‫ו כ ת ו ב י ם‬

‫נ ב י א י ם‬

‫עם‬

‫פירוש‬
‫‪ «j‬ו‬

‫רש״י‬

‫ו ‪ nr‬ו‬

‫‪w‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.oro:‬‬

‫"‬

‫ופי׳ יקר נקרא בשם‬

‫ע״יחייםתשם״ט‬

‫מקראי קדש‬
‫להרב הגאון האמתי דטפורםם בכל קצר ארץ‪ ,‬כבוד ‪rftrp‬‬

‫מ־הר״ר מאיר ליםש מלבי״ם‬

‫זצללה״ה‪.‬‬

‫)כפי שנדפסו ע״י הגאון המחבר זצ״ל פעם ראשונה בווארשא( •‬

‫ו א ל ה מוסין* ע ל ה ר א ע ו נ י ס ‪:‬‬

‫א( הוספות ותקונים‬
‫ב( מצודת דוד ומצודת ציון•‬
‫נ( תולדות אהרן‪.‬‬

‫מהנאת המחבר זציל‪.‬‬

‫~כרך‬

‫ישעיה‬

‫ע ם פירוש‬

‫חמישי‬

‫חזון ישעיהו‬

‫ווילנא‬
‫בדפוס והוצאות האלמנה והאחים ר א ש‬
‫שני׳‬

‫ת ר נ ״ א לפיק‬

‫ה קדמה‬
‫אל העיפי על במתי ע ב ‪ ,‬א' חשאי אבר‪ ,‬אל י נ ב א ‪ /‬אל תטיפי‪ ,‬אל תחולי ה י ־ ס ‪ ,‬אל תלזשלי משל‪,‬‬
‫אל תדברי נשגבות״‪ ,‬שקלתי‪ ,‬צרחי‪ ,‬השבעתי‪ ,‬כל חרש‪ ,‬כל ע ש ‪ ,‬כל ט ף ‪ ,‬כל שבס מ פ ר ‪,‬‬
‫אהיה ימיני לכתוב בה הבאוריס האלה אשר אנכי נותן לפניכם היום‪ ,‬בהרס אנוש על ספר וגליו׳‪,‬‬
‫״לא אל עס עמקי שפה וכבלי לשון אח שליחה״ — כה לברתי אליה — ״לא אל חכמים אל יושבי שער!‬
‫לא אל נבונים אנשי לשון ומליצה״‪ —,‬כה לברתי אל עס וקסת — ״לא אל חכמי חרשים והמה מועשיס‪.‬‬
‫כי אל המונים רביס‪ ,‬כעם ככהן כחכם כסכל‪ ,‬כי אל המונים רבים את שלוחה‪ ,‬אל הגוי כולו‪ ,‬אל‬
‫בית ישראל ; ופת תחוללי גויות‪ ,‬בס רוח מלפני יעסוף‪ ,‬עת הברא׳ נולמים‪ ,‬בס ישכנו נשמות‬
‫א‪:‬י עשיחי״‪ —,‬כה לברחי חל אברה חסילה ונוצה — ״אל תלבישים רקמה ‪ ,‬חל יעלו ע ל י ‪ ,‬אל‬
‫׳תעשפו מחלצות‪ ,‬אל ימשחו פניהם בששר‪ ,‬סן יתנכלו בעיני סם ה א ר ! ‪ ,‬פן יהיו כעס נכרי או כבני‬
‫אצים בעיניהם‪ ,‬הוציאים נא בכתנתם‪ ,‬פארי פשתים יהיו על רחשס‪ ,‬כתטת אור ישאו‪ ,‬כי כן תלבשנה‬
‫בטח ההמון מעילים‪ ,‬למען יצעיירו‪ ,‬למען ׳חהלכו באשר יתהלכו‪ ,‬המונים סביבם יתאספו‪ ,‬פה אל פה‬
‫ילברו ב ס ‪ ,‬במראה אליהם יתועדו‪ ,‬במראם וצא בחילות״‪:‬‬

‫כאשר‬

‫בעת הסתיו כל בשת השיר ישחו‪ ,‬בימי שלג כל בני הזמיר ילמו‪ ,‬בעול תבשל האס‬
‫ההרה ללדת‪ ,‬האלמה המלאה לה זרע ו ה ד ו ן ‪ ,‬את חמוקי בסנה‪ ,‬תחת מכסה שצג ומעטפות‬
‫ק ר ח ‪ ,‬בעוד כל משוררי השבע בחורי מפר וכיפיס •ההבאי ; כן נאלמה דומיה כנף רנניס בת הזמיר‬
‫הזאת‪ ,‬כל עוד הרעיון אשכ חחתיה הרה ללדת‪ ,‬כל עוד לא באו עד משבר‪ ,‬לא שלחו חבליהן הטצמים‬
‫אשר בבשן המחשבה המלאה‪ ,‬כל עוד ספרו ירחים חמלאנה עד חכרענה ילדיהן תפלחנה‪ ,‬כל עוד דבקה‬
‫לאלץ בסנה אל ביציה על עפר ה ח מ ס ‪ — .‬אך כמעט קש מלסה בקעה מ ר ה בצלה‪ ,‬כמעס קנו ואפרוחיה‬
‫לבשי נוצה עסו כנפים התכסו ר ק מ ה ‪ ,‬כמעט קט נולדה המחברת‪ .‬הוקם הבית ; וא כי פנימי כה וכה‬
‫לבקש החולים או מעיל קטן לנער היולד‪ ,‬וצבי הלך הנה והנה למדוד את תכנית הבית רוצאיו ומבואיו‬
‫•אולמיו‪ ,‬והנה‪.‬חמקה עברה הבת השיבבה‪ ,‬רות האביב צרר אותה בכנפיה והנשא בין הארן ובין השמים‪,‬‬
‫עת הזמיר ־הניע אל הדרור מנעים זמירות‪ ,‬בהביטו הארץ תחתיו והנה התעטפה לרגליו במעסה פרחים‬
‫ושד! הרומית‪ — .‬כמעט התרגש צור לבבי בקול כנפי הכרוב המשיקות אשה אל אחותה‪ ,‬כי רוח החיה‬
‫בהמה‪ ,‬ונפשי ת ע שסה עפה דאתה על כנפי רות על גפי בת שמיס הזאת המדברת גדולות‪ ,‬כמעמ החל‬
‫דוח השיר צפעמה‪ ,‬רות המליצה לפרוט על פי נבליה‪ ,‬כמעט רפו ידי מלעצור בעד המעופפת הזאת‬
‫מעופפת שחקים‪ ,‬ובפני תועפות מציצותיה לא עצרתי כ ח ; והנה קול המונים רבים — אליהם יתדמי דברתי‬
‫בכל המחברת הזאת — קורא באזני‪ ,‬צאמר ״נא אל תדבר אלינו נשגבות‪ ,‬אל תבוא לנםותנו בתידיה ‪,‬‬
‫דבר אלינו יהודית באזני כל העס אשר על החומה״‪ .‬וכרגע התעוררה׳ מחלומות׳ אלה ‪ ,‬הכשרות דמי‪,‬‬
‫שרים ושרות נאלמו‪ ,‬וכחלום מהקיץ נפוצו חזיונות המליצה מעל פני‪ ,‬וארא והנה פני הכרוב פני א ד ם ‪,‬‬
‫מס וקסת יל׳ אלם תחת מ פ י ה ם ‪ ,‬וכל בעלי כנף להם כאתל האדם פה ולשין ושפתים‪— .‬‬

‫מערה‬

‫אל השחאה‪ ,‬אל השומם‪ ,‬אל הסוג אחיר‪ ,‬ילילי הקורא ! כי מעתה כאחל האלה ד דיר‬
‫ע מ ך ‪ ,‬כאחד כאדם אשר כגילך‪ ,‬מעהה אדבר עמך בכל לשון שאתה שומע‪ ,‬מעתה כסת לא‬
‫ידעת לא עול השמע;‬

‫א‬

‫)ח״ה( ‪3.‬‬

‫מבוא המחברות‬
‫הבא!ד‬

‫הלז הוגאמיו פתה לאור שמש מג ומון ישעיהו‪ ,‬וכמוהו ההלהים אשר יבואו אחריו—‪ef‬‬

‫רצון בוכני סנה יעזרני—הולך היא בין בכללו בין כפרמיו כמשלח הפשס הכבישה לרכים‪,‬‬
‫» ק ש את הדרך היותר קרוב להגיע בו אל אמתמ כונת המוזה ברוח אלהים ומחשבותיו‪ ,‬כסי אשר‬
‫יגקשהו מבקש האמח דורש כפשט הפשוט אשר לו משפמ הבכורה‪ .‬אינו מרחיק ללכת במעגלי הדורש‪,‬‬
‫&יט מעמיק לחפור במעדר המחקר‪ ,‬איט משרש כל נצר ונטע משרשיו השתרש בם מימי ק ל ם ‪ ,‬אינו אורנ‬
‫קולי עכביש לכםות בם מעממי לעוס או מכמות התמרשי בלור האחרון‪ .‬לא תמצא מ לא ללוש ולא‬
‫מ ח ק ל ‪ ,‬לא סוד ולא רמז‪ ,‬לק הפשט הפשיט‪ ,‬וכל זאת נעו מעגלותיו מלרן המפלשיס הידועים לט על‬
‫מ ה ‪ ,‬ועומל נפלל נבלל מהם כתורן על ראש ההר לכלנה‪:‬‬
‫ע מ ‪ ,‬ד י ה ת ו ך א ש ר הפירוש נ ש ע ן‬

‫עליהם‪ ,‬הם‬

‫שלשה‪:‬‬

‫א ( לא נמצא במליצות הנביאים כסל מנין במלומ שונות‪ ,‬לא כסל עני!‪ ,‬לא כסל מאמר‪ ,‬ולא מ ל סליצם‪,‬‬
‫לא שני מכפמיס שענינס מ מ ל ‪ ,‬לא שני משלים שהנמשל א ח ל ‪ ,‬ואף לא פני מלות כפולות‪:‬‬
‫כ( לא נמצאו •במליצות הנביאים ובמאמריהם‪ ,‬הסשוסיס או הכסוליס‪ ,‬מלות או פעלים‬
‫מבלתי כונה מיוחדת‪ ,‬על שכל המלות והשמות והפעלים שמהם הורכב כל מאמר‪,‬‬
‫מוכרחים לבא במאמר ה ה ו א ‪ ,‬כי גס לא היה אפשר להמליץ האלהי להנימ תחתיה מלה‬
‫מלות המליצה האלהית שקולה במאזני החכמה ו ה ד ע ת ‪ ,‬ערוכים ושמורים מנויס וספורים‬
‫העליונה‪ ,‬אשר אך היא לנדה משגיב נכחה לדבר ק ‪:‬‬

‫הונחו במקרה‬
‫לא לבל שהם‬
‫אמרח‪ ,‬ט כל‬
‫במלה המכמס‬

‫ג ( לא נמצא במליצות הנביאים קליפה בלא ת ו ך ‪ ,‬גויה בלא מ מ ה ‪ ,‬לבוש בלא מתלנש‪ ,‬מאמר ר ק מרפיון‬
‫נשגב‪ ,‬לבור לא תשכון הבונה מ ‪ ,‬נ י דבלות אלהיס חיים כולם אל מי ב ק ל ב ס ‪ ,‬רוס סייס באפס‪,‬‬
‫רוח איום אביר אליר ומרא‪:‬‬

‫ההנחות‬

‫האלה שלשתן אשר יסדט יסוד מוסל אל מליצית הנביאים אשר ריח ה' לבר גס ומלתו על‬
‫לשונם‪ ,‬יודה בס כל מאמין כי ס ח ה׳ לנר נסי הנביאים ומלתו על לשונם‪ ,‬כל מאמין‬
‫נלבב טלם בלא לב ולב כי ה ם דברי אלהיס מיים‪ ,‬היעלה על לבך כי הדבור משגב אשר צוה שמיס‬
‫ונכלאו‪ ,‬ל ל! ותעמור‪ ,‬אור ויהי‪ ,‬היה בסי עיאיו כבלףי הסתבוס לכסות בס מעממי השיר והמליצה ? ‪,‬‬
‫הלבוליס החיים נ ם יהמ נשמת מיים לסגליס מ מ י ס ‪ ,‬התחשוב כי שבו כגופים לומפיס ממים מ י‬
‫מלאכי אל ונביאיו החיים ? —‬
‫ט כמוך כמוני כלבבך כלנני נלתי מכחיש השלשה ימולוס אשר מ מ נ ו ‪ ,‬והנם פחה כחותם ‪Jp‬‬
‫אחל‬
‫לבך כסומפומ נין עיניך‪ ,‬נם נא ע ת ה ‪ ,‬דרוש מעל ספר ה׳ וקרא סלשס אחת מ ס פ ד מ ב ו א ס‬
‫מ ל מר\ס אשר יובמר‪ ,‬והעבר נא את דבריה נמסורת ה נ ד ת אשר כרתי ע מ ך ‪ ,‬אס לא תאמר פ ת ס‬
‫ט כל לברי מבואה—הגס שלרשת אמל כל לכלי המפרשים ראשונים ואחרונים—כדברי השפר החתום‪,‬‬
‫ט לא ממצא מליצה אמת מן המליצות הנבואיות שימלטו משלשה אלה המחללים את שם קלטה ‪:‬‬
‫« ( שימצאו בס מאמרים או משסטים או מלות כפולות‪ :‬ג ( שהמלות אשל באו בכל אמד מן המשסטים‬
‫הכפולים הים ניד המלין להציגם כמשפט הכני טכגגדו המגביל ל ו ‪ :‬ג ( חראס נ ם ר נ דבלים ומעט‬
‫מ ג ־ ן ‪ ,‬מ י ל י ם כבירים וכל ריח מכמה אין ב ה ס ‪ ,‬וזה נגד השלש פנומ אשר מ ח נ ו ף — א נ כ י לא א ר ח ק‬
‫ללכה ע מ ך ‪ ,‬כי גסמח אס ססר ישעיהו שאנו פוסקים עתם מ א ו ר ו ‪, :‬הוי גוי חיטא עם כבד עון ו ט " ‪,‬‬
‫פל אגן אסמ שבפס פיגיס ? מה הנדל נין גוי חוטא ובין פ ס כבד מין ונץ זרפ מ ר פ י ם ‪ ,‬ו ק ‪p‬‬
‫הל השנפה כפולים שבפסוק ? וקראת הכתובים שאחריו וכולם משולטים משלש שלש כפולים‪ ,‬כל ראש‪,‬‬
‫כל ל ב ב ‪ ,‬מכף רגל ? סצפ‪ ,‬מ נ ו ר ה ‪ ,‬מכה מריה ? לא זרו‪ ,‬לא חובשי‪ ,‬לא רוככה ? ארצכם‪ ,‬פריכם‬
‫אדמתכם \ כ ס ו כ ה ‪ ,‬כמלונה‪ ,‬כעיר ? ‪ -‬״ זאת טניס‪ ,‬למה נחר למיס בם גוי אצל מ פ א ושם פ ס א מ‬
‫נ כ י פ ח וזרפ אצל מ ל פ י ס ‪ ,‬הלא כן היה יכול לאפר עם מושא זרע מוסא נניס מושאים‪ ,‬גוי פ נ ל מזן‪,‬‬
‫זרע מ ל ט ו ן ‪ ,‬וכן ט ל ם ף ק היה יכול לאמר עזנו אס קלוש ישראל נאצו ‪6‬ש ס׳ ‪ , %‬ופתה סא‪0‬ר‬
‫נ י נסלי המלות האלה מסי המלין כסי ההזלמן‪ ,‬וזה ה ‪ p‬ההנמה הטניס אשר מ מ נ ו ? ‪ .‬זאס שלישיק‪,‬‬
‫הכלים האלה ריקים מכל ת ו ך ‪ ,‬הדנריס יגפיס וכל רוח ורעיון ומושכל אין בקרנס ? וכי יסגשן איש‬
‫לועז‪ ,‬ויכקש כי תאמר לו נלשון פמו מה מצאת כתוב כמקכאות האלה ‪ p‬פסוק די מל י ׳ ‪ ,‬אז אם לא‬
‫*•ג א ת י ם א ה ה ‪ ,‬לא תמצא להשינ לו רק ״‪ '0‬ל נ ר ‪ ,‬ישראל הרנו לפשוט ו ל ח ס ט גמכאזנים ומרנ‬
‫&י*‪°‬‬
‫ח״ה ‪4‬‬
‫א‬

‫מבוא המחברת‬

‫ג‬

‫ארצם״‪ ,‬ואם ישאלך שניח ומה קראש מן פסוק י׳ ע י פסוק ט״ז‪ ,‬הפנה״ה' אמר שנאתי קרבנותיכם‪,‬‬
‫מועדיכם‪ ,‬בואכם חצרי‪ ,‬ותפלתכס״ ? כשאלות האלה ישאלך לבבך עתה אם לא חסר לב א ת ה ‪ ,‬בכל‬
‫שרשה ובכל מאסר בכל הספר מראש ועד סוף ‪ ,‬וענית ואמרת פליאה דעת מ פ נ י ‪ ,‬נשנבה לא אוכל ל ה ‪,‬‬
‫לא אוכל כי חתום הוא‪ ,‬לא ידעתי ס פ ר ‪:‬‬

‫אולם‬

‫מרם אזליכך בין שורות הכרם אשר נמעתי‪ ,‬אשר שם עמל ששכח‪ ,‬אשר שם המצא מרנוע‬
‫לנפשך ה ע י פ ה ‪ ,‬שם תאבל ענבים כנפשך שבעך‪ ,‬וגם אל כליך ת ת ן ‪ ,‬מכה לי מול רגע פד‬
‫השמע מה עשיהי לכרמי‪ ,‬רוב העמל אשר היה לי בעת הכינותי גדרו ומשוכתו‪ ,‬בעת עדרתיו זמרתיו‬
‫שמרתיו‪ ,‬שרם הבשילו אשכלותיו ענבים ‪ ,‬או אן ידעתי כי תשמרנו תפרנו תנצרנו כאישון עיניך‪ ,‬כרס‬
‫חמר חען לו גס א ת ה ‪ ,‬והנאת עלי בלכה ולא קללה‪:‬‬
‫עד‬

‫לא קרבתי אל המלאכה היקרה מ א ת מלאכת הקדש לפרש ספרי ה' ולבארם‪ ,‬יצאתי תחלה לבקי‬
‫לתור ולדרוש על גדרי השמות והמלות והפעלים אשר באו בספרי הקדש‪ ,‬עד שיתברר לי גלריהם‬
‫ומהותם בידיעה בזורה‪ ,‬והעיון הזה השתרע כסי הלרקה על שמונה ענינים ‪:‬‬

‫א ( לתת גדר לכל שורש ושורש‪ ,‬והוא למצוא הנקודה האמתיית בה יתקבצו כל הוראת המתהלכות‬
‫אשר יורה עליהם השוד{ ה ז ה ‪ ,‬עד שנוכל לגדרו בגדר לאמר כי הוא זה‪ .‬ושישוה בזאת בכ״מ‬
‫בואו בחנ״ך‪ ,‬ושכל ההוראות המסתעפות ממנו בדרך שאלה או שיתוף ידמו לפניו כקוים היוצאים‬
‫ושביס אל נקודת מרכז השרפה‪:‬‬
‫ב ( לבאר החחלפמ‪<1‬ונת שורש מן הפרשים לפי יחוסו‪ ,‬אם בא ביחוס הפעול או ביחוס שט‪ ,‬או‬
‫ביחוס שממנו‪ ,‬למשל יש הבדל בפעל שמח בין כשנקשר עם ב י ‪ ,‬או עם אל‪ ,‬או עס על )באור‬
‫המלות ל״ס ב י ( ‪ ,‬פעל ענה יש בו הבדל בין אם נקשר עם ב ' ‪ ,‬או למ״ד‪ ,‬או את )ג׳ סי( ודומיהם לבינגו‬
‫ג( התחלפות הוראת הפעלים לפי צורת בניניהם‪ ,‬אם בא בקל או בפיעל או בהפעיל‪ ,‬יש הבדל בין‬
‫יחלוף יחליף ) ב ׳ ‪ ,‬י׳׳ח(‪ ,‬בלע בקל בלע בכבד ) ג ׳ ‪ ,‬י ״ ב ( ‪ ,‬נגע מגיע ) ה ׳ ‪ ,‬ח י ( ‪ ,‬צופה מצפם‬
‫)כ״א‪ ,‬וי( ודומיהם‪:‬‬
‫ד ( הבדלי השמות והמלות והפעלים מ ר ד פ י ם ‪ ,‬והם שגי שמות שהוראתם אחת גוי עם ) א י ‪ ,‬ל י ( ‪ ,‬ןרע‬
‫ב נ י ם ‪ ,‬ה' קדוש ישראל‪ ,‬גריז הכעיס)שם(‪ ,‬נזיר נסוג‪ ,‬מריע משחית‪ ,‬הפא עין )שם( ודומיהם רבים‪:‬‬
‫ה ( הסגולות שיש לכל אחד מן הנרדפים שלא נמצא בזולתו‪ ,‬פעל ראה נקשר עם את ופעל הגיש עם‬
‫א ל ) ה ׳ ‪ ,‬י״ב(‪ ,‬שעל ראה אס נקשר עם אל מה דינו ? )י״ז‪ ,‬זי( ‪:‬‬
‫ו( השחנית הוראת כל ״!שמות והפעלים כשבאו אצל ה׳ ‪ ,‬עלילה אצל ה י ‪ ,‬גאות הבא‬
‫אצל ה׳ ) י ״ ב ‪ ,‬ד י ( ‪ ,‬פעל ראה‪ ,‬ישב‪ ,‬שם כסא שבא אצל ה׳ ) ו י ( ‪ ,‬שם כנשים למלאך‪ ,‬יחוס פנים‬
‫ורגלים למלאך )שם(‪:‬‬
‫ז( התחלפות הוראת השרשים בהשקף על המלות והשמות והפעלים שיתקשרו פמהם במאמר‪ ,‬אם בהרכבת‬
‫המאמר בכלל‪ ,‬וקרוב לבא עתה‪ ,‬וימיה לא ימשכו)י״ג‪ ,‬כ״ב(‪ ,‬אם בהרכבת שני שמות או פעלים‬
‫או שם ופעל‪ ,‬בדרך תואר ומתואר ‪ ,‬פועל ושעול‪ ,‬סבה ומסובב ודומיהם‪ ,‬או סמיכת הפעל למלה מיוחדת‪,‬‬
‫למשל יש הבדל בין פרש כפיו ובין נשא ידיו )אי‪ ,‬ש״ו(‪ .‬פעל מצא מקשר עם יד יש לו הויאסאמדש‬
‫)יי י״ד(‪ .‬פעל בקש מקשר עם מלת מיל יש לו הוראה מיוחדת‪ ,‬ודומיהם רבים ‪:‬‬
‫ח ( קישור המאמרים והרכבתם וצירוף המשפעים וחבור המלות והסגולות ממצאים בשימוש הלשין‪ta£ ,‬‬
‫מה הבדל יש בין מספר מחובר אל המתואר ובין מספר מופשס מן המתואר ? בין כשיקלים הוממ‬
‫אל הנשיא או הנשוא אל הנושא ? בין כשיקדים מלת היחוס קודם הנושא או משוא או מלח הצדדים‪,‬‬
‫ובין כשיבוא אחריהם‪ ,‬ובזה יש כללים אין מספר אשר הוצרכתי אליהם ביחול בפי' התורה בחלק‬
‫ההלטת לבאר עס״י היסזלות האלה לרשות חז״ל‪ ,‬וקומב חולם שבע׳׳ס‪ ,‬והלרכים אפר בהם הלכו‬
‫המקבלים בהוצאת ההלכות מן המקראות‪:‬‬

‫&חרי‬

‫עברתי משער לשער במחנה העברים‪ ,‬ודרשתי על מקום שידי הקצרה מ ג ע ת ‪ ,‬והוצאתי‬
‫כל אשר היה בכמי להוציא באלה הפנינים‪ ,‬אז עשתי באימה את שגי פרוכת הקלש‪ ,‬ואת‬
‫פני האדון השוכן בארה הברית התנפלתי‪ ,‬יגול המסך יגול הפרוכת יגל עיני‪ ,‬ויראני את מ ה ו ‪ ,‬אביגו*‬
‫נפלאות מתורתו‪ ,‬ואז התלותי לבאר ולפרש מקראי' קודש‪ ,‬תנ״ך‪ ,‬פפ״י השלשה דרכים אשר יחדתי לשנשה‬
‫חלרץהם‪ ,‬כסי שיעלתי להודיעך זאת בישול במכתב המבשר‪ ,‬אשר הוצאתי אל אצילי מ י ישראל לוקחי‬
‫המחברת‪ .‬כי ע ת י לא באתי אך להראותך מבוא הספר אשר נתתי לפניך היום‪ ,‬ל מ ק תדע מיניו‬
‫ושביליו ואויחוהיו‪ ,‬ובל תחעתע במעגלים הרבים ההולכים בלולים בתוך מ ן מ ה ו מ ה ‪ .‬מ ה אעשה‬
‫לך ציונים אכין לך המרורים להשפילך בדרן ‪ v‬ת ל ך ‪ ,‬איעצה עליך עיני‪ ,‬ני אז סצלימ את דרכיך ואז תשכיל‪:‬‬
‫גלבל‬
‫א ח״ד‪5 .‬‬

‫‪3‬‬

‫מבוא המחברת‬

‫ה ד ב ר ה ר א ש ; אשר שמנו עין עליו‪ ,‬הוא למלאות ההגאי הראשון‬
‫אשר הצגנו בפתח ל ב ל ע ו ‪ ,‬לפרש לברי המליצה באופן‬
‫שלא ימצא גה כפל ענין במלות שונות‪ ,‬והס השני מינים‪:‬‬
‫א ( הכפולים אשר המה נלרפיס‪ ,‬והוא שהמלות אשר מהם הורכבו שני משפעים הכפויים‪ ,‬ה ם גרלפ־ס‬
‫בענינס‪ ,‬רציני ששני המשפעים הורכבו ממנות שמ‪,‬יבנס אחל‪ ,‬וזד או מלות מיוהדות כ;‪1‬לות בחולו‬
‫משפם‪ ,‬כמו מ י פ ע ל ו ע ש ה ‪ ,‬ו ל כ ב ו ד י ב ר א ת י ו י צ ר ת י ו א ף ע ש י ת י ו ‪ ,‬וירד ה מ ו נ ה ושאונו־‪ .‬ועלז‬
‫ב ה ‪ ,‬ו ח ל ף ב י ה ו ד ה ש ט ף ו ע ב ר ודומיהם רבים ‪ ,‬או משפעים כפולים‪ ,‬כמי מ ה ר ש ל ל ד‪.‬ט ב ז ‪,‬‬
‫ע ל פ ר י ב ט ן ל א י ר ח מ ו ע ל ב נ י ם ל א ת ח ו ם ע י נ ם ‪ ,‬אוקיר א נ ו ש מ פ ז ו א ד ם מ כ ת ם א ע י ר‬
‫ילומיהם‪ .‬הנה לבאר הכפולים האלה נעזרנו ע״י ה ה ״ ל י ס אשר שמנו בין השמות והפעלים הנרדפים‪,‬‬
‫כי עפ״י ההבדלים האלה נודע לנו שהמלות אשר יתרמה לנו שהמה נ ר ל פ י ס ‪ ,‬ה ם מובללים זה מזה באמת‪:‬‬
‫ב( הכפולים אשר אינם נרדפים‪ ,‬והס רוב לברי ה ס פ ר ‪ ,‬שהמשפטים הכפולים הם רומים בענינס מ ם‬
‫שהמלות אשר הורכבו המשפטים מהם אינם נרדפים למשל ) ק א פ י ט ל מ ״ ח ( ה ר א ש ו נ ו ת מ א ז ה ג ד ת י‬
‫״ומפי יצאו ו א ש מ י ע ם פ ת א ו ם ע ש י ת י ו ת ב א נ ה ‪ ,‬מ ד ע ת י כ י ק ש ה א ת ה וגיד ב ר ז ל ע ר פ ך ו מ צ ח ך‬
‫‪ . ,‬נ ח ו ש ה ‪ .‬ואגיד ל ך מ א ז ב ט ר ם ת ב ו א ה ש מ ע ת י ך ‪ ,‬פן ת א מ ר ע צ ב י ע ש ם ופסלי ו נ ס כ י ‪.DH‬‬
‫״ ש מ ע ת ח ז ה כ ו ל ה ו א ת ם ה ל א ת ג י ד ו ה ש מ ע ת י ך ח ד ש ו ת מ ע ת ה ונצורות ו ל א י ר ע ת ס ‪.‬‬
‫״ ע ת ה נ ב ר א ו ‪ ,‬ו ל א מ א ז ולפני יום ו ל א ש מ ע ת ם פן ת א מ ר ה נ ה י ד ע ת י ן ‪ .‬נ ם ל א ש מ ע ת‬
‫״גם ל א י ד ע ת ג ם מ א ז ל א פ ת ח ה א ז נ י ך ״ ‪ .‬הכתוכיס האלה כפולים‪ ,‬בין במלות‪ ,‬למשל מאז הגדתי‪,‬‬
‫משי יצאו‪ ,‬ואשמיעם?‪ ,‬צין במשפטים‪ ,‬למשל קשה א ת ה ‪ ,‬גיד ברזל ט ר פ ך ‪ ,‬מצחך נתישה? ואגיד לד‬
‫מאז בטרם מ ט א ה ש מ ע ת י ך ? — וכן יהר המפפע־ס ‪ — .‬ב י ן כמאמרים שלמים‪ ,‬שמי לא יראה שהפסיק‬
‫הראשונות מאז ה ג ל ס י ‪ ,‬ט ס פסוק ואגיד לך מאז וכי' כפוליס וענינס א ח ד ‪ .‬אס כפל ענין שהענין כולו‬
‫כפיל‪ ,‬אין רוח ב ו ‪ .‬וכזה וכזה תראה ככל מקום אשר תפגיש‪ ,‬ובזה לא נוכל להעזר מן הבדלי המלית‬
‫מ ר ד פ י ם ‪ ,‬כי כל אדם יודע הבדלם לבדם‪ ,‬אבל אינו יידע להבדיל את המשפעים הכפולים‪ ,‬וצריך‬
‫להשכיל על באור מקראות כאלה מצד העיון והדריכה בענין הנבואה עצמה‪ ,‬ולדלות מיס מבארות‬
‫עמוקים לעמול על עומק מחשבות המליז וכונתו‪ .‬והמלות עצמם ה ם יורו לגו את הדרך‪ ,‬למשל כשאמר‬
‫עצבי עשס‪ ,‬פסלי ונסכי צום‪ ,‬אחר שההבדל בין עשה ובין ציה ידוע לנו‪ ,‬ידענו שבמשפט האי מלבר‬
‫שהעצב בעצמו העושה ובורא הדבר‪ ,‬ובמשפט הב׳ ידבר שהפסל ר ק מצוה ולא גוש ז ‪ ,‬ובזה נעמוד ששני‬
‫משפטים האלה הם שני צלעות מוגבלים לעומת השני צלעות המגבילוח להם בחצי המאמר הראשון‪,‬‬
‫ואגיד לך מ א ז ‪ ,‬בפרס תבוא השמעתיך‪ ,‬כי ג ם בשני משפטים אלה ירענו ההבדל בין אגיל לך ונץ‬
‫השמעתיך‪ ,‬יבין מאז ובין בטרם ת ב ו א ‪ ,‬כמו שתראה כפרוש ש ם ‪ ,‬וממנו תקיש על כל מקום‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫הכפולים האלה הסירותי והפעקשיס שמתי למישור באחד משלש פ נ י ם ‪:‬‬
‫‪ (8‬או שהראיתי שכל אמד משני המשפטים הכפולים מורה ענין מיוחד נכדל מזולתי‪ ,‬כמו א נ ח ם מ צ ר י‬
‫ ו א נ ק מ ה מ א ו י ב י ‪ ,‬א ת מ י א ש ל ח ו מ י ילך ל ג ו ‪ ,‬ויצא ח ו ט ר מ ג ז ע ישי וגצר מ ש ר ש י ו י פ ר ה ‪.‬‬‫יכן שני משלים החמים שהנמשל בהם אחד‪ ,‬הראיתי שכל אחד מורה על נמשל מיוחד‪ ,‬כמו כ נ מ ל‬
‫ע ל ה מגפן ו כ ג ו ב ל ת מ ת א נ ה ‪ ,‬הן ‪ 0‬ל ם ב ב ג ד יבלו ע ש ת א כ ל ם ודומיהם‪:‬‬
‫ב ( או שהראינו שהמציצות הכפולים הס שני פנינים שנתהוו זה אמר ז ה ‪ ,‬או זה אצל זה בשני זמנים‬
‫או שני מקימות מובדלים‪ ,‬כמו כ ס ו כ ה ב כ ר ס כ מ ל ו נ ה ב מ ק ש ה בעיר נ צ ו ר ה ‪ ,‬ע ל ה ד נ ש פ ה‬
‫ש א ו נ ס ה ר י מ ו ק ו ל הניפו י ד ‪ ,‬ל ש ל ו ל ש ל ל ולבז ב ז ‪:‬‬
‫נ( או שהראיתי שהמשפט השני מוסיף תמיד על המשפט הראשון הכפול ע מ ו ‪ ,‬כמו הוי ט י ח ט א‬
‫)ויותר מזה( ע ם ב ב ד עון )ויותר מזה שהם( זרע מרעיש )ויותר מזה שהם( ב נ י ס מ ש ח י ת י ם‬
‫)ויימר מזה( ש ע ז ב ו א ת ה ׳ ו ט י ‪ .‬וכן אש יהיו ח ט א י כ ם כשגים)ייותר מזה גס( א ם יאדימו כ ת ו ל ע ‪:‬‬
‫שזה כלל גדול ייסוד מוסד שהמליצה תעלה תמיד במושגיה מן הקל אל הממזר‪ ,‬מן הקטן אל‬
‫הגדול‪ ,‬מן המעט אל ה ר ב ‪ ,‬ולא בהפך‪ ,‬וכ״מ שתמצא בכתבי הקדש שתי מלות או עניניס שויס‪,‬‬
‫בהכרח שהשני מוסיף על הראשון‪ ,‬או אמור בלשגן המורגל‪ ,‬המליצה תדבר תמיד בדרך לא זו אף ז ו ‪,‬‬
‫ולא בדרך זו ואין צריך לומר זו ‪ /‬יאם ממצא מקום במנ״ך שידמה שהמלה או המשפט השני קל וקטן מן‬
‫הראשון‪ ,‬תדע בטח שלא הבנת פירוש הכתוב על מכונו‪ ,‬וכבר הזכירו כל זה בעלי הלשון‪ ,‬אבל לא שמרוהו‬
‫ולא השממשו ב ו ‪ ,‬כי ללעתס הוא ר ק ברוב פעמים לא בכולם‪ ,‬ואנכי אומר שלא נמצא מקום אח; שיצא‬
‫לכלל ז ה ‪ ,‬וכ״מ שיחלמה שסותר אל הכלל‪ ,‬העירונו עליו‪ ,‬כמי כ ס ד ו ם היינו ל ע מ ו ד ה דמיגו‪ ,‬מ א ו פ ל‬
‫ו מ ח ש ך עיני ע ו ד י ס ת ר א י נ ה ‪ .‬עד שדבר זה היה לנו לעיניס לדעת על ידו גדרי השמות הנרדפים‪,‬‬
‫שכל מלה המאוחלמ ידענו בטמ שכוללת יוהל מן הקילמת ל ה ‪ ,‬וכן המשפט המאוחר כולל יומר מן הקודם‬
‫אליו‪ .‬למשל זהיד‪ .‬ה נ ש א ר בציון ומוסיף אף ל ה נ ו ה ד ב י ה ש ל ם י א מ ר ק ך ר ש ‪ ,‬ימצו שמשפט השני‬
‫טצל‬
‫ח״ה‪0‬‬
‫א‬

‫ד‬

‫מבוא המחברת‬

‫גולל יותר מן הראשון‪ ,‬שמוסיף שנס לההמון יאמר קדוש‪ ,‬כשאומר ל ה ש מ י ד ב ל ב ב ו ו ל ה כ ר י ת‬
‫) י ׳ ‪ ,‬ז׳( ידענו שהכרתה טצלת יותר מן השמדה‪ ,‬ולזה כשבא בשלילה אמר )מ״ח‪ ,‬י״ס( ל א י כ ר ת‬
‫ולא י ש מ ד לי׳ל ואף צא ישמד‪ ,‬כי בזה תכלול השמדה רבותא יותר‪ ,‬כי הכל לסי מנין המאמר‬
‫ו ה מ נ ה ‪ — .‬ל א ינוס ולא י י ש ן ) ה ‪ /‬כ״ז(‪ ,‬א ל ת ת ן ש נ ה לעיניך ו ח נ ו כ ה ל ע פ ע פ י ך )משלי ו ׳ ‪,‬‬
‫ד ׳ ( ‪ ,‬כיפה מדבר מבחינת העדר מציאות השינה‪ ,‬ובזה העדר מציאות השינה הסנעיית רבותא יותר‪ ,‬ובמשל*‬
‫תדבר שלא ישן ברצון מיסיף שלא לבד שלא יישן שינת קבע אף לא יטם תנומת עראי‪ ,‬ושמור ז א ת ‪— .‬‬
‫שמצאתי את התנאי הראשון‪ ,‬אודיעך איך שמרתי בפרושי גם התנאי השני אשר‬
‫אחר‬
‫הצגתי בפתח דברי‪ ,‬והוא להראות שכל מלות הנבואה לא באו בהזדמן רק נכוונה‬
‫מכוונת ובבחירה פכליית בחכמה ודעת ועצה עמוקה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫מקום שבא בספר שני משפטים השונים במלותיהם זענינם א ה ד ‪ ,‬הנה למלאות התנאי הראשץ‬
‫בבל‬
‫ו ה א לחלק בין שני המשפסיס שלא יהיה ענינם א ה ד ‪ ,‬היה די לש אם ה־יט מבדילים בין מלה‬
‫אחת מן המלות שהורכב המשפט מהם ובין מלה המגבלת לה במשפט ה פ נ י ‪ ,‬למשל בכפל ש‪:‬י המשפטים‬
‫מהר שלל חש ב ז ‪ ,‬היה די לנו אס נמצא הבדל בין שלל ובין בז‪ ,‬שהבזה הוא אחר השלל‪ ,‬כי בזה א־ן‬
‫המשפטים כפולים‪ ,‬ואם היינו הולכים בדרך ז ה ‪ ,‬היתז מצאכהנו זאת נקלה מ א ד ‪ ,‬כי אז בשני משפטים‬
‫נרדפים אשר כל אחד מורכב משתי מלות‪ ,‬למשל ו א ת פ ע ל ה ׳ ל א יביטו ו מ ע ש ה ידיו ל א ר א ו ‪ ,‬׳‬
‫יש לנו שני ב ד ר ו ת ‪ ,‬או שנבדיל בין פעל ה׳ ובין מעשה ידיו‪ ,‬ובזה כבר יבדלו בני המשפטים‪ ,‬במם‬
‫שהפעיל של האחד אינו הפעול של המשפט השני‪ ,‬או שנבדיל בין צא יביטו ובין לא ר א ו ‪ ,‬וגס בז ש‬
‫יבללו המשפשיס במה שאיכות הפעילה משונה בכ״א‪ .‬ובמשפטים מורכבים משלש או ארבע עניניס ‪,‬‬
‫ככל להבליל ביניהם בשלש או ארבע אופנים‪ .‬למשל ב כ ד ב ר פ נ ו ד ר ך ה ׳ ‪ ,‬ישרו ב ע ר ב ה מ ס ל ה‬
‫ל א ל ה י נ ו ‪ ,‬שני משפטים הא ‪.‬ה הנרלפים טכל להכלילם‪ .‬א ו ‪ ,‬א( ע״י שנמצא הבדל נין פט לרך ובין‬
‫ישרו ד ר ך ‪ ,‬ונאמר שהמשפט השני כל חדושו הוא מ״ש ישרו‪ .‬א ו ‪ ,‬ב( שנבדיל בין במדבר ובין בערבה‪,‬‬
‫ונאמר שחידוש המש‪:‬ס השני הוא שיהיה הדרך גם בערבה‪ .‬א ו ‪ ,‬ג( שנמצא הגדל בין דרך ובין מ כ ל ה ‪.‬‬
‫יגאמר שהידיש המשפט השני הוא שיהיה גש מסלה‪ .‬א ו ‪ ,‬ל( שנמצא הבדל בין ה׳ ובין אלהינו‪ ,‬ונאמר‬
‫שחידוש המשפט השני ה א ר ק שהדרך הזה יהיה נס לאל‪:‬ינו‪ .‬ובדרך הזה הלכו כל החכמים האחרונים‬
‫אשר דרשו לבאר השמות הנרלסים‪ ,‬שהספיקו לעצמם אם מצאו הבדל אהד בכל המשפט‪ ,‬וחשט שיחר‬
‫המלות השמות בשני הנשפטים באו לתפארת המציצה וכפי ה ‪ 0‬ד מ ן ‪ ,‬ולכן נ ם הכללים אשר המציאו‬
‫־ההבדלים אשר נתנו‪ ,‬לא יכלו לבררם במופת‪ ,‬כי היו דבריהם ר ק השערה דמיונית לבד‪ .‬אבצ אנכי‬
‫זזק נתתי ולא יעבור כי לא באו בסול ס׳ מלות או פעלים בלרך מ ק ר ה ‪ ,‬ר ק בהשכצ ובבתירה‪ ,‬ולכן‬
‫העבודה אשר העמסתי עלי רבתה וקשתה ועלתה על כל מלאכת זולתי בכמו אלה‪ ,‬כי בשני משסשים‬
‫הכפולים שכ״א מורכב משתי תיבות‪ ,‬כמו מ ה ר ש ל ל ח ש ב ז הזצרכהי לבאר שלשה לברים ‪:‬‬
‫א( להכליל נין מהר ונין חש‪ ,‬נ( להכליל בין בז ונין שלל‪ ,‬ג( להראות שהמצ״׳ן היה מוכרח לשמש בפעצ‬
‫מהר אצל שצל‪ ,‬ונפעל חש אצל בז‪ ,‬ואם היה אומר חש שלל מהר בז היה מחטיא חקי הלשון וכלליו‪,‬‬
‫וכן נשני משפטים שכל אתל מורכנ מהרנה תיכות‪ ,‬הוצרכתי לגרר שכל המלות שנאו נכצ משפט‪ ,‬מוכרחים‬
‫* לנא ר ק נמשפס ההוא וצא נמשפס המגניל ל ו ‪ .‬ואתה תוכל לסלר ל ך ‪ ,‬נכצ שני משבשים כאלו‪ ,‬אמ‬
‫זלקי כל משפט‪ ,‬נגד חלקי המשפס השני איש אל אחיו‪ ,‬ולדרוש עצ כל א־‪.‬ל מלוע לא נא נט‪.‬שפש השני‪.‬‬
‫ולפי פרושי נכצ מקום תמצא פשר ל נ ר ‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ואשיבה‬
‫א׳ ש ו כ ט י ך‬
‫ב׳ כ ב ר א ש ו נ ה‬

‫במשפטים בעלי‬
‫שני איברים‪.‬‬

‫אי ויועציך‬
‫ב׳ כ ב ת ו ז ל ה‬

‫אחרי כן יקרא ל ו‬
‫א׳ ק ר י ה‬
‫א׳ עיר‬
‫ב׳ נ א מ נ ה ‪.‬‬
‫ב׳ ה צ ד ק‬
‫א׳ מ ה ר‬
‫ב׳ ש ל ל‬
‫א׳ נ צ ב‬
‫ב׳ ל ר י ב‬

‫א׳ ח ש‬
‫ב׳ ב ז‬

‫א׳ ע ו מ ד‬
‫ב׳ לרין‬

‫א׳ א נ ח ם‬
‫ב׳ פ צ ר י‬
‫א׳ ההולכים ב ח ש ך‬
‫ב׳ ר א ו א ו ר גדול‬

‫א׳ א נ ק פ ה‬
‫ב׳ כ א ו י ב י ‪.‬‬
‫א׳ יושבי ב א ר ץ צ ל מ ו ת‬
‫ב׳ א ו ר ע ד ‪ .‬ע ל י ה ם ‪.‬‬

‫»גל אלה תוכל לשאול הבדל כל אבר מאברי כצ משפש מאבר המגביל לו במשפס השני‪ ,‬למשל מס‬
‫ההבדל‬
‫ח״ה ד‬
‫א‬

‫מבוא המחברת‬
‫&הבדל נין נצב ונץ עומז ? בין לריב ובין ללין ? ואחר ואת לברר שהיה מוכרח לאמר רק נצב לריב ומיסד‬
‫‪ , p i‬ולא יטל לאמר עומל לרינ או נצנ לדין ״ ‪.‬כי היה ננל מקי הלשון‪ ,‬ו ק חלין ננל מיץם‪ .‬וכזה‬
‫מעשה בשני משכמיס שכל אחל מורכב משלש איברים או יוחר‪.‬‬
‫משפעים‬
‫נעלי ג׳‬
‫אינריס‬

‫א׳ ויספו ע ט י ם‬
‫נ׳ בה׳‬
‫ג׳ ש ט ח ה‬

‫בעלי לי‬
‫איברים‬

‫במרבד‬
‫פט‬
‫דרך‬
‫ה'‬

‫א'‬
‫נ׳‬
‫ג׳‬
‫ל׳‬

‫א׳ ואביוני א ד ם‬
‫נ׳ בקדוש ישראל‬
‫ג׳ יגילו‬
‫א׳‬
‫נ׳‬
‫ג׳‬
‫ד׳‬

‫בערבה‬
‫ישרו‬
‫מסלה‬
‫לאלהיגו‬

‫א׳‬
‫ב׳‬
‫ג׳‬
‫ל׳‬

‫א' ב ו ש ת‬
‫נ׳ עלומיך‬
‫»׳ ת ש כ ת י‬
‫לממן‬
‫א׳‬
‫תינקו‬
‫ו ש ב ע ת ם ב׳‬
‫ג׳‬
‫משוד‬
‫ת נ ח ו מ י ה ל׳‬

‫א' ח ר פ ת‬
‫נ׳ א ל מ נ ו ת י ך‬
‫ג׳ ל א ת ז כ ר י ע ו ד ‪.‬‬
‫למען‬
‫תמוצו‬
‫והתענגתם‬
‫מזיז‬
‫כבודה‪.‬‬

‫שגמשפס כזה בעל ל' איברים‪ ,‬השקיף על ארבעה איברי כל משסס מלוע התיחלו לק נמשספ זה ולא‬
‫גמשפני שכנגלו‪ .‬לרך משל מלוע אמר בראשון לממן חינקו ובשני למען חמוצו ולא בהפך ? ז ק מלוע‬
‫אמר בראשון ושבעתם ובשני והתענגחס ? מלוע אמר בזה משול‪ ,‬ובזה מזיז ? וכן ניתר איבלי המשפט‪.‬‬
‫ואם מקרא את פרושי ת ר א ה ‪ ,‬כי לא נאה שוס מלה במקרה ״ אך הכל ברוח ה' עליו ונכח החכמה העליונה‪:‬‬
‫ובמאמר שנמצא ט שלשה משכסיה כפולים או יומר‪ ,‬מסלר איברי כל המשססיס איש‬
‫מול אתיו ותלרוש על כולם בלרך ז ה ‪ .‬למשל‪,‬‬
‫א׳ ב נ י ס‬
‫א׳ זרע‬
‫א׳ ע ם‬
‫א׳ ט י‬
‫נ׳ משחיתים‪ .‬־‬
‫נ׳ מרעים‬
‫נ׳ כ ב ד עון‬
‫נ׳ חוטא‬
‫ותראה גיכ ע״ס באורי כי לא היה אפשר לשטת לנריו‪ ,‬ולהחליף אחל ק מושאים אל נשוא אחר או בהפך‪ ,‬כנ״ל‪:‬‬
‫הראיתיך את כל אלה‪ ,‬אמסור לך ש ל מפתת גלול‪ ,‬אשר זולתו ישארי כרנה שערים סגורים‬
‫אחר‬
‫לפניך‪ ,‬מפתת אשר לא מצאוהו כל המנארים‪ ,‬יעל ק לא יכלו לפתות הללתות ולא באו תוך‬
‫ה ח ל ר ס הפנימיס‪ ,‬והוא שהיה לרך המלץ הבלול הזה לסלר מליצותיו ברות ה׳ עליו‪ ,‬נצלפות מגבילות‬
‫אמס אל אתותה‪ ,‬שימצאו במאמריו מליצות מורכבים מארבע צלעית או ארבעה משפסיס ״ ומסולריס‬
‫באופן שסצלע הראשונה תגביל אל הצלע השלישית‪ ,‬והצלע השנית תגביל אל הצלע הרביעית‪ .‬כמו‪,‬‬
‫נ ׳ ו ב כ ף ב ק ג ה ישקולו‬
‫א' הזלים ז ה ב פ כ י ם‬
‫ל׳ ויעשהו א ל ‪:‬‬
‫ג' י ע כ ר ו צורף‬
‫שהסלר מ ט ן הזליס זהנ מכיס ישכרו צולף‪ ,‬וכסף נקנה ישקוצו ויעשהו א ל ‪:‬‬
‫ו ד ב ר זה ש י מ ר בכתבי םקלש במאמרים מגבילים‪ ,‬כ נ ר הזכירוהו לורשי הלשין‪ ,‬אבל הם לא מצאו‬
‫זאת רק נ׳ או ל׳ פעמים נ מ נ ״ ך ‪ ,‬ואני מצאתיה נספר ישעיהו לבלו יותר ממאה פעמים‪ ,‬מד‬
‫שנמצאו פרשיות שלמות המסילרות כ ן ‪ ,‬כמו פרשת רני עקרה )סי׳ נ״ל(‪ ,‬וכן תראה )ס׳׳א ס״נ( ‪ZC‬‬
‫קשרה צלשת מגניצות‪ ,‬שמינה מיל שמינה נמקים א ח ל ‪ ,‬יטלס מנין א ח ל ‪ ,‬משולטת אשה אל אחיתה‪.‬‬
‫ב׳ ה ג ל נ פ ש י ב א ל ה י‬
‫א׳ ש ו ש א ש י ש ב ה ׳‬
‫ל׳ מעיל צ ד ק ה י ע ט נ י‬
‫ג' בי הלבישני ב נ ד י י ש ע‬
‫ו׳ כ כ ל ה ת ע ד ה בליה‬
‫ה׳ ב ח ת ן יכהן פ א ר‬
‫ת׳ כ ג ג ה זרועיה ת צ מ י ח‬
‫) ט ( וי כ א ר ץ ת ו צ י א צ פ ח ה‬
‫) ק ה׳ אצהיס יצמיח(‬
‫י׳ ו ה ח ל ה‬
‫מ׳ צ ד ק ה‬
‫׳*ב למען ירושלים ל א א ש ק ו ט‬
‫י״א למען ציץ ל א א ח ש ה‬
‫י״ל י ש ו ע ת ה כ ל פ י ד י ב ע ר‬
‫י״ג ע ד יצא כ נ ג ה צ ד ק ה‬
‫פ״ז כ ל מ ל כ י ם כ ב ו ד ך ‪:‬‬
‫ס״ו ודאו ט י ם צ ד ק ך‬
‫ב ד ל ת ו ת האלה המגבילות מובל לחבר הצלפות א׳ ג׳ ה׳ וי פ׳ י״א י׳זג מ״ו מצד אתר ותקראם‬
‫כאחד‪ ,‬שיש אשיש נהי ט הלנישגי ט ל י ישט כחתן י נ ק פאר ו ט ׳ ‪ .‬והצלעות ג׳ ל׳ ז׳‬
‫‪ H‬י י״נ י״ל פיו מצד השני ותקראם ג״כ נ א ח ד ‪ .‬עד פצלעית צד האמל הימיגי טגנילית כנגד הצלעות‬
‫של צל השני השמאלי‪ ,‬כמי שתראה היסנ נפיחשי‪ .‬ש ם ‪:‬‬
‫ואם‬
‫חייה ‪8‬‬
‫א‬

‫מבוא המחברת‬
‫‪.‬יאס‬

‫וו‬

‫ת ה ה לנתון סה את אשר אמרנו למעלה ט גם איברי המשפסים מנטלית אשה אל אחותה‪,‬‬
‫ומכוונות ופקולות במאזני צדק‪ ,‬תמצא פה בשמונה צלעית הכפולות האלה משני צ מ י ם ו שצ‪0‬י‪3‬‬
‫ושמונה איברים‪ ,‬י״ש מצל זה וי״ס מצל ז ה ‪ ,‬כזה‬
‫צ׳ ח נ ל נ פ ש י‬
‫ל באלתי‬
‫ג יעפ‪-‬‬
‫ד מעיל‬
‫‪5‬׳ צ ד ק ת‬
‫וי ו כ ב ל ה‬
‫‪ 't‬ה ע ד ה‬
‫מ׳ כ ר י ח‬
‫‪ 'p‬ב ג נ ה‬
‫חצםית‬
‫ייא ז ח ע י ח‬

‫‪6‬׳ ש ו ש א ש י ש‬
‫‪ '9‬כ ת‬
‫נ' כ י הלבישני‬
‫ו ׳ בגדי‬
‫ס' י ש ע‬
‫ו׳ כ ח ת ן‬
‫ז׳ יכהן‬
‫ח׳ פ א \‬
‫פ' כ א ר ץ‬
‫י תוציא‬
‫•יא צ מ ח ה‬

‫‪11‬‬

‫כן ה׳ א^הים י צ מ י ח‬
‫י״ב ו ה ה ל ח‬

‫»״ב צ ד ק ה‬
‫מד‬
‫י^נ‬
‫•״י‬
‫‪fp‬‬
‫ש‪r‬‬
‫י״»‬

‫כ ל הג־ים‬
‫י״ג‬
‫יל‬
‫ס״ו‬
‫ס״ז‬
‫י״ז‬

‫ל מ ע ן ציזן‬
‫לא אחשת‬
‫ע ד יצא‬
‫כנוגה‬
‫צדקת‬

‫י״מ ט י ס‬
‫י‪/‬ו צדקך‬

‫ולםען ירושלס‬
‫לא אשקוט‬
‫יבער‬
‫כלפיד‬
‫ישועתה‬

‫י וכל מלבים‬
‫*׳׳‪ p‬כ ב ו ד ך‬

‫‪ 1‬א ח ר שתעיין על גאולי ‪ yb‬גאלתי הכתובים האלה תמצא איך כל המלות שבא בצל ימין א״א להניל«‬
‫בצל מואל שנעלו‪ ,‬למשל א״א לומר על יבער כנוגה צדקה‪ ,‬ט הנוגה אינו בוער‪ ,‬ט אין לו‬
‫אור מצד עצמו‪6 ,‬י אפשר לומר כי עשני ב ג ד ישע‪ ,‬ט הבגל אינו פ ש ה ט מלמעלה רק המעיל‪,‬‬
‫וכן ט ל ם ‪ .‬וכדוגמא זה סללתי הדלתות בישעיה )סי׳ נ״ל( ל מ ק אעמילך על לברים אלה‪ ,‬ומעתה ת ט ה‬
‫מ מ ם המבין מדעתו‪ ,‬פד שלא הוצרכתי להזכיר זאת בפירושי בכל שעם‪ ,‬כי סמכתי על המבין אשר עיניו בראשו‪:‬‬
‫שמלאתי שני התנאים הראשונים‪ ,‬כשאר לי להוליעך איך מלאתי בפרושי זה גס התנאי השלישי‬
‫אחר‬
‫אשר הצגתי נפתח לברי‪ ,‬והוא שלא תמצא מליצה ריקה מרעיון נשגב‪ ,‬ט מלגל באור הכפולים‬
‫אשר דגרתי מהם ע ל כ ה ‪ ,‬הפירוש בכללו מלש ה ו א ‪ ,‬כל מקומות הקשים והזרים מתבארים גלי דוחק‪,‬‬
‫כל מקומות שידומה שדבר הסחה כאחד האךם ההמוני‪ ,‬הראיתי א ץ דבריו נשגבים ועצומים מאד‪ ,‬אס‬
‫מצל מליצתם ‪ ,‬אס מצל הכונה הנשגבה הצפונה בם ‪ ,‬על שאמרתי לעצמות טבשות חיו רמיו ויעמדו‬
‫פל רגליהם תיל גלול משד‪ ,‬לבשו עלי עליים לבשו הול ו ה ד ר ‪ .‬כן גם בקישור המאמרים והענינים ‪.‬‬
‫למקתי מאד מדרך המבארים‪ ,‬על שרוב העניניס שתגה העתקתם עתה לפי פרושי‪ ,‬ממסת פירוש המפרשים‬
‫אשר קדמיני‪ ,‬עד שכל דברי הנבואה מלאים יוסי וחן ורגשות המליצה היותר נעימה מצד א ח ל ‪ ,‬וסיר ׳*יוני‬
‫מ ר ך סחשביי‪ ,‬ודבור שיל ־סוסיי מלא מכמה ודעת וסדר מצד השני‪ .‬ואתה תראה כזאת וכזאת בכל סימן‬
‫‪ 0 1‬י ק ‪ ,‬בכל מ ק ם אשר ישוששון עיניך ה ר ו א ו ת ‪ — .‬מ ע ת ה נ׳שיס קנצי למלים‪ .‬לבל עוד רגע א מ ר‬
‫ענן־ להודיען את הסדר אשד שמרתי בהעלות מחשבות ועיון צג• על » ר ‪:‬‬
‫‪t‬‬

‫‪,‬‬

‫אח״מ‬

‫•‬

‬לא בניתי‬ ‫ולא סתרתי עיפ לכרי זולתי‪ .‬ובשנית‬ ‫הפילוסופים ובטלי ההגיון‪ .‬זה לאות ני הדבר כפשוט והישר יבייף עליו‬ ‫כל נעל גמל בללך א מ ד ‪:‬‬ ‫‪.‬מומם‬ ‫השניס מן הממד‪ .‬‬ ‫גסרס ובכלל‬ ‫הכפולים נארתי באופן שיתראה לכל שאץ ט כ ס ל ‪ .‬ואעיר עליז בכ״מ אשר יתראה בראשית י‪:0.‬נם הדפ כי‬ ‫מ ס שכנר קלמוני כמה חכמים לתת הנרליס נשמות הנרלפים‪ .‬ובאמת‬ ‫נמצאו ביניהם עול הבלליע' רבים אשר יהכאר כ״א כמקום הצריך‪ .‬ואם‬ ‫ימצא שנס זולתי העמיד אס הכלל מסכים ע ם ל נ ר י ‪ .‬על שבאתי לסי׳ ל״ל‪ .‬וסמכתי כי יבא לטהו הוא הסול השני ומקרו‪ .‬‬ ‫אם יקפרשו כל הכתובים ט״ס המסלה חשל סללתי לעצמי‪ .‬כ׳ פ ב פ עניניס האלה מחייב זאת להלבישם בלשון חכמים‪ .‬ולרוב הלהיתי וציינתי שם יתר המקומי‪/.לף לאוס ‪ .‬מד כי יהיו לטנא אל המניא לניס‬ ‫הדפוס‪ .‬ובכל זאת ינסח הקורא כי כל נלד וכג‬ ‫הבדל וכל כלל שנתתי הוא שמור אצלי בכל התנין־‪ .‬‬ ‫עסי‬ ‫אגכי יושב פה‬ ‫ק״ק ק ע מ פ י ן ‪.‬הלא ישאל שהכתוב מבואר להפך‪ .‬העור האמד באור ה מ נ ץ ‪ .‬וכן במקום שנאור הכפל‬ ‫נכללו אינו שייך חל נאור הפנין הנחתיו ונארתיו בבאול המלות‪:‬‬ ‫נסור ה כ נ י ‪ .‬אבל הנרדסיס לא בררתי עניניהם בטור הזה ל ק‬ ‫זכרתי ההבלל ב ס ת ם ‪ .‬ה׳ ה ב ד ך ל ע ו ל ם כ ע ש י ידיך א ל ח י ן * ‪:‬‬ ‫ח ו ת ם יי ב מ ! י ו ה ה ד ״ ח ל פ י ק ‪:‬‬ ‫מאיר ליבוש מלבים‬ ‫בהוד‬ ‫א רו׳ד‪10 .‬לי( מה בין ע ם וגוי ?־ — ולא באלתי שם נ.‬ולמשא אל הקורא‪ .‬‬ ‫ואני ה כ ל ה ה‬ ‫ע מ ר ב ע ד י ‪ .‬ה פ ס ל נ ס ך ח ר ש וצורף ב ז ה ב י ד ק ע נ ו ‪.‬ושם ציינתי‬ ‫מקומם בכל ה כ פ ר ‪ .‬‬ .‬וניהל מקומות לבממי לאפר עיין א י ‪ .‬למש‪ :‬הבללי נוי פ ס בארתי נסי' א׳ פסוק ל ׳ ‪ .‬הזכרתים‬ ‫כלאחר י ל ‪ .‬נאכתי כל השפות הנללסיס הנמצאים ככל פ ס ו ק ‪ .‬מ מ ת י בא‪1‬רס אל הטור השני‪ .‬וכן כולם‪:‬‬ ‫ה ( בנאור הנללסיס והנלרים הכלימני העני! לכתוב הלבריס נרונ המקומות בלשון חכמים‪ .‬כי הכאתי כחיה ‪ a-m‬או שתים‪ .‬כי פה לא הזכרתי לק ההגלל‬ ‫הפרני הצליך לענין שאני ט ‪:‬‬ ‫.‬והמור השני באור המלות ‪ .‬‬ ‫וניתר המקומות ציינה׳ לעיין במקום הנזכר‪ .‬בארתי כוונת הנתונים‬ ‫כמעתיק ספר מלשון אל לשון בלשון קל וצח וברור ומרחיב הדברים קצת להודיע הכונס‪.‬בכל זאת לא סמכתי בזה על לבלי ט ס אלם רק בחנתי כל דבר בפצמי ‪.‬‬ ‫נבאו בספר ה ז ה ‪ .‬ואס ראיתי כי פי״ז יתבלבל הקורא‪ .‬במקום שהנפוליס מורכבים מנושא‬ ‫ונשיא‪ .‬והילעתי הבללס‪.‬‬ ‫אבל אם יעיין על לברי אז ילום‪:‬‬ ‫ד ( במקום הראשון אשר הגעתי שני נרלפיס בררתי ענינם‪ .‬ולכן אל ימהר הקורא להשיב על דברי מאיזה מקים ‪w‬׳'‪ Y‬מד יבואו דברי‬ ‫אי״ה בחלקים הבאיס ויראה כי הקנתי הדבר במקומו נעזה׳׳י‪ .‬למשל מי אשר ישמע הנדר שנתתי מל שם‬ ‫צורף והבדלו מן חרש‪ .‬אשר מקצת ספליהם ט ל י והם ספר ‪p‬‬ ‫נעול וספל יליעוה שלמה‪ .‬‬ ‫ונם בזה שמרתי חמשה תנאים‪:‬‬ ‫א ( שלא באנ־תי לק שני השמות הנללהיס שנזכר בכתוב ז ה ‪ .‬נסור נאור הענין‪ .‬למשא אל כיס הקונה‪ .( לא הארכתי בראיות‪ .‫ו‬ ‫סדר ה מ ח ב ר ת‬ ‫השבתי‬ ‫מהכנות נל •נפשו יריעות ה ס פ ר ‪ .‬לא כל סרטי ההבדלים‪.‬כי על כל מק וכלל עיינתי לעצמי ואת שקול לעתי העציתי סל ס פ ר ‪ .‬אס ראיתי כי לא יתגלע צחות הבאור במס שארמוז גס על שני הכפלים והשנויים‪ .‬לא יתר השמות שהם נללסיס פפהם לסשצ‬ ‫)אי‪ .‬ולכן לבל אין לי בזה עם א ל ם ‪ .‬כי לא נאוה כפת יתר לנדיביס אף פי‬ ‫לרכמיס‪ .‬לכן מלאתי בו שני סורי אבן‪ .‬ולן ט ל ם ‪:‬‬ ‫ב ( לא הודעתי בכ״מ רק ההבדל המוכרח לצורך הבנת הכתוב שאני גבאורו‪ .‬‬ ‫למשל בפסוק למה תאמר יעקב ותלבר ישראל )מ׳( הזכלתי הבלל בין דטר ונץ אמירה‪ .‬קסס‬ ‫כהוא סוחר אל החק שהנחתי‪ .‬ושמות שהם מועטים בתנ״ך ציינתי כל מקומותם בתנ״ך למען יהיו לאחליס בילך‪.‬כי אס יסול האמד השני י ק י מ ו ‪ — .‬נל יתארכו הדברים‪ .‬ל י ‪ .‬בם נלדסו‬ ‫גויס לאומים אז הזכלתי נללף לאוס‪ .

‬זנסלר ‪^a‬ס רבה פייט( כי מבואס שבפרשה וי היש* השלת נבואתו ו ט ס כשנע ^ציג »שנ‪5‬‬ ‫א‬ ‫ח״ה‬ ‫‪M‬‬ .‬וברבה‬ ‫קהנר‪ .‬מ א ציון טלל לכל לברי הספר‪ .‬היא מראית סננו‬ ‫ראה נמראה הנבואה מצ יהזדס וירושלים ואין ום תהלס‬ ‫גנשר )ומר ככל נבואתו כיתה מל יהודה וירושלים לבד ט‬ ‫נאמת ניבא גם עצ אז״ם אלא שבא צומר מבואם ההיא כיהס על יהודה וירושלים והדרן שאמר ס‪:‬א בגו ס‪6:‬‬ ‫דואב אבל תהצת כספר הוא נשגה פות המלך פיזיהו וגז׳ ואין מוקדם ומאורי בסדר והדברים מוכיחים ‪ p‬שהרי נם‬ ‫נאמר ואשמע וגו׳ וזה מי אשלח וגו ‪ .‬ומ״ש בפרשה ו' ואשמע אס קול ה' אומר חת‬ ‫מי אשלח ו ט י ‪ .‬בימי ארנכת המלנים‬ ‫כ‪.‬שסמים שיו סוטה י׳ נהרא ס״י‪ :‬שמעז שמיס‪ .‬ב( ממ״ש פה שחזה בימי עוזיה! ולקמן ) ‪0‬‬ ‫היה בכנה מות הפלך עוזיהו‪ .‬ומשה אמר האזינו השמים ותשמע הארז גלכל׳ס‬ ‫‪1‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫^ ‪ (ft‬חזון‪ .‬ולאיה ללעה זאת‪ .‬ולשי שהם הוכחות קושי קראם מזון שהוא קפה מעשרה לשומס‬ ‫שנקראת נ ואה כמו שאמר בבראשית רבה וראיה לדבר חזות קשה הוגד לי )לקמן כ׳׳א(‪ :‬בימי עזיסו‬ ‫יזיזם אחז יחזק הו מלכי יהודה‪ .‬פקידה שער ס״ג ‪ '0‬הדהר *־שח ה ?זינו ‪:‬‬ ‫שצו־אל )א( רנה בתיןתי שליו ניכו״ט מזמור קל״ה הגדכ׳׳ר פי״ד‪) :‬ב( זוהר ש׳ האזיני רנה נ‪-‬ד״ר שיג • ד י ‪:‬‬ ‫רנס ‪*£‬י .‬ע ל יהודה ר ר ו ש ל ס ‪ .‬וכן שנינו‬ ‫בבלייהא למכילתא .‬ומשם על סיף הקהפיפל נבא על פניהם‬ ‫עמש‪ ..‬קורא לשמים ולארז ממצאים היוהר מפורסמים והקיימים צעד‪ .‬והנח על כמה אומות נתנבא‬ ‫מ ‪ £‬נבל משא מואב הא למלח באין זה החלח הספר ולא נקרא הבשר על שם החזון הזה ‪ .‬צ‪-‬ז ניבא מד שעמד מנ‪:‬ה והרגו ‪) :‬נ( במעו שמיס‪ .‫י ש ק י ה‬ ‫א‬ ‫* * סזון‬ ‫יעעיהו בן‪-‬־־־א&ןיץ אשר חזה על—יהודה וירושלס בימי‬ ‫עדהו י‪1‬תס אחז יחזקיהו מלכי יהודה ‪ :‬ג שמעו עמים‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן הזין ישעיהו‪ .‬אפל בצי‬ ‫‪1‬‬ ‫ב א ו ר ר׳עגין‬ ‫•‪1‬‬ ‫חזון ישעיה׳‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון‬ ‫ישעיד‪ .‬למדנו שאז היה‪ 0‬המצת •שציהופ ‪ :‬לימי עזיסי וגו׳‪ .‬ביום שנצשרע עדהו שרתה ע ט ג ‪0‬‬ ‫כליו ונהנבא כל ימי המלכים הללו עד שעמד מנשה והרגו )ונבואה זו נאמרה בימי חזקיהו אמי בנ ‪11‬‬ ‫עגלת הכבשים נר‪) :(**.‬עניו ראיה והכמה כמו והה! ג‪$‬יזן פינינו‬ ‫)מיכס די( ומל שם זם נקרא מביא נשם מו‪efcno 01‬‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫ישמים אשר‬ ‫‪of‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ז ) ח ( ה ד ן ‪ » .‬גארהיהנדצס בפירוש ההור» )לכלים‬ ‫)א(‬ ‫י מזיהו ובנה אותה בימי כל מלך‬ ‫ומלך‪ .שנת מוח המלך סזיהו החלח הספר‪ .‬מהם א פ ר י ם ט היא מיתה הנבואה הראשונה‪ .‬נימים שהרי ביום הרעש יום שנצטרע עזיהו נאמר ואשמע את קול ה׳ אומר את מי אשלח ומי ילך‬ ‫ל‪.‬מס שאני קובצ ומתרעם עצ יבראצ‪ :‬והאזיני* א ל ן ‪ .‬שבהכרח מוסב על פלל הספל‪ .‬נטאה זאת ממולקת לשתים מן פסוק ב׳ על סכוק כ״א נבא על כבש‬ ‫יהולה‪ .‬מלא שאין מוקלם ומשוהר בסדר‪ .‬א( ממיש‬ ‫צשר חז‪ :‬בימי ובימי‪ .‬ישמעו‬ ‫יגןל א ( ‪) :‬כ(‬ ‫ריב‬ ‫ומחוז‬ ‫א ( המבארים נחלקו ב ז ק נ ט י ה ‪ 0‬א ת ‪ .‬ארבעה מלכים הללו קשת בימיו‪ .‬והאזנו‪ .‬שנראה שאז היה החלת ה א י מ ו ת ‪ .‬ומן פסיק נ ״ י על פסוק כ״ז נבא על עיר ירושלים‪ .‬‬ ‫& )א( ח ן מ ישעיהו ‪5‬ן אמת וגו • אמר רבי לוי ל נ ר « מכורח בירעו מאטת־נו אמ^ז וידציה‬ ‫מלך יהולה אהיס היו‪ :‬אשר חזה על יהולה וירושלם‪ .‬אולם לעת חז״ל )במכילתא שרשת בשלח הביאה רשי׳י לקרן י׳‪ .‬הוא ט מאז נבא בקביעות‪ .כנת הד‪/‬ז מכילתא נא הי״ג « ר י סארגו אגדנ״ר שי״ד ר״הומ ‪ r 5‬ק ז ד י עז׳׳ש זנמומא האזינו ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫‪. ‪ .‬ו ואומר הנני שלחני )לקמן וי( למלנו שהוא תחלח שליחותו ונבואה זו נאמרה אחדי כן יעל ‪ v‬לבלס‬ ‫נ*כר אבר הזה על יהודה ודושליס כשם שאמר על משא כל אומה ואומה משא אומה פלונית אף כאן‬ ‫כהב חזון זה חזה על יהודה וירושלים‪ .‬משא״כ מס שנכא‬ ‫מהחלת מלכות פוזיה )כנראה קצת מלה״ב כ״ו כיב( לא היה בקביעות‪ .‬והדברים‬ ‫ג‪ .‬ר הזה נימי פוזיהו‪ .‬ומיש‬ ‫י‪:.‬ב( שמעו שמים והאזיני א ר .1‬נבואה זאת נבא בימי )נ( שמעו‪ .

‬ר״צ זז‪.‬ת ם‬ ‫א ‪T‬‬ ‫ישדאז*ל ל‬ ‫ישרא‬ ‫ישראל‬ ‫‪u‬‬ ‫הערות‬ ‫למלכיס עיסו שאז נצטרע והישם נ נ י ח החפשית‪ .‬״‬ ‫אותם‪ .‬‬ ‫אנוס מורה עצ הכלי בכו נותנים ‪ .‬״! ״ ״‬ ‫~‬ ‫»׳‪.‬וכ׳׳ש אס הגבהו במעלה על יתר בניו שאז‬ ‫מייב במלאה כסלים‪ .‬למה שינה ישמיהו את הלשין שט רטחינו כלכר זה ומדרשות רכים כפרשה האזיט כ ס פ ר י ‪..‬‬ ‫ל ק ט״י שקנה אותו בלבל‪ . ‪ * 5‬י ( « )נ( ‪ J‬״ •‬ ‫שוהנסמוך ומפרד‪ .«.‬ולשנאיס נפעל סי'«‪.‬נרניריסאניפיס)מ׳אד׳כיג(‪.‬ו אמרי‪ :‬נניס גדצתי‪ .‬‬ ‫פורס גדול ההעתק ננמוהזנא גם ע.‬ט שם‬ ‫‪.‬מס שהמה עתי וחני נעזרתם עניייז צא יתבוננו לדעת מס טוב להם ט מצא נ ש מ « סונ הארן יאנצו ו א י «‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הפלות‬ ‫ג״נאי(‪ :‬גללתי ורוממתי‪ .‬ומי לא ישמע?‬ ‫)מאמר זה ימשך על ססיק ל׳(״ ואלו הס לבר•‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-.‬יחיל כי סדנא דארעא חד היא משאינ השמים כי שנעה‬ ‫סמי אוזן לשמוע ומ אזין עד תנונותינ! )איונ נינ( ז פשעו‪ .‬רותר מזה כ• רוממתי אותם מל כל עם‬ ‫ולשון‪ .‬י אומר כי‬ ‫מרגו כמו מלך מוחנ פשע ני )מינ גי(‪) :‬נ( אבוש‪ .‬צא אנו לרעת איתי להיות נשמע‬ ‫ני‪ :‬ע מ י ‪ .‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‪.:‬ניל‪1‬הוססוסרומ‪!:‬ה»‬ ‫)יחוקאצ צ״נ די(‪ .‬הן מחק המיסל כי בן יכבד אב חף‬ ‫אם צא עשה עמו שוס סובה ל ק שגללו נאומן את‬ ‫היונק‪ .! הוא אליו והחמור ס!ה עש שהוא‬ ‫סכצ ניותרעכ"! יודע הוא מקיש האניס שצ נעליו וסולן שמס להנאתו‪ :‬צא ידע ‪ .‬ל״א ידע שור קינהו מכיר השור קונהו להיות מוראו פליר־‬ ‫לא שינה מה שגזרתי עליו לומר איני חורש היום וחמור לא אמר לנעליו איני סוען היום ומה אלו שנכרתו‬ ‫לשמשכס ואינם לא לקיבול שכל אם יזכו ולא לשילוס פורעניוח א ס חומאיס לא שינו את מרמס שגזרתי‬ ‫עליהם וישראל שאם זוכים מקכליס שכר ואס חוטאים מקכליס פ‪-‬לעניות עאט״כ נ לא ידפ י לא א ט‬ ‫‪.‬א( מפ״שאשר מזה על ימרה יירישלים‬ ‫ח״ה‬ ‫א‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ .‬ועש״! שור המפוטם גקרא שור אניס)משלי‬ ‫ס״וייו(‪ .‬אני לא סרמתי בהס אלא גללתיס ורוממסיס והם סשעו כי ס ׳ א (‬ ‫שתהיו עלים בלבל והיכן לבר האזיט השמים וארברה )שה( כך שנוי במכילתא‪) :‬ג( קנהו‪ .‬ואין מ ק ל ס‬ ‫ומאותר נסלר ההסר וכ״ה נ ל נ ה שמות פ״א‪ .‬והנדסו מן מנצח חוריס רפת‪ . .‬הלא אן> מ ו ר יודמ ומכיר את נעליו אשר קנסו ונשמ.‬״ ‪ .‬הלא לאינו שני‬ ‫מי־י ההכרות האלה נתינים נתונים ה ס ג ס בטבע‬ ‫הבע״ח הבלתי מדברים‪ .‬‬ ‫יז‪-‬זז‬ ‫ייא‬ ‫נשם‬ ‫שבראתי‪ * .‬״״‪.‬ב י הי ד ב ר ‪ .‬צא מאצי *‪.‬ואף לאחר שהיצאמיס ממצרים והאכלתים את המן וקראתי אותם‪.‫ישעיה א‬ ‫‪.‬וצק‬ ‫אמר פס שהשוו יניד את בעציו מצד שהוא קונהו הגס שעונד‬ ‫אס יפשמסו מל האנוש ‪.‬״_ ‪1‬‬ ‫‪«.‬‬ ‫א־ עצ הנושר שעומד שם להנאתו לההטס צא ינין‪ .‬והחמר ינירםו רק׳»‬ ‫״‬ ‫כ מ ‪ 1‬י י ג ן ל‬ ‫‪ 5‬י צ ן‬ ‫י ג מ ) >‬ ‫מזוס‪8pp 8‬‬ ‫י ר‬ ‫‪3‬צ‬ ‫ה מ ? ו ם‬ ‫‪B‬‬ ‫ח מ י ן‬ ‫‪c e e i‬‬ ‫ש ל א‬ ‫מ ג ו ן‬ ‫‪K‬‬ ‫‪ J‬א‬ ‫ר נ ן ׳‬ ‫־ ג ״ ס < א‬ ‫י ־ י ג‬ ‫נ מ ל י ן‬ ‫ש ו ס ס י ע צ ר ‪ 5‬י‬ ‫נשר‬ ‫ה י [ מ ו ל‬ ‫‪tfw‬‬ ‫צ א ‪5‬‬ ‫‪< f t‬‬ ‫באור העגץ‬ ‫ריב ה' עם ע מ ו ‪ .‬והחמור שאין לו הכלה‬ ‫כ״כ עכ״ם יכילהו ע״י שנותן לו באבוס לאכול אבי‬ ‫!‪wf‬״ י • ^‬ ‫ת איי*״‬ ‫ע‪n‬‬ ‫ר״ל נ‪m‬‬ ‫ע ‪VS .‬מכוח נ״ג מקיים שער פ י ו ‪:‬‬ ‫עיני ש מ ו א ל )ג( יכה )יפר ‪•:‬ר״ז תיקוני זוהר תיקו! ס')קי אי( פשרי ‪ *6‬האזינו סנחימא ס׳ השא ו * אמור‬ ‫רש׳*‬ ‫ל י ב ( ‪ .‬‬ ‫ירם מתאר המקום וכנגדו ב־צ‪ .‬ב נ י ם ‪ .‬וא‪1‬צרותשאוצרים‬ ‫‪ g S‬״ ״ ״ « ^ ״ ‪^ A W‬‬ ‫<צ‬ ‫\‬ ‫טנק• אם יצי! עצ אניסן‪ .‬‬ ‫סרס או המדרגה והמעלה״ ואמר‪ .‬מי‪.‬ריתי נ ס נימי משה לכן כואו ושמעו שאני‬ ‫מתווכת עמם שעברו על י ההתראה‪ .‬התרומם מצ.‬גדול מתאר הכמות וכנגדוהמן‪.‬מתקנו‬ ‫בחרישה ביום ומאמר שהרגילו בכך יודע ט אבל ממור אפוס אינו מבין בעליו עד שיאכילנו וישראל לא‬ ‫נתפקח לידע כשיר נשקראת־ו ישראל יהיה שמך והודעתיו קצה חקותי והם מזנוני כדמסורש )ביחזקאל‬ ‫כ׳ ל״ס( ואומר איש את גלולי וגו׳‪ .‬רקיעים ‪ t 05‬כי ה׳ ו נ ר ‪ . גידול המיס ואמונם‪. .‬ואנכי ב נ י ם ג ד ל ת י ואומנת•‬ ‫י ‪ .‬יני‪ .‬‬ ‫ה ‪ .‬והס המת שנתמייט מ ט ל ה והוראה כסלים‬ ‫עור פשעו ומרלז כי‪) :‬ג( י ד ע ‪ .‬ימי צ « .‬‬ ‫אותו‪ .‬ל‬ ‫שרוצים להשמעה‪ .‬‬ ‫*‬ ‫והאזיני אדץ כי יהויה ר‪±‬ר בניס גדלתי ורו־פומתי והם פשעו ב י ‪:‬‬ ‫ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן ידמ י ג ו ' ‪ .‬וראיה לדבריהם‪ .‬הוא דנר ס' נפי ולזה שז‪.ל מן‬ ‫ע* ״סוס רינצת ת פ ס ‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫במראה מ מ א ה וכאשר ין‪ :‬א רואה וצופה‪) :‬נ( והא‪. .‬פגדצ ע׳׳י המט־‪.‬ונפסק מלכותי ו ל ק קראה שנת מותי‪ .‬‬ ‫ונחלקו מכמים עליהם ואמרו אין הדכל כן אלא בזמן שהעדים נאים וממילים ונמצאו דבריהם מכויגין‬ ‫עלוחן קיימת ואס לאו אין עלוהן קיימח אילי לא נ א ישעיה ונסן שמיעה לשמים והאזנה לאלן היו שמים‬ ‫מעילים ואומרים כשנקראנו לעלות זו נימי משה שאמר העילות בכס היום נהאזנה שמענו והארץ מעילה‬ ‫אני וקראתי כלשון שמיעה ואין עלותן מכוונת בא ישעיה וחלף את הלבר נמצאו שניהם מעילים נלשין‬ ‫האזנה וכלשון שמיעה‪ :‬כי ה' לבל‪) .‬‬ ‫סמקוס המיוחד צמאנצ הנהמות וכן אם יצץ עצ אנוסן דנרי ראו נא נעונה שעשיסי לבני נטרי ישראל אשר‬ ‫גדלתיש ורזממתיס על נצ האומות והס צא סשינו נגמיצ•‬ ‫ני מרדו ט < )ג( ידע שור‪ .‬כי השור יכיר את בעצי‪.‬״‪.‬שתהיו עלים נ ל נ ר כשהי‪.‬״ ‪. .‬‬ ‫פמי נני ישראל לא החכוננו כממול )םא׳׳א(‪ .‬י ״ ל ‪ /‬א ל ג ‪.

‬ג( צמה שמטאר אצלי ט חזון הוא ענין פרמי מיוחל מעניני י \ ט א ה ‪ .‬‬ ‫*״״‪ 1‬אי‬ ‫׳ י ׳ המלונה‪ .‬ד["מצל הסכמתה וקבוצה צהיוס‬ ‫גוי אחד מפ״ינמוסיס שחקקו לסם לאחד הקיטז שלהם‪ .‬תסלופ‬ ‫גיס י״ג( ‪ .‬ט ס הכונה מל כל האומה ‪ .‬אגל ג‪:‬ם מם יקרא מצד הממשנה אשר‬ ‫‪#‬‬ ‫שוט ‪ — V‬ע ם כ ב ד ע ו ן ‪ .‬ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל מם אחר)רס׳׳א ט׳׳ז כ י ‪ .‬לשמים‪ :‬נאצו‪ .‬מאז היו מס קדוש ונהפכו להיות‬ ‫פה ככלפון‪ :‬זרמ מרעים‪ .‬וגם על כמה אומות‪ .‬‬ ‫'‬ ‫א ‪.‬כאץ נחשב נגר הפונה המקרית שסבב לו שהביאו אל המציאות ואמט וגללו‪ .‬ב א נ ו ס ה ‪.‬יגה הגויה הפחותים אשר שם סמצא ניס תהיה כבז בתוכם‪ .‬מאז היו גני אל חי‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הענק‬ ‫יעראל‬ ‫על‬ ‫מ״‬ ‫מכל‬ ‫ו‬ ‫עכ״ס‬ ‫והיה להם ל‬ ‫גטסלוממתי(‬ ‫‪v‬‬ ‫מפרמיה יחמוד' מ״« ‪ A4‬ן ‪.‬‬ ‫א‬ ‫)ח״ה(‬ ‫‪13‬‬ ‫י‬ .‬ג[ למשפהותם‪ .‬ב( ) ע ‪ /‬לברי ה׳ אל השמים והאל! ‪.‬פקידה מער ס״ז‪ :‬מים משיןיהיש קידושין צ׳׳ו ‪t‬‬ ‫עיני שמואל פדר״א סרק מ ה ‪) :‬ר( מ ס גא פנויו הסיקתא מ־״כ פצ״׳ג סיו סיקון י״מ)<״א ‪fc‬׳( וסיקק ס׳נו ‪ft %‬‬ ‫הפרא ‪'8‬ר מ' מצמ־ע ופ״ר ‪ 106‬סנחומא נ ה ז ת י ‪:‬‬ ‫לילע‪ /‬וילעו ולשו בעקב ועמי לא נתן לב להתבונן‪ :‬ול( הוי‪ .‬בי יגדל אצלו אהבת הוריו עת יוסיפו להעניקו רטש ועושר ורוממוהו מכל אחיו‬ ‫משאם צא ימיט לו באלה‪ .‬ואמר ההימיר גזי‬ ‫סלהיס וגוי ועמי המיר כנוח)ירמיה כ׳ י״»‪ .‬ל[ בגוייהם *׳בהנוצי^'‬ ‫והוכפל שם )ל‪/‬א(‪ .‬לגוים עובדי א־ייליס‪ .‬ואמר ואט אקנידכ בנא עם )רק( מוי גבל אכעיסם‪ .‬הוא מושא) עצ‬ ‫הבזיון ו ק ט נאצו םאנשי׳ אס מגמת ה׳)שיא לי( ו ‪0‬מ‬ ‫ח י ו ו נ‬ ‫ב ו נ‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫נ ח‬ ‫ה ס‬ ‫ב ה‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ 5 f‬ה‬ ‫ר נ ה‬ ‫באוד המלות‬ ‫ג[ מצד משפחתם שיצאו ממנה‪.‬או ישמש נשם גוי‪ .‬ט‬ ‫שם גוי טלל קיבוץ גדול‪ .‬וכן הגבילה‪ .‬פס סארן ירגמוהו גאל‬ ‫)ויקרא ג׳ ג י ( ‪ .‬א( במגע האלם ומלותיו‪ .‬‬ ‫מעתה יתחיל הנביא את לבריו וימשוך הענץ על‬ ‫מ י ר‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫‪c‬‬ ‫ת‬ ‫‪r‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)איוב צ״נו( ) ‪ t‬ד ( הוי‪ .‬ב( ממ״ש לחת ישעיהו והיל״ל חזיונות לכלול‬ ‫תת טצם‪ .‬‬ ‫הערות‬ ‫מלא גם על עשרת השבעים נתנבא‪ .‬המלה הזאה היא מנין קריאה בין‬ ‫)צפר נץ לשמחם כמו הוי אחי והוי אמות )ירמיה כ ' ג ( ו כ «‬ ‫מ י ציון סמלעי)זכריה בי( ו » ל ‪ .‬וע״כ ציין ברוב המקומות שם עם לישראל עפ‬ ‫!לוגו‪ .‬והיל״ל לברי ישעיה‪ .‬כל הוי שבמקרא לי קובל וקינה כאדם‬ ‫מ ו נ ח מלט וצועק אהה‪ .‬‬ ‫מצודת ח ד‬ ‫א*צו כחמור ‪ D0‬המכיר בשובם ‪) :‬ד( הוי‪ .‬מ נ י א מתאנח‬ ‫וקובל פצ ישראל שהיו מאז גוי קדוש ונהפכו להיויז גוי‬ ‫מ פ א ‪ :‬מם כבל מון‪ .‬‬ ‫נ[ איש ללשונו‪ .‬מנין לנוי כמו ממן הנבל‬ ‫מ ס )פיאג'(* מרעים ‪ .‬ליס י״ל( נהפך להיות עם כבל ע ו ן ‪ :‬עם כבל עון • כבילות עץ כבל אלם‬ ‫שמא מ ל סישנ״ע בלעז‪ .‬ריל ממים החשובים יכריהו חותן מארצם‬ ‫<גטרי‪ .‬וזה מזרה רק הקינון ליד‪ .‬עם מציין מדרגה גדול!‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫אומר‬ ‫יותר מבס ט י ‪ .‬כי לו יתיחש‬ ‫צירוף הקנ ן גם בגוף יצוריו בעצמם בזולת השקן( מל ק‪:‬ל‬ ‫‪.‬י‪ 1 £‬׳‬ ‫י ‪.‬והלא תמצא שהתנבא‬ ‫נטאות שנקראים משא וזה לא נכלל במלת חזון‪ .‬מנואל שיש ט י באינו מ ה ‪ .‬כי הגם שכל מוהר ומ׳>ד‬ ‫שיתן האב לבנו‪ .‬ושם פם יבא פל פלש וחלק ק הקינון וגס על פשפחם מיוחלת‪ .‬י ק שזה מורס על שסם מ גהגיס מאמש‬ ‫משלה‪ .‬כמ״ש‬ ‫)בראשיס י' מ׳( מאלה נפתו איי סג ה ‪ [f< .‫ישעיה א‬ ‫הוזבונן‪ :‬ד הוי ו גדי חטא^עם כבד עוןי זרע מחגים ע י ס‬ ‫ז‬ ‫חולדות אהרן הלי‪ .‬כמאמר רחל ולאה )בראשית ל״א ם״ו( הלוא נכריות נחשבט לו‪ .‬ושם גוי‪ .‬לבל נמת שירצה לדבר מן סריגזי היות‪ 1‬גוי גדול‪ .‬ומצאגוםו ‪ w‬מל‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫כ ו מ‬ ‫כ י ת‬ ‫ת‬ ‫ח ש‬ ‫ח ש ח ת‬ ‫ה ש‬ ‫ה ש‬ ‫ג נ ל ר‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫מ ן‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ג ה‬ ‫‪.‬לפ״ז מבואר כי גכימ שם‪.‬א ן על הטפרים גפעפר ‪ . -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ב( הציור‬ ‫הזה ימצא קן לו בקרב איש ולב עמוק גם בהכרת השובה והמלאה אשר חייב לטראו יוצרו אביו קונהו‪.‬ועם שנא*‬ ‫מ כי עם קלוש אתה )ל‪.06‬ואם היה אומר ט י ‪ .‬כבל שם לבר שצ כגלות סישנעוע״א בלעז ולבונן עם תיבות עון * זרע מ ר ע י ם ‪.‬ה ר יש לזעוק על גוי קלוש שנהסך להיות נוי חומא‪ .‬החוזה שלה פממליש נויך )הסלות ק״ו הי( זה יצדק אצל י ל^ד‪ .‬אלא שיש מהם מועמין שהם ל' צעקת קריאת קול כמו הוי הוי ונוסו מ א ח צפון‬ ‫)זכריה בי( ותרגומו אכלו ל׳ הכרזה‪ .‬מאז היו זרע בירן הי זנהפנו‬ ‫*המס ורפ מרעים‪ :‬בניס משחיתים‪ .(1‬מיניו בגויה תצפינה הסוללים אל ירומו צמו סלה )אבל( ברכו ממיס‬ ‫אלהינו וזמיש ונתתין לבז כגוים וסכרתיך מן כעמים )יחזקאל כ״ה ז ( ‪ .‬מ״מ‬ ‫ראינו מבע האלם‪ .‬‬ ‫ך‬ ‫ל ה ט ן ‪ .‬״‬ ‫^‬ ‫‪.‬כמו לברי ירמיהו לכלול טלם •‬ ‫ב ( במראה הלנוושה הזאת נטש בה כמה לברים‪ .

>.‬ילפ״ו כשאומר ונשיג מאמרי אצסינו )צק‪ p‬נ״ט יייג(‪ .‬״ ‪ .‬בשוגג‪ .‬‬ ‫נזרו א ח ו ר ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫מ ‪ 5‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 0‬ויאמר ‪ AH‬יוכ״ח ‪ 5‬ר יידו!‬ ‫ף‬ ‫\‪1‬ג‬ ‫? ^ ‪f‬‬ ‫‪ .‬״ ו ח ‪ .‬לא לבד שאתם נוי ח ו ט א ‪ . .‬הק פ״ימ‬ ‫רש‬ ‫‪^ .‬רוצם‬ ‫כנ!‪1‬רו מענידת! נצא כ נ ס ‪ .‬וקרוב לזה מו״צ חטא פוגגפון‬ ‫)ועיי! לקמן ה׳ י״ח‪ .‬‬ ‫_ _ י‬ ‫_‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ii‬‬ ‫‪_t‬‬ ‫‪iti‬‬ ‫ולא היו עובדים לא את ה' וגס לא לאל אחר‪ . fcV ^1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לא היו ממיס את ה׳ ומכעיסים אותו ולא היה‬ ‫כונתס רק לפרוק עול‪ .‬מדנר עציו מצד שהיא‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫מ ן נ י‬ ‫י‬ ‫א י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫שיגדג איכות החטא מצד ע מו כן יגדל מצד עושהו‪.‬‬ ‫זוס המנדינ נינו ונין פעל מכעיס‪ :‬ה ‪ /‬קדוש ישראל‪ .» .‬‬ ‫כיהוס‬ ‫מצאנוהו גס על ורע נ ס מ ס ‪ .‬‬ ‫י ׳‬ ‫דני‪ .‬ריצ נץ הטס סוס סכסניס כמצוייניס מ ר ע י ם ‪ .‬יהכ״ג על אמץ הכהניס ‪ .‬זרע מן מ ם ‪ ..‬ט י ‪ .‬סמריפ יע‪:‬ס לפעמים ״ ג ו י‬ ‫‪.‬‬ ‫ומצד המשא סרעיס‪ .‬נ ( י ק שנפש האדם כוללת כל מ כ ‪€‬‬ ‫הנחות העעזנ־ור‪ .‬כמי אצהינו‪ .‬‬ ‫מער ה פ ט ד ה ‪ .‬כ״! ‪p‬׳ ‪ .‬מרעים הוא שס התואר ומורה על שהתמידו‬ ‫נהירת‬ ‫)נ׳ ג‬ ‫כ״ס‬ ‫ימש״‪.‬׳ ׳ ' ‪ .‬וכיסוד נשמציין מם השעצ הזה הגנוצ שאליו מורו אמור ‪ .‬יעיין דוגמא לוס צ ק ׳ ״ נ י ׳ יי• ניא‬ ‫)»כיא‬ ‫‪.‬ניט נ׳‬ ‫י״כ(‪ :‬מרעים‪ .‬אס‬ ‫מהשגחתי המייחדת‪ .‬ו ‪ .. 1 .:‬י כ ״ מ ה ‪ .‬ע ם ‪ .‬הרגיזו‪ :‬מרו א ח ו ר ‪ . f‬‬ ‫*>‬ ‫משאתם לא היו עוזבים אה ה' מכל וכל‪ .‬וסדר הכתובים לשיזאמר‪ .1‬״יסמרמ‪/:‬ע״משדיס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫י ׳ י י י‬ ‫• ^ '‪.‬כמ״ש בחהי‪/‬נ‬ ‫לפטרה במ״ש בנ־כ גדלתי ורוממתי‪ .1‬כי מתם ג ס ‪ .‬‬ ‫‪ti _ /‬‬ ‫ומת‪ .‬הוא ננשוגו מס׳ נחשנס שיש נעמדת האליל קדוש*‬ ‫מסר‪ .‬‬ ‫וס ועוות‪ .‬ו ד פ י‬ ‫שמתרחק ‪ p‬הדנר נכניר שמוזש או פאיט רונה נ ו ‪ .‬‬ ‫ישיאצ‪ .9 *.‬כ זה מבואר ‪ .‬אין נזירס‬ ‫בכל מקום אלא לשון פרישות‪ .‬אבל הס היו ככונה להרעים‪.‬וכוח שמעוית דרכיו נמויד‪ .‬שהמשא הוא‬ ‫‪ .‬ונור לא ינא על סנכיגית ‪ .‬ימדמיס כי נוורס מס׳ צצדקס תחשנ לכס ‪ .‬״‪..‬‬ ‫צ‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬יש נינים איר‪.‬נזיר אחיו )כראשית‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הפלות‬ ‫|‬ ‫‪j‬‬ ‫באור העגק‬ ‫כלשם אנשים‪ .‬גס על זרע השדה אשר ורפס נא כי כמו שהעלה המל•‪ :‬איכות חפאתיהם ממדרגה‬ ‫‪nV‬״‪_.‬בכל הסי מכל נשר למיגיהם‪ .‬ידבר‬ ‫כעניניס המיוחדים הנפלאים אשר עשס נענור ישראל‪ .‬ל א ״‬ ‫מון‪ .‬ונוס משתתף עס הוראה א״רת שיש לפעל ‪0‬ר על הפרישות‪ .‬והיה‬ ‫ענינס כפי שנאמר בהשמרונים את ה׳ היו ירחים‬ ‫ואת אלהיהם היו עובדים )מ״ב י״ז ל״ג(‪ .‬להעצוש‬ ‫!־‪.‬זרו‪ .‬פוסיף שאס היה פכ״ס סבת רעתם‬ ‫בעבור שחפצים להיות חפשי מכל עבודת פ ט ד ה ‪.‬צ״ ל ‪ .‬וכן הוא אומר וינזרו מקדשי כני ישראל)ויקרא כ ״ ב ( ‪ . ^ i S ^L!'.‬״‬ ‫)‬ ‫כוס לפני)תגי נ' י׳׳ד(‪ ..‬א ו‬ ‫נלא ה נ ה ‪ .‬אס נאמת‬ ‫אס צפי דמיוני‪ .‬ני אהרן על אחיהם בט ישראל‪ .‬ו‬ ‫גפפצמנחיסעייו‪.‬״‬ ‫* מנד‬ ‫הח״ח‬ ‫עושהו וגס המשא עצ״ו גדול יותר מצד שהוא ע ץ‬ ‫מזיר‪ .I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪jl i‬‬ ‫•י‬ ‫״‪a‬־ ‪j‬‬ ‫‪» :‬‬ ‫רש״י‬ ‫והס היו זרע ברך ה י ‪ .‬ו או‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪. .‬אנל המשחית עושס‪. -‬פ ו‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪ 5‬ג ״ צ‬ ‫ג ס‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫ע ל‬ ‫ש ס‬ ‫ד‬ ‫!‬ ‫‪ft‬‬ ‫־ מ ן ר ס‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 5‬ר י ג ן י ־‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י א ע ר‬ ‫ס‬ ‫נ ה כ ר ח‬ ‫ע ל‬ ‫י ה י ס‬ ‫״ ! ל ת‬ ‫‪C B‬‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫‪T O n 1‬‬ ‫מ צ‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫‪1‬ק‬ ‫י‬ ‫א ל‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫כ ן‬ ‫ס‬ ‫‪ 5‬״‬ ‫ס ז ס‬ ‫‪5M‬‬ ‫מ ע י ל ה‬ ‫נ נ י ס ס ?‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫‪5‬‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ו כ ן‬ ‫מ‬ ‫‪f‬‬ ‫כ נ ל‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ר ע‬ ‫‪p‬‬ ‫יצ‬ ‫ע י נ י‬ ‫‪ ! :‬ש נ ל י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫י ג ל ‪8‬‬ ‫ג מ צ י ס‬ ‫מ‬ ‫ע ל י ה ס‬ ‫ד‬ ‫‪n f t‬‬ ‫ל ק ו ע ל ת‬ ‫לא‬ ‫א‬ ‫י צ‬ ‫ר י‬ ‫‪ a‬נ‬ ‫}‬ ‫ס‬ ‫‪5WJ‬‬ ‫י‬ ‫י נ ל י‬ ‫נ‬ ‫• י '‬ ‫מ‬ ‫ד״דו א ח‬ ‫(‬ ‫) מ נ ‪5 1‬‬ ‫ו‬ ‫ד׳‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫י י‬ ‫‪n‬‬ ‫}‬ ‫נאר כנין בארן(‪ .‬חא יי‪5‬יז\‬ ‫מ«ד מ ז י י‬ ‫' ‪P‬י‬ ‫״>‪ .‬כןל הפניה‬ ‫למדרגה מ ״‬ ‫י י י "‪ ' 1‬נמדרגה‬ ‫א גס מדרגות החוטאים בדרך ז ה ‪ .‬בניס מן‬ ‫י•‬ ‫כסדנר מ ו ה י ׳ או י "איס «־‪-‬ייי«‬ ‫‪.‬‬ ‫נאצי‪ .‬היה‬ ‫עוד למוד זטת עליהם כי אהבת הבם׳ה וגסיימ‬ ‫מפצס‬ ‫מ י ר ס‬ ‫הערות‬ ‫ט כל אשר הוסיף להיפיב‬ ‫ישראל מצות יתרות על ב״נ‪.‬חטא סוא מעניו‬ ‫)שיכעיס כ' מ״ו( והיא שמחטיא מעשיו מצד סשגגס שמדמה ב נ י ם ‪ .‬אניר יעקנ‪.‬‬ ‫‪c n f t‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪ft‬‬ ‫‪.‬שרשו ויר נמוו‪.‬״‪.‬כמ פ בבחור ה ‪ .‬ע ‪ .‬י׳ ו ׳ ‪ .‬אבל ה ‪0‬‬ ‫מ ו מ י ו ל א מ ר שאס עכ״פ‬ ‫*‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ו ׳ ‪« f c «J.‬ו נ ד ׳ ‪ .‬‬ ‫שגם חטא קטן יגדל למעלה ראש אס כובדו היא‬ ‫אדם גדול‪ .‬ל זה קלע‬ ‫נראשיס! ובכנפיה צרורות כל‬ ‫ח״ה‬ ‫א‬ ‫פמו בהטבה פרטית נתחייב לעומתו עבודה פרפית‪ .‬וכ״ט כי אתם זרע ויגדל יוסר מצד מישהו‪.‬יא‬ ‫גי‪0 .‬ויגוג*‬ ‫‪ 5‬ג ה‬ ‫ן ר ו ר י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫‪r a‬‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫‪c‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ה ש‬ ‫ש‬ ‫צ‬ ‫פ ה‬ ‫נ י ‪1‬‬ ‫נ ‪ 1‬ר‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י נ ‪ 5‬ג ׳‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫™‪L‬‬ ‫‪uf L‬‬ ‫‪. . .‬כמותיהש והכוני כמותיהכ‬ ‫‪U‬‬ .‬אס מאיסיתיו היוצאים ‪ p‬ס ס נ‬ ‫‪v‬‬ ‫מהקשר והדינוס והאמה שכינו צנינס ‪ .‬הוי גוי‬ ‫מ ט ח ‪ .‬‬ ‫אי‪.v‬‬ ‫הח‪.‬ר‪.‬פ ס מעולה מן ג ו י ‪ .‫ישעיה א‬ ‫י‬ ‫מיםהיתיםעזבו את־יהוה נאצו את־־״מדוש ישראל בזר״ו אח‪1‬ר *‬ ‫‪.‬אמנס ני אתס טס )אמב י״נ נ׳(״ יע״כ אומר‪ .‬לנדור נדר מיד לשיר לה' )נממר .‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬״ט וי‪ .‬‬ ‫״‪.‬ ‫נ י ( ‪ .‬וכן בניס משחיתים כ נ ״ ל ‪.‬ח צבד שעשיחס עין לפרקים‪ .‬אבצ אתם ע ם ב ב ד ע ו ן ״הלוז הוא מזיר‪. *.‬‬ ‫^‬ ‫נמנור סנאס‪ .‬וכל המאוחר בסדר הזה משוב מן המוקדם‬ ‫י‪ 1‬אליו‪ .‬מיג כ ״ ד ‪ . ^ . .‬קדושישרא‪ .‬רק אס נסיג מן‬ ‫הדבר נענור איוס פריכות ומצוס או קדובס ‪ .‬״ ‪ .‬אנל וינורז מאחרי )יסוקאל ייד ו י ( ‪ .t‬‬ ‫‪1 .‬אבל חתם זרע‬ ‫‪.‬דע‬ ‫ני כיפ כיוניר נספר כס ס׳ סתס‪ .‬עיי‬ ‫ז ‪ ._.‬כי נ פ ט ר זה נ ^‬ ‫ו‪ .‬אל־י י»?‬ ‫מצ‪.‬זרע ״‬ ‫א‬ ‫‪.‬פעל נאן מורה טתקיצ חשינות אי! ״‪.‬זיסנאר ״‬ ‫נמקומו‪ .‬׳ י א ‪» ..‬י‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ו‪.‬וחף כ ‪ .‬משחיתים‪ .‬״י‪9. --.‬‬ ‫‪ . .‬ועוד מקימות רני‪: ':.‬בנים היו להקב״ה ונהפכו למשחיתים‪ :‬נאצו‪ .‬ומורו מקדשי נני יכראנ )ויקרא כינ ני( ‪ .

‬לכן חפש הנביא וימצא שני מיני הכרות האלה שכלל במ״ש‬ ‫בנים גדלתי ורוממתי בנפש הבור והחמור‪ .‬ולא היו ע־בליס מאהבת ה ויראתו הרוממת‪ .‬אבל הם‬ ‫״ י י י ^ י י • ‪-‬יחוו ו יוא רי רלשאיי ראחורל‪-5‬‬ ‫׳ ‪C .‬ובזה תבין אס אשר כהבתי גבאורי‪) :‬ה( כרס‪ .‬ואם נראה האדם מתעלס מדלות הכת הזה ממקורות נפשו‪ . r r s‬‬ ‫וני'ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫הערות‬ ‫נארח נשגב ובדרך כללי‪ .‬א״כ אחר שהלכתם לפשוע על תכלית המלי והמרל ‪.‬ע מ י ל «‬ ‫‪ t:‬ח ״ ה‬ ‫‪.‬ובעפולת ה׳ יגעו ונלאו ג ( ‪) :‬ה( ע ל מ ה ת ב ו ‪.0‬‬ ‫לנכת לאחו‪ :‬כארס הממאן ל‪:‬מ‪1‬פ דברי סמינר רציו‪) :‬ה( מל מנין השלה מרע כישר מ * שורר ומורה )דבליס כ*א(«‬ ‫מס תכו‪ .‬לק מ ל שהוא צור היצורים‪ .‬‬ ‫סבל אתם מה תועיל לכם ההנאה‪ .‬עוש‪ .‬ועל זה הוכיתם‪ .‬ישראל ל א י ד ע ‪ .‬‬ ‫‪5‬ג‬ ‫‪t‬‬ .‬להזיל‬ ‫מיס ממעינותיה‪ .‬וההולי הכללית היא חולי הראש‪ .‬א ו מ ר ‪ .‬י ר ע ה מ ־ ר א ב ו ס ב ע ל י ו ‪ .‬‬ ‫ידע שור ק ו נ ה ו ‪ .‬עצ העבירה עצמה כלקיתס עליה מל כעבירה‬ ‫ההיא בעצמה כזכישו עוד לעבות כרס ר״ל עכיתס שוב העביר׳ ההיא בזושפס אינור ואינכם משימיס מל לב לחשוב הנא‬ ‫בשבילה לקינו ‪ :‬כל ראש צחצי • הלא עצ ידי כהכ ה נהלה כצ הראש וכל הלב ומלוע לא ה<ןסו מושל ‪it‬‬ ‫חזון ישעיה‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫לבושת‪ .‬‬ ‫כ ל ר א ש ל ה ל י ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫‪0‬״פ(‪ .‬היינו שפלשו מאלםי קדה‪ .‬אחרי כ צ י ו נ ו‬ ‫בסול בשבע החיים ונח נפשותיהם‪:‬‬ ‫ג( פלס ומאזני משקל ביל פמנכיח האלהי ‪ /‬בו ישקול חשא יהודה וירילתם משמי הקדושה א‪1‬‬ ‫פאול הכפירה על כל מלרגוהיו‪ .‬וכן וכל לבב‪ .‬אל צל ה^חור לאלפים‬ ‫אחרים‪ .‬וכעסו יש לאל ידי)בראשית ל״א‬ ‫כ״נו(‪ .‬כאשד ירפאו הסמים המרים ר‪1‬לי ה ג ו ף ‪.‫יעל־־מה‬ ‫ישעיה ‪ h‬י‬ ‫תכו עוד תוסיפו סרה כל‪-‬ר** & לח‪$‬י וכל״ליב ! ‪3‬‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫‪z‬‬ ‫ע י ש מ ו א ל )ס( ת ה איכס קסי׳ ‪6‬׳ פכדקמא פליג אותיוס מ*כ נמ־ס י* ‪T‬‬ ‫רש״י‬ ‫‪.‬בם‬ ‫מואר‪ .‬וכל האיברים מרגישים‬ ‫בצערו‪ .‬ואמליו נפלו גס מן המללגה התחתונה ולא מבלו אף הפבולם‬ ‫מיראת עונש והקות גמול‪ .‬זאסריו יעלה אל אהבת ה׳ ויראת הרוממות‪ .‬ב נ י ם ג ד ל ת י ‪.‬ולא התחלתם עול לעסוק ברפואה כלל ‪ .‬תפס משל האומה הישראלית לאיש פרמי המוכס י במכאובים מכף רגלו ועל‬ ‫קלקלו ‪ .‬וע״ז הוניחם בגימ ד ו מ מ ת י ‪ .‬כלמ״ד מוסכת על כללאש״‬ ‫והטעם לכל לאש חלי‪ .‬‬ ‫עמלת האליל הנבלה יותר כי גס את בניהם ואת‬ ‫בנותיהם ישלשו באש לאלהיהס לא היה ליהסלמשא‪ .‬‬ ‫מסיים את לבריו שקרא בפסוק הקודם ‪ .‬ה ל א ‪ .‬מ״מ ירגישו צערו בפרשות יותר מאשר ירגישו בצעל כאב הראש‪.‬הנה ישא ואשם על נפשו‪ .‬אדם ש‪ .‬בהכרח כי נמצא הכח הזם‬ ‫ביתר באת ויסר עז בנפש האלם‪ .‬ע ו ד תוסיפו ם ר ה ‪ .‬‬ ‫והחולי הפרמיי יותר הוא אס נתפשש כחולי מ ל אילרי כגוף מ ק ק על גלול עד באין בי ‪.‬והחולי אשל הוא במלרגה צממה ממנו הוא מדוה הלב שהוא הוא הנותן חיות לכל האיברים‬ ‫ע״י מלוצת הלם השומף ל ‪ p‬ולילי הלם מן הלב סל כל הגויה ואליו ישובו כולם‪ .‬והראיה לזה כי סלח כל ראש לחלי ונו׳ ואעש״כ לא זורו ולא‬ ‫ק ו מ ו ‪ .‬כקצס ולכל לנג‪.‬והנה שנ* סולמות מובנים לפני השלמים לעלות בהר ה' ולקום בהקום‬ ‫קלשו‪ .‬אף כאן ע^ מה תונו מאתר בעליין אתם מוסיפים סרס לסור מאחרי המקום ‪ .‬ל ק כל כח אשר נמצאהו בנפש אחל הבעלי חיים‪ .‬בנמ״ל‬ ‫הבצם אל ההפשיימ הניאה לבבם מאש ה ׳ ‪ .‬ובהיות הלב לוי מ ס‬ ‫שהוא במלרגה אחר הראש ‪ .‬כי קרפא הולי נפשו ‪ .‬קה ומוזר ‪$9‬‬ ‫כדהונו חבירו מוכיחו ואומר לו על זה לקית ואינך עתן לב לומר על סרחון זה לקיתי לא אשוב למשוה‬ ‫ע ו ל ‪ .‬בחשבם כי מ ט ל ה ה ׳ ל‬ ‫היא יותל שובה מעבולת ה ׳ ‪ .‬כי כל ההרגשות יוצאות מן המוח‪ .‬‬ ‫אשאלכס נח ע ל ת ו ע ל ת מ ה ה כ ו ? ר״ל גי המוכה ביסוריס ומתעורר עי״כ לשוב על המנהו בהשיבה‬ ‫שלמה‪ .‬ואמר בהתנצלו בני ישלאל את עלים נפלו תחלה מן המלרגם‬ ‫מ־חשונה אל שתחתיה‪ .‬ו״כיח את עמו איך ישראל צא ילע? ובזה מלבל אשר חלפו‬ ‫מק הנמוסי והשכלי להשיב הולאה ליולליו ושובה למשיביו‪ .‬‬ ‫‪.‬אף כאן מולו נסוגו לאחוריהם מאצל המקים‪) :‬יה( על מה מכו ו ג ו ‪ .‬וא״כ על תועלת מה ת ו נ ו ‪.‬פרצו מסי מין הפרשה כמו אבר נזרו ‪-‬עלי)יחזקאל י״ד( ‪) T‬ה( ‪0‬ר‪.‬כי אינכם במים אל לב‪ .‬אז ההכאה הוא לו לתועלת‪ .‬יש אל לודי‪ .‬הלא כנר ‪b‬‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫כ צ ו ר ת דוד‬ ‫ונהיכו להיויו בניה משחיתים את דרכם‪:‬נזרו אחור‪ .‬לעכלו לא בעבול תקוח נמול!‬ ‫וילאת‪.‬וגליל עינם מנשיא‪.‬וענינו דכריכרס‪ :‬לחלי‪ .‬פרעו גם משפע ה מ ב ע י ‪ .‬בהחלה יעלה בשציבה התחתונה לעבדו מאהבת הגמול ויראת העוש ע״י שיולפ כי פובוחיו נ ם‬ ‫רעותיו סיד ה׳ ה מ ה ‪ .™ 1‬‬ ‫‪£‬‬ ‫אלהים החלים לעבלס‪ .‬ילעתי כי בכל זאת ולאי הוסיפו‬ ‫לסור גאחלי ה׳ ולא תשימו על לב לשוב ‪ .

‬להבא הייט‬ ‫מה שיכול להרע להם או למנוע השוב[‪ .‬ת( שהתליפו את ענולתו בעבודת אלילים טעז״א נזירו‬ ‫א ח ו ר ‪ .‬ו( הכביד חטאתם בהשקף על הענין שבין החוטא ובין ה׳‬ ‫המצוה עליו שעזטהו לגמרי‪ .‬מכה שמוציאה‬ ‫תמיד השיקוי מפצמותיו‪ .‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪p .‬״ י י י‬ ‫ופותחו ופוצכי ופוצ־‪ .‬ט ר י ה ‪ .‬ורפואת המכה מריה היא‬ ‫לקתת סמים המינשיס ועוצרים בעד נזילת הציתות‪.‬וכן הגביהו עוף על עת שעמלו בהר סיני בשעת מתן תורה‬ ‫שאז עלו למעלה ראש‪ .‬‬ ‫ורפואה‬ ‫הערות‬ ‫ה ת ב ו ג ן ‪] .‬מ‪:‬יסנחולסמצ־מ‬ ‫^‬ ‫‪.‬אין נכל א׳ מקום שלם ממכס כמקום אחי יש סצע‬ ‫רגל‪ .‬חמלה אחר חטא אלה״ר היה ככל המי ההולך‬ ‫על ארבע‪ .‬כי בכ״מ‬ ‫במזכיר שם ה׳ או שס אלהיס ס ת ם ‪ .‬מטית ס‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כ‬ ‫‪c‬‬ ‫מ‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫‪t‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פ ס ה מ י פ‬ ‫‪p v c‬‬ ‫ס מ ת א ר‬ ‫ע‬ ‫ה כ א מ‬ ‫‪n f i‬‬ ‫ה ־ ‪ 1‬ד‬ ‫‪3‬‬ ‫ו ל כ‬ ‫ש ל‬ ‫‪M‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ה ו ס‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ pft‬נןו‬ ‫‪J6‬‬ ‫נ פ ה ח‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫י ( ב ר‬ ‫י ( נ ר‬ ‫מ ]‬ ‫ד‬ ‫י ־ י ד‬ ‫־ ׳‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ :‬ע‬ ‫‪5‬ריך לשלם לו‪ .‬נ ( עין מזיל ‪ .‬ועז״א בספרי )פרשת סאזיט( ישראל לא ילע לשעבר‪ .‬מל׳ תמימות ושלימות‪ :‬הצע‪ .‬‬ ‫אבל כשיוכירנו בכינוי אל ישראל‪ .‬לחה ורטובה נובעת תמיד‬ ‫ע‬ ‫ח ג י ר ס‬ ‫ל א‬ ‫< נ י ן‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫וכ״ז הוא משל ציורי אל כלל האומה‪ .‬וחשכ בזה‬ ‫שמונה עניניס‪ .‬כן נקרא שמחיה כרגל ונמו שנקרא שנוחיח סיד כף ובמקום וכוי‪ :‬לא זח‪ .‬א( חטא שובב‪ .‬תירנס יינק מ ר ס ס א ‪ .‬שנין מכאוב נמו מל מרש דו׳ )חהליס מ׳א(‪) :‬ו( מנף )ו( אין ט‪ .‬כי רפואת‬ ‫מ‬ ‫>‬ ‫י‬ ‫חבורה במקום הפצע ‪ .‬והוא ע׳׳פ מה טבארתי במטרי זה בכ״מ‪ .‬ולכן מוכרח כמיש גפיי‪ .‬מכה חרכ‪ :‬וחטרה ‪.‬מכס שננקעה‬ ‫ונפתחה ומוציאה דם‪ :‬ומטרס‪ .‬ר״ל לא לי שלא הלט‬ ‫לפנים עוד הלט לאחור ושבו לאתוריהס‪ .‬ג( התמדתם בתטא‪ .‬ומנחם פירש לשון לתות כלומר למה ורטובה תמיל טבעת מיישפ״א בלעז‪ :‬לא‬ ‫זרו‪ .‬מול השקיף במ״ט מורו אחור מנין נכבל‪ .‬לשון תמימות שלם מאין מכאוב‪ :‬פצע‪ .‬לא נשור עליהם אנק הממנים סמרסאיס‪:‬‬ ‫• ד ‪ :‬מתם‪ .‬מכס שנצרר סרס תחתיה וממעל נראס כתס אדום כמו ונמר יזנרנרותיו)ירמיס י‪(/‬‬ ‫וכן פצע תחת פצע מטרה וגוי)שמות כיא(‪ :‬עריה‪ .‬עקרו מור׳ז סתח־‪-‬רות‪ .‬ומשם נסעו ממעלה למעלה בהכנסש לאין ואח״כ בבנין בית הבחירה‪ .‬וא׳כ מיש פ‪ :‬פצ' ‪.f‬‬ ‫האנושיות עד הנהמה‪ ..‬אמריו יצאו מדמי אל דמי למרות פי מציון בפועל‪ .‬כתותה ומרוססת ״ מריס למיצייד׳׳ה בלעז ״ ובלשון‬ ‫גמרא יש פריה לרישיה‪ .‬וף אשר נשאר נו‬ ‫י־״י‬ ‫צורה אטשיית‪ :‬פצע וחטרס‪ » »50 .‬א[ חנורס ואשיפה‪ .‬‬ ‫עוד‬ ‫שמכיר תחלה שם ה׳ ואח״כ שם קדוש ישראל‪ .‬‬ ‫וכשיש פצע וחבורה במק״א אין לו רפואה‪ .‬ו ח ב ו ר ה‬ ‫הוא מכה שהלם נצרר בתוך הנשר‪ . העולם נכללו‪ .‬אין בשום אתר מן האיברים אבר‬ ‫תמים שיהיה לו צורה אטשיית רק כולם מלאיס פ.‬אשר דרכה להעלות מושגיה מן הקל אל החמור‪.‬ידבר עליו מצד האהבה היתירה שהראה לעס סגולתו‪ .‬והנמשל יטאר‬ ‫נסםומ ז׳ • )\( מ כ ה רגל מלל כל איברי דיי‪0‬‬ ‫‪ 1‬י '^‪1‬‬ ‫‪-nfi'SnW i n ^ i v S‬‬ ‫אין ב ו מ ת ם ‪ .‬‬ ‫כללי המליצה‪ .‬ומשם‬ ‫למדרגת גרוע מ מ נ ה ‪ .‬והוא‪ .‬ז( שנאצוהו ובזוהו‪ .‬לנד‬ ‫׳ '‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫^ ^ י ' ' '"(‬ ‫==י‬ ‫מתים הוא א״יס ‪ .‬הוא מכת חרב שנפתח הנשר ‪ .‬וחגורה נצרר‬ ‫_‬ ‫‪.ע‬ ‫וכו׳‪ .‬הוכן שיצעל במהלך השלמות ממלרגה למלרג׳‪ .‬סחובר מנר מהסף‬ ‫נחשים או חיות נלסטיו )ס־כדרין דף פיח(‪ .‬ריל שאין אנר ני‪.‬ואחריו בימי האמת התהילו‬ ‫לעצות בהר הקולש להשיג מעלת הישראלי‪ .‬כי האדם מתחלת יצירתו בראשית הבריאה פ ז‬ ‫ס ף כל ה ל ו מ ת ‪ .‬מנין סוור כמו‬ ‫באור‬ ‫ע ר‬ ‫נ ה מ ה‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫המלות‬ ‫‪:‬משך אל שתיכס‪) :‬י( מתם‪ .‬העעים האלה לא זורו על ילי רופאים אבקי סממני תהבושת‪ .‬‬ ‫לשון מבלה‪ :‬ומכס פ ר י ה ‪ .‬ידע שור וחמור ישראל לא י ד ע ‪— .-‬״״ י ‪.‬אבל הם מורו אחור‪ .‬ואחריו נימי נת התעלה למלרגת מלבר ואז הוחר לו בשר לאכול‪ .‬פ צ ע ‪ .‬ומצל‬ ‫י׳״ה ‪16‬‬ ‫א‬ .‬‬ ‫לשלשה ראשים‪ .‬לשון יזורה על טהו גפרית )איוב‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת צק‬ ‫דוי‪ .%‬ומתחלף טס פצה פצח‪ .‬שריל חבורה כנאס‬ ‫נמקוט הפצע‪ :‬ומכה טריה ‪ .‬לחה כמו לחי ממור עדם )שיפעיס מיו(‪ :‬ורו‪ .‬‬ ‫לא נכפן‪ .‬שש ו‪ :‬בא נחירק נכ־מ‪ .‬‬ ‫ורפואת החבורה היא להניח סמים מרכבים שיפתח‬ ‫מקום שנצרר הדס והמונלא שיצא המותרות לחון‪.‬‬ ‫כוון להעלות את מריס ולהשפיל כ ט ד ס במ׳׳ש עזבו א ת ה׳ נ א צ ו א ת ק ד ו ש י ש ר א ל ‪.‬ב[ חובר‬ ‫נ[ מטרת פצע‪ .‬ורפואת הפצע‬ ‫‪1‬״‪ .‬וכן‬ ‫היה ראוי שיתקרט אל האלהים על שיתוק.‬ידבר על העצם הנשגב מצד שהוא טרא השלם או מנהיגו בכללו‪.‬״ ״ ״ ‪_ .‬ל( עשותס בשאט נפש להכעיס‪.‫ישעיה א‬ ‫‪8‬‬ ‫י מכה״רגל ועד־־ר^ש איך־בוי מאם פצע והיורה ומכה טריה‬ ‫עיני ש מ ו א ל )ו( פסיקתא כל׳ג ‪:‬‬ ‫רשי׳י‬ ‫ראש לתלי ולמה לא מכיס‪) :‬ו( מ ת ם ‪ .‬ועש ז מיש פס וכן )חהלות לי ׳‬ ‫‪n‬׳( אין מתום ננשרי‪ .‬״״״״‬ ‫הוא להניח חחנושת שיסצר המקום הנפתח וירפא‪.‬‬ ‫*‬ ‫«‪.‬עמי לא התבונן להבא ‪ ..‬ממדרגת ישראל למדרגת מדבר ומשם למדרגת הבהמה‪ .‬‬ ‫ה( מ ד ל ת החטא לפי ערך הגדלת מפלתם‪ .‬ופכר‪ .

‬אומר‬ ‫א ד מ ת כ ם ‪ .‬מיס זרים )מ״נ כיד‪ .‬נעיניכס הראו ואין לאל ידכם לעמוד כנגדם‪ :‬ושממה‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציץ‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫ילא חבבו‪ .1‬‬ ‫יי•״*‬ ‫<״׳ •‬ ‫י‬ ‫ור ל *המכות נע״ו צרות זו לזו פ׳‬ ‫— ל א ז ר ו ‪ .‬ויימ מטעם מזור ורפואה‪ .‬לשון‬ ‫רפואה‪ :‬ולא רככה בשמן‪ .‬ק שרפת המרים הפרטיים הגליל‬ ‫השממון וההתעלמות לאישי המדינה ‪ .‬כמו יזורה‪.‬שאון זרים סכטע‬ ‫ור״צ צא ההחלתם לעסיק‬ ‫^ )לקמן ״ ה׳(‪ .‬כי במדוה הלב יקרה עיליף ותלישות לכל האיברים ‪ .‬חבש הוא‬ ‫במסצימ‬ ‫מונש )לקמן ג׳(‪ .‬והנה יוחד‬ ‫יהיה לבוז ולקלון לעם הזה אס ינאצו שם קלוש ישראל‪• .‬אומר עריכם שרופות א ש ‪ .‬‬ ‫כמססכס‬ ‫הערות‬ ‫הקשר ביט לבינה שבעטרו פשה כל מה שעשה מהאותות והמופתים ושינוי סלרי בראשית‪ .‬מ׳׳מ האיברים מרגישים צערו ביותר פרטית מאשר ירגישו כאב‬ ‫הראש‪ .‬י ן עיר מהקל מנע׳ו‪ . :‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪J \ :‬‬ ‫־עיני שמואל )ו( רנה פתיחה דאינה פסיקתא פליג אגדמ־ סרק " ד ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫י״ח( ‪ .‬מנחם פירש לשין רפואה כמו אין ק דינך למזור )ירמיה ל ׳ ( ‪ :‬ולא חבשו ‪ .‬על מהו גפרית‬ ‫)איוב י׳ח מיו(‪ .‬ותהיה שממה כארן אשר יטאו עליי‬ ‫אויבים זדים ורמויץם כי המס מהפכים ומחריבים הכל ועושים שממה על כי המה לא יעמדו בה משאיכ כשכאדנ‬ ‫‪4‬‬ ‫באור‬ ‫הוון ישעיהו‬ ‫הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫־ורפואה זו מזקת גס להפצע גס להחבורה‪ .‬וכל איש ואיש מכללות האומה ירגיש בשממון אשר יקרה בכלל המלינה וראש הממלכה‪ .‬יכיפ נן מלו‪ .‬כלומר לא נהרפאו לשוב בהשיבה שלימה ולא רוככה בשמן אפילו‬ ‫•צל הרהור חשובה אין בלבם ‪) :‬ז( לננלכם זרים אכלים א ת ה ‪ .‬לא נתפזר עליהם אבק סמים המרפאים •‬ ‫*לא ח ב ש ו ‪ .‬ויוכל להיות מגנין פ ע ל משתנה הקובץ‬ ‫להולם מסכת הרי״ש אשר לאתדגש‪ :‬י " חבשו‪ .‬לא נכר־ עליהם מטלית כזלך‬ ‫ומוציאה שיקוי עצמותיו‪ .‬מצאתי לה אחים ורעים‪ .‬היינו ש א ר צ כ ם ש מ מ ה ‪ .‬ואף שלדעתם מלם‬ ‫ברפואה כצל( ‪ :‬זאת נודדת‪ .‬לא נכרך עליהם מטלית כדרך שטרכים על המניס‪ :‬וזרי?י פרש )מלאכי נ ׳ ( ‪ :‬חנשו‪ .‬לא רוככה מכתם בשמן כמשפט שאר מכות ‪ .‬שכמו שהראש הוא כצל הגוף ק המלינה היא כלל‬ ‫האומה‪ .‬ששניכם‬ ‫לא ירפאו אלא בעול שהבשר רוטפש ורענן‬ ‫« ‪v‬״ ״ ‪ ^ -‬״ ״ * ‪.‬והעקר שהיא‬ ‫מנל׳ה שרשו זרה‪ .‬שהוא מאסם נהקדישה אשר אצל עליהם‪ .‬והברו לחי ממור סריס )כו»ףם‬ ‫נו״ו(‪ :‬מ ‪ .‬‬ ‫ו ‪J• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT T :‬‬ ‫־‪•.‬ואח״כ חובשים סביבותיה‬ ‫ע‬ ‫וגם לא רוככה בשמן שהיא התהלת עסק הרפואה‪ .‬ויונתן פתר כל המקרא בלשון דוגמא על שהם מלוכלכים‬ ‫ומטגעיס בעין‪ .‬מנין קשור הכריכה ש»ל‬ ‫ולא רככה‪ .‬ולעומת מ״ש במשל לא זורו ולא חובשו‪ .‬והצילו משרף ר׳ אדמים‪ .‬על שנגע החורבן‬ ‫והאבלון אל כל איש בפ״ע‪ .‬ומותש‬ ‫את הליטק אשר יש לו מ מ ה ס ‪ .‬ועיין‬ ‫(‬ ‫) ז‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫׳‬ ‫ע י ן ה‬ ‫ה ת ח י ל‬ ‫ל נ א ר‬ ‫כ‬ ‫ה נ מ ש ל ׳‬ ‫ה‬ ‫במשל כל ראש לתלי‪ .‬מל״‬ ‫המכות ריל הלא מדיין לא נרפאתם מכמטת אשר באו‬ ‫מלינם מאז על העבירות שעשיתם ומדוע חזרתם לעשותם שוב והוא לרך משל לומר הלא מאז נא הפורעניות מל השרים‬ ‫ועל יתר כעם ומריץ משמשת נכס ולמה תחטאו בוי‪) :‬ז( ארצכם ‪ .‬אומר ו ש מ מ ה כ מ ה פ כ ת ז ר י ם ‪.‬כי כמו שהלב‬ ‫עם היומו במלרגה למשה מן הראש‪ .‬היינו אלמת כל אהל ואתל זרים אוכלים פריה ל נ ג ד עיניכם ‪ .‬שבכל עיר ועיר נגע בה שרפת אש‪ .‬ענץ פיזור‪ .‬ואין טפל כאן לומר‬ ‫־‪5‬א רוככו בשמן שאין מרככין אלא במקום המכה אבל המזור והחבישה מפל לשונם על כל הג׳ לפיכך נופל‬ ‫בם לשון רבים לא זורו הנגעים ולא חובשו‪ .‬‬ ‫‪V ::V:‬‬ ‫־‪:‬־‪•.‬לכן תהיה ארצכם שממה‪ :‬אדמתכם‪ .‫ט‬ ‫ישעיה א‬ ‫ל^־זת ו ‪ * 6‬חבעי ו ‪ 6‬צ ךככה בןימן‪ :‬ז אך‪$‬כם ‪#‬מ&ה ןןךיבס‬ ‫שרפ‪1‬ת* י א ^ אדמתכם י לנגדכם זרים &נלים ‪ rtfifc‬ועיממת‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬ירמיס ייס(‪ .‬וכבד מ״ש במשל מכף רגל ועל ראש אין בו מתום ‪ .‬כ * דזר את הגז׳‬ ‫ושיסנויס ו׳ ל״ח(‪ .‬ועל מ״ש‬ ‫במשל כל לבב ל ו י ‪ .‬לעיניכם יאכלוה אויביכם‪ :‬ושממה‪.‬סדי‬ ‫אדמתכם‪ :‬צנגדנס‪ .‬והרגם מכף רגל ועל ראש מקםנס ועל בדולם אין ט מתום אין שוב בו פצע וחטרה‬ ‫פשעים ועונות וחטאים‪ :‬לא זרו וגוי‪ .‬מל קשירה השנר או המכה נל התפשט ‪.‬וז״ש צא לבל‬ ‫ח״ה ‪1‬‬ ‫ב‬ .‬‬ ‫ן ר ס י ‪3‬‬ ‫ש‬ ‫על‬ ‫פ ו א ח ם‬ ‫שתתרכך ‪ .‬מאשר ימרו שם ה׳ שהוא ההנהגה הכוללת לכל העמיס‪ .‬לא נתרככה המכה כשמן כדרך שמרככץ כמכה כמו ולנכבדת לא חנשתס )יחזקאל ליד(‪ :‬רככה‪ .

‬כי נפעם הראשון טהרה ירושלים נדודה גלמודה מרבת עם אשר היו מתקבצים‬ ‫אליה המיל ונדמית כמו ה ס ו כ ה ב כ ר ם שאין נמצא נמוכה רק שומר הכרס לבד‪ .‬לאחר שלהושיהו והוא לשון המשנה שלש אבעיות ביום ‪ :‬כעיר נצורה‪ .‬והנה צייר כזה סדר החירבן והשממון שקרה לאין יהודה מיום בוא ילך אשור־‬ ‫לכבשה‪ .‬מצי קביאין והיא כס פ ר י ‪: :‬צורה ‪ .‬י‬ ‫מל׳ מצור׳‪) :‬מ( לולי‪ .‬כי מאד יצר אל האדם עין‬ ‫ויונןמפמ״ש)צקמן ס' ו׳( נסנדצ נין פעצ שאר יי״ליויייי יראה יגיע כפי ביל אויביו‪ .‬כן לא נמצא בה איש‬ ‫ממקום אתר רק אנשי ירושלים ל ב ד ‪ — .‬כערסל מבתותא כמשכנ המלונה נמקשיא‬ ‫)במקשה( בתר דאבעיוהי‪ .‬ועז״א ע ר י «‬ ‫פרופות אש‪ .‬‬ ‫כל זה תירגם יונתן‪ ) :‬ס ( לולי ה' צבאות הותיר וגוי‪ .‬ריקנילז‬ ‫מיושביה כי יגלו מתוכה כאשר תותר סוכת הכרס שעשאה נוצר‪ .‬לעומת זה אמר זרים איכ יס א ו ת ה ‪ .‬‬ ‫בתר לקעפוהי לאחר שבצרו אותה‪ :‬כמלונה במקשה ‪ .‬ועדין היו נמצאים יחידים שישבו בטח‪ .‬מאליו וברתמיו ולא כצזקותינו‪ :‬כמעמ כ ס י ס‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫ון‬ ‫רןוסונ )נראשיתי׳׳ח(‪) :‬ח( בה ציון‪ .‬לשמש‬ ‫זה א מ ר ‪ .‬עיר צי ן!כמצונס‪ .‫ישעיה א‬ ‫ה‬ ‫כמהפכת זרים ‪ :‬ם ןנזחדה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה‬ ‫??יי‬ ‫במך שה מגיר נצורי • י ל י ל ‪.‬שם י״מ( ככר נגע החורבן לכל עיר ועיר‪ .‬אתר שבא לשם בפעם הבי נדמית כ מ ל ו נ ה ב מ ק ש ה ‪ .‬כגם השומר עצמו אינו יושב שם רק בלילה וכיום היא שממה לגמרי )כי את הקשיאים‬ ‫שהם קשים א״צ לשמור ביום מן העופות רק בלילה מפגי הגנבים(‪ .‬ועל זה אמר אדמתכם וכוי‪) :‬מ( ו נ ו ת ר ה ‪ .‬השאיר שריד‪ .‬כאשר תעזכ המלונה שעבה נוצר בראש המקשה‬ ‫לשמור קישואין פלה ומשתלהט מנימה והולך זו שבכרם קרויה סוכה לפי שהוא נר שס יומס ולילה‬ ‫ניוס שומרה מן העושות ובלילה מן הגנבים‪ .‬מל׳ למיון וסשואס ז‬ ‫מניחה ריק והולך לו )זו שבכרם קרוי שיכה כי הכו‪-•:‬‬ ‫יושכ בס ביום ומשמרה מפני העיפות ונלילס מפני הגנבים אבל סקשוחץ ק‪x‬ס הס למאכל העופות ואינו שומרס אל^‬ ‫מפני סגנניס וכלילה ולכן נקראת מלונס העשויה ללינה(.‬אף גם שם קלוש ישראל‪ .וש מכה‪-‬ד‬ ‫(‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫צ י‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫המיל פעל ‪ :‬א ר ‪ .‬אבל הקישואין קשים הס ואין לירא מן העופות ואין צורך‬ ‫לשומרה ביום לפיכך נקראת מלונה על שהיא לינת הלילות ‪ .‬ועדיין היו ערים שישבו בשלוה‪ .‬מצייר ירידח ציון מדרגה אחר‬ ‫מדרגה כשלשה זמנים הללו‪ .‬כבר נ נ ע‬ ‫האבדון לכל איש ואיש בפ׳׳ע‪ .‬אולם רצד צדל•‬ ‫יתנחם העם המניצח מני צר פת יראה כי עוד נשאר כאריתבאר! ועוד יש תקוה לבעליו בעתיד‪ .‬נמו המיר אשר האייניס צריס עליה סעזשי••‬ ‫סוכופ לעצמם לסהתסר נסש יכשמהתלקץ מעלים נשארים ססוכות ריקן‪) :‬ע( לילי ס ׳ ‪ .‬הוא מנני האדן םליא ושעון אליה‪) :‬ח( ונותרה ‪ .‬אס לא‪ :‬שריו‪ .‬כי יהיה ש מ מ ה כ מ ה פ כ ת זרם שוטף שלא נשאר תקוה לבעליו‪ .‬ובפעם הכ׳ שבא‬ ‫בימי חזקיהו ותפס את ערי יהודה הבצורות‪).‬אשר ני יחרס והפלס מכל ה ע מ י ם ‪— .‬כי בפעש הראשון שבא שם נימי אחז)מ״ב י״ז( ואז הגלה עשרה השבטים‪ .‬ד‬ ‫מלי מלון‪ :‬נ י ק ש ז ‪ .‬ולא לנד שם ה ' ‪ .‬כעיר‬ ‫שצרו ע‪.‬וסד לכד אמר סותיר שריד‪ .‬יה ועישין סוכות סביב לה להסתתר שס החיילות וכשמסתלקין מעלית מניחין אותה והולכין ‪.‬ובעת יבצר הכרם מניח סוכתו והונף‪.‬כמו המצונס העשויה נשדס קשואין כי משתל*•*‬ ‫ושריד)איכה בי( ז דמינו‪ .‬ואחר הפעם הגי שצר על ירושלים‬ ‫עצמה פ ס מחנהו הימה דימה כעיור נצורה נמצור‪) :‬ם( לולי ה׳ צ ב א ו ת ‪ .‬לא נגע השממון ר ק‬ ‫לכלל המדינה‪ .‬שארית כמו פציע נעת ינצר כרמו מניח הינתו ריקן וסולן צו‪ :‬כמלונה‬ ‫כמקשה ‪ .‬כן אף אנשי ירושלים היו מתחבאימ‬ ‫כל היום נמפרות וצחיחים מפני פחד אוינ ולא נמצאו נעיר רק כלילה‪ .‬אס לא סיס סמ.‬להגדיל הכאב מאד‪ .‬יי!!־׳ ? ? * ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ייתיי ‪5‬י‬ ‫‪p‬‬ ‫(‬ ‫ע י נ י ש מ ו א ל )‪ (p‬מ ‪ 0‬כס׳׳ש קפי׳ ח׳ פ נ ק ע׳ משו׳׳ס מזמור כיז ו‬ ‫רש״י‬ ‫מכם ממלה הנהפכת לזרים והיא שממה מבעליה‪ .‬רקניתמיושניה כמו סוכת הכרס מה שהשומר יישנ בה ‪ .‬ויפה מליצתו במלח זריס‬ ‫הסובל שני הנאורים(‪ .‬משא״כ אס נשחת עד‬ ‫לכלה וגס לו נס להם לא •היה לא יצטער כ״כ ‪ .‬אבל בפעם הנ' כשהחל לצור עלירושלים‪ .‬אס לא היה משאיר לנד‬ ‫שארית‬ ‫‪1‬‬ ‫הערות‬ ‫אף גם נאצו‪ . כעיר נצורה‪ .‬ארצכם שממה‪ .‬כך תירגם יוגחן‪) :‬ח( ומתרה נ ח ציון‪ .‬ועל עת הזאת אמר ‪ .‬‬ ‫ו כ ס י שסעניר פל פניהם שנים עשר מדרגות נהשאם אשר נ ס ירדו פלאים עד שנזורו אמור לקצה השפלות ״‬ ‫‪t‬‬ ‫ב‬ ‫ח״ה‬ ‫‪2‬‬ .‬סוכה העשויה‬ ‫בשדה קשיחים‪ .‬סש‪*.

‬היינו )י( קציני‪ .‫י‬ ‫ישעיה א‬ ‫כמןט כסךם היינו לעמרה דמינו‪ :‬י שמןןו ךבר־‪:‬יה‪1‬ה קציר‬ ‫סדם האזינו תורת אלוהינו עם עמידה‪ :‬יא למה לי ךב־־זבחיכם‬ ‫‪:‬‬ ‫ת ״ א כמעט ככדם ‪ .‬‬ ‫תוכו ? ‪ .‬ובארתי כני׳ כתור‬ ‫הא׳( קרבנוח נלבה‪ .‬מים בפעל דמה ונקשר מס למ״ד‪ .‬״‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫כי רמת מושמים גבר בסדום יותר מבעמורה‪.‬אכל דמס עם למ״ד‪ .‬שהנבואה דבריה חתומים וסתומיכ‪ .‬״ ״״‪.‬‬ ‫> ‪? .‬‬ ‫ע״ש )יא( סנחומא ש׳ וירא ‪1‬‬ ‫היינו‪ .‬‬ ‫מהם לק הח‪.‬כ ס ד ו ם ה י י נ ו ‪ .‬״‪.‬י( שמעו‪ .‬ולק על דבר ה׳‪.--.‬שרשו מרס ונא׳ גוסשס‪ .‬אנל דומם דורי לצבי)שיר כ׳ ט׳(‬ ‫היא רק במהירות מרוצחי‪ .wj‬‬ ‫‪>»->v‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪v‬‬ ‫*‬ ‫<‬ ‫‪ r‬י ג ר יי‬ ‫גויה בלא רוח ונשכה‪ .‬כרכור‪ .‬אמר לשון המוגה זי‬ ‫)יא( מייאיס‪ .‬ז‬ ‫\י( קציני כדוס‪ .‬״• ׳‬ ‫״ ״ ״ ~ ‪J‬‬ ‫׳י‬ ‫'‬ ‫שהיינו דומים במעשיני כ ס ל י ׳‬ ‫מרעה אנשי עמולה‪ .‬החולה אשר עומד‬ ‫שאול המינות הישוב ללחות‬ ‫נוי חוסא ‪ 1‬על הועלה מה‬ ‫וזאת הולימ ביחוס הכהיב‬ ‫לא זורו ולא חובשו ״ —‬ .‬ואל ״שח הפחית בפעל‬ ‫ן‬ ‫סאונה‪ .‬זאת התורה אפר שם משה‪ .‬לבר ה׳ הויז‬ ‫אילים‪ .‬ויש הבדל גדול ביניהם‪ .‬וסאתנח עד‪! .‬ליל כנבואה‪ .‬אחי שהמעשה הריקה מן השונה הלי‬ ‫ב ע י נ ו ג י‪tx‬׳•י‪1v.‬והס משני מינים‪ .‬‬ ‫י‪.‬׳‬ ‫‪.‬מירש‬ ‫שנדמה לו רק במקצת אי ניכר אחד‪ .‬‬ ‫ץ י ״‪.‬א[ עולה ליב א׳( כי כשירדפו שני פעלים אצה אל שיי גו‪<.‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור ה ע נ ק‬ ‫שארית מעט בחסדו א ׳ ‪ ..>/‬‬ ‫ז׳‬ ‫) ? ?‬ ‫‪/‬‬ ‫מגולה אודות הקרבנות והמעשים הנרצים אצל‬ ‫איכות התשובה ועזיבת ?חטא‪ .‬ובן אמר המתפלל)תהלות ק״כ חי( דמיתי‬ ‫^^‪^S^^X'^^l‬‬ ‫זבחיכם א ל ה ‪ .‬על הב׳ אמר שבעתי ח ל ב מ ר י א י ס ‪ .‬האזינו יש הנדל בין שמיעה להאזנה‬ ‫והגה חלק את הקדמות לארבעה מ י נ י ם ‪) .‬ג ( מצל מ ס מ ן ‪ .‬מנין בררה כמו כל קציניו נדדו )לקמן כ״ב(‪:‬‬ ‫ראיים להיות כלים כסדום ועמורם מנלי שארית מ ה ‪) :‬יא(מריאים‪ .‬ב ע‪ .‬ומה בצע במעשה הקרבנות‪) .‬ר״צ שלא נשאר שליי‬ ‫נכונה‪ .‬סיס ה׳ כאויב)אינם‬ ‫נ׳ ה׳( היה ק ממש‪ .‬הה חמל ש ב ע ת י עילות •ש סנדל ביןדנל ה׳ יכין תודת אלהינו‪ .‬מונב‬ ‫על שריד‪ .‬כולנו כלים‪) :‬י( קציני סלם ‪ .‬ונותר הוא שלא בכונס ולק‬ ‫מכמש אצל שריד תמיד נפעל שאר ‪ .‬ממומיםושמנים וכן ושלם מריאיכם)עמושס׳‪.‬־(‬ ‫ואתר שהמליצה זאת תשארהה‪ .‬צ‬ ‫ו י י מ‬ ‫ע נ ץ‬ ‫ה‬ ‫י י ח י‬ ‫י ת ר‬ ‫ר ע ת‬ ‫יגו‬ ‫‪m‬‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ נ נ‬ ‫ל ו מ י כ‬ ‫ו ר ח ח‬ ‫ח‬ ‫ח י‬ ‫מ ל ש‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫צ י נ י‬ ‫ש ר‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ה י ו מ‬ ‫‪r‬‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י ח ד‬ ‫ס מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫החכליח מרצה ‪ .‬החולה אשר איט לוצה לבקש מלפא איך ילפא ?‬ ‫שאחריו שהושם נ ם א לפסוק ז ה ‪ .‬כמו פן ישבעך וישנאך( )משלי כ״ה(‪ :‬מריאיס‪ .‬ואל תורה ה' המוכנת לכל לפי פשוטה‪ .‬שת״ה‪.‬כדברי המורה)כראשון מראשי‪.‬וימשך על פסוק‬ ‫כ״א(‪) :‬י( ש מ ע ו ד ב ר ה ‪ /‬הוא דבר ה נ ן א‬ ‫״‪-‬‬ ‫‬‫_‪-‬״״‪1‬‬ ‫»‪ sy!v-‬ין‪.‬ירק הקצינים והגדולים ינינוהו‬ ‫אחרי שישימו גנם לסנין ולהשכיל‪ .‬אמר לשון שמיעה‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪ .‬גט‬ ‫‪.‬ולכ אצ הקצינים אומר שמעו ואל העס האזינו‪ .‬שרים כדו‪:‬נים לשרי כדוס‪) :‬יא( למה לי וגו׳‪..‬ס״י פטימין‪ .‬‬ ‫ואל הנשוא המוכן בקללשזן האזנה‪ .‬כי‬ ‫ההוכחה שהוכיחם פה על ליטי הקלבנוש הוא מבואר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪ 5‬ג ב‬ ‫י מ ה ר ‪ ..‬יאמר לאיזה תועלה ה י א ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ר ן ב‬ ‫באור המלות‬ ‫כי שאר הוא הנשאל ככוונה‪ .‬כי פעל היה הנקשר ט ‪:‬‬ ‫כחמורה שהיה כן ממש‪ .‬א( מצל המפורסמות‬ ‫על פחחי שאול ושתה קובעת כוס המות היעלה אלונה לו ? וכן הבא על‬ ‫באור החיים ף וזה גלה ביהוס פסוק הקודם אשר שמהו נ ם א לפסוק זה‪.‬ותורה םיאתירתמשה‪ .‬פ״ש טרי* •מרז‪0‬‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כ ל י ל‬ ‫ש ל מ י ס‬ ‫ן ר י ל ה‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ם‬ ‫הערות‬ ‫סם פניו להחליש עליהם היאוש והאבלון משני פנים‪ .‬שלים שמעשיהם כ ס ל ם ‪ .‬ברכות י״ע ‪1‬ד^ »׳ נתונות ס ׳ ‪ :‬שמעו זכר ס ׳ ‪ .‬כרכות שם כהונותשם‪ :‬צמה וגו׳‪ .‬ויימ מין כמיני הבקר כגדולים‪ .‬״‪1.‬בהמות צאן ששומות‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת ת ד‬ ‫צנו בחסדי שארית כחשבון המעט ‪ :‬כסדם היינו ‪ .‬ושה נא ‪:‬הקטין השריד‬ ‫שלא השאירוהו האויב נכונה רק נוחר מעצמו ומנע מהלב‬ ‫וגם זה היה רק מטע מל ידי השגחת ס ׳ ‪ :‬כמעט‪ .‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬מכאן אמרו אל יפתח אזס פיו לשפן‪:‬‬ ‫)יא( )שבעתי עולות אילים‪ .‬ככ״ן! השנעד‬ ‫לי כיום! כסדם סייגו לעמרם דמינו‪ .‬ל ע מ ו ד ה ד מ י נ ו ‪ .‬ס כ״ד(‪ .‬המין מורה יותר כהבנה מפעל האיץ‪ .‬ולפעמים בפע‪ :‬היה ונקשר לריכ עם כ״ף כשדים‬ ‫כיינו‪ .‬הכיף כ״ף כאמהייג‪ .‬שהנם שנותר אחד היה שלא בטנה רק שהיהה נו‬ ‫גששו לשלל מכלי דעתהרויב המנצח‪ .‬ולא ?םלוס שנצילו שם לוש ושתי בנותיך‪.‬ר״ל אחל‬ ‫' ״ ‪ _ _ .‬ה י‬ ‫בענץ החולס והאבדון לעמורה שלא נמלש מהם‬ ‫איש‪ ..‬וי״ל לשין מרי‪ .‬‬ ‫ה ו ר ת א ל ה י ג ו ‪ .‬על מה תוכו ? הלא כל ראש לחלי ומ״פ‬ ‫‪3‬‬ ‫ח״ה‬ ‫ב‬ ‫והשכל‪ .‬ותמצא כ‪:‬נ זה )לקמן ג׳‬ ‫ג'‪ .‬כעברי ידנר נערך‬ ‫הדמיון לש‪.‬צעמזרכ‬ ‫דמינו‪ ..‬ז״ ‪.‬ו‬ ‫שני הפעלים שמיעס האזנה מל שני טואיס מתחלפים יוחס אל הנשוא המעילה שצריך להטות לנ להבינו לשון שמיעה‪.:‬ם מתחלפים‬ ‫ידבר אל)ישא ההשוג נפעל שמע‪ .‬״‬ ‫‪.‬וכבר בארתי כפ•׳ התירה )שס( כ• כ‪:‬ינו־‪.‬שמושגים יתשצי מן הקטן‬ ‫כי כסדום סייגו‪ .

‬כמו לפני והמסר הלא כל פ‪5‬ם מ נ ח נא צסתוודוח פס מאסו ואתם מאיי‬ ‫הצמיד‪ :‬למס‪ .‬עבר ג״כ על ל״ס של ולא יראו פני ריקם‪) .‬כמ״ש למען מלמל ליראה את ס' אלהיך‪ .‬אמר שאחס מונריס מל חורחי זנח רשעים הועכה‪) :‬יב( מי נקש זאח מידנס רמס קצרי ‪i‬‬ ‫ל‪.‬נה לי לרצון היא מנחת שוא ט אין נס סיעלת‬ ‫נקערש םקומן היא תיפנס לפני‪ :‬חדש ושנה‪ .‬אשר סקיאו״מקרא קדש ואה‪ :‬נעצל»‬ ‫ח‬ ‫כ י‬ ‫‪0‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור ה מ ל ו ת ״‬ ‫באוד הענק‬ ‫כוא‬ ‫פהניו‬ ‫הוא כדרכו‪.6‬י כביס בתשוכס‪ .‬כמלומים אתם כי אל לם הקרבי‬ ‫)ינ( י ״‬ ‫הכסניס‪C') •:‬‬ ‫'‬ ‫הצרי ‪5‬י בסיכל לא י ‪P‬‬ ‫י*יי י‬ ‫לעו ב י ד ם פרים ו כ ב ש י ם ‪Lb‬‬ ‫שקר‪ T= .‬י״ל אני ק!‬ ‫גי(‪) :‬יג( קסרח ‪ .‬נין ני״ח נין נשנת גץ נימי המועד‪ .‬ולקרוא מקרא מרפ ושבח שאמס מוסיפים לקרא עצרה ואשיפה נהם לא אוכל‬ ‫לסבול און שבלבבכם מ ו מ ה לעבולה זרה והעצרת עמו שאין שני הלברים סללו רארץ יחל לקרוא עצכ־ש‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ופהדיס‪ .‬הס מכייס מ! כעויס‪ :‬וינ( פני‪ .‬מ״מ אם ראו פ ל ס בעזרה ולא הביאי קרנן לא לכן‬ ‫מלא קייס מ״ע של יראה כל זכירך‪ .‬רמב״ס פ״א מ ה ׳‬ ‫חגיגה( ‪ .‬יהוא נגר רצוני‪ .‬גס זאת בעצמו שחרמשו חצרי‬ ‫להתראות פנים מי בקש מידכם ? ואתר שחיוב הקרק הוא רק אם מתראה פנים בעזרה הלא ט י‬ ‫‪0‬לא מלכו לעזרה ולא הביאי קרבן‪ .‬הנואו ז ליאות פני» גמל אן אומר צנם מי נקש ‪PF>T‬‬ ‫מנץ קנוצס אנשיי נמו עצרה נוגדים )ירמיס ‪ ('9‬פיש שהם מידנס צויון ולרמוס נה‪5‬יי‪) :‬יג( מנממ שיא‪ .‬מלי יכולת‪ :‬און‪ .‬ר מ ס ח צ ר י ‪ .‬והרומס‪ .‬אתם כ א י נ כ‬ ‫נכנסו יק‬ ‫כו‪ " •.‬שהנם שיש‬ ‫נלבה ‪ .‬איס הרצון והאהבה ‪ .‬חפצהי‪ .‬׳מוס אס מצרי אמרי שאין לננכס שלם עמי‪) :‬יג( לא תוסיפו הביא מנחת שוא‪ .‬כ׳׳ש שאין לכם להוסיף עוד על פש‬ ‫באתם נאים שם ע ד רצוני ל ה ב י א עוד מ נ ח ת •כוא ו ה נ ל ‪ .‬‬ ‫"א‬ ‫"־‬ ‫״‬ ‫יו ‪/‬‬ ‫ונשלהים‬ ‫סאועיכסלקיים‬ ‫הונה»לעל סאויס‬ ‫בםהיפור‪ .‬יאיכ‪) .‬הגיגם י י ‪:‬‬ ‫ע י נ י ש מ ו א ל )•ג( ויסר מלס נמדנר ‪ 1*0‬מ־קק ייג)‪5‬׳ »׳( מנהומא ‪fc‬״ יזא ווימ ניד ני׳‪) :‬מ( מוגזיש פמוד » ' »‬ ‫רעיי‬ ‫‪1‬י‪ 6‬ממצחי‪ .‬מנין דריכה נרגל נמו ורמסו כחומר )נהוס ואינכם פנים סס לי הזנח ‪ :‬שנפשי ומי‪ .‬קרנן החגיגה והראיה שאיני רוצה ט‬ ‫כמי שיא צל הינצ המלך ע ל רצונו ומושיע‬ ‫נצל‪ .‬כי ק מ ר ה הקעור של המגמה ה־א ת ו ע ב ה לי‬ ‫‪too‬‬ ‫ח״ה‬ ‫‪#‬‬ ‫ש‬ ‫‪fii‬‬ ‫מ ג ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה נ נ‬ ‫פ‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫‪7‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪C‬‬ ‫׳‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪J‬‬ .‬מאיל ואינכם שנים‪) :‬ינ( כי סנואי • כאשל‬ ‫עניט מחשנת שקר נמו הגה ימנל און)ההציס זי(‪ :‬ועצרה‪ .‬שקי״‬ ‫וכמנאר בוא״‬ ‫נכ״מ‪ .‬שאז הלא צויתיכס לעצות ולראות ומיכ הלא מאמרו הלא אז אתסמוכר״יש‬ ‫ומצווים מל הבאת כקרכן ? אני משיכ לכס מ י ב ק ש ז א ת מ י ד כ ם ‪ .‫ישעיה א‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪ #‬מ ר ?ז‪1‬ה ‪£‬בעתי עילות אילים והלב מריאים ודם פ י י ס‬ ‫וכבאים נעתודיס ל«א חפצתי‪ :‬ע כי תנ&ו לראות פני מי־בלו^‬ ‫ז^ת מידכם רמס חצרי ‪ 9 %‬ל ‪ £‬תוסיפו הביא מ^חת־־ישץא‬ ‫מטרת תועבה היא לי חדש ושבת ‪ tfp‬מקריא ליא־־־אובל אדן‬ ‫ת ו ל ד ו ת א ה ק ליס הגיגה י י ‪ :‬ט הנאו‪ .‬כשלש רגלים‪ .‬ני סיאיצ‬ ‫יאי‪.‬והמנאר‬ ‫שאין נו ממש‪ .‬מתרס אני נ כ ס לא‬ ‫מניאו לי מנחת שוא שלכם‪ .‬הונה‬ ‫קערה ש‪ 0‬קיעור‪.‬והנרצה בקרבנומ אלה‪ .‬הוא להשחית ולקלקל ?ותרמוס אש אומר אתר שתכלית המבוקש בקרבנות אלה הוא‬ ‫מאה )מצכיס כ׳ י״ר סי(‪ .‬ענץ העלאה משן והוא מלי קמור הארן נסם כאדם השנמ שהוא קן נדנר שהוא שנע ממט‪^ :‬‬ ‫כקמג• סננשן)נראשיח י״ט(‪ :‬או‪ :‬ל‪ .‬ותפס שיתחרמ החומא ויתולהויכנע וישוב‪ .‬אני צייד‬ ‫בוח‪ .‬‬ ‫נימינו‪ :‬קערת‬ ‫נימינו‪:‬‬ ‫ח פ צ ת י ' ב ו ‪) .‬שהעשן העולה ממנה קימור של תיעונ הוא לי ולא לנחת רוח ‪ :‬חדש ו ש כ‬ ‫קרא מקרא לא אוכל וגוי‪ .‬ווס גדרו נכ*מ‪.‬ינ( ל א הוםיפז‬ ‫צמר שגם ואש כתרמסו חצרי איני רוצה נ ו ‪ .‬ר״ל אמר שאינכם מטניס בעליה זאת ללמוד ש‬ ‫•ראם ה׳ א״כ אינכם עושים בזה שום מצוה רק מה כאשם רומסים חצרי כ מ ס ‪ .‬בי מפז בביאחס וכי לקח מידס מולה ומנ‪8‬ה> יעז״א • )ינ( כ י‬ ‫ח ב א ו ל ר א ו ת פ נ י ‪ .‬לעומת זה צוה להס‬ ‫להביא מרין לפניו ‪ .‬ואס לא פלו לרגל אין חייבים ב ה ם ‪ .‬נ׳( הסקרבנות נלבהשעשאש‬ ‫ם׳ עליסס מובס ולס עולות ראיס ושלמי חגיגה שהיו מניאים נעת עליי‬ ‫עלייתם לרגל‪ .‬י׳׳ל משחיתים חצרי‪ .‬המין י‪.‬ללמוד שם יראח‬ ‫ס׳ ודרכיו מפי הכהניס והנביאים ‪ .‬שאמר כצוה להם לעלות לעיר הקילש ג״פ בשנה ‪ .

‬ט נם עת תפרשו כפיכם להתפצל‪ . • #«.‫שעיר‪ .‬דמןת המלין גהכל הטלל נקשר‬ ‫אמין‪ .‬זה שנאה גפשי לגמרי‪ . .‬שגדר‬ ‫מלת הפצה היא שפיכת הנכש במחשבה זכה וראויה‪ .‬צאי‬ ‫ח״ה ‪5‬‬ ‫ו‬ .‬רק שגנרל‬ ‫מהם נמה שהוראתו המיוחד מל פסיקת הכח נהחצמ‪:‬‬ ‫)נןו( ונפרשכס כפינם‪.‬‬ ‫כ• הדוכן יבא בלשון נשיאת •ליס )ויקרא ס׳ כיב( ולק‬ ‫הרוח‪ .‬ומשם מושחצ עצ כחג‪ .‬״ ‪ . .‬מ״מ ׳ א ע ל י ם‬ ‫עיגי ם ב ם ו ל א אוכל ל ש ב ו ע תפלתכם מצל שיריכם דמים מלאו במם שאתם שופטם לם נקיים‪. _ .‬״‪-‬״‬ ‫״' ס‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫מם מנין היום‪ .‬כי מתנאי העבולה השלמה ששניהם הפעל והמחשב יתקדשו‬ ‫לסי ה ׳ ‪ .‬״‪. .‬מצל שהוא ע ל רצוני‪.‬על שהכית ‪ p‬קונפים‬ ‫א ן ן ר‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ומנדהם‪ .‬כי הפועל המוב מהבאת הקרבטת ומעצרה בבהמ״ק‬ ‫לא יועיל אם צא תסכים עמו שוב המצפון והמחשבה הזכה‪ .‬וריל כמועדות ש‪:‬נ״ל קוראים‬ ‫אותם כמ׳ש אשר תקראו אותם אתם )ויקרא כיג( ‪ /‬ונאמר‬ ‫נם תמיד מקרא קדש יהיה לכם‪ .‬א‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן חדשינם ומועדיכם‪ .‬וגם משא קלה ילאה המשאה ז ק ארוך ‪ . .‬מז״א ח ד ש‬ ‫‪.‬״ ‪ .‬יע״כ בקרגטת‬ ‫שהם גשמיים לחיס יאמר הקטרה נ כ ׳ מ ‪ .‬למשא‬ ‫כנד המסריח עד שא‪:‬י עין לשאת את כמשא יאמר כלשון‬ ‫כנופל כאדם להשמיע כאוזן כסי שכורגלפ‪) :‬שו( ונפרשכס כפיכם‪ .‬מלי פשא י•‬ ‫)סו( אעלים‪ .‬ל א א י נ י אי!‬ ‫נם בחצי סיום הראשון שבו אתם מתעצלים לפני‬ ‫בבהמ״ק ‪ .‬והוסיף לאמר‪ .‬למען יפנו בם מהבלי העולם ויהקלשו‬ ‫למטלת ס ׳ ‪ .‬מנץ יגיעה‬ ‫פס העצרס שאתם נעצרים לפני כי אין שני אלו ראוים כמו ומס הלאתיך )מיכס ז״( ‪ :‬נשא‪ .‬ומושג הלאות ‪ 0‬א‬ ‫בהטשא ומפאחל מם פעל יגע‪ .‬‬ ‫מ ז‬ ‫ו‬ ‫באור המלות‬ ‫מזימים העולים מגשם למ כשיוחם נאור‪ .‬בדירת המחשבה‪ .‬ואץ מורס כח החפשי באיט וכמו‪.‬אהר שהוכיחם מל הנה לאמר‪ .‬חסר ו׳ מעיטוף‪ .‬ויקרא כיב ליח נ ׳ ל ‪ .‬מ ‪ .‬ענרת היח‪.‬כן נתנו בם הרבנות מיוחדים‬ ‫נ ש ‪ 3‬ת י ת‬ ‫ו‬ ‫ו מ י ע ל ו ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪r s‬‬ ‫ה ס‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫‪m‬‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו ח ל ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫‪V P C‬‬ ‫הצבור מתאספים לנהמ׳׳ק לעמול מל הקרבנות ולהעצי‬ ‫‪.‬מ׳ אי‪ .‬זגחי ר״שיכס וגו׳‪ :‬לסיח‪ .‬״ « ‪ .‬שם מופשנו‬ ‫‪ A‬הקימיר היא תיענה‪ :‬קרא‬ ‫נכרת‪ .‬‬ ‫וגס נלאיתי נ ש א ‪ .‬אוצם נם מצות מ נ ו ע והשמתה הים‬ ‫צריך שיהיה גקלושה לשם הי בלבל‪ .‬‬ ‫על שנעצרים לפני ס׳ ונמנעים מעםקיכס‪ .‬כ צ ‪ .‬ואץ־ השובו למי ומה סמק‬ ‫‪• .‬נרטת ל״נ‪:‬‬ ‫עיני ששואל )יד( זוהר ס׳ בראשית יתרו רנם פרשת וירא פ׳נ נא פשיו פינחס פכיא מיז תקון סיס תנחומא‬ ‫פ׳ פינחס‪) :‬סי( זוהר ס׳ רשנ וימי רנה נא פש׳ו בשלח פכ׳ב איכס קפי׳ א׳ פסיקתא פליג ספרא במכילתא‬ ‫רש״י‬ ‫ציאסף צפני והאין שבלבבכם לעטלה זרה ואין אתם מוציאין אותו מתון לבבכם‪) :‬סז( ובפרשכם כפיכם‬ ‫מ צ ו ד ת ציק‬ ‫מצודת ח ד‬ ‫לפני נהנאת קרנטת כנה לא אוכל לסבול האון שנלמכם מצורים ומסבים נמקום אחד‪) :‬יד( נלאיתי‪ .‬זם‬ ‫יעצור נעמי)שמואל א׳ ס׳ י״ז(על שהמלך עוצר נעם ומונעם‬ ‫מלכת בשרירות לבס‪ .‬מצל אורך ‪0‬מן שאתם מהמילים ושונים בחשא‪ ) .‬שהם המועלות א‬ ‫״ _י‬ ‫‪L‬״ ״ ״ ‪ L‬״‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י ׳ י‬ ‫אותם מקרא ק׳ ש‪ .‬וכיש המשא משא כבל ז ק ארוך(‪:‬‬ ‫)םו( ו ב פ ר ש ב ס ‪ .‬המין הל׳(‬ ‫‪.*.‬וזה גדרו ימללו מיתל לעיי תחמ נקשם וכדומה‪:‬‬ ‫מתמעים לשם ם ׳ ‪ .‬‬ ‫סם קרבמת מוספים שהביאו הצביר‬ ‫״״‬ ‫״ ״ ‪ t .1‬״‪ u .‬כי כמו שהימים הקלושים האלה‬ ‫נבתרז‪ .‬ולא ינוא סעצ זה מאדם לאלם )לנר לקמן מיס •״ל‬ ‫עמשיש(‪.‬״ ‪ . .‬עמל‪ .‬למלום חז״ל משינוי‬ ‫הכתובים‪ .‬י אוי‬ ‫כ‬ ‫ל א‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע ן ‪ 3‬ה‬ ‫ן ל א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫‪^^v^JT^r^tA‬‬ ‫‪ £‬י‬ ‫ס׳ מצרת)כראשית סיז(‪ .‬י‬ ‫לפני ה׳ בתפלה ועזיבת פסקי התבל‪ .‬שאז הלא הכימתם לבבכם אלי‪ .‬חד‪) :‬יד( חלשיכם‪ . .‬״‬ ‫‪.‬ט משא כבל יהיה למעמסה‬ ‫אף זמן מ ו ע ם ‪ .‬‬ ‫חפ הסן עצרם‪ * » .‬יאמר ט נם נמב המחשבה לא יועיל אם האלם‬ ‫מלוכלך בחםאים בפועל‪ .‬וקמרת‪ .‬לפי שירכם טלאים‬ ‫ג‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הענץ‬ ‫חמא פל פשע וממלא ביתו קימור ועשן‪") .‬‬ ‫ובזה רוע המעשים ישחיתו זכית הכונה‪ .‬עזרא מ׳ ה ׳ ( ‪.‬וזה המבדיל נימ‬ ‫לנין שם עשן בנא מן פירוד כחלקים כעצמם‪ .‬מ״ת ל א אוכל לסטל העצרה הזאת‬ ‫ש‬ ‫ו י‬ ‫ח ם‬ ‫ר א י ם‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מיתליס לצרכיכס לאכול ולשתות שלק קראו מלשיכס‬ ‫שלכם לצרכיכם‪ . .‬פלישת הכף היא לתפלס נכימ )שמ‪1‬ס‬ ‫מ׳ ל ׳ ג ‪ .‬רק בננדצ מהם במס שכולל כל לני כי»ח מ‬ ‫האדם יסיה משא אז כציכס או ל ס ר ‪ .‬שנת קמ״ה מגלם ל ׳ * ובפרשכם כפיכם‪ .‬‬ ‫ו ש ב ת מ ר א מ ק ר א ‪ .‬בעת התעלס‪ :‬ידכם ו ט י ‪ .‬ואם תשאלו ובמס נכף לה׳ ונרצה לפניו ? הגיד לך אדם מה שוב‪ .‬המנחה כמסננת‬ ‫מקרא‪ .‬הנזעם »‪J‬אוכל מול און עם‬ ‫‪ m‬־־יי‬ ‫צ־־־י ‪ J‬־ ‪ i‬ה ׳ ‪. .‬הלבר מצל עצמו היא שלתא ב ע י ט ‪ .‬במק״א אומר עצרת לה׳ אלהיך ובמקא״א‬ ‫צ‬ ‫עצרח‬ ‫) ‪o n M‬‬ ‫כ ם ׳‬ ‫־ מ • ־ *‬ ‫ט‬ ‫‪a‬‬ ‫מ ח ל י ץ ם‬ ‫‪v‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ץ‬ ‫ל ש נ י‬ ‫ם‬ ‫צמשתה ושמחה‪ .‬על המלטת‪ .‬והנה בימים‬ ‫האלה היו בהם שני מנינים ‪ .‬מל׳ העצמה והססרס‪:‬‬ ‫להה ‪.‬נס כ י ח ר ב ו ת פ ל ה ‪ .‬״ ! ״ ‪.‬היו עלי ל ט ר ה ‪ .

‬אכל רחצו קמן לשון פכר שהוא מגזרח רחן‪ .‬חקרו ס משפע‪.‬תתלה‪) .‬לשי פידכם דמים מלאו‪ :‬ל מ י ס ‪ .‬נ הוא סדור כעענוה נ י נ י כעלן אז ‪ J‬׳‬ ‫מניניממחר‪ .‬ו נזמו! ? ‪ .‬״ פומה שהם עבירות שבין אלם לתגר‪ .f.‬ודגש הנ׳ לחסרו! כד׳ תנאי התשובה וגלריה‪ .‬‬ ‫י ‪. .‬אף כאן תחללו הרעה‪) :‬יז( למלו‪ .‬אי אישר חילי‪ .‬זדגשוה ‪.‬ואם בא לצוות אח‬ ‫הרנים הוא נקוד למדו ו ק דרשו מגזרת דרוש אכל אשרו שהשי״ן מודגשת ממשקולת לשון כנד ומנזרס‬ ‫אשר לפיק־ לשון ציווי לרבים נקור ההמ )כמו אשרו דברו ספרו נשרו(‪ :‬אשרו ממון‪ .‬חכיל ישלש מוציא‬ ‫' ?׳ י‬ ‫"‬ ‫'״‬ ‫״׳‬ ‫"‪'J‬‬ ‫׳ ‪ .‬וממשפע ה‪!1:‬ס הוא שימשו מהעונה ינייה״כי ש אי‪ 1‬המון קיים ש מ ס ‪ .‬מ ע ל ל י כ ם כ ג נ ד ע י נ י ‪ .. 2‬״ ‪i‬‬ ‫נין י־־נ ומשפפ‪ .‬׳‪.‬עשר אזהרות של לשון השונה יש כאן כ ע ר י עשרח ימי השובה וכעל׳ עשרה מצכיוח‬ ‫מ מ נ ו ח ושופרומ‪ :‬חללו ה ר ע ‪ .‬‬ ‫)־׳( ל מ ד ו ‪ .‬חכי לנגד עיני‪ .‬נהעינ מעשיכם‪ :‬דרשו‪ .‬עצמכם ל ה י ט ב‬ ‫"‬ ‫י ״ <״*‬ ‫׳ י־‬ ‫גנמובתך נגד בן אדם רעך זאת עבה דריג־י מ ש פ ט בין המשים לריב לברר הרץ מם מי‪ .‬כתמויז כפץנהפונם‪:‬‬ ‫הסירו וגו׳‪ .‬׳לא די נרחי ס‬ ‫י׳ י‬ ‫י׳'‬ ‫״‬‫_ ״ ״ ‪.‬עתה יורם‬ ‫וכן היתוש משפע נחלתו מבואר נהו• ה ‪ .‬חדלו ם ל ה ר ע הוא מ ל‬ ‫מרע מעתה וס‪:‬אס‪ .‬האלמנה‬ ‫‪ 0:1‬היא אין לס יטלס למבוע בעלי ריבה לדין ונס מכפמם אינו ברור כמשפפ יתום‪ .‬לני כרוע מענני גגר עומדים מוצ ס׳ ל‪:‬גירג‬ ‫מליו לזסאמר משו השונ‪ :‬ונזס הסירוס מנגד עיני‪ :‬הרפ‪.‬ולא לי כזה לבל ר ק ‪.‬ ‫& מ י‬ ‫ג‬ ‫ג ( ‪:‬‬ ‫‪ .‬ני ליעי ומתי לי במרעה לבל? רק כעבירות שנץ אדם למקים‬ ‫הוא רחצו‪ .‬ו נקוד‬ ‫בחיריק כמו אמרו שמעו‪ ..‬ואשר בלרך לבך )משלי כ״ג(‪ :‬ממון‪ .‬י י נ י ‪ .‬כלומר חדלה הספירה חדלה העשייה‪ .‬המזיקו את הגזול‬ ‫והוא לשון משנה אשרנוהי‪ .—.‬ישר כחך‪ .‬ואין צריך לכתוב )מ‪:‬הרע(‬ ‫מכן לשון המקרא נופל על לשון חלל‪ .‬צריך שהכירו‬ ‫־ • י " י אוחו גזל ישינ אונאה יחזיר ‪ .‬וחדל לעשוח הפשח )במדבר שי(‪ .‬‬ ‫גסונפמכ־‪.‬השתדלו נ נ י נ ה לההיוכש‬ ‫‪..‬כי ממפפע המציצה שרשו ז כ ו ‪ .‬‬ ‫מלהרמ‪) :‬יז( היפנ‪ .‬אז אשרו את ההמון בנתיב משכניו‪ .‬אכל המלמל לאחרים הוא ממשקולת לשון כנד המודגש‪ .‬ס‬ ‫^׳‬ ‫‪.‬רצ־לזה‪) :‬סז( רחצו הזכו‪) .‬‬ ‫מעל מהנפוצים‪ .9‬ב‬ ‫ה ו ל ח ת אהרן ימכס למיס‪ .. .‬עשוק כמו מכף‬ ‫לונס ‪ pro‬כס פי וכיו מישרים אס העשוק ושפעו משפע‬ ‫ב.‬רמצו הזכו השירו חללו למדו דרשו אשרו‬ ‫שפשו ריבו לכו‪ " .דיכם דמים מלאו‪ :‬סזרחצו הזט‬ ‫הסירו ך‪"£‬מעלליכם צצנגך ‪ 2jp‬חילי הי ‪ 2 :‬ח ל ט ף סי‪.‬‬ ‫ה״ץ ייכעיחו‬ ‫)‪ (re‬ש נ ו ‪ .‬ולא לבד שתדרשי משסע עת יביאו שני הבע״ד להתיצב לפניכם‪.‬‬ ‫״ ׳ ל }‪ .‬רק גם ר י ב ו ) ר י ב ( א י י מ נ ה ‪ .‬לשון אחר הלריכוהו כנתיכ אמת לזכות בשלו לשון‬ ‫באשורו אחזה רגלי )איוב כ׳׳ג(‪ .‬אימר צררי אמפשה וכדומה‪) .‬‬ ‫ושעיסה נעלמא‪ .‬‬ ‫מצי ישר ונא סאליף נמקוס סיויד וכן נהפוך נמו ונכנודם‬ ‫כגןימרז)לקיסיא( ומשפעו תתאמרה חמין‪.‫ישעיה א ו ‪.‬י״מ התפענ מנצים‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫כ צ ו ר ת ציון‬ ‫)טו( כזכו‪ .‬ונה או מזונות אין פשפשה מנזאר‪ .‬היו למדין לה־מיב‪ .‬פז( רחצו‪ .‬ודגשוח הו׳ לחסרון נו׳׳ן הננין‪ .‬‬ ‫לפי שהוא מגזרמ רמן‪ .‬כי זה סהבלל בין ריב ומשפש(‬ ‫מכל‬ ‫ח״ה ‪6‬‬ ‫ש ה‬ ‫ב‬ .צד המלות‬ ‫משפיכה דם ‪ :‬רחצו הונו סכימ ‪ .‬״‪L.‬בזה הסירו רע‬ ‫לשין כדרכה‪ :‬חמון‪ .‬ס‪.‬פס ס מ י ‪ t /‬לפוו הינונ‪ .‬שפכי •הוס כמשפמ קצוב ומבואר שהוא קם מחת אביו לנחלה‪ . _ .‬ולא זאת שחש&פו‬ ‫‪.‬מנעו‪) :‬יו( אשרו‪.‬והחעא ישני מיל במציאות‪ .‬רק ה‪_.‬על כי חלל לספור )בראשים‬ ‫מ״א(‪ .‬אבל בעבירות שהם קיימים‬ ‫‪-.משפע( יתום ה נ ס שהוא ק ק ואיט ׳••דע לתבוע את נמלי דיניו ל ד ן ‪ .‬ל‬ ‫נעו הנרו נושאי נצי ה׳ ? <‪ p‬נראה כי מלס זו הורכנה נכונה מכל וכל‪ .‬אנצ האמנם איך יתנהג השב נפתיד‪ .‬כהח הוא( לשון צ י ד ‪.‬וצריכה לסש»‬ ‫‪m t t‬‬ ‫מ י כ‬ ‫ג י נ ‪ 1‬ק ס‬ ‫ה נ נ י‬ ‫?‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ה‪1‬‬ ‫ר ע ת ם‬ ‫ס‬ ‫ס מ‬ ‫ר ‪ 6‬ז‬ ‫‪0‬‬ ‫ש ‪ :‬ס י‬ ‫ע י צ‬ ‫) ‪v B J W‬‬ ‫י מ ) ר י ג (‬ ‫ת י‬ ‫מ ג ע י ל‬ ‫גקמ‬ ‫מ נ ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫(‪3‬‬ ‫ל‬ ‫‪5‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫נ ש י ב ס‬ ‫ל.‬כמו להרע‪ .‬כתמי העומת‬ ‫י " י "יי״י יי' ייייי היודעים ע״• חרמה ועזינת הזעא ‪.‬ ‫רש׳*‬ ‫אעלים מיני מ כ ס ‪ .‬נזול וממס לו מכף מעול‬ ‫מומן )תהליס מ״א(‪ :‬שפעו יתום‪ ..‬כמו המוס נח לוף מוצא כשיניס‪ .‬‬ ‫סיסוס וו נו רינ כאנמנס כי המה הנעשקים פ״ש רונ ן‬ ‫נאור הענין ‪.‬כמו מאשריו « ‪) w‬׳ ! ׳‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חרבו תפלה אינני שמע .‬רפי נקוד והוא‬ ‫מגזרת לימוד‪ .‬והמ״פט הוא פיון על הפסק נ מ ר סמנוא ' שיר יפייס ‪ — .‬‬ ‫?‪ p‬נ ם ש פ ט ו .‬פלוני זכאי ושלמי מייכ‪ :‬כינו אלמנה‪ .‬ה‪-.‬״ ל ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫ברחיצה היא נינים כמדיה ונקייסס ושרשו וכולכן הורכנה‬ ‫משניכס‪ :‬ני!( אשיי‪ .‬ר*ל מעללים שעדן עומדים‬ ‫פמו מכף מעול והומן )ססצוס ע״א(‪ :‬שפסי‪ .‬ר״ל שונו מאהנה על שיתהיו מן מעוטת זכיות‪.‬ני יש במשפעי‬ ‫?סוכמה מענות וככרשות עיש ה ר ו ב ‪ .‬מל׳ זנוח ונסירוש‪ :‬חדלו‪ .‬כיז לתקן חסא ה ‪ :‬ב ר ‪ .‬יומא ‪ tft‬קידושין כיג ‪:‬‬ ‫עיני שמואל ומלוחים ירושלמי נינוה סיד סלכס א׳ והפניה סיי כלנה א׳ מייש תנחומא פ'וירא‪) :‬מ( מ ס ויי‪6‬‬ ‫פמיח נמתר כינ נשא םייו פסיקשא פיס ירושלמי מסנס ריס פיל כצכס ו׳ הנחומא סרשס וישלם ‪:‬‬ ‫)יו( רגס נשא ‪ r>8‬צת*פ גסל«« •ג־ושלמי מנכס ריס פיד ‪5‬יו הנחומא פושה וישלח .‬חללו ממעשיכס הרעים‪ :‬ה ר ע ‪ .‬הלמד לעצמו הוא ממשקולח לשון קל לפיכך צווי לשון רבים ש‪.‬‬ ‫מצ׳׳ה והנפולים‪ .‬א משה ט ו ב ‪.‬וכפתדש מ•‬ ‫הגנזל‪ . • 5‬״ ‪ .

‬טאו נא וטכחם יתד‪.‬שה‪ :‬חרב תאכלו‪ .‬ר‪.‬יש הבדל‬ ‫בין מאן ונין לא אנה‪ .‬המליצס‬ ‫תצייר את החרכ כגיף טורף איכל בשר ומלב וריס ד‪ 0‬ושבע‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬כ‪ 0‬רמש יצבעו מדמ‪>$‬‬ ‫מרמה אדום )קארממזין בל ( ‪ :‬כצמר‪ .‬כחומים‬ ‫לפני כאולם שני אלבינם כשלג‪ :‬יאמר ה ' ‪ .‬׳‪ .‬ס‪-‬יא וטח גראיו* ומוסומ‬ ‫שכליים‪ :‬ילבינו‪ .‬הלא‬ ‫נכ א ם יהיו ח ט א י כ ם צי יעים ואדומים כ ח ו ט השני‬ ‫מה בכך ה ל א כ ש ל נ ילבינו ? אם תרהצו ותזכו‪.‬ימותו אנשים‬ ‫)ש״א ב׳ ל״ג(‪ ) :‬י ט ‪ -‬כ ( י'ם תאגי‪ .‬כמו על פי ה׳ יחנו )במדבר‬ ‫ם ׳ ( ‪ .‬הוא ענין לשון זרזו‬ ‫יהיו ו ט י ‪ . :‬מל׳ מרי ומרד ‪:‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור‬ ‫המלות‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫מכל מקום ריט אתם את ריבה מעט בעדה עד יצא‬ ‫לאור משפשם‪) :‬ית( ל כ ו ‪ .‬להיות כתולע‪ .‬‬ ‫מדוע אינכם עושים ק ? מלוע אינכם שבים אל ס'‬ ‫כאשר הוריהיכם ? מה תדאגו ותיראו לשוב‪ .‫יב‬ ‫ישעיה א‬ ‫ךרשומשןט אשדו המ‪1‬ץ ש‪$‬טו יתום ריבואלמה‪ :‬׳חלכד־נא‬ ‫ונוכחה יאמר ןהוה אם‪-‬־‪:‬ךדו חטאיכם כשנים בעלג לבינו א ם ‪-‬‬ ‫יאדימו כת‪1‬לע כצמר ‪.‬׳! לכו‪ .‬ואם אתם סרחתם מלי עודני נותן לכס חקוה לשוב‪ :‬אם יהי• חעאיכם כשנים‪ .‬ו ק ראו‬ ‫<כם לשום על לב החק אשר ימשך לכם מרומ המעשים ומניעת התשובה‪ .‬והיכן‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫)יח( וטנחה‪ .‬‬ ‫ועיין כפ"‪ :‬כתולע הולמת השני‪ .‬‬ ‫מוכנמים לי ושמעתם בקולי או תאכלו מיטב הדירן‪) :‬כ( ואם מרצו כמו לא אבה יכמי)ד־רי‪ .‬שנת פ״ו יומא ס׳ ודף סיה‪ :‬אש תאט‪ .‬כ• הלח )כ( א ם ת מ א נ ו ‪ .‬הגם שאז‬ ‫התשובה קשה מאל )שפו״א יאלימו בהפמיל( מ״מ מת תשוט )גם אם לא ישוב להיות לבן כשצג מכ״ש(‬ ‫הצמר יהיו ? וא״כ מלוע אינכם שביס בתשובה‪ .‬ור״ל נם‬ ‫אס תש דרשו בהשא על שישוב עצמי לכם‪ .‬ואני אומי* אם יהיו חשאיכס כשנים כשלנ וטי‪:‬‬ ‫כתולע‪ .‬חסל התואר כצמ‪4‬‬ ‫לגן‪ .‬כי לא נמצא ניתר הנניניס‪.‬ולא זאת לבל אלא גש אם יאדימו כ ת ו ל ע ‪.‬בי פי ה׳ ד ב ר וצא יפוצ מדבריו ארצה‪ .‬ורחצו מים‪ :‬תאכלו‪ .‬ואם המאט‪ .‬כמו לא יחליפנו‬ ‫ולא ימיר )ויקרא כיז י׳( הבל איט מורד בהחלט‪ :‬חרב‪.‬מנין זירוז‪ :‬ונידתה‪ .‬המורד‬ ‫ט ח של‪ .‬שם ס י ב ‪:‬‬ ‫ע י נ י שמואל )יח( רבה ויחי פצינו ויקרא פיא אמור פכ׳ז ערש במדבר סיב נשא פיח ופ׳ יויד שה״ש קס" א*‬ ‫פסוק ה׳ וקשי׳ ה׳ פסוק מיז עו׳ש וקשי׳ ז׳ פסוק ה' זוהר פ׳ בראשית במות תרומס תזריע פיגחש עויש‬ ‫פסיקתא פסיז עו׳ש ת״ז תיקון כ״א )מ׳ א׳( ותיקון ל״ב )נ״ה א׳( עויש ותיקון ע׳)צ״ו חי( המזומא פ׳ ויבללז פ׳ אמיר‬ ‫םפרי ס׳ דנדס ואתחנן ירושלמי מס׳ ריס פיר הלכה »׳ ומסי יומא פיו הלי ה׳ פא׳ז פיק נ״‪) • :‬יט( רבה שמיני פי׳׳ג‬ ‫בחקתי פליה ד ר פ׳׳ד מ׳ משלי יו״ד ב׳ ספרי פי עקכ‪) :‬כ( מכילתא כא פ'ב הפרי ס׳ עקב ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫בעלה שאינה יוצאת לחזור אחרי בעצי לינה )סאיא(‪) :‬יח( לכו נא ומנחה‪ .‬יכמוהו מליבשים בגדי‪) :‬מ״א כיב י׳(‪ .‬מנין בריר דנר כמ־ אשר הוכיח ה׳ )שם כ י ד ( ‪:‬‬ ‫על הטאתיכס )דמי כעון לכתם אדום שהוא צבע חזק ונרא׳ כשנים ‪ .‬הוא שם הצנע ש‪ :‬עיש בי אדוס‪) :‬יט( תאבו‪.‬‬ ‫)וכוון בזה לשני ההבלליס אשר בין התולע ובין השני‬ ‫הנצבע מ מ ט ‪ .‬צבע שצובעץ' בו אלום גרעינים הם ויש תולעים בכל אחל ואחד‪) :‬כ( ט פי ה׳ לבר‪ .‬כיה(‪) :‬כ( תמאט‪ .‬והיה לו לאמר פה אם תאט אם‬ ‫לא האבו ? אנל כוון‪ .‬ואחר שתשובו אלי לט‬ ‫נא ונוכחה יחל להוליעני‪ .‬וזה החוסא‬ ‫משבת הכפירה והמרד שעז״א אם יאדימו בחוזק‬ ‫כתינע‪ .‬ויצוייר האוגה ומליא.‬ליל וכאשר הודו שהדין ממדי ותשיבו לי אז כמי ועתה לט ונהרגהו)נ‪:‬ח‪:‬יה ל״ז( והלא לא הלכו אליו‪:‬‬ ‫אס יהיו חטאיכם אדומים כשני הולמת יילבט כשלג ריל אכסל וטכמה‪ .‬וא״כ מלוע לא תיראו‬ ‫בדי?‬ ‫ח״ה ‪7‬‬ ‫ב‬ ‫)יח( לכו‪ .‬אנל אס תחטאו בפועל‬ ‫כגס שילנכם אתם אונים לשיוע תענשו‪ .‬ננרר הדנרים לדעת מי סרח על מ י ‪ :‬אס מעול ומימן )תהלים ע'־‪ :(.‬לשמוע‬ ‫ימריתם את סי הלא אז בחרב תאכלו‪ .‬לק‬ ‫אמר ומריתס כי יש ככלל בין ממרס ומורד‪ .‬היא הפעינ עימד‪ ..‬יתכנסו הכתמים ומהרתס מכל‬ ‫תננאתיכם‪ .‬סנהדרץ ל׳׳ס‪ :‬אם יהיו וגוי‪ .‬הלא אי ט ו ב ה א ר ץ ת א כ ל ו ‪ .‬וצריך שתאבי בלב‪ .‬א[ שהתולע הצבע האלום עצמי לו לא‬ ‫כן השני שקבל ה‪$‬בע במקרה ע״י התולע‪ .‬כי לא די אס תשמעו בפועל כשאין‬ ‫הלב מסכים‪ .‬המ אן הוא נ ס ה ‪ .‬כי רונ החוטאים‬ ‫הנלתי מורדים לבם תאג לשמו‪.‬‬ ‫בחרכ‪ .‬והנלתי אונה ובלתי ממאן‬ ‫כשאין פיו ולט שזיש‪ .‬‬ .‬כי ראוי לכם לשוס על לב את גולל התועלת אשר ימשך לכם ק המשובה‬ ‫יושיב המעשים כ י ‪) .‬נ [ שהתולע צובע אחרים לא ק השני‪ .‬‬ ‫מיאון וםרונ‪ :‬ונ!ר ת‪ .‬חוטי׳ צנוע אדים כמי יתילעת שני)שמית כיס( ‪:‬‬ ‫למרחוק ולא יוסר מהר בכביס(‪) :‬יט אם תאנו‪ .‬עשינו מה שעלימ משה מס שעליך‪ .‬ור״ל‬ ‫גם אם חשאתס וההסאתם את הרבים‪ .‬ ‫•תולדות אהרן אברו ממין‪ .‬ים( א ם ה א ב ו ותתרצו ושמעתם את לברי‪ .‬והבלתי אוגס‬ ‫הוא גלכ‪ .‬זאת שנית‬ ‫*הלא בהכרת ראוי לכם לשוב‪ .‬היו‪^ :‬אם־־תיאבו ושמעתם טוב הארץ‬ ‫ר&בלו• כואס־־תמאנוייומריתם חרב תאכלו' כ פי יה־וה דבר‪:‬‬ ‫.‬‬ ‫•הוא התולעת אשר בלמו צובעים את צבע השני‪.‬רק יצרם מנצחס‪ .‬קידושין סיא‪:‬‬ ‫והס תמאנו‪ .‬‬ ‫כמ״ש רחצו ו ה ז ט ‪ .‬מלשון‬ ‫המאגי‪ .‬יחל אני ואתם ונדע מי‬ ‫סרח על מ י ‪ .‬כמו כי ששת ימיס‪ .‬ואם ההיו ממאנים לשמוע אמדי י תמרו ס׳‪ :‬חרב תאכלו‪.‬והממרה רק מי‪:‬׳׳ צות אדניו‪ .‬תמיד הוא אומר לכס כ ן ‪ .‬לבר אחר לכו נא ונוכחה מה כחיב למעלה ממנו חללו הרע למלו היטב‪ .‪ .‬הלא אין לך לבר שפומל גפני התשובה ? ‪ .‬‬ ‫אגל יאדימו יוצא בהכרח כי נמצא בקל אדמו מ‪5‬ם מפנינים‪.

‬ואץ לי למיון במקרא‪ .‬סנסדרץ ל׳׳ח סכר הווהי פרשח»‪5‬ורע‪ :‬נהסןוגו׳‪ .‬אמונה משפט ‪ .‬כמו רבתי עם )איכה א׳(‪ :‬צדק ילין בה‪ .‬כשלא היו מוצאין לו זכות ביום הראשון לא היו ממרין את לינו על למחרת אולי ימצאו‬ ‫צו זכות‪ .‬לבר אחר שהיו מלינין‬ ‫ג ס דיני נפשות‪ .‬משרב‪ .‬הנביאג‬ ‫משינ אל השיאל המתפלא‪ .‬ופנוי! שיו‪ .‬מצייר במציצתו‪.‬ועיין מוה )לקמן י״א ה י ‪ .‬ורנה‬ ‫איכה נפתיחה דריח נר פפא ינפבוק נלע ה׳ לא חמל‪ .‬שאחר עין רציחז ׳חשונ זי שהוא צליק גמור יתהפך לאיש משתית‪ .‬כ מ ״ ש ) ד נ ד ס ל׳( כי המצוה הזאת‬ ‫ומזיל דרשוהו )פסיקתא פטיו סניד‪ .:‬מ נ ז׳‬ ‫‪ .‬‬ ‫משקים שלכם מעורבים נמים ‪ .‬דע כי כל מ.‬הוא עיר אמונה נהפנה להיות משקרת נהי נזיגה המשקרס ננעלה‪:‬‬ ‫ספולת ככסף כמו סיגיס ככף היו)יחזקאל כ־נ(‪ :‬כ נ א ן ‪ .‬הטלל האלהי או‬ ‫וימשך ער פסוק כיו(‪) :‬כא( א י כ ה ‪ .‬תמיד‬ ‫של שמר היה מכפר על עבירות של הלילה ושל בין הערבים מכפר על של היום‪ .‬אלה כ*.‬‬ ‫ורנה פינחס פכיא(‪1 .‬לזה כפל לנריו ריצ אם נשלמות שבין אלס למקום‪ .‬לא‬ ‫היא‬ ‫)ידיה( ‪8‬‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ .‬וט׳ לא נפלאת היא ממך וכוי‪ .‬ראה את ירושלים זה מקרוב‪.‬ומצינו בפסיקתא רבי מנחם בר אישעיא אמר ארבע מאות ושמנים ואתל‬ ‫נתי כנסיות היו בירושלים כמכין מלאת׳ .‬לקמן ליד ה׳ ו ׳ ( ‪) :‬כא( א׳‬ ‫שלו.‬וצדק היה לן בה ועתה מרצמיפ‪ :‬מלאתי משפט‪ .‬אבל זה נמנע במציאות שברגע‬ ‫פס יקשס סדר זס לפי׳ המפרשים‪ .‬הלא היתה מ ל א ה מ ע פ ט נכל מזונותיה‪.‬נמו רנסי עש‪ .‬למ׳׳ש הוא פשוט‪ :‬מרצחים‪ .‬כי אס‬ ‫<רא י*ד(‪ .‬שפושין מעוח נחושת ומצפין אותס בכסף להונות בהס‪ :‬סגאך מהול נמים‪.‬קלה על האדם‪ .‬‬ ‫מימוסי‪ .‬א[ שהשגה התשובה והלרך העוב‬ ‫פלאתי‪ .‬ובמדרש‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)כא( קריס‪ .‬היויד מספת ונענור תוספת לא תהיו אוכלים אלא אכולים לחרנ‪ :‬ני סי ה׳ י נ ר ‪ .‬יש הנדל יקרה שהצליק הגמור ישתית דרכי ויתמה רשפ גמור‪.‬כן מלאתי‪ .‬‬ ‫נץ רוצח נקל‪ .‬משסע ‪ .‬כדאיתא בפסיקחא‪ :‬מהול‪ .‬א[ במעשים שביט לנין ק י ט ‪ .‬רק מל הראש שלה‪) .(7‬‬ ‫כמספר מלאר״י‪ :‬משפע‪ .‬המרצחים הס מטרם בהכרח יהיה זה בהלרגה ‪:‬תחלה יתמיל לעטר על‬ ‫»ןשר ריצגזיס נמצא‬ ‫ניניהם מצויס וסקנליס צווי‪ .‬ובוא כאילו איש פלוני אלמוני‪ .‬הלא זה כריפ היתה קריה ג א מ ג ה‬ ‫צאלהיה כתכלית האמונה‪ .‬לן בה הצלק והיה בתוכה‬ ‫פ ד איר ה נ ק ר ‪ .‬ונידו‬ ‫סיויד נהפכה ההיא להייו להסמיכה אל סיו״ד‪ :‬ילין‪ .‬זחזיל נתקשה להם ואס ודרשוהו )נסנהדרין ליה‪.‬ואיך נעול שהיא נקראת נפי כל נשם קריה נאמנה נהפכה לנמל נהי מ נ ה‬ ‫הנוגלה באלוף נעוריה ? ואס בשלמות שבין אדם לחבירי‪ .‬צדק‪ . ? מלוע לא השונו אל ה׳ ? )והנה האלה ינ <ז‬ ‫מסנ םנין מסכיק זה לשלאחדיו מנוכח לנסתר ? ולמס שפרשתי מעשית לבר מ ה ‪ .‬ומציאותה ת ס נ נ אושר וטוב לבעליה‪r ) .‬נ'‪:‬ז ו י ( ‪ :‬טענותיו‪ .‬הואר כדמות פעול‪ .‬‬ ‫מסול‪ .‬ומשפט או לח נץ ארס להכירו )הושע נ׳ והפסל כהנחתי‪ .‬נחיא טין‪:‬‬ ‫עיני שמואל )כא( רכס לך סמיג ויקרא פיר סיגחס פכ׳׳א שסיש קפי׳ א׳ פסוק מ׳ קש" ה׳ פהוק ייכ פתיחה ד י \ »‬ ‫איכה קשי׳ א׳ קשי׳ נ׳ קהלת סריא והר פ׳ כראשית פ' נסר נשא פסיקתא פנויו ספר הנהיר ואדריע‬ ‫נאות נ׳ הנהימא פ׳ פינחס שופעים‪) :‬כנ( רנה נראשית פכיח משסשיס פליא תמזומא ס׳ משפעים ‪:‬‬ ‫רש־י‬ ‫דבר והבאתי עליכם מרב )ויקרא כ״ו(‪) :‬כא( לוינה‪ .‬פווג ומעורנ ודומה לו לשמוק אמרתי מהולל )קהלת נותן לזולת כוא סיגיס יאתה מרמה ומאנה אוהו ‪:‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫ב א י ר העני!‬ ‫וישן )מרים לינ מ י י ‪ . נבא על יהולה‪ .‬מתאונן לומר אין ירוכליס‬ ‫מזמדס ו ק ולנה בהיר ניר‪.‬להיות רשע גמור‪ .‬ושתה מרצת־ס הרגו את אוריה והרט את זכריה‪:‬‬ ‫) » ( כספך היה לסיגים‪ .‬‬ ‫ולא תתשוב שהיה זה בזמן קלוס רק צ ד ק ילק ב ה שפול בלילה הזו ה ע ב ר ה ‪ .‬ועתה נעשו חצהין‪ .‬מנין לקיים מאמרו‪) :‬כא( איכה‪ .‬ולא חרנה ירישניס אצא מפני והיתה בתכלית הצלק והאמונה‪ . ת ה בצילה הבאה )ילינו ב ה ( מ ר צ ח י ם לרצות נפשות ? ‪) :‬כב( כ ס פ ך ‪ .‬להטפרשיס הישאצ וראה כי נהפט כולם לרוע לה׳ ••לאשים‪ .‬להראות‪ .‬מעתה יתחיצ נבואה על ירושלים‬ ‫‪ .‬שהיתה נאמנה ומלאה‬ ‫משפט‪ .‬אס מפני שאינו מכיר תועלת בעשייתו‬ ‫אדם למקום‪ .‬והצדק מסיי הישר והעונ מצד הנישא המיוחד‬ ‫פישתנס לפעמים מן הדת הניצל לפי הזמן וסענץ‪ .ניממריא‪ .‬תועה מעל אצהיה‪ :‬קריה‪ .‬אס מפני שהשית הלנר ההוא ועשייתו‬ ‫בנסו נ ט ן ‪ :‬נאמנה ‪ .יס שיורדפי שני‬ ‫שמות אלה‪ .‬והוא מתפלא‬ ‫פן סלינס אל המזמרה נדנד‪ . ( r t‬וטהר מקומות נא נלשון רניס נכימ‪) :‬כנ( כספן ‪ .‬אמונה צדק‪ .‬ועתה בא שנית לתוכה‬ ‫שהעמידו דנדהס על דין הורה‪ :‬ילין‪ .‬ההיז האמונה נץ ככל וקשה עליו‪ . sir‬משפנו הוא משות הנכון לסי היי‪ .‬סהנדל נץ נ׳ שמוי‪ .‬לעומת זה ערך ה׳ המתוכת את‬ ‫כינ ‪• .‬‬ ‫פעלה יותר מפעולת המשפט‪ .‬מעולה היתה מלאה משפע והצדק התמיד נה יפתה‬ ‫נקראים משקיס המשכרים כמי ונשנאה שכר )לקמן כיו( ‪ :‬נס‪:‬ט אנשי׳ להיות מרצחים ‪) :‬ננ( נס‪:‬ן ‪ .‬וא״כ ישתומם‬ ‫איך נהיה כשיט׳ הפתאומית הזאת בירושלים ? ה י ת ת‬ ‫ל ז ו נ ה י ק ששלמות האלם מלוי בשני עניניכ‪ .‬וא״כ איך ו .‬רמיה הי(‪ .‬ב[ שעזיבתה ת ס נ נ‬ ‫ומדרש חדת פסוק לסוסתי( תפיא נתי ננסיות היו נירושליס ח ר ב ‪ .‬הכסף שאי‪«.‬ו)זכריה הי(‪:) :‬נ( לסיגיכ‪ .‬ב[ במעשה הצרק ניט‬ ‫לנין חנירו‪ .‬חטאים קלים וכן יחמיטט מצלקחו לאש לאט על שישוב‬ ‫ולא המצא פס זה נודד‪ .‬יו״ד נוספת‪ .‬אומר אל חלמה ננפשך שהיה יניאה זו מן הצדק אל הרגת פתאום‪ .‬נמו נטארו ילין עז)איונ‬ ‫ושואל איך נהיתה השינוי הזאת פתאום‪ .‬עיר‪ :‬מלאתי‪ .‫•‬ ‫ישעיה א‬ ‫‪24‬‬ ‫»א איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי מ^פט צדה ילין בה‬ ‫ועתה מרצחים‪ » :‬כספך היה לסיגים סבאך מהול במים‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪Tk'-IT‬‬ ‫״‬ ‫**‪K‬‬ ‫‪«•:‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫־‬ ‫"ו‬ ‫•‪:a‬‬ ‫תילחת אהרן איכס היסס‪ .‬מגילם ליא‪ :‬מלאת׳ ו ט י ‪ .‬ונץ מ ר צ ח נכנד‪ .

‬‬‫א ‪.‬האלמנה באה לזעוק והיתום יוצא וזו פוגעת‬ ‫בו ושואלתו מה הועלת בצעקתך לפני השופס‪ .‬‬ ‫בו ומכחישים חנהותו‪ .‬הוי יתום לא יששומו‬ ‫וליב אלמנה לא יבוא אליהם כלל‪) :‬כל( נאם סאלון‪ .‬ופשעיהם יהיה לרוב נין הדם‬ ‫מששפ היתום הוא ביל הב״ל שהם אבי יתומים ו מ ס ״ י ני ? ! ‪' S A S S .‬אונני• ) כ י ( ל כ ן נ א ם ה א ר ו ן ‪ .‬לבל ישוט ויפליחו את הנגע‪ .‬היתה לזונה ועתה מרצחים‪.‬היו השרים והסגנים‪ .‬‬ ‫‪.‬הנסמך צו‪ .‬׳את הי• יי ע״*י‪ .‬‬ ‫ר‬ ‫ן ך י ב‬ ‫«ל‬ ‫ס ‪ :‬ה‬ ‫ס׳ לעשוש למען הכעיסו‪ .‬המסכנים לו אכל וצפר מרוע מעשיכם‪ .‬תרגום יונתן אמרין גבר לחבלים עביל לי סב בליגי ואשלם לך בלינך‪ .‬ה‪ .‬והסבה והכו״ן כנז״ן זרעניס ‪.‬כראותם ‪:‬אף היתום לא הומיל עם ט מ א אישזמכ״שהיא ותחמ ננוא‪) :‬כד( כאלץ‪.‬כי היה זה עון קל בעיניהם לשכרן‪ .‬שכולם ע‪:‬ליו ו ה מ ו ל ל ט‬ ‫‪3‬‬ ‫™כי‬ ‫פ מ י ‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ד ד‬ ‫י ר ו ח‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪B n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ב‬ ‫ח׳ה &‬ ‫י*י‬ .‬‬ ‫»‬ ‫מבואר )כנ״ל י״ז( ובכ״ז לא ששמוהו‪ .‬כן סדר את לבליו ס ה ‪.‬‬‫מ‪-‬י‪ .‬‬ ‫תחלה מבאר איך ירשא י‪.‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫כאור המלות‬ ‫הוא‬ ‫מעש‬ ‫_‬ ‫_ _‬ ‫רבים לפני‬ ‫ועור קולם לכן היו מוכרי המשקים המשברים מערבים כשונא הואלשיכלון^סנאך ‪ fciV‬סמבקה^עקל מאתם‬ ‫מים ביין לרמאות‪ . הראשיית לכל‪ .‬‬ ‫אמרי הניח מהות החולי האנושה הוחלה הגויה הכללית המון בית ישראל‪ .‬והוא אומר כל היום הזה יגעתי לו במלאכה יסלפו לש‬ ‫הועלתי וזו חוזרת לאחוריה ואומרת ומה זה שהוא איש לא הועיל אני לא ליש‪ .‬גי( ו )כג( שלמניס‪ .‬שהכל שלו ובילו לעקור אתכם מארצכם ולנעות‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫)כג( סוללים‪ .‬ואחריו את השבה הראשיית‪ .‬כי מאזיניו נא יצטרן גסמס כי הם‬ ‫והנה המוכיח האלהי העושק פה לרפאות שבר ‪p‬‬ ‫~ לא הרעו בפועל‪ .‬הגס ש‪:‬ח יהיו גוררים ונח יח‪1‬תו‬ ‫‪.‬האסד אומר צחכירו הצדקני היוםכדי‪:‬י‬ ‫וצפשל אצייקך נג־יגך‪ :‬צא יבוא‪ .‬וריב אלמנה לא יבוא אליהם ‪ .‬צק מצייר ני הי ינחם מצריו כי הש‬ ‫האלמנה שמשפשה אי׳ו מבואר נא ‪:‬א אליהם כלל‪ .‬סריס מן הדרך הישרה ‪ :‬ורק*‬ ‫בלמנים‪ .‬וכן יעיד שםרדיש־‬ ‫היותר ראשונה לפרצות העם‪ .‬‬ ‫י‬ ‫למחלה אמשה‪ ..‬ואתריו את הסב.‫י‬ ‫ישעיה א‬ ‫מ ע‪1‬ריןד סוררים והברי גנבים פידד אהב &הד ורלף עלמנים ית‪1‬ם‬ ‫לא יישפטו י וריב'אלמנה יא־־יבוא 'אליהם כל לכן נאם האדון‬ ‫עניני‬ ‫)כג( רכה משפנוים פ״ל ס״ז תיקון כ׳)צ״ח א(‪) :‬כד( תנמומא‬ ‫שמואל‬ ‫‪%‬‬ ‫משפטים שופעים ג‬ ‫רש״י‬ ‫אגדה פותר לשח־ק אמרתי מהולל )קהלת בי( מעורבב‪) :‬כנ( סוררים‪ .‬כמו בקש שלום ורדשסו)תהלית ל״ד ט״ז(‪:‬‬ ‫שהם סרו מני לרך והתחברו אל הגנבים שנתני להס )כד( אנחם‪ .‬ונן מצריו לא יסאזה נקפה כי לא פגמו‬ ‫ ‪.‬סרים מדרך הנווכ ומהחברים עם הגנכים‪ :‬כלי‪ .‬פופש שהיה‬ ‫גזלן והננזל צועק עליו בפני שופמ אחר זה א מר לו צלקני היום ואני אשלם גמולך כשיצעקו עליך בפני‪.‬וממילא ריב בחנואיס גמלים‪ .‬פעל נחם גדרו סמנאריס התהפכות מחשכת‬ ‫היה‬ ‫א‬ ‫קבלו שוחל רק‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫ש ‪ :‬נ ג ד ו‬ ‫‪.‬ומאויכיו ינקם‪ .‬ר ‪ .‬יתור אמרי הסבה הקרובה אשר סבבה את המח‪'.‬‬ ‫הוי רודף תשלום במגלות‪ ..‬ט אחרי ידרוש לדעת מהות המי לי‬ ‫וענינו‪ .‬תשלומין‪ .‬מלשון הכצומין‪) :‬כל( אניל‪ .‬א‬ ‫עליו‪?™SZl‬‬ ‫בו וצא רנו‬ ‫ותפש‪.‬ופי׳ מהוצ מזוג ומעורבב‬ ‫‪ww‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫הרשע לרצוח נפשות‪) :‬כג( ש ר י ך ‪ .‬דניאל א׳ נו״ו(‪ .‬‬ ‫אמנם » ו שהרופא הנאמן ברפואתו .‬ואין דרך למרב גס מיס‪ .‬‬ ‫‪.חלה ישתלל להסיר את המחלה עצמה‪ .‬‬ ‫צ* חטאו רק להג^ת עצמם‪.‬ואמ״ז ישתדל להשיר איז‬ ‫השבה הקרובה‪ .‬ברר‬ ‫את הסבה הקרובה במ״ש כסשך ה־ו לסיגים‪ .‬ועתה ימצא מניחה‬ ‫מ ה ם ‪ .‬שהוא שריך ס ו ר ר י ם ‪.‬‬ ‫״‪. .‬ואחריו יסור אתר הסבה הראשייש‪p .‬מנין‬ ‫נלכעם‪ :‬שלמונים‪ .

‬מתם באר איך אתר שיסיר המתלה יכיר‬ ‫הסנה הקריבה שגרמה את החולי‪ ..‬פפם אחר פ ע ם ‪ .‬ולומה לו הוי ייי וטסו‬ ‫מארן צפון )זכריה כ ׳ ( ‪ .‬ימס ענרוס נץ אדם לחנרו‪ .‬‬ ‫מ צ ר י ה צ ‪ .‬כנתהלה צלק ילין י בה ‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מצודת ציח‬ ‫שהכל ‪:‬לו ונידו מאי! מומה ‪ :‬אנחם ‪ .‬‬ ‫י‪.‬ואמר שיכדיל ה ע ר ‪:‬‬ ‫י י ״ ‪ .‬‬ ‫<כו( ואעזיבה ש ו פ ט ך ‪ .‬לנון הזמנה והכרזה‪ .1AV‬‬ ‫<‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫ר‬ ‫‪P‬‬ ‫‪p‬‬ ‫•‬ ‫‪-.‬ונק‪.‬ילא‬ ‫יד־‪=..‬ה׳ צ ב א ו ת ‪ .‬אף כאן סכרונה רשעים עם‬ ‫הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג‪ :‬כל כ י י ל ‪ .‬‬ ‫האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף יךוי סיג‪ .‬ס קרים ־‪ k‬שם הקירוי‪ .1.‬וצכ.‬ס‪5‬והן מנה אמר‬ ‫» ץ יכין־ חקוק‪ :‬כבי‪ .‬‬ ‫ויעציך ‪ .‬שכל צבאות מעלסומעפ‬ ‫ניע י״ח(‪) 1‬כס( נ כ ר ‪ .‬הקרים ואםירר‪ .‬אצ מק‪1‬שהמונה אשר עשז‬ ‫‪ 05‬נרא‪.רה‬ ‫שפטלןד כ ב ר א ש נ ה‬ ‫מאולבי‪:‬‬ ‫כל־־בךיליך‪:‬‬ ‫ן ^ ‪ :‬ן ד ? ב ת ה ל ה *לחרי‪-‬כן.3x1‬י ה « נ * סש‬ ‫‪.‬תחלה א‪5‬מן>‬ ‫‪ rb‬ס כ « בכור לברר ולהבדיל הסינים פן הכסף‬ ‫שלא ‪ l y‬ה‬ ‫‪sra^fA* 6‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬־‬ ‫י‪.‬נמה שכיתה קדית ירושלים‬ ‫לזונה מ^להיה‪ .‬״ י‪.פןרא‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן ואשינס י י י ‪ .‬ר א ל ^ י‬ ‫אביר‬ ‫‪:‬־ ו א ש י ב ה י ד י ^ י ן ד ־‬ ‫כס‬ ‫כ‪:‬י‬ ‫ואשיבה‬ ‫א‬ ‫ביצרי‬ ‫אנדט‬ ‫ואצרף‬ ‫יאגכןמה‬ ‫ב ב ר ס.‬‬ ‫—‬ ‫‪.-.‬ ‫) נו( ואש־נס‪ . ' ה ‪ ..‬ונזם‬ ‫נאר איר יסיר המתלה‪ ..‬י ‪0‬‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫»»׳! והאמונה אויר חלציו)לקמן י׳יא ה׳ עפש״ש(‪ .‬שהיו סכיפעיס הרעים‪ .‬‬ ‫‪<< m‬מיה <ד> מיי קיי )ומשמר מ י״נ טרה ג״כ שהמשינ הרשעים נין‬ ‫*‪-‬י*! <נמדנל ג־ס י־ח>‪. • 1 L 1‬‬ ‫י‬ ‫‪l.‬ואצרף‪ .‬״‪.‬‬ ‫‪ .‬לשון בוריח סבו׳׳ן בלעז )וכן לועז רש״> ככרימוס רף ו׳ ע״א‬ ‫כל״ה בוריס(‪ .‬והנס הייען יס‪-‬ס נין השונאים אותו‪ .‬״״״‬ ‫‪.‬אנצ סשו.‬‬ ‫« י־זימ י־ז רמייריש‬ ‫י ^( "‬ ‫‪""T‬ייי )‬ ‫ג״נ()וייפע(‪ :‬נדיניי‪" .‬הוא שש ה ־ ך י ס ‪ .‬אבל היוען ירמה צא יקרא נשם יפן ני סרפ‬ ‫אינו עצה‪ .‬הוא מאמר מנביל ע״י שאיטיב ש‪:‬ט‪-‬ך כ ב י א ם .‬עתה נאד איך יסיר נ ס הסנה הראשיית‬ ‫לכל מ פ א ת ‪ .‬נס )שס די(‪ .‬תרפז פ״י שינתם‬ ‫מצריו‪ — .‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ג י י ?י • מי ‪!:‬ף ‪s • f r‬‬ ‫־־«» ני! אדם למקים )מ׳׳נ כ*א(‪:‬פיר‪ .‬ס ועצים בדברים שבר ארס למקים‪ .‬ננורית שמנקין נו סנגריס‬ ‫מנס‪ :‬ואצרוף ‪ .‬וח־נ י "‬ ‫=יי י ‪ ? ° :‬י‬ ‫»י‪.‫‪.‬״‬ ‫גיד שההראה מ ל י ‪ .‬אפמיד מלין שישנדס כשריס וצדיקים נמו שהיה פ א ו ‪:‬‬ ‫־‬ ‫מ ג ז הענין‬ ‫ה»" י ש ע י ה ו‬ ‫כאור ה כ ל ו ת‬ ‫*גיור נ ד ע נני אדם פס צזירי*‪ 6‬ואויניסם )יעיין »‪ W‬ראוי לעיש‪ .‬י ‪ ..‬ירעו הכל ט מנחם מצרי שהכעיכוני כמעשיהם‪) :‬כה( ואשיבה י ד עלץ‬ ‫רכה אמר מכה על כלוח הנושעיס‪ :‬כבר‪ .‬א מ ר ‪.‬‬ ‫עקחםי‪ . והמומים .‬לבל ימצאי מ ו ל ם כלל‪ .‬לק דמה מן העילם(‪ .‬והיה להם נישרחנ שופשי}דק‪.‬ואח״כ שסד מיס » י‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫<‬ ‫‪#‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ט ועוכחישיס יכלהו והשגחתו‪ .‬‬ ‫כני מוריו‪ .‬־י‪.‬כס( ואשיבה י ד י‬ ‫ע ל י ך ‪ .‬רתיתש סם שס צרים על העינרים‬ ‫נמ־יניוס נץ נאנהוה‪ .‬שהם אינם אויני ס ׳ כי‬ ‫הם‬ ‫‪:‬ל‬ ‫נ מ ד ג‬ ‫‪5‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪w‬‬ ‫)‬ ‫‪ow‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‪w.‬סם השי&טיס נין אלם למ‪:‬ירו‪ .‬כנסדרי‪ 1‬כס ן‬ ‫עיגי שמואל )נו( רנס משפסיס פיל כנתופא פרשה משפשיס כופשיס ‪:‬‬ ‫רעדי‬ ‫‪3‬ה אמרים ‪ :‬אביר ישראל‪ .‬אנל העיר מלל נס ? * י • י .‬סוק&ו כל ישראל‪ :‬כ ו י ‪ .‬בנס קלגן מגילה ייו סנהדרין צ־ס‪ :‬אצדוף כנר‪ .‬קרים‪ .‬ר ס‬ ‫הסוונר ססס הוא רק סיוען לנוונ‪ . ה ‪ .‬אומר אחיכ‪) .‬כ ב ת .‬והקריסם צנ‪ 0‬ימצאי מ«"‪5‬יכ ‪-‬נשנית גריע נ ס יזייפו את סכם!*‪.‬ולשוט לבון נקיון כמו יבר לבב )תהליס כ״ל( על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו‪ :‬סגיך‪.‬יריל אכלה ממן כפ־נעי.‬יקרא ל ך עיר ה צ ^ .‬סי כנראשנס)מ״א י*ג יי( ?‬ ‫״‬ ‫ש׳ אהצונסחלה )כס י׳ג ג׳(‪ .‬אסיר מזן מ י ג כמו כמכיריכ כהמי לנגד‬ ‫•ימסמיסיס‪ :‬בדיניו‪ . » P‬״ « הצדיקים כסיגים כץ הכסף‪ .‬נמו חרני לן מריס )ירמים י נירו ונידו לענוש‪ .‬י ם סם כ מ ‪ .‬אבל נא‬ ‫ה‬ ‫[ס‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ צ ה‬ ‫א‬ ‫‪^^J^^^t^^St^lZ‬‬ ‫יקרה גם השופע נעונ‪ .‬שסאמ״ש כספך‬ ‫‪ .‬היי‪ .‬ע״י יועצים שונים‬ ‫כ ן ‪ . :‬א נ ח ש‬ ‫‪*.‬שהיתה קריה נאמנת‪ .‬‬ ‫אנהש נצ הכעס שהנכיסעי‪ :‬יכה ואש כס‪< .‬נמה שאשלם יניייצס‬ ‫‪ prc‬כמו מידי אניי יפקנ )נראכיס מיסז• )כס( ואצרן‪.‬ינחחצס ה ם נסס יועציה‪ . אסר שישונו נהיוס‬ ‫ננראשונס‪ .‬ומהם יתנקם‪ . 13‬‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫צבא‪1‬ת‬ ‫ןד״ה‬ ‫‪ ^ .‬״ ‪ 1‬״ •‬ ‫‪.‬‬ ‫_ ! י‬ ‫היה לשיגיס‪ .‬אנל האמונה נה׳ הוא פני שם‬ ‫מישראל ואמר שיוכרו לכמה יכרית אוסם ו י ח ‪ ..» * ‪ .ג‪:‬ר'וא?. ׳ ]‬ ‫‪v-t‬׳‬ ‫צרם‬ ‫ב ה׳־ה ‪10‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫)‬ ‫‪c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪] K i t 3‬‬ ‫נ מ‬ ‫ש ז י ס‬ ‫צ ו ז‬ ‫א‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫ם‬ .‬כ ב ר א ש נ ה ‪ .ס הוא רק נמדיניית‪ .‬כ ל ב ד י ל י ך ‪ .‬‬ ‫ציון‬ ‫ואחריהם ‪ w:‬רשע‪ .‬ת ר פ א ‪ 4‬י שיסירסזו־יםמעליירתנקם‬ ‫מאויביו‪ ..‬בדיל‬ ‫אישטיי׳ים בלעז‪ ) :‬ט ( ככרהשונה‪ .‬אנל סחצס אימ סופר שני אחריו‪ .‬ש מונזס‪ .‬שהיתה מלאתי מ ש פ ט ‪.‬כמונח עשאז שני שעמים‪ .. 7‬בליל המשרב בכהן• כלומר הרשעים כ נ ך ‪ ._.‬הוא מין מהכס כמו ואס הכריל‬ ‫פיי הניריס ‪ .‬אעמיל לכס שופעים ככרים ‪ :‬עיר הצלק‪ .‬וכמה שהיו כה מרצתים ‪ .

‬ולוב ההוכחה שהוטח מפסיק איכס והחוטא מודים נש.‬עוזב• ה׳ אלה הם יבושו אז מן האליס‬ ‫אשל חמלתם לסבלם ‪ .‬ומשפטיו עם ישראל)דברים ל״ג כ״א(‪.‬ועוזבי ה' יכלי‬ ‫אז מן העולם ‪ .‬תחם החוזה מחה ‪.‬ותוה״צה• י‬ ‫ן‪:‬יהילה שישובו אצ ציץ ק הגולה שהיה המחש‬ ‫במה שמיהו צדקה בץ אלם למקום‪ .‬ויצ״ש לש״ז ‪:‬אומר ושבר פושעים וחטאים יסים‬ ‫המשאיס שבץ אלם לאלם‪ .‪-‬״פיו‪ .‬׳ חימם דלהים ובריח כל זר לא יבא בסידס ‪) :‬כז( במששפ‪.‬ורק נסש‪::‬ם צאיזס פכציס א‪:‬גס‪6‬י‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ .‬דפ ט צדקה ו״שפט הנרדפים ככתני הקדש‪ .‬ר״ל סדיית ציון ושביס‪ .‬שם הי׳‬ ‫מ צ ו ד ת ציח‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫)כז( נמשפנז ‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ברבר אשר משא בו בעצרו יהיה ת י ^ י ‪ .‬כ״פ‬ ‫י ״ ז ‪ .‬והמשפט בץ אדם לחניו‪ .‬ט׳ ז ׳ ‪ .‬‬ ‫והם פשעו בי נוי חוסאעזבו אח ה י ‪ :‬פשעים‪ .‬שם אילן שרק כמו מהמים‬ ‫נאליס )לקק ניז( ‪1‬‬ ‫לק סאומוס‪ :‬ושניה‪ .‬ב מ ש פ ט ה פ י ה ‪.‬פ‪. f e w‬סמעוס כופר ב מ צ ו ת או במ‪4‬וה‪.‬מצוייר שמכלים על לא לבר אננצ ש‪-‬ר‪.‬בעת הזאה יבא נ״כ שבר של השישפיש‪ .‬לשין אלה‪ .‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪fl‬‬ ‫מ‬ ‫ריי‪5‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫‪>TOt‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫‪C‬‬ ‫‪ S‬יבכו‪ *.‬ומהחיל פסה לבאי איך י‪:• :‬דו כשירים בשני סוגיהם שהזריר מל הנס‪ .‬״ ‪ .‬נ״ח כ ׳ ‪ .‬״ ‪ .‬נ ח י ה ס ‪ .‬ח ‪ :‬ר ‪ .‬ן ‪ .‬אחר שחתם אח הנביחה שנב ‪ °‬־ " סצ־קה בין דם צמקום‪ .‬התשלה‪ .‬כלימה‪ .‬ושבר של הפושעים וההשאים יהיו יתדו ‪po‬‬ ‫א ח ל ‪ .‬מעונוחים‪ :‬ושביה‪ .‬ל״ג ה׳ ג״ו א׳‪ .‬שישוה שנר החטאים מס השושעיס‪ .-‬״‬ ‫*‬ ‫נ ת מ‪-‬וב נעשות משפנו ה״צמ ס‪.‬הפושעים והחוטאים ‪ z?2z‬ישברו‬ ‫״מדז זם נזה איש נא נעדר ‪ :‬יכלו‪ .‬ממס שנחרו גנות נסעמידבס הטכזי׳ם‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הענק‬ ‫‪lis‬‬ ‫י‬ ‫‪ /JA‬״‬ ‫באור המלות‬ ‫אדם להכילו״ ומ״י שאשיב יועציך כבתחלה הצדק מם העיר הפחי ט פרזות תשנ‪ .הוד! ‪:‬כלו‪ :‬כמ פי‬ ‫יבשו מאילים אשר 'חמדתם' ותח^ו מהגנות אשר בחרתם ‪:‬‬ ‫(‬ ‫שנה שם סנמ־ח‬ ‫תולדות אהרן ואנינה .‬שהם‬ ‫מישעים ע ל ס׳ מחוסאיס ע ד ב ר א ר ס ‪ :‬וכס( כ י י ב ש ו ‪ .‬סהשנם מן סגולה ססיס מל ידי הצדקה‬ ‫גושר יעשו‪) :‬כה( ושבר‪ .‬ע״י שיהיו בם עושי משפש‪ :‬ח ס ל ה ‪ .‬רפ‪0‬‬ ‫גדולה מכלימה‪ .‬הס )ישלו(‬ ‫‪.‪) 4‬הושעל(‪ :‬מכגנוס‪ .‬כמ״ש‬ ‫הששד מ ד מ ה על יהודה וירושלים‪ .‬פ״י םמששפ שימשו בם סהיס פדויס )נמלנל ‪0‬א( ו )כט( מאיצים ‪ .‬‬ ‫י מנייהי״וז ומזניהי‪ .‬מיי שיצדיקו מעשיהם‬ ‫) כ ח ( ו ש ב ר ‪ .‬‬ ‫בחשבם‬ ‫ב ח״ד‪11 .‬ברכיה ח׳ ז‬ ‫‪ 1‬ס׳ האזיני רנה יישככ׳‪:‬פיל ל״ר פיג משו״ס מזמור קי״פ פסקחאשינ״א אודכיר סלק ‪. fc‬‬ ‫קןיס‬ ‫ב צ ד ק ה ‪ .‬ולבל פס כנוכח ונסתר כמו שמעו ממיס כילפ‬ ‫)מיכה א׳ נ ׳ ( ‪ .‬אלו עבלייניס העוברים‬ ‫מל אר איםידין‪) :‬כמ( מאילים‪ .‬יש הגדל נץ מעזם סישמ)‬ ‫״ ^ ך ״‬ ‫^!צ.‬בושה היאנעצם‬ ‫המתבייש‪ .‬הדפה‪ .*D‬‬ ‫עיני ש מ ו א ל )‪:‬ז‪ :‬זילר ס׳ ‪5‬‬ ‫מ‪:‬חימא סיביו מששטיס ‪) 1‬כה( משיח״ש מזמר כייס אדר״ע נא!ס ש׳ ירושלמי מש׳ מגילה מיל הל׳ ד'‬ ‫)כע( זז״ח ציו ‪6‬׳ ‪:‬‬ ‫שסז ושכר פ«י‬ ‫רש׳׳י‬ ‫)כז( במשפש ת פ ל ה ‪ .‬־ ? ^‬ ‫פעל‪. ! :‬‬ ‫החת ? "‬ ‫שהוח ^שם‪^ S‬‬ ‫‪t a B‬‬ ‫‪S 55‬‬ ‫ותד‪.1 .‬נדן אילן שקורא אולמ״א בלעז‪ :‬אשר חמלתם‪ .‬ס כי סוב צ.‬יפי'‬ ‫שיתקן טיתתו ישוב פל כנו‪ .).‬במצליקים עצמם במשפס ובצדקה שבסוכה‪) :‬כח( ושבר פשעים וגוי‪ . °‬־ גצדקם‪ .‬ההמדס הדיה מפאת החוש‬ ‫וסנחירם נעצססשכל‪ .‬נצי שאיית‪) :‬כט( ט ינשו‪ .‬מרוב המשהל וםין״ולש יחדיו‪ .‬‬ ‫״‬ ‫‪_1‬‬ ‫> י‬ ‫‪ .‬יע״צ ה׳ ז׳ י ״ ז ‪ .‫ישעיה א‬ ‫לך ןיר ה|דל קייה נאמנה‪ »:‬ציון במשפט תפדה ושביה‬ ‫בצךכןה‪:‬מיושבי פישץם וחטאים יחדויוןזבי.‬‬ ‫תראה ט מ התוכחה שהוטח מתחלה הספר על ו ק נארנום נכ״מ נתנ״ך‪) .‬מ ד ע‬ ‫ל ‪.‬ל״כ ס ״ ז ‪ .‬שבעה שהשרה ציון ע״י מששש וצדקה‪ .‬וגפיר המליכה ירושלים היה רגיל יותר מחיטא‪ .‬שישול הבהובים צ ק ב ם ש פ ט‬ ‫ת פ ד ה ו ש ב ר פושעים י ח ת ‪ .‬יהנה נמצאו אז שני כתות יש היו עובדים האליל מצל החמדה שתישיהס וכס המדמה‬ ‫מ מ ו * ס ם שהאלים האלה הם לבדם ענבים ונמצא נ ס אלסוס‪ .‬‬ ‫״א(‬ ‫)‬ ‫כת( ושכר פשעים וחטאים‪ .‬הגם שאצה‬ ‫כ‬ ‫‪8‬‬ ‫י כ‬ ‫לאמי׳‬ ‫שסה ‪ .‬לעמד‬ ‫שחהיהם האניליס כמנין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלם כי סוב צלה )הושע ל ׳ ( ‪ :‬מהגנות ‪ .‬דש שבחר• גמ״ו עצל בחירש השפל‪.‬והפל וד‪.‬אכל סאמונם מדןפש‬ ‫‪ .‬נ״ט י״ד ( ‪:‬‬ ‫_‬ ‫‪.יהם ־ רק‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫‪0pv‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫‪X‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪ 3‬ר ב ר ‪ 1‬ם ‪P‬‬ ‫ל‬ ‫מ ה > ס‬ ‫‪1‬‬ ‫ס‬ ‫‪SM‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ש ז י ‪6‬‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ס ‪w‬‬ ‫‪ p‬ע ל‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ש‬ ‫י ה ן ל ס‬ ‫‪W7P‬‬ ‫המקום‪ .‬עושי חשובה שבשובם ‪:‬‬ ‫גצלקה‪ .‬‬ ‫)כנו(‬ ‫מלס ^שכר‬ ‫ננחר‬ ‫יש הנדלגןטשה‪ .‬רו‬ ‫על צא דנל‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫‪ig 3‬‬ ‫~‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫‪ .‬שנס קל״ס מגילם יז כנכדדןנ׳ם ‪ 1‬ציון נמשפפ‪.‬והפיש»‬ ‫הנ!ז‪:‬פ‬ ‫והחשובה‪.‬וכלימה וחרפה סם נעצם המב יש‪ .‬עיר המלוכה‬ ‫שמשאה במה שעיתס משפש ‪ .‬ויל״פ כהיטאיס ופושעים יכושו מאניס אשי‬ ‫ממדפס התש הגד כוצו והס עבדוהי יינישו ד מ‬ ‫לקץ נ״ד( • ה־‪:‬דר‪.‬מוזלי ס' ינושו אז ממס שחמדו האילים להעמיד‬ ‫םעכו״ס נצלם כמ״ש פחת אלו{ ונכנס זא‪.‬ת‪:‬ים‬ ‫׳״״‬ ‫‪L1 ZT:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫)כז( צי‪ .‬מוללים וסינק לעכו״ם‪ :‬וחסאיס‪ .‬ס‪ .‬שבכולן הוכיחן למעלה ‪.‬וכשתשק־ף היטב צדקת ס׳ עשס‪ .״‬‫‪L ZL1‬‬ ‫נדם מל מעשם שבינם למקום‪ .‬אולוס י‪-‬קלמיס ‪ .‬צ ק ‪ .

‬מלי כנוי ן צמחונס‪) :‬לא( החסן ‪ .RT‬׳י‪1‬‬ ‫‪:‬־ ‪JV‬‬ ‫ ‪T T‬‬‫*•‬ ‫מ ע י ש מ ו א ל )ל( מכילתא יהרו»ינ » )לא( מ״ז יזיקץ ניא )מ׳ צי( ותיקץ היי)ש״פ ני( ירושלמי שנת »"נ סל׳ »‬ ‫כצ'^ ח‪0‬ד‬ ‫^‬ ‫הננ״ר כרן נ׳ ו‬ ‫עובדים ענודה זרה כמה דאת אסר המתקדשים והמטהרים אל הגנות )לקמן ס״ו(‪) :‬ל( נבלת מלה ‪.‬א[ מ ט ר ת ם‬ ‫מכצמיית הטנעייה אם יהיו גבירים עשירים ו ה כ מ ס ‪.‬י‬ ‫כאלה הנובלת שעכ״פ נשאר השורש ‪ .‬אולם כרגע התבהל מתזותי‬ ‫מצג כני דורו‪.‬וחטא זה‬ ‫כיה גדיל יותר ט יד השכל והבהירה היה כמעל ה ז ה ‪.‬להשקות‬ ‫ז ר ע י ה ‪ .‬ושועל העוז הוא בעצמו מכץ את העון‬ ‫יוצר איתו לכ • ש‪<:‬דת‪ .‬‬ ‫נ [ ע״י ההשגחה העליונה הדבקה עמהס‪ .‬‬ ‫יהיו זימים כגנה התםרה מיס‪ .‬ובזה נאר בכר‬ ‫הפושעים ע ד ס ׳ ‪ .‬שהיא גזול רן כבישה ‪ .‬מ נ ו ר כנהרחס נאלה הכיי חמים לסם‬ ‫צנערש ‪ .‬‬ ‫מנזרמ ננול תטל )שמות י״מ( נמו מננול ומתרגמינן מלאה תלאיה ‪ :‬אשר מים אין לה ‪ .‬ק יצייר בזה‬ ‫עונש יותר גדול פיכרתו לגמר•״ ע ד מ״ת והתבדו‬ ‫צכגנות‪ .‬תזמה לנטרת של פשתן המיפן‬ ‫לההלהב בקל מרשף אש‪ .‬השהצ כעשוי מען חזק כמ״ש עז‬ ‫לא יוקנ ינתר )לקק מי(‪ :‬לנערה ‪ .‬שנפכק כהה‬ ‫העצמי הלתות והצמיתה אשר ב ה ‪ .‬מזלה בעצי! ל אשר‬ ‫לקתיהו בתוקף יכת‪ .‬חימר מהם כתם העצמיי כאלה‬ ‫מאלון אשר כשלכת‪ .‬אלא נבל לשון דבר מלאה וכלה כ ת ו ‪.‬נדנר שמוסאיס ט משווה פורענותס‪) :‬לא( המסן‪ .‬שהס לומדים תעתועי העכו״ם יהבציהם‪.‬להכקוהה ילרווש‬ ‫אי( ז ונערו‪ .‬החזק וכן הסין יה )ההליס ס״ט( ז )ל( ט ההיו‪ .‬מלו ספכוצה כמנערין מעני הפכה!! לניצוץ‪ .‬שהוא ונר מלש וקנ‬ ‫להשרן» ושעלו‪ .‬יהיה אותו ממון לנעורת שמנערין מן הפשתן‬ ‫שהוא קל מוח לישרף‪ :‬ופ^לו‪ . 0‬לא ימצא טי‬ ‫מכנה ואץ ניר השפל לעזור ואף לא לעצמו‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ר‬ ‫חזון‬ ‫באור‬ ‫מ ה נ ס ט נידה להטיב ילהרע ואז היו מעמידם‬ ‫האלילים סל הגטת שלהם למען על ידם יורק שסע‬ ‫ונרכת שמים מכשל והמפר על גגותיהם‪ .‬הוא נדנר כעונש כי הדיו כמושים מנלי לחלורייח טינס מ ל י‬ ‫הנהו מן הנערה האש וכן נוצצים כמין נחשה )יהוקאל אילו האלה הנמוגים ניוהר‪ :‬אין לס‪ .‬ובזה ע ק ‪ p‬לכם מקום כי‬ ‫ח״ה ‪12‬‬ ‫ב‬ ‫־ ־‬ ‫כ ? ג ‪ 5‬ה‬ ‫מ י ס‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ישעיהו‬ ‫מנין‬ ‫יושעו מברכת פמיס מכל עי• אל מישיעס‪ .‬נ « עציו שרנ או קרת הוא כמוש ולתלותו אכד וכלה‬ ‫ואץ נונל לשת ריקנון כמו נצה שאין מין נופלת ביזות• לשון‪ .‬שימשר לה השפע‬ ‫אי! ל לא‬ ‫אסל‬ ‫כבא לה מבהיז״ י י‬ ‫נשאר מן הירקות שורש וענף‪ .‬כפני.‬מנץ שרפה והדלקה‪ :‬מכנס‪ .‬כי דהשית מביאה היא‬ ‫רק הוצעה סצ פה שמטת משבוק ה ׳ והלאה ‪:‬‬ ‫באחריה‬ ‫(‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫הדבר‬ .‬זזז‬ ‫ז א ת ע ל יהודה וירוש־רם‪ . שנאיר סמתקדשים והממהרים אל מיוה)לקמן ס״ו^‬ ‫)ל( גנלה ‪.‬ו י ק‬ ‫שהרואה תתלה הנכואה •שעה כי ממזון הזה ע ק ת‬ ‫על העמים לעתיד‪ .‬נזה מדד‬ ‫סאת עשם נמדת עונס‪ .‬בהמלת ה ס י ק‬ ‫)א(‬ ‫יספר איך באתרית הימים כל‬ ‫הפמ־ס ילט בשם ה י ‪ .‬היזיע בנהא הנבואה ש‪.‬הפועל את ה י ע ץ‬ ‫שהוא הנילן יהיה חמה ליצ‪-‬ין המבעיר את הנעירש‬ ‫!מיציז הלהיב אה הנעורת ייתדיו יבערו רמזיו ט ל ‪0‬‬ ‫יכליון‪ .‬אישםנציליא‬ ‫בלעז‪ .‬מבאר‬ ‫איך יהיה הפונש מדה כעד פ ד ה ‪ .‬התוקף שהיו אונסים את העניים וגוזלין‬ ‫אותן ומתתסנין בממון כמו שאומר למעלה וחברי ג נ נ י ם ‪ .‬ואבידתם רבה ייתר מ‪.‬תירגם‬ ‫יונתן ולא יהא עליהין מייש‪:‬‬ ‫מזוודת ד ו ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כמישה כמו גבל צין )לק׳ פי( ז בלם‪ .‬עכשיו שהוא נקוד מלאטס )ר״ל מו‪'.‬מד שהעונש יתדמם‬ ‫עם כהיסא נין באיכותו בץ בכמותו‪ .‬‬ ‫ל ק אמר ט אלה שבתרו מ ט ת שהעיב הע״ז להם‬ ‫יהללו שהיא גדולה מבישה‪) :‬ל( כ י ת ה י ו ‪ .‬א‪:‬ר יםתיתנו ויאבמו‪:‬‬ ‫א ש ר ח ז ה ‪ .‬וממשל בזה ט‬ ‫כצלחת מם ה ׳ תלוי בשני דברים‪ .‬‬ ‫וינכא עליהם תוכחה ועונש עד סוף הסימן‪ .‬אכל עיי‬ ‫שנהרו הגטת ותשבו ששפעס מן הע״ז יכשרי בשיבפ‬ ‫ה׳ עליהם ימסרו מכם גס מי הישועה הנחלים ‪p‬‬ ‫המקור העליון אשר לא יכזבו מימיו‪ .‬ע ד שחמדו העיז והבכי שיש‬ ‫נ ח אלהות בעצמיתה‪ .‬ס( נבאר לשין פועל‪ :‬ואין מכבס ‪ .‬והעושה אוהו מוקף יהיה לכיצון אש ובערו זה בזה‪ :‬טצון‪ .‬עת‪-8 0‬אר עונש התוסאיס מ ר‬ ‫בט אדם‪) :‬לא( ו ה י ה ה ח ס ן ‪ .‬הפסל והגרש ו ואץ פננ‪ .‫ישעיה א כ‬ ‫‪11‬‬ ‫יפי תה^כאלהגבלת עלה יכג‪1‬ה א‪#‬ר־בץםאין ‪ » :rb‬וילה‬ ‫‪ jbrn‬ל נ ‪ 4‬ת ופעלו לניצוץ יבערו שניהם יחדו ואין מכבה‪:‬‬ ‫ר א הדבר אשר חזה ישעיהו בך־אמוץ על־־יהידה ויררםיס ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪ T‬דו•‬ ‫‪ • VT‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫זי ‪A‬‬ ‫‪ : T T‬־ ‪ \.‬ומן הסיפור הזה התעירר‬ ‫לקרא לבית •כקב שילמד• מוהר ממה שיעפי העמים‬ ‫וילכו הנף כאור ה ׳ ‪ .‬־‪.‬כי עד האליה‬ ‫אשר תמרו נתשבס שיש בהם אלהות בעצמותם יהיו‬ ‫דומים כ א ל ה ב ע ת ש ע ל י ה ג ו ב ל י ם ‪ .‬‬ ‫העלץ בלה‪):‬לא( כ מ ן ‪ .‬כפרש סעופס ה!םל יהיז חמה לניצון אפ‪ :‬פניהם‪ .‬ועד הגטם אשר‬ ‫בתרו בתשבס ט הגעת יקבלו סל ומפר מן ה ע י ז ‪.‬‬ ‫כעלה שלה נובלת‪ .‬כמוש פליששישנ״פ בלעז‪ .‬והיא מליצה ש ‪ :‬א ה ל א מ ר כעץ היא המשתית‬ ‫את עושהו‪ .‬ואין זה אתר לשון העברי שאס כן היה לו לינקד ופ‪.‬מ״י ופועלו ועובד ריהון‪ .‬ו פ ע ל ו ‪ .‬לו השף קמן‬ ‫ויהא נבאר לשון פעול‪ .

‫‪v‬‬

‫^ א ח ל <‪ >W‬י צ ח ק‬

‫טו‬
‫ישעיה ב ^ ^ ב ב ל ^ ^ ^‬
‫* והיה ו באחרית הימים נכוין יהיה הר ביודיהיוה בר^ש‬
‫ההרים ונעזא מןבןוח ונהרו אליו כל־־הנ‪1‬ים‪ :‬נ והלכו‪ -‬עמים‬
‫רבים ןא?ןרו לכו ו ומנלה אל־הרץהןה אל־־בית אלהי יןגכ|ב‬
‫ויורנו מךךליו ונלכה' בארחוזיו כי מציון תצא תוךהיוךבר־־יהוה‬
‫מירושלים; יל ו&פט בין' הג^ם* והוכיח לעמים'רבים וכתתו‬
‫ח ו ל ת ה אהרן והיה כאחרית‪ .‬ס׳ הזוהר פ׳ ח‪:‬א ופי פקידי‪ :‬ונהרו אליו‪ .‬בתרא ר׳‪ :‬והלט ממים‪ .‬פסחים פ׳׳‪:0‬‬
‫כי מצען‪ .‬כתרא כ׳׳א‪ :‬והלכו וגו׳‪ .‬מקידה שער מ״ו‪:‬‬
‫עיני שמואל )נ( זוהר פ׳ ויחי משו״ט מזמור ל״ו ומזמור נ׳ ומזמור פיז ספרי פ׳ דנריס ואתחנן מקכ כרכה מגתומא פ'‬
‫עקנ אגדביר פרק מיו ופרק פיא‪) :‬ג( זוהר פ׳ יתרו כ׳ ויקהל פ' פקודי שיש נשא עויש רנה קדושים‬
‫סכיד מכותינו מזמור נ' ומזמור י״ד ומזמור ל׳ ומזמור פיא פסיקתא פמ׳׳א אדר׳׳ע ד׳ ספרי ס׳ דברים ואתחק עקב האזינו‬
‫ברכה ירושלמי נדרים פיו הלכה ח׳ סנהדרין היא הלכה ב' אגביר פ' מיז ופ׳ סיח‪) :‬ר( זוהר פ׳ ויקרא ירושלמי שנת‬
‫פיו סל׳ ר׳ םגחומא פ׳ שושפים ‪:‬‬

‫ב‬

‫רש״י‬

‫באחרית‬

‫הימים‪ .‬לאחר שיכלו הפושעים‪ :‬נכון‪ .‬מתוקן‪ :‬בראש ההרים‪ .‬בהר שהוא ראש צכנ‬
‫)ג(‬
‫ההרים בחשיביח ההרים‪ :‬ונשא מנגעות‪ .‬יגלל נס שנעשה בו מנסי סיני וכרמל וחטר ‪:‬‬
‫ונהרו‪ .‬יתקבצו ימשכו אליו כנהרות‪) :‬ג( אל בית אלהי יעקב‪ .‬לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו‪,‬‬
‫אבל אברהם קראו ה ר גהר ה׳ יראה‪ ,‬יצחק קראי שדה‪ ,‬לשוח בשלה‪) :‬ד( לאתים‪ .‬קולסר״ש בלעז‪ :‬למזמרות‪.‬‬
‫שרס״ה בלעז שזומרין בהן הכרמים ‪:‬‬
‫מ צ ו ד ה ציון‬
‫מצודה דוד‬
‫׳‬

‫ב )ב( באחריה הימים‪ .‬בימי המשיח‪ :‬הר טת ה ׳ ‪ .‬ההר ב )ג( נכון‪ .‬מוכן ומתוקן‪ :‬ונהרו‪ .‬ריל ימשט אליו כנהר‬
‫המושך וכן ונהרו אל סוב ה׳ )ירמיה ליא(‪) :‬ג( לכו‪.‬‬
‫‪:‬יעמוד עליו בהמ״ק‪ :‬בראש ההרים‪ .‬בהר החשונ זהראש‬
‫שבכל ההרים‪ :‬ונשא‪ .‬ינשא במעלה וחשיבות‪) :‬ג( ו־לכו ‪ .‬הוא מנץ לשק זרוו‪ :‬ויורנו‪ .‬מנין למוד ־• )ד( וכוכימ‪ .‬ענין‬
‫כס נשם‪ :‬ואמרו‪ .‬אלו לאלו‪ :‬ויורט‪ .‬סמקוס ילמד אותנו ברור דברים ‪ :‬וכתתו‪ .‬מנין כתישה ‪ :‬לאתים ‪ .‬שם כלי‬
‫פ ״ יודעי התזרה‪ :‬מדרכיו‪ .‬מה מדרכיו‪ :‬כי מציון‪ .‬כי‬
‫ההורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעילם‪) :‬ד( ושפט‪ .‬דיל וכאשר עקבו כן יהיה כי סשופפ והוא מלן‬
‫המניח הוא ישפונו נץ האומות בדברי ריגותס והוא יברר הזיששט לעמים רבים‪ :‬וכתתו‪ .‬ישירו כלי המלחמה למ‪:‬וס‬

‫חזון ישעיהו‬

‫בא־יי הענין‬
‫)ב( ב א ח ר י ה הימים ‪ ,‬בימי המשיח ‪ .‬נ ס ק י ה י ה ‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫ךף‬
‫‪.‬‬
‫יהיה מכונן בכצ‬
‫ד׳‬
‫‪( - , ,‬קי״ד‬
‫‪ v‬ידיר ו־רמ״ר ינשא טל ילי רנדניוח‬
‫י‬
‫*‬
‫י‬
‫׳‬
‫?•‬
‫שמני י י‬
‫שיעמול לתלפיות עליהם יהיה מנושא עול יותר •‬
‫ו נ ה ר ו ‪ ,‬ימשכו אליו כנהר המושך‪ ,‬וימליץ שהנם‬
‫שיהיה המקום נבוה מאל ימשט אליו מ‬
‫! י‬
‫י‬
‫׳‬
‫כנהר הנמשך ‪ i n n‬אצ מקום »יו • ‪W‬‬
‫ע ס לעס‪ .‬ו א מ ר ו ‪ ,‬זה לזה לכו אחס ונעלה ממכס •‬
‫א ל ב י ה ‪ ,‬מן ההר נעלה אל בית המקדש‪ .‬ויורנו‬
‫‪ .‬ןא‬
‫‪j.‬‬
‫מדרכיו‬
‫ץ ס‬

‫ב נ ה‬

‫ג ה מ‬

‫ן ה ד ר י‬

‫ל‬

‫נ‬

‫ש‬

‫‪c 5 5 r‬‬
‫מ ג‬

‫א‬

‫ה‬

‫ב‬

‫י‬

‫ת‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ת‬

‫׳‬

‫ש‬

‫ה ה ר‬

‫‪3‬‬

‫ר ו ‪3‬‬

‫ב ו ז‬

‫ח ש ר ס‬

‫ו ה י כ ו‬

‫׳‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ט‬

‫ם‬

‫ה‬

‫׳‬

‫ם‬

‫ר ח ן ת ״‬

‫?‪nJ 0‬‬

‫ה‬

‫ס‬

‫באור המלוח‬
‫ב )ב( הסרים‪ .‬מגבעות‪ .‬הר גדול מגבעה‪ ,‬ההרים רקח‬
‫כאילים )הגדולים( גבעות כבני צאן )הקטנים( )תסלוד‪.‬‬
‫‪ , , .‬והגבעות סייב ההרים לרוב‪ .‬וכן ירושלים היד‪.‬ה‬
‫מכוננת כגבעה ועליה סר ממטה כבו בהמי‪ ,:‬כמ״פ ר״‬
‫כת ציון גבעת ירושלים )לזמן י' ל׳ב(‪ ,‬על הר בת ציו‪:‬‬
‫ועל גבעתה )ליא די(‪ ,‬ריצ ההר עצמו יהיה בראש ההרים ‪,‬‬
‫ויהיה מנושא יותר מסכת הגבעות פכביבוהיו‪ ,‬והמים מים‬
‫הסנה‪ :‬ונהרו‪ .‬לשון המשכה‪ ,‬ומבואר אצלי כי שם נהר‬
‫מייחד לו‪ ,‬נעטר סמים סמוגריס במורד‪) :‬ג( כל הגויס ‪.‬‬
‫ממים רבים‪ .‬מוסיף שגס עמים שהם במדרגה יותר מגויס‬
‫כמיש )למעלה א׳ ג׳( ילכו בכס ה ׳ ‪ .‬ונדבר השמים ננכואס‬
‫מיכה באלפי שם כמקומו‪ :‬מדרכיו‪ ,‬באלמ־ןץ ‪ .‬דרך וארח‬
‫) י‬

‫‪^Z£‬‬
‫»«‬
‫סקמנות המסתעפות מהם‪ ,‬יר״ל הגם שלא יורנו ^‬
‫לרטו מלולים שהם שרשי הלת ועקריו‪ ,‬מ״מ א » « וממנו יסתענ* אלמות לערים ולכפרים‪ :‬תורה ודנר ה׳ ‪i‬‬
‫מעצמנו נ ל ב ה באדחוהיו הפרש״ס ושבילים הקשנים‪ ,‬מבואר למעלה )א׳ י׳(‪) :‬ד( ושפט ‪ .‬כשופט‪ ,‬כמו ויאמר‬
‫והוא שנשתלצ להשיג גס פרסי הלה ענפיו וסעיפי! ליוסף‪ ,‬ויגד ליעקב)בראשית מ״ח א׳ ב׳(‪ :‬ושפט‪ ,‬והוכיח‪.‬‬
‫השופט מגביל דבריו על הי דת קטמ אלהי או ל מ ו ט ‪,‬‬
‫) נ ם‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ש ג ס‬

‫מ ן‬

‫מ‬

‫ה ל ר כ י ס‬

‫״‬

‫ג‬

‫י‬

‫ם‬

‫ל א‬

‫י ר א ה‬

‫לנו רק מלרכיו מקצח לרכיו‪ ,‬מ״מ נחנו בשקידחס שיג כל הארחות טלנה‪ ,‬שעז״א נארחותיו בבי(‪ .‬מ צ י ץ ‪,‬‬
‫ששס היה מושב הסנהלרין והכ״נ ומלכוח ב ״ ל ‪ .‬ה צ א ה ו ר ה ‪ ,‬לכל השלם כמ״ש כי יפלא ממך לבר למשפס‬
‫זכו' וקמת ומליח וכוי‪ ,‬וזה היה רק בציון‪ ,‬ו ד ב ר ה ׳ ‪ ,‬הוא לבר הנבואה ) ה צ א ( מ י ר ו ש ל ם ‪ ,‬ששם‬
‫היו הנביאים מתאספים‪ ,‬שואבים רוח ה׳ בכל העיר‪ ,‬כי הנביאים צא ישבו בלשכת הגזיח‪ .‬וכל זה לברי‬
‫•בעמים זה לזה‪) :‬ל( ו ש פ ט ‪ ,‬ר״ל וכאשר יבקשו כן יהיה באמת‪ ,‬כי השופמ בעת ההיא ‪ ,‬והוא המשימ‬
‫*שפוט ויורה ויוכית‪ .‬בין ה נ ד ס ט הצורך אל סכסיסי מלחמה הס שני לברים‪ ,‬א[ בין עם ל ע ם ‪.‬‬
‫אע־‬
‫ח׳׳ה ‪13‬‬
‫ב‬
‫‪#‬‬

‫ישעיה ב‬
‫‪11‬‬
‫חרבותם לאתים וחנית״תיהם למומיות ל ^ ־ ־ י ^ א ג ו י א ד ־ ^‬
‫מלחמה‪ :‬ה' בית ^ ב לכו ונלכה ןא‪1‬ר‬
‫דורב ול^־ץימת‬
‫ןדןה‪:‬יי ני''נטי&זתח עמףבית^עקב כימלאו' מפןדס הגננים‬
‫כפלשתים ובילדי י נכרים ישעיהו י‪ r :‬ותמלא ארצו כסה וזדזב‬

‫־ ‪ :‬־‬

‫‪:‬‬

‫‪V1t‬‬

‫~ •י "‪J‬‬

‫־ ‪1• .‬‬

‫‪V : T‬‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪I‬‬

‫"‬

‫>‬

‫‪:‬‬

‫־‬

‫•‬

‫‪IVJV‬‬

‫‪» TI‬‬

‫ה ו ל ד ו ת אהרן ונ‪5‬ננ ס׳ וגו׳ ייס ליא מ כ ו ד ן צ׳׳א יוף ציו ‪1‬‬
‫עיני ע מ ו א ל )ס( ינס יפרו כניס«שיקתא ‪) : rte‬ו( קשוי ש׳ כאויס ‪ (0 :‬מ ד י ש׳ האזימ ‪J‬‬
‫רש״י‬
‫)ה( ביס יעקב וגוי‪ .‬האומומ יאמרו להס כ ן ‪ ,‬והמקרא הזה הוא משב על והלכו עמים רביםוגו׳ ‪ :‬ל מ‬
‫ונלכה באור ה ׳ ‪ .‬יאמרו להם כ ן ‪ ,‬וי״ת ימרון דנית יעקב אתו וגי׳ ‪) :‬ו( כי נעשתה עמך ביח י ע ק ב ‪.‬‬
‫הנביא מיםב הדיבור אל השכינה ואומר כי ע ל הנם עזבת את עמך כשביל עינם‪) ,‬ל״א הגכיא הוכיחן ואמני‬
‫להם כן כי נעשתה עמך בית יעקב וגו׳ עזבת את מעבה הננוב אשר על ידו נהיית לעס אתם בית י ע ק נ ( ‪:‬‬
‫כי מלאומקדם‪ .‬נתמלאו צבאותם ממעשי ארמיים היושבים במזרז שהם מכשכיס ומשתמשים‪.‬כשם הטומאה‪:‬‬
‫ובילד נכרים ישפיקי ‪ .‬מעלים כת אל נכר ומתערבים כגויס ויולדות להס ילדים נכרים ובהם ה©‬
‫מסשיקיס תמיד ומהעםקין ופתרפקין ונשרסיס נ ה ם ‪ ,‬לשין פן יסיתך נשפק )איוב ל״ו( דיבכמנים בלעז ‪2‬‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫ימירה וכן את‪.‬מחרשתו ואח אתו)ש״א י׳׳נ(‪) :‬מזמרות ‪.‬‬
‫שס ככלי שנורתין נו הזמורות מלי ינרמן לא תזמור )ויקרא‬
‫כ״ה(‪) :‬ו( נטשתם‪ .‬עונת ‪ :‬ועננים ‪ » .‬א מין כשוף כמו‬
‫לא תנחשו ולא תעוננו )ויקרא י״ש‪ :1‬ונילוי‪ .‬כן יקראו‬
‫המחשנות והעצות לפי שכצנ מוליד אותם ‪ :‬יכפיקו‪ .‬ענין‬
‫די הצורן כמו אס יכנו־! עפר כומרץ )מ׳׳א כי(‪) :‬ז( ואין‬
‫ואינם חופשים למתכנת יסורס ופצתה ‪) :‬ז( וממלא‪ .‬נענור‬

‫מצודת רוד‬
‫מכס כלי ענוות אדמה כי לא ימשו מת־ מלחמה יצא ילמד‬
‫אותה ני המשיח ששומ נמרי רינותס‪) :‬ה( נית יעיןנ‪.‬‬
‫מנניא מזרזם לומר הואיל וכן יהיה נצנה נא נאיר ה׳ ו׳<‬
‫נאור התורה והמצוה כי יש תקום‪) :‬ו( ני נמשי‪ .».‬הנני‪t‬‬
‫מיסנ המור כלפי המקום ואמר ני עד הנה נוי! שנת עמן‬
‫כי מצאו כששים יותר מכני קום המנאיס כששים ‪ :‬יבינרי‬
‫נכרים יפפיקו‪ .‬מהפיקיס פצמם נמנזשנות ועצות כאימומ‬
‫כארצו של העם הנונר נתמלאה נככ« ונוהנ ו ט ׳ ‪ ,‬ונעטר‬

‫חזי] ישעיהו‬

‫באור המלות‬

‫כאור הענק‬

‫זכמוכיה יוציא ונריו מן הפנל והמוסר‪ ,‬וכנס נין פס נעש אמר שאין דת ממוצע בין שני עמים שלתיהם ‪XK<%‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫»«‬
‫»‬
‫‪v‬‬
‫™‪1 ^ * ^2‬‬
‫הקינון נלא ממשלה‪ ,‬ומודיע מטלת השושמ פגם קבוצים ‪ ,‬״ ‪. , ,‬‬
‫‪2‬ל ' ק‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כאלם ל ^‬
‫משפש‪ ,‬ומודיע כי אלה לא מימוהיהס ישפיע רק צתונה‪,-‬ו‬
‫׳‬
‫‪t‬‬

‫נ‬

‫‪B‬‬

‫‪K‬‬

‫‪W‬‬

‫א‬

‫נ > (‬

‫= מ ע ו ן‬

‫‪T O a‬‬

‫ו פ ס‬

‫‪p‬‬

‫מ ו כ ס‬

‫ס ס מ מ‬

‫ס‬

‫ו ה‬

‫ת‬

‫‪- . ,‬‬
‫ ׳סכין‬‫הוא‪ ,‬יכן יוכיח נתינתה לבד יעצור עמים רביס ולא‬
‫‪uv~»- 11‬‬
‫‪,*,,‬״ ‪ . . ( . >,u‬״‬
‫‪-J‬‬
‫יעברו מ ק ‪ ,‬ואתר שלא יצסרכי לנינממה ממילא‬
‫וכתתו תרבותם יכו' ולא ילמדו עוד תכסיסי מנחמם‬
‫אל‬

‫׳צמת­‬
‫ככל‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סרנותא כי יעפו מהה־נות אתים ומסחניהוש מזמרות פזז העמיס תצשרכו לבקש מאופל ומחשך את ה בציון‪,‬‬

‫^‬
‫‪ .‬שמ‪:‬ף ‪. . . . .‬‬
‫‪,‬‬
‫שיעשו העמיס לעתיד‪ ,‬הם לומדים הבלי ה ע ט י ם בזמנם‪ ,‬מקב פניי אל ה' ואומר‪) .‬ו( כ י נ ט ש ת ה ‪.‬‬
‫אתה ה׳ ‪ I‬אם נ;שת עמך צלקת מאד כי מלאו מקדם• ע מ ך ב י ת י ע ק ב ‪ ,‬ר״ל שששת אותם של&‬
‫יהיו ע מ ך ‪ ,‬ע ם ה ‪ ,‬וגס שלא יקראו עוד בית יעקב כי אבדו נ ם את יחיסם‪ ,‬ומבאר מה שנםשתס מהיוס‬
‫ע־ ך כ י מ ל א ו ממעשה ארמיים שישבו למזרח א י י ‪ ,‬ועננים כ פ ל ש ת י ם ‪ ,‬שישט במערכ כמ״ש )לקמן‬
‫ט׳ י״א(‪ ,‬ומצד זה אינם עמך כי לא גמש ביעהן׳‪ ,‬ומה שנעשת אותם פהיופ כיתיעקכ הוא כי‪ .‬בילדי‬
‫נ כ ר י ם ישפיקו‪ ,‬לוקחים נשים נכריות ומולידים י מהן בניס וזאת ישפיק להם שאין לוקחים כת ישראל‬
‫כלצ ‪ ,‬ונזה אבדו נ ס ימוסס מלהקרא ביה יעקנ כי ולד פפחה ועכו׳׳ס כמותה‪) :‬ז( ו ת מ ל א ‪ ,‬משלי*‬
‫מ‪1‬א‪ ,0‬אס מצד המשא עצמו אם מצד הסבה כגרמס אח החטא‪ .‬מל הםבס של סמעשיש אומד ותמלא־‬
‫ארצו‬
‫‪H‬‬
‫כ‬

‫טז‬
‫ישעיה ב‬
‫ואץ קצה מ&צרתיו ותמלא ארצ‪ 1‬םו&יס ואץ קצה למרכבותיו ‪t‬‬
‫יע^י‬
‫‪! n‬תמלא ארצו אלילים למ^&ח י ל י‬
‫אצבעתיו‪ :‬פיויעח אדם ויעןל־־איע ואל־תיןא להם‪ :‬י ב‪*>1‬‬
‫ביגור והפזמן בעפר מפני פחד ‪ Hit‬ומהדר ג^נו‪':‬יא עיני גבה •‪n‬‬
‫ו‪#‬ח רום אנעים ונע‪1‬גב יהוד! לבדו בי‪1‬ם ההוא ‪:‬‬
‫אדם‬
‫ן ‪ -‬י‬

‫ ו‬‫‪ J)T- : , v‬־ ‪j‬‬
‫!‬
‫‪» - : * . ,‬‬
‫׳ ־ * ׳ • ‪:‬‬
‫י‬
‫עיני ש ש א ל ) ח ( ספרי פי כא;יגו‪) :‬פ( פסיקמא וי יו״ד פי״ש עז׳׳ש ממזומא פי משא‪) :‬יא( זוהר נרצכ־ש עויש פרשי*‬
‫יפרו מ ה וישלח »״‪ n'91‬ל א נ' ז‬

‫רשיי‬
‫)ז( ואץ קצה ‪ .‬לשון ק ן ‪) :‬ה( ישתחוו ‪ .‬כמו משתמיי ‪ ) :‬ס ( דשה אלם‪ .‬ההשנים‪ :‬וישסל איש‪ .‬הנדוליס‬
‫מ נ מ ר י ם אנשי התיל‪ :‬ואל תשא ל ה ם ‪ .‬הנניא אומר להקב״ה וילעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מ ה ם ‪) :‬י( בא‬
‫נצור‪ .‬לביא בצור לברוח בנקרת הצורים‪ :‬והשק בעפר‪ .‬וצהשמן בעפר‪) :‬יא( עיני גבהות א ד ם ‪ .‬גסות הרות‪,‬‬
‫כמס לאת אמר נבה עיניס ורתב לבב )תהלים קיא( ‪:‬‬
‫ו ק כל לשון גובה מינים שבמקרא‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬

‫פנהמלאס ארצו כושים וגי' ו ) ח ( ותמלא‪ .‬מופב למעל׳ לומכ קצה‪ .‬אין סוף‪ (p):‬וישח‪ .‬מנץ השפלה וכפיפה כמו שח*‬
‫נעכור שנתמלאה ארצו ככף וגו׳‪ p i .‬נתמלאה ארצו אלילים לעים לפמ עונים )משלי י׳ד(‪ :‬תשא‪ .‬מנין מחילת העץ ‪1‬‬
‫‪ pi‬נאמר וכהן* כרכיתי להם וזככ עשו לנעל)הופע ני(‪:‬‬
‫יבתחח‪ .‬כולם ישתחוו כל אמד למעשם ידיו‪) :‬ס( וישח‪ .‬נעבור זם יםיס כ״א כפוף ושפל‪ :‬וישפל‪ .‬כפלהדנר נמ*ש‪1‬‬
‫ואל תשא ‪ .‬הן ידעתי שלא תשא להם העוו ‪) 5‬י( נוא‪ .‬אז יאמר איש לאחיו נוא להגןמן ננקיקי סגור ובמחילות סעפי‬
‫מגי ספסל ומא מנץ מליצם ט איןמשסור ל»יו ‪) t‬יא( עיני גנסופ וטי‪ .‬אז ישפיל עיני גנהוס שנאדס ליל נעלי הגמזפ‪:‬‬

‫חזון ישעיהו‬

‫ב א ו ר העגין‬

‫ארצו‪ .‬עע״י רוב כסף שהיו להם‪ ,‬ת ״ י לוב סוסים‬
‫״‬
‫\‬
‫ל‬
‫ ״‬‫‪.‬‬
‫‪-,,.‬״‪-,‬ז*‬
‫»‪ nf‬ץ״יו י י ! * ^‬
‫זחה‪) .‬מ( ור‪.‬מלא ארצו אלילים‪ ,‬וזה מגדלה המזה‬
‫מאל שבא מצל היותם כפויי עובה‪ .‬ומרוב סוב והצלחה‬
‫בנישו ומרדו‪ .‬ובהשקף על ההשא עצמו אומר‪ ,‬ל מ ע ש ה‬
‫ידיו ישתחוו‪ ,‬ויותר מזה כי גם ל מ ע ש ה אצבעותיך‬
‫בעצמו‬
‫אומר‬
‫ורוחו‬
‫ע‬

‫י ר ל ו‬

‫י‬

‫מ ע ן‬

‫מ צ ר י ס‬

‫ס‬

‫ה ר ב ז ר‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ס‬

‫ס‬

‫י‬

‫נ‬

‫ה‬

‫^‬
‫^‬
‫״־ א ‪,‬‬
‫‪,.‬‬
‫י‬
‫_ ‪.‬‬
‫‪ v‬״‪«.,-«.‬‬
‫‪w‬‬
‫״‪ 0 .‬יא‬
‫בל חמ‪,,‬ו‪ ,‬עונותיהם י‬
‫ב צ ו ר ‪ ,‬שיטהו בצורים ה‪::‬י העינש‪ .‬ודלתות הכחוב‬
‫כ פ נ י פ ח ד ה׳‬
‫מגבילים‪ ,‬ב ו א בציר‬
‫והטטן בעיןף‬
‫™"‪1‬‬
‫ידי*‬
‫ד>«•‪ fe,‬מי־וי׳ ו ‪ 4‬י י‬
‫'‬
‫'‬
‫'י*‬
‫י"‬
‫^ ?‬
‫'יי‬
‫העונש והעפר הינו מקום משגב רק מקום ס ת ר ‪,‬‬
‫שם יממנו מפני יראת הרוממות ‪ ,‬כעסלף הנחבא‬
‫מ‬

‫‪csn2 0‬‬

‫מ‬

‫א ן מ ל י‬

‫;‬

‫י י‬
‫כ‬

‫‪n n‬‬

‫ת‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ה ו &‬

‫א‬

‫‪M‬‬

‫ר‬

‫ה‬

‫א‬

‫כ י‬

‫י‬

‫י ב מ { ז‬

‫ם‬

‫צ‬

‫ה‬

‫ר‬

‫נ ב‬

‫ר‬

‫ג א ן נ ו‬

‫מ פ ;‬

‫פ ח‬

‫‪t‬‬

‫בעצמותם מצל מעלתם בחכמה או בגבורה ישפילו‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫י ע ו א״ ל‬
‫‪,‬‬
‫« ‪ i t l‬׳ ‪.‬‬
‫«‬
‫‪ - 1‬״‪1‬‬
‫י? ׳ *‬
‫׳‬
‫'‬
‫יי‪' .‬‬
‫העשירים והשרים שמעלתם מצל מקומם‪ ,‬ס ח ו י^מתם‬
‫לשני ה ' ‪ .‬ונשגב‪ ,‬לא יתנו שוס לוממות בלחי לה'‬
‫ן‬
‫^‬
‫ל‪-‬‬
‫י‬
‫ל ; ל ו ‪ ,‬ומם יהיה הסנה‬
‫ע‬

‫ף כ נ‬

‫ט ה ס‬

‫י‬

‫‪53‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫‪w‬‬

‫ר‬

‫מ ע‬

‫ה‬

‫מ‬
‫ע‬

‫פ ‪ :‬י‬

‫מ י ״‬
‫פ‬
‫מ‬

‫‪0‬פ‬

‫ח‬

‫‪w‬‬

‫ס‬

‫ש ע ו ר מ‬

‫כ מ ו‬

‫ן כ‬

‫‪s‬‬

‫במגיצה שהלם ישוח א״ע‪ ,‬וכן א״צ שהגבור ישוח קומהו‬
‫*‪SSlJS‬‬
‫סייט שיחלישטפו‪ ,‬לק שישפלמ^״‬
‫וסתנשאותלננו‪.‬דחסגנהותאלשםאדם‪,‬ורםאלשםאניש‬
‫למ׳׳ש )למעלה ס׳( כי אדם מציין גדר האדם ניחוד ולו‬
‫סיומם הגוכס םעצמיית‪ ,‬ואיש ואנוש מורס פישוס ולו מיומם‬
‫התרוממות שהוא מעלס מקרים מצד םאנם והמקום וומפ״ש‬
‫ט אני סבכלפי מן נמס)יפזקאל י״ן נ״ל( אין ססירפ לדברינו‬
‫‪ 5‬ה ו א‬

‫‪M‬‬

‫ש‬

‫״ס‬

‫ה‬

‫י‬

‫ו‬

‫ש‬

‫נ ש‬

‫א נ =‬

‫‪L‬‬

‫ז‬

‫מיוחס ההכנעה בפועל שיכניע ישותו ומציאותו )ועייין לקמן‬
‫פסוק י״א ‪) :‬י( בצור‪ .‬סלע חזק ומבצר )עיין לקמן ח׳ ס״ו(‪:‬‬
‫)יא( פיני גבהות אדם שפל ופח רום אנשים‪ .‬גבוה‪ ,‬יגביל‬
‫כמוסכעצם‪ .‬ורם‪ ,‬יגביל מקום העצם‪.‬ולפיולע״ש )למכל©‬
‫ס׳( הראוי שישוח סגכום וישפיל הרם‪ ,‬כמליצס סכמוכ)לקזע‬
‫ייז(‪ ,‬ונ״ה נפ״מ שיסיס הסשפלס ע״י הכלח שחון לעצם‬
‫המשחנה‪) ,‬ש״א כ׳ זי‪ ,‬ש״ב כיב כ״מ‪ ,‬איוכ ס׳ י״א ‪,‬‬
‫תכלות ע״ה ה׳‪ .‬קהלת י׳ ו׳( אולם פס שמדבר בכניעה‬
‫הרצונית המיושלס בבחירת העצם המשתנה‪ .‬הפן המציצה‬
‫בכונס ‪ ,‬ט סשג ברצונו הגם שיכניע א״ע איו!‬

‫ב‬

‫מ‬

‫פ ג ב‬

‫ש‬

‫באורהמלוח‬

‫ל׳ י׳(‪) :‬ח( למששם ידיו‪ ,‬אשל עשו אצנמתיו‪ .‬מעשם יוי‪1‬‬
‫יכלול גס סנעשס נהקודתו ע״י <עושי רצונו‪ ,‬ופניתי אני‬
‫בכל מעשי שעשו ידי)קהלת ב׳י״א(‪ .‬אכל מעשה אצבעותיו‪.‬‬
‫פורס מה שעשה בעצמו‪ .‬אצבע אלסים הוא)שמית ח׳ ט״ו( י‬
‫ר״ל איגו ע״י המבע כפקודת ס ‪ /‬רק מעשהו כעצמו בבלתי‬
‫אמצעי‪ (p):‬וישח אדם וישפל איש‪ .‬סשחוס הוא כגוף העצם‪,‬‬
‫מ ס מ ^ מ ‪ /‬ג ^ ן י מ ^ ן ס ^ ^ ׳ כ נ מ ש ל שוי« הוא‬

‫‪7r‬‬

‫‪8‬‬

‫‪S3‬‬

‫שע יה ב‬
‫״נ כי יום ליהוה ןןכא;ית_ןןל כל־־גאה ודם וןל כל־נע*א יעזפל‪:‬‬
‫ינ ועליכל־ארזי הלבנון הרמים והנשיאים ועל כ ד ״ ־ א י מ י נ י הבשן‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫־‬

‫‪J‬‬

‫•־‬

‫‪/‬‬

‫‪l|T T‬‬

‫‪\T‬־‪:‬‬

‫י י וןל כל־־ההרים הדמים וןל כל־הנבעות הנכאות‪ :‬ש ועל‬
‫כל מנדל גביה וןל כל־־־חומה בצורה ‪ :‬״ ועל כל־־אעות‬
‫הרשיש וןל כל־עוכיות החמדה ‪ :‬ח ו שה גבהות האדם ושפל‬
‫ת ם אנשים ונשגב להוד‪ .‬לבדו ביום ההוא‪' :‬ימ והאיל״ליס'כלייל‬
‫!‬

‫‪J‬‬

‫‪T‬‬

‫‪:‬‬

‫‪:‬־‪s‬‬

‫‪:‬‬

‫‪A‬‬

‫נ‬

‫‪JIT‬‬

‫‪:‬‬

‫־־)‬

‫־ ^‬

‫‪:‬‬

‫‪-‬ן‬

‫‪T‬‬

‫‪^* • v:‬‬

‫זי‪y‬‬

‫תולד‪.‬־‪.‬־ז אהרן דצ גצ הסרים וגוי‪ .‬הוטס ס' שנועדו ז׳ ‪1‬‬
‫עיני שמואל)ינ( ויהר ש׳ מצורע פניו מכילתא בשצח שירם <‪1‬״נ‪) :‬יו( מ ס נרא‪:‬ית ‪8‬י'נ מ ‪ f‬ש׳ י׳ »ש׳מ מ » ו‬
‫קייי )ים( רנה » א ‪8‬״י ניאשיה שיינ נ‪ 6‬סטיו אותיות דר׳׳ע נאוה י »ד*א פייא‪:‬‬

‫רש״י‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫)נחי שכמת‪ .‬מל׳ הנן ומנסס וסיא סרצפס וק ואנן משניה ושנז וגוי‪ .‬נפל סדנר נמיש ו ונשגנ וגי* • אי יויע לכ<‬
‫)וקרא נ ״ ו ( ‪) :‬ית( כליל‪ .‬מלשין נל יכן כליצ תכלת )שמות נהנה הוא לה' לבדו‪) :‬ינ( כי יוס‪ .‬יש מס מוט לס׳ נ״יש‬
‫לנ׳יא נשי הגמול‪) :‬יג( אר!י סלנטן וגי'‪ .‬סוא משל»‬
‫המלכים והשלמונים ‪) :‬יד( ומל נל ההרים וגוי‪ .‬ריל על המשנים שמה ו )י‪1‬ו( מגדל גנה‪ .‬ר׳צכניטהיס נמנצרתיזפ‬
‫כמגדל‪) :‬טו( אנייה תרשיש‪ .‬ססולניס באניות מל ים תישיש נ שכיות החמדה‪ .‬כשרים סיושניס נהיכצי עונג‬
‫גרצופיס ברצשת אננים חמודים‪) :‬יו( ושם‪ .‬אז משפל גנהוס סאדם ‪) :‬יה( כליל יהל‪ .,‬את מלס יעטר מן העולש ‪:‬‬

‫חזון ישעיהו‬

‫באור הפלות‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ס גס אינו מדנר נ נ ע י ח ( ‪) :‬ינ( נשא ושפל‪ .‬לסמפרשיס ה ו א ‪) .‬יב( כ י ‪ ,‬יש יום פינן לה' ני יסקיי ‪by‬‬
‫לוא פעל עתיד‪ ,‬ולשי׳נ אין סדצתיח מגבילים ז ילי׳־י ״ ל כ ל ג א ה י ו ר ם ‪ ,‬ר״ל נ ץ על פי שמתגאה והוא רס‬
‫״ ״ ‪ L ,‬״‪....--‬״‬
‫_ '‪-1‬‬
‫_״״‬‫שם כתואר כמו ר ס ‪ ,‬ושניהם נחו צסגניל ס‪:‬ס כרח‪:‬ין‪,‬‬
‫ן מ ־ א י ס ‪ .‬יי בהמה שהוא מחש• המעלה‪ ,‬ובין ע ל ה ם ת ג ע א‬
‫)ע‪a,0,‬‬
‫׳הןא ־ פ ל ‪:‬‬
‫נכא‪(c,‬‬
‫ג א ‪ 5‬י מ א ר ס‬
‫מציין נקודת סמעל נהחצש‪ .‬ונשא‪ ,‬מציין ההעתק מן השפל אל בלבבו והוא ששל בחמת שהוא מיני בלי שם• ושםיק‬
‫כמעל‪ ,‬ומציץנרונ דנר סנשא ממדרגס למדרגס‪,‬מןסתחת הזה היא כ ל ל ‪ ,‬שיפקוד על הנזול־ס ומל הקטנים‪,‬‬
‫ועתה מהחיל לפרו‪) .!:‬יג( ו ע ל כ ל א ח י ה ל ב נ ת ‪.‬‬
‫ו \ יייל י‬
‫אל ס מ נ ה ‪ ,‬או מתנשא נרו״‬
‫‪ ,‬׳י‬
‫‪ .‬״ א‪,‬‬
‫י ‪, , -‬״״‪v‬‬
‫נסהלט ימוד מהנזתים מס יום על ידי הגידול וה«יהם י ״‬
‫ב ״ ״ ה ח תומר וקופ‪.‬‬
‫הםהמתנ‪-‬חיסבמנ‪-‬ת‬
‫בתכלית הרוס‪ ,‬והגנעית צומחות ומתנשאות ננ״צ נפסיק כארויס שגיוה־ם בעצמם‪) ,‬וזה נמשל של נאה ו ר ם ( ‪.‬‬
‫סיודס‪) :‬נזו( מגדל‪ ,‬ידוע‪ ,‬בנין חזק יכגנו נו משני צי‪ ,‬אלוני ה י ש ן ‪ ,‬קטנים מארזים )וזה נמשל של נשא‬
‫י י ' • י וכסל( ‪) :‬־ז( ה ה ר י ם ה ר מ י ם ‪ ,‬המתנשאים נ ס ה‬
‫ממנו מרו המורים‪ ,‬והוא חמן יותי ‪ P‬י‬
‫ס!( שכיות ההמיה‪ .‬לכמפרשיס חמדה הואר והיה לאיי ‪, J..-;vV« ~1‬״‪,,.. .7‬״‪.>-,‬י' י ‪..‬״״‪_ .‬״‬
‫_ ששוכנים על הריס רמי״ ו‪.,‬״ י מ ם ג ‪ .‬ר ואויב‪ ,‬ו‪1‬ה‬
‫‪ .‬״‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כמציז מציין את סהמדס כעצם מופשט‪ ,‬מציירת היופי וכהפק מטל חל הגבירים הגדולים )לעומת גאה ורכז(‪.‬‬
‫אל כל דנריס היקריס‪,‬ותירם מיציה אל לנ כאדם לנ שס יצק ה ג ב ע ו ת ‪ ,‬קענית מהרים )לעומת ה א יששל(‪:‬‬
‫‪-‬וייי‪-‬י־! י ח י ד ‪ T\A‬ולננומת נחס‬‫יכנה חשק ההישקיה ודכרי יקרי המציאות‪ ,‬כאילו כס ציזיי ץייי^ * ״ ־ ‪s‬‬
‫‪u.:/‬״^‪T~J‬‬
‫)סו( מ נ ד ל ‪,‬‬
‫י‬
‫׳ | !‬
‫‪ L‬״‬
‫״‬
‫‪ %‬ו ר ם ( ‪ .‬ה ו פ ה ב צ ו ר ה ‪ ,‬קםנה נבפמונה מן מ ג ז ל ‪,‬‬
‫ריאי‪ :‬יח(יהלף‪ ,‬יעכיר מן כעולם‪ ,‬שייש‬
‫גנניגיס‪ ,‬נקל‪,‬יי‪.‬לף ניהודה)לקמן ח׳ ט׳(‪,‬כככי ויסלף שמלותיי )נגר נשא ושפל( ‪) :‬עז( א נ י ו ת ת ר ש י ש ‪ ,‬המתגאים‬
‫‪,‬נראשית מ י א י י ד ( ‪ ,‬נכפעיל וארזים » * י \ ‪ P‬ט׳ ט׳( ׳ בעושר שמביאים זהב מאושיר על ים תרשיש )כמ״ש‬
‫בט׳א‪ h‬׳ ׳‬
‫? ייייימך^ ^ ‪m‬י י‬
‫^ ״״‪,‬ל "'־נ‬
‫ויפלא בעיניך ‪.‬אחי‬
‫ד!דז*דד ‪,‬‬
‫*זרייחת ה ו ז ‪ -‬ד ‪. .‬‬
‫ודי•־*( ‪ .‬ש כ י ו‬
‫י^י• ו ר ‪.‬‬
‫ויי״• גאה‬
‫י״‪!-,‬׳‪ . ) (/‬נ ד‬
‫מ' כ ה‬
‫^‬
‫ז‬

‫א י‬

‫מ י ס‬

‫נ ד מ י ו‬

‫ר מ י ‪1‬‬

‫) י ד (‬

‫ה ס ו י ס <‬

‫) ל מ ע ל ה‬

‫נ א ו ת י‬

‫ג ‪ 3‬ע ‪5‬‬

‫‪ 3‬׳ {‬

‫‪T O n‬‬

‫?‬

‫‪p‬‬

‫מ מ ד ‪5‬‬

‫י ל מ נ ת‬

‫ש ס‬

‫! ־ ו ״‬

‫מ ו‬

‫נ ה‬

‫‪TO‬‬

‫ח‬

‫ר‬

‫א‬

‫פ‬

‫‪n‬‬

‫ה‬

‫מ ס‬

‫לצ י‬

‫נצ‬

‫ה י [ מ מ‬

‫‪1‬‬

‫‪nn5‬‬

‫‪M‬‬

‫ע‬

‫‪n‬‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫ס‬

‫ר‬

‫א‬

‫ה‬

‫ן‬

‫ן‬

‫ס‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫‪6‬‬

‫ל ?‬

‫י‬

‫! ס‬

‫־ ‪ 5‬ה‬

‫י י ש‬

‫ז ס כ‬

‫ן ע ג‬
‫א‬

‫‪0‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ן‬

‫ב א‬

‫‪r 5 f t‬‬

‫ה ו א‬

‫ב‬

‫נ מ צ א‬

‫״‬

‫מ ל ש מ‬

‫נכל מקום‪ ,‬וסענרס סוא סמיי נקצ ‪ p‬יוצא ‪p‬‬

‫‪ 1‬ח‬

‫י ה‬

‫‪,‬‬

‫נשא מ ש ל ( ‪) :‬יז( ו ש ת ‪ ,‬השם ישוח נ כ ס ה בני אדם‬
‫ר ו ם א נ ש י ם ‪ ,‬כמהרוםמיס בפעלה מקריית לכנ״ל‬
‫)יח( האלילים כ ל י ל י ה ל ף ‪ ,‬פן העולם‪ ,‬מ ל‪6‬‬
‫ב ת י ה ‪16‬‬

‫אשר יש להם דנריס חמודים ומהגחיס ב מ ו ‪ ,‬והוא‬
‫מדרגה קמנה מן חניות חר*ש בפנץ העושר )נגד‬
‫הגדולים במעלה עצמיית ) ע ז גאה ו ר ם ( ‪ .‬וש‪!:‬ל‬
‫י״א()נגד נשא וטפל(‪ ,‬ונשגב רק ה׳ לבדו‪ ,‬א ב צ ‪.‬‬
‫ינהוג צתם כמו עם גבהותםר״ס שיכניעם לנד רש‬
‫יעבירם‬

‫יז‬
‫ישעיה ב‬
‫?חלף‪ :‬יי ובאו במןגרות צרים ובמחצית ןןפך כפני פחד לה‪1‬ה‬
‫זמהדר גאונו בקומו ^ ר ץ דןארץ‪ :‬כיב^ום ההיא ‪:‬שליף האדים‬
‫את אלילי כספו ואתייאליל^ ‪7‬הב‪ 1‬אער עע‪1‬ו—לוי" להשתהות‬
‫?חפר' נןךוית ולעטלפים‪' V :‬לבוא'בנכןרות האריים' ובסעפי‬
‫הסלעים מפני יפחד יהוה ומסדר גאונו'?קומו לעךץ הארץ‪:‬‬
‫זיני שמואל )יח( פאיר פרק ל״א זוהר פ׳ וירא ס' שמות נשא פינחס רבה גא פפיו וויפ ס״א בי‪) :‬כ( רבה בא‬
‫סמיו מכילתא בשלח שירם פת‪:‬‬

‫רש״י‬
‫הוא יום הרץ ‪) :‬יח( כליל יחלף‪ .‬כולויחלוף‪ ,‬כולם יאבלו‪) :‬יש( ובאו‪ .‬יושבי האת י‪:‬‬
‫׳?ריס ובמחלות ‪ .‬הם הם מערות‪ :‬בקומו‪ .‬ליום הלין‪ :‬לעלז הארץ‪ .‬לשבור רשעי הארץ‪ ) :‬כ (‬
‫•לחפר סרות‪ .‬צלמי אלהיהם בלמות משרשרות מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין מלס״ש בלעז‪,‬‬
‫•קילב״א שורי״ן בלעז‪ ,‬וכן יש לפתול עול אש אליליו אשל עשה לו להשתחות ישליך האלם בחריצין‬
‫מצודת דוד‬
‫<יס( ונאו‪ .‬עובדי האליל יבואו נםטמן במערות ונו‪ •/‬הארץ‪.‬‬
‫׳יופכי הארז‪) :‬כ( אשר עשו לו‪ .‬אשר עשו כולם כיאלעצמו‬
‫להפתיזות אליהם‪ :‬לחפר פרות‪ .‬מושכ על מלח ישליך לומר‬
‫האלילים יפלץ אל החפירות העמוקות ואל מורי העטלפים ‪:‬‬‫‪),‬כא( לבוא‪ .‬ליל כשילך לבוא בנקרת סצוריס וגו׳ אז כדרך‬
‫‪.‬יפגין חור וכקב כמו ואצ מקבת גור נקרתם )לקמן ג״א(‪:‬‬
‫)שופטים פיו( והוא נשון מושא) מסניף סנולע מן‬

‫ע ב ד ם כליל בכליון גמול‪) :‬יש( ו ב א ו ‪ .‬למומלן‬
‫אש‬
‫‪ ^ / / ,‬א ף ‪1‬א‬
‫‪.‬‬
‫~‬
‫״‬
‫\*‪.‬‬
‫י‬
‫‪.T^J‬‬
‫ושיבואו בנקלח הצולים מפני פ ח ל ה ‪ /‬אומר ט ‪P‬‬
‫־יהיה באמת בעת שיקום לעלון ולשבור לשעי האר!‪,‬‬
‫מפני פ ח ד ה ׳ ‪ ,‬המאמרים מגבילים )מ״ל יי( ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬׳‬
‫ש ש ע ן‬

‫מ ה‬

‫ה נ ב י א‬

‫ש‬

‫) ‪ 3‬פ ס י ק‬

‫י‬

‫ב י ן ם‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫‪ 3‬א ן ר‬

‫א‬

‫מצודת צק‬
‫כ״ח(‪ :‬יחלף‪ .‬ענינו העברה מן העולם‪) :‬יט(ונמחלומ ״‬
‫הוא כמין מעלם‪ :‬לערן‪ .‬לשבר כמו לא הערוץ מפניהם‬
‫)לכלים זי(‪) :‬כ( לחפר פרות‪ .‬פתרונו כמו מלה אחת והוא‬
‫מל׳ חפירה ונכפלה סעי״ן וצמיד הפעל לומר כ‪-‬יפירוס‬
‫עמוקו׳ כמו אדמדפ שפי׳ אדום כיותר וק ירקרק ודד מיס‪:‬‬
‫זלעטלפים‪ .‬שם עוף עטלף והוא הפדיח כלילה‪) :‬כא( בנק וש‬
‫ובסעפי ‪ .‬ענינו שן הסלע הכולט וכן כסעיף סלע עיעם‬
‫האילן מקרא סעיף כמ*ש וכלה סעיפיה )לק׳ כ״ז(‪:‬‬

‫חזון ישעיהו‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ה כ ת ן ‪3‬‬

‫׳‬

‫‪fc‬‬

‫ה ן ה‬

‫באור המלות‬

‫)יע( במערות‪,‬ובמחלות‪ .‬סמערה‪ ,‬נפגע‪ .:‬וסמחלס‪ ,‬חלל‬
‫מעשם ע״י ביא‪ .‬המערות הם משגב)האהלע(‪ ,‬ורוב©‬
‫בצורים חזקים‪ ,‬והמחלות רק בעפר רך ואינם למשגב ‪p‬‬
‫להטמן שלא יתראה‪) ,‬קעהלעל(‪) :‬כ( לחפר פרוס‪ .‬שרצים‬
‫סגרים בחפירות ונקרי הבחים‪ ,‬ובא ע״מ ירקרקות אלפדמומ‬
‫ריל החופר תמיד‪ :‬ועעלף‪ .‬לחז״ל)סנהדרין ציח‪ ,‬גכורזס‬
‫ז׳( עוף הפורח בעצמה )פלערערמוח( וכיד הרד׳ק‪ ,‬וגם גי(‬

‫י ש א ח ש‬

‫כ י‬

‫נמממס‬
‫להששחות‬
‫עמלפיש‬
‫ובנעיצין‬

‫ע ן ב ל‬

‫‪.‬נע״ח‪ ,‬חיות היבשה הישוב והמדבר והים ועוף כנף‪,‬‬
‫על שגם לשרצים המאוסים השוכנים במחילות עס«‬
‫‪1‬‬
‫‪. 1‬‬
‫ן ‪,‬‬
‫•‬
‫'‬
‫'׳‬
‫׳ \'‬
‫והבלי פבימוס היה לפי אמונתם בשא נ ת ע ה ׳ ט‬
‫‪:‬בע׳׳ח או הכחוח הרוחניות אשר אליהם י ת י מ‬
‫‪:‬ולשים איש איש במקום מגורת‪ /‬חיוח המדבר י*ל‬
‫‪1‬משלה על המדבר‪ ,‬חיות היבשה על היבשה ‪ ,‬הדגה אשר במים מולכת על המים‪ ,‬החניגים על הימים‬
‫השרצים האלה חפרפרות ועמלפיס מושלים על מהילות האלמה ומערות צירים אשר שם שכונתם‪ ,‬והיה ררכם‬
‫ליחל עבולת לכל אחל מן חיניח|‪3‬ע״ח בעת שהיו צריכים להפיק רצון מן המקום ההוא אשר המי הזה‬
‫פולש שם‪ ,‬למשל בעת שהיו צליכים לשומ במים‪ ,‬היו משחחויס לאלהי לנון‪ /.‬בפת שהיו רוצים לחרוש‬
‫‪3‬אדמה היו מקשרים לתבנית שור ‪ ,‬כי רב תבואות בכר שור‪ ,‬ובעת שהיו צריכים להמבא במעלות‬
‫ימחילוח היו משחחויס לצורת השרצים האלה חפרפרות ועשלסיס‪ .‬פפ״י ההנחה הזאת אומר כי אחר שהאלילים‬
‫כליל יחלוף‪ ,‬לא יעשו עול כמו שעושים היום ‪ ,‬שבעת שבאים להחחבאות במערות ומחילות משחחוים‬
‫לחפרפרות ועשלפיס‪ ,‬כי אז אף שיבואו במערות צורים ובמחלות עפר מפני שחל ה ׳ ‪ ,‬מ״מ לא לבל‬
‫שלא יעשו פסילי השרצים האלה מחלש להשתחוות‪ ,‬כי ביום ה ה י א ישליך ה א ד ם א ת אלילי כ ס פ ו ואפי׳‬
‫אלילי זהבן החשובים יותר אף אותם אשר ע ש ו לו מכבר‪ ,‬לודשתחות ל ח פ ר פ ר ו ת ישליכה אז ולא‬
‫?נבלם בעת ההיא ‪ ,‬ומה יהיה הסבה לזה שישליכם א ז ? כ י ‪) .‬כא( ל ב ו א ‪ ,‬הלא מה שיצמרך ל ב ו א *‬
‫ג ג ק ר ת הצורים יהיה‪ .‬מ פ נ י פ ח ד ה ‪ /‬מ מ י ענשו ויראתו הרוממת )כנ״ל(‪ ,‬ואיך אפשר שישהחוה לאל‬
‫אמי‬
‫ג ח״ה ‪1‬‬
‫׳‬

‫‪r‬‬

‫‪fc WI‬‬

‫‪c‬‬

‫‪n‬‬

‫‪£‬‬

‫‪n‬‬

‫‪p‬‬

‫ס‬
‫ו ע פ‬
‫‪W V‬‬

‫ש‬

‫ה י ו‬

‫ל ן ן‬

‫ר‬

‫ס‬

‫כ ‪ 3‬ו ד‬
‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ן מ מ ש‬

‫‪J‬‬

‫ובסופי‪ .‬נקו הוא חלל עגיל סביב והונח בענש על נקילש‬
‫מגינים‪ ,‬ומשם הושאל אל כל מקנת עגול הנ‪.‬נ» כתמונה‬
‫זאת‪,‬ונקריס כאלה מצויים בצורים ומשתמשים למשגב‪ ,‬וסלע‬
‫רךמצור‪.‬יסעיף הוא שצולים המשתעפית בסלעים כהמשלד‬
‫סעיפי ה‪£‬לטמ‪ ,‬ואינם למשגב רק להסתתר שלא י & ו *‬
‫ס ו ע ג ע י ס מובל‪p5rj,‬שן הסלע מזס‪:‬‬

‫‪17‬‬
‫»‬

‫י ש ע י ה‬
‫חדלו ל כ ם‬

‫ב‬

‫מ ן ־ ה א ר ם א ‪ #‬ר נ ש מ ה ‪ $‬א ‪ £‬ו כ י ‪5‬טה נ ח י ם ב ה ו א ‪:‬‬

‫ג א כי הגה‬

‫יה‪1‬ה צ ב א ו ת‬

‫האמן‬

‫‪:‬‬

‫מסיר‬

‫מיריעזלם‬

‫ומיהודה‬

‫‪:‬‬

‫ו מ ש ע נ ה כ ל מ ‪ #‬ע ף ל ח םו כ ל מ‪/‬ט_ען־מ‪:‬ם‪ :‬נ גבור ואיעז‬

‫משען‬

‫ה ו ל ד ו ת אך‪,‬ק זוזלו לנס‪ .‬ברכזמ י׳יז‪ :‬פי הנה‪ .‬הגיגה י״ד‪ :‬נניר‪: 6.G‬‬
‫עיני ש מ ו א ל )יי( נ״ר שימ מסר פ׳ הצום רנה אסתר פיו‪) :‬א( ויסר ס׳ משפשיכ!‬
‫רש״י‬
‫שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהעמן‪) :‬ככ( הדלו לכם מן האדם ‪ .‬שלא לשמוע לאותן המתעים אתכם‬
‫מאחרי ולהשתמווח למעשה ידיו‪ :‬אשר נשמה באפו‪ .‬אשר כל חיותו וכחו תלויה כנשמח אפו שהוא רוח פורח‬
‫שהיום יפנה גו ומחר חצא ממנו וקל ומומר לדמות חפרפרות שאין בו ממש‪ ,‬רבר אחר חדלו לכם מכל‬
‫הדרכים הרעים ולמדו מן האלם אשר נשמה באפו הראיתם למה נחשב הוא וקל וחומר לע״א שאינו נחשכ לכלום‪:‬‬
‫נ )א( מ ס י ר מירישלס וגוי‪ .‬כולה מפורשת במס׳ חגיגה שמנה עשר קללות קלל ישעיה את ישראל ולא‬
‫נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד‪) :‬ב( ו ק ס ם ‪ .‬זה מלך שנא׳‬
‫מ צ ו ד ת דוד‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫^ )א( משען לחם‪ .‬ענ כי מיוה האדם תלויס נלחם וכמים מהלכו ישליך סאליליס מידו‪) :‬כנ( חדלו לכס ‪ .‬מנעו עצמיכס‬
‫ונשען נסם אמר משען לחס וכמיש כל מעם לחם שנר מענודת האלילים כי הכינו הדנר מן האדם אשר יש נשמס‬
‫באפו סראיחס נמס נהשנ הוא סלא תצא רוחו ישוב‬
‫לאדמהו ואיך איכ ראוי לענוד האליל שהשילו נשמה חיים אין נ ו ‪:‬‬
‫[‪) J‬א( מסיר וגו׳‪ .‬וילולא ימצא נהם לא איש וצא אכה אשר יהונן דלים להספיק להם להם ומיס ‪) t‬נ( גנור‬
‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫באוד המלות‬

‫ב א ו ר העגין‬

‫^ )א( משק‪ .‬שם הואר לונר‪ :‬ומשענה‪ .‬שם הואר לנקבה א ח ר ‪ ,‬אחר שיכיר מלכות ה׳ ופחדו‪) :‬ככ( ח ד ל ו ‪,‬‬
‫מלי הזכיר חעתוע הנשי לירי אשר המירו כבולם‬
‫וידוע כי נעלי הלשון בסערינס עצמים חוקים‬
‫‪!u-2‬‬
‫_‬
‫כשחוהיס מכס‪ .‬יערינוס נערך סוכר אל הנקנה ‪ ,‬יכן פה‬
‫בתהו להשתחוות לשרצים נמאסים כאלה‪ ,‬כאילו‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬י‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫מיי לימוד או עצה וחחנוליח)שיא עי! י׳ח‪ ,‬מ״נ כיד י״ט‪ ,‬הרמשים האלה חשובים יותר מן האדם‪ ,‬אומר אס‬
‫ל ־ ״ מ ח‬

‫י מ ‪ 5‬ע‬

‫מ ‪ 5‬ק ג ז ץ ל‬

‫ק ע נ ה‬

‫ג ס‬

‫נ ‪ 0‬י‬

‫) י (‬

‫איש‬

‫‪ 3‬נ ) נ מ‬

‫מ ל ר‬

‫מ ה <‬

‫וסיס גדול מן סוקן‪ .‬ישופיטיס פרטיים קבועים ננל עיר ופלך אתם מין ממין ה א ל ם ‪ .‬ב מ ה נ ח ש ב ה ו א ‪ ,‬ומה‬
‫וסם היי אחר ס!קניס נפדרגס‪ ,‬ולכי נכ״מ מקדים הוקגים מוהר האלם מן הנהמה ? )ור״ל כי כל משפמ‬
‫שנשואו סוחר אח נישאו הוא משפע כוזב‪ ,‬ובהכרח‬
‫י ' ? ? ' ‪^ £‬י•‬
‫י ייייי ‪°‬ז‬
‫‪._t‬‬
‫__ __<‬
‫נדנר סי‪ .‬וסהוסס עס״י ניחוש או גירל או אצטגנינוח‬
‫׳ צריך להעביר אחל מקצות המשפע הנושה חו הנשוא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫|‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬א‬
‫הוון וקסם)ירמיס י״ד ג ׳ ‪ .‬יחזקאל י׳׳נ כיד יי ׳ ! ׳ ‪ ,‬והמשפע אשר הניחו התועים האצה ״ההדס צריך‬
‫שישהחוה אל הבע״ח״ נושא המשפע‪ ,‬שם אלס ‪,‬‬
‫שמורה הבדלו המיוחל שהוא מי מלבר ונעלה מסוגו הכולל ‪ ,‬שהוא מ י ‪ ,‬סותר אל נשיאי שהוא ״צדך‬
‫להשתחוות אל הבע״ח״‪ ,‬שזה מורה שהבע״ח מעולה מן ה א ד ם ‪ ,‬כי מ ע ב ד מעולה מן העובד א ו ת ו ‪.‬‬
‫ובהכרח להעביר אי נשוא המשפע ‪ ,‬שגזרו שההלם יכבד חת הבע׳׳ח‪ ,‬ואס אינכם רוצים לבעל קצה הזם‬
‫מן המשפע‪ ,‬נ מ ר ח להעביר נושא המשפע‪ ,‬ש ם א ל ס ( ‪ ,‬ועז׳״א חללו לכס מלהקרא בשם הלם אשר‬
‫מ מ ה באפו‪ ,‬כי אס מקראו בשם אלם‪ ,‬עם מ ח ת כ ס שהוא תחת הבע״ח ‪ ,‬במה נחשב הוא ובמה נבדל‬
‫מסוגו להקרא בשמו המיוחל שהוא שם אלס ? ‪:‬‬
‫‪ ) 3‬א ( כי הגה ‪ ,‬מספר איך ערבה שמש האומה כזמן ההיא * ייייך הסרה מכל מיני השלמות‬
‫ו מ י ה ו ד ת מכל השבע‪ ,‬מ ש ע ן גלול‬
‫המוכרחים להצלחת ה ע ם ‪ .‬מירושלם עיר הממלכה‬
‫ומשענה ק פ נ ה ‪ ,‬זה לרך כ ל ל ‪ .‬עתה מבאר לבריו וחשב ני הצלמת האומה תלייה בשבעה לגרים‪ ,‬ומכל‬
‫אלה לא ימצא ניגיהס לא משען גליל ואף לא משענה קמנה‪ .‬א[ שימצא ביניהם עשירים נליבי לב מחזיקים‬
‫כישל‪ .‬מז״א שלא ימצא לא מ ש ע ן ל ח ם שהיא משען גליל‪ ,‬ואף לא משען מיש ‪ ,‬שנמצא בזול‪ .‬ב[‬
‫שיהיה להם גבירי חיל להצילם מאויב חיצוני‪ ,‬עז׳׳א שלא ימצא ביניהם‪).‬ב( ג ב ו ר ‪ ,‬גליל כשמשון כנטרהו‪,‬‬
‫ואף לא איש מלחמה‪ ,‬המלומד בתכסיסי מלחמה שהוא משענה קענה ‪ .‬ג[ שיהיה להם מנהיגים פונים‪,‬‬
‫והס א[ שופעים נין איש לרעהו נדברי ריטתס ‪ ,‬ב [ ‪ ,‬ד[ נביאים מישרים אותם נגר ה מ ק ו ם ‪ .‬עז״א‬
‫שלא ימצא ל ה ם ‪ ,‬לא שופט כללי כיהושע וחבריו‪ ,‬יאף לא זקן שקטן משופם והוא משענה קשנה‪ .‬וכן‬
‫לא נ ב י א ואף לא קוסם‪ ,‬היודע עתידית ע״פ משסשי הטכניס שהיא משענה‪ ,‬ה[ שיהיה להם שרים למטל‬
‫נם‬
‫נ חיה ‪2‬‬
‫‪#‬‬

‫מ‬

‫־ ס‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪:‬‬

‫נ ‪ 5‬י א‬

‫‪D‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫) ‪ , 1 p‬״ ‪n‬‬

‫מ‬

‫‪s‬‬

‫ו ‪5‬‬

‫‪n f t‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫א‬

‫ו ק מ צ א ס‬

‫ש מ ו ט ס‬

‫ל ו ו‬

‫)‬

‫י‬

‫‪ 8‬ן ר ג ת ס‬

‫גי‬

‫ית‬

‫ישע י ה ג‬
‫מלחמה עופט ונביא ולםס וזמן‪ :‬ג ^ר־־חמי&ים ונשיוא פנים‬
‫וי‪?1‬גץ והבס הרשים ינביון ל ח ע ‪ :‬ל ונתתי נןגרים שליחס‬
‫ותעלולים ימעזלר־בם‪ :‬היןנגש' דד‪$‬ס אישי‪/‬אייש' ואיש ב^יהו‬
‫ירהבו'הנער'בזקן והנמלה בנכבד ‪ :‬ו כי־־־יתפש' איש באחיו‬
‫״‬

‫ת ו ל ד ו ת אהרן ונתתי נערים‪ .‬שה‪:‬ירהני הנער‪ .‬שסי״י‪ :‬ט יחפש‪ .‬שנת קי״פ חגיגה פס‪:‬‬
‫עיני ש מ ו א ל )ל( זוכר ‪c‬׳ החמה‪) :‬ו( רנה נשא פ׳׳פ סןר הנהיר הנתומא ש׳ אתרי;‬

‫רש״י‬
‫קסם על כפתי מלך )משלי נ ן ״ ו ( ‪) :‬ג( ויועץ‪ .‬יולע ל׳‪1‬בר שנים ולקבוע חדשים ‪ :‬והשם חרשים ‪.‬‬
‫שכשפותח בלברי חורה נעשו הכל כחדשים ‪ :‬ונבון לחש‪ .‬ראוי למסור לו סחרי חורה שנהנו בלחש כנין‬
‫מעשה בראשית ומעשה מרכבה ‪) :‬ל( ונתתי נערים שריהם‪ .‬אלו בני אלם המנוערין מן המצות ‪ :‬ותעליליום‬
‫ימשלו בס ‪ .‬נועלים בני אדם חלשים ‪ ,‬ואני אומר לפי השיש ו תעלולים ליצני בני אלם המתעולליס כהן‬
‫ומבזין אותם‪ ,‬כמו)איוב ט״ו( ועוללתי בעפר ק ר נ י ‪ ,‬את אשר התעללחי )שמוח י י ( ‪) :‬ה( מגש ה ע ם ‪.‬‬
‫יהיו דחוקין ונגישין זה על זה בחימר וחירום ‪ :‬ירהבו הנער ב ק ן ‪ .‬יתגדל הנער על ה ז ק ן ‪ :‬והנקלה‬
‫בנכבד‪ .‬כפשושו‪ ,‬ומדרשו יבא מי שהמורות דומות עליו כקלות וירהב במי שהקלות דומות עליו כ מ ד ו ת ‪:‬‬
‫) ו ( כי יחפש איש באחיו ‪ .‬כאשר י ת נ ה איש באחיו בבית אביו לאמר עשיר א ה ה בתורה ומתוורת היא‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫כ צ ו ר ת דוד‬
‫וגוי‪ .‬מושב על מלת מסיר שאמר במקרא בלפניו‪) :‬ג( שר‬
‫המשים‪ .‬מכיר כר המכים ני יבוטל הבררה מכל וכצ ‪:‬‬
‫ונביא פנים‪ .‬איש נ‪.‬כד כהכנ נושאים לו פנים‪ :‬והכם‬
‫ה ד נ י ם ‪ .‬הכס על חכמים אחרים ;לומר שיש לו תלמידים‬
‫ה־מיס‪ :‬ונכון נ ח ש ‪ ,‬המבין סתרי תורה הנאמרים בלחש והם‬
‫מעכה כראכית ומעכה מרככה ‪) :‬ד( גערים שריהם‪ .‬כי‬
‫הנער לפי עזות נערותו ישתרר כהם‪ :‬ותעלולים‪ .‬הליצנים‬
‫ימכלו בס ע״י ליצנותם בדברי שחוק‪) :‬ה( ונגש העם ‪ .‬כיא‬
‫יהיה נוגש בהכירו על כי לא יהיה כהם מושנ‪ :‬ירהנו ‪.‬‬
‫הנער יתגאה על סזקן ואדם נקלה עצ איש נכנד‪) :‬ו( כי‬

‫)ההלי' קי׳׳ה(‪ :‬ו ק ס ם ‪ .‬הוא ההוזה בכוכבים ייודע מה‬
‫‪!:‬העתידית‪ :‬יג׳‪ /‬׳‪.‬־שים‪ .‬הוא ענץ מחשכה כמי אל תחרוש‬
‫על רעך רעה ״ ‪ v i‬ג׳( וליל חכמים כי התנמס היא‬
‫במחשבה‪ :‬לחשי‪ .‬ענין קול נמוך הנאמר בלחישת התיז! ‪:‬‬
‫)ד( ותעלולים ‪ .‬מין שחוק ולעג‪:‬מו כי התעללת בי)במדבר‬
‫כ״ב(‪) :‬ה( ונגש‪ .‬כיני! נהן כמו מפני כוכביו )שמות גי( ‪:‬‬
‫י ר ה נ ו ‪ .‬ענץ התחזקותוגאוס כמו רהב הס שנת )לקמן ל׳(‪:‬‬
‫בזקן‪ .‬הני״ת היא במקום עצ כמו וכן יכהן בו )ויקרא כיד(‬
‫ומשפטו עליו כי על עונש ממון ידכר‪) :‬ו( יתפש‪ .‬עניז‬
‫אחיזה ‪ :‬שמלה‪ .‬מנין מלבוש‪ :‬לכס ‪ .‬כמו ל ן ‪ :‬קצין‪ .‬שר‪:‬‬

‫חזון ישעיהו‬

‫ב א ו ר העני!‬

‫באור המלות‬

‫החופר במצקת ה‪.‬יון ישדר עמקים אחריו‪ ,‬ישחל יפליא‬
‫״‬
‫^‬
‫• יזשה ישתול ואמר החכם ראשית הכמה פציאה‪ ,‬ונקראו‬
‫*‬
‫*‪Ji‬״ י‬
‫״‪u‬‬
‫‪1 .‬‬
‫כמ־קליס הא‪.‬ה חכמי חרכים‪ ,‬החד‪ :‬ולמסגר )מ״ב כ״ג‬
‫‪,‬ג!ו‪ .‬והקשן נ ‪ ,‬נ ‪ ,‬בז‪ .‬מ״לן ומ״׳‪1‬יה! ‪1‬‬
‫ביניהם חכמים בכל מלע בעיונית ובמצחכתיות‪ ,‬עז״א י״ד!‪ ,‬נוצא ר‪,‬ר‪:‬תס בעגלתי)כופפי‪ :‬י״ל י״ח'‪ :‬לחפ‬
‫שלא ימצא ביניהם ה ב ם הרשים‪ ,‬ה נ ס גדול החירש מלה זאת הונחה על ההגה ק ו ל ענות חלופה מפה <אזן לא‬
‫ש ל א‬

‫‪ v‬״‬

‫י מ צ א‬

‫ה‬

‫ס‬

‫ו ן ע‬

‫ש י ן ע ץ‬

‫ן י ע ן‬

‫ן ר ה מ ן‬

‫כ ן ל ל‬

‫יי‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ץ‬

‫‪f‬‬

‫ש‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ביניהם‪ ,‬ומי יהיה המנהיג אותם ‪) . V‬ד( ו נ ת ת י ‪ ,‬וצח יגלהו ‪ /‬והלחש על הלממם דקה בכת שלבור מפס‬

‫חשל הס משועבלים אל תאיח לבבם‪ ,‬על שלןאןח הטהרו לכל תאיה ומיה‪ ,‬זר״צ המכינות הרעית ימשלו בם‬

‫‪<u™$‬‬

‫הנערים היא תנהיג את ההמיז‬
‫‪ .‬״‬

‫!‬

‫כ‬

‫י‬

‫ל‬

‫י‬

‫׳״‪! ,‬‬

‫שהעם בעצמו יהיו בעלי נימוס ואי׳צ‬
‫)ה( ו נ ג ש ‪ ,‬יהיו נלחצים איש ע״י‬
‫ל ע ד ו ‪ .‬וגס ה נ ע ר י ר ה ב ויתנשא‬
‫‪ #‬ל ה נ כ ב ד ‪ ,‬הגם שהוא נ נ ל השבע‬
‫ח״ה ‪3‬‬
‫ג‬

‫יבלחה‪:‬יב‬

‫™^\^\^‪S‬‬

‫י‬

‫׳‬

‫חחי הנשין‪ .‬כי חעגונ שם‬

‫המקרה‪ ,‬ו׳‪^ !.‬קמן )ס ו ( ‪.‬‬

‫להנהגה‪,‬אומי• )ה( ונגש‪ .‬פעצ זם הנחתו טצ כננח; לתת ממין‪V‬צעגזד‬
‫איש וחף ע״י‬
‫ע ל ה ז ק ן ‪ ,‬אף שחייב לכבלי ממצות״התורה‪ ,‬ואף ה נ ק ל ה י ר ה ב‬
‫השותנת הכנעה שבעיית שמקלה יכנע אליהנכבל ‪) :‬ו( כ י י ת פ ש‬
‫מספל‬
‫־‬

‫‪4‬‬

‫ה‬
‫‪18‬‬
‫בית אליי שטלה לצה לןצין תהיה־לנו והמכשלה הז^ת תחת‬
‫ידף ן'׳ ישא' ביום י ההוא ן לאמיר לא־־אהיה י חבש ובביתי אץ‬
‫להם ואיןישמלה ‪ 6 6‬תשימני קצין ע‪ ':r.‬מ כי כשלה ירושלים‬
‫ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־־יהויה למרות עני כבודו‪:‬‬
‫נ‬

‫‪r‬‬

‫־‪ : "•1‬״ ‪V‬‬
‫‪>T‬‬
‫‪:‬‬
‫•ן‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫*‬
‫ת ו ל ד ו ת אי• ־ן זהממלס ‪ .‬גימין סיג‪ :‬ישא ניזם ‪ .‬חגיגה ‪: tp‬‬
‫עיני ש מ י א ל )ם( מ‪:‬ו'ס ממור ל׳׳ט‪:‬‬
‫רש׳׳י‬
‫‪T‬‬

‫‪V‬‬

‫‪A‬‬

‫‪:‬‬

‫‪T‬‬

‫־ ‪V. :‬‬

‫״‬

‫‪y‬‬

‫‪:‬‬

‫‪I‬‬

‫הפר י'‬

‫גילך כשמלה‪ :‬קצין תהיה ל נ ו ‪ .‬ותלמדנו‪ :‬והמכשלה‪ .‬שאנו נכשלים בה באיסור או בהיתר בטומאה א‪1‬‬
‫בטהרה תהה ילך היא שאתה יולע להוריה ל נ ו ‪ ,‬לבר אחר שמלה לך להלביש ערום ‪ ,‬והמכשלה פיילנצ״א‬
‫בלעז מחסרוני שאני מחוסר לחם תחת יליך להספיקני ולכך קצין תהיה לנו‪ ,‬והוא משיב בכיתי אין לחם‬
‫ואין שמלה ומה טיבי לקצין‪) :‬ז( ישא ביום ההוא ‪ .‬אין ישא אלא לשון שנועה‪ ,‬הוא ישבע להם‪ :‬לא‬
‫אהיה חבש‪ .‬לא אהיה מחיבשי ביה המדרש‪ :‬ובביתי אין לחס ואין שמלה‪ .‬אין ב־לי לא מעם משנה ולא‬
‫ממס אגלה ‪ ,‬לבר אחר לפי פשיטו לא אהיה חובש לא אהיה שופט‪ ,‬שהוא חיבש את הנלוניס בבית‬
‫ה ס ה ר ‪) :‬ח( כי מ ל ה ירושלס ‪ .‬כולם הסרים ונפולים ואץ עוזר זה ל ז ה ‪ ,‬ולמה כי מאנו לשמו‪-‬נ ועמה‬
‫כולם מכעיסים ‪ :‬כי לשונם ומעלליהם אל ה׳ ‪ .‬לעלו להכעיסו‪ :‬למרוח עיני ככולו‪ .‬להקניט לפני כבודו‪,‬‬
‫מצודת‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬

‫צק‬

‫)ו( ישא‪ .‬מנץ שנוטה נמו לא חשא )שמות נ י ( ‪ :‬ח נ ש ‪ .‬יחפש‪ .‬כאשד יחשוש איש נאחיו וצא אחיו ממש אלא ההרוג‬
‫מין מאפר כלא כמו חנוש נטמון)איונ מי(‪) :‬ח( ומעלליהם‪ .‬אליו מנית אניו ויאמר לו הלא יש לן שמלה ר״ל הלא חתה‬
‫ומעשיהם‪ :‬למרות‪ .‬כמו צהמרות והוא מלי ממונם ‪1‬סלו‪ :>1‬מלונש מלנושי פאר ושעתו מצלחת ויהיו דנריך מקונציס‬
‫לזאת תהי( לנו לקצץ ולראש‪ :‬והמכשלה הואת‪ .‬מה שאנו‬
‫וכשלים איש כרעת רעהי הסיס תחת יד ממשלתך ריג חתה תסיר המכשול ככח הזרוע ‪) :‬ז( ישא • והיא ישיכ לומר‬
‫גשנועס לא אהיה ‪!:‬ושל ההונש את המחוינ כמאסר כי אינני ראוי למשול‪ :‬ובניתי‪ .‬ריל אף שאני מתראה בחון‬
‫לנוש מלנושי פאר אנל בניתי אין כל ואין שעתי מצלחת למשול ‪) :‬ח‪ ,‬כי ככלה‪ .‬נמרנית העוני! אל ה ׳ ‪ .‬ריל‬
‫להקניט אותו ‪ :‬למרות עיני נ נ ו ד ו ‪ .‬ריל שאומרים שעיני סמקיס המה גהולשיס מעיני האדם נ י לא יניע ולא ישגיח‬

‫חזון ישעיהו‬

‫באור ה מ ל ו ת‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ענודה שאינו הייב נה עפ״י סלואס‪ ,‬ונא ‪8‬ל נגישה כמס מספר איך תחת אפר כימים הקדמונים היה כ״א‬
‫יטעם ז ה ‪ ,‬וזה המנדיל נ נו ו כ ן לח! ייה ייי»י« '־* י משתדל שייברר לקצין והיה לכבוד לו ולכל משפחתו‪,‬‬
‫‪5‬‬

‫לוקח מידו ל נ ר ‪ ,‬ונין שש טשס‪ ,‬שדוההי לשלם מ ה פ ל ה‬

‫מ ‪ :‬נ ו ‪ :‬באיש‪ .‬ככ׳ כי ככ‪:‬י‪) :‬ו(‬

‫נית‪.,4‬‬

‫‪TO‬‬

‫״‬

‫״״‬

‫״‪.‬״‪»,.,‬‬

‫״ » « י‪,-‬יי« ״י•״• יי^וי‬

‫‪ , ,‬עתה ע ת יר״פש א י ש ב א ת י ו ב כ י ת אביו‪ ,‬מאמר‬
‫ס ק‬

‫ל‬

‫נשמע בית שרעה‪ ,‬בבית אביו‪ :‬שמלה‪ .‬נשה כמין ישמש לו‪ ,‬אהה הלא ש מ ל ה ל ך ואתה צבוש במ׳נושי‬
‫לך יאתה כי קצין ת ה י ה ל נ ו ‪ ,‬ויהיה זה‬
‫ג על הלשון במספר היחיד לרבים‪ ,‬כמו שפרשיי על יי י לי כבוד‬
‫‪t‬‬

‫ה‬

‫"‬

‫(‬

‫לך ולמשפחתך לכבוד‪ ,‬וזאת'שנית כי ה ל א ה מ כ ש ל ה‬
‫«‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫׳‬
‫‪g‬״‬
‫׳ ‪,» , ,‬״'‪ .‬ה ז א ת מהשיש וממצפה המצויה ‪ ,‬ורעת ממשלת‬
‫‪:‬‬
‫« א׳‬
‫‪^,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הנערים‪ ,‬הלא היא ת ח ת י ר ך ‪ ,‬אתה יכול להקן‬
‫המכשלה‪ ,‬ואס ממנע מהההמנות הנה יליך משו אה המכשלה‪ ,‬ואתה הגירס ‪) ,‬והפס בדרך הלצה שמלה‬
‫ל ך ‪ ,‬כאילו'מרוב שפלת האומה יספיק לשיהיה מי שיש לו כמלה‪ ,‬הנכבל ונשי& פנים ב ע ם ( ‪ ) :‬ז ( ישא‬
‫ביום ה ה ו א ‪ ,‬ישיב לו ל א מ ר ‪ .‬ל א א ה י ה ח ב ש ‪ ,‬ר״ל הגס שבימים קליטים היה התמנות הקצין כבור‬
‫ותפארת‪ ,‬אז לא היו עזי פנים מצויים‪ ,‬והיה זה שררות‪ ,‬אבנ עתה לא קצץ אהיה רק ח ב ש ‪ ,‬שוטר‬
‫החובש ואיסר בביש הסוהר ‪ ,‬זאת ההיה מלאכתי כתה ‪ ,‬כי רבו המעיזים‪ .‬זאת ש‪:‬ית‪ ,‬כי אהיה‬
‫מוכרח להתבטל עי״כ מכל ע ס ק י ‪ ,‬ער שאח׳׳כ הרד מנכסי • ושיעור הכתוב‪ ,‬ל א א ה י ה ח ו ב ש ‪ ,‬עד‬
‫;עייז ארד מנכסי‪ ,‬ו ב ב י ת י אי; ל ח ה ואין ש מ ל ה ‪ ,‬כ׳ אהיה מוכרח לפנות מכל עסקי אל לין ודברים‬
‫מ‬

‫ש‬

‫צ‬

‫ק‬

‫נ‬

‫‪5‬‬

‫‪ 3‬נ‬

‫‪ 5‬ש י כ י ) ע‬

‫צ‬

‫‪0‬‬

‫נ י ! (‬

‫צ‬

‫נ‬

‫‪.‬יש עובדים את ה ' ‪ ,‬אומר מה ש ב ל ש ו ג ם ו ב מ ע ל ל י ה ם בגלוי ירמו כי הם א ל ה ׳ ‪ ,‬ועובליס‬‫ריחו‪ ,‬מה ייעילו בזה אחר שלבם לא נכון עמו הלא זה רק‪ ,‬למרי־ת עיני כבודו‪ ,‬בזה ימרו כבול עיני‬
‫׳‪.‬גחתו כאילו בעיני בשר כינ־ו הכלסי ציפה תעלומות ל ב ‪ .‬זשס פנית ני גם אש בני אדם לא ׳יכלו לרמאות‬
‫נ?‬
‫‪4‬‬
‫ת״‬
‫ג‬
‫ה‬

‬ו כ ן ‪) .‬כאילן הנקרא אמיר כמ״ש בראש אמיר )לק׳ י״ז(‪) :‬יכ( ננכיו‪.‬ענה הקשי מס א ת ‪ .איוב ל״א(‪ :‬מתעים‪ .‬‬ ‫ס ד ו ם ‪ .‬מס׳ זיא רנה פ ‪ p‬א' מדרש־הנעלס‬ ‫פל ח״מ די כ״אז )י( זו ר כראשית מיש שס פ׳ נס לו שמות תרומה נהר רנה כראשית פיינ פל״ג אמור פכ״ז נמובר פ״נ‬ ‫כז״פ כב טיב קיח ת״ז ספ ספרי סאז־גו ירושלמי פאה ח׳ א׳ הנהומא אמוד א־רינ מ׳ ז״א נ׳ אייר לא וו״ח דף ח׳ כש‬ ‫לב מ ‪) :‬יא(‪.‬הלא חשאיס כאלה עושים חטאתם שאינה גלויה פ סמו כס בעצמם‪ .‬הליצנים כנהס כמה לוחצים אותם ומושלים בהם ומשים הנואפות מ ה‬ ‫תכלו נהם כי הפו לכ השרים ההרי למתן‪ :‬מאשריך‪ .‬ליצנים הם ‪ :‬ינשיס‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫נמעכה הבריות‪) :‬ס( ככרת‪ .‬כ י ‪) .‬עד שאץ לבקש עמו סוב זולתו‪ .‬וכן במדרש הכתר )‪:‬פכזק נם ושתי‬ ‫לעצמם ר ע ה ופורעניות‪ .‬כי נשים‬ .‬‬ ‫׳ ב א ו ר העני!‬ ‫‪.‬המנהיגים המדריכים אותך המה מתעים אופך מדרך כישר‪:‬‬ ‫‪.‬מני) שחוק ולעג‪ :‬מאפרי־‪ .‬במעשיהם גמלו רמה ל.צמם‪) :‬י( אמרו צדיק ‪ .‬‬ ‫‪.‬י ע ן ‪ .פפיס דקדא•‪•J‬ר ג׳ ז‬ ‫רשיי‬ ‫ד״א עניני כבודו‪) :‬מ( הכרת פניהם ‪ .‬מון שהם מכירים פנים בדין היא ענתה בס ל פ נ י ‪ .‬‬ ‫שנחו ורוממו את הצדיק כי עשה את הסוכ כי הצדיקים לוחציו ‪ :‬מעולל‪ .‬בפרהסיא עשו‪) :‬י( אמרו‪ .‬הוא‬ ‫עם ב׳‪ .‬י( א פ ר ו א ל‬ ‫ה צ ד י ק ‪ .‬כנין‬ ‫!כתיש‬ ‫שאץ‬ ‫בגם‬ ‫‪.‬למי שהוא צדיק‬ ‫כי שוב עשה ‪) :‬יא( אוי לרשע ר מ ‪ .‬והודיעו אותו לאמר כי הצלק אינו לכר הנלרש לצורך תועלת חיצוני‪ .‬כהרגימי ורפי*‪ .‬הגמול שישא בעל מעלליו ‪ .‬לק כ י ט ו ב ‪ .‬קיוו שין שפ ‪:‬‬ ‫עיני ש מ ו א ל )מ( זי‪0‬ר פ יהרו קדושים רנה פרשת תולדות הס״ה נהר פל״ג רוח פ״ז משי״ט מזמור קי*מ ה״ו‬ ‫ס.‬כיכר עזות פניהם ? ז י כ ענ ‪ M‬מנתה‪ .‬מנינו שבח ורוממות כמו את ‪*0‬‬ ‫מנידים ומכפרים אותם ולא מנעו מלהגיד וכפל כדנר גמיש‪ :‬האמרת)דנרים כ״ו( והוא ל׳ מושאל מהנוף העליון כרום‬ ‫כי גמלו‪ .‬אכל לרשע האוחז ברעה ולא שב ממנו‬ ‫אוי לו כי יקבל גמולו משלם ‪) :‬ינ( נגשיו מעולל‪ .‬כמו גושים‬ ‫!ורמאים רק א״ע‪ .‬הצלק מוב מצל עצמו‬ ‫והוא תכלית לעצמו‪ .‬מעללי הצדק נמשלים לעץ עושה פרי ותנובה ‪t‬‬ ‫ומהו פרי העץ הזה ‪ .דמם )•׳ כ ( ירושלמי יבמות ספיז הלכה ג סופה פרק ‪p‬׳ הלכה ג ׳ ‪ .‬‬ ‫רכעיהם ‪ :‬וחטאתם‪ .‬שעורו‪.‬להשיג ע״י כבול או‬ ‫גמול ‪ .‬הגידו ל א כ ת ר ו ‪ .‬ל״ל גמול הצדק אינו דבר נשרד ממענלי הצדק ‪#‬‬ ‫רק הם פרי הצלק ותוללותיו ‪ .‬מפרסמי׳ חטאם כאנשי סדום המה לא מנעו‪) :‬י( אמרו‪ .‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫כאור המלות‬ ‫ענתה נ ם ‪ .‬יבמות ק״כ בכירות מ״זז א״רוצזיק‪ .‬ז״ל‬ ‫רביעית שנס אם המצא ילם לרמאות ולזייף הלא &‪ V‬מעיל.‬כי אוי ל נ פ ש ם כ י ג מ ל ו ל ה ם וכ״ס קצת מפרשים ‪ .‬יא( אוי ל ר ש ע ר ע הרמ‬ ‫ננשיי‬ ‫כ ע ו ל ל ‪ .‫יט‬ ‫ישעיה ג‬ ‫ע הברת פניהם ^נתה בס וחטאתם כסךם הנידו ל‪ *$‬כ ח ף אוי‬ ‫לנפ ‪£‬ם כי־־־גממ להם תגה ‪ :‬י י א מ ף צדיק בי־טוב בי־־פרי‬ ‫מעלליהם יאכלו'‪ :‬יאיאוי לרשע רעכי־־נמול ידיו"יעשה לוי‪:‬‬ ‫ע‪.‬על שהצלק יהיה לק אמצעי להשיג ע״י אש השוב המבוקש‪ .‬מלבין‬ ‫להם‪) :‬יא( אוי‪ .‬מנין דרך‬ ‫יאכלו גמול מעשיהם ולזה שבחוהו למק ילמדו ממנו לטוב והלוך כמז אם תפס הבורי.‬‬ ‫ממי מעולל ומתלוצן על נוגשיו מגשים אותו לכרוע מ ס ‪ .‬כל הנוסע עץ הצלק יאכל פליז‪ .‬חגיגה י״נ קידושץ מ״א נתרא '״א פקיר?‬ ‫פכר מ״א‪ :‬אוי לרשמ‪ .‬כ י פרי‪ .‬והר בראשית דחי כמות נר׳׳ר לנ ויקרא כז כו*פ קיח אדר״פ פהיח‪ :‬כנרי ה י מ י ירושלמי פאס ס' א' סממ'‬ ‫אמור אלר״ג מ' איר לא ‪) :‬ינ( זזכר מ.‬יומא ל״‪ .‬עמי נגשיו מעולל ונשים מאלו בו‪.‬בהוא רע לעצמו ורע להחרים‪ .‬וכמר ר‪.‬העידה כמו לא תענה )שמוח כי(‪ :‬לא כ ח ד ו ‪.‬גורם רעה לו ולאחרים בתנהומא ‪t‬‬ ‫והמקרא מוסב על אמרו צדיק כי שוב נו ואוי לו לרשע ר ע ‪ ) :‬ב ( ננשיו מעולל‪ .מיסכעל כמי‪ :‬ונשים‪ .‬עמי מאישריף מתעים ודרך‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן הכרת פניכם‪ .‬ל״א הכללן‬ ‫פניהם ניכרים הס בעזות פניהם‪ :‬כסדס הגיל! לא כתדו‪ .

‬כמו שכתבתי כנדנש המוליכים אותך בדרך המאושר הה מ ת ע י ש אותך מני‬ ‫״ ׳ ד ר ך ‪ .‬ק‪.‬נרמה ‪1‬׳ ‪:‬‬ ‫ע י נ י ע י ן ן א ^ )ע( נייר סיג פדר״ב ינ‪) :‬יד( שריה דנמש א׳ דוה &׳ הניןזעא משפעים קדושים ושר משפעים ת.‬ושס ש ‪ .‬‬ ‫‪u l.‬וז״ש נ צ ב ל ר י ב ה י ‪ .‬ואצל די.‬הם השבטים‪ .‬מתעכב ומאריך בדינם של עכו״ס‪ .‬״ _‬ ‫ש ה ל כ ת ב ו ע ד ה נ ה ב ל ע ו השח הו נ‪ .‬לדין‪ .‬׳ ‪ .‬נמס שנצע מורה ‪:‬נבלע עד ש־‪..‬סרו לאין‬ ‫אויבי‪ .‬לא חשתם ‪ efi‬ןעל העני יגוצתש אותו והנו עדיין בנתיכש ולא‬ ‫חזון‬ ‫כאור המלות‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫ישעיהו‬ ‫ג‬ ‫‪.‬־‪ r‬ו י ו מ ־ ח ״ ח צ! »‪-1‬י‬ ‫י‬ ‫י' '•‬ ‫ייי"‬ ‫ל ‪ . כימד‬ ‫וכן ברנה )נמדנר פ׳י״א( וכמדרש הויה)שכיז דומהיילי הצ־יחז הישמיית מהעושר והפרנסה אמר עמי נוגשיו‬ ‫־‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫נ ג ר ל‬ ‫‪. L J‬״ ״‪ .‬אס אבלע)ואן־( אס השחית ) ‪ ' :‬נ כי כ׳(‪ .‬‬ ‫ע‬ ‫נ מ ס‬ ‫ש מ י ״ ז ד‬ ‫ע ל‬ ‫. .-‬‬ ‫והנדלו מן שחת ‪ .‬וגם ע ו מ ד לרין ע מ י ם שיעמול גם כן‬ ‫כשופט‪ ..‬‬ ‫" ‪<V r-n-v.‬ז ה צייר‬ ‫אה ה׳ כפיפש ובע״ד ‪ .‬״ ( ״ ל יה‪.‬ת ע‪.‬‬ ‫'‬ ‫שצריך להתאמן על הע‪:‬יזה ההיא כמו לפני גדול‪ .‬משתיתים דרך היש‪-‬־ נסלכ־ז נו מאי למען נא תשיב‬ ‫במקום אננ נמו ועבדיו נאו )נראכית מ ״ נ ( ‪ :‬נערתה ‪ ..‬ונושם גהצואס שלקח‪ :‬מא‪:‬ריך‪ .‬נעל דץ נגד נעל דינו‪ .‬יאמר יהלא‪ .J I‬‬ ‫‪.‬עקרסצסריכ חלו‪-‬ה בהזהניס ובהשופטיס אשר השחיתו את העם‪. w‬‬ ‫י ״ ׳‬ ‫־ ^‬ ‫מ־שדי־ מ ת ע י ם ( ‪) :‬ינ( נ צ ב ‪ .‬מיכן שם טרם בואם‪ ..‬‬ ‫ן בעת שיעמידכשיפט על ע מ ו י ג ט ל ג״כש־פט^‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫&‬ ‫'‬ ‫‪.‬הזקניס והשדים אכלו את שאר העם ‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת דור‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫הועם » נלעו‪ .‬והכלל ‪ .‬יען שהנושים ובעלי חובות משלו ב נ‬ ‫נכסיהם‪ .‬ומאשלי‬ ‫'‬ ‫׳‪.‬״‪ .‬עמידה זי לשין עכבה ‪) :‬יד( ה׳ במשפט יבא עם זקני ע מ ו ‪.‬ו א ת ם ב ע ר ת ם ה כ ר ם ‪ .‬יהוו?‬ ‫ד!|רםגזלת‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהדן ם* נמשפט ‪ .‬ואל הכדים )שה־ המדריכים ברברים שבץ אלם למכרו(‪ .‬וא־!ס ניטלי הכרס עיד‬ ‫בעכמס וקלקלהס א ו ח ו ‪ .‬‬ ‫למקום(‪ .‬אטומים‪.‬ומ״ש ואל מאשר‬ ‫אל תחשוב שהוא דרך מאושר‪ :‬ודרך ארההיך ‪ .‬ה ו‪.‬יל( ה׳ ב מ ש פ ה‬ ‫יבוא‪ /‬שיבא במשפט לפני השופעים ע ם ‪ .‬ם ע‪ .‬‬ ‫״^‪.‬ועמל לדין עמים‪ .‬אומר ^עת ירצה ה‬ ‫‪.‬ולעכי״סאומר אתם בערתם את כרמי אני קצפת־ מעט ואתם עזרתם לרעה ‪ :‬גזלת‬ ‫העני ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪19‬‬ ‫&ךח‪£‬יף‬ ‫ג‬ ‫ב ל ע ו ‪ :‬י נ נ צ ב לריב‬ ‫יהוה‬ ‫ועמד‬ ‫עם־זך|ני_עטו‬ ‫ושריו‬ ‫ואתם‬ ‫ןמ^ןטיצוא‬ ‫לדין‬ ‫‪:. י‬ ‫ל‬ ‫נא‬ ‫א י ‪ 1‬ז‬ ‫י ר י‬ ‫נמ‬ ‫ט מ י‬ ‫‪c‬‬ ‫‪u‬‬ ‫ש‬ ‫‪Wp)1J 7‬‬ ‫י‬ ‫נ צ נ‬ ‫‪s‬‬ ‫מד‬ ‫מ ע י ל ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫צל‬ ‫<?‬ ‫‪p‬‬ ‫‪^s‬״‪?V‬‬ ‫‪.‬יאמר אהס המ״וניס‬ ‫ס‬ ‫‪lft‬‬ ‫ט ר ס‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ן א נ י‬ . U‬״ ‪.‬כן מ*ח‪ .VJ.‬ןים״יד‬ ‫בערתם‬ ‫‪.‬וכל אשר להם משועבד אל הנעל׳ חיי•״‬ ‫סמס ‪ .‬לכן השחיתו גם ה מ ד‬ ‫‪ °K‬י י‪.‬‬ ‫כמלנס( יכינ)למעלס סי ( כי נוגש בדבר שלא לחח כמי מ ש ל ו ב ו ‪ .‬ופרי הכרס הם המעשים העונים‪ .‬ננד‬ ‫כל עימד נצנ‪ . .‬ח ‪ \ . ?‬ ‫ס ה י‬ ‫ט ל‬ ‫ג ד ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬ ‫כ ע‬ ‫כ ו ר‬ ‫ס ) מ ‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ה ש ח ת ז‬ ‫( ר‬ ‫ב נ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו ר‬ ‫‪ 8‬י י‬ ‫‪ 5‬ל‬ ‫= ל א‬ ‫ו מ ‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ג ש א‬ ‫י‬ ‫‪S‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪q‬‬ ‫ה ד‬ ‫ב‬ ‫מ י ר ס‬ ‫ע‬ ‫‪ :‬ס‬ ‫ע ל‬ ‫־‪1‬ע־‬ ‫‪8‬‬ ‫נ ל ל‬ ‫ה‬ ‫ג ע ל י‬ ‫‪ 3‬ק ל ע‬ ‫נ ל ע‬ ‫ע‬ ‫.‬נהם מה לקחת מידם ‪ .‬דע כי מ א ש ר י ך‬ ‫שמסתעפים ממנו ארחית כקטנים‪ .‬ולפי משמעות פשוטו משמע כל הענין‬ ‫ע ׳ ישראל ‪ .-1.‬‬ ‫סמאושר‪ .‬ושה י״ל ור״ל כי דרך התורה היא הדרך הסלולה הקבוע‬ ‫לרבים והם עקרי הדת ושרשיו ומן הדרך הזה‬ ‫י י‬ ‫•י ) (‬ ‫יו יי‬ ‫י י‬ ‫מ ת ל ע י ם ארמות רבות ענפים וסע• פיס ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫י‪. ‪5 5‬‬ ‫ס‬ ‫י נ י ם‬ ‫מ < י ‪ 8‬ס‬ ‫ל ר י נ‬ ‫ט‬ ‫ע מ ד‬ ‫ר י ג‬ ‫י ה י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫א‬ ‫נ .‬יכתיב וסי‬ ‫אענה‪ .‬ולא זאת לבד אלא כי גם ה ר ר ך היש!‬ ‫)למעלה <׳ ג׳(‪ :‬בלעו• בלע בכבד מיי'‬ ‫‪ .‬שניסס מקיר מהפעיצ‪ .‬‬ ‫״‪*.‬לבקש עליהם לין ולערוך טענותיו נגדם ‪.‬‬ ‫ונצכת לי בם עצ ראש ההר‪ .‬שנת נ ״ י .‬פעל " י‬ ‫^ ‪'u.‬וההצגה היא ההתחזקות נעמיד והיו יראים פן יעזבו רוע לרכס ע״י הדרך הגדול‬ ‫י ־ ! י שהוא עהרי הדת והאמונה‪ .‬כוי״ו היא נלעו‪ .‬צפני‬ ‫ע ׳ ‪ .1. נערהס‪ .‬ש<א יוכר‬ ‫ל‬ ‫‪.-‬שאין‬ ‫ן ‪.‬נוגש המש ‪.‬שעומד כבעל לין‪ .‬״ן ״‪a .‬ינו ניכי ״‪«.‬ותנה כשופט יעמו־ ללי! עמים שהם ישראל‪ .‬ולכן אצל ריב אמר נ צ נ ‪ .‬ל‬ ‫מרפא‪) .!.‬״ ‪ .‬אבל עם מי ילך ללין ? אומר‪) .‬‬ ‫כפך הישיבה או ההליכה‪ .‬ל א הזה במה שהתעום מעקרי האמונה יבזה‪ .‬‬ ‫שהיה להם למחית ‪ .‬דור שהיו עניים במעשיי־ טובים‪ .‬־ ‪.‬כל זה במדרש אגלה ‪ .‬צק־ נצנ ה׳ לעשות‬ ‫מיינה עס העמיס ילדון הוזה)ולפי שכל שנע לעצמו זרוי‬ ‫עם לזה קרא לכל ישראל בכללם בצפון עמים(‪) :‬יד( ה׳ במשפט יערוך ויכוח עס וקני עמו ושריי יכה י?מר לא‬ ‫האומות השחיתו עמי אנל אתס בעצמיכס רעיתס את כרמי ריצ ישראל הקרואים כרס ה' צבאות )לקמן הי( הס היו‬ ‫לכס למרעה כי אנלתס אותם ננל פס ‪ :‬נזלת סעני ‪ .‬ע מ י ‪ .ריע«‬ ‫דש״י‬ ‫יעמ>‬ ‫<\ו<\ כ‪/‬י«״< •‬ ‫גדין‬ ‫ע מ י ם ‪ .‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪j‬‬ ‫י לפניהם יבא בריב עם הזקנים והשריה ‪ .‬שישראל מצד‬ ‫אל הזקנים )שהם המדריכים במצות פט!‬ ‫היחום שכינס לה' נמשלו לכיס)לקמן הי( ‪ .‬זקני ע מ ו ושריו‪ .‬אליו וכפל הדנר נמ״פ‪) :‬יג( נצנ ‪ .‬הדרך ס‪ : .‬״ ן‬ ‫הו־ גרונו אם יבנטנו ממי מי וכחש נו לא ראיתיך)איוב עוד כלל ולא תוכל לשוב אליו כי נבלע ואיננו ‪..‬ודין ומשפט על חקירת המשפט מצד השופטים• "‬ ‫ויש^הנדל נין פעל יצנ יכין פעל ע מ ד ‪ .‪ .‬ות ‪.‬העמידה היא רק הזמן ההוא העי את הע^ ח‪ .‬ואתם בערתם הכרס‪ .‬‬ ‫ח ׳ ( ‪ .‬ו ‪ .‬ופי' הערוך‪ .‬מנץ השהתה ‪) :‬יד( ואתם‪ .‬ולנר פה כנד גני מיני ההצנהות‪ .‬׳‪.‬‬ ‫‪ V""1‬י‬ ‫\ ׳ !‬ ‫‪ .‬‬ ‫נין אנשיה.‬ומונן לששוטעמו על ר\ע מעשיהם ויראה כי עקר החש מה‬ ‫נמ״ש‪ :‬לרינ‪ .

יהס תעכסנה‪ .‬ולמלאות ספקס אלצו את יתפורר‪ .‬בקימה זקופה ומבנות בעיניס‪ .‬‬ ‫בהלכו כמנהג היגדים‪ .‬יה‪1‬ה' צבאות‪ ":‬מ ויאמר ןרןה^ין'כי גבהו מ‪1‬ת‪ .ה דנו חת העשירים‪ .‬מפרש‬ ‫<י‪:‬מ ים עבים‪ .‬השס שואל מת לכס תדכאו עמי ‪ V‬ומשיב העלי והירדתו חיך המכתש‪ .‬הלוך וכייקרא )רנה פרשה ט״ז( ומדרש איכה )פסוק נעו עורים(‬ ‫ומפות‪ .‬וטחינה בריחים‪ .‬ואזז״כ »ן עניים טחנו כ יחים לעשותו‬ ‫׳ ‪ _ L‬״ קמח ד‪ .‬ו ב ‪ 4‬׳ \ ׳ ‪) v‬פיי׳ח( פי' סנטה ‪.‬צרעת‪ .‬כמו)לברים י״א( אשר הציף ומתרגמינן לאשיף ‪.‬מכניסות ארס סתאוס‪ .‬גמ׳ ומדרש )שם ופס( ורבם כמרנר )פ״ו( והכין שמאלי•‬ ‫מש*״ו‬ ‫ג ח״ה ‪7‬‬ ‫ה ש ר י ס‬ ‫‪ 3‬ע ל י ה ן‬ ‫א ל‬ ‫ה ע ו ב ק‬ ‫‪1‬‬ ‫ע ס ״ ז‬ ‫ן ה ג ז ל‬ ‫ה ש ס‬ ‫ע ן א ל‬ ‫‪V‬‬ ‫?‬ ‫כ ם‬ ‫׳‬ ‫ע ל‬ ‫ש א ל ר ן‬ ‫ז א ה‬ ‫ש ה ן א‬ ‫י ע ן‬ ‫כ י‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫צ י ן ן ן כ ן‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ק ?‬ ‫ץ‬ ‫.‬סיפסמ״ז‪ :‬ושפח אדני‪ .‬ועל שנכתב בשי״ן לרשו בי רבותינו שתעשנה שפחות מכולנוח ‪ .‬עויק־א רבה )שם( ומדרש איכס‬ ‫׳ ׳‬ ‫ופסיקתא סל״א( שהיו מהלכות ארוכס בנ• קצרס ‪ :‬תעכסנה‪ .‬נצל )קלאפפערשלאנגע(ז )יו( ושפח ‪ .‫יש עי ה ג‬ ‫דו^רבבתיכם‪:‬פי מלכם תדכאו _ע‪£‬י ופני ענייםתאחנו נאם־־‬ ‫אדני *‪.‬וכן ואיתי מגיא גמשסע עמך‬ ‫< ‪) 1‬איינ י״ד(‪ .‬כ י גבהו ב‬ ‫ציון‪ .‬ומלת עם לעד‪ .‬לשון צרעת כמו )ויקרא י״ג(‬ ‫מספחת היא‪ .‬כליה!‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫החזרת י לו‪) :‬טו( מה לכם‪ .‬חכתתו ותמעיסו לבזותם כלינס )ויאמר ה׳ על הנשים אשר משלו‬ ‫בעמי יען כי גבהו ונוי(‪) :‬שז( ומשקרות עיניס ‪ .‬כודד‪ .‬ ‫ס‬ .‬הכתוב הזה נקשר עס שנאחריו בדרך שאלה ס‪:‬ידך במיוך‪ .‬עכס הוא ארס של נחש‪) :‬יז( ושפח‪ .‬ויש שדרשוהו שהרבה ב ק‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫רעיתם כמו ונער בשדה אחר )שמות כ״ב(‪) :‬שז( גרון‪.‬׳׳‬ ‫*‬ ‫ונבלעת בדגש וכן מזה ניד־‪ :‬תדכאו‪ .‬ובשנת )דף ס״כ( דהייין מליין מיניסו‬ ‫כוהצא ורניזין כילל שתי הפירושים‪ :‬וטפוף‪ .‬‬ ‫‪.‬ויאמר ה יע‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ה ל כ ם ת ד כ א ו ע מ י ‪ .‬והמפרש סי׳ כבלים או פעמונים נפשמיע קול ‪ ..‬ואחיכ בריחים ושס יעשה קמח‪ .‬ר״ל מדוע תדכאו את עמי‬ ‫ומדוע תטחנו פני עניים‪) :‬טז( יען כי גכהו‪ .‬נטויות קי•‬ ‫) ס ו ( מלכם‪ .‬‬ ‫‪-.‬ובירושלמי )שגת פ״ו ה׳ ד׳( הטכסיס קורדיקיא כמ״ש וברג.‬נעכור‬ ‫בהולנות בקומה זקופה ‪ 5‬נטויות גרון‪ .‬ ‫עיני ש מ ו א ל )עז( נר״ר י*ח ז*ץ‪ 6‬ע״ז י׳׳ז נמדנר ז׳ מ׳ אי״ר א׳ ל׳ פדר׳כ כיז לא לנ תנחומא נצא‪) :‬יז( דהר כלי?‬ ‫ויקרא ס״ז י״ז כמדנר ן׳ א״ר י׳ חנחימא מצורע .‬רומזות עם הפינים‬ ‫אל הנואפים‪ :‬הלוך וטפוף הולכות דרך גאוה ננחת כדבר‬ ‫הצף כ״ס המים ‪ :‬תעכסנה‪ .‬היו קושרות שיאות נכריות קליעת שערות תלושין כירכיה עם קליעותיהן שיראו גסות ושפופות ‪:‬‬ ‫מרגליהם תעכסנה‪ .‬ל״א צובעות עיניהם פסיקרא ובכחול‪:‬‬ ‫הלוך ושפוף תלכנה ‪ .‬נוטות בגרון אילך‬ ‫ואילך להראות יפיין‪ :‬ומשקרות עיניס‪ .‬במר׳)שם ושם( וכשבת )שם( מפרש לשון עכסא‬ ‫ונהש ‪ .‬ויכול לתח בתיך סמדיךגס‬ ‫‪1 1 :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪r P‬‬ ‫כ ם‬ ‫ד‬ ‫‪v‬‬ ‫נ ו ת‬ ‫כ ״ ג‬ ‫)מפסיק י״ח ע ״ ( ‪ .‬וברגליהם ת ע כ ס נ ה צובעות בסקרא‪ .‬‬ ‫הולדות אהרן ויאמר ה ‪ /‬שנת ס״נ יומא ‪ : p‬נטיית גרון‪ .‬צי‪1‬ן‬ ‫רתלפנד־ נטר‪1‬״ת ןרי‪1‬ן ומבקרות עינים הרוך '*וטפוף ת ^ נ ה‬ ‫וברגליהם תעכסנה‪ :‬י׳ ושפח אדני ‪ /‬ק ך ר ך בנות ציון רה‪1‬ה‬ ‫כ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ן<‬ ‫‪.‬והמליץ פה תח..‬ ‫רש״י‬ ‫מד• לבם קי‪ .‬ואכותאותו‬ ‫טחין היטב )לברים ט׳ כ׳א( תחלה ואכזת ואח״‪ :‬טחוו‪.‬הדיכס תהיה ע״י הרמת‬ ‫ותשובה‪ .‬כמו מה לכס‪ :‬חמחנו ‪ .‬לשון לבר צף על גבי תבירו‪ .‬‬ ‫•כך היתה ארוכה מהלכת בין שתי קצרות כלי שתהא נראית צפה למעלה מהס ‪ .‬‬ ‫צואר כמו קרא בגרון )לק׳ נ״מ(‪ :‬ומשקרות‪ .‬כמנהג הטף במרוצה‪ ..vtic-.‬ע מ י ‪ .‬ענינו הבטה‬ ‫קריצה ורמיזה כי עין שזפתו )איוב כ׳( תרגומו עינא‬ ‫דסקרתא ‪ :‬וטפוף‪ .‬‬ ‫ועפ״ז גוזר עליהם ג״כ עונש שיען שגבהו ו ת ל כ נ ה צובטות ‪ 1‬וי״מ הבטה‪ .‬ה׳ מה חשרם כמכתכ‬ ‫‪ .‬וי מ‬ ‫!! י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬כמדוכח הלחן ‪ .‬לשון הבמה‪ .‬יל״פ כן כמו יחדו למשפט נקרבס)לקמן מ״א(‬ ‫) _ (‬ ‫העני ? הלא בבתיכם‬ ‫נשפטה יחד )מ״ג( ‪) :‬טי( מלכם‪ .‬וכן סי׳ כענם אל מוסר אויל‪ .‬ויונק תילגם ובפתהן‬ ‫מ ק פ ן ‪ .‬אצל מי נמצא גזלת סמדפפ‪ .‬שנת שס.‬רזים מיש יענייס‪ .‬ייאמר ה ׳ ‪ .‬וישיב תשובה גסים ככמות רכ מעושר‪ .‬ענין ארס כמו וכעכס‬ ‫חל מוסר אויל )משלי וי( ‪) :‬ח( ושפח ‪ .‬מנכון טף ‪.‬עד שנעשי דקים‬ ‫‪ .‬בכור נדמו כחלקים‬ ‫ר״ל כן שואל האדון ה ׳ ‪ .‬ענץ הצפה ממפל ט אשר הציף‬ ‫)דברים יי( ת׳׳א דאטיף‪ :‬תעכסנה‪ .‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫ט ח ‪ :‬ו כשרצו לעשותו קמח‪ .‬מלשון ספחת‬ ‫הצרעת פאת או ספחת )ויקרא י״ד(‪ :‬קדקד‪ .‬‬ ‫׳ _ * ״״״ ״ וטחנו בריחים או לכו ב דוכה ובשלו בפרור )במדבר י״א(‪.‬למה לא תשבש‬ ‫למה לח תאמרו הון ‪ V‬נ א ם האדון ה׳ צ ב א ו ת ‪ .‬בגמול זם מסיינה מוכות‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ד העני!‬ ‫באוד המלות‬ ‫להציל עשוק מיל עושקו‪ .‬כשהיו עוברות בשוק אצל בחורי ישראל לולסתו ברגלו ורמזחו צל חיבת נואפות כלי‬ ‫להבעיר ט יצר הרע כעכס זה של נחש‪ .‬‬ ‫נטויות גרון‪ .‬‬ ‫״״‪ .‬תטחנו‪ .‬ככרצו לבשלו בפרור‪.‬לוך הוא‬ ‫ת ד כ א ‪ .‬ויכו‪ .‬כשהיא עוכרת אצל בחורי‬ ‫ישראל דורסת במנעל אשר ברגלה ומנערת בו את היצהיר‬ ‫כארס של נחש‪) :‬יז( ושפח ‪ .‬הוא אמצעית‬ ‫הראש מקום יחלק שם השער אילך ואילך‪ :‬פ ת ק ‪ .‬חבק ועפר נ וטז( ומשקרות‪ .‬ויל פ שם על הנחש‬ ‫<‪5‬מ‪.

‬קשורים קצרים שקושרין בהן שערן‪ .‬הן היו אופרות ימהר‬ ‫יחישה מעשהו דוכיס רואה אותי וניטל אותי‪ .‬תרגום כליליא כמו )שמות ל״ט( פארי המגבעות .‬אצעדה של שוקיים‪ :‬והקשרים‪ .‬הן המראות כחרנומו מחז״תא ספיקיי״ן כ ל ע ז ‪ .‬יונתן תירגם סבכיא‪) :‬ים( הנעשות‪ .‬לפון ענקים לגרגרתך)משלי א ׳ ( ‪ .‬נ'ה למעיינותיהן והיו שופ.‬ויש פמ־שין‬ ‫אותן מיזהנץ סרשיינ״ש נ ל מ ז ‪ :‬ובתי הנפש‪ .‬‬ ‫מ פ ו ת ‪ :‬וההריפיס‪ .‬מין מלבוש נאס וכן והלבש אותך מהלצית )זכריה ג׳('‪ :‬וססעספומ‪ .‬מנין סרקה ושפינה וכן היה נאמת ורמו ה־‪.‬מין כישים נאים וכ ן ויצר וגי׳ בשני חריטים ומינ ס׳ י‪:‬‬ ‫)כג( סגליניס‪ .‬י‪£‬‬ ‫^ ‪ 3‬י ה ה ו א ‪ .‬תכשיט בס מדודו‬ ‫כאוד המלות‬ ‫בכיה מכוסה‬ ‫נשער ויכסה נצרעס‬ ‫ג ת״ה ‪8‬‬ ‫כאור הענק‬ ‫הזול י ש ע י ה ו‬ ‫ולהרנית מקום הפאות בשערות(‪ .‬כשנח הפורעניות היו שרי ננוכלנצר נוסלין אוהן להיות‪:‬‬ ‫לנשים מחמת יופץ‪ .‬מ ‪ 0‬שיו ז‬ ‫עיני ש מ ו א ל )יט^ ירימ׳ שנת וי ז ׳ « ' ם פיא ‪t‬‬ ‫מ‪*0‬ק‬ ‫דש׳׳י‬ ‫משפחות משפחות של כניס‪ :‬פתהן יערה‪. גהתעטף‬ ‫זנדרז״ל ערניית רעילות )שנת ס״ה(‪) :‬כ( כפאריס ‪ .‬‬ ‫שלוחשין לה שם‪ ) :‬כ נ ( המחלצות‪ .‬המנעלים ערומות נגלוי טרום‪) :‬יח( יכיר ס י ‪ .‬רמז הקנ״ה למעיטת שלהן והיו שופעות דש זיבה כאדם המערה מכלי אל כלי וה־ר‬ ‫נמאסות עליהן ימשלינין אוחן לארץ מעל קרונות שלק ‪ .:‬יפתה‪ .‬צניף שמצניסות בו כל פרצופיהן מין מנלנל העין כד׳•‬ ‫שיתאוהארם ליוון כמראות הלסתות )סי׳א( ‪ .‬ענקיא‪ .‬מצעת המשה כתרגומו שישיפיא‪ :‬והמשפחות ‪.‬סס המראות ע״ש שפני האדם נגלה אליו כשרואה נו וכן יקרא סאננט )ינעדיית פ״ג גלגו‪:‬ין וצ״כ‬ ‫נ ט י ״ ט ( . וסכדינים ‪ .‬עדי וסב שסנשיס הולוס נץ שדיהן על לבן ‪ :‬והנחשים‪ .‬ס‪ :‬וסשניניס מין שנכס‬ ‫לתכשיט הראש וכדרו״צ ושנים של שנכס )נגעים פייא(‪ :‬והשסרנים ‪ .‬נסות גמתעטפית בו‪ :‬יסמטפ־זות‪.‬והרנה יש בלשון משנה שכיס של בבכה‪:‬‬ ‫יהשהרנים ‪ .‬המנעלים אשר ברנליהם‬ ‫אשד בהם תעכסנה‪ :‬והשניסיס‪ .‬ואז י ם ? כיל‬ ‫מקום הקדהד שהיה מ נ ו צ ‪:‬‬ ‫התכשיע״‬ ‫ה‬ ‫ן ם‬ .‬ויונתן תירנס יקרהן י ע ל י ‪ ..‬‬ ‫סעדי שמשימית נשיקיסן נמו אצעדה זצמיד )נמדנר ל״א(‪ :‬והקשרים ‪ .‬כעין כיפת כונע נמו פארי המגנעות )שמו׳ ל״ט(‪ :‬יהצעדית ‪.‬של פשתן הם שמתעשפ־ן נ ה ם ‪ :‬והצניפות ן‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ונדרו״ל פהיא אינמא )פשתים פ׳׳ח( ועל ניש הרחם יאמר נצרעת טל סקדקד ‪.‬צמילי הזריע למתרגם ישיריא‪ :‬והרעלות‪ .‬מיני שנכה לתכשישי הראש‪ .‬‬ ‫כעין צעיף וכן סכי סמטפחת )רות גי( ‪ :‬והריטיס ‪ .‬נזמי האי׳ן מקים‪.‬או שמא מראות שלהם נגללות היו ‪ :‬והסדינים‪ .‬לעתיל לבא כשיבא הקב״ה להשינ את ישראל אליו יסיר ה' מהם את הפאר‪$‬‬ ‫העכסיס שלא יהיו חולין תפארתם בניי תכשיטי נש‪-‬ס ורברי גבלה‪ :‬ה מ כ ס י ם ‪ .‬מרגליויז הרוווח נהוט התלוי נצואר ונוטף‬ ‫מל ההזה‪ :‬והשריה צמידי סורוע ט הרגוס של צמידיס הוא שיריא‪ :‬והרעלות‪ .‬כדיני פשק משויין להתעטף ‪ :‬יסצניפית מצנפת הראש ‪ :‬והרדידים ‪ .‬דפים של כיח הרחם כרמתרגמינן וכומז)שמית ל״ה( מחוך ‪:‬‬ ‫)כג( ו מ ל י נ י ם ‪ .‬לפון ארמי הוא פתיאאוכמא‪ .‬תרגומו ממכייא ‪ .‬לפי שאמרו ימהר יייש«•‬ ‫יאמר נל׳ ‪1‬ס עיש שנל הנפתס ניצרו נפתס נס או הוא מל׳ מעשהו ומה ככך דוכס רומס אותי ניפיי ויקהגי נמרננתו‬ ‫והפותות לדלתות )מ׳׳א !׳( ‪ :‬יערה‪ .‬כיתוניא כמו )שמואל נ ׳ נ ' ( ו ק ־ לך את חליצתו ^ שהניף מלובש ב ה «‬ ‫יכשפישמין אותם חולצין אותם מן הגוף‪ :‬והמעטפות‪ .‬ ‫והצעדות‪ .‫ישעיה ג‬ ‫‪so‬‬ ‫פתחן י ערה ‪ » :‬ביום ההוא יסיר **דיני את תפארת העכסיע‬ ‫והשביסים"וה&הרניס ‪ :‬יפ הנטפות והארות והרעלות‪:‬‬ ‫נ הפאריס והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחיים‪ :‬יא הטבעות‬ ‫המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים‪:‬‬ ‫ונזמי האף‬ ‫מ ' הנלינים והםדיניס' והצניפות והרדידים ‪ :‬כי והיה ת ח ת בשם‬ ‫ז‬ ‫‪if:‬‬ ‫‪V:••!V‬‬ ‫‪^ J‬‬ ‫‪T»S‬‬ ‫ת ו ל ד ו ת א ה ר ן ו ים תחת נשם‪ .‬מ ט י משי שקישרות נסם שער ראשן‪ :‬ונהי‬ ‫הנפש ‪ .‬כליהן יערה‪ .‬שסז יקהה לארז‪ .‬ולשון נט‪-‬פומ•‬ ‫על שם שתלויות על הצואר וממעות על החזה והם כמין מרגליות נקובות וחרוזות נחום מישיפנצא׳׳פ בלעז‪:‬‬ ‫יהשרית ‪ .‬שכננר הלב נושק״א בלעז‪ :‬והלחשים ‪ .‬סנשיע ט‪:‬וי נדמויז ירח ני הרגום של ירוד‬ ‫סזא עיהרא וכן לגד מן השהרונים )שופטים חי( ‪) :‬יס׳ הנטיפות‪ .‬נומי האוון !תליי נמקים שלוהשין שם ‪:‬‬ ‫)כב( המחלצות ‪ . המרננה או ר צ שילכו כגילה־‬ ‫פקירס הערה )ויקרא נ י ( ‪) :‬יח( הענפים ‪ .‬ועל שם שמג ות צורח השנים קרויי‬ ‫גליונים‪ .‬הוא יגצה סי־‪.‬כמשמעו‪ .ית דם‬ ‫נמו ותער נדם )נראשית ‪:‬יד( או סוא מנין גצוי פרוס נמו זינה ונמאסו ונשלכו מ.‬יעלם‪ .‬״ נ צ י ם גאים עשויי.‬ל״א והרעלות מיני סרבלים נאים להתעטף ב ה ם ! ובלשון‬ ‫משנה יש ערבייה רעולית במסכת שבת‪) :‬כ( הפאריס‪ .‬ר״ל לא יתקשטו עוד‬ ‫שנרגליק אשר נסם ה*‪:‬שי‪.‬פ ת ק לשון רוחנ‬ ‫לשין גולל ‪) :‬יח( ט ו ס ההוא‪ .

‬ר״ל כי כן ראוי והגון להן במקום ופתי וגיל הוא מנץ שמחה כי הדרך לחגור בה בשמחות‬ ‫כהיו מייפות א״ע כפני הנואפים והוא מקרא קצר ומאליו לרהד בה במחולות‪ .‬‬ ‫.‬‬ ‫ג ו ‪) :‬כד( והיה תחת בשם מק י ה י ה ‪ .‬כ י ת ח ת י פ י ‪ .‬ ‫)כה( מחיך ‪ .‬‬ ‫‪:‬לא להלן לב ה ע ם ‪ .‬בכל שעריהם יהא הסכל ‪ :‬ו נ ק ה ה ‪ . .‬מתים הם‬ ‫ההלוש‪-‬ס ‪ .‬מלי נקי.‬אלא שהןא נקוד פה״ח )סנז״ל( והיא במסורת בעשלה כקולות הה״ח ואין אחד מהם דבוק לתיבה‪.‬ ‫אניטת ואבלות ‪ :‬ונקתה‪ .‬נפקוס שהיו חוגרות משי ואין לו דומ׳ ויתכן שהוא לשין מורככ כי פתי הוא‬ ‫במגורה כל פאר שמס יהיה מחגורת שק כי‪ -‬בול הצער תרגומו כל רהכ כי ירהיב ה׳ את גבולך)מריס י״נ( תיא‬ ‫והאבל‪ :‬כי החת י פ י ‪ .‬מקום שהיו מתבשמות בו יהיה נימק ז ותחת חגורה נ ק פ ה ‪ .‬הרי כשתי‬ ‫תיבות פתי גיל כלי שהוא מביאן לידי גילה והוא בית הרחם האמור למעלה ‪ .‬מגובה לשפלות ‪ .‬וכל מעשה שהוא דבוק לתיבת של אחריו פקיד קמ״ז )ציר״י(‪ :‬ותחת פתיגיל‪ .‬‬ ‫של א ח ד ו ‪ .‬פ ת ק חילוף אותה גיללז‬ ‫ההיה מחגורת שק בכל מהנים‪ :‬כ• החת יפי ‪ .‬‬ ‫‪.‬ו ת ח ת ‪ .‬המסה והמנה כמו המק בשרו )זכריה י״ד ‪ :‬נקפה‪ .‬ונקף סבכי‬ ‫היער )לקמן ן׳(‪ :‬והחת מעשה מקשה‪ .‬מקשה לשון דא ללא נקשן)דניאל ה ׳ ( ‪.‬מקום‬ ‫כחוגרת שם יהיה ניקף נחתך בחבורות ורשימי מכות כמו )איוב י״ש( ואתר עורי נ ק פ ו ‪ . : I* : J 1 :‬‬ ‫־ • ‪ T :‬דן‬ ‫עיני ש מ ו א ל )כס( ש״ר ג' מד• נדכה‪) :‬כ‪ 0‬פתיחה איכס י׳‪ :‬א״ל ה׳ היז \' ‪t‬‬ ‫ר־ב״י‬ ‫מולק־כ״ש ל ‪ :‬והרדידים‪ .‬בכל פההי הגתים יהיה אנשיך כמו מהי מספר )בראשית ציד(‪) :‬כו( והנו‪ .‬קיא ומיאוס‬ ‫את‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪ 5‬ה י ן‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ ר‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫| ע מ ל ן‬ ‫ק‬ ‫ה ל י ס‬ ‫י ר‬ ‫י י‬ ‫ה‬ ‫ב^יד ה מ ל ו ת‬ ‫פרפתי כמפרש מפנין כויה‪) :‬כה( מתיך‪ .‬מהי מלחמות? היוצאים ב?בא במכין‪) :‬כו( ואני ‪ .‬ענין נשילת השער •‬ ‫זהב מעשה מקבם כמס יהיה קרחה כי יפול פער ראשן והוא כמו קרה הוא ! ויקרא ייג(‪ :‬פתיגיל‪ .‬ ‫‬‫‪.‬הנורה רחבה פצ‬ ‫דבר מגוגה ומאוס‪ :‬ותחת פתיגיל‪ .‬אנשיך יפלו בחרב האויב‪ :‬וגבורתך ‪ .‬ישבו לאלן ידמו )איכה‬ ‫ל ( בתשעה באב ‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת ת ד‬ ‫גהלשיטי פאר כמאז‪) :‬כד( תחת גשס‪ .‬יההבדצ גץ הרב ומלחמה מבואר וכן לקמן‬ ‫)כ״ב כי(‪:) :‬ו( ואנו ואבלו‪ .‬שערי‬ ‫עיירות וכהים‪ .‬וכבינתא פדמל״ז בלעז‪ .‬מלשון אבלות‪) :‬נקהה‪ .‬‬ ‫ורציצמ‪ :‬והחת מעשה מקשה‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫מ ק‬ ‫יהיה ו ת ח ת חגורה נ ק פ ה‬ ‫מ ח ג ר ת‬ ‫פתיגיל‬ ‫ו ת ח ת‬ ‫&‪ p‬כי־־תחת‬ ‫‪s o‬‬ ‫ג‬ ‫מעע‪1‬ה‬ ‫י פ י ‪ :‬כה‬ ‫מ ר ח ה ו ת ח ת‬ ‫מ ק ש ה‬ ‫מ ת י ך ב ח ר ב יפלו‬ ‫וגבורתך‬ ‫ל א ר ץ " ת ש ב י‪:‬‬ ‫״ ״ן‬ ‫ד ‪I VJT‬‬ ‫' ב מ ל ח מ ה ‪"* :‬ואבו ו א ב ל ו פ ת ח י ה ונפןתה‬ ‫‪ KF:‬ד‬ ‫ז‬ ‫! ז‬ ‫‪v.‬הכיס נקים וריקנית מכל טובה‬ ‫ותשכ לארץ בשפל כמצב‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ע ז‬ ‫‪.‬כי זאת הוגנת להיוח להס תחת יופי שהיו משחחצות ב .‬במקום שהיו מתקשטות בעדי תכשיט הנעשה בהקשת הקורנס‪ :‬קרחה‪ .‬עיין לקמן)י*ט חי( הפתחי־‬ ‫יאבלו כמו דרכי ציון אבלות‪ .‬או הוא מלה מורכבת לשון פתיל גיל‬ ‫יוכן‪) :‬כה( מתיך‪ .‬טנין‬ ‫במקום שהיו חוגרות בם בתכשיטי פאר שמה יהיה שבירה בבירה ורציצה כמו ואמר עורי נקפו )איוב י״ט(.‬גבוריך ‪ .‬ו ת ח ח‬ ‫‪.‬במקום שהיו לובשים בגד‬ ‫רחב יחגרו שק קצר‪ .‬מל׳׳•׳»‬ ‫‪/‬‬ ‫אנינות ז ואגלי‪ .‬רינ אבנט הנעשה מפתיליס )ועיין בתיויט בעדיות פ׳ ג (‬ ‫הגגוריס שבך חכר לא ימכרו עצמן לחרב האויב ויצא ופתיל מנינו הופ כמו פתיל הכלת )במדבר כ׳ח( וגיל‪.‬כנץ‬ ‫מתבשמות שם יהיה שמה המקה והמכה‪ :‬ותרית הנורה‪ .‬כמו וגס אני נתחי לכס נקיון שינים‬ ‫)עמוס לי( ובלשון מבנה יצא פלוני נקי מנכסיו‪ :‬לארז תשב ‪ .‬לפון אנינת ‪ :‬פתחיה‪ .‬והתרוקן מ כ ל ‪ .‬‬ ‫כאודהענין‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫ההכשיסין‬ ‫)כד( ת ה ת‬ ‫בבשמים יהיה‬ ‫ו ת ח ת ‪ .‬כמקום ככיו ודק כמו נבאו את רדידי )‪:‬״ה ה ( ‪) :‬כד( מק‪ .‬יפענ ונקהס כא לרובעצ‬ ‫י‬ ‫ומכוה יהיה בכ״מ שהיה שם איזה יושי‪) :‬כה( מ ה י ך ‪.‬ונהפך הזאכייוס מיתתו קבעו ליום משתה ונמחה להורות כי קנה לו שסעולס והונה­‬ ‫©אוני‬ ‫ג ח״ה ‪9‬‬ .‬ובמקומוח שהיו חוגרים שם בגדיהם בדוחק‬ ‫יהיה נקיף וכחות עד שא״א לחגור פס עוד‪ .‬והם של זהב שמנבנין בה הסרבל שהאשה מתעטפת•‪.‬‬‫״‬ ‫״_״‬ ‫י ‪1‬‬ ‫קרוח ב*י ״ ע ר ‪ .‬‬ ‫למולס למלחמה פכ״ז שמה במלחמה יפלו בחרב כי האויב ענינו אבנט מלי הגליוניס שנאמר למעלה‪) :‬כה( מתיך ״‬ ‫יתגבר עליהם‪) :‬כו( פההיס‪ .‬‬ ‫ואני הייה* מפרשו תחת מעשה מקשה מקום שהיו שם חגורות נותנות טסי הזהב העשויות מקשה בטדי״ן ־‬ ‫בלעז‪ . מקשה ‪.‬מקום שהיו עושות בו המעשה האמור למעלה ה‪:‬וך וטפוףתלמה־‬ ‫והוא בגובה הראש שם תהיה מקשה קרחה מכה המקלחת את הראש‪ .

‬על ש פ ת ה י ה )של האלמנה( יאנו ויאבלו‪ .‬מצייר אנלן כל אנשי‬ ‫קרב יכני קשת‪ .‬והנותר • האושר שלו והיו מענשיס קרוני מ כ י ר ואלמנותו אש‬ ‫" " י • התאבלו עליו‪ .‬שנת אלמנות הצבורים נאין חונן ו מ נ ס ס ‪ .‬ארו״ל נינ גור על עמו שלא יאגכו‬ ‫הנשואות לאיש ועל כיתרנו האלמנות יחזיקו שנע נשים‬ ‫היש מאסף )שופעים י״ט(‪) :‬ב( לצבי‪ .‬ו א ס השאול אחר כהגאוה ה כ נ ע ‪ .‬‬ ‫ויאחזו‪ :‬שנע נשים בנזיש א ח ד ‪ .‬הנשאר מישראל יפנ נציון והנותר מכם ישנו! בירושלים ונפל הדנר נמ״ש‪ :‬יאמר לו‪ .‬כנוס סהרשה מאתנו‬ ‫בלא יאנסו אותנו היל נ״נ‪) :‬ג( ביום ההוא‪ .‬מעלת הנשם בחמרו וחיצוניותו המושג‬ ‫חוש ומלמה‪ .‬גס וה על המשיח יאמר ‪ :‬לפליטה ישראל‪ .‬הוא הדיר הנשאר ‪ .‬כי תאנד מהם ה ק ז ה ‪:‬‬ ‫האלמנות תרבנה כ״כ עד שנשים לנות יחזיקו נאיש אמד‪ .‬והנה בציון שם היו יקירי ישראל בצי המלכים ותופשי‬ ‫ההורה‬ ‫‪ 5‬נ י ־ ס‬ ‫ש א‬ ‫ד‬ ‫יציינ‬ ‫‪Jn‬‬ ‫‪ 5‬י א‬ ‫‪5‬‬ ‫כ כ ל‬ ‫כ י א‬ ‫ג ( ר‬ ‫מ ע ‪ 5‬מ י‬ ‫מ א י ר‬ ‫כ מ י ר ס‬ ‫והחזיקו ‪.‬בהם נציין יחיישנ‪ :‬והנוחר‪ .‬יעדי זהב‬ ‫והלי ‪-‬חס לא יהיה עול מה יהיה אז כבול ביח ישראל ?' אומר‪) .‬יזה עונש מלה במלה נגל גאותן בימי ק ד ם ‪ — .‬הס בני הצליקיס פלי ‪ p‬חיים הס יהיו לגאון ולתפארת אשר נהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל‪.‬לומר שאהס כעל שלנו ואנו נשואות לך‪ :‬אסף ‪ .‬שלא תיש.‬ולא ירך לנ מי נענור זה ‪ .‬לכס‬ ‫ל נ ו י ‪ :‬לצכי ולכנול‪ .‬והוא דבור הלציי‪ .‬מלונ אלמנות רכוח כאיש אחד מבקשות ממנו‬ ‫)א(‬ ‫שישא א ו ח ן ‪ :‬אסף ‪ .‬נהרא ע״ס סיכדרין צ׳נ‪:‬‬ ‫עיני ש מ ו א ל )א( יקרא ליה נמונר ייג שהשיר נ' יוה ‪'5‬זוכר לך וירא כמים נשצלז פ‪:‬פןי‪ 0‬סהיקה‪:6‬ט'ו הנתופא‬‫קלושים אלר׳נ ל״א א״י ל״א ו‬ ‫יד‬ ‫רש״י‬ ‫והחזיקו‪.‬אז ו נ ק ת ה מעונש נ ס אם ל א ר ץ‬ ‫ה ש ב ומתאבל‪ .‬הס הצליקיס הנשארים נ ס והחכמים תלמילי התורה נהם יתלו את צכי כ נ ו ל ס ‪ :‬ופרי‬ ‫ה א ר ן ‪ .‬כילם יהיי צליקיס ‪ .‬ואלמנות הגנוריס יבבו בדויות ופההיהן‬ ‫• י‬ ‫»»»‪-‬י"«י״‬ ‫י׳‬ ‫אבילות באין בא נ ג י ך ם ‪ .‬ותאמרנה לי ‪.‬להנשאריס שהכו נמקוס ועמדו נאמינתס‪:‬‬ ‫)ג( הנשאר בציון‪ .‬‬ ‫צני הוא נוי‪ .‬ריל אחר שיתמרק טון ישראל בקושי השצנוד ונמרנית היסיריס א‬ ‫חהיה גאולה שלימי ויסיס צמח ס׳ להדר ולננוד והוא משיח נן דוד הנקרא צמח נמשיה וםקימוחי לדוד צמח צדיק‬ ‫)ירמיה כ״ג(‪ :‬ופרי הארן‪ .‬י!ה‪ :‬אסף ‪ .‬ומלרש אגלה ננוכלנצר גזר שלא ינעלו אשת איש פלא‬ ‫׳*ענשו לכך היו מכקשות שיהא עליהן שם אישות‪ ) :‬נ ( כיוס ההוא‪ .‬ופרי הארץ‪ .‬יאה הכללי מנשות חיל עד פלא יקפידו על‬ ‫המסת לנ ה ע ט ‪ .‬כי לא יודע לאיש‪ .‬אז אשר כל הגכוריס יתמו‬ ‫י'‬ ‫׳‬ ‫‪P P‬‬ ‫י‬ ‫וכילם יפילו‪ .‬הננס כמו ואץ ך )א( והחזיקו‪ .‬הממן חרפתנו כמו )לנריס כ״א( ואספתו אל חיך ביתך‬ ‫שהאשה כשהיא נשיאה אין גיהגין נה מנהג ה פ ק ר ‪ .‬‬ ‫)א(‬ ‫שיפטור מחייב המוטל על הבעל לתת להם לחם ושמלה‪.‬הס‬ ‫מעשי הצליקיס ופרי מפעליהם יהיו לגאון ו ל ת פ א ר ת ‪ :‬א ( )נ( והיה ה נ ש א ר ב צ י ו ן ‪ .‬להדר זיופי כמו‬ ‫וצני עדיו)יחוקחל זי(‪ :‬לגאון‪ .‬הנשאר‬ ‫היא הנשאר בכונה והנותר הוא שלא ככונח‪ .%‬׳ צורתו או מעלה מוסריית‪ .‬עני! אר‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫א ( דפ כי קכיכי המעלות הס משני מינים ‪ (6 .‬עפ״ז אמר‪ .‬רק שישא אותם כדי לאסוף‬ ‫מ ר פ ק ‪ .‬וכה תאמרנה אל החוש‬ ‫לדאוג על צורך הספוק והמוץ כי נאנל לחמנו ונלנש שמלהט‬ ‫ואץ לנו עליך כלום‪ :‬רק יקרא שמך עלינו ‪ .‬לאחר שיכלו נויי חכשיטי הנואפות‬ ‫זהננלות לא )תכלה( ]ס״א תסולא[ עול צני מפארת עמי וצני נוי כנורס כאלה‪ :‬יהיה צמח ה ׳ ‪ .‬לנר צכיון שיש חפ! נ ו ‪) :‬ג( והיה הנשאר‪ .‬כמו היופי החן והתואר ויפיל עליהם לשוטח צני חמלה האום ודומיהם ‪ .‬לממשל רנ ונן לפני שנר כאיש אחד לכנכא לו‪ :‬לאמר‪ .‬ב( ביום ה ה ו א יהיה צ מ ת‬ ‫ה ׳ ‪ .‬נ כ נ מ ק י ס‬ ‫*שכני בירישליס‪ :‬קלוש יאמר ל י ‪ .‫ישעיה ד‬ ‫‪21‬‬ ‫ך & והחזיקי" ?טבע נ&זיס ?איש אחד ביום ההוא לאמו* לחמנו‬ ‫נאצל ושמלתנו נלבש רק .‬והצליקיס שימצאו בתוכו הס יהיו צבי וכבול ביח ישראל‪ .‬על נל הנשאר‬ ‫ז‬ ‫באור המלות‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫‪g‬‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫םנפמד מעונש ‪ .‬ב( פעלת הדבר‬ ‫‪. לק כאמצעית השכל וכדעת כמו מעלת החכמה והזקנה ־ כחיפ‬ ‫צא‬ ‫ת ״ ה ‪10‬‬ ‫ג‬ .קרא ‪#‬מף ?‪$‬ינו אסף חרפתנו‪:‬‬ ‫* ביום ההוא יהיד\צמח יה‪1‬ה לצבי ולכבוד ופרי" הארץ לגאון‬ ‫ולתפארת לפליטת ישראל‪ :‬ג והיה ו הנשאר בציון והנותר‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן והיה משאר‪ .‬ונקה לא ינקה‪) :‬ג( הנשאר‪ .‬יאס תאמר צליקיס המתים לפני איתי היוס אב־‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ך* )א( והחזיקו‪ .

אשר ירחן ה׳ את צואת וגו׳ ויאמר על עכירות מגונות‪ :‬ידיח ‪ .‬הזקנה מכובדת מצל שהיא מעלה מיסריית‪ .‬ודע כ• גאון ו ת פ א ר ת שבמשפנו השני‪ .‬גאון היא גאון הדברועזוזי המושג מצד החוש ומגביל מם צבי‪ .‬התכמה מכובלת מצל‬ ‫שהיא מעלה צוריית‪ .‬‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫מ צ ו ר ת דוד‬ ‫יאמר כליו שהוא קדוש ‪ :‬כל הכתוב‪ .‬צבי יסול מל מעלוח חושיוה גשמיוח מבעיות‪ .‬וכן בץ כבוד ותפארת ?‬ ‫דע כי קניעי המעלות בין התימריות בין הצדיות יתחלקו לשחי חלוקיה ‪ .‬‬ ‫ח ״ ה ‪11‬‬ ‫נ‬ ‫‪t‬‬ .‬ונאץ מל מעלות גשמיות שקנה מצד שקידתו‪ .‬וזה בעצמו ג״כ ההבדל בין צבי ינאון במעלות‬ ‫החומריות‪ .‬ותפארת‪ .‬והתפחרת אל מעלה בחיריית ‪ .‬העישרודומיהם‪ .‬‬ ‫מבואר כי שני לשונוח ש יחש אל צמת ה ׳ ‪ .‬לבר המחייש כדם ולבר שמן שצריך‬ ‫שיבארו לחיי עולם רק לאלה יאמר קרוש לא להרשעיס‬ ‫ש־כלזבי לחרפות ודלאץ מולם )כמ״ש לניאל יי׳ב( להם לא יאמל קלוש‪) :‬ד( א ס ר ח ץ ‪ /‬לא לכל הנשאר‬ ‫יאמר קרוש‪ .‬יתש אלץ מצד שתי כתיבותיו‪ .‬לבערם מן העולם ‪ :‬בער ‪ .‬כן לא יתפאר האדם בתואר ויוסי או בזקנה‪.‬‬ ‫ומ״כ יכבדו את הזקנים ףשארו את החכמים‪ .‬וזה ההבדל בין כבוד ותפארת במעלות הבאים מצר הצורה‬ ‫הכביד ראוי אל מעלה מבעית ‪ .‬כך תירגם יונחן‪ ) :‬ל ( אס לחן ‪ .‬רק השכל יתייב זאת‪ .‬כל מי מלחוב בספל גאון )משלי ט״ז(‪ :‬לפליטת‪ .‬כי מה שיהיו קדושים לא יהיה תיכף רק אתר שילחץ ה׳ תחלה צואת בנוח ציון הנואפת!‬ ‫י‬ ‫ויזיח‬ ‫הערות‬ ‫לא ישפוס לכפר את התכמה או הזקנה‪ .‬הירא ה׳ ודומים‪ .‬בין הגשמיות‪. r‬מושנת מן השכל כמו תפארת התכמה התבונה ויתר המעלות‬ ‫הנפשיות‪ .‬ומגביל עם שם כיוד שבמשפע הראשון ‪ — .‬כי לא יתכן התפארת אל מעלה שבעיית‪.‬ר״ל צמת ה׳ שהיא פלישה הנשארת יהיה שלם אם בתמרו מהודר ביוש• והדר לעיני רואים‪.‬על אס כלו לשתות‬ ‫)בראשית כ״ל(‪ :‬צאת‪ .‬לשארית‪) :‬ד( אס‪ .‬בין הגשמיות התואר היוסי ודומיהם‪ .‬‬ ‫ה ם בצורתו יהיה מכובד כי ישיג שלמוחהנפשיי והרוחני‪ — .‬מל ירי היסורין‬ ‫מלנ״ס בלעז שיעלה על רוחו לשפוש אוחם ‪ :‬וברוח בער ‪ .‬בין הצוריות הזקנה ודומיה‪ .‬דבר שנגלד על מניו‪ .‬כי הוא מבעי להם‪ .‬מגנילים מם צבי וכבוד‪ .‬הלמד תכסישי מלתמה‪ .‬כי‬ ‫לא יתגאה אדם במעלה מבעיית כמו שלא יתפאר בה ואש יתגאה בה אינו גאון אמתי שכיון אליו שה ‪.‬ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי כעכא‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫א ה ר‬ ‫ב א ו ר העני!‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫בכמה רק נותרו מקצתה במקרה‪ .‬א‪.‬היא מצר מעלה צור״ ‪ .‬שיחש אל‬ ‫הלי הארן‪ .‬‬ ‫רק אל מעלה הנקנית בבתירה ורצון‪ .‬‬ ‫וכבוד מצד צורתו ‪ .‬ב( אשר קנה ע׳׳י‬ ‫הבחירה והשקידה וההשתדלות ‪ .‬בין הצוריות העוסק‬ ‫בתכמה ‪ .*0‬כ״ה י״ב ‪:‬‬ ‫ל‬ ‫עיני ש מ ו א ל ‪ CO‬גריל מ״ח נמדנר רבכ ייד אייר א׳ קה״ר ג׳ תנחומא וירא אנב״ל סי! ו‬ ‫רש״י‬ ‫ככולם תלמוד לומר כל הכתוב לחיי העולם הנא יהיה כירושלים‪ .‬כי כמו שלא נשאר הדבורה בשלמית מלאכתה בבתי השעוה הששיות‪.‬מל׳ הדחה ושטיפה ‪:‬‬ ‫רצה לומר כשיכיר מסס לנלוכי ה נ ו ן ‪ :‬רמי ירושלים‪ .‬ועל מעלות אלה יפיל לשונות של כבור‪.‬גם ההמון ה ז ה ‪ .‬תיאלת כתרגומו ‪ .‬שהוא‬ ‫ג״כ תיש״‪ .‬ובמקרא ושם יליחו אח העולה )יחזקאל מי( ‪ :‬בלוח משסש ‪ .‫כב‬ ‫ישעיה ד‬ ‫בירושתם כןךוע יאמר לו כל־־הכתוב לחיים ניףיםלס‪ :‬ל אם ן‬ ‫רחץ אדני את צאת בנ‪1‬ודצ*ון ןאת־־ךמי ירושלם ידיח מפןךבה‬ ‫ן אס רחץ ‪ .‬וכבר הסכימו החוקרים‪ .‬ילם ההבדל בין צבי וגאון‪ .‬מל׳ צואה‬ ‫רצה לומר הדבר הזה יסיס .‬המתקן מלותיו‪ .‬צ ב י ו כ ב ו ד ‪ .‬‬ ‫השממית בקורי עכביש אשר תארוג תורי‪ .‬צבי מצר ת מ ר ו ‪.‬רם כנר‪ .‬א( המעלות שיש לאיזה עצם‬ ‫מצד התולדה והסכע‪ .‬יש אס משמש כן בלשין כי וכן)איוב ח׳( אם יבלענו ממקומו כי יבלענו‪ .‬כמו לבער‪.‬‬ ‫לשון לחיצה בלשון משגה‪ .‬כלומר העביר עונס על ילי יסורין וביעור מן העולם ‪ :‬יליח‪.‬השכל יגזור אומר‪ .‬כי‬ ‫ל ח ן ‪ .‬כנינו כמו‬ ‫נהיות חי בעולם הנצחי ישכון בירושלים‪) :‬ד( אס רחן ה ׳ ‪ .‬כאשר וכן ואס יהיה היובל )כמדבר ל״ו(‪ :‬צאת‪ .

‬הקרואים בתוכה‪ :‬ענן ממס ו ע ש ן ‪ .‬כי השדי‬ ‫שיעשה יהיה מצד עצמו ונחו ומצד האדן‪ .‬והמעשים‪-‬מיוחסים אל הדור עצמו‬ ‫נ ׳ זה תלוי נכח נחירתם ‪ .‬ .‬ולעומת שהיו לכטד יהיו לתפארת‪ .‫ישעיה ד‬ ‫׳‪22‬‬ ‫ברוח מ ‪#‬פט ובףמ בןגר‪ :‬ה וברא ‪.‬הארה וזריחה‪ :‬ה פ ס ‪ .‬החופה הנזכר‪-‬‬ ‫שיהיה‬ ‫העהת‬ ‫עפ׳׳ז נטא אל הביאור ‪ .‬ענן יומם וע‪-‬םן‪ .‬מצי ס נ נ ה ‪ :‬מקראס ‪ .‬אז ינרא ה׳ ענן חדש ל‪:‬יוח שוכן נייס על כל מקומוח המוכן לשנת אשר המה נ ה ר ציץ‪&\ :‬‬ ‫מקראם‪ .‬ושבע הופות יש כאן ע נ ן‬ ‫מ‪.‬י ׳‬ ‫נא תרומס זו״ח כ ״ ג ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫לישקומכמנ״פ בלעז ל׳ פעול הלוך‪ ) :‬ה ( ועל מקראיה ‪ .‬כמו שהיה כמצרים‪ .‬‬ ‫צייר פה כ ט ל הצליקים ‪ .‬ניכורין ינטר החטאים ‪f o‬‬ ‫כעולם‪) :‬ס( ונרא וגוי‪ .‬ניוס יהיה ענן שהוא ענין אלהי ננכל כשמיד הענן נמלנר לצדיקינם‪.‬אכל לא ייחס אליו גאין ותפארת ‪ .‬אולס^העשן נולד משריפ־ז איזה גשם וכתפ־ד מגהץ בין הטהור י ה פ ‪ /‬י ק‬ ‫י ה י ה‬ ‫ב‬ ‫יי‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ח ‪5‬‬ ‫זש‪3‬‬ ‫לכולם יאמר קדיש‪ .‬סקרואים הנקי משפך נ ם ‪ :‬נרות משפט ‪ .‬ואומר הי י ב ר א ע ל מכון ה ר ציין י ע ל כ ל הקרואים שיהיו נ ח ו כ ה ‪ .‬אור לישראל וחשך למצרים‪ .‬‬ ‫והוא עצמו יהי‪ .‬וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרסא•‬ ‫בכנפיה ‪ .‬עשן המכלה ומעיר עיני הרשעים ה כ ה ו ת ‪ .‬המאיר ‪:‬עיניס זכות‪ .‬על האנכים הקרואים לנוא בכמס ‪ 1‬ועשן וגו׳ לילס‪ .‬שייחם הפרי א‪ :‬ה א ת לא אל ה׳ כמו הצמח‪ .‬ומליצתו מותאמת עם נבואת מלאכי)גי( כי הנה ה י ם בא בוער כתנוכ‪-‬‬ ‫והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהע אותם היום ה נ א ‪ .‬ומעיר עיני העשלף והשכלול‪ .‬וכן ב ל י ל ה יהיה גוגה א ש ‪ .‬‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן וברא ה׳‪ .‬שילך ה׳ לפניהם נעמול ענן יומם ולילה‪:‬‬ ‫נעמול אש ‪ .‬החזה צייר את הריר ההיא ההאר פליטי חרב אהרי האנרין הכללי ‪ ? p‬׳ ‪s‬‬ ‫אז לנית ישראל‪ .‬שהכנוד לא יירשוס«‬ ‫ר ק המתכנד ל נ ד ‪ .‬נל אלם ישננו עציהם נצילס‪ :‬ונגס אש ל ס ב ה‬ ‫כאור ה מ ל ו ת‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫מ .‬עס״ן‪.‬כי הדנר ־ הוא אשר ילהע את הרשעים‪ .‬יהוד‪ <_ .‬הוא עצמו ישרוף את הרשעים ל א פ ר ‪ .‬וכן אור ה׳ אשר נו הצדיקים יראו‬ ‫אור ‪ .‬אתרי שיפרה הדור ההיא ויתחזקו במע״ט שיעשו‬ ‫כצדיקים ‪ .‬עמול אש‬ ‫מאיר לצליקים והוא עצמו יהיה ל ה ב ה שירף את הרשעים ‪ .‬כל־־מל‪1‬ן הר־צידן‪:‬‬ ‫מ ל — » ‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ C ^ R‬ע ן « יימם יןנ^ן י^ •‪ -‬א ש צ מ ה ^ י ׳ ל ע י י ^ ז‬ ‫ב ס י ס ם^א יי׳י‪.‬נמה שהיה נימי קלס נ מ ל כ ר ‪ .‬עמי הכרס אשר נטע ה׳ ‪ .‬מנין כמו הרוח סוס מ״נש אה סלהלוהית כן ימרקו ס י כ ו ר י ן‬ ‫לחלוחיח העון‪ :‬ונרוח נ ע ר ‪ .‬נו בעצמו יתענגו הצדיקים‬ ‫ונשא משל מן השמש‪ .‬ ‫סאלסי‪ .‬האמור להם תהא המיפה שאמופף שכינתי עליהס‪ .‬והריחני נתכמה ולעת ויראת ה׳ ‪ .‬שזה פרי הצמח וחנוכתו ‪ .‬פתה על ילי מעלותיו הנפשיים *צדקו ט רניס ו ט יתהללו‪:‬‬ ‫ג ה ״ ה ‪12‬‬ ‫ר א‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫פ ‪5‬‬ ‫.‬מעתה מעתיק א״ע נחזיונו ומצייר את הצמח הזה אחרי גללו ויפרה ויוציא ציץ•‬ ‫ויעש ענבים שזה קרא במליצתו פרי ה א ר ז ‪ .‬ע״כ יחפ עליהם הגאון והתפארת ש״חשו אל מעשים כחירייס ‪ .‬כולל ה צ ל י ק י מ‬ ‫ג ס הרבעים ‪ .‬וצייר את הצמח הזה שיהיה לצני ולכניר ‪ .‬נחרא עיס‪:‬‬ ‫עיגי ש ט ו א ל )ס( נדיר מיד ש״ר נ׳ נמדנר כ*א זוכר ויחי נש‪1‬ח ‪'!:‬פ כיו פסיקתא ליא מנינחא נא אננ״י ס״י ס נ ת ו מ '‬ ‫‪.‬ר״ל שימצאי ט שני מיני השלמיות ‪ .‬בהווק משפט יסורין ו‪3‬״ל‬ ‫ומוומניס לנוח נ ס ‪ :‬ו נ ג ס ‪ .‬ליער צומח פצים אי פרדס ‪ .‬־ודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)מ׳׳א ‪) : (i'p‬ס( מ ו נ ן ‪ .‬צי ר נשגבות נמגיצתו‪ .‬שנכרתי כל שריגיי יענפיי גזעיי ישרשיי ער לכלה ‪ .‬י א ח ד‬ ‫ק י ט זאת‬ ‫' ' ל יי' י י י‬ ‫שנחרנ צמח שנית נהפן ה׳ ויעש בריס ושארית ‪ .‬ט לא צמח נהשהדלמז‬ ‫אלם רק נרנר ה׳ ‪ .‬שלעומח‬ ‫שהיו תתלה לצני יהיו לגאון ע״י גטרתו ועשרו‪ .‬כ י ע ל ב ל כ ב ו ד ה פ ה ‪ .‬כ• כ ו שהצדיקים יתענגו ע <‬ ‫נועם ה ‪ /‬כן להבה תלהפ רשעים‪ .‬וזה ננמשל‪ .‬והוא המשל אל הלור ההוא החלש אשר צמח כתפן ה׳ תחת הרור הנכרת בידי‬ ‫חרב ‪ .‬להכץ מ ן‬ ‫העכו״ס‪ :‬כיעל כל כ ב ו ל ‪ .‬יזה ק‬ ‫הפעם אך ס׳ ל נ ל י ‪ .‬הגשמי נ ג נ י ר ע‬ ‫ועישר‪ .

‬קלן‪ .‬‬ ‫־הזרם והמשל עצמו יסיככו על הצדיקים נל יגע‬ ‫(•‬ ‫י‬ ‫‪.‬הנביא אומר אשירה נא לידידי תחת ידידי ובמקומו ובשליחותו כמו ה'‬ ‫)א(‬ ‫ילחם לכם )שמות י״ל( בשבילכם‪ :‬שילת דודי‪ .‬‬ ‫לשון כיסוי ‪ :‬ולמסתור‪ .‬מלכד ככנוד שיהיה להס מכסה ‪) :‬ו( מהרב‪ .‬ת ג׳׳נ ספר כזוהר פ־שחלך ל־ז ויעזקהי‪ .‬להסתר ב ה ‪ :‬מזרם‪ .‬ההיבי וכן דודי ‪ :‬בקרן‪ .‬כנופלים בפגישתם על גשם התליטש לאחוריהם על וייש‬ ‫ס‬ ‫דבר והשוט כמו שחנן על חורב וזרם שענינם הפוכים היוצאת בגובה ענ כדור הארן‪ .‬״‬ ‫•יי׳• ץ״‪ .‬והכמן‪.‬‬ .‬או על זיית ניטה‪ .‬יא כן השמן ותו דהו‪. .‬מסיה היא קשנה ממסתור‪ .‬יתרם כראם קרני בלתי בשמן רענן‪ .‬למין מלהש יוש הבא שנאמר‬ ‫ברשעים ולהמ אותם היום היא )מלאכי גי( שהקב״ה מוציא חמה מנרהקה ומקדרה עליהס ‪ :‬ולמחסה ‪.‪ .‬פנה יזוית וכן‬ ‫על קרנות המזבח )ויקרא ל׳(‪ :‬בן שמן‪ .‬‬ ‫מל האושר הנפשי‪ . . T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪•.‬אש המקלחת מנהר דיניר על הרשעים בגיהנם שנא׳ על‬ ‫׳דאש רנעיס יחול )ירמיה כ״ג( במסכת חגיגה‪ :‬וממשר‪ .‬ומא חרימה מכי הא נא‬ ‫ל ׳ ‪ 1 p‬כ פ ר י עקכ כרכז‬ ‫עיס מד״ש‬ ‫‪_ " p‬‬ ‫יא א ׳ ‪) :‬א( זוהר לן צו אי״ר י׳‬ ‫יריסלמי הגיגז ג׳א׳הנחוטא תרומה לילך נ‬ ‫רש״י‬ ‫ץעשן נוגה א ‪ :‬נהנה חופה שנינה‪) :‬ו( ושנה תהיה לצל •ומש מחרב‪ .‬כשירה אשר ישיר לויי צל טשקי‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ר העני!‬ ‫באור המלית‬ ‫י — ‪ -‬י י ‪ / -‬׳ • ׳ ‪ -‬־ ׳ ׳ ׳ ״ י כעלי סקרנים‪ .‬ו ל מ ח ס ה ‪ .‬ומכס הושאל אל קמי האור‬ ‫כזרם ומכיר‪ .‬כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו)בראשית כ״ו(‪ :‬כרם היה לידידי בקין בן שמן‪ .‬המשיל דבר ה' כ ס ישראל כאילו הי־זי‬ ‫לידיד!‬ ‫־־‬ ‫ח״ה ‪ 3‬ג‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫)תזלות קל״כ(‪ . :‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪.‬א אעירה נא לידיד־י שירת דודי לכרמו כרם היה ליךיךי‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהךן וכונס תהיה• כינה ג׳ ילף וי‪ :‬אשירה <א‪ .‬סרתהנג־שה‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫•בחרת להכת אש‪ :‬כי בל כל וגוי‪ .‬‬ ‫ר ע‬ ‫י‬ ‫‪.‬על ההצלחה הגוס־ית ‪ .‬‬ ‫וזה מ״ש בכפרי)שם( יכול כשש שהקרן גרוע מכל ‪ .‬משר היורד ע‪ :‬הרשעים כשנץ שנאמר ימעד על‬ ‫רשעים שחים )תהלים י״א(‪:‬‬ ‫נא לידידי‪ .‬היא זו אשר שר בשביל כרמו על‬ ‫כסקי כרמו‪ .‬‬ ‫ה‬ ‫ךן)א(‬ ‫אי&ירה‬ ‫לידידי‪ .‬נמצא שהקרן ה‪. /‬״ . « 6 * « . flTD‬מוכיח אח ישלא‪ .‬הראוי‬ ‫וכוא לרן משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד‬ ‫האיכ ‪:‬‬ ‫‪. ׳ ׳‬ ‫‪ .‬ר״סכיג‪:‬‬ ‫עיני שמואל )ו(בר*רא מ'ח במדכ׳ר יי שהש׳׳ר א׳ קה״ר ג׳ זוהר נההנתס כו״נו ־׳׳ג ה‪:‬ר‪.‬וממה תהיה הסוכה ? מזרם ו מ מ ט ר ‪.‬‬ ‫קרגות‬ ‫מ ־ כ כ ו ז ו ר ‪ .‬אל כל דבי הבולט מל‬ ‫‪is‬‬ ‫ה'מרע המידי כמו המזרב וגס מרעה הכאה ל פ ר ? !וית נצכ־‪ .)T‬‬ ‫• ן ‪:‬‬ ‫‪ :‬״ן‬ ‫»‪V/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫ולמסתור מזרם וממטר ‪:‬‬ ‫ד‪ .‬כונה מנ‪:‬ז‪.‬הקרן‬ ‫וכשמן והנד אחריו‪ .‫כג‬ ‫ישעיה ד ה‬ ‫בל־־כיוד חפה ‪ :‬י וסנה תהיה לצל־‪-‬יומס מחייב ולמחסה‬ ‫‪V.‬כך א״י‪.‬עני!‬ ‫שטיפת ומרוצת המיס ‪:‬‬ ‫הסיס ‪ .‬בעבור כרעו‪ .‬‬ ‫‪.‬כ ר ס ‪ .‬ויען שהצלחה הגופ״ס של א״י מסובב ‪p‬‬ ‫הנפשיית והשגחת ס׳ בה‪ .‬בדרך משל‬ ‫‪ 1‬׳ )‪(P‬‬ ‫וחדה‪ .‬מנין יוגש כמו ונתתי יאוריש חרבה‬ ‫אז יהיו כל אל? לתופף מליהס להגו מן האומות‪) :‬ו( וסכה )יחזקאל ל׳( ור׳׳נ משרב וחוס כמביא היובש ‪ :‬מודם‪ .‬וכן תרגומו נטור רם ‪.‬משטיפת המים ךן )א( ידידי‪ .‬אמר כנביא אשירה נא במקום ידידי ובשליחותו‪ :‬שירש דודי ‪ .‬הענן הזה יהיה לסכך עצינם להיות לצל ביוס‬ ‫להציל מחורכ ושרכ השמש ‪ t‬מורס ‪ .‬ושר שיר ב ע ב ו ר‬ ‫^דידו השם ב״ה השיר א ש י ש ר דודו ד‪ .‬וממנו הושא.

‬לראות מי החייב נ ל נ ר ‪ .‬עיין למעלה)נ׳ מ י ו ( ‪ .‬גז שייחל לכ״א נחלת שלה וכרס בפ׳׳ננ כי נזם נטעם שורק שי פרי מ נ ׳ ס‬ ‫‪ p‬וצדקה כשיהיה דעתם פנויה לעבודת ס ' ‪ .‬וצרניהם נמצאים פנלי צורך לעשוק‪ .‬עדת יכראל הם הכרם אשר נטע ס י ‪ .‬‬ ‫הכנענים לבל יליחוס מהי‪ .הודה עז^טו־־נא ביני ובין כרמי ״‬ ‫י מה־לע^ות עוד לכו&י ולא ^ י ת י ' ב ‪ 1‬מריע קויתי לעליית‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיני ש מ ו א ל )נ( ו‪1‬סר לן נר״ר ייש שיר ס׳ ס"! פ׳ ייו׳ ריס נ' ג׳ ‪) :‬ג( ‪ ••)to‬ס‪$‬ז׳נו ‪ ( t (1‬נמויר ‪i'p‬‬ ‫רש‬ ‫שדוח שמנים כשמן ס י ב ‪ :‬בןשמן‪ .‬י ' ‪ .‬ואס שלמות ה נהגה נין אלם לאלם ‪ .‬ילוגמא היא זו ינםיףהענין יפרפנה ‪ ) :‬נ ( ויעזקהו ‪ .‬יימ ו י ב ן ‪ .‬‬ ‫נמצה למס שואל אס ססנליס ‪ .‬ופס ‪1‬‬ ‫משאל מל סוכת סשימר‪ .‬ולכן נושל נ ו כאן לשון הצינה כמו זכורות הציני'‬ ‫)דנריס ו י ( ‪ :‬ויקו לעשוח ע נ נ י ם ‪ .‬יס זע״ז‪ .‬ננה מגדל ש־שנ שם שומר לשמרו מעוקוש‬ ‫יהצנ בקרקע קשה אמר נשין הצינה‪ :‬נאשים • יי?' י׳״י' ומצננים‪ .‬־מיס נ י ( ‪ :‬מגדל‪ .‬‬ ‫‪.‬ונם עשה כל צרכי מ ר ם המנואריס נמשל‪ .‬נור נו יאספו סענניס‪ .‬א[ שנלרס נגלר יה^ ‪1‬‬ ‫‪0‬ן העכו׳׳ם סנינותיהס נל ימערני עמהם ‪ .‬ל[ שבנה מגדל ‪3‬‬ ‫מ ‪ 1‬ס‬ ‫פ ש ח י ם‬ ‫) ! י ג ר י‬ ‫! ! ר מ ! י ח‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫כ ע‬ ‫ש י‬ ‫׳‬ ‫ו נ מ = ג ס‬ ‫‪ 8‬ע נ נ י ס‬ ‫‪0‬‬ ‫) ד (‬ ‫מ ד ן ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪p J‬‬ ‫מ‬ ‫‪7‬‬ ‫ש‬ ‫‪aJ‬‬ .‬‬ ‫'‬ ‫מנים שרא״ש‪.‬זויס ראוי לשמן לזיתים למשוח שמן כמו בן מוח)שמואל נ ׳ יינ(‬ ‫ר א ר ל מ ו ת ‪ .‬עיר הממלכה ועמהס כ ל ש ב ט יהירה שעדיין לא חטאו‪ .‬נל מי כיישכ גיד‪.‬מל׳ תקום‪ :‬נאשים פירות דר׳יס ניני ונין נרמי ייייי ח‬ ‫לעננים וגרועים מסן וכן ותחת שעורם נאשם )איונ לי‪ (6‬סיס לי לעשת עוד לכרמי מנל כדנריס שעיכיש לכרס ‪%‬‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫‪ 5‬ש י‬ ‫‪5‬‬ ‫ס ה י ם‬ ‫ה ג ס‬ ‫מ י‬ ‫לה‬ ‫ה = י‬ ‫נ ט ם‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫נ ‪ 1‬ע‬ ‫ע } י י ם‬ ‫! ג י נ ס‬ ‫כ ל‬ ‫״ ת‬ ‫מ‬ ‫ט ו ט ס‬ ‫א י ש‬ ‫‪ 1‬פ י ת י נ ‪ 1‬ש ה‬ ‫ל א‬ ‫מ א נ ש י‬ ‫ס י ס‬ ‫‪5 5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הזץ ישעיד‪%‬‬ ‫באור המלות‬ ‫‪1 3‬‬ ‫כ י‬ ‫‪P i‬‬ ‫ע ש ס‬ ‫ח ן‬ ‫ג א‬ ‫ש ‪ 5‬ש י‬ ‫נ‬ ‫=‬ ‫ם‬ ‫נ ר ר י‬ ‫מי‬ ‫‪: 5‬‬ ‫ה י ‪5‬‬ ‫מ‬ ‫כאורהענין‬ ‫סנסרגיס ‪1‬נע‪.‬באשר היא ארן מקודשת ‪p w‬‬ ‫לטהרה וקדושה וננואה‪ .‬הס יהיו שופטים בין הי‬ ‫וכין נרמז שהם עשרח השנםיס ומלכות אפריס ‪ .‬שרואס ממנו כצופה מן המגדל‪ ..‬‬ ‫)ד( מ ה ל ע ש ו ת ע ו ד ‪ .‬נדרו מסניכ וסנם אותו מן ס א ־‬ ‫י י י י ? ייס‪1‬‬ ‫י' '‬ ‫"‬ ‫י ^‬ ‫גדר סכינו נסיקן כעין ס מ ס ‪ :‬ויסק י •‬ ‫מתוכו וכן סקצי מאנן)לקמן ס*?( ‪ :‬שרק ‪ .‬ס־רי מ פ ן נכריה ‪ ) :‬נ ( ו ע ת ה ‪ .‬ה[ וגס ח צ ב ב ו י ק ב וגת ‪ .‬םיינו ונדרו סכיב מוקף כמין סננגש‬ ‫דמתרגמינן עיזקא‪ :‬ויסקלהו‪ .‫‪83‬‬ ‫ה‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫‪ P I P‬י ל מ ז כ ן ה י ויספרהו !יטעהו שרק וייבן מגדל‬ ‫בתוכו ןגםדיכןב חצבבוי״ויכןן 'לעשיות ענביס _ו.‬הרגיס של מנעת עוקא יר׳׳ל )נ( ייעזקהו וגו׳ ‪ .‬והוא ע ש‬ ‫ב א ש י ם ‪ .‬ר[‬ ‫ו ק נמד׳נשלח)סיכ(‪ :‬יקב‪ .‬כקרן כן שמן היא הארן הקדושה ה מ ו ע ‪5‬‬ ‫שישיגו שם שני מיני השלמיות‪ .‬וטוען נפני השופטים לאמל‪.‬ונאום! זה • ו ק ו י‪jflffV:‬‬ ‫^ ‪.‬זמורות ננחריס על סי המעשים יסתקיניס האלה כיס מקום שיעשס כ‪5‬ד‪1‬‬ ‫‪ 1‬י י יי ‪ M‬יעי‪!.‬נ [ שסקל אנני ע ף מקרנם כמה שצוה להם ל ה מ ‪^ .‬כיא סניר שלפני כיאיל יכן כיס‪ :‬יישכ ירושלים ‪ .1 .‬הוציא אננים מתוכו הרעים לנהנים כמו סקלו מאנן)לקמן ס״ב(‪ :‬ויטעמ‬ ‫ע ר ק ‪ .‬ויקו ילידי לעשות לו הכרס הזה עננים רעש לו באושים דומים לע.‬ני ילרזד‬ ‫וודווימ״״י‬ ‫י־‬ ‫\‪f}L‬״י״‬ ‫שעורה נאשס )חיוב ליח( סרוח ונפסד‪ .‬״‪• :‬׳‬ ‫י כנט‪/‬‬ ‫"י‬ ‫' יי‬ ‫י‬ ‫סגה וסיין ינרד נו‪ :‬מצב‪ . .‬‬ ‫י יי‬ ‫נמו ואנני נמעתיך שירק )י‪.‬וכן גידי פחדיו ישירגו )איונ ל״ט(׳ התפשטות השרכים והוא סיליק ההיזק הנא מתו‬ ‫׳ י״י ‪ h‬וירזזורו שרמי נסעו על אופן שיוכל להיןק ‪ -‬״ !‬ ‫וסירג בלשון התלמיי ״ י‬ ‫ל‬ ‫‪ .‬לצורך הקוני הכרס אשר לא עשיתי ומלוע קויתי ונכזבה תוחלתי ? )יילגעש}‬ ‫מבואר בפסוק זיי׳״ן‪ .‬החפירס באבנים נקיא" י‬ ‫•י )י( ־ ל‪-‬ישית‬ ‫נלכון כמקרא ‪ 5‬ויקו‪ .‬‬ ‫שעוצרים נו סמנים לסיציא סיין‪ :‬יקנ‪ .‬ונמצס מדוע מצ סכנה‪ :‬ע נ ב י ם ‪ .‬ורב האי פירש‬ ‫העננים להיציא י נ ס ‪ .‬הבור שלפני הגת לקבל היין וכן כל יקכ שנמקרא לשון נ ו ר הוא וכן עד יקכי המלך )זכריה י״ד(‬ ‫הרגם יונתן עד שיחיא דמלכא הוא עומק אוקיינוס‪ .‬יחמי ן‬ ‫אח יושב ירוש מ‪ .‬אס שלמות הנפשיי נבין ה־ לס ובין קונו‪ .בי‬ ‫מצורת ח ד‬ ‫מצורת צ ק‬ ‫לילייי עז׳»‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫לעשות עירות שמנים וכן בן מות סיא )ש״א ל ( פרוצס לימר כרמו ז כיס • " י‬ ‫ראוי למית‪) :‬נ( ויעזקהו‪ .‬נדים ושריגים ע״י שנתן ריוח כין גפן לגפ! ‪ .‬גת לעצור ענבים‪ :‬וגם יקנ חצ‪3‬‬ ‫בו ‪ .‬״ ‪.‬והם הענבים שקוה ה' שהם משפט וצלקה וכמ״ש נפסוק זי( מ פ < ן‬ ‫נגל הארס יצלקה ע ד המקום‪ .ע& ךאישיס‪ :‬י‬ ‫ג ועתה' יוישב ןךועלס ואיע . .‬הוא י‪w.‬הס זמורות היפית לנטיעה משאר זמורות ‪ :‬ויכן מגדל כ ת ו כ ו ‪ .‬אמר שלא הסר לו כוס ל נ ר ‪ .‬״‬ ‫ק׳‬ ‫סוס נק א שירקס מגדל‪ .‬נאשר היא ארן לא תחסר כל נ ה‬ ‫יצטרכו לעשוק ולגזול או להסיג גנול‪ .

‬יגדל קיצים במעדר יעדרון )לקמן ו׳(‪ :‬שמיר ושית‪ .‬להשר גדר המספך ומיין עליו‪ .‬פרין גלרו זה הרגל‪) .‬כי מצינו במ״א במקומות הרבה בחנהומא ובבראשית‬ ‫רבה שמקלאות הללו נלרשץ עליו‪ .‬וחברי‬ ‫ויהיה ל ב ע ר לבהמות ‪ .‬מעין נובע מקור‬ ‫תכמס‪ :‬רקו לעשות ענבים‪ .‬ונא דגש עם כנח שלא כמשפט יי‪ .‬ובירושלמי ריש ב״ק‬ ‫הסר משוכתו והיה לבער זה השן‪ .‬צדו הושבתיו שלא נתתי תורה בימיו‪ :‬לא יזמר ולא יעדר‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫עשיתי לו ‪ ph‬מדברים‪ :‬מדוע קייתי‪ .‬‬ ‫‪. כמו וכרמך לא תזמור‬ ‫ולא יעדר‪ .‬חירף וגידף‪ :‬שפשו נ א ‪ .‬למדרך הרגל‪) :‬ו( ואשינהז‪ .‬משוכה הוא סייג קו‪5‬ים‪ .‬שמות מיני קוצים‪:‬‬ ‫ב ד ג ש‬ ‫ה ב‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הענץ‬ ‫םוא הבהמ״ק ט ישב שומר ישראל לא ינוס וצא יישן‬ ‫לשמרם מכל צר ואויב‪ .‬לכרות זמורות הגסים המכחישים את הגפנים וים לא יעדר ס נ י ט למסר הקוצים והלרלדם מל‬ ‫כי יעלה שמיר ושיח‪ .‬והנמשל כי יסלק מעליהם השגתתו הפרמיית‬ ‫הסוככש עליהם למעלה מן הפגעים הסבעיים ותולדות הימים‪ .‬לפי‬ ‫שסוף המשל בא לומר שאף הס עשו כמותו שואל להם המשפע‪) :‬ה( אודיעה נא אתכם‪ .‬מיצר הרע על שאכל מן העץ ונכנס בו יצר הרע‪ :‬וימעהו שרק‪ .‬משיכה‪ .‬ונראה כי לסי‬ ‫המשל הוא מנח• ע״ו מענין קוצים‪ .‬גלר־‬ ‫הוא נ ז ר אבנים‪ :‬והיה )הכרס( לבער‪ .‬ובכ״ז עשה הכרס באושים כמ״ש‬ ‫ויקו למשפמ והנה משפח(‪) :‬ה( ו ע ת ה ‪ .‬לגרים נבאשיס‪ .‬סופו למות ולמשול בו תיות רעות‪ :‬פ ר ן‬ ‫גלרו‪ .‬ולפי הנמשל הוא מן‬ ‫הכפולים מעני! סכך הסוכך מלמעלה ועיכ הירככ משניהם‬ ‫וכמוהו למעלה )א ט ׳ ז ( ‪ :‬לבער‪ .‬תתלת יצירתו‬ ‫ממקום המזבח‪ :‬ויבן מגלל בתוכו‪ .‬אשים‬ ‫נמיש‪) :‬י( ואשיתהו‪ .‬אכילת הבהמה דרך‬ ‫הפחתה‪ :‬מרמס‪ .‬סרדתיו מתוך מפותיו‪ :‬והיה לבער‪ .‬גס יחליש כת גטרתס המבעיית אשר פ״י‬ ‫ישמח מכל צר ואויב(‪) :‬י( ו א ש י ת ה ו ‪ .‬‬ ‫סיליע את העונש אשר בלעתו <‪1‬שות ) ו ‪ .‬ה[ הצב יקב הוא השפע‬ ‫‪.‬ליל מדוע לא שר׳ל כעורה כרועה‪) :‬ה( משיכהו‪ .‬ואני אומר שמיר לשון חולעח חזק הוא המבקע אבנים שבו בנה שלמה אח נ״ה כענין שנא׳)יחזקאל נ׳(‬ ‫כשמיר חזק מצור‪ :‬ושיח‪ .‫בד‬ ‫ישעיה ה‬ ‫ענבים ומג& באשים‪ :‬ש ועתה א‪1‬ךיעה־‪-‬ץא אתצם את א‪#‬ר~‬ ‫אני'ע‪ %‬לכרמי'הכד משיוכתו ורדה לב&ריפרץ גדרו‪/‬וה.‬מקיר וכן פרזן‪ :‬משיכתו‪ .‬לפרוץ גדרו ויהיה למרמס הרגל והוא כפל מנין כ ״ נ ( ‪ :‬למרמס‪ .‬ה פ י ׳‬ ‫לרך הכרס שיעשו סביט גלל אבנים בל יהיה‬ ‫למרמס‪ .‬ויפת באפיו נשמת חיים מן העליונים‪ :‬ונם יקב חצב בו‪ .‬צא נסרל אלם הראשון על שתירף ונילף שנא׳ ויקו לעשות ענבים ו נ ו ׳ ‪.‬‬ ‫גלגני לעשות לכרמי‪ :‬הסר‪ .‬אשים אותו שממה‪ :‬לא יזמר ‪ .‬שימס מוסיף מל שימה שמורה שקבעו במקום‬ ‫קבוע )יש׳ף(‪ .‬ומצד זה ‪ .‬דריכה דרך השהתה )כנ״ל א' ׳״כ(‪:‬‬ ‫)ו( וחשיתהו‪ .‬את אכל ומנין גערו כמו הלא אתה שכת בעדו )איוב אי(‪ :‬והיה‪.‬ר״ל שיפאר שמם‬ ‫ימים רניס‪ :‬בתה‪ .‬כן קרא קציצת ענפי גס.‬לא יחפרו תחת האילנות כדרך שחופרים )ויקרא כיה(‪ :‬יעדר‪ .‬לשון חפירות כרס הוא‪ :‬ועלה שמיר ושיח‪ .‬להסר גדרו ויהיה למרעה ‪ :‬כמו ויהיה‪ :‬לנער‪ .‬למרעה כמו ונער בשדה אחר )שמות‬ ‫פ ה ‪ .‬מה נראה בעיני‬ ‫לעשות לו ועשיתי‪ :‬הסר משיכתו‪ .‬שמורה על‬ ‫בנין בית אביו‪ .‬ומתאחד עם שתות ויכיר‪ .‬‬ ‫מחלי כנהות )לקמן זי( ומזה שם בת הפך בן‪ .‬וק‪.‬׳‬ ‫‪J:‬‬ ‫״‬ ‫''| י י‬ ‫האלהית שירל חלף מ ע ש י‬ ‫המר\ה מן המעשה‪ .‬א' א ׳ ‪) :‬ו( ב״ר ס נ״י! שיר ל״ב קהיר נ׳‪:.‬לח אותו‪ :‬נ ח ה ‪ .‬א( כרם‬ ‫זה אלם הראשון‪ .‬ובח לא הקים לנחול ולבטמ כבית‪ :‬יזמר ‪.‬מפירה‪ .‬נדרו‪ .‬‬ ‫‪.‬מיני קוצים פתר בהס מנחם בן‬ ‫סרוק‪ .‬ויען שעדן אינו בטוח שיקפצו בהמוח על‬ ‫הגדר עושין למעלה על הגדר משוכה של צ י ל לא‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫ר ו‬ ‫ג ם‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫)ה( הכר‪ .‬פואשל אבנים‬ ‫ועצים‪ .‬בן שמן בג״ע‪) :‬ב( זיעזקהו‪ .‬לכרס הזה אתם משילים ביח ישראל כי כל מה‬ ‫שעשה לכרס הזה עשה לישראל‪ .‬וכן נלרשו עליו‪) .‬בעשר חופוח האמורוח )ביחז־אל כ״ח(‬ ‫בפ׳ חירס מלך צור‪ :‬ויסקלהו‪ .‬לשון השאת והשבר )איכה ג׳( ולשון תשאה שממה)לקמן ו׳( צלו מאין דורש ליכנש ט‬ ‫ומתוך כך תעלה בו תולעת‪) :‬ז( כי כרם ה׳ צבאוח ביח ישראל‪ .‬ואח״כ אקנמהו שיהיה מקום שמם לנצח ‪ .‬מקום בלתי לאוי לבנין ועבורם‪ .‬מגין כממון כמו כנחלי הכתות )לקי זי(‪:‬־‬ ‫יחתכו הזמורות להרבות ענפים כדרך שעונים לכרמים ‪ :‬יזמר‪ .‬מנין חפירה כמו וכל ההרים אשל‬ ‫בפרמיה לתקון הגפנים‪ :‬ועלה שמיר ושית‪ .‬הוא כגלל הסוכך‬ ‫היה כן כמי שקויחי‪) :‬ה( את אבר אני משה‪ .‬‬ ‫משמש מ ר יהפוט )כגיל בי(‪ :‬ויעדר‪ .‬הוא‬ ‫נ ד ר ‪ .‬ואח״כ יפרץ גם ה נ ד ר עצמו ויהיה למרמס והסקר‪ .‬‬ ‫רש״י‬ ‫ע *׳‬ ‫'‬ ‫וקורין אותם לננרויניש״ש בלע״ז‪) :‬ה( הסר משובתו‪ .‬וגם אצוה שלא ימשירי העבים עליו‪) .‬שיודה וישבח לפניו‪ :‬ויעש באשים‪ .‬אתר שברר‬ ‫הס‬ ‫‪ 5‬פ נ י‬ ‫ש‬ ‫ה ש ן ס כ ף ם‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ש ה ו א‬ ‫א‬ ‫ע צ מ ן‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ן ס ש ע‬ ‫ל י ת‬ ‫נ ע צ מ י‬ ‫‪.‬ל א‬ ‫י ו פ ר ‪ .‬ל' שממה ורקנות הוא וכן‬ ‫)לקמן ז׳( בנחלי הבתות‪ :‬ולא יעדר‪ .ה‬ ‫למרמס‪ :‬ואשיתד\בתה'לא'יזמר ולא יערי ועלה שמיר ושית‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ JT‬־‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪:!-‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫"‪1T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫• ‪" T‬‬ ‫<‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫עיני שמואל )ה( ירושלמי ניר‪ .‬והכרס הוא אלם הראשון‪ .‬שירעו בו בהמה וחיה‪) :‬ו( ואשיתהו בתה‪ .‬שרלתיו ממחיצת גן עדן‪) :‬ז( ואשימהו בתה‪ .‬‬ ‫‪.‬ליליל׳ זה הקב״ה‪ .‬והנמשל שאחר שיביא רגל זרים לארצם‪:‬‬ ‫דהיה‬ ‫ג חייה ‪15‬‬ .‬‬ ‫ובמקום אחר מציט הושיב עליו שומרים שלא יאכל מעץ החיים שנא׳ ועל העבים אצוה‪ .

‬הוא נמו אין‪ :‬שניח •שראצ הס נרם‪ :‬נטע שעשועיו‪ .‬ס המכפיהיש‬ ‫אותי את אשר הטן כעיני לעשות לכרמי ככל אשר עשיתי לארס הראשון‪ :‬הסר משיכתו‪ .‬ישכ‪.‬אסלק שנינה׳ ״עליהס‬‫•המסכנת עליהם כמה שנאמר )לקמןכ״ג( ועל את משך יהורהנפרן גררי‪ .‫י ש עי ה ה‬ ‫״‬ ‫‪ 2*.‬אשר לא הגליתיס מליין ישפטו נא ניני וניניהם על הרפה כהנאה׳ עליה‪0‬‬ ‫ימי םרח פל מ י מ ה היה לי לפשות ט ל סונה לכרמי ולא עשיתי לו‪:‬אוליעה נא אתכם‪ .‬שמן כהונה שק מלכות שמן מטרה שמן מנסות‪ .‬ר הוא מתורגם הונא׳ יטר ‪ :‬כללעגיש‬ ‫אציה‪ .‬לפי מדנית השינה שעשה ‪5‬‬ ‫<משתעשע‬ ‫י " ‪'? : j i ! ! : J‬ס‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫היה מקוס שיעשו משפש וסנה לא נן הוא ני אפפו העאיס רניס *י *‬ ‫‪:‬מקום שיעשו צדקה וסנה נשמע צעקה פשוקים ‪) :‬ח( הזי‪ .‬‬ ‫זאשוינין רפישין‪ :‬לא יזמר ולא יערר ‪ .‬הי• •‪.‬כמ״ש )פסוק ח׳ ט' יי( ו ת ח ת צ ד ק ־ ה נ ה צ ע ק ד .‬נסעתיס שירק שש מאות ישש פצות כמנין שורק הוסשת• עליהם פל פכע מצות שנצטוז‬ ‫•גני נח‪ :‬בניתי מגלל בתוכו‪ .‬לוגמת שמיר ושית של כ ר ס ‪ .‬‬ ‫״ לשן משפע אמר ‪ (n) : p‬אפש ‪ .‬אנל את השלוח לא הקרינו‪ .'‪p‬‬ ‫מל״ר מ?לי כ״נ כ״ע היו סיפ »׳ מנ״ח ‪"6‬ר‪1‬׳‪0‬דר‪5‬״נ ח״נו * נ י ר ל״ר‪) :‬ח(נר״ר ה״ח פשימה אימן‬ ‫רשה״י‬ ‫לא ילסלו ממט ‪ 65‬זנוח ולא מעשה ס ע ‪ :‬ועלה שמיר ושיח‪ .‬ ‫מ ע י ד‬ ‫מ‬ ‫היא‬ ‫‪C‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪D‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪M‬‬ ‫נ נ ג ע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דש‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫כאור הענין‬ ‫קלן לדוד ושנש מושלים‪ .‬המזכח והשיתין‪ :‬ויעש באשים‪ .‬הנניאה נמשלה למטר שהעננים מקנלין אותה מן השמיש‬ ‫משפט למספח וכן צעקה לצדקה נפל ט רוח הקודש בסי הנביא ‪) :‬ח( הוי מגיע׳ בית בניה ‪ .‬ועתה מתחיל לבאר תתלה מ ״ ‪£‬‬ ‫צ״שפס והנה משפח(‪) :‬ח( הוי ‪ .‬ר־צ יש לכשאמ! מל מה שהמס מניעים ביש נ‪.‬ועל ננ״א אסקיל ללא ׳תננאון עליהון ‪ .‬ב ש ד ה יקריבו לקחת מהעני גם גט* ב ל »‬ ‫.‬כי כאותו הכרם ל׳ ביה ישראל‪ .‬אתון חומותיו‪ :‬וחשיתהי נ ת ה ‪.‬עכשיו ניפרש כמשצ ו א ‪.‬ויהון מ״לסל«‬ ‫זבכיקין ‪ .‬הוי ‪ I‬מורא אני אל ה מ ג י ע י ב י ת ב ב י ת הלא טוב יותר‬ ‫ע ד א פ ס מ ק ו ס ע ו שלא ימצא העני כים ל ק י ס‬ ‫»כדר‪ .‬נפסוק הזה לכר לרך כלל‪ .‬‬ ‫•י״ד( או הוא מלשון נפהה סצרעת ‪ ..‬‬ ‫‪.‬י כלשון משפח טפל )לקמן ניד(‪ (1) :‬ני נרם וגי׳‪ .‬עשרים ישני‬ ‫יאשר׳ נאמר בספר תה.‬ויקי ל מ ש פ ט ‪ .‬ ‫ד<‬ ‫־‬ ‫>‬ ‫‪I‬‬ ‫‪'2‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪•j‬‬ ‫\•‬ ‫‪j‬‬ ‫‪H‬‬ .‬י.‬לא אסתטלון ולא יסתמכין‪ :‬ועלה שמיר ושיח‪ .‬בלס גו י‪5‬ר הרע ונרורותיו אחריו לפשות‬‫מעשים מרץלקליס‪ :‬ועל מנכים אצום‪ . .‬ואצל הכרס ממש במקום אר‪.‬קלקלו ניפשיהש״‬ ‫ועתה יושנ ירושלים ואיש יהורה‪ . ים על מקיימי כפירה ועשרים ושנים הוי אמר ישעיה סל הרשעים‪ .‬שי=‪ .‬‬ ‫אשר בתוך‪ .‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצורת ציון‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫<!( שעשועיו ענינו התעסקות נלנר מס לכמווז נ ו ‪ :‬נדרן השוה שאינה נגבית‪ :‬מהממיר‪ .‬מדבקים הבתים זנ״ז לגזול גבול העני‪ .‬בית ישראל ואיע יהו*ז־ה נטע *שעשועיו"דימו למש‪3‬ט'וה־ה ‪. .‬נעלי זרוע היו מקרנים את בתיהם זל״ז נאיפן שגזלו ג‪:‬ול ה ע ‪.‬והם עשו נא‪-.‬הם הענגיש‬ ‫•חכר קוה ה' משפע בין אלם צחנירו וצלקה בין אדם למקום‪ .‬י־‪.‬‬ ‫‪ 'nhtoa‬לצדקה והנה צעקה‪ :‬ח ה‪1‬י מניעי' בית בבית שירד‪.‬פקחים תחלה בהיקף ענני נ ט ר ג מ ל " ‪ /‬יהקלתיש‬‫•ונקיתיס מפושעי ה מ ר ‪ .‬כי גדה וכרס נא נחשכ בעיניהם נ ע ת ההיא לעבוד ל ׳‬ ‫*הידמה ע״ז קורא כמהתל עליהם ‪ .‬ ‫‪1‬י‪ :‬היין‪ .‬ר נ שצא ל ה‬ ‫משפמ‪ .‬משכני ומקרשי‪ :‬וגם יקב‪ .‬צויהי עליו שימריס לשמור אה לרך טן החייס‪) :‬ז( כי כרס ס׳ צכאית‬ ‫•בית ישראל‪ .‬עשרת כשכסים הס כיו ליכנרסיץ ככרם זית כ ק ת שק‬ ‫נאיז שמינה‪ .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• • ‪K t t‬‬ ‫‪•••:‬ע‬ ‫‪ :‬ז י ז י‬ ‫‪•-‬‬ ‫־ • ••‪*/‬‬ ‫־•‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ד‪/.‬כמ״ש )פסוק י״א י״נ( ‪) .‬י‬ ‫‪ byr‬העבים אצוה מהנןטיר עליו מטר‪ :‬ז כי כרסןהוה צ ב א ו ת ‪.‬גם ר‪.‬ריל איסיפת חסא במו ונכר•־ ‪:‬־ל ריש יעקנ )לקמי כליו מטר ודמ׳׳ס היא מיס השניצל וקן מענור מ י ‪.‬‬ ‫־עיני ש מ ו א ל )ו( ש״ר פ׳ ליי שהשיר נ׳ וי ‪ 'n‬ויקריר לינ זוהר נראשית הנתימא חי• ‪tc‬״‪ p‬ירי •ינ נשיה־א .‬הנטיעהש‬ ‫ושמח נ ה ‪ :‬ויקו‪ .‬ת ח ת מ ש פ ט הבד•‬ ‫׳ צ י ש פ ת ‪ .

‬וד‪.‬מקום נ־בידת ע‪:‬רת וגו׳‪ .‬שאץ מקום לעני לישב ‪:‬‬ ‫והושבתם לברכם בקרב הארץ‪ .‬נימין יחיחח יש בנבל מן הכנול‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כ צ ו ר ת דוד‬ ‫‪ z\rt‬כיה לו ביה כץ בהי אנשים חזקים בעלי זרוע כיה )י( צמדי‪ ..‬כי תצא חצי העיר בגינה‪ .‬יכאומר הואיל וכן מה הועלה להס מה שלוקחים עוד מגבול החלשים‪:‬‬ ‫)י( כי עשרת וגו׳‪ .‬מרה אתת של‬ ‫ייץ בת שלש סאין‪ .tS‬ה' בשמי הגדול כי ב ת י ם רבים ל ש מ ה‬ ‫י והס עשו בהיפך היכן! בבקר רדפו חחר כשכר‪ .היו גדילים‬ ‫וטובים מאין יועזב‪ :‬כי עש'רת צמךי־־לךם '‪.‬וגם זאת תהיה‬ ‫לכם מרה במלה על הקרבת השלה בשלה שגזלתם חלקו של מקום במעשר ה א ת ‪ :‬עשלת צמרי כרם ‪.‬״כ למה‬ ‫לריק תגזלי ביה העני להגליל בתיכס‪ .‬הוא כור מחזי‪ :‬שלבים ס^ין ‪ :‬אישה‪.‬התסכול והוא עשראיפוה‪) :‬יא(שכר‪.‬ומפני הלעה יגלו יושבי הבתים מאץ יושב בה ‪ .‬‬ ‫! י‬ ‫!‪.‬‬ ‫ולא שיהיו לשמה מפני קגינכ הו ג כ ־ ש ת ם ‪ .‬כסבורים חתם שאץ חלק להקב״ה ולא לעניים באלן חלקו במעשלות אתם‬ ‫גחלים ולעניים את ארצם שההיו לברכם יושבים ב ה ‪) :‬מ( באזני ה׳ צבאות ‪ .‬יקריבו‪.‬עד אפס מקום והוישבתם לבדכם בקרב האיץ‪:‬‬ ‫•ס באזני ‪/‬יד^ה לכבאות איד־לא בתים רבים יעטה ..‬לשחות יין בלילות‪ :‬יץ ידליקם ‪ .‬כי גס גם היין הדליקה‪ :‬מאחרי! מבואר אצלי כי איחור היא‬ ‫) ב ת י ם ( נ ח ל י ם וטובים ) ל ש מ ה יהיו( מסנת תמיד בבחינה הזמן הקבוע‪ .‬עשו בת *אחת‬ ‫וזרע חמר .‬ובערב‬ ‫‪.‬מנין זוג כמו צמד בקר )שיא י״א( ומכורח יום‬ ‫החזק במצד זה מגיע ביהו בחיך גבול ביח החלש ילקח אהד נצמד בקר קרוי צמד כרם ‪ :‬בח‪ .‬שהיא משיריה מן הרגיל‪.‬א יעשו לק מרה אחת של יץ‪ .‬שמ‬ ‫עיני ש מ ו א ל )ט(‪5‬תיח׳ אירל כ!״.‬‬ ‫למצד זה הצשרכו לכ מים ושלית גלולים‪ .‬ואומר אני כלי שבורת יום אתר בצמר בקר קלוי צמל ‪ :‬יעשו בת אחת‪ .‬מגיעי ב ת בבית‪ .‬כרכות נ״ח‪ :‬כרמשכימי‪: .‬כת קי״ט סז.‬וזרע ח מ ר ‪ .‬מקרנים בתיהם מ אצל זם ומהיך כך גיזלים‬ ‫קרקע העניים החלשים שבין נ׳ הבהיס‪ .‬יעשה בת אחה יץ ומקום זרע חומר יעשה איפה אהה ובעבור הרעב‬ ‫יכזבו בתיכם וילכו לכס יישארו שממה מ‪::‬ליכן‪) :‬יא( משכימי בנקר‪ .‬‬ ‫בניניהם‪ :‬והושבהכ חמר הנכיא לנעלי הזרוע וכי ככורים מדת היבש מחוק‪ :‬שלשה סאין‪) :‬יא( בנשף ‪ .יה מ׳ת‪ :‬והים פטר‪ opp . ׳ ה • )יא( אש״ר ס׳ הגהומא שמיני‪:‬‬ ‫י״ש״י‬ ‫קמץ בטרחא‬ ‫צפהת אנתה מל פורענות העתירה ל ב א ‪ .‬בית כור שהוא שלשים סאץ של תבואה יעשה אישה שלש סאין‪) :‬יא( מאתרי‬ ‫בנשף‪ .‬‬ ‫׳שרשינ״ס בלעז‪ .‬‬ ‫הס כמוש כלי נגון‪:‬‬ ‫צהחלש מקוס ממכס ‪) :‬ט( באזני ה׳ צנאות באזני ממר‬ ‫ה׳ צבאות יהחהר מלת חמר ומאליו יובן‪ :‬אם לא ‪ .‬וכן שלה בשלה יקריבו‪ :‬ע־ אשס מ ק ו ם ‪ .‬וזרע ה מ ד לא יעשה רק איפה‪ .‬בחשכה הנילס‬ ‫אתם ברק אתם לנדכם תכבי והתקיימו בקרכ כארן והין כמו גשן> השקי)לק׳ כיח(‪) :‬יב( כגור ונכל הף וחניל ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪05‬‬ ‫^‪EW^SG‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫^ !‪ .‬מדת הלח מהזקלז‬ ‫מגבוגו ונן זה שמצד העני עד שלא נשאר מקום לההנש ג׳ ההין‪ :‬חמר‪ .‬אמר הנביא שתי אז‪-‬י שמעו‬ ‫כשנגזרה עליכם נזילה מאת כ׳ ובשבועה אם לא על לבל זה בתים לבים לשמה יהיו ובתים גלולים ומוכים יהיו‬ ‫»אץ יישב ‪) :‬י( כי עשרת צ‪:‬זדי כ ל ס ‪ .‬וכמהתל עליהם יאמר‪ . ע ‪ £‬ה איפה‪ :‬יא הוי מיקכימי בבכןריעכר ןרדפו‬ ‫מאחרי בלשה יין ידליקם‪ :‬יב והיה כנור ולבלי תה וחליל "ויין‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1vv‬‬ ‫*‪:-lv‬‬ ‫•••‪• 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫ג‬ ‫‪r-\1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תולדות אהרן נאזמ ה׳‪ .• ! .‫כה‬ ‫ישעיה ה‬ ‫בעזדה‪.‬הייתם מרוימים יוחל בגזלת השמת‬ ‫׳‬ .‬ורודפים לנקש יין המשכר ומאחרים לכבמ כערב‬ ‫באור המלות‬ ‫קורא לאמר ה ׳ צ ב א ו ת הוא לשין שנועה שנשבע איפה ביבש‪ :‬וחמר‪ .‬בוער בם ‪) :‬יב( מ ר ו נ י ל ‪ .‬אבל בהשלות והכרמים בהס הלא תמצאו מ פ ז ‪) :‬י( כי ע ש ר ת‬ ‫צ מ ד י ב ר ם ‪3 .‬ושם ר״צ מאחרים ומן כקבוע‬ ‫מ א י ן מ ש י ‪ .‬הוא‬ ‫מנץ צכון שבועה כארס האימר אם לא יהיה כן אזי יהיה מנשי כך וכך ומגזם ואיגו אומר וכן אם לא כאשל‬ ‫למיתי )לקמן י״ד( ‪ :‬בתים רבים ו ט ׳ ‪ .

‬נסשאול ומוסנ על יירד‪ .‬לא כן ההנפה ס חשנייס שסשולו עם המונמ הוא הגיוני לא נמניאות‬ ‫וולש סס יצא מן ככלל‪ .‬נצא קצבה‪ :‬סשתיס לתעניג וגס יין משתיהס היה נידם ‪ :‬פעל ק‪/‬‬ ‫שעל הכל יניא נמשה‪.‬פולס המשים לנ על העצם לרעת‬ ‫נ י‬ ‫‪B‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪..‬ימחד ״ ‪v‬‬ ‫נאמר שנוק פעולת ס ׳ ‪ — .‬״‪.‬כאין סוף‪ .‬שרש צמח‪ .‬ומצ‪<7‬‬ ‫ןס יבא הנמס קודם רהיס פל מי שמשים לנ ללאוש המזנס ואמ״נ לואםו בעיניו‪7 .L.‬אנשי הכנוד והמשוניםו יהיו ממי‬ ‫משי משמשה נפתים ‪) :‬יד( הרהינה‪ .f.‬מנין יונש וצמאון לפמוש הרנה מר אשר היי] לילק ונופי כ י פ ‪.‬הנע משמים וראם)איונ ל״ס( יביטו יר ‪ v‬נ*)שסצוש כ״נ( רק בעיניו תניע‪) .‬המון עמה‪ :‬ושאונה ‪ .‬איוב של קנס‪-‬‬ ‫אצלמ״״ל בלעי ‪ :‬ואח פעל ס׳ לא יביעו‪ .‬ניום !נסכם יאכל וממחרת )שם זי(‪ . .‬‬ ‫כמו על צחיח סלע )יחונן׳ ליד( ‪) :‬יד( יפערה ‪ .‬כ פ צ ה ד נ ר נ מ י ש ‪) :‬יג( מנצי דעת ״ ‪:‬‬ ‫הצמאג•‪.557‬וסע׳׳א עו ״ לא כן נקמ! )נ״‪ 5‬ני( נציניי‪ :‬צתס‪ .‬כשתשנמ‪.‬‬ ‫תחת שהשיגו גבולות להרבות עשרס‪/‬והמונו ימותו­‬ ‫מידי‬ ‫‪ nnn vnvn‬שמכאו ייו ופכר ‪ :‬ויל( י י מ‬ ‫״ *‬ ‫י ‪•ijzr‬‬ ‫•‪11‬‬ ‫ענ לבלי מ ק ‪ .‬לא שוסיפי לראיה״‬ ‫)אינם ד ( ‪ .‬אבל סמנחין ופעלה‬ ‫י יי!יי‬ ‫י ׳ יו‬ ‫? "?י" ״‬ ‫ולינ נליאם הדשה ‪ .‬א‪ 0‬אביפ אליו ‪) .‬‬ ‫עיר יתנעל תחלה שאינה‪ .‬‬ ‫‪.‬כי ‪1‬ם יסראס בעין החישיי‪—.‬יריל הכל היל אל סכאיל‪) :‬פו( יישסצ א י ש‬ ‫־ • לה?ק‪«-‬‬ ‫ייי‬ ‫נפל סדנר גמיש‪ :‬ועיני גנסיס ‪ .‬וראיס סל מעשם ידו‪ .‬אף שאול חרחינ נפשה לנלופ‪ :‬ופערה ‪ .‬רפועלה׳וס‪:‬סגתי‬ ‫^ ־ ^ מ ^ « ״ ־ ‪£‬‬ ‫ראשונה חכם ויכיל יריצם‪.‬ונוס שראם איו שקל אס מריו נפלם‪ .‬ולמה לכלי‬ ‫חק לסי שלא היה בילס של אלו חק וקצבה לתפנוקיהם‪ :‬וירד‪ .‬ץל שעשו באישים‬ ‫ג ל ת ב ב ל י דעת‪ .‬וירד ת י ר ה ‪ .‬והניס אצ נמש הנהשת ולאס איתי • — ני הראיס המוחשי ספעזל ושספפצ מנציציס ספוגשיס מן סמו^״‬ ‫מ י ן סמנימ שעיז מורם מלש הפעול אש‪ .‬ראיה'‪.‬‬ ‫כאלו לא ראי את גטרותיי‪ . 1 5‬‬ ‫באור הענין‬ ‫‪.‬העיניס שהיו מגניםיס להסתכל נ<&י מעלם <ייו"‬ ‫‪m‬‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪5‬‬ ‫נ ־ י‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫לשינה‪ .‬יבס הפלשתי וידא אש לוי )ש״א‬ ‫י״ו(‪ .‬תפארת עדתה‪ :‬נה ‪ .‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪i‬‬ ‫פ .‬שיחם סבסס אל פיעל ס׳‪.‬זלע ני פעל יאס נקשר עם את ישעצ ס ע ז ‪-‬‬ ‫פס אל נכ״מ‪ .‬‬ ‫ה׳ ״ י‬ ‫פועל יי‬ ‫אינם נושנים ילנ־ להסתכל ־ י‬ ‫וסמונה‪ .‬השאול ירתיב פיו אל בלי ת ק‬ ‫אלמי שלא שם חק לתאותו‪ .דיו‬ ‫מתי‬ ‫‪*6‬‬ ‫ךאי‪* :‬‬ ‫צחה‬ ‫ו ‪ #‬ב ‪.‬כמו שיש הנדל לדעש היש׳ףנין פפוצהומפשס״‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫העסק שאדם מהעסק נאיוה ינר נקיא‬ ‫ץ‬ ‫'‬ ‫מגמלה מלאכה‪. ! י צ ה‬ ‫ש ו ס‬ ‫‪00‬‬ ‫ה מ י‬ ‫א‬ ‫‪m‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו נ ן‬ ‫א‬ ‫ה ג ר י‬ ‫ס ה מ י ת‬ ‫ש‬ ‫־ ה‬ ‫י ו ס מ ע ש ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה מ נ ס‬ ‫מה‬ ‫ה י א‬ ‫נ י א ש‬ ‫ש ׳‬ ‫ס ה ו‬ ‫ס‬ ‫כ י‬ ‫‪j : c .‬שימוש סמ״ס כמו }‪1‬‬ ‫» נ י ‪ 1 .‬ק ממחרת סשנש יניפנו ה נ ק )ייתלא כ״ג(‪.‬נאמרשמנחין מעשם ידיו‪ .‬צמא כעל רוכ משתיהש •‬ ‫צחה תרגום של צמאה‪) :‬יד( לכן הרחינה ‪ .1u‬‬ ‫\ ‪.-.‬שנש ע׳ מך"ד מקילה שער חי‪:‬‬ ‫ע קפ״ר ג׳ ‪1‬״‪1p‬׳ י״ואדר׳׳פפזי׳ ירוכלמי ?־ישי! איפ'‬ ‫נ' אייר י״ס סנחימא לו מ!כיע‪:‬‬ ‫ג‬ ‫צ‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫לכן‬ ‫ה ד י ה‬ ‫‪*iff.‬ואח״כ הדרה ש ה ו ‪£‬‬ ‫הפלד ושרים ״ עד שהסדר הוא בירד מאחה והסונין‪..‬זמא הואר גפלס אשם‪ .‬וחמייכ‬ ‫המונה שהוא ההמיה המורגלת‪ .‬ש‪1‬היכצי צראית נ ע נ י ־ ״‬ ‫ג״כ לא ראו‪ — .‬נכנליו ימיהו כרעכ ‪ :‬צחה צמא ‪ .‬מדה נמדה על שהרתינו נפשם להתענג ייתר לכן המזינ השאיל נפשש לל ‪L‬‬ ‫את הכל‪ :‬דרס ‪ .‬ואיו ישימו עליו לב עתה במשתה היין ‪T‬‬ ‫‪ .‬״ '‬ ‫יינש יזי‪1‬ח‪ .‬שהיא ינ־‪-‬חרתנפסי ר ע‬ ‫‪6‬נפי ‪ .‬פני ה׳ חלקם לא יוסיף ל ‪ 0‬נ י פ‬ ‫ומסושו‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י״׳‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ע נ מ ז‬ ‫‪r j J‬‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫פ י ל ס‬ ‫)שייימי״י‪ (.‬וצ״ל מפני שמצה את נמש!״ גס למעשה ידו יאה מעשה ידו‪) :‬יל( מנלי דעה‪ .‬פתיזס )ינ( והיה כנוי וגוי נידה היה סנטר ומי לנגן ‪3‬ע‪1‬‬ ‫ניותר נמו פי פערתי)תסליס קי״ע(‪ :‬לנליחק‪ . -‬י‬ ‫‪»JT.‬ראם במין ושים לנ לדמש ‪ . .‬אנשי ימנ‪ :‬צחה ‪ .‬וכי יד היוצר מידם פיפלים כתמידיש‬ ‫‪.‬שמה ליקיר‬ ‫הנהגת ה׳ והשגחתו‪ .‬צא ישים לנ אליהם אף שילאם נפיניו‪ .‬וסחחה ‪ :‬לכ־‪..‬וסמנו '‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ך ח״ך ‪2‬‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ע י‬ ‫כ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ .‬‬ ‫)יג( לכן בעבור כל הנזכר נע‪.‬ע ל י .‬יהנפס‪ .‬וכבודו נכבדיהס ימותו ב ר ע ב ‪.‫‪25‬‬ ‫מבתיהם ואת פעל‬ ‫גלה‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫‪rrjr‬‬ ‫ל א _י|יטו‬ ‫ע מ י ' מ ב ל י ־ ־ ד ע ת וכבודו'‬ ‫יל'לכן הרחיבה‬ ‫־ .‬שם הלרס של ירושלים‪ :‬ועלז נ ם ‪ 5 .‬וכן גם השאול לא ישיס‪.‬‬ ‫» א לאוס מנץ סחישיי ויפיצ גס מל ראיה הפ‪-‬ואריי•‪ :‬גלי‬ ‫כונס‪ .‬תה סנדלו מן מהמס ונישש‪) :‬ינ( ואש פעי‪ .‬שלא יבואו לנגד עיניכםכלל‪ .‬הוא כמו הממה וכפל סדנר י‬ ‫ומעשה וגוי‪ .‬י מ שיש מלל נץ ראיס יהנעה‪ .‬ה׳‬ ‫י ייי‬ ‫*א יניעו ומעשה ידיו לא ראי • יש " י ל ו‬ ‫מעשה •דו‪ .‬שהוא קיצ ההמולה‬ ‫הגדולה שכה קול ששון ישמחה וכלימה‪ .‬ובאורייהא לה׳ לא איסחכלו‪ :‬ומ^שה ידיי לא ראו • עשי עצמש•‪.‬יאמר ראה ‪ 5‬׳‬ ‫וסבימס )איכס א׳( ‪ .‬‬ ‫ז(בל א ת פיעל ה' לא י ב י ט ו ‪ .‬מלה במרה הם הרתינו נפשם לבלוע מאכל ומשתה ללו‪3‬‬ ‫ופערו פה' לכליננ‪ .‬ו י ר ד‬ ‫‪:‬ז ־‬ ‫‪• TO‬‬ ‫‪JT:‬‬ ‫• ‪I ft J‬‬ ‫ת ו ל ח ח אהרן ‪1‬את העל הי‪ .‬״ ‪ -‬״ ‪ . ‪:|T V‬־‬ ‫ה‬ ‫ומעשה.‬ל״א לא קלשוהי שחרית יוצר איר ולא ערנית המעריכ ערכים ‪) :‬ינ( מכלי ל ע ת‬ ‫לסי שהיה לנס כלי לעת ‪ :‬וכנולו מתי רפכ ‪ .‬של עיר הוא‪ :‬והליל‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫‪p‬‬ ‫רש״י‬ ‫ולמס נקרא שמו נבל שמנבל כל מיני כלי זמר‪ .‬ותרצה לדעת ואו( ושלומס רשע‪-‬‬ ‫הו־ם בפין ממש )שם צ״א(‪ .‬ינוס אמר פס שלא סניעו אצ‬ ‫פעילת ס ‪ /‬שהיא העיון השכלי לחקור אר‪.‬‬ ‫לא יושנל רק בפין סשכל‪ .‬‬ ‫בצי הפסק נמציאוח כולו‪ .‬י ח ק ‪ . י‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)ינ( מתי רענ ‪ .‬‬ ‫גבול לתאותו לב וע נפשיז‪ .‬י‬ ‫נעמי מרש‬ ‫ימוחי נערור‬ ‫יהמו! העם ימותו‬ ‫רמנ והמיז‬ ‫מתי לטנ‬ ‫שמאט צדעש דרכי המקוס ‪ :‬וננודו‪ .‬ויוסר מוס גס( ואם אראן)אף נצי כונס()מ״ב ג׳(‪ .‬״׳'‪5‬‬ ‫פנ המציאות נמו פסיא עומד נגמר ונשלם מעת סנייאי‬ ‫הקדימם‪ .‬והמונו‬ ‫צ מ א י‪:‬‬ ‫‪ #‬א ו ל נפיצזה ו פ ע ר ה פ י ה לבלי'היל‪ .‬במדרש תהליס ‪ :‬ח ף ‪ .‬כי מעש״ ידיי לא‬ ‫מימיהם‪ .‬אל תנע אל מראסו יש״א ‪p‬״‪ 1‬וי( אל תשים לנו ‪ 6‬צ י ו ‪ .

‬בחי הרשעים שק שמנים ‪ :‬גרים‬ ‫יאכלו‪ .‬כמנכגס כי‬ ‫יתקדש שמו במה שיע‪:‬ה צדקה צהכשריכ שבדור‪) :‬יז( כבשים‪ .‬אבל השה הרזה המצא מחיתה גס אז בשדה במדבר‪ .‬ולסי מררשו זה הקב״ה שהם גרמו לו להראות כאיש נדהם‪ .‬ואחל ששם זה איט מיזהם אליו לק מצל צבאותיו‪ .‬מבואר כי שם זה אץ לו קשר בעצמות הי‪ .‬פכחיש ‪ 0‬״ ‪r‬‬ ‫עיני שםואל )כי( יק״י כ״ד דנ׳׳ר ס׳ שו״מ ג׳ ה׳ ק״א מד״ר מש.‬ואינם תלרס בעצמותו י ת ׳ ‪.‬שהו רמים לפני טונים )משציי״ד(‪):‬יז( כדברם‪ .‬מנין כפיפה כמו‬ ‫כשיעשה משפט יתרומ ויתעלה שמו ‪ :‬נקדש בצדקה ‪ .‬הצדיקים שהם כנרים יאכלום‪ :‬מחים‪ .י י׳׳ט ת״ז ע׳ הנהומא קדושים'‪) :‬יז( אי״ר איג‬ ‫רע״י‬ ‫גמ״ס נקדזש בקשץ‬ ‫שנה‪) :‬טו( יישח ‪ .‬וכן‬ ‫הוא אומר צור ילדך השי)דברים ל״ב(‪ .‬כמ״ש ‪ :‬ועלז‪ .‫כר‬ ‫ישעיה ה‬ ‫והמונה ושאונה ו עלז בה‪» :‬י ויעה א־ם רישפיד־איש ועיני‬ ‫.‬וז״ש ורעו כ ב ש י ם כ ד ב ר ם ומנהגם לרעות‬ ‫בשדה ‪ .‬כשיעשה משפטים בהם יגבה שמו בעולם‪ .‬ורבותינו ררשו כלברם‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫מ צ ו ר ת דוד‬ ‫למטה כדרך השרוי בצרה וצער‪) :‬עז( וינכה וגז׳ כמשפט‪ .‬יתקדש בחוך‬ ‫כצדיקים הנשארים בכם ‪) :‬יז( ורעו כבשים כדברם ‪ .‬כמנהגם‬ ‫ביושר ובמדה מכלכלים דבריהם במשסעס ככבשים הללו‪ :‬וחרבות מחים‪ .‬שבעח שצבאות הבריאה מסורריס בסרר‬ ‫נכון ומונהגים בהנהגה נכונה ‪ .‬שמנים כמו עונות מחים )תהלים ס״ו(‪ .‬עת שצבאות הבריאס‬ ‫מופשלים‬ ‫‪3‬‬ ‫ה״ה‬ ‫ך‬ ‫‪i‬‬ .‬אז תפארת השם הזה שמא שם צבאות מהגדל ומהרבה‪31 .‬‬ ‫למשל אנו קירחים אוחו צבאות‪ .‬ואנו מכנים‬ ‫לו שם זה לק בעלכנו שמצל שאנחנו צבאותיו נקלאהו ה׳ צבאות או אלהי הצבאות‪ .‬הנם שם זה לא‬ ‫יחנן ליחש אליו רק אחר שברא שני חלקי הבריאה המליונ־ס והתחתונים‪ .‬ההורב והיובש שיתיבש המוח שנעצמות צאן הפעימות יאכלו‬ ‫וישחיתו את הגרם והעצם‪ .‬מנץ ‪:‬מחה ‪) :‬טי( וישיז‪ .‬ויחלש תקוף גברין‪ .‬ובכ״ז ידענו שלא נשחנה בעצמותו אחר שברא הבריאה וקנה שם צבאות לעצמו ממה‬ ‫שהיה קורם הבריאה שלא היה מכונה בשם זה‪ .‬וינהג תרגומו ודבר וכן ואני אשימם מרות כים )מ״א הי(‬ ‫כצדיקים כנמשציס נעדר כרמלים המס יראו כנחת והש־ןט שהוא ענין הנהנה‪ :‬מהים ‪ -‬רשעים השמנים כעלי המוח ‪:‬‬ ‫באור העני!‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫ולא ירגישו ועור יעלזו וישחקו בבטן שאול ‪ .‬מנואל כי כבול‬ ‫השם כזה יתרבה או יהמעט ג״כ מצד צבאותיו והנהגתם רצוני‪ .‬ומלח והככרתיס למען יעלזו)ירמיה נ״א(‪ .‬אבל ו ח ר ב ו ת מ ח י ם נרים י א ב ל ׳ ‪ .‬במשפט ׳וששיציא כלעז‪ :‬והאל הקרוש ‪ .‬דעתנו בזה שהוא מנהיג וקושר‬ ‫ומחיה ומקים צבאות הבריאה בכללה‪ .‬ואומר בעצלתים ימך המק־ה )קהלת י׳( ‪) :‬טז( ויגבה הי צבאות‬ ‫במשפט ‪ .‬ניטת י״נ‪ :‬וחרבוח‪ .‬שהצאן הפעומות מתוך שמלומלים במאכל לשן ושמן ועתה יחסר להם זה‬ ‫תחרבנה‬ ‫הערות‬ ‫א ( דע כי כל השמות וההוארים שאנו מיחסים אל ה׳ הם רק בערכנו‪ .בהים תשפלנה‪:‬שז רגבהיהוה צבאות" במשפט והאלהכ^וש‬ ‫נקדש בצדקה‪ v :‬ורעו'כבשיים״ בדברם והרבות מהים נרים‬ ‫ז‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן )ני( כוח״ט ח ׳ ‪ :‬יגנה ס ׳ ‪ .‬הרועד מחמת שמחה‬ ‫בה‬ ‫את עצמו‬ ‫וחרשה‬ ‫)טז(‬ ‫וצדקה‬ ‫לחברו‬ ‫למקום‬ ‫כבשוש‬ ‫והשניה שה שמנה אשר נתפעמה על האבוס ‪ .‬צדיקים הישגים כעדר הרחלים ‪ :‬כרברס‪ .‬שם זה מורה שהוא מנהיג ומקיים צבאותיו א‪:‬ר ברא‪ .‬אבל טרם נברא כל יצור לא היה‬ ‫מכונה בשם צבאוח‪ .‬ובעת רעבון שהאנוס ריק ואין בה אוכל להאבוסה תמות‬ ‫ברעב ‪ .

‬כי אמרי ימלאו האותס יפקחו עיניהם ויכירו ‪* >.‬שמצד כעקר כקדושה אצלנו שאנו עוזניס לרכיס העבעייס להתלסות אל לרכ׳ היוצר הרוחכ»»‬ ‫עעל קיפל זה יסט כל המצות שכין אדם למקום כמיש והייתם קדושים כי קדוש אני כהכרח ניחש ‪L.‬אז החאוה תעוררהו ליהנות מן הדבר‪ .‬שהם הכופרים בעונשיה׳‪ .‬יס ובפשע שאץ נסם ממש‪ :‬ונמנית‪ .‬גשהוא כמקור והשורשצקלוששם •‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫ך ח״ה‬ ‫ה ה‬ ‫‪c‬‬ ‫.‬‬ ‫והחיטא‬ ‫כמ״ש נ.‬ ‫ס‬ ‫א ‪ 5‬ל‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬ ‫‪3‬‬ ‫מ ו ש כ י ם‬ ‫‪1‬‬ ‫<־‬‫•\‬ ‫‪f‬‬ ‫ו )‪ tt‬יי‬ ‫׳‬ ‫וי‬ ‫יי"‬ ‫אבל)בחבלי( כעבות העגלה )מושכים( ח ט א ה ו‬ ‫ספנותיהס קשר יעריכו נגל הנביא המוכיח א י ח ס ‪ . !״ס ס׳ מוהר פ׳ כראשית יפי מקן ‪t‬‬ ‫ע ע י ש מ ו א ל )יח(זהר גראפים »ןן נר״ר כ״א כ״ג ת״ז ס״פ ספרי שצח ‪t‬‬ ‫רע י‬ ‫ימלובר בם נחמות הנרנרוח להם ‪) :‬יח( הוי משכי ה ע ץ ‪ .‬נמצא שנעח שאץ החחתיניס מתנהגים כקדושה גם היא לא 'יייאי " "?־ישי‬ ‫*מ־ שתיאר זה איט שייך ב ו ‪ .‬צוררים יצר הרע עליהם ממס מעני‪ .‬ח׳׳ש ו ה א ל ה ק ד ו ש נ ק ד ש ב צ ד ק ת ‪ .‬הנה הש י )‬ ‫י ‪f‬‬ ‫האומרים‬ ‫״‬ ‫ה ה‬ ‫ע ר‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫כ י‬ ‫ה ר ‪ .‬ועת תנצח התאוה ויעבור על המצוה נקרא ח ט א בכתבי הקלש‪ .‬ועם הכת הזה החוכח הנביא פה ‪.— .‬בגמולו וגענשי וכלוסה‪ .‬כ׳ עת לא ׳שימי משפע לקו הפסד המהנה הכללית ‪~ p‬‬ ‫צכאות יתמעס ככולו‪ .‬חנציס ענים‪:‬‬ ‫בתי ההרמה של הרשעים נעלי כמוח יאכלו כצלייץש ‪" .‬שע״י הצדקה נגד הבקי׳‪:‬‬ ‫*‬ ‫נשואר קלוש‪ .‬נרטיזכ״ל מכס ג״נ הנהדרי.‬י‬ ‫יז״ישס‬ ‫הקלושה שאנו מיחסים אל העצש הנשגכ ומתארים אותו בתואר קליש אץ לו שוס שייכות בעצמותו ‪#‬‬ ‫הוא מנין מיוחס מל האלם עת יעזוב ממניו הענעייס ויעלה להתנהג בענץ נמלה מן המנע הכשדיים‬ ‫ס לו‬ ‫אבל השס ‪ .‬הוי מ ו ש ב י העון ב ח ב ל י ה ש ו א ' ) ו ב ח ^ ‪/‬‬ ‫כ ע ב ו ת ה ע ג ל ה ) מ ו ש ב י ם ( ח ט א ה ‪ .‬ע א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ א‬ ‫י ב ל ז י‬ ‫‪t‬‬ ‫!‬ ‫\‬ ‫‪k.‬כי האלם י״ל חמיל מלחמה סנימית‪ .‬אחר שהצבאות האלה אשר אליהם ימיחסזה השס הם כחיוח הכיורסוח וזאבי נין‪-.:‬‬ ‫‪..‬בהחילס‬ ‫בחבלי השיא‪ .‬ע״י שיכפרו בסצוה או במצוה עליה‪ .‬תפארת השם הזה מהמעט ומחקסן‪ .‬ויגבה ה׳ צ ב א ו ת ב מ ש פ ט שע״י שישובו לעשות משפפ יתרבה השם ו י ו ג נ ה ‪ .‬ואז משכי חת העין שהוא סענות השכל לעזרת התאוה זהתעא •‬ ‫את ‪«pr‬‬ ‫שיי‬ ‫חזקים רק בחבלי השוא כאין בס ממש ‪ .‬‬ ‫המשפע על מכונו לא ימצאו חיח ילס‪) :‬יח( הוי‪ .‬שיעיר הכתוב‪ .‬‬ ‫אשר הרעו‪ .‬כחוש של קורי מכביש ימשנהגרס בהם פהגכר והולך עד שנעשה כעבות העגלה שקושריו ס‬ ‫מ צ ו ד ת דור‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כמנמם מאז ולא יהיו נ. .‬ ‫אכלסי‬ ‫נארתי למעלה ואידי( סממיס מיא נפצה המכל‪.‬ממשיכים טל עצמן את כיצ״הר המשיח עצ העץ‪ :‬בהנצי כ‪-‬״>‬ ‫*‬ ‫נסבלים די‪.‬ויש אנשים אשר עת תםיתס התאוה לעבור מצוה ויראו כי השכל עומל לשפן להם <<‪% -‬‬ ‫גם אל השכל לעזור אל התאוה‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בפסוק כאח״ז האומרים ימהר יחישה מעשהו‪ . j‬‬ ‫מזה כגיים מול סרשעיס ‪) 1‬יח( משכי הפץ ‪ .‬‬ ‫עפ״ז יאמר‪ .‬חבל באמש ‪11.‬‬ ‫זה משך חותם בעבותות ק ז ‪-‬‬ ‫כן הוא עקר הסבה לזה הי‪ :‬בולמים תחותם אל הדברים האסירים‬ ‫ל א נליכלי‪-‬‬ ‫כעבוח העגלה ‪ ..‬שחמא מן ה מ ס ״‬ ‫וכבר וא‪:‬ס ‪ . .‬יה‪.‬םנענורו תיוחס לו ק י י י ^‬ ‫הקדושה מצדנו ‪ .‬עת י ‪ -‬ן‬ ‫‪'.-0‬‬ ‫הקלושה אל האל יחברך‪ .‬וז״ש הוי מ ש כ י העין >‬ ‫שהוא מענת השכל‪ .‬יטעין עליהם שידרשו‬ ‫עקר הסבה אשר סיבה התפקרותם‪ .‬והחומאיס באופן זה מלאים חרפה‪ .‬פניו לבר הערב אשר הוא מוזהר ממנו‪ .‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫נ < ח‬ ‫־ ה‬ ‫ס‬ ‫‪c‬‬ ‫‪:‬‬ .‬הוא לא ׳העלה אל מלרגה למעלה ממה שהוא ‪ . .ל‪:‬יס עס הרשמים‪ :‬וסרניה מ ו >‬ ‫)ינ!( ונענות‪ .‬והשכל יזהירהי שלא‬ ‫בו מפ.י מצות ה ׳ ‪ .‬ראה נא מבלי שיא האלה ‪ .‬אס היה זה מהקל השכל לבלו ומופתי העיון‪ .‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יאכלו‪:‬‬ ‫יס‬ ‫שע‬ ‫י‬ ‫י ה‬ ‫ה‬ ‫יי! דווי פ ד ש ב י ה<גון ב ח ב ל י ה י ש ן א‬ ‫וכעבות העגלה ח ט א ה •‬ ‫ותבואח‬ ‫ה א מ ר י ם ' י מ ה ר י ו י י ח י ע ז ה י מ ע ^ ה ו ל מ ע ן ניראה ותימרב‬ ‫ה י ל ד ו ת אד‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י*‬ ‫‪f‬‬ ‫ז‬ ‫|‬ ‫\‬ ‫׳‬ ‫‪:-:‬‬ ‫[‬ ‫הערות‬ ‫'הגה‬ ‫מופשלים והורס סדרם ‪ p .‬ואחר שהקו אשר לפיהו יתוקן ס ד י‬ ‫המלינייח וקשר הצבאות בסדר נכון היא המשפע ‪ .‬הם ח ב ל י ש ו א וקורי עכביש אבר במעני קפ ינחק־ כי אין ממש ב מ ו פ ת י ^‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫‪c‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫.‬מה לא יהחרם לעולם ‪ .‬לבסיף ממשיניש סיצ״סר המחטיא נחנליס מנוס שמושכים‬ ‫‪0‬‬ ‫כאור המלות‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫החרבנה מיחוח פצמוהיהם ויכלו נ ס העצמות‪ .‬ףן כד מוכר‪ .‬ובאור הדבר‪ .‬וזה הכל‪2-‬‬ ‫בשם עון כי העוה דרכיו במזיד‪ . .

‬לכר שאין נ ו ממש‪ :‬ח ט א .‬ובעת‬ ‫שיכבש אותם נאמר שנשלמה ע צ ת ו ‪ .‬כפל הדבל פעמים ישלש כלרך המליצה ולהתמלת הדגל‪) :‬כא( בעיניהם«‬ ‫הזול י ש ע י ה ו‬ ‫באור הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫ימהר מעשיו שאז יהיה לאיה שהוא בהשגחה‪ .‬וכמו שיקרה בחליי הגופות שיטעמו המר מתוק והמתוק מ ר ‪ .‬נמחצה אנושה גופיית על שנמדד מאתו כח ההבחנה והרגשה‪.‬ואנשי מיל‪ .‬מ ק ר ‪ .‬או מולי העינים שידמו‬ ‫האור משך והחשך אור‪ .‬ובעת שילחם עמס נאמר שהשלים מעשהו‪ .‬או מצפיישו סן ישובו בתשובה‪ .‬הומ״־וש כדיא אוננר‬ ‫להביא ‪ :‬למען נראה ‪ .‬א[ שימהר המעשה בעצמה שהוא העונש‪ .‬מקלסין עיברי ע״א ורע בעיניהם לעכור‬ ‫הקב״ה שהוא סוב‪ :‬שמים חשך לאור‪ .‬הפורעניות שמביא הוא מעשהו‪ .‬א[ שימהרם בזמן‪ ..‬ח ט א ‪) :‬יש( יחישה מעשהו ‪ ..‬כפל הדכר במ״ש ‪ :‬ונדעה‪ .‬אומרים בלעג ימהר ללביא נ׳׳ס( וכפל הדכר כשמות נרדפים וכן אדמת עפר)רניאל ייכ(‪:‬‬ ‫מעכה הפורעניוח שאומר למען ראה אס יוכל משו‪:‬ו‪:‬‬ ‫ותקרב והנוחה ‪ .‬‬ ‫המשכילים יסגרריס להם מה הוא הטוב ומה הוא ה ל ע ‪) :‬כב—כג( הוי גבויים ו ט ׳ מצדיקי ר ש ע ‪.‬הוא עבודת כמקום ‪ :‬שמים חשך וגו׳ ‪ .‬ונונתו שיכירו כחו וגבורתו הוא עצתו‪ .‬א[ הבחנה‬ ‫השכליית‪ . .‬עבולח הקב״ס‬ ‫‪.‬ב[ שימהר‬ ‫ג ס העצה שנשיג שהוא העושה ה כ ל ‪ .‬ו ל ש ה ו ת יין ל מ ס ך ש כ ר ‪ .‬גבול כטבע‪ .‬שתכלית כמהו למען‬ ‫יכירו אלהותו ויכלהו‪ .‬ב[ הבחנת כת המלמה להכליל‬ ‫נין המועיל והבלתי מועיל כמו האור והחשך ‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ייד^י־ד«״יי « ‪U‬‬ ‫מ ט א ‪ .‬ו ת ק ר ב ו ת ב ו א ת )ככ( גברים‪ .‬למפ שים הוא כמו נעיניהם‪ .‬כי נלמו בחליים הנפשיי‪ .‬שלא תעמול במקום אחל רק תלך ותנא אלינו ו ע ״ כ ו נ ד ע ה בהשגה שכליית שכן‬ ‫הוא ‪ .‬יאיש חיל ע״יגמוד‬ ‫ע צ ת קדוש ישראל‪ .‬‬ ‫מצודת ציו]‬ ‫מצודת דוד‬ ‫אח סענלס ר״ל נתחלס מטט נמשכים אחריו ולכסין« נמשכים )יט( יחישה ‪ .‬ג( הבחנת הנפש המרגשת בין הערב להבלתי ע ר נ כמו‬ ‫הלבש והלענה ‪ . .‬הלא הם ש מ י ם אור ל ח ש ך ו ח ש ך לאור‪ .‬כוןם מ״א ומ״‪:1‬‬ ‫עיני ש מ א ל )יש( ט״ו אי״ר ל פכיקתא כי‪»6‬רי םאזיני &גנ׳יר‪5‬י‪ ) :‬מ ( ויקירי'!‬ ‫רש״י‬ ‫אח הקרון למש׳יך‪ :‬השוא ‪ .‬ובזה שעה ‪ .‬לא יפיל שס‬ ‫מצה רק על התכלית הנרצה משנו במעשהו ‪ .‬נ ב ו י י ס ואנשי חיל^איך‬ ‫כ ס ג ע צ מ ג ם שצדיקי ר ש ע ע״י ש ו ח ר ‪ .‬ושיעור הכתוב ו‬ ‫הוי קורא אני אל ה א מ ר י ם ל ר ע ט ו ב ולטוב ר ע ‪ .‬על מכולש האליל אומרים שהוא טוב ‪:‬‬ ‫ולטוכ‪ .‬שלש לבריו לעומת שלשה ההבחנות אשר בכח האלם‪ .‬כן ימצא בחולי הנפשות שישוב אצלם הרע טוב והשיב רע ‪ .‬למשל מלך שמללה פליו מלינה ומתימן איך יכבשם ואיך ישלח‬ ‫אנשי חיל ואיך ילחם אתם על שיכנעו תחתיו ‪ .‬כמו המצוה והחטא‪ .‬הנה הגדולים ששולח שמה ומלחמתו עמהם הוא המעשה‬ ‫שעושה להשליש העצה שהוא שיביאו צוארם ה־ת עולו‪ .‬הוא חש ולא ממהר)ועיין ל ק מ ו ח' אי( ‪:‬‬ ‫צריך‪ .‬אכל לא‬ ‫מצאנו לשון נגד פניו על החכם בעיניו‪) .‬עין שהוא עחיר להביא עליהם פורענות מר אומרים שימתיק להם‪ :‬ומחוק למר ‪ .‬‬ ‫ר״ל עקר חס‪6‬רת הגבורה הוא שיעשה משפט ויציל עשוה‪ .‬מש־‪.‬ל ת ‪ .‬כא( הוי‪ .‬וז״ש ו ת ק ר ב שלא תעמול העצה במקיס רחוק על שאינה נראית‬ ‫כלל וגם ו ת ב ו א ה ‪ .‬והוא חבלי שיא‬ ‫ותהו‪ .‬ט ילוע שה׳ מ הר העונש כדי שיהיה מקים לבחירה‪ .‬ועול טעמים‬ ‫ילועים ‪ ) :‬כ ( הוי ה א מ ר י ם ל ר ע ט ו ב ‪ ..‬י ת ה ‪ .‬הס ח כ מ י ם ב ע י נ י ה ם ‪ .‬העצה הנאמרת אצל ה בכ״מ‬ ‫הוא החכלית אשל עבולו יפעל מעשהו ‪ .‬הוא כמו ימהר וכי חתישס משלט לי)תהלים‬ ‫הרבה‪) :‬יט( האמרים וגו׳ ‪ .‬שיש בידו הכח‪) :‬כ( לרע‪ .‬לבר שהוא עתיד להביא עליהם חשך אומרים שיאיר להם‪ :‬שמיס מר‬ ‫לפקוק‪ .‬כמיזלוצ! פ״יהם‬ ‫^׳ר‬ ‫ח״ה ‪6‬‬ ‫ל א‬ ‫כ ן‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ש מ א ח ר ם‬ ‫‪ 3‬ז מ ן‬ ‫ן ג ם‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ש מ ‪ 3‬י א‬ ‫י ת‬ ‫‪7‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ .‬זה סענתס מענת העון‪ .‬הוא מאמר מוסיל‪ .‬לא כן חלה‪ .‬כ*ח י״א(‪ /‬כי נגל פנ»ו הוא לבר העומר נכהו‪:‬‬ ‫‪.‬עפ״ז חוטר‬ ‫אחר שתכלית כונתו שע״י העונש נשוב בתשובה צריך ‪ .‬וא״כ קורא הוי‪ .‬‬ ‫אמנם לעומת שהחולים יסמכו על עלות הבליאים העומרים נגלס שמגירים להם שזה אור ומתוק‪ .‬להבדיל בין הטוב האמתי והרע ה א מ ת י ‪ .‬מ ר ל מ ת ו ק‬ ‫ו מ ת ו ק ל מ ר ‪ .‬מבואר כי אצל ה׳ אשר אינו צריך לעצות ותחבולות ‪ .‬ובעת יגזור פורעניות על איזה אומה‪ .‬הנס ש נ נ ד פ נ י ד ט עומלים נבונימ ‪.‬לא כן עתה שבין מעשהו בין עצתו נעלמים מעינינו ‪ . ‪ .‬במת‪/‬ות נ ו ‪ .עצת כןךועז יטראל ו נ ח נ ה ‪ :‬כ הוי האמרים לרע טוב ולטיב רע‬ ‫שמים' חשןד לאור ןאור לחשך שימים מך למתוק ומתוק למר‪:‬‬ ‫כא הוי הימים בעיניהם ובגד פניהם נבנים*‪ :‬מ הוי גבוריס‬ ‫עם״זז‬ ‫ת ו ל ח ת א ה ר ן הזי האמרים‪ .‬כ י ‪) .‬כיו‬ ‫ס׳ י״כ‪ .‬לבר מי יקום‪) :‬כ( האומרים לרע שוב‪ .‫בז‬ ‫ישעיה ה‬ ‫.‬או‬ ‫סכך ומל‪ .‬י ג׳ י׳‪ .‬״‪*.‬ב[ שיהיש ויעשם בזריזות )כא( ונגד פניכם‪ .

‬מלכיהם ושריהם ‪ :‬כ ס י ת ה ‪ .‬ש ר ש ם כ מ ק י ה י ה ‪ .‬כרוה‬ ‫וקיא הניםח מתוך גופו של א ד ם שהוא מאוס ‪ .‬ע ל שיגלל העונש לעומת ה י מ א ‪ ) :‬כ ה ( ו י ט ידי ע ל י ו ו י כ ה ו כמשל א ד ם ה מ כ ה ש י י • ‪c‬‬ ‫דו ע ל חברו ומכהו ‪ .!:‬השט מ״א‪:‬‬ ‫מ( נריר שיה ממ־״ר י'!.‬יה‬ ‫וכפצ הדבר ב־!"ש‪) :‬כב(צשהית יין‪ .‬ל כ ן כ א ב ל ק ש לשו.‬למזוג ש כ ר ‪ .‬כאכול א ת הקש לשון האש ‪ :‬ותשש‪ .‬שרשעו גלויה ואין מחפשים כלל לתה מעם למה הצדיק׳ איתי( כ«‬ ‫מבואר לכל שהצדיקו איתי רק ע ק ב ש ו ח ד ב נ ת ן ‪ .‬‬ ‫כ א ב ק _יעלה‬ ‫בי מ^ס־‬ ‫ק ך ו ש ‪ -‬י ש ר א ל נ א צ ר ‪ :‬כה _ ע ל ‪-‬‬ ‫אןש־־יהוה ב ע מ ו ^ ט ידו' עליו‬ ‫‪S T‬‬ ‫א ש‬ ‫וחשש‬ ‫׳‬ ‫־' ‪2 :‬‬ ‫‪• T IV‬‬ ‫ותהי‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫׳ אינה ספרי עקנ»<‪n1.‬תיקון המשקם קרוי מ ש ך ‪ ) :‬כ י ( וצרקיז ל ר י ק י ם ‪.15‬־פ ו‬ ‫רש״י‬ ‫המתוקה אומרים מ ר ס ה י א ‪ ) :‬כ כ ( למסך ש כ ר ‪ .‬וכמו‬ ‫ע ח ש ש ל ה ב ה י ר פ ה ‪ .‬ב[ שדבר הנביאה חמורה יותר כי באה בעונשים ואזהרות מיוחד•©‬ ‫אליהם ‪ .‬וצדקת צדיק הגלויה יסירוממנו‪) :‬כד! לכן‪ .‬א [‬ ‫כי המיאוס רק בלב והניאיז היא ב פ ה ‪ . א ש ‪ .‬כ י מ א ס ו ת ו י ת ה׳ צ ב א ו ת ‪ .‬המשילה גדולה לשרתי‬ ‫האילן‪ :‬יננלה‪ .״‪ .:‬ועי'ז וי‪ •:.‬לא נחקנו ב מ ע ש י כ ן‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)כנ( למסך‪ •.‬ומצד שהוא קדוש ישראל והמיחדית השגחתו עליהם ‪ .‬על ע מ ו ‪ :‬הכרים‪ .‬ו י ר מ ו ה ה ר י ם ‪ .‬פ ר ת ם כ א ב ק י ע ל ה ‪ .‬דלתית‬ ‫הכתיב מגבילים‪ .‬הוא‬ ‫חנן סדק וכן ההרו חשש )לקמן ל״ג(‪ :‬ירפה‪ .‬‬ ‫כהן ראוין לזכות בכיה ר ץ יסירו ממנו ומחייבין אוחן בדין וגוזלין מ מ ו נ ו ‪ ) :‬כ ד ( לכן ‪ .‬והיה הרכר הזם‬ ‫לכם וגו׳‪ :‬כאכל קש לשון אש ‪ .‬מזיגה היין קרוי מ ס ך ‪) :‬כג( מ ק ב ‪ .‬מראים נ ג י ח ה לשיזוזן‬ ‫יין הרנה ‪ :‬ואנשיו ו נ י ׳ ‪ .‬עם »‬ ‫חזה ישעיהו‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫מ ן‬ ‫?‬ ‫באורהעגין‬ ‫>‪ !.‬נשכר‬ ‫כמו והיה עקנ תשמעון ודברים ו י ( ‪) :‬כד( קש ‪ .‬שידמו עכורה כקש הנאכל מלשון אש‪ .‬על מעשיהם הללו ‪ :‬וירגזו ההרים ‪ .‬וכן פ ר ח ם כאבק יעלה שהם תולדותיהם שהס הפרש‬ ‫ב [ החשש הנאכל נעשה כ א ב ק שהרוח נישאו ומעלהו ב ח ד ר יכן מהכשל ממציאות לצמר‪ /‬וכן בנמשל אימל•‬ ‫כ א ב ק י ע נ י ה ‪ .‬נ ע נ ד הטיית המשפי‪ :1‬נאכל קש לביו אש ״‬ ‫כמו לשון אש שורף את הקש וכמו לכנה מרפה את היז‪:‬ש‬ ‫הנמק‪ :‬ופרהס ‪ .‫‪27‬‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫רשת־ות יץ ואנשי־חיל ל מ ס ך‬ ‫וצדכןתצדלכןיםיסירו‬ ‫להבה יר|ה‬ ‫ישכר ‪:‬‬ ‫יהיר‪:‬‬ ‫" ‪I‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫כאבל_קשלשון‬ ‫ופרחם‬ ‫א ת ת ו ר ת יהוד‪ ..‬כ י א ת א מ ר ת ק ד ו ש ישראל נ א צ ו ‪ .‬ר״ל כי ב מ ה‬ ‫שנחצו את אמרת קדוש ישראל כהוא דבר הנטאה הניאם גדול בשתים ממה שמאסו את תורת ה ' ‪ .‬מצי סמקס ו ס מ ס ס ‪ :‬ופרהס‪ .‬יסתלק כמו כעצות גדיש )איונ הי(‪ :‬נאצו‪.‬כן י ה ל מאושיס בין ה א ו מ ו ת ‪ :‬בכל ז א ת ‪ .‬לסכ אש ע״ש שנמשך כלשון‪ :‬משש ‪ .‬מכ־א‬ ‫מן הצדיקים משירים צדקתו לומר מליו שאינו צדיק ך ‪.‬רב‬ ‫רו״ה ‪>5‬‬ ‫ד‬ ‫‪4‬‬ .‬כדבר ה נ י מ ו ק ‪ :‬ו פ ר ח ם ‪ .‬המלכים והשרים ‪:‬‬ ‫באור‬ ‫<\‬ ‫המלות‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מחזיקים א״ע לחכמים‪ :‬ונגד פניהם‪ .‬גדונהס יסתנק כאבק דק סמסתנק כרוה‬ ‫כ ס ו ח ה ‪ . י ^ .‬ה נ ו ‪:‬‬ ‫נ‪:‬ון אש ‪ .‬תירגם יונתן עמירא קשין של שמלץ‬ ‫וכתשש אשר הלהבה חרפנו והעשנו א פ ר ‪ :‬כ מ ק ‪ . ‪ 1‬ו ‪J 1 .‬ובזה מגביל עונש מיאוס התורה‪ .fir‬פ‪.‬נבלתם כסותה יכ׳־ר־\«‬ ‫יר‪.‬ה ב א ה ע ל י ה ם ‪ :‬לא שב א פ ו ‪ .‬מל׳ רשיון‪:‬‬ ‫כ יי ז ‪ .‬צ ב א ו ת ו א ת א מ י ת‬ ‫כןחרדז‬ ‫ע מצדיקי ר ש ע ע ק ב ש ח ד‬ ‫ממנו‪ » :‬לכן‬ ‫שרשם כ מ ק‬ ‫ה‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~ I‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ת ו ל ד ו ת א ה ר ן ל‪ .‬שתרעש הארץ ותבלע •יש•.‬דמה המכל בשת•‬ ‫ה נ ר פ ה מן הלהבה‪ .‬לפיהשהכלוס ש‪.‬׳—‪v i‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הגיורים האלה הם מ צ ד י ק י ם ה ר ש ע ‪ .‬‬ ‫)כד( ל כ ן ‪ .‬‬ ‫ומחלישו ע י כי יפונ לאפר כן יהלש שרשם להיות כדנר‬ ‫קמעא‪) :‬כה( עליו‪ .‬וכן ס ח ׳ ומאיס )איכה ג י ( ‪.‬כרוק המיכניך נקרנ חוצות ‪ :‬ב כ ל ! א ת ‪ .‬ובלשון ח כ מ י ם קרויה ס ח ׳ ‪ .‬גדולתם כ א ב ק המולה לשני ר ו ת‬ ‫ומסתלק כך תש־זלק‪ ) :‬כ ה ( על כ ן ‪ .‬א | החשש היא לאש פ ר ח הכבולה‪ .‬י ״ ״ ׳ ! *•׳•׳•••*\י •י״׳ ‪.‬׳ך‬ ‫‪ t u t u‬ע . נדין אה הישע נשכר שומר‪ :‬יסירו מ מ ‪ :‬י ‪ .»וכ‪-‬־ נלק נמד״ר ו׳‬ ‫—•‪j‬‬ ‫‪5 (:‬‬ ‫*‬ ‫ו י כ ה ו וירגזר ה ה ד י ם‬ ‫״‬ ‫‪J T ' T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בקרב חצות‪ .‬נפל ה ד נ י נמ״ש‪) :‬כנ( מצדיקי‬ ‫מצדיקי.‬ולכן עונש נאצות הנבואה קשה משעש מיאוס‬ ‫ה ת ו ר ה ‪ .

‪-‬ך‬ ‫לעכב ע־ בילסיש החצים‪ .‬לשין ׳יתר כמו‬ ‫^ פ ת ח הגמלים)בראשית כ ״ ד ( ‪ :‬ולא נתק ‪ .‬ולא יצפזך להתעכב‬ ‫מל שימשו פרסות סוסיו בברזל‪ .‬נבלתם‬ ‫כסוחה בקרב‬ ‫חצות‬ ‫כח‬ ‫ב כ ל ־ ז א ת לא׳־ישב‬ ‫א*ו‬ ‫ועוד‬ ‫ידו‬ ‫רש״י‬ ‫••להשיב אפו מ ה ם ‪ :‬נעייה‪ .‬ימהרו ללכת כרוח סופה ‪:‬‬ ‫באור העני!‬ ‫מנץ בזיון‪) :‬כה( כסוהס‪ .‬בי פ ר ס ו ת סוסיו נ ח ש ב ו כ צ ר ‪ .ש.‬להרע נ ה ם ‪ ) :‬ט ( ונשא‪ .‬מיס־ף והולך •‪:‬ציור מהירת ההליכה שלזף לח י.‬וכן ואל עמים ארים נסי )לקמן מ״ע( וכן ושים אוהו מל נש )במדבר כ״ד(‪.‬וקל הוא פס ו‪3‬־‪.‬כמו אשר שמעתי <קול ס׳‬ ‫ף‬ ‫‪( ) .‬שיבלי״ר בלעז אף הוא סימן לקיבוץ‪ :‬מקצה‬ ‫הארץ‪ .‬הדרך נדריך ברגלו‬ ‫על הקשת צמתחו ה י ט נ ‪ :‬שרשות‪ .‬כוא כעין מנענים ‪1‬‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫‪.‬‬ ‫•מ״מ אפילו סבה קלה לא יקרה לו‪) :‬כח( א ש ר ‪ .‬אף שזה מצוי שינתק בהלכו לרך רחוקה‪ .‬רצה לומר לא יהיה למי שים צד עיכוב ‪:‬‬ ‫)כח( אשר חציו שנונים ‪ .‬הקב״ה גס לטיס וירמוז להם רמזים להתאסף וללא‬ ‫עליהם ‪ .‬וגם ל א י נ ו ם ‪ .‬כהעס הבא לא ימצא ב״‬ ‫טיף וכושל‪ :‬לא ינום ‪ .‬וגס חינו מתעכב ע״י כ״כ כי יוכל לילך בלא שריר‪.‬והם בבצמם ינצו השרכ^ש בחויר‬‫יהיכז‬ ‫ף‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫ת‬ .‬הצות)קכיא ד׳‪ .‬חדוד־ס‪ :‬דרכוח‪ .‬ידיה עם אשר חציו יהיו שנונים‬ ‫רצה לומר יהיה מוכן נמלהמד ‪ :‬כצר‪ .‬־‬ ‫ונ״ן .‬כי ל א נ פ ת ח א ף אזור התחתון שתחת חלציו שיתעכב עי״כ ואף נם ל א נ ת ק‬ ‫ש ר ו ך נעליו‪ .‬ענץ קשורים כמי אס מחוט ועד שרוך ‪:‬על)בראשית‬ ‫י״ד(‪) :‬כה( שנונים‪ .‬קל יבוא ‪ .‬ענין התרש‬ ‫הקשר כמו יתרו פתח )איוב לי(‪ :‬נ ת ק ‪ .כושים כלל למשוך המרכבות‪ .‬מהרה הוא שיצא תכף ממקומו‪ .‬ואף נס ל א יישן ‪ .‬‬ ‫^‬ ‫ק ה ל י כ ה‬ ‫כ ז‬ ‫ן מ ר ן צ ת ה‬ ‫א י ן‬ ‫ע י‬ ‫׳‬ ‫מ צ י י ר‬ ‫•קלות מהלכתו שלא יקרה לו שוס עיכוב שלח ייעף מצד עצמו‪ .‬ס י מ ם‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצורת דוד‬ ‫הפורעניות הזאח לא שכ אף ה׳ ועוד ידו נטויה להכות‬ ‫כ ה ם ‪) :‬כיי' ונשא נס ‪ .‬וכ״ז משל מליציי א ך יצליח האויב דרכו‪ .יול היד יתקיים מ״ש ימהר‬ ‫‪&1‬ןפ* •‪-‬רמותיו יהיו כ ס ו פ ה ‪ .‬‬ ‫‪.‬ר״ל'לא היה מי מתעצל בדבר‪:‬‬ ‫זלא נפתח ‪ .‬השינה הש־‪:‬עייש ההכרהיית שבני‬ ‫׳אדם ישנים בלילה עד שיוכל לילך ב ו ס ובלילה ולא לבד שלא יקרה לו עיכיב מצד גושו‪ .‬‬ ‫•כלונס פירק״א בלעז ומל שם שהוא לאוח קרוי נ ס ‪ :‬ושרק ‪ .‬ולש יראו ש!ס סימן כשלון לירא ממנו מלבא‪ ) :‬כ ח ( כ צ ר ‪ .‬נעתק ממקומו ‪:‬‬ ‫שיוך‪ .‬ר״נ יעורר בלב האומות היושבים‬ ‫מלי‪-‬הק לבא עציהם כאילו נשא להם נס וכאילו שרק נהם‬ ‫גהתאכף ולבוא‪) :‬כז( אין עיף‪ .‬הז־יס כסלע ולא‬ ‫*הנגפו במרוצתם‪ :‬כסופה‪ .‬ואף נ ם לא יצפרך לדרוך הקשת‬ ‫במלחמה כי ק ש ת ת י ו ד ר ו כ ו ת מעצמם‪ .‬כרוק הניהח מן הגוף ו ק כהי‬ ‫ומחוס תשימני )חיכה ג ׳ ( ‪) :‬כו( נ ס ‪ .‬‬ ‫הוא קול הנעשה בקבוץ השפתיס והוא סימן להתאסף וכן‬ ‫אשרקה להם ואקבצם )זכריה י י ( ‪) :‬כז( נ פ ת ח ‪ .‬ואין כ ו ש ל ‪ .‬נשיאת נס הוא כמו כלונס ארוך ומהנין בראשו בגד ובולץ בראש הר גנוה ורואין איחה מרחוק‬ ‫•והוא סינין לקיבוץ בני אדם ‪ .‬כי נ ם מצד‬ ‫מלבושיו לא יקרה לו עכוב‪ .‬ההנמנפות מסבח יגיעת‪ .‫י ש ע י ה ‪.‬הוא כלונס ארוך‬ ‫ובראשו בנד ועשוי לרמז בו וצהחאסף ונבוא ‪ :‬ושרק ‪.‬שיבאו מרחיק לצור על ישראל‪ :‬קל יבוא‪ .‬לא ייעף ולא יכשל במהצתו לקיים ימהר יחישה שהם אומרים לפניו‪ :‬נפתח ‪ .‬כצירי החלמיש עד שלא יזוקו מן‬ ‫בסלעים ולא יצשרכו חיפוי‪ .‬האויב עליהם כמו שמשרש והולך ‪) :‬כז( אין מיף ואין‬ ‫יכישל בו ‪ .‬כי יהיו שנונים מכבר ערוכים למלחמה ‪ .‬ולא זאת לבד אלא כי לא יצשרכו .‬מסכה חיצונית שיעככ‬ ‫דרכו ‪ .‬כא לאמת העני‪ /.‬לא ינוס)וגס( צא יינן שומר ישראל‪:‬‬ ‫)כח( אשר‪ .‬כי גלגלי‪.

‬ע ד ם עב וענן היורד לכתות מימי היס ומא סכנה גדולפ‪.‬להציל מידו‪) :‬ל( עליי‪ .‬יוח ‪) t pin‬נש( שאנס ‪ .. ו‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ צ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫למיד הפעל כמו נקח מן נלקח‪ .‬־״י במציאות כלל־ כי אץ מי'יעמוד ע ד י ‪) :‬ג( ו ע ת ! .‬הארי נוהם במרירו‪-‬‬ ‫י י•‬ ‫"י‬ ‫י‬ ‫סוסיי נצר נחשבו)פ׳ נח(‪ :‬ואור‪ .‬מ ל י ם נשאו דכים‪ .‬אס.:‬‬ ‫ ן א < * )א( זמר נראשיה נח יתווש״רא׳ שכשירא׳ קה׳׳רא׳ ה‪:‬תומא צי ישאמטצהא שורשו׳ היהלום ‪1‬‬‫רש׳יי‬ ‫יונתן כשינרא כמו ‪5‬ר ‪ :‬וגלנליו‪ .‬ועזי׳א וינהם עליו ביום ה ה ו א כ נ ה כ ת י ם ‪ .‬‬ ‫)איינ ל״ו לי‪ .‬המציא אל הצרה ציור אחד מליציי ‪ .‬ב ‪ :‬ר ‪. העגנס‪ :‬נסופס‪ .‬להדמות שאון האויבכנהמת ים לגליו‪ .‬אופני מרככותיי‪) :‬כס( שאנה‪ .‬ויראים שתשבר על הצירים‪ .‬‬ ‫להססינה כידוע‪ .‬ועקר הור־הו ענ מיס משפכים‬ ‫מצף ומענין יאיר‪ .‪1‬ם ה ה ו א י כ נ ה ^ ץ ם‬ ‫ואור ח ש ך ב ע ר י פ ן ה ‪:‬‬ ‫מרף.‬יניגוי הנקנס ענ האני' ויפליט את הני־ף‬ ‫הנעלמת נכונת המציצה הגס ‪:‬גא נזנרס ננאוי ן ‪ .‬מל׳ המייה‪ :‬מיד הנא לחנייה י י י יאיו‬ ‫וישליט‪ .‬והאניה חשבה‬ ‫להשבר‪ .‬ב[ צ ר ‪ .‬אור ישמש חשך לו נשמיס מרונ הצרס ‪n‬‬ ‫אי ריל נמאפציה‪:‬‬ ‫ן )א( ושוציו‪ .‬‬ ‫והראיה‬ ‫ח״ת ‪8‬‬ ‫ד‬ ‫נ ־ ל ס‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה נ ׳ ‪:‬‬ ‫צ‬ ‫ה ז א‬ ‫ס צ ע‬ ‫‪ :‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ .‬בבא מאפליה שלה לשין יערף כמטר)דברי׳ ל״ב(‪ .‬ממלאים ‪ :‬נעריפיה ריל נבוא מאפליה יעל ני נפת יממן המט'!•‬ ‫מאפינ האוד אמר נעריפיס ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ן )א( נשנה פוש‪ .‬יציל השר‪ 1‬לעצ‪-‬י‬ ‫ל ‪ .‬ ‫אחר שצייר אימת האויב בציור ארי פורף ושואנ‪ .‬כי הענן בהוא האור הנזכר כפך עליהם מסרו והש־ן ענן איל•‬ ‫מ פ ן ושעף )וואלקענברוך( עד שנחש־ להם מצד העדיפות והמער ואין הקוה להנצל‪ .‬פענראהאצנ ־׳ מיי־ ־צ ראיית ס ‪ :‬נ ג ‪ .‬י‪:‬ס צ״נ(‪ . .‬ ‫וגבע‪-‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫ב ש נ ת ־ ־ מ ו ת ה מ ל ך .‬יי‪!'-.‬ייי״ אי־ » א יוהד‪ « :‬״ ‪.‬ענין הצנה ‪) :‬ל( ננהמת‪ .‬לשין ערוף‬ ‫נמער לקחי על שפינה הגשם‪ .‬מצ־״הי על הענן וה״טר ייי י ״ ״ » « ‪.גליו‬ ‫^‬ ‫‪6‬‬ ‫ן‬ ‫‪m#j‬‬ ‫ב.‬וכן דרך בערוף מסר האור מאפי‪:‬‬ ‫)א( ב*שנת‪ .‬על י‪-‬יאל ז יננט לייר! יג‪'%‬‬ ‫מצ׳ סנט־ וראיס ‪ :‬נגר פיס‪ .‫יש ע י ה ה ו‬ ‫מ‬ ‫כפופה‪:‬‬ ‫רפליט‬ ‫מ שאגה‬ ‫לו‬ ‫כלביא‬ ‫ואין'מציל‪':‬ל‬ ‫ן‪#‬אג בנפיריםו‪£‬ד?ם‬ ‫ועהם.‬כי ‪:‬קבצו כל השכנות המוכנים לשבר א‪p‬‬ ‫ל ס פ י נ י ‪ .‬שם מ‪:‬מ‪1‬ר‪ .‬כמיש נמק״א‪ :‬נעריפיס‪ .1 .‬הים הולך וסוער ‪ .ןזיהו ו א ר א ה א ת ־ ־ ־ א ד ג י ' י י ש ב _ ע ל ־ ב פ ^‬ ‫יעאגק׳‬ ‫תולדות אהדן ואראה את איני‪ .‬איכות שאצתו תהיה חזקה כ ל ב י א .‬ד[ ח ש ך ב ע ר י פ י ה ‪ .‬א[ ו ה נ ה ח ש ך ‪ .‬ג[ ואור‪ .‬כאריה‪ :‬וינסם ‪ .‬ו ‪ . -‬‬ ‫יערפו ויולו את כסל כמ״ש אן( ש‪-‬יו יערפו על )דנריס ליג( חשך מ־צר והאוי» ס‪-‬א עליו ני צא מצא מור‪ :‬ואיר ה ­ ­‬ ‫נעריפים ‪ .‬אימה תהיה לו עליכם כמו לניא ‪i‬־‬ ‫ע י ג ו‬ ‫ש‬ ‫היא הרמה‪ :‬בעריפיה‪ . וישא^‬ ‫" > " י י " בתמידות כ כ פ י ר י ס ‪ .‬כמו בה •רמש במליצה זו גס לקמן )י״ז י״ב(‬ ‫והמשורר בתהלית)צ״ג(‪ .‬עיין בהערה קאטעל אי(‪ :‬ו א \ א ה א ת ה ‪ /‬העצם הגשצב לא יושג ב מ י ן ‪ .‬מל׳ המייה‪ :‬ונבנו ‪ .‬ני כל הכמ^‬ ‫המלחים תתבלע א ז ‪ .‬כ! נקראים כשמים על כי למלכי ארן אולי מצא מסס עזרה‪ :‬יה!ה חשו צר י י‪.‬וזה צייר יסה מל גידל הצרה ותכלית היאיש ‪:‬‬ ‫ו )א( ב ש נ ת פ ו ת ‪) .‬שיני כפירים נתעו מן נצהמי‪ /‬אומר‪ .‬שלא ימצא מציל‬ ‫)א( הראה‪ .‬לקראתם צר וסלע‬ ‫גדיל‪ .‬להעם הזם‪ :‬ויש־‪-‬ינו‪ .‬כדלע• גלגליו‪ .‬כימן זה תחלת הספר זת^לת נבואת ישעיה ותפשה סימרם הקדומים נאמי אתר‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫נצר ‪ .‬עמיה מ״ע עקרים ‪ 1*0‬ס' הונר ש׳‪:‬ראשי־‪.‬לא יסיס ניד ״‬ ‫)כט( כנניא‪ .‬מידו ומום־ו־ לאמ־ ואין מ צ י ל ‪ .‬סביבם אפלה ואין יכולים לראות מקום החיף‪ .‬כגצמרע כשנכנס נכינל להקעיר כמיפ והצרעת זרחה במצחו )דה״נ נ״י( כי המצורע ה .‬ו י נ ה ם ‪ .‬ו נ ב ט ל א ר ץ ‪ .‬מצייר אי־ בני האניה‬ ‫מהלבמיס ייגעיס ל תור לארז ליכשה אל עיר מושב ילא יכולי‪ .‬בציירו את האומה‬ ‫הנככשת מן האויב כאניה המסורפת ביס הגדול‪ ..‬תחתיתו ריצ רגליו‪ :‬מלאים‪ .

‫‪p‬‬ ‫ישעיהו‬ ‫רם ונ^א ועזרליו מלאיםאת־־ההי^ל‪ :‬בגרפים.‬שהם גבוהים במעלה מצבת השמיש והם ישדדו כח המערכת בפקודת רם ונשא ‪ ..‬כי הס המניעים את הכסא שהיא‬ ‫המערכת וגבוהים ממנה ‪ .‬ואמר מ ל א י ם ‪ .‬מוסב על הי הנזכר‪ .‬הגיגה י״ג‪f‬‬ ‫ע ע י ש מ ו א ל )ב( זוהר ויחי הרומז ויקהל פקודי שממי תזר־מ אמרי נהי י״צא נדיר א׳ ג׳ כ״ו ס״ה ש״ר מ״ו כ״ם‬ ‫נ״גמ״נ זיקר״ר כ״ז נמד׳׳ר י״נ דנ״ר ז׳ רו״ר א׳ ה׳ כפרי האז־ט ה״ז יו״י כ׳׳נ ל׳‪ :.‬כי יען תאר אותו כמלך יושב על‬ ‫כסא בא להרחיק ענין ההגשמה בל יקהו הדברים על פשישס ‪ .‬כמו שולי המעיל )שמותכ״ח( תחתיתו‪ .‬זה אפשל( ״ ורע כי ההנהגה העליונה התראה בשני פנים ‪.‬לו לשמשו כן‬ ‫תירגם יונק שמשין קדיש ן ברומא קדמוכי‪ •:‬בשתים יכבה ס ר ו ‪ .‬‬ ‫<לח יכנף עוד מוריך‪ .‬כי יען שהנהנה זאת אינה ק ב ו ע ה ‪ .‬‬ ‫והנהות על ענין התר‪ tc) .‬״‬ ‫״‬ ‫״>״ > י‬ ‫ההגהגהוההכגחה ונקראו השמים כשא ה׳ פ‪ :‬הנהגתו והכגחתו‬ ‫» ™‬ ‫מצ‪ .‬ב[ העלם וכיסוי‪.גמדים מ מ ע י‬ ‫ל‪ 1‬ששבנפים שיש כנפים לאהד בשתים ן יכפה פניו ובשתים‬ ‫' ‪ 1 • J‬־ ‪• » .‬לשמשו‪ :‬לאהד‪ .‬ב[ ההנהגה הנסייח הזבנדרית שיהרוס סדר המבע בעת הצורך וכלי ההנהגה הזאת הם‬ ‫צבא המלאכים ‪ .‬כשנצמרע‪:‬‬ ‫ושוליו‪ .‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪#‬‬ .‬של הכסא ר״ל סוף ההנהגה המבעיית הזאת‪.‬כי גם הנהגת הארז אינה‬ ‫בלרך כללי רק בהשגחה אישיית ואין לבר ריק מהשגחתו‪) :‬ב( ש ר פ י ם ‪ .‬ופעלי=כ‬ ‫כנאמרעני‪/‬הופאנעלהמ^שלאישתנ‪/‬היכילמור׳הקכיעו׳‬ ‫‪.‬פי״א( והכסא מורה אצלו כל‬ ‫» ״‪ .‬‬ ‫א[ ההנהגה השבעיית הסלולה מלאכית קבועה ועומלת לא תשתנה‪ .‬הנעשית באמצעות השרפים‪ .‬ר ם ו נ ש א ‪ .‬ש ש כנסים ל א ח ד ‪ .‬במה שכמם מוגבל בהכרח‪ .‬והכלים אשר על ילם ינהיג ההנהגה‬ ‫הזאת הס צבא השמים‪ .‬יצייר אצלם כמה מתפשמ פנימי ‪ .‬א[ על הקצה והגבול‪ .‬שהנס שלא ימצא בהם כמה מתפשס חיצוני‪ .‬ה׳ בשמים הכין כשאי‪ .‬פעו״ותיו ‪.‬והוא עפ׳׳י שלש בחינות כי כבר בארתי‬ ‫בבאור המלות שהעברי ישמש בשם‪ .‬שהם עומדים ממעל להכסא )לו מוסב על הכסא(‪ .‬מ ־כ ס״ע כיא‬ ‫‪5‬וח׳'נו א׳ כ״ד סשיקתא ג״ג אדרי׳ע ה׳ ירו׳ כרכות וי ס׳ פדייא י׳ הנהומא כראשית אמ‪ .‬ואמר עומדים‪ .‬ראיתיו יושב על כסאו בשמים ורגל‪-‬ו בהיכל הדום מרגלותיו‬ ‫בבית המקדש ללון על עזיהו שבא לערל כתר כהונה‪ (:•) :‬שרשים עומדים ממעל‪ .‬ושוליו‪ ..‬אומר השם הזה הוא רם ונשא ונעלה‬ ‫בעצמי מתוארים אלה שבחו רק לשבר החזן בלבד‪ .‬קראםכ‪:‬ם שרפים‪ :‬כנכים‪.‬זה היה לאחר שהחריב והנלה סנהריב אח עשרת השבעים ונשארו רק יהודה וירושלים‪ .‬וראייה לדבר ישעיה נכא ושחלה כח ציון כשכם‬ ‫וגו׳‪ .‬‬ ‫צייר המנהיג יושב‪ .‬כי לח יבעל הסדר מ מ ע י רק לצורך גדול‪ .‬עקירה כער ס״ ‪°‬׳ ־ * ש׳ הרומס‪ :‬שש מנים‪ .‬רם ונשא הנאמר עליו הוא התוחמות מדרגה‬ ‫ל‬ ‫ן א‬ ‫יי‬ ‫ג‬ ‫י י {‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫‪h‬‬ ‫ה ב ל ת י‬ ‫ח כ ל י ת‬ ‫ב ע ל‬ ‫‪r‬‬ ‫כ י‬ ‫כבודו על ידי מעשיו וקשל המסובבים על הסבה ולכליחות זה היו מיוחדים עתם‪ .‬כנף על גי עניניס‪ .‬צייר מציאות המלאכים לבעלי כנשים‪ .‬כי סוף ממשלת ה־שא שהוא השתלשלות ההנהגה השמיימיות יורדת אל ההיכל‬ ‫להתפשמ משם אל העולם השפל‪ .‬באשר אינם‬ ‫נעלי גשם ‪ .‬עתה שב לבאר ההשגה‬ ‫השניה אבר השיג מן ההנהגה הנסיית הנעלה מן ההנהגה המבעית‪ .‬‬ ‫•‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫־‪•j‬‬ ‫•‬ ‫‪TTJ V‬־‪:‬‬ ‫׳<‬ ‫מוה‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן שרעיםעומדים‪ .‬כמו שכתיב השמים כסאי‬ ‫והארץ הדוס רגלי‪ .‬הם עומדים מוכנים לעת‬ ‫יצהוו ‪ .‬עליהס יושב וישם משמרו על ההנהגה{ הקבועה השבעיית‬ ‫המתמדת‪ .‬השר ע״י מהלכם ותנועותיהם ימזגו היסודות יפרלי יולכבו דוכנו לסבל מזגיס‬ ‫וצורות שונות‪ .‬‬ ‫מ ל א י ם א ת ה ה י כ ל ‪ .‬בכמים‪ :‬לו‪ .‬א[ להורות שהם בעלי גבול ומדה ‪ .‬כי הישיבה תורה מנוחה וקביעות והכסא הם צ‪:‬א השמים‪ .‬‬ ‫כס כנף הונח על הנוצות המחוברות לבעלי המפיס בקצה‬ ‫לא‬ ‫א‬ ‫ה ר א ש ן ‪ 5‬ה‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ן ל‬ ‫ה ‪ 5‬ט ש‬ ‫‪ 3‬ע ‪ 5‬מ ו‬ ‫ר ק‬ ‫ה א ן ל‬ ‫החוזר המתפלש מן הגשם המקבל האול‪ .‬לכך אמר חזון‬ ‫ישניה וגו׳ על יהודה וירושלים וגי' מל מה חכו עור תוסיפו סרס וגוי)אברגנאל(‪) :‬א( בשנת מיש‪ .‬אולם‬ ‫הנהגה זאת אינה מתמדת‪ .‬שלא יכימ לצד השכינה‪ :‬ובשתים יכסם‬ ‫מ צ ו ר ת דוד‬ ‫כמש‪) :‬כ( ממעל‪ .‬לכל אחדואהל‪ :‬יככםפניו‪ .v.‬וצייר המנהיג העליון הזה כמלך יושב ע ל כ ם א ו ‪ .‬ומצד ג׳ בחינות אנה ייחס להם הכנפים כמו שחלקם בשתים יכסה‬ ‫פניו וכוי‪ .‬ע מ ד י ס‬ ‫מ פ ע ל לו ‪ .‬וזה נודע מצי הפנים שלהם‬ ‫שיומל!‬ ‫ך ה״ד‪9 .‬‬ ‫ההשגה שהשיג לא היה מצל עצמותו רק מצל לרכי ענ ידם)שם פ״ט(‪ .‬צכל יכינו כלפי משכינה‪ :‬יכנה‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫חזרן ישעיהו‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫ב א י ר המלות‬ ‫והראיה הנאמרת שה היא ראיית השכ־י והשגה בלבל ולכי ראם הרכה הכמה ודעה ומו״נפ״למרא‪:‬ין(‪.‬בשמים‪ .‬והוא מאמר מוסגר‪ .‬ג[ העפיפה ‪.‬אגי׳׳ר צ״א וו׳יח ל״ו נ״י ‪1‬‬ ‫רש״י‬ ‫הסימן אלא שאין מוקדם ומאוחר בחירה ‪ .‬עצמו למ מצ‪ .‬שיען שהנהגה זאת קבועה‪.‬כמ״ש והארץ הלום רגלי‪ .‬החוזה פה ציי־ תחלה ההשגה שהשיג‬ ‫מן ההנהגה השבעיית‪ .‬כנפות הבגד‪ .

‬‬ ‫‪.*-.‬ע צ דנר ההעלם והכיסוי שעצמוהם חינו מושג אצלנו‪ ..‬ופנים ‪ p‬א‬ ‫פניו‪ .‬׳ משמש‪ ) :‬נ ( וקרא זה אל זה‪ . כנפי‬ ‫שהר‪ .‬וע״כ חפש מספר הזוגי‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫עיי״ש! רגליו‪ .‬ר״ל קדיש בשמים שנבדל מן הצירה‪ .‬״״(‪.‬לשכהי‪ .‬ועז א ב ש ת י ם יבסי‪.‬ס‪ .‬הוא קדיש לעלמי עלמיא ששם הייה‬ ‫מורה על הנצחייח בעבר היה ועתיד ‪ .‬יפ״ד משלישי(‪ .‬יעוף בשציח ת המקוש‪) :‬ג( וקרא וגי'‪ .‬תרגומו‬ ‫ומקבלין דין מן דין‪ .‬וכן בשתים יכסה רגליו‪ . .‬אמר שמשכילים אה עצמם ואת ע ל ת ם ‪ .‬ויכיר‬ ‫בכנפיהם המורים ע‪ .‬ב[ להורות על‬ ‫‪.‬־‬ ‫קורא להנירו לומר קדוש כאחד ולא יקדים האחד להכירו‪ :‬ואמר‬ ‫קדוש וגו׳‪ .‬ועניניס האלה ממציאות המלאכים ושהם עלות ועלולים משפיעים ומקבלים ישכח השכלתם‬ ‫מורכב מצדדים אלה מוסכם מן הקבנםעסהפיליסופיא הקדומה היוניח(‪) :‬נ( וקרא זה א ל ז ת ‪ .‬לצניעות שצאי־אה נכל גופי לפני נוראי ורז״ל אמרו‬ ‫הנמדדוח נאמווז כמ״ש והשף קנה אחר )ימוק׳ מ׳(‪ :‬שנא להזכיר מעשה העגל כי כף רגלידס נכף רגל מגל‪:‬‬ ‫יעופף ‪ .‬מ״ש ה ׳ ‪ .‪ :‬בוראו‪ .‬על סרוח.‬כ ל א ב ל הארין כ ב ו ד ו ‪ .‬כוכולץ רשות זה פזה‬ ‫שלא יקרים האח־ ויתחיל ויההייב שריפה אלא אם כן פד‪.‬ורמה‬ ‫^>‬ ‫^‬ ‫ויק *‪:‬כנפיססס ״'‪.‬ה ה‪.‬היא קדיש בשמי מרומא שעקר כס צבאית על צבא‬ ‫בעלה )כדברי הראב״ע בפרשת בי^ ‪ .‬מסכים לדעות המחקרים והמקובלים שהמלאכים כ״א שפע מ ח ב ר ו ‪ .‬״״״‬ ‫יכן לח יגלם כנףאנייןפי׳נמירס בשם אבן גאנח סתר אניו‪.‬קדוש לעצמי עלמיא‬ ‫בנעלה מן ה ה ע ד ר ‪ .‫ישעיה ו‬ ‫‪29‬‬ ‫יכפה מליו ובשתים לעופף‪ :‬ג !.‬יי״ יי‪ 1‬י י י י !‬ ‫מאתם )מו״נ פ׳ כיח מראשון‪. .‬תו כולם כאתר‪ .‬ובתרי‪.‬וא״ר כ \ * ם יכסה‬ ‫‪/‬‬ ‫איתן ציגצי‪ .‬שהוא ציור‬ ‫כ‪:‬ף עצמו עצההשתר וצא יכנף עודמוריו־ )לקלי! ל׳ כ'(״ ענינם העצמי שרצים לעשות רצון ק ו נ ס ‪ .‬חולי] ציא ו‬ ‫ימלא כל האד.‬כי שכל‬ ‫ע‬ ‫ר י ח‬ ‫‪fecft‬‬ ‫ס ש י ! ו‬ ‫נ ־ ש י‬ ‫כנפיך‪ .‬שמש צלןס ומרפא נ כ נ פ ס ‪ .‬ור״ל שאין קדוש‬ ‫כקדושתו ‪ .‪ .‬וכאילו‬ ‫השיג כי הזמינו זה את זה להשכיל גדילת יוצרם וקדושתו ‪ .‬שמצר ביש להם עלה והש‬ ‫השבע‪ .‬עד שיניא שס והכיסוי‪ .‬עני‪.‬‬ ‫אצ כנף וקצה‪.‬נ[ להורות על העפיפה עצמה‪ .‬וזהו שישר ביוצר איר ק־ישה‬ ‫כילם כאחר עונים ו כ ו ‪ /‬ומדרשאגדה מעשה מרכבה הוא ונןהירגס קק״ק ג׳ פעמים כתרגומו‪) :‬ר( וינעו‬ ‫אמות הספים‪ .‬הפשוע כמו שימצא בכויאם‪ .‬‬ ‫רגליו‪ . -ZtV.‬ר״ל שהוא מקודש ומרומם נעונס המלאכים ובעולם סננגציס ינעוצס השפצ‪ :‬מצא וגו׳‪ .‬‬ ‫ו ב ש ת י ם י ע ו פ ף ‪ .‬קדוש קדוש ק ד ו ש ‪ .‬חגיגה י׳׳ג ‪ :‬ו׳־רא זה אל זכ‪ cp ._.‬אחשה בסתר כנפ‪-‬ך‪ .‬שם יגל אצל הריחניים‬ ‫‪ .‬‬ ‫המעופף בקל‪ .‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)ד( וינעו‪ .‬‬ ‫וכן כשתים יעופף כי נענינו העצמי יתראה ט ההרכבה ענינו בו בעצמי יענינו לצורך התכלית המכוון בעפיפתו‬ ‫להשלים חפץ כ ד א י ‪) .‬מצד שהס‬ ‫משפיעים למסיככיהס ענינס מורכב ממה שנמצא בכחעצמס וממה שנמצא בו כערך שהוא משפיע אל זולתו‪.‬קדיש באין שנבדל מן החומר‪ .‬ותרגומו קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתיה קדיש על ארעא עובד גמרתיה קדיש לעלש‬ ‫זנעלמ• עלמיא‪ .‬הורה לנו ג'כ כי ה נ ס‬ ‫ומצד שצשה נמינומ אצה הונחו על המנאכיפ כע״ש נשיריכ שהם מופשעים מצפם מ״מ לא ימצא בהם האחלולן‬ ‫‪ .‬מ המזוזות רגליו‪ .‬ונראה בסוף הכתוב מבאר את ראשו‪ .‬לצנ־פוה כלא יראה כל נופו ל.‬ננידי מצא נכל‬ ‫הארן ‪) :‬ד( יינעו ‪ .‬ואל )ג( זהר נראש־ה נא נש*ה משפעים אמור נשא פ‪:‬הש לכריש טקנ נר׳ר נינש״ר כ״ג ל ויק״ר א שו״ס ב'‬ ‫ליו ק״והדי״ע פי״יח׳ א׳ מ׳ פסיקתא כ מכילתא נשלח בזר חיו ס ״ מ ‪ :‬י' י־נ‪:‬כ'א ס״א מניח י׳‬ ‫י־‬ ‫ציב״ר נ׳ ניד מציצות ח‪:‬־זמא היי נשלח קרי שיה אלר״נ יינ פדד׳׳א יו״ד א״ר ציא כאי! י נזו״ון מיג ג‬ ‫דש״י‬ ‫‪.‬הוא קדיש על ארעא‪ .‬יה המורה ההעצש‬ ‫לשין ההר מל ככנפיס‪ .‬ד מחוזק קול הקריאה ושרים ממקומם הרכה אמות וצא פירש נעם ‪:‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫כ א ו ר הענין‬ ‫סא‪5‬ר המעופף‪) .‬מ‪1‬וו‪1‬ת השתה היו נעי‪.‬פקידס שער ס׳ו ז קלוש הדיש קלוש ‪ .‬ר״ל השם קדוש ייתר ממי שהיא קדיש על כל הקדושים‪ .‬ע.‬כי מצד שמקבלים שפע וחיות וקיום מעלה אשר‬ ‫עליהם יוכר בהם הרבוי‪ .‬מל׳הנועה‪ :‬אמויז כששיס‪ .‬ני הפרק עצמו נקרא אנריהנוצות קיאו שיומלץ על עלהם ישבתם‪ .‬ותרגומו ובחייו משמש‪ .‬אילית כיפי הם מ ז י ח הפתח כנמדדן במלות אמות לגובה ולרוחב יכהן מזיזית ההיכל.‬שרף‬ ‫הקוצ יוצא מנין כילה כאחי כאלי 'יא קיצ אחד ‪.‬ובהנחימא ראיהי כישוי הרגלים לפי שהם ככף מ ל פנל‬ ‫בלא להזכיר לישראל עין העגל‪ :‬ובשתים יעופף‪ . כנפית הנגד ס!!עיצ כנפית סתרן וכדומה‪ .‬ויען שדרן הע ף להכתיר אח גוזליו החת כנפיו סושאצ ניכר בהם כנפיס ענ נ‪ .‬לפי פשועו הוא‬ ‫כענין מלך מלכי המלכים‪ .קרא זה אל״זה ואמר כןךוש ‪I‬‬ ‫מדוש מדוש יהוה צבאיות מלא כל־־הארץ כבודו • י ויגעו אמות‬ ‫ה ו ל ד ו ת א ה ר ן ונשמיס יעופף‪ .‬נרנית מ״ג קילישין ל״א‪:‬‬ ‫עיני ש*‪.‬ועזיי׳א‬ ‫״_״‬ ‫״‬ ‫‪.‬שיחס בכ״ח כני כנפיס‪ .‬עליהשמש‪ .‬פניו‪ .‬ה״ו‪.‬י‪.‬ובזה השליש‬ ‫ני־‬ ‫‪10‬‬ ‫ת״ה‬ ‫‪r r r‬‬ ‫צ ס‬ ‫‪m‬‬ ‫ה‬ ‫ס ו ש א צ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 5‬י נ כ‬ ‫ע צ‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫(‬ .‬״‪.‬צ ב א ו ת ‪ .

‬‬ ‫אני בקרנו‪ :‬כי את המלך וגו׳‪ .‬רעשה הארץ לבולעו‬ ‫כסבורה דיט לב‪:‬עו כקרח שערער על הכהונה‪ .‬כן כ‪:‬יביאו למשל כרוחניות‪ .‬יומא נ׳ג‪ :‬ואומר אזי לי‪ .‬במה שלא הוכיחו ויסרו את ישראל‪:‬‬ ‫)ה( ו א מ ר ‪ .‬״״‬ ‫״‬ ‫‪r‬׳‬ ‫‪ ™ *T2‬״ ' ‪'P " 1‬‬ ‫« ‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪f t‬‬ ‫ע‬ ‫ל ר כ י ל‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫‪ 3‬ע ז‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ה .‬וזהו שקראם שרפים שבאו לשורפו‪ .‬‬ ‫•י‪.‬‬ ‫״‬ ‫= ע ז‬ ‫מ ר ן מ א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫קירא תיאר אל הקילועיכנא ביחיד‪ :‬ימלא‪ .‬‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן‬ ‫מןריס שם‪:‬‬ ‫ע י נ י עי״ןאל )ד( ‪:‬׳'ר ש׳ מכילתא יא הצוזימא וארא ‪) :15‬ה( פכש״ר א׳ פשקתא י״א אדר״ע פתיחה ר‪.‬‬ ‫קראו זל״ז להודיע כי קדיש ה ׳ ונעלה מהשגתם במה‬ ‫שהיא היה י‪. :‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ב י‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫‪ 3‬א ר ץ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ה נ ס י י ח‬ ‫ל‬ ‫‪ .‬ב[ ההשגה שיש להם להכיל א ״‬ ‫_ ‪.‬וה ויהיה ונעלה מהשגתם ואין לו קשר‬ ‫י׳א‬ ‫עמהם ‪ ..‬קריאה מ מ ש ‪ .‬ה נדמיתי‪ .‬פ.‬את המלך‪.‬ג[ להכיר חת משסע גדמו‪ .‬ואני ועמי אין רהוים לזה ‪) :‬י( ויען*‬ ‫אלי א ח ד מן ה ש ר פ י ם ‪ .‬‬ ‫כהרגימו יח יקד שכינת מלךע^יה‬ ‫מ ה ם שהם התחתונים‪ .‬ע י‬ ‫י ד ו ו וה צ ב א‬ ‫*•*•״יי*"ו*ת י רי•‬ ‫‪.‬אף כאן צרעת זרחה במצחו ‪ :‬והבית ימלא משן ‪.‬יהצקשר עם א ‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫^‬ .‬‬ ‫והראו לוע‪.‬ ‫)י( זכר ניי‪-‬שית פנחס ש׳׳ר ל״ג ייןירו׳ לב ר ה׳ סשיקתא ל‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫מקול הקורא מקול המלאכים הקוראים‪ .‬והבין הנמשל‪ .‬סמכמית‬ ‫כספי השער נכונים עליהם‪ .‬ההפלצו סיפי השער וכל ה ב י ת התחיל‬ ‫ל ה ת מ ל א ו ת ע ש ן ‪ .‬שעליו אמר ושוליו מלאים תת ההיכל‪ .‬כמו שהענן‪-‬העשן הפכיים‬ ‫בעבעם‪ .‬מלאך מיוחל להגעת הנבואה אל הנכ־איס והז״ל ) ב ‪ :‬כ ה ה ' ( קב‪-‬ו בהו‪6‬‬ ‫׳‬ ‫ך‬ ‫ח״ד‪.‬כהיכל‪ :‬ימצא עשן יהיה נמלא עשן‪) :‬ה( ואמר‪) .‬י מ״ ש והר •‬ ‫סיני עשן כ י נ ו ‪ : .‬הריני מת שלא הייתי כלאי שאראה פני השכינה ‪ .‬ואחר שה' קוצף‬ ‫עלי ועל עמי‪ .‬מצכון משל ודמיין‪ .‬על כי אני איש טמא כשהים וגי׳‬ ‫)אינני א״כ כדאי לא מצד מעשי ולא מצד מעשה העם אשר‬ ‫‪. . . י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪w‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫מ ן ר א י ס‬ ‫ק ס‬ ‫‪ 2‬ת‬ ‫ק ז י ש‬ ‫‪s‬‬ ‫‪p‬‬ ‫״ל‪.‬׳‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הזמנה וזירוז‪ .‬׳־ ‪ /‬כי תחלה המפלצוספי ההיכל ושעריו‪.‬מוסב למעלה כאומר אוי לי וגו כי את כמלך וגו׳ כי איש וגו׳־ ‪t‬‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫צל לברי החזיון‪ .‬שזס סימ•‬ ‫כי גם שם קדוש ה׳ ונבדל מכל‪.‬או ל‪:‬ון חיזק‪ .‬יצייר הענן‬ ‫כבוד ה׳ ושפעו ו ח ס ד ו ‪ .‬‬ ‫היה נמלא עשן‪) :‬ה( כי נלמיתי ‪ .‬הענן מהד הלח ומרוה גם היא יורה ג‪:‬מי ברכס •‬ ‫והעשן והקיטור משריפית חלקי כנכס ‪ .‬שגס טרם כל יציל נברא קלושתו לא השת»ה‪ .‬כ״כ המבארים ‪) :‬ד( אמות מ פ י ס ‪ .‬וה־א היה יום הרעש שגא׳ ט ונסהס כאשר נסתם מפגי הרעש בימי‬ ‫עחיהו )זכריה •יל( בו ביום עמד עוזיהו להקמיר בהיכל ורעשו שמים לשורפו לומר דינו כשריפה כמו שנא׳‬ ‫ותאכל את החמשים ומחתים איש )במדבר ש״ז(‪ .‬שהין שומעים לתוכחה שזה היה מפל הבית שנמלא עשן‪ .‬נתמלא עשן מקצף ה׳ עליהם כמ״ש עלה עשן באפו‪.‬נחו‪!:‬א ויכלו!.‬אחר שראה החזיון שהתנענעו הספים‪.‬‬ ‫לחה בחזיונו כי מרעש הקול אשר בא מהין לבית אל הבית‪ .‬כ־יי‪:‬מ‪:‬ל כבהמות‬ ‫שנבדל מהמלאכים עילוי רב ‪ .‬מזיל כמקים‬ ‫עכר שהתח^י להתמלאות‪ :‬ע כ ן ‪ .‬אוי לי כי ‪ m‬ה ש ל ך ה׳ צ ב א ו ת ראן ע י נ י ‪ .‬אמת נצעך )ירמיה נ״א(‪ :‬מכיל הקודח ‪.‬ובמכנ־ח )כה ס'ו ופי‪/‬ה( חיו‬ ‫בשמי מלומא‪ .‬נעץ שתיקה כמו וידום אסרן)ויקרא יי( ודייל‬ ‫א ־דתי סויה לי וגו כי פחד פן ימות על שיאה מדאה נאגדתי כי הנאנד מן העוצם הוא מושתק כי לא ישמע קולו‬ ‫וכן מואב נדמה )לקמן ט״ו( ‪:‬‬ ‫כבוד ה ׳ ‪ :‬כי איש וגוי‪ .‬י ה י א ע ץ *‪ 0‬הבנה?‬ ‫לעלם‪ .‬כי בראשם האשם ח לוי ראשונה ‪ .‬יבמות מ״מ‪ :‬כי איז כמלך‪.‬ימלא ^ ע ן ‪ :‬ה‬ ‫טמ^עזפתים^נבי‬ ‫אנכי י ש ב בי את־־המלןי‬ ‫ו א מ ר א‪1‬י־־לי‬ ‫כי־•‬ ‫ובתוך _עש־טמא ^'פתים‬ ‫*•נ י*‪' :‬י‬ ‫א ו‪V.‬ח[ כי א י ש ט מ א‬ ‫ש פ ת י ם א נ כ י ^ היה מפל התנעגעית אמות הספים ‪ .‬יכירו והעקליס פי׳ פנצעער כי לאה דמיין ותמונה‪ .‬ואמר אוי לי בי‬ ‫נ ד מ י ת י ‪ .ריס י״ו‪) :‬במוך מם עמא‪ .‬שבו המשילו לי‪ .‬שהנביא חשאו כששתים שאינו מוכיח‪ .‬ונגל עצמותו מצל עצמו חמר קדיש םן־ אנא חםקוכהשגא׳אמות הספים‪ . T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫ודלת ימלא מהן‪ .‬כי השגחתו מלאה את כל אין דבר ריק מ מ נ ה ‪) :‬ב( ויגעו א מ ו ת ה ס פ י ם ‪.‬והוא משל אל הנכאים שהם הנמשליס לשומרי הסף‬ ‫כמ״ש ציפה נתתיך לביח ישראל‪ .‬שנגד ההנהגה המבעייתאמר קדיש א ל ‪ .‬יצאה בת קול ואמרה זכרון לבני ישראל וגו׳ )שם( ולא‬ ‫יהיה עוד אדם המעורר על הכהונה כקרח בבליעה וכעדתו בשלפה אלא כאשל לבר ה׳ ביד משה בסנה הבא‬ ‫גא ידך בחיקך )שמות ל ( והוציאה מצורעת כשלג‪ .‬והבית נמלא עשן‪ .‬ולוגמ־״ו מצעו‬ ‫במנוח מוח נמות כי אלהיס לאיט )שופעים י״ג( ‪ :‬נדמיתי‪ .‬קרא ס‪:‬ק‪:‬ל כלמ״ל‪ .‬אומר תליש על ארעא‪ ..‫י ש ע י ה‬ ‫הספים‬ ‫מקול‬ ‫נדמיתי‬ ‫בי‬ ‫הקורא‬ ‫איע‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫והבית‪.‬‬ ‫ויעף‬ ‫אלי‬ ‫י‬ ‫־‪rTJT‬‬ ‫‪I T •* j T‬‬ ‫.‬והעשן יצייר דין ועינש‪ .‬ס כפה הר כגיגית בתוקף הד ן למנזרים‬ ‫מצוחיו‪) :‬ה( נדמיתי‪ .‬הודיעו לו בחזיון הזה כי הבית הזה שהוא משצ אל העולם השפל בכלל ואל כנסת‬ ‫ישרה‪ :‬בפרש‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‪-‬‬ ‫‪.‬מלינדס חרי^ס׳‬ ‫מכלים העיניס‪ . ‪v.‬כמו כי גלמה כל מם כנען )צפניה א׳( ‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציו?‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫והכית‪ .‬‬ ‫מ ל א בל הארץ‬ ‫ב ב ו ר ו ‪ .‬ב[ כי ב ת ו ך‬ ‫ע ם מ ב א ש פ ת י ם א נ כ י ישב‪ .‬‬ ‫בם יכלול בזה ג' ההשכלות שנמצא בשרפיס‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬ר״ל הגם שהוא קדוש בתכלית הקדישה והרוממות מ״מ כבודו ותהלהו מלא נ ס כל האר! שהוא‬ ‫הקצה השפל מבריאותיו ‪ .‬ר״ל כי נדמה ונמשל לי משל ולימד בדמיון הזה שראיתי‪ .

‬במה שנגע ז ח על ש פ ת י ך ‪ .‬זה קראם עם טמא שפתים‬ ‫וזה אמר כי עזבו בריהך ) ש ם ( ‪ .‬נצנת לי^ח גהלת מעל המזנה‪ (0 :‬ויגע‬ ‫וכ עוגת רצשיס)מ״א י״ט(‪ :‬נמלקיזיס ‪ .‬־ ‪ .‬כדאיתא כפשיקהא ‪) :‬מ( שמעו שמע ‪ .‬ואף ת ט א ת ך ת כ פ ר ‪ .‬שלתהי את עמוס והיו קוריי‬ ‫אותו פהילוס לפי שהיה כנד לשון והוא נתנבא שנתיס לפני הרעש והיו ישראל אומרים הניח הקכ״ה את‬ ‫העולם־ והשרה שכינתו על הדין קטיע ליכנא ונו׳ ‪ .‬והזכיר המזבח יען ה י ד ע‬ ‫לו כי הרכף הזה יכפר עונותיו כזה מיוהד אל המזבח העשוי להסיר עץ ולהתם השאת‪ .‬הוסיס )שמוה נ י ס ( ‪:‬‬ ‫ונר‪.‬ובית ר צ פ ת ‪ .‬ועז׳׳א א ת מי אשלת ‪ .‬ריס י״ו ע‪.‬נכליהיחינו ינא^ו מדנר עס השרשיס ונמלךנסס‪ :‬הנני‪ .‬‬ ‫וכשקבל הדבור מעל המזבח ממקום מורא מאלהי הצבאות השי כן שם‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪30‬‬ ‫אחד‬ ‫ובידו‬ ‫מך־השרפים‬ ‫ר צ פ ה במלכןדרם‬ ‫ז' ר ג ע _על־־|'י* ו י א מ ר ' ה נ ה נ ג ע ז ה‬ ‫‪:‬‬ ‫תכפר‬ ‫ח ואשמע את־קול‬ ‫ז‬ ‫ל נ ו '‪ :‬א מ ר‬ ‫הנני‬ ‫ו‬ ‫שלחני‪:‬‬ ‫על־שפתיף וסר עונף וחטאתןז‬ ‫א ד נ י ^ ר‬ ‫ס‬ ‫ל ל!ה מ ן נ ל‬ ‫המזבח‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א ת ־ מ י ״ א ש ל ח ומיי י ל ך‬ ‫ו י א מ ר לזד ו א מ ר ת ל ע ם ה ז ה ש מ ע ו‬ ‫שמ־ו_ע ו א ל ־ ת ב י נ ו ו ר א ו ך א י ו ו א ל ־ ־ ת ד ע ו ‪ :‬י‬ ‫השמן‬ ‫לב־־זד^ם‬ ‫הזה‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן יסר עינן‪ .‬לשון הלוך )לשון( פעול‪ .‬ויומן תרגס‬ ‫ובילו רצפה ובפומיה מ י ל ל ‪ .‬וכ״ז משל‬ ‫והנמשל יביהר בפשוק ח ׳ ‪) :‬ז( ויגע ! שהגיע הרשף כהוא מ ו ל הנבואה אל פיו ע׳׳ד ראה גתתי דברי‬ ‫בפיך‪ .‬המשיל את הדבור שקבל המלאך‬ ‫י יי‬ ‫י׳?•"‬ ‫־־ ־י‪S".‬מיני הכלילית נכצ חלק הימןוהשעל י נכיוצא בזה כ״א נכוה ממופתי של מכרו(‪ .‬שכל דבור זה היהע׳׳י המלאך‪ .‬ג ח ל ת ‪ .‬‬ ‫זה ליסרך לכפר מונך שחרפת את ישראל‪ .‬כיצר סנעוע נלנו היא השמין וסאעיש אס כלנ‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫באור העגי‬ ‫כגספעצ יכח המדלה‪ .‬יעז׳׳א ש ל ח נ י ‪ .‬כאימר »‪i‬‬ ‫ ‪ .‬דמגעל בתובין‪) :‬ו( רצפה ‪ .‬ר״ל במה שתקכל הנבואה ותלך בשליחותי למאות‬ ‫ולהוכיח‪ .‬רק הדבר הלי מצדך אם אני נרצה אליך‪ .‬שיעור הכתוב‪ .‬ועז״א ומי ילך ל נ ו ‪ .‬כי עציט‬ ‫עושי ז נ ר ו ) ש ם ( הם מביאים ‪ ) :‬ח ( אח מי א פ ל ח ‪ . X ( 0‬״ ע ‪ S‬ה ׳ י א " ע ־ ^ ׳ מאת ה ׳ להייעיאל הנביא לרשף אש‪ .‬לך ו א מ ר ת שמעו ש ס ו ע‬ ‫צ‬ ‫ג ׳‬ ‫א מ ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫(‬ ‫‪5‬‬ ‫נ ז ׳ (‬ ‫י ס י א‬ ‫כ מ י‬ ‫.‬נצנת כמו מלקחיה כשרף נגע כגחלת עצ פי‪ :‬הנה נגע‪ .‬ע״ד שאתז״צ‬ ‫מלת לא הנא על כי‪ .‬אמר הקנ״ה למלאך רצון הה שאמר לילסוריא על ב י ‪ .‬הוא העין הנזכר)פסוק ה ( ‪ .‬וזה שנאמר כ׳ רב מאוד מחנהו )יואל בי( אלו מלאכים‪ .‬ר״ל מצדי לא יבצר כ י‬ ‫הנני מוכן ללכת בשליחות‪ . ע ת ס‬ ‫א ג‬ ‫‪n‬‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫הה‬ ‫‪2‬ג‬ .‬א ת מי אשלת‪ .‬אני אומר‬ ‫לכם שמעו שמוע ואתם אין אתם נותנים לב להבין וראו נםיס שעשיתי לכס ואינכם טתניס לב לימה אות•‪:‬‬ ‫.‬גהלח והוא כמו רכשה נשי״ן ני וסשרין מתהלן )ו( נמלקחיס‪ .‬‬ ‫קכל הריכור מפי הקכ״ה מכסאו בשמים שהיה מכוון כנגד כמזבח שבהיכל‪) :‬ז( ויגע על פי וגי' ושר מונך‪.‬הצח אתם‬ ‫רואים נפנאותי ואינכם שמיס על לנ צדעת ולהכיר נהם‪) :‬י( השמן‪ .‬מהאני מינו נלכז‬ ‫ישלהני‪) :‬ט( שמעו ‪ . mz‬הנא אהס שומעים דנר מפי הגניאיס ואיננה נותנים נב נהנין ‪ :‬וראו ראו‪ .‬ונלול כתו שהמלאך ירא לקחתה כי אם כמלקחיס והגיעה סל‬ ‫שפתי הנכיא ולא הוזק‪ .‬לבס הולך הלוך‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)ו( רצפה‪ .‬קבלו ע״י מלקחיים לבל יכיט‬ ‫בו‪ .‬לשון רצפה לבר הרצוף בפה ובלשון ‪ :‬במלקתיס ‪ .‬עי״כ וםר ע ו נ ך ‪ .‬נרמס )יו כנה קי׳׳מ ‪ :‬השמן לנ‪ .‬להוכיח את ישראל ‪ .‬ואין נניאהי שלמה! )ו( יצפס‪ .‬שאמר איש טמא שפתים אנכי על שנמנע‬ ‫מהוכיח‪ .‬כי ממנו עד שנכוה ממנו כמרשף אש‪) .‬‬ ‫ונאמר בישעיהו ובאליהו בצ־״י רצפה משני שאמר ללפוריא מל ישראל ‪ .‬יש הנדל נין מצה הצ למצח לא‪ .-‬ידה גער ל״ח‪:‬‬ ‫עיגי ש מ ו א ל )‪ (1‬זכר אחרי בהר‪) :‬ח(ויק״ר ׳ויי סשיקחא לינ אגביר י׳גא״ר ע״‪} :1‬ע( איר כס ‪t‬‬ ‫רש״י‬ ‫טמא שפתים ‪ .‬מיכאל ־ר צבא ישראל‪ .‬ב[ שתהיה השליחות נרצה אל‬ ‫השליה שיאבה ללכת בפליהות זה‪ .‬יך עס טמא שפהיס וגו׳ וצא כיס ראוי צומי כן ע‪3‬‬ ‫ישראל‪):‬ח( אשלח‪ .‬כתנחומא‪ .‬שלא ישאר אף ריעא שוגג‪) :‬ח( ו א ש מ ע ‪ /‬עתה באר הנמשל שהזכיר‬ ‫בשני פסוקים הקודמים שהרצפה שהגיע השרף לתוך פיו הוא הוא הדטר ששמע עתה מפסיק זה עד סוף‬ ‫הפרשה‪ .‬אם רצונך בנךג‬ ‫) ט — י ( ויאמר לך ו א מ ר ת וכי׳ השמן ל ב העם ה ז ה ‪ .‬בצבת ‪ :‬לקח מעל המזבח‪. m‬ר״ל הגיחו שנדמה לו המלאך שרף אש‪ .‬לכל שלימות צריך שני הנאים ‪ .‬ה נ ה ג ג ע ‪ .‬א[ שיהיה‬ ‫השליח נרצה אל המשלח וראוי אל השליחות ‪ .‬תרגומו‬ ‫) ־ י י ינפומיה ממלל‪ .‬והיא מליצה מהנהג הצלבני אדם שמקבלים רשף ע״י צבת בל יטו בו‪ . י ( השמן לכ העם הזה ‪ .‬לדנרדנרי לישראל‪ :‬לנו‪ .‬וכן עוגה רצפים )מ״א •״ס( כמו מונח רשפים ‪.‬מ״מ היה הדבור נעלה‬‫י"‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫כ ס ‪) :‬ט( ואל הביני‪ .‬ואמר הננ• ש ל ח נ י ‪ .‬ב מ ל ק ת י ם ‪.‬כמווהכבר את לבו )שמות ה י ( ‪ .‬ר*צ נכויה נגיעה כגחל^‬ ‫ק‪:‬לס כעונש ינז‪ :‬סר עמך ואחיצ שס ון סיס נמ שאמד‬ ‫ומו‪.

‬ישראנ הקרואים אדם ים ו גילה למקום לשוק‪ :‬ורכה‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור העני!‬ ‫) ‪1‬‬ ‫‪.‬כי ׳כמןם‬ ‫ס׳‬ ‫‪13‬‬ ‫ח׳יה‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ץ‬ ‫ר ו צ‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ד כ ר‬ ‫י מ א ‪ :‬ן‬ ‫ה .‬מנילה •״ז‪ :‬ועוד כה‪ .‬כי אם יזכיר להם‬ ‫‪.‬תחלה יחרבו הערים ‪ .‬ונמצא במליצה רבית כאלה‪) :‬יא( ער אשי אס‪ .‬‬ ‫כיהמר ראו ראי שע׳׳י שילאה בעיניו ולבבו יכין ושב ורנא‬ ‫ל ‪ .‬נהנו לבם שלא ישמעו לברי‬ ‫נביאות שהם יראים שמא יישבו בעיניהם לבריו ויבינו בלבם וישובו אלי והיא רפואתם‪) :‬יא( ער מ ת י ‪.‬ובאם ישמעו שנמצא‬ ‫בדבריך דבר חכמת בינה יכבידו אזניהם משמיע ויסתמו עיניהם מראות‪ .‬־ להם בסתס ש מ ע ו ש מ ו ע מי ר א ו ראי ולא‬ ‫ייאמר להם שיבינו או ש י ר ע ו ‪ .‬‬ ‫באור המלות‬ ‫מ ה ר ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪i‬‬ ‫א‬ ‫ולפרושי הים ציל חילייראס כעיגיו? אולם יש לפרש גזלם‬ ‫״ ת נמשך לשתים‪ . .‬ידעתי כי לא ישובו ער תבא פ‪-‬ירפנות עליהם וילכו בגולה ושאו‬ ‫עריהם מאץ יושב‪ :‬שאו תשאם‪ .‬ואז ישאר ורע קדש מצבתה שהם‬ ‫יבינו‬ ‫ישמעו ויבינו וידעו‪ — .‬כמיוון ק י י‬ ‫ע ״ ש ) י ( משזכר קדושים מכילתא יפרו ס״ז כ*א פיכ ס״נ יח׳נרטייניבישאדריגנףו‪) :‬י‪(6‬א'ר מ״ן‪0:‬ב(ששקס״ר אי‪:‬‬ ‫נ ..‬ראות ואם ת‪-‬א‪ .‬ובאר השעם למה מציה שלא יאמר להם שיבינו וירעו ‪ V‬כי על ירי‬ ‫שהשמן לב העם הזה מכל חכמה ושכל זה הוא הסבה שגם אזכיר הכבל ועיניו תשע ‪ .‪:‬בין נ עד אשר וגו׳‪ .‬השוח מתרגמיק לאיהשע‪ :‬פן יראה בעיניו‪ .‬״‪.‬ר עעסס‬ ‫כ ‪ .‬כי תחלה נכיר את הבורא ע״י ראיית החושים מהמון מעשיו ובריאותיו ‪ .‬ח ח‪ .‬לשון גלמוד מאין יושב‪) :‬יב( ורבה העזובה‪ .‬‬ ‫ומצרי‬ ‫?‪.‬״‪ 1*.‬ו ע ל ישאלו בתים יחיליס ‪ .‬ ‫• • ‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫שיזוכה‬ ‫‪ :‬־ •ע‬ ‫‪^T‬‬ ‫י‬ ‫בקרב‬ ‫‪vljvi‬‬ ‫הארץ ז‬ ‫‪•IT T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫*‬ ‫ימוד‬ ‫‪Ji‬‬ ‫קמץ ביכיע‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן!לבבו יכין‪ .‬הם ‪ ^ .‬‬ ‫לא‬ ‫!‬ ‫‪.‬וע> כ י נ ה ״ בא מ‪:‬ת פ ן ‪ .‬‬ ‫״‬ ‫״״‪ r.‬שהים ‪ .‬ואח״כ נ ‪0‬‬ ‫ה ב ת י ם יחרבו מאין א ר ס ‪ .‬ער אשר יתקיים מגי^‬ ‫וס‪) :‬יב( האלם‪ .‬ו ״ במה ™>‪ w‬י‬ ‫שיראו‬ ‫שיראו‪ . .‬ומה שסדר בדבריו ראיה‬ ‫שמיעה הבנה‪ ..‬עז׳ח בזה תרויח פן‬ ‫ע׳׳י שיראה בעיניו וישמע באזניו יתן לבסוף הדברים על לבו ויבין ג״כ )הגס שלא נתכוץ לזה( וישוב‬ ‫בתשובה וימצא רפואה לחולי נפשו‪ .‬שהארץ תעזב מהם ‪. .‬גם גזשך שנית‪.‬‬ ‫וכך הלשון ירט מקומית עזובים בקרב הארן‪) :‬יג( ומיל נ ס עשירים‪.‬אס הוא מלס‬ ‫התנאי‪ .‬פן יראה בעיניו וממילא ובלבבו יבין וכוי ‪) .‬א ם ש א ו ‪ .‬ואח״כ ע״י מופתי השכל והדעת כמ״ש ל ק מ ן ) מ ״ ס ( ‪ .‬‬ ‫»כבידו אה לבם ולא ישמעו ‪ :‬ויאמר‪ .‬אבל ע״י שתאמר להם רק שמעו‬ ‫שמוע ולא תאמר להם תבינו ותדעו‪ .‬י‪.‬כמי אשר וכשל סמלם בשמות נללשים‬ ‫פן יראם‪ .‬כי היצר הושב שן כשיראה בעיניו וישמע כאזניו כמו אדמת עשר )דניאל יינ( ‪ :‬ש׳!‪.‬ומה צ‪ .‬ר״ג לבס יהיה אטום עד שיבוא הפורעניימ‬ ‫זכים עריהם הרבה ונ׳זיהם שממה‪) :‬יב( ורחק וגו׳ סאדם ‪ .‬נננץ השרה כמו השע ממגי ואכליגס )תכלים‬ ‫הכבד‪ .‬יען צו ה‬ ‫יאג‪.‬‬ ‫• י ‪.‫•ב ו ר ח ק י ה ‪ 1‬ה א ת ־ ־ ה א ד ם ו ר נ ה‬ ‫‪^T‬‬ ‫‪ * :‬־ ע י .‬היצר הכביד אזניו לבלי שמוע והסיר עיניו נבצ יראה‪ :‬צינן( ‪) :‬יא( אס ‪ .‬אס נא יביט וירעו‪ .‬כשצ‬ ‫אשי אס מורה אם כנן יהיה זס ‪ .‬ם אותה השארית אשיב ירי עלים‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫לכל כנין וקצר כדבר כמובן מאליי כי זכו דרך מעשם היצר‪) :‬׳( סשע ‪ .‬השמן נב העם הזה מטעם שירא פז‬ ‫יראה בעיניו‪ .‬בא‬ .‬יאשר ה־א מלת סהנבצס‪ .‬יהיה ז ה ‪ . ב‬ ‫‪.‬ואזניו הולכים הלוך והכבד משמוע‪ :‬ועיניו השע‪ .‬יהים לבם אטום מ..‬ועדן ימצאו רומים ועלריהם וחח״כ ה א ד מ ת בכלל ת ש א ה ש מ מ ה ‪:‬‬ ‫<יב( ו ר ח ק ‪ .‬הלא תדעו סלא תשמעו הלא‬ ‫הוגד‬ ‫שכ‬ ‫הל‬ ‫על יחרבו עריהם ויתקיים כל הנאמר סה עד כאלה וכאלון י‪ .‬העשרת השבעים שיגלה מלך אשור לא יגלו למקום קלוב שיהיה תקוה שישובו‪ .‬ו תשאס ‪ .‬‬ ‫‪:‬נמצא בזבלבריו לבר רינה ^‬ ‫שנמצא‬ ‫״‬ ‫״*‪.‬כ ע ת שנאמר )לקמן‬ ‫מ״ר( כי סש מראית עיניהם‪ .‬ענץ‬ ‫ויבין בלבבו שלא משה את הסונ ויעשה איכ תשובה ויבוא‬ ‫לו בזה רפואת משש והיא השליחה ואין דעת היצר נ תה מזה כי איננו ״ירש אליו לשלום ולןס מטמטם את הלכ‬ ‫למען ישאר חייב‪) :‬יא( עד מתי‪ .‬ואח״כ ע״• הקבלה‬ ‫הנמשכת מדור לור ‪ .‬ ‫רש״י‬ ‫והשמן אנגריישניש בלעז‪ .‬נא הכלל על המצש‪ :‬העוונה‪ . .

‬אהד שנצנןרע עוויס ומלכו אחריו יוהס אמו נזז^יה מ ש‬ ‫היא הנסיעה סנצנ ומתקיים והתרגום של ויעע הוא ונצינ‪ :‬אמי! יאשיהו ישיאהו יכוינין יהויקיס נד־\‪ :‬ובימיו תשיכ‬ ‫ץ )נ( נקה‪ .‬נחה לפין‬ ‫היה לא הזכיר ש מ ו ‪ :‬נחה ארס על א פ ר י ס ‪ .‬מחלה עלה רצץ‬ ‫י בפ״פ )לה״כ כ״ח הי( ופקח בפ״ע )שם ו ׳ ( ‪ .‬‬ ‫הדא היא ילא יכול להלחם עליה מפני זכות אבותיו‪) .‬ותפיל עוד יכאר מלק אתל מעשרה שהוא שבש י ה ו ל ה ‪ .‫‪31‬‬ ‫ב ה‬ ‫עשירייה ו ש ב ה‬ ‫והיתה‬ ‫מצבת‬ ‫ז א ויהי בימי‬ ‫מלך‪-‬אךם‬ ‫עליה״ולאייכל‬ ‫אחז‬ ‫ופנןה‬ ‫להלחם‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫ו ז‬ ‫ליער‬ ‫כאלה‬ ‫אשר‬ ‫וכאלון‬ ‫בשלבו{‬ ‫ב ם ז ר ע כןהש מ צ ב ת ה ‪:‬‬ ‫בך־יותם‬ ‫ב ן ־ ־ ע ז י ה ו מליר‬ ‫בךרמליהו‬ ‫יהודה עלה רצץ‬ ‫מ ל ך י ש ר א ל ןךושלם למלחמת‬ ‫ע ל י ה ‪ :‬נ ויגד ל ב י ת ד ו ד‬ ‫נ ח ה י אויש‬ ‫לאמר‬ ‫מלעיל‬ ‫ת ו ל ד ו ת א ה ר ן ו י י נימי‪ . ? ו ר מ ס רונביס‬ ‫סרגיסויטע ונציב‪ :‬מצנסס‪ .‬ולמדך שזכות אבית עמדה ל ו ‪ .‬שהן משליכים עלין שלהן כימי הסהיו שיליך אחר שילוך עד שאץ נוהר כ ט‬ ‫זולתי המצבה‪ .‬‬ ‫שנראש סמקרא‪':‬‬ ‫)כ( נחס ארס‪ .‬אבל ע נ ירושלים לא יכלו‬ ‫נ*& נפ״ע להלחם‪ .‬מגודל‬ ‫ב א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫באור המלות‬ ‫באור העני!‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫כתמינתשסמיפשמ‪ .‬מם אשריה נמו גה־זת לנער וכליון או ר״ל תשעס חצ־ןים יהיו אבודים והפאר‬ ‫ויבואו האנשים עצ הנכים)במות ציה(‪ :‬יינע‪ .‬וזה מוסב על השתלה עד מתי ה׳ ‪ .׳ג( פ‪:‬״‪.‬זמן מרינה י‪.‬וכ״א כבש את י ה ו ד ה ‪ .‬ערס עלה למלחמה‪ :‬לנית דוד ‪ .‬מ ה ראה הכתוכ לייחסו אלא מפני ששיפו של הכתוב לומר ולא יכול להלחס‬ ‫ע ל י ה ‪ .‬אף הס זרע הקדש הנמצאין בה שמדין בקדושתן ה ם יהיו למצבת ‪ .‬והיו שם חלה !אלון נעועיס ‪:‬‬ ‫‪) T‬א( ו י ה י בימי א ח ז ‪ .‬לפי שככר‬ ‫נלתס בו על כל אחר מהם כפני עצמו ייכול נו שנאמר ויתנהו ס׳ אלהיו ביד מלך ארם וגי׳ )דייה ב׳ כ״ח(‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כממון וכן ושאיה יוכה שער )‪ jtpi‬נ״ד(‪) :‬יג( לנער‪ .‬ה׳ לנהר גוזן וערי מ ד י ‪ .‬והשיב על יהיו כאלה וכאלון שישאר רק המצבת ‪.‬וגם‬ ‫שנא ‪.‬‬ ‫אשר בעת זמן שלכת שלהן‪ .‬הא ליג פ׳ איר מיז‪.‬נתחבר מ.‬מצילם י ׳ ‪:‬‬ ‫ע י נ י ש מ ו א ל .‬מיד ימלכו נה עשרס מלכים כי זה נאמר‬ ‫ונאצון‪ .‬ארם עם הפריס מנו מניכס להלחם כסש‪1 :‬ינע‪ .‬טה שישחרו פ ‪ .‬המטע וכשירש׳‬ ‫׳ הס‪.‬ע ל ה ר צ ץ ‪ .‬מני תנועס‪ :‬הצק עשירי ואף היא תשיב לכיוז ננער אשרנשצכת‪.‬אמיכ נודע לנים דוד נ י ארס ואפרים נתחברו י ח ד ‪ .‬כן הרשעים שהם הר ליפות והעלים יטלז‬ ‫והמצבה ׳שאר‪ .‬ימינה מקומית המזינים‪):‬יג( עשירי ה‪ .‬לעשות מלחמה עליה‪ :‬ולא יכול ‪ .‬ובאר העעם כי זרע קדש מצכתה‪ .‬לאמר שזכוחס מ י נ ה ב ע ד ו ‪ . :‬א(נר'׳ר סיג דז״ר ייא רות א ׳ ‪) :‬ב( נרירמ״ו‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫בצירוף אחר צירוף ‪ .‬היה יכיל לעמוד למוצס צהנחס נעטר העיר‪) :‬נ( ויגד‪ .‬להתגבר ולהתחזק נמלממ מס כי מאו כשנלחם פקח לנד התגנר נ מ נ מ ה נמ״ש נדס״נ נ״ח יו מוסנ כיח על‬ ‫חהז לומר שהיא ‪ V.‬פי׳ מז״ל שהזכיר אבותיו‪ .‬העזובה ‪ .‬איונ א׳ ט׳ו(‪ :‬אפרים‪ .‬מחל מעשרה‪ :‬מצנח ‪ .‬נמדנר נייד(‪ :‬כאלס כה עשיריה ‪ .‬בבראשית ר ב ה ( ‪) :‬כ( ויגל לבית ד י ד ‪ .‬וכן והעריך ישראנ)כ״א י״ו כ״א(‪ .‬כינוי מקנס מיסנ‬ ‫•עזבו האדן מעצמם ‪) :‬יג( ועוד ב ה עשיריה‪.‬מיסנ מצ רצי] כי הוא כיה העיקר נמלהמה‪ :‬צסלהש‬ ‫עליה ‪ .‬נ ם‬ ‫‪ nftr^r‬נ!ד מ ר‪-‬ים בארז לכירמיש ויינכים‬ ‫»הפר מנקי‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬ ‫(‬ .ך ארם מל מלו ׳שלאל ל‬ ‫נקכה על שם שהמלכות נהה פישי״ר בלעז לשין ויצח בכל גבול מצרים )שמית י י ( ‪ :‬וינע ל כ ט ‪ .‬ר״א מצב־ה נסיעתה‬ ‫לכך איני מכלה אותם נעעתיס זרע קודש • ויש סותרים שער שלכת היתה בירושלים‪ .‬שהם שבו אל ה׳ בכל לבס ‪:‬‬ ‫‪) T‬א( בן מ ת ם ‪ .‬נקראו ק י׳ השנטיס‪ .‬וייכצ‬ ‫נמגיהס‬ ‫ד ח׳׳ך‪14 .‬לפי שרשע‬ ‫ל י ך ‪ .‬מל׳ השצכס‪ :‬מצנת ‪ .‬היא תהיה לבער כ א ל ה ‪ .‬״ ח ה״כז בקרן .‬ורבה העזובה‪ .‬היה כאין עזובה מהש‪) :‬ינ( ועוד•‬ ‫ננליון כמו אם יכיס לנער קין )‪.‬הוא‬ ‫אחז ועצ שכיה רשע נא לצה להזכירו נשמו‪ :‬נהה הנס וגו׳‪ .‬אמרו מלאכי השרח לפני הקב״ה וו• )‪"0‬א( מי הוא‬ ‫זה שמלך רשע זה אמר להם בן ייתם היא בן עזזיהו היא אבותיו היו צדיקים לפיכך אי אפשי צפשוע ידי נ ו ‪.‬שמות אילני פרק‪ :‬נשצכה ‪ .‬ומ׳׳מ בסתיו העלים נובלים רק המצבת נשאר‪ .‬כמו שאמור בד ה )א‬ ‫כ ״ ו ( ‪ .‬והיהה לבער ע ד שלא ישארו אלא צדיקיה נמוריס שישובו אלי בכל ל כ ס ‪ :‬כאלה וכאלון‪.‬כי המצבת שתשאל יהיה זרע קדש‬ ‫צליקיס בלורו של חזקיהו‪ .‬‬ ‫והס ישמעו ללבני ה נ ט א ה ‪ .‬‬ ‫נימי הסתיו עת שמשלינין העצין דרנס צהפצין מענו מפין‬ ‫»י שלא ישאר ניא הנסיעה אשר נס נמות שהיא ואמר שנן יהיה ישראל לנעור אתר נעור^ ורע וגוי‪ .‬המשילם לאילנית אלם‬ ‫ואלין שעליהם רכים )כמ״ש הושע ד׳ י״ג אלון ואלה‬ ‫כי טוב צ ל ה ( ‪ .‬ענין חניה‪ :‬על אפרים‪ .‬כי הצילם ה ׳ ‪) :‬ב( ויגד‪ .‬הנשאר נ‬ ‫יהיה זרע קדש וצשי שהמשיל לאילנית אמר מצנתה לשין כנושנ כאילן וריצ שארית‪:‬‬ ‫ץ )א( למלחמה עליה ‪ .

‫י ש ע י ה‬
‫‪2‬ל־״אפר‪:‬ס‬

‫ו מ ע לבבו ולבב‬

‫וי^מריהוה‬

‫ז?בות‬
‫ה'‬

‫ע‪16‬‬

‫אל־ישעיה(צא־נא‬

‫האודים העשנים‬

‫לב‬

‫ז‬
‫כנוע‬

‫‪:‬‬

‫ע?י‪;-‬ער מ^ני‪-‬־הה‪:‬‬

‫ל ס י א ת ארוז‬

‫א ת ה ושאר ישוב‬

‫הא^הבחרי־אף רצץ וארם ו ב ך ־ ך מ מ ה ו ‪:‬‬
‫רןנהייאפרים ובן־ךמליהו‬

‫יען כ י י ־ מ ג ץ ן ן ל י ף ^ א י ם‬

‫לאמי‪:‬ימגלת‬

‫תולדות אהרן ייאמר ה ‪ /‬סנכדרי; ק״י ‪:‬‬
‫עיני ש מ א ל )נ( ויק״רל״ו ירושלמי סנהדרין יויד ‪6‬׳‪ (1) :‬ירושלמי מיז א׳ א׳ ‪t‬‬
‫רש״י‬
‫ואומר ויהרג פקח וגוי ק״כ אלף איש ביום אחד‪ ,‬שניהם ב ר ״ ה ) פ ס ( ‪ :‬כמע עצי יער! ק־ל אילני מ ר ת‬
‫נשמע יותר מקול אילני פירי כדאיתא בבראשית רבה‪) :‬ג( ושאר ישוכ כנך‪ .‬שאריה מעש שישיבי אלי על‬
‫•די והם כב יך ‪ :‬אל קצה תעלת ‪ .‬שם תמצאהו‪ :‬תעלת ‪ .‬פוש״יר בלעז‪ :‬הברכה‪ .‬כעין מקיס מים שעושץ‬
‫לדנים‪ :‬העליונה ‪ .‬במורד ההר ‪ ,‬דש בריכה אחרת לממה הימנה בתחתיתו‪ :‬שדה כובס ‪ .‬שדה‬
‫שהטבסיס שיסחים שם בגדים לנגבם‪ ,‬כך ת״י‪ ,‬ורבותינו דרשו נכנע אחז לפגי ישעיהו ושם על ראשו אוכלא‬
‫לקצרי‪ ,‬כפה עליו כל‪ /‬פי׳ כלי מנוקב של כובכיס שמזלפין בו מיג על הבגדים‪) :‬ד( השמר ‪ .‬שב בשלוה כיין‬
‫פל קפריו‪ :‬זנבות האודים המשנים‪ .‬יהיו בעיניך כזנבות אורים שכבתה שלהבת שלהם ‪ ,‬אודים שיצונ״ש‬
‫מצודת ציון‬
‫מצודת דוד‬
‫)נ( המלח הברכה‪ .‬הברכה הוא קום בניי באבנים וכה ד‬
‫ושם מתכנסים המים והתעלה היא הפירה כמיך לה ובעת‬
‫הצורך ממשיכים לה אמת המיס מן הברכה וכן בתענת‬
‫הברכה )מ״ב ייח( ‪ :‬מסלת ‪ .‬מלדון מכילה ושביל ‪:‬‬
‫)ד( זנבות‪ ,‬מל׳ זנכ‪ :‬האודים ‪ .‬הס העצים שמנדנדין בהם‬
‫האש לישנו על מקומו ונשרף מעט מעט עיי המחיה ג חש‬
‫וכשחוזר להיות קטן ואינו ראוי עוד להאחז ביד משליכים‬
‫אותו ומעלה עשן רכ ווהו נקרא זנג האוד וכן כאוד מוננ‬

‫בפחד נעה לבכו כמו כצי היער הנעים כ ר ו ח ‪) :‬ג( אתה‬
‫ושאר יפוכ כנך ‪ .‬גס את‪ :‬צא לקראתו גם כנך אשר נקרא‬
‫שמו שאר ישונ לאות וסימן אשר שארית יהודה יכובו מן‬
‫הגלות כימי עזרא‪ :‬אל קצה ו ג ו ׳ ‪ .‬כי שם תמצאנו‪:‬‬
‫העליונה‪ .‬כי שתים היו אחת ממעל ואחת מתחת‪ :‬שדה‬
‫כובש‪ .‬הפלה שהיו שוטחים כמה אל מול השמש את הבגדים‬
‫סמכובסיס‪) :‬ד( השמר והשקט‪ .‬השמר מעכוח מלחמה‬
‫והשקט לבך אל תירא ילא יבא מורךבלבבך‪ :‬זנבותהאידים‪,‬‬
‫שהמס כמו האודים האלה כאין בהם כח לבער אלא לעשן‬
‫כך אין כח בידם לעשות לך מאומה רע רק המה מפחידים ‪ :‬כחרי א ף ‪ .‬הכאים בחרי אף ‪ :‬רצץ ‪ .‬עכשיו מפרש מי הס‬
‫כנ'‪,‬ודים‪ :‬ז ק רמליהו ‪ .‬פי׳ עם אפרים כמ״ש לצין וארם וסמך מנ המכין ‪) :‬ה( י ק ‪ .‬כעבור שיען מחשבות כד‪.‬ל‪1‬‬

‫חזון‬

‫באור הענין‬

‫ישעיהו‬

‫מפניהם‪ .‬כנוע עצי יער ‪ ,‬אילני סרק כאין עליהם‬
‫‪,‬‬
‫ י‬‫א‪,‬ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ‬

‫ר ו ת‬

‫י נ י ע ם‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ח‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ר‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ט‬

‫ר‬

‫ן‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ן‬

‫ת‬

‫ה‬

‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ״בי>ים עליהם‪ ,‬כן הם שהיו ליראים מ ״ זטה‬
‫ותקיה על ישועת ה ׳ ‪ ,‬נעו מפחל ארב ‪) :‬ג( שאר‬

‫ישוב בנך‪ .‬ישעיהו קרא שם בנו שאר ישוב להתעוררות‬

‫ס‬

‫באור המלות‬

‫בעבור כהים דלכם הראשון מא;ריס‪) :‬ג( תעלת ה ב ר כ ה ‪.‬‬
‫מי כברכה מכונפים‪ .‬יתעלס‪ .‬חפירה סמוכה לה נהגרה‬
‫המיס במת שירנו‪ ,‬ואמר העליונה כי היתה עוד אחרה‬
‫נמשה כמ״ש לקמן ופ״כ ש׳ י״א(‪ :‬ומשלה‪ .‬מענת רוממות‬
‫נכ״מ ושם עמדו מכנסי כמלים‪) :‬ד( השמר‪ .‬הטעם מלרע‬
‫וככימ מלעיל כי נס ג אחור ע׳י מלח לך שבא אהייו ‪:‬‬
‫‪t‬‬

‫כמ״ש ואשר עשה את הברכה ואח החעלה ויבא המים העירה )מ״ב כ״ב( ‪ ,‬וחכמי ישראל לא הסכימו עמו‬
‫בזה )ברכוח ס״ז( ‪ ,‬ויחכן כי גם אחז יצא למקום ההוא לסתום המעין והברכה לבל ימצא האויב מים‬
‫לשתות וצוה ה׳ לישעיהו שיעכב על ידו‪) :‬ד( ה ש מ ד ‪ ,‬מעשות שום ל ב ר ‪ .‬ו ה ש ק ט ‪ ,‬ברוחך‪ .‬א ל ת י ר א ‪,‬‬
‫מן האויב ‪ .‬ו ל ב ב ך א ל ירך ‪ ,‬מעצמך )כמי שסבל רעות רבות שנעשה רך לב בגעע(‪ ,‬מ ש נ י ז נ ב ו ת‬
‫ה א ו ד י ם ‪ ,‬המשיל מהנה ארם ומחנה אפרים לשני זנבות אודים ע ש נ י ם ‪ ,‬ל״ל אינם עץ חזק רק אור‬
‫אשר שני קצותיו אכלה האש ‪ ,‬וגם לא ידמו כאמצעו של אול שלא שלש בו האשירק כזנבוח האור וקצהו‬
‫וגס לא כאוד נוער באש שיוכל לשרוף הנוגע ב ו ‪ ,‬רק כאול שנכבה ומעלה עשן‪ ,‬שאינו יכול לסבב ר ק‬
‫ב ח ר י א ף ר צ ץ ו א ר ס ‪ ,‬פ׳׳י הרי אף‬
‫כאב עינים לבד ‪ ,‬וגם אינו מתעשן ע״יאש‪ ,‬כי הוא מתעשן‬
‫לצין‪ ,‬ול״ל אינו מתעשן על ילי אף ה׳ כענץ אכול שבע אפי ק על ילי אף מ י אלם להב׳ ; ל ש ‪:‬‬
‫ונקיצנה‬
‫) ה ( ר ע ה ‪ ,‬עצה ר ע ה ‪ .‬ל א מ ר יעצו לאפל ‪2‬‬
‫ח ״ ה ‪15‬‬
‫ך‬
‫‪t‬‬

‫‪/‬‬

‫ר‬

‫יי ש‬

‫‪H‬‬
‫‪.‬ביהודה‬
‫•בןבאל‪:‬‬
‫ארם‬

‫»פךי‪6‬‬

‫ונ?ז|ןה‬
‫ז‬

‫ו נ ב ק ש ה אלינו ונמליןל‬

‫כ ה א מ ר אדניי ית‪1‬ת‬
‫‪:‬‬

‫ד | ש ק וראש‬

‫ע י ה •ז‬

‫ל א תקיש ולא‬

‫ד מ ש ק ךצין‬

‫ובעוד‬

‫ס וראש אפרים‬

‫מזןיפ‬

‫^ןיבתוצדזאתבן״‬

‫תדדה‪:‬ח‬

‫ש ש י ם ‪ /‬ו ח מ ש‬

‫וראש‬

‫שמרון‬

‫בי‬

‫ראש‬

‫ש נ ת י ח ת‬

‫בן־־ךמליה!־‬

‫רש״י‬
‫ז ע ‪ .‬י ‪< :‬ו( ו ק י צ נ ה ‪ .‬נעוררם במליזמה ‪ :‬ונבקיענס אלינו‪ .‬נשוה אותם עמנו ככקננה זו שהיא ש י ה ‪ ,‬וכ‬
‫ק‬
‫ח ל ג ם י ו נ ק ונשויק ע מ נ א ‪ ,‬כיסיו שדן ע ם ע פ ר ת השבעים ב מ ל ך א ח ל ‪ :‬א ת כ ן מ נ ח ל ‪ .‬כ ן הגיוב א ל י נ ו ‪,‬‬
‫ת ״ י ‪ ,‬ויש לשיש מיב א ל ‪ ,‬אשל לא ס ו ב בעיני ה מ ק ו ם ‪ ,‬וכנימעליא של אותיות אלכ״ם עבאל הוא ל מ ל א ‪,‬‬
‫מ״ל ב י ס א ״ ל ‪? p ,‬באל בן ל מ ל א ‪ ) :‬ז ( לא ת ק י ם ‪ .‬עצתם זאת שתהא י ם ו ז ה ככישה ת ח ת י ה ם ‪ ) :‬ח ( כ י‬
‫ראש א ר ס ל מ ש ק ‪ .‬ואין לילושליס עמסם כלום ‪ :‬ולאש למשק לצין‪ .‬בלמשק יהיה ראש ולא כילושלים‬
‫ו נ ם ס ק ח ועשלת סשבמיס בעוד ששים וחמש שנה מיוס שנגזר בימי מ מ ו ם וישראל ג ל ה יגלה מעל א ד מ ת ו‬
‫) ע מ י ם ז י ( ‪ :‬יחת אשלים ‪ .‬תלוצן אשלים מ ע ם ‪ ,‬שיגלס מ ח ר י ב ע ם מלכם הושע כן א ל ה ‪ ,‬צא ו ח ש ו‬
‫מנכואת ממים מ ד שגלו עשלת השכעיס ותמצאם ס י ה ש נ י ם ‪ ,‬נכואת עמוש ה י ח ה שתי שנים לשני ש נ ת ע‬
‫עוזיהו שנאמל )כעמוס א י ( שנתינז ל מ י הרפש ועוזיהו נתנגע משלים וחמש שנס הלי כ ״ ז ‪ ,‬יי״ו של יות‪5‬‬
‫וי״ו של א ח ז ‪ ,‬ושש •של חזקיהו שנאסר )מ״ב י״ח( ףלכלה וגו׳ בשני! שש לחזקיהו היא שנה תשמ להושע‬
‫וגוי ו ע ל וגו׳ א ח ישראל אשורה הרי ס ״ ם ‪ ,‬ומנין שימי ח ל מ ו של שזיהו כ י ה שנים שנאמר ) ‪A » c c‬‬
‫בשנת עשרים ושבע שנה לירבעס )בן יואש( מלך ישראל מלך מזריה ‪ p‬אמציס מ ל ן יסורס״ א ס כ ל ל י מ ד‬
‫ב‬

‫‪3‬‬

‫ע‬

‫‪p‬‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫משרפה )עמוס די(‪) :‬ו( מקיצנס‪ .‬עניןמאוש כמו קצתי גצהון סמלחמה חלויםנכח חכמתי‪) :‬י(מקי‪5‬נס‪ .‬ר " ל » ש «‬
‫נחיי)נרחשית כ״ז(‪ :‬יננקעגה‪ .‬מ‪.‬׳ נ ק ו ע ‪) :‬ח( ו<‪.‬עזד ‪ .‬לה מצור עד פיקיצו מפנינו ויפתחו ננו שערי ה ע י ר ‪-‬‬
‫ר״ל נחון משן ומן‪ :‬יחש ‪ .‬י ‪ :‬נ ר כמו חסתה קשסותס וניקענה‪ .‬אז ננקי‪ 1‬חומתה לצרכינו ליכנה נ ה ותהיה א ״ ג‬
‫)יומיס נ ״ א ( ‪) :‬ט( ה מנו ‪ .‬ענין קיום כמו אמונת עסין סחת ממשנתינו‪ :‬ונמליך נתי״ס את ‪ p‬טנאל • והוא ס י ?‬
‫איש מהר אפרים‪) :‬ז( לא תקים ‪ .‬לא תתקיים עצסס ‪1‬ל‪£‬‬
‫הכיס כן והוא כפול נמ״ש‪) :‬ח( ראש ארס ‪ .‬עיר המלוכה של ארס והיא דמשק ואין ל ‪ :‬כלים על ירושלים! ורא^‬
‫דמ‪:‬ק יצין‪ .‬והוא ראש ומלך על דמשק ולא טל ירושציש‪ :‬יבעוד ‪ .‬ר׳׳ל ואף מה שנידו לא ישאר נ י נמשך ומן ‪ p‬״ ‪t‬‬
‫שנה מעת שנגזר הדבר נננואת עמוס שחמר ושברתי נריח דמשק )עמוס אי( יחת וישבר מלכות א״ס ונמיש ו י ע צ ו נ ו‬
‫ומשק ויתפשה )מ״ב עיו( ווה היה בימי אחו והרחיב סומן ב;נור שוכר ג ס אפרים‪ :‬אפרים מעש‪ .‬תחשר הן‪,‬׳׳‪,‬‬
‫ומשפטו ואפרים מעש וריל ג ס מצכוח אפרים השבר נמשך זמן ס״ה שנס מהיות עוד עם ני ילכו מ נ ה נימי הושע ‪5‬י‬
‫א;ה זהיתכ גשנה סששית לחזקים בתוך זמן ס י ס שנה מנביחה עמוס כנינא על ארס ועל מלכות אפריש כ מ י ן‬
‫הנה אנכי מעיק יגו' )עמים ני( וישרא‪ :‬גלה יגלה )ש‪.‬זי( כי נבואתו היתה שתי שנ־ס ק ד ם שנצטרע 'מוויה כ מ *‬
‫שנהיס לפני הרעש )שס אי( והרמש סיס כשנצערע עהיה נכ״ו למלכו כמ׳ש נשנת עשריםושנעוגו׳}מ״ב ס"ו(וכמי׳‬
‫שה וכל ימי מ‪:‬נ‪1‬תו ניכ סדי נשאר כ״ס ושנתיס לפניהם הרי כ״ו ימי יותס טיז ימי אחז מיו ושש של חוקיה ה ד ‪,‬‬
‫היחס נתון ‪ p i‬ס״ה שנס כי יוחס ואחז מלכו שניס מקיטעות כמיש נ מ י נ ועי״ש בחשנון הדורות‪) :‬ט( וראש‪ .‬יחף ע‬
‫עיר המלונה כצ אפרים היא שומרון וחין לה כלום על ירושלים‪ :‬וראש שמרון •‪:‬ן רמניהו‪ .‬ה‪.‬א רא^ ימנן ע !‬
‫ש‬

‫ש‬

‫ה ע‬

‫באור‬

‫המלות‬

‫חזון‬

‫ישעיהו‬

‫ב ש ר‬

‫הענין‬

‫סכלי‪) :‬ו( ונקיצנ‪:‬‬

‫ב ן ט ב א ל ‪ ,‬איש מבית אשרים שהיו מושבים להמליכו‬
‫כל ירושלים ‪) :‬ז( כ ה א מ ר ה ׳ ‪ ,‬אבל ה׳ אמר‪ ,‬לא לכד כי ל א ת ק ו ם ‪ ,‬כלא יבצעו מעשיהם ביתקייע‬
‫הדבר ‪ ,‬אף ג־> ו ל א ת ה י ה לא יהיה לה התחלה כלל כי לא ילחמו כלל‪) :‬ח( כ י ר א ש ‪ ,‬עיר מלכותו‬
‫שנ א ד ם הנא היא ד מ ש ק שהיה אז לעתה מפולסמת‪ ,‬ומלעת עיל הממלכה נוכל לדון על רעת כלל העש‬
‫והמדינה‪ .‬ו ר א ש ד מ ש ק ‪ ,‬ומלכם הלא הוא רצין שהיה ג״כ לשע ‪ ,‬ובודאי כל משלמיו לשעים‪ ,‬וכל‬
‫בני מדינתו כני ב ל י ע ל ‪ ,‬ואיך יעיזו אלה למשול על ילושצ־ס ‪ .‬וגס אפלים אין לו זכות לזה ‪ ,‬שהלא‬
‫כבר נתחהס גזר דינם ע״י עמוס כ‪:‬תנבא בעת הרעש )שם ז' י ״ ז ( ‪ ,‬וישראל גלה יגלה מעל מדמתו‬
‫ונבואה זו כצורה בפי כל מ א ז ‪ ,‬שאמר ע ל י ה ם ‪ ,‬כ י ב ע ו ד ש ש י ם ו ת מ ש שגים ‪ ,‬מעת ההיא י ת ר ;‬
‫>‪£:‬־ים מ ה י ו ת עם" ‪ ,‬ואפפ״כ לא נתנו לבם לשוב מרפעם ‪ ,‬כי הלא נודע לעת אפרים מרעת שמרון‬
‫מקר‪ .‬מלכה ‪ ,‬כ׳ הלא ג ־ אחל נבואה זאת בכ״ז ע ד י י ן ‪) .‬ש( ר א ש א פ ר י ם ש מ ח ן ‪ ,‬ולא עיינו ס נ ן‬
‫‪t‬‬

‫״‬

‫ד‬

‫ח׳׳ה‬

‫‪10‬‬

‫י ש ע י ה ?‬
‫‪,.‬אס ל א ה א מ י נ ו‬
‫לאמיר‪:‬‬
‫הגבה‬
‫יג‬

‫&‬

‫‪*6‬‬

‫&‪1‬ת‬

‫שאל״לן!‬

‫ויוסף ‪.‬יד|ה ד ב ר‬

‫שמעו־־נא‬

‫גם‬

‫ז‬

‫מעס‪^.‬ד\אלדץףהעמק‬
‫ןלא‪^-‬סה‬

‫ארדיה‪1‬ה‪:‬‬

‫ה מ ^ ט י מ כ ם ה ל ^ ת‬

‫אנכיים יפי‬

‫בית דוד‬
‫ה‬

‫את־אלדד‪:‬‬

‫אל־־אחז‬
‫שאלה א‪1‬‬

‫ל מ ע ל ה ‪ :‬יב ו י א מ ד א ח ז ל א ־ ־ א ש א ל‬

‫ויאמר‬

‫תלאו‬

‫כי‬

‫תאמנו‪• :‬‬

‫לנ‬

‫יי למ‬

‫יתן‬

‫אדני‬

‫ה ו אי ל ב ם יאות‬

‫הגה‬

‫עיני ש מ א ל )י( א״ז מ ׳ ‪) :‬יא( בריר מיל כי׳׳ע ב׳ א״ז ע׳ז )יב( אגביר מיח איו ‪) t'p‬יג( א׳ז ‪p‬׳‪:‬‬
‫רש״י‬
‫יהלא עוזיהו וירבעם מלכו כאהה לפי השנון שהמצא בספר מלכים‪ ,‬אלא שמלך מלכות סכוגעלז בשנת ! ‪ :‬י י •‬
‫ושבע למלכוהו נ מ נ ע ‪ ,‬והוא מלך המשים ושתיס שנה‪ ,‬ואי אפשר ליממה ובשל ששים וחמש שנה לדוס‬
‫שאמר ישעיה נבואה זו‪ ,‬שהרי בימי אחז אמרה והם גלו בשנח שש לחזקיהו‪ ,‬וכך מפורש בשלר עולם‬
‫שמנה הכחוב לנבואהו של נ• ‪ ) : 1‬ט ( אס לא האמינו‪ .‬לנבואת אתם ואחז ועמו אשר ידעתי כי רשעים‬
‫אתם ‪ :‬לא ה א מ נ ו ‪ .‬לא אמון בכס‪) :‬י( ויוסף הי׳‪ .‬ואוסיף נבייא ל ה ׳ ‪) :‬יא( שאל לך אוח ‪ .‬לדבר הזם‬
‫כי ידעחיך שאין א י ה מאמי‪ ,‬לדברי הקב״ה ‪ :‬כעמק שאלה ‪ .‬העמק ושאל‪ :‬שאלה‪ .‬כמו)דניאל ט׳( שמעה‬
‫בלחה‪,‬שאל אות בעמקי ההוד להחיות לך מת ‪ ,‬או הגבה למענה לשאל אוח בשמים‪) :‬יב( ולא מנשה‪.‬‬
‫•אץ רצוני שיתקדש שמו מל ידי‪ ) :‬ע ( הלאות חנפים‪ .‬נביאי ה ׳ ‪ :‬כי תלאו ונו׳‪ .‬לפי שהוא יודע שאתם‬
‫צץ מאמינים כו והגעתם לפניו ברשעכס ‪ ) :‬י ד ( ישן ה׳ הוא ל י אות‪ .‬יהן הוא מאליו על כרהכם ‪:‬‬
‫ניצודה ציון‬
‫ניצודה ח ד‬
‫‪,‬‬

‫כמלון ולא פ‪ 5‬ירושתם‪ ' :‬א ם לא האמינו‪ .‬הם אינכס )לק׳ ל׳׳ג(‪) :‬ינ( א נ ס ה ‪ .‬מל׳ נס וענינו המשאות ולומליור‪.‬‬
‫מאמינים לדכרי אלה זכו לפי שאין אתם נאמנים ומיימיס כנס והיה ככונס א ר ו ן ‪) :‬יג( הצמות‪ .‬מנין יגיעה כל‪:‬ו‬
‫כאמונת כ א ל ‪ (•) :‬ד ב ר ‪ .‬עיי ישעיהו‪) :‬יא( א ו ת ‪ .‬נעשות ומה כצאהיך )מיכ׳ ו ׳ ( ‪) :‬יר( כעלמם‪ ,‬ק הקרח כרכם‬
‫חות לממן דעת שיתקיימו לכרי‪ :‬העמק כאלה‪ .‬שאל כאלה‬
‫למשות חוח געומה התהום או בגכהי השמים ממעל ‪ ) :‬ע ( לא אשאל וגוי‪ .‬לא אשאל הוש וצר תרומם את המקים‬
‫כעשיית האות כי גא רצה שיתקדש שם שמים על ידו‪) :‬יג( כמעט מ כ ם ‪ .‬וכי מעש לכס מ ־ שאתם מייגעים אנשים‬
‫<גא!ה ורמות רוח כי גם הרצו לייגע לפגי המקום בים בדברי עזות כאלה"‪) :‬יד( ל כ ן ‪ .‬כואיל ומין רצוגר ביה־דש‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫ב א ו ר העני!‬

‫לרכס כי עלן שומרון ראש הממלכה של מפריס‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬

‫ן‬

‫א‬

‫מ‬

‫כ ה‬

‫ן ז ה‬

‫ס י מ ן‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ם‬

‫‪1‬‬

‫ה ‪ :‬ב‬

‫א‬

‫ב ו‬

‫‪5‬‬

‫׳‬

‫באור המלות‬

‫ממדרגתו כהיה פ ס ‪) :‬ט( אם ‪ .‬תמיהה כמו'ה ‪ , 1‬ומלת‬
‫כי משמש סה כמצה בעבור‪) :‬יא( א ו ת ‪ .‬הימן ש;קיים‬
‫הבטחתו‪ ,‬וישם ‪ 0‬לקין ח י ת ‪ ,‬ויזיצ שיהיה לנר היוצא מ•‬

‫(יג‬

‫י י » ‪ V ( ^ 1‬״ ‪) j B ^ » % « ( h p O T w‬ע ^צא ?‬
‫י‬
‫אש ל א ה א מ י נ ו ‪ ,‬יען ברחה‬
‫יאמין ללבריו‪ ,‬קצף עליו והמר‪ ,‬ה א ם ל א ה א מ י נ ו ‪ ,‬השעיל‪ ,‬ו ק תצאו‪ ,‬וגדרו ססיקת הכח כנ״‪) .‬א׳ ייל( ‪:‬‬
‫(‬

‫ללכלי‬

‫ה' בעבור‬

‫כי לא‬

‫ת א מ נ ו א ת ם ? הכי )יד( ה ו א ‪.‬‬

‫לפילוח ככינוי ר״ל הוא מסימו‪:‬‬

‫י‬

‫כ^;‪::‬ה‪.‬‬

‫בעבור שאתם אין אמון בכס העיזו פנים לבלתי‬
‫האמן גם לדברי ה' ? ‪) :‬יא( ש א ל ל ך א ו ת ‪ ,‬יען רצ* בו שאינו מאמין ‪ .‬ה ע מ ק ש א ל ד ‪, .‬‬
‫; ־ ‪ ,‬ל לך אוח ב ע מ ק ‪ ,‬שישנה דבר מן היסודות ‪ .‬או ה נ ב ה ל מ ע ל ה ‪ ,‬שיעשה לך חות בשמים ‪,‬‬
‫כהעמדת השמש וכדומה ‪ ,‬כי המבקש אות ‪ ,‬יהיה אז לצרכו כדי שיאמין הוא ‪ ,‬או כדי פיאמיני‬
‫אהלים ‪ ,‬וז״ש אם תבקש אות לצרכך העמק שאלה ‪ ,‬כי בזה לי לך ‪ ,‬ושוב להקל ב נ ס ‪ ,‬ואס‬
‫הבקשהו כדי שיאמינו אחרים הגבה למעלה כדי שיתפרסם לרבים ‪) :‬יב( ל א א ש א ל ולא א נ ס ה ‪,‬‬
‫אם היה כונת לבריו שלא ישאל מפני שמאמין בלא אות ומופת היה צריך לומר לא אנסה ולא‬
‫אשאל‪ ,‬והיה ענינו לא אנסה ל‪ 5‬־ך עצמי כי הוא מניסה אצלי מכבר ‪ ,‬ואיני מסופק כלל ‪ ,‬ואף‬
‫נ ס לא אשאל לצורך אד^יס ‪ ,‬י נ ; שלבר ה׳ נאמן אצל כילם ‪ ,‬אבל מסדר דבריו לא אשאל ולא‬
‫ד ך אחרים‪ ,‬כי איני רוצה כלל שיתקדש שמו ושיאמינו בו אחרים‪,‬‬
‫אנסה מבואר שהיה כונתו‪ ,‬לא א ז ‪:‬‬
‫ואף גם לא אנסה לצורך עצמי‪ ,‬כי נ ס בכל האותות והמופתים לא אאמין לדבריו‪) ,‬וכן מבואר במלכים‬
‫ב׳ )ש״ז(‪ ,‬שבאמת לא חשש ללבר הנביא שא״ל השמר והשקש ושלח שוחד למלך אשיר ‪ ,‬וזה היה לו‬
‫וליהודה לצור מכשול ‪ ,‬כעי״ז החל מלך אשור לבא על יסודה כפעם ב פ ע ם ‪ ,‬וכמ״ש אח״כ מן פסוק י״ז‬
‫פד‬
‫שיש‬
‫האמן‬
‫לשינוי‬

‫ה ח‪/‬־ז‬

‫<‪i‬‬

‫‪83‬‬

‫‪.‬‬

‫‪hn‬‬

‫העלמה‬

‫ש ע י ה‬

‫ו י ל ד ת ב ן ו מ ר א ת שמיו ע מ נ ו א ל ‪:‬‬

‫*'<כל לך;עתו מ א ו ם ב ר ע‬

‫ובחור בטוב‪:‬‬

‫מאוס ברעובחור בטוב תעזי האדמה‬
‫מלכיה‪ :‬ח‬

‫ז‬

‫יביא‬

‫‪:‬‬

‫יהות‪,.‬עליף‬

‫מ כי‬

‫חמאה‬

‫ודב‪0‬‬

‫‪?,‬טרם‪.‬ידע‬

‫הנער‬

‫סו‬

‫אשר־אתה אץ‬

‫מפני‬

‫ה י ל — _ ע מ ף ו‪<:‬ל־בית א כ י ף‬

‫שני‬
‫נמים‬

‫עיני ש מ ו א ל )פו( נמד־י ייי* )יח( שיר ל׳ נמדיר ייח מחומא ה ק ת ‪.‬‬

‫רש׳׳י‬
‫ע‬

‫הרה ‪ .‬לשון מהיד ה ו ס ‪ ,‬כמו שמצינו באשה מנוח שאמר לה המלאך )שופפיס י ג( והריה וילדת ב ן ‪ ,‬וכהיב‬
‫)שס(ויאמר לה הנך הרה ויולרת בן‪ :‬הנה ה פ ל מ ה ‪ .‬אשהי הרה השנה הזאת״ והיא היתה שנת א־במ‬
‫צאחז‪ :‬וקראה שמו‪ .‬רוח הקרש חשדה עליה‪ :‬וקראת שמי עמנואל‪ .‬לומר שיהא צורנו עמט‪ ,‬וזה האות‬
‫וזהו שנאמר למעה ואקרב אל הנביאה‬
‫שהד נערה היא ולא נהנבאח מימיה ובזה השרה בה רוח הקוזש‬
‫וט׳ לא מצ־כו אשת נביא שנקראת נבל‪.‬ס אלא אס כן נתנבאה ‪ ,‬ויש פותרים שעל חזקיהו נאמר ‪ /‬ואי אפשר‬
‫שהרי כשאתה מונה שנותיו תמצא שכולל תזקיהו לפני מלכות אביו תשע בניס ויש פותרים שזה האוש‬
‫שש;מה היתה ואינה ראויה לילד‪) :‬פו( חמאה ודכש יאכל‪ .‬הוולד ‪ ,‬שתהא ארצנו מלאה כל כיוכ‪ :‬לרפתו‬
‫מאוס ברע ובחור במוב‪ .‬כשידע למאוס ברע ובתור במוב‪ ,‬ומאין לנו הפובה הזאת כלא עתה הארן‬
‫מרבד בגדודי מלכי ארס ופקח בן רמליהו‪) :‬פז( כי במרס ירע הנמר מאום ברע ובחור בפוב תעזכ‬
‫ה א ל מ ה ‪ .‬מיושביה אלפת רצי! ואדמת פקת ‪ :‬אשר אתה קן • ותנור מפני שני מלכיה רצץ יפקח‪ .‬פבא־תס‬
‫שנס פלס מלך אשיר ע‪ .‬דמשק כי ככרו אחז‪ ,‬כמס דיא׳ כהפר )מלכים ב׳ פ״ז( ויהפשס ויגלה קירה ואת‬
‫לצין ה כ י ח ‪ ,‬ואותה פנס )שם( ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וגו׳ בשנת‬
‫עשרים ליותם)שם( שהיא שנת ארבע לאחז‪) :‬יז( יביא ה׳ עלץ יעל ע מ ך ‪ .‬מל חזקיהו בנך המולך אהריד‬
‫״‬

‫(‬

‫‪,‬‬

‫מצודת‬

‫מצודת דוד‬

‫ציון‬

‫» ‪ .‬י ס ואם הי‪ 0‬נעולה יכן דרן גנר בעלמה )משלי לי(‪ :‬שם שמיס לוס יק כמקום אות מאליו ויתקדש כמוד העלמה־‬
‫היא אשת אהז‪ :‬כ ר ה ‪ .‬עדיין לא היה נודע אס היא הרה י‬
‫)סו( ק ן ‪ .‬מנין מאוס‪:‬‬
‫וקראת‪ .‬סע;מס מצמס הקיא שמו עמנואל ולשם כוה יירס‬
‫כשאל יהיה ממנו ולא השליפ ננו יד כאוינ‪:) :‬׳ו( חמאה ודנש יאכל ‪ .‬מפת ס;וצדו י־כצ המאה ודנש כי יר‪,‬א‬
‫כאלס‪ :‬נ ד ‪ :‬ת י ‪ .‬גדעת עצמו ימאס נרע ו נמר בטוב עודו צא יבוא צמספר סימיס הראויה לדעת ולהנהין נץ‬
‫נ ט ו נ ‪) :‬ט!( כי נ פ ר ס וגו׳‪ .‬אשר פד לא ינוח זכ כאית תעונ אדמתכ‪ :‬מכס כי ילכו צסה וצנל יבובו שונ אמר ^‬
‫א ו ת ‪ :‬אשר אתה ‪ :‬ן ‪ .‬האדמה אשר אתס קן נה מנשיו מפנ שני המ‪;.‬יס הרוכנים לכייה מלכיה וצמש ל נ ס ‪-‬‬
‫)יו( יניא ס' ע ל ן ‪ .‬אולם ממ‪,‬וס אהר יניא כ׳ עליך ו ג ו ׳ ‪ .‬ימיס רעיס כלא כיו נמוהש מיוס שנחנק הפריס מע; יסןדס‬
‫)‪5‬‬

‫ר ע‬

‫באור המלות‬
‫נרסיפלמס‪,‬‬
‫י‪S‬‬

‫מציינים שנית‬

‫הזו] י ש ע י ה ו‬
‫׳‬

‫^ ג ״ ^ ^ י ״ ^ י ^ ״ י‬

‫^^‪^]£^ T %^1‬‬
‫‪V‬‬

‫‪S‬‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫כ נ ה ר י ס ט ן בהילה ביו היה הזח וסימן ש־זכרו כי ה׳ עמנו‪ .‬וכן יתר האוהיה‬
‫‪8‬‬

‫^ ״ שנתן כמי קריאת הילד מהר שלל חש ב ז ‪ ,‬ו כ ת י נ‬

‫ת‬

‫יהמפר‪:‬י‬

‫ש‬

‫המגלה )לק) מ׳( היה רק סימן לבד ‪.‬‬

‫נפי׳ נראשיס )כ״ד מיד(‪) :‬טו(‪,‬מפני‪ .‬מ כ נ ס ‪ ,‬כבו מפני בבקשו למצוא באיש הזה שי‪:‬יי מבע מלנזו בלזנס ‪j‬‬
‫כי באמת במה שיגיד הנביא אחרית דבל מלאכיה‬
‫ובא הלפל אכל דפר בשם ה' הוא האוח האמתי לאמתת נ ב ו א ת ו ‪ ,‬לק יען בהנייאה לא קהקייש‬
‫לפעמים‪ ,‬וזה ימצא בעס ינבא ל ר ע ה ‪ .‬שבשוב רשע מרשעתו התבטל הנבואה כמ״ש ילמיה למניה בן‬
‫עזור )ירמיה כ״ח(‪ ,‬אבל כשיצוה ה' אל הנביא לעשות איזה פעולה עם נבואתו‪ ,‬אז הבא הנבואה‬
‫בכל א ו פ ן ‪ ,‬כמו שבארמי זה גמק״א נ א ו ק • ‪ .‬ולכן מה שצוה ה׳ אל ישעיה שיקרא כ ס הילד עפנו אל‬
‫ומהר שלל וללהוב על הנליון ‪ .‬ט ה זה אוח וסימן שנבואתו המקיים ולא יחזור בה אף חס ישתנה ענין‬
‫העם שהתנבא עליהם‪ ,‬וזה האוח שכיון ס ה ‪ ,‬וא״צעמו מופת חון למבע(‪ .‬ה ר ה ‪ ,‬שכבר הימה ה ר ה ‪.‬‬
‫ה ע ל מ ה ‪ ,‬אשת ה ע י א ‪ .‬ו ק ר א ת ‪ ,‬צווי‪ ,‬צוה ה' במקרא כן שס הילל לסימן ואות שה' יהיה עמנו‪:‬‬
‫)כיו( ח מ א ה ‪ ,‬בעת שיניע הנעל לזמן כידע למאוס בלע ולכמול בשוב יאכל המאה ילבש היעלים‪ ,‬ור״ל‬
‫שמצייר עם הילד ציור האומה בכללה‪ ,‬שכמו ששמו עמנו אל מצייל כלל האומה שה׳ עמהס ‪ ,‬כן אכילתו‬
‫חמאה ודבש מצייר כלל האומה שעמה אל שתאכל ממאה ידכש‪ .‬וכל זה מן האוח והסימן שאף שעהם‬
‫ארן יהודה מרבה ‪ ,‬ה' ברחמיו יותיר לה שארית — יאיןיהיהזה ? מבאר ‪) :‬עז( כ י ב מ ר ס ‪ ,‬שהוא‬
‫לזמן קרוב ‪ .‬ת ע ו ב ה א ד מ ה א ש ר א ת ה ק ץ ב ה ‪ ,‬היא אדמת רצץ ופקח אשר אתה קן ומומש‬
‫אותה ‪ .‬תעזב מיושביה ‪ ,‬מ פ נ י שגי מ ל כ י ה ‪ ,‬מבבת רעת כני מלכיה ורםעתס ‪ ,‬וממילא אמר‬
‫?ססרבאכצם יהיה שארית לאלן יהודם‪ ) :‬י ז ( י ב י א ‪ ,‬אבל ג ס אתה מפני שאינך בועת בה' שצוהלן השמד‬
‫יה=יר»‬
‫ה ח ״ ד י‪:.‬‬

‫לד‬

‫‪ :‬ש ע י ה ?‬
‫א ש ר ליא־־באו ל מ י ו ם פ ו ר ־ ־ א פ י י ם מ ן נ ל ; ה ו ד ה א ת‬
‫״‬

‫מלך‬

‫אשור ‪:‬‬

‫ו ה י ה ו ב י ו ם ה ה ו א י*שרה'יהיוה ל ז י נ ו ב אישר ב ק צ ה ‪.‬יארי‬

‫מצרים‬

‫ןנחלי‬

‫הבתות‬

‫ו ל ך ב ו ך ה א ש ר ן א ר ץ א ש ו ר ‪ :‬יע‬
‫ובנלגלך‬

‫הסלעים ובכל‬

‫ובאו ו ב ת כ ל ם‬

‫ה נ ע צ ר י ם ו?כל ה נ ה ל י ם ‪ :‬יכ ביןם‬

‫ע ל ה אדני ב ת ע ר השכירה'בעברי‬

‫נהר במל־‬

‫אשור‬

‫ההוא‬

‫אודהר^ש‬

‫הולדות אהרן ובסל‪ .‬מגילם שם ; מוס ההוא‪ .‬סנהדרין צ״ם ‪:‬‬
‫עיני שגץאל )כ(;סר תזריע נריר פ״ח שה ש״ר ח ‪:‬‬
‫דשי•‬
‫ולפי שהוא צדיק לא קראו ב נ ו ‪ :‬ימים אשר לא ב א ו ‪ .‬מיום שנחלקה מלכוח נית דוד ושר אשרים משל‬
‫יהודה ומה הס הימים ימי חיל מלך אשור ואף בהם יעשה ליהודה נש וכן מצינו )בד״ה ב׳ כ״יז( שבא‬
‫מהחלה מל אחז דכהיב ויבא פניו הלגת פלנאנר וגו׳ ייצר לו ולא חזקו‪ ,‬ובימי יהזקיהו גנו נעשה הנס‪:‬‬
‫)יח( ישרק ה׳‪ .‬ירמוז להם שיתקבצו‪ :‬לזבוב‪ .‬הילוח רבוח כזבובים‪ ,‬מארץ מצרים יבאו עם סנחריב ‪:‬‬
‫יארי מצרים ‪ .‬לפי שכל ארץ מצרים סשויה יאוריס‪ ,‬שאין הגשמים יורדים שם אלא נילוס מולה ומשקה‪:‬‬
‫ולדבורס ‪ .‬חיל גבורים עוקצים כדבורים ‪) :‬יש( בגחלי הבתות‪ .‬נהלי עמקים שדות בורים‪ :‬ובנקיקי‬
‫הסלעים ‪ .‬לארוב בנקיקי נקרות הצור‪ :‬ובכל הנעצוציס‪ .‬מקום הסירים שקו ין בריצ״ש בלעז‪ ,‬וכן החת‬
‫הנעציז יעלה ברוש)לקלן נ״ה(‪ :‬הנהלליס ‪ .‬בתי תושבחתא ‪) :‬כ( יגלח ה׳ בחער השכירה‪ .‬מלילה‪,‬וכן‬
‫גם שכיריה בקרבה )ירמיה מ״ו( ת״י רברבהא‪ :‬בעברי הנהר ‪ .‬ביישני עבר הנהר‪ ,‬ובמי מן היוככמי‬
‫במלכות אשור את הראש יגלח ואת שער הלגליס‪ ,‬לפ• שהוא לבוק מ מ ס לינקל פת״ת ‪ :‬הספה‪ .‬הכלה *‬
‫והתגלחת היא ההריגה והתער היא החרב ‪ :‬את הראש‪ .‬הוא המלך ‪ :‬הרגלים ‪ .‬משריהיה‪ :‬הזקן‪ .‬שלמוניא‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫מצורת ציון‬

‫מצודת דוד‬

‫)יה( ישיק‪ .‬ענין כשמעת קול נקנו; סכפתים וכן שרקו ומיעו‬
‫ראכס )איכה כ׳(‪ :‬יארי‪ .‬בתודה ת״אנהרא‪):‬יט( בנהלי‪.‬‬
‫ענין ממקוכן ויחפרו עבדי יצמק מהל)כראשיתכ״ו‪ :(.‬הכתות‪.‬‬
‫השוממות כמו ואשימהו כתה )לעיל ה׳ ‪ :‬ובנקיקי‪ .‬ענינו בן‬
‫הסלע וכן בנקיקי הסלע )ירמיה י״ג(‪ :‬הנמצוצים ‪ .‬מין קוצים‬
‫וכןתמתהנעצו; )לקמן ג״ה( ‪ :‬סנהלליס‪ .‬שם אילני סרה‬
‫פחותים ונבזים ‪ p) :‬הבכירה ‪ .‬מלי שכר* או הוא ענין נדלית‬
‫וחשיבות‪,‬כן גס שכיריה בקרבם)ירמיס ננ״ו(‪ :‬הספה‪ .‬עניו‬

‫נימי ירכנס שאז נמלקה מלכות נית לול ואז הד‪,‬לו כרעות‬
‫לביא על ישראל ‪ :‬וכל בית אביך‪ .‬זהו הזהיה בנו ושי‬
‫כאהז היה רשע ימזקי׳היה צדיק לא קראו בנו‪ :‬תת לילד אכזר‪.‬‬
‫ר״ל את מי יעורר ליבשות הרע את מלך אשור והוא תנלת‬
‫המאסר שהצר לו וכנהריכ הצר לחזקיהו כנו כי כבש‬
‫כצ עדי הבצורות בהודה זולת לירושלי׳ ‪) :‬יה( ביום‬
‫כהוא ‪ .‬ביום בוא הנחריב מלך אכור‪ :‬יש־ק ‪ .‬רצם לומר‬
‫יעיר לבס‪ :‬לזבוב‪ .‬היילת רבות כזבובים‪ :‬אשר וגו׳‪.‬‬
‫בי כל היל מצרי‪ :‬מקצהו יבואו מזדה כנהריב ‪ :‬יארי‬
‫מצדי‪ .:‬אמר ט לפ• כ;ל ארן מצרי‪ :‬עשויה יאזליכ יי'ולים וכנילוש עולה דרך וס להשקות הכדות‪ :‬ולמולל‪ .‬חיילות‬
‫גבירים ע־קציס כדבורים‪) :‬יי‪ >.1‬בנהלי הבתית ‪ .‬על כי י‪:‬יו רבים לזה יהנו אף במקורית ההם ‪) :‬כ( ביום ההוא‪.‬‬
‫‪:‬אזמר אבל אהריתו עד• אובד כי כיום ההוא יגלח ונו׳ והתצר הוא משל על ס רב והתגלחת על הזרג‪ :‬השכירה ‪.‬‬
‫;י כתער כשונרין אותה כלל‪.‬יס כיא הדס מאד ‪ :‬בעברי נהל ‪ .‬באנשי מבל הנהר ובמי נמלך אשיר‪ :‬את כלאש ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫באור הענין‬

‫הזה ישעיהו‬

‫באור המלות‬

‫מלך משור ‪ .‬ל מ י ם סדי* אפרים ‪ ,‬מיום שנחלקה מלכות ב״ל ‪) :‬יח( ו ה י ה ביום ה ה ו א כששב‬
‫מנך אשור ממצרים שם פניו לכבוש את ארן יהודה‪ ,‬והמשיל מצרים לזבוב שהוא חלוש מדבורה‪ ,‬כן היו‬
‫חלושים מאשור ‪) :‬יש( ובאו ו נ ח ו ‪ ,‬הזבובים והדבורים האלה ינוחו בבקעת החרבות ובחורי הצורים‬
‫בין הק ציס והסנאים מקום שדרך הזבובים לשכון שם ‪ ,‬והוא משל על התפשמותס בכל הארץ‪) :‬כ( ו ה י ה‬
‫ביום ה ה ו א ‪ ,‬כל זה בימי א ח ז ‪ .‬ינלת ה ׳ ‪ ,‬ה׳ יגלח א ז ‪ ,‬ע״י ת ע ר ה ש ב י ר ה א ש ר ב ע ב ר י נ ה ר ‪,‬‬
‫ומפרש מי היא התער השכירה הזאת ‪ .‬ב מ ל ך אשור ‪ ,‬היינו ע״י מלך ה‪.‬ור שבח מעבר הנהר‬
‫והוא נמשל לתער השכירה המשיר כל השער בו יגלח ה׳ א ת ה ר א ש ו ט ׳ ‪ ,‬ר״ל כי שערות הראש היה‬
‫דרך לנלחם בימים ההם ‪ ,‬והיה גנאי שלוח פרע שער ראשו‪) ,‬שכן הוזהרו הכהניס שלא לגדל פרע‬
‫והמלך מסתפר בכל •ים( ‪ ,‬ושער הרגלים היה כלול ג״כ ‪ ,‬אבל לא כ״כ כי היה נוול בסתר ‪ ,‬אבל שער‬
‫הזקן היו מגדלים אותו לכבוד והסתרת‪ .‬עפ״( כמלי; כי התער הלז ןהוא סלך אשור יגלח שער הראש‬
‫יהוא‬
‫ד ה״ר‪3 ,‬‬
‫;‬

‫‪4‬‬

‫‪34‬‬
‫ושער‬

‫• ש ע י ה‬
‫ה ר ג ל י ם ו ג ם את־־הזכןן‬

‫»‬

‫^‬

‫‪v‬‬

‫המאה'כי־חמאה‬

‫‪h‬‬

‫‪2‬‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ת ם פ ה ‪ :‬נא ו ה י ה‬

‫ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫וךב&ז י י א צ ל כל־־־הנותר‬

‫בןים ההיא יודוד*‬
‫‪:‬‬

‫מ ר ב ^ ש ו ת חלב‬

‫בנןרביד״ארץ'‪ »:‬ודדת‬

‫ביום" ה ה ו א י ה י ה כ ל ־ ־ מ ק ו ם א ש ר יהיה־־שם א ל ת ג פ ן ״ ב א ל ה‬
‫לשמיר‬

‫ולשית‬

‫ושית‬

‫תהיה‬

‫י ה י ה ‪ :‬כי‬
‫כל־הארץ‪:‬‬

‫בחצים‬
‫מ וכל‬

‫י^כל‬

‫וביןטת יב^‬

‫ש מ ה‬

‫ההרים א ש ר‬

‫פםש‬

‫כי־שמיר‬

‫במעדר יעדרון‬

‫מ ו ל ד ו ת א ה ר ן וגס אה שזן‪ .‬שם צייו‪ :‬יסיה נזם‪ .‬שם צ״ו חי‪3‬ין ק‪*5‬ג‪ :‬והים ביום‪ .‬סנהדרין צ״ס‪:‬‬
‫עיני שמואל)כא(נר״רמ"כ ויק״ר י״א נמד״ר ייג אש׳׳ר א׳ ‪ tin‬א׳ סנלןומא שמיני‪) :‬הה( מדריש נ׳ ידו׳ נזיר ;•׳ ד;‬

‫רש״י‬
‫ורבותינו אמרו גילוח ממש ‪ ,‬וששה הוקן חליכתא כאש‪ :‬הזקן‪ .‬זקן זה סנתריב ‪ ,‬כדאיתא כאנדת הלק ‪.‬‬
‫)כא( יחיה איש ו נ ו י ‪ .‬לסי שתהא ארצם ריקנית שיכו ו החיילות אה הבהמות ובמשנז הנותר אתן כרכה ‪:‬‬
‫)כב( והיה מרב עשות חלב ‪ .‬שיעשו ב׳ הצאן הללו יבוזו בעיניהם החלכ ויאכלו החמאה היא שומן היזלב ‪:‬‬
‫כל המחר‪ .‬הצדיקים הפלימיס מחרב סנתריב‪,‬בשורה גדולה היה מבשר להם שתזדמן להם םדצשט אחי כל‬
‫סשממון ההוא‪) :‬כנ( והים ביום ההוא‪ .‬אשר תהיה האר! שממה יהיה מקים שיהיה שם לשני כא הילית‬
‫צלף גפן‪ .‬שוות אלף כשף יהיו לשמיר ולשית כי יניחום בעליהם ובורחין‪ ,‬והס מעלות קמשונים ותולעים‬
‫ועקלביש‪) :‬כר( בתציס ובקשת יכא שמה‪ .‬כל הלוצה ליכנס לתוכו יהא צריך קשת וחציש בילו למלם עצמו‬
‫פתיות רעות ונחשים ועקלביס ‪) :‬כה( וכל ההליס ‪ .‬אשל תם שדות לבן לתבואה ‪ :‬אשר במעיל יפדלון‪.‬‬
‫;‬

‫מ צ ו ד ת דור‬

‫שצורת צ ק‬

‫•‬

‫כליון כפו נשו פמו)תסליס פ׳׳ג(‪) :‬כנ( לשמיר ולשיח‪ .‬שמח יגלח אה ששר כראש יאה שער הרגלים ריל השריש יי־״ר‬
‫פיני קוציס‪;) :‬ס( במעדר יעדרין ‪ .‬סנהפריס ככלי סעס ‪ :‬וגס את הדן; הששה‪ .‬התער ההיא תכלה גס שער‬
‫הקן וזהו סמלן כי גם הוא נסרג אז מבניו‪) :‬נא( יחיה‬
‫איפ‪ .‬כל אחד יגיל בביתו מגלת נקר ושתי צאן ומרוב הברכה יהיה צו די נ ״ ‪) :‬ננ( מרב ‪ .‬מחמת רונ מ‪1:‬י‪£‬‬
‫סחלב לא יחוש על החצנ ויאכל החמאה! כי חמאה יגו׳‪ .‬מרוב כל‪) :‬כג( נאלף כשף‪ .‬הנמכר כאלף כסף‪ :‬צשמיך‬
‫ונשית ‪ .‬צא יענדו הגפנים והקוצים יצמחו שם כי צא יחישו על היין כי חרושצ חקיה סרבו לעשוק בתורה וח־ני ‪Y.‬‬
‫היין‪) :‬כד( בחצים וב שת‪ .‬הרוצה ליכנס שמה יהיה צריך לנצי!יי למלש נפשו מהחיות השורפות אשר ישננו שמה פל‬
‫ט לא יסיס שם דריכת רגלי אדם‪) :‬כס( וכנ ס‪:‬ריס וגוי‪ .‬ר״צ אבל שדות הזנוחה כנחרשים נ‪:‬לי מחרישה‪ :‬יראת‬
‫באור המלוח‬

‫ח״] ישעיהו‬

‫ב א ו ר העגין‬

‫לנג—כי( לשפיר ולשית ‪ .‬ס‪:‬מ׳ד ל׳ הקניו‪ ,‬ופעל יבא והוא משל אל הרשעים הנמלים שנוולם גלוי ותש ‪c f‬‬
‫להפפרשים חסר הנושא ‪ ,‬ולדעתי השמיר ושית הוא הטנא‪ :‬מפורסם ‪ ,‬ונס שער הרגלים והם החיפאים בשתד‬
‫שנוולם נפתל ‪ ,‬אבל כיון שנתן לשית למפחית אינו מבתין בין סוב ל ל ע ‪ ,‬והתער עצמה )לאע״י הי(‬
‫ה ס פ ה גם א ת ה ז ק ן ‪ ,‬שהוא משל אל הצדיקים‪ ,‬וע״כ יימש זה אל השעל לא אל ה' ‪ ,‬ואמר תשפה‬
‫לא ח נ ל ח ‪ ,‬כי זה אינו גלוח לק השחתה‪) :‬כא(וה־ה ביום ה ה ו א ‪ ,‬מ״מ גס אז יתקייים האות של עמנו‬
‫אל‪ ,‬ואות שיאכל הילד ממאה ודכש‪,‬כי מלוב השעמין שתחרכ המדינה יחיה כל איש לעצמו עננה‬
‫ב ק ל ‪) :‬כב( ו ה י ה ‪ ,‬ובזה תהיה השפע לכ כ״כ עד שיאכלו ממאה ‪ ,‬כי החלד‪ .‬אינו מתקיים ובהכרח יעשו‬
‫ממנו ה מ א ה ‪ ,‬כי לא יוכלו למכול החלב לשתילה כ י ה מ א ה ו ד ב ש י א כ ל כ ל ה ג ו ת ר ב ק ר ב ה א ר ץ ‪,‬‬
‫ומי יקנה‪ ,‬אחל שכולם יהיה להם ממאת וד‪:‬ש ‪) :‬כנ( ו ה י ה ‪ ,‬ואס תשאל‪ ,‬למה יאכלו המאה ודבש‬
‫ולא לחס ויין ? משיב ‪ ,‬כי כל האדן תהיה לשממה‪ ,‬עד ש ה מ ק ו ם שיש ש ם א־יף גפנים השוים א ל ף‬
‫ב ס ף יהיה שמיל ושית וליש כי שלי תבואה יהיה שממה ‪ ,‬ולכן יצשלכו להחיות א״ע מחלב הבהמות ‪.‬‬
‫ל&מיר ולשית יהיה ‪ ,‬המליצה מצייל ‪ ,‬כאילו השמד והשית הוא יהיה אדוני הא לן ‪ ,‬עד שהכלס‬
‫היקל השוה אלף כסף יהיה שלתקנינו‪ ) :‬כ ל ( ב ה צ י ם ‪ ,‬מצייל כאילו ה ש מ י ר ו ה ש י ת י ב א ש מ ת אז*‬
‫ה כ ר מ י ם היקרים ב ח צ י ם ו ב ק ש ת ייכטש אותם במכבי יכקשתי על שיטו שלו וקנינו‪ ,‬והוא צייר‬
‫מליציי‪ ,‬ועת ז מבאל המליצה ‪ ,‬כי שמיל ושית תהיה כל האל!‪) :‬כה( ו כ ל ‪ ,‬ואס תשאל א״כ איפה ילעו‬
‫הבהמות אחל שכל הארץ תהיה שמיל ושית ? משיב‪ ,‬ההלים הגבוהים אשל א״א לחריש שם בכלי מרישם‬
‫מלוב גובהם ‪ ,‬לק במעדר וכלי מפילה יעדלון ‪ ,‬א ל ה ה ר י ם ה א ל ה ‪ ,‬ל א ת ב א שמד‪ .‬היראי־ז‬
‫ו ה מ מ ש ל ה ש ל ה ש מ י ר ו ה ש י ת ‪ ,‬מצייר כתילו הכשיל והשית הכובש צת המד; צא תשיג ידו נ‪:‬ב‪:‬ע‬
‫ה ח״ה ‪4‬‬
‫‪t‬‬

‫י ש ע י ה‬

‫‪—*6‬תבוא‬

‫יראת‬

‫ש מ ה‬

‫שמיי‬

‫ולמךמס‬
‫ח&‬

‫דאמר‬
‫אנוש‬

‫ןהוהאלי‬
‫למחר שלל‬

‫ז‬

‫ל!ח־־לןז‬

‫י ה‬

‫ה‬
‫והיה‬

‫ושית‬

‫ש‪1‬ר‬

‫למשלח‬

‫שיה‪:‬‬
‫גליון‬

‫גךויל‬

‫וכחננ‬

‫;ןליו‬

‫‪4‬‬

‫עדים‬

‫נאמנים‪:‬את‬

‫ח ש בן'‪ :‬ב ואעירה‬

‫?חרט‬

‫ה ו ל ד ו ת אהרן יחעי‪-‬ה גי‪ .‬מנית כ״ל ‪t‬‬
‫עיני ש מ ו א ל )נ( אי״ר ה׳ הפרי עקבו‬

‫היש כעין מריש שקורץ שישיי״ר בלעז‪ :‬לא שנוא שמה יראה שמיר ושיה ‪ .‬כי בהם יתעסקו לזרוע הנואם‬
‫למאכל‪ ,‬שאי אפשר בלא החביאה אבל הגסניס יהיו ל בז‪ ,‬כי אוחי הדור של חזקיהו ישובו אלי לעשוק בחירה‬
‫ילא לשחות יין‪ ,‬וכן היהה כדאיתא בחלק בדקו מדן ופד באר פ ג ע ולא מצאו איש שלא היה בקי בהלכוס‬
‫אישור והיהר וטומאה ומהרה ‪ ,‬ועל אוהו הדור הוא אומר והיה כל מקום וגו׳‪ ,‬הוא שנאמר )משלי כ״ה(‬
‫אשד העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה‪ :‬והיה למשלח שור ‪ .‬שם ירעו גסנניתיהם מרעה שמן ‪:‬‬
‫ה )ח( ןיליון ‪ .‬מגלה ‪ :‬בחרט אנוש‪ .‬במכחב כתב אשר ירון כל אנוש קורא בו אפי׳ אניש כל שהוא‬
‫י והשילו אינו ח כ ם ‪ ,‬וכן תירגם יונהן כשב מפרש‪ :‬למהר שלל‪ .‬לבא סנחריב ולשלו‬
‫&ת כל הון משרת כשכפים‪ ,‬ולהחיש לבו? אתרי! נבוכדנצר את צדקיהו ודורו‪) :‬ב( ואעירה לי‪ .‬גם נאוחן‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬

‫מצורת היד‬

‫ולמרמס‬

‫הכירם ו ק לא יעדר )לעיל ס י ( ‪:‬‬
‫דריכה כרגל ‪:‬‬
‫ךן )א( גליון‪ .‬הוא מלשון מגילה ונקרא ע״ש כיפי‬
‫כמו ובנדי ערומים הפשיט )איוב כ״ב( וכדומים‪:‬‬
‫בהרט‪ .‬ענינו עט וקולמוס ודומה לו ויצר אוהו בהרע ‪.‬‬

‫שמיר‪ ,‬ר״ל לא יפהדו פן יגדל שם קוצים וזהו הואיל וה״א‬
‫להיות בלא הניאה ‪ :‬למשלח שור‪ .‬נסמתס ירעו כס ויאכלו‬
‫כרצונם ירמסו ברג יכם ולא יהושו כי יגדל הרבה כבואה‪:‬‬
‫ךן )א( בחרט אנוש ‪ .‬לפי כהיס זה כמראה הנביאה אמר‬
‫נו כיכהוב זה בחרט אנוש כמעשה ממש ונא נמראם‬
‫הנבואה לבד ‪ :‬למהר שלל‪ .‬ר"; למנהת הגליון באמרים‬
‫שיהיו מורים על ‪.‬מכירות בוא זמן השלל מן למשק ועל מהירות בוא זמן כנזש של שומרון‪) :‬ב( ואעירה‪ .‬אלם‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫ב א ו ר העגין‬

‫ענין‬

‫באור ה מ ל ו ת‬

‫ההרים הגבוהים ולהפיל יראתו עליהם ‪ /‬ושם יהיה )א( גליון‪ .‬מגלם היא מן הכפולים ‪ ,‬שרשו ג ל ל ‪ ,‬ומנינו‬

‫!יען שלא ס מ ך על לבר ה ‪ /‬ובקש עזר מ ל ך א ש ו ר ‪ ,‬ארס ואפרים מנוצחים‪ :‬מהר שלל חש‬
‫שלל לבזה‪ .‬שלל‪ ,‬הוא הרכוש וםקנינים‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪u‬‬
‫\‬
‫צחמה‪ ,‬מעניו השמטם כי ישל זיהו‪ .‬א‬
‫ליו יעבור כוס ע״י מלך אשור שסמך ע ל י ו ‪ ,‬יי^וח כלא ב״יהו עדיין‪ ,‬אבליבז לא י ק ־ א ע ל‬
‫נ עמנו אל לא יתקיים ע ת ה אך במקצת כי יתן להם איש לו‪ ,‬וע״כ נמצא פעל בז על ספלל‪,‬‬
‫א‬

‫א‬

‫א‬

‫ן‬

‫ע ס נ ן‬

‫ת‬

‫י י מ י ן‬

‫א‬

‫‪ 3‬ש‬

‫מ ן ח ן‬

‫כ‬

‫ג‬

‫ס‬

‫ג ז ‪ .‬יש כבדלבץ‬
‫הנשאל כעל אחרי‬
‫‪4‬‬
‫אמר ? ‪ w i o‬אוהו‬
‫ושלל הערים בזונו‬

‫;מן‬
‫שלל‬

‫כי מסר הוא בנהיגת כזמן ונופל על שלל שנעשה יייליי‪ .‬יחש כוא בבחינת האדם ה•! ד־ז‪ .‬ונופל על בז שנעשה ע ״ י‬
‫גני ה ד ס ‪) :‬כ( והעידה יש מחליפים םת' ב ה ׳ ‪ ,‬וי״ח ככזה עמיל במקום עבר וצמש׳׳פ נכון‪ :‬מלים‪ .‬מעיד כולל גס‬
‫ההתראה‬
‫י‬
‫־‬
‫ך‬

‫״‬

‫ן‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫י ש ע י ה יח‬

‫אווץה ס כ ‪ $‬ואת־־ןכריהו ב ך ־ י ב ר ב ; ה ו ‪ :‬נ ואן‪,‬רב‬
‫אלירןיא‬

‫ותהר!תלדבן'ויאמר\ה‪1‬ה‬

‫‪ ibtp‬ט ה ר ש ל ל ח ש '‬

‫י ? י ב | ך ס י ד ע ה נ ע ר ך!ך** א ב י ו א מ י י ש א ‪t‬‬
‫^ ל לי שמדיון‪/‬פני מלך‬

‫אל־־הנניאדז‬
‫בז‪:‬‬

‫את־חל דמשק ואת‬

‫א ש ו ר ‪ :‬ה" ו י ע ף ; ד ‪ $‬ה‬

‫דברנאל;‬

‫ז!‪1‬ד‬

‫ע ע י שמואל)נ( ‪'5‬י י״ס ‪ (5,) 1‬גסי ס״אז‬

‫רש׳׳׳י‬
‫הימים בימי יהויקיסעל י‪/‬והו פורענות שני מדים נאמנים‪ ,‬האחד לכפרם רעה העתידה לבא עליהם‪ ,‬איריס‬
‫הכהן שהרגו יהויקים שנאמר )ירמיה כ״ו( וגם איש היה מ*ננא בשם ה׳ אוריה כן שמעיהו מקרי־ היעריש‬
‫וינבא על העיר הזאת ועל הארן הזאת ככל דברי ירמיהו ‪ :‬ואת זכריהו בן יברכיהו‪ .‬בשנת שחים לדליינן‬
‫עור ישבו זקנים וזקטת ברחובות ירושלים ;זכרים חי( אוריה סימן לזכריה אם תראו שתתקיים נבואה אוריס‬
‫ההיו מצפים שהתקיים נבואת זכריה‪ ,‬כשם שהמידות בשל סנחריב עמים וישעיהו‪ ,‬עמוש לפורעטתן של‬
‫משרת השבמיס וישראל גלה יגלה )עמוס זי(‪ ,‬רשעים )לקמן ל״ב( להבטחתו של חזקיהו כשימלוך‪ :‬ן ג( ותלד‬
‫בן‪ .‬הוא הנן עצמו שקראה הנביאה עמנואל פל שם שיהיה הקנ״ה בעזרתו של חזקיהו כשימלוך ‪ ,‬ואי‬
‫אפשר לומר שבן שני הוא שהרי שניפ בשנת ר׳ לאחז נאמרה נבואה זו ובשנת ארבע לאחי נהרג פקח ואי‬
‫אפשר לשני בנים להוולד בשנה אחת בזה אחר זה ‪ ,‬וישעיה אביו קרא שמו מהר שלל על שם פורענות‬
‫העתידה לכא מל רצץ וכן רמליהו שהיו כאין ליפול מלוכה מכית דוד וחשכת מלכות של חזקיהו‪) :‬ד( ישא‬
‫‪6‬ת חיל למשק וגו׳‪ .‬ויעל דמשק ויתפשה )מלכים ב׳ ס״ז( ‪ :‬ואת שלל שמרון‪ .‬לאחר שנהרג הקת ומלך‬
‫‪,‬‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬

‫מ צ ו ד ת ציון‬

‫)שמות ג נ(‪ :‬חש‪ ,‬מנין מסירות‪) :‬ג( ואקרב‪ .‬מנין דברי ישעיה שאמר אמר שכתבתי הדברים האלה העדתי לי‬
‫סשמיש ו סנניאס • ‪ p‬תקרא אשת סנניא‪) :‬ד( היל‪ ,‬סו; עדים נאמנים ריצ סחתיס עציו אצס ס;דיס שתסיס נ ת י נ ה‬
‫וחתומה נעדיםשכ! תהיהנקרונ‪ :‬אוריה הכהן‪ .‬יתכן שהות‬
‫אוריה כ״ג שהיה נימי א ח ז ‪ :‬זכריהו‪ .‬יתכן שנן סיס שם חח־ מהשוני ירושניס נומן ההוא וחויצ אמרו שאוריה הוא‬
‫שניבא נימי יסויקיס וזכריהו הוא שהיה נתחצת נית השני ופירשו שאמר המקום נאשר תתקיים נבואה פורעניות א ו י י‬
‫הסיס צעדות שתתקיים נניאות נחמות זכריהו ‪) :‬נ(ואקרב‪ .‬אלן״! הרנתי אצ אשתי וההר וגוי‪ :‬מסר שצל וגוי‪ .‬לסיולן‬
‫נאות עצ דנרי הנליון‪) :‬ד( נטרס ידע ‪ .‬עדיין לא יהיה נ ו דעת לקרוא אני ואמי ‪ :‬ישא‪ .‬סנישא ישא והוא מ ק ‪f‬‬
‫קצר‪ :‬לפני מלך אשור‪ .‬כי הוא ישללם כמיש ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ו ג ו ׳ ) מ י נ מיז( ונאמר עליו עלה שצמנאכ‬
‫מלך אשור וגו׳ יישב צו מנחה )ש‪ :‬א ( ווהו סשצל ושניכם היו בימי א ח ז ‪) :‬ה( ויסף וגו׳ ע ו ד ‪ .‬הושיף צונר עול‬
‫ס‬

‫ר‬

‫ד‬

‫חזון‬

‫באור המלות‬

‫ישעיהו‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ההתראה כהעד מתרה נ ו ‪ ,‬ווה המבדיל ניני יבין עונה‪ ,‬ואני אעיל לי עדים שיחתמו על הצליין הלז לקיי‪5‬‬
‫דבריו בכל ת ו ק ף ‪ ,‬והם אוריד‪ .‬ו ז כ ר י ה ‪) ,‬והמליצה‬
‫"י״יס ייי '״ ייי )י(‬
‫י ' י?‬
‫בזה כי יען שהציור הזה היה מורה פורעניות על‬
‫'‬
‫‪ < °‬י‬
‫"'‬
‫אפרים‪ ,‬יי• •לית הפורעניות היה להושיע אס יהודה‪,‬שע״ז היה מורה שם עמנו א ל ‪ ,‬והיה מעורב בנבואה‬
‫מונה ורעה יחל ‪ ,‬הזמין ע״ז שני עלים מתעדים בשליחותם‪,‬כי אוריה התנבא פורעניות בימי יהויקיס‬
‫וזכריה החצבא נחמה ‪ ,‬ואפרו חז״ל כשם שנתקיים נכואת אוריה ו כ ו י ‪) :‬ג( ו א ק ר ב א ל ה נ ב י א ה י‬
‫אשת ישעיה‪ .‬ו ת ל ד ב ן ‪ ,‬הוא היה בן אחל )לש׳׳י נתקשה איך אפשר שנולדו שניהם בשנה אחת ‪ ,‬יי״ל'‬
‫למ״ש למעלה הנה העלמה הרה שהיתה מ ה מכבר‪ ,‬יצייר שטה במדש התשיעי להריונה‪ ,‬או שהעלמה‬
‫היתה אשת א ח ז ‪ ,‬ומ״ש היללים אשל נתן לי ה ׳ ‪ ,‬כ״ל לי לאותות(‪ .‬ק ר א ש מ ו ‪) ,‬מה שנתן על מפלת‬
‫לצין ופקח שני אותות ‪ ,‬ועל תשועת יהודה לק אוח אמד מנואל במ״ש )למעלה ז' י ״ ד ( ‪ ,‬כי תוכן האוס‬
‫היה לקיום לבל הנביא ע״י שבא ע ם בבואתו דבל פ ע ל י י ‪ ,‬שבזה א״א שיחזול ה' מלבליו אף שישתנה‬
‫מנץ העם אשל נבא עליהם ‪ ,‬כי זה היה ענין כל המעשים שצוה ה' אל הנביאים ‪ ,‬כמו הליכת ישעיהו‬
‫עלום ויסף‪ ,‬ושיקנה ילמיהי אזיל פשתים דכא מימות וכדומה‪ ,‬מדוע כי יש הבדל בץ מה שיתנבא‬
‫מ ב י א לעונה שבזה לא ישוב ה' מדבליו אף שימפאו ה ע ם ‪ ,‬ובין מה שיתנבא ללעה שישוכ ה׳ מדבליו‬
‫געת ישובו העם מללכס הלעה ‪ ,‬וכמו שמבואל בילמיה )כ״ח ח׳ ש׳(‪ ,‬ולכן פל תשיעח יהודה שהיא‬
‫‪,‬למוגה הים די בסימן א ח ד ‪ ,‬ועל מפלת רצץ ופקח שהיה לרעה ט ה צריך לחזקי בפעילות שיטת ונתן‬
‫ישני אותות(‪) :‬ד( י ש א ‪ ,‬מוסב על ט ל ד ‪ ,‬הילד ה ז ה ה ת ל ש א ש ר אינו יבול ל ק ר א ע ו ד א ב י‬
‫ו א מ י ‪ ,‬יתעצם בכח ד ש א לפני מ ל ך א ש ו ר ח י ל ד מ ש ק ושומרון‪ ,‬והיא מליצה נפלאה‪ ,‬שמציין בהילד‬
‫הזה הנבואיי‪ ,‬הפעולה הנבואיית ששמו מורה עליה כאילי היא הנושא השלל והוא הפועל כל זאת ‪ ,‬כנע‬
‫שציין בילד הקודם שיאכל ממחה ולבש ‪ ,‬שהיא מליצה על אכילס האומה בכללה ‪ ) :‬ה ( ויסף ‪) ,‬מביא‪5‬‬
‫כי‬
‫ה ה״ה ‪6‬‬
‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫יצ‬

‫‪i 5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪< s 5 1‬‬

‫ה‬

‫‪5‬‬

‫ר‬

‫ה מ‬

‫‪B‬‬

‫נ י ע ת‬

‫‪3‬‬

‫י פ‬

‫‪m‬‬

‫‪K‬‬

‫‪: 6‬‬

‫‪i s‬‬

‫מ‬

‫ע‬

‫י ש א‬

‫י‬

‫‪:‬‬

‬יפרוש כצפיו &‪ c‬פורש‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫'?‬ ‫לי" ל =‬ ‫<משחואצל סי השלוח‪ .‬מעין קטן נמשך גנחת והיה‬ ‫לאות כי מלכותם תמשך בנחת ובבשחה‪ .‬המרעישים בקול גדול‪ :‬את מלו אשור‪ ..‬‬ ‫ל׳׳ל כמכניס אנשיו יכשה פני הכל‪) :‬ח( וחלף ביהורם ‪ .‬ ‫דש״י‬ ‫הושע עלה מליו שלמנאסר מלך אשור ויהי'לו הושע טבר וישב לו מנחה לכס י״ז( הוא שלל שומרון‪ .‬״ למלאות הנו״ן‪ .‬כמ״ש וחלף ניהולה‪) :‬ח( ו ח ל ף ‪ .‬שרצו להסב את מלכות בית דוד בימי אחז‬ ‫לפקח בן רמליהו‪) .‬‬ ‫לחזקים‪ .‬יעבור כארן יהודה וישטוף וימנור להצן ר״צ יכנש ערי‬ ‫באור העני!‬ ‫באור ה פ ל ו ת‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫כי נמצא אז קשר ביהודה‪ .‬לבים מאנשי יכילם‬ ‫מאכו במלכות בית דוד כי היתהחלישה מול מלכות אפרים‬ ‫והיי רוצים במלכית פקח בן רמליהו‪ :‬את מי השלח‪.‬בנחת וכן אתנהל!‪:‬‬ ‫לאעי )בראשית ל ״ ג ( ‪) :‬ז( אפיקיו‪ .‬הנה ה מעלה עליכם את ייי הנהר‬ ‫העצומים החח מי השילוח החלשים והטהיס‪) :‬ז( ועלה ‪ .‬ת להזהיר את העם מקשר המלל ״ מלשין נפק באדמי‪ .‬והדגש‬ ‫^‬ ‫‪ .‬אבל הנהר ה ז ז‬ ‫ה נ ס שיעלה על כל אפיקיו מ״מ יתרבה כ״כ עד שיתמלא ו י ע מ ד א ת ג ד ו ת י ו ‪ .‬‬ ‫״‪.‬מל שמאסו בנחל קטן ‪:‬‬ ‫העצומים ‪ ..‬ב א ק יהודה ושעף בחזקה‪ :‬על‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬מוצאי מימיו‪ .‬מעץ הוא ושמו גיחון ושילוח‪ .‬מליצה על מלכות אשור שנמשחו אצל נהר סרת להורות על מלכות שושסת ונמרצת‪.‬ו ש מ ח ת ם ה ו א א ת‬ ‫רצין וארם ופקח בן רמלי׳ שרוצים להתחבר אליו‪) :‬ז( ו ל ב ן ‪ .‬כל‬ ‫אלה )היה( בשנת ארבע לאחז‪) :‬ו( אח מי השלח ההלכים ל א ס ‪ .‬על־־כל־אפ.‬‬ ‫פ ה י ק‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ו ח‬ ‫ה מ‬ ‫י ס‬ ‫א צ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ ע י י נ י‬ ‫מ י ס‬ ‫ה‬ ‫‪ 09031‬עצמו נקפר עם כ׳‪ :‬מטות שרכו נ ט ם ‪ .‬‬ ‫יליכל מלכו־.‬‬ ‫העצימים ‪ .‬וזה נמשך על והעברה כקביעות‪ .‬שם‪ :‬זהלץ ביהודה‪ .‬ואינו עושה רושם ‪.‬יע אסצו‪ p .1‬‬ ‫ה ן ה ר ה ע צ ו מ י ם ו ה ר ב י ם א ת ־ ־ מ י ך ‪*5‬עןיד‬ ‫והלך‬ ‫ז^לה‪.‬״ ״‪.‬אשר •ישלח בלוליו לשם‪ .‬סנהדר־ן ן״ד ‪ :‬ולכן ה נ ס ‪ .‬‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫הנב א נבוחה נמש‪ .‬מ״מ תהיה מחנהו גלולה כ״כ על שימלא‬ ‫גגם ארץ יהודה‪ .‬בעת שיסתמו את אפיקיו שהם הצינורות ששם יגרו מימיו ‪ .‬נהלגיחין‪ .‪pi.‬ועוד( וניבא כאן על שבנא וסיעתו שרצו למרוד בחזקיהו שמאסו בו על שראוהו שלא היה‬ ‫בוחר בשולחן מלכים אלא אוכל לימרא ירק ועוסק בחורה‪ .‬וממשל‪.‬‬ ‫י י‬ ‫נינורית להכרת המיס‪.‬חליפה לרך ער י ‪ .‬הס שפתי האפיקים ו ק וכירק מלא על כל‬ ‫<ד‪:‬ר רצץ וכן רדליהו‪) :‬י( כי ליאס‪ .‬ר׳׳ל כי יקרה שהנהר יתמלא‬ ‫פ ד שיעבור את גדותיו‪ ..‬‬ ‫ול‬ ‫גנלןץין י‬ ‫׳‬ ‫ה ו ד ה‬ ‫י‬ ‫‪.‬ץ(‪( ) .‬ו ע ל ה ‪ .‫ע י‪:‬‬ ‫ש‬ ‫את־־מי‬ ‫לו‬ ‫‪.‬ר׳׳ל בוחרים המכוש והסשתררות אכר עם רצץ ובן רמליסו‪) :‬ז( ולכן‪ .‬כס‪ .‬מבלי יעשה רושם‬ ‫*הלל‪ .‬ואס״כ ו ע ב ר בקביעות כפעם בשעס‪.‬כי לח רציתם במעין‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ס י מ ן‬ ‫״ י‬ ‫‪*.‬יתגברו מימיו לעלות על‬ ‫כל אפיקי מוצא מימיו‪ :‬והלך‪ .‬באיכות ו ה ר ב י ם בכמות ‪ .‬במלכותא דבית דוד דמדבר להון בניה‬ ‫כמי שילוחא דנגדין בניח‪ :‬שלח‪ . .‬בשנת שש )ת( ו ה ) ף ועבר‪ .‬״״‪.‬‬ ‫י ת ח״ה‬ ‫‪I‬‬ .‬ה נ ה ר ‪ .‬‬ ‫‪.‬סנכלרץצ״ס‪:‬‬ ‫עיני ש ב ו א ל )ז( בריר עיח במד״ר ייח פסיקתא ס״ו מנחימא קדח מ׳ משלי ׳'&‪ (0 :‬שיר מ״& נמליל נ׳ פןצ• ייח‪:‬‬ ‫)ח( פיח״ט עיט הנתומא מזלינג.‬ואת״כ יתפשש יותר עד כי י ש ט ת ‪6‬ת כל אשר ישגע ‪ .‬ר״ל הוא הנמכל להמיס העצומים ואותו יעלה עליהם‪ :‬ואס‬ ‫כל כ יודו‪ .‬של כל גדותיו‪ .‬מצייר ט מאסו מלכות השקשה ה ז א ת ‪ .‬שהגם שמלך‬ ‫•אשור ילחם בעת ההיא בעמים ר ב י ם ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה ה ה כ ר‬ ‫י‬ ‫_‬ ‫ע‬ ‫‪.‬ומבאר נגד העצומים א ת מ ל ך א ש ו ר ‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫‪ 1‬״ ‪ 1 « .‬צ ‪-\>«.‬או משמש כ ס פעל התאפק לבר והפוכו!‬ ‫והודיעם כי מלכות אסלים תכלה במהרה ‪ .‬שם נחל קטן‪ :‬לאט‪ .‬הנהר ממולא‪ .‬חמל‬ ‫להם הקב״ה אוכלין אתם לשבעה מביא אני עליכם אוכלין הרבה‪ . בית דוד למי השלוח כהילכיס בנחת מגלי‬ ‫קרעכת קול וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המצכית בנחת‬ ‫זנענוס‪ :‬ומכיש‪ .‬בכנף‪ .‬הוא המקום כנגרים‬ ‫שם המים בחוזק• וכן כאפי־ים בנגב )תכנים קכ״ו(ג‬ ‫גדותיו‪ .‬ע ל ב ל א פ י ק י ו ‪ .‬משחי אצלו את בלמה)מ״א א'{ ־והז״ל‬ ‫בהוריות)^א^כריתית )ה׳(‪ :‬ומשוש‪ .‬סמוך למלת *.‬עליו נאמר צדיק אוכל לשובע נששו )משלי •״ג( וראו‬ ‫אש ס ק ח בן רמליהו אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה והיו מלחין על חזקיהו ואומרץ זה הגון‬ ‫להיות מלך אץ )זה( מלך אלא רצץ ‪ p i‬רמליסו היו ראיין למלוך בחייהן וזהו ומשוש את רצץ וגו׳‪ .‬ושאז יתרומם קין בית דוד ‪ .‬ויפרוש‬ ‫ח‬ ‫ו מ ל כ י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ליל את סהםל‪1 .‬י ע ל ה ה׳ ע ל י כ ם‬ ‫א ת מ י ה נ ה ר ‪ .‬אס עובר מקצה לקצה נקשר עם א ת ‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫‪3‬‬ ‫ן ע‬ ‫א‬ ‫א ל‬ ‫מקום לא ידע א ל ‪) :‬ז( אפיקיו‪.‬תחלה יחלוף גיהולה לרך עלאי ‪ .‬ונגד הזבים א ת כ ל‬ ‫ב ב ו ר ו חיילותיו הרבים‪ .‬הנהר‪ :‬על כל אפיקיו‪ .‬על גידוליו הן שפתותיו הזקופות במקום‬ ‫שהנהר מושך גץ גידודץ זקופץ מ א ‪-‬כבתוך מ ר ז נ ‪ ) :‬ח ( וחלף ביהודה‪ .‬שכמו שנמצא על האסל פרישה ונטיה‪ .קיו‬ ‫ואודכל־־?בןך‪1‬‬ ‫ע ל ־ ־ כ ל ־ ־ ן ד ו ת י ו ‪ :‬סי ו ח ל ף‬ ‫ביהודה‬ ‫ח ו ל ד ו ת אהרן יען כי מאש‪ .‬אשר רצו לפרוק עול )ו( השלח‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כ צ ו ר ת דוד‬ ‫זעושר‪) :‬ו( השלח ‪ .‬יעלה עמו כל כבוד עשרו כי יהיה לבו נכין בטוח לכתגכד על כל ואיי פחד מלחמה לנגד עיניו‪ :‬ועלה יגו׳‪.

‬ע ד צ ו א ר יניזל‬ ‫י‬ ‫‬‫׳ י(י‪-‬ד ‪-‬יר־יו דיי־ד ת ר י י ־ ־ י י — י‬ ‫* יי ״ '‬ ‫׳ י י"י•‬ ‫״היי )י( י‬ ‫י ת ‪ .‬ואם ההר הי.‬ייש רמז ב כ פ ר ה ז ה ) ל ק ר ן כ״ב( לך ‪f.‬ה ת א ז ר ו ‪ ..‬־ ״ ‪ .‬והדנר היא כנין יהיה ב ס כ נ ה ג ד ת ה ‪.‬‬ ‫ל א‬ ‫״ ‪.‬ייפול אם להני י ע י ׳ ‪ .‬לשון ר מ ה ו רעך‪ .‬ההייעצי מה ל־‪-‬כוה ומס נכך כי הלא הושר‪ :‬ד _ '‬ ‫יג־׳‪.‬בהתגבר כנביאה עלי כשהוסיף לדבר אלי ב ד כ ר זה כמ״ש למעלה ייוכף ה׳ דבר הלי )לעיל ז׳( ושני‪-‬‬ ‫זה אמר )יחזקאל גי( ייד ה׳ עלי חזקה‪ .‬ל כ ל א ש ר י א ב ד ה ע ם ה ז ה ק ע ד ל א ת א מ ר ו ‪ .צס כן אל הילד ‪ .‬התה היל סנהרנ שנרו ע ‪ .‬שיעור ה כ ת י ב ‪ .‬דבר זה אמר ה' לי בעת ההגבר עלי מ ב ו א ה ‪ .‬הנאים מממוק לעזרת כגוזרנ מ‪/‬ןימ אמרי ור‪.‬מניני שנירה הנוהר והוא ירודליס ולפי שהמשילו למי הנהי א‪...:‬שכצ העובר ‪ 5‬ן‬ ‫צדדי האפשי‪ .‬ריען זריע אבין‪ :‬והתו‪ .‬דניוינרינם אנצ צא המקיים כי ע מ ו חלולאיטזמו נידכס ‪) :‬יי( כי כד המר ס׳ אלי‪ .‬הוזר ליעלה נאמר • ל‬ ‫עצה והיפר וגי׳ כי נ ה אמר ס׳ אלי ‪:‬היפר עצהנס ו נ ו ׳ ‪ :‬נרזקת כיד ‪ .‬־‪.‬׳‬ ‫?‪:‬ר‬ ‫‪y‬‬ .‬ה ה י ז ‪-‬‬ ‫נמגהמה ו נ ט ף תש רו וכפל כדנר ל י ח המנץ ‪) :‬־( עצו וגו׳‪ .‫ש ^ ף רעגר‪:‬עד־־צואר ינמי‬ ‫עמנואל‪ :‬מ רע.‬מ ח נ ה ו ‪ .‬למריד אבל ה ת ת ו ‪ .‬פרק קטן שבסיף הכנף קלוי מ ו פ ?‬ ‫וראיתי גהצחומא כ מ ס ה ס מופוה כנשי ההמצול אהד מן ששים‪ .‬‬ ‫‬‫)שיפנרס כ' זי( שימו צנה ד נ י יעצה הציש‪ .‬כמו וליכרנ׳‪) :‬יכ( לא האבדון קשר‪ .‬ר״ל עס כי כננא וכיפתו המסכרינ מי‪ :‬הוקס וכיעהו וכתורס א רה אהרירניס להען‪.‬עד עיקר הוזק צוארס‪ .‬שדוני לעשות ולפעול‪ . עמים‬ ‫והתי‬ ‫והיה‬ ‫מ ט ו ת כנפויו‬ ‫‪'viftj‬וה^ןיני‬ ‫מלא־ךחב‬ ‫בלימךחלך־ארץ‬ ‫ארצן*‬ ‫התאזךד‬ ‫ה ת א ז ר ו ו ה ת ו ‪ :‬י־ ע צ ו ע צ ה ו ת פ ר ' ד י ר ו ד ב ר ו ל א י צ ו ם ' כ י ­‬ ‫‪r‬‬ ‫\ י‬ ‫~ י*‬ ‫״ י• *‬ ‫יי י י ׳‬ ‫־ •י ‪ ' 5‬־ ץ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫ע מ נ ו א ל ‪ :‬יא כ י כ ה א מ ר‬ ‫‪v‬‬ ‫ןהוה אלי‬ ‫‪T‬‬ ‫ב ח ן ר ! ת ה י ד ויפךני מ ל כ ו ^‬ ‫ה ן ג ס ־ ה ז ה לאמיר ‪ %‬ינ י ל ^ ־ ר ז ^ מ ה ן " ‪ .‬אחד כן ש‪:‬י= כאוכנוס׳ שנחריב מלא ר ו ת ^‬ ‫אי* י ה ו ד ה ‪ :‬ע מ נ ו א ל ‪ .‬מצנו! כ נ ף ‪ (u) :‬ר ע ו ‪ .‬גס סכנה מיס שומני'המגיע אל לצוהר‪ :‬מטיה כנשיו‪ .‬‬ ‫וסיעתו שהמה מהפחדים מהיל סנהרב הישנים למרוד נהזקיה מלכם ולהשלים עס מ ה ר ג ‪ :‬להמר‪ .‬כת״י איתחברו‪ .‬ועת הכניס וגרר גלנו העינ יהקייכ ף«ל עד שיניע עד מהדו של היש באי‪ .‬יכה אמר אני‬ ‫)ינ( לא הממיין קשר וגוי‪ .:‬ה( והלך‪ . ‪ -‬ן‬ ‫י‬ ‫מצודת רוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫נדוהיו )יהוכע ג י ( ‪).‬ו ה א ז י נ ו ‪ .אני אומר‪ .j‬‬ ‫אל הסוכן וגוי‪ :‬ו י ס ר נ י ‪ .‬ל ] ' ם ר‬ ‫בדרך‬ ‫לכלי א ש ר ־ ־ י ^ ו *‬ ‫‪:‬יני ע מ ו א ל )י( אשיי ׳׳ •‬ ‫רש״י‬ ‫‪ :‬ו א ר ‪ .‬י‬ ‫י נ י ס ואת"! תשנרו גס ה ה ם ‪ :‬והאזינו מוי‪ .‬ה י פשע•״‬ ‫היא ענין שנירה כמו ימת אפרים ממס )לעיצ וי(‪ :‬מהנהי יהיה מלוה רוהנ ארצן אהה עמנואל והיא ׳הזד‪..‬ח כי נ ס ב ר ר נ ו יהיה מ ו ט י ת‬ ‫‪ .‬לשון נ ב י א ה ‪ :‬ויכרנ׳ מלכת וגוי‪ .‬ואז יסרני בל אלך עס הקוכריכ ‪j‬‬ ‫מ מ ה מ ר א נ י ‪) . ! ן י ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪9‬‬ ‫י ‪ :‬י‬ ‫ל י ש‬ ‫מ‬ ‫‪5‬‬ ‫ע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪H1‬‬ ‫ע‬ ‫ן ג ט י י‬ ‫ן ‪ 3‬ר‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫ו א ה‬ ‫ז מ‬ ‫ע ן ע‬ ‫צ‬ ‫הע‬ ‫כ‬ ‫מ ‪ 5‬ע‬ ‫י ס ״‬ ‫י נ ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪ 3‬י ה י ן‬ ‫ר‬ ‫מנו כי השבדו‪ .‬דצי לכס‪ :‬התאזרי‪ .‬ועי׳ למעלה א׳ יי( ‪ .‬יב( ל א ה א ב ד ו ן ‪ .‬מעני! כ י י ׳ י י יהודה ‪ .‬מלשון נצורות ויציר פל יהרוה ‪ :‬עד צוהר יניע‪ .‬ה ת א ז ר ו בנית וכ״ז לא יועיל כי ה ח ת ו ‪) :‬י( ע צ ו‬ ‫איך לק ״ ס יזקשר הבל העצה הזאת הופר ‪ .‬ז לש ‪it‬‬ ‫ירציצס נמי הרועס נשנט נ ח ל )הסליס נ י ( ‪ :‬וההו‪ .‬ע י מימיי ב ע ו מ ק‬ ‫א ה ר ״קי‪.‬מ ד כ‬ ‫‪.‬הוא שגס יהודה שהנסיחו הקכ״ה להיות ע מ ס כימי חזקיהו כדברי הנניאה ש ק ר א י ‪-‬‬ ‫שס בנה עמנו אל‪ ) :‬ס ( רמי ממיס‪ .‬והיי פד ירושלים ימטי‪ :‬מפוח כנפיו‪ . .‬התחגרו יחד אוכלוהי סנהרינ‪ :‬ו ה ח ן‬ ‫יתשברו ‪ :‬התאזרו ו ח ת ו ‪ .-‬״‬ ‫התאזרו‪ .‬ן‬ ‫זי‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫באור המלות‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫ב א ו ר העגין‬ ‫למעלה ‪ .‬כי צייר את האומה בהילד הזה‬ ‫ש י ‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ע צ‬ ‫״‬ ‫ע ‪ 5‬ה‬ ‫־ נ א מ צ ע‬ ‫כ ר‬ ‫י ס‬ ‫ה ע צ ה ה י‬ ‫ג‬ ‫‪ 1 5‬א .‬ונטיית סננפיס אל הצדדים ‪) :‬ס( ר ע ו ‪ .‬ינוא עד ה ו ן ‪-‬‬ ‫הטיה‪ :‬כנפיו‪ . #‬‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫גחמר שמיטן‪ .‬התחזקו כי האזור נמתניו הוא מהוזי[ ומזורז שהנטיהס המין ס להיוח עמס נאשר יורה כס עמנוהל‬ ‫העלמה אשת מהו‪) :‬ט( ר ע ו ‪ .‬וגס ת ד ב ר ו ד ב ר והככמה ו ל א יקום כי ה א ל ע מ נ ו משר‪-‬‬ ‫יסר נצתכס‪) :‬יה( כ י ‪ .‬ר״צ יפר עצהם נהוזק יד ובזרוע ננ‪ 1‬י‬ ‫כננור ואיש מלהמה כי יכה את כל מיצו כ ר ב ‪ :‬ו י כ מ י ‪ .‬גקי^ח הכנמס זהה עצה‪ .‬כל מ ר ח ק י א ר ץ יאזינר‬ ‫מה .‬גס הוכית והזהיר אותי מלכה נדרן _ מ ס הזה והם .‬הזהירני כלא להיות בעצת‬ ‫הסופר ושימחו שנקשרו למריר על הזקיהי כמי שמפורש ב ס נ ה ד ר י ן ‪ .‬ג הנהר‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫מעשי‪ . י ‪2 .‬ולא לבד שיתפשט באורך ובעומק‬ ‫יי‬ ‫‪.‬מ ל א ד ו ה ב א ר צ ך אתה ע מ נ ו א ל ‪ .‬התאזרו בכל מיני גבירה ושופכם להיות התים ‪ ) :‬י ( מ צ ו ‪ .‬מענין )ונזכר בתוספתא כי כשלש מהנות ע ב ר כנהריב ל א ל *‬ ‫ה ה ת נ י ו ת ‪ .‬וכיכר‪ :‬מטיח‪ . ..‬לשון צווי‪) :‬יא( ב ח ז ק ^‬ ‫היד ‪ .‬אתס סיעתו של יויקיהי א ע ״ פ פ א ת ש מ ‪ 1‬ע .

י מ־־ש מלך הוא )נימי‪ :‬ו ׳ ( .‬שמתתר ת ת כגבור‪ . נגף ‪.‬בל הרמון מ כ ג ב ‪ .‬ינגב ומגדל עוז להשגכ נ ו והוא הז־ןיה וכיע‪.‬‬ ‫מוראו‬ ‫‪ .‬יהיה ה ק ש ר לפח ו מ ו ק ש ‪ .‬יינין אי‪.ה‪1‬ה‬ ‫מ ע ר י צ כ ם ‪ :‬יל‬ ‫לשני בתי ישראל‬ ‫והיה‬ ‫לפחולמ‪1‬ד\ט‬ ‫ה ו ל ד ו ת א ‪ -‬ך • לא תאמרו.‬״‪.‬א יתקי ם ‪ .‬ב[ כת הקושרים ב ת ך ירושלים השר הפכו לפרוק ‪.‬כי לשני ב־״י ישראל שהם יסדו את הקשר ‪ .‬ער.‬עניני‬ ‫ארמון משגב וכן .‬הבל ליושב ירושלם שגם שם נמצא קושרים על‬ ‫מלכם ‪ . :‬ה‪r‬קו‪ c‬ברוך הוא יהיה ל ני בתי •‪:‬ראל ידה מז־יה וסיעתו וכבנא ושיעתי לאהד יהיה לארמון‬ ‫‪•.‬והנה היו אז שני כהות ‪ (b ..‬‬ ‫‪*1. )ירמיה ‪ :‬׳ ( ‪) :‬יד( )‪!:‬קדש‪ .‬כי על'לי‬ ‫קשרם סבבו שבא עליהם מלך אשור והגלה איתם ‪ .‬שבאו להיות‬ ‫כ צ ו ר ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫.‬יפנו בכמוקש‪:‬‬ ‫מי׳מ לא התמרון לדההשר ולהה־זבר לכל אשר יאמ־ העש‬ ‫כזה בקשר המרד‪ :‬ואת מוראו‪ .ד כ‬ ‫ד יי ח י י‬ ‫רחק י י י ד י‬ ‫לדבר יזץי!‬ ‫תחננו אותו ד ד י •‬ ‫‪1.‬אבל ההיזקסיבא להם‬ ‫‪:‬עינה‬ ‫‪:‬סבת הקשר ובגללו יהיה קשה כציר מכשול שצל ידו יבא מלך אשור רגלה בגולה ‪ .‬וכן בקשר של עשרת השבשים שיתקשרו עם מלכי מצרים ‪ :‬ואת מיי י ‪ .ל‬ ‫מסיעת כפנא לא תאמרו אחרי רכים להסות‪ :‬לכל אשר יאמר השה הזה‬ ‫רששים ואינו מן המנץ‪ . מענין‬ ‫שהוא קשר של קיימא‬ ‫מורא בא ת מ ד ב ק ל ‪ .‬ד‪:‬י ‪ • :‬י ו ‪ :‬והוא מוראכם‪ .‬הוזר למעלה לומר למד ישלכ לאמי‬ ‫באור הענין‬ ‫שיהלמו‬ ‫ק ש ר נ־‪.‬כי מקדש מלך היא )עמוס ז ׳ ( ‪ :‬אבן ‪.‬שס כ״ו‪ :‬וכים‪ .‬שהפח אינו מזיק רק למי שבא ה‪ :‬תוכו ונלכד ב ו ‪ .‬ז‬ ‫>‬ ‫״״‪.‪ .‬לפר‪ .‬‬ ‫ונגד זה אמר‪ .•.‬כי ה ט ק ‪ :‬מזיק והורג את המי‪ .:‬׳ כי ינצלו מיד כנהריב וליחד יהי׳ לאבן נגף ולציר ‪:•-‬ככול והוא ‪ :‬ב נ א‬ ‫ושיטתו כי אתר שהשלימו עם כנתריכ ויצאו אליו נאבדו כילה ‪ :‬נפח ולמיקש ‪ .‬הוא לשין אכן עף שהצור הוא אבן‪ :‬לשני בתי ישראל‪ .‬שהמלים ננפיס ב ‪ /‬לשין מכשיל‪ /‬כמו ובמרס יתננפו רנליכס )ירמיה י״נ( פן תנוף באין‬ ‫מ ל ך )תשלים צ״אץ‪ :‬ולצור מכשול‪ ..‬ו א ת‬ ‫לח יוכל להרע ל כ ם‬ ‫מ‬ ‫ן ‪ :‬ס‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫העם‬ ‫״ ‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ל מ ־ ‪ .‬מחזיקכם‪) :‬יד( והיה למקדש ‪ .‬ ‫א‬ ‫ת י ל ן ר‬ ‫ט ו ה ר ‪) :‬יכ( ק י ר ‪ .‬והיא יתן לכם עריצות וכת מול האויב‪) :‬יד( והים‬ ‫ל מ ־ ד ‪ .‬ייםעיהיח‬ ‫ד ‪ $‬ם דמהבןער‬ ‫צבאות‬ ‫י‪:‬‬ ‫ו א ת ‪ -‬מ ו ך א ‪ 1‬ל ^ ־ ת י ך א ו ו‪*6‬‬ ‫א ת ^ ת ^ ד י ע ו י להוא‬ ‫מוראבם‬ ‫כ!נש‪1‬ל‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‪.‬ועריץ‬ ‫הוא יותר דן גבור‪ .‬כן אותם שיצאו‬ ‫הענה של הקשי שיחשבו למרוד •היה כאבן ננף להיזק קפן כי נא יועלו במרדם‪ . הוא כן ת״י‬ ‫י ו ׳זקיף‪) :‬יג( והוא מעריצכס ‪ .‬ובית יהודה שגרו תו.‬ד ש ולאבן !נגה ולצוד‬ ‫ןהוא‬ ‫ת ע ר י צ ו ינ‬ ‫״‬ ‫את ־.‫‪.‬צור מכשיכ‪ .‬שגהדרין ליען‪:‬‬ ‫^ י י ש ב י ל ויי( הר ניאש־ה ‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫וש״י‬ ‫שעט שכנא לשי שהוח ק.‬כנבור ערין‬ ‫י ‪L‬״‬ ‫״\‬ ‫של הקשר ל א ת י ר א ו כ )ירמיה כ ׳ י'יא(‪ .‬עול ולהדבק ב פ ק ח ‪. לירושלים אשר כבשם פקח במלחמה הראשונה‪ .‬‬ ‫!הה דל בין נגף‬ ‫ומכשול‬ ‫)יי(‬ ‫כתקדישוהו כן יהיה למקדש מעוז מכל צר וציקה‪.‬אותה עצה שימן שבנא ושיען‬ ‫ל‬ ‫פקח להשבית מלכות בית דוד יהיה לזימץ פורענות לבא עליהם ‪ :‬למקדש‪ .‬דק היה לכד‬ ‫יהיה מודאכס ריל צא תפתרו ממי כ״א ממנו י ־ ב י ך ‪ :‬והיא מע־יצכה ‪ .‬ו ל מ ו ק ש ‪ .‬‬ ‫ענין כ כ א ז ‪) :‬נ‪1‬ו( ו נ ק ש ו ‪ .‬צור קשה מ א ב ן ‪.‬ה י ק של המוקש גדול יותר מהיזק הפח ‪ .‬נא התנו לו בפה הע־י ות יהתוזק לומר עליו‬ ‫כהוא הזק ביותר כאשריאמ־ו העש ה ז ה ‪) :‬יג( אתו תקדישי‪.‬השם הזה‬ ‫שהס אימריס לכס לירא מסנחריב ולהשלים עמו‪ :‬לא תיראו ולא העריצו‪ .‬יהיה הקשד לאבן נגף ‪ .‬והיו‬ ‫גס כן נגד מלכות ב׳׳ד ‪ .‬פרן‬ ‫הרק כמו נגביר ערי..‬לא תאמרו חז.‬ידה ה׳ ז תעייצו‪ .‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א י נ ו‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫חלוש^ הוא בעצמותו‪ .‬‬ ‫ר ל השענו בה׳ ו־‪.‬ר״ל גבור מופלג בגבורתו‪ ) :‬ד ( למקדש‪:‬‬ ‫נ ס ב ל ת ע ר י צ ו ‪ .‬אף‬ ‫‪ill! II‬‬ ‫‪•J‬‬ .‬‬ ‫הבל להקישיים יהיה ה׳ לתבן נגף ‪ .‬מציין היריה כעצם מופשע‪ :‬תעריצו‪ .‬לא היראו מפוזד סנתרב ‪:‬‬ ‫ונא תעיינו‪ .‬פרשתי פה ענין חוזק‪ .‬גף‪.‬כמו התקדשו למחר )יהושע‬ ‫ני( ‪ :‬ולאין מ ף ‪ .‬וכן על כונה זו‬ ‫יסיח‬ ‫כפל‪ .‬ונכן‪.‬שהוא אפרים‬ ‫ועשרת ה ‪ :‬ב \ ם עם פקח ‪ .‬‬ ‫וערי.‬שני בתי ישראל‪ .‬וחף‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫מוראו‪ .

‬ייל ס י » ע ״ שעש‪.‬ןן‬ ‫מ׳•‪ :‬ויקיר '״א אסיר א׳ שהש״ר ה' ריר א׳ ירושלמי סנשוריו י׳ ב׳ י״נז‪) :‬ית( והר ‪1‬י‪:‬ן נד׳׳ר‬ ‫ר.‬ננר נארסי נסי' מירושלים להחחגר אל פקח היה להם לפח ולהיזי‪-‬‬ ‫התירס ההנדל נין אות ימיפת ‪ .‬ירי שהם זכריה ואיליה )שזה מ׳׳ש ואעירה לי עדים שחתמס על הגליון להיות עדים בדבר( ‪-‬‬ ‫)יז( ו ח ב י ת י ‪ .‬מ ה ב נ י ם‬ ‫‪w‬לו‬ ‫‪w‬ב ע‬ ‫\‪ (\a‬ו‬ ‫י־כדול׳( ‪.‬יףישלם‬ ‫‪ $‬נ ל ב ת ‪< :‬מ‬ ‫המסתיר‬ ‫• פז‬ ‫ויכללו‬ ‫צור סעודה‬ ‫מבית‬ ‫מיו‬ ‫בם‬ ‫סתום‬ ‫יןשב'‬ ‫ח‬ ‫רבים‬ ‫ונפלו‬ ‫ת ו ר ה ב ל מ ד י ‪»• :‬‬ ‫ונעזבת‬ ‫וחביתי‬ ‫ו נ ו י מ ן‬ ‫‪rvp-b‬‬ ‫ו מ י ת י ל ו ‪ " :‬ימ ה נ ה ' א נ כ י ו ה י ל ד י ם‬ ‫ה ו ל ד ו ת א ה ר ן לוי מעידה‪ .‬אמר לי צייר א ת ה ת ע ו ד ת ‪ .‬ימ( הנד‪ .‬‬ ‫עניו סגירס כפו יכשר סחתוס )להמן כיט(‪ :‬נ ל מ ד י ‪. ‪« p c‬‬ ‫שבנא ושימחו והלך לו‪) :‬עז( צור תעודה ‪ .‬מעת שבצד אמד פח גרוע ממוקש ‪ .‬כן הקשר בעצמי שיצא(‬ ‫שינא נעתיד‪) :‬יח( לאחות ילמיפתיס‪ .‬א • ‪-‬‬ ‫השיר התמידה וכפל נמ״ש ואמר התיסהתזרס בלב כ ת ל ‪_ .‬משליא ריאיס‪ .‬ושבנא יצא מירושלים כשעלה סצחריב מעליה לילך על חרסקה מלך כיש.‬‬ ‫‪ A‬דב חם ‪ .‬‬ ‫?מעשים שעשיתי אנכי שהוא צ*ר התעודה על הגליון מהל שלל סם בז וחתימת התירי כעליש ־‬ ‫־אוריה וזכריה ‪ .‬לשני איתות‪ .‬‬ ‫ריל נסלמידיס ינ! וכל כנין למורי ס )לקמן נ״ד(‪:‬‬ ‫לאבן נגף וגו׳ לפי שהוא היה לפח ולמיקש ל ה ^ ו ה י ו ׳ _‬ ‫ניר שלים והוא ת!קיס‪) :‬טו( וכשלו בה ‪ .‬ממחה אתשת ואמתי] לה׳ הגס ש ת ו א עתה מסתיר פ ג י ו מ כ י ל ‪/‬‬ ‫־יעקב ‪ .‬ני סאות רק לשימן נלגי קטן שנצודו בתוכו ע׳׳י פקח שיחזיק אותם ל ע ב ד י ע‬ ‫‪/.‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫לי‪1‬עוב‬ ‫‪.‬י‬ ‫•י ‪ M‬י‬ ‫חכה ׳ י '‬ ‫״ייי‬ ‫<~ח כח הציד‬ ‫מעצמי‬ ‫המיה־׳‪ .‬כל זה מן הנבואה שנאמרה למפלה כי כה אמר ס׳ אלי וכיון•‬ ‫זאת אמר לי צור תעודה לשון העידותי ככס סיום )דברים לי( לשין התראה‪ .‬מנין קשירה כמו מי צרר )משלי לי(‪ :‬תעודה‪ .‬א נ כ י ‪.‬ל!‬ ‫יי־^יייי־ ז ‪.‬‬ ‫ו י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫)יז( וחניתי‪ .‬ע־‪5‬ל‬ ‫הוא נו שנאמר קשרם על לבך תמיד )משלי וי( ‪) :‬יז( וחכיתי לה׳‪ .‬‬ ‫קרי‪5‬ס שמות הילדים טמנו א צ ‪ .‬עד בלא נ לסימן יל מ ר אחר ביחד עם עשרת השבעים היה דומה כמוקש גדול‬ ‫ע*‪i‬‬ ‫>‪ :i‬חון ממנו‪ .‬ ‫להם בסבת הקשר‬ ‫יי ‪ W‬׳ ^‬ ‫אגשים‪ .‬ואם תאמר אין לשון קשירה נופל בלימור תורה‪ .‬כפל הדנר נמ׳ש להזיק כענין‪) :‬יח( הנה אנכי‪ .‬העדות וההתראה הזאת ‪) /‬והוא מה שצוה לו לצור ע ל‬ ‫הנליון במרע אנוש צורת השוללים להיות לתעודה בישראל(‪ .‬אמר שהודיע ה׳ לי הנבואה הזאת מאשר יכשלו שני בתי ישראל‬ ‫במצח פ ק ח ‪ .‬פקת נהרג שהרגו הישע ‪ /‬י ע ש‬ ‫׳הפנסיה נפלו ביד סנחריב‪ .‬ימומש מגביל‬ ‫זה ומז״י ‪-‬י‪.‬ט סיא לנר נרצה צמצמו מצד עצמו‪ .‬כ י ‪) .‬ותשועת בית דוד כמו שנקרא ה י ל‬ ‫ש‬ ‫‪#‬‬ ‫ר ת‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מצורת ח ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)‪«(p1‬צור‪.‬שלא יפול מדבריו הרצה‪ .‬יאמר הנביא ‪ .‬עני!‬ ‫התראת עיש שדרך להתרות נעדיס לבל יכחיש והתורה‬ ‫גקראס כן טל שהי מצאה מהתראות ואוסרות‪ :‬ח ת ו ם ‪.‬לפח ולמוקש ליושבי ירושלים ומי מ ש ט הכתים סקת כן רמליהו ושיעתו ושכנא ושיעשו‪) :‬סו( וכשלי ‪5‬‬ ‫ר ב י ם ‪ .‬כהאבן ‪v-3‬״‬ ‫ובמצור המכשיל יכשצו רניס והס סי^ת שמא‪ :‬ינשלו‬ ‫כפל סדנר כמ״ש לתווק סשנין‪) :‬טו( צור תעודה ‪ .‬‬ ‫וארמון משגכ‪) :‬יו( והכיתי לה'‪ .‬כי הצידה של ר•״‬ ‫מ‪8‬ני‬ ‫ח נ ‪ 1 1‬מ‬ ‫הפחי «וצד ‪ : * .-‬‬ ‫‪P.‬אמר ישעיה אני המתכס לה׳ המשד{י‪•5‬‬ ‫פניו מעשרת השבעים ‪ .‬קשור התראיתי וחתום ה ת י י ‪-‬‬ ‫מל לב לימודי תלמידיך ויראי שמיס הנקראים למודי הי‪ .‬מניןה־־י כמו אשרי כל תוכי לו )לקטן ל׳(‪ :‬למען לא ימ״י‬ ‫א ו ה ס‬ ‫יי "לי '‬ ‫א ת‬ ‫״‬ ‫א ־ י ה‬ ‫ל'= < מ ‪5 .‬‬ ‫שמושך‪nM‬‬ ‫ונד מייציוו‬ ‫וצל‬ ‫רו־ע׳׳ח‬ ‫׳‪• .‬‬ ‫וגרמחו‪ .ר*י <״א אש׳ר א' רו״ר א׳ שו׳ט צ' ירו׳ ש‪::‬‬ ‫מ‬ ‫*‪3‬‬ ‫?‬ ‫רש״י‬ ‫‪.‬״?‬ ‫אנכי יכיא כתיבת סגליין ושמית הילדים אשר נתן לי ה׳ והס שאר ישוב ימסר שלל חש בז שסמס למתות יעישתיש י‬ ‫‪ :‬ה‬ ‫הזון‬ ‫כאוד המלות‬ ‫באור הי״ץ‬ ‫ישעיהו‬ ‫שח םארן ומז־ןש הין לס )עמיש נ׳ ה!(‪ (1p):‬ציר‪ .‬וקדתי לו לאמת דברי אלה ולהושיע את בית רוד ‪ ) :‬י ח ( ה נ ה אנכי והינדיס ו י ן ׳‬ ‫ל א י מ ת ‪ .‬וע*בם ביד אויביהם מ״מ וקויתי ל ו ‪ .‬באותן האבנים יכשלי אלו וסיעתם שניהם יפלו ביד שונאיהם ‪ .‬י ) כ י (‬ ‫שלנ‪ .‬ופה נמצא פח מגביל ע ם אבן נ ג ף ‪ .‬י‬ ‫מזיחכפיו‬ ‫אבלהציד ופועל‬ ‫ע״י כה‬ ‫‪ 1‬בא‬ ‫"י")?‪w‬‬ ‫כמו!יצר איייי‬ ‫צורה ‪.‬פורענות פקח כמו שנקרא הילד מ נ ר שלל חש ג ז ‪ .‬׳ק י ‪.‬ומסר ^‬ ‫ן‬ ‫י עם אבן נגף וצור מכשול ‪ .‬מז ק‬ ‫ח חבנ ס מ ו ק‬ ‫י הבע‬ ‫הכאעל ל™ ‪ . • « Lh‬״ ‪ .‬ס ס איח • ‪y w .‬׳‪j‬‬ ‫כמי והכיני עד אור מיקר )מ״נ ‪1‬׳ ס ׳ ( ‪ .‬״‬ ‫«‬ ‫י ס אי‪ .‬ונוקשו ו נ ל כ ח • ‪r f‬‬ ‫מגביל עם פה ומוקש ‪) :‬עז( צ ו ר ‪ .‬מגילה כיו ן‬ ‫־עיני ש מ ו א ל )ס!( שה נו •זצ* נריר מ׳נ ויקיר ייא אה*ר א׳ רויר א׳ תגיזימ? הציס א׳ז ט‪) :‬יו( מ‪» -.‬נהתימו לדנר י ב ‪-‬‬ ‫אמר אקוס לה׳ ככן יהיה מס כי עתה הוא המסתיר פניו מנית יפקנ סס עשרת סשנטיס לא יכתיר שניו‬ ‫יהודה חס יש זרי סהוגה ‪ :‬וקייהי ל ו ‪ .‬גס תתום את ת ת ו ר ת יהלימיד הזי‪-‬‬ ‫מל ידי למ‪.‬ממתין על דנר ובזה הציר ר ק גורס ומסבב‪ .‬וגם תילדיס ‪ X ' S‬נתן לי ה ׳ ‪ .‬שהם קריאת שמיש הילדיש עמנו אל ומהר שלל‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ י י‬ ‫ב‬ ‫ה י א‬ ‫הנלי‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מ י ן ר מ‬ ‫ק נ י ת י‬ ‫כ ש מ ו ת‬ ‫‪p‬‬ ‫ק י י ת י‬ ‫־‪nsTO 5<1‬‬ ‫ק‬ ‫מ‪5‬‬ ‫נ ‪ :‬ג נ ‪5‬‬ ‫י ג‬ ‫‪r‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪i‬‬ ‫]‬ ‫‪j‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ל ־‬ ‫ל ש י ״ ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה׳ ה ‪10‬‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫<‪fc‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫כ י ס‬ ‫ע‬ .‬אבל ‪1‬ההיזק שיבא‪ h‬״‬ ‫ביו כהוא מכ»י או‬ ‫שהכל. .‬שה ק*ג‪ :‬יהכייזי לסי‪ .

‬ויביאו נ כ ס ראיה שה ממש בדברי האובות והידעונים‪ .‬שהם‬ ‫יאמרו הפך מדברי הנביא ‪ .‬נאה הלמיד במקום כי״ת יכן ישבת לכ‪:‬א‬ ‫)הסלים ש ( ומשפטו בככא » ולתעודה‪ .‬וכל אומה מאמנת באלהים ודורשת אלץ‪ .‬זו ת ה א תשובתכם הלוא מ ם כמונו אשר לו אלהים כאלהינו אל אלהיו‬ ‫ידרש‪ .‬אמר אם אין גדיים אין תיישים אס אין צאן אץ רועה אגרום לו לסלק‬ ‫שכינתו‪ .‬כן נקראת התורה‬ ‫בישראל ר״ל לרמו על הקירות אזהס דעו שהכל נאמר מעש‬ ‫ס׳ וגו׳ ולא מלכי נעשה הדברים ‪) :‬יט( וכ• יאמרו אליכם‬ ‫ואס המשיתיס יאמרו אליכם דרשו הדכר אל החובות ואל‬ ‫הידעונים והס יגידו לכס אם האמת כן זוא כי יפתי אתכם‬ ‫לומר הלא תראו שהם מצפצפים ומהגי׳ ואיכ יש ממש כסס‬ ‫ויוסיפו עוד לומר הלא כל עם מהאומו׳ דורש אל חלהיו ועכ״ז‬ ‫בעד דכרי החיים ידרשו אל המתי׳ ר״צ ישאלו באובות צדעת‬ ‫אס האמת הוא כדברי החיים ולא ימשכו זאת לעון ולמכחיש‬ ‫באלהיו ומדוע לא תעשו כמוהם‪) :‬כ( לתורה ולתעודה ‪ .‬‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫ב א ו ר העני!‬ ‫הם עומדים ל א ו ת ו ת ומופתים ‪.‬‬ ‫ס‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫)יש( ה א מ ה ‪ .‬זהו הישוב בענץ לפי פשוטו‪ .‬שנהן לכם מביא כמ״ש צור סעודה‪ .‬אני‬ ‫&ומר לכם ) ד ר ש ו ( ‪) .‬ה ם האובות וידעונים שסם עצמות המתים‪ — .‬המכניסים עצם היה ששמה ידוע והעצם‬ ‫מד‪:‬ר על ידי כשוך‪ :.‬אמר לו הנביא כל מה שאתה קושר התעודה וחותם התורה לסוחמה שלא תמצא בישראל לא יועיל‬ ‫לך‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪.‬יאמרו א ל י כ ם דרשו א ל ה א ב ו ת ד ד ע ו נ י ם ‪ .‬ושאין תשא לדרוש‬ ‫ב ה ם ‪ .‬‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן וכי יאמיי‪ .‬המעלים אח המת צשאוצ ממנו עתידות‪:‬‬ ‫והידעניס ‪ .‬אף א ת ם יש לכם למשוח כן‪ :‬לתור‬ ‫ש ס‬ ‫‪.‬ואף בו ביום הבמיחס ומנתה השירה הזאת לפני לעד כי לא תשכח מפי זרעו‬ ‫) ( ‪ .‬כמ״ש צ ו ר ה ע ו ד ה ח ת ו ם ת ו ר ה ‪ .‬ר״ל הריני נשבע כהורה אם צא יאמרו המ‪:‬יתים דברי הבאי‬ ‫כדבר הזם אשר נראה לעין כל שאין לו זזהרוככירזת כי אין להדמות אמונת האציל צאממת האל ור״ל כמו שהראיה ה!ו‬ ‫‪.‬כוטסי׳׳ב‪:‬‬ ‫עיני שמואל )יט(ש״רא׳ דן״ר ו׳ שיו הניזומאהשא אמור שופעים‪) :‬כ( ייק״ר ו ׳ ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫מממ אל‪ .‬נתךלן‬ ‫‪ $ £‬ר‬ ‫‪ rftv‬לאת‪1‬ת‬ ‫ז!&בן ב ה ר צ י ו ן ‪:‬‬ ‫הידיים‬ ‫החיים‬ ‫לח‬ ‫ח‬ ‫ולמופתים בישראל מ ע ם‬ ‫יסיוכי־יאמךיו'אליכם ידרשו‬ ‫המצפצפים‬ ‫אל־המתים‪:‬‬ ‫ו ה מ ת י ם 'הלא־_עם'‬ ‫כי לתורה‬ ‫ולתעודה‬ ‫יה‪1‬ה‬ ‫‪:‬‬ ‫צ ב * ת‬ ‫אל־האבות' ואל־‬ ‫א ל ־ א ל ר ד ו ‪ VP‬ש ב ן ן ד‬ ‫אבדלא‬ ‫יאמת‬ ‫כדבר‪.‬למעלה הימנו שמא נדרוש אל המתים לתורה ולתעודה בעד החיים להירות לנו מה נעשה‪ .‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪w‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫אהגה כיונה‪ .‬ונבא אותם לנלות ששרח השיסיס כשהכלה סנחריב לראובני‬ ‫ולגדי )והנלהו עמהם( כמה שנ׳ )ד״ה א׳ ה ( בארה במ אשר הגלה שגלת פלאסר וגו׳ הוא נשיא לראובני‪:‬‬ ‫וכי יאמרו אליכם‪ .‬המצפצפים ‪ .‬‬ ‫ה‬ .‬מחובר‬ ‫‪.‬הנה‬ ‫ה מ צ פ צ פ י ם ו ה מ ה נ י ם דברי הבל ורעות רוח ‪ .‬‬ ‫מכניס עצם‬ ‫את דבריו אחור אחר שבאו עליהם אותות ומופתים ועשיית מעשים בפועל ‪) :‬יש( ו ב י ‪ .‬ץ גנאי הוא שאף הדבור אין‬ ‫בהם אלא כעופות הללו שמפטפנוין בקולם‪ /‬צפצוף ו מ ה לשון נופל בעופות)לקמן ל״ח( כתיש שנור כן הצפצף‪.‬ש ה ל א כ ל ע ם ו ע ם א ל אלהיו ידרש ‪ .‬הנה אנכי והילדים וגו׳ הם תלמידים שחביכיס מליו כבנים‪ .‬‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫(‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫והאותות האלה רק הגדת העתיד כסוייתו‪ .‬וזה היה המושת‪) :‬יס( האטת ‪.‬כן‬ ‫נקרא השמעת קול היונה כמו מהגה כיונה )לקמן ל״רו(‪:‬‬ ‫)כ( לתירה‪ .‬שלעומת שנתן להם הנביא אותות‬ ‫ומופתים מהי שלא י מ ר ד ו ‪ .‬ומדרש אגדה בבראשית רבה על אחז שאתז בהי מסיוח וכהי פרישות‬ ‫מלא ילמדו תינוקות של בית רנן תורה‪ .‬‬ ‫ו ב י יאמרו א ל י כ ם ה מ צ פ צ פ י ם ו ה מ ה ג י ם ד ר ש ו א ל ה א ב ו ת ‪ .‬אמר ר׳ סימון בארה אביו של הושע בנבאדה נבא שני מקיאות‬ ‫סללו ולא היה בהם כדי ספר ונעפלו בישעיה‪ .‬האומות‪ :‬דרשו אל האבות וגוי המצפצפים והמהנים‪ .‬אש ל א יאמרו‬ ‫המלה‬ ‫ח ד ‪11 .‬עוכרים לעכו״ם ודורשים בער החיים אל כ מ ת י ם ‪ .‬לש‪.‬‬ ‫ן ‪ 3‬ן ל א י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י ש י ב‬ ‫ה‬ ‫* שיאנים במתים )ש״א כיח(‪ .‬כל זה לפי המדרש‪.‬כ( ל ת ו ר ה ו ל ת ע ו ד ה ‪ .‬והכיתי לס׳ המסתיר פניו ונו׳ אין לך נבואה קשה כאותה שעה שאמר משה )דברים ל״א( ואנכי השתר‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא‪ .‬יהיו לאותות ולמופתים שתתקיים תורה‬ ‫כישראל על ידם ‪) :‬יס( וכי יאמרו אליכם‪ .‬והוכיחו‬ ‫גזקביה לנביא ולכיעחו של חזקיה כשיאמרו אליכם שבנא וסיעתו שיראו את חזקיה מבעמ בעכו״ם לרשו אל‬ ‫כאובות ואל הידעונים ובחרו בעכו״ם כאשר משו אבוש ראשונים והסיבו את המלוכה אל סנתריב ‪ :‬הלוא‬ ‫פ ס אל אלהיו ידרש‪ .‬כן נקרא ‪3‬שממת קול‬ ‫העול כמו ופוצה פה ומצפצף )לקמן י׳(‪ :‬והמהנים‪ .‬אשר קראם בשם תורה והעידה‪ .‬ומ״מ‬ ‫) י ד ר ו ש ( ב ע ד החיים יפמ״הם א ל ה מ ת י ם ‪ .‬וכן‬ ‫הידענים‪.‬שמא תאמרו לנו להיות כמותכם לדרוש צורכי החייס מן המתים ‪) :‬כ( לתירה ולתעודה ‪ .‬שיעור הכתוב‪.‬‬ ‫ולפי ששושו יש לפתור וט •אמרו אליכם וט׳ גמר נבואתו הוא שאמר ויסרני מלכח בדרך העמ ‪ 0‬ס ‪ .‬וכן מצינו לשון צפצוף בקול נמוך שנאמר )לקמן כ״מ( והיה כאוב מארן קולך ומעפר אמרתך‬ ‫תצפצף‪ :‬הלא עם אל אלהיו ידרש‪ .

‬מאתר שתשיכו להס תשובה זו תרמו ותשמעו אס‬ ‫לא ׳היי מודים כסריס פבהס לדברינו ויאמרו כדבר הזז אמת אשר אין לו לאליה אוכ וידעינ• שיס שהר‪.‬את הציקה והאפלה כעצמים מופשמיס ‪ .‬זו ההא תשיכתכס שתכמרו אה כהורה כמה שנאמר למעלה צור הכילה חתיס הורה ‪ .‬‬ ‫הנשגבת‪ .‬בעגלים ובעלים שהיו עובדים להם‪ :‬ופנה למעלה *‬ ‫לבקש מאת הקניה ולח ישמע ט •החתם גזר לין יכן תירגם יונק ‪) :‬כב( ואל א ק יביט‪ .‬מצייר כי טלם י ג ל ו ‪ .‬דרוש‬ ‫•״• ‪i ^ v‬‬ ‫ץ‪-.‫ש עי ה‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ן וכיה כי‪ .‬ענין אחר אס לס יאמרו כדבר הזה‪ .‬״ ‪.‬מוככ למעלה מה אמור ני״חלת הענין ויסרני מלכת בלרך העם הזה ופי׳ מה הוא הדרך‬ ‫לא התמרון קש־ לקשר עשרת השנמיס שיתקשרו פ ס מלכי מצרים‪ .‬‬ ‫‪.‬מיקס כיח מוקה סש ימיה‪ .‬להשליש‬ ‫‪' .‬שהיא צוקת הנפש‪ .‬ני לא מצא ע!ר לא מהמלך ולא מעגלי הזהב והנעציש שענדו‪ :‬ופנה נמעצה ‪ .‬כה ‪ :‬נ• ‪!rw fci‬־‪ .‬וכן האופנ היא אחרי החשך יהיה מנידח מן הארן ולא יכא שמה כי החשך בעצמו ישמין‬ ‫את יושבי הארז ולא ימצא האופל מקים לחול‪ ..‬ו ה ג ה צ ר ה בארן ו ח ש כ ה בשמים למעלה‪ —.‬תתלה הדך וסהדיו צ‪.‬אל אצהיו ידרוש ‪• .‬ולא האמינו‬ ‫לדבריהכ ‪ :‬אס לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שתר ‪ .‬ימי שכנר נדרן כזה נדרוש‬ ‫מל׳ קצף וכעס‪) :‬כנ( מעוף ‪ .‬כח( ו ע ב ר ב ה ‪ D3 .‬יייחס אליכם כעיפית יהההנדחית ‪ .‬ותכלית המליצה כלא ימשכו ימי הרעה כדרך כל רמה ‪. . .‬והאדם אשר יעבר בס בארן יהיה היש נ ק ש ה ‪ .‬נגדיר כ״ג נהיה׳ איכה כשרי עקנ תנהומא מ‪ •::‬ו‬ ‫רש׳יי‬ ‫!לתעוזה‪ .‬‬ ‫אין רמו׳ לשחר פניו כן תירגס יונק‪ .‬שגדולה מן צרה‪ .‬ולא לבד שיטה חשכה ‪ .‬ו עצמו‪) :‬כנ( צרה‪ .‬עתה תראו אכ לא יאמרו אליכם כדבר‬ ‫הזה דרשו אל האובות אע״פ שאין לו בחר ולא ממש בדבר מ ה לא יבושו מלומר אל־כס כך נ )כא( ועבר‬ ‫בה נקשה ורעב ‪ .‬ופירש את עונשן והיה למקלש וכשלו בס‬ ‫יכל הענין‪ :‬יעבר בה ‪ .‬והוא‬ ‫שהר‬ ‫י וידרוש‬ ‫‪ .‬אילי ימצא עזר‬ ‫הכר שלה מלאכיה )הישע בן אלה( אל כוא מלך מצרים )מלכים ב׳ י״ז( ‪ :‬והנה צרה‪ .‬י‪:‬י צא מצא עזר‪ :‬מעוף צוקה ‪ .‬נא עצי‪.‬על ילי אפילה הוא כנודח‪33 .‬‬ ‫י‬ ‫מ צ ו ד ת דיר‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ואם שאמר להורה המר גס לתעודה וכן אדמת פנר כוא כבי ואין נה ממש כן יהיו כצ כראיית כיכיאו יכאימר‬ ‫)דניאל יינ( והדומים‪ :‬שתר‪ .‬‬ ‫צרס סיא מעני• ‪.‬ולכל מקים אשר יפנה נין אס יפנה ל מ ע ל ה להסתכל כס ‪ .‬כ׳ קושי ומצור ומציק ורעב יבא עליהם בימי מצור שצן‬ ‫פניס שצר מהריב על שומרון‪ :‬והיה כי ירעב יקלל‪ .‬‬ ‫‪ .‬כאובות‬ ‫‪. .:‬מל׳ קשה‪ :‬והתקצף‪ .‬״‪ /‬יייי־י• די•‬ ‫ט צרס היא כצרס סהינונית ‪ .‬או אם ‪) .‬‬ ‫כמד החיים(‪) .‬‬ ‫י ב י ט ‪ .‬י‪:‬ל‪ .‬עיפות צוקה‪ :‬וקפלה מנדת ‪ .‬״ ‪.‬כב( א ל א ד ׳ ‪.‬״ י‬ ‫בבואתו מה שיהיה בארן אפרים במת הגלות גשנ־ן‬ ‫שש להזקיסו‪ .‬מדיר! נ״דוק״וו‬ ‫תולדות‬ ‫עיני ש פ ו א ל . .‬מאורע‬ ‫קשה‪ :‬נקשה ורעב‪ .‬אמרי ניחש‪) :‬נא( ועבר נ ד ‪ .‬ימדרש רגלה על עצמו אינו מזריח השחר שהרי עיניס לו ואינו רואה‬ ‫ואץ •זריח כל אחרים ‪ .‬‬ ‫ויקלל ״ת יומו י‪...‬‬ ‫מאורע ק‪:‬ס וסכל הרענון ני ניזכר לתמי ‪ :‬יקלל נמלט‬ ‫ינאצייי‪ .‬‬ ‫‪.‬צר ו כ י ‪ .‬עד שיהיה מ ג י ר ת מן האופל‪) .‬צנקש כזר מאנוס האמת!‬ ‫כאומר הוא פנס אנל לא היעיל ני ננר נההס כג!ר יין‪) :‬נב( ואל ארן יניע‪ .‬כי לא יעזרהו ו י‬ ‫שבנא יצא לכנתריכ לרעה ל ו ‪ :‬מעוף צוקה‪ .‬‬ ‫באור העני!‬ ‫‪:‬‬ ‫»! הון זרועי ושואל ני)סנהדרין ש״מ(‪) :‬כ (נקשה‪ .‬״ר‪! 2 . .‬העובר באותה הדלך כעוזביס את הקנייה וכימכין על מלכי מצרים‪ :‬נקשה‪ .‬כי‪c:‬‬ ‫יהיה א פ ל ה שהיא גדול מחשיכה ‪ . .‬שהקשה גופו ל‪•3‬‬ ‫המאירעוח הקשית וגם יהיה ר ע ב כ׳ תהיה האר! שממה‪ .ה‬ ‫רה ושבנה‪ .‬כי לא יהיה איש ! באופן שימלז שהציקה תהיה עיכס ונלאה מ מ ו ל‬ ‫פעולתה ‪ .‬אוצי ימצא עזר ממנכי ארן‪1 :‬ה.‬ובי ירעב ו ה ת ק צ ף וקלל את יומו ב ע ­‬ ‫מ ל נ ו ואלהיו ‪ .‬‬ ‫בתחלה תנא צרה ואתריה ציקה ‪ .‬אמר במליצתו‬ ‫הציקה ההיה נרפה ‪ .‬נלאה בצמת קשות ורעב ‪ .‬קשה )התורה יכתעודה הם יאמרו( כ ד ב ר הזה ‪ . .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫א ‪ 5‬י ת הנר‬ ‫הז‬ ‫ע <‬ ‫״‬ .‬לא לבד שתהיה צלה חיצונית כי גש‬ ‫יהיה מעוף צ ו ק ה ‪ .‬מנין זוכר ואורה והיא השמרו ננששוסיבס לנצ ההיו נפתים צסש כי כצ אמרי־ס‬ ‫מלשון איר השקר‪) :‬נא( נקש‪ .‬צרה מכונה ינפצ הדבר נמ״ש‪ :‬ואפלה מנדה ‪ .‬כי עכ ביאת הצרה וכהככ? בראשיתה ינרישז‬ ‫את‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫‪.‬ענו־ ס ליו‪ :‬ואל אין‪ .‬מיכיף לחמר ‪ .נא( הגחומא יתרו‪) :‬סי‪ (.‬יהיה מנידה אל האננס ‪j‬‬ ‫ז‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫ב א ו ר הפלו‪".‬ניקה‪ .‬מצייר כי הצרה השחית כל יישבי האר! מד שלא ימצא שם איש לקבל הצוק‪:-‬‬ ‫כנאה אחר הצרה ‪ ..‬הניצה היא דרשו לתורה ולתעודה ‪ .‬עיפית של צוקת הנפש הפנימית ‪ .‬ענין השן נמו העושה נאיבית והס נני עשרת השנטיס ‪ :‬נקשה ורטב‪ .‬־‪. .‬יעל צד המליצה נראה שמצייר במליצת‪.

‬אחה כימי פקח )מלכים ב׳ ס״ו( ויקת אש מיץ ואח אגל כיח‬ ‫מעכה ואח ינוח וגוי ואח הגליל כל ארן נפתל.‬ס‬ ‫•כאשר לא מ י ו נישיכ הר‪ -‬המכיהיש נדרוש נאונוש כי בני כשרת כשבעים דרכי גאונית והגיע להם הרכה מכרכות( ‪:‬‬ ‫בא‪.‬עיני ש מ א ל )א(‪tec:n‬כ׳כ ‪P‬״‪ W‬נת ‪t‬‬ ‫רשיי‬ ‫•לשון דלוח נהל כאפלה כמו )ירמיה כיני׳ ל‪:‬ן יהיה דרכה להם כהלקלקות באפילה יזהו ונפלו כה‪ .i .‬ויש לפרשו אך• לשץ‬ ‫טבד לשי ענין המקרא שפתח ראשונה בל׳ הקל ארצה זבולון והאחרון הכביד‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫׳‪*6‬‬ ‫מו.‬היא כל ארן ישראל שהיתם נוללת אליה‬ ‫כל מויס‪ .‬כנץ ככוכ‪:‬‬ ‫משר הו^מד נהיות לה למוצק יללצד כי ‪:‬לש פ.‬מקרא זה )בדברי הימים א׳ ה׳ ן‬ ‫יכלוה זה בשנת שהים משרה להחז התלת מרדו של הושע בן אלה כעניין שנאמר )מלכים ב׳ י״ז( וימצא‬ ‫מלך אשור בהושע קשר וגז׳ לאחר שנשתעבד לי שמנה שנים ואץ החשבון משורש במקרא בגלי אבל יש‬ ‫ללמד מברייתא דסדר עולם‪ .י יכן בגליה האמצעית לא יגלה ג‪ . ישראל סתמירש‬ ‫ג ע ק ואל א ק יביע ‪ :‬כעח הראשון הקל ארצה זבלץ ‪ .‬ויונתן תירגם ל׳ אחד‪:‬‬ ‫כ צ ו ר ת ציין‬ ‫מצודה ת ר‬ ‫}&{ כי לא מכף ‪ .‬מלשון צוקה וצרה‪ :‬גליל‪ .‬אותן היושנין פל ימה של מבריא היא אין נפתלי שנאמר יס ודרום ירשה‬ ‫)דברים ל״ג(‪ :‬עבר הירק‪ .‬־ר העניז‬ ‫הדן ישעי״ו‬ ‫באןר ה ב ל ו ת‬ .ריסינוא‬ ‫עליהם ‪ :‬ככת כראשון‪ .‬אכל נליח האוזרץ יכנד מהם כי הכי יגלי‪ :‬דרך הים ‪ .‬שהכלמהאוין לה יבא׳‪ •.‬וכשאמר ישעיה נביאה ז׳ כבר‬ ‫נלו הראשונים ‪ :‬דרך הים‪ .‬כגלות הזו האמצעית קלה ההיה כתיתה של עת‬ ‫ראשון אשר הקל להגלות את א ק זבולון ונפתלי‪ .‬אתיז גצי‬ ‫כולם כסו.!ף‬ ‫־וארצה‬ ‫לאיםר‬ ‫מוצק‬ ‫לח‬ ‫נפתלי והאהרו־ן״הבביד‬ ‫כןןת‬ ‫דרך‬ ‫ה‬ ‫הךאשוץ‬ ‫ל‪£‬‬ ‫הקל‬ ‫א ר צ ה זבלון‬ ‫ד ד ם ע ב ר היירדץ נ ל י ל ו ע ־ י ש ‪:‬‬ ‫ת ו ל ד ו ת אהרן מ ז ‪:‬יצשץ‪ 5j c'-.‬כי לא יכיל מייפוז ומשות כש לככש כבקר הה‪-‬־ד )איו‪ :‬י*‪/‬׳‪) :‬נג( מונ‪ .‬כי מנך אשור לגר כיהן למוצק ולהצר לה לארצכם אינו‬ ‫עיף ואיט עצל מלכא צלי? ס עד שלש ששמים‪ .‬והשלישית בשנת שע׳להזקיהו שנת תשש למרדי של הושע אשר נלכדה שימזין‬ ‫היא עיר המלוכה וגלו כילם חה האמור כאן נ׳ לא עייפות לאויב אשר הוא מוצק לה לאד.‬לה לסהורם‪ ./‬אותם שכעכ־ הי־ דן ‪:‬‬ ‫והאהרון הככיד‪ .‬אבל התחרץ מסע השלישי הוא הכביד‪ .‬גלית האמצעית ההיה קצה כאותה‬ ‫שצ עת ראשון אשר כקל להגלוח אה ארן ומלון וארן נ?ה.‬אחיו גנו איתם שגפבר הירדן כמ״ש ויפר וגו׳ ויגלה‬ ‫צראוגני וגוי)דהיא הי( ווה היה בימי הישע בן אלה והיא ב‪:‬נת יינ נאגזז כן מ‪:‬דע בס״ע ‪ :‬גניצ הנוים ‪ .‬סיאש את הכל כמכבד את הבית ‪ . והגלות השית בשנת ד׳ לאהז‪ . $‬מלי מ״ג־ש‪:‬‬ ‫שצק‪ .‪ :‬ימי כ ‪:‬מ והיא נשנה ו' להזק־ה כמ״ככ )נמ״ב יין()א״י נכללה נקראת גלינ הגרם שכיתה גילנה אני? כל‬ ‫כגייס כהכל היו מתאווים לה ונאים נה צכהורה כמנין כגאמר נמנה צבי צבאות גויס )ירמיה ג׳( וכ׳ז ווו ר נמע‪.‬עככיי מונה בדר גלו־ס ו מר כת־נה‬ ‫גלו היושכס דרך ימה של מכריה והיא ארז גנתצי שנאמר בו יס ודרוכ ירשה )דברים ל*ג( וזה היה נימי סיןה בן‬ ‫רמליהו כמ״ש )מינ ש״ז( והיא בשנת ד׳ נאוזז‪ :‬כבר הירדן‪ .‬כפרן שןא׳)•רמי׳ ג׳( נהלת צבי ‪5‬־‪ r*:‬גויס‪ .‬ובשנת שהים משדה וישר חלשי‬ ‫ישראל את ח ח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולכלי ולחצי שבס מנשה ‪ .‬היא גליה שניה של ראובן ונד‪ :‬גליל הגויש‪ .‬ילאפילה‬ ‫ה ס מנודהים‪) :‬כג( כ• לא מועף לאפר מוצק לה ‪ .‬שאף בשנייה לא מ ל ה אלא שני המפות וחצי כמשה שבעבד‬ ‫כירדן‪ .

‬אס ישתמר‬ ‫כמשניות )ריש נרנית(‪ ) :‬נ ( הגוי‪ .‬מוכנ לדיקלה לומר י נ ל כ ע ס‬ ‫כ‪1‬ה על שלא כיו כמוהס עס ני אך‪ .‬ולפעמים ישרה איש בחכך מצל׳‬ ‫שאין איר במציאות כלל כמי בלילה שהאיר תחת האו־ק‬ ‫וזה צריך שיזרח האור ייגיה אל איפקו ‪ .‬כענין שאמר יהיקימ‬ ‫)לקמן ל׳׳‪ (1‬יוס צרה ותוכתה ונאצה היוס הזה ‪ :‬ראו אור גדול‪ .‬הנה ה ר ב י ת והגדלת את הגוי שהוא מחנה כנריריב ב מ ז‬ ‫הגדלת‪-‬‬ ‫שנתח נידם כל ממלכיה הארץ‪ .‬ת נקציר‪ .‬מנץ‬ ‫כמהו לפניו‪ .‬ר׳ע נעת קציר בניכן‪ .‬שרתוק מהם ישועה‪ .‬‬ ‫״‪J$‬‬ ‫.‬כמ״‪ 5‬י ״ " י ׳‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫מ נ‬ ‫‪1‬‬ ‫.‬צלו של מות ליל משנה הר‪.‬־ ‪ yo‬׳שנש הכריס‬ ‫שפחה במש ההצלחה זורח עליהם‬ ‫יהיה אז חשך ‪.‬וכחכ לא כלמ״ד אל״ף לפי שלא ה׳חה שמחל‪ .‬וי הכן כרמז למ״ש חו׳׳ל שמפי‪".‬הס יושבי דושל־ה שהיו השיכים מ ד מ ה מהריב ‪ .$.‬במפלתו של בנתריב ‪:‬‬ ‫)כ( הרבית הגוי‪ .‬כ«‬ ‫מ צ י א ס‬ ‫נ ש ו ר ‪0‬‬ ‫‪P‬‬ ‫)‬ ‫‪M‬‬ ‫ד« חיה‬ ‫‪i s‬‬ ‫‪14‬‬ ‫כ ״ י צ י ס‬ ‫'•ייי‬ .‬אבל בזה אך לו להעס ההילכיס בחכך שהס שבש יהודה ‪.‬יען ט‬ ‫האור הנראה אז מינו מגון השמש רק מפגישת אור השמש‬ ‫בק״ייססענים העולים ‪ p‬ה א י ן ‪ .‬וארה צדיקים נאור נוגס )משלי ר י׳׳ח(‪ .‬כי באסיפת השלל בהכרח נהרגו ג״כ מעמו במלחמה‪ ..‬אמר שבא‪.‬׳ ״‬ ‫וגיל סיא השממה כ״דשס עצ ענין התחדש פהאוס כמי‬ ‫וישועתו זורחת ‪.‬ ‫נ׳ הזמן‪ .‬נב״סמק נסנו כ נ ס‬ ‫ושמתו שמחה גד!לה ‪:‬‬ ‫כאור המלות‬ ‫מ‬ ‫א י ר‬ ‫ה‬ ‫פ ל י ה‬ ‫נ ג ה‪3‬‬ ‫פ ע ל‬ ‫ר ז )א( כעש ההצכיס ני‪:.‬ארצם רק הס הסתירו פ‪.‬וע־״ז •צא שמס בכל האר! ‪ .‬נוס נענ‪1‬‬ ‫גדולים וחשוכים כעיני הכל‪ :‬לו כגונה השמתה‪ .‬הבל בצד אחר ישמח יותר באסיפה‬ ‫השלל כי שממת מצחין גדולה מכל אבל פה שלא לחמו ולא נהרג מהם איש ‪ .‬ ‫^‬ ‫‪.‬ר״ל כי מצד אחד ישמח האדם יותר באסיפת תבואתו בקציר מבאסיפת השלל‬ ‫במנקמה ‪ .‬‬ ‫ר‬ ‫כי שבש יהודה איר ה'‬ ‫*‬ ‫'‪ 7.‬כפל כדנר נמ״ש‪) :‬נ( הרניה כגוי‪ .‬והסתירו פניהס מן האור יראו אור גדול‬ ‫הנמצא' סביבוהס ‪ .‬נעשו גדולים לכל שומעיהם כששמעו האומות הנסים שנעשו להם‪ :‬לו מדלת השמחה‪.‬שמחי כשמחת קציר ‪:‬‬ ‫יגיצי‪ .‬אומר לעומת זה לעס‬ ‫ההולכים עחה בחשך שהם שבס יהודה יהיה אור‬ ‫בשנת ס״ו לחזקיה אחר מפלת אכול ‪ .‬ומלת לו מוסב טל ה ע ס ‪ .‬מצרים כימי משה שאף כאן חלקו שלל כוש ומצרים וחמדה כל הנויס )כמיש לקמן ל״ ו(‪ .‬כן יקרא המושל כמו לא יסור שננו מיהודה‬ ‫)כראשית מ׳ע(‪ :‬מגש‪ .‬‬ ‫)ה׳ גי(‪ .‬חזקיה שלימה‪ .‬אחר ששם מס בנ כוי• ‪ « i‬״‬ ‫‪ n i‬־ ! ) ‪i‬‬ ‫כאורה‪.‬‬ ‫ח״ע מפני האורה בח‪.‬ובצד האסל דומה כ א ש ר יגילו ב ה ל ק ם ש ל ל ‪ .‬כעי״כ נדלה שמחתם בכפל מיששו מגוי הקיף כ ז ה ‪ .‬ושינה הכתוב בלשונו לדרוש שהיה אוהו הנס כליל קציר העומר‪ :‬כאשר יגילו כחלקם‬ ‫שלל‪ .‬י י ‪ -‬יי׳‪-‬י•‬ ‫״ ד ‪ i"b‬ד ד‬ ‫‪R‬‬ ‫‪.::‬ר‪.‬והנה לפעמים‬ ‫יהיה איש שרוי במשך בעת יזרח אור ‪ .‬ספיכווה־ פרכה יירא ‪1‬פרשת מחיו‬ ‫ג ימן‬ ‫את־‪-‬‬ ‫לו קרי‬ ‫י‬ ‫ע ע י שסןאלני‪: (-‬סר וירא ויחי‪) :‬ג( נייר כיי קסיר נ׳‪:‬‬ ‫רע״י‬ ‫ט )א( ה ע ם ההלכים נ ה ‪ :‬ך ‪ .‬ישובו אז לא״י ויחם־ בצל חזקיה( ‪:‬‬ ‫)ב( ה ר ב י ת ‪..‬‬ ‫וצא ראו האור וחז יכירו הישימה בהתגלו‪:‬ה‪ .‬לסי שבאותו הפרק נאמר לו הנה‬ ‫•ידם באים ונשא כל אפר ככיתך )לקמן ל׳׳פ(‪:‬כשמהח כקציר‪ .‬י ׳ _ ‪ .‬הנביא מסב פניו אל ה׳ ואומר ‪ .‬‬ ‫מ ת י ארס קוצצי צואריס‪ .‬מנואר אצלי ננל התניה‬ ‫ה ק‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫י ש ר‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫= ס‬ ‫נ י י ע ה‬ ‫ע ל א ‪ :‬י ר‬ ‫נ מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ש מ ח ה ‪ .‬טנץ גדולה כמו‬ ‫רני מלך בנל)ירמיס צ״ט(‪) :‬ג( סנצו‪ .‬והנמשל ב ז ה ‪.‬מנין לחן ודחק‪ :‬ס ח ת ת ‪ .‬מל׳ כנל ומשא‪:‬‬ ‫שנע‪ .‬כמו כדרך כעולם לשמוח נסת הקציר‪:‬‬ ‫ה״] ישעיהו‬ ‫ע ל‬ ‫ה א‬ ‫מ ג ‪:‬‬ ‫ה ה ״‬ ‫‪°‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫יי"‬ ‫‪•°‬‬ ‫^‬ ‫מניטש שאץ לו איי »ג?י יק »‪ »P‬י י י " י י י ״ ״ י ׳‬ ‫ט )‪(P‬‬ ‫מ‬ ‫^ ׳ * י ‪%‬‬ ‫התמה‪ ..‬וכן אש אתן שגה‬ ‫כעמי שפעת אני ר‪1‬הה‪ . .‬שהוא כעיןהקציר‪.‬חפלה ״ ־ ״ מ ‪ .‬ש ‪ -‬ת ן‬ ‫לפניך כ ש מ ח ת ג ק צ י ר ‪ .‬ר ח״וך וזה ח צ ר ק ש ־ ‪#‬‬ ‫למון ויראה את האור נגד זה אמר ה ע ם ההולכיש‬ ‫ב ח ש ד ‪ .‬‬ ‫״ ״ י י ־ ‪ .‬וגש‬ ‫יושבי בארן צלמות והם הגילים בהלח וחבור‪ .‬והנת־כ צא א ׳ א‬ ‫נמעט הגוי‪ :‬כשממת ‪ .‬״‪..‬‬ ‫ש‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫ה ע ם ‪ .‬ההנדל נין שמחה וגיל‪ .‫‪39‬‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫ראו‬ ‫אור‬ ‫ט א הןןם‬ ‫בו^טןד‬ ‫ההלכים‬ ‫אור גגהעליהם‪ :‬בי תרבית‬ ‫הגוי‬ ‫?&‪.‬ ‫כמהה מורה סשמ״ס התמידית על מ ר משמח כנא נהמידוח‪ .‬‬ ‫‪< .‬סס כלנו נהשך‬ ‫מפחד כנהרינ כנה כסוף ראו אור גדול נעת מפלתו ‪:‬‬ ‫ישני ו ג ו ׳ ‪ .‬ע ד זה ל מ‬ ‫נ ס ישבי ב א ר ץ צ ל מ ו ת מ״מ אוד נ ג ה ויזרח‬ ‫.‬‬ ‫ולא לאויכיו‪ .‬שמחתם דומה בצד א ה ד‬ ‫כשמחה בקציר שאוסיף בלי מלחמה ובלא ה מ ה ‪ .‬־‪ . _>_«.‬יס ממנה‬ ‫״>״‬ ‫‪.‬ר״לאש‬ ‫למצכות ישראצ היה משן אסלה הנה ליכודה הגדלת הכמהה‪:‬‬ ‫כ‪.‬נר‪ :‬נגה•‬ ‫ט‬ ‫עני! הארה ווריהה‪) :‬ת( הדנית‪ .‬התי״ו נמקים ס ׳ ‪ .‬ע ל י ה ם ‪) .‬יף כ ש מ ח ת בפן*יר כ א ש ר ע י ל ו‬ ‫ט‬ ‫גדול‬ ‫י ‪#‬בי‬ ‫ב!‪£‬יץ צ ל מ ו ת‬ ‫& הגדלת השימחה ש מ ח ו‬ ‫בחלקם " & ל ‪:‬‬ ‫ה ו ל ד ו ת א ה ן לוסגולה‪ .‬פכשחזר מעל‬ ‫הרהקה מלך כוש כא לו לירושלים עם כל אוצרות כוש וכצריכ כעני! שנאמר )לקמן מ׳׳ה( יני‪ 1‬מצרים וקחג‪-‬‬ ‫כ צ ו ר ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)א( א * ת ‪ .‬ת״י כחדוות נצחי ק ר כ ‪ .

w‬‬ ‫כ ״ ך אשור שנהרג ע״י ב נ י ו ‪ .‬ונמצא‬ ‫ממט מנצ״ה שרשו ש י ה ‪ .‬והיהה לשרפה‬ ‫ל‪:•:*.‬האח‪ • ^ ) .‬‬ ‫*\™‬ ‫?‬ ‫א ת ו בכל ע ה ‪ .‬ושהרונו נשץ צהלח נצחץ במלחמה‪ :‬כי כל סאין סאן ברעש‪ .‬ס י * ו ( ‪ . .‬״י‬ ‫‪u .‬מ ו פ״י העול באכזריותו ‪ .‬פול שהיה ככל לחזקים ו‪:‬היס פ מ ם‬ ‫‪ 0‬ה שכמו למשא כבד להעלות סס קשה ‪ .‬ג״כ שרשו שאן והנו״ן כשניה למשקנ השם‪.‬כיום‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .‬ד‪.‬א׳ש שואה ומשואה )איוכ לי(‪ .‬רמש כ א ר ן ‪ .‬ע מ ס שאן בהול המולה פ ל‬ ‫פצמו והאביר את עצמו ע״י הרעש‪ .‬ו ק סס כשמלה הפרושה על נס ודגצ‬ ‫״ ״ ‪ .‬והנה לשפמיס יהיר‬ ‫המול וכיבד ה מ ס ‪ .‬ה י ה ‪1 5‬‬ .‬אלא כמו שאץ ‪ p‬שאה והמין מן המה וחרון מן חרה לא יתששל ע© הנו״ן לומר סיאן אלא סואם כמו מן‬ ‫המון הומה ומן שאון שואה ולא יאמר שואן הימן ח י ק ‪ .‬כנבדל במ שמלס לריעיו כסות בנד‬ ‫‪ 3‬ו ג ס פטהשבםי‬ ‫ה מ ס והעבודה ש פ ״ ‪. .‬ומשאל ממני על כל דגר המרעיש ועוקר עצמים‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫״‪-.‬אבל עדיין המושל ה א כ ז ר ק י י ס ״‬ ‫‪t‬‬ ‫ולפעמים שיזת ג ס המושל אבל פ ק ע מ ו ומחנהו הוראת הר ש ‪ .‬על כממון‪ .‬אם שאו מ ר י ם ‪ .‬‬ ‫אבל נצר‪.‬גרמתי כמו שיון בימנית‪ .‬הנמשל כי השאץ הכואן פ ל כ מ י ם רבים ‪ .‬נ [‬ ‫חיילותיו ומחנהו הוא השבש בו ה כ ה א ו ח ס כל פ ת‬ ‫ה ל‬ ‫א‬ ‫‪m‬‬ ‫י ר‬ ‫‪w‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫באור הפלות‬ ‫ופנינו כבל המשא‪ .‬‬ ‫ב י ‪ . .‬עזי־׳א ט במפלת מ ח ר י ב נושעו מענ־ן שאין ורמש‪ .‬הלביש א ת דבריו מורים על עצם השרפה ואכילת כ א ש ‪ .‬קיצ שאין מכיר‪ .‬כל שאון המיית מלהמה הדרן נהיות המייה ברעש גדול יכמנת ההרוגים ממללת בדמים ו ליכלכת בו‪ :‬והיהה‪.‬פעל אכל ופעל שרף‪ .‬כמס שהם‬ ‫) ד ( כ י כ ל ס א ק ס א ן ב ר ע ש ‪ .‬שהיא מחנהו שנהרגו פ״י המלאך ‪ .‬״ ״ ״‬ ‫ג ס ^ ם <‪./‬״‪_ -‬״‪ _.‬ה י ה לשרפה מאנצת אש ‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫‪p‬‬ ‫מ א בואן והומה על פצמו ברעש ‪ .‬גס נמצא ממנו מה ששרשו‬ ‫שיא‪ .‬עניו מ י א ו ש ו מ י ט ף ‪ .‬‬ ‫‪it.‬מ נ ה ג ה ‪ :‬ושמצכ‪ .‬כ ת ה נ׳ ש׳ ‪t‬‬ ‫ע י נ י ש מ ו א ל )ד( נמר יר ע׳ כייס פ״א ירושלמי סשס מ׳ וי ו‬ ‫רשיי‬ ‫כ ‪ c‬ושבאים וגוי והכל כדיו חזקיס ועדו‪) :‬ג( כי את פול מ ל ו ‪ .‬וכולם ה ה ה ת וכרכו את השמנה‪ .‬כס״ש והנה צליל‬ ‫להם שעורים מההשך במחנה מרץ )שוששים זי(‪) :‬ד( כי כל סאון סאן ברפש ‪ .‬‬ ‫‪-—.‬משאיכ במר דלת‬ ‫— ' י'!' ? ? ‪I f ' V‬‬ ‫'‬ ‫מזל־ס יי ל י‬ ‫א‬ ‫פ ה משל ו ד מ י ו ן ‪.‬יי׳׳ל ושאגנן עצה באזני)לקליז ל״ו(‪ .‬הכניאמר שמידבכשקףמצד־*אש אוכלת‪.‬ואת שבס יהידה שטה נוגש בו ב ^ ה ו ‪ :‬כ ח ת ת ‪ .‬אבל נצחון זה אץ בו רעש ואין בו‬ ‫מ צ ו ד ה ציון‬ ‫כצורה דוד‬ ‫כאשר יגילו‪ .‬הכם הזה כברת כלילה אתת כמי עת משלת דדין כימי גדעון כי גס כמה נאכדי כלילה אהת‪) :‬ד( כי כל‬ ‫פאון‪ .‬והמשיל ‪ » -‬י י ם‬ ‫‪ [0‬כובד ה מ ס הוח המו* שסב׳ו‪ .‬‬ ‫ונץ נ ר ‪ . פ ט ל ס ולא יח״ולו ‪ .‬ו א נ י אומר ששתרונו לסי המנץ יאץ לו דומה ק‬ ‫כמקרא‪ .‬מנץ מלכיש ו מגוללס •‬ ‫הכונ שכיה כוכל חזקיהו ומי שהיה מטה שכמו נהצ״יכ‬ ‫עניו משא ככד להעלות דם קשה ואת הכנס שהיה נוגש ירודה נו זכיא אשור יכשל הדבר במ״ש לתפארת המליצה‪:‬‬ ‫כר‪.‬נ • השבס שבו ס כ ה‬ ‫״ » ‪-A*..‬אך לפי ששש לשין המקרא לא יהכן לשרש נעזרהו מאחד שאין סוי״ז והט״ן מעיקר‬ ‫התיבה‪ .‬מכלם‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪a‬‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו ג‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה ל י‬ ‫ו מ ר‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫‪t‬‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ץ‬ ‫'!‪!£‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ה ת כ‬ ‫) כ‬ ‫ל ‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪. .‬ץ כמנהמס ההיא ריתל דומה לשדכה כנאננ באש כי לא נשמע רמש מלממש וצא נראם דם כי כמלאך הכס‬ ‫והוא המיית‬ ‫מצשון גצגוצ‬ ‫באור‬ ‫הזול‬ ‫העגין‬ ‫ישעיהו‬ ‫_ ‪ .‬צבא כמצהמה ‪ :‬מנוללה‪ .‬י‪.‬ועל‬ ‫מהומה ולמש‪ .‬מ מ צ י ם מיהר‬ ‫מפלת מדין והשיר שניהם בלינ ס ס ח ו מ ט ח ה ע ו פ ר ‪ :‬לשונות כמורים מל השרפה‪ .‬יש ‪ p n w‬אותי לשון סאם‬ ‫וסדה כמו שדרשוהו רבותינו‪ .‬כמו שאון נשי״ן‬ ‫כרכו נשמוח לפניך ג ב ״ נ מ ק ‪) :‬נ( כי אש מנ כ ב ל י ‪ .‬ב ן ה ^ י ׳ ׳ • *‬ ‫ה ו א המשה שנמס לכבול העול של ה מ ס ‪ .‬ו ל ד ב ר י ח ז ‪ . -‬א ולפ״ז תהיה פס מי״! שרשיה יפעל רעש כונמ בעצם על‬ ‫‪.‬שכרת יהד‬ ‫בלילה אחת ‪ :‬כיוס מ ד ק ‪ .‬כמו כ ב י ו ם ‪ .‬ו נעז שמלקו שצל כנהריכ ק שנדון‪) :‬ז( כ א ו ן ‪ .‬הת ‪ ..‬כמו כבור סיגיך‬ ‫)למעלה אי(‪) :‬ד( סאון‪ .‬ו ג ס נ כ ב ר ש ב מ הגגש ורומיה‪ /‬כי שמלה כולל גם מה שאינו השיר למדתכאדם‪.‬ושמלת הרוגי מלחמה פגיללס בדמים‪ .‬כמו ששמר‪.‬‬ ‫‪C‬‬ ‫^ ‪)™^lJ*s'tJ&^T‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ם‬ ‫= ‪2*K^0 *21‬נ « ‪8 °fi‬‬ ‫שלא שמעו ל מ ש מ ע ת י ‪ .‬ועהכא מהגולל בדם ) ש י כ ל ( ‪:‬‬ ‫' ‪ .‬״‬ ‫בשערנו‪ :‬ושמלה ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ל םב'ל‪1‬‬ ‫^‬ ‫ו א תמ ט ה‬ ‫כל־‪-‬םא‪1‬ן‬ ‫ל כיי‬ ‫ע?מ‪1‬‬ ‫‪pto‬‬ ‫ש ב ט‬ ‫בריעים‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫הנגע‪ 1‬ב‪1‬‬ ‫ושמלה‬ ‫החתוז‬ ‫מוללה‬ ‫י‬ ‫כיזם‬ ‫מ ר ץ ‪:‬‬ ‫בדמים‬ ‫והיתה‬ ‫ה ו ל ד ו ת אהרן ט כ ל כ א ץ ‪ .‬מל פגרי‬ ‫ובברה כ ב י ו ם ב י ק בהצילו לישראל‬ ‫גציליכם )ויקרא כ ״ ו ( ‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬ו ש כ ר ה ‪ .‬מנ כממון‪ .‬ביפי נלפץ שאף הם נשלו יחד בלילה אחח ובליל קציר העומר‪ .‬היא השמלה האלומה שמדמים * ת ה על נ כ ‪ .‬שי״מ‬ ‫קיימים שהם ה ש ב ס ‪ .‬ע ת ה ה י א כ ג ו א ל ה ומלוכלכת ב ד פ י ה השר שפנה ‪ .‬לאות‬ ‫ב י .‬קיל נצחין שוס טצח במלחמה ברפש‬ ‫שעשש מ ס י ם והגש‪ :‬הריסיןהוא‪ .‬‬ ‫^ ‪ .‬גס נמצא ממנו שכרשו נשא‪.‬מל כרעש‬ ‫השיאוה כוכתו)שם ל״ו(‪ .‬כמו דלק בער י‪5‬ת‪ . .

ר)׳.‬יס שבימיו היהה משנת כנחרי‪ ::‬ושהי סיישיל‬ ‫ממשלת ה׳ הכיס על שכמו ר״ל ימה כשמו לסבול עול התורה והמצוה ‪ :‬ויקרא כמו פצא יומן ונוי‪ .‬נ[ כי למהר ימות ועמו ־ המות‬ ‫המשהה אבל הכס הוא אבי עד הוא אבי הנצמיוה הקייס לעולם ‪ . ‪ :‬ר ן כי ינד‪ .‬ ‫מרניס הממשלה ופל מדנית כנלוס כד אין הוף ‪ 1‬על כשא דוד ‪ .‬מ״ס סתימת באמצע ת ע ה ‪.‬הניתן לו הין ק‪ :‬כהי׳‬ ‫לו שלים מכל עברי‪ /‬ואין קן זד לשון הפםק עולמית אלא אין קן לשביביו‪ .‬מרנית מממשלה והשלוה יהיה עצ ככא די־ ר״צ עצ‬ ‫הזין‬ ‫כ א ו ר הט&־ת‬ ‫ישעיהו‬ ‫נ א ו ר הענין‬ ‫‪:‬‬ ‫את הגיף הבוער‪ .‬אין ק ן ‪ .‬למי יקרא השם הזה למלך המרנה‬ ‫המשרה של הקב״ה מל עצמו לירא מפניו‪ .‬על כסא מלכות בית דוד יהי' שלים‬ ‫זד בפשפנו וצדקה כעשה ׳חזקיהו‪ :‬ולשלום‪ .‬ש ‪ ^ :‬ס מהדי.‬יס‬ ‫משמותיו של הקב״ה וקריאת שס זז אינה לפס מ‪!:‬ש אלא לשס גדולה ושררה‪ .‬ומזרה רוב ככמות והמי״יס ונמכן לשתיס הוא להורות שהבשחתו התקיים ולא השתנה בשיש‬ ‫לרוב כמכרה ולרוב הפלוס‪ .‬ה ה י ה לנו התשועה הזאת ‪ ! .‬כי ילד ומקרה ־דשה‬ ‫נ ו ב המשרה‪ . פ‪::‬‬ ‫זזעי ע ״ ו א ל )נ( ז.‬ויקרא שמו הקי״השהוא מפליא עצה ואל גנור והכי עד קרא שמושל‬ ‫הזקיס•' שר שלוט‪ .‬לא מצאנו שיסה ס ‪ :‬כ ס נושא המשרה‪ .‬לשי.‬וכד נמ ל ישלש‬ ‫מ צ ו ד ת דור‬ ‫פ צ ו ר ה ציון‬ ‫‪:-.‬׳ ‪ .‬כמו וקרש שם בבית לתם )רות‬ ‫די( וכמו ועשית• לך שס )ש״ב זי( אף כאן ויקרא שמו ויהן לו שס וממשלה ‪ :‬ולשלום‪ .‬אך י״ל שאף שר בל‪.‬הרכד משרה על שכמו‪ .‬נ כ ס ‪) :‬ס( כי ילד ילד צ‪:‬י‪ .‬כי שלוס ואמת יהיה כימיו‪) :‬ו( למרבה המכרה ‪ .‬כי הבכתת האדם תשתנה מפני שלכתדבריס‪.‬‬ ‫יי![ שתשתנה ממשבת המבעית ורצונו ויחליף את עצתו‬ ‫הקדומה‪ .‬וזאת לא יצ־ייר אצל ה' כי הוא יועץ פ ל א ‪ .‬ב[ מפני מסרון היכולת שלא‬ ‫יוכל למלא הבממהו‪ .v‬‬ ‫חדשה‪ :‬ע ל ב כ מ ו ‪ .‬המאכלת אש הימה בעצמה לשרפה‬ ‫־" ־‬ ‫־ י ־‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪t-.‬משרה‪ .‪.‬אבל ה׳ הוא אל גבול בעל היכולת המוחלט ‪ .‬ותהיה משר־ הקכ׳׳ה יעולו על שכמו שהיה עישק כתירה ושימר‬ ‫מצות ויטה שכס למשאו של הקנייה‪ .‬יקד יקיר מאכולת ‪) :‬ה( כי ילד ילד ל ^ אע״פשאוזזרשע הוא כנו הנולד לו זד נצצה‬ ‫כ ר ס להיות לנו קחהיו למלך צדיק יהיה‪ .‬‬ ‫מ ו ל ה ־ ת .‫ישעיה ם‬ ‫‪#‬ל‪1‬ם‪:‬‬ ‫^ י ך ר ן ץ & ל ־ ־ ב פ א ת ד ר & ז‬ ‫לםרבה‬ ‫עמים‪ .‬כמי אץ קן ^ אופן‪ .‬כצ זה בוכות כילד אשי יילד‬ ‫לנו וזהו ה‪1‬י־‪.‬ר״ל השה שר שלוש יורה כ. ה ר!‬ ‫‪)6‬‬ .‬נוב‪) :‬כ( כששרה‪ .‬מלשו! שדרס וממשל‪ :‬אבי נ ‪ .‬וי ‪ f‬זו היקץ המל׳ הוא‪ .‬ועצתו לא השתנה ‪ .‬ועה״י שלשה התנאים הנמצאיס אצל‬ ‫)״״.‬הנדדרץצ״ד‪ :‬למדנה המשרה‪ .:‬־‪ £‬צונןאנמדיר נ׳ דניר א׳ תשק־״א מיז ש׳ ה י ן ‪: :‬‬ ‫ה‬ ‫רש״י‬ ‫לס‪ :‬והיהה לשרפה‪.‬י״נ ה׳שהו?‬ ‫הלא יומן ואל נטר ואני עד י־רא בס המד היולד שר שלים ‪) :‬ו( למי ב‪ :‬המשרה ‪ .‬זו לתשובת החולקיס‪ .‬ושרף י מר על סעצם ככנר נשרף והיה מ א כ ל ת א ש ‪ . שררה‪ .

‬ס‪ :‬מעמה ועד כולם‪ .‬ומהם‬ ‫הגיע לאזני הגדולים ‪ .‬וס אמר מל מלכית אפרים דעו‬ ‫כי הפורעניות הנאה עלידם לא נמקי ה נאה כי הדבר הזה כלח ה׳ מיי הנביאים הקודמים צס־‪.‬ושכ מ< כ כ א ‪ :‬ועל ממלכהו‪ .‬היתה שומה‬ ‫בכי כלל העם ‪ .‬כצ ימי ח ק י ‪ : :‬קגאש‬ ‫•הי‪ .‬אכנ הגדול כלבם‪ . :‬‬ ‫ממלכתי יהיה מרנית כממנל‬ ‫לכשאר גומד על כנס וככיכהוחיזר נ‪1‬נ כככא ‪ i n‬כעדה‪ :‬ולכעדם‪ .‬טלל לרוב אצל ההמון‪ .‬ומשם נחפשמ א‪ :‬הנוי כולו‪ .‬שקנא לציון ענ אשר יפן עלים ארס ופקח‪ :‬תעשה זאת‪.‬וסעד הזה‬ ‫ה י א .‬תה מנץ‬ ‫•המאמר ‪) .‬״ ‪ .‬ובררתי זה במקום א ח ר ‪ :‬ל ה נ ץ ‪ .‬‬ ‫*•יי!י־'י« ״‪_ _ .‬‬ ‫*משם נ פ ל ונתששע ב י ש ר א ל שהם הגלולים‪ . ״ א דבר שליז‪ .‬אמרו פה לנו‪:‬החד על מה שנפל לצין פל ידי פלך אשור‪ .‬כ כעס הנבארים ידעו כלא כן ד»ריהס אשר ידברו בנאוה ונגודצ‬ ‫*כג והוא מקרא קצ ומונן מא‪.‬ות רנ כ״כ מ״ז ימשס עוד צד־‪.‬התימדו הםמון בשם יכהב‪ .‬‬ ‫י י ‪4‬‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ו ה י ח ה‬ ‫א ‪ .‬‬ ‫‪.‬״ ״ ‪.‬‬ ‫* י ת ק ס ‪ .‬עולמו של יחזקיהו שלם נל ימיו ק מצינז שאמר‬ ‫•<ז‪:‬ה וישב שם על עולם)שיא אי(‪ . .‬ולהשובת החולקים האומרים לדעתם יש להשיבם מהו מעמה והלא לא בא אלא‬ ‫־סל סוף חמש מאות שנה ויותר‪ :‬קנאת ה׳ צבאות‪ .‬ס( ל ב נ י ם נ ‪ 2‬ל ו ‪ .‬פישר־<‪.‬מה בכך כנפל כנין כל»‪.‬מ״א א׳ י ״ ל ‪ .‬כ״פ‬ ‫כ״ג‪ .‬יו ‪) :‬ט( לבנים נ פ נ ו ‪ .‬דו)עילם‪) :‬ז( ניעקנ‪.‬כ״ז הצדקה יעשה על כי ית‪:‬נא על מה שחרף כנחרינ כל‪:‬י מעל‪) : :‬ז( דנר וג•'‪ .‬כ י ד ‪ .‬שם יעקנ היה שם ם ל י מ ‪.‬העמים אנ דוד)דסיאייכי״ט(‪) :‬ח( נגאוה ובגודל ננב‪ .‬להבין א ת י ׳ > היא ה מ נ ך ‪ . ^ \ %‬‬ ‫) ז ( ד ב ר )השיב כניו אל עשרח השבפים ׳ לננא‬ ‫בפרסית על הרעה הפתילה ע ל י ה ם ( ‪ .‬כאינו נצחי‪ .‬יס הלא נגנה ק מ י ל ס כאבני גזיס כיל‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ר העניו‬ ‫‪5‬‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫‪5‬‬ ‫‪aV5.‬מ ״ נ ‪ .‬‬ ‫ספהס התקיים נ ה ם ‪) :‬ח( כגאוה ובגלל לבב לאמר‪ .‬‬ ‫כמו שיעקכ היס לו שני שמוח‪ .‬‬‫יהיה אצלם כאלו הוא לבר אשר שנח ה׳ אליהם י סן השמים‪ . ד פולס‪ .‬יהיה ב ״ ק ה שהיא צייוי* ״ ״ ׳ • י ס י ו‬ ‫&‪. _«.‬לנל מכיס נופלת‪ :‬גמשפנו ובצדקם ‪ .‬וזו ההכנה מעתה ‪ .‬‬ ‫ישםישראנ כיס שם הכבוד והשררה‪ .‬ולא לבל שאמרו‬ ‫מאמר זה כ ג א ו ה להתגאות כי נ ס ב ג ד ל ל ב ב שלבבם היה בישח על מאמר זה ל א מ ר ‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫בלעו‪ .‬ובמה יסעדו את הכסא‬ ‫>‪ .‬הלא מתס‬ ‫»‬ ‫ר ח״ה ‪1‬‬ . . & ^ .‬וחף שאין ישראל ראו ים לנסים אלה‪.‬יא״ א ‪ /‬כיו ו ׳ ‪ .‬ונתקיים כי ככר גלו מקצתן‪) :‬ח( וידעו‪ .‬ום *‪ fto‬לא תעבור בארצו ‪ .‬‬ ‫־ולח אחז ראוי לכך ואף זנות אבות תמה )תיסשות( ואמרו רבותינו כסש הקכ״ה לפשות לחזקים משית‬ ‫־וסנהריב גוג ומגוג אמרו מלאכי השרת לסר הקביה מי שקצץ ללחות ההיכל ושיגק לפלך אשור ימשס משיח‬ ‫־סיר סתמו הכתוב‪) :‬ז( לבר שלח הי ניפקב ‪ .SiStSM‬‬ ‫‪& £ # £‬‬ ‫־־ זי־ייי׳ד־י־י •ייי‪ :‬י ״‬ ‫״ ^ ׳ ׳ *‬ ‫^‬ ‫ב‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪k‬‬ ‫ולכצוה‪ :‬להכן א ת ‪. « .ןם'בל‪ 1‬אפרים {י‪#1‬ב שמרון‬ ‫^גאוה ובג‪1‬ל'לבב י לאמרי‪ p :‬רבנים נפלו וגזית נבנה עממים‬ ‫‪1‬־‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪• J«T:Sv: * ('* J‬‬ ‫ו‬ ‫‪V>TT:‬‬ ‫ץ .‬פנץ השענש ‪ (0) :‬ומיס‪.‬ונכבדי העם כ מ‬ ‫הראל‪ .ן כמו שילכם ‪) :‬ט( שקמים‪ ..‫פא‬ ‫למ?ןלכנת‪ 1‬להבץ אתה ולסעדה במשפט ובןידפןה מעתה ו_ע!—‬ ‫עולם" ק^את ןה‪1‬ך\צבא‪1‬ת תעשד־־ךאת‪"' :‬דבי" עלה י א מ י‬ ‫&‪ ip$‬ונפלבל&ךא^ ח וידעו ה.‬ודבר זה להחיל ב י ע ק ב שהם ההמון‪.‬ננאות כליהם ו ק היה‬ ‫־כ* גשי‪ .‬ואראקעל כ ז ה ‪ .‬כמזגאה‬ ‫הקלמוניס היו מאמינים בלבר הנקרא א ר א ק ע ל ידע נפננמים כי שקר נשכו‪ .‬בפיר המלוכה‪ .‬פ ל ט ‪) .‬מץ סאןום‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪t‬‬ ‫ו ה י א‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫‪D‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪W‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה ה מ ן ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫אליהם מחמל־ זה כלמות גזרה או שקילה מן השמים‪ .‬ס נמקים כס״ש ונתי לו את משנה התורה‬ ‫&מו וטי למען יאריך ימיםע! ממננתי‪ .‬סועם‬ ‫בעצמי שהוא .‬נס מל אנשי אב פולס‪) :‬ו( ולסעדם‪ .‬ונישא השם ההגיוני של ממלכה הזא מאז‬ ‫ג ס פה הדצהות מגבילים‪ .‬מ׳ כ״ו‪.‬ח( וידעי אותו ב ל ה ע ם כ ו ל ו ‪ .‬ולכמדס‪ .‬כמו וע‪.‬הכנ‪0‬‬ ‫מורס עגץ הזמנה בדבר שיוזמנו האמצעיים ואין חסר ‪p‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬מה שהיו אומרים בנאוה ובגודל לבב‪) :‬ס( לבניג‬ ‫ס צ ו ר ה ציון‬ ‫ס צ ו ד ת דור‬ ‫י־•'‪^: -.‬ר״ל ‪tft‬‬ ‫•כמשפט לנד לא יהיו כדאים נזה כי אץ הז‪.‬ז ‪ .‬הנטאה שנתנבא לסורענ ת סקח ‪ p‬רמליהו‪ :‬ושל בישראל‪.. .‬בץ איורים שהיא המדינה ובין יושב ש פ ר ק ‪ .‬ז = מ ד מ ו ז ‪m-wr. .‬מ״ג איכינ‬ ‫‪I‬‬ ‫מ ״ מ ס׳‪ ' 'fV‬ו נ ‪ ' / 4‬״ ^‬ ‫ה נ ה ק נ א ה ה ׳ ת ע ש ה ז א ת בפבוי ‪ °‬י‬ ‫& \ ‪$ ? ^ .‬כמו שיבואר לקמן)י׳ כי‪ .‬להבין א ה ה ב ם ש ש ט יה׳דינס‪ .‬ולסעדה‬ ‫י * ‪ mS-pa‬״‪ n‬ה ה ד ד \ י י י ו ו ר ו ו ו ר מ ז ו ‪ .‬חולץ צ״א‪ :‬ע״ש )י( דק״ר ליו נמדיר ייא רו״ר וי ו « נראניש מין ס׳ כיא כפר• ‪ ftp‬ירושלמי‬ ‫כנ‪:‬ורץ י ״ נ ט י ס וי)ש( אוד׳יע ו י ו‬ ‫רשיי‬ ‫לו הנה לשלומו אץ לו קן ואין קצבה‪ :‬פעתה וער עילם ‪ .‬‬ ‫& ע ה ה ‪ .‬עס״ז מצייר כי מאמר זה של לבנים נשלו )פסוק ס י ( ‪.‬כן מיו הממנים‬ ‫בשמות אלם‪.

‬יכוה ינלנל דצז‬ ‫פלש־זיס‬ ‫י י " א"‬ ‫^ י‬ ‫י א ‪) -‬יי( א י ז י • אי י י" ׳' בי׳ייי יאי"‬ ‫י '‬ ‫אייכיי‬ ‫היישניס נמערנ הרעו להס‪ :‬נכצ פה ‪ .‬ו א ת איביו י ם כ ס ך ‪ /‬דרך המלחמה שהגבור־ס‬ ‫עומדים בתוך ולוחמים ומנצחים ‪ .‬שהיה עזר מלש‪ .‬מין אילן‬ ‫שנא נמקרה והיא צא התמיד‪ :‬כקמיס גדעו‪ .‬הנביא משיבלהם‪ .‬המלכים שהיו לנו קורס שמלך פקח ננון יהוחהז בן יהוא שבימיו נתמעכינו כענץ שנאמר‬ ‫)מ״כ י״נ( כי אבדם מלך ארם‪ .‬ו ה פ ל ש ת י ם‬ ‫יבואו עליכם מ א ח ו ר ‪ .‬יתקיים ויבא‪ .‬עד שיביא עליהם את סנהריכ‪ .‬׳ שככה נ ס כי חו'שני‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪552‬‬ ‫ס‬ ‫< ‪:‬‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪.‬ופלשתים הרעו להם מאחור‬ ‫שהפלשתים להם במערב‪ :‬בכל זאת וגו׳ ועיר יזו נטויה‪ .:‬ו‬ ‫בד״ה‬ ‫)בי כ ״ ה ( ועל ישראל‬ ‫ושל‬ ‫יהודה הי׳ ישעיה מתאונן על הצרות הללו‪) :‬יב( עד המכהו‪ .‬״‪.‬‬ ‫באור המלות‬ ‫‪1‬‬ ‫חזו] י ש ע י ה ו‬ ‫שנס נזול מאד כשקמים אשר בשפלה לרב )מלניס א׳ י׳‬ ‫נ״י(‪) :‬י( ‪5‬ר אויב הנר מציר ף פ ל והאיף י י "‬ ‫רעה ואינו פועל כנ״ל)ה׳ כ ״ ד ( ‪ .‬״• ‪ -‬״ י ‪ .‬‬ ‫תחתיו בית מגזית שחזק יותר‪ .‬שפלים היו והם הלכו להס כבנין לבניס רעיע הנופל‪ .‬ה ס שביס חמיד לבקש עזר מאת העמיס המכיס‬ ‫אותה‬ ‫ן־ ח ״ ח ‪2‬‬ ‫׳‬ .‬שנדמה להם באמת שהוא לטובתם( ‪:‬‬ ‫)י( ו י ש ג ב ‪ .‬י בגוי ארס ופלשתים בישראל וישראל זה בזה כמו שנאמר לממה בטנין מנשה את‬ ‫אפרים ונו׳‪) :‬יא( א־ס מ ק ל ה ‪ .‪ .‬ענין‬ ‫)!( וישגנ‪ .‬‬ ‫נסיריס‪ .‬י ־ נ‬ ‫‪3 5‬‬ ‫‪.‬הן אמת כי הלבנים יפלו והשקמים יגודעו‪ .‬והוא רן המנושלים כמו בלבל נזנ‬ ‫נ מ ) ת‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫י מ ‪ 5‬ן‬ ‫ני(‪•) :‬נ( כמכהי‪.‬ובכ״ז לא שב חרון אף ה׳ ע מ כ ם ‪ .‬‬ ‫י ג ס‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫נבחר עוזרים אחרים שיהיו חזקים יותר מא־ס‬ ‫ונדמה כמי שנפל ביתו שהיה בנוי מלבנים שבונה‬ ‫״ ‪.‬מצד המערב‪ .‬הם ניפח•׳‬ ‫כמה שנסמכו על רצץ מלך ארס וסקנ״ה ישגכ אה מלך אשור ע יו )ויסכסך רצין •צריו זה כזה ומתיך כך‬ ‫לא יהיה לישראל לעזרה‪ .‬אס נכ־זו‬ ‫תאנה וכן ובולם שקמים )עמים זי(‪ :‬גדעו‪ .‬ויאכלו אתכם בכל פ ה ‪ .‬‬ ‫מיסיפיס בדבריהם שעיר יתרון להם בזה על המשצ‬ ‫הראשון ממי שבונה גזית תחת לבנים‪.‬כן אנחנו עוד נשמח על מפלת רצץ‪ .‬מנ<ל של לבנים‬ ‫נפלו אמרו בנאוה ‪ .‬כי לא תמצאו עוזרים חדשים ‪ .‬הקב״היסכסך‬ ‫את אויביו זה נזה נ‪.‬י‬ ‫״״‪.‬שהאויבים •סוככו שלא יברח והצרים יהרגוהו כחרב ‪ .‬״ ‪ .‬וכזה יפיל ויגדע העזר החליש שהיה לכס מרצין‪ .‬‬ ‫)כי האויב הוא הדורש רעה ואיני מציר בפועל(‪ .‬גם הרס עצמו שהיה עד עתה בעזרכם יבא עליכם מצד המזרחי‪ .‬יב( י ה ע ם ל א ש ב ע ר ה פ כ ה ו ‪ 5 .‬ובזה נייר כי צרי רצי! שהם המציריס לו בפועל הס יתגברו עליו במלחמה ‪.‬עד הקנייה שהוא מביא עליו המכות‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫אה האויב הגלה כמקצת הנה פתה נתמזק ביותר ני תושביש‬ ‫אנניס גזוזיס ומחומניס ניושר ר נ ‪ :‬שקמים ‪ .‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬שקמים ג ד ע ו ‪.‬י ‪ * & 3‬ב ל י י ף * י ‪ 7‬־ * ל ‪ .‬י ם י ם ך ויסך בעדו סביב סביב שלא‬ ‫ועת איביו‬ ‫יוכל לברוח‪ .‫‪€1‬‬ ‫ט‬ ‫י ש ן י ו ו‬ ‫בז^־עד ו א ר ז י ם נ ח ל י ף *‪ . )>׳‪p‬‬ ‫פ‬ ‫א ז‬ ‫ו ו נ ך‬ ‫ה׳ הידיעה מס ככטי שלא כמשפט ?‬ ‫ה ר ע ו‬ ‫ה ס‬ ‫ו‪.‬כאומר כנה כל עצמם לא סמכו אלא על רצץ‬ ‫וידעו שה׳ י‪:‬ננ ויחזק את נרי רצין מליו ואיכ כשל עוזר ונפל עזור‪ :‬ואת אויניו י ס נ כ ך ‪ .‬ומשל של שקמים גודעו אמרו בכולל לבב ‪ ..‬ואני אומר אח אויביו כלפי השנינה היח א ו מ ר ‪ .‬לא עשה תבונה כמגעת עד י‪.‬‬ ‫)נא( א ר ם כ כ ר ם ‪ . )דנריס וי( ‪) :‬י( •סככך ‪ .‬נכל הטרענית " י י יא לא שנ <‪cf‬‬ ‫ה׳ מישראל ועוד ידו ננוויה להכות עוד ב כ ס ‪) :‬ינ( צא כ נ ‪ .‬אבל זה שהוא עכשיו‬ ‫חזק הוא כבנין אבני גזית וכן ארזים טובים משקמים לברן‪) :‬י( ויפג־ ה׳ אה צרירצ־ן עליו‪ .‬רק נדמה כמי במשל השני מי שיש‬ ‫לו יער של שקמים שהם אילנות גרועים שכעליו יגדע איתס בעצמו כרי לנטוע תחתיהם ארזים ו ובזה‬ ‫בודאי ישמח אס גודעו ע״י אמרים ‪ .‬כי אחר מפלת רצין ‪ /‬אז ‪.‬‬ ‫שיה עכ״פ‬ ‫יצטער על ההפסד של הבית שנפל וריבוי ההוצאות‬ ‫שצריך להוציא על הגזית‪ .‬נכרתו‬ ‫השקמים נתליף ארויס המעולים מכס !כפל כדבר נ״״ש •‬ ‫כמו ואשריהם תגרעו.‬ס״א( כך שמעתי‪.‬ד ל ו‬ ‫* ] י ב י ו י ס ב ס ן ז ‪ :‬יא' א ר ם‬ ‫ישראל* ב כ ל ־ פ ה‬ ‫לא־־שב‬ ‫ופליעזתים‬ ‫מפןךם‬ ‫מארוור‬ ‫<‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫׳ לקכי.‬בכל זאת חצי השני של המאמר שהוא וגזית‬ ‫נ ב נ ה וארזים נ ח ל י ף נא יתקיים ‪ .‬ר״ל מלאו נל תאוותם מ כ ס ‪ :‬נכל זאת‪ .‬ד״א א ר ס י קדם‬ ‫ופלשתים מאתר היו‬ ‫משחיתים‬ ‫נימי‬ ‫ביהודה‬ ‫שמטרש‬ ‫א־זו כ‪.‬יס‬ ‫? ‪ .‬ארס הרעו להס מקרם בימי יהואחז ויואש‪ .‬ומבאר‬ ‫ה ע ע ס ‪ .‬והבלתי גבוריס כ״כ עומדים מסכיכ וסוככים כגדר וחומה בל יתנו‬ ‫יד להאויב המנוצח לברוח ‪ .‬ומלת אח אוי' י‬ ‫‪•\ .‬ש ק מ י ם גדעו‪ .‬אולם הגס שחצי המאמר המירגל‬ ‫בפינס‪.‬ני אנו לא נצטער כלל על אבדן רצי.‬שתחתיו‬ ‫נגריה ברית ע ס ארזים וגבוריס )וכני המשלים מגבילים נגד בגאוה ובגודל לבב ‪ .‬‬ ‫מ ע נ י‬ ‫‪0‬‬ ‫נ מ י‬ ‫יה‬ ‫ה ־ ־ י‬ ‫׳ ו ע‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪.‬את־‬ ‫ףיאכטאת־־‬ ‫ב ב ל ־ ז א ת ל א ־ ־ ש ב א פ ו ־ ןן&יד י ח י } ט ? ה ' ‪ :‬י ג ו ה ? ס‬ ‫ואתץהוה‬ ‫עד־״המבהו‬ ‫צבאות‬ ‫לא‬ ‫רכרת‬ ‫דרשו‪ :‬ע‬ ‫ע״ש )יא( והר פנחס אי״ר א׳ אס״ר א׳ פסיקתא ל״ג‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫נפלו וגזיה נ מ ס ‪ .‬כ י ‪) .‬כ י ה׳ י ש ג ב א ת צ ר י ר צ י ן‬ ‫ע ל י ו ‪ .‬שהיא ל ב ג י ם נ פ ל ו ‪ .

‬מרשיע‪ :‬נ כ ל ם ‪ .‬‬ ‫הוא הגומא הגדל במיה‪) :‬יד( מורה‪ .‬שהוא משל‬ ‫י י ן ס״ו ס״ז ‪) :‬יל( ז ק ן ‪ .‬מצמד כמו את מי‬ ‫יורה דעה ) ל ק ק כ״ח(‪) :‬טו( מאשרי‪ .‬מהחיל‬ ‫אל הנבוריס והחלשים ‪ .‬מדריכי כמו יאצ‬ ‫תאכרו בדלן רעים )מ‪:‬צי ד׳(‪ :‬מתעים‪ . ואינם‬ ‫נ ק יכלה ככצ כיום אמד החכוכ והשפל‪ :‬כפה ואגמון‪.‬‬ ‫״כ(‪:‬‬ ‫הומ המכה חותם ע״י העמיס מלוע אותו ל א ד ר ש ו ‪.‬הם הראשים שלהם כמו שיפרש בפסוק שאח״ז‬ ‫על שלא למלוס ללכת בלרך הפוב ‪ .‬ור״ל כי הבעל מי כשילך לפניו ילך אחר הראש‪ .‬‬ ‫ככנ למקל.‬כילם מחניפים‬ ‫לרשעים‪ :‬וכור יוו נשוים‪ .‬לא לבד שיכרית מאשריהם ומנהיגיהם‪ .‬ובברייתא לשמואל מצימ‬ ‫שיש מזלות ברקיע ממוגיס יחלה שמוחם וכאן אמר הנביא שכל חכמיה» המתנבאים להם וחחיס בכוכבים את‬ ‫בנאות עליהם יכרית ה׳ מהש‪ ) :‬פ ו ( מאשר• ‪ .‬ה נמשל של הכפה ‪ .‬מלשון תיעכ‪:‬‬ ‫יייאשריו‪ .‬והנביא ה ש ק ר ה ו א ה ז נ ב ‪ .‬כמו ומישרי ובאה האל״ף נמקים היו״ד ו ק‬ ‫א‪:‬רו חמוץ )לעיל אי(‪ :‬מבנכים‪ .‬והנשוא פנים מפני מלוהיו ההשובוחהיא‬ ‫ה ר א ש ‪ .‬זה נמשל החנמץ‪) .‬אותם פםיו מיוכרים בעיני כעס המה‬ ‫נשההים‪):‬טו( לא ישמח‪ .‬‬ ‫שלמדו דרכם מדרכי התיעיס סאיא(‪ :‬ומאשריו מכלאים‪ .‬ואין בושים לפרסם רבעס בגלוי וע״כ‬ ‫ט‬ ‫ח ה ‪3‬‬ ‫.‬ ‫נ ? ס‬ ‫ו‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ .‬וכן כבישראל הולכים לפניהם אל ל ר ט ה׳ ילכו אחר הראפ ‪ .‬יג( ו י ב ר ת ר א ש ו ז נ ב ‪ .‬ע״כ אמר שעל נחיריו לא ישמח ויתומיו לא ירחם( ‪ .‬היו ג״כ מ ב ו ל ע י ם מצד עצמם ‪:‬‬ ‫)מז( ע״ב‪ .‬ישימו להם מנהיג נביא מורם‬ ‫שקר וילט אחרי הזנב‪ ) :‬ס י ( ו י ה י ו ‪ .‬לכד‬ ‫הגונה‪ :‬נשוים‪ .‬פלשין נ ע י ם .‬ואומר ט הזקן בחכמה ובשנים‪ .‬המלמד‬ ‫לעשות שקר‪ :‬הוא ה א ג ‪ .‬י המקום‪ :‬כלו ח נ ף ‪ .‬וישמר מלהכרית החלושים כיתומים ואלמנות מצד‬ ‫הרחמים ‪ .‬אבל גס םאושריו שהם העם המחישרים ומודרכים מ ה ם ‪ .‬‬ ‫אוהס יכרית‬ ‫ונעטר ז ה ‪) .‬‬ ‫השרים הדומים לענן• יפה והנבוים הדומים צגומא כגדצ‬ ‫רמים וכפל הדבר במ״ש‪ ) :‬ד ( ו •שיא שנים‪ .‬שלכן גזר הכרתה על סרהש‬ ‫והזנב‪ .‬וישימו נהם מנהיג‬ ‫זקן ונשוא פנים • אבנ כשינט לאחור ולא לכ‪-‬נ ס ויסורו מדרכי ה׳ ‪ .‬פתה באר הפעם למה יכרית הכנה והאנמון שהוא הסם בעצמו‪.‬ויען שהמלך ישמר‬ ‫סלהכרית נטריו מצד שמשמחיס אותו בנבורהס ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ןהוה‬ ‫מ י ש ר א ל ר א ש וזנב‬ ‫פנים הוא הראש‬ ‫יןןנם־־הזה‬ ‫כפה‬ ‫מי‬ ‫ט‬ ‫ו א ג מ ו ן י ו ם א ח ד ‪ :‬יי‬ ‫ונביא'מורדד־שקר הוא‬ ‫^מעואת־־אלמנותץ‬ ‫ומרעוכל־־פהידבר'‬ ‫נבלה‬ ‫בכל־־־זאת‬ ‫זכןן‬ ‫ה ז נ ב ‪ :‬סי ו י ה י ו‬ ‫ה ת ן ן י ם ו מ א י ש ך י ו מ ב ל ן ג י ם ‪ :‬סי ע ל ־ כ ן‬ ‫ןעןטח ו‬ ‫ונשיוא־‪-‬‬ ‫לא‬ ‫מאשרי‬ ‫על־בחוךיו‬ ‫לא״‬ ‫ןרוזם ב י כ ל ו י ח נ ף‬ ‫לא—שב‬ ‫ועוד‬ ‫אפו‬ ‫ידו‬ ‫ת ״ א על ג!‪ .‬ענף החזק והחלוש‪ .‬ארקויל־‬ ‫נטשה ‪ : v‬ואגמון‪ .‬מרריכי כמו באשורו אחזה רגלי)איוב כ״ג( ‪) :‬ומדבריו‪.‬מ• שהכל‬ ‫טשאים לו פטם לפי רונ החשינות‪ :‬מידה‪ .‬ר״ל ה כ פ ג ‪ :‬כ פ ה ‪ .‬כן נקרא הענן כמ‪1‬‬ ‫וכפתו לא רעננה )איוב ס״ו( צפי שהיא כפופה‪ :‬ו נמון‪.‬ט נ ם ע ל בחורי! ונביריו ל א י ש מ ה ה׳ מכורתם‬ ‫כי יכלם‪0 .‬אבל כשילך‬ ‫לאחוריו ילך אחר הזנב‪ .‬להניס ככס עול מסר ‪1‬‬ ‫נלניצ יכן וסגסכתי מצרים )לקמן י״נו(» )יג(ראש‪ .‬ר״ל‬ ‫כחשוכ‪ :‬וזנכ ‪ .‬ה ו א השפל כבעם‪) :‬עו(מאברי‪.‬נ ס יכריח ה ב פ ה והאגמון ‪ .‬בננליהם מדיפים שהם‬ ‫עינדי ה' ולבס בל עמס ‪ .‬ ‫כאור הפלות‬ ‫חזי!‬ ‫באור הענין‬ ‫ישעיהו‬ ‫נמים‬ ‫לעיל‬ ‫‪.‬כי זה ענין החנופה‪ .‬כ י כ ל ו ח נ ף ‪ .‬ולשון בילוע טפל פל הדרך כמנץ שנא׳ במקום אתר‬ ‫עמי מאמריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו )לעיל ג׳( ‪) :‬כח( ומרע‪ . זאת לא שכ הרין אף ה ׳ ‪:‬‬ ‫ב־ כ ל פ ה ד ב ר נ ב ל ה ‪ .‬‬ ‫המדריכים את המה המה מתעים אותם נלכת בדרך לא‬ ‫ישר‪ :‬ומאשריו‪ .‬אף היא כיפה קפנה ועיש שכשופה כאגמון קורא לה אגמון‪ .‬ו א ת יחמיו ל א י ר ח ם ‪ .‬רשע כמו זרמ מרעים )לעיל א ׳ ( ‪:‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫כ צ ו ר ת ציון‬ ‫רודנים חת הי‪) :‬ינ( ויכרת ס י ‪.‬כי נ ס העם אשמים בלכר כמו שיניתי‬ ‫לבאר מי הוא הראש והזנב‪ .‬כי כשאדם חוטא ובא עציו‬ ‫כעונש אץ ‪:‬מחה י‪«.‬ויותר מזה‬ ‫בכ.‬לשון מלכים ושלסוגיס‪ :‬כסה‪ .‬‬ ‫אומר נ י ‪ p‬אמת ט כ א ש ר י ה ע ם ה ז ה היו מ ת ע י ם אותם מני ד ר ך ‪ .‬ויותר מזה ו מ ר ע ששישים רע בפועל ‪ .‬הלורכיס נדרך המחפים המאשרים אותם בדרכים‬ ‫הללו דרכים משותריס ו ביכיס שאין פתח לצאת מ ה ם ‪ .‬ענין השחמה כמו בלפ‬ ‫ה׳ )אינם נ ‪) : /‬טז( ו מ ר ע ‪ .‬שגס ליג כי<זטש י י * ע י ש )מ!( א״י •״ג‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫יי‬ ‫בלפ״ז כלומר אוחם החופשים עליהם‬ ‫האלה‪ 0 < :‬נגהואגמון‪ .

‬‬ ‫נ? פעל נער ויצת ודלק‪ .‬סאכל‪ .‬ינוזו וישללו זה את »ה על יפין או מל שמאל ולא ימצא להס‪ :‬איש בשר‬ ‫מצודת ר ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)יז( שעיר ישיש‪ .‬ו ת א כ ל ש ט י ר ו ש י ת והקוצים ‪.‬רשעתס מבער נהה יתאכלם כאש ‪ :‬שמיר ושיה‪ .‬מל׳ גאוה‪) :‬יחי נ ע נ ר ס ‪ .‬ת״י ח‪-‬־וכת הרעא‪ :‬אל א ח י ו ‪ .‬״‬ ‫‪.‬איש את אחיו ל א י ח מ ל ו ‪:‬‬ ‫)יט( ו י ג ו ר ‪ .‬ענין נצנונ סדר סעשן ^עצייתו נגונס ומ‪-‬ס למשה על ילי הריח ‪ .‬כי ידוע שהאש שנתכנה ועשנו עולה ומחחבר נמקים דולק למעלה ממנו יללק גס הגשש‬ ‫התחתון המכובה ‪ .‬ומבלי לממס או לבשל » י י ‪ .‬כמו מבכי נסריח )איוב כ״ח( עמק הככא‬ ‫)חהלים ש״ר( וכני ‪ f‬באה לו לפרקים וכאן בא בו אל״ף במקום נו״ן כמו אל״ף של אבחה חרב )יחזקאל‬ ‫כ״א( יאל׳׳ף של אחווסי נאזניכס )איוב י״ג(‪) :‬יח( נעתם ארן‪ .‬ומרוב המהירות מתדמה כאילו ירד עמוד אש מלמעלה למפה( ״ יעי״ז ה י ה ה ע ם ‪.‬נחמה סי‬ ‫אחיו‪) :‬יט( ויגזר‪ .‬גער ויצש כאים על תחלה ההדלקה‪) -‬יז( בי בערה‪ .‬והשריגיס‬ ‫ו י ת א מ ו ‪ .‬כ•‬ ‫ע נ פ י ה ם יהי‪ .‬‬ ‫ואח׳׳כ ‪) .‬מנינו חנזיפס כי סחוטף ו נ ר מס גזרו סהחרן וששרף הארן‪ :‬המאכלת א ש ‪ .‬המחיל ‪ c&v‬בקוצים כסימיס שיבערום‬ ‫‪.‬הרשעה שעושיס תנער כמו אש וניזהצס ששרוף‬ ‫סיננר‪ .‬ואוכל מס‬ ‫כנצדי‪8‬י» ועדיין לעכ כבתתנה‪ .‬אכל המצ־ת בעצמי לא‬ ‫‪^ ™ g £ ^ F t f ^ Z g %‬‬ ‫ישרף רק ישחרו מן העשן מד שלא יגדלו עיר ‪.‬ויצת מציין תעיד התצקהית הא‪ :‬נפעם אחדע״ד עברי ארח ומהם יבערו סככי האילנות והענפים‪.‬ומצת‪.‬מיני קוציס ‪ :‬והצה‪ .עו‬ ‫ימ ו י ג ז ר‬ ‫בש־ר־־ןר־^‬ ‫ת ״ א ויגור פל ימין‪ .‬אולם אס יהיה סער ורוח גלול עד שאחר שיעלה‬ ‫ומשש הוצתה נפעש אחד ננלהיער עיי ססנניס והענפים‪ .‬‬ ‫ונכרניס ת' על חנרי‪ .‬‬ ‫מעני! אפס ישתימס‪ .‬האש ליינות עיי ה נ ד ן הנאכום ו נ ס ת ס‬ ‫ושמיר ושית מיני קוצים‪ ..‬אז ישלימ החש שנית גם‬ ‫צמטס ע ׳ ׳ י ס ר י ח ‪ .‬כ״א ״יאכל נשר זרועי פ נ ק ס‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫כאור המלות‬ ‫באוד ד״ענין‬ ‫)‪ (P‬נערה‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ואכל מל העולה ככליון שנעשה מ ג ב ס מ ש י י ‪ .‬‬ ‫סשהסס מכלי ה כ נ ו ת ‪ .‬וכן בנמשל‪ .‬יח( בעברת ה ‪ .‬כל לשון נכוך אין יסור מיבה אלא בך‪ .‬‬ ‫)משל אל הרשעים הגלולים(‪ . ״‬ ‫‪ y‬י‬ ‫״‪.‬שמ ציגנסיא ניס‪ :‬איש נפר‪ .‬״״‪ ^ .‬מלי מנרס הסנערש ישרוממו גאוה העשן כי חנשא למעלה למעלם‬ ‫וממה‪ :‬נעחה א ר ן ‪ .‬הרוח חת התש .‬משל אל הבינוניס( ע ד ש נ מ ל א ו ע © ן ‪.‬וסנכי הס הענפים הגסים סנסנכיס‬ ‫קי‪.‬יחטוף ממי שעומד נימיי‬ ‫וי~ר פדיי! רפכ מאכל ממי בעומר כ‪:‬מ‪5‬ל יצא ענפי כי פעפ ימצא גסס« איש‪ .‬שלהם תאכל המורדים‬ ‫מפושעים שבכם‪ :‬נסיכי הימר‪ .‬״״‪.‬על ר״ל הפירענוש שגדל מ א ד ‪) :‬יח( נמנרש ה ׳ ‪ . .‬כי חלק העשן העליון מתלהב ‪ p‬האש ומיכן* יתלהב כולו ומדליק הנשם‬ ‫המטבה שנית ‪ .‬תעניח ס׳ ‪ :‬ע״יש )‪ (P‬סשיקמא נימ איי ׳״‪ p‬ו‬ ‫) ח ( ט בערה כאש רשמה‪ .‬ל א ש ‪ .‬נימין על במקום ט פ נמו נאש שסען שנאמז נ ו ס?ש מרלי‪-‬ז אש ‪19‬ך כאחר ק‬ ‫כעס סוס איש על אחיו לא יחמלו ולא יסיס יי לסם הרע‬ ‫עמ־ספ עצ חרנכס )יחזקאל ל״ג(‪:‬‬ ‫שעשה כאויב ‪) :‬יע( ייגזר‪ .‬מל׳ סצשס וסנערס‪ :‬נסיכי )יז( כי נערם‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪42‬‬ ‫ת‬ ‫נטויה‬ ‫‪:‬‬ ‫בסיכי‬ ‫ה‪1‬ער !‪.‬כ מ א כ ל ת א ש ‪ /‬ש ד ע האש הנוער בעצים שידליק העז את שכנו‬ ‫הקרוב אליו‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ובער מצי ן הסנערה‬ ‫כמיסדלקססנר‬ ‫כהדלקה‪ .‬כמי שיש לו בולמוס סתאוה‪ .‬בגוף העצים‪ .‬האש והלהבה אל השריגים אשר בראש האילנותיוריל‬ ‫™ אי‪ .‬הרשעה הדליקה ‪ .‬׳ ^ ״שתש‬ ‫ע‬ ‫״ ‪ .‬יכמפרשיס פיישי מעניו סשן נ נ י ט ‪ :‬ומצייר ח־ערח היער שהיא ה א ו מ ה ‪ .‬מלמה הרשעה לאש בוער‪ti) .‬ברלת העם‪ .‬י י נ י האומה ליער צומח מציס ‪ .>.‬יהיו נבוכים ומסיגריס בחוזק עשן‬ ‫סחכערה ‪ :‬ויחאבכו‪ .‬נענור מרניה‬ ‫<ו דומה‪ :‬גאות‪ .‬הוא מנין השרוממוה ואץ יקטרג עליהם ויפרע מ ס ם ‪ :‬ייזאנכו‪ .‬ש ה ר ש ע ה‬ ‫היתד‪ .‬וכן חתפשש האש משכן לשכן ומתת לאח ‪ .‬והוא לשון נגזר על האר! ‪ .‬‬ ‫השנית שיש לפעצ זה על סשממון‪ .‬ו‪16‬כל מה שבצד שמאלו ו כ ק לא ככע‪ .‬י ר ן מ ' ל ו ‪:‬‬ ‫צל‪-‬ימין‪/‬ר^ב‬ ‫ויאכל ^על־שמ^ל‬ ‫ולא‬ ‫איש‬ ‫שב.‬כ ל ג>מל‪1‬ב מולי הרעבון‬ ‫וצנל‬ ‫‪ 3‬חיה ‪4‬‬ ‫ם ״ ־‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫‪w‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ח‬ ‫‪ 3‬ס נ ח‬ ‫ה ׳‬ ‫ג‬ ‫‪C‬‬ ‫‪P‬‬ .‬י מ ס א ס ד מ ס נ נ ו כ י ס ס ס נ א ר ן ‪ ) :‬י מ ( נ ע ס ס ‪ .‬‬ ‫שהיא כלל האומה )נמשל המצבת(‪ . .‬דנק מציין אתיות האש נסגכם‬ ‫לשרפה‪ .‬שנית ‪ .‬למאכלת אש ‪ .‬ומצייר פה ‪ .‬הענפים סמסונכיס ונאחזים זה נזה כמו עד ס ריס סשחותיס שנעם ואחיו נסגדוציס שנהם ר״ל סעין עצמו‬ ‫סנוניס )נחוס אי(‪ :‬ויהאנכו‪ .‬מצייר רוב הרצ־ ביניהם שאי אוכל את ־ ב ר ו ‪ .‬כמו הדנר הנאכל‬ ‫וכרכו ממקומי‪ :‬על ימין‪ .‬ומשם תצת בסבכי ה י ע ר ‪) .‬יתאבכו נ א ו ת‬ ‫אךץיךהי‬ ‫גי‪-‬בןעח‬ ‫י‬ ‫כאש‬ ‫ר־ש^ה‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫שמיר וש‪:‬ת‬ ‫תיאבל ו ת צ ת‬ ‫ע ש ן ‪ :‬יי׳ ב ע ב ר ת י ה ו ה צ ב א ו ת נ ע ת ם‬ ‫‪ h%n‬ב מ א כ ל ת א ש א י ש א ל ־ א ח י ו ל א ‪ . .‬סבכי ענפים‪! :‬יתאבכו נאוח עשן‪ .‬נ»י ובכל זאת לא תשלימ האש בנוף האילנות‪ .Dfo‬ותאכלהקוצים‪ .‬יונתן תרגם חייכת ארעא וקפה בפיני‬ ‫לפרש כן ש‪:‬יה לי לומר נעתמה הארז ואחרי שאין לו למין נמקרא )לא אחר לשון התרגום ולא לשון אתר(‬ ‫אני מפרשו לפי עניינו בעברת הקב״ה נעתם העשן הזה לארז‪ .‬נצ״ס ?‬ ‫• ׳ נ ( ‪ .‬‬ ‫‪.‬א ו לשין נתך וסייע‬ ‫ל א ר ן ‪) :‬ינו( ויגזר על ימין‪ .‬וידוע כי היער כשיהיה‬ ‫‪.‬דמות הזה שסמ ע ת ה ברוח החוזה ‪. /‬מצייר העברה בלמות רוח גלולה אשר י ס ת ו ם את האש והעשן להורידו‬ ‫א ר ץ ‪) .

‬השותפים הניתן‬ ‫ליזם פקודה ?'( ‪.ור לכם‪ :‬ואנס שמזנו‪ .‬מנשה יתחכר שם אפרים‪ :‬ואשד ם אה מ מ ה ‪.‬יין‬ ‫ומשפט שניהם מציינים מנץ כנעני דנים לפני השופט‪ .‬מנין כ י \ נ ה ‪ ) :‬נ ( פקדה‪ .‬ונארנו נמק״א‬ ‫כי און מורה ה נ ה החפשי שלא כמשפט‪ .‬‬ ‫לכן השמדות כעזויפית מכנס מ מ ל כי א״צליס אץ ועצמם ‪.‬‬ ‫וכהכדל נ ץ דין ומשפט‪ .‬‬ ‫ועמל מציין יגיעת כנפש כדנר נגדיי לה ור‪.‬‬ ‫וכוי להפות מ ד ן דלים ו כ י ‪ /‬א ש ח ל כ ם ‪ .1‬‬ ‫י‬ ‫י י י‬ ‫\‪L7‬‬ ‫) ב ( ל ה ט ו ת ‪) .‬שניהם יהד ינכו עצ יהודה לכלול‬ ‫מ כ ן כמו אמש כואה )איזנ לי(‪ :‬על מי‪ .‬או השקפת השופט על טע ותיהם זכיותיהם והונותיםם‪.‬ימה חעשו‬ ‫ה ח ק ק י ם ‪ .‬על־״‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫ל ה ט ו ת‬ ‫ש ל ל ם י ו א ת ‪-‬‬ ‫י ב ז ו ‪ :‬נ' ו מ ה ־ ־ ת ע ש ו ל י ו ם פ ק ל ה ו ל ש י ו י א ה מ מ ד ח מ ת ב ו א‬ ‫יתומים‬ ‫‪A‬‬ ‫י ‪ I JT .‬‬ ‫‪.‬מנין וכרוז‬ ‫כמו ותשקוד מלי פון האכה )ש״כ גי(‪* :‬ולשואה מנץ‬ ‫אשלים‪ :‬יחד ו ה מ ה ‪ .‬‬ ‫ולהכות מ ד ן דלים מכנה אץ ‪\ :‬כ( מדין משפנו ‪ .‬‬ ‫‪.‬יס און ר״ל כוהני׳ דנר שאיגו הגץ וכש־‪ :‬ומנתכיס ‪.‬כמו אל* מי‪:‬‬ ‫שצל‪ :‬ועוד ידו נטויה‪ ..‬יכא לרוכ .‬שמרוח מזו״ישץ‪ :‬ות כשנים‪ .‬מכתנס יהי׳ כינה להמית את הדלים מן כדץ הראוי להב‪ :‬ולגזל‪ .‫ע ה‬ ‫י^ילו‪ :‬כ‬ ‫את־אפרים‬ ‫מ נ ‪ #‬ה‬ ‫יהודה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫הוי‬ ‫בכל‪-‬זאת‬ ‫החצןלןם‬ ‫מדין‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫מג‬ ‫י‬ ‫ואפיןםאת־־מנ^ה ‪ :‬ה ר ו‬ ‫ל א ־ ^ ב אכ‪ 11‬ו ? ן ו ד י ד ו‬ ‫ו מ ב ^ ב י ס ‪ /‬ע מ ל‬ ‫ךוכןרךאון‬ ‫נ ט ו י ה ‪:‬‬ ‫כתביו‪:‬‬ ‫דליסולגזלמשפט ענייעמילהי‪1‬תאלמנ‪1‬ת‬ ‫‪:‬‬ ‫המה‪.‬‬ ‫כאומר אס אץ כת גיד האניזנ־ת והיתומי‪ :‬אנל מס תכינו להמקים כיה כמת יפקוד עליכם המון ה!ם‪ :‬ולשואה‪ .‬לע.‬‬ ‫מם מנשה ויחדיו כמה יתחנרו פל יהירה ‪:‬‬ ‫י ) א ( ח ל ן ל ן י און‪ .‬כי‬ ‫‪1‬ה הנדלס מן ר י נ ‪ .‬שפרי אץ‪ .‬מנשה י ט ו ויכלול אה י )א( כהקקיס‪ .‬הוא הסענית‪ .‬האלמנה והיסוס ‪.‬‬ ‫א[ שיהיה נו שוהה שהיא צרה פתאומית שלא הדעוה תחלה לבקש הצלה ממנה ‪ .צ‬ ‫* השתמשות גאונו וכהו זס נגד מכרו להעכיר ד י נ ו ‪.‬כדין‪ . v‬ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪« \ :‬‬ ‫‪J l‬‬ ‫ ו ד י‬‫־‬ ‫‪ T‬ו‬ ‫*‪v.‬ב[ כתנא ממקום רהוק^‬ ‫ו ח״ה &‬ ‫מל‬ .‬או של‬ ‫הנע׳׳ד‪ .‬המאמרים מגבילים ה ח ק כ ך ם ח ק ק י‬ ‫און ל ה ט ו ת מדין ד ל י ם ‪ .‬‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫‪.יימ‬ ‫להיות ‪ .‬צשץ פרני הזא כמו מכהנים )המי בחירק( בלי מכר?‬ ‫י ) נ ( ל ה פ י ח ‪ .‬ו מ כ ת ב י ם ע ם ל כ ת ב ו‬ ‫ל ה י ו ת א ל מ נ ו ת ע ל ל ם ( ריל הנימוסים האלה‬ ‫תז‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫ה‬ ‫ץ‬ ‫ז י ו‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה י י‬ ‫‪r‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪p‬‬ ‫> ‪C‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫לע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫כלא כל אהד יודע לזייף השטר רק כיש‪:‬ו ע״י סופיים‬ ‫ככקיאיס כמלאכת הזייף לכן היא פעל יוצא‪ .‬י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫_»‬ ‫? ^ ‪! r‬‬ ‫‪ " W‬י י ' י״ •* \ י‬ ‫™‪PP‬‬ ‫נ ב מ כ י ם על נ ס י ק נ ‪.‬על ידי שמרוח שקר אח הדלים מדין זכוש הראייה ל ה ם ‪ ) :‬ג ( ליום פקדה‪.‬‬ ‫ונא לרונ‬ ‫־״ ־־'־־־‬ ‫י״ג‪.!.‬יש להתאוץ מל התיקקים הם כושרי הדייגים‬ ‫מ ל ט המס הוק־‪.‬להכות מיד‪:‬‬ ‫י )א( הוי‪ .‬לשון ח ו ר ק ‪ :‬על מי חמשו לעזרם‪ .‬למס‬ ‫הנוא עליכםהמשן ממרהק וו‪:‬ו מגן אכור‪ :‬לעזרה‪ .‬מ א תהיינה האליזנית ‪:‬לנים ר״ל הרי כאלו הס נוזזיס ושוללים את מאלמ‪-‬ות והיתומים ‪) :‬ג( ומה ה ע כ ו ‪..‬‬ ‫שיפקוד הקניה עליכם עוניכם‪ :‬ולשואה‪ .‬‬ ‫ומוסיף‬ ‫׳למעלם‬ ‫)ח׳ אי( ההנדל נין שלל ל ג ז ‪ .‬ומציץ הם כנפול כגמל כצ‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫עשו ל ה ם שפרי ה י נ על נעל ואני‪.‬שמציץ מצות ומדינות הכמ׳׳ד נמצמם‪.‬הדיינץמצמס המצייםלכופריהם לכתונ המס יצוו‬ ‫ל כ ט נ דנרי ממל‪) :‬נ( להטו־‪ .‬טא כערכם ‪.‬צהמניר מכפט האמת מן הע.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע״ש )כ(א״ר י״נ‪) :‬א( יקיר ליה איר י«״ד ז‬ ‫רש״י‬ ‫»רש‪ .‬ח״י נכר מש• קריני' י נ ק ‪ ) :‬כ ( מנשה את אפרים‪ .‬כשתלכו נטלה איס סעזכו הכין אשר‬ ‫באור ה ע נ ק‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫ך‪• .‬הקנ״ה אינו נעזרתכס‪ :‬ואנס‬ ‫פצורה ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫ר מ ץ ‪) :‬כ( מנשה את אפרים‪ .

‬וגס על השבט שחפאו אין לו רשות להשמידם‪ .‬כלומר‬ ‫חוץ מארצכם האסרו‪ .‬תכלית מ״ס ז ׳ ‪ .‬ואש‬ ‫תבקשו הצלת כבודכם‪ .‬הוא השבט שקללתי וזעמתי עליהס שהיא‬ ‫שבס אפריס צא על שבס יהודה שהיו צ־יקים‪ .‬ריל שופטים ושיטריס‪) :‬ו( נ ג ו ׳ ‪ .‬ב ל ת י א ם לכרוע( ת ת ת‬ ‫ההרוגים א ש ר י פ ו ל ו ‪ .‬כמקום‬ ‫אשר לא כרע ולא יבין אחל מכס שלא היה שם כריעת ה מ ר נ ן ‪ .‬ק׳נ ׳׳א(‪ :‬שנע‪.‬‬ ‫י״יקאל ו׳ י י ( ‪ .‬יעי׳ מיש )יחזקאל‬ ‫ניא ליו‪ .‫"ישעיה י‬ ‫על־־־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו ‪5‬בוךכם‪ :‬י בלתי כרע תחת‬ ‫אפ!יר ותחת הרוגים ‪:‬פלו ןכל״זאת לא־־שב ‪ lis‬ן^דיךי ‪.‬כי עם יציין‬ ‫לפעמים הלק מן הקינון שהוא כגוי‪ :‬הגף‪ .‬כמו‬ ‫אשורישונח הכלל כליי נמו ויהי לי שור וחמור‪ :‬הרוגיהיפלו‪.‬הוי שס הקריאה‪ .‬עתה מבאר דבריו‪) .‬הוי אשור שבס אפי‪ .‬ו מ ט ה ‪ .‬מקור נדמות פעל עכר ענינו לכריס‪ . ולא בה‪) :‬ד( בלתי כרע ‪.‬ויעזנ כבודו לזכר בין החיים ‪) .‬וכן ואיפת רזון ועומס )מיכה ו׳‬ ‫״ ( ‪ .‬א ל טי‬ ‫ת נ ו ס ו ל ע ו ר ה ‪ .‬‬ ‫)ו( בגוי ה נ ף א ש ל ח נ ו ‪ .‬ר״צ כ׳ ביום הרג רכ ״ יש מבקש‬ ‫הצלת נפשו״ וימסור א״ע ציד האויב למען יני‬ ‫בתייס‪ .‬את כל הכניל אשר אתם קונצים מן מזל כשתלט ע ו ל ה ‪) :‬ד( כלתי כרע תחת אשיר‪ .‬עקרים מינ פיי‪ :‬ע י ש )ה( שויט יי!‪:‬‬ ‫רש׳י‬ ‫ה ע ז ט ‪ .‬מבור שחרף למות‬ ‫נפשו‪ .‬נמקוס כמו שט איש המתיו‬ ‫נמו לא‪:‬‬ ‫נארן אויביהם‪) :‬ה( הוי אשור וגי'‪ .‬כמקום שיציינו ה כ נ ת ה ‪ .‬מאמר זה נמשך על‬ ‫פשוק זייין‪ .‬‬ ‫)ונגד ו מ ט ה הוא ב י ד ם ועמי אומר(‪ .‬ואשיר‪ .‬להכות נ כ ס נהייתם‬ ‫אכיר יהיה השנמ למשות נהש אפי להנית ולרוות אותם‬ ‫למטה כ׳ ע״ו יכה נהס כרצונו‪) :‬ו( כני' ה נ ף ‪ .‬הין תינו נ י ר ו ‪.‬סס‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫ב א ו ר העגין‬ ‫)ד( נ ר ע ‪ .‬מרדף מס ארה קנה )נמדנר‬ ‫כיג ז׳ ת ׳ ‪ .‬מאישה וגעילס וקללה שירה עליה‪ .‬‬ ‫פ״ז אין שוס עצה‪ ) .‬עמוס‬ ‫א׳ ה׳ ח י ( ‪ .‬‬ ‫כן א ח ס ‪ .‬נארתי‬ ‫למעלה )א׳ גי( כי נגוי אחד ימצאו כמה עמים‪ .‬עשיתי אח אשור שנס אפי לרדות בו‬ ‫את עמי‪ .‬‬ ‫נטמן מלת אשר‪ .‬זה‬ ‫מונדל מאד ממיש )מיכה ז׳ •י(‪ .‬אס תבקשו עזרה והצלת נפשכם‪ .‬‬ ‫אבל לא יעשה רפ בגלי׳ כניל )טי ט״!(‪ .׳ זועס על ישראל היא ניד אשר‬ ‫באור‬ ‫המלוח‬ ‫אספזש נגזל הלא לא יבאר לא נ.‬והוא צא ק‬ ‫ידמה(‪ .‬יציין סנינשיס וכמטריה )מיכה י' ט ׳ ‪.‬או טיח הנתיס‪.‬וגדרו‪ .‬ואינו רוצה ליפוצ‬ ‫ביד אויב כאחד הריקים ונוחר יותר מות מה״ס ‪.‬קורא לאמר ה ל א א ש ו ר‬ ‫הוא ר ק ש ב ט א פ י ‪ .‬כה נאש כאבן‪.‬עניט‬ ‫תחת‪ .‬כן יקרא העישר וכן עכה‬ ‫אח נל הכבוד הזה )נראשית ל׳א( ‪) :‬ו( נלתי‪ .‬ונפל נחרב לא איש ע״י זכית‬ ‫חזקיהו(‪) :‬ה( הוי אשור ‪) .‬למרמס כטיט מצות‪ .‬ואינו ראיי לכלום‪.‬כי‬ ‫כטיט הוא האדמה הלמה הנמצאת בנורות ואצל שפת הימים‬ ‫ו ס מ ל י ם ‪ .‬ועם אשר‬ ‫לא זעמתי ולא קללתי אותו מין לו רשות עליו‪ .‬רק אפי נתן בילו שבס המושל‪ .‬סרוגים )אשר( יפולו‪) :‬ה( אפי‪ .‬הקללה והנישול‬ ‫שיגזור הקוצף נפת קצפו‪ .‬הוא אין לו ממשלה מעצמו‪ .‬‬ ‫ני יש נו כמס מינים ואינו נרמס דרך השחתה רק דרך‬ ‫עד שלא תרגישו מהות הצרה וענינה כלל ע ל טי‬ ‫ת נ ו ס ו ‪) :‬ד( ב ל ת י כ ר ע ‪ .‬ועל ע ס ‪ .‬שנס השבט והממשלה שלו אינה בלתי‬ ‫מוגבלת‪ .‬‬ ‫איל ממומר‪ .‬מעתה‬ ‫יתחיל לכבאות על אשור המרעיש ממלכות כי גס‬ ‫עליו תעטר כ ו ס ‪ .‬רק ל ש ל ל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1‬נה״ד‪6‬‬ ‫חן‬ ‫ש ל ל‬ .‬תהלות ס״ט נ ״ ה ‪ .‬ז ע מ י ‪.‬שאין לו ממשלה להכות את נל‬ ‫‪:‬נוי כצליק כרשע‪ .‬כועס מס שא.‬‬ ‫נמקוס אשר לא כרע כריעה המרנן שס נ^ויזו כמקים‬ ‫יהיה אשיר ריל הון מארצכם תאהרו‪ :‬ותחת • ונ^הו‬ ‫מקום יפלו הרוגים‪ :‬יעוד ירו נטייה ‪ .‬ומטה‪ .‬הוא העפר המתרכך נמים ‪1‬ית־‪.‬נגד הוי אשור ש ב ט אפי אומר(‪.‬ובאותו מקום יכלו הרוגים‪) :‬ה( הוי‪ .‬נטויה‪:‬‬ ‫ם דמיי אשור'שבט אפי ומטה״־הוא בידם זעמי"‪ :‬ו ]בגוי חנף‬ ‫אישלוונו ועל־עםיעברתי אצונו לשלל שלל״ולבזצז ולשימו מרמם‬ ‫ולשופו קרי‬ ‫ת י א זעמי‪ .‬יש להתאינן על כי‬ ‫מ ט ה ‪ .‬‬ ‫ימשו ממנו לבנים אי כלי מרש « המיתם‪ .‬עיח מ ׳ ע ‪ .‬ישראל‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ואנה • איה‪ :‬כנודנס ‪ .‬ויש מבקש הצלת כבודו‪ .‬המאמרים מצביליס ע ל‬ ‫מי תנוםו ל ע ו ר ה ב ל ת י כ ר ע ת ת ת אסיר‬ ‫ואנה תעובו כבודכם )בלתי ברע( ת ר ת‬ ‫הרוגים י פ ל ו ‪ .‬והאדמה כנרסשת בעת הגשמיה‪ .‬מקים כמו שבו איש תחתיו)שמות‬ ‫מ״ו(‪ :‬ותחת הרוגים יפלו‪ .‬מה שנתתי בידו שבס המושל הוא למען אשלחנו בגוי חנף אלו ישראל‪.‬משלי נ ד כ י ד ( ‪ .‬יזעם משתהף עס‬ ‫שמות המורים מל כקללה‪ .‬צא יוכל להכות רק ע״י קללתי‪ .‬‬ ‫ג ט ה ‪ .‬שס באותו המקוס תהיו אסורים‪ .‬אין לכס שים עזר ב ל ת י א ם‬ ‫ל כ ר ו ע ת ת ת אסירים וליפול ביד האויב ‪ .‬ואס יציינו המשרה יהיה שנט ציין המשיס‬ ‫)נרהשית מיט ״ ‪ .‬ועל ע ם ע ב ר ת י א צ ו ג ו ‪ .‬וכן ת״י נר מן ארעטן אסירין תתאסרון‪ :‬ת ת ת ‪ .‬ומסה הוא זעמי נילם של בני אשור‪) :‬ו( בגוי חנף‪ .‬א נ ה ת ע ז ב ו כ ב ו ד כ ם ‪.‬רק ה פ ט ה א ש ר הוא בידו הוא זעמי וקללת׳‪ .‬יהיה מטה יותר מכאינ משיט‬ ‫)לקמן נ ״ י ( ‪ .‬כי צויתיי ומניתיו רק על עם עברתי‪ .‬כי בזה תעזט כבודכם‬ ‫לזכר עולם בשדה המערכה‪ .‬מוסיף צאמר‪ .‬‬ ‫אף משתתף עם שמית כמורים על כקצף‪ .‬ואמר )יחזקאל ייע י־ד( מטה עוז שכט‬ ‫למשול‪ .‬שע״י שהרה אפי‬ ‫מל העמים נתתי בילו שנס להחריבם‪ .‬והנדל כין לשלול‬ ‫ולנו! נארח׳ למטלה )ח׳ אי(‪ :‬מרמס כתמר חוצות‪ .‬נמדנר כיד ׳׳׳ז‪ .

‬שלקחתי מיר ארם ‪ p‬עשיתי לשומרון‪ .‬מבאר המעס מדוע לא ידמה א״ע שהוא רק כשבש ביד אף הי‬ ‫וכממשלחו אינה מכחו‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫? ח מ ר ח ו צ ו ת ‪ f :‬והיא‬ ‫להעמיד‬ ‫נהרו‬ ‫לא־־כן‬ ‫כלבבו ולהכרית‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‪1‬ים‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫ולבב‪ 1‬ל**״‪5‬ן‬ ‫יד§ה‬ ‫מ ע ט ‪ * :‬ס כי יאמר‬ ‫‪:‬דושב‬ ‫ךזלא‬ ‫כי‬ ‫שרי‬ ‫מ ז כ י ם ‪ :‬ס הל*! כ כ ר כ מ י ש כ ל נ ו י א ם ־ ־ ל א כ א ר פ ד ד & ת א ם ־ ־‬ ‫רשי׳י‬ ‫)!( והוא‪ .‬הלא כהכרח לא השוו כולם באיכות וכמית‬ ‫מ א ש י ס ם ‪ .‬לא לשלוצ‬ ‫נכסיהם לבד רק להכריח הגוים בעצמם‪ .‬‬ ‫י ‪.‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ .‬״>‬ ‫< ׳ ‪P £‬‬ ‫׳‬ ‫™‪ / f‬י ׳‬ ‫‬‫י ד מ ה ‪ .‬פ » י‬ ‫הדנויון‪ .‬א ו ר ־ ו ל ב ב ו‬ ‫ל א כן י ח ש ב ‪ .‬הוא אומר‪.‬אבל אל נופוחם ‪ .‬ב[ ל ה כ ר י ת ג ו י ב ‪ .‬הבל הוא לא כן יחשוב‪ .‬כן ירמסם כלי לתקנם‬ ‫ולהחזירם נהשונה לא לכלותם ולאבדם‪ ) :‬ז ( והוא ‪.‬‬ ‫כחומר הראוי למין שרומסים חוחו כלי לתקנו לעשות‬ ‫ממנו לכנים או כלי ה ר ס ‪ .‬ב ט י ה נ ף א ש ל ה נ ו ‪.‬ואמר יחשוב על מחשבתו בפעולותיו יבתכליתס‪:‬‬ ‫נ ל ‪ :‬מ ד ולהכרית ‪ .‬אמר ‪ .‬וכן דמית המס אהיה כמוך‬ ‫)הכלות ג׳ כ ״ א ( ר״ל וסו א דמיון מ ת ע ה ‪ .‬שלא יחשוב שנשלח רק על עם עברתי‪.‬כאשר כניכרכמיש שרים ושלמונים כן כני כל מ ‪ .1‬‬ ‫_״‪1‬‬ ‫<״‪.‬ומזה בא פעל‬ ‫ע ם ע ב ר ת י א צ ע ן ל ע ל ל •צלל ‪ .‬הכלות ל״ו ל״ח(‪.‬אל תדמי בנפשך צהמנט בית המלך‬ ‫)אסתר ד׳ י״ג(‪ . 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫״‪^:‬‬ ‫נ י‬ ‫!‬ ‫!‬ ‫‪.‬זכי‬ ‫לא ניחן לו רפיה רק על העם שתשאו ושזעם ה׳ עליהם‪ .‬‬ ‫וכן כ ב ש ת י א ת א ר פ ד ו ח מ ת‬ ‫הלא כמו שכבשתי א ת עיר כ ר כ מ י ש כן כבשתי את עיר כ ל נ ה‬ ‫וכן א ת ד כ ש ק ושםרון ‪ .‬ה ל א כחי רב כייכ עד ששרי יהרו מ ל כ י ם ו‬ ‫כ״א משרי יש לו צבא רב וממשלה כמלך‪ .‬ו‪:‬וא מדמה אית עצמו בדמיון ומרך‬ ‫א ‪ -‬ל ‪ .‬הכית‪ :‬כויזביטולהענס לגמרי‪.‬ר״ל יל תצייר ממה שאתה שופט בהשגת‬ ‫החוש‪ .‬ומדמה מ ר אל דבר לפי‬ ‫משפט החושים ותנאיהם בזמן ובמקיס‪ .‬שבכנודו כוא דה שהוא ‪ .‬והמחשבי לוקח ציוריו מן כהות השכל והבינה המוטבעים‬ ‫ב‪::‬ש עצמה‪ .‬וע׳ לקמן)מ״א כ״ה( מש״ש‪:‬‬ ‫ש י ר מ‬ ‫לשות ר ק ל ש ו פ ו מ ר מ ס ב ח מ ד חוצ‪.‬‬ ‫‪.‬״ ‪.‬והשמדה‬ ‫היא ביטיל כמקרים שצו‪ .‬שהגורם מאחי ואני שולחו‪ :‬יזמה‪ .‬וכן גס אם האמר שכולם ה פ א ו ‪ .‬ג[ נ יים ל א מ ע ט ‪ .‬ילל את‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫ממונם ‪ .‬הי א[‬ ‫ל ה ש מ י ד ב ל ב ב ו ‪ .‬כמו‬ ‫ביטיל הדש‪ . .‬יסתעפו מכם״ הכח הדמיוני והכת הממשביי•‬ ‫הדמיוני לוקח ציוריו מן היזושים‪ .‬הוא לא יחשיבכןנמחשנתושתכ‪:‬ית‬ ‫ י ‪ -‬ו ־ י • ‪•A‬‬‫!«‪ -‬י‪-‬ייי‪.‬ששלחתיו‬ ‫סל עסקי ממון לשלול שלל ולנח בז‪ :‬כי להשמיד בלכט‪ .‬כ״ו י ״ ד ‪ .‬‬ ‫)זה מגביל נגד והוא ל א כן י ר מ ה ( ‪ .‬האס צא כמי ש‪:‬כששי‬ ‫באור‬ ‫?‪.‬אכל כנהריב מלך אכזר לא ידמה ק כמו שהיא שגזרה היא מלשני‪ :‬ולכבו‬ ‫וגו׳‪ .‬‬ ‫ג[ שלא יריע רקלמזוגיאים לא להצדיקים כמ״ש ושל עם עברהי אצונו‪ ..‬ככל כדבר כמ׳ש ‪ :‬כי להשמיד נ ל נ מ ‪ .‬זמ״מ השיי כולם נאיטת וכמות מירבנס כמ׳׳ש הלא כנרכמיש וכוי‪ .‬והמאמרים מנביניס ‪1‬‬ ‫ע ד מיש‪ .‬כי החיש יכזב לרוב‪ .‬מבאר הפעם מדוע אינו מהמין שהממה שבידו הוא רק זעם ה׳ וקללחו ‪ .‬לקמן מ״מ י״ע‪ .‬כי בעיניו שוה כצדיק כרשע‪) :‬ח( כ י י א מ ר ‪. .‬וכחי מצד עצמי וריבוי מחנותי‪) :‬ס( ה ל א ‪) .‬‬ ‫״ ‪«.‬זה מגביל נגר‬ ‫ו ל ב ב ו ל א כן י ח ש ב ( ‪ .1.‬מ״כ אס לא כארשר אשר‬ ‫כוא משלמטת המת שלקתתי מארס ‪ :‬אס לא כרמשק‪ .‬שדנוהו לשבט‪ .‬אס לא‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצורת ה ד‬ ‫)שמוח ט״ז(‪)) :‬ז( ידמם‪ .‬לא לתקנם בתשובה רק להשמידם מן דחם ואלהיהם ‪ . )ז( והוא‪ .‬ומ״מ לא‬ ‫מצר ה' בפני מלהחריבה‪ .‬‬ ‫להשמיד רק ע״מ לחקן ולהחזיר החושתים בתשובה‬ ‫כמ״פ ולשימי מרמם כחומר חוצות ‪ .‬יחדו‪ .‬כיטוצ שם הכבוד‪ .‬״״•‪-‬‬ ‫׳‪-‬׳ ׳‪-‬י?‬ ‫‪/‬‬ ‫‪ •J‬׳ ־ < ‪? F‬‬ ‫לכלותם ‪ .‬‬ ‫כי כלבבו להכריק גויס רבים וגדולים לא להכריח מעש‪ .‬צימכו‬ ‫ברגל כטיט המושלך בחוצות.‬זה כזה כ״א חש כ כמלך לפי מדנית העש שיש‬ ‫‪ :‬כ ״ א ‪) :‬ט( כלא ככ־כמיש‪ .‬כי הוא מוכיח בראיוח להפך‪ .‬לכך‬ ‫נכה לנו‪) :‬ס( הלא ככרכמיש ‪ .‬הושב להכרית הכל לכל ישאיר אף מ ע ט ‪) :‬ח‪ .‬א[ שלא ילך ע״מ יקרא כ י ו ‪ .-?rrS‬״‪«i‬‬ ‫ד «‬ ‫ה‬ ‫״ ‪.‬ואיך אפשר שלא נמצא בתוכם עיר אחת שלא חמאה לפני ה׳ ‪ .‬אשור ש ב ט א פ י ‪ .‬כ י ל ה ש מ י ד ב ל ב ב ו ‪ .‬להשמיר אש הכל בגאותו‪) :‬ח( כי יאמר וגי׳‪ .‬‬ ‫‪..‬לא נתתי לו היקון למשש ממנו כלי‪ .‬‬ ‫הכתות יזש‪ .‬ומזה ראיה שלא החשש‬ ‫גרש‬ ‫ז ח״ה‬ ‫.‬ב[ שישלוט רק על ממונם לא מל נפשותיהם כמ״ש לשלול שלל‪.‬כי הוא יאמר איך אפשר ז ה ‪ .‬שהוא רק שבםאפי‪ . « .‬כנחדינ‪ :‬לא כן ידמה‪ .‬כמוכבארתי זה)ש״א כיד‪.‬הלא כמו שכבשתי אסכרכמיש כן כבשתי את כצט‪ :‬אש לא וגו׳‪ .‬‬ ‫‪h‬‬ ‫נ‬ ‫‪5‬‬ ‫י א‬ ‫ח ו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫״ ‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ו ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ז ח ז‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫‪u‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫?‬ ‫מ כ י ל בשליחותו שלשה תנאים‪ .‬‬ ‫מה שאני מלא עליי עכ־ה וזעם‪ :‬ולשומו מ ר מ ס ‪ .‬קוויייייר כלע״ז‪ :‬ולבט לא ק יחשכ‪ .‬כי חישנ לכני להשמיד הכל ואף ירושלים כאלו נעשה הנצחון בכת זרועו‪:‬‬ ‫ולהכרית‪ .‬ויטעה ג״כ בדמיוניו‬ ‫נרונ‪ .‬מל׳ דמיון הממשכס‪:‬‬ ‫ישראצ כשמגישים ליצרם למלאות שאלהו ופתויו ‪ t‬מ נ י מ י ‪.‬ת ׳‬ ‫=י‬ ‫ה י‬ ‫‪.

‬יעניש אותו על המעשים שצמחו ופרו ע״י גודל ל ב נ ו ‪.‬ט גם סאציליש « «‬ ‫ולקו! עמו לאשור‪) :‬ינ( כי ינצ‪ .‬שהתמידו וגס סרבו בעבודת‬ ‫האלילים כ״ש באכביש את ירושלים ‪) :‬יא( ה ל א ‪ .‬כ[ עצה‬ ‫והחבולה כחכסיסי מלחמה ‪ .‬קר‪-‬ס כבשתי היו מתמידים נעכודת אליליהם כ״כ ו ע ד‬ ‫ ‪.‬הסר שימוש שומרן נניאועל ירושלים יאמר כלא כאשר וגו׳ ז ולאליליה‪ .‬וא״כ אם כבשתי הממלכות האלה‪ .‬וש‪ :‬ירונציס מיד לא כנש‪ .‬י ה ס ‪ .‬על הגנולה צפר בכח ידי ע ש י ת י ‪ .ליי‬ ‫יא ה ל א‬ ‫כ א ש י ^עשייתי ל ש מ ך ו ן‬ ‫ו ל ע צ ב י ה ‪ :‬עי ו ה י ה‬ ‫‪:‬־!‪":‬־•‪•-‬ן‬ ‫ב ה ר ציון ו ב י ד ו ש ל ם‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫כי־יבצעאדיני‬ ‫‪ 1 :‬ז‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫אפגןד על־־פרי־גהל‬ ‫ו ע ל ־ ־ ת פ א ר ת ר ו ם ע י נ י ו ‪ :‬ינ כ י א מ ר‬ ‫ע׳׳ש )י( נמדירעיי שהש״רו׳‪:‬‬ ‫לממלכת האליל‬ ‫בכיה‬ ‫לבב‬ ‫ידי ע & י ת י‬ ‫דש״י‬ ‫כארפל ח מ ה ‪ .‬מכאן‬ ‫שרשמי ישראל היו מססיקין למות עכו״ס שלהם לכל האומות ואחרי שעוכלי פסילי שנמרון וירושלים נפלו כירי ולא‬ ‫כצילום פסיליהם כך שומרון דרושליס לא תנצל‪) :‬יא( כאשר עשיתי לשמרוןוגו'‪.‬כמו פרי ממשנוהיו‪ .‬וחוץ מזה יניא פקודה גס ע ל ת פ א ר ת רום ע י נ י ו ‪ .‬לבוק הוא כארפר של חמח לכך ני‪.‬ונקראו עצשמס‬ ‫^_‬ ‫המהמנע״י גלצ‬ ‫ממלכת אליל סלוני‪ .‬ובודאי היה ראו• שהאליל יריכ‬ ‫‪. .‬על אשר הפרה והרבה גידל לבב מלך אשור להתהלל‬ ‫נכחו על שקר ‪ :‬ס ד גלל‪ .3‬נ‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלוח‬ ‫באורהענין‬ ‫ופפל להכרית נמשך לשתיס‪ .‬היו מירושלים ומשיי־־־ן‪ .‬‬ ‫לילי לא לכנס א‬ ‫ריבם ויעזרס‪ .‬ופסיליהם‪ .‬כל נטרתי לא מאת הקכ״ס‪ :‬נכמתי‪ . I v‬‬ ‫את־כלךמעשיהו‬ ‫מלך־אשור‬ ‫י‬ ‫כאשר‬ ‫ומשמךון ‪:‬‬ ‫לירושלם‬ ‫‪•V. « . ! .‬עח יבא מחריב לכבוש את הר ציון שאז יהיה גמלי‬ ‫הזעה‪ .‬ה ל א ב א ש ר ע ש י ת י לשמרון ולאליליה ‪ .‬וונסמנ־ס בלע״ז‪ .‬חכמתי‪ :‬ופתולוחיהס‪ .‬זה יאמר לאתר שיכבוש את‬ ‫שומרון‪) :‬יב והיה כי יבצע וגו׳‪ .‬מל שהיה מחפאר ברוס‬ ‫מיניו וגאוהו ולא רצה להכיר שהוא רק כשנש ביד ה׳ המרימו‪ . .‬והי לא צוהו רק לשלול שלל‪) .‬שגס ה ס‬ ‫מעם ישראל והאל לא הצילם כ ן א ע ש ה ל י ת ש ל ם ‪ .‬מנין סכלמס כמו וידיו הנצענס )וכריס וי( ‪ s‬אה ארפד אשר היא משצנונות המס סאס ל * נמו שננ־יי‬ ‫חפקד‪ . .‬והעיז פניו ליחס הכח אל עצמו‪) .‬מ ה למלחמה צריך שני דברים‪ .‬ומלך אשור התפאר כי הוא מצא שני‬ ‫כעניניס האלה ניתר כאת על שא׳׳צ לעזר מ ה ׳ ‪ . .‬רום עינץ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪a‬‬ ‫ל**‬ ‫שמדון‪:‬‬ ‫גנךמשק‬ ‫ופפיליחםימיךושלם‬ ‫ולאליליה‬ ‫| ‪• V : | V‬‬ ‫‪TAV‬‬ ‫אעשה‬ ‫כן‬ ‫‪jv*t:tv.‬וזה‬ ‫נגד והוא לא כן ידמה(‪) :‬יג( כ י א מ ר ‪ .‬של הממלכות האלה היו‬ ‫יותר מ פ פ י ל י ירושלם ו ש מ ר ו ן ‪ .-v-n‬״‪1‬‬‫( פרי גדנ‪ .‬פרי מעצציסם « ‪.‬‬ ‫פ ת יגמור ה' כל אשר בדעתו לעפות ע׳׳י מלך אשור להעניש כל המורדים בי ‪ .‬להכרית מיס )להכרית( לא גרס חורבן האומה רק בחירתי החפשית ורצוני‬ ‫ייע כאץ נס ממש‪ .:‬כאבר ישלים ה׳ אח מעשהו להניא היל כנחרינ על ציץ וירושלים‪ :‬אשקן'‬ ‫ימגיוזעצ מס שכשרה והרנס גודל לבב‪ :‬ועל הפארת‪.‬ל כ ן ‪) ." T‬‬ ‫' ‪1‬‬ ‫מצאה.‬ו ממ‪.‬על שנתפחר‬ ‫בגאותו‪ :‬תפאריו‪ .‬כ‪1‬תיהס ל א ‪ / .‬ואס תאמר כי אלהי ישראל כהו גדול מכל אלהי‬ ‫העמים ההם ויוכל להציל את ירושלים מידי‪ . 1 t v.‬וזה נגד‬ ‫ולבבו לא כן יחשוב( ‪ .‬נסות רוחו כענין שנאמר גנה עיניס ורחב לבב )תהלינז‬ ‫ק״א( ‪} :‬יג( כי אפר נכח יל• עשיתי‪ . v .‬״‪ .‬וד פת״ח‪) :‬י( ופסיליהם‪ .‬קריישסנ״ס דגרגליי״א בלע״ז של לב סנחריב‪ :‬תפארת רום עיניו‪ .‬א[ כח ונטרה ‪ .‬גנין השגנזה נמו פקדו נא וראו)שיא י״ן(‪ :‬ה דמשק נן אננש אה שומ ון‪) :‬י( נאשר מצאה ידי‪.‬כמ״ש עצה וגבורה למלחמה ‪ . .‬מעמלם‬ ‫(‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)ינ( ינצע‪ .‬למ טי<*‬ ‫<גע‬ ‫ך חייה ‪8‬‬ ‫‪r‬‬ ‫צ נ ג‬ ‫ה ר ת ׳‬ ‫א ‪ :‬י ר ‪:‬‬ ‫ו נ ן‬ ‫כ‬ ‫ה מ י י מ ן‬ ‫) י ג (‬ ‫ע ‪ 1‬צ ס‬ ‫ד ו‬ ‫מ ־ ס ל י‬ ‫‪p f t‬‬ . .‬‬ ‫״‪.‬כ'י'‪1‬‬ ‫שהשיגה ידי לננוש כממל‪:‬ית האלה מונדי האציל 'ו־לא‬ ‫פכיציסס חזקים מפהילי ירו‪ :‬ליס ומפסיצי שומרון וכאומר איכ כל שכן שאנניש את ירושלים יאה שומר״ ‪j‬‬ ‫)יא( כלא נאשר וגוי‪ .-.-.‬על התפארות גאוהו‪) :‬יג( עשיתי‪ .‬אז א פ ק ד ע ל פרי גדל ל ב ב כ ל ־ א ש ו ר ‪ .‬יב( והיה כ י י ב צ ע ה ׳ א ת כ ל מ ע ש ה ו ‪.‬‬ ‫שהוא מה שנזכר עד מ ה שהחריב גויס עצומים ע״י גודל לבבו‪ .‬כל מה שעשיתינד‪. .‬ומתי יגמור מעשהו ף‬ ‫מתי יאמר לצרת העמיס די ? ‪ /‬ב ה ד ציון ו ב י ר ו ש ל ם ‪ .‬אבל לא יהיה כמו שרימה אלא מאתר שיגמור הקביה את כל מעשהו‬ ‫ונקמתו בישראל ובקצת ערי יסודה ומאותה יראה יכנעו בני ציון וירושלים לשוב א ל י אודע למלך אשור כ• לא‬ ‫בכחו גבר ‪ :‬אסקול על סר׳ גלל לבב מלך אשור‪ ..‬‬ ‫שהר‪ . .

‫י ש ע י ה‬
‫ובחכמתי כי נבנותי ואסיר ו‬

‫י‬

‫ג מ ל ת עמים‬

‫ו א ו ר י ד כ א ב י ר ט ' ש ב י ם ‪ :‬יי ו ת מ צ א כ כןן ו ; ך‬
‫ביצים‬
‫ת״א‬

‫מ ת‬
‫וןתיךתימ‪2‬‬
‫לחיל‬

‫העמיס‬

‫עושתי‬
‫וכאסף‬

‫‪:‬‬

‫ע ז י ו ת כ ל ־ ־ ־ ה א ר ץ א נ א ס פ ת י ‪ tfn‬ה י ה נ ד ד כ צ ף ו פ י צ ה ' פ ת‬

‫ועהודיתיהפ קרי‪ .‬כביר קרי«‬
‫ואביר‪ .‬נרטת כיה ידים ע״‪ :1‬כיחפאר‪ .‬פקידה נער ג״ס פ ק ד ס מינ מ״נ ז ע״ש )יג( נרירןיס הר ‪0‬רו נהייר־‬
‫»ת»?א מ‪.‬זרמ ‪6‬ור׳אפ'ו‪) :‬יד(מכ־נתא מלח חמזומא שם פדר״א ייאא׳׳ז •׳ ‪x‬‬

‫רש״י‬
‫ומצכם‪ :‬ואוריד ‪ .‬הורדחים •יגדילתם‪ :‬כניר יושבים‪ .‬׳ושנים רכים‪ :‬כ נ י ר ‪ .‬סלשור״ש בלמ״ז‪) :‬יד( כ ק ן ‪.‬‬
‫כקיני פושות הסקר ‪ :‬וכאמף ניציס מזוטח ‪ .‬וכאשר יאשיף איש ביצים עזובות שמזנהם אמס ואין מוחם‬
‫גידס לכסות עליהם‪ :‬נדד כנף ופצה הה ומצפצף ‪ .‬נל כלשק הזה נושל נמושות לשי שדימה אותם מנולי*‬

‫מצודת ציון‬

‫מצודת ח ד‬

‫)ינ( ומהודותיהם‪ .‬אוצרותיהם המזומן צמת כצורך והיא‬
‫מג׳ התעתדו לגלים )איוכ מיי( שהיא מנץ הזמנה‪ :‬כישתי‪.‬‬
‫כמו כוכתי נכמ״ך והוא מנין כזה ושלג כ ז ו כוכים און‬
‫הגרנות )ש״א כ ״ ג ( ‪ :‬מ י ר ‪ .‬מ נ ן הוזק כמו ככיר נח‬
‫לכ ואיוב נ״ו(‪) :‬יד( כין‪ .‬הוא מדור העו ית כמו ודרול‬
‫‪ p‬נס )הכניס פ״ו׳‪ :1‬נחיל‪ .‬עגין צגא ה ע ם ‪ :‬ופצה‪.‬‬

‫מצמץ עשיתי נכח ידי ונמנמתי כי אני גנון ו ו א ב י ר ‪.‬‬
‫ט לכל כס יש גמל לארצו לפי ה־ששמות המלכות נאמרס‬
‫ע״כ גבול מלכות זו וע״כ וגו׳‪ .‬וכיון שככ‪ :‬כ;ל לסיר‬
‫כגנוליס ט נ־יכנ הכי נמגכוד אר‪.‬י‪ :.‬ימי״ודיהיהם שובתי‪.‬‬
‫שללתי א־צרוהיהס‪ :‬ואוריד‪ .‬הורדתי מיישני‪ :‬נמקוס חיזק‬
‫ומוזר על הוזלת כמקרא כאומר את כל אלה מכה נכח הזרוע‬
‫ונהכמה נפלאה‪) :‬יי( והמצא כקן ידי‪ .‬רנד לידר הש גה‬
‫ידי נצנא העמיס נמו כיד כל מכגת קן צפיר המופקר‪ :‬וכאסף וגוי‪ .‬אכפתי אני את כל אגשי הארז כמו ?מאכף ניצים שכונת©‬
‫אפם והלנה לס ‪ :‬וצא היה נדד כנף‪ ,‬לפי כדמס נגזלים צק צפור ונביציס כזונות המר לשון הנושל בגופות שמנדנדים‬

‫באוד העני!‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫נאור המלות‬

‫שלנו היהה ‪ ,‬כי הההכם להחליף יושבי הארצות באופן שהתבלבלו הגבולית ונתערבו עד שלא ימצא‬
‫להם זכות בעתיד‪ ,‬ולא לכד שמניתי עמים שישבו כארצם מימים נא כביר ולא החזיקו כ״כ בארצם‪ ,‬כי‬
‫נ ם אוריד כ ב י ר יושבים ‪ ,‬גם היושבים בארץ מזמן כביר הורדתיס והגליתים‪ ,‬ונזהנארהחכמ‪:‬והעציז‬
‫בלו שישארו העמיס החת ממשלתו למס עונד ‪) .‬עתה ישחיל לנארהכמו הנבירה שלו(‪) :‬יד( ו ת מ צ א >‬
‫מ ה מלך עריץ השר יכנם ממלכוח‪ ,‬לא יתחזק עליהם לבוז אוצרותיהם עד אחר מלחמות רבוח ונהו־‬
‫כך נתדלדנה המדינה ויממינו האוצרות ‪ ,‬עד שימצא מדינה דלה וריקנה ‪ ,‬אבל אנכי ידי מ צ א ה והשיגך‪.‬‬
‫ל ח י ל ה ע פ י ם ו ע ש ר ם כ מ ו ש מ ו צ א ק ן ‪ ,‬שהעיף יושב עליו והאם רובצת על האפרוחים ‪ ,‬כן כבשתי‬
‫אוהם התהום בעת שהיו שלוים ושקפים ‪ ,‬יושבים על חילם ועשרס כצפור על קנו ‪ ,‬ומ״מ הנם שחם‬
‫ינח איש הל הקן לקהת אח גוזלי הלא הלחם עמו האם בכנפיה ובכיה ולא הניחהו לקחת‪ ,‬אכל אנכי‬
‫ב א ס ו ף ביצים ע ז ו ב ו ת ) ח י ל ( כ ל ה א ר ץ א נ י א ס פ ת י ‪ ,‬אכיפת היל כל הארז היה אצלי בקל כמי‬
‫שאוסף ביצים מזונות של הפקר שאין האס בקנה ‪ ,‬ואין מי שיעמוד עדו ‪ p ,‬ל א ה י ה נ ד ד כ נ ף ‪,‬‬
‫כדרך העוף שלוחם בכנפיו החלה נגד הבא לקחת אח אפרוחיו‪ ,‬ואף לא היה פ צ ה פ ת לנשוך‪ ,‬כמו‬
‫שיעשה העיף שנמרטו כנפיו‪ ,‬ואף לא היה מ צ פ צ ף להריס קול ע כ ״ כ ‪ .‬ר*ל הגם שבאתי על חיל עם‬
‫ומדינה שהיו כולם שלויס מנורים ויושבים צעזק מ״מ לא היה מוחה נילי וצמיגי את חילם באפס‬
‫!‪2‬‬
‫ל ה״ה ‪$‬‬

‫‪4&.‬‬

‫י ש ע י ה‬

‫זמ‪.‬צ^ף‪:‬‬

‫י‬

‫טי ה י ת ^ א ר‬

‫‪:‬על־־מנינוו‬

‫הנךזן ‪£‬ל‬

‫י‬

‫ה ח צ ב בוי' א ם ־ ־ י ת ג ר ל ה מ ש ו י ף‬

‫כ ה נ י ף ש ב ט את־־מרי&יו כהרים מ ט ה ל^־לןגץ‪:‬‬

‫ישלחהאדון‬

‫יתד׳^ י‬

‫‪1‬‬

‫ת‬

‫^‬

‫^‬

‫י‬

‫י‬

‫' ת ן ו ס י ^‬

‫? ד ' ‪ .‬ן ו‬

‫לכן‬
‫ןי‪1‬‬

‫ת ״ א לנ! ישלח‪ .‬מהדרין צ״דוצ״ס ז ותחת ניידי‪ .‬פנה ?י״נ סגכריי! צ״ס‪ :‬וכיה איר‪ .‬עקריס מיג ‪j‬״‪«p‬‬
‫עמיש שצין• ו א ת ‪,‬‬
‫ע*ש )שיו( ש״ר ייח ויקיר ו׳ פוי? י״א הנתו‪.‬זא צו!‬

‫רש״י‬
‫לקן צפרים ולביצים עזונית אמר לשון זה‪ ,‬לא צפצפו עליהם האי והאס‪) :‬פו( סיתפאר הצחן‪ .‬הקנייה אימי לא היה‬
‫‪4‬ך להתהלל בזאת כי אינך אלא נגחן שלי ואני כהוצב בך נפרע על ידך מאויביך אתה המשור ואני המנישו‪,‬‬
‫וכי ררך המשור להתהלל על מניפי‪ :‬משור‪ .‬מגיר״א בלע״ז‪ :‬כהניף שכס את מרימיו‪ .‬כאלו היה‬
‫השבע מניף את עצמו ואת יר סמרימו והלא אץ שבע מניפו אלא האדם‪ :‬כהרים מפה לא ע ן ‪ .‬לא העז‬
‫הוא המרים אלא האדם הוא המרים‪) :‬ש!( ותחת כבודו‪ .‬תתת בגדיהם יהיונשרסין הנגדים הסמכבדיס‬
‫ס ת האדם ‪ :‬יקל י ק ד ‪ .‬ישרף שריפה כשריפת אש‪ .‬ומדרש אנדס כאן פרע לבני פס היעוד שעשה שם לאביו‬
‫מ צ ו ד ת דוד‬
‫מ צ ו ־ ת ציון‬
‫ענין פהיתה כמו פציתי פי )שופטים י״א(‪ :‬ומצפצף‪ .‬כן‬
‫נקרא השמעת קול העושות‪) :‬נוו( הגרו! ‪ .‬שה הכלי‬
‫גוחיטניס נ ו לעצים כמו ונדחה ידו נגר‪) ;1‬דנריס י״מ(‪:‬‬
‫החצנ‪ .‬ענין הטינה ינקיעה ודומה לו וגס יקנ חצנ נ ו‬
‫)לעיל הי(‪ :‬המשור‪ .‬שם כלי מלא פגימות עשוי לחתוך נ ו‬

‫נטםיהס ופיסחים פיהם ומצפצפים בתושנס שנוס יזנצלוור׳ל‬
‫שלא עמד מי למ לו למהוה נידו‪) :‬טי( היהפאר‪ .‬אמר‬
‫הנניא וכי מס רמ‪1‬י שיתפאר הגחו על החוצב נ ו לומר הגי‬
‫ההוצכ יצא אתה ר״ל סלא אשור מיני אצא כגר!! ניד כאל‬
‫וצא נכתי י ג נ ר ‪ :‬י ס יתגדל וגוי‪ .‬כשל הדנר נמ״ש•‬

‫‪. . .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יאנוו מן העוצם‪ :‬ותחת נ נ ד ו ‪ .‬ובמקום שהים מתכבד נעצמו לתלות סדנר‬

‫נאור הטלות‬

‫ר״ל‬
‫נכח זרועו במקום זס יסיס ללעג וקנש ‪,5‬‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫יוצא ‪) :‬טו׳ הגרזן‪ .‬כלי ברול סמנקע עצים‪ ,‬נגרזחי יננד יד ובלא מלחמה ‪,‬‬
‫עיניך)תה‪:‬ות ל״א(‪ :‬ו מ ג ו ר ‪ ,‬מ ג ר ה ומברו וישי‬
‫מפעלי הכפל מ״מ ממיז‪ :‬״גיזי • ו ל י ו ־ י <‬

‫ג מ ג ר ה‬

‫(‬

‫מ‬

‫‪w‬‬

‫}‬

‫ל‬

‫‪,‬‬

‫׳ ‪y‬‬

‫מ ‪5‬‬

‫א ׳ (‬

‫‪.‬‬

‫‪( j p j‬‬

‫י ז ה‬

‫באור הענין‬
‫וזה‬

‫מורה על רוב נ‪-‬־ורתו •‬

‫> )טו( ה י ת פ א ר ‪ ,‬משיב לו לחמר‪ ,‬מה ת ת פ א ־ בכ^נ‬
‫\‪ Li‬יי‬
‫ד י ח י ס א ד ד ו רזי לול ד ח י \ ד ר ו‬
‫‪A‬‬

‫ה ז ג י ל‬

‫ג ‪ ! 5‬ש ‪ ! :‬נ י ו‬

‫_ ז‪.‬י ‪ .‬ה תפאר הגרז! ע ל ה ח ל ב ב ‪-sm. ,‬‬

‫‪,‬‬

‫כ‬

‫גגגורים‪ ,‬ויהרוג הממניסם )תסלופ ע״ה(‪ ,‬כל שמן וכל נכח עצמו חצב העץ‪ ,‬וכן אתת הלא ה׳ הרימך ונתן‬
‫לך כח ‪ ,‬מוסיף ל א פ ר אש י ת ג ד ל ה מ ש ו ר ‪ ,‬כי‬
‫הגרזן יוכל להתפאר עכ״ס במה שעקר החציבה שנעשה על ידי הורדת הגרזן על הע! נעשה מעצמו‪ ,‬והגש‬
‫שהתחלת הפעולה שהיא ההרמה מיוחס אל האדם ‪ ,‬מ״מ הנמר ייוחס אל הגרזן עצמו‪ ,‬וכן החמר כמשל‬
‫שהנס שה׳ הריס אותך ונתן לך ממשלה על העמיס‪ ,‬מ״מ נמר הפעולה מה שכבבשת ארצית וצרח עמיס‬
‫דביס זה יתייחס אל כחך בעצמך‪ ,‬אבל האם י ת ג ד ל ה מ ש ו ר על מ נ י פ ו ‪ ,‬המשור המנסר בארזים‪ ,‬נ ‪0‬‬
‫*מר הפעולה נעשה בכח החדש שמוליכו ומביאו נכת׳ ומנסר בו‪ ,‬וכן גס גמר הפעולה והכיבוש הכל היה‬
‫ר ק ככח ה ׳ ‪) ,‬וזה נגלמ״ש ומטה הוא בידס זעמי(‪ .‬כ ה ג י ף ‪ ,‬ר״ל וק׳׳ו הוא שלא יצוייר שהנרזן והמשור‬
‫עוד יחפארו לחמר שלא לכד שהם עשו הכל נכחם ‪ ,‬עוד תס הרימו יד מרימם ‪ ,‬כאילו יתפאר השנת‬
‫לאמר שהרים את עצמו ואת יד מרימיו‪ ,‬כי כן הםכלת אתה להתפאר שלא לנד שהכל עשית בכחך‬
‫טוד אתה מריס את מרימך‪ ,‬שאתה תכריח כח ה׳ וגבירה העליונה כפי רצונך ‪ ,‬וכי תככיש את ישראל‬
‫ותתגכר על אל מעוזם‪ .‬ב ה ר י ם ‪ ,‬ויותר מזה א ס י ת ר ו מ ם ה מ ט ה לאמר שאיגו עץ ‪ ,‬ר ק יש כי‬
‫נפש חיונית מתנענעת מעצמה‪ ,‬כי כן הוספת סרה להחרימם שאינך נן אדם כלל כי תאמר אל אנכי‬
‫•ולא איש ואדמה לעליון‪) .‬כזה הנדיל סכלותו נארכעה דכריס ‪ ,‬א[ שכשר שכל כחו ופעולתו היא פעולתה׳‬
‫ב[ שכפר גס בזאת שעכ״ס הממשלה וראשית אונו מה׳ ניתן לו‪) ,‬וזה נגד שני העניניס שאמר אשור שכת‬
‫אפי ומטה הוא בידס זעמי(‪ ,‬ג[ שחשב כי עוד יתצבר גס על אל אלים‪ ,‬ד[ שנתנופש כ״כ עד שנכח שהמן‬
‫<ן אדס ויאמר אדמה לעליון( ‪) :‬טז( לכן ‪ ,‬הנה תפארת הממלכה קלוי כשני דכריס‪ ,‬א[ ככחה הפנימי‬
‫היינו גבורת הגבורים ואבירה לב ההמון‪ ,‬ב[ בכבודה החיצון ‪ ,‬ריבוי העם וכבוד עשרו ‪ ,‬והמלין צייני‬
‫•הממלכה כאיש פ ר ע י ‪ ,‬שתפארתו תלוי ג״כ נב׳ דברים א ל ה ‪ ,‬א[ כחו הפנימי שיהיה איש כמן וגביר ובריא ‪,‬‬
‫ב[ כבודו ההיצין ‪ ,‬עשרו ורוב בניו ‪ .‬והמשיל מפלה מחנה סנחריכ כי נהרס החלה כחם הפנימי‪ ,‬ונאכל‬
‫‪.‬גבורתם ואבדת לבבם משחד ה׳ ‪ ,‬והמשיל זה כאיש גביר שמן שחלה חולי הרזון ) א ב צ ע ה ר ו ג ג ( ‪ ,‬ועל‬
‫‪ ~t‬אמר ל ב ן ישלח ה׳ ב מ ש מ נ י ו רזון‪ ,‬והמשיל כי בישול כחס הפנימי בא להם מצל עצמם לח משבה‬
‫ןויצוניס‬
‫ך ה״ה ‪10‬‬
‫‪t‬‬

‫‪t‬‬

‫י‬

‫י ש ע י ה‬
‫ביכןודאש‪ :‬ח והיד\א‪1‬ר־־ישראל‬
‫ש י ת ו וישמידו ב י ו ם‬

‫ואביה‬

‫ועד־בשר‬

‫מו‬

‫ר&ט‬

‫א ח ד ‪ :‬ימ‬

‫יכלה והיה כמסים נ ס ם ‪v :‬‬

‫ל ^ ח ^ ע ר ח‬

‫וכןדיעי‬
‫ר‬

‫ו כ ב ו ד יער‪ 1‬וכרמא‬
‫ו ש א ר ע ץ יערו‬

‫מגפש‬

‫מ ס ע ר יהיו‬

‫ת ״ א ישאר ען‪ ,‬כנסדרין צ״כ‪:‬‬
‫ע״ש )י‪5!0‬ר פרויזה ש׳׳ר וע׳׳י ת י ר אי ‪15‬״מ כינ כיו סכיקהא י'א‪) 5‬יח( שוינו מ״ע‪) :‬ימ(שזיחס מיכיי ‪ 061‬ל' שרע ‪r‬״‪tp‬‬

‫רש״י‬
‫מ כ ס ה פרוח נח אביו מלומר ‪j‬נראשית ‪ ! 'p‬רקח שם ויפת וגו׳‪) :‬יז( אור ישראל‪ .‬החורה שעוכק כם‬
‫תזקיהו תהיה לאש לסצת־יב‪ :‬וקדושי‪ .‬ה ק ל ה ‪ .‬ד״א וקדושו צדיקים שבדור‪ :‬שיחו ושמירי‪ .‬שריו וגנוריו‪:‬‬
‫) י ח ( וכבוד ימרו וכרמלו‪ .‬הס רבוי חיילותיו ‪ :‬כרמל‪ .‬ימר גבוה‪ :‬כמסת נ ס ם ‪ .‬לסי שדימה איחס לעצי‬
‫יער דימה סירעגוהס לחולמת כנוכר נפץ ונזוחן העץ וקורהו ס ס כמו כצמר יאכלס ס ס ) ל ק ק ג״א(‪ ,‬כמסס‬
‫ג ס ס ‪ ,‬כמגור המגודר ‪ :‬כמסש נסש ‪ .‬כמסוס של טכס שהוא נטהן דק דק שההולכה טוחן כך היה האשר‬
‫שירשת גושן ד ק ‪ :‬מסוס ‪ .‬הוא הנשהן וטשל על ידי התולעת‪ ,‬טסס הוא התולעת‪) :‬ימ( ושאר כן יערו‪.‬‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬

‫מ צ ו ד ת דוד‬

‫יקד‪ .‬מנין הגמר כמו על מוקדה )ויקרא וי(‪) :‬ת( שיתו‬
‫ושמירו‪ .‬מיני קוצים‪) :‬יח( וכרמנו‪ .‬שש כרמל הונח למקום‬
‫שדוח וכרמים וכמ״ש והיה מדנר לכרמל )לקמן ל׳ב( ‪:‬‬
‫כמכס נשש‪ .‬שם התולעת האוכל ועומן את העץ נקרא גוסש‬
‫ורומס לו וכצמר יאכלם ס ס )לקמן ניח( והנעחן ענמו נקרא‬

‫הנער הנערה כהכערת א‪ :‬ר״ל כל אנשיו ימותו ט״י הדלאך‬
‫המכס נהם כאלו ישרהו נאש וכן נאמר ני וכיתה לנרפה‬
‫מאכולת אש)לעיל ס׳ ו‪) :‬יז( והיה אור יכראל‪ .‬האל המאיר‬
‫לישראל‪ :‬יקדישו‪ .‬הוא האל קדיש ישראל ונש‪ :‬הדנר נמ׳׳ש‪:‬‬
‫שיתו ושמירו‪ .‬הס השלמונים והסגנים וקראם כן לשי שנהם‬
‫היה מ ל י ב העמים ככקיץ מכאיב‪) :‬יח( ונכיר יעדו‪ .‬מרכית‬
‫אנשיו כעצי היער א‪:‬ר היה מתכבד נ ה ם ‪ :‬וכרמלו‪ .‬ר״ל ככלי כשישר ככרמל מס כהוא מלא נרכח ה׳ נדות וכ־מיס‪:‬‬
‫גיפס ונפשם‪ :‬והיה‪ .‬כעס ההוא יהיה כה טחן מן סתילעת אשר יטחן כפיו אמ הנגנים דק‬
‫מנפש ונו׳ ‪ .‬כי‬
‫לק ולפי שהמשיצם לעצי היער אמד*ל׳ כנופל נסשהי־״ת העציס‪) :‬יש( ו ב א ז ‪ .‬שאר כען הנשאר ביערו ר׳ל הנשאר כמחנהו ז‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ישעיהו‬

‫חזון‬

‫באור המלות‬

‫חיציניח כחולי הרזון שנא מיי מליצות ההוצפומכא איש מיל )שופעים ד ׳ ( ‪ ,‬ואמר וישלח רזון בנפשם )תהלות‬
‫ן‬

‫‪:‬‬

‫ח‬

‫ה ע י כ ן ל‬

‫‪r‬‬

‫‪5‬‬

‫׳ •י‬

‫‪ .‬״‪.‬‬

‫א‬

‫‪x‬‬

‫״‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫‪w‬‬

‫קי׳ו(‪) ,‬יעיל י״ז ד׳(‪ :‬יקד יקד יקד נבדל מנרדפיי‪ ,‬שנדרו‬
‫>‬
‫‪: .‬לדודה גדולה במקום מכונס ‪) :‬יז( אש להבה ‪ .‬להבה גדילס‬
‫‪. .‬‬

‫‪.‬‬

‫ע י סבה היציניח כתיש שנתה שריפת חש ומכלה כל מאש‪) ,‬כנ״נה׳ כ ״ ד ( ‪ ,‬וההבדל בין ב ע ר ‪ ,‬א כ ל ‪ ,‬מיל)‪p‬׳‬
‫כבידו ורכושו‪ ,‬יעז'א ו ה ת ת כ ב ו ת יקד יקד ביק ד יי׳ו(‪) :‬יח( י ע ר ‪ .‬צומח ע‪:‬ים‪ :‬וכרמל‪ .‬ישא תנובה‬

‫״‬

‫א‬

‫ש‬

‫‪ ...‬׳‬
‫'י ' ?‬
‫י‬

‫נ‬

‫״‬

‫מ‬

‫ה‬

‫)ננ״ל כ״ט י״ז(‪ :‬כמכס ‪ .‬לשון המסה כדבר ה נ מ ס ‪ .‬נ ס ם ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫~ ל ‪j‬־‬
‫‪,,‬‬
‫ל א‬
‫לי‬
‫_ ״ ‪ ,‬״ ‪ , ,‬״ ‪ .‬י ‪ 1_ .‬״ ; י הוא הנישא הנס והדגל‪,‬לשון נופל על הלשין‪ :‬ן\ט(מספר‬
‫מועטים‪ ,‬ואני מפי משפד )ברא;ית ל׳ר(‪) :‬כ( שאר‬
‫‪? f‬׳‬
‫? 'י ' ‪" /‬‬
‫'‬
‫ש‬

‫‪ 5‬ה ע‬

‫כ‬

‫‪M 3‬‬

‫ה‬

‫׳ ‪l /‬‬

‫ה‬

‫מ‬

‫נ י י‬

‫כ מ י‬

‫‪r‬‬

‫מ ח‬

‫ה ו‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ז‬

‫ל‬

‫ה‬

‫י ה ם‬

‫י‬
‫* ח ד ה׳ והרגו זה את זה ואח״כ נשרפו ע״י אש מן‬
‫?שמיס ‪ ,‬ו‪:‬ן נראה לקמן פסיק כ״ו ‪) :‬יז( והיה איר ישרא‪ , $‬הנה ישיעת עם ה׳ מצרוחס חלוי‬
‫כשני דברים ‪ ,‬א[ בזמן ‪ ,‬כי לכל צרה יש זמן מיכל‪ ,.‬ובכנות זמנה הכור בה רח כמו שתסור הלילה‬
‫כהחיר השיר‪ ,‬ב[ בהגינח רעשים‪ ,‬שאחר שהעונש ׳״ל סבה והוא התגיא ‪ ,‬אם יכירו הסבה ויישיבו מעשיהם‬
‫יסור המסיבב בהכרה‪ ,‬ייושעו גם קודם הזמן )כמ״ש זנו אתישנה לא זכי ב ע ת ה ( ‪ .‬ומבואר כי אס יובעו‬
‫ע׳׳י מעשיהם תהיה התשועה יותר שלמה ומיפלגח משתם יושעו ע״י הזמן ‪ .‬עת״ז אמר כי פה במפלת‬
‫•בנהריכ נתקבצו שני העניניס‪ ,‬א[ מצד הזמן‪ ,‬שכבר הגיע עת תשועה וכיף הלילה ‪) ,‬שמ״פ בפסוק והיה‬
‫?י יבצע ה׳ אח מעשהו( ‪ ,‬ועז״ח והיה אור י ש ר א ל ‪ ,‬הוא איר הבקר שהגיע ז‪:‬וני להאיר לישראל את הלילה‪,‬‬
‫היה ל א ש אל םנהריב לשרפו ‪) ,‬והמליצה כי החור פועל שני דברים מאיד ושירף ‪ ,‬ותמר האיר עצמו‬
‫שיאיר לישראל בכה שבו יאיר‪ ,‬ישריף מהנה סנחריב בכת שבו ישרף(‪ ,‬ב[ מצד טתרת היעשים וקדושתם‪,‬‬
‫ועז״א ו ק ד ש ו של ישראל יהיה ל ל ה ב ה שהיא גדולה יותר מאש‪ ,‬כי היא נוהמת גם נראית למרחוק ‪ ,‬כ ן‬
‫כ׳׳י זכי ת ישראל גדצה התבערה במתנה אשור‪ ,‬גם נודע הנש למרחוק‪ .‬ובערד‪ ,‬ע״י החש ‪ .‬ו א ב ל ה ״‬
‫פ״י הלהבה ‪ .‬שיתו ו ש מ י ת ‪ ,‬הקיצים שלו וזה מש‪ :‬ע; מחנהו )וכמה שנקרה ה׳ איר ישראל וקדוש ישרחנ‬
‫עכ‪-‬״י מעשיהם כי׳ ‪:‬מענה ח׳ ד' ‪ ,‬ה׳ מ״ז( ‪) :‬יח( ו כ ב ו ד יערו ו כ ר מ ל ו ‪ ,‬הם שריו ויועציו‬
‫מ־וריו‪ ,‬כי היער חזק מן הכרמל והוא ציור הגטריס‪ ,‬הבל הכרמ ‪ .‬משיב מן היער והוא משל השרים והיועצים‪.‬‬
‫מ נ פ ש ו ע ד ב ש ר ‪ ,‬הפס משל יער הנשרף ש פעמיים לה ישרף המצבס‪ ,‬רק יחרו מני אש עד שיעדר כלו‬
‫הצומח‪ ,‬וזה במשל שנשרף הנפש הצימהת לא הגוף ‪ ,‬ובנמשל שתתפרד המחנה עד שיעדר ממנה רוח סתיים‬
‫שהיא המלונה וההנהגה ‪ ,‬חבל הנוף שהם האישים השרעים של המהנה ישארו קיימים ‪ ,‬אומר כי מנעש‬
‫ועד בשר יכלה‪ ,‬שיכלו כולם ‪ .‬והיה כ מ ם ס נ ס ם ‪ ,‬גס הנוסס היה סנחריב הנושה נס לעמים למלחמה ‪,‬‬
‫נ ם הוא יהיה כסיף כמסים ודבר הנימש‪) :‬יש( ו ש א ר עץ י ע ר ו ‪ ,‬כעש הנשמר סן המהנה יהיו פתי משפר‪,‬‬
‫י ח י ה ‪11‬‬
‫‪t‬‬

‫‪1‬‬

‫י ש ע י ה‬

‫‪40‬‬
‫ונער‬

‫יכתבם‪:‬‬

‫ההוא‬

‫י‪.‬והיה ו ביום‬

‫א*־־יוסיף ע ו ד ‪ #‬א ר ‪.‬ישראל‬

‫^־בילה־שןן‪.‬על־־מכהי‬
‫‪.‬ישיראל‬

‫ןנ^ען על־־ץה{ה‬

‫ב א מ ת ‪ :‬נא ‪ #‬א ר { ש ו ב ‪ 0‬ז א ך _ ; ע כ ן ב א ל ־ ־ א ל‬

‫אם־יהלהיי‪/‬ע^ןז‬
‫שוקף‬

‫י‬

‫ישראל‬

‫הים‬

‫כחול‬

‫כ ל ‪ -‬ה א ר ץ‬

‫‪:‬‬

‫ז‬

‫גי ל כ ן‬

‫כוד‬

‫אמר‬

‫ג ב ו ל ‪ » :‬כי‬

‫‪ #‬א ר ; ש ו ב ב ו פלי‪1‬ן ח ר ו ץ‬

‫צ ד ק ה ‪ » :‬כיי כ ל ה ו נ ח ר צ ה א ד נ י יהוה‬
‫‪: : :‬‬

‫כןךויש‬

‫צ ב & ־ ת עשיה ב ק ר ב‬
‫אל־‪£‬ירא‬

‫א ד נ י ;זזוה צ ב ^ ו ת‬

‫ע״ש )נא( מיריש י״מז‬
‫רש״י‬
‫כני הריס כיזיילותיו‪ :‬מהשר יהיו‪ .‬נוחים לסכור כי מענו ה ש ו מ ר יוכל לכתכם‪ ,‬ואמרו רנוהינו פשרה נשארו‬
‫מהס שיען לך קטן שאינו כוחב יו״ר קטנה‪) :‬כ( להשננן על מכהו‪ .‬לסמיך על מלכי מצרים שה‪ 0‬היו‬
‫החלת המציקים להם ‪) :‬כא( שאר ישיכ‪ .‬ה‪2‬ארית שכהן ישובו אל הקנ״ה‪ :‬אל גבור‪ .‬שהראה להס גנורה‬
‫נסנחריב‪) :‬כב( כי אס יהיה עמך ‪ .‬לחוקיה אמר הנביא אס יהיה עמך כחול ביס כשאר שישיב נו למוטכ‬
‫יפפף את נציין החרון לטא עליהם ויעכנט מלכא‪ ,‬בנדקה שיתנהג כ ס ‪) :‬כנ( כ׳ כלה ונחרצה ‪ .‬הרהו‬
‫שהקנ״ה עושה ]דין[ ברשעים ותכנעו ותשונו אליו ‪) :‬כד( לכן‪ .‬לפי שידעתי שחשוכו אליו חזקיהו וסיעתו‬
‫)ד א לכן לשון שנועה לכן נאמת(‪ :‬כה אמר ה׳ ומי אל תירא וגו׳ מאשור נשנט יככה‪ .‬בשכט פיו יחרף‬
‫מ צ ו ר ת דוד‬
‫מ צ ו ד ת ציון‬
‫רטש ‪) :‬כנ( חרון ‪ .‬גזור וחהיך נמו‪.‬נן משפטיך אהה משפר יהיו‪ .‬יהיו מעש מהי מגשי‪ :‬ונער ‪ .‬אף מער לא‬
‫ו‪,‬מת )מנכים ח׳ ני(‪;) :‬ג( ונחרצה‪ .‬נגזרה ונהת;ס‪ :‬ילאה לנתנס ולפרשה ני מעטים יכיי‪) :‬כ( ניום ההוא‬
‫כשיראו גידל הנס הזה ‪» s‬צ מכהו‪ .‬עצ מנריס שהם דייו‬
‫חהצת המציקים להם ‪ :‬נאמת‪ .‬ננל לננ! )נא( שאר ישונ‪ .‬השארית ישונו ולתוספת ביאור אמר שאר יעקנ וני׳ ר׳׳ל‬
‫בשארית מנני יעקנ סס ישונו לה׳ ;הראם גנורית נאשור‪) :‬ננ( ני אם וגי׳‪ .‬ר״צ אעיפ ;יהיו מדינים צח ישאר נהם‬
‫י י י י ! ‪) :‬ננ( כי כ ‪-‬‬
‫‪61‬‬
‫ניא שאריס אשר ישינו לסי ני נליון חרון יניא ננחל שוטף נמשפט צדק ‪»r‬‬
‫‪ • t‬ציפי‬
‫) ‪P‬‬
‫ ־»‬‫*חרצה ‪ .‬ר״צ הנגה תהיה נחרצס מס שיעשם ס׳ נקרנ האין ונזה יפאיי ייעי׳י‬
‫כי‬

‫א‬

‫י ה י י‬

‫־‬

‫לכ‪:‬‬

‫ס‬

‫‪ :‬הינה‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫באור המלות‬

‫‪5‬‬

‫‪:‬‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫ה־אל ופליטת ניח יעקב‪ .‬יש הבדל בין ימקנ וישראל נמ״ש והמספר יהיה ק״ן כ״כ עד שנער קטן יוכל לכתוכ‬
‫• ! אח שמותם‪) :‬כ( ו ה י ה ביום ה ה ו א ‪ ,‬שיראו כח י ׳‬
‫)למעלה ט׳ וי( ‪ ,‬כי ישלאל‬
‫יי* יוחיה »ווד ;•״יד ‪ v n‬־ ״ ‪ , t ~ s‬״ ״‬
‫יי" ו י י «‬
‫*פתיתים‪ .‬גס יש סנדצ נין ש־י ' » ' ׳‬
‫״‪ m90‬ועזוזו ‪ .‬ל א יוסיף ע ו ר ^ א ר י ^ ר א י ״ ׳ י מ י {‬
‫י‬
‫!מקים אחר ‪ .‬מבואר כי פס יקרא את בני ציין היקרים ב י ת י ע ק ב ‪) ,‬עיין ביהור המלוח( ‪ .‬ל ה ש ע ן ען«‬
‫&אר יכראצ‪ ,‬כי הה נשארו נמקימם‪ ,‬ופליטת ב‪-‬ת י«ז מ כ ה ו ‪ /‬לא ינקשו עוד עזר מאשור או מאומה אחרת‬
‫‪ 1‬שלא די שלח עזר לו עיר הכה אוהו)כמ״שבמ״במ״ז( י‬
‫י "‬
‫קורא מצוצים »״« *‬
‫‪ ,.‬״ ״ _ ‪ , . 1‬־ ‪__v.‬״‪ .‬י‬‫מדרגתם‪ ,‬או ופצ‪-‬טס כי נכו ונרהו‪ ,‬ומוסיף שלא לנד שאי ץ‪.‬״‪.,1‬‬
‫׳ )וימלי! כי ‪3‬מטה משמש פני דברים להכהה ולמ‪-‬ענת‬
‫ישראצ‪ ,‬ני גס פניטת נית ימזג צא י ״ן‬
‫)כנ‪ !,‬נל״ן מיין‪ .‬הרין יאמר על ינר הנג ר נלי כשנות‪ ,‬והם בהםמכס על החומה להשען ע;יה נהפכו נמקצ‬
‫אס הרוצים ימיי ריל קצינים‪ ,‬כן משפטן אתה חלצי!‪ /‬מובלים(‪ .‬רק ונשען ע ל ה ׳ ‪ ,‬כי הוא יהיה ל ה‬
‫יז־וייח *תר ‪-‬י‪-‬נינו ט יו ייארוח לא ררמיד‬
‫ומתאחד עס היראתו על הנריחה‪ ,‬הריצי הנייל‪/‬‬
‫׳‬
‫״ ‪ J ,‬״ ‪?,‬‬
‫_‪,‬‬
‫י‬
‫הרו;‪ .‬עצ כ־יתת כדן יההינהו ונדנרי מזיע חתכו אס‬
‫וחף כעתה נית יעקכ שהם נית אפרים ועשר‬
‫הכנסים עע״ג הס ‪ ,‬מ״מ ‪) .‬כא( ש א ר י ש ו ב ‪ ,‬הנשארים מהם פליטי הרנ ישונו אל ה׳ ‪ ,‬וכל תהכיכ‬
‫כי רק מ־‪,‬צת מהנפאריס ישיבו‪ ,‬לא כן ‪ ,‬רק כל ש א ר י ע ק ב כולם ישונו א ל א ל גבור ‪ .‬מצד שיראו‬
‫גכורת ה׳ ועזוזי‪) :‬ככ( כ י א ם י ה י ה ‪ ,‬סדר הכתוכ‪ ,‬ישראל ‪ 1‬ע מ ך כ ה ו ל הים ‪ 1‬כ י א ס יהיה ש א ר‬
‫י ש ו ב ב ו ‪ ,‬צ ד ק ה שוטף כליון ה ח ץ ‪ ,‬ו ב א ו ר ו אתה י ש ר א ל ‪ ,‬ע מ ך אשר עתה היא רב ועצים כר‪.‬ו<*‬
‫הים‪ ,‬גם א ם יהיוז אחר גלות מלך אשור רק ש א ר ישוב ב ו ‪ ,‬הגס שהשארית שישארו ושישובו מן ה ע ס‬
‫הגלו; הזה יהיה רק שחר מעט מזער‪ ,‬מ״מ יגדל זכיתם כ״כ עד ש ה צ ד ק ה וצדקת מעשיהם י ש ט ו ף‬
‫א ת הכליון ד ‪ a‬ח ץ והנגזר ומחתך לבא עליהם והי ירחם על עמו‪) :‬כג( כ י כ ל ה ו ג ה ר צ ה ‪ ,‬ר״ל והגש‬
‫גזר כליון‪ ,‬וגם הגזרה נחרצה ונגמר דינה עד שבהכרח שהבא הגזרה אחר שהוא לאחר גמר דין‬
‫מ״מ‬
‫אותה‬
‫באשור‬
‫מא‪:‬יר‬
‫\ ח ״ ה ‪12‬‬
‫י ג א‬

‫ב ל‬

‫נ ר ו ל י‬

‫״ ‪i‬‬

‫כ‬

‫ע‬

‫־‬

‫י י ע‬

‫נ י‬

‫‪c‬‬

‫ג‬

‫ע‬

‫‪r‬‬

‫״‬

‫‪6‬‬

‫א‬

‫י ־ ‪ 1‬ל י ־ ? ה‬

‫נ ‪ :‬ל ט‬

‫ע ״ י‬

‫נ י כ ס‬

‫נ‬

‫! י י ס‬

‫־‬

‫מ נ י ג י ס‬

‫ה‬

‫ל ש ־‬

‫‪v‬‬

‫י‬

‫ש‬

‫ר ק‬

‫נ‪1‬צ ס‬

‫י‬

‫‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫מ י ר ג‬

‫‪1‬‬

‫ת‬

‫(‬

‫י ש ע י ה‬
‫ע מ י י ש ב ציון‬
‫מ*נרים‪:‬‬

‫ע ל — ה י ם ונשיאו ב ד ר ך‬
‫‪v. t :‬‬

‫ת ״ א ומס כיום‪ .‬כנכדו ! סי‪:‬‬

‫עורב י ומטהו‬

‫מ צ ר י ם ‪ :‬כזוהיה ו ביום ההוא‬
‫•‬

‫ןךרך‬

‫ואפי על־־תבליתש‪:‬‬

‫? מ כ ת מדין בצור‬

‫‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬י&א־״־נ׳גליף‬

‫וכלה זעם‬

‫ט ו ע ו ר ר ןגליו ן ה ו ה צ ב א ו ת ש ו ט‬

‫‪>\:‬ד־‪t -‬‬

‫י‬

‫מ א ש ו ר ב ש ב ט ‪ :‬כ ב ה ומ§ןהי‬

‫כהיכי‪-‬עוד מ ע ט כ ז ן ך‬

‫‪r‬‬

‫ייז‬

‫•‬

‫יסור‬

‫•‬

‫םבלו‬
‫ד‬

‫;‬

‫‪ fa‬מל נוח‪ .‬ס׳ מיהר פ׳ נת ופי וילז•‪:‬‬

‫רש״י‬
‫ויגדף אחכם מ״י רבשקס‪ :‬ומטהו ישא עליך‪ .‬לאיים כדיך שעשה למצרים‪ .‬ועוד יש לכיש בשבט יכנה‬
‫אשר עד הנה הכך בשימו והורגל לשאח עליך מסהו ואימתו כדרך המצריים‪ ,‬משוס ר' מנחם אמר לי ר׳ יוכף‪:‬‬
‫)כה( כי ע ו ד ‪ .‬ימים‪ :‬משט מזעיר ו כ ה ‪ .‬הזעם שלי שניהן למסה ביד אשור כתו שאמור למעלה וממם‬
‫הוא ב ד ם זשמ׳‪ :‬ואפי‪ .‬שהיה לשבט יש‪.‬יב‪ .‬על חבליהם ‪ .‬לשץ הבל עשו )ויקרא כ׳( על חירופים וגידופים‬
‫אשר גדפו נערי מלך אשור אותי‪ ) :‬ט ( ועורר מליו• ולעור־ עליו‪ :‬שוט ‪ .‬מ כ ת יבידין‪ :‬למכת מדין‬
‫שנהרגו לילה אחת והמלכים שברחו מהם ונמנמו נהרג עירב כציר עורב כדמפורש בסי פוששיס )ז( אף זה‬
‫לאחר שישוב לארצו ימות שם בהרכ ‪ :‬ומטהו על הים‪ .‬ועוד יעורר עלץ א ת מטהו אשר היה פל הים‬
‫בהרעה ובתילו‪ :‬ונשאו‪ .‬וט מלו ק העולם כ ר ע שנשא אש מצרים‪) :‬כז( וחכל מ ל ‪ .‬ס;חרינ משני חזקיהו‬
‫כ צ ו ר ת ציון‬
‫מצודת דוד‬
‫ו ‪ 5‬י צ ה‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ס‬

‫י ‪ 5‬י נ י‬

‫י כ ‪ :‬ס‬

‫‪3:‬‬

‫כ ה‬

‫מ ד‬

‫מ נ י ג י‬

‫כ‬

‫ג‬

‫ו‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ט‬

‫יכ‬

‫ז ע י‬

‫‪r‬‬

‫‪c‬‬

‫^לי ״ "‬
‫י‬
‫שידעתי אשרמזקיה‬
‫רינ לא יעשה כך כלה רק יכה איהך בבנט המכאיב וישא‬
‫בליך משהי לאיי‪ :‬נהפהיד ז בדרך‪ .‬כענין שעשו מצרים‬
‫כהכא^ו לישראל ואיימ עליהם וצא כלו אותם‪) :‬כה( וכלה‬
‫זעם‪ .‬הזעם כני כנתין כיד אשור לכיית לו למעה כמ״ש‬
‫ליעלה ומעה מ א בידם זממי הנה במעט זמן יכצה הזעם‪:‬‬
‫והפי‪ .‬ח הי השיב כל ההבל כמשי הס הנזריפץ והגדופק‬
‫ישר גדפו נערי בנך אשור ור״ל ההמה ר‪.‬ר‪.‬וצ עציהם לגמול‬
‫כהבל‪) :‬כו( יעורר‪ .‬ה׳ יעירר פניו שיט המכה דוגמה מנס‬
‫מדין נימי גדעון ־נפצו גלינה אמד והמלכים שבדהו נהרגו מורכ בצור מירב וכן כולם כמ*ש נשיפשיס‪ (0‬ולקצר לא זכר‬
‫רלא אמד מכס ור״ל כ מ ה ס יהיה כנהריכ אתר שישיג לארצו ימות כס כח־כ‪:‬ומ‪:‬־ס‪ /‬הוזר על מלת יעורר ל מ ר שימורי‬
‫עליו מטהו אשר היה פל סיס בפרעה ובהינו‪ :‬ונשאו ‪ .‬יטלטלו מן העוצם כדיך שנשא את מצרי‪) ::‬כז( ס ב נ ו ‪.‬‬
‫למשא שכעמיש כנחרינ פל ככס ישראל י‪.‬כר א ז ן ועלו‪ .‬כפזל שנהן על צוארך יוסר וכפל הדבר במיש‪ :‬וחנצ על‪.‬‬

‫חזון‬

‫ב א ו ר הענין‬

‫)לימן כיה(‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫יי•‬
‫־ ) (‬
‫וכפל ככמות נרדפים להשמטת הזמן‪ :‬ת‪:‬ליי‪.‬ס‪ .‬פנינו דכר‬
‫מגו‪.‬ה כאץ ראוי לפשיי״י נמו הכל הוא ‪ :‬ו ק ר א כ ׳ ( ‪:‬‬
‫)כו( ועידר‪ .‬מלשון התעוררת ‪ :‬שינו‪ .‬ענינו כמו שבס ‪p i‬‬
‫שונו לפוש )משלי נ״ו(‪ :‬ונשאו‪ .‬מל׳ משא וטלטול‪ :‬כדרך‪.‬‬
‫ככנין‪ :‬כז( סבלו‪ ,‬כרן משא כבד כמו נושא הבל )מיא‬
‫הי(‪ :‬שכמך‪ .‬כהפך‪ :‬וצלו‪ .‬היא המושם בצואר סכהמם‬
‫כשכיא הורשת ‪ :‬והבל‪ .‬מנין הש;‪,‬הס כמו וחבל אש‬

‫ישעיהו‬

‫באור ה פ ל ו ת‬

‫בעת שילך בדרך מצרים‪ ,‬להלחם שם ע ם ה ר ה ק ה מעשים מגונים‪ ,‬הנצ עשו )ו קרא כ׳(‪) :‬כו( שיט‪ .‬שנע‬
‫מלך כוש ועם מצרים אז יפהידך במטהו ע״י משקה שצ ארז פכ ורך עצי שטיס ‪ ,‬וסכאהו מכאבה מ ‪ .‬ד ‪ ,‬שוע‬
‫‪4‬‬

‫ן‬

‫ל ק מ ן‬

‫ל‬

‫^‬

‫;‬

‫׳‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ל‬

‫ל‬

‫א‬

‫י ן ‪ :‬ל‬

‫ל ה כ ן ה ך‬

‫ב ן‬

‫‪ 3‬ס‬

‫‪,‬‬

‫ע ל‬

‫״‬

‫כ‬

‫י‬

‫‪:‬וטף כי יעביר )לקמן כיד‪ (.‬ו )כי( מ צ ו ‪,‬‬

‫ו ע ל ו ‪ .‬עמ״ש‬

‫במהרה יפול וישבר ‪) :‬כה( בי ע ‪ -‬ד ‪ .‬מ ע ט מ ז ע ר ‪ ,‬בימים נא כבירים‪ .‬ו ב ל ה ז ע ם ‪ ,‬הזעם שהואקללתי‬
‫אשר היא היהה המסה בידו להטת עמים ‪ ,‬כמ״ש ומעה הוא בידם זעמי‪ ,‬יכלה‪ ,‬כי לא אזעום עוד ‪,‬‬
‫זא״כ לא יהיה בידו משה להכוש ‪ ,‬ואשי אבל האף שלי לא יכלה עדיין ‪ ,‬חך לא יהיה האף פל בני‬
‫ת ב ל ! רק ע ל ה ב ל י ה ם והועבהס של בני אשור‪) :‬כו( ו ע ו ר ר ‪ ,‬ה' יפורר על אשור שוט כמי שהכה את‬
‫מדין בצור עורב‪ ,‬שמהנה מדין הרגו זה את זה פ״י פחד ה׳ שנפל ע ל י ה ם ‪ ,‬ושרים שלהם שברחו נהרגו‬
‫אח״כ ]כמ״ש שופטים ז י [ ‪ ,‬וכן נפל פחד ה' על מחנה אשור והרגו זא״ז‪ ,‬והמלך שברח בניו הכוהו‬
‫ב ח ר ב ‪ .‬ו מ ט ה ו ‪ ,‬ואח״כ יעורר ה' מליו את משהו שבו הכה את מצרים פל הים ‪ ,‬שזה היה כולה ע׳׳י‬
‫ה' לבד ‪ ,‬וכן הרג בס מלאך ס׳ אח״כ ה ר ף אותם ‪) ,‬וזה מסכים פמ״ש למפלה פסוק ס ״ ז ( ‪ .‬ונשאו‬
‫ב ד ר ך מ צ ר י ם ‪ ,‬הוא ד ט ר מליציי‪ ,‬כאילו בעת ילך מלך אשור ב ד ע מצרים‪ ,‬בחזירתו מן הרהקה מלך‬
‫כוש מל ירושלים‪() ,‬כמו שהביא רש״י לקמן נ״ז ליו מסדר ע ו ל ם ‪ ,‬ועבר ‪ h1‬דרך ים סוף ‪ ,‬נשא מן הים‬
‫בוף את המשה ה ז ה ‪ ,‬שהוא המסה של ה׳ על ה י ם ‪ ,‬והביאו מהו עד לא׳׳י ושם נלקה בו מ ה ׳ ‪ .‬והנמלן כי‬
‫מאז שב ממצרים דשם פניו פל ירושלים מאז היה מוכן שינקה פ״י מלאך ה׳ כמו שלקו המצרים‪:‬‬
‫)כז( ו ה י ה ‪ ,‬יסור ס ב ל ו ‪ ,‬שלא הצטרך לתת לו מם ונס יסיר פולו שלא‪.‬תהיה כפוף תחתיו ‪ .‬ו ה ב ל ע ו ל‬
‫מ פ נ י ש מ ן ‪ ,‬הכס המשל‪ ,‬פ ת צוהר השור פב ושמן‪ ,‬והעול צר מלהקיף את הציאר‪ ,‬אז שוכרים העול‬
‫ומשחיתים‬
‫ו ח ״ ת ‪13‬‬

‫י ש ע י ה‬

‫‪47‬‬
‫מ?ל‬
‫ע;ת‬

‫ש כ כ ן ף ועלו כמנל‬
‫ז‬

‫עבר‬

‫גלים‬

‫צוארף וחבל;על‬

‫עבד<‬
‫צהלי‬

‫קולך‬

‫ב ת ־ ־‬

‫ה כ ‪ /‬ש י ב י ל י ש ה ‪ .‬ע נ י ה ע נ ת ו ת ‪ :‬לא נ ד ד ה מ ך מ נ ה‬

‫ישבי‬

‫הגבים‬

‫חרדה‬

‫ל מ כ מ ש״ ‪ T g p‬מ י י ו‬

‫מ פ נ י ־ ־ ש מ ן ‪ :‬כח‬

‫הרמה גבעת‬

‫שאול‬

‫‪:‬‬

‫‪i‬‬

‫ב א על־־‬

‫מעבלה גבע‬

‫מלווינו‬

‫במגךון‬

‫י‬

‫״‬

‫נסה‪ :‬ל‬

‫ח ^ י ז ר ‪ :‬לב ?;יוד ה י ו ם ב נ י ב ' ל ע מ ה ע פ ף י ד ו ה ר ב י ת ־ ־ ־ ־ ־ צ י ו ן‬

‫גבןת‬

‫ב ת קרי ‪.‬‬
‫ה ״ א גדדס מדמנס‪ .‬סנהדרין ציד ‪ :‬עוד הי‪1‬ס‪ .‬מגילה צ״א סנהדרין צ״ד ציה ס׳ מ כ ר ‪8‬׳ נכליז ‪:‬‬
‫ע״יש )נו(נהש'ר אי‪) :‬ל( והר וירא ויחי פתיח׳ איכה ת״ו י״ג‪) :‬לנ( וכר בשלח פקוד מכילתא שירסמדס״נ ח״מ ‪:‬‬

‫דש״י‬
‫שהיה נוח לדורו כשמן‪ ,‬ורבותינו פירשו מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי מהיות ובבתי מדרשית‬
‫שהשיאס לעסוק בהורה ככינין כנאמר אשר העתיקו אנשי חזקיהו וגוי )משלי כ ״ ה ( ‪) :‬כת( בא טל מית ‪.‬‬
‫מונה והולך מסעות שנסע סנחרינ ונא על עדי יהודס לנא ירושליס ביום מפלתו‪ .‬פית מגרון ומכמש רמה‬
‫גנעת שאול נ ת גלים לישה ענתות מדמנה גניס כולן מקיפות הן‪) :‬כס( ל נ ו ‪ .‬לשין לינה‪ :‬נסה‪ .‬נרחה‬
‫כרתו כולן מפני חיילותיו ‪) :‬ל( צהלי קולך ‪ .‬להזהיר ל ע ס ‪ :‬הקשיני לישה‪ .‬את ק ל השוכר ונדחו לכס‬
‫ובן עניה ענתות‪) :‬לא( העיזו ‪ .‬נאספו לברוח ורבותינו דרשו צהלי קולך וכל כמקרא כמדרש אחר נאגדת‬
‫ח ל ק ‪ ,‬והעמידו המסעות פל משר אנל יונתן הירנס את כולן במות מקומות ‪) :‬לנ( סוד היוס ננב לעמד‬
‫מ צ ו ד ת דוד‬

‫מ צ ו ר ת ציון‬

‫מעשה ידיך )קהלת הי(‪) :‬כה( למכמש‪ .‬גמכמש יבא היא מאמר הלציי מל כי הדרך אשר שומן הציאר נשמת מפגי‬
‫נמקיס ני״ת ונן ישנת צנכא )ההציס עי( כעול אמר שיהיה נהפך שיושתת העול מפני השומן ר׳יל‬
‫כלמיד‬
‫ומשפטו נ נ כ א ונמיהו רניס ‪ :‬יפקיד ‪ .‬מלשון פקידה כנחרינ המטיל הכול יאנד עיי חוקיה‪) :‬כת( נא אצ עית‬
‫זגניוס ‪ ) :‬נ ע ( נסה ‪ .‬ענין נ ר י מ ה ‪) :‬ל( נהלי ‪ .‬מנץ התחיל הנביא להנעיג על הנחריב על שנא נמהירית ג מ «‬
‫לכבוש ירושלים עד שכלך מסעית רניה ניוס אהד ואמר ‪ :‬כ ח‬
‫כשמעת קול גדוצ וכן צהלו מיס )לקמן כ ״ ד ( ‪:‬‬
‫)לא( העיזו‪ .‬מנין אכיפה נמו שלח הטו )שמות ‪p‬׳( ! עצ עית ורשם ענר נמגרין ונמכמ‪ :‬הניח רוב כלי המלחמה‬
‫)לנ( ינפף‪ .‬ענין הרמס‪) :‬לג( מסען־‪ .‬עני! מנפים נ ס ו להקצ המשא ובהוכני שלת יצטרך לכולם‪ 0 » ) :‬מנרו‬
‫‪.‬‬
‫ענר כירדן‪ :‬נ נ ע ‪ .‬נעיר גנע לנו‬
‫אנשיו ענרו‬
‫בטוחים מבלי פחד ולא חנו נכדה נדרך א שי כמלחמה‪ :‬תרדה‪ .‬אז אנשי הרמה חרדה אחותם ואנש• גנעת כאיל נ כ ו‬
‫מפחדם‪) :‬ל( צהלי קולך‪ .‬ר״ל המקומות ההש שנחו י‪.‬א‪:‬שיגת גלים לומר אציכס הרימו קול להזכיר להעם נמהר ל ‪ ,‬ן‬
‫ואחה נני ליש הקשינו כקיל ומכרו לברוח יכןי‪:‬מפו כעדה העניה א‪:‬ר בענתות ויברחו גס המה‪) :‬לח( נדדה‪ .‬עדת‬
‫מדמנה נדדה ממקומה ו ג ר מ ה ‪ :‬העיזו‪ .‬נאספו יהד לנריח ‪) :‬לנ( עיד כ י ו ס ‪ .‬כ״כ מיהר נכלינתו ל מ ק י;מוד ננונ‬
‫נעיד יוס נ י משם ינול הריאה לראות את ירושלים‪ :‬ינפף‪ .‬נשראס אח ירושלים היה מנין־ ידי עליה נדרך "יי! ולעג‬
‫כ מ ל ו‬

‫נ ר ו‬

‫חזון י ש ע י ה ו‬

‫באוד המלוה‬

‫ב א ו ר העני?‬

‫היתס אצל גנמ בנימין)שופטים י״ט ׳ ' ג ‪ ,‬מיא ט״ו כ * נ ( ‪ .‬ולח יקום נגדו ‪ ) :‬כ ח ( ב א ע ר ע י ת ‪ ,‬מצייר אין‬

‫)צא( מדמנה‪) .‬יהושע ט״ו(‪,‬‬

‫ויושבי סגנים לא נמצא עוד ולא יקים ‪.‬‬

‫אומר ‪ ,‬בראשית בואו כבש ע י ר עי ‪,‬‬

‫נתנ ך ‪) :‬לנ( נ נ ‪ .‬עיר סנסניס סמיך לירושלים )שיא כ״ג ומשם ענר במנרון וחיש לא לחם‬

‫י״א ייע(‪:‬יי ל ע מ ד ‪ .‬פעל עמד ישמש לפעמים על‬
‫^ מעכרמכמש ולןנגנע אשר ככן סלע מכמש מהעכר‬
‫״‬
‫מזה ‪ ,‬ואז נודע כואו לכל יושכי הארץ הקריניש‬
‫והרחוקים ‪ ,‬עד שהרמה חרדה ‪ ,‬וגס גנעת שאול נסה לנריח‪) :‬ל( ב ת גלים‪ ,‬מצוה לה כחצהל נקול‬
‫עד שתקשיכ ליש וגס עיר ענתות העניה ‪ ,‬להודיע לערים האלה לאמר‪ ,‬כי כנר ‪) .‬לא( ג ד ר ת‬
‫מ ד מ נ ה ‪ ,‬וגם יושבי הגנים העיזו ואספו את כל רכישס למקום נטיח מן האויב ‪) :‬לכ( עוד היום‬
‫לעומת‬
‫ן ח״ה ‪U‬‬
‫ע מ ד‬

‫י ל‬

‫י ד י ס‬

‫ו נ ל‬

‫נגדו ‪ ,‬יבמכממ‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 3‬ע י נ י‬

‫י‬

‫נ‬

‫י ק מ מ י‬

‫ה ג י י ס‬

‫מ ל‬

‫‪i0‬‬

‫מיי•‬
‫ריייי להקצ ״ ‪ -‬א‬
‫מ־׳ם ענר‬
‫<זררוו ‪ ,‬מ״ס‬
‫\‪ (w‬ע ב ר‬
‫מ״‪,‬וי י )כט‪(.‬‬
‫רנייז כליו‬
‫הפסקת ה נ ח‬
‫י׳‬

‫ל ע ‪ 5‬מ‬

‫‪4‬‬

‫י ש ע י ה‬
‫ןףשלם‪:‬‬

‫הגה‬

‫לנ‬

‫ורמי הקומה‬

‫ה א ד ו ן לה‪1‬רז‬

‫י‬

‫צב‪16‬ת‬

‫מ‪,‬״‪.‬‬
‫מסזגף‬

‫פארה‬

‫במעךצה‬

‫ג ח ל י ם ו ה ג ב ה י ם י ש פ ל ו ‪ :‬לי ו נ פ ת ס ב כ י ה י ע ר ב ב ר ז ל‬
‫באדיר‪:‬פול‪:‬‬

‫והלבנון‬
‫ת״א זרמי הקימה‪ .‬מ ט ה ה ׳ ‪ :‬יכלננין גיטין‪:‬‬

‫ע ״ ‪) -‬צד( אייר ח׳מנינס־ז נשלח שפוי שנתש מריש ואתחנן •רהלמי כרכות נ׳ ג׳ &דר׳נז' אגכיר סיזו‬

‫רש״י‬
‫כל הדרך הזה נתלנס כלי לשמור נמוד היום בכזב לפי שאמרו לו איצמגניניו אס תלחם כה היום חכבשנה‬
‫וכשעמד בנוכ וראה אח ירושלים קסנה לא חש לדברי איצשנניניו והתחיל להניף ידו נגאוה וכי של מיר כזו‬
‫הרגשתי כל החיילות הללו לינו שה הלילה ולמחר ישליך בה איש אבנו‪ :‬הר בת ציון‪ .‬להר בת ציון‪:‬‬
‫)לנ( הנה האדין‪ .‬בלילה הה‪:‬ח‪ :‬מסעף פארה במערצה‪ .‬יסשת פארותיו עיקר ענפי אילנותיו‪ :‬בממרצה‪.‬‬
‫במישור המקצן הענפים אין שארה זו ל׳ נת שהרי לא נכתב בוי״ו כמו פורה דרכתי )לקמן ס ״ נ ( וכמו לחשוף‬
‫חמשים פורה)חגי ב׳! אלא כאצ״ף כמו ותא־כנה שארותיו)יחזקאל ל״א( ומסשף הוא ל׳ מקצן מנשים איישברנקיי״ר‬
‫בלע״ז כמו וכלה סעיפיה )) ‪,-‬מן כ״ז( וכן בסעיפיה סוריה )לקמן י״ז(‪ :‬במשרצה‪ .‬בכלי משחיח העורך‬
‫ושובר אותם ‪ :‬ורמי הקו ה ‪ .‬הנטרים‪ :‬גדעיס ‪ .‬אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשה‪) :‬לד( ונקף‪.‬‬
‫אף זה לשון קציצה כמו כנוקף זית‪ :‬ונקף לשין ונפעל‪ :‬סבכי היער ‪ .‬הענפים החשוביםוהנטריס‪ :‬והלבנון‪.‬‬
‫עובי יערו וכרמילו הן מרבית חייליהיו ‪ :‬באדיר יפיל‪ .‬פל ידי מלאך יפלו‪ ,‬ד״א באדיר בזכות חזקיהו שהוא‪.‬‬
‫אדירם ומושלם של ישראל כמה שנא׳ והיה אדירו מממ )ירמיה ל י ( ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫מ צ ו ר ת ציון‬

‫מ צ ו ר ת דוד‬

‫כאומר הלא נניןל אככדנה ‪ :‬הר ימי נכפת וגף‪ ,‬כפל וכלה סעיפיה )לק׳ ל׳ז( ור״ל ישיר השפיפים וכן ויסקלהו‬
‫מדנר נמ״ש‪) :‬לג( הנה האדון‪ .‬כא מר אכל לא היה כמי )לפיל הי( יר״ל השי־ האנניס‪ :‬פארה‪ .‬גם הוא מנין מגף‬
‫שחשכ כי הנה האיון ה׳ כרת כנפיו ככלי המכחיש ר״ל כמו יתארכנה פארותיי )יחזקאל צ׳׳ה( ופס כי אמר מכעף‬
‫כלה המלאן והכה נהם‪ :‬ורמי הקומה‪ .‬האילנות גנהי אמר גם פארת להוספת נאור וכן רתקו נזקים )נחום גי(‪:‬‬
‫סקזמה געשו כמהים ר׳ל מתו הגנוריס‪ :‬ולד( ונקף‪ .‬נמננרצה‪ .‬כן שם הכלי המשתית ומשכר והוא מלשון נקומו‬
‫כענפים המסוככים זה נוה ייכרתו ננרזצ ד״ל הילו הרכ לפדן הארץ )לעיל נ י ( ‪ :‬ורמי הקומה‪ .‬פנינו רוממות‬
‫יומתו ע׳׳י המלאך‪ :‬והלנגון‪ .‬עצי הלכנון יפצו פ׳׳י אדיר זגכהוח‪ :‬גדעים ‪ .‬ענץ כריתה כמו שקמים גדפו )לפיל‬
‫ומזק והוא המלאך זכפנ כדנר כמ״ש לה;וק כעני} ולתפארת סי( • ) ל ח ונקן־‪ .‬פנין כריתה כמו כנוקף זית ילק׳ י״ז(‪.‬־‬
‫כ נ כ י ‪ .‬מנץ ההאמזות כמו פד סירים ככוכיס )נחום א׳(^‬
‫כמציצה‪:‬‬
‫והלכנון‪ p .‬שה יפר נא״י‪:‬‬

‫באור הענק‬
‫‪$‬‬

‫‪m‬‬

‫ה ‪ 5‬י ו ל‬

‫ה‬

‫ן‬

‫ה‬

‫ש מ צ‬

‫״‬

‫ר‬

‫א‪,‬ך‬

‫חזון‬
‫כ‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ס‬

‫פ‬

‫ישעיהו‬

‫‪:‬י‬

‫ב‬

‫בלה• כעלי‬

‫באור המלות‬
‫איכרים‪ ,‬נתן‬

‫הכוס‬

‫קונו רום‬

‫ידיהז נשא‬

‫^ ‪^ ^ ^ l ^ w ^ ^ r V ' v‬‬

‫?י‬
‫׳‬
‫י״שליט " י "‬
‫הר ציון מצחק על כל זאת ‪ ,‬ו ה ר ציון ו י ה ש ל ם מנפים הדקים‪ ,‬שהם נקראים סעיפים"‪ ,‬שכס כפאר ומנע‬
‫‪ /‬־ ־ י ־־ י ו ־ • • ־ ‪ -‬ע;*יס ‪ 3‬ר ק י = ‪.& ,‬ש ני!יחי‪ 5 5‬ע י ‪ 6‬י ‪ , 0‬כהס כפחרוכונע‬
‫׳*׳ ־״׳‬
‫•י׳ ״ ו‬
‫יגפף ומרמז בידו אל הערים הבורחים לאמר למה מליו‪ .‬כמו פארי המגנטית‪ :‬מעיצה • כלי ככד וחזקמנרזל‬
‫י ה ה ה ל צ י‬

‫מ פ נ י‬

‫ה א י י ב‬

‫מ צ י י ר‬

‫ך אמר‬
‫זכל‪-.‬י )נכרזצ( הדר יפול‪:‬‬

‫הצבאות בידו והיא ינוסם נס למעלה מן הסבע‬
‫להכרית היער הגדול הזה של מחנה סנחריב‪ ,‬מ ס ע ף‬
‫הנה הכורת עצים מן היער לצרכו יכרות תחלה סבכי היפר הבלתי השובים כ״כ והעצים הבלתי גבוהים ‪.‬י‬
‫אכל פה שיכרות להשחית יהיה הדבר בהפך‪ ,‬חילה יםעף פ א ר ה ‪ ,‬הענפים הנותנים פאר אל האילן‬
‫ולא שיגזוז אותם כמספרים להשוותם לנוי כמו שנוהגים ‪ ,‬רק במערצהלהשחיח‪ ,‬אח״כ רמי הקומה‬
‫הם האילנות שהם רמים על יחר עצי היער יגדע ‪ ,‬אח״כ גם הגטהים ישפלו‪ ,‬תכלול הכריתה כל ען‬
‫גבוה ‪ ,‬עד שלא ישאר רק סככים שפלים וקשנים ‪ ,‬ואח״כ‪) .‬לד( ו נ ק ף ‪ ,‬יקיף בברזל כל ס ב ב י ה י ע ר‬
‫וכל ענפיו וגועיו‪ ,‬עד ש כ ל הלבנון בכללו ב ב ר ז ל אדיר י פ ל ו ‪ ,‬והנמשל מל נפילת מחנהו פ״י מלאך הי*‬
‫שיפלו תחנה שריו וגטריו ואת״נ כצל מחנהו‪:‬‬
‫‪ i‬ן ויצא‬
‫\ ח״ה ‪15‬‬
‫‪t‬‬

‫‪4‬‬

‫י ש ע י ה‬

‫־‪*3‬‬

‫ישי ונצר‬

‫י א א ויצא ה ט י מגזע‬

‫יא‬

‫משךשיו‬

‫יפרח‬

‫נ‬

‫‪:‬‬

‫ו נ ח ה ‪.‬עליו‬

‫*‬
‫• ‪j .‬י"‬
‫‪«.- V.‬‬
‫‪ T :‬דע‬
‫י "‬
‫ת״־ל ומר משיד !‪ .‬כנדזרץ מ־ג‪ :‬זנחה שם צ*ג ‪, :‬‬
‫ע״ש )א( יריכלמ• שש אגכיר בם בריר פיס אייר ‪6‬׳ בו״נו עיג פשיק־‪-‬א ל״נ‪) :‬נ( זהר וירא משפטים חצוס נדיר נ׳ ון׳‬
‫נמויר יו״ר י׳יג ׳״ר רו״רו׳ פסיקתא צ׳ג נסיי־ פזר א ג׳ זו״ח ייד מזהינ ח״מ ייאת״ו כי׳א כיו סיע מניה נ' וץ‬
‫רש״י‬
‫י א ) א ( ויצא מפר מנזע יש•‪ .‬ואס תאמרו הרי תנחומי!׳ לחזקיהו ועמו שלא יפלו בידו‪ ,‬ומה ההא‬
‫על הנולה אשר הגלה בחלח וחבור שמא אכד ס כ ר ס ‪ ,‬לא אכד‪ ,‬סוף שיכא מלך המשיח ויגאלם‪:‬‬
‫ד‪15.‬ר ‪ .‬שבט מלכות ‪ :‬ונצר‪ .‬לשין יונק אילן‪ :‬ונצר מפרשיו יפרה ‪ .‬וכל הענין ובסופו והיה ביום ההוא‬
‫מ צ ו ד ת דוד‬
‫מ צ ו ד ת ציין‬
‫‪TIT‬‬

‫‪\\••:‬‬

‫‪AT‬‬

‫‪f :‬‬

‫‪JT‬‬

‫•ע‬

‫״‬

‫•‪V‬‬

‫‪,‬‬

‫׳ י א )א( מ ט ר ‪ .‬ענינו כמו מטה וכן הוער גאוס )משלי י א )א( יי!א ה מ ר ‪ .‬כאומר אל תתמהו מהיצא הנזיל ‪era‬‬
‫כי נ א זמן שיפציא לעשות ע ד ייחד מוז כי יצא שנן‬
‫י״ד( יר״ל כנט מלוכה‪ :‬מגוע‪ .‬מכירש ונררויל גיעו‬
‫גרלין )תענית כיא( יכן אף ננ שורש נהרן גזעם )לקמן מלינה משורש ישי מזרע רוד והוא מלן המשיח‪ :‬ונצר!גי‪.‬‬

‫ב א ו ר העגין‬
‫חזו! י ש ע י ה ו‬
‫באור המלות‬
‫)י!( חפר מגזע‪ ,‬ונצר משרשיו‪ .‬ההביל בין ג׳ ='י= ‪ -‬י א ) א ( ו י צ א ‪) .‬המליצה נקשרת‬
‫‪8‬‬

‫ל‬

‫‪ '1,‬יזיע‪ ,‬השורש החת הקרקע‪ ,‬והגזע הוא הטן ס ילט כמין־‬

‫*‪:‬יק*‪ ,‬כמ״ש אס יזקין נאד שרשו ונעפר ימית גזעי‬
‫״‬
‫• ‪W‬‬
‫‪,‬‬
‫)איינ י ״ ז ( ל י ל אילן י‬
‫כנר הזקין‪ ,‬ראם ני הפס דצל כשייפ נארן נתין כקרקע‪,‬‬
‫י צל הגזע נעשר‪ ,‬כהוא עלהירן‪ ,‬וצייר שהגוע מת מפ=ק‬
‫נהכורש‪ ,‬׳כי נמות הכורש לה יצמיח מיי •‬
‫ח י ‪,‬ת ו ‪ ,‬לא כן ^‬
‫‬‫‪ ,‬א‬
‫‪,‬‬
‫‪ , p‬אבל כצ מ״‬
‫»זח רן ויונק ‪ ,‬כמ״ש ועמז מנצר שרשים כנו )זניאצ י״א‬
‫‪S‬‬

‫‪W‬‬

‫מ ת‬

‫‪8‬‬

‫ל ג מ ו י ׳‬

‫ו ‪ 5‬־ י ר ש‬

‫‪4‬‬

‫ה ג י ל‬

‫י ן ן ר‬

‫‪fi‬‬

‫מ ן‬

‫ה כ‬

‫‪ 0‬ל‬

‫ד ש נ‬

‫‪w‬‬

‫ר‬

‫‪w‬‬

‫נ צ ר‬

‫‪p‬‬

‫׳‬

‫; ה י א‬

‫צ ר י ך‬

‫עם הענין‬

‫צ ‪ :‬ו צ ן י‬

‫כ י‬

‫זיזיז נאמרה פל משרת השבטים שנלו בימי חזקיה ‪,‬‬
‫לכן אחר שהזכיר מפלת סנחריב אומר וחס הבאל ‪,‬‬

‫שלוזטלה די«ר‬

‫‪r\.‬‬

‫רירו‪nv-‬‬

‫שצמענההער הגרו‪ .‬שצמח־ה‬
‫כנחריביקצן( אמנס חיטראחד יצא מנזע ישי הוא‬
‫יהיה יער נ מ ל ‪ ,‬נמ״ש )לקמן כ״ז( הבאים ישרש‬
‫יעקכ יציז ופרח ישראל‪ .‬ילפ״ז מנואר מסדר הכתיביס‬
‫<>« < ־ < ״ « ‪ -‬י ‪ . - , 1‬״ ‪ -‬״ ‪. -‬‬
‫״‪« « V‬‬
‫זאת ‪*,<-,‬‬
‫ ו ‪ -‬״ ׳ ‪,*,. - .‬ז‬‫חךהיעו״יסהמעסחיס‬
‫חזקיה‪,‬‬
‫היאעל‬
‫^ואה‬
‫בה לא נתקיימו אז > ולכן החמת עד לעצמו‪ ,‬כי‬
‫היא נבואה עתידה על אחרית הימים ‪ ,‬ורש״י רצה‬
‫לרקן הרשך המקראית כמה שפי' כי עקר נבואה‬
‫והס לא שבו אז ונשארו כחלמ וחכור עד עת קז‬
‫י‬
‫ומה יהיה עם האובדים והנדחים האלה ? משיב‬
‫׳‬

‫י‬

‫‪%‬‬

‫‪ •,‬הגיא! ‪:‬ה שהיסה בינסיס מגלות בבל לא היהה רק לשבפ יהודה לא כללית ‪ ,‬ואחר שהגאולה הכללית‬
‫לה שני זמנים‪ ,‬כמ״ש זכו אחיכנה לא זכו ב ע ת ה ‪ ,‬שהיא ‪ ,‬א[ הזמן הקצוב משר לא יעבור מן‬
‫יהלאה‪ ,‬ב[ לפני הזמן הדוח הס יזכו ע״י מעשים טובים )כנ״ל י׳ י״ז( ‪ ,‬הנה אפשריוח הגאולה ננס״‪,‬‬
‫יזכיר‪ .‬המעשים והתשובה התחילה תיכף מימי חזקיהו‪ .‬ופל הבונה הזאת אמרו בסרק חלק שבקשה' לעשות א‬
‫חזקיהו משיח ואת םנחריב מג ומגוג רק כגרם איזה חטא ע״ש ‪ ,‬כונתס שאס הין זוכים ה י‬
‫•חזקיהו עצמו הנואל הכללי‪ ,‬וכל היעידיס העתידים היו מתקיימים בימיו‪ ,‬ואחר שלא זכו א ז ‪ ,‬ה ד‬
‫תלוי ועומד על אפשריוהו עד בוא זמן המוגבל שאז יגאלו בהכרח ‪ .‬ולכן סמך נבואה זו של ייצא מ ו ע‬
‫מנלע ישי אל מפלת סנחריב ‪ ,‬כי אס היו זכאים היתה מתקיימת הנבואה א ז ‪ ,‬אולס התנאים הא‪-!',‬‬
‫כדברנו באר החוזה עצמו בכפל לשינו ויצא מומר מגזע ישי‪ ,‬ונצר משרשיו י פ ר ה ‪ .‬כי יש הבדל בין נ ז‬
‫׳ובין שורש ‪ ,‬השורש הוא החח הארז‪ ,‬והג ע הוא העץ הבולט סן הארץ סמוך לשרשי‪ ,‬ויש הבדל בי! ־ ׳ ע ‪-‬‬
‫ונין נצר ‪ ,‬כי האילן מקצן וגזעי עדן ק י י ס ‪ ,‬וישוב להצמיח מגזעו אז היזע עצמו יגבה לאש לאס ויגדל‬
‫גידול זה נקרא חוטר כי הנד היוצא מן הגזע הוא עב וחזק ‪ ,‬אנל אם גס הנזע נקצן ‪ ,‬רק הש ‪p‬‬
‫נשאר בארן וישוב לצמימ משרשו ‪ ,‬אז הגידול הזה לא יהיחס עיר אל העז הראשון רק כנסיעה חדשה‬
‫והיונק הזה העולה מן הפורש הוא רך וחל ש ונקרא נצר ‪ ,‬וז״ש או כי יצא ת ו ט ר מ ג ז ע ישי ‪ ,‬והו&‬
‫ל ל יייכף נימי חזקיהו‪ ,‬שאז היה ע ק מלכוח נ״ד קיימח‪ ,‬והוא כמליצה ש ‪0‬‬
‫^‬
‫ח‪ 5‬יזט י‬
‫ישי עדן קיים ! ויח ס המשיח אל מלכות כ״ד הוא כיהום החופר אל הגזע ‪ ,‬שהוא נוף האילן סקודס‬
‫המתחרש נכח והדר‪ ,‬או כי וגצר מ ש ר ש י ו י פ ר ה ‪ ,‬שהיא אס לא יזכו להגאל עתה ‪ ,‬ויעברו עלן י ע מ י ס‬
‫ע ד ‪ :‬ג ס הגזע י ח כ ס ל ‪ ,‬שהוא שתיפסק מלכות נ״ד מכל וכל ‪ ,‬ברס עקר פרשוהי בארעא שבוק; ‪fa ,‬‬
‫ישאר רק השירש הטמון נ ה י ז נלהי מתראה‪ ,‬מ״מ נ מ י ע הזמן אז יפרה נצר מן השרש ‪ ,‬שזה ס ת י מ‬
‫להפראה חדשה ע״י נצר רך ויונק ‪ ,‬שאין לי שים ימים עס האילן הקודם ‪ .‬וסדר הכתיב יזו ו י צ ^‬
‫ה ו מ ר ה י נ ף ‪ ,‬או עכ״ס ו נ צ ר מ ש ד ש י ו יפרה ‪ ) :‬נ ( ו נ ח ה ע ל י ו ‪ ,‬השלמות יהיה בני דברים ‪ ,‬א?‬
‫דכלמיוק התלויס מצד שי״ל נפש משכלת ‪ ,‬שהם כח החכמה והכינה‪ ,‬החכמה היא המקובלת לו פ ר ט ח י ו‬
‫•הבי‪.‬ה היא הוצ״ת דנר מדנר עיי היקשים‪ ,‬ועז״א ו נ ה ה עליו רות ח נ מ ה ובינה כ[השלמיותהתלויש‬
‫־עצר כהוא א ד כ ‪ ,‬חה יהיה כעצה וגבורה ‪ ,‬שהעצה כילל שלמות כמ המדמה עד שישקיף במשכיות כל ל כ ן‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪G‬‬
‫‪1‬‬
‫ח״ה‬
‫ו‬
‫ה ו א‬

‫ת‬

‫ה‬

‫כ ר‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ח ה י ס‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ה כ‬

‫י ח‬

‫ע‬

‫ש‬

‫׳‬

‬ספה כולל נם הלשון יכל כלי‬ ‫‪«m‬‬ ‫יירא‬ ‫׳ הדבור‪ .‬ושפה‪ .‬מי החייב ומי הזכאי ‪ .‬‬ ‫המשיח בשלמות נשגב עד שלא יהיה מבעי רק יתיחס ופי יגיד )הכלות נ״א י״ו(‪ .‬ ‫באור ה ע נ ק‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫השערה נכונה‪ .‬הלמ״ד הוא במקום כמנור כמו פתח שיך לאלם‬ ‫סמיכים המה אכ רמ ם ‪ :‬ביראת ה ׳ ‪ .‬יאחז בידו הצדק לקו בו ישפיע משפמ דלים‪ .‬ומישור‪ .‬מצייר כי אם ימצא ארן‬ ‫ומדינה שלא הקבל דבריו יכה אותה כילה בשבפ פיו וק לחו ‪ .‬ינם עש׳׳י דרכי החכמה שקבל ‪:‬‬ ‫^ !יי י ‪.חןח^ודיר?‬ ‫למ‪#‬מע‬ ‫יא‬ ‫וגבורה‬ ‫ויראת‬ ‫ף ח דעת‬ ‫^ ^ ד ^ ‪ : %‬ע ‪ 4‬ט‬ ‫י ו ן ץ ח ‪ :‬ל ושפ^ז'‬ ‫אזגיו‬ ‫^ענוי־־א‪:‬ץ‬ ‫מט‬ ‫דלים‬ ‫ן ן ד ק‬ ‫ו ד ז ן ה ־ ־ א ר } ^ ש ב ט פיו וגדודו‬ ‫ז‬ ‫)&‪t‬״‪r‬‬ ‫ןמיעזור‬ ‫והוכיח‬ ‫שפתיו ימית‬ ‫רשע‪:‬‬ ‫<ע״ש)ג( יה־ רקה! שנחש <היר מ־ס״נ חימ ח׳‪) :‬ל( וכר רחי רו׳׳ר * ‪:‬סש״ר ו׳ שויש כ' כ*א ששיקיןא ל״ו סנתומא‬ ‫מילדות אגלר • ׳ ו « ״ & ) ׳ ו ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫יוסיף ה׳ שנית י ד ו ‪ .‬ובזה ישפוס השופע לפי מה שיראה בעיניו ‪ .‬ואח ה ר ש ע השרש׳ שימרה נגדו לו לא ׳צסרך לקללו כלל רק ברוח‬ ‫‪ fra6‬רק משפתיו החיצונים י מ י ת נ ו פ י ו מלל כל מ ה ‪ .‬אבל המשיח יוכיח מצל‬ ‫שידע הדברים ברוח קדשו‪) :‬ד( ו ש פ ט ‪ .‬ו.‬ודעת הוא ידיעת האמת הברור‬ ‫‪r‬״‬ ‫של‬ ‫™ ‪ * * J‬י י ‪1‬־ ‪ ! J‬י אחרי שהשחמ‪ :‬במופתי ה‪.‪--‬״‬ ‫לידיי דניומ‬ ‫השכל כגיל)כ׳ ל י ( ‪ .‬שייך לעני.‬וצא הים צר? ליחד‬ ‫ולא ישמש עם החושים וכתות החומריים כלל ‪ .‬מל׳ ר ח ‪ :‬יוכיח‪ .‬הייין רוח )לקמן ל׳׳א(‪ :‬יכפומ‪ .‬רק והוכיח במישור לענוי א ר ץ ‪ .‬יקח מששש הד‪1‬ים‬ ‫•בצדק מן המכירים ולא יהדר פני הגמלים יאת החזק ם יוכיח נמיכיר כפי כראוי בעבור‪.‬רק ידע האמת מצד רוחניותו‪.‬מצייר כאילו נעשו השמים נהדנור‬ ‫ה׳ ישוב להיות רוחני שיתפשעו מעליו כחותיו הגשמיים ‪ .-Vr‬י‪ ! r.‬בנפשו נצי אלם‬ ‫צא יצערך צראית הלנריס בעיניו ולשמוע באזניו כי נלנבו עין מדעזו» )ר( ושפע נצדק דלים‪ .‬כי בחכמת הקניה בקרנו ידע‬ ‫רבץ סי זכאי ומי חייכ‪) :‬ד( במישור‪ .‬כי ה ד ע ת בלת היראה במדות ונהנהגה כמ״ש הרמב״ם כח׳ פרקיו‪ .‬התוכחה הוא על מעללים לא עיבים שנודעו לו מאת העם ויוכיחם‬ ‫עליהם ‪ .‬ה׳ שפתי השתת‬ ‫'‬ ‫‬‫‪p‬‬ ‫י‬ ‫יירא ‪ .‬‬ ‫ז ל א ל מ ש מ ע אזניו י ו כ י ח ‪ . המשפע )כנ״צ *‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫מדרגת הנביאים שהשיגו אמתיות חלה בנבו&ה • כ ״ א ( ‪ .‬כמ״ש המורה‪ .‬ייכיח במוסר עש״י חקי‬ ‫‪.‬ודרך המדבר בתמ‪.‬כמ״ש לא שובה השמועה אשר‬ ‫אנכי שומע מעבירים ע ‪ :‬ה' ‪ .‬כהוא מדרך האמצעי‬ ‫ושיהיה ‪.‬הפעיל משירש רוח מעניו רוחניות ומלאכייח‪.‬כפל סדכר כמ'ש_‪:‬‬ ‫‪.‬ימלא‬ ‫*וח יראת ה' ובלעז איראונמירלו״י‪ :‬ולא למראה עיניו יששוס‪ .‬ודרך המוכיח שיוכיחש עפ״י מה ששמע מספרים עליהם ‪ .‬וגם בזה לפעמים ישמיעו לאזניו הפך האמת ‪ .‬הוא נ ץ איש‬ ‫״ ״ ‪ .‬ושייך לעגין ה שפע‪ .‬יפש«‬ ‫*גוי‪ .‬לשי סדי‪) :‬ג( והריחו‪ .‬ע״י ידאח פיו כל צבאם)כס ליג ז׳(‪ .‬‬ ‫ונינס מה שמוציא מדעתו‪ .‬‬ ‫רוח ח ^ מ ה וביגה רוח ע ^ ח‬ ‫‪1‬‬ ‫.‬דלתות הכתיב הזה מגבילים לדלתות הכתוב הקודם ‪ .‬מל׳ תוכחה ומוסר‪ :‬כמישור‪ .‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫‪V‬‬ ‫ח‬ ‫‪m‬‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫‪vfC‬ודר‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ה ו‬ ‫‪t‬‬ ‫ז‬ ‫ה ו מ‬ ‫ש‬ ‫‪c‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫\ ח״ה‬ ‫‪1‬‬ ‫מאסל‬ .‬ההרגשה כזאת תהיה )משלי ציא(‪ :‬ו כ ר ו ח ‪ .‬רק‬ ‫יהיה טלו רוח ונפשיי לכן ולא ל מ ר א ה עיניו ישפוט ‪ .‬יבינם‪ .‬הרי שנאמרה ננואה זו לנחמת הגולים מאשיר‪ ) :‬ג ( והריחו ביראת ה ‪ .*1‬־ יי‪-‬יי‪ uft -‬ס ת י מ ה \ )ד פיו‪ .‬סוא הדנור הנא נהפחס רוח‬ ‫לו נעבר היראה מהי‪ :‬ולא למראה וגו׳‪ .‬ידוע שחכמה היא המקובלת‪.‬רק ו ש פ ט ב צ ד ק ד ל י ם ‪ .‬‬ ‫^ ! ‪: ! :‬‬ ‫ג[ השלמיוח החלוים מצד שי״ל נסש קרישה אצולה )ג( והרימו‪ .‬ושפה הוא םשסה החיצוני‪ .‬ ‫.‬והמוכיח ‪ .‬אבל המשיח לא ישפומ למראה עיניו‪ .‬וכן יראה בלא דעת חינו יודע ממי א נרכוש‪ .‬מציין רק הרשה החיצונית‪ .נוים נ מ ח ת ושייךלעת‬ ‫^ « ‪« r .‫י ש ע י ה‬ ‫‪nypjjvj‬‬ ‫‪.‬״ ‪ -‬״ לרמו עפ׳׳י חקי הנימוס‪ .‬פש‪.‬רוח גניאה‪ :‬רוח חכמה מ ׳ ( ‪ :‬ונצר‪ .‬והנמר״ בא משאת ז׳(‪) :‬ב( מכתם‪ .‬ולפעמים יפעיז‬ ‫בראות עיניו ויוציא משפע מעוקל‪ .‬ו מ ה המשפש הוא בץ אדם לחברו להציל‬ ‫פשוק מיד עשקו‪ .‬יוכיח‪ .‬הצדק עצמו הוא יהיה אבן ואנך בידו בו יבחן את‬ ‫המשפש‪ .‬‬ ‫ו ל א ל מ ש מ ע אזניו יוכיח ‪ .‬ענוי הארןשצא יגזלוסעוד‬ ‫•פעתה‪ :‬והכס א ר ן ‪ .‬ל א‬ ‫ל מ ר א ה עיניו ישפוט‪ .‬מנץ ברור ד כ ר ‪:‬‬ ‫שהריח היא הרגכה ק ה מאד לק קורא להרגשה קצה ב‪:‬ם לד( והוכיח‪ .‬כל אלה ינוחו מליו ובו ימצאו‪) :‬ג( והריחו‪ .‬ולא יפה מן הישר ימין ושמאל‪ ..‬היישר מצמו הוא יהיה בידו סלם מ‬ ‫יוכיח במוסמ לפנויס שיקבלו מוסר ‪ .‬לנגנץ התוכחה‪ .‬השופמ‪ ..‬כי לא יספה ע״י פפנות בעלי ד נ י ם לעוח צדק ‪.‬ולא יצמרך שנפ ורצופה כי פיו יהיה‬ ‫מ ב ס בו יכה ארצות ומדיטח ‪ .‬רשעי היזרן יכה כקללת פיו והרי סוא כשכש כמכס ‪ :‬וכרוח וגוי" ‪ .‬ושלמות ועל ההפך אמר ׳מצרים אדם ולא אל וסיהיםם בשר ולא‬ ‫הנפש הזאת תלוי במה שיהיה לו ד ע ת ה ‪ .‬‬ ‫כ‬ ‫ש ח‬ ‫ה ס ת ) ‪ 1‬ו ר ר‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫‪f p‬‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ץ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬וכן הדלים הם‬ ‫אינה כלום ‪ .‬מנף כמו כנצר נתעב )לקמן י י ( ‪ :‬יפרס‪ .‬בדבר ס׳ שמים נעשו וניוון‬ ‫לרות ה' נשגב מן המבע ‪) :‬נ( והריחו ‪ .‬וצדק‪ .‬ו ה כ ה ‪ .‬כפתי ‪ .‬לשון נוח ורך‪ :‬והכה ארץ בשבפ תיו • כתרגומו וימתי‬ ‫מצודת צ ק‬ ‫מצודת ח ד‬ ‫כשל סדנר כמ״ש ‪) :‬כ( רות ה ׳ ‪ .‬מל׳ ישר‪:‬‬ ‫ריח ור״ל נמעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם למנוי‪ .‬‬ ‫ממרום שמעלתה גנוהה מנפש המשכלת ‪ .‬״.‬‬ ‫.‬ה ע ק ר ‪ /‬וצלאם נכרוח שנשאר בשמ ‪ .‬ו רוח של י ר א ת ה י ‪ .

‬שנאמר )קהלים נ״מ( אשר לא ישמע לקול מלחשים‪ :‬ומנ מאורת צפעוני‪ .‬יאכל הבן כבקר ‪) :‬ח( ו ש ע ש ע ‪ .‬י ט ר פ נ ו ז י ח ד ו ‪ .‬תינוק הגמול משדי א מ ו ‪ :‬ידו ה ד ה ‪ .‬ולא לבד שלא יזיק בטנה ‪ .‬ל כנקע אשר הצפעוני יישב שס‪ :‬גמול *‬ ‫באור המלות‬ ‫ומירס‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫והגורס ‪9‬ל מלציס )לקמן ל ״ כ ( ‪ .‬שס היה‪ :‬י ר נ ן ‪ .‫•‬ ‫&‬ ‫ש ע • מ יא‬ ‫ה ו ה י ה צ ד ק אז‪1‬ר מ ת נ י ו ו ד ן א מ ו נ ה א ז ו ר ח ל צ י ו‬ ‫ז‬ ‫) ‪ 3‬ע ו ג ^ ^ ־‬ ‫מ‬ ‫ז י ר » ן ‪ /‬ו ^ ל‬ ‫‪ :‬י וגר ז א ל‬ ‫וכפיר יסריאנ^דו { נ ע ר‬ ‫עבד‬ ‫וןטןנקנ‬ ‫ן ם ‪ » :‬ו פ ר ה ו ד ב ת ר ע י נ ה ! ח ד ו ורבצו ילדיהן ואריה כבכןד ן א ב ל ‪-‬‬ ‫ת ‪ $‬ן ‪:‬״ ושע^ע‬ ‫י י ג כ ן י מ ^ ^ ן ^ ע ל‬ ‫ן.»א סיס צדק‪ .‬ילך אז אצל השיר העגל עם הכפיר שהוא האריה ה ק ט ן ‪ .‬גס ילדיהם יגדלו יחד כאילו היו מין א מ ד ‪ .‬יזיי‪ :‬ו נ מ ר ‪ .‬ני זה תנאי המאמין השלם שיהיה מצפונו‬ ‫יומר על נגלהו כמ״ש החונה״ל שער הענידה ‪) :‬ו( ו ג ר ‪ .‬מוסיף לאמר כי אפילו נ מ ר שהיא עז‬ ‫מבמיות לא יזיק ואפילו ע ‪ 0‬ג ד י ‪ .‬עקידה שער מ״א ‪:‬‬ ‫ע י ש )ס( ‪1‬סר בצק אוריע ‪) : '6‬י( וסרפנחש סי״ש •״מ סו״כ שש‬ ‫‪tafiJl‬‬ ‫י‬ ‫^ ר ת‬ ‫‪1‬‬ ‫צזעול״גמול.‬ויהון צדיקיא סחיר‬ ‫פרוור ל י ה ‪ .‬על‬ ‫מור עפר שהנחש מקנן כ ת ו כ ו ‪ .‬ירנצו יהל־ייצא ירעדו זה מזה‪ :‬נ ה ג נ ט‬ ‫‪.‬סמנין סד הריס שהיא הפזרס והאמונה אשר הוא בין אדם למקום דמה להאזור‬ ‫בתחת בגדיו אשר לא יתראה רק להאיש הלונשי לבדו‪.‬וא״ה מה יאכלו אז החיות המורסות ‪ ..‬קרו״ש נ ל ע ז ‪ .‬״‪*.‬אף החיות לא יטרפו ט ף ו־ואב יחד יחד עס הננש ולא‬ ‫נסמס פטומם וכן והלב מר‪-‬אים )לעיל אי(‪ :‬נהג נ ס ‪ .‬כמו הל‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫‪.‬‬ ‫<_‪/‬‬ ‫—‬ ‫‪.‬ולא נבד הדוב שגם מתה יאכל ג ס‬ ‫מאכלים אחרים רק אפילו ה א ר י ה שמחה כל מזונו רק בשר ‪ .‬‬ ‫‪v‬‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪-‬י‬ ‫י ‪-‬‬ ‫אני הורתך‬ ‫מור אחד‬ ‫‪< \uj‬וי.‬היונק הנעתק מקרוב בהושטת ידו על הנקב א‪:‬ר הפתן יושב שס ילא יזיקט •‬ ‫משדי אמו נקרא גמול כמו ביום סגמל את יצחק )בראשית ועל מאורת‪» .‬על אור הארס שבו יטה ה ג מ ו ל א ת ידו והארס לא יזיקנו כי לא יהיה ארס כלל‪ .‬שהוא הולד היונק שקל לו לסזיקו ג״מ ירבץ עמו בימד ולא יזיקנו‪.‬כל ג נ י יייי »ל‬ ‫באור הענק‬ ‫צדמ ‪ .‬ש ‪ .‬דנקיס נ ו כאזור‪) :‬ו( ימריא‪ .‬וכן אור כשדים )בראשית י״א(‪ ..‬כי ע ג ל וכפיר ומריא י ל ט יחדו כמו כרגילים מתה שילך השמד‬ ‫הגדול ואצלו עגלים ק ט נ י ם ‪ .‬מהניו‪ .‬וכממלל שפוומיה‪) :‬ה( והיה צדק אז־ר מ ח נ י ו ‪ .‬ענינו סהגור אוור נמחניו שהוא מזורז ומחוזק‪) :‬ו( וגי זאנ‬ ‫השנינה לנוח‪ :‬וכפיר שם משמות האריה‪ :‬ומריא‪ .‬וכן באורים‬ ‫כבדו ה׳)לקמן כ י ד ( ‪ :‬ג מ ו ל ‪ .!•‪.‬מוסיף‬ ‫לאמר שאף הנחש שהושת אינה נינו ובין האדם לא יזיק‪ .7‬‬ ‫ג ״‬ ‫נ\ דעת לא יירא ו ס ר ס ‪ .‬הוא כארס שהוא כאש נוער ונקרא דבוק עצמי לא יתפרדו ממנו בשום פ ע ם ‪ ..‬ת״י ידוהי יושיע‪ .‬ושחק ‪ :‬על חר ס ה ן ‪ . ס‬ ‫‪.‬ומנחם פתר נ ו לשון נקב וחורי ע פ ר ‪ .‬שור ס מ ס ‪) :‬ח( ושעשע‪ .^\!(jmV\^J‬‬ ‫מאורח‪.‬פתן נחש משהזק־ן נעשה חרש ונקרא פחן ישינ‬ ‫אין לו לחש‪ .‬אבל גס ע ל מ א ו ר ת‬ ‫צ פ ע ו נ י ‪ .-.•‪w‬׳‪UJj.‪ v!»< [p‬יתעסק נ״מות‬ ‫^ י.£‬״‪8‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ £‬ו ל לא‬ ‫‪9‬רס בין של עז ורמל)לשיי משפטים(‪ :‬ומריא‪ .ךו‬ ‫ותלה‪) :‬ח( פשיקחא ל׳ג הו״כ שש ‪t‬‬ ‫דש׳׳י‬ ‫לדיני א ר ע א ‪ :‬וברות שפחיו‪ .‬‬ ‫״‬ ‫ס פ ה ‪) :‬ס( מ ר ‪ :vysp .‬‬ ‫בי יהיה מצפן מן אמונתו בלב יותר מן הנגלה ממנו לרבים‪ .‬כמ״ש כ י‬ ‫ר ק כאזור הדביק אל מ ת נ י ם יחלצים שהיא ‪1.‬מצייר כי הצדק והאמונה לא יהיו אצלי קניו‬ ‫חיצוני‬ ‫™ * ? ‪* J‬‬ ‫‪.‬אומר שהדוב ירעה אז באחו‬ ‫ולא יצטרך לטרוף מ ר ף ‪ .‬כן יהיו הצדק והחממה דביקים ט‬ ‫אי סעיס‪) :‬ח( מאורת‪ .‬‬ ‫נ ״ ד ( ‪ :‬צפעיני‪ .‬‬ ‫י״*•״ ^‬ ‫ענינו.‬הל* ו ‪ -‬פתרון אהד ‪5‬ית י ' •‬ ‫ה‪5‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫י ? י י א ״ י ' יייייז‬ ‫י ה‬ ‫י‬ ‫י ‪ 5‬י‬ ‫י‬ ‫ג י‬ ‫ל ה‬ ‫י ח כאד‪6‬‬ ‫להס ‪) :‬י( ו ג ד ‪ .‬‬ ‫ו צ י‬ ‫ןא‬ ‫ן י .‬ו נ ע ר ק ט ן יגהג‬ ‫בם כדבר המורגל‪) :‬ז( ו פ ר ה ‪ .‬רק עצס‬ ‫מעיפ‬ ‫\ ח י ה ‪JJ‬‬ .‬ל מ י ז אל ג ו פ ו ‪ .‬‬ ‫ולא יהיה חידוש כלל שיתפלאוע״ז‪ .‬י״ת היזו גלנלי‬ ‫עינוה הוי חורמן‪ .‬עןידס שער פ״ר‪ :‬וגר ואנ‪ .‬מין נחש ר ע ‪ :‬גמול‪ .

ם יךךישו ו ד ד ת ה מ נ ח ת ו ' כ ב ‪ 1‬ד ‪:‬‬ ‫יא ו ה י ה ‪ 1‬ב י ו ם ה ה ו א‬ ‫יוסיה א ד נ י !‬ ‫ש ג י ת יד‪1‬‬ ‫למנות‬ ‫את־שארעמ‪1‬‬ ‫ת * א לא ירעו‪ .:‬יים מנחה צ ס ׳ ‪ .‬‬ ‫ע מ י ם ‪ .‬להיות ממיס מרימים נס להקבן אליו‪) :‬יא( שניה ‪ .‬כמו עשה בנה ק נ ה ‪) :‬ס( דעה חת ה ׳ ‪ .ר עינ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עד שלא ידאה הקרקע ואמר כמו שכל הים מכונה במים מ‪.‬כ י מ ל א ה ‪ .‬אשר כתתלת ההנלותו ישאו כל העמיס נה‬ ‫‪ < £‬י ז להלחם עדו במלחמת ג מ ומנונ ואז אליו גויס ידרושו ‪ .‬אבל גאולת בית שני אינה מן הדנין שהרי משועבדים היו לכורש‪ :‬ומתיי הים • הן‬ ‫ציי כתיס ויונים‪) :‬יב( ונשא נ ס ‪ .‬שיכירו קי הוא הנואל האמתי ‪ .‬מ‪:‬יח שנויס וארן )כרישית י״ד(‪) :‬ינ( מפצות‪ .‬ר ‪ /‬יעורר לכ‬ ‫ב א ו ר העני!‬ ‫חזון‬ ‫ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫פפריק ואינו!‬ ‫המורשות‬ ‫פ‬ ‫פוס? י •י׳״•! ו•‪.‬‬ ‫‪ti'i‬‬ ‫ע י ש )ס( כהש״ר נ ׳ ‪1‬הר כראשית חיי יהרו מכילתא שירסת״זיויד כ״אס״מ •רו׳כוכסא׳מ׳אנב״ר »״ד‪):‬י( נ ר ‪/‬‬ ‫צ״מ זכר הרומס פקודי ‪ :‬ו י ט כ י א ‪) :‬יא( נר״־ מ״ג ס׳ ש״ר א׳ נמד״ר •'גאי״ר א ׳ רו״ר ‪D‬׳ ?<״‪ P‬י י ק ״ ו‬ ‫צ״ג מיד הדושס ‪) : U‬ינ( נסד״ר כ״ג צייר א' פסיקתא •״ר נ י ס ו‬ ‫רש״י‬ ‫מיים )יחזקאל ז י ( ‪ .‬סירק״א בלעז‪ .‬יאמר במליצתו שהכרת הגמישו! שמשה שלמם‪) :‬י( ל ג ס ‪ .‬והיה לאות לקבן אליו ולהביא את כליות ישראל‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫היגולן הנגמצ משדי אמו יושיע כס ידו ולא יוזק‪) :‬ט( לא כ״א(‪ :‬ה ד ס ‪ .‬הוא כלונס ארוך ובראשו נ ג ד ועשוי להוליכו‬ ‫מכסים ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ה ד ה* ה ד ע ר ע ו‬ ‫תנהאתץהיה‬ ‫ןליא־־נשהיתו‬ ‫יא‬ ‫?בל־־דךכןךען‬ ‫במיםל י ם כיכםים‪ :‬יוה.‬ו א ‪ 5‬ף ‪ .‬נתדא מ״ד ‪ :‬וסיס מ ו ס הדזא‪ .‬וה״א‬ ‫אפרמה בא בתוכה יסוד נושל‪ .‬וכמו הידד )לקמן מי׳ז(‪ .‬ו ה י ת ח‬ ‫ג י ש מיקכצו את הגליות כמ״ש והניאו את אחיכם מכל ה‪.‬והפדים‬ ‫מ נ ח מ ם כלל‪ .‬ענץ מזור‪:‬‬ ‫היוצא משורש ישי אכר יהיה עומד ביום ההוא הוא יום קנון‬ ‫גליות‪ :‬לנס עמים ‪ .‬מנין הרמת היד להושיע והוא קרוב מלשון‬ ‫ירעו‪ .‬ינו לכון קנין בצא מתיר ואף אס אץ מוכר וכן קונם‬ ‫כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה‪) :‬י( שרש ישי‪ .‬כנחשים הרפים לא ירעו עיד ולא ישחיתו את מ י ‪ :‬הידד השנתי )לקמן ע״ז( אשר יאמר על עגץ הרמה קוצן‬ ‫כי מלאם ו ט ׳ ‪ .ה‬ ‫ביום‬ ‫כ י ־ י מ ל א ה ל״ארץ‬ ‫ה ה י א 'ש ר ש י ‪ $‬י‬ ‫א ש ר ע מ ד מ ס ‪ .‬מקים המיס קרוי ים והמים ממצאים א תו המקום ל‪:‬ני אנשי החיל וכלם הולכים אחריו‪) :‬יא( לקנות‪.‬מקידה ש.‬העעזת מ כ מ י ה‬ ‫‪t‬‬ ‫ח״ה‬ ‫‪3‬‬ .‬לפי שהמנוחה למלכים היא לו לבושה לכלי מס‬ ‫כי מקוצר יד בוחר במנוחה ולא יתגרה במי אכל מנוחת המשיח כהיה לו לככוד כי כולם יהיו נשממץ אניו‪:‬‬ ‫)יא( יוסיף ס׳ וגי׳‪ .‬מרימים חיתו לכימן קינין‬ ‫בי‬ ‫ומד‬ ‫מעצור‬ ‫כנש״‬ ‫המשיח כנדש ונצר )מרשיו יסרה‪ .‬א ש ר ע מ ד ל ג ס כנש מודה מס שכונסו נניס עצמו יל האוצר או כ״מ משומר‪.‬ובעבור ‪1‬ס יהיה כסוכה הזאת‪ :‬כמיס ליס וי( לנס ‪ .‬יהיה כוא לכל כעמים כמו טכא ה‪:‬ס אשר כדרך הוא ככל אנשי כחיל הולכים אמריו ‪ p‬ידרשו כל‬ ‫כעכוים אל המשיח ואהריו ילכו לעשות מם שיצום ‪ :‬והיתם מנוחתו כבוד‪ .‬לדעי את ה ' ‪) :‬י( לנס‬ ‫מ מ י ס ‪ .‬שהיא לשון ה ר מ ח ק י ל ! אף זה לשון ה ר מ ה ‪ .‬כמו בקנאם ממצרים שהיתי גאולתם ברורה‬ ‫מאין שיעבוד‪ .‬ע פ ו י ^ א ל י ו ' ג ו .‬כי מאז קנס אותם מנית מבדים מיד מצרים ומתם יוסיף כגיש ידו לקגות את כגכארים כגולם‬ ‫אשר לא מ ת ו ‪ :‬מאשור וגו׳‪ .‬׳*״*׳• *׳־י׳ ׳‪-‬״ן ׳•״*׳־•־׳•« * ״ ׳ ים‪ .‬סוח הההירס העמוקה שנו ס מ י ס מ ת ק נ ג י ס ‪ .‬חוזר מל מצת לקנות לומר לקנות אותם מאשור וגו׳‪) :‬יכ( ונשא נ ס ‪ .‬ס׳ ס יסר ש׳ שקוד מקרים שיא‪ :‬ונשא נש‪ .

‬ואדום ו כ ו א ב‬ ‫נ ג נ ה ‪ .‬ו‪:‬ן נ נ ר שאמר לסס‬ ‫כקנצו כל המחלוקת‪ .‬ועיין באיר המלות‬ ‫)יג( ו ה ר ה ‪ .‬כמו שגא‬ ‫כוש‪ .‬ולרבו חזיל שנקש לגלות את הקן ונסתלקה הימנו‬ ‫שכינה וסבר שיש נליס מחלוקת‪ .‬ ‫י ד ם ' ו ב נ י עטיון‬ ‫מ ש מ ע ת ם ‪ :‬מי ו ה ד ו ר י ם י ה י ה‬ ‫לש‪1‬ן'ים־‪-‬מצללם'ולגיף ‪ /‬ך ו ‪ /‬ע ל ־ ־ ה נ ה רי בעים'רוחו‬ ‫והבהו‬ ‫ע י ש )יג( גר׳׳ל >יה מכילתא נשלח אגנ׳ר סיס ע י ח ‪) :‬יל( נמריר ׳״ל‪) :‬טי( זהר נראשית קהיר א׳ שייט צ״נ ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫מצותס‬ ‫מנחה * ‪) :‬ינ( אפרים <‪ ff‬יקנא אח‬ ‫)יד( ועפו גבזף פלשתים י מ ה ‪ .‬ענין כריתה ואגוד‪ :‬לשון יס מצריה‪ .‬שתפני שהעושר של יצחק נגרע מאתם‪ .‬ומזה בא פעל‬ ‫אכף על התחבר הריר אל עצמו‪ .‬אותם יאסוף ויכנס לארצם‪ .‬והצורר־ש‬ ‫יכרתו‪ .nso‬‬ ‫ח ״ ה ‪•1‬‬ ‫ן‬ .‬‬ ‫המלוכה מגיע לבית דוד ול י ק ' ׳ " ׳)יי׳׳״ל לרש‪.‬קנא קנאתי לה׳‪ .‬רצם‪ .‬ו ג פ צ ו ת‬ ‫י ה ו ד ה שבט יהודה שהפיצו ה׳ לתרנע רוחות הכמ‪-‬ס‬ ‫יקנצהו מארבע כנפות הארץ‪ .‬יעוכו‬ ‫י‪8‬ראצ וילבשו או־‪3 .‬‬ ‫ב[ צורריהם‬ ‫ה‬ ‫מן‬ ‫עתה הקנאה צא תהיה ע ו ל ‪ .‬יקנן הוא ההפך מ.‬ושם יושבים כולם מקובצים‬ ‫גקבצת חז״צ‪ .‫אפרים‪:‬‬ ‫אךוים‬ ‫א ת‬ ‫יל‬ ‫מגפו‬ ‫ב כ ח ף פל‬ ‫ומ־ואבימשלוח‬ ‫.‬וכן ת״י‬ ‫גמערבא‪ :‬ובני עמון משמעתם‪ .‬בזמן הקודם היה למלטת יהודה‬ ‫.‬וניספו שמז כל העזרים‪_ .‬מכס הפיצם ס׳ טל‬ ‫שני כל ה ?רן‪ .‬‬ ‫ואשף המצורע‪ .‬כתרגומו ׳שהמעון להון‪ .‬נהר פ ר ת‬ ‫מצודת‬ ‫»*ודת צ ק‬ ‫דוד‬ ‫כנפות‪ .‬הוא שמתקנא על שחושנ פמנרו מנרע מאתו איזס הועלת או הנאה שמגיע ל ו ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪:‬א‬ ‫ועתה‬ ‫‪6‬‬ ‫ידעו‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫העמים‪.‬הוא )יג( וסרה קנאת הפריס‪ .‬ציבשו‬ ‫‪: (15‬‬ ‫יהודה ‪ .‬כנץ דרך‬ ‫וייזיזנרע נהף ח י לרייהי ה‪5‬יש!‪4‬אי די‬ ‫‪ ( w i s‬ואפרים‪ .‬כי צורר הוא מפני שנאה או מפני שמשה עמו‬ ‫ר ע ה ‪' .‬ו מ ס יאסף גלמי ישראל ו ג ו ׳ ‪:‬‬ ‫)עו( וההרים ‪ .‬נצ־ ו ע י ר ‪ :‬י ט ו ‪ .‬לפיו אסף הוא כפן בל נלחי ‪ .‬ ‫ש 'י‬ ‫נ‬ ‫מננדיס‪ .‬וכהנלל בין קנא א ת ‪.‬ר׳ל יהיו נשמעים לכס לקבל מציתס •‬ ‫)טו( והחרים‪ .‬הנלתיס‬ ‫ממקומם יאספם למקומה ‪ .‬שלא‬ ‫ביו מפוזרים שיצטרכו קיט! רק שיתקרט למקים אשר היא‬ ‫שם‪ .‬‬ ‫המפוזרים יקנן‪) :‬יג( יקנא א ת ‪ .‬פמת‬ ‫למקים ה ו ה ‪ .‬ענק הרמה‪ :‬גימי ר ח י ע ‪ : :‬וצררי יכולה‪ .‬אינס נררפיס‪.‬מל׳ בוה ישצל‪ :‬לרמז על הלנר‪ :‬ו א ס ף ‪ .‬יסורו אצ משמעתם‪:‬‬ ‫)טו( ו ה ת ר י ם ‪ .‬וירוע כ׳ פעל נפ! ופעל נ ל ח ‪ .‬ימרה ואפרים‪ :‬משלוח ילס י‬ ‫יהיו משלוח ילס ר׳ל יבנהו ירם בהם לנוזז‪ ::‬משמעתם יסורו אל משמעתם‪ .‬ואח׳ז שחשב שיש ניניהם סתור פנימי' ושנאת הלב‬ ‫אמר סקנצו‪ .‬קצות‪) :‬ינ( יצר ‪ .‬ועיין‬ ‫לקמן )ייג י״ל(‪ .‬שכס אחל )צפניה ג י ( ‪ . נפוצית‪.‬ותקנא רחל באחותה‪ .‬האשפו ואגידה לכש את אשר יקרס אתכם‬ ‫במזנ״ת הימים הקנצו ושמעו מ י יעקנ )כראשית מיט א׳‬ ‫נ י ( ‪ .‬‬ ‫יל( נמ!ף פלשתים‪ .‬ר׳ל משית בן יוסף הנא מאפרים ומשיה נ! לול לא יתקנאו זה נזה ולא •צירו זה לזה י‬ ‫)יל( ו ע פ ו ‪ .‬משיח בן יוסף ומשיח בן ל ו ז לא יקנאו זה ב ז ה ‪:‬‬ ‫וירוצו ישראל שכס אחד על הפלשחים אשר הם במערבה של א ‪p‬‬ ‫ירצחו שכמה )הושע ‪1‬׳( ‪ .‬שלשה מיני קנאה יש‪.‬ויקנאו אוד‪.‬‬ ‫על שגי המשיחים‪ .‬ב[ המקנא על כ ט ל‬ ‫זולתו כמחולל נקשר עם למ״ל‪ .‬והוציאו זה ממיש ההלס האשפי‪ .‬מלשון צרה ‪) :‬יל( ומהו‪ .‬כמו אל נתף יס נ נ ר ת ‪ .‬‬ ‫אפרים על שמרד‬ ‫ויהודה היה צר‬ ‫במלכות דוד ‪.‬ציבשו שימנרו בו הנדחים בארץ‬ ‫ובין צרר‪ .‬תחצה אפרים היה מקנא אח י ה ו‬ ‫ל ס‬ ‫נעת היה כצ המלטת ליהודה בחשבו שמנרע מ מ ט‬ ‫חלק המלוכה‬ ‫המגיע אציו‪.‬וקנא א ת ‪ .‬א פ ר י ם ‪ .‬ולכן ג ־ נעת ישמש פעל אסף על‬ ‫הקינון‪ .‬כס נני אפיים שזכר וכסל‬ ‫הרנר במיש‪ :‬יכרתו‪ .‬וקנא את אשמו‪ .‬‬ ‫באור העניו‬ ‫ישעיד^‬ ‫שהם אינם מפוזרים ר ק נדחים ממקומם מ ה ״ ס צנהרי‬ ‫י ה ל ‪ .‬נצל פל פלשתים‪ .‬‬ ‫פלשתים‪ .‬לאכוף מן החיץ אל היית‬ ‫ולכעס אחיכ נבית אל האוצר לנל יוציאנו‪ .‬ומבואר ג״כ נ ד נ ד ( ‪) :‬יל( י ע פ ו‬ ‫׳‬ ‫׳עוט נמהיחמ אל כתף וצד פלשתים שהוא נ מ ע ר כ‬ ‫א״י‪ .‬שחישב שמגרעת ממנו מה שהיא ה״נ־ז אל‪-‬ו י‪.‬ונרח היא לגר •חילי כנילי ממקומו‪ .‬שהמצורע מתון למהנה מישנו ויתרפאו‬ ‫נאפף אל הון כמחנה‪ .‬ד ל לא יהיו עול צוררים ני השנאה‬ ‫תכרת ואינה‪ :‬אפרים ו ג ו ׳ ‪ .‬מלי האומות לשלוח את ישראל מ הגוצה ונאלו נשא להגו נס‬ ‫עפיפה‪ :‬בכתף ‪ .‬לא יתקנאו ניהולה מל כי י ס י‬ ‫הנילוס ולפי כהוא מתלנק אל סיס נראה כאלו היא לשין המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשענר נעת נמלק‪ :‬המלוכה‬ ‫הים ועיש שהוא נמשך נל‪ ]!:‬נקרא לשין‪ :‬ונניף‪ .‬א[ קנאת אפרים שהם לא היו צוררים ליהור‬ ‫אך מקנאים על ל נ ר המלוכה ‪.‬מ ש מ ע ת ם ‪ .‬ג[ כמקנא‬ ‫נחייו להרע לו נקשר עס א ח ‪ .‬יכרית מי נהר מ‪:‬רים להיות נו לרן לעטר ט גאולים‪ :‬על הנדר‪ .‬ימכרו כעוף הפורח ללכת נצל פלשתים המשב נמשרנה של איי‪ :‬יתלו‪ .‬‬ ‫א[ המקנא ב‪:‬ולתו לי״יות נכבד כמוהו ולא יעורר איבת‬ ‫נקשר עם נ ׳ ‪ .‬ויאמר הכהן הסיף ידן‬ ‫)שיא ייו נ י ( ‪ .‬וכן יבוו ב נ י ק ד ם נמזרח‪ .‬שיחשוף ידיו אל ג ו פ ו ‪ .‬מקבלין‬ ‫כ ד שיעברו ט גליות ישראל ממצרים‪ :‬על ה נ ה ר ‪ .‬‬ ‫כי נפן מילה על פיזור לבר המ־אהל‪ .‬ואספתו מ‪/‬רעתו‪.‬זה נהר פרח‪ :‬וסכהי• את על‬ ‫ס‬ ‫באור‬ ‫המלות‬ ‫חזון‬ ‫נאסוף ולכנוס )קכלת נ ׳ כ י ו ( ‪ .‬ובני עמון צפונה‪.‬‬ ‫משלוח י ר ם ‪ .‬אל כתף ה י ט ס ׳ ‪) :‬עו( נסים • אין לי למיון‬ ‫‪.‬אין כינת הקינון לקבן נפזרית רק להכניס הנלח‬ ‫נחון אל מקום מיוחל‪ .‬על‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫תחפשפ רשותם‪ .

‬‬ .יו‬ ‫מ ה ם ‪ .‬בתוט את הגליות‪ :‬בנעלים‪ .י בכ״מ כי יש הבדל בין אן־ ובין ת‪:‬נה‪.‬עו ושבח של הקב״ה הוא היה לי לישועה‪ .‬שלא מ ט נגול‪ ::‬מאשור ‪ .‬‬ ‫׳ז‬ ‫ץ‬ ‫‪rfi‬‬ ‫‪.‬לשבעה גזרים לענוד ני שבע נליית האמורות למעלה מאשור וממצרים וגוי ומאיי הים א׳‪:‬מ‬ ‫מאיתו צד‪ :‬והדריך‪ .‬מנין הוד.‬ד מיד ‪ :‬כי עז־ וגו׳‪ .‬שעי״כ ישוב אפו וסד לגמרי ״ פ ל שישוב וי‪:‬חר‪.‬ואף מציין הכעס‬ ‫ויסגיר במד משיכת מימיו‪ .‬‬ ‫כ•‬ ‫ז ח ד‪5 .‬וא״כ לא מפחז ‪) .‬אבל כ־ תשועת לא יפעיל המשע מאומה‪ .‬בעת הגאולה‪ .‬במקום שינשל שם את הנהר במנעולים ממה מציין גנירת הכעס והשנאה בלבו‪ .‬ר׳ל יעשה דרך נמק ס סגירת הנהר‪.‬תהיה דרך כלול‪ :‬כאלו היה שס דרך‬ ‫מפולס‪ :‬ישר ישאר‪ .‬ויונתן‬ ‫ת מ ס אודך ה׳ כי חמאתי לך ועל כן אנפת בי ולולא רהמיך לא הייתי כדאי לשוב אפך ולנרמנ•‬ ‫והנה שב אפך ממני‪ ) :‬נ ( עזי וזמרת יה הי‪ .‬נם המא ריס מגבילים ע״י ‪ :‬ה א אל א ב ט ת ‪ .‬בא לבאר מ״ש אבמח ולא אפיזל‪.‬שמרא‪ :‬לו שהוא‬ ‫‪r C ] J I‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫כ ‪ 3‬ן ‪ :‬ה‬ ‫ל ר ‪ 3‬י = ‪:‬‬ ‫) נ ן ז (‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪u‬‬ ‫‪D : 3‬‬ ‫למגור בו הגליות לאיי דרך •מיש ונהרות כימי‬ ‫י ב )א( ו א מ ר‬ ‫‪ n‬״‬ ‫כועס ‪ .‬ ‫מאשורי כאשר‬ ‫י ב א ואמרת‬ ‫ב.‬‬ ‫ונזה ישנהו אח ה׳ על שא‪:‬ף בם וענבם כל הבאס‪ .‬ולפעמים י־נוי־ר אף בלח המה‪ .‬אין לו למיון כמקרא‪ .‬ובחשיפת ה׳‬ ‫אם יהיה זה ע״י מעשה ננ• אדם וזכותה נקיא ע ז ר ‪ .‬״‬ ‫ח ש י ר‬ ‫• ™‬ ‫‪lTJ‬‬ ‫‪*' //‬‬ ‫‪£.‬״״>‪.‪1‬ם‬ ‫ותנחמני‪:‬‬ ‫ההוא‬ ‫שוהןתה מס^ה‬ ‫וזיתה‬ ‫מצדים‬ ‫נא‬ ‫לישראל‬ ‫לשאר‬ ‫עמו‬ ‫ב י ו ם עלותו"" מ א ר ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫א־וךןד ן ה | ה‬ ‫כי‬ ‫נ ה נ ה א ל ישועתי' א ב ט ח‬ ‫אנפת‬ ‫בי .‬נ ראותך את העט״ם שנדונין לחרטת ולדראון ‪ :‬אודך ה׳ כי אנפת נ י ‪.‬העוז ונשכח של המקום היה‬ ‫ה•']‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫ישעיהו‬ ‫מצדם‪ .‬נהר פרת שיענרו נו האוכדיס‬ ‫י‬ ‫נ ה‬ ‫‪^.‬ע ל הנהו־‪ .‬אתר שלא השקיף כתה' על זנותם‪ .‬כ׳ את הכל יעשם המישיפ‪ .‬תוזר מל‬ ‫מלת מסלה לומר המשלה בדרך ישר יכיה מא‪:‬יר‪ :‬נא‪:‬ר ינו׳‪ .‬ילס בפר ע'‪ :‬ע י ש )א( ייק׳־ר ל״כ שו׳ס •ינ ס׳ קי׳׳ח קל״ו א״ז ייא‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫לעיור ט גליות אשור‪ :‬בעים ח ה ו ‪ . הטשפ‪ .‬בין)‬ ‫ונהשת מנעליך‪ .‬וכ׳ ואשים בריח ודלתיה )איוב צ׳‪:‬׳׳‪:‬‬ ‫™ ‪) T‬א( אנפת‪ .‬‬ ‫כמי שהרע לחנה ׳נתפייס עמו שפוד •נחמהו גיל הצפר שסבל‪ .‬ואז •צייד שאש את״כ ירימו מעשיהם יסתיר פ.‬א[ כי הנוסח על‬ ‫אדם יש צו להת־רא פן ימות או •הלש המושיע‪ .‬נשבעה מקימות הנזכר החיצוני הנראה מן הפעול‪ :‬או הדניר‪ .‬‬ ‫והיליתני וכשר גליתי מלי ועתה נרצה מיני וישוב אשך ותנחמגי‪ .‬אנפת‪ .‬כעסת כמו פן יאנף )תהליה ני(‪) :‬נ( מזי‪.‬ועז״א הלא היא א ל‬ ‫י ש ו ע ת י ‪ .‬ב ד ו ה ‪. !יו דומ‪ ::‬והדריך‪ .‬ניבשה‪) :‬מז( והיתה מסלה‪ .‬נתיר הים לשאר עמו‪:‬‬ ‫ב )א( ו א מ ר ת ‪ .‬רא תשועה‪ .‬כמו שהיהה מכלה נים כוף כיוס עלותו וגו׳ כן תהיה‬ ‫מכלה בנהר פרת וגהר מצריס ‪:‬‬ ‫)א( כי אנפת ט ‪ . ואי.‬הס ‪3‬לט א\ט נופש‬ ‫ק י ״ " ‪3‬‬ ‫‪!5T&™rf££‬‬ ‫‪1ni‬‬ ‫‪% %‬‬ ‫ה׳ וישנע לבלתי עברי את הירד.‬י‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כ צ ו ר ת דוד‬ ‫אמד יכה להוח נהל‪ :‬לש עה נהליה ויהי‪ :‬שכיל יד ך נץ נמים‪ .‬משא״כ אס לא היה ה׳ מעניש לץ‬ ‫כיה שומר המה עליהם לא היה לה‪ :‬הקנה‪ ) :‬נ ( ה נ ה א ל י ש ו ע ת י ‪ .‬נה וכלוש‪: :‬‬ ‫י ד )א‪ .‬לשין נעילה וכגדס‪ .‬והגלית‪:‬׳ ונפר גלותי פלי יענה נדלה מיני ייכוב מעל אפך ותנהמני בהנאת הנוייבה ‪) :‬ב( הגה‬ ‫אל ישיעתי‪ .‬ב[ הנעזר יש לו להתירא‬ ‫שלא יתמיד העזר‪ .‬באר.‫י ש ע י ה‬ ‫לשמגה‬ ‫נחלים‬ ‫אשר״ישאר‬ ‫והדריך‬ ‫יא יב‬ ‫בנןגלים.‬חיץ ממצייה •‬ ‫ב נ ע ל י ם ‪ .‬ס‪.‬‬ ‫ר ס ן נדלתיס י ם ‪ . ודברים א׳ ל׳ז‪ .‬ושחה‪-‬ה היזשיעה תשועת פילס‪ .‬ר״ל ובזה כלה חיי! ח פ ו ‪ .‬‬ ‫מקומות שחשב נפסוק י״א‪ .‬י*‪3‬ל א‪:‬י הלא א ל י ש ו ע ת י ‪ .‬מל׳ זמר ישכח ‪:‬‬ ‫נמל לנהל‪ :‬והדריך‪ . .‬נדה ליא‪ :‬כי מי‪ .‬פד‪. שני ספמים‪ .־‬ ‫י׳‬ ‫בינו ובין המה שהיא נמירת הכעס והאיבה ו ס ת ר ‪.‬מל׳ דרך והלין‪:‬‬ ‫י‬ ‫)מז( ס כ ל ה ‪ .‬אבל אס הוא בחסד ה׳ ל בל• השקף אס הס ראוים או לא ני‪.‬ולפי ה פ ק יפחר בתיזק לוחו‪ :‬לשנעה‬ ‫נחצים‪ .‬דד־ כל‪.‬דרך הכניליס ההם ידריך כני הגולה‬ ‫לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי השוכ להיות ינשה ‪:‬‬ ‫)מז( והיתה לכלה‪ .‬דרשו הזיל דמ׳מ פשה האניהת רושם ומתי‬ ‫א ו ד ך ה ׳ בי א נ פ ת די‬ ‫׳‬ ‫*־יי־־למ«ו»‬ ‫"י״״<‬ ‫^ ־‪r‬־‪.‬ואז יוכלו לנסות שלא‬ ‫יסיר מסדו מעמם נם אס לא יהיו דתיים‪ .‬ביסד גמיר‪ .‬שהעזר הוא רק סיוע ומפזר צריך‬ ‫לפשית ה ע ק ר ‪ .‬‬ ‫שינמחו שלא ׳טאו עול נגלות‪ .‬‬ ‫ניס ו ב י ־ ל .‬כי יש הבדל נין מזרה וישועה‪ .‬יני.‬‬ ‫ע‪:‬ין חוזק והי״ד יתירה ‪ :‬וזמרת‪ .‬לא כ. ש ב‬ ‫אפןז‬ ‫ז‬ ‫ו ל א * א פ ח ד כ י ע ז י וזמי־ית‬ ‫ת״א אודך ה׳‪ .‬ואץ לפרש ע‪.‬ויאהדן'התאנף ה׳ מאד להשמידו‬ ‫)שם ס׳ כי(‪ .‬הואיל יפמי אל ישועתי השכין נטח לא א‪:‬ר‪.‬ד׳ נ ׳ ( ‪. -‬‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ג ג ל‬ ‫> ‪n‬‬ ‫מ‬ ‫י ‪ °‬׳‬ ‫י‬ ‫כ ‪ : :‬נ ע ה‬ ‫‪ ±‬־ ‪: :‬‬ ‫באור המלות‬ ‫מכמש נתוזק י ו מ ‪ :‬בנמלים‪ .‬״‪i .‬ד^. ‪:‬‬ ‫ת ביום ה ה ו א ‪ .

‬שהיא הנהגתו ההבנחיית‪ . .‬‬ ‫‪.‬לק־ מ י אומר ש ין יו״ד‬ ‫של עיי אלא מו יו״ד של שכני ס נ ה ) ד ב ר י ם ל ״ נ ( ‪ :‬יה ה ׳ ‪ .‬סיו מזניריש זה את זס שבחי כמקים ‪ :‬כי גשננ שמו‪ . .‬אלא ע״כ וזמרת דבוק הוא לתיבה שלאחריו‪ .‬‬ ‫ותקבלי] אולפן ח ד ת ‪ :‬ממעיני ה י ש ו ע ה ‪ .‬וח״כ לא ישיש ה ׳ א ת עמי ש נ י‬ ‫בעבור שמו ה ג ד ו ל ‪ .‬ ‫‪.‫י‬ ‫!‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מוכריית‬ ‫יוצאת מתכונה נפשיית‬ ‫ר‪.רה‬ ‫ופרסמו גדולתו ביהוד ע״י שהודיעו ב ע מ י ם עלילותיו ‪ .‬הדולה הוא מבארות עמוקים ויש בו כ ו ר ח והשואב הוא בלי‬ ‫מורח‪ .‬לשבח כי נשגב ה ו א ‪:‬‬ ‫מ צ ו ד ת רוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ייכי ל י ‪ .‬‬ ‫.‬ועוד‬ ‫ישראל היושבים בערי יהודה וימלך ע ל י ה ם ר ח ב ע ם היה לו לומר מלך עליהם ר ח ב ע ס ‪ ) :‬נ ( ו ש א ב ת ם ‪.‬כאילו נפתחו מעיני הישועה‪ .‬ו ה ס הג׳ מ ע מ י ס‬ ‫ת‬ ‫תן כבוד ו‬ ‫הישועה מ כ ס ‪ .‬כי ג ם תשיגו מדי ע ת ישועות חדשות‪ .‬‬ ‫דבר נביאו ‪ . .‬ג( וסר נלס רו׳ר ן ׳ יר‪1‬׳ סונס ס׳ א׳ א״ר יויר ‪ ) :‬ו ( זכר שלח ויצן ן )ס( וסר וירא שכש״ר י ' ש״ע קייגז ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫עז שלי שלא מצינו במקרא עזי נ ק ו ד מעייף ק מ ן אלא שיר״ק ע י ‪ .‬מדדהשערכיל״א ‪1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.‬ולא וזמרת כמו ו ז מ ר ת י ‪ . .‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ו כ ד י מ ס‬ ‫״ ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫פ ע ו‬ ‫ש ‪ :‬י ג ה‬ ‫‪M‬‬ ‫ה ‪: 5‬‬ ‫לס‬ ‫מ צ ד‬ ‫‪. .‬‬ ‫ששם‬ ‫ג ח״מ ‪H‬‬ ‫‪t‬‬ .‬רצה לומר‬ ‫כמו סשיאב מיס מן כמעין הנ בע הנה שואב הוא בששון כי‬ ‫)ד( עלילותיו‪ .‬הנובעים תמיד ו מ ת ו ס פ י ס‬ ‫כל ע ו ד בייס־פי לשאוב מ ה ם ‪ .‬כי ירחיב ל ב ס על ידי יבועה הבאה ל ה ם ויתגלו ל ה ס רזי החורין‬ ‫שנשתכחו בגלית ע״י ה צ ר ו ת ‪ ) :‬ד ( עלילותיו‪ .‬מעשיו‪ :‬נשגב‪ .‬ג ם יש הבדל בין השואב וה־ולה ‪ .‬‬ ‫‪.‬יי‬ ‫'‬ ‫‪1‬״‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫דרכיו אשר כיוצא ב כ ס אצל ננ• אדם ינהו מתכונה נפשיית‪. .‬תאמרו זה ל!ס ורך ורוז‪ :‬הודיעו‪ .‬מוץ משלש מקומית שהוא ס מ ו ך אצל‬ ‫ו ז מ ר ת ‪ .‬ה ז ק ‪:‬‬ ‫לא ידאג פן יכלו המיס כן תשאנו בששון את הישועה ממעיגי‬ ‫הישועה כי לא הופסק הישוניס כי יד ס׳ לא תקצר ‪) :‬ד( ואמרתם‪ .‬מוסיף נ ו ע ס‬ ‫שלישי שאין לו לפחד על שיעזגס חחר הגאולה ת ח ר‬ ‫שהיה ל׳ לישועה מעולם ‪ .‬חין ה כ ס א שלס ואין השם שלם‬ ‫ע ד שתהא מלחמה לה' ב ע מ ל ק ‪ :‬ויהי ני לישועה‪ .‬ויהי‪-‬־לי ל י ש מ י ו ז ‪:‬‬ ‫דדשמןה‪ :‬ל ! א מ ר ת ם‬ ‫בעמים‬ ‫ש ע י ה‬ ‫‪$‬י‪1‬ם‬ ‫^עלי^יויהזכידו‬ ‫נ‬ ‫יב‬ ‫בשיי^ן‬ ‫מטעוני‬ ‫ו^אבתם־־מום‬ ‫ה ה ו א חוךויליד״וה ק ר א ו ' ב ש מ ו‬ ‫הודיעו‬ ‫שמו‪ :‬ה‬ ‫ב י נעןינב‬ ‫ז מ ר ו יה^ה‬ ‫בי‬ ‫גאות‬ ‫ן ן ״ א ושאנתס מיס‪ .‬דת‪ .‬־ צם לומר התשועה כיתה למען הראיה חזרו‬ ‫ימשפטו עזב‪) :‬נ( ושאנחה • לקימת כמיס נקראת שאיבה‪ :‬ולמען אזמר בשנתו‪) :‬ג( ושא הס מיס בשש ן ‪ .‬‬ ‫שמורים על פעילות‬ ‫שבעיות‪ .‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫שיי״י שהיה לי למעוז יכירו הכל כ ה י ובבורחו ואמתנז‬ ‫־ ׳‬ ‫‪. .‬כוכסמילז ‪ q-n‬נ׳וש׳ מוסר פ׳ נלק‪ :‬ואמרתם פנ‪1‬׳ס כ ״ ד ‪ :‬יפיי‪ . .‬‬ ‫נ ב י ה י ו ‪ .‬יה‪*1‬ה‬ ‫ידן‬ ‫‪.‬ומהראוי א״כ להזכירשנהיו‪) :‬ה( זמרו ס י ‪.‬ה נ ה נ ת ה' ח ת עולמו‬ ‫את‬ ‫.‬כמו היה לי וכן ויעזוב את עבדיו ושמות סי( )י לישועה‪ .‬ע ד שהשואב מ ה ם שואב ב ש ש ו ן ‪ .‬מעלליו‪ :‬ה ז כ י ר ו ‪ .‬ודרך מקראות לדבר כן כ מ ו‬ ‫בדברי הימים )ב׳ יי( ובני‬ ‫) ‪ :‬ס חי( ואשר לא שם לבו וגו׳ ויעזוב א ת עבדיו ואת מ ק נ ה ו ‪ .‬וכן הוא אומר כי יד על כ ס יה )שמות י ״ ז ( ‪ .‬ומצורף לזה‬ ‫הזכירו אותם ג״כ כ י נ ש ג ב ש ם ו שהוא מה שגם הס יודעים מכבר ששמו נשנב גם בעיניהם על‬ ‫ידי כהוא הסבה הרמשינה ‪ ) :‬ה ( זמרו‪ .‬כמו היה לי ל י ש ו ע ה ‪ .‬ע ד ה נ ה ה י ה שמי ח ל ו ק ‪ .‬ומן נפצאית ש וריס שיד ד‬ ‫ז‪..‬כי יודע שלת יכלה המקור ‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫ל ן‬ ‫‪ 3‬א‬ ‫״ ‪.‬וישועה זו הבמימ לי נ ף י‬ ‫״‬ ‫״«‬ ‫‪.‬ו י ה י ל י ל י ש ו ע ה ‪ . .‬׳ ישועות בלי ע מ ל ו ע ו ר ח ( ‪ ) :‬ד ( ו א ס ר ת ם ב י ו ש ה ה ו א ‪ .‬ובמפלתו של‬ ‫ע מ ל ק נעשה ש ל ס ‪ .‬ולא יכזבו‬ ‫מ י מ י ו ‪ ) .‬צפרסש‬ ‫הנס‪ :‬הזכירו ‪ .‬‬ ‫סגאוכ‬ ‫ס?‬ ‫ני‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬ ‫ני‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫ן פ‬ ‫ג‬ ‫כ מ ו‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫‪5‬‬ ‫) ‪ 3‬ד‬ ‫ז מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י כ‬ ‫צ‬ ‫פ ע ו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו מ ו ס‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫מ י י‬ ‫ו מ ג מ ה‬ ‫ע צ י ל ח‬ ‫י מ ע ש ־‬ ‫מ‬ ‫ז ח ה ד‬ ‫נ מ‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ש מ ‪ 1‬י ה‬ ‫ה‬ ‫) ‪: :‬‬ ‫_ ‪..‬ודברו לח ישיב ר י ק ם ‪ . .‬מבדלת יין פעולה ומעישכ י‬ ‫אצל ס' יורה עצ כנדגס מיוהדת‪.‬‬ ‫הזין‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫ישעיהו‬ ‫ב א ו ר העגין‬ ‫‪1‬ידדח ‪V‬‬ ‫_‬ ‫יי •‬ ‫י" יי׳ ״ י " (> י " •י‬ ‫‪-.‬יבנמשל כי תשיג‪.‬איל עתה זמרו ותנו שבח לה׳ בימוד על כ י גאות ע ש ת ‪. .‬החוזק _‪.

‬כן יקראו נעלי העושר כי על‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫‪:‬מדו אל ה׳ כי עשה רנד הראוי להתגכית בו‪ :‬מורמת זאת‪.‬ויפן שהם‬ ‫•מארן רחוקה ואין י״ךעים איך לבא ואיך לכבוש אח הפיר‪ .‬‬ ‫כי רואה הוא איך הקדיש ה׳ גכורי חיל אכזרים להחריב את ב כ ל ‪ .‬ו על נשיבת הרות הנח ב ‪ .‬‬ ‫עגאוה ההיא גוזמת ומפידכמת בכל האדן‪) :‬ו‪ .‬כפירושי לכסו‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור הענין‬ ‫ששם נאוס הנזכר אצל ה׳ מורה על שההפלה מן‬ ‫_״״‬ ‫»?*‪-‬יי־ ‪u «-.‬ניתוד א ת יושבת ציי!‬ ‫יען בי גדול ב ק י ב ך ק ד ו ש ישראל ‪ .‬והוא מלשון ישא פניך משל‪) :‬ב( נששה‪.< :‬ב‪ 1‬נשפה ‪.‬שיבואו ויתחילו להתגרות ב ם ‪ .‬‬ ‫הרימו נת על הר גנוה שיהא ‪.‬כמו‬ ‫והפה פסיחות )תהליס נ י ה ( ‪) :‬נ( אני צרחי למקדשי‪ .‬ע*י שיקדתו אותם וירמו להם דרך‬ ‫מבא העיר יבואו בפתחי נדיבים של בני בבל‪) .‬זו הנבואה פל נבל‪) :‬נ( מלכד נשנה‪.‬הזמין אנשים מאנשי ככל שהם יקראו למיל‬ ‫סלי ויראום איך יכבשו את המדינה ‪) :‬כ( על ה ר נ ש נ ־ ה ‪ .‬כנושא דבריו תמיד במכל ומליצי‬ ‫‪™ T £ ° .‬כמו ימי עניה ומדוריה‪:‬‬ ‫‪m‬‬ .‬ואחר‬ ‫שיתקרבו אליהם ירימו קול ל ה ם ‪ .n-1‬‬ ‫‪°‬־ ? ‪ * * :‬י‬ ‫'‬ ‫׳‪-‬‬ ‫?‬ ‫ונא כנסים שעשה כימים הקודמים כלא נחפרסמו‬ ‫ככל חלקי כישוב רק לישראל ל נ ד ‪ .‬כן נקראת הנבואה‪ .‬ובגאותו שתקים‪.ram‬‬ ‫‪.‬לנויס‪ :‬והרימו ק ו ל ‪ .‬ראה במראה הנבואה ‪.‬להקיץ מל סר שקש‬ ‫ונוסח בשופי‪ :‬שאו נס ‪ .‬משונוס בכתץ‬ ‫ובמליצתם מיה‪ -‬נבואות‪ .‬עיש שהיא מאס בני‬ ‫האדם ‪ :‬תזה‪ .‬‬ ‫ע״י המראה שראה כלילה ההוא שכתב המלאך פל ככותל ופתרו דניאל לרעה‪ .‬בעשור שהוא קדוש‬ ‫ו‬ ‫«‬ ‫י״רת* ״״יז יז‪-‬ו‪-‬׳חד י י מדר י־ורו״‬ ‫~‬ ‫' י ־"י‬ ‫׳ ‪.‬משא פורענות שעל בבל‪) :‬ב( על הר נשאה שאו נ ס ‪ .‬כי ישמעו הקול וילכו אחריו‪ .־ ר׳ל מיי הנשלחות‬ ‫שמשה בקרבן נהגזל כמו והוא מקרא מכזרש‪:‬‬ ‫יג )ה( מ‪:‬א נבל‪ .‬הנבואות ‪::‬ר‪:‬מו גשש משא‪ .‬ויהי ל מ ק ד ש י ‪ .‬‬ ‫‪ T‬זן» ‪I‬‬ ‫בקרבך‬ ‫בבל‬ ‫יג א משא‬ ‫שאו־נם‬ ‫־ו‪:‬־״ע‬ ‫כןךוש‬ ‫אישך ח ז ה‬ ‫י ש ב ת ציון כי‪-‬גדןיל‬ ‫‪•VT<\I‬‬ ‫‪VJV‬‬ ‫•‬ ‫•ן‬ ‫‪jr‬‬ ‫‪. ' P‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יפשה לך ונשבילך •‬ ‫יי} )א( מ ש א בבל‪ .‬ראה למרחוק וקראו‬ ‫•גקול רה לאנשי פרס ומדי‪ :‬כגיסו י ד ‪ .‬גם נ ך א ת י‬ ‫נטרי ‪$‬‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫באור ה ט ל ו ת‬ ‫פ‬ ‫‪W‬‬ ‫כ‬ ‫כ ר‬ ‫‪ I‬חיה ‪7‬‬ ‫ה ו ס‬ ‫כ‬ ‫ו ה‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ו ש ח‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫משר קרה בדמיונות ומציצות ‪ .‬שהם בני בלשאצר‬ ‫שהקדיש אותם ה׳ למרוד באדונס מל פי נבואת דניאל ולקרוא לחיל מדי ופרס ‪ .‬ו י ב א ו ‪ .‬והמורדים האלה כ ס‬ ‫מ ל י ט הדבר לחיל פרס ומדי שלחמו אז עם בבל‪ .‬פד שירמיה )כיג( התמרמר‬ ‫כל שאמרו משא ה ‪ .‬לנקבצים שיבאו עליו‪ :‬הניפו י ד ‪.‬למשוש מרון אמי ב ה ם ‪ .‬על ה ר ־ ־ נ ^ פ ה‬ ‫ה ר י מ ו ק ו ל להם* ה נ י פ ו *ד ו י ב א ו פ ת ח י נ ד י ב י ם ‪ :‬ג א נ י‬ ‫ד ך א אני צויסי‪ . :‬מעצה ומוריד מוליך ומביא ‪ 4‬כמיש חז׳ל‬ ‫בהנפת המנתה‪ :‬פתחי‪ .‬כי פתה מ ו ד ע ת‬ ‫מ ה נ ה זאת ב נ י ה א ר ? שגס העמים יראו נפלאותיו‬ ‫״‪n‬‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ה מ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ס <‬ ‫נ ה‬ ‫כ נ‬ ‫נ = י י ת‬ ‫ו ד י ר ר‬ ‫ו ה ה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.‬הרימי‬ ‫קילו ברנן כי קדוש ׳שדאנ גדול בקרב.‬והם פרס ומדי‬ ‫&נשי מרש ודריוש שזמנתיס לכך‪ :‬קראתי נבורי לאמי‪ . S .‬ר״ל כל זה צרתי למקודשי‪ .‬שהם פציזי נחותי שא.‬כמו שהנדיכ סת»תו ססומ לקכל כל‬ ‫סורח הנא ממרחק‪ .‬־•־ מ ס ־ ‪ /‬־ מ ה מ־״ס » ־ « " ל‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ה‬ ‫'‬ ‫היא הכנדגה הקבועה א‪:‬ר משמרה כשמים‪ .‬תחלה ידכר אל השרים המורדים ככלשאצר‬ ‫שישאו נס לאנשי סדי לקרוא ל ה ם ‪ .*‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)ו( צהלי‪ .‬ויראו אות הנפת ה י ד ‪ .‬ויבאו בפתחי נדיבים של שרי בבל‪ :‬פ ת ח י ‪ .‬ידוע כי מפלת בנצ היתה‬ ‫עיי שמרדו שרי בלשתצר באדוניהם‪.‬שהם מיל מדי ו פ ר ס ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ע ש ה‬ ‫‪7‬‬ ‫\‬ ‫נב‬ ‫יב ע‬ ‫ט י ד ע ת זיאת ב כ ל ־ ‪ -‬ה א ר ץ ‪ :‬ו צ ה ל י ו ד נ י‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t :‬‬ ‫‪V.‬כמו ותשב בית אביה )בראשית ליס( הנפתר בבית אביה‪ .‬ואחר שיתקרבו יותר יניפו יר )להם(‪.‬ישראל‪:‬‬ ‫לש‪$‬הו‬ ‫בן‪-‬אמוץ‪ :‬ב‪.‬בפתחי ‪ :‬נזיניס‪ .‬ומנחם נן סרוק סקר מרבות‪ .‬מוסב על כל הנאמר בפסוק הקודם ‪ .‬הרמס‬ ‫נגזבה‪ .‬‬ ‫הנהגה מעולה ממנה הנעלמת בשחקים שגבוהים משמים כמו‬ ‫מ א מ ו בכ׳מ‪) :‬ו( קדוש ישראל‪ .‬‬ ‫הר גדול‪ /‬מלשון נשף פנ שנס הוקדם והתאחר זריחס‬ ‫השמש׳ ר‪.‬‬ ‫ענין גבהות כמו אפתח על שפיים גהרות )לקמן מ׳א(‪:‬‬ ‫התתי‪ .‬עפ״ז נשא המשא ה ז ה ‪.‬לרמז להם שימכרו לנכס ויבואו נסהמי נדיב• ככל‪) :‬ג( צויתי‪ .‬‬ ‫לרחוקים שאין ינוציס לשמוע‪ .‬כמו‬ ‫׳בפתחי‪ .‬מנין ס־מת זול יכן צהלי קילו נש נליס)לפיל יי(‪:‬‬ ‫ע )א( משא ‪ .‬השד נ״יס‪ .‬ומצייר בהדרגה תתלה ישאו נס שירהוכו מרחוק וילכו אחריו‪ .‬כרכות ס׳‪ :‬ע׳״ם )‪! (1‬הר שלח שהשיר א׳ ירושלמי סעניס נ׳ ג׳‪:‬‬ ‫רש׳׳י‬ ‫מודעת קרי‬ ‫א‬ ‫־יג ) ( מ ש א בבל‪ .‬צהלי‪ . 0‬פלשזן גס נשף נהם‬ ‫ויבבו‪ .‬ושבו פל בבל והגזריבוס‪ .‬כן יקבלו בני בבל את האורחים האלה אשר במלחמות תנופה ילחמו בם(‪) :‬נ( אני‬ ‫‪*.‬‬ ‫־הוא הולכה והובאה ביד לסימן בואם הנה מל פתח כפיר‪ .‬והיא מתמר הלציי‪ .‬כיין למפלה )א׳ די(‬ ‫מה שכהנכי כה‪:‬‬ ‫)‪ (6‬משא‪ .‬כנש‪ .‬כי הנסים‬ ‫ייהמופתים יהיו רק למענך‪ .‬הו מענין וילו‪:‬הי ׳ נ י שקש ובועת‪ :‬הניפו‪ . T & ' Z‬‬ ‫הארץ‪) .‬י( צהלי ו מ י ‪ .

‬יש חסרון כי הפחד הפתאומי‬ ‫מביא מורך כלבבם‪ .‬וכונת המליצה לצייר בואם פתאוס כעת שבנ• בגל היו שלויס ישקמיש‬ ‫כמו שתמצא ציור מ ה עצמו > להמן•‬ ‫מזוגגים יום »שתה ושמחה פל נצחין האויבים ‪ .‬ומצד זה תגד}‬ ‫מ מ ד הפתאומי‪ .‬של בכל‪:‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציין‬ ‫»י רינ סמם נדיני <נ ‪) :‬ג( ליגקושי‪ .‬כי אס יוס הכסא קרוב‪ .‬מלכו! שדייה ועושק הנפש שמושה אוסר סמלחמס ייל יצליחו נ־לחמס כאני סמקןס‬ ‫וכן מקמב ישזד צהרים )תכלים ציא( י )ז( סרפינס‪ . '• 1 1‬‬ ‫•צבאות‬ ‫השפדם‬ ‫‪.‬האכזריות וגס אהבת הכטד והגאוה‪ .‬פ.‬ובכל מחד יש מעלה וחברון‪ .‬פל ננצ מל ידם‪) :‬ד( קול המון‪ .‬של כ כ ל ‪ ) :‬ו ( כ ש ל ‪ .‬ובכל זאת גס לא יוכלו להתאמן בהמת צרכי המלחמה‪ .‬מנין כומגה כמו למקדשי‪ .‬אבל כן תרפינה ידיהם מהכין צרכי המלחמה כי סומכים א״ע שעוד‬ ‫יש פדן ועדנים ‪ .‬להשחית כמו וחובל עול)לעיל יי( ‪ :‬יסד‪ :‬מפקד‪ .‬נל <די אנשי ננצ יסיי רפוים מרונ אימה וכל לנג חנשיססימש‪:‬‬ ‫באור הענק‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫שהס אכזרים ומתהו־ס לשפך ל ס ‪ .‬ר״ל תהיה גדזלס וקשס כדיו סשוד הנא משדי נעצ כיכולת ‪-‬‬ ‫)ז( פל יייס‪ .‬עלמינאותי‪:‬דר(‪1‬ל‬ ‫משדי‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫מלחמה‪* :‬‬ ‫ממלכות‬ ‫ג‪1‬ןם נ א כ פ י ם‬ ‫‪T .‬י עדיין אינו יודע מה קול ההמון‬ ‫הלז אס רועים ‪ .‬אשל אין עצה וגבורה לעד ה ' ‪) :‬ז( ע ל כ ן ‪ .‬קול המיה נשמע נס‪5‬י‪0‬‬ ‫למייס‪ :‬מפקד‪ .‬ומוסיף מקצה השמים שהוא קצה הישוכ‬ ‫ונגד השאלה ‪ .‬יש הבלל בין חס יוש•‬ ‫הכסא קרוב או ר ת ו ק ‪ .‬א[ כ י קרוב יום ה ׳ ‪ ..‬לא יתאמצו כ״כ להראות גבירתם להיות לשס עולם ‪ .‬כ י ק ר ו ב ‪ .‬הס ירימו לגל להראות גבורתה‬ ‫ג ס ישחיתו על לכלה ‪ .(V‬‬ ‫* *‬ ‫באים‬ ‫מ א ר ^‬ ‫יבוא‪ :‬׳^ל־־בן‬ ‫תרפינה‬ ‫יוןה‬ ‫‪I‬‬ ‫מךחנן‬ ‫ל ח ב ל ב ל ־ ה א ך ץ ‪ :‬י הילילו כ י‬ ‫בל־ידים‬ ‫המון‬ ‫‪JT‬‬ ‫מלןצה־‬ ‫כ ן ך ו ב יייס‬ ‫וכל־לככ‬ ‫עם״ש‬ ‫ע ״ ש )ס( ירושלמי תענית ‪5‬׳ ‪ '6 16‬ט ׳ ע לי »״ו ו‬ ‫רש״י‬ ‫מהפאר נ ה ם ‪) :‬ה( וכלי זעמו‪ .‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ST1‬‬ ‫‪*-‬י‬ ‫?עןמד‬ ‫צבא‬ ‫?!־!.‬לק הינילו‬ ‫ובכו‪ .‬ולא הרגישו בהם‬ ‫‪0‬י' כ״ח( ‪) :‬ו( ה י ל י ל ו ‪ .‪ :‬שאר ‪ .‬עז״א כי מחנה מרי ופרס כשתי אלהיירימו קרן‪ [b .‬הם שרש ומדי .‬המקום יצוס לספור אנשי צבא המלתמה נדרן‬ ‫)ז( הלינו‪ .‬ענין כמתה כמי יעלוז חרון א&י‪ :‬עליוי גאיתי‪ .‬ה ס נ ט ר י מלי ו ס ר ה ‪ :‬למכל כל ה א ר ! ‪ .‬ל*בל אס‪:‬‬ ‫בני הצבא נמצא ברוחם שתי המלות ‪ .‬עתה מהחיל ללבר לנמז אל בגי ב ב ל ‪ .‬להיות שמתים נגאותי שאהגא‪0‬‬ ‫שדי )סהל־ס ציו(‪) :‬ד( דמות‪ .‬כאיש היושב נ ס ח בארמונו ושויע החלה ק ו ל המון ב ה ר י ם ‪ .‬שהם מוכנים לאפי יחכד״ות‪.‬ימצא מענה ב א י ם מ א ר ץ מ ר ר ק ‪ .‬משין‬ ‫ל ה ב ל כ ל ה א ר ץ של בני ב ב ל ‪) .‬מגביל עס הקידם ‪y .‬מלי יסיה אוסר המצממה‪) :‬ס( מקצה כשמים‪ .ין מספר ומנץ כמו ויפקדס בעלאיס)ש״א למות קול מס רכ וכוא יצ כאין ממננ ת פרס ומדי סנאשפיה‬ ‫י ״ ג ( ‪) :‬ס( צהנל‪ .‬ואס ‪c v‬‬ ‫מ ם א ל מ ק אז לא ימס לבבם כ ״ כ ‪ .‬ויש היוצאיס להגדיל‬ ‫שמס ושם מלכם ע״י גבורתם‪ .‬מלשין דמיי.‬מי המה ‪ .‬עת יניע קול שמועה במרינה נ י צר ואויב יבא בשעריהם ‪ .‬קוצרים המון ח ו ג ג ‪ .‬משיב ה ' ו כ ל י ז ע מ ו ‪ .‬אין לנס שוס חקוה ע ו ל ‪ .‬יען ט כ ה ו ד מ ש י י י ב ו א‬ ‫מ י י ‪ by‬משדי נעל היכול־‪ .‬להשתית נל ארן מ ל ‪) :‬ו(הציצו‪ .‬ומעלה שעי״כ מתאזרים ביותר עוז להכן לקראת נשק אחר שהזמן קרוב ‪ .‬ ‫ונגד השאלה מאין ה מ ה ‪ .ופנתיש לכן‪ :‬לאפי‪ .‬ו מ ה הראשונים ישחיתו יותר מן אותם היוצאים רק להתגאות ל ב ל ‪ .‬כאלו •בוא ס׳ להיות אושר המלחמה וכלי‬ ‫זממו מ » וסם חיל »רס ומדי‪ :‬להנל‪ .‬כ מ ס‬ ‫צירים‬ ‫בחה מאת הקב״ה י ב א ‪ ) :‬ז ( כל ילים‪ .‬‬ ‫מ ד‬ ‫‪ X‬ח״ה ‪8‬‬ .‬כאלו צננצ יאמר כיעשי יצגה כי ירזן•‬ ‫יו‪ 6‬הפורעניופ הנא מסי לא במקרה‪ :‬כשד משדי יבוא‪ .‬אמר דרך הפלנ‪»5‬‬ ‫ס׳ וכלי זעמו‪ .‬אבל‬ ‫לעומת זה אחר שעקר כונתס רק אכזריות ‪ .‬או צבא מלחמה ‪ .‬ונג‪ -‬השאלה לאן ולאיזה תכלית הס הולכים ‪ .ה ו כ ל י ז ע מ ו‬ ‫יהוה״כשיד‬ ‫לא|י‪.‫‪53‬‬ ‫צרתי‬ ‫י ש ע י ה יג‬ ‫למקךעזי ן ם כןראתיגבורי‬ ‫בהדים‬ ‫דמות‬ ‫ע ם ־ ‪ -‬ר ב ק ו ל שאיין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬״‪A.‬ואחר שיתקרבו יותר השיג כי הוא ק ו ל‬ ‫׳‬ ‫.‬לע‪ :‬ה נ מ ‪1‬‬ ‫התקדשו לממר ) נ מ מ ר ייא(‪ :‬מליזי‪ .‬יצייר עתה חזון המחנה הבאה סחאוס על‬ ‫ב ב ל ‪ .‬מפ״ז אומר ט בבשורה זאת יש שני חסרונות‪ .‬‬ ‫ב[שהסעליזי גאותילבעיירהגאוה ו ה כ ב ו ד ‪ ) :‬ד ( ק ו ל ה מ ו ן ‪ .‬מלשון יללה‪ :‬כשי‪ .

‬יזהירו‬ ‫ארן ננצ ‪ :‬ומשאי‪ .‬‬ ‫יכיה יום אכזרי ייכיה מזר ממי מנרה ומירון אן!‪ :‬א ר ן ‪ .‬פז״א הכוננים לא ימצת בעצמותם שים הלל וזוהר ‪ .‬גס הוא מ.‬״‬ ‫י‬ ‫״ ! י‬ ‫׳ י !‬ ‫׳־‬ ‫יי‬ ‫פי‪ .‬‬ ‫הענרה נבדלת מיתר ל‪:‬ו‪.‬ו י״ל שהם עם הישבי מחשביה ‪ .‬‬ ‫‪u.‬גס כמו שהלהבים‬ ‫כל שירט הדכריס המתל־‪.‬ואת בני בבל דימה להם על שם התמהון ‪:‬‬ ‫) ס ( וחשאיה‪ .ין מכאוני לידה נמו תנלי •ונדם‬ ‫‪0‬ניהס צהיכים כצכנת אש ‪ :‬ס( אכזרי ‪ .‬ר״ל כי המהעיר ואינו אכזרי בעבעו‪ .‬שאז הילת תוציא תור ‪ p‬השמש ותאיר לאח‬ ‫אורו‬ ‫ז חיה ‪8‬‬ ‫‪t‬‬ .‬כי אור הוא המאיר לאחר‪ .‬ות הבאיס מל הקצף‪ .‬לתות הרחם ‪ .‬‬ ‫ובכל ‪-‬יץמות שנזכר כס עברה כ ש ג י ך ‪) :‬י( יסלו א ו ר ם ‪.‬בהלה נרדף‬ ‫יפ‪ :‬המס ר ת ‪ .‬ביס כן יגדל הלהכ ‪ .‬איש א ל ר ע ה ו יתמייי ׳‬ ‫א‬ ‫ב ר י ה‬ ‫י ה י ז י‬ ‫ע‬ ‫ן ר י ןמ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת ב ז‬ ‫ה ג‬ ‫‪ 3‬פ‬ ‫כ‬ ‫ל ה‬ ‫ה‬ ‫וההשתוממות פ ת יניס היש על חברו ‪ .‬ועברה‬ ‫כוח מה שיתעבר בעת חמתו להשחית הכל ג ס אח מי שלא השא נגדי ‪ ..‬אומר ו ח ט א י ה‬ ‫ישמיד מ מ נ ה ‪) :‬י( כ י כ ו כ ב י ‪ .‬והלל הוא מה ‪*:‬מצא הארה בעצמו ואינו‬ ‫מאיר להחרים ‪ .‬ו ק נהלו נרו )איוכ כ״ט(‪ .‬‬ ‫״‬ ‫״ ™‬ ‫־י׳‪:‬י‬ ‫‪.‬ככדור הירח‪.‬ונגה‬ ‫הוא המקבל אור מגשם אחי כמו הירח המקבל אור השמש ‪ .‬ענין הארס כמו וס׳‬ ‫באור ה ע נ ק‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫באור הפלות‬ ‫כ ד ‪ :‬ד מ ש ד י יבוא ‪ .‬הושאיה‪) :‬י( וכסיליהם‪ .‫י ש ע י ה יג‬ ‫נג‬ ‫‪m‬‬ ‫§נ‪1‬ש ן מ ס ‪ :‬ח ו נ ב ה ל ו ‪ I‬צ י ר י ם ו ח ב ל י ם ן א ה ז ו ן כי‪1‬לדה יחילון א י ש‬ ‫‪:‬‬ ‫א ל ״ ר ע ה ו ‪ .‬גם יחילו.‬‬ ‫כי יו פניהם דומים כלהבית אש ‪ .‬מצייר את היום כי חשכו שמשו וכו בי נששי מרוכ הצמח שנתהוו‬ ‫ב ו ‪ .VST‬‬ ‫™‪i^irl^X7‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ההרגשה והלב ומימד כאיש נ ד ה ם ‪ .‬‬ ‫סדרו השבע• והעצה וישוב הרפש‪ :‬צירים ומגלים‪ .‬ולא יהיה כמו‬ ‫לז״א כי גס ה י ר ח ל א מ \ מ‬ ‫גלילה עת המשך השמש ‪ .7 .. בצלמות ונא סדרים ‪ .‬‬ ‫״‪-‬‬ ‫‪.‬ ‫™ל "צייים־־י״־ציא‪-‬ה ״ י‬ ‫ל״"‬ ‫‪1‬‬ ‫ללחות בסנה‪ .‬״א‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬מנכון תיל ומצמצה ‪) :‬י( וכשיליהם‪.‬בין פצ מי שחנזא‬ ‫ש‬ ‫סתורה דברים )ג׳ כ״ו( נפשי‪ :‬ויתעבר ה׳ כי נמענכס ‪.‬״ י ‪ 1‬״ ‪.‬איר הוא דנר המאיר‬ ‫מצד עצמו כמ סשמש ואוד ס ‪ :‬ר ‪ .‬‬ ‫י ״‪ .‬כמו שבא‪-‬תי נפי׳‬ ‫בבהלה פתאומית ה ג א ‪ :‬מל הרכים שתגדל פחד כ״א‬ ‫מת יראה א ת העומדים סבינו איך גס הם מתפחדים‬ ‫״ ‪ 1‬״‬ ‫_‬ ‫‪.‬ויצרכו כל פנים‬ ‫מפני ח ב ר ו ‪) :‬מ( ה נ ה ‪ . .‬וגש ח ב ל י ם הנמשכ־ס בעת ש י ם ״‬ ‫פל המשנר‪ .‬הס ישורי אשם הנורמה ליצר שציר*‬ ‫צירים ומגלים וכאשת לילה ימי ון ‪ :‬איש אל רמהו ‪ .‬בארחי בבחור המלוח ההבדל בין א ו ר ‪ .‬ו ע ד ח ר ק א ף על הה־מחים ‪ .‬כנזכר לעיל)* י״ד(‪) :‬ח( י מ ה ‪ :‬ו ‪ .‬ז‪ .‬ובעברתו ישחית גס אח מי שלא הכוא שהוא כלל המדינה ‪ .‬‬ ‫‪.‬מלשון הדלת חכוב פל צירם ‪ .‬או גם אכזר‬ ‫שלא כעת חמתו ‪ .‬ומדמהו בחזיונו כאכזדי הסייף בלי רחמים‬ ‫כיום הפל מתות.‬אכה כל בוש כתמהון‪.‬הי‪1‬ומלתלו‬ ‫לשון רתת הס‪ :‬איש אל רעהו יהמהי‪ .‬בארתי)בבאור המלוח( ההבדל כיניהס‪ .‬בני בבל על הציבאים עליהם כי משונים הס‪ :‬שני להביס פניהם‪ .‬מתחיל לצייר איכות היום בעצמו‪ .‬שניהם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪.‬׳‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫פחדו ותמהוני‪ .‬הכל היום הזה י ‪ :‬י ה אכזרי בשבעו וגס בעת עירתו ‪ .‬מורגלים בעברי אצל מצדם‪ .‬ ‫כ י ־ כ ו כ ב י ה ש מ י ם ו כ ס י ל י ה ם ל ^ יוזלו א ו ר ם ח ש ן ד ה ש ^ ש ב צ א א ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ע ״ ש )ס( ז‪:‬ר וירא ןו*ס ג' איר יימ ‪) :‬י.‬כמי‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫^ כנגדו כץ על מי שצא רישא כנגדי‪ .‬יאחזו אוהס רפיון ו )ח( צירים‪ .‬יאירו‪ .‬בא רק על דגר‬ ‫שאין לו אור מצד פצמו רק מקננו מ ז ו נ נ ו ‪ ..‬הלל‪ .‬תתלה יתנהלו פתאום ‪ .‬אח״ז יאחזו‬ ‫‪5‬‬ ‫אותם המ״אימס שהשביצ אח״כ‪ .‬לכן כל לבב מכוש ימס מן ה פ ה ל ה פ ת א ו מ י ‪ .‬פל כן ב ל ידים ת ר פ י נ ה ‪ .‬כן יתלהבו בלהכ הפחד אחד מרעו ‪ .‬שהיא כלל האין והמדינה‪ .‬יניגס‪ .‬‬ ‫יגיה‪ .‬‬ ‫ל «‬ ‫ן‪1‬א ‪.‬כי על הפנים לבד •היה ניני ** י‬ ‫ן נ מ‬ ‫י ס‬ ‫ו נ מ ו ג‬ ‫‪0‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫&‬ ‫א י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫שו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫‪.‬‬ ‫ומניין מי שברינ כעכו מצא קצף בכלל‪ .‬וחבלים‬ ‫ע ש ןל‬ ‫י‬ ‫הפחד ‪.‬וגדרו סתרגש פתאום מאיזה ד ב ר ‪ .‬השמש תחשך ‪ .‬אומר אנ*‬ ‫שפניהם צהובים ומאיי ימין מאד‪ .‬י ת מ ה ו פ נ י ל ה ב י ם פ נ י ה ם ‪:‬ש ה נ ה .‬הדבדנ נין אור נוגס ‪ .‬ע ת ה מצייר מ ע מ ל העם כ ע ת ביאת ‪ .‬יהיו נה צים ושוזודים‪ :‬יאהזון‪ .‬הס ל' יהירי אשה הכורעת לילד‪ . ו ם ־ ץ ה ו ה ב א א כ ז ר י‬ ‫הארץ‬ ‫ו ע ב ר ה _וחרון א ף ' ל ש ו ם‬ ‫ל ש מ ה וחטאיה‪:‬ישמיד מ מ נ ה .‬מזלוהיהס‪ :‬יהלו‪ .‬ועברה‬ ‫ו ה ח ן א ף ‪ .‬‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫צ ר כ‬ ‫ה כ‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫‪? r r‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה נ ד ה ‪ . וירעדון כיולדה הר ע ד ת בכ‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪ 1 .‬צירים מורה התפתז־וסצירי‬ ‫) ח ( ו נ ב ה ל ו ‪ .‬היום ההוא )כושפ י״נ(‪ :‬יהילון‪ .‬הצל‪ . r‬אנשים כחנ‪1‬איש ‪) :‬י( לא יהלו כמו נהלו נרו )שם כיגו(‪ :‬יגיה‪ .‬עוד יש קצה ח ק ו ה ‪ .‬ל א יהלו ‪ .‬נמה שעברם‬ ‫משתתפת פם פעל עבר שמודה ‪:‬עיבר גבול איזה ד נ ר ‪.‬״‪.‬‬ ‫ויתמהו סאנשים איש אנ ר ע ה ו ‪) :‬מ( וגיברס וחרון א ף ‪.‬אבזרי ו ע ב ר ה ‪ .‬שצירי דלהי כמנה מהפרקים להפהח‪ :‬יחילון‪.‬ועפ״ז אומי כי היום הזה יבא‬ ‫פ ל המומתים‪ .‬לשום‬ ‫א ה ה א ר ץ ל ש מ ה ‪ ..‬מד שאובד‬ ‫״״‪.‬וחיל הוא הרע ם והרתת שייל‬ ‫.‬כי הרין אף הוא ר ק על סי שגמא כ נ ג ד ו ‪ .‬ע ה ‪ .‬מזלות השמים וכן ככיצ וכימה )איוכ ט׳(‪ :‬יה‪. וסר פ?ן שזש״ר ‪ *0‬הנהומא נראשין ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫)ח( צירים וחבלים‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫יום ה ‪ .‬וכן אור כי יהל‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫)ה( ונבהלו‪ .‬ומשיש נגד ע ב ר ה ‪ .‬מהי נמנה מתפדקין להפתח וכן כי נהפכו מציה ציריה )ש״א‬ ‫גגי ננל יהמהי ‪1‬ה מול ‪1‬ה פל הציכאיס עליכם כי יהיז ד׳ ‪ :‬ומכלים‪ .

‬יש הבדל בין הצבי המוזמ ובין הצאן המפוזרות‪ . ניוס נוא ענרת ה׳ והרי! א פ ו ‪) :‬יד( יהיה וגו׳‪ .‬‬ ‫‪.‬ין ב־‪:‬ול כמו שנת ניגש )לקמן ייד(‪ :‬גאון‪ .‬והנמשל‪ .--‬‬ ‫‪.‬אז אשים נן אניש ייתר יקר מפז כי‬ ‫נזפו‪ . .‬נ מ ו עישר ג נ י י ?‬ ‫״‪11.‬כ צ ב י ‪ .‬שאין הקב״ה נפרע מן האומות עד שנפרע משריהס‬ ‫ההל׳ שנאמר )לקמן כ״ד( יפקוד ה ׳ על צבא המרום במרום ואחר כך ועל מלכי האדמ' ואומר )לקמן‬ ‫•"ד( איך נפלה משמים הילל בן שחר ואמר כך נגדעת לארן חולש על ג ו י ס ‪ .‬‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫נ י‬ ‫ה‬ ‫‪w‬‬ ‫באור הכלות‬ ‫באור ה ע נ י ן‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫גמןגל‬ ‫<»ל ו‬ ‫מיצי*‬ ‫מיוה‬ ‫נצצמי ‪.‬‬ ‫‪.‬־ ותרעש הארז ירעשו יושביה לקול מפלתה שיהמהו בדבר‪ .‬על ארצם‪) :‬יכ( אוקיר‬ ‫אנוש מ פ ז ‪ .‬מזקימ כמו ואשלם לסם גמול‪ :‬ועל רשעים‪ .‬א ׳‬ ‫כגזוטאיס בזדון‪ .‬שמתנשא נייהי כרעתם ‪ .‬״‬ ‫‪u.‬ט ר י צ ‪ .‬כל צבאם ירגזו כשאסיל שרים של ב ב ל ‪ .‬ע ל ת ב ל ‪ .‬באשר היחה צבי הארצות‬ ‫מ ס ח ר הנימים ‪ .‬ו ה ש ב ת י ‪ .‬ל‪ .‬קטצח זהב אופיר ‪) :‬יג( שמיס‬ ‫ארגיז‪ .1‬‬ ‫‪v.‬רשעים ‪ :‬עריצים‪ .:‬ילא הרעש החרן משר היא המרכז תוך עגולת השמים‪ .‬ייי ‪°‬אי‪ 1‬יי ~ י י • ^‬ ‫זה׳ פקד את ברה )ניחשייז " א (‬ ‫והבנתי‪ .‬‬ ‫‪.‬ט בלילה אכבד אח לטאצ מ כ ו ‪ .‬א״ע ייתר מ מ ס שהיא‪ .‬‬ ‫יהועש האון‪ .‬אוכיר מל ארן בנצ אה הרעה שעשו נישראל‬ ‫ענינו נמו גאוה‪ :‬ודים‪ .‬ע‪.‬נביא הרע‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫ת י ל‬ ‫ס נ י‬ ‫נ ״‬ ‫א ‪.‬על תנלרעה‪.‬‬ ‫ז ג א ו מ ‪ .‬‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫הרעה על כלל הת־‪.‬ר״ל כלא תהיה מפלתה רק למטה רק יעקר נ ס שרש ה ומזלה למעלה‪ .‬נשהביאו לקרוח מכתנ מנא מנא חקל ו פ ד ס י ן ‪ .‬ובהם הגס שיחונס שהיא חקפם יעשרס‬ ‫לזינו שנוא בעיני ה׳ אחר שלא הזידו ולח חטאו ‪ .‬מ!הנ צ‪1‬ונ הנא האוינ נא יקת פו מתירו ננל יהרגנו‪ :‬יארס ינ י • כפל‬ ‫נזאיפיר‪) :‬יג( ארג ז ‪ .‬ו ב צ א ן ‪ .‬כונתו כמ״ש בפסוק מ '‬ ‫שיעניש את החיטהיס וע״י העברה הכללית תרכמ‬ ‫לומות ‪.‬מ״מ אחר שגחותס שהתגאו ברוחם הוח שנוא בעיני ה '‬ ‫ישפיל גאות לבם ‪ .‬כנין רעדה כמו רגזו ואל תתעאו כ מ ר נמ״ש נ )יג( על כ!‪ .‬מבאר הטעם שיגדל הקצף על בבל כ״כ ‪ .‬אשר אבדו גויס ר ב י ם ‪ .‬נענור הרעה הנאה על ‪v‬‬ ‫ארגיו צנא השמים נהפילי שרה של ננל שאץ הקנ״ה נפרע‬ ‫מן האומה עד שמפיל שרה שהלה כמיש יפקיד ה׳ על צנא המרים נמרים ואמ״כ ע‪ :‬מלכי האדמה נאומה)צקמן כ י ן ( ‪.‬הגאוה היא רק נעצם המתגאה‪ .‬ומצייר כאילו ירניז השמיש‬ ‫כהוא המקיף ומ‪.‬מ״מ ישפיל גהותס על שהתגאו ע״י מלכות הזדון של נבוכדנצר‪ .‬ועי׳ בבאור המלות ‪:‬‬ ‫)יב( א ו ק י ר ‪ .‬והעריצ־ס‬ ‫ב נ ! נ ר " ״ ׳ א כ ל א י ם ג י י ג מ א ־ ז ש ג מ ע ל ס ׳ "‪1‬‬ ‫החזקים חשר לא הזילו לחטוא‪ .‬מ וב הצרה יומה להם שאין אודם מזהיר ‪:‬‬ ‫י ' הנהקת אורו‪) :‬יא( ופקדתי‬ ‫‪!" P .‬וכזה הזדיס‬ ‫ומז־דיס וחוטאים ישבית גחינס ותקפס ‪ .‬‬ ‫‪.‬מ י ן מרון נמו אורם ‪ .‬ומתחיל‬ ‫החלה מן הנכריס חשר נמצאו בבבל מארצות שונות‪ .‬בחופן‬ ‫מכמה מופלגת‪..‬יושב בבל‪ :‬כצבי‬ ‫מצודת דוד‬ ‫ם צ ו ד ת *יון‬ ‫יגיה משכי )שינ כ״כ(‪) :‬יא( ופקדתי‪ .‬אף כן חחל׳ שמיס ארגיז‬ ‫ואחר כ‪.‬אשר גרו הי סחרו בה ‪ .‬מג׳ יקר ומשוב‪ :‬עיגס‪) :‬ינ( אוקיר‪ .‬‬ ‫)ינ( אנוש‪ .‬מילה א ו ס קטן נכ״מ כמי שהעיר ה ׳ נכ״מ והעון על הרשע שהניא ‪ .‬שרי בבל ומלכם שהם מטאו והזידו לה' יענישם על זדונם וישבית מלכותם‬ ‫והמון ע ם שלא מטאו‪ .‬קמר שאחשיב חשיבות בני מדס שנשפך דמס ע״י בני בבל ‪ . :‬י ד ( ו ה י ה ‪ .‬גס חשר ‪ w‬מ‪-‬ויו‪ . .‬‬ ‫המעלית שנענירס יתגאו‪ .‬נ י הצאן צריכים‬ ‫ס‬ ‫י נ ס‬ ‫נ ר ו פ י ־ ‪/‬‬ ‫‪ 1‬ו י ס ׳ ־ ם‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ה״ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪U‬‬ ‫*‬ .‬ועריצים‪ .‬רק שהתגאו ברוחם במלכותם ‪ . .‬א ח ט א ו ‪.‬מתוך צרחה נדמה להס ?אילו חשך השמש ‪) :‬יא( על חבל‪ .‫‪53‬‬ ‫ררח‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫לא־ץניה‬ ‫א ו ף ‪ :‬י*‬ ‫ופכןךתי‬ ‫יג‬ ‫‪.‬יעל אנשי ננל אזכיר‬ ‫כגנור ערין )ירמיה כי(‪) :‬ינ( אוקיר‪ .‬באדין אמר‬ ‫בלשהצר והלבישו יח דניאל ארנונא וגוי )דניאל ה י ( ‪ :‬מכתם אופיר‪ .‬מתרדת מפלת ננצ ירעשו יושבי האר.‬ו א ד ם הגדול במעלה יהיה עוד יקר יותר מכתם אופיר שהוא יקר מפז ‪) :‬יג( ע ל‬ ‫כ ן ‪ .‬ש מ י ם א ר ג י ז‬ ‫וכו׳ ‪ .‬ב ע ב ר ת ה ׳ וביוש חרון א פ ו‬ ‫•גחרתי למעלה פסוק ט ' ‪) :‬יד( ו ה י ה ‪ .‬הוא ז‪:‬ב העונ‪ :‬מנתם אופיר ‪ . .‬והגאיו היא "יז‬ ‫ל ע ־ ם‬ ‫*מתגאה‪.‬כי גם א ג ו ש הקטן ששפכו את דמו יהיה יקר‬ ‫לוצלי יותר מ פ ז ‪ .‬על־־־תבל‬ ‫״ ע ו נ ם ו ה ש ב ת י ' ג א ו ן זדיים ו ג א ו ת ע ר י צ י ם‬ ‫מכתבו‬ ‫מפ‪7‬ואדם‬ ‫ממקומה‬ ‫י ג‬ ‫ו ע ל ־ ‪ -‬ך ^ י ס‬ ‫רעה‬ ‫א ש פ י ל ‪ :‬יכ‬ ‫א‪1‬כןיר‬ ‫אנוש!‬ ‫אופיר'‪/ '':‬על־־כן‬ ‫שמיס ארגיז ותרןןש ה א ר ץ‬ ‫ב ע י ״ ר ת י ע ה צ ב א ו ת וביום‬ ‫כצבי‬ ‫‪:‬‬ ‫ח ר ו ן א פ ו ‪" :‬יי ו ה י ה‬ ‫ע ״ ש )יא( מנילתא שינה‪) :‬ינ( והר נלק ו‬ ‫רעףי‬ ‫)שם ל״ח( ‪ :‬חשך השמש‪ .‬שם הגמדים התקיפים‪ :‬שהרעה יהיה לו פקודה על החבל ש‪.• :‬ריס‪ .‬עתה החל לצייר איכות אבדם והשמדתם בפרמיית ‪ .

.‬ונגד כצאן ואין מקבץ ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫רש״י‬ ‫מ ז ח ‪ .‬כי כל הנמצא יחידי בדרך ידקד ‪ .‬עתה בעת תלכד העיר יהיו‬ ‫נחשבים אס כצבי מודת המבקש את ארצו ‪ .‬מין בזה וכלל‪ :‬השגלנס‪ .‬ע ל י ה ם ‪ .‬פנו‪ .‬כי הכסף לא‬ ‫היה בחשיבות אצלם למחימה‪ .‬כי יצויירשיחשב‬ ‫*עם כשדים כעמם ‪ .‬כי כל הנמצא בשוכה ידקר בת־ב יאש הוח מעם‬ ‫נכדי‪ :‬וכל מכפה כל הנוסף ענ נני העיר להיות עמ‪:‬ס‬ ‫י‪1‬יל כיזרכ והו־ז כשל מנין כ־ניש ‪) :‬עז( ועלניסס‪ .‬והממם שאיש אל ארצי יניסו‬ ‫עם בני בבל להלחם נגד ‪0‬א‪1‬יב‪ .‬יביזו‬ ‫וישללו נהיה נ ויאנסו נשיהם‪) :‬יו( אז מדי ‪ .‬והזהב הגם שת״א כלל ביתצא אדם שיכחיש חשיבות הזהב ‪ .‬עני.‬עולליהם אשר לא יוכלו לברוח עמתם ירוכושו אל הקירות‬ ‫לעיניהם באכזריות וישסו בתיהם וישעו עם נשיהם‪) .‬מל אזרחי בכל ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫מרח‬ ‫»‬ ‫איש‬ ‫ובציאן ו א ץ מ ק י ץ‬ ‫נד‬ ‫יג‬ ‫א ל ־ ע מ ו יפנו ו א י ש א ל ־ א ר צ ו ינוסו‪:‬‬ ‫כל־־הנמצאירכך ןכל־־הנספה‪.‬נח י‪.‬‬ ‫‪.‬מל בני המיר להיות נקלמ עמהם‬ ‫במצור‪ :‬יפיל בחרכ‪ .‬‬ ‫‪I‬‬ .‬ר יצאו כחסזין מזוכה איש אל ע ו וגו׳‬ ‫ולא יכובו עודכצאןהנדחה מכעררואין מי מקבצם‪( p) :‬כל‬ ‫ממצא‪ .‬‬ ‫עליהם לא יבזת האויב כמו על הגרים ה‪:‬כרים שיבואו לשושש בתיהם בעד ממון ל כ ד ‪ .‬ירטשו‬ ‫לןןיניהס‬ ‫את־־מדי‬ ‫י&םו ב ת י ה ם‬ ‫ו נ ש י ה ט ת ש ג ל נ ה ‪ :‬יז ה נ נ י‬ ‫אשר־־בסת לא יחשבו וזהב‬ ‫ע״^צ )מ!( משי סי‪6‬ריס ס' ‪t‬‬ ‫מןיר‬ ‫'עליהם‬ ‫‪ *6‬י ה פ צ ו ־ ב ו ‪ :‬יס ו ס ש ת ו ת‬ ‫תשכבנה קרי‪.‬מל׳ עכלה וזעם‪) :‬טו( ידקר‪ .‬יל״ש שנמשך למעלה הנגי‬ ‫מעיר‬ ‫‪11‬‬ ‫חד‪.‬נם זה‬ ‫מוסב על הגרים בבבל מאיצות אתיות ‪ .‬ובזה אין כפל ענין במה שכפל דבר זה בפסוק‬ ‫•י״מ ‪ .‬ומפרש נגד כצבי‬ ‫מודה איש אל ארצו י נ י ס ו ‪ .‬לקחת‬ ‫בפדיון ננש‪ :‬וזהב‪ .‬מלשון‬ ‫משנל ומשכב‪) :‬יז( מעיר‪ .יהס ככל כהו כן השר‬ ‫בבבל מעם א־‪.‬יבא שיפם‬ ‫בבבל ה‪:‬ר פד עתה היה להם ארן בבל כתדצם ‪) . נקיעה וכן אס על כ־יש‬ ‫רטשה )כושמ י ( ‪ :‬יששו‪ .‬הקשתית כל אנשי פרס ומדי הבקענס את נערי בגל בהציהש‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור הענין‬ ‫באור הפלות‬ ‫יואץ מפבעו שיתקבל‬ ‫עדרי‬ ‫בתר‬ ‫ממנו‪.‬כ ס ף ל א י ח ש ב ו ‪ .‬מ״מ הם לא‬ ‫־ימפצו ט ‪ .לקמן כ״ש(‪.‬דריוש המדי הרג את בלשאצר וכן הוא אומר ביה בליליא קשיל בלשאצר ו דניאל‬ ‫הי( ודריוש מדאה קבל מלכוחא )שם ו ׳ ( ‪ :‬וזהב לא יחפצו ב ו ‪ .‬ר״ל שיניחו כל כסף וזהב רלכו רק להשמיד ולאבד‪) :‬ית( ו ק ש ת ו ת ‪ .‬כי כל הנספה חל ציא המלחמה יפיל בחרב‪) :‬עז( ו ע ל ל י ה ם ‪ .‬‬ ‫מ צ ו ר ת דוד‬ ‫פל ננל אז העי כנכרי תשר כבכל יהיה כצבי המידת‬ ‫ממקומו עיי רידפים שהוא רן מפ.‬קנונילםיתבקעו לעיניהם ואין לאל יד למחית‪ :‬יששו כתיהס‪ .‬כי מאתם לא יבקשו‬ ‫ג ס ף וזהב אך נפשות‪ .‬אין חוששים כי אם להרוג ולהנקם על‬ ‫כל הרעה אשר עשו מלכי ככל לכל העמים‪) :‬יח( וקשתות‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)תכלים ד׳(‪ :‬נעכרת‪ .‬יתבקעו וכן נמרים חרמשנה‪) :‬יז( הנני‬ ‫מעיר עליהם אח מ ד י ‪ .‬לפי ש־וא אכזר כיותר לזה הזכיר אוזו לבדו ‪ :‬לא יחשבו‪ .‬כלתי נרדפים‪ .‬הא׳' משתתף עש הוף מנט״ז‪ .‬השעם שאיש אל עמו יפנו ני‬ ‫ולא יחחברו‬ ‫*ירא לכיס לארצי ב ד ד ‪ .‬יפול בדדיב‪ «:‬ועלליהם‪.‬ואס כצאן המפתרוה המבקשים אח בני ע מ ם ‪ .‬דקדק במליצתו‪ .‬איש אל ע מ ו י פ נ ו ‪ .‬מנין‬ ‫נעיצה ותחינת הרנ נגיף כמו והבינוי אל את אשר דקרו‬ ‫)!כריהי״כ(‪) :‬טז( ירטשו‪ .‬ור״ל שיפנה כל מיש לבקש את‬ ‫בני עמו למען יתחברו ביחד וינוסו אל ארצם ‪) :‬שו( כ ל ה נ מ צ א ‪ .‬יו( לא יחכבו‪ .‬‬ ‫סעו על זבחיכם )ירמי׳ ז ( אקוויילי״ר בלעז‪) :‬ניז( ירמש‪ .‬של כבל‪ :‬הרעשנה‪.‬לשין ספות הרוה )לנריס ליש( ספי שנה .‬‬ ‫ובעת‬ ‫שירח מ מ ש נ ת ו‬ ‫ומקומו‬ ‫אינו בגי‪/‬ת שנה‪ . .‬כשחלכד העיר‪ :‬ה נ ס פ ה ‪ .‬עתה התחיל לספר מה שיעשו לבני בבל עצמם ‪.‬בחיץ ידקר‪ :‬וכל הנספה‪ .‬כי שם מדבר מבני בבל עצמם(‪) :‬יז( ה נ נ י ‪ .‬מצי התעוררות‪) :‬יח( התוס ‪.‬ואן> זהב לא יחפצו נו‪) :‬יה( והקשתות‪ .‬ממקומו‪) :‬סו( כל הנמצא‪ .‬של בני מדי‪ :‬נערים‪ .‬יחדי ישישי‪ .

‬כי‬ ‫™‪H-^AMft-.עונה י ה ב ד ה י ‪ .A‬‬ ‫?‬ ‫ונא אמר אתם רהמת‪.‬לא על ה מ ק י ש ‪.‬אפילו ערביים שלרנס לישב באהציס ולהסיע‬ ‫מקניהם מ?קום למקום לא המצא סן בעיניהם לקבוע כ ס תהליכם כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה‬ ‫וקל התמה על לא יהי הנברר כאלו היתה בי אל״ף כי הרבה מקומית יש שהנרת קול האות במקיש‬ ‫אות וכן)איוב ל״ה( מלכנו מבהמות ארן כמו מאלכנו וכן )משלי י״ז( שקר מזין על לשון הות כמו שקר‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מנץ המלס כמו יהום כל דל )הכלים ע״ב(‪) :‬יט( צבי‪ .‬‬ ‫דני י כגמ׳ )בינות לינ( כאומר פל קן צפור יגיעו מזמין וחים הוא פל חיבוד ממון שהם על ממינו ל ‪5‬‬ ‫מ ״ ק י ס אותו‪ .‬וישוכו אותס מן הקשת אל הקירות‬ ‫״‬ ‫י‪.‬והיא ממי שמטיל קנאהנמ׳׳ב‪ .‬והגגי מ ע י ר ה ע ת ו ת א ש ר ג ע ר י י ‪.‬שצא‬ ‫היכתו שצא יתמעטי ניייתיי החיס עינם ההר שלא יחשיבו כסף וזהב )יט( צ ג ־ י‬ ‫מפני‬ ‫רחמנות ‪j i‬ציה המציה‪ .‬״‪.‬הכדלרי‬ ‫עינם‪ .‬יאתר כרנה שנח אותו‪ .‬‬ ‫התפצל‪ . .‬אבל היונקים‬ ‫״יייייי לא ישיגו מהם היעלת ‪ . l‬צ י ר ו ג ־ ס‪/ .‬יה‪!:‬ש<ה צא נאדה כטעם‪ .‬או ינואר שהניחו הנעריס ב י י • ‪ .‬‬ ‫הת ממית קמי׳ דרנה יהמר אתה הכח‬ ‫? ״ ׳ ל ׳ הגלולים יהאכזרו לנקיס מהם ‪ .‬וידוע במטבע אנשי הצבא להתמלא רתמים‬ ‫רד היי של הקנ׳׳ה רחמים‪ .‬ו ל א י ה ל ‪ .‬והיתה חמדת הממלכות ‪ .‬‬ ‫״‪ .‬וכשידנר נבהינה שהוא מההלק בקביעות ‪ .j‬‬ ‫אי כנדל כגם נמ״ש את‪ :‬מכת ־ל קן צפיר‪ .‬א‬ ‫‪ .‬ההיזת־ל יפיסק נהלו.‬‬ ‫‪.‬הדיכו‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ט‪-1‬א נמ״‪.‬‬ ‫ו ח ד ‪ .‬אומי שצח יקר כלת ידליק פ ס חור ינס לא יח׳יק כל לבר אשר לו‬ ‫בקרה זה ננוס דיר! יהצ‪ .‬ט י ל ) י ״ ׳ «י ״״‪^ .‬יאמר לעולם או לנצח‪ .‬וידוע כי לפי גלולת נאין‬ ‫אותו הנן‪ .‬״ ‪».‬־ ^ ׳ ‪ .‬ובזה בבל היהה מפארת גאון השדים‬ ‫׳‬ ‫™ ‪ J .‬ני ע מ ו שמס‬ ‫רק על בעלי חיים ״קצרה נפשו מרה ס בצרתם י‬ ‫י י .« u‬‬ ‫איזה משני הטעמים הוא עקר‪ ) :‬כ ( ת ג נ ‪ .‬‬ ‫תחר‪1.‬רק‬ ‫נ (ה‬ ‫יש‬ ‫‪ :‬י ‪:‬‬ ‫«‪1‬‬ ‫ס תחר‬ ‫נכניייפ‬ ‫רמלכיוה‬ ‫להעינס ‪ w i .‬־'" •"•י‪0‬ב״ו״‪.‬אהה תכה על הקיקיון‪ ..‬ולמ׳י ' =‬ ‫י ס‬ ‫מ צ י‬ ‫) מ י כ ס‬ ‫‪ 3‬ן‬ ‫ר ‪ :‬י ה‬ ‫‪.‬לא הכיה נכינה מנני אדם מד כוי ימי כדורות וכפל כדבר גמיש‪ :‬ונא‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫באור העגין‬ ‫איזה דבר מפני מעצתו‪ .‬‬ ‫והעמל הקטן בעד הטאת השיננ הקטן ‪ :‬י מ ז מ ו ‪ .‬‬ ‫דיוו נ כ י ‪-‬‬ ‫וה ה‬ ‫^ המנכ‬ ‫'אילי איןי צייו^ מ מ ל כ ו ת ‪.‬אכר היא תפארה לבני כבדים אנשיס‬ ‫כי היו מתפארים ומתגאים ב ה ‪ :‬כמהפכת‪ .‬תשכין‪ .-A‬״‪v‬‬ ‫י'‪P‬‬ ‫״‪v..‬ג ס מי שיחשיך ל(‬ ‫‪ « S‬״ ‪' ™ S J‬‬ ‫נ ס י ע ת ו בערב ויוכרח ללון שסלח יהל ש ם ‪ . .‬‬ ‫׳ ת ר ט ש ג ה ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫**‬ ‫ר‪1‬רטשנה‬ ‫נ ערים‬ ‫ז‬ ‫מזי‪.‬״ ' « י ‪.‬נייא עהה הכיה כמהפכת אפר הפך ה' את כדיה וגי׳ ‪) s‬כ( לא ״ נ‬ ‫צא תהיה מיישבם פד כולם‪ :‬ולא תשכון‪ .‬פציני נה הרי אמוראי‪ . (.‬ת״א מפיי .‬‬ ‫‪.‬נדסשיהפגל בנאור המלות‪ .‬ ‫״ ‪ .‬ונכ׳ז‪:‬א ירפיז נ י ‪ .‬אפר היא פאר כל‬ ‫כממצכית‪ :‬הכארת‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫‪..‬׳‬ ‫א תהיה על מ י נ ם ‪ .‬אולם באופן ממר יהיו ייתר את מ ל ו ל י ם שיוכלו לכבשס‬ ‫ני המהפ־צ ה ה שנה מריו ואמר התה הכת על קן צפור ‪ .-.‬נ ח ו נ ה של כשדים ה^ה מתפהר ב ב ״ עיר הממלכה‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪>.‬מעניו אס אראה אור כי ינצ הצג והארס פן ירגישו ט כהיות והנחשים לשוכניס‬ ‫מיי‬ ‫ז חייה ‪12‬‬ ‫מ ־ ג‬ ‫ג מ‬ ‫ר ק‬ ‫נ ק ן‬ ‫צ פ‬ ‫ג = א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ י נ י כ‬ ‫צ.‬ע ל פ ר י ב ט ן ג ט י ‪ .‬על הילדים הרכים יותר מעל הבחירים ‪ .-. מן כזמן ‪ .‬ש ת ת י ‪5‬‬ ‫כוף‪ .‬י ‪-‬‬ ‫מקרה‪ .‬תחוס כזרוק אבני קלע ‪ .‬רחמים לא י>‪°:‬‬ ‫׳ י‬ ‫^ ״" י‬ ‫לי' '‬ ‫מציה מ י י ״ י‬ ‫י .‬‬ ‫שהיתה נערכת ביפיה לעומת גחונה של כשלים ‪ /‬מתל‪-‬‬ ‫הורה דרך עראי‪ .ח י ‪5‬‬ ‫"י‬ ‫י‬ ‫‪ .‬סשינ לו אניי והא •י ‪ «.‬כאהן בכורי פשעי כרי נטני הכאת נפשי‬ ‫נמקים החצים ‪ . כ‬ ‫ה ג י ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ע צ‬ ‫מ ו י נ ס‬ ‫סע צ‬ ‫‪5‬‬ ‫מ ס י י ע‬ ‫‪5‬‬ ‫נ ג ו א‬ ‫ס א י‬ ‫מ ‪ 5‬ג י‬ ‫ט פ‬ ‫‪n‬‬ ‫צר‬ ‫ל‬ ‫‪D‬‬ ‫..-‬״‬ ‫'‬ ‫גס דנר בלתי מבונ‪) :‬יי‪ 0‬י > י ' י •‬ ‫‪:.‬ות‬ ‫פרי נכין קטנים‪ .‬דל לאניי עניד‪ .‬״‬ ‫איל אניי והא מכהקיז איתות ו ‪ .‬ני לא יוע‪-‬יי וכלילת י ו פ י ‪ .‬״‪1‬‬ ‫‪ .‬יצא היה ראוי צי הממלכה וגדלה ראוי שעיר המליכה תבנה ל ת פ א ר‬ ‫להתפלל נגשון שיש םפק בהתרת איירהי‪ .3‬‬ ‫י ר ה ס‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫מ ‪ 9‬מ ‪8‬‬ ‫ה‬ ‫׳ ן ו ר‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י ‪ 8‬צ‬ ‫ס ש‬ ‫י נ ה‬ ‫׳‬ .‬פעל ‪.‬י‪^.‬כוללים דקים‪ :‬פצבציס •‬ ‫עני! הדר ופאר כמו נמלת צבי צבאות גויס )ירמי׳ ג י ( ‪ :‬רי‪ :‬בגיס קטנים‪) :‬יט( צט ממלכיה‪ .‬אזר יורו כליכם‪ :‬ופרי ג ט ן ‪ ..‬ואף נ ם לא השכן אפילו דרך עראי‬ ‫» ן ״ י * )עיין באיר ה מ ל י ת ( ‪ .‬וההבדל בין רחם וחוס‪ .‬‬ ‫׳> יי י‪ .‬תה‬ ‫יש‬ ‫אללדם‬ ‫יג‬ ‫ו פ ר י ־ ב ט ן ל א לדרומו על־בניםל‪*4‬־תחוס‬ ‫ב ב ל צבי‬ ‫את‪-‬סדס‬ ‫מזכיות‬ ‫ואת־עמרה‪:‬‬ ‫ת ? א ר ת גאון כ ש ד י ם‬ ‫נ‬ ‫לא־־תשב‬ ‫לנצח‬ ‫‪:‬‬ ‫עינם‬ ‫כמהפכת‬ ‫ולא תשכון‬ ‫דשיי‬ ‫הכקענה בהציהס אשר יורו בקשתוהיהס‪ :‬ופרי ב ט ן ‪ .-‬־״‪ .‬ורנה לר‪.‬נכ״מ שידנר טל הומן בנתינת נצמיותו מראש עד תהיה כמהפכת וכוי ‪) :‬כ( ל א ת ש ב ‪ .‬ ‫עס‬ ‫א‬ ‫ס ו ס‬ ‫־ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ס מ י נ ‪ 3‬צ‬ ‫ל פ ע .‬לעומת זה אמר שעל ‪.‬לעבדים ושפחות והחים עיניהם עליהם‪ .‬ ‫ת‬ ‫‪n.‬כמו לא יאהל לא יפרוש שם אהל‪ .‬‬ ‫כ ה כ ה‬ ‫נ ט‬ ‫פ‬ ‫ס ג ד י ל‬ ‫ג ס‬ ‫נ נ י ס‬ ‫‪B‬‬ ‫נ ע ד‬ ‫נ ע‬ ‫‪B‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪a‬‬ ‫י י צ י ס‬ ‫מ ד ן צ‬ ‫‪r‬‬ ‫כ ל י ס‬ ‫׳‬ ‫ע י נ כ ‪:‬‬ ‫ד ר‬ ‫‪i n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מ‬ ‫‪p‬‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫ן‬ ‫‪a‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪t‬‬ ‫צ‬ ‫‪r‬‬ ‫רך י‬ ‫ו נ .‬הרתמים‪ . .‬עוללים ד ק י ם ‪) :‬יט( והיהה ב ג ל ‪ . ' .‬ייצי״י ב י ״ י ז מ ע י ר א ת מ ד י ‪ .!רי‬ ‫ע י ‪ :‬ס‬ ‫*‪!r-&x<c>stts‬״»«‬ ‫< ‪£‬‬ ‫״»׳״»•־ י ־ ׳ י י‬ ‫י הגדולים שדרך לחוס עליהם מפני תיע׳ת הממון ‪f.‬פרי בטן ה ס יונקי שדים ובניש י‬ ‫הגדולים ‪ .33 .‬״יכ ‪.‬לא יהיה רק מאדשנאדש‪ .‬שהי פורעניות‬ ‫באו לה בשתי נים דריוש הרג בלשאצר ומלך שנה ולשנה השנייה נהפכה כמהפכה הלום מן השמים וכן‬ ‫שנינו בסדר עולם )ירמיה נ״א( ובא בשנה השמועה הזאה של לריוש וקשריו בשנה השמועה והיחה בבל‬ ‫צבי ממלכות וגו׳ שהיתה מצב וראש הממלכות ושהיחה תפארת גאון כשדים ע ת ה והיתה כמהפכת ס ד ו ם ‪:‬‬ ‫) כ ( ולא יהל שס ע ר ב י ‪ .

‬הש השדים‬ ‫גם הדה בהיכ יהם ‪:‬היו מתענגים נהם )דרך האיים והתניש הנראי‪ :‬בדמות כעיר למי שמאזין בהם יכן ושעיר על רעהו‬ ‫ל‪-:‬יק נתמידו׳^‪ :‬וקרוב‪ .‬ה ‪ < 0‬ה י ‪-‬‬ ‫אילם‪ :‬ותנים‪ .‬הנה באילת ישראל סלויה נמסל משני דברים‪ !.‬מל׳ גאוה‪) :‬כ^ יהל‪ .‬ק״ד‬ ‫י״נ(‪ :‬ואיחיס‪ .‬עז׳׳א כמלכות כיל תכלה מצד שתי הסבות האלה‪ .‬וההנים‬ ‫יצעקו בהיכל הגדול ‪ .‬‬ ‫לבוא‬ ‫וישבנו‬ ‫אחים‬ ‫בנות‪.‬אן הערני כשינן נאהנים ע״ש השדה ל‪ 6‬יטה שש גאון‪ .‬יענו כהיכל עונג שלהם‪ :‬וימיה‪ .‬לשמור נהם הנשחת גאולתם מיל בבל‪ :‬ובחר עיד בישראל‪ .‬א[ על צד העונש בשנסמלא‬ ‫סאהה ו נ א מת פקודתה ‪ .‬מצייר ענינה כמדינה מיושנת שדרך‬ ‫להמצא נני הדם הדרים בבתים ונהמות הרובצת‬ ‫‪.‬ע י י החר»ת ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫יג‬ ‫נח‬ ‫יד‬ ‫ן י ד ־ ד ו ר ו ך ‪ 1‬ר ו ל מ נ ה ל ש ם ע ר ב י ו ר ע י ם ל א ל י ך ב צ ו י ש ם ‪ :‬כא ו ר ב צ ו ־‬ ‫‪:‬‬ ‫שם‬ ‫בתיהם‬ ‫צייםיומלאו‬ ‫ירפךו־־־שם‪»':‬‬ ‫‪l j‬‬ ‫ד‬ ‫] ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫וענה‬ ‫י>‬ ‫• ״‬ ‫י‬ ‫‪.‬מיזר נמע־‪.‬ל׳א י״ג‪ .‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫בא על העופות נדיב‪) .‬צו מצד רחמי ה ‪ /‬או מצז‬ ‫מעשיהם‬ ‫‪ I‬ח״ר‪13 .‬ג״כ לא ירביצו שם כי יהיה מקוש שמם לגמרי נ‬ ‫) כ ה ( ורבצו ‪ .‬לא ידעתי מ ה מין היה‬ ‫ה ם )אוהים לנון קיצים וחוחים ודרדרים( ‪ :‬ושעירים ‪ .‬ואינה יטלה להתחבר אל יתר התיות הס יצעקו באלמנותיו שהם החדרים הקשנים ‪ .‬את מקנידש ‪ :‬ונ־‪-‬משא הומרי )שמואל כ׳ י״ט( משמעי תא וזרו‪ :‬ירנצו‪.‬כ י אין מלכות‬‫מ נ ע ת בחברתה‪ . .‬אומר כי יהיו כנות יענה‬ ‫•והמרקדים יהיו שעירים‪) :‬כב( ו ע נ ה ‪ .‬נארםי הנדלש למעלה )י׳כ׳(‪ :‬ונלוש‪. ע ק ב ו ב ה ר ע ו ר‬ ‫ביש״^ל‬ ‫והניחם על־־‬ ‫ת ׳ ׳ א ישכנו שם‪ .ס‪ .‬ואפילו הרועים הרובצים את צ א ‪-‬‬ ‫ב י ו ם ‪ .‬יר‬ ‫יהל‪ .‬הפסק מלכות אחת יהיה באחד מפני פ נ י ם ‪ .‬י ׳‬ ‫ץ‬‫‪.‬ס הי‪ .‬נקמן ל״ד י ׳ א ‪.‬ההנית נ״ה ז׳‪ .‬‬ ‫ורבצו ‪ :‬ס ‪ .‬נגד הגרים בבהיס מומר כייהיואוחים‬ ‫מין קוף תחח הדס ‪ .‬מין נחש‪ :‬מהם‪-.‬ב[ מצד שהגיע זמן מלכות ישראל ובנין בית‬ ‫הבחירה‪ . ת׳ צא יהיו גמ‪:‬נץ זק י‪-‬יונ׳וכפצהדברבמ״כ ‪:‬הוקהע‪.‬שם חיה‪ :‬נאצמנותיו‪ ..‬הזץ קרונלנוא ע‪:‬י׳ מה פירעניו׳ וימי יקרא )לקמן ציד(‪ :‬ירקדו‪ .‬תרגומו וישרינון‪ :‬ונכוה‪ .‬כמות מיני חיות ‪:‬‬ ‫)כב( ו».‬ימי סוכתה ‪ :‬לא ימשכו‪ .‬‬ ‫נעל חי בצא ימצא רק במדבר ניה וגא יננע נעולם‪:‬‬ ‫)כב( באלמגיתיו‪ .‬‬ ‫ליבוא‪:.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ח‬ ‫ע ת‬ ‫ה‬ ‫״ באת־ העני!‬ ‫‪U‬‬ ‫ר ג‬ ‫‪t‬״‪jp‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ה = י כ נ‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ר ו‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ר י (‬ ‫‪5‬‬ ‫ומ‬ ‫כ‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כ י‬ ‫. 1‬י ״ ‪.‬ח ז על צל העונש כ י ק ר ו ב ל ב ו א ע ת ר *‬ ‫ע ת פקודתה להעניש אותה על מה שהרעו והצירו לישראל ‪ .‬כי כנר‬ ‫הובמתו ישראל )ירמיה כ״גי( לפי מנחה לנבל שנעים שנה אפקד אתכם יאותה פקידה ע׳׳י כורש מלך‬ ‫סרס שיעול המלוכה מכבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ושרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי‬ ‫מינן מלכי מנייכו א כ י כ י ‪:‬‬ ‫•י<" ׳^( כ י ירהם ה ׳ אח י ע ק ב ‪ .‬ישראל‪ .‬עפי׳ז אומר כי האיים שהיא חיה הבתה‬ ‫כאיי ה י ם ‪ .‬לעתי־‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כ צ ו ר ת ד‪.‬מין קוף בעצ זנב‪ :‬וצייס‪ .‬ו ק ה ב ‪ .‬יענדז‬ ‫שם‬ ‫ושעירים‬ ‫אייםבאלמנואיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב‬ ‫יי ־‬ ‫״ \‪• f‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1" :‬‬ ‫‪ :‬־ ־‪.‬‬ ‫ש‬ ‫מ ר‬ ‫י ג ה ז‬ ‫ע ן ר‬ ‫‪ 3‬ר ו ש‬ ‫כ‬ ‫.‬מגין מכור‬ ‫‪ £‬בפי‪.‬‬ ‫«״‪ « .‬ץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪.‬‬ ‫ויגורו חתולים נארמנותיו‪ :‬ו ע נ ה ‪ .‬‬ ‫ב.‬‬ .‬‬ ‫חדרים קטנים שלפי הבית‪ .‬שמוכרח שתכלה מלטת ככל ת ח ל ה ‪ .‬כיא מהאיים יצעק נהארמנות והתניה יצעקו נניח יענה‪ .‬שדים ‪) :‬ככ( וענה איים באלמעתי ‪.‬נראשית ג׳ כ ״ ד ‪ .‬כמו וענהה שמה )הושע בי( ומעונותיו סרסה )נחום גי( ויש לפרש‬ ‫עוד וענה ל׳ עניית ק ו ל ‪ :‬והניס‪ .‬כ[ מפני שהגיע זמן הצלחת מלכוח חתרת ותמו ימי מלכות ז ה ‪ .‬ואיים‪ .‬כמו בארמניתיו או הוא מל׳‬ ‫יך* )א( כי ירר‪.‬כמו יאהל ונפלה האל״ף וכן‬ ‫מהלו לגודצ הנלזמין‪ :‬לא ירנצי ‪ :‬ם ‪ .‬ע ד בה״ות ה ר ו ו י ח & י‬ ‫ירבצו ציים‪ .‬ת״י המון ה ם נמיוח מרערינ״ש בלע״ז‪ :‬אוהים‪ .‬מנין קפיצה ו־נזג‪) :‬כנ( וענה‪.‬ק‪ :‬ע‪:‬ין הרמת קיל כמו ועגוהלויס וגז׳ קול רם )דברים כיז(‪:‬‬ ‫ר‪s‬ים‪ .‬ימשכו‪:‬‬ ‫י ד א כ י ‪ .‬י ר ח ם יהוד• א ת ־ .‬מלשון עת‪:‬‬ ‫קן בבנ כי ירמם וגו׳ ובי *בן נבנ ההיה הכועס‬ ‫י ך )א( והניחם‪ .1‬‬ ‫‬‫? י"׳‬ ‫‪' " °‬‬ ‫)‬ ‫׳־'‬ ‫מרקדים ברחובות ‪ .-.‬חילץ ‪ ' 0‬ה ושעירים‪ .‬שם כוף בת היענה‪ :‬ושעירים ‪ .‬בהיכלי השרים יש היכל גדול אשר שם יתקבצו כולם יחד להתענג בשמחה‬ ‫ושדים וחדרים קגיניס המ וחדים שיתבודד שם תיש היש לבדו‪ .‬ע ד העושות השוכנים ) י ל׳‬ ‫שכינה כת ע‪ 5‬עופית( ‪ .‬עז״א וימיה הקצובים לה למלכות וממשלה ל א י מ ש כ ו ‪ .‬כמי ואלמי התגר )יחזקחנ מ ״ א ט ׳ ^ ‪.‬מצשון ציה ‪.‬‬ ‫יחזקאל י״ז כיג‪ .‬כי יכלו לסוף שבעים שנה ‪:‬‬ ‫י ד )א( כ י ירחם ‪ .‬ל״נ ד ׳ ‪ .‬מיה הנמצאת נאייש‬ ‫רחוקים ‪:‬‬ ‫)א( יעקב‪ .^ .‬לגידנ כשממון ירכנו כס היות ישר ‪ :‬מנין הכנינ׳ לנות‪) :‬כא( ציים אתים‪ .‬ועי*כ ימי בבל הקצובים למלכותה היו רק שבעים שנה מיום‬ ‫גלות י‪x‬אל ‪ .‬״‪ 1 ^ .‬ ‫כ י ד ז‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫‪ .‬כנת ק‪*:‬מ ‪:‬‬ ‫ע ״ ש נכא( מר ו־נש בריר ליוס״ס דק׳ר ס׳ כ׳נ כשרא נתקזתי‪) :‬א( וכררחו ׳ י‬ ‫רש״י‬ ‫גאזין ‪) :‬כא( ציים‪ .‬״ ״ ‪ . :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וימיה ל‬ ‫עתה‬ ‫‪.

‬יהיו ספליס אל בית‬ ‫יעקב‪) :‬ב( ולקחום ‪ .w •v -‬״ י‬ ‫‪/. ישראל יכביאיס אל מקומה‪ :‬והתגחניה‪ .‬בעצבך והרביץ מלך בבל י ו ב ר י ת ך מפלתו ינוח לך כי תצא חפשי‪ ) :‬ל ( מ ל ה ב ה ‪ .‬ר״ל המלה יקבלו גרים שיתגיירו בעת שלא יהיו בשלוה נמורה‪ .‬אז ע כ פ י*דס‬ ‫כנפש ממעמד המניחה אצ התנועה ‪1‬הטצ ׳‬ ‫הוציא את הגין־ ממעמד מנימזו! ויצוייר שהנפש וכגון ‪ .‬מוזר הוא על מפלת ננל‪ :‬הנית הי‪ .‬הר ה בהס מקד* להיות לו ממ ‪ .‬ושניהם יוציאו אש‬ ‫הוא המעולה והנאות אצל הבוחר( ‪ .‬ביתן לן מנימה מ־׳ס‬ ‫שהיית עד הנה נעצב וברוגז‪ :‬ימן הענווה ‪ .‬ולא יהיו מובחרים שיבחר ה' בהס מצל‬ ‫׳ י ? י י ? הבחירה ‪) .‫‪6‬ש‬ ‫י ש ע י ה‬ ‫אדמתם‪.‬כן גס המה ירלו בס בעבולה קשה‪) .‬בית ישראל‬ ‫גי(‪) :‬ד( שנת‪ .‬מצייר ששואלים איך ומס היה הדבר שפתאום נ‪:‬בת הנוגש‬ ‫עצ‬ ‫ז ח ״ ה ‪14‬‬ ‫ה‬ ‫י מ י ס‬ ‫ס מ ג‬ ‫‪fi‬‬ ‫ש‬ ‫ה ״ י ס לי‬ ‫י נ‬ ‫ל‬ ‫נ ! ל‬ ‫ע צ‬ ‫‪p‬‬ ‫כ ח כ ר‬ ‫א י נ ! נ י ל ה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫‪M‬‬ ‫ה נ א נ י‬ ‫מ ו ש ג ה ר ן י ס‬ ‫ג‪.‬העיצנ זכאים ‪ .‬יענןב‪:‬‬ ‫אל־־מקומסוךת^חלום‬ ‫ל ע ב ד י ם ו ל ש פ ח ו ת והיו' ש ב י ם‬ ‫ג ויהיה'' ב י ו ם‬ ‫יד‬ ‫נוליןחיש‬ ‫בית־־ישךאל^על‬ ‫ורדו‬ ‫לשבירום‬ ‫אדמת‬ ‫בנגשיהמ‬ ‫‪:‬‬ ‫ה נ י ח ן ה ו ה י ל ^ מ ^ ב ן ז וימרגז^ף ו מ י ן ־ ־ ה ע ב ה ה ה ק י ש ה‬ ‫ה מ ש ל הזה'‬ ‫ע י ד ־ ב ך ‪ :‬י'ונשיאת‬ ‫על־־מלןד"ביל‬ ‫ואמרת‬ ‫המיס בחיריק‪.‬״‪_« n .‬‬ ‫"י‬ ‫" ‪1‬‬ ‫״‪.‬גתנעלה כעונ כמיזככ‪{.‬״״ ״ _‬ ‫' ‪.‬‬ ‫באור המלות‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫ונהגהו‪ .‬מנין נטול כמו רהנ סס שנת .‬לשון‬ ‫רריה ונגישה כמו לא חרלה בו )ייהרא כ ה ( ‪) :‬ג( ביום הניח ה׳ ל ך ‪ .. ..‬ת כהניש‬ ‫‪£ /‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫' .‬ובאמת לא נחקיימו אז היעוליס האצה‪ .‬וידוע כי שס יעקב יאמר‬ ‫על ההמונים והפחוחיס ובשם ישראל יקראו בעת‬ ‫^ * ״ י ‪ ! 3‬׳ * י ^‬ ‫״ ע‬ ‫היותם במדרגה מעולה ונשאה‪ .‬שהיא אחר‬ ‫מפלת בבל )ועי׳ באור המלות(‪) :‬ל( א י ך ‪ .‬רק הנכפח‪ .‬העיצב והרוגז‪ .‬תריס קול לוכר כמשל כוה וגוי‪ :‬שנת נגש‪ .‬אבל אח״כ יקחו עכו״ס‬ ‫אותם ויביאו אוהס אל מקומם ולא יתקבלו עול לגרים רק יחגתלו )אחר שככר יהיו ע ל א ד מ ת הי( ‪.‬יהתנרי גויס אניהס ‪:‬‬ ‫כני‪ :‬ורדו‪ .‬או מצל כי יבחר עוד‬ ‫בישראל שהם המעולים‪ .‬כנליה והנכפח שניהם מפלים‪ .לקמן לי(‪ :‬מהצו מכם נהייתם על אומתה להיות להס לענד־ס ינשפתית‪:‬‬ ‫והיי שנים‪ .‬מצל שלותם והצלחתם ‪ .‬מל ההמונים שאין ראוים מצל מעשיהם ‪ .‬והניחם ע ל א ד מ ה ם ‪ .‬ט זה הסנדל נין מעשיהם הפונים ‪ .‬‬ ‫מ מ נ ה‬ ‫ל‬ ‫‪n k‬‬ ‫ט‬ ‫ל ה פ ג י מ י <‬ ‫י ס ג ״ ד ס‬ ‫י‬ ‫ה נ ‪ 1‬ל ע ‪ 1‬ל י ס‬ ‫ה‬ ‫נ נ‬ ‫מ צ‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ס‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪i a‬‬ ‫‪t h‬‬ ‫י‬ .‬״‪/ .‬‬ ‫'\‪L‬‬ ‫יעה או דנר זר מהחדש עציה עתה‪ .‬ויהיה לן מנוהה מן כענווה הקשה אשר מלן בכל עינד ג• •‬ ‫)ד( ונשאת‪ . .‬כי א ס יהיו זכאים כ ע‬ ‫הכחולה אז אין צריכים לרחמים וחמלה‪ .‬ומי שהוסיף להרע להס ונגש איחס בעטלת פ ר ך ‪ .‬‬ ‫ת ״ א מלוה מ ר ‪ .‬ואס היו זוכים היו היעודים האלה מתקיימים בצאתם מבבצ‪ .‬מיידן‬ ‫הנר‬ ‫עמיסיוהביא^ם‬ ‫‪:‬‬ ‫יהו ה‬ ‫עלידןם‬ ‫ונספחו‬ ‫א ש ר‬ ‫על־־בית‪.‬עני! תנועת המרדה כליוותהתי ארגו )הנקיק א.‬ונספתו ‪ .‬בעת שהלק הנבחר‬ ‫‪' .‬עני! ממשלה כמו וירד מיעקנ )כמוכר כ״ו(‪ :‬זנספהו וגי׳‪ . .‬ייידלו נאיתס שגגשו אוהס לעבוד׳‪) :‬נ( והיה ניום‪ .‬מל׳ כלס יניח על אדמהס‪ :‬וכלום‪ .‬יהיו ננחליס מהם וכן והחנחלחם אוסס )ויקרא כ״ה(‪ :‬ו ר ל ו ‪ .‬ונוספו וכן ספחני נא )שמואל ‪6‬׳ בי( וכן מהסחפח בנחלת‬ ‫ה׳ )שס כ ״ ז ( ‪ ) :‬ב ( והתנחל וס ‪ . _ 1.‬הוא שגיפילהו כדבר מסר‬ ‫‪.‬ובהכרח לבמל‬ ‫מלכות כשלים החלה ‪ .‬י‪.‬וכשני במעמד הטלטיל‪ .‬כפל הובר נמ״פ‪) :‬נ( יצקהוש‪ .‬שזמן הגאולה העתידה כבר התחילה מימי חזקיה ותלויה‬ ‫ועומדת על עת יזכו‪ .‬ואחר שלא זכו נתאחר‬ ‫הדבר עד יבא הזין למועד ויפח לקץ וכמ״ש חז״ל ברכות ד י ( ‪) :‬ג( והיה ביום ה נ י ח ‪ .‬אבל אס לא יהיו‬ ‫ומן הענדס‪ .‬יגמ ח מ״ז קידושין ש׳‪:‬‬ ‫ע׳׳יש )נ( גויר עיו מ׳ נמויר ייי ס‪:‬רי ‪ r f o‬ו ) ג ( והר נראכית קוושיש‪) :‬ו( ויןיר ‪: I'P‬‬ ‫רש׳׳י‬ ‫יגאלם גאולה שלימה ‪ :‬ונספחו‪ .‬‬ ‫לעבדים ולשפחות ‪ .‬מנץ אכיפה עודינמרננל ישראל בימי המשיח ותהיה גאולה שיימה ‪pSi‬‬ ‫וקנין כמו תמת הרול יסיפהו)איונ לי(‪) :‬נ( שביס‪ .‬לכן המר ויחוש פן יאבדו בעכו״ס ‪ .‬ואמרו קשים גויס נכפתה‪) :‬נ( ורדו ננגשיכם •‬ ‫כמו ש־‪.‬מצד הרהמיס והחמלה שירחם על עניס ושעבודם‬ ‫כחי במעמד כמנוחה‪ .‬ליבראל ככתוב מלבר‪ :‬מעצבך‬ ‫ומרג»ך ‪ .‬יחן להס שם מנוחה מכל אויב ומציק ‪ .‬ובלוח ה ג ד ע ל י ה ם ‪ .‬ישלמו אל העכו׳׳ם שהרעו להם מלה כנגד מ ל ה ‪ . .‬רה‬ ‫יוה ומנר‪ .‬שגדר הבחירה ה ו א ‪ .‬כס ישנו את האומות אשר שני אות‪ :‬מאז •‬ ‫ורדו‪ .‬אמנם חנית‬ ‫דעתך בזה עם מ״ש בתהלת קאפיסיל ׳״א‪ .‬התפע ות נפשיים‪ .‬נתנטל הנוגש לענוד ענווה‪ :‬שנתה‪ .‬‬ ‫בעיקר‪ .‬העמיס יתהו‬ ‫)ג( ומרגזן‪ .‬וסנה‬ ‫מסדר הכתובים מבואר ש נכא זאת על גאולת בבל‪ .‬אח שוביהם •שבו גס‬ ‫ה מ ה ‪ .‬והיו ש ב י ם ‪ .‬ ‫מקישר מושג הממשלה הקשה הלוחצת‪) :‬ג( מעצבן ומר״ן וגוי קדוש כן ישוב יבחר בם ‪ .‬עז״א הגאולה תהיה‬ ‫י‬ ‫'™‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫™‬ ‫&ו מצל כי ירתם ה׳ א ת י ע ק ב ‪ .‬לשון מרבית‬ ‫כצ דת ח ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כמו כי לוית ח! )משלי אי( ‪ :‬נ כ פ ו ‪ .

‬שממו לך על מותך ‪ .‬שהיה מכה מ נ י ס‬ ‫בעברה‪) :‬ו( מרלף בלי חשך ‪ .‬סת־ון אמד להכ ונפל סונלס כשמות‬ ‫י״ל מל כי הוא משל ע ‪ .‬‬ ‫גם פצחו מ ם ‪ .‬יאמרו כשמ־תם הנה מאז שמת נ׳״נ לא יעלה עיר הטית מלינוולפי שהמשיל אותם לנדושיס וארזים אמר לשון‬ ‫כטפל נהם‪) :‬ט( שאול מהחז‪ .‬השאוצ כקין נענורך את המתים מן העת מ ס הס השריש המנהיגים אם העם העתידים‬ ‫‪1‬‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫ב א ו ד העגין‬ ‫על‬ ‫שנקראת‬ ‫כי‬ ‫הם הנוגשים והשומרים הלוחצים את ה ע ם ‪ .‬מנרה מצייר קצף חנם‪ .‬שש סמינז‪:‬‬ ‫ע ״ ש )ה( נמלי‪ -‬י נ שהשיר י׳ שוי* מ״ו צ*ם פסיקתא ה׳ מ״ו אדנ״מ ש׳ יחשל* מגילה *י •יא » ‪(0‬ש‪'5‬ע צים מכילתא‬ ‫שירכו‬ ‫רש״י‬ ‫נאוה ומשא בבל‪ .‬מרן מניעה כמו ולא משנת )נראשית כ״כ( ‪:‬‬ ‫»כס מתמדת שלא תשיר מן המוכה‪ :‬רדה נאף מים וגו׳‪ (1) .‬‬ ‫שהיתההמכה בלא סרה ומשא‪ .‬וכ״כ למעלה )א׳ די(‪ .‬מ״מ רדה אותם באף כאילו מרדו בו ופרקו נהם גם שקטה לגמרי‪.‬ו ש ב ט‬ ‫מושלים הוא המושל בעצמו‪ .‬קמ׳נה שגי ה׳ מעה‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫מרדףןליחישך‪:‬ז‬ ‫ןרושים‬ ‫•‬ ‫נחה‬ ‫יד‬ ‫שקטהכל‪-‬הארץ‬ ‫פצחו‬ ‫ר נ ה ‪ :‬מ‬ ‫גס־־‬ ‫ש?ןחול^ אךזי לבנון מ א ז ש ל ב ת‬ ‫ל ^ ע ל ה ה צ ר ת ןנלינו‪:‬‬ ‫לקראת בואך‬ ‫רפאים כ ל ‪-‬‬ ‫ת ז ה לוז‬ ‫^אולמתחת‬ ‫עורר‬ ‫לןז‬ ‫ג‬ ‫ה ״ א איו שנת‪ .‬כמו תוהיפו סרס‪ .‬נחמן אף‪ :‬מכת כלתי סרה‪ .‬ח( נ ס ברושים‬ ‫וארזים ‪ .‬שנ־‪ .‬‬ ‫וכרה‪ .‬הכם חשך‪ .‬ר׳ל מדהכס‪ .‬‬ ‫^‬ ‫מורה שכעס על לא דנר( ‪ .‬ה ה מתה כמשלחו שהטה האדן ואנשיה פצחו נ״ד( •י)ט( שחול‪ .‬המכי״ס כאף וכהימה שפוכה לכן נרדפים כמו אדמת עפר )דניאל י״כ( וםדומים‪ :‬פצהו‪ .‬ומצייר שהוא נאף פל גויס‪.‬מרגוס של זהב הוא דה‪.‬שהגם שהעם לאחשאו‬ ‫סיה מכה א ו ת ם ‪ .‬‬ ‫כרצונו‪ .‬גיכנם‪ :‬רגזה • מנין תנועת התרדה‪:‬‬ ‫רנה‪) :‬ח( גס גרושים וגו׳‪ .‬יתעבר מצ הכלל‪ .‬כמ״ש נצהי סרס‪.‬ע ו ר ר ‪ .‬שכגוי אחד יצוייר כמם‬ ‫ממים‪ .‬מל גויס גדולים‪.‬אכל לעומת זה‬ ‫התמלש עתה רונז במקום אחר ‪ .‬וכלתיסרס‬ ‫נלא פון‪ .‬שע״י שהוא נאף שצ‬ ‫חיטא‪ .‬שהתרגזה השאול כשמעו כיתכא‬ ‫לשסבחשטכי באת לשם להשמידנויס ולאבד ממלכות‪ :‬ל ק ר א ת ב ו א ך ‪ .‬על שפצחו מ ה ‪ .‬א יכן נאמר נו אניז‬ ‫העם שהיו מכים נאומית כמטה סוס‪ :‬שנע וגי׳‪ .י היה מורדף עד לכלה ‪ :‬פהחץ פס והרמזקול שמחם וכן סצתי רנה וצהלי )לקמן‬ ‫‪ (0‬נמה‪ .‬שם קל מנ נהה שקש?‪ .‬מ ב ת ב ל ת י ס ר ה ‪.‬וכבר‬ ‫הקים‬ ‫‪ J‬ח י ה ‪15‬‬ .‬במת ישמע מבואך כי אח״כ יראו‬ ‫שאתה פגר מובס ‪ .‬הוא מכל על השרים והשלמונים!‬ ‫מאז‪ .‬וכבר יהל השאול לעורר מתרדמתם את הרשאים והענקים וכל העתודיס שהם‬ ‫השרים היעים שם שנת עולם ‪ .‬נארהי' ככדלם‬ ‫)ייגע׳(‪ .‬כשחרל לגיהנם ומה היא ההרמה לעורר לקיאחך‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫ר״ל העשירה נעלת מרניח כ!הנ‪) :‬ה( משה רשמים‪ .‬כי כשהפכה‬ ‫בכחס כל אשר עבר עליה מהמרגיז הזה‪ .‬כפל הדנר רישא לי רהכא )דניאל נ׳(‪) :‬ו( נ ד ם ‪ .‬ורטתינו לרשו האומרים סדול והבא‪ ) :‬ה ( שבך ס ' משה רשעים‪ .‬ומבאר נגד משה רשעים‪:‬‬ ‫״‬ ‫ץ‬ ‫ן‪/.‬גני שאול אשר מתתת לאדן תרדו לקראה מ א ן במם יםוא מנין מליצה והפלגה כאלו‬ ‫יפסלו ממט גס שמה‪ :‬עורר ל ן ‪ .‬ור״ל על כלור הארץ למעלה יש שממה כללית עתה שלוה ושקס ‪ .‬אף‬ ‫קלעונק מדיאו שמחו על מפלתך‪) :‬ע( לקךאת בואך‪ .‬מנין‬ ‫סיס הוא מודדף מכ‪:‬י מניעה .‬‬ ‫׳ ? ‪? '° .‬‬ ‫ועי״כ סכה עמים קפנים שלא חטאו‪ .‬כאילו יעורר אותם שילכו וישלןבזו אל מהנוחיך להלחם מלחמתך‪ .‬והשמחה נחפששה כ״כ על כ י ‪) .‬ש( ש א ו ל מ ה ת ת ת ז ה ל ך ‪ .‬כמו על עתה שהיה כורת יערות‬ ‫לעשות סוללה וליק‪ .‬כ י ‪) .‬מורלף כל גוי וגר מל ירו בלי חשך עצמו מרדוף ימדלוק אתר כצ‬ ‫אומה ואומה‪) :‬ז( סצחו רנה • זאת הרנה סצחו נחה שקשה כל הארץ‪) :‬ח( נ ם ברושים שמחו‪ .‬מנין ממשלה‪:‬‬ ‫גמ״ש‪) :‬י( כמכרה‪ .‬ונגד שבס מושלים אימר ש ?‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ד ר‬ ‫ב ע ב ר ה‬ ‫ר‬ ‫ש ש‬ ‫ש ב ש‬ ‫‪ 3‬ר ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫באוד המלות‬ ‫הוא הנוגש מל ידו‪) :‬וי( נעכרה ‪ /‬נ א ף ‪ .‬כי מעתה לא יעלה כורת עליהם ‪ .‬כחטא ‪:‬קרא שרם‪ .‬נחה שקטם‪ .‬לכן מצייר הרדים ותפישת ממשלה‪ .

.‬ארג־ שאנו רואים כי ח ל י ת כ מ ו ג ו ״‬ ‫•מות ייחלש‪ :‬הילל נן שתר‪ .‬ענין דמיון והשוואה‪) :‬יא( סורי‪.‬שהכוכב אשר הוא במעמד ה ע ! י‬ ‫והזריחה אין דרכו לשקוע רק לעלות ‪ .‬והמרו כי כוכב ההצלחה שלו בשמים מאיר עליו ומגיה אור ‪ .‬א״כ הלא אלינו נמשלת ‪ .‬רק תחתיך יוצע רמה ‪) :‬יב( א ־ ך ‪ .‬מת קול כמו מכהאיהס לצאת לקראתו י‪-‬יי! מ נ י ' י א • )י( כ‪:‬ס'יענ‪1‬‬ ‫זענו סלויס וגו׳ קול רם )ונריס כיו(‪ :‬תצית‪ .‬ובנמשל כי היית בתכלית ההצלחה‬ ‫והעליה ואיך נפלת נפילה פתאומיח‪ .‬מל׳ מצע כמשכנ‪) :‬ינ( הילל‪) .‬ועפ״ז מדמה כ ו ש‬ ‫ל א ו ר בן ה ש ח ר ‪ .‬ואיך נפלת לאחור מ‪.‬נבלים‬ ‫וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך וכמ־ומ*‬ ‫אני שבמסורה הגלולה סיבר את זה ואת וזמרת נבליך)עמוס הי( באל״ף ‪5‬ץ"ת של ב׳ לשונית‪) :‬יב( הילל‬ ‫גן שחר ‪ .‬כן נקראים ס־!הים ההולכים בראש העור ‪ :‬ה ק י ^ השאול סקיס נל המלכים‬ ‫כי נרפו ונחנשו ע״י סמים‪) :‬י( יכני‪ .‬כאילו האור החלש והכהה שנפל עתה גס‪1‬‬ ‫נל גוים ‪ .‬ר״ל אור המתחיל לזרוח על האופק מצד מזרח ‪ .‬ואתה גס נבליך‬ ‫דממו לא יזכירו מעשיך ש ד ‪ .‬אתה נבוכדנצר בהייה חולש מ ל נ ו י ס ‪ .‬ה גס היא ירד״‬ ‫כמו שקמי‪-‬ס נודעו)לעיל עי(‪ :‬מולש‪ .‬כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משנים‪:‬‬ ‫נגלעס ל א ל ! ‪ .‬שזה משל על שנתחלק מלכותו יאירו לנו־ס רבים ומלהיות נשוכות‬ ‫אבל לא מ נ ו ר ה והוד והדר כמקדם ‪ .‬‬ ‫ר ך א גס אתה‪ .‬מלשון תולה‪ :‬כולם ייימו קיל ויאמרו אליך גס אתז עש רונ מ ׳שצחד‬ ‫נמשלה‪ .‬מיס ארן ‪ .‬ממיל גורל עליהם על המלכים מי מסס יכרמוך‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫שרר‪ .‬והס הלקוהו ביניהם ב ק ו ‪ .ף‬ ‫גם־־אתה‬ ‫ג א ‪ /‬ף‬ ‫המ‪:‬ת^בל.‬עשיש‪.‬נכרת ל ‪5‬‬ ‫י ' י י ‪ P‬י ' )יחזקאל‬ ‫‪1‬‬ ‫" יי‬ ‫גאון אתז[ כמטיל גורנות על האומנת על מי ילך ל ל‬ ‫‪5‬‬ ‫נפי‬ ‫ה ס‬ ‫באור הכלות‬ ‫כ מ‬ ‫‪:‬‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫ע מ ד‬ ‫נ!ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ל י‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫‪ W‬יג‬ ‫באור הענין‬ ‫רוחשת ומכסה למעלה ‪) :‬ינ( חולש‪ .‬אנוש אנוש כמונו ‪.‬מענ־ן מיילשז' יגבר )י( כ ל ם י ע נ ו ‪ .‬ענין ס‪-.‬רק בחולש ורפיון ‪ .‬מצייר כי הכוכב הזה בנפלו נפל ע ל גויש‬ ‫ר ב י ם ‪ .‬מה שהיית מתגאה עידן הי הנה הורד הגאיפ‬ ‫מני! האנה ינוגה כמי נהלו נרו)איינ כ״ט( ויקרא כן נכנ ‪ in‬השאיל כי הנן כאמד העם‪ :‬המית נבליו • קול המית‬ ‫הבתר על כי היא סמאיר ביותר‪ :‬נגדעת‪ .‬מ״מ עדן ז־כריס את מעשיהש‬ ‫לדור אהרון בשירי האומה אשד ש ררו עליו אנשים ופוזשים את גבורותיו עפ״י הנבל‪ .‬כי יתר המלכים הגס כגאינס ירד קבר ‪ .‬ש‪ ::‬איך נפלת‪ .‬יא( הורד‪ .‬מלשון יריוה‪ :‬הנה נעשיז תלה נמנאוני המיתה ייסורי גיס‪:‬ס כמימי•‬ ‫המית‪ .‬וכמונו גס אתה ‪) :‬יא( הירד שאיל ג א י נ ך ‪ /‬י ג ס‬ ‫הורד שאיל ה מ י ת נ ב ל י ך ‪ .‫י ש ע י ה יד‬ ‫‪56‬‬ ‫עמודי‬ ‫א ר ץ ההןים‬ ‫אל.‬ר׳ל ״ ‪ .‬בכת קמ ט ‪:‬‬ ‫ע י ש )יא( ררר ג׳ קהיר א׳‪) :‬ינ( זכר נשלח שייר ע ‪ r‬ש‪r‬ש‪ v‬מ׳ מכילתא שירה תיו הקומה סיג תנחומא נשלח‪:‬‬ ‫רשי׳י‬ ‫ר פ א י ם ‪ .‬עד שנתחלק אורו בארן לחבלים רבים בין גוי‪.‬‬ ‫תמיהיס אנו איך באח עליך רעה שגס אתה נחליה להיות כמונו למות‪) :‬יא( המית נבליך‪ .‬רק ת ל ש וחסר כ ח ‪ .‬י‬ ‫םמעלה והממשלה ‪ :‬הילל בן שחר‪ .‬עניו כריהס נבלים וכלי נגון שהיה נשמע נניתך ם‪.‬כעני! שנאמר בכיוצא בו )דניאל י״א( י‬ ‫•‬ ‫וכעמדו השבר מלכותו והנז! לארבע ריחות השמים ולא כמשלו אשר מ ש ל ‪:‬‬ ‫יאחיז‬ ‫ז ח״ה ‪16‬‬ ‫כ ב‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫כו‬ ‫ה‬ .‬השליך מכסאותס שבגיהנם כל מלכי גויס‪) :‬י( גס אתה תלית כמונו ‪.‬ידוע שעמי קדם היו מיהסיס הצ‬ ‫גמלכות אל הכוכבים‪ .‬אבל לא‬ ‫מ ל ח נהאור הגדול שהיה לך מקדם ‪ .‬והתפוצץ לשברים בין הגוים ‪ .‬פ ק י ס השוכבים ב ם ‪ :‬כל עהודי ארץ‪ .‬כל מלכי אומות השרים והשרות הכחוב מושלם *‪:‬דים‬ ‫ולכרות ולעתוליס כמו )ההליס כ״ב( כי סבבוני פרים וכמו )עמום לי( פרות הבשן אשר כשומרץ ו‪:‬אן‬ ‫משלס לעהולים‪ :‬הקים ‪ .‬מלי ה יה ושאין‪ :‬יצע ‪ .‬אתה נינ אשר היית דומה לנוכנ הנקר המאיר נייתר‪ :‬נגדעת‪ .‬ר׳ל התטצצות השחי מאיי״ יגם בך שלט חילי והפסד ההרכבה כע כל מ ו ר‬ ‫מנשר ו ל ס ‪ .ףתחתיף‬ ‫נפלת‬ ‫מיסאותס‬ ‫חללת‬ ‫מ ש מ י ם ' "הילל‬ ‫י כ ל ם יענו‬ ‫כ ל מ ל כ י גולם‪:‬‬ ‫ראמדו‬ ‫במיונו" א ל ל נ ו ' נ מ ע ן ל ת ‪ :‬י י יא ה ו ר ד‬ ‫שאול‬ ‫תולעה‪:‬‬ ‫עיאיך‬ ‫לצע‬ ‫בך־שחר‬ ‫רמה‬ ‫ומביפלף‬ ‫נ ג ד ע ת ליזיצרץ‬ ‫על־־גוים‪:‬‬ ‫חולש‬ ‫‪ fcp‬בזיק‪ .‬־ פונים‪ .‬נ ג ד ע ת לארץ ח ו ל ש ‪ .‬מלרוןההע‪1‬רר‪1‬ת והקצה‪ :‬רפאיס‪.‬ענין גורל ונדח׳ל שאילה כי פסקו אותן השנמזית ן תחתיך הרימה היתה לי‬ ‫למנע והתולע למכסה ממעל‪) :‬ינ( משמים‪ .

‬‬ ‫מד ימי פולס‪ :‬ממעל וגי׳‪ .‬כלפי שאמר פנץ הבטה ככונת הלב‪ :‬יתכוננו‪ .‬הר שהכ‪ 1‬מחועדיס הוא הר ציון‪ :‬כירכתי צפון‪ .‬ישראל‪:‬‬ ‫ג ה ר מועד‪ .‬איני כדאי לדור עם כני אדם‬ ‫העשה לי עב קשנה באויר ואשב בה ויונתן תירגם אשק עלוי כל עמא‪) :‬סז( ישגיחו‪ .‬ב[ לההכשס כממשלתך על כל כוכבי אל שהוא נמשל אל‬ ‫ספישח מלכות וממשלה מל כל העולם ‪ .‬כי נגד העליה לשמים א ל שאול ת ו ר ד ו‬ ‫*נגד התפששות המשרה לקצויארץ‪ .‬ולמשול עליהם ממשל‬ ‫ר ב ‪ .‬כפל הדכר נמ״ש‪ :‬כס־ מ מ ד ‪ .‬‬ ‫ובזה י ט ה לו דימוי כצד מה א ל ה א ל העליון שהוא הכוכב אשר בשמים ‪) :‬סו( א ך ‪ .‬יז״ש נגד טכבו‬ ‫•בשמים שהיה מהפאר ש י ע ל ה ב ע מ י ם ל ה ר י ם כ ס א ו ע ל כ ל כ ו כ ב י א ל ‪ .‬לא נתח להם ביס אבוריהם‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫כ״א(‪):‬יג׳ס‪:‬מים אפלה‪.‬לא כסיר אסיריו ללכת לביתם‪) :‬ימ( איש נמשו‪ .‬יביטו.‬להיות כמוט לשבת מופרד מכני אדם זהיא מנין ותחתית יכן וירכתו על צידון)בראשית מ״ע(‪.**IT-JT‬־‪TJT:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪» :‬‬ ‫׳‬ ‫ת ׳ י א אעלם מל‪ .‬הנה רשותך יהיה מוגבל ומצומצם רק ב י ר כ ת י ב ו ר ‪ .‬גם אותם שרגילים לראותך‪ .‬הרואים אותך כשאול יביטו הרעדה‪) :‬יז( תבל‪ p .‬ר״ל אעלה גממצ׳ רמה למשול פל כולה ומנו‪/‬ץ מלשים מל הקדשים ני״ט )שנת קמת(‪) :‬יג( מועד‪.‬החיים חיי האושר והאלהות ועם אדם לא ינוגעו ‪ .‬ןע״י' שתנועה החזקה הזאת הרעיש מ מ ל כ ו ת הגרים‬ ‫על ההר! והפכם ע״י הרעש ‪ .‬יהיה בשניהם בהפך ‪ .‬כי ישאלו לעצמם וכי אפשר כי ז ה ה ו א האיש‬ ‫אשר הרגיז ב ל כדור \ז‪$‬רץ ממקומו בתנועה התת ‪ .‬בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין‬ ‫שנאמר )ייקרא אי( על ירך המזבח צפונה‪) :‬יד( אעלה על במתי עכ‪ .‬היו מיחדיס לו כוכב בשמיש המושל‬ ‫עמשל רב בין בני עליון כמו שהמלך מושל למפה‪ .‬ונגד המלך עצמו למשה שהתפאר ש י ש ב בקביעות ב ה ר מ ו ע ד הנמצא ב י ר כ ת י צפון‪ .‬חלקו את אליליהם לשלש מחלקות‪.‬מקום המיושב שמה לשממה כמדבר ‪ t‬ומריו‪ .דרך חורין‬ ‫ימרכין אבוסי״ר בלע״ז‪ :‬יתבוננו‪ .‬ג[ אליש‬ ‫•אמצעיים השוכנים כאויר‪ .‬מנין הסתכלות בעיון רב‬ ‫אעלה מל במתי עב אמר לא כן יהיה לך אך הורד לשאול כמי ואהכונז אניו נגוקר )מ״א ג׳(‪ :‬מרגיז‪ .‬אל אלים האמצעים‪.‬ע ל ה ‪ .‬א[ לעלות מן השפל עד השמים ‪ .‬אף פרי עצמו הרש‬ ‫<ענרט ‪ :‬לא פתח כיהס ‪ .‬ענינו צד ומכר יכ ירן סמזכח )ויקרא א׳ו ‪:‬‬ ‫בירכתי צפון • היא ציון שפמדם כצד צפון ירושלים וכפל )יד( במתי‪ .‬ע‪. ג ‪ :‬אדמם פ ב ‪ .‬ואת המלך הושיט בין בני אלים התחתונים יושבי הר מועל‪.‬ונס עריו שצ עצטו‬ ‫שג‬ ‫י ה י ר ס‬ ‫ה מ ל ״ ‪ 1‬ה‬ ‫ה‬ ‫ה״ה‬ ‫כ ‪ 5‬מ נ י נ נ ו ת‬ ‫‪I‬‬ ‫א ה‬ ‫ס‬ ‫ל ה ‪ :‬י ר‬ ‫הרס‬ .‬נכסי ו ק על נמותימו הדרוך )מריס ל״ג(‪:‬‬ ‫הדבר במ״ש‪) :‬יד( פל במתי ע ב ‪ .‬בורנשי׳׳ר בלע״!‪ ) :‬ז ( לא סתת ביתה‪ .‬עתה אליך ישגיחו בהפגחמ‬ ‫הרבה ואליך יתבוננו ‪ .‬כי יסתפקו בך אם אתה הוא‪ .‬מל גכהי ה .‬פנן‪ :‬אדמם‪ .‬׳׳‪fc‬‬ ‫חניך ויהביננו להכתכצ אלין בכינה הלב ויהמרו היהכן שזהו‬ ‫ה י כ אשר היה מי־גיז האדן בחייו‪) :‬יז( שם סכל‪ .‬ואחר שהיו מיחסים אל מלכיהם כת אלהוח ‪ .‬‬ ‫*מהבילים עליו כי ביכלהו לעלוח על במחי עב אל בני אלים האמצעים‪ .‬גקרש מקום הישיכ‪ :‬ניסה‪w .‬ב[ בני אלים השוכנים בארז על הריס הגבוהים מועדים להם ‪ .‬על ט ‪) .‬מלי• ומד ואכיפה כמו הנס כמלכים נועדו )המיס מ״ח(‪:‬‬ ‫»וא כר ציון כי שם היו נומדים כל ישראל וכשני הפזהש‪ :‬בירכתי‪ .‬כמו אהל מיעל־‪) .‬שם יהיה מקומך‬ ‫לא אף המה אחת משם והלאה ‪) :‬עז( ר א י ך ‪ .‬מ מ ל כ ו ת ‪ p :‬ש ם ת ב ל כ מ ד ב ר ועריו ה ר ס אסיריו ל ^ ־ ־ פ ת ח ב י ת ה ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬ע ל ־ ב מ ת } ע ב‬ ‫‪$‬ר א ל ־ ־ ‪ ^ -‬א ו ל ת ו ר ד א ל ־ ־ י י ר ב ת י ־ ־ ב ו ר ^ מ ז ר א י ף‬ ‫אליף‬ ‫ןתיוננו‬ ‫ך«זה‬ ‫הארץ‬ ‫האיש מתיז‬ ‫םרןניש‬ ‫‪ .‬וגס התפאר כי מן ההר ההוא יתנשא‬ ‫&ל נני אלים השוכנים בין האדן והשמים ‪ .‬יד( א ע ל ה ע ל ב מ ת י ע ב ‪ .‬יג( ו א ת ה א מ ר ת ב ל ב ב ך ‪ .‬כל אחד כככ נכבה־ בקברו‪:‬‬ ‫.‬‬ ‫־המועד לשכינט בגדולם‪) :‬טו( יעגיתו •‬ ‫* תחתים שנים ושלישים‪ .‬העמיס בימי קדש‬ ‫י י ?י ‪ £‬עובדי האלילים ‪ .‬יז( ש ם ה י ל *ג‪<*1‬פג שמם כ מ ד ב ר ‪ . :‬סז( ישגיחו •‬ ‫מליצה על מרניח הגאוה שהיה לו‪) :‬טי( אך‪ .‬פשתים ציד חגיגה י״ג חולין פיס‪ :‬אן אל כאיל‪ .‬אמנם לעומת‬ ‫שחשבת ‪ .‬מל׳ דמיון‪) :‬מו( ירכתי ‪ .‬אשר שם ישבו‬ ‫בני אלים ‪ .‬כי ‪) .‬ומשם יפרד להיות כוכב גשמים ו‬ ‫)כידוע בהמיסאלאגיע הנמצאת בידני שתריח מלמולי ההבלים וההזיוח השר הולידו ימי קדם(‪ .‬פשתים נ״ד הניגס ייג‪:‬‬ ‫* ‪) t r j‬יג( ש״ר כ״א ייל׳ר ייח שית״ס י*ד מ‪ :‬לתא שש אגנ״ר נ׳ ח״ר מיו ‪) :‬יד( נמד״ר ה׳ ס׳ כ'שיר יד מטליזא שם‬ ‫קנחומא יארא פדר״א ליה איר מ״וא׳ז י׳־א ‪) :‬מו( ש״ר מ׳ נמדיר נו׳ א״רס״י ליא א״» י״א ‪) :‬פז( איר ליא ז‬ ‫)יו( בריר פיג ויקדיר י״ח י׳ט תנתזמא הזרינג א״ר ליא‪) :‬י‪0‬נר'ר »'ג ויק״ר י״ת י״מתגחומא סזדמאיר צ״או‬ ‫רש״י‬ ‫גיוס סלוגי ורבותימ דרשוהו שהיה מסיל נורל על המלכים למשכב זכור‪ ) :‬ע ( ממעל לכוכבי א ל ‪ .‬ ‫באור הענק‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫באור המלות‬ ‫גפו נן גריל כן מות‪) :‬יג( כר מועד‪ .‬מנין תנומש‬ ‫וצתתהית הבור‪) :‬טז ראיך‪ .‬א[ הכוכבים המושלים למעלי‪£‬‬ ‫י י^ייי‬ ‫׳ ‪P ™°‬‬ ‫דשימו משסרס בכח אלהוח‪ .‬יני סו^‬ ‫לעל ון‪ .‫י ש ע י ה יד‬ ‫•ג ו א ת ה‬ ‫גםאי‬ ‫אמרת‬ ‫בלבבףהשכדם‬ ‫ואשב)בהר־־מו^ד‬ ‫א ד מ ה " ל ע ל י ו ן ' ‪ :‬סו‬ ‫אליף‬ ‫!ישגיחו‬ ‫אעלה‬ ‫בירכתי‬ ‫נז‬ ‫מ?ןעל‬ ‫לבובבי־־אל אריס‬ ‫צ פ ו ן ‪ :‬יל א ‪ .

‬כפגר המובס ונרמס‪ .‬כא( ה נ י ע‬ ‫'י‬ ‫ח ח״‪1‬י ‪8‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ל ב ג‬ .‬מטשאי חרמת נמו טענו אש בעירכם)נראשיס«'ס(‪ .‬כי ש כ ב ו ב כ ב ו ד ‪ .‬בניו שהם ורע מרעיש לא יקרא ל!‪ .‬מקום שנתם‪ :‬ולא האמין'שמת עד שהוציאוהו מקירו וגררסו‪ ":‬נמש ה ־ נ י ‪0‬‬ ‫בלבוש מלוכלך כמו לנוש הרוגים מדוקרי הרנ מרונ ס ‪ -‬ל י ‪I -‬‬ ‫יורדי אל אגני ב ו ר ‪ .‬דוקרי מרב והוא לזרקו להלן כי ארו״ל נשעה ‪:‬נטרד נ״נ לשנת שנע שנים ט‪3‬‬ ‫י‬ ‫) נ ( ח ת ל ‪ .:‬‬ ‫כי לא דמה כבודך במוחך לכבוד המלכים במיתתם ‪ .‬‬ ‫מדוקרי רמחים מרוקר בלשון ערבי מוטען‪:‬יורדי אל אבני בור •א‪ :‬עמקי בור מקום שהאבנים צולליס‬ ‫שם ירדת‪ :‬כפגר מובס ‪ .‬ב[ במקום הקבורה כי שכבו א י ש ב ב י ת ו ‪ .‬ר״צ אשר מרוב םצנצון יורדים נמלמשיס נאצה נעמקי ככור כגון‪ .‬‬ ‫בחופר ומשרש ומיציאו כך הושלכת מ ק ב ר ך ‪ .‬כי א ר צ ך ש ח ת ‪ .‬בעברחו הרס כמה ערים גם‬ ‫‪-‬יי* ™ ‪*-‬י ‪^&z?tt‬‬ ‫«‬ ‫"‬ ‫נ .‬כשמת הוציאו אויל‬ ‫מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אס ישוב למלכותו יהרגני אמרו לו מת ונקבר ולא‬ ‫האמין על שהוציאוהו מקברו וגיררוהו‪ :‬לבוש ה ר ג י ס ‪ .‬כי \‬ ‫)ימ( כ ל מלבי מ י ם ‪ . ob‬ח ־ גם ארצך והרגח גם ע מ ך ‪ .‬מוסיף לאמר‪ .‬שאין מתספליס ט להלבישו תכריכין‬ ‫»ס עם יורדי בור האלה‪ ) .‬הלא גס יורדי א ל א ב ג י בור ‪ .‬וספרו חז׳ץ‬ ‫‪9‬י אחר מותו גררוהו מקברו והסחיבוהו בחוצות בבל בבזיון(‪ .‬נ ס אתה אינך ראוי להאמד ולהיות דומה‬ ‫ג קבורה‪ .‬‬ ‫\‬ ‫נדימ? כנצר ל‬ ‫פ ר ג ‪ .‬לואיס שס‬ ‫‪.‬כדברו זאת יתרגש‬ ‫* מ ל י ז ‪ .‬‬ ‫מארן כשל•*‬ ‫״!‪r‬‬ ‫^ ג ס בעת שהיו ב י ת ה ‪ .‬אשר אין חשש שיברחו מ״מ לא פתח אסירי י ד י ה‬ ‫ש‬ ‫ב כ מ‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ל א‬ ‫ג ק נ ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪m‬‬ ‫= <‬ ‫ואיך נהפך עתה אחר מיתתו מן כל המלכים ‪ .‬כ ׳ ‪) .‬כל תיבה שצריכה למ״ד בהחלהה השיל לה ה״א כס־פה‬ ‫) ח ( איש בניהו‪ .‬כמ״ש יאמר לסיב־׳ צכל הכימי נגנ)דגיאל כי(‪ :‬לא יקרא וגי' ‪ .‬מלשון חד ואחד‪) :‬כא( מ ש נ ס ‪ .‬הפגרים שמשליכיכי‬ ‫&ותס ערומים בלא הכריכין על אבני הבור ‪ .‬מ‪ «!:‬וכן ונצר )יט(‪1‬אתה‪.-1‬ל‬ ‫•שרשיו יפרה^לעיל י״א(‪ :‬מטעני ה ר ב ‪ : .‬אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז׳ שנים המליכו ע ס‬ ‫האין את אויל מרורך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין ער יום מותו‪ .‬א[ באיכות הקבורה‪ .‬ד מאד ממנו עד כהוציאיהו מק רי • « ~‬ ‫כרגש ‪ .‬בקברו וכן ת״י בבית עלמיה‪) :‬יט( כנצר נ ת ע ב ‪ .‬ת״י מודש כמו נניס קמינו )ההלים מ״ד( ועל הרי אבוסנו )לקמן פסיק כ״ה{‬ ‫•מגיםשת בדמיך )יחזקאל ס״ו( הנדוש נפימ חוצות‪) :‬כ( לא ממל אתם בקבורה‪ .‬כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו‪.‬ופי יכבדך אחרי מוקך‬ ‫‪ .‬שציירו על לבושך הרוגים מדוקריס בחרב ‪ .‬למה הדמיון הזה ‪-pr:.‬התכבדו במיתתם בשני פנינים‪ .‫י ש ע י ה יד‬ ‫‪57‬‬ ‫״‬ ‫ןל־־־מלכי‬ ‫השלבת‬ ‫גויס‬ ‫איש‬ ‫כלם שכבו ?כבוד‬ ‫* ואתת‬ ‫בביתו‪:‬‬ ‫מ ק ב ר ף כ נ צ ר נת‪£‬ב' ל ב ש הדגים מטעני' ח ר ב ןורדי אל־־•‬ ‫אבני־־בור‬ ‫כי־־״אדצף‬ ‫כפגר מובס‪ :‬כ לא״תחיך א ת ם בקכולח‬ ‫ע מ ן ‪ S‬ה ר ג ת ל א ־ — י ק ר א ל ע ו ל ם ז ר ע מ ר ע י ם ‪ :‬כא ה כ י נ ו ל ב נ י ו‬ ‫ת ״ א ‪ to‬מלט‪ .‬ולכן ראוי שלא לבד שישפכו כולם חמתם עליך אתרי מ ו ת ך ‪ .‬ולוה סר‪.‬אנל אהה נשצכה מקברך כמי כמוקרין ענ‪ 0‬המה‪.‬רק ליתן ב‪:‬רך לכלבים‪ .‬שנת קמיט ז אתה השלכת‪ .‬להזכיר רוב הרצח שרצחת ‪) . ! ה י ס‬ ‫‪5‬‬ ‫" יי‬ ‫י כ ר ש‬ ‫‪: .‬בבית המוהר ׳‪.‬מוסיף אמרים ‪ .‬לא השיה לשת״‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ ו פ ה במקום למ״ד בתחילתה‪) :‬ינו( כנצר‪5 .‬כפגר הנרמס כי לגודל ‪ l 5‬־‬ ‫לאהי <‪«-‬״‬ ‫י'י •‬ ‫לא יפשטו ס״צנושיס מעליהם ואמר שנמלניש נוס יגררו פגר נינ ללמנ ולקלס ‪W‬‬ ‫בום למלכי כעכו״ס נדבר הקבורה לנות בכבוד ‪ :‬כי ארצן שתת‪ .‬בלכיש מלוכלך כמו לבוש הרוגים‪ :‬מטעני ח ר ב ‪.‬סנכדרץ מיג‪:‬‬ ‫‪ (n•.‬כי אינך ראוי להקבר כלל‪ . 8‬‬ ‫יי‬ ‫)‬ ‫באור הטלות‬ ‫? ‪f t‬‬ ‫‪ C‬י‬ ‫נ י ״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• " י ׳ י י * י י יי * י‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫צ א ת‬ ‫‪ 5‬נ י נ‬ ‫י‬ ‫‪rt‬‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ח ה י ס‬ ‫י נ‬ ‫באוד העניו‬ ‫י מ ר ‪) :‬יס( כנצר נצר נקרא מהום שמבציכיס פס פגרי ה ר ס ‪ .‬בקברות‬ ‫מושאי חרב ‪ .•/‬י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ‪ 1‬י ע נ‬ ‫‪6‬‬ ‫* י‬ ‫ג .‬שגס זרעו לח יקראו על כסא המשרה לעולם‪ . «"9‬א״ר טיו‪) :‬יט( ויקיר ייח ש‪:‬מ‪1‬פ‪ 6‬ם‪:‬ריע איר ס׳ נ״א ‪6‬״! נ י ם ‪) :‬כ( איר ‪p‬״‪) tt‬נא( אש״ר ר׳ איר‪ft>1‬‬ ‫רש״י‬ ‫להוציאם כל ימי חייהם לפוסרס ללכת לביתם‪ .‬ ‫גל יקימו'‪.‬כ ( ל א ת ח ד א ת ם ב ק ב ו ר ה ‪ .‬שהשכיצי‬ ‫אותם אל קבריהם בכבוד גדול כמק המלכים‪ .‬ולמה מרצח רק שלא יקראו למלוכה הלא מהראוי היא ‪ .‬כי ג ‪5‬‬ ‫יאוי ש ל א יקרא לעולם ו ר ע מ ר ע י ם ‪ .

‬כי זאת להם‬ ‫‪ .‬נרכו־ז •״ז ר׳ס נ״ז מגילה י״ח קמא ג״ס‪ :‬נפכע סי‪.‬כמיש רבות ממנוח כלב איש ומצת ה׳ היא המוס‬ ‫‪.‬כמ״ש מחשבות בעצה תכין )משלי‬ ‫כ׳ י׳מ(‪ .‬כי ג ס ‪) .‬אומר הי הלא כ א ש ר דמיתי האמצעיים אל עצת•‬ ‫סלא בן ה י ו ‪ .‬‬ ‫כנהדרין צ״ר‪ :‬ע״ש )כ•‪ (:‬א״ר מיו אנב׳׳ר כינו ז‪) :‬כג(בר׳ר ע״נו פזיהם דאינה ירושלמי ברכות ‪ p‬א׳ א״י‬ ‫קמץ בז״ק‬ ‫‪P‬׳‪) » 1‬כד( חנר״ומא שופעים‪) :‬כה( מטצמא שירה «‬ ‫‪.‬תכלית משלחי היה‬ ‫שלא ירע לישראל‪ .‬ממבח ‪ .‬‬ ‫מ>ד‬ ‫?‪£‬‬ ‫י‬ ‫‪vf‬‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫העבר‪ .‬כן נקרא מקום קטצת המיס‬ ‫ולא יכאר מי מ‪:‬אר בכרו לא בן ולא בי ה נ ן ‪) :‬כג( יכמהי‪ .‬הריצין בלע״ז ‪ :‬ומהטאהיה‪ .‬ ‫ע‬ ‫ה ס‬ ‫י‪.‬והמחשבה היא הכנת האמצעיים להשגת כתכלית)ע׳ל‬ ‫ס׳ י״ט(‪.י הבל‬ ‫עיירות‪) :‬כב( ושאר ‪ .‬״‬ ‫‪-«.‬התכלית שירצה ה׳ במעשהו הוא העצם שלו )כנ״ל ה׳ י ״ פ ‪ /‬והאמצעיים‬ ‫שיעשה להקים התכלית ולהביאו אל הפיעל הוא המחשבה ‪ .‬יעצתי‪ .‬מילה וי‪:‬ממחה‪ ...‬שהחריבו תבל ‪ .‬המחשבות שהם האמצעיים צריכיס לקלוע אל המטרה‬ ‫שהיא העצה יהתנלית‪ .‬ב[ לשמיר הנזק בעחיל ל‬ ‫יקומו ויתגברו בשום פעם וירשו א ר ץ ‪ .‬‬ ‫‪.-•<v‬א «‬ ‫‪1‬י‬ ‫י )‬ ‫ב‬ ‫ש ג ימ נ‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫.‬שתהיה שממה לעולם‪) :‬כד( נ ש ב ע ה ‪ /‬והי קיים דבר זה בשבועה ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫בעון‬ ‫מטבח‬ ‫במטאטא‬ ‫נח‬ ‫יד‬ ‫^מלאימגך־סבלןדים*‬ ‫אבוזס‬ ‫יהוה צ ב א ו ת ‪:‬‬ ‫ה ש מ ד נאש‬ ‫הל נ י ש ב ע \ ה ו ה‬ ‫צבאות‬ ‫ל א מ י ר א ם ־ ־ ‪ $‬כ א ש ר ד מ י ת י כין דדיתה ו ב א ש י י ע צ ת י ה י א ת ק ו ם ‪:‬‬ ‫ת ״ א וקמתי‪ .‬ה׳ אומר אני בעצמי הקוס‬ ‫‪.‬מנין‬ ‫חשים את בכל להיות למורכה לקפוד יאגמי מיס כי שמס נהוי וכבוד במכבדו׳ העשוי לכבד את הבי׳ ובדרויל כקולי‬ ‫הדור הקפיד ושם יהיו יגמי מיס כדרך המקומות המריבות‪ :‬סאטיתא וטאטי גיי‪.‬ברוב עבוד' ועמך הרגת הנם כמו שמפורש )בדניאל בי( ואמר‬ ‫להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאיך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך ‪ :‬לא יקרא לעולם זרע מ ר ע י ם ‪.‬אכבד ואנקה איתה כמכבדות של הכמדס כי כמו אותי דמו להרוג )שופטים כי( ‪ t‬תקום‪ .‬מל׳ ירושה‪ :‬קפד‬ ‫שם ושאר וגו׳‪ .‬ומבואר ש ג ם ה ע צ ה ש י ע צ ת י שהוא בל ישתעבדו ינלאל ‪ .‬נרנייו נ״ח עירינין י״פ‪ :‬יסאטאדה‪ .‬שעי״כ ראו גבורות‬ ‫ה׳ וה‪:‬גהחו על עמו ולא יסף שוב עליהם עוד ‪ .‬נץ זה בלשצר ונכד זו‬ ‫ושתי‪) :‬כג( ק פ ד ‪ .‬‬ ‫כי הוא נתרן לו מה׳‪ .‬לא לבד שהיתה כי נ ם ת ק ו ם‬ ‫לעולם‬ ‫חיה ‪3‬‬ ‫ח‬ .‬וכל א‪:‬ר הות חישב מחשבות שהם‬ ‫אמצעיים יוכילהו רק להקים כתכלית שקבע ס׳ שהוא עצש‬ ‫ס ‪ .‬כג( ו ש מ ת י ה‬ ‫ל פ ו ר ש ק פ ד ‪ .‬מנינו קלוב כמו שאר נשרו)ויקרא י ׳ ח (‬ ‫פני הבל כרים וצפי שאמר לממלס ומריו הרס לכן אמר וגץ‪ ..‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫רש״י‬ ‫מלכים לנוח בקברך‪ :‬כי ארצך שהת‪ .‬והנה במפלת אשור ‪ .‬למען י ם ״ * *‬ ‫ככ ה‬ ‫ה ב ל ע ר י ם ממשיים ‪ .‬שזה לא יהיה אם ה ס ייר=י‬ ‫* ‪ r‬כי אז יחריבוהו‪ .‬הוא בן הגן וכן אס השקר לי ולניני‬ ‫שמגמה ימלאו ע־יס‪) :‬כב( ו‪:‬מהי‪.‬וזו היא העצה‪ .‬והאמצעיים שהכין לזה הוא מפלח השיר כהר ציץ ‪ .‬בן ה ב ן ‪ .‬״ ^‬ ‫‪.‬כי הם‬ ‫ישענו סענת ירישהעל כל הארץ מצד אבותיהם שמלכו‬ ‫ויחייו י ת י י א ש ו‬ ‫־יי־ו דייגי ייי•‪-‬יווייח‬ ‫ככי‪-‬ה‬ ‫״ ן ה״ינ ‪ .‬מי׳)בראשית כ'<!( אס תסקיר לי ולניני ולנכדי‬ ‫)כג( קפד‪ .‬הוא ג ן ‪ :‬ונכד‪ .‬״‪-1 .‬הוא‬ ‫מין שנועה וגזש ולא אמר והרי כי א כאדם האומר אס לא כן הוא יהיה מנכי כן וכך ו ק אם לא נתיס רכים )לעיצ‬ ‫‪4‬‬ ‫חזון‬ ‫באור ה ע נ ק‬ ‫‪:‬‬ ‫ישעיהו‬ ‫לבניו מ ט ב ח ‪ .‬‬ ‫ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יחחברו עליהם שונאיך וישחיהום‪ .‬משיב ה׳ אל דברי המ׳יז‬ ‫לאמל‪) .‬ונהפך כן‬ ‫יממד זרטלס ושמכם )לקמן ב י ס ( ‪ .‬כיעים מכבדי הבית ‪:‬‬ ‫)כד( דמיתי‪ .‬ולא לבד המלוכה ‪ .‬אקיס להפרע מהם ‪ :‬ולנכרי )בראשית כ״א(‪) :‬כג( למורש‪ .‬צא יכאד מה משלו להיות ש ו נזכר עליו שם עיף מרבדי‪ :‬ואגמי מ י ס ‪ .‬א( הכינו לבניו ממבח‪ ..‬וכה אמר‬ ‫לברר ד ב ר י ו ‪ .‬הלא כ א ש ר ‪ .‬מיל)צ״ר(‪ :‬מטאטא‪ .‬ונין בן סנן ונכד בן‬ ‫נן ה ג ן ‪ .‬־י״י‬ ‫י מ‬ ‫‪v‬‬ ‫»‬ ‫™‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫נייכ‬ ‫כ י‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫באור המלות‬ ‫הנהרגים מיד נושאי הרכות‪) :‬כב( כס ושאר‪ .‬ד מ י ת י ‪ .‬בן מושל במלכות אביו‪ :‬ונכד‪ .‬ואז כשיוכרח זרמו ימל ו )כב( ושאר‪ .‬צית כחמתי‪.‬ה * ‪.‬שארית‪ :‬ונין‪ .‬המצה אצל ס׳ היא התכלית הנרצם‬ ‫אצלו‪ .‬ל א מ ר ‪ .‬א)ר״ה כ״ו(‪) :‬כד( דמיתי‪ ..‬מנין מחשבה‬ ‫וטאטאתיה ‪ .‬אהה‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצורת ח ד‬ ‫לכל יקומו לרשה כארן‪ :‬ו מ א ו ‪ .‬‬ ‫‪s‬‬ ‫«‬ ‫׳‬ ‫‪s‬‬ ‫?‪few^s‬‬ ‫בכללה‪ .‬״>‪.‬ויאמרו‬ ‫זה ל ז ה ‪ ) .‬וכן לאגם מיס )ההציס ק׳׳ז(‪ :‬וטאטאתיה במטאטא‪ .‬ועוד יש לפתור ומלאו פני חבל ערים כלפי שאמרנו‬ ‫למעלה כס חבל כמדבר ועריו הרס חזר ואמר יכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלחו פ.‬אולם האדס אץ נכהו לקבוע סת‪.‬מתקיים ‪:‬‬ ‫המרוקן מכל מוב ולא ישאר מאומ׳‪) :‬כד( אם לא‪ .‬לנץ כיבוד אשקובי״ר בלע״ז כמו שאמרו רבותינו לא‬ ‫היו ידעי רבנן מאי ושאהאהיה על לשמעוה וכוי‪) :‬כד( כאשר למיתי * באשור כן היהה‪ .‬בל יותר מהם איש‪ .‬לבל יקומו וירשו ארץ וחמלא הארץ שונאים מצוקים וכן תירגם‬ ‫ימתן בעלי דבבין כמו )שמואל א׳יכ״ח( ויהי ערך‪ .‬כב( ו ק מ ת י ‪ .

‬וע״ז נבא המשא‬ ‫הזאת ‪) :‬כט( א ל ‪ . .‬עד עתה שמחת כולך בחיי א ח ז ‪ . . .‬ממרין ציד ‪ :‬ע״ש )מ( שס ‪) :‬נו( סין ס׳ מני• <‪ 6‬ז ‪5‬׳‪ p‬וסר נראשימ לן נשא היו ס׳ע ‪t‬‬ ‫רש״י‬ ‫קמץ במרהא‪.‬‬ ‫נבוכד נצר ראיתיה שנתקיימו ל נ ר י נביאי ישראל בםנמרנ‪) :‬כה( לשבר אשור נארצי‪ . j .‬ס ק ן א ^ ^ מ ^ ע‪$‬ו וסבלו‬ ‫מעל שכמו י?«> ‪ :‬־־י ן*ת ס מ ף סיעיןף על־־כל־־האיץ ןזאיז‬ ‫היד הנטויה‪.‬ע ת ה מ פ ר ש ‪ ) .‬המחשבה‬ ‫‪jp‬לעבר‬ ‫‪ .‬ועתה אחר שהעצה הזאת והאמצעיים האלה הס מנינים כוללים ‪ .‬אבל מה שיעצתי שהיא בהאמצעייס היו שני עניניס ‪ .‬וסנה התכלית קייס לעולם‪ .‬‬ ‫ס ה ‪ .‬כאשר דמיתי כן היתס לפי שעה‪ .‬נ י מצח י י לעולם ‪ .‬כל ארן פלשתים‪ :‬כי נשנר‪ .‫יד‬ ‫‪ s 5‬י ש ע י ה‬ ‫» לשבר אשור ^ * ‪ ^ .‬‬ ‫י י‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫י — י‬ ‫־‬ ‫התכלית — ' י‬ ‫)למעלה‬ ‫יכ‪1‬ר‪.‬על־־‪ -‬ל־־־הג‪1‬לס‪ »:‬כי־״יהןה ?בא‪1‬ת .‬ני אם היתההעצס‬ ‫רק על שעבוד חפור היו האמצעיים לריק ‪ . s O‬״ .‬כ י לא לבד שהצלחיס מאשור כי כז א‪5‬י‪1‬‬ ‫לא תשתנה אנל האמצעיים סס מן לפי * ״ י י "׳קם איחס מכל נוגשיהם ‪ .‬שימלאו לבס להשתעבד בס יפלו ג״כע״יה׳ כמו אשור‪ . .‬יען כי נשבר ש ב ט מ כ ך ‪^ .‬שהרימותה‬ ‫ראש בימי אחז שהיה רשע בגרם לו רשעו שנמסר בירכם כענין שנאמר )לברי הימים ב׳ כ״ח( ופלשת־ש‬ ‫פעמו בערי השפלה ו נ ו י ‪ :‬כי נשבר שבע מ נ ך ‪ .‬על מות אתז שמלך חזקיה ו מ נ י ע ם שטת ‪ .‬כי היה די אס היה נופל במדינתו ע״י ס ־ה אחרת ‪ .‬‬ ‫ולכדו חלק גלול מיהודה )שם כ ח יימ( ‪ .‬וכי ימצ׳ מי יפר עצתי‪ :‬וידו הנטיי־ • י״ל ידו הלא היא ני״"‪/‬‬ ‫להכות וכי ימצא ישיב יוו )כט( פלשת כ ל ך ‪ .‬אתה פלשת ‪ .‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫— והלגכ‬ ‫— ״‬ ‫‪.‬על אשור בשעתו ועל בבל בבעתה‪) :‬כת( בשנת מית‬ ‫המלך א ח ז ‪ .‬כי התכנית שנח ישתעבדו ישרמנ היה חכניח כוננ ‪ .‬‬ ‫י נ ל י מ ד ה פלאים בימי אחז ולא יכלו לן ‪ .‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪J‬‬ ‫(‬ ‫א ״ ו ך ‪ .‬‬ ‫י יי!‬ ‫‪.‬מעתה אל משמחי ע ו ד ‪ .‬וממינח נ ס ז א ת‬ ‫«ין‬ ‫י י^ ‪ .‬״ ‪ ^ f .‬כי המלכים שמלכו קולס ארו‬ ‫ה לצשע ו מ א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫• י"‬ ‫מכיס נ ו ובימי אח‪ 1‬נחו המלכוד‬ ‫באור המלות‬ ‫באור המלות‬ ‫כ י‬ ‫מ ש ר ש‬ ‫ל‬ ‫נ ה ש‬ ‫מ ג | ע‬ ‫כ מ ל ט ס‬ ‫ה מ נ י ס‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫י צ א‬ ‫מ ג‬ ‫מ י ג‬ ‫ה י ‪ 1‬מ‬ ‫חזו] ישעיהו‬ ‫)תדלוה ל״ג י*(‪ .‬כי נתלשה ונשפלה מלכות בית לול שהיו לפוליס להכות‬ ‫מצודת ח ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ו שהעמיס אשור מל ־כיזי"‬ ‫יסור א ו ‪) :‬כו( ואה העצה‪ . r‬״ ׳‬ ‫ה י ד ה ג ט ו י ה ע ל כ ל ה ג ו י ם ‪ .‬‬ ‫סתנלית הנרצה‪ .‬כן הסיס ספצ' סואת היעוצ' על נל הארן מ< אשור בשעתו ועל ככל בשעתה ‪ :‬כיד הימוו‪ -‬י‬ ‫להניח בסס בשעתה וכפל סדנר נ מ ש‪) :‬כז( ומי י פ ר ‪ . .‬לא ע י ׳‬ ‫גם גלול כזה‪ .עץ ומ‪/‬יפי‬ ‫וידו הנטרה ומי ישיבתה‪ :‬ני׳ בשנת־־מות המלןי אחז היה המשא‬ ‫הזה‪ :‬נס אל־־תשמחי נ‪5‬לשת כלןד כי נשבר שבטמבךכי־־משךש‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫ת ״ א לשמר אשר‪ .‬ומלך חזקיהו בנו היה המשא הזה על פלשתים‪) :‬כס( אל חשממי פלשה כ ל ך ‪ .‬מבואר ג״כ מ״ש ו כ א ‪5‬‬ ‫יעצת־ היא מקים היינו שתקום לעולם ‪) :‬כז( כ י ‪ .‬‬ ‫‪. .‬אבל מתשניפ ״ _ ‪/‬‬ ‫‪.‬אחר אשר ה׳ צבאות יעץ ומי יפר ומי ישנה א‬ ‫התכלית שבחר ה׳ לעצמו‪ .‬‬ ‫סציאר‬ ‫דבר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.‬נמ״ש עצת ס׳ לטץלס תעמוד‪ .‬ח[ לשבור א ת א ש ‪.‬דמיתי( ‪.‬בי מ ש ר ש ג ח ש ‪ .‬‬ ‫י ( י‬ ‫ו ד י ר‬ ‫‪e i‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫‪p‬‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫אשר אמרתי לרומסו ילבוססו‪) :‬נו( על כל ה ג ר ם ‪ .‬שהם מלכי יהודק‬ ‫הקידמ־ס‬ ‫‪* =tn‬י‬ ‫ח‬ .‬‬ ‫‪.‬ג ג ד ‪ .‬ובזאת הדפ כי‬ ‫את אשר יעצתי אליך ג ס היא ת ק ו ם ‪ :‬לשבר אשור ונו׳ מוסב על כאשר למיתי כן היתה‪ :‬אבוסנו‪.‬ ‫׳ ׳־ ־ •' עי* ש ד‬ ‫‪.‬וכן א״א שלא יוכל תמיד למציא האמצעיים הנצרכים למלאות התכלית‪JiM .‬‬ ‫‪ w‬גבי ‪ .

‬לאמר נמוג פ ל ש ת כ ל ך ‪ .‬מילליס כעיר הנשים ורכ• לב הנשארים‪.‬חכי באין‬ ‫תקום‪ .‬מנין‬ ‫תשונה‪ :‬מלאכי« שלומים‪:‬‬ ‫המם נכצלם‪ :‬פרשן‪ .‬לא בא עליין רק העשן שהאש היה עדיין ברחוק ‪p‬‬ ‫משנו הגיע לשם‪ .‬נמס ונהרנכל שלשת‪ :‬כי מצםץ‪.‫י ש ע י ה‬ ‫י‬ ‫מ ע ו פ ף ‪ :‬ל וךעי ‪?1‬כ‪1‬רי‬ ‫‪!.‬עמוס ד א ‪ /‬א׳ ו ׳ ‪ .‬משי‬ ‫יללה על חוינן השער וזעקי חרה על כומתות הכיר‪ :‬נמוג‪ .‬שהוא מ ט ר י ם והגדילים‬ ‫ימותו ברעב בימי המצור‪ .‬‬ ‫וזועקים נש!ר הגנזריס משיני מלחמה שערה ‪ .p‬‬ ‫»‪w1‬‬ ‫כצר‬ ‫חיה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫ץ נ ן ל‬ ‫חזון‬ ‫«‬ ‫ה‬ ‫ו ‪ £‬ר י‬ ‫‪n‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ן‬ ‫א ר ס‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫הס‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫ט מ ל‬ ‫ס י‬ ‫י ה ם‬ ‫ס ע‬ ‫‪h n r‬‬ ‫ש ה ו ח‬ ‫מ ע ו ש‬ ‫׳*‪°‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י ר ע‬ ‫ב‬ ‫צ ן‬ ‫ו‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫ישעיהו‬ ‫ממילא ‪ ( » .‬‬ ‫״‬ ‫דליבןיר״ו‬ ‫‪2‬‬ ‫י "‬ ‫'‬ ‫דל‪.‬והאביונים ׳ *‬ ‫\ י‬ ‫ל ב ט ח ‪ .‬וכבר החל הלוע‬ ‫הרך הזה להתמוננ בפני העשן הזה ‪ .‬היסוד והעיקר של פלשתים‪ :‬ושאריתך‪.‬אבל נש«‬ ‫מילליש‪ .‬ת״י ויהון עובדוהי בכון כחיוי‪) :‬ל( ורפו בכורי דלים‪ .‬כצאת לנשק‬ ‫נננון ולהציל‪ .‬הוא אינו מזמין מזילים רק מתנות מחנות עוברים‬ ‫מכל צר ‪ .‬כי רפתה ידם‪ .‬ם י ר ע ו ‪ .‬ומלת כולן מוהכ על הלילי ‪1‬מ*‬ ‫ס ל ן ‪ .‬עתה‬ ‫מציין כי בלכת סנהריב מל ארץ יהודה לתפשה שעבר אז קרוב לארץ פלשתים התיראו ונמוגו שמס סן יבא‬ ‫בנית עליהם ‪ .‬ואין להם להתירא ‪ .‬וכבר החל לעלות כליל ס מ ק לפלשת‪ .‬לא( סלילי שער זעקי עיר‪ .‬שירענות קשה כעשן תנא עליהם מצפון עזה ונמליה שהכה חזקיה היי בדרומה‬ ‫סל ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפץ וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו‬ ‫לברוח כלפי דרוס היו מסגירין אותן שנאמר )עמוס בי( על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום‪:‬‬ ‫ואין בודד במועדיו‪ .‬ה ד ך העשן‬ ‫‪ .‬מה התשובה שהביאו להם לנחמם ? עע בבשורה‪ . :‬צפע‪ .‬כל נדד ויחידי‪ :‬ננמעדיו‪ .‬ולידע מקום מהלך האש הזה ‪ .‬ח״י וליה דמאחר בזמנוהי בנדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות‬ ‫בודל ובא בודד לבלו אלא ט ל ם כאחל יבואו בחזקה‪) :‬לב( ומה יענה מלאכי גוי‪ .‬‬ ‫כלכאריס מ.‬כלאתד ממלאכי האומות ההולכים כשליחות מארן לארן כשישאלו‬ ‫‪t‬‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫^‬ ‫‬‫י׳‬ ‫י‬ ‫ד ׳‬ ‫ י‬‫'״״‪ 5‬׳‬ ‫ף‬ ‫הזה יהיה שי) י‬ ‫חזקיה ופרי מעשיו הסינים שיזיקו לך ‪) :‬ל( ודעי ׳‬ ‫מציירי שלות ישראל כבהמות הרועות בנאיח דשא‬ ‫פהגדולות רועות והמנות רובצות על י ו ס ‪ .‬כאביון חץ צי מאומה‪ .‬כי אין ב ו ד ד ב מ ו ע ד י ו‬ ‫האנשי תיל אשר הוא מיעל ומזמץ לא נמצא שילכו בולל‪ .‬ואמרי נמוג פלשת‪ :‬במועדיו‪ .‬אבל את תהיה כהפך ‪ .‬ובארו השעם שנפונ לבבם בשני העשן‪ .‬מל׳‬ ‫פכישראצ משר כמה עתם מם *דל ואביון‪ :‬ואכיונים‪ .‬ל' שרים כמו)תהליס ש״מ( אף אני ב מ ר א ת נ ה ו ‪:‬‬ ‫)לא( כי מצפין עשן נ א ‪ .‬וז״ש‬ ‫הלילי ש ע ר וזעקי ב ע י ר ‪ .‬ומה יגידו בימי‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫חוקיה שירכה להכות גך‪ :‬ופ־יו‪ .‬מנץסמשס‪1‬סי‪.‬ירעו מרעה שמן הראשים )לא( מלילי‪.‬ימא״י כיישנת לצפון מזרפ‬ ‫פנשת בא כלים'פורעניות הקשה כעשן‪ :‬ואץ נו ד במועדיו‪ .‬ה ' י ס ד צק ו ב ה יחסו עניי ע מ ו ‪.‬אניון קשס מ ר נ ‪ .‬אחרי המצור י ה ת נ האויב הכובש‪ .‬מנין השכינה לנוח‪:‬‬ ‫נמ״ש‪):‬ל( ורעו בט־י דלים‪ .‬ר״ל אש האדכ קרוב ומשחית בצפון‪ .‬ורעו‬ ‫בימיו שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם‪ :‬בכורי‪ .‬מנץ גדולים והשונים‬ ‫למהירות כמפיפת העוף וגס זס יאמר מל תןקיה וכפל הדבר וכן ככור אתנהו)תהליםפיט(‪ :‬ירכצו‪ .‬מדמה אותם לדונג הנמונ מפני האס ‪ .‬ובאין סשק תעבור נ ס מ מ ה מועלת ממחנותיו לרך ארצנו ותחריב המלינה שנית ‪) :‬לב( ו מ ת‬ ‫י ע נ ה ‪ .‬ב ט י‬ ‫ו ת ו ה מ ת י ב ר ע ב ש ר ש ך ‪ ..‬אבל‬ ‫יאמר כי עול לא בא האש רק מצשין עשן ב א ‪ .‬שיצאו לסציצ ולגונן‪ . k m‬יצא צ פ ע ו פ ר י ו ש ר ף‬ ‫ל^טח‬ ‫והמתי‬ ‫ןךבצו‬ ‫&ערדענןי־־־־^ר‬ ‫‪t‬‬ ‫ך‪$‬ים‬ ‫וא?י‪1‬נים‬ ‫ב ר ן ן ל ע ז ך & ך ו ש א ר י ת ך י י ה ר ג •* לאי ה ל י ל י‬ ‫נמוג פ ל ש ת כ י ך‬ ‫כי'מצפין‬ ‫‪ :‬לכ ו מ ה ־ ־ י י ע נ ה מ ר א נ י ־ ־ ג ו י כ י‬ ‫במועדייו‬ ‫ג‬ ‫עניי‬ ‫ב א ואין ב ו ד ד‬ ‫יהוהיםדציון‬ ‫ובהיחס‪1‬‬ ‫עטו‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ד ׳ י ׳‪• ~ r‬‬ ‫עיש)לנ( ש״ר ס' ל״א תנתומ‪ f‬קדושים‬ ‫רש״י‬ ‫בכם כמו שמציכו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם כמכין מנאמני )דיה ל ציי( יצא ר ל נ ‪0‬‬ ‫בפלשתים ויפריז את חומת נ ת ‪ :‬כי משרש נחש‪ .‬הס אביוניהם ירבצו ב ה ח ‪. הרמי יםרוג חזקים ן )לא( הלילי שער‪ .‬משרש אותו נחש יצא צתע שהוא קשה מנחש ומי היה‬ ‫זה זה חזקיהו שנאמר בו )מלכים ב׳ א ז ( הוא הכה את הפלשתים עד עזה ואת גכוליה ממגדל נוצרים‬ ‫עד עיר מבצר‪ :‬ושריו שרף מעופף‪ .‬אין מ• כאנשי מדץה ינוא בדד ממן סמיכדו שלכע להלתם‬ ‫‪ 0‬ני כולם יהד יכואו ‪) 1‬לכ( ומס יענס מלאכי גוי‪ .‬השירש יהיה שרף סדולג שרף‪ .‬ב ח ר ב ‪) :‬לא( ה ל ל י סנחריב כנש אס פלשתים‬ ‫שלש שנים קודם בנפל כארץ יהודה )לקמן כי( וזה מה שנבא בפסיק הקודם ושאריתך יהמג ‪ .‬ושלחו מרגלים לראות ואז השיגו התשוכה כי נשל שדוד בהר ציץ‪ .‬מל׳ מועד יזמן‪) :‬לכ( ימנם‪.‬מצייר כי המלאכים ששלח שלשת לתור אחר הדבר‪ .‬מ‪.‬מיצי נחשי׳ רעים‪) :‬ל( נ מ ר י ‪ .‬הכלות קי׳׳ג ז ‪/‬‬ ‫משלי י״ר ל*א‪) :.‬כמוןיועמכצכמלכים‬ ‫)יהושע ייא ח׳(‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ח‬ ‫‪6‬‬ ‫ט‬ .‬כן בבודי‬ ‫^‬ ‫״ ‪.‬ויבואר‬ ‫)לקמן כיה ר ‪ .‬‬ ‫ו א ת ‪ .‬קה‪ :‬גירד‪.‬׳יללה‪ :‬נמוג‪ .‬זועקים נעיר‪ .‬ו ש א ר י ח ך ‪ .‬קשה מנתש כנ׳ל)י״א ‪ J) :(0‬דלים‬ ‫ואכיונים‪ .

‬אבל אך לחנה‪ .‬אז התעוררו נטריו למלחמה ‪ .‬מנין בתיתס אוהי נודדות מס ימס גבואל־ם ‪ :‬כי ‪9‬׳ וגזי‪ .‬‬ ‫מ ו א ב .‬את סעידער העומדת במואב ונכרת‬ ‫‪9‬יא נשדדה נציל וננרתה ממס‪) :‬נ( טלה הבית‪ .‬אין פרן יכו׳‬ ‫גמדינה ומזדיג השבון ואלמלה צבי תפארת מואב ‪ .‬ה ב י ת ‪ .‬שתק לח התפעל מזה מאומה‪ .‬כאומר את‬ ‫כמו וידום אהרן )ויקרא יי( ויאמר כ! עצ סאנדון !ם יע.‬‬ ‫באור המלות‬ ‫חזון‬ ‫ישעיהו‬ ‫באור הענק‬ ‫מתאהפיס‪ .‬נשרכים מגר! שקים נאנל וצער‪ :‬ננה ו י .ס‬ ‫סכמה בת םשווו ובדו‪.‬עיר פרזי ממדינת מיאב שעמדה אצל ה ס פ ר ‪.‬ענ הירנן ננו ימידכא ייציצ מיתנ‪ :‬קרתה ‪ .‬ני ימרטי ש‪-‬״‪-‬יזיק‬ ‫ראשס וישאר קרח‪ :‬נדיעה‪ .‬יעל הבתים ‪.‬נר־‪.‬שנכבשו‬ ‫הרגישו בצרתם ‪ .‬מואנ טלה לנית העניים יאגשי דיניו עצי מנ הנמות צנכיית ׳!*'‪-‬‬ ‫גמושגס שהעניים תרחם עליכם יתצינש‪ :‬עצ נבו ‪ .‬נ ס עליה לא שת לבי‪ .‬עיר בצורה ומוקפת הומה‬ ‫השר בגבול מואב‪ .‬העיר ק־ר העימות נמאכ .‬נציין יתהו לסהתתר משני כנתריי‬ ‫כי צא כבשה‪:‬‬ ‫)י כי נדמתי )•לעיל וי(‪) :‬נ( קרחה‪ .‬ב( ע ל ה ‪ .‬ער יקיר‬ ‫זמי מלינומ מואב הם ‪) :‬ב( עלה הבית וריבון‪ .‬ר ק נ ד מ ה ‪ .‬צאננו מאצישות ונוי נתיציתינו‪ .‬‬ ‫\ ל ב כ י עיי נ ב ו ועל מ י ד ב א ‪ .‬ת‪:‬י הם הפיימדיה לרבה‬ ‫״‬ ‫ח ח״ה ‪6‬‬ .‬כ י ב ל י ל ‪ .‬והחת שראוי לגטרי חיל‬ ‫אבל גס ב כ ל ראשיו ק י ח ה ‪.‬אף מעשרח השבעים באים שם כמו שמפורש )בד״ה ב׳ לי( ששלח חזקיהו‬ ‫מלאכים בכל נבול ישראל לשוב להקב״ה ‪:‬‬ ‫ט ו )א( מ ש א מואב‪ .‬שהרחוב הואכקוס השוק שרבים מהאש.‬‬ ‫נמתרי‪:‬‬ ‫מערותיו‬ ‫כי‬ ‫*[ף גם כ ר ח ב ת י ד ‪ .'1‬ו^ל‬ ‫^כל־ראשיו‪. r‬דמה‪ .‬נתנבא ישעיה שיבא סנחרב על מואב ויגלם כמו שנאמר )לקמן נ‪"1‬ז( בשלש‬ ‫שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב‪ :‬כי בליל שדד ער מיאב נ ד מ ה ‪ .‬קראה כל־זר ן ג ר ‪ #‬ה ‪ :‬ג בחוצתיו‬ ‫(‬ ‫‪ b ' t‬׳ צ׳נ הנמומא מפיקתא‪:‬‬ ‫מ ״ ל נרייש עט״ש‬ ‫רש״י‬ ‫ווזקיהי מלאכי ישרא‪ 5‬ההולכים לבשר בשילוח כן יגידו ה' יסד כציון והקים כה מלך מ ו ן וחזק וסי‬ ‫»מו‪ :‬ובה ימסו עניי ע מ ו ‪ .‬־‪.‬פו ‪ .‬א ח ״ כ ‪) . ס שס תמיד נר‪.‬סלשו מערות ונחשר מסם ‪) :‬ג( נתוצמיו‪ .‫*‪b‬‬ ‫טו‬ ‫ישעיה טו‬ ‫א‬ ‫מ & א מ ו א ב כי ב?יל‬ ‫קיר־מו־אב‬ ‫נדמה‪ :‬ב‬ ‫מיךבאמ‪1‬אב ^ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ע״ש )א( נר״ר מיא אי״ר‬ ‫‪6‬‬ ‫שדד‬ ‫מ ־ ו א ב נך&ה כי‬ ‫ב ל ל שדד‬ ‫‪ nfy‬ה י י ת ו ך י ב ו ן חבטות ל ב כ י על־נב‪.ה נומי דעו ־ישר ה׳ יכד את ציו! ולא ‪ :‬נ י ע‪:‬יה‬ ‫מכריתת על כי מא מ!שתק מעתה וצא נשמע קילו ונ! אוי הננורינ‪ :‬ונס י‪.‬מואב ‪ .‬ט‬ ‫כבר הנחת גבורתם‪ . ר מ ה ‪ .‬מנין מריעה הנער ‪:‬‬ ‫ד ל י )א( משא מואב‪ .‬עלה מואב הבית ואנשי ליבון עלו הבמות‪ :‬לבכי‪.‬בליל אשל ש ד ד ע ר ‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫‪) Ifo‬א( כ ד י ‪ .‬גס ב ל י ל א ש ר ש ד ר ק י ר ‪ . ' ‪.‬מנין מושק ואביון ‪.‬מואב כאלו‬ ‫ישן דומה ואין יכול להלחס ובליל אחר אשר שודד בו קיר מואב נדמה ת״י וחיני! דמימין‪ .‬ננואה וו מצ מואב אשר נליל נעת‬ ‫ממה ‪ :‬קיר מו־נ‪ . .

‬מלי‬ ‫תרועה‪) :‬ס( כריתה‪ .‬ולכן סוב יותר שיברחו‬ ‫לצוער ולא ילחמו כלל‪. יזעק לכי עד צוער שהיא עגלה‬ ‫שלישיה עיקר רוזק שלהם כעגלה שהיא שלישית לבשן‪ .‬‬ ‫‪t‬‬ .‬‬ ‫ומבתר שלישיו}שמית‬ ‫שכס השרים‬ ‫ט״זזי( ככס‬ ‫כגישיי.‬מגי כנרמכ וניכה‪ :‬יפעדו ‪ .‬כי עת •לחמו אני מידעם כי מ ע ל ה ה ל ו ח י ת‬ ‫ב ב כ י י ע ל ה ב ו ‪ .‬שם ז ע ק ת ש ב ר י ע ע ר ו ‪ .‬כנכיא מדכר נן מל לשין כמם שיאמר כל אתד ואתד לני למואנ יזעק ר*ל אזעק ממרירות לב וצא‬ ‫<פניס‪ :‬בריחה וגר ‪ .‬שעל הנהר הזה הביתו מניותיהם‬ ‫יערכולח אל תיך המדינה‪ .‬ענץ נתיניה ומיתי‬ ‫כמו אריד בשיחי )תהליס נ״ה(‪) :‬ד( ח‪:‬בין ואנונה י ק ‪.‬מקום מעלות הר‬ ‫כשמו מעלה הלוחית וכן כמורד הומים )ירמיה מ״ח( יבכו הבורחים דרך שם זכל המקומות החלה ממואב‬ ‫׳הם‪ :‬יעמרו‪ .‬‬ ‫שמות מקומות ‪ :‬מנצי‪ .‬רק זאת העצה ‪ .‬הגביר אשר יפלס מן המלהמה וינצל‪ .‬על אכר מזוייני מואב יריעו לקראת‬ ‫במלחמה ונפשו של מואב ירעה לו מהרזעעת כהבל על עצמו‪) :‬ה( לבי למואב י ז ע ק ‪ .‬אבל ככר לא היה תלועת‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ ״ כ‬ ‫)כ״ו ה׳(‪ .‬מי נהר נמרים יכיס שממה ר׳׳ל יחרבו מימים ‪:‬‬ ‫חזון ישעיהו‬ ‫באור הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫•כ‬ ‫והיה‬ ‫לצאת למלחמה ‪) I‬ל( ו ת ז ע ק ‪ .‬חציר כולל מינו‬ ‫ירקיחהנומחם מחניכם וריבם למאכל נהמה"')מ״א'י׳׳‪ .‬ושם היה שדה המערכה‪ .‬אל הלט‬ ‫להלחם כי לא הצליחו‪ .‬בדרך הורגים יעורו זעקת שנר ‪) :‬ו( מי נמרים‪ .‬הלביש החוזה לבריו משל ומליצה ‪ .‬כ'ז זעקת לב כנביא וקריאתו לנבורי מואב‪) :‬ו( כ י ‪ .‬במעמקי המזיין הזה ‪ .‬רק אתל כגם חשכין‬ ‫האויב והם‬ ‫איחס החריב ההויב‬ ‫בגס היחס‬ ‫לזעוק שגס‬ ‫התחילו נזעוק‬ ‫והלעלה התקינו‬ ‫והנענה‬ ‫•היו‬ ‫' ^‬ ‫™ ׳‬ ‫»‬ ‫היי הפארת נאין‬ ‫עעלל אשר ע ד יהץ נ ש מ ע קילס ‪ .‬גונח ונוהם בנכי כמו)שוססים י״א(וירדהי על‬ ‫ההרים וכן)איכה גי( זכור עניי ומרודי‪) :‬ד( על כן חלצי מואב יריעו‪ .‬כי נגע » ‪P ? 1‬‬ ‫־מל יה! שאז כנר" נכנש עין ה ה ק " ‪ .‬נפשו של מיאכ ירעה ת־־ ועת שנר עצ עצמו ‪:‬‬ ‫)ה( לני למואב יזעה‪ .‬נמכור ועקת כמס גם ר\וצי הנבת ‪:‬במויב יניע׳ גס‬ ‫המס תרועת הנכי והיללם ונא כהו גנם צהנהס עוד‪ :‬נפשו‬ ‫*ימס לו‪ .‬עדת תכנון‪ :‬קילס ‪ .‬רק אז ח ל צ י‬ ‫מ ו א ב יריעו למלחמה ‪ .‬נהר של אוהו מקום‪ :‬משמות י ה י ו ‪ .‬כי ב ר י ח י ה ‪ .‬כי יכלי לפני אדניהם‪ .‬ימליץ כאילו לבבו הרואה‬ ‫אחרית ד ב ר ‪ .‬הבורחים שנ מואב והם ע ג ל ת שלישיה מעגל וחברת‬ ‫השלי*ס והגבירים של מואב יבררו ע ד צ ו ע ר ולח ילחמו‪ .‬כמו‬ ‫מצודת דוד‬ ‫גכל מקום מהמקומות האלה יכמע קול יללה ונכימ׳ ככני ‪t‬‬ ‫)ד( ותזעק מנכון‪ .‬מ!וץככליקרב‪ :‬י־עיירכס‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫טו‬ ‫בפשו ירןה ל ו ‪ :‬ה לבי למואב ‪ pj[r‬בריחה ער־־צוער עגלת‬ ‫^*לשיה כי ו מעלה הלוחית'בבכי^עלדדבומ דרך חוינים ז עקת־"‬ ‫ישבר יעערו‪ :‬ו כי־־מי נמרים משמות יהיו כי־־ייש חציר בלה‬ ‫ר‬ ‫קםץ בז״ק• ס״א חסי• ס״א מו״ק‬ ‫ר ש‬ ‫״ו‬ ‫•צלו בוכים בבית והלו בוכים ברחשי במוחיהם‪ ) :‬נ ( ירד ב כ כ י ‪ .‬מהעושר של מואב ורכושו‪.כמות ט״ז ‪p‬‬ ‫מנןנין ול׳כהר‬ ‫סזא מענין‬ ‫ושל‪:‬יה הזח‬ ‫ו״ג‪:‬יה‬ ‫^ ^ ™ * ™ ‪T ^ w ^ t S‬‬ ‫)ו( יבש חציר כלה ד‪:‬ר( ירק לא היה‪ .‬ר״ל הנה מ‪-‬יצם מיתה מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לכען המעולה ביותר ועתה גרהו מפני‬ ‫כמלחמה ובאו כבורחים עד צוער וכרס המקרא‪ :‬כי מעלה הלוחית‪ .‬יצעקו ולשון ארמי הוא שמ״י לא •דרוך הדורך הידד )לקמן ט״ז( לא יעוער־ן בקנהץ‪:‬‬ ‫כי מי נמרים‪ .‬מל׳ גרעין וחסרון‪) :‬נ( ירד‪ .‬מדם חללים המתערב ונופל בהם‪ :‬כי יבש הציר וגוי •‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫גרועה‪ .‬ינס כנביאי אומות העולם בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר ונביאי ישראל מתאוננים על‬ ‫פורעניות הגאה על האומות‪ :‬בריחה עד צוער‪ .‬י ק כ י ד ר ך ח ו ר ג י ם ‪ .‬נביאי ישראל‬ ‫ל‪.‬נ״א שלישיה גברתנית וי״ת בריחיה כמו בורחיה‬ ‫יברחו מהם להמלע עד צועד כמו שעשה לוס אביהם שברח לצוער‪ :‬מענה הלוחית‪ .‬על כל חזקה של מוח.‬כי נעת יברהו דרך מעלה הר הנוהית הנס יעלו‬ ‫‪ 05‬מ נ י ז דרן תרנים‪ .‬כהיא המחנה המוכנת נמצחמה השוכנים בעיגול‪.‬ה ‪/‬‬ ‫איוב מ׳ ט״ו‪ .‬ומזהיר אוחם ‪ .‬‬ ‫ה י ה ע״י המסחר שהיה ע״י חיף אניות שהיה לו על מי נמרים ‪ .‬רק פעם אהד ותכירו‬ ‫עבר ואבדון‪) :‬ה( ל ב י ‪ .‬א[ במה כמוכרים‬ ‫היתרם‬ ‫‪ n‬ח״ר‪7 .‬ההלות ק״ד ׳״ד(‪ .‬שהיה בבקעה לפני‬ ‫•המעלה‪ .‬והיציאו סחורה ממנה לחון והנה המסחר יהיה בשני לברים ‪ .‬הוא עצם חי עומד וקורא בקול לצבא מואב היוצאים למלחמה ‪ .‬קול זעקתם ‪ :‬מל‬ ‫ק ‪ ..

‬לכן י ת ר י ׳ ) א ש ‪/‬‬ ‫עשה ‪ .‬מום הרוגיהם‪ :‬כי אשית »נ לימון נושפות‪ .‬‬ ‫»ני.‬ולפי ששבחה של ארז מואב ‪ H‬מרעה הסוג מנה כמו כ‪. ו ל מ ו א כ ע ד ־ א ג מ פ‬ ‫״‪:‬אך אלים ן ל ל ת ה ‪:‬‬ ‫פ ‪$‬י מי‬ ‫ל י מ ו ן מלא!־ ד ם כ י ־ א ע ז י ת ע י ‪-‬‬ ‫י״ י‬ ‫‪ H'D‬סדימ‬ ‫גלומר גבוריהם ומלכיהם ושלימיהם•‪ .‬אחר שצייר השממון שהיה‬ ‫בתוך המדינה‪ .‬מגניב ישמע קיג‬ ‫זעקה‪ :‬עד אגליס יצצתס‪ .‬יר ‪ :.‬כמו ולבאר אליס ‪) :‬ט( מי דימין‪ .‬מעתה‬ ‫ר‬ ‫‪L.‬‬ ‫‪.ל כגני‪ . .‬אשים ‪ :‬לפליטת ‪ ..‬יקחו האויבים אותם את הגנילין ‪ /‬יעוד י‪5‬ן‬ ‫לפרש ופקדתם שאביא עליהם זו תהיה על נמל הערבים ישאוס האויבים יגלו אותם אל ארן בבל שהיו‪/‬‬ ‫נחל ערבים שנאמר )תהליס קל״ז( על ערבים בתוכה חלינו כנורותינו‪) :‬ח( איליס ובאר אלים ‪ .‬יתרה‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫עשה‬ ‫_?ר ב ה ד‬ ‫ו ^ ד ת כ‬ ‫‪ :‬״ <יי־הכךפה חןןגכןה א ר ד ג .‬יתרון העושר ימרטלן‬ ‫ההין שקנן והממון הפקוד והגטו אצלם את הכל ישאים ענ‬ ‫מחל הגדלים שם ערניס להטמינם מעיני סשיוי תיו מגפי סדרנים‪) :‬ח( ני הקיפה ‪ .‬וגס ) ע ד ( ב א ד אלים שרחוק יוקר ממואב ה ק י פ ה י ל ל ת ה יי‬ ‫כי לא נחו מאויביהם גס מחר שברחו הלאה מגבולם‪) .‬אומר נ י גם א ת גבול מ ו א ב ה ק י פ ה ה ז ע ק ה ‪ .‬‬ ‫מענין חסרון‪ .‬״ • • ו‬ ‫״•‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪—<-‬‬ ‫ר < ל ב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪\.‬לכן אמר לא לנד חציר א}־ דשא ואן> ירקנתינשו מאין ימלי! כי מי נמרים ‪ .‬הוא המלות( ‪) :‬ז( ע ל כן ‪ .‬‬ ‫גם נהר ‪ :‬מלאו דם ‪ .‬‬ ‫האניות ולא יכלו לסחור ב ו ‪ .‬‬ ‫ו ‪I. ..‬דם כי‪.‬י יימי‪-.‬‬ ‫)נמונר כיו(‪ :‬ופקדתם ‪ .‬מקימות‬ ‫הס בגבול מואב ‪ :‬יללתה ‪ .‬כשם הנהר‪ :‬כי אשיח פל לישו י ו פ פ ו ס ‪ .‬‬ ‫ע ל ‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫?‬ ‫טר‬ ‫‪.:‬ינו‬ ‫אלים ממואב לפיכך מפל מת פורעמתה בחורבן מרעה שלה‪) :‬מ( על כן יתרה עשה‪ .‬ונא נפקד ממנומש‪ :‬נמל הערבים ‪ .‬כנין שארית ‪ :‬נענור כונד המלחמה‪ :‬יחרה עשה ‪ .. סנונ‪) :‬ע( אביס ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫‪60‬‬ ‫* ט א‬ ‫ה ע‬ ‫ר‬ ‫ירק‬ ‫^‬ ‫ימ‪11‬י‪5‬‬ ‫לא‬ ‫י ש‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ‪.‬כ״כ תהרנ כאלו לא היה שם ירק מעילם‪ (0 :‬על כן ‪.‬שכל שנח ארן מואב במרעה שמן וזבן לכן‬ ‫רניי ‪ 5‬עשה‪ .‬ז‬ ‫‪-‬‬ ‫י •‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫כאילו ע״י יבופמ הנהר שלהם הוסב המסחר אל נהר א ח ר ‪) :‬ח( כ י ה ק י פ ה ‪ .‬הנהר הזה היה לשמה‬ ‫־ ־ ־ ־ ־ ־ — ־ ' ־ ־ ־ ״ ־'‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫נדם‪..‬שס הנהר ‪1‬‬ ‫מלאו ד ם ‪ .‬שמו וימין מלץן דש ואופיו• מליו לס סצציס יהי*‬ ‫ג ־‬ ‫באור המלית‬ ‫ישעיהו‬ ‫חזון‬ ‫צס‬ ‫‪:‬‬ ‫באור העניי‬ ‫מ׳(‪ .‬כי גם ביצאס מארצם השיגם חרב אויב *'‬ ‫וגס ע ד ע ג ל י ם שהוא מון מגבול מ ו א ב ‪ .‬על אשי י ק ר כ‬ ‫עשה תכא עליו הפורענות הזה שהיו כפויי פוגה שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט ב‪5‬אתו מחרן‬ ‫ובלכתו למצרים ובזכותו שולח מתוך ההפכה ונלחם עליו עס אמרפל וחניריו והיה להם לגמול עובה לזרעו‬ ‫והס היו מונים אותס כשהגלה סנמרב לראובני ולגדי והיו ישראל בוכים ומתאוננים והיו אומרים להס‬ ‫על מה אחם מתאוננים והלא לבית אביכם אתם הולכים אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא וזהו שנאמר‬ ‫)צפניה בי( שמעתי חרפת מואב ונדופי בני עמון ועוד שסייעו את סנחרב שלש שניס פצר על שומר־ן‬ ‫הוא שנאמר )לקמן מ׳׳ז( בשלש פנים כשני שכיר ונקלה כל כבוד מואב ‪ :‬ופקדתם • ת״י וחחומיהון דעל‬ ‫ימא מפרבא יהנםיב והוא מלשון מינוי כמו )במדבר ל׳( ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן כלומר ארצש‬ ‫שפקדחס אליה חלקת מ ה ס ‪ :‬על נחל הערבים ישאוס‪ .‬של מואב ‪ :‬באר א ל י ם ‪ .‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫׳‪-‬‬ ‫‪.‬הם לברים שגדלו במדינה יחר על הצריך שהיה דרכם להוליכם פל האניות למין ‪ .‬ענינו הקבין יהאכיפה וכן וישראל טוכסחינ אמר מזורננס שיחרנ מימיהםוינלס המרעה ‪ :‬ירק לא היה ‪..‬יללת מואנ תהיה נשמע עראגליש ועד נאד אלים בעמלו בכיף י ' י'י ‪? w .‬נ.‬מל׳ שקדין וגניוה‪) :‬ח( הקינה‪ .‬מלי יהרין והוא מנץ ינש ר‪5.‬ג‬ ‫נס לא‬ ‫המל צם \‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .‬דם חללים אוסיף למלאמ יהיא לשו^‬ ‫‪-‬‬ ‫מצודה ח ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫יעורי ונכפלה פ״א השעל‪) :‬ו( יהרה‪ .‬‬ ‫‪.‬ו פ ק ד ת ם‬ ‫דברים שהיו מסרים במדינה שהיו מוליכים אותם על האניות על מי נמרים לתוך המדנה ‪ .‬ומצייר את ה עקה כעצם מופשט הציעק סביב סט‪-'4‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ה׳׳ה‬ ‫‪S‬‬ ‫עציהם‬ .‬ע״י שחרב מ ה ר רזו•*‪.

:‬־ נרים )מ׳ב ג׳( ונמות אחאנ ס‪:‬ע ואמר הנכיא הים לן לשלוח אותם סכרים‬ ‫למלן יהודה אל הר כת ציון שהיה מלן ככר ואס כן משית צא קרה לן כזאת‪ :‬מושל א ר ן ‪ .! לשליטה מואב אריס ‪» .‬אכל רואה כי מואב מאותו איט רוצה להשפיל עצמו לבקש הצלה מבני יהודה‪ .‬משפע נדנר גח‪$‬‬ ‫ואמר שאין להם הצלה‪ .‬עשי ק ר י ‪.‬ע( נוספות‪ .‬כאפרותי כקן המשולחים ממנה ונעזב ס לרצון עצמם והולכים‬ ‫מטונעלים נגיס ונדים ‪ :‬תהיינה ‪ .‬אמר הנביא הים לן להניא עצה ולעשות‬ ‫חזון‬ ‫באור הענין‬ ‫באור ה מ ל ו ת‬ ‫ישעיהו‬ ‫שאדמת מואב החרבה תמית את יושביה ברעב ובדבר‪) .‬אל תתגאו בנאותכם הלא ידעתם שמושל אדן שלכש מישע מלך‬ ‫מואב )במלכים ב׳ ג' ׳ היה נוקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים שלהד‬ ‫אוחו כר המושל שלכם מסלע מדב״ה אל הר בח ציון‪ ) :‬ב ( כעוף נודד‪ .‬והנביא מבפיהם כי גני יהודה ירחמו‬ ‫עליהם וימלאו בקשתם ‪ .‬הוא שליח רץ במהירות‪ .‬ומי יהיה הכר ?ו מ ו ש ל א ר ץ ‪ .‬מתנות טספות על הקודמות‪.‬‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצורת דוד‬ ‫)א( נ ר ‪ .‬שבזכ‬ ‫העוף עדל תחלה ואח״כ הקן משולח ונעשה הפקר ממילא‪) :‬ג^ הביאי עתה ישים הנביא בסי הכנ‬ ‫הזה‬ ‫ח״ה ע‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫‪.‬וישים בפי השליח מה שידבר חל הר בח ציון )פסוק ג׳ ל י ( ‪ .‬כענין שנאמר )ירמיה די( מלה הריה מסובכו‪ :‬ולשארית‪ .‬זה תורף המשא בכלל‪ .‬אז הקן משילס תחלה מהעוף המקנן עליו ואח״כ העוף נץדד ממקומו ‪ .‬אדמתכם‪:‬‬ ‫נקרא‬ ‫ט ‪ ( ) 1‬ש ל ח ו כר מושל • ר ן ‪ .‬ולכן‬ ‫אסר כי הם אשמים בעצמם ומרעה אל רעה יצא•‪ .‬‬ ‫רש״י‬ ‫כפו שנה על שנה )לקמן כ״ס( ספות הרוה )לברים כ״מ( ד״ת נוספות כניסת משיריין מחנות‬ ‫הנאספוח יחד‪ :‬לפלישת מואב אריה‪ .‬ל‬ ‫כן־‪ .‬ישראל‪ :‬א ד מ ה ‪ .‬חמר כנניא אד י• מנדים שהייתם רגילים לשלוח מאז למס למלן ישראל כמ״ש ומישע מלן מואכ‬ ‫וט׳ והש־נ למלן ישראל מאם ה‪.‬מקינו‪ :‬קן משלח‪ .‬ונם אץ להם לפחד פן לא יקבלזס‬ ‫בני יהודה‪ . :‬ג( שלילה‪ .‬ועתה הבאר בערמות‪ .‬ל טה עיי כריחה‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫)‬ ‫ן פ ס ן‬ ‫טז)א(‬ ‫ז ה‬ ‫מ‬ ‫שלחו‪.‬אתה המושל בארן מואכ‬ ‫כיס לן לכלימ הכרים מסלע מדנרה היא ה‪.‬כאשרוחים‬ ‫סשזלהיס מקינם שהולכים מכולשלין כן תהיינה בנות מזאב למעברות ארנון‪ ) :‬נ ( עשי סלילה‪.‬נעזכ לרצון עצמו כמי‬ ‫כפניהם מ=ואב יניא האריה והיות כטורפית וצא ישאירו‬ ‫שארית ‪ :‬ולשארית הדמה‪ .‬‬ ‫וכהנדל נ ץ פלישס ושארית מבואר ‪: .‬על הנשארי‪ :‬כאדמת מואכ ינוא ונער משלח )משליכיע(‪.‬מדמה אותם לפוף העוזב קנו ברצונו‪ .‬המושל של מואב נעצמו יהיה שלית מ ס ל ?‬ ‫מ ד ב ר ה שהוא ראש ממלכת מואכ א ל ה ר ב ת ציון ראש מלכות יהודה ‪ .‬מדור הא‪:‬רור‪.‬בנוה מואב משולתות מפס לשם כי כשבאים יעבירו אותן לארנון שהוא‬ ‫עול מואב לחלקם שמה ניניכס ומכס יענרון נגולה‪) :‬ג( הניא עצה‪ .‬כן הסייג‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ךכיון‬ ‫נוספות לפליטת מואב‬ ‫םא‬ ‫טוטו‬ ‫אריה ולשארית‬ ‫ט ן א שליחו־־־כך מ ו & ל ־ ‪ -‬א ר ץ מ פ ל ע מ ד ב ר ה‬ ‫א ד מ ה ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫א‪$‬־הך ברד־צןון‪:‬‬ ‫נ ו ה י ה מ י ו ף ־ ־ נ ו ר ד כןן מ ש ל ח ת ה ת ה ב נ ו ת מ ^ ב מ ע ב ר ו ת‬ ‫ל א מ ו ן ‪ :‬נ הביאו‪.‬לבקש עזר מיהודה שיקבלום‬ ‫בארצם ויהיה ל ה ם ש א ר י ת ופליטה‪) :‬ב( והיה ‪ /‬ובני מואב לא ימתינו על שיבא השליח בחזרה ן ר<‪$‬‬ ‫בעת שילך השליח אל ציון‪ .‬ידי כנישת משרץ‪ .‬וכן‬ ‫נמשל אם היה האויב כובש את המדינה ה מ ה ועי״ז העם מוכרחים להיות נעים ונדים! אבל פה שמצוה‬ ‫אותם שיברחו בעצמם ויערכו את המדינה ג ר ס בוא האויב ‪ .‬ארג־‬ ‫י ב ר ו‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫נכרכרות )לקמן ש״ז(‪) :‬ג('פלילים‪ .‬הפלישה שישאיר מחריב יבא נבוכלנצר כמתו וישחיתה והוא‬ ‫אריה‪.‬תכי*י קרי‪ .‬ש ל ח ו‬ ‫כ ר ‪ .‬‬ .‬יר המליכה שכמואכ‪) :‬כ( והיה כעוף נודד ‪ .‬יס ‪ :‬מ ‪ :‬ל ח ‪ .‬לרך מעברות ארנון שהוא סמוך לתחום א״י לנוס לא״ י ‪.‬מנץ משפע כמופקי‬ ‫כאריה והיתו יער וכפנ הדנר נמ״ד <»? הכנין‪:‬‬ ‫\‪) \V‬א( שלחו כ ר ‪ .‬רק לשלוח שליח לבני ירושלים‬ ‫ולבקש מסתם ביחט להם חירות לגור ולהסתתר בחרן‬ ‫יהייה‪ .‬‬ ‫כ* הזמן קצר מלהמתין עד בוא השליח כי רגל האויב ממהרת לבא ‪ .‬עצה עשו פלירה שיתי כליל צ ל ך‬ ‫‪:‬‬ ‫ת׳׳א שלחו כר ‪ .‬ינענור שלא כן עשית‬ ‫לכן ההיה ארן מואנ כעוף הנודד ממדורו‪ :‬קן משלת ‪ .‬סמדרין ציו נזה ל״א ‪t‬‬ ‫בתוך צהר‪:‬ס‬ ‫עםיש‪ .‬קנוצה כריש והמה כנשים השמנים!)‪»p(5‬‬ ‫מנץ מליצה ל‪:‬ון גזשל טל !ש׳.‬כי בודאי יקבלום כמ״ש)ס׳׳ה(‪ :‬כ ע ו ף נ ו ד ד קן מ ש ל ח ל״ל כי העוף שלוקחים ממט את‬ ‫קנו ועי״ז מוכרח להיות ט ל ל ‪ .‬יעברו בנות מואב ועריה‪ .

‬עד חוס ש ת‬ ‫)ויקרא כ ׳ ס ( ‪ .‬‬ ‫בנהמה שהיה הלוך ותסור מד שנאנס‪ .‬י*‬ ‫‪-.‬היה‪ :‬אפס‪ .‬נ ע‬ ‫ו«שי‪.‬חחלה בקש שיעשו ע מ ס ה ס ל ליהן להם בארצם מקים אחד נסתר ששם יוכלו להסתר לבל‬ ‫נ ש‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י כ ן ס ה מ ‪1‬‬ ‫נ‬ ‫י׳‬ ‫ל מ י ה‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫נ ר‬ ‫ח ‪ -‬י ״״!‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫־ ! ד‬ ‫ח ו ן‬ ‫ס י‬ ‫ך ׳‬ ‫שס ביער או במערות‪ .‬ה ו‪-‬י‪-‬זי‬ ‫לצו ט>ד‬ ‫הר בת‬ ‫הר‬ ‫ה‪5‬יאי ננ‬ ‫ציוון סע מ‬ ‫בת נ ו‬ ‫ע צ ה ה ע ם הנלחן מצורריו ויבקש עזר לחשות בצל‬ ‫עם אחר ‪ .ש‪1‬דד בי־־־אפס ה ט ץ ב ל ה‬ ‫ב ך נךרןי מ ו א ב ה ו י ־ ־ ־ ס ת ר‬ ‫ש ד תטו דמם'מן־־־הארץ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫דישריינמנ״ט ‪ t'sh‬הוא לפון ויכוח משפנו ל ב ח ר ל ך אח הטוב כ מ ו ) א י ו ב ל״ר( משפס נגמרה לנו‪:‬‬ ‫שיתי כליל צ ל ך ‪ .‬ ‫‪.‬הר החי‪.‬יד נגד הצר הצורר אותם יבקשו מהעם האחר‬ ‫״‪ .‬מל׳ הס והשלמה‪ :‬רמס‪ .‬״‬ ‫להט לאט‪ . .‬ית ויעש ט״‪-‬פע‬ ‫עז״א ‪ . .‬י‪1‬נ)אי‪1‬ג‬ ‫ע‪1‬דצהי=יף‬ ‫היה‬ ‫ל״ר(‪.‬כבהמה שיש לה תלנ‬ ‫הינה‬ ‫ח ״ ה ‪10‬‬ ‫ח‬ .‬כמו שודד וכן להצלת לוט‪ :‬שיתי‪ .‬יהיה זה באחד מש״שה הניס • א | אם‬ ‫ה ע ם הנרדף עוד יש לו כח וגבורה למלחמה לנצח‬ ‫אח אויביהם ‪ .‬רק שאינו יודע התחבולות והעצות‬ ‫כ‪.‬׳ היה אשר נדחי ממי ינירי בארצך ית‪:‬י׳ הת־ להם‬ ‫מפני השודד וכפל כדבר פעמים רנות צתכארת כמניצה ילגומ התרעומות ‪ :‬כי אפה המן ‪ .‬פ ‪ . .‬היה לך להכתיר הנדחים מארצה יצא היה לן לגלית איה‬ ‫הטמין המדד אה ע‪:‬מו‪) :‬ד( יגורו וגוי‪ .‬לכן על הייויב המוצן אמר אפש‪ ..‬ח ך ‪ -‬ת ״ &‬ ‫׳‬ ‫.‬ונלס‬ ‫י פ י ‪ .‬א״כ עישי )את‬ ‫בנו מיד‬ ‫לייב רריבנו‬ ‫בת ייווו‬ ‫הר דח‬ ‫רר‬ ‫מ‪.‬ולא צבל‬ ‫שלא הסגירם ביד אויב רק עוד הוי סתר למו מפני שודד ‪ .‬והוראתו השתיפיית לעד‪ ..‬יי נ״‪.‬כי ס א ד ס א‪ .‬עכ״פ שיתי כליל צלך ו ס ת ר י גדחים ‪..‬ב י א פ ס ה כ ץ י‪-‬־נ־יר את מואב ואת האויב המוצץ ויונק חלבם ורכושם ‪ . י ה ־‬ ‫ה ‪ 5‬ל ו ה‬ ‫א נ‬ ‫‪ fi‬ו < מ‬ ‫ן י י‬ ‫כ‬ ‫מ י‬ ‫ל י ש‬ ‫י‬ ‫נ ל‬ ‫ת ס ל י תק‬ ‫באור העגין‬ ‫הזה הדברים אשר ידבר אל הר בת ציון‪ .‬״ ״ ‪.‬אף ג ס « נ ו ד ד א ל ה ג ל י ‪ .‬ועז״ח הביאי עצה שנ־‪:.‬יבקשו‬ ‫וכס רק הול מארצם ‪ .‬ג[ בקש‬ ‫יותר מ ז ה ‪ .‬בר‬ ‫בעצמנו על האויב ‪ .‬ומציץ התנועה‬ ‫מן היש אל האין‪ .‬ר פ ס ‪ .‬ ‫מ מ .‬כי כליכם ‪ w .‬ ‫‪ 7‬נ ר‬ ‫ס‬ ‫ס ע צ ם‬ ‫ע נ‬ ‫מ ע נ י‬ ‫י ״ ‪ :‬א כ ת‬ ‫פ ע‬ ‫ט ל‬ ‫‪c r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ב ‪ 3‬ר ‪ 1‬י נ‬ ‫ה נ ע ד ר‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪ :‬ל ס ‪ pi .‬כי ג ס את תדעי נפש הנו דים מ ה היא צרתם‪ :‬כי הפס ה מ ן ‪.‬ע ק ש‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫להיצבר נ ל ההויב ‪ .‬כנכמיה‪ .‬טל הרומס שכס בני מימב‪ .‬‬ ‫היי ‪.‬״‬ ‫״‪.‬״_‬ ‫‪*.‬ת מ ו ‪ .‬והיינו שתתני להם רשוח לגור בכל אש יחשצי‪ .‬שימי לך צל בצהרים שיחשיך עליך כלילה להההר בו מפני אויביך‪ :‬םתרי נ ד ח י ם ‪..‬כלו ממעות עיני‪ .‬נל יעלימו הדבר כלל רק יתנו להם חירות לגור בארצם ביד רמה בכל רקיס חפר ירצו ‪.‬‬ ‫< דנרי איונ <‬ ‫.‬ר׳ל אס היית מסתירת‬ ‫היי יניליס עתה לחוור למקומם כי עשם אפם המוצן דמם וכלה השידד אותם וכרימס ארצם כפו תמו ני כנתרינ‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ק ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫ומנינים גדולים‪ .‬רק תנועת ה ה ע ד ר —‬ ‫כלו תפלות דוד בן ישי )תהציתע״ב(‪ .‬‬ ‫ה מ ן שלך עברך וכבודך שהיה לך על ידי צאנך ובקרך שאת מוצצת מהם הלב וחמאה‪ :‬כלה ש ד ‪ .‬ויכל את סבית׳ יילל‬ ‫הנלייןעד שנעדי • י ׳‬ ‫וכמוהו נא על תכלית‬ ‫י‬ ‫<נ _וכליל‪.‬ש ״‬ ‫יון( ‪ .‬העמיד את שאלת הכר בכנש מ ד מ ו ת זו‬ ‫אחר זו‪ . .‬‬ ‫יעז״א • )ר( יגורו ב ך נ ד ח י מ ו א ב ‪) .‬‬ ‫ש י ת י ‪ .‬נעדר מנלי חסרון‪ . .‬ב ‪ j‬אס ה ע ם הנרדף ה‪ :‬כחם‬ ‫מלעמ‪..‬מ? שמורה גמר‬ ‫י‬ ‫י׳‬ ‫ותכלית יעשה‪ .‬ס • _‬ ‫ו‪-‬שי ״‪A.‬י ל‬‫י‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫היושר והמשפמ ‪ .‬שאתה תריב בעדם אס ירצה קיש לנגיע בהש‬ ‫לשדלס ‪ .‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ו ה ה ו ) ‪£‬‬ ‫‪ f t n‬־‬ ‫י‬ ‫פ ע צ‬ ‫| (‬ ‫כ .‬ג[ חם המו־ב חזק כ כ ‪ -‬ג ם הע‪:‬‬ ‫מצד כלא התפ‪:‬ל ע ו ד ‪) .‬היה‪:‬ן להשית צלך להיות משין כהשכח‬ ‫‪0‬מנליג שוד )עמוס הי(‪ :‬תמו‪ .‬בהוא עת תוקף החמימות ר״ל‬ ‫נעת שהיו ישר צ בצרה הים לוצלהסהירס ‪ :‬סתרי נדהים ‪ .‬ל‬ ‫צדי‪ .‬מרפש נניצמך להצלת ישראל כי אברהם אביהם עשה כרבם‬ ‫גיא כענץ כציון‪ :‬ה מ ן ‪ .‬חמה ‪ .‫י ש ע י ה טז‬ ‫‪61‬‬ ‫ל יגורו‬ ‫ס ת ר י נדחים נ‪1‬ךך אל־־־תגלי‪:‬‬ ‫למו מפנ.‬כי לא כלה המבוקש מאתם עזר לא יוכלו לעמוד כ נ ג ד ו ‪ .‬אהה מיאג הלא הנני‪.‬א נן כלו נעשן י מ י ‪ .‬‬ ‫אם יברחו עוד נדחי עמי דרך עליכם בימי נבוכדנצר אל תםנירס אלא ת ס ת י ר ם ‪ ) :‬ד ( יגורו בך נ ד ח י ‪.‬‬ ‫מייייידה ו ‪ .‬מצי מציצה ‪ :‬שד‪ .‬אל הגלי להסגיר אותו ביד האויב מיראתך פן יהרה אפו בך שקבלת פליטי הרבי‪ .‬אם רוחה אתה שיין עצה‬ ‫באויביהם‬ ‫שהנחנו בעצמנו נתגבר על האויב ‪ .v‬‬ ‫ע‪.‬עד הים הגריכס ) נ מ ד נ י י ״ י ( ״ י ?‬ ‫*דנר )יהישע ד ׳ ( ‪ .‬׳ויי‬ ‫כהס יש‪-‬מו להס גדו״יס וצעא מח‪.‬״‪.‬למשל ויהי כאכר המו כצ‬ ‫יי‬ ‫העם לעניר את הירדן)יהושע גי(‪ .‬״‬ ‫ולהסתירם מחמת אויב עז א ואס אין ע ‪ .‬לא נקשר כיהנאי הבגמית‪ .‬הבהמות שלך הרומסות ב א ר ן ‪:‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצורת ציון‬ ‫הלילי׳)לק׳ כ״מ(‪) :‬ד( יגורו‪ .‬תמידנרי י‪.‬הצילה לההתיר נו את ישראל שהיו נירהיס משני האויב‬ ‫דרך ארצך‪ :‬נתון צהריס ‪ .‬ ‫י ס ‪ 5‬ל‬ ‫ע‬ ‫ע .‬כי הכרי הזה שהוא מושל ארן מואב קירא להעם‬ ‫נשס נדחי שהם שלו כהוא המושל שלהס( ‪ .‬י‬ ‫שצמים כלא ‪.‬‬ ‫‪/‬ן‬ ‫‪.‬ו‪-‬מ״ש‬ ‫זו״ו ייח(‪ .‬״ ״ ‪ -‬״‬ ‫~‬ ‫‪-!.‬וכלה ועס‪.‬‬ ‫‬‫‪.‬״ _ ‪ .‬על השדים שהוא העושר ‪ -‬נלז ‪ /‬מהס עכ״פ שיפתרו להס שערי מדינתם לקבל פליטיהם‬ ‫‪.‬‬ ‫ג נ י ישראל הבורחים‪ :‬היי סתר ל מ ו ‪ .‬‬ ‫‪.‬־ י ‪.‬ר״ל מואב נדח•‪ . -‬י ו״‬ ‫רק נ י י‬ ‫י־ר־ז ר ר‬ ‫תכסיסי י־^ייייי•‬ ‫י״י‪-‬״יי־י‬ ‫המ‪.‬בכל אלה המכוון כסיס הדנר נשלמוי׳ ״‬ ‫‪.‬לפון‬ ‫שדיס המספיקין חלב כ מ ו ) ל ק מ ן ס י ( ושד מלכים ה י נ ק י ‪ :‬חמו ר מ ס ‪ .‬‬ ‫כ ל ה‬ ‫( ‪ 5‬ס‬ ‫פ‬ ‫מ ו‬ ‫‪i‬‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ע ל‬ ‫י י נ‬ ‫ה ע ג ס‬ ‫ח׳‬ ‫ע‬ ‫}‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫מ ״ א‬ ‫.‬מיוחדים לשפימת הרעיון והמחשבה ‪:‬‬ ‫י‬ ‫שאיני' •‬ ‫העתה י י‬ ‫בבהמת ‪/‬‬ ‫<י( י‬ ‫עיד נ־מ צ י א י איןי ^‬ ‫' '‬ ‫׳ ' ‪.-.‬צ ב ע ד נ ו ‪ ..‬יאמר את‬ ‫הביאיי‬ ‫ס״י‪.‬ידורו‪ :‬סוי‪ .‬שגס מי שיהיה נודד בתוך המדינה הנה והנה ולא‬ ‫יחביא עצמו‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫&לגים סינון‪ .

‬שלא יהיה‬ ‫•החסד לתקות גמול רק לאהבה האמת ‪ .‬והאר! חרכ מאין יושב • )עד‬ ‫הנה דברי הכרישידכר אל הר כת ציון(‪) :‬ה( ו ת כ ן ‪ .‬ויותר מזה כי •.‬‬ ‫המת כי א פ ס ה מ ץ והמוצץ‪ .‬שירה אצי וכשחתדהם‬ ‫מ׳׳ס מורים ריתוק‪ .*««.‬רק דורש אחר המשפע לבקש ולחור אחריו ‪ . .‬מנץ הוצאה‪ .‬ודומיהם‪:‬‬ ‫נכאים ‪ .‬צצפהד דוכרות‬ ‫)נמדנר נ״ז( ‪ :‬נדיו ‪ .‬באמת‪ .‬ר״ל כל הלילה ייליל הוא ונא אתר‬ ‫באור הענין‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫הרבה בשדיה ‪ .‬סידלם‬ ‫כהרתי צמעלה )י״ג י״א( הגאון אמת ומגאוה מדומה ‪:‬‬ ‫ב י ו • מחשבותיו‪ .‬כשיכא עליך השבר הזה אז ינון כסא דוד ויגדל פבאזתו הפור‪ .‬ולא זאת אלא גם ה מ ו ד מ ם ‪ . u‬״*״‬ ‫*‪4-‬‬ ‫(‬ ‫מ * בג^ילס‪ .‬מציין אח הגאון וגדלו של מואכ כעצם מופשפ שיש בו גחוה ‪ .‬לא עס״י הדין רק מחשדו להיסיכ ‪ . ו ש מ ע נ ו ג א ו ך מ ו א ב ' ג א מ & ד ג א ו ת ו ו ג א ו נ ו‬ ‫ועברתו‬ ‫בדיו‬ ‫ל^־־־כן‬ ‫יילילימואב למואנ י י ל ל יכלה‬ ‫לכן‬ ‫רש״י‬ ‫) ה ( והוכן כחסד כ ס א ‪ .‬אם תעשו כן לשלוח כרי לבקש עזר‬ ‫מיי‪.‬מ‪:‬׳ ענרה‬ ‫וזעם‪ :‬כ ן ‪ .‬אז הוא מ ה י ר צ ד ק ‪ .‬‬ ‫ב ח ס ד ‪ .‬וכזה הומר הכרי‪.‬ג א ו ת ו ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫ם‬ ‫כ פ א ו י ש ב ?גליו‬ ‫והוכן בחסד‬ ‫טז‬ ‫באמת‬ ‫סב‬ ‫ודיש‬ ‫באהל ודד ש פ ט‬ ‫מ*׳?פט ו?!הר צ ד ק .‬גבית המלכות ‪ :‬שפע‪ .‬ר‪.‬ו י ש ב ע ל ה כ ס א ב א ה ל דוד ב א מ ת ‪ .‬ובהמה אחרת מוצצת את כל חלבה‬ ‫ל‬ ‫‬‫‪ .‬אבל אנחנו ש מ ע נ ו כ י גאון מ ו א ב‬ ‫ג א מ א ד ‪ .‬שכבר מנע האוינ א ״‬ ‫‪ t‬ה ה‬ ‫‪.‬ועיי שלשה אלה ל א כן בדיו ו מ ח ש ב ו ת י ו ‪ .‬‬ ‫‪.‬שלא כדין‬ ‫הוא כי עיקר גידול בניו ע״י ממזרות וניאוף הבנות מאביהן‪ :‬ועברתו‪ .‬ ‫ד י י נ ן‬ ‫ש ל א‬ ‫ל כ ל‬ ‫ב כ ל ה‬ ‫ן ל כ ן ש ס‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫באור המלות‬ ‫ומן הארן מיסכ על כולם‪) :‬י( גאותו וגאונו‪ .‬והמלך הזה‬ ‫מבית דיד )שהוא חזקיה( בודאי יחן לכס רוח והצלה‪) :‬ו( ש מ ע נ ו ‪ .‬ענינז כניו המת כמו כן כנו ־‪ .‬גהגאה מאוד‪ :‬נאוחו וגאונו‪ .‬עיבורו והריון שלו ד״א‬ ‫ועברתו חמתו ששמר לישראל‪ :‬לא כן כדיו‪ ..‬הגו כגיס מכסף‪ .‬כירו ממני‪ . .‬העברה והשנאה והחמה השמור‬ ‫בלבו מאז על ישראל ‪ .‬המלך היושב‬ ‫פל הכנא והוא הדץה הנם ישנ כליו כאמת ומתקיים‪ :‬כאהל‬ ‫ח ד ‪ .‬ב[ שנאות לבו תמנעהו מלהימ‬ ‫נכנע לפט יהודה‪ .‬ודה אני מכסיחכם‪ .‬שופס‬ ‫ודורש משפס ומהיר צדק ת״י יעביד ק פ ו פ ‪) :‬ו( גא מ א ד ‪ .‬שיבה נ כ ה ‪ .‬מנ׳ גאוה‪ :‬גא ‪ .‬‬ ‫יר‪.‬ב[ וגאונו‬ ‫והגודל שיש לו עתה נאמח שהוא עחה חומה חזקה וגדולה• נ[ ו ע ב ר ת ו ‪ .‬כמ־ גאה‪ :‬ומכרתו‪ .‬הוציאם אלי‪ . .‬אונלר הנביא ‪ .‬המונים נמצממה‪ .‬ג[ השנאה שיש לו עם ישראל • ‪ (0‬ל כ ן ייליל מ ו א ב ל מ ו א ב ‪ .היא ד ר ש מ ש פ ט ‪ .‬א[ כי בוסת בגאוני וגבורתו‪ .‬לכל הנא למשפט ‪ :‬ודרש ‪.‬שנם הבהמות‬ ‫הרומסות המו מן הארז שתם הנושאות את השדיס‬ ‫^‬ ‫< ג ס ג ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫מ ן א‬ ‫‪ 3‬ת‬ ‫ל ‪ 3‬ה מ ה ה ח ו‬ ‫ע‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ג‬ ‫ש ר‬ ‫.‬אינו ח ס כ לעשות כסי שיעצנו‬ ‫יייתו לבקש השיה בצל מלכי ייהודה‪ .‬‬ ‫ואח האויב להמוצן ויונק את השד‪ .‬לא כן נבוריו עשו שהיו כפויי מובה‪) :‬ז( ייליל מואב‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מנין דריסת הרגל‪) :‬ה‪ .‬ר׳ל שמענו‬ ‫הגאון‬ ‫שלשה הסרוגות שנמצא למואב ‪ .‬המקום הכין‬ ‫כסת ה‪-‬דלוכה כירושלים ‪ :‬ויכנ עליו באמת‪ .‬שאינו רק שינש‬ ‫בין שני בעלי דינים הבאים לפניו ‪ .‬גם ‪:‬מעגו עגרתו שה ה מהעכר מתקצף ללא דכר מרוכ‬ ‫שנדה מלכו כי נפי רונ הגאיה כד‪ :‬מצנו מה שעלה כדעתו‪) :‬ז( לכן‪ .‬שכבר כלה כל‬ ‫לכושם‪ .‬הוציאם מע י ‪ .‬ואחר שיראה מי הצדיק‬ ‫בדמו‪ .‬שופט ‪ .‬סנהויב ייוצ‬ ‫טל ידי חזקיהו ויהיה נכון כסחו בחשד שיעשה כמו שמצינו שהיה גומל מסד בנאמר בדגלי הימים‬ ‫)ב׳ ל׳( כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פריס ושבעת אלפי צאן‪ :‬יושכ עליו ונוי‪ .‬ו ‪ .‬כשאתריכם‬ ‫למ״ד מוייס קירוב‪ .‬ני יוכן כ ס א להמלך שישב לדרוש ולחקור אחר המשפש אס ראוי ביריב ריבכס‪.‬ו!ר מל מלת כמעט לומר שמענו‬ ‫גאוהו וגאונו וכפל הד‪3‬ר נעמיס רנות ללכי רונ הגאוה‪ :‬וענרי‪.‬לא היה אמת הדנד שנ‬ ‫‪9‬צ כולס לא ימצא מי כילעער נצרהו ורק מואנ עצמו ייניל על מואב וצא זונת‪ :‬כלה ייגיצ‪ .‬ע‪ :‬נדי האילנות והמחשבות ‪:‬‬ ‫)ז( נאםיכי‪ .‬‬ ‫‪/‬‬ ‫המו גס אנשי המדינה ‪ . .‬סש כיכיריש‬ ‫ועמו נשלו פנינ ירושלים‪) :‬ה( והוכן נתכד‪ .‬מבצרים חזקים‪ .‬וישתתף מס נפנו אביותיה‬ ‫מננ״ה‪ .‬כמו סעיף ושרניף‪ .‬‬ ‫‪.‬קיר מעצמו לענות משפע העשוקים ואף אם לא יצעקו‬ ‫לפניו‪ :‬ומהר צדק‪ .‬ענין דכר ט כ הבדוי דן הלנ כמי‬ ‫כדין מתים יחרישו )איוב ייא(‪) :‬ז( צאשישי‪ .‬כדיך מתים יתדיכו‪ .‬הואיל וההגאס‬ ‫בגאוה‪ :‬לא כן כדיו‪ .‬ענינו דנר המתקיים ‪s‬‬ ‫)ו( גאון‪ .‬מן רצם‪.‬אבל זה הוא מפ׳י שכבי‬ ‫שאין עוד השד והדדים לינק מהם ‪ .‬יען שהיה ב«ז‪¥‬‬ ‫עצהלהמלס ־ומנאותםלא ח ט לשמוע‪ .‬יהיה מסיר וזריז למכות צדק ומ כנ‬ ‫למעלה לומר הואיל ונפל סגחרינ והוכן כסא הזקיה א״נ יכולים היו לתזור למקומם אס היית מסתירס‪ (0 :‬שמענו •‬ ‫מאמר הנכיא כ‪:‬כ האומות שיאמרו הנה מעולם שמענו גאית ילוהב ש‪:‬יה מתגאה מאד‪ :‬גחיהו‪ .‬א[ גאותו ‪ .‬מהיר להוציא הצדק לאור ולאשר י יז לאמץ ברכים כושלות ‪ .‬מן חלס התלואי רעב‪ .‬י‬ ‫‪.‬מה שיש ברוחו נאוה וכמנבאות ‪ .‬וזה מצוי בבעני‬ ‫כה״א שיבאא׳ תמורתם‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ותת רכושם וחלב התר! לשדים המלאים חלב וממחה‪.‬מושאל מן נדי‬ ‫האילן‪ .‬כדרך גחי הלמ״ד ו‪:‬כפולים שיח?חדז כמוכנסו‬ ‫ג ו ‪ .‬לכן ר ק מ ו א ב ע צ ם ו י י ל י ל ע ל ב&לת מ ו א ב ולא ישתתף אהל‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ח היה‬ ‫זמ‬ ‫‪#‬‬ .‬כאשר הוגה מן ה ^‪-‬לם‬ ‫וידוע שכל הפוליס המורים היצ־ה והשרה‪ .‬ר״ל שמענו כי מואב הגדול‬ ‫בעצמותו עחה מתגאה ברוחו לבל ישפיל א״ע לפני בני יהודה לבקש מהם עזר ‪ .

‬שדות הנואה נמו ושדמות לא עשה אוכל‬ ‫)חנקוק ני(‪ :‬אמלל‪ . 1 .‬והנמשל על יתר העם שלא החלכלו יחד בקשר המלחמה‪ .‬כשהגלה סנחריב לראובני ולגלי באו המואבים הסמוכים להם וישבו ג ה ס ‪:‬‬ ‫א מ ל ל ‪ .‬נ ‪ .‬שברים ‪ :‬ת מ ו ‪ .‬ת ק ו מ ו ‪) :‬ח( שלמות‪ . .‬י )כופטיס ט״ו(‪ (p) :‬אריון‪» .‬‬ ‫ה ם הענפים הבלתי מהארגיס ונניוים יחד רק עומדים מפושעים בארך הס נ ט ש ו ונפזרו לרוחב הנה והנס‬ ‫ו ע ב ר ו י מ י ם ר ח ו ק י ם ‪ .‬אל הומוח קיר מרשח‪ .‬‬ ‫המשגב ‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫מכיכנחוע׳׳ייונההכתה‪ .‬מיאנ עצ ״‬ ‫נענין הנני שנכיתי על יעזר נ‪:‬ס העניו עצמי א נ מ ‪$8‬‬ ‫חברן גפן שנמה‪ :‬אריין וגוי‪ .‬על מ י א כ ‪ :‬לאשישי קיר מ ר ש ת ‪ .גברו .‬וברחו אל המלבריות ‪ .‬י‪ -.‬ואז נשלו שס שחל ונלכדה ג״כ יעזר כעת ההיא ‪ .‬מוני)‪1‬מימ גל יי מתי)משלי כ״ג(‪ :‬שיוקיה‪.‬למדבר‪:‬‬ ‫שלמחיה‪. :‬ח‪ (.‬אם תכתוש את סאויצ נמלי)משלינ״ז ק י ר ח ר ש ת לא יוציאו שמה אח הגבוריס שילחמו‬ ‫י״נ( ועצי צנ‪1‬ן י נ י ס ‪1 .‬ו כ ן נ כ א ו י ן כ א י ז ) א י ו נ צ ׳ ח ׳ ( ‪) :‬״(שייייז• ״לילי פל מחצתס רק כ ל ו ייליל ‪ .‬ולא תאמר כי רק מחצתם‬ ‫‪ 0‬כ ת ס ה ט י נ ‪ .‬׳‬ ‫' י‬ ‫׳‬ ‫־!‬ ‫״‬ ‫מקוס אילנות או גפנים‪ .‬לל המדינה ‪ .‬והס משל נליותיה‪ :‬נפשו • נ פ צ ו כמו ונפשחיך המלברה )יחזקאל כיינו( והנס נטושים‬ ‫)שמואל א׳ לי( וינטשו בעמק רפאים )שם ל י ה ( ‪ ) :‬מ ( אבכה בככי י ע ז ר ‪ .‬ת ר נ ס יונתן כמא לאיתיהי‬ ‫משריין על יעזר כן אייתי קעולין על שכמה‪ .‬נתארכו ע ד יעזר‬ ‫והנמשל הוא על מברה הגבוריס המתנכלים יחל בקשר אמין בקשרי המלחמה נתפזרו מקשרם ע״י שהכו בה©‬ ‫האויבים ונפוצו ע ד יעזר‪ .‬חבצ צא ישגט שם צה‪0.‬והיו היין תליאים‪ .‬ל א ש י ש י ‪ .‬אשר ע ד‬ ‫אז ג״כ )בכי ש ל ( גםן ש ב מ ה‬ ‫יעזר נ ג ע ו ‪ .‬שם מקים ‪:‬‬ ‫הכנו‪ .‬ענין כריתה נמו ימולל ויבש )תדלי'‬ ‫<׳(‪ :‬נעלי‪ .‬א ר י ו ך ‪ .‬וסעד מגפן סדום ומשדמות עמורה‬ ‫* ‪.‫י ש ע י ה טז‬ ‫מדבר שלחתיה נטשו. .‬טנץ התפשטי׳ הענפי׳ ונן שלחין‬ ‫פריס רמוניס )ש״ה ד י ( ‪ :‬נטשו‪ .‬טל עקירת היסודות־ של היי‬ ‫הרשת חהמי אן םנשנריס אנשי מואב ולא יהמה ‪m‬‬ ‫זונתם ‪) :‬ח( כי שומית משנין ‪ .‬ש ל ה ו ת י ה ‪.‬מנין אדון ושר כמו אס נעליו עמו )שמות‬ ‫כ׳׳נ(‪ :‬הלמו‪ .‬עצי‬ ‫בכוהשין נו כריפ‪1‬ת‪.‬ש ד מ ו ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫נ ק ר‬ ‫‪B‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪B‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫נ ל‬ ‫‪m‬‬ ‫י י ל ן‬ ‫י ‪ 5‬ל י ס‬ ‫) ש ״ א‬ ‫י‬ ‫ד ( >‬ ‫ה נ י נ י‬ ‫ג ל‬ ‫י ן ל י ר < י ) י י ק ן‬ ‫‪m‬‬ ‫כתהו וכתשו את הענפים של הגפן המשתרגים *‪c‬‬ ‫מל זה ונמוים יחד והפרידו את מכורס ע ד שאחר שנתפשעו בארך ע ד י ע ז ר נ ג ע ו ‪ .‬אחה חשבון יאלענה אר ס‬ ‫את כל החת מכה כדמעות עיני ואחז נמשנ נאלו הוא מטר‬ ‫הממס את האדן‪ :‬על קיצן‪ .‬היו מנוגטים ונגשים מד י»‪• 1‬‬ ‫תעו מ מ ר ‪ .‬י! כניעה כמו‬ ‫ם צ ו ד ת דוד‬ ‫עליו‪ :‬לאפישי קיר מרשת‪ .‬הנ׳ נ׳ ככלי‪ :‬סצמו‪ .‬על תלישת שירוש סקין יעל‬ ‫ר‬ ‫חזי] ישעיהו‬ ‫באור הטלות‬ ‫באור הענין‬ ‫ר‪5‬וא ושוב‪ . ' -‬״ ״ ‪ • -‬ה ‪ .‬שלוח תבואה ‪ :‬נסן ש ב מ ה ‪ .‬במצהמה ‪t .‬אתרוה עליך למעה יש ת י נ ה משמשת כשתי תיבות כמו לברו‬ ‫מצורת ציר‬ ‫כמו גפנו אשיותיס )ירמי׳נ׳(‪ :‬קיר מרשת‪ .‬תעו מדון כישר לנרות המדנרה‪ :‬שלתר״י־ ״‬ ‫ההפשטות מגפיה פשטו למרהיק ועניו את כיס ר׳ל הגולים‬ ‫‪1‬לו למרתוק‪) :‬ט( על ‪ .‬אשישי כמו )ירמיה ני( נפלו אשיותיה‪:‬‬ ‫ההגו אך נ כ א י ם ‪ .‬הענפים שם ‪ .‬דן סלה‪ .‬‬ ‫שנפלד הדני‬ ‫לרפאם‬ ‫^‬ ‫ני( ה‪.‬זמורות ננהריס כמו ויטעהו שירק)נעיל ה׳(‪:‬‬ ‫» ע ‪ .‬ולשון המקרא הנביא אומר כעין קינות יעזר יש לי לקונן‬ ‫עליך את ה נ ק כבמה ‪ :‬אריוך ל מ ע ת י ‪ .‬הלכו בגולה‪ :‬ת ע ו מ ל ב ר ‪ .‬זמורותיה‪ .‬מנין שנירה נמו והלמה היהרא)שופטים ה׳(‪:‬‬ ‫בדוקים‪ .‬הם נתפזרו היכף ועברו‬ ‫דרך ימים לנלול בארצות אחרות ‪ ) :‬ט ( ע ל כן א ב כ ה ב ב כ י י ע ז ר ‪ .‬השדות של חשנין נכרת‬ ‫והגפנים של ש‪:‬מה הנה כרי העכויס שניו הזמורות היפיה‬ ‫שנהם ‪ :‬עד יעור גגעו‪ .‬מצי נגע וריל נגפו ונן וינגעו יהושע וכל ישראל‬ ‫)יהושע הי(‪ :‬שלהותיה‪ .‬יש ללמל שחשכון‬ ‫היתה מקום שלית ושכמה מקום כרמיס‪ .‬רק ת ה ג ו והוציאו לשס א ך ה נ כ א י ם‬ ‫‪.‬״ ‪ « . •5‬אמר הנניא נלשו‪ .‬מנין המיס נמו המצפצפים והמכניס )לעיל ת ׳ ( ‪:‬‬ ‫ננאיס ‪ .‬עת שאנכה בכי יעזר אבכה‬ ‫כי בעת שחרב יעזר שם הגיע ג״כ קיצם של גבירי שבמה ‪ .‬כי האבדון •כלו‬ ‫‪.‪ » t d‬עלי־כן אבכה בב‪£‬י_יעזך גפן‬ ‫‪V ? W M‬‬ ‫שבמה אריוך ך מ ^ י ח ‪ #‬ן ואלילה כי על ^יצר‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫ד ג » א ח י ח״ג• מלעיל•‬ ‫למואב‪ ..‬הלם ׳יי־י שם מן החומה‪ .‬מגיעות שורק שלה‪ :‬ע ל יעזר נ ג ע ו ‪ .‬מנין פזור וכתפששות ט׳ו‬ ‫וינמשו נלי‪.‬ונדמעות האלה א ת ה * ו ה ז ­‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ח‬ ‫‪ n‬׳ ‪1 2‬‬ ‫‪rf‬‬ ‫ג'<‬ .‬י י ־ י י ״ ‪ . .‬שדמות הגפן ושורק הנזכרים כאן אינם‬ ‫אלא משל והס מחנות וסיעות ושלמונים וכת״י‪ :‬ע ל יעזר נ ג ע ו ‪ .‬אותם תביאו א‪1 .‬חרב‪ :‬שרוקיה‪ .‬ישנא בצערם כי דמם בראשם‪ .‬מן שנה‪ .‬ענין שנירה נמו נאספו עלי נניס )הסלים ל״ה( ‪:‬‬ ‫)ח( כדמות‪ .‬ואם תאמר כל אלה ערי עבר ה י ר ק הס וישראל לקחום מיל‬ ‫סימון ואימתי חזרו ליל מואב‪ .‬ס ‪.‬ומשם ת ע ו א ל ה פ ר ב ר איש איש לבלו‪ .‬אל החומות הנצורוח ‪hff‬‬ ‫אי‬ ‫)דניים ל״נ(‪ :‬נעלי‪ .

‬כני מעי יהמו ככנור על ח רכן‬ ‫מואב‪ :‬והרני וגוי‪ .‬קול שוללים ובוזזים‪) :‬י(| מן הכרמל‪ .‬נפלתי את קול צעקת הידד כי גם היא לשון קריאת‬ ‫צעקת דורכי סיץ לזרז זס אמר זס וכן נאמר הירד כדורכים‬ ‫ימנה )ירמים כ״ה(‪) :‬יא( על כן‪ .‬‬ ‫נ י אין יבול בגפנים ‪ :‬י ץ ‪ .‬לשון‬ ‫הרועת שמתה‪ :‬הידד השבתי‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫הידד‬ ‫‪16‬‬ ‫מןך‬ ‫ונאםף‬ ‫נפל‪ :‬י‬ ‫טז‬ ‫ש מ ח ה ו ג י ל מ ך ־ ה י ר מ ל ו ב כ ר מ י ם מ * ־ ל ר ג ן‪.‬קול המהאסשים להשיל הקורה לעצור הענבים‪) :‬יא( י ה מ ו ‪ .‬‬ ‫כאשר ירתה מואנ אשר הוא נצאה ועיף לעמיד מל הכמה‬ ‫*כלהש שמם מול באוינ‪ :‬אל מוןדשו‪ .‬מל׳ רינה‪ :‬ירעע‪ .‬סירות ה ק י ן ‪ .‬נפנור גודל ההורנ‪ .‬כי לא ימצאו שם בני אדם‪) :‬יא( ע ל בן מ ע י ל מ ו א ב ‪ .‬פתרון אחד להם ‪:‬‬ ‫)יכ( נלאה ‪ .‬לדרוך נרגל‬ ‫על העננים להוציא היין‪ :‬השנתי‪ .‬וגם נ ל א ה מ י א ב ‪ .‬ולא היה לו עור כת ל ע ב ו ר ט‪ 7‬ה ב מ ה שמשם לחס‬ ‫» ם האויב‪ .‬אלן הנגכ נלזתני )יהושע מיז(‪ . \ : :‬מניז חניה‬ ‫כמו גל פני כל אחיו נשל )כראשית נ״ם(‪) :‬י( ונחשף ‪.‬ו ב כ ר מ י ם ל א ירנן ל א ירעע ‪ .‬הוא מקום יער ושמת תבואה‪ :‬לא ירפע‪ .‬להלחם על במות המגדלים‪ :‬ובא אל מקדשו‪ .‬‬ ‫י ר ^ ע יין ב .‬אמר לא לבד שלא יחנן כי לא יבצעו מלאכתם אף נ ם לא ירוננע ולא יקבצו הפועלים כלל‪.‬לפ׳׳מ שאמר למעלה כי אל אשישי ק־ר הרשת הובאו החולים אשר הוכו ונפצעו במערכה‬ ‫)איכ שם נשמע קול היללה והצעקה אשר פרשו והכו במואב על מיתריו‪ .‬יען ה י ה ־ ה ש ב ת י ‪ .‬חאנים כמייבשין‬ ‫ג ק ץ ‪ :‬ה י ל ל ‪ .‬מל׳ הרומס‪ :‬ניקנים‪ .‬מנינו מקום גנום ורם כמו כמתי מכ‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫קציר כדך חנה היל הידד והוא קריאת צעקת הכוללים הנאים‬ ‫מזאום )י( ונתכף ‪ .‬ותשב אולי בזה ינצל אנל ל א יוכי‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ח‬ ‫ח״ה‬ ‫‪13‬‬ ‫*״!יי‬ .‬מכיז צא יוכל להתחזן‬ ‫חזו!‬ ‫באור הענץ‬ ‫ישעיהו‬ ‫באור המלות‬ ‫וי‬ ‫ר״ל לא לבד שלא יאספו תבואתס הביתה אף נ ם לא יקצרו אותם כלל‪ .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫יוכל'‪:‬‬ ‫יו‬ ‫רש׳׳י‬ ‫לשלום )בראשית ל״ז(‪ .‬במואב הונו על המיתרים ‪ .‬מוסיף לאמר לא זאת לבד שלא יבצרו הכרם‪ .‬הוא‬ ‫מקום שדית וכרמים כמו והים מדנר לכרמל )לקמן ל״ר(‪:‬‬ ‫י מ ן ‪ .‬הדרך הוא בעת בצירת הכרם ודריכה היין ‪ .‬הציג במשל‬ ‫את הכנור שפורסים על מיתריו והקול נכנם לתוך חלל הכנור נפצים ומנגן‪ .‬גני יצאוני )ירמיה י ׳ ( ‪ :‬קיצך‪ .‬אל מקום אשר סם מתקדשים שם‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫מ ן רוה)לק׳ ניח(‪ :‬קיצך ‪ .‬ואחר שכלו אס מעשיהם אז ישירו ויזמרו‬ ‫מל שמחתם ‪ .‬הוא‬ ‫הניר שלש\ כגת וסיין יורד נ ו ‪ :‬ידרך הדרך‪ .‬ויחש את המיתרים למואב ואת חלל‬ ‫הכניר לקיר חרש‪ .‬והקול נששע בקיר מרש ששם צועקים הכואבים ונכאים ‪) :‬יב( והיה כ י נ ר א ה ‪.‬לניש סמכוים שלו להתפלל לפניו לנמור לו‪ :‬ולא יוכל‪ .‬ואת חלל גופו לחלל הבכור שמתיכו ישמע הקול ‪ .‬ענין עייפות כמו סמעפ מכם הצאות אנשים‬ ‫)לעיל ו ׳ ( ‪ :‬הנמס‪ . ק ב י ם ל א ־ ־ י ך ך ך ה ד ר ך‬ ‫למואב‬ ‫^בי־נלאה‬ ‫ככנור‬ ‫םג‬ ‫הידד‬ ‫י ה מ ו ויקךבי לכןיר ה ר ש ‪:‬‬ ‫מ‪1‬אב ע ל ־ ־ ה י מ ה ו ב א א ל ־ מ מ ד ש ו‬ ‫* ‪•:‬י *‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ST‬‬ ‫‪ -‬ד ‪fit‬‬ ‫» ‪JT :‬‬ ‫א‬ ‫ה ש ב ת י ך י מל־־־כן‬ ‫ינ ו ה י ה כ י ‪ -‬־ נ ך א ה‬ ‫להתפלליולא‬ ‫‪ :‬ז ‪:‬‬ ‫־ "‪: v.‬ואמר‬ ‫בלשון מיאנ‪ :‬מעי למואנ‪ .‬‬ ‫מנין כציון כמו אשוף אסיפם )ירמי' חי(‪ :‬הכרמל‪ .‬בקינה‪:‬‬ ‫)יב( כי נלאה מואב‪ .‬וכן ידמה את בני מעיו להמיהרים‬ ‫שעליהם יפרוס‪ .‬ולא הגדל התבואה כלל כי זרים‬ ‫•חריט את הארץ‪ .‬מעתה כנה שממה מן ככרמל כי צא‬ ‫יגדל שם מהומה‪ :‬לא ירנן‪ .‬מנץ נמול כמו שנש‬ ‫נוגש )לעיל י י י ( ‪) :‬יא( מעי וקרני‪ .‬שלא יצעקו עוד הידד‬ ‫לאסוף פועלים הרנה הצריכיס להדריכה‪ .‬אף נש יין הנמצא מכבר ב י ק ב י ם‬ ‫שכבר נתט הענבים אל היקב‪ .‬ופרעו‬ ‫פל סי כמר הסילל‪ .‬‬ ‫אחר שלהבזה מזאב ונסלכלך בדמו‪ .‬להוציא יין להמשיך ניקנים נא‬ ‫ידרוך מי שכיס רגיל נדרך כי סתויג יכלה הכל‪ :‬הידד‬ ‫השנתי‪ .‬לא ישמע שם קזל רנה וקיצ‬ ‫הרומח שמחם‪ :‬יין ביקכיס ‪ .‬אז ו ב א א ל מ ק ד ש ו בית תשלחו ייהתשלל ע ם ‪ .‬מ״מ ל א ידרך אותו ה ד ר ך ‪ .‬הוא כפל מניןכמיש‪) :‬ינ( כינראם‪.‬החלה‬ ‫מריעים בשופר או באבוב של קנה שיתאספו הפיעליס בכל יום ‪ .

‬לשון שפלות ועומק)כמו מעות ימים(‪:‬‬ ‫) ב ( עזבות ערי ע ר ע ר ‪ .‬ירפו שס עדרי צאן ילא ל ג ד‬ ‫שירעו שם לפרקים רק ו ר ב צ ו בקביעות באין מהדיר‪ .‬ד מ ש ק אשר נחרבה ה ו ם ר ננמרי‬ ‫מלמזשב עוד בין חשבון ה ע ר י ם ‪ .‬עני! נטיל‪ :‬כ נ נ ו ד ‪ .‬נקניעיס )צק ‪ .‬ענין רמי כמו יתן אוכל למכביר )שש(‪:‬‬ ‫י? )א( י מ י ‪ .‬מעת אשר שכר בלק את‬ ‫בלעם‪) :‬יד( ועתה לבר ה ׳ ‪ . . וכמה רובצים שס ואין מי מחרידס ני שממה הנה ואין מי נא שמד ‪:‬‬ ‫)<{ יגשנס‪ .‬י‬ ‫‪-‬״‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬ ‫יי‬ ‫והפעם שצח ת ו ע ‪ .‬לשון הסרה ‪ :‬מעיר‪ .‬״ ״‪. .‬הל ו־גור נמו ל.‬כי כל הבתים יפלו ו היה שמס שלא יוכל איש לבא שמה ‪ ) :‬ב ( ע ז ב ו ת ‪ .‬י‪ .‬הגזרה נגזרה‬ ‫ויהי לי שור והמור‪ .‬ומ״א מתמיה לפי שערוער מארן ישראל היתה שנאמר )במדבר ל״כ( ואת עריער‪ .‬ממין כערים‪ .ת דמשק י ש ב ת מ ב צ ר מ א פ ר י ם ‪ .‬לשון רוב‪:‬‬ ‫‪ ( ) V‬מ ו ס ל מעיר ‪ .‬ו נ ק ל ה‬ ‫*‬ ‫מ ו א ב ‪ .‬הכבולשי״ל ע״י ההמון ה ר ב שלו‪ .‬יית לשון חירנן כמו ערער תתערער )ירמיה נ״א( ו פ ד נ ו‬ ‫מל פרי א ר ה ‪ .‬מימיה הרנה נגזרה ע י ״ ‪.‬בעיני‬ ‫כל המון מחריב הרב ‪ :‬ושאר‪ .‬פליעה הנשארת למואב מעמ מזער תהיה‪ :‬לוא כביר‪ .‬כי דמשק היה עיר פב‪5‬ר ומשננ לאכריס‬ ‫ח‬ ‫ח״ה‬ ‫‪14‬‬ . 1‬ו‪.‬עומד‬ ‫בדמשק ומכריז בערוער אלא שהיו בדמשק שווקים כמנין ימות החמה וכל אחת יש בה עבודת 'אליליים‬ ‫א‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ר ת ציון‬ ‫)לגיל י׳ד(‪ :‬מקדכו מקוש המזומן צו‪) :‬יד( ונקלה‪ .‬ע י לפ.‬מנין עה רב ולתוספת ביאור אמר הרנ ‪) :‬יד( ועתה דנר ה׳‪ .‬לקרב את הפורענות ל ה ם ‪ :‬בשלש שנים כשני שכיר‪ .‬וגש‬ ‫המממ הזה ל א כ ב י ר לא יהיה חזק באיכות ‪:‬‬ ‫‪) P‬א( ה נ ה ד מ ש ק ‪ .‬‬ ‫ ‪ .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מן‬ ‫כבוד‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬מימים רבים לפני בא הרעה עליו ניבא‪ .‬‬ ‫הכמושות צערוער כנר עוונות כנה כי ג ו מלס הראיכנל‬ ‫ימלא !״•ס מן מפולת הנהיה‪ ) :‬נ ( עזבוה‪ .‬מצי כי אין נידו לעוור‪) :‬יג(מאז‪ .‬העושר נקרא כמד נמו‬ ‫יץ )א( מיסד מעיר‪ ..‬וכן פה המע•^‬ ‫)א( מכיר‪ . .‬רק יחשבוה מעתה בין חשטן של ה ע י י ם הנעשים על ידי•‬ ‫מ פ ו ל ח של הכהים ‪ .‬ל״א מאז‪ .‬ועי״ו נפלו שניהם ביד סנחריב כנ״ל )ז( לכן צרף מפלת פניהש‬ ‫י מ ד ‪ ) :‬ג ( ו ג ש ב ת ‪ .‬כי לא ימצאו שם חיות רעות ומפולת בתים • ויען שארס‬ ‫יאפריס התחברו יח..‬סיף כלייתו של מואב ביד נבוכדנצר‪ :‬אשר לבר ה׳ אל דואב‬ ‫מ א ז ‪ .‬והרי הס נתונות לעדרי צא.‬וכן משנת כל ערי מנצר מאפרים וכן יושבה הממנכה מדמשק ו‪.‬בשביל שלש ‪:‬נים‬ ‫שסייעו אח סנהריב כשצר על שומרון יעזרוהו בלי בצע כאלו היו לו שכירים לפיכך ונקלה כבוד מואב‬ ‫נין כל שאר המונו של סנחריב ששימפם בשבי מחיך אותו החיל וילך לו וכן מפורש בסדר עילס שכיף‬ ‫עמוניס ומיחביס שהיו מסייעין אותן כשצר על שומרון שלש שניס לקיים מה שנאמר שלש ש‪:‬יס כשני‬ ‫שכיר וגוי‪ . .‬פי שרצין מלן ארם י ״‪.‬יעוד יש לפרש שלש פנים כשני שניר שלש שנים נגזרו עליהם לאורך זמן אבל מצומיניוין‬ ‫יהיו ולא האחר עוד הפירענוה כאשר ידקדק השכיר בשני שכירותו לצמצם‪ :‬ונקלה כביד מואב‪ .‬אבל ע ר י‬ ‫ע ר ו ע ר מא. .‬‬ ‫) נ ( ורבצו‪ .רי& ה ע ז ו ב ו ת מכבר אינם שממיס כ״כ רק לעדרים ת ה י י ג ה ‪ .‬י ה י ה א ל ־ ־ מ ־ ו א ב ^ א ז ‪ :‬יי‬ ‫לאמר‬ ‫ב ש ל ש שגימי‬ ‫כבשכיר‬ ‫ונקלה כבוד‬ ‫ו ע ת ה ד ב י לה‪1‬ה‬ ‫ההמון‬ ‫מ & ב ב כ ל‬ ‫ה ר ב ו ש א ר מ ע ט מ ז ן ך לויא כ ב י ר ‪:‬‬ ‫י ן א מ ש א‬ ‫דמשק הנה דמשק‬ ‫מ^י‬ ‫מוםךמ^יר והיתה‬ ‫מ פ ל ה ‪:‬‬ ‫ב עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואץימחריד‪:‬ג ו נ ש י ת‬ ‫רש״י‬ ‫ומזדמנים שה להתפלל‪ ) :‬ע ( זה ה ד ב ר ‪ . .‬‬ ‫מן מין העייס ומפלס בס יעי המיר אליי עי של מפלס‪ .‬‬ ‫על התיוק‪ .‬יהיה פר מהיות עיר‪ :‬מעי מפלס‪.‬א ש ר ד ב ר ה ׳ א ל מ ו א ב מ א ז ‪ .‬הלא כעריס‬ ‫והגוי‪ :‬נעורים‪ . •.‬״ ‪.‬‬ ‫ו^עו‬ ‫ד‬ ‫שהשכיר חיילותיו לםנחריב בלחמו על ישרמל ‪ ..‬ענינו כמו מעט נמו כתר לי זעיר )א־ונל״ג(‪ :‬ר״ל מנומנמות נ ב ט י‬ ‫כבודו יהיה נקצה ונבזה כס כל ההמון הרב שיש לי כי ל *‬ ‫כביר‪ .‬לו ישעיה את ז א ת ‪ .‬מ ש ו ם דבר ‪ .‬ר‬ ‫לא הרנה ישארו וכפל מ ב ר להמעיט‪:‬‬ ‫)נ( ונשנה‪ .‬ילרונ נא‬ ‫י ר ו‬ ‫‪i i .‬‬ ‫פ‬ ‫״‬ ‫ו ט י‬ ‫‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫‪.‬עתה הוסיף לקבוע זמן‪ :‬כשנישנו‪*-‬‬ ‫י׳ייייי'• ינקצס"‬ ‫'‬ ‫מזער ‪ .‬ר״ל הוכר מן מין הערים וסיתס עליו מימים רביס ע״י נביאים הקדמונים‪) :‬יד( ו ע ת ־ ‪.‬אומר ראה ההבדל בין דמשק ובין אפרים‪ .‬״ ‪ -‬״ ‪v‬‬‫ו נ ״ כ ‪ .‬דני על כערי‪ :‬נדנורי זכר ונקנה ‪:‬‬ ‫מצומצמים כ * נ י ש כ י ר שהם שיש ש נ ס ‪.‬וכניר מורה הפלגה‪ .‬גדרו פסוקת הנח )כנ׳׳ל ו׳(‪) :‬יד( מעע לעמוד נגל האויב נ ס תפלתו לא חהזקזו •־ ) ע ( ז ח ״‬ ‫מזער‪ .‬יעיר פס שם כמין כמוטןסיי‪ ..‬‬ ‫קלות‪ :‬ההמון‪ .‬מהיות עיר‪ :‬מעי‪ ..‬וישאר ממנו מ ע ט מ ז ע ר מעמ מן כל שהוא‪ .י השדה )מינה אי( ‪ :‬יועילו לו‪ :‬ושאר‪ .‬כ ז ה ה ד ב ר‬ ‫׳‬ ‫«‪.‬ה מלו ישראצ‬ ‫ה‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫כאור המלות‬ ‫ה י ‪ :‬מ צ מ צ ס‬ ‫״‬ ‫י ‪2‬‬ ‫נ‬ ‫ב א ו ר העני!‬ ‫ג׳(‪ :‬ונלאה‪.‬התרי! ה׳ דברו וגבל להם זמן כי ב ע ו ד ש ל ש ש ג י ם‬ ‫ה‬ ‫ס ‪ 1‬ה נ כ ש ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪«.‫י ש ע י ה‬ ‫־‪03‬‬ ‫טז‬ ‫‪v‬‬ ‫* ז ה ה ד ב ר א ש ר ד ב ר ‪ .‬כ י סמצינה י‪.‬ממועא דמעיטא‪ .‬השארית שיהי׳ לו סנה יהיו מטע מז‪. להלחם על יהודה ‪ .

‬חזקיהו‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫סתהנרו לכלתם על ירוש־‪.‬שמנונית ישרו יהיה רז וכתוש ר״ל לא ישאירו נידו מאומה‪) :‬ס( וכיס‬ ‫כתסף קציר‪.‬בכעס השני חרועו ש ב ל י ם י ק צ ו ר ‪ .‬הוא הגי‬ ‫‪ x b‬ע״ס ירושלים בספר יהושע )ס״ו( תמצא שעמק רפאים סמוכה לירושלים ‪) :‬ו( ונשאר ט ‪ .‬גם העוללות אשר דרכם להשיאירס בטנה לעניים לא רבים יהיו ‪ .‬וזרועו הסר כ׳ כזרועו‪ .‬ומ״מ יאסוף חת כולם ולא ישאיר אחל *‬ ‫ח״ר‪15 .‬שהגם ששנמ‬ ‫גוזרים משורשים כארצם כקמה המשורשת בקרקע‪ .‬ומימ והיה ב מ ל ק כ ו‬ ‫ש ב ל י ם ‪ .‬מבצר מאפ^ם וממלכה מרטעיק וישאר ארם כ?ב‪1‬ד בני־ישךאל‬ ‫• ‪ w‬נאם ידיה צבאות‪ :‬ל והלה ביום'ההוא ‪:‬דל כבוד יעלןיכ‬ ‫.‬ים לכן המר שהמה שניכם יפצו ומאשר לאנינו עשם את כל הכנוד הזה)כראשית ליא(‪:‬‬ ‫גיד סנחרינ וירושלים ת צל‪ :‬ושאר ארם‪ .‬ומנת המליצה‪ .‬רק בראש‬ ‫‪.‬זה הז־יס וסיעתו שהיו הון ירושלים והמה מעט כעולנומ הכרס .‬‬ ‫״ל נקנס‪) :‬ו( ונשאר‪ .‬והגה בגלות הראשון היה דומה ב א ס ו ף ק צ י ר‬ ‫ש ל ק מ ה ‪ .‬כמו שבעת קצירת קין‪ :‬מוסף הקוצר צבת הקמה בידו אחת‬ ‫וורועו השנית שבלים יקצור במגל‪ .‬כז לא מצא אז רק שרידים מפוזרים אשר לקפס והגל©‬ ‫לגולה‪ :‬א ( )ו( ו נ ש א ר ‪ .‬הקמה שהי*‬ ‫התבואה המתוברת בקרקע יאספו בנקל כ״כ כמו שיאספו בנקל את הקציר שהיא התבואה טלןצורה כבר •‬ ‫ו ז ה ע ו ‪ .‬ ‫הזו] ישעיהו‬ ‫באור הענין‬ ‫באור המלות‬ ‫התחיל לנבאות ע ל א פ נ י ם ( ‪) :‬ד( ידל ב ב ו ר י ע ק ב ‪ .‬מצייר‬ ‫השלש גליות שגלו ע״י סנתריכ כנ״ל)אי ז' ח ‪ .•.‬כמי שאוסף קציר שדה העומדת מלאה בקמותיה מלאה ברכת ה' ‪ .‬והוא הגיא הסמוך לירושלים כד״ש ניכושמ )ט״ו( והמקים היה רזה וכמוש ומעט הנואם צמח שם אמת הנס‬ ‫ואחת מ ס ונלקטים אמת אתת‪) :‬ו( ונשאר בו כל ות‪ .‬כן היהה הארץ ריקן אז ע״י הכלות הראשון ‪ — .‬יךזה‪ :‬ה והיה פאסף קציר ל ן ‪ 6‬ה וזרע• שבלים‬ ‫ויקצור והיה כמלקט שבלים בעממי'רפאים‪ :‬י ונשאר־־ביו עללות‬ ‫י‬ ‫רש״י‬ ‫!*‬ ‫ן מובלים לה יום מחד נשנה וישראל עשי אח כולן קיבו! אהל והיו עובדין אש כולם בכל יוס לכך‬ ‫| הזכיר מפלת ערוער הצל דמשק‪ .‬כן היתה הארז מלאה‬ ‫יושבים שלוים וקופאים על שמריהם‪ .‫סד־‬ ‫יישעיה ‪r‬‬ ‫‪.‬כן יעקר סנתריב דגלה הכל ואף לקש הנושר בשעת קצירה ילקכנ‬ ‫וישאנו כלומר אף הבורחים לא ימלמו מידו וילקשום )כמו שמלקש שבלים(‪ :‬בעמק רפאים‪ .‬שם מקום שהין‬ ‫״כולים*לקצור שם בחרמש רק מלקסים אחל אחר שבו אץ משאיר מ א ו מ ה ‪ .‬מ״מ יאספם מלך אשור כנקל כיכ להנלוהם‪ .‬גם בזרועו לבר בלי מגל ותרמש כלל יקצור את השבלים בלא יגיעה כלל‪ .‬כמי שאוסף‬ ‫&>פס חלושה המוכנים לנלור בארצם שהיא הנמשל של הקציר‪ .‬והיה ב א ס ו ף ק צ י ר ‪) .‬הדנר יהיה רומם כמו הקוצר אשר נידו האמת אוסף ככלי הקמה ובזרועי השנית יקצרס כן האויכ יקבצם‬ ‫ויכלם מן נ מולם ‪ :‬והיה כמלקט‪ .‬כמו חרכ תאכלו)ת׳ כ׳( כיזרוע‪. כעמק‬ ‫רפאים‪ .‬הפציעה הנשארת )ו( כללות‪ .‬ת' כ ״ ג ( ‪ .‬ובפעם השלישי והיה‬ ‫כ ם ל ק ט ש ב ל י ם ב ע מ ק ר פ א י ם ‪ .‬ןא ״‬ ‫כטל‬ ‫ח‬ ‫ע ש ל ו‬ ‫כ‬ ‫ג ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ו ר ז ר ‪ 1‬׳‬ ‫שימעסו אנשיו רהיו מתי משפר ‪) :‬ה( והיה ‪ .ימישמן' בשרו‪.‬וגם לא יצמרן אליהם סרב ומלחמה גי‬ ‫‪ « 1 4‬יל יוליכם לגולה‪ .‬‬ ‫הערות‬ ‫א( ועל ל ע המליצה יש לפרש‪ .‬ר״ל אף הכורהים לא ימלטו מידו כי ילקטם אחד §תד כמלקע ככלים .‬לא היה דומה רק כמי שקוצר‬ ‫שבלים מפוזרים לא קמה מלאה‪ .‬סעין>‬ ‫‪ .‬כן יהיה אסוף( ק מ ה ‪ .‬והבא לכנסם לא‬ ‫היה יכול לקצרם במגל ותרי״ש רק ללקסם אחד א ח ד ‪ .‬אלו נלו לחלח וחבור ואלו עלו‬ ‫לקיר שנאמר ויגלה קירה ותת רצין המית )מלכים ב' ע״ז(‪) :‬ד( ומשמן בשרו ירזה ‪ .‬עוד תהי מלכות פקח הולכת וכלה ותלכד נם שומרון בימי הושע ואז משבת מבצר מאפרים‬ ‫וממלכה מדמשק שיהדנ רצץ‪ ) :‬נ ( ככבוד‪ .‬יקצור את הכל בלי ישאיר מאומה כסי שבא ללקמ שבלים ב ע מ ק ר פ א י ם ‪ .‬יהיה דל ורש כי ייקח עשרו‪ :‬ונזשמ‪ .‬סם העננים כקטנים הנשארים כאילן ואין מי־‬ ‫מארם יהיו ככנוד כני ישראל כי גס כנורס ידצ‪) :‬ד( ידל‬ ‫כנוד ימקב ‪ .‬בכונס )למעלה ס׳ ג׳( ‪ t‬אמיר ‪ .‬ועותר יקריה‬ ‫יגלה‪) :‬ה( והיה כאשף קציר ק מ ה ‪ .‬ואני מפרשו לסי סשמ המקרא על שנתחברו רצץ ופקח בן רמליהו יחד‬ ‫והנביא היה מתנבא על מפלת דמשק ואומר מ ה דמשק מוסר מעיר ערי ערוער שהיו של הקח כבר‬ ‫היו עזובות שגלו הרחובני ומדי כבר והרי המיל לעדרי צאן הם נתונים ורובצים שם צאן מואב ואין‬ ‫מחריד‪ .‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ח‬ .‬עשרת השבעים יהיו נם אלו‪ .‬מקום רזה שלח היו גדלים שם רק שבלים מעשים ‪ .

‬ל‪.‬בענפי? ‪ .‬מנין חוזק‪ :‬סהרש‪ .‬י מ ה אל עוכהו כמו וישע ה׳ אל הבל‬ ‫)בראשית ל י ( ‪ :‬האלם ‪ .‬צדיקים ששאמ ב ם ‪ ) :‬ח ( לא י ר א ה ‪ .‬אל ה' בעשה אותו ונו יננוח ‪ :‬ועיניו וגו"‪ .‬בנו לי מזבהוש‬ ‫שש אליו אך לו ל ב ל ן ‪ .‬כפל סדנר‬ ‫נוא האילן הנענד‪ :‬וכחמניס ‪ .‬רק כפרו‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪» M‬״»•‬ ‫״‬ ‫{ני הכתות ‪ .‬וראיית המינים פה‪ .ת הכחישו בורא שמים ו א‬ ‫אשנב לא יושג נעץ נשר‪ .‬כמ״ש כי בכ״מ מוקטר מוגש לשמי)מלאכי גי(‪ .‫י ש ע י ה יז‬ ‫האדם‬ ‫ע ל ‪ -‬ע ש ה ו ' ועיניו א ל ־ ק ד ו ש‬ ‫אל־המזבחות‬ ‫והחמנים.‬כי עבולהס ה ע ק ד ה היה לנורא שמיס וארן‪ .‬כת א.‬‬ ‫ ‪-‬‬‫‪ -‬ינויז‬‫!שום־ מר‪.‬יננס כל י וישע ה' אל ישארו שלא יכנשם הנ־ריג‪) :‬ז( ישעה כאדם ‪ .‬לא יכתנל עוד א‬ ‫העכו״ס אשר עשו אצנעותיו וגס האשריס והחעניס לא ירא י‬ ‫‪ 1‬ד ‪ (p) :‬ערי מעוזו‪ .‬‬ ‫‪<.‬שני הדלתות של ה כ ת ו‬ ‫‪:‬זה מגבילים עס שני ללתות של הכתוב הקולם ‪ .‬ובזה אף שישעה בגופי אל עושהו‪ .‬לא יחשט בעיניו‪ ) :‬ס ( ערי מעיזו • של‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫»שש צהס יהיא מלדון עולל ויונק ‪ :‬מקף ‪ .‬אל המזנמית כנעשים‬ ‫‪ (sj‬מעוזו‪ . .‬רק העמילן‬ ‫‪6‬ת האליל והאשרוה לפני עיניהם לראות אותו בעת עבודתם‪ .‬כי העצס היו שני כתות ‪ .‬כמ׳׳ש ל מ ע ל ה ) א׳ ל ׳ ‪ .‬ולעומת שעדיין יש לטעות ככת השניה ‪ .‪1‬״ם שהמה מעשה ידיו‪ :‬ואשר וגוי‪ .‬וכן וכלה‬ ‫‪5‬מפיה )לקמן כ״ז( וכן מסעף פארה )לעיל יי( ‪) :‬ז( ישעה ‪ .‬י ש ע ה ה א ד ם ע ל ע ש ה ו ו ל א י ש ע ה א ל ה מ ז ב ה ו ת ‪-‬‬ ‫*של( מ ע ש ה י ד י ו ‪ .‬מנינו יער נעל סעיפים צע.‬מנץ כריתה כנקף זית ‪ .‬נגד הכת הראשונה אמר ביום ה ה ו א י ש ע ה ה א ד ם ע ל ע ש ה ו ויכיר כי יש אלוה שמשהו‬ ‫‪:‬וא הבורא כל ולא האליל עשהו‪ .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח‬ ‫ח׳־ה‬ ‫‪W‬‬ ‫צשר‬ .‬ורבותינו לרשו ונשאר בו בהמון ענחריש‬ ‫אנשים מעמ כנוקף זית כלאיתא באנלת חלק‪ :‬בראש אמיר‪ .‬בראש הענף ‪ :‬בסעפיה ‪ .‬וס עם אל ? ונזה מונרוז מ״ש נפנים‪ .‬ושמר פס סדר עזב ה׳ את האין צממש‪:‬ת הכוכבים ‪ .‬ועיניו א ל קרוש ישראל ה ד א י ג ה ו א ת א ש ר ע ש ו א צ ב ע ת י ו ל א י ר א ה‬ ‫ני הכת השניה שהורו במציאות ה׳ רק כפרו בהשגחה יחשט את הפסל רק לאמצעי בינם לנין הי‪ .‬שזה שאף שמשו ישעה אל עושהו‪ .‬וחשבו כי‬ ‫גכדוגס‪ .‬וכת את־״‬ ‫‪mv1‬‬ ‫‪6.‬מ״מ יעשה את האליל אמצעי בינו ובין ה' ‪ /‬ויכוין אליו‬ ‫‪:‬עבודתו להוריד מל ידו השפע ‪ .עה ‪ .‬ ‫ואשר‬ ‫מעשה‬ ‫ישראל תראינה‪ :‬ח ולא ישעה‬ ‫‪ wy‬א צ ^ ע ת י ו ל א י ר א ה ו ה א ש ד י ם‬ ‫‪x‬‬ ‫י‬ ‫ב י ו ם ההוא''יהיוו ע ר י מעזו כ ע ז ו ב ת ה ה ר ש ' ו ה א מ י ד‬ ‫ס‬ ‫רש״י‬ ‫וםייעהושהם חיך ירושלים א מ י ס מעמ כעוללות כרס וכנוקף זיש המשאיר פנים שלפה גרגרים‪ :‬כ‪:‬קף זית ‪.‬ערי המנצר בסיו לו צמכ‪.‬ולהיות הוא הסרסר בינם לבין ייצרם‪ .‬והאשדים‪ .‬כנירת זיתים מן סאילי אשר ישארי שנים או‬ ‫זמו ונקף‪ -‬כנכי היער )לעיל יי( ן גרגרים ‪ .‬על שקדושתו‬ ‫!תימםת אליהם בשם מצסרף‪ . .‬אכל אחר‬ ‫«י‪1‬ד» בהשגחה"לא יצ־גוהו גס לנגד ע‪/‬יהם לכוון ענודה ה׳ נגדש‪) :‬ט( כ ע ז ו ב ת ה ח ר ש ו ה א מ י ר ‪ .‬וישארו ארנעכ או ממשה גרגרים‬ ‫!האמיר האמור למעה‪ :‬בהעפים‪ .שגחתו הפרפית המיוחרה שנתבררה ע״י הדיבוק שי׳ינ עם יש‪ :‬א! ‪ .‬עוונות תהיינה מיושניסן כמו סיע*‬ ‫באור המלות‬ ‫באור הענק‬ ‫חזון י ש ע י ה ו‬ ‫‪.‬שאף שה' מ ש ה ו ‪ .‬‬ ‫בהשגחתו ו א‬ ‫׳ ‪ %‬הודו כי נמצא יוצר כ ל ‪ .‬לעומת זה אמר כי ביוס ההוא יסור‪.‬ה י כ ל ( ‪) :‬ח( ו ל א י ש ע ה ‪ .‬ע״י קדושתם ‪ .‬כן יקראו פירוס שלשה זיתים יחידים בראש הנוף העליון לפי שקשה לנרתם‬ ‫יקים יחידי ן אמיר‪ .‬״‪.‬י!י« ־ י י ד י ״ ״‬ ‫‪.‬‬ ‫י י י « ‪ i‬ן‬ ‫וילס מה שעכה נמצייז שלא עיי אמצעי‪ .‬לזה אמר קדוש ישראל ששס זה מורה ‪1$‬‬ ‫.‬ת החרש והאמיר‪ .^.‬מ״מ עיניו יכונו אל הפשל לראותו‬ ‫געת עבודתו ותפלתו אל ה׳ להשיג רצון על ידו ‪ .‬לז״א כי נ ס עיניו א ל קדוש ישראל ת ר א י נ ה‬ ‫יאמין בהשגחת ה׳ שהוא לבלו משגיח עליו לא ע״י אמצעי‪) .‬‬ ‫קוצץ זהים ללוקנון מן האילן וכן ונקף בסבכי היער )לעיל י י ( ‪ .‬יפנה האדם‬ ‫ןנל ואל מנהת‪/)1‬ראשית די(‪ :‬ע ל ‪ .‬מ״מ אינו‬ ‫זכרתעליו‪ .‬בענפים « ו כסעפותיו כענפים של אוהס הזית שהיתה נעלת פרי ר״ל כמו כן מע‪p‬‬ ‫ן»ו )יחזקאל ל׳׳א(‪) :‬ו( י.‬הס לא בנו לו‬ ‫מזבחות‪ .‬כי הכת הראשונה שכפרו במציאות ה׳ וחשבו כי האליל הוא הבורא כ ל ‪ .‬הוא נוף העליון וכן כעזונת החורש שמה ‪ :‬ארבעה ממשה ‪ .‬־ז וחווק‪ :‬כעוו‪.‬היא ה י ע ן‬ ‫ר ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 5‬״ ‪ 1‬ק י‬ ‫‪e‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫־‬ ‫ג א ר ה י‬ ‫י י י י ע‬ ‫־ א י ‪5‬‬ ‫מ ע ל ס‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫) נ‬ ‫ש‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫מ מ ש ס‬ ‫!‬ ‫א צ‬ ‫מ ע נ י‬ ‫מ ר ו‬ ‫ע ו ח י י‬ ‫‪.‬מוסיף נגנאי הפסל הלא עשו אותה אצבעותיו האליל יהיה האמצעי בינס לני! ה' ‪ /‬יטל ידי יקנלו‬ ‫ו ייי"! השפע מאת ה ‪ .‬הואהסגבלס לגמרי והיו מיחסים הכל אל האליל ‪ .‬נמו אל‪) :‬ח‪ .‬צלם מה מש‪1‬י לחמה ‪ :‬במ״ש‪) :‬ה( אל המונחית מעשה ידיו‪ .

‬ו ש ‪ v ) -‬׳־ י׳‬ ‫יהיה לך כי יער הוא וברההו ו כ ו י ‪ .)זבו מ פ נ י ב נ .‬מוזר.‬בבזה השחיתו ההעיבו הת גדרם ועצסותם ורדושתס ‪) :‬יא( ביום‬ ‫ג ט ע ך ‪ .‬על־־כן ת ט ע י‬ ‫שכח‪£‬‬ ‫נטןגי נ ע מ נ י ם‬ ‫אלדד‬ ‫וזמרת‬ ‫ז ך ' ת ז ד < ט ‪ :‬י‪ 6‬ב י ו ם נ ט ע ך ' ^ ש ג ‪ #‬ו ב ב כ ן ר ז ר ן ן ך ת פ ר י ח י נ ך י נ ן צ י ר‬ ‫רש״י‬ ‫*שראל‪ :‬כעזובת החרש והאמיר‪ .‬ענץ גדול למעלה למעלה כמו כארז בלבנון‬ ‫יכגם )תהליס ל״כ( ונכפלו הפ׳א ועי״ן הפעל ויורה מנ‬ ‫ההפלגה וכן למפור פרות)לעיל ני( שפירושו תפירות עמוקות‬ ‫נ מ ה ר ‪ :‬נ ד ‪ .‬כן יבא שם אמיר מל ככלל ו כ פ י ס ‪.ל מלס כמוכת לימר יכעזינה א‪:‬ר מזגו הכנענים‬ ‫מפגי גגי יכראל כי רכים מהכנענים עזבו עריהם והלכו ל־ ס‬ ‫?פני נ מ יכרא‪ :‬נעליהם ממצרים ‪ :‬וכיתה שממה‪ .‬נשתגשגו זמורותיך‬ ‫ם צ ו ד ת ציון‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫כמו והורש מצל)יהזקאל ל״א(‪ :‬וכאמיר‪ .‬לא זכר‪ .‬‬ ‫מזר שדרשו מעמים ואלהים אחרים ‪ .‬לשין סכסוך‪ .‬לא זכרת‪ .‬כן הם יש להם צור מעח באלהי מרום ‪ .‬‬ ‫ן ‪/‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬כי הוריש י »‬ ‫הכנעני כי רכב ברזל לו ‪ .‫י ש ע י ה‬ ‫םת‬ ‫יז‬ ‫א ש ך .‬ושכח הוא מ ר מ י ‪ .‬‬ ‫ק נקרא מנף הגפן וכן ויכרתו משם זמורה )כמדגר י ״ ג ( ‪:‬‬ ‫)יא( תשגכגי‪ .‬‬ ‫ומלת והיתה מוסב מל העזובה‪ .‬הכלאים שזלפת עד שתראי ל ש ג ש ג !להשניא ולגדג שיפרה הכף ב א ו ת ו הי‪.‬ועל הימר‪ .‬וכן השנ­‬ ‫עזיו‪ .‬נעו.‬ואפש״כ נכבשה אז העזובה והחוזק‬ ‫ה‬ ‫‪.‬ובתרשים ננס‬ ‫כאניות )דס״נ כ״ז(‪ :‬והאמיר‪ .‬‬ ‫‪.‬ותהיה‬ ‫מרצם שממה מאין יושכ‪) :‬י( ני כ כ ת ת ‪ .‬רמזנו ירושצים מד סתומה )נחמיס ג י ( ‪ .‬ם אשר נ ט ע ת אותו‬ ‫יבבקר‬ ‫ח״ה ‪1‬‬ ‫ט‬ .‬כאינו רוצת לזכור‪ .‬שנשבת‬ ‫שכם ורבים ערי מבצר ממלכות אפלים כי שם ישב השכר‪ .‬עוד השהדלת למהר גידול הרכבת‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ן ה ז‬ ‫י‬ ‫באור המלות‬ ‫ינ‪:‬ץ‪ .‬כעזובת ערי האמורי שהניחום הריבית בימי יהושע כחוכע‬ ‫והאמיר וברחו להם מפני בני ישראל והיתהארן ישראל שממה‪) :‬י( על כן השעי וגו׳‪ . .‬‬ ‫‪..‬הוא כנוף העליון‪:‬‬ ‫)י( וצור‪ .‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪.‬מלש ן נדידה ‪ :‬קציר‪ .‬שלדעת‬ ‫כמכרשים צל והיה‪) :‬י( ככתת‪ .‬מל א‪:‬ר‬ ‫רהמלס נטעת נעעי נעמנים וערכים ועתה תזרמ ארצך‬ ‫זמורת זר כאינו ממין הנפטס ר׳צה‪:‬כת ענידת האל למנורת כאליל‪) :‬יא( ניזם נשק־ ‪.‬מעניןיסשצמ קצינים מד ים‪ . אשר ככהת‬ ‫‪ur‬׳ ‪ :‬יציר מעזך וגו׳‪ .‬אנצ‬ ‫הזו] י ש ע י ה ו‬ ‫ב א ו ר הענין‬ ‫‪. לשיראל ו ה מ ת ח ש מ מ ה ‪ :‬י כ י‬ ‫\שעךןצור‬ ‫מ ( ט \ & * ז כ ר ת ‪.‬ובארוהו הז״נ )מגלה י״מ( זכור כפיך‪) .‬התני זרעך באושי נשע‪ .‬‬ ‫כי כמו ששם הירש נא על הענף‪ .‬ועייז(‬ ‫ו ה ד ר ו ‪ .‬לכן היית מצלמת בההלה ט כייס‬ ‫כנפשו אוהך גהנדצת למענה ובבקר שהסרין הוציא פרהי הזרע ר״ל נ מ ס י מ ת רב נא לך הנדוצס ‪ :‬נד קציר‪ .‬וזולת מה שהשכלת עשו שהרכבה בנפיעהך מין זר וגרוע ‪ .‬מת סיצד‪ :‬קציר ‪ .‬זסרש״י שהיושבים ביער‬ ‫קו‬ ‫היה להם רכב ברזל ע״ש ‪ .‬כפל