫ש ב ה ם ה ש ט ח א כ ן מ ו ק ף ב ט ר י ט ו ר י ה של מ ד י נ ה א ח ר ת ‪ ,‬א ך יש לו מ ו צ א ל י ם )הירש‬
‫והאוסן־כוריאל‪ ,1994 ,‬עמ׳ ‪.(147‬‬
‫קונדומיניום )‪ — (condominium‬מ ש ט ר שבו ש ת י מ ד י נ ו ת א ו יותר ש ו ל ט ו ת על ש ט ח‬
‫מ ס ו י ם על ב ס י ס שיתוף‪ ,‬ב ה ת א ם ל ה ס ד ר ספציפי ש ה ס כ י מ ו עליו‪ .‬ה ב י ט ו י הנכון יותר‬
‫ה ו א שלטון מ ש ו ת ף )‪ .(co-imperium‬יש מ ק ר י ם ש ב ה ם ק י י מ י ם מ ו ס ד ו ת שלטון‬
‫מ ק ב י ל י ם של כ ל א ח ת מ ה מ ד י נ ו ת השליטות‪ ,‬ויש מ ק ר י ם ש ב ה ם ה מ ו ס ד ו ת מ ש ו ת פ י ם‬
‫)הירש והאוסן־כוריאל‪ ,1994 ,‬עמ׳ ‪.(158‬‬
‫במאום)‪ — (internationalization‬ה ו צ א ת ש ט ח מ ס ו י ם מ ת ח ו ם ס מ כ ו ת ה ה ב ל ע ד י ת של‬
‫ה מ ד י נ ה ש ב ה ה ו א נמצא‪ ,‬ו ה ע מ ד ת ו ת ח ת ה ח ס ו ת א ו ה ש ל י ט ה של מ ד י נ ו ת א ח ד ו ת א ו‬
‫של ק ה י ל ת המדינות‪ .‬שלושה י ט ו ד ו ת מ א פ י י נ י ם א ת ה ב י נ א ו ם ‪) :‬א( ביטול ס מ כ ו י ו ת‬
‫ה מ ד י נ ה הטריטוריאלית‪ ,‬השעייתן א ו ה ג ב ל ת ן )ב( ניסוח ה ס ד ר למען כ מ ה מ ד י נ ו ת א ו‬
‫;‬

‫כ ל ל ה מ ד י נ ו ת )ג( ה ק מ ת מ ס ג ר ת מ ו ס ד י ת בין־לאומית — מ נ ה ל בין־לאומי‪.‬‬
‫;‬

‫‪28‬‬

‫מ ק ו ב ל ל ה ב ח י ן בין ב י נ א ו ם ט ר י ט ו ר י א ל י )הגבלת ס מ כ ו י ו ת א ו השעייתן על השטח(‬
‫לבין ב י נ א ו ם פ ו נ ק צ י ו נ ל י ) ר ק הגבלת סמכויות(‪.‬‬
‫מ ק ו ב ל ל ה ב ח י ן בין שלושה ס ו ג י ם של ב י נ א ו ם פונקציונלי‪) :‬א( הפעלת ס מ כ ו י ו ת‬
‫מ ו ג ב ל ת על־ידי ה ק ה י ל ה הבין־לאומית בתוך ה מ ד י נ ה ; )ב( פ י ק ו ח בין־לאומי על‬
‫ה פ ע ל ת ס מ כ ו ת מ ד י נ ת י ת מ ס ו י מ ת ; )ג( הפעלת ס מ כ ו ת על־ידי מ ד י נ ה בעבור א י נ ט ר ס‬
‫של כ ל ל המדינות‪ ,‬לגבי פעולות שבוצעו מחוץ לגבולותיה )הירש והאוסן־כוריאל‪,1994 ,‬‬
‫עמ׳ ‪.(138‬‬

‫מושגי יסוד שנעשה בהם שימוש במהלך המשא ומתן‬
‫בעניין ירושלים‬

‫הישראלי‪-‬פלסטיני‬

‫ריבונות בין־לאומית — המושג אינו מוכר ב מ ש פ ט הבין־לאומי‪ ,‬א ך הוזכר יותר‬
‫מ פ ע ם א ח ת ב מ ה ל ך ה מ ש א ו מ ת ן הישראלי־פלסטיני‪ ,‬כשהכוונה ה י א ל ס מ כ ו ת‬
‫שלטונית בידי גוף א ו ארגון ה מ ו ר כ ב מ כ מ ה מדינות‪ ,‬א ש ר מ ו פ ק ד על ניהול שלטוני‬
‫כולל של ט ר י ט ו ר י ה נתונה על ה א נ ש י ם ה מ ת ג ו ר ר י ם בה‪ .‬מושג ד ו מ ה שהוזכר ב מ ה ל ך‬

‫ה מ ש א ו מ ת ן ה י ה ריבונות רב־לאומית‬

‫— ה ג ד ר ה פ ר ט נ י ת יותר של המושג ריבונות‬

‫בין־לאומית‪ ,‬כ א ש ר ב מ ק ר ה ז ה הכוונה ה י י ת ה לריבונות מ ש ו ת פ ת לישראל‪ ,‬לפלסטין‪,‬‬
‫ל מ ד י נ ו ת ערביות מ ר כ ז י ו ת ולחברות ה ק ב ו ע ו ת ב מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן של ה א ו ״ ם ‪.‬‬

‫משטר מיוחד‬

‫)‪ — (special regime‬גלעד שר מ ז כ י ר בספרו א ת ה צ ע ת ישראל ל ה ק מ ת‬

‫מ ש ט ר מ י ו ח ד באגן הקדוש‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד בעיר ה ע ת י ק ה ‪ .‬לדבריו‪ ,‬מ ד ו ב ר ב מ ט ר י י ה של‬
‫מ ש ט ר מ י ו ח ד שמאפייניו ה ם ‪ :‬ה ו ר א ו ת מ י ו ח ד ו ת לתכנון ולבנייה‪ ,‬זיהוי ייחודי לתושבי‬
‫ה מ ק ו ם ‪ ,‬ה ג ד ר ת מ ו ר ש ת עולמית אוניברסלית ל מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ‪ ,‬ו מ ש ט ר ה מ י ו ח ד ת‬
‫ש מ ש י מ ו ת י ה מ ת ר כ ז ו ת בתיירות ו ב א ב ט ח ת חופש הפולחן שאנשיה ל א יישאו נשק‬
‫)שר‪ ,2001 ,‬עמ׳ ‪.(275‬‬

‫מועצה מייעצו!‬

‫— ב ה מ ש ך ל ה צ ע ת קלינטון ה מ ב ח י נ ה ב ה ר ה ב י ת בין ש ט ח מ ע ל פני‬

‫ה ק ר ק ע ל ש ט ח ב מ ע ב ה ההר‪ ,‬הציעו ה א מ ר י ק נ י ם כ י ה פ י ק ו ח על ה ה ס ד ר ה מ ו צ ע ב ה ר‬
‫ה ב י ת י ה י ה ב א מ צ ע ו ת ״ מ ו ע צ ה מייעצת״‪ ,‬ש ת מ ו נ ה על־ידי מ ז כ ״ ל ה א ו ״ ם מ כ ו ח‬
‫ה ח ל ט ת מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן ) ש ר ‪ ,2001 ,‬ע מ ׳ ‪.(285‬‬

‫מנגנון פיקוח בין־לאומי‬

‫‪ -‬המושג נזכר בספרו של ק ל י י ן כסוג ש ל מנגנון אפשרי‬

‫למעורבות בין־לאומית‪ .‬קליין אינו מגדיר א ת המושג‪ ,‬א ל א מציין כ י ״ ל א ח ר ס י ו ם‬
‫ועידת קמפ־דייוויד הודיע ה כ ס ה ק ד ו ש כ י ה ו א ת ו מ ך ב ה ק מ ת מנגנון פ י ק ו ח בין־לאומי‬

‫‪29‬‬

‫על ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם לנצרות באגן ה ק ד ו ש מבלי ל ב נ א ם א ת העיר )‪corpus‬‬
‫‪) "(separatum‬קליין‪ ,2001 ,‬עמ׳ ‪.(54‬‬

‫מועצה דתית‪/‬רשות דתית משותפמ‬

‫— גוף‬

‫המורכב‬

‫מנציגי‬

‫שלוש‬

‫הדתות‬

‫ה מ ו נ ת א י ס ט י ו ת ‪ ,‬ה א מ ו ר ל ה י ו ת מ ו פ ק ד על ניהול ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ת ח ת העיקרון‬
‫של חופש הפולחן ו ה ד ת ו מ כ ו ח שיתוף פעולה ו ה ס כ מ ה ‪.‬‬

‫אפוטרופסות דתית‬

‫— שומר א ו מ ש ר ת ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ‪ .‬בספרו של קליין‪ ,‬המושג‬

‫מ ו ז כ ר ב מ ס ג ר ת ה צ ע ה י ש ר א ל י ת ל ה ס ד ר אפשרי ב ה ר הבית‪ ,‬שלפיה ת י ש מ ר ריבונות־‬
‫ה ע ל לישראל; ואילו ערפאת‪ ,‬כ ר א ש ה ר ש ו ת ה פ ל ס ט י נ י ת וכנציג מ ד י נ ו ת ה א ס ל א ם ‪,‬‬
‫י ק ב ל א ת ה א פ ו ט ר ו פ ס ו ת ה ד ת י ת כ מ ש מ ו ר ת )‪ (custody‬מ י ד י ח ב ר ו ת מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן‬
‫של ה א ו ״ ם י ח ד ע ם מ ר ו ק ו כנציגת ועידת מ ד י נ ו ת ה א ס ל א ם ‪ .‬ה ת ר ג ו ם ה מ ע ש י י ה י ה‬
‫ניהול פ ל ס ט י נ י ר ש מ י של ה א ת ר ורשות להניף עליו א ת הדגל ה פ ל ס ט י נ י ) ק ל י י ן ‪,2001 ,‬‬
‫עמ׳ ‪.(48‬‬

‫משטרים‬
‫היסטוריות‬

‫בין‪-‬לאומיים ופעילות כוחות שמירת שלום ‪ -‬ממצאים ודוגמאות‬

‫קליין מ צ י י ן כ י ה צ ע ת קלינטון )דצמבר ‪ ,(2000‬שישראל ה ס כ י מ ה ל ה ל א ח ר ועידת‬
‫קמפ־דייוויד‬

‫)יולי ‪,(2000‬‬

‫הייתה‪:‬‬

‫הפקדת‬

‫הריבונות ב ה ר‬

‫ה ב י ת בידי גורם‬

‫שלישי — ה ח ב ר ו ת ה ק ב ו ע ו ת במועצת ה ב י ט ח ו ן ב ת ו ס פ ת נציג א ו נציגים של מ ד י נ ו ת‬
‫ה א ס ל א ם ‪ .‬גורם ז ה י מ נ ה א ת ערפאת כ ש ו מ ר ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם )קליין‪ ,2001 ,‬עמ׳‬
‫‪ .(63-62‬ב ה מ ש ך ה ו א מציין כי ה מ צ ר י ם העלו א ת הרעיון של ריבונות שיורית‬
‫ל י ש ר א ל ב ה ר ה ב י ת ו ל פ ל ס ט י נ י ם בכותל המערבי‪ ,‬וריבונות מ ש מ ו ר ת לישראל בכותל‬
‫ה מ ע ר ב י ו ל פ ל ס ט י נ י ם ב ה ר הבית‪ .‬ישראל‪ ,‬ל ע ו מ ת ז א ת ‪ ,‬ה צ י ע ה ניהול מ ש ו ת ף של‬
‫ה א ג ן ה ק ד ו ש ל מ ש ך ח מ ש שנים והשעיית ס ו ג י י ת הריבונות‪ .‬א פ ש ר ו ת נ ו ס פ ת — ניהול‬
‫משותף‬

‫ב ח ס ו ת גורם בין־לאומי‪ ,‬שיעניק ל צ ד ד י ם א ת ה ס מ כ ו י ו ת )קליין‪,2001 ,‬‬

‫עמ׳ ‪.(78‬‬
‫כ ל א ח ת מ ן ה ה צ ע ו ת מ ח י י ב ת ה ת י י ח ס ו ת לאופן ה ט י פ ו ל בתלונות ה ד ד י ו ת בדבר הפרות‬
‫ה ס כ מ י ם ‪ .‬קליין ר ו א ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ב ה ק מ ת מנגנונים לטיפול בתלונות ה ד ד י ו ת על‬
‫ה פ ר ת ה ס כ מ י ם ‪ .‬לטענתו‪ ,‬היעדרם של מנגנונים כ א ל ה ה ו א א ח ת ה ס י ב ו ת ל ש ח י ק ת‬
‫ה ס כ מ י א ו ס ל ו — כ א ש ר בכל מ ת ו ו ה שייבחר‪ ,‬יש ל י י ח ס ח ש י ב ו ת להדרגתיות של‬
‫התהליך‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫כ ל מ ת ו ו ה של ה ס כ ם בין ה צ ד ד י ם עלול ליצור מ צ י א ו ת של עיר ח צ ו י ה )גבול עם‬
‫מ ח ס ו ם פיזי בין שני ח ל ק י העיר — בין שתי הבירות(‪ .‬ג ם מ ת ו ו ה ״העיר הפתוחה׳׳‬
‫יוצר מ צ י א ו ת ש ל ש ת י בירות בעיר א ח ת ‪ .‬ש ת י בירות מ ש מ ע ן ש ת י ישויות פוליטיות‬
‫ו ש ת י מ ע ר כ ו ת פוליטיות‪ ,‬לאומיות‪ ,‬א ת נ י ו ת ומוניציפליות‪ .‬מ ש ה הירש‪ ,‬א ל כ ס וינגורד‬
‫ו ש ל מ ה חסון‪ ,‬בחיבורם על א ו ד ו ת ארגון פוליטי של א ז ו ר י ם חצויים‪ ,‬הגדירו‪ :‬״ א ז ו ר‬
‫ח צ ו י ה ו א א ז ו ר ש ק י י ם בו ק י ט ו ב מ ש מ ע ו ת י בין ה ק ה י ל ו ת השונות ה מ ת ג ו ר ר ו ת בו‪.‬‬
‫ה מ א פ י י נ י ם ה ק ו ט ב י י ם עשויים ל ה י ו ת ל א ו מ י י ם ‪ ,‬ד ת י י ם ‪ ,‬א ת נ י י ם א ו א ח ר י ם ‪ .‬בכל‬
‫א ח ד מ ה מ ר ח ב י ם הללו יש למערכת ה ש ל ט ו נ י ת )ברמה העירונית א ו המטרופולינית(‬
‫ש ת י מ ש י מ ו ת עיקריות‪ :‬לנהל א ת ה מ ר ח ב ב א ו ר ח יעיל ל ר ו ו ח ת התושבים‪ ,‬ו ל ס פ ק‬
‫א ת ה ר כ י ב י ם ה א ת נ י י ם ו ה ת ר ב ו ת י י ם השונים )העומדים ל ע ת י ם ב ס ת י ר ה ז ה לזה(‬
‫של ה ק ה י ל ו ת השונות״ )הירש‪ ,‬וינוגרד וחסון‪ ,2000 ,‬עמ׳ ‪ .(6-5‬הרכיבים ו ה מ מ ד י ם‬
‫השונים של העיר מ ח י י ב י ם ה ת י י ח ס ו ת גם בכל ה ק ש ו ר לאופן ניהול ה מ ש א ו מ ת ן בין‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫ר ו ת לפידות )‪ ,(1999‬בחיבורה על א ו ד ו ת ה ה י ב ט י ם ה מ ש פ ט י י ם בירושלים‪ ,‬ה צ י ע ה ‪:‬‬
‫)א( ל ח ל ק א ת ה מ ש א ו מ ת ן לשלושה רכיבים‪ :‬שאיפות לאומיות‪ ,‬מ ק ו מ ו ת ק ד ו ש י ם‬
‫ו מ נ ה ל עירוני‪ .‬ריבונות ניתנת ל ח ל ו ק ה — ש ת י רשויות יכולות ל ה י ו ת בעלות ריבונות‬
‫מ ו ג ב ל ת י ח ס י ת ‪ ,‬דיפרנציאלית א ו פונקציונלית על ש ט ח י ם ‪ ,‬על ק ב ו צ ו ת של בני א ד ם א ו‬
‫על מ ש א ב י ם מ ס ו י מ י ם )ב( להימנע מוויכוחי ס ר ק על ריבונות‪ ,‬ולשקול א פ ש ר ו ת של‬
‫;‬

‫סוגים‬

‫שונים של ריבונות‬

‫ל מ ק ו מ ו ת מ ס ו י מ י ם — משותפת‪ ,‬א ו תערובות של‬

‫ריבונויות; )ג( להדגיש ח ל ו ק ה ושיתוף בסמכויות‪ ,‬ח ל ו ק ת ס מ כ ו י ו ת על ב ס י ס‬
‫ש י ק ו ל י ם ט ר י ט ו ר י א ל י י ם ‪ ,‬פרסונליים ופונקציונליים; )ד( לשקול מ י ד ה מ ס ו י מ ת של‬
‫ב י נ א ו ם פונקציונלי ואימוץ ח ו ק ה מ י ו ח ד ת ל מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ‪ ,‬שתכלול ניטור‬
‫)‪ (monitoring‬כלשהו מ ט ע ם ק ב ו צ ה א ו מ ו ע צ ה בין־דתית)לפידות‪ ,1999 ,‬עמ׳ ‪.(26-24‬‬
‫מ ה ת י י ח ס ו ת ה של לפידות לאפשרות של בינאום פונקציונלי‪ ,‬א פ ש ר ל ה ק י ש ולהרחיב‬
‫ג ם לגבי מאפייני ס מ כ ו ת וריבונות ב מ ק ו מ ו ת מ ס ו י מ י ם ה נ ת ו נ י ם ב מ ח ל ו ק ת בין‬
‫ה צ ד ד י ם ‪ ,‬שאפשר י ה י ה ל ה פ ק י ד ם ולו ל ת ק ו פ ה מוגבלת ומוגדרת בידי ה צ ד השלישי‪/‬‬
‫הגורם הבין־לאומי א ו הרב־לאומי‪.‬‬

‫במהלך‬

‫ה ס כ ס ו כ י ם ה א ת נ י י ם ‪ ,‬ה ל א ו מ י י ם ו ה א ח ר י ם ש פ ק ד ו א ת העולם ב מ א ה‬

‫העשרים‪ ,‬נעשו ניסיונות מעניינים א ח ד י ם לפתרון ס כ ס ו כ י ם ב א מ צ ע ו ת מעורבות של‬
‫כ ו ח ו ת ל ש מ י ר ת שלום ומנגנונים רב־לאומיים א ו בין־לאומיים‪ .‬ב ח ל ק מ ן ה מ ק ר י ם‬
‫הופעל מ ש ט ר בין־לאומי ב מ א פ י י נ י ם שונים )כדוגמת ברלין ו ט ר י א ס ט ל א ח ר מ ל ח מ ת‬

‫‪31‬‬

‫ה ע ו ל ם השנייה — מ ש ט ר בין־לאומי בעל א ו פ י של מ מ ש ל צבאי‪ ,‬א ו ה מ ש ט ר ה ב י ך‬
‫ל א ו מ י לגבי נהר הריין‪ ,‬שנשא אופי כלכלי־תשתיתי מעיקרו(‪ .‬ה ד ו ג מ א ו ת שלהלן‬
‫מ צ י ג ו ת א ת ה מ א פ י י נ י ם ה ב ו ל ט י ם של מ ש ט ר י ם כאלה‪.‬‬

‫‪ .1‬הסכם המשטר הבין־לאומי לגבי נהר הריין‪.‬‬

‫גרמניה‪ ,‬צרפת והולנד — כבעלות‬

‫נמלי י ם לחוף ה א ו ק י י נ ו ס — היו המעורבות ע י ק ר י ו ת שווייץ כ א ר ץ ש א י נ ה שוכנת‬
‫;‬

‫לחוף י ם ה י י ת ה מ ש ת ת פ ת רביעית‪ .‬כ ת ו צ א ה מ ב נ י י ה ל א ־ מ ב ו ק ר ת של מפעלים פטרו­‬
‫כ י מ י י ם לאורך גדות הנהר ו ה ז ר מ ת שפכים באופן לא־אחראי‪ ,‬ז ו ה ם נהר הריין ו ר מ ת‬
‫ה מ ל י ח ו ת של מ י מ י ו ע ל ת ה עד ל ר מ ה ש ה פ כ ה א ו ת ם לא־ראויים לשתייה‪ .‬ה נ ה ר מ ש ר ת‬
‫א ת ה מ ד י נ ו ת ל כ מ ה מ ט ר ו ת ובהן תעבורה ימית‪ ,‬ה ש ק י ה ‪ ,‬ספורט‪ ,‬נופש ו מ ק ו ר ל מ י‬
‫שתייה‪.‬‬
‫ה מ ד י נ ו ת המעורבות ה ט י ל ו זו על זו א ת ה א ש מ ה ל ז י ה ו ם הנהר‪ ,‬ו ל א הצליחו להגיע‬
‫ל ה ס כ מ ו ת בדבר ניהול מ ש ו ת ף ו מ ב ו ק ר של ה נ ה ר ב א מ צ ע ו ת מנגנון רב־לאומי משותף‪.‬‬
‫מ כ ש ו ל י ם פוליטיים‪ ,‬קוגניטיביים ו מ ו ס ד י י ם הכבידו על הגעה להבנות והעלו א ת ר מ ת‬
‫ה ח ש ד נ ו ת של ה מ ד י נ ו ת המעורבות זו כלפי זו‪ .‬ח ו ס ר ה א מ ו ן ב א לידי ביטוי גם באי־‬
‫ה ס כ מ ה לגבי נתוני ה נ י ט ו ר של א י כ ו ת ה מ י ם ועל ר מ ת ה ז י ה ו ם ‪ ,‬שהוצגו על־ידי‬
‫ה מ מ ש ל ו ת של כ ל א ח ת מהמדינות‪ .‬ה ה ת ק ד מ ו ת ה מ ש מ ע ו ת י ת הושגה בסיוע ארגונים‬
‫ל א ־ מ מ ש ל ת י י ם )‪ ,(NGO's‬ש ת ר ו מ ת ם ה י י ת ה י י ח ו ד י ת וערכית ביותר מ א ח ר ונתפסו‬
‫כ ח ס ר י פניות‪.‬‬
‫ה צ ע ד הראשון ה י ה ב־‪ 1950‬ב ה ח ל ט ה על ה ק מ ת רשות מ ש ו ת פ ת ל מ ח ק ר ‪ ,‬שהוגדרה‬
‫בהסמכה‬

‫בין־לאומית ו ה י א מ ו כ ר ת ^ ‪.(International Rhine Commission) I R C‬‬

‫מ ס פ ר מ צ ו מ צ ם של נציגים מ כ ל א ח ת מ ן ה מ ד י נ ו ת ה ת ח י ל ו לנהל ביניהם ק ש ר ש ה י ה‬
‫ב ר א ש י ת ו א־פורמלי‪ .‬ב ת ח י ל ה ה ת י י ח ס ו ה מ ד י נ ו ת א ל ^ ‪ I R C‬כ א ל ארגון מ ח ק ר בלבד‪,‬‬
‫והתנגדו ל ה ק נ ו ת לו ס מ כ ו ת לדון בהצעות לגבי מדיניות‪.‬‬
‫ב־‪ ,1963‬ל א ח ר כ מ ה שנים של מ ש א ומתן‪ ,‬נ ח ת מ ה ״ א מ נ ת ברן״ )‪,(Treaty of Bern‬‬
‫ש ב מ ס ג ר ת ה ה ו ס כ ם ל ה ס מ י ך א ת ^ ‪ I R C‬לפעול ב ת ח ו מ י ם נוספים מעבר ל א י ס ו ף‬
‫נתונים וניתוחם‪ l R C - n .‬ה ו ס מ ך להציע א מ צ ע י ם שיש ל נ ק ו ט ולהכין א ת ה ה ס כ מ י ם‬
‫ה ב י ן ־ ל א ו מ י י ם לאישור ה מ מ ש ל ו ת ‪ .‬ב ה מ ש ך ל ״ א מ נ ת ברף׳ ה ו ע מ ד ב ר א ש ^ ‪ I R C‬נשיא‬
‫שמונה‬

‫ל ת ק ו פ ה של שלוש שנים‪ ,‬ש ת פ ק י ד ו ה י ה להוביל א ת ה ה כ נ ו ת ל ק ר א ת‬

‫ההתכנסויות‬

‫של ה מ ד י נ ו ת השותפות‪ .‬בעצם ה מ י נ ו י ה י ה מ ש ו ם ח י ז ו ק ה ב ס י ס‬

‫הפורמלי ו ה מ ו ס כ ם של ^ ‪. I R C‬‬
‫‪32‬‬

‫בהמשך‪,‬‬

‫ה ו ס כ ם על ה ק מ ת ן של ועדות מ ק צ ו ע י ו ת בכל א ח ת מ א ר ב ע ה מ ד י נ ו ת‬

‫ה מ ש ת ת פ ו ת ‪ ,‬ש ת פ ק י ד ן ל ס י י ע בידי ‪ I R C T I‬ב א י ס ו ף נתוני ה נ י ס ו ר לגבי מ י ה נ ה ר‬
‫ו נ י ת ו ח ם לצורך ה כ נ ת ה מ פ ג ש י ם העתיים‪ .‬מ י מ ו ן הוועדות נעשה על־ידי ה מ ד י נ ו ת‬
‫המשתתפות‪,‬‬

‫ו מ א ז ה צ ט ר פ ו ת ו של ה א ו ״ ם ל ״ א מ נ ה ״ ב־‪ ,1976‬גם בסיועו‪ .‬רשות‬

‫ה מ ח ק ר ה י י ת ה ל א ב ן ה פ י נ ה ב ה ק מ ת ו של מ ש ט ר בין־לאומי‪ ,‬ב ה ש ת ת פ ו ת ן של כ ל‬
‫ה א ר ב ע מ ד י נ ו ת ה מ ע ו ר ב ו ת )‪.(Dieperink, 1977‬‬

‫‪ .2‬משטר האוטונומיה בברלין‪.‬‬

‫מערב ברלין ה י א מ ק ר ה מ י ו ח ד של אוטונומיה‪.‬‬

‫מ ק ו ר ה של ה א ו ט ו נ ו מ י ה אינו ב מ ת ח אתני‪ ,‬כ מ ו ברוב ה מ ק ר י ם ה מ ו כ ר י ם בעולם‪ ,‬א ל א‬
‫בכיבוש ש ה פ ך ל מ ו ר כ ב בעקבות ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ‪ .‬ה א ז ו ר ה י ה ב ס כ ס ו ך בין שתי‬
‫מ ד י נ ו ת — ה ר פ ו ב ל י ק ה ה פ ד ר ל י ת ה ג ר מ נ י ת )מערב גרמניה( ו ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ד מ ו ק ר ט י ת‬
‫ה ג ר מ נ י ת )מזרח גרמניה( — ו ה ד ע ו ת היו ח ל ו ק ו ת לגבי מ ע מ ד ה ה מ ש פ ט י של העיר‪.‬‬
‫ה א ו ט ו נ ו מ י ה א ו ב ט ח ה על־ידי כ ו ח ו ת ה ב ר י ת ה מ ע ר ב י י ם ה כ ו ב ש י ם ש ל א היו ל ה ם כל‬
‫ת ב י ע ו ת ט ר י ט ו ר י א ל י ו ת ‪ ,‬ו ל א על־ידי הרפובליקות הגרמניות עצמן‪ .‬ה א ו ט ו נ ו מ י ה נועדה‬
‫״ ל מ ת ן ״ א ת מ ש ט ר הכיבוש ת ו ך ש מ י ר ה על כוחן והשפעתן של בעלות הברית‪ .‬ה א ו ט ו ­‬
‫נ ו מ י ה א פ ש ר ה לברלין ל א מ ץ ב ה ת א מ ה א ת ה מ ע ר כ ת ה ח ו ק י ת ו ה א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י ת‬
‫ש ח ל ה ב מ ד י נ ה ש א ל י ה ש א פ ה להצטרף‪ .‬חופש הפעולה של מ ע ר ב ברלין גבר עם‬
‫השיפור ב י ח ס י ם בין מ ד י נ ו ת ה ב ר י ת לבין מערב גרמניה — ה מ ד י נ ה ש א ל י ה חשו‬
‫ה ב ר ל י נ א י ם ק ר ב ה א ת נ י ת ‪ ,‬כלכלית ואידאולוגית‪.‬‬
‫ב־‪ 8‬ב מ א י ‪ 1945‬נכנעה גרמניה; ב־‪ 5‬ביוני ‪ 1945‬הכריזו בעלות ה ב ר י ת על ה ח ל ת‬
‫א ו ט ו נ ו מ י ה בגרמניה ב ר א ש ו ת ם ‪ .‬ה ה כ נ ו ת ל ה ח ל ת ה א ו ט ו נ ו מ י ה על גרמניה בכלל ועל‬
‫ברלין ב פ ר ט ה ו ש ל מ ו כבר בחודש ס פ ט מ ב ר ‪ .1944‬ברלין ח ו ל ק ה לשלושה אזורי‬
‫ש ל י ט ה )ומאוחר יותר לארבעה(‪ ,‬כ א ש ר על כל א ז ו ר ה ו פ ק ד מ פ ק ד ו ה ו ק מ ה ס מ כ ו ת‬
‫מ מ ש ל י ת מ ש ו ת פ ת ‪ ,‬ה מ ו כ ר ת ב ש ם ה ר ו ס י ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ )‪.(Komandatura‬‬
‫ה פ ר ו ט ו ק ו ל ש נ ח ת ם ב־‪ 1944‬ק ב ע כ י מ פ ק ד י ה א ז ו ר י ם יכוננו א ת מ ו ע צ ת ה פ י ק ו ח ‪/‬‬
‫ה ש ל י ט ה )‪ (control council‬ש ת ה י ה בעלת ת פ ק י ד י פ י ק ו ח באזורי הכיבוש השונים‬
‫ובעלת ס מ כ ו ת ל ה נ ח ו ת א ת הניהול ה א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י של ברלין ה ג ד ו ל ה ב א מ צ ע ו ת‬
‫הגופים‬

‫המתאימים‪.‬‬

‫ל מ ו ע צ ה יהיו ס מ כ ו י ו ת פ י ק ו ח על הגופים המוניציפליים‬

‫המקומיים‪.‬‬
‫ה ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ ה ו ק מ ה ב־‪ 11‬ביולי ‪ ,1945‬ל א ח ר ש ס ו כ ם בוועידת י ל ט ה )פברואר‬
‫‪ (1945‬על ד ע ת שלוש ה מ ש ת ת פ ו ת כי ה מ ט ה ה מ ש ו ת ף י מ ו ק ם בברלין‪ .‬יצוין כי‬
‫‪33‬‬

‫ה ס ו ב י י ט י ם ה ס פ י ק ו לכונן א ת ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה העירונית בברלין עוד ט ר ם כ נ י ס ת‬
‫בעלות ה ב ר י ת אליה‪ .‬ל ה ו צ י א כ מ ה ויכוחים‪ ,‬פעלה ה ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ בברלין באופן‬
‫משביע רצון עד ‪.1948‬‬
‫ע ם ה ת ע צ מ ו ת ה של ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה רבו ה מ ש ב ר י ם ו א י ה ה ס כ מ ו ת בין ברית ה מ ו ע צ ו ת‬
‫לבין מ ד י נ ו ת המערב‪ ,‬דבר שהוביל בסופו של דבר ל ה ק מ ת ן של ש ת י עיריות‬
‫נפרדות‪ .‬ה ס ו ב י י ט י ם פעלו ל ה פ ר ד ה בין שני ח ל ק י העיר‪ ,‬עד שלבסוף פרשו מ ן ה נ י ה ו ל‬
‫המשותף‪.‬‬
‫ב מ ה ל ך ‪ 1949‬ו ל א ח ר ה ק מ ת ה של מ ע ר ב גרמניה‪ ,‬״ ה ר פ ו ב ל י ק ה הפדרלית״‪ ,‬א פ ש ר ו‬
‫מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב למערב ברלין ל ה ד ק א ת ה ק ש ר י ם ע ם מערב גרמניה‪ .‬מ ו ע צ ת העיר של‬
‫מערב ברלין א י מ צ ה א ת ח ו ק י מ ע ר ב גרמניה‪ .‬מ פ ק ד י ה א ז ו ר י ם של בעלות ה ב ר י ת‬
‫הרחיבו א ת ס מ כ ו י ו ת י ה של מ ו ע צ ת העיר עד א ש ר ב־‪ ,1955‬ל א ח ר שמערב גרמניה‬
‫ז כ ת ה להכרה ה מ ל א ה כ מ ד י נ ה ריבונית‪ ,‬החליפו מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב א ת מ פ ק ד י ה א ז ו ר י ם‬
‫ה צ ב א י י ם והעבירו א ת ס מ כ ו י ו ת י ה ם לשגרירי ה מ ד י נ ו ת בגרמניה‪.‬‬
‫ה ת ע צ מ ו ת ה של ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ה ב י א ה להגברת ה מ ת ח בין ברית ה מ ו ע צ ו ת לבין‬
‫בעלות הברית‪ ,‬ולניתוק ה ד ר ג ת י בין שני ח ל ק י העיר‪ ,‬עד ל ה פ ר ד ת ם ה ס ו פ י ת בבניית‬
‫ה ח ו מ ה ב־‪ .1961‬נפילת ה ח ו מ ה ו א י ח ו ד גרמניה בשנים ‪1989‬־‪ 1990‬ה ב י א ו ל ס י ו מ ו של‬
‫הטריבונל של מ ד י נ ו ת המערב‪ ,‬שהעבירו א ת כל ה ס מ כ ו י ו ת לגרמניה ה מ א ו ח ד ת ‪.‬‬
‫ה ס ק ט ו ר י ם ה מ ע ר ב י י ם של ברלין נהנו מ א ו ט ו נ ו מ י ה ר ח ב ה כבר מ י מ י ה ה ר א ש ו נ י ם של‬
‫ה ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ ‪ .‬בכפוף ל ח ו ק ה של ‪ 1950‬למערב ברלין‪ ,‬ה ו ק ם ב י ת נבחרים בן ‪200‬‬
‫נציגים‪ ,‬ב ר א ש ו ת נשיא שנבחר על־ידי הבית‪ .‬ת פ ק י ד י ה מ מ ש ל ה ה ו פ ק ד ו בידי ה ס נ ט ‪,‬‬
‫שהורכב מ־‪ 18‬ח ב ר י ם לכל היותר‪ ,‬ש ב ר א ש ם ר א ש עיר מ כ ה ן ) ר ו ב ה ש נ י ם ה י ה ז ה וילי‬
‫בראנדט(‪ .‬חברי ה ס נ ט נבחרו על־ידי ב י ת הנבחרים‪.‬‬
‫בנוסף לכך ה י י ת ה לברלין מ ע ר כ ת מ ש פ ט י ת ‪ ,‬ומערב ברלין ה י י ת ה מ ח ו ל ק ת ל מ ח ו ז ו ת‬
‫א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י י ם ‪ .‬מ ש ט ר ת ברלין ה י י ת ה כפופה ל ס נ ט של העיר‪ ,‬א ך לבעלות ה ב ר י ת‬
‫ה י י ת ה ס מ כ ו ת ר ח ב ה ל ש מ י ר ת ב י ט ח ו נ ה של ברלין‪ .‬ה ו ק ם מנגנון קישור ונקבעו‬
‫ה ס ד ר י ם מ י ו ח ד י ם ל ת י א ו ם בין מ ש ט ר ת העיר לבין מ פ ק ד ת בעלות הברית‪ ,‬כ מ ו ג ם‬
‫לפיקוח שלהן על הארגונים שפעלו ב מ ס ג ר ת ה כ ו ח ה מ ש ט ר ת י ‪ .‬ה ד א ג ה ו ה ה ק פ ד ה ב י ח ס‬
‫לפיקוח על מנגנוני ה מ ש ט ר ה נבעו מ א י ו מ י ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ‪ ,‬ו מ כ ך שמערב ברלין‬
‫ה י י ת ה מ ו ק פ ת ב כ ו ח ו ת עוינים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫ל מ ר ו ת שבעלות ה ב ר י ת ה ק פ י ד ו על ה פ ר ד ה מ ש פ ט י ת בין מערב ברלין לבין מערב‬
‫גרמניה‪ ,‬ה ן אפשרו למערב גרמניה לייצג א ת ענייניה ש ל מערב ברלין בפורומים בין־‬
‫ל א ו מ י י ם ‪ .‬כ ל כ ל ת ה ש ל מערב ברלין ה י י ת ה מ ש ו ל ב ת ע ם זו ש ל מערב גרמניה‪ .‬ת ו ש ב י ה‬
‫ה ג ר מ נ י ם נשאו ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת של מערב גרמניה והורשו לבחור נציגים )ללא ז כ ו ת‬
‫הצבעה( לבונדנסטג הגרמני‪ .‬ה י י ת ה ל ה ם ז כ ו ת מ ל א ה לבחור ל א ס פ ה הפדרלית‬
‫ה כ ל ל י ת של מערב גרמניה‪ ,‬ש ב ח ר ה א ת נשיא ה ר פ ו ב ל י ק ה ו א ת הוועדות ה פ ר ל מ נ ט ר י ו ת‬
‫השונות‪ .‬ל כ ל גרמני תושב מערב ברלין ה י י ת ה ז כ ו ת ל ה י ב ח ר לכל מ ש ר ה פ ו ל י ט י ת‬
‫וציבורית במערב גרמניה‪.‬‬
‫ב־‪ ,1955‬ל א ח ר שמערב גרמניה ה ו כ ר ה באופן מ ל א ‪ ,‬ה ו ג ד ר ה מ ח ד ש ח ל ו ק ת ה ס מ כ ו י ו ת‬
‫בין בעלות ה ב ר י ת לבין הרשויות ה מ ק ו מ י ו ת של מערב ברלין‪ .‬הרשויות ה מ ק ו מ י ו ת‬
‫קיבלו ס מ כ ו י ו ת רבות יותר‪ ,‬ל מ ר ו ת ש ס מ כ ו י ו ת מ ש מ ע ו ת י ו ת נשארו בידי בעלות‬
‫ה ב ר י ת )שרובן נועדו למימוש והפעלה בשעת ח י ר ו ם בלבד(‪ .‬ל מ ר ו ת ס מ כ ו ת ה של‬
‫ה ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ )שכבר ל א ה י י ת ה ב ת צ ו ר ת ה ה מ ק ו ר י ת ל א ח ר ש ה ס ו ב י י ט י ם פרשו‪ ,‬א ך‬
‫ה ש ם נשאר(‪ ,‬פעולות ח ק י ק ה ב ר מ ה ה מ ק ו מ י ת כ ב ר ל א נ ז ק ק ו לאישור‪ ,‬ו ב ו ט ל ה‬
‫חובת‬

‫ההתייעצות‬

‫המוקדמת‪.‬‬

‫הסמכויות‬

‫שנותרו‬

‫בידי‬

‫בעלות‬

‫הברית‬

‫היו‪:‬‬

‫)א( ב י ט ח ו ן — בכלל ז ה א י נ ט ר ס י ם ו ח ס י נ ו י ו ת ש ל בעלות ה ב ר י ת ועובדים )של הברית(‬
‫גרמנים מ ק ו מ י י ם ; )ב( פירוז ופירוק נשק‪ ,‬ובכלל ז ה מ ח ק ר מדעי‪ ,‬תעופה א ז ר ח י ת‬
‫ו ס מ כ ו ת ל א י ס ו ר י ם ומגבלות על ה ת ע ש י י ה ה מ ת ק ד מ ת ; )ג( י ח ס י ברלין ע ם ס מ כ ו י ו ת‬
‫חיצוניות; )ד( כיסוי ה ו צ א ו ת הכיבוש — בהתייעצות ע ם הרשויות הגרמניות ה מ ת א י מ ו ת ;‬
‫)ה( ס מ כ ו ת ב י ח ס ל מ ש ט ר ת ברלין בכל ה ק ש ו ר ל ש מ י ר ת ב י ט ח ו נ ה של ברלין‪.‬‬
‫הסמכות‬

‫ה ש י פ ו ט י ת של הרשויות ה מ ק ו מ י ו ת ה י י ת ה כפופה ל ס מ כ ו ת ביטול של‬

‫ה ״ ק ו מ נ ד ט ו ר ה ״ ‪ ,‬בכל מ ק ר ה של א י ־ ה ת א מ ה ל מ ש פ ט של בעלות ה ב ר י ת א ו ל א מ צ ע י ם‬
‫א ח ר י ם שלהן א ו ל ס מ כ ו י ו ת י ה ולזכויותיה ש ל הברית‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫טריאסט‬

‫)‪ .(Trieste‬ב י ר ת ה של פרובינציית ט ר י א ס ט ‪ ,‬עיר נ מ ל מ ר כ ז י ת ומרכז ס ח ר‬

‫ותעשייה‪ .‬ט ר י א ס ט עברה מ ש ל ט ו ן א ח ד למשנהו ב מ ה ל ך שנותיה‪ ,‬בגין יתרונותיה‬
‫ה א ס ט ר ט ג י י ם וחשיבותה‪ .‬מ־‪ 1382‬עד ‪ 1719‬ה י י ת ה ת ח ת שלטונו של ד ו כ ס א ס ט ו נ י ה ‪,‬‬
‫א ך ז כ ת ה לאוטונומיה‪ .‬ב־‪ 1719‬ה פ כ ה לנמל חופשי‪ .‬כ נ מ ל י ח י ד י של א ס ט ו נ י ה ‪ ,‬ה י א‬
‫ש י מ ש ה כשער ה כ נ י ס ה ה י מ י למרכז אירופה‪ .‬ב־‪ ,1867‬ת ח ת ה כ ת ר ה א ס ט ו נ י ‪ ,‬ה פ כ ה‬
‫ל ב י ר ת ה ש ל פרובינציית ק ו ס ט נ ל נ ד )‪ .(Küstenland province‬ב מ ש ך כ ל השנים ש י מ ר ה‬
‫ט ר י א ס ט א ת ה ק ש ר ה ת ר ב ו ת י והלשוני ש ל ה ע ם א י ט ל י ה ‪ ,‬ו ה ת ק י י מ ה ש ם מ י ד ה ניכרת‬
‫של אירידנטיות‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫ל א ח ר מ ל ח מ ת העולם ה ר א ש ו נ ה )‪ (1919‬ס ו פ ח ה ט ר י א ס ט בפרובינציה לאיטליה‪ ,‬ועד‬
‫ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה שגשגה ת ח ת השלטון ה א י ט ל ק י ‪ .‬ע ם ס י ו מ ה של מ ל ח מ ת‬
‫ה ע ו ל ם ה ש נ י י ה ד ר ש ה יוגוסלביה א ת ס י פ ו ח ה של ט ר י א ס ט ל ש ט ח ה ‪ ,‬ב ט ע נ ה כ י רוב‬
‫תושבי ט ר י א ס ט ה ם סלובניים וכי זוהי עיר ס ל ו ב נ י ת ב מ ק ו ר ה ‪ .‬בעלות ה ב ר י ת ד ח ו א ת‬
‫ט ע נ ת ה של יוגוסלביה‪ ,‬וכפשרה ה ו ק מ ה ב־‪ 1947‬מ ד י נ ה ח ד ש ה ב ש ם ה ט ר י ט ו ר י ה‬
‫ה ח ו פ ש י ת של טריאסט)‪ ,(Free Territory of Trieste‬ת ח ת ח ס ו ת ה ש ל מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן‬
‫של ה א ו ״ ם ‪.‬‬
‫ה ט ר י ט ו ר י ה ה ח ו פ ש י ת כללה א ת העיר ט ר י א ס ט ו א ת א ז ו ר ה ח ו ף א י ס ט ר י ה )‪.(Istria‬‬
‫כ ש מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן נכשלה בניסיון למנות מושל ל ט ר י ט ו ר י ה ה ח ו פ ש י ת של ט ר י א ס ט ‪,‬‬
‫כ ב ש כ ו ח אנגלו־אמריקני א ת א ז ו ר ‪ A‬ש ה י ה מורכב מ א ז ו ר ט ר י א ס ט ש ל דוברי ה ש פ ה‬
‫ו ס ב י ב ת ו ; ואילו יוגוסלביה כ ב ש ה א ת א ז ו ר ‪ ,B‬ה ש ט ח הנותר של‬

‫האיטלקית‬

‫ה ט ר י ט ו ר י ה החופשית‪.‬‬
‫ה מ ת ח בין א י ט ל י ה לבין יוגוסלביה נמשך עד ש נ ת ‪ 1954‬ש א ז ‪ ,‬ת ח ת ה ס כ ם פ ש ר ה‬
‫שהושג ב ח ס ו ת מערבית‪ ,‬הוכפף א ז ו ר ‪ A‬ל מ מ ש ל א י ט ל ק י ו א ז ו ר ‪ B‬ל מ מ ש ל יוגוסלבי‪.‬‬
‫ה ה ס כ ם ה ב י א ל ח ל ו ק ת ה של ה ט ר י ט ו ר י ה ה ח ו פ ש י ת של ט ר י א ס ט ‪ ,‬ש ח ד ל ה מ ל ה ת ק י י ם‬
‫ככזו)‪.(LEARNINGNETWORK‬‬
‫ס ל ו ג ה )‪ (Sluga, 1993‬ט ו ע נ ת בחיבורה ה מ ק י ף על ה מ מ ש ל ה צ ב א י האנגלו־אמריקני‬
‫ב ט ר י א ס ט בשנים ‪ ,1954-1,945‬כ י ה ה ח ל ט ה להעביר א ת ט ר י א ס ט ל א י ט ל י ה נבעה‬
‫ממניעים‬

‫ל א ו מ נ י י ם פוליטיים ו ל א נשענה על ש י ק ו ל י ם א ת נ י י ם ‪ .‬ל מ ר ו ת שרוב‬

‫ה ת ו ש ב י ם סלובנים‪ ,‬ה ו ח ל ט על ה ע ב ר ת ה של ט ר י א ט ט לשלטון א י ט ל ק י ‪ .‬לטענתה‪,‬‬
‫ה ש י ק ו ל ה מ ר כ ז י ש ה נ ח ה א ת בעלות ה ב ר י ת ב ה ח ל ט ת ם זו ה י ה ה מ א ב ק הבין־גושי בצל‬
‫ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ו ה ה כ ר ה ב א י ט ל י ה כ ד מ ו ק ר ט י ה מערבית‪ .‬שיקולי בעלות ה ב ר י ת‬
‫ה ת ע ל מ ו מ ז ה ו ת ם ה א ת נ י ת של תושבי ה מ ק ו ם )כסלובנים־בלקנים(‪ ,‬ו מ ן ה ע ו ב ד ה‬
‫שמפלגתו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת של ט י ט ו היוגוסלבית ש ל ט ה ב א ז ו ר ב מ ש ך שנתיים ט ר ם‬
‫ה ה ש ת ל ט ו ת האנגלו־אמריקנית‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫בוסניה‪.‬‬

‫ב מ א מ ר ו על ה ת פ ת ח ו ת מ ש ט ר ש מ י ר ת ה ש ל ו ם הבין־לאומי בבוסניה‪,‬‬

‫ס ו ו י ט מ ן )‪ (Sweetman, 1998‬טוען ש ה ס כ ס ו ך ברפובליקה ה י ו ג ו ס ל ב י ת לשעבר של‬
‫ב ו ס נ י ה והרצגובינה ה י ה מ ב ח ן מ ש מ ע ו ת י ראשון של ה א ו ״ ם ע ם ס י ו מ ו של עידן‬
‫ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ‪ .‬ה ו א מגיע ל מ ס ק נ ה כ י תגובת ה א ו ״ ם ל ס כ ס ו ך ל א ה י י ת ה ב ח ז ק ת‬
‫ה צ ל ח ה של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום של ה א ו ״ ם ‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫ס ו ו י ט מ ן מ ב ק ש לאפיין א ת ה ס י ב ו ת ו א ת ת ה ל י כ י ק ב ל ת ה ה ח ל ט ו ת של מ ו ע צ ת‬
‫ה ב י ט ח ו ן שעמדו ב ב ס י ס הכישלון של ה א ו ״ ם ‪ ,‬ל מ ר ו ת שמועצת ה ב י ט ח ו ן נ ה נ ת ה‬
‫באותה‬

‫ת ק ו פ ה מ ס מ כ ו ת מ ר ב י ת בנוגע לתגובה ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ל ס כ ס ו ך ה א ל י ם ‪.‬‬

‫ב־‪ 15‬ב ד צ מ ב ר ‪) 1995‬כשלוש שנים ל א ח ר ה ק מ ת כ ו ח ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם —‬
‫‪?11>^011‬ז\‪1‬ס — ש ה ו ק ם ביוני ‪ 1992‬ותוכנן ב מ ק ו ר ו ל ה ת פ ר ס ב ק ר ו א ט י ה ולהיות‬
‫נשלט מסרייבו(‪ ,‬העבירה מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן באופן ר ש מ י א ת ה א ח ר י ו ת לפעולות ש מ י ר ת‬
‫ה ש ל ו ם לידי ברית נאט״ו‪ .‬ב מ א מ ר נ ס ק ר י ם בפירוט ה מ ה ל כ י ם ה מ ש ב ר י י ם ה א ל י מ י ם ‪,‬‬
‫עד כ ד י ח ט י פ ת אנשי א ו ״ ם ו ה ח ז ק ת ם כבני ערובה‪ ,‬ומודגשת ח ו ל ש ת ם ה צ ב א י ת של‬
‫כוחות האו״ם‪ ,‬כאשר בהמלצת מזכ״ל ה א ו ״ ם ומועצת הביטחון נקראו כוחות נאט״ו‬
‫לסייע ב א מ צ ע ו ת ה פ צ צ ו ת מ ה א ו ו י ר ותגבור ב ח י י ל י ם עד להעברה מ ו ח ל ט ת של‬
‫ה א ח ר י ו ת לידי נאט״ו‪.‬‬
‫כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם ע ס ק ו בין ה י ת ר ב ה ב ט ח ת ה ס פ ק ה של ס י ו ע‬
‫ה ו מ נ י ט ר י לאזורי הקרבות‪ ,‬גם ז א ת בסיוע נ א ט ״ ו ו כ ו ח ו ת ה ק ו א ל י צ י ה ש ה ק י מ ה‬
‫א ר צ ו ת ה ב ר י ת ב מ ל ח מ ת המפרץ‪.‬‬
‫האו״ם‬

‫החלטת‬

‫להעביר‬

‫את‬

‫האחריות‬

‫לידי‬

‫כוחות‬

‫נאט״ו‬

‫משקפת‬

‫בעיני‬

‫ה מ ח ב ר נ ק ו ד ת מ פ נ ה ב ר מ ה ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ב א ש ר להפעלת כ ו ח ולהתערבות א ל י מ ה‬
‫במשברים‬

‫המסכנים‬

‫האו״ם‬

‫א ת ה י צ י ב ו ת הבין־לאומית‪ .‬שיתוף הפעולה בין‬

‫לבין כ ו ח ו ת נ א ט ״ ו מוערך על־ידי ה מ ח ב ר כ י ז מ ה ח ש ו ב ה ועקרונית של ה א ו ״ ם ‪,‬‬
‫ה מ ר מ ז ת על עקרונות ח ד ש י ם של ס ד ר עולמי‪ .‬יש בכך מ ש ו ם ס י מ ן לאפשרות של‬
‫שיתוף פעולה עתידי בין ה א ו ״ ם לבין ארגונים אזוריים‪ ,‬ש י ה י ה ב י ד ם לסייע ב ש מ י ר ת‬
‫שלום באזורי ס כ ס ו ך ‪.‬‬
‫שינוי ק ו נ ס פ ט ו א ל י נוסף ש ס ו ו י ט מ ן מ צ ב י ע עליו ה ו א ה ע ו ב ד ה שמדינות מ י מ נ ו מ כ י ס ן‬
‫את‬

‫י ח י ד ו ת י ה ן וחייליהן שנשלחו‬

‫‪11(^011‬ק^‪1‬ס‬
‫שלום‬

‫היה‬

‫המשימה‬

‫למשימות‬

‫הגדולה‬

‫שמירת‬

‫והרחבה‬

‫השלום‬

‫ביותר של‬

‫בחסות האו״ם‪.‬‬
‫האו״ם‬

‫לשמירת‬

‫באזור ס כ ס ו ך ‪ .‬ה מ א מ ץ של ה א ו ״ ם ל ה ר ח י ב א ת הנציגות ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת‬

‫ולהפעילה ככזו לאורך ז מ ן ה י ה ח ס ר ת ק ד י ם ב ה ש ו ו א ה ל מ ש י מ ו ת ש מ י ר ת ש ל ו ם‬
‫א ח ר ו ת של ה א ו ״ ם ‪ .‬פעילות זו של ה א ו ״ ם ה י י ת ה ב ח ז ק ת פירוש ח ד ש לסעיף ‪ 2‬פ ס ק ה‬
‫‪ 7‬של מ ג י ל ת ה א ו ״ ם ‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת ה י ז מ ו ת של ה א ו ״ ם ו ה מ א מ ץ ה מ ת מ ש ך להפעלת כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום‪,‬‬
‫קשה‬

‫להתעלם‬

‫מן‬

‫המתיחות‬

‫המביכה‬

‫ששררה‬

‫בין‬

‫מועצת‬

‫הביטחון‬

‫לבין‬

‫‪37‬‬

‫מ ז כ ״ ל ה א ו ״ ם ‪ .‬ס ו ו י ט מ ן מגיע ל מ ס ק נ ה כ י כ ל ניסיון עתידי ל ה ק י ם מ ש ט ר בין־‬
‫ל א ו מ י באזור ס כ ס ו ך ל א יוכל ל ה צ ל י ח א ל א א ם כ ן יוגדרו שישה עקרונות מ נ ח י ם ‪,‬‬
‫ובנוסף ל ה ם עוד שני ת נ א י ם ה כ ר ח י י ם ‪ ,‬כפי שתוארו והוגדרו על־ידי ‪) Roberts‬ראה‬
‫בהמשך(‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫האיחוד האירופי‪.‬‬

‫א מ נ ם א י ן מ ד ו ב ר ב מ ק ר ה ז ה ב מ ש ט ר בין־לאומי א ו במעורבות‬

‫בין־לאומית‪ ,‬א ך נ ר א ה כ י בעיית הגבולות ה פ ת ו ח י ם בין מ ד י נ ו ת ה א י ח ו ד האירופי‬
‫מ צ י ב ה א ת ג ר י ם שעשויים ל ה י מ צ א רלוונטיים ג ם ל ה ק ש ר ה נ ב ח ן בנוגע לירושלים‪.‬‬
‫ב מ א מ ר ו של ת ו מ ס פולר )‪ ,(2001‬ה ע ו ס ק בסוגיית א כ י פ ת ה ח ו ק הפלילי‪ ,‬מ ת ו א ר ת‬
‫ה מ צ י א ו ת הבעייתית של ״ ה ח ו ק י ם ה מ פ ל י ם ל ט ו ב ה א ת הבריונים״‪ ,‬ב א מ י ר ת ו של‬
‫ק צ י ן מ ש ט ר ה צרפתי ה מ צ ו ט ט ב מ א מ ר ‪ .‬א ז ר ח י ם ח ו צ י ם באופן חופשי ו כ מ ה פ ע מ י ם‬
‫ביום א ת הגבול בין ה מ ד י נ ו ת ; א ך ש ו ט ר י ם מנועים מ ל ע ש ו ת כן‪ .‬לפיכך‪ ,‬עבריין‬
‫הנרדף על־ידי כ ו ח מ ש ט ר ה ניצל מרודפיו ע ם ח צ י י ת הגבול‪ .‬מ ג ב ל ו ת ה ת י א ו ם‬
‫״והעברת ה ש ר ב י ט ״ בין י ח י ד ו ת ה מ ש ט ר ה של מ ד י נ ו ת השונות מ כ ב י ד ו ת ו מ ס ר ב ל ו ת‬
‫א ת פעולות ה מ ש ט ר ו ת ‪ ,‬ו מ ב י א ו ת לכך ש מ ל א כ ת ה א כ י פ ה של ה ח ו ק הפלילי א י נ ה‬
‫אפקטיבית‪.‬‬
‫ב מ א מ ר מ צ ו ט ט ק צ י ן מ ש ט ר ה בלגי‪ ,‬ה ט ו ע ן כ י ״ א י ן לנו באירופה גבולות לפושעים א ב ל‬
‫יש לנו גבולות ל מ ש ט ר ה ״ ‪ .‬ה ח ו ק הפלילי נשמר ב ק נ א ו ת י ח ס י ת על־ידי ה מ ד י נ ו ת‬
‫ה ח ב ר ו ת ב א י ח ו ד האירופי‪ ,‬ה מ ק פ י ד ו ת לשמור על ריבונותן ו ס מ כ ו ת ן ב ת ח ו ם זה‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת הגבולות ה פ ת ו ח י ם ו מ ע ר כ ת ה מ י ס ו י ו ה מ ט ב ע ה מ ש ו ת פ ת ‪ ,‬״עדיין ק י י מ ת מ י ד ה‬
‫ל א ־ מ ב ו ט ל ת של ח ו ס ר א מ ו ן במערכות ה מ ש פ ט י ו ת של ה מ ד י נ ו ת ה א ח ר ו ת ״ ‪ .‬ה מ א ב ק‬
‫בפשיעה נעשה ב א מ צ ע ו ת מ ע ר כ ת ש ל א מ נ ו ת ו ה ס כ מ י ם בין ה מ ד י נ ו ת א ל א ש ה מ ע ר כ ת‬
‫;‬

‫מ ס ו ב כ ת עד כ ד י כ ך ש ה מ ש ט ר ו ת פ ו ס ק ו ת מ ל ה ת א מ ץ ללכוד א ת הפושעים‪ .‬ז כ ו ת‬
‫״ ה מ ר ד ף ה ח ס ״ ב מ ק ר ה של פשעים ח מ ו ר י ם מ ט י ל ה ג ם ה י א ס י י ג י ם ח מ ו ר י ם ו מ ח י י ב ת‬
‫ת י א ו ם מורכב ופרטני בין ה מ ש ט ר ו ת ‪ .‬ה ב ד ל י ם ת ר ב ו ת י י ם ע מ ו ק י ם בנוהלי ה ע ב ו ד ה של‬
‫ה מ ש ט ר ו ת ‪ ,‬מגבלת ה ש פ ה והיעדר ה ר מ ו נ י ה בין ה ח ו ק י ם הפליליים של ה מ ד י נ ו ת‬
‫השונות‪ ,‬מ כ ב י ד י ם על ה א פ ש ר ו ת ל ה נ ה ג ת צו מעצר אירופי מ ש ו ת ף ויותר מ כ ך —‬
‫על ה א פ ש ר ו ת לבניית כ ו ח מ ש ט ר ת י כלל אירופי‪ ,‬ה מ ק ב י ל ^ ‪ F B I‬ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת‬
‫)פולר‪.(2001 ,‬‬
‫‪.6‬‬

‫מ ש ב ר י ם וכישלונות בפעולות כוחות ש מ י ר ת השלום ש ל האדים‪.‬‬

‫א ד ם רוברטס‬

‫)‪ (Roberts, 1994‬ס ו ק ר באופן מ פ ו ר ט א ת מגוון הפעולות של כ ו ח ו ת ה א ו ״ ם בזירות‬

‫‪38‬‬

‫פעולה שונות‪ ,‬ב מ ס ג ר ת ה מ ש י מ ו ת ל ש מ י ר ת שלום )‪ (peacekeeping‬עד ‪ .1994‬ב מ א מ ר ו‬
‫ז ה ה ו א מגיע ל מ ס ק נ ה כ י ברוב ה מ ו ח ל ט של ה מ ק ר י ם נחלו כ ו ח ו ת א ל ה כישלון‪,‬‬
‫ו ל א ה צ ל י ח ו ל מ ל א א ת מ ש י מ ת ם המוגדרת‪ .‬לדבריו‪ ,‬ל ה ו צ י א ה צ ל ח ו ת ספורות‬
‫בלבד‪ ,‬כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ׳ ׳ ם נ מ צ א י ם במשבר ק ו נ ס פ ט ו א ל י ו מ ה ו ת י ‪ /‬מ מ ש י‬
‫כאחד‪.‬‬
‫ר ו ב ר ט ס מ ס י ק כ י יש לנטוש א ת עקרונות הפעולה ה ק י י מ י ם ולהחליפם בעקרונות‬
‫מ ת א י מ י ם יותר‪ .‬ה ו א מ ב ח י ן בין כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום לבין כ ו ח ו ת צ ב א י י ם ל א כ י פ ת‬
‫ה ס ד ר י ם כגון ה פ ס ק ו ת א ש ו ה פ ר ד ת כוחות‪ .‬ב מ ק ר י ם ש ב ה ם ל א נעשתה ה ב ח נ ה שכזו‪,‬‬
‫כ ד ו ג מ ת ב ו ס נ י ה ואנגולה‪ ,‬כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם שהיו ל כ ו ח ו ת א כ י פ ה פגעו בזכויות‬
‫א ד ם ‪ ,‬א ו ש ה ב י א ו ל ח י ד ו ש ה של ה מ ל ח מ ה באזור פעולתם‪ .‬ב א ז ו ר י ם כ מ ו ס ו מ ל י ה‬
‫ו ר ו א נ ד ה גרמו כ ו ח ו ת א ל ה ל ק ו נ פ ל י ק ט י ם פנימיים א ח ר י ם ‪ .‬לטענתו‪ ,‬ה ש י ק ו ל י ם לגבי‬
‫מ ש ל ו ח כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום של ה א ו ״ ם ה י ו מ ו ט י ם ב ח ל ק מ ן ה מ ק ר י ם על ר ק ע‬
‫א י נ ט ר ס י ם ש ל ה ח ב ר ו ת ה ק ב ו ע ו ת במועצת הביטחון‪ ,‬וסוגיית ה מ י מ ו ן להפעלת‬
‫ה כ ו ח ו ת ה כ ב י ד ה ג ם היא‪.‬‬
‫ר ו ב ר ט ס מ ו נ ה ‪ 13‬מ ב צ ע י ם של ה כ ו ח ו ת ל ש מ י ר ת ש ל ו ם של ה א ו ״ ם ש ה ת ק י י מ ו עד‬
‫‪ ,1987‬כ א ש ר ל ה ו צ י א מ ק ר ה א ח ד ה ס כ ס ו כ י ם התעוררו ב ע ק ב ו ת הדה־קולוניאליזציה‬
‫האירופית‪ .‬ה מ ש י מ ו ת ה מ ס ו ר ת י ו ת של מבצעי ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם בשנים‬
‫‪1950‬־‪ 1970‬ה י ו בעלות אופי של פיקוח‪ ,‬א כ י פ ה של ה פ ס ק ת א ש ופעולות מ ש ק י פ י ם‬
‫לאורך גבולות וקווי ח ז י ת ‪ .‬מ ש י מ ו ת א ל ה הופעלו על ב ס י ס שלושה עקרונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ה ס כ מ ת הצדדים המעורבים בסכסוך‬

‫‪ .2‬אי־פניות )ניטרליות( של שומרי ה ש ל ו ם — מ ה שהגביל מ ד י נ ו ת מ ס ו י מ ו ת מ ל י ט ו ל‬
‫ח ל ק ב מ ש י מ ה ומנע מ ה ח ב ר ו ת ה ק ב ו ע ו ת ב מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן מלתגבר א ת כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת השלום‪ ,‬בגין היריבויות בין ה מ ע צ מ ו ת ‪ .‬היעדרות ה מ ע צ מ ו ת מ כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת ה ש ל ו ם ה ח ל י ש ה א ת ה כ ו ח ו ת ופגעה ביכולת הפעולה וההשפעה ש ל ה ם‬
‫‪ .3‬אי־שימוש בכוח ב מ ר ב י ת הנסיבות‪.‬‬
‫יתרונם הצנוע א ך ה ח ש ו ב של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום‪ ,‬א ם ג ם ל א בפתרון ה ס כ ס ו כ י ם ‪,‬‬
‫ה י ה ב ה ק פ א ת מצבי סכסוך‪.‬‬
‫מ א ז ‪ 1988‬ח ל שינוי ד ר מ ט י ב ה י ק ף הפעילות של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום ובמאפייניה‪.‬‬
‫בין ה ש נ י ם ‪ 1993-1988‬ה ו ק מ ו ‪ 20‬כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום ח ד ש י ם ‪ .‬ר ו ב ר ט ס מ ו נ ה שלוש‬
‫ס י ב ו ת לכך‪:‬‬

‫‪39‬‬

‫‪.1‬‬

‫ה ס י ב ה ה ע י ק ר י ת לשינוי ‪ -‬י כ ו ל ת ה של מ ו ע צ ת ה ב י ט ח ו ן ל ק ב ל ה ח ל ט ו ת ב ה ס כ מ ה ‪,‬‬
‫והירידה המשמעותית בתדירות השימוש בזכות הווטו‬

‫‪ .2‬ה ת פ ש ט ו ת ת ח ו ש ת א ו פ ט י מ י ו ת ב י ח ס ליכולת ה ה ש פ ע ה של ה א ו ״ ם ‪ .‬פ ר ס ו ם ספרו‬
‫של ב ו ט ר ו ט ע׳אלי‪ ,‬מזכ׳׳ל ה א ו ״ ם ‪ ,‬ב־‪ 1992‬ש י ק ף ב מ ו ב ה ק א ת ה ל ך ה ר ו ח ה ח ד ש‬
‫‪ .3‬ס י ו מ ה של ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ‪.‬‬
‫מ א ז ‪ ,1988‬מ ש י מ ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם כוללות מגוון רחב של פעילויות‪,‬‬
‫ש ח ל ק ן ח ד ש ו ת ב מ ה ו ת ן ב ה ש ו ו א ה ל מ ש י מ ו ת שהכיר ה א ו ״ ם בעבר‪ .‬ר ו ב ר ט ס מ ו נ ה בין‬
‫אלה א ת המשימות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬פ י ק ו ח וניהול ב ח י ר ו ת — נמיביה‪ ,‬א ע ו ל ה ‪ ,‬ק מ ב ו ד י ה ‪ ,‬מ ו ז מ ב י ק‬
‫‪ .2‬הגנה על ילידים‪/‬בני א ז ו ר מ ס ו י ם ‪ ,‬בין א ם ה ם מ י ע ו ט ובין א ם ה ם רוב —‬
‫קרואטיה‬
‫‪.3‬‬

‫א ב ט ח ת ״ א ז ו ר י ם ב ט ו ח י ם ״ ‪ ,‬כ ד ו ג מ ת ערים מ ס ו י מ ו ת בבוסניה‬

‫‪.4‬‬

‫ה ב ט ח ת פירוז ב א ז ו ר י ם מ ס ו י מ י ם ‪ ,‬כ מ ו בסרייבו‬

‫‪ .5‬ש מ י ר ה על נשק וציוד ל ח י מ ה שנלקח מ צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם ב ס כ ס ו ך‬
‫‪.6‬‬

‫ה ב ט ח ת מ ש ל ו ח י ם של ס י ו ע ה ו מ נ י ט ר י — יוגוסלביה לשעבר ו ס ו מ ל י ה‬

‫‪ .7‬סיוע‬

‫לשיקום‬

‫ממשלות‬

‫ומשטרות‬

‫לאחר‬

‫מלחמות‬

‫א ז ר ח י ם — אל־סלבדור‬

‫וקמבודיה‬
‫‪ .8‬דיווחים על הפרות דיני ס כ ס ו ך מזוין והפרות של ה מ ש פ ט ה ה ו מ נ י ט ר י הבין־לאומי‪.‬‬
‫ה מ צ י א ו ת ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ה מ ש ת נ ה מ צ י ב ה א ת ג ר י ם ח ד ש י ם בפני כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם‬
‫של ה א ו ״ ם שאין ל ה ת ע ל ם מ ה ם ‪ .‬א ת ג ר י ם א ל ה מ ח י י ב י ם ה ר ח ב ת ת פ ק י ד י ה ם של‬
‫כ ו ח ו ת אלה‪ ,‬ויש בכך מ ש ו ם ת ק ו ו ה ו א ו פ ט י מ י ו ת לגבי שינויים ש ה א ו ״ ם מ ס ו ג ל לחולל‬
‫ב א ז ו ר י ם מ ו כ י ס כ ס ו כ י ם א ל י מ י ם ‪ .‬עם זאת‪ ,‬ה ר ח ב ת ה ת פ ק י ד יוצרת ט ש ט ו ש בין‬
‫מ ש י מ ו ת של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת שלום לבין מ ש י מ ו ת א כ י פ ה וכפייה‪.‬‬
‫פעולות כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם ב י מ י ם א ל ה מ א ו פ י י נ ו ת ביתר ה ת ע ר ב ו ת ]להבדיל‬
‫ממעורבות[‪ .‬מ א פ י י ן ה ה ת ע ר ב ו ת מערער‪/‬שוחק שני עקרונות מ ר כ ז י י ם שאפיינו א ת‬
‫פעילות כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם בשנים מ ו ק ד מ ו ת יותר‪ :‬ה ס כ מ ת ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם‬
‫ושימוש בכוח‪ .‬ה א ו ו י ר ה הבין־לאומית‪ ,‬ס י ו מ ה של ה מ ל ח מ ה ה ק ר ה ו ה ת ח ז ק ו ת מ ע מ ד ו‬
‫ויוקרתו של ה א ו ״ ם ה ב י א ו לגידול מ ש מ ע ו ת י ב מ ס פ ר פעולות ה ת ע ר ב ו ת של כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת השלום של ה א ו ״ ם כ מ ו גם ב מ ר ח ב ס מ כ ו ת ם ‪ ,‬ו ב ל ג י ט י מ צ י ה הבין־לאומית‬
‫ל ה ר ח ב ת ס מ כ ו ת ם זו‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫פעולות כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם נושאות בשנים ה א ח ר ו נ ו ת אופי א כ י פ ת י יותר‪ .‬דבר ז ה‬
‫מעורר א ר ב ע ד י ל מ ו ת מ ר כ ז י ו ת ש ה א ו ״ ם חייב ל ה ת מ ו ד ד א ת ן ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ה פ ע ל ת כ ו ח מ ס כ נ ת א ת חיילי ה א ו ״ ם ועלולה להפוך א ו ת ם לצד פעיל ב ס כ ס ו ך‬

‫‪ .2‬ה פ ע ל ת כ ו ח עלולה לפגוע ג ם ב א ז ר ח י ם ‪ ,‬מ ה שגורר ה א ש מ ו ת כ ע ד חיילי ה א ו ׳ ׳ ם‬
‫בדבר ה ת נ ה ג ו ת ברוטלית‬
‫‪.3‬‬

‫ה פ ע ל ת כ ו ח פוגעת ב י כ ו ל ת ם של חיילי ה א ו ״ ם ל ה י ש א ר בלתי־תלויים וללא מ ש ו א‬
‫פנים‬

‫‪.4‬‬

‫מ ע ר כ ת ק ב ל ת ה ה ח ל ט ו ת של ה א ו ״ ם א י נ ה מ י ו מ נ ת ד י ה להפעלת כוח‪ ,‬מ ה ש מ ו ת י ר‬
‫א ת ה ס מ כ ו ת בידי ה מ ד י נ ו ת ה מ ע ו ר ב ו ת ועלול ליצור ח י ל ו ק י דעות ויריבויות בין‬
‫רכיבי הכוח‪.‬‬

‫מעבר לכל ה ד י ל מ ו ת המוזכרות‪ ,‬ח ו ל ש ת ו של ה א ו ״ ם מ ו ד ג ש ת בהיעדר המודיעין‬
‫הנדרש ל כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום‪ .‬ל ל א ב ס י ס מודיעיני מקצועי‪ ,‬מ ה י מ ן ו מ ס פ ק ‪ ,‬כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת ה ש ל ו ם א י נ ם יכולים לבצע א ת מ ש י מ ו ת י ה ם כיאות‪ .‬כדי להתגבר על ד י ל מ ו ת‬
‫ו מ כ ש ל ו ת אלה‪ ,‬ה צ י ע מ ז כ ״ ל ה א ו ״ ם קופי א נ א ן לערב א ת כ ו ח ו ת נ א ט ״ ו ב מ ש י מ ו ת‬
‫כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של ה א ו ״ ם ‪.‬‬
‫על ר ק ע ה מ ג ב ל ו ת ה מ ת ו א ר ו ת ‪ ,‬ר ו ב ר ט ס מ מ ל י ץ ש ל א לפעול בכל מ ק ו ם ובכל תנאי‪,‬‬
‫ל ה ת מ ק ד באופן ס ל ק ט י ב י ב מ ק ו מ ו ת ו ב מ ק ר י ם ש ב ה ם יש ל כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם של‬
‫ה א ו ״ ם ס י כ ו י ס ב י ר להצליח‪ ,‬ו ל ה ת א י ם א ת ה ה ת ע ר ב ו ת למאפייני ה מ ש י מ ו ת של כ ו ח ו ת‬
‫ש מ י ר ת השלום‪.‬‬
‫ר ו ב ר ט ס מדגיש כ מ ה נושאים וקריטריונים ה מ ח י י ב י ם לדעתו שיפור ושינוי‪ :‬שפה‪,‬‬
‫א י מ ו ן ה כ ו ח ו ת ‪ ,‬ניהול והפעלת ה כ ו ח ו ת ב א מ צ ע ו ת מ פ ק ד ו ת מ ק צ ו ע י ו ת ומיומנות‪,‬‬
‫מ י מ ו ן מודיעין; ה ר ח ב ת ה ס מ כ ו ת ו ה ל ג י ט י מ צ י ה להפעלת כ ו ח ב י ס ו ס ה ק ש ר ע ם‬
‫;‬

‫;‬

‫ה ה נ ה ג ו ת של ה צ ד ד י ם ה מ ע ו ר ב י ם ב ס כ ס ו ך ט ר ם שיגור כ ו ח ו ת לאזור ה ס כ ס ו ך ; שינוי‬
‫ה ק ר י ט ר י ו ן של אי־פניות — יש מ ק ר י ם ש ב ה ם כ ו ח ו ת ש מ י ר ת השלום צריכם ל ת מ ו ך‬
‫בצד ה צ ו ד ק ב ס כ ס ו ך ולהגן על זכויותיו ועל מ ע מ ד ו בכפוף לנורמות ה מ ק ו ב ל ו ת‬
‫ב י ח ס י ם ה ב י ן ־ ל א ו מ י י ם ה י ו ם ה ר ח ב ת ה ס מ כ ו י ו ת ה י י ח ו ד י ו ת של חיילי ה כ ו ח ו ת ‪,‬‬
‫;‬

‫ואפשרות לעצור פושעי מ ל ח מ ה ו א ח ר י ם ו ל ה ע מ י ד ם לדין בפני בית דין בין־לאומי‬
‫)‪.(Roberts, 1994‬‬

‫‪41‬‬

‫מסקנות‬
‫עדויות כ ת ו ב ו ת על מ ה ל כ י ה מ ש א ו מ ת ן הישראלי־פלסטיני מ א ז ועידת קמפ־דייוויד‬
‫)יולי ‪ (2000‬ועד ט א ב ה )פברואר ‪ (2001‬מ ת י י ח ס ו ת להבנות‪ ,‬ל צ ד ח י ל ו ק דעות‪ ,‬בין‬
‫ה צ ד ד י ם ב ק ש ר לעתיד ירושלים ב מ ס ג ר ת ה ס ד ר עתידי‪ .‬ח ל ק מ ה ה כ נ ו ת מ ת י י ח ס‬
‫ל א פ ש ר ו ת של מעורבות בין־לאומית ב א ז ו ר י ם מ ס ו י מ י ם בירושלים‪ .‬ה מ א מ ר הנוכחי‪,‬‬
‫ה ר א ש ו ן מ ב י ן שניים בנושא‪ ,‬ביקש לבחון א ת ה ר ק ע ה מ ו ש ג י ו ה ת א ו ר ט י של מעורבות‬
‫בין־לאומית ולהציג כ מ ה נ ק ו ד ו ת ה ש ק פ ה ו ה י ב ט י ם ‪ ,‬כפי שנלמדו מ ה נ י ס י ו ן הבין־‬
‫ל א ו מ י שנצבר מ א ז ס י ו ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה‪ ,‬בניסיון לבחון א ת ה מ ש מ ע ו י ו ת‬
‫ה א פ ש ר י ו ת למעורבות בין־לאומית בירושלים‪.‬‬
‫נ ר א ה כ י ירושלים נותרה א ח ד משני ס ל ע י ה מ ח ל ו ק ת ה מ ש מ ע ו ת י י ם ביותר בין‬
‫ה י ש ר א ל י ם לבין ה פ ל ס ט י נ י ם )השני ה ו א ז כ ו ת השיבה(‪ ,‬ו ס פ ק א ם ה צ ד ד י ם בשלים‬
‫ל ק ב ל ת ה ח ל ט ה ש מ ש מ ע ו ת ה ה ס כ ם סופי בנוגע ל מ ע מ ד ה של העיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להניח‬
‫כ י ה צ ד ד י ם יוכלו ל כ ל ה י ו ת ר להגיע ל ה ס כ מ ה בדבר ה ס ד ר זמני‪ ,‬שלצורך מ י מ ו ש ו‬
‫ויישומו י ז ד ק ק ו למעורבותו של צ ד שלישי כמתווך‪ .‬ה מ ע ו ר ב ו ת )בעלת אופי של תיווך(‬
‫ת ה י ה בין־לאומית באופייה‪ ,‬א ם כ י ט י ב ה עדיין אינו ברור דיו‪ ,‬ונראה כ י יש יותר‬
‫מתצורה אפשרית אחת‪.‬‬
‫לצורך ניתוח ה מ ש מ ע ו י ו ת הנובעות מ מ ע ו ר ב ו ת בין־לאומית‪ ,‬הוצגו ב מ א מ ר כ מ ה מושגי‬
‫מ פ ת ח וכן דוגמאות‪ .‬ג ם א ם ברור כ י א ף ל א א ח ת מ ה ן ד ו מ ה לירושלים ואפשר‬
‫ל ה ע ת י ק ה באופן מ ל א ‪ ,‬ה ר י שאפשר ל מ צ ו ת מ כ ל ד ו ג מ ה מ א פ י י נ י ם ב ו ל ט י ם א ח ד י ם‬
‫ל ח י ו ב ולשלילה‪ ,‬וללמוד מ ה ם על מ ת ו ו ה אפשרי של מעורבות בין־לאומית בירושלים‪.‬‬
‫מ ן ה ד ו ג מ א ו ת ו ה נ ס פ ח י ם ה מ ו צ ג י ם בחיבור א פ ש ר ל ל מ ו ד על‪:‬‬
‫‪ .1‬יתרונם ה י ח ס י ) ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם ( של ארגונים ל א ־ מ מ ש ל ת י י ם ) ‪ 0 0 ' 5‬א (‬
‫‪ .2‬מ ג ב ל ו ת ה א כ י פ ה הפלילית ב מ צ י א ו ת ש ל גבולות פ ת ו ח י ם‬
‫‪ .3‬ח ו ל ש ת ם ה י ח ס י ת של כ ו ח ו ת ש מ י ר ת ה ש ל ו ם ש ל ה א ו ״ ם‬
‫‪ .4‬מאפייני א ו ט ו נ ו מ י ה מוניציפלית ר ח ב ה ב מ ס ג ר ת מנגנון פ י ק ו ח ושליטה בין־לאומית‬
‫‪ .5‬עקרונות ה ס ד ר העולמי ה ח ד ש ו ה א י ו ם על יציבות ה ש ל ו ם ו ה ב י ט ח ו ן ה ע ו ל מ י‬
‫‪ .6‬עקרונות פעולתם של מ ת ו ו כ י ם בין־לאומיים ומאפייני פעילותו של צ ד שלישי‪.‬‬
‫מעבר ל כ ל א ל ה אפשר ללמוד ו ל ה ק י ש ג ם מ ה נ י ס י ו ן ש ה צ ט ב ר מ ש י ת ו ף הפעולה‬
‫ה ב י ט ח ו נ י הישראלי־פלסטיני מ א ז ‪ 1994‬ועד פרוץ א נ ת י פ א ד ת א ל ־ א ק צ א ) ס פ ט מ ב ר‬
‫‪.(2000‬‬
‫‪42‬‬

‫מ א מ ר ז ה ה ו א ב ח ז ק ת נ ק ו ד ת מ ו צ א לדיון‪ ,‬מ ט ר ת ו ל מ פ ו ת ולהציג א ת ה ר ק ע המושגי‬
‫ו ה ת א ו ר ט י לעניין מעורבות בין־לאומית בירושלים כ א ח ת מ ן החלופות ה א פ ש ר י ו ת‬
‫ל ק י ד ו ם ה ס כ ם ו ה ב נ ה בין ה צ ד ד י ם בירושלים‪ .‬ה מ א מ ר מ ש ק ף ב מ י ד ה רבה א ת ה ר ק ע‬
‫ש ע מ ד בפני צוות ה ח ש י ב ה ב ת ח י ל ת ו של ה ת ה ל י ך ‪ .‬ה מ א מ ר השני בנושא י נ ס ה לבחון‬
‫חלופות א פ ש ר י ו ת למעורבות בין־לאומית בירושלים ב מ ט ר ה לעמוד על היתרונות‬
‫ו ה ח ס ר ו נ ו ת ש ל כ ל ח ל ו פ ה ב ה ת ב ט ט על ה ר ק ע ה מ ו ש ג י ו ה ת א ו ר ט י ועל הניסיון הבין־‬
‫לאומי המצטבר‪.‬‬
‫כ נ ס פ ח ל מ א מ ר מוצג מ ו ד ל אפשרי ל ת ה ל י ך ח ש י ב ה ל ב ח י נ ת ה ח ל ו פ ה של מעורבות בין־‬
‫ל א ו מ י ת בירושלים‪ .‬ה מ ו ד ל מציג ת ר ש י ם ז ר י מ ה ל ת ה ל י ך עבודה מוצע‪ ,‬כ ש ה ת כ נ י ם‬
‫ה כ ת ו ב י ם נועדו לצורך ה מ ח ש ה בלבד לעקרון הפעולה ה מ ו צ ע ת ואין ל ר א ו ת ב ה ם‬
‫נ י ס ו ח מ ל א ו מ ח י י ב )ראה נ ס פ ח בעמ׳ ‪.(45‬‬

‫‪43‬‬

‫מראי מקום‬
‫אלדר‪ ,‬עקיבא )‪ .(12.2.2002‬״ מ ס מ ך ט א ב ה ‪ :‬חשיפה ראשונה״‪ .‬הארץ‪.‬‬
‫בייליו‪ ,‬יוסי)‪ .(2001‬מ ד י י ן ליונה פצועה‪ .‬ת ל אביב‪ :‬ה ו צ א ת ידיעות א ח ר ו נ ו ת ‪ -‬ס פ ר י חמד‪.‬‬
‫ברקוביץ׳‪ ,‬שמואל )‪ .(2000‬מ ל ח מ ו ! ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ‪ :‬ה מ א ב ק על ירושלים ו ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם‬
‫בישראל‪ ,‬יהודה‪ ,‬שומרון וחבל עזה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכוו ירושלים ל ח ק ר ישראל וספריית מ ע ר י ב ‪ -‬ה ד‬
‫ארצי‪.‬‬
‫הירש‪ ,‬מ ש ה )‪ .(2001‬״הגישה הפונקציונלית ו ה ה ס ד ר העתידי של ש א ל ת ירושלים ו ה ר הבית״‪ .‬ב ת ו ך‬
‫י צ ח ק רייטר )עורך(‪ ,‬ריבונות ה א ל ו ה א ד ם ק ד ו ש ה ו מ ר ג ז י ו ת פ ו ל י ט י ת ב ה ר הבית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכוו‬
‫ירושלים ל ח ק ר ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.351-337‬‬
‫הירש‪ ,‬משה‪ ,‬וינגורד‪ ,‬א ל כ ס וחסון‪ ,‬שלמה )‪ .(2000‬ארגון פוליטי של אזורים חצויים‪ :‬ל ק ח י ם והמלצות‬
‫לירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל‪.‬‬
‫הירש‪ ,‬מ ש ה והאוסן־כוריאל‪ ,‬דבורה — בהנחיית ר ו ת לפידות )‪ .(1994‬ירושלים לאן ז הצעות בדבר‬
‫ע ת י ד ה של העיר‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל‪.‬‬
‫לפידות‪ ,‬ר ו ת )‪ .(1999‬ירושלים‪ :‬ה י ב ט י ם מ ש פ ט י י ם ‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל )מהדורה‬
‫שנייה(‪.‬‬
‫פולר‪ ,‬ת ו מ ס )‪ .(6.12.2001‬״הגנב יכול לחצות א ת הגבול בקלות‪ ,‬השוטר לא״‪ .‬הארץ )כתבת ה ר א ל ד‬
‫טריביון(‪.‬‬
‫צוות החשיבה )‪ .(2000‬ה ס ד ר י ש ל ו ם בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל‪.‬‬
‫קלייו‪ ,‬מ נ ח ם )‪ .(2001‬שוברים טאבו‪ :‬ה מ ג ע י ם ל ה ס ד ר ק ב ע בירושלים »‪ .2001-199‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫ירושלים ל ח ק ר ישראל‪.‬‬
‫שר‪ ,‬גלעד )‪ .(2001‬ב מ ר ח ק נגיעה — ה מ ש א ומתן ל ש ל ו ם ‪ :2001-1999‬עדות‪ .‬ת ל אביב‪ :‬ה ו צ א ת ידיעות‬
‫א ח ר ו נ ו ת ‪ -‬ס פ ר י חמד‪.‬‬
‫‪Report of the‬‬

‫‪and peace-keeping.‬‬

‫‪diplomacy,‬‬

‫‪peacemaking‬‬

‫‪Preventive‬‬

‫‪for Peace‬‬

‫‪A n Agenda‬‬

‫‪Secretary-General pursuant to the statement adopted by the Summit Meeting of the‬‬
‫‪Security Council on 31 January 1992. A/47/277 - S/24111, 17 June 1992.‬‬
‫‪Bercovitch, Jacob (1992). "The Structure and Diversity of Mediation in International‬‬
‫‪Relations." In Jacob Bercovitch and Jaffrey Z. Rubin, M e d i a t i o n in I n t e r n a t i o n a l‬‬
‫‪New York: St. Martin's Press, pp. 1-29.‬‬

‫‪Relations.‬‬

‫‪Dieperink, Carel (1997, September). "International Regime Development: Lessons from the‬‬
‫‪Rhine Catchment Area." T D R I Q u a r t e r l y Review‬‬

‫‪12(3), pp. 27-35.‬‬
‫‪New York: Syracuse University Press,‬‬

‫‪Resolution.‬‬

‫‪Fisher, Roger. (1997). I n t e r a c t i v e Conflict‬‬
‫‪pp. 142-162.‬‬

‫‪Kleiboer, Marieke (1996). "Understanding Success and Failure of International‬‬
‫‪40, pp. 360-389.‬‬
‫‪Social‬‬

‫‪in‬‬

‫‪Resolution‬‬

‫‪Mediation/' J o u r n a l of Conflict‬‬

‫‪Kriesberg, Louis (1980). "Interlocking Conflicts in the Middle East," Research‬‬
‫‪3, pp. 99-119.‬‬

‫‪and Change‬‬

‫‪Conflicts‬‬

‫‪Movements,‬‬

‫‪L E A R N I N G N E T W O R K Encyclopedia, http://www.infoplease.com/.‬‬
‫‪Roberts, Adam (1994, Automn). "The Crisis in U N Peacekeeping." S u r v i v a l 36(3), pp. 93‬‬‫‪120.‬‬

‫‪44‬‬

Shaw, Malcolm (1997). I n t e r n a t i o n a l L a w

(Fourth Edition). Cambridge: Cambridge

University Press.
Shiga, Glenda Anna (1993). Trieste,

1 9 4 5 - 1 9 5 4 : N a t i o n , History

and Cold

W a r . University

of Sussex.
Supplement

to a n Agenda

for Peace.

Position Paper of the Secretary-General on the

Occasion of the Fiftieth Anniversary of the United Nations: Report of the SecretaryGeneral on the Work of the Organization.A/50/60 - S/1995/1, 3 January 1995.
Sweetman, Derek (1998, March). "The Development of the International
Peacekeeping Regime and the Conflict in the Former Yugoslavia." O n l i n e J o u r n a l of
and Conflict

45

Resolution

1.1 -

http://www.trinstitute.org.

Peace

‫נ ס פ ח ‪ :‬מודל ח ש י ב ה מוצע‬
‫הגחות עבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬אין חזרה למציאות ששררה בירושלים לפגי מ ל ח מ ת ‪ ,1967‬כדרישת ישראל‬
‫‪ .2‬ירושלים תגדל לשני הכיוונים‬
‫‪ .3‬ירושלים המוגדלת תישאר פ ת ו ח ה ולא יעבור בה גבול בין‪-‬לאומי במובו הרגיל‬
‫של המונח‬
‫‪ .4‬במרחב המוגדל של ירושלים ת ק ו מ נ ה שתי עיריות‬
‫‪ .5‬יש צורן לבצע חילופי שכונות‬
‫‪ .6‬חופש גישה ופולחן במקומות הקדושים‬
‫‪ .7‬ה פ ל ס ט י נ י ם ינהלו א ת מ ת ח ם הר הבית‬
‫‪ .8‬הכותל המערבי והרובע היהודי ינוהלו על‪-‬ידי ישראל‬
‫‪ .9‬הצדדים נכונים למעורבות צד שלישי במתכונת ביןילאומית או רב‪-‬לאומית‪.‬‬

‫מאפייני ה ס כ ס י ן ‪:‬‬
‫;י בשלית‬
‫> אינטנסיביות‬
‫>• טבע הנושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬דיבונית‬
‫‪ .2‬אידאולוגיה‬
‫ג‪ .‬ביטחון‬
‫‪ .4‬הגדרה עצמית‬
‫‪ .5‬החיים האורבניים‬
‫‪ .6‬ההיבטים הדתיים‪.‬‬

‫מהות התיוון‪:‬‬

‫‪.1‬‬
‫נ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪46‬‬

‫תיוון כשובר כוח‬
‫תיוון כפתרון בעיות‬
‫מדיני‬
‫תיוון כייסוד מ ח ד ש של‬
‫י ח ס י ם חברתיים‬
‫תיוון כשליטה‪.‬‬

‫הצדדים ומערגת היחסים ביניהם‪:‬‬
‫זהות‬
‫־י•‬
‫לכידות‬
‫סוג משטר‬
‫מוטיבציה לקבלת התיווך‬
‫<‬
‫רקע מוקדם של ה י ח ס י ם‬
‫<‬
‫מאזן הכוחות‪.‬‬

‫אסטרטגיות התמיד‪:‬‬
‫עשיית עסקה)מהות(‬
‫>‬
‫תזמור)תהלין(‬
‫>‬
‫>‬
‫>‬
‫י‬

‫הנחייה)‪1:111011‬ח‪301‬ז(‬
‫ניסוח)‪1‬ו‪10‬זו;‪1‬ו‪1111‬־ו‪(10‬‬
‫מניפולציה‪.‬‬

The Teddy Kollek Center for Jerusalem Studies
Established by:
The Jerusalem Institute for Israel Studies & The Jerusalem Foundation
The JUS Studies Series 13

International Involvement in Jerusalem:
Conceptual Background and Implications
Kobi Michael

This publication was made possible by funds granted by
The Jacob and Hilda Blaustein Foundation
The Arie and Ida Crown Memorial Fund
The Frankel Foundation
The Bernard and Audre Rapoport Foundation
The Charles H . Revson Foundation

The statements made and the views expressed
are solely the responsibility of the author.

ISSN 033-8681

© 2003
The Jerusalem Institute for Israel Studies
The Hay Elyachar House
20 Radak St., Jerusalem 92186

Printed: Ahava Press, Jerusalem

Jerusalem Institute for Israel Studies
The Teddy Kollek Center for Jerusalem Studies

International Involvement in Jerusalem:
Conceptual Background and Implications
KOBI MICHAEL

Jerusalem, 2003

‫מכון ירושלים ל ח ק ר י ש ר א ל‬
‫במכון ירושלים לחקר ישראל מתנהלת בשנים האחרונות עבודת‬
‫חשיבה ומחקר על משמעות ניהול הקונפליקט הישראלי‪-‬פלסטיני‬
‫בירושלים‪ .‬בצוות החשיבה והמחקר של המכון משתתפים חוקרים‬
‫בכירים מתחומים מגוונים‪ ,‬לרובם התמחות מיוחדת במחקר‬
‫ובתכנון בירושלים ובמרחב סביב לה‪.‬‬
‫מטרות הצוות הן‪ :‬מעקב אחר השינויים המתרחשים בירושלים‬
‫והשלכותיהם על הסדרים אפשריים בעיר ובחינת חלופות‬
‫להסדרים‪.‬‬

‫דפי רקע לקובעי מדיניות מסי ‪13‬‬

‫מרכז ט ד י קולק למחקרי ירושלים‬
‫מיסודם של‪:‬‬

‫מכון ירושלים ל ח ק ר ישראל‬

‫ב י ת ח י אלישר‬
‫רח׳ רד״ק ‪ ,20‬ירושלים ‪92186‬‬
‫טל‪02-5630175 :‬‬
‫פ ק ס ‪02-5639814 :‬‬

‫ה ק ר ן לירושלים‬