‫העורף‬

‫מפקדת פיקוד‬
‫מחלקת התגוננות אוכלוסיה‬
‫מל"ח‬
‫תחום‬
‫ר'‬

‫תורת‬
‫ההתגוננות האזרחית‬
‫במפעל‬

‫אייר‪ ,‬תשס"ג‬

‫מבוא‬

‫בלמ"ס‬

‫מאי‪2003 ,‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫דבר מפקד פיקוד העורף‬
‫מדינת ישראל נמצאת החל מהקמתה באיום מתמיד משכנותיה‪ ,‬שחלקן בחרו את דרך‬
‫המלחמה על פני דרך השלום‪.‬‬
‫מציאות קיומית זו הביאה להקמתו של שרות ההתגוננות האזרחית עוד בשנותיה‬
‫הראשונות של המדינה‪.‬‬
‫בתחילת שנות התשעים‪ ,‬כחלק מהפקת הלקחים בעקבות מלחמת המפרץ‪ ,‬הוחלט להקים‬
‫את פיקוד העורף‪ ,‬שממלא גם את כל התפקידים שהג"א מילא בטרם הוקם הפיקוד‪.‬‬
‫אחת ממחויבויותיו החשובות של פיקוד העורף הוא להדריך את האוכלוסיה‪ ,‬וכן לתאם את‬
‫פעילותם של מפעלים פרטיים בנושאי התגוננות אזרחית‪.‬‬
‫במסגרת מימוש אחריותו של פיקוד העורף הוכנה חוברת ההדרכה זו על ידי ר' תחום‬
‫מל"ח בפקע"ר‪ ,‬בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בפיקוד ומחוצה לו‪ ,‬שעניינה תורת‬
‫ההתגוננות במפעל‪.‬‬
‫אני סמוך ובטוח‪ ,‬כי חוברת זו הינה נדבך חשוב בהכנת כל מפעל לחירום‪ ,‬ככל שהדבר נוגע‬
‫לנושאי התגוננות אזרחית‪ ,‬וכי יישום ההמלצות והעקרונות הקובעים בחוברת יסייע למפעל‬
‫גם בשעות קשות של מלחמה או התקפה‪.‬‬
‫הכנת המפעל בשגרה היא תנאי הכרחי ליכולתו להתמודד עם מצבים קשים בחירום‪ .‬לכן‪,‬‬
‫חשוב שכל מנהל מפעל‪ ,‬באמצעות הממונה על התגוננות אזרחית במפעל ובעלי תפקידים‬
‫נוספים‪ ,‬יקדים ויישם את ההמלצות בחוברת בהתאם לנתוניו הספציפיים של המפעל בו‬
‫הוא עובד‪ ,‬על מנת שיקל עליו להתמודד עם התרחישים השונים בשעת חירום‪.‬‬

‫יוסף משלב‪,‬‬
‫מפקד פיקוד‬

‫אלוף‬
‫העורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫נושא‬

‫פרק‬
‫מבוא‬

‫עמוד‬
‫‪2‬‬

‫א'‬

‫תפיסת המיגון במפעלים‬

‫‪6‬‬

‫ב'‬

‫תקנות התגוננות אזרחית )ציוד ואימון עובדים(‬

‫‪10‬‬

‫ג'‬

‫ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‪:‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬צוותי התגוננות במפעל – יעוד ותפקידים‬

‫‪19‬‬

‫ד'‬

‫התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים במצבי חירום‬

‫‪40‬‬

‫ה'‬

‫הדרכת עובדים במפעלים חיוניים לתפקוד בשעת חירום‬

‫‪44‬‬

‫ו'‬

‫ריכוז תפקידי הארגונים השונים בעורף בזמן חירום‬

‫‪49‬‬

‫ז'‬

‫התורה לטיפול באירועים בעורף‪:‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬עקרונות התורה לטיפול באירוע קונבנציונלי‬
‫‪ .3‬עקרונות התורה לטיפול באירוע חל"כ‬
‫‪ .4‬עקרונות התורה לטיפול באירוע חל"ב‬
‫‪ .5‬עקרונות התורה לטיפול באירוע חומ"ס‬

‫‪52‬‬

‫‪.‬י‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫נספחים‬

‫נספח א' ‪-‬‬

‫פיקוד העורף‪ :‬כללי‬
‫חלוקה למחוזות‬
‫חלוקה לאזורי צפירה‬

‫‪62‬‬

‫נספח ב' ‪-‬‬

‫משטרת ישראל וגורמי החירום )מד"א‪ ,‬כבאות והצלה(‬

‫‪69‬‬

‫נספח ג' ‪-‬‬

‫מל"ח ‪ -‬משק חיוני לשעת חירום‬

‫‪92‬‬

‫נספח ד' ‪-‬‬

‫רשימות ציוד‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫עזרה ראשונה‬
‫ציוד למקלט‬
‫ציוד כיבוי וחילוץ‬

‫‪97‬‬

‫נספח ה' ‪-‬‬

‫מפרט לאחזקת מקלטים )כולל טופס לביקורת מקלטים(‬

‫‪100‬‬

‫נספח ו' ‪-‬‬

‫הכנת חדר לשעת חירום‬

‫‪122‬‬

‫נספח ז' ‪-‬‬

‫תיק מפעל )רישוי עסקים – חומרים מסוכנים(‬

‫‪126‬‬

‫נספח ח' ‪-‬‬

‫תיק מפעל חיוני )של משרד התמ"ס(‬

‫‪168‬‬

‫נספח ט' ‪-‬‬

‫מספרי טלפון חיוניים בפיקוד העורף ובמל"ח‬

‫‪184‬‬

‫מבוא‬

‫◄◄◄◄‬

‫פרק א' – תפיסת המיגון במפעלים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 3‬‬

‫הבסיס החוקי לחייב מפעלים להחזיק ציוד לקראת שעת חירום ולאמן את עובדיהם‬
‫בנושאי התגוננות נמצא בחוק ההתגוננות האזרחית התשי"א ‪.1951‬‬
‫ביסוד תפיסת המיגון למפעלים‪ ,‬עומדת ההכרה שמפעלים‪ ,‬אשר יוכרזו כמפעלים‬
‫חיוניים‪ ,‬ימשיכו לתפקד גם בשעת חירום – ותפוקתם הכרחית לביטחון הלאומי ולקיום‬
‫האוכלוסיה‪.‬‬
‫יישום הנחיות ההתגוננות האזרחית במפעלים בכלל ובמפעלים חיוניים בפרט יאפשר‬
‫למפעלים החיוניים לכלכלת המדינה‪ ,‬למאמץ המלחמתי ולקיום האוכלוסיה האזרחית‪,‬‬
‫להמשיך ולתפקד גם בתקופת לחימה‪ ,‬למרות הנסיבות המלחמתיות שישררו באותה‬
‫תקופה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 20‬ז' לחוק ההתגוננות האזרחית מחייב בעלי מפעלים לאמן את עובדיהם‬
‫בנושאי התגוננות‪ ,‬הסעיף מחייב גם השתתפות העובדים בתרגילים ובאימונים של‬
‫פיקוד העורף הנערכים באזור המפעל‪.1‬‬
‫אותו סעיף גם מחייב בעלי מפעלים לצייד את המפעל בציוד חילוץ‪ ,‬ציוד כיבוי ועזרה‬
‫ראשונה‪ ,‬לפי המפרטים הקבועים בתקנות ההתגוננות האזרחית )ציוד מפעלים‬
‫מוסדות ואימון עובדיהם(‪ ,‬תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫תקנות ההתגוננות האזרחית )ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדיהם( התשל"ג ‪1973‬‬
‫קובעות בסעיף ‪ 13‬כי‪ ,‬בעל מפעל ימנה‪ ,‬מבין עובדיו‪ ,‬מפקד או מפקדים )ממונים(‬
‫לענייני התגוננות אזרחית במפעל‪ .‬תפקידו של העובד המקבל מינוי כ‪"-‬ממונה על‬
‫ההתגוננות במפעל" הינו להכיר את עקרונות ההתגוננות האזרחית‪ ,‬להדריך את‬
‫העובדים האחרים במפעלו בנושאי ההתגוננות‪ ,‬להיות איש קשר בין המפעל לפיקוד‬
‫העורף ולהכיר את ציוד ההתגוננות האזרחית המצוי במפעל‪.‬‬

‫באמצעות אימון העובדים במפעל והדרכתם לקראת תקופת מלחמה ניתן יהיה‬
‫להמשיך ולהפעיל את המפעל‪ .‬באמצעות הציוד לחילוץ והצלה המצוי במפעל‪ ,‬ניתן‬
‫יהיה להקטין את הסכנה לחיי אדם‪.‬‬

‫‪ 11‬הרחבה של הסעיפים והתקנות ראו בפרק ב' בנוהל זה‪.‬‬
‫מבוא‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 4‬‬

‫המעבר משיגרה לחירום יכול להתבטא בהתרחש ארוע או עוד קודם לכן‪:‬‬
‫‪ •1‬הכרזה של ממשלת ישראל או של שר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף"‪,‬‬
‫בעקבות צפי‪ ,‬בסבירות גבוהה‪ ,‬על התקפה על האוכלוסיה‪.‬‬
‫‪ •2‬הכרזה של שר הביטחון על "מצב הכן בהתגוננות אזרחית"‪.‬‬
‫‪ •3‬הכרזה של ממשלת ישראל על "הפעלת מערך מל"ח"‪.‬‬
‫‪ •4‬הכרזה של מנכ"ל משרד ממשלתי על מעבר מרמת כוננות אחת לאחרת‪.‬‬

‫מטרות מערך העורף )הכולל את פיקוד העורף‪ ,‬מ"י‪ ,‬ארגוני החירום ומל"ח(‬
‫במצבי חירום הן‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הצלת חיים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫צמצום מספר הנפגעים וצמצום הנזק לתשתיות‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫חזרה מהירה לשגרת החיים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫המשך הספקת שירותים החיוניים לקיום האוכלוסיה‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫העלאת חוסנם של אזרחי המדינה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫לאפשר לדרג המדיני חופש פעולה‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫סיוע בקיום המאמץ המלחמתי בחזית‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫מתן ביטחון ללוחמים בחזית‪ ,‬ביודעם שהעורף מוגן‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫הכנת העורף האזרחי למצבי חירום על מנת לנטרל את תחושת‬

‫העליונות של האויב‪.‬‬

‫מבוא‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 5‬‬

‫מטרת התורה להתגוננות אזרחית במפעל היא לסייע למפעל להערך בצורה‬
‫מייטבית להמשך תפקוד בשעת‪-‬חירום בתנאים שיתנו מענה מיגוני הולם לעובדים‬
‫ויסייעו להם לפתח מחויבות למקום עבודתם גם במצב של "קונפליקט תפקיד"‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬כאשר מחד הם מתבקשים למלא תפקיד במפעל ומאידך לסייע ולשמור על‬
‫משפחתם‪.‬‬
‫פיקוד העורף מסייע למפעלים בכלל ולמפעלים החיוניים בפרט‪ ,‬להכין את עצמם‬
‫לשעת‪-‬חירום בהיבטים של התגוננות אזרחית‪ .‬לשם כך מוגש לכם הנוהל הנוכחי וכן‬
‫עומדים לרשותכם ק‪ .‬אוכלוסיה וק‪ .‬מפעלים במחוזות פקע"ר והח"מ במפקדת פיקוד‬
‫העורף‪.‬‬
‫לתשומת לבכם‪ ,‬הנוהל הינו נוהל בפורמט אחיד המופנה למפעלים שונים‪ ,‬ממפעלי‬
‫התעשיה הבטחוניים ועד מרכזי רשות הדואר‪ ,‬לאור זאת כל מפעל מתבקש להתאים‬
‫את הנוהל לאופי פעילותו בחירום‪.‬‬

‫תודות‪ :‬תודה מיוחדת למשה ליבלינג ‪ -‬ר' תחום התגוננות לשע"ח של תע"ש‬
‫ולסא"ל )מיל'( עופר ילין על הסיוע הרב בתהליך העדכון והכתיבה‪ .‬תודה לרענן כהן‬
‫על עיצוב החוברת‪ .‬תודה לכל בעלי התפקידים בפיקוד העורף‪ ,‬במל"ח‪ ,‬במ"י‪ ,‬במד"א‬
‫ובכבאות שכתבו את חלקם לחוברת‪ .‬לסיום תודה לכל המעירים והמאירים שהקדישו‬
‫מזמנם‪ ,‬קראו ושלחו התייחסותם‪.‬‬

‫שרי‬
‫ר'‬

‫מרום‪-‬שאנן‪,‬‬
‫תחום‬

‫סא"ל‬
‫מל"ח‬

‫מבוא‬

‫פרק א' ◄◄◄◄‬

‫תפיסת המיגון במפעלים‬

‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 7‬‬

‫כללי‬
‫תפיסת המיגון במדינת ישראל מתבססת על "חבילת המיגון"‪.‬‬
‫חבילת המיגון כוללת‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫צפירה והתרעה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מיגון פיזי – מרחב מוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיגון אישי – ערכת מגן ותרופות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנחיות והדרכה לאוכלוסיה‬
‫הגורמים העיקריים שהשפיעו על השינוי בתפיסת המיגון‪ ,‬במעבר מהמקלט‬
‫ל"מרחב המוגן"‪ ,‬הינם‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫השינוי באיום הייחוס ‪ -‬טילים קונבנציונליים וטילים לא קונבנציונליים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫קיצור זמן ההתראה – התראה בין ‪ 3‬דקות ל ‪ 6 -‬דקות‪.‬‬

‫‪ .1‬סדר העדיפות בבחירת המיגון הפיזי במפעלים‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫יש לוודא כי קיים מיגון זמין‪ ,‬שניתן להגיע אליו תוך ‪ 3‬דקות‬
‫מהישמע הצפירה‪ ,‬לכל העובדים‪ .‬במידה ולא ניתן למצוא‬
‫פתרונות מיגון לכל עובדי המפעל כמפורט בהמשך‪ ,‬יש לבחון‬
‫הפעלת המפעל במשמרות או להפסיק חלקית את פעולתו‬
‫בשע"ח )במידה והמפעל אינו מוגדר כמפעל חיוני(‪ .‬ניתן לקבל‬
‫יעוץ ממהנדס מחוז פקע"ר בכל הקשור בתכנון‪ ,‬בנייה ואחזקה‬
‫של פתרונות המיגון במפעל )מס' טלפונים תמצאו בנספח ט'(‪.‬‬

‫להלן פתרונות מיגון אפשריים במפעל לפי סדר‬

‫‪.2‬‬

‫עדיפות‬
‫‪.1‬‬

‫מרחב מוגן מוסדי )ממ"מ( ‪ -‬המרחב המוגן המוסדי הינו מרחב‬

‫זמין המספק ליושבים בו הגנה בפני נשק קונבנציונלי ולא‬
‫קונבנציונלי‪ .‬מרחבים מוגנים מוסדיים החלו להיבנות משנת ‪1994‬‬
‫‪.2‬‬

‫מקלט תקין וזמין )תוך ‪ 3‬דקות מצפירה( – מקלט המתוחזק‬

‫כמפורט בנספח ה' בחוברת זו‪.‬‬

‫פרק א' – תפיסת המיגון במפעלים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 8‬‬

‫במידה ולא קיים ממ"מ ולא קיים מקלט – מומלץ לבצע‬

‫שיפורי מיגון קבע עפ"י מפרט לחיזוק ואטימה של חדרים בישובים‬
‫עורפיים בהוצאת ענף הנדסה ומיגון בפיקוד העורף‪ .‬שיפורי מיגון‬
‫קבע כוללים שכבת בטון לקירות חדר קיים‪ ,‬התקנת דלת הדף‪,‬‬
‫חלונות הדף וצינורות אוורור‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫במידה ואין פתרון מיגון תקני – ע"פ הוראה של פיקוד העורף‬

‫נדרש יהיה להכין חדרים לשע"ח )"חדרים אטומים"(‪ .‬הכנת חדרים‬
‫אטומים כמפורט בנספח ו' בחוברת זו‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫אחזקת המרחבים המוגנים ‪ /‬המקלטים‬
‫‪.1‬‬

‫‪2‬‬

‫המצאות מרחבים מוגנים ומקלטים במפעל בכשירות גבוהה‬

‫הינה חיונית‪ .‬כדי לשמור על תקינותו של המקלט‪ ,‬ממליץ פיקוד העורף‬
‫לתחזק את המקלט ולהסב אותו לדו‪-‬תכליתי‪ .‬ניתן להסב את המקלט‬
‫לשימוש דו‪-‬תכליתי ע"י עבודות בינוי בסיסיות כגון‪ :‬ריצוף‪ ,‬תאורה‪,‬‬
‫תקרה אקוסטית‪ ,‬צביעה והוספת מרכיבים כגון‪ :‬מפוחים‪ ,‬משאבות‪,‬‬
‫ומזגנים מפוצלים‪ .‬בשעת רגיעה יכול המקלט לשמש למטרות כגון‪:‬‬
‫פעילות תרבות‪ ,‬תפילה‪ ,‬פעולות ספורטיביות וכד'‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ממליץ פיקוד העורף להתקין במקלטים‪ ,‬במחסות‬

‫ובחדרים אטומים שעברו שיפורי מיגון קבע מערכות סינון ואוורור‪,‬‬
‫המספקות פתרון לשהייה במרחב המוגן למשך זמן בלתי מוגבל וללא‬
‫צורך בחבישת מסכות‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫על הנהלת המפעל לדאוג לכך שדרכי הגישה למקלט‬

‫ולמרחבים המוגנים תהיינה נוחות‪ ,‬לשמור על הניקיון ולהימנע מלאחסן‬
‫בהם ציוד שאינו בשימוש‪ ,‬למעט ציוד שניתן לסלקו בזמן קצר ) ‪4‬‬
‫שעות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לדאוג לפנות את אזור פתחי החירום מכל מפגע‪,‬‬
‫לבדוק תקינות מערכות המים והביוב‪ ,‬להקפיד על חידוש השלטים‬
‫והסימנים במקלט ודרכי הגישה אליו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫פרוט נושא אחזקת מקלטים ומרחבים מוגנים‪ ,‬תמצאו בנספח ה'‪.‬‬
‫פרק א' – תפיסת המיגון במפעלים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 9‬‬

‫‪ .4‬מיגון חומרים מסוכנים‬
‫במידה והמפעל מאחסן חומרים מסוכנים במצבור או במכלי‬
‫אחסון וכד'‪ ,‬יש למגן את מתקני האחסון עפ"י המפרטים למיגון‬
‫חומרים מסוכנים שפרסם פיקוד העורף הכוללים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫תכנון קירות מגן קבועים למיגון מתקן עילי‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מיגון מצבור תת‪-‬קרקעי‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫מיגון מצבור עילי ע"י סוללות מגן‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫הטמנת מכלים עיליים‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫מבנה דמוי בריכה –מאצרה‪.‬‬

‫את ההנחיות המדויקות בנושא טיפול בחומ"ס יש‬
‫לקבל ממרכז חומרים מסוכנים בפיקוד העורף‬
‫)מספרי טלפון תמצאו בנספח ט'(‪.‬‬

‫פרק א' – תפיסת המיגון במפעלים‬

‫פרק ב' ◄◄◄◄‬

‫תקנות ההתגוננות האזרחית‬
‫ציוד מפעלים ואימון עובדיהם )תשל"ג‪(1973 ,‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 11‬‬

‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪20‬ז‪20 ,‬ח‪ ,‬ו‪)27-‬ג( לחוק ההתגוננות האזרחית‪ ,‬תשי"א ‪-‬‬
‫‪ ,1951‬אני מתקין תקנות אלה‪:‬‬

‫פרק א' ‪ :‬פרשנות‬
‫‪ .1‬הגדרות בתקנות אלה ‪-‬‬
‫"מפעל" ‪-‬‬

‫בית חולים‪ ,‬מרפאה‪ ,‬מעבדה‪ ,‬מוסד חינוך‪ ,‬משרד בית מלאכה‪,‬‬

‫בית חרושת‪ ,‬וכל מקום עסק אחר‪ ,‬לרבות הספק שירותי אחזקה;‬
‫"מוסד" ‪-‬‬

‫מפעל‪ ,‬מוסד או מקום אחר שדרכם של בני אדם להתקהל‬

‫בהם‪ ,‬בין שהוא מפעל מוסדר ובין שאיננו מפעל מוסדר‪ ,‬ובלבד שהוא נועד‬
‫להתקהלות של לא פחות מ ‪ 100-‬איש בעת ובעונה אחת;‬
‫"בעל" של מפעל או מוסד ‪ -‬מי שמחזיק במפעל או במוסד;‬
‫"מפעל משותף" ‪ -‬שני מפעלים או יותר המצויים במבנה אחד‪ ,‬שבהם‬
‫מועסקים ביחד עשרה עובדים או יותר; "מפעל מוסדר" ‪ -‬אחד מאלה‪:‬‬
‫)‪(1‬‬

‫מפעל שבו מועסקים עשרה עובדים או יותר‪ ,‬ובמוסד חינוך או‬

‫בבית חולים – אף אם מספר העובדים המועסקים בהם הוא פחות‬
‫מעשרה;‬
‫)‪(2‬‬

‫מפעל שבו מועסקים פחות מעשרה עובדים והוא נמנה עם סוג‬

‫מפעלים ששר הבטחון‪ ,‬בהתחשב בחמרים או בציוד המוחזקים בהם‪,‬‬
‫בפעולות המתנהלות בהם או במבנים שבהם הם מתנהלים‪ ,‬הכריז כי‬
‫הוא סוג מפעלים רגישים;‬
‫)‪(3‬‬

‫מפעל משותף;‬

‫"עובד" ‪ -‬לרבות כל אלה‪:‬‬
‫)‪(1‬‬

‫עובד זמני;‬

‫)‪(2‬‬

‫בן משפחה של בעל המפעל או של בעל המוסד‪ ,‬אף אם אין‬

‫ביניהם יחסי עובד ומעביד‪ ,‬ובלבד שהוא עובד במפעל או במוסד‬
‫בעבודה שאילולא עשה אותה‪ ,‬היה עושה אותה עובד אחר;‬
‫)‪(3‬‬

‫בעל מפעל או בעל מוסד העובד בפועל במפעלו או‬

‫במוסדו;"תקנות שירותי הכבאות" ‪ -‬תקנות שירותי הכבאות )ציוד כיבוי‬
‫במפעלי תעשיה או מלאכה(‪ ,‬תשל"ב ‪. 1972 -‬‬

‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 12‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ציוד במפעל מוסדר‬

‫‪ .2‬חיוב להתקין ולהחזיק ציוד הג"א במפעל מוסדר‬
‫בעל מפעל מוסדר חייב להתקין במפעלו ציוד לצרכי התגוננות אזרחית‬
‫ולהחזיקו בכל עת במצב תקין וראוי לשימוש‪ ,‬הכל בהתאם להוראות פרק זה‪.‬‬
‫‪ .3‬ציוד חילוץ במפעל מוסדר‬
‫במפעל מוסדר שמספר העובדים המועסקים בו בעת ובעונה אחת אינו עולה על‬
‫‪ ,250‬תותקן ותוחזר עמדת חילוץ‪ ,‬שבה יהיה מצוי הציוד כמפורט בנספח ד'‬
‫)בחוברת זו(; במפעל מוסדר‪ ,‬שמספר העובדים המועסקים בו בעת ובעונה‬
‫אחת עולה על ‪ ,250‬יהיה מספר עמדות החילוץ שיש להתקינן ולהחזיקן‬
‫במפעל בשיעור השווה ליחס שבין מספר העובדים לבין ‪ ,250‬אולם בחישוב‬
‫מספר העובדים שנותר לאחר חלוקתו‬
‫ב‪ 250 -‬יראו כל מספר של עובדים העולה על ‪ 125‬ושאינו מגיע כדי ‪ 250‬כאילו‬
‫היה ‪ 250‬וכל מספר של עובדים שנותר לאחר חלוקה כאמור שאינו עולה על‬
‫‪ 125‬לא יובא בחשבון‪.‬‬

‫‪ .4‬ציוד עזרה ראשונה במפעל מוסדר‬
‫במפעל מוסדר יותקן ויוחזק‪ ,‬בכפוף לאמור בתקנה ‪ ,5‬ציוד עזרה ראשונה‬
‫כמפורט בנספח ד' )בחוברת זו(‪ ,‬בהתחשב במספר העובדים המועסקים במפעל‬
‫בעת ובעונה אחת; הציוד יותקן ויוחזק בעמדות שבכל אחת מהן יהיה מצוי לא פחות‬
‫מהציוד המפורט בטור א' שבתוספת השניה‪.‬‬

‫‪ .5‬ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך ובבית‪-‬חולים‬
‫לענין קביעת כמות הציוד שמוסד חינוך ובית חולים חייבים בהתקנתו‬
‫ובהחזקתו‪ ,‬יובאו בחשבון‪ ,‬בנוסף לעובדים המועסקים בו‪ ,‬במוסד חינוך ‪ -‬גם‬
‫התלמידים הלומדים בו בעת ובעונה אחת‪ ,‬ובבית חולים ‪ -‬גם מספר החולים‬
‫שלו הוא נועד‪.‬‬
‫‪ .6‬ציוד נוסף בעמדות חילוץ ועזרה ראשונה‬
‫היה מפקד הג"א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת‪,‬‬
‫רשאי הוא להורות‪ ,‬בהוראה כללית או מסוייגת או בהוראה למפעל מוסדר‬
‫פלוני‪ ,‬כי בעמדת חילוץ או בעמדת עזרה ראשונה יימצא ציוד אחר‪ ,‬בין בנוסף‬
‫לציוד המפורט בתוספות הראשונה והשניה‪ ,‬כולו או חלק ממנו‪ ,‬בין במקומו‪,‬‬
‫והוא רשאי לקבוע בהוראה את פרטי הציוד ואת סוגיו; ניתנה הוראה כאמור‪,‬‬
‫חייב בעל מפעל שעליו היא חלה לקיימה במועד שנקבע בה‪.‬‬
‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 13‬‬

‫‪ .7‬ציוד כיבוי במפעל מוסדר‬
‫)‪(1‬‬

‫היה המפעל המוסדר מפעל תעשיה‪ ,‬כמשמעותו בתקנות‬

‫שירותי הכבאות‪ ,‬יתקין ויחזיק בו בעליו‪ ,‬בנוסף לציוד כיבוי כאמור‬
‫בתקנות שירותי הכבאות ולציוד חילוץ וציוד עזרה ראשונה‪ ,‬גם ציוד‬
‫כיבוי כמפורט בנספח ד' )בחוברת זו(;‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫היה מפקד הג"א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית‬

‫מצדיקים זאת‪ ,‬רשאי הוא להורות גם לבעל מפעל מוסדר‪ ,‬שאיננו‬
‫מפעל תעשיה כמשמעותו בתקנות שירותי הכבאות‪ ,‬להצטייד בציוד‬
‫כמפורט בתוספת השלישית‪ ,‬בכולו או בחלק ממנו‪ ,‬ומשהורה כך חייב‬
‫בעל המפעל למלא אחר ההוראה במועד שנקבע בה‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫מיקום עמדות חילוץ‪ ,‬עזרה ראשונה וכיבוי‬
‫)‪(1‬‬

‫במפעל מוסדר שיש להתקין בו עמדת חילוץ אחת‪ ,‬היא תותקן‬

‫בחצר המפעל‪ ,‬ואם אין במפעל חצר‪ ,‬היא תותקן בקומת הקרקע של‬
‫בנין המפעל; במפעל מוסדר שיש להתקין בו שתי עמדות חילוץ או‬
‫יותר‪ ,‬הן יותקנו ככל האפשר בכל קומה של בנין המפעל המוסדר או‬
‫יפוזרו בכל דרך אחרת בכל חלק מחלקי בנין המפעל‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫)‪ (1‬עמדת עזרה ראשונה תותקן ותוחזק בתוך בנין המפעל‬

‫המוסדר; היה בנין המפעל של שתי קומות או יותר‪ ,‬תותקן ותוחזק‬
‫עמדה בכל קומה שבו‪ ,‬ככל שכמות הציוד שהמפעל חייב בהחזקתו‬
‫לפי פרק זה מספקת לכך‪.‬‬
‫)‪ (2‬הציוד שבכל עמדה יוחזק בארון נעול‪ ,‬ככל שניתן להחזיק בו‪,‬‬
‫והציוד שלא ניתן להחזיקו כך‪ ,‬יוחזק במחסן או במקום מתאים אחר‬
‫שקיימת ממנו גישה ישירה למפעל‪.‬‬
‫)ג( עמדות החילוץ‪ ,‬העזרה הראשונה והכיבוי‪ 3‬יותקנו במקום נראה לעין‬
‫שהגישה אליו נוחה‪ ,‬והן יסומנו בשילוט מתאים‪.‬‬
‫‪ .9‬ייעוד ציוד לכל המפעלים במפעל משותף‬
‫)‪(1‬‬

‫מפקד הג"א מחוזי רשאי להורות להתקין ולהחזיק במפעל‬

‫משותף ציוד לפי פרק זה ולהועיד אותו לשרת את כלל המפעלים‬
‫במפעל המשותף‪ ,‬או חלק מהם‪ ,‬ואת עובדיהם; ההוראה תינתן לבעל‬
‫המפעל המספק שירותי אחזקה לכלל המפעלים במפעל המשותף‪,‬‬

‫‪ 3‬עמדות הכיבוי יותקנו בהתאם לדרישות שרותי הכבאות האזוריים‪.‬‬
‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 14‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ובאין מפעל כאמור ‪ -‬לבעל המפעל המעסיק את מספר העובדים הגדול‬
‫ביותר‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫בעל מפעל שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה )א(‪ ,‬חייב ‪-‬‬

‫בכפוף לאמור בסעיף ‪20‬ח)‪ (1‬לחוק ‪ -‬למלא אחריה תוך המועד שנקבע‬
‫בה‪.‬‬
‫התקנת צופר‬

‫‪.10‬‬

‫בלי לגרוע מכל הוראה אחרת שבתקנות אלה‪ ,‬רשאי מפקד הג"א מחוזי‬
‫להורות לבעל מפעל מוסדר להתקין במפעלו צופר ומיתקן להפעלתו‪,‬‬
‫לחברם למקור כוח ולרכזת הפעלה ולהחזיקם בכל עת במצב תקין וראוי‬
‫לשימוש‪ ,‬ובעל מפעל מוסדר שקיבל הוראה כאמור חייב לקיימה במועד‬
‫שנקבע בה‪.‬‬
‫ציוד אישי לעובדי מפעל מוסדר‬

‫‪.11‬‬

‫היה ראש הג"א סבור כי צרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת‪ ,‬רשאי‬
‫הוא להורות לבעל מפעל מוסדר פלוני לצייד את עובדיו‪ ,‬כולם או חלק‬
‫מהם‪ ,‬בציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית‪ ,‬מסוגים ובכמויות שיקבע‬
‫בהוראה‪ ,‬ומשהורה כך חייב בעל המפעל המוסדר למלא אחר ההוראה‬
‫במועד שנקבע בה‪.‬‬

‫פרק ג' ‪ :‬אימון עובדים במפעל מוסדר‬
‫‪.12‬‬

‫‪4‬‬

‫חיוב לאמן עובדים‬

‫בעל מפעל מוסדר חייב לאמן את עובדיו לצרכי התגוננות אזרחית בהתאם‬
‫לפרק זה‪.‬‬
‫מינוי מפקד‬

‫‪.13‬‬
‫)‪(1‬‬

‫בעל מפעל מוסדר ימנה מבין עובדיו מפקד או מפקדים לעניני‬

‫התגוננות אזרחית במפעלו או בכל חלק ממנו )להלן ‪ -‬המפקד(‪ ,‬וכן‬
‫יבטל מינוי כאמור‪ ,‬הכל בהתאם להוראות מפקד הג"א מחוזי‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫במפעל מוסדר שהוא מפעל משותף ימנה את המפקד מפקד הג"א‬

‫מחוזי מבין עובדי המפעלים שבמפעל המשותף‪ ,‬והוא רשאי לבטל את מינויו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫לתשומת לבכם‪ ,‬סעיף ‪ 20‬ט' לחוק ההתגוננות האזרחית קובע‪" :‬דין האימונים של עובד‪ ,‬לרבות הדרכה‪ ,‬לכל‬
‫דבר כדין עבודה במפעל שבו הוא עובד"‪.‬‬
‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫)‪(3‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 15‬‬

‫לא יתמנה עובד הנמנה עם כוחות המילואים של צבא‪-‬הגנה‬

‫לישראל להיות מפקד‪ ,‬אלא אם הוא מוצב ביחידת הג"א או ביחידת ריתוק‬
‫משקי‪.‬‬
‫‪.14‬‬

‫אימוני מפקד‬
‫מפק‬

‫)‪(1‬‬

‫ד הג"א מחוזי רשאי להורות כי מפקד יאומן לצרכי התגוננות אזרחית‬
‫במשך תקופה שלא תעלה על ארבעה‪-‬עשר יום בשנה; תקופת‬
‫האימונים תהיה רצופה ככל האפשר‪.‬‬
‫מפק‬

‫)‪(2‬‬

‫ד הנמנה עם כוחות המילואים כאמור בתקנה ‪)13‬ג( יאומן לפי תקנה זו‬
‫במסגרת שירות המילואים שבו הוא חייב‪.‬‬
‫‪.15‬‬

‫הכשרת עובד למילוי תפקיד בהתגוננות אזרחית‬

‫מפקד הג"א מחוזי רשאי להורות כי עובד במפעל מוסד‪ ,‬שלא מונה‬
‫כמפקד‪ ,‬יאומן לצרכי התגוננות אזרחית במשך תקופה רצופה שלא תעלה‬
‫על שלושה ימים בשנה‪ ,‬אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להכשיר את‬
‫העובד למילוי תפקיד בהתגוננות אזרחית במפעל; לעובד שאומן לפי תקנה‬
‫זו ייקרא להלן "עובד מאומן"‪.‬‬
‫‪.16‬‬

‫אימון עובדים‬
‫)‪(1‬‬

‫מפקד הג"א מחוזי רשאי להורות כי העובדים במפעל מוסדר‬

‫יאומנו בעניני התגוננות אזרחית על ידי מפקד‪ ,‬על ידי עובד מאומן או‬
‫על ידי אדם אחר שיקבע‪ ,‬ובמפעל משותף רשאי הוא להורות כי‬
‫המפקד‪ ,‬העובד המאומן או כל אדם אחר שיקבע ימלאו תפקידם‬
‫כאמור לגבי כלל העובדים שבמפעל המשותף או לגבי חלק מהם‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫משך האימונים לפי תקנה זו לא יעלה על שתי שעות רצופות‬

‫בחודש‪.‬‬
‫)‪(3‬‬

‫אימונים לפי תקנה זו יתקיימו‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬בתחום המפעל‬

‫המוסדר או בסמוך לו והם יבוצעו בדרך שתמנע‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬פגיעה‬
‫או הפרעה בעבודה התקינה של המפעל‪.‬‬
‫‪.17‬‬

‫חיוב עובדים להתאמן‬

‫עובדים של מפעל שבעליו חייב לאמנם לפי הוראה שניתנה על פי תקנות‬

‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 16‬‬

‫אלה חייבים לקיים‪ ,‬לענין האימונים‪ ,‬את הוראותיו של מפקד הג"א מחוזי‪,‬‬
‫ובכפוף להן את הוראות בעל המפעל‪.‬‬

‫פרק ד' ‪ :‬הוצאות במפעל משותף‬
‫השתתפות בהוצאות לציוד משותף וזכויות הקנין‬

‫‪.18‬‬
‫בו‬
‫)‪(1‬‬

‫הורה מפקד הג"א מחוזי להועיד ציוד לפי תקנה ‪ ,9‬ישתתפו‬

‫הבעלים של כל המפעלים שבמפעל המשותף‪ ,‬או באותו חלק ממנו‬
‫שלו הועד הציוד‪ ,‬בהוצאות התקנתו והחזקתו באופן יחסי למספר‬
‫העובדים המועסקים בכל אחד מהם ביום ההוראה‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫הבעלות בציוד האמור תהיה משותפת לבעלי המפעלים אשר‬

‫השתתפו בהוצאות התקנתו והחזקתו וזכויות הקנין שלהם באותו ציוד‬
‫יהיו בשיעור יחסי למידת השתתפותם בהוצאות אלה‪.‬‬
‫השתתפות בהוצאות שירות במפעל משותף‬

‫‪.19‬‬
‫)‪(1‬‬

‫הורה מפקד הג"א מחוזי‪ ,‬לגבי מפעל משותף‪ ,‬הוראה כאמור‬

‫בתקנה ‪)14‬א( או הוראה כאמור בסיפה לתקנה ‪)16‬א(‪ ,‬ישתתפו‬
‫הבעלים של כל המפעלים במפעל משותף או באותו חלק ממנו שאליו‬
‫התייחסה ההוראה‪ ,‬בהוצאות שירותו של המפקד או של העובד‬
‫המאומן באופן יחסי למספר העובדים המועסקים בכל אחד מהים ביום‬
‫מתן ההוראה‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫לענין תקנה זו‪" ,‬הוצאות שירות" ‪ -‬השכר או המשכורת שבעל‬

‫המפעל חייב לשלם למפקד או לעובד המאומן בעד התקופות שבהן‬
‫אומנו בעצמם או הדריכו עובדים אחרים לפי תקנות אלה‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫)‪(1‬‬

‫גביית הוצאות משותפות‬
‫היו הבעלים של מפעלים במפעל משותף חייבים לשאת‬

‫בהוצאות משותפות כאמור בתקנות אלה‪ ,‬ימסור בעל המפעל שעליו‬
‫הוטל החיוב להועיד ציוד או אימונים לשרת מפעלים אחרים דרישה‬
‫בכתב לבעלים של המפעלים האחרים להשתתף בהוצאות הכרוכות‬
‫בקיום החיוב‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫בדרישה לפי תקנת משנה )א( יפורטו ‪-‬‬
‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 17‬‬

‫)‪ (1‬הסכום הכולל של ההוצאות הכרוכות בקיום החיוב;‬
‫)‪ (2‬חלקו של כל בעל מפעל בהוצאות האמורות והמועד לתשלומו‪.‬‬
‫)‪(3‬‬

‫לא הגיעו בעלי המפעלים הנוגעים בדבר לידי הסכם בענינים‬

‫האמורים בסעיף ‪20‬ח)‪ (1‬לחוק‪ ,‬רשאי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב‬
‫כאמור בתקנת משנה )א( – בתום עשרים ואחד יום מיום מסירת‬
‫הדרישה לבעלים של יתר המפעלים ‪ -‬להודיע למפקד הג"א מחוזי על‬
‫העדר הסכם ביניהם ומפקד הג"א מחוזי יפעל בהתאם להוראות‬
‫פיסקאות )‪ (3) ,(2‬ו‪ (4)-‬לסעיף ‪20‬ח לחוק‪.‬‬

‫פרק ה' ‪ :‬ציוד במוסד‬
‫‪.21‬‬

‫חיוב להתקין ולהחזיק ציוד הג"א במוסד‬

‫בעל מוסד חייב להתקין במוסד ציוד לצרכי התגוננות אזרחית ולהחזיקו‬
‫בכל עת במצב תקין וראוי לשימוש‪ ,‬הכל בהתאם להוראות פרק זה‪.‬‬
‫‪.22‬‬

‫ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד‬

‫במוסד יותקן ויוחזק ציוד חילוץ וציוד עזרה ראשונה כמפורט בנספח ד'‬
‫בחוברת זו; היה מפקד הג"א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית‬
‫מצדיקים זאת‪ ,‬רשאי הוא להורות‪ ,‬בהוראה כללית או מסוייגת או בהוראה‬
‫למוסד להורות‪ ,‬בהוראה כללית או מסוייגת או בהוראה למוסד פלוני‪ ,‬כי‬
‫יותקן ויוחזק בו ציוד אחר‪ ,‬בין בנוסף לציוד המפורט בתוספת הרביעית‪ ,‬כולו‬
‫או חלק ממנו‪ ,‬בין במקומו‪ ,‬והוא רשאי לקבוע בהוראה את פרטי הציוד ואת‬
‫סוגיו; ניתנה הוראה כאמור חייב בעל המוסד לקיימה במועד שנקבע בה‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫)‪(1‬‬

‫מיקום עמדת חילוץ ועזרה ראשונה‬
‫ציוד החילוץ יותקן ויוחזק בצורת עמדות‪ ,‬ובלבד שבחצר המוסד‬

‫תהיה לפחות עמדת חילוץ אחת; עמדת חילוץ תכלול לפחות יחידה‬
‫אחת מסוגי ציוד החילוץ כמפורט בתוספת הרביעית‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫ציוד החילוץ שבכל עמדה וציוד העזרה הראשונה יוחזקו בארון‬

‫נעול‪ ,‬ככל שניתן להחזיקו בו‪ ,‬והציוד שלא ניתן להחזיקו כך יוחזק‬
‫במחסן או במקום מתאים אחר שקיימת ממנו גישה ישירה למקום‬
‫ההתקהלות‪.‬‬
‫)‪(3‬‬

‫המקומות שבהם יוחזק הציוד יסומנו בשילוט מתאים‪.‬‬

‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.24‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 18‬‬

‫מוסד שהוא מפעל מוסדר‬

‫במוסד שהוא גם מפעל מוסדר יבוא הציוד שבעליו חייב להתקינו ולהחזיקו‬
‫לפי פרק זה בנוסף לציוד שבעליו חייב להתקינו ולהחזיקו לפי פרק ב'‪.‬‬

‫פרק ב' – תקנות התגוננות אזרחית‬

‫פרק ג' ◄◄◄◄‬

‫ארגון ההתגוננות האזרחית‬
‫במפעל‬

‫פרק ד' – התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים בחירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 20‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫‪.1‬‬

‫מערך ההתגוננות האזרחית במפעל מבוסס על אמצעים וכוח‬

‫אדם של המפעל עצמו בלבד‪ .‬באחריות בעל המפעל‪ :‬מינוי ממונה‬
‫התגוננות במפעל‪ ,‬הקמת מערך התגוננות במפעל‪ ,‬התקנת מקלטים‪/‬‬
‫מרחבים מוגנים ואחזקתם‪ ,‬התקנת מערכת צפירה‪ ,‬רכישת ציוד ייעודי‬
‫ואימון העובדים בתפקידי חירום שונים‪ .‬חברה אשר לה מספר מפעלים‪,‬‬
‫אחראית למערך ההתגוננות בכלל המפעלים‪ ,‬הכל בהתחשב בסוג‬
‫המפעלים ובמספר העובדים‪.‬‬
‫מעבר לכך ‪ -‬בעל מפעל‪ ,‬שבתחומו חומרים מסוכנים )חומ"ס( בכמויות‬
‫שמחייבות דיווח‪ ,‬ימלא טפסים לדיווח אחת לשנה ויעבירם למפקדת‬
‫פיקוד העורף ‪ -‬מרכז חומ"ס‪ .‬כמו‪-‬כן יהיה אחראי על מסירת נתונים אם‬
‫יחולו במפעל שינויים המחייבים עדכון טפסי הדיווח‪ .‬הנתונים שיתקבלו‬
‫יופצו למפקדות מחוזות‪/‬חטמ"רים‪.‬‬

‫ניהול מקצועי של ההתגוננות האזרחית במפעל יאפשר‬
‫לעובדים להכיר את האיומים ואת המענה להם בתחום‬
‫הערכות המפעל‪ ,‬כל זאת על מנת שהמפעל ימשיך‬
‫לתפקד בצורה אפקטיבית גם בחירום‪ ,‬והעובדים ידעו‬
‫כי למפעל מחויבות אליהם ולמשפחותיהם‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מינוי ממונה התגוננות במפעל‬

‫מינוי ממונה התגוננות במפעל ייעשה עפ"י הוראות מפקד‬
‫המחוז‪/‬חטמ"ר ובאישורו‪ .‬האישור יינתן לבעל המפעל ע"י גורם המוסמך‬
‫לכך‪ .‬רצוי שממונה ההתגוננות במפעל יהיה חבר הנהלה או עובד בכיר‪,‬‬
‫או הממונה על הבטיחות‪.‬‬
‫ממונה התגוננות במפעל חייב להיות אדם הבקיא ומעורב בכל הנעשה‬
‫במפעל‪ .‬יש למנות לממונה התגוננות במפעל עובד פטור משרות‬
‫מילואים‪ ,‬או המוצב ליחידת הריתוק המשקי המפעלית‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש‬
‫לוודא שסגנו יהיה פטור‪ /‬מרותק משקית‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 21‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫הקמת צוותי התגוננות במפעל‬

‫צוותי ההתגוננות נועדו למלא את כל תפקידי ההתגוננות האזרחית‬
‫במפעל‪ ,‬לאחר שהוכשרו מראש למשימותיהם‪.‬‬
‫בכל מפעל חיוני חובה להקים את הצוותים הבאים‪ - :‬כיבוי אש‪ ,‬עזרה‬
‫ראשונה‪ ,‬טיפול בתקריות חומ"ס )למפעל המחזיק חומ"ס(‪ ,‬טיפול‬
‫בעובדים ואחזקת מקלטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם לצורך‪ ,‬ניתן להקים גם‬
‫את הצוותים הבאים‪ :‬חילוץ‪ ,‬פיקוח וסדרנות‪.‬‬
‫גודל הצוותים‪ ,‬מבנם והרכבם יותאמו לגודל המפעל ולצרכיו‪ .‬יש לפעול‬
‫לריתוקם המשקי של צוותי ההתגוננות‪ ,‬ולחילופין למנותם ע"ב כוח‪-‬‬
‫האדם המרותק למפעל ו‪/‬או הפטור משירות בטחון‪.‬‬
‫ארגון ואימון צוותי ההתגוננות יתבצע בתיאום עם מפקד המחוז‪/‬חטמ"ר‬
‫והמשרד הממשלתי‪ /‬רשות ייעודית המנחה את המפעל‪.‬‬
‫הציוד הדרוש לצוותים השונים יירכש ע"י המפעל ועל חשבונו‪ ,‬עפ"י‬
‫הנחיות מפקד המחוז‪/‬חטמ"ר והמשרד הממשלתי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬על המפעל‬
‫לשמור על תקינות וכשירות הציוד‪ ,‬ולחדשו עפ"י הצורך )פרוט הציוד‬
‫הייעודי הנדרש – ראה בנספח ד'(‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫התגוננות אזרחית במפעל ‪ -‬עץ מבנה‬

‫מנהל‪/‬ת המפעל‬
‫צוות טיפול‬
‫בעובדים‬

‫ממונה התגוננות במפעל‬
‫סגן ממונה‬
‫התגוננות‬

‫כיבוי אש‬

‫אחזקת מקלטים‬

‫חובה‬
‫חובה במפעל המחזיק‬
‫חומ"ס‬
‫ע"פ הצורך‬

‫פיקוח ושונות‬

‫עזרה ראשונה‬

‫טיפול באירועי‬
‫חומ"ס‬

‫חילוץ‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 22‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫צוותי ההתגוננות האזרחית‪ ,‬המפורטים לעיל‪ ,‬נקבעו בהתאם לחוק‬
‫ההתגוננות האזרחית‪ ,‬בהתאמה למציאות הנוכחית ולמדיניות פיקוד העורף‪.‬‬
‫יישום הדרישות למפעל ייעשה בתיאום בין מפקדת המחוז‪/‬חטמ"ר למפעל‪,‬‬
‫בתאום עם המשרד הממשלתי‪ /‬רשות ייעודית ‪ -‬וזאת על‪-‬פי סוג המפעל‪,‬‬
‫גודלו‪ ,‬מיקומו‪ ,‬התפוקות הנדרשות ממנו כמפעל חיוני וכד'‪.‬‬

‫‪ .2‬צוותי התגוננות במפעל ‪ -‬ייעוד ותפקידים‬
‫ממונה התגוננות במפעל‬

‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‬
‫‪•1‬‬

‫ממונה התגוננות במפעל יכיר את עיקרי ההתגוננות‬

‫במפעל ויישם אותם עפ"י אופיו ומהותו הייחודי של המפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫יקבע את מבנה הצוותים הנדרשים‪ ,‬את הרכבם וימנה לו עוזרים‬

‫כנדרש‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫יתאם את כל פעילות ההתגוננות במפעל עם בעל‬

‫המפעל או מנהלו‪ ,‬ויפעל בשיתוף מלא עמו‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫יתאם את פעילות ההתגוננות במפעל עם ק‪ .‬האוכלוסיה‬

‫המחוזי בכלל הנושאים ועם ק‪ .‬המפעלים המחוזי בנושאי חומ"ס‬
‫)ו‪ /‬או עם נציגים מטעמם(‪ ,‬יהיה בקשר איתם ברגיעה ובשעת‬
‫חירום‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫תפקידי ממונה ההתגוננות במפעל ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫יתכנן את מערכת ההתגוננות במפעל‪ ,‬ארגונה‬

‫והתאמתה לסוג המפעל‪ ,‬גודלו ואופיו המיוחד‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫יכין נוהל חירום למפעל‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫יקים צוותי התגוננות מפעליים וידאג להכשרתם‬

‫לייעודם‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 23‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•4‬‬

‫יוודא קיומה של תוכנית לטיפול בחומ"ס ע"י הקטנת‬

‫רמות מלאי‪ ,‬נטרול‪ ,‬מיגון ע"י קירות מגן‪ ,‬פינוי חומרים רעילים‬
‫לשטחי פינוי ‪ -‬כפי שתואם עם קצין המפעלים המחוזי‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫יתאם הדרכות עובדים וצוותי התגוננות במפעל‬

‫בהתגוננות עצמית ברגיעה ובחירום בסיוע מאלש"חים ‪ -‬מדריכי‬
‫אוכלוסיה לשע"ח – )ראה פרק ה'(‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫יערוך תרגילי התגוננות במפעל‪ ,‬בתיאום עם קצין‬

‫האוכלוסיה המחוזי וקצין המפעלים המחוזי‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫יכין תיקים בהם יפורטו הפעולות השונות שיש לעשותן‬

‫עם הכרזת מצב חירום כגון‪ :‬הפעלת חדר מצב‪ ,‬הפעלת צוותי‬
‫כוננות‪ ,‬בחינת איוש תפקידים חיוניים‪ ,‬מוכנות ציוד חירום‬
‫)למקלטים‪ ,‬למרחבים מוגנים‪ ,‬תקינות ממ"מים ועוד(‪ ,‬תיק תכנון‬
‫לנטרול והקטנת רמות מלאי‪ ,‬תיק פינוי חמ"ר וכד' )ראו נספח ו'(‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫יקבע אותות אזעקה פנימיים ‪ -‬בהתאם לצורך‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫יתכנן את ההצטיידות בציוד בטיחות ובציוד התגוננות‬

‫כמפורט בארגון הבטיחות במפעל‪ ,‬ירכוש אותו ויפקח על אחזקתו‬
‫וכשירותו‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫יוודא טיפול במקלטים‪ ,‬במרחבים המוגנים ובציודם ‪-‬‬

‫פיקוח ואחזקה )ראו נספח ה'(‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫יתכנן חלוקת העובדים למקלטים ומסלולי הגישה אל‬

‫המקלטים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תפקידי ממונה התגוננות במפעל בשגרת חירום‬
‫‪•1‬‬

‫יעדכן את בעל המפעל או מנהלו על מצב הכוננות של‬

‫מערך ההתגוננות במפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫יבדוק את נושא איוש התפקידים החיוניים‪ ,‬בסיוע הממונה‬

‫על כ"א‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 24‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•3‬‬

‫יטפל בנושא ולת"ם סקטוריאלי‪ ,‬בהתאם לצורך‬

‫והסתייעות במגויסי חוץ ומתנדבים‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫יבדוק את כשירות ציוד ההתגוננות וישלימו בהתאם‬

‫לצורך‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫יפרסם הוראות התנהגות לעובדים ולבאי המפעל עפ"י‬

‫חוק ההתגוננות האזרחית‪ ,‬הנחיות פיקוד העורף והמשרד‬
‫הממשלתי‪ /‬רשות ייעודית‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫יבצע תוכנית הגנת המתקנים המסוכנים והחיוניים‪.‬‬

‫‪•7‬‬

‫יהיה בכוננות לביצוע‪/‬נטרול‪/‬הקטנת רמות מלאי של‬

‫חומ"ס‪ ,‬לפי הנחיות פקע"ר‪.‬‬
‫‪•8‬‬

‫יהיה בכוננות לפינוי חומרים רעילים מתחום המפעל לשטח‬

‫פינוי‪ ,‬בהתאם להוראות פיקוד העורף‪ ,‬ועפ"י הנחיות קצין המפעלים‬
‫המחוזי‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫תפקידי ממונה התגוננות במפעל בעת אירוע בתחום‬
‫‪5‬‬

‫המפעל‬
‫‪•1‬‬

‫ידווח מיידי‪ ,‬למ"י‪ /‬מפקדת המחוז ולמשרד‬

‫הממשלתי‪/‬רשות ייעודית על האירוע‪ :‬ממדיו‪ ,‬מס' הנפגעים‬
‫ופעולות ההתגוננות שננקטו‪ .‬במקרה הצורך יבקש עזרה מיידית‬
‫מכוחות הביטחון‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫עד להגעת כוחות הביטחון לשטח האירוע ‪ -‬פיקוד על‬

‫הטיפול באירועי כיבוי‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬חומ"ס‪ ,‬פינוי נפגעים‪,‬‬
‫חילוץ‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫‪5‬‬

‫יעביר דיווחים לכיבוי‪-‬אש ומד"א בהתאם לצורך‪.‬‬

‫הממונה על ההתגוננות במפעל ימלא את תפקידים המפורטים בסעיף זה במידה וקב"ט‬

‫המפעל‬

‫נעדר‬

‫)גוייס‬

‫למילואים‪ ,‬לדוגמא( או בתיאום מלא איתו‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 25‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•4‬‬

‫יכוון את כוחות הביטחון למקום האירוע‪ .‬ידווח על‬

‫הפעולות שננקטו עד כה ויעביר נתונים על המבנה‪ ,‬הנפגעים‪,‬‬
‫הלכודים‪ ,‬דרכי הגישה וכד'‪.6‬‬
‫‪•5‬‬

‫יתאם את השת"פ מול משטרת ישראל‪ /‬מפקדת העורף‪,‬‬

‫כיבוי אש‪ ,‬הרשות המקומית והמשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫לאחר הארוע יציב שמירה במקומות מסוכנים‪ ,‬ימנע‬

‫גישה ויארגן מחדש את מערכת ההתגוננות במפעל על כל‬
‫מרכיביה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫עם הגעת כוחות הביטחון למקום הארוע‪ ,‬תקבע הכפיפות הפיקודית ע"י מ"י‪/‬פיקוד העורף‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 26‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.1‬‬

‫צוות אחזקת מקלטים ומרחבים מוגנים – חובה‬

‫כללי‬
‫‪•1‬‬

‫צוות אחזקת מקלטים מופקד על שמירת כשירותם‬

‫ותחזוקתם השוטפת של כל המקלטים והמרחבים המוגנים‬
‫במפעל לרבות סביבתם הקרובה ודרכי הגישה אליהם‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫על צוותי האחזקה להיות מיומנים בתפעול המערכות‬

‫העיקריות המצויות במקלט‪/‬מרחב מוגן )חשמל‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫אינסטלציה‪ ,‬שאיבה‪ ,‬אוורור וסינון(‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫מומלץ כי לפחות אחד מאנשי צוות האחזקה ייבחר‬

‫מתחנות עבודה‪ /‬אתרים הקרובים ביותר למקלטים‪/‬מרחבים‬
‫מוגנים‪ ,‬כדי שיוכלו להגיע ראשונים למקלטים ולהכינם לקראת‬
‫הגעתם של העובדים והמבקרים האמורים לשהות בהם‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫בראש צוות האחזקה יעמוד אחראי שיונחה מקצועית ‪/‬‬

‫מנהלתית ע"י ממונה ההתגוננות המפעלי וידווח לו על כל תקלה ‪/‬‬
‫מפגע כזה או אחר שיעלה במהלך הבדיקות התקופתיות‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫תפקידי הצוות ברגיעה‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫לוודא כי דרכי הגישה למקלטים‪/‬מרחבים מוגנים ודרכי‬

‫היציאה מהם תהיינה תקינות ופנויות ממכשולים‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫לדאוג לשילוט דרכי הגישה למקלטים‪/‬מרחבים מוגנים‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫לוודא כי בסביבה הקרובה למקלטים‪/‬מרחבים מוגנים לא‬

‫יימצאו חומרים מסוכנים מכל סוג שהוא‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 27‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•4‬‬

‫לבצע בדיקות תקופתיות של כל המקלטים‪/‬מרחבים‬

‫מוגנים תוך התייחסות לכל הנושאים הבאים‪:7‬‬
‫‪ 1‬שלמות השלד – פנים וחוץ‪.‬‬
‫‪ 1‬מסגרות – דלתות‪ ,‬חלונות‪ ,‬פתחי חילוץ‪ ,‬סולמות‪,‬‬
‫צינורות אוורור וכו'‪.‬‬
‫‪ 1‬איטום מושלם – דלתות‪ ,‬חלונות‪ ,‬צינורות אוורור‪ ,‬מעברי‬
‫צנרת וכבלים‪.‬‬
‫‪ 1‬תברואה – בתי שימוש‪ ,‬שאיבה‪ ,‬מתקני מים‪.‬‬
‫‪ 1‬חשמל ותקשורת‪.‬‬
‫‪ 1‬מע' אוורור וסינון – רמה מפעלית בלבד‪.‬‬
‫‪ •1‬לדאוג לכל הקשור בצביעה‪ ,‬סימון ושילוט תקניים )פולטי אור(‬
‫בתוך המקלטים‪ /‬מרחבים מוגנים‪.‬‬
‫‪ •2‬בתקופת החורף יש לבדוק את המקלטים לאחר כל "פרק" של‬
‫גשמי זעף‪/‬שטפונות בשטח המפעל‪.‬‬
‫‪ •3‬במקלט‪/‬מרחב מוגן דו תכליתי יוקפד על הימצאות פריטים‬
‫ב"כמות המותרת" דהיינו‪ ,‬שניתן לפנותם תוך ‪ 4‬שעות מקריאה‪,‬‬
‫כמו כן אין להתקין אלמנטים שעלולים לסכן את השוהים בהם‬
‫)נברשות‪ ,‬מראות וכיו"ב(‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תפקידי הצוות בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫לפנות ציוד עודף תוך ‪ 4‬שעות ממתן ההנחיה של פיקוד‬

‫העורף או הנהלת המפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫לדאוג לבגדי החלפה במערכי הפרדה )במידה ומותקנת‬

‫מערכת איוורור וסינון(‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מפרט טכני לאחזקת מקלטים כולל הנחיות לאופן ביצוע הבדיקות ותדירות ראו נספח ה'‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 28‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•3‬‬

‫לסגור את כל הפתחים הקיימים במקלט‪/‬מרחב מוגן‬

‫)יציאות חירום וצינורות אוורור( למעט הכניסות העיקריות‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫להגיע ראשונים להדליק את החשמל‪ ,‬להפעיל את‬

‫מערכות האוורור למקלט ולהמתין להגעת כל העובדים‬
‫והמבקרים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫צוות כיבוי אש ‪ -‬חובה‬

‫‪8‬‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫‪•1‬‬

‫ייעוד צוות כיבוי אש הוא כיבוי אש מהיר‪ ,‬תוך שימוש‬

‫באמצעי כיבוי האש המקומיים )שנרכשו בהתאם להוראות נציבות‬
‫כבאות והצלה( – זאת במטרה למנוע את התפתחות האש עד‬
‫להגעת כוחות הכיבוי המקומיים‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫ממונה התגוננות במפעל ימנה את אחד העובדים כממונה‬

‫צוות כיבוי האש‪ .‬ממונה זה ידאג לכשירות ציוד כיבוי האש ולהכשרת‬
‫הצוות‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הצוות יכלול עובדים שעברו הכשרה ע"י שירותי כיבוי‬

‫האש המקומיים‪ ,‬או במסגרת היחידה הצבאית בה שרתו‪ .‬אם אין‬
‫במפעל עובדים בעלי הכשרה מוקדמת בכיבוי אש‪ ,‬חובה להכשיר‬
‫את הצוות לייעודו‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫צוות כיבוי אש מפעלי יהווה כוח תגובה מיידי במפעל‪,‬‬

‫ויטפל באירועי אש המתרחשים במפעל‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫צוות הכיבוי ישתלב בכל פעילות של חילוץ‪ ,‬הצלה‪,‬‬

‫חומרים מסוכנים‪ ,‬וכל אירוע חירום אחר המתרחש במפעל‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫לצוות הכיבוי ימונו עובדים בעלי כושר גופני תקין שאינם‬

‫סובלים מבעיות בריאות שעלולות להפריע להם במילוי תפקידם‪.‬‬
‫‪•7‬‬

‫צוות הכיבוי יוכשר לתפקידו על ידי ביצוע אימונים‪,‬‬

‫הכשרות והדרכות‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫חלק זה נכתב ע"י מערך הכבאות‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 29‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•1‬‬

‫האימונים והכשרת הצוות לייעודו‪ ,‬יבוצעו אך ורק על ידי‬

‫"מדריך מוסמך" כמוגדר בחוק‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫צוות הכיבוי יצויד בציוד מגן אישי לכבאי‪ ,‬אשר מותאם‬

‫לאופי הפעילות והסיכונים של המפעל‪ .‬הציוד יכלול בין היתר‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫מערכת נשימה פתוחה )מנ"פ( בלחץ‬

‫חיובי‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫מסיכת עשן‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫קסדת כבאים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫מעיל תקיפה לכבאי‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫פנס חודר עשן‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫שמיכת כיבוי לאדם בוער )בעמדות(‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫תפקידי צוות כיבוי אש ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫לשמור ולוודא את תקינות ציוד הכיבוי והמיגון האישי‬

‫הקיים במפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫לשמור על נהלי בטיחות אש ולוודא קיומם על ידי עובדי‬

‫המפעל‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫לשמור על כשירות הצוות ע"י ביצוע אימונים והדרכות‬

‫בנושא כיבוי אש‪ ,‬הימלטות ופינוי‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫תאום הקניית ידע בסיסי בכיבוי אש לעובדי המפעל‪ ,‬תוך‬

‫תשומת לב לעבודה במשמרות‪ ,‬ובמיוחד לצוותי התגוננות‬
‫במפעל‪.‬‬

‫‪ .3‬תפקידי צוות כיבוי אש בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫בשגרת‬

‫חירום‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫לבדוק ולהכין את ציוד הכיבוי ולהכשירו לייעודו‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪1‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 30‬‬

‫רענון ציוד כיבוי האש‪ ,‬קישור למפקדת המחוז‪,‬‬

‫רענון הדרכת עובדי המפעל בנוהל כיבוי אש‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 31‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ •1‬בעת אירוע‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫לפעול מיידית בכל אירוע חירום המתרחש‬

‫במפעל‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫כיבוי אש מהיר בעת שריפה‪ ,‬עד להגעת כוחות‬

‫הכיבוי המקומיים‪/‬אזוריים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫לכוון את שירותי הכבאות וההצלה המגיעים‬

‫למפעל באירוע חירום ולפעול על פי הנחיותיהם‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫צוות עזרה ראשונה ‪ -‬חובה‬

‫‪9‬‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫‪•1‬‬

‫ייעוד צוות עזרה ראשונה הוא הגשת עזרה ראשונה‬

‫מהירה לנפגעים ופינויים לתחנת הנפגעים הקרובה‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫ממונה התגוננות במפעל ימנה את אחד העובדים‬

‫כממונה צוות העזרה הראשונה‪ .‬הצוות יכלול חוליות קבועות‪,‬‬
‫שיוצבו ליד נקודות העזרה הראשונה וחוליה אחת ניידת שתצויד‬
‫בציוד מתאים‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הצוות יכלול עובדים שסיימו קורס חובשים בצה"ל או‬

‫במגן דוד אדום‪ .‬אם אין במפעל עובדים בעלי הכשרה מוקדמת‬
‫בעזרה ראשונה‪ ,‬חובה להכשיר את הצוות לייעודו‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫צוות עזרה ראשונה יצויד ברכב למטרת פינוי נפגעים‪,‬‬

‫אשר ימותקן עפ"י הנחיות מד"א‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫תפקידי צוות עזרה ראשונה ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫לשמור על ציוד העזרה הראשונה ולוודא תקינותו‬

‫והשלמתו במידת הצורך‪ ,‬לרבות רכב הפינוי‪/‬אמבולנס‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫חלק זה נכתב ע"י מד"א‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 32‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•2‬‬

‫הקניית ידע בסיסי בהגשת עזרה ראשונה‪ ,‬לעובדים‬

‫במפעל ובמיוחד לצוותי התגוננות במפעל‪.‬‬

‫תפקידי צוות עזרה ראשונה בחירום‬

‫‪.3‬‬

‫‪ •1‬בשגרת חירום‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ריענון בנושא הגשת עזרה ראשונה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫שמירה ומעקב אחר תקינות הציוד‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫‪.5‬‬
‫חומ"ס‬

‫בעת אירוע‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫הקמת נקודת פינוי נפגעים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫מתן עזרה ראשונה לנפגעים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫פינוי נפגעים לנקודת פינוי נפגעים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫תדרוך צוותי מד"א בהגעתם לאירוע וסיוע להם‪.‬‬

‫צוות טיפול בחומ”ס – חובה במפעלים המחזיקים‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫במפעל המחזיק בחומרים מסוכנים יוקם צוות טיפול בחומ"ס ‪-‬‬
‫בהרכב של חוליית הערכת סיכונים וחוליית נטרול ואיטום ‪-‬‬
‫שיופעל בהתאם להערכת סיכונים מקומית שתתקיים ע"י צוות בכיר‬
‫של המפעל‪.‬‬

‫‪ .2‬חוליית הערכת סיכונים‬
‫)‪(1‬כללי‬
‫‪•1‬‬

‫חוליית הערכת הסיכונים מופקדת על הערכת סיכונים‬

‫עפ"י נתוני הגו"ז )גילוי וזיהוי של חומרים מסוכנים במפעל(‬
‫והמטאורולוגיה בשטח‪ .‬חוליה זו אינה מטפלת בגילוי וזיהוי‬
‫חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 33‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•2‬‬

‫הערכת הסיכונים היא מרכיב משמעותי מאוד בהערכת‬

‫המצב וקריטית להפעלת הכוחות‪ ,‬הכוונת העובדים ומתן מידע‬
‫לכוחות הביטחון שיוזעקו לאירוע‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫מחובתה של חוליה זו לדווח על הסיכונים הצפויים על‬

‫מנת לאפשר נקיטת האמצעים הדרושים‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫מנהל המפעל ימנה את אחד העובדים כממונה חוליית‬

‫הערכת סיכונים‪ ,‬הממונה על חוליה זו ימנה חוליות קבועות‬
‫לגו"ז ולמטאורולוגיה‪.‬‬

‫)‪(2‬‬
‫‪10‬‬

‫תפקידי חוליית הערכת סיכונים ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫לוודא קיום ותקינות אמצעים לביצוע גו"ז ומדידות‬

‫מטאורולוגיות במפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫הכשרה ותרגול הערכת סיכונים בהתאם לנתוני גו"ז‬

‫ומטאורולוגיה‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הכרת השיטות להערכת סיכונים‪ :‬סרגלי הערכת‬

‫סיכונים‪ ,‬תוכנת מחשב להערכת סיכונים‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫חוליית הגו"ז תכיר את כל האמצעים והשיטות לגילוי סוג‬

‫החומר המעורב באירוע ומדידת רמת ריכוזו באוויר‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫חוליית המטאורולוגיה תתרגל את האמצעים והשיטות‬

‫לביצוע מדידות‪ :‬יציבות האוויר‪ ,‬מהירות הרוח‪ ,‬טמפרטורה‪,‬‬
‫משקעים‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫‪10‬‬

‫שמירת קשר עם המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬

‫מומלץ לעיין בנספח ז' – תיק מפעל – בחוברת זו‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 34‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫)‪( 3‬‬
‫חוליית הערכת סיכונים בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫תפקידי‬

‫בשגרת חירום‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫חבירה לקצין המפעלים המחוזי לעדכונים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫רענון ההדרכות ובחינת איוש הצוות בפועל‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫בעת אירוע חומ"ס‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫איסוף הנתונים המטאורולוגים וביצוע גו"ז‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫הערכת הסיכונים בהתאם לנתונים‪ ,‬העברת‬

‫הערכת הסיכונים לחפ"ק לנקיטת הצעדים הדרושים וקבלת‬
‫החלטות לגבי האוכלוסיה‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הנחיית הגורמים החוברים‪ ,‬שיגיעו כתגבורת‪ ,‬תוך ציון‬

‫החומרים המעורבים באירוע‪ ,‬המיקום וכד'‪.‬‬

‫‪ .2‬חוליית נטרול ואיטום‬
‫)‪(1‬כללי‬
‫‪•1‬‬

‫חוליית נטרול ואיטום מופקדת על נטרול החומ"ס במידת‬

‫הצורך ואיטום מוקד התקרית‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫ממונה התגוננות במפעל ימנה את אחד העובדים‬

‫כממונה על החוליה וחוליה ניידת שתפעיל ציוד נייד )פרוט של‬
‫הציוד‪ ,‬ראו בנספחים של נספח ז' בחוברת זו(‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫החוליה תוכשר לתפקידה ע"י הממונה או במסגרת‬

‫אימוני פיקוד העורף‪/‬המחוז‪/‬החטמ"ר או ע"י שירותי כיבוי אש‬
‫ובתאום עם משרד איכות הסביבה והמשרד הממשלתי‪ /‬רשות‬
‫ייעודית‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫צוות זה חייב להיות בעל ציוד מיגון אישי המותאם לסוג‬

‫החומרים המסוכנים שבמפעל‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 35‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫)‪(2‬תפקידי חוליית נטרול ואיטום ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫הכרת החומרים המסוכנים המצויים במפעל‪ ,‬אחסון החומ"ס‬

‫בהתאם להוראות אחסון‪ ,‬הכרת שיטות נטרול החומ"ס במפעל‬
‫והכנת מאגר לחומרי נטרול בכמות מספקת‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫שמירה על תקינות הציוד ושמישותו המיידית ברגיעה ובחירום‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫ידע בהפעלת האמצעים והציוד לטיפול במוקד‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫ארגון הבטיחות במפעל והצטיידות בציוד מתאים ‪ -‬אישי‬

‫ומערכתי‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫הכרת מערכת הצנרת‪ ,‬בתהליכים המסוכנים‪ ,‬במפעל וכן אופן‬

‫ניתוקה‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫תרגול טיפול באירועי חומ"ס‪.‬‬

‫)‪(3‬תפקידי חוליית נטרול ואיטום בחירום‬
‫בשגרת חירום‪:‬‬

‫‪•1‬‬

‫‪1‬‬

‫פינוי כל שטח המפעל מחומרים מסוכנים‬

‫ומפסולת‪ ,‬המהווים סכנה או ריכוזם במקום מיוחד‪ ,‬מאובטח‬
‫ומוגן‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫בדיקת אמצעי טיפול במוקד כדי לוודא שמישותו‬

‫המיידית‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫פינוי חומרים מסוכנים בהתאם להוראות פיקוד‬

‫העורף‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫בעת אירוע חומ"ס‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫איתור מוקד הזיהום או השפך‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫טיפול במוקד‪ ,‬איטום ונטרול החומ"ס‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 36‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .6‬צוות טיפול בעובדים ‪ -‬חובה‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫ייעוד צוות טיפול בעובדים הוא לאפשר למפעל החיוני להמשיך ולמלא‬
‫את ייעודו בשע"ח‪ ,‬ע"י סיוע לעובדים בתחומים המנטליים וההתנהגותיים‪.‬‬
‫הכוונה להקנות ביטחון לעובדי המפעל‪ ,‬באשר להיערכות המפעל‬
‫ולתמיכת המפעל בצרכי העובדים במצבי החירום וע"י כך להעלות‬
‫את סבירות הגעתם לעבודה בעת חירום ותפקודם בצורה אפקטיבית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ביטחון זה יאפשר לעובדים להגיב נכון בעת אירועי חירום –‬
‫בהתאם להוראות צוותי ההתגוננות המקומיים ולהוראות כוחות הביטחון‪.‬‬
‫מנהל‪/‬בעל המפעל ימנה את אחד העובדים הבכירים כממונה צוות‬
‫טיפול בעובדים‪ .‬מומלץ שעובד זה יהיה מתחום משאבי האנוש – בכך‬
‫תתאפשר גישה נוחה להדרכת העובדים‪ ,‬הפצת חומרי התגוננות וכן‬
‫יורחב הטיפול בנושאי חירום‪ ,‬מעבר לצוותי ביטחון‪ /‬קב"טים‪.‬‬
‫לצוות יצורפו נציג‪/‬ים מההנהלה‪ ,‬נציג‪/‬ים מהעובדים )השיתוף יוביל בין‬
‫היתר למחויבות ארגונית בחירום(‪ ,‬נציגים מתחומי משאבי אנוש במפעל‬
‫)עדיפות לעובדים סוציאליים וכד'(‪.‬‬

‫תפקידי צוות טיפול בעובדים ברגיעה‬

‫‪.2‬‬
‫‪•1‬‬

‫ניתוח הקשיים‪ ,‬המשמעויות ומערכות הלחצים הצפויים‬

‫להיווצר על העובדים והמנהלים במפעל‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫סיוע לעובדים ולבני משפחתם להיערך למצב חירום – הדרכת‬

‫העובדים )בסיוע של מאלש"חים מפיקוד העורף( כיצד להכין ולארגן‬
‫את משפחותיהם למצב בו יאלצו להימצא בעבודה בזמן חירום‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הכנת הבית בהיבט הפיסי‪ :‬ממ"ד‪/‬מקלט זמין‪/‬חדר‬

‫אטום‪ ,‬ערכות מגן‪ ,‬מצרכים בסיסים וכד'…‬
‫‪ 11‬הרחבה תאורטית בנושא התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים בשע"ח ראו פרק ד'‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 37‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•4‬‬

‫הכנת תוכנית משפחתית להתארגנות במצב חירום‬

‫הכוללת‪ :‬מספרי טלפון של גורמי סיוע רלוונטיים‪ ,‬קביעת‬
‫פעולות של כל אחד מבני המשפחה ועוד‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫פיתוח מנגנונים להעברת מידע עדכני וחיוני מצד‬

‫ההנהלה לעובדים בחירום‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫הכנת תוכנית להגברת המחויבות האישית והארגונית‬

‫של העובדים ע"י‪:‬‬
‫פעילות הסברה לעובדים על חיוניות המפעל‬

‫‪1‬‬

‫בשע"ח והדגשת חיוניות העובד בשע"ח‪.‬‬
‫פעילויות להגברת הלכידות והגיבוש בין‬

‫‪1‬‬

‫העובדים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫לתכנן טיפול אפשרי בילדי עובדים‪ ,‬בדגש על‬

‫מפעלים שבהם עובדות רבות‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫מיפוי ומיקוד פעילויות ההכנה בקרב אוכלוסיות‬

‫בעלות פוטנציאל לתגובות חרדה ולהיעדרויות‪ ,‬כגון‪ :‬אמהות‬
‫לילדים קטנים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬מוגבלים וכד'‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫שילוב הרצאות בתחום התנהגות אוכלוסיה‪ ,‬במסגרת‬

‫הדרכות חירום )הרצאות פסיכולוגים‪ ,‬מומחים(‬
‫‪•2‬‬

‫הסברה והדרכה בקרב מנהלים בתחום התנהגות‬

‫העובד בשע"ח‪ ,‬תופעת השחיקה ומקומם של המנהלים במצבי‬
‫חירום‪.‬‬

‫ככל שנאמן את העובדים בתסריטים שונים לחירום‬
‫נגביר את בטחונם ביכולתם להתמודד עם המצב‬
‫וניצור ציפייה מערכתית לתפקוד תקין‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 38‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .3‬תפקידי צוות טיפול בעובדים בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫בשגרת חירום ‪ -‬פיתוח מנגנוני סיוע לצרכי העובדים‬

‫בשע"ח‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫הקמת מערכות סיוע כגון‪ :‬כיתת גן ו‪/‬או‬

‫שמרטפייה עבור ילדי העובדים שאין להם סידור אחר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫סיוע באספקת מצרכי יסוד למשפחה‪ ,‬במידה‬

‫ואין לעובד זמן לבצע זאת בזמנו החופשי‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הסעת עובדים בצורה מאורגנת על מנת להשאיר‬

‫את רכב המשפחה לרשותה וכד'‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫העברת מידע עדכני‪ ,‬רציף וחיוני מצד ההנהלה לעובדים‬

‫בחירום‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫סיוע לעובדים בשמירה על תקשורת רציפה עם‬

‫בני משפחותיהם בשע"ח‪ ,‬מחד‪ ,‬לצורך מתן תמיכה‬
‫ואינפורמציה ישירה ובלתי אמצעית‪ ,‬ומאידך‪ ,‬גיבוי העובדים‬
‫כשהם נמצאים במשימות שאינם מאפשרות להם סוג של‬
‫תקשורת בלתי אמצעית אלא תקשורת באמצעות העברת‬
‫ידיעות ומסרים‪) .‬לדוגמא‪ :‬מזכירת האגף תתקשר למשפחות‪,‬‬
‫תדרוש לשלומם ו‪/‬או תעביר מסרים מהעובדים(‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫התארגנות להקמת "קבוצות תמיכה" במצב‬

‫חירום‪ ,‬אשר יוכלו לסייע לעובדים המגלים סימני לחץ‬
‫ומשבר‪.‬‬
‫‪ 1‬שמירה על קשר עם משפחות עובדי המפעל שגויסו‬
‫לצה"ל‪ ,‬מתוך ראיית הארגון את עצמו כ"משפחה תומכת"‬
‫בעובדיו‪ ,‬גם אם אינם נמצאים במפעל בשע"ח‪ .‬הדבר‬
‫ישפיע גם על העובדים "המרותקים" למפעל בשע"ח‪.‬‬
‫‪ 1‬סיוע וקשר עם משפחות הנפגעים )פצועים וחללים(‬
‫מעובדי המפעל‪ :‬קשר עם משפחות הנפגעים‪ ,‬החל מבתי‪-‬‬
‫החולים ועד להעברתם לטיפול במסגרת הקהילה‪ .‬תוכנית‬
‫התערבות בקרב עובדי המפעל לאחר מוות של אחד‬
‫העובדים‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 39‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 1‬רענון הדרכת העובדים‪.‬‬
‫‪ 11‬‬

‫הפצת הנחיות מפקדת העורף – בדגש על‬

‫הוראות התגוננות אזרחית למפעלים‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫איתור מצוקות עובדים וטיפול‪/‬התערבות‬

‫בהתאם‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫בעת אירוע ולאחריו‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫הערכת מצב של עובדי המפעל ויעוץ מתאים למנהל‬

‫המפעל‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫סיוע לגורמי תקשורת מקומיים וארציים – תוך‬

‫תדרוך מתאים למנהלים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫תאום דיבוב עובדים )‪ (debriefing‬ע"י גורמים‬

‫מקצועיים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫דאגה לפצועים בבתי‪-‬החולים ולמשפחותיהם‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫תאום סדרי הלוויות ותמיכה במשפחות קורבנות‬

‫האירוע‪.‬‬
‫סיוע וקישור משפחות הנפגעים‪ /‬נספים למוסד‬
‫‪1‬‬
‫לביטוח לאומי‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 40‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .7‬צוות פיקוח ושונות ‪ -‬מומלץ‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫הפקחים מוודאים את יישום משטר ההתגוננות האזרחית במפעל‪,‬‬
‫מטעמו של הממונה על ההתגוננות האזרחית – שהנושא בתחום‬
‫אחריותו‪ .‬מתפקידם להנחות את העובדים ובאי המפעל בהלכות‬
‫ההתגוננות העצמית‪.‬‬
‫ממונה התגוננות במפעל ימנה את אחד העובדים כממונה צוות‬
‫הפיקוח‪ ,‬הפקחים יוכשרו לתפקידם ע"י הממונה‪ ,‬או במסגרת‬
‫אימוני יחידות המחוז‪/‬החטמ"ר‪.‬‬
‫צוותים אלו‪ ,‬ידאגו גם לשירותים נוספים שבאים להשלים מערכת‬
‫ההתגוננות במפעל ובהם‪ :‬קשר‪ ,‬צפירה‪ ,‬מיגון ותחבורה‪.‬‬

‫תפקידי צוות פיקוח ושונות ברגיעה‬

‫‪.2‬‬
‫‪•1‬‬

‫הכרת אותות האזעקה במפעל ובמרחב‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫הכרת מקומות סכנה עיקריים‪ ,‬שבתחום פיקוחם‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫מאגרי דלק‪ ,‬מאגרי חומ"ס וכד'‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הכרת נקודות כיבוי אש‪ ,‬ברזי שריפה‪ ,‬עזרה ראשונה‬

‫במפעל‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫הכרת מבנה מערכת המים והמגופים‪ ,‬הביוב‪ ,‬הגז‪,‬‬

‫החשמל ואופן ניתוקם‪.‬‬
‫‪ •5‬הכרת המבנה הכללי של המפעל ודרכי המילוט )זאת מבלי‬
‫לגרוע מאחריותם של צוותים ייעודיים‪ ,‬כמו‪ :‬כיבוי אש‪ ,‬עזרה‬
‫ראשונה וחומ"ס – שאחראיים לתחזק את הציוד ולהפעילו(‪.‬‬

‫‪ .3‬תפקידי צוות פיקוח ושונות בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫בשגרת חירום‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫איפול והגנת שמשות ‪ -‬פיקוח על התקנת איפול‬

‫והגנת שמשות‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 41‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪1‬‬

‫קשר ‪ -‬דאגה לתקינות קשר פנים במפעל‪ ,‬כדי‬

‫לאפשר פיקוד ושליטה על פעילות ההתגוננות במפעל‪,‬‬
‫וקיום קשר חיצוני עם מפקדת העורף‪/‬המחוז‪/‬החטמ"ר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫צפירה ‪ -‬שמירת תקינותם של מכשירי האזעקה‬

‫הפנימיים‪ .‬במפעלים גדולים )ביטחוניים‪ ,‬אזורי בתי‪-‬מלון‬
‫וכד'( אשר הונחו להתקין מערכות "חומה ומגדל" – תמיכה‬
‫במערכות ומילוי הנחיות גורמי קשר פקע"ר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫תחבורה – תאום תחבורה לסיוע באירועי חירום‪,‬‬

‫תמיכה במשפחות נפגעים‪ /‬נספים‪ ,‬אוטובוסים להסעת‬
‫עובדים וכד'‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫בעת אירוע‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫בהינתן אות אזעקה ע"י פיקוד העורף – הפעלת‬

‫אות אזעקה‪ /‬צפירה מקומי‪ ,‬הכוונת האנשים למקלט‪ ,‬או‬
‫לשטח פינוי אחר ניתוק מערכות בהתאם להוראות ממונה‬
‫התגוננות במפעל‬
‫‪1‬‬

‫דיווח על אירועים‪ ,‬המתרחשים במפעל לממונה‬

‫התגוננות‬
‫‪1‬‬

‫להזעיק את הצוותים המקצועיים ולסייע להם‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 42‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .8‬צוות חילוץ ‪ -‬מומלץ‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫צוות זה מתאים למפעלים גדולים‪ ,‬ו‪ /‬או מפעלים המחזיקים חומרים‬
‫מסוכנים וראוי להתייעץ גם עם גורמי הכבאות ומפקדת מחוז העורף‬
‫– באשר לכדאיות הקמתו ואופן הכשרתו‪.‬‬
‫צוות החילוץ מופקד על איתור לכודים‪ ,‬חילוץ נפגעים ולכודים‬
‫מההריסות באזור הנפגע‪ ,‬חילוץ נפגעים ולכודים מאזור שנפגע‬
‫מחומ"ס )בתנאי שיש לו מיגון אישי מתאים(‪ ,‬טיפול מיידי בכל תקלה‬
‫ברשת החשמל‪ ,‬הגז‪ ,‬המים והביוב‪ ,‬אם הם מסכנים חיי אדם‪.‬‬
‫צוות זה יפעל עד להגעת כוחות הביטחון – במטרה להציל חיים‪ ,‬אך‬
‫תוך נקיטת משנה זהירות באשר לביטחון הצוותים עצמם‪.‬‬
‫ממונה צוות החילוץ ימונה ע"י ממונה התגוננות ‪ ,‬אשר ירכיב את‬
‫צוות החילוץ מבעלי מקצוע‪ ,‬במידת האפשר בתחום הבניין‪ ,‬עובדי‬
‫אחזקה וכד'‪.‬‬
‫לרשות צוות החילוץ יעמוד ציוד עפ"י התקנים המקובלים בפיקוד‬
‫העורף )ראו נספח ד'( ‪ .‬צוות החילוץ יוכשר לתפקיד ע"י מדריכי‬
‫חילוץ משירותי הכבאות המקומיים‪ ,‬או בבסיס ההדרכה של פיקוד‬
‫העורף‪ ,‬או בכל דרך אחרת שתיקבע‪.‬‬

‫‪ .2‬תפקידי צוות החילוץ ברגיעה‬
‫‪•1‬‬

‫הכרת השימוש במכשירי חילוץ‪ ,‬הכרת מקום הימצאותם‬

‫של כלי עבודה‪ ,‬מכשירים וחומרים שונים במפעל העשויים‬
‫להועיל לפעולות חילוץ‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫שמירה על תקינות ושמישות ציוד החילוץ הבסיסי בימי‬

‫רגיעה כבימי חירום‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הכרת סוגי המבנים במפעל‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫הכרת מבנה מערכת החשמל‪ ,‬מערכת המים והמגופים‪,‬‬

‫מערכת הביוב ומערכת הגז‪.‬‬
‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 43‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .3‬תפקידי צוות חילוץ בחירום‬
‫‪•1‬‬

‫‪•1‬‬

‫בשגרת חירום‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫תרגול וריענון‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫לוודא תקינות ציוד החילוץ הבסיסי‪.‬‬

‫בעת אירוע‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫חילוץ לכודים ונפגעים ממבנה שנפגע‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫הנחיית כוח החילוץ שיגיע כתגבורת למפעל‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫דיווח‪ ,‬תיאום ושת"פ מול משטרת ישראל או‬

‫פיקוד העורף‪.‬‬

‫פרק ג' – ארגון ההתגוננות האזרחית במפעל‬

‫פרק ד' ◄◄◄◄‬

‫התנהגות אוכלוסיה וצרכי‬
‫העובדים במצבי חירום‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 41‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫כללי‬
‫בעידן המלחמה המודרנית ובמצבי החירום המשתנים‪ ,‬קיימת סכנה ממשית‬
‫להיפגעות של מפעלים ושל עובדיהם‪.‬‬
‫תפיסת האיום במצב חירום מעצימה את קונפליקט התפקידים הקיים ממילא‪,‬‬
‫אצל בעלי תפקידים במפעלים חיוניים‪ ,‬המתבקשים מחד למלא את תפקידם‬
‫במפעל‪ ,‬ומאידך למלא את תפקידם במשפחה‪.‬‬
‫פרק זה מטרתו לסייע למנהלי המפעל להבין טוב יותר את התנהגות העובדים‬
‫וצרכיהם בשע"ח ולהתאים את הדרכים המוצעות כאן למתן מענה לצרכים‬
‫אלה‪ .‬כל זאת על מנת לאפשר לעובדים להערך נכון לשע"ח וליצור מחוייבות‬
‫שלהם למפעל כדי שזה ימשיך לעבוד בצורה אופטימלית גם בשע"ח‪.‬‬

‫‪ .1‬מושגים והגדרות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫מצב חירום במונחים פסיכולוגיים חברתיים‬

‫הוא מצב משברי העלול לפגוע ביחיד‪ ,‬במשפחה‪ ,‬בארגון ובקהילה‪,‬‬
‫להוציא אותם משיווי המשקל הפיזי והנפשי ולגרום לשיבושים ולקשיי‬
‫תפקוד‪ .‬מקורו של מצב חירום הינו גורם חיצוני‪ ,‬המתחולל בעצמה‬
‫רבה‪ ,‬בלי שלמערכת יש יכולת למנוע את הופעתו‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫תגובות האדם במצבי חירום‬

‫תגובות האנשים בשעת משבר‪ ,‬לחץ או סכנה‪ ,‬שונות בעוצמתם מאדם‬
‫לאדם‪ .‬מרבית האנשים מתעלים את תחושותיהם לפעולות אקטיביות‬
‫או למאבק לשינוי המצב )‪ ,(fight‬מקצתם לנסיגה ובריחה המונית )‬
‫‪ (flight‬ומקצתם "קופאים" במקומות ומתנתקים מהסביבה )‪.(freeze‬‬

‫חשוב לזכור שהתגובות של רוב האנשים הן תגובות‬
‫נורמליות למצב לא נורמלי‪.‬‬

‫פרק ד' – התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים בחירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 42‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫צרכים בסיסיים של האוכלוסיה במצבי חירום‬

‫‪.3‬‬

‫לאוכלוסיה בשע"ח מצטרפים צרכים נוספים‪ ,‬מעבר לצרכיי הקיום היום‬
‫יומיים‪ ,‬הנובעים מקשיי המצב ומהסיכון הכרוכים בו וכן מהאובדן‬
‫והנזקים הנגרמים בעטיו‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫צרכים פיזיים קיומיים – הכוללים‪ :‬חילוץ‪ ,‬הצלה‪ ,‬טיפול בנפגעים‬

‫)פיזיים ונפשיים( צרכי קיום ותפקוד שוטפים כגון‪ :‬מקום לשהייה‬
‫מוגנת‪ ,‬אוכל ‪,‬שתייה וכד'‪ .‬צרכי פרנסה וקיום כלכלי לאורך זמן‪,‬‬
‫צרכים של אוכלוסיות ייחודיות כגון‪ :‬נכים‪ ,‬משפחות חד הוריות‪,‬‬
‫קשישים וכד'…‬
‫‪.2‬‬

‫צרכי מידע – הכוללים‪ :‬איתור בני משפחה וקרובים ודאגה‬

‫לשלומם‪ ,‬מידע שוטף‪,‬הכוונה והדרכה לגבי המצב‪ ,‬לגבי הצפוי ולגבי‬
‫הדרכים להתמודד‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫צרכים חברתיים ופסיכולוגיים‪ -‬דאגה וטיפול בילדים‪ ,‬לכידות‪,‬‬

‫מורל‪ ,‬צרכי תמיכה‪ ,‬עידוד ותקווה בכל הרמות‪ :‬מהפרט דרך‬
‫המשפחה‪ ,‬עד לקהילה‪ ,‬הארגון וכד'…‬
‫‪.4‬‬

‫צורך בשליטה על המתרחש ומנהיגות‪ -‬אדם אשר נקלע לסכנה‬

‫מנסה להגיע לשליטה על המצב בהקדם האפשרי ו‪ /‬או לחפש גורמים‬
‫סמכותיים‪ ,‬מקצועיים‪ ,‬המסוגלים להפגין שליטה במצב‪ .‬ככל שהאדם‬
‫חש פגיע יותר כך הוא יחפש גורמי סמכות ומנהיגות ויציית להם‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫קונפליקט תפקיד‬
‫זהו מצב של אי הלימה עד כדי מתח חריף בין מחויבות חוקית‪ /‬תפקודית‪/‬‬
‫ציבורית לבין מחויבות הפרט כלפי בני משפחתו‪ .‬קונפליקט תפקידים חריף נמצא‬

‫בעיקר בקרב בעלי תפקידים זוטרים בארגונים‪ ,‬נשים עם ילדים קטנים ועוד‪.‬‬

‫פרק ד' – התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים בחירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 43‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .4‬איך ניתן להשפיע על תפקוד הפרט והארגון לקראת ובעת מצב‬
‫חירום?‬
‫כפי שצוין‪ ,‬מצב חירום הינו מצב משברי ולכן יש להתייחס אליו בהתאם‪,‬‬
‫להכין תוכניות מגירה‪ ,‬לתרגל ולהצביע על מיומנויות וידע הקיימים‬
‫בשגרה שאנו מסוגלים להפעיל בחירום על מנת לעזור לעצמנו‪ ,‬לבני‬
‫משפחתנו ולארגון‪.‬‬
‫תפקוד העובדים בחירום מושפע מהפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫המיקוד התפיסתי שלו ‪ -‬היכן הוא נדרש יותר‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מחויבות לצוות‪ ,‬משפרת התמקדות בתפקיד במפעל החיוני‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫הכנת משפחות העובדים לתפקוד עצמי‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫גיבוש ולכידות בצוות העבודה מצמצמת את תופעת ההעדרות‬

‫מהצוות‪.‬‬
‫ציפייה מערכתית לתפקוד תקין בחירום‪ ,‬מסייעת ליצירת נורמות‬

‫‪.5‬‬

‫התנהגותיות מחייבות‪ ,‬המבטיחה תפקוד תקין )נבואה שמגשימה את‬
‫עצמה(‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫מנהיגות מעצבת ודוגמא אישית של המנהלים מחזקת תפקוד‬

‫ומחויבות העובדים לארגון בשע"ח‪.‬‬
‫‪.7‬‬

‫רמת הבטחון האישי והמשפחתי‪ ,‬הינה בעלת חשיבות בקבלת‬

‫החלטות של העובדים להיענות לצרכי הארגון בשע"ח‪.‬‬

‫ככל שהעובדים‪ ,‬משפחותיהם והארגון יהיו מוכנים‬
‫לחירום‪ ,‬כך יגדלו הסיכויים שהארגון יתפקד בצורה‬
‫אפקטיבית בשעת חירום‪.‬‬

‫פרק ד' – התנהגות אוכלוסיה וצרכי העובדים בחירום‬

‫פרק ה' ◄◄◄◄‬

‫הדרכת עובדים במפעלים‬
‫חיוניים לתפקוד בשעת חירום‬

‫פרק ו' – ריכוז תפקידי הארגונים השונים בעורף בחירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 45‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫כללי‬
‫לקחי מלחמת המפרץ והמתיחויות החוזרות מוכיחים שמודעות והערכות נכונה מראש‪,‬‬
‫הינן הגורם העיקרי לתפקוד תקין של המפעלים החיוניים ושל העורף כולו‪ .‬חלק מרכזי‬
‫בהערכות הנכונה הינו ההדרכה וההסברה לעובדים‪.‬‬
‫עובד במפעל חיוני‪ ,‬הערוך בצורה נכונה בבית ויודע שבני ביתו יפעלו בצורה נכונה‬
‫בשעת חירום‪ ,‬יהיה פנוי להתמקד בעבודתו במפעל‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק התגוננות אזרחית התשי"א ‪ ,1951 -‬קובע כי רשות ההתגוננות‬
‫האזרחית )הג"א( מוסמכת‪:‬‬
‫לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה‪ ,‬של הרשויות‬

‫‪.1‬‬

‫המקומיות ושל מפעלים פרטיים בענייני התגוננות אזרחית‪.‬‬
‫להדריך את האוכלוסיה בענייניי התגוננות אזרחית ולציידם‬

‫‪.2‬‬

‫באמצעי התגוננות‪.‬‬
‫מכוח סמכות זו‪ ,‬מקיים פיקד העורף סדרת הדרכות למפעלים החיוניים‬
‫ובהם‪ :‬הכשרת הממונה על ההתגוננות האזרחית‪ ,‬הדרכה לכלל העובדים‪,‬‬
‫הדרכת צוותים ייעודיים של המפעל וכן מקיים תרגילים משולבים עם‬
‫המפעלים החיוניים‪.‬‬

‫‪ .1‬הכשרת ממונה על התגוננות במפעל‬
‫פיקוד העורף מקיים קורס להכשרת ממונים על התגוננות אזרחית‬
‫במפעלי הרשויות הייעודיות‪.‬‬
‫מטרות הקורס‪:‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬

‫הכשרת עובד במפעל להיות ממונה על ההתגוננות האזרחית‬

‫במפעל ולהסמיכו עפ"י חוק ההתגוננות אזרחית‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫הכשרת עובד המפעל להכנת תורת הערכות המפעל לחירום‪.‬‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 46‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫דרישות קבלה לקורס‪:‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬

‫עובד שאינו חייל מילואים‪ ,‬אלא אם יתקיים אחד מהתנאים‬

‫הבאים ‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫שייך ליחידה לריתוק משקי ‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫מוצב ביחידת מילואים של פיקוד‬

‫העורף ‪ ,‬אשר ממוקמת במפעל ‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫העובד צפוי לעבוד במפעל ‪,‬במשך ‪ 5‬שנים לאחר‬

‫הקורס‪.‬‬

‫לפרטים נוספים‪ ,‬מועדים וכד' יש לפנות לרכז המל"ח של הרשות היעודית‪,‬‬
‫לקב"ט המשרד או לר' תחום מל"ח בפיקוד העורף )מס' טלפון ראו בנספח ט'(‪.‬‬

‫‪ .2‬הדרכת כלל העובדים‬
‫פיקוד העורף הכשיר מערך מדריכים לשעת חירום )מלשא"חים(‪,‬‬
‫שתפקידם להדריך תלמידים‪ ,‬מבוגרים ועובדים במפעלים חיוניים ‪.‬‬
‫לבקשת המפעל ולפי תאום מראש‪ ,‬ישמח פיקוד העורף להעמיד מדריכים‬
‫אלה לצורך הדרכת העובדים במפעל‪ .‬ההדרכה תבוצע בקבוצות של עד‬
‫‪ 40‬איש‪ .‬במהלך ההדרכה ניתן דגש בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ההיערכות בבית העובד‪ ,‬כולל תערוכה המציגה את כלל ערכות‬

‫המגן‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫הסבר על היערכות החירום במפעל‪ ,‬לרבות ציוד המיגון הקיים‬

‫והנדרש במפעל )בגדי מגן פחמיים‪ ,‬ערכת ‪ ,M15‬מערכת אוורור וסינון‬
‫וכד'(‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫נושאים נוספים בתיאום מראש )הרצאת תו"ל‪ ,‬מדיניות המיגון‪,‬‬

‫מענה רפואי בחירום ועוד(‪.‬‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 47‬‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 48‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הטבלה הבאה מפרטת את שני סוגי ההדרכות‪:‬‬
‫מטרה‬
‫קהל יעד‬

‫הדרכות מבוגרים‬

‫הדרכות מפעלים חיוניים‬

‫הדרכת עובדים לשע"ח‬

‫הדרכת עובדים חיוניים לשע"ח‬

‫עובדים במוסדות ובמפעלים‬

‫עובדים חיוניים במוסדות ומפעלים‬

‫)עד ‪ 40‬איש(‬
‫משך‬
‫הדרכה‬

‫שעה וחצי‬

‫שעתיים‬

‫)במידה ומעונינים ברעידת אדמה‪-‬‬

‫)במידה ומעונינים ברעידת אדמה‪-‬‬

‫חצי שעה נוספת(‬

‫חצי שעה נוספת(‬

‫‪ •1‬האיום‬

‫‪ •1‬האיום‬

‫‪ •2‬מיגון אישי )כלל‬

‫‪ •2‬מיגון קבוצתי‬

‫הערכות(‬

‫)לרבות מערכת אוורור וסינון(‬

‫‪ •3‬מיגון קולקטיבי‬

‫‪ •3‬מיגון אישי ‪-‬כלל הערכות‬

‫‪ •4‬התגוננות בעת רעידת‬

‫‪ •4‬בגד מגן פחמי‬

‫תכנים‬

‫אדמה‬
‫)במידה והמוסד מעוניין(‬

‫‪" •5‬טיפים" להתנהגות עובדים‬
‫חיוניים בחירום‪.‬‬
‫‪ •6‬רעידת אדמה‬
‫)במידה והמוסד מעוניין(‬

‫ניתן לתאם את ההדרכה במחוזות השונים של פיקוד העורף‬
‫– בהתאם לטלפונים הבאים‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫מחוז צפון‬

‫–‬

‫‪04-6512303‬‬

‫‪•2‬‬

‫מחוז חיפה‬

‫–‬

‫‪04-8692130‬‬

‫‪•3‬‬

‫מחוז מרכז‬

‫–‬

‫‪08-9383258‬‬

‫‪•4‬‬

‫מחוז דן‬

‫–‬

‫‪03-5126210‬‬

‫‪•5‬‬

‫מחוז ירושלים –‬

‫‪02-5012528‬‬

‫‪•6‬‬

‫–‬

‫מחוז דרום‬

‫‪08-9977213/5‬‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 49‬‬

‫‪ .3‬הדרכת צוותים ייעודיים‬
‫מפעל חיוני המבקש להכשיר צוותים יעודיים בנושאים כגון‪ :‬חילוץ‪ ,‬אב"כ‪,‬‬
‫טיפול בעובדים וכו' מוזמן לפנות לק‪ .‬אוכלוסיה במחוז או לר' תחום מל"ח‬
‫בפיקוד העורף )מס' טלפון בנספח ח'(‪.‬‬

‫‪ .4‬תרגילים משולבים עם המפעלים החיוניים‬
‫במהלך שנת העבודה מקיים פיקוד העורף תרגילים משולבים עם מ"י‪,‬‬
‫מד"א‪ ,‬כבאות ורשויות מקומיות‪ ,‬במסגרת נפתית‪.‬‬
‫מפעל חיוני המעוניין לקחת חלק בתרגילים הללו מוזמן לפנות לרכז המל"ח‬
‫של הרשות היעודית‪ ,‬לקבל ממנו את תאריכי התרגילים‪ ,‬מטרתם ולאחר‬
‫מכן עליו ליצור קשר עם ק‪ .‬האוכלוסיה המחוזי הרלוונטי‪.‬‬

‫פרק ה' – הדרכת עובדים במפעלים חיוניים‬

‫פרק ו'‬

‫◄◄◄◄‬

‫ריכוז תפקידי הארגונים‬
‫השונים בזמן חירום‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 50‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬פיקוד העורף‬

‫‪.2‬‬

‫‪.1‬‬

‫קביעת מדיניות מיגון ושגרת חיים לאוכלוסיה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫התרעה וצפירה לציבור‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫הסברה‪ ,‬הדרכה והנחיות לאוכלוסיה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫גילוי וזיהוי חומרי לחימה‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫פיקוד ושליטה על ארועים‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫חילוץ לכודים‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫טיפול בנפגעים‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫פינוי אוכלוסיה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫איסוף נתונים וחללים‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫סיוע לבתי חולים‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫טיהור‪.‬‬

‫משטרת ישראל‬
‫‪.1‬‬

‫פיקוד ושליטה בשלב הראשון והשתלבות בחפ"ק‬

‫אחוד‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫ליווי צוותי הגו"ז‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫פינוי צירים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫בידוד אזור הפעולה‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫מניעת ביזה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫קבלת אחריות עם סיום פעולות החילוץ‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫מניעת הפרות סדר במרחב האורבני‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫סיוע בהעברת הודעות לאוכלוסיה‪ ,‬ע"י מערכת כריזה בניידת‬

‫המשטרתית‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫כבאות והצלה‬
‫‪.1‬‬

‫כיבוי שריפות‪.‬‬
‫פרק ו' – ריכוז תפקידי הארגונים השונים בעורף בחירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 51‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫ביצוע פעילות חילוץ והצלה ראשוניות‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫טיפול באירועי חירום מסוכנים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫אספקת מים לטיפול באירועים בלתי קונבנציונאליים‬

‫בעורף‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫השתלבות בחפ"ק אחוד‪.‬‬

‫מד"א‬
‫‪.1‬‬

‫טיפול בנפגעים בחירום לרבות בתנאי חל"כ‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫סיוע לכוחות הרפואה בעורף‪.‬‬

‫רשויות מקומיות‬

‫‪12‬‬

‫‪.1‬‬

‫השתלבות בחפ"ק אחוד בעת אירוע‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫סיוע למ"י או פיקוד העורף עפ"י התורה המשולבת לטיפול‬

‫בארועים‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫הפעלת צוותי חירום לטיפול בתשתיות חיוניות‪ :‬חשמל )תאורה‪,‬‬

‫רמזורים(‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב וכד'‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫מתן מידע הנדסי על מבנים שנפגעו‪/‬נהרסו ‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הפעלת מוקד מידע לציבור והפצת הנחיות בתיאום עם הגורמים‬

‫המוסמכים‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫המשך אספקת שירותים חיוניים לאוכלוסיה שבתחומה‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫קליטת אוכלוסיה מפונה וטיפול בה‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫אחריות כוללת לטיפול בחללים‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫המשך הטיפול באוכלוסיות נזקקות ומתן סיוע פסיכולוגי חברתי‬

‫לפרטים וקהילות שנפגעו בארועים‪.‬‬
‫‪.10‬‬

‫החזרת החיים למסלולם )תיקוני תשתית‪ ,‬סיוע בתיאום תיקוני‬

‫פריצת מיגון‪ ,‬החזרת האוכלוסיה לביתה(‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫הרחבה בנושא זה ניתן למצוא ב"תיק אב להפעלת הרשות המקומית בחירום" שנכתב ע"י‬
‫מל"ח‪ ,‬שלטון מקומי‪ ,‬משרד הפנים ופקע"ר‪.‬‬
‫פרק ו' – ריכוז תפקידי הארגונים השונים בעורף בחירום‬

‫פרק ז' ◄◄◄◄‬

‫התורה לטיפול באירועים‬
‫בעורף‬

‫נספחים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 53‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫עקרונות התורה לטיפול באירועים בעורף‪ ,‬מגדירים את סדר הפעולות‬
‫הבסיסי לטיפול באירועים‪ :‬קונבנציונלי‪ ,‬חל"כ )חומר לחימה כימי( וחומ"ס‬
‫)חומרים מסוכנים(‪.‬‬
‫התקציר שלהלן מובא מתוך התורה שנכתבה בפיקוד העורף‪ ,‬בתאום עם‬
‫מ"י‪ ,‬כבאות והצלה‪ ,‬מד"א ומל"ח‪.‬‬
‫הכרת התורה ועקרונות הטיפול באירועים ע"י המפקדים והארגונים‬
‫הפועלים באירוע‪ ,‬תאפשר ביצוע פעולות מהירות ומתואמות בשגרה‬
‫ובחירום‪.‬‬
‫הטיפול באירועים מתחלק לחמישה שלבים‪ ,‬בהתאם לתרשים הבא‪:‬‬

‫שלב א'‬

‫הכנות‬
‫כוחות מערך העורף‬
‫מ"י‬
‫אירגוני החירום‬
‫רשויות‬
‫עד "פ" פחות ‪ 5‬דקות‬
‫שלב ב'‬

‫שלב ה'‬

‫שיקום‬

‫תגובה מיידית‬

‫רשות מקומית‬
‫סד"כ פיקוד העורף )סיוע(‬
‫מ"י‬
‫אירגוני החירום )סיוע(‬

‫מ"י ‪ +‬צוותי גו"ז‬
‫אירגוני החירום‬
‫חפ"ק גדודי ‪ +‬כח קדומני‬

‫שלב ג'‬

‫שלב ד'‬

‫מענה ראשוני‬

‫מענה משלים‬

‫סד"כ העורף‬
‫מ"י‬
‫אירגוני החירום‬
‫נציגות רשות מקומית‬

‫סד"כ העורף‬
‫מ"י‬
‫אירגוני החירום‬
‫רשות מקומית‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 54‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .2‬עקרונות התורה לטיפול באירוע קונבנציונלי בעורף‬
‫המשימה – פיקוד העורף יסייע למשטרת ישראל‪ ,‬ארגוני‬

‫‪.1‬‬

‫החירום ופיקודים מרחביים בעת התקפת טילים‪/‬רעידת אדמה ע"י סד"כ‬
‫הצלה ורפואה‪ ,‬ייערך לקבלת השליטה והפיקוד על האירוע ממשטרת‬
‫ישראל וכן קבלת אחריות על ניהול האירוע במרחב הפיקודים האחרים‪.‬‬
‫כל זאת על מנת להציל חיי אדם ולהחזיר את החיים למסלולם התקין‪.‬‬
‫השיטה – מתן הנחיות לאוכלוסיה לפני התקיפה‪ ,‬התייצבות‬

‫‪.2‬‬

‫חפ"ק בנקודת הפגיעה מוקדם ככל האפשר לצורך זיהוי התקיפה‪ ,‬היקף‬
‫הנזקים והערכת סוג הכוחות הנדרשים לטפל באירוע והיקפם‪.‬‬
‫פירוט השיטה‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הנחיות לאוכלוסיה – מתן הנחיות לאוכלוסיה לפני האירוע‬

‫שיכללו‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫הכנת מרחבים מוגנים ואמצעי מיגון אישיים‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫נקיטה באמצעי התגוננות מוקדם ובסמוך לאירוע‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫שהייה והמתנה במרחבים מוגנים‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫האזנה לאמצעי התקשורת‪ ,‬לצורך קבלת הנחיות‬

‫בהקשר להתנהגות לפני בעת ואחרי האירוע‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫התגובה המיידית –‬
‫‪•1‬‬

‫התייצבות חפ"ק וכח קדומני בנקודת הפגיעה מוקדם‬

‫ככל האפשר‪ ,‬לצורך איתור מוקד האירוע או התקיפה‪ ,‬זיהוי‬
‫סוג התקיפה‪ ,‬זיהוי היקף הנזק בשטח והערכת סוג והיקף‬
‫הכוחות הנדרשים לטפל באירוע‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫מתן מענה מיידי לאירוע בשטח‪ ,‬הגשת עזרה ראשונה‬

‫ופינוי נפגעים‪ ,‬כיבוי שריפות והצבת מפקדה קדמית לשליטה‬
‫ופיקוד על שטח האירוע‪.‬‬
‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 55‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫המענה הראשוני‬

‫‪.3‬‬

‫‪•1‬‬

‫ה‬

‫משך הטיפול בשטח האירוע‪ ,‬המשך טיפול רפואי בנפגעים‪,‬‬
‫חילוץ והצלת לכודים‪ ,‬איתור איומים מקומיים והכלתם עד‬
‫לנטרולם ופינוי אוכלוסיה על פי הצורך‪.‬‬
‫המענה המשלים‬

‫‪.4‬‬

‫‪•1‬‬

‫הרחבת והשלמת הטיפול בשטח‬

‫ובאוכלוסיה‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫השלמת פעולות הטיפול הרפואי והצלת‬

‫לכודים‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪•3‬‬

‫תיקון וטיפול במערכות חיוניות ובתשתיות‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫טיפול באוכלוסיה מקומית ומפונה‪.‬‬

‫השיקום‬
‫‪•1‬‬

‫העברת האחריות לרשות המקומית‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫טיפול יסודי ומשלים בתוצאות הפגיעה‬

‫בשטח – פינוי הריסות‪ ,‬תיקון מבנים ותשתיות‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫החזרת אוכלוסיה מפונה ומתן שירותי‬

‫קהילה‪.‬‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 56‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬
‫מצב‬

‫מצבי כוננות אב"כ‬
‫מהות המצב‬

‫שם המצב‬

‫כוננות‬

‫משמעות לאוכלוסיה‬

‫קוד‬
‫הפעלה‬
‫אזרחי‬
‫אזוב‬

‫‪1‬‬

‫רגיעה‬

‫שגרה רגילה‬

‫‪2‬‬

‫הערכות‬

‫קיימת התראה על‬

‫מקדימה‬

‫פעילות מבצעית של‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫שגרת חיים מתנהלת כסדרה‬

‫ערכות‬

‫ארוזות‬

‫המגן‬

‫בבתי‬

‫ומאוחסנות‬

‫התושבים‬
‫במבוק‬

‫האויב‬

‫‪.1‬‬

‫גיוס סד"כ מילואים מצומצם‬

‫‪.2‬‬

‫תחילת פעולות הסברה לאוכלוסיה‬

‫‪.3‬‬

‫הכנת מקלטים ומרחבים מוגנים‬

‫‪.4‬‬

‫השלמת חלוקת ערכות מגן‪ ,‬עפ"י סדר‬

‫קדימות‬
‫‪.5‬‬

‫תאום הערכות מ"י וארגוני החירום‬

‫האזרחיים‬
‫‪3‬‬

‫הערכות‬

‫קיים חשש להפעלת נשק‬

‫מוגברת‬

‫כימי‬

‫כוננות‬

‫קיימת התראה לתקיפה‬

‫ספיגה‬

‫בחל”כ או כאשר כבר‬

‫במבוק ‪1‬‬

‫‪.1‬‬

‫פתיחת ערכות מגן וחיבור מסננים‬

‫‪.2‬‬

‫ערכות המגן צמודת לאזרחיים‬

‫‪.3‬‬

‫הפסקת לימודים‪ ,‬בהתאם להחלטת‬

‫ממשלה‬
‫‪4‬‬

‫הופעל‬

‫חל"כ‬

‫גומא‬

‫‪.1‬‬

‫הכרזת מצב הכן בהתגוננות אזרחית‪ ,‬באישור‬
‫ממשלה‬

‫בגזרה‬

‫שכנה‬

‫‪.2‬‬

‫הפחתת נפח הפעילות האזרחית‬

‫‪.3‬‬

‫שהייה בבתים‪ ,‬למעט עובדים במפעלים‬

‫חיוניים‬
‫‪5‬‬

‫הפעלה‬

‫הופעל חל"כ‬

‫דגן‬

‫‪.1‬‬

‫ביצוע‬

‫צפירות‬

‫והודעות‪/‬‬

‫הנחיות‬

‫בתקשורת‬
‫‪.2‬‬

‫הסתגרות‬

‫במקלטים‬

‫ובמרחבים‬

‫המוגנים‬
‫‪.3‬‬

‫חבישת ערכות מגן מותנית בהנחיית‬

‫פיקוד העורף‬
‫‪.4‬‬

‫שלב זה מסתיים באות ארגעה ו‪ /‬או‬

‫הודעה בתקשורת‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 57‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .4‬עקרונות תורה ולחימה לטיפול באירוע חל"כ )חומר לחימה‬
‫כימי(‬
‫המשימה – הנחיה וטיפול באוכלוסיה הנמצאת באזורי הסיכון‪,‬‬

‫‪.1‬‬

‫לפני‪ ,‬בעת ואחרי תקיפה בנשק חל"כ‪ ,‬ע"י ביצוע כל הפעולות הנדרשות‬
‫ באזור המוקד ובמעגלי הסיכון‪.‬‬‫השיטה – כללי ‪ -‬טיפול באוכלוסיה ובשטח לפני‪ ,‬בעת ואחרי‬

‫‪.2‬‬

‫תקיפה‪ .‬ע"י משולבים של פיקוד העורף‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬ארגוני‬
‫החירום והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫פירוט השיטה וסדר הפעולות‬

‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬

‫הנחיות לאוכלוסיה – מתן הנחיות לאוכלוסיה לפני‪ ,‬בעת ואחרי‬

‫התקיפה‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫הכנת מרחבים מוגנים ואמצעי מיגון אישיים‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫נקיטה באמצעי התגוננות מוקדם ובסמוך לאירוע‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫שהייה והמתנה במרחבים מוגנים ורענון נהלים‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫משיכת נתונים מטאורולוגיים )במפעלי מחזיקי חומ"ס(‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫הערכות צוותי ההתגוננות‪.‬‬

‫‪•6‬‬

‫הערכת מצב מפעלית‪.‬‬

‫‪•7‬‬

‫הדרכה והסברה לעובדים‪.‬‬

‫‪•8‬‬

‫האזנה לאמצעי תקשורת‪ ,‬לצורך קבלת הסברה והנחיות‬

‫בהקשר להתנהגות לפני בעת ואחרי אירוע‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫זיהוי והערכת מתאר האירוע‬

‫הפעלת צוותי גילוי וזיהוי משולבים לצורך איתור מוקד התקיפה‪,‬‬
‫זיהוי סוג התקיפה‪ ,‬זיהוי היקף הנזק בשטח‪ ,‬והערכת סוג וגודל‬
‫הכוחות הנדרשים לטפל באירוע‪.‬‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 58‬‬

‫התגובה המיידית‬

‫איתור המוקד לשם אימות‪ /‬שלילת חל”כ‪ ,‬מתן מענה מיידי לאירוע בשטח‪,‬‬
‫מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים‪ ,‬כיבוי שריפות‪ ,‬והצבת מפקדה קדמית‬
‫לשליטה על שטח האירוע‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫המענה הראשוני‬

‫טיפול ראשוני בשטח האירוע‪ ,‬טיפול רפואי בנפגעים‪ ,‬פינוי נפגעים ששהו‬
‫מחוץ למבנים מוגנים ואזרחים מבתים שנפגעו‪ ,‬חילוץ לכודים‪ ,‬איתור‬
‫והכלת איומים מקומיים‪ ,‬טיהור מוקדי חל"כ והערכת האזורים תחת סיכון‪.‬‬
‫ביצוע הערכת מצב עתית‪ ,‬תגבור מרכזי המידע ותכנון הטיהור היסודי‪,‬‬
‫תכנון פינוי אוכלוסיה‪ ,‬קביעת סוג החל”כ‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫המענה המשלים‬

‫הודעה לאוכלוסיה על תחילת פינוי‪ ,‬פינוי רגלי מחוץ לאזור הזיהום הטיפתי‬
‫במצולע של ‪ 500‬מ'‪ ,‬פינוי רכוב לנקודת טיהור והפשטה‪ ,‬פינוי למרכזי‬
‫השהייה‪ ,‬הערכת מצב עתית‪ .‬הרחבת והשלמת הטיפול בשטח ובאוכלוסיה‪.‬‬
‫השלמת פעולות טיפול הרפואי והצלת לכודים‪ ,‬תיקון וטיפול במערכות‬
‫חיוניות ותשתיות‪ ,‬המשך פינוי אוכלוסיה עפ"י הצורך‪ ,‬השלמת טיהור‬
‫נתיבים ושטחים מזוהמים בחל"כ‪ ,‬וטיפול באוכלוסיה מקומית ומפונה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫שיקום‬

‫טיפול יסודי ומשלים בתוצאות הפגיעה בשטח ‪ -‬פנוי הריסות‪ ,‬תיקון מבנים‬
‫ותשתיות‪ ,‬החזרת אוכלוסיה מפונה ומתן שירותי קהילה‪.‬‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 59‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .6‬התורה לטיפול באירוע חומ"ס‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫כדי להקטין את הסכנה לאוכלוסיה האזרחית‪ ,‬הכרוכה בהימצאות‬
‫חומ"ס ובאפשרות פיזורו ‪ -‬הוכנס לחוק ההתגוננות האזרחית תיקון‬
‫לפרק השישי‪ ,‬הדן בחומרים מסוכנים‪ .‬לפי פרק זה הותקנו תקנות‬
‫וצווים חדשים‪.‬‬
‫הדרך לטיפול בחומ"ס הנה ע"י מיגונם‪ ,‬הקטנת המלאים במפעל )ע"י‬
‫צריכה ו‪/‬או פינוי לאתרים מרוחקים מאוכלוסיה(‪.‬‬

‫‪ .2‬סדר פעולות לטיפול באירוע חומ"ס‬
‫נושא "כוחות ומשימות" יפורט להלן‪ .‬באופן כללי המסגרת דומה‬
‫למסגרת שהותוותה בתו"ל המשולב באירוע חומ"ס ‪ -‬דצמבר ‪) 94‬דו"ח‬
‫ורדי(‪.‬‬
‫סמכות ואחריות הגופים לטיפול באירוע חומ"ס זהות‪ ,‬הן בשגרה והן‬
‫בחירום‪.‬‬
‫צה"ל יערך לקבלת אחריות בשגרה ובחירום עפ"י "נוהל העברת‬
‫אחריות" הקיים בין משטרת ישראל לצה"ל‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫שלבי הטיפול באירוע‬
‫‪•3‬‬

‫"שלב ההכנות" ‪ -‬מתייחס לפעולות אותן יש לבצע‬

‫בשגרה )ברגיעה( במסגרת ההכנות וההתארגנות לפעולות‬
‫חירום‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫"שלב התגובה המיידית" )מ"ש" עד "ש" ועוד חצי‬

‫שעה( ‪ -‬מתן מענה מיידי לאירוע‪ ,‬הגשת עזרה ראשונה ופינוי‬
‫נפגעים‪ ,‬תחילת השתלטות על מוקד התקרית‪ ,‬נטרול ובלימת‬
‫המשך השפעת החומר המתפזר לסביבה‪ ,‬ביצוע הערכת סיכונים‬
‫חפוזה‪ ,‬פינוי אוכלוסיה ע"פ הצורך והקמת מפקדה לשליטה‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫"שלב המענה הראשוני" )מ"ש" ועוד חצי שעה ואילך( ‪-‬‬

‫בשלב זה יתבצע טיפול ראשוני בשטח האירוע‪ ,‬הגשת טיפול‬
‫רפואי ופינוי נפגעים לפי הצורך‪ ,‬חילוץ לכודים ממוקד התקרית‪.‬‬
‫המשך השתלטות על מוקד האירוע‪.‬‬
‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 60‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•6‬‬

‫"שלב המענה המשלים" ‪ -‬הרחבת הטיפול בשטח‪,‬‬

‫השלמת ההשתלטות על מוקדם התקרית‪ ,‬טיפול משלים‬
‫באוכלוסיה‪ ,‬סיום פעולות ההצלה‪ ,‬תיקון תשתית‪ ,‬טיפול‬
‫באוכלוסיה מפונה וחסרת גג‪.‬‬
‫‪•7‬‬

‫"שלב השיקום" ‪ -‬פינוי המפגע‪ ,‬החזרת המצב‬

‫לקדמותו‪ ,‬טיפול בתשתית‪ ,‬החזרת אוכלוסיה מפונה לבתיהם‪.‬‬
‫‪ .4‬עקרונות התורה לטיפול באירוע חומ"ס‬

‫שלב א'‬

‫הכנות‬
‫מ"י‬
‫פקע"ר‬
‫איה"ס‬
‫רשות מקומית‬
‫אירגוני החירום‬
‫מפעלים‪/‬מחזיקי חמ"ס‬

‫שלב ב'‬

‫שלב ה'‬

‫שיקום‬

‫תגובה מיידית‬

‫צוות חירום מפעלי‬
‫רשות מקומית‬
‫מ"י‬
‫סד"כ עורף )סיוע(‬
‫איה"ס‬
‫אירגוני החירום )סיוע(‬

‫מ"י‬
‫חפ"ק עורף‬
‫איה"ס‬
‫אירגוני החירום‬
‫צוות חירום מפעלי‬

‫שלב ג'‬

‫שלב ד'‬

‫מענה ראשוני‬

‫מענה משלים‬

‫מ"י‬
‫חפ"ק עורף‬
‫איה"ס‬
‫אירגוני החירום‬
‫צוות חירום מפעלי‬
‫רשות מקומית‬

‫מ"י‬
‫חפ"ק עורף‬
‫איה"ס‬
‫אירגוני החירום‬
‫צוות חירום מפעלי‬
‫רשות מקומית‬

‫פרק ז' – התורה לטיפול באירועים בעורף‬

‫◄◄◄◄‬

‫נספחים‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫א‬
‫פיקוד העורף‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‪- 63‬‬

‫‪ .1‬רקע‬
‫כללי‬

‫‪.1‬‬

‫לפיקוד העורף אחריות כוללת להכנת האוכלוסיה למצבי חירום‪,‬‬
‫להפעלת כוחות העורף ולהפעלת אמצעים במצבי חירום‪ ,‬בנושא‬
‫ההתגוננות האזרחית‪ ,‬מכוח חוק הג"א התשי"א ‪.1951‬‬
‫האחריות הכוללת בנושא התגוננות אזרחית מקנה לפיקוד העורף‬
‫סמכויות בקשריו עם משרדי הממשלה‪ ,‬מ"י‪ ,‬ארגוני החירום )מד"א‬
‫ונציבות כבאות והצלה(‪ ,‬רשויות מקומיות ועם האוכלוסיה‪ ,‬תוך תאום‬
‫עם מערך מל"ח‪ .‬בכך יתאפשר הטיפול הנכון באירועים בעורף‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על המשך שיגרת החיים של האוכלוסיה‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬כאשר‬
‫הזרועות והפיקודים המרחביים עוסקים בלחימה בחזית‪.‬‬
‫יעוד‪:‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬

‫להוות סמכות מקצועית ראשית למערכת התגוננות האזרחית‬

‫במדינה‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫להכין את האוכלוסיה ומערך ההתגוננות האזרחית בעורף‬

‫לחרום ולהפעיל את כוחות ההתגוננות האזרחית במרחבו בחרום‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫להוות סמכות מקצועית חיילית לכלל מערך העורף בצה"ל‪,‬‬

‫לרבות בתחום בנין הכח‪ ,‬גיבוש ופרסום התו"ל‪ ,‬אימון והכשרה‬
‫מקצועית לכלל כוחות ההתגוננות האזרחית‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫לשמש מפקדת פיקוד במרחבו‪ ,‬לרבות האחריות לאבטחת‬

‫מרחב הפיקוד בחרום‪ ,‬בהתאם לחלוקת האחריות לביטחון פנים‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫להכין ולהכשיר הכוחות שבכפיפות מלאה למפקדת הפיקוד‪,‬‬

‫לפקח על כשירותם המבצעית ורמת הכוננות שלהם‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫פיקוד העורף פועל "בנעליו" של הג"א מכוח החוק‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 64‬‬

‫תפקידים בתחום ההתגוננות האזרחית‬

‫‪.3‬‬

‫‪13‬‬

‫‪.1‬‬

‫לגבש‪ ,‬לקבוע ולפרסם את תורת ההתגוננות האזרחית‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫לשאת באחריות להכנת תוכניות‪ ,‬בהתחשב בתרחיש הייחוס‪,‬‬

‫להפעלת כל הגורמים במערך העורף ‪ -‬כל אחד בתחום אחריותו‬
‫ותפקידיו המוגדרים‪ ,‬לצורכי ההתגוננות האזרחית בשעת חירום‬
‫ובהכנות לקראתה‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫להנחות‪ ,‬לכוון ולהדריך את האוכלוסיה בעורף‪ ,‬בשילוב‬

‫הגורמים האזרחיים‪ ,‬על מנת להכינה לשעת חירום‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫להנחות ולכוון את מד"א‪ ,‬שירותי הכיבוי וההצלה האזרחיים‬

‫וארגוני החירום האחרים שיוכרזו על ידי שר הביטחון‪ ,‬לצורך‬
‫השתלבותם בהתגוננות האזרחית‪ ,‬ולהפעילם בשעת חירום‬
‫להתגוננות אזרחית‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫לפעול מול משרדי הממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות וגופים אזרחיים‪,‬‬

‫לצורך מימוש תפקידיו בתחום ההתגוננות האזרחית‪ ,‬על פי חוק‬
‫ההתגוננות האזרחית‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫התגוננות אזרחית מוגדרת‪ :‬כאמצעים הנקוטים לשם הגנת האוכלוסיה מפני התקפה וסכנת התקפה‪.‬‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 65‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מפקדת פיקוד העורף – עץ מבנה ארגוני‬

‫‪.4‬‬

‫הפיקוד‬
‫אלוףהפיקוד‬
‫אלוף‬
‫הפיקוד‬
‫רמ"טהפיקוד‬
‫רמ"ט‬

‫אג"מ‬
‫ק‪.‬ק‪.‬אג"מ‬

‫רפואה‬
‫ק‪.‬ק‪.‬רפואה‬

‫רמ"ח‬
‫רמ"ח‬
‫ופיתוח‬
‫תורהופיתוח‬
‫תורה‬

‫קשר‬
‫ק‪.‬ק‪.‬קשר‬

‫רמ"ח‬
‫רמ"ח‬
‫תקציבים‬
‫תקציבים‬

‫תחזוקה‬
‫ק‪.‬ק‪.‬תחזוקה‬

‫רמ"ח‬
‫רמ"ח‬
‫אוכלוסיה‬
‫התגוננותאוכלוסיה‬
‫התגוננות‬

‫שלישות‬
‫ק‪.‬ק‪.‬שלישות‬

‫מנהלת‬
‫ר‪.‬ר‪.‬מנהלת‬
‫רע"מ‬
‫רע"מ‬

‫יחודי לפיקוד העורף בהשוואה‬
‫לפיקודים המרחביים האחרים‬

‫מחלקת התגוננות אוכלוסיה‬

‫‪.5‬‬

‫‪.1‬‬

‫מחלקת התגוננות אוכלוסיה בפיקוד העורף מהווה גורם מקצועי‬

‫המכין את האוכלוסיה‪ ,‬את המשרדי הממשלה וארגונים ארציים‪ ,‬בכל‬
‫הנושאים המקצועיים הנובעים מאחריות הפיקוד על פי חוק‬
‫הההתגוננות האזרחית ומהוראות משרד הביטחון‪.‬‬
‫מחלקת התגוננות אוכלוסיה כוללת בתוכה מספר ענפים הכפופים‬
‫לר' המחלקה‪ :‬תחום הקישור למל"ח‪ ,‬ענף הסברה והדרכת‬
‫אוכלוסיה‪ ,‬ענף התנהגות אוכלוסיה‪ ,‬ענף הנדסה‪ ,‬ענף התיישבות‬
‫וביטחון משלים וענף חומרים מסוכנים‪.‬‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 66‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫מחלקת התגוננות אוכלוסיה – עץ מבנה‬

‫אוכלוסיה‬
‫התגוננותאוכלוסיה‬
‫רמ"חהתגוננות‬
‫רמ"ח‬

‫אג"מ‬
‫ק‪.‬ק‪.‬אג"מ‬

‫התנהגות‬
‫רע"נהתנהגות‬
‫רע"נ‬
‫אוכלוסיה‬
‫אוכלוסיה‬

‫הסברה‬
‫רע"נהסברה‬
‫רע"נ‬
‫אוכלוסיה‬
‫והדרכת‬
‫והדרכת אוכלוסיה‬

‫רע"נ‬
‫רע"נ‬
‫הנדסה‬
‫הנדסה‬

‫‪.6‬‬

‫התיישבות‬
‫רע"נהתיישבות‬
‫רע"נ‬
‫משלים‬
‫וביטחוןמשלים‬
‫וביטחון‬

‫מל"ח‬
‫תחוםמל"ח‬
‫ר'ר'תחום‬

‫חומרים‬
‫רע"נחומרים‬
‫רע"נ‬
‫)חומ"ס(‬
‫מסוכנים)חומ"ס(‬
‫מסוכנים‬

‫פיקוד העורף – מדרגים‬

‫פיקוד‬
‫פיקוד‬

‫מחוז‬
‫מחוז‬

‫נפה‬
‫נפה‬

‫יקל"ר‬
‫יקל"ר‬
‫המקומית(‬
‫לרשותהמקומית(‬
‫קישורלרשות‬
‫)יחידתקישור‬
‫)יחידת‬
‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 67‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫חלוקה למחוזות – מפת גבולות גזרה‬
‫קרית שמונה‬

‫פצ’’ן‬
‫צפת‬

‫עורף צפון‬

‫עכו‬
‫חיפה‬

‫טבריה‬

‫עפולה מחוז חיפה‬
‫חדרה‬
‫נתניה‬

‫שכם מחוז מרכז‬
‫מחוז‬
‫פקמ”ז‬
‫דן‬
‫רמלה‬
‫ירושלים‬
‫מחוז י‪-‬ם‬
‫חברון‬

‫אשדוד‬
‫אשקלון‬

‫מחוז‬
‫דרום‬
‫נתיבות‬

‫עזה‬

‫באר‪-‬שבע‬

‫דימונה‬

‫מצפה רמון‬

‫פד”מ‬

‫אילת‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 68‬‬

‫חלוקה לאזורי צפירה‬

‫נספח א' – פיקוד העורף‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ב‬
‫משטרת ישראל‬
‫וארגוני החירום‬
‫‪ .1‬משטרת ישראל‬
‫‪ .2‬מד"א‬
‫‪ .3‬כבאות והצלה‬

‫נספח ג' – מל"ח – משק לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 70‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אג"מ‪ /‬מחלקת תכנון‬
‫וחירום‬
‫מדור שת"פ בפקע"ר‬

‫הערכות משטרת ישראל‬
‫בתחום פנים המדינה‬
‫"ביטחון פנים" ‪ -‬מכלול הפעולות המבוצעות ע”י משטרת ישראל בתחום פנים‬
‫המדינה למניעת פעולות עוינות ושמירת בטחון הציבור‪.‬‬

‫‪ .1‬יעוד‪ ,‬תפקידים ותחומי אחריות‬
‫‪.1‬‬

‫יעוד‪:‬‬

‫משטרת ישראל פועלת על פי הסמכויות שהוענקו לכל שוטר בפקודת‬
‫המשטרה)נוסח חדש(‪ ,‬תשל”א‪ 1971 -‬ובחיקוקים נוספים‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬מופקדת המשטרה על ביצוע התפקידים והמשימות‬
‫בתחומים שלהלן‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.1‬‬

‫תפקידים ‪:‬‬
‫בטחון הפנים‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫מניעת פיגועים חבלניים שאותם מנסים לבצע ארגונים‬

‫עוינים וסיכולם באמצעות סיורים‪ ,‬סריקות‪ ,‬חיפושים ופעולות‬
‫הסברה להגברת ערנות הציבור‪.‬‬
‫טיפול בקריאות אזרחים להימצאותם של חפצים‬

‫‪1‬‬

‫חשודים‪ ,‬בדיקת החפצים ופירוק המטענים‪.‬‬
‫טיפול בפיגועים חבלניים ‪ -‬חילוץ נפגעים ופינויים‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫סריקות‬

‫אחר מטענים‬

‫נוספים‪ ,‬הרחקת סקרנים וכו’‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הסדרת השמירה בערים‪ ,‬במועצות המקומיות וביישובים‬

‫שבמגזר החקלאי‪.‬‬
‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 71‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫ארגון מתנדבי המשמר האזרחי לתפקידי שמירה‬

‫ואבטחה‪ ,‬בזמן שיגרה ובזמן חירום‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪.2‬‬

‫אחריות לאבטחת מוסדות חינוך‪.‬‬

‫אסון המוני‪ :‬פיקוד ושליטה על האירוע ותיאום פעילותם של‬

‫שרותי החירום‪ ,‬ההצלה והסיוע‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.2‬‬

‫אחריות ייעודית‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫אבטחת הסדר הציבורי ושלום הציבור‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫חקירה‪ ,‬הנצחה וזיהוי‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫הכוונת תנועה ופינוי צירים‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫מסירת מידע לציבור‪.‬‬

‫הערכות המשטרה לפעילות הבט"ש‬
‫הערכות המשטרה לפעילות הבט”ש מתבססת על שני מצבי היסוד‪:‬‬
‫פעילות בשגרה‪ ,‬פעילות בחירום‪.‬‬
‫פעילות בשגרה‬

‫‪.1‬‬

‫‪.1‬‬

‫כללי‬

‫הפעילות בשגרה מעוגנת בנהלים ובפקודות המפורטות‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫הפעילות השגרתית השוטפת‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫הפעילות בעת אירוע‪ -‬מתוכנן מראש או פתע‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫קיום כוננות שגרתית לבט”ש‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 72‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הפעילות השגרתית השוטפת במשטרה ‪:‬‬

‫‪.2‬‬

‫אבטחת הסדר הציבורי ושלום הציבור‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫טיפול בפניות אזרחים בנושאים של הפרות חוק וסדר‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫טיפול בהפגנות‪ ,‬בהיתקלויות בלתי חוקיות ובבריונות‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫רישוי‪ -‬קביעת הגבלות ותנאים לפתיחת בתי‪ -‬עסק‬

‫ובתי‪-‬שעשועים‪ ,‬ופיקוח על ביצוע ההגבלות והתנאים‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫טיפול בעצורים בבתי‪ -‬מעצר ‪ ,‬ליווי עצורים המובאים‬

‫לבתי משפט ושמירה עליהם‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫ביצוע צווי הוצאה לפועל של בתי משפט‪.‬‬

‫‪•7‬‬

‫אבטחה ושמירת הסדר במשרדי ממשלה‪ ,‬במוסדות‬

‫ציבור‪,‬‬
‫‪•8‬‬

‫בנציגויות זרות ובמקומות נוספים‪.‬‬

‫‪•9‬‬

‫מבצעי אבטחה ושמירת סדר באירועים ממלכתיים‪.‬‬

‫‪•10‬‬

‫אבטחת מתקנים בעלי חשיבות ממלכתית‪ ,‬לרבות נמלי‬

‫ים ואוויר‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 73‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לוחמה בפשע‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫חקירת פשעים‪ ,‬גילוי העבריינים והעמדתם לדין‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫חשיפת פשעים בלתי מדווחים ) כגון‪ :‬עבירות סמים‪,‬‬

‫סחיטת דמי חסות וסחר ברכוש גנוב ( וגילויים‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫מניעת פשעים‪ -‬הדרכת הציבור לשמירה‪ ,‬למיגון‬

‫ולנקיטת אמצעים המקשים על העבירות‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫טיפול מיוחד בעברייני הנוער‪.‬‬

‫תנועה‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫הזרמת התנועה והכוונתה‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫אכיפת דיני התעבורה‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫חקירת תאונות‪ -‬דרכים והבאת העבריינים לדין‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫הדרכת הציבור ובמיוחד תלמידי בתי‪ -‬הספר‪ ,‬בנושאי‬

‫בטיחות‬
‫‪•6‬‬

‫בדרכים והזרמת התנועה‪.‬‬

‫‪•7‬‬

‫השתתפות בתהליך קבלת החלטות בנושאי תכנון ובינוי‬

‫של כבישים ומבנים‪ ,‬הצבת תמרורים ורמזורים לשם הגברת‬
‫הבטיחות בדרכים והזרמת התנועה‪.‬‬
‫פעילות בחירום‬

‫‪.2‬‬

‫הפעילות בחירום מעוגנת ב‪ 4 -‬פקודות המסדירות את תחומי הפעילות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪•2‬‬

‫הערכות ופריסת המשטרה בחירום‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫סיוע לצה”ל בעת גיוס מערך המילואים‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 74‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•4‬‬

‫הערכות המשטרה לטיפול בעת פגיעה בעורף באמצעות‬

‫טילים ‪.‬‬
‫‪•5‬‬

‫שת”פ עם מל”ח‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 75‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫תחומי אחריות מ"י – צה"ל – פקע"ר בשעת חירום‬
‫‪.1‬‬

‫משטרת ישראל‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫סיוע לפקע"ר לאחר העברת אחריות לביטחון פנים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫אחריות כוללת עד להעברת האחריות לביטחון פנים‬

‫בגבולות קבועים )בין המשטרה לצה"ל(‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫ביצוע התפקידים היעודיים הקלאסיים של מ"י‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫הנחיית משרדי ממשלה ומתקנים בנושא אבטחה עפ"י‬

‫החלטות ממשלה‪.‬‬
‫סיוע לצה"ל – פקע"ר ולרשויות ממלכתיות אחרות‬

‫‪.5‬‬

‫הפועלות בשע"ח‪.‬‬
‫פיקוד ושליטה על ארוע‪/‬ים במתאר קונבנציונאלי כולל‬

‫‪.6‬‬
‫חומ"ס‪.‬‬

‫מ"י ילוו צוותי הגו"ז הצה"ליים למקום האירוע לאיתור‬

‫‪.7‬‬
‫החל"כ‪.‬‬

‫הכנת חפ"קים וחבורת שליטה‪ ,‬כוחות ואמצעים למתן‬

‫‪.8‬‬

‫מענה יעיל בשלב "התגובה המיידית" כאשר הפעילות במתן‬
‫המענה בשלבים הראשונים תהיה‪:‬‬

‫‪•2‬‬

‫בידוד איזור הפעולה‬

‫‪•3‬‬

‫הצבת מחסומים‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫הכוונת התנועה‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫סיוע בפינוי אוכלוסייה‪.‬‬

‫‪•6‬‬

‫שמירת צירי תנועה פתוחים‪.‬‬

‫‪•7‬‬

‫אבטחת הסדר הציבורי‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 76‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•8‬‬

‫‪.2‬‬

‫זיהוי חללים‪.‬‬

‫צה"ל‬
‫‪.1‬‬

‫אחריות כוללת לבט"פ בגבולות הקבועים בין מ"י לצה"ל‪,‬‬

‫תוך קבלת אחריות כוללת בשע"ח‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫עיבוי מערך העורף ואבטחת מתקנים שבאחריותו‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫הערכות לקבלת אחריות כוללת לבט"פ‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 77‬‬

‫מגן דוד אדום ‪ -‬מד"א‬
‫‪ .1‬מגן דוד אדום ‪ -‬תעודת זהות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬

‫מטרות הארגון בחוק‬
‫מטרות התאגיד ותפקידיו הסטטוטוריים קבועים בסעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫מד"א והושלמו בתקון מד"א משנת תשנ"ט‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫למלא את התפקידים של אגודה ארצית‪ ,‬ולהיות לצורך זה שרות‪-‬‬
‫עזר לשרות רפואי של צה"ל בזמן מלחמה‪ ,‬ולהתכונן לכך בזמן שלום‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫לקיים לטובת כלל התושבים שרותי עזרה ראשונה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫לקיים לטובת כלל התושבים שרות של אגירת דם‪ ,‬פלסמה‬
‫ומוצרי‪-‬לוואי שלהם‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.2‬‬

‫למלא כל תפקיד נוסף שייקבע בתקנון האגודה‪.‬‬

‫מטרות נוספות של האגודה כמוגדר בתקנון‬
‫‪ .1‬לטפל ולפנות חולים‪ ,‬יולדות‪ ,‬נפגעי תאונות ופצועים‪.‬‬
‫‪ .2‬להדריך בתחומי העזרה‪-‬הראשונה והרפואה הדחופה הטרום‪-‬‬
‫אישפוזית‪.‬‬
‫‪ .3‬לקים מערך מתנדבים ולהכשירם להגשת עזרה ראשונה וסעד‬
‫חיים בסיסי ומתקדם‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫סטטוס ומבנה ארגוני‬

‫מד"א הינו תאגיד סטטוטורי אשר הוקם על פי חוק מד"א אשר אושר על‬
‫ידי כנסת ישראל ב ‪ ,-1950‬והמבנה הארגוני שלו נקבע בחוק מד"א‬
‫ועפ"י התקנון שאושר ע"י מועצת מד"א‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.4‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 78‬‬

‫תפקידי מד"א בשגרה‬
‫‪ .1‬הגשת סעד חיים בסיסי לפצועים וחולים במקום הארוע‬
‫ובתחנות מד"א‪ ,‬ופינויים באמבולנסים לבתי חולים‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעלת ניידות לטפול‪-‬נמרץ להגשת סעד חיים מתקדם במצבי‬
‫חרום רפואיים כולל טיפולים החיאתיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעלת כוחות רפואים בקנה מידה גדול בארוע רב‪-‬נפגעים‪,‬‬
‫לרבות הפעלת תחנות עזרה‪-‬ראשונה‪-‬ניידות )תער"נים(‪.‬‬
‫‪ .4‬הכשרת צוותי מד"א עובדים ומתנדבים לתפקידיהם והדרכת‬
‫האוכלוסיה בהגשת עזרה ראשונה ובהחייאתה‪.‬‬
‫‪ .5‬התרמות דם‪ ,‬בדיקת המנות וסיווגן‪ ,‬הכנת מרכיבי דם ופלסמה‪,‬‬
‫החזקת עתודות דם ומרכיביו לעת חרום ואספקתם לבתי חולים‪.‬‬
‫‪ .6‬אחסנת ואחזקת מערך ציוד רפואי וציוד רפואי משקי לפעילות‬
‫שוטפת ולשעת חרום‪.‬‬
‫‪ .7‬מילוי תפקידים של אגודת צלב אדום בישראל‪.‬‬
‫‪ .8‬התכוננות והערכות לשעת חרום והשתתפות בתרגילים משובים‬
‫עם צה"ל‪ ,‬פיקוד העורף‪ ,‬משטרת ישראל וארגוני החרום‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫פריסת מגן‪-‬דוד‪-‬אדום בישראל‬

‫מגן‪-‬דוד‪-‬אדום מפעיל כיום ‪ 50‬תחנות עזרה‪-‬ראשונה ונקודות הזנקה‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬המאוגדות ב‪ 12 -‬אזורים‪ .‬לראשות מד"א כ ‪ -900‬עובדים‬
‫וכ ‪ -5000‬מתנדבים‪.‬‬
‫בתחנות מוצבים אמבולנסים לבנים ונט"ן‪/‬אט"ן‪ ,‬הפועלים במוקדים‬
‫טיפול נמרץ‪ ,‬בנוסף לאמבולנסים המוחכרים לישובים ולמוסדות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה לישובים בקווי עימות‪ ,‬יש"ע ואזורי הפריפריה‪ ,‬סה"כ ‪230‬‬
‫אמבולנסים "רגילים" ו ‪ -278‬אמבולנסים בישובים‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.6‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 79‬‬

‫מד"א כארגון רפואי נייד‬

‫מד"א כארגון המעניק רפואה דחופה טרום‪-‬אישפוזית מפעיל את כלי‬
‫רכב ההצלה הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אמבולנסים ‪ -‬לטיפול בסעד חיים בסיסי ופינוי חולים‪ /‬פצועים‬
‫לבתי החולים‪.‬‬
‫‪ .2‬ניידת לטיפול‪-‬נמרץ )נט"ן( ‪ -‬להגשת סעד חיים מתקדם במקרים‬
‫טראומה )ארוע לבבי‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬טביעה‪ ,‬כויות‪ ,‬דקירה‪/‬יריה‬
‫ועוד(‪ .‬צוות נט"ן כולל רופא‪ ,‬פראמדיק )חובש החיאה בכיר(‬
‫וחובש‪/‬נהג‪.‬‬
‫‪ .3‬אמבולנס‪-‬טיפול‪-‬נמרץ )אט"ן( ‪ -‬מאוייש בפראמדיק וחובש נהג‬
‫)ללא רופא( וציודו זהה לזה שבנט"ן‪ .‬כיום ‪ 50 -‬נט"ן ואט"ן‪.‬‬
‫‪ .4‬תחנת עזרה‪-‬ראשונה‪-‬ניידת )תער"ן( ‪ -‬מחסן ציוד לטיפול בארוע‬
‫רב‪-‬נפגעים‪ ,‬המתפרס בזירת הארוע‪ .‬כיום ‪ 20 -‬תערני"ם‪.‬‬
‫‪ .5‬ניידות דם ‪ -‬האוספות את הדם שנתרם בחדרי ההתרמה‬
‫שבתחנות מד"א‪ ,‬מקומות העבודה‪ ,‬בסיסי צה"ל‪ ,‬לעיבוד לבדיקה‬
‫בבנק הדם‪ ,‬ובהמשך מספקות את הדם ומוצריו לבתי החולים‪ .‬כיום‬
‫‪ 19‬ניידות‪.‬‬
‫האמבולנסים והנט"נים פועלים ב‪ 3 -‬משמרות‪ 24 ,‬שעות ביממה‪,‬‬
‫‪ 365‬ימים בשנה‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫שרותי הדם‬

‫שרותי הדם של מד"א מופקדים על איסוף‪ ,‬עיבוד ואספקת דם ומוצריו‬
‫לכל מערכת הבריאות האזרחית והצבאית במדינת ישראל בשיגרה‬
‫ובחרום‪ .‬שרותי הדם כוללים את מחלקת ההתרמות‪ ,‬בנק הדם והמכון‬
‫למוצרים פלסמה‪ .‬שרותי הדם של מגן‪-‬דוד‪-‬אדום התרימו בשנת ‪1996‬‬
‫ ‪ 241,553‬מנות דם‪ ,‬שהן ‪ 90%‬מהכלל צריכת הדם בישראל‪,‬‬‫התרמות הדם מבוצעות ע"י צוותי מתרימים מיומנים המגיעים ב‪18 -‬‬
‫ניידות להתרמות דם למקומות העבודה השונים‪ ,‬למוסדות להשכלה‪,‬‬
‫להתיישבות העובדת ולמחנות צה"ל ברחבי הארץ‪.‬‬
‫כל מנות הדם נבדקות בשיטות מודרניות וממוחשבות לשם זיהוי סוג‬
‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 80‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הדם של התורם ולגילוי מחלות נגיפיות העלולות לעבור בעירוי דם‬
‫הבדיקות כוללים זיהוי דלקת כבד נגיפית מסוגים ‪ B‬ו‪ ,C -‬עגבת ו‪-‬‬
‫‪ .AIDS‬מנת דם המתגלה כחיובית מושמדת ואיננה ניתנת בעירוי‪.‬‬
‫המידע על התורם נשמר תוך הקפדה על סודיות רפואית מלאה‪.‬‬
‫ליד שרותי הדם של מד"א פועלת עמותת "ארגון תורמי דם מתנדבים"‪.‬‬
‫חברים בה כיום כ‪ 5000 -‬תורמי דם שהתגלו כבעלי סוג דם נדיר חד או‬
‫כאלה המוכנים לתרום דם ומרכיבי דם בשיטות מתוחכמות‪ .‬זאת על פי‬
‫קריאה ובהתאם לצרכיה הדחופים של המערכת‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫כוננות ומבצעים‬

‫מגן‪-‬דוד‪-‬אדום נוטל חלק בתרגילים משולבים עם פיקוד העורף‪,‬‬
‫משטרה‪ ,‬כיבוי‪-‬אש והרשויות המקומיות‪ .‬גובשה תורת הפעלת מד"א‬
‫במלחמה בארועים כימיים וקונבנציונלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מד"א גיבש תורת‬
‫הפעלה בארועי חומרים רעילים‪/‬מסוכנים והכשיר וצייד צוותים לטיפול‬
‫בארועים אלה ב‪ 11 -‬מוקדים ברחבי הארץ‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הערכות מד"א לטיפול בתקריות חמ"ס‬

‫‪.1‬‬

‫פריסה‬

‫הפריסה נערכת ב ‪ -11‬תחנות כונניות‪:‬‬
‫)בהתאם להגדרת "אזורי הסיכון" ב‪"-‬דוח ורדי"(‬
‫עכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬טבריה‪ ,‬נתניה‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫באר‪-‬שבע‪ ,‬דימונה‪ ,‬אילת‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫ציוד‬

‫ציוד בתחנה כוננית‪:‬‬
‫‪•1‬‬

‫‪ 2‬חליפות מגן חמ"ס )ע"פ תקן ‪ NFPA 1991‬עדכון משנת‬
‫‪ ,(1994‬כולל מערכת נשימה פתוחה‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫‪ 2‬ערכות למתן "סעד חיים בסיסי" בנפגע ב‪"-‬שטח חם"‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫‪ 5‬ערכות מיגון לאיש צוות ב‪"-‬אתר שטיפה"‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 81‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לאחר השלמת ההצטיידות‬

‫‪.3‬‬

‫לאחר השלמת ההצטיידות ‪-‬‬

‫יכולת לטפל בנפגעים בודדים בלבד בשטח ה‪"-‬חם"‪.‬‬

‫הכשרה‬

‫‪.4‬‬

‫הכשרת צוותי מד"א ‪ -‬הכשרת יסוד ואימון רענון חד‪-‬שנתי‪.‬‬
‫הצוותים לטיפול בתקרית חמ"ס מתבססים על הצוותים במשמרת‬
‫בשגרה‪ ,‬צוותים המוזעקים מביתם‪.‬‬

‫אין במד"א צוותים ייעודיים לטיפול בתקריות חמ"ס‬
‫‪1‬‬

‫זמן התגובה של צוות "ממוגן" לאירוע עשוי לחרוג‬

‫ממסגרת הזמן הוגדרה ב‪"-‬דו"ח ורדי" )ועדת כ"א(‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫עקרונות הפעלת מד"א בשע"ח‬
‫‪.1‬‬

‫צוותי מד"א מתוגברים בפלוגת רפואה‪ ,‬ישמשו דרג א' של‬

‫מערך הרפואה בעורף‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫צוותי מד"א יהיו ערוכים להמשך משימותיהם כבשגרה‪ ,‬בנוסף‬

‫להערכות למתן מענה לאירועים מלחמתיים‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫צוות התגובה המיידי‪ ,‬הכולל אמבולנס מד"א עם‪ (1:‬נהג מד"א‬

‫‪ (2‬רופא מהפלר"ג או פראמדיק ‪ (3‬חובש‪ ,‬יופעל ע"י מוקדן בהתאם‬
‫לקריאות מאזרחים‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫כל הצוותים יופעלו כשהם ממוגנים כנגד חל"כ עד לקבלת‬

‫ממצאי גו"ז‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫עפ"י דווח ממפקד האירוע‪ ,‬ישגר המוקד האזורי צוותים נוספים‬

‫לאירוע‪.‬‬
‫מקורות התגבור‪:‬‬
‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 82‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ •1‬צוותי מד"א וצוותי הפלוגה בתחנות מד"א באזור‬
‫‪ •2‬צוותי מד"א וצוותי פלוגת רפואה בתחנות מד"א באזורים‬
‫סמוכים‬
‫‪ •3‬צוותי רפואה נוספים ממקורות פקע"ר‬
‫מד"א יפעל במשולב ובמתואם עם הגורם הפוקד‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫מ"פ‪/‬סמ"פ פלוגת הרפואה הנוכחים באירוע‪ ,‬יקבלו פיקוד על האירוע‪,‬‬
‫במקרים בהם היקף‪/‬אופי האירוע מחייב זאת עפ"י שיקול דעתם )אירוע‬
‫הרס כבד‪ ,‬אירוע חל"כ וכו'(‪.‬‬
‫הנחיות הגורם הפוקד לצוותים תועברנה באמצעות המפקד האורגני של‬
‫הכוח‪.‬‬
‫‪.7‬‬

‫שיטת הפעולה באירוע‪ :‬הקמת נקודת טיפול על בסיס צוותי‬

‫הרפואה במקביל לפינוי נפגעים‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫מ"פ פלוגת הרפואה יתאם עם מנהל מד"א סדרי הכוננות‬

‫והסדרי השהייה בתחנת מד"א‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫קביעת השיטה לשת"פ מפעל ‪ -‬מד"א‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‪:‬‬
‫‪ .1‬במפעל תעשייתי קיים פוטנציאל להתרחשות ארוע שידרוש‬
‫סיוע מד"א לטיפול בנפגעים‪.‬‬
‫‪ .2‬במסגרת הערכות המפעלית לטיפול בארוע פונים לגורמי מד"א‬
‫במטרה לגבש נוהל חרום משותף‪.‬‬
‫‪ .3‬על המפעל חלה האחריות להזעקת צוותי מד"א בעת ארוע‪,‬‬
‫טיפול ופינוי נפגעים עד הגעת הצוותים‪ .‬המפעל יערך לארוע כזה ע"י‬
‫כתיבת פק"ל מתואם עם מד"א‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬הדרכת העובדים בעזרה‬
‫ראשונה ותרגולים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הגדרות‪:‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 83‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•1‬‬

‫חומ"ס ‪-‬‬

‫חומרים מסוכנים )חומרים רעילים ‪ +‬חומרים‬

‫נפיצים ודליקים(‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫אזור חם ‪-‬‬

‫הרעילים‬

‫שטח בו רמת הזיהום והריכוז של החומרים‬
‫הוא גבוה והכוחות הפועלים בו חייבים‬

‫להיות מוגנים היטב‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫אזור פושר‪-‬‬

‫שהיה‬

‫שטח בו רמת הרעילות נמוכה יחסית ומאפשר‬
‫קצרה ושימוש ברמת מיגון נמוכה יותר מאשר‬

‫בשטח החם‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫קוד או"מ ‪-‬‬

‫‪•5‬‬

‫אירוע חומ"ס‪ -‬אירוע שבו חומר מסוכן שיצא משליטת‬

‫המערכות‬
‫‪•6‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬

‫המסוכנת של האירוע‪.‬‬

‫מעגל חיצוני ‪ -‬תחום הקרוב לאיזורי האירוע אך מאפשר‬

‫פעילות‬
‫‪•8‬‬

‫היעודיות‪ ,‬התהליכים שליטתו של האדם‪.‬‬

‫מעגל פנימי ‪ -‬איזור הכולל את מוקד התקרית ותחום‬

‫ההשפעה‬
‫‪•7‬‬

‫סימון בינלאומי לחומרים מסוכנים ורעילים‪.‬‬

‫חפ"ק ‪-‬‬

‫הכוחות באופן חופשי‪.‬‬
‫חבורת פיקוד קידמית‪.‬‬

‫השיטה‪:‬‬
‫הכנות‪:‬‬
‫‪ .1‬מנהל המפעל יפנה למנהל אזור מד"א וימסור לו הנתונים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫שם המפעל‪ ,‬כתובתו‪ ,‬מס' העובדים במפעל )מס'‬

‫העובדים במשמרת אם עובדים במשמרות(‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫חומרים מסוכנים שמוחזקים במפעל‪ ,‬וכרטיסיות חרום‬

‫לחומרים אלה‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫צירי גישה ושערים מרכזיים במפעל‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 84‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .2‬מנהל המפעל יוודא כי במפעל בוצעו ההכנות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫נכתב פק"ל חרום‪ ,‬ובו מצויין מס' החרום של מד"א )‬

‫‪ ,(101‬המידע שיש למסור למוקד מד"א‪ ,‬והנחייה לשלוח נציג‬
‫לשער המפעל לחבירה עם צוותי מד"א‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫קיים במפעל ציוד עזרה‪ -‬ראשונה עפ"י תקנות‪ ,‬משרד העבודה‬

‫והרווחה‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫הוכשרו עובדים בעזרה ראשונה‪ ,‬ומתבצע רענון תקופתי‬

‫לעובדים‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫מבוצע אימון ותרגול תקופתי של נוהל החירום‪.‬‬

‫מנהל אזור מד"א יסייע למנהל המפעל בתכנון הפעולות נדרשות במידת האפשר‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫הפעלה‪:‬‬

‫התרחש במפעל ארוע המחייב הפעלת צוותי מד"א‪ ,‬יזעיק האחראים‬
‫במפעל צוותי מד"א בהודעה טלפונית לטל' חרום )‪.(101‬‬
‫ההודעה תכלול‪:‬‬
‫‪ .1‬מיקום מדוייק של הארוע בתוך המפעל‪.‬‬
‫‪ .2‬מספר הנפגעים ומצבם‪.‬‬
‫‪ .3‬האם מעורבים חומרים מסוכנים בארוע‪ .‬אם כן‪:‬‬
‫זיהוי החומרים )קוד או"ם(‬
‫גבול האזור ה"חם‪ /‬פושר"‬
‫‪ .4‬האם ננקטו פעולות חירום ואם כן אילו‪.‬‬
‫‪ .5‬מס' טלפון של חפ"ק‪ /‬מוקד חירום להתקשרות חוזרת‪.‬‬
‫‪ .6‬נקודת חבירה עם נציג המפעל‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 85‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫המפעל יפעיל את צוותי החירום במפעל לטיפול וחילוץ‬
‫הנפגעים‪ ,‬במעגל הפנימי‪ .‬הנפגעים יחולצו ע"י צוותי המפעל‬
‫למעגל החיצוני‪) .‬בתקרית חומ"ס יחולצו לאזור "נקי"(‪ .‬צוות‬
‫החרום במפעל יבצע טיפולים מצילי חיים נדרשים עד להגעת‬
‫צוות מד"א‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫האחראי במפעל ישגר נציג לנקודת החבירה‬

‫שתואמה עם מפקד מד"א‪.‬‬
‫נציג המפעל ימסור לצוותי מד"א‪:‬‬
‫‪ .1‬היקף הנפגעים הידוע‪ /‬משוער בארוע ומצבם )אם ידוע(‪.‬‬
‫‪ .2‬אופי התקרית וחומרים מעורבים‪.‬‬
‫‪ .3‬כל מידע שידרש ע"י מפקד מד"א‪ .‬נציג המפעל יכוון צוותי‬
‫מד"א למקום ריכוז הנפגעים באזור נקי‪ /‬גבול המעגל החיצוני‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫האחראי במפעל יסייע לצוותי מד"א באלונקאים‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫צוותי החרום של המפעל ישתלבו בטיפול בנפגעים‪,‬‬

‫במעגל החיצוני‪ ,‬עפ"י הנחיות מפקד מד"א בארוע‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫מפקד מד"א‪ /‬נציגו יחבור לחפ"ק הגורם הפוקד‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫האחראי במפעל ידאג להסדרת צירי פינוי בתוך המפעל‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫מפקד מד"א בארוע יארגן הטיפול ופינוי הנפגעים עפ"י‬

‫נוהלי מד"א‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 86‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫פריסת תחנות מד"א במרחב‬
‫שם המוקד‬
‫האזורי‬

‫תחנה אזורית‬

‫טלפון אזרחי‬

‫תחנות הזנקה באזור‬

‫ירדן‬

‫טבריה‪:‬‬
‫הקישון ‪1‬‬

‫‪06-6790111‬‬
‫‪06-6792628‬‬
‫‪06-6723592‬‬

‫צפת‪ ,‬חצור‪ ,‬קצרין‪ ,‬בני יהודה‪,‬‬
‫ק‪.‬שמונה‪.‬‬

‫ק‪ .‬שמונה‪:‬‬
‫טשרניחובסקי ‪5‬‬

‫‪06-6944334/5‬‬
‫‪06-6949401‬‬

‫גלבוע‬

‫עפולה‪:‬‬
‫ההסתדרות ‪60‬‬

‫‪06-6421334/5‬‬

‫נצרת עילית‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬בית שאן‪,‬‬
‫בקעת הירדן‪ ,‬שקד‬

‫אשר‬

‫עכו‪:‬‬
‫גדיש ‪1‬‬

‫‪04-9912333‬‬
‫‪04-9910222‬‬

‫נהריה‪ ,‬מעלות‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬סחנין‬

‫כרמל‬

‫חיפה‪:‬‬
‫יצחק שדה ‪10‬‬

‫‪04-8512233‬‬

‫קריות‪ ,‬טבעון‪ ,‬יוקנעם‪,‬‬

‫שרון‬

‫נתניה‪:‬‬
‫מינץ ‪7‬‬

‫‪09-8623333/4/5‬‬

‫חדרה‪ ,‬זכרון יעקוב‬

‫ירקון‬

‫פ"ת‪:‬‬
‫המכבים ‪30‬‬

‫‪03-9311111‬‬
‫‪03-9345588‬‬
‫‪03-9310111‬‬

‫הרצליה‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬קיראון‪ ,‬אריאל‪,‬‬
‫ראש העין‪ ,‬קרני שומרון‪ ,‬רמת השרון‬

‫דן‬

‫ת"א‪:‬‬
‫אלקלעי ‪2‬‬

‫‪03-5460111‬‬

‫רמת גן‬

‫איילון‬

‫ראשל"צ‪:‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪104‬‬

‫‪03-9697770‬‬
‫‪03-9642333‬‬
‫‪03-9663333‬‬

‫רחובות‪ ,‬בת‪-‬ים‪ ,‬חולון‪ ,‬לוד‪ ,‬מודיעין‪,‬‬
‫יבנה‪ ,‬קריית ספר‪,‬שהם‬

‫לכיש‬

‫אשדוד‪:‬‬
‫זלמן ארן ‪2‬‬

‫‪08-8551333/2‬‬

‫אשקלון‪ ,‬ק‪ .‬מלאכי‪ ,‬ק‪ .‬גת‬

‫נגב‬

‫ב"ש‪:‬‬
‫סוקולוב ‪29‬‬

‫‪07-6274767‬‬
‫‪07-6278333‬‬

‫אופקים‪ ,‬נתיבות‪ ,‬צוחר‪ ,‬שדרות‪ ,‬ערד‪,‬‬
‫ירוחם‪ ,‬אילת‬

‫ירושלים‬

‫ירושלים‪:‬‬
‫מ"ג ‪7‬‬

‫‪02-6523133/4‬‬
‫‪02-6522299‬‬

‫בית שמש‪ ,‬בית"ר‪ ,‬גוש עציון‪ ,‬אפרת‪,‬‬
‫מעלה אדומים‪ ,‬פסגות‪ ,‬גבעת זאב‪,‬‬
‫שהם‬

‫יגאל אלון ‪ 60‬ת"א‬

‫‪03-6300222‬‬

‫מוקד ארצי‬

‫טלפונים נוספים מד"א‬
‫שם‬

‫תפקיד‬

‫טלפון‬

‫פלפון‬

‫ביפר‬

‫דורון קוטלר‬
‫חיים רפלובסקי‬
‫עופר שניר‬

‫מנהל א‪ .‬מבצעים‬
‫שע"ח‪ ,‬תרגילים וחומ"ס‬
‫מנ' מח' כוננות ומבצעים‬

‫‪03-6300283‬‬
‫‪03-6300239‬‬
‫‪03-6300239‬‬

‫‪050-435335‬‬
‫‪052-462769‬‬
‫‪053-696404‬‬

‫‪27272‬‬
‫‪73145‬‬
‫‪30430‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 87‬‬

‫מערך הכבאות וההצלה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫במדינת ישראל פועלים ברגיעה מספר גופים הנותנים שירותי כיבוי אש‬
‫והצלה‪ .‬גופים אלו כוללים את‪ :‬שירותי הכבאות וההצלה הממלכתיים‪ ,‬איגודי‬
‫הערים והמחלקות העירונית ברחבי הארץ‪.‬‬
‫יחידות כבאות במפעלים ביטחוניים‪ :‬התעשייה הצבאית‪ ,‬התעשייה האווירית‬
‫רפא"ל ואחרים‪.‬‬
‫יחידות כבאים במפעלים וחברות‪ :‬חברת החשמל‪ ,‬בתי הזיקוק לנפט‪ ,‬פי‬
‫גלילות‪ ,‬קצא"א‪ ,‬אל על‪ ,‬כימיקלים לישראל‪.‬‬
‫צוותי כבאות ביחידות צה"ל‪ :‬חיל האוויר ויחידות צה"ל השונות‪.‬‬
‫למעט שירותי הכבאות וההצלה הממלכתיים אשר נותנים מענה בכל שטח‬
‫מדינת ישראל עפ"י חוק‪ ,‬הגורמים האחרים פועלים בדרך כלל בתוך תחומי‬
‫הפעילות שלהם ונותנים מענה לצרכים המיוחדים הרלוונטיים להם‪.‬‬
‫שירותי הכבאות וההצלה פועלים עפ"י חוק שירותי הכבאות תשי"ט ‪,1959‬‬
‫במסגרתו קיימים ‪ 21‬איגודי ערים לכבאות ו‪ 4 -‬מחלקות עירוניות לכיבוי אש‪.‬‬
‫בנוסף ועפ"י חוק זה פועלים גם גורמי כיבוי אש נוספים ברחבי המדינה‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬יעוד שירותי הכבאות וההצלה‬

‫הצלת חיי אדם במהירות המהירות וצמצום ממדי הנזק לרכוש‬

‫‪ .3‬תפקידים‬
‫‪.1‬‬

‫הצלת נפש ורכוש ‪ -‬בדליקות‪ ,‬חומרים מסוכנים‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬חילוץ‬

‫לכודים‪ ,‬שריפות יער ואירועים אחרים‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫מניעת דליקות ‪ -‬חקיקת חוקים ותקנות לבטיחות אש לכל המגזרים‪,‬‬

‫הסברה לציבור‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫בניין הכח ‪ -‬העמדת המשאבים בכ"א‪ ,‬אמצעים ופריסה מבצעית הולמת‬

‫ברגיעה וחירום‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫הכשרת והדרכה ‪ -‬הכשרת מערך הכיבוי המקצועי והגופים הנוספים‬

‫בבית הספר הארצי לכבאות והצלה‪ ,‬פיתוח תורת הכבאות וההצלה‪.‬‬
‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 88‬‬

‫‪ .4‬מערך הכיבוי בעורף בחרום‬
‫‪.1‬‬

‫האחריות על הטיפול באירוע כיבוי אש והצלה בחירום‪ ,‬מוטלת‬

‫על פיקוד העורף‪ ,‬מתוקף חוק התגוננות האזרחית‪ ,‬תש"י ‪.1951‬‬
‫‪.2‬‬

‫פיקוד העורף מפעיל לצורך כך את שירותי הכבאות וההצלה‬

‫"כארגון עזר"‪ ,‬כהגדרת חוק הג"א‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫אולם‪ ,‬בשונה מהמצב ברגיעה‪ ,‬יופעלו שירותי הכבאות וההצלה‬

‫וגורמים אחרים בחרום‪ ,‬במסגרת מערך הכיבוי האחוד בעורף‪ ,‬המבוסס‬
‫על שירותי הכבאות וההצלה ובסיוע של כח אדם מפיקוד העורף‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫מערך הכיבוי האחוד בעורף יטפל בכל האירועים המתרחשים‬

‫ברגיעה ובנוסף גם באירועים האופייניים לעורף בחרום‪ :‬קונבנציונליים‬
‫ובלתי קונבנציונליים‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫הפעלת מערך הכיבוי האחוד בעורף בחרום תהייה על בסיס‬

‫התורה המשולבת לטיפול באירועים בעורף‪ ,‬הנקבעת ומתעדכנת מעת‬
‫לעת ע"י פקע"ר‪.‬‬

‫‪ .5‬הטיפול באירוע חומרים מסוכנים‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‬

‫עפ"י החוק‪ ,‬שירותי הכבאות וההצלה יטפלו באירועי חומרים מסוכנים‬
‫המתרחשים במרחבי מדינת ישראל‪.‬‬
‫תחומי האחריות של שירותי הכיבוי וההצלה‪ ,‬נקבעו במסגרת החלטת‬
‫וועדת השרים‪ ,‬ומפורטים בתו"ל הטיפול המשולב אשר פורסם ע"י‬
‫משטרת ישראל בחודש דצמבר ‪ .1993‬התו"ל מפרט את תפקידי‬
‫רשויות הכבאות בעת הטיפול באירוע חומ"ס כדלהלן‪:‬‬
‫המשימות הכלליות‬
‫‪ .1‬חילוץ והצלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כיבוי‪.‬‬
‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 89‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .3‬צמצום השפעת החומרים המסוכנים‪ ,‬תוך שימוש באמצעים העומדים‬
‫לרשותם‪.‬‬
‫‪ .4‬פיקוד ותאום הפעולות במוקד התקרית‪/‬מב"ר‪.‬‬
‫בשלבים השונים מגדיר התו"ל משימות נוספות‪ ,‬הנגזרות מהמשימה‬
‫הכללית ואילו הן‪:‬‬
‫‪ .1‬גילוי וזיהוי בסיסי והערכת סיכונים ראשונית‪.‬‬
‫‪ .2‬סיוע לשטיפת נפגעי החומ"ס‪.‬‬
‫‪ .3‬סיוע כללי באמצעים העומדים לרשות הכח )כריזה‪ ,‬תאורה‪,‬‬
‫אספקת מים(‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫תפקידי שירותי הכבאות בעת הטיפול באירוע חומ"ס נגזרים‬

‫לפיכך מתפקידיהם הכלליים בתחום הצלת נפש ורכוש כמוגדר בחוק‬
‫שירותי הכבאות‪ ,‬ומהתפקידים הייחודיים אשר הוגדרו במסגרת תו"ל‬
‫הטיפול המשולב באירועי חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫במסגרת הערכות שירותי הכבאות למילוי משימותיהם הצטיידו‬

‫שירותי כבאות הנמצאים באזורי סיכון ברכבי "אלמוג" – כלי רכב‬
‫ייעודיים לטיפול באירועי חומ"ס‪ .‬שירותי כבאות אחרים הצטיידו בערכת‬
‫אמצעים המאפשרת מתן מענה ראשוני לאירוע חומ"ס המתרחש‬
‫בתחומיהם‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫רכבי האלמוג והאמצעים שנרכשו‪ ,‬מיועדים לספק מענה משלים‬

‫למערך רכבי הכיבוי והאמצעים הנמצאים בידי רשויות הכבאות‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫הפעלת מערך האמצעים של שירותי הכבאות לטיפול באירועי‬

‫חומרים מסוכנים‪ ,‬מתבססת על מערך כוח האדם הקיים ברשויות‬
‫הכבאות‪ ,‬אשר מאומן ומוכשר לביצוע משימותיו כמוגדר בתו"ל המשולב‬
‫לטיפול באירועי חומ"ס‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 90‬‬

‫‪ .6‬מבנה וארגון הכוחות‬
‫מבנה וארגון מערך הכבאות בתחום הטיפול באירוע חומ"ס מיועד לאפשר‬
‫לשירותי הכבאות לספק מענה מיידי ומדורג לאירועי חומ"ס‪ .‬מבנה זה‬
‫מבוסס על שלושה נדבכים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫קו ראשון‪ :‬צוות כיבוי והצלה מתחנת כיבוי קרובה‪ ,‬המגיע ראשון‬

‫לזירת אירוע חומ"ס‪ .‬הצוות יבצע טיפול ראשוני תוך שימוש באמצעים‬
‫העומדים לרשותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬יבצע הצוות הערכת מצב ראשונית‪ ,‬ויספק דיווח‬
‫ראשוני מזירת האירוע‪ .‬במסגרת הדיווח יציג הצוות ממצאים עיקריים‬
‫מזירת האירוע המאפשרים למפקד המשמרת להעריך את הצורך בסוג‬
‫ובהיקף האמצעים‪/‬צוותים הנדרש לצורך המשך טיפול באירוע‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫קו שני‪ :‬צוות כיבוי והצלה מהתחנה הייעודית של רשות הכבאות‪,‬‬

‫המצוידים בערכת אמצעים‪ .‬צוות קו שני יטפל באירוע חומ"ס תוך שימוש‬
‫באמצעים הנמצאים בערכה‪ .‬באירועים הדורשים התמחות ואמצעים‬
‫נוספים‪ ,‬יספק הצוות מענה ראשוני עד להגעת צוותי קו שלישי משירותי‬
‫כבאות המפעילים רכבי "אלמוג"‪ .‬הערכה כוללת את האמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪ •1‬אמצעי מיגון )בגדי מגן ייעודיים‪ ,‬מערכות שמע ודיבור‪ ,‬מערכות‬
‫נשימה – לחץ חיובי(‪.‬‬
‫‪ •2‬אמצעים לטיפול בדליפה ובשפך )ערכות אטימה מסוגים שונים‪,‬‬
‫אמצעים לספיגת שפך‪ ,‬חבית הצלה(‪.‬‬
‫‪ •3‬אמצעים לטיהור עצמי )מקלחת שדה – בשירותי הכבאות‬
‫המרוחקים מרשות כבאות המפעילה רכב אלמוג(‪.‬‬
‫‪ •4‬אמצעים לחילוץ נפגעים )אמצעים הידראוליים‪ ,‬אלונקה(‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫קו שלישי‪ :‬צוותי כיבוי והצלה מתשעה שירותי כבאות המפעילים‬

‫רכבי "אלמוג" – רכב משולב לטיפול באירועי חומ"ס‪ .‬תפקידם של צוותי‬
‫קו שלישי הינו לטפל באירועי חומ"ס המתרחשים בתחום שירותי‬
‫הכבאות‪ ,‬ולסייע לשירותי כבאות אחרים באמצעות מתן מענה מקצועי‬
‫משלים‪ ,‬למענה הראשוני הניתן ע"י צוותי קו ראשון‪/‬שני‪ .‬רשויות כבאות‬
‫המפעילות רכבי "אלמוג" נמצאות באיזורי סיכון עיקריים לחומ"ס והם‪:‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 91‬‬

‫‪ •1‬חיפה‪.‬‬
‫‪ •2‬פתח תיקווה‪.‬‬
‫‪ •3‬באר‪-‬שבע‪.‬‬
‫‪ •4‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ •5‬אשקלון‪.‬‬
‫‪ •6‬אילת‪.‬‬
‫‪ •7‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ •8‬חדרה‪.‬‬
‫‪ •9‬גליל מערבי‪.‬‬

‫רכבי "האלמוג" נושאים מגוון אמצעים ייעודיים המאפשרים לצוותים‬
‫המפעילים אותם‪ ,‬לספק את המענה המקצועי המשלים בתחום הטיפול‬
‫באירוע חומ"ס‪.‬‬
‫מרחב הפיקוד והשליטה הנמצא בתוך הרכב‪ ,‬מספק מרחב נוח למשימות‬
‫הפיקוד והשליטה על הפעולות הנערכות במב"ר‪/‬מוקד‪.‬‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 92‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫רשימת תחנות ראשיות לכיבוי אש והצלה ברחבי הארץ‬
‫התחנה‬

‫קריאה בקשר‬

‫טלפון חירום‬

‫טלפון מנהלי‬

‫פקס‬

‫אילת‬

‫"אלמוג"‬

‫‪08-6330959‬‬

‫‪08-6372022‬‬

‫‪08-6330772‬‬

‫אשקלון‬

‫"דגון"‬

‫‪08-6722222‬‬

‫‪08-6722223‬‬

‫‪08-6722550‬‬

‫באר שבע‬

‫"אשל"‬

‫‪08-6279691‬‬

‫‪08-6279693‬‬

‫‪08-6274477‬‬

‫בית שמש‬

‫"שמש"‬

‫‪02-9911088‬‬

‫‪02-9911988‬‬

‫‪02-9916067‬‬

‫בני ברק‬

‫"ברק"‬

‫‪03-6181133‬‬

‫‪03-6182222‬‬

‫‪03-5797362‬‬

‫גבעתיים‬

‫"גבע"‬

‫‪03-7313333‬‬

‫‪03-5722288‬‬

‫‪03-5717583‬‬

‫הרצליה‬

‫"הרצל"‬

‫‪09-9588222‬‬

‫‪09-9507826‬‬

‫‪09-9572344‬‬

‫חדרה‬

‫"שומרון"‬

‫‪04-6322222‬‬

‫‪04-6323222‬‬

‫‪04-6322621‬‬

‫חולון‬

‫"חולות"‬

‫‪03-5502222‬‬

‫‪03-5594088‬‬

‫‪03-5592717‬‬

‫חוף עזה‬

‫"דקל"‬

‫‪08-6842444‬‬

‫‪08-6842444‬‬

‫‪08-6847361‬‬

‫חיפה‬

‫"כרמל"‬

‫‪04-8643222‬‬

‫‪04-8643222‬‬

‫‪04-8642107‬‬

‫טבריה‬

‫"ארבל"‬

‫‪04-6751222‬‬

‫‪04-6751122‬‬

‫‪04-6752480‬‬

‫יהודה ושומרון‬

‫"זאב"‬

‫‪02-5362232‬‬

‫‪02-5362232‬‬

‫‪02-5362976‬‬

‫ירושלים‬

‫"בירה"‬

‫‪02-6402444‬‬

‫‪02-6402444‬‬

‫‪02-6785764‬‬

‫כפר סבא‬

‫"סבא"‬

‫‪09-7433223‬‬

‫‪09-7450044‬‬

‫‪09-7603532‬‬

‫נתב"ג‬

‫"תעופה"‬

‫‪03-9710310‬‬

‫‪03-9710210‬‬

‫‪03-9731510‬‬

‫נתניה‬

‫"נתן"‬

‫‪09-8622222‬‬

‫‪09-8622223‬‬

‫‪09-8626839‬‬

‫עכו‬

‫"מבצר"‬

‫‪04-9912222‬‬

‫‪04-9912223‬‬

‫‪04-9915052‬‬

‫עפולה‬

‫"עמק"‬

‫‪04-6522222‬‬

‫‪04-6592222‬‬

‫‪04-6528529‬‬

‫פתח תיקווה‬

‫"ירקון"‬

‫‪03-9044444‬‬

‫‪03-9044444‬‬

‫‪03-9043333‬‬

‫קריית שמונה‬

‫"עליון"‬

‫‪04-6942222‬‬

‫‪04-6942666‬‬

‫‪04-6902222‬‬

‫ראשון לציון‬

‫"ציון"‬

‫‪03-9618888‬‬

‫‪03-9617778‬‬

‫‪03-9612465‬‬

‫רחובות‬

‫"פרדס"‬

‫‪08-9461222‬‬

‫‪08-9316432‬‬

‫‪08-9472158‬‬

‫רמלה‬

‫"אייל"‬

‫‪08-9229222‬‬

‫‪08-9225555‬‬

‫‪08-9254999‬‬

‫רמת גן‬

‫"רם"‬

‫‪03-6742222‬‬

‫‪03-5744615‬‬

‫‪03-6749140‬‬

‫תל‪-‬אביב‬

‫"אביב"‬

‫‪03-6900444‬‬

‫‪03-6900444‬‬

‫‪03-6992993‬‬

‫בית הספר לכבאות‬
‫והצלה‬

‫"ספר"‬

‫‪03-9430118‬‬

‫‪03-9430119‬‬

‫‪03-9621118‬‬

‫‪03-9430100‬‬

‫‪03-9430101‬‬

‫‪03-9621118‬‬

‫נציבות כבאות‬
‫והצלה‬

‫נספח ב' – משטרת ישראל וגורמי החירום‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ג‬
‫מל"ח‬
‫משק לשעת חירום‬

‫נספח ד' – רשימת ציוד‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 93‬‬

‫כללי‬
‫‪ .1‬החלטת הממשלה על הקמת מערך מל"ח מבוססת על ההנחה‪ ,‬שבעת‬
‫גיוס כללי של כוחות המילואים של צה"ל או חלק ממנו )כוח אדם‬
‫ואמצעים(‪ ,‬עלול להיווצר מצב שמערכות הייצור והשירותים החיוניים‬
‫במשק ישותקו‪ ,‬חלקית או במלואן‪ ,‬דבר העלול לפגוע בסיוע למאמץ‬
‫המלחמתי ובשגרת החיים של אזרחי המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬מערך מל"ח פועל כיום מכוח החלטת הממשלה מס' ‪ 1716‬מיום‬
‫‪ ,6.7.86‬המגדירה את המבנה‪ ,‬המשימות והסמכויות לארגון מערך מל"ח‬
‫ברגיעה ולהפעלתו בשעת חירום וכן מכוח תיקון מס' ‪ 1080‬להחלטת‬
‫הממשלה ‪ ,‬המאפשר הפעלת מערך מל"ח גם באירועי אסון המוני‬
‫ואסונות טבע‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מטרה ויעדים‬
‫‪ .3‬המטרה ‪ -‬מערך מל"ח יפעל לאספקת מוצרים ושירותים חיוניים‬
‫הדרושים לאוכלוסייה ‪ ,‬למשק ‪ ,‬ולתמיכה במאמץ המלחמתי ‪ ,‬במצבי‬
‫חירום שונים ‪.‬‬
‫‪ .4‬יעדים‬
‫‪ .1‬הכנת מערך מפעלים חיוניים ומלאי חירום ‪ ,‬על ‪ -‬מנת‬
‫להבטיח אספקת המוצרים החיוניים ‪ ,‬תוך מגמה לצמצום הנזקים‬
‫הכלכליים למשק המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנת הרשויות המקומיות להתמודדות עם מצבי חירום‪.‬‬
‫‪ .3‬היערכות לקליטת אוכלוסייה מפונה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫המבנה הארגוני של מל"ח והתארגנותו להפעלה בשע"ח‬
‫‪ .5‬הרשות הממלכתית הממונה על הפעלת המשק האזרחי בשעת‪-‬‬
‫חירום הינה ועדת מל"ח עליונה ) ומ"ע (‪.‬‬
‫‪ .6‬מערך מל"ח פועל בחלוקה מרחבית המושתתת על ‪ 4‬רמות –‬
‫ארצית‪ ,‬פיקודית ‪ ,‬מחוזית ומקומית‪.‬‬
‫‪ .7‬הגופים העיקריים המהווים את מערך מל"ח הם‪:‬‬
‫נספח ג' – מל"ח – משק לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 94‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•1‬‬

‫ועדות מל"ח ) עליונה – ארצית ‪ ,‬פיקודיות ‪ ,‬מחוזיות (‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫הרשויות הייעודיות לשעת‪-‬חירום במשרדי הממשלה ‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫ועדות מל"ח מקומיות‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫ועדות מל"ח‬
‫‪.1‬‬

‫ועדת מל"ח עליונה‬

‫‪•1‬‬

‫ועדה זו הינה גוף ממלכתי בין – משרדי שחברים בו‬

‫מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגים בכירים של צה"ל ‪ ,‬מ"י וגופים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫בראש הועדה עומדים שר הביטחון כיו"ר וממלא מקומו‬

‫הקבוע‬
‫– ר' מל"ח‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫ליד ועדת מל"ח עליונה ‪ ,‬פועל "מטה מל"ח ארצי" ‪ ,‬הכפוף‬

‫ל – מ"מ קבוע ליו"ר ועדת מל"ח עליונה‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫ועדות מל"ח במרחב‬
‫ועדות מל"ח הפיקודיות והמחוזיות מופקדות על התיאום ועל‬
‫ההכוונה הבין – משרדית של המשק החיוני שבאחריות משרדי‬
‫הממשלה והרשויות הייעודיות לשע"ח במרחב הפיקוד והמחוז‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫ועדת מל"ח מקומית‬
‫‪•1‬‬

‫כל רשות מקומית אחראית להקים בתחום שיפוטה ועדת‬

‫מל"ח ‪ ,‬ובאמצעותה לתכנן‪ ,‬לארגן ולבצע את כל הפעולות הדרושות‬
‫להבטחת הספקת השירותים החיוניים בשע"ח לאוכלוסייה‪ ,‬לרבות‬
‫אוכלוסייה מפונה‪ ,‬הכל לפי הוראות החוק ‪ ,‬ובהתאם לתוכניות‬
‫שנקבעו ע"י הרשות המקומית עצמה ‪ ,‬משרדי הממשלה והרשויות‬
‫הייעודיות‪ ,‬ואשר אושרו ע"י ועדת מל"ח עליונה‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫כיו"ר ועדת המל"ח המקומית מכהן ראש הרשות המקומית‪.‬‬
‫נספח ג' – מל"ח – משק לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 95‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•3‬‬

‫ועדת מל"ח המקומית פועלת בהכוונה ובפיקוח של ועדת‬

‫המל"ח המחוזית‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫רשויות ייעודיות לשעת חירום‬
‫‪•1‬‬

‫כל משרד ממשלתי אחראי לנקוט באמצעים ככל‬

‫שיידרש להבטחת הכנתו בזמן רגיעה ולהפעלתו בשעת חירום‬
‫של המשק החיוני לשע"ח בתחום ‪ /‬ים עליו ‪ /‬הם הוא מופקד ‪,‬‬
‫בהתאם לתוכניות שהוכנו ע"י המשרד ואושרו ע"י ועדת מל"ח‬
‫עליונה‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫למטרה זו הוקמו במשרדי הממשלה "רשויות ייעודיות‬

‫לשעת‪-‬חירום" ‪ ,‬שתפקידן לתכנן ‪ ,‬לארגן ולהכין לקראת שעת‪-‬‬
‫חירום ‪ ,‬ולהפעיל בשעת‪-‬חירום את התחום ‪ /‬ים הייעודי ‪ /‬ים‬
‫עליו ‪ /‬הם אחראי המשרד הממשלתי‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫הרשות הייעודית לשעת חירום פועלת בסמכות המשרד‬

‫הממשלתי‪ ,‬תוך תיאום ושיתוף‪-‬פעולה עם מוסדות וארגונים‬
‫מרכזיים אחרים‪ ,‬הקשורים לאותם תחומים ייעודיים‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫להלן רשימת הרשויות הייעודיות לשע"ח‪:‬‬
‫המשרד‬
‫הממשלתי‬

‫הרשות הייעודית‬
‫לשע"ח‬

‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪1‬‬

‫תשתיות לאומיות‬

‫כוח ) חשמל (‬
‫מים‬
‫דלק וגז‬

‫‪2‬‬

‫תחבורה‬

‫תובלה יבשתית‬
‫תובלה אווירית‬
‫הסעים‬
‫תובלה ימית‬
‫מע”ץ וצמ”ה‬
‫נמלים‬
‫רכבות‬

‫‪3‬‬

‫בריאות‬

‫אשפוז ובריאות‬

‫‪4‬‬

‫חינוך‬

‫חינוך‬

‫‪5‬‬

‫פנים‬

‫פס"ח ) פינוי‪ ,‬סעד‪ ,‬חללים (‬

‫‪6‬‬

‫בינוי ושיכון‬

‫שיכון ובנייה‬

‫‪7‬‬

‫איכות הסביבה‬

‫איכות הסביבה‬

‫נספח ג' – מל"ח – משק לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 96‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫המשרד‬
‫הממשלתי‬

‫הרשות הייעודית‬
‫לשע"ח‬

‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪8‬‬

‫תיירות‬

‫היח' לפינוי תיירים בשע"ח‬

‫‪9‬‬

‫חקלאות‬

‫חקלאות‬

‫‪10‬‬

‫תעשייה ומסחר‬

‫מזון‬
‫משק כללי ) משכ"ל (‬

‫‪11‬‬

‫עבודה ורווחה‬

‫ביח' לכ"א בשע"ח‬

‫‪12‬‬

‫ביטחון‬

‫סמ"ל‬

‫‪13‬‬

‫תקשורת‬

‫רשות תקשורת עליונה‬
‫בזק‬
‫דואר‬

‫‪•1‬‬

‫בנוסף לרשויות הייעודיות‪ ,‬הוכרזו משרדי הממשלה להם‬

‫אין רשויות ייעודיות כמפעלים חיוניים על בסיס פטורי גיוס‪ ,‬וזאת‬
‫כדי לאפשר תפקוד משרדי הממשלה ע"י ריתוק כוח‪-‬אדם מכוח‬
‫חוק שירות העבודה בשע"ח תשכ"ז – ‪" .1967‬כל מפעל או חלק‬
‫ממנו‪ ,‬הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או ביטחון‬
‫הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים‪ ,‬ושאושר לעניין זה‬
‫בצו ע”י שר העבודה בהתייעצות עם שר הביטחון…‪) ”.‬מתוך חוק‬
‫שירות עבודה בשעת חירום‪ ,‬התשכ"ז – ‪.( 1967‬‬

‫‪•2‬‬

‫כל רשות ייעודית רשאית לפעול להכרזת מפעלים‬

‫כ"מפעלים חיוניים"‪ ,‬במידה והיא סבורה כי קיימת חשיבות למוצר‪/‬‬
‫תוצרת המפעל בשע"ח‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫למפעלים שהוכרזו כ"מפעלים חיוניים" ברמת חיוניות א'‪,‬‬

‫ב' ו‪-‬ג' ע"י הועדה הבינמשרדית‪ ,‬נקבעים תקני כ"א לחרום וכן‬
‫מרותקים להם אמצעים ע"מ שיוכלו להמשיך לתפקד בחרום‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫על הרשות הייעודית מוטלת אחריות להכנת המפעל‬

‫החיוני בשגרה ותפעולו בשע"ח כולל ביצוע ביקורות ע"פ הנחיות‬
‫מל"ח‪.‬‬

‫נספח ג' – מל"ח – משק לשעת חירום‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ד‬
‫רשימות ציוד‬
‫‪ .1‬עזרה ראשונה‬
‫‪ .2‬ציוד למקלט‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 98‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫ציוד עזרה ראשונה‬
‫כמויות הפריטים לפי מספר העובדים‪:‬‬
‫עד ‪ 150‬עובדים ‪ -‬ארגז עזרה ראשונה אחד על חלקיו לפי‬
‫‪•1‬‬
‫הצורך‬
‫לכל ‪ 150‬עובדים נוספים או חלק מהם ‪ -‬ארגז אחד נוסף‬
‫‪•2‬‬

‫חלק א'‪ -‬פריטים מיועדים למחסן לטיפול עצמי‬

‫מס' הפריטים כשמספר העובדים הוא ‪-‬‬

‫מ‪1 -‬‬
‫עד ‪19‬‬

‫מ‪20 -‬‬
‫עד ‪49‬‬

‫מ‪50 -‬‬
‫עד ‪99‬‬

‫מ‪-‬‬
‫‪100‬‬
‫עד‬
‫‪150‬‬

‫מעל ל‪-‬‬
‫‪ ,150‬לכל‬
‫‪ 25‬נוספים‬
‫או חלק‬
‫מהם‬

‫‪1‬‬

‫פדים מליגנין סטרילי בגליל רצוף שמאפשר‬
‫להפרידם בגודל ‪ x 4 4‬ס"ם‬

‫‪25‬‬

‫‪50‬‬

‫‪75‬‬

‫‪100‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2‬‬

‫סרט מדבק מסוג אספלנית ברוחב ‪1.5‬‬
‫בגליל רצוף ובגודל מתאים למתקן ‪ -‬הכמות‬
‫במטרים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫תמיסת סביעור לחיסוי‪ ,‬באריזה מותאמת‬
‫למתקן ‪ -‬הכמות בסמ"ק‬

‫‪25‬‬

‫‪50‬‬

‫‪100‬‬

‫‪150‬‬

‫‪25‬‬

‫‪4‬‬

‫טבליות להרגעת כאבים‪ ,‬באריזת תפזורת‬
‫מותאמת למתקן‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪25‬‬

‫‪45‬‬

‫‪65‬‬

‫‪10‬‬

‫מס' הפריטים כשמספר העובדים הוא ‪-‬‬

‫חלק ב'‪ -‬פריטים מיועדים לתיק עזרה ראשונה‬

‫מ‪1 -‬‬
‫עד ‪19‬‬

‫מ‪20 -‬‬
‫עד ‪49‬‬

‫מ‪50 -‬‬
‫עד ‪99‬‬

‫מ‪-‬‬
‫‪100‬‬
‫עד‬
‫‪150‬‬

‫מעל ל‪-‬‬
‫‪ ,150‬לכל‬
‫‪ 25‬נוספים‬
‫או חלק‬
‫מהם‬

‫‪5‬‬

‫פדים מגזה סטרילית בגודל ‪ x 4 4‬ס"מ‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪20‬‬

‫‪25‬‬

‫‪25‬‬

‫‪6‬‬

‫גליל אספלנית ברוחב ‪ 1.5‬ס"מ ואורך ‪ 1‬מ'‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪7‬‬

‫סרטי אספלנית ברוחב ‪ 2‬ס"מ‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪20‬‬

‫‪25‬‬

‫‪25‬‬

‫‪8‬‬

‫אגדים ברוחב ‪ 5‬ו ‪ -7‬ס"מ‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪20‬‬

‫‪20‬‬

‫‪9‬‬

‫תחבושות שדה אישיות‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪10‬‬

‫משולשים ) הצלע ‪ 90‬ס"מ והבסיס ‪130‬‬
‫ס"מ (‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫סיכות בטחון‪ ,‬בגדלים שונים‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪15‬‬

‫‪12‬‬

‫טבליות להרגעת כאבים‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪20‬‬

‫‪25‬‬

‫‪25‬‬

‫‪13‬‬

‫תמיסת סביעור לחיסוי הכמות בסמ"ק‬

‫‪25‬‬

‫‪50‬‬

‫‪75‬‬

‫‪100‬‬

‫‪100‬‬

‫‪14‬‬

‫סרט גומי חוסם עורקים‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪15‬‬

‫זוג מספריים‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫נספח ד' – רשימת ציוד‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 99‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫נושא‬

‫רשימת ציוד למקלט‬

‫גודל המקלט‬

‫סוג ציוד‬
‫עד ‪ 8‬מ"ר‬

‫‪ 8-32‬מ"ר‬

‫‪ 32-64‬מ"ר*‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫עזרה‬

‫תחבושות אישיות‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪16‬‬

‫ראשונה‬

‫תחבושות בינוניות‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫תחבושות נגד כוייה )מטלין(‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫משולשי בד‬

‫‪3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬

‫מרפדי גזה‬

‫‪3‬‬

‫‪20‬‬

‫‪40‬‬

‫סד עץ מרופד‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫חוסם עורקים‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫איספלנית‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫אגדי גזה‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫מספרים לעזרה ראשונה‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫סיכות בטחון‬

‫‪3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬

‫תרמיל‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫אלונקות‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 40‬ליטר‬

‫‪ 160‬ליטר‬

‫‪ 320‬ליטר‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫שקים לאיסוף ולסילוק אשפה‬

‫‪20‬‬

‫‪80‬‬

‫‪160‬‬

‫פנסי זרקאור מטלטלים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫כיבוי אש מטף לכיבוי אש‬

‫שתייה‬

‫מכלי מי שתיה בקיבולת‬

‫הגיינה‬

‫בתי כסא כימיים**‬

‫תאורה‬

‫הציוד יוחזק בארון או בארגז נעול‪ ,‬ככל שניתן להחזיקו בהם‪ ,‬או יוחזק בצורה נאותה‬
‫אחרת‪ ,‬כדי לשמור עליו מנזק או אובדן‪ ,‬ובלבד שעם הכרזת מצב הכן תהיה אפשרות‬
‫נוחה להשתמש בו‪.‬‬
‫* מקלט ששטחו למעלה מ‪ 64 -‬מ"ר שנועד לשמש מפעל יצוייד בציוד כמפורט‬
‫בתוספת השניה לכל ‪ 32‬מ"ר משטח המקלט או ‪ 16‬דירות‪ .‬ענין זה ‪ -‬מספר המטרים‬
‫המרובעים האחרונים שלמעלה מ‪ 16 -‬יחשבו ל‪ 32 -‬מ"ר שלמים‪.‬‬
‫** בית כסא כימי כאמור בתוספת השניה והשלישית יותקן במקלט רק אם אין בו בית‬
‫כסא לפי תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים(‪ ,‬התש"ן ‪.1990 -‬‬
‫נספח ד' – רשימת ציוד‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 100‬‬

‫ציוד כיבוי וחילוץ‬

‫מס'‬

‫הפריט‬

‫הכמות‬

‫‪1‬‬

‫דלי מים‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫דלי חול‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫וו הריסה‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫מכוש‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫את פלסים‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫מחבט‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫צינור גומי עם ראש הברגה‬

‫‪ 20‬מ'‬

‫‪8‬‬

‫מטפה אבקה יבשה ‪ 3‬ק"ג‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫דקר ‪ 2.10‬מ'‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫פטיש ‪ 5‬ק"ג‬

‫‪1‬‬

‫‪11‬‬

‫חבל סיזל ‪ 12‬ס"מ‬

‫‪ 30‬מ'‬

‫‪12‬‬

‫מספריים לחיתוך ברזל או מסור ברזל‬

‫‪1‬‬

‫ציוד מיגון – ספקי ציוד מאושרים‬

‫‪.1‬‬

‫לקבלת מידע עדכני לגבי ספקים מורשים בתחום במיגון האישי‬

‫יש‬
‫לפנות ליעוץ והכוונה של ר' ענף אב"כ בפיקוד העורף‬
‫)מס' טלפון ‪.(08-9783781/2 -‬‬
‫‪.2‬‬

‫לקבלת מידע עדכני לגבי ספקים מורשים בתחום המיגון הפיזי‬

‫)כגון‪:‬‬
‫מסגרות וחלונות למקלטים ומרחבים מוגנים‪ ,‬ציוד איוורור וסינון‪,‬‬
‫משאבות למקלטים וכד'( יש לפנות ליעוץ והכוונה בענף הנדסה של‬
‫פיקוד העורף או למהדס המחוז הרלוונטי )ראו נספח ט'(‪.‬‬

‫נספח ד' – רשימת ציוד‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ה‬
‫מפרט‬
‫לאחזקת מקלטים‬

‫נספח ו' – הכנת החדר לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 101‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫אייר‪ ,‬תשס"ג‬

‫בלמ"ס‬

‫מאי‪1.................................2003 ,‬‬

‫‪19....................................................................................................................‬‬
‫‪ .1 1‬כללי‪20............................................................................................................‬‬
‫‪.2‬מינוי ממונה התגוננות במפעל‬
‫מינוי ממונה התגוננות במפעל ייעשה עפ"י הוראות מפקד המחוז‪/‬חטמ"ר ובאישורו‪.‬‬
‫האישור יינתן לבעל המפעל ע"י גורם המוסמך לכך‪ .‬רצוי שממונה ההתגוננות במפעל‬
‫יהיה חבר הנהלה או עובד בכיר‪ ,‬או הממונה על הבטיחות‪.‬‬
‫ממונה התגוננות במפעל חייב להיות אדם הבקיא ומעורב בכל הנעשה במפעל‪ .‬יש‬
‫למנות לממונה התגוננות במפעל עובד פטור משרות מילואים‪ ,‬או המוצב ליחידת‬
‫הריתוק המשקי המפעלית‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש לוודא שסגנו יהיה פטור‪ /‬מרותק משקית‪20. ..‬‬
‫‪.3‬הקמת צוותי התגוננות במפעל‬
‫צוותי ההתגוננות נועדו למלא את כל תפקידי ההתגוננות האזרחית במפעל‪ ,‬לאחר‬
‫שהוכשרו מראש למשימותיהם‪.‬‬
‫בכל מפעל חיוני חובה להקים את הצוותים הבאים‪ - :‬כיבוי אש‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬טיפול‬
‫בתקריות חומ"ס )למפעל המחזיק חומ"ס(‪ ,‬טיפול בעובדים ואחזקת מקלטים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בהתאם לצורך‪ ,‬ניתן להקים גם את הצוותים הבאים‪ :‬חילוץ‪ ,‬פיקוח וסדרנות‪.‬‬
‫גודל הצוותים‪ ,‬מבנם והרכבם יותאמו לגודל המפעל ולצרכיו‪ .‬יש לפעול לריתוקם‬
‫המשקי של צוותי ההתגוננות‪ ,‬ולחילופין למנותם ע"ב כוח‪-‬האדם המרותק למפעל ו‪/‬או‬
‫הפטור משירות בטחון‪.‬‬
‫ארגון ואימון צוותי ההתגוננות יתבצע בתיאום עם מפקד המחוז‪/‬חטמ"ר והמשרד‬
‫הממשלתי‪ /‬רשות ייעודית המנחה את המפעל‪.‬‬
‫הציוד הדרוש לצוותים השונים יירכש ע"י המפעל ועל חשבונו‪ ,‬עפ"י הנחיות מפקד‬
‫המחוז‪/‬חטמ"ר והמשרד הממשלתי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬על המפעל לשמור על תקינות וכשירות‬
‫הציוד‪ ,‬ולחדשו עפ"י הצורך )פרוט הציוד הייעודי הנדרש – ראה בנספח ד'(‪21...........‬‬
‫‪.4‬התגוננות אזרחית במפעל ‪ -‬עץ מבנה‬
‫‪21.........................................................................................................‬‬
‫‪.1‬מושגים והגדרות‪41................................................................................:‬‬
‫‪44.........................................................................................................‬‬
‫כללי‬
‫לקחי מלחמת המפרץ והמתיחויות החוזרות מוכיחים שמודעות והערכות נכונה מראש‪,‬‬
‫הינן הגורם העיקרי לתפקוד תקין של המפעלים החיוניים ושל העורף כולו‪ .‬חלק מרכזי‬
‫בהערכות הנכונה הינו ההדרכה וההסברה לעובדים‪.‬‬
‫עובד במפעל חיוני‪ ,‬הערוך בצורה נכונה בבית ויודע שבני ביתו יפעלו בצורה נכונה‬
‫בשעת חירום‪ ,‬יהיה פנוי להתמקד בעבודתו במפעל‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק התגוננות אזרחית התשי"א ‪ ,1951 -‬קובע כי רשות ההתגוננות האזרחית‬
‫)הג"א( מוסמכת‪45...................................................................................:‬‬
‫‪.1‬הכשרת ממונה על התגוננות במפעל‪45........................................................‬‬
‫‪.2‬הדרכת כלל העובדים‪46...........................................................................‬‬
‫‪.3‬הדרכת צוותים ייעודיים‪49.........................................................................‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 102‬‬

‫‪.4‬תרגילים משולבים עם המפעלים החיוניים‪49..................................................‬‬
‫‪.1‬פיקוד העורף ‪50.....................................................................................‬‬
‫‪.2‬משטרת ישראל‪50..................................................................................‬‬
‫‪.3‬כבאות והצלה‪50.....................................................................................‬‬
‫‪.4‬מד"א‪51...............................................................................................‬‬
‫‪.1‬כללי‪53................................................................................................‬‬
‫‪.6‬התורה לטיפול באירוע חומ"ס‪59.................................................................‬‬
‫‪.2‬הפעלה‪84............................................................................................:‬‬

‫מוקד ארצי‪86.........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬כללי‪93...............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מטרה ויעדים‪93..................................................................................................‬‬
‫‪.3‬המבנה הארגוני של מל"ח והתארגנותו להפעלה בשע"ח‪93...............................‬‬

‫‪ .1‬מפרט טכני לאחזקת מקלטים‪104.........................................................................‬‬
‫‪.1‬סביבת המקלט‪104..................................................................................‬‬
‫‪.2‬בדיקה ותיקון של שלד הבטון )קירות‪ ,‬רצפה ותקרה(‪105..................................‬‬
‫‪.1‬אחת לשנה יש לבדוק את שלמות הקירות‪ ,‬התקרה ורצפת המקלט‪105.................‬‬
‫‪.5‬מערכות אוורור וסינון‪107..........................................................................‬‬
‫‪.6‬מערכת אינסטלציה ומתקני תברואה‪109.......................................................‬‬
‫‪.7‬מערכת חשמל ותקשורת‪111.....................................................................‬‬
‫‪.8‬גימור פנימי של המקלט‪115......................................................................‬‬
‫‪.9‬ציוד למקלטים‪119..................................................................................‬‬

‫‪ .1‬ריכוז בדיקות תקופתיות‪120.................................................................................‬‬
‫‪ .3‬אחריות לאחזקת מקלטים‪121...............................................................................‬‬
‫‪.1‬כללי ‪121.............................................................................................‬‬
‫‪.2‬פיקוד העורף‪/‬מחלקת התגוננות אוכלוסייה‪/‬ענף הנדסה ומיגון‪121........................‬‬
‫‪.3‬מכון התקנים הישראלי‪121........................................................................‬‬
‫‪.5‬וועד הבית‪122........................................................................................‬‬
‫‪.1‬כללי‪122..............................................................................................‬‬
‫‪.3‬ציטוט היתר כללי לשימוש דו תכליתי במקלטים‬
‫ילקוט הפרסומים ‪ , 2658‬ח' בתשרי תשמ"א ‪ - 1980‬סעיף ‪123...........................2‬‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 103‬‬

‫‪.1‬חוקים ותקנות‪124...................................................................................‬‬
‫‪.2‬תקנים ישראליים ‪124..............................................................................‬‬
‫‪.3‬מפרטי ענף הנדסה ומיגון‪125.....................................................................‬‬
‫‪.4‬פרסומים נוספים‪126................................................................................‬‬
‫מסקנות הביקורת‪127.................................................................................‬‬

‫מסמך זה ניתן ל‬
‫____________________________________________________________‪.....‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ .1‬כללי‪123.............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬בחירת החדר‪123................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬חיזוק שמשות זכוכית‪123.....................................................................................‬‬
‫‪ .4‬איטום פתחים‪124...............................................................................................‬‬
‫‪ .5‬חומרים‪125.........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הקדמה‪127........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מטרת תיק המפעל‪128........................................................................................‬‬
‫תוכן עניינים‪129........................................................................................‬‬

‫פרק א'‪131............................................................................................................‬‬
‫‪186......................................................................................03-5692325‬‬
‫‪186.....................................................................................08-938-3302‬‬
‫‪120‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 104‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬מפרט טכני לאחזקת מקלטים‬
‫‪.1‬‬

‫סביבת המקלט‬
‫‪ .1‬דרכי גישה ועיצוב סביבתי‬
‫‪ •1‬ודא כי דרכי הגישה לכניסות למקלט ודרכי היציאה מיציאות‬
‫החירום פנויות וחופשיות ממכשולים‪.‬‬
‫‪ •2‬תלה שלט ליד הכניסה למקלט ובו רשום את הפרטים של‬
‫המחזיקים במפתחות המקלט )שמות‪ ,‬כתובות ומספרי טלפון(‪.‬‬
‫‪ .2‬סביבה‬
‫‪ •1‬יש לבדוק שיפועי הקרקע מסביב למקלט‪ ,‬יש לוודא כי שפועים‬
‫אלה מספקים להרחקה מהירה של מים )ניקוז( מאזור המקלט‪,‬‬
‫במידה וקיים ניקוז לכיוון המקלט יש להזמין מהנדס לביצוע‬
‫עבודות קרקע בסביבת המקלט‪.‬‬
‫‪ •2‬יש לוודא כי אין מכלי גז‪ ,‬חומרים דליקים או רעילים בקרבתו‬
‫המיידית המקלט‪ .‬באם הותקנו מכלי גז בקרבת המקלט )פחות‬
‫מ‪ 3 -‬מ'( יש לדווח לחברת הגז ולאגף ביטחון ברשות המקומית‪.‬‬
‫‪ •3‬יש לבדוק את תקינות תאורת סביבת המקלט‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫ניקיון‬

‫‪ •1‬בכל ביקור במקלט יש לדאוג לניקיון הרצפה ומדרגות הכניסה‬
‫מכל לכלוך ובוץ‪.‬‬
‫‪ •2‬יש לוודא כי המקלט נקי וחופשי מכל חפץ או דבר העלולים להפריע‬
‫לכניסת האנשים או למנוע שימוש בכל שטח המקלט בעת הצורך‪.‬‬
‫במקלט דו תכליתי יש לוודא שניתן לפנות את הציוד הנוסף במהרה‬
‫ולהכין את המקלט לשימוש תוך ‪ 4‬שעות‪.‬‬
‫‪ •3‬בכל ביקור יש לדאוג לאוורור מתאים של המקלט‪ ,‬ביציאה‬
‫מהמקלט יש להשאיר מס' פתחי אוורור פתוחים לאוורור המקלט‪.‬‬
‫‪ •4‬במקרה של גילוי חרקים‪ ,‬עקבות מכרסמים‪ ,‬פגרי חיות וכיו"ב‬
‫במקלט‪ ,‬יש לבצע פעולות הדברה בהתאם להנחיות אגף‬
‫תברואה ברשות‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 105‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫בדיקה ותיקון של שלד הבטון )קירות‪ ,‬רצפה ותקרה(‪.‬‬
‫אחת לשנה יש לבדוק את שלמות הקירות‪ ,‬התקרה ורצפת‬

‫‪.1‬‬
‫המקלט‪.‬‬

‫במקרה וישנה הצפה במקלט יש לשאוב את המים החוצה‪,‬‬

‫‪.2‬‬

‫לנקות את המקלט מלכלוך בוץ ולהזמין מהנדס אשר יאתר את‬
‫סיבות חדירת המים ויקבע את התיקונים הנדרשים‪.‬‬
‫ליקויים אופייניים‪ :‬חשיפת זיון בקירות ותקרות‪ ,‬סדקים‪,‬‬

‫‪.3‬‬

‫התרופפות בטון‪ ,‬חדירת רטיבות )איתור הצטברות עובש‪ ,‬כתמי‬
‫רטיבות ונקודות חלחול(‪ ,‬שברים במדרגות או בריצוף‪ ,‬שקיעת‬
‫מרצפות וקידוחים לא תקניים בקיר המקלט‪.‬‬
‫במידה והתגלו אחד מהליקויים הנ"ל יש לסמנם ולפנות‬

‫‪.4‬‬

‫ללא דיחוי למהנדס או הנדסאי בניין ולבצע את התיקונים עפ"י‬
‫הנחיותיו בכתב‪.‬‬
‫הליקויים הנ"ל יתוקנו עפ"י המפרט הכללי לעבודות בנייה‬

‫‪.5‬‬

‫)"הספר הכחול"(‪,‬פרק ‪ - 58‬מפרט כללי למקלטים ואופני מדידה‬
‫בהוצאת משהב"ט‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫איטום נגד גזים‬

‫יש לבצע בדיקת אטימות עפ"י ת"י ‪" 4577‬בדיקת אטימות למקלטים‬
‫ומרחבים מוגנים" ע"י מעבדה מאושרת ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מסגרות‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪.1‬‬

‫במידה ויש להתקין מוצר מסגרות חדש או לתקן את אחד‬

‫ממרכיבי המסגרות יש לוודא כי המוצר עומד בת"י ‪" 4422‬פרטי‬
‫מסגרות למקלטים ומרחבים מוגנים" וכי בעל המקצוע המתקין‬
‫מוסמך לבצע את ההתקנה ע"י היצרן‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 106‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.2‬‬

‫במידה וישנה חלודה באחד מפריטי המסגרות נקוט‬

‫בצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ •1‬במידה וישנה שכבת חלודה דקה‪ ,‬יש לנקות את פריט‬
‫המסגרות מחלודה באמצעות שפשוף בבד שמיר או צמר‬
‫פלדה‪ ,‬צבע את פריט המסגרות בצבע יסוד ו‪/‬או צבע על בסיס‬
‫שמן המונע חלודה‪.‬‬
‫‪ •2‬במידה וישנה פגיעה משמעותית )התפוררות מתכת( יש‬
‫להחליף את פריט המסגרות בחדש כמפורט בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ •3‬במידה ויש להחליף אטם גומי בפריט מסגרות יש לוודא כי‬
‫האטם הנרכש עומד בת"י ‪" 1984‬פרופיל אלסטומרי לאטימת‬
‫חלונות ודלתות הדף של מקלטים ומרחבים מוגנים"‪.‬‬
‫‪ .2‬דלתות הדף‪ ,‬דלתות גז‪ ,‬דלתות הדף ורסיסים‪ ,‬חלונות הדף‪,‬‬
‫חלונות הדף ורסיסים‪.‬‬
‫‪.1‬‬

‫יש לבדוק את צירי פריטי המסגרות ע"י פתיחת וסגירת‬

‫הדלת‪ /‬החלון מס' פעמים‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫יש למלא בסיכה )גריז( את נקודות הסיכה בידיות‪ ,‬באם‬

‫ישנם כאלו‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫יש לבדוק את תקינות אטמי הגומי עפ"י הפעולות להלן‪:‬‬
‫‪ •1‬יש לצבוע את פני האטם בצבע על בסיס מים )לדוגמא צבע‬
‫אקרילי או גואש(‪.‬‬
‫‪ •2‬בעוד הצבע טרי‪ ,‬יש לסגור את הדלת והחלון ולבדוק את‬
‫פס האטם על גבי המשקוף‪.‬‬
‫‪ •3‬ההדפס חייב להופיע ברוחב מלא לכל אורכו וללא כל‬
‫הפסקות‪.‬‬
‫‪ •4‬אי רציפות בהדפס מעיד על אטימות לקויה‪ .‬במקרה זה‬
‫נדרש להחליף את אטם הגומי ולבצע בדיקה בשנית‪ .‬במידה‬
‫וגם לאחר בדיקה עם אטם חדש חוזרים הליקויים יש להזמין‬
‫חברת מסגרות לביצוע תיקון הפריט‪.‬‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 107‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .3‬צינורות אוורור‬
‫יש לבדוק את ניקיון צינורות אוורור‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫יש לבדוק את בורגי המכסים )פלנג'ים( לצינורות האוורור‬
‫ע"י סגירת כל מכסה ופתיחתו – יש להשאיר את מכסי הצנורות‬

‫פתוחים‪ ,‬כאשר המכסה תלוי על הבורג התחתון ביותר‪ ,‬או‬
‫כשהמכסה מחובר בעזרת ‪ 4‬ברגים ושומרי מרחק אל המכסה‪.‬‬
‫מומלץ להתקין ברגים מתפצלים )בורגי פרפר( אשר מאפשרים‬
‫פתיחה ללא שימוש במפתח פתוח‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫יש לבדוק חזותית את אטם הגומי במכסי צינורות‬

‫האוורור‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫יש לבדוק את תקינות רשתות המגן והכובעים לצינורות‬

‫האוורור )בצד החיצוני של המקלט(‪.‬‬

‫יציאות חירום‬

‫‪.4‬‬

‫אחת לשנה בדוק את חיבורי הסולמות לקיר‪ ,‬ותקינות השלבים בהם‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫יש לבדוק את השענת השבכות )רפפות( על הפתח –‬

‫במקרה והמרווח גדול בין המשקוף והזויתן עליו מונחת השבכה‬
‫לבין השבכה‪ ,‬הזמן מסגר לתיקון‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫יש לבדוק את פתיחת דלתות הרפפה ביציאת החירום‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫אחר‬

‫יש לבדוק את יציבות המעקות והמתקנים השונים הקבועים‬
‫בקירות המקלט‪ ,‬במקלטים תת‪-‬קרקעיים בהם הכניסה בולטת‬
‫מעל הקרקע יש להתקין מעקה בטיחות למנוע נפילה מגג הכניסה‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫מערכות אוורור וסינון‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‬

‫עפ"י מדיניות פיקוד העורף מומלץ להתקין מערכת אוורור וסינון‬
‫במקלט‪ .‬היתרון העיקרי של שימוש במערכת זו הינו אספקת אויר‬
‫מסונן למקלט במשך זמן ממושך )תלוי בגודל המסנן ובכמות חומר‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 108‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הלחימה הכימי או הביולוגי(‪ ,‬במקרה זה השוהים במקלטים אינם‬
‫צריכים לחבוש מסיכות מגן אישיות‪.‬‬

‫יתרונות‪/‬חסרונות עיקריים בהתקנת מערכת סינון‬

‫‪.2‬‬

‫עיקר היתרונות של מערכת אוורור וסינון נובע מהחסרונות של‬
‫מסכות אב"כ שהינן מגבלות ביכולת התפקוד התקין והחופשי של‬
‫חובש המסכה כמו הגבלת שדה הראייה‪ ,‬כושר הדיבור‪ ,‬חופשיות‬
‫תנועת הראש‪ .‬אכילה ושתייה באמצעות קשית; חבישת המסכה‬
‫בשע"ח מגבירה את הלחץ הנפשי; חבישה לא נכונה של המסכה‬
‫יכולה להיות מסוכנת‪.‬‬
‫חסרונות מערכת אוורור וסינון הינם‪ :‬תפעול המערכת לעתים‬
‫מסורבל ומורכב; גודל המערכת אשר דורש פתרון לאחסון‬
‫)במיוחד במערכות בעלות ספיקת אוויר גבוהה( וכן תופס שטח‬
‫במקלט; מערכות בעלות ספיקה גבוהה יוצרות רעש‪.‬‬
‫לחסרונות המערכת ישנו פתרון במקלטים בשטח גבוה מ‪ 25 -‬מ"ר‬
‫באמצעות תאי סינון אשר מכילים דלתות מבודדות רעש‪ .‬בחלק‬
‫מהמקלטים ישנם הכנות לתאי אוורור וסינון במידה ומתקנת מערכת‬
‫במקלט מסוג זה מומלץ להקים גם תא אוורור וסינון‪ .‬בנוסף לכך בסמוך‬
‫לכל מערכת חייב להיות דף הוראות שימוש והפעלה של המערכת‪.‬‬

‫מאפיינים של מערכת סינון‬

‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬

‫מערכת הסינון כוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ •1‬מסנן ‪ -‬סינון חל"כ )חומרי לחימה כימיים(‬
‫‪ •2‬מפוח ‪ -‬להכנסת אוויר למקלט דרך המסנן‬
‫‪ •3‬שסתומי כניסה ‪ /‬יציאה ‪ -‬מניעת כניסה של אוויר‬
‫מזוהם לתוך המקלט וכן עמידות בפיצוץ חיצוני‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫פעולה תקינה של המערכת תהיה כאשר המקלט אטום‬

‫בפני חדירת גזים‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 109‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫יצירת מצב על לחץ )ניפוח המקלט כך שנוצר לחץ גבוה‬

‫יותר בתוך המקלט מהחוץ( ‪ -‬ספיקת המערכת תתאים לפחות‬
‫לנפח מקלט כפול בשעה‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫אספקת אוויר מסונן לשוהים במרחב המוגן –‬

‫המערכת תספק ‪ 6‬מ"ק אוויר מסונן לשעה לאדם‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫מתן אפשרות לכניסה ויציאה של אנשים‬

‫למקלט וממנו )מערך הפרדה(‪.‬‬

‫‪ .4‬תחזוקה‬
‫במידה ונרכשה מערכת אוורור וסינון‪ ,‬ודא כי המערכת עומדת‬
‫בת"י ‪" 4570‬מערכות לאוורור וסינון מקלטים ומרחבים מוגנים"‪.‬‬
‫הבלאי העיקרי של המערכת הוא כאשר המסנן סופח לחות‪ ,‬על‬
‫מנת להימנע מבלאי זה ודא כי המסנן חתום‪ .‬אחת לשנה יש‬
‫לבצע בדיקת תקינות של המערכת ע"י היצרן‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫מערכת אינסטלציה ומתקני תברואה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫במידה ויש לתקן או להתקין מתקני תברואה יש לוודא כי‬
‫המתקנים יותקנו בהתאם לת"י ‪ 1205‬חלק ‪" 5‬התקנת מתקני‬
‫תברואה ובדיקתם ‪ -‬מערכת שרברבות למקלטים"‪.‬‬

‫צנרת וברזים‬

‫‪.2‬‬

‫בדיקת הצנרת תבוצע בברזים המצויים בכיורים‪ ,‬במיכלי מים‬
‫לשתיה‪ ,‬במקלחות ובבתי שימוש‪.‬‬
‫‪.1‬‬

‫יש לבדוק פעולת הברזים השונים ע"י‪ :‬פתיחת הברז‬

‫והזרמת מים למשך דקה אחת‪ ,‬סגירת הברז ובדיקת אי‬
‫טפטוף‪ .‬יש לחזור על פעולה זו מס' פעמים‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫יש לבדוק פעולת השסתומים המפסיקים )ברזי מעבר(‬

‫בקווים להספקת מים קרים ע"י סגירתם ופתיחתם מחדש מס'‬
‫פעמים תוך בקרה על תקינותם‪.‬‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 110‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫יש לבדוק את שלמות הצנרת‪ ,‬תקינות המחברים )העדר‬

‫‪.3‬‬

‫נזילות(‪ ,‬ואת החיזוקים לקירות המקלט‪.‬‬
‫תיקון ליקויים בצנרת המים ייערך לפי המפרט הכללי‬

‫‪.4‬‬

‫לעבודות בנייה פרק ‪ 07‬תברואה בהוצאת משהב"ט‪.‬‬

‫מכלי מים לשתיה‬

‫‪.3‬‬

‫יש לבדוק את שלמות מכלי המים לשתיה ותקינות‬

‫‪.1‬‬

‫הברזים שבהם )קיבולת ‪ 5‬ליטר לכל מ"ר(‪.‬‬
‫‪ •1‬מילוי המיכל במים‪ ,‬הפעלת הברזים‪ ,‬בדיקה‬
‫אחרי סדקים דליפות או נזילות‪ ,‬ולבסוף ריקון‬
‫המיכל‪.‬‬
‫‪ •2‬לאחר ביצוע הבדיקה המתוארת ‪ ,‬יש לנקות‬
‫את כל המיכל בעזרת תמיסה של מים ודטרגנט‬
‫)סבון‪ ,‬אמה וכו'( תוך שפשוף הדפנות והתחתית‬
‫בעזרת מברשת קשה או באמצעות כלי מתאים‬
‫אחר‪ ,‬כל זאת בלי לפגוע בציפוי המיכל‪ .‬לאחר‬
‫הניקוי יש לשטוף היטב במים נקיים ויבש כראוי‪,‬‬
‫יש להשאיר את מיכל המים במצב סגור ויבש‪.‬‬
‫במידה ובמקלט יש מיכל מים מאזבסט יש‬

‫‪.2‬‬

‫להחליפו במיכל מים מפוליוויניל כלוריד )‪.(P.V.C‬‬

‫‪ .4‬משאבות שפכים‬
‫משאבת הביוב יכולה להיות מופעלת ידנית‪ ,‬חשמלית או‬
‫משולבת‪ ,‬בדיקת המשאבה תבוצע באופן הבא‪:‬‬
‫ני‬

‫‪.1‬‬
‫קוז פנימי ובור איסוף שפכים ‪ :‬יש לבדוק מחסומי רצפה ע"י‬
‫שפיכה מים דרך המחסומים‪ ,‬לפתוח את מכסה בור האיסוף‪,‬‬
‫למלא מים בבור האיסוף עד כדי ‪ 20‬ס"מ מעל לפתח כניסת‬
‫צינור הביוב‪.‬‬

‫מ‬

‫‪.2‬‬
‫שאבה משולבת )ידנית‪ /‬חשמלית( ‪ :‬לבדוק את המשאבה‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 111‬‬

‫בשני מצב ההפעלה‪ ,‬בכל מצב לוודא לפני ההפעלה שמצב‬
‫המגופים תואם את צורת השאיבה‪ .‬לוודא כי ידית המגוף‬
‫המשותף למשאבה ידנית ‪ /‬חשמלית נמצא במצב הרצוי‬
‫)העברה ממצב ידני לחשמלי וחזרה(‪.‬‬
‫משא‬

‫‪.3‬‬

‫בה חשמלית‪ :‬יש לפתוח את מגוף הסניקה‪ ,‬ללחוץ על כפתור‬
‫)לחצן( הניסוי שבלוח הפיקוד‪ :‬במקרה ואין תגובה – להזמין‬
‫חשמלאי‪ ,‬במקרה והמשאבה פועלת אך לא שואבת – להזמין‬
‫שרברב‪ .‬בפעולה תקינה תשאב המשאבה מים עד הפסקה‬
‫אוטומטית שלפעולתה עקב ירידת מפלס המים בבור האיסוף‪.‬‬
‫פ‬

‫‪.4‬‬

‫עולות שלאחר הבדיקה ‪ :‬יש להרים באמצעות מוט את מצוף‬
‫ההפעלה עד להפעלת המשאבה מחדש‪ ,.‬לתת למשאבה לעבוד‬
‫עד לירידת מפלס המים והפסקה אוטומטית של המשאבה‪,‬‬
‫לסגור את מגוף הסניקה‪ ,‬לוודא שהצינור יתרוקן כליל‪ ,‬להחזיר‬
‫את המשאבה למצב סרק )מוכנה להפעלה בעת הצורך(‪.‬‬
‫יש לדאוג לטיפול מונע תקופתי לפי הוראות היצרן‪.‬‬
‫במידה ויש צורך ברכישת משאבה חדשה יש לוודא שהמשאבה‬
‫עומדת בת"י ‪" 1890‬משאבות צנטריפוגיות חשמליות תת מימיות‬
‫המיועדות למקלטים לשאיבת שפכים"‪ .‬ההתקנה תעשה לפי‬
‫מפרט פיקוד העורף "מפרט למשאבות חשמליות‪ ,‬תת מימיות‬
‫המיועדות לשאיבת שפכים ממקלטים"‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫מערכת חשמל ותקשורת‬

‫ביצוע התיקונים יערך לפי מפרט פיקוד העורף "עבודות שיפוץ מערכת‬
‫החשמל במקלטים"‪.‬‬
‫חשמלאי מורשה‪ ,‬אשר מוסמך ע"י משרד העבודה ומת"י לפי ת"י‬
‫‪ .1419‬באם הוצף המקלט במים – יש להזמין חשמלאי מורשה לבדיקה‬
‫יסודית של כל מערכות החשמל וכל המתקנים החשמליים‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 112‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫בדיקת לוח חשמל והאביזרים הנלווים‬

‫הבדיקה תעשה הן ללוח חשמל עם מכסה פח והן ללוח חשמל‬
‫מחומר פלסטי עם מכסה שקוף )פוליקרבונט(‪ .‬בעת החלפת לוח‬
‫יש לוודא את התאמתו לת"י ‪.2002‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 113‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫לוח חשמל מפח‪ :‬יש לבדוק מצבו הכללי של הלוח‪:‬‬

‫ברגים חופשים‪ ,‬אטמים‪ ,‬חלודה‪ ,‬לשמן את צירי הדלת לפי‬
‫הצורך‪ ,‬לוודא שהיא נפתחת ונסגרת בקלות‪ .‬לבדוק אטמים‬
‫והדק ברגים‪ .‬במקרה של תקלות או חוסר תקינות‪ ,‬להזמין‬
‫חשמלאי מורשה‪ .‬במקרה של חלודה או צבע פגום‪ ,‬לנקות את‬
‫הפח היטב‪ ,‬לצבוע בצבע יסוד ובצבע שמן‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫לוח חשמל מחומר פלסטי‪ :‬בלוח חשמל מחומר פלסטי‬

‫עם מכסה שקוף – לבדוק את שלמות הלוח‪ ,‬לוודא שאין סדקים‪,‬‬
‫לבדוק אטמים ולהדק ברגים לפי הצורך‪ .‬להזמין חשמלאי‬
‫מורשה במקרה של תקלה‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫מפסקים ‪ :‬לבדוק את המפסקים בלוח החשמל ואת‬

‫המפסקים האוטומטים ע"י הפעלת כל אחד מהם בנפרד‪ .‬לוודא‬
‫שסימוני המפסקים כתובים בצורה ברורה ולחדש כתובות וצבע לפי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫בורר פזות ונורות סימון ‪ :‬לבדוק פעולת בורר הפזות ע"י‬

‫העברה מפזה לפזה‪ .‬על כל הנורות לדלוק‪ ,‬להחליף נורות‬
‫שרופות‪ .‬במקרה ונורת הסימון אינה דולקת גם לאחר החלפת‬
‫הנורה השרופה בנורה טובה ‪-‬להזמין חשמלאי מורשה‪ .‬במקרה‬
‫של מקור הזנה אלטרנטיבי ‪ -‬לבדוק האם הוא מגיע ללוח‬
‫החשמל‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫מבטחים של מקור אוטומטיים ‪ :‬לבדוק תקינות התפעול‬

‫של המבטחים החצי האוטומטיים ע"י ניתוק והפעלת כל מעגל‬
‫בנפרד‪ .‬במקרה של שבר או אי תקינות להזמין חשמלאי מורשה‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫מערכת תאורה ‪ -‬מתח נמוך מאוד )‪ 12‬וולט או ‪24‬‬

‫וולט(‪ :‬לחבר כל מעגל בנפרד דרך השנאי המתאים בלוח‬
‫החשמל‪ .‬להחליף את הנורות השרופות בנורה העומדת בת"י‬
‫‪ .397‬במקרה ונורה אינה דולקת גם לאחר החלפת הנורה‬
‫השרופה להזמין חשמלאי מורשה‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 114‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת תאורה ‪ ) -‬מתח ביתי רגיל ‪ 230‬וולט( ‪ :‬להפעיל‬

‫‪.7‬‬

‫כל מעגל בנפרד ולהחליף את הנורות השרופות‪ .‬במקרה ונורה‬
‫אינה דולקת גם לאחר החלפת הנורה השרופה‪ ,‬בנורה העומדת‬
‫בת"י ‪ – 20‬יש להזמין חשמלאי מורשה‪ .‬לוודא שהנורות מוגנות‬
‫נגד נפילה‪.‬‬
‫חבור מצברים ומטען לחבור גנרטור ‪ :‬לוודא תקינות באופן‬

‫‪.8‬‬

‫ויזואלי‪.‬‬
‫כללי ‪ :‬לבדוק את תקינות הפעמון בכניסה‪ ,‬שלמות מכסי‬

‫‪.9‬‬

‫התקעים ותאורת הכניסה וחדר המדרגות‪.‬‬
‫הארקה‪ :‬אחת לשנה על חשמלאי מורשה לבדוק‬

‫‪.10‬‬

‫באמצעות מכשיר מדידה מתאים את בידוד המתקן ותקינות‬
‫מערכת הארקה‪.‬‬

‫מאווררים )וונטות( חשמליים‪ ,‬בדוק את‬
‫‪.2‬‬
‫המאווררים‪:‬‬
‫בדיקת מאוורר קיים‪ :‬יש לנקות את האבק מהמאוורר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫להפעיל את המאוורר ולבדוק פעולתו בשני הכוונים ) יניקה‬
‫וסניקה( באם הוא מותאם לכך‪ .‬לבדוק אפשרות הוצאה קלה של‬
‫המאוורר ממקומו כדי לאפשר סגירת המפוח ואטימתו‪.‬‬
‫החלפת מאוורר ‪ :‬יש לוודא כי המאוורר עומד במפמ"כ‬

‫‪.2‬‬

‫‪" 387‬מאווררים ציריים לאוורור מקלטים"‪.‬‬

‫‪ .3‬מתקני תקשורת‬
‫‪.1‬‬

‫יש לוודא כי קו הטלפון במקלט תקין ע"י חיבור מכשיר‪,‬‬

‫במידה והקו אינו תקין פנה ל"בזק"‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫יש לוודא כי נקודות האנטנה לטלוויזיה ולרדיו תקינות ע"י‬

‫חיבור מכשיר לנקודות‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫מומלץ לאפשר חיבור אינטרנט במקלט באמצעות נקודות‬

‫התקשורת‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.8‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 115‬‬

‫גימור פנימי של המקלט‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫יש לבצע צביעה סימון ושילוט של המקלט על מנת להקל על‬
‫ההתמצאות במצב של חושך וכן על מנת לשפר את חזות המקלט‬
‫וליצור אווירה נעימה‪ .‬כמו כן ניתן לרצף את המקלט‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 116‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .2‬צביעת קירות ותקרה מבטון‬
‫‪.1‬‬

‫סיוד‪ :‬יש לדאוג לחדש את צבע הקירות והתקרה‪.‬‬

‫להשתמש בצבעים עמידים בפני עובש‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫צביעת מסגרות‪ :‬יש לבדוק מצב הצבע ותקן כנדרש‬

‫בצבע יסוד ו‪/‬או צבע שמן עמידים בפני חלודה‪.‬‬

‫‪ .3‬קירוי‬
‫ניתן להתקין תקרה אקוסטית במקלט בהתאם למפרט פקע"ר‬
‫"מפרטים לתקרות אקוסטיות במקלטים‪/‬מרחבים מוגנים"‪.‬‬

‫‪ .4‬ריצוף‬
‫ניתן לרצף את המקלט בריצוף טרצו )לפי ת"י ‪ 1629‬ות"י ‪,(1554‬‬
‫ציפוי ‪) P.V.C‬ת"י ‪ 1430‬ות"י ‪ ,(540‬אריחי קרמיקה )ת"י ‪(314‬‬
‫או חומר אפוקסי‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 117‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .5‬סימון‬
‫כללי ‪ :‬סימון ושילוט במקלט בצבע פולט אור נועד על‬

‫‪.1‬‬

‫מנת לאפשר התמצאות במקלט במצב חושך מוחלט והוא יבוצע‬
‫לפי מפרט פיקוד העורף "מפרט לסימון‪ ,‬שילוט ואיבזור קבוע‬
‫במקלטים ובמרחבים מוגנים"‪.‬‬
‫סימון המקלט יערך בצבע העומד בדרישות מפמ"כ ‪389‬‬

‫‪.2‬‬

‫"צבע זרחני לסימון מקלטים"‪.‬‬
‫סימון כניסות ויציאות ‪ :‬יש לדאוג לחדש את סימוני‬

‫‪.3‬‬

‫הכניסות למקלטים ויציאות החירום מהמקלט ע"י צביעה בשחור‬
‫על רקע לבן זוהר‪ .‬כמו כן לצבוע שפת המדרגות במהלך‬
‫מדרגות הירידה למקלט בפס זוהר‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫סימון חלקי המקלט‬

‫‪•1‬‬

‫לחדש את סימון חלקי המקלט המפורטים‬

‫להלן‪:‬‬

‫דלתות פנימיות וחיצוניות‪ ,‬יציאות החירום‪ ,‬פתחים וחלונות‪,‬‬
‫הקיר מאחורי סולמות הטיפוס ליציאת החירום יסומנו ע"י פס‬
‫צבע זוהר‪.‬‬
‫‪ •1‬לדאוג לסימון המקצועות במקלט ‪ -‬ע"י פס זוהר‪ ,‬ודא‬
‫שמעל הפתחים‪ ,‬מתחתם או מצדם נרשמו הכתובות "דלת‬
‫כניסה"‪ " ,‬דלת יציאה"‪ ,‬דלת יציאת חירום"‪ ,‬או "חלון יציאת‬
‫חירום" לפי המקרה‪.‬‬

‫‪ .6‬שילוט‬
‫יש לוודא כי השילוט במקלט פולט אור ועומד בדרישות מפמ"כ ‪456‬‬
‫"שלטים בוהקים עשויים פלסטיק"‪.‬‬
‫השילוט ייתלה בסמוך למתקנים הבאים‪ :‬כניסה למקלט‪ ,‬דלתות‬
‫כניסה ויציאה‪ ,‬יציאות חירום‪ ,‬מפסקים‪ ,‬שקעים‪ ,‬לוח חשמל‪ ,‬טלפון‪,‬‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 118‬‬

‫טלוויזיה ורדיו‪ ,‬משאבה‪ ,‬שירותים‪ ,‬כיורים‪ ,‬מיכל מי שתייה‪ ,‬עזרה‬
‫ראשונה‪ ,‬ציוד כיבוי‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 119‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.9‬‬
‫נושא‬

‫ציוד למקלטים‬
‫גודל המקלט‬

‫סוג ציוד‬
‫עד ‪ 8‬מ"ר‬

‫‪ 8-32‬מ"ר‬

‫‪ 32-64‬מ"ר*‬

‫עד ‪ 4‬דירות ‪ 15-16‬דירות ‪ 15-32‬דירות‬
‫כיבוי אש מטף לכיבוי אש‬

‫עזרה‬
‫ראשונה‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫תחבושות אישיות‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪16‬‬

‫תחבושות בינוניות‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫תחבושות נגד כוייה )מטלין(‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫משולשי בד‬

‫‪3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬

‫מרפדי גזה‬

‫‪3‬‬

‫‪20‬‬

‫‪40‬‬

‫סד עץ מרופד‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫חוסם עורקים‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫איספלנית‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫אגדי גזה‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫מספרים לעזרה ראשונה‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫סיכות בטחון‬

‫‪3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬

‫תרמיל‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫אלונקות‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 40‬ליטר‬

‫‪ 160‬ליטר‬

‫‪ 320‬ליטר‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫שקים לאיסוף ולסילוק אשפה‬

‫‪20‬‬

‫‪80‬‬

‫‪160‬‬

‫פנסי זרקאור מטלטלים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫שתייה‬

‫מכלי מי שתיה בקיבולת‬

‫הגיינה‬

‫בתי כסא כימיים**‬

‫תאורה‬

‫הציוד יוחזק בארון או בארגז נעול‪ ,‬ככל שניתן להחזיקו בהם‪ ,‬או יוחזק בצורה נאותה‬
‫אחרת‪ ,‬כדי לשמור עליו מנזק או אובדן‪ ,‬ובלבד שעם הכרזת מצב הכן תהיה אפשרות‬
‫נוחה להשתמש בו‪.‬‬
‫* מקלט ששטחו למעלה מ‪ 64 -‬מ"ר שנועד לשמש מפעל יצוייד בציוד כמפורט‬
‫בתוספת השניה לכל ‪ 32‬מ"ר משטח המקלט או ‪ 16‬דירות‪ .‬ענין זה ‪ -‬מספר המטרים‬
‫המרובעים האחרונים שלמעלה מ‪ 16 -‬יחשבו ל‪ 32 -‬מ"ר שלמים‪.‬‬
‫** בית כסא כימי כאמור בתוספת השניה והשלישית יותקן במקלט רק אם אין בו בית‬
‫כסא לפי תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים(‪ ,‬התש"ן ‪.1990 -‬‬

‫‪.1‬‬

‫בנוסף לציוד הנ"ל מומלץ לצייד את המקלט ב‪:‬‬

‫‪•1‬‬

‫מאווררים‬

‫‪•2‬‬

‫טלפון‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מחשב‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫תאורת חירום‪ ,‬פנס וסוללות רזרביות‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫פח אשפה‪.‬‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫נושא‬

‫‪.1‬‬

‫ריכוז בדיקות תקופתיות‬
‫מהות הבדיקה‬

‫סביבת המקלט דרכי גישה ויציאה למקלט‬
‫תאורת סביבת המקלט‬
‫שיפועי קרקע בסביבת המקלט‬
‫מרחק ‪ 3‬מ' ממיכלי גז למקלט‬
‫היעדר חומרים דליקים בסביבת המקלט‬
‫ניקיון המקלט‬
‫הדברת מזיקים בסביבת המקלט‬
‫ניקיון רצפה ומדרגות המקלט‬
‫אוורור המקלט‬
‫שלמות קירות‪ ,‬תקרה ורצפה‬
‫עבודות בטון‬
‫שלמות מדרגות כניסה‬
‫איטום המקלט בפני חדירת מים‬
‫איטום המקלט בפני חדירת גזים‬
‫סיבוב דלתות וחלונות הדף‬
‫מסגרות‬
‫סיבוב דלתות שירותים ותאי סינון‬
‫אטימות הגומי בדלתות וחלונות גז והדף‬
‫ניקיון צינורות אוורור‬
‫סגירת מכסי צינורות אוורור‬
‫אטם גומי במכסי צינורות אוורור‬
‫רשתות מגן וכובעים לצינורות אוורור‬
‫יציבות סולמות ושלבים‬
‫יציבות שבכות ודלתות רפפה‬
‫יציבות מעקות ומתקנים קבועים‬
‫פעולת ברזים‬
‫תברואה‬
‫פעולת שסתומים בקו המים הקרים‬
‫שלמות ויציבות צנרת מים‬
‫שלמות וניקוי מיכלי שתייה‬
‫פעולת משאבת ביוב ידנית‪ /‬חשמלית‬
‫מחסומי רצפה‬
‫טיפול מונע למשאבות‬
‫חשמל ותקשורת לוח חשמל מפח‬
‫לוח חשמל מחומר פלסטי שקוף‬
‫מצב הלוח‬
‫בורר פאזות‬
‫מקור הזנה אלטרנטיבי‬
‫מבטיחים חצי אוטומטיים‬
‫מערכת תאורה מתח נמוך )‪ 24‬וולט(‬
‫מערכת תאורה מתח רגיל )‪ 230‬וולט(‬
‫מנורות פלואורסנטיות‬
‫מפסקים‬
‫בתי תקע מוגני מים‬
‫פעמון כניסה‬
‫תאורת חדר מדרגות וכניסה‬
‫תקינות המאווררים‬
‫הכנות לחיבור מתקני תקשורת‬
‫סיוד קירות ותקרה‬
‫צביעה סימון‬
‫ושילוט‬
‫צביעת פריטי מסגרות‬
‫שילוט וסימון מרכיבי המקלט‬
‫ביקורת ציוד כללי‬
‫ציוד‬
‫מערכות אוורור וסינון‬
‫מערכת סינון‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 120‬‬

‫בעל מקצוע לטיפול בליקוי תדירות הבדיקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫מהנדס‪/‬הנדסאי‬
‫חברת הגז‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫תברואן הרשות‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫מהנדס‪/‬הנדסאי‬
‫מהנדס‪/‬הנדסאי‬
‫מהנדס‪/‬הנדסאי‬
‫מהנדס‪/‬הנדסאי‬
‫מסגר‬
‫מסגר‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫מסגר‬
‫מסגר‬
‫מסגר‬
‫מסגר‬
‫אינסטלטור‬
‫אינסטלטור‬
‫אינסטלטור‬
‫צוות אחזקה‬
‫אינסטלטור‬
‫צוות אחזקה‬
‫יצרן‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫חשמלאי‬
‫יצרן‬
‫חברת התקשורת‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫צוות אחזקה‬
‫יצרן‬

‫שלושה חודשים‬
‫שנה‬
‫שלושה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שנה‬
‫שלושה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שנתיים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫שנה‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫שלושה חודשים‬
‫שנה‬
‫שנה‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫שלושה חודשים‬
‫לפי הוראות היצרן‬
‫ששה חודשים‬
‫שנה‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫ששה חודשים‬
‫לפי סוג הלוח‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫ששה חודשים‬
‫שנתיים‬
‫שנה‬
‫שנתיים‬
‫שלושה חודשים‬
‫לפי הוראות היצרן‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 121‬‬

‫‪ .3‬אחריות לאחזקת מקלטים‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‬

‫תחומי האחריות בנושא אחזקת מקלטים מעוגן בחוק חוק הג"א ‪ -‬סעיף‬
‫‪14‬א ‪ -‬החזקת מקלטים בבית ובמפעל )תיקון‪ :‬תשל"ח(‪ .‬מובא להלן‬
‫תמצית תחומי העיסוק והאחריות של כל גוף רלווני בנושא זה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫פיקוד העורף‪/‬מחלקת התגוננות אוכלוסייה‪/‬ענף הנדסה‬

‫ומיגון‬
‫פיקוד העורף הוא חיל הפועל מתוקף חוק הג"א‪ .‬ענף הנדסה ומיגון‬
‫ומהנדסי המחוזות אחראים לגיבוש הוראות והנחיות מקצועיות לנושא‬
‫תכנון‪ ,‬ביצוע ואחזקה של מקלטים ומרחבים מוגנים‪ .‬הנחיות פקע"ר‬
‫מעוגנות בחוק בתקנות הג"א‪ .‬מהנדסי מחוזות פקע"ר מבצעים פיקוח‬
‫מקיף על אישור היתרי בנייה‪ ,‬ופיקוח מדגמי על ביצוע מרחבים מוגנים‬
‫וגמר לקראת קבלת אישור אכלוס המבנה )טופס ‪ .(4‬כמו כן ניתן לקבל‬
‫פטור מבניית מרחב מוגן על סמך נוכחות מקלט תקין וזמין‪ .‬ענף הנדסה‬
‫עורך ניסויי פיצוץ לבחינת מרחבים מוגנים ופיתוח מוצרים חדשים בתחום‬
‫המיגון הפיסי בשיתוף פעולה עם מכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫פיקוד העורף אינו גוף פיקוח או אכיפה בנושא אחזקת מקלטים פרטיים‬
‫או משותפים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫מכון התקנים הישראלי‬

‫מכון התקנים הישראלי )מת"י( הוא תאגיד ממלכתי הפועל מתוקף חוק‬
‫התקנים‪ .‬מטרותיו העיקריות של המכון הן הכנת תקנים )ת"י( והבטחת‬
‫איכותם של מוצרים ותהליכים‪ .‬מעבדות מת"י מבצעות פיקוח על‬
‫תהליכי ייצור‪ ,‬תהליכי התקנה ושירותי אחזקה של מרכיבים ומוצרים‬
‫בתחום המיגון בהתאם לת"י‪ .‬תו תקן ישראלי מבטיח תהליך ייצור‬
‫איכותי וכי המוצר נבדק ונבחן עפ"י התקן‪.‬‬
‫בנוסף למת"י קיימות מעבדות פרטיות המבצעות פיקוח‪ ,‬יש לוודא כי‬
‫המעבדה המפקחת מוסמכת ע"י הרשות להסמכת מעבדות בישראל‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.4‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 122‬‬

‫רשות מקומית‪ /‬אגף ביטחון‬

‫אגף ביטחון ברשות )עירייה‪ ,‬מועצה מקומית‪ ,‬מועצה אזורית( הינו‬
‫הגורם האחראי לטיפול‪ ,‬פיקוח ואחזקה של מקלטים ציבוריים‪ .‬כמו כן‬
‫גורם זה מוסמך ע"י הרשות לפינוי מיטלטלין ממקלטים פרטיים‬
‫ומשותפים עפ"י חוק הג"א‪ .‬במידה והשתלט אדם על מקלט יש לפנות‬
‫לאגף ביטחון ברשות לנקיטת אמצעים לפינוי המקלט‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫וועד הבית‬

‫וועד הבית המוגדר עפ"י חוק המקרקעין מחויב לתחזק את המקלט‬
‫מתוקף חוק הג"א‪.‬‬
‫האחריות לאחזקת המקלט המשותף היא על ועד הבית המשותף‪ ,‬וועד‬
‫הבית חייב להחזיק את המקלט במצב תקין‪ .‬הזנחה של המקלט היא‬
‫עבירה פלילית על חוק הג"א‪ .‬ועד הבית שואב את כוחו מרוב של דיירי‬
‫הבניין‪ ,‬לוועד הבית יש עילה לנקוט בהליכים משפטיים נגד דייר‬
‫המסרב להשתתף בהוצאות הכרוכות בשיקום‪/‬שיפוץ המקלט המשותף‪.‬‬

‫‪ .4‬שימוש דו תכליתי במקלטים‬
‫‪.1‬‬

‫כללי‬

‫פיקוד העורף מעודד שימוש דו תכליתי במקלטים במטרה לשפר את‬
‫תחזוקת המקלט‪ .‬על מנת לאפשר שימוש דו תכליתי יש צורך ב‪:‬‬
‫מקלט ציבורי ‪ -‬אישור רשות מוסמכת )מהנדס פקע"ר(‪ ,‬אישור הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫מקלט משותף ‪ -‬החלטה חוקית של הוועד המשותף )ברוב קולות עפ"י‬
‫התקנון המשותף‪ ,‬חוק המקרקעין(‪ ,‬אישור רשות מוסמכת‪ ,‬אישור הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫בשימוש דו תכליתי הציוד הקבוע והרהיטים לא יתפסו יותר מ‪,20% -‬‬
‫וניתן יהיה לפנותם בתוך ‪ 4‬שעות מהכרזת מצב הכן‪.‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 123‬‬

‫חוזה השכרת המקלט ע"י הועד המשותף יכיל את התנאים המופיעים‬
‫בילקוט פרסומים ‪ 2658‬סעיף ‪ ,2‬סעיף קטן ‪.4‬‬

‫‪.2‬‬

‫ציטוט מחוק הג"א )סעיף ‪ (15‬בנושא שימוש דו תכליתי‬
‫‪ .1‬לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו‬
‫בשעת התקפה‪ ,‬אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת‬
‫‪ .2‬מקום שנועד לשמש מקלט על פי כל חיקוק לא יעמידנו אדם‬
‫ללא רשיון הרשות המוסמכת לרשותו של אחר‪ ,‬בדרך של מכירה‪,‬‬
‫שכירות או הרשאה או בכל דרך אחרת‪ ,‬אם הוא יודע או יכול לדעת‬
‫בנסיבות העניין שהמקום ישמש בידי האחר שלא על מנת לחסות בו‬
‫בשעת התקפה בלבד‪ ,‬אלא אם כן השימוש האחר הותר על ידי‬
‫הרשות המוסמכת לפי סעיף זה‬

‫ציטוט היתר כללי לשימוש דו תכליתי במקלטים‬
‫‪.3‬‬
‫ילקוט הפרסומים ‪ , 2658‬ח' בתשרי תשמ"א ‪ - 1980‬סעיף ‪.2‬‬
‫בשעת רגיעה ניתן להשתמש במקלט שבבית מגורים למטרות שלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬כל שימוש במשותף לכל דיירי הבית ובין השאר לצורכי תרבות‪,‬‬
‫תפילה‪ ,‬פעילות ספורטיבית‪ ,‬משחקים לילדים‪ ,‬משרד לועד הבית‪,‬‬
‫מועדון לנוער‪ ,‬למבוגרים‪ ,‬לקשישים‪ ,‬חדר קריאה ועיון‪ ,‬חניית‬
‫אופניים ועגלות ילדים‪ ,‬אך לא לאחסון‪.‬‬
‫‪ .2‬חדר כביסה‪ ,‬גיהוץ או אחסון כלי גינון בבית חד או דו משפחתי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬בשעת רגיעה מותר להשתמש במקלט שבמפעל למטרות‬
‫שלהלן‪ :‬חדרי הלבשה‪ ,‬חדרי אוכל‪ ,‬בית תפילה או בית כנסת‪,‬‬
‫הופעות בידור ותרבות‪ ,‬תצוגות לסוגיהן‪ ,‬חדרי קריאה ועיון‪ ,‬פעילות‬
‫ספורטיבית‪.‬‬
‫‪ .4‬השימוש למטרות האסורות מותנה בקיומם של התנאים הבאים‬
‫שלהלן‪:‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 124‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪•1‬‬

‫לא ימצא במקלט ציוד או ריהוט קבוע או כבד התופס יותר‬

‫מ‪ 20% -‬משטח המקלט העלול למנוע שימוש במקלט למחסה בשעת‬
‫ההתקפה‪ ,‬או שמגוריו יידרש זמן של יותר מארבע שעות מהכרזת‬
‫מצב הכן להתגוננות אזרחית‪ ,‬או מועד מתן התראה מפיקוד העורף‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫לא ימצא במקלט כל ציוד או חומר דליק‪ ,‬רעיל או אחר‬

‫)לרבות בציפוי קירות או תקרות(‪ ,‬אשר עלול להפריע לחוסים במקלט‬
‫או לסכנם‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫במקלט תותקן תאורה תחובה מרשת תאורה הכללית וכן‬

‫תאורה חירום למקרה של הפסקת חשמל‪.‬‬
‫‪•4‬‬

‫המקלט יצויד בציוד שחובה לתחזק בו ע"פ כל תקנה או‬

‫הוראת הג"א‪.‬‬
‫הג"א רשאי לבטל או לצמצם רשיון כללי זה באופן כללי או לגבי מקלט‬
‫או מקלטים מסוימים‪ ,‬וכן לאסור השימוש במקלט למטרות האוסרות‬
‫אם לא מתקיימים התנאים האוסרים בסעיף הקודם‪.‬‬

‫‪ .1‬פרסומים בנושא הקמה ותחזוקת של מקלטים‬
‫‪.1‬‬

‫חוקים ותקנות‬

‫את החוקים והתקנות הנ"ל ניתן להשיג בהוצאה לאור של משרד הביטחון‬
‫‪•1‬‬

‫חוק ההתגוננות האזרחית‪ ,‬התשי"א ‪1951‬‬

‫תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים(‪ ,‬התש"ן‬
‫‪•2‬‬
‫‪1990‬‬
‫תקנות ההתגוננות האזרחית )ציוד ושילוט במקלטים ובמחסים‬
‫‪•3‬‬
‫ציבוריים(‪ ,‬התשמ"א ‪1981‬‬
‫היתר כללי לשימוש דו תכליתי במקלטים ‪ -‬ילקוט הפרסומים ‪, 2658‬‬
‫‪•4‬‬
‫ח' בתשרי תשמ"א ‪1980‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקנים ישראליים‬

‫את התקנים והמפרטים הנ"ל ניתן לרכוש במכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫‪•2‬‬

‫ת"י ‪ - 1525‬אחזקת מבנים‬

‫‪•3‬‬

‫ת"י ‪ - 4577‬בדיקת אטימות מקלטים‬

‫‪•4‬‬

‫ת"י ‪ - 1476‬בדיקת אטימות מעטפת הבניין לחדירת מים‬

‫‪•5‬‬

‫ת"י ‪ - 5109‬חומרי איטום‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 125‬‬

‫‪•6‬‬

‫ת"י ‪ - 4422‬פרטי מסגרות למקלטים‬

‫‪•7‬‬

‫ת"י ‪ - 1984‬פרופילים אלסטומרים למקלטים ומרחבים מוגנים‬

‫ת"י ‪ - 1205‬התקנת מתקני תברואה ובדיקתם ‪ -‬חלק ‪ 5‬מערכת‬
‫‪•8‬‬
‫שרברבות למקלטים‬
‫ת"י ‪ - 1890‬משאבות צנטריפוגיות חשמליות תת מימיות‬
‫‪•9‬‬
‫למקלטים המיועדים לשאיבת שפכים‬
‫‪•10‬‬

‫ת"י ‪ - 4570‬מערכות לאיוורור וסינון של אוויר במקלטים‬

‫‪•11‬‬

‫ת"י ‪ - 4175‬שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון ‪ -‬מבנים‬

‫‪•12‬‬

‫ת"י ‪ - 5075‬תגמירים פנימיים במרחבים מוגנים‬

‫מפמ"כ ‪ - 153‬חומרי איטום אלסטומריים חד‪-‬רכיבים ודו‪-‬רכיבים‬
‫‪•13‬‬
‫לשימוש בבניינים‬
‫מפמ"כ ‪ - 390‬חומרים לאיטום מבנים תת קרקעיים‪ ,‬חומרים‬
‫‪•14‬‬
‫שאינם נספגים‬
‫‪•15‬‬

‫מפמ"כ ‪ - 387‬מאווררים ציריים לאוורור מקלטים‬

‫‪•16‬‬

‫מפמ"כ ‪ - 389‬צבע זרחני לסימון מקלטים‬

‫‪•17‬‬

‫מפמ"כ ‪ - 456‬שלטים בוהקים עשויים פלסטיק‬

‫‪.3‬‬

‫מפרטי ענף הנדסה ומיגון‬

‫את המפרטים ניתן להשיג במפקדת פיקוד העורף‪ ,‬מחלקת התגוננות‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬ענף הנדסה ומיגון‪.‬‬
‫‪•3‬‬

‫מניעת חדירת מים ועבודות איטום במקלטים‬

‫‪•4‬‬

‫איטום מעברי צנרת וכבלים במרחבים מוגנים‬

‫‪•5‬‬

‫מפרטים לביצוע רצפות צפות במקלטים ובמרחבים מוגנים‬

‫‪•6‬‬

‫מפרט כללי לעבודות ריצוף במקלטים‬

‫‪•7‬‬

‫התקנת גופי תאורה במקלטים‬

‫‪•8‬‬

‫עבודות שיפוץ מע' חשמל במקלטים‬

‫‪•9‬‬

‫מחיצות גבס במרחבים מוגנים ובמקלטים‬

‫מפרט למשאבות חשמליות‪ ,‬תת מימיות המיועדות‬
‫‪•10‬‬
‫לשאיבת שפכים ממקלטים‬
‫‪•11‬‬

‫מפרטים לתקרות אקוסטיות במקלטים‬

‫‪•12‬‬

‫מפרט כללי לעבודות צביעה במקלטים‬

‫‪•13‬‬

‫מפרט לסימון‪ ,‬שילוט ואיבזור קבוע במקלטים ובמרחבים מוגנים‬

‫‪•14‬‬

‫מפרט לחיזוק ואטימה של חדרים בדירות מגורים עורפיות‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.4‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 126‬‬

‫פרסומים נוספים‬

‫עקרונות התכנון והביצוע של מקלטים להתגוננות אזרחית‪ ,‬דוד‬
‫‪•4‬‬
‫ינקלבסקי‪ ,‬בהוצאת מרכז הבנייה הישראלי ומפקדת ראש הג"א‪,‬‬
‫ספטמבר ‪.1979‬‬
‫מפרט כללי למקלטים ואופני מדידה‪ ,‬המפרט הכללי לעבודות‬
‫‪•5‬‬
‫בנייה )הספר הכחול( ‪ -‬פרק ‪ ,58‬הוצאת משרד הביטחון‬
‫שימוש רב תכליתי במקלטים ציבוריים‪ ,‬אנדרי קרישן‪ ,‬בהוצאת‬
‫‪•6‬‬
‫המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה אפריל ‪.1995‬‬

‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫תאריך הביקורת‪___________:‬‬
‫רשות‪__________________:‬‬
‫מחוז‪__________________:‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 127‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫דו"ח ביקורת מקלטים‬
‫כתובת המקלט‬
‫_____________________‬
‫עיר‪/‬ישוב‪:‬‬
‫______________ מס' ___‬
‫רחוב‪:‬‬
‫גוש‪/‬מגרש‪/‬חלקה‪____/_____/___:‬‬

‫סוג המקלט )סמן בעיגול(‬
‫‪ .1‬מקלט ציבורי‪/‬משותף‪/‬פרטי‬
‫‪ .2‬מקלט במוסד חינוך‬
‫‪ .3‬מקלט במוסד בריאות‬
‫‪ .4‬מקלט במוסד ציבורי‬
‫‪ .5‬מקלט במפעל‬

‫רישיון לשימוש דו תכליתי במקלט‪:‬‬
‫_______________________‬

‫מבנה המקלט )הקף בעיגול(‬
‫‪ .1‬עילי‪/‬תת‪-‬קרקעי‬
‫‪ .2‬חיצוני‪/‬פנימי‬

‫שטח )מ"ר(‪______________ :‬‬

‫תקין‬

‫מס"ד‬

‫תיאור המרכיב‬

‫‪1‬‬

‫רטיבות‪/‬חדירת מים‬

‫‪2‬‬

‫דלתות‪ ,‬פתח יציאת חירום‬

‫‪3‬‬

‫אינסטלציה )מקלחות‪ ,‬שירותים‪ ,‬מערכת‬
‫ביוב‪ ,‬ברזים‪ ,‬כיורים‪ ,‬מיכלי מים(‬
‫צינורות איוורור כולל אטמים‬

‫‪5‬‬

‫תאורה ומערכת החשמל‬

‫‪6‬‬

‫סימון ושילוט במקלט ובדרכי הגישה‬

‫‪8‬‬

‫ריצוף‪ ,‬צבע‪ ,‬תקרה אקוסטית‬

‫‪9‬‬

‫ניקיון כללי במקלט כולל דרך גישה‬

‫‪10‬‬

‫סידורי נעילה במקלט‬

‫‪4‬‬

‫לא‬
‫תקין‬

‫הערות‬

‫מסקנות הביקורת‬
‫הנכם ראויים להערכה מלאה עבור האחזקה הטובה – אנא המשיכו לשפר‬
‫המצב טוב‪:‬‬
‫המצב בינוני‪ :‬הנכם נדרשים לתקן את כל הליקויים‪ .‬מסמך זה מהווה התראה‬
‫המצב גרוע‪ :‬ניתנת לכם התראה לפני משפט‪ .‬אם המצב לא ישופר עד הביקורת הבאה תוגש כנגדכם ע"י הרשות‬
‫תביעה משפטית ותוטל עליכם ברירת קנס‪.‬‬
‫חובה עליכם לתקן את כל הליקויים בתוך ‪ 45‬ימים מהיום‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם יש בדעתך להשיג על הדרישה הכלולה בהודעה זו‪ ,‬עליך לעשות זאת תוך ‪ 48‬שעות מקבלת ההודעה‪.‬‬
‫השגה על הודעה זו אינה מעכבת ביצוע הדרישות‪/‬התנאים שבהודעה תוך המועד הנקוב לעיל‪.‬‬
‫מסמך זה ניתן ל‬
‫פרטי המבקר‬

‫____________________________________________________________‬
‫טלפון‬
‫קומה דירה חתימה‬
‫שם משפחה‬
‫שם‬
‫_____________________________________________________________‬
‫טלפון‬
‫חתימה‬
‫תפקיד‬
‫שם משפחה‬
‫שם‬
‫נספח ה' – מפרט לאחזקת מקלטים‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ו‬
‫הכנת חדר‬
‫לשעת חירום‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 123‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫כללי‬
‫‪.1‬‬

‫הכנת חדר לשע"ח בדירה‪/‬בעסק נועדה לשפר את רמת ההגנה של‬

‫הדיירים‪/‬העובדים אשר אין להם פתרון מיגון סטנדרטי זמין ‪ -‬מרחב מוגן או‬
‫מקלט‪ ,‬הוראה להכנת חדר לשע"ח תבוא מפיקוד העורף באמצעות התקשורת‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הכנת החדר כוללת חיזוק של שמשות החלונות ואיטום של פתחים‬

‫בקירות‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫בחירת החדר‬

‫בבחירת החדר שישמש כ‪"-‬חדר אטום" מומלץ לפעול לפי הקריטריונים הבאים‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫מיקום – חדר פנימי עם כמה שפחות קירות חיצוניים וכמה שפחות‬

‫פתחים )דלתות וחלונות(‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫שטח מומלץ – ‪ 5‬מ"ר לפחות‪ ,‬בבתי עסק ‪ -‬פריסת העובדים באופן‬

‫שווה בשאיפה לשטח של ‪ 1.25‬מ"ר לעובד ובמרחק גישה מקסימלי של ‪ 40‬מ'‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫מעטפת החדר )קירות ותקרה( – מומלץ לפי סדר עדיפות הבא‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫קירות בטון מזוין‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫קירות בלוקים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תקרות קלות )כגון תקרת רביץ(‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫אין לבחור חדר בעל קירות אזבסט וקירות עץ אין לאטום מבנים‬

‫יבילים‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫מומלץ לבחור חדר בו קיימות נקודות תקשורת לטלפון ונקודת אנטנה‬

‫לטלויזיה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫חיזוק שמשות זכוכית‬
‫‪.1‬‬

‫חיזוק השמשות נועד למנוע התנפצות של הזכוכית לתוך החדר‪,‬‬

‫ולהגן על החוסים מפני רסיסי זכוכית‪ ,‬אין צורך לחזק שמשות דו‪-‬שכבתיות או‬
‫שמשות מפוליקרבונט‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫חיזוק השמשות מתבצע באמצעות סרטים דביקים‪.‬‬
‫נספח ו' – הכנת החדר לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 124‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לפני הדבקת הסרט הדביק מומלץ לנקות משטח הזכוכית של‬

‫‪.3‬‬

‫השמשה מהצד הפנימי והחיצוני של החלון על מנת להבטיח הדבקה טובה‪.‬‬
‫ההדבקה תיערך ברצועות אנכיות ואופקיות )שתי וערב( עם חפיפה של‬

‫‪.4‬‬

‫כחצי ס"מ‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫ההדבקה תיערך משני צדי החלון‪ ,‬הפנימי והחיצוני במידת האפשר‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫חלופה למיגון שמשות היא באמצעות ציפוי פילם מגן בצד הפנימי של‬

‫החלון‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫איטום פתחים‬
‫‪.1‬‬

‫איטום חלונות‬
‫‪ .1‬לפני איטום החלון מומלץ לחדש את המברשות והאטמים הקיימים‬
‫במידה וישנם‪ ,‬במידה ואין מומלץ להדביק סרט פוליאתילן מוקצף בעל‬
‫צד דביק לאורך היקף החיבור בין החלון למשקוף‪/‬מסילות‪.‬‬
‫‪ .2‬הדבקת סרטים דביקים ב‪:‬‬
‫‪•4‬‬

‫קו החיבור של זכוכית השמשה למסגרת החלון‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫התפר שבין החלק הקבוע של החלון )מסילות( לבין החלק‬

‫הנפתח )החלון(‪.‬‬
‫‪•6‬‬

‫חיבור בין שני חלונות )בחלונות עם מספר כנפיים(‪ ,‬אזורי הצירים‬

‫)חלונות ציר( וידיות של החלון‪.‬‬
‫‪•7‬‬

‫‪.3‬‬

‫חיבור משקוף החלון לקיר‪.‬‬
‫הצמדת יריעת פוליאתילן המכסה את כל שטח החלון‬

‫ומודבקת לקיר ע"י סרט דביק לאורך ההיקף‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫הדבקת שתי רצועות חיזוק אופקיות ושתי רצועות חיזוק‬

‫אנכיות מסרט דביק על גבי שטח יריעת הפוליאתילן‪.‬‬

‫נספח ו' – הכנת החדר לשעת חירום‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 125‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫איטום דלתות‬

‫‪.2‬‬

‫‪.1‬‬

‫לפני איטום הדלת מומלץ לחדש את המברשות והאטמים‬

‫הקיימים במידה וישנם‪ ,‬מומלץ להתקין סרט פוליאתילן מוקצף בעל צד‬
‫דביק לאורך חיבור המשקוף לדלת‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.3‬‬

‫הדבקת רצועות סרט דביק ב‪:‬‬
‫‪•4‬‬

‫התפר שבין הדלת למשקוף‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫חיבור משקוף הדלת לקיר‪.‬‬

‫‪•6‬‬

‫מנעול הדלת‬
‫הנחת מטלית רטובה לאורך המרווח שבין הדלת לרצפה‪.‬‬

‫איטום פתחים אחרים‬

‫‪.1‬‬

‫איטום של פתחים גדולים כגון מזגני חלון‪ ,‬קידוחים בקירות‬

‫וכד' ע"י הדבקת יריעות פוליאתילן ואיטום בסרט דביק בכל ההיקף וכן‬
‫בשתי רצועות חיזוק אופקיות ושתי רצועות חיזוק אנכיות על גבי שטח‬
‫היריעה בדומה לאיטום חלון‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫איטום של פתחים קטנים כגון שקעי חשמל ותפרים בקירות‬

‫באמצעות סרט דביק‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫חומרים‬
‫‪.1‬‬

‫סרט דביק ‪ -‬רצועת פוליפרופילן ברוחב ‪ 5‬ס"מ ובעובי ‪ 30‬מיקרון‬

‫לפחות‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫יריעות פוליאתילן בעובי ‪ 100‬מיקרון לפחות‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫ציפוי פילם מגן – יריעות פוליאסטר‪ ,‬פוליפרופילן או פוליאתילן‬

‫דביקות בעובי ‪ 100‬מיקרון לפחות‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫כמויות – סה"כ נדרש ‪ 2‬גלילים של סרט דביק באורך ‪ 66‬מ' כל אחד‬

‫וכ‪ 8 -‬מ"ר יריעת פוליאתילן )לחדר ממוצע(‪.‬‬

‫נספח ו' – הכנת החדר לשעת חירום‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ז‬
‫תיק מפעל‬
‫רישוי עסקים‬
‫מפעלים מסוכנים‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 127‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬הקדמה‬
‫תאונה במפעל או במתקן תעשייתי‪ ,‬הכרוכה בדליפה‪ ,‬או שפיכה של חומר‬
‫רעיל ו‪/‬או דליק עלולה להתפתח לאירוע המעמיד בסכנה את העובדים‬
‫במקום ובמקרים קיצוניים אף את האוכלוסייה הקרובה למפעל‪ .‬דרכי‬
‫התמודדות עם אירוע כזה הינן בשלושה מישורים‪:‬‬
‫‪1.1‬‬

‫מניעה‪ .‬הקטנת ההסתברות להתרחשות האירוע‪.‬‬

‫‪1.2‬‬

‫טיפול באירוע‪ .‬הפחתת הנזקים בנפש וברכוש למינימום האפשרי במידה‬
‫והתאונה מתרחשת‪.‬‬

‫‪1.3‬‬

‫שיקום‪ .‬החזרת החיים למסלולם הרגיל בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫לאור חשיבות נושא ההיערכות בפני אירוע של חומרים מסוכנים )חומ"ס(‪,‬‬
‫החליטה הנהלת ____________ )להלן המפעל( להפיק תיק מפעל על‪-‬פי‬
‫התקנות לרישוי עסקים )מפעלים מסוכנים( שפורסמו באוגוסט ‪1993‬‬
‫התשנ"ג‪.‬‬
‫תיק המפעל‪ ,‬מורכב ממספר חלקים עיקריים‪ ,‬החלק הראשון מכיל את‬
‫נוהל החירום של המפעל ומטרתו להוות תוכנית היערכות לטיפול‬
‫בתקריות ותקלות העלולות להתרחש במפעל ולסכן בני אדם במפעל‬
‫ומחוצה לו‪ .‬החלק השני מכיל את סקר הסיכונים‪ ,‬אשר בעזרתו ניתן‬
‫לעמוד על הסיכון הטמון בתהליכי הייצור‪ ,‬האחסון והשינוע של חומרים‬
‫מסוכנים במפעל ולאמוד את מידת ההשפעה שיש לתרחישי תקלה שונים‬
‫על המפעל וסביבתו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התיק כולל מידע חיוני לצוותי חירום פנימיים וחיצוניים‪ ,‬רשימות‬
‫איכון ותיוג‪ ,‬ומעל לכל רשימה של המלצות ארגוניות ומערכתיות שיישומם‬
‫עשוי להקטין במידה משמעותית את פוטנציאל הסיכון של המפעל‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 128‬‬

‫‪ .2‬מטרת תיק המפעל‬
‫הכנת תיק מפעל עפ"י סעיף ‪ 4‬לתקנות רישוי עסקים )מפעלים מסוכנים(‪,‬‬
‫התשנ"ג ‪ ,1993‬לצורך השגת היעדים הבאים‪:‬‬
‫‪2.1‬‬

‫הקמת מערך חירום מפעלי לצורך טיפול אפקטיבי בתקריות ותקלות סמוך‬
‫ככל האפשר למועד התרחשותן‪.‬‬

‫‪2.2‬‬

‫הכנת תשתית לתכנית רב שנתית לשיפור הבטיחות ומערך החירום במפעל‪.‬‬

‫‪2.3‬‬

‫מניעת סכנות לשלום הציבור‪.‬‬

‫‪2.4‬‬

‫מניעת מפגעים‪ ,‬מטרדים‪ ,‬וזיהום של משאבי אוויר ומקורות מים‪.‬‬

‫‪2.5‬‬

‫מיסוד שיתוף הפעולה בין גורמי ההצלה‪ ,‬הכיבוי‪ ,‬הרפואה‪ ,‬איכות הסביבה‪,‬‬
‫הבטיחות‪.‬‬

‫תיק המפעל יוצג בפני איכות הסביבה‪ ,‬שירותי הכיבוי ופיקוד העורף‪,‬‬
‫כאסמכתא לתוכנית החירום של המפעל‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 129‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הועדה הבינמשרדית‬
‫לתיק מפעל‬

‫תיק מפעל‬
‫בהתאם לתקנה ‪ 4‬לתקנות רישוי עסקים‬
‫)מפעלים מסוכנים( התשנ"ג ‪1993 -‬‬

‫אדר ב' התשנ"ז‬
‫מרץ ‪1997‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 130‬‬

‫פרק א' ‪ -‬הקדמה‪.‬‬

‫‪132‬‬
‫‪133‬‬

‫תקנות רישוי עסקים )מפעלים מסוכנים(‪.‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬פרטי ותאור המפעל‬

‫‪135‬‬

‫פרק ג' ‪ -‬נוהלי חרום במפעל‬
‫‪140‬‬
‫‪144‬‬
‫‪145‬‬

‫א‪ .‬נוהל חרום מפעלי לטיפול בתקלות ותקריות‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוהל כיבוי אש‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוהל טיפול ופינוי נפגעים‪.‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬רשימות איכון‪.‬‬
‫א‪ .‬רשימת איכון בעלי תפקידים במפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשימת איכון מוסדית לחרום הצלה ושליטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשימת איכון מתקנים חיוניים מוסדות ומפעלים שכנים‪.‬‬

‫‪148‬‬
‫‪148‬‬
‫‪149‬‬

‫פרק ה' ‪ -‬נספחים‪.‬‬
‫נספח ‪ - 1‬מיפוי ניתוח והערכת סיכונים‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫נספח ‪ - 2‬טבלת החומרים המסוכנים והדליקים ומיקומם‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫נספח ‪ - 3‬רשימת חומרי ניטרול ומיקומם‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫נספח ‪ - 4‬אמצעי גילוי זיהוי ואזעקה‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫נספח ‪ - 5‬אמצעים לטיפול בדליפה ‪ /‬שפך‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫נספח ‪ - 6‬ציוד ומיגון אישי במפעל‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫נספח ‪ - 7‬אמצעי בטיחות וחרום במפעל‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫נספח ‪ - 8‬אמצעי שינוע במפעל‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫נספח ‪ - 9‬אמצעים לטיפול בדליקות‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫נספח ‪ - 10‬כח אדם רפואי‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 131‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫פרק א'‬
‫הקדמה‬
‫תקנות רישוי עסקים‬
‫)מפעלים מסוכנים(‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 132‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הקדמה‬
‫‪ .1‬בהתאם לסעיף ‪ 4‬לתקנות רישוי עסקים )מפעלים מסוכנים(‪ ,‬התשנ"ג ‪-‬‬
‫‪ ,1993‬ולצרכי רישוי‬
‫מוטלת חובה על בעל המפעל או מנהלו להכין תיק מפעל לטיפול במקרי תקלות‬
‫ותקריות‬
‫העלולות להתרחש במפעל ולסכן בני אדם במפעל ומחוצה לו‪ .‬מסמך זה בא‬
‫לתת הבסיס‬
‫והמסגרת להכנת תיק מפעל‪ .‬במפעל גדול תחייב הכנת התיק עריכת סקר‬
‫סיכונים‪.‬‬
‫‪ .2‬אין מפעל המחוסן בפני תקריות אשר עלולות להתרחש בשל טעויות אנוש‪,‬‬
‫כשל טכני או‬
‫פעילות עויינת‪ .‬הכוננות והתרגול בטיפול בתרחישים פוטנציאליים הם חיוניים‬
‫לעתידו של‬
‫המפעל ולהמשך תיפקודו לאחר תקרית‪.‬‬
‫‪ .3‬תיק זה מהווה מסגרת של נתונים ופעולות המאפשרת הערכת מצב‬
‫מקדמית ותכנון מראש‬
‫כיצד לפעול במקרה של תקרית‪ .‬את הפעולות המתחייבות בתרחישי ארוע‬
‫שונים יש לתרגל‬
‫מדי שנה‪ ,‬כדי שאם תקרה תקרית יפעלו עובדי המפעל לפי סדר קדימויות‬
‫ובמהירות‪ ,‬שהרי‬
‫מהירות התגובה יכולה למנוע התרחבות התקרית ומניעת אסונות למפעל‬
‫ולסביבתו‪.‬‬
‫‪ .4‬התיק בנוי כדוגמא אחידה לכל המפעלים‪ ,‬שמירת האחידות של התיק‬
‫לרבות מספרי הלוחות‪,‬‬
‫תקל על ההתמצאות המהירה של עובדי המפעל וגורמי החרום שיסתיעו בו‬
‫לצורך בקורת או‬
‫הפעלה בעת תקרית‪.‬‬
‫‪ .5‬התיק חייב להימצא במרכז הבקרה של המפעל בידי העובדים האחראים‬
‫לטיפול בתקרית‪.‬‬
‫מומלץ לקבוע אחראי לעידכונו השוטף‪.‬‬
‫‪ .6‬בעל המפעל או מנהלו חייב להביא לידיעת רשות הרישוי המקומית את‬
‫השינויים במפעל‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 133‬‬

‫באותם נושאים המחייבים היתר‪ ,‬או כאשר השינוי המבוקש חורג מתנאי ההיתר‬
‫הקיים‪.‬‬
‫הכנת התיק מחייבת בהתיעצות עם כל הרשויות המעורבות ברישוי העסק‬
‫‪.7‬‬
‫ובטיפול באירועים‬
‫ותקלות במפעל‪.‬‬
‫‪ .8‬תיק המפעל יסייע בידי רשות הרישוי וגורמי הרישוי )משטרת ישראל‪,‬‬
‫כבאות והצלה‪ ,‬משרד‬
‫לאיכות הסביבה‪ ,‬משרד עבודה ורווחה‪ ,‬בריאות ותברואה( בקביעת התנאים‬
‫להבטחת מטרות‬
‫הרישוי שנקבעו בחוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח ‪ 1968 -‬ובכלל זאת בחינת‬
‫האמצעים שננקטו‬
‫לגבי‪- :‬‬
‫א‪ .‬בטיחותם של נמצאים במקום העסק או בסביבתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מניעת סכנות לשלום הציבור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מניעת מפגעים ומטרדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מניעת דליקות וצמצום התפשטותן‪.‬‬
‫ה‪ .‬מניעת זיהום האויר‪ ,‬המים והקולחין‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 134‬‬

‫תקנות רישוי עסקים )מפעלים מסוכנים(‪ ,‬התשנ"ג ‪1993 -‬‬
‫בתוקף סמכויותינו לפי סעיפים ‪ 11 ,10 ,9‬א‪ .‬ו ‪ -39‬לחוק רישוי עסקים התשכ"ח ‪-‬‬
‫‪) 1968‬להלן ‪-‬‬
‫החוק(‪ ,‬אנו מתקינים תקנות אלה‬
‫הגדרות ‪.1‬‬

‫בתקנות אלה ‪-‬‬

‫"בעל מפעל מסוכן" ‪ -‬כל אחד מאלה‬
‫)‪(1‬בעל רשיון העסק או מבקש הרשיון‪ ,‬לפי הענין‪.‬‬
‫)‪(2‬אדם שבהשגחתו בפיקוחו או בהנהלתו פועל העסק‪.‬‬
‫)‪(3‬הבעל הרשום או המחזיק בנכס שבו מצוי העסק‪.‬‬
‫"הספר הכתום" ‪ -‬הפרסום של ארגון האומות המאוחדות‬
‫‪RECOMMENDATIONS ON THE TRANSPORT OF DANGEROUS GOODS‬‬
‫בנוסחו המעודכן מזמן לזמן‪.‬‬
‫"חומר מסוכן" ‪ -‬חומר‪ ,‬בכל מצב צבירה‪ ,‬שהוא בעל מספר וא"מ‪,‬‬
‫כמפורט בסדר‬
‫הכתום‪ ,‬וכמתואר בחלקים א' ו‪-‬ב' בתוספת הראשונה לצו הפיקוח‬
‫על מצרכים‬
‫ושירותים )שירותי הובלה ושירותי גרורים( התשל"ט ‪.1978 -‬‬
‫"מפעל מסוכן" ‪ -‬עסק טעון רישוי כמשמעותו בחוק‪ ,‬שבו‬
‫מאחסנים‪ ,‬מוכרים‪,‬‬
‫מעבדים או מייצרים חומר מסוכן או פסולת של חומרים כאלה‪ ,‬או‬
‫שחומר מסוכן‬
‫נוצר בתהליך העיבוד או הייצור שבו‪.‬‬
‫"תקרית" ‪ -‬לעניין מפעל מסוכן ‪ -‬דליפה‪ ,‬שפך‪ ,‬פיזור או דליקה של‬
‫חומר מסוכן או‬
‫לידו‪ ,‬שלא תוכננו בתהליך הייצור או העיבוד הרגילים‪.‬‬
‫‪ .2‬להבטחת מטרות הרישוי כאמור בסעיף ‪ 1‬לחוק ינקוט בעל מפעל‬
‫נקיטת‬
‫מסוכן בכל‬
‫אמצעים‬
‫האמצעים הדרושים לטיפול בחומרים מסוכנים שבמפעלו‪ ,‬לפי מוטב‬
‫להבטחת‬
‫הידע‬
‫מטרות‬
‫והטכנולוגיות המקובלות ובכפוף להוראות היצרן‪ ,‬לרבות אמצעים‬
‫הרישוי‬
‫למניעת תקריות‬
‫ולטיפול בהן‪.‬‬
‫כח אדם ‪ .3‬בעל מפעל מסוכן לא יטפל ולא ירשה לטפל בתחום מפעלו בחומרים‬
‫מסוכנים אלא‬
‫מיומן‬
‫על ידי כח אדם שעבר הכשרה מתאימה‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫תיק‬
‫ותקריות‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 135‬‬

‫‪) .4‬א( בעל מפעל מסוכן יכין ויחזיק תיק מפעל לטיפול במקרי תקלות‬

‫העלולות להתרחש אגב תפעול מפעלו ועלולות להוות סכנה‬
‫לבני אדם ולסביבה‪,‬‬
‫)להלן ‪ -‬תיק מפעל(‪.‬‬
‫)ב( תיק המפעל יכיל את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬תכנית המפעל ותיאורו‪ ,‬ובכלל זה פירוט של החומרים‬
‫המסוכנים‪ ,‬סימונם‬
‫ושיטות הטיפול בהם‪.‬‬
‫)‪ (2‬פירוט והגדרה של תקלות ותקריות העלולות לקרות אגב‬
‫תפעול המפעל‪.‬‬
‫)‪ (3‬אמצעים קיימים במערכת הייצור למיגון מפני תקלות ותקריות‬
‫כתוצאה‬
‫מהתפוצצותם‪ ,‬התלקחותם או פיזורם בסביבה של החומרים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫)‪ (4‬אמצעי בטיחות בתחום המפעל‪ ,‬לרבות אמצעי התראה‪ ,‬נטרול‪,‬‬
‫ציוד ומיגון‬
‫אישי ומערך גילוי וכיבוי אש‪.‬‬
‫)‪ (5‬תכנית היערכות של המפעל לטיפול בתקלות ותקריות כאמור‬
‫בפסקה )‪,(2‬‬
‫שתכלול את אמצעי הנטרול הקיימים ואופן הפעלתם‪ ,‬פירוט כח‬
‫האדם‬
‫המיומן והציוד‪ ,‬וכן פרטים בדבר קשר ודיווח לרשויות‬
‫המוסמכות‪.‬‬
‫)ג( העתק תיק המפעל ימסר לרשות הרישוי ויעודכן מזמן לזמן‪.‬‬
‫‪ .5‬בעל המפעל מסוכן יגיש לרשות הרישוי אחת לשנה‪ ,‬במועד שהיא‬
‫דיווח‬
‫תקבע ובמועדים‬
‫על מצאי‬
‫נוספים בהתאם לצורך ולפי דרישתה‪ ,‬דין וחשבון ובו פרטים מלאים‬
‫חומרים‬
‫מעודכנים‬
‫מסוכנים‬
‫ונכונים על‪:‬‬
‫)‪ (1‬סוגי החומרים המסוכנים‪ ,‬כמויותיהם ואופן השימוש בהם‪.‬‬
‫)‪ (2‬פרטים על שינויים במערכת הייצור ובאופן השימוש בחומרים‬
‫המסוכנים‬
‫בתהליכי הייצור‪.‬‬
‫)‪ (3‬אופן אחזקתם של החומרים המסוכנים בתחום המפעל לרבות‬
‫פירוט תנאי‬
‫האחסון )כגון טמפרטורה ולחץ(‪ ,‬סוגי האריזות‪ ,‬אמצעי ההפרדה‬
‫בין סוגי‬
‫חומרים שונים וכן פרטים בדבר אזור האחסון ודרכי אחזקתו‪,‬‬
‫לרבות דרכי‬
‫גישה‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 136‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫)‪ (4‬אמצעים קיימים במערכת הייצור למיגון מפני תקלות ותקריות‬
‫כתוצאה‬
‫מהתפוצצותם‪ ,‬התלקחותם או פיזורם בסביבה של החומרים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫)‪ (5‬אמצעי בטיחות בתחום המפעל‪ ,‬לרבות אמצעי התראה‪ ,‬אמצעי‬
‫ניטרול‪ ,‬ציוד‬
‫ומיגון אישי ומערך גילוי וכיבוי אש‪.‬‬
‫)‪ (6‬תיאור פליטות המפעל לסביבה לרבות השפכים‪ ,‬הרכבם‬
‫וכמויותיהם‪.‬‬
‫תצהיר ‪) .6‬א( נכונות הדין וחשבון כאמור בתקנה ‪ 5‬והפרטים הכלולים בתיק‬
‫המפעל כאמור‬
‫בתקנה ‪ ,4‬יאומתו בתצהיר של בעל המפעל‪.‬‬
‫ודו"ח‬
‫)ב(רשות הרישוי תמציא העתק הדינים וחשבונות ותיק המפעל‪ ,‬כאמור‬
‫בתקנות‬
‫‪ 4‬ו‪ 5-‬לגורמים הנוגעים בדבר על פי דין‪ ,‬לבקשתם‪ ,‬ככל הנוגע‬
‫לתפקידם ותחומי‬
‫אחרי אחריותם‪.‬‬
‫שמירת‬
‫מסוכנים‬
‫דינים‬

‫‪ .7‬הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין בענין חומרים‬
‫ולא לגרוע מהן‪.‬‬

‫‪ .8‬העובר על הוראות תקנות אלה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ששה חודשים או קנס‬
‫עונשין‬
‫כאמור בסעיף‬
‫‪)61‬א( )‪ (1‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז ‪.1997 -‬‬
‫‪ .9‬לא יינתן רשיון עסק למפעל מסוכן אלא לאחר שרשות הרישוי וידאה‬

‫סייג‬
‫קיומן של‬
‫הוראות תקנות אלה לשם הבטחת מטרות הרישוי כמפורט בחוק‬
‫למתן‬
‫ולאחר שקיימה‬
‫התייעצות עם הרשויות והגורמים הנוגעים בדבר בהתאם לחוק‪ :‬נימוקי‬
‫רשיון‬
‫ההחלטה‬
‫בדבר מתן רשיון עסק כאמור יפורטו בכתב‪.‬‬
‫תחילה ‪ .10‬תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן‪.‬‬
‫כ"ט בתמוז התשנ"ג )‪ 18‬ביולי ‪(1993‬‬
‫אריה דרעי‬
‫שריד‬
‫שר הפנים‬
‫לאיכות הסביבה‬

‫אורה נמיר‬
‫שרת העבודה והרווחה‬

‫יוסי‬
‫השר‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 137‬‬

‫פרק ב'‬
‫פרטי ותאור‬
‫המפעל‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 138‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫פרטי המפעל‬
‫‪ .1‬שם המפעל _________________________ עסוק‬
‫המפעל_______________________‬
‫כתובת מלאה של‬
‫‪.2‬‬
‫המפעל_________________________________________________‬
‫גוש‬
‫____________________________חלקה_______________________________‬
‫טלפונים למוקד המפעל‪_____________________ :‬‬
‫‪.3‬‬
‫פלאפון‪_____________________:‬‬
‫פקס' ____________ טלפונים‪_________________ :‬‬
‫_______________________‬
‫שם שיישוב שהמפעל נמצא‬
‫‪.4‬‬
‫במרחבו_________________________________________‬
‫‪ .5‬שם הבעלים‪ ____________________ (1) :‬כתובת‪ :‬היישוב‬
‫______________________‬
‫רחוב __________________ מס' ________ טלפון‬
‫_________________‬
‫)‪ ____________________(2‬כתובת‪ :‬היישוב‬
‫______________________‬
‫רחוב __________________ מס' ________ טלפון‬
‫_________________‬
‫‪ .6‬שם חברת האם‪________________________ :‬‬
‫כתובת________________________‬
‫‪ .7‬שם מנהל המפעל‬
‫______________________________________________________‬
‫שם הממונה על הבטיחות‬
‫________________________________________________‬
‫בעל היתר רעלים‬
‫______________________________________________________‬
‫‪ .8‬רשיון העסק _______________________ בתוקף מיום‬
‫________________________‬
‫מס' תיק רישוי‬
‫________________________________________________________‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 139‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .9‬סיווג המפעל )פריטי‬
‫הרישוי(______________________________________________‬
‫‪.10‬‬

‫אתרי משנה ‪ /‬מחסני המשנה‪ ,‬מחוץ למפעל‪.‬‬
‫כתובת‬
‫א‬

‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫מהות האתר‬
‫ב‬

‫הערות‬
‫ג‬

‫טופס מס' ‪1‬‬
‫‪.11‬‬

‫מס' העובדים במפעל‪.‬‬

‫מס"ד‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪0-10‬‬
‫‪10-25‬‬
‫‪25-50‬‬
‫‪50-100‬‬
‫‪ 100‬ומעלה‬
‫טופס מס' ‪2‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 140‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪.12‬‬
‫מס'‬
‫סד'‬

‫תהליכי ייצור עיקריים‬
‫מס' ‪ /‬שם‬
‫מתקן‬

‫שם‬
‫התהליך‬

‫חומרים ‪ /‬פריטים‬
‫מיוצרים‬

‫חומרים מסוכנים‬
‫בתהליך‬

‫טופס מס' ‪3‬‬

‫מפות ותרשימים‬
‫‪.1‬‬

‫מפת סביבת המפעל )קנ"מ ‪.(1 : 12 500‬‬
‫א‪ .‬ציון מקום המפעל על המפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון מפעלים שכנים‪.‬‬

‫ג‪ .‬אזורי מגורים של אוכלוסיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬דרכי הגישה אל המפעל )כבישים‪ ,‬שערים ראשיים ומשניים(‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציון מקומות כוחות העזר )מ"י‪ ,‬מד"א‪ ,‬מכבי האש(‪.‬‬
‫ו‪ .‬סימון מעגלי הסיכון בקנה מידה מתאים וטבלת טווחי סיכון לתרחישים‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫פריסת המבנים )קנ"מ ‪.(1 : 250‬‬

‫א‪ .‬תרשים המבנים שבמפעל וסימון אלה שנמצא בהם חומ"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכי הגישה אל המבנים )כבישים‪ ,‬שבילים(‪.‬‬
‫ג‪ .‬גדרות פנימיות במפעל )שערים ודלתות(‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫מפת תשתית המפעל )קנ"מ ‪.(1 : 250‬‬

‫א‪ .‬אספקת מים ועמדות כבוי‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 141‬‬

‫מאגרי מים מקומיים‪.‬‬
‫קווי הזנת מים חיצוניים )רשת עירונית למילוי חוזר וכו'(‪.‬‬
‫אספקת מים רזרבית )מפעל שכן וכו'(‪.‬‬
‫עמדות כבוי‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 142‬‬

‫ב‪ .‬מערכות אנרגיה‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(7‬‬

‫אספקת חשמל ציבורית )מקורות הזנה(‪.‬‬
‫אספקת חשמל מקומית‪.‬‬
‫נקודות ניתוק זרם חשמל במפעל )מספק ראשי(‪.‬‬
‫נקודות ניתוק זרם חשמל למתקנים שונים‪.‬‬
‫מערכות מיזוג אויר‪.‬‬
‫מערכות הסקה )דלק‪ ,‬גז(‪.‬‬
‫שונות‪.‬‬

‫ג‪ .‬מערכות ביוב‪ ,‬ניקוז שפכים ועוד‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫מכשולים בעלי משמעות לפעולות כבוי וחילוץ‬

‫א‪ .‬שערים ודלתות נעולים מטעמי בטחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬צנרת עילית )מעל פני הקרקע(‪.‬‬
‫ג‪ .‬עמודים וחוטי חשמל )עיליים ו‪/‬או קרקעיים(‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫תרשימים הנדסיים ‪ -‬של המבנים בהם מוחזקים חומ"ס‪.‬‬

‫א‪ .‬תוכניות לכל מבנה ואתר‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוט הקומות הטיפוסיות‪ ,‬חללים מיוחדים‪ ,‬חדרי מדרגות‪ ,‬דרכי המלטות‬
‫מעליות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חדרי מכונות ודוודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ברזי כיבוי‪ ,‬מערכות כבוי גלוי והתראה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מקומות סיכון‪ ,‬מכשולים ומיקומם‪.‬‬
‫ו‪ .‬מערכות אנרגיה ומקומות השליטה עליהם‪.‬‬
‫ז‪ .‬צנרת המים כולל ברזי כיבוי‪ ,‬מאגרי מים ועוד‪.‬‬
‫ח‪ .‬צנרת גז‪ ,‬חומ"ס ביוב‪ ,‬ניקוז שפכים ועוד‪.‬‬
‫ט‪ .‬קווי חשמל במפעל ומקומות לניתוק החשמל‪.‬‬
‫י‪ .‬מיכלים לאיכסון חומ"ס עיליים ותת קרקעיים‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫תצלומים‬

‫א‪ .‬יתארו מבטים כלליים וחללים מיוחדים שיאפשרו ראיה כוללת ומהירה של‬
‫האתר ושל‬
‫המקומות המיוחדים שבתוכו‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 143‬‬

‫ב‪ .‬מומלץ צילום אוויר של המפעל וסביבתו‪.‬‬
‫* הערה‪ :‬המפות ישמשו את הערכת הסיכונים‪.‬‬

‫פרק ג'‬
‫נוהל חרום במפעל‬
‫)תוכנית הערכות(‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 144‬‬

‫הנדון‪ :‬נוהל חרום מפעלי לטיפול בארוע חמ"ס ‪ -‬מסגרת‬
‫כללי‬
‫‪.1‬‬

‫בסעיף זה יציין המפעל את הפרטים העיקריים‪ ,‬לדוגמה‪-:‬‬

‫א‪ .‬המפעל מייצר ‪ /‬מאחסן חומרים העלולים להוות סכנה לאוכלוסיה לעובדים‬
‫ברגיעה‬
‫ובחרום‪.‬‬
‫ב‪ .‬החומרים המסוכנים ביותר במפעל הינם‪-:‬‬
‫)יפרט מס' מצומצם של חומרים בעיתיים במיוחד ‪ -‬כולל הערכת סיכונים‬
‫שתצורף כנספח‬
‫לנוהל(‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוהל החרום יהא חלק אינטגרלי ‪ -‬יערך ע"י מנהל התפעול והתחזוקה של‬
‫המפעל ומותאם‬
‫לצרכי המפעל‪.‬‬
‫פעולות מניעה‬
‫בסעיף זה יפרט פעולות מניעה עיקריות בלבד שננקטו ברגיעה‪ ,‬ו‪/‬או‬
‫‪.2‬‬
‫תינקטנה בשע"ח‬
‫בהתייחס לכל מתקן ומתקן וזאת כדי להקטין ‪ /‬למנוע הסכנה ככל האפשר‪.‬‬
‫המטרה‬
‫‪.3‬‬

‫בסעיף זה יציין המפעל את מטרת הנוהל‪ ,‬לדוגמה‪- :‬‬

‫א‪ .‬מטרת הנוהל הינה להגדיר אחריות ‪ /‬סמכויות וסדר פעולות בעת אירוע‬
‫חמ"ס במפעל‪.‬‬
‫אחריות וסמכות הפעלת הנוהל‬
‫‪ .4‬בסעיף זה יגדיר המפעל מי הגורם המוסמך להפעיל את הנוהל ומהם‬
‫הקריטריונים להפעלתו‪.‬‬
‫השיטה‬
‫‪ .5‬בסעיף זה יפרט המפעל את סדר הפעולות העיקרי שעליו לבצע מרגע‬
‫קבלת ההודעה על אירוע‬
‫חמ"ס ועד לסיומו‪ ,‬לדוגמא‪- :‬‬
‫א‪ .‬קבלת ההודעה על האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיווח והפעלת הגורמים הפנימיים והחיצוניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הערכת סיכונים ראשונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬טיפול באירוע הכולל‪ :‬איתור התקלה‪ ,‬ניטרול‪ ,‬איטום וכו'‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 145‬‬

‫ה‪ .‬הערכת סיכונים נוספת‪.‬‬
‫ו‪ .‬חבירה עם גופים חיצוניים‪.‬‬
‫ז‪ .‬תום אירועים ‪ -‬חזרה לכשירות‪.‬‬
‫השלבים‬
‫‪ .6‬בסעיף זה יפרט המפעל את השלבים לטיפול באירוע‪ .‬כעקרון‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫בכל אירוע במס'‬
‫שלבים‪- :‬‬
‫א‪ .‬שלב ראשון ‪ -‬שלב התגובה המיידית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב שני ‪ -‬שלב המענה הראשוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלב שלישי ‪ -‬שלב המענה המשלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלב רביעי ‪ -‬שלב השיקום‪.‬‬

‫‪ .7‬בכל שלב יש לפרט את כל המשימות המחייבות את כל בעלי התפקידים‬
‫לדוגמה‪- :‬‬
‫א‪ .‬שלב ראשון ‪ -‬התגובה המיידית ‪-‬‬
‫קבלת ההודעה על האירוע‪ ,‬איסוף ורישום פרטים ‪ -‬מקום מדויק‪ ,‬סוג‬
‫)‪(1‬‬
‫החומר‪ ,‬סוג‬
‫התקלה‪ ,‬נפגעים וכו'‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫דיווח והפעלה ‪-‬‬
‫א‪ .‬גורמים פנימיים‪ :‬בעלי תפקידים‪ ,‬צוותים מפעליים‪.‬‬

‫ב‪ .‬גורמים חיצוניים‪ :‬שרותי כיבוי‪ ,‬מד"א‪ ,‬מ"י‪ ,‬מרכז מידע‬
‫ארצי לחמ"ס‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬רשות מקומית‪ ,‬בתי‪-‬חולים‪ ,‬מרכז‬
‫ההרעלות ‪-‬‬
‫רמב"ם וכו'‪.‬‬
‫השתלטות על מוקד האירוע תוך ביצוע גילוי זיהוי והערכת סיכונים‬
‫)‪(3‬‬
‫ראשונית‪.‬‬
‫)‪(4‬‬

‫פינוי עובדים ומבקרים לנקודות ריכוז‪.‬‬

‫ב‪ .‬שלב שני ‪ -‬המענה הראשוני‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬

‫המשך השתלטות על אירוע‪ ,‬ניטרול החומרים המסוכנים‪.‬‬
‫המשך פעולות גו"ז והע"ס בשיתוך צוותי איכה"ס‪.‬‬
‫ייעוץ בנושאים הקשורים באירוע חמ"ס‪.‬‬

‫ג‪ .‬שלב שלישי ‪ -‬המענה המשלים‪:‬‬
‫)‪(1‬‬

‫סיום השתלטות וניטרול החומר‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 146‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬

‫השלמת פינוי עובדים ממקום הסכנה‪.‬‬
‫ביצוע פעולות גו"ז והע"ס לשלילת ממצאים ומזהמים באויר‪.‬‬

‫ד‪ .‬שלב רביעי ‪ -‬שלב השיקום‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬

‫סילוק הפסולת המסוכנת וההריסות‪.‬‬
‫שיקום והשמשת מערכות‪.‬‬
‫החזרת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫ביצוע בקרת נזקים‪.‬‬
‫תחקיר‪ ,‬הפקת לקחים וישומם‪.‬‬

‫הגדרת צוותים למשימות‬
‫יש להגדיר טבלה שתפרט את כל בעלי התפקידים כולל משימות בכל שלב‬
‫‪.8‬‬
‫ושלב‪ ,‬ואת מערך‬
‫החירום במפעל כדלקמן‪- :‬‬
‫מנהל המפעל‪ ,‬צוות טיפול בחמ"ס‪ ,‬צוות הערכת סיכונים‪ ,‬צוות חילוץ‪ ,‬צוות‬
‫עזרה ראשונה‪,‬‬
‫צוות פיקוח ושונות‪.‬‬
‫הערה‪) :‬צוותי תגובה יוקמו לפי מאפייני המפעל וצרכיו(‪.‬‬

‫דוגמת טבלה צוותים למשימות‪:‬‬
‫מס"‬
‫ד‬
‫‪.1‬‬

‫הצוות‬
‫והרכבו‬
‫צוות‬
‫טיפול‬
‫בחמ"ס‬

‫התגובה‬
‫משימה‬
‫המיידית‬
‫כללית‬
‫קבלת‬
‫ביצוע‬
‫ההודעה‪,‬‬
‫פעולות‬
‫השתלטות השתלטות‬
‫על המוקד מיידית על‬
‫מוקד‬
‫וניטרול‬
‫האירוע‬

‫המענה‬
‫הראשוני‬
‫ניטרול‬
‫החומר‬
‫המסוכן‬

‫המענה‬
‫המשלים‬
‫סיום פעולות‬
‫ההשתלטות‬
‫על המוקד‬
‫וניטרולו‬

‫השיקום‬
‫סילוק‬
‫הפסולת‬
‫המסוכנת‬
‫והחזרת‬
‫המצב‬
‫לקדמותו‬

‫בהתאם לטבלה זו יש לפרט לכל צוות‪ ,‬את משימותיו לפי השלבים‪.‬‬
‫מנהלה‬
‫‪ .9‬תחת סעיף זה יפרט המפעל מהם האמצעים הדרושים לצורך טיפול‬
‫בתקרית‪ ,‬בתחומים‪:‬‬
‫א‪ .‬כח‪-‬אדם‬
‫ב‪ .‬רכב‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 147‬‬

‫ג‪ .‬כלי הרמה ‪ /‬מלגות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אמצעים טכניים ‪ -‬ראה נספחים‪.‬‬
‫שליטה‬
‫‪ .10‬תחת כותרת זו יפרט המפעל באילו אמצעי שליטה בכוונתו לשלוט באירוע‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שימוש באמצעי קשר ‪ -‬טלפון‪ ,‬קשר אלחוטי‪ ,‬איתורית וכו'‪.‬‬
‫שונות‬
‫‪ .11‬בסעיף זה יציין המפעל פעולות ההדרכה השוטפות ותדירות תרגול הנוהל‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫נוהל זה יתורגל לפחות אחת ל ‪ -1/2‬שנה‪.‬‬
‫תוכנית הדרכה במפעל‪ ,‬תכלול‪:‬‬
‫מוספים‬
‫‪.12‬‬

‫בפרק זה יופיעו כל הפריטים הרלוונטים כגון‪:‬‬

‫א‪ .‬מוסף א' ‪ -‬רשימות תיווג‪.‬‬
‫)‪(1‬‬

‫מטה החרום במפעל ‪ -‬רשימה שמית‪ ,‬תפקידים‪ ,‬כתובות וטלפונים‪.‬‬

‫רשימת צוותי החרום במפעל ‪ -‬כולל‪ :‬שמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬טלפונים‬
‫)‪(2‬‬
‫ומחליפים )מספר ‪(2‬‬
‫במקרה של גיוס לצה"ל‪.‬‬
‫גורמי חוץ ‪ -‬מ"י‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬מד"א‪ ,‬רשות מקומית‪,‬‬
‫)‪(3‬‬
‫משרד הבריאות‪,‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬מרכז מידע אחוד לחמ"ס ‪ -‬בפיקוד העורף‪.‬‬
‫)‪(4‬‬

‫מפעילי צמ"ה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מוסף ב' ‪ -‬נתונים הדרושים בעת אירוע‪.‬‬
‫)‪(1‬‬

‫נתונים על המפעל‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫נתונים על חמ"ס במפעל‪.‬‬

‫דפי מידע על החומרים המסוכנים במפעל‪) .‬במקרה של ריבוי‬
‫)‪(3‬‬
‫חומרים להוסיף תיק נפרד למסמכי ‪.(MSDS‬‬
‫)‪(4‬‬

‫תרשים המפעל ‪ -‬ציון מוקדים ‪ /‬מתקנים עיקריים במפעל‪.‬‬

‫)‪(5‬‬

‫תצ"א ‪ -‬תצלום אוירי של המפעל וציון נקודות קריטיות )או מפה(‪.‬‬

‫ג‪ .‬מוסף ג' ‪ -‬אמצעים טכניים‪:‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫)‪(1‬‬

‫אמצעי התגוננות אישיים ומערכתיים‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫אמצעי גו"ז‪.‬‬

‫)‪(3‬‬

‫ציוד כיבוי וחילוץ‪.‬‬

‫)‪(4‬‬

‫אמצעי התרעה‪.‬‬

‫)‪(5‬‬

‫ציוד וחומרי ניטרול‪.‬‬

‫)‪(6‬‬

‫מערכת קשר חרום‪.‬‬

‫)‪(7‬‬

‫ציוד מכני הנדסי‪.‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 148‬‬

‫ד‪ .‬מוסף ד' ‪ -‬הגדרות ומושגים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מוסף ה' ‪ -‬נהלי פינוי בדגש על‪:‬‬
‫)‪(1‬‬

‫פינוי או הסתגרות בעת אירוע‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫צירי פינוי או ריכוז‪ ,‬כינוס‪ ,‬בהתאם לכיווני הרוח‪.‬‬

‫)‪(3‬‬

‫אמצעי כריזה והודעה לציבור במפעל‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 149‬‬

‫נהלי כבאות‬
‫והצלה‬
‫טיפול ופינוי‬
‫נפגעים‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 150‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫נוהל כיבוי אש וטיפול בחמ"ס ‪ -‬תיק מפעל‬
‫‪.1‬‬

‫פירוט כח אדם המיומן לטיפול בתקרית‪.‬‬

‫‪ .2‬פירוט הערכות בצוותים להפעלת מערך הכיבוי לפי משימות מוגדרות‬
‫מראש‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫פירוט דרכי הקשר אל שירותי החרום‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫פעולות מומלצות לשירותי הכבאות‪- :‬‬

‫א‪ .‬טקטיקות כיבוי מוצעות )פירוט כללי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת הערכות המשותפת והשילוב של שרותי הכבאות עם צוותי המפעל‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫הערות שירותי הכבאות‪.‬‬

‫א‪._____________________________________________________________ .‬‬
‫ב‪._____________________________________________________________ .‬‬
‫ג‪._____________________________________________________________ .‬‬
‫‪.6‬‬

‫נהלי הטיפול בחומרים מסוכנים‪.‬‬

‫"נוהל טיפול פינוי נפגעים" ‪ -‬תיק מפעל‬
‫סימוכין מסמך מד"א ‪ 279-96-‬חומ"ס מ ‪-21.5.96‬‬

‫‪.7‬‬

‫כללי‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫אזור החם‪ :‬עד טווח ‪ IDLH‬ומשתנה בהתאם לסוג החומר ונתוני האירוע‪.‬‬
‫אזור הקר‪ :‬מעבר לטווח ‪ IDLH 0.1‬והוא האזור שלא נמצא בסכנה‪.‬‬
‫א‪ .‬ארוע חומרים מסוכנים עלול לגרום לנפגעים הסובלים מחבלות טראומתיות‬
‫)כתוצאה מ‪:‬‬
‫פיצוץ‪ ,‬תאונה‪ ,‬שריפה(‪ ,‬לנפגעים הסובלים מחשיפה לחומרים רעילים‬
‫)חשיפה דרך דרכי‬
‫הנשימה‪ ,‬העור או מערכת העיכול(‪ ,‬ונפגעים הסובלים משילוב של השניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפעל המחזיק בחומ"ס חייב להחזיק באמצעים המתאימים לחילוץ והגשת‬
‫עזרה ראשונה‬
‫לנפגעים‪ ,‬להכשיר את הצוות לביצוע פעולות חילוץ והגשת ע"ר‪ ,‬ולקיים‬
‫אימונים תקופתיים‬
‫לצוותים כדי לקיים רמת כשירות הולמת‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחריות המפעל לעמוד בקשר עם מנהל מד"א באזור‪ ,‬להביא לידיעת מנהל‬
‫מד"א פוטנציאל‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 151‬‬

‫הסכון שבמפעל‪ ,‬פעולות החרום הנדרשות‪ ,‬והאמצעים הקיימים לטיפול‬
‫בתקרית חרום‬
‫הקיימים במפעל‪.‬‬
‫המפעל ישלב נציגי מד"א בתכנון הערכות לחרום במפעל ובתרגול מערך‬
‫החרום‪.‬‬
‫ד‪ .‬האחריות לארגון הטיפול הרפואי וחילוץ הנפגעים בעת אירוע חומ"ס בשטח‬
‫המפעל מוטלת‬
‫על המפעל‪.‬‬
‫ה‪ .‬צוותי מד"א שיגיעו למפעל יפעלו בשטח ה"קר" לטיפול בנפגעים שחולצו‬
‫מהשטח ה"חם"‬
‫ונשטפו במידת הצורך‪ .‬מפקד מד"א יחבור לנציג המפעל‪ ,‬יקבל מידע לגבי‬
‫האירוע‪,‬‬
‫החומרים המעורבים ופעולות חירום נדרשות‪ ,‬היקף הנפגעים ופעולות‬
‫שננקטו‪.‬‬
‫מפקד מד"א יתאם עם נציג המפעל הפעלת צוותי מד"א לסיוע בטיפול‬
‫בנפגעים‪.‬‬
‫ו‪ .‬האזורים בהם קיימת תחנת מד"א הכוננית לטיפול באירוע חומ"ס‪ ,‬ישוגר צוות‬
‫עם מיגון‬
‫מהתחנה הכוננית לאירוע‪ .‬צוות מד"א ממוגן יופעל במידת הצורך‪ ,‬עפ"י‬
‫החלטת מפקד‬
‫מד"א בלווי אנשי המפעל לטיפול וסיוע בחילוץ נפגעים בודדים מהשטח‬
‫ה"חם"‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫הכנות‪:‬‬

‫א‪ .‬מנהל המפעל יעביר למנהל אזור מד"א המידע של החומרים המסוכנים‬
‫המוחזקים במפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנהל המפעל יוודא כי בידי האחראי להזעקת גורמי החרום בעת תקרית מצוי‬
‫מס' טלפון‬
‫חרום של מוקד מד"א האיזורי )‪ (101‬והמידע שיש למסור בעת הזעקת צוותי‬
‫מד"א‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהל המפעל ישלב נציג מד"א בתכנון המענה לחרום ובתרגול‪.‬‬
‫‪.9‬‬

‫מסירת ההודעה‪:‬‬

‫א‪ .‬ההודעה למד"א תמסר בטלפון חרום ‪.101 -‬‬
‫ב‪ .‬המודיע ימסור למוקד מד"א האיזורי הפרטים הבאים‪:‬‬
‫שם המפעל וכתובתו‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫סוג הארוע )דליפה‪ ,‬פיצוץ וכו'(ץ‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫החומר‪/‬חומרים המעורבים )במידה וידוע ימסור מספרי האו"מ של‬
‫)‪(3‬‬
‫החומר‪/‬ים(‪.‬‬
‫מספר הנפגעים הצפוי ‪ /‬משוער באירוע‪.‬‬
‫)‪(4‬‬
‫מספר טלפון במפעל להתקשרות חוזרת במידת הצורך‪.‬‬
‫)‪(5‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫)‪(6‬‬
‫‪.10‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 152‬‬

‫נקודת חבירה בשטח ה"קר" בין נציג המפעל לצוותי מד"א‪.‬‬

‫ארגון הטיפול הרפואי‪:‬‬

‫א‪ .‬ככלל יבוצע טיפול רפואי בנפגעים בשטח "קר" ולאחר שנשטפו במידת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשטח "חם" תבוצענה פעולות מצילות חיים בלבד‪ ,‬וכאשר ביצוע פעולות‬
‫אלה אינו מעכב‬
‫פינוי ‪ /‬חילוץ הנפגע לשטח "קר"‪.‬‬
‫ג‪ .‬טיפול רפואי בשטח "חם" יבוצע ע"י צוות רפואה של המפעל עפ"י הנחיות‬
‫המפעל‪.‬‬
‫"צוות מד"א ממוגן ייכנס לשטח "חם"‪ ,‬רק עפ"י החלטת מפקד מד"א‪ ,‬ובליווי‬
‫אנשי המפעל‬
‫‪ /‬כיבוי אש‬
‫ד‪ .‬במידת הצורך ישטפו הנפגעים לפני העברתם לטיפול רפואי בשטח "קר"‪,‬‬
‫ע"י צוותי‬
‫המפעל‪.‬‬
‫ה‪ .‬נקודת טיפול בנפגעים תמוקם בשטח "קר" עפ"י החלטת מפקד התקרית‬
‫במקום בו אין‬
‫סיכון לחשיפת הצוות המטפל לחומר הרעיל ובהתחשב בהערכת הסיכונים‬
‫המתמשכת‬
‫לאירוע‪.‬‬
‫ו‪ .‬הטיפול הרפואי בשטח ה"קר" יכלול טיפולים מצילי חיים ופינוי לבי"ח‪.‬‬
‫ז‪ .‬יעד הפינוי יקבע ע"י הגורם הרפואי הבכיר בשטח בהתחשב במצב הפצוע‪,‬‬
‫סוג הפציעה‪,‬‬
‫יכולת הטיפול של ביה"ח הקולט‪ ,‬זמן הפינוי ואמצעי הפינוי‪.‬‬
‫מפקד מד"א באירוע יתאם עם מפקד המשטרה צירי הפינוי לביה"ח‪.‬‬
‫ח‪ .‬לטופס הדווח על תקרית חומ"ס יש להוסיף ליד "מד"א" את מס' טל' ‪.101‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 153‬‬

‫פרק ד'‬
‫רשימת איכון‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 154‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫א‪ .‬רשימת לוח איכון בעלי תפקידים ומנהלים במפעל‬

‫מס'‬
‫סד'‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬

‫התפקיד‬

‫שם‬
‫פרטי‬
‫ומשפח‬
‫ה‬

‫טלפון‬
‫בעבודה‬

‫א‬
‫מנהל המפעל‬
‫ס‪/‬מנהל המפעל‬
‫מהנדס ראשי‬
‫כימאי ראשי‬
‫מנהל אחזקה‬
‫ממונה על‬
‫בטיחות‬
‫ק‪ .‬ביטחון‬
‫מנהל‬
‫מנהל משמרת‬
‫מנהל משמרת‬
‫מנהל משמרת‬
‫מנהל משמרת‬

‫ב‬

‫ג‬

‫טלפון בבית‬

‫פלא ‪ /‬ביפר‬
‫ד‬

‫נמצא מחוץ‬
‫למפעל‬
‫יצא‬
‫ה‬

‫חוזר‬
‫ו‬

‫טופס מס' ‪4‬‬
‫ב‪ .‬רשימת איכון למוסדות חרום הצלה ושליטה‬
‫מס' סד'‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬

‫המען‬

‫כתובת‬

‫טלפון‬

‫א‬
‫משטרת ישראל‬
‫מכבי אש‬
‫מ‪.‬ד‪.‬א‪.‬‬
‫יח' סביבתית ‪ /‬אגוד‬
‫ערים לאיכה"ס‬
‫מוקד עירוני‬
‫מרכז מידע אחוד‬
‫פקוד העורף‬
‫שרות הפיקוח על‬
‫העבודה ‪ /‬מחוזי‬
‫משרד איכה"ס‬
‫המחוזי‬
‫ק‪ .‬הג"א פקע"ר‬

‫ב‬

‫ג‬

‫פלאפון‬

‫איתורי‬
‫ת‬
‫ד‬

‫פקס'‬
‫ה‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 155‬‬

‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫טופס מס' ‪5‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 156‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ג‪ .‬רשימת מתקנים חיוניים‪ ,‬מוסדות ומפעלים שכנים‬
‫מס'‬
‫סד'‬

‫מוסד ‪/‬‬
‫מתקן‬
‫‪ /‬מפעל‬
‫א‬

‫עיסוקו‬
‫ב‬

‫המרחק‬

‫בכיוון מהמפעל‬

‫מהמפעל‬
‫ג‬

‫ד‬

‫דרך להתקשרות‬
‫טלפון‬
‫ה‬

‫פקס'‬
‫ו‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫טופס מס' ‪6‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 157‬‬

‫פרק ה'‬
‫נספחים‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 158‬‬

‫נספח ‪1‬‬
‫תדריך ופרמטרים להערכת סיכונים‬
‫כללי‬
‫‪ .1‬בסקר הערכת סכונים תבדקנה ההשלכות הצפויות לאוכלוסייה הנמצאת‬
‫סביב מפעלים‬
‫תעשייתיים‪ ,‬המכילים חומרים מסוכנים‪ ,‬עקב שחרור חומרים אלה לסביבה‪,‬‬
‫במספר תרחישי‬
‫יחוס נבחרים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מטרה‬

‫הנחיות לצמצום או מניעת הסיכון וההשלכות הסביבתיות השליליות‪ ,‬הנובעות‬
‫מארוע‬
‫חומרים מסוכנים‪ ,‬כנגזר מנתוח וממסקנות תרחישי היחוס הנ"ל‪.‬‬
‫סקר הערכת סכונים יתחלק ל ‪ -3‬פרקים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬תאור המיפעל‪ ,‬סביבתו והחומרים הנמצאים בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירת תרחישי היחוס ונתוח השפעתם על הסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסקנות והנחיות לבצוע‪.‬‬

‫תאור המפעל סביבתו והחומרים הנמצאים בו‬
‫פרק זה יתחלק למספר סעיפי משנה‪:‬‬
‫)‪(1‬‬

‫הקדמה ‪ -‬תאור כללי של המפעל‬

‫תאור קצר וכללי של‪ :‬מיקום המפעל‪ ,‬חומרי הגלם‪ ,‬תהליכי היצור‪ ,‬המוצרים‪,‬‬
‫שיטות‬
‫העבודה‪ ,‬מספר הפועלים‪ ,‬מספר המשמרות ותאור עורקי התחבורה בהם‬
‫משונעים חומרים‬
‫מסוכנים אל המפעל וממנו בתחומי המחוז הרלוונטי בכלל ובסביבתו של‬
‫המפעל בפרט‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫תאור סביבת המפעל‬

‫טופוגרפיה וגיאומורפולוגיה של אזור המפעל תוך דגש על דרכי נקוז‬
‫בסביבת המפעל‪,‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 159‬‬

‫עורקי תחבורה )כבישים‪ ,‬מסילות ברזל( מבנה תעשייה ומרחקים מאזורי‬
‫מגורים ומבני‬
‫צבור קיימים ועתידיים‪.‬‬
‫בנוסף לתאור המילולי יועלו כל הנתונים הללו על מפה טופוגרפית בקנה‬
‫מידה של‬
‫מ ‪ -1:50000‬עד' ‪ 1:12500‬בהתאם לגודלו של המפעל ולגודל השטח‬
‫שעשוי להיות מושפע‬
‫מפעילות המפעל‪.‬‬
‫תאור מפורט של המפעל‬
‫)‪(3‬‬
‫פרוט המתקנים והמבנים השונים במפעל‪ ,‬תאורם ויעודם‪ .‬יש לשים דגש על‬
‫מתקני יצור‬
‫בהם מתבצעים תהליכים המערבים חומרים מסוכנים במיוחד‪ .‬כל האמור‬
‫לעיל יוצג על גבי‬
‫תרשים סכמתי בקנה מידה של ‪ 1:250‬או ‪.1:500‬‬
‫)‪(4‬תאור כללי של החומרים המסוכנים במפעל‬
‫רשימת כל החומרים המסוכנים הנמצאים במפעל תוך ציון הפרטים‬
‫הבאים‪- :‬‬
‫א‪ .‬שם מדעי ומסחרי )אם יש(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר או"ם וקבוצת סכון לפי האו"ם )מס' ‪.(CAS‬‬
‫ג‪ .‬נוסחת מבנה אמפירית )במידת הצורך(‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמות מקסימאלית מאוחסנת ואופן האחסון‪.‬‬
‫ה‪ .‬מצב צבירה‪.‬‬
‫ו‪ .‬תצרוכת חודשית‪.‬‬
‫ז‪ .‬בסעיף זה אפשר להעזר בטבלה מנספח א‪ .‬של הבקשה להיתר‬
‫רעלים‪.‬‬
‫)‪(5‬‬

‫תאור מפורט של החומרחים המסוכנים במיוחד‬

‫בסעיף זה יתוארו החומרים המסוכנים במיוחד )כפי שיקבע ע"י הגורם של‬
‫איה"ס שיזם‬
‫את עריכת הסקר( והחומרים המסוכנים שעליהם נערך הסקר‪.‬‬
‫תאור זה יהיה מפורט ויכלול חוץ מהנתונים שהוזכרו בסעיף ‪ 4‬את הנתונים‬
‫הבאים‪- :‬‬
‫א‪ .‬משקל מולקולרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכי ‪.V.L.T IDLH‬‬
‫ג‪ .‬נקודת הבזקה‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 160‬‬

‫ד‪ .‬תחום נפיצות עליון ותחתון‪.‬‬
‫ה‪ .‬לחץ וצפיפות אדים‪.‬‬
‫ו‪ .‬נתוני רעילות‪.‬‬
‫ז‪ .‬הגדרות לפי קבוצות סכון של ‪.NFPA‬‬
‫ח‪ .‬עוצמת גלי הדף וחום‪.‬‬
‫לחומרים אלו יצורפו דפי מידע מפורטים כדוגמאת ‪ MSDS‬תקני הג"א או‬
‫דומיהם‪.‬‬
‫בסעיף זה יצויינו גם כל הפסולת הרעילות הנוצרות במפעל‪ ,‬בתהליכי‬
‫היצור או בתהליכי‬
‫ובמתקני הנטרול‪ ,‬כמותם החודשית ותדירות הפינוי לרמת חובב ‪ -‬אם‬
‫קיים‪.‬‬
‫)‪(6‬תהליכי יצור‬
‫תאור מפורט של תהליכי יצור שבהם משתתפים החומרים המסוכנים במיוחד‬
‫ואלו‬
‫שנבחרו לתרחיש‪.‬‬
‫התאור יכלול פרטים על הנתונים הבאים‪- :‬‬
‫א‪ .‬כנויות החומרים המסוכנים בתהליך‪.‬‬
‫ב‪ .‬החומרים האחרים עמם מגיבים החומרים הנדונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרכי נטרול בתהליך ולאחריו )סקרברים מגדלי ספיגה וכדומה(‪.‬‬
‫ד‪ .‬זמני הראקציה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תוצרים ושמושם‪.‬‬
‫ו‪ .‬כמות פסולת רעילה הנוצרת התהליכים או במתקני הנטרול‪.‬‬
‫התאור המלולי ילווה בתרשים סכמתי של כל תהליך יצור מתואר‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‬‫)‪(7‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 161‬‬

‫אחסון‬

‫אחסון של כל החומרים המסוכנים כולל הפרטים הבאים‪- :‬‬
‫א‪ .‬צורת האיחסון )מיכל עילי‪ ,‬מיכל תת קרקעי‪ ,‬חבית‪ ,‬צובר‪ ,‬גלילים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומרים המאוחסנים בסמוך )תוך שימת דגש לעובדה שיש קבוצות‬
‫חומרים שאסור‬
‫לאחסנם אחד ליד השני(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמצעי מגון והגנה )קירות בטון‪ ,‬מאצרות וכדומה(‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרי נטרול קיימים ‪ -‬כמות ומקום אחסון‪.‬‬
‫ה‪ .‬מקום אחסון פסולת רעילה המיועדת לפנוי לרמת חובב‪.‬‬
‫מחסנים‪ ,‬מקומות איחסון חיצוניים‪ ,‬מצבורים של חביות מלאות וריקות‪,‬‬
‫מיכלים‬
‫ומקומות אחסון של חומרים המיועדים לפנוי לרמת חובב יועלו על גבי‬
‫תרשים המפעל‬
‫המוזכר בסעיף ‪ 3‬או בתרשים נפרד‪.‬‬
‫מבצעי הסקר יציינו )או בכתיבת שם החומר או ע"י מתן קודים מפריים או‬
‫בכל דרך‬
‫אחרת( מהו החומר הנמצא בכל מקום איחסון המפורט בתרשים‪.‬‬
‫)‪(8‬‬

‫תנאים מטאורולוגים‬

‫תאור של שכיחות כוון ועוצמת רוח באזור המפעל ‪ -‬גלובלית ועונתית‪.‬‬
‫הנתונים ילקחו‬
‫מהתחנה או תחנות בסביבת המפעל‪ ,‬כפי שיומלצו ע"י הגורם מאיכ"ס‬
‫שיזם את בצוע‬
‫הסקר‪.‬‬
‫נתונים אלו יומחשו או בעזרת טבלה או בעזרת שושנת רוחות או כל אמצעי‬
‫אחר‪.‬‬
‫בחירת תרחישי היחוס ונתוח השפעתם על הסביבה‬
‫בפתיחת פרק זה יש להדגיש ‪-‬‬
‫א‪" .‬בכל מקרה שימצא לנכון יכול גורם איכה"ס‪ ,‬שהמליץ ויזם את עריכת‬
‫הסקר‪,‬‬
‫להחליט על ביצוע הערכת הסיכונים )‪ ,HAZOP, FTA, ETA‬וכיו"ב(‪ ,‬הנחיות‬
‫לביצוע‬
‫ותהליכים עליהם יש לבצע את סקר הסיכונים ההסתברותי ייקבעו ע"י אותו‬
‫גורם‬
‫ויימסרו בנפרד למפעל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארוע החמ"ס שיבחר יהיה מחמיר וזאת כדי לאפשר לגזור ממנו את אופן‬
‫הטפול‬
‫בארועים בהיקף קטן יותר ושלא נותחו בסקר הנדון‪ .‬בכל מקרה מומלץ‬
‫לבחור‬
‫ארוע הגיוני‪ ,‬אופיני למפעל המדובר ושיש ההסתברות סבירה להתרחשותו‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 162‬‬

‫בעקרון קיימות מספר אפשרויות לבחירת תרחישים לארוע של חומרים‬
‫מסוכנים לפי‬
‫הפרוט הבא‪- :‬‬
‫* ארוע חמ"ס בתהליכי יצור ‪ -‬יכול להגרם כתוצאה מ‪- :‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫כשל תפעולי בציוד כמו‪ :‬ריאקטורים‪ ,‬צנרות או ברזים‪ ,‬שסתומים ווסתים‪.‬‬
‫תגובה כימית שיצאה מכלל שליטה‪.‬‬
‫כשל במערכות בקרה‪.‬‬
‫טעות אנוש‪.‬‬
‫חבלה מכוונת‪.‬‬

‫* אורע חמ"ס באיחסון או ארוע חמ"ס בשינוע )פנימי בתוך המפעל או מהמפעל‬
‫החוצה‬
‫ואליו( ‪ -‬יכולים להגרם כתוצאה מ‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫שבירת או היסדקות של מיכלים למיניהם וצנרות‪.‬‬
‫פליטה עקב חימום יתר או הטענת יתר‪.‬‬
‫דליפה משסתומים או ברזים סדוקים או שעברו קורוזית יתר‪.‬‬
‫חבלה‪.‬‬

‫* כל אחד משלושת התרחישים הנ"ל הארוע יכול ללבוש אופי של‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫שריפה‪.‬‬
‫שפך‪.‬‬
‫פיצוץ )שיכול לגרום לשפך‪ ,‬שריפה או שניהם יחדיו(‪.‬‬
‫רעידת אדמה )סעיף חדש שטרם גובשה הקונספציה המלאה לטפול בו(‪.‬‬

‫)‪(9‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫הצגת התרחיש‬

‫תיאור התרחיש‪.‬‬
‫הנימוקים לבחירת תרחיש מסויים זה‪) ,‬שנוע‪ ,‬תהליכי יצור או אחסון(‪.‬‬
‫הנימוקים לבחירת אופי התרחיש )שריפה‪ ,‬שפך או פיצוץ(‪.‬‬
‫הנימוקים לבחירת החומרים שמשתתפים בתרחיש‪.‬‬

‫א‪ .‬במידה ונבחר תרחיש מסויים הכולל ארוע אחד יש לבחון גם אפשרות‬
‫לתקלות‬
‫שרשרת ולהתייחס גם למספר תקלות שרשרת היכולות להתפתח כתוצאה‬
‫מהארוע‬
‫הראשוני שנבחר‪.‬‬
‫)הערכות סיכון מדרגה שניה(‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫ארוע היחוס הראשוני שיבחר יהיה בתהליכי יצור והוא סדק בריאקטור‬
‫שעטוף‬
‫במערכת קרור ע"י מים או חימום ע"י קיטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרחישי שרשרת אפשריים‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 163‬‬

‫‪ (1‬פריצת החומר הרעיל מהראקטור החוצה למי הקרור ומשם למערכת‬
‫המים‪.‬‬
‫‪ (2‬פריצת מים או קיטור ממעטפת הקרור פנימה לראקטור וכתוצאה‬
‫מכך הווצרות‬
‫ראקציה אלימה או העלאת ט"מ והגברת נדוף של תוצרים רעילים‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫הפסקת זרימת המים במעטפת הקרור שגורמת לחמום‬
‫‪(1‬‬
‫הריאקטור ופיצוצו‪.‬‬
‫)‪ (10‬עוצמת מקור‬
‫הגדרת וחישוב עוצמת המקור‪ ,‬רגעי ואו רציף‪ ,‬תוך הצגת הנוסחאות המתאימות‬
‫שנבחרו‬
‫)עבור נדוף משלולית או מאצרה‪ ,‬דליפת נוזל דרך ברז או נקב‪ ,‬פריצה בלחץ‬
‫של נוזל או גז‬
‫דרך ברז או נקב וכדומה( וציון המקורות מהן נלקחו נוסחאות אלה ‪ -‬יש לצרף‬
‫צילום של‬
‫מקור הנתונים באם ידרש הדבר‪.‬‬
‫בחלק זה יצויינו בנוסף לנוסחא הכללית גם הערכים המספריים של כל הפרמטרים‬
‫המופיעים בה כמו לחץ אדים‪ ,‬ט"מ‪ ,‬קבועים שונים‪ ,‬חום סגולי‪ ,‬משקל מולקולרי‪,‬‬
‫קצב נידוף‪,‬‬
‫צפיפות וכל ערך אחר כנידרש‪ ,‬תוך ציון מקורותיהם ‪ -‬צלום כנ"ל‪.‬‬
‫)‪ (11‬פיזור‬
‫* חישוב פיזור החומר המסוכן וקביעת טווחי הסיכון‪:‬‬
‫א‪ .‬בארוע חומר רעיל בהתאם לעוצמת הריכוזים בתחום ה‪) IDLH-‬האזור החם( וה‪-‬‬
‫‪IDLH 0.1‬‬
‫)האזור הפושר(‪.‬‬
‫* חישוב הפיזור יעשה ב ‪ -3‬מצבים מטאורולוגים ‪ -‬בלתי יציב )‪ (A‬ניטראלי )‪ C‬או‬
‫‪ (D‬ויציב )‪E‬‬
‫או ‪.(F‬‬
‫* יש לציין את שם תוכנת המחשב בה השתמשו מבצעי הסקר לשם חישוב פיזור‬
‫המזהמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארוע חומר דליק נפיץ ‪ -‬אפקט פיצוץ ‪ - (UVCE) -‬חישוב טווחי הסיכון יעשה‬
‫עפ"י ‪ 4‬ספי‬
‫הרס‪ :‬הרס כבד‪ ,‬הרס מוגבל‪ ,‬נזק כבד לשמשות‪ ,‬נזק מוגבל לשמשות‪.‬‬
‫אפקט תרמי ‪ - (BLEVE) -‬חישוב טווחי הסיכון יעשה עפ"י ‪ 3‬ספי סיכון‪99% :‬‬
‫מוות‪50% ,‬‬
‫מוות‪ ,‬ו ‪ -1%‬מוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל הנתונים שהתקבלו יועלו בצורה סכמתית על המפה המצורפת בצורת‬
‫מעגלים של טווחי‬
‫סיכון‪.‬‬
‫ד‪ .‬לסיכום פרק זה יש לקבוע‪ ,‬על סמך הנתונים שהתקבלו‪ ,‬את התוצאות‬
‫והמשמעויות‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 164‬‬

‫הנובעות מארוע החומר המסוכן ואת הסיכונים הנובעים מכך לאנשי המפעל‬
‫ולאוכלוסיה‬
‫סביב לו‪.‬‬
‫ה‪ .‬בסעיף זה יוצגו כל הנוסחאות שהשתמשו בהם‪ ,‬הפרמטרים המספריים שהוצבו‬
‫בהם‬
‫ומקורותיהם‪.‬‬
‫)‪ (12‬מסקנות והנחיות לבצוע‬
‫פרק זה יתחלק לשני חלקים‪- :‬‬
‫א‪ .‬המלצות למניעה מוחלטת או צמצום הסכונים הנגזרים מהתרחיש או התרחישים‬
‫שניתנו‬
‫בסקר בתחום המפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנחיות לכתיבת נוהל חרום מפורט שתפקידו הדרכת אנשי המפעל בטפול‬
‫בארוע חמ"ס ‪-‬‬
‫באם יתרחש‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסעיף זה יוצגו כל הנוסחאות שהשתמשו בהם‪ ,‬הפרמטרים המספריים שהוצבו‬
‫בהם‬
‫ומקורותיהם‪.‬‬
‫)‪ (13‬המלצות למניעת וצמצום סכונים‬
‫א‪ .‬במסגרת זו ינתנו הנחיות לבצוע בתחומים נדרשים עפ"י הצורך ‪ -‬לדוגמא ‪-‬‬
‫‪ -(1‬הגדרת נקודות התורפה ‪ -‬בעלי הסכון הפוטנציאלי הגבוה ביותר ‪ -‬במפעל‬
‫הן בשטחי‬
‫האחסון והן בתהליכי היצור‪.‬‬
‫‪ -(2‬טפול בנקודות אלו ע"י הכנסה או הוספה של אמצעי מיגון וכן אמצעי‬
‫נטור‪ ,‬גילוי‪,‬‬
‫בקרה )לחץ‪ ,‬ט"מ(‪ ,‬ויסות אתראה ונטרול‪.‬‬
‫‪ -(3‬צמצום כמויות החומרים המסוכנים המאוחסנים בתחומי המפעל במחסנים‬
‫או‬
‫מחוץ למחסנים מאובטחים )לפני הכנסה לתהליכי יצור(‪.‬‬
‫‪ - (4‬שינוי במקום או בצורת האחסון של חומרים מסוכנים )כמו הצלה‬
‫לחומרים‬
‫דליקים‪ ,‬הפרדת קבוצות אחסון אסורות וכדומה(‪.‬‬
‫)‪ (14‬שיטות הערכת הסיכונים שבוצעו‪) ,‬ראה טבלה ‪ 4‬נספח ‪.(1‬‬
‫המפעל יפרט באילו שיטות הערכת סיכונים בוצעה הערכת סיכונים‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 165‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫טופס מיפויי תהליכים בהערכת סיכונים‬
‫מס'‬
‫סד'‬

‫שם‬
‫מתקן‬
‫מס'‬
‫מתקן‬

‫שם‬

‫סיכונים ‪ /‬בקרה‬

‫התהלי‬
‫ך‬

‫סיכונים‬
‫קיימים‬

‫פרוט‬
‫סיכון‬

‫אמצעי גו"ז וטיפול באירועים‬
‫פרמטרים‬
‫מבוקרים‬
‫בקרות‬

‫בסביבת המתקן בתוכו‬

‫טופס מס' ‪7‬‬

‫טופס שינוע חומרים מסוכנים לשימוש בהערכת סיכונים‬
‫שם‬
‫החומר‬
‫מס' או"ם‬
‫א‬

‫תדירות‬
‫שינוע‬
‫ב‬

‫תנועת החומר‬
‫ממקום‬
‫ג‬

‫למקום‬
‫ג‬

‫סוג‬
‫מוביל‬
‫ד‬

‫כמות‬
‫ממוצעת‬
‫בהובלה‬
‫ה‬

‫סוג אריזה‬
‫ו‬

‫טופס מס' ‪8‬‬
‫•‬

‫ניתן להכין פורמט שונה ובלבד שכל הנתונים המופעים בטבלה אכן יוצגו‪.‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫גורם‬
‫מוביל‬
‫ז‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 166‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 167‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫טופס רישום תרחיש‬
‫מס' תרחיש ____________________ תאור תרחיש‬
‫_____________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫מיקום התרחיש‬
‫________________________________________________________‬
‫חומר משוחרר ‪/‬‬
‫דולף‬

‫קצב‬

‫כמות כללית‬
‫שדלפה‬

‫זמן אירוע‬

‫טופס מס' ‪9‬‬
‫פירוט תקלות יוצרות תרחיש‬
‫תאור‬
‫תקלה‬

‫חומרים וכלי‬
‫עבודה‬

‫אופן טיפול‬
‫בתקלה‬

‫הערות‬

‫ציוד מיוחד‬
‫צמ"ה‬

‫טופס מס' ‪10‬‬
‫נהלי טיפול‬
‫שם הנוהל‬

‫מס' נוהל‬

‫טופס מס' ‪11‬‬
‫טבלת סיכונים במפעל‬
‫מיקום‬
‫ארוע‬

‫מפגעים‬
‫פוטנציא‬
‫לים‬

‫סוג‬
‫הארוע‬
‫האפשרי‬

‫גורם‬
‫מושפ‬
‫ע‬

‫השפע‬
‫ת‬
‫הארוע‬

‫גורמי‬
‫הסתבר‬
‫השפעה‬
‫ות‬
‫על‬
‫הארוע‬
‫התרחשות‬
‫ארוע‬

‫שיטת‬
‫טיפול‬
‫מומלצת‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 168‬‬

‫טופס מס' ‪12‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 169‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫טבלת החומרים המסוכנים והדליקים ומיקומם‬
‫נספח ‪2‬‬
‫מס'‬
‫סד'‬

‫אתר‬
‫האחסון‬

‫שם‬
‫החומר‬
‫בעברית‬

‫שם‬
‫החומר‬
‫בלועזית‬

‫א‬
‫ב‬

‫מס‬
‫'‬
‫או"‬
‫מ‬

‫ג‬
‫ד‬

‫מס‬
‫'‬
‫‪CA‬‬
‫‪S‬‬
‫ה‬

‫קוד‬
‫פע'‬
‫חרום‬

‫קוד‬
‫סיכון‬
‫‪N.F.P.‬‬
‫‪.A‬‬

‫ו‬

‫איחסון‬
‫סוג‬
‫דרג‬
‫אריזה מקסימו‬
‫ת‬
‫ם‬
‫סיכון‬
‫ט‬
‫ח‬

‫ז‬

‫י‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫טופס מס' ‪13‬‬
‫רשימת חומרי ניטרול ומיקומם‬
‫נספח ‪3‬‬
‫שם החומר‬
‫המנטרל‬
‫א‬

‫מס'‬
‫קטלוגי‬
‫ב‬

‫אופן‬
‫השימוש‬
‫ג‬

‫כמות‬
‫באיחסון‬
‫ד‬

‫מיועד עבור‬

‫מיקום החומר‬

‫ה‬

‫ו‬

‫טופס מס' ‪14‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫הער‬
‫ות‬

‫יא‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 170‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אמצעי גילוי זיהוי ואזעקה * )ראה הערה(‬
‫נספח ‪4‬‬
‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫קבוצת‬
‫האמצעים‬
‫א‬
‫ערכת גילוי‬
‫וזיהוי‬
‫גלאים‬
‫)חום‪ ,‬עשן‪,‬‬
‫הצפה(‬
‫חיישנים‬
‫)לפי סוג‬
‫חומר(‬
‫מערכות‬
‫אזעקה‬
‫ניידות‬
‫לזיהוי‬
‫חמ"ס‬

‫סוג‬
‫האמצעי‬
‫ב‬

‫דגם‬

‫כמות‬

‫מיקום כללי‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫הערות _______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫* כל אמצעי יצויין בשורה נפרדת ע"פ סיווגו‬
‫טופס מס' ‪15‬‬
‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 171‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 172‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אמצעים לטיפול בדליפה ‪ /‬שפך‬
‫נספח ‪5‬‬
‫מס' סד'‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫קבוצת‬
‫האמצעים‬
‫א‬
‫ערכות אטימה ‪/‬‬
‫אצירה‬
‫ערכות לאטימת‬
‫דליפות‬
‫שרוולי ספיגה‬

‫‪.4‬‬

‫מערומי חול‬

‫‪.5‬‬

‫כלי קיבול‬
‫לאיסוף פסולת ‪/‬‬
‫שפך‬
‫משאבות‬

‫‪.7‬‬

‫משאית עם ארגז‬
‫מתרומם‬
‫טרקטור מעמיס‬
‫)שופל(‬

‫‪.6‬‬

‫‪.8‬‬

‫סוג‬
‫האמצעי‬
‫ב‬

‫דגם‬

‫כמות‬

‫ג‬

‫ד‬

‫מיועד עבור‬
‫החומרים‬
‫ה‬

‫הערות _______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________‬
‫_‬
‫טופס מס' ‪16‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 173‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 174‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ציוד ומיגון אישי במפעל * )ראה הערה(‬
‫נספח ‪6‬‬
‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫סוג‬
‫האמצעי‬
‫ב‬

‫קבוצת האמצעים‬
‫א‬
‫חליפות מגן‬
‫מסיכות גז‬
‫מסננים‬
‫מערכת נשימה‬
‫סגורה‬
‫מערכת נשימה‬
‫פתוחה‬
‫בלוני חמצן‬
‫בלוני אויר‬
‫יריעות מיגון אישי‬

‫דגם‬

‫כמות‬

‫ג‬

‫ד‬

‫מיועד עבור‬
‫החומרים‬
‫ה‬

‫הערות‬
‫_______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫* יש לפרט סוגי ציוד נוספים‬
‫טופס מס' ‪17‬‬
‫אמצעי בטיחות וחרום במפעל‬
‫נספח ‪7‬‬
‫מס'‬
‫סד'‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬

‫קבוצת‬
‫האמצעים‬
‫א‬
‫מערכות אזעקה‬
‫פנימי ‪ /‬חיצוני‬
‫שרוול כיוון רוח‬
‫ערכה‬
‫מטאורולוגית‬
‫גנרטור חירום‬
‫קשר אלחוטי‬
‫נל"ן‬

‫סוג האמצעי‬

‫דגם‬

‫כמות‬

‫הערות‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 175‬‬

‫הערות _______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫טופס מס' ‪18‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 176‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אמצעי שינוע במפעל * )ראה הערה(‬
‫נספח ‪8‬‬
‫סוג‬
‫ב‬

‫האמצעים‬
‫מס' סד'‬
‫א‬
‫רכב‬
‫‪.1‬‬
‫מלגזות‬
‫‪.2‬‬
‫צמ"ה‬
‫‪.3‬‬
‫עגורנים‬
‫‪.4‬‬
‫מיכליות‬
‫‪.5‬‬
‫הסעת‬
‫‪.6‬‬
‫נוסעים‬
‫מיכל נגרר‬
‫‪.7‬‬
‫אמבולנס‬
‫‪.8‬‬
‫כבאית‬
‫‪.9‬‬
‫ניידת חמ"ס‬
‫‪.10‬‬

‫כמות‬
‫ג‬

‫כושר ‪ /‬הרמה ‪ /‬נשיאה‬
‫ד‬

‫הערות _______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫* יש לפרט לפי סוגים‬
‫טופס מס' ‪19‬‬
‫אמצעים לטיפול בדליקות‬
‫נספח ‪9‬‬
‫מס' סד' קבוצת האמצעים‬
‫א‬
‫רכב כיבוי‬
‫‪.1‬‬
‫מזנקי מים ‪ /‬קצף‬
‫‪.2‬‬
‫הידרנטים‬
‫‪.3‬‬
‫וילון מים ‪ /‬קיטור‬
‫‪.4‬‬
‫מטפים‬
‫‪.5‬‬
‫מתזים אוטומטיים‬
‫‪.6‬‬
‫תותחי מים‬
‫‪.7‬‬
‫עגלות קצף‬
‫‪.8‬‬
‫גלגלונים‬
‫‪.9‬‬
‫עמדות כיבוי אש‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬

‫סוג האמצעי‬
‫ב‬

‫דגם‬
‫ג‬

‫כמות‬
‫ד‬

‫הערות _______________________________________________________________‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 177‬‬

‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫______________________________________________________________‬
‫__‬
‫טופס מס' ‪20‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 178‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪ .1‬מאגרי מים‬
‫מס' סד'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סה"כ‬
‫נפח‬

‫מקום‬
‫המאגר‬
‫א‬

‫מאגרי‬
‫מים‬

‫נפח‬
‫ממ"ק‬
‫ב‬

‫שמישים‬

‫מס' סד'‬

‫כיבוי‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪..............‬‬
‫‪..‬‬

‫נפח ממ"ק‬

‫מקום‬
‫המאגר‬
‫א‬

‫ב‬

‫‪..............‬‬
‫‪..‬‬

‫ממ"ק‬

‫טופס מס' ‪21‬‬
‫‪ .2‬קווי הזנה חיצוניים )מילוי חוזר(‬
‫מס'‬
‫סד'‬

‫קו הזנה‬
‫ציבורי‬

‫קוט‬
‫ר‬

‫ספיקה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫מס'‬
‫סד'‬

‫קו‬
‫הזנה‬
‫ציבורי‬

‫קוטר‬

‫ספיקה‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ הזנה אלטרנטיבית במהלך שריפה ‪/‬‬
‫תקרית ‪............................................‬ממ"ק‬
‫טופס מס' ‪22‬‬
‫‪ .3‬כושר שאיבה דיזל ‪ /‬חשמל‬
‫ספיק‬
‫ה‬

‫מק"ש‬
‫בלחץ‬

‫מס משאבת‬
‫משאבת ספיקה מק"ש‬
‫מס'‬
‫כיבוי‬
‫'‬
‫בלחץ‬
‫כיבוי‬
‫סד'‬
‫סד‬
‫'‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫סה"כ כושר שאיבה בו זמנית ‪.........................................................‬מק"ש‬
‫בלחץ‪...........‬‬
‫טופס מס' ‪23‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 179‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 180‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫צנרת הכיבוי במפעל )לסמן על המפה סימון גרפי לפי קטרים(‬
‫תאור מילולי של צנרת הכיבוי )טבעת הקפית סגורה‪ ,‬טבעות‬
‫משנה וכוי(‬
‫ב‬

‫קוטר צנרת‬
‫מס'‬
‫באינצ'‬
‫סד'‬
‫א‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫הצנרת במפעל תואמת ספיקה כוללת של ‪..........................................‬מק"ש‬
‫בלחץ עבודה של‬
‫‪............................................‬אטמוספרות‬

‫טופס מס' ‪24‬‬

‫פריסת הצנרת בשטח המפעל‬

‫‪.5‬‬

‫הצנרת‬
‫באזור‪/‬שטח‪/‬מתקן‪/‬מבנ‬
‫ה‬
‫א‬

‫מס'‬
‫סד'‬

‫תואמות של ספיקה‬
‫ב‬

‫מק"ש‬
‫ג‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫טופס מס' ‪25‬‬

‫‪.6‬‬

‫צנרת הכיבוי המפעלית מוזנת‪:‬‬

‫א‪ .‬ישירות מהרשת העירונית ‪ /‬ציבורית?‬
‫כן ‪ /‬לא‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 181‬‬

‫ב‪ .‬מבית המשאבות של המפעל ?‬
‫כן ‪ /‬לא‬

‫ג‪ .‬מוזנת בו זמנית מצנרת עירונית ‪ /‬ציבורית ‪ /‬בית המשאבות ?‬

‫כן‬

‫‪ /‬לא‬

‫ד‪ .‬חיבור אחר ?‬

‫_______________________________________________‬

‫‪ .7‬פירוט ברזי השריפה‪ ,‬מגופי הניתוק‪ ,‬שסתומי חד כיווניים‪ ,‬פורקי לחץ וכו'‬
‫)יש לסמנם על גבי‬
‫המפה באופן גרפי(‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫מערכות קצף לכיבוי‪.‬‬

‫א‪ .‬סוג הקצף ‪.............................................‬תואם כיבוי‬
‫חומרים‪.....................................‬‬
‫‪ %.................................‬ישום ל ‪ /‬ד‬
‫מ"ר ‪..................................................................‬‬
‫ב‪ .‬יעוד‬
‫הקצף ‪...................................................................................................‬‬
‫‪...........‬‬
‫‪...................................................................................................‬‬
‫‪............................‬‬
‫ג‪ .‬שטח וזמן ישום )הנחות יסוד‬
‫לתכנון( ‪.........................................................................‬‬
‫‪...................................................................................................‬‬
‫‪............................‬‬
‫ד‪ .‬כמות הקצף‬
‫במערכת ‪...............................................................................................‬‬
‫ה‪ .‬כמות הקצף הנוסף באגירה ‪/‬‬
‫איחסון ‪.........................................................................‬‬
‫ו‪ .‬תאור מערכת הכיבוי בקצף )טבעת קצף מוכן הקפית ‪ /‬קו קצף מוכן ‪ /‬מאגר‬
‫קצף מרכזי ‪/‬‬
‫מיכלי מינון מקומיים ‪ /‬מזענקים ‪ /‬הזרמה למיכלים ‪ /‬מערכות מתיזים ‪/‬‬
‫משפכים‬
‫ואחרים(‪.‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 182‬‬

‫פרוט‪............................................................................................ :‬‬
‫‪..........................‬‬
‫‪...........................................................................................‬‬
‫‪............................‬‬
‫‪...........................................................................................‬‬
‫‪............................‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 183‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪ .9‬מערכות כיבוי אוטומטית )ספרינקלרים(‪.‬‬
‫מס' סד'‬

‫סוג המערכת‬
‫ב‬

‫מבנה ‪ /‬מתקן‬
‫א‬

‫ל ‪ /‬ד מ"ר‬
‫ד‬

‫שטח ישום‬
‫ג‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫טופס מס' ‪26‬‬
‫‪ .10‬מערכות גילוי אש ‪ /‬דליפה ‪ /‬אדים דליקים‪.‬‬
‫מס' סד'‬

‫סוגי המערכת‬
‫ב‬

‫מבנה ‪ /‬מתקן‬
‫א‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫טופס מס' ‪27‬‬
‫‪.11‬‬

‫ציוד כיבוי קבוע ומטלטל )כמויות(‬
‫זרנוקים‬

‫מס'‬
‫סד'‬

‫ברזי‬
‫זקיף‬

‫כיבוי‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫קוטר‬
‫באינץ‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫כמו‬
‫ת‬
‫ב‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫מס‬
‫'‬
‫סד‬
‫'‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫קוטר‬
‫באינץ‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫טופס מס'‬
‫‪29‬‬

‫מס'‬
‫סד'‬
‫כמות‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫מזנקים‬

‫קוטר‬
‫באינץ‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫טופס מס'‬
‫‪30‬‬

‫כמות‬
‫ב‬

‫טופס מס' ‪28‬‬
‫מס' סד' מזנקים‬
‫כמות‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫ניידים‬
‫ספיקה‬
‫ב‬

‫מזנקים‬
‫כמות‬
‫א‬

‫מס' סד'‬

‫קבועים‬
‫ספיקה‬
‫ב‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫טופס מס' ‪31‬‬

‫טופס מס' ‪32‬‬
‫מס' סד'‬

‫‪1‬‬

‫מטפה‬
‫סוג‬
‫א‬
‫‪ 6‬ק"ג‬

‫אבקה‬
‫כמות‬
‫ב‬

‫מס' סד'‬

‫‪1‬‬

‫מטפה‬
‫סוג‬
‫א‬
‫‪ 3‬ק"ג‬

‫הלון‬
‫כמות‬
‫ב‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 184‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ 12‬ק"ג‬
‫‪ 50‬ק"ג‬
‫‪ 250‬ק"ג‬

‫‪ 6‬ק"ג‬
‫‪ 12‬ק"ג‬
‫טופס מס'‬
‫‪34‬‬

‫טופס מס' ‪33‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 185‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫כח אדם רפואי‬
‫נספח ‪10‬‬
‫מס"‬
‫ד‬
‫א‬

‫שם ומשפחה‬
‫ב‬

‫מחלקה ‪/‬‬
‫יחידה‬
‫ד‬

‫תפקיד‬
‫במפעל‬
‫ג‬

‫שיבוץ בארוע‬

‫הערות‬
‫ו‬

‫ה‬

‫טופס מס' ‪35‬‬
‫נספח ‪ - 10‬עזרה ראשונה‬
‫פירוט ציוד ע"ר‬
‫מס"ד‬
‫א‬

‫סוג הציוד‬
‫ב‬

‫כמות‬
‫ג‬

‫מיקום‬
‫ד‬

‫הערות‬
‫ה‬

‫טופס מס' ‪36‬‬

‫נספח ז' – תיק מפעל – רישוי עסקים‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ח‬
‫תיק מפעל חיוני‬
‫)של משרד התמ"ס(‬

‫נספח ט' – מספרי טלפון חיונייים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 169‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תיק מפעל חיוני לשעת חירום‬
‫ה ת ו כ ן‬

‫מבוא‬
‫נוהל תכנון‪ ,‬ארגון והפעלה‬
‫נתונים כלליים ותכנית הפעלת המפעל‬
‫מצבת כח‪-‬אדם‬
‫הובלה תחבורה וריתוק רכב‬
‫חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬דלק‪ ,‬גז‬
‫חומרי גלם‪ ,‬אריזה ופסולת‬
‫תפוקות‪ ,‬שיווק ואחסון‬
‫שרותי מיחשוב במפעל‬

‫עמוד‬
‫‪170‬‬
‫‪170‬‬
‫‪174‬‬
‫‪176‬‬
‫‪177‬‬
‫‪179‬‬
‫‪181‬‬
‫‪182‬‬
‫‪183‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 170‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מ ב ו א‬
‫כ ל ל י‬
‫‪ .1‬ייעוד המפעל החיוני הוא להמשיך לפעול ולתפקד בשעת חרום לייצר ולספק את מוצריו‪,‬‬
‫ללקוחות בשוק המקומי וליצוא כפי שתוכנן‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי שהמפעל יוכל לפעול כראוי ‪ -‬על בעל ‪ /‬הנהלת המפעל החיוני‪ ,‬לעשות את כל ההכנות‬
‫הדרושות בעת רגיעה על מנת שיוכלו להפעילו כנדרש‪ ,‬עם הכרזת מצב חרום‪.‬‬
‫תיק המפעל החיוני‬
‫‪ .3‬תיק זה הינו כלי בסיסי של המפעל להכנות לקראת שעת חרום ובו ירוכזו כל הנתונים אשר יהוו‬
‫חומר אינפורמטיבי ואופרטיבי מעודכן‪ ,‬לפעילותו האפשרית של המפעל בשעת חרום‪ .‬עדכון‬
‫המידע‪ ,‬ייכתב בעפרון‪.‬‬
‫‪ .4‬החומר בתיק זה‪ ,‬מסודר לפי נושאים )ראה תוכן התיק(‪.‬‬
‫‪ .5‬על בעל ‪ /‬הנהלת המפעל למנות עובד בכיר פטור מגיוס אשר יהיה אחראי לתאום‪ ,‬לתכנון‪,‬‬
‫לארגון ‪ ,‬לכוננות ולהפעלת המפעל החיוני בשעת חרום‪.‬‬
‫‪ .6‬יש לדאוג לעדכון התיק באורח שוטף בעת רגיעה‪ ,‬כך שיכלול כל שינוי מהותי החל במפעל‪.‬‬
‫מנהל המפעל יערוך בקורת בתיק זה לפחות ‪ 4‬פעמים במשך השנה‪.‬‬
‫‪ .7‬האחריות לעדכון התיק חלה על הנהלת המפעל או על העובד אשר יתמנה לכך ע"י ההנהלה‪.‬‬
‫‪ .8‬תיק זה יסווג ויישמר כחומר מסווג‪.‬‬
‫כוננות להפעלת המפעל‬
‫‪ .9‬על המפעל להיות מתוכנן ומאורגן להפעלה בכל עת שיוכרז מצב חרום‪.‬‬
‫‪ .10‬דגש מיוחד יושם בטפול בריתוק כח אדם‪ ,‬רכב וציוד מיכני הנדסי )צמ"ה(‪ ,‬וכן בהימצאות‬
‫גנרטור להפקת כח במקרה של הפסקה בזרם החשמל‪.‬‬
‫‪ .11‬המופקדים על הכוננות במשרד התעשיה והמסחר יבקרו במפעל כדי לבדוק את מידת התארגנותו‬
‫והיותו מוכן להפעלה בשעת חרום‪.‬‬

‫נוהל תכנון‪ ,‬ארגון והפעלת מפעל חיוני בשעת חרום‬
‫‪ .1‬כ ל ל י‬
‫‪ .1‬מטרתו של נוהל זה‪ ,‬לפרט את עיקרי הנושאים שיש לטפל בהם בתכנון וארגון המפעל‬
‫בעת רגיעה לקראת שעת חרום‪.‬‬
‫‪ .2‬בהכנת התכנון ובכל הקשור בארגון לשעת חרום‪ ,‬יוכל המפעל להסתייע במשרד המחוזי‬
‫של משרד התעשיה והמסחר לפי הפרטים להלן‪:‬‬
‫כתובת__________________ טלפון ___________ פקס __________________‬
‫שם מרכז המל"ח ______________________________‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 171‬‬

‫‪ .2‬תכנון וארגון המפעל ברגיעה לקראת שעת חרום‬
‫להלן עיקרי ההכנות שיבוצעו באחריות המפעל החיוני בעת רגיעה‪ ,‬כדי לאפשר הפעלתו‬
‫התקינה בשעת חרום‪:‬‬
‫‪ .1‬ריתוק כח‪-‬אדם הדרוש להפעלה תקינה בשעת חרום‪ ,‬לרבות נהגים הדרושים להפעלת‬
‫רכב מרותק‪.‬‬
‫‪ .2‬ריתוק רכב המפעל הדרוש בשעת חרום לכל משימותיו‪ ,‬לרבות הבאת חומרי גלם‪ ,‬שווק‬
‫התוצרת וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬ריתוק ספקים ‪ /‬סוכנים עם רכבם‪ ,‬להמשך שווק התוצרת בשעת חרום‪.‬‬
‫‪ .4‬רכישת והתקנת גנרטור ‪ -‬למקרה של הפסקת בזרם החשמל‪.‬‬
‫‪ .5‬התקנת מאגרים למים ‪ -‬לפי צורכי המפעל‪.‬‬
‫‪ .6‬התקנת מאגרים לדלק ‪ -‬לצריכה של ‪ 7‬ימים לפחות )כולל לגנרטורים(‪ ,‬או יותר‪.‬‬
‫‪ .7‬הבטחת רמת מלאי חומרי גלם ומוצרי ביניים הדרושים להמשך הייצור של המפעל‪.‬‬
‫‪ .8‬המצאות חומרי אריזה הדרושים למפעל לאריזת תוצרתו ‪ /‬שיווקו‪.‬‬
‫‪ .9‬הכנת תוכנית הפעלת המפעל בשעת חרום לפי משמרות‪.‬‬
‫‪.10‬‬

‫הכנת תוכנית לשווק ‪ /‬הספקת התוצרת בשעת חרום‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫במפעלים שמועסקות בהם נשים חשוב לתכנן מעון לילדים לשעת חרום‪.‬‬

‫בדיקת הימצאות גבוי ‪ /‬ים למערכת המיחשוב‪ ,‬כולל אבטחת מתן שרותי‬
‫‪.12‬‬
‫אחזקה ותמיכה לחומרה ולתוכנה בשעת חרום‪.‬‬
‫הודעה מראש לכל המרותקים ופטורי הגיוס כי הם מועסקים במפעל חיוני‬
‫‪.13‬‬
‫בשעת חרום‪ .‬דבר המחייב אותם להתייצב לעבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬הנחיות לטיפול בהכנות המפעל לשעת חרום ‪ -‬כח אדם‬
‫‪ .1‬תכנון להפעלה בשע"ח מבוסס על כח אדם פטור גיוס‪.‬‬
‫‪ .2‬כח‪-‬אדם הדרוש לריתוק למפעל בשעת חרום נקבע תקנית ע"י המפקח על כח אדם‬
‫המרחבי במשרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫‪ .3‬על המפעל לאייש את תקן כח אדם הדרוש להפעלתו בשעת חרום ‪ -‬עם העובדים‬
‫שבמפעלו‪.‬‬
‫‪ .4‬לגבי תפקידים חיוניים המאויישים ע"י עובדים חייבי גיוס ‪ -‬על המפעל להכין במקומם‬
‫מחליפים מתאימים‪ .‬במידה אין למפעל כח אדם מתאים לתפקידים הנ"ל‪ ,‬עליו לטפל‬
‫באמצעות מפקח כח אדם המרחבי בהשלמת תקן כח‪-‬אדם החיוני להפעלת המפעל בשעת‬
‫חרום‪.‬‬
‫‪ .5‬תקן כח‪-‬אדם המאוייש והמאושר לריתוק ע"י מפקח כח אדם המרחבי‪ ,‬יימצא בתיק‬
‫תכנון זה ‪ -‬במדור כח‪-‬אדם‪.‬‬
‫‪ .6‬על המפעל לעדכן תקופתית את מצבת כח‪-‬אדם לפי התקן לשעת חרום אשר יכלול‬
‫פרטים אישיים‪ ,‬תפקידים וכו'‪ ,‬רשימות כח אדם שישלחו למפעל ע"י מפקח כח אדם‬
‫מרחבי‪ ,‬יעודכנו ע"י המפעל ויוחזרו למשרד העבודה והרווחה לצורך עדכון הריתוק‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 172‬‬

‫‪ .7‬במסגרת הטיפול בנושא כח‪-‬אדם ‪ -‬יש לטפל גם בריתוק ספקים ‪ /‬סוכנים העובדים עבור‬
‫המפעל והמשווקים את תוצרתו‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לדאוג שבמסגרת תקן כח אדם של המפעל‪ ,‬ירותקו גם הנהגים הדרושים להפעלת‬
‫הרכב המרותק של המפעל‪.‬‬
‫‪ .4‬ר כ ב‬
‫‪ .1‬על מנת להבטיח המצאותו של הרכב החיוני במפעל בשעת חרום‪ ,‬יש לטפל בריתוקו‬
‫בעת רגיעה‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל הבעיות הקשורות בריתוק רכב למפעל בשעת חרום ו‪/‬או שחרור רכב מחובת‬
‫שירות בצה"ל ‪ -‬על המפעל לפנות למרכז המל"ח במשרדנו המחוזי‪ ,‬כמו כן יש להודיע על‬
‫כל השינויים שחלו ברכב שרותק או רכב שנרכש ויש צורך לטפל בריתוקו‪.‬‬
‫‪ .3‬האישור לריתוק רכב ניתן ע"י היחידה לריתוק רכב ואמצעים בצה"ל‪ ,‬אישור כנ"ל ניתן‬
‫לתקופה מוגבלת ועם סיומה יש לחדש את הבקשה ולקבל אישור חדש‪.‬‬
‫‪ .4‬הפניות לריתוק וחידוש הבקשה יוגשו ע"י המפעל ליחידת ריתוק רכב במשרד‬
‫התחבורה‪ ,‬עם העתק למרכז מל"ח במשרדנו המחוזי‪.‬‬
‫‪ .5‬האישור לריתוק הרכב למפעל בשעת חרום ביחד עם רשימת מספרי הרכב שרותקו ‪-‬‬
‫יש לשמור בתיק זה במדור "תחבורה"‪.‬‬
‫‪ .6‬בהתחשב עם מספר הרכב המועט שישאר במפעל בשעת חרום מחד ובצורכי המפעל‬
‫מאידך ‪ -‬יש לתכנן ולהבטיח הפעלת הרכב במשמרות וביעילות אשר תביא לניצולו המירבי‪.‬‬
‫‪ .5‬צ מ " ה )ציוד מכני הנדסי(‬
‫‪ .1‬בכל הבעיות התקשורת בריתוק צמ"ה כולל מלגזות טרקטורים וכל ציוד מכני הנדסי‬
‫אחר החייב גיוס‪ ,‬על המפעל לפנות למשרד הבינוי והשיכון מע"צ היחידה לשע"ח עם העתק‬
‫למרכז המל"ח במשרדנו המחוזי‪.‬‬
‫‪ .2‬הפניות לריתוק וחידוש תוקף הריתוק יוגשו על פי הנחיות שיפורסמו ע"י מע"צ‪.‬‬
‫‪ .6‬כח )חשמל(‬
‫‪ .1‬כיוון שבשעת חרום עלולות להיות הפסקות בהספקת החשמל ודבר זה עלול לפגוע‬
‫בפעולת המפעל ‪ -‬יש להבטיח בעת רגיעה‪ ,‬רכישת גנרטור מתאים והתקנתו במפעל‪.‬‬
‫‪ .7‬מ י ם‬
‫‪ .1‬מפעלים חיוניים הצורכים מים חייבים להתקין מאגרים למים כדי להבטיח את הכמות‬
‫הדרושה לייצור‪ ,‬אם תהיה פגיעה ברשת המים ועד לתיקונה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאגרי המים צריכים להיות מחוברים לרשת המים‪ ,‬ימולאו אוטומטית ויעמדו בלחץ‬
‫מכסימלי של רשת המים‪.‬‬
‫‪ .3‬כדי לשמור על טיב המים והיותם ראויים לשימוש‪ ,‬רצוי להשתמש יום יום במי המאגר‬
‫של המפעל‪.‬‬
‫‪ .4‬גודל מאגר המים יקבע בהתחשב עם הצרכים היומיים של המפעל‪ .‬מובן כי הוא צריך‬
‫לענות למספר ימי צריכה‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להבטיח המצאותו של כח אדם מקצועי במפעל לתיקון פנימי של רשת המים במקרה‬
‫הצורך וכן הבטחת הכלים והאביזרים לתיקונים אלה‪.‬‬
‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 173‬‬

‫‪ .8‬ד ל ק‬
‫‪ .1‬בשע"ח עלולות להיווצר הגבלות בהספקת ובהובלת דלק ‪ -‬לכן יש להבטיח מראש‬
‫המצאות מאגרים לדלק לצריכה של ‪ 7‬ימים או יותר ולהצמיד למאגרים משאבה מתאימה‪.‬‬
‫‪ .2‬המפעל יזמין את הדלק לשעת חרום מהחברה המספקת את הדלק למפעל בכל ימות‬
‫השנה‪ .‬חברות הדלק המספקות ימליצו וידריכו את המפעלים בענין רכישת מיכלי דלק‬
‫ומשאבות‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה של קשיים בהספקת הדלק בשעת חרום ‪ -‬על המפעל לפנות לנציג הדלק בועדת‬
‫המל"ח המקומית או במרכז ההפעלה המחוזי‪.‬‬
‫‪ .9‬חומרי גלם וחומרי אריזה‬
‫‪ .1‬הספקת מוצרי המפעל מותנית בהמצאות חומרי גלם וחומרי אריזה ולפיכך על המפעל‬
‫לתכנן מראש ולהבטיח‪:‬‬
‫‪ (1‬תכנון מראש של הספקה סדירה של חומרי גלם וחומרי אריזה‪.‬‬
‫‪ (2‬המצאות מלאי חומרי גלם וחומרי אריזה במחסני המפעל למספר ימים או‬
‫שבועות לפחות‪.‬‬
‫‪ .2‬לתכנן ולתאם מראש נושא חומרי הגלם הדרושים להפעלת המפעל הכולל‪ :‬אריזה‬
‫חומרי גלם‪ ,‬כמויות‪ ,‬מהיכן‪ ,‬שיטת הובלתם למפעל וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לבדוק תקופתית רמות מלאי חומרי גלם ולתכנן עתודות מלאים במפעל ‪ -‬כדי למנוע‬
‫מצב של חוסר חומרי גלם בשעת חרום‪.‬‬
‫‪ .10‬תוכנית הפעלת המפעל בשעת חרום‬
‫המפעל צריך לתכנן עצמו להפעלה בשעת חרום בהתאם לתפוקות הנדרשות ולפיכך‪ ,‬על‬
‫הנהלת המפעל להכין תוכנית כללית אשר תכלול‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה במשמרות ‪ -‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬הספקת חומרי גלם וחומרי אריזה‪.‬‬
‫‪ .3‬תוכנית שווק התוצרת לשוק המקומי וליצוא‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכנית להפעלת רכב המפעל‪.‬‬
‫‪ .5‬סדורי אחזקה לאור הפעילות המוגברת‪.‬‬
‫‪ .6‬סדרי מינהל להסעת עובדים‪ ,‬סידורי כלכלה וכו'‪.‬‬
‫‪ .11‬א ח ס ו ן‬
‫‪ .1‬בכל מפעל יבדקו אחסון חומרי גלם והתוצרת הגמורה‪.‬‬
‫‪ .2‬תכנון מלאי חומרי הגלם חייב להבטיח רמת מלאי למספר ימים או יותר להבטחת‬
‫הייצור השוטף‪.‬‬
‫‪ .12‬כ ו נ נ ו ת‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 174‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬התכנון וההכנות ‪ -‬שייעשו ע"י המפעל בעת רגיעה‪ ,‬יבטיחו את פעילותו התקינה בשעת‬
‫חרום‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי לשמור על רמת כוננות נאותה לשעת חרום‪ ,‬מוצע למפעל לקיים מעת לעת תרגיל‬
‫כוננות פנימי‪ ,‬שבו יבואו לידי ביטוי נושאי הכוננות וההיערכות לשעת חרום‪.‬‬

‫נתונים כלליים ותוכנית הפעלת המפעל‬
‫נכון ליום ___________‬
‫‪.1‬‬

‫נתונים כלליים‬

‫שם המפעל __________________ הענף ________________‬
‫הכתובת _________________ מיקוד ________ טלפון _________ פקס __________‬
‫תוצרת המפעל _______________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫__‬
‫שמות הבעלים ‪ /‬מנהלים ‪ /‬הממונה לעניני שעת חרום במפעל‪:‬‬
‫שם‬

‫‪.2‬‬

‫כתובת מגורים‬

‫תפקיד במפעל‬

‫טלפון בבית‬

‫הערות‬

‫תוצרת המפעל ותפוקה מתוכננת לשעת חרום‬

‫משמרות‬
‫משמרת ‪1‬‬
‫משמרת ‪2‬‬
‫משמרת ‪3‬‬

‫הערות‬

‫סוג התוצרת וכמות הייצור‬

‫שיווק התוצרת‬
‫לקוחות עיקריים‬
‫המוצרים‬

‫סוג התוצרת וכמות‬
‫שם הלקוח‬
‫כמות‬

‫הערות‬

‫יצוא‬
‫מפעלים אחרים‬
‫רשתות שיווק‬
‫וחנויות‬
‫מלאי‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 175‬‬

‫תוכנית כללית להפעלת המפעל בשעת חרום‬

‫פירוט המוצרים‪ ,‬תפוקת המפעל‪ ,‬עבודת משמרות‪ ,‬שיטת הספקת חומרי גלם‪ ,‬חומרי אריזה‪,‬‬
‫שיטת הפעלת כח‪-‬אדם‪ ,‬תכנית הפעלת הרכב‪ ,‬סידורי אחזקה‪ ,‬סידורי מינהלה וכו'‪.‬‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 176‬‬

‫מצבת כח‪-‬אדם נכון ליום __________________‬
‫‪ .1‬נתונים כלליים‬
‫‪ .1‬מספר העובדים במפעל ברגיעה ________________‬
‫‪ .2‬תקן כח‪-‬אדם מאושר ע"י מפקח כח אדם מרחבי ‪-‬‬
‫‪ (1‬עובדים מקצועיים _______ מצבה )מאויישים( ______ חסרים ______‬
‫‪ (2‬עובדים בלתי מקצועיים _____ מצבה )מאויישים( ____ חסרים ______‬
‫‪ (3‬סה"כ תקן כח‪-‬אדם ______ מצבה )מאויישים( ______ חסרים ______‬
‫‪ .3‬פירוט בעלי המקצוע החסרים ‪-‬‬
‫המקצוע _______________________________ חסרים ____________‬
‫המקצוע _______________________________ חסרים ____________‬
‫המקצוע _______________________________ חסרים ____________‬
‫המקצוע _______________________________ חסרים ____________‬
‫הערות‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬

‫רשימות שיצורפו ע"י המפעל‬

‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫פרטים של העובדים במפעל )כולל מס' ד‪ .‬צ‪.( .‬‬
‫רשימת תקן ואיוש של כח‪-‬אדם מרותק לשעת חרום ממשרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫וועדות ענפיות בשעת חרום‬

‫א‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫כ ל ל י‬
‫במקום וועדות הולת"מ )וועדה לתיאום מילואים( שליד קציני הערים בשעת רגיעה‪,‬‬
‫מוקמים בשעת חרום ע"י משרד העבודה והרווחה המפקח הכללי על כח אדם בשיתוף‬
‫עם צה"ל ‪ /‬מטכ"ל אכ"א "וועדות ענפיות" לשחרור כח אדם החיוני למשק האזרחי‪,‬‬
‫משירות מילואים מיוחד )ש‪ .‬מ‪ .‬מ‪" .(.‬הוועדות" מוקמות בחלוקה לפי ענפי משק‬
‫עיקריים‪ ,‬וזאת כדי להקל על קבלת החלטות‪ ,‬קביעת קדימות ואיתור הצרכים‬
‫הספציפיים בכח אדם בתחום משקי מסויים‪.‬‬
‫הגשת הבקשה ע"י המפעל‬
‫מפעל המבקש לשחרר מ"שירות מילואים מיוחד" עובדים אנשי מפתח‪ ,‬יגיש בקשה ע"ג‬
‫הטופס המיועד לכך למשרד המחוזי של משרד התעשיה והמסחר אשר במרחבו ממוקם‬
‫המפעל‪.‬‬
‫משרד התעשיה והמסחר יעביר הבקשה לוועדה הענפית המתאימה בצירוף המלצותיו‬
‫והערותיו‪ .‬הטפסים המיועדים לכך ימצאו מראש במשרדי התעשיה והמסחר המחוזיים‬
‫ואצל המפקחים המרחביים לכח אדם בשעת חרום של משרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫החלטות "הוועדה הענפית"‬
‫החלטות הוועדה יובאו לידיעת המפעל באמצעות המשרד המחוזי של משרד התעשיה‬
‫והמסחר אליו הוגשה הבקשה‪ ,‬או ע"י נציג משרד התעשיה והמסחר בוועדה הענפית‬
‫הנוגעת בדבר‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 177‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪.4‬‬

‫מעונות יום בשעת חרום‬
‫א‪ .‬לקחי "מלחמת המפרץ" ונסיון העבר‪ ,‬הוכיחו חיוניות בהקמת "מעונות יום" לשע"ח ו‪/‬או‬
‫ליד מפעלים חיוניים לילדי העובדים ‪ /‬עובדות במפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפעל בו קיים "מעון יום" ברגיעה‪ ,‬יש לשלבו בתקן ואיוש כח אדם באמצעות היחידה‬
‫לכח בשעת חרום במשרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכל נושא ההיערכות והתכנון לקיום "מעון יום" בשעת חרום יפנה המפעל למשרד‬
‫העבודה והרווחה‪ ,‬השלטון המקומי ומפקדת פיקוד העורף ‪ /‬הג"א שבמרחבה ממוקם‬
‫המפעל‪ ,‬ויפעל על פי הנחיותיהם‪.‬‬

‫הובלה בשעת חרום‬
‫‪ .1‬על פי החלטת וועדת המל"ח העליונה והרשות לתובלה יבשתית בשע"ח במשרד‬
‫התחבורה‪ ,‬התובלה בשע"ח תבוצע בשיטה המסחרית המבוקרת‪.‬‬
‫‪ .2‬השיטה המסחרית המבוקרת מתבססת על שיטת ההובלה הנהוגה במשק בזמן רגיעה‪ ,‬עם‬
‫מתן סמכויות מיוחדות למשרד התחבורה‪ ,‬באמצעות צווים ותקנות‪ ,‬לחייב את משרדי‬
‫ההובלה בהובלת מטענים חיוניים ליעדים הדרושים‪ ,‬ע"פ סדרי עדיפויות שיוכתבו ע"י‬
‫וועדת המל"ח העליונה‪ ,‬תוך פיקוח צמוד של הרשות לתובלה יבשתית במשרד התחבורה‪.‬‬
‫‪ .3‬בהתאם לשיטת התובלה המסחרית המבוקרת‪ ,‬ימשיך המפעל החיוני לקבל בשעת חרום‪,‬‬
‫שירותי תובלה במשאיות ממשרד ההובלה שאיתו הוא קשור ברגיעה‪ ,‬או במקביל יוכל‬
‫לקבל תובלה על פי קדימויות מאחד ממשרדי ההובלה שנקבעו כחיוניים בשעת חרום‪.‬‬
‫‪ .4‬רשימת משרדי ההובלה החיוניים תועבר לידיעת המפעל‪ .‬כמו כן בשעת חרום יפרסם‬
‫משרד התחבורה בכלי התקשורת )עתונות‪ ,‬טלויזיה וכו'( את רשימת משרדי ההובלה‬
‫החיוניים‪.‬‬
‫‪ .5‬מפעל שלא נענה ע"י משרד ההובלה‪ ,‬יוכל לערער על כך אצל נציג משרד התחבורה‬
‫המוצב במשרד ההובלה‪ ,‬ובמידה וגם אז לא נענה‪ ,‬יוכל לפנות למטה ההפעלה הפיקודי‬
‫לתובלה יבשתית לפי הכתובת ___________________________ טלפון________‬
‫פקס _____________ עם העתק למטה ההפעלה הפיקודי של משרדנו שיסייע למפעל‬
‫ככל שניתן‪.‬‬
‫‪ .6‬על אף האמור לעיל ובמקרה שהמצב יחייב זאת יוכל משרד התחבורה להפעיל את‬
‫שיטת "התובלה המגוייסת"‪ .‬לפי שיטה זו יגוייסו יחידות התובלה ויפעלו על פי צווים‬
‫ותקנות‪ ,‬ויתנו את שירותיהם על פי קדימויות שנקבעו מראש‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 178‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ת ח ב ו ר ה‬
‫‪.1‬‬

‫מצבת כלי רכב וצמ"ה בבעלות המפעל נכון ליום‬
‫סה"כ כלי‬
‫רכב‬

‫סוג הרכב‬

‫מגוייסים‬
‫בשע"ח‬

‫מרותקים‬
‫למפעל‬

‫רכב‬
‫בלתי‬
‫תקין‬

‫‪.‬‬
‫בתקן‬

‫נ ה ג י ם‬
‫מרותקים‬
‫מגויסים‬
‫בשע"ח‬
‫בשע"ח‬

‫הערות‬
‫חסרים‬

‫משא‬
‫טנדר‬
‫טרקטור‬
‫מלגזות‬
‫אחר‬
‫‪.2‬‬

‫תכנון צורכי ההובלה בשעת חרום ‪-‬‬

‫צורכי‬
‫ההובלה‬
‫הובלת‬
‫חומרי גלם‬
‫הובלת‬
‫חומרי‬
‫אריזה‬
‫הובלה‬
‫ואספקת‬
‫התוצרת‬
‫הובלת‬
‫פסולת‬
‫הסעת‬
‫עובדים‬
‫שונות‬

‫‪.3‬‬

‫כמות‬

‫מספר‬
‫משא‬

‫כלי‬
‫טנדר‬

‫רכב‬

‫דרושים‬

‫מקור‬
‫מפעלי‬

‫הרכב‬
‫גורם חוץ‬

‫תכיפות‬
‫ההובלה‬

‫משמרת ‪____1‬‬
‫משמרת ‪____ 2‬‬

‫פרטי הטיפול בריתוק הרכב ‪-‬‬
‫הרכב מרותק עד ליום __________ הוגשה בקשה לחידוש הריתוק ביום ____________‬

‫‪.4‬‬

‫הערות‬

‫רשימות שיצורפו ע"י המפעל‬
‫‪.1‬‬

‫רשימת הרכב המרותק בצירוף אישור הריתוק‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫רשימה שמית של הנהגים המרותקים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫רשימת כתובות המפעלים המספקים חומרי גלם וחומרי אריזה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫רשימת ספקים ‪ /‬סוכנים )כולל כתובות ומספרי טלפונים(‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫כתובות מקבלי התוצרת של המפעל ומספרי טלפונים‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫קבלני תובלה קבועים עם חוזים‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 179‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫נספח‬

‫רשימת רכב מרותק‬
‫מס' הרכב‬

‫מס"ד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬

‫שנת ייצור‬

‫סוג‬

‫מטען מורשה‬

‫בעלות‬

‫חשמל )כח(‪ ,‬מים‪ ,‬דלק גז‬
‫חשמל )כח(‬
‫מקור האספקה ‪-‬‬

‫‪.1‬‬

‫מחברת החשמל באיזור _______________‬
‫ממקור אחר )נא לציין( ________________‬
‫ההספק הדרוש למפעל ביממה ‪-‬‬

‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המשמרת‬

‫ק י לו ו ט‬
‫חרום‬
‫רגיעה‬

‫סה"כ‬

‫משמרת ‪1‬‬
‫משמרת ‪2‬‬
‫משמרת ‪3‬‬
‫‪.3‬‬

‫פרטים על הגנרטור ‪-‬‬
‫‪.1‬‬

‫תוצרת הגנרטור _________________‬

‫‪.2‬‬

‫הספק בקילווט ‪__________ K. V. E /‬‬

‫‪.3‬‬

‫נייד ‪ /‬נייח )מחק המיותר(‬

‫‪.4‬‬

‫האמצעים לגרירת גנרטור נייד _______‬
‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 180‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪.5‬‬

‫מקומות החיבור להתקנת הגנרטור‪:‬‬
‫‪___________________________________ (1‬‬
‫‪___________________________________ (2‬‬
‫‪___________________________________ (3‬‬

‫צריכת סולר בליטרים לד"ג )חשיבות של ‪ 20‬שעות ביממה( ____________________________‬
‫מאגר סולר בליטרים לד"ג __________________________________________________‬
‫האחראי להפעלת הדיזל‪-‬גנרטור‪:‬‬
‫שם _________________ כתובת __________________ טלפון בבית ___________‬

‫מ י ם‬
‫‪ .1‬מקור אספקת המים ‪-‬‬
‫‪ .1‬מרשת המים‬
‫_____________‬

‫העירונית‬

‫)לציין(‬
‫אחר‬
‫‪ .2‬ממקור‬
‫_________________‬

‫)לציין‬

‫עיר(‬

‫______________‬

‫____________________‬

‫הכמות‬
‫הכמות‬

‫ליום‬
‫ליום‬

‫‪ .2‬תצרוכת המים ליממה ‪-‬‬
‫ברגיעה __________________‬
‫בשעת חרום _______________‬
‫קיבות מיכל המים במפעל ______________________‬

‫דלק‬
‫צריכת הדלק ביממה ‪-‬‬
‫הצריכה בליטרים‬
‫סוג הדלק‬
‫בחרום‬
‫ברגיעה‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫מזוט קל‬
‫מזוט כבד‬
‫נפט‬
‫גז‬

‫שם החברה המספקת‬

‫כמות הדלק‬
‫במאגרים )בליטרים(‬

‫שמות ספקי הדלק ‪-‬‬
‫שם הסוכן ___________ כתובתו ___________ מס' טלפון _________ מס' פקס _________‬
‫שם הסוכן ___________ כתובתו ___________ מס' טלפון _________ מס' פקס _________‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫הערות‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 181‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫חומרי גלם‪ ,‬אריזה‪ ,‬פסולת‬
‫‪.1‬‬

‫חומרי גלם‬

‫סוג‬
‫חומר‬
‫הגלם‬

‫ה צ ר יכ ה‬
‫ברגיעה‬
‫משמרת ‪1‬‬

‫הי ו מ י ת‬

‫בחרום‬
‫משמרת ‪2‬‬

‫מלאי חומרי‬

‫בחרום‬

‫גלם במפעל‬

‫המקורות להספקת חומרי‬
‫גלם‬
‫מספר‬
‫שם היצרן‬
‫טלפון‬
‫או הספק‬

‫הובלת חומרי הגלם )סמ‬
‫‪(X‬‬
‫ע"י היצרן ע"י המפע‬
‫או הספק‬

‫‪ X‬מלאי חומרי הגלם במפעל מספיק לייצור של ________________ ימים ‪ /‬שבועות‬

‫‪.2‬‬

‫חומרי אריזה‬

‫סוג חומר‬
‫האריזה‬

‫ה צ ר יכ ה‬
‫ברגיעה‬
‫משמרת ‪1‬‬

‫הי ו מ י ת‬

‫בחרום‬
‫משמרת ‪2‬‬

‫בחרום‬

‫מלאי חומרי‬
‫אריזה במפעל‬

‫מקורות לרכישת חומרי‬
‫אריזה‬
‫מספר‬
‫היצרן‪/‬‬
‫טלפון‬
‫ספק‬

‫הובלת חומרי אריזה‬
‫)סמן ‪(X‬‬
‫ע"י‬
‫ע"י היצרן‬
‫המפעל‬
‫או הספק‬

‫הערות‪:‬‬
‫________________________________________________________________‬

‫‪.3‬‬
‫סוג‬
‫הפסולת‬

‫פסולת‬
‫כמות הפסולת‬
‫ביממה‬

‫יעוד הפסולת‬
‫ושם המקבל‬

‫מספר הטלפון‬
‫ומספר הפקס‬

‫רכב להוצאת‬
‫ה פ ס ול ת‬
‫תקופתי‬
‫יומי‬
‫)לפרט(‬

‫הובלת פסולת‬
‫)סמן ‪(X‬‬
‫ע"י המפעל‬
‫ע"י המקבל‬

‫הערות‪:‬‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 182‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אחסון ושווק תוצרת המפעל‬
‫‪.1‬‬

‫תפוקה יומית ממוצעת של מוצרים מוגמרים ומחסנים לאחסון‪:‬‬

‫סוג‬
‫המוצר‬

‫‪.2‬‬
‫סוג‬
‫המוצר‬

‫‪.3‬‬
‫סוג‬
‫המוצר‬

‫ברגיעה‬

‫התפוקה היומית‬
‫בחרום‬
‫בחרום‬
‫משמרת ‪ 1‬משמרת ‪2‬‬

‫בחרום‬
‫משמרת ‪3‬‬

‫מחסנים לאיסון‬
‫קיבולת‬
‫גודל )מ"ק(‬

‫כתובת‬
‫המחסן‬

‫תוכנית שווק המוצרים‪:‬‬
‫פרטי השווק ויעודו‬
‫מס'‬
‫כתובתו‬
‫שם‬
‫טלפון‬

‫)‪X‬‬

‫שיטת השווק )סמן‬
‫ע"י‬
‫ע"י‬
‫משיכה‬
‫הסוכן‬
‫המפעל‬
‫מהמפעל‬

‫)‪X‬‬

‫שיטת ההובלה )סמן‬
‫ע"י רכב‬
‫ע"י רכב‬
‫ע"י רכב‬
‫הסוכן‬
‫הקונה‬
‫המפעל‬

‫תוכנית השווק ע"י ספקים או סוכנים‪:‬‬
‫הספק ‪ /‬הסוכן‬
‫טלפון‬
‫כתובתו‬
‫השם‬
‫ופקס‬

‫פטור מגיוס‬
‫)סמן ‪(X‬‬

‫מגויס למל"ח‬
‫)סמן ‪(X‬‬

‫אזור‬
‫השווק‬

‫סוג‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫באמצעות רכב‬
‫מרותק ‪ /‬לא מרותק‬
‫)סמן(‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 183‬‬

‫נתונים של מערכת המיחשוב )שרותי המיחשוב(‬
‫‪.1‬‬

‫קיימת ‪ /‬לא קיימת מערכת מיחשוב במפעל‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מערכת המיחשוב ‪ /‬שרותי המיחשוב מגבים את הפונקציות הבאות ‪-‬‬

‫_____________________________________________________________________‬
‫_‬
‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫את השירותים בנושאי אחזקת התוכנה והחומרה מקבל המפעל כמפורט להלן ‪-‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוכנה ___________________________‬
‫חומרה __________________________‬
‫שם העובד במפעל האחראי לנושא המיחשוב ________________‪ ,‬האם מרותק כן‪/‬לא‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫לנתוני מערכת המיחשוב יש‪/‬אין גיבוי ‪) -‬יש לפרט היכן ובאיזה אופן( כמפורט להלן ‪-‬‬

‫______________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________‬
‫מומלץ לבעל ‪ /‬הנהלת המפעל להבטיח חוזית ששרותי האחזקה של התוכנה והחומרה ינתנו גם‬
‫‪.6‬‬
‫בתנאי שעת חרום‪.‬‬

‫נספח ח' – תיק מפעל חיוני– תמ"ס‬

‫נספח ◄◄◄◄‬

‫ט‬
‫מספרי טלפון חיוניים‬
‫בפיקוד העורף ובמל"ח‬

‫נספח ט' – מספרי טלפון חיונייים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 186‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מספרי טלפון חיוניים בפיקוד העורף‬
‫מחוז‬

‫ק‪ .‬אוכלוסיה‬

‫ק‪ .‬מפעלים‬

‫מהנדסי מחוזות‬

‫דן‬

‫טל' ‪03-512-6210 :‬‬

‫‪03-512-6210‬‬

‫‪03-5126386‬‬

‫פקס‪03-681-1539 :‬‬

‫‪03-681-1539‬‬

‫‪03-5126386‬‬

‫‪08-938-2335‬‬

‫‪03-5692301‬‬

‫פקס‪08-938-2302 :‬‬

‫‪08-938-3302‬‬

‫‪03-5692325‬‬

‫טל'‪04-869-2130 :‬‬

‫‪04-869-7382‬‬

‫‪04-8692301‬‬

‫פקס‪04-869-2577 :‬‬

‫‪04-869-2577‬‬

‫‪04-8692261‬‬

‫טל'‪02-501-2727 :‬‬

‫‪02-501-2703‬‬

‫‪02-5694547‬‬

‫פקס‪02-501-2724 :‬‬

‫‪02-501-2724‬‬

‫‪02-5694547‬‬

‫טל'‪04-651-2303 :‬‬

‫‪04-651-2398‬‬

‫‪04-6095407‬‬

‫פקס‪04-651-2405 :‬‬

‫‪04-651-2405‬‬

‫‪04-6095410‬‬

‫טל'‪08-992-7213 :‬‬

‫‪08-922-7345‬‬

‫‪08-6280090‬‬

‫פקס‪08-992-7322 :‬‬

‫‪08-992-3929‬‬

‫‪08-9904239‬‬

‫מרכז‬

‫טל'‪08-938-3219 :‬‬

‫חיפה‬

‫ירושלים‬

‫צפון‬

‫דרום‬

‫מפקדת פיקוד העורף‪:‬‬
‫ר' תחום מל"ח‪:‬‬

‫טל'‪08-9783950 :‬‬
‫פקס‪08-9783179 :‬‬

‫מרכז חומרים מסוכנים‪:‬‬

‫טל'‪08-9783822 :‬‬
‫פקס‪08-9783148 :‬‬

‫ענף הנדסה‪:‬‬

‫טל'‪08-9783801/2 :‬‬
‫פקס‪08-9783052 :‬‬

‫ענף אב"כ‪:‬‬

‫טל'‪08-9783781 :‬‬
‫פקס‪08-9783370 :‬‬

‫מוקד מידע ארצי‪:‬‬

‫‪12-55-111‬‬

‫אתר אינטרנט פיקוד העורף‪WWW.IDF.IL :‬‬
‫נספח ט' – מספרי טלפון חיונייים‬

‫בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪- 187‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מספרי טלפון חיוניים משק לשעת חירום )מל"ח(‬
‫מטה מל"ח ארצי – לשכה‬

‫טל'‪03-6977186 :‬‬
‫פקס‪03-6975366 :‬‬

‫מטה מל"ח ארצי – רז"ר ‪1‬‬

‫טל'‪03-6976220 :‬‬

‫)עוסק במפעלים חיוניים(‬

‫פקס‪03-9785123 :‬‬

‫מוקד מידע‪:‬‬

‫טל'‪03-6934505 :‬‬

‫)יופעל בשעת חירום בלבד(‬
‫אתר אינטרנט‪WWW.MOD.GOV.IL :‬‬

‫נספח ט' – מספרי טלפון חיונייים‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful