‫הקרן לחקר מישור החוף‬

‫פרדס מאיר לרר‬
‫בנס ציונה‬
‫ד"ר אבי ששון‬
‫אשקלון‬
‫תשע"ב ‪2012 -‬‬

‫ש ל י ד‬

‫ק ר ן‬

‫א ש ק ל ו ן‬

‫"פרדס מאיר לרר"‬
‫בנס ציונה )נס‪(121/‬‬

‫עורך ועוזר מחקר‪ :‬יואב גולסט ‪ -‬הנדסאי אדריכלות ‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫אדריכל נוף‪ :‬פרופ' גדעון שריג‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‪.‬‬

‫תיק מחקר ותיעוד‬

‫אדריכל שימור‪ :‬שמוליק גרואג‬
‫תכניות ושרטוטים‪ :‬אדריכלית טל קציר; יואב גולסט;‬
‫צוות המחקר‪ :‬יואב גולסט; עדי דאר‪ ,‬מכללת אשקלון; יונל שרביט‬

‫מוגש לעיריית נס ציונה‬

‫צילומים‪ :‬אבי ששון‪.‬‬
‫מנהל פרויקט‪ :‬מנשה מוסקוביץ ‪ -‬הנדסת בניין‪.‬‬

‫ד"ר אבי ששון‬

‫מפקח‪ :‬אמנון‬
‫מהנדס העיר‪) :‬רינה קטיף – בראשית המיזם(‬
‫מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים‪ :‬טל בן נון )תמר טוכלר –‬
‫בראשית התיעוד(‬

‫הקרן לחקר מישור החוף שליד קרן אשקלון‬
‫והחוג ללימודי ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬המכללה האקדמית אשקלון‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪ :‬ייחודו של האתר ‪7 .....................................................‬‬
‫מקורות המחקר ומגבלותיו ‪8..........................................‬‬
‫מילון מונחים ‪9.....................................................................‬‬
‫פרק א'‪ :‬רקע גאוגרפי לאזור‪10.................................................‬‬
‫פרק ב'‪ :‬ההתיישבות הערבית באזור‪14.......................................‬‬
‫פרק ג'‪ :‬רקע היסטורי לתולדות האתר‪18...................................‬‬
‫פרק ד'‪ :‬קורות מאיר לרר )‪25...................................(2001-1913‬‬
‫פרק ה'‪ :‬פרדס מאיר לרר במפות היסטוריות‪32.............................‬‬
‫פרק ו'‪ :‬מרכיבי האתר בפרדס לרר‪36..........................................‬‬
‫פרק ז'‪ :‬הנחיות לשימור‪63......................................................‬‬
‫ביביליוגרפיה ומקורות‪65.........................................................‬‬
‫נספחים‪ :‬ראיונות עם פרדסנים ותיקים ‪67..................................‬‬

‫‪3‬‬

‫מפת איתור לנס‪121/‬‬

‫‪4‬‬

‫מפת החלקות באזור נס ציונה‪ ,‬גוש ‪ ,‬במפה ‪1955 ,1:20,000‬‬

‫‪5‬‬

‫מפת איתור של פרדס מאיר לרר ופרדסים שכנים על רקע תכנית נס‪121-‬‬

‫‪6‬‬

‫ייחודו של האתר‪:‬‬
‫התפיסה המרחבית מחדדת את ייחודו של האתר‪ .‬בעניין זה נרחיב יותר בפרק‬
‫השימור אולם ראוי כבר עתה להציג את הדברים המיוחדים לאתר‪:‬‬
‫‪ .1‬ייחודו ההיסטורי‬

‫‪ -‬מספר את סיפור האחיזה בקרקע של ‪ 4‬דורות‬

‫במשפחת מייסד נחלת ראובן‪.‬‬
‫‪ .2‬ייחודו הגאוגרפי ‪ -‬האתר מאפשר הצצה והבנה של תופעת בתי הפרדס‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬ייחודו האדריכלי ‪ -‬אתר זה מייצג את מורשת הבנייה המסורתית בארץ‪-‬‬
‫ישראל של שלהי התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט הבריטי‪ :‬בנייה‬
‫באבן מקומית; שימוש בחומרי מליטה זולים ופשוטים ביותר; שימוש‬
‫בצינורות מסוגים שונים ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬ייחודו ההידרולוגי ‪ -‬באתר שרדו חלקים ממערכת ההשקייה‬
‫המקורית‪ ,‬ובמצב השתמרות טוב יחסית‪ ,‬החל מן הבאר‪ ,‬דרך‬
‫מערכות ההובלה‪ ,‬הויסות והאגירה‪ ,‬ועד ליציאה לחלקות‪ .‬המיוחד‬

‫‪ .6‬ייחודו החינוכי והתיירותי ‪ -‬השרידים שישומרו וישתלבו במרקם‬
‫החיים העירוניים יהיו חלק בלתי נפרד מן התרבות והמורשת של‬
‫השכונה‪ ,‬סביבתה והעיר כולה‪ .‬לימים‪ ,‬יוכלו שרידים אלה להשתלב‬
‫ב"מסלול הדגל" המיוחד לנס ציונה‪ ,‬הן עבור תושביה והן המבקרים‬
‫מן החוץ‪ .‬אתר זה‪ ,‬יחד עם אתרים דומים לו ואחרים יחזקו את‬
‫הלוקאל‪-‬פטריוטיזם של תושבי השכונה והעיר ויהוו כר לפעילות‬
‫חינוכית‪.‬‬
‫‪ .7‬האתר משתלב באתרי מורשת ובילוי נוספים בסביבה‪ ,‬בנס ציונה‬
‫וערים אחרות‪.‬‬
‫‪ .8‬האתר נגיש מאוד וסמוך לצירי תחבורה ראשיים במדינה‪.‬‬

‫לאתר זה בכל נס ציונה היא הבריכה הקליפורנית שנשתמרה‬
‫במלואה‪ .‬בשרידים בשטח ניתן להבחין בלפחות ‪ 2-3‬שלבים‬
‫היסטוריים וטכנולוגיים המאפשרים להציגם בפני המבקרים באתר‪.‬‬
‫‪ .5‬ייחודו החקלאי ‪ -‬השרידים באתר מייצגים את נוף העבר של האזור‬
‫ובעיקר את נוף הפרדסים שהחל לכסות את נס ציונה בשלהי המאה הי"ט‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מקורות המחקר ומגבלותיו‪:‬‬
‫הכנת תיק תיעוד דורשת מחקר בכלים ובקריטריונים מדעיים‪ ,‬שאחד מהם‬
‫הוא שימוש במקורות ראשוניים מסוגים שונים‪ ,‬ועימות וסינטזה ביניהם‪.‬‬
‫אתרים אלה‪ ,‬שהם בני יותר ממאה שנים לפחות‪ ,‬ובעלי ייחודיות גבוהה‬
‫בתולדות המושבה נס ציונה‪ ,‬היה מתבקש שיתועד במקורות השונים‪ .‬דא‬
‫עקא‪ ,‬שאיתורם של מקורות שכאלה‪ ,‬היה קשה ביותר וזאת משום שלמעשה‬
‫היה זה עוד אחד מן הפרדסים הרבים שהקיפו את המושבה‪ ,‬פרט הקשור‬
‫בחיי היום יום שהמקורות ממעטים להזכירו‪.‬‬
‫חומר ספרותי‪:‬‬

‫במחקר היסטורי חשיבות רבה למקורות ארכיוניים וספרותיים‪ .‬במסגרת‬
‫מחקר זה סקרנו באופן מקיף את הספרות אודות המושבה‪ ,‬אולם לצערנו לא‬
‫מצאנו עד כה חומרים מיוחדים‪ .‬סקרנו ספרי מחקר וזכרונות אודות‬
‫המושבה‪ ,‬אולם גם בהם לא איתרנו מידע רלוונטי על האתר‪.‬‬
‫ארכיונים‪:‬‬

‫סקרנו חומרים שונים בארכיונים מרכזיים במדינה במטרה לאתר חומר‬
‫היסטורי‪ ,‬מפות מיוחדות ותצלומים‪ .‬הארכיונים שנסקרו הם‪ :‬הארכיון‬

‫מפות היסטוריות‪:‬‬

‫באוסף המפות בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב איתרנו רצף של מפות‬
‫טופוגרפיות‪-‬היסטוריות של האזור‪ ,‬משלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬עבור דרך‬
‫תקופת המנדט הבריטי ועד ימינו‪ .‬מכולן עולה כי המבנה הבסיסי של האתר‬
‫נשמר במשך כל תקופת המנדט‪ .‬סקרנו גם אוספים אחרים בארכיון הציוני‬
‫ובבית הספרים הלאומי‪ ,‬אולם לצערנו‪ ,‬לא איתרנו תוכניות הנדסיות‪-‬‬
‫היסטוריות של המכלול‪.‬‬
‫עבודת שדה‪:‬‬

‫לאור המתודה הארכיאולוגית שאנו מאמצים במחקרים כגון אלה‪ ,‬הקדשנו‬
‫תשומת לב מיוחדת לעבודת השדה‪ ,‬מתוך הנחת עבודה כי השרידים באתר‪,‬‬
‫הם מקור בפני עצמו‪ ,‬וכל שעלינו לעשות הוא לחשוף שרידים אלה ולדובב את‬
‫האבנים‪ .‬במהלך העבודה‪ ,‬נחשפו ותועדו תעלות‪ ,‬בריכות וחלקים שונים של‬
‫מערכת המים והשרידים באתר‪ .‬בשרידים בנויים אלה ניתן להבחין בסגנונות‪,‬‬
‫שיטות ושלבי בנייה שונים המהווים חלק מסיפורו של האתר‪ .‬כל הממצאים‬
‫תועדו בצילומים ובתכניות גרפיות מפורטות‪.‬‬

‫הציוני; גנזך המדינה; ארכיון המושבה נס ציונה; ארכיון ההגנה; ארכיון‬
‫תנועת העבודה; ארכיון המפות‪ ,‬תצלומי אויר‪ ,‬ואוסף התצלומים של פרופסור‬
‫שמואל אביצור בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב; ארכיון התצלומים‬
‫של מרכז מיפוי ישראל; אוסף התצלומים של ייב"צ; ארכיון התצ"א‬
‫באוניברסיטה העברית; ועוד‪ .‬לצערנו הרב לא נתרמנו הרבה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מילון מונחים‪:‬‬
‫על‪-‬מנת להקל על הקורא‪ ,‬ולמען דבר שפה אחת‪ ,‬גיבשנו מילון מונחים‬
‫לחלקים ומבנים שונים באתר‪.‬‬
‫אמת מים ‪ -‬אמה להובלת מים מבריכת האגירה אל הפרדס ובנוייה על קיר‬
‫תמך‪.‬‬
‫בריכת אגירה ‪ -‬הבריכה הגדולה במזרח האתר‪.‬‬
‫בריכת הגג ‪ -‬בריכת ויסות שנבנתה על גג בית הבאר‪ ,‬בקיר המערבי‪ .‬ממנה‬
‫זרמו מים אל אמת הגג ואל אמת האורווה‪.‬‬
‫בריכת ויסות ‪ -‬בריכה קטנה לקליטת מים מבריכת אגירה או מאמת מים‪,‬‬
‫לצורך וויסות כיוון הזרימה וכמות המים לחלקות‪ .‬נבנתה בד"כ‪ ,‬בצמוד לדופן‬
‫בריכת האגירה‪ .‬מוכרת מהתקופה העות'מאנית‪.‬‬

‫פרדס בריל ‪ -‬השטח במרכז נס‪ .121/‬המוקד המרכזי הוא בריכת האגירה‬
‫הגדולה‪.‬‬
‫פרדס לרר ‪ -‬השטח במזרח נס‪ .121/‬המוקד המרכזי היא הבייארה‪.‬‬
‫צינור חרס ‪ -‬צינור עשוי חרס שנבנה כחלק מאמת מים או במוצא המים מן‬
‫הבריכה‪ ,‬אופייני לתקופה העות'מאנית‪.‬‬
‫שוקת ‪ -‬בריכה קטנה ששימשה כשוקת לשתייה עבור בעלי חיים‪ .‬נבנתה‬
‫בדרך‪-‬כלל‪ ,‬בצמוד לדופן בריכת האגירה ובמפלס הקרקע‪.‬‬
‫תעלת מים – תעלה היוצאת מאמת מים או מקור אחר‪ ,‬בנוייה באבן או חפורה‬
‫באדמה‪ ,‬ובדרך‪-‬כלל במפלס הקרקע‪.‬‬

‫בריכה קליפורנית ‪ -‬בריכה לויסות וחלוקת מים‪ ,‬עגולה בצורתה‪ ,‬ונבנתה‬
‫בשדה‪ .‬אופיינית לתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬
‫יציאה ‪ -‬פתח מרזב באמת מים ששימש ליציאת המים מאמה בנוייה לתעלה‬
‫חפורה‪.‬‬
‫מעביר מים ‪ -‬צינור חרס ששולב בתוך אמות המים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫פרק א'‪ :‬רקע גאוגרפי לאזור‬

‫הגאוגרפיה של מישור החוף הדרומי ומקומה של נס ציונה )קרמון תשמ"ג‪(244 ,‬‬

‫המבנה הגאוגרפי של האזור‬
‫המושבה נס ציונה יושבת במישור החוף‪ ,‬במרחב הגאוגרפי הידוע במחקר‬
‫כ"מישור חוף יהודה"‪ ,‬או "מישור חוף פלשת"‪ ,‬המשתרע בין נחל שקמה‬
‫בדרום לנחל ירקון בצפון‪ .‬רוחבו המרבי של מישור פלשת בדרום הוא כ‪27-‬‬
‫קילומטרים‪ ,‬ובצפון מגיע רוחבו לכ‪ 15-‬קילומטרים‪.‬‬

‫שרידי רכס‬
‫הכורכר‬

‫המאפיין הבולט של מישור החוף של ארץ‪-‬ישראל הוא רצועת החולות שלאורך‬
‫חוף הים‪ ,‬שרוחבה המרבי בסמוך לראשון‪-‬לציון‪ ,‬הוא כשבעה קילומטרים‬
‫)ניר ‪ .(97 ,1989‬מאפיין נוסף של מישור פלשת הם רכסי הכורכר הערוכים‬
‫במערך קווי‪ ,‬זאת בשל תהליכים גאומורפולוגיים שונים‪ .‬נס‪-‬ציונה ממוקמת‬
‫על רכס הכורכר הידוע במחקר כ"רכס ארז" )ניר ‪ .(99 ,1989‬רכס זה מאופיין‬
‫בגבעות מנותקות זו מזו הסדורות בקו אורכי‪ .‬הרכס של נס ציונה נמשך מכפר‬
‫גבירול בכיוון צפון‪-‬מזרח לעבר נס ציונה‪ ,‬והוא בולט מאוד בנוף ממערב‬
‫לשכונה נס‪.121/‬‬
‫הנחלים הזורמים דרך הרכס‪ ,‬כמו נחל שורק יוצרים נוף שטוח מזרחית‬
‫לרכסי הכורכר‪ .‬ריכוז גדול יחסית של ערוצי נחלים קטנים‪ ,‬כמו באזור נס‬
‫ציונה הופך את רכס הכורכר לגבעות )ניר ‪ .(99 ,1989‬הערוץ ממערב לרכס ידוע‬
‫בשמות שונים‪" :‬ואדי חנין ‪ -‬עמק השושנים"‪ ,‬ו"נחל ראובן"‪ .‬הערוץ עובר בין‬
‫רכס בית עובד לרכס טירת שלום וכפר אהרון‪ .‬הקרקעות באזור זה הן‬
‫קרקעות חול אדום המתאימות ביותר לגידול הדרים‪ ,‬הענף המרכזי בתולדות‬
‫ההתיישבות באזור‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫דרכים‬
‫התפתחות האזור הושפעה בין השאר‪ ,‬ממיקומו הגאוגרפי בזיקה למערכת‬
‫הדרכים‪ ,‬שכן נס ציונה נמצאת במקום מפגש דרכים חשוב; דרך אחת הובילה‬
‫מיפו‪ ,‬דרך ואדי חנין לירושלים וחברון‪ ,‬ונקראה בפי הערבים "דרב חליל"‬
‫)"חליל"‪ ,‬כינויו של אברהם אבינו הקבור בחברון(‪ .‬ממערב לדרך יפו‪-‬חברון‬
‫עברה הדרך הראשית מיפו לעזה )כיום כביש בית חנן‪-‬יבנה(‪ .‬דרך שניה הובילה‬
‫מקברו של נביא צלאח ברמלה לקברו של נבי רובין‪ ,‬הקבור ליד נחל שורק‬
‫)בחולות פלמחים(‪ .‬שתי הדרכים הראשיות מצפון לדרום נקראו בפי הערבים‬
‫גם "תריק א‪-‬סולטנה" )"דרך המלך"( )כהנוב ‪ ;9 ,1998‬ששון‪ ,‬רוזנפלד ומלכה‬
‫‪.(117-118 ,1996‬‬
‫דליז'אנס בדרך נס ציונה‪ -‬ראשון‪-‬לציון )כהנוב ‪(324 ,1998‬‬

‫מים‬
‫כמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור נס‪-‬ציונה היא ‪ 400-500‬מ"מ גשם‪.‬‬
‫כל שמצפינים בשפלת יהודה‪ ,‬הסטיות בממוצע המשקעים השנתי הולכות‬
‫ומתמתנות‪ .‬לכן נחלי האזור מפותחים יותר מאלה שבדרום שפלת יהודה )ניר‬
‫‪ ,(100 ,1989‬דבר התורם גם להעשרת מי התהום באזור‪.‬‬
‫עדויות למפעלי מים שונים באזור נס‪-‬ציונה מצויים כבר באגדה הקשורה‬
‫בשמה הערבי של המושבה‪ ,‬ואדי חנין )עמק השושנים(‪ ,‬המסופרת בגרסאות‬
‫שונות על חפירתן של ‪ 350‬בארות על ידי שייח' בדואי‪ ,‬שחפר אותן על מנת‬
‫להשקות גינות שושנים‪ ,‬שמפרחיהן נהנתה אישתו היפה )כהנוב ‪.(10 ,1998‬‬
‫גם שלושת הבקים שהתיישבו באזור נס‪-‬ציונה בתחילת שנות השבעים של‬
‫המאה הי"ט‪ ,‬חפרו וניקו מספר בארות שייתכן כי הבארות הנדונות )וכן‬
‫הבאר בנחלת ראובן לרר‪ ,‬והבאר ששיפצו בשנים מאוחרות מיכאל הלפרין‬
‫וחברת יק"א( הן חלק מעניין זה‪ .‬שאיבת המים באזור זה במאה התשע‪-‬עשרה‬
‫נעשתה בשיטת ה"אנטיליה"‪ ,‬שיטה שידועה היתה בארץ‪-‬ישראל החל‬
‫מהתקופה הרומית‪.‬‬
‫האזור נוקז על‪-‬ידי שני ערוצי קטנים שנשפכו לערוץ נחל שורק )ואדי רובין(‬
‫ממערב‪ .‬ואדי רזיקאת ניקז את האזור המערבי שלימים תוקם עליו‬
‫ההתיישבות של גן רווה‪ .‬הערוץ של ואדי חנין‪ ,‬היה גדול יותר ועבר מדרום‬
‫וממערב לנחלת ראובן‪ ,‬ולמעשה הוא שנתן את השם לכל העמק שהשתרע כאן‪.‬‬
‫הניקוז באזור זה בעבר לא היה מוסדר‪ ,‬דבר שיצר נוף ביצתי באזורים‬
‫מסוימים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫סרפנד‬

‫דרך‬
‫יפו‪-‬חברון‬

‫דרך רמלה‪-‬‬
‫נבי רובין‬

‫ואדי חנין‬

‫ואדי רזיקאת‬

‫אזור נס ציונה לפני ההתיישבות היהודית במפת משלחת הסקר הבריטי )‪1878 ( PEF‬‬

‫‪12‬‬

‫נס ציונה במפה טופוגרפית גרמנית‬
‫ממלחמת העולם הראשונה ‪ –1918‬קנ"מ ‪1:100,000‬‬

‫)מקור‪ :‬ספרית המפות‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב(‬

‫‪13‬‬

‫פרק ב'‪ :‬ההתיישבות הערבית באזור‬
‫להתיישבות בנס ציונה קדמה התיישבות ערבית בצורות יישוב שונות‪ .‬היחסים‬
‫בין העדות ידעו עליות ומורדות ואי‪-‬אפשר לנתח את התפתחותו של האתר‬
‫מבלי להתייחס לנושא זה‪ .‬בפרק זה נתאר את ההתיישבות הערבית שבזיקה‬
‫הדוקה לנס ציונה בלבד‪.‬‬

‫סרפנד אל חרב‬

‫)‪ ,(www.palestineremembered.com‬בשנת ‪ 1931‬נמצאו בכפר ‪ 974‬תושבים‪,‬‬
‫שהתגוררו ב‪ 206-‬בתים )מילס ‪ .(23 ,1932‬במפקד ‪ 1945‬מדווח על‬

‫‪1040‬‬

‫תושבים‪ 930 ,‬מוסלמים ו‪ 110-‬נוצרים )‪.(www.palestineremembered.com‬‬
‫למרות שהכפר נהנה משגשוג כלכלי בשל קרבתו לנס‪-‬ציונה ‪ ,‬הוא היווה מרכז‬
‫לכנופיות השונות שאיימו לתקוף את נס‪-‬ציונה בפרעות בימי המנדט‪.‬‬

‫בדווים‬

‫נס‪-‬ציונה גבלה מצפון בכפר סרפנד אל חרב )"צריפין החרבה"(‪ ,‬כפר שיושב‬
‫כבר במאה ה‪.16-‬‬
‫בסוף המאה הי"ט היתה מפורסמים יבולי השעורה של הכפר וממרחקים היו‬
‫מגיעים פלאחים על מנת לקנות בכפר שעורים לזריעה )חיסין תשמ"ב‪.(150 ,‬‬

‫באזור התגוררו באופן די קבוע‪ ,‬מספר שבטים וחמולות של בדווים‪ .‬אחד‬
‫השבטים הללו היה ערב שאהין‪ ,‬שנקרא על‪-‬שם בני משפחת שאהין שעמדה‬
‫בראש השבט‪ .‬הם התגוררו סביב גבעה מזרחית לעיינות‪ .‬בראש הגבעה ניצב‬
‫בעבר קאסר שאהין )ארמון שאהין(‪ .‬למרגלות המדרון הצפוני של הגבעה היה‬

‫באותה תקופה אנשי סרפנד אל‪-‬חרב היו גובים מס בצורת מלח ממבריחים‬
‫שונים שהיו מבריחים מלח מאזור עזה‪ ,‬שם הרשויות היו מחכירות את הרשיון‬
‫לכריית מלח‪ .‬באחת הפעמים נתגלה ריב בין אנשי הכפר למבריחים בדואים‬
‫והדברים הביאו להריגת אחד הבדואים )חיסין תשמ"ב‪.(151 ,‬‬

‫בית דו‪-‬קומתי‪ ,‬שצמוד אליו היה מבנה ששימש כח'אן‪ .‬השם שאהין ניתן גם‬
‫לאתרים נוספים בתחום התיישבותו של שבט זה‪ ,‬כגון הסביל שעל אם הדרך‬
‫מיפו לעזה )מול עיינות(; תל שלאף‪ ,‬דרומית‪-‬מערבית לכפר‪-‬גבירול נקרא גם‬
‫"תל מוסה שאהין"‪ ,‬על‪-‬שמו של אחד משני המוכתרים של הכפר הערבי‬

‫הכפר ישב על הדרך שקישרה את המושבה עם ראשון‪-‬לציון ובאר‪-‬יעקב‪ .‬כפר‬
‫זה התפתח הודות לקרבתו לישובים היהודיים‪ ,‬בשל דרישתם לידיים עובדות‬
‫וכן מהשיפורים השונים שהכניסו התושבים היהודיים לחייהם )כהנוב ‪,1998‬‬
‫‪ .(73‬במפקד שנערך בשנת ‪ 1922‬התגוררו בכפר ‪ 385‬תושבים‬

‫קוביבה )קומפטון ‪ ;(16 ,1993‬הכפר הערבי קוביבה נקרא גם "קוביבת אבן‪-‬‬
‫שאהין" )קומפטון ‪.(15 ,1993‬‬

‫‪14‬‬

‫בנוסף לשבט זה‪ ,‬ידוע על שבט נוסף שפעל באזור‪ ,‬בעיקר ממערב‬
‫למושבה נס ציונה‪ .‬היה זה שבט "ערב רובין" שהתיישב סביב‬
‫אתר קברו של נבי רובין )הנביא ראובן( שבחולות פלמחים‪.‬‬
‫חוקרים וסופרים שונים‪ ,‬כגון שארל קלרמון‪-‬גאנו‪ ,‬קונסטנטין‬
‫וולני‪ ,‬ויקטור גרן‪ ,‬מרדכי בן‪-‬הלל הכהן‪ ,‬משה סמילנסקי‪ ,‬זאב‬
‫וילנאי‪ ,‬יוסף ברסלבי ואחרים‪ ,‬יודעים לספר על פעילות של‬
‫בדווים שהתיישבו באזור נבי רובין‪ .‬מתיישבים אלה החזיקו את‬
‫האתר בכל ימות השנה ובעיקר בחודשים הארוכים שבהם לא‬
‫באו עולי רגל לנבי רובין‪ .‬הם התפרנסו מחקלאות באזור הפורה‬
‫שנהנה משפע המים של נחל שורק‪.‬‬

‫מפה טופוגרפית בקנ"מ ‪ 1:20,000‬של אזור נס ציונה משנת ‪.1930‬‬
‫)שימו לב לגודלו של הכפר סרפנד אל‪ -‬חארב מצפון לנס ציונה(‬

‫‪15‬‬

‫פעילות והתיישבות הבקים‬
‫בעקבות התדלדלות הקופה הציבורית של השלטון העות'מאני‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהמלחמות במוחמד עלי )‪ (1831-1840‬ומלחמת קרים )‪ ,(1853-1856‬מכר‬
‫השלטון את אדמות ואדי חנין‪ ,‬שהיו אדמות מדינה‪ ,‬לבעלי אחוזות‪ .‬הגדול‬
‫שבהם היה מחמוד שהין אגא )אע'א( שמכר חלק מאדמותיו באזור לשלושה‬
‫אפנדים‪" ,‬בקים"‪ .‬השלושה היו תאופיק ביי אל גוסיין‪ ,‬שוקרי אפנדי תאג'י‬
‫אל‪-‬פרוקי ועבדול רחמן בק א‪-‬תאגי' )טוכלר תשנ"ח‪ ;36-39 ,‬כהנוב ‪68- ,1998‬‬
‫‪ ;72‬קומפטון ‪.(17 ,1993‬‬
‫תאופיק ביי אל גוסיין הקים את ארמונו ממערב למושבה‪ .‬יחסי השכנות בינו‬
‫ובין אנשי נס‪-‬ציונה היו טובים מאוד‪ .‬אולם עם מותו הלכו בניו בכיוון הפוך‬
‫ואחוזת תופיק ביי הפכה לבסיס של אנשי כנופיות להתקפה על המושבה‬
‫בתקופות שונות ובמלחמת העצמאות‪.‬‬
‫שוקרי אפנדי תאגי אל פרוקי בנה את ארמונו ממערב למושבה‪ .‬שוקרי אפנדי‬
‫מאהל משפחת אבו‪-‬טיור שחיו במושבה נס‪-‬ציונה )כהנוב ‪(82 ,1998‬‬

‫ובניו התנהגו לכאורה באופן ניטרלי עם אנשי נס ציונה‪ ,‬אך ארמונם שימש גם‬
‫הוא מקום מפגש לאנשי הכנופיות‪.‬‬
‫עבדול רחמן בק בנה את ארמונו בראש גבעה הנמצאת מדרום לנחלת ראובן‬
‫לרר )טוכלר תשנ"ח‪ ;37 ,‬כהנוב ‪ ;68-72 ,1998‬קומפטון ‪ .(17-19 ,1993‬הוא‬
‫היה ידיד המושבה ועזר לה בעת הפרעות בימי המנדט הבריטי‪ ,‬בכך שסיכל‬
‫בעצמו‪ ,‬פעמים רבות את כוונת ערביי הסביבה‪ ,‬שהוסתו על‪-‬ידי אנשי המופתי‬
‫חאג' אמין אל חוסייני‪ ,‬לפגוע במושבה‪.‬‬
‫שלושת בתי הבקים שרדו בשלמותם‪ ,‬ומשמשים כיום מוסדות ציבור שונים‬
‫בשולי המושבה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫השכונה הערבית במושבה‬
‫ממערב לרחוב ויצמן של היום התפתחה מאז שנת ‪ 1926‬השכונה הערבית של‬
‫נס‪-‬ציונה )כהנוב ‪ .(76 ,1998‬השכונה התפתחה הודות להתפתחות הכלכלית של‬
‫המושבה שדרשה פועלים לעבודה בפרדסים ולבניית הבתים )נאור ‪.(138 ,1994‬‬
‫עד ‪ 1926‬השטחים ממערב לכביש רחובות‪-‬ראשון לציון היו מעובדים על ידי‬
‫ערביי סרפנד אל‪-‬חרב‪ ,‬שהיו בעלי הקרקעות‪ .‬בתחילה הקים אחד מתושבי‬
‫סרפנד אל‪-‬חרב דוכן אבטיחים ומאוחר יותר הרחיבו גם לבית‪-‬קפה‪ .‬במשך‬
‫הזמן נבנו לאורך הכביש הראשי חנויות שונות ובתי‪-‬קפה‪ ,‬שהיו בבעלות‬
‫ערבית‪ .‬בעלי הקרקעות הערביים החלו להחליף את גידולי האבטיח בפרדסים‪,‬‬
‫לאחר שנוכחו לדעת שאצל מתיישבי נס‪-‬ציונה מביא ענף זה רווחים נאים‪.‬‬
‫הצורך בידיים עובדות רבות משך גם עובדים ממקומות שונים מארץ‪-‬ישראל‬
‫ואף מהחורן וממצרים )כהנוב ‪ .(77 ,1998‬כך החלו להבנות מאחורי החנויות‬
‫ובתי‪-‬הקפה הערביים פחונים ואוהלים רבים‪ .‬על פי מפקד שנערך בשנת ‪1931‬‬
‫נמצאו בנס‪-‬ציונה ‪ 1013‬תושבים יהודים ו‪ 280 -‬תושבים ערבים )נאור ‪,1994‬‬
‫‪ .(khalidi 1992, 419;138‬במשך הזמן הלכו ונבנו בשכונה בתי אבן במקום‬
‫האוהלים והפחונים‪ .‬כמו כן נבנה בשנת ‪ 1935‬מסגד על‪-‬ידי שוקרי בק תאג'י‬
‫)רוקח‪ .(125 ,1970‬ממנו נשמעו מאורח יותר‪ ,‬הסתות כנגד תושבי נס‪-‬ציונה‪,‬‬
‫על‪-‬ידי שלוחי הועד הערבי העליון‪ .‬בשנת ‪ 1945‬כללה השכונה ‪ 1620‬תושבים‬
‫ערבים )‪.(khalidi 1992, 419‬‬

‫שיירת גמלים על רקע השכונה הערבית של נס‪-‬ציונה‪1928 ,‬‬
‫)מקור‪ :‬א‪.‬צ‪.‬מ‪(PHG -126086 ,‬‬

‫‪17‬‬

‫פרק ג'‪ :‬רקע היסטורי לתולדות האתר‬
‫אזור זה של נס ציונה נרכש לראשונה על‪-‬ידי ראובן לרר‪ ,‬מייסד מושבת היחיד‬
‫"נחלת ראובן"‪.‬‬
‫ראובן לרר נולד בעיירה סבינוב שבפולין בשנת תקצ"ב )‪ ,(1832‬לאביו ישעיהו‬
‫זנוויל‪-‬פצ'ורניק )אליאב ‪ ;419 ,1981‬לרר ‪ .(164 ,1996‬בשל החשש לחטיפת‬
‫ילדים לשירות בצבא הצאר הרוסי‪ ,‬הוברח על‪-‬ידי אחיו אל דודו שהתגורר‬
‫באוקראינה )גרא ‪ .(24 ,1989‬משם העבירו דודו‪ ,‬בשנת ‪ ,1846‬לאיכר גרמני‬
‫בשם לרר‪ ,‬שהסתיר אותו באחוזתו בכריסטו‪-‬ינובקה‪ ,‬בקירבת העיר אודסה‪,‬‬
‫והכשיר אותו כאיכר )גרא ‪ ;29 ,1989‬לרר ‪ .(164 ,1996‬במשך כחמש שנים חי‬
‫ראובן באחוזת לרר‪ ,‬וכהוקרה למשפחה הגרמנית‪ ,‬שינה את שם משפחתו‬

‫בשהותו באודסה הכיר את פייגה‪-‬לאה בת שמואל בר פיינשטיין ונישא לה‪.‬‬
‫בנם הבכור משה‪-‬אהרון נולד באודסה בראשית תרכ"ט )‪ (1869‬ובתם פנינה‪-‬‬
‫פרל נולדה באודסה באלול תרל"ד )‪) (9/1874‬גרא ‪.(59 ,1989‬‬

‫מפצ'ורניק ללרר )גרא ‪ ;35 ,1989‬לרר ‪.(164 ,1996‬‬
‫בשנת ‪ 1851‬לערך‪ ,‬עזב ראובן לרר את אחוזת לרר הגרמני ועבר להתגורר בעיר‬
‫אודסה‪ ,‬שם הצליח לאתר רבים מבני משפחתו‪ .‬שם התוודע ליעקב קרפוב‪,‬‬
‫ועימו עסק בחקלאות בכפר מרלוב ליד אודסה‪ .‬שותפות זאת נתפרקה לאחר‬
‫כמה עונות חקלאיות‪ .‬ראובן לרר עבר לאודסה‪ ,‬ועבד כשכיר אצל סוחר‬
‫התבואה שמואל בר פיינשטיין‪ ,‬שהיה ספק מזון של הצבא הרוסי )גרא ‪,1989‬‬
‫‪ .(44‬במסגרת עבודתו נדד ראובן לרר יחד עם הצבא הרוסי במערכותיו בשנת‬
‫‪ 1854-6‬במלחמת קרים וכן ב‪ 1878 -‬במלחמת רוסיה‪-‬תורכיה )גרא ‪46 ,1989‬‬
‫‪ ;60,‬לרר ‪.(164 ,1996‬‬
‫פייגה וראובן לרר )מקור‪ :‬גרא ‪.(141 ,1989‬‬

‫‪18‬‬

‫בשהותו באודסה פגש לרר בשוק גרמני בשם רייסלר‪ ,‬בעל אחוזה בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬התעוררות הציונית שעברה על יהודי רוסיה בשל הפוגרומים‬
‫והלחצים השונים שהופעלו עליהם‪ ,‬עוררו גם את ראובן לרר‪ .‬פגישתו עם‬
‫רייסלר באודסה הביאה להחלפת אחוזותיהם‪ :‬רייסלר יעביר ללרר את‬
‫אחוזתו בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר לפי דברו היתה "ליד ירושלים" ואילו לרר יעביר‬
‫לגרמני את אחוזתו ליד אודסה )סמילנסקי ‪ ;144 ,1943‬לרר ‪.(164 ,1989‬‬
‫באביב תרמ"ב )‪ (1882‬עלה ראובן לרר עם בנו הבכור משה לירושלים )גרא‬
‫‪ ;109 ,1989‬לרר ‪ .(164 ,1989‬ב‪-‬א' בתמוז תרמ"ג )‪ (1883‬הגיעו ראובן לרר ובנו‬
‫משה לאחוזתם החדשה בואדי חנין‪ .‬האחוזה התגלתה כמקום נטוש ועזוב‬

‫על‪-‬מנת לחזק את ההתיישבות בנחלה הפיץ לרר כרוזים ביפו‪ ,‬שבהם קרא‬
‫להקמת מניין וישוב ארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא חילק מאדמותיו יחידות משנה‬
‫למתיישבים שיצטרפו אליו‪ .‬בשנת תרמ"ו )‪ (1885‬ייפה ראובן לרר שלוח מטעם‬
‫מוסדות חסד וחינוך בירושלים שנסע לרוסיה‪ ,‬למכור ‪ 1200‬דונם מאדמתו‬
‫לעשרים משפחות‪ .‬למרות זאת לא נמצאו קונים רבים ורק בשנת תרמ"ז‪,‬‬
‫בעזרתו של אוסוביצקי‪ ,‬פקיד הברון‪ ,‬נרכשו מספר חלקות )קלוזנר תשכ"ה‪,‬‬
‫‪ .(37‬בנוסף לכל הפעולות הללו המשיך ראובן להעלות מבני משפחתו הענפה‬
‫מרוסיה )גרא ‪(168 ,1989‬‬
‫בשנת ‪ 1887‬בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע ראובן לרר‪ ,‬ביקש מהברון‬
‫רוטשילד הלוואה בסך ‪ 12,000‬פרנק‪ .‬משהתקשה לפרוע אותה העביר הפרדס‬

‫)לבונטין‪ ,‬בתוך ברלוביץ ‪ .(29 ,1992‬במקום מצאו השניים את הפועל הכושי‬
‫יאסין‪ ,‬שהיה היחיד לטפל במקום )גרא ‪ ;112 ,1989‬כהנוב ‪;12 ,1998‬‬
‫סמילנסקי ‪.(145 ,1943‬‬
‫בשנת ‪ 1883‬חזר ראובן לרר לאודסה על מנת להעלות את אישתו פייגה וילדיו‬

‫לרשות הברון )כהנוב ‪ ;15 ,1998‬לרר ‪ .(165 ,1996‬פרדס נוסף הידוע בשם‬
‫"פרדס הדקלים" הועבר בשנת ‪ 1905‬לידי ערבי‪ ,‬כתמורה להלוואה שלקח ממנו‬
‫)כהנוב ‪.(16 ,1998‬‬
‫לעת זקנה חילק את נחלתו בין צאצאיו הרבים‪ .‬ראובן לרר נפטר בעצם ימי‬

‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬היה זה בעקבות הידיעות על הפרעות ביהודי רוסיה בעקבות‬
‫רצח הצאר אלכסנדר השני )גרא ‪,1989‬‬
‫‪ .(119‬לפני צאתו שכר ראובן לרר שני פועלים להפעלת הבארות )גרא ‪,1989‬‬
‫‪ .(119‬ראובן ביקש לקחת עימו את משה בנו‪ ,‬אולם ידידו‪ ,‬מיכל לייב כץ‪,‬‬

‫המלחמה ב‪ -‬ט"ז באייר תרע"ז )‪ , (8/5/1917‬בגיל ‪) 85‬גרא ‪ ;320 ,1989‬כהנוב‬
‫‪ .(17 ,1998‬אישתו פייגה חיה שנים רבות אחריו ועבדה כמנהגה יום יום עד יום‬
‫מותה ב‪ -‬י"ז בכסלו תרצ"ט )‪ (10/12/1938‬והיא בת ‪) 116‬גרא ‪.(326 ,1989‬‬

‫אשר זמן רב נראה שלא טופל כראוי‪…" ,‬הגן נחרב ונהרס ולא ישא פרי…"‬

‫המליץ לו להשאיר את משה תחת חסותו והשגחתו בנחלה‪.‬‬
‫פייגה‪ ,‬בניגוד לדעת הוריה‪ ,‬עלתה בי"א בתמוז תרמ"ג )‪ (6/7/1883‬עם ראובן‬
‫וילדיהם לארץ‪-‬ישראל )לרר ‪ .(164 ,1996‬למשפחת לרר הצטרפו אחות ראובן‬
‫שרה‪ ,‬ילדיה ובעלה אהרון בוקסר ואביו של אהרון יצחק בוקסר )גרא ‪,1989‬‬
‫‪.(125‬‬

‫‪19‬‬

‫שלבים ברכישת אדמות נס‪-‬ציונה )רובנס(‬

‫‪20‬‬

‫ענף הפרדסנות במשפחת לרר‬

‫אל‪-‬חנין ליפו אל החוף" )עבר‪-‬הדני ת"ש‪ .(45 ,‬העברת האחריות המנהלית‬
‫והחקלאית לידיה של יק"א בראשית המאה העשרים הביאה לשינוי במפת‬

‫הורתה ולידתה של נחלת ראובן והמושבה נס ציונה שזורות וקשורות בענף‬
‫הפרדסנות מלכתחילה‪ .‬כבר בראשית דברנו יש להזכיר כי ראשיתו חידושו של‬
‫ענף הפרדסנות העברי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬החל בקרב היישוב היהודי ביפו‪ ,‬באמצע‬
‫המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ולא מעט בזכותו של משה מונטיפיורי‪ .‬יפו‪ ,‬שהיתה מרכז‬
‫הדרים חשוב‪ ,‬הקרינה הן על יהודי העיר ושכונותיה החדשות והן על מתיישבי‬
‫מושבות יהודה‪.‬‬
‫השטח אותו רכש ראובן לרר‪ ,‬היה נטוע בעיקר פרדס פרי הדר‪ ,‬אולם הוא היה‬
‫מוזנח‪ ,‬בעקבות נטישת הקרקע‪ ,‬ולמרות זאת יש לראות בו את הפרדסן‬

‫הדור השלישי בפרדסנות ‪ -‬הקמת פרי‪-‬תז‬
‫כמו רבים מפרדסני נס ציונה‪ ,‬גם בני משפחת לרר הצטרפו לאגודת "פרדס"‬
‫לצורך שיווק התוצרת‪ .‬בין חברי האגודה ניתן למצוא את שמותיהם של משה‬

‫הראשון בנס ציונה‪ .‬על‪-‬אף שראובן לרר נאלץ למכור חלק מן הקרקע שרכז‬
‫לערביי סראפנד‪ ,‬הוא ובנו עסקו לא רק בשיקום הפרדס המוזנח‪ ,‬אלא בנטיעת‬
‫שתי חלקות חדשות‪ .‬בעקבות ראובן לרר המשיכו שני בניו‪ ,‬משה ובצלאל‪ ,‬את‬
‫פעלו בענף הפרדסנות )עבר‪-‬הדני ת"ש‪ ;23 ,‬עבר‪-‬הדני תש"ל‪ ;17 ,‬רוקח‪,1970 ,‬‬

‫)ויורשיו(‪ ,‬יעקב ואף אריה ושושנה )מבאר יעקב( )עבר‪-‬הדני ת"ש‪.(221 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1936-1937‬פרץ משבר חמור בענף הפרדסנות‪ ,‬שהלך והחריף משנה‬
‫לשנה‪ .‬סיבה ראשונה למשבר היתה היתה מגבלות ומכס שהטיל השלטון‬
‫הבריטי על התוצרת הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬סיבה שנייה נעוצה היתה בריבוי‬

‫‪.(126‬‬
‫על האווירה המיוחדת במושבה‪ ,‬שנוצרה בעקבות הפרדסנות תיאר אחד‬
‫מילדי המושבה בחיבור שכתב‪" :‬האילנות עייפים ממשא כבד של תפוחי זהב‪,‬‬
‫ויהודים‪ ,‬רק יהודים‪ ,‬עומדים אצל האילנות ומזמרותיהם בידיהם‪ ,‬מקצצים‬

‫נטיעות הפרדסים בתקופת שגשוג הענף‪ ,‬ללא תיכנון וללא טיפול ראוי‪ ,‬דבר‬
‫שהשפיע על איכות הפרי‪ .‬התחרות בין המגדלים והמשלחים השונים‪ ,‬הביא‬
‫לירידה באיכות הפרי‪ .‬מחלות שונות שתקפו את ענף ההדרים באותה עת‪ ,‬גרמו‬

‫ומלקטים לתוך הסלים אשר על הארץ‪ .‬והסלים שיתמלאו יישאום מתוך‬
‫הפרדס במוט‪ ,‬ארבעה סלים על כל מוט‪ ,‬ושני אנשים נושאים בו ]…[ בחצר‬
‫מריקים את הסלים וסביב בית האיכר הולך וגדל הר התפוחים הזהובים‪ .‬פה‬
‫אנשים בוררים את התפוחים המובחרים וכורכים אותם בנייר וממלאים בהם‬
‫תיבות עץ למכירה‪ .‬אורחות גמלים טעונים תיבות תפוחי‪-‬זהב נוהרות מוואדי‬

‫שטחי הפרדס במושבה‪ .‬עתה ניסתה יק"א‪ ,‬בניצוחו של האגרונום נייגו ממקוה‬
‫ישראל‪ ,‬להשפיע על איכרי המושבה לטעת פרדסים קטנים בגודל של ‪10‬‬
‫דונמים כל אחד‪ ,‬בסיוע והלוואה שקיבלו מיק"א‪ .‬בשנת ‪ 1912‬הצטרפו פרדסני‬
‫נס ציונה לאגודת "פרדס"‪ ,‬שהוקמה כ‪ 12-‬שנים קודם )עבר‪-‬הדני תש"ל‪.(37 ,‬‬

‫לצניחת מחירים גם בשוק המקומי‪ .‬המצב החמור בענף גרם לסיכסוכים‬
‫בחברת "פרדס"‪ ,‬שאנשי נס ציונה מילאו בה תפקיד חשוב‪.‬‬
‫באגודת "פרדס" דרשו לרכז את אריזת הפרי והמשלוח תחת אחריותם‪ .‬חלק‬
‫מאנשי נס ציונה‪ ,‬ובהם בני משפחת לרר‪ ,‬התנגדו לאריזה מרכזית‪ ,‬כי רבים‬
‫מהם היו אורזים בעצמם ולא האמינו כי יהיה מי שייטיב לעשות זאת מהם‪.‬‬
‫אנשי נס ציונה חסו על פירותיהם שנחשבו כמשובחים‪ ,‬וחששו כי לא יעמדו‬

‫‪21‬‬

‫בתחרות מול הפרי הזול המוצע בשוק‪ .‬הם הציעו כי במקום לאחד חברות‪,‬‬
‫יצטרפו מגדלים אחרים אל חברת "פרדס"‪ ,‬במעמד מיוחד‪ .‬משנוכחו לדעת כי‬
‫אין להם השפעה על המהלכים‪ ,‬פרשו פרדסני נס ציונה בשנת ‪ ,1936‬מאגודת‬
‫"פרדס" שהיו שותפים בהקמתה‪ ,‬והקימו אגודה חדשה משלהם "פרי‪-‬תז"‬
‫)כהנוב‪ ,‬פרי‪-‬תז; סמילנסקי ‪.(149-150 ,1953‬‬
‫בין היוזמים להקמת האגודה החדשה היה מרדכי לרר ועל מייסדיה נמנו‬
‫ירמיהו בוקסר )חותנו של מרדכי לרר(‪ ,‬שמואל סלוביס‪ ,‬ישראל זייגר ואריה‬
‫פצ'ורניק‪ .‬למייסדי האגודה החדשה היה ברור כי רבים מפרדסני נס ציונה‬
‫ייצטרפו אליהם וזאת משום מעמדם הציבורי והאישי של המייסדים‪ ,‬כמנהיגי‬
‫ענף הפרדסנות במושבה‪ ,‬וכן לאור השפעתם הרבה בקרב בני משפחותיהם‪.‬‬

‫סיכום מספרי להתרשמות על ענף ההדרים מובא בטבלה שלהלן‪ .‬אולם ראוי לציין כי‬
‫בהיעדר מקורות מדוייקים איננו יכולים לקבוע מה היה שטח ההדרים ברשותם של‬
‫משפחת לרר בסוף התקופה העות'מאנית‪ ,‬משהחלו למכור שטחים מנחלתם‪ ,‬עבור‬
‫מתיישבים אחרים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬רוב פרי ההדר של נס ציונה‪ ,‬ואף של בודדים מראשון לציון ומתל אביב‪,‬‬
‫טופל תחת כנפי האגודה החדשה‪.‬‬
‫עיון ברשימת חברי אגודת פרי‪-‬תז מלמד ראשית לכל‪ ,‬כי כל צאצאי ראובן לרר‬
‫ומשה לרר‪ ,‬היו חברים באגודה זו‪ ,‬והחזיקו חלקות בשטחים בגודל של עשרות‬
‫דונמים כל אחד‪ .‬מרשימה זו מתגלה שוב גישתם של ראובן לרר ובנו משה‪,‬‬
‫שחילקו את שטחי הפרדסים שהיה בבעלותם בין כל צאצאיהם‪.‬‬
‫בני משפחת לרר נטלו חלק פעיל במוסדות אגודת פרי‪-‬תז‪ .‬ראובן )בן משה( לרר‬
‫היה חבר ההנהלה האחרונה; מאיר לרר ושרה )אשת יוסקה( לרר היו חברי‬
‫המועצה; מיכה לרר שימש כיושב‪-‬ראש מועצת האגודה; ראובן לרר שימש גם‬
‫בועדת בית האריזה של האגודה‪.‬‬
‫בית האריזה של פרית"ז הוקם בסמוך לתחנת הרכבת שברחובות‪ .‬האגודה‬
‫פורקה בשנת ‪ .1992‬בית האריזה נסגר ובמקומו הוקמה סוכנות למכירת‬
‫מכוניות )בני משה קרסו(‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫טבלת סיכום אודות ענף ההדרים בנחלת ראובן ונס ציונה‬
‫המדווח‬

‫שנה‬

‫מקור ביבליוגרפי‬

‫‪1886‬‬

‫דוד בוימגארטען‬

‫תרמ"ז‬
‫‪1889‬‬

‫מנשה מאירוביץ‬
‫סענדר פייביש בן דוד הכהן‬

‫‪1891‬‬

‫זאב יעבץ‬

‫שוט בארץ‬

‫‪1899‬‬

‫ראפאלוביטש‬

‫מראה ארץ‪ -‬ישראל והמושבות‬

‫שטח‬

‫המגיד‪ /‬חיסין תשמ"ב‪156 ,‬‬

‫‪ 1500‬דונם עצי פרי‬

‫מאירוביץ‬

‫‪ 330‬המה גנים‬

‫לוח ירושלמי לשנת תרמ"ט )‪(1889‬‬

‫‪ 6000‬עצי פרי שונים‬

‫בעיקר פרדסים ומעט פלחה‬
‫וכרמים‬
‫‪ 1500‬דונם‪ ,‬תפוזים‪ ,‬לימונים‪,‬‬
‫אתרוגים ופירות נוספים‪,‬‬
‫‪ 150000‬גפנים‪ ,‬כוורנות‬

‫ישעיהו‬

‫‪1910‬‬

‫שמואל הירשברג‬

‫הירשברג תר"ע‬

‫‪1913‬‬

‫משה סמילנסקי‬

‫פרקים בתולדות הישוב‪1978 /‬‬

‫‪1914‬‬

‫גירץ‪ .‬א‬

‫‪Statistical handbook of Jewish‬‬
‫‪Palestine, 1947,p.50‬‬

‫‪1921‬‬

‫ישעיהו פרס‬

‫ארץ‪ -‬ישראל וסוריה הדרומית‪/‬‬

‫‪ 1500‬דונם‪ ,‬כרמים‪ ,‬פרדס‪,‬‬
‫ירקות‪ ,‬כוורנות‬
‫‪ 3000‬דונם נטוע הכולל פרדסים‪,‬‬
‫שקדים וגפנים‬

‫תרפ"א‬

‫‬‫‪ 2800‬דונם‪ ,‬בעיקר הדרים‬

‫‪23‬‬

‫קבוצת אריזה בנס ציונה‪ .1930 ,‬מימין‪ ,‬עתניאל ניימן‪ ,‬ומשמאל‪ ,‬מרדכי לרר )אוסף חנה לרר(‬

‫טרזינה )קרונית הדרים( בנס ציונה‪ .‬מרדכי לרר במרכז )אוסף חנה לרר(‬

‫‪24‬‬

‫פרק ד'‪ :‬קורות מאיר לרר )‪(2001-1913‬‬
‫כפי שתיארנו לעייל חולקה נחלת ראובן לבניו‪ ,‬ושטח זה )נס‪ (121/‬עלה בגורל‬
‫בנו מאיר‪ .‬לפי "תעודת נתינות של ממשלת פלשתינא א"י" שהומצאה למשה‬
‫לרר על‪-‬ידי ממשלת המנדט הבריטי בשנת ‪ 14) 1930‬ביוני(‪ ,‬עולה כי מאיר‬
‫לרר נולד בנס ציונה בתאריך ‪ .15.2.1914‬לפי גירסאות אחרות במשפחה‪ ,‬נולד‬
‫בשנת ‪) 1913‬לרר מונה תשס"ד(‪.‬‬
‫בנם התשיעי של משה ורבקה לרר‪ ,‬היה ילד חולני מאוד‪ .‬נדמה כי כל תחלואי‬
‫התקופה תקפוהו‪ :‬טיפוס‪ ,‬קדחת‪ ,‬דיזינטריה ואפילו בעיות פרקים‪ .‬הוא היה‬
‫"חלשלוש" כפי שכינוהו במשפחה‪ ,‬אך בה במידה – חרוץ‪ .‬בחצר הבית גידל‬
‫חצילים והשקה אותם במשפך‪ ,‬כי לא היה צינור‪ .‬ברגליים יחפות התרוצץ בין‬
‫הערוגות בבוץ‪ ,‬וחטף דלקת פרקים בעטייה נאלץ לשכב בבית חודשיים ימים‪.‬‬
‫אולם לאותו נער "חלשלוש" היו אמביציות הכרוכות במאמץ פיזי‪ ,‬אותן הביא‬
‫לידי ביטוי גם במשחק הכדורגל‪ .‬מאיר נמנה על ראשוני קבוצת הנוער של‬
‫"מכבי נס ציונה"‪ ,‬בתפקיד המתאים ביותר למגבלותיו ‪ -‬שוער הקבוצה‪,‬‬
‫ולמעשה השוער הראשון שלה )הימן ‪.(148‬‬
‫מקווה המים שחסם את דרכו של מאיר למקווה ישראל‬

‫צפונית לפרדס ומועדים היו להצפה‪ .‬מעשה שהיה כך היה‪ :‬בהיות מאיר בן ‪14‬‬
‫מאס בשלוליות ובביצה שניקוו סביב ביתם‪ .‬הוא נקט יוזמה‪ ,‬נטל טוריה‬

‫ופתח חריץ בסוללת העפר שהקימו פקידי הברון‪ .‬מי הגשמים שנתכו בעוז‬
‫הרחיבו את החריץ למפתח רחב – והפרדס הוצף ללא יכולת ניקוז‪.‬‬
‫הפקידים בררו את פשר "החבלה" ונתגלה כי ידו של אחד מילדי משה לרר‬
‫הייתה במעל‪ .‬מאיר‪ ,‬באומץ‪ ,‬הודה כי הוא האחראי למעשה "ידעתי שאם‬
‫אחרוץ חריץ‪ ,‬שטף המים כבר יעשה את כל היתר‪ .‬לא הייתה כאן כוונת זדון‪,‬‬
‫אלא שכך איננו רוצים ואיננו יכולים לחיות!" פסק הנער‪.‬‬
‫פקידי הברון‪ ,‬על אף כעסם‪ ,‬נעתרו למצוקת התושבים‪ ,‬תיקנו את הפירצה‬
‫וחפרו תעלה לניקוז המים משטח המגורים‪.‬‬
‫אליה וקוץ בה‪ ,‬בזה לא תם הסיפור‪ :‬חודשים מספר לאחר "התקרית" ביקש‬
‫מאיר להירשם ללימודים ב"מקווה ישראל"‪ .‬איתרע מזלו ואחד מפקידי הברון‬
‫זיהה אותו שם ומנע קבלתו לבית‪-‬הספר )לרר מונה תשס"ד; לרר ראובן‬
‫תשס"ד(‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בהיותו בן כ‪ ,15-‬בעל דעות איתנות‪ ,‬תמו לימודיו של מאיר והחל פרק חדש‬
‫בחייו‪ .‬בטל מלימודים‪ ,‬הצטרף הנער לאביו בעבודת הכוורנות‪ .‬הוא עבד‬

‫"פרק המים" של מאיר לא הסתיים בהשקיית החצילים‪ .‬בעשור הראשון‬
‫למאה ה‪ 20-‬נאלצו ראובן ומשה להעביר חלק מן הפרדס והנחלה שלהם לברון‬
‫רוטשילד בגין חוב שחבו לו‪ .‬הפרדס היה ממוקם באגן הניקוז של ואדי חנין‬
‫ואליו נקוו מי הגשמים‪ .‬על‪-‬מנת למנוע הצפת הפרדס ונזקי מים‪ ,‬בנו פקידי‬

‫בשותפות עם האב‪ ,‬צבר ידע וניסיון‪ ,‬למד את אורחות הדבורים‪ ,‬מחלותיהן‪,‬‬
‫דרכי התמודדות עם המפגעים השונים‪ .‬לימים‪ ,‬פיתח שיטות טיפול וכוורנות‬
‫שזכו להכרה אקדמית‪ .‬תלמידי הפקולטה לחקלאות היו מגיעים ל"יום גידול‬
‫דבורים אצל לרר"‪ ,‬במהלכו הכירו מקרוב את ההיבטים היישומיים בענף‬

‫הברון‪,‬דייק גבוה‪ .‬אלא שהם לא התחשבו במיקום בתי המגורים‪ ,‬ששכנו‬

‫הדבורים‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫מאיר נדד עם דבוריו באזורים שונים‪ ,‬בהתאם לעונות השנה ומועדי הפריחה‪.‬‬
‫בעונת פריחת ההדרים היה פורש את הכוורות בפרדסים‪ ,‬ולאחר הרדייה היה‬
‫מעתיק אותן לאזורי פריחת פרחי‪-‬הבר‪ .‬בג'יפ היה תר ומאתר מקומות‬
‫הולמים לדבורים באזור רמלה‪-‬לוד‪ ,‬יובלי נחל איילון ועוד‪ .‬מקומות שכוורנים‬
‫אחרים לא הגיעו אליהם‪.‬‬
‫שאלו פעם את מאיר במה עושרו וגדולתו? ענה האיש "בן גוריון הוא ראש‬
‫ממשלה של שני מיליון נפשות‪ ,‬ואני ראש ממשלה של שני מליארד דבורים‪"...‬‬
‫)לואני תשס"ד(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1974‬עבר מאיר התקף לב‪ ,‬ובעצה אחת עם משפחתו הוחלט למכור את‬
‫המכוורת – הציוד‪ ,‬כלי הרכב ואפילו שלושת הפועלים המסורים אבו‪-‬יוסוף‪,‬‬
‫מוחמד ואיברהים‪ .‬המכוורת נמכרה לראובן פצ'ורניק‪.‬‬

‫הקמת המשפחה‬
‫העלם מאיר‪ ,‬הכוורן‪ ,‬החליט להקים משפחה‪ .‬את ליבו שבתה חיה לבית‬
‫איינשטיין‪ ,‬שעלתה ארצה עם הוריה מרים וקופל‪ ,‬בשנת ‪ .1922‬בעיר מוצאם‬
‫סובלק‪ ,‬היה קופל פקיד בקרן הקיימת‪ .‬פנחס ספיר שלימים אחר כך היה לשר‬
‫האוצר של מדינת ישראל‪ -‬היה סגנו‪ .‬בארץ התיישבה המשפחה בבאר יעקב‬
‫ונטעה פרדס‪ .‬העלייה לא צלחה ומשפחת איינשטיין שבה לפולין בגלל קשיים‬
‫כלכליים‪ .‬אולם כעבור ‪ 5‬שנים‪ ,‬ב‪ ,1927 -‬שבו ארצה באותה אניה בה הגיע גם‬
‫המשורר חיים נחמן ביאליק‪.‬‬
‫אבי המשפחה עיבד את הפרדס ומרים איינשטיין פתחה מסעדה‪ ,‬שרוב‬
‫סועדיה היו החיילים האנגלים ששרתו במחנה "ספרנד" הסמוך‪ .‬חיה סייעה‬

‫בבישול‪ ,‬במטבח המסעדה ואחותה – שימשה כמלצרית‪ .‬ובנוסף‪ ,‬פתחו בחצר‬
‫ביתם משתלה – גם בה סייעו הבנות‪ .‬את לימודיה היסודיים סיימה חיה‬
‫בבית‪-‬הספר "חביב" בראשון לציון‪.‬‬
‫העלמה נחשבה ליפה בבנות הסביבה ומאיר התאהב בה‪ .‬בשנת ‪ 1935‬נישאו‬
‫השניים‪.‬‬
‫בראשית דרכם‪ ,‬עדיין מתמודדים על עצמאותם הכלכלית‪ ,‬נדד הזוג בדירות‬
‫שכורות‪ .‬הם גרו בעליית הגג בבית משפחת היימן )רחוב הדקל פינת רחוב תל‪-‬‬
‫אביב(‪ ,‬ומשם עבור להתגורר בבית נמרובסקי‪ ,‬בית בן קומותיים ברחוב הרצל‪,‬‬
‫שהשקיף על השכונה הערבית‪ .‬ואז רכש מאיר עם אחיו ראובן ויוסקה מגרש‬
‫במקום בו היה השוק הערבי‪ ,‬ולימים רחוב הרצל מספר ‪ .21‬כשהגיעה העת‪,‬‬
‫בנו מאיר וחיה את ביתם בפרטי‪ ,‬מלבני סיליקט וגג רעפים אדומים – בית נוח‬
‫ויפה בעל חצר גדולה‪ ,‬שמוקמה בה גם מכוורת‪ .‬בניית הבית הסתיימה ב‪-‬‬
‫‪ .1953‬מונה‪ ,‬בנם יחידם של בני הזוג‪ ,‬שנולד כבר ב‪ 1950-‬בבית נמרובסקי‪,‬‬
‫הכניס חיות ושמחה לבית וריתק את תשומת לב הוריו שדאגו לגדלו ולטפחו‬
‫באהבה רבה‪.‬‬
‫בדברי ההספד שרשם אבנר כהנוב‪ ,‬על מותו של מאיר‪ ,‬הוא מספר‪" :‬מאיר‬
‫התרחק מעסקנות ציבורית ותחם לעצמו מסגרת חיים ברורה‪ :‬המשפחה‪,‬‬
‫הבית‪ ,‬הפרדס‪ ,‬הכרם‪ ,‬המכוורת‪ .‬מאיר מגדל הדבורים‪ ,‬הצטייר כמסמל את‬
‫הדבורה החרוצה‪ ,‬שכל חייה הם מטרה אחת‪ :‬לעשות הכל למען המכוורת‬
‫ומלכתה – במזון‪ ,‬בהגנה ובחיזוק"‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫ממול‪ :‬שטר כתובת הנישואין של מאיר וחיה לרר‬

‫למעלה – מאיר וחיה לרר‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫הכורם‬
‫אך מאיר לא הסתפק בעיסוקו בענף הדבורים‪ .‬בשנת ‪ 1960‬רכש כרם בגדרה ב‪-‬‬
‫‪ 1970‬מכר כרם זה ובמקומו קנה אחר באזור "סיידון‪-‬גזר" )אזור חולדה‪-‬כרמי‬
‫יוסף כיום(‪ .‬הפעם סייע בנטיעה ובעיבוד בנו מונה‪ ,‬שזה עתה סיים את לימודי‬
‫התואר השני‪ .‬מידי בוקר רכב מונה על הטרקטור החדש שנקנה‪ ,‬לכרם‬
‫המרוחק מנס‪-‬ציונה‪ .‬הענבים המשובחים שהניבו הגפנים – משווקים עד היום‬
‫לאגודת הכורמים "כרמל מזרחי" ולאיגוד גפן ויין‪.‬‬

‫מוחמד עטייה נישא בינתיים‪ ,‬נולדו לו ילדים והוא כונה אבו‪-‬יוסוף‪ .‬הוא החל‬
‫לעבוד כפקיד באירגון האו"ם‪-‬אונר"א‪ ,‬בסיוע בחלוקת מזון לפליטים בעזה‪.‬‬
‫בעל מעמד וכבוד בקהילתו‪ .‬על אף זאת‪ ,‬שב לעבוד‪ ,‬לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬עם מאיר במכוורת ובפרדס ונחשב לבן משפחה וחבר נאמן‪.‬‬
‫מאיר אהב "להתגנב" אל רעיו הערבים‪ ,‬להתרועע עימם בפרדס על ארוחת‬
‫"טביח" – ירקות מבושלים בקדירת חרס‪ .‬זאת למגינת לב רעייתו שהייתה‬
‫בשלנית מעולה‪.‬‬
‫לבוש מעין תלבושת אחידה – מכנסי חאקי קצרים וחולצת פסים שרקעה לבן‪,‬‬
‫נעול סנדלים או מגפיים – כך זוכר אותו מונה‪ .‬צנוע בלבושו ותמיד נקי‪.‬‬
‫נהג להשכים מידי בוקר טרם הנץ החמה‪ ,‬לשתות תה עם פרוסת לחם בדבש‬

‫מאיר והשכנים הערבים‬
‫בנו של מאיר‪ ,‬מונה‪ ,‬זוכר אנקדוטות רבות מדמותו של אבא‪ .‬אחת מהן –‬
‫קשריו ההדוקים עם הערבים אותם למד להכיר מקרוב בעקבות העתקת‬
‫הכוורות בהתאם לעונות הפריחה‪ .‬קשר מיוחד היה לו עם בנו של אבו‪-‬ראנם‪,‬‬

‫ולצאת לעבודתו כחקלאי‪ .‬בשקט בשקט יצא – כדי לא להפריע את שנתם של‬
‫רעייתו ובנו‪ .‬לעת צהריים היה שב הבייתה לאכול את הארוחה שבישלה חיה –‬
‫אוכל טרי מידי יום ביומו – מרק ירקות‪ ,‬דייסת גריסי קוסמת‪ ,‬צלי בקר‬
‫שתובל בעלי דפנה שנקטפו בחצרו של ראובן‪ ,‬אחיו הצעיר ושכנו‪ ,‬ולקינוח –‬

‫גדול השודדים הערבים‪ .‬יום אחד נסעו השניים לרמלה אך בדרכם נתקלו‬
‫באנשי כנופיה יריבה‪ ,‬באיומי אקדח ציוו לרדת מן הרכב ‪ .‬ראנם שלף אקדח‬
‫ואיים על התוקפים שאם יגעו לרעה במאיר לרר "יהיה להם עסק איתו"‪.‬‬
‫"המתקפה" הוסרה והם המשיכו בדרכם‪.‬‬

‫"קומפוט" פירות‪ .‬תמיד אכלו בשעה ‪ 13.00‬ולאחר הארוחה – מנוחה שנמשכה‬
‫עד השעה ‪ .15.30‬סדר יום קבוע‪ .‬תה של מנחה עם עוגה ושוב לעבודה – לפרדס‬
‫או למכוורת‪ ,‬עד רדת החשכה‪.‬‬
‫צנום ונמוך קומה היה מאיר‪ ,‬אך עשוי ללא חת‪ .‬לא ידע פחד מהו‪ .‬באחד‬

‫סיפור אחר – לאחר מלחמת ששת הימים הופיע בבית משפחת מאיר לרר ערבי‬
‫עטור שער לבן ושפם מרשים‪ ,‬מאיר והזר דברו בחצר ולפתע נפלו איש על‬
‫צווארי רעהו‪ .‬מסתבר כי היה זה מוחמד עטייה‪ ,‬ערבי שעבד ב‪ 1948 -‬אצל‬
‫המשפחה בפרדס‪ ,‬אך בעקבות מלחמת השחרור נאלץ לברוח עם משפחתו‪.‬‬

‫מלילות החורף היתה התחזית כי צפויה קרה‪ .‬הפרדס של המשפחה – שנמצא‬
‫באזור הנמוך בנס‪-‬ציונה‪ ,‬מועד היה להינזק‪ .‬מאיר לא התעצל‪ ,‬קנה אצל בירגר‬
‫צמיגים ופזרם מסביב לפרדס‪ ,‬והצית אותם‪ .‬יללות התנים‪ ,‬הקור‪ ,‬החשיכה –‬
‫לא הרתיעו אותו‪ .‬האש ועשן הצמיגים – הגנו על תפוזי השמוטי והוולנסיה‬
‫ומנעו פגיעתם מן הכפור‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אלא מאי? שומרי המכון הביולוגי‪ ,‬שהבחינו בדליקה‪ ,‬הזעיקו את מכבי האש‪...‬‬
‫אולם סוף טוב – הכל טוב‪.‬‬

‫ביטוי לחוסנו ונחישותו של מאיר מובא ב"סיפור הנחש"‬
‫ועוד – היה לו‪ ,‬למאיר‪ ,‬עימות אלים עם נחש‪ ,‬לא פחות ולא יותר – בגיל ‪,80‬‬
‫לאחר שני התקפי לב‪ .‬מאיר הבא‪-‬בשנים והלא‪-‬בריא‪ ,‬לא ויתר על עבודת‬
‫האדמה‪ ,‬כל‪-‬כך אהב את החקלאות וחש שעליו לתפקד ולהישאר אדם עצמאי‬
‫ומועיל‪ .‬באחד הימים )בראשון לחודש מאי ‪ ,(1992‬רכן לפתוח את המגוף‬
‫הראשי לצורך השקיית הפרדס‪ .‬חסן‪ ,‬הפועל הבדווי שהיה גם נהגו‪ ,‬נמצא‬
‫עימו‪ ,‬אך מאיר שלח אותו לבצע כמה סידורים‪.‬‬
‫מאיר פתח את המגוף וחש דקירה ברגלו‪ ,‬מתחת לברך‪ .‬הוא הפשיל את מכנסיו‬
‫והבחין בסימני הכשה‪ .‬מה לעשות? התיישב מתחת לעץ תפוזים‪ ,‬נשען על גזעו‬
‫ונח‪ .‬הוא היה לבד‪ .‬אולם התמזל מזלו וחסן שב משום ששכח כלים בפרדס‪.‬‬
‫מיד הכניס את מאיר לרכב והבהילו לבית החולים‪ .‬הם עוד עצרו בדרכם אצל‬
‫ד"ר עוזיאל‪ ,‬רופא המשפחה‪ ,‬שקבע – מייד לאישפוז! בהגיעם ל"אסף הרופא"‪,‬‬

‫לפרדס‪ ,‬בהגיעם לפרדס הצביע מאיר על נחש ענק‪ ,‬מטר וחצי אורכו‪ ,‬רצוץ‬
‫ראש‪ .‬כך "חיסל חשבון" עם הנחש שהכישו‪.‬‬
‫חיה איינשטיין‪-‬לרר נפטרה בשנת ‪ .1999‬מספר שנים הייתה חולה קשה ומאיר‬
‫במסירות ובאהבה‪ ,‬תמך באישה שעשתה עימו כברת דרך של ‪ 64‬שנים‪.‬‬
‫כשנפטרה‪ ,‬איבד גם הוא משהו מחיוניותו‪ .‬גופו הלך ונחלש ובריאותו‬
‫התערערה‪ .‬ביום ג' אלול תשס"א‪ 22 ,‬באוגוסט ‪ – 2001‬נאסף מאיר אל אבותיו‬
‫והוא בן ‪.88‬‬
‫בהספדו‪ ,‬סיכם אבנר כהנוב את דמותו שלמאיר‪" :‬אבטיפוס של האיכר‪,‬‬
‫החקלאי‪ ,‬בן המושבה הקטנה‪ .‬שמרני באופיו ומקפיד על כך באורח חיו‪:‬‬
‫האהבה לעץ‪ ,‬לאדמה למכוורת‪ ,‬לבושו וסגנון דיבורו‪ .‬חסר יומרות מנהיגות‪,‬‬
‫ועם זאת איש אופוזיציה שלא ירא לומר דבריו בכל התכנסות אזרחית‬
‫וחקלאית‪ ,‬דברים קולעים‪ ,‬לעניין‪ ,‬בסגנונו המיוחד" )מתוך הספד שנשא אבנר‬
‫כהנוב‪ ,‬ד' אלול תשס"א‪.(23.8.2001 ,‬‬
‫למאיר וחיה בן יחיד‪ ,‬מאיר "מונה" )יליד ‪ (1950‬נישא לרותי )ילידת ‪(1951‬‬
‫ולהם ‪ 3‬ילדים‪ :‬רונה ‪ ,1977‬טלי ‪ 1979‬ודנה ‪.1985‬‬

‫מאיר כבר מעורפל חושים מן הארס המתפשט בדמו‪ ,‬צעק חסן‪" :‬צפע"‪,‬‬
‫"צפע"‪ .‬מאיר‪ ,‬שמצבו הדרדר‪ ,‬אושפז במחלקת טיפול נמרץ נשימתי‪ .‬ד"ר‬
‫לוינסון‪ ,‬הרופא המטפל‪ ,‬אמר למונה כי סיכויי החלמתו הם ‪ 50‬אחוז‪ ...‬מאיר‬
‫יצא בריא מבית‪-‬החולים‪.‬‬
‫שלושה שבועות מאוחר יותר‪ ,‬קיבל מונה טלפון מאביו‪" :‬אמור לי‪ ,‬האם תוכל‬
‫להגיע לפני רדת החשיכה?" מונה שקם מוקדם‪ ,‬ומאיר ביקשו לנסוע ביחד‬

‫‪29‬‬

‫למטה – תכנית מגרש ביתו של מאיר לרר והגובלים עימו‬
‫)מתוך שטר טאבו ‪ ,1919‬באדיבות מונה לרר(‬
‫ממול ‪ -‬מאיר לרר בערוב ימיו מבקר בנחלת ראובן‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫רישום הטאבו של פרדס מאיר לרר שקיבל מאביו‪) ,‬מקור‪ :‬אוסף מונה לרר(‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫פרק ה'‪ :‬פרדס מאיר לרר במפות היסטוריות‬
‫עדות כרטוגרפית ראשונית אודות פרדס מאיר לרר מופיעה ברישום הטאבו‬
‫משנת ‪ .1919‬לפי תעודה זו היו ברשותו של לרר ‪ 20‬דונמים של פרדס ועוד ‪8‬‬
‫דונמים של אדמת בור‪.‬‬
‫בפרדס מאיר לרר גבלו מצפון‪-‬מערב הפרדס של פצ'ורניק‪ ,‬ממערב – השטח של‬
‫בירמן‪ ,‬מדרום‪-‬מערב ‪ -‬שטח של אביו‪ ,‬משה לרר‪ ,‬ומדרום שטח של חמד אפנדי‬
‫תג'י‪ ,‬אחד מן הבקים באזור נס ציונה‪.‬‬

‫ממול‪ :‬פרט מוגדל של נחל מאיר לרר מתוך רישום הטאבו של פרדס מאיר לרר שקיבל‬
‫מאביו‪ ,‬רישום בספר הטאבו ‪ - 1919‬בעמוד הבא )מקור‪ :‬אוסף מונה לרר(‪.‬‬

‫‪32‬‬

33

‫אזור נס ציונה והאתר במפה טופוגרפיות מנדטוריות משנת ‪ ,1938‬נפת רמלה ‪,14- 13‬‬
‫‪) 1:20000‬ספרית המפות ‪ -‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב(‬

‫‪34‬‬

‫הבייארה של מאיר לרר על רקע תכנית מדידה היסטורית של הפרדס‪ ,‬כולל תעלות‬
‫ההשקייה שיצאו מבריכת האגירה )מקור‪ :‬אוסף מונה לרר(‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫פרק ו‪ :‬מרכיבי האתר בפרדס לרר‬
‫הבייארה מכילה מספר מבנים משלבי בנייה שונים החל מן התקופה העות'מאנית‬
‫וכלה בשלהי תקופת המנדט הבריטי )וייתכנו אף שני שלבים מתקופה זו(‪ .‬הבייארה‬
‫בנוייה בצורת האות חית‪ ,‬התחומה בבאר מצד דרום‪ ,‬בריכת אגירה מצד מערב‪ ,‬ובית‬
‫הבייארג'י מצד מזרח‪ .‬כך נוצרה חצר פנימית שככל הידוע לנו‪ ,‬לא נסגרה בחומה‪,‬‬
‫אלא בשער ברזל‪ ,‬משלב מאוחר‪ ,‬ששרידיו נראו בשטח עד לפני מספר שנים‪.‬‬
‫כיון שמוקד העניין הוא מערכת המים‪ ,‬נציג בתחילה את מרכיביה‪.‬‬
‫לענייננו נציג להלן שני שלבי בנייה במרכיבים השונים של מכלול הבייארה‪ .‬שלב‬
‫בנייה ראשון‪ ,‬מתוארך לתקופה העות'מאנית‪ ,‬והוא מייצג ככל הנראה‪ ,‬את ימיו של‬
‫ראובן לרר וקודמיו‪ .‬שלב בנייה שני‪ ,‬מייצג את תקופת המנדט הבריטי והוא לדעתינו‪,‬‬
‫מימיהם של משה לרר ובנו מאיר‪.‬‬

‫ממול‪ :‬פרט מוגדל של נחל מאיר לרר מתוך רישום הטאבו של פרדס מאיר לרר שקיבל‬
‫מאביו‪ ,‬רישום בספר הטאבו ‪ - 1919‬בעמוד הבא )מקור‪ :‬אוסף מונה לרר(‪.‬‬

‫‪36‬‬

37

38

39

40

‫באר המים‬
‫הבאר בנויה בצורה מסורתית כבארות אנטיליה אחרות בארץ‪-‬ישראל מהתקופה‬
‫העות'מאנית‪ .‬היא בנויה אבני כורכר מסותתות‪ .‬קמרונות הבאר פתוחים לכיוון‬
‫דרום וצפון‪ .‬הקמרונות הדרומי היה חסום בקיר בלוקים מודרני שהופל במהלך‬
‫העבודות‪ .‬הקימרון הצפוני פתוח‪ .‬מבנה הבאר מתנוסס לגובה של כ‪ 2-‬מ' מעל פני‬
‫השטח‪ .‬עומקה המוערך של הבאר הוא כ‪ 25-‬מ'‪ ,‬אולם כיום רק כ‪ 2.5-‬מ' חשופים‪,‬‬
‫והיא לא פועלת כבר עשרות שנים‪.‬‬
‫במקורה פעלה הבאר בשיטת האנטיליה‪ ,‬קרי שרשרת דליים שהופעלה בכוח בהמה‪.‬‬
‫כיום ניתן לראות מעל פי הבאר את שלב הפעלה האחרון שלה‪ ,‬המתאים לתקופת‬
‫המנדט‪ ,‬כשהשאיבה היתה בעזרת מנוע‪ ,‬ששרידי השיטה עדיין נראו באתר‪.‬‬
‫את ההיסטוריה של הבאר ניתן ללמוד דווקא משרידי המערכת המרשימה ששרדה‬
‫במכלול‪ ,‬ממנה ניתן ללמוד גם על מספר שלבי בנייה והפעלה של הבאר‪.‬‬
‫בשלב הראשון הועלו המים אל הגג‪ ,‬לתוך בריכת ויסות קטנה שנבנתה בפינה הצפון‪-‬‬
‫מזרחית של הגג‪ .‬מבריכה זו יצאה תעלת מים לכיוון מערב‪ .‬משם‪ ,‬דרך מרזב שלא‬
‫שרד‪ ,‬זרמו המים לבריכת האגירה‪.‬‬
‫נראה כי בשלב מסויים‪ ,‬וייתכן כי כבר בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬הוכנס מנוע‬
‫דיזל לבאר והחליף את האנטיליה‪ .‬בתקופת המנדט הבריטי נעשתה השאיבה במנוע‬
‫משוכלל יותר ובמערכת של צינורות מתכת שהובילו את המים לכיוונים שונים‪.‬‬

‫משמאל ‪ -‬קימרון הבאר במהלך החישוף‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫מערכת באר אנטיליה‪ ,‬מעובד על‪-‬פי שמואל אביצור‬
‫)מתוך תיק למדריך‪ ,‬ב'‪ ,‬החברה להגנת הטבע(‬

‫‪42‬‬

‫למעלה ‪ -‬חזית באר המים‬
‫משמאל למעלה ‪ -‬מבט לחזית הבאר מכיוון דרום‪.‬‬
‫למטה ‪ -‬מבט מכיוון דרום‪-‬מערב‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫גג הבאר שרד רק בחלק קטן‪ ,‬בעיקר בצד המערבי‪ .‬במקרים רבים הועלו המים מפיר‬
‫הבאר ונשפכו אל הגג‪ ,‬שנבנה כמעין בריכת ויסות‪ ,‬כך שדפנותיו טוייחו בטיח‬
‫הידראולי‪ .‬שרידים של טיח שכזה ודפנות של בריכת ויסות‪ ,‬נמצאו בפינת גג הבאר‪.‬‬

‫למטה ‪ -‬שרידי גג הבאר‪ ,‬הבריכה והמרזב‪ ,‬מבט לדרום‪.‬‬
‫משמאל ‪ -‬שרידי הבריכה על גג הבאר‪ ,‬מבט לצפון‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫אנלוגיות לבארות אנטיליה‬

‫באר משוחזרת במזכרת בתיה‬
‫‪.‬אנטיליה )לנדאור ‪(1925‬‬

‫באר עות'מאנית הרוסה בבאר שבע‪) 1917 ,‬צ'רני ‪(2010‬‬

‫‪45‬‬

‫בריכת האגירה‬
‫בריכת האגירה של הבייארה‪ ,‬רבועה וקודקודיה פונים בכיוון דרום‪-‬מערב‪ -‬צפון‪-‬‬
‫מזרח ודרום‪-‬מזרח‪-‬צפון‪-‬מערב‪ .‬לבריכה שלוש מדרגות לחיזוק הדפנות מלחץ‬
‫המים‪ .‬המדרגה הראשונה‪ ,‬הבסיסית‪ ,‬בעובי ‪ 1.1‬מ' ‪ ,‬השנייה בעובי ‪ 0.9‬מ' והשלישית‪,‬‬
‫העליונה בעובי ‪ 0.66‬מ'‪ .‬גובהה של המדרגה הראשונה ‪ 1‬מ' ושתי המדרגות העליונות‬
‫בגובה של ‪ 0.5‬מ'‪ .‬פינותיה הפנימיות של הבריכה קהות‪ .‬קיר הבריכה בנוי ‪ 10‬שורות‬
‫אבנים‪.‬‬
‫הבריכה בנוייה אבני כורכר‪ ,‬בגודל ממוצע של ‪ 20-17X340-30‬ס"מ‪ .‬חומר המליטה‬
‫כולל סיד ואדמה מעורבים בצדפים גרוסים‪ ,‬ושברי חרסים‪ ,‬כמקובל בתקופה‪ .‬אובחנו‬
‫שני סוגים של שברי חרס‪ ,‬כאשר האחד הוא ככל הנראה שברי הקנקן העזתי )שחור(‬
‫האופייני לתקופה העות'מאנית‪.‬‬
‫הירידה אל הבריכה היתה מן הפינה הצפונית‪-‬מערבית שם שרדו שתי מדרגות‪.‬‬
‫למטה ‪ -‬מדרגות אל בריכת האגירה‪.‬‬
‫משמאל ‪ -‬קרמיקה עות'מאנית משולבת בטיח בריכת האגירה‪.‬‬

‫‪46‬‬

47

‫למעלה מימין‪ :‬מבט מדרום‪-‬מזרח לבריכת האגירה‪.‬‬
‫למעלה משמאל‪ :‬מבט לכיוון הדופן הצפונית‪.‬‬
‫למטה משמאל‪ :‬פתחי היציאה בדופן הצפונית‪.‬‬
‫למטה מימין‪ :‬פתח היציאה בדופן המזרחית‪.‬‬
‫)מקור‪ :‬ששון ‪ ;14.5.2006‬קיץ ‪.(2005‬‬

‫אנלוגיות לבריכת אגירה בפרדס מינקוב ברחובות‬

‫‪48‬‬

‫מרזב‬
‫בפינה הצפונית‪-‬מזרחית של בריכת האגירה נראו שרידי התושבת של המרזב ותעלת‬
‫מים בעלת שני שלבי בנייה‪ ,‬שהובילה מים מן הבאר‪ ,‬הנמצאת ממזרח לבריכה‪ ,‬אל‬
‫הבריכה עצמה‪.‬‬
‫גובה התעלה היה ככל הנראה ‪ 15‬ס"מ‪ .‬עובי הטיח של שלב השימוש השני בתעלה ‪3 -‬‬
‫ס"מ והוא מעורב בשברי צדפים‪.‬‬
‫נראה כי המרזב היה עשוי יחידת אבן בפני עצמה‪ ,‬שנתשלה ונעלמה‪.‬‬
‫למטה ‪ -‬תושבת המרזב מדרום‬
‫ממול ‪ -‬למעלה – מבט על המרזב מצפון‬
‫למטה ‪ -‬מבט על המרזב מתוך הבריכה‬

‫‪36‬‬

‫אנלוגיה למרזב מבריכת פרדס מינקוב ברחובות‬

‫‪37‬‬

‫אנלוגיות היסטוריות למרזבים‪ ,‬לפי שלבי התפתחות‪:‬‬

‫שלב ג' ‪:‬‬
‫מרזב אבן ‪ /‬בטון‪ ,‬ראשית‬
‫תקופת המנדט‪ ,‬פרדס‬
‫מינקוב‬
‫)מקור‪ :‬ששון ‪(14.5.2006‬‬

‫שלב ד'‪:‬‬
‫צינור מתכת חדש‪,‬‬
‫תקופת המנדט‪ ,‬פרדס‬
‫מינקוב‬
‫)מקור‪ :‬ששון‬

‫שלב א'‪:‬‬

‫שלב ב'‪:‬‬

‫אנלוגיה למרזב‬

‫מרזב מתכת‪ ,‬ראשית המאה העשרים‬
‫)מקור‪ :‬סוסקין‪ ,‬אתר הפרדסנות(‬

‫משלהי המאה ה‪ ,19-‬בית גנטר‪,‬‬
‫שרונה )מקור‪ :‬שי פרקש(‬

‫‪38‬‬

‫צינור בטון‬
‫בדופן החיצוני הדרומי של הבריכה‪ ,‬במרחק של ‪ 1.30‬מ' מהפינה המערבית‪ ,‬שרד‬
‫צינור בטון אנכי העטוף בחומרי מליטה דומים לאלה שבבריכת האגירה‪ .‬קוטרו‬
‫החיצוני של הצינור ‪ 20‬ס"מ‪ ,‬עוביו ‪ 2.5‬ס"מ‪ .‬הצינור נמשך לכל גובה דופן הבריכה‪.‬‬
‫בצידה הפנימי של הבריכה‪ ,‬במדרגה השנייה‪ ,‬פתח צינור אופקי בקוטר של ‪"5‬‬
‫שהזרים את מי הבריכה לצינור הבטון האנכי מחוצה לה‪ .‬הצינור עובה באבני דבש‬
‫שעטפו אותו‪ ,‬לרוחב של ‪ 0.55‬מ' ובעובי של ‪ 0.65‬מ'‪.‬‬
‫הצינור אופייני לתקופת המנדט הבריטי מה שמעיד על שלב בנייה מאוחר באתר‪.‬‬
‫בגובה של ‪ 1.5‬מ' מתחת לראש קיר הבריכה‪ ,‬נפתח פתח בצידו המזרחי של הצינור‪,‬‬
‫ככל הנראה כחלק ממילוי השוקת‪.‬‬
‫משמאל למעלה ‪ -‬הצינור במבט ממערב‬
‫משמאל למטה ‪ -‬הצינור ובריכת הויסות במבט על‪.‬‬
‫מימין למטה ‪ -‬הצינור והפתח המאוחר מבט ממזרח‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫בריכת ויסות‪/‬שוקת‪/‬סביל‬
‫למרגלות הדופן החיצונית בקיר הדרומי של הבריכה‪ ,‬שרדה בריכת מים קטנה‬
‫שמידותיה ‪ 0.9X0.8‬מ'‪ ,‬בעובי של ‪ 0.4‬מ'‪ ,‬ששימשה לויסות המים שנשלחו בתעלות‪.‬‬
‫הבריכה מטוייחת בטיח הידראולי‪ ,‬בחומרי מליטה דומים לאלה שבבריכת האגירה‪.‬‬
‫בריכת הויסות ניזונה מבריכת האגירה‪ ,‬דרך צינור ‪ 3‬צול שקישר ביניהן‪.‬‬
‫מוצא המים אל התעלה שממערב לבריכת הויסוט היה בצינור חרס‪ ,‬האופייני לשלהי‬
‫התקופה העות'מאנית‪ .‬בתוכה נחשף "שיבר" שלם‪ ,‬שחוזק בשני פסים של טרזינה‬
‫)מסילה להובלת הדרים בפרדס(‪.‬‬
‫במרחק של ‪ 0.9‬מ' מימין לצינור הבטון‪ ,‬שרד קטע מטוייח בקיר המגיע עד שורת‬
‫האבן הלפני האחרונה של בריכת האגירה‪ .‬הטיח שרד במידות של ‪ 1.40X0.8‬מ'‪..‬‬
‫ייתכן ובשלב הראשון שלה שימשה גם כסביל‪ ,‬רהט להשקיית עוברי דרכים‪.‬‬
‫מבריכת הויסות נמשכה תעלה בנויה לאורך קירות הבריכה ובית הבאר‪ ,‬והיא נחשפה‬
‫כמעט למלוא אורכה‪.‬‬
‫בכל אחד מן השלבים הבריכה ניזונה באופן שונה‪ .‬בתקופה העות'מאנית היא ניזונה‬
‫דרך צינור חרס בקוטר ‪ 12‬ס"מ‪ ,‬שנקבע בקרקעית בריכת האגירה וכיום הוא סתום‪.‬‬
‫בשלב שני‪ ,‬מנדוטרי‪ ,‬ניזונה דרך צינור הבטון מלמעלה‪ .‬בשלב שלישי‪ ,‬ככל הנראה‬
‫שלהי תקופת המנדט‪ ,‬נקבע שיבר בתוך הבריכה והיא שוב ניזונה מלמטה‪ .‬ייתכן כי‬
‫בשלב זה הבריכה הוגבהה כמעט עד לראש בריכת האגירה‪.‬‬

‫משמאל ‪ -‬למעלה‪ ,‬הבריכה וקיר הסביל במבט ממערב‪.‬‬
‫משמאל ‪ -‬למטה‪ ,‬למטה – חזית השוקט מדרום‪.‬‬

‫‪40‬‬

41

42

‫אנלוגיה לבריכת ויסות בפרדס מינקוב ברחובות‬

‫‪43‬‬

‫אנלוגיות לסביל בפרדס מינקוב ברחובות‬

‫משמאל‪ :‬שרידים לשני שלבים בבניית סבילים בפרדס מינקוב‪ ,‬מבט מדרום‪-‬מערב‬
‫)מקור‪ :‬ששון ‪(5.9.2006‬‬

‫‪44‬‬

45

‫למעלה‪ :‬חזית שער הכניסה לפרדס מינקוב והסביל בשנות העשרים )מקור‪:‬סוסקין‪ ,‬באדיבות‬
‫מוזיאון הפרדסנות(‬
‫משמאל למעלה‪ :‬הצעה לשיחזור השער ) ציור‪ :‬שלמה זבדי‪ ,‬מוזיאון ארץ‪-‬ישראל(‬
‫משמאל למטה‪ :‬תכנית וחתך )שרטוט‪ :‬אילן בן‪-‬יוסף(‬

‫‪46‬‬

‫תעלות השקייה‬
‫אחת ממטרות חפירות הבדיקה שנערכו באתר וסביבתו היתה לאתר גם תעלות‬
‫השקייה שיצאו מבריכת האגירה ובריכת הויסות‪ .‬ואכן נמצאו שרידים של מספר‬
‫תעלות‪ ,‬בעיקר בצד הדרומי של הבייארה‪.‬‬
‫תעלה ‪1‬‬
‫התעלה הראשית של מערכת המים יצאה מבריכת הויסות ונבנתה על בסיס הדופן‬
‫הדרומית והמזרחית של בריכת האגירה‪ .‬מידות התעלה אופייניות לתקופה‬
‫העות'מאנית‪ :‬עובי הדופן ‪ 20‬ס"מ ורוחב התעלה ‪ 20‬ס"מ‪ .‬בהמשך‪ ,‬עברה התעלה‬
‫בצמוד לבית הבאר אך שרידיה נעלמו עקב עבודות פיתוח באזור זה‪.‬‬
‫משמאל למעלה ‪ -‬מוצא תעלה‪ 1‬מבריכת הויסות‪ ,‬במבט על‪.‬‬
‫משמאל למטה ‪ -‬קטע ראשון של תעלה‪ ,1‬במבט על‪.‬‬
‫מימין למטה ‪ -‬תעלה‪ 1‬בסמוך לבאר‪ ,‬במבט על‪ .‬בקצה הימני של התעלה מעביר מים‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫תעלת קישור‬
‫תעלה קצרה ‪ ,‬אף היא בנוייה אבן ומטוייחת‪ ,‬יצאה מן התעלה הראשית בניצב לכיוון‬
‫דרום‪ ,‬לחיבור עם תעלה ‪ .2‬מידותיה של תעלה זו זהים למידות תעלה ‪ ,1‬והיא נמשכה‬
‫לאורך של ‪ 2‬מ'‪ .‬ראשיתה של התעלה בצינור חרס עות'מאני‪ ,‬בקוטר של ‪ 12‬ס"מ‬
‫ואורך של ‪ 18‬ס"מ‪ .‬ממנו היא בנויה בשתי שורות אבנים מטוייחות‪ .‬רוחב בסיס‬
‫התעלה ‪ 25‬ס"מ ורוחב ראשה ‪ 30‬ס"מ‪ .‬הפרש הגובה בין נקודות הקצה ‪ 25‬ס"מ‪ .‬הטיח‬
‫בתעלה זו מכיל סיד באופן גדול יותר מן האחרות‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הועבר צינור מתכת מעליה מבלי לפגוע בה או לבטלה‪ ,‬מה שייתכן כי‬
‫היא המשיכה לפעול בתקופה זו‪.‬‬

‫משמאל ‪ -‬תעלת הקישור‪ ,‬במבט מדרום‪.‬‬
‫למטה ‪ -‬תעלת הקישור‪ ,‬במבט על‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫תעלה ‪2‬‬
‫תעלה שנייה נבנתה מדרום לבריכת האגירה על‪-‬פני השטח ההיסטורי וכיוונה הכללי‬
‫הוא צפון מזרח‪-‬דרום מערב‪ .‬תעלה זו נבנתה בתקופת המנדט הבריטי וביטלה את‬
‫שני הקטעים הראשונים של התעלה הראשונה‪.‬‬
‫התעלה נבנתה בטון האופייני לתעלות מתקופת המנדט‪ .‬רוחב התעלה ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬גובה‬
‫‪ 20‬ס"מ ועובי דפנותיה ‪ 6.5‬ס"מ‪ .‬רוחבו הכולל של אלמנט התעלה הוא ‪ 22‬ס"מ‪ .‬בטון‬
‫התעלה לא היה מזויין בברזל‪.‬‬
‫מפלס תעלה זו גבוהה ב‪ 10-‬ס"מ ממפלס תעלה ‪.1‬‬
‫במרכז התעלה‪ ,‬במרחק של ‪ 6.7‬מ' מראשיתה‪ ,‬נחשפה בריכת ויסות‪/‬שיקוע שנייה‪,‬‬
‫בנוייה אבני כורכר‪ .‬ראשי האבנים טויחו בטיח עבה של ‪ 2.5‬ס"מ‪ .‬עומק הבריכה ‪45‬‬
‫ס"מ ודופנותיה באורך של ‪ 50‬ס"מ‪ .‬לא נמצאו יציאות ממנה וייתכן שהיא שימשה‬
‫כמעין בריכת שיקוע לחול‪.‬‬
‫משמאל ‪ -‬תעלה ‪ 2‬במבט מערבה‪.‬‬
‫למטה ‪ -‬תעלה‪ 2‬קישור והבריכה‪ ,‬במבט על‪.‬‬

‫‪49‬‬

50

‫מפגש תעלה ‪ 1‬עם תעלה ‪ .2‬מימין – מבט מדרום‪ ,‬משמאל – מבט מצפון‬

‫‪51‬‬

‫אנלוגיה לתעלה אלכסונית לבריכת אגירה‬
‫בפרדס מינקוב ברחובות נמצאה מערכת דומה של בריכת אגירה ותעלה אלכסונית‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫בריכה קליפורנית‬
‫מערבה לבייארת לרר‪ ,‬שרדה בריכה קליפורנית‪ ,‬היחידה הידועה לנו במרחב נס‬
‫ציונה‪ .‬בוצע גיזום מאסיבי סביב המתקן‪ ,‬על‪-‬מנת לחשוף ולתעד אותו אזור‪ .‬המתקן‬
‫נוקה באופן המבהיר לצופה בו את ייחודו ומשמעותו‪.‬‬
‫בריכות אלה מוכרות בהיסטוריה ובמחקר כ'בריכה קליפורנית'‪ .‬בריכות מסוג זה‬
‫הגיעו לארץ‪-‬ישראל עם התפתחות ההשקיה המודרנית יחסית בראשית תקופת‬
‫המנדט הבריטי‪ ,‬במסגרת "התיישבות האלף" והקמת חוות מטעים ופרדסים‪.‬‬
‫ייעודה של הבריכה הוא להעלות מים באופן גבוה יחסית מעל פני שטח הבאר‪ ,‬וממנה‬
‫לשלחם באופן גרביטציוני לתוך התעלות החפורות או הבנויות‪.‬‬
‫בבריכות אלה ההזנה הייתה מלמטה‪ ,‬כמזרקה‪ ,‬והמים זרמו ממנה דרך מספר‬
‫פתחים‪ .‬לעומת זאת בבריכה בפרדס לרר ההזנה אכן הייתה מלמטה‪ ,‬כנראה דרך‬
‫בריכת האגירה‪ ,‬בצינור בטון או מתכת‪ .‬קוטרה הפנימי של הבריכה ‪ 60‬ס"מ ועובי‬
‫הדופן ‪ 35‬ס"מ‪ .‬גובהה של הבריכה היה כ‪ 2-‬מ'‪.‬‬
‫בבריכה זו איתרנו ‪ 3‬פתחים‪ ,‬האחד של מגלש בנוי אבן בכיוון צפון‪ ,‬והשני צינור‬
‫מתכת הקבוע בצד המערבי של הבריכה‪.‬‬
‫מידות תעלת המים של המגלש דומות למידות תעלות המים‪ :‬רוחב התעלה ודפנותיה‬
‫‪ 20‬ס"מ‪.‬‬
‫בשלב מאוחר הוגבהה דופן הבריכה על מנת להגדיל את נפחה בעוד ‪ 30‬ס"מ‪.‬‬

‫משמאל למעלה ‪ -‬הבריכה הקליפורנית עם גילוייה‪.‬‬
‫משמאל למטה ‪ -‬הבריכה הקליפורנית לאחר החישוף‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫למעלה ‪ -‬הבריכה הקליפורנית – מבט מצפון‬

‫למעלה ‪ -‬הבריכה הקליפורנית במבט ממזרח‪.‬‬

‫למטה ‪ -‬פיר הבריכה‪ .‬מימין למוט נראה צינור המתכת‪.‬‬

‫למטה ‪ -‬הבריכה במבט מלמעלה‪.‬‬

‫‪54‬‬

55

56

‫אנלוגיה לבריכה קליפורנית בפרדס מינקוב ברחובות‪.‬‬
‫מימין‪ :‬האמה הצפונית ובריכה קליפורנית‪ ,‬מבט ממערב‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬הבריכה הקליפורנית‪ ,‬מבט מצפון‪) .‬מקור‪ :‬ששון ‪(28.3.2006‬‬
‫בשני העמודים הבאים תכניות של הבריכה הקליפורנית בפרדס מינקוב‪.‬‬

‫‪57‬‬

58

59

‫אנלוגיה למגלש מים הדומה למגלש המים של הבריכה הקליפורנית‪.,‬‬

‫מקוה ישראל ‪ -‬חתך לרוחב אמת המים ומגלש – שרטוט‪ :‬יואב גולסט ואבי ששון‬

‫שרידי שני מגלשים באמת המים במקוה ישראל )צילום‪ :‬אבי ששון(‬

‫‪60‬‬

‫בית הבייארג'י‬
‫בחלק הצפוני‪-‬מזרחי של הבייארה‪ ,‬בצמוד למבנה הבאר ובריכת האגירה נבנה בית‬
‫הבייארג'י‪ ,‬תוך שהוא עושה שימוש בקירות הקדומים של שני מבנים אלה‪.‬‬
‫בתקופות מאוחרות‪ ,‬כולל תקופת המנדט הבריטי ותקופת המדינה‪ ,‬ולמעשה עד לסוף‬
‫שנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬נעשו עבודות בנייה ותוספות שבאו על חשבון‬
‫המבנה המקורי‪.‬‬
‫זו גם אחת הסיבות שאגף זה במכלול נפגע באופן המשמעותי ביותר‪ .‬עקב בעיות‬
‫בטיחות נהרסו במהלך עבודות הפיתוח חלק מן הקירות של בית הבייארג'י‪.‬‬

‫משמאל למעלה ‪ -‬בית הבייארג'י הבאר ובריכת האגירה‬
‫משמאל למטה ‪ -‬חזית מזרחית של בית הבייארג'י‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫מימין ‪ -‬דלת הכניסה המאוחרת לבית הבייארג'י‪.‬‬
‫משמאל ‪ -‬חלון בבית הבייארג'י‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫פרק ז'‪ :‬הנחיות לשימור‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬

‫‪ .1‬מחבר הדוח מציע‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬לבצע מהלך שימור ושיחזור המתבסס על‬
‫הקיים בעיקר‪ .‬המשמעות היא שאיננו ממליצים לשמר שלב או תקופה‬
‫מסוימת בלבד‪ ,‬אלא לשמר ולשחזר אלמנטים ומבנים שנבנו בתקופות‬
‫שונות‪ ,‬אך מייצגים ומסמלים את סיפורו של השטח‪ ,‬כחלק מהתפתחותה‬
‫של המושבה‪ .‬אשר על כן מוצע להלן לשמר ולשחזר חלקים שונים בבייארות‬
‫ובמערכות המים ולשלבם בשטחים הפתוחים‪ ,‬בהמשך נפרט את הדברים‪.‬‬
‫‪ .2‬כיון שמדובר במרכז עירוני‪ ,‬ברור לנו שיש לרצף את השטח סביב האתרים‬
‫המיועדים לשימור‪ .‬מוצע לעשות שימוש בכורכרית ובחומרי בנייה‬
‫המשמרים ומזכירים את נוף הבנייה בכורכר המקורי‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה הבייארה ‪ -‬הבייארה נבנתה והתפתחה במספר שלבים‪ ,‬החל‬
‫מהתקופה העות'מאנית‪ ,‬עבור דרך פעילות משפחת לרר‪ ,‬תקופת המנדט‬
‫הבריטי וראשית ימי המדינה‪ .‬בכל שלבי הבנייה הללו‪ ,‬שמרו דרי האתר על‬
‫מבנה האופייני לבייארה‪.‬‬
‫‪ .4‬גבולות הבייארה ‪ -‬כפי שהראנו‪ ,‬הבייארה‪ ,‬לא היתה מוקפת חומת אבן‪,‬‬
‫כמו בייארות אחרות‪ .‬עצי הברוש ומשוכות צבר שימשו כגדר‪ .‬אשר על‪-‬כן‪,‬‬
‫דווקא במרקם האורבני החדש שייבנה באזור‪ ,‬מוצע להדגיש את הגבול בין‬
‫האתר המשומר לשטח הבנוי סביבו בנטיעה של עצים אופייניים לבייארות‪,‬‬
‫קרי הדר וברושים‪.‬‬

‫‪ .5‬שילוב האתר במסלול הדגל ‪ -‬מוצע כי כבר עתה‪ ,‬עוד לפני שתסתיים בניית‬
‫השכונה‪ ,‬יתוכנן שילוב הביקור בשכונה ובאתריה המשומרים‪ ,‬כחלק‬
‫ממסלול הדגל‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מוצע כי כבר עתה יוקם צוות שיתכנן את הציר‪,‬‬
‫ינסח שלטים עתידיים‪ ,‬על‪-‬פי אופי השילוט של מסלול הדגל ויאתר נקודות‬
‫עניין נוספות‪.‬‬
‫‪ .6‬בית הספר כמוקד תיירותי‪-‬תרבותי – בתכנון נכון ומוקדם‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫להפוך את בית‪-‬הספר כמוקד המאמץ את האתר‪ ,‬וכבסיס ליציאה אליו‪.‬‬
‫ייתכן כי לאור זאת‪ ,‬מתקני שירותים שונים בבית הספר‪ ,‬יעמדו לרשות‬
‫ציבור המבקרים באתר‪ ,‬דבר שיש לתכננו מלכתחילה‪ .‬בית‪-‬הספר יכול‬
‫לשמש גם כמוקד תרבותי וכעוגן במסלול הדגל‪ ,‬דבר העשוי להשפיע על‬
‫עיצוב החזיתות שלו‪.‬‬
‫‪ .7‬שמות רחובות – מוצע לייחד שכונה זו בשמות רחובות הקשורים בענף‬
‫הפרדסנות ובמרכיבי מערכת המים‪.‬‬
‫‪ .8‬שילוט ‪ -‬יש לבצע שילוט והסבר מקיף על התהליכים שהתרחשו בשטח‪,‬‬
‫כולל המחשות והדמיות‪ ,‬בנוסף לאתרים שישומרו‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫הנחיות לשימור מרכיבי האתר‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת המים ‪ -‬באר האנטיליה‪ ,‬בריכת האגירה ומרכיבים שונים של‬
‫מערכת המים שנשתמרו באופן יוצא מן הכלל באתר‪ ,‬מספרות לא רק את‬
‫פרשת המים באתר זה‪ ,‬אלא את סיפור המים בארץ‪-‬ישראל בכלל ובמישור‬
‫החוף בפרט‪ .‬אשר על‪-‬כן יש לעשות מאמץ להבליט שרידים אלה במרחב‪.‬‬
‫‪ .2‬באר ‪ -‬יש להסיר את תוספות הבנייה המאוחרות סביב הבאר )בלוקים‪,‬‬
‫סככה וכד'(‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להשלים אבנים בקירות הבאר‪ ,‬התואמות את סוג האבן המקורית‬
‫)כורכר‪ ,‬קירטון(‪.‬‬

‫‪ .9‬יש להדגיש את קווי הטיח של שלבי הבנייה של הבריכה‪ ,‬על‪-‬מנת להמחיש‬
‫שלבים אלה למבקר‪.‬‬
‫‪ .10‬תעלות ההשקייה ששרדו למרגלות הבריכה ישוקמו וישוחזרו וישתלבו‬
‫באתר שיישמר‪.‬‬
‫‪ .11‬בריכה קליפורנית – מומלץ לחשוף מסביב לבריכה ולהבליטה בנוף‪ ,‬כמעין‬
‫"הרמתה" מעל פני השטח הנוכחי‪ ,‬כולל שיחזור מגלש המים‪.‬‬

‫‪ .4‬עומק הבאר‪ -‬עומק הבאר המקורית היה כ‪ 20-‬מ'‪ .‬במהלך השנים התמלאה‬
‫קרקעית הבאר בסחף ובאשפה‪ .‬מומלץ לנקות את פיק הבאר‪ ,‬עד לעומק‬
‫הנראה‪.‬‬
‫‪ .5‬גג הבאר ‪ -‬הטיפול בגג מבנה הבאר יבוצע ברגישות‪ ,‬תוך ניקוי ראשוני שלו‪,‬‬
‫על‪-‬מנת לאתר עדויות לשלבי הבנייה של הבאר ושיטות השאיבה‪ .‬לאחר מכן‬
‫יוחלט על אופי השימור‪.‬‬
‫‪ .6‬בריכת האגירה – השלמת אבני כורכר; כיחול;‬
‫‪ .7‬בריכת האגירה לא נוקתה מבפנים באופן יסודי‪ .‬אשר על‪-‬כן יש לנקותה‬
‫באופן יסודי‪ ,‬הן על‪-‬מנת ללמוד עוד על מצבה והן על‪-‬מנת לאתר פתחי‬
‫יציאה נוספים על מה שידוע כיום‪.‬‬
‫‪ .8‬מוצע לשחזר את הסביל והשוקת בקיר הדרומי של בריכת האגירה‬
‫ולהשמישו כברז מים לרווחת הציבור )"קולר"‪ ,‬כפי שמנעשה למשל‬
‫במכללת אשקלון(‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫חלק חמישי ‪ :‬ביביליוגרפיה ומקורות‬
‫אביצור‪ ,‬ש‪ .‬אדם ועמלו‪ ,‬כרטא והחברה לחקירת א"י‪ ,‬ירושלים ‪.1976‬‬
‫אביצור‪ ,‬ש‪ .‬חיי יום יום בארץ‪-‬ישראל במאה הי"ט‪ ,‬רובינשטיין ועם הספר‪ ,‬ירושלים‬
‫תשל"ו‪.‬‬

‫אליאב‪ ,‬מ‪ .‬ספר העליה הראשונה‪-‬כרך שני‪ ,‬יד יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים ‪. 1981‬‬
‫בלום‪ ,‬י‪ .‬חיי הדבורים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מצפה‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1943‬‬
‫בן‪-‬ארצי ‪ ,‬י‪ .‬המושבה העברית בנוף ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יד בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ח‪.‬‬
‫ברלוביץ‪ ,‬י‪ .‬עורכת‪ ,‬אעברה‪-‬נא בארץ‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1992‬‬
‫גרא ‪ ,‬ג‪ .‬אדמה ללא תנאי‪ ,‬בית ראשונים‪ ,‬נס‪-‬ציונה‪.1989 ,‬‬
‫גרוס י‪ ,‬חיי היהודים בארץ‪-‬ישראל‪) ,1913 ,‬סרט וידאו משוחזר(‪ ,‬סינמטק‪ ,‬הארכיון‬
‫הישראלי לסרטים‪ ,‬ירושלים‪.1998 ,‬‬
‫גרזובסקי‪-‬גור‪ ,‬י‪ .‬על סף מאה חדשה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1979‬‬
‫הירשברג‪ ,‬א‪.‬ש‪ .‬משפט הישוב החדש בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יד בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪.‬‬
‫וילנאי‪ ,‬ז‪ .‬אריאל‪-‬אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל‪ ,‬עם‪-‬עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1979‬‬
‫זאבי‪ ,‬ר‪ ,.‬בתוך באלדנספרגר‪ ,‬פ‪.‬ג'‪ .‬המזרח הבלתי משתנה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫‪.1982‬‬
‫זיו‪-‬אב ‪ ,‬י‪ .‬אומרים ישנה ארץ‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1980‬‬
‫חיסין‪ ,‬ח‪ .‬מסע בארץ המובטחת‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב תשמ"ב‪.‬‬
‫טוכלר‪ ,‬ת‪ .‬ההתיישבות היהודית במישור חוף יהודה‪ ,1928-1939 ,‬עבודה לשם קבלת‬
‫תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת‪-‬גן תשנ"ח‪.1998 ,‬‬

‫יואלי ז‪ ,‬פתח תקוה – אם המושבות‪ ,‬תמונות ומראות‪ ,‬עירית פתח תקוה‪ ,‬תשט"ו‪,‬‬
‫‪.1955‬‬
‫כהנוב‪ ,‬א‪ .‬שאו נס ציונה‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1998‬‬
‫לונץ‪ ,‬א‪.‬מ‪ .‬מורה דרך בארץ‪-‬ישראל וסוריה‪) ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬תרנ"א(‪ ,‬אריאל‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫לרר‪ ,‬י‪' .‬נס ציונה‪-‬נחלת ראובן לרר בעמק השושנים' ‪,‬בתוך‪ :‬ענר ז‪ ,‬עורך‪ ,‬סיפורי‬
‫מושבות‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1996‬‬
‫מילס‪ ,‬א‪ .‬מפקד אוכלוסים בפלשתינה )א"י(‪ ,‬ירושלים ‪.1932‬‬
‫מיורק‪ ,‬י‪ .‬עם הרצל לירושלים‪ ,‬כרטא‪ ,‬ירושלים ‪.1998‬‬
‫נאור‪ ,‬מ‪ .‬עוד מסיפורי ארץ אהבתי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬כנרת ‪.1994‬‬
‫ניר‪ ,‬ד‪ .‬גיאומורפולוגיה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אקדמון‪ ,‬ירושלים ‪.1989‬‬
‫סמילנסקי‪ ,‬מ‪ .‬משפחת האדמה‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1943‬‬
‫סמילנסקי‪ ,‬מ‪ .‬נס‪-‬ציונה שבעים חייה תרמ"ג‪-‬תשי"ג‪ ,‬הוצאה מקומית‪ ,‬נס‪-‬ציונה‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬י‪ .‬ארץ‪-‬ישראל וסוריה הדרומית‪ ,‬בנימין הרץ‪ ,‬ירושלים תרפ"א‪.‬‬
‫ציפר‪ ,‬ע‪ .‬חלב ודבש‪ ,‬מוזיאון ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1999‬‬
‫קדר‪ ,‬ב‪ .‬ז‪ .‬מבט ועוד מבט על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪.1991 ,‬‬
‫קומפטון‪ ,‬י‪ .‬דפים למטייל‪ ,‬החברה להגנת הטבע ועירית רחובות‪ ,‬רחובות ‪.1982‬‬
‫קומפטון‪ ,‬י‪ .‬כפר אהרון‪-‬טירת שלום‪ ,‬החברה להגנת הטבע ועריית רחובות‪ ,‬רחובות‬
‫‪.1993‬‬
‫קלוזנר‪ ,‬י‪ .‬מקאטוביץ עד בזל‪ ,‬הספריה הציונית‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪.‬‬
‫קרמון‪ ,‬י‪ .‬ארץ ישראל‪ ,‬גאוגרפיה של הארץ ואזוריה‪ ,‬יבנה תשמ"ג‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1983‬‬
‫ראפאלוביטש‪ ,‬י‪ .‬מראה ארץ ישראל והמושבות‪ ,‬אריאל )‪ (1899‬ירושלים ‪.1979‬‬

‫‪65‬‬

‫רובנס‪ ,‬י‪ .‬נס ציונה‪ ,‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך‪,‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪ .‬פרדסים מספרים‪ ,‬מסדה‪ ,‬גבעתיים ‪.1970‬‬
‫שטיין‪-‬אשכנזי‪ ,‬א‪' .‬אהרון אליהו אייזנברג'‪ ,‬צחור‪ ,‬ז‪ .‬עורך‪ ,‬העליה השניה‪ ,‬אישים‪,‬‬
‫ירושלים יד בן‪-‬צבי‪ ,1997 ,‬עמ' ‪.15-16‬‬

‫ראיונות‬
‫אבנר כהנוב‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬אביב תשס"ב‪ ;2002 ,‬אביב ‪;2008‬‬
‫משה )מונה( לרר‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬קיץ תשס"ב;‬

‫שייד‪ ,‬א‪ .‬זכרונות‪ ,‬יד בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪.‬‬

‫‪Gertz, A , Statistical handbook of jewish palestine, The jewish‬‬
‫‪agency, Jerusalem 1947.‬‬
‫‪Khalidi, W. All that remains, Instituie for palestine studies, Washington 1992.‬‬
‫‪www.palestineremembered.com‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאדר' רינה קטיף‪ ,‬מהנדסת עיריית נס ציונה‪,‬‬
‫לסמדר ירון מנהלת המחלקה לתכנון עיר ‪ ,‬עיריית נס ציונה‬
‫לצוות בית ראשונים נס ציונה‬
‫לאבנר כהנוב‬
‫לתמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים‬
‫ליואב גולסט‬

‫ארכיונים‬
‫א‪.‬צ‪.‬מ ‪ -‬ארכיון הציוני המרכזי ‪ ,‬ירושלים )א‪.‬צ‪.‬מ(‬
‫ארכיון המושבה – ארכיון המושבה‪ ,‬בית ראשונים‪ ,‬נס ציונה‪.‬‬
‫בית הספרים ‪ -‬בית הספרים הלאומי‪ ,‬המחלקה לכתבי יד‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫גבעת רם‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ספריית המפות ת"א ‪ -‬ספרית המפות‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫ספרית תצ"א ‪ -‬ספרית המפות ותצלומי אויר‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫נספח ‪ :‬ראיונות עם פרדסנים ותיקים‬
‫ראיון עם ראובן )בן משה( לרר ז"ל‬
‫הראיון נערך בי"ב בטבת תשס"ד‪ 11:00 6.1.2004 ,‬בבוקר‪ ,‬בביתו של ראובן לרר‪ ,‬בנס‬
‫ציונה‪.‬‬

‫פרדס מינקוב‪:‬‬
‫המכלול כלל בריכה וחצר וסביבה חדרים‪ ,‬בית האריזה ובאר עם משאבה‪ .‬בדרומו‬
‫של פרדס מינקוב היה סביל ששימש את הבדואים שגרו בסביבה )ערב אל דאהר‪-‬‬
‫בדרך לכפר אהרון וערב שאהין‪ ,‬במקום בו עומד היום אצטדיון נס ציונה )‪/1‬א‪(180 .‬‬

‫מראיין ‪ -‬ד"ר אבי ששון‪.‬‬
‫ראובן לרר הוא נכדו של מייסד נחלת ראובן ונס ציונה‪.‬‬
‫מערכת ההשקיה בפרדסים‪:‬‬
‫במשך היום הבאר לא סיפקה מספיק מים כדי להשקות את הפרדס ולכן גם בלילה‬
‫עבדה המשאבה ומילאה את הבריכה ששימשה רזרבה לניצול הבאר‪.‬‬
‫המשאבות היו קטנות‪ .‬למשאבה היה מנוע של סולר ואל האגזוז הייתה מחוברת‬
‫קופסא שהייתה מתקתקת כל זמן שהמשאבה פועלת‪ .‬לכל פרדס היה אדם שהשקה‬
‫אותו וכשהמים הפסיקו לזרום בתעלה היה יכול המשקה לזהות את מקור התקלה;‬
‫אם הקופסא הפסיקה לתקתק כנראה שהמשאבה פסקה מלפעול אך אם הקופסא‬
‫ממשיכה לתקתק ובכל זאת המים לא זורמים כנראה שישנה תקלה במערכת התעלות‬
‫שמובילות את המים‪.‬‬
‫מהבריכה ומהבאר יצאה תעלת בטון פתוחה בה היו מעבירים את המים‪ ,‬כל שתי‬
‫שורות היה צינור חרס מכוסה בטון‪ָ " ,‬בּ ְר ַבּ ְח'" בערבית‪ ,‬וכשהיו רוצים לסגור את‬
‫התעלה הכניסו שק לתוך צינור החרס‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫ראיון עם אבי קרן‬
‫הראיון התקיים בתאריך כ"ז בניסן תשס"ו‪25/4/06 -‬‬
‫מראיין‪ :‬ד"ר אבי ששון‪ .‬עורך‪ :‬יואב גולסט‪.‬‬
‫הראיון נערך באתר הפרדסנות ברחובות‪.‬‬
‫אבי קרן למשפחת קרולנברג‪ .‬נולד ברחובות ועוסק בפרדסנות שנים רבות‪ .‬הוריו‬
‫הגיעו בשנת ‪ 1920‬לרחובות‪ .‬אביו יוסף‪ ,‬השקיע בפרדסים וכרמים‪ .‬גרנו ברח'‬
‫מנוחה ונחלה‪ ,‬רחובות‪ .‬אבי נולד בשנת ‪.1934‬‬
‫השקיה בפרדס‪:‬‬
‫בשנות העשרים הגיעו משאבות וכבר לא תפקדו בריכות השקיה‪ ,‬אלא משאבות‬
‫שהשקו באופן ישיר את הפרדס‪ .‬בתחילה השקו בצינורות ברזל לפי קווי גובה‪.‬‬
‫צינורות מתוצרת מפעל וגנר ביפו‪ .‬החיבור בין הצינורות היה בשיטת "זכר‪-‬נקבה"‬
‫והאיטום נעשה בפשתן ולא בריתוך‪ .‬הצינורות הגיעו לבריכות ומשם בתעלות עפר‬
‫לבור העץ‪" ,‬צלחת"‪ .‬צלחת נוספת נחפרה כדי להגן על העץ מריקבון ולמנוע מגע מים‬
‫ישיר עם גזע העץ‪ .‬צריך היה לפלס את החלקות על‪-‬פי קווי גובה‪ ,‬כשברזים ומערכות‬
‫מותאמות גם הן לקווי הגובה‪.‬‬
‫העבודה חייבה הרבה עבודת ידים‪ ,‬נקיון השטח‪ ,‬עישוב בורות ‪.‬‬
‫עם קום המדינה‪ ,‬עקב מחסור בידיים ופיתוח מהמלווה האמריקאי‪ ,‬הגיעו שיטות‬
‫השקיה מודרניות בצינורות ניידים‪ .‬נהגו שתי שיטות‪ :‬המטרה עילית‪ ,‬בממטרות‬
‫שהשקו לטווחים רחוקים‪ ,‬בצינורות ניידים‪ .‬שיטה שנייה היתה בצינורות אלומיניום‪.‬‬
‫אחר כך הוכנסו ממטרות לראשי הצינורות‪ ,‬לפי חלוקה‬

‫לקטעים של ‪ 6‬מ'‪ .‬בשנות השבעים התחילו להשקות בהמטרה בצינורות פלסטיק‪,‬‬
‫ממטרות‪ ,‬מטירונים‪ ,‬טיפטוף‪ ,‬הכל בהתאם ללחצי המים וסוג העץ‪.‬‬
‫ישנן בריכות גדולות שמלכתחילה יועדו לרחצה‪ ,‬ובהם הותקן מעקה‪ ,‬היה שומר על‬
‫הרוחצים והשטח מסביב גונן‪ .‬בבריכות אחרות‪ ,‬בהן היו משאבות‪ ,‬היו מסוכנות‬
‫לרוחצים‪ .‬בריכות שלא היו ניתן היה לבנות במקום גבוה‪ ,‬נבנתה בריכה נוספת‪,‬‬
‫קרובה ומוגבהת‪ ,‬על‪-‬מנת שאפשר יהיה להשקות בגרביטציה‪ .‬בריכות הגבהה היו על‬
‫מבנה אליו היו מעלים את המים בעזרת משאבה‪.‬‬
‫סוג נוסף היה בריכות‪) ,‬כגון ליד קיבוץ שילר‪ ,‬שעריים‪ ,‬כרכור(‪ ,‬שהיו בריכות אגירה‬
‫פשוטות יותר שנבנו שהיו בצורה קונית‪ ,‬מזופתות ולא מטוייחות‪ .‬המים נכנסים‬
‫לחלק התחתון‪ ,‬ממלאים מים בלילה וביום משקים לא רק בגרביטציה ‪ ,‬אלא גם על‬
‫ידי משאבות יניקה‪) .‬בריכות אלה היו מסוכנות לרוחצים שעלולים היו להישאב(‪.‬‬
‫טרקטורים הובאו ארצה לפני מלחמת העולם השניה‪ .‬היו מעבדים עימם בעיקר‬
‫בשלבים הראשונים‪ .‬כשהפרדס גדל היה קשה היה להיכנס עם כלים מכניים‪ ,‬למעט‬
‫מרססים‪ ,‬שהוא מחובר רק לצינור‪.‬‬
‫אבי זוכר משאבות שפעלו על סולר ונפט‪ .‬בארות חשמליות התחילות באמצע שנות‬
‫הארבעים‪.‬‬
‫בתחילה היו בארות עם משאבות שונות‪ ,‬בתחילה ספיקות נמוכות ועם הטכנולוגיה‬
‫מנועים בספיקות גדולות יותר‪ .‬משנות העשרים הופיעה טכנולוגיה ומשאבות במקום‬
‫בלא מקור מים טבעי‪ .‬ברחובות היו ‪ 2‬סוגי משאבות‪ ,‬נפט‪-‬סולר‪-‬דיזל‪ .‬משאבת פק‪-‬‬
‫פק‪ ,‬היו צריכים לרדת פעמים ביום לבאר על מנת לשמן את בוכנות המשאבה‪ .‬שמות‬
‫מנועים‪ -‬פומונה‪.‬‬
‫בפרדס היו מספר סוגי צינורות‪ .‬לא זוכר שראה צינורות חרס בפעולה‪ .‬צינרות בטון‬
‫נכנסו מההתחלה‪ ,‬משהתחילו להשקות ]מבחינת המרואיין יליד ‪ .[1934‬ההשקייה‬

‫‪68‬‬

‫בשתי דרכים‪ .1 :‬תעלות בטון פתוחות בקטעים ארוכים‪ .2 .‬במקום שאי אפשר היה‬
‫לבנות תעלה פתוחה השתמשו בצינור בטון באורך של כמטר לחוליה‪ .‬בכל צינור‪,‬‬
‫בכיוון זרימת המים היו מעין כוסות שסתמו עם שק‪ .‬צינורות הבטון הפנו לבריכות‬
‫הכוונה ]"בריכות ויסות"[ ומשם לתעלות עפר‪ .‬בריכת ויסות של האמה הצפונית‬
‫מכונה "טבעת בטון"‪ ,‬או "שיטה קליפורנית"‪ .‬קוטר סטנדרטי לטבעות היה ‪45-60‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫מגוף ברזל – עבד עד שנות ה‪.60 -‬‬

‫מערכות השקייה‪:‬‬
‫היו מספר חברות שייצרו צינורות אבן‪ .‬תעלות השקיה נוצקו על‪-‬ידי הפרדסנים‬
‫בעצמם‪ .‬בכל מושבה היה מפעל אחד או שניים‪ ,‬לייצור אביזרי השקייה‪ .‬היה זה יותר‬
‫כבעל מלאכה ולא מפעל של ממש‪ .‬ברחובות היה מפעל כזה על‪-‬יד כביש בילו‪-‬גבעת‬
‫ברנר‪ ,‬מפעל לצינורות ובלוקים‪ .‬מרכיבי הבטון של הצינור היו חול ומלט‪ ,‬ביחס של‬
‫יחידת בטון אחת ל‪ 6-‬יחידות חול‪ ,‬זיפזיף‪ ,‬בלא חצץ‪ .‬היה קצת חצץ סומסום‪.‬‬
‫מעבירי מים יוצרו למשל בבית‪-‬חרושת מול מפעל "היוצק" ‪ ,‬ליד אבו‪-‬כביר בתל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬זוכר מפעל בראשון לציון‪ .‬המפעלים היו בערים יהודיות ולאו דווקא ערביות‪.‬‬
‫היה צינור ביון עשוי חרס‪ ,‬כיוון שלא נאכל‪ .‬לא מוכר לו שהשתמשו בצינור ביון‬
‫להשקיה‪.‬‬
‫בריכות החישוקים היו קטנות‪ ,‬תלוי בכמות הפרי בפרדס‪ .‬הערבים נהגו לרחוץ בהן‬
‫בקיץ‪ .‬העצים ששימשו להכנת חישוקים היו שיטת הנילוס שהובאה ממצרים‪.‬‬
‫בבריכות החישוקים היה ניקוז למטה‪ .‬בדרך‪-‬כלל בריכת חישוקים היתה סמוכה‬
‫לבית אריזה‪ .‬השתמשו בחישוקי עץ עד שגמרו לארוז בפרדסים‪ ,‬עד לבניית בתי‬
‫אריזה גדולים בשנות החמישים‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ראיון עם עוזי בשיסט‬
‫הראיון התקיים בתאריך כ"ז בניסן תשס"ו‪25/4/06 -‬‬
‫מראיין‪ :‬ד"ר אבי ששון‪ .‬עורך‪ :‬יואב גולסט‪.‬‬
‫הראיון נערך באתר הפרדסנות ברחובות‪.‬‬
‫עוזי בשיסט יליד רחובות ועוסק בפרדסנות שנים רבות‪ .‬משפחתו של בשיסט הגיעה‬
‫בשנת ‪ .1904‬הסב היה מומחה לדיני מעשרות‪ .‬בגיל ‪ 40‬עלה ארצה לפי בקשת הרב‬
‫קוק‪ ,‬כמומחה לדיני מעשרות‪ ,‬כיוון שרחובות היתה מושבת מטעים‪ .‬האב היה פועל ‪,‬‬
‫לימים נטע פרדס בבקעת הטל )"חור א‪-‬נדה‪ ,‬חורנדה"(‪ .‬הנטיעות בבקעת הטל החלו‬
‫בשנת ‪ .1915‬אותה שנה חיים ויצמן היה באנגליה‪ .‬סבו שחל בשיסט היה בקבוצה של‬
‫ראשי ציוני אנגליה‪ .‬בשנות העשרים הסב בא לבקר בארץ והכיר את משה סמילנסקי‪.‬‬
‫האב עזר ליוסף לישנסקי ממחתרת נילי‪ ,‬להתחבא ברחובות‪.‬‬

‫מערכות השקייה‪:‬‬
‫הבאר היתה באר ורטיקלית‪ .‬על‪-‬מנת להניע את הבאר היו חייבים להשתמש בצמר‬
‫גפן עם ספירט לחמם את המשאבה‪ .‬בתחילה השתמשו במנוע משאבה ורטיקלית עם‬
‫גלגלי שיניים‪ ,‬של חברת חברת רונסטון‪.‬‬
‫שמואליאן היה חופר בארות‪ .‬לא מכיר קבוצה מאורגנת לחפירת בארות ברחובות כמו‬
‫שהיתה במקומות אחרים‪ .‬זוכר שהאחים נאמן טיפלו בבארות‪ ,‬וכן משפחת שפאק‪.‬‬
‫משפחת עבסיאן בעל מחרטה ברחובות תיקן חלקים קטנים‪ ,‬גרו ברחוב ויצמן‪ .‬בית‬
‫המלאכה בחצר הבית‪.‬‬

‫‪70‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful