‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.

‬‬

‫רשתות תקשורת – סיכום‬

‫תקשורת מחשבים = העברת מידע בין שני מחשבים או יותר‪ .‬במערכת בתקשורת‪ ,‬צד אחד שולח מידע‬
‫(מקור) לצד השני‪ ,‬שהוא מקבל המידע (יעד)‪.‬‬

‫רשת מחשבים = אוסף של מחשבים עצמאיים המקושרים ביניהם‪ ,‬כל מחשב יכול לפעול ללא תלות‬
‫במחשבים האחרים המחוברים לרשת ובנוסף יכול להחליף מידע עם כל אחד מהמחשבים המחוברים ברשת‪.‬‬
‫יישום התקשורת הוא תוכנת תקשורת המספקת למשתמש הקצה אפשרות ליהנות משירותי רשת התקשורת‪.‬‬

‫מבנה רשתות‬
‫קיימים שני סוגים עיקריים של טכנולוגיות שידור‪ :‬הפצה ומיתוג; רשתות התקשורת נחלקות‪ ,‬בהתאם לסיווג‬
‫זה לשני סוגים‪:‬‬

‫•רשתות הפצה ‪ – broadcast networks -‬בסוג רשתות זה יש ערוץ יחיד‬

‫המשותף לכל המחשבים ברשת‪ .‬כאשר מחשב ברשת שולח מנה‪ ,‬היא מגיעה‬
‫לכל המחשבים האחרים ברשת‪.‬‬

‫ערוץ משותף‬

‫כאשר השולח מעוניין להפנות מנה ליעד מסוים‪ ,‬עליו לצרף למנה את כתובתו של מחשב‬
‫היעד‪ .‬המנה אומנם תגיע לכל המחשבים ברשת אך רק מחשה היעד יטפל בה – שאר‬
‫המחשבים יתעלמו מהמנה‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬רשתות הפצה הן רשתות בעלות אופי מקומי (קיימים יוצאים מהכלל – חלק‬
‫מרשתות הלוויינים הן גם רשתות הפצה)‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית ברשתות הפצה היא ניהול הערוץ המשותף‪ ,‬מאחר שהערוץ יכול להעביר‬
‫בהצלחה רק הודעה אחת בכל רגע‪.‬‬

‫•רשתות מיתוג ‪ – switching networks -‬רשתות מסוג זה מבוססות על‬

‫ערוצי נקודה‪-‬לנקודה או בקיצור‪ ,‬ערוצי נל"ן אשר מחבר ישירות בין זוג‬
‫מחשבים בלבד‪ .‬רשת מיתוג מורכבת מחיבורים רבים של זוגות מחשבים‪.‬‬
‫! אפשר ליצור רשת המבוססת על ערוצי נל"ן ללא מיתוג על‪-‬ידי חיבור כל מחשב ברשת‬
‫אל כל המחשבים האחרים‪ ,‬הבעיה בחיבור זה הוא שמספר ערוצי הנל"ן הוא בערך ריבוע‬
‫מספר המחשבים ברשת ולכן משתמשים בד"כ בצמתי מיתוג‪.‬‬
‫צומת המיתוג הוא מחשב מיוחד המשמש לחיבור ערוצים אחדים‪ .‬כאשר מגיעים נתונים‬
‫למחשב המיתוג באחד מערוצי הכניסה‪ ,‬צריך למתג אותם‪ ,‬כלומר לבחור את אחד מערוצי‬
‫היציאה ולשדר‪.‬‬
‫‪.1‬מחשבי משתמש – מחשבי קצה או מחשבים מארחים ‪,host‬‬
‫בהקשר של רשתות מקומיות נקראים מחשבים אלה גם תחנות‪.‬‬
‫‪.2‬מחשבים המשמשים למיתוג – צמתי מיתוג‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫ברשת מיתוג קיימים מספר מסלולים חלופיים‪ ,‬שדרכם אפשר להעביר הודעה בין שני‬
‫מחשבי קצה‪ ,‬לכן דרוש מנגנון לבחירת מסלול = ניתוב‪.‬‬

‫צומת מיתוג‬
‫רשת מקומית‬

‫מחשב קצה‬
‫רשתות התקשרות נחלקות לשני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫•רשתות מקומיות – ‪ – LAN – Local Area Network‬השייכות לארגון‬
‫אחד והמרחק המרבי בין שתי תחנות מוגבל לקילומטרים ספורים‪.‬‬
‫•רשתות ארוכות טווח – ‪ WAN – Wide Area Network‬המשתרעת על‬
‫פני אזורים נרחבים‪ ,‬מדינות‪ ,‬יבשות וכו'‪.‬‬

‫מאפייני התקשורת‬
‫התשתית של רשת התקשורת משפיעה על קצב השידור האפשרי בה‪.‬‬
‫קצב השידור ‪ /‬קצב העברת נתונים – הוא מדד של כמות הנתונים שאפשר לשדר ביחידת זמן‪ .‬הקצב נמדד‬
‫לרוב בסיביות לשניה‪ ,‬סל"ש או ‪.bps‬‬
‫מאפיין נוסף של רשתות הוא שיעור השגיאות‪.‬‬
‫שיעור השגיאות – הוא היחס בממוצע בין מספר השיבושים לבין מספר הסיביות המשודרות‪.‬‬
‫ערוצי התקשורת חשופים להפרעות שונות המכונות רעש‪ ,‬ואשר גורמות לשיבושים בהעברת המידע‪.‬‬
‫האפשרות לבחור את תווכי השידור‪ ,‬הקיימת ברשתות מקומיות‪ ,‬מאפשרת להגיע לשיעור שגיאות נמוך‬
‫בהרבה מזה המקובל ברשתות ארוכות טווח‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של תקשורת הוא השהיית ההתפשטות‪.‬‬
‫השהיית ההתפשטות – היא הזמן החולף מרגע ששודר אות כלשהו עד לקליטתו ביעד‪.‬‬
‫כאשר הערוץ ארוך מאוד‪ ,‬יש חשיבות להשהיית ההתפשטות‪ .‬ברשתות ארוכות‪-‬טווח‪ ,‬גם קצב השידור הוא‬
‫גבוה ביותר‪ ,‬יכולה להיות השהייה גדולה יחסית‪ .‬ברשתות מקומיות לעומת זאת‪ ,‬בגלל קוטרן הקטן‪ ,‬השהיית‬
‫ההתפשטות היא קטנה ביותר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מכיוון שגודל הרשת ידוע‪ ,‬ניתן לדעת מראש מה תהיה ההתפשטות‬
‫המרבית‪.‬‬

‫מבנה הרשתות המקומיות‬

‫•רשתות שרת‪-‬לקוח – חלק מהמחשבים מוגדרים כתחנות עבודה של‬
‫המשתמשים וחלקם האחר משמש כשרתים‪ .‬השרת הוא מחשב ייעודי‪ ,‬המבצע‬
‫משימות מוגדרות‪ .‬מחשבי המשתמשים מקבלים שירותים מהשרתים‪.‬‬
‫דוגמאות – רשת נובל ורשת חלונות ‪.NT‬‬
‫•רשתות שוויוניות – רשתות הבנויות מאוסף של מחשבים אישיים מקושרים‬
‫כאשר כל המחשבים בעלי מעמד זהה‪ .‬רשת זו מיושמת בדר‪-‬כלל כאשר‬
‫הרשת קטנה יחסית‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫יתרונות הרשתות המקומיות‬

‫•חיסכון – מחשבים גדולים הם אומנם מהירים‪ ,‬אך יקרים ויש העדפה לבנות‬
‫מערכת שתהיה מושתת על רשת מחשבים אישיים ולא על מחשב אחד גדול‪.‬‬
‫•גמישות בפריסת כוח החישוב – ניתן לפרוס מחשבים סמוך לתחנות עבודה‬
‫ולחברם ברשת לשיתוף מידע‪.‬‬
‫•התאמת כוח החישוב לצורכי הארגון – רשתות מקומיות מאפשרות להגדיל‬
‫או להקטין את כוח החישוב לפי מצב הארגון‪ .‬אם יש צורך בכוח חישוב נוסף‪,‬‬
‫ארגון יכול לחבר לרשת עוד מחשבים בהשקעה קטנה יחסית‪.‬‬
‫•זמינות התוכנות למחשבים האישיים ומחירן הנמוך – התוכנות למחשבים‬
‫האישיים הן בד"כ זולות וקלות להפעלה בניגוד לאלו הקיימות עבר מחשבים‬
‫גדולים‪.‬‬
‫•אמינות – רשתות מקומיות עשויות להגביר את אמינות שירותי המחשוב‬
‫בארגון‪ ,‬תקלה במחשב גדול עשויה לגרום להפסקת השירות ולאובדן מידע‬
‫יקר‪.‬‬

‫פרוטוקולים‪ ,‬שכבות וארכיטקטורת מערכות התקשרות‬

‫חלוקה לשכבות ‪-‬‬
‫כדי להפחית את הסיבוך הקיים בעיצוב ובתחזוקה של מערכות תקשורת‪ ,‬נהוג לחלק לשכבות ‪ .layers‬כל‬
‫שכבה ממלאת תפקיד מסוים במערכת התקשורת ומספקת שירותי תקשורת מסוימים לשכבות שמעליה כאשר‬
‫המימוש של השכבה הוא באמצעות מודול תוכנה בכל מחשב המהווה תחנת קצה ברשת‪.‬‬
‫הכללים והמוסכמות המאפשרים לנהל שיחה ‪ /‬תקשורת בין מחשבים נקראים פרוטוקול‪.‬‬
‫פרוטוקול – הוא שפה משותפת או הסכם בין הצדדים המעורבים בתקשורת; תפקידו להסדיר את העברת‬
‫המידע בין הצדדים‪.‬‬

‫היתרון בחלוקה לשכבות – "בעיה" סבוכה נחלקת לכמה בעיות קטנות יותר; כל שכבה מתמודדת עם חלק‬
‫מהן‪ .‬השכבות הנמוכות פוטרות את השכבות הגבוהות מלעסוק בפרטים שכבר טופלו‪.‬‬

‫קבוצה של שכבות והפרוטוקולים שלהן מכונה ארכיטקטורה של מערכות התקשרות‪ .‬ארכיטקטורה של שכבות‬
‫מקטינה את הסיבוך הקיים בעיצוב מערכת התקשרות‪ ,‬משום שהיא מאפשרת לעצב כל שכבה בנפרד‪.‬‬

‫שכבה ‪3‬‬ ‫פרוטוקול שכבה ‪3‬‬ ‫שכבה ‪3‬‬

‫ממשק‬
‫שכבות ‪3/2‬‬

‫שכבה ‪2‬‬ ‫פרוטוקול שכבה ‪2‬‬ ‫שכבה ‪2‬‬

‫ממשק‬
‫שכבות ‪2/1‬‬

‫שכבה ‪1‬‬ ‫פרוטוקול שכבה ‪1‬‬ ‫שכבה ‪1‬‬

‫ערוץ פיזי‬

‫‪3‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כחלק מארכיטקטורת מערכת תקשורת‪ ,‬מוגדר ממשק בין כל שתי שכבות סמוכות‪ ,‬הקובע את אופן‬
‫ההתקשרות ביניהן‪ .‬הממשק הוא בעצם הגדרת של אוסף פעולות‪ ,‬פרוצדורות שמציעה כל שכבה לשכבה‬
‫שמעליה‪.‬‬

‫התקשורת מתבצעת בין שני תהליכי משתמש‪ ,‬המורצים במחשבים שונים;‬

‫בכל מחשב יכולים לרוץ כמה תהליכי משתמש בו‪-‬זמנית;‬
‫המחשבים מחוברים באמצעות רשת תקשורת;‬
‫רשת התקשורת מורכבת מערוצים המחברים בין המחשבים;‬
‫ולבסוף‪ ,‬האותות נושאי המידע מתפשטים בערוצי התקשורת‪.‬‬

‫•רמת התהליכים – תוכנת התקשורת של התחנה השולחת צריכה לוודא‬

‫שתהליך ניהול הקבצים במחשב היעד ערוך לקלוט קובץ ולאחסנו במערכת‬
‫הקבצים של מחשב היעד‪.‬‬
‫•רמת המחשבים – התוכנה של המחשב השולח צריכה לספק לרשת‬
‫התקשורת את כתובתו של מחשב היעד ולהבטיח שמחשב זה מוכן לקלוט‬
‫נתונים‪ ,‬לנהל העברת נתונים ולוודא שהנתונים מועברים באמינות‪.‬‬
‫•רמת הרשת – רשת התקשורת צריכה לנתב את הנתונים דרך צומתי המיתוג‬
‫עד ליעד‪ ,‬מציאת נתיבים קצרים‪ ,‬מניעת "פקקים"‪...‬‬
‫•רמת הערוץ – בעת העברת הנתונים דרך ערוצי התקשרות צריכים לשמור‬
‫על תוכן המידע המועבר‪ .‬לכן חובה לגלות קיומן של שגיאות ולהתגבר עליהן‬
‫בדרך כלשהי‪.‬‬
‫•רמת האותות – יצירת "הסכמה" בין המקור והיעד על הדרך הפיזית של‬
‫העברת הנתונים ביניהם‪ .‬קביעת קידוד (אופן התרגום)‪ ,‬סנכרון המאפשר‬
‫לתחנה הקולטת לדעת מתי התחילה הודעה ומתי היא מסתיימת‪.‬‬

‫‪ .5‬שכבת היישום‬ ‫‪ .5‬שכבת היישום‬

‫‪ .4‬שכבת התובלה‬ ‫‪ .4‬שכבת התובלה‬

‫‪ .3‬שכבת הרשת‬ ‫‪ .3‬שכבת הרשת‬

‫‪ .2‬שכבת הערוץ‬ ‫‪ .2‬שכבת הערוץ‬

‫‪ .1‬השכבה הפיזית‬ ‫‪ .1‬השכבה הפיזית‬

‫מחשב א'‬ ‫מחשב ב'‬

‫‪4‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שכבת היישום ‪ – Application Layer‬מטפלת בתקשורת בין התהליכים‪.‬‬

‫שכבה זו היא העליונה והיא כוללת יישומים שונים העומדים לרשות משתמש הקצה‪.‬שני התהליכים‬
‫העמיתים של שכבת היישום עוסקים בהעברה של קבצים ושל פקודות הקשורות לטיפול בקבצים‪.‬‬
‫שכבת היישום מסתמכת על השירותים של השכבה הרביעית – התובלה‪.‬‬

‫מטפלת בתקשורת בין מחשבים‪.‬‬ ‫שכבת התובלה ‪– Transport Layer‬‬

‫תפקיד שכבה זו הוא ליצור קשר שישמש להעברת נתונים ופקודות‪.‬‬

‫מטפלת בהעברת נתונים ברשת‪.‬‬ ‫שכבת הרשת ‪– Network Layer‬‬

‫שכבה זו מקבלת משכבת התובלה את כתובת מחשב היעד ואת הנתונים שיש להעביר אליו ומטפלת‬
‫בניתוב הנתונים דרך הרשת למחשב היעד בתלות כמובן‪ ,‬במבנה‪ ,‬במאפיינים ובטכנולוגיה של רשת‬
‫התקשורת‪.‬‬

‫מטפלת בהעברת נתונים בערוץ‪.‬‬ ‫שכבת הערוץ ‪- data Link Layer‬‬

‫שכבת הערוץ מתגברת על שגיאות ומוודאת שהעברת הנתונים בין שני תהליכים עמיתים של שכבת‬
‫הרשת תתבצע ללא שגיאות ואובדן נתונים‪.‬‬

‫מטפלת בשידור ובקליטה של אותות‪.‬‬ ‫השכבה הפיזית ‪– Physical Layer‬‬

‫פרוטוקול השכבה הפיזית קובע את אופן קידוד הנתונים באמצעות אותות ואת צורת הקמת הקשר‬
‫הפיזי בין התחנות וסינכרונן‪.‬‬

‫סיכום תפקידי השכבות‬

‫תפקיד עיקרי או סיבה לקיום השכבה במודל‬ ‫השירות המסופק לשכבה שמעליה‬ ‫השכבה‬
‫מימוש הלוגיקה המיוחדת לכל יישום‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫פקודות להפעלת יישומי תקשורת‬ ‫‪ .5‬יישום‬
‫טיפול בשמות קבצים‪ ,‬העברה של סיסמאות‪ ,‬שיגור‬ ‫ולביצוע מטלות תקשורת (מסופק‬
‫וקבלה של דואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫למשתמש הקצה)‪.‬‬
‫המנגנונים להבטחת תקשורת אמינה אינם תלויים‬ ‫העברה אמינה של נתונים בין שני‬ ‫‪ .4‬תובלה‬
‫באופי של כל יישום‪ ,‬לכן הגיוני לרכזם בשכבה‬ ‫מחשבים המחוברים לרשת‪.‬‬
‫כללית אחת‪.‬‬
‫התוכנה של שכבות ‪ 4‬ו‪ 5-‬אינה צריכה להיות‬ ‫העברה של נתונים ליעד מבוקש‪,‬‬ ‫‪ .3‬רשת‬
‫תלויה במבנה ובטכנולוגיה של הרשת‪ .‬לכן הגיוני‬ ‫דרך רשת תקשורת‪.‬‬
‫שתהיה שכבה שתספק שירות אחיד‪ ,‬ללא תלות‬
‫בפרטים של הרשת המקשרת בין המחשבים ברגע‬
‫נתון‪.‬‬
‫ניהול הרשת אינו קשור לוגית לטיפול באמינות‬ ‫ערוץ תקשורת אמין‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערוץ‬
‫העברת המידע בערוצי התקשורת‪ ,‬לכן הגיוני‬
‫שתהיה שכבה שתתגבר על שגיאות ותבטיח העברה‬
‫אמינה של נתונים בין שני קצוות של ערוץ‬

‫‪5‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫התקשורת‪.‬‬
‫ערוץ תקשורת פיזי (צינור להעברת המנגנונים של גילוי שגיאות והתגברות עליהן אינם‬ ‫‪ .3‬פיזית‬
‫תלויים בסוג התווך ובאופי האותות המשודרים בו‪,‬‬ ‫סיביות)‬
‫לכן הגיוני שתהיה שכבה שתעסוק בשימוש בערוץ‬
‫הפיזי‪ ,‬כלומר תהיה אחראית על העברה של סיביות‬
‫מקצה אחד לקצה שני של ערוץ התקשורת‪.‬‬
‫כל שכבה במודל מוסיפה כותרת להודעה שהיא מקבלת‪ .‬הכותרת מכילה מידע בקרה המיועד לתהליך העמית‬
‫במחשב היעד‪.‬‬

‫התהליך המקבל‬ ‫נתונים‬ ‫התהליך השולח‬

‫פרוטוקול יישום‬
‫‪AH‬‬ ‫נתונים‬
‫‪ .5‬שכבת היישום‬ ‫‪ .5‬שכבת היישום‬
‫פרוטוקול תובלה‬
‫‪TH‬‬ ‫נתונים‬
‫‪ .4‬שכבת התובלה‬ ‫‪ .4‬שכבת התובלה‬
‫פרוטוקול רשת‬
‫‪NH‬‬ ‫נתונים‬
‫‪ .3‬שכבת הרשת‬ ‫‪ .3‬שכבת הרשת‬
‫פרוטוקול ערוץ‬
‫‪DH‬‬ ‫נתונים‬ ‫‪DT‬‬ ‫‪ .2‬שכבת הערוץ‬
‫‪ .2‬שכבת הערוץ‬
‫פרוטוקול פיזי‬
‫‪ .1‬השכבה הפיזית‬ ‫נתונים‬ ‫‪ .1‬השכבה הפיזית‬

‫מסלול זרימת הנתונים בפועל‬

‫מחשב א'‬ ‫מחשב ב'‬
‫= ‪ APDU‬עובר בצורה זו לשכבת התובלה‬ ‫‪AH‬‬ ‫נתונים‬

‫= ‪ TPDU‬עובר בצורה זו לשכבת הרשת‬ ‫‪TH‬‬ ‫נתונים‬

‫‪NH‬‬ ‫נתונים‬
‫= מנה‬
‫‪DH‬‬ ‫נתונים‬ ‫‪DT‬‬
‫= מסגרת‬
‫במחשב היעד מתרחש תהליך הפוך‪ .‬השכבה הפיזית קולטת את זרם הסיביות‪ ,‬מזהה את גבולות המסגרת‬
‫ומעבירה את המסגרת לשכבת הערוץ‪ .‬שכבת הערוץ בוחנת את כותרת הערוץ ( ‪ ,)DH‬מסירה אותה ומעבירה‬
‫את המנה שבתוך המסגרת לשכבת הרשת‪ .‬פעולה זו מתרחשת בכל השכבות‪ ,‬כל שכבה בוחנת את הכותרת‬
‫המתאימה‪ ,‬מסירה אותה ומעבירה את ההודעה כלפי מעלה‪ .‬בסוף התהליך יגיעו הנתונים המקוריים ששלח‬
‫התהליך השולח אל התהליך המקבל‪.‬‬

‫שכבות ‪ 4‬ו‪ 5-‬של המודל אינן קשורות לרשת התקשורת‪ ,‬לכן צומתי המיתוג של הרשת אינם צריכים להכיל‬
‫שכבות אלה‪ .‬בצומתי מיתוג קיימות השכבות ‪ 1‬עד ‪ 3‬שמקשרות בין מחשבים הפועלים מ"קצה לקצה"‪.‬‬

‫ארכיטקטורת צומת מיתוג ברשת‬

‫מחשב ב'‬ ‫מחשב א'‬
‫יישום‬
‫תובלה‬
‫רשת‬ ‫רשת‬
‫ערוץ‬ ‫ערוץ‬
‫‪6‬‬
‫פיזית‬ ‫פיזית‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫מודל ‪OSI – Open System Interconnection‬‬

‫קיימת תכונה חשובה ורצויה של מערכות תקשורת היא יכולת הידברות הדדית‪ ,‬כלומר היכולת להעביר מידע‬
‫ממחשב למחשב ללא תלות בסוג המחשב או ביצרן שלו – לכן יש אימוץ תקנים בינלאומיים‪.‬‬
‫מודל ה‪ OSI -‬מאפשר לממש מערכת פתוחה‪ ,‬כלומר מערכת בעלת יכולת הדברות הדדית – ללא צורך‬
‫בהמרות ותרגומים בין מערכת למערכת (בין מחשב למחשב)‪.‬‬
‫מודל ה‪ OSI -‬מתרכז בדרך העברת המידע ולא בפעולת המחשב השולח או המקבל‪ .‬המודל כולל שבע‬
‫שכבות‪:‬‬
‫‪.1‬שכבה פיזית‬
‫‪.2‬שכבת הערוץ‬
‫‪.3‬שכבת הרשת‬
‫‪.4‬שכבת התובלה‬
‫‪.5‬שכבת השיחה‬
‫‪.6‬שכבת הייצוג‬
‫‪.7‬שכבת היישום‬
‫שכבות ‪ 5‬ו‪ 6-‬לא היו קיימות במודל בן ‪ 5‬השכבות שהוצג‪:‬‬
‫שכבת השיחה – שכבה זו מספקת בקרה לתקשורת בי יישומים‪ ,‬היא מקימה‪ ,‬מנהלת ומסיימת קשרים‬
‫(שיחות) בן יישומים‪ .‬אחד מתפקידיה החשובים הוא אספקת מנגנון התאוששות מתקלות במערכות התקשורת‪.‬‬
‫שכבת הייצוג – שכבה זו ממלאת ‪ 3‬תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬המרות בין ייצוגים שונים של נתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬דחיסת נתונים‪.‬‬
‫‪.3‬הצפנה‪.‬‬

‫מודל ‪(TCP/IP ( IP = Internet Protocol , TCP = Transmission Control Protocol‬‬

‫מודל זה משמש בסיס לרשת האינטרנט‪.‬‬
‫המודל פותח מתוך כוונה לאפשר תקשורת ברשת על‪ ,‬כלומר ברשת המורכבת מאוסף של רשתות שהמבנה‬
‫שלהן והפרוטוקולים הנהוגים בהם אינם בהכרח אחידים‪ .‬כיום מודל ה‪ TCP/IP -‬נפוץ לאין שיעור ממודל ה‪-‬‬
‫‪.OSI‬‬
‫רשת האינטרנט‪ ,‬בצורה כללית‪ ,‬היא אוסף של רשתות מקומיות או ארוכות טווח‪ ,‬המקושרות על‪-‬ידי מחשבי‬
‫מיתוג הנקראים נתבים (‪ .) routers‬אותם נתבים על‪-‬פי כתובת היעד של ההודעה המגיעה אליהם מנתבים דרך‬
‫הרשת אל היעד‪.‬‬
‫ההבדל בין ‪ OSI‬ו‪ TCP/IP -‬הוא שב‪ TCP/IP -‬מניחים שהשכבה התחתונה היא רשת ולא ערוץ ועל‬
‫כן אינו כולל שכבת ערוץ ושכבה פיזית‪.‬‬

‫ארכיטקטורת ‪ TCP/IP‬כוללת‪ ,‬אם כן ארבע שכבות‪:‬‬

‫‪.1‬שכבת ממשק הרשת – תפקידה לגשר על ההבדלים הקיימים בין הרשתות השונות‪ ,‬כך שהיא‬
‫יוצרת עבור השכבות הגבוהות מראה של רשת אחת בעל ת מבנה אחיד‪ .‬בכל אחת מהרשתות‬
‫המחוברות לרזת העל‪ ,‬שכבת ממשק שונה; היא מכירה היטב את מבנה המנות או המסגרות של‬
‫אותה רשת ותפקידה להמיר מנות אלה למבנה אחיד הנקרא מברק = ‪IP Datagram‬‬
‫‪.2‬שכבת רשת העל – ‪ – internet layer‬זוהי השכבה ש"מדביקה" יחד את כל הרשתות‬
‫המרכיבות את האינטרנט‪ .‬תפקיד שכבה זו הוא לאפשר העבר של מברקי ‪ IP‬דרך הרשתות‬

‫‪7‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫השונות עד ליעדן‪ .‬על כן שכבה זו מטפלת בכתובות ומנתבת מברקים בין הנתבים המחברים בין‬
‫הרשתות‪ – .‬פרוטוקול שכבה זו נקרא ‪ :‬פרוטוקול ‪.IP‬‬
‫‪.3‬שכבת התובלה – מבטיחה שהמידע המועבר מקצה לקצה יועבר באמינות‪ ,‬ולכן בודקת שגיאות‬
‫במברקים שהגיעו ומרכיבה מכל המברקים את ההודעה המקורית ‪.‬‬
‫‪.4‬שכבת היישום – כוללת פרוטוקולים עבור היישומים השונים העומדים לרשות המשתמש‪:‬‬
‫‪ FTP, TELNET‬וכדומה‪...‬‬

‫‪8‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫השכבה הפיזית – שכבה ראשונה‬

‫מטרה – העברת מידע בינרי או סיביות באמצעות התווך הפיזי‪.‬‬
‫אות אנלוגי – זהו גל אלקטרומגנטי שעוצמתו משתנה באופן רציף‪ .‬האות יכול לקבל מספר אינסופי של‬
‫ערכים עבור של רגע נתון‪.‬‬

‫אות ספרתי – גל אלקטרומגנטי שעוצמתו משתנה באופן בדיד‪ .‬כלומר‪ ,‬עוצמת האות נשארת קבועה‬
‫במשך זמן כלשהו‪ ,‬ואז משתנה לרמה קבועה אחרת‪ .‬על כן יכול האות לקבל מספר סופי של ערכים‪.‬‬
‫סוג מיוחד של אות ספרתי הוא אות בינארי – מקבל רק אחד משני ערכים מייצג ישירות מידע בינארי‬
‫המיוצר על‪-‬ידי מחשבים‪.‬‬

‫אות ספרתי בינארי‬

‫תדירות – מספר המחזורים של אות ביחידת זמן‪.‬‬

‫רוחב פס – רוחב הספקטרום של אות (ההפרש בין התדירות הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר שהאות‬
‫מכיל)‪.‬‬
‫הקשר בין רוחב פס של תווך השידור לבין קצב השידור המרבי – העברת הנתונים הבינאריים נעשית‬
‫באמצעות אותות בינאריים‪ ,‬כלומר אות שנראה כמו אות ריבועי‪.‬‬
‫אות ריבועי מורכב מאינסוף רכיבי תדר ולכן רוחב הפס שלו הוא אינסופי‪( .‬זהו אות המורכב מסכום‬
‫אינסופי של גלי סינוס)‪ ,‬אך תווכי תקשורת יכולים להעביר תחום סופי של תדרים‪ .‬אנו נקרא לאוסף‬
‫התדרים שתווך יכול להעביר‪ ,‬בשם רוחב הפס של התווך‪ .‬כאשר רוחב הפס מוגבל‪ ,‬חלק מספקטרום‬
‫האות לא מועבר ולכן לא מתקבל גל ריבועי מושלם‪ ,‬אך עדיין המקלט יוכל לפענח את המידע באופן‬
‫נאמן‪ .‬ככל שמגדילים את רוחב הפס של התווך‪ ,‬אפשר להתקרב יותר אל האות הריבועי המייצג את‬
‫המידע במקור‪ ,‬ואז המקלט יכול לפענח ביתר קלות את המידע המשודר (גם כאשר יש שיבושים בשידור)‪.‬‬
‫הגדלת קצב השידור פירושה‪ ,‬הקטנת משך הזמן לשידור סיבית‪ .‬כאשר משך שידור סיבית הוא קצר‪,‬‬
‫נדרשים רכיבי תדר גבוהים יותר כדי לפענח בהצלחה את ערך הסיבית – כלומר‪ ,‬נדרש רוחב פס גדול‬
‫יותר לתווך‪ .‬משום כך‪ ,‬רוחב פס גדול יותר מאפשר קצב העברת נתונים גבוה יותר‪.‬‬
‫ככל שרוחב הפס בתווך גדול יותר‪ ,‬אות שעובר מזכיר אות ריבועי שקרוב יותר לאות המקורי ולכן יותר‬
‫קל לפענחו‪ ,‬גם אם ישנם שיבושים קלים‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫קידוד נתונים‬
‫שידור נתונים פירושו‪ ,‬המרת נתונים לאותות אלקטרומגנטיים (מבוצע על‪-‬ידי המשדר)‪ ,‬הפצתם בתווך‬
‫התקשורת והפיכת האותות לנתונים (על‪-‬ידי המקלט)‪ .‬קיימים שני סוגי ישויות‪:‬‬
‫נתונים – ‪ – data‬ישויות בעלות משמעות המבטאת עובדות‪ ,‬יכולים להיות אנלוגיים או ספרתיים‪.‬‬
‫אותות ‪ - signals‬קידוד של נתונים באמצעים אלקטרומגנטיים‪.‬‬

‫נתונים אנלוגיים – מקבלים ערכים רצופים בתחום כלשהו‪ .‬לדוגמא; תדירות הקול בטלפון אשר‬
‫מפוענחת בטווחים שבים ‪ 300Hz‬ו‪3400Hz -‬‬
‫נתונים ספרתיים – נתונים אשר מקבלים ערכים בדידים הנלקחים מתוך קבוצה אינסופית של‬
‫ערכים‪.‬לדוגמא; טקסט או נתונים בינאריים המציינים ‪ on‬ו‪. off -‬‬
‫קידוד – תהליך ייצוג נתונים באמצעות אותות‪ .‬נתונים אנלוגיים יקודדו באמצעות אות אנלוגי ואילו‬
‫נתונים ספרתיים יקודדו באמצעות אות ספרתי‪ ,‬ניתן גם לקודד נתונים ספרתיים באמצעות אות אנלוגי‬
‫באמצעות מכשיר שנקרא‪ :‬מודם‪ ,‬או נתון אנלוגי לאות ספרתי באמצעות קודק ‪.codec -‬‬
‫בתקשורת מחשבים עוסקים בקידוד נתונים ספרתיים‪ ,‬לכן נדבר על קידוד המבוצע על‪-‬ידי המשדר‬
‫הספרתי והמודם‪.‬‬

‫קידוד ספרתי באמצעות אות ספרתי‬

‫אות ספרתי מורכב מיחידות אות‪ ,‬פולסים‪.‬‬
‫נתונים בינאריים משודרים על‪-‬ידי המרת כל סיבית ליחידות אות‪ ,‬כאשר במקרה הפשוט‪ ,‬סיבית אחת‬
‫מקודדת באמצעות יחידת אות אחת‪.‬‬
‫כדי שהמחשב יפענח אות עליו לדעת קודם‪-‬כל‪ ,‬מתי מחילה כל יחידת אות ומתי היא נגמרת‪ .‬שנית‪ ,‬צריך‬
‫לקבוע את רמת יחידת האות הגבוהה או הנמוכה על‪-‬ידי דגימת יחידת האות באמצע היחידה‪ ,‬והשוואת‬
‫רמת מתח שנדגמה לערך סף המוגדר לפי שיטת הקידוד‪.‬‬
‫מהירות האיתות – מספר הפעמים שהאות המשודר יכול לשנות את ערכו ביחידת זמן‪ .‬מהירות האיתות‬
‫נמדדת ב‪ baud -‬כאשר ‪ baud‬אחד מציין יחידת אות אחת‪.‬‬

‫שיטות קידוד‬
‫‪ .1‬לא חוזר לאפס – ‪ – NRZ‬זהו קידוד שבו רמת המתח קבועה‪ ,‬במשך כל זמן שידור סיבית‪ ,‬ואינה‬
‫חוזרת לרמת האפס במהלך שידור הסיבית‪ .‬שיטה נפוצה ממשפחת שיטות הקידוד האלו היא – ‪,NRZ-L‬‬
‫אשר בה‪ ,‬הספרה ‪ 1‬מיוצגת על‪-‬ידי רמת מתח שלילית ואילו ‪ 0‬מיוצגת על‪-‬ידי רמת מתח חיובית‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫הבעיה העיקרית של השיטה היא הקושי לסנכרן בין המקלט למשדר‪ .‬כדי לאפשר פענוח נכון של המידע‪,‬‬
‫המקלט צריך לדגום את האות בהפרשי זמן קבועים הזהים לקצב שידור הסיביות על‪-‬ידי המשדר‪.‬‬
‫אפשרויות הסנכרון‪:‬‬
‫‪.1‬הוספת קו להעברת אות שעון לתאום מדויק – יקר!‬
‫‪.2‬מכניסים בתוך שיטת הקידוד מנגנון סנכרון מבוקר‪ ,‬המבוסס על האות המשודר‪.‬‬

‫בשיטת ‪ NRZ‬אין מנגנון סנכרון כזה‪ .‬כאשר משודרת סדרה ארוכה של ‪-0‬ים או ‪-1‬ים האות יהיה בעל‬
‫רמת מתח ממושכת וקבועה‪ ,‬במקרה כזה כל אי התאמת מתח בין השעונים של המשדר והמקלט עלולה‬
‫לגרום לאובדן מידע – דגימה מהירה = עודף סיביות ודגימה איטית = איבוד סיביות‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫‪ .2‬קידוד מנצ'סטר – שיטה זו מתגברת על בעיית הסנכרון של ‪ .NRZ‬בקידוד מנצ'סטר יש מעבר של‬
‫רמת המתח באמצע זמן השידור של כל סיבית‪ ,‬מעבר זה משמש הן כמנגנון סנכרון והן להעברת הנתונים‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫בקידוד זה קיימת תבנית קבועה המציינת‪ :‬מעבר מנמוך לגבוה מציין ‪ ,1‬ותבנית קבועה של מעבר מגבוה‬
‫לנמוך המצויים על‪-‬ידי ‪.0‬‬

‫השוואה של ‪ NRZ‬ו‪ -‬קידוד מנצ'סטר‪:‬‬

‫יתרון של ‪ NRZ – NRZ‬מחייב שינוי רמת מתח פעם אחת לכל היותר במשך זמן שידור סיבית‪ ,‬לעומת‬
‫מנצ'סטר שמשנה רמת מתח פעמיים במשך שידר סיבית‪ .‬דרישה זו מחייבת מהירות איתות גבוהה יותר‬
‫של הערוץ‪ ,‬ובנוסף המקלט צריך לדגום את האות פעמיים בכל יחידה‪.‬‬

‫יתרון של מנצ'סטר‬
‫•סנכרון – קיימת אפשרות לסנכרון מלא למקלט ללא תיאום זמנים‬
‫מלא‪ ,‬ללא צורך בשעון מיוחד‪ ,‬בגלל מעבר צפוי‪.‬‬
‫•גילוי שגיאות – היעדרו של מעבר צפוי‪ ,‬יכול לשמש לגילוי שגיאות‪.‬‬

‫שיטת מנצ'סטר נפוצה יותר ברשת המקומית‪.‬‬

‫החיסרון של שיטה זו הכפלת מהירות האיתות הנדרשת‪ ,‬אינו משמעותי ברשת מקומית בה לא ניתן לבחור‬
‫תווכי תקשורת בעלי רוחב פס גדול‪.‬‬

‫‪.3‬ריבוי רמות – בשיטה זו מקודדים כמה סיביות נתונים באמצעות יחידת אות אחת‪.‬‬
‫דוגמא – קידוד אות בעל ‪ 4‬רמות באמצעות שתי סיביות‪:‬‬

‫רמת מתח‬ ‫זוג סיביות‬

‫‪( 1‬נמוכה)‬ ‫‪00‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪( 4‬גבוהה)‬ ‫‪11‬‬

‫‪01‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪11‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שיטת קידוד בריבוי רמות מאפשרת לדחוס כמה סיביות לתוך זמן שידור של יחידת אות אחת‪ .‬בדוגמא‬
‫הנ"ל מוצג שידור של עשר סיביות בחמש יחידות אות‪ .‬רעיון זה מאפשר להגדיל את קצב העברת‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫באופן כללי לסדרה של ‪ n‬סיביות יש ‪ 2n‬צירופים שונים של ערכים‪ .‬לכן כאשר משתמשים ב‪ 2n -‬רמות‬
‫מתח אפשר לדחוס ‪ n‬סיביות בזמן שידור של יחידת אות אחת‪.‬‬
‫שדחיסת הסיביות בשיטת ריבוי הרמות מאפשרת קצב העברת נתונים גבוה יותר מאשר מהירות האיתות‬
‫של הערוץ‪.‬‬

‫‪Log2L = log22b =b‬‬ ‫‪L = 2b‬‬ ‫מספר הרמות = ‪L‬‬

‫לשידור ‪ b‬סיביות דרושות ‪ 2b‬רמות‬

‫מספר הסיביות‬

‫(‪(1‬‬ ‫‪C = b * D = Log2L * D‬‬ ‫‪ = D‬מהירות האיתות של הערוץ (ביחידות של ‪)boud‬‬

‫‪ = C‬קצב העברת הנתונים‬

‫שיבושי שידור והשפעתם על קצב שידור מרבי‬

‫שיבושים הנגרמים לאותות מפחיתים את יכולת העברת המידע שלהם‪.‬‬
‫קיימים שלושה סוגים של שיבושים‪:‬‬
‫‪.1‬ניחות – ירידת עוצמת האות המתפשט בתווך‪ .‬ניחות גורם לעיוות האות משום שרכיבי תדר‬
‫שונים מונחתים באופן שונה‪.‬‬
‫‪.2‬עיוותי השהייה – נגרמים מכך שלרכיבי תדר שונים של האות יש השהייה שונה‪.‬‬
‫‪.3‬רעש – להלן שיבושי שידור כתוצאה מרעש‪:‬‬

‫לכל אות המשודר במערכת תקשורת‪ ,‬מתוספים אותות שונים‪ ,‬לא רצויים‪ ,‬המכונים רעש‪ .‬ניתן לצמצם‬
‫רעש‪ ,‬אך לא ניתן לבטלו כליל‪.‬‬
‫שיבושי שידור יכולים לגרום לשגיאות‪ .‬שגיאה היא מצב שבו המקלט פענח אות שאמור לייצג את הסיבית ‪1‬‬
‫כסיבית ‪ 0‬ולהפך‪.‬‬
‫רעשים יכולים להיווצר בכל אחד מרכיבי מערכת התקשרות‪ :‬המשדר‪ ,‬התווך והמקלט‪ .‬להלן סוגי רעשים‪:‬‬
‫‪.1‬רעש תרמי – תנועת אלקטרונים בקו‬
‫‪ – cross talk.2‬ערבוב דיבור של כמה קווים‬
‫‪.3‬רעש פרצים – נוצר מקרינות חיצוניות‪ :‬ברקים‪ ,‬אותות בקרה של מערכת הטלפון‪ ,‬ציוד חשמלי‬
‫וכדומה‪ .‬זהו רעש בעל עוצמה גבוהה יחסית‪ ,‬בזמנים אקראיים ובפרק זמן קצר‪.‬‬
‫רעש פרצים יכול לגרום לשגיאות ברצף של סיביות לדוגמא‪ :‬פענוח לא נכון של הסיביות ששודרו‪.‬‬

‫קצב העברת הנתונים הנקרא גם קצב השידור הוא פרמטר מרכזי של ערוץ התקשורת זאת אומרת‪ ,‬הוא‬
‫מוגבל על‪-‬ידי רוחב הפס ועל‪-‬ידי נוכחות הרעש; ככל שקצב זה גבוה יותר‪ ,‬כך גדלה התועלת המופקת‬
‫מהערוץ ומטרתנו להגדיל את קצב העברת הנתונים ככל האפשר‪ .‬לכל ערוץ יש מגבלות פיזיות שאינן‬
‫מאפשרות לעבור קיבולת נתונה‪ ,‬ולכן קיים קצב מרבי אליו אפשר להגיע‪ ,‬אשר נקרא החסם התיאורטי של‬
‫קצב העברת הנתונים‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫ניקוויסט (עבור קידוד סיפרתי(‬

‫בערוץ אידיאלי‪ ,‬ללא רעשים‪ ,‬הגורם המגביל הוא רוחב הפס‪ .‬על‪-‬פי ניקוויסט‪ ,‬כאשר רוחב הפס הוא ‪ W‬הרץ‪,‬‬
‫מהירות האיתות המרבית היא ‪ W2‬באוד (מהירות האיתות = מס' הפעמים שהאות יכול לשנות את ערכו‬
‫בשנייה)‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬מקלט לא יוכל לפענח בהצלחה שידור‬ ‫‪ = D‬מהירות האיתות‬
‫שמהירות האיתות שלו עולה על ‪.W2‬‬ ‫(‪(2‬‬ ‫‪D _< 2W‬‬ ‫‪ = W‬מהירות האיתות‬

‫(‪(3‬‬ ‫‪C _< 2W * log2L‬‬

‫על‪-‬פי הנוסחה ניתן להגדיל את הקיבולת של ערוץ על‪-‬ידי הגדלת מספר הרמות של שיטות הקידוד‪ ,‬אולם‬
‫מספר הרמות מקשה על המקלט לפענח את האות במקרה של רעשים‪.‬‬

‫שנון (לכל קידוד(‬

‫מה השפעתו של הרעש על קצב העברת הנתונים? – ככל שקצב השידור גדל‪ ,‬הסיביות נעשות "קצרות יותר"‬
‫ולכן סיביות רבות יותר יושפעו מרעש נתון ויגבר הסיכוי לשגיאות‪.‬‬
‫הגורם החשוב כאן אינו רק עוצמתו המוחלטת של הרעש‪ ,‬אלא היחס בין עוצמת האות לעוצמתו הממוצעת של‬
‫הרעש‪ .‬בהינתן רעש בעצמה מסוימת‪ ,‬אפשר לשפר את יכולת המקלט לפענח נכונה את המידע על‪-‬ידי הגברת‬
‫עוצמתו של האות‪.‬‬

‫‪ – C‬קיבולת הערוץ‬
‫‪ – W‬רוחב הפס של הערוץ‬
‫(‪(4‬‬ ‫‪ – S‬עוצמת האות‬
‫‪C = W log2 1 + S/N‬‬
‫‪ – N‬עוצמת הרעש‬
‫‪ – N/S‬יחס בין עוצמת האות לעוצמת הרעש‬

‫ערך זה מייצג בתנאים אלו את קצב השידור הגבוה ביותר שאפשר להגיע אליו באופן תיאורטי‪ .‬כלומר נאמר‬
‫שבערוץ מסוים קצב השידור המקסימלי לא יעלה על "‪.”C‬‬

‫אם נרצה לעבוד בקבצי שידור גבוהים יותר נוכל לנקוט שתי פעולות‪:‬‬
‫‪.1‬לבחור ערוץ בעל רוחב פס גדול יותר‬
‫‪.2‬להגדיל יחס אות לרעש (על‪-‬ידי הפחתת עוצמת הרעש או על ידי הגדלת עוצמת האות)‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שידור סינכרוני ו‪-‬א‪-‬סינכרוני‬

‫העברת נתונים בין מחשבים דורשת מידה רבה של תיאום‪ .‬בשידור סדרתי‪ ,‬הסיביות נשלחות בזו אחר זו וכדי‬
‫שהמקבל ידגום את הסיביות המגיעות אליו באופן נכון‪ ,‬עליו לדעת מתי מתחיל שידור של כל סיבית וכמה זמן‬
‫הוא נמשך‪ ,‬כלומר‪ ,‬מה אורכו של קטע הזמן המתאים לסיבית אחת‪.‬‬
‫חייבת להיות התאמה בין שעון השולח לשעון המקבל כדי שלא תהיה גלישה של סיביות או לחילופין‪ ,‬כדי‬
‫שלא יהיה איבוד סיביות‪ ,‬על כן שני הפתרונות להתמודדות עם הבעיה‪:‬‬
‫‪.1‬שידור א‪-‬סינכרוני – שידור של כל תו בנפרד‪ .‬שולחים אות מיוחד המציין את תחילת התו כדי‬
‫שהמקבל ידע מתי להתחיל לדגום סיביות‪ .‬במקרה זה תיאום הזמן בין המקלט למשדר צריך‬
‫להישמר רק במסגרת של תו יחיד (בדרך‪-‬כלל ‪ 8‬סיביות)‪.‬‬

‫סיבית‬ ‫סיבית‬
‫התחלה‬ ‫סיביות התו‬ ‫זוגיות‬
‫חזרה למצב אדיש‬
‫או סיבית התחלה‬
‫‪P‬‬ ‫של תו נוסף‬

‫אדיש‬ ‫מרווח עצירה‬

‫התחלת התו מזוהה על‪-‬ידי סיבית התחלה שהיא סיבית ‪ .0‬לאחר מכן מופיעות סיביות התו (בין ‪ 5‬ל‪8-‬‬
‫סיביות)‪ ,‬אחרי כן תופיע סיבית הזוגיות (משמשת לגילוי שגיאות – להלן בהמשך) ובסוף‪ ,‬מרווח‬
‫עצירה‪ ,‬שגודלו מוסכם בין השולח למקבל‪.‬‬
‫כאשר לשולח יש רצף של תווים לשידור‪ ,‬המרווחים בין התווים העוקבים יהיו כולם זהים‬
‫ושווים למרווח העצירה שנקבע‪ .‬כאשר אין שידור רצוף‪ ,‬אלא הפסקות בין תו לתו‪ ,‬אורכן שרירותי‬
‫– המרווחים הנוצרים שם בעלי אורך שרירותי בין שידורי התווים‪.‬‬
‫יתרון השידור ה‪-‬א‪-‬סינכרוני – פשוט וזול למימוש‪ .‬התיאום בין המקבל והשולח הם לפרקי זמן‬
‫קצרים‪ ,‬ולכן שידור זה יכול להיות פחות מדויק‪ .‬שעון המקלט יסתנכרן שוב עם שעון המשדר בעת‬
‫זיהוי סיבית ההתחלה של התו הבא‪.‬‬
‫חיסרון השידור ה‪-‬א‪-‬סינכרוני – תקורה גבוהה‪ ,‬הנגרמת מהוספת סיבית התחלה וסיבית (או‬
‫סיביות) העצירה לכל תו משודר‪.‬‬
‫לשיטות שידור שונות יש תקורה שונה – התקורה במקרה זה היא מספר הסיביות שאינן סיביות מידע‬
‫שעלינו להוסיף במסגרת השיטה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מדובר ביחס בין מספר סיביות המידע לבין מספר‬
‫הסיביות הכולל המשודר (מידע ‪ +‬תקורה) = מדד זה נקרא נצילות‪.‬‬
‫נצילות הקוד – היחס בין מספר סיביות המידע לבין מספר הסיביות הכולל המשודר במסגרת הקוד‪.‬‬

‫‪.2‬שידור סינכרוני – תיאום מלא ומדויק של זמנים ‪ .‬בשידור זה משדרים רצף של סיביות ארוך‬
‫למדי ולא מוסיפים סיבית התחלה וסיום‪ ,‬על כן חובה לסנכרן את שעון השולח ושעון המקבל‪.‬‬
‫דרך אחת היא על‪-‬ידי הוספת קו סנכרון מיוחד – צד אחד ישדר בקו זה דופקי מתח קצרים בכל קטע‬
‫של שידור סיבית‪ .‬הצד השני ישתמש באות כבשעון‪ .‬טכניקה זו טובה למרחקים קצרים‪ ,‬אך‬
‫במרחקים ארוכים‪ ,‬אות השעון חשוף לשיבושים כמו של אות אחר‪.‬‬
‫דרך נוספת‪ ,‬שימוש בשיטת קידוד סיביות הכוללת מידע סנכרון‪ .‬באותו ספרתיים ניתן להשתמש‬
‫במנצ'סטר ובאותות אנלוגיים אפשר להשתמש בתדירות גל הנושא‪.‬‬
‫בשידור זה צריך לסמן את ההתחלה (לעיתים גם את הסיום) של רצף סיביות‪ .‬למסגרת המכילה גוש‬
‫סיביות של נתונים משכבת הרשת ומידע בקרה של שכבת הערוץ‪ ,‬מוסיפים תבנית סיבית מיוחדת‬
‫שנקרא רישא ומשמשת לסנכרון (תיאום) השעונים של המשדר והמקלט‪.‬‬
‫שידור זה יעיל יותר מהשידור ה‪-‬א סינכרוני‪ ,‬כל מסגרת בדרך‪-‬כלל מכילה אלפי סיביות והתקורה‬
‫של הוספת רישא‪ ,‬זניחה – נצילות הקוד במקרה זה תהיה גבוהה‪.‬‬
‫מצד שני שידור סינכרוני מחייב שימוש בקו שעון מיוחד או בשיטות קידוד סיביות מתוחכמות יותר‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫תווכי תקשורת‬
‫תווך ההתקשרות הוא התווך הפיזי שבאמצעותו האותות נעים בין המשדר למקלט‪ .‬התווך משפיע במידה רבה‬
‫של יכולת העברת הנתונים של המערכת‪ .‬קיימים שני סוגים בסיסיים של תווכי תקשורת‪:‬‬
‫‪.1‬תקשורת קווית – האות נע לאורך מוליך מוצק‪:‬‬
‫•זוגות חוטים שזורים‬
‫•כבלים קואקסיאליים‬
‫•סיבים אופטיים‬

‫הערות‬ ‫רגישות‬ ‫מרחק בין‬ ‫קצה‬ ‫רוחב פס‬ ‫תיאור‬ ‫תווך‬

‫לשיבושים‬ ‫משחזרים‬ ‫העברת‬
‫נתונים‬
‫מרבי‬
‫•קו התקשורת הנפוץ ביותר‪,‬‬ ‫גבוהה‬ ‫‪ 2‬עד ‪10‬‬ ‫‪M4‬‬ ‫עד‬ ‫תיילי נחושת‬ ‫חוט שזור‬
‫המשמש הן לתקשורת אנלוגית והן‬ ‫ק"מ‬ ‫סל"ש‬ ‫‪MHz 3‬‬ ‫מבודדים בקוטר‬
‫לספרתית‪.‬‬ ‫מילימטר‪ ,‬זוג‬
‫•מחיר נמוך ביותר‪.‬‬ ‫שזור יותר קו‬
‫•טכנולוגיה פשוטה‪.‬‬ ‫תקשורת אחד‬
‫•התקנה פשוטה וכך גם חיבור הציוד‬
‫לתווך‪.‬‬
‫•האותות המתפשטים נחלשים מהר‬
‫יחסית (ניחות גבוה)‪ ,‬לכן יש צורך‬
‫להשתמש במשחזר (‪).repeater‬‬
‫•החוטים השזורים חשופים לשיבושי‬
‫שידור רבים‪ ,‬ולכן שיעור השגיות‬
‫גבוה‪.‬‬
‫•רוחב פס צר יחסית‪.‬‬
‫•משמש הן לתקשורת אנלוגית והן‬ ‫בינונית‬ ‫‪ 1‬עד ‪10‬‬ ‫‪M400‬‬ ‫עד‬ ‫מורכב משני‬ ‫כבל‬
‫לספרתית‪.‬‬ ‫ק"מ‬ ‫סל"ש‬ ‫‪MHz‬‬ ‫מוליכים גליליים‬ ‫קואקסילי‬
‫•רוחב הפס גבוה מזה של החוט‬ ‫‪350‬‬ ‫שנמצאים‪ ,‬האחד‬
‫השזור‪.‬‬ ‫בתוך השני –‬
‫•מבנה הכבל מספק הגנה טובה מזו‬ ‫פנימי מתכתי‬
‫של החוט השזור מפני קרינות‬ ‫ואילו החיצוני‬
‫חיצוניות או מכבלים סמוכים‪.‬‬ ‫מהווה סיכוך‬
‫ובידוד מרעשים‪.‬‬
‫•נפוץ כיום ברשת הטלוויזיה‬
‫בכבלים‪.‬‬
‫•לאותות אנלוגיים דרוש מגבר בכל‬
‫כמה ק"מ‪ ,‬כאשר לאותות ספרתיים‬
‫דרוש מגבר בערך כך ק"מ‪.‬‬
‫•כבלים בעלי פס רחב הם עבים‬
‫וקשים להתקנה‪.‬‬
‫•יקר מחוט שזור‬

‫‪15‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫הערות‬ ‫רגישות‬ ‫מרחק בין‬ ‫קצה‬ ‫רוחב פס‬ ‫תיאור‬ ‫תווך‬

‫לשיבושים‬ ‫משחזרים‬ ‫העברת‬
‫נתונים‬
‫מרבי‬
‫•רוחב פס גדול מאוד (תדר אור‬ ‫נמוכה‬ ‫‪ 10‬עד‬ ‫‪2G‬‬ ‫עד‬ ‫סיב אופטי שידור נתונים‬
‫נראה‪ ,‬גבוה)‬ ‫ביותר‬ ‫ק"מ‬ ‫‪100‬‬ ‫סל"ש‬ ‫‪GHz‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דפקים‬ ‫באמצעות‬
‫•הסיב קטן וקל‪ ,‬לכן יש הקלה‬ ‫של אור‪ ,‬שיכולים‬
‫בהתקנתו‪.‬‬ ‫להתפשט לאורך‬
‫•הניחות קטן בהרבה מאשר חוט‬ ‫סיבים דקים‬
‫שזור או ‪ coax‬ואינו מושפע‬ ‫עשויים זכוכית‪.‬‬
‫מקרינה אלקטרומגנטית חיצונית‪.‬‬ ‫קרן האור נעה‬
‫על כן הם רגישים פחות להפרעות‬ ‫בתוך הסיב תוך‬
‫מהסביבה וקשה לצותת למידע‬ ‫בגבולותיו‬ ‫פגיעה‬
‫המעבר בסיבים‪.‬‬ ‫וחוזרת להמשך‬
‫תנועה בסיב‪.‬‬
‫•דרוש מס' קטן בהרבה של‬
‫המשחזרים ביחס לכבלים וחוטים‪.‬‬
‫•חיבור המחשבים לסיב‪ ,‬מסובך‬
‫יותר‪ .‬החיבור גורם להחלשה של‬
‫האור המשודר בקו‪.‬‬
‫•השידור בסיב הוא חד כיווני ולכן‬
‫עבור ערוץ דו‪-‬כיווני יש צורך בשני‬
‫חוטים‪.‬‬
‫•הממשק האופטי יקר יותר‪.‬‬
‫** סיבים אופטיים אמנם מספקים רוחב פס גדול‪ ,‬אך כל עוד תשתית הטלפונים אינה מבוססת כולה על סיבים‬
‫אופטיים‪ ,‬התקשורת מבתי המנויים למרכזיית הטלפונים נעשית באמצעות חוטים שזורים ‪ ,‬שרוחב הפס שלהם‬
‫נמוך ולכן הם מהווים צוואר בקבוק‪.‬‬

‫‪.2‬תקשורת אלחוטית – האות נע בחלל האטמוספירה‪ ,‬ללא צורך במוליך עשוי חומר פיזי‪:‬‬
‫•תחנות קרקעיות – לעיתים זול יותר לשדר נתונים בשידור אלחוטי מאשר‬
‫להניח תשתית של חוטים‪ ,‬כבלים או סיבים‪ .‬שידור כיווני בתחום זה נעשה‬
‫בתדירויות גבוהות ( ‪ Ghz 2‬עד ‪ ,) Ghz 40‬תחום המיקרוגל‪ .‬כאשר חשוב‬
‫לדאוג לכך שהאנטנות הן דמויות צלחת ובין זוג אנטנות יש קו ראייה‪.‬‬
‫יתרונות – עלות נמוכה ונוחות‪.‬‬
‫חסרונות – רגישות לתנאי מזג האוויר וסכנת הפרעות‪ ,‬הנגרמות מפיצול אותות במשודרים‬
‫על‪-‬ידי האנטנה‪.‬‬
‫•תיווך לווין (לוויני תקשורת) – כל לווין מכיל מקלטים ומשדרים אחדים‪ .‬כל‬
‫מקלט‪-‬משדר קולט גלים בתחום תדירויות מסוים‪ ,‬ומעביר אותם חזרה לכדור‬
‫הארץ‪ .‬הלווין משמש אפוא לחיבור בין שתיים או יותר תחנות קרקעיות‪.‬‬
‫בתווכי שידור אלחוטיים‪ ,‬השידור והקליטה נעשים באמצעות אנטנה‪.‬‬
‫לווין יכול לשמש כערוץ נל"ן בין שתי תחנות קרקעיות או לספק תקשורת בין תחנה‬
‫משדרת אחת לכמה תחנות קולטות‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כדי שהלווין יהיה אפקטיבי עליו להיות כל הזמן בקו הראייה של התחנות הקרקעיות – דבר‬
‫זה אפשרי רק אם הלווין משלים הקפה של כדור הארץ ב‪ 24-‬שעות‪ ,‬כלומר הוא נע‬
‫במהירות הזהה למהירות הסתובבות כדור הארץ בעצמו‪( .‬כדי להגיע למהירות זו על הלווין‬
‫להיות בגובה של ‪ 36,000‬ק"מ מעל כדור הארץ‪ ,‬ומס' הלוויינים שיכולים לעשות זאת‬
‫במקביל‪ ,‬זאת‪-‬אומרת‪ ,‬מבלי להפריע זה לזה‪ ,‬הוא כמה עשרות אחדות)‪.‬‬
‫יתרונות – האפשרות לקבל ערוץ פס‪-‬רחב‪ ,‬שאינו תלוי ברשת הטלפונים‪ ,‬ברשת לוויינים‬
‫המשתמש יכול לעקוף את ההגבלה שנובעת מקווי הטלפון‪ ,‬שכן אין צורך בתיווכם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫כל אחד יכול למקם אנטנה על גג ביתו ולשדר ישירות ללווין‪.‬‬
‫חסרונות – השהיית התפשטות הנובעת מהמרחק הגדול ללווין‪ .‬מהירות התפשטות האותות‬
‫אל הלווין או ממנו היא אמנם גבוהה‪ ,‬אך המרחק שעובר האות מתחנה קרקעית ללווין‬
‫ובחזרה לקרקע גורם להשהיה ניכרת‪.‬‬

‫גילוי ותיקון שגיאות‬

‫כדי להתגבר על שגיאות‪ ,‬צריך קודם לגלותן‪ .‬ברגע שהתגלו שגיאות תחנת היעד יכולה לנקוט באחת משתי‬
‫הדרכים‪:‬‬
‫‪.1‬לדרוש שידור מחדש של המידע‪.‬‬
‫‪.2‬תיקון עצמי של השגיאות‪.‬‬

‫טכניקה בסיסית לגילוי שגיאות‬

‫‪ .1‬הוספת ספרת בקורת ולחשב את ערכה מתוך הספרות של מספר קיים – לדוגמא‪ ,‬ספרת בקורת שמציינת‬
‫את סכום הספרות של מספר‪ ,‬וכך יוכל המחשה לבדוק את תקינות המספר‪.‬‬
‫שדה גילוי‬
‫שגיאות‬

‫שדה מידע‬
‫שדה גילוי‬
‫שגיאות‬

‫שדה מידע‬

‫השוואה‬

‫‪.1‬קליטת הודעה במחשב היעד‬

‫‪ .2‬חישוב סיביות מתוך שדה המידע = מסגרת‬
‫סיביות בדיקה‬
‫‪ .3‬השוואת תוכן השדה לגילוי שגיאות‬
‫שהגיעו ממחשב היעד‬
‫‪ .4‬הודעה על שגיאה אם קיים הבדל‪.‬‬

‫‪ .2‬שיטה נוספת ונפוצה – שיטת הזוגיות‬

‫משמשת בדרך‪-‬כלל לגילוי שגיאות בשידור של תווים‪ .‬כאשר תהיה הוספה של סיבית זוגיות לכל תו משודר‪,‬‬
‫כדי להבטיל שמספר סיביות ה‪ 1-‬נשמר כזוגי או אי זוגי על‪-‬פי המידע המקורי‪.‬‬

‫אם מספר סיביות ה‪ 1-‬במסגרת הוא זוגי – הוסף סיבית בדיקה שערכה ‪;0‬‬
‫אחרת ‪ -‬הוסף סיבית בדיקה שארכה ‪.1‬‬

‫‪17‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫אם מספר הסיביות שהגיע אי זוגי אך ערך סיבית הזוגיות הוא ‪ ,0‬נאמר כי תחנת היעד גילתה שגיאת זוגיות‪,‬‬
‫ואפשר להסיק שאירעה שגיאה‪.‬‬
‫יתרונות – פשוטה וקלה להפעלה‪.‬‬
‫תקורה מזערית – לכל מסגרת נוספת רק סיבית אחת‪.‬‬
‫חסרונות – נצילות הקוד גבוהה יחסית (מבלי להתייחס לתוספת לתקורה אם מתחשבים בסיבית התחלה‬
‫וסיבית סיום)‬
‫נצילות הקוד = ‪Bi / Bt‬‬
‫‪ = Bi‬מס' סיביות המידע בתו‬
‫‪ = Bt‬מס' הסיביות הכולל‬

‫שיטת הזוגיות מגלה אפוא רק מספר אי זוגי של שגיאות במסגרת או בתו‪ .‬במקרה של רעשי פרצים‪,‬‬
‫המשבשים הרבה סיביות במסגרת‪ ,‬הסיכוי שישתבש מספר זוגי של סיביות שווה לסיכוי שישתבשו‬
‫מספר אי זוגי של סיביות‪ .‬אי לכך‪ ,‬כמחצית מהשגיאות שנוצרו לא תתגלינה ‪ -‬לכן רמת האמינות של‬
‫שיטת גילוי שגיאות זו היא נמוכה עבור מרבית היישומים‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במספר סיביות גדול יותר‪ ,‬אך העלאת מספר הסיביות מורידה את נצילות הקוד‪.‬‬
‫בשיטה זו אנו מוסיפים סיבית בדיקה לכל ‪ 8‬סיביות‪ ,‬לכן הנצילות היא בערך ‪.0.88‬‬

‫‪ .3‬זוגיות אופקית ואנכית = ‪LRC-VRC‬‬

‫בשיטה זו מארגנים כל מסגרת לשידור כמערך דו ממדי סיביות כאשל לכל שורה ועמודה מוסיפים סיבית‬
‫זוגיות‪ .‬באופן כזה מתקבלות הן שורה של סיביות זוגיות והן עמודה של סיביות זוגיות‪ .‬כאשר נקלטת המסגרת‬
‫ביעד‪ ,‬תחנת היעד תבנה מחדש את המטריצה ותבדוק זוגיות בכל עמודה ושורה במערך‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫במערך בגודל ‪ n x k‬השיטה תגלה כל רעש פרצים שאורכו אינו עולה על ‪ n‬סיביות – במקרה כזה‪ ,‬בכל‬
‫עמודה תהיה שגיאה אחת לכל היותר שתתגלה על‪-‬ידי הסיביות‪ .‬על כן‪ ,‬שיטה זו מגלה רעשי פרצים קצרים‪,‬‬
‫אולם כאשר אורכו של הרעש גדול ממספר העמודות‪ ,‬עלולה השגיאה לא להתגלות‪.‬‬
‫האם השיטה מאפשר לגלות‪:‬‬
‫•כל מס' אי‪-‬זוגי של שגיאות? – כן‪ ,‬אם יש מס' אי‪-‬זוגי של שגיאות‪ ,‬אז בהכרח‬
‫יש באחת השורות מספר אי‪-‬זוגי של שגיאות‪ ,‬ולכן בשורה זו תתגלה שגיאה‪.‬‬
‫•כל שתי שגיאות? – כן‪ ,‬אם שתי השגיאות נמצאות באותה שורה‪ ,‬הן יתגלו‬
‫בבדיקת העמודות‪ ,‬אם השגיאות אינן באותה עמודה ובאותה שורה‪ ,‬הן יתגלו‬
‫בבדיקת השורות וגם בבדיקת העמודות‪.‬‬
‫•כל ארבע שגיאות? – לא!‪ ,‬אם יש מספר זוגי של סיביות שגויות בכל‬
‫העמודות והשורות‪ ,‬זוגיות השורות והעמודות לא תשתנה‪.‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬ככל שהמערך יגדל‪ ,‬כך תגדל נצילות הקוד‪ ,‬אך בכל מקרה קיימת בשיטה זו תקורה גבוהה עקב‬
‫הוספת סיביות בדיקה נוספות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כאשר משדרים מסגרות ארוכות‪ ,‬האמינות של השיטה אינה מספקת בדרך‪-‬כלל‪ .‬בפועל כמעט תמיד משתמשים‬
‫בשיטת גילוי שגיאות הנקראת ‪.CRC‬‬

‫‪ .4‬שיטת ‪CRC‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬סיביות הבדיקה מתקבלות מתוך סיביות המידע‪ ,‬על‪-‬ידי חישוב של פונקציה מתמטית מסובכת יותר‪.‬‬
‫פונקציה זו מבטיחה הסתברות גבוהה הרבה יותר לגילוי שגיאות‪ ,‬לרבות שגיאות הנגרמות כתוצאה מרעש‬
‫פרצים‪.‬‬
‫בשיטת ‪ CRC‬יש גם מספר קטן יחסית של סיביות בדיקה‪ .‬נצילות הקוד תלויה באורך המסגרת‪ .‬לכן נצילות‬
‫הקוד יכולה להיות אף טובה יותר מזו של שיטת הזוגיות בשידור א‪-‬סינכרוני‪.‬‬

‫שיטות תיקון שגיאות‬

‫יצירת צירוף בלתי אפשרי‪ ,‬זאת‪-‬אומרת צירוף שאין לו פירוש לתו מוכר‪ .‬אם מניחים שאירעה שגיאה אחת‬
‫בלבד‪ ,‬אפשר לתקן אותה על‪-‬ידי הפיכת המילה שנקלטה למילת הקוד החוקית הקרובה ביותר‪.‬‬
‫תיקון השגיאות נעשה אם כך על‪-‬ידי קוד המאפשר לא רק לזהות שאירעה שגיאה אלא אף לזהות מהי מילת‬
‫הקוד ששובשה‪ ,‬וכך לתקן את השגיאה‪ .‬נצילות הקוד של הקודים לתיקון שגיאות היא נמוכה‪ ,‬ולכן כמעט ואין‬
‫משתמשים בהם בפועל‪.‬‬

‫התקן ‪RS-232‬‬
‫‪ – DTE – Data Terminating Equipment‬ציוד הקצה של מערכת תקשורת‪ .‬בדרך‪-‬כלל אינו מתחבר‬
‫ישירות לרשת התקשורת אלא לציוד הקצה של מעגלי התקשורת (ציוד התקשורת)‪.‬‬

‫‪ – DCE – Data Circuit-terminating Equipment‬ציוד התקשורת‪.‬‬

‫מחשב‬ ‫רשת‬ ‫מחשב‬

‫מודם‬ ‫הטלפונים‬ ‫מודם‬

‫ציוד תקשורת –‬
‫ציוד קצה – ‪,DTE‬‬ ‫‪ ,DCE‬התקן ממשק‬
‫משדר‪/‬מקלט של‬ ‫של קו שידור‬
‫נתונים ספרתיים‪.‬‬

‫ערוץ תקשורת טורית‬

‫קווי נתונים לבקרה‬

‫התקשורת בין שני התקני ‪ DCE‬נעשית דרך ערוץ תקשורת טורית (סיבית אחר סיבית)‪ .‬ה‪ DCE-‬צריך מצד‬
‫אחד‪ ,‬לשדר ולקלוט סיביות בזו אחר ו לתווך התקשורת וממנו‪ ,‬ומצד שני להתקשר עם ה‪ ,DTE -‬לקבל ממנו‬
‫נתונים ולהעביר אליו נתונים‪ .‬התקשורת בין ‪ DTE‬ו‪ DCE-‬מחייבת שימוש בקווי נתונים‪ ,‬קווי בקרה ותיאום‪.‬‬
‫הממשק בין ‪ DTE u-DCE‬צריך לכלול את סוגי התכונות הבאים‪:‬‬
‫•תכונות מכניות – גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬עובי הדקים‪ ,‬מרחקים וכדומה‪.‬‬
‫•תכונות חשמליות – רמות מתח‪ ,‬משך זמן של כל יחידת אות‪.‬‬
‫•תכונות תפקודיות – תפקידו של כל קו מחבר בין ‪ DTE‬ו‪.DCE-‬‬
‫•תוכנות נוהליות – סדר האירועים של תהליך הקמת קשר והעברת נתונים‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫המפרט המכני של התקן מציין מחבר ובו ‪ 25‬הדקים‪.‬‬

‫הארקה‬ ‫אישור‬ ‫רמת ייחוס‬

‫קליטה‬ ‫שידור‬ ‫משותפת‬
‫שידור‬ ‫בקשת‬ ‫ציוד ‪DCE‬‬ ‫אבחון גל‬
‫שידור‬ ‫מוכן‬ ‫נושא‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫* בפועל משתמשים בהדקים ‪ 1‬עד ‪ 9‬והדק ‪.20‬‬ ‫ציוד ‪DTE‬‬ ‫אבחון‬

‫מוכן‬ ‫צלצול‬
‫המפרט החשמלי קובע שימוש באותות ספרתיים‪ :‬מתח נמוך מ‪ -3 -‬וולט מתפרש כסיבית שערכה ‪ ,1‬ומתח‬
‫גבוה מ‪ +3 -‬וולט מתפרש כערך ‪( 0‬על‪-‬פי קידוד ‪.NRZ-L‬‬
‫מבחינת אותות בקרה‪ ,‬מתח נמוך מ‪ -3 -‬וולט מתפרש כ‪ OFF -‬ומתח גבוה מ‪ +3 -‬וולט מתפרש כ‪.ON -‬‬
‫מהירות האיתות המרבית היא ‪ K 20‬באוד והמרחק המרבי בין ‪ DTE‬ו‪ DCE -‬הוא ‪ 15‬מטר‪.‬‬

‫המפרט התפקודי מתאר איזה מעגל מחובר לכל אחד מההדקים ומה תפקידו של כל מעגל‪.‬‬
‫להלן עשרה הדקים המשמשים לתקשורת א‪-‬סינכרונית‪:‬‬

‫תפקיד‬ ‫שם‬ ‫מספר הדק‬

‫הארקה חשמלית; מחובר לקופסת המכשיר‬ ‫הארקה‬ ‫‪1‬‬
‫‪ Ground‬ולעיתים גם להארקה חיצונית‪.‬‬
‫העברת נתונים מ‪ DTE -‬ל‪DCE -‬‬ ‫שידור‬ ‫‪2‬‬
‫‪Transmit‬‬
‫העברת נתונים מ‪ DCE -‬ל‪DTE -‬‬ ‫קליטה‬ ‫‪3‬‬
‫‪Receive‬‬
‫‪ DTE‬מודיע על רצונו לשדר‬ ‫בקשת שידור‬ ‫‪4‬‬
‫‪Request To Send‬‬
‫‪ DCE‬מוכן לקלוט; תגובה לבקשת שידור‪.‬‬ ‫אישור שידור‬ ‫‪5‬‬
‫‪Clear To Send‬‬
‫‪( DCE‬למשל מודם) פועל‬ ‫ציוד ‪ DCE‬מוכן‬ ‫‪6‬‬
‫‪Data Set Ready‬‬
‫רמת ייחוס משותפת לכל המעגלים‬ ‫רמת ייחוס משותפת‬ ‫‪7‬‬
‫‪Common Ground‬‬
‫המודם מזהה גל נושא בקו טלפון‬ ‫אבחון גל נושא‬ ‫‪8‬‬
‫‪Carrier Detect‬‬
‫‪( DTE‬מחשב או מסוף) פועל‬ ‫ציוד ‪ DTE‬מוכן‬ ‫‪20‬‬
‫‪Data Terminal Ready‬‬
‫‪ DCE‬מזהה אות צלצול‬ ‫אבחון צלצול‬ ‫‪22‬‬
‫‪Ring Indicator‬‬

‫‪20‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫התקן מכיל חיבור ל‪ 23-‬מעגלים (כל אחד מההדקים מלבד הדקים ‪ 1‬ו‪ 7-‬מתחבר למעגל)‪ .‬מתכנני התקן קבעו‬
‫קו אחד‪ ,‬המחובר להדק ‪ ,7‬שישמש כרמת ייחוס משותפת לכל המעגלים‪ .‬לכן כל המעגלים מורכבים ממוליך‬
‫אחד‪ ,‬המחובר להדק כלשהו ומוליך נוסף המחובר להדק ‪.7‬‬
‫הקיום של מעגלי שידור וקליטה נפרדים מאפשר פעולה דו‪-‬כיוונית = ‪.full duplex‬‬
‫המפרט נוהלי הוא הפרוטוקול המגדיר את סדרות האירועים הדרושים לכל יישום‪.‬‬

‫שלבי יצירת קשר ונוהל שיחה בין ‪ 2‬מחשבים מחוברים בקו נל"ן‪:‬‬

‫‪.1‬הדלקת המודם – שידור ‪ 1‬לוגי‪ ,‬זאת‪-‬אומרת‪ ,‬מתח שלילי קבוע‪ ,‬בקו ‪( 6‬ציוד ‪ DCE‬מוכן)‪.‬‬ ‫בין‬ ‫מתרחש‬
‫‪.2‬בקשה לשידור – ‪ DTE‬מעוניין לשדר נתונים (משתמש הקיש תו כלשהו)‪ ,‬מתחיל לשדר ‪ 1‬לוגי‬ ‫המקור‬ ‫מחשב‬
‫על קו ‪ =( 4‬הדלקת קו ‪.)4‬‬ ‫הצמוד‬ ‫והמודם‬
‫‪.3‬מודם מאשר שידור – תגובה של המודם על‪-‬ידי הדלקת קו ‪.5‬‬ ‫אליו‬
‫‪.4‬זיהוי התו יל‪-‬ידי המחשב – ‪ DTE‬יכול לשדר את התו באמצעות קו ‪( 2‬שידור)‪.‬‬

‫אם השיחה הייתה דרך קו בזק‪ ,‬לאחר שידור תו באמצעות קו ‪ 2‬היה נדל קו ‪( 22‬אבחון צלצול)‪.‬‬

‫‪.5‬מודם קולט גל נושא ששודר מהמודם המרוחק – הדלקת קו ‪( 8‬אבחון גל נושא)‪.‬‬

‫‪.6‬מחשב מוכן לקליטת נתונים – הדלקת קו ‪.20‬‬ ‫מתרחש במחשב‬
‫‪.7‬מודם מעביר נתונים (שהתקבלו מהמחשב המרוחק) למחשב אליו הוא מחובר – נתונים נקלטו‬ ‫היעד‬
‫מ‪ DTE-‬באמצעות קו ‪.3‬‬

‫‪21‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שכבת הערוץ – שכבה שנייה‬

‫הצורך בשכבה נוספת מעבר לשכבה הפיזית –‬
‫•מידע לא אמין כתוצאה מהפרעות ורעשים‪ ,‬כתוצאה מכך מגיע מידע השונה‬
‫מהמידע שנשלח‪.‬‬
‫•מידע לא אמין כתוצאה מקצב שליחת מידע מהיר אשר לא מספיק להיקלט‬
‫במחשב הקולט‪ ,‬וזה אינו יכול לטפל במידע שהגיע וחלק מהמידע אובד‪.‬‬
‫כדי להתגבר על הבעיות הנ"ל מוסיפים תוכנה למערכת התקשורת‪ .‬התוכנה מטפלת בשגיאות ומווסתת קצב‬
‫שידור‪ .‬תוכנה זו נקראת שכבת הערוץ ‪.Data Link Layer‬‬
‫במצב פשוט‪ ,‬כאשר מחברים שני מחשבים ישירות ללא רשת תקשורת‪ ,‬אפשר להסתפק בשלוש שכבות‪:‬‬
‫יישום‪ ,‬ערוץ ופיזית‪ .‬כאשר מדובר ברשת תקשורת‪ ,‬יהיו שכבות נוספות בין תוכנית היישום לבין שכבת‬
‫הערוץ‪.‬‬
‫בצורה כללית‪ ,‬העברת המידע נעשית באופן הבא‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬בשכבת הרשת של התחנה השולחת קיים תהליך שתפקידו לשדר נתונים לשכבת הרשת העמיתה‬
‫בתחנה המקבלת‪ .‬כדי לבצע זאת עליה להעביר מנות לשכבת הערוץ שמתחתיה‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬שכבת הערוץ יוצרת מכל מנה מסגרת לשידור ומעבירה אותה לשכבה הפיזית אשר משדרת בפועל‬
‫את הסיביות‪.‬‬
‫שלב ‪ - 3‬המסגרת נקלטת על‪-‬ידי השכבה הפיזית של תחנת היעד‪ ,‬ומועברת לשכבת הערוץ‪.‬‬
‫שלב ‪ - 4‬שכבת הערוץ של תחנת היעד בודקת את המסגרת; אם המסגרת תקינה היא מעבירה את המנה‬
‫שבתוכה לתהליך שכבת הרשת של תחנת היעד‪.‬‬

‫שולח‬ ‫מקבל‬
‫שלב ‪1‬‬ ‫שלב ‪4‬‬
‫‪ 3‬רשת‬
‫‪ 2‬ערוץ‬ ‫הערוץ המדומה‬
‫‪ 1‬פיזית‬ ‫שלב ‪2‬‬
‫הערוץ הפיזי‬

‫שלב ‪3‬‬

‫ערוץ מדומה – ערוץ המדמה חיבור בין שני תהליכים עמיתים של שכבת הערוץ להעברת נתונים‪ ,‬מעיין‬
‫"דיבור ישיר"‪ .‬מעבר הנתונים בפועל אינו חשוב לשכבת הרשת‪ ,‬קיימת חלוקת תפקידים ולכן שכבת הערוץ‬
‫תטפל בהעברה נכונה של המידע‪.‬‬
‫העברת המידע על‪-‬ידי שכבת הערוץ לשכבת הערוץ במחשב המקבל תעשה באמצעות פרוטוקול של שכבת‬
‫הערוץ‪ ,‬שמספק שירותי תקשורת לשכבה המשתמשת בשירותים אלה‪ ,‬להלן שכבת הרשת‪ .‬פרוטוקול זה‬
‫ממומש על‪-‬ידי תוכניות שרצות בו‪-‬זמנית בשתי תחנות‪.‬‬
‫כדי לספק לשכבת הרשת שירותי תקשורת אמינים‪ ,‬ממלא פרוטוקול הערוץ שני תפקידים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬בקרת שגיאות‬
‫‪.2‬בקרת זרימה‬
‫‪.3‬ניהול הערוץ‬
‫‪.4‬מסגור‬

‫‪22‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫‪ .1‬בקרת שגיאות‬
‫המטרה‪ :‬צמצום שגיאות למינימום האפשרי‪.‬‬
‫התפקיד העיקרי‪ :‬התגברות על שיבושים במידע המשודר‪.‬‬
‫הדרך‪ :‬ראשית כל‪ ,‬זיהוי השגיאות באמצעות פרוטוקול הערוץ‪ :‬שיטת הזוגיות עבור שידור א‪-‬סינכרוני או‬
‫‪ CRC‬עבור שידור סינכרוני (ראה פירוט בשכבה הפיזית)‪.‬‬
‫רק מנות שהגיעו ללא שגיאות יועברו לשכבת הרשת!‬
‫מרבית הפרוטוקולים של שכבת הערוץ מתגברים על שגיאות על‪-‬ידי בקשה לשידור חוזר של מידע משובש‬
‫(שיטת ‪ .)ARQ‬כאשר שכבת הערוץ מקבלת מסגרת‪ ,‬היא שולחת לתחנת המקור מסגרת תגובה‪:‬‬
‫•מסגרת ‪ – Ack‬אישור על תקינות הנתונים שהגיעו‪.‬‬
‫•מסגרת ‪ – Nak‬הודעת שיבוש בנתונים שהגיעו‪.‬‬
‫דרך נוספת להתגבר על שגיאות היא באמצעות קוד לתיקון שגיאות ללא צורך בשידור חוזר‪.‬‬

‫‪ .2‬בקרת זרימה‬
‫פעולת גילוי השגיאות אורכות זמן‪ ,‬וייתכן ששכבת הערוץ לא תספיק לטפל במסגרת שהיא מקבלת‪ ,‬ולהעביר‬
‫את המנה לשכבת הרשת לפני שתתקבל המסגרת הבאה‪ .‬לשכבה אמנם יש ‪ buffer‬אך אם קצב השידור‬
‫משתנה‪ ,‬במוקדם או במאוחר יוצף ה‪ buffer -‬ומסגרות ילכו לאיבוד‪.‬‬
‫בקרת הזרימה מווסתת את קצב שליחת המסגרות‪ ,‬באמצעות מנגנונים שמכתיבים לתחנת המקור קצב שידור‬
‫שאינו עולה על קצב העיבוד המרבי של תחנת היעד‪.‬‬
‫רוב השיטות לבקרת הזרימה מבוססות על משוב כלשהו מתחנת היעד לתחנת המקור – תחנת היעד לא תשלח‬
‫מסגרות כל עוד לא התקבל מתחנת המקור אישור לכך שהיא מוכנה לקבל מסגרות נוספות‪.‬‬

‫‪ .3‬מסגור‬
‫שכבת הרשת מעבירה לשכבת הערוץ יחידות‪ ,‬שהאורך המרבי שלהן נתון מראש‪ .‬יחידות אלה נקראו מנות‪.‬‬
‫שכבת הערוץ מכינה ממנות אלה מסגרות לשידור; תפקידה הוא להבטיח שתחנת היעד תוכל לדעת היכן‬
‫מתחילה והיכן מסתיימת כל מסגרת על‪-‬ידי איתור תבניות מיוחדות בתוך רצף סיביות שנשלח המציינות‬
‫התחלה או סוף מסגרת‪ .‬את הסימן עושה שכבת הערוץ של תחנת המקור‪ .‬היא עושה זאת על‪-‬ידי הוספת‬
‫כותרת לפני מנה (‪ )header‬וסיומת אחרי מנה (‪.)trailer‬‬

‫סימון גבולות המסגרת‬

‫•שיטת ספירת בתים‬
‫בשיטה זו כוללים בכותרת של כל מסגרת שדה מיוחד‪ ,‬שמציין את אורך המידע של‬
‫המסדרת בבתים‪ .‬כאשר אורכו יכול להשתנות ממסגרת למסגרת‪ .‬שכבת הערוץ רושמת‬
‫בשדה זה את מספר הבתים שנשלחים בשדה המידע‪.‬‬
‫גודל הכותרת קבוע ולכן גם מספר הסיביות המציינות את אורך שדה המדע ומכאן שניתן‬
‫להגביל את אורכה המרבי של המסגרת‪.‬‬

‫שדה‬
‫האורך‬
‫לדוגמא‪ :‬בשדה האורך‬
‫‪32‬‬ ‫מצוין שאורך שדה המידע‬
‫הוא בן ‪ 32‬בתים‪ .‬נניח שאורך‬
‫הכותרת הוא ‪ 8‬בתים‪.‬‬
‫מכאן – האורך הכולל של‬
‫כותרת‬ ‫שדה מידע‬ ‫המסגרת הוא ‪ 40‬בתים‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫הבעיה בשיטה זו היא הרגישות הגבוהה לשגיאות שידור‪ ,‬שגיאה בשדה האורך תגרום‬
‫לאובדן הסנכרון בין התחנה השולחת לתחנה המקבלת – השיבוש לא יאפשר לתחנת היעד‬
‫לאתר נכונה את סיומה של מסגרת‪ ,‬ולכן תטעה גם בזיהוי תחילת המסגרת שתבוא אחרי כן‪.‬‬
‫זוהי טעות שקשה להתגבר עליה‪ ,‬כי אין כל דרך לדעת מה אורכה האמיתי של מסגרת‪ ,‬לכן‬
‫שגיאה זו עלולה להיגרר הלאה ויהיה אובדן של מסגרות רבות‪.‬‬
‫אם משתמשים בשיטה זו‪ ,‬מוסיפים שדה לגילוי שגיאות גם עבור הכותרת‪ ,‬זאת‪-‬אומרת‪,‬‬
‫הכותרת תכיל שדה אורך ושדה לגילוי שגיאות‪.‬‬
‫•שיטת סימון גבולות המסגרת‬
‫‪‬על‪-‬ידי תווים מיוחדים‬
‫סימון תחילת מסגרת וסופה באמצעות תווים מיוחדים שאינם מופיעים בטקסט‬
‫ומשמשים רק למטרה זו (קודים לבקרת תקשורת)‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ = SYN‬ממלא רווחים כאשר אין מה לשדר ורוצים לשמור על שידור רציף‪..‬‬
‫‪ STX‬ו‪ = ETX -‬תחילת מסגרת וסופה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫‪SYN‬‬ ‫‪SYN‬‬ ‫‪SYN‬‬ ‫‪STX‬‬ ‫כותרת‬ ‫מנה‬ ‫‪CRC‬‬ ‫‪ETX‬‬ ‫‪SYN‬‬ ‫‪SYN‬‬

‫מסגרת‬

‫מכיוון שהתווים הנ"ל עשויים בכל זאת להופיע כרצף סיביות נהוג להוסיף תו‬
‫בקרה מיוחד הנקרא ‪ DLE‬לפני תווי הגבול‪ .‬שכבת הערוץ תסלק את תווי ה‪-‬‬
‫‪ DLE‬שנוספו‪ ,‬זאת‪-‬אומרת; התו ‪ DLE‬ואחריו ‪ ETX‬יציין סוף מסגרת כאשר‬
‫‪ ETX‬לבדו יחשב חלק מן הנתונים‪.‬‬
‫כדי שהופעה של ‪ DLE‬ואחריו ‪ ETX‬כחלק מנתונים לא תחשב כסימון של סוף‬
‫מסגרת‪ ,‬יש להוסיף ‪ DLE‬לפני כל הופעה של ‪ DLE‬בתוך המסגרת‪.‬‬

‫‪‬על‪-‬ידי מחרוזת סיביות מיוחדות (דגל(‬

‫שיטת התווים המיוחדים מתאימה לפרוטוקולים מונחי תווים‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר‬
‫משדרים נתונים בינאריים (כמו קובצי נתונים‪ ,‬או קובצי ביצוע של תוכניות)‬
‫יכולים בתוך הנתונים להופיע צירופים רבים של סיביות שהנם זהים לתווי הבקרה‬
‫‪ ETX‬ו‪ .STX -‬פתרון בעיה זו יעשה על‪-‬ידי הוספת תווים והוספה זו תעלה את‬
‫התקורה‪ .‬לכן בפרוטוקולים מונחי סיביות מקובל להשתמש‪ ,‬במקום זאת‪ ,‬בצירוף‬
‫מיוחד לציון גבולות המסגרת‪ .‬צירוף זה נקרא דגל והוא מפריד כל שתי מסגרות‬
‫סמוכות (דוגמא‪ .)01111110 :‬עדיין ייתכן שהרצף יהיה קיים בין הנתונים‪.‬‬
‫דרך להתגבר על הבעיה – סיביות מוספות – תחנת המקור מוסיפה אות הסיבית‬
‫‪0‬אחרי כל רצף של חמש סיביות שערכן ‪ 1‬בתוך המסגרת‪ .‬התחנה הקולטת תמחק‬
‫כל סיבית ‪ 0‬שמגיעה אחרי חמש סיביות שערכן ‪ .1‬כך יובטח שהדגל הנ"ל לא‬
‫יופיע כחלק מהנתונים‪.‬‬

‫‪‬על‪-‬ידי רמות מתח שאינן מייצגות סיביות‬

‫‪24‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כאשר קידוד הסיביות של השכבה הפיזית אינו מנצל את כל צירופי רמות המתח‪,‬‬
‫אפשר לנצל צירופים שאינם בשימוש לסימון גבולות המסגרת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בשיטת מנצ'סטר‪ ,‬קיים קידוד בעל שני ערכים עבור כל סיבית‪ ,‬גבוה‬
‫לנמוך מציין ‪ 1‬ואילו נמוך לגבוה מציין ‪ .0‬ניתן אפוא להשתמש בצירוף לא חוקי‬
‫כמו גבוה‪-‬גבוה או נמוך‪-‬נמוך שלא מציין ‪ 1‬או ‪.0‬‬
‫היתרון בשיטה זו‪ ,‬הוא שאין צורך להוסיף סיביות או תווים מיוחדים‪ ,‬אך ניתן‬
‫להשתמש בשיטה רק כאשר קידוד הסיביות של השכבה הפיזית אינו מנצל את כל‬
‫הצירופים האפשריים של הרמות הלוגיות‪.‬‬

‫שיטת סימון גבולות המסגרת שבה משתמשים בפועל תלויה בסוג הפרוטוקול‪:‬‬
‫•פרוטוקולים מונחי תווים‪.‬‬
‫•פרוטוקולים מונחי סיביות‪.‬‬

‫בקביעת אורך מרבי למסגרת נראה כי מסגרת ארוכה מביאה לצמצום התקורה – ככל ששדה המידע במסגרת‬
‫ארוך יותר‪ ,‬כך תפחת התקורה היחסית של הוספת שדות הבקרה‪ ,‬לכן כדאי מסגרות ארוכות‪ .‬מצד שני מסגרת‬
‫ארוכה מעלה את ההסתברות לשגיאה במסגרת‪ ,‬ולכן עולה ההסתברות שיידרש שידור חוזר (ככל שהמסגרת‬
‫ארוכה יותר כל עולה משך השידור)‪ ,‬לכן כדאי מסגרות קטנות‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מגדירים אורך מסגרת שמהווה פשרה בין השיקולים השונים‪ ,‬תוך התייחסות למדדים כמו‪ :‬תקורה‪,‬‬
‫נצילות‪ ,‬השהייה ממוצעת ועוד‪.‬‬

‫סוגי שירותים‬
‫‪.1‬שירות לא‪-‬אמין ללא אישורים – מאפשר לשכבת הרשת להעביר מנות מתחנה לתחנה‪ ,‬אך‬
‫תחנת היעד לא מאשרת קבלת נתונים‪ .‬לתחנת המקור אם כך אין אישור על הצלחת השידור‪.‬‬
‫שירות זה מתאים לרשתות בהן שיעור השגיאות הוא נמוך ביותר או ליישומי זמן אמת‪.‬‬
‫‪.2‬שירות לא‪-‬אמין עם אישורים – תחנת היעד שולחת אישור עבור כל מסגרת שהיא מקבלת‬
‫ושכבת המקור יכולה לדעת אם השידור עבר בהצלחה או לא ולדווח על כך לשכבת הרשת‪.‬‬
‫שירות זה יעיל מהשירות הנ"ל אך עדיין לא מבטיח שמנה תגיע ליעדה והוא עשוי להיות פחות‬
‫יעיל בגלל הצורך להמתין לאישורים‪.‬‬
‫‪.3‬שירות אמין עם אישורים – מאפשר לשכבת הרשת להעביר מנות מתחנה לתחנה‪ ,‬ולקבל‬
‫אישור על הגעת נתונים זאת אומרת ניתן לוודא הצלחת שידור‪ .‬ניתן לוודא הן שמנה הגיע והן‬
‫שלא היו השמטות או שכפולים‪.‬‬

‫שיבושי שירות אפשריים‬

‫•שגיאות – מסגרות המגיעות ליעד ושונות מאלה ששודרו‪.‬‬
‫•אובדנים – מסגרות ששודרו‪ ,‬אך לא הגיעו ליעדן‪.‬‬
‫•זמני שידור וטיפול לא ידועים – מכיוון שאורך המסגרת משתנה‪ ,‬זמן שידור‬
‫מסגרת משתנה‪ .‬כמו כן זמן הטיפול במסגרת יכול להתארך בגלל עומס בתחנה‬
‫בקולטת ועשוי להשתנות מרגע לרגע‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫פרוטוקול ‪( Stop & Wait‬עצור‪-‬והמתן(‬

‫תחנה א' = תחנה משדרת‬
‫תחנה ב' = תחנה קולטת‬

‫פרוטוקול מס' ‪ - 1‬שירות לא אמין‪ ,‬ללא אישורים‬

‫דרישה‪ :‬המערכת תאפשר העברת נתונים מתחנה א' לתחנה ב'‪.‬‬

‫תחנה א'‬

‫זמן‬
‫תחנה ב'‬

‫היתרון של פרוטוקול זה הוא המהירות שבה מועברים הנתונים – אין המתנה לאישור ואים שידורים חוזרים;‬
‫לכן פרוטוקול זה מתאים (בתנאים מסוימים) לשידור מידע קולי‪ ,‬או וידאו שמאזין יעדיף לקבל מידע קולי ללא‬
‫עיכובים‪ ,‬גם במחיר של שיבושים מסוימים בקבלת המידע‬

‫פרוטוקול מס' ‪ – 2‬שירות לא אמין‪ ,‬עם אישורים‬

‫דרישה נוספת‪ :‬המערכת תאפשר העברת נתונים מתחנה א' לתחנה ב' ותדווח אם הנתונים התקבלו ביעד‬
‫באופן תקין‪.‬‬
‫כדי לספק דרישה זו‪ ,‬שכבת הערוץ צריכה לספק לשכבת הרשת שירות עם אישורים‪ .‬שכבת הערוץ תנסה‬
‫להעביר בהצלחה את כל המנות‪ ,‬אך לא תוכל להבטיח שכל מנה תועבר ללא שיבוש‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תדווח‬
‫לשכבת הרשת אם המנה הועברה בהצלחה‪.‬‬
‫דרך פעולה‪ :‬בכל פעם ששכבת הערוץ של תחנה ב'‪ ,‬מעבירה מנה לשכבת הרשת שמעליה ומתפנה לטיפול‬
‫במנה נוספת‪ ,‬היא תשלח מסגרת תגובה מתאימה לתחנה א'‪ .‬שכבת הערוץ של תחנה א' תמתין להגעת תגובה‬
‫ורק לאחר מכן תשלח מסגרת נתונים נוספת ותדווח לשכבת הרשת על תוצאות הפעולה‪.‬‬
‫מסגרת התגובה היא מסגרת בקרה‪ ,‬שמאפשרת לתהליכים עמיתים של שכבת הערוץ לתאם פעולותיהן ואינן‬
‫מכילות מידע המגיע מהשכבות הגבוהות או מיועד אליהן‪.‬‬
‫מדיניות זו כוללת טיפול בבקרת זרימה – מונעת מתחנה ב' להיות מוצפת‪.‬‬

‫הצלחה‬ ‫כשלון‬ ‫הצלחה‬

‫תחנה א'‬

‫‪Ack‬‬ ‫‪Nak‬‬ ‫‪Ack‬‬

‫זמן‬
‫תחנה ב'‬

‫לשכבת הרשת‬ ‫לשכבת הרשת‬

‫‪26‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫תחנה א'‪ ,‬השולחת ממתינה לאישור ‪ Ack‬או כישלון ‪ , Nak‬אחרת לא שולחת מנה נוספת‪ .‬בהגעת מנת‬
‫התגובה מיידעת שכבת הערוץ את שכבת הרשת‪.‬‬
‫אם בפרק זמן מוגדר לא הגיעה כל תגובה‪ ,‬מניחה התחנה השולחת כי המנה אבדה ומדווחת על כישלון‪ .‬כדי‬
‫למנוע המתנה בזמן אינסופי‪ ,‬תחנה א' מגבילה את הזמן על‪-‬ידי שימוש בקוצב‪-‬זמן (‪ .(Timer‬קוצב‪-‬הזמן‬
‫מודד פרק זמן קבוע ולאחר מכן מייצר אות פסיקה‪ .‬כאשר מתקבלת מסגרת תגובה‪ ,‬שכבת הערוץ עוצרת את‬
‫קוצב הזמן‪ ,‬אחרת קוצב‪-‬זמן מגיע ל‪( 0-‬תמה ההמתנה) ומייצר אירוע שיסיים את ההמתנה ( אנו מניחים כי‬
‫לא ייתכן שמסגרת תגובה תגיע אחרי סיום זמן ההמתנה)‪.‬‬
‫השירות ששכבת הרשת מקבלת משכבת הערוץ הנו שירות לא‪-‬אמין‪ ,‬אולם במקרה של כישלון‪ ,‬שכבת הרשת‬
‫של תחנה א' תדע על הכישלון ותוכל לנסות להתגבר עליו על‪-‬ידי שידור חוזר של המנה ששידורה נכשל‪.‬‬

‫תם זמן המתנה‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬

‫כשלון‬ ‫כשלון‬ ‫הצלחה‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Nak‬‬ ‫‪Ack‬‬
‫זמן‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫תחנה ב'‬

‫לשכבת הרשת‬

‫שכבת הערוץ של תחנה ב' ממתינה למסגרת‪.‬‬

‫עם הגעת מסגרת‪ ,‬היא בודקת את תקינותה‬
‫אם היא תקינה – יצירת מסגרת ‪ ,Ack‬אחרת – יצירת ‪Nak‬‬
‫יצירת מסגרת תגובה עבור שליחה לתחנה א' דרך השכבה הפיזית‪.‬‬

‫פרוטוקול זה הוא חד כיווני –‪ ,simplex‬רק תחנה א משדרת מידע‪ .‬אולם למימושו דרוש ערוץ דו‪-‬כיווני –‬
‫‪ duplex‬משום שיש להעביר מסגרות אישור מתחנה ב' לתחנה א'‪.‬‬

‫פרוטוקול מס' ‪ – 3‬שירות אמין‬

‫דרישה נוספת‪ :‬המערכת תאפשר העברת נתונים מתחנה א לתחנה ב ותבטיח שכל הנתונים בתחנה ב כסדרם‬
‫כשהם תקינים וללא כפילויות‪.‬‬
‫פרוטוקול ‪ 2‬אמנם דיווח על כישלון‪ ,‬אך לא התגבר על שיבושים ואובדנים‪ .‬פרוטוקול ‪ 3‬מתגבר על אובדנים‬
‫ושיבושים על‪-‬ידי שידור מחדש של כל מסגרת על‪-‬פי הכלל הבא‪:‬‬
‫כאשר תחנה א תקבל מסגרת הודעת שיבוש (‪ ,)Nak‬או כאשר ההמתנה תופסק על‪-‬ידי ‪ , Timer‬התחנה תשדר‬
‫את המסגרת האחרונה ששודרה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫תם זמן המתנה‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬

‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Nak‬‬ ‫‪Ack‬‬
‫זמן‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫תחנה ב'‬

‫מנה ב הגיעה משובשת בשליחה ראשונה‪ ,‬ניסיון שני נכשל והמנה‬ ‫לשכבת הרשת‬
‫לא מגיעה כלל ליעדה‪ ,‬כשבתום הזמן המוגדר על‪-‬ידי ‪ timer‬יש‬
‫ניסיון שליחה נוסף – לא תשלח מסגרת ג כל עוד לא מתקבל אישור‬
‫‪ Ack‬על הגעת מסגרת ב‪.‬‬

‫למרות המענה שנותן הפרוטוקול עבור שיבושים שונים במעבר מסגרות‪ ,‬קיימות בעיות נוספות הנובעות מכך‬
‫שהפרוטוקול הוא בעצם אלגוריתם המתבצע על‪-‬ידי כמה מבצעים (מעבדים) המרוחקים זה מזה‪ .‬כדי‬
‫שמבצעים יוכלו לעבוד יחד ולבצע את האלגוריתם‪ ,‬עליהם להעביר מידע זה לזה‪ .‬הביעה במערכת תקשורת‪,‬‬
‫שהעברת מידע אורכת זמן לא ידוע והמידע‪ ,‬כמו כל מידע שעובר‪ ,‬עשוי להשתבש או לא להגיע ליעדו – מה‬
‫יקרה אם ‪ Ack‬בשרטוט הנ"ל לא היה מגיע‪ ,‬היה מתבצע על‪-‬פי פרוטוקול ‪ 3‬שידור מחדש של מסגרת א‪ ,‬זאת‬
‫אומרת בשכבת הרשת היו מתקבלות ‪ 2‬מסגרות א‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שכפול‪.‬‬
‫תם זמן המתנה‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬

‫א‬ ‫א‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Ack‬‬
‫זמן‬
‫א‬ ‫א‬ ‫תחנה ב'‬

‫שכפול מסגרת א‪ ,‬שכבר התקבלה‬

‫בצורה תקינה על‪-‬ידי שכבת הרשת‬
‫לשכבת הרשת‬ ‫לשכבת הרשת‬

‫‪28‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫המקרה שתואר נוגד את ההגדרה של שירות אמין‪ ,‬שכן ההגדרה קובעת כי כל מנה צריכה להגיע‬
‫ליעדה‪ ,‬פעם אחת בלבד‪.‬‬
‫הפתרון – מספור המנות שנשלחו‬
‫לצורך מספור המנות ובדיקת סדר קבלתן יש לקיים תנאים אלה‪:‬‬
‫‪.1‬כל תחנה צריכה להחזיק משתנה שישמש מונה – תחנה א תחזיק במונה שליחה שיחזיק את‬
‫מספר המנה הבאה שצריכה להישלח אחרי שיתקבל אישור ‪( Ack‬רק אז יקודם המונה)‪- .‬‬
‫‪SN‬‬
‫תחנה ב תחזיק במונה קבלה שיאחסן את מספרה של המנה הבאה שצריכה להתקבל‪ ,‬עדכון הערך‬
‫יתבצע לאחר העברת מנה תקינה לשכבת הרשת‪RN - .‬‬
‫‪.2‬כל מסגרת צריכה להכיל שזה מספור – בתחנה א‪ ,‬ערך שדה זה זהה לערך מונה השליחה‪.‬‬
‫בתחנה ב‪ ,‬את ערך שדה זה משווים למונה הקבלה‪ ,‬כאשר במקרה של שוויון תתבצע קבלה של‬
‫המנה‪.‬‬

‫תם זמן המתנה‬ ‫אתחל ‪Timer‬‬

‫‪SN = 15‬‬ ‫‪SN = 14‬‬

‫‪14‬‬ ‫א‬ ‫‪14‬‬ ‫א‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Ack‬‬ ‫‪Ack‬‬
‫זמן‬
‫‪14‬‬ ‫א‬ ‫‪14‬‬ ‫א‬ ‫תחנה ב'‬

‫‪RN = 15‬‬ ‫‪RN = 14‬‬

‫לשכבת הרשת‬
‫בעיה נוספת שעשויה להיווצר – ‪ – Short Timer‬שידור חוזר המבוצע לפני הגעת האישור‪ .‬לא ניתן לוודא כי‬
‫זמן ההמתנה‪ ,‬שנקבע לפני ביצוע שידור חוזר‪ ,‬יספיק תמיד‪ .‬אישור עשוי להתמהמה בגלל עומס‪ ,‬או כל סיבה‬
‫אחרת‪ ,‬וזמן ההמתנה שהוקצב לתחנה א עלול להסתיים לפני הגעת האישור‪ .‬תחנה א תבצע שידור מחדש‪,‬‬
‫למרות שייתכן כי המסגרת הקודמת התקבלה בהצלחה‪.‬‬
‫לא יודעים עבור איזו‬
‫מסגרת אישור – ‪ 1‬או ‪.0‬‬
‫זמן המתנה‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Ack‬‬ ‫‪Ack‬‬
‫זמן‬

‫תחנה ב'‬

‫לשכבת הרשת‬
‫‪29‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫הפתרון – מספור אישורים‬

‫כדי לתקן את הפרוטוקול צריכה תחנה ב לכלול במסגרת התגובה שהיא שולחת‪ ,‬את מספרה הסידורי של‬
‫המסגרת הבאה לה היא מצפה (ערכו של ‪ .)RN‬במקרה זה כבר אין ‪ Ack‬ו‪ ,Nak -‬יש מסגרת אישור כאשר‬
‫אליה מצרפים את מספר המסגרת לה מחכים‪.‬‬
‫זמן המתנה‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחנה א'‬

‫‪Ack-2‬‬ ‫‪Ack-1‬‬ ‫‪Ack-1‬‬

‫זמן‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחנה ב'‬

‫‪RN = 2‬‬ ‫‪RN = 1‬‬ ‫‪RN = 0‬‬
‫לשכבת הרשת‬ ‫לשכבת הרשת‬

‫מימוש פרוטוקול ‪3‬‬

‫כדי לממש את פרוטוקול ‪ 3‬בגרסתו הסופית‪ ,‬מסגרת המידע צריכה להיות מורכבת משדות אלה‪:‬‬
‫‪.1‬שדה מידע‬
‫‪.2‬שדה מספור‬
‫‪.3‬שדה לגילוי שגיאות‬

‫מסגרת אישור צריכה להכיל שני שדות‪:‬‬

‫‪.1‬שדה מספור‬
‫‪.2‬שדה לגילוי שגיאות‬
‫השדה לגילוי שגיאות במסגרת האישור דרוש כדי להבטיל שהמידע שבשדה המספור לא שובש‪ .‬אם מתגלה‬
‫שגיאה במסגרת האישור‪ ,‬תחנה א תתעלם ממנה ותתנהג כאילו האישור לא הגיע‪.‬‬

‫מספר‬ ‫גילוי‬ ‫מבנה מסגרת מידע‬

‫‪STX‬‬ ‫סידורי‬
‫נתונים‬ ‫שגיאות‬
‫‪ETX‬‬

‫מספר‬ ‫גילוי‬ ‫מבנה מסגרת אישור‬

‫‪STX‬‬ ‫סידורי‬ ‫שגיאות‬
‫‪ETX‬‬

‫בפרוטוקול ‪ 3‬יש בכל זאת בעיה – עם הימשכות השידור גדלים המספרים הסידוריים של המסגרות‪ ,‬ולבסוף‬
‫לא יהיה בשדה המספור מקום לאחסנם‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מהו מספר הסיביות המרבי שיוקצו עבור שדה המספור?‬
‫‪ -‬כדי להקטין תקורה‪ ,‬רצוי להגביל את תחום המספרים הסידוריים של המסגרות‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫יעילות פרוטוקול ‪Stop & Wait‬‬

‫מדד חשוב אחד לבדיקת יעילות‪ :‬נצילות הערוץ – אחוז הזמן שבו הערוץ מנוצל לשידור מוצלח של הנתונים‪.‬‬
‫צריך לשים ♥ שמסגרת שהשתבשה אינה נחשבת כשידור מוצלח ולכן היא מפחיתה את נצילות הערוץ‪ .‬גם‬
‫שידור שדות נוספים פרט לשדה המידע‪ ,‬מפחיתה את נצילות הערוץ‪ ,‬כי אינו נחשב לשידור נתונים‪ ,‬לכן שם‬
‫שידור מסגרת אישור מפחיתה את נצילות הערוץ‪.‬‬
‫אם נבצע השוואה לפרוטוקולים שראינו עד כה‪ ,‬נראה את יחס הפרוטוקולים‪:‬‬

‫* הנצילות של פרוטוקול ‪ 1‬יכולה להגיע כמעט ל‪ ,100%-‬הערוץ מנוצל כל‬

‫פרוטוקול ‪1‬‬ ‫הזמן‪ ,‬כי לא ממתינים לתגובה ולא מבצעים שידור חוזר‪.‬‬
‫נצילות‬
‫פרוטוקול ‪2‬‬

‫פרוטוקול ‪3‬‬

‫אמינות‬
‫שני גורמים נוספים הקובעים את נצילות הערוץ של פרוטוקול ‪:Stop & Wait‬‬
‫‪.1‬השהיית התפשטות – הזמן הדרוש לאות לעבור מקצה אחד של הערוץ לקצה השני‪.‬‬
‫‪.2‬זמן שידור מסגרת – הזמן מתחילת שידור המסגרת עד סיום השידור‪.‬‬
‫במשך שידור מסגרת הערוץ מנוצל באופן מלא‪ ,‬אולם מרגע ששודרה הסיבית האחרונה במסגרת ועד שסיבית‬
‫זו מגיעה לתחנת היעד‪ ,‬הערוץ בטל ואינו מנוצל‪ ,‬משום שתחנת המקור עוצרת וממתינה לתגובה‪ .‬כאמור יש‬
‫התעלמות מזמן הטיפול ומזמן שידור מסגרת התגובה‪ ,‬אך תחנת המקור ממתינה עד לקבלת מסגרת זו‪ .‬מסגרת‬
‫ב\התגובה תגיע לתחנת המקור בזמן שלוקח לאות להתפשט‪ .‬ובסה"כ הערוץ לא מנוצל במשך זמן השווה‬
‫לכיפליים השהיית ההתפשטות‪.‬‬

‫‪ – Tt‬זמן שידור מסגרת בשניות‬

‫(‪U = (Tt(/(Tt + 2 x Tp( = 1 / (1 + 2Tp/Tt‬‬ ‫‪ – Tp‬זמן (השהיית) ההתפשטות (בשניות)‪.‬‬
‫‪ – U‬נצילות הערוץ‪.‬‬

‫ככל שהיחס ‪ 2Tp/Tt‬גדול יותר נקבל נצילות נמוכה יותר‪.‬‬

‫פרוטוקול מס' ‪ – 4‬פרוטוקול דו כיווני‬

‫דרישה נוספת‪ :‬שתי התחנות יוכלו לשדר נתונים‪ .‬הערוץ יספק שירות אמין דו‪-‬כיווני‪.‬‬
‫כדי למלא דרישה זו‪ ,‬צריכה כל תחנה להכיל את התוכנה של התחנות א ו‪ -‬ב גם יחד‪ .‬כל תחנה תבצע הן את‬
‫פעולות השליחה והן את פעולות קבלת מסגרת‪.‬‬
‫לעיתים קרובות אפשר 'להעמיס' את מסגרות האישור על גבי מסגרת נתונים שנשלחת ממילא‪ .‬שיטה זו נקריא‬
‫שיטת שק‪-‬הקמח לאישורים ‪ .Piggybacking‬היתרון של שיטה זו הוא האפשרות להימנע ממשלוח מסגרות‬
‫אישור מיוחדות‪ ,‬שמהווה בזבוז אם ניתן לצרף אישור למסגרת נתונים הנשלחת ממילא‪.‬‬
‫שיטה זו מסבכת את הפרוטוקול‪ ,‬כי צריך לטפל באופן מיוחד במצב שבו לתחנה אין נתונים לשדר‪ .‬במקרה‬
‫כזה‪ ,‬שכבת הערוץ צריכה להיות מסוגלת לשדר‪ ,‬לאחר פסק זמן מסוים‪ ,‬מסגרת אישור עצמאית (לא בתוך‬
‫מסגרת מידע)‪ ,‬כדי לאפשר לתחנה שמנגד להמשיך בשידורים‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כדי לממש פרוטוקול זה‪ ,‬יש להוסיף שדה לכל מסגרת מידע‪ ,‬עבור מספר האישור ושדה "סוג" שיציין אם זו‬
‫מסגרת מידע (שיכולה להכיל גם אישור) או מסגרת אישור עצמאית‪.‬‬

‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫גילוי‬

‫סוג‬ ‫מסגרת‬ ‫אישור‬
‫נתונים‬ ‫שגיאות‬

‫מספר‬ ‫מספר‬
‫מסגרת‬ ‫האישור‬

‫‪I-2‬‬ ‫‪A-2‬‬ ‫‪I-1‬‬ ‫‪A-1‬‬ ‫‪I-1‬‬ ‫‪A-0‬‬

‫תחנה א‬

‫תחנה ב‬
‫‪I-2‬‬ ‫‪A-2‬‬ ‫‪I-0‬‬ ‫‪A-1‬‬
‫סיכום פרוטוקולים שהוצגו‬

‫נצילות‬ ‫בקרת זרימה‬ ‫בקרת שגיאות‬ ‫שירות‬ ‫פרוטוקול‬

‫גבוהה‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫לא‪-‬אמין‬ ‫‪1‬‬
‫תלויה באורך הערוץ‬ ‫יש‬ ‫יש‪,‬אך הפרוטוקול לא‬ ‫לא‪-‬אמין‪ ,‬עם‬ ‫‪2‬‬
‫מתגבר של שגיאות‬ ‫אישרים‬
‫תלויה באורך הערוץ‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫אמין‬ ‫‪3‬‬

‫פרוטוקול שידור ברצף‬

‫שידור ברצף מאפשר להגדיל את נצילות הערוץ‪ ,‬במחיר של הגדלת שטח האחסון הדרוש לשמירת מסגרות‬
‫בשכבת הערוץ של שתי התחנות המתקשרות‪:‬‬
‫תחנה א‪ ,‬במקום לחכות לאישור מסגרות ממשיכה לשדר מסגרות ברצף‪ .‬מכיוון שקיימות מסגרות שטרם‬
‫התקבל עבורן אישור‪ ,‬הן מועמדות להיות משודרת שוב ותחנה א צריכה לשמור מסגרות אלה למקרה שאותו‬
‫שידור חוזר יידרש‪ .‬המסגרות נשמרות ברשימה הנקראת רשימת שליחה‪ .‬רשימה זו מנוהלת כתור (‪.)FIFO‬‬
‫תחנה ב מאשרת כל מסגרת שמגיעה אליה‪ .‬כמו פרוטוקול ‪ ,3‬גם כאן מסגרת האישור מכילה מספר סידורי‪.‬‬
‫כאשר תחנה א מקבלת מסגרת אישור‪ ,‬היא מוציאה מרשימת השליחה את המסגרת שקבלתה אושרה‪.‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬בכל פעם שתחנה א שולחת‬

‫מסגרת‪ ,‬היא מכניסה העתק שלה לרשימת‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השליחה‪ ,‬ובכל פעם שמתקבל אישור למסגרת‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫מוחקת תחנה את המסגרת המתאימה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחנה א‬

‫‪I-3‬‬ ‫‪I-2‬‬ ‫‪I-1‬‬ ‫‪I-0‬‬

‫‪Ack-2‬‬ ‫‪Ack-1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחנה ב‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪RN = 0‬‬

‫‪32‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כאשר יש שגיאות בשידור‪ ,‬יש שידור חוזר‪ .‬שתי שיטות לשידור חוזר‪:‬‬
‫‪.1‬חזרה סלקטיבית (‪ – (Selective Repeat‬תחנה א משדרת רק מסגרות ששובשו‪.‬‬
‫תחנה א משדרת‪ ,‬ונניח שמסגרת נתונים מסוימת באמצע שובשה או אבדה‪ .‬תחנה ב שולחת‬
‫אישורים עבור מסגרות שהתקבלו באופן תקין‪ .‬כאשר תחנה א מזהה אישור שאינו ברצף כרונולוגי‬
‫היא מבצעת בדיקה‪ ,‬מזהה את המסגרת עבורה לא הגיע אישור ומשדרת אותה שוב‪ .‬תחנה ב צריכה‬
‫על‪-‬פי פרוטוקול זה לשמור רשימת קבלה בו תשמרנה המסגרות שהתקבלו עד לקבלת המסגרת‬
‫החסרה ברצף‪ .‬כשזו תגיע יועברו כל המסגרות לשכבת הרשת‪.‬‬
‫גודלה של רשימת הקבלה צריך להספיק לאחסון כל המסגרות שהתקבלו לפני השידור החוזר של‬
‫המסגרת ששובשה‪.‬‬
‫תחנה ב משדרת אישורים עבור מידע המגיע מתחנה א‪ ,‬ונניח שמסגרת אישור מסוימת באמצע‬
‫שובשה או אבדה‪ .‬תחנה א קולטת אישורים ברצף‪ ,‬ברגע שהיא תזהה אישור שאינו ברצף‪ ,‬זאת‬
‫אומרת יש קפיצה בסדר הכרונולוגי‪ ,‬היא תבדוק מהי המסגרת עבורה לא התקבל אישור והיא תשלח‬
‫בשנית‪ .‬תחנה ב מקבלת מסגרת שבעצם כבר נקלטה‪ ,‬זאת‪-‬אומרת אין לה צורך בה והיא מאשרת את‬
‫קבלתה של המסגרת ששודרה שנית‪ ,‬אך לא תעביר אותה שוב לשכבת הרשת‪.‬‬
‫שיטה זו טובה‪ ,‬אך מחייבת שימוש ה‪ buffers -‬לצורך שמירה על רצף קבלה‪/‬שליחה כרונולוגי של‬
‫מסגרות‪ .‬אם המסגרות ארוכות‪ ,‬שטחי האחסון צריכים להיות גדולים ביותר‪ .‬לכן רוב שכבות הערוץ‬
‫משתמשות בשיטה הבאה‪:‬‬
‫‪.2‬חזרה אחורנית – (‪ – (Go Back N‬תחנה א חוזרת אחורנית אל המסגרת הראשונה שלא‬
‫אושרה ומשדרת שוב את כל המסגרות שלא אושרו‪ ,‬גם אם הן התקבלו בהצלחה‪.‬‬
‫בשיטה זו שכבת הערוץ של תחנה ב מכילה רק ‪ buffer‬אחד בלבד‪ ,‬לכן אין היא יכולה לקבל מסגרות‬
‫שלא על‪-‬פי סדר כרונולוגי‪.‬תחנה ב בודקת את רציפות המסגרות‪ ,‬ואם הגיעה מסגרת שמספרה גדול‬
‫מהמספר לו היא ממתינה‪ ,‬היא דורשת מתחנה א לחזור לאחור ולשדר את כל המסגרות החל‬
‫מהמסגרת ששובשה‪ .‬מספר המסגרת שתחנה א צריכה לשדר מצורף למסגרת הודעת שיבוש ‪.Nak‬‬
‫כשמסגרת ה‪ Nak -‬תגיע לתחנה א‪ ,‬זו תכנס למצב שידור חוזר ותשדר את כל המסגרות שנמצאות‬
‫ברשימת שליחה‪ ,‬החל מזו ששובשה‪.‬‬
‫תחנה ב מתעלמת מכל המסגרות שהגיעו אליה ותקלוט אותם בשידור החוזר‪.‬‬

‫בפרוטוקולים עצור‪-‬והמתן מושגת בקרת הזרימה על‪-‬ידי ההמתנה של תחנה א לאישור המסגרת האחרונה‬
‫שנשלחה‪ ,‬לפני שנשלחת המסגרת הבאה‪ .‬כאשר מדובר על שידור ברצף‪ ,‬הפתרון הוא‪ :‬להגביל את המספר‬
‫המרבי של מסגרות שתחנה א יכולה לשלוח מבלי לקבל עבורן אישור‪ .‬כדי לבצע זאת מגבילים את גודלה של‬
‫רשימת השליחה למספר נתון ‪ = K‬רוחב חלון השליחה‪.‬כאשר חלון השליחה יהיה מלא ב‪ K-‬מסגרות‪ ,‬תחנה‬
‫א תמתין ולא תמשיך בשידור עד לקבלת האישורים המתאימים‪.‬‬
‫גבול עליון של חלון שליחה‬ ‫דוגמא לחלון שליחה בגודל ‪:3‬‬
‫גבול תחתון של חלון שליחה‬

‫‪N+8‬‬ ‫‪N+7‬‬ ‫‪N+6‬‬ ‫‪N+5‬‬ ‫‪N+4‬‬ ‫‪N+3‬‬ ‫‪N+2‬‬ ‫‪N+1‬‬ ‫‪N‬‬

‫מסגרות שטרם נשלחו‬ ‫מסגרות הממתינות לאישור‬ ‫מסגרות שנשלחו ואושרו‬

‫התקבל אישור עבור מסגרת ‪:3‬‬

‫‪N+8‬‬ ‫‪N+7‬‬ ‫‪N+6‬‬ ‫‪N+5‬‬ ‫‪N+4‬‬ ‫‪N+3‬‬ ‫‪N+2‬‬ ‫‪N+1‬‬ ‫‪N‬‬

‫מסגרות שטרם נשלחו‬ ‫מסגרות הממתינות לאישור‬ ‫מסגרות שנשלחו ואושרו‬

‫‪33‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫כאשר ההפרש בין הגבול העליון לכבול התחתון‪ ,‬מגיע לרוחב חלון השליחה‪ ,‬תחנה א אינה יכולה להמשיך‬
‫לסדר מסגרות‪ ,‬ועליה להמתין שתקבל אישור עבור המסגרת בעלת המספר הנמוך בחלון‪ .‬כאשר ‪K=1‬‬
‫מקבלים פרוטוקול ‪ ,Stop & Wait‬שידור מסגרת אחת והמתנה לאישור‪ .‬וכאשר ‪ K>1‬תחנה א יכולה לשדר‬
‫כמה מסגרות לפני שתקבל אישור עבור המסגרת הראשונה‪ ,‬כך מנצלים את נצילות הקו‪.‬‬

‫סיכום שידור ברצף‬

‫חזרה אחורנית‪N -‬‬ ‫חזרה סלקטיבית‬

‫התחנה המתקבלת אינה שומרת‬ ‫התחנה המקבלת שומרת מסגרות בחלון‬ ‫מדיניות‬
‫מסגרות; כאשר היא מגלה מסגרת‬ ‫קבלה ומוודאת שהמנות יועברו לשכבת‬
‫משובשת‪ ,‬היא דורשת לשדר שוב‪,‬‬ ‫הרשת על‪-‬פי סדר שליחתן‪ .‬במקרה של‬
‫ומתעלמת מכל המסגרות שהיא‬ ‫שיבוש‪ ,‬יש לשדר שוב רק את המסגרת‬
‫קולטת‪ ,‬עד קבלת השידור החוזר של‬ ‫המסגרות‬ ‫שמירת‬ ‫שהשתבשה‪.‬‬
‫המסגרת ששובשה‪ .‬כדי לשמור על‬ ‫מאפשרת להעביר לשכבת הרשת את‬
‫סדר קבלת המנות‪ ,‬יש לשדר שוב את‬ ‫המנות לפי סדר שליחתן‪.‬‬
‫כל המסגרות שהתקבלו לפני קבלת‬
‫השידור החוזר של המסגרת‬
‫ששובשה‪.‬‬
‫חלון הקבלה הוא בגודל מסגרת אחת‬ ‫ניצול טוב יותר של הערוץ במקרה של‬ ‫יתרון‬
‫ונחסך מקום אחסון‪.‬‬ ‫שיבושים‪ ,‬משום שצריך לשדר רק את‬
‫המסגרת ששובשה‪.‬‬
‫יש צורך במקום אחסון עבור חלון יש לשדר שוב את כל המסגרות‬ ‫חסרון‬
‫שהתקבלו‪ ,‬בין קבלת מסגרת‬ ‫הקבלה‪.‬‬
‫משובשת לקבלת השידור החוזר‬
‫שלה‪ .‬כאשר השהיית ההתפשטות‬
‫גדולה‪ ,‬יהיו מסגרות רבות כאלה‪.‬‬

‫פרוטוקול ‪HDLC‬‬
‫זהו פרוטוקול ערוץ חדש יחסית‪ .‬זהו פרוטוקול מונחה סיביות‪ ,‬דו‪-‬כיווני‪ ,‬הנמצא בשימוש מעשי רב‪ ,‬הן‬
‫בערוצי חיבור משותף (חיבור של מחשב ראשי למסופים או למחשבים משניים)‪ ,‬והן בערוצי נל"ן המחברים‬
‫שני צמתים ברשת תקשורת או מחשב מארח וצומת‪.‬‬
‫פרוטוקול מונחה סיביות מתייחס לנתונים כאל סיביות וההפרדה בין מסגרות נעשית על‪-‬ידי דגל‬
‫(‪ )01111110‬וכדי למנוע בלבול עם הופעה אקראית של רצף זה כחלק מהמידע‪ ,‬משתמשים בשיטת הסיביות‬
‫המוספות‪.‬‬

‫ב‪ HDLC -‬יש שלושה סוגי מסגרות‪:‬‬

‫•מסגרות לא ממוספרות – משמשות לניהול הערוץ‪ .‬הן אינן מכילות מספר‬
‫סידורי ואף לא מספר אישור‪ ,‬מכאן נובע שמן‪.‬‬
‫•מסגרות מידע – מסגרות הנושאות את הנתונים עצמם‪ .‬בדרך‪-‬כלל יכילו גם‬
‫אישור של המסגרות הנשלחות בכיוון הנגדי (אישור בשיטת "שק‪-‬קמח")‪.‬‬
‫•מסגרות פיקוח‪ :‬מסגרות המשמשות לבקרת שגיאות וזרימה‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫‪ 0‬או יותר‬
‫‪ 8‬סיביות‬ ‫‪ 8‬סיביות‬ ‫‪ 8‬סיביות‬ ‫סיביות‬ ‫‪ 16‬סיביות‬ ‫‪ 8‬סיביות‬

‫דגל‬ ‫דגל‬
‫כתובת‬ ‫בקרה‬ ‫מידע‬ ‫בקרת שגיאות‬
‫‪0111110‬‬ ‫‪0111110‬‬

‫המבנים בשדה הבקרה‬

‫מידע‬ ‫‪0‬‬ ‫‪SN‬‬ ‫‪P/F‬‬ ‫‪RN‬‬ ‫מידע‬

‫אורך השדה הוא בלתי‬
‫מוגבל‪ ,‬אך ככל שהוא ארוך‬
‫יותר‪ ,‬כך קטן הסיכוי‬
‫שהמסגרת תועבר ללא‬
‫פיקוח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תפקיד‬ ‫‪P/F‬‬ ‫‪RN‬‬ ‫שגיאה‪.‬‬

‫לא‪-‬ממוספר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תפקיד‬ ‫‪P/F‬‬ ‫‪RN‬‬ ‫מידע‬

‫שדה כתובת – מיועד לערוצי חיבור משותף‪ ,‬שבהם מחשב ראשי מתקשר למחשבים משניים או למסופים‬
‫אחדים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הכתובת מזהה את המסוף שאליו מיועדת ההודעה או את המסוף שממנו נשלחת הודעה‪.‬‬
‫שדה בקרת השגיאות – מחושב לפי שיטת ‪.CRC‬‬

‫פרוטוקול ‪ HDLC‬הוא פרוטוקול שידור ברצף‪ ,‬המשתמש בחלון הזזה; השדה ‪ SN‬שבשדה הבקרה משמש‬
‫למספור מסגרות המידע הנשלחות‪ .‬שדה זה הוא ברוחב ‪ 3‬סיביות‪ ,‬לכן רוחב חלון השליחה הוא ‪( 7‬כלומר‬
‫אפשר לשלוח עד ‪ 7‬מסגרות בלי לקבל אישור)‪ .‬השדה ‪ RN‬משמש למספור האישורים (בשיטת שק‪-‬קמח)‬
‫והיא מכילה את מספר המסגרות ששכבת הערוץ מצפה לה‪.‬‬

‫מס' סוגים של מסגרות פיקוח – מסגרת אישור ‪ ,Ack‬מסגרת הודעת שיבוש ‪ ,Nak‬מסגרת הפסקה (מאשרת‬
‫את כל המסגרות שהגיע ומורה לשולח להפסיק לשלוח מסגרות נוספות) ומסגרת בקשת שידור חוזר יחיד‬
‫(בקשת שידור חוזר למסגרת יחידה שמספרה מצוין בשדה ה‪.)RN-‬‬

‫‪35‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שכבת הרשת ‪ -‬שכבה שלישית‬

‫•כאשר המסלול מתחנת המקור לתחנת היעד עובר דרך כמה צומתי ביניים‪ ,‬יש‬
‫צורך בשכבת תוכנה נוספת‪ ,‬שתנתב את הנתונים מצומת לצומת‪ ,‬עד לתחנת‬
‫היעד‪ .‬שכבת הרשת אחראית להעביר את הנתונים מתחנת המקור עד לתחנת‬
‫היעד‪ .‬לכן שכבה זו אחראית על תקשורת מקצה לקצה‪ ,‬כאשר התפקיד‬
‫הראשון והחשוב של שכבת הרשת הוא ניתוב הנתונים מקצה לקצה‪.‬‬
‫•תפקיד נוסף הוא בקרת עומס‪ ,‬אשר נחוצה ברשת מיתוג מנות בלבד‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הכוונת מנות לנתינים עמוסים פחות ברשת התקשורת = ויסות התנועה‬
‫ברשת‪ ,‬כלומר מניעת מצב בו ערוצים מסוימים יהיו עמוסים מאוד בעוד‬
‫אחרים פנויים‪.‬‬
‫•כאשר תחנת המקור ותחנת היעד נמצאות על רשתות שונות המחוברות זו לזו‬
‫ושכבת הרשת צריכה להעביר נתונים ביניהם‪ .‬קיים הצורך לגשר בין הבדלים‬
‫בפרוטוקולים‪ ,‬לגשר בין רשתות‪ ,‬ולכן תפקיד נוסף של שכבת הרשת הנו‪,‬‬
‫לנהל את רשת העל‪.‬‬
‫במודל ה‪ ,OSI-‬שכבת הרשת היא השכבה השלישית שנותנת שירותים לשכבת התובלה‪ .‬שכבת התובלה אינה‬
‫צריכה להכיר את מבנה הרשת‪ .‬קשר התובלה נוצר באמצעות שכבת הרשת‪ ,‬קשר המחבר בין שתי תחנות‬
‫קצה‪.‬‬
‫הממשק אם כך בין שכבת הרשת לשכבת התובלה חשוב ביותר‪ .‬זהו ממשק בין "חברת תקשורת"‬
‫ל"משתמשים"‪ .‬תוכנות ההתקשרות מבוססות על ממשק זה ולכן הוא חייב להיות מוגדר היטב ויציב‪ .‬על כן‪:‬‬
‫‪.1‬השירותים הניתנים לא צריכים להיות תלויים בטכנולוגיה שבאמצעותה ממומשת ההתקשרות‪.‬‬
‫‪.2‬השירותים הניתנים לא צריכים להיות תלויים במבנה הרשת‪.‬‬
‫‪.3‬שכבת הרשת צריכה לספק לשכבת התובלה מבנה כתובות אחיד‪.‬‬

‫כתובות שכבת הרשת הן נקודות גישה לשירותי שכבת הרשת‪ .‬כדי לבצע התקשרות בין מחשבים‪ ,‬צריך‬
‫לספק לשכבת הרשת את כתובת הגישה של מחשב היעד‪ .‬כתובות של שכבת הרשת צריכות להיות זהות‪,‬‬
‫באופן חד‪-‬ערכי‪ ,‬כל מחשב המחובר לרשת‪ ,‬גם כאשר הרשת היא רשת‪-‬על המורכבת ממספר רשתות כמו‬
‫האינטרנט‪.‬‬

‫שיטות מיתוג‬
‫שתי דרכי עיקריות לעשות מיתוג‪:‬‬
‫‪.1‬מיתוג מעגלים – בשיטה יוצרים מעגל פיזי‪ ,‬המחבר בין תחנת המקור לתחנת היעד (כמו ברשת‬
‫הטלפונים)‪.‬‬
‫‪.2‬מיתוג מנות – אין יצירה של מעגל פיזי מתחנת המקור ליעד‪ .‬במקום זאת‪ ,‬כאשר לתחנת המקור‬
‫יש הודעה מוכנה לשידור‪ ,‬היא מחלקת אותה לחלקים בגודל נתון‪ .‬שכבת הרשת מוסיפה לכל‬
‫חלק כותרת‪ ,‬הכוללת מידע בקרה‪ ,‬ויוצרת יחידה שנקראת‪ ,‬מנה‪.‬‬
‫שכבת הרשת שולחת כל מנה שהיא יוצרת לאחד מצומתי המיתוג הקרובים אליה‪ .‬כאשר צומת‬
‫המיתוג מקבל את המנה‪ ,‬הוא מאחסן אותה ובוחן את המידע הרשום בכותרת שלה‪ .‬לפי מידע זה‬
‫נבחר קו היציאה עבור המנה ומתבצע השידור לצומת מיתוג אחר ועד לתחנת היעד‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫עומס עלול לגרות להאטת‬ ‫אין צורך להשקיע זמן יצירת מעגל‬ ‫מיתוג מנות‬
‫התעבורה ואף לאובדן מנות‪.‬‬ ‫פיזי‪.‬‬
‫יש צורך בזיכרון לאחסון מנות‬ ‫אפשר לנצל כל קו תקשורת‬
‫בצמתים‪.‬‬ ‫להעברה של שיחות אחדות בו בזמן‪.‬‬
‫יש לחלק כל הודעה למנות‬
‫ולהרכיבן ביעד חזרה‪.‬‬
‫מעגל מוקדש לשיחה באופן בלעדי‪,‬‬ ‫לאחר הקמת המעגל אין השהיית‬ ‫מיתוג מעגלים‬
‫גם כאשר למשוחחים אין מידע‬ ‫בשיחה‪.‬‬
‫להעביר‬

‫מימוש של מיתוג מנות‪ :‬מעגלים מדומים ומברקים‬

‫‪.1‬מעגלים מדומים (‪ – (virtual circuit‬בשיטה זו קובעים‪ ,‬לפני תחילת כל שיחה‪ ,‬מסלול‬
‫המשמש להעברת כל המנות המועברות במהלך השיחה‪ .‬מסלול זה נקרא מדומה‪ ,‬כי זהו אינו‬
‫מעגל פיזי ממשי‪.‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬כל המנות השייכות למעגל מדומה אחד נשלחות באותו נתיב‪ ,‬לכן אין צורך שכל מנה‬
‫תכיל את כתובות היעד והמקור‪.‬‬
‫ברשתות מיתוג אם כך‪ ,‬כמה מעגלים מדומים או קשרים עוברים בו זמנית דרך אותו צומת מיתוג‪.‬‬
‫קשרים שהוקמו ועדיין לא נותקו נקשרים קשרים פעילים‪.‬‬
‫כדי לממש מעגלים מדומים לצריך למלא את הדרישות הבאות‪:‬‬
‫•כל מנה צריכה להכיל מספר זיהוי של המעגל המדומה (או של הקשר) אליו‬
‫היא שייכת (במקום כתובת יעד ומקור)‪.‬‬
‫•כל צומת מיתוג צריך לדעת לאן לשלוח את המנות השייכות לכל אחד מן‬
‫הקשרים הפעילים העוברים דרכו‪ .‬טבלה זו נקראת טבלת קשרים‪.‬‬
‫טבלת הקשרים מאפשרת לצומת המיתוג לקבוע את קו היציאה שדרכו תישלח המנה‪ ,‬לפי נתונים‬
‫‪ .2‬הקו שדרכו התקבלה המנה‪.‬‬ ‫אלה‪ .1 :‬מספר הקשר (מופיע בכותרת המנה)‪,‬‬
‫‪H‬‬

‫‪B‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪H‬‬

‫נניח שהוקם המעגל ‪:ABD‬‬

‫‪C‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪A‬‬
‫מנה נכנסת‬ ‫מנה יוצאת‬
‫‪H‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪H‬‬
‫‪B‬‬
‫מנה נכנסת‬ ‫מנה יוצאת‬

‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪0‬‬

‫זיהוי הצומת או המחשב המארח‬

‫ממנו הגיעה המנה‬ ‫מס' המעגל במנה הנכנסת‬

‫‪37‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫•כאשר תסתיים השיחה‪ ,‬ישלח תהליך ‪ A‬מנה לניתוק הקשר; מנה זו תעבור‬
‫לאורך הנתיב ותגרום לצמתים שלאורך המעגל המדומה‪ ,‬לבטל את הכניסות‬
‫שהוקצו למעגל בטבלאות הקשרים שלהם‪.‬‬
‫•מספר המעגל המדומה‪ ,‬אינו קבוע לאורך המעגל כולו‪ ,‬כדי לזהות את השולח‪.‬‬
‫לפני שמעבירים את המנה לצומת הבא‪ ,‬משנים את מספר המעגל המדומה‬
‫הרשום במנה‪ .‬כאשר צומת מקבל מנה להקמת קשר‪ ,‬והוא צריך להעביר אותה‬
‫הלאה‪ ,‬הוא בוחר עבורה את המספר הקטן ביות‪ ,‬שאינו בשימוש באותו רגע‬
‫במעגל היוצא לכיוון אותו צומת‪.‬‬
‫ההבדל בין מיתוג מעגלים ומיתוג מנות בשיטת המעגלים המדומים‬
‫מיתוג מעגלים מעביר את המנות בדרך קבועה המיועדת למנה ספציפית בלבד‪ ,‬בעוד שבשיטת המעגלים‬
‫המדומים‪ ,‬כל המנות עוברות אומנם באותם נתיבים‪ ,‬אך במקביל להן נעות מנות נוספות בנתיב‪.‬‬
‫המשותף לשתי השיטות הוא הצורך בהקמת מעגל‪ ,‬אבל במיתוג מעגלים מקצים מראש‪ ,‬עבור כל שיחה‪,‬‬
‫משאבי תקשורת פיזיים ויוצרים מעגל המוקדש רק לעבודה‪ .‬בעוד שבמעגלים מדומים לא יוצרים מעגל פיזי‪,‬‬
‫אלא קובעים מסלול; הערוצים הפיזיים מהם מורכב המסלול או המעגל המדומה‪ ,‬יכולים להשתייך בו זמנית גם‬
‫למעגלים מדומים אחרים‪.‬‬
‫השיטה של המעגלים המדומים היא אפוא שיטה למימוש מיתוג מנות‪ :‬כל צומת מאחסן את המנות באופן זמני‬
‫ושולח אותן לצומת הבא במסלול‪.‬‬

‫‪.2‬מברקים (‪ – (datagram‬בשיטה זו לא קובעים מסלול שבו יועברו כל המנות של השיחה‪ ,‬אלא‬

‫שולחים כל מנה בנפרד – מברקים‪ .‬כאשר מנה מגיעה לצומת הוא צריך לקבוע באיזה קו יציאה‬
‫לשלח אותה‪ .‬מנות עוקבות של שחיה יכולות להישלח בנתיבים שונים‪.‬‬
‫בשיטת המברקים כל מנה צריכה להכיל כתובת מלאה של היעד ושל השולח‪ ,‬וכל מנה מנותבת באופן‬
‫עצמאי‪ .‬לכן סדר שליחת המנות אינו זהה בהכרח לסדר הגעתן – שכבת התובלה או שכבה אחרת‬
‫יצטרכו לסדר את המנות לפני שאלו יועברו לשכבת היישום‪.‬‬
‫השוואה בין שיטת המברקים ושיטת המעגלים המדומים‬
‫בשיטת המברקים כל מנה צריכה להכיל כתובות מלאות הן של היעד והן של המקור; בשיטת המעגלים‬
‫המדומים אפשר להסתפק במספר לזיהוי המעגל‪ .‬מספר הכתובות שרשתות תקשורת תומכות בהן‪ ,‬גדול‬
‫בהרמה מהמספר המרבי של קשרים שיכולים להיות פעילים בכל זמן נתון‪ ,‬לכן אורכו של שדה הכתובות גדול‬
‫מאורך השדה שמכיל מספר קישור‪.‬‬
‫הגדלת התקורה פירושה הקטנת נצילות הערוץ‪ ,‬משום שחלק מהזמן מוקדש לשידור סיביות הכתובות‪ .‬ככל‬
‫שאורך המנות גדול יותר‪ ,‬כך קטן‪ ,‬כמובן‪ ,‬משקלו של גורם זה‪.‬‬
‫השירות שמספקת רשת מברקים הוא פחות אמין מהשירות המסופק על‪-‬ידי רשת מעגלים מדומים‪ :‬מנות‬
‫עלולות להגיע בסדר השונה מסדר שליחתן‪ ,‬לא להגיע כלל או להגיע פעמים אחדות‪ .‬כדי לספק למשתמשים‬
‫שירות אמין‪ ,‬יש צורך בתוכנה (בשכבת התובלה או גבוהה יותר) שתסדר את המנות בתחנת היעד ותתגבר על‬
‫אובדנים וכפילויות‪.‬‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫התקורה הדרושה לזיהוי השייכות של המנות יש צורך בהקמת מעגל מדומה‪.‬‬ ‫מעגלים מדומים‬
‫דרוש זיכרון לאחסון טבלאות הקשרים‪.‬‬ ‫היא קטנה‪.‬‬
‫מובטח שמנות יתקבלו ביעד לפי סדר‬
‫שליחתן‪.‬‬
‫הסתגלות מיידית לשינויים בעומס על יש צורך לנתב כל מברק‪.‬‬ ‫מברקים‬
‫כל מברק צריך לכלול כתובות של תחנות‬ ‫הצמתים‪.‬‬
‫המקור והיעד‪.‬‬ ‫נפילת צומת אינה גורמת לניתוק שיחה‬

‫‪38‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫יש צורך בתוכנה נוספת (בשכבות שמעל שכבת‬

‫הרשת) כדי לסדר את המברקים ולוודא שכל‬
‫המברקים התקבלו‪.‬‬
‫השוואת מימושים שונים של רשתות‪:‬‬

‫מיתוג מנות‬ ‫מיתוג‬ ‫קווי נל"ן‬ ‫נושא‬

‫מברקים‬ ‫מעגלים מדומים‬ ‫מעגלים**‬ ‫חרוכים *‬
‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫קו משרת שתי תחנות בלבד‬
‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫מידע השייך לשיחות שונות יכול‬
‫לנוע בו‪-‬זמנית על קו‬
‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫דרוש להקים ולנתק קשר‬
‫דרוש עבור כל‬ ‫דרוש בזמן הקמת‬ ‫דרוש בעת יצירת‬ ‫לא דרוש‬ ‫ניתוב‬
‫מברק‬ ‫קשר‬ ‫המעגל‬

‫* קווי נל"ן חרוכים = קווים המוקדשים בלעדית לשיחות בין שתי תחנות‬
‫** מיתוג מעגלים באמצעות קווי חיוג‬

‫שידור מנה בשיטת המברקים‬

‫כותרת הרשת‬ ‫‪TPDU‬‬

‫זיהוי המקור‬ ‫זיהוי היעד‬ ‫נתונים‬

‫מנה של שכבת הרשת‬

‫מסגרת של שכבת הערוץ‬

‫מנה‬
‫כותרת הערוץ‬ ‫סיומת הערוץ‬

‫שכבת התובלה מחלקת כל הודעה ארוכה שהיא מקבלת ליחידות בגודל מרבי נתון‪ .‬יחידות אלה נקראו‬
‫‪ .TPDU‬שכבת הרשת מוסיפה ל‪ TPDU -‬כותרת‪ ,‬המכילה זיהוי של תחנת היעד ושל תחנת המקור ומידע‬
‫בקרה נוסף‪ .‬מידע הבקרה כולל פרמטרים המגדירים את אמינות השירות המבוקש‪ ,‬את העדיפות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫שכבת הערוץ 'עוטפת' את המנה בכותרת ובסיומה משלה‪ ,‬ויוצרת ממנה מסגרת‪.‬‬
‫בכל צומת מיתוג של הרשת ממומשת רק שלוש השכבות התחתונות‪ ,‬השכבות הגבוהות יותר ממומשות רק‬
‫בתחנת הקצה‪ .‬להלן תיאור צומתי מיתוג מתוך רשת תקשורת‪.‬‬

‫מנה‬

‫מסגרת‬ ‫מנה‬

‫‪TPDU‬‬ ‫תובלה‬ ‫‪D‬‬ ‫מסגרת‬ ‫‪TPDU‬‬ ‫תובלה‬

‫מנה‬ ‫רשת‬ ‫‪B‬‬ ‫מנה‬ ‫רשת‬
‫מסגרת‬ ‫ערוץ‬ ‫מסגרת‬ ‫ערוץ‬
‫פיזית‬ ‫פיזית‬
‫תחנה ב‬ ‫תחנה א‬

‫‪39‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫בכל צומת מיתוג של הרשת ממומשות רק שלוש השכבות התחתונות‪ ,‬השכבות הגבוהות ממומשות רק בתחנות‬
‫הקצה‪.‬‬

‫שלב ‪ – 1‬שכבת התובלה של תחנה א מעבירה לשכבת הרשת של התחנה ‪ TPDU‬לשידור‬

‫שלב ‪ – 2‬שכבת הרשת יותרת כותרת ל‪ TPDU -‬ומתקבלת מנה (או מברק) לשידור‪ .‬המנה עוברת לשכבת‬
‫הערוץ‪ ,‬זו יוצרת מסגרת ומעבירה לשכבה הפיזית‪.‬‬
‫שלב ‪ – 3‬מעבר בצמתים‪ :‬השכבה הפיזית בצומת קולטת מסגרת ומעבירה לשכבת הערוץ של הצומת‪ ,‬שכבת‬
‫הערוץ בודקת שהמסגרת נקלטה ללא שיבושים‪ ,‬ואם אכן המסגרת תקינה‪ ,‬היא מסירה את הכותרת ואת‬
‫הסיומת של המסגרת ומעבירה לשכבת הרשת של הצומת (אחרת תדרוש שידור מחדש)‪.‬‬
‫שלב ‪ – 4‬לצומת ‪ 2‬קווי יציאה‪ :‬במיתוג בשיטת המברקים כל צומת קובע לאן לשלוח כל מנה המגיעה אליו‪.‬‬
‫שכבת הרשת של הצומת בוחנת את יעד המנה ומנתבת לצומת הבא‪ .‬שכבת הרשת של הצומת מעבירה את‬
‫המנה לתהליך של שכבת הערוץ שמנהל את העברת הנתונים בין הצמתים‪ .‬תהליך זה יוצר מסגרת ומעביר‬
‫לשידור באמצעות השכבה הפיזית‪.‬‬
‫שלב ‪ – 5‬העברת המנה לשידור‪.‬‬
‫שלב ‪ – 6‬קליטת המסגרת על‪-‬ידי תחנה ב והעברתה לשכבת הערוץ‪ ,‬מכאן מועברת המסגרת לשכבת הרשת‬
‫של התחנה (בהנחה שהגיעה ללא שיבושים)‪ .‬זו מסירה את הכותרת מן המנה ומעבירה לשכבת התובלה את‬
‫ה‪ TPDU -‬המקורי שנשלח מתחנה א‪.‬‬

‫שירותים מקושרים ושירותים לא מקושרים‬

‫שכבת הרשת מספקת לשכבת התובלה שני סוגי שירותים‪:‬‬
‫‪.1‬שירותים מקושרים – לפני העברת הנתונים מוקם קשר בין תחנת המקור ותחנת היעד‪.‬‬
‫‪.2‬שירותים לא מקושרים – בין תחנת המקור ותחנת היעד לא מושם קשר; שכבת הרשת‬
‫משתדלת להעביר מנות ליעדן‪ ,‬אך אינה מבטיחה שכל המנות תגענה ליעדן בצורה תקינה ועל‪-‬פי‬
‫סדר שליחתן‪.‬‬

‫על מנת שרשת תהיה אמינה‪:‬‬

‫•לפני שידור נתוני‪ ,‬צריכה שכבת התובלה של תחנת המקור ליצור קשר עם‬
‫שכבת התובלה של תחנת היעד‪ .‬קשר זה ישמש תהליכים עמיתים של שכבת‬
‫התובלה לאורך השיחה כולה וינותק בסיומה‪.‬‬
‫•עם הקמת הקשר יתבצע תיאום בים שתי שכבות התובלה‪ ,‬כשי לאפשר בקרת‬
‫שגיאות ובקרת זרימה מקצה לקצה‪.‬‬
‫•המנות הנשלחות צריכות להגיע ליעדן לפי סדר שליחתן‪ ,‬ללא כפילויות‪,‬‬
‫חוסרים או שגיאות‪ .‬השירות כולל בקרת זרימה‪ ,‬אשר מבטיחה ששולח לא‬
‫יציף במנות את המקבל האיטי‪.‬‬

‫שירות לא מקושר מטיל על המשתמשים את האחריות לבקרת שגיאות‪ ,‬לבקרת הזרימה ולסידור המנות בסדר‬
‫הנכון‪ .‬יתרונו הוא בכך ששירותי הרשת הם פשוטים ומוגבלים לניתוב המנות ליעדיהן‪.‬‬
‫שירות מקושר מספק אמינות גבוהה יותר ועל‪-‬ידי כך מאפשר לשכבת התובלה להיות פשוטה יותר‪.‬‬

‫על מנת שרשתות יספקו בעיקר שירותים מקושרים‪ ,‬רצוי לעצב אותן בשיטת המעגלים המדומים ואילו‬
‫רשתות שנועדו לספק בעיקר שירותים לא‪-‬מקושרים‪ ,‬רצוי לעצב בשיטת המברקים‪ .‬עם זאת גם רשתות‬
‫שבהן שכבת הרשת ממומשת בדרך של מברקים‪ ,‬יכולות לספק שירותים מקושרים‪ ,‬כאשר השכבות‬
‫שמעל שכבת הרשת‪ ,‬מטפלות בבקרת שגיאות וזרימה ובסידור המנות לפי סדר שליחתן‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫שירות לא‪-‬מקושר‬ ‫שירות מקושר‬ ‫נושא‬

‫לא קיים‬ ‫דרוש‬ ‫אתחול הקשר‬
‫דרוש בכל מנה‬ ‫דרוש רק במהלך הקמת קשר‬ ‫ציון כתובת היעד במנות‬
‫לא מובטח סדר הגעה כלשהו‬ ‫לפי סדר שליחתן‬ ‫הגעת מנות‬
‫אם נעשית‪ ,‬אז על ידי שכבת התובלה‬ ‫נעשית על‪-‬ידי שכבת הרשת‬ ‫בקרת שגיאות וזרימה‬
‫בשכבת התובלה‬ ‫בשכבת הרשת‬ ‫עיקר הסיבוך‬

‫ניתוב‬
‫ניתוב – מציאת נתיב בין שתי נקודות נתונות‪ ,‬כאשר מטרת הניתוב היא מציאת נתיבים שיבטיחו זרימה‬
‫מהירה של מידע ברשת‪ .‬אלגוריתם לניתוב ימצא את הנתיבים 'הקצרים' ביותר‪.‬‬
‫טבלת ניתוב – מחזיקה את הקשרים המחברים בין היעד הסופי של מידע לבין קו יציאה מסוים‪ .‬טבלת הניתוב‬
‫מורכבת משתי עמודות‪ ,‬הראשונות עבור תחנות היעד‪ ,‬והשנייה עבור צמתים שכנים‪.‬‬
‫‪H5‬‬

‫‪H1‬‬
‫‪C‬‬

‫‪H4‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E‬‬
‫טבלת הניתוב של ‪:A‬‬

‫‪D‬‬ ‫צומת שכן‬ ‫צומת יעד‬

‫‪B‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪H2‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪H3‬‬
‫‪H3‬‬
‫‪H2‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪H4‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪H5‬‬

‫כאשר מנה מגיעה לצומת‪ ,‬הוא מוצא את הכניסה המתאימה בטבלה (לפי כתובת היעד שבכותרת המנה)‪,‬‬
‫ושולח את המנה בקו היציאה המוליך אל הצומת השכן (לפי רישום בעמודה השנייה של הטבלה)‪.‬‬

‫שני היבטים המשותפים לסוגי רשתות‪:‬‬

‫‪.1‬הרשת מורכבת מצמתים שחלקם מחוברים ביניהם (באמצעות ערוץ תקשורת)‪.‬‬
‫‪.2‬לרוב קיימות כמה דרכים חלופיות‪.‬‬
‫גורם אחד למציאת המרחק הפיזי הנמוך ביותר בין ערוצים יכולה להסתמך על קצב שידור (קיבולת)‪ ,‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬כמה זמן דרוש להעברת מנה באורך נתון בערוץ‪ .‬גורם נוסף הוא ה עומס בנתיבים‪ .‬גם נתיב מהיר‬
‫יהפוך לאיטי אם העומס בו יגדל‪ .‬עומס ברשתות תקשורת יגרום לתורים בצמתים; מנה תאלץ להמתין ונצטרך‬
‫להוסיף לזמן השידור‪ ,‬זמן המתנה‪ .‬לכן אלגוריתם טוב מתייחס לזמן הממוצע שלוקח למנה להגיע ליעדה‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫בקרת עומס‬
‫מספר המנות שרשת יכולה לטפל בהן בוא זמנית הוא מוגבל‪ .‬עומס נותר כאשר מספר המנות המוכנסות לרשת‬
‫עולה על יכולת הטיפול של הרשת‪ .‬שכבת הרשת אחראית כאמור על בקרת העומס ברשת‪ .‬תפקידה‪ ,‬לווסת‬
‫את מספר המנות הנמצאות ברשת‪ ,‬בהתאם ליכולת הטיפול של הרשת‪.‬‬
‫עומס גורם לתורים בצמתים ולאובדן של מנות‪ .‬אובדן מנות נובע מיכולת אחסון המוגבלת של הצמתים‪.‬‬
‫עומס נוצר בכל פעם שמספר המנות המתקבלות בצומת גדול ממספר המנות שהוא מסוגל לשלוח‪ .‬צומת צריך‬
‫לטפל במנה שמגיעה (בדיקה‪ ,‬שליחת אישור‪ ,‬קביעת קו יציאה‪ ,)...‬פעולות הדורשות זמן וייתכן שהצומת לא‬
‫תספיק לבצען בקצב הדרוש‪ .‬בינתיים מנות המגיעות נשמרות בחוצצים‪ ,‬שכמו שנאמר גודלם קבוע ומוגבל‪.‬‬
‫כאשר אובדות מנות‪ ,‬צומת לא שולח עבורן אישור‪ ,‬העתק עבור מנות אלה נשמר בתחנה השולחת עד להגעת‬
‫אישור‪ .‬בינתיים נשמרים העתקים בחוצצים ולא נתין להקצות עוד מקום בחוצץ ומנות נוספות תלכנה לאיבוד‪.‬‬
‫גישה אחת לבקרת עומס – הקצאה מוקדמת של חוצצים – בגישה זו מקצים מראש בעת הקמת המעגל‬
‫המדומה‪ ,‬חוצצים בכל הצמתים השייכים למעגל‪ .‬כאשר מנה להקמת קשר מגיעה נבדקת האפשרות להקצאת‬
‫חוצץ בגודל הרשום בפרוטוקול‪ ,‬אם לא ניתן‪ ,‬לא יוקם קשר דרך צומת זה‪ .‬במקרה כזה התחנה השולחת‬
‫יכולה לוותר על הקמת הקשר או למצוא דרך חלופית‪.‬‬
‫גישה נוספת – זריקה סלקטיבית של מנות – בגישה זו אין הקצאה מראש‪ ,‬פרט לחוצץ יחיד עבור כל קו‬
‫כניסה של צומת‪ .‬כשמגיעה מנה נבדק מצב החוצצים ומתבצעת החלטה‪ ,‬האם לקבל או לזרוק‪ :‬אם זו מנת‬
‫אישור‪ ,‬לא כדאי לזרוק‪ ,‬אם מדובר במנה הממתינה חקו עמוס‪ ,‬כדי לזרוק שכן‪ ,‬זמן ההמתנה גבוה והמנה‬
‫תופסת מקום בחוצץ וכדומה‪.‬‬

‫חיבור של רשתות‬
‫רשת על – רשת המורכבת מכמה רשתות שונות‪.‬‬
‫ברשת על קיים הצורך להמיר מנות‪ ,‬שנעות ברשת מסוג אחד למנות שינועו ברשת מסוג אחר‪ .‬לצורך תפקיד‬
‫זה קיים הממסר שממיר מנות‪.‬‬
‫סוגי ממסרים‪:‬‬
‫•משחזר ‪ – Repeater‬משמש להגברת אותות חשמליים‪ ,‬לכן משמש בהארכת‬
‫כבל לצורך הימנעות מדעיכת אותו‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬המשחזר מעתיק סיביות בין‬
‫חלקי הכבל‪.‬‬
‫•גשרים ‪ – Bridges‬זהו התקן של שכבת הערוץ‪ .‬הגשר בניגוד למשחזר לא‬
‫מעתיק סיביות אלא מסגרות‪ .‬הגשר ממתין עד לקבלת מסגרת שלמה‪ ,‬בודק‬
‫תקינות ולעיתים אף מבצע שינויים בכותרת או במבנה ומעביר לרשת הרצויה‪.‬‬
‫•נתבים – אלו הם התקנים של שכבת הרשת‪ .‬הם מסוגלים לשנות את הכותרת‬
‫ואת המבנה של המנות‪ ,‬כדי להתאימן לדרישות הרשת השונות‪ .‬בד"כ השימוש‬
‫בנתבים יהיה ברשתות ארוכות טווח שהן איטיות יותר וכך גם פעולת הנתב‬
‫(המטרה‪ ,‬לא להאט את מהירות הרשת כתוצאה מפעולת הנתב)‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫דוגמא לשירות לא‪-‬מקושר – פרוטוקול ‪IP‬‬

‫זהו פרוטוקול רשת של רשת‪-‬העל העולמית ‪. internet -‬‬

‫רשת‬
‫רשת‬ ‫עצמאית ‪2‬‬
‫עצמאית ‪1‬‬

‫רשת‬
‫עצמאית ‪4‬‬
‫נתב‬
‫רשת‬
‫עצמאית ‪3‬‬

‫שכבת האינטרנט ברשת מספקת שרות לא‪-‬מקושר‪ .‬היא תוכננה מראש לחבר בין רשתות שעשויות להיות‬
‫שונות‪ .‬תפקידה העיקרי הוא לנסות ולהעביר מברקים מהתחנה השולחת אל תחנת היעד‪ ,‬ללא תלות במיקומה‬
‫של תחנת היעד בתוך רשת‪-‬העל‪ .‬הנתיב שבו יועבר המברק יכול להצטמצם לרשת יחידה‪ ,‬או לכלול רשתות‬
‫רבות ושונות‪.‬‬
‫התקשורת באינטרנט‪ .1 :‬שכבת התובלה במחשב השולח מקבלת זרם של נתונים ומחלקת אותו ליחידות‬
‫הנקראות מברקים‪ ,‬באורך המקובל של ‪ 1500‬בתים‪.‬‬
‫‪ .2‬כל החלקים מגיעים לשכבת הרשת במחשב היעד‪.‬‬
‫‪ .3‬כעת שכבת הרשת מרכיבה את כל החלקים למברק המקורי ומעבירה לשכבת התובלה‪.‬‬
‫‪ .4‬שכבת התובלה היא זו האחראית להרכיב את ההודעה בסדר הנכון ובאופן תקין ולבקש שידור חוזר כאשר‬
‫היא מזהה מברק חסר‪.‬‬

‫מברק של ‪IP‬‬

‫‪bits 32‬‬

‫(‪Version )4‬‬ ‫אורך כותרת‬ ‫(‪)4‬‬ ‫(‪Type of service )8‬‬ ‫(‪ Total length )16‬אורך כולל‬

‫(‪ )16‬זיהוי המברק ‪Identification‬‬ ‫‪D M‬‬ ‫מס' בית ראשון‬ ‫(‪Fragment offset )13‬‬
‫‪F F‬‬
‫(‪Time to live )8‬‬ ‫(‪Protocol )8‬‬ ‫(‪ )16‬בקרת שגיאות בכותרת ‪Header checksum‬‬

‫(‪ – Source address )32‬כתובת מקור‬

‫(‪ – Destination address )32‬כתובת יעד‬

‫‪)Options )0 or more words‬‬

‫הסברי שדות פרוטוקול ‪– IP‬‬

‫‪43‬‬
‫יוני ‪2003‬‬ ‫קורס רשתות תקשורת‬ ‫שנה ג'‪ ,‬סימסטר ב'‪.‬‬

‫גרסה – ‪ – Version‬באיזה גרסה של פרוטוקול מדובר‪ .‬שדה זה מאפשר למחשבים שונים להריץ גרסאות‬
‫שונות של הפרוטוקול‪.‬‬
‫אורך הכותרת – אורך הכותרת במילים בנות ‪ 32‬סיביות‪.‬‬
‫סוג השירות ‪ – Type of service -‬מאפשר להגדיר מהו השירות המבוקש מבחינת אמינותו ומהירותו‪.‬‬
‫אורך כולל ‪ – Total length -‬אורכו הכולל של המברק בבתים‪.‬‬
‫זיהוי המברק – ‪ – Identification‬מאפשר לשכבת הרשת בתחנת היעד לזהות את כל החלקים של המברק‪.‬‬
‫‪ – DF‬אין לחלק מברק זה לחלקים קטנים יותר‪.‬‬
‫‪ – MF‬מאפשרת להבחין בין החלק האחרון לחלקים האחרים של מברק שפוצל וכך לבדוק שכל החלקים‬
‫התקבלו‪.‬‬
‫מספר הבית הראשון ‪ – Fragment offset -‬מאפשר לזהות את מיקומו של חלק שפוצל בתוך המברק‬
‫השלם‪.‬‬
‫יתרת זמן ‪ – Time to live -‬מונה המאפשר להגביל את משך הזמן שמנה נמצאת ברשת‪.‬‬
‫פרוטוקול – מגדיר את התהליך בשכבת התובלה שאליו יש להעביר את המברק‪.‬‬
‫בקרת שגיאות בכותרת – משמש רק לבקרת שגיאות בכותרת‪ .‬הכותרת עשויה להשתנות כשעוברים מרשת‬
‫לרשת ולכו יש בדיקה נפרדת‪.‬‬
‫כתובת מקור וכתובת יעד – מכילים את הכתובות המתאימות‪ .‬כל כתובת מחולקת לשניים‪ :‬כתובת הרשת‬
‫וכתובת התחנה בתוך הרשת‪.‬‬
‫‪ 2‬ביטים‬ ‫‪ 14‬ביטים‬ ‫‪ 16‬ביטים‬

‫זיהוי‬ ‫כתובת הרשת‬ ‫כתובת התחנה‬

‫‪44‬‬