‫בבית המשפט המחוזי בירושלים‬

‫‪ .1‬רועי ילין‬
‫‪ .2‬יובל ילין‬
‫‪ .3‬עידן רינג‬

‫ת‪.‬א‪42868-05/10 .‬‬

‫המבקשים‬
‫(הנתבעים‬
‫‪ 17273757677‬ו‪8-‬‬
‫בהתאמה)‬

‫באמצעות ב"כ עו"ד ישי שנידור מרח' יהודה הלוי ‪45‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪ ,65157‬טל'‪ ;077-5472001 :‬פקס‪077- :‬‬
‫‪law@shneydor.com ,5472003‬‬
‫‪ .4‬דוד רמז‬
‫‪ .5‬נעם ליבנה‬
‫‪ .6‬טל ניב‬
‫‪ .7‬ארי רמז‬
‫באמצעות עו"ד מיכאל ספרד ו‪/‬או שלומי זכריה ו‪/‬או‬
‫נטע פטריק ו‪/‬או אבישר לב ו‪/‬או אמילי שפר ו‪/‬או עידו‬
‫תמרי‪ ,‬כולם מרח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪;65157‬‬
‫טל‪ ,03-6206947/8/9 :‬פקס‪03-6206950 :‬‬
‫‪ -‬נ ג ד ‪--‬‬‫‪ .1‬אם תרצו – ציונות או לחדול (ע"ר ‪)580471662‬‬
‫באמצעות עו"ד נדב העצני ואח' ממשרד העצני‪-‬פוריס‪-‬‬
‫רוזנברג ושות' מרח' כנפי נשרים ‪ ,15‬ירושלים‪,95464 ,‬‬
‫טל'‪ ,02.653.7777 :‬פקס'‪02.653.7773 :‬‬
‫‪ .2‬נועם וינר‬

‫המשיבה‬
‫(התובעת)‬
‫(הנתבע ‪;4‬‬
‫משיב‬
‫פורמלי)‬

‫בקשה לסילוק התביעה על הסף‬
‫זוהי בקשה מקדמית מטעם הנתבעים ‪ 5-8 ,1-3‬לסילוקה של התביעה על הסף‪.‬‬

‫בהתאם לכללים הידועים לבחינת בקשה לסילוק על הסף‪ ,‬מוגשת בקשה זו מתוך הנחה שהעובדות‬
‫שבכתב התביעה נכונות‪ ,‬ובפרט כי הקמת הקבוצה החברתית היא "פרסום"‪ ,‬שהמבקשים אחראים לו‪.‬‬
‫למען הסר ספק יובהר‪ ,‬כי אין ללמוד מהאמור בבקשה זו על הודאה בטענה כלשהי שבכתב התביעה‪.‬‬

‫פתח דבר‬
‫זכות הגישה לערכאות‪ ,‬ככל זכות בשיטתנו‪ ,‬אינה מוחלטת‪ .‬ישנן תביעות‪ ,‬שאין לאפשר את ניהולן‪.‬‬
‫תביעה זו היא אחת מהן‪.‬‬
‫עסקינן בתביעה נעדרת עילה‪ ,‬או שזו קלושה ומפוקפקת לכל היותר‪ .‬די בסכום התביעה המופרך כדי‬
‫לקבוע שמדובר בשימוש לרעה בהליך משפטי‪ .‬סילוק התביעה מתבקש לא רק בשל זכויות המבקשים‪,‬‬
‫אלא בראש ובראשונה מכוח האינטרס הציבורי הראשון במעלה להבטיח‪ ,‬כי יחידים בחברה יוכלו‬
‫להשתתף בשיג ושיח הציבורי והדמוקרטי ללא מורא‪ ,‬ומבלי שירחף מעל ראשם איום בתביעות‬
‫מיליונים חסרות שחר‪ ,‬אך שההתגוננות מפניהן גובות מחיר כלכלי ומשאבי זמן ונפש‪.‬‬
‫בענייננו הדברים מובהקים‪ .‬התביעה הוגשה בגין הבעת דעה פוליטית‪ ,‬בעניין שהוא פרשני ולא עובדתי‪,‬‬
‫בבמה בעלת מאפיינים מיוחדים‪ :‬באינטרנט‪ ,‬בקבוצה חברתית בתוך רשת חברתית‪ ,‬כאשר ראשי‬
‫הנתבעת ופעיליה השתתפו בדיון‪.‬‬
‫לפיכך יתבקש בית המשפט הנכבד להפעיל את סמכותו לפי תקנות ‪ )1(100‬ו‪ )2(100-‬לתקנות סדר הדין‬
‫האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪( 1984-‬להלן‪' :‬התקנות')‪ ,‬ולסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה ו‪/‬או משום‬
‫היותה טרדנית וקנטרנית‪ ,‬ולשלו ח את הצדדים להמשיך לנהל את הויכוח הציבורי בזירה הציבורית‬
‫ולא באולמות בתי המשפט‪.‬‬

‫ויודגש‪ :‬מבחינות רבות‪ 7‬היו המבקשים מעוניינים לנהל את התביעה‪ .‬הם עומדים על דעתם‪,‬‬
‫שהמשיבה – בעמדותיה‪ ,‬בפעולותיה‪ ,‬בדה הלגיטימציה שעושה לקולות אופוזיציוניים בחברה –‬
‫היא תנועה הראויה לתואר 'פאשיסטית'‪ .‬ניהול התביעה היה מאפשר להם לחשוף את פעילותה של‬
‫המשיבה‪ ,‬את עמדותיה ואת מטרותיה‪ ,‬לומר את דעתם המפורטת עליה ולפרסמה‪ ,‬ולחשוף את‬
‫קלונה ברבים ‪ .‬ואולם‪ ,‬המבקשים נאמנים לעקרונותיהם‪ ,‬שאת הויכוח הציבורי יש לנהל בזירה‬
‫הציבורית ולא בבית המשפט‪ ,‬וכי יש להילחם בתופעה המסוכנת של הגשת תביעות שמשמעותן‬
‫הטלת מורא על הציבור‪ .‬נאמנים לעקרונותיהם אלה מגישים המבקשים את בקשתם זו‪.‬‬

‫ואלה נימוקי הבקשה‪:‬‬
‫הילוך טיעונה של בקשה זו יהיה כדלקמן‪:‬‬
‫פרק א'‬

‫רקע כללי‪ :‬המשיבה‪ 7‬הרשת החברתית 'פייסבוק'‪ 7‬והקבוצה החברתית נשוא‬
‫התביעה‬

‫פרק ב'‬

‫סילוק על הסף – תקנות ‪ )1(100‬ו‪ :)2(-‬דיון נורמטיבי כללי‬

‫פרק ג'‬

‫התביעה כפוגעת בזכויות חוקתיות‪ 7‬בחופש הביטוי הפוליטי‪ 7‬ובנכונות הציבור‬
‫להשתתף בתהליכים דמוקרטיים (זיהוי התביעה כ‪ .)SLAPP-‬סיווג זה של התביעה‬
‫כשיקול נוסף במסגרת איזון האינטרסים הנדרש לפי ת' ‪.100‬‬

‫‪2‬‬

‫פרק ד'‬

‫יישום על ענייננו‪ :‬סילוק על הסף מחמת העדר עילה – ת' ‪)1(100‬‬
‫א‪ .‬יסודות הגנת הבעת הדעה (ס' ‪;))4(15‬‬
‫ב‪ .‬הגנה רחבה במיוחד בהקשר של ביטוי פוליטי;‬
‫ג‪ .‬דעת המבקשים אינה יכולה להיחשב כבלתי לגיטימית עד כדי שלילת‬
‫הגנת סעיף ‪;)4(15‬‬
‫ד‪ .‬הגנה רחבה במיוחד לאור מאפייני במת הפרסום המיוחדים‪:‬‬
‫באינטרנט‪ ,‬ב'פייסבוק'‪.‬‬

‫פרק ה'‬

‫יישום על ענייננו‪ :‬סילוק על הסף מחמת טרדנות התביעה וקנטרנותה–ת' ‪.)2(100‬‬

‫פרק א‪ :‬על המשיבה‪ 7‬הרשת החברתית "פייסבוק"‪ 7‬והקבוצה החברתית נשוא‬
‫תביעה זו‬
‫א‪ .‬המשיבה ופעילותה הציבורית השנויה במחלוקת‬
‫‪ .1‬הפרסום נשוא כתב התביעה הוא שמה של קבוצה שהוקמה ברשת החברתית האינטרנטית‪,‬‬
‫'פייסבוק'‪ .‬ודוק‪ :‬שמה של הקבוצה ולא תוכן הדיונים בין חבריה‪.‬‬
‫‪ .2‬הרקע להקמת הקבוצה החברתית הנ"ל ע"י המבקשים היא פעילותה הציבורית של המשיבה‪.‬‬
‫המשיבה פועלת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נגד גופים שלהבנתה פועלים בניגוד לאינטרסים הלאומיים של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬שניים מהקמפיינים הציבוריים הבולטים של המשיבה היה מתקפה נגד הקרן החדשה‬
‫לישראל והעומדת בראשה (על שמממנת ארגונים ש"משתפים פעולה" עם "דורשי רעתה" של‬
‫המדינה) – במסגרתו הוצגה פרופ' נעמי חזן כבעלת קרן על מצחה (דימוי אנטישמי ידוע)‪ ,‬וקמפיין נגד‬
‫מרצים באוניברסיטאות ונגד מה שכונה על‪-‬ידי המשיבה "הטייה אנטי ציונית" באקדמיה‪ .‬בפעולה‬
‫שזכתה להד ציבורי רחב פנתה המשיבה לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון ודרשה כי יינקטו צעדים נגד מרצים‬
‫בעלי דעות שאינן נושאות חן בעיני המשיבה‪ ,‬ולא – תפעל מול תורמי האוניברסיטה להפסיק את‬
‫תרומותיהם‪ .‬לפרטים נוספים אודות העמותה ופעילותה נפנה לאתר האינטרנט שלה עצמה‪.1‬‬
‫‪ .3‬פעילותה זו של המשיבה שנויה במחלוקת ציבורית עמוקה‪ ,‬וזכתה לביקורת קשה מאד‪ .‬רבים –‬
‫לרבות אישים בולטים בחברה הישראלית ‪ -‬רואים בפעילותה של המשיבה ניסיון לדה לגיטימציה של‬
‫אישים וארגונים המקדמים רעיונות שאינם לרוחה‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי הצגתם בפני החברה הישראלית‬
‫כמשתפי פעולה עם אויבי המדינה ודורשי רעתה‪ .‬רבים מאד מתחו ביקורת ציבורית חריפה על‬
‫המשיבה‪ .‬מבחר מייצג (כל הפרסומים מצורפים לבקשה כנספח ‪:)1‬‬

‫הסופר מאיר שלו ('ידיעות אחרונות'‪[ )20.8.2010 ,‬על 'אם תרצו']‪"" :‬פאשיזם מוכר‬
‫ופשוט";‬
‫הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז (מעריב‪":)24.8.2010 ,‬בריונים תרצו";‬

‫‪ . www.imti.org.il .1‬באתר מפורסם גם המכתב הנ"ל (יצוין שנשלח במועד מאחור להגשת התביעה)‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫חבר הכנסת דניאל בן‪-‬סימון (וואלה‪ ..." :)17.8.2010 ,‬על נשיא המדינה וראשי‬
‫המדינה האחרים להתעורר כדי לפרוק את הארגון הפשיסטי הזה מנשקו‪".‬‬
‫פרופ' חנן חבר‪( ,‬הארץ‪ " :)25.8.10 ,‬אלה הם סממנים מובהקים של פשיזם‪ :‬השלטת‬
‫דעה אחידה ודיכוי כל ביקורת על המיתוס המכונן של המדינה‪ .‬נגד פשיזם גלוי אין‬
‫בידם של אינטלקטואלים לעשות הרבה‪ 7‬מה גם שהדברים גלויים ובוטים‪".‬‬
‫השר ונשיא אונ' בן‪-‬גוריון לשעבר פרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬מצוטט ב'הארץ'‪17.08.2010 ,‬‬
‫[בתגובה על פניית 'אם תרצו' לאוני' בן גוריון] "זו תחילתו של פאשיזם";‬

‫חוקר מדעי המדינה הבולט פרופ' ירון אזרחי [ידיעות אחרונות‪" ]24.8.10 ,‬המאמץ‬
‫המתואם של פעילי הימין הקיצוני‪ ,‬המגובים על‪-‬ידי גורמים בשלטון ובכנסת‪ ,‬להכפיף‬
‫פרופסורים‪ ,‬סטודנטים ואמנים למבחני נאמנות למדינה על‪-‬פי שיטתם‪ ,‬אינה אלא‬
‫ניסיון חסר סיכוי לפאשיזיזציה של הציונות";‬
‫ח"כ חיים אורון ( ‪ nrg‬מעריב‪" :)4.2.2010 ,‬עוז לתמורה בטרם פאשיזם – אם תרצו‬
‫היא קבוצה סהרורית וקיצונית‪[ ..‬ביחס לקמפיין נגד נעמי חזן‪" ]:‬קמפיין בריוני‬
‫השואב השראה השואב את השראתו הגרפית מהגרועים בתעמולנים האנטישמיים‪.‬‬
‫ואולי אין זה כל‪-‬כך מפתיע שאלה ואלה מצאו מכנה משותף‪ ,‬שכן שנאה היא שנאה‪,‬‬
‫גזענות היא גזענות‪ 7‬פאשיזם היא פאשיזם";‬
‫יזהר באר ('העוקץ'‪[ :)5.2.2010 ,‬על פעילות 'אם תרצו'] "המקארתיזם לא מת‪ ,‬הוא‬
‫חי בישראל";‬
‫יוסי שריד (הארץ ‪" ) 18.8.2010 ,‬חבורה של פרחחים"‪.‬‬

‫גברי ברגיל‪ ,‬מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר (‪" ,) 10.2.2010 Ynet‬פרשת אם תרצו –‬
‫זהירות פאשיזם‪ ..‬טיפשות מוחלטת ‪ ...‬בעיקר מקארתיסטית‪ ..‬ארגון ימני קיצוני‬
‫ומסוכן";‬
‫פרופ' פרנסס רדאי ('ישראל היום' ‪" :)24.06.10‬התקפה מקארתיסטית על חופש‬
‫המחשבה והביטוי‪ ..‬קיים חשש כבד שנטייה לעבר עמדות לאומניות ודתיות עלולה‬
‫להוביל לפאשיזם"‪.‬‬
‫הפרופ' למשפטים אייל גרוס (בלוג אישי‪[" :)2.2.2010 ,‬על ההתקפה נגד הקרן החדשה‬
‫לישראל ונעמי חזן] "שיא חדש של כיעור ופאשיזם";‬
‫המרצה למשפטים ד"ר אמיר פז‪-‬פוקס (‪ NRG‬מעריב‪[ :) , 18.6.2010 ;9.2.2010 ,‬על‬

‫פרסומי 'אם תרצו']‪" :‬מניפסטים מתלהמים הזורים חול בעיני הציבור‪ ..‬עלבון‬
‫לאינטיליגנציה";‬
‫פרופ' אורי רם (אתר 'העוקץ'‪[ :)23.8.2010 ,‬על המתקפה על האוניברסיטאות]‬
‫"מערכה מקארתיסטית ‪ ...‬כמו התנועות הטוטאליטריות המוכרות בהיסטוריה ‪."...‬‬
‫ועוד פרסומים רבים בבמות מרכזיות באמצעי התקשורת בישראל‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫דוד זונשיין (‪ YNET‬ידיעות אחרונות‪" :)18.8.2010 ,‬הקמפיינים של אם תרצו‪...‬‬
‫חריגים בהיקפם‪ ,‬בבוטות שלהם ובריח הפאשיזם שנודף מהם"‪ .‬חלק מ"תהליכי‬
‫פאשיזציה"‪.‬‬
‫עינת וייצמן (‪ nrg‬מעריב‪" :)10.2.2010 ,‬ארגון אם תרצו (ובשמו המלא – אם תרצו‬
‫תהיה כאן מדינה פאשיסטית)‪."...‬‬
‫שאול אמסטרדמסקי‪'( ,‬כלכליסט' ‪" )18.8.2010‬המפלצת המכוערת שבראשה צועדת‬
‫כעת עמותת 'אם תרצו'‪ ,‬מפלצת משטרת המחשבות‪."...‬‬
‫דוד לנדאו‪( ,‬הארץ ‪[ :)29.3.2010‬על התגובה הרפה לדעתו לקמפיין אם תרצו נגד נעמי‬
‫חזן] "ואין פוצה פה וזועק‪' :‬הפאשיזם לא יעבור!"‬

‫אורי משגב ('ידיעות אחרונות')‪",‬ג'וזף מקארתי לא היה מאמין שבגלגול הבא שלו‬
‫הוא יעשה עליה לישראל‪ ,‬אבל הוא בודאי היה גאה לראות איך המורשת שלו‬
‫משתלטת על התרבות בארץ"‪.‬‬
‫דני פילק ('הארץ' ‪" :)22.4.2010‬אם תרצו – נהפוך לדיקטטורה‪ .. .‬בהתנהגותה‬
‫האנטי‪-‬דמוקרטית מזכירה תנועת 'אם תרצו' את התנהגות הדיקטטורה בארגנטינה‪..‬‬
‫המקארתיזם של 'אם תרצו'"‪.‬‬
‫אביב לביא‪ NRG ,‬מעריב‪[ 7.5.2010 ,‬על הקמפיין נגד 'הקרן החדשה לישראל'] "מסע‬
‫רדיפה פאשיסטי"‪.‬‬
‫מרב דוד ומיה בנגל (‪ nrg‬מעריב‪" :)3.2.2010 ,‬ארגון לאומני קיצוני"‪.‬‬

‫אלון עידן (הארץ‪" :)27.08.10 ,‬אם תרצו היא סימפטום מובהק‪...‬מה שפחות מובהק‬
‫הוא התשובה לשאלה באיזו מחלה מדובר‪ ,‬איזה זיהום בגוף הישראלי פולט את‬
‫הצחנה הזאת"‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬שכאן הובאו פרסומים בבמות מרכזיות על‪-‬ידי כותבים מרכזיים‪ .‬במרחבי האינטרנט‬
‫ניתן למצוא התבטאויות קשות הרבה יותר על המשיבה‪ ,‬למשל (מספר דוגמאות מצומצם‬
‫מתוך אין ספור פרסומים‪ .‬כולם מצורפים לנספח)‪" :‬אם תרצו‪ ,‬התנועה הפאשיסטית‪-‬‬
‫מיליטריסטית העולה"; " אם תרצו אינם מעניינים אותי כלל וכלל‪ ,‬ולכן לא אנקוט עמדה‬

‫בשאלה אם הם פאשיסטים או לא‪ .‬הרושם שלי‪ ,‬ואחרים יחלקו עלי‪ ,‬הוא שהם אינם אלא‬
‫חבורת ב ריונים רפי שכל"; "גם אני חושב שאם תרצו היא תנועה פאשיסטית"; "אם תרצו‬
‫היא לא רק תנועה פאשיסטית‪ ,‬אלא גם ארגון פשע"; "אם תרצו – ברור שזה פאשיזם"‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬הביקורת על מפעלי המשיבה באה גם מתומכיה הראשיים‪ :‬ביום ‪ 24.8.10‬פרסם‬
‫'הארץ' (נטשה מוזגוביה)‪ ,‬כי התורם המרכזי של התנועה החליט להפסיק את התמיכה בה‬
‫וזאת "על רקע הקמפיינים השנויים במחלוקת של התנועה והביקורת שעוררו"‪.‬‬
‫נציין כבר עתה‪ ,‬שהדוגמאות הרבות הנ"ל לביקורת הציבורית שהוטחה במשיבה‪ ,‬ולדעה‬
‫‪.4‬‬
‫הרווחת הקושרת אותה לפאשיזם – לרבות מצד אישים בולטים‪ ,‬לא הובאו כדי שבית המשפט הנכבד‬
‫יקבע שדעות אלה "צודקות" (בכלי התקשורת פורסמו גם דעות אוהדות למשיבה)‪ .‬הן הובאו לשם‬

‫‪5‬‬

‫מספר מטרות‪:‬‬
‫‪ .4.1‬הבנת הרקע להקמת הקבוצה נשוא התביעה – ביקורת ציבורית חריפה על המשיבה‪.‬‬
‫הקבוצה החברתית שהוקמה על‪-‬ידי המשיבים היא ביקורת נוספת – עוד אחת מני רבות –‬
‫כלפי המשיבה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬הבהרה כי פרסום המבקשים הוא חלק משיג ושיח ציבורי בנושא שהיה בו עניין רב‬
‫לציבור‪.‬‬
‫‪ .4.3‬ראייה לכך שדעת המבקשים כפי שבוטאה בשם הקבוצה אינה מיוחדת להם‪ ,‬אלא דעה‬
‫רווחת‪ ,‬משותפת גם לדוברים מרכזיים‪ ,‬דעה שבודאי אינה יכולה להיחשב כבלתי לגיטימית‬
‫עד כדי שלילת הגנת הבעת הדעה (ר' עוד בסעיפים ‪ 56-87‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .4.4‬ראייה נוספת לטרדנות התביעה וקנטרנותה (לאור הבמות המרכזיות בהרבה בה הוטחה‬
‫ביקורת דומה או חריפה יותר כלפי המשיבה) – ראו במיוחד בסעיפים ‪ 88-97‬להלן)‪.‬‬

‫ב‪ .‬במת הפרסום‪' :‬קבוצה' ברשת החברתית 'פייסבוק'‬
‫‪ .5‬דומה שאין צורך להכביר מילים על המהפכה הוירטואלית‪ .‬כחלק ממהפכה זו‪ ,‬עבר בשנים האחרונות‬
‫מרכז הכובד של השיג ושיח והויכוח הציבורי מאמצעי התקשורת המסורתיים אל העולם הוירטואלי‬
‫של רשת האינטרנט‪ .‬האינטרנט הוא ה'אגורה' המודרנית‪" 7‬כיכר העיר החדשה" (רע"א ‪ 4447/07‬רמי‬
‫מור נ' ברק אי‪.‬טי‪.‬סי‪ ,.‬תקדין‪-‬עליון (‪' ",))2010‬כיכר עיר' מודרנית שגודלה כגודל הארץ כולה" (בג"ץ‬
‫‪" 10203/03‬המפקד הלאומי" בע"מ ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'‪ ,‬ס' ‪ 57‬לפס"ד של כב'‬
‫השופטת מ' נאור)‪ .‬זהו מרחב ציבורי נגיש לכל‪ ,‬בו כל אחד יכול להביע את דעותיו ולהגיב על אחרות‪.‬‬
‫‪ .6‬במסגרת עולם אינטרנטי אין סופי זה קיים עולם‪-‬משנה‪ ,‬שהוא לכשעצמו עולם ומלואו ‪ -‬עולם‬
‫"הרשתות החברתיות"‪ .‬ברשת חברתית חברים כל גולש אינטרנט שבוחר להצטרף אליה‪ ,‬שבונה‬
‫לעצמו 'פרופיל' – מעין תעודת זהות שלו (שכמו בכל מרחבי האינטרנט‪ ,‬יכולה להיות אמיתית או‬
‫בדויה)‪ .‬הרשת החברתית מקשרת בין הפרופילים (האנשים) על‪-‬פי בחירתם ובהתאם למגוון עצום של‬
‫מפתחות קשרים (היכרות אישית‪ ,‬מקצוע‪ ,‬תחומי עניין‪ ,‬השקפות עולם ואין סוף אפשרויות נוספות)‪.‬‬
‫הקשרים הם בילטרליים ומולטי‪-‬לטרליים מורכבים‪ ,‬וצורות התקשורת הן רבות ומגוונות מאוד‪.‬‬
‫‪ .7‬הרשת החברתית המובילה היא כידוע "פייסבוק" (בלע"ז‪ .)Facebook :‬נכון להיום רשומים בה‬
‫מאות מיליוני פרופילים שנרשמו ע"י מאות מיליוני אנשים מכל רחבי העולם‪ .‬השימוש ברשת‬
‫הפייסבוק הוא חופשי וחינם‪ ,‬והיא מאפשרת למשתמש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להקים "קבוצות חברתיות" או‬
‫להצטרף לקבוצה קיימת‪.‬‬
‫‪ .8‬כל קבוצה הוקמה על‪-‬ידי "יוצר"‪ .‬הקמת הקבוצה יכולה להיות לשם יצירת פלטפורמה לשיתופי‬
‫פעולה ברמות שונות‪ ,‬או לשם העברת מסר בלבד‪ .‬המסר יכול להיות רציני או הומוריסטי‪ ,‬חשוב או‬
‫מופרך‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן להקים קבוצה של מעריצי אמן זה או אחר או קבוצה של מתנגדים להחלטה‬
‫ממשלתית כזו‪ .‬ניתן להקים קבוצה להדחת שחקן קבוצת כדורגל מההרכב וקבוצה המתנגדת להצעת‬
‫חוק כלשהי‪ .‬ניתן להקים קבוצה הפועלת למען מטרה מסוימת והמנסה לגייס תומכים לה‪ ,‬או קבוצה‬
‫המביעה דעות הפוכות והפועלת לשכנוע הציבור נגדן וכיו"ב‪ .‬כך משמש הכלי של יצירת קבוצות זירה‬
‫‪6‬‬

‫של שיח ציבורי בפני עצמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בהקמת הקבוצה יוצר לה המקים "דף בית" בפורמט אחיד‪ .‬כל גולש בעל פרופיל ב'פייסבוק' רשאי‬
‫להצטרף לקבוצה ( לא נדרש אישור של המקים)‪ .‬כאשר הקבוצה מביעה דעה או רעיון‪ ,‬ההצטרפות‬
‫מהווה אקט של תמיכה או הזדהות‪ .‬כאשר הקבוצה מבקשת גם לקדם פעילות ממשית כלשהי‪,‬‬
‫ההצטרפות מאפשרת לגולש להיות מעודכן בפעילויות השונות‪.‬‬
‫‪ .10‬באמצעות דף הבית של הקבוצה יכולים חבריה לקיים ביניהם תקשורת ואינטראקציה באופנים‬
‫שונים‪ .‬הם ‪ -‬וכן כל בעל פרופיל ברשת החברתית‪ 7‬גם מי שאינו חבר בקבוצה ‪ -‬יכולים להתבטא‬
‫ולהגיב‪ ,‬לפרסם הזמנות לאירועים‪ ,‬להעלות תמונות‪ ,‬סרטונים או קישורים לאתרים אחרים‪.‬‬
‫‪ .11‬יודגש‪ ,‬שעל‪-‬מנת להגיע לדף הקבוצה על הגולש "לחפש" אותה במיוחד במנוע החיפוש‪ ,‬או להיתקל‬
‫בה דרך הודעות של חבריו ברשת החברתית‪ .‬אין אפשרות להגיע אל קבוצה "במקרה"‪.‬‬
‫‪ .12‬מיליונים של קבוצות הוקמו ופועלות ב'פייסבוק'‪ .‬מאות קבוצות שכל מטרתן היא הבעת דעה בעל‬
‫עניין ונושא מוקמות מדי יום‪ .‬גלישה מקרית במרחבי ה'פייסבוק' מלמד על המגוון האדיר של‬
‫הקבוצות‪ ,‬ועל השוני הגדול ביניהן‪.‬‬

‫ג‪ .‬הקבוצה החברתית נשוא תביעה זו‬
‫‪ .13‬אחת הקבוצות שהוקמה בפייסבוק‪ ,‬אחת מני מיליונים‪ ,‬היא הקבוצה ששמה עומד בבסיסה של‬
‫תביעה זו‪' :‬אם תרצו – תנועה פאשיסטית' (השם המלא הוא‪ ,‬למעשה‪' ,‬אם תרצו תנועה פאשיסטית‬
‫(אז יש)'‪ .‬לצורך בקשה זו מוסכם כי הקבוצה הוקמה על‪-‬ידי התובע מס' ‪ 1‬כאקט של מחאה נגד‬
‫פעילותה של המשיבה‪ ,‬ושמה נותן ביטוי לדעתו‪ ,‬כי מבחינה אידיאולוגית התנועה ראויה לתואר‬
‫'פאשיסטית'‪ .‬המדובר בהבעת דעה פוליטית במובן הבסיסי ביותר של סוג ביטוי כזה‪.‬‬
‫‪ .14‬בדף הקבוצה נכתב ההסבר הבא להקמתה‪:‬‬

‫"אם תרצו היא תנועה שבמאבקיה נגד ארגוני זכויות אדם‪ ,‬אינטלקטואלים‪ ,‬אישי רוח‪,‬‬
‫יוצרים ואמנים מבססת עצמה כתנועה פשיסטית‪ ,‬מפלט של פטריוטים (לדעתם הם)‬
‫שחונקים את השיח הציבורי בסיסמאות נבובות‪".‬‬
‫העתק דף הקבוצה מצורף כנספח ‪ 2‬לבקשה‪.‬‬
‫‪ .15‬לאחר הקמת הקבוצה על‪-‬ידי המבקש מס' ‪ ,1‬הצטרפו אליה למעלה משלושת אלפים גולשים‪.‬‬
‫הצטרפות זו מבטאת הזדהות עם דעתו של מקים הקבוצה‪ .‬לצורך הבקשה למחיקה על הסף מוכנים‬
‫המבקשים להסכים כי יתר הנתבעים התקבלו או מונו כ "‪ :"administrators‬חברים שהוגדרו על‪-‬ידי‬
‫יוצר הקבוצה כבעלי זכות למחוק או לערוך תגובות ואמירות שפורסמו בדף הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .16‬במסגרת דף הקבוצה התקיימו דיונים שונים‪ .‬בדיונים אלה השתתפו גם חברי המשיבה ותומכיה –‬
‫לרבות ראשי התנועה ופעילים מרכזיים בה ‪ -‬אשר הביעו דעתם באין מפריע‪ 7‬ללא כל עריכה או‬
‫מחיקה של "מנהלי" הקבוצה‪( 2‬כאמור לעיל‪ 7‬בדיוני הקבוצה יכולים להשתתף גם מי שאינו חבר‬
‫‪ .2‬למען שלמות התמונה יצוין‪ ,‬כי מספר תגובות – מימין ומשמאל – הורדו בשל לשון בוטה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בה)‪ .‬כך התפתח שיג ושיח בין תומכי הקבוצה ומתנגדיה – מתנגדי המשיבה ותומכיה ‪ -‬בתוך דף‬
‫הקבוצה עצמו‪ .‬עניין זה רב חשיבות הוא‪ 7‬ונחזור אליו בהמשך‪.‬‬
‫העתקים של צילומי דפים בהם תגובות של ראשי הקבוצה ותומכיה בתוך הדיון‬
‫שהתנהל בקבוצה‪ ,‬מצורף כנספח ‪ 3‬לבקשה‪.‬‬

‫פרק ב'‪ :‬סילוק על הסף – תקנות ‪ )1(100‬ו‪ - )2(-‬דיון נורמטיבי כללי‬
‫‪ .17‬תקנות ‪ )1( 100‬ו‪) 2(-‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,1984-‬מורות כדלקמן‪:‬‬

‫"בית המשפט או הרשם רשאי‪ ,‬בכל עת‪ ,‬לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים‪ ,‬כולם או‬
‫מקצתם‪ ,‬על יסוד אחד הנימוקים האלה‪:‬‬
‫אין הכתב מראה עילת תביעה;‬
‫(‪)1‬‬
‫נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;"‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪ .18‬מטרת ההסדר‪ ,‬לפי פסיקתם העקבית של בתי המשפט‪ ,‬היא "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה‪ ,‬כאשר‬
‫מ פני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט‪ ,‬בלא אשר ידון בית המשפט‬
‫בכל השאלות השנויות במחלוקת" (ע"א ‪ 316/56‬קרמש נ' דבי פ"ד יא' ‪ ;1341 ,1336‬ע"א ‪7261/97‬‬
‫שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו‪ ,‬פד"י נד (‪ .)478 ,464 )4‬ודוק‪ :‬גם כאשר נדרש בירור עובדתי קצר‪7‬‬
‫יש לעשותו אם בכך ניתן לסיים את התביעה‪ .‬ואנו נוסיף‪ :‬בוודאי כשלאיזון האינטרסים נכנסים‬
‫היבטים חוקתיים וציבוריים רבי חשיבות‪.‬‬
‫‪ .19‬השאלה אם תביעה מגלה עילה מוכרעת על‪-‬פי האמור בכתב התביעה‪ ,‬כאשר יש לצאת מנקודת הנחה‬
‫שמבחינה עובדתית יעלה בידי התובע להוכיח את טענותיו העובדתיות (ע"א ‪ 109/49‬חברה להנדסה נ'‬
‫מזרח שירות לביטוח‪ ,‬פ"ד ה ‪ ;)1951( 1591 ,1585‬רע"א ‪ 9801/05‬עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נ'‬
‫לאומי פיא‪ ,‬תקדין‪-‬עליון (‪ ;)2006‬ע"א ‪ 76/86‬פיינשטיין נ' ה‪.‬ש מלונות‪ ,‬פ"ד מג (‪.)124 )3‬‬
‫‪ .20‬אין חולק‪ ,‬כי הזרם המרכזי בפסיקה הישראלית רואה בסילוקה על הסף של התביעה סמכות שעל‬
‫ביהמ"ש לעשות בה שימוש זהיר וחריג‪ ,‬בין היתר משום שנתפסת כפוגעת בזכות הגישה לערכאות של‬
‫התובע (ע"א ‪ 35/83‬חסין נ' פלדמן‪ ,‬פ"ד לז(‪ ;)1983( 724 ,721 )4‬יואל זוסמן‪ ,‬סדרי הדין האזרחי ‪387‬‬
‫(מהדורה שביעית ‪ .))1995‬גישה זו מצאה חיזוק ב"מהפכה החוקתית"‪ ,‬ובהכרה בזכות הגישה‬
‫לערכאות כזכות מעין‪-‬חוקתית (רע"א ‪ 544/89‬אורקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת‪ ,‬פ"ד מד(‪.)647 )1‬‬
‫‪ .21‬ואולם‪ 7‬וגם זאת קובע הדין‪ 7‬זכויות התובע‪ 7‬לרבות זכות הגישה שלו לערכאות‪ 7‬אינן חזות הכול‪ 7‬ועל‬
‫כפות המאזניים מונחים שיקולים נוספים‪ .‬בית המשפט העליון קבע זה לא מכבר‪ ,‬כי בבקשה‬
‫לסילוק תביעה על הסף על בית המשפט לאזן בין אינטרסים מנוגדים ‪-‬‬

‫"לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים ‪ -‬נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם‬
‫מבחינת המדיניות השיפוטית‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬עשיית צדק מחייבת פתיחתם של‬
‫שערי משפט; מאידך גיסא‪ ,‬צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק‪ 7‬הטרדת‬
‫בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט‪ .‬מכאן הזהירות הנדרשת"‬
‫(ע"א ‪ 5634/05‬צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות‬

‫‪8‬‬

‫כללית בע"מ‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ;)2007( 2728 , 2725 ,)2(2007‬רע"א ‪ 1383/07‬חברת‬
‫שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים‪ ,‬תקדין‪-‬עליון (‪.))2010‬‬
‫ובמקום אחר הדגיש בית המשפט העליון את המגבלה העקרונית על זכות הגישה לערכאות של התובע‪:‬‬

‫"זכות הגישה לבית‪-‬המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה‬
‫הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל‪-‬הדין שכנגד" (רע"א ‪ 83/01‬וייס נ'‬
‫מרדכי‪ ,‬פ"ד נה (‪.))732 )2001( 730 )3‬‬
‫ובהזדמנות אחרת‪ ,‬גם היא מהשנים האחרונות‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪:‬‬

‫"[זכות הגישה לערכאות] אינה זכות כה עילאית עד שתגבר על כל זכות אחרת‬
‫בכל מקרה‪ 7‬בכל מצב ובכל עת‪ .‬כנגדה עומדת זכותו של נתבע שלא יוטרד לשווא‬
‫וכי לא תפגענה זכויותיו שלו" (רע"א ‪ 740/06‬פרח מצפור בע"מ נ' בל"ל בע"מ‪,‬‬
‫תקדין‪-‬עליון (‪ )2006‬בפסקה ‪.)3‬‬
‫‪ .22‬ובאופן ספציפי לגבי זכות הגישה לערכאות של התובע‪ ,‬העמיד בית המשפט העליון לא רק את‬
‫זכויותיו של הנתבע‪ ,‬אלא גם את הציבור‪:‬‬

‫"יש [בהליכי סרק] משום הכבדה רבה על בתי המשפט‪ .‬זמן שיפוטי רב מוקצה‬
‫לטיפול בעשרות ומאות הליכים שאינם מגלים עילה‪ .‬התוצאה היא כי הטיפול‬
‫בהליכים של בעלי דין אחרים‪ ,‬שיתכן ויש בהם עילה‪ ,‬מתעכב‪ ,‬וזכות הגישה‬
‫לערכאות של בעלי דין אחרים נמצאת אפוא נפגעת‪ .‬נגרמות הוצאות כספיות‬
‫ניכרות וגריעה ממשאבי הציבור כולו (בשג"צ ‪ 4748/06‬שלמה שקד נ' גב' רוית‬
‫תפוחי‪ ,‬תקדין‪-‬עליון (‪ ,)2006‬ס' ‪ 7‬לפסה"ד)‪.‬‬
‫‪ .23‬לפיכך‪ ,‬יש להיזהר מפני מתן משקל יתר לזכות הגישה לערכאות של התובע במסגרת איזון‬

‫האינטרסים הכללי‪ .‬כבר הזהיר אותנו כב' השופט מ' בר‪-‬עם במאמרו מפני "שימוש יתר בזכות‬
‫הגישה [לערכאות]‪ ,‬העלול להסיט את נקודת האיזון בין הצדדים‪ ,‬במסגרת הקצאת הסיכונים‬
‫הדיוניים‪ ,‬מעבר למידה ראויה ולאפשר מכוחם ניהול הליכי סרק‪ ,‬תוך שימוש בהם לרעה‪ ,‬ללא סעד‬
‫דיוני אפקטיבי" (משה בר‪-‬עם "הליכי סרק אזרחיים" עלי משפט ו' (‪.)135 )2007‬‬
‫‪ .24‬ואמנם‪ ,‬בתי המשפט מגבילים את זכות הגישה לערכאות במקרים שונים על סמך ניסיון החיים‬
‫ושיקולי המדיניות ‪ -‬למשל באופן שבו הם פרשו את התקנות בדבר שלילת זכותו של נתבע להתגונן‬
‫בתביעות בסדר דין מקוצר‪ .‬בהקשר של תביעות לשון הרע ראוי להזכיר את פסיקתו העדכנית של‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬המונעת מנפגעים להגיש תביעה על פרסומים אנונימיים באינטרנט‪ ,‬אשר בניגוד‬
‫לפרסום נשוא התביעה שלפנינו‪ ,‬כללו השמצות ברורות ולכאורה אף כאלה שהסבו נזקים של ממש‬
‫לנפגעים ולא נזקים ערטילאיים (רע"א ‪ 4447/07‬רמי מור נ' ברק אי‪.‬טי‪.‬סי‪ ,.‬תקדין‪-‬עליון (‪– )2010‬‬
‫להלן 'עניין רמי מור')‪.‬‬
‫‪ .25‬בפסיקה נוספת‪ ,‬למשל במסגרת ע"א ‪ 807/08‬שקמים בינוי ופיתוח בע"מ נ' משה שמאי‪ ,‬תקדין‪-‬עליון‬
‫(‪ , )2009‬שב והתייחס בית המשפט העליון לאיזון האינטרסים הנדרש בבחינת בקשה לסילוק על הסף‬
‫(בפסיקה בהקשר של תקנה ‪ .427‬הדברים‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬יפים לענייננו)‪:‬‬

‫"יש לזכור כי אל מול זכותו של המערער ‪ -‬אם לגישה לערכאות‪ ,‬אם לקניין ואם‬
‫‪9‬‬

‫זכותו לערער ככזו ‪ -‬עומדות גם זכויותיו של בעל הדין שכנגד ‪ ...‬אף לבעל הדין‬
‫שכנגד זכויות יסוד‪ ... ,‬וזכות הגישה שלו לערכאות‪ ...‬משעה שהוראת תקנה ‪427‬‬
‫עצמה היא חוקתית‪ ,‬שאלת פרשנותה עניינה באיזון בין התכליות השונות וזכויות‬
‫היסוד המגולמות בהן‪ ,‬הן של המערער העיקרי והן של המערער שכנגד"‪.‬‬
‫‪ .26‬אכן‪ 7‬אל מול זכותו של תובע להביא כל עניין שמוצא לנכון לפתחו של בית המשפט‪ 7‬עומדות הן‬
‫זכויותיו של הנתבע‪ 7‬והן אינטרסים של הציבור‪.‬‬
‫הנתבע זכאי שלא להיות מוטרד‪ ,‬ושלא להידרש להשקיע משאבי ממון‪ ,‬נפש וזמן בתיק שאין בו‬
‫ממש‪ .‬אל מול זכות הגישה לערכאות של התובע יש להציב את זכותו של הנתבע שלא להיתבע כשעל‬
‫פני הדברים אין הצדקה לדבר‪.‬‬
‫מבחינת הציבור הרחב‪ ,‬הליכים שאין בהם טעם מכבידים על מערכת המשפט‪ ,‬דוחקים ומעכבים את‬
‫בירורם של תיקים אחרים ופוגעים בזכות הגישה לערכאות של אחרים‪.‬‬
‫‪ .27‬במסגרת איזון האינטרסים‪ ,‬יש לתת את הדעת גם למשמעויות חוקתיות אחרות של הפעלת הסמכות‬
‫לסלק את התביעה על הסף או להימנע מלהפעיל את הסמכות האמורה‪ .‬בהקשר של התביעה נשוא‬
‫בקשה זו נראה בפרק הבא‪ ,‬כי כאשר עצם ניהול התביעה פוגע בזכויות חוקתיות של הנתבע ושל‬
‫הציבור הרחב ובאינטרסים ציבוריים כבדי משקל‪ ,‬יש לתת משקל הולם גם לשיקולים אלה במסגרת‬
‫איזון האינטרסים‪.‬‬

‫פרק ג'‪ :‬התביעה כפוגעת בזכויות חוקתיות‪ 7‬בחופש הביטוי הפוליטי‪ 7‬ובנכונות הציבור‬
‫להשתתף בתהליכים דמוקרטיים (זיהוי התביעה כ‪.)SLAPP-‬‬
‫במסגרת איזון האינטרסים הנדרש לפי תקנה ‪ 7100‬יש לתת את המשקל המתאים למשמעויות של עצם‬
‫ניהול התביעה על חופש הביטוי של המבקשים‪ 7‬ועל האינטרס הציבורי לעודד השתתפות אזרחית ללא‬
‫מורא בתהליכים דמוקרטיים‪.‬‬
‫‪"Libel litigation has become a devastating effective weapon for silencing‬‬
‫;‪those who dare to challenge the morality of power, privilege, and prestige"3‬‬
‫‪"Short of a gun to the head, a greater threat to First Amendment‬‬
‫‪expression can scarcely be imagined"4.‬‬

‫"הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית‬
‫המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי‬
‫ומלהשתתף בויכוח הציבורי‪ .‬במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת‬
‫ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות‪ ,‬ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים‬
‫ציבוריים‪ .‬מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל‬
‫דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות" (הצעת חוק למניעת שימוש לרעה‬
‫‪.Donald Gillimor, Power, Publicity, and the Abuse of Libel Law (1992).‬‬
‫‪.Gordon v. Marrone 155 Misc. 2d 726, 736, 590 N.Y.S 2d 649, 656 (1992).‬‬

‫‪10‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫בהליך משפטי‪ ,‬התש"ע–‪ .2010‬פ‪ ,2403/18/‬חה"כ יחימוביץ'‪ ,‬אורבך והורוביץ – מצורפת‬
‫כנספח ‪.)4‬‬

‫א‪ .‬תביעה שתוצאתה פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי ובהשתתפות האזרחית בהליכים‬
‫דמוקרטיים‬
‫‪ .28‬תביעה זו היא דוגמא מובהקת – ולאור נושא התביעה‪ ,‬סכום התביעה המופרך באופן חסר שחר‬
‫ופערי הכוחות המשמעותיים בין המשיבה לבין יעדי התביעה‪ ,‬דוגמא קיצונית – לתביעות שעצם מתן‬
‫האפשרות לנהל אותן פוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לחופש ביטוי ובנכונותו של הציבור הרחב‬
‫להשתתף בתהליכים דמוקרטיים‪ .‬בלע"ז נהוג לכנות תביעות כאלה ‪Strategic Lawsuit - SLAPPs‬‬
‫‪.Against Public Participation‬‬
‫‪ .29‬חופש הביטוי‪ ,‬ובפרט חופש הביטוי הפוליטי‪ ,‬הוכר כזכות חוקתית הראויה להגנה מרבית‪ ,‬וזאת‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בהיותו "יסוד מוסד של המשטר הדמוקרטי" (בג"צ ‪ 6396/96‬זקין נ' ראש עיריית ב"ש‪ ,‬פ"ד נג‬

‫(‪ ,)1999( 303 ,289 )3‬אבר מאיבריה החיוניים של הדמוקרטיה‪ ,‬שבאמצעותו "מעוצבת התפיסה‬
‫החברתית והמדינית הקובעת את כיוונה של החברה‪( ".‬ע"א ‪ 214/89‬אבנרי נ' שפירא‪ ,‬פ"ד מג (‪,840 )3‬‬
‫‪" .))1989( 865‬בלא דמוקרטיה אין חופש ביטוי‪ ,‬ובלי חופש ביטוי אין דמוקרטיה" (בג"ץ ‪ 14/86‬לאור‬
‫נ' המועצה לביקורת סרטים‪ ,‬פד"י מא (‪ .)421 ,)1‬ובפרשה אחרת קבעה נשיאת בית המשפט העליון ד'‬
‫בייניש " בלא חופש הביטוי‪ ,‬הדמוקרטיה מאבדת את נשמתה‪ .‬בלא דמוקרטיה‪ ,‬אין חיות לחופש‬
‫הביטוי" (בג"ץ ‪ 10203/03‬בעניין "המפקד הלאומי"‪ ).‬הדברים מהווים מושכלות יסוד ואין צורך‬
‫להרחיב‪.‬‬

‫‪ .30‬אכן‪ ,‬בלי "שיח ציבורי פתוח ומפרה"‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪" ,‬לא ייכון משטר דמוקרטי של‬
‫ממש" (ע"א ‪ 10281/03‬קורן נ' ארגוב (‪ ;)2006‬בג"ץ ‪ 6218/93‬עו"ד ד"ר כהן נ' לשכת עו"ד‪ ,‬פ"ד מט(‪)2‬‬
‫‪ .))1995( 549 ,529‬הויכוח הציבורי (‪ )public debate‬הוא לב לבה של חברה דמוקרטית ושל‬
‫תהליכים דמוקרטיים‪ .‬הוא מבוסס על השתתפות של יחידים‪ ,‬התארגנויות פורמאליות לצד‬
‫התארגנויות א‪-‬פורמאליות‪ ,‬וארגוני החברה האזרחית‪ ,‬שממלאים היום תפקיד מרכזי בזירה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫‪ .31‬פגיעה בחופש הביטוי‪ ,‬ובפרט הפוליטי‪ ,‬יכולה לבוא בדרכים שונות‪ .‬תביעה המוגשת בעקבות‬
‫התבטאות במסגרת ויכוח ציבורי‪ ,‬המעבירה מסר מרתיע ומצנן במעגלים שונים‪ ,‬היא אחת מהן‪ .‬נהוג‬
‫לכנות תביעות השייכות לקטגוריה זו ‪ :SLAPP‬תביעה (או איום בתביעה)‪ 7‬שבאה בתגובה‬
‫להתבטאות או פעילות שנעשתה במסגרת ויכוח ציבורי‪ 7‬ושתוצאתה עלולה להיות הטלת אפקט‬
‫מצנן על הנתבע ועל אחרים – הרתעתם מלהשתתף בויכוח המסוים‪ 7‬בקונפליקטים אחרים עם‬
‫התובע או בשיג ושיח ציבורי באופן כללי‪ .‬מדובר בתביעות המוגשות על‪-‬ידי גורמים חזקים (כלכלית‪,‬‬
‫פוליטית או אחרת)‪ ,‬נגד אדם פרטי‪ ,‬התארגנות תושבים או ארגון אזרחי‪ ,‬שפועלים נגדם בזירה‬
‫הציבורית באופן שעלול לפגוע באינטרסים של הראשונים‪.5‬‬
‫‪ . 5‬ניתן היה לכתוב עשרות רבות של עמודים על תופעת ה‪ ,SLAPP-‬מאפייני הקטגוריה והאיום שהיא מציבה על חופש‬
‫הביטוי‪ .‬לצורך בקשה זו די בדברים שנאמרו כאן‪ .‬לעיון נוסף נפנה למחקר המקיף שנעשה בארצות הברית על‪-‬ידי & ‪Pring‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .32‬המחיר הכלכלי והנפשי הכבד מאד‪ ,‬הכרוך בהתגוננות מפני תביעה אזרחית‪ ,‬הוא היוצר את הפגיעה‬
‫הקשה של ה‪ SLAPP-‬בנכונות הציבור ליטול חלק בויכוח הציבורי‪ :‬מימון הוצאות ההגנה‪ ,‬הסיכון‬
‫של חיוב בהוצאות ובפיצויים‪ ,‬חוסר הוודאות המלווה את ההליך‪ ,‬משאבי הזמן והנפש הנדרשים‬
‫לניהול מאבק משפטי‪ ,‬להכנה לדיונים‪ ,‬עוגמת הנפש הכרוכה בחקירות נגדיות‪ ,‬אובדן מוניטין עקב‬
‫פרסומים על המשפט‪ ,‬הפניית המשאבים האישיים והארגוניים להתמודדות עם התביעה כאשר‬
‫מדובר בנתבע כזה‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫‪ .33‬מחיר כלכלי ונפשי כבד מאד זה מעביר אפקט מרתיע ומצנן במעגלים שונים‪ :‬הוא מרתיע את הנתבע‪,‬‬
‫את המשתתפים האחרים בויכוח המסוים או השוקלים להצטרף אליו‪ ,‬את מי שפועל או שוקל לפעול‬
‫נגד האינטרסים של התובע בזירות מחלוקת אחרות‪ ,‬ואת הציבור הרחב באופן כללי‪ ,‬שכן המסר אינו‬
‫עוצר בגבולות הסכסוך המסוים‪ .‬הציבור הרחב לומד‪ ,‬שההשתתפות בְ ויכוח ציבורי עלולה לגבות‬
‫ממנו מחיר כבד‪ .‬הוא עלול להימנע באופן מוחלט מלהיכנס אל הזירה הציבורית‪ ,‬או להשתתף בויכוח‬
‫הציבורי בזהירות‪ ,‬בדחילו ורחימו‪ .‬המשמעות החוקתית של תביעת ה‪ SLAPP-‬אינה מוגבלת אפוא‬
‫לנתבע המסוים‪ ,‬אלא פועלת גם על הציבור הרחב ‪.‬‬
‫‪ .34‬ההכרה באפקט המצנן על הויכוח הציבורי שיש בהגשת תביעות לשון הרע איננה עניין חדש‪ .‬בתי‬
‫המשפט כבר הכירו בו בהקשר של כלי התקשורת‪" :‬לכלל המשפטי המטיל אחריות על כלי תקשורת‬

‫עלול להיות אפקט מצנן במובן זה שכלי התקשורת ימנעו מפרסום תגובות ביקורתיות ויסרסו במידה‬
‫רבה את השיח הציבורי‪ ...‬זהו מחיר חברתי גבוה בשים לב לערך הרב שהחברה מייחסת לחופש‬
‫הביטוי" (ת"א (שלום ת"א) ‪ 51859/06‬דיסקין נ' הארץ (ט‪.‬פ) (‪.)))2008‬‬
‫‪ .35‬האפקט המצנן שנוצר עקב תופעת ה‪ SLAPP-‬חמור יותר‪ ,‬משום שככלל‪ ,‬האיום בתביעת לשון הרע‬
‫כלפי אדם מהיישוב חמור יותר מאשר על כלי תקשורת המורגל באלה‪ ,‬שאיום זה מהווה עבורו עוד‬
‫סיכון שעליו לקחת בחשבון במסגרת פעילותו העסקית‪ ,‬ושנהנה מייעוץ משפטי שוטף‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפגיעה בזכות החוקתית ובאינטרס הציבורי‪ :‬כבר עם הגשת התביעה‬
‫‪ .36‬האיום והפגיעה באינטרס הציבורי מתגבשים כבר עם הגשת התביעה‪ ,‬וללא קשר לתוצאת ההליך‪,‬‬
‫וזאת לנוכח הנזקים ועוגמת הנפש שנובעים מעצם ניהול ההגנה וההליך המשפטי בכללותו‪ ,‬על שלל‬
‫היבטיו‪ .‬הנתבע והציבור הרחב גם יודעים‪ ,‬כי אפילו אם התביעה תדחה עוד כך וכך שנים‪ ,‬הרי‬
‫ש" בדרך כלל אין בהוצאות המשפט שנפסקות לזכותו כדי לפצותו על הנזק הכספי‪ ,‬לא כל שכן על‬
‫עוגמת הנפש והטרדה שנגרמה לו עקב כך‪( ".‬השופט בר‪-‬עם‪" ,‬הליכי סרק אזרחיים" עלי משפט ו'‬
‫(‪ .) 135 )2007‬ואנו נוסיף‪ :‬בוודאי שכך הוא אם התובע מואיל בטובו לסלק את התביעה במהלך‬
‫ההתדיינות ‪ -‬מהלך שזוכה לא פעם לתמריץ שיפוטי על דרך הימנעות מפסיקת הוצאות‪.‬‬

‫‪ ,Canan‬המהווה את ספר היסוד בנושא‪"; George Pring and Penelope Canan SLAPP - Getting Sued For .5 :‬‬
‫;)‪ Speaking Out (Temple U.P. 1996‬ספר זה ניתן לקריאה חופשית באינטרנט‪ ,‬בין היתר ב‪ .Google BOOKs-‬וכן נפנה‬
‫למספר חיבורים נוספים‪Wells, JA. "Exporting SLAPPs: International Use of the U.S. / SLAPP to Suppress :‬‬
‫)‪Long Laura, SLAPPing around the ;Dissent and Critical Speech" 12 Temp. Int'l & Comp. L.J. 457 (1998‬‬
‫‪first amendment: An Analysis of Oklahoma's Anti-SLAPP Statute and Its Implications on the Right to‬‬
‫‪Petition, Oklahoma Law Review, Summer 2007; Patterson Caleb, Have I Been SLAPPed? Arkansas's‬‬
‫‪Attempt to Curb Abusive Litigation: The Citizen Participation in Government Act, 60 Ark. L. Rev. 507‬‬
‫)‪.(2007‬‬

‫‪12‬‬

‫ג‪ .‬אין צורך להוכיח כוונה להשתיק‪ :‬די להראות כי התוצאה המסתברת היא פגיעה‬
‫בחופש הביטוי ובהשתתפות האזרחית בויכוח הציבורי‬
‫‪ .37‬יודגש‪ ,‬כי זיהויה של התביעה כ‪ SLAPP-‬אינו מותנה בהוכחה של כוונה להשתיק ולהרתיע‪ .‬המניע‬
‫של התובע – שממילא קשה מאד להוכיחו ‪ -‬אינו חשוב‪ 7‬אלא התוצאה של התביעה שהגיש היא‬
‫החשובה‪ .‬הטעם לכך הוא‪ ,‬שכאשר מבקשים למגר תוצאה מסוכנת מבחינה חוקתית וציבורית‪ ,‬אין‬
‫מנוס מהסתפקות במבחן התוצאה – בדומה להלכה שנפסקה לגבי הפליה פסולה‪ ,‬שעיגנה את מבחן‬
‫התוצאה ולא את מבחן הכוונה (ראו למשל‪ :‬בג"צ ‪ 2671/98‬שדולת הנשים נ' שר הרווחה‪ ,‬פ"ד נב (‪)3‬‬
‫‪.))1998( 654 ,630‬‬
‫‪ .38‬יחד עם זאת‪ ,‬פעמים רבות ניתן ללמוד על הכוונה של התובע להפעיל אפקט מצנן מנסיבות העניין‬
‫(בדרך‪-‬כלל‪ :‬שילוב של תביעה מפוקפקת עם סכום תביעה מופרך‪ ,‬על‪-‬רקע מאבק מתמשך‪ ,‬ותביעות‬
‫דומות מצדו של התובע המסוים)‪ .‬הכוונה אינה מעלה או מורידה מבחינת זיהוי התביעה ככזו‬
‫שפוגעת בזכויות חוקתיות‪ ,‬אך רלוונטית לסנקציות שיש להטיל על התובע‪.‬‬

‫ד‪ .‬האפקט המצטבר ההרסני כאשר ה‪ SLAPPS-‬הופכות לתופעה רווחת ונוכחת בשיח‬
‫הציבורי‬
‫‪ .39‬כאשר הגשת תביעות מסוג כזה הופכת לתופעה רווחת וידועה‪ 7‬הופך האיום על השיג ושיח החופשי‬
‫לנוכח‪ 7‬חמור וממשי‪ .‬הציבור הרחב מפנים‪ 7‬כי תביעה אזרחית מתישה ויקרה מרחפת מעל ראשו‬
‫של מי שיעז לפעול – קל וחומר להוביל – מאבקים ציבוריים נגד גורמים רבי עוצמה‪ .‬בקרב הציבור‬
‫מתגבשת ההכרה‪ ,‬שמסוכן להשתתף בויכוח הציבורי‪ ,‬או שיש להשתתף בו בדחילו ורחימו‪ .‬אפקט‬
‫מצנן זה פוגע באינטרס הכללי של זרימת מידע והחלפת דעות בעניינים ציבוריים‪ ,‬עליהם מבוססת‬
‫השיטה הדמוקרטית כולה‪:‬‬
‫‪"SLAPPs target exactly the kind of participation a functioning democracy‬‬
‫‪deems essential to its survival. In this way it threatens to attach civil‬‬
‫‪liability for speaking out on public issues. The ultimate result is that the‬‬
‫‪free debate necessary for the effective functioning of a healthy‬‬
‫‪democracy is stifled and silenced." (Wells, JA. "Exporting SLAPPs:‬‬
‫‪International Use of the U.S. SLAPP to Suppress Dissent and Critical‬‬
‫‪Speech" 12 Temp. Int'l & Comp. L.J. 457 (1998).‬‬
‫‪ .40‬תופעה של ‪ SLAPPS‬יוצרת אפוא תהום בין חופש הביטוי התיאורטי כפי שזה מעוגן בדין‪ 7‬לבין‬
‫חופש הביטוי שממנו נהנה בפועל הציבור הרחב‪ 7‬ושומט את הקרקע מתחת לאחד מהאדנים‬
‫החשובים ביותר שעליו נשענת חברה דמוקרטית‪.‬‬

‫ה‪ .‬התגבשותה של תופעת ה‪ SLAPP-‬בישראל בשנים האחרונות‬
‫‪ .41‬באמצע שנות ה‪ 90-‬הוכרה בארצות הברית התופעה כמציבה איום משמעותי על נכונותם של יחידי‬
‫החברה האמריקאית וארגוניה להשתתף באופן פעיל בויכוח הציבורי‪ ,‬על חופש הביטוי ועל זכות‬

‫‪13‬‬

‫הפנייה לרשויות (‪ .)The Right to Petition‬משם התפשטה התופעה לעולם כולו‪.‬‬
‫‪ .42‬תביעות מסוג זה הוגשו בישראל לאורך השנים‪ ,‬אך בשנים האחרונות ממש הן הפכו לתופעה‪,‬‬
‫המאיימת על קיומו של ויכוח ציבורי חופשי‪ .‬סדרה ארוכה של ‪ SLAPP‬מובהקות ואיומים בהגשת‬
‫תביעות כאלה הוגשו על‪-‬ידי תובעים שונים‪ ,‬נגד גורמים מקרב החברה האזרחית שפעלו בזירה‬
‫הציבורית נגד אינטרסים ציבוריים של התובעים‪ .‬בתוך התופעה הרחבה הנ"ל קיימת קטגוריה‬
‫מובחנת של הגשת תביעות בגין התבטאויות פוליטיות‪.‬‬
‫‪ .43‬גולת הכותרת של העיסוק הציבורי והתקשורתי היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬תביעת הדיבה שהוגשה על‪-‬ידי האחים‬
‫סמי ויולי עופר נגד התחקירן מיקי רוזנטל‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪ ,‬אך היו עשרות פרשות אחרות‪ .‬ולשם‬
‫ההמחשה – דוגמאות מתחומים שונים‪ :‬תביעת לשון הרע בגובה ‪ 45,000,000‬שתבע איל ההון‬
‫ארקאדי גאידמק את יוסי שריד‪ ;6‬תביעת לשון הרע בגובה ‪ ₪ 1,000,000‬שהגישו יזמים נגד פעיל‬
‫סביבתי שהוביל מאבק נגד כוונתם להקים מפעל באזור‪ ;7‬שתי תביעות לשון הרע שהגיש תאגיד‬
‫המחזור נגד פעיל איכות הסביבה שהוביל את המאבק הארצי לשיפור המחזור‪ ;8‬תביעת לשון הרע‬
‫בגובה מיליוני ‪ ₪‬שהגישה חברת הענק 'כימיקלים לישראל' נגד עמותת 'אדם טבע ודין'‪ ,‬המובילה את‬
‫המאבק בזיהום הסביבה שיוצר המפעל במפרץ חיפה‪ ;9‬תביעת לשון הרע שהגישה חברה נגד יו"ר‬
‫וועד העובדים שלה‪ ;10‬תביעת לשון הרע שהגישה רשת בתי קפה נגד מלצריות‪-‬סטודנטיות שניסו‬
‫לקדם התארגנות עובדים באחד הסניפים‪ ;11‬תביעת לשון הרע שהגיש פעיל ימין נגד העיתונאי ירון‬
‫לונדון בגלל התבטאות בטלוויזיה כנגד המתנחלים‪ ;12‬וקיימות עוד ועוד דוגמאות‪.13‬‬
‫‪ .44‬ההכרה בתפוצתה של התופעה ובחומרתה הביאה לעיסוק תקשורתי ניכר בה‪ .‬מהפרסומים עולה‬
‫תמונה ברורה‪ ,‬כיצד תביעות לשון הרע (או איומים בהגשת תביעות כאלה) מטילות אפקט מצנן קשה‬
‫על הויכוח הציבורי בתחומים שונים‪ .‬לדוגמא‪ :‬פרסומים על יזמי נדל"ן המאיימים בתביעות דיבה על‬
‫מתנגדים לפרויקטים‪ ;14‬פרסומים על תופעה של איום והגשת תביעות דיבה נגד עובדים המובילים‬

‫‪ .6‬התביעה נמחקה בסופו של דבר‪ :‬יצחק דנון "נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו'הארץ' "‪,‬‬
‫גלובס ‪ ;1.4.09‬יובל יועז "ביהמ"ש הורה לגאידמק‪ :‬פרט הנזקים שגרם לך עיתון הארץ"‪ ,‬הארץ ‪; "12.9.2007‬‬
‫‪ .7‬ת‪.‬א (חיפה) ‪ 1133/05‬החברה למשאבי סביבה ואנרגיה ‪ EER -‬נ' חיים משה רוט – התביעה נמחקה בהסדר פשרה בין‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫‪ .8‬ת‪.‬א (שלום י‪-‬ם) ‪ 5144/07‬תאגיד המיחזור נגד מורגנשטיין; ר' גם צפריר רינת "תאגיד המיחזור נגד ד‪ .‬מורגנשטרן"‬
‫'הארץ' ‪( 4.12.2007‬נספח ב‪ 4‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .9‬בש"א (מחוזי ת"א) ‪ 9543/02‬חיפה כימיקלים בע"מ נ' אדם טבע ודין‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי ‪ – 2005‬התביעה סולקה על הסף‪.‬‬
‫‪ .10‬ת"א (מחוזי יר') ‪ 8069/06‬החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור (‪.)2009‬‬
‫‪ .11‬ת"א (ת"א) ‪ 60864/07‬אילנה בדש ואח' נ' גב' לימור אלמגור ואח' ‪ -‬התביעה נמחקה כעבור ימים אחדים‪ ,‬לאחר שהושגה‬
‫פשרה בין הצדדים‪ .‬ר' גם מרב בטיטו "סכנת תביעה" ידיעות אחרונות ‪( 24.10.08‬נספח ב‪ 4‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .12‬התביעה סולקה על הסף‪ :‬בש"א (שלום יר') ‪ 5871/02‬ירון לונדון נ' משה זר‪ ,‬תקדין‪-‬שלום (‪.)2002‬‬
‫‪ . 13‬כאן הובאו דוגמאות שלא יכולה להיות לגביהן מחלוקת‪ .‬ישנם מקרים רבים שיש לסווג תביעה כ‪ slapp-‬אפילו‬
‫כשהתביעה התקבלה‪ .‬דווקא מקרים אלה מל מדים‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬על חומרתה של התופעה‪ .‬הדוגמא המובהקת היא פרשת‬
‫ישראל פרי‪ .‬במשך שנים ניצל פרי את הונו האדיר כדי לנהל התדיינויות סרק סבוכות ויקרות נגד כל מי שהעז לפרסם נגדו‬
‫טענות "מכפישות"‪ .‬ת"א (י‪-‬ם) ‪ 1412/98‬הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי נ' הארץ בע"מ (‪( .))2006‬ת"א (מחוזי י‪-‬‬
‫ם) ‪ 1452/96‬הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי נ' ידיעות אחרונות בע"מ (‪ .))2005‬באחת מהתביעות הללו‪ ,‬קבע בית‬
‫המשפט‪ ,‬כי אחד מקורבנותיו של פרי שהתפרץ עליו בקריאות "שקרן ורמאי" חייב לפצותו בשל לשון הרע‪( .‬ע"א (תא)‬
‫‪ 3118/98‬פרי נ' גורה (‪ ;)2001‬ואולם‪ ,‬בסופו של דבר הוכח – ועוד ברמת ההוכחה הנדרשת של המשפט הפלילי‪ ,‬שכל הטענות‬
‫נגד פרי היו אמת לאמיתה‪ .‬כלומר‪ ,‬רק מקץ שנים‪ ,‬לאחר שהורשע פרי‪ ,‬ניתן היה לקבוע כי הוא עשה שימוש בתביעות סרק‬
‫כדי להשתיק את הביקורת נגדו (ראו‪ :‬ת"א (תא) ‪ 1089/90‬עו"ד ישראל פרי נ' ארנון מוזס (‪.))2008‬‬
‫‪ .14‬צפריר רינת "האם אלמוג התכלת מנופפת בנשק הסלא"פ" הארץ ‪ ;31.12.04‬יצחק דנון "שותפות אלמוג תכלת תמחק את‬
‫יעל גרמן מתביעתה‪ ,‬גלובס ‪ ;6.3.2003‬דותן לוי "מחיר ההתנגדות–כך פועלים קבלנים ויזמים כדי לטרפד התנגדויות‬
‫לבנייה" 'כלכליסט' ‪.13.11.08‬‬

‫‪14‬‬

‫מאבק נגד המעסיק‪ ;15‬פרסומים על מפעלים המגישים תביעות נגד פעילי איכות סביבה‪ ;16‬פרסומים‬
‫רבים על פרשת 'שיטת השקשוקה' ‪ -‬סמל למורא שיכול להטיל איל הון על מי שמבקש לפעול נגדו‬
‫בזירה הציבורית‪ ,‬ועוד ועוד‪ .17‬פרסומים אלה מצורפים לבקשה זו כנספח ‪.5‬‬
‫‪ .45‬לאחרונה ממש הניחו מספר חברי כנסת – מימין ומשמאל ‪ -‬הצעת חוק פרטית שנועדה לתת סעד‬
‫חוקי להתמודדות עם תופעת ה‪( SLAPP-‬פסקת הפתיחה של דברי ההסבר שלה מובאים לעיל‪ ,‬בראש‬
‫הפרק) – נספח ד' לעיל‪ .‬מובן‪ ,‬שהמנגנונים שמעלה ההצעה יכולים בשלב זה לשמש השראה בלבד‪ ,‬אך‬
‫הגשתה מהווה עדות נוספת להכרה רחבה בתופעה ובאיומים שמציבה‪.‬‬

‫ו‪ .‬פיתוח מנגנונים להתמודדות עם תופעת ה‪SLAPPS-‬‬
‫‪ .46‬בתי המשפט האמריקאים היו הראשונים להכיר בחומרת התופעה‪ 7‬ופיתחו מנגנונים מתאימים‬
‫להתמודדות עמה ‪ -‬החשובים שבהם‪ :‬סילוק התביעה במועד המוקדם ביותר האפשרי‪ ,‬ופסיקת‬
‫פיצויי עתק לזכות הנתבעים‪ ,‬באופן שיוצר סיכון כספי משמעותי לתובע ה‪ .SLAPP-‬המחוקקים‬
‫האמריקאיים צעדו בדרך שסללו בתי המשפט‪ .‬כמחצית ממדיניות ארצות הברית אימצו‪ ,‬בדרך כזו‬
‫או אחרת‪ ,‬את המנגנונים שפותחו על‪-‬ידי בתי המשפט‪ .‬כל המדינות העבירו את החקיקה הנ"ל מתוך‬
‫הכרה בחומרת התופעה והאיומים שמציבה‪.18‬‬
‫‪ .47‬מנגנוני האנטי‪ SLAPP-‬שפותחו על‪-‬ידי בתי המשפט האמריקאיים (ואומצו לאחר מכן בחקיקה)‬
‫צריכים לשמש מקור השראה לפיתוח כלים מקבילים בדין הישראלי‪ 7‬במסגרת שמאפשר הדין‬
‫המצוי‪ .‬תקנות ‪ )1( 100‬ו‪ )2(-‬הן אחד הכלים המתאימים שמציע הדין הישראלי להתמודדות עם‬
‫התופעה‪.‬‬

‫ז‪ .‬התביעה דנן‪ :‬דוגמא קיצונית לתביעה שיש לסווג כ‪SLAPP-‬‬
‫‪ .48‬התביעה נשוא בקשה זו היא דוגמא קיצונית ומובהקת ל‪ ,SLAPP-‬שכן עונה על מאפייניה‬
‫‪ . 15‬רותי סיני "תביעת דיבה נגד מלצריות הנאבקות בתנאי עבודה" הארץ ‪ ;29.10.2007‬מיקי פלד "תביעת דיבה נגד עובדת‬
‫שביקרה את המעביד בבלוג" כלכליסט ‪ ;5.6.08‬מרב בטיטו "סכנת תביעה" ראו פסקה ‪ 47‬לעיל; איתי הר‪-‬אור "בהמ"ש‪:‬‬
‫החברה לאוטומציה הילכה אימים על יו"ר ועד העובדים שלה" כלכליסט ‪ ;14.7.09‬ד"ר נעמה כרמי "תביעות דיבה וצינון‬
‫עובדים" ‪.1.11.08 notes‬‬
‫‪ . 16‬צפריר רינת "הנשק החדש של מפעלים נגד פעילים לאיכות הסביבה ‪ -‬תביעות דיבה אישיות" הארץ ‪ ; 8.3.05‬צפריר רינת‬
‫"תאגיד המיחזור הגדול נגד האזרח מורגנשטיין – ביקורת לגיטימית או הוצאת לשון הרע? סיפורו של נתבע סדרתי"‪ ,‬הארץ‬
‫‪.28.3.10‬‬
‫‪ .17‬עידו קינן‪" ,‬בטלויזיה צינזרו‪ ,‬באינטרנט ישדרו?" כלכליסט ‪ ;31.8.08‬נמרוד קמר "כך גנזה ‪ yes‬סרט על האחים עופר"‬
‫גלובס ‪ ; 21.8.08‬הילה רז‪" ,‬עוצמתם הכלכלית של אילי ההון מסוגלת למחוץ משפטית כל תחקיר טורדני‪ ,‬וזה כבר צריך‬
‫להפחיד את כולנו" הארץ ‪ ;29.9.09‬גל גבאי; בתוך‪ :‬הילה רז‪ ,‬אופיר בר‪-‬זוהר ועמית בן ארויה "אחרי הפשרה…שמישהו יעז‬
‫להגיד שלכסף אין השפעה על חופש הביטוי" הארץ ‪ ;19.2.10‬רועי בהריר "גם אתם מיקי רוזנטל" ‪ ;31.7.09 nrg‬ד"ר אורית‬
‫קמיר "שיטת השקשוקה ושיטת ההפחדה על ידי תביעות דיבה" ‪ ;9.11.08 notes‬ד"ר נעמה כרמי‪ ,‬תביעות דיבה וצינון‬
‫עובדים‪' ,‬קרוא וכתוב'‪.‬‬
‫‪ .18‬למשל‪ ,‬חוקקה מדינת קליפורניה הוראה‪ ,‬שמטרתה להביא לסילוק על הסף של תביעות‪ ,‬שפועלת כאפקט מצנן על חופש‬
‫הביטוי‪ .‬כפי שמוסבר בסעיף המטרה של החוק‪:‬‬
‫‪"The Legislature finds and declares that there has been a disturbing increase in lawsuits‬‬
‫‪brought primarily to chill the valid exercise of the constitutional rights of freedom of speech‬‬
‫‪and petition for the redress of grievances. The Legislature finds and declares that it is in the‬‬
‫‪public interest to encourage continued participation in matters of public significance, and that‬‬
‫‪this participation should not be chilled through abuse of the judicial process. To this end, this‬‬
‫"‪section shall be construed broadly.‬‬

‫‪15‬‬

‫המובהקים של התופעה‪:‬‬
‫התביעה היא בעקבות התבטאות במסגרת ויכוח ציבורי‪ 7‬ועוד בנושא בעל עניין רב‬
‫‪.48.1‬‬
‫לציבור ‪ .‬התביעה הוגשה בעקבות הבעת דעה של אלפי אנשים (ביניהם הנתבעים) שנעשתה‬
‫במסגרת הויכוח הציבורי הער שהתנהל בנוגע למשיבה ופעילותה‪.‬‬
‫‪.48.2‬‬

‫התביעה היא נגד אזרחים מהשורה‪ 7‬שנתפסים על‪-‬ידי התובע כ"מובילים" חזית‬

‫מאבק מסוימת נגדו‪ .‬תביעות ‪ SLAPP‬רבות מכוונות נגד מי שנתפס על‪-‬ידי התובע כמוביל‬
‫מאבק ציבורי נגדו‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שפגיעה ב"מנהיג" והרתעתו תפגע במאבק הציבורי כולו‪.‬‬
‫גם בענייננו‪ ,‬התביעה הוגשה נגד מי שהקימו או מונו כ'אדמיניסטרטורים' של הקבוצה‬
‫החברתית‪ .‬המשיבה מעוניינת לפגוע במי שנתפס מבחינתה כמנהיג מאבק‪ .‬בכל היא מאותת‬
‫לכל מי ששוקל להוביל מאבק כלשהו נגדה‪.‬‬
‫‪.48.3‬‬

‫התביעה היא תביעת לשון הרע‪ .‬כמעט כל ה‪ SLAPPs-‬בישראל המוכרות לנו ושנדונו‬

‫בבתי המשפט הן תביעות דיבה לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬התשכ"ה‪.1965-‬‬
‫‪.48.4‬‬

‫פער כוחות כלכלי בולט לטובת המשיבה ‪ -‬מאפיין שכיח של ‪ SLAPPs‬הוא פערי‬

‫כוחות‪ ,‬בעיקר כלכליים‪ ,‬לטובת התובע‪ .‬תובע חלש לא יתיש עצמו בתביעה נגד גורם חזק‬
‫ממנו‪ .‬תביעה זו היא ביטוי מובהק לפערי כוחות קיצוניים לטובת התובע‪ :‬ארגון בעל‬
‫אמצעים כלכליים של ממש‪ .‬במהלך השנה האחרונה ניהלה מסעות יחסי ציבור‪ ,‬ערכה‬
‫"מחקרים" שונים‪ .‬שלטי חוצות‪ ,‬מודעות‪ ,‬פרסומות בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט‬
‫המובילים‪ .‬התביעה הוגשה נגד מספר אנשים מן היישוב‪ ,‬קבוצת צעירים‪ ,‬חלקם סטודנטים‪.‬‬
‫העול הכלכלי והמחיר האישי הכרוך בניהול ההליך הוא מבחינתם משמעותי לאין ערוך‪.‬‬
‫קשה לחשוב על דוגמא מובהקת יותר של פערי כוחות‪.‬‬
‫סכום תביעה בלתי ריאלי‪ .‬גם כאן‪ ,‬תביעה זו היא ביטוי מובהק וקיצוני לתביעה‪.‬‬
‫‪.48.5‬‬
‫תביעה בגובה של כ‪ ₪ 2,600,000-‬בגין שמה של קבוצה ב'פייסבוק' היא חסרת יסוד באופן‬
‫קיצוני לאור הפסיקה הישראלית (קל וחומר כשמדובר בביטוי פוליטי‪ ,‬וכאשר מדובר‬
‫בתאגיד שמחויב בהוכחת נזק כדי לזכות בפיצויים)‪.‬‬
‫‪ .49‬יצוין‪ ,‬כי התביעה דנן אינה מהווה מהלך מבודד‪ .‬המשיבה משתמשת בכלי של תביעת לשון הרע‬
‫כאמצעי הרתעה‪ ,‬ותביעה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת של איומי תביעות על ידי המשיבה כלפי כל‬
‫מי שאינו מוכן ליישר קו עמה‪ ,‬והיא מצטרפת לאיומים שהופנו כלפי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬
‫וכן האיומים כלפי 'ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית'‪ ,‬כפי שאירעו זה לא מכבר‪.‬‬
‫‪ 49.1‬ובמה דברים אמורים? לאחרונה דווח בתקשורת כי המשיבה דרשה את הסרת הערך שנכתב‬
‫עליה באנציקלופדיה החופשית "ויקיפדיה"‪ ,‬וזאת בשל הגדרתה של התובעת כתנועה ימנית על‬
‫ידי עורכי האנציקלופדיה‪ .‬דרישה זו באה בתגובה להגדרה אשר אינה עולה בקנה אחד עם זו של‬
‫המשיבה עצמה‪ ,‬עת היא רואה עצמה כתנועה פוליטית הממוקמת במרכז המפה הפוליטית‪ ,‬ולא‬
‫בצידה הימני של המפה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ 49.2‬על פי הפרסומים בתקשורת‪ 19,‬שלא הוכחשו ככל שהדבר ידוע למבקשים‪ ,‬עם פרסום הערך‬
‫בנוגע למשיבה אשר כלל את הגדרתה כתנועת ימין‪ ,‬פנה יו"ר המשיבה‪ ,‬מר רונן שובל אל עורכי‬
‫האנציקלופדיה ודרש את שינויו של הערך לכל הגדרה שאינה מסווגת את התובעת כתנועת ימין‪.‬‬
‫משסירבו העורכים להיענות לתכתיביו של יו"ר התנועה‪ ,‬תוך כדי שהם מסבירים את הברור‬
‫מאליו כי לא ניתן להסתמך רק על הגדרת התנועה בעיני עצמה לצורך מיקומה הפוליטי‪ ,‬איימה‬
‫המשיבה לגרור את האנציקלופדיה ועורכיה לבתי משפט‪ ,‬תוך כדי איום מפורש באפשרות‬
‫השימוש בבתי המשפט לצורך הגדרתה של תנועה פוליטית כערך באנציקלופדיה החופשית!!!‬
‫אלמלא היה מדובר בידיעה עיתונאית אמיתית‪ ,‬ניתן היה לסבור כי המדובר במערכון הומוריסטי‬
‫במיוחד‪ ,‬אולם למרבה הצער המדובר באמת צרופה ומטרידה כאחד‪.‬‬
‫העתק מהכתבה בעיתון "הארץ" מיום ‪ ,14.5.2010‬הכוללת את תגובתה של‬
‫המשיבה‪ ,‬מצ"ב ומסומנת כנספח ‪.'6‬‬

‫ח‪ .‬הפגיעה החוקתית והציבורית שבעצם ניהול התביעה (סיווג התביעה כ‪)SLAPP-‬‬
‫כשיקול נוסף במסגרת איזון האינטרסים הנדרש לפי ת' ‪100‬‬
‫‪ .50‬הדין הישראלי המצוי אינו חסר אונים בהתמודדות עם תביעות כאלה‪ .‬הדרך לעשות כן היא על‪-‬ידי‬
‫יישום סמכויות קיימות תוך מתן משקל (גם) למשמעויות החוקתיות והציבוריות של התביעה‪7‬‬
‫שצריכות להיות חלק מאיזון האינטרסים‪ ,‬הנעשה לשם בחינת הפעלתה של ת' ‪ .100‬במסגרת איזון‬
‫אינטרסים זה יש לאזן‪ ,‬כפי שסקרנו בפרק ב' לעיל‪ ,‬בין זכות הגישה לערכאות של התובע‪ ,‬לבין‬
‫זכויות אחרות ואינטרסים אחרים‪ :‬זכות הציבור הרחב לערכאות‪ ,‬זכותו של הנתבע שלא להיות‬
‫מוטרד‪ ,‬יעילות המערכת‪ ,‬ועוד‪ .‬במסגרת איזון אינטרסים זה‪ ,‬יש לתת משקל גם לפגיעה בזכויות‬
‫החוקתיות‪ ,‬ובאינטרס הציבורי הראשון במעלה להבטיח השתתפות ציבורית ללא מורא בשיג ושיח‬
‫הציבורי כתנאי לקיומה של חברה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .51‬הכנסת שיקולים אלה לאיזון האינטרסים לפי ת' ‪ 100‬לשם התמודדות עם תופעת ה‪ SLAPP-‬היא‬
‫טבעית ומתבקשת‪ 7‬ומתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון לגבי הפרשנות הראויה של‬
‫התקנות‪ 7‬כמו גם עם המעמד החוקתי הראשון במעלה של חופש הביטוי‪ 7‬בוודאי הפוליטי‪.‬‬
‫‪ .52‬כלל גדול הוא‪ ,‬שהמהפכה החוקתית מחייבת לפרש את התקנות (כמו כל דין) ברוח חוקי היסוד‬

‫ועקרונות היסוד של השיטה‪" :‬חוקי היסוד משפיעים על פרשנות החקיקה‪ ,‬הן זו שקדמה לחוקי‬
‫היסוד והן זו שבאה אחרי חוקי היסוד"‪( .‬רע"א ‪ 3899/04‬מדינת ישראל נ' שמואל אבן זוהר‪ ,‬תקדין‪-‬‬
‫עליון (‪ ))2006‬וראו גם את פסה"ד בעניין 'גנימאת'‪ :‬דנ"פ ‪ 2316/95‬עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל‪,‬‬
‫פ"ד מט(‪.)589 )4‬‬
‫‪ .53‬לפיכך‪ ,‬בפרשנותה ויישומה של תקנה ‪ 100‬יש לאזן בין האינטרסים השונים‪ ,‬תוך מתן משקל‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬למשמעויות החוקתיות השונות‪ .‬ביישומה של תקנה ‪ 100‬יש לקחת בחשבון גם את זכות‬
‫הגישה לערכאות (על פניה השונים והמנוגדים – של המשיבה ושל אחרים)‪ 7‬אך לא רק‪ .‬על‪-‬פי‬
‫אותם עקרונות‪ 7‬יש לקחת במסגרת שיקולים אלה גם משמעויות חוקתיות אחרות הקשורות‬
‫‪ 19‬א' שטול‪-‬טראורינג‪" ,‬אם תרצו – לא בוויקפדיה"‪ ,‬הארץ‪ ;14.5.2010 ,‬העתק מכתבה זו מצ"ב ומסומנת כנספח ו'‪.‬‬
‫‪http://192.118.73.5/hasite/spages/1168730.html‬‬

‫‪17‬‬

‫בשאלה האם להפעיל את סמכות הסילוק על הסף או להימנע ממנה‪ 7‬לרבות ובייחוד את‬
‫המשמעויות הנובעות מהפגיעה בזכות החוקתית לחופש ביטוי שיש בעצם ניהול התביעה‪.‬‬

‫‪ .54‬יש להתאים את יישום הדין הקיים לתופעה החדשה‪" .‬חיי המשפט הם התחדשות על בסיס הניסיון‬
‫וההיגיון לשם התאמת המשפט למציאות החברתית החדשה… " (אהרן ברק‪ ,‬שופט בחברה‬
‫דמוקרטית‪ .) 55 ,‬הדין אינו מנותק מהסביבה בה פועל ואינו קופא על שמריו‪ ,‬אלא מתאים עצמו‬
‫להתפתחויות‪ " :‬מהלך האיזון המתואר מושפע מהתפתחויות משפטיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬כלכליות ואחרות‬
‫שחלו בשיטה‪ ,‬שהרי "החיים נמצאים בתנועה מתמדת ועמם המשפט" (הנשיא א' ברק‪ ,‬בע"א‬
‫‪ 2622/01‬מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון‪ ,‬פ"ד נז(‪. ,)326 ,309 )5‬ובעניין גנימאת שהוזכר לעיל נאמר‬

‫(עמ' ‪" :)648-9‬הדין הישן אינו מוגן מפני תפיסה פרשנית חדשה באשר למובנו‪ ...‬נקודת האיזון‬
‫משתנה עם שינוי במשקלם של הערכים והאינטרסים המתנגשים‪ ...‬נשמר תוקפו של הדין הישן‪ ,‬אך‬
‫שונה היקף פריסתו"‪.‬‬
‫‪ .55‬הדרך להביא בחשבון באיזון האינטרסים לפי תקנה ‪ 100‬את היות התביעה ‪ SLAPP‬אפשרית במספר‬
‫דרכים‪ :‬באמצעות בחינה קפדנית של השאלה האם מגלה התביעה עילה‪ ,‬תוך הכרה ב‪breathing -‬‬
‫‪ space‬למי שפועל בזירה הציבורית; בסילוקה על הסף של תביעה גבולית ומפוקפקת‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫עוסקת במה שמצטייר כזוטי דברים‪ ,‬ובחינה עד כמה הסעד הצפוי למשיבה‪ -‬אף אם תזכה בתביעתה‬
‫– יהיה משמעותי; בנכונות לקיים בירור עובדתי קצר שיש בו כדי למנוע את המשך ניהול התביעה;‬
‫במתן משקל לשיקולים הנוגעים לאינטרס של שיג ושיח ציבורי חופשי‪ :‬האם ניתנה אפשרות למשיבה‬
‫להגיב לפרסום; נגישותה לאמצעי תקשורת במסגרת השיח; מידת בוטות הפרסום; המסגרת‬
‫והפורום בהם ארע הפרסום; חשיבות העניין לציבור ועוד‪.‬‬

‫פרק ד‪ :‬יישום על ענייננו – סילוק התביעה על הסף לפי תקנה ‪- )1(100‬‬
‫העדר עילה‬
‫המשיבה טוענת‪ ,‬כי שם הקבוצה החברתית ברשת ה'פייסבוק' "אם תרצו – תנועה פאשיסטית" מהווה‬
‫פרסום לשון הרע כלפיה‪ .‬המבקשים יטענו‪ ,‬כי כתב התביעה אינו מגלה עילה‪ ,‬משום שגם אם נראה‬
‫בשם הקבוצה "פרסום" שהנתבעים אחראים לו‪ ,‬עומדת להם הגנת הבעת הדעה לפי סעיף ‪ )4(15‬לחוק‬
‫איסור לשון הרע‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬שאין צורך לנהל משפט לשם הוכחתה‪ .‬המבקשים יטענו‪ ,‬כי לפי‬
‫המבחנים הרגילים שנקבעו על‪-‬ידי הפסיקה להפעלת תקנה ‪ ,)1(100‬ותוך מתן המשקל הראוי באיזון‬
‫האינטרסים למהותה של התביעה כ‪ ,SLAPP-‬דין התביעה סילוק על הסף‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫ויודגש‪ :‬במידה שינוהל המשפט‪ 7‬יטענו המבקשים להגנות נוספות‪ 7‬ובראשן הגנת 'אמת דיברתי'‪.‬‬
‫המבקשים עומדים על דעתם‪ 7‬כי המשיבה היא תנועה המחזיקה באידיאולוגיה פאשיסטית‬
‫משום שרעיונותיה‪ 7‬פעולותיה וסגנונה‪ 7‬האופן בו רודפת בעלי דעות אופוזיציוניות ומסע הדה‪-‬‬
‫לגיטימציה שמנהלת נגדם‪ 7‬הם בעלי מאפיינים פאשיסטים‪ .‬לצרכיה של בקשה זו די בכך‬
‫שמדובר בהבעת דעה‪.‬‬
‫כפי שאמרנו בפתח הבקשה‪ ,‬מבחינות רבות היו מעוניינים המבקשים לנהל את המשפט ולחשוף‬
‫את קלונה של המשיבה ברבים‪ .‬ואולם‪ ,‬נאמנים לעקרונותיהם כי המדובר בתביעה בלתי ראויה‪,‬‬
‫הם הגישו את בקשתם זו‪ .‬לאור המגבלות של תקנה ‪ ,)1(100‬בבקשה זו הם יסתפקו בהסתמכות על‬
‫הגנת הבעת הדעה‪ ,‬שדי בה כדי להביא לסילוק התביעה על הסף‪.‬‬

‫א‪ .‬יסודות הגנת הבעת הדעה‬
‫‪ .56‬שם הקבוצה הוא הצהרה על עמדתם ודעתם של מי שהצטרפו אליה‪ ,‬ביחס לתנועה שפעילותה – שכל‬
‫כולה "ציבורית" ‪ -‬הייתה ידועה לכל‪.‬‬
‫‪ .57‬דעה זו – בין אם מסכימים לה ובין אם מתנגדים לה ‪ -‬נהנית מהגנתו של סעיף ‪)4(15‬לחוק‪ ,‬הגנת‬
‫הבעת הדעה בקשר לעניין ציבורי‪ )4(" :‬הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד‬

‫שיפוטי‪ ,‬רשמי או ציבורי‪ ,‬בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי‪ ,‬או על אפיו‪ ,‬עברו‪ ,‬מעשיו או‬
‫דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות"‪.‬‬
‫‪ .58‬מטרת דיני לשון הרע (בודאי בהתבטאויות פוליטיות) היא לפצות בגין פרסומים כוזבים הפוגעים‬

‫בשם הטוב‪ ,‬ולא לעסוק בפרסומים שהם הבעת דעה או ביקורת‪" .‬בעוד שעובדה היא תיאור של‬
‫המציאות האובייקטיבית‪ ,‬הרי שהבעת דעה היא תיאור של עמדה סובייקטיבית באשר למציאות‬
‫דברים מסוימת" (ע"א ‪( 2572/04‬פריג' נ' "כל הזמן"‪ ,‬תקדין‪-‬עליון (‪ ."))2008‬מכיוון שהדעה היא עניין‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬פעמים רבות כלל לא ניתן לסווג כ"אמת" או "שקר" (שנהר‪ ,‬בעמ' ‪ .)309‬לפיכך‪ ,‬נקודת‬
‫המוצא היא שאין דעות יכולות להוות עילה לתביעת לשון הרע‪" ,‬אפילו יהיו אלה דעות קיצוניות‬

‫ומכעיסות‪ ,‬ואפילו ינוסחו בלשון צורמת ומקוממת‪ .‬איש איש ולשונו‪ ,‬איש איש ואופיו‪ ,‬איש איש‬
‫והרקע התרבותי בו צמח" (ראו פרשת בן‪-‬גביר שצוטטה לעיל‪ ,‬פסקה ‪ 17‬לפסק דינו של כב' השופט‬
‫ריבלין; וכן את דבריו של הנשיא (בדימ') ברק‪ ,‬בפרשה אחרת‪( ,‬בג"צ ‪ 399/85‬ח"כ הרב מאיר כהנא נ '‬
‫הועד המנהל של רשות השידור ‪,‬פ"ד מא (‪))255 )3‬‬
‫‪ .59‬על‪-‬מנת ליהנות מהגנת הבעת הדעה‪ ,‬המשיך בית המשפט בפרשת כהנא לסכם את ההלכה‪ ,‬צריך‬
‫להיות מובן " שהפרסום הינו דעתו של המפרסם‪ ,‬להבדיל מעובדות המוצגות לכאורה על ידו‪ ...‬לפיכך‪,‬‬

‫מפרסם המבקש לחסות תחת הגנה זו נדרש להבחין בפרסום בין היסוד העובדתי לבין היסוד של‬
‫הבעת הדעה" (ע"א ‪ 34/71‬פרידמן נ' חן‪ ,‬פ"ד כו(‪))1972( 528 ,524 )1‬‬
‫‪ .60‬בענייננו כלל לא מתעורר קושי של אבחנה בין "עובדות" לבין "דעה"‪ .‬הפרסום כולו הוא הצהרה על‬
‫דעה מסוימת מצדו של מקים הקבוצה (ואלה שהביעו הסכמה בהצטרפותם אליה) – כך מבין זאת‬
‫כל אדם סביר שנתקל בשם הקבוצה (והשוו‪ :‬שנהר‪ 7‬בעמ' ‪ 7310‬והאסמכתאות שם)‪ .‬גם לאור אופי‬
‫הפלטפורמה בה נעשה הביטוי‪ 7‬ה'פייסבוק' – בה יש מיליוני קבוצות חברתיות‪ 7‬כל אדם סביר מבין‬
‫שמדובר בדעתם של מקימי הקבוצה ואלה שבחרות להצטרף אליה‪ 7‬ולא ב"קביעה עובדתית"‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ .61‬הדעה הנ"ל המבוטאת בשם הקבוצה נעשתה על בסיס מערך של עובדות הידועות לכל לאור הדיון‬
‫‪19‬‬

‫הציבורי הער שהתנהל לגבי פעילותיה השונות של המשיבה בזירה הציבורית‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬ובמיוחד‬
‫לאור אופי הזירה הבלתי פורמאלית בה נעשה הפרסום (ועל כך נרחיב בהמשך)‪ ,‬לא היה כל צורך‬
‫לפרט את ה"תשתית העובדתית" שהובילה לדעה זו‪( ,‬ד"נ ‪ 9/77‬חברת החשמל נ' "הארץ"‪ ,‬פ"ד לב(‪)3‬‬
‫‪ ;349 ,337‬שנהר‪ ,‬בעמ' ‪ ,)317‬הגם שכאמור בדף הקבוצה יש הסבר קצר‪ ,‬הממחיש שהכותרת – שם‬
‫הקבוצה – היא דעה של מקימיה על סמך הדברים שנכתבו שם‪ .‬מדובר אפוא בהבעת דעה פוליטית‬
‫טהורה‪ 7‬שאין מעורבות בה קביעות עובדתיות‪ 7‬שנהנית מהגנתו הרחבה ביותר של סעיף ‪(15‬ב)‪.‬‬
‫‪ .62‬אין דבר בפרסום כדי לשלול מהמבקשים את הגנת סעיף ‪ )4(15‬לַחוק‪ :‬מקימי ומנהלי הקבוצה פעלו‬
‫בהתאם להשקפתם‪ ,‬בתום‪-‬לב‪ ,‬מתוך מחויבות למעורבות חברתית‪ .‬הפרסום הוא הצהרה מינימאלית‬
‫וממוקדת‪ ,‬אין בו גידוף ואין בו הפרזות‪ ,‬לדעה לא הצטרפה שום ביטוי בוטה או מכוער‪ ,‬יש בו‬
‫התייחסות למשיבה כתנוע ה ולא לחבריה באופן אישי‪ .‬מכל הסיבות האלה‪ ,‬אין הפרסום הנ"ל יכול‬
‫להיחשב "בלתי מידתי" בשום צורה או אופן‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם בהתאם לתנאי סעיף ‪ 16‬לחוק‪ ,‬הבעת הדעה‬
‫הנ"ל נהנית מחזקת תום הלב‪ ,‬ואין בה דבר שיכול לשלול את ההגנה הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .63‬וראו גם בפרשת בן‪-‬גביר ‪ -‬דנקנר‪ ,‬שם נפסק במפורש כי אילו הייתה התבטאות הנתבע "דעותיך‬
‫דומות‪/‬זהות‪/‬מזכירות את הנאצים" – לא הייתה קמה כל עילה כנגד המשיב (ס' ‪ 4‬לפסה"ד)‪( .‬בסופו‬
‫של דבר נפסק שם‪ ,‬כי הנתבע חויב בדין רק בשל מימד הגידוף האישי)‪ .‬ענייננו הוא בדיוק סוג אמירה‬
‫זו‪ ,‬שנפסק שאינה מקימה עילת תביעה (אגב‪ ,‬באותה תוכנית הייתה גם התבטאות "אתה פאשיסט‪.‬‬
‫אתה פאשיסט‪ .‬אתה פאשיסט"‪ .‬בגינה לא הוגשה כלל תביעת דיבה)‪.‬‬

‫ב‪ .‬בענייננו‪ :‬הגנת הבעת הדעה רחבה במיוחד – המדובר בביטוי פוליטי במסגרת דיון‬
‫פוליטי‬
‫‪ .64‬בענייננו‪ ,‬הגנתו של סעיף ‪(15‬ב) רחבה במיוחד‪ ,‬שכן הוא מגן על כל הבעת הדעה‪ ,‬בעוד שחופש הביטוי‬
‫הפוליטי זוכה להגנה רחבה במיוחד‪:‬‬

‫מכל סוגי הביטויים‪ ,‬הביטוי הפוליטי זוכה למעמד רם במיוחד ולהגנה מוגברת‪" .‬שיג‪-‬‬
‫‪.64.1‬‬
‫ושיח חופשי בנושאים פוליטיים וציבוריים מצוי בלב‪-‬ליבו של חופש הביטוי ‪" ..‬מבין סוגי‬
‫הביטויים השונים‪ ,‬ההגנה הניתנת לחופש הביטוי הפוליטי ‪ -‬שהוא תנאי הכרחי לקיומו של‬
‫הליך דמוקרטי ‪ -‬היא רחבה במיוחד" (ס' ‪ 16‬לפסה"ד של המשנה לנשיאה ריבלין בעניין בן‪-‬‬
‫גביר ‪ -‬דנקנר); "חופש הביטוי הפוליטי הוא בגרעין הזכות לחופש הביטוי [‪" .]...‬חופש‬
‫הביטוי הפוליטי ראוי להגנה מירבית (הנשיאה בייניש‪ ,‬בג"ץ ‪ 10203/03‬בעניין המפקד‬
‫הלאומי שהוזכר לעיל); "מבין סוגי הביטויים השונים‪ ,‬ההגנה הניתנת לחופש הביטוי‬
‫הפוליטי ‪ -‬שהוא תנאי הכרחי לקיומו של הליך דמוקרטי ‪ -‬היא רחבה במיוחד" (בג"ץ‬
‫‪ 6226/01‬אינדור נ' ראש עיריית ירושלים‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,1077 )1(2003‬וכן ראו ע"ב ‪ 3 ,2/84‬ניימן נ'‬
‫יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת‪-‬עשרה; אבנרי נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת‬
‫האחת‪-‬עשרה‪ ,‬פ"ד לט(‪.278 ,225 )2‬‬
‫‪.64.2‬‬

‫מטעמים אלה‪ ,‬ככל שהביטוי הפוליטי הוא בנושא בעל עניין לציבור – כלומר תורם‬

‫לשיג ושיח הדמוקרטי – הוא ייהנה מהגנה מוגברת‪ .‬בענייננו‪ ,‬הבעת הדעה של המבקשים‬
‫הייתה בנושא שעמד במוקד של ויכוח ציבורי סוער‪ .‬בקרב חוגים מסוימים – למשל מתחום‬
‫האקדמיה ‪ -‬פעילותה של המשיבה חוללה סערה של ממש‪ .‬פעילותה נדון באין ספור‬
‫‪20‬‬

‫פורומים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬תוכניות בכלי התקשורת ואתרי אינטרנט‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפרסום של‬
‫המבקשים היה ביטוי פוליטי בעניין שלציבור היה בו עניין רב‪ ,‬והם זכאים להגנה‬
‫מקסימליסטית‪.‬‬
‫ויותר מכך‪ :‬בענייננו ההגנה רחבה עוד יותר‪ ,‬שכן הביטוי כוון כלפי תנועה פוליטית‬
‫‪.64.3‬‬
‫(המהווה גם תאגיד)‪ ,‬ולא כלפי אדם מסוים‪ .‬הדין מעניק הגנה פחותה על שמו הטוב של‬
‫תאגיד לעומת שמו הטוב של אדם פרטי‪ .‬היקף ההגנה במסגרת פסקת ההגבלה ובמסגרת‬
‫האיזונים האופקיים הנערכים ביחס שבין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב של תאגיד‬
‫המעורב מרצונות בספירה הפוליטית‪ ,‬אינו זהה לזה הניתן לאדם פרטי‪:‬‬

‫"לא דומה שמו הטוב של אדם לשמו הטוב של תאגיד‪ .‬אדם‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬זכאי‬
‫לפיצויים בגין פרסום שהשפיל אותו או שהעמידו ללעג ולקלס בעיני הבריות‪.‬‬
‫עוגמת נפש שכזו יכולה להיות רק למי שהוא בעל‪-‬נפש‪ .‬לתאגיד אין נפש ולא‬
‫יכולה להיגרם לו עוגמת נפש" (ראו ת‪.‬א‪( .‬מח' י‪-‬ם) ‪ 8069/06‬החברה לאוטומציה‬
‫במנהל השלטון המקומי בע"מ נ' גור (פורסם בנבו; פסקה ‪ 31‬לפסק הדין)‬

‫ג‪ .‬דעת המבקשים אינה יכולה להיחשב כבלתי לגיטימית באופן שנשללת הגנת ס' ‪)4(15‬‬
‫נשוב ונזכיר‪ 7‬כי המבקשים עומדים מאחורי דעתם באופן מלא‪ 7‬ולו תנוהל התביעה יטענו ל'אמת דיברתי'‪.‬‬
‫הדיון ב"לגיטימיות" הדעה היא רק לצרכיה של בקשה זו‪.‬‬

‫‪ .65‬הדין עשוי במקרים מיוחדים שלא להעניק הגנה לדעה המנותקת מהמציאות במידה כזו‪ ,‬באופן‬
‫ההופך אותה למופרכת‪ ,‬סהרורית ומשוללת יסוד‪ .‬הנטל על המבקש לראות בדעה "בלתי לגיטימית"‬
‫הוא כבד מאד – בכל מקרה‪ ,‬ובודאי בהקשר של ביטוי פוליטי‪" .‬אך במקרים חריגים ביותר‪ ,‬כאשר‬

‫אין כל קשר בין הדעה המובעת לבין העובדות‪ ,‬תחרוג הדעה ממתחם הסבירות הרחב המתחייב מן‬
‫הצורך להגן על חופש הביטוי הפוליטי‪( ".‬ע"א (ים) ‪ 3524/02‬רפאל פריג' נ' כל הזמן (‪ ;)2003‬הערעור‬
‫נדחה‪ :‬רע"א ‪ 2572/04‬פריג' נ' כל הזמן (‪ .))2008‬בענייננו אין כל מקום לקביעה זו‪.‬‬
‫‪ .66‬מבחינה ערכית‪ ,‬אין מקום לכך‪ ,‬שבית המשפט "יכריע" אם דעתם הפוליטית של המבקשים –‬
‫שנוסחה בשם הקבוצה באופן ענייני וללא כל "גידוף" או הגזמה – כי המשיבה ראויה לתואר‬
‫'פאשיסטית'‪ ,‬היא דעה "נכונה"‪" ,‬סבירה" או "לגיטימית"‪ .‬כבר נפסק‪ ,‬ש"בחינה תוכנית ושיפוט‬
‫ערכי של הביטוי" היא זרה למהות של הזכות החוקתית לחופש ביטוי‪ ,‬ויש להימנע ממנה ככל שניתן‪.‬‬
‫(בג"ץ ‪ 606/93‬קידום יזמות ומו"לות (‪ )1981‬נ' רשות השידור‪ ,‬פ"ד מח(‪ ,1 )2‬בע' ‪ .)11‬כך בכלל‪ ,‬קל‬
‫וחומר כאשר מדובר בשיפוט ערכי של דעה פוליטית‪ ,‬הנאמרת במסגרת ויכוח ודיון פוליטי ציבורי‪.‬‬
‫‪ .67‬אבוי לדמוקרטיה בה אזרחים מהשורה יצטרכו "להוכיח" בבית המשפט את דעותיהם הפוליטיות ‪-‬‬
‫להוכיח כי ה"עובדות" מצדיקות את דעתם הפוליטית או את האופן בו ממקמים על הסקאלה‬
‫הפוליטית גורמים שחלוקים עמם אידיאולוגית‪ .‬אין דמוקרטיה יכולה לקבל‪ ,‬שבית משפט יקבע –‬
‫אם נלך לפי המתווה שקבעה הפסיקה לבחינת הגנת הבעת הדעה לפי סעיף ‪ – )4(15‬שדעה פוליטית‬

‫‪21‬‬

‫מצויה ב"מתחם הסבירות" שיוצרת ה"מציאות"‪ ,‬או שחורגת ממה ש"סביר להסיק" מה"מציאות"‪.‬‬

‫‪ .68‬המבקשים יכלו להקים את הקבוצה תחת שמות אחרים‪' :‬אם תרצו –תנועה טיפשית'‪ ,‬או 'אם תרצו‬
‫– עמותה נבערת'‪ ,‬או 'אם תרצו – סופה של המדינה' או 'אם תרצו – ימין קיצוני ומטורף'‪ ,‬או 'אם‬
‫תרצו ‪ -‬תנועה חסרת יושר אינטלקטואלי"‪ .‬הם יכלו לכנות את הקבוצה גם 'אם תרצו ‪ -‬תנועה‬
‫המכילה מערכת של אידיאולוגיות ופרקטיקות המבקשות להציב את האומה‪ ,‬המוגדרת במונחים‬
‫ביולוגיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬ו‪/‬או היסטוריים‪ ,‬מעל לכל יתר מוקדי ההזדהות‪ ,‬וליצור קהילה לאומית‬
‫מונעת' (ההגדרה של המונח המודרני לפאשיזם‪ ,‬כפי שהוגדר על ידי המלומד ק' פנסמור בספרו‬
‫"פאשיזם – מבוא")‪ 20.‬בית המשפט הנכבד אינו הפורום להכריע אם הדעות הנ"ל "נכונות" או‬
‫"לגיטימיות"‪.‬‬
‫‪ .69‬ה ציפייה שבית המשפט יכריע בשאלה כזו היא‪ ,‬בכל הכבוד‪ ,‬חסרת שחר‪ ,‬ועומדת בסתירה לתפיסות‬
‫יסוד של השיטה הדמוקרטית‪ .‬כשם שאין בית המשפט יכול לתת פסק‪-‬דין אם גורם פוליטי הוא‬
‫"ימין קיצוני" או סתם "ימין"‪" ,‬שמאל סהרורי" או סתם "שמאל"‪" ,‬ריאקציונר" או "תבוסתן"‪ ,‬אם‬
‫אמנם "מסכן את מדינת ישראל"‪" ,‬סכין בגב האומה"‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬כך בית המשפט אינו צריך ואינו‬
‫יכול לפסוק בשאלה אם תנועה פוליטית כלשהי אמנם צריכה להיות מזוהה עם אידיאולוגיה מסוימת‬
‫אם לאו‪ ,‬אם ראוי לכנות את התנהלותה כ'פאשיסטית' או סתם "כוחנית"‪ .‬תוצאה כזו היא בלתי‬
‫מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫‪ .70‬ויודגש‪ :‬המבקשים סבורים‪ ,‬שדעותיה של המשיבה מתועבות ממש‪ ,‬אך הם לא יבקשו את בית‬
‫המשפט להצהיר על כך – בדמוקרטיה מנסה הציבור לגבש עמדה על דרך של ניהול שיג ושיח‬
‫חופשי (וללא מורא מתביעות מיליונים)‪ 7‬ולא בית המשפט פוסק מהי הדעה הפוליטית ה"נכונה"‪7‬‬
‫ה"סבירה" או ה"לגיטימית"‪.‬‬
‫‪ .71‬ומעבר לצורך‪ :‬המבקשים סבורים כאמור שאין מקום לבירור משפטי אודות לגיטימיות של דעה‬
‫פוליטית‪ .‬יחד עם זאת‪ 7‬ככל שבית המשפט הנכבד יבקש להידרש לעניין לגיטימיות הדעה‪ 7‬הרי‬
‫שביטוי מובהק לכך שאין המדובר בדעה חריגה עד כדי כך שאינה ראויה להגנת סעיף ‪ )4(15‬יימצא‬
‫בכך‪ 7‬שרבים ונכבדים שותפים לה‪ :‬פעילותה של המשיבה זכתה לביקורת ציבורית נוקבת וקשה‬
‫מצד רבים וחשובים הפועלים בזירה הציבורית בישראל‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬אנשי רוח‪ ,‬אנשי ציבור ועוד‪.‬‬
‫הדעה כי מדובר בתנועה בעלת אידיאולוגיה 'פאשיסטית' היא נחלתם של רבים וטובים (מקובצים‬
‫במסגרת נספח ‪ 1‬לעיל)‪ .‬כלומר‪ ,‬הדעה שהובעה על‪-‬ידי הנתבעים (ועוד האלפים שהצטרפו לקבוצה)‬
‫אינה יכולה להיחשב כדעה שולית בשיח הציבורי בישראל‪ ,‬קל וחומר כדעה בלתי לגיטימית בעוצמה‬
‫כזו השוללת ממנה את הגנת סעיף ‪.)4(15‬‬
‫‪ .72‬גם מבחינה שניתן לכנותה "פרקטית"‪ 7‬אין תוחלת בניהול משפט לשם בירור "נכונות" או‬
‫"לגיטימיות" דעתם של המבקשים על האידיאולוגיה של המשיבה‪ 7‬שכן מדובר בשאלה אקדמית‬
‫של פרשנות ולא בעובדות‪ 7‬שמתאימה לסימפוזיונים אקדמיים ולא לאולמות המשפט‪.‬‬
‫‪.72.1‬‬

‫הביטוי "פאשיסט" או "פאשיסטי" טומן בתוכו ממדים רבים‪ ,‬פילוסופיים‪ ,‬מדעיים‬

‫והיסטוריי ם‪ .‬ההגדרה של 'פאשיזם' ושל 'תנועות פאשיסטיות' הינה הגדרה דינאמית‪ ,‬ומן‬
‫הסתם בלתי אחידה‪ .‬ככלל ובאופן פשטני ופופולארי ניתן לומר‪ ,‬שהביטוי הפך "שם קוד"‬
‫‪ 20‬קווין פנסמור‪ ,‬פאשיזם – מבוא‪ ,‬הוצאת רסלינג ‪ ,2006‬בעמ' ‪.40‬‬

‫‪22‬‬

‫ללאומנות קיצונית‪ ,‬או לתנועות פוליטיות המקדשות לאומיות ולאום במסווה של‬
‫פטריוטיזם‪ ,‬תוך כדי הדרת ו של כל מי שאינו נמנה על הלאום (יוער‪ ,‬שבכתב תביעתה הציגה‬
‫המשיבה את המונח 'פאשיזם' באופן רדוד וחד‪-‬ממדי‪ ,‬באופן שרומז במשהו על עומק תורתה‬
‫והבנתה בתחומים מורכבים אלה)‪.‬‬
‫המבקשים עומדים על דעתם‪ ,‬כי בהתאם להגדרות המקובלות‪ ,‬האידיאולוגיה של‬
‫‪.72.2‬‬
‫המשיבה (כפי שמתבטאת בפרסומיה ובפעילותיה) ראויה לכינוי 'פאשיסטית'‪ .‬למבקשים‬
‫נמסרה הסכמתם של חוקרים במדעי המדינה‪ 7‬מהחשובים בישראל‪ 7‬שהסכימו ליתן חוות‪-‬‬
‫דעת מומחה בעניין לו ינוהל התיק‪.‬‬
‫‪.72.3‬‬

‫ואולם‪ 7‬מדובר בשאלה אקדמית של פרשנות ולא בעובדות‪ 7‬מתחום מדעי הרוח‬

‫והחברה ולא מתחום מדעי הטבע או המדעים המדויקים‪ .‬בעניינים אלה אין "הכרעה"‪ .‬יש‬
‫שיג ושיח‪ .‬יתכן שהמשיבה סבורה באמת ובתמים שאין היא כזו‪ .‬מן הסתם יביאו אלה‬
‫חוות‪-‬דעת של אקדמאים‪ ,‬שיזהו את המשיבה עם אידיאולוגיה אחרת‪.‬‬
‫‪.72.4‬‬

‫הציפייה שבית המשפט יכריע מי מהחוקרים צודק בפרשנותו האקדמית היא‬

‫מופרכת ממש‪ .‬אין תוחלת בניהול הליך בו מצעד של אקדמאים מתחום מדעי הרוח יגיע‬
‫לאולם בית המשפט‪ 7‬וזה יצטרך "לקבוע" אם עמדה אקדמית כלשהי‪ 7‬שהיא שאלה של‬
‫פרשנות ולא של עובדה‪ 7‬היא 'בלתי לגיטימית'‪ .‬זהו נושא לסימפוזיונים אקדמיים ולא‬
‫לבתי משפט‪.‬‬
‫‪ .73‬לבית המשפט העליון כבר הזדמן לומר את הדברים במפורש‪ ,‬בפרשת בן גביר – דנקנר שכבר הוזכרה‬
‫לעיל מספר פעמים‪ .‬הדברים ראויים ליישום ישיר בענייננו‪ .‬באותו מקרה הטיח הנתבע בתובע‪ ,‬שהוא‬
‫"נאצי"‪ ,‬והוסיף לכך גידופים אישיים דוגמת "נאצי קטן ומלוכלך"‪ .‬הערכאות נחלקו בעניינים‬
‫אחרים‪ ,‬אך הייתה אחדות דעים מלאה ‪ -‬בכל הערכאות ושל כל השופטים ‪ -‬שיש להותיר מחוץ‬
‫לכותלי בית המשפט את השאלה האם תנועה פוליטית מסוימת מחזיקה או לא מחזיקה‬
‫באידיאולוגיה כזו או אחרת‪ ,‬שכן זו שאלה למלומדים ולא לשופטים‪ .‬הדברים כלשונם קולעים‬
‫לענייננו‪:‬‬

‫"בית המשפט איננו הפורום המתאים להסקת מסקנות ‪ -‬ודאי לא‬
‫מסקנות המנוסחות בלשון "אמת" או "שקר" ‪ -‬בנושאים כגון דא‪ 7‬שהם‬
‫בעיקר עניין לניתוח מדעי‪ 7‬מחקרי והיסטורי‪ 7‬כמו‪-‬גם לשיח ציבורי‪ .‬יפים‬
‫לענייננו דבריו של המשנה לנשיא (אז השופט) א' מצא‪ ,‬בקבעו‪ :‬קביעת‬
‫"האמת ההיסטורית" ‪ -‬ככל שיש קיום למושג זה ‪ -‬הינה עניין‬
‫להיסטוריונים ולא לבית המשפט‪ 7‬וככל שישכיל בית המשפט להימנע‬
‫מלעסוק בה כן ייטב‪ ...‬אכן‪ ,‬קביעתה של אמת היסטורית הינה‪ ,‬במידה‬
‫רבה‪ ,‬נושא להערכה‪ ,‬העשויה להשתנות מחוקר לחוקר ואף מזמן לזמן‪"...‬‬
‫(ראו פסקה ‪ 27‬לדעת המיעוט של כב' השופט ריבלין; הדגשות הוספו‪,‬‬
‫מ‪.‬ס‪ ,.‬י‪.‬ש‪ ,.‬ש‪.‬ז‪.).‬‬
‫ובדעת הרוב בפרשת בן גביר (ס' ‪ 9‬לפסה"ד של כב' השופטת ארבל)‪ ,‬נקבעו הדברים הנכוחים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪23‬‬

‫"אולם עיקרו של דבר הינו כי המחלוקת בין הצדדים היא בבסיסה מחלוקת‬
‫ערכית‪ ,‬שההכרעה בה תלוית תקופה והשקפות‪ .‬שאלת זהותן של תפישות‬
‫עולם ותורות אידיאולוגיות שונות מצריכה ניתוח ומחקר אקדמי מעמיק‪.‬‬
‫מענה לה הינו תולדת הערכתו של החוקר‪ ,‬כאשר חוקר פלוני יסיק מסקנה‬
‫אחת מהחומר שייאסף בפניו‪ ,‬בעוד חוקר פלמוני‪ ,‬על סמך אותו חומר עשוי‬
‫להגיע למסקנה שונה‪ .‬בית המשפט לעומת זאת מיומנותו בבחינת ראיות‬
‫שעל בסיסן מתבקש הוא לקבוע ממצאי עובדה‪ .‬ספק רב קיים על כן בעיני‬
‫האם הטענה כי הכהניזם והנאציזם הן תורות זהות‪ ,‬ניתנת להכרעה חדה‪,‬‬
‫ברורה ואובייקטיבית‪ ,‬ומכל מקום אני סבורה כי ההכרעה בשאלה זו‪ 7‬שיש‬
‫לה היבטים מתחום ההיסטוריה‪ 7‬מדע המדינה ומתחומים נוספים‪ 7‬אינה‬
‫ממין העניינים שהמסגרת המתאימה לדיון בהם היא אולמו של בית‬
‫המשפט ואין אמות המידה המשפטיות וכלי המקצוע שבאמתחתו של‬
‫המשפטן מתאימים לבחינתה (לעניין זה ראו ‪ ...‬ע"פ ‪ ..;232/55‬ע"א ‪323/98‬‬
‫‪ ...‬בג"ץ ‪ ) ; .... 2137/98‬מטעמים אלה נראה כי קשה עד בלתי ניתן להכריע‬
‫בשאלה מעין זו הכרעה שיפוטית על דרך הבאתן של ראיות‪ ,‬ובכללן חוות‬
‫דעת מומחים‪.‬‬
‫"מכאן‪ 7‬מדובר בעניין להערכה ולגיבוש דעה‪ .‬גם אם ניתן לסבור שמדובר‬
‫בשאלה חשובה‪ 7‬ראויה ומעניינת‪ 7‬הרי המסגרת המתאימה לה הינה שיח‬
‫מלומדים‪ 7‬שם תזכה לניתוח האקדמי‪-‬עיוני הראוי לה‪ 7‬כמו גם בשיח‬
‫הציבורי"‪.‬‬
‫‪ .74‬ולמעשה‪ ,‬הדברים מורכבים עוד יותר‪ :‬אפילו "מצעד" אקדמאים מתחום מדעי המדינה לא יספיק‪7‬‬
‫משום שלצורך בחינת 'לשון הרע' יש לבחון את הביטוי על‪-‬פי הבנתו על‪-‬ידי האדם הסביר‪ 7‬ולא‬
‫כפי הגדרתו בספרות המדעית‪ .‬בדיוק באותו אופן בו מבין האדם הסביר התבטאות בנוסח "שודד‬
‫הקופה הציבורית" שכוונה נגד איש ציבור ששיפץ במיליונים בהליך תקין את לשכתו‪ .‬הכול מבינים‬
‫את המושג כפי הבנתו העממית‪ ,‬ולא לפי הגדרתו בחוק העונשין‪.‬‬
‫המונח 'פאשיזם' על הטיותיו הפך לביטוי שגור‪ ,‬חלק מהשיח הציבורי‪ .‬עד כדי כך הפך‬
‫‪.74.1‬‬
‫הביטוי לחלק משיג ושיח הפוליטי‪ ,‬שהוא "מככב" בקטע הפתיחה של אחת התוכניות‬
‫הפוליטיות המשודרות בטלוויזיה‪ :‬קטע הפתיחה של התכנית הפוליטית "מועצת החכמים"‬
‫המשודרת בערוץ ‪ ,10‬כוללת כיתוב הכולל את הביטוי "אתה פאשיסט!"‪ ,‬כאשר ממולו‬
‫מתייצב הביטוי "אתה מתייוון!"‪ .‬לא בכדי בחרו עורכי התוכנית בביטויים אלה – משום‬
‫שמשקפים את השיח הפוליטי בישראל‪ ,‬בין שמאל לימין ובין בכלל‪.‬‬
‫‪.74.2‬‬

‫כאשר אדם מהיישוב עושה שימוש במושג זה‪ ,‬הוא אינו מחויב ואינו נצמד להגדרות‬

‫בספרים אקדמיים שאינו מכיר ולעולם לא יקרא‪ .‬בלשון בני האדם‪ ,‬המונח 'פאשיזם' מקבל‬
‫משמעות "גמישה" יותר‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ :‬השימוש הפופולארי במושג 'פאשיזם' חורג מתחום מדעי המדינה‪,‬‬
‫‪.74.3‬‬
‫להקשרים שונים בתכלית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר התראיין עובד ברשת בגדים ואמר שמדיניות‬
‫החברה (בעניין תכתיביה לעובדים מה ללבוש) הינה "פאשיסטית"‪ ,‬הוא התכוון למושג כפי‬
‫‪24‬‬

‫שזה מובן על‪-‬ידי הציבור הרחב‪ :‬התנהלות כוחנית‪ ,‬וברור שלא התכוון לומר שהתנהלותה‬
‫תואמת את ההגדרה מספרי מדע המדינה‪[ .‬מצורף כנספח ‪.]7‬‬

‫ד‪ .‬הגנה רחבה במיוחד לאור מאפייניה המיוחדים של במת הפרסום‪ :‬באינטרנט‪ ,‬בדף‬
‫קבוצה חברתית‬
‫"הנסיבות המיוחדות של פרסום ברשת‪ ,‬האמינות הנמוכה וחוסר הרצינות של‬
‫הפרסומים האנונימיים ברשת והשיח הספונטני והפתוח המקובל בחלקים של הרשת‬
‫ כל אלה הופכים חלק ניכר מן הביטויים השליליים באינטרנט לביטוי שאינו עולה‬‫כדי 'לשון הרע' כהגדרתו בחוק‪ .‬כלל הנסיבות מלמדות כי בהתאם לסטנדרט‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬אין בדברים המתפרסמים כך‪ ,‬גם אם הם כשלעצמם קשים‪ ,‬חריפים‬
‫ומעליבים‪ ,‬כדי להיות לשון הרע לפי החוק"‪.‬‬
‫(ד"ר יובל קרניאל‪ ,‬אנונימיות ולשון הרע באינטרנט‪ ,‬בין חופש ביטוי להפקרות‪.)21‬‬
‫‪ .75‬כל שנאמר עד כה בפרק זה לגבי הגנת הבעת הדעה ותחולתה הרחבה בהקשר של הדעה הפוליטית‬
‫מבססים את העדר העילה ואת אי התוחלת בניהול התביעה‪ .‬ואולם‪ ,‬הדברים יפים מקל וחומר לאור‬
‫הבמה בה בוצעה הפרסום‪' :‬קבוצה בתוך 'רשת חברתית' באינטרנט‪ .‬דיני לשון הרע פותחו אגב דיון‬
‫בפרסומים "מסורתיים" – מאמרים‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ ,‬ספרים וכיו"ב‪ .‬יישום כללים אלה על‬
‫התבטאויות באינטרנט – וקבוצות בתוך רשתות חברתיות בפרט – מחייב התאמה למאפיינים‬
‫הייחודיים של מדיה זו‪ .‬כשלוקחים בחשבון את מקום הפרסום נשוא תביעה זו וכל ההשלכות‬
‫הנובעות מכך‪ ,‬ברור מעל לכל ספק‪ ,‬שהתביעה נעדרת עילה ואין כל תוחלת בבירורה‪.‬‬
‫‪ .76‬לשיח באינטרנט בכל מרחביו ‪ -‬בבלוגים‪ ,‬בטוקבקים‪ ,‬בקבוצות חברתיות וכו'‪ - 22‬יש מאפיינים‬
‫ייחודיים‪ ,‬המכתיבים את סגנונו‪ .‬ספונטאני ומיידי (מהמקלדת לעולם‪ ,‬לא תמיד עם תהליך של‬
‫שיקול דעת‪ ,‬בדיקה‪ ,‬סינון ועריכה); אנונימי (שימוש בשם בדוי או בשם שלא ניתן לדעת בוודאות אם‬
‫אמיתי); נגיש לכל אדם (ללא תהליכי "קבלה" או "מיון"); ללא תיווך‪ ,‬עריכה או סינון (אין מערכת‪,‬‬
‫אין גוף אחראי מרכזי; אינטראקטיבי (כל אחד יכול להגיב על אתר על כל ביטוי) (ראו קרניאל‪ ,‬בעמ'‬
‫‪ .)89-90‬זהו "הזרם הפתוח‪ ,‬הפרוץ‪ ,‬האינטראקטיבי‪ ,‬הספונטאני‪ ,‬המידי והאנונימי" (קרניאל‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)98‬‬
‫‪ .77‬התוצאה של מאפיינים אלה היא סגנון אחר בתכלית של השיח לעומת זה המתקיים בפורומים‬
‫"מסורתיים"‪ :‬השיח באינטרנט משוחרר יותר‪ ,‬חופשי יותר‪ ,‬ישיר‪ .‬ההתבטאויות אינן ערוכות‪ ,‬אינן‬
‫מצונזרות‪ ,‬אינן עונות על "סטנדרטים של אתיקה עיתונאית"‪ ,‬אינן קולעות לטעמו האישי של כל‬
‫אחד ואחת‪ ,‬ולעיתים אף מקוממות‪ .‬לא נדרש רישיון החזקה במקלדת או היתר לפתיחת כרטיס‬
‫ברשת החברתית‪ .‬השיח הוא לעיתים קיצוני‪ ,‬בוטה‪ ,‬גס‪ ,‬שטחי‪ ,‬מעורר אנטגוניזם וכו' – בדיוק כמו‬
‫אופי ההתבטאויות שנשמע בהפגנה בכיכר העיר‪ ,‬ובהפגנת הנגד המתנהלת בסמוך לה‪ .‬זה אינו שיח‬

‫‪ . 21‬מפורסם באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ .‬הציטוט מתוך ההקדמה לחיבור‪.‬‬
‫‪ . 22‬אין אנו עוסקים כאן בפרסומים "ממסדיים" באינטרנט‪ ,‬למשל פרסומים של תאגידי תקשורת מסורתיים‪ ,‬העושים‬
‫שימוש גם במדיה החדשה‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫שקול ומלומד של מאמרי מערכת או מאמרים אקדמים‪ .‬מצד שני – כל מי שרואה עצמו נפגע‬
‫מהתבטאות וירטואלית שכזו הוא בעל נגישות מלאה להשיב באותה מטבע ממש‪ .‬הוא מאפשר שיג‬
‫ושיח‪ ,‬תגובות‪ ,‬נגישות מלאה להגיב וכו'‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי ההתבטאות נשוא תביעה זו‪ ,‬הבעת הדעה הממוקדת והעניינית מצד המבקשים‪ ,‬אינה‬
‫יכולה להיחשב קיצונית או בוטה‪ .‬האמור בסעיף זה בא לבסס טיעון של 'קל וחומר'‪ :‬שיקולי מדיניות‬
‫מחייבים הגנה גם על ביטויים בוטים וקיצוניים באינטרנט‪ ,‬משום שזה אופיו של הפורום‪ .‬קל וחומר‬
‫שביטוי כמו זה שבענייננו – דעה שבוטאה באופן ענייני ולא בוטה – זכאי להגנת החוק‪.‬‬
‫‪ .78‬ואמנם‪ ,‬האינטרנט בכלל‪ ,‬ו'פייסבוק' בפרט מלא וגדוש בקבוצות חברתיות ובאמירות המבטאות‬
‫עמדות המנוסחות בבוטות ובקיצונות – כיאה לפלטפורמה שמדמה את כיכר העיר‪ .‬דומה שסגנון‬
‫השיח באינטרנט הוא בחזקת ידיעה שיפוטית‪ ,‬אך מכיוון שנושא התביעה הוא שם של קבוצה‬
‫חברתית‪ ,‬נביא לשם הבהרת הדברים דוגמאות לשמות קבוצה ב'פייסבוק'‪:‬‬

‫"חנין זועבי! פשיסטית פושעת!" ; "ימני זה אחלה ‪ -‬סמולנים זה חרא" ; "גמאני שונא את‬
‫השמאלנים המניאקים!!!!!!!!!!!!!!!!" ; "להרוג את כל הערסים בעולם" ; "בואו נראה אם‬
‫העובש הזה ישיג יותר מעריצים מקובי פרץ"; "אחמד טיבי פח הזבל של הכנסת" ; "הכחדת‬
‫העם הערבי מן העולם"; "ערבי גבר זה ערבי בקבר‪" ;"...‬גם אני חושב שכל ערבי שעובר לידי‬
‫ברחוב הוא מחבל";" גם אני חושב שסלים טועמה מחבל וצריך להרוג אותו עם גם אתה‬
‫חושב תצטרף"; "אני שונא אותך מג'אדלה‪ .‬אתה מחבל בחליפה"; "כל גרמני הוא נאצי כל‬
‫ערבי הוא מחבל וכל יהודי הוא צדיק"; "'מחריבייך ומהרסייך ממך יצאו'‪-‬אין לשמאלנים‬
‫מקום בישראל!!!" "הוצאת השמאלנים ומינצר מהחוק!" "להעיף את כל פעילי השמאל יפי‬
‫הנפש האלה לעזה ומהר!!!" "כולנו עם תושבי הדרום; אחמד טיבי לגרדום‪...‬ואז לים עמוק‬
‫עמוק בים";‬
‫‪ .79‬כאמור‪ ,‬הדעה שבוטאה על‪-‬ידי המבקשים הייתה עניינית וממוקדת ולא בוטה‪ ,‬וראויה להגנה ממידת‬
‫הקל וחומר‪.‬‬
‫‪ .80‬אין עוררין על חשיבותו העצומה של האינטרנט‪ ,‬גם מבחינה דמוקרטית‪ .‬ואולם‪ ,‬מאפייני השיח‬
‫האינטרנטי גם מבססים את חולשתו היחסית של הביטוי האינטרנטי לעומת הביטוי המסורתי‬
‫(שבניגוד אליו עבר תהליך של שיקול דעת‪ ,‬מיון‪ ,‬עריכה וכו'‪ ,‬ושגם יש קושי "להגיב" עליו)‪ .‬ה"יחס"‬
‫שמקבל הפרסום האינטרנטי מהגולשים האחרים‪ ,‬מידת האמון שמייחסים לו‪ ,‬וכפועל יוצא את‬
‫פוטנציאל הפגיעה שלו‪ ,‬הוא שונה בתכלית‪.‬‬
‫‪ .81‬בתי ה משפט הכירו במאפיינים מיוחדים אלה של השיח באינטרנט‪ ,‬בהיותו 'כיכר העיר'‬
‫הווירטואלית שאין אליה מחסומי נגישות‪' ,‬הייד‪-‬פארק' מקוון בו כל אחד יכול לעלות על ארגז ולומר‬
‫את אשר על ליבו‪ ,‬ובצורך הנובע מכך להתאים את דיני לשון הרע למדיה ייחודית זו‪.‬‬
‫‪ .82‬בבש"א (יר') ‪ 4995/05‬פלונית (קטינה) נ' בזק בינלאומי בע"מ‪ ,‬תקדין‪-‬שלום (‪ )2006‬אמרה השופטת‬
‫ד"ר מ' אגמון‪:‬‬

‫"הרשת היא אפוא זירה טבעית להתפתחות שיח מבוזר‪ ,‬המאפשר למשתתפים‬
‫רבים להתבטא באופן עצמאי וישיר במעין "הייד פארק" וירטואלי‪ .‬לכך קיימת‬
‫‪26‬‬

‫חשיבות עליונה‪ ,‬וכעת יכול אדם לממש בפועל את חופש הביטוי‪ ,‬שבעידן הטרום‬
‫אינטרנט‪ ,‬היה נתון לו כמעט באופן תיאורטי בלבד‪ .‬מימושו של פוטנציאל זה‬
‫תלוי בגורמים נוספים‪ ,‬המצויים אל מחוץ לרשת עצמה‪ ,‬ובשל כך יש להיזהר‬
‫בהטלת נורמות משפטיות חזקות מידי‪[ ...‬בכך] עלול להיות "אפקט מצנן"‬
‫(‪ )chilling effect‬או עשויה להיגרם הרתעת יתר"‪ ....‬מסיבות אלו‪ ,‬יש להיזהר‬
‫בהטלת מגבלות חמורות על רשת האינטרנט‪ .‬ואין הכוונה היא רק להטלת‬
‫מגבלות על הדוברים באינטרנט ‪ ...‬הטלת מגבלות ונורמות משפטיות לוקאליות‪,‬‬
‫על תחום שאינו טריטוריאלי מעצם אופיו‪ ,‬עשוי לפגוע בביזוריות האינטרנט‬
‫ולגרום לאותו אפקט מצנן‪ .‬על מערכת המשפט להיזהר מכך‪ ,‬ולאפשר גם לכוחות‬
‫השוק ותהליכים טבעיים לעצב את השיח באינטרנט"‪.‬‬
‫בפסק הדין בעניין רמי מור שהוזכר לעיל סיכם בית המשפט העליון‪:‬‬

‫"האינטרנט חולל תמורות נכבדות בהיבטים רבים של חיינו‪ ...‬ניתן בהחלט לומר‬
‫כי חופש הביטוי של עידן האינטרנט אינו כחופש הביטוי של העידן הקדם‪-‬‬
‫אינטרנטי‪ ...‬חופש הביטוי הפך לזכות מוחשית הרבה יותר‪ ... .‬האינטרנט הוא‬
‫"כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה‪ .‬המדיום החדש ‪ -‬המרחב הווירטואלי‬
‫ מצוי בכל ופתוח לכל"‪( .‬הדגשות הוספו‪ ,‬מ‪.‬ס‪ ,.‬י‪.‬ש‪ ,.‬ש‪.‬ז‪.).‬‬‫‪ .83‬השימוש שעשה בית המשפט במטאפורה של 'הייד‪-‬פארק הוא חזק ומשמעותי‪ .‬מדובר‪ ,‬כידוע‪ ,‬באותה‬
‫מובלעת מעין אקס‪-‬טריטוריאלית‪ ,‬בה יכול כל אדם להתבטא בחופשיות ללא התערבות השלטון‪.‬‬
‫האינטרנט אינו מובלעת בה החוק לא חל‪ ,‬אך בכל הקשור לחופש הביטוי‪ ,‬יש להחיל עליו את‬
‫הכללים באופן מתאים‪ ,‬תוך הכרה בפוטנציאל הפגיעה החלש יותר שלו‪ ,‬ומתן חופש ביטוי רב יותר‬
‫לציבור הרחב‪.‬‬
‫‪ .84‬על בסיס הפסיקה הוצעה גישה מרחיקת לכת עוד יותר‪ ,‬הרואה בפרסום האינטרנטי פרסום שלאור‬
‫מאפייניו שלעיל‪ ,‬לא יכול להיות בו לשון הרע‪ ,‬אלא בנסיבות מיוחדות ונדירות‪ .‬לפי המלומד קרניאל‪,‬‬
‫הביטוי האינטרנטי נתפס על‪-‬ידי הציבור ככזה שאינו מתיימר להיות מלומד‪ ,‬ערוך‪ ,‬בדוק‪ ,‬או פרי של‬
‫שיקול‪-‬דעת מעמיק‪ ,‬ולפיכך הוא אינו נהנה מאמון‪ ,‬ולכן פוטנציאל הפגיעה שלו ככלל אינו קיים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מסכם קרניאל בחיבורו שהוזכר לעיל‪ ,‬הביטויים האינטרנטיים "עלולים להעליב‪ ,‬אבל לא‬

‫באמת לפגוע ולגרום נזק של ממש‪ ,‬ויש להשאיר אותם מחוץ לגבולות המערכת המשפטית ומחוץ‬
‫לכותלי בית המשפט"‪.‬‬
‫‪ .85‬מכל מקום‪ ,‬ואף אם לא נאמץ את התזה הזו‪ ,‬הרי שאת הבעת הדעה של המבקשים יש לבחון‪ ,‬לפי‬
‫הדימויים שהציעו בתי המשפט לשם אפיון האינטרנט‪ ,‬כאילו הייתה כרזה שנושא פעיל בלתי מזוהה‬
‫בהפגנה בכיכר העיר (ולא‪ ,‬למשל‪ ,‬באמות המידה בהן נבחן מאמר מערכת)‪ .‬באמות המידה של כיכר‬
‫העיר‪ 7‬כרזה 'אם תרצו – תנועה פאשיסטית' היא שיח לגיטימי על פניו‪ 7‬שאין בו פוטנציאל פגיעה‬
‫של ממש‪ 7‬ושאינה יכולה להיות עילה לתביעת לשון הרע‪.‬‬
‫‪ .86‬אין צורך לומר‪ ,‬שכל ההיבטים האחרים של השיח האינטרנטי התקיימו כאן במלואם‪ ,‬ובראשם‪:‬‬
‫מקימי הקבוצה ‪ .‬כל גולש שנחשף לקבוצה הבין את הביטוי בהקשר של קבוצות חברתיות‬
‫ב'פייסבוק'‪ .‬הוא ידע כי מדובר בדעתם של אנשים מהיישוב‪ ,‬שהפרופיל שלהם אותנטי או בדוי‪,‬‬
‫‪27‬‬

‫ולא בהחלטה של מועצת החוג למדעי המדינה‪ .‬הוא נתן לכך משקל בהתאם‪.‬‬
‫אפשרות תגובה‪ .‬כל בעל פרופיל ב'פייסבוק' יכול היה להגיב בדף הקבוצה עצמו‪ ,‬גם מי‬
‫‪.86.1‬‬
‫שלא הצטרף אליה‪ .‬ואמנם‪ ,‬רבים – לרבות ראשי המשיבה ותומכיה – הגיבו בדף הקבוצה‬
‫והביעו את עמדתם (הנוקבת)‪ ,‬ללא שום עריכה מצד אנשי הקבוצה‪ .‬בנספח ‪ 3‬לעיל הבאנו‬
‫צילומים של תגובות אנשי המשיבה בדף הקבוצה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תומכי המשיבה‪ ,‬או כאלו התומכים‬
‫בקווי הטיעון שלה‪ ,‬הגיבו על אותו פרסום בכלים מקבילים‪ ,‬לרבות ב"כלי" של קבוצה‬
‫חברתית עצמו‪ .‬וכך אמנם נעשה‪ :‬פעילי המשיבה או תומכיה או גורמים הנוטים לקו החשיבה‬
‫של המשיבה הקימו 'קבוצות תגובה'‪" :‬גם לי נמאס שהשמאל קורא לכל מי שמסכן אותו‬
‫פאשיסטי מקאתריסטי‪ ,‬איסלמופובי וכו'"‪.‬העתק מעמוד הקבוצה בפייסבוק מצ"ב ומסומן‬
‫כנספח ‪.8‬‬
‫‪ .87‬לסיכום‪ :‬בהתאם לפסיקה‪ ,‬סעיף ‪ )4(15‬חל על התבטאות המבקשים באופן חד‪-‬משמעי‪ ,‬ואין צורך‬
‫לנהל את ההליך לשם בירור העניין‪ .‬העובדה שמדובר בהבעת דעה בקבוצה חברתית באינטרנט‪,‬‬
‫מסירה כל ספק – אם היה כזה – לגבי המסקנה שהתביעה נעדרת עילה‪ ,‬ולגבי אי התוחלת‬
‫שבניהולה‪.‬‬

‫פרק ה‪ :‬יישום על ענייננו – סילוק התביעה על הסף לפי תקנה ‪– )2(100‬‬
‫טרדנות התביעה וקנטרנותה‬
‫א‪ .‬סילוק תביעה מחמת טרדנות – גם כשקיימת עילה כלשהי‬
‫‪ .88‬נקודת המוצא העיונית היא‪ ,‬שהפעלת הסמכות לסלק על הסף תביעה מחמת היותה טרדנית או‬
‫קנטרנית אינה מותנית בכך שאין לתביעה כל סיכוי שהוא‪ .‬תקנה ‪ )1(100‬היא העוסקת במצב של‬
‫תביעה שאינה מגלה עילה‪ .‬מכאן ברור‪ ,‬שעילות הסילוק על הסף האחרות‪ 7‬ביניהן תקנה ‪7)2(100‬‬
‫נועדו לתביעות שיש בהן פוטנציאל כלשהו של זכייה לתובע‪ ,‬אלא שפוטנציאל מסוים זה‪ 7‬בהתחשב‬
‫במכלול נסיבות העניין‪ 7‬אינו מצדיק את ניהול התביעה‪.‬‬
‫‪ .89‬ת' ‪ )2(100‬היא אפוא צינור מתאים להתמודדות עם תביעות הפוגעות בזכויות חוקתיות ובאינטרס‬
‫הציבורי לעודד השתתפות אזרחית בשיג ושיח הציבורי (‪ ,)SLAPP‬שכן הרציונל העומד מאחורי‬
‫תקנה זו מתאים לדוקטרינת האנטי‪ :SLAPP-‬התביעה – לאור סיכוייה או העניינים בהם עוסקת‪,‬‬
‫אינה מצדיקה את הפגיעה באינטרסים אחרים‪ :‬זכויות הנתבעים‪ ,‬זכויות חוקתיות ואינטרסים‬
‫ציבוריים‪ .‬לפיכך‪ ,‬די בכך שהתביעה גבולית ועומדת על יסודות משפטים רעועים‪ 7‬ואפילו יש בה‬
‫בדל של עילה‪ 7‬ולחלופין שהסעד המשפטי שעשוי המשיב לקבל באחרית המשפט אינו משמעותי‪7‬‬
‫כדי לקבוע שאלה אינם שקולים כנגד האפקט המצנן שתטיל התביעה וכנגד הפגיעה הוודאית‬
‫בזכויות חוקתיות ובאינטרס הציבורי לעודד השתתפות אזרחית בשיג ושיח הציבורי‪ 7‬שתיגרם‬
‫כתוצאה מעצם בירור התביעה‪ 7‬גם אם בסופו של דבר תידחה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫ב‪ .‬הצטברות הנסיבות הבאות מלמדות על קנטרנות התביעה וטרדנותה‪:‬‬
‫‪ .90‬ראשית‪ 7‬מקום הפרסום‪.‬‬
‫‪.90.1‬‬

‫בכל הכבוד לקבוצות חברתיות ב'פייסבוק'‪ ,‬הגשת תביעת מיליונים נגד מקימי קבוצה בגין דעה‬

‫שבאה לידי ביטוי בשם שלה היא אקט תמוה‪ ,‬אולי חסר תקדים‪.‬‬
‫פעולותיה של המשיבה עוררה כאמור מחלוקת ציבורית עמוקה‪ .‬הנושא זכה לדיון ער‬
‫‪.90.2‬‬
‫בעיתונות‪ ,‬בטלוויזיה וברדיו‪ ,‬כאשר מתנגדיה מתחו עליה ביקורת חריפה – לעיתים גם יותר מזו‬
‫שמשתקפת בשם הקבוצה נשוא תביעה זו‪ .‬בנספח ‪ 1‬לעיל הבאנו עשרות דעות דומות על המשיבה‪,‬‬
‫כולן בבמות מרכזיות יותר‪ ,‬וחלקן הגדול על‪-‬ידי אישים בולטים‪.‬‬
‫בחירתה של המשיבה להגיש תביעה דווקא נגד התבטאות שבוצעה דווקא בפורום של קבוצה‬
‫‪.90.3‬‬
‫חברתית באינטרנט היא אקט מוזר‪ ,‬שנראה בלתי ענייני‪ .‬עמדנו לעיל על אופי השיח באינטרנט בכלל‬
‫ובקבוצות חברתיות בפרט‪ .‬מדובר במדיה שמאפייניה מכתיבים "חולשה" של ההתבטאויות‪ ,‬במובן‬
‫פוטנציאל הפגיעה שלהן‪ ,‬עד כדי גישות השוללות את האפשרות שיהוו עילה לתביעת לשון הרע‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬הבחירה להגיש תביעה בגין התבטאות בבמה שולית‪ ,‬הגדושה בהתבטאויות‬
‫‪.90.4‬‬
‫קיצוניות ובוטות בהרבה‪ ,‬היה פעולה קנטרנית מובהקת‪.‬‬
‫‪ .91‬שנית‪ 7‬סכום התביעה‪.‬‬
‫סכום התביעה הוא מופרך‪ ,‬משולל יסוד‪ ,‬ואין לו שמץ של אחיזה במציאות ובמציאות הפסוקה – לא‬
‫בכלל‪ ,‬ובפרט לא לגבי התבטאויות בהקשר פוליטי של אדם מהיישוב (על פסיקת פיצויים בתביעות לשון‬
‫הרע בישראל ראו יובל קרניאל ועמירם ברקת "הפיצויים בדיני לשון הרע‪ :‬השם והשמן" עלי משפט‬
‫(תשס"ב ‪ .)2005‬מכיוון שברור וגלוי שסכום התביעה הוא מופרך וחסר סיכוי‪ ,‬המסקנה המתחייבת היא‬
‫שתכלית קביעתו הייתה אחרת‪ .‬עניין זה לבדו הוא הרבה יותר מ"טרדנות"‪ ,‬מדובר באקט של בריונות‬
‫משפטית – ניסיון להלך אימים על מי שפועל מול המשיבה בזירה הציבורית (ויוזכר‪ ,‬שאת הדברים יש‬
‫להסיק אובייקטיבית‪ ,‬ואין "להוכיח" מה היו מניעי התובע סובייקטיבית – סעיפים ‪ 37 ,50-55‬לעיל)‪.‬‬
‫‪ .92‬שלישית‪ 7‬הגשת התביעה על‪-‬אף ההזדמנות המלאה שניתנה למשיבה‪ 7‬ושנוצלה על‪-‬ידה‪ 7‬להגיב על‬
‫הפרסום הן במקום הפרסום עצמו‪ 7‬והן בבמות רבות אחרות – באינטרנט ובאמצעי התקשורת‪.‬‬
‫‪ .93‬בית המשפט העליון חזר ואמר‪ ,‬כי פעמים רבות התרופה המתאימה לביטוי פוגע היא מתן האפשרות‬
‫לפרסום תגובה‪ ,‬וכי הגשת התביעה על אף פרסום התגובה עשויה להגיע לכדי מהלך קנטרני וטרדני‪.‬‬
‫‪.93.1‬‬

‫בפסק הדין בעניין רמי מור אמר בית המשפט העליון דברים הקולעים לענייננו‪:‬‬

‫"‪ ...‬היכולת לפרסם הכחשות ותגובות מתאימות ‪ ...‬כל אלה עשויים לעיתים תכופות‬
‫לייתר את הצורך האמיתי בקיומה של תביעת לשון הרע‪ 7‬ואף להפוך את טענות הנפגע‬
‫ל"זוטי דברים"‪.‬‬
‫‪.93.2‬‬

‫בפרשת בן‪-‬גביר – דנקנר חזר בית המשפט (ס' ‪ 17‬לפסה"ד) לאמירתו הידועה של‬

‫הנשיא בדימ' ברק "התרופה לדיבור הפוגע ‪ -‬היא דיבור נוסף‪ .‬התגובה לביטוי הבוטה היא‬

‫‪29‬‬

‫במלל"‪.23‬‬
‫המשיבה נהנית מנגישות רבה מאד לכלי התקשורת ולאמצעי המדיה השונים‪ .‬ראשיה ותומכיה‬
‫‪.94‬‬
‫נוכחים מאד הן באמצעי התקשורת המסורתיים והן באינטרנט על זירותיו השונות‪ .‬המשיבה‪,‬‬
‫באמצעות ראשיה ופעיליה‪ ,‬ניצלה הזדמנויות ובמות רבות להגיב על הביקורת שהוטחה בה – לרבות‬
‫טענת ה'פאשיזם' על צורותיה השונות‪ .‬היא הגיבה גם במקום הפרסום עצמו‪ ,‬גם בפורומים אחרים‬
‫באינטרנט וגם בכלי התקשורת המרכזיים‪.‬‬
‫‪.94.1‬‬

‫תגובה במקום הפרסום ה"פוגע" עצמו‪ 7‬בדף קבוצת המבקשים באינטרנט‪ :‬ענייננו‬

‫הוא מקרה מובהק‪ ,‬בו המפרסם נתן לנשוא דבריו הזדמנות מלאה‪ ,‬הרבה יותר מ"הוגנת"‪,‬‬
‫להגיב על הדברים שכתב עליו‪ .‬כמפורט לעיל‪ ,‬דף הקבוצה של המבקשים היה ועודנו פתוח לכל‬
‫בעל פרופיל ב'פייסבוק'‪ ,‬גם אם אינו חבר בקבוצה‪ ,‬וכל אחד יכול היה להגיב לדעה כי‬
‫המשיבה היא תנועה פאשיסטית‪ .‬ואמנם זכות תגובה זו נוצלה עד תום על‪-‬ידי גולשים רבים‪,‬‬
‫שהזדהו עם עמדתה של המשיבה‪ ,‬לרבות ראשי המשיבה עצמם‪.‬‬
‫בנספח ‪ 3‬לעיל הבאנו צילומים מתוך דף הקבוצה של תגובות אנשי המשיבה לדעה שבוטאה‬
‫בעצם הקמת הקבוצה‪ .‬המבקשים אף פרסמו מיוזמתם את מכתב הפנייה של המשיבה (נספח‬
‫ב' לכתב התביעה)‪ .‬המשיבה הגיבה על הפרסום במקום הפרסום באופן מלא וללא כל הפרעה‪.‬‬
‫בדף הקבוצה התפתח שיג ושיח‪ .‬זו המשמעות של תהליך דמוקרטי‪ ,‬ולא הבאת העניין‬
‫להכרעת בית‪-‬משפט‪ ,‬שיקבע איזו דעה "נכונה"‪.‬‬
‫תגובת המשיבה בפורומים אחרים באינטרנט‪ :‬המשיבה הגיבה לביקורת כלפיה‪,‬‬
‫‪.94.2‬‬
‫לרבות שם הקבוצה נשוא התביעה‪ ,‬באותה זירה‪ :‬האינטרנט בכלל‪ ,‬והפייסבוק בפרט‪.‬‬
‫המשיבה מפעילה ב'פייסבוק' 'קבוצה חברתית' משלה‪ .‬בפייסבוק הוקמו קבוצות נוספות שהן‬
‫תגובה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לקבוצה שהקימו המבקשים שבגינה נתבעו‪ .‬אחת הקבוצות שהוקמה‬
‫ברשת 'פייסבוק' עונה לשם "גם לי נמאס שהשמאל קורא לכל מי שמסכן אותו פאשיסטי‬
‫מקאתריסטי‪ ,‬איסלמופובי וכו'"‪.‬‬
‫‪.94.3‬‬

‫המשיבה‪ ,‬באמצעות ראשיה ופעיליה‪ ,‬הגיבה לפרסומים גם בבמות אחרות שמציע‬

‫האינטרנט – בלוגים‪ ,‬טוקבקים על פרסומים‪ ,‬אתרי תוכן ועוד‪' .‬טורים' מטעמה פורסמו‬
‫בחשובים ובנפוצים שבאתרי האינטרנט‪ .‬כפי שיעיד כל חיפוש ב‪'-‬גוגל'‪ ,‬המשיבה נוכחת מאד‬
‫בשיח הציבורי‪ ,‬והיא נהנתה ונהנית מבמה נרחבת לשטוח את עמדותיה ותגובתה על הביקורת‬
‫שהוטחה בה‪ .‬הדרך להתמודדות עם "פרסום" התובעים הוא בהבהרת עמדותיה בבמות‬
‫הציבוריות השונות העומדות לרשותה באופן נדיב ביותר‪ ,‬וכך אכן עשתה‪ 7‬ובאופן נרחב‪( .‬על‬
‫מתן זכות הגישה לתקשורת והשפעתו על חופש הביטוי ראו גם‪ :‬דפנה ברק "חופש הגישה‬
‫לאמצעי התקשורת – איזון אינטרסים בתחום הזכות לחופש הביטוי" עיוני משפט יב ‪,183‬‬
‫‪.))1987( 196-200‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בפורום שהקימה הנתבעת באתר האינטרנט שלה‪ ,‬הייתה התייחסות לאמירות‬
‫‪.94.4‬‬
‫שיוחסו לד"ר עופר כסיף‪ ,‬מרצה במכללת עמק יזרעאל‪ ,‬אמירות המתייחסות לנושאי‬
‫הפאישזם‪ ,‬וכן התייחסות לתובעת‪ .‬בכיר בתובעת‪ ,‬מר ארז תדמור‪ ,‬אשר על פי אתר האינטרנט‬
‫‪ .23‬וכן ראו‪ :‬נעם סולברג "הכסף לא יענה את הכול ‪ -‬על לשון הרע‪' ,‬לשון טובה' ופיצויים"‪ ,‬פרשת תזריע‪-‬מצורע‪ ,‬תשס"ב‪,‬‬
‫גיליון מס' ‪ ,70‬דעת – אתר ללימודי יהדות ורוח משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי‬

‫‪30‬‬

‫של התובעת משמש כ‪ "-‬ראש אגף מדיניות והסברה" ובפורום מתהדר בתואר מנכ"ל התובעת‪,‬‬
‫השיב לדברים המיוחסים לד"ר כסיף את הדברים הבאים‪:‬‬

‫"דעתי היא שעופר כסיף עושה שימוש פאשיסטי ובריוני במילה פאשיסט‪ .‬כל מי‬
‫שאינו מיישר קו עם עמדותיו ההזויות מושמץ ומגודף על ידו במטרה להכפיש‬
‫אותו ולהפוך אותו ללא לגיטימי‪ .‬כסיף לימד בעבר בעברית ולא זכה להערכה רבה‬
‫מצד סטודנטים וכנראה שזה לא מקרי‪ .‬עוד דמגוג אלים מילולית שמחזיק מעצמו‬
‫אינטלקטואל נאור‪ .‬סתם כדי שתהיה בעניינים‪ ,‬אתה יכול למצוא מאמרים שלו‬
‫באתר השמאל הרדיקלי 'הגדה השמאלית'‪ .‬תקרא ותבין כמה האיש הזה אכול‬

‫בשנאה עצמית פתולוגית‪".‬‬
‫העתק מדף הפורום של המשיבה בו התבטא פעיל מרכזי בה‪ ,‬מר ארז תדמור‪,‬‬
‫כמתואר לעיל‪ ,‬מצ"ב ומסומן כנספח ‪.9‬‬

‫‪.94.5‬‬

‫מעבר לעובדה כי גם בכירים בתובעת‪ ,‬לרבות זה המכונה "מנכ"ל התובעת" עושה‬

‫שימוש יומ‪-‬יומי במונח "פאשיזם" על הטיותיו השונות‪( ,‬ובכך למעשה מושתק הוא ומושתקת‬
‫התובעת לטעון כנגד השימוש במונח זה במסגרת השיח הציבורי)‪ ,‬הרי שבכך יש להוכיח כי‬
‫לנתבעת קיימות האפשרויות להגיב על הדברים הנאמרים עליה‪ ,‬והיא אף עושה באפשרות זו‬
‫שימוש נרחב‪.‬‬
‫תגובת המשיבה באמצעי תקשורת מרכזיים‪ :‬למשיבה‪ ,‬שפעילותה הציבורית נסקרה‬
‫‪.94.6‬‬
‫באופן נרחב‪ ,‬ניתנו הזדמנויות רבות בבמות המרכזיות ביותר של אמצעי התקשורת להשמיע‬
‫את עמדתה ולהגיב על הביקורת כלפיה‪ ,‬לרבות בטורי דעה שחוברו על‪-‬ידי ראשי המשיבה‬
‫עצמם‪ .‬לשם הדוגמא בלבד‪ ,‬ביום ‪ 4.7.2010‬פרסם יו"ר המשיבה טור דעה בעיתון 'הארץ' ובו‬
‫תגובה מפורטת על האשמתה במקארתיזם ובפאשיזם‪ ,‬וכן‪ .‬העתק מטור זה מצ"ב ומסומן‬
‫כנספח ‪.10‬‬
‫‪.95‬‬

‫להמחשת ההזדמנות המלאה שנוצלה על‪-‬ידי המשיבה להגיב על הביקורת כלפיה‪ :‬ביום ‪4.2.2010‬‬
‫פרסם יו"ר המשיבה טור דעה ב‪ NRG-‬מעריב [המאמר המלא מצורף‪ ,‬לרבות מאות התגוביות‬
‫(הטוקבקים) שנכתבו בעקבותיו‪ ,‬כנספח ‪ . 11‬בטור זה הגיב בפרוטרוט על הביקורת כלפיו‪ ,‬לרבות‬

‫האשמת המשיבה בפאשיזם‪ .‬בין היתר כתב שובל‪" :‬הניסיון לתייג את 'אם תרצו' כתנועה קיצונית‬
‫ופאשיסטית – הוא מעשה פאשיסטי"‪ .‬כלומר‪ ,‬את אותה אשמה שהטיחו בו‪ ,‬מטיח יו"ר המשיבה‬
‫במבקריו‪ .‬דברים אלה נכונים גם ביחס לאמירות של ראש אגף למדיניות והסברה אצל התובעת‪,‬‬
‫באמירותיו ביחס לד"ר כסיף שהובאו לעיל (נספח ‪ 9‬לעיל)‪.‬‬
‫למען הסדר הטוב‪ ,‬יצויין כי מר ארז תדמור הינו כותב קבוע באתר ‪-NRG‬מעריב‪ .‬נספח המפרט‬
‫את רשימותיו של מר תדמור‪ ,‬אשר מוצג באתר כאחד מראשי המשיבה‪ ,‬מצ"ב ומסומן כנספח ‪.12‬‬
‫‪.96‬‬

‫האם בית משפט אמור לנהל תיק על‪-‬מנת לקבוע מי הצודק? פרסום זה של יו"ר המשיבה ממחיש גם‬
‫את השיג ושיח שהתנהל בקשר לאופי המשיבה‪ ,‬ולסגנון השיח‪ .‬לטור הדעה הנ"ל פורסמו מאות‬
‫תגוביות (טוקבקים) – ביקורתיות ואוהדות‪ .‬זהו משמעותו של שיג ושיח ציבורי אמיתי במדינה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪.97‬‬

‫הדעה שהובעה על‪-‬ידי המבקשים כלפי המשיבה פורסמה בבמה שאפשרה שיג ושיח חופשי‪ ,‬תגובות‬
‫ותגובות שכנגד‪ .‬ראשי המשיבה ופעיליה הגיבו לדעה הן בתוך הפורום עצמו (בדף הקבוצה) והן‬
‫בבמות רבות אחרות‪ ,‬באינטרנט ומחוצה לו‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגשת התביעה היא בגדר עיסוק טרדני ובלתי‬
‫ענייני‪.‬‬

‫‪.98‬‬

‫ג‪.‬חוסר התוחלת בניהול התביעה גם לאור הסעד‬

‫‪.99‬‬

‫באיזון השיקולים הנדרש לפי תקנה ‪ )2(100‬יש לבחון את התוחלת שבניהול התביעה גם בהנחה‬
‫שתתקבל – מה הסעד שעשוי התובע לקבל אם יזכה בתביעתו?‬
‫בית‪-‬משפט לא יכריע שהמשיבה פאשיסטית או לא פאשיסטית‪ .‬כך‪ ,‬הסעד היחיד‬
‫‪.99.1‬‬
‫שיכולה המשיבה לקבל אפילו אם תתקבל תביעתה כי לא עומדת לנתבעים אף הגנה‪ ,‬הוא‬
‫פיצויים‪ .‬ואולם‪ ,‬לפי ההלכה‪ ,‬הפיצויים שיכולה לקבל באופן תיאורטי‪ ,‬ואפילו אם תתקבל‬
‫התביעה‪ ,‬הם זניחים אם בכלל‪.‬‬
‫המשיבה היא תאגיד ולא אדם פרטי‪ .‬ההלכה היא‪ ,‬שאין תאגיד יכול לתבוע פיצויי‬
‫‪.99.2‬‬
‫לשון הרע ללא הוכחת נזק‪" :‬אדם זכאי לפיצויים בגין השפלתו בעיני הבריות גם אם לעצם‬

‫הפגיעה לא הייתה תוצאה ממונית‪ .‬לא כן תאגיד‪ .‬על מנת שיזכה בפיצויים עליו להוכיח‬
‫שפרסום לשון הרע על אודותיו גרם לפגיעה ממונית בנכסיו או בעסקיו"‪( .‬ראו למשל‪ :‬ת‪.‬א‪.‬‬
‫(מח' י‪-‬ם) ‪ ,8069/06‬החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' גור (פורסם בנבו;‬
‫פסקה ‪ 31‬לפסק הדין‪ .‬וכמו כן‪ ,‬ראו פסקי הדין באים‪ :‬ת‪.‬א‪( .‬מח' נצ') ‪ ,643/97‬חברת ארמון‬
‫ההגמון בע"מ נ' ח'ורי‪ ,‬לא פורסם‪ ,‬סעיף ‪ 8‬לפסק הדין; ת‪.‬א‪( .‬מח' י‪-‬ם) ‪ 1452/96‬הארגון‬
‫למימוש האמנה לבטחון סוציאלי נ' ידיעות אחרונות בע"מ‪ ,‬פורסם בנבו; וכן רק לאחרונה‪,‬‬
‫פסק הדין בעניין ת‪.‬א‪( 10967-02/09 .‬של' פ"ת) לב העיר הרשת המקומית בע"מ ואח' נ' עיריית‬
‫פ"ת ואח'‪ ,‬פורסם בנבו‪ ,‬פס"ד מיום ‪.)22.3.2010‬‬
‫‪.99.3‬‬

‫כלומר‪ 7‬על‪-‬מנת לזכות בפיצויים‪ 7‬תצטרך המשיבה להוכיח קשר סיבתי בין הפרסום‬

‫המסוים נשוא התביעה לבין נזקים ממוניים קונקרטיים שנגרמו לה‪ .‬אין שום אפשרות‬
‫שתעמוד בנטל זה‪ :‬פעילותה של המשיבה עוררה סערה ציבורית‪ .‬התנהל לגביה דיון ער מאד‪.‬‬
‫עשרות אישים‪ ,‬בעשרות הזדמנויות ובעשרות במות‪ ,‬ביקרו את המשיבה באופן חריף‪ ,‬לרבות‬
‫טענות כי מחזיקה בעמדות פאשיסטיות‪ .‬אפילו יעלה בידי המשיבה להוכיח פגיעה בתרומות‬
‫(שאלה נכבדה כשלעצמה)‪ ,‬אין שום אפשרות – ולו תיאורטית – להוכיח כי הפגיעה נבעה‬
‫דווקא מקבוצה מסוימת זו בפייסבוק‪ ,‬ולא ממאות הפרסומים האחרים כלפי המשיבה –‬
‫בקבוצות אחרות בפיסבוק‪ ,‬באלפי הטוקבקים הביקורתיים נגדה‪ ,‬ובעיקר בעשרות רשימות‬
‫הביקורת נגדה שנכתבו על‪-‬ידי אישים מרכזיים ודוברים בולטים (שיש להניח שיכולת‬
‫ההשפעה שלהם על תורמים רבה מזו של בעלי פרופיל בפייסבוק)‪.‬‬
‫גם כאשר נפסקו פיצויים במקרים של הבעת דעה בעניין פוליטי (כאשר נשללה הגנת‬
‫‪.99.4‬‬
‫תום הלב)‪ ,‬נפסקו פיצויים בלתי משמעותיים‪ .‬כך‪ ,‬בפרשת בן‪-‬גביר – דנקנר‪ ,‬בנסיבות חמורות‬
‫הרבה יותר‪ :‬כאשר ההתבטאות הייתה גידוף ישיר‪ ,‬בביטוי 'נאצי קטן ומלוכלך'‪ ,‬שכוונה כלפי‬
‫אדם בודד‪ ,‬בתוכנית טלוויזיה בשעת צפיית שיא‪ ,‬נפסק פיצוי בגובה ‪ ₪ 1‬אחד בלבד‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫ד‪ .‬איזון אינטרסים‬
‫‪.100‬‬

‫לפיכך‪ ,‬התביעה דנן‪ ,‬שמבחינת עילתה היא גבולית ומפוקפקת במקרה הטוב‪ ,‬היא טרדנית וקנטרנית‪,‬‬
‫ומופרכת ממש מבחינת סכומה‪ .‬תביעה זו אינה משרתת את התכליות שביסוד חוק איסור לשון הרע‪,‬‬
‫או שמקדמת אותן באופן שולי ובלתי משמעותי‪.‬‬

‫‪.101‬‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬עצם ניהול התביעה גורם נזק קשה לאינטרס הציבורי של עידוד השתתפות אזרחית‬
‫בויכוח הציבורי‪ .‬מתן האפשרות לנהל את התביעה פוגע בזכויות חוקתיות‪ ,‬ומעביר מסר מצנן חמור‬
‫לציבור הרחב‪ ,‬שלא יירפא אם בעוד כך וכך שנים תידחה התביעה‪.‬‬

‫‪.102‬‬

‫באיזון אינטרסים זה‪ ,‬לאור שיקולי המדיניות שנסקרו לעיל‪ ,‬ובהתאמה לאיזון האינטרסים הנדרש‬
‫לסילוק התביעה על הסף (כפי שפורט בפרק ד' לעיל)‪ ,‬אין לאפשר את בירורה של התביעה‪.‬‬

‫‪.103‬‬

‫בסופו של יום‪ ,‬הטענה הבסיסית של בקשה זו היא‪ ,‬בפשטות‪ ,‬שישנן תביעות לשון הרע שאינן ראויות‬
‫להתברר בבתי המשפט‪ .‬ישנן תביעות שמחד גיסא אינן מקדמות את התכליות העומדות ביסוד‬
‫החוק – או שמקדמות אותן באופן זניח ושולי‪ 7‬ומאידך גיסא פוגעות באינטרסים רבי חשיבות‪7‬‬
‫מעבר לפגיעה בנתבע‪ .‬יפים לענייננו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬דבריו של הנשיא בדימ' שמגר באחת‬
‫הפרשות (ע"א ‪ 334/89‬מיכאלי נ' אלמוג‪ ,‬פ"ד מו (‪ )1992( 571 ,555 )5‬ההדגשות הוספו)‪:‬‬

‫"אין הכרח שכל עניין היכול להיות נדון בבית המשפט‪ 7‬אכן יידון כאמור‪ .‬ניתן היה‬
‫להסתפק בחילופי הדברים או בחידודי המלים‪ ,‬הא ותו לאו‪ .‬בידי המשיבה גם‬
‫הייתה האפשרות לפרסם דעתה ותגובתה ברבים‪ .‬הרי מדובר באנשים הפועלים‬
‫בזירה הציבורית‪ ,‬המצויים בענייני התקשורת וגלויים לביטוייה… האבחנה בין‬
‫הראוי לשמש עילה לתביעה לבין מה שאינו ראוי כאמור היא‪ 7‬כמובן‪ 7‬עניין של‬
‫טעם‪ 7‬מידה והיקף‪ ... .‬ההתבטאות דכאן‪ ...‬יכולה הייתה כאמור להישאר מחוץ‬
‫לכותלי בית המשפט‪".‬‬
‫‪ .104‬דברים אלה שאמר כב' הנשיא שמגר‪ ,‬אמנם אגב אורחא‪ ,‬ועוד בדעת מיעוט‪ ,‬מצוטטים על‪-‬ידי בתי‬
‫המשפט פעם אחר פעם‪ ,‬במיוחד שעה שהם דנים בתביעות דיבה שמקורן בזירה הפוליטית‬
‫והציבורית (ראו למשל‪ :‬ת"א (י‪-‬ם) ‪ 19769/91‬קורפו נ' התנועה לשינוי שיטת הממשל בישראל‪ ,‬פ"מ‬
‫תשנ"ד (ד) ‪ ;)1994( )319 ,309‬ת"א (י‪-‬ם) ‪ 5156/08‬טוקטלי נ' שמם (‪ .))2009‬אכן‪ ,‬כפי שאמר הנשיא‬
‫בדימ' שמגר‪" ,‬האבחנה בין הראוי לשמש עילה לתביעה לבין מה שאינו ראוי היא עניין של טעם‪,‬‬
‫מידה והיקף"‪ 7‬אבל היא גם עניין של מדיניות שיפוטית ראויה ושל הגנה על ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬על‬
‫אינטרסים ציבוריים ראשונים במעלה‪ ,‬ועל הזירה הציבורית‪ .‬ולאור כל אלה‪ ,‬הויכוח הציבורי לגבי‬
‫זיהויה האידיאולוגי של המשיבה צריך להישאר בזירה הציבורית‪ ,‬במרחבי האינטרנט ובעולם‬
‫הממשי‪ ,‬ומחוץ לכותלי בית המשפט מאידך גיסא‪.‬‬
‫‪ .105‬ובטרם חתימה‪ ,‬היבט נוסף לדברים‪ :‬מדיניות שיפוטית שתחמיר עם פעילים בזירה הציבורית‪,‬‬
‫ושתתיר ניהול תביעות לשון הרע בגין התבטאויות בויכוחים ציבוריים גם כאשר התביעה על פניה‬
‫גבולית ומפוקפקת‪ ,‬תעודד הסטה של דיונים ציבוריים אל אולמות בתי המשפט בדרכים נוספות‪.‬‬
‫מדיניות כזו תיצור פער בלתי נסבל בין העדר ‪ breathing space‬למי שמתבטא בזירה הציבורית‬
‫(באינטרנט‪ 7‬בכיכר העיר או במכתב לרשויות) לבין החרות המוחלטת לומר כל מה שמוצאים לנכון‬
‫‪33‬‬

‫במסגרת כתבי בית‪-‬דין המוגשים במסגרת הליכים משפטיים – התבטאויות המוגנות באופן‬
‫מוחלט לפי ס' ‪ )5(13‬לחוק (רע"א ‪ 1104/07‬עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל‪ ,‬תקדין‪-‬עליון (‪;)2009‬‬
‫ה"פ (מחוזי חי') ‪ 13027-07-09‬זאב טוויג נ' הכנסייה היוונית קתולית‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי (‪.))2009‬‬
‫‪ .106‬כך‪ ,‬כל מי שירצה להתבטא בנושא מעורר מחלוקת‪ ,‬ימנע מפרסום נייר עמדה באינטרנט‪ ,‬ובמקום‬
‫זאת יגיש הליך מתאים לבית המשפט‪ ,‬ובו יוכל לתת דרור ללשונו חף מכל מגבלה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם‬
‫במקום לפרסם את ההשערה‪/‬הבעת הדעה‪ ,‬שנוסחה במתינות ובאיפוק‪ ,‬היו המבקשים מגישים‬
‫עתירה או תביעה בעילה כלשהי – ואפילו גבולית‪ ,‬הרי שיכלו לנסח את עמדתם בצורה חריפה‬
‫ופוגענית‪ ,‬ולפרסמם מבלי שתהיה חשופה לתביעת דיבה‪ .‬תוצאה בה 'מתחם הסבירות' לדיווח הוגן‬
‫על דברים שנכתבו או נאמרו במסגרת הליך משפטי רחב בהרבה מ‪'-‬מתחם הסבירות' להבעת דעה‬
‫במסגרת ויכוח ציבורי משמעותה פגיעה קשה בשיח הציבורי החופשי‪ 7‬והעברת ניהולם של‬
‫ויכוחים ציבוריים לאולמות בתי המשפט‪ 7‬ללא המורא שמטילות תביעות לשון הרע‪.‬‬

‫פסיקת הוצאות‬
‫‪ .107‬פסיקת הוצאות היא מנגנון נוסף‪ ,‬חשוב ביותר‪ ,‬שמעמיד הדין המצוי לשם התמודדות עם תופעת‬
‫התביעות‪ ,‬שתוצאתן היא הטלת אפקט מצנן חמור ופגיעה בזכויות חוקתיות ובהשתתפות האזרחית‬
‫בתהליכים הדמוקרטיים‪ .‬גיבוש 'סיכון כלכלי' לתובע (וסיכוי כלכלי לנתבע) היא אחת התרופות‬
‫החשובות ביותר שהציעו בתי המשפט האמריקאיים להתמודדות עם התופעה‪ .‬זהו מנגנון שמעמיד‬
‫גם הדין המצוי בישראל לשם התמודדות תביעות בלתי לגיטימיות מסוג זה‪.‬‬
‫‪ .108‬על‪-‬מנת לשדר את המסר המתחייב משיקולי המדיניות‪ ,‬יש לפסוק בהליכי ‪ SLAPP‬המסתיימים‬
‫לטובת המבקשים‪ ,‬אף בשלבים הראשונים שלהם‪ ,‬הוצאות משמעותיות – המשקפות את הפגיעה‬
‫הכלכלית הישירה והעקיפה שנגרמה לנתבעים ומעבר לכך‪ :‬שיקולי המדיניות מחייבים‪ ,‬בכל הכבוד‪,‬‬
‫הטלת פיצויים לדוגמא‪.‬‬
‫‪ .109‬בדרך זו הלך בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת 'החברה לאוטומציה'‪ :‬לאחר שקבע שהתביעה‬
‫לא היתה עניינית‪ ,‬ושכל מטרתה להלך אימים על יו"ר וועד העובדים של התובעת בשל פעילותו‬
‫הציבורית לטובת העובדים‪ ,‬פסק לחובת התובעת הוצאות בגובה ‪( ₪ 200,000‬ת"א (מחוזי יר')‬
‫‪ 8069/06‬החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור תקדין‪-‬מחוזי (‪.))2009‬‬
‫‪ .110‬לחילופין – אם בית המשפט הנכבד יקבע כי על‪-‬אף גבוליות התביעה יש לאפשר לה להתברר –‬
‫יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע‪ ,‬כי הוצאות ההליך ייקבעו במסגרת פסק הדין בהליך כולו‪.‬‬

‫אשר על כל האמור לעיל יתבקש בית המשפט הנכבד לסלק את התביעה על הסף תוך פסיקת הוצאות‬
‫בהתאם לשיקולי המדיניות שנסקרו לעיל‪.‬‬
‫בקשה זו נסמכת על נימוקים משפטיים‪ ,‬שכן אין מחלוקת שנקודת המוצא של הדיון היא שדרישה‬
‫לסילוק על הסף נדונה בהנחה שעובדות כתב התביעה נכונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בבקשה זו נשמר העיקרון של‬
‫מצע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת‪ .‬עובדות "חדשות" שמפורטות בבקשה (שאינן מופיעות בכתב‬
‫‪34‬‬

‫ההגנה) – הנתמכות בהתאם לחובה הדיונית בתצהירו של המבקש מס' ‪ - 1‬הן דיווחים על פרסומים‬
‫בכלי התקשורת ובאינטרנט‪ ,‬ונתוני רקע כלליים וידועים אודות אופן פעולת הרשתות החברתיות (ככל‬
‫שתטען המבקשת שהפרטים הכלולים בבקשה זו טעונים בירור עובדתי‪ ,‬היא תתבקש להבהיר אילו‬
‫מהעניינים שנויים במחלוקת‪ ,‬ולשאת בתוצאות אם יתברר בהמשך כי מדובר בטענת שווא)‪.‬‬

‫תל אביב‪ 5 ,‬בספטמבר ‪2010‬‬

‫_____________‬
‫מיכאל ספרד‪ 7‬עו"ד‬

‫_____________‬
‫ישי שנידור‪ 7‬עו"ד‬
‫ב"כ הנתבעים‪ /‬המבקשים‬

‫‪35‬‬

‫_______________‬
‫שלומי זכריה‪ 7‬עו"ד‬