‫הכנסת‬

‫מרכז המחקר והמידע‬

‫פיקוח המדינה על היבטים סביבתיים‬
‫בפעילותם של מפעלים‬
‫מפעל "חוד אסף פלדה" לדוגמה‬

‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫‪02 -‬‬

‫טל'‪:‬‬

‫‪6408240/1‬‬

‫פקס‪:‬‬

‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬

‫כתיבה‪ :‬אֹורי טל‪-‬ספירו‬
‫אישור‪ :‬שמוליק חזקיה‪ ,‬ראש צוות בכיר‬

‫י"ח בכסלו תשע"א‬

‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬

‫‪ 25‬בנובמבר ‪2010‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1‬רקע‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1.1‬מפעלי "חוד אסף" תעשיות בע"מ‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1.2‬דיאוקסינים‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1.3‬חלקיקים‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ .2‬פיקוח המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪ .2.1‬הצבת תנאים סביבתיים ברשיון עסק של מפעל – כללי‬

‫‪3‬‬

‫‪ .2.2‬מפעל "חוד אסף" בדוח ועדת‪-‬אבנימלך‪ ,‬אוקטובר ‪2006‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ .2.3‬הקמת ועדה ציבורית לעניין "חוד אסף פלדה" בראשות ד"ר יוסי ענבר‬

‫‪4‬‬

‫‪ .2.4‬יישום ‪ – BAT‬השוואת תנאי המפעל לתנאים המקבילים באיחוד האירופי‬

‫‪5‬‬

‫‪ .2.5‬בדיקות איכות אוויר סביבתיות ובדיקות פליטה מארובות המפעל‬

‫‪5‬‬

‫‪ .2.5.1‬חריגות מהתקן בבדיקות שנערכו ב‪ 22-‬ביוני ‪2006‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ .2.6‬מתן התראה למפעל‬

‫‪6‬‬

‫‪ .2.7‬מודל של פיזור פליטות זיהום אוויר מהמפעל‬

‫‪7‬‬

‫‪ .2.1‬הקמת תחנה לניטור אוויר בקיבוץ כפר מסריק‬

‫‪7‬‬

‫‪ .2.2‬מדידות רעש‬

‫‪8‬‬
‫‪8‬‬

‫‪ .3‬פיקוח משרד התמ"ת‬

‫‪8‬‬

‫‪ .3.1‬בדיקות סביבתיות אישיות‬
‫‪ .3.2‬בדיקות רפואיות‬

‫‪10‬‬

‫‪ .3.3‬ביקור במפעל ודרישה לעריכת סקר סיכונים‬

‫‪11‬‬

‫‪ .3.4‬תאונות עבודה שדווחו למשרד התמ"ת‬

‫‪11‬‬
‫‪11‬‬

‫‪ .4‬פעילות משרד הבריאות‬
‫‪ .4.1‬בדיקת דיאוקסינים במזון‬

‫‪12‬‬

‫‪ .4.2‬בדיקות דם‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬

‫נקודות לדיון‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך‪29‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ .5‬הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה ותמותה‬

‫‪ .5.1‬טענה בדבר תקני פליטה לא מחמירים דיים ואי‪-‬בדיקת כל המזהמים בבדיקות ‪14‬‬
‫‪14‬‬

‫‪ .6‬קרבת מפעלי תעשייה לאזורים מאוכלסים‬

‫‪15‬‬

‫‪ .6.1‬עמדה נגדית – שכנות טובה של יישובים ושל תעשייה‬
‫‪ .6.1.1‬דוגמה לזיהום אוויר המשפיע הרחק ממקום היווצרותו‬

‫‪15‬‬

‫‪ .6.1.2‬דו‪-‬קיום של תעשייה ושל אזורים מאוכלסים‬

‫‪15‬‬

‫‪ .7‬אי‪-‬אמון של תושבי האזור במשרד להגנת הסביבה‬

‫‪16‬‬

‫‪ .8‬אופן החישוב של פליטת הדיאוקסינים מארובות המפעל‬

‫‪16‬‬

‫‪ .9‬נִ רמול‬

‫‪17‬‬

‫‪ .10‬הקמת מעבדת דיאוקסינים בישראל‬

‫‪18‬‬

‫‪ .11‬בדיקות פתע לדיגום ארובות‬

‫‪18‬‬

‫נספח מס' ‪ – 1‬הסבר המונחים ‪ BREF ,IPPC‬ו‪ – BAT-‬השיטה באיחוד האירופי‬

‫‪20‬‬

‫נספח מס' ‪ – 2‬בדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה ב"חוד אסף"‬

‫‪22‬‬

‫נספח מס' ‪ – 3‬מדידות חלקיקים נשימים עדינים בתחנת הניטור בכפר מסריק‬

‫‪27‬‬

‫מקורות‬

‫‪28‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך‪29‬‬

‫מבוא‬
‫מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בראשות חה"כ דב חנין‪ ,‬והוא עוסק‬
‫‪1‬‬
‫בפיקוח המדינה על מפעל "חוד אסף פלדה" בע"מ‪.‬‬
‫במסמך מוצג הפיקוח של משרדי הממשלה על המפעל ועיקרי הביקורת של ארגוני סביבה עליו‪ .‬יודגש כי‬
‫התחושות של התושבים החיים כמה מאות מטרים מהמפעל מעידות על פגיעה באיכות חייהם‪ ,‬יהיו‬
‫הנתונים אשר יהיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬קשה להוכיח קשר סיבתי בין זיהום אוויר לתחלואה‪ ,‬לבטח לא ממקור‬
‫פליטה מסוים‪ .‬על כן‪ ,‬אין במסמך נתונים על עודף התחלואה באזור חיפה ולא על הקשר בין זיהום אוויר‬
‫‪2‬‬
‫לתחלואה‪.‬‬
‫מפעל "חוד אסף פלדה" הובא כדוגמה מאחר שנשמעו טענות רבות כלפיו‪ .‬בהמשך המסמך מובאות‬
‫‪3‬‬
‫נקודות לדיון אשר רובן רלוונטיות למקרים רבים אחרים‪.‬‬

‫‪ .1‬רקע‬
‫‪ .1.1‬מפעלי "חוד אסף" תעשיות בע"מ‬
‫באזור התעשייה הדרומי בעכו‪ ,‬מול כפר מסריק‪ 4,‬יש מתחם הנקרא קריית‪-‬הפלדה ובו פועלת חברת "חוד‬
‫אסף" תעשיות בע"מ‪ .‬חברה זו היא חברת ציבורית‪ ,‬ויש לה כמה חברות‪-‬בת‪ ,‬ובהן "מיחזור פלדה" בע"מ‬
‫ו"חוד אסף פלדה" בע"מ‪.‬‬
‫"מיחזור פלדה" בע"מ הוא מפעל לאיסוף‪ ,‬מיון‪ ,‬הפרדה‪ ,‬גריטה וחיתוך של גרוטאות ברזל וחלקי‬
‫מתכת‪ .‬ברזל הניתן למיחזור משווק או מועבר להתכה למפעל "חוד אסף פלדה"‪ .‬מתכות מסוימות‬
‫‪5‬‬
‫מפונות למפעל מיחזור; פסולת שאינה ניתנת למיחזור מפונה לאתרים לסילוק פסולת יבשה‪.‬‬
‫מסמך זה מתמקד במפעל "חוד אסף פלדה"‪ .‬המפעל מקבל את הגרוטאות מ"מיחזור פלדה" ומתיך‬
‫אותן למטילי פלדה‪ .‬מטילי פלדה אלו מועברים לאחר מכן לחברת‪-‬בת אחרת בקריית‪-‬גת‪ .‬תהליך‬
‫ההתכה במפעל הוא בעל פוטנציאל גבוה לפליטה של חומרים מסוכנים לבריאות כגון מתכות‪ ,‬חומרים‬
‫‪6‬‬
‫אורגניים ודיאוקסינים‪.‬‬

‫‪ .1.2‬דיאוקסינים‬
‫דיאוקסינים הם מזהמים אורגניים עמידים‪ ,‬וחלקם מזיקים לבריאות האדם‪ 7.‬יש יותר מ‪ 400-‬תרכובות‬
‫המשויכות לשם הכולל דיאוקסינים‪ ,‬ולכ‪ 30-‬מהן מיוחסות תכונות רעילות מובהקות‪ 8.‬הסוכנות הבין‪-‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫המפעל נקרא לעתים "קריית הפלדה"‪" ,‬חוד פלדה" או "חוד מתכת"‪ .‬במסמך זה הוא ייקרא "חוד אסף"‪.‬‬
‫תודה לד"ר ברננדה פליקשטיין‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל "שומרי המפרץ" – איגוד ערים להגנת הסביבה אזור חיפה‪ ,‬על סיועה‪.‬‬
‫תודה לד"ר ג'אמס קריקון‪ ,‬הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬על סיועו‪.‬‬
‫יודגש כי לא המפעל הוא נושא המסמך אלא פיקוח המדינה עליו‪.‬‬
‫כפר מסריק ועין המפרץ‪ ,‬שבתחומי המועצה האזורית מטה אשר‪ ,‬אומנם סמוכים לנפת חיפה‪ ,‬אך שייכים לנפת עכו‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬במאי ‪ 2010‬אירעה שרפה בשטח מפעל זה בערמה לפני מיון‪ .‬בעקבות השרפה ערך המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בשיתוף‬
‫שירותי כבאות והצלה‪ ,‬תחקיר לבירור נסיבותיה‪ .‬בעת כתיבת המסמך התחקיר טרם הסתיים‪.‬‬
‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪ " ,‬התראה למפעל חוד פלדה בעכו בגין חריגות בבדיקות פתע"‪,‬‬
‫‪ 21 ,www.sviva.gov.il‬באוגוסט ‪.2006‬‬
‫המונח דיאוקסינים חל לעתים גם על פוראנים (‪ )Furans‬ועל ‪ ,)Polychlorinated Biphenyls ( PCB's‬שהם תרכובות אורגניות‬
‫רעילות הדומות לדיאוקסינים‪.‬‬

‫לאומית לסרטן קבעה כי דיאוקסין מסוג ‪ )2,3,7,8-Tetrachlorodibenzo-para-dioxin( TCDD‬מסרטן‬
‫‪9‬‬
‫לבני‪-‬אדם‪ .‬יש עדויות לקשר בין סוגים אחרים של דיאוקסינים לתחלואה‪.‬‬
‫דיאוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות וולקנית ושרפת יערות‪ ,‬וגם בתהליכי שרפה‪,‬‬
‫בפירוק תרמי ובתהליכי ייצור של כימיקלים המורכבים מחומרים אורגניים‪ .‬גורמים שונים משפיעים על‬
‫כמות הדיאוקסינים הנוצרים‪ ,‬כגון ההרכב הכימי של חומרי השרפה‪ ,‬פרופיל הטמפרטורה והחומר‬
‫הנשרף וכן מתקני טיהור של גזי פליטה‪.‬‬
‫דיאוקסינים הנפלטים לסביבה עלולים לחדור אל גוף האדם ולהצטבר בו בשל מסיסותם בשומן‬
‫ויציבותם הכימית הגבוהה‪ .‬הדיאוקסינים עלולים להימצא בכל המצעים – אוויר‪ ,‬קרקע‪ ,‬מים ומזון‪ .‬זמן‬
‫מחצית החיים של דיאוקסין בגוף האדם הוא שבע שנים‪ ,‬כלומר הזמן הדרוש למחצית כמות הדיאוקסין‬
‫‪10‬‬
‫שהגיע לגוף האדם להתפנות מהגוף או להתפרק הוא שבע שנים‪.‬‬

‫‪ .1.3‬חלקיקים‬
‫באוויר מרחפים כל העת חלקיקים ממקורות שונים ובעלי הרכב כימי מגוון (אבק מרחף או חומר‬
‫חלקיקי מרחף)‪ .‬חלקיקים אלו הם בגדלים שונים ובריכוזים שונים; הם עשויים להינשא באוויר או בגז‪,‬‬
‫בצורת עשן‪ ,‬פיח או תרסיס‪ .‬לעתים גודל החלקיקים הוא כמה עשרות מיקרונים והם עולים לאוויר‪,‬‬
‫למשל מעיבוד שדות חקלאיים ומתנועת כלי רכב על דרכים לא סלולות‪ .‬חלקיקים אלו שוקעים במהירות‬
‫רבה יחסית ("אבק שוקע")‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫ככל שהחלקיקים קטנים יותר כך הם מזיקים יותר לבריאות‪ .‬חלקיקים קטנים מ‪ 10-‬מיקרון (‪)PM10‬‬
‫הם "חלקיקים נשימים"‪ ,‬העשויים לחדור עד עומק מסוים בריאות האדם ולהזיק לבריאות‪" .‬חלקיקים‬
‫נשימים עדינים"‪ ,PM2.5 ,‬הם חלקיקים קטנים מ‪ 2.5-‬מיקרון העלולים להזיק לבריאות עוד יותר‪ ,‬מאחר‬
‫שגודלם מאפשר להם לחדור עמוק יותר לריאות‪ .‬חלקיקים מזיקים אלו נוצרים ממקורות‬
‫‪13‬‬
‫אנתרופוגניים‪ 12,‬אך גם ממקורות טבעיים‪.‬‬
‫בתקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר)‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992-‬מובאים התקנים המותרים של אבק שוקע‪,‬‬
‫חומר חלקיקי מרחף וחומר חלקיקי נשים (‪ .)PM10‬ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בימים אלו בתקנות‬
‫אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)‪ ,‬התש"ע‪ ;2010-‬כיום אין בחקיקה תקן ל‪.PM2.5-‬‬

‫‪ 8‬ד"ר רינה ורסנו וד"ר ג'ון ינג‪" ,‬סקר ראשוני על רמות דיאוקסינים ותרכובות ‪ PCB's‬דמויי דיאוקסינים במזון בישראל‬
‫(‪ ,")2008‬שירותי המזון והתזונה‪ ,‬שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות‪ ,‬התקבל מד"ר רינה ורסנו‪ 7 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫‪ 9‬ד"ר מיכה בר‪-‬חנא‪ ,‬מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 19 ,‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫‪ 10‬מתוך חוות דעת של נציבות הדורות הבאים בנושא‪ :‬דיאוקסינים ופוראנים‪ ,‬פברואר ‪ .2004‬זמן מחצית החיים (‪)half-life‬‬
‫הוא הזמן שנדרש לחומר הנתון בתהליך דעיכה להצטמצם למחציתו‪ .‬בהקשר של מסמך זה הכוונה לזמן שנדרש למחצית‬
‫החומר להתפנות מהגוף או להתפרק‪.‬‬
‫‪.Particulate Matter 11‬‬
‫‪ 12‬מעשה ידי אדם‪ ,‬למשל תעשייה‪.‬‬
‫‪ 13‬עמותת "אדם טבע ודין"‪" ,‬מה אנחנו נושמים?"‪ 29 ,‬באפריל ‪ ;2008‬ד"ר אריה ונגר‪ ,‬שיחת טלפון‪ 16 ,‬באוגוסט ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .2‬פיקוח המשרד להגנת הסביבה‬

‫‪14‬‬

‫‪ .2.1‬הצבת תנאים סביבתיים ברשיון עסק של מפעל‪ – 15‬כללי‬
‫מתוקף חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ''ח‪ ,1968-‬הרשות המקומית הרלוונטית נותנת רשיונות עסק למפעלים‬
‫בתחומה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה מתנה באמצעות הסניפים המחוזיים שלו את רשיון העסק בתנאים‬
‫סביבתיים הנקראים "תנאים ברשיון העסק"‪ ,‬ואלו נשלחים למחלקת רישוי העסקים ברשות המקומית‬
‫ודרכה נקבעים למפעל‪ .‬התנאים ברשיון העסק כוללים דרישות הקשורות באיכות הסביבה‪ ,‬כגון טיפול‬
‫בשפכים והגבלת פליטה של מזהמים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫התנאים ברשיון העסק של מפעל "מיחזור פלדה" בע"מ‬
‫המשרד להגנת הסביבה הציב תנאים ברשיון העסק של מפעל "מיחזור פלדה" בע"מ‪ ,‬בין השאר‬
‫בנושאים אלו‪ :‬מניעת אבק באמצעות סלילת הדרכים‪ ,‬מניעת אבק ממתקני הגריטה‪ ,‬מניעת‬
‫‪16‬‬
‫זיהום מים‪ ,‬אחסון דלק‪ ,‬נוהלי חירום וציוד בטיחות‪ ,‬ביקורות‪ ,‬רישום ודיווח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התנאים ברשיון העסק של מפעל "חוד אסף פלדה" בע"מ‬
‫כאמור‪ ,‬תהליך ההתכה במפעל הוא בעל פוטנציאל גבוה לפליטות לאוויר של חומרים מסוכנים‬
‫לבריאות כגון מתכות ודיאוקסינים‪ 17.‬לפיכך קבע המשרד להגנת הסביבה למפעל תנאים ברשיון‬
‫העסק‪ 18.‬בתנאים שקבע המשרד ב‪ 21-‬במאי ‪ 2005‬נדרש המפעל לנקוט את האמצעים‬
‫המתאימים כדי שהמזהמים ייפלטו דרך הארובה בלבד ולאחר סינון‪ ,‬להתקין מערכות שאיבה‪,‬‬
‫לאסוף מזהמים ולטפל בהם‪ ,‬לשדרג את מערכת היניקה כדי למנוע פליטות לא מוקדיות מגג‬
‫המבנה‪ ,‬וכן לנקוט את האמצעים המתאימים כדי שפליטת מזהמים לא תעלה על תקני פליטה‬
‫המפורטים בתנאי הרשיון‪ 19.‬כמו כן נקבעו למפעל תקני פליטה ממוצעים מרביים לחומרים כגון‬
‫תחמוצות גופרית (‪ ,)SO2‬תחמוצות חנקן (‪ ,)NOx‬חלקיקים נשימים עדינים‪ ,‬חומרים אורגניים‬
‫‪20‬‬
‫מסוימים‪ ,‬תרכובות כלור ודיאוקסינים‪.‬‬
‫ערכי הפליטה המרביים של דיאוקסינים‬
‫ערכי הפליטה המרביים של דיאוקסינים ופוראנים נקבעו על‪-‬ידי המשרד להגנת הסביבה ברשיון‬
‫העסק של המפעל לפי סעיף ‪ 5.2.7.2‬בתקן ‪( Ta Luft 2002‬ראו נספח מס' ‪ .)1‬כך‪ ,‬התקן‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫תשובת המשרד להגנת הסביבה לוותה בשיחת טלפון ובמכתב הסבר של גב' דורית זיס‪ ,‬מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫למשרד להגנת הסביבה יש כלים משפטיים נוסף על חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬לפיקוח על זיהום אוויר הנפלט‬
‫מהתעשייה‪ :‬חוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ"א‪ ,1961-‬תקנות הנובעות ממנו והוראות אישיות (צווים אישיים) המורות על‬
‫הצעדים שעל בעל מפעל לנקוט לשם מניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר‪.‬‬
‫תנאים ברשיון העסק של מפעל מיחזור פלדה בע"מ‪ ,‬מס' תיק של המשרד להגנת הסביבה ‪ 17 ,644459/1‬ביוני ‪.2007‬‬
‫סעיף ב‪ 6‬לתנאים ברשיון העסק של המפעל קובע כי "לא תותר שרפת פסולת בחצרות העסק"‪.‬‬
‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪" ,‬התראה למפעל חוד פלדה בעכו בגין חריגות בבדיקות פתע"‪,‬‬
‫‪ 21 ,www.sviva.gov.il‬באוגוסט ‪.2006‬‬
‫תנאים ברשיון עסק‪ ,‬מס' תיק של המשרד להגנת הסביבה‪ 21 ,631370/1 :‬במרס ‪ .2005‬נוסף על כך קבע המשרד להגנת‬
‫הסביבה היתר רעלים ב‪ 10-‬בנובמבר ‪ .2009‬היתר הרעלים הוא מסיווג ‪ ,B‬ועליו לא יורחב במסמך זה‪.‬‬
‫תנאים ברשיון עסק‪ ,‬מס' תיק של המשרד לאיכות הסביבה‪ ;631370/1 :‬מכתב מדורית זיס מהמשרד לאיכות הסביבה –‬
‫מחוז הצפון למנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עכו‪ 21 ,‬במרס ‪.2005‬‬
‫שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך‪29‬‬

‫המקסימלי שנקבע למפעל בנוגע לדיאוקסינים‪ ,‬כפי שכתוב ברשיון העסק‪ ,‬הוא זרימת מאסה‬
‫‪21‬‬
‫של ‪ 0.25‬מיקרוגרם לשעה או ריכוז של ‪ 0.1‬ננוגרם לקוב אוויר‪.‬‬

‫‪ .2.2‬מפעל "חוד אסף" בדוח ועדת‪-‬אבנימלך‪ ,‬אוקטובר ‪2006‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה הקים ביולי ‪ 2006‬צוות מומחים בראשות פרופ' יורם אבנימלך ממוסד שמואל‬
‫נאמן בטכניון (להלן‪ :‬ועדת‪-‬אבנימלך)‪ ,‬לשעבר המדען הראשי של המשרד‪ ,‬כדי לבדוק את זיהום האוויר‬
‫במפרץ חיפה והשפעתו על בריאות תושבי האזור‪ .‬ועדת‪-‬אבנימלך‪ ,‬שמנתה כ‪ 30-‬מומחים בתחומי אקלים‪,‬‬
‫כימיה ובריאות‪ ,‬העריכה את היקף הזיהום והמליצה על פעולות להפחתתו‪ .‬הוועדה פרסמה ב‪30-‬‬
‫‪22‬‬
‫באוקטובר ‪ 2006‬את הדוח "זיהום אוויר במפרץ חיפה‪ :‬תמונת מצב והמלצות לפעילות"‪.‬‬
‫לבקשת השר להגנת הסביבה ייחדה ועדת‪-‬אבנימלך בדוח נספח נפרד ל"חוד אסף פלדה"‪ .‬הוועדה‬
‫בחנה את המפעל והמליצה לנקוט בתוך שלושה עד שישה חודשים את הפעולות האלה‪:‬‬
‫‪‬‬

‫פעולות שיביאו לידי הקטנת פליטת הדיאוקסינים בדרך של הזרקת פחם‪ ,‬ואם שיטה זו אינה‬
‫מספיקה – בדרכים אחרות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הגדלת מספר בדיקות הארובה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫איטום אולם הייצור כדי למנוע יציאת אבק‪ 23‬דרך פתחים בגג ובקירות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שיפור שיטת ההעברה של האבק ממסנני השקים למכלים אטומים ומשם לרמת‪-‬חובב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מניעת העלאה של אבק בכל שטח המפעל‪.‬‬

‫השר להגנת הסביבה דאז‪ ,‬חבר הכנסת גדעון עזרא‪ ,‬לא קיבל את המלצות דוח ועדת‪-‬אבנימלך וקבע כי‬
‫‪24‬‬
‫המשרד יפעל על‪-‬פי דרכו בנושא זה‪.‬‬

‫‪ .2.3‬הקמת ועדה ציבורית לעניין "חוד אסף פלדה" בראשות ד"ר יוסי ענבר‬
‫ועדה ציבורית לעניין "חוד אסף פלדה"‬
‫בשנת ‪ 2006‬מינה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז ועדה ציבורית כדי לבחון את התנאים שהוצבו‬
‫למפעל "חוד אסף פלדה" ולקבוע אילו צעדים יש לנקוט‪ .‬בראש הוועדה עמד ד"ר יוסי ענבר‪ ,‬כיום מנכ"ל‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬וחברי הוועדה היו נציגי הקיבוצים באזור‪ ,‬נציגי המפעלים ואנשי המשרד‪.‬‬
‫הוועדה עסקה בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬יישום הטכניקה הזמינה הטובה ביותר (‪ ;BAT‬להרחבה ראו נספח מס' ‪.)1‬‬
‫‪ .2‬בדיקת איכות האוויר באזור באמצעות מודל פיזור מזהמים‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬

‫תנאים ברשיון עסק‪ ,‬מס' תיק של המשרד לאיכות הסביבה‪ ;631370/1 :‬מכתב מדורית זיס מהמשרד לאיכות הסביבה –‬
‫מחוז הצפון למנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עכו‪ 21 ,‬במרס ‪.2005‬‬
‫בתנאים שנקבעו ברשיון העסק של המתקן לכילוי פסולת באעבלין פליטת הדיאוקסינים המרבית שהותרה למפעל היא ‪0.1‬‬
‫ננוגרם לקוב אוויר‪ .‬ננוגרם (‪ – )ng‬ננו היא תחילית שמשמעותה ‪ ,1/1,000,000,000‬כלומר ננוגרם הוא אלפית המיקרוגרם;‬
‫מיקרוגרם הוא מיליונית הגרם‪.‬‬
‫דוח ועדת‪-‬אבנימלך יצא מטעם מוסד שמואל נאמן בטכניון‪.‬‬
‫אבק עלול לספוח אליו דיאוקסינים‪ .‬במצב זה הוא הופך מזהם חמור לא פחות‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מכתב‪ 9 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .3‬ניטור איכות האוויר בסביבה‪.‬‬

‫‪ .2.4‬יישום ‪ – BAT‬השוואת תנאי המפעל לתנאים המקבילים באיחוד האירופי‬
‫לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬התנאים שנקבעו למפעל מבוססים על מסמכי ההנחיות האירופיים‬
‫למפעלים כאלה (מסמכי ‪ )BREF‬על‪-‬פי הדירקטיבה האירופית (‪ )IPPC‬ומסמך ההנחיות ‪TA Luft 2002‬‬
‫הגרמני שהטמיע את דרישות ה‪ 25.BREF-‬המשרד להגנת הסביבה השווה את דרישות הדירקטיבה‬
‫האירופית לדרישות רשיון העסק ולמצב במפעל בפועל‪ ,‬ובעקבות דיוני הוועדה נדרש המפעל להשלים את‬
‫החסר‪ .‬לפי המשרד‪ ,‬המפעל הקים את התשתיות הנדרשות לפי הדירקטיבה האירופית‪.‬‬
‫להלן הפעולות העיקריות שנעשו במפעל מאז שנת ‪:2006‬‬
‫‪‬‬

‫בית ההתכה נאטם כדי שלא ייווצרו פליטות בתהליך ההתכה‪ ,‬ובפתחים הקיימים (ההכרחיים)‬
‫‪26‬‬
‫הותקנו "וילונות אוויר"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הוגברה השאיבה מבניין ההתכה‪ ,‬כאמצעי נוסף לאיטום בית ההתכה‪ ,‬על‪-‬ידי הקמת בית שקים‬
‫‪28‬‬
‫נוסף‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪‬‬

‫הגג מעל תנור ההתכה הוחלף במנדף‪ ,‬שיקלוט טוב יותר את הפליטות הלא‪-‬מוקדיות מהתנור‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫‪‬‬

‫הותקן מתקן השורף שאריות גזי פליטה מייד עם יציאתם מתנור ההתכה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הוקמו מתקני הזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה כדי להפחית את פליטות‬
‫‪30‬‬
‫הדיאוקסינים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הונהג טיפול מתאים באבק‪ ,‬למשל המטרת מים על הערמות הפעילות וטאטוא דרכים בכל יום‪.‬‬

‫‪‬‬

‫נסגר אזור איסוף האבק מבתי השקים כדי למנוע את התפזרות האבק‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪ .2.5‬בדיקות איכות אוויר סביבתיות ובדיקות פליטה מארובות המפעל‬
‫כ‪ 20-‬בדיקות נערכו בארובות המפעל‪ ,‬כמחציתן בדיקות פתע וכמחציתן בדיקות תקופתיות‪ .‬נוסף עליהם‬
‫נערכו ‪ 11‬בדיקות סביבתיות‪ ,‬רובן על‪-‬ידי המשרד להגנת הסביבה ומיעוטן על‪-‬ידי המפעל‪ .‬לפי נתוני‬
‫המשרד להגנת הסביבה שנשלחו אלינו‪ ,‬בכל הבדיקות התוצאות היו תקינות‪ ,‬למעט בדיקות אלו‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬

‫‪29‬‬
‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫ב‪ 22-‬ביוני ‪ – 2006‬חריגה של פי‪-‬עשרה מהתקן של דיאוקסינים וחריגה של ‪ 30%-3%‬מהתקן של‬
‫חומר חלקיקי מרחף (להרחבה על בדיקה זו ראו בהמשך)‪.‬‬

‫להסבר נרחב ראו נספח מס' ‪.1‬‬
‫אלו היו הפליטות המשמעותיות מהמפעל‪ .‬וילונות אוויר הם זרם אוויר המגיע מלמעלה למטה ומונע מהאוויר לצאת‪.‬‬
‫בית שקים הוא מתקן שמחובר למערכת השואב וקולט את החלקיקים הנפלטים‪.‬‬
‫בית השקים נוסף לשני בתי שקים שהיו קיימים ושאבו גם מהתנור ומתנור ההתכה המשני‪ .‬היקף השאיבה מגיע כיום ל‪-‬‬
‫‪ 1,000,000‬מ"ק לשעה‪.‬‬
‫מתקן ‪.post-combustion‬‬
‫על כל בית שקים יש מתקן הזרקה‪ .‬מקום המתקן הוא אחרי הקי רור המהיר של הגזים ולפני בית השקים‪ .‬אמצעי זה הוקם‬
‫בתוך שלושה חודשים מיום גילוי חריגות הדיאוקסינים‪.‬‬
‫זו אחת ההמלצות בדוח ועדת‪-‬אבנימלך‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך‪29‬‬

‫‪‬‬

‫ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ – 2006‬חריגה של פי‪-‬חמישה מהתקן של דיאוקסינים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ – 2006‬חריגה של פי‪-‬שמונה מהתקן של דיאוקסינים‪.‬‬

‫בנספח מס' ‪ 2‬מובאים נתונים מפורטים על בדיקות איכות אוויר סביבתיות ובדיקות פליטה מארובות‬
‫המפעל מאז ינואר ‪ ,2005‬שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫‪ .2.5.1‬חריגות מהתקן בבדיקות שנערכו ב‪ 22-‬ביוני ‪2006‬‬
‫בבדיקת הפתע שנערכה ב‪ 22-‬ביוני ‪ 2006‬נמצאה חריגה בריכוז פליטת דיאוקסינים בשיעור של פי‪-‬‬
‫עשרה מהתקן (‪ 1.03‬ננוגרם למ"ק; התקן הוא ‪ 0.1‬ננוגרם למ"ק)‪ .‬בבדיקות מתכות‪ ,‬חלקיקים וחומר‬
‫‪32‬‬
‫אורגני שנערכו בפליטות הארובה לא נמצאו חריגות מהתקן‪.‬‬
‫בבדיקות סביבתיות לריכוזי חומר חלקיקי מרחף אשר נערכו באותו היום נמצא‪:‬‬
‫‪ o‬על גדר המפעל נמדדו ‪ 0.3092‬מיליגרם למ"ק‪.‬‬
‫‪ o‬בכפר מסריק נמדדו ‪ 0.3929‬מיליגרם למ"ק‪.‬‬
‫בבדיקה נוספת למדידת חומר חלקיקי מרחף כעבור כשלוש שעות וחצי נמצא‪:‬‬
‫‪ o‬על גדר המפעל נמדדו ‪ 0.231‬מיליגרם למ"ק‪.‬‬
‫‪ o‬בכפר מסריק נמדדו ‪ 0.2835‬מיליגרם למ"ק‪.‬‬
‫התקן הקבוע בחוק הוא ‪ 0.3‬מיליגרם חלקיקים למ"ק אוויר‪ 33.‬יצוין כי המשרד להגנת הסביבה היה‬
‫מוטרד מהחריגה בפליטות הדיאוקסינים ולא מהחריגה בבדיקות הסביבתיות (חלקיקים)‪ ,‬אשר היו‬
‫גבוליות‪.‬‬

‫‪ .2.6‬מתן התראה למפעל‬
‫עם קבלת התוצאות‪ ,‬הוציא המשרד להגנת הסביבה – מחוז הצפון התראה למפעל לפי סעיף ‪ 14‬לחוק‬
‫רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬ולפי סעיף ‪ 11‬לחוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ"א‪ 34.1961-‬בהתראה נכתב‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬כי בשל החריגות מתקן ריכוז פליטת הדיאוקסינים ומתקן ריכוז אבק מרחף‪ ,‬המשרד שוקל‬
‫לנקוט אמצעים משפטיים נגד המפעל‪ ,‬לרבות הוצאת צו הפסקה מינהלי‪.‬‬
‫נוסף על כך נדרש המפעל לנקוט מייד צעדים כדי למנוע גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מהמפעל‪,‬‬
‫ובכללם‪:‬‬
‫ שיפור מיון הגרוטאות כדי שתימנע כניסת פלסטיק וגומי לתנור התכה‪.‬‬‫‪ -‬מניעת פיזור אבק בתהליך מיון הגרוטאות ואיסופם‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫‪34‬‬

‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪" ,‬התראה למפעל חוד פלדה בעכו בגין חריגות בבדיקות פתע"‪,‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Ne‬‬
‫‪ 21 ,ws^l3106&enZone=news‬באוגוסט ‪.2006‬‬
‫התקן הקבוע בחוק למניעת מפגעים (איכות אוויר)‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992-‬מתיר ריכוז אבק מרחף עד ‪ 0.3‬מיליגרם למ"ק אוויר‪,‬‬
‫ותוצאות הבדיקות מצביעות‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬על מילוי המכסה המותרת למפעל‪ .‬מתוך‪ :‬שלמה כץ‪ ,‬מנהל מחוז הצפון במשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬מכתב התראה לפי סעיף ‪ 14‬לחוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬ולפי סעיף ‪ 11‬לחוק מניעת מפגעים‪,‬‬
‫התשכ"א‪ ,1961-‬נשלח למנכ"ל מפעל "חוד פלדה"‪ 8 ,‬באוגוסט ‪.2006‬‬
‫יצוין כי התראה זו היא ההתראה היחידה שהוציא המשרד להגנת הסביבה למפעל‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך‪29‬‬

‫ מניעת פיזור אבק בתהליך טעינת הגרוטאות לסל ההזנה לתנור‪.‬‬‫כמו כן נדרש המפעל להגיש עד ‪ 31‬באוגוסט ‪ 2006‬תוכנית להבטחת עמידתו ברמות הפליטה שהותרו‬
‫ברשיון העסק‪ .‬בתוכנית זו היה על המפעל לכלול הצעה למתקן טיפול בפליטות חריגות של דיאוקסינים‪,‬‬
‫לוח זמנים להתקנתו והיערכות לטיפול בפליטות אבק‪ .‬נוסף על כך היה על המפעל לדווח למשרד על‬
‫‪35‬‬
‫היערכותו למניעת פליטות אבק ממקורות לא מוקדיים‪.‬‬
‫המפעל יצר קשר עם מומחה מחו"ל כדי שיסייע לו למנוע היווצרות דיאוקסינים והגיש למשרד להגנת‬
‫הסביבה תוכניות לשיפור הטכנולוגיה הקיימת במפעל כדי שייווצרו פחות דיאוקסינים‪ .‬השיפור העיקרי‬
‫הוא התקנת מתקן להזרקת פחם פעיל לתוך בית השקים‪ ,‬המסנן את הפליטה מהארובות‪ .‬התוכניות היו‬
‫מקובלות על הגורמים המקצועיים במשרד‪ ,‬ובתוך שלושה חודשים מהבדיקה הותקן מתקן להזרקת פחם‬
‫פעיל המבוקר על‪-‬ידי מערכת ממוחשבת הניתנת למעקב‪.‬‬

‫‪ .2.7‬מודל של פיזור פליטות זיהום אוויר מהמפעל‬
‫במטרה לאמוד את ההשפעה של המפעל על סביבתו ערך המשרד להגנת הסביבה בקיץ ‪ 2007‬מודל‬
‫פיזור עבור המזהמים הנפלטים מהמפעל‪ 36.‬המודל מחשב את פיזור מזהמי האוויר מהמפעל לפי‬
‫משתנים כגון טופוגרפיה‪ ,‬משטר הרוחות‪ ,‬ריכוז המזהמים והטמפרטורה שלהם‪ ,‬קצב הפליטה וגובה‬
‫‪37‬‬
‫הארובות‪.‬‬
‫המודל בחן את המזהמים הללו‪ :‬אבק מרחף‪ ,‬דיאוקסינים והמתכות מנגן‪ ,‬כספית‪ ,‬עופרת‪ ,‬ניקל‪ ,‬קדמיום‬
‫וכרום‪ .‬לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מחישובי המודל עלה כי כל ריכוזי המזהמים באוויר (איכות‬
‫האוויר) הם הרבה מתחת לתקנים או לערכי הייחוס הרלוונטיים‪ .‬כלומר‪ ,‬תוצאות המודל לא הצביעו על‬
‫בעיה כלשהי שהמפעל יוצר‪.‬‬

‫‪ .2.1‬הקמת תחנה לניטור אוויר בקיבוץ כפר מסריק‬
‫לבקשת התושבים והמועצה האזורית מטה אשר‪ ,‬הוקמה בתחילת שנת ‪ 2007‬תחנה לניטור איכות אוויר‬
‫בקיבוץ כפר מסריק‪ .‬תחילה הוצבה התחנה במבנה קטן ונוצרו בעיות במדידת חלקיקים נשימים עדינים‬
‫(‪ .)PM2.5‬בתחילת שנת ‪ 2010‬הוצבה תחנת ניטור חדשה סמוך לבריכת השחייה בין בתי התושבים‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה בודק את התוצאות יום‪-‬יום‪ ,‬וכאשר יש חריגה שאינה מוסברת בסופת אבק‬
‫טבעית‪ 38‬נבדק כיוון הרוח בעת החריגה ומאותרים מקורות החריגה‪.‬‬
‫להלן מידע בדבר תוצאות הניטור בתחנה בכפר מסריק שהתקבל מהמשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 2007‬היו כמה ימים שבהם נמדדו חריגות של חלקיקים נשימים עדינים (‪ .)PM2.5‬לפי המשרד‪,‬‬
‫המקור העיקרי לכך היה אבק שעלה מפעילות חקלאית ממזרח לקיבוץ‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫שם‪.‬‬
‫המודל התייחס למצב שהיה בעת דיוני ועדת‪-‬ענבר‪ ,‬כלומר לפני הקמת בית השקים החדש‪.‬‬
‫לתוכנת המחשב של המודל מזינים את נתוני המטאורולוגיה‪ ,‬את נתוני הפליטה של המקור וש ל מקורות אחרים בסביבה‬
‫ונתונים נוספים לשנה שלמה‪ ,‬והמודל מחשב לגבי כל נקודה גיאוגרפית את הריכוז הגבוה ביותר של מזהמים שיהיה בה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מהמודל עלה כי לא צפויה כל חריגה באזור‪.‬‬
‫בשל מקומה הגיאוגרפי של ישראל‪ ,‬ריכוז ה‪ PM2.5-‬בה גבוה יחסית‪ ,‬בעיקר בימים שיש בהם סופות אבק מזרחיות‪ .‬בימים‬
‫שיש בהם סופות אבק‪ ,‬ברוב תחנות הניטור ריכוזי החלקיקים גבוהים מהיעד של המשרד להגנת הסביבה (‪ 65‬מיקרוגרם‬
‫למ"ק ביממה)‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך‪29‬‬

‫משנת ‪ 2008‬עד מאי ‪ 2010‬נמדדו חריגות בתחנת הניטור רק בימים שהיו בהם סופות אבק‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫לתרשים שמציג את תוצאות מדידות ה‪ PM2.5-‬מ‪ 1-‬בינואר ‪ 2010‬עד ‪ 27‬במאי ‪ 2010‬ראו נספח מס' ‪.3‬‬

‫‪ .2.2‬מדידות רעש‬
‫לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬המפעל ערך לפי דרישתו כמה בדיקות רעש‪ ,‬ולא נמצאה בהן חריגה הנובעת‬
‫מפעילותו‪ .‬כמו כן בדק המשרד כמה פעמים רעש מהמפעל באוויר הפתוח‪ 40,‬ולא עלו ממצאים המצביעים‬
‫על חריגות הנובעות מפעילותו‪.‬‬
‫המשרד עשה כמה בדיקות רעש והתוצאות בהן היו תקינות‪ .‬למשל‪ ,‬ב‪ 31-‬במאי ‪ ,2010‬בשעות‬
‫‪ 41,22:32-21:54‬עשה המשרד בדיקת רעש באזור המגורים בכפר מסריק‪ 42.‬במדידות בחדר שינה בבית‬
‫ליד תחנת הניטור (קרוב למדי למפעל) עלה כי מפלס הרעש הוא ‪ 39.4‬דציבלים (‪ ,)dBA‬כלומר‪ ,‬אין‬
‫חריגה מהתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן‪ ,1990-‬המתירות רעש עד ‪ 40‬דציבלים‬
‫‪43‬‬
‫(‪.)dBA‬‬
‫יצוין כי לדעת מר מירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬הלילה שבו נערכו מדידות הרעש היה אחד‬
‫‪44‬‬
‫הלילות השקטים ביותר בשנים האחרונות‪.‬‬

‫‪ .3‬פיקוח משרד התמ"ת‬

‫‪45‬‬

‫ביקשנו מאגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת מידע בנושא הפיקוח שלהם על בריאות עובדי מפעל‬
‫"חוד אסף תעשיות"‪ 46.‬להלן נתונים על פעילות האגף שנמסרו מד"ר לובה פושנוי‪ ,‬הרופאה הראשית של‬
‫האגף‪.‬‬

‫‪ .3.1‬בדיקות סביבתיות אישיות‬
‫לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬המפעל עורך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לעובדיו בתדירות הנדרשת בתקנות‬
‫במעבדה מוסמכת‪ .‬מינואר ‪ 2006‬עד ינואר ‪ 2010‬נערכו במפעל כ‪ 1,170-‬דגימות אישיות בתחנות עבודה‬
‫‪47‬‬
‫שונות במפעל – מדידות של ריכוזי החומרים הכימיים באוויר באזור הנשימה של העובדים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 1,170‬דגימות אישיות‪ ,‬ב‪ 47-‬דגימות נמדדו ריכוזי חומרים מעל הרמה המותרת‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫‪40‬‬

‫‪41‬‬
‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫‪44‬‬
‫‪45‬‬

‫‪46‬‬
‫‪47‬‬

‫‪48‬‬

‫ברוב תחנות הניטור ריכוזי החלקיקים גבוהים ועולים בימים אלו על ערך היעד‪.‬‬
‫לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הבדיקות נערכו באוויר הפתוח ולא בבתים פרטיים בשל חוסר שיתוף פעולה של התושבים‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬תושב אחד איפשר לערוך בדיקת רעש בביתו (הנתונים מובאים בהמשך)‪.‬‬
‫לפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן‪ ,1990-‬לאחר השעה ‪ 22:01‬מדובר בשעות לילה‪.‬‬
‫את מדידת הרעש עשתה עדינה אגמון‪ ,‬רכזת מניעת רעש במשרד להגנת הסביבה – מחוז צפון‪ ,‬בשיתוף דניאל פקאלי‬
‫מאיגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי ומירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪.‬‬
‫באזור שבו נערכו מדידות הרעש יש רעש רקע מכביש עכו‪-‬חיפה‪ .‬מאחר שהמפעל פועל ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬לא ברור מה‬
‫תרומתו לרעש‪ .‬לפיכך נבדקה רמת הרעש גם באזור מרוחק בקיבוץ (באוויר הפתוח) שבו אין השפעה של המפעל‪ ,‬ובאזור‬
‫קרוב למפעל (מחוץ לתחנת הניטור)‪ ,‬ונמצא כי השפעת המפעל היא עד ‪.)dBA( 2.5‬‬
‫מירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬שיחת טלפון‪ 24 ,‬באוקטובר ‪.2010‬‬
‫ד"ר לובה פושנוי‪ ,‬רופאה ראשית של אגף הפיקוח על העבודה‪ ,‬מכתבים‪ 15 ,‬ביוני ו‪ 22-‬ביולי ‪.2010‬‬
‫מדובר בנתונים על שני המפעלים של "חוד אסף תעשיות"‪" :‬מיחזור פלדה" ו"חוד אסף פלדה"‪.‬‬
‫סוגי החומרים שריכוזיהם באוויר נמדדו‪ :‬עופרת‪ ,‬כרום‪ ,‬ניקל‪ ,‬קובלט‪ ,‬קדמיום‪ ,‬ארסן‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪ ,‬ברזל‪ ,‬אלומיניום‪,‬‬
‫אבץ‪ ,‬צורן דו‪-‬חמצני גבישי‪ ,‬כסף‪ ,‬טונגסטן‪ ,‬טיטניום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ונדיום‪ ,‬בדיל‪ ,‬בריום‪ ,‬בריליום‪ ,‬מגנזיום אוקסיד‪ .‬לחלק‬
‫מחומרים אלו יש דרישות ניטור בתקנות הספציפיות‪ ,‬ולחלקם יש ערכי סף מותרים לחשיפה שישראל אימצה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך‪29‬‬

‫לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬בעקבות ממצאים אלו נקט המפעל אמצעים טכניים להורדת רמת החשיפה של‬
‫העובדים‪ .‬במפעל הותקנה מערכת שאיבת אוויר בעלת עוצמה רבה‪ ,‬ובעקבות הפעלתה השתפרו ממצאי‬
‫המדידות באולם שבו הותקנה‪.‬‬
‫תחנות עבודה אחרות שבהן נמדדו ריכוזים חריגים הן תחנות שנמצאות באוויר הפתוח‪ .‬אופי העבודה‬
‫בתחנות הללו מחייב שימוש בציוד מגן אישי מתאים (מסכות ובגדי עבודה) למניעת חדירה של החומרים‬
‫לגוף‪ .‬העובדים בתחנות אלו עוברים בדיקות רפואיות תקופתיות‪.‬‬
‫ב‪ 85-‬דגימות הריכוזים היו מעל מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת (רמת הפעולה)‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬המפעל נדרש להמשיך לערוך מדידות סביבתיות בתדירות הקבועה בתקנות ולשלוח‬
‫עובדים לבדיקות רפואיות‪.‬‬
‫תוצאות המדידות הסביבתיות לפי סוגי החומרים‬
‫החומר‬

‫מספר הדגימות האישיות‬

‫מספר התוצאות מעל הרמה המותרת‬

‫עופרת‬

‫‪111‬‬

‫‪11‬‬

‫כרום ‪VI‬‬

‫‪111‬‬

‫‪6‬‬

‫ניקל‬

‫‪111‬‬

‫‪0‬‬

‫ארסן‬

‫‪83‬‬

‫‪3‬‬

‫קדמיום‬

‫‪83‬‬

‫‪1‬‬

‫אשר לחומרים שאינם בטבלה לעיל‪ ,‬חריגות מהרמה המותרת נמדדו בברזל‪ ,‬בנחושת‪ ,‬במנגן ובכמה‬
‫חומרים במדידות מעטות (כ‪ 26-‬דגימות חריגות בסך הכול)‪.‬‬
‫לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬ניתוח תוצאות המדידות מלמד כי בשנתיים האחרונות חל שיפור באיכות האוויר‬
‫בסביבת העבודה במפעל ההתכה‪ ,‬שם קיים הסיכון הפוטנציאלי הגבוה לחשיפה‪ .‬במדידות האחרונות‪,‬‬
‫שנעשו בין ינואר ‪ 2009‬לינואר ‪ ,2010‬נמצאו שלוש חריגות ברמת העופרת‪ ,‬שלוש חריגות ברמת המנגן‪,‬‬
‫שתי חריגות ברמת הכרום‪ ,‬שתי חריגות ברמת הארסן וחריגה אחת ברמת הקדמיום‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫הרמה המותרת נקראת בתקנות הרלוונטיות "חשיפה משוקללת מרבית מותרת"‪ .‬רמה זו היא הרמה המשוקללת המרבית‬
‫של גורמים כימיים ופיזיקליים באזור העבודה של עובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של שמונה שעות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מותר לעובד להיחשף לרמת החומר באוויר כשהיא מתחת ל"חשיפה משוקללת מרבית מותרת" שמונה שעות ביום‬
‫ללא שימוש באמצעי מיגון אישי (מסכה למשל)‪ ,‬ולא צפוי נזק בריאותי מחשיפה לרמה הנמוכה מרמת החשיפה המשוקללת‬
‫המרבית המותרת‪.‬‬
‫רמת הפעולה היא מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת‪ ,‬וממנה ומעלה יש לערוך בדיקות סביבתיות‪-‬תעסוקתיות‬
‫במקום העבודה‪ .‬מדובר בקביעה מינהלית שלפיה אם ריכוז החומר הוא ברמה של "רמת הפעולה" ומעלה יש לבצע מדידות‬
‫סביבתיות בתדירות שנקבעה בתקנות ולערוך בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים‪ .‬יודגש כי לא צפוי נזק בריאותי‬
‫מחשיפה לחומר ברמת הפעולה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .3.2‬בדיקות רפואיות‬
‫בדיקות רפואיות תעסוקתיות נערכות ל"עובדים בגורמים מזיקים"‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫מספר עובדי המפעל שנבדקים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות ותדירות הבדיקות‬
‫‪‬‬

‫רעש מזיק – ‪ ;70‬על עובדים אלו להיבדק אחת לשנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חשיפה לעופרת – ‪ ;15‬על עובדים אלו להיבדק אחת לשישה חודשים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מתכות מסוימות – ‪ ;12‬על עובדים אלו להיבדק אחת לשנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ארסן – ‪ ;5‬על עובדים אלו להיבדק אחת לשנה‪.‬‬

‫דיווח על מחלות מקצוע במפעל‬
‫רופאים תעסוקתיים מדווחים לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת על מחלות מקצוע במקומות‬
‫עבודה ועל עובדים שנמצאו אצלם תוצאות חריגות בבדיקות הרפואיות התעסוקתיות‪.‬‬
‫הדיווחים של רופאים תעסוקתיים לאגף הפיקוח על העבודה‪:‬‬

‫‪51‬‬

‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 2006‬התקבלו באגף הפיקוח על העבודה הודעות על רמות חריגות של עופרת בדם של‬
‫שלושה עובדים במפעל‪ .‬עובדים אלו הורחקו זמנית מהעבודה שבה נחשפו לעופרת‪ .‬אחרי‬
‫שרמת העופרת בדמם ירדה לרמה המותרת הם הוחזרו לעבודתם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בשנים ‪ 2007-2006‬התקבלו באגף הפיקוח על העבודה הודעות על ירידה בשמיעה של ארבעה‬
‫עובדים במפעל עקב חשיפה לרעש‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בשלוש השנים האחרונות לא התקבלו באגף הפיקוח על העבודה הודעות נוספות על תוצאות‬
‫חריגות בבדיקות הרפואיות ולא התקבלו הודעות על עובדים נוספים שחלו במחלות מקצוע‪.‬‬

‫הרופאה הראשית באגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת מציינת כי נוסף על הבדיקות הרפואיות‬
‫הנערכות על‪-‬ידי קופות‪-‬החולים‪ ,‬המפעל רוכש שירותי רפואה תעסוקתית פרטיים משירות רפואי‬
‫מוסמך‪ ,‬והוא עורך בדיקות רפואיות לעובדי המפעל החשופים לרעש‪ ,‬למפעילי עגורנים ולעובדים‬
‫חדשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרופא הפרטי עורך מעקב אחר ביצוע הבדיקות הרפואיות בקופות‪-‬החולים ומדריך את‬
‫העובדים בדבר סיכוני הבריאות במפעל‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪51‬‬

‫עובדים שאינם מוגדרים "עובדים בגורמים מזיקים" אינם חייבים בבדיקה זו‪ .‬עובד הוא "עובד בגורם מזיק" בשני מצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬הוא חשוף לריכוז החומר באוויר העולה על מחצית הרמה המשוקללת המרבית המותרת (רמת הפעולה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬משך העבודה שלו בחשיפה לריכוז חומר זה מוגדר בתקנות (לדוגמה‪ 200 ,‬שעות בשנה לעובד במתכות מסוימות)‪.‬‬
‫‪ .2‬לחלופין‪ ,‬העובד שייך לקבוצת הסיכון המוגדרת בתוספת לתקנות כ"עבודות ותהליכי עבודה שהתקנות חלות עליהם גם‬
‫אם ריכוז הגורם המזיק באוויר נמוך מרמת הפעולה"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עובד בעופרת הוא אדם שחשוף לריכוז העופרת באוויר‬
‫העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המותרת חודשיים בשנה לפחות‪ ,‬או עובד באחת העבודות המוגדרות בתוספת‪.‬‬
‫יודגש כי מדובר במקרים שדווחו למשרד התמ"ת‪ .‬אין למשרד נתונים על כלל התחלואה במפעל ועל מקרים שלא דווחו‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .3.3‬ביקור במפעל ודרישה לעריכת סקר סיכונים‬
‫בעקבות ישיבת הוועדה המשותפת של הכנסת לסביבה ובריאות ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 2009‬בנושא מפעל "חוד‬
‫אסף"‪ ,‬ערך האגף לפיקוח על העבודה ביקור במפעל כדי להכיר את התהליכים ואת סביבת העבודה‬
‫במקום ולהעריך אם נדרשות בדיקות רפואיות תעסוקתיות נוספות לעובדי המפעל‪.‬‬
‫על‪-‬סמך ממצאי הביקור דרש האגף מהמפעל לערוך סקר סיכונים‪ ,‬באמצעות גוף מקצועי מוסמך‪ ,‬לצורך‬
‫הערכת רמת הסיכון לעובדים בתחנות העבודה‪ .‬המפעל הזמין מעבדת גהות מוסמכת לערוך את הסקר‪,‬‬
‫והוא נערך ביוני ויולי ‪ .2010‬מסקנות הסקר טרם התקבלו באגף לפיקוח על העבודה‪ .‬עם קבלת תוצאות‬
‫הסקר בתוך כמה חודשים יקבע האגף לפיקוח על העבודה אם עובדים נוספים במפעל יידרשו לעבור‬
‫בדיקות רפואיות תעסוקתיות ואילו בדיקות נוספות יידרשו‪.‬‬

‫‪ .3.4‬תאונות עבודה שדווחו למשרד התמ"ת‬
‫בשנים ‪ 2005‬עד ‪ 2010‬דווח לאגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת על ‪ 160‬תאונות עבודה במפעל "חוד‬
‫‪53‬‬
‫אסף"‪ .‬מהן‪ ,‬חקר האגף שש תאונות עבודה‪ 52.‬באותן שנים נהרגו במפעל שני עובדים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הרוב הגדול של התאונות הן תאונות עבודה‪ ,‬כגון נפילה‪ ,‬חבטה‪ ,‬כוויה מאש או כניסת גוף זר לעין‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫תאונת עבודה אחת‪ ,‬שאירעה בשנת ‪ ,2010‬הוגדרה "שאיפת חומר"‪ ,‬ונפצע בה עובד אחד‪.‬‬
‫לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬סביבת העבודה אינה נקייה‪ ,‬יש במפעל ערמה של גרוטאות מתכת‪ ,‬ונעשית בו עבודת‬
‫התכה בטמפרטורה של כ‪ 1,600-‬מעלות‪ .‬בתנאים כאלה כרוכים סיכונים מעצם טיבם‪ .‬קשה להשוות את‬
‫המפעל הזה למפעלים אחרים בארץ‪ .‬ואולם‪ ,‬לא צפוי שתהיה בו פגיעה חריפה (תאונה) משאיפת‬
‫מחומרים כימיים‪.‬‬
‫יצוין כי על מפעל לדווח לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת על כל תאונת עבודה‪ .‬נראה כי דיווחים‬
‫על תאונות קשות‪ ,‬למשל תאונות המצריכות אשפוז‪ ,‬עוברים כולם למשרד התמ"ת‪ .‬אשר לתאונות עבודה‬
‫‪55‬‬
‫קלות‪ ,‬למעשה אין ברירה אלא לסמוך על בעלי המפעלים‪.‬‬

‫‪ .4‬פעילות משרד הבריאות‬
‫מפעלי מתכת אינם עסקים טעוני רישוי של משרד הבריאות ולכן הוא אינו מפקח עליהם ואינו בודק‬
‫הימצאות דיאוקסינים בקרבת מפעל "חוד אסף"‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן מצאנו לנכון לשאול את משרד הבריאות‬
‫בדבר פעילותו בסביבת המפעל‪ .‬להלן פעילות המשרד בשני נושאים – בדיקת דיאוקסינים במזון שמקורו‬
‫באזור המפעל ובדיקות דם לאוכלוסייה בקרבת המפעל‪.‬‬

‫‪ 21 52‬מהתאונות אירעו בשנת ‪ 70 ,2005‬אירעו בשנת ‪ 22 ,2006‬בשנת ‪ 13 ,2007‬בשנת ‪ 20 ,2008‬בשנת ‪ 2009‬ו‪ 14-‬בשנת ‪.2010‬‬
‫‪ 53‬אחד ההרוגים הוגדר בנתוני התמ"ת כמי שנהרג מ"כוויה מחומר כימי"‪ ,‬אולם לדברי ד"ר פושנוי הוא נפגע מהתפוצצות‬
‫החומר שהוצא מתנור ההתכה‪ .‬למעשה‪ ,‬העובד נפטר כשבוע לאחר האירוע‪ ,‬ייתכן שכתוצאה מזיהום שלקה בו בבית‪-‬‬
‫החולים‪.‬‬
‫‪ 54‬לדברי ד"ר פושנוי‪ ,‬העובד עבד במיון גרוטאות ועקב ריח רע חש בראשו‪ .‬התאונה לא נחקרה והיא נחשבת אירוע קל‪.‬‬
‫‪ 55‬ד"ר לובה פושנוי‪ ,‬רופאה ראשית של אגף הפיקוח על העבודה‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬מכתב‪ 25 ,‬בנובמבר ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .4.1‬בדיקת דיאוקסינים במזון‬
‫כאמור‪ ,‬דיאוקסינים הם מזהמים אורגניים עמידים העלולים לחדור לגוף האדם בשל יכולתם להתמוסס‬
‫בשומן ובשל יציבותם הכימית הגבוהה‪ .‬הדיאוקסינים עלולים להימצא בכל המצעים – אוויר‪ ,‬קרקע‪,‬‬
‫מים ומזון‪ .‬רוב הדיאוקסינים שמוצאים את דרכם לגוף האדם עושים זאת דרך המזון‪ .‬למשל‪,‬‬
‫דיאוקסינים במזון לבעלי‪-‬חיים עלולים לעבור לבהמות ומשם לבני‪-‬אדם האוכלים אותן‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם‬
‫‪56‬‬
‫פרות נחשפות לדיאוקסינים‪ ,‬אדם ששותה את החלב שלהן נחשף גם הוא‪.‬‬
‫ככלי להערכת הבטיחות בנושא הימצאות דיאוקסינים במזון קבע ארגון הבריאות העולמי (‪ )WHO‬רמת‬
‫צריכה סבילה ליום (‪ 57)TDI‬בטווח של ‪ 4-1‬פיקוגרם (טריליון הגרם) לקילוגרם משקל גוף‪ .‬ה‪ TDI-‬מוכר‬
‫במדינות רבות וגם ישראל‪ .‬רמה זו מחושבת על‪-‬פי כלל החשיפה לדיאוקסינים‪ ,‬ולא רק ממזון‪ 58.‬הרמה‬
‫המותרת של דיאוקסינים במזון נמוכה יותר‪ ,‬והיא זהה לרמה המותרת במזון במדינות האיחוד‬
‫‪59‬‬
‫האירופי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬ערך משרד הבריאות סקר לנוכחות דיאוקסינים במזון‪ 60.‬בסקר נדגמו ‪ 50‬מוצרי חלב‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫כבד עוף‪ ,‬שומן וכבד בקר וביצים מאזורים שונים בארץ‪ 61.‬לפי משרד הבריאות‪ ,‬על‪-‬פי תוצאות הסקר לא‬
‫נשקפת סכנה של חשיפה לדיאוקסינים מצריכת מוצרי מזון מהחי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לא נמצאו הבדלים‬
‫‪62‬‬
‫בתוצאות הבדיקות בין אזורי הארץ‪.‬‬
‫על‪-‬פי החלטת ועדת היגוי בין‪-‬משרדית לשאריות כימיות במזון מהחי הוחל בימים אלו בדיגום נוסף של‬
‫דיאוקסינים בחלב ובמוצריו‪ .‬יצוין כי לפי גישת משרד הבריאות‪ ,‬גילוי דיאוקסינים במזון עלול להצביע‬
‫‪63‬‬
‫מאוחר מדי על בעיית זיהום‪ ,‬ומוטב להשקיע את המשאבים במניעת זיהום האוויר‪.‬‬

‫‪ .4.2‬בדיקות דם‬
‫בישיבת הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 2009‬הוצע כי ייערכו בדיקות דם לעובדי‬
‫‪64‬‬
‫המפעל ולאוכלוסייה שבקרבתו‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪57‬‬

‫‪58‬‬

‫‪59‬‬
‫‪60‬‬

‫‪61‬‬
‫‪62‬‬

‫‪63‬‬

‫‪64‬‬

‫ראו שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות‪,‬‬
‫‪ ,http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2469‬תאריך כניסה‪ 1 :‬ביוני ‪.2010‬‬
‫‪ .TDI = Tolerable Daily Intake‬למידע נוסף על ה‪ TDI-‬ראו‪Report on Tolerable Daily Intake of Dioxins and Related :‬‬
‫‪ ,Compounds‬אתר המשרד לאיכות הסביבה ביפן‪ ,http://www.env.go.jp/en/chemi/dioxins/tdi_report.pdf ,‬יוני ‪,1999‬‬
‫עמ' ‪.3-2‬‬
‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬הדיאוקסינים – תמונת המצב בישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬עוגן גולדמן‪ 1 ,‬ביולי ‪ ;2003‬ד"ר רינה‬
‫ורסנו‪ ,‬שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות‪ ,‬פגישה‪ 2 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫שם‪.‬‬
‫כולל פוראנים ותרכובות ‪( PCBs‬דמויי דיאוקסינים)‪ .‬ה‪ PCBs-‬הם תרכובות אורגניות רעילות‪ .‬קבוצה אחת שלהם היא‬
‫תרכובות ‪ PCBs‬הפועלות כמו דיאוקסינים‪.‬‬
‫הדגים נדגמו מאזור כפר מסריק‪.‬‬
‫לשכת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 31 ,‬במאי ‪ .2010‬ראו‪ :‬שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות‪" ,‬סקר‬
‫ראשוני על רמות דיאוקסינים ותרכובות ‪ PCB's‬דמויי דיאוקסינים במזון בישראל (‪,")2008‬‬
‫‪.http://www.health.gov.il/Download/pages/Seker_dioxins2008.pdf‬‬
‫לשכת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 31 ,‬במאי ‪ ;2010‬ד"ר רינה ורסנו‪ ,‬שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות‪,‬‬
‫פגישה‪ 2 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 5‬מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות לנושא‬
‫סביבה ובריאות‪ 30 ,‬בנובמבר ‪.2009‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך‪29‬‬

‫לפי משרד הבריאות‪ ,‬מחקר שיתבסס על בדיקות דם לתושבי היישובים הסמוכים למפעל "בעייתי מאוד‬
‫מבחינה מתודולוגית" ולא יקדם את הנושא‪ .‬בהיעדר ערכי ייחוס המבוססים על בדיקות דם של כלל‬
‫תושבי המדינה‪ ,‬יהיה קושי לייחס משמעות לנתוני הבדיקות‪ .‬כלומר‪ ,‬סביר להניח כי יימצאו מתכות‬
‫בדם של התושבים‪ ,‬אולם לא יהיה אפשר לקבוע אם מדובר בריכוז מסוכן או גבוה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לחלק‬
‫גדול מהמתכות יש כמה דרכי חשיפה‪ ,‬למשל עישון‪ .‬מציאת עופרת בדם של התושבים לא מעידה בהכרח‬
‫‪65‬‬
‫על חשיפה לעופרת מהמפעל‪.‬‬

‫נקודות לדיון‬
‫‪ .5‬הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה ותמותה‬

‫‪66‬‬

‫באזור מפרץ חיפה יש כמה מפעלים החשודים בזיהום אוויר‪ ,‬ובהם תחנות כוח‪ ,‬מפעלים פטרוכימיים‪,‬‬
‫מפעלי דשנים ומפעלי מתכות‪ ,‬תעשיות צבעים‪ ,‬מזון‪ ,‬חומרי ניקוי וכלור‪ 67.‬הקואליציה לבריאות הציבור‬
‫מסרה לנו חומר רב המוכיח לכאורה את הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה וחומר נוסף להוכחת רמת‬
‫התחלואה הגבוהה באזור מפרץ חיפה‪ .‬ואכן‪ ,‬כשעברנו על נתוני התחלואה של הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה התרשמנו שיש עודף תחלואה בנפת חיפה ובנפת עכו לעומת הממוצע הארצי במגוון‬
‫תחומים‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫ואולם‪ ,‬כפי שנכתב בדוח ועדת‪-‬אבנימלך‪" ,‬בדיקה של נתוני תחלואה ותמותה אינה פשוטה‪ .‬התחלואה‬
‫היא תופעה סטטיסטית המחייבת אוכלוסייה גדולה כדי להסיק מסקנות משמעותיות‪ .‬שונות‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬כמוצא עדתי‪ ,‬גיל‪ ,‬הרגלי תזונה‪ ,‬עישון‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬סוג ומקום תעסוקה וכיוצא בזה‬
‫משפיעים על התחלואה‪ .‬באזורים ובמקומות מגורים שונים קיימת אוכלוסייה ממגוון רקעים‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר זו מורכבת מעולים מארצות שונות‪ ,‬רקע גנטי שונה והרגלי חיים שונים‪ .‬לגבי הסרטן הדברים‬
‫מורכבים עוד יותר מאחר שתגובות עלולות להופיע שנים רבות לאחר החשיפה לגורם הסביבתי‬
‫המשפיע"‪ .‬עוד נכתב כי "ייתכן מאוד כי חלק מהתחלואה המתגלית כיום נובעת מרמת זיהום האוויר‬
‫שהיתה קיימת לפני קצת למעלה מעשור‪ ...‬המצב השתפר במידה ניכרת"‪.‬‬
‫לסיכום הדיון בנושא זה נכתב בדוח ועדת‪-‬אבנימלך‪" :‬נראה בצורה ברורה כי יש עודף תחלואה במפרץ‬
‫חיפה במחלות לב וסרטן‪ .‬עודף התחלואה אינו קונסיסטנטי; הוא שונה לגבי תמותה ותחלואה ואינו‬
‫מהווה גורם המביא לתוחלת חיים נמוכה יותר‪ .‬לא נראה כי נוכל בשלב זה לקשר בין עודף התחלואה‬
‫לבין גורמי סביבה הנמדדים בארץ או בעולם‪ .‬גם ברמת הידע הקיים אין ספק כי מתחייבת פעולה‬
‫‪69‬‬
‫נמרצת להקטנת גורמים אפשריים לתחלואה"‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬

‫‪69‬‬

‫ד"ר איתמר גרוטו‪ ,‬ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב לחבר הכנסת דב חנין‪ 17 ,‬בינואר ‪.2010‬‬
‫ד"ר ג'אמס קריקון‪ ,‬הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬פגישה ושיחות טלפון‪.2010-2006 ,‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור‪" ,‬זיהום אוויר ובריאות הציבור‪ :‬מקרה מפרץ חיפה ועכו"‪ ,‬דצמבר ‪.2005‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור עוסקת בקשר שבין בריאות לסביבה‪ ,‬מנתחת את השלכות הזיהום על הבריאות ומקדמת‬
‫מדיניות בנושא‪ .‬היא מאגדת כ‪ 20-‬ארגוני סביבה‪ ,‬חוקרים‪ ,‬רופאים‪ ,‬יועצים ותושבים‪.‬‬
‫דוח "זיהום אוויר במפרץ חיפה‪ :‬תמונת מצב והמלצות לפעול" (דוח ועדת‪-‬אבנימלך)‪ ,‬סעיף ‪ ,2.2‬מוסד שמואל נאמן‬
‫בטכניון‪ 31 ,‬באוקטובר ‪.2006‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .5.1‬טענה בדבר תקני פליטה לא מחמירים דיים ואי‪-‬בדיקת כל המזהמים בבדיקות‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור מותחת ביקורת חריפה על הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על מפעל‬
‫"חוד אסף פלדה"‪ .‬לפי הקואליציה‪ ,‬אם המפעל עומד בתקנים בארץ‪ ,‬הרי התקנים אינם מחמירים דיים‬
‫או המשרד להגנת הסביבה אינו בודק כראוי את כל המזהמים שנפלטים ממנו‪ .‬מפעלים דומים לו בחו"ל‬
‫מזהמים פחות‪ 70.‬לדברי גב' רונית פיסו‪ ,‬מנכ"לית העמותה‪ ,‬לא בכל הבדיקות שעורך המשרד להגנת‬
‫‪71‬‬
‫הסביבה נבדקים כל המזהמים‪.‬‬
‫מר מירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬ציין בפנינו כי אומנם הבדיקות מראות שאין כל זיהום‬
‫מהמפעל‪ ,‬אולם גם כשפרצה שרפה גדולה בחצר הסמוכה למפעל ב‪ 23-‬במאי ‪ 2010‬המדידות לא הראו‬
‫שיש חריגה מהתקנים אלא ל‪ 20-‬דקות‪ ,‬אף שתושבי הקיבוץ נאלצו להישאר כמה שעות בבתיהם והאזור‬
‫‪72‬‬
‫כולו היה אפוף עשן‪ .‬מכאן שהתקנים בעייתיים‪.‬‬

‫‪ .6‬קרבת מפעלי תעשייה לאזורים מאוכלסים‬
‫עמדת הקואליציה לבריאות הציבור היא שיש להעתיק את המפעל למקום אחר‪ ,‬מאחר שבקרבתו יש‬
‫יישובים‪ ,‬בתי‪-‬ספר ומפעלי מזון‪ .‬לדבריהם‪ ,‬מאחר שמדינת ישראל צפופה‪ ,‬מוטב לרכז מפעלי תעשייה‬
‫‪73‬‬
‫בעלי פוטנציאל זיהום באזור תעשייה מרוחק ממקומות יישוב‪.‬‬
‫עד לפני כשנתיים מדיניות המשרד להגנת הסביבה היתה שאין לקבוע מרחקים "אסורים" סביב‬
‫מפעלים‪ .‬מדיניות זו התבססה על ההנחה שהמפעל צריך לעמוד בכל התנאים שהוצבו לו עד גדר המפעל‪.‬‬
‫כמו כן חשש המשרד שאם ייקבע אחרת‪ ,‬בעלי קרקעות באזורים "האסורים" יתבעו את המדינה‪.‬‬
‫בהנחיית מר שי אביטל‪ ,‬שהיה מנכ"ל המשרד לפני כשנתיים‪ ,‬החל המשרד בעבודה לקביעת מרחקי‬
‫ביטחון ממפעלים חדשים המחזיקים חומרים מסוכנים בלבד‪ .‬מפעלי התכה ועיבוד גרוטאות דוגמת‬
‫"חוד אסף" אינם מפעלי חומרים מסוכנים‪ ,‬ולכן העבודה לא כללה את המפעל "חוד אסף פלדה"‪.‬‬
‫בעת בחינת המרחק בין מפעלי התכה ועיבוד גרוטאות ליישובים הסתמך המשרד להגנת הסביבה על‬
‫קווים מנחים בנושא של רשות הגנת הסביבה של דרום‪-‬אוסטרליה‪ 74.‬בקביעת המרחקים במסמך זה‬
‫הובאו בחשבון היבטים של פליטות לאוויר‪ ,‬ריח‪ ,‬זיהום מים ורעש‪ .‬על בסיס המסמך והתאמתו למפעל‬
‫"חוד אסף" החליט המשרד להגנת הסביבה כי המרחק בינו לבין בתי היישוב צריך להיות ‪ 500‬מטר‬
‫לפחות‪ .‬לפי מדידות שערך המשרד להגנת הסביבה על גבי מפה‪ ,‬המרחק בין חצר המפעל לבתים‬
‫הראשונים בקיבוץ הוא כ‪ 530-‬מטר‪ .‬לדברי מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬בתי הקיבוץ הקרובים ביותר‬
‫‪75‬‬
‫למפעל הם במרחק כ‪ 250-‬מטר ממנו‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬

‫‪73‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬

‫ד"ר ג'אמס קריקון‪ ,‬הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬פגישה ושיחות טלפון‪.2010-2006 ,‬‬
‫רונית פיסו‪ ,‬מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬שיחת טלפון‪ ,‬אוגוסט ‪.2010‬‬
‫מירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬שיחת טלפון‪ 24 ,‬באוקטובר ‪ .2010‬ראו‪ :‬צפריר רינת וג'קי חורי‪" ,‬כובתה שרפת‬
‫הענק באתר איסוף פסולת המתכת 'חוד אסף' דרומית לעכו"‪ ,‬הארץ‪ 23 ,‬במאי ‪.2010‬‬
‫רונית פיסו‪ ,‬מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬שיחת טלפון‪ ,‬אוגוסט ‪.2010‬‬
‫דרום‪-‬אוסטרליה היא המדינה הרביעית בגודלה באוסטרליה‪ ,‬וחיים בה כ‪ 1.6-‬מיליון איש‪.‬‬
‫מירון שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬שיחת טלפון‪ 24 ,‬באוקטובר ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך‪29‬‬

‫‪ .6.1‬עמדה נגדית – שכנות טובה של יישובים ושל תעשייה‬
‫כאמור‪ ,‬יש גישה שלפיה יש להעביר מפעלים הסמוכים לאזורים מאוכלסים לאזורים רחוקים מריכוזי‬
‫אוכלוסייה‪ .‬ואולם‪ ,‬לדברי פרופ' יורם אבנימלך ממוסד שמואל נאמן בטכניון‪ ,‬יישובים עירוניים נוטים‬
‫להתפתח בקרבת מפעלי תעשייה‪ ,‬ובמדינות מערביות רבות מקובל שמפעלים שוכנים אף בתוך ריכוזי‬
‫אוכלוסייה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לעתים הרחקת מפעלים מאזורים מאוכלסים אינה משיגה את המטרה‪.‬‬
‫המועצה המקומית התעשייתית רמת‪-‬חובב‪ ,‬למשל‪ ,‬הוקמה באמצע שנות ה‪ 70-‬הרחק מאזורים‬
‫מאוכלסים כדי להימנע מההשפעות המזיקות של זיהום האוויר ממפעליה‪ ,‬אך האוכלוסייה מתקרבת‬
‫אליה‪ ,‬למשל עיר הבה"דים המוקמת סמוך אליה והשכונות הצפוניות של באר‪-‬שבע‪.‬‬
‫עוד יצוין כי לעתים יש חומרים כימיים‪ ,‬תחמוצות חנקן וחומרים אורגניים נדיפים‪ ,‬למשל‪ ,‬שכאשר הם‬
‫באוויר ומתרחקים ממקור פליטתם הם הופכים לחומרים מזהמים אחרים בהשפעת קרני השמש‬
‫‪76‬‬
‫והטמפרטורה‪.‬‬

‫‪ .6.1.1‬דוגמה לזיהום אוויר המשפיע הרחק ממקום היווצרותו‬
‫באשקלון מתוכננת הקמת תחנת כוח פחמית נוספת בת שתי יחידות ייצור (פרויקט ‪ .)D‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה הצביע על מחקר שערך ד"ר גדלביץ' בבית‪-‬החולים ע"ש ברזילי באשקלון‪ ,‬שלפיו תוספת של ‪10‬‬
‫מק''ג‪/‬מ''ק של דו‪-‬תחמוצת הגופרית באוויר גורמת לעלייה של כ‪ 5%-‬בפניות לחדר מיון‪ ,‬ותוספת בשיעור‬
‫זה של תחמוצות חנקן – לעלייה של ‪ 2%‬בפניות לחדר המיון‪ .‬לפיכך‪ ,‬הקמת תחנת כוח פחמית נוספת‬
‫באשקלון עתידה להשפיע על שיעור האשפוזים באזור זה‪ 77.‬נוסף על כך‪ ,‬הפליטה מתחנת כוח פחמית‬
‫מתפזרת על פני שטח גדול וגורמת ליצירת מזהמי אוויר שניוניים‪ 78.‬בשנים האחרונות גדל מספר החריגות‬
‫מתקני איכות האוויר למזהמים אלו בפנים הארץ‪ ,‬במורד הרוח מאזורי הפליטה העיקריים‪ .‬באזור גוש‪-‬‬
‫עציון‪ ,‬המושפע מהפליטה באזור אשקלון ותל‪-‬אביב למשל‪ ,‬נמדדות חריגות מהתקן הסביבתי המומלץ‬
‫על‪-‬ידי ארגון הבריאות העולמי בכ‪ 70%-‬מהימים בשנה‪.‬‬

‫‪ .6.1.2‬דו‪-‬קיום של תעשייה ושל אזורים מאוכלסים – תרבות של "אפס ליקויים"‬
‫חריגות של מפעלי תעשייה מהתקנים שנקבעו להם קורות לעתים בשל תקלות‪ .‬אחת ההמלצות בדוח‬
‫ועדת‪-‬אבנימלך היא שהמשרד להגנת הסביבה יקבע חד‪-‬משמעית כי תקלות אינן "קורות" אלא נובעות‬
‫מתחזוקה לא נאותה‪ ,‬מאי‪-‬הקפדה על נהלים‪ ,‬מחוסר משמעת ומ"שלומפריות"‪ .‬השלמה של המשרד‬
‫עם התנהלות זו אינה קבילה‪ .‬לא מדובר ב"אפס תקלות" אלא ב"תרבות של אפס תקלות"‪.‬‬
‫ועדת‪-‬אבנימלך המליצה למשרד להגנת הסביבה שלא יכיר בתקלות כסיבה המצדיקה חריגות מתקני‬
‫פליטה‪ .‬הוועדה המליצה להחמיר את הענישה ולהגביר את ההרתעה כדי להביא לשינוי תרבות הניהול‬
‫והתחזוקה בתעשייה‪ .‬לפי הוועדה‪ ,‬בעולם יש מפעלי תעשייה‪ ,‬ובהם מפעלים העלולים לפלוט חומרים‬
‫‪79‬‬
‫מסוכנים‪ ,‬במרכזי אזורים מאוכלסים‪ .‬הדבר מתאפשר בזכות הקפדה על תרבות של אפס תקלות‪.‬‬
‫הפתרון אינו סגירת המפעל אלא הקפדה על תקנים סביבתיים ושימוש בטכניקות מתקדמות להפחתת‬

‫‪ 76‬פרופ' יורם אבנימלך‪ ,‬מוסד שמואל נאמן בטכניון‪ ,‬שיחת טלפון‪ 27 ,‬במאי ‪.2010‬‬
‫‪ 77‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬עמדה בנושא תחנת הכוח הפחמית המתוכננת באשקלון‪ 19 ,‬ביולי ‪.2009‬‬
‫‪ 78‬נראה כי מדובר באוזון (‪ )O3‬או בחלקיקים‪.‬‬
‫‪ 79‬דוח "זיהום אוויר במפרץ חיפה‪ :‬תמונת מצב והמלצות לפעול" (דוח ועדת‪-‬אבנימלך)‪ ,‬סעיף ‪ ,3.2‬מוסד שמואל נאמן בטכניון‪,‬‬
‫‪ 31‬באוקטובר ‪.2006‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך‪29‬‬

‫זיהום‪" .‬אם נמצא כי התעשייה אינה עומדת בדרישות אלו או שאין פתרון סביר‪ ,‬יש לנקוט בשיטה של‬
‫‪80‬‬
‫סגירת המפעל"‪.‬‬

‫‪ .7‬אי‪-‬אמון של תושבי האזור במשרד להגנת הסביבה‬
‫לדברי מר שיפר‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪ ,‬תחושת התושבים היא שהמשרד להגנת הסביבה אינו מייצג‬
‫אותם מול מפעל "חוד אסף"‪ .‬אדרבא‪ ,‬הם חשים שהמשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם המפעל‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬למשרד להגנת הסביבה יש ניגוד עניינים בנושא מאחר שהוא עובד בשיתוף פעולה עם המפעל‬
‫בנושא גריטת כלי רכב‪ ,‬כלומר‪ ,‬למשרד יש אינטרס שהמפעל ימשיך בפעולתו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬גם בקואליציה לבריאות הציבור יש ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה‪ .‬מתשובות‬
‫המשרד להגנת הסביבה אלינו עלה בעקיפין כי רמת האי‪-‬אמון בין התושבים למשרד רבה ביותר‪ .‬ייתכן כי‬
‫הקמת תחנת הניטור נמשכה זמן רב מדי בשל כך‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא היה קל לאתר בית בקיבוץ שבעליו יהיו‬
‫מוכנים שתיעשה בו מדידה של מפלס הרעש‪.‬‬

‫‪ .8‬אופן החישוב של פליטת הדיאוקסינים מארובות המפעל‬
‫כאמור‪ ,‬ערכי הפליטה המרביים של דיאוקסינים נקבעו למפעל‪ 81‬לפי תקן ‪ ,Ta Luft 2002‬סעיף ‪,5.2.7.2‬‬
‫שזה לשונו‪:‬‬
‫‪The dioxins and furans […] may not exceed a mass flow in waste gas of 0.25 μg/h or82‬‬
‫‪a mass concentration in waste gas of 0.1 ng/m³, as a minimum requirement.‬‬

‫כלומר‪ ,‬התקן המקסימלי לפליטת דיאוקסינים שנקבע למפעל הוא זרימת מאסה של ‪ 0.25‬מיקרוגרם‬
‫לשעה או ריכוז של ‪ 0.1‬ננוגרם לקוב‪.‬‬
‫לפי הפירוש שהמשרד להגנת הסביבה נותן להגבלה זו‪ ,‬אם זרימת המאסה של דיאוקסינים נמוכה מ‪-‬‬
‫‪ 0.25‬מיקרוגרם לשעה – כלומר קצב הפליטה נמוך יחסית – משמע שהמפעל עומד בדרישות ואינו‬
‫מחויב לעמוד בתקן של ריכוז הדיאוקסינים‪ .‬אם זרימת המאסה עברה את הסף המותר‪ ,‬מתווספת‬
‫ההגבלה של ריכוז הדיאוקסינים הנפלטים‪ .‬הנימוק הוא שאם לא עוברים את סף זרימת המאסה‬
‫המותרת‪ ,‬כמות הדיאוקסינים הנפלטת קטנה בכל מקרה‪ .‬לפי מכתב של המשרד להגנת הסביבה‬
‫לקואליציה לבריאות הציבור‪" ,‬אף אם המפעל עובר את קצב הסף [זרימת המאסה]‪ ,‬אפילו במאות‬
‫אחוזים‪ ,‬אבל עומד בתקני הפליטה [ריכוז]‪ ,‬הוא אינו חורג מהתנאים ומהדרישות המוגדרים ברשיון‬
‫‪83‬‬
‫העסק"‪.‬‬

‫‪ 80‬שם‪ ,‬נספח ‪.5‬‬
‫‪ 81‬תנאים ברשיון עסק‪ ,‬מס' תיק של המשרד לאיכות הסביבה‪ ;631370/1 :‬מכתב מדורית זיס‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה – מחוז‬
‫הצפון למנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עכו‪ 21 ,‬במרס ‪.2005‬‬
‫‪ 82‬משמעות המילה "‪ "or‬בתקן מוסברת בסעיף ‪ 5.1.2‬בפסקה השנייה‪:‬‬
‫‪If the observation of a specific mass flow or of a specific mass concentration is stipulated in 5, either the mass‬‬
‫‪flow or – with an exceeded permissible mass flow – the mass concentration shall be limited in the licensing‬‬
‫‪notice unless 5.2 or 5.4 contain explicit provisions stipulating that both the mass flow and the mass concentration‬‬
‫‪shall be limited .‬‬
‫במרכז המחקר והמידע נבדקה פסקה זו גם בשפה הגרמנית‪ ,‬שבה נכתב התקן במקור‪.‬‬
‫‪ 83‬ד"ר יוסי ענבר‪ ,‬סמנכ"ל בכיר לתעשיות במשרד להגנת הסביבה באותה תקופה‪ ,‬מכתב לראשי הקואליציה לבריאות הציבור‪,‬‬
‫‪ 23‬באפריל ‪.2006‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך‪29‬‬

‫הקואליציה לבריאות הציבור ועמותת "אדם טבע ודין" מערערים על נימוק זה וקובעים כי הוא אינו‬
‫סביר‪ .‬לדבריהם‪ ,‬לא סביר שלמפעל יהיה מותר לפלוט כמויות גדולות של דיאוקסינים‪ ,‬אף מעבר לקצב‬
‫הפליטה המצוין בתקן‪ ,‬רק משום שהוא עומד בתקן ריכוז הפליטה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬באמצעות מהילת האוויר‬
‫אפשר להקטין את ריכוז הדיאוקסינים בפליטה מהארובות ובו‪-‬בזמן לפלוט לסביבה כמות גדולה של‬
‫‪84‬‬
‫דיאוקסינים‪.‬‬
‫כאשר המפעל עובד ‪ 20‬שעות ביממה וקצב הפליטה מהארובה היא ‪ 400,000‬מ"ק אוויר לשעה‪ ,‬פליטה של‬
‫‪ 0.1‬ננוגרם דיאוקסין למ"ק משמעה פליטת ‪ 0.35‬גרם דיאוקסינים בשנה‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬כמות כלל‬
‫הדיאוקסינים שנפלטו בשנת ‪ 2006‬במפרץ חיפה כולו‪ ,‬מכל המקורות התעשייתיים‪ ,‬אתרי פסולת‪,‬‬
‫‪85‬‬
‫שריפת דלק במכוניות‪ ,‬עישון סיגריות וכיוצא בזה‪ ,‬היתה ‪ 0.9‬גרם לשנה‪.‬‬
‫לפי דוח ועדת‪-‬אבנימלך – בחלק שאינו עוסק ישירות במפעל "חוד אסף" – הגישה המודרנית בניהול‬
‫סביבתי היא לראות בכמות המזהם גורם המשפיע על הסביבה‪ .‬הניסיון מלמד כי כשנקבע לתעשייה תקן‬
‫ריכוז מזהם בשפכים‪ ,‬הדבר הביא להזרמת מים לשפכים לשם מיהול המזהם‪ ,‬אולם הסביבה היתה‬
‫חשופה לאותה כמות של מזהם‪ 86.‬בנספח העוסק במפעל עצמו צוין כי התנהל דיון בין חברי הצוות‬
‫בשאלה אם תקן הריכוז הוא התקן המתאים או נדרש תקן כמות‪ ,‬המבטא את התרומה הפוטנציאלית‬
‫‪87‬‬
‫של המפעל לזיהום הסביבה‪.‬‬

‫‪ .9‬נִ רמול‬
‫מהו נרמול‬
‫תהליכים כימיים דומים יכולים להתבצע בתנאים שונים של טמפרטורה‪ ,‬ריכוז חמצן‪ ,‬לחץ‪ ,‬אחוז מים‬
‫וכיוצא בזה‪ .‬כדי לאפשר השוואה של פליטות לסביבה לתקנים של פליטות אלו‪ ,‬נהוג להגדיר את‬
‫התנאים שבהם קובעים את העמידה בתקן‪ .‬דוגמה להגדרה כזאת‪ :‬גז פליטה‪ ,‬ללא אדי מים‪,‬‬
‫בטמפרטורה של ‪ 20‬מעלות ועודף חמצן של ‪ .3%‬במציאות‪ ,‬גזי הפליטה אינם נוהגים לפי תיאור זה ולכן‬
‫מנרמלים – מתקננים באמצעות חישוב תיאורטי – את ריכוז הגזים בתנאי הארובה בפועל לתנאים של‬
‫התקן‪ .‬הנרמול יוצר מכנה משותף לגזי פליטה השונים בהרכבם ובתכונותיהם ומאפשר השוואה ביניהם‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הנרמול דרוש כדי למנוע אפשרות של מיהול גזי הפליטה לשם הקטנת ריכוז המזהמים‬
‫לשם עמידה בתקן‪ .‬על‪-‬ידי הוספת אוויר לארובה אפשר להקטין את ריכוז המזהם הנפלט ממנה‪ ,‬וקביעת‬
‫‪88‬‬
‫התנאים שבהם תיבדק העמידה בתקן‪ ,‬ובכלל זה אחוז החמצן‪ ,‬מונעת זאת‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫‪85‬‬

‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬

‫בבדיקת הפתע שנערכה במפעל ב‪ 22-‬ביוני ‪ 2006‬היתה ספיקת הארובה הראשית כ‪ 450,000-‬מ"ק אוויר לשעה‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫הבדיקה העלתה ריכוז פליטה של ‪ 1.03‬ננוגרם דיאוקסינים למ"ק אוויר‪ .‬אם נכפיל את הריכוז שנמדד למ"ק בספיקת‬
‫הארובה בפועל‪ ,‬נקבל שנפלטו מהארובה בשעת הבדיקה ‪ 463,500‬ננוגרם דיאוקסינים‪ .‬מספר זה שווה ל‪ 463.5-‬מיקרוגרם‬
‫דיאוקסינים בשעה‪ .‬כאמור‪ ,‬בתקן נקבע ‪ 0.25‬מיקרוגרם לשעה כפליטה מקסימלית מותרת של דיאוקסינים‪ ,‬כלומר‪ ,‬זרימת‬
‫המאסה היתה פי כ‪ 1,800-‬מהמותר בתקן‪ .‬אף אם ריכוז הפליטה היה עומד בתקן‪ ,‬לדוגמה ‪ 0.1‬ננוגרם דיאוקסינים למ"ק‬
‫אוויר‪ ,‬כשנכפיל ריכוז זה בספיקת הארובה בפועל‪ ,‬נקבל שנפלטו בפועל ‪ 45,000‬ננוגרם דיאוקסינים בשעה‪ .‬ערך זה שווה ל‪-‬‬
‫‪ 4.5‬מיקרוגרם דיאוקסינים בשעה‪ ,‬והתקן הוא כאמור ‪ 0.25‬מיקרוגרם דיאוקסינים לשעה‪ .‬ד"ר אריה ונגר‪ ,‬המחלקה‬
‫המדעית בעמותת "אדם טבע ודין"‪ ,‬מכתב לד"ר ענבר מהמשרד להגנת הסביבה‪ 28 ,‬ביוני ‪ ;2006‬ד"ר ג'אמס קריקון‪ ,‬יושב‪-‬‬
‫ראש הקואליציה לבריאות הציבור‪ 26 ,‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫דוח "זיהום אוויר במפרץ חיפה‪ :‬תמונת מצב והמלצות לפעול" (דוח ועדת‪-‬אבנימלך)‪ ,‬נספח ‪ ,5‬מוסד שמואל נאמן בטכניון‪,‬‬
‫‪ 31‬באוקטובר ‪ .2006‬יצוין כי רמת פליטה של ‪ 0.9‬גרם דיאוקסין לשנה אינה מסוכנת‪ ,‬אך היא בגבול טווח הפליטות המותר‪.‬‬
‫שם פרק ‪.1.3‬‬
‫שם‪ ,‬נספח ‪.5‬‬
‫על‪-‬פי הסבר של ד"ר ברננדה פליקשטיין‪ ,‬סמנכ"ל איגוד ערים אזור חיפה – איכות הסביבה‪ 7 ,‬במאי ‪.2006‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך‪29‬‬

‫הטענה‬
‫ככלל‪ ,‬אין בגזים שנפלטים מהארובה‪ ,‬לאחר שעברו בתא השרפה‪ ,‬הרבה חמצן‪ ,‬מאחר שרובו הגדול‬
‫שימש לשרפה‪ 89.‬לפי הקואליציה לבריאות הציבור‪ ,‬בעת ביצוע מדידות פליטה מארובה‪ ,‬המפעל מהל את‬
‫האוויר המזוהם הזורם בארובה באוויר נקי נוסף שהוזרם אליה ובכך הקטין את ריכוז המזהמים‬
‫הנמדדים בה‪ .‬כלומר‪ ,‬העובדה שאחוז החמצן בבדיקת הפתע בארובה ב‪ 22-‬ביוני ‪ 2006‬היה זהה לאחוז‬
‫החמצן לאחר הנרמול וזהה לאחוז החמצן באוויר נקי‪ ,‬עשויה ללמד על מהילת האוויר המזוהם באוויר‬
‫נקי כדי לעמוד בתקני הריכוז‪.‬‬
‫כאשר המדידה העיקרית מבחינת רשיון העסק היא מדידת הריכוז ולא זרימת המאסה‪ ,‬כפי שהוסבר‬
‫לעיל‪ ,‬לדבר זה יש משמעות רבה‪ 90,‬שכן בפועל‪ ,‬כמויות גדולות של מזהמים עלולות להיפלט לסביבה‬
‫‪91‬‬
‫למרות העמידה בתקן הריכוז‪.‬‬
‫לפי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אין בתקן ‪ Ta Luft 2002‬דרישה לנרמול אחוזי החמצן במפעלים כגון "חוד‬
‫אסף פלדה"‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לפי המשרד להגנת הסביבה אין במפעל מיהול של האוויר ולא מוכנס לאולם‬
‫האמור אוויר מבחוץ‪.‬‬

‫‪ .10‬הקמת מעבדת דיאוקסינים בישראל‬
‫כאמור‪ ,‬לכידת האוויר לשם בדיקת הימצאות דיאוקסינים‪ 92‬נעשית כיום על‪-‬ידי גורמים מוסמכים‬
‫שמפעיל המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אולם האנליזה של הדגימות נעשית במעבדות במדינות אחרות‪ ,‬מאחר‬
‫שבישראל אין כיום מעבדה מתאימה לגילוי דיאוקסינים‪ .‬שליחת הדגימות מישראל למעבדות בחו"ל‬
‫בעייתית הן בשל חוסר פיקוח על רמתן והן בשל הזמן הכרוך בכך‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הבדלים בתוצאות דגימת‬
‫אוויר עשויים להיות קשורים בסוג החומרים הנשרפים במפעל‪ ,‬אולם גם במעבדה אשר עשתה את‬
‫האנליזה לדגימה‪.‬‬
‫לדברי ד"ר רינה ורסנו ממשרד הבריאות‪ ,‬כיום יש שיטות זולות וישימות יותר לגילוי דיאוקסינים‪ ,‬ולכן‬
‫המשרד שוקל להקים מעבדה כזאת בישראל או להכיר במעבדה פרטית מתאימה‪ ,‬אם זו תוקם‪.‬‬
‫כשתהיה מעבדה מתאימה בישראל יוכל משרד הבריאות לבצע דגימות רבות יותר‪ 94.‬האמור נכון גם‬
‫לגילוי דיאוקסינים בדגימות שנלקחו בעבור המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫‪ .11‬בדיקות פתע לדיגום ארובות‬
‫כדי לבדוק אם מפעלי תעשייה עומדים בתנאי הפליטה שהציב להם המשרד להגנת הסביבה ברשיון עסק‬
‫או בצו האישי‪ ,‬המשרד עורך‪ ,‬באמצעות חברות קבלניות שנבחרות במכרז‪ ,‬בדיקות תקופתיות ובדיקות‬
‫פתע‪ .‬חברות המקיימות בדיקות תקופתיות במפעל מסוים מנועות מלקיים בדיקות פתע באותו מפעל‪.‬‬

‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬‬

‫ד"ר אריה ונגר‪ ,‬המחלקה המדעית בעמותת "אדם טבע ודין"‪ ,‬שיחת טלפון‪ 15 ,‬באוגוסט ‪.2010‬‬
‫ד"ר ג'אמס קריקון‪ ,‬יושב‪-‬ראש הקואליציה לבריאות הציבור‪ 26 ,‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫ד"ר אריה ונגר‪ ,‬המחלקה המדעית בעמותת "אדם טבע ודין"‪ ,‬מכתב לד"ר ענבר מהמשרד להגנת הסביבה‪ 28 ,‬ביוני ‪.2006‬‬
‫כולל העברת האוויר דרך מסנן ומלכודת חלקיקים‪ ,‬עיבוי ושטיפה בחומר כימי‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬שליחת דגימות מזון מן החי לחו"ל מורכבת‪ ,‬למשל‪ ,‬מבחינת פיקוח וטרינרי‪.‬‬
‫ד"ר רינה ורסנו‪ ,‬שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות‪ ,‬פגישה‪ 2 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך‪29‬‬

‫ככלל‪ ,‬נוהלי הבדיקות מתבססים על נוהלי בדיקת ארובות של הסוכנות האמריקנית הפדרלית להגנת‬
‫‪95‬‬
‫הסביבה (‪.)EPA‬‬
‫אף שמועדי בדיקות הפתע אינם ידועים לעובדי המפעלים‪ ,‬נראה כי יש באפשרותם לעכב את הדוגמים‬
‫בשלל תואנות‪ ,‬למשל בתחום הבטיחות והחשמל‪ .‬מרגע הגעת הבודק לשערי המפעל ועד לתחילת בדיקת‬
‫הארובה חולפת כשעה‪ .‬נראה כי מידת ההפתעה בבדיקה תלויה במידה מסוימת בשיתוף הפעולה של בעלי‬
‫‪96‬‬
‫המפעלים‪.‬‬
‫כיום אין למשרד להגנת הסביבה אפשרות לדגום ארובות בעצמו‪ .‬הדבר נעשה על‪-‬ידי חברות חיצוניות‪,‬‬
‫ואלו עשויות לעבוד גם עם מפעלי תעשייה אחרים‪ 97.‬ב‪ 20-‬במאי ‪ 2010‬פרסם המשרד להגנת הסביבה‬
‫מכרז פומבי לבחירת חברה לביצוע דיגומי אוויר בעבורו‪ .‬תנאי להגשת הצעה במכרז הוא התחייבות‬
‫‪98‬‬
‫המציע לעבוד בלעדית עם המשרד ולנתק את קשריו עם מפעלי תעשייה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬

‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪<www.sviva.gov.il ,‬נושאים סביבתיים <איכות האוויר <זיהום אוויר‬
‫מתעשייה <"פעילות המשרד בהפחתת מזהמי אוויר מתעשייה"‪ 24 ,‬בינואר ‪.2006‬‬
‫על‪-‬פי שיחה עם שיחה גם עובד חברה פרטית לבדיקות זיהום אוויר‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫גלעד ארדן‪ ,‬השר להגנת הסביבה‪ ,‬פרוטוקול הישיבה ה‪ 136-‬של מליאת הכנסת‪ 26 ,‬במאי ‪.2010‬‬
‫מכרז פומבי מס' ‪ 8/10‬לבחירת ספק לביצוע דיגומי אוויר בעבור המשרד להגנת הסביבה‪http://www.sviva. ,‬‬
‫‪ 20 ,gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/8_2010_digumey_avir__1.pdf‬במאי ‪ .2010‬החשש מניגוד עניינים‬
‫בשוק דיגומי האוויר עולה הן בדברי השר ארדן במליאת הכנסת ב‪ 26-‬במאי ‪ 2010‬והן בדברי המבוא למכרז ‪.8/10‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך‪29‬‬

‫נספח מס' ‪ – 1‬הסבר המונחים ‪ BREF ,IPPC‬ו‪ – 99BAT-‬השיטה באיחוד האירופי‬
‫‪100‬‬

‫לאי חוד האירופי יש כמה דירקטיבות בנושא רגולציה של זיהום אוויר ממקורות נייחים גדולים‪.‬‬
‫העיקרית שבהם היא דירקטיבה ‪)IPPC( Integrated Pollution Prevention and Control – EC/6919/‬‬
‫מספטמבר ‪ .1996‬דירקטיבות אחרות עוסקות בנושאים מסוימים של זיהום אוויר‪ ,‬כגון הפחתת הפליטות‬
‫ממתקני שרפה גדולים (‪ )101LCPs‬וקביעת תקני פליטה למזהמים מסוימים‪.‬‬

‫מטרת דירקטיבה ‪ IPPC‬היא מניעת זיהום ממקורות תעשייתיים בעלי פוטנציאל זיהום גדול (כגון‬
‫תעשיות אנרגיה‪ ,‬עיבוד מתכות‪ ,‬תעשיות כימיות וטיפול בפסולת)‪ ,‬חדשים או קיימים‪ .‬ה‪ IPPC-‬אינה‬
‫קובעת את תקני הפליטה‪ .‬בנספח של הדירקטיבה מובאת חלוקה של מתקני תעשייה גדולים לכ‪25-‬‬
‫מגזרים (או קטגוריות)‪ 102.‬לכל מגזר נקבעת מסגרת התייחסות (‪ )103BREF‬המציגה את הטכניקות‬
‫הזמינות הטובות ביותר (‪ 104)Best Available Techniques – BAT‬למקורות באותו מגזר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במגזר‬
‫הכללי מפעלי המתכת‪ ,‬יש ‪ BAT‬אפשריים למפעלים שמופעלים בהם תנורים‪ .‬כפי שמוסבר בהמשך‪,‬‬
‫הרגולטור של המדינה מגדיר בהליך הרישוי את ה‪ BAT-‬המתאים מתוך ה‪ ,BREF-‬ובאמצעות היתר‬
‫דורש ממקור הפליטה הספציפי לעמוד בערכי הפליטה או בדרישות שוות ערך הנגזרות מיישום ה‪-‬‬
‫‪.BAT‬‬

‫‪105‬‬

‫ה‪ European IPPC Bureau-‬פועל בצוותים‬

‫‪106‬‬

‫– צוות לכל מגזר של מקורות תעשייתיים‪ .‬כל צוות מכין‬

‫מסמך לייחוס (‪ )BREF‬למגזר שבו הוא עוסק‪ .‬כאמור‪ ,‬ה‪ BREF-‬נותן מידע על ה‪ BAT-‬האפשריים לאותו‬
‫מגזר‪ .‬יודגש כי ה‪ BREF-‬אינו קובע את הטכניקות או את תקני הפליטה שעל המקורות ליישם אלא את‬
‫ה‪ BAT-‬האפשריים למקורות שבמגזר‪ .‬כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬בהיתר שניתן למקור ספציפי הרגולטור‬
‫מתאים ‪ BAT‬מאלו המצוינים ב‪ ,BREF-‬וקובע מה הדרישות הנגזרות מה‪ BAT-‬המתאים לו‪ .‬לעתים‪,‬‬
‫למשל בפליטות לא מוקדיות‪ ,‬הדרישות קובעות במפורש את ה‪ BAT-‬שעל המפעל ליישם‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫דירקטיבה ‪ IPPC‬קובעת מנגנון של תפירת "חליפה אישית" לכל מפעל השייך לקטגוריה המנויה‬
‫בדירקטיבה‪ 108‬ומאפשרת גמישות‪ .‬כאשר הרגולטור קובע את הדרישות בהיתר למפעל‪ ,‬עליו להשתמש‬
‫ב‪ BREF-‬כאסמכתא מקצועית וכמסגרת מנחה למשא‪-‬ומתן עם המפעל ולהפעלת שיקול דעת‪.‬‬

‫‪ 99‬מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות כוללת עם זיהום אוויר בחקיקה של ארה"ב‪ ,‬של האיחוד האירופי ושל‬
‫ישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬אורי טל‪ 22 ,‬באפריל ‪.2007‬‬
‫‪ 100‬לדוגמה‪ ,‬דירקטיבה ‪( EC/100/180‬להגבלת פליטות מ‪ ,)LCPs-‬דירקטיבה ‪( EC//6661//‬לפליטות של ‪ VOCs‬מתעשייה‬
‫מסוימת) או דירקטיבה‪( EC/100/18/‬לתקני פליטה של ‪ SO2, NOx, VOCs‬ואמוניה)‪Volatile Organic = VOCs .‬‬
‫‪ ,Compound‬תרכובות אורגניות נדיפות‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪Large Combustion Plant.‬‬
‫‪ 102‬בקטגוריות נכללים מקורות מגודל מסוים‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקורות ה זהים למקורות שבקטגוריה אך קטנים אינם נכללים‬
‫ברגולציה של ה‪.IPPC-‬‬
‫‪103‬‬
‫‪BREF – BAT Reference Documents.‬‬
‫‪ BAT 104‬מוגדר בסעיף ‪ 2.11‬לדירקטיבה ‪" :IPPC‬טכניקות" – טכנולוגיות‪ ,‬וכן תכנון‪ ,‬בנייה‪ ,‬אחזקה והוצאה מכלל שימוש‬
‫של המתקנים; "זמינות" – שמאפשרות את יישומן בקטגוריה הרלוונטית בתנאים מעשיים (מבחינה כלכלית‪ ,‬טכנית‬
‫ופיזית)‪ ,‬ובהתחשב ביתרונותיהן מול עלויותיהן; "הטובות ביותר" – היעילות ביותר בהשגת הגנה על הסביבה כמכלול‪.‬‬
‫יצוין כי בקביעת ה‪ BAT-‬יש להתחשב בשיקולים המפורטים בנספח השישי של האמנה‪.‬‬
‫‪ 105‬הנציבות האירופית‪ ,‬נושאי סביבה‪ ,http://ec.europa.eu/environment/ippc/index.htm ,‬תאריך כניסה‪ 18 :‬באפריל ‪.2007‬‬
‫‪106‬‬
‫‪Technical Working Groups (TWGs).‬‬
‫‪ 107‬הנציבות האירופית‪ ,‬נושאי סביבה‪ ,http://ec.europa.eu/environment/ippc/index.htm ,‬תאריך כניסה‪ 18 :‬באפריל ‪.2007‬‬
‫‪ 108‬עו"ד אילת בן עמי‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה – מחוז חיפה‪ ,‬מכתב‪ 26 ,‬באפריל ‪.2007‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך‪29‬‬

‫לרגולטור ניתן מרחב תמרון במסגרת זו‪ ,‬והוא מתאים את דרישות ההיתר למפעל הספציפי בהביאו‬
‫בחשבון את המאפיינים הטכניים של המפעל‪ ,‬את מקומו הגיאוגרפי ואת תנאי איכות הסביבה‬
‫המקומיים‪.‬‬
‫מכאן אפשר להסיק כי אם לכל מפעל גדול עשויים להיות כמה ‪ ,BAT‬אפשר לצפות כי מפעל ישאף‬
‫להתקין ‪ BAT‬פשוט‪ ,‬ארגונים "ירוקים" ידרשו התקנת ‪ BAT‬מחמיר (ויקר יותר)‪ ,‬והרגולטור המדינתי‬
‫יצטרך להכריע איזה ‪ BAT‬מתאים לאותו מפעל לפי מתודולוגיה של גזירת ה‪ BAT-‬למקרים הספציפיים‪,‬‬
‫בהתחשב בשיקולים כגון קרבה לאוכלוסייה ומאפייני המפעל‪ .‬יש מדינות שהוציאו מסמכי הנחיה‬
‫לרגולטור בנושא זה‪ ,‬כגון ה‪ TA Luft-‬בגרמניה‪.‬‬
‫גמישות של הרגולטור עשויה לבוא לידי ביטוי גם בעדכון הדרישות מעת לעת‪ .‬ייתכן כי עם השנים‬
‫מוחמרות הגדרות ה‪ ,BAT-‬אולם סביר להניח כי בעת עדכון הדרישות יובאו בחשבון השקעות ופעולות‬
‫שכבר בוצעו במקור‪ .‬השיפור שיידרש לפי ההיתר המעודכן‪ ,‬כגון דרישת תוספת או שיפור באיכות חומר‬
‫‪109‬‬
‫מסוים‪ ,‬יהיה נוסף על מה שכבר בוצע‪ ,‬ככל האפשר‪.‬‬

‫‪ 109‬הנ"ל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 19 ,‬באפריל ‪.2007‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך‪29‬‬

‫נספח מס' ‪ – 2‬בדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה ב"חוד אסף"‬
‫להלן נתונים על בדיקות איכות אוויר סביבתיות ובדיקות פליטה מארובות המפעל מאז ינואר ‪2005‬‬
‫שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה‪ .‬במשבצות האדומות נתונים על בדיקות שהתגלתה בהן חריגה‪.‬‬
‫תאריך‬

‫‪ 20‬בינואר‬
‫‪2005‬‬

‫בדיקה בארובה הראשית‬

‫בדיקה בארובה‬
‫המשנית‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫‪110‬‬
‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫‪111‬‬
‫וגזים;‬

‫מבצע‬
‫הבדיקה‬
‫המפעל‬

‫תוצאות והערות‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת ‪ERGO‬‬

‫בגרמניה‬
‫‪ 27‬בינואר‬
‫‪2005‬‬

‫המפעל‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים;‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ ERGO‬בגרמניה‬
‫‪ 14‬ו‪15-‬‬
‫במרס‬
‫‪2005‬‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות וגזים;‬

‫בדיקה סביבתית‬
‫(‪ 24‬שעות)‪:‬‬

‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ UK envirolab‬בבריטניה‬

‫דיאוקסינים‬
‫ופוראנים‪:‬‬

‫בדיקת‬
‫‪112‬‬
‫פתע‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות;‬
‫ריכוז אדי‬
‫המנגן בארובה‬
‫הוא פי‪-‬שלושה‬
‫מהתקן‪ .‬לפי‬
‫המשרד‪ ,‬הדבר‬
‫נבע מטעות‬
‫באנליזה‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬בבית‪-‬הספר‬
‫האזורי‬
‫אבק מרחף‬
‫וסריקת מתכות‪:‬‬
‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬בעין המפרץ‬
‫‪ )3‬בבית‪-‬הספר‬
‫האזורי‬

‫‪24‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪2005‬‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות וגזים;‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים‬

‫נעשתה במעבדת ‪ERGO‬‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ ERGO‬בגרמניה‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות וגזים‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬

‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫בגרמניה‬

‫‪ 18‬במאי‬

‫המפעל‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫כל התוצאות‬

‫‪ 110‬כולל פוראנים‪.‬‬
‫‪ 111‬הגזים שנבדקו הם תחמוצות גופרית‪ ,‬תחמוצות חנקן‪ ,‬תרכובות כלור‪ ,‬ברום‪ ,‬פלואור‪ ,‬אמוניה‪ ,‬חומרים אורגניים חצי‬
‫נדיפים פולי‪-‬ארומטיים ‪ ,PAH‬וכלל חומרים אורגניים‪.‬‬
‫‪ 112‬בדיקת פתע מטעם המשרד להגנת הסביבה ולא על‪-‬ידי המפעל או בוחניו‪ .‬כאמור אין למשרד להגנת הסביבה אפשרות‬
‫לדגום ארובות‪ ,‬והדבר נעשה על‪-‬ידי חברות חיצוניות‪ .‬ב‪ 20-‬במאי ‪ 2010‬פרסם המשרד מכרז פומבי לבחירת ספק לביצוע‬
‫דיגומי אוויר בעבורו‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך‪29‬‬

‫תאריך‬

‫בדיקה בארובה הראשית‬

‫‪2006‬‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫‪ 22‬ביוני‬
‫‪2006‬‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬

‫בדיקה בארובה‬
‫המשנית‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫וגזים‬

‫(שלוש שעות)‪:‬‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫שתי סדרות של‬
‫אבק‪PM10 ,‬‬
‫וסריקת מתכות‬
‫בשני אתרים‪:‬‬

‫מבצע‬
‫הבדיקה‬

‫תוצאות והערות‬
‫תקינות‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬בשער הכניסה‬
‫למפעל‬
‫בדיקה סביבתית‬
‫(שלוש שעות)‪:‬‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות וגזים;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪Analitical Perspectives‬‬

‫בארה"ב (לפי המשרד זו‬
‫מעבדה חדשה)‬

‫שתי סדרות של‬
‫אבק מרחף‬
‫וסריקת מתכות‪:‬‬

‫אבק מרחף‪:‬‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬

‫‪ 30%‬חריגה‬

‫‪ )2‬בשער הכניסה‬
‫למפעל‬

‫‪ 3%‬חריגה‬

‫כולל‬
‫מטאורולוגיה‬
‫‪27‬‬
‫בספטמבר‬
‫‪2006‬‬

‫‪28‬‬
‫בסטמבר‬
‫‪2006‬‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות‪ ,‬גזים;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫דיאוקסינים;‬
‫האנליזה נעשתה‬
‫במעבדת ‪Analitical‬‬
‫‪ Perspectives‬בארה"ב‪.‬‬

‫בדיקת פתע‬

‫חריגה פי‪-‬עשרה‬
‫מהתקן של‬
‫דיאוקסינים‬
‫ופוראנים;‬

‫‪113‬‬

‫המפעל‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‪,‬‬
‫גזים;‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬
‫בדיקה סביבתית‬
‫(שלוש שעות)‪:‬‬

‫בדיקת פתע‬

‫שתי סדרות של‬
‫אבק מרחף‬
‫וסריקת מתכות‪:‬‬

‫חריגה‬
‫פי‪-‬חמישה‬
‫מהתקן של‬
‫דיאוקסינים‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬על גג בניין‬
‫משרדים בתוך‬
‫המפעל‬
‫‪ )3‬בשער הכניסה‬
‫למפעל‬
‫כולל‬
‫מטאורולוגיה‬
‫‪18‬‬
‫באוקטובר‬
‫‪114‬‬
‫‪2006‬‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬דיגום של‬
‫חלקיקים ומתכות;‬

‫בדיקה סביבתית‬
‫(שלוש שעות)‪:‬‬

‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬

‫שתי סדרות של‬
‫אבק מרחף‬
‫וסריקת מתכות‪:‬‬

‫‪Analitical Perspectives‬‬

‫בדיקת פתע‬

‫חריגה‬
‫פי‪-‬שמונה‬
‫מהתקן של‬
‫דיאוקסינים‪.‬‬

‫‪ 113‬בדיקת מטאורולוגיה היא בדיקה של עוצמת הרוח וכיוונה כדי שיהיה אפשר לנתח את ממצאי הניטור‪.‬‬
‫‪ 114‬הבדיקה ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ 2006‬היתה האחרונה שבה נמצאו חריגות מהתקן של דיאוקסינים (פי‪-‬שמונה)‪ .‬מאז אותה‬
‫בדיקה כל תוצאות הבדיקות היו תקינות‪ .‬ההסבר לחריגה לגבי אבק בבדיקה אחת היה סופת אבק באותם ימים‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך‪29‬‬

‫תאריך‬

‫בדיקה בארובה הראשית‬

‫בדיקה בארובה‬
‫המשנית‬

‫בארה"ב‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫מבצע‬
‫הבדיקה‬

‫תוצאות והערות‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬על גג ביתן‬
‫משקל המשאיות‬
‫בתוך המפעל‬
‫‪ )3‬בשער הכניסה‬
‫למפעל‬
‫כולל‬
‫מטאורולוגיה‬

‫‪ 7‬במרס‬
‫‪2007‬‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‪ ,‬גזים‬
‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‪,‬‬
‫גזים‬

‫בדיקה סביבתית‬
‫(שלוש שעות)‪:‬‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫שתי סדרות של‬
‫אבק ‪PM10‬‬
‫וסריקת מתכות‬
‫בשני אתרים‪:‬‬

‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫‪ )1‬בכפר מסריק‬
‫‪ )2‬בשער הכניסה‬
‫למפעל‬
‫כולל‬
‫מטאורולוגיה‬
‫‪ 10‬במאי‬
‫‪2007‬‬

‫‪ 10‬במאי‬
‫‪2007‬‬

‫דיאוקסינים;‬

‫דיאוקסינים;‬
‫האנליזה נעשתה‬

‫האנליזה נעשתה‬

‫במעבדת ‪Ecochem‬‬

‫במעבדת ‪Ecochem‬‬

‫בצ'כיה‬

‫בצ'כיה‬

‫דיאוקסינים;‬

‫בדיקת פתע‬
‫נוסף על‬
‫בדיקת‬
‫המפעל לעיל‬
‫(שתי חברות‬
‫בדקו בו‪-‬‬
‫בזמן את‬
‫הארובה‬
‫הראשית)‬

‫האנליזה נעשתה‬
‫במעבדת ‪Ecochem‬‬

‫בצ'כיה‬

‫‪ 15‬במאי‬
‫‪2007‬‬

‫‪ 5‬ביולי‬
‫‪2007‬‬

‫המפעל‬

‫בדיקת פתע‬

‫דיאוקסינים;‬
‫הדגימה נשלחה לשתי‬
‫מעבדות‪ :‬מעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬
‫ומעבדת ‪Analitical‬‬
‫‪ Perspectives‬בארה"ב‬
‫פילוג גודל חלקיקים‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות;‬
‫מדובר בבדיקת‬
‫השפעתה של‬
‫המעבדה‬
‫העושה את‬
‫האנליזה‬

‫‪115‬‬

‫בהזמנת‬
‫המשרד‬

‫‪ 115‬בבדיקת פילוג גודל חלקיקים נלקחת דגימה ובודקים את גודל החלקיקים המשמעותיים‪ ,‬כלומר אם מדובר בעיקר ב‪-‬‬
‫‪ PM10‬או בעיקר ב‪ .PM2.5-‬בבדיקה זו עלה כי ‪ 76%‬מהחלקיקים קטנים מ‪ 2.5-‬מיקרון‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך‪29‬‬

‫תאריך‬

‫‪10-9‬‬
‫בנובמבר‬
‫‪2007‬‬
‫‪11-10‬‬
‫בנובמבר‬
‫‪2007‬‬
‫‪ 21‬בינואר‬
‫‪2008‬‬

‫בדיקה בארובה הראשית‬

‫בדיקה בארובה‬
‫המשנית‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫סדרת בדיקות סביבתיות בכפר מסריק‪ :‬חלקיקים‪ ,‬סריקת מתכות‪,‬‬
‫מטאורולוגיה;‬

‫מבצע‬
‫הבדיקה‬

‫תוצאות והערות‬

‫בדיקות פתע‬

‫תוצאות מדידת‬
‫המתכות‬
‫תקינות;‬

‫בדיקה סביבתית ‪ 24‬שעות‪ :‬שלוש סדרות של אבק מרחף וסריקת‬
‫‪116‬‬
‫מתכות על גג חדר האוכל‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות וגזים;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים‬

‫חריגה בנוגע‬
‫לאבק מוסברת‬
‫בסופת אבק‬
‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫בזמן זה נערכו במפעל שני שיפורים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ 7‬ביולי‬
‫‪2008‬‬

‫הוקם מערך סינון נוסף להגברת יניקת האוויר‬
‫הוקמה ארובה חדשה‬
‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות וגזים;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫‪14‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪2008‬‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים;‬

‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬
‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים;‬

‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬
‫‪19-18-17‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪2008‬‬
‫‪ 25‬ביוני‬
‫‪2009‬‬

‫בדיקות סביבתיות בכפר מסריק‪ :‬חלקיקים‪ ,‬מתכות‪ ,‬מטאורולוגיה;‬

‫‪116‬‬

‫המפעל‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫בדיקה סביבתית ‪ 24‬שעות‪ :‬שלוש סדרות של אבק מרחף ‪ TSP‬וסריקת‬
‫מתכות בגג חדר האוכל‬
‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‪,‬‬
‫מתכות וגזים;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫‪24-23-22‬‬
‫בספטמבר‬
‫‪2009‬‬

‫בדיקות פתע‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים;‬
‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ Ecochem‬בצ'כיה‬

‫בדיקות סביבתיות בכפר מסריק‪ :‬אבק מרחף‪ ,PM2.5 ,PM10 ,‬סריקת‬
‫מתכות;‬
‫שתי סדרות בגג חדר אוכל‬

‫המשרד‬
‫(בדיקת‬
‫פתע)‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫סמוך למקום העתידי של תחנת הניטור הראשונה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך‪29‬‬

‫תאריך‬

‫‪29‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪2009‬‬

‫בדיקה בארובה הראשית‬

‫בדיקה בארובה‬
‫המשנית‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‪ ,‬גזים‬
‫(תחמוצות גופרית‪,‬‬
‫תחמוצות חנקן‪,‬‬
‫תרכובות כלור‪ ,‬ברום‬
‫ופלואור‪ ,‬אמוניה‪,‬‬
‫חומרים אורגניים חצי‬
‫נדיפים פוליארומטיים‬
‫‪ ,PAH‬כלל חומרים‬
‫אורגניים)‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‪,‬‬
‫גזים (תחמוצות‬
‫גופרית‪ ,‬תחמוצות‬
‫חנקן‪ ,‬תרכובות‬
‫כלור‪ ,‬ברום ופלואור‪,‬‬
‫אמוניה‪ ,‬חומרים‬
‫אורגניים חצי‬
‫נדיפים‬
‫פוליארומטיים‬
‫‪ ,PAH‬כלל חומרים‬
‫אורגניים)‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫בדיקה סביבתית‬

‫הבדיקה‬
‫הסביבתית‬
‫בוטלה עקב מזג‬
‫אוויר גשום‬

‫מבצע‬
‫הבדיקה‬

‫המפעל‬

‫תוצאות והערות‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬
‫‪ 8‬בפברואר‬
‫‪2010‬‬

‫דיאוקסינים‪ ,‬חלקיקים‬
‫וסריקת מתכות;‬
‫האנליזה לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת ‪ALS‬‬
‫בצ'כיה‬

‫‪11-10‬‬
‫בפברואר‬
‫‪2010‬‬

‫דיאוקסינים‪,‬‬
‫חלקיקים וסריקת‬
‫מתכות;‬
‫האנליזה‬
‫לדיאוקסינים‬
‫נעשתה במעבדת‬
‫‪ ALS‬בצ'כיה‬

‫הבדיקה‬
‫הסביבתית‬
‫נדחתה עקב מזג‬
‫אוויר גשום‬

‫סדרת בדיקות סביבתיות במשך ‪ 24‬שעות לחומרים אלו‪:‬‬
‫‪ .1‬דיאוקסינים‬

‫בדיקות פתע‬

‫בדיקות פתע‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫‪ .2‬אבק מרחף ‪TSP‬‬
‫‪PM10 .3‬‬

‫‪ .4‬מתכות (סריקת ‪ 18‬מתכות)‬
‫‪ .5‬אלדהידים וקטונים (סריקת ‪ 15‬חומרים)‬
‫‪ .6‬חומרים פוליארומטיים ‪( PAHs‬סריקת ‪ 16‬חומרים)‬
‫‪ .7‬פוליכלוריד ביפנילים ‪( PCBs‬סריקת ‪ 21‬תרכובות)‬
‫‪ .8‬חומרים אורגניים (סריקה מלאה לעשרות חומרים);‬
‫הבדיקות נעשו בשלושה אתרים בכפר מסריק ובעין המפרץ‬
‫‪ 10‬ביוני‬
‫‪2010‬‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות וגזים‬
‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתכות‬
‫וגזים‬

‫כל התוצאות‬
‫תקינות‬

‫(ללא דיאוקסינים)‬

‫* הטבלה התקבלה מגב' דורית זיס‪ ,‬מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אוגוסט ‪.2010‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך‪29‬‬

‫נספח מס' ‪ – 3‬מדידות חלקיקים נשימים עדינים (‪ )PM2.5‬בתחנת הניטור בכפר מסריק‬
‫להלן תרשים המציג את תוצאות מדידות חלקיקים נשימים עדינים (‪ )PM2.5‬מ‪ 1-‬בינואר ‪ 2010‬עד ‪27‬‬
‫במאי ‪ 2010‬בתחנה לניטור איכות אוויר בקיבוץ כפר מסריק‪ .‬לפי המשרד להגנת הסביבה החריגות‬
‫שנמצאו כמה ימים בחודש מרס ‪ 2010‬מקורן בסופות אבק שהתרחשו באותם ימים‪.‬‬

‫* מקור‪ :‬מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך‪29‬‬

‫מקורות‬
‫מכתבים‪ ,‬שיחות ופגישות‬

‫‪‬‬

‫אבנימלך יורם‪ ,‬מוסד שמואל נאמן בטכניון‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בר‪-‬חנא מיכה‪ ,‬מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות‪.‬‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ורסנו רינה‪ ,‬שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫זיס דורית‪ ,‬מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עובד חברה פרטית לבדיקת זיהום אוויר‪.‬‬
‫פושנוי לובה‪ ,‬רופאה ראשית של אגף הפיקוח על העבודה‪ ,‬משרד התמ"ת‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פליקשטיין ברננדה‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה ("שומרי המפרץ")‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פיסו רונית‪ ,‬מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור‪.‬‬
‫קריקון ג'אמס‪ ,‬הקואליציה לבריאות הציבור‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שיפר מירון‪ ,‬מזכיר קיבוץ כפר מסריק‪.‬‬

‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫מסמכים‪ ,‬מחקרים ואתרי אינטרנט‬

‫‪‬‬

‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪<www.sviva.gov.il ,‬נושאים סביבתיים <איכות האוויר <זיהום אוויר‬
‫מתעשייה <"פעילות המשרד בהפחתת מזהמי אוויר מתעשייה"‪ 24 ,‬בינואר ‪.2006‬‬

‫‪‬‬

‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪" ,‬התראה למפעל חוד פלדה בעכו בגין חריגות בבדיקות פתע"‪,‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay= view&enDispWhat=Object&enDis‬‬
‫‪ 21 ,pWho=News^l3106&enZone=news‬באוגוסט ‪.2006‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫גרוטו איתמר‪ ,‬ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב לחבר הכנסת דב חנין‪ 17 ,‬בינואר ‪.2010‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬עמדה בנושא תחנת הכוח הפחמית המתוכננת באשקלון‪ 19 ,‬ביולי ‪.2009‬‬
‫הקואליציה לבריאות הציבור‪" ,‬זיהום אוויר ובריאות הציבור‪ :‬מקרה מפרץ חיפה ועכו"‪ ,‬דצמבר ‪.2005‬‬
‫ורסנו רינה וג'ון ינג‪" ,‬סקר ראשוני על רמות דיאוקסינים ותרכובות ‪ PCB's‬דמויי דיאוקסינים במזון בישראל (‪,")2008‬‬
‫שירותי המזון והתזונה‪ ,‬שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות‪.‬‬
‫ונגר אריה‪ ,‬המחלקה המדעית בעמותת "אדם טבע ודין"‪ ,‬מכתב לד"ר ענבר מהמשרד להגנת הסביבה‪ 28 ,‬ביוני ‪.2006‬‬
‫כץ שלמה‪ ,‬מנהל מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מכתב התראה לפי סעיף ‪ 14‬לחוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪,1968-‬‬
‫ולפי סעיף ‪ 11‬לחוק מניעת מפגעים‪ ,‬התשכ"א‪ ,1961-‬נשלח למנכ"ל מפעל "חוד פלדה"‪ 8 ,‬באוגוסט ‪.2006‬‬
‫נציבות הדורות הבאים‪" ,‬דיאוקסינים ופוראנים"‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫דוח "זיהום אוויר במפרץ חיפה‪ :‬תמונת מצב והמלצות לפעול" (דוח ועדת‪-‬אבנימלך)‪ ,‬מוסד שמואל נאמן בטכניון‪31 ,‬‬
‫באוקטובר ‪.2006‬‬

‫‪‬‬

‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬הדיאוקסינים – תמונת המצב בישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬עוגן גולדמן‪ 1 ,‬ביולי ‪.2003‬‬

‫‪‬‬

‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות כוללת עם זיהום אוויר בחקיקה של ארה"ב‪ ,‬של האיחוד האירופי ושל‬
‫ישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬אורי טל‪ 22 ,‬באפריל ‪.2007‬‬

‫‪‬‬

‫עמותת "אדם טבע ודין"‪" ,‬מה אנחנו נושמים?"‪ 29 ,‬באפריל ‪.2008‬‬

‫‪‬‬

‫ענבר יוסי‪ ,‬סמנכ"ל בכיר לתעשיות במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מכתב לראשי הקואליציה לבריאות הציבור‪ 23 ,‬באפריל‬
‫‪.2006‬‬

‫‪‬‬

‫שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות‪,‬‬
‫‪.http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2469‬‬

‫‪‬‬

‫שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות‪" ,‬סקר ראשוני על רמות דיאוקסינים ותרכובות ‪ PCB's‬דמויי דיאוקסינים‬
‫במזון בישראל (‪.http://www.health.gov.il/Download/pages/Seker_dioxins2008.pdf ,")2008‬‬
‫‪Japan Ministry of the Environment, "Report on Tolerable Daily Intake of Dioxins and Related‬‬
‫‪Compounds", June 1999, http://www.env.go.jp/en/chemi/dioxins/tdi_report.pdf.‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫‪‬‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך‪29‬‬

‫חקיקה‪ ,‬מסמכים רשמיים ופרוטוקולים‬

‫‪‬‬

‫ארדן גלעד‪ ,‬השר להגנת הסביבה‪ ,‬פרוטוקול הישיבה ה‪ 136-‬של מליאת הכנסת‪ 26 ,‬במאי ‪.2010‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חוק למניעת מפגעים (איכות אוויר)‪ ,‬התשנ"ב‪.1992-‬‬
‫מכרז פומבי מס' ‪ 8/10‬לבחירת ספק לביצוע דיגומי אוויר בעבור המשרד להגנת הסביבה‪http://www. ,‬‬
‫‪ 20 ,sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/8_2010_digumey_avir__1.pdf‬במאי ‪.2010‬‬

‫‪‬‬

‫פרוטוקול מס' ‪ 5‬מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות לנושא‬
‫סביבה ובריאות‪ 30 ,‬בנובמבר ‪.2009‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תנאים ברשיון העסק של מפעל מיחזור פלדה בע"מ‪ ,‬מס' תיק של המשרד להגנת הסביבה‪ 17 ,644459/1 :‬ביוני ‪.2007‬‬
‫תנאים ברשיון עסק‪ ,‬מס' תיק של המשרד להגנת הסביבה‪ 21 ,631370/1 :‬במרס ‪.2005‬‬

‫‪‬‬

‫תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן‪.1990-‬‬

‫‪‬‬

‫תקן ‪.TA LUFT 2002‬‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך‪29‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful