‫‪http://w11.easy-share.com/670646.

html‬‬

‫חוברת תרגילים‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬

‫שנת הלימודים תשס"ב‬
‫רונית איזנבך‬

‫מבוא לסטטיסטיקה א' לתלמידי כלכלה‬
‫רונית איזנבך‬
‫סמסטר א' – ‪ 2‬שעות בשבוע שיעור‬
‫‪ 1‬שעה בשבוע תרגיל‬
‫חוברת הקורס‪ :‬הגשת תרגילי בית בכל שבוע – חובה להגיש ‪ 80%‬מהתרגילים‬
‫מבחן סיום‬

‫תכנית הקורס‬
‫מבוא כללי – מהי סטטיסטיקה ?‬
‫מושגים‪ :‬אוכלוסיית מחקר‪ ,‬משתנים‪ ,‬תצפיות‬
‫מיון משתנים‪.‬‬
‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫בניית לוחות סטטיסטיים‬
‫התפלגות שכיחויות‬
‫הצגות גרפיות‬
‫ערכים מרכזיים‬
‫מדדי פיזור‬
‫ציוני תקן‬
‫התפלגות נורמלית‬
‫קשר ליניארי בין שני משתנים – מקדם המתאם וקווי רגרסיה‬
‫הסתברות‬
‫הגדרות‪ :‬מרחב מדגם‪ ,‬מאורעות‪ ,‬מודל הסתברותי‬
‫חוקי הסתברות‬
‫חישובי הסתברויות פשוטות‬
‫הסתברות מותנית‪ ,‬נוסחת בייס‬
‫אי תלות סטטיסטית‬
‫חישובי הסתברויות לפי נוסחאות‪ :‬בינומית‪ ,‬גיאומטרית‪ ,‬היפרגיאומטרית‪.‬‬
‫ספרי עזר‬
‫רונית איזנבך – סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים"‪ ,‬מהדורה שלישית – הוצאת אקדמון‬
‫ירושלים‪1991 ,‬‬

‫האוניברסיטה הפתוחה – חוברות הסתברות וסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪Moshe Ben-Horim & Haim Levy – Statistics – Decisions and applications in Business‬‬
‫‪and Ecocnomics. Second Edition, Mc Graw-Hill, 1984.‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה ב' לתלמידי כלכלה‬
‫רונית איזנבך‬
‫סמסטר ב' – ‪ 2‬שעות בשבוע שיעור‬
‫‪ 1‬שעה בשבוע תרגיל‬
‫חובות הקורס‪ :‬הגשת תרגילי בית בכל שבוע – חובה להגיש ‪ 80%‬מהתרגילים מבחן סיום‪.‬‬

‫תכנית הקורס‬
‫הסתברות (המשך)‬
‫משתנה מקרי ופונקצית הסתברות‬
‫תוחלת‪ ,‬שונות וסטיית תקן של משתנה מקרי‬
‫תכונות של התוחלת‪ ,‬השונות וסטיית התקן של משתנה מקרי‬
‫פונקציות הסתברות מיוחדות‪ :‬בינומית‪ ,‬גיאומטרית‪ ,‬היפרגיאומטרית‬
‫לשני משתנים מקריים‪:‬‬
‫פונקצית הסתברות משותפת‪ ,‬תוחלת ושונות משותפת‪ ,‬אי תלות סטטיסטית‪ ,‬מקדם‬
‫המתאם הלינארי‪.‬‬
‫הסקה סטטיסטית‬
‫דגימה‬
‫משפט הגבול המרכזי‬
‫שיטות אמידה – נקודתית ורווח בר‪-‬סמך‬
‫תהליך בדיקת השערות סטטיסטיות‬
‫אמידה ובדיקת השערות סטטיסטיות לפרמטרים‪:‬‬
‫ממוצע (שונות ידועה ושונות לא ידועה)‬
‫פרופורציה‬
‫שונות‬
‫הפרש ממוצעים (מדגמים בלתי תלויים ומדגמים מזווגים)‬
‫הפרש פרופורציות‬
‫מבחן ‪ X2‬לאי תלות‬
‫ספרי עזר‬
‫רונית איזנבך – סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים"‪ ,‬מהדורה שלישית – הוצאת אקדמון‬
‫ירושלים‪.1991 ,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה – חוברות הסתברות וסטטיסטיקה‬
‫‪Moshe Ben-Horim & Haim Levy – Statistics – Decisions and applications in Business‬‬
‫‪and Economics, Second Edition, Mc Graw-Hill, 1984.‬‬

‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫משתנים ולוחות סטטיסטיים‬

‫‪.1‬לפניך רשימה של משתנים‪:‬‬

‫גיל‪ ,‬שכר חודשי‪ ,‬וותק בעבודה‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬דרגה בעבודה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬שביעות רצון ממקום‬
‫העבודה‪ ,‬מספר שביתות במפעל בתקופה מסוימת‪ ,‬שטח דירה במ"ר‪ ,‬מספר חדרים‬
‫בדירה‪.‬‬
‫לכל משתנה יש לציין את סוג המשתנה לפי‪:‬‬
‫‪.1‬איכותי‪ ,‬כמותי‪-‬בדיד‪ ,‬כמותי‪-‬רציף‬
‫‪ .2‬נומינילי‪ ,‬אורדינלי‪ ,‬אינטרוולי‪ ,‬יחס‬

‫‪.2‬לפניך נתונים על הגיל של ‪ 100‬סטודנטים משנה א' במחלקה לכלכלה‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪28‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪21‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪30‬‬

‫‪21‬‬
‫‪32‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪21‬‬
‫‪24‬‬
‫‪32‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪26‬‬

‫‪23‬‬
‫‪43‬‬
‫‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪23‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬

‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪34‬‬
‫‪22‬‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬

‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫‪18‬‬
‫‪29‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪26‬‬
‫‪35‬‬

‫‪25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24‬‬
‫‪31‬‬
‫‪25‬‬
‫‪27‬‬
‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬

‫‪30‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪20‬‬
‫‪34‬‬
‫‪27‬‬
‫‪23‬‬

‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪35‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪29‬‬
‫‪21‬‬

‫‪18‬‬
‫‪48‬‬
‫‪23‬‬
‫‪27‬‬
‫‪21‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬

‫‪26‬‬
‫‪30‬‬
‫‪19‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪32‬‬
‫‪23‬‬
‫‪19‬‬
‫‪33‬‬
‫‪29‬‬

‫יש לקבץ את הנתונים לטבלת שכיחויות‬
‫(את קבוצות הגיל יש לקבוע לפי שיקול סטטיסטי)‬

‫‪.3‬יש לבנות שלד של לוח תל‪-‬ממדי שמשולבים בו שלושה משתנים‪:‬‬
‫מין (זכר‪ ,‬נקבה)‪ ,‬גיל (קבוצות גיל)‪ ,‬מעמד בעבודה (שכירים‪ ,‬עצמאיים)‪.‬‬

‫הצגות גרפיות‬
‫‪.4‬לפניך שלושה לוחות מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל‪ ,‬שנת ‪: 2000‬‬
‫לכל לוח יש לתת תיאור גרפי מתאים‪ ,‬ולסכם בקצרה את מהלך התופעה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ – 1‬מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם לפי סיבת ההיעדרות‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‬
‫סיבת‬

‫נעדרים‬

‫ההיעדרות‬
‫ס"ה‬
‫חופשה‬
‫מחלה‬
‫לידה‬
‫מילואים‬
‫אחרת‬
‫לא ידוע‬

‫(באלפים)‬
‫‪139.9‬‬
‫‪81.4‬‬
‫‪25.6‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪0.2‬‬

‫לוח מס' ‪ – 2‬התחלות בנייה של דירות חדשות‪ ,‬לפי מספר החדרים בדירה‪ ,‬ישראל‪1999 ,‬‬
‫מספר‬
‫החדרים‬
‫ס"ה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪+6‬‬

‫דירות‬
‫‪37,210‬‬
‫‪40‬‬
‫‪380‬‬
‫‪4,430‬‬
‫‪15,930‬‬
‫‪8,660‬‬
‫‪7,770‬‬

‫לוח מס' ‪ – 3‬עולים לישראל לפי הגיל‪ ,‬בשנת ‪1999‬‬
‫עולים‬
‫הגיל‬
‫ס"ה‬
‫‪76,766‬‬
‫‪15,908‬‬
‫‪0-14‬‬
‫‪13,709‬‬
‫‪15-24‬‬
‫‪23,508‬‬
‫‪25-44‬‬
‫‪16,164‬‬
‫‪45-64‬‬
‫‪4,830‬‬
‫‪65-74‬‬
‫‪2,647‬‬
‫‪+75‬‬
‫‪.5‬לפניך לוח המתאר גברים בלתי מועסקים לפי הגיל‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‪:‬‬
‫הגיל‬
‫ס"ה‬
‫‪15-17‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪35-54‬‬
‫‪+55‬‬

‫בלתי מועסקים‬
‫(באלפים)‬
‫‪108.8‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪38.1‬‬
‫‪10.7‬‬

‫יש לשרטט היסטוגרמה ומצולע שכיחויות‪ ,‬ולציין מהי צורת ההתפלגות‪.‬‬

‫סימן ∑‬
‫‪.6‬נתון‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬

‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬

‫‪5‬‬
‫‪7‬‬‫‪15‬‬

‫‪3‬‬
‫‪3‬‬‫‪6-‬‬

‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪9‬‬

‫‪i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪yi‬‬

‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9.∑ X i ∑ Yi‬‬
‫‪2‬‬

‫‪5.∑ X i2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫) ‪10.∑ ( X i − y i‬‬
‫‪6‬‬

‫) ‪11.∑ ( X i + Yi‬‬

‫‪2‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1.∑ X i‬‬
‫‪6‬‬

‫‪ 6‬‬
‫‪‬‬
‫‪6. ∑ X I ‬‬
‫‪ i =1‬‬
‫‪‬‬

‫‪2.∑ X i2‬‬
‫‪i =4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫)‪7.∑ ( X i + 8‬‬

‫‪3.∑ 3 X i‬‬

‫‪i =1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫)‪12.∑ ( X i − 5‬‬

‫‪8.∑ X i Yi‬‬
‫‪i =1‬‬

‫‪i =4‬‬

‫‪i =2‬‬

‫ערכים מרכזיים‬
‫‪.7‬לפניך נתונים על נהגים לפי גיל‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‬
‫הגיל‬

‫נהגים‬
‫(באלפים)‬

‫ס"ה‬

‫‪2,602.2‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪424.8‬‬
‫‪691.9‬‬
‫‪563.1‬‬
‫‪487.3‬‬
‫‪219.8‬‬
‫‪150.8‬‬

‫‪17-18‬‬
‫‪19-24‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪+65‬‬

‫‪6‬‬

‫)‪4.∑ ( X i + 4‬‬

‫‪.1‬מהו הגיל השכיח? (יש לציין את קבוצת הגיל השכיחה)‬
‫‪ .2‬מהו הגיל החציוני ? יש להסביר משמעות התוצאה‬
‫‪ .3‬לחישוב הערכים המרכזיים‪,‬‬
‫סטטיסטיקאי א' קבע כי קבוצת הגיל האחרונה (‪ )+65‬תהיה (‪)65-74‬‬

‫‪i =1‬‬

‫סטטיסטיקאי ב' קבע כי קבוצת הגיל האחרונה תהיה (‪)65-79‬‬
‫יש להסביר כיצד ישפיע ההבדל בין הסטטיסטיקאים על הערכים המרכזיים ?‬

‫‪.8‬לפניך נתונים על שנות וותק בעבודה של ‪ 11‬עובדים‪:‬‬

‫‪14‬‬

‫‪14‬‬

‫‪11‬‬

‫‪14‬‬

‫‪17‬‬

‫‪9‬‬

‫‪12‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את הערכים המרכזיים‪ :‬השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע‬
‫‪.2‬התברר כי חלה טעות ברישום הוותק לעובד בעל ‪ 2‬שנות וותק‪ ,‬והוותק‬

‫שלו הוא ‪5‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫יש להסביר‪ ,‬ללא חישובים‪ ,‬כיצד ישפיע התיקון על כל אחד מהערכים המרכזיים?‬
‫(קטן‪/‬יגדל‪/‬לא ישתנה)‪.‬‬

‫‪.9‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 5‬לעיל‬
‫‪.1‬יש לחשב את הגיל השכיח‪ ,‬הגיל החציוני והגיל הממוצע של הגברים‬
‫הבלתי מועסקים‪.‬‬
‫‪ .2‬בעזרת הערכים המרכזיים – מה ניתן ללמוד על צורת ההתפלגות לפי‬
‫הגיל של הגברים הבלתי מועסקים?‬
‫‪.10‬לפניך נתונים על ‪ 500‬מפעלים לפי מספר השביתות שאירעו ב‪ 10 -‬שנים‪:‬‬

‫מספר‬
‫שביתות‬
‫ס"ה‬

‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫מפעלים‬

‫‪500‬‬
‫‪234‬‬
‫‪106‬‬
‫‪60‬‬
‫‪48‬‬
‫‪35‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את הערכים המרכזיים‪ :‬שכיח‪ ,‬חציון‪ ,‬ממוצע‬
‫‪ .2‬יש לשרטט דיאגרמת מקלות ולסמן עליה את הערכים המרכזיים – מהי‬
‫צורת ההתפלגות ?‬

‫שנים‬

‫‪ .3‬לדוגמא זו יש לחשב את הביטוי‪ , )fi(Xi – X ∑ :‬ולהסביר את‬
‫משמעות התוצאה‪.‬‬
‫‪.11‬מהי דעתך על הטענה הבאה‪" :‬הממוצע תמיד עדיף על החציון‪ ,‬כי הממוצע מסכם את כל‬
‫ערכי הסדרה הסטטיסטית"‪.‬‬

‫מדדי פיזור וציוני תקן‬
‫‪.12‬לפניך נתונים על מדגם של עובדי מדינה‪ ,‬הנמצאים בחופשה ללא תשלום‪ ,‬לפי אורך‬
‫החופשה בחודשים‪:‬‬

‫עובדים‬

‫אורך‬
‫החופשה‬
‫ס"ה‬

‫‪1,485‬‬
‫‪482‬‬
‫‪242‬‬
‫‪197‬‬
‫‪248‬‬
‫‪150‬‬
‫‪166‬‬

‫‪0-3‬‬
‫‪4-6‬‬
‫‪7-12‬‬
‫‪13-24‬‬
‫‪25-36‬‬
‫‪+37‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את התחום הבין –רביעוני של אורך החופשה‪ ,‬ולהסביר את‬
‫התוצאה‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו העשירון התחתון ומהו העשירון העליון של אורך החופשה?‬
‫‪ .3‬מהו העשירון השלישי של אורך החופשה ?‬

‫‪.13‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 7‬לעיל‪ ,‬יש לחשב את הרביעונים וכן את החציון‪ ,‬ולהסביר בעזרתם‬
‫מהי צורת ההתפלגות (רמז‪ :‬בעזרת ההפרשים בין הרביעונים לחציון)‪.‬‬

‫‪ .14‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 8‬לעיל –‬
‫‪.1‬מהו ה"תחום" ‪ )R= (Xmax –Xmin‬של הוותק ?‬
‫‪ .2‬מהי סטטית התקן של הוותק? – יש לחשב לפי שתי הנוסחאות‪:‬‬
‫‪−‬‬

‫‪− X2‬‬
‫‪ 10‬לעיל‪ ,‬על שביתות במפעלים –‬

‫‪2‬‬
‫‪i‬‬

‫‪∑X‬‬
‫‪n‬‬

‫‪2‬‬

‫= ‪σ‬‬

‫‪−‬‬
‫‪∑  X i − X ‬‬
‫‪.15‬לפי הנתונים = ‪σ‬‬
‫בשאלה‬
‫‪n‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את השונות וסטיית התקן של מספר השביתות למפעל‬
‫‪ .2‬יש לחשב את הגבולות‪:‬‬
‫‪ − ‬‬
‫‪ X −σ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ − ‬‬
‫עד‪:‬‬
‫‪ X + σ ‬ולציין‪ :‬מהו אחוז המפעלים הנכללים בין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גבולות אלה?‬

‫‪.16‬במשרד האוצר החליטו להוסיף ‪ 500‬ש"ח ל"עשירון התחתון" ולהפחית ‪ 500‬ש"ח‬
‫מה"עשירון העליון"‪ .‬כיצד יושפעו מכך הממוצע וסטיית התקן של כלל המשכורות ?‬
‫‪ 100.17‬סטודנטים נבחנו במבוא לסטטיסטיקה‪ ,‬אך ‪ 3‬בחינות אבדו‪.‬‬
‫הציון הממוצע לפי ‪ 97‬הבחינות הקיימות הוא ‪ 76‬עם סטיית תקן ‪ .12‬המרצה החליט‬
‫לתת לכל אחד מהנבחנים שמחברתו אבדה את הציון ‪( 76‬כמו הציון הממוצע)‬
‫לאחר השלמת הציונים – מהו הציון הממוצע ומהי סטיית התקן של הציונים לכל ‪100‬‬
‫הנבחנים?‬
‫‪.18‬הקורס מבוא לסטטיסטיקה ניתן על ידי שני מרצים‪ ,‬המקיימים אותו מבחן בסיום‬
‫הקורס‪.‬‬
‫מרצה א' מלמד ‪ 70‬סטודנטים‪ ,‬הם קיבלו במבחן ציון ממוצע ‪77‬‬
‫מרצה ב' מלמד ‪ 50‬סטודנטים‪ ,‬הם קיבלו במבחן ציון ממוצע ‪.81‬‬
‫מהו הציון המוצע של כל ‪ 120‬הסטודנטים ?‬
‫‪.19‬לפניך נתונים על ‪ 300‬נחקרים לפי מנת משכל‪:‬‬
‫מנת משכל‬
‫ס"ה‬
‫‪80-89‬‬
‫‪90-99‬‬
‫‪100-109‬‬
‫‪110-119‬‬
‫‪120-129‬‬
‫‪130-159‬‬

‫נחקרים‬
‫‪300‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪145‬‬
‫‪60‬‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את מנת המשכל הממוצעת ואת סטיית התקן של מנת המשכל‪,‬‬
‫ולפרש את התוצאות שנתקבלו‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבדוק‪ ,‬על ידי חישוב בדוגמא זו‪ ,‬כי סכום הסטיות של כל ערכי‬
‫הסדרה מהממוצע שלהם שווה לאפס‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לחשב את העשירון התחתון ואת העשירון העליון של מנת המשכל‪.‬‬

‫‪.20‬השכר הממוצע של עובדי מפעל מסוים הוא ‪ 7,000‬ש"ח עם סטיית תקן של ‪ 1,800‬ש"ח‪.‬‬
‫הועלו שתי הצעות לתוספות שכר‪:‬‬
‫הצעה א' – לתת תוספת של ‪ 9%‬לשכרו של כל עובד‪.‬‬
‫הצעה ב' – לתת תוספת של ‪ 630‬ש" לשכרו של כל עובד‪.‬‬
‫מהו השכר הממוצע ומהי סטיית התקן של השכר‪ ,‬לאחר התוספת‪ ,‬לפי כל הצעה ?‬
‫‪.21‬לפני נתונים על הוותק בעבודה ועל מספר האיחורים לעבודה במשך שלושה חודשים‪ ,‬של‬
‫‪ 10‬עובדים‪:‬‬
‫נחקר‬
‫וותק‬
‫איחורים‬

‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬

‫‪9‬‬
‫‪19‬‬
‫‪1‬‬

‫‪8‬‬
‫‪26‬‬
‫‪0‬‬

‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬

‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את הממוצע ואת סטיית התקן של סדרת הוותק ושל סדרת‬
‫האיחורים‪.‬‬
‫‪ .2‬איזו אוכלוסייה סטטיסטית הומוגנית יותר – לפי הוותק או לפי‬
‫האיחורים ?‬
‫‪ .3‬יש לחשב את ציוני התקן לסדרת האיחורים‪ ,‬את ממוצע ציוני התקן‬
‫ואת סטיית התקן של ציוני התקן‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר – מהו מיקומם היחסי של נחקרים מס' ‪ 6‬ומס' ‪ 7‬בסדרת‬
‫האיחורים‪.‬‬
‫‪ .5‬באיזה משתנה נחקר מס' ‪ 4‬חריג יותר – בוותק או באיחורים ?‬

‫התפלגות נורמלית‬
‫‪.22‬לפי לוח ההתפלגות הנורמלית‪:‬‬
‫‪.1‬מהו השטח ?‬
‫‪.1‬מ‪-‬‬

‫‪ Z = 0‬עד ‪Z = +1.65‬‬

‫‪.2‬מ‪Z = -0.44 -‬‬

‫עד ‪Z = 0‬‬

‫‪.3‬מ‪Z= -0.75 -‬‬

‫עד ‪Z = +2.23‬‬

‫‪.4‬מעל ‪Z = -1.04‬‬
‫‪.5‬עד ‪Z = -1.39‬‬

‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪0‬‬

‫‪.2‬מהו ‪? Z‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.1423.1‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.8051 .2‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.0017 .3‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.9505 .4‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.1788 .5‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.9693 .6‬‬
‫‪.23‬המשתנה ‪ – X‬הגובה של גברים בגיל ‪+18‬‬
‫נתון ‪)X ~ N(175;16‬‬
‫‪.1‬מהו אחוז הגברים שגובהם מעל ‪ 180‬ס"מ?‬
‫‪ .2‬מהו גובהו של גבר שציון התקן של גובהו הוא ‪. Z = -1.2‬‬
‫‪ .3‬מהו גובהו של גבר ש‪ 80% -‬מהגברים נמוכים ממנו?‬
‫‪ .4‬מהו גובהו של גבר ש‪ 60% -‬מהגברים גבוהים ממנו ?‬
‫‪.24‬מכונה אוטומטית למילוי כוסות במשקה קל‪ ,‬מכוונת למלא בממוצע ‪ 200‬גרם לכוס‪.‬‬
‫אם כמות המשקה בכוס מתפלגת נורמלית עם סטיית תקן של ‪ 6‬גרם‬
‫‪.1‬מהו אחוז הכוסות המכילות לכל היותר ‪ 196‬גרם של המשקה ?‬
‫‪ .2‬מהו אחוז הכוסות המכילות בין ‪ 192‬גרם ל‪ 208 -‬גרם של המשקה ?‬
‫‪ .3‬מהו התחום הסימטרי סביב הממוצע בו מרוכזים ‪ 90%‬מהכוסות ?‬
‫‪.25‬קוטרו של כבל חשמלי מתפלג נורמלית עם ממוצע של ‪ 10‬מ"מ וסטיית תקן של ‪ 0.2‬ס"מ‪.‬‬
‫כבל נחשב פגום אם קוטרו מעל ‪ 10.3‬מ"מ‪.‬‬
‫מהו אחוז הפגומים הצפוי בתהליך הייצור ?‬

‫מקדם המתאם וקווי רגרסיה‬
‫‪.26‬חברת פרסום בדקה את הקשר בין ההוצאה השבועית על פרסומת של חברות מסחריות‬
‫לבין כמות המכירות של אותן חברות‪.‬‬
‫לפניך נתונים על מדגם של ‪ 6‬חברות‪( :‬הנתונים באלפי שקלים)‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫הוצאה לפרסומת ‪X‬‬
‫מכירות ‪Y‬‬

‫‪48‬‬
‫‪51‬‬

‫‪13‬‬
‫‪30‬‬

‫‪24‬‬
‫‪45‬‬

‫‪10‬‬
‫‪20‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪28‬‬
‫‪400‬‬

‫‪9‬‬
‫‪180‬‬

‫‪.1‬יש לערוך את הנתונים בדיאגרמת פיזור‪ ,‬ולהסביר בקצרה מהי‬
‫ההתרשמות על הקשר בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו מקדם המתאם בין ההוצאה לפרסומת לבין המכירות? – יש לחשב‬
‫ולהסביר‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לחשב את קו הרגרסיה לחיזוי המכירות לפי ההוצאה על פרסומת‪.‬‬
‫‪ .4‬לפי קו הרגרסיה – מהי התחזית של המכירות לחברה המוציאה על‬
‫פרסומת ‪ 25‬אלפי שקלים ?‬
‫‪ .5‬יש לשרטט את קו הרגרסיה על דיאגרמת הפיזור‪ ,‬ולסמן את הסטיות‬
‫של התצפיות מהקו‪.‬‬

‫‪.27‬לפניך נתונים על ‪ 7‬עובדים לפי מידת שביעות רצון של כל עובד ממקום העבודה‪ ,‬ולפי‬
‫מספר האיחורים שלו לעבודה במשך חודש‪:‬‬
‫שביעות רצון‬
‫איחורים‬

‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬

‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬

‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.1‬יש להגדיר את המשתנה התלוי (‪ ) Y‬והמשתנה הבלתי תלוי במחקר (‪.) X‬‬
‫‪ .2‬יש לחשב את קו הרגרסיה לניבוי המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לשרטט דיאגרמת פיזור ואת קו הרגרסיה‪.‬‬
‫‪ .4‬לפי קו הרגרסיה יש לחשב את התחזיות ‪ ŷi‬לכל ‪xi‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ .5‬יש לחשב את מקדם המתאם לפי שתי הנוסחאות‪:‬‬
‫) ‪COV ( XY‬‬
‫‪σxσy‬‬

‫*‬

‫‪r = b y / x bx / y‬‬

‫פניך חלק מתוצאות מחקר על קשר ליניארי בין שני משתנים‪:‬‬
‫‪−‬‬

‫‪X = 72‬‬

‫‪σy =8‬‬
‫‪r = −0.80‬‬

‫‪σx =5‬‬

‫=‪r‬‬
‫‪−‬‬
‫‪.28‬ל‪Y‬‬
‫‪= 79‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את שני קווי הרגרסיה ולשרטט אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להסביר – מהו הקשר בין מקדם המתאם לבין טיב הניבוי לפי קווי‬
‫הרגרסיה שחישבת ?‬
‫‪ .3‬יש להסביר (לפי קווי הרגרסיה) – מהי מידת ההשפעה של המשתנה ‪X‬‬

‫על ‪ ,Y‬ומהי מידת ההשפעה של ‪ Y‬על ‪? X‬‬

‫הסתברות‬
‫‪.29‬במשפחה בת שלושה ילדים הוגדרו המאורעות הבאים‪:‬‬
‫לפחות בן אחד =‬

‫‪A‬‬

‫=‬

‫‪B‬‬

‫לפחות שני בנים =‬

‫‪C‬‬

‫בדיוק שני בנים =‬

‫‪D‬‬

‫בדיוק בן אחד‬

‫לכל היותר בן אחד =‬

‫‪E‬‬

‫=‪F‬‬

‫יותר בנים מבנות‬

‫‪.1‬מהו מרחב המדגם למשפחות בנות שלושה ילדים לפי מין היילוד ?‬
‫יש לפרט את כל המאורעות הפשוטים‪.‬‬
‫‪.2‬יש לתת תיאור מילולי של המאורעות הבאים‪:‬‬
‫‪5. A ∪ E‬‬

‫‪1. A ∩ C‬‬
‫‪. A.30‬‬
‫‪∩B‬‬
‫יש‪ 2‬לשרטט דיאגרמת וואן ולקווקו את‬

‫‪6. A ∩ C‬‬
‫‪7. A ∩ E‬‬
‫‪8. A ∪ E‬‬

‫‪3.B ∪ C‬‬
‫המאורעות‪:‬‬
‫‪4.B ∩ C‬‬
‫‪−‬‬

‫‪−‬‬

‫‪3. A∪ B‬‬

‫‪2. A ∩ B‬‬

‫‪.31‬אחד מ‪ 100 -‬המספרים‪ 99,............01 ,00 :‬נבחרו באקראי‪,‬‬
‫מהי ההסתברות של כל אחד מהמאורעות הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬הספרה הראשונה ‪2‬‬

‫‪.4‬‬

‫שתי הספרות שונות‬

‫‪ .2‬שתי הספרות שוות‬
‫מהשנייה‬

‫‪.5‬‬

‫הספרה הראשונה קטנה‬

‫‪ .3‬סכום שתי הספרות ‪7‬‬

‫‪.6‬‬

‫מכפלת שתי הספרות ‪.12‬‬

‫‪.32‬יהיו ‪ A‬ו‪ B -‬מאורעות במרחב מדגם ‪ Ω‬האם ייתכן?‬
‫‪2‬‬

‫‪P( A ∪ B ) = 1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪P( B ) = 2‬‬

‫‪( A) .=3315‬‬
‫יהיו‪ AP‬ו‪ B -‬מאורעות במרחב‬

‫מדגם ‪ Ω‬ונתון‪:‬‬
‫‪P( A ∩ B ) = 0.36‬‬

‫‪P( B ) = 0.6‬‬

‫‪P( A) = 0.5‬‬

‫‪−‬‬

‫‪−‬‬

‫‪1. A∩ B‬‬

‫יש לחשב את ההסתברויות הבאות‪:‬‬

‫)‬

‫(‬

‫) (‬

‫‪3.P A ∩ B‬‬

‫‪1.P A‬‬

‫)‬

‫(‬

‫‪4.P A ∩ B‬‬

‫)‬

‫(‬

‫‪2.P A ∪ B‬‬

‫‪.34‬נערך מחקר על הקשר בין גודל המפעל לבין שביעות רצון של העובדים מהעבודה במפעל‪.‬‬
‫להלן הנתונים על מדגם של ‪ 400‬מפעלים‪:‬‬
‫גודל‪/‬שביעות‬
‫רצון‬
‫ס"ה‬

‫ס"ה‬

‫מעטה‬

‫בינונית‬

‫רבה‬

‫‪400‬‬

‫‪280‬‬

‫‪80‬‬

‫‪40‬‬

‫מפעלים קטנים‬

‫‪90‬‬

‫‪14‬‬

‫‪46‬‬

‫‪30‬‬

‫מפעלים גדולים‬

‫‪310‬‬

‫‪266‬‬

‫‪34‬‬

‫‪10‬‬

‫מבין ‪ 400‬המפעלים נבחר מפעל באקראי‪.‬‬
‫יש לחשב את ההסתברויות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬המפעל קטן‬
‫‪ .2‬המפעל קטן וגם שביעות רצון רבה מהעבודה‬
‫‪ .3‬אם ידוע כי במפעל שביעות רצון רבה – מה ההסתברות שהמפעל קטן?‬
‫‪ .4‬אם ידוע כי המפעל קטן – מה ההסתברות של שביעות רצון רבה?‬
‫‪ .5‬האם יש תלות בין גודל המפעל לבין שביעות רצון מהעבודה?‬

‫‪.35‬קוביה הוגנת הוטלה פעמיים –‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שהתוצאה ‪ 5,5‬אם ידוע כי סכום התוצאות בשתי‬
‫ההטלות הוא ‪? 10‬‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שהתוצאה היא ‪ 6,6‬אם ידוע כי סכום התוצאות בשתי‬
‫ההטלות הוא ‪?12‬‬
‫‪.36‬מה ההסתברות שבמשפחה בת שני ילדים יהיו שני בנים‪ ,‬כאשר ידוע כי לפחות אחד משני‬
‫הילדים הוא בן?‬
‫‪ .37‬מדור הסטטיסטיקה של המשטרה דיווח נתונים על פגיעות של הולכי רגל‪ ,‬במעבר חצייה‪,‬‬
‫של יישוב מסוים‪.‬‬
‫להלן חלק מהממצאים‪:‬‬
‫מבין אלה שחוצים באור ירוק ‪ 0.2%‬נפגעים‪.‬‬

‫מבין אלה שחוצים באור אדום ‪ 6%‬נפגעים‪.‬‬
‫‪ 5%‬מהולכי הרגל חוצים באור אדום‪.‬‬
‫‪.1‬מהי הסתברות שהולך רגל מקרי מהיישוב הזה ייפגע ?‬
‫‪ .2‬הולך רגל מהיישוב נפגע – מהי ההסתברות שחצה באור ירוק ?‬
‫‪.38‬בעל עסק מוכר מוצר מסוים המיוצר על ידי שלושה יצרנים שונים‪.‬‬
‫הוא נוהג לרכוש מחצית הכמות הדרושה לו מיצרן א' שליש מהכמות מיצרן ב' והנותר‬
‫מיצרן ג'‪ .‬בביקורת איכות המוצרים נמצא כי‪ 3% :‬מהמוצרים של יצרן א' פגומים‪4% ,‬‬

‫מהמוצרים של יצרן ב' פגומים ו‪ 5% -‬מהמוצרים של יצרן ג' פגומים‪.‬‬
‫קונה בוחר את המוצר באקראי‪:‬‬
‫‪.1‬מהי ההסתברות שיבחר מוצר פגום?‬
‫‪ .2‬אם המוצר שנבחר הוא פגום‪ ,‬מה ההסתברות שהוא בא מיצרן ב'?‬
‫‪ .3‬אם המוצר שנבחר הוא תקין‪ ,‬מה ההסתברות שהוא בא מיצרן א' או‬
‫מיצרן ב' ?‬
‫‪.39‬בדיקה רפואית מגלה את מחלה ‪ X‬אצל ‪ 97%‬מהחולים בה‪.‬‬
‫אם מנסים אותה על אנשים החולים במחלה דומה ‪ ,Y‬אזי אצל ‪ 10%‬מהם מאובחנת ‪X‬‬

‫(בטעות)‪ .‬אם מנסים אותה על אנשים בריאים (אינם חולים במחלה ‪ X‬או ב‪ ) Y -‬היא‬
‫מצביעה על ‪ 5%‬מהם כחולים (בטעות)‪.‬‬
‫ידוע כי ‪ 2%‬מהאוכלוסייה חולים ב‪ X , 4% -‬חולים ב‪ , Y -‬ואין חולים ב‪ X -‬ו‪ Y -‬ביחד‪.‬‬
‫‪.1‬אדם נבדק ונמצא חולה ב‪ ,X -‬מה ההסתברות שהוא באמת חולה ב‪? X -‬‬
‫‪ .2‬אדם נבדק ונמצא בריא‪ ,‬מה ההסתברות שהו חולה ב‪? X -‬‬
‫‪.40‬מדען מבצע שני ניסויים בלתי תלויים זה בזה‪ .‬ההסתברות להצלחה בניסוי הראשון היא‬
‫‪ 0.8‬ובשני ‪ . 0.9‬מה ההסתברות שהמדען יצליח לפחות באחד מהניסויים ?‬
‫‪ .41‬כמה מילים בנות ‪ 5‬אותיות ניתן ליצור מכל ה‪ -‬א' ב' ? (מבלי להתייחס למשמעות)‪.‬‬
‫‪ .42‬אם נבחר ‪ 6‬אנשים באקראי‪ ,‬מה ההסתברות שכל אחד מהם נולד בתאריך שונה של‬
‫השנה?‬
‫‪ .43‬במבחן אמריקאי ‪ 8‬שאלות‪ .‬לכל שאלה ‪ 3‬אפשרויות תשובה‪ .‬תלמיד מנחש את התשובות‪.‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות לנחש נכון את כל התשובות?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות לנחש נכון ‪ 6‬תשובות?‬
‫‪ .3‬מה ההסתברות לנחש לפחות ‪ 6‬תשובות?‬
‫‪ .4‬מה ההסתברות לנחש לא נכון את כל התשובות?‬

‫‪.44‬מה ההסתברות שבמשפחה בת חמישה ילדים יהיו?‬
‫‪.1‬שלושה בנים ?‬
‫‪ .2‬ארבע בנות ?‬
‫‪ .3‬לפחות שלוש בנות?‬
‫יש לענות על סעיפים א' ב' ג' כאשר‪:‬‬
‫‪( = 0.50 .1‬בן)‪P‬‬

‫‪= 0.51 .2‬‬

‫(בן)‪P‬‬

‫‪.45‬מרצה בקורס מבוא לסטטיסטיקה נתן לסטודנטים רשימה של ‪ 30‬שאלות‪ ,‬שמתוכן יופיעו‬
‫במבחן ‪ 5‬שאלות‪.‬‬
‫אחד הסטודנטים בחר באקראי ‪ 5‬שאלות מתוך ה‪ ,30 -‬ולמד לפתור רק אותן לקראת‬
‫המבחן‪.‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו כל ‪ 5‬השאלות שלמד?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו בדיוק ‪ 2‬שאלות מתוך ה‪ 5 -‬שלמד?‬
‫‪ .3‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו לפחות ‪ 2‬שאלות מתוך ה‪ 5 -‬שלמד?‬
‫‪.46‬משרד ממשלתי מציע ‪ 3‬משרות בכירות‪ 6 .‬נשים ו‪ 4 -‬גברים‪ ,‬בעלי תכונות מתאימות‪,‬‬
‫מציגים מועמדות‪.‬‬
‫אם הבחירה של וועדת המכרזים היא אקראית‪:‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שכל המשרות יאוישו על ידי נשים?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שלפחות שתי משרות יאוישו על ידי נשים?‬

‫משתנה מקרי – פונקצית הסתברות‬
‫‪.47‬נתון כי ‪ 30%‬מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים‪.‬‬
‫נבחר באקראי מדגם של ‪ 5‬בוגרים‪.‬‬
‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי‪ :‬מספר המעשנים במדגם‪.‬‬
‫‪.1‬מהי פונקצית ההסתברות של המשתנה המקרי ‪? X‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬
‫‪.48‬אדם נוסע לעבודתו בכל בוקר בשעה קבועה‪ ,‬ועובר בדרך שלושה רמזורים‪ ,‬הפועלים‬
‫באופן בלתי תלוי אחד בשני‪.‬‬
‫ההסתברות שייתקל באור ירוק ברמזור הראשון היא ‪ ,0.4‬בשני – ‪ ,0.5‬ובשלישי ‪.0.2‬‬
‫נגדיר משתנה מקרי ‪ : X‬מספר הרמזורים בהם נתקל באור ירוק‪.‬‬
‫‪.1‬מהי פונקצית ההסתברות של ‪? X‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬
‫‪.49‬‬

‫נתון‪)¼ ;X ~ B(4 :‬‬
‫‪.1‬תארו בעיה מחקרית שמתאימה לפונקציה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬

‫‪.50‬‬

‫הגיע לארץ משלוח של ‪ 20‬מכוניות מדגם מסוים‪ ,‬מהן ‪ 5‬מכוניות אדומות‪.‬‬
‫סוכן מכירות מזמין אצל היבואן ‪ 3‬מכוניות מאותו דגם‪ .‬היבואן שולח לסוכן ‪ 3‬מכוניות‬
‫שנבחרו באקראי מבין ‪ 20‬המכוניות שהגיעו‪.‬‬
‫יהי ‪ – X‬מספר המכוניות האדומות שיקבל הסוכן‬
‫‪.1‬יש לחשב את פונקצית ההסתברות של ‪. X‬‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות שהסוכן יקבל לפחות מכונית אדומה אחת?‬
‫‪ .3‬מהי התוחלת של ‪? X‬‬
‫‪.51‬נתונה פונקצית ההסתברות הבאה?‬
‫‪3‬‬
‫‪0.1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪0.3‬‬

‫‪2‬‬
‫‪0.2‬‬

‫יש לחשב את‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫)‪E(X‬‬

‫) ‪σ 2( X‬‬

‫)‪E(X2‬‬

‫ב‪σ 2 ( 2 X + 4 ) .‬‬

‫‪)E(2X + 4‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0.4‬‬

‫‪X‬‬

‫‪)P(X‬‬

‫‪.52‬מטילים שתי קוביות – קוביה לבנה וקוביה שחורה‬
‫נסמן ‪ X‬התוצאה בקוביה הלבנה‬
‫‪ Y‬התוצאה בקוביה השחורה‬
‫‪W= 2X‬‬

‫נגדיר‪Z = X+Y :‬‬

‫יש לחשב את‪:‬‬
‫) ‪E( Z‬‬
‫‪.53‬‬

‫) ‪E (W‬‬

‫)‪σ 2(Z‬‬

‫) ‪σ 2 (W‬‬

‫לפניך פונקצית הסתברות משותפת לשני משתנים ‪ X‬ו ‪: Y -‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪X‬‬

‫‪2-‬‬

‫‪Y‬‬

‫¼‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬
‫¼‬

‫¼‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬
‫¼‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬

‫‪.1‬יש לחשב‪:‬‬
‫) ‪E(Y‬‬

‫) ‪E( X‬‬

‫) ‪σ(X‬‬

‫) ‪σ (Y‬‬

‫) ‪COV ( XY‬‬
‫‪.2‬האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי‬

‫תלויים ?‬
‫‪ .3‬האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי מתואמים?‬
‫‪.54‬‬

‫מטילים שתי קוביות – קוביה לבנה וקוביה שחורה‬
‫נסמן‪X :‬‬

‫סכום התוצאות בשתי הקוביות‬
‫‪Y‬‬

‫התוצאה הגדולה (או שווה) מבין שתי הקוביות‬

‫‪.1‬יש לבנות את פונקצית ההסתברות המשותפת ל‪ X -‬ו‪. Y -‬‬
‫‪ .2‬יש לחשב את‪:‬‬
‫) ‪E( X‬‬

‫) ‪E(Y‬‬

‫) ‪σ(X‬‬

‫‪.3‬יש לחשב את‪)COV(XY :‬‬

‫ד‪.‬‬

‫האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי תלויים? האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי מתואמים ?‬

‫הסקה סטטיסטית‬
‫משפט הגבול המרכזי לממוצע‬

‫) ‪σ (Y‬‬

‫) ‪E ( XY‬‬

‫‪.55‬התפלגות הגובה של גברים בגיל ‪ +18‬מתקרבת לנורמלית עם ממוצע ‪ 175‬ס"מ וסטיית‬
‫תקן ‪ 5‬ס"מ‪.‬‬
‫‪.1‬נבחר אדם באקראי – מה ההסתברות שגובהו מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .2‬נבחר מדגם של ‪ 64‬גברים באקראי – מה ההסתברות שממוצע המדגם‬
‫יהיה מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .3‬אם נבחר מדגם של ‪ 200‬גברים באקראי – מה ההסתברות שממוצע‬
‫המדגם יהיה מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .4‬עבור ‪ , n=200‬מהו הגובה הממוצע שרק ‪ 5%‬מהמדגמים ממוצע גבוה‬
‫ממנו?‬
‫‪.56‬ציוני המבחן הפסיכומטרי לכניסה למוסדות להשכלה גבוהה מתפלגים נורמלית עם‬
‫ממוצע ‪ , µ=500‬וסטיית תקן ‪. σ=120‬‬
‫אם נבחר מדגם של ‪ 225‬סטודנטים –‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שממוצע המדגם יהיה לפחות ‪?510‬‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שממוצע המדגם הנבחר יהיה בין ‪ 495‬לבין ‪?508‬‬
‫‪ .3‬מהו התחום הסימטרי סביב ‪ μ‬בו מרוכזים ‪ 95%‬מכל המדגמים‬
‫האפשריים בגודל ‪? n=225‬‬

‫הסקה על הפרמטר ‪μ‬‬
‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות ‪ μ (σ‬נתונה)‬
‫‪.57‬חוקר מעוניין לאמוד את ממוצע שעות העבודה בשבוע לנשים מועסקות – הפרמטר ‪ μ‬הוא‬
‫חקר מדגם של ‪ 300‬מועסקות ומצא במדגם ממוצע ‪. x=31.8‬‬
‫נניח כי סטיית התקן היא‪. σ=5 :‬‬
‫‪.1‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך ל‪ μ -‬ברמת סמך‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪0.95‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪0.98‬‬

‫‪.2‬מהו אורכם של רווחי הסמך?‬
‫‪ .3‬מהו גודל המדגם שיש לחקור כדי לקבל רווחי סמך באותן רמות סמך‪,‬‬
‫אך במחצית מהאורך הקודם‪( .‬שימו לב‪ :‬אורך רווח סמך בסעיף ג' שווה‬
‫למחצית אורך רווח סמך בסעיף ב')‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר את הקשר בין גודל המדגם הנתון ‪ n=300‬לגודל המדגם‬
‫שקיבלת בסעיף ג' לעיל‪.‬‬
‫‪.58‬לפי הנתונים הבאים‪:‬‬

‫‪σ‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪14‬‬

‫‪1-α‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.98‬‬

‫‪X‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬

‫‪n‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪400‬‬
‫‪100‬‬
‫‪400‬‬

‫‪.1‬יש לבנות ‪ 6‬רווחי סמך לפרמטר ‪ , μ‬ולציין את אורכם‪.‬‬
‫‪.2‬יש להסביר את הקשר בין גודל המדגם‪ ,‬סטיית התקן‪ ,‬רמת הסמך ואורך‬
‫רווח הסמך‪.‬‬
‫‪.59‬משך זמן ההמתנה‪ ,‬בתחנה ‪ , X‬לאוטובוס בקו "‪ "00‬מתפלג נורמלית עם סטיית תקן של‬
‫‪ 14‬דקות‪.‬‬
‫‪.1‬נבדק משך זמן ההמתנה לאוטובוס למדגם מקרי של ‪ 121‬נוסעים‪,‬‬
‫וחושב ממוצע המדגם‪.‬‬
‫מהי הסטייה המרבית בין ממוצע המדגם שהתקבל לבין ממוצע כל אוכלוסיית‬
‫הנוסעים מתחנה זו ברמת סמך ‪? 0.95‬‬
‫‪.2‬אם ממוצע המדגם הוא ‪ 20‬דקות – מהו רווח הסמך ל‪ μ -‬ברמת סמך‬
‫‪? 0.95‬‬
‫‪ .3‬מהו גודל המדגם שיש לחקור‪ ,‬כדי שהסטייה המרבית בין ממוצע‬
‫המדגם לבין ממוצע האוכלוסייה לא תעלה על ‪ 2‬דקות ברמת סמך‬
‫‪? 0.95‬‬
‫‪.60‬שני חוקרים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר‪-‬סמך לאותו פרמטר ‪ . μ‬כל חוקר בדק מדגם אחר‬
‫אך לשניהם אותו גודל מדגם‪ ,‬אותה סטיית תקן ואותה רמת סמך‪.‬‬
‫יש להסביר – האם שני החוקרים יקבלו רווח בר‪-‬סמך באורך שווה‪/‬שונה?‬

‫‪.61‬נערך מחקר על גיל הגברים הבלתי מועסקים בישראל‪ .‬במחקר בדקו מדגם מקרי של ‪120‬‬
‫גברים בלתי מועסקים‪ ,‬ובמדגם נמצא כי הגיל הממוצע שלהם הוא ‪ 32.6‬שנה‪.‬‬
‫א‪ .‬יש לבדוק את הטענה כי גיל הבלתי מועסקים עלה השנה לעומת הקיים כבר הרבה‬

‫שנים‪( .‬עבור ‪) α = 0.05‬‬
‫ידוע כי עד השנה היה הגיל הממוצע של כלל הבלתי מועסקים‬
‫‪ 31.7‬שנה עם סטיית תקן של ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שאמנם גיל הבלתי מועסקים עלה?‬
‫ג‪ .‬התברר כי במדגם היו ‪ 200‬גברים בלתי מועסקים (ולא ‪ 120‬כפי שנתון לעיל)‪ ,‬אך‬
‫הממוצע לא השתנה והוא ‪ 32.6‬שנה‪.‬‬
‫יש להסביר – לא לחשב – מה תהיה מסקנת החוקר בסעיף א' לעיל‪ ,‬וכיצד תשתנה‬
‫התוצאה של סעיף ב' לעיל?‬
‫‪.62‬חוקר טוען כי שכרם של העובדים בחקלאות נמוך מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫נבדק מדגם מקרי של ‪ 81‬עובדים בחקלאות‪ ,‬ובמדגם נמצא כי שכרם הממוצע הוא ‪6,450‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫ידוע כי השכר הממוצע לחודש במשק כולו הוא ‪ 6,840‬ש"ח עם סטיית תקן של ‪1,800‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת החוקר ב‪? α = 0.05 -‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת ללא חישוב נוסף מהי מסקנת החוקר ב‪? α = 0.01 -‬‬
‫‪ .3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן לדחות את ‪? H0‬‬
‫‪.63‬‬

‫בתהליך בדיקת השערות על הפרמטר ‪ μ‬החליט החוקר לדחות את ‪ H0‬עבור ‪. α = 0.025‬‬
‫האם ניתן לדעת‪ ,‬ללא נתונים נוספים‪ ,‬מהי החלטתו עבור‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪.64‬‬

‫‪α = 0.05‬‬

‫‪2.‬‬

‫‪α=0.01‬‬

‫נתונה אוכלוסייה בעלת ‪80‬ש "ח = ‪σ‬‬
‫כדי לבדוק את ההשערות‪:‬‬
‫‪μ < 200‬‬

‫‪H0:‬‬

‫‪μ > 200‬‬

‫‪H1:‬‬

‫נבחר מדגם בגודל ‪n=100‬‬
‫הסטטיסטיקאי קבע כי ידחה את ‪ H0‬אם ממוצע המדגם יהיה גדול מ‪ 213.6 -‬בבדיקה זו‪:‬‬
‫‪.1‬מהי ההסתברות לטעות מסוג ראשון?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות לטעות מסוג שני עבור ‪μ1=230‬‬
‫‪ .3‬אם במדגם נתקבל ממוצע ‪ , X=212.2‬מהי החלטת הסטטיסטיקאי?‬
‫מה ההסתברות לטעות בהחלטה זו?‬
‫‪.65‬חוקר בדק את הטענה כי מנהלים סובלים מלחץ דם גבוה יותר בהשוואת לכלל‬
‫המועסקים‪ .‬החוקר בדק מדגם של ‪ 64‬מנהלים בגילים ‪ 35-49‬שנה וקיבל במדגם‬
‫ממוצע לחץ דם ‪. 135.8‬‬

‫ידוע כי ממוצע לחץ הדם באוכלוסיית המועסקים באותה קבוצת גיל הוא ‪ μ=133‬עם‬
‫סטיית תקן ‪. σ=15‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α=0.05‬‬
‫‪.2‬מהי ההסתברות לטעות בהחלטת החוקר‪ ,‬אם אמנם לחץ הדם של כלל‬
‫אוכלוסיית המנהלים הוא ‪μ1=140‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר – לא לחשב – כיצד שינוי של הבדיקה ל‪ α=0.01 -‬ישפיע על‬
‫החלטת החוקר ועל ההסתברות לטעות בהחלטה זו‪.‬‬

‫‪.66‬חוקר בדק את ההשערות‪:‬‬
‫‪μ < μ0‬‬

‫‪H0:‬‬

‫‪μ > μ0‬‬

‫‪HI:‬‬

‫החוקר חישב את ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪ , H0‬וקיבל ‪α`=0.04‬‬
‫מהי החלטת החוקר עבור‪.1 :‬‬

‫‪α =0.05‬‬

‫‪2.‬‬

‫‪α=0.01‬‬

‫‪.67‬בעל מפעל רכש מכונה למילוי צנצנות ריבה‪ .‬לפי התקן המכונה מכוונת למלא בממוצע‬
‫‪ 250‬גרם לצנצנת עם סטיית תקן של ‪ 5‬גרף הועלה חשד שהמכונה התקלקלה ואינה‬
‫ממלאת את הצנצנות לפי התקן‪ .‬במחלקת הבקרה של המפעל החליטו לבדוק מדגם‬
‫מקרי של ‪ 80‬צנצנות ולפי תוצאות המדגם להחליט‬
‫‪.1‬יש לנסח את ההשערות לבדיקה‪ ,‬ולחשב את אזורי הקבלה והדחייה של‬
‫‪ H0‬עבור ‪. α=0.05‬‬
‫‪ .2‬במדגם של ‪ 80‬הצנצנות שנבדקו‪ ,‬נמצא כי המשקל הממוצע לצנצנת הוא‬
‫‪ 249.2‬גרם – האם החשד לגבי קלקול המכונה מוצדק? (‪. )α=0.05‬‬
‫‪ .3‬לפי המדגם שנחקר‪ ,‬יש לאמוד על ידי רווח בר‪-‬סמך‪ ,‬את המשקל‬
‫הממוצע ברמת סמך (‪. α)=0.95-1‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר – מהו הקשר בין רווח בר‪-‬סמך שנתקבל (סעיף ג' לעיל) לבין‬
‫המסקנה שנתקבלה (סעיף ב' לעיל)‪.‬‬

‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות על ‪ μ (σ‬לא ידועה)‬

‫‪.68‬חוקר מעונין לאמוד את הגיל הממוצע של מכוניות פרטיות הנעות על כבישי הארץ‪.‬‬
‫החוקר דגם באקראי ‪ 9‬מכוניות וקיבל את התוצאות הבאות‪:‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫שנים‬

‫יש לחשב רווחי סמך לפרמטר ‪ μ‬ברמת סמך‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪0.95 .1‬‬

‫‪0.98‬‬

‫‪.69‬חוקר בדק את הטענה כי פועלים העובדים במשמרת לילה איטיים יותר מפועלים‬
‫העובדים ביום‪ .‬ידוע כי הזמן הממוצע הדרוש לייצר מוצר מסוים ביום הוא ‪ 6‬שעות‪.‬‬
‫במדגם מקרי של ‪ 30‬פועלים שעבדו במשמרת לילה נמצא כי הזמן הממוצע לייצר אותו‬
‫מוצר הוא ‪ 7‬שעות עם סטיית תקן של ‪ 3‬שעות ‪( .‬נניח התפלגות נורמלית למשך הייצור)‪.‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α = 0.05‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת‪ ,‬ללא חישוב נוסף‪ ,‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α=0.01‬‬
‫‪ .3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬
‫‪.70‬סטטיסטיקאי של מפעל גדול מסוים‪ ,‬בדק את הטענה כי שיטת תמריצים מיוחדת‬
‫תצמצם את היקף האיחורים לעבודה‪ .‬שיטת התמריצים הופעלה במשך שלושה‬
‫חודשים על מדגם מקרי ‪ 44‬פועלים‪ .‬במדגם נמצא כי בתקופת המבצע אחרו בממוצע‬
‫‪ 6.2‬פעמים עם סטיית תקן של ‪ 3‬פעמים‪ .‬כלל עובדי המפעל אחרו בממוצע באותה‬
‫תקופה ‪ 8.4‬פעמים‪.‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α = 0.05‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬
‫‪ .3‬לפי התוצאה שנתקבלה בסעיף ב' לעיל – מהי החלטת הסטטיסטיקאי‬
‫עבור‬
‫‪? α = 0.01‬‬
‫‪.71‬יצרן סיגריות מעוניין לפרסם כי תכולת הניקוטין הממוצעת בסיגריות שהוא מייצר‬
‫קטנה מ‪ 27 -‬מ"ג‪ ,.‬בבדיקה מעבדתית של ‪ 7‬סיגריות שנבחרו באקראי נמצאו כמויות‬
‫הניקוטין הבאות‪:‬‬
‫‪20‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫‪28‬‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪29‬‬

‫מ"ג‬

‫‪.1‬מהי המסקנה ברמת מובהקות ‪? α = 0.025‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת ללא חישובים נוספים מהי המסקנה ב‪ α = 0.05 -‬וב‪α -‬‬
‫‪? = 0.01‬‬

‫‪ .3‬לפי נתוני המדגם יש לחשב רווח בר‪-‬סמך לפרמטר ‪ μ‬ברמת סמך ‪,0.95‬‬
‫ולהסביר את הקשר בין רווח הסמך שהתקבל לבין התשובה לסעיף א'‬
‫לעיל‪.‬‬

‫‪.72‬שני סטטיסטיקאים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר‪-‬סמך לאותו פרמטר ‪. μ‬‬
‫לכל אחד מהסטטיסטיקאים מדגם אחר‪ ,‬אך באותו גודל ‪ . n‬שניהם קבעו אותה רמת‬
‫סמך‪.‬‬
‫סטטיסטיקאי א' הניח ‪ σ=50‬ידועה‬
‫סטטיסטיקאי ב' – חישב לפי המדגם וקיבל ‪. Ŝ=50‬‬
‫יש להסביר – למי משני הסטטיסטיקאים יהיה רווח סמך צר יותר?‬

‫הסקה על הפרמטר ‪P‬‬
‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות על הפרמטר ‪P‬‬
‫‪.73‬בבדיקת פתע שערכה משטרת התנועה ל‪ 1000 -‬מכוניות נמצאו‬
‫‪ 384‬מכוניות בלתי תקינות‪ .‬מהו רווח בר‪-‬סמך לפרופורציות‬
‫המכוניות הבלתי תקינות ברמת סמך ‪?0.99‬‬

‫‪ .74‬במשרד העבודה והרווחה מעונינים לאמוד את הפרופורציה של הבלתי מועסקים‬
‫במדינה‪.‬‬
‫‪.1‬מהו גודל המדגם שיש לבדוק‪ ,‬כך שהסטייה בין הסטטיסטי לפרמטר לא‬
‫תעלה על ‪ 0.02‬ברמת סמך ‪? 0.96‬‬
‫‪.2‬נבדק מדגם בגודל ‪ n‬שמצאת בסעיף א' לעיל; ובמדגם נמצא כי‬
‫הפרופורציה של הבלתי מועסקים היא ‪ .0.11‬לפי תוצאה זו יש לחשב את‬
‫רווח הסמך לפרמטר ‪ P‬ברמת סמך ‪ ,0.96‬ולציין מהו אורך רווח‬
‫הסמך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר את ההבדל בין הדרישה בסעיף א' לעיל (‪ )L/2=0.02‬לבין‬
‫התוצאה שנתקבלה בסעיף ב' לעיל‪.‬‬
‫‪.75‬במפעל גדול מסוים ‪ 55%‬מהעובדים נוהגים לאחר לפחות פעם אחת בחודש‪.‬‬

‫מנהל הייצור של המפעל מציע שיטת תמריצים מיוחדת שעשויה לצמצם את אחוז‬
‫המאחרים‪ .‬השיטה נבדקה על מדגם מקרי של ‪ 80‬עובדים‪ .‬במדגם נמצא כי ‪44%‬‬
‫מהעובדים אחרו לפחות פעם בחודש‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת הבדיקה ב‪? α = 0.05 -‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שהשיטה יעילה?‬
‫‪.76‬שני סטטיסטיקאים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר סמך לאותו פרמטר ‪.P‬‬
‫לכל אחד מהסטטיסטיקאים מדגם אחר‪ ,‬אך באותו גודל ‪ . n‬שניהם קבעו אותה רמת‬
‫סמך‪.‬‬
‫יש להסביר – האם שני הסטטיסטיקאים יקבלו רווחי סמך באורך שווה‪/‬שונה ?‬
‫‪ 16%.77‬מהאוכלוסייה הבוגרת נוהגים להאזין לתוכני רדיו מסוימת‪ .‬רשות השידור‬
‫מעונינת לבדוק את הטענה כי שיטת פרסום חדשה תגביר את אחוז המאזינים‬
‫לתוכנית‪.‬‬
‫במדגם מקרי של ‪ 300‬נשאלים שנחשפו לפרסום‪ ,‬נמצא כי ‪ 18.5%‬מאזינים לתוכנית‪.‬‬
‫‪.1‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שהפרסום יעיל ?‬
‫‪ .2‬מהי המסקנה לגבי יעילות הפרסום ? (ברמת מובהקות ‪.) α=0.05‬‬
‫‪.3‬מהי ההסתברות לטעות במסקנת החוקר‪ ,‬אם אמנם הפרסום מגביר ל‪-‬‬
‫‪ 25%‬את אחוז המאזינים לתוכנית ?‬

‫הסקה על הפרש ממוצעים (‪) μ1 – μ2‬‬
‫לשני מדגמים בלתי תלויים ולשני מדגמים מזווגים‬
‫(כאשר סטיות התקן ידועות וכאשר אינן ידועות)‬
‫‪.78‬חוקר בדק את הטענה כי שכרן של נשים מועסקות נמוך משכרם של גברים‬
‫מועסקים‪ .‬נבדק מדגם מקרי של ‪ 25‬מועסקות‪ ,‬ונמצא כי שכרן הממוצע הוא‬

‫‪ 6,400‬ש"ח‪ .‬במדגם מקרי של ‪ 35‬מועסקים נמצא כי שכרם הממוצע הוא ‪7,600‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫נניח כי סטיית התקן של המשכורות ידועה והיא ‪ 1,800‬ש"ח הן למועסקים והן‬
‫למועסקות‪.‬‬
‫יש לחשב את ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט כי שכר הנשים המועסקות נמוך‬
‫משכר הגברים המועסקים‪ ,‬ולציין מהי מסקנת החוקר עבור ‪. α=0.01‬‬
‫‪.79‬בחברה גדולה ביקשו מנהלי החברה להעניק "בונוסים" לעובדים הבכירים בהתאם‬
‫לרמת הביצועים שלהם בעבודה‪ .‬מנהלי החברה החליטו לפנות לשתי חברות ניהול‬
‫ולבקש מכל חברת ניהול לערוך סקר מדגמי כדי לתת הערכה לעובדים הבכירים‪.‬‬
‫חברת ניהול א' בדקה מדגם של ‪ 6‬מנהלים בכירים וחברת ניהול ב' בדקה מדגם של ‪7‬‬
‫מנהלים בכירים‪.‬‬
‫להלן התוצאות‪:‬‬
‫חברה א'‬

‫‪68‬‬

‫‪74‬‬

‫‪93‬‬

‫‪75‬‬

‫‪66‬‬

‫‪80‬‬

‫חברה ב'‬

‫‪81‬‬

‫‪92‬‬

‫‪76‬‬

‫‪84‬‬

‫‪93‬‬

‫‪73‬‬

‫‪96‬‬

‫‪.1‬האם קיים הבדל בהערכה בין שתי חברות הניהול ברמת מובהקות ‪α=0.‬‬
‫‪? 05‬‬
‫(יש להניח אותה סטיית תקן להערכת העובדים בשתי חברות הניהול)‪.‬‬
‫‪.2‬האם נכונה הטענה כי הערכה של חברת ניהול ב' גבוהה בצורת מובהקת‬
‫מחברת ניהול א' ברמת מובהקות ‪? α=0.05‬‬
‫(יש להניח אותה סטיית תקן להערכת העובדים בשתי חברות הניהול)‪.‬‬
‫‪.3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להוכיח שאכן הערכה של חברת ניהול‬
‫ב' גבוהה מחברת ניהול א' ?‬
‫‪ .4‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך להפרש הממוצעים בהערכת שתי חברות הניהול‬
‫ברמת סמך ‪0.95‬‬

‫‪.80‬סטטיסטיקאי של מפעל גדול ערך השוואה בין תפוקת העובדים במשמרת בוקר‬
‫לתפוקת העובדים במשמרת ערב‪ .‬נבדק מדגם מקרי של ‪ 15‬עובדים במשמרת בוקר‪,‬‬
‫ונמצא כי התפוקה הממוצעת למשמרת לעובד בבוקר היא ‪ 30.4‬מוצרים עם סטיית‬
‫תקן של ‪ 6‬מוצרים‪ .‬נבדק מדגם של ‪ 15‬עובדים במשמרת ערב‪ ,‬ונמצא כי התפוקה‬
‫הממוצעת למשמרת לעובד בערב היא ‪ 25.9‬מוצרים עם סטיית תקן של ‪ 7‬מוצרים‪.‬‬
‫האם ניתן להסיק כי התפוקה בבוקר גבוהה מהתפוקה בערב עבור ‪? α=0.05‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שאין שוויון בסטיות התקן‪.‬‬

‫א‪ .‬בהנחה שיש שוויון בסטיות התקן‬

‫‪.81‬מדגם מקרי של ‪ 10‬מעשנים השתתפו בתרפיה קבוצתית שמטרתה הפחתת העישון‪.‬‬
‫להלן נתונים על מספר הסיגריות היומי שעישן כל נבדק לפני הטיפול ואחריו‪:‬‬
‫נבדק‬
‫"לפני"‬
‫"אחרי"‬

‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪9‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪8‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫‪7‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬
‫‪40‬‬
‫‪15‬‬

‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬

‫‪4‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬

‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬

‫‪.1‬האם התרפיה הקבוצתית הפחיתה את העישון? ( ‪) α = 0.025‬‬
‫‪ .2‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך לממוצע של כמות ההפחתה בעישון בעקבות‬
‫התרפיה הקבוצתית ברמת סמך ‪. 0.95‬‬

‫‪ .3‬יש להסביר – מהו הקשר בין רווח הסמך לבין ההחלטה שנתקבלה‬
‫בבדיקת ההשערות?‬
‫‪.82‬מנהל כוח אדם במפעל מסוים מבקש לבדוק השפעת שכר עידוד על תפוקת העובדים‪.‬‬
‫‪ 10‬מעובדי המפעל נבחרו באקראי‪ .‬לכל אחד מהם בדקו את התפוקה היומית לפני מתן‬
‫שכר עידוד ואחרי מתן שכר עידוד‪ .‬להלן התוצאות‪:‬‬
‫נבדק‬
‫"לפני"‬
‫"אחרי"‬

‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪26‬‬

‫‪8‬‬
‫‪23‬‬
‫‪28‬‬

‫‪9‬‬
‫‪18‬‬
‫‪24‬‬

‫‪7‬‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬

‫‪6‬‬
‫‪24‬‬
‫‪30‬‬

‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪19‬‬

‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬

‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬

‫‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬

‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫‪26‬‬

‫‪.1‬האם שכר עידוד מעלה את תפוקת העובדים? (‪) α = 0.05‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬

‫הסקה על הפרש פרופורציות (‪) P1 - P2‬‬
‫לפי שני מדגמים מקריים בלתי תלויים‬
‫‪.83‬חוקר בדק את הטענה כי הפרופורציה של בעלי השכלה גבוהה (‪ +13‬שנות לימוד)‬
‫בקרב הנשים המועסקות גבוהה מהפרופורציה של בעלי השכלה גבוהה בקרב הגברים‬
‫המועסקים‪.‬‬
‫במדגם מקרי של ‪ 110‬מועסקים נמצא כי ‪ 36‬מהם בעלי השכלה של ‪ +13‬שנות לימוד‪,‬‬
‫ואילו במדגם מקרי של ‪ 80‬מועסקות נמצא כי ‪ 34‬מהן בעלות ‪ +13‬שנות לימוד‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת החוקר ב‪. α = 0.01 -‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬
‫‪ .3‬אם טענת החוקר היא שיש הבדל בין הפרופורציות של בעלי השכלה‬
‫גבוהה בין המועסקים למועסקות – מהי ההחלטה ברמת מובהקות = ‪α‬‬
‫‪? 0.01‬‬

‫מבחן לאי תלות בין שני משתנים‬
‫‪.84‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 83‬לעיל יש לבנות לוח ‪2X2‬‬
‫האם קיים קשר באוכלוסיית כוח העבודה בין מין המועסקים לבין בעלי השכלה גבוהה (‪α‬‬
‫‪.) =0.01‬‬

‫‪.85‬לפניך נתונים על מדגם של ‪ 200‬מרואיינים לפי רמת ההשכלה שלהם ולפי עמדתם‬
‫בשאלה פוליטית מסוימת‪:‬‬
‫עמדה‪/‬השכלה‬
‫פוליטית‬
‫ס"ה‬
‫בעד‬
‫נגד‬

‫ס"ה‬

‫יסודית‬

‫תיכונית‬

‫גבוהה‬

‫‪200‬‬
‫‪120‬‬
‫‪80‬‬

‫‪50‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬

‫‪110‬‬
‫‪45‬‬
‫‪65‬‬

‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫האם קיים קשר בין השכלת המרואיינים לבין העמדה הפוליטית שלהם באוכלוסייה? (=‪α‬‬
‫‪.) 0.05‬‬

‫‪.86‬במחקר על יחסי עבודה נבדקה הטענה כי קיים קשר בין גודל המפעל לבין שביעות‬
‫רצון של העובדים מהעבודה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 300‬מפעלים ונתקבלו התוצאות‪:‬‬

‫שביעות רצון‬
‫גודל המפעל‬
‫ס"ה‬
‫מפעל קטן‬
‫מפעל גדול‬

‫ס"ה‬

‫מעטה‬

‫רבה‬

‫‪300‬‬
‫‪210‬‬
‫‪90‬‬

‫‪180‬‬
‫‪150‬‬
‫‪30‬‬

‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬

‫מהי המסקנה לגבי כלל אוכלוסיית המפעלים ברמת מובהקות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪α = 0.05‬‬

‫‪2.‬‬

‫‪α=0.01‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful