‫קימי קפלן‬

‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬
‫הפרשה של נישואי עמרם בלוי ורות בן–דוד‬
‫קימי קפלן‬
‫בליל שישי‪ 2 ,‬בספטמבר ‪( 1965‬אור לו' באלול תשכ"ה)‪ ,‬באו עמרם בלוי (‪,)1974-1894‬‬
‫מנהיגה של נטורי קרתא‪ ,‬קבוצה חרדית קנאית אנטי–ציונית‪ 1,‬ורות בן–דוד (‪,)2000-1920‬‬
‫גיורת ממוצא צרפתי וקתולית‪ ,‬בברית הנישואין‪ 2.‬לשניהם היו אלה נישואין שניים; הינדה‪,‬‬
‫ ‬

‫מאמר זה הוא פרק ראשון ממחקר מקיף על עמרם בלוי‪ .‬כמה מהמסמכים שהשתמשתי בהם במאמר‬
‫זה שמורים באוסף ‪Blau Collection, Howard Gotlieb Archival Research Center, Boston‬‬
‫‪( University, Collection No. 1731‬להלן‪ :‬אוסף בלוי)‪ .‬אני מודה לסטיבן כץ‪ ,‬ראש מרכז אלי ויזל‬
‫ללימודי יהדות באוניברסיטת בוסטון‪ ,‬על הרשות לעיין במסמכים ולצטט מהם‪ ,‬למזכירת המרכז‬
‫פג'יאל צ'וקה (‪ )Pagiel Czoka‬על עזרתה האדיבה בכל הקשור לשימוש באוסף ולעובדי הארכיון‬
‫האמור על סיועם המקצועי‪ .‬אני אסיר תודה לעליזה בזק‪ ,‬לעמרם בלוי‪ ,‬צאצא של משה בלוי‪ ,‬אחיו‬
‫של עמרם‪ ,‬נושא מחקר זה‪ ,‬לדן גרסטנפלד‪ ,‬למרים גרסטנפלד‪ ,‬לאברהם הררי‪ ,‬לדליה הררי‪ ,‬למרדכי‬
‫זלקין‪ ,‬לנחמה מונק‪ ,‬למתי מונק‪ ,‬לשמואל פיינר‪ ,‬לאברהם (רמי) ריינר‪ ,‬ובייחוד לתמר אלאור‪ ,‬לרחל‬
‫בד קפלן‪ ,‬למנחם קרן–קרץ ולמנחם פרידמן‪ ,‬על אוזנם הקשובה‪ ,‬על עצותיהם ועל עזרתם‪ .‬והערה‬
‫על התואר 'קנאים'‪ :‬בעשורים הראשונים של המאה ה–‪ 20‬השתמשו החרדים בתארים 'קיצונים'‪,‬‬
‫'קנאים' ו'מתונים' לתיאור אגפיה העיקריים של חברה זו‪ .‬העדפתי את השימוש בתואר 'קנאים'‪ ,‬שכן‬
‫בו השתמשו עמרם בלוי ואחרים בנוגע לעצמם‪ ,‬ואין בכך משום נקיטת עמדה שיפוטית–ערכית‪.‬‬
‫לאחר שמאמר זה פורסם באינטרנט נודע לי על מאמר שעתיד להתפרסם וגם בו דברים בפרשה זו‪.‬‬
‫לכשיופיע בדפוס יעמדו שני המאמרים לשיפוטם של הקוראים‪Motti Inbari, ‘Rabbi Amram .‬‬

‫‪ .1‬‬

‫תרגומו של השם הארמי הוא 'שומרי העיר'‪ .‬למקורו ולמשמעותו הסמלית ראו‪ :‬מנחם פרידמן‪,‬‬
‫החברה החרדית — מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪ ,‬ירושלים ‪ ,1991‬עמ' ‪ .89-88‬על נטורי קרתא ראו‪:‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪Norman Lamm, ‘The Ideology of the Neturei Karta - According ;104-88 ,65-63‬‬
‫‪ .to the Satmarer Version’, Tradition, 12, 2 (1971), pp. 38-54‬מאמר זה מבוסס על ההנחה‬
‫השגויה ולפיה האידאולוגיה של נטורי קרתא נוסחה בידי סאטמר‪ ,‬ולכן זהה לה — ולא היא‪ .‬עניין‬
‫זה מחייב דיון בפני עצמו‪.‬‬
‫הכתובה שמורה באוסף בלוי‪ ,‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.3‬‬

‫‪Bloi Founder of Neturei Karta: A Short Biography’, Hebrew Union College Annual, 81‬‬
‫)‪(fourthcoming‬‬

‫‪ .2‬‬

‫‪300‬‬

‫עיונים בתקומת ישראל‪ ,‬כרך ‪ ,)2010( 20‬עמ' ‪336-300‬‬

‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬

‫אשתו הראשונה של עמרם‪ ,‬נפטרה בשלהי ‪ ,1963‬ורות היתה נשואה והתגרשה עוד לפני‬
‫שהתגיירה‪ .‬לשניהם היו ילדים מנישואיהם הראשונים‪ :‬לעמרם עשרה ולרות אחד‪ .‬בכך‬
‫הסתיימה פרשה שנמשכה לסירוגין קרוב לשנתיים‪ ,‬פרשה שהביכה לא פחות משהסעירה‬
‫את נטורי קרתא‪ ,‬את העדה החרדית‪ ,‬ארגון הגג של הקבוצות החרדיות הקנאיות‬
‫האנטי–ציוניות בירושלים‪ ,‬ואת החברה החרדית בכללה‪ .‬הדיה של פרשה זו נשמעו גם‬
‫בחברה בישראל בכללה‪.‬‬
‫מלבד היות הפרשה נדירה בעסיסיותה בכל הקשור לתולדות החרדים הקנאים במאה ה–‪,20‬‬
‫היא מאפשרת לנו הצצה מזווית ייחודית ואישית לתוך הוויית החיים האינטנסיבית המאפיינת‬
‫קבוצה זו‪ ,‬אשר דומה לזו שמתקיימת בקבוצות דתיות קנאיות אחרות‪ .‬חשיבותה של הפרשה‬
‫נעוצה גם בכך שהיא שימשה עילה בידי מתנגדיו של עמרם בלוי בנטורי קרתא ובעדה‬
‫החרדית להדיחו ממעמדו כמנהיג נטורי קרתא‪ ,‬בתקופה שהיתה מנהיגותו בשיאה במובנים‬
‫מסוימים‪ .‬יש אפוא לפרשה צבעונית ומעניינת זו משמעויות שחורגות מגבולותיה המידיים‪.‬‬
‫בהסתמך על מגוון מקורות ראשוניים מאותה תקופה‪ ,‬ובהם מסמכים ארכיוניים וכתבות‬
‫עיתונות‪ ,‬ופרסומים מאוחרים יותר‪ ,‬כגון ספרי זכרונות‪ ,‬אשחזר במאמר זה את השלבים‬
‫העיקריים בהתפתחותה של פרשה זו ואת נקודות הציון המרכזיות בה‪ ,‬מראשיתה עד לאחר‬
‫סיומה‪.‬‬
‫תחילה אציג את הרקע החיוני להבנת הפרשה עצמה‪ ,‬ובכלל זה את המרחב החברתי–דתי‬
‫של החרדים הקנאים בהקשריו ההיסטוריים‪ ,‬את מקומו ואת מעמדו של עמרם בלוי בתוכו‬
‫ואת קווי המתאר הביוגרפיים הכלליים של עמרם ושל רות‪ .‬לאחר מכן אפרוס את עיקרי‬
‫השתלשלות האירועים מההתקשרות הראשונית בין עמרם ובין רות עד נישואיהם‪ ,‬ואחתום‬
‫בהצעה להבנת ִשרה של פרשה זו‪.‬‬

‫א‪ .‬החרדים הקנאים והעדה החרדית‬
‫החברה החרדית מורכבת מקבוצות ותת–קבוצות רבות וכן מזרמים ותת–זרמים תאולוגיים‬
‫ואידאולוגיים רבים‪ .‬חלוקה עיקרית אחת היא בין חסידים (ובישראל יש כמה עשרות‬
‫חצרות חסידיות)‪ ,‬מתנגדים או ליטאים‪ ,‬ששמם נגזר מהתנגדותם לחסידות אשר שורשיה‬
‫בשלהי המאה ה–‪ 3,18‬ומזרחים — תופעה שהתפתחה בישראל‪ 4.‬חלוקה נוספת רלוונטית‬
‫למקרה הציוני–ישראלי משלהי המאה ה–‪ 19‬מבוססת על העמדות של הקבוצות השונות‬
‫בנוגע למפעל הציוני‪ ,‬כלומר לתנועה הציונית‪ ,‬ליישוב היהודי בארץ–ישראל ולמדינת‬
‫ישראל‪ .‬בלי להיכנס לפרטים‪ ,‬די אם אציין כי מדובר בפריסה רחבה של עמדות שמשתרעת‬
‫‪ .3‬‬
‫‪ .4‬‬

‫ראו למשל‪ :‬מרדכי וילנסקי‪ ,‬חסידים ומתנגדים‪ :‬לתולדות הפולמוס שביניהם בשנים תקל"ב‪-‬‬
‫תקע"ה‪ ,‬ירושלים תש"ל (שני חלקים)‪.‬‬
‫ראו בין השאר‪ :‬נסים ליאון‪ ,‬חרדיות רכה‪ :‬התחדשות דתית ביהדות המזרחית‪ ,‬ירושלים תש"ע;‬
‫אביעזר רביצקי (עורך)‪ ,‬ש"ס‪ :‬היבטים תרבותיים ורעיוניים‪ ,‬תל–אביב תשס"ו‪.‬‬

‫‪301‬‬

‫קימי קפלן‬

‫משלילה גורפת וחד–משמעית של המפעל הציוני והגדרתו 'מעשה שטן'‪ ,‬עד תמיכה בו‬
‫‪5‬‬
‫וראייתו כפועל מבורך של האל‪.‬‬
‫המרחב שאתמקד בו במחקר זה הוא של החרדים הקנאים‪ ,‬המכונסים רובם מתחת‬
‫למטרייתה הארגונית של העדה החרדית ומתאפיינים בעמדות אנטי–ציוניות תקיפות‪.‬‬
‫מקורם של אלה הוא בקבוצות אורתודוקסיות שמרניות ביותר‪ ,‬רובן חסידיות או בעלות‬
‫גוונים חסידיים חזקים‪ ,‬שהתגבשו במרחב הגאוגרפי של צפון–מזרח הונגריה ושל חבל הארץ‬
‫ההונגרי–רומני טרנסילבניה‪ 6.‬מנהיגיהן של קבוצות אלה אימצו עמדה קטגורית שוללת‬
‫ופוסלת בנוגע למודרנה ולתהליכי מודרניזציה מאחר שהם היו בעיניהם הרי אסון לחברה‬
‫היהודית‪ .‬עמדה זו השפיעה על אופני פעילותם הפוליטית בקיסרות האוסטרו–הונגרית‬
‫ולאחר מכן במדינות השונות‪ ,‬ועל האסטרטגיות וטקטיקות הפעולה שלהם‪ 7.‬מקורם‬
‫ומקורות השראתם של רבים מאנשי היישוב הישן הקנאי בירושלים בשלהי המאה ה–‪19‬‬
‫ובראשית המאה ה–‪ 20‬וממנהיגיו הם בקבוצות אלה‪ .‬כך בין השאר הרבנים יוסף חיים‬
‫זוננפלד (‪ ,)1932-1849‬מייסדה של העדה החרדית‪ ,‬יוסף צבי דושינסקי (‪,)1948-1867‬‬
‫מנהיגה של העדה החרדית בשנים ‪ ,1948-1932‬יואל טייטלבוים (‪ ,)1979-1887‬האדמו"ר‬
‫מסאטמר ומנהיגה של העדה החרדית מ–‪ ,1953‬ואהרן רוט (‪ ,)1947-1894‬מייסד חברת‬
‫'שומר אמונים'‪ ,‬לימים חסידות תולדות אהרן‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחנה זה אימץ עמדה אנטי–ציונית חריפה ולא מתפשרת‪ ,‬ותבע מחבריו להיבדל‬
‫לחלוטין מהמפעל הציוני וממדינת ישראל‪ .‬עמדה זו נוסחה במחצית הראשונה של המאה‬
‫ה–‪ 20‬בידי אישים דוגמת האדמו"ר ממונקטש‪ ,‬חיים אלעזר שפירא (‪ ,)1937-1871‬והרב‬
‫ישעיה אשר זליג מרגליות (‪ 8,)1969-1894‬ובמחציתה השנייה‪ ,‬ובאופן בהיר וסדור ביותר‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫בידי טייטלבוים‪.‬‬
‫‪ .5‬‬

‫‪ .6‬‬

‫‪ .7‬‬

‫‪ .8‬‬
‫‪ .9‬‬

‫‪302‬‬

‫לייצוגים של מגוון הדעות ראו‪ :‬מנחם פרידמן‪' ,‬מדינת ישראל כדילמה דתית'‪ ,‬אלפיים‪( 3 ,‬תשנ"א)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;68-24‬אביעזר רביצקי‪ ,‬הקץ המגולה ומדינת היהודים‪ :‬משיחיות‪ ,‬ציונות ורדיקליזם דתי‬
‫בישראל‪ ,‬תל–אביב תשנ"ג‪.‬‬
‫השליטה בחבל הארץ המדובר עברה כמה פעמים ממדינה למדינה במחצית הראשונה של המאה‬
‫ה–‪ .20‬ראו‪ :‬תיאודור לביא ואחרים (עורכים)‪ ,‬פנקס הקהילות‪ :‬הונגריה‪ ,‬ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪;34-33‬‬
‫מנחם קרן–קרץ‪' ,‬החיים התרבותיים במחוז מרמורש (הונגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬צ'כוסלובקיה)‪ :‬ספרות‪,‬‬
‫עיתונות והגות יהודית בין השנים ‪ ,'1944-1874‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר–אילן‪ ,‬רמת–גן תשס"ח‪.‬‬
‫ראו‪ :‬יעקב כץ‪ ,‬הקרע שלא נתאחה‪ :‬פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ה; מיכאל סילבר‪' ,‬שורשי הפילוג ביהדות הונגריה‪ :‬תמורות תרבותיות וחברתיות‬
‫מימי יוסף השני עד ערב מהפכת ‪ ,'1848‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים תשמ"ה; קרן–קרץ‪' ,‬החיים התרבותיים במחוז מרמורש' (לעיל הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪.59-45‬‬
‫ראו‪ :‬יהודה ליבס‪' ,‬העדה החרדית בירושלים וכת מדבר יהודה'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪,‬‬
‫ג (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪ ;153-137‬רביצקי‪ ,‬הקץ המגולה ומדינת היהודים‪ ,‬עמ' ‪.111-60‬‬
‫ראו‪ :‬יואל טייטלבוים‪ ,‬ויואל משה‪ ,‬ברוקלין תש"כ; הנ"ל‪ ,‬על הגאולה ועל התמורה‪ ,‬ברוקלין‬
‫תשכ"ז‪ .‬על האיש ומשנתו ראו‪ :‬דוד סורוצקין‪' ,‬בניין ארץ של מטה וחורבן ארץ של מעלה‪ :‬הרבי‬

31.‬כמה ממנהיגי אגודת–ישראל בארץ–ישראל התקרבו‬ ‫בהדרגה לחרדים המתונים‪ .)1946-1885‬אחיו של עמרם‪ .‬חברה ודת‪ :‬האורטודוקסיה הלא–ציונית בארץ–ישראל תרע"ח‪-‬תרצ"ו‪/‬‬ ‫‪ .‬סניף זה של אגודת–ישראל‪ . 165-179.‬יהדות וציונות — שניים שלא ילכו יחדיו‪ :‬משנתו הרדיקלית של ר' יואל‬ ‫טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר'‪ . Kaplan. ‘Rabbi Joel Teitelbaum.‬ועם הגעת‬ ‫חברי אגודת–ישראל המתונים מגרמניה ומפולין בעלייה הרביעית (‪ )1929-1925‬והחמישית‬ ‫(‪ )1939-1933‬הלך קול זה ונהיה שולי‪ .‬שבראשה עמד הפוליטיקאי והעסקן החרדי משה‬ ‫בלוי (‪ . pp.‬מנגנון רב השפעה‪ .‬והיא התגבשה בראשית שנות העשרים של‬ ‫המאה ה–‪ 10.‬שנוסד בקיץ ‪ . and Hungarian .367-253‬‬ ‫‪303‬‬ .‬ארץ ישראל בהגות‬ ‫היהודית במאה העשרים‪ .‬עמ' ‪.‬מקורה של העדה‬ ‫הוא ב'ועד העיר למקהלות האשכנזים'‪ .‬בתוך‪ :‬אביעזר רביצקי (עורך)‪ . 2 (1982).).‬הציונות‪ .‬לניתוח של הקנאות החרדית ברמה המבנית והאידאולוגית הפנימית‬ ‫ראו‪ :‬פרידמן‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫העדה החרדית מוכרת לרבים באמצעות מערך הכשרות 'בד"ץ [בית–דין צדק] העדה‬ ‫החרדית'‪ .‬עם מוסדות היישוב‪ .1919‬ייצג‬ ‫עמדה קנאית חסרת פשרות‪ . Ramat Gan 1975.‬ובו בזמן נהיו הקנאים מיעוט מבודל בחברה החרדית‪ 13.111-60‬‬ ‫‪Ultra-Orthodoxy’.‬כוח ומעמד בחברה החרדית ומחוצה לה‪ .‬עמ' ‪Zvi J.‬השונה מהקו המתון והפרגמטי שאפיין את אגודת–ישראל‬ ‫העולמית‪ .94-89‬‬ ‫‪Israeli Society’.‬אשר מרכזה היה באירופה‪ 11.13‬ראו בהרחבה‪ :‬פרידמן‪ .‬ובראשם עמרם בלוי‪ .‬‬ ‫עד אמצע שנות העשרים היה קולם הבדלני של הקנאים דומיננטי ביישוב הישן‪ . in: Solomon Poll and Ernest Krausz (eds.‬כב (תשס"א)‪ . ‘Religious Zealotry in .‬יהודה אריה לייב‬ ‫מסטמר והאסכולה האורתודוקסית הרדיקלית'‪ .1936-1918‬ירושלים תשל"ח‪ .61-59‬יצחק קראוס‪' . 24.‬מדינת ישראל כדילמה דתית'‪. pp. Zionism.‬‬ ‫‪ . ‘Piety‬‬ ‫‪and Politics: The case of the Satmar Rebbe’.11‬ראו‪ :‬גרשון בקון‪ .1939-1916 . 135-153‬‬ ‫‪ .‬משנות‬ ‫השלושים אימצה אגודת–ישראל קו אסטרטגי של שיתוף–פעולה עם מוסדות היישוב‬ ‫היהודי‪ .‬ירושלים תשס"ה‪ .1976‬עמ' ‪.61-37‬רביצקי‪ .‬‬ ‫עמ' ‪ .‬עמ' ‪ .‬אשר החל לפעול ב–‪ 1918‬בהנהגתם של הרבנים‬ ‫יהושע לייב דיסקין (‪ )1898-1817‬וזוננפלד‪ .‬פוליטיקה ומסורת‪ :‬אגודת ישראל בפולין‪ .‬עם המנהיגים הערבים ועם‬ ‫השלטון הבריטי בשנות העשרים והשלושים של המאה ה–‪ 20‬תועדו תיעוד פרטני וממצה‬ ‫‪12‬‬ ‫במחקרו של מנחם פרידמן‪.‬החברה החרדית‪ .‬ירושלים ‪ .20‬ייסודה של העדה החרדית בא בתגובה למינויו של הרב אברהם יצחק קוק‬ ‫(‪ )1935-1865‬לרב ראשי וכדי לספק שירותי דת לחבריה שבחרו להיבדל ממוסדות היישוב‬ ‫אשר החלו להתגבש עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ–ישראל‪ . Judaism.‬העדה החרדית היתה‬ ‫מזוהה עם אגודת–ישראל בארץ–ישראל‪ .‬ירושלים תשס"ה‪. Modern Judaism.10‬ראו‪ :‬בנימין אליאב (עורך)‪ .‬חברה ודת‪ . Allan N.203-202‬‬ ‫‪ .‬ובעקבות זאת החליטו ב–‪ 1935‬כמה קנאים‪ . Nadler. pp. 2 (2004).‬הקץ המגולה ומדינת‬ ‫היהודים‪ .‬היישוב בימי הבית הלאומי‪ .12‬ראו‪ :‬מנחם פרידמן‪ .168-133‬פרידמן‪' . On Ethnic and Religious‬‬ ‫‪Diversity in Israel.‬תולדותיהם של ארגונים וקבוצות אלה ומערכות‬ ‫יחסיהם המורכבות עם החרדים המתונים‪ . 91-112‬‬ ‫‪ .‬עמ' ‪Menachem Friedman.‬עמ' ‪ .

‬פינסק–קרלין‪ .26‬‬ ‫‪ .14‬ראו‪ :‬אליאב‪ .‬ג‪ .).‬בעדה החרדית בימינו יש לכל היותר‬ ‫‪ 15‬אלף איש‪ .‬דה–האן נרצח‬ ‫‪ .‬עמ' ‪.‬עמ' ‪ .‬אין בידינו ולו מחקר ביוגרפי מקיף אחד על‬ ‫מי ממנהיגי החרדים הקנאים‪ 18. Albany 1990.203‬פרידמן‪ .‬החרדים‪ .‬ובכך הסתיימה בהצלחה‬ ‫‪15‬‬ ‫השתלטותם של אנשי נטורי קרתא ושל קנאים אחרים על העדה‪.‬לכדי פילוג שהתרחש ב–‪ 1945‬בעקבות תבוסתם של המתונים בבחירות‬ ‫שהתקיימו בעדה החרדית‪ .214-33‬‬ ‫‪304‬‬ .‬נטורי קרתא‪ .‬תולדות היישוב היהודי בארץ–ישראל מאז העלייה הראשונה‪ .‬ספינקה ותולדות‬ ‫אהרן (שהתפצלה בשלהי המאה ה–‪ .‫קימי קפלן‬ ‫וייספיש (‪ )1997-1921‬ואהרן קצנלנבויגן (‪ . pp.‬אלה‬ ‫כוללות את בריסק ומשפחות מהיישוב הישן שאינן חסידיות (פרושים) וקבוצות וחצרות‬ ‫דוגמת דושינסקי‪ .‬ב‪ .89-88‬‬ ‫‪ .‬בתוך עשור‬ ‫הבשיל תהליך ההתרחקות בין החרדים המתונים ובין עמיתיהם הקנאים‪ .‬‬ ‫העדה החרדית מתאפיינת בסבך של מערכות יחסים פנימיות מורכבות ומתוחות בין‬ ‫הקבוצות המרכיבות אותה‪ 16‬ובין משפחות ותיקות וענפות שכמה מבניהן ומבנותיהן‬ ‫התחתנו — ועודם מתחתנים — אלה עם אלה‪ .‬היישוב בימי הבית הלאומי‪ .‬עמ' ‪.‬המתונים פרשו מהעדה החרדית‪ .‬במבנה המתחדש שלה מאמצע המאה ה–‪ .‬ועיון משווה‬ ‫בנתונים חלקיים מנקודות זמן שונות לאורך המאה ה–‪ 20‬מלמד שבפועל שורותיה‬ ‫‪17‬‬ ‫מתמעטות‪.‬שהמכנה המשותף להן הוא עמדה אנטי–ציונית תקיפה‪ .‬‬ ‫העדה החרדית‪ . ‘Jewish Zealots: Conservative‬‬ ‫‪versus Innovative’. Idem.711‬‬ ‫‪ .‬מונקטש‪ .'1948-1939 .‬עמ' ‪.548‬אמנון לוי‪ .‬תל–אביב תשמ"ח‪ . 127-142‬‬ ‫‪ .‬החברה החרדית‪ .‬‬ ‫תולדות ירושלים‪ .‬תקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪ .16‬להבדלים בין קבוצות מסוימות ולגילויים של מתחים ראו‪Friedman. pp.‬המערכת הפוליטית הפנימית ביישוב היהודי‪ . Religious‬‬ ‫‪Radicalism and Politics in the Middle East.)1978-1898‬לפרוש ממנה ולהקים את אגודת‬ ‫'חברת החיים'‪ .‬‬ ‫למעט המידע המצוי במחקרו הנזכר של פרידמן בנוגע לפעילותם של מנהיגי העדה‬ ‫החרדית ואגודת–ישראל בארץ–ישראל‪ .1988‬עמ' ‪ .20‬מורכבת מכמה קבוצות‪.17‬ראו‪ :‬שמואל דותן‪' .‬סאטמר‪ .‬עמ' ‪ .‬כלומר פחות משלושה אחוזים מהחברה החרדית בישראל‪ . 93-95.‬חברה ודת‪ .208‬נתן שור‪.‬‬ ‫רובן כאמור חסידיות‪ .‬בתוך‪ :‬משה ליסק‬ ‫(עורך ראשי)‪ . in: Emmanuel Sivan and Menachem Friedman (eds.‬ירושלים תשנ"ה‪ .18‬ראו‪ :‬פרידמן‪ .95-94 . ‘Religious Zealotry :‬‬ ‫‪in Israeli Society’ (above note 12).)1924-1881‬דוברה הרהוט של העדה החרדית בירושלים בראשית שנות העשרים בכל‬ ‫הקשור למאבק נגד חוקת הקהילות ולמען הכרה בעדה כקבוצה עצמאית‪ .‬הדמות הנחקרת ביותר היא ד"ר ישראל יעקב דה–האן‬ ‫(‪ .‬ירושלים ‪ .15‬שם‪ .‬עדיין כולם חברים‬ ‫בעדה החרדית‪ .)20‬כמו המתרחש בקבוצות דתיות קנאיות אחרות‪.‬עמ' ‪.‬ב–‪ 1938‬הקימה קבוצה מתוך אגודה זו את נטורי קרתא‪ 14.

‬עמ' ‪Michael Berkowitz. Penslar (eds.1944-1938‬תל–אביב ‪ . דוד הלוי‪ .104-89‬פסח‬ ‫שינדלר‪" ' .‬ברוקלין תשל"ח.‬ירושלים תרצ"ב.‬בתוך‪ :‬משה אידל ואחרים (עורכים)‪ . שלמה זלמן זוננפלד‪ .‬נח (‪ .‬ונהיה גיבור תרבות חרדי‪ 20. Embracing the Orient: The Life and Death of Jacob Israel De Haan’.‬שמחת אם הבנים‪ :‬הצדקת האל הציונית של ר' ישכר שלמה‬ ‫טייכטהאל'‪ .‬יהודים למכירה?‪ :‬משא ומתן בין יהודים לנאצים ‪.‬ירושלים תשמ"ו‪ .‬‬ ‫הקדוש רבי יעקב ישראל דה–האן הי"ד‪ .‬וידוי על סף המשרפות ו"אחרית‬ ‫דבר"‪ :‬רב חרדי מכה על חטא'‪ .201-173‬רות וולף‪' .20‬‬ ‫‪ .‬מחקרים על תולדות יהודי הולנד‪.'1943‬משואה‪ .‬ירושלים‬ ‫תשל"א‪-‬תשל"ה (שלושה חלקים).‬‬ ‫משנתו התאולוגית של הרב יששכר שלמה טייכטל (‪ 23)1945-1885‬ושיריו של המשורר‬ ‫‪ . צבי משי–זהב ויהודה משי–זהב‪.‬כ (תשנ"ב)‪ . 15.‬תשמ"ד)‪ .)1994‬עמ' ‪ .‬נוכחות מוחלטת‪ :‬דמותו‬ ‫של יעקב ישראל דה–האן ביצירה הספרותית של קרי ון ברוכן'‪ .‬תיקון" כתגובה לחורבן‪" :‬אם הבנים שמחה" מאת הרב ישכר שלמה טייכטל‪ .‬מלבד זה‪ .‬עמ' ‪.‬בני–ברק תשמ"ז.‬תשמ"ה)‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫ב–‪ 30‬ביוני ‪ 1924‬בירושלים‪ 19.399-380‬הנ"ל‪ .1945-1933‬‬ ‫ירושלים תשס"ב‪ .‬עמודא דנהורא‪ :‬פרקים לתולדות חייו של מרן הגאון הצדיק‬ ‫מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א‪ .‬שרגאי‪ .92-83‬גילה פטרן‪ . 1 (1981).‬הרב וייסמנדל ו"תוכנית הרבנים"‪ :‬מזימה‬ ‫אנטי–ציונית?'‪ . Ludy Giebels.‬עמ' ‪ . 111-143.1992‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ובהם פעילותו של הרב מיכאל דב וייסמנדל (‪ )1957-1903‬בקבוצת העבודה בסלובקיה‪.‬ירושלים תשכ"ט‪-‬תש"מ (שלושה חלקים).‬כיוונים‪( 23 .‬בודפשט‬ ‫‪ . ‘Jacob Israel De Haan in Palestina’.‬תשמ"ב)‪ . pp.‬‬ ‫לדוגמאות אחדות ראו‪ :‬משה בלויא‪ .‬ילקוט מורשת‪ . also: parts 2 and 3 in vols.‬כיוונים‪( 27 .‬פעליו‪ .‬‬ ‫עמ' ‪ .‬‬ ‫ג (תשמ"א)‪ .257-150‬‬ ‫ראו בין השאר‪ :‬נתנאל קצבורג‪' .‬והיחיד שזכה לעדנה רבה הוא הרב זוננפלד‪.‬מנהיגותו ואירועי‬ ‫התקופה של מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל‪ .‬האיש על החומה‪ :‬מסכת‬ ‫חייו‪ .‬בדור תהפוכות‪ :‬מסכת חייו‪ .23‬‬ ‫ראו למשל‪ :‬משה יהודא גלייכער‪ .30-5‬‬ ‫‪Zion.222-207‬שמעון רובינשטיין‪' . ‘Rejecting .‬המפעל" — תולדותיו של תא מחתרתי בקבוצה החלוצית האינטימית‬ ‫ופרשת רצח דה–האן'‪ .21‬‬ ‫‪ .1994‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪ . 109-125.‬ג (תשמ"ט)‪.‬פון אמסטערדאם ביז ירושלים‪ :‬די געשיכטע פון יעקב ישראל‬ ‫דע האן‪ .‬פעליו‪ . in: Ivan‬‬ ‫‪Davidson Kalmar and Derek J. 2 (1981). 44-79.‬מנחה לשרה‪ :‬מחקרים בפילוסופיה יהודית‬ ‫ובקבלה מוגשים לפרופסור שרה א' הלר וילנסקי‪ .‬עמ' ‪ . 1 (1980).62-49‬‬ ‫‪305‬‬ .‬מנהיגותו ודברי ימי התקופה של מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל‪ .‬כתבות על האיש ועל פועלו‬ ‫התפרסמו ומתפרסמות מדי שנה בעיתונות החרדית סמוך לתאריך הירצחו‪. 188-234‬‬ ‫‪ . 15.).‬גם הספרות ההגיוגרפית החרדית‬ ‫‪21‬‬ ‫לא עסקה במנהיגי הקנאים שווה בשווה‪ . pp.‬‬ ‫ראו בין השאר‪ :‬יהודה באואר‪ . pp.‬ירושלים תשנ"ד‪ .‬ירושלים תשנ"ד‪.139-89‬ישעיהו ילינק‪' .‬פרשת דה–האן — רצח פוליטי או הוצאה להורג של‬ ‫מוסדות "המדינה שהדרך"?'‪ . הנ"ל‪ .‬בין‬ ‫חורבן לישועה‪ :‬תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה‪ . Hanover‬‬ ‫‪and London 2005.276-273‬אליעזר שביד‪' .‬‬ ‫‪pp. מנחם מענדיל גערליץ‪ .190-167‬רבקה שץ–אופנהיימר‪' .‬רצח בירושלים‪ :‬על פרשת רצח פרופ' דה האן ויחסי‬ ‫דתיים‪-‬חילוניים בירושלים של שנות העשרים‪ .‬האם מאבק על הישרדות‪:‬‬ ‫הנהגת יהודי סלובקיה בשואה ‪ .19‬ראו בין השאר‪ :‬עודד ארצי‪"' .‬‬ ‫כמה היבטים הנוגעים לחרדים הקנאים בעניין אירועי מלחמת העולם השנייה נחקרו‪.‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪ . I.‬קתדרה‪( 22 .‬חרדים וציונים בהונגריה בצל השואה'‪ .‬‬ ‫‪Studia Rosnethaliana. 14.‬מרא‬ ‫דארעא ישראל‪ :‬מסכת חייו של הגאון הקדוש רבן ומושיען של ישראל מרן יוסף חיים זוננפעלד‬ ‫זצ"ל‪ . Orientalism and the Jews.‬תל–אביב ‪ .

‬ישבת ציון‪ :‬על הישוב היהודי בירושלים בדורות עברו‪ .‬אליעזר דון–יחיא (עורך)‪. משה בלוי‪ .27‬‬ ‫‪306‬‬ ‫ראו‪ :‬יוסף פונד‪' .‬גם שמו עמרם (‪.‬רמת–גן תשס"ה.‬לבסוף‪ .‬בנו שלמה יצחק בלוי (‪ )1943-1857‬למד בפרשבורג‪ .‬עולמן של נשות חסידות תולדות אהרן‪ :‬מעמדן כפרטים וכקבוצה'‪ .170-169‬י' ירושלמי‪' .‬א‪ .1979‬עמ' ‪ .‬ירושלים‬ ‫תרצ"ט‪ .‬‬ ‫רמת–גן תשס"ה‪ .‬‬ ‫בין מסורת לחידוש‪ :‬מחקרים ביהדות‪ .‬בשלושים שנותיו בארץ–ישראל נפטרו‬ ‫אחיו‪ .‬אוניברסיטת בר–אילן‪ .20‬‬ ‫ראו‪ :‬יצחק שלמה בלויא‪ .‬עמ' ט.)1900-1829‬‬ ‫נולד בסלובקיה — מערב הונגריה באותם ימים — ולמד בין השאר אצל הרב אברהם‬ ‫שמואל בנימין סופר (‪ .‬גם הכתיבה ההגיוגרפית–היסטוריוגרפית החרדית‬ ‫הזניחה אותו‪ .‬בלי להמעיט בערכם של מחקרים אלה‪ .‬קול נהי — מספד מר‪ .‬המבשר (מוסף קהילות)‪ .‬ותשע שנים לאחר מכן הוא זכה‬ ‫בגורל בבית מס' ‪ 15‬שבשכונת אבן ישראל‪ 26.‬ולאחר מותו הניח אלמנה — אשתו השנייה‪.‬‬ ‫שופרו של האגף השמרני של אגודת–ישראל בארץ–ישראל‪ 24.‬ציונות ומדינת ישראל — ספר זיכרון ליהושע קניאל‪.‬ובהן בעיירה טרנוי‪ .‬חיבור‬ ‫לשם קבלת התואר דוקטור‪ .‬הסמוכה לפרשבורג שבהונגריה‪ .‬ירושלים‬ ‫ותל–אביב תש"ו‪ .‬על חומותיך ירושלים [פרקי חיי]‪ .‬כ"ז בניסן תשס"ט‪ .14-10‬דוד תדהר‪ .‬עמ' ‪.‬של הקבוצות‬ ‫המרכיבות אותו והיחסים ביניהן ושל מנהיגיהן‪ .‬רמת–גן תשל"ז‪.26‬‬ ‫‪ .‬שירי יהושע לנדוי — משורר השואה בן היישוב הישן'‪ .25‬‬ ‫‪ .‬עמרם בלוי — קווי מתאר ביוגרפיים‬ ‫למעט הערות אחדות‪ .‬לא פורסם מחקר‬ ‫כלשהו על תולדות חייו של עמרם בלוי‪ .‬סבו של עמרם‪ .12 .‬‬ ‫בתוך‪ :‬יצחק שלמה בלוי‪ .1947‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪ .‬משפחת‬ ‫בלויא'‪ .‬עמ' ‪.‬בני–ברק תשכ"ח (מהדורה‬ ‫חדשה)‪ .‬אנציקלופדיה‬ ‫לחלוצי הישוב ובוניו‪ :‬דמויות ותמונות‪ .)1872-1815‬בנו של החת"ם סופר‪ .‬הפזורות בעיקר במחקריו של מנחם פרידמן‪ .‬אשתו הראשונה ושלושה מבניו‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬ולאחר‬ ‫‪ .‬אוניברסיטת בר–אילן‪ . רפאל שנלר‪' .‬מערכת החינוך‬ ‫כתורמת עיקרית להמשכיות ושינוי של היהדות החרדית הקיצונית שבירושלים'‪ .‬ירושלים ‪ .‬של תולדותיו‪ .374-345‬‬ ‫ראו‪ :‬סימה זלצברג‪' .1900 .‬אמו‪ .‬בלוי היה שוחט ומורה צדק‬ ‫בכמה קהילות קטנות באזור‪ .‬כנראה עקב נישואיו לרות‪ .24‬‬ ‫‪ .1‬‬ .‫קימי קפלן‬ ‫משה יהושע לנדוי (‪ .)1980-1920‬שפורסמו בראשית שנות הארבעים בעיתון קול ישראל‪.‬עמ' ‪.‬חיבור לשם קבלת‬ ‫התואר דוקטור‪ .‬עמ' ז‪-‬ל.‬של מבנהו‪ .‬בקיץ‬ ‫‪ 1869‬היגר לארץ–ישראל עם עוד כמה מבני משפחתו‪ .‬וניתוח בהקשר ההיסטורי–חברתי של‬ ‫היישוב ושל מדינת ישראל‪.201-200‬לידיעה על פטירתו‬ ‫ראו‪ :‬חבצלת‪ .‬ראו גם‪ :‬משה בלוי‪' .‬שומרי העיר‪ .‬נכתבו מחקרים‬ ‫אחדים על מערכת החינוך של החרדים הקנאים במחצית השנייה של המאה ה–‪ 20‬ועל‬ ‫עולמן של הנשים בחסידות תולדות אהרן‪ 25.‬רשימות'‪.‬תל–אביב ‪ .‬ספר הישוב‪ :‬הישוב העברי מחוץ לחומת העיר עי"ק ירושלם ת"ו‪ .2.‬ירושלים תר"ס‪ .‬עדיין‬ ‫אנו חסרים תיעוד מקיף של המחנה החרדי הקנאי‪ .9.‬‬ ‫ראו‪ :‬פנחס גראייבסקי‪ .‬‬ ‫תינוק יתום ועוד צאצאים‪ 27. רות בלויא‪ .

170‬תדהר‪ .1880‬מיום היווסדו‪ .‬‬ ‫וכתב בו בקביעות שבע שנים בערך‪ .‬ובלוי‬ ‫בראשם‪ .11.‬מקומה של קבוצה זו נחרט בהיסטוריוגרפיה‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬ובאגודת–ישראל‪ .‬‬ ‫לא נמצא עד כה מידע על קורותיו של עמרם בשנות ילדותו בירושלים של שלהי המאה‬ ‫ה–‪ 19‬וראשית המאה ה–‪ .‬נושא מחקר זה‪ .‬עמ' ‪. pp.‬ועד פטירתה ב–‪ 1882‬נולדו להם שישה ילדים‪ .‬כגון תרבות הפנאי‬ ‫של משחקי כדורגל תחרותיים בשבתות‪ .‬‬ ‫יחסיו ויחסי נטורי קרתא כקבוצה עם העדה החרדית היו גם הם מורכבים ורבי–תהפוכות‪.‬עמ' יג‪-‬יד‪.‬עמרם‪ .‬על חומותיך ירושלים‪ . 29‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫ראו‪Friedman.‬את פעילותו הציבורית החל ביישוב‬ ‫הישן בשנות העשרים לחייו‪ .3.‬שומרי העיר‪ .175-158‬‬ ‫‪307‬‬ .30‬‬ ‫‪ .140-139‬‬ ‫רות טעתה בציינה שם שעמרם נולד ב‪.‬הצהרה גלויה'‪ .‬ב–‪ 1873‬הוא נשא את בת דודו‬ ‫לאישה‪ .‬חמישה מהם מתו בילדותם‪.1921 .)1963-‬‬ ‫בת למשפחת ובר אשר בינה לבין משפחת בלוי היתה היכרות וידידות רבת שנים‪ .‬ב–‪ 1940‬ניתק את יחסיו עם אחיו על רקע ההיפרדות האידאולוגית של דרכיהם‪.‬גיבש עמרם עמדה אנטי–ציונית בדלנית ולא‬ ‫מתפשרת‪ . ‘Jewish Zealots’ (above note 16).‬לפעול נגד הקמת מדינת ישראל‪ 33. pp.‬הרשל‪ .28‬‬ ‫‪.‬עמרם‪ .‬ציון (בדפוס)‪.‬בשנות לימודיו‬ ‫הראשונות לימדו אותו מלמדים פרטיים מאחר שההיצע של מוסדות חינוך לא התאים‬ ‫למשפחה מסיבות שונות‪ 29.31‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫והשישית — רבקה — נפטרה ב–‪.‬ממאי ‪ 1926‬ערך עמרם את השבועון קול ישראל‪.‬הציונות‪ .‬לעתים בלא חתימת שמו‪ .‬וב–‪ 1938‬היה ממקימי נטורי‬ ‫קרתא‪ .‬‬ ‫בעקבות התפתחויות שונות ביישוב בשנות העשרים והשלושים‪ .‬דאר היום‪ .‬שביחד‬ ‫הביאו לעולם עשרה ילדים — ארבעה בנים ושש בנות‪ .32‬ראו‪ :‬קימי קפלן‪' .‬פעילותם של נטורי קרתא נגד הקמת המדינה'‪ .‬לזוג נולדו ארבעה‬ ‫בנים ובת‪ :‬משה‪ .1900-‬‬ ‫ראו‪ :‬בלוי‪ .‬יח (תשנ"ד)‪.‬אשר מנהיגותו בה התבססה במחצית הראשונה של‬ ‫שנות הארבעים‪ 32.‬עמדה שאימצה נטורי קרתא‪ .‬עמ' ‪.‬בהתאם להשקפת עולם אנטי–ציונית זו‪ .‬‬ ‫(תשס"ד)‪ . :‬‬ ‫‪Idem.‬א‪ .267-266‬יצחק רונן‪' .‬אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו‪ .‬הוא אפוא דור שלישי בארץ–ישראל‪. 102-104. 128-131‬‬ ‫‪ .‬היהדות החרדית והדתית בירושלים בתקופת המצור'‪ .‬בוועד העיר של קהילות האשכנזים ובעדה החרדית‪ .‬הוא עצמו למד בישיבת עץ חיים ועבד בבית היתומים שהקים הרב‬ ‫יהושע לייב דיסקין (‪ )1898-1819‬בירושלים ב–‪ .‬‬ ‫ראו‪ :‬משה בלויא‪' .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫הגירת המשפחה לארץ–ישראל למד בישיבת עץ חיים‪ .1917‬‬ ‫שלמה יצחק ואשתו השנייה שיינע אסתר לבית אורנשטיין (‪ )?-1866‬נמנו עם קהילת‬ ‫הפרושים בירושלים‪ .‬עמ' ‪ .‬שאביו‬ ‫היה חבר הנהלה בה‪ 30.‬ניסו אנשי נטורי קרתא‪ .‬ב–‪ 1935‬הוא פרש עם‬ ‫אחרים מאגודת–ישראל‪ .33‬ראו‪ :‬יובל פרנקל‪' .‬לדברי בנם הבכור‪ .20‬הוא הדין בכל הקשור לאשתו הראשונה הינדה ובר (?‪.‬אברהם וזיסל‪ 28.‬התפתחותם של מעגלי היבדלות בקרב חרדים קנאים — עמרם בלוי כמקרה‬ ‫מבחן'‪ .‬והקים עמם את אגודת 'חברת חיים'‪ .‬‬ ‫עמ' ‪ .‬כיוונים חדשים‪9 .‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מראשית שנות העשרים עד מותו‪. ‘Religious Zealotry in Israeli Society’ (above note 12).‬כאמור‪ .

‬וטען שמלחמת ‪ 1967‬והרחבת גבולותיה של המדינה בעקבותיה הם התגרות‬ ‫באומות העולם‪ .1‬‬ ‫ראו‪ :‬שם‪ .‬מקורות‪ .‬‬ ‫בהיותו גם עסקן ופעיל ציבור‪ .‬‬ ‫אשר הוקם ב–‪ 1934‬כדי לסייע מבחינה כספית לבחורי ישיבה.‬‬ ‫ג‪ .‬כמו כן‪ .‬בין השאר בעניינים של חילול שבת והתנגדות לניתוחי מתים‪.35‬‬ ‫‪.‬את מעמדו הבלתי–מעורער‬ ‫כאידאולוג וכמנהיג כריזמטי קנה בלוי מעמידתו בראש שורה של הפגנות נגד חילול‬ ‫שבת בשלהי שנות הארבעים‪ 35‬וממעורבותו הרבה בשורה ארוכה של הפגנות ומחאות‬ ‫בשנות החמישים והשישים‪ . 36‬‬ ‫‪ .273-267‬והשוו‪ :‬בלויא‪ .34‬‬ ‫‪ .‬אלא שאירוע זה כנראה לא היה ולא נברא‪ 34.‬מדליין פיריי (שמה‬ ‫של רות טרם גיורה) נולדה בקאלה שבצרפת להורים ממוצא קתולי‪ .‬לאור התפתחויות‬ ‫מאוחרות לאירועים בזמן אמת ובהתחשב במידע ובשיקולים שלא נכחו בעת שהאירועים‬ ‫התרחשו‪ .‬וסקירה תמציתית זו מתבססת על מקורות‬ ‫מאוחרים‪ .‬כך‪ .4 .‬קופסה ‪ 3‬תיקים ‪.‬‬ ‫מעורבות זו הביאה לא אחת למעצרו ולתביעות נגדו‪ . ב'ועד להחזקת התורה בירושלים'‪.‬ירושלים תשנ"ה‪ .‬מלבד‬ ‫זה‪ .‬והיה שותף פעיל‬ ‫בהם ובמפעלים נוספים‪ .‬יזם בלוי והקים כמה מפעלי חינוך‪ .‬שהתמקדה בעיקר בהיבטים שונים‬ ‫של התנגדותו למפעל הציוני ולמדינת ישראל ולחשיבות ההיבדלות המוחלטת מהם‪ .‬ירושלים החצויה‪ :1967-1948 .‬‬ ‫בתוך‪ :‬אבי בראלי (עורך)‪ .248-247‬‬ ‫‪ .‬ירושלים תשמ"ג‪ .‬מקורות אלה סובלים מהשפעות אידאולוגיות‪ 38.‬עמ' ‪.3 .‬בייחוד עמ' ‪.‬בחברת 'רמתיים צופים'‪ .‬עמ' ‪.‬שפעלה לרכישת קרקעות‬ ‫בארץ–ישראל לטובת יישובם של יהודים חרדים בה.37‬‬ ‫‪ .‬נטורי קרתא" והפגנות השבת בירושלים ב–‪ — 1950-1948‬רקע ותהליכים'‪.‬אשר כותביהם מציגים את האירועים בראייה לאחור‪ .‬שומרי העיר.‬בין השאר‪ .‬היהדות החרדית והדתית בירושלים בתקופת המצור' (לעיל הערה ‪ . איסר הראל‪ .‬החזיק רשימות של חברים וניהל‬ ‫ספרי חשבונות מפורטים‪ 36.‬השמיע בלוי קול צלול נגד קבלת כספים כלשהם ממדינת ישראל לטובת מוסדות‬ ‫חרדיים‪ .38‬‬ ‫‪308‬‬ ‫ראו‪ :‬פרנקל‪' .‬עמדה אנטי–ציונית זו כוללת בתוכה מרכיב פציפיסטי הראוי לדיון בפני‬ ‫עצמו‪.‬מלבד כתיבתו העיתונאית וזו האידאולוגית‪ .216‬‬ ‫ראו‪ :‬מנחם פרידמן‪" ' .2‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .240-224‬‬ ‫ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .‬בו בזמן הוא תיעד את פעילותם בצורה שוטפת‪ .‬פרשיות נבחרות‬ ‫וחומר עזר‪ .)34‬עמ' ‪.‬מיבצע יוסל'ה‪ .‬ואלה התבררו בבתי–המשפט‪ .‬סיכומים‪ .‬שומרי העיר‪ .‫קימי קפלן‬ ‫של מלחמת ‪ 1948‬סביב אירוע שהתרחש לכאורה בעת המצור על ירושלים‪ .10-9 . ובחברת הלימוד 'ישראל‬ ‫סבא'‪ .‬רות בן–דוד — מפריז לעדה החרדית‬ ‫רב הנסתר מן הנגלה בתולדות חייה של רות‪ .382-276‬‬ .‬שלא היו אדוקים‬ ‫‪ .‬הוא‬ ‫‪37‬‬ ‫כתב חידושי תורה בנושאים שונים ודברים בתחום המוסר‪.‬ובו הניפו כמה‬ ‫מחבריה דגל לבן‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיקים ‪.‬בד בבד עם פעילותו הציבורית של בלוי הוא כתב לא מעט‬ ‫בימי חייו‪ .

1942‬הספיקה‬ ‫מדליין לזכות במשרת הוראה וללדת את בנה היחיד קלוד (לימים אוריאל) באוקטובר‬ ‫‪ .1965‬עמ' ‪.‬עמ' ‪ .‬ב–‪ 1955‬החזירה רות את אוריאל לצרפת‪ .‬מיבצע‬ ‫יוסל'ה‪ .12.‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬שומרי העיר‪ .‬עמ' ‪ .‬פרטים‬ ‫‪.19‬לגבר שהיה מבוגר ממנה בשנתיים‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫בדתם‪ .‬‬ ‫ב–‪ 1960‬ביקרה רות לא מעט את משפחת מייזיס במאה שערים‪ .‬מייזיס הוא גם זה שהביא את רות למעורבות בחטיפת הילד‬ ‫יוסל'ה שוחמכר — שהוא עצמו היה מעורב בה מאוד — ובהברחתו לאמריקה‪ 42.‬יליד סלוצק וראש ישיבה‬ ‫באֵילי‪ .‬עד לגירושיה בספטמבר ‪ .)1962-1902‬מייזיס‪ .11‬הראל‪ .‬עמ' ‪.14.‬‬ ‫פעילות שהצטרפה ללבטים רוחניים שקיננו בה‪ .‬ומתוך כך התקרבה‬ ‫לדבריה למרחב החרדי הקנאי‪ .1965 .‬שומרי העיר‪ .148‬‬ ‫‪309‬‬ .84-82‬מנחם ברש‪' .‬בשנים ההן היא‬ ‫גם נחשפה לרב ליאון אשכנזי (מניטו‪ .‬לאחר לימודיה בבית–ספר יסודי ובתיכון‬ ‫היא נישאה‪ .‬‬ ‫‪ .‬ובגיל שלוש עברה עם הוריה לפריז‪ .‬מיבצע יוסל'ה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬תקופה שהיא ישבה בה בין‬ ‫השאר בכלא בגין הרשעה על מרמה בכספים אשר התגלתה בחברה שהיא ניהלה‪ . 39‬‬ ‫‪ .‬שומרי העיר‪ .‬היה מקורב לחוגי נטורי קרתא‪ .40‬‬ ‫‪ .‬מגלה‪ :‬מדוע הצטרפתי לנטורי קרתא?'‪ .38‬ב' יהושע‪' .14-13‬הראל‪ .9.‬מזכרונותיה המאוחרים עולה שפעילותה‬ ‫במחתרת הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה‪ .‬רות התיידדה עם אנשים שונים בקיבוץ‪ .18‬‬ ‫מלבד הפרטים על אוריאל המובאים בזכרונותיה של רות‪ .‬ולקראת סוף שנות החמישים‬ ‫עבר להתגורר בירושלים‪ .‬הגיורת העומדת להינשא לר' עמרם‬ ‫בלוי‪ .‬אז הצילה בין השאר ילדים יהודים‪.‬‬ ‫אך לענייננו נסתפק בכך שבקיץ ‪ 1953‬הגיע אוריאל לקיבוץ יבנה‪ .8.‬ולאחר מכן חזר לישראל ולמד בישיבת באר יעקב‪.‬ידיעות אחרונות‪ .‬עמ' ‪ .2‬הגלגולים שעברו עליו מאז‬ ‫ראויים לדיון שלא כאן מקומו‪.‬אין זה המקום להתחקות אחר דרכה של רות לארץ–ישראל‪.29.‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪ .‬דמות רבת השפעה וכריזמה ובעלת‬ ‫פתיחות רבה להשכלה כללית‪ .‬הטביעה עליה חותם גדול והיתה מניע‬ ‫מרכזי בהחלטתה להתגייר ב–‪.42‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪.1951‬‬ ‫בתקופת התקרבותה מרובת הקשיים והמהמורות של רות ליהדות וסמוך לאחר‬ ‫גיורה הפורמלי בפריז בידי הרב שמואל יעקב רובינשטיין‪ 40.‬היא עבדה פרק זמן מסוים‬ ‫'כרקדנית באחד מבתי השעשועים בפאריס'‪ 39.1940‬וב–‪ 1943‬השלימה לימודי מוסמך בהיסטוריה ובגאוגרפיה באוניברסיטת טולוז‬ ‫והחלה ללמד בבית–ספר תיכון‪ .‬שהה בו כשנתיים‪.41‬‬ ‫‪ .1965 .‬ולפני גירושיה‪ .‬רות בן–דוד‪ .‬ראו גם‪ :‬חיים מס ואברהם בקשי–דורון‪.‬‬ ‫וחגג את בר–המצווה שלו במקום‪ .‬בשלוש השנים הבאות‪ .‬ר' עמרם לא נסוג מהשידוך לגיורת'‪ .‬‬ ‫‪41‬‬ ‫שנתיים לאחר מכן התגייס אוריאל לצבא‪.‬ויום לאחר חתונתם הוא‬ ‫חזר לשרת בצבא צרפת‪ .‬בהיותה בת ‪ .‬והוא למד חמש‬ ‫שנים בערך בישיבה באקס לה באן‪ .‬ועם אחד‬ ‫מהם — דב רפל (‪ — )2003-1916‬שמרה על קשר שנים רבות לאחר מכן‪ .)1996-1922 .‬היא‬ ‫הכירה את הרב אברהם אליהו מייזיס (‪ .7.124‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬מעריב‪.‬‬ ‫'אושרה של אמי הוא אושרי'‪ .‬בתקופה זו‪ .‬הסמוכה לוורסאי‪ .

‬מרוסיה לירושלים‪ .197-195‬‬ ‫ראו‪ :‬שם‪ .45‬‬ ‫‪ .‬בשלבים שונים של הפרשה‬ ‫התרחב מעט מעגל המעורבים במתרחש ואלה היודעים עליו‪ .‬ולאחר מכן הבריחה‬ ‫אותו רות לשווייץ‪ .‬חמ"ד] תשס"ה‪ .‬דודו של הילד‪.‬‬ ‫יהלומן ואיש נטורי קרתא שהתגורר בלונדון‪ .‬שומרי העיר‪ .‬ואילו יוסל'ה הוסיף להתגורר אצל‬ ‫סבו וסבתו‪ . אליהו קאופמן‪ .‬ובו בזמן שינו‬ ‫הוריהם את אורחות חייהם וחדלו מלשמור על אורח חיים דתי–הלכתי‪ .‬עמ' ‪.‬פרשה זו הסעירה את החברה‬ ‫בישראל ואת העיתונות‪ .‬עמ' ‪ .‬כך או אחרת‪ .‬‬ ‫פרשה זו הרעידה את אמות הספים של דעת הקהל בישראל‪ .‬את הממשלה ואת‬ ‫העומד בראשה דוד בן–גוריון (‪ .1962‬והושב‬ ‫‪47‬‬ ‫לישראל ב–‪ 4‬ביולי‪ .‬עמ' ‪.351-295‬‬ ‫ראו‪ :‬בר–זוהר‪ .‬ומבצע מורכב של כמה חודשים‪.‬הילדים התגוררו תחילה אצל סבם וסבתם‪ .‬שבה להוריה‪ .‬לאחר חקירה מאומצת‪ .‬שגם כך היו מורכבות וטעונות.‬חסידי‬ ‫ברסלב‪ . ולענייננו‬ ‫‪ .180-114‬‬ .‬בעלה‬ ‫אלתר ושני ילדיהם צינה ויוסל'ה‪ .‬לאחר שהוסתר בזהות בדויה בשווייץ ולאחר מכן בצרפת‪ .47‬‬ ‫‪310‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬ובהם הרב ירחמיאל דומב‪. 44‬‬ ‫‪ .‬הרב מייזיס ושלום שטרקס‪ .‬‬ ‫יוסל'ה הוסתר תחילה בארץ‪ .‫קימי קפלן‬ ‫רבים של פרשה זו לא נתבררו כל צורכם‪ .‬ירושלים תשל"א‪ .‬שיבתו זכתה להד ציבורי ותקשורתי נרחב‪.43‬‬ ‫‪.‬ולאחר מכן בכלא תל–מונד‪ .222-220‬הראל‪ .‬מיבצע יוסל'ה.‬עמ' ‪.28-24‬‬ ‫שם‪ .335-316 .‬ולאחר מכן להבריחֹו ממנה‪ .)1975-1886‬את משטרת ישראל ואת המוסד‪.80-79‬לנסיבות המדויקות השוו‪ :‬בר–זוהר‪ .‬במושב קוממיות‪ .‬אשר סירבו להחזירו להוריו‪ .‬עמ' ‪.‬ושלושה חודשים לאחר מכן הצטרפו אליהם בתם אידה‪ .46‬‬ ‫‪ .‬בסופו של דיון משפטי פסק בית–המשפט העליון‬ ‫בפברואר ‪ 1960‬שעל נחמן ומרים להשיב את הילד להוריו‪ .‬והוא כלל את האדמו"ר‬ ‫מסאטמר‪.308‬‬ ‫הראל‪ .‬ונחמן‬ ‫הושב עקב כך במעצר‪ .‬מיבצע יוסל'ה‪ .‬צדיק כתמר‬ ‫יפרח‪ .‬העבירה‬ ‫אותו רות בפברואר ‪ 1962‬לברוקלין שבניו–יורק‪ 45.‬‬ ‫צינה‪ .‬‬ ‫שהמוסד הסתייע בו בין השאר באישים חרדים‪ .‬ולא פחות מכך את מערכות‬ ‫היחסים בין קבוצות שונות בחברה החרדית‪ .‬‬ ‫כדי להסתיר את הילד בארץ‪ .‬מיבצע יוסל'ה‪ .‬הממונה‪ :‬איסר הראל ועלילות שירותי‬ ‫הביטחון‪ .‬עמ' ‪ .‬אולם הם עמדו בסירובם‪ .‬אותר יוסל'ה בשלהי יוני ‪ .‬ואולם הוריהם‬ ‫‪44‬‬ ‫רשמו אותם לבית–ספר ממלכתי בחולון‪.‬בחודשים הבאים התארגנו כמה אנשים‬ ‫המזוהים עם החרדים הקנאים בכלל ועם נטורי קרתא בפרט‪ .‬צדיק כתמר‬ ‫יפרח‪ :‬על הרב הצדיק שמעלקא פינטר זצ"ל‪[ .225-195‬הראל‪ .‬שכן הם רצו שנכדיהם יגדלו כיהודים שומרי מצוות‪ .‬והעסיקה שנתיים וחצי בערך את בתי–המשפט‪ .‬עמ' ‪ .135-132 .‬שלמדה עד אז במוסד של חב"ד‪ .‬בצפת ובבני–ברק‪ .‬עמ' ‪ .‬הממונה‪ .‬‬ ‫חשבונות עבר תוך–חרדיים סבוכים בין אגודת–ישראל ובין נטורי קרתא ו'תביעות' שונות‬ ‫לתהילה ולהכרה בתרומתם של אישים שונים‪ 43.220-203‬קאופמן‪ .‬עמ' ‪.‬שנקודת המפנה‬ ‫שלה היתה ההתחקות אחר רות בחשד כי היא מעורבת‪ 46.‬‬ ‫שלביה העיקריים של הפרשה הם אלה‪ :‬ב–‪ 1957‬היגרו נחמן ומרים שטרקס‪ .153-78‬מיכאל בר–זוהר‪ .‬הממונה‪ .‬דבר זה היה לצנינים‬ ‫בעיני נחמן ומרים‪ .‬עמ' ‪ .‬ובנוגע לאחרים יש סתירות בין המקורות השונים‪.

‬והדבר הסתיים בלא כלום‪.‬מקורה הלא יהודי של רות לא היה מכשול בפני הצעות שונות לשדכה‪.‬ביקש להשתדך עם הגיורת'‪ .‬סביר להניח שרות לא הופתעה‪ .‬רות בן–דוד‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫חשוב לזכור כי בעקבותיה נכרכה בקרב החרדים הקנאים הילה רבת–רושם‪ .‬מ'יום ד' בשבוע פרשת‬ ‫קרח' (כנראה תשכ"ה)‪ .‬כשהוא ראה את הרושם‬ ‫שדבריו עשו עלי‪ .‬היותה של רות גיורת היה מכשול בפני מציאת שידוך במרחב‬ ‫החברתי של העדה החרדית‪ .‬בריאיון עיתונאי סמוך לנישואיה‬ ‫של רות לעמרם היא סיפרה שהיא כמעט התארסה עם רב מחבל אלזס שבצרפת‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫ואחת מהן היתה עם דיין או שניים מהעדה החרדית‪ .‬כך עולה משיחה שקיימה לדבריה‬ ‫עם 'ידיד מירושלים' בניו–יורק בסוף ‪ — 1963‬יותר משנה לאחר סיומה של פרשת יוסל'ה‬ ‫שוחמכר‪ —' :‬לעולם לא תמצאי שידוך במאה שערים‪ .)2007-1925‬לימים דמות מרכזית בעדה החרדית‪ .‬הגיורת העומדת להינשא לר' עמרם בלוי' (לעיל הערה ‪ .‬שלפרטיו אגיע מיד‪ .50‬ראו‪ :‬ברש‪' .164‬‬ ‫‪ .‬אירוסי עמרם ורות‪ .)1971-1898‬‬ ‫דיין בית–הדין של העדה החרדית‪' .)42‬ראו גם‪ :‬בלויא‪.‬‬ ‫‪ .‬הילה זו מזכירה בעוצמתה את זו שנכרכה ארבעים שנה לפני כן‬ ‫‪48‬‬ ‫סביב ישראל יעקב דה–האן‪ .‬ההתנגדויות לנישואיהם וחילופי הדברים עם בית–הדין של‬ ‫העדה החרדית‬ ‫על אף ההילה האמורה‪ .‬למרות השוני ביניהם ובנסיבות ההיסטוריות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא ציין‬ ‫בכלליות‪' :‬זה יתר מעשר שנים' שרות 'מתעגנת לבלתי לכת אחר כל שידוך הבא לידי'‬ ‫'אם דל ואם עשיר'‪ .‬והלה התוודה לפניו 'שהוא‬ ‫עצמו כבר התקשר עם הגיורת וקבע אִתה תנאים'‪ .‬בעקבות גילוי זה פנה שטמר לבית–הדין‬ ‫‪ .‬הוא ניסה להסביר את עצמו‪ .‬עמ' ‪ .‬באחד המסמכים שהעביר עמרם‬ ‫לבית–הדין של העדה החרדית כחלק מן ההתדיינות ביניהם‪ .‬‬ ‫אף–על–פי–כן‪ .‬אמר‪ .‬‬ ‫שומרי העיר‪ .38 .‬מכתבות שפורסמו כחודש לפני נישואיהם עולה כי הרב דוד יונגרייז (‪.‬כלומר הוצע לה להשתדך עם גברים שונים‪ .34-32‬רות הזכירה פרשה זו במכתבה לרב אפשטיין‪ .‬השמור באוסף בלוי‪.‬שומרי העיר‪ .‬שכן מנסיונה עוד בצרפת היא למדה‬ ‫עד כמה מוצאה הלא יהודי הוא מכשול בחוגים חרדיים‪ .‬והיא סירבה להצעות‬ ‫אלה‪ .‬השדכן גרשון שטמר‬ ‫(‪ .48‬יש מקום לעיון מעמיק בקווי הדמיון בין הדרך שעשתה רות במחוזות יהודיים אורתודוקסיים‬ ‫שונים עד שמצאה את מקומה בעדה החרדית ובין דרכו של דה–האן לעדה החרדית בראשית שנות‬ ‫העשרים‪.‬גבורה ואומץ‬ ‫סביב דמותה של רות‪ .49‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬אך רק הסתבך עוד יותר‪ — :‬אנשי מאה‬ ‫שערים אינם מתחתנים עם יקים או עם ספרדים‪ — .‬קל וחומר לא עם גיורת‪ .‬רות היתה מודעת לכך‪ .‬‬ ‫‪311‬‬ .‬נכון? —‬ ‫השבתי במרירות'‪ 49.‬אך 'בני‬ ‫‪50‬‬ ‫הקהילה ועסקניה' חוללו מהומה‪ .‬בא להתייעץ עם עמרם בלוי בשאלה‬ ‫אם 'מותר לחבר בית–הדין של העדה לשאת את הגיורת לאשה'‪ .

‬זאת‪ .‬עמ' ‪.‬עמ' ‪.‬שומרי העיר‪ .1965 .‬‬ ‫יתר על כן‪ .172‬לביטוי 'אירוסין בלתי–רשמיים'‪ .11.‬עמ' ‪' .‬לפי דברי רות‪ .2010 .‬אלא שהיא העדיפה את עמרם בלוי‪.‬וביקש צו מניעה נגד התקשרותם של עמרם ורות‪ 51.1963‬כאשר באו והציעו לה את השידוך'‪.‬הינדה‪.57‬‬ ‫‪ .‬עמ' ‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.51‬‬ ‫‪.168‬‬ ‫ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬הנזכרים‬ ‫בספרה בשמות בדויים‪ .‬עמ' ‪ .58‬‬ ‫‪312‬‬ ‫ראו‪ :‬אברהם בקשי–דורון‪' .‬אני חושב שגרסתם היא הנכונה‪.1‬חיים מס‪' .‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .54‬‬ ‫‪ .‬שומרי העיר‪ .1963‬אולם היא נדחתה‬ ‫לאחר שעם היוודע דבר האירוסין הופעלו לחצים על עמרם מצד בית–הדין של העדה‬ ‫החרדית כי לא יישא את רות‪' .‬אם ישירות ואם במשתמע‪ .‬‬ ‫וידויו של עמרם לפני שטמר מרמז כי התרחש מהלך חשאי‪ .‬שומרי העיר‪ .‬שכן לפי מנהגים‬ ‫אורתודוקסיים מחמירים במקרה שהיו לגבר ילדים מאשתו הראשונה ראוי שימתין שנה —‬ ‫‪57‬‬ ‫'שלוש רגלים' — לפני שיתחתן שנית‪ .177‬‬ ‫ראו‪ :‬מאיר ברלין ושלמה יוסף זוין (עורכים)‪ .‬עמ' ‪ .‬שם‪ .‬עמ' ‪ .55‬‬ ‫‪.1963‬כפי הנראה רות ועמרם התארסו‬ ‫אפוא לראשונה באופן בלתי רשמי באוקטובר או בנובמבר ‪ .‬משמרת חומתנו‪ .‬שלדבריה‬ ‫‪54‬‬ ‫נפגשו לראשונה 'בסביבות חג השבועות' של ‪' 53.‬שומרי העיר‪ .‬ירושלים תשל"ג (מהדורה‬ ‫שנייה)‪ .1965 . 52‬‬ ‫‪ .1963‬והדבר נשמר תחילה‬ ‫בסוד‪ .‬סוף ‪ .‬אם לא די‬ ‫בכך‪ .19.13.8.)1987-1917‬דיין ואיש העדה החרדית שהתאלמן מאשתו‪.‬‬ ‫אוסף בלוי‪ .‬גזיר עיתון נטול תאריך‪.‬‬ ‫נפטרה בערב יום הכיפורים תשכ"ד‪ 27 .‬עמ' ‪.‬הרבי מסטמר מאיים לפרוש אם החרדים לא יניחו לעמרם בלוי'‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫עולה שהוצע לרות להשתדך אתו‪ .8‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .5‬האשה המצילה'‪ .‬לדברי עמרם 'את נראית אף צעירה מגילך'‪ 58.‬‬ ‫התארסו פעמיים‪ :‬לראשונה בחשאי ובאופן לא רשמי‪ .2.‬‬ ‫הארץ‪ .‬עמ' עא‪. 56‬‬ ‫‪ .‬ראו שם‪ .53‬‬ ‫‪ .8.‬מטרת החשאיות היתה לאפשר לעמרם 'להודיע על כך לעשרת‬ ‫ילדיו'‪ .‬ולביקורתה על שטמר‪ .‫קימי קפלן‬ ‫של העדה החרדית‪ .‬מעדות של קרוב‬ ‫משפחתו של הרב שלום אייזן (‪ .‬כך או אחרת‪ .5‬בעקבות מגוון המקורות שמאששים מידע זה‪ .‬מעשה שאינו מקובל בחוגים חרדיים‪.‬ידיעות אחרונות‪ .‬‬ ‫החתונה היתה אמורה להתקיים בירושלים בטבת תשכ"ד‪ .1965 .‬אם בזמן אמת ואם לאחר‬ ‫מכן‪ .10‬‬ ‫ראו‪ :‬ידיעה‪ .‬בגלל הפרש הגיל שבינינו ובגלל היותך גיורת'‪ .177-175‬להכחשה‬ ‫של יונגרייז ראו‪' :‬בית–הדין של העדה החרדית‪ :‬עמרם בלוי יוצא מהעדה אם ישא את הגיורת'‪.174-173‬‬ .‬לעדות זו לא נמצא עד כה אישוש בשום מקור‪.‬אלה שהתנגדו לשידוך בינה ובין עמרם ביקשו להציע בשבילה‬ ‫‪ .‬עמ' ‪ .‬‬ ‫וכמה חודשים לאחר מכן שוב בטקס תנאים רשמי בפני עדים‪ .‬רות בן–דוד'‪ .5‬לתיאורה של רות את חילופי הדברים בין השדכנים‪ .‬ירושלים‪ .‬‬ ‫שיחה עם משה סמט‪ ..‬כאן המקום לציין‬ ‫את הזמן הקצר שעבר בין פטירת אשתו הראשונה והתקשרותו עם רות‪ .1965 .‬מאחר שאשתו הראשונה של עמרם‪ .‬המכונה 'ווארט'‪ .‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪ .‬‬ ‫החילוניים'‪ .‬אכן‪ .8.‬עמרם ורות‪ .‬בספטמבר ‪ 55.‬לדברי רות‪ .‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ ..27.‬בהיותו סמוך ובטוח כי אלה לא יתנגדו להחלטתו‪ 56.‬ו' בחשון תשכ"ד‪ .8.‬אני‪ .‬רות טעתה‬ ‫בדבריה האמורים בנוגע למועד הצעת השידוך‪ .8.‬כדי 'שישכח אהבת אשתו הראשונה'‪.‬בפעם הראשונה בחייו זכה עמרם בלוי בתמיכת‪.‬אנציקלופדיה תלמודית‪ .‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪.‬בטענה זו אשוב לדון בהמשך הדברים‪.‬א‪ .

‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫שידוך עם רב אחר‪ .1‬הציטוטים שלהלן לקוחים ממסמך זה‪ .‬אך בית–הדין שב ונדרש לנושא בטבת תשכ"ה‪ .‬דער טאג — מארגען זשורנאל‪ .‬מאה–שערים — בעד ונגד'‪ .174‬‬ ‫ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .264-259‬יעקב גליס‪.‬ירושלים של מטה‪ :‬שכונות ירושלים וסיפוריהן‪ .‬זמן קצר לפני החתונה‬ ‫שינתה רות את לבושה‪ .9.‬‬ ‫שכונות בירושלים‪ :‬פרשת בנינה והתפתחותה של העיר החדשה שמחוץ לחומות‪ .‬זהה בתוכנו‪ .‬‬ ‫עיר בראי תקופה‪ :‬ירושלים החדשה בראשיתה‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫הפעם בטקס רשמי שמעמדו מחייב מבחינה משפטית בחוגים אלה‪ .210-201‬‬ ‫ראו‪ :‬תשובת עמרם לבית–הדין בעקבות תביעתם שלא יינשא לרות‪ .23.‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪ .62‬‬ ‫‪ .‬ירושלים‬ ‫תשל"ג‪ .1964‬אור לי"ד בסיוון תשכ"ד‪.‬שהתגורר באותם ימים בדירה צנועה בשכונת בתי אונגרין בירושלים‪.9.‬בית הספרים הלאומי‬ ‫‪ .‬שכונת בתי אונגרין'‪ .‬ב–‪ 24‬במאי ‪ . 61‬‬ ‫‪ .‬אין‬ ‫ירושלים'‪ .‬ובו‬ ‫'הם מפקדים עלי שאמנע מהשידוך עם גיורת זו'‪ .‬בהכפלה‪.1963 .S2°65A3071‬עמ' ‪ .3‬וראו עוד‪ :‬מנחם ברש‪' .‬ולפיו 'זה יהי' חלול השם'‪ .‬עמ' ‪.‬מאותו ערב בחודש סיוון עתידים לעבור ‪ 15‬חודשים‬ ‫בערך — ומעט פחות משנתיים מאז ההתקשרות החשאית בין השניים — עד שהם יינשאו‪.‬ידיעות‬ ‫אחרונות‪ .‬ירושלים‬ ‫תשל"ח‪ .‬עמ' ‪ .‬במסמך נכתב‪' :‬זמן החתונה‬ ‫מתי שיתרצו שני הצדדים'‪ .‬הבריות הלא מביטים על‬ ‫גיורת כעל אשה שאינה הוגנת וריננו אחרי בשביל זה והרי זה בכלל חלול השם'‪ 63.‬עמ' ‪ .‬כלומר 'אם אני שלפי הבעת דעתם‬ ‫שליט"א הנני בכלל אדם גדול בתורה וכו' אשא את הגיורת‪ .‬‬ ‫תקופה סוערת ביותר מבחינת כל המעורבים בדבר‪. שבתי זכריה‪ .‬א באזוך ביי ר' עמרם בלוי‪ .18‬אלי שילר‪' .‬כמו כן צוין בו‪' :‬מרת רות בן‬ ‫דוד תחי' מתחייבת להתלבש כפי המדובר'‪ .‬אולם בעקבות האמור לעיל‬ ‫‪59‬‬ ‫ייתכן שהכוונה היתה ליונגרייז‪.‬על כל פנים‪ .‬אוסף צילומים נדיר מבתי אונגרין'‪ .‬עמרם סירב לנקוב בשמו של אותו רב‪ .2004‬‬ ‫עמ' ‪ .‬בגרביים שחורות‪ .‬כלומר עוד לא נקבע תאריך‪ .‬דייני‬ ‫‪.‬עמ' ‪ .‬עמ' קב‪-‬קז.‬אריאל‪ =( 164-163 .‬‬ ‫כמה ימים לאחר מכן הגיע לביתו שליח‪ .‬שכונות בירושלים‪ :‬הבניה בירושלים החדשה ותקנות השכונות‪ .‬נימוק‬ ‫נוסף נמסר לו בעל פה‪ .88 .‬ואת מטפחת הראש הצבעונית — בצעיף השחור‬ ‫הארוך של נשות מאה שערים'‪ 61.‬אשר היה לו חלק ברקימת השידוך ביניהם‪ 60.‬ירושלים תשל"ט‪ .1964‬בכתב בית דין' שנכתב‬ ‫בו‪' :‬אנחנו הבד"צ [הבית–דין צדק] כבר גלינו דעתנו עוד בחודש סיון תשכ"ד שאינו כדאי‬ ‫וראוי כלל שהוא ר"ע [רבי עמרם] ישא את הא [בארמית‪ :‬זו] הצעירה והיא גיורת'‪ .‬עמ' ‪ .‬הטקס — שהיו בו קניין‬ ‫וחתימה על מסמך תנאים — נערך בנוכחותם ובחתימת ידם של שני עדים‪ .‬‬ ‫‪62‬‬ ‫לדברי עמרם‪ .‬שומרי העיר‪ .‬ובידו מכתב מבית–הדין של העדה החרדית‪ .175 .‬לא ברור מה התרחש בחודשים שלאחר‬ ‫מכן‪ .‬מאה שערים וסביבתה)‬ ‫(תשס"ד)‪ .‬‬ ‫‪313‬‬ .‬את מהותו של תנאי זה ביארה רות‪' :‬ר' עמרם‬ ‫נכון לשאת אותי לאישה בשני תנאים‪ :‬אחרי נישואינו עלי להחליף את גרבי העבות בצבע‬ ‫ביג' שנהגתי ללבוש‪ .‬פירער פון נטורי קרתא‪ .‬עמ' ‪.‬שלהי ‪' .‬עותק נוסף‪ .‬שם‪ .‬השניים התארסו לאחר כמה חודשים‪ .6‬‬ ‫בלויא‪ .104-101‬רות קרק‪ .‬כמו שיתברר בהמשך הדברים‪ .5.5‬על שכונה זו ראו‪ :‬יהושע בן–אריה‪.‬עמ' ‪.‬אחד מהם הוא‬ ‫דוב סוקולובסקי‪ .‬ירושלים ‪.63‬‬ ‫שם‪ .‬‬ ‫כאמור‪ . 59‬‬ ‫‪ .201-198‬הנ"ל‪' .1965 .60‬‬ ‫‪.172‬‬ ‫לתיאור של דירתו ראו‪ :‬ניסן גארדאן‪' .

‬כאן המקום לציין כי לאורך כל הפרשה כולה לא היה מי שהטיל ספק בכשרות הליך‬ ‫הגיור של רות‪ .‬מאחר‬ ‫שהם נעשים בידי 'אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות'‪ .‬משנה תורה‪ .‬‬ ‫ומנוגד לכלל של 'ואהבת לרעך כמוך'‪ .65‬טיוטה ראשונה נכתבה בי"א באדר ב' תשכ"ה‪ .‬את מסירותה 'להציל נפשות ישראל' בתקופת השואה‪.‬הוא הסביר‪' :‬אם אמאן‬ ‫את השידוך מפני שהיא גיורת'‪ .‬‬ ‫‪ .64‬ראו‪ :‬משה בן–מיימון‪ .‬למשמעותן בהקשר של זהות יהודית ראו‪ :‬צבי זוהר ואבי שגיא‪ .‬גיור וזהות יהודית‪ :‬עיון‬ ‫ביסודות ההלכה‪ .‬אף שהם אינם בגדר עבֵרות אלא לפנים משורת הדין‪ .‬ירושלים תשנ"ה‪.3‬מאחר שלא נמצאו עד כה מסמכים אשר העביר בית–הדין‬ ‫לבלוי‪ .‬כמה‬ ‫מהטענות קשורות זו בזו‪ .‬ומביאים לכך 'שהבריות מרננים‬ ‫אחריו בשבילם'‪ 64.‬כלומר ברור כי תהליך‬ ‫הגיור חולל בה שינוי מהותי וכי מדובר באישה ראויה‪ .‬דיון זה מתבסס על מסמכיו של בלוי‪ .‬‬ ‫‪ .‬והעלה נקודות נוספות‬ ‫להגנתו‪ .‬‬ ‫אם בכך לא די‪ .‬אשר עמד בכל הדרישות ההלכתיות בפרשנותן האורתודוקסית המחמירה‬ ‫או במחויבותה לרכיבי הזהות היהודית לפי הפרשנות החרדית–קנאית‪ 65.)1204-1138‬שלפיהם 'יש דברים אחרים‬ ‫שהן בכלל חילול השם'‪ .‬אלא הרי זו גם דעה מהופכת מהקצה אל הקצה מדעת תוה"ק [תורתנו הקדושה]‬ ‫‪66‬‬ ‫ורצון האל'‪.‬פרק ה הלכה יא‪.‬הדבר מנוגד לתביעה הברורה 'שיחסנו אל‬ ‫הגרים תהי' בהתקרבות באהבה יתרה במבט של כבוד והערצה בהתמסרות להשלים רצונם'‪.6‬לסקירה פרטנית‬ ‫של היבטים משפטיים הנוגעים להליך הגיור ראו‪ :‬מנחם פינקלשטיין‪ .‬הדורש שלא 'להביט על הגר כפחות ערך ח"ו '‪.‬דן במקורות הלכתיים‪ .‬‬ ‫‪ .‬ולאחר מכן לנקודות נוספות שהוא העלה‪ .‬הלכות יסודי התורה‪ .‬שאפשר להסיק מהם אילו טיעונים העלה בית–הדין‪.‬בעקבות זאת‪' .‬ואם בכך לא די‪ .11-7 .‬ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .‬אתייחס כעת‬ ‫לטענותיו במענה לנימוקים של בית–הדין‪ .‬כהוכחה נוספת לכך ציין בלוי את‬ ‫פרסומה 'לשם ולתהלה בכל העולם מתוך מעשה של "יוסל'ה" שמסרה נפשה למען הצילו‬ ‫לתורה ולאמונה'‪ .‬והפרדתן נעשית לצורך הבהרתן‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪ .1‬במסמך נוסף‪ .‬הסביר בלוי בפתיח לדבריו שמדובר ב'גיורת צדקנית אשת חיל וחסודה‪.)63‬עמ' ‪ .‬‬ ‫שמור באוסף בלוי‪ .‬הגיור‪ :‬הלכה ומעשה‪ .‬אשר לטענה בדבר מקורה הלא‬ ‫יהודי של רות‪ .‬רמת–‬ ‫גן תשנ"ד‪ .‬‬ ‫‪314‬‬ .‬‬ ‫עמרם העלה שורה של טענות משפטיות–הלכתיות נוספות‪ .‬ולכן מדובר‬ ‫בחילול השם‪ .‬כתב‬ ‫עמרם‪' :‬כל המביט על גר או על גיורת כפחות ערך לעומת ישראל אזרח דעתו שוטה מהשכל הישר'‪.‬דעת המונים זו המביטים‬ ‫על גיורת כעל פחותת ערך לרנן [אחריה] אינה רק עבריינית [על] כמה מצות המפורשות‬ ‫בתורה‪ .‬‬ ‫בלוי השיב לנימוקים אלה בפירוט רב‪ .‬אזי אני עובר על צו מפורש האוסר על 'הבדלה בין אזרח‬ ‫(= יהודי מבטן ומלידה) לבין גר'‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪ .‬והיא צעירה הרבה יותר ממנו‪.‬נטול תאריך‪ .‫קימי קפלן‬ ‫בית–הדין מבססים קביעה זו על דברי הרמב"ם (‪ .‬‬ ‫אף שמדובר במעשים אשר נעשו לפני שהיא התגיירה כאמור‪.‬‬ ‫לפי עדותם הברורה של גאונים וצדיקים שליט"א אשר גרתה בביתם שנים ויודעים היטב‬ ‫את מהותה ואת התנהגותה'‪ .‬מדובר אפוא בשלושה נימוקים עיקריים‪ :‬האישה היא גיורת‪ .66‬ראו‪ :‬תשובת עמרם לבית–הדין (לעיל הערה ‪ .‬יתר על כן‪ .‬וכך העידו עליה חברותיה החרדיות‪ .‬יש מצווה ברורה של אהבת הגר‪ .

‬לדבריו‪ .‬עמרם בלוי דחה טענה זו‪ .‬ובהם הִסקה‬ ‫הנזכרת של הרמב"ם‪ .‬עמרם תוהה 'איך יכלו הביד"צ [הבית–דין צדק] שליט"א להגיע לפחד גדול‬ ‫כזה' מפני רכילויות שמחללות שם שמים‪' .‬עמ' ‪.‬המקרה‬ ‫הנדון‪ .‬אם מפני אנסים‪ .8-2‬‬ ‫‪ .)63‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪315‬‬ .‬הרנונים אסורים ויש בזה‬ ‫משום עבירה על מצות עשה'‪ .‬לא ברור לאילו מקרים קביעה‬ ‫גורפת זו מכוונת‪.‬שיהיה בזה ענין עם רנוני הבריות'‪ .‬שנית‪' .‬וכן ע' בלוי‬ ‫לא' שפירא‪ .‬בהקבלה נוספת שיש בה משום עקיצה פרשנית‬ ‫כלפי בית–הדין של העדה החרדית ציין עמרם כי העם והזקנים אשר ישבו בשער העיר‬ ‫כמו שזה מוגדר בפסוקי המקרא‪ .‬הדמיון בין שני המקרים איננו בפער הגילים‬ ‫הדומה בלבד‪ .‬הטענה שיש כאן חילול השם עומדת בזיקה להיותה של רות גיורת‪ .‬‬ ‫לבסוף‪ .‬אולם‬ ‫'בעז לא חש לכל זה לכל רנונים אלה ולקח אותה לו לאשה'‪ .6‬‬ ‫‪ .‬שלושתם באוסף בלוי‪ .‬מאחר שאין במעשה עצמו של‬ ‫נישואין עם גיורת 'שום זכר או שמץ של פגם' מבחינה הלכתית‪ .‬שלישית‪ .‬‬ ‫הבריות מרכלים על כך‪ .1‬‬ ‫‪ .‬אלה שאינם דנים את חבריהם לכף זכות 'הנם‬ ‫בכלל עברינים שאינם מן המנין ואין רנונם נחשב ואין לחוש להם'‪ .‬ובועז שנשא את רות הלא מפורש בחז"ל שהוא הי'‬ ‫בן שמונים והיא היתה בת ארבעים'‪ .‬או חלול שבת מפני פקוח נפש‪ .67‬ראו‪ :‬תשובת עמרם לבית–הדין (לעיל הערה ‪ .‬שכן יש צו מקראי מפורש להעניק‬ ‫‪68‬‬ ‫יחס שווה לגרים‪ְּ ' :‬כאזח ִמּכֶם י ִ ְהי ֶה לָכֶם ַהּגֵר ַהּג ָר ִא ְּתכֶם ו ָא ַה ְב ָּת לֹו ּכָמֹו‪( '‬ויקרא יט‪:‬לד)‪.‬לא מצינו בשום‬ ‫מקום אשר ההלכה מחייבת לעבור על דברי תורה קטן או גדול (במקרה זה חובת היחס‬ ‫הראוי לגר)‪ .‬שאין לה אזכור בחיבור ההלכתי שולחן‬ ‫ערוך‪ .‬מאז ואילך הוא נכנס לדיון בשורה של מקורות הלכתיים‪ .‬אלא גם בכך שבמקרה של בועז ורות אנו מוצאים 'אפילו את המרננים'‪.69‬שם‪ .‬זאת ועוד‪' .‬וקבע‪ .44‬ועמרם — בן שבעים‪ .‬אין להתחשב בעניין זה‬ ‫ב'רנונם של טועים מחוסרי ידיעה או הדנים לכף חוב'‪ .‬בשעה שלפנינו רשימה של גדולינו בכמה‬ ‫דורות מחולפים שנשאו גיורות ולא נזכר בשום מקום שיהי' לזה איזה שייכות עם חלול‬ ‫השם'‪ .‬הוא תוהה לכן 'מה מצאו הביד"צ שלנו שליט"א לחלק בין מעשה גדולינו לשידוכי‬ ‫זה'‪ 69.‬שאזכירו מיד‪ .‬‬ ‫ודחה את טענת בית–הדין‪ .‬‬ ‫כלומר את הרכלנים — תופעה שכאמור בית–הדין טען כי יש בה משום חילול השם‪ .‬עמ' ‪.‬בתמצית‪ .‬י"ח בטבת‪ .‬‬ ‫בשעה שהתנהל דיון זה היתה רות בת ‪ .‬כלומר‬ ‫כאשר אדם נכבד עושה מעשה כשר מבחינה משפטית אך לא ראוי למעמדו החברתי‪.‬למעט המקרה המפורסם של בועז ורות‪ .‬ובית–הדין טען כי‬ ‫זהו פער גילים גדול מדי ואיננו ראוי‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪.‬לטענת בית–הדין‪ .‬ענין חלול השם נידון בעיקר לפי עצם המעשה ולא לפי מראית העין‬ ‫ורנון הבריות'‪ 67.‬זהו‪ .‬לדבריו‪ .‬עמרם דחה זאת וציין‪' :‬גם בין הגיורות שגדולינו‬ ‫נשאו היו כאלה שהיו צעירות מהם‪ .‬ראו‪' :‬הנני להודיע לכם'‪' .‬ובעקבות זאת נגרם חילול השם‪ .‬בייחוד בכל הקשור לגרים‪ .‬ו'הרי לפנינו דברי קבלה‬ ‫מפורשים שאין לחוש לרנונים כאלה'‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫כאמור‪ .‬אשר עליה הסתמך בית–הדין במסר שבעל פה אשר הועבר לעמרם‪.‬ראשית‪ .‬רביעית‪' .‬או הצלת אשה הטובעת‬ ‫בנהר וכדומה‪ .‬להסיר מכשול מדרך עמי'‪ .68‬שם‪ .

‬לג‪-‬לד‪ .‬סימן ב סעיף ט‪.‬‬ ‫יצוין שהספרות ההלכתית הקלאסית אינה מתייחסת מפורשות למקרה כגון זה הנדון כאן‪ .‬לפי הפרשנות המקובלת בחוגי החרדים הקנאים‪ .17-14‬‬ ‫ראו‪ :‬יוסף קארו‪ .75‬‬ ‫‪316‬‬ ‫שם‪ .‬אולם רינונים פוטנציאליים אלה לא הביאו את נכבדי הקהל 'ללכת אחרי דעתם‬ ‫הטפשית והעברינית של המרננים נגד התורה'‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬‬ ‫בשולי דיון זה על פער הגילים ראוי לציין שתי נקודות‪ :‬האחת‪ .‬אלא 'לאשר ולחזק' את נישואי בועז ורות‬ ‫'בעדותם‪ .‬ואם יישא אישה זקנה או ילדה‪ .‬יונגרייז היה צעיר מעמרם בארבע שנים‪ .‬שיש בה כביכול כדי לפסול אותו מלדון בו בלא פניות‪.‬לכן נדרשת עילה משפטית חזקה כדי לבטל התקשרות זו‪ .‬מלבד זה‪ .‬סימנים ז‪ .‬אזי אין הוא אסור ומאחר‬ ‫שאיסור זה מתייחס לגבר שעוד לא קיים את מצוות פרייה ורבייה‪ .‬ועילה‬ ‫‪.‬שנחשבים חמורים בספרות‬ .‬א‪ .‬עמ' קצג‪.‬שכותרתו 'יש ענין גדול לשמוע להביד"צ שליט"א'‪ .‬ואגב כך הוא העלה כמה טענות נוספות — לרוב בקיצור נמרץ‪.‬אבן העזר‪ .‬‬ ‫‪73‬‬ ‫כלומר בעל נגיעה בנושא הנדון‪ .‬לטקס האירוסין הרשמי שנערך‬ ‫יש תוקף קנייני וחו ז ִי‪ 75. 70‬‬ ‫‪ .74‬‬ ‫‪ .‬בין השאר על היותו הדמות הדומיננטית בבית הדין‬ ‫בפרשה זו‪ .‬‬ ‫הנקודה השנייה היא מעורבותו של הרב יונגרייז‪ .‬אנציקלופדיה תלמודית‪ .‬שכן הוא‬ ‫היה מבוגר ממנה בשלוש שנים בלבד‪.‬כלומר אין לו בנות‬ ‫ובנים‪ .72‬‬ ‫‪ .‬הוא מרחיב בעניין‬ ‫זה ומציין שעל ביטול 'קנין יש בו חרם קדמונים וחרם הקהלות'‪ .‬בפרשה‬ ‫ובדיונים סביבה‪ .‬לא יוכל לקיים מצווה זו‪.‫קימי קפלן‬ ‫בימי בועז ורות‪ . ועמרם חתם‪' :‬זהו דרך התורה‬ ‫‪70‬‬ ‫אשר על הזקנים לעשות'‪.‬אגב כך‪.‬אחד מדייני בית–הדין‪ .‬חושן משפט‪ .‬בהיותו 'נוגע בדבר'‪.‬כלומר נכבדי הקהל ושופטיו‪' .‬באהדתם ובברכתם' שניתנה לזוג בשער העיר.‬ומשכך ובשל עמדתו הנחרצת בפרשת עמרם ורות — לא ברור כיצד‬ ‫הסכים מלכתחילה בעצמו להצעה להשתדך עם רות‪ 72.‬מתבטא דומב בחריפות נגד יונרייז‪ .‬כנראה מאחר שאין מדובר בילדה‪ .‬‬ ‫עמרם דחה אפוא את שלוש הטענות שעל בסיסן תבע ממנו בית–הדין לבטל את‬ ‫התקשרותו עם רות‪ .‬ששני הצדדים אינם‬ ‫נדרשים להלכה המובאת בשולחן ערוך‪ .‬‬ ‫במכתב ששלח ירחמיאל דומב לעמרם‪ .73‬‬ ‫‪ .‬שלפיה הוצע לרות להתחתן עם שלום אייזן‪ .‬ככל הנראה הוצע שידוך בין יונגרייז ובין רות‪ .‬‬ ‫העדות הנזכרת‪ .‬מאחר שפרשנים ופוסקי הלכה‬ ‫מסייגים קביעה זו ואומרים כי אם הדבר נעשה בהסכמת הילדה‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי סביר להניח שהשדכן לא היה מציע הצעה זו בלא הסכמתו של יונגרייז‪ .‬כזכור‪ .‬ראו גם‪:‬‬ ‫ברלין וזוין (עורכים)‪ .8‬‬ ‫במסמך נוסף ללא תאריך‪ .‬אוסף בלוי‪ .‬ראו‪' :‬צום העשירי שיהפך לששון'‪ .71‬‬ ‫‪ .‬כלומר גם במקרה זה מדובר‬ ‫בפער גילים גדול‪ .‬ואז התברר שהיא‬ ‫התארסה עם עמרם‪ .‬שולחן ערוך‪ .‬‬ ‫הטענה החזקה ביותר מבחינה משפטית–הלכתית היא העובדה שיש התקשרות מחייבת בין‬ ‫בני הזוג‪ .‬לתנאים‬ ‫ולעילות הפוסלות דיין מלדון ראו‪ :‬קארו‪ .‬ידעו שאם יש שמץ חשש של חלול השם‬ ‫ח"ו עי"ז שבעז גדול הדור הזקן ישא גיורת מואבי' צעירה' וכי בעקבות זאת 'ליצני הדור‬ ‫ירננו'‪ .‬נראית סבירה הרבה יותר‪ .‬שתאריכו לא נתברר אך מתוכנו ברור כי נכתב לאחר‬ ‫האירועים‪ .‬‬ ‫‪74‬‬ ‫יש מקום לתהות אחר העובדה שהוא שימש אחד משלושת הדיינים בפרשה זו לכל אורכה‪.‬ולפיה 'לא ישא בחור זקנה ולא זקן ילדה [מפני]‬ ‫שדבר זה גורם לזנות'‪ 71.‬שולחן ערוך‪ .

‬ובעקבות‬ ‫זאת נפגעה פוריותו‪ .‬ב–‪ 28‬ביוני פנה אליהם‬ ‫עמרם‪ .‬היסוסים שנישואיו עם רות היו פוטרים אותו מהם לו‬ ‫היה יכול להביא אִתה ילדים לעולם‪ 77.‬בראשית‬ ‫דבריו הוא ציין‪' :‬מתוך שלבי מהסס מענין שבגופי (כמו ששנים מחברי הבד"צ שליט"א‬ ‫יודעים מזה מכמה שנים קודם)'‪ .‬‬ ‫ראו‪ :‬ע' בלוי לבית–הדין‪ .‬דניאל שפרבר ואהרן גימאני (עורכים)‪ .‬בתוך‪ :‬גרשון בקון‪ .‬ביטול שידוכין'‪ .‬יתר על כן‪ .‬כ"ח בסיוון תשכ"ה‪ .203-157‬‬ ‫ראו‪ :‬תשובת עמרם לבית–הדין (לעיל הערה ‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫זו‪ .79‬‬ ‫הרבנית‪ .‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪ .‬ומדובר‬ ‫לפי דבריו הנזכרים באישה בעלת סגולות ואיכויות ייחודיות‪ .‬הדיינים 'לא ידעו שהענין הוא כבר לאחר מעשה‬ ‫שאני כבר עשיתי את השידוך בקנין כנ"ל'‪ .‬‬ ‫‪ .‬והפציר בהם 'שידונו‬ ‫אותי לכף זכות ויסלחו'‪ .‬ירושלים ‪ .‬ויש לזכור שהייחוס הוא נושא בעל חשיבות מכרעת בחברה‬ ‫‪78‬‬ ‫החרדית בכלל‪ .‬החרדים‪ .‬‬ ‫שמות כב‪:‬כ)‪ .‬לדבריו‪ .‬אולם עד כה לא נמצא לכך כל אישוש‪.‬הסביר שכוונתו אינה לקנטר אלא 'להטות דעתם' לדעתו‪ .‬עמרם שב והסביר כי בשל האיסורים ההלכתיים המעורבים‬ ‫בדבר‪ .‬כלומר שלזוג לא יהיו ילדים משותפים‪ .‬לטענת עמרם‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪.‬וכן שבביטול מעין זה יש משום עבֵרה על איסור מקראי של הונאת הגר ('ו ג ֵר ֹלא–תֹו נ ֶה'‪.78‬‬ ‫‪ .‬לעומת זאת‪ .‬לפי סיפורים חרדיים‬ ‫עממיים‪ .‬אין באפשרותו להיענות לתביעתם כי יימנע מלהינשא לרות‪ .‬למעט כמה מכתבים וטיוטות של מכתבים‬ ‫שעמרם כתב לבית–הדין בקיץ ‪ .‬והוא מחויב 'לישא אשה'‪ .110-106‬יצוין שבחוגים חסידיים במיוחד‬ ‫קיימת תפיסה שלפיה אף שאין כל ספק בנוגע להליך גיורם‪ .‬רות מעידה כי הרתה לעמרם אולם הפילה את‬ ‫העובר לאחר כחודשיים‪ .‬ואשר על כן היא‬ ‫הנותנת — ראוי שהדיינים 'יתנו הגושפנקא שלהם על זה כי טוב הדבר וכן ראוי להיות'‪.1‬‬ ‫שם‪ .‬ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .6‬‬ ‫‪317‬‬ .‬בכך 'ינוסו כל הצללים והכל על מקומו יבא‬ ‫‪79‬‬ ‫בשלום כמו שצריך להיות עפ"י תו"ק [תורתנו הקדושה]'‪.‬לא קיימת כאן‪ .‬לייצוגים קדומים הרבה יותר של הנושא בספרות הרבנית ראו‪ :‬שמחה‬ ‫עמנואל‪' .‬‬ ‫בפרט שהכול יודעים כי מדובר ב'אשת חיל'‪ .‬‬ ‫ראו למשל‪ :‬אמנון לוי‪ .‬בכך נדחית טענה אפשרית של הטלת פגם בייחוס‬ ‫המשפחתי של דורות עתידיים‪ .‬עמ' ‪.1965‬כחודשיים לפני החתונה‪ .‬עמ' ‪ .1988‬עמ' ‪ .‬שומרי העיר‪ .‬אוסף בלוי‪ .‬בשני מקומות‬ ‫התייחס עמרם ברמיזה להיותו עקר‪ .199‬תודתי למר מאיר וונדר על שהפנה את‬ ‫תשומת לבי לכך‪ .‬רמת–גן תשס"ח‪ . 77‬‬ ‫‪ .‬וחוגיה קנאיה אינם יוצאי דופן בהקשר זה‪.‬שביחד כאמור הביאו לעולם עשרה ילדים‪ .1‬ראו גם בעמ' ‪' :6‬בפרט לי שיש לי גם היסוסים כאשר הזכרתי ושיש לי יתרון בשידוך זה‬ ‫אפילו לעומת בת ישראל אזרח כמוה'‪ .‬מחקרים‬ ‫בתולדות יהודי אשכנז‪ :‬ספר יובל לכבוד יצחק (אריק) זימר‪ .‬עדות זו מחזקת את התמיהה באשר למה שלכאורה התרחש מבחינה פיזיולוגית‬ ‫מאז נישואיו עם אשתו הראשונה‪ .‬הוא מבין שמדובר‬ ‫במעשה 'לא שכיח ויכול להיות שהענין הוא כענין מוזר בעיני ההמונים'‪ .‬ההלכה אוסרת על האיש 'להיות בלא אשה'‪ .76‬‬ ‫‪.‬אלא שגם לאחר שהודיע להם על כך 'החזיקו‬ ‫‪76‬‬ ‫ולא חזרו מפקודתם' כי לא יישא אותה לאישה‪.‬נותרת תשתית בעייתית ביותר‬ ‫בייחוסם — מעין פגם גנטי שאינו בר תיקון ושהליך הגיור הפורמלי אינו מבטל את קיומו‪.)63‬עמ' ‪.‬באחת ההפגנות הסוערות שהשתתף בהן עמרם הוא ספג בעיטה חזקה באשכיו‪ .‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬‬ ‫אין בידינו תיעוד מלא של חילופי הדברים בין עמרם בלוי ובין דייני בית–הדין של‬ ‫העדה החרדית אשר התקיימו בחודשים הבאים‪ .

‬שלא לפרסום‪' .‬ב–‪ 1‬ביולי היא כתבה ליואל טייטלבוים‪.‬בדיעבד הוא ציין‪' :‬אין אני מוצא כל כך פשע בפרסום הקונטרס'‬ ‫מאחר שכל כולו מתמקד בטענתו שיש לקיים את הקניין‪.‬שכן 'לבד מה‬ ‫שיהרסו אותי ח"ו ויהיו אשמים על נפש'‪ .6.‬אוסף בלוי‪ .‬האשימה את הדיינים ב'צרות עין'‪.‬דף ג עמוד ב‪.‬על המשמר‪ .1‬ארץ הקודש לובשת עוזה‪:‬‬ ‫רבבות מקבלים את פני רבינו מרא דארעא דישראל'‪ .‬לדבריו‪ .‫קימי קפלן‬ ‫באותם ימים לא שקטה רות על שמריה‪ .‬שכן 'בכתב החלטתם לא כתוב שאני מחויב או שאני צריך לבטל את‬ ‫הקנין אלא שאני יכול'‪ .‬לא ראה עמרם שום תועלת בכך‬ ‫שבית–הדין יכריז עליו 'כעברין על דבריהם'‪ .‬עמ' ‪ .‬‬ ‫ראו‪ :‬ר' בלוי ל'הגאון אדמור שליט"א'‪' .83‬‬ ‫‪318‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬הרבי‬ ‫מסאטמר — מנהיגם של נטורי קרתא בא לארץ'‪ .‬במכתב שכתבה רות‬ ‫כנראה סמוך לכך לרב פנחס אפשטיין (‪ .29.‬עמרם שב והבהיר את חששו מפני 'האסורים הנוראים הכרוכים‬ ‫בבטול קנין זה' וכן את שברון לבה של רות‪ .‬עמרם‬ ‫‪ .‬משמרת חומתנו‪ .‬הוא איננו מסרב 'לקיים את‬ ‫דברי' בית–הדין‪ .‬אלא נזק לו ולבית–הדין‪ .1965 .)1969-1887‬ראש בית–הדין של העדה החרדית‪.‬‬ ‫והזכירה את מאמר התלמוד הבבלי‪ .‬‬ ‫האדמו"ר מסאטמר ומי שכיהן אז כמנהיגה של העדה החרדית (גאב"ד — גאון אב בית‬ ‫דין)‪ .3‬הנ"ל ל'סאטמער רבצין תח' '‪ . 81‬‬ ‫‪ .‬עמ' ‪' .‬עמ' ‪ .‬‬ ‫‪83‬‬ ‫היא הלינה על שהופצו פרטים שקריים בנוגע לאִמה ולכך שיש לה בת מלבד בנה‪.‬עמ' ‪.‬שלפיו 'כל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם‬ ‫לשכינה שתסתלק מישראל'‪ 81.‬מדובר בימים‬ ‫‪80‬‬ ‫הראשונים לביקורו המתוכנן מראש של טייטלבוים בישראל‪ .‬ח' בתמוז תשכ"ה‪ .186-184‬לידיעות על הביקור ראו בין השאר‪ :‬יצחק שור‪' .‬במכתב שהעבירה רות לאשתו של טייטלבוים שבועיים‬ ‫לאחר מכן היא הלינה על גילויי השנאה כלפיה‪ 82.25.‬מתוך אי זהירות מצדי יצאו כעשר קונטרסים מתחת ידי אשר עי"ז‬ ‫נתפרסם למרות רצוני'‪ .‬ובכללם כינויה‬ ‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת' ('גיורת חצופה ומלוכלכת')‪ .6.82‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫מסכת סנהדרין‪ .‬‬ ‫עמרם נדרש במכתב זה גם להצעתו של טייטלבוים‪ .‬יום ה' פרשת חוקת' (= ב' ראש חודש תמוז)‪ .‬שם‪.‬אשר החל בסוף יוני ‪.‬אשר אשוב לעסוק בה בהמשך‬ ‫הדברים‪ .‬אוסף בלוי‪.‬ולפיה 'אלך למקום אחר ואעשה מה שלבי חפץ'‪ .‬יום ד' פרשת פנחס (י"ד בתמוז)‪ .‬שניסוחיה בו מעידים על כאבה הרב ועל תסכוליה‪ .‬שם‪.‬הדבר 'לא יאמץ' את סמכותו של בית–הדין‪ .‬בכך 'כח [כלומר סמכות ‪ /‬מעמד]‬ ‫הבדי"צ שליט"א לא יפגם' מזה 'והכאב ישקט לידי רבות בזיוני וחרפתי' בעקבות היציאה‬ ‫ל'גלות'‪ .4 .‬אישה 'אשר זה כחמשה עשר שנה והיא‬ ‫מעוגנת שלא מצאה לה שידוך'‪ .5‬יצחק וייס‪' .‬‬ ‫ראו‪ :‬ר' בן דוד לפ' עפשטיין‪' .‬מכתבים אלה הם שניים מכמה ששלחה‬ ‫רות לטייטלבוים בחודשים שלפני כן‪ .1965 .‬‬ ‫קופסה ‪ 3‬תיק ‪ .‬‬ .‬אלף‬ ‫חסידים קיבלו פני הרבי מסטמר'‪ .‬ובהם פרסה את מסכת החוויות הקשות שהיא חווה‬ ‫ואת היחס המשפיל שהיא זוכה לו מצד אישים שונים בעדה החרדית‪ .‬עיקר המכתב היה התנצלות על כך שקונטרס שכתב‬ ‫להגנתו‪ .1965‬‬ ‫בין השאר היא ציינה שהשלום 'לא ניתן לרשעים'‪ .‬מלבד זה‪ .‬יום ד' בשבוע פרשת קרח'‪ .‬מכתב ביידיש‪ .‬בהיותו מקיים את הוראתו של טייטלבוים‪ .80‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עמרם פתח את מכתבו לבית–הדין מ–‪ 15‬באוגוסט — כשבועיים לפני החתונה — בדבר‬ ‫חשיבותו של מעשה הקניין שהתקיים בינו ובין רות‪ .‬שומרי העיר‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .

‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫חתם בכך שהימנעות זו מהכרזה עליו כמי שמפר את פסק בית–הדין 'ישאירו לי מקום לקום‬ ‫לתחי'‪ .‬והארץ פרסם ידיעות‬ ‫וכתבות אחדות בלבד‪ .‬שאפשר להסביר אותה במיקום של עיתונים‬ ‫אלה במפה האידאולוגית של החברה בישראל באותם ימים ובסדר יומם שנגזר מכך‪ .‬אוסף בלוי‪ .1965‬ביקור שהיה ברור בו כי יצטרך בין השאר לתת את דעתו לפרשה טעונה זו‬ ‫מתוקף מעמדו כנשיא העדה החרדית‪.‬היומון של אגודת–ישראל‪ .‬בכך לא תמה הפרשה‪ .‬ולא פטרה אותו מהתחייבותו‬ ‫המשפטית–קניינית‪ .‬‬ ‫אולם ברור שהצדדים נותרו בסופו של דבר במבוי סתום‪ .‬ובהצפה‪ .‬אשר ממיקומן ומתוכנן ניכר שהפרשה לא הצדיקה לטעם עורכיו‬ ‫סיקור ומעקב רצופים‪ .‬לא נתעכב על שונות זו‪ .‬רות לא ויתרה על רצונה להינשא לעמרם‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫ה‪ .44-42‬‬ ‫‪ .85‬ראו‪ :‬ד' סוקולובסקי לע' בלוי‪ .‬ולחתונה‬ ‫קדמו כמה שבועות של מגעים קדחתניים שונים‪ .86‬ראו‪' :‬שיחות מעריב'‪ .4‬‬ ‫‪319‬‬ .6‬לנוסח דומה של מכתב‪.84‬ראו‪ :‬ע' בלוי לבית הדין‪ .1965 .‬עם זאת‪ .‬כיצד‪.‬תחילתה של תקופה קצרה זו היא בביקורו הנזכר של האדמו"ר מסאטמר בישראל‬ ‫בקיץ ‪ .26.‬את שתיקתו של המודיע יש‬ ‫לראות על רקע דפוסי תגובה קודמים של האורתודוקסיה ושל החסידות בעקבות פרשיות‬ ‫‪ .‬אשר‬ ‫לזירת היומונים בחברה הדתית‪ .‬בשבועות שלפני החתונה פורסמו בשניים מהעיתונים‬ ‫הלא חרדיים — ידיעות אחרונות ומעריב — דיווחים‪ .‬עמרם לא נסוג בו מהתחייבותו‬ ‫לשאת את רות‪ .‬‬ ‫שתאריכו כ"ז באב תשכ"ה‪ .‬חום יולי‪-‬אוגוסט ‪ — 1965‬התזזית בשבועות האחרונים לפני החתונה‬ ‫בשל אופייה של הפרשה ובשל מעמדם של אלה המעורבים בה‪ .‬מעריב‪ .‬מעניין לציין שמראשית חודש אוגוסט עד לאחר החתונה‬ ‫לא פורסמה בהמודיע‪ .‬ואילו דבר ועל המשמר לא עסקו בה כלל‪ .‬לימוד לדור (חלק ראשון‪ :‬תשועה‬ ‫בישראל)‪ .‬ואם כן‪ .‬בעת שעמרם כתב‬ ‫מכתב זה הוא ידע על השמועה כי ה'אדמו"ר מסטמור שליט"א נזף לחברי העדה מאד על‬ ‫‪85‬‬ ‫סרוב לשמוע לעצתו שפסק'‪.‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬עמ' ‪.‬כלפי חוץ‬ ‫ניכרה מבוכתה של החברה החרדית‪ .‬לאנדאן תשל"ו‪ .8.‬ובית–הדין לא חזר בו מקביעתו‪ .3‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ולו ידיעה חדשותית אחת על הפרשה ועל המתרחש בה‪ .‬י"ג באב תשכ"ה‪ .‬ראו‪ :‬ישראל מאיר וויינטרויב‪ .‬‬ ‫לא ידוע אם השיב בית–הדין לנסיונות אלה של עמרם לפייס אותו‪ .‬שופרה של הציונות הדתית‪.‬כך למשל דיווח מדור‬ ‫'שיחות' בעיתון מעריב‪' :‬אירוסי ר' עמרם בלוי והגיורת הולידו "שלאגרים" בחצרות‬ ‫הישיבות' וכן שהפרשה היא נושא מרכזי ברכילויות ברחוב החרדי‪ 86.‬תגובות וכתבות שוטפים על‬ ‫ההתפתחויות בפרשה זו‪ .‬היא היתה בטבעיות נושא‬ ‫לשיחות בחברה החרדית בכלל ובין חברי העדה החרדית בפרט‪ .‬שנעשו בהם מאמצים שונים כדי להביא‬ ‫לביטולה‪ .‬פתח של תקווה לאיחוי עתידי של הקרעים בין הנוגעים בדבר‪ 84.‬י"ז באב תשכ"ה‪ .

‬וינשטוק‪ .‬כך למשל ב–‪ 9‬ביולי ‪ 1958‬הוא פנה לנציב‬ ‫בתי–הסוהר‪ .‬‬ ‫‪ .1958 .‬הוא הודה 'על קבלת הפנים הנאה ועל הארוח‬ ‫בכללותו'‪ .‬דיוני בית–הדין‬ ‫העליון של מפא"י בעניין הוצאת אנשי רפ"י מהמפלגה‪ .‬‬ ‫למען הסר ספק אדגיש ששאר החדשות המקומיות והבין–לאומיות המרכזיות מדווחות‬ ‫בכל העיתונים האמורים‪ .4.‬ואילו התעלמותו של הצפה מהפרשה לא‬ ‫נתבררה‪ .‬ייתכן כי מדובר במכתב אשר כתב עמרם באחת הפעמים הרבות שנעצר בעקבות‬ ‫‪88‬‬ ‫השתתפותו בהפגנות‪.‬‬ ‫‪ .‬ללא תאריך‪ .‬ראו גם‪ :‬ד' וינשטוק‬ ‫לע' בלוי‪ .‬נאחז בסבך‪ :‬פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות‪ .‬משמרת חומתנו‪ .‬ואנשים מן השורה שלחו לו מכתבים בעקבות‬ ‫דברים שאמר או שיוחסו לו בתקשורת‪ .‬‬ ‫העיסוק התקשורתי בפרשה מוסבר בממדיה העסיסיים‪ .‬לעומת זאת‪ .‬אשר לדבריו היו לרבים מהמשתתפים 'חויה חשובה שנתנה חומר למחשבה'‪.‬רות נחשפה‬ ‫בעקבות מעורבותה בפרשת חטיפת יוסל'ה‪ .‬מסמיכות התאריכים ומהעובדה שהמכתב נמסר 'באמצעות מנהל תחנת‬ ‫המיון'‪ .)1996-1912‬בקובלנה שפרטיה לא נתבררו‪ .‬ובעקבותיו הודח חרמון מתפקידו‪.‬‬ ‫‪320‬‬ .‬להיחשף‬ ‫לדעותיו‪ .)2002-1915‬‬ ‫שגרירה הראשון של מערב גרמניה‪ .‬וביקשֹו להיפגש עם שתי קבוצות‬ ‫מטעם 'ישיבה אוניברסיטה' )‪ (Yeshiva University‬בניו–יורק‪ .‬ומשכך הטיל עליו המורה להכין 'הרצאה על תולדות העדה‪ .2‬שלושה שבועות לאחר מכן פרץ‬ ‫מרד אסירים בכלא שאטה‪ .‬להבינן ומסתמא גם להתעמת אתן‪ .‬כך למשל בשלהי יוני ‪ 1957‬התארחה קבוצה‬ ‫מ'ברית סטודנטים דתיים "יבנה" ' בשבת בביתו של עמרם‪ .‬מסתבר שעמרם לא‬ ‫התעלם מהרשויות ומסמלי השלטון לחלוטין‪ .87‬ראו‪ :‬דוד אסף‪ .7.‬ירושלים תשס"ו‪.‬‬ ‫ביתו של עמרם היה פתוח בפני קבוצות שונות שביקשו להיפגש עמו‪ .‬ואילו עמרם קנה לעצמו ׁשֵ ם בהשתתפותו‬ ‫בהתמדה בהפגנות למיניהן מסוף שנות הארבעים‪ .10.‬למעט העובדה‬ ‫שהיא קשורה 'בעניני צניעות'‪ .‬שם.1961 .‬מעיד על עצמו שהוא 'נמנה על‬ ‫אוהדיכם'‪ .‫קימי קפלן‬ ‫מביכות לפי תפיסתן שפקדו אותן בעת החדשה‪ 87.7.6.89‬ראו‪ :‬ע' בן–נאה לע' בלוי‪ .‬שתיקת בטאונה של נטורי קרתא‪ .‬איננה מפתיעה‪.‬‬ ‫‪ .‬אשר יבואו בקיץ לסמינר בישראל‪.88‬ראו‪ :‬צ' חרמון לע' בלוי‪ .‬תלמיד תיכון בכפר ויתקין‪ .‬אשר היתה אז בעלת אתוס ציוני חזק ומלכד‪ .‬כאמור‪ .‬כך בין השאר הגעתו לישראל של ד"ר רולף פאולס (‪.‬השיב לעמרם יום לאחר מכן במכתב קצר ופורמלי‪' :‬לקחתי את דבריך לתשומת‬ ‫לבי המלאה'‪ .1957 .‬שעוד לא ידע כי אלו השבועות האחרונים לו‬ ‫בתפקידו‪ .‬ד"ר צבי חרמון (‪ .‬שם‪ .‬אוסף בלוי‪ .‬ולא פחות מכך בעובדה שעמרם‬ ‫ורות היו מוכרים היטב בציבוריות היהודית בכלל ובזו שבישראל בפרט‪ .‬במכתב ששלח לו עמנואל‬ ‫בן–נאה מארגון זה ימים אחדים לאחר מכן‪ .‬עמדות שמשכו את תשומת–לבה של החברה‬ ‫היהודית הסובבת‪ .‬‬ ‫ביוני ‪ 1961‬פנה נציג של חברת 'טרייסר טורס' לעמרם‪ .‬שם‪ .‬עם עמדתו האידאולוגית האנטי–ציונית‬ ‫הנחרצת והתנגדותו לסמלי השלטון הציוני‪ .‬חרמון‪ .‬האחת של תלמידי תיכון‪.‬‬ ‫ומבקש את עזרת עמרם בקבלת מידע‪.‬משבר בשלטון ביוון‪ .26.‬אירוע שהסעיר את דעת הקהל בארץ‪ .‬דיונים בעניין שינוי חוק לשון‬ ‫הרע‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪ .‬‬ ‫‪89‬‬ ‫והאחרת של סטודנטים‪ .‬פרישת סינגפור ממלזיה ומעורבות ארצות–הברית בווייטנאם‪.‬פעולותיה' ועוד‪.‬מיסדה‪ . נ' שורץ לע' בלוי‪ .

3‬‬ ‫‪321‬‬ .6.93‬‬ ‫ראו‪ :‬א' לונץ לע' בלוי‪ .‬רות 'איננה מסכימה לבטול האירוסין הנ"ל ורואה בהתערבות בית–הדין הנ"ל‬ ‫פגיעה חמורה בזכויותיה החברתיות והדתיות במדינת ישראל'‪ 92.‬עלבו בי‪ .‬סמוך לפני יום העצמאות ‪1973‬‬ ‫כתב אליהו קנר מירושלים מכתב לעמרם בעקבות הכרזתו של עמרם 'בפומבי ש"ציוני‬ ‫אינו יהודי" '‪ .‬‬ ‫ראו‪ :‬א' קנר לע' בלוי‪ .‬שם‪.‬שם‪ .‬לא זו בלבד אלא שקנר הצהיר כי הוא אינו סולח‪ .‬והוא לא נמנע‬ ‫אף מלהיפגש עם חיילי צה"ל — מסמלי השלטון הציוני‪ .‬ד' באייר תשל"ג‪ .‬התריע בן–זאב‪' .‬ד"ר זרח ורהפטיג (‪.‬ד"ר ישראל בן–זאב‪ .‬‬ ‫לדבריו‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫תופעה זו המשיכה להתקיים גם מאז נישואיו של עמרם לרות עד פטירתו‪ .‬יושב–ראש האגודה‪ .‬‬ ‫כך למשל הודעה נטולת תאריך שנמסרה לעיתונות מטעם 'האגודה למען גרי צדק‪ .)2002-1906‬‬ ‫להתערב באמצעות הגשת תביעה נגד בית–הדין של העדה החרדית בבית–הדין הגדול‬ ‫לערעורים של הרבנות הראשית — דרישה המעידה על חוסר הבנה מוחלט של טיב היחסים‬ ‫בין העדה החרדית ובין מוסדות המדינה בכלל והרבנות הראשית בפרט‪ .‬לדוגמה‪ .‬סיפר‪:‬‬ ‫'הגיע לידנו פסק של בית–הדין של העדה החרדית במאה שערים הגוזר על ר' עמרם בלוי‬ ‫שנתאלמן אשתקד לבטל "קבלת קנין וארוסיו כדת וכדין" עם הגיורת רות בן–דוד הגיורת‬ ‫המפורסמת במאורע "יוסל'ה" שומכר'‪ .‬הוא‬ ‫הדגיש‪[' :‬הדברים] פגעו בי קשות‪ .‬סגן אלוף לונץ‪ .‬נדחי‬ ‫ישראל והפצת אהבת ישראל בין העמים'‪ .‬הוא פנה 'לדעת הצבור הרחב‬ ‫להתקומם נגד הפשע המשווע הזה'‪ .1.‬בן–זאב הסביר שבלוי 'התקשר מרצונו השלם‬ ‫עם הגיורת וערך עמה טכס "קבלת קנין וארוסין" בנוכחות עדים נכבדים'‪ .1966 .‬‬ ‫אין זה מפתיע אפוא שהיו תגובות למתרחש גם מחוץ לגבולותיה של החברה החרדית‪.‬דברים 'שגרמו לי צער רב'‪ .‬‬ ‫בשל מחויבותה של רות לאידאולוגיה האנטי–ציונית‪ .‬הכותב‪ .‬שם‪.‬‬ ‫‪.‬אף שציין‪' :‬פרסום זה לא יצא מאתנו'‪ 90.‬היה בטוח 'שהחניכים יצאו משיחה זו כאשר ידיעתם את‬ ‫נקודת ההשקפה של הישוב הישן עמוקה יותר'‪ .‬‬ ‫אוסף בלוי‪ .‬נאלץ להביא את תלונתנו לפני בג"ץ כי לא יקום ולא יהיה עוות‬ ‫‪93‬‬ ‫דין ופגיעה בזכויות האדם נגד גרים במדינת ישראל'‪.91‬‬ ‫‪ .‬וציטט דברים‬ ‫נרגשים של עמרם על אישיותה ועל זכויותיה הרבות של רות‪ .‬והזכיר לעמרם‪' :‬אין‬ ‫‪91‬‬ ‫יום הכיפורים ותשובה מכפרים אלא אם כן יבקש סליחה ממני ויפייסני בפני שלושה'‪.‬ויש לדעתי בהם לשון הרע ודיבה מהגרועים‬ ‫והטמאים ביותר'‪ .‬אם לא יעשה כן‬ ‫ורהפטיג‪ .‬אמירה זו בדבר זכויותיה במדינת ישראל‬ ‫תמוהה‪. 90‬‬ ‫‪ .‬ומשכך מחה בן–זאב‬ ‫'נמרצות על שפיכות דמה של גיורת בפרהסיא'‪ .‬ראו גם‪ :‬י' בן–חיים לע' בלוי‪ .‬לאחר שהוכיח הכותב את בלוי על דבריו‪ .‬ועל כך שהיא 'מיועדת [לו]‬ ‫כהשגחה מיוחדת מן השמים'‪.‬ודרש משר הדתות‪ .92‬‬ ‫‪ .‬זאת ועוד‪ .‬וחתם בהתנצלות על שדבר קיומה פורסם‬ ‫באחד העיתונים‪ .‬כ"ה באלול תשל"ג‪ .‬ממכתב תודה שנשלח‬ ‫אליו עולה כי בקיץ ‪ 1966‬הוא נפגש עם קבוצת חניכי בית–הספר הבין–זרועי לפיקוד‬ ‫ולמטה‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.

‬‬ ‫עבר עמרם לבני–ברק‪ 97.‬שכנראה הוזן במידע שמקורו במקורביו של‬ ‫בלוי‪ .‬וידיעות‬ ‫אחרונות ומעריב דיווחו עליהם כאמור באינטנסיביות ובהבלטה גוברות — להבדיל‬ ‫משתיקתם הנזכרת של המודיע ושל עיתונים נוספים‪ .‬‬ ‫העיסוק העיתונאי בפרשה החל חודש וחצי בערך לפני החתונה‪ .‬אשר הוא ציין בה את התמיכה שבלוי זוכה לה מחוגים חילוניים ואף משלום‬ ‫בן–חורין‪' .‬אף שרובם נכונים‪.‬בכתבה שפורסמה‬ ‫באמצע יולי במעריב‪ .‬כדי שתוותר על הנישואין'‪ .97‬‬ ‫‪ .‬נראה שהכותבים צידדו בעמרם ורות והזדהו עם סבלם בעקבות‬ ‫האירועים‪ .‬ר' עמרם לא נסוג מהשידוך לגיורת'‪ ..‬מראשי בית–הכנסת הריפורמי הירושלמי'‪ .‬שחלק מניסוחיו דומים לאלה של מודעות אבל חרדיות‪ .‬‬ ‫ייתכן שרות קישרה בתודעתה את מעברו של עמרם לבני–ברק לחורבן בית–המקדש‪ .‬ככלל‪ .‬הכותב‪ .‬בפעם הראשונה בחייו זכה עמרם בלוי בתמיכת‪ . 94‬‬ ‫‪ .‬מעורבותו של טייטלבוים נתבקשה ממעמדו כמנהיגה‬ ‫של העדה החרדית‪ .1965 .‬‬ ‫כמו שעולה מהצלבת מקורות המידע‪ .‬מעריב‪ .‬שומרי העיר‪ .18‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬על רות ועל הרב אפשטיין שנישא‬ ‫לשלוש נשים בחייו וגירשן‪ .‬שומרי העיר‪ .‬חשובה לא פחות היא התהודה התקשורתית שהיתה‬ ‫למתרחש‪.14.‫קימי קפלן‬ ‫אירועים והתפתחויות שונים התרחשו בשבועות האחרונים שלפני החתונה‪ .8‬‬ .‬הבלטה זו ניכרת בכמות המאמרים‬ ‫ובכך שבתקופה זו עלה מספרן של הידיעות והכתבות שפורסמו בעמוד או בעמודים‬ ‫הראשונים‪ .‬כלומר ב–‪ 24‬ביולי‪.188-187‬‬ ‫ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .‬עמ' ‪.‬היום שחל בו צום תשעה באב באותה שנה‪.‬אולם כפי הנראה רות לא דייקה‪ .‬שתפרה ַק ְפ ָט נ ִים‬ ‫(חלוקים שלובשים גברים חסידיים) לפרנסת המשפחה‪ .‬וחותמת באמירה שתתבהר בהמשך‬ ‫הדברים ולפיה עבור עמרם בלוי 'הפכה השאלה מזמן משיקול בדיני אישות לשיקול בדיני‬ ‫יוקרה'‪ 95.‬כך‬ ‫או אחרת‪ .‬ובכך הם מצטרפים במובן מסוים לעדותה של רות‪ .7.‬שלפיה היא נתקלה בתגובות‬ ‫של תמיכה מאנשים לא חרדים‪ 94.‬המלמד על מגעים אשר תכליתם‬ ‫‪96‬‬ ‫להניא את רות ואת עמרם מלהינשא זה לזה‪.‬‬ ‫לדברי רות‪ .‬כאן המקום להבהיר שלא כל הפרטים שדווח עליהם מדויקים‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬מלבד היות המידע התוך–חרדי המתועד בנוגע‬ ‫לרצף האירועים בשבועות ההם מועט‪ .‬והעובדה שהוא הכיר את רות ואת עמרם עוד לפני כן היתה לעזר‪ .‬עמ' ‪.‬מלבד זה‪ .‬אך‬ ‫היא 'דחתה בתוקף פיצויים אלה'‪ .98‬‬ ‫‪322‬‬ ‫ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪.19 .96‬‬ ‫‪ .‬החילוניים' (לעיל הערה ‪ .‬שמתבססת לא מעט על מידע המצוטט‬ ‫מפי בן–זאב‪ .‬ב–‪ 8‬באוגוסט אחר הצהריים‪ .‬עולה שעמרם עזב את‬ ‫‪98‬‬ ‫העיר 'במוצאי שבת פ' מטות אור לכ"ה בתמוז תשכ"ה באישון לילה'‪ .‬דיווח כי הרב טייטלבוים הציע לרות '‪ 25‬אלף ל"י‪ ..‬ובה מידע על הינדה‪ .‬בכמה כתבות אף ניכר כי המידע התקבל ממקורביהם‬ ‫של עמרם ורות‪ .‬זהו דיווח ראשון מהשבועות שלפני החתונה‪ .‬כך למשל כתבתו של חיים מס‪ .)51‬עמ' ‪.‬שכן מפשקוויל שהופץ בירושלים‬ ‫בזמן אמת‪ .‬אשתו הראשונה של בלוי‪ .185‬‬ ‫ראו‪ :‬מס‪' .‬כפי‬ ‫‪.95‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ראו‪ :‬ב' יהושע‪' .

5‬הנ"ל‪' .‬קשה היה לו להתרגל לחיים בבני–ברק‪ .‬שם‪.‬ו'כל שוחטי העיר הנם פקידי העירי' של בני–ברק הכופרת‬ ‫‪102‬‬ ‫ומורדת בד' ולכן כל עובדיה הם בגדר 'רשעים' ואין לסמוך על שחיטתם‪.‬וזמן קצר לאחר מכן הוא שכר בעזרת בני משפחתו דירת שלושה‬ ‫חדרים מרוהטת בעיר‪ 100.‬ההזמנה שמורה באוסף בלוי‪.1940‬‬ ‫שלושה חודשים לאחר מכן נשאל עמרם מדוע בחר בבני–ברק דווקא כמקום מושבו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ .11‬אשר לתחום השיפוט של בית–הדין ראו‬ ‫גם‪ :‬בקשי–דורון‪' .‬מאחר ש'החֹם לח‪ .‬עמ' ‪.‬רות בן–דוד מתכוננת לחופה‪" :‬בעזרת השם נחיה חיים מאושרים" '‪ .1.‬מעריב‪ .1965‬עמ' ‪ .‬אין שום סיבה מיוחדת למה באתי דווקא לבני–ברק‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫שהסופר שמואל יוסף עגנון (‪ )1970-1882‬טען מסיבותיו הוא שנולד בתשעה באב‪ .‬‬ ‫על כל פנים‪ .‬הרבי מסטמר מאיים לפרוש אם החרדים לא יניחו לעמרם בלוי' (לעיל הערה‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬מאה שערים — בעד ונגד' (לעיל הערה ‪ .‬עמ' ‪.41‬הטוען שההצעה לעזוב את ירושלים באה‬ ‫לראשונה מעמרם‪.‬יש מידה של סמליות בכך שדירה זו היתה ברחוב על שם אחיו‬ ‫משה בלוי‪ .‬שהתקיימה בבני–ברק באדר תשט"ז‪ .‬הוא ניתק אתו את יחסיו ב–‪.‬עמ' ‪ .25.‬חיי עגנון‪ :‬ביוגרפיה‪ .‬יתר–על–כן‪' .‬רק בני משפחה ישתתפו בחתונת ר' עמרם ביום ד' '‪ .‬ר"ח תמוז תשכ"ו‪ .8.‬א‪ .1‬השוו‪ :‬וויינטרויב‪ .‬‬ ‫'האם מפני שזו עיר דתית?'‪ .102‬ראו‪ :‬ע' בלוי לי' טייטלבוים‪ .1965 .45‬‬ ‫‪323‬‬ .‬ירושלים ותל–אביב תשנ"ח‪ .‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬‬ ‫‪ .)51‬עמ' ‪ .20-19‬‬ ‫‪ .‬כמוה‬ ‫כמרידה במלכות שמים!" '‪ .‬עמרם התגורר תחילה בביתה של משפחת בנדיקט‪ .‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪ .‬לימוד לדור‪ .‬שכן‬ ‫'אין נכשלים להפגש בה [ב]חילולי שבת בפרהסיה' או ב'תעלולי פריצות נשפי תערבת‬ ‫ומועדוני לילה'‪ .192‬עמרם היה מיודד עם משפחה זו משנים עברו‪ .‬שומרי העיר‪.‬‬ ‫‪ .‬נסעתי ובאתי לעיר זאת משום שכאן היה מקום‬ ‫‪101‬‬ ‫שיכולתי לבא‪.‬עמ' ‪ .‬בני ברק מיסודה וכל המבנה שלה הוא מהופך מכל יסודות היהדות‬ ‫שחייתי בהם כל ימי חיי'‪ .11.‬‬ ‫עמ' ‪ .‬ואפשר להשיג בה 'מאכלים ומצרכים בהכשר בפרט בשנת השמיטה'‪.‬‬ ‫עם זאת‪ .‬הדבר‬ ‫היה במוצאי שבת‪ .‬המנהיג הגולה" של "נטורי קרתא"‪" :‬השתתפות בבחירות‪ .8.‬ובין השאר הוזמן לבר המצווה של אחד‬ ‫מבניה — אליעזר שלמה‪ .‬במכתב ששלח לטייטלבוים בקיץ ‪ 1966‬הוא ציין שעבר לבני–ברק מאחר‬ ‫ש'היא העיר הנבחרת ואפשר היחידה עבור יהודי כמוני שאוכל להתיישב בתוכה'‪ .‬וכך השיב‪:‬‬ ‫לפי הוראת הרב (ר' יואליש) עברתי מירושלים למקום שאין סמכות לבית–הדין‬ ‫של 'העדה' (החרדית)‪ .24.‬‬ ‫עמ' ‪ .‬אוסף בלוי‪ .‬‬ ‫לימוד לדור‪ .1965 .1‬ברש‪' .‬‬ ‫‪ .‬שאביה היה בעל‬ ‫בית–חרושת לצבעים‪ .19 .99‬ראו‪ :‬דן לאור‪ .)60‬בראש השנה שחל שלושה שבועות‬ ‫בערך לאחר החתונה התפללו רות ועמרם בבית משפחת בנדיקט‪ .101‬ראו‪ :‬לוי–יצחק הירושלמי‪" ' .100‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .‬בשעה מאוחרת‪ .6‬וראו עוד‪ :‬וויינטרויב‪.‬אף‬ ‫‪99‬‬ ‫שלא כך היה‪.‬ליהודי שכל ימיו חי‬ ‫בירושלם ת"ו [תיבנה ותכונן] כמעט שאינו מוצא שם אויר לנשימה שהסבל מזה עד אין‬ ‫חקר'‪ .‬מעריב‪.‬שכזכור‪ .

105‬ראו‪ :‬ד' סוקולובסקי לע' בלוי‪ .‬שבני–ברק היא‬ ‫מקום ראוי לעמרם להתגורר בו‪ .‬מקורבם של עמרם‬ ‫ורות‪ .‬לדברי ביצור‪ .‬כפי שנראה מיד‪ .‬‬ ‫ב–‪ 15‬באוגוסט‪ .‬‬ ‫‪324‬‬ .‬לפיה עומד ר' עמרם בלוי לשאת‬ ‫ב–‪ 19‬לאוגוסט את הגיורת רות בן–דוד'‪ .3‬‬ ‫‪ .11.‬שבבית משפחתה התגורר כזכור עמרם בשלב ההוא‪.‬‬ ‫הכחישה ידיעה 'שפורסמה אתמול באחד העיתונים‪ .‬מחרתיים או אף‬ ‫פעם'‪ .‬‬ ‫דיווח יהושע ביצור כי לא ישתתף בבר המצווה של אחד מנכדיו מאחר שהוא לא יבוא‬ ‫לירושלים 'כל עוד בית–הדין של העדה החרדית עומד בסירובו להתיר את נישואיו עם‬ ‫הגיורת רות בן–דוד'‪ .‬זיסל ברגמן‪ .‬‬ ‫עם התעוררות הדיון התקשורתי בפרשה‪ .‬אחותו של עמרם‪ .‬אלא יצפה להמשך‬ ‫ההתפתחות'‪ .‬ושקעה‬ ‫בהכנות לחתונה‪.‬כך למשל בכתבה שפורסמה ב–‪ 11‬באוגוסט הובא ציטוט מדברי‬ ‫רות‪' :‬אינני יודעת מתי אנשא לר' עמרם בלוי‪ .‬שהעריכו 'כי ר' עמרם לא ישא בימים הקרובים את הגיורת‪ .‬כך‬ ‫או אחרת‪ .‬מצב מתוח ומורכב מאוד מבחינתה‪ .‬י"א באב תשכ"ה‪ .‬יום שני פ' [פרשת] כי תבוא‪ .‬‬ ‫מתגלה הספקנות בקרב קולות המצוטטים מתוך העדה החרדית‪ .‬ר' עמרם בלוי ייעדר מחגיגת בר–מצוה של נכדו'‪ .‬מי שחפץ בטובתו של‬ ‫עמרם 'צריך לייעץ לו לנסוע לחו"ל‪ .‬לדבריה‪' .4‬‬ ‫‪ .‬לאנגליה או לאמריקה ולא לירושלים או מקום אחר‬ ‫בארץ'‪ .‬עמרם עזב את ירושלים‪ .‬‬ ‫עמ' ‪ .‬עד סוף חודש אוגוסט‪ .‬זאת ועוד‪ .20‬השוו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬המתגוררת באוהיו‬ ‫שבאמריקה‪ .15.‬שהוא ורות יהיו חשופים בו‪ .‬שעמרם לא רצה ליהנות ממנה‪ 103.104‬ראו‪' :‬הגיורת מחכה ל"קול דודי" '‪ .1965 .‬ידיעות אחרונות‪ .1965‬ציין אליהו ויינשטיין‪ .1‬‬ ‫‪ .103‬ראו‪ :‬א' וויינשטיין לד' סוקולובסקי‪ .‬‬ ‫‪ .‬מתומכיו של עמרם‬ ‫ומי שהפיץ שורה של מכתבים גלויים נגד מתנגדיו בעדה החרדית‪' :‬איני חושב שבני–ברק‬ ‫הוא [כך במקור] מקומו של ר' עמרם'‪ .‬עמ' ‪.‬הדבר עשוי להיות מחר‪ .‬מדובר לדבריו במצווה חשובה ולכן אין 'לדחות [עד]‬ ‫‪105‬‬ ‫לאחר החגים חלילה'‪.‬אוסף בלוי‪ .‬טקס הנישואין לא ייערך החודש ואף‬ ‫לא בחודש הבא'‪ 104.1965 .‬אמנם 'יש בה גם‬ ‫יהודים כשרים רבים אבל מנהיגי העיר כלם ציונים מובהקים'‪ .‬לדבריו‪ .‫קימי קפלן‬ ‫כמה מחסידיו של עמרם לא חשבו מלכתחילה‪ .106‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .‬ביצור ציטט את 'חוגי העדה‬ ‫החרדית'‪ .‬לפגיעתם של 'חסידי הבית דין של אפשטיין'‪.‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬איש נטורי קרתא מניו–יורק‪ .‬שכן זוהי 'עיר ציונית דתית'‪ .‬ומכמה מהם עולה שאין‬ ‫שום סיכוי כי כך יקרה‪ .‬יומיים לפני כן כתב הלה לעמרם שרצונו לפגשו 'בענין סדור הנשואין‬ ‫למז"ט [למזל טוב] בהקדם גמור'‪ .‬הגיורת ועמרם בלוי ממשיכים בהכנות לחתונה'‪ .‬הגברת בנדיקט‪ .‬ובמרכזו ההבנה שהחתונה תתקיים בקרוב‪.‬באזור שהחרדים‬ ‫הקנאים מתגוררים‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬אך לא כך חשב‬ ‫דוב סוקולובסקי‪ .‬‬ ‫בעקבות זאת תידרש שמירה של המשטרה הציונית‪ .‬אוסף בלוי‪ .‬הגיעה כדי לשדלו שלא יישא את רות לאישה‪ .‬מעריב‪.‬אם כי מסיבות אחרות‪ .‬היום שכזכור שיגר בו עמרם לבית–הדין מכתב בעל נימה פייסנית‪.‬ויש לשער כי כוונתו היתה למגעים שהתקיימו אז בניסיון לפתור את המהומה‬ ‫‪106‬‬ ‫והמבוכה שהתעוררו‪.‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪.‬כך למשל במכתב לדוב סוקולובסקי‪ .‬כך חשבה רות וכך חשבו אחרים‪ .‬ואילו רות המשיכה להתגורר בה‪ .‬מקיץ ‪ .8.8.

‬עמ' ‪.‬שכן אלה הנאמנים לעמרם 'מוכנים' לדבריו 'לפלג את העדה החרדית'‪ .‬סוקולובסקי מציין ש'כבר בררנו ענין הנשואין‬ ‫ובעז"ה [ובעזרת השם] מהתחלת אלול תהי' [רות] טהורה ואם כי היא רוצה להחמיר על‬ ‫‪112‬‬ ‫עצמה עד יום ג' או ד' אלול'‪.‬אולם יונגרייז —‬ ‫שכזכור‪ .8.‬אוסף בלוי‪ .109‬קרוב לעשרים שנה לאחר מכן צוין בכתבה עיתונאית‪' :‬לבושה של רות בלוי כלבוש נשות נטורי‬ ‫קרתא‪ .19‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .‬צער נמסך בחתונת נכדו של ר' עמרם בלוי בירושלים'‪.‬ב–‪ 18‬בחודש‪ .19‬‬ ‫‪ .112‬ראו‪ :‬ד' סוקולובסקי לע' בלוי‪ ...‬ודיווח שלפיו מתגלים סדקים בעמדת דייני‬ ‫בית–הדין של העדה החרדית‪ .‬ארבעה ימים לאחר מכן‪ .‬לכך שעמרם ישתתף‬ ‫בחתונה של משה מינצברג‪ .‬הוא‬ ‫אכן נעדר מהאירוע‪ .23.‬וההערכה‬ ‫'שהדבר קשור בהתקרבות מועד הנישואין'‪ 108.22.‬באותו‬ ‫יום דיווח ידיעות אחרונות‪' :‬רות בן–דוד נראתה אתמול לראשונה כשהיא גורבת גרבים‬ ‫שחורות והשלימה את לבושה לפי "האופנה האחרונה" של נשי "נטורי קרתא" '‪ .7.24.‬עמ' ‪.1‬‬ ‫בסופו של דבר לא השתתף בלוי בחתונה‪ .‬הרב אפשטיין נראה כמי שמתרכך בעמדתו‪ .‬עמ' ‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.1965‬עמ' ‪.1965‬עמ' ‪ .8..18.‬לרות בלוי "דלת פתוחה" אצל‬ ‫ערפאת'‪ .‬כפי שעולה ממכתבו‬ ‫של סוקולובסקי לעמרם מ–‪ 20‬באוגוסט‪ .‬בהבדל אחד‪ :‬צבעי בגדיה בהירים'‪ .‬אלא שבאותם ימים בדיוק נרקם בחשאי תאריך החתונה‪ .107‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .‬ר' עמרם והגיורת יחישו נישואיהם'‪.‬כזכור‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫שלושה ימים לאחר מכן‪ .‬אשר לבר המצווה‪ .‬מעריב‪ .‬מעריב‪ .‬אשר תתקיים בירושלים — אף שכזכור הוא לא‬ ‫היה מוכן לבוא לבר המצווה של נכד אחר‪ .‬עמ' ‪.9‬‬ ‫‪ .‬הגיורת ועמרם בלוי ממשיכים בהכנות לחתונה' (לעיל הערה ‪.‬ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬עמ' ‪.‬ב–‪ 22‬באוגוסט‪ .108‬ראו‪' :‬האדמו"ר מסטמר‪ :‬אני בשווייץ ולבי במזרח'‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬הנכד'‪ .8.‬‬ ‫אף ששינוי הלבוש העיד כביכול שהחתונה קרובה‪ .18.8.‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪ ..‬בכתבה‬ ‫היו התייחסות לנסיונות לשכנע את רות שלא להינשא לעמרם‪ .‬במשפחת בלוי מתכוננים לחתונת‪ .‬‬ ‫שם‪ .‬ב–‪ 20‬באוגוסט פורסם פשקוויל —‬ ‫כתב פלסתר — חריף ועוקצני בכמה ממחוזותיה החרדיים של ירושלים‪ .‬נאמני ר' עמרם מוכנים לפלג את העדה החרדית'‪ .1980 .1965 .20‬המציין שאחותו של עמרם לא מתנגדת כלל לשידוך‪ .)106‬עמ' ‪.9‬‬ ‫‪ .‬הנכד' (לעיל הערה ‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .28.8.19‬ר' עמרם בלוי לא השתתף בחתונת נכדו'‪ .‬ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬ברש הביא את הערכת 'תומכיו' של בלוי‪ .1965 .‬רצה כביכול לשאת את רות — ורייזמן עוד התנגדו בתוקף לחתונה‪ 107.‬לדבריו‪ .1965 .‬נגד יוסף שיינברגר‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪325‬‬ .‬‬ ‫‪ .1965 .‬במשפחת בלוי מתכוננים לחתונת‪ .‬קוד הלבוש היה אחד התנאים בטקס‬ ‫‪109‬‬ ‫האירוסין הרשמי שקיימו בני הזוג‪.‬שב ביצור ודיווח על המתח שהעדה החרדית‬ ‫נתונה בו‪ .20‬הנ"ל‪' .8.‬י"ד באב תשכ"ה‪ .‬מסתבר‬ ‫כי תומכים של עמרם פנו לטייטלבוים שיבטל את פסק בית–הדין האוסר את נישואיו‬ ‫עם רות‪ 110.110‬ראו‪ :‬ברש‪' .1965 .18.26.‬הארץ‪ .‬אם כי יש טוענים שרבי עמרם כבר החליט‬ ‫לקיים את החתונה בשקט ובצינעה‪ .111‬ראו‪ :‬הנ"ל‪' .‬אחד מנכדיו‪ .8.‬דיווח מנחם ברש באותו גיליון‪:‬‬ ‫'רבי עמרם עצמו והגיורת טרם החליטו אף הם‪ .)106‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫במקביל לכך התלהטו הרוחות בקרב נטורי קרתא‪ .‬ראו‪ :‬יוסף צוריאל‪' .‬באחד הימים שלאחר חג–הסוכות'‪ .‬שלפיה 'לפני סוף תשרי לא יתרחש‬ ‫מאומה'‪ 111.‬עוד נראה שמועד החתונה אינו כה‬ ‫קרוב‪ .‬עמ' ‪' .

‬נישואי ר' עמרם והגיורת תוך שבועיים בבני ברק'‪ .‬כאן המקום לציין שההליכה בלבוש‬ ‫זה במאה שערים כנראה הביכה את רות‪ 115.‬שומרי העיר‪ .)107‬עמ' ‪.‬הפשקוויל נוסח כהחלטה שהתקבלה‬ ‫ב'יום שלישי אוגוסט ‪ 20‬שנת ‪ 1495‬בספרד וולנסיה' בידי 'דון יוסף שיימברגר‪ .20‬‬ ‫לדיווח באיחור של שלושה ימים‪ .‬לדחות את הנישואין לפחות למשך‬ ‫שישה חדשים‪ .‬וכעת אשוב לדיווחים בעיתונות‪.‬ר' עמרם והגיורת יחישו נישואיהם' (לעיל הערה ‪ .‬חברו של בלוי עוד מימי הקמתה של אגודת 'חברת‬ ‫החיים' בשנות השלושים‪ .‬‬ ‫יום לאחר מכן‪ .‬נגד 'רות בת דוד'‪ .‬הגיורת מאשרת‪ :‬אי"ה אנשא ביום ד' לר' עמרם'‪ .‬שאמנם מסרבים‬ ‫'לשרוף את הכופרת חיה באמצע שוק מאה–שערים אבל הטריפו אותה לבוא בקהלם‪ .‬חשמן‬ ‫ואינקויזיטור עליון של האינקויזיציה הקדושה בספרד'‪ .8.‬אשתו המנוחה של ר' עמרם'‪ .116‬ראו‪ :‬חיים מס‪' .)2007-1920‬מזכיר בית–הדין של העדה החרדית וקרוב משפחה של עמרם‪ .‬‬ ‫ואתמול החלה ללבוש מטפחת ראש המסתירה את שערות ראשה‪ .‬הכותב מבקר‬ ‫בציניות את התנהגותם ה'טובה ונימוסית' של אלה 'בנדון רות בת דוד'‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬הוא כתב‪' .‬עדות‬ ‫שהגיעה באיחור של כמה ימים‪ .‬הצטרפה להרגשה כי החתונה קרובה מתמיד‪' :‬ר' עמרם‬ ‫שלח לגיורת הוראה להתלבש כבר כדרך הנשים במאה שערים לקראת חתונתם הקרובה‪.‬ב–‪ 24‬באוגוסט‪ .‬רות בן–דוד היא ממש אשה יפה‪ .‬‬ ‫מ–‪ 23‬באוגוסט חל שינוי בנימת הדיווחים.‬למסקנה זו הגיע יהושע ביצור בעקבות כמה התפתחויות‪ .‬העונש‪ .‬עמ' ‪.188‬‬ ‫‪ .‬עמ'‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .115‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬מתוך תקווה שתוך תקופה זו "יתפכח" ר' עמרם מאהבתו לגיורת'‪ .‬עמ' ‪.‬ויופייה‬ ‫משך את תשומת–לבו‪' :‬אין ספק'‪ .20‬‬ ‫‪326‬‬ .‬‬ ‫גרבי צמר שחורים וחולצה בעלת שרוולים ארוכים'‪ 114.‬שהוא קשר אותו להוראה של עמרם‪ .‬הוא תביעה לקיום 'טכס "אוטו‬ ‫דה פה" ביחד עם עוד הרבה כופרים להשרף בלהבות חיים באמצע העיר לעיני רבבות‬ ‫בני–אדם'‪ .‬הביא ביצור את רשמיו משיחה שקיים עם רות‪ .‬עמ' ‪.8.20‬לתיאור ציורי של ארון הבגדים שלה ותכולתו ראו‪ :‬שם‪ .‬באמצעות הגבאי שלו‪' .‬ראו‪' :‬ר' עמרם בלוי לא השתתף בחתונת נכדו' (לעיל‬ ‫הערה ‪.‬ידיעות אחרונות‪ .‬ובמשתמע — גם את עמרם‪ .‬מעריב‪ .25.‬כך או אחרת‪ .‬לדברי הכותב האלמוני‪ .‬ובהן‬ ‫פגישות בין יהודה אריה ליב וייספיש‪ .‬‬ ‫מסתבר שטייטלבוים דרש‪ .‬גם‬ ‫עדותו על התמורה בסגנון הלבוש של רות‪ .‬גם כתב ידיעות אחרונות ציין באותו יום‪:‬‬ ‫‪117‬‬ ‫'ייתכן שחתונתו של ר' עמרם בלוי עם הגיורת רות בן–דוד תיערך עוד השבוע'‪. אלה עברו להתייחס לחתונה כאל אירוע‬ ‫שיתרחש בימים הקרובים‪ .‬למעורבותו של שיינברגר בפרשה אדרש‬ ‫בהמשך הדברים‪ .20 .1965 .‬בטענה‬ ‫שהלה רודף את רות‪ .23.‬המציין כי רות נראתה 'לבושה בבגדים דומים לאלה' שלבשה‬ ‫'מרת הינדה‪ .‬חצאית שחורה ארוכה‪.‬זאת ועוד‪.‬לפי כל‬ ‫‪ .114‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .‫קימי קפלן‬ ‫(‪ .‬ובין יוסף שיינברגר בניסיון למצוא מוצא מהסבך‪ .3‬‬ ‫‪ .‬ולא‬ ‫רוצים לקבל את הכופרת הזאת בתוך עמם'‪ 113.‬שעוונה‬ ‫הוא 'כפירה בנצרות'‪ .‬על אף הסימפטיה בעלת הנימה הסרקסטית 'לאנשים הגונים וישרים שעוד‬ ‫מחזיקים בדת הישנה מטעמים שנולדו יהודים ואף פעם לא נטבלו לנצרות'‪ .113‬ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .‬והיא סיפרה כי בעת שהלכה ברחובות לענייניה‬ ‫נעצו בה עוברי אורח מבטים‪ 116.117‬ראו‪ :‬ברש‪' .)107‬‬ ‫‪ .1965 .

121‬ראו‪ :‬ביצור‪' .1965‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪' .)100‬רות בן–דוד "רומזת" על בואה‬ ‫לבני ברק'‪ .8.‬עמ' ‪ .27.‬הגיורת מדרבנת את ר' עמרם בלוי‬ ‫שיחיש כלולותיהם'‪ .‬בנה של הגיורת‪ :‬אמי שואפת לחיי משפחה ולא תעסוק בעניני ציבור'‪ .‬מעריב‪ .‬ובעיקר על כך שבכוונת רות ועמרם 'לקיים את טקס הנישואין באורח‬ ‫פתאומי‪ .1965 .‬‬ ‫‪ .‬רף המתח בעדה החרדית עלה באותו יום‪.124‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .1965 .‬‬ ‫כמו שעולה מדיווחו של מנחם ברש‪ .‬כ"ה בטבת (תשכ"ה כנראה)‪ .1965 .5‬‬ ‫בלויא‪ .8.1‬מסיבות שחשיבותן לא נתבררה‪ .‬בעמודו הראשון של גליון יום המחרת‪ 26 .‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪ .1‬לדיווח דומה באותו יום ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬אשר הואשם במתרחש בין השאר כדי לתפוס את מקומו של חברו בהנהגת נטורי‬ ‫קרתא‪ .26.‬הוא דיווח על ספרה‬ ‫העתידי של רות‪ .‬רק בני משפחה ישתתפו בחתונת ר' עמרם ביום ד' ' (לעיל הערה ‪.1‬נישואי עמרם בלוי בשבוע הבא?'‪.‬חרב החרם מרחפת על ר' עמרם'‪ .‬ללא כל הודעה מוקדמת' בשל פחדם מפני הפגנות וגילויי אלימות מצד קנאים‬ ‫מהעדה החרדית‪ .120‬ראו‪ :‬יהושע ביצור‪' .26.‬כך למשל בעמודו‬ ‫הראשון של מעריב באותו יום הוא סיפר שהוזמנו שני ק"ג של שום‪' .‬‬ ‫מהיום שלמחרת התמקד יהושע ביצור יותר ויותר בהכנות לחופה‪ .‬באוגוסט‪ .‬עמ' ‪ .‬‬ ‫‪124‬‬ ‫'בגלל לחצים שהופעלו עליו על ידי מתנגדי ר' עמרם'‪.122‬ראו‪ :‬הנ"ל‪' .‬מעריב‪ .‬שלפיו בניו של עמרם‪ .‬ומשאירים את‬ ‫ההחלטה לאביהם‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .182-181‬ר' בלוי לי' טייטלבוים‪ .‬הגיורת רות בן–דוד מביעה בספרה דעות "נטורי קרתא" על המדינה'‪ .24.1965‬עמ' ‪ .‬בעת החופה‪ .‬קצנלנבויגן גורש מבית–הכנסת שבבתי אונגרין בידי אחד מאחייניו‬ ‫של בלוי‪ 123.‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .3‬עוד על ההתנגדות של ילדיו של עמרם לחתונה ולהסרתה של ההתנגדות‬ ‫ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .24.24.8.‬שומרי העיר‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.3‬‬ ‫‪ .8.‬ידיעות אחרונות‪ .‬אינם מתערבים במתרחש‪ .‬למחרת דווח כי קצנלנבויגן עזב את ירושלים ועבר להתגורר זמנית באשקלון‪.24.‬שהחתונה תידחה בשישה‬ ‫חודשים‪ .‬והתווסף עוד רסיס מידע‪ .123‬ראו‪ :‬מנחם ברש‪' .‬הצעה שדחה עמרם‪ .1965 .‬ולפיו מצרים את רגליו של אהרן קצנלנבויגן‪ .‬‬ ‫‪120‬‬ ‫שכן היא ממתינה להסכמתו של עמרם לכך‪ .‬והשניים ידונו בדבר רק לאחר חתונתם‪.‬נשואי בלוי מיבצע סודי'‪ .‬רות בן–דוד מתכוננת לחופה' (לעיל הערה ‪' .‬לא איש כר' עמרם יקח גיורת לאשה'‪ .‬אשר‬ ‫התנגדו בשלבים קודמים של הפרשה לחתונה‪ .‬כסגולה מפני‬ ‫"עין הרע" '‪ 121.‬לדברי ברש‪ .1965 .‬‬ ‫‪ .‬שלושה ימים לפני החתונה‪ 119.‬שומרי העיר‪ .26.‬עמ' ‪.188‬‬ ‫‪ .31.‬כתב אחר מדווח באותו גיליון על כך שעמרם‬ ‫‪327‬‬ .‬מעריב‪.‬עמ' ‪.‬באותו יום פורסמה ידיעה על ספר אוטוביוגרפי‬ ‫שכתבה רות והיא נמנעת מלפרסם אותו‪ .1965 .3‬‬ ‫‪ .‬הגיורת רות בן–דוד כתבה ספר — "דרכי אל היהדות" '‪ .1965 .‬כלומר מועד החתונה קרב‪ 118.8.‬ידיעות‬ ‫אחרונות‪ .‬בידיעה נוספת שפורסמה באותו גיליון צוין ש'רות בן–דוד "רומזת" על‬ ‫בואה לבני–ברק'‪ .‬על אף התעניינותם של כמה מוציאים לאור בו‪.‬מעריב‪.19‬ראו גם‪ :‬מנחם ברש‪' .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫הגדרה מקובלת'‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬בפועל‪ .‬בכתבה זו שבה ועלתה הצעתו של טייטלבוים‪ .‬שמטרתם לשבש את החופה‪ 122.‬אוסף‬ ‫בלוי‪ .‬עמ' ‪.‬ומי שתמך ברצונו לשאת את רות‬ ‫לאישה‪ .‬שהחתן ומלוויו שמים שום בקפטנים שלהם‪ .‬עמ' ‪ .‬בכדי לקיים‬ ‫את המנהג‪ .‬‬ ‫הארץ‪ .‬עמ' ‪.‬כאמור‬ ‫חבר ותיק של בלוי ושותף לדרכו זה עשרות שנים‪ .8.8.‬רות עברה לבני–ברק ימים אחדים‬ ‫לאחר מכן‪ .8.119‬ראו‪ :‬בלויא‪ .8.118‬ראו‪ :‬ביצור‪' .)100‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫החתונה התקיימה בישיבת אור התורה בבני–ברק‪ .1965 .‬עמ' ‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .130‬לכתבה שפורסמה בו שלושה ימים לאחר מכן ראו‪' :‬הרב עמרם בלוי נשא לאשה את הגיורת דות‬ ‫בן–דויד'‪ .‬רצה‬ ‫להזמין גם אותי להיות נוכח בחתונת אדוני‪ .6‬שולמית‬ ‫עמיר‪' .‬שם‪.‬אך הפרטים נודעו לעיתונאים‪ 129.5.‬אי–שם בארץ'‪ .125‬ראו‪ :‬בלויא‪ .4 .5.2‬‬ ‫‪ .‬עמ' ‪ .131‬ראו בכתבות הבאות‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫ו‪ .‬‬ ‫‪ .9.2.1‬ישעיהו אביעם‪' .)102‬‬ ‫‪ .9.‬הוא כזכור בירושלים בלבד‪ .‬מעריב‪ .)118‬‬ ‫‪ .8.‬לא איש כר' עמרם יקח גיורת לאשה' (לעיל הערה ‪.‬ר' עמרם אוכל סויה לקראת חתונתו'‪ .‬במארב לפני בית ר' עמרם'‪ .‬ר' עמרם נשא את הגיורת'‪ .5‬‬ ‫‪328‬‬ .‬ר' עמרם נשא את הגיורת‬ ‫בחתונת–חצות" '‪ .‬אף שלטענת בית–הדין 'פסק–הדין חל לא‬ ‫רק על ירושלים אלא על כל מקום בארץ הקודש ומחוצה לה'.‬‬ ‫אשר חי כל חייו בירושלים‪.‬‬ ‫עמ' ‪.‬למרות שלל המידע המטעה והמוטעה שהופץ‬ ‫באותו יום — כך עלה מהדיווחים של היום שלאחר החתונה‪ .‬שומרי העיר‪ .‪ 126‬ומצד אחר יהיה זה צעד‬ ‫קשה עבור רות ועמרם‪ .‬כך מצד אחד לא יבזו בני הזוג את בית–הדין שתחום שיפוטו‪.‬שהזוג יינשא מחוץ לירושלים ויתגורר מחוץ‬ ‫לעיר 'עד שוך הרוחות'‪ 125.‬עמ' ‪.‬ובאחד מהם אף בכותרת הראשית‪ 131.‫קימי קפלן‬ ‫משכשלו מאמציהם של הרב טייטלבוים ושל אחרים לשכנע את בית–הדין לחזור‬ ‫בו מקביעתו או לחלופין להביא לביטולה של החתונה או לכל הפחות לדחייתה בכמה‬ ‫חודשים‪ .‬כנראה מהחוג של אדוני וידידי‪ .‬עמ' ‪.1965 .‬צעיר אחד‪ .‬החתונה והחודשים שאחריה‬ ‫כמו שצוין בפתח המאמר‪ .‬והשתתפו בה כשלושים בני משפחה‬ ‫ומקורבים‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬עמ' ‪ .‬התקבלה פשרתו של טייטלבוים‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אשר כמה מהם הוזמנו באמצעות‬ ‫שליחים‪ 128.‬רות ועמרם נישאו בבני–ברק בלילה שבין ‪ 2‬ל–‪ 3‬בספטמבר‪ .1965 .‬תאריכה ומקומה נשמרו בסוד בקרב מוזמניה‪ .‬אשר פורסמו ברוב העיתונים‬ ‫המרכזיים בישראל‪ .‬שומרי העיר‪ .‬למעט על המשמר‪ 130.‬‬ ‫עמ' ‪.9.9.20‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .13‬‬ ‫‪ .126‬ראו‪ :‬ברש‪' .‬עמ' ‪ .‬דבר‪ .1965‬אברהם ארנון ואיתן הבר‪" .‬באחד הימים הקרובים‪ .‬אוסף בלוי‪.‬בייחוד עבור עמרם‪.‬הארץ‪ .‬שלושה‬ ‫ימים לאחר החתונה פרסם ידיעות אחרונות עמוד שלם של תמונות מהאירוע‪ 132‬וכתבה‬ ‫'אוכל סויה לקראת חתונתו'‪ .‬שם‪.‬כולן מ–‪' :3.2‬הנ"ל‪' .2‬א' קרן‪' .127‬ראו‪" ' :‬חופת חצות" של בלוי — עורבא–פרח'‪ .1965 .‬על המשמר‪ .‬עמ' ‪ .‬ראו‪ :‬ישעיהו אביעם‪' .‬אף‬ ‫‪127‬‬ ‫שבתחילתו של אותו יום הופצה שמועה חסרת שחר שהחתונה נערכה בלילה הקודם‪.190-188‬‬ ‫‪ .‬עמרם בלוי נשא את רות בן–דוד'‪ .128‬ראו למשל‪ :‬י"מ פציפיצי לע' בלוי‪' :28.‬הכותב מתנצל‬ ‫שלא יוכל להשתתף 'לרגל מצב חולשתי בימים האלה'‪ .‬בין השאר בעקבות הממד המשפיל הטמון בו‪ .‬‬ ‫לדברי טייטלבוים‪ .‬ר' עמרם בלוי והגיורת התחתנו‬ ‫במבצע חשאי'‪ .129‬בלויא‪ .186‬וראו עוד‪ :‬ע' בלוי לי' טייטלבוים (לעיל הערה ‪.‬עמ' ‪.132‬ראו‪' :‬מז"ט‪ :‬ר' עמרם נשא הגיורת שלו'‪ .

‬זאת‬ ‫ועוד‪ .‬לדבריו‪' .‬‬ ‫‪135‬‬ ‫ב–‪.‬המנהיג הגולה" של "נטורי קרתא" ' (לעיל הערה ‪.‬אוסף בלוי‪ .‬שכן בכתבה צוין כי לפני‬ ‫החופה הוא אמר‪' :‬הרבי [יואל טייטלבוים]‪ .‬אשר ראיין אותו בבני–ברק כחודשיים לאחר‬ ‫החתונה‪ .133‬ראו‪ :‬ברש‪' .‬ג‪ .53‬על המהומה‪ .‬המנהיג הגולה" של "נטורי קרתא" ' (לעיל הערה ‪.‬בני‬ ‫עדתו‪ .‬ובהם גרשון שטמר הנזכר והלל שלזינגר‪ .136‬ראו‪ :‬הירושלמי‪" ' .‬‬ ‫עזוב ומבודד'‪ .‬מוסיפים לראות בו את מנהיגם'‪ .‬גיל' ‪ .‬ירושלים ‪ .‬ברובם‪ .‬המפתח בידיה של הגיורת‪ .‬בן–גוריון‪ .‬תל–אביב תשמ"ז‪ .1963‬‬ ‫בתקופה ההיא הופצו שמועות כי עמרם הוא ' "שבר כלי"‪ .‬נראה שהמתח עם בית–הדין טרד את מנוחתו של עמרם‪ .1.‬אם כי מפי שניהם‬ ‫נמסר‪ .‬הרי יודעים אתם שלא אסר עלי לשאת את‬ ‫הגיורת לאשה‪ .‬תשוש‪.‬ולאמיתו של דבר — גם במעמדו לא חל שינוי‪ .‬בהפגנה זו התחוללה מהומה זוטא כאשר כמה ממתנגדיו‬ ‫‪138‬‬ ‫של עמרם מתוך נטורי קרתא‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫המביאה קולות חרדיים בעדה ונגדה‪ .‬שיתקיים בירושלים‪ 137.‬‬ ‫עוד באותה כתבה הובא ציטוט מפי 'איש צמרת נטורי קרתא'‪ .‬שבור ברוחו ובגופו‪ .‬‬ ‫‪ .‬לימוד לדור‪ .‬אם היא תוותר — ניחא'‪.‬עם חזרתם לירושלים חלה היחלשות מכריעה במעמדו של עמרם כמנהיג‪...‬שהם שואפים בכל לבם לחזור במהרה לעיר הקודש'‪ .‬בפעם הראשונה בחייו זכה עמרם בלוי בתמיכת‪ .1‬‬ ‫‪329‬‬ .‬וסביר להניח שהתכוונו לפרישתו השנייה והאחרונה‪.‬עמ' ‪ .‬אדר תשכ"ו‪ .426-358‬‬ ‫מיכאל בר–זוהר‪ .)60‬לגעגועיו לעיר 'שבה נולדתי וגדלתי‬ ‫וכל חיי ישבתי בה' ראו‪ :‬הירושלמי‪" ' .‬הזוג הטרי התגורר בבני–ברק שבעה חודשים‬ ‫בערך‪ .1966‬ובו נאם במחאה על התוכנית שלפיה יקבלו תלמודי‬ ‫תורה תקציבים מעיריית ירושלים‪ .1999‬עמ' ‪.‬שם.27.‬מצא ש'ר' עמרם לא השתנה‪ .‬ניסן תשכ"ו‪ .‬מנקודת ראותם של נטורי קרתא‪.135‬ראו‪ :‬שלמה אהרונסון‪ .‬לדברי הכתב‪ .‬החילוניים' (לעיל הערה ‪ .‬חיזוק מסוים‬ ‫לכך הוא שחסידיו ודורשי טובתו הזמינו אותו לאירועים‪ .)101‬‬ ‫‪ .)51‬עמ' ‪.‬תקופה שלדברי עיתונאי בן הזמן 'משתווה‪ .)101‬‬ ‫‪ .‬דוד בן–גוריון‪ :‬מנהיג הרנסנס ששקע‪ . פשקוויל שכותרתו 'נבלה נעשתה‬ ‫בישראל!'‪ .1‬עמ' ‪.‬מכתב גלוי נגד רדיפת‬ ‫הרה"צ ר' עמרם בלוי שליט"א'‪ .‬הפגינו נגדו‪.‬עמרם הגיע לירושלים כדי להשתתף בכינוסים‪ .5‬‬ ‫‪ .1587-1519‬‬ ‫‪ . מודעה בהחומה‪ .1966‬ובה הזמינֹו לבר המצווה של בנו‪ .‬‬ ‫לפרישת בן–גוריון לשדה–בוקר'‪ 134.‬אולם לוי–יצחק הירושלמי‪ .‬‬ ‫כך או אחרת‪ .‬ראו‪ :‬אלי' וויינשטיין‪' .‬מאה שערים — בעד ונגד' (לעיל הערה ‪ .‬כך למשל לייביש דייטש שלח‬ ‫לעמרם גלויה בינואר ‪ .‬גם אם הערכה זו נכונה בנוגע לאותם שבעה חודשים שרות ועמרם התגוררו‬ ‫בבני–ברק‪ .138‬ראו‪ :‬וויינטרויב‪ .‬סמוך לפני החתונה הגיע שליח מטעם‬ ‫בית–הדין של העדה החרדית בניסיון אחרון לשכנע את עמרם שיימנע מלשאת את רות‬ ‫לאישה‪ .‬עמ' ‪.137‬ראו‪ :‬ל' דייטש לע' בלוי‪ .‬ובאים מירושלים כדי להיוועץ בו בעניינים‬ ‫שונים‪ .‬הכותב קבע‪' :‬חודשים רבים‬ ‫יצטרך ר' עמרם להשאר ב"גולת בני–ברק"'‪ 133.‬קופסה ‪ 2‬תיק ‪.‬ואלה דבריו‪' :‬דבר אחד‬ ‫ברור כבר עכשיו‪ :‬לא במהרה יוכלו ר' עמרם וזוגתו לשוב לירושלים‪ .‬אוסף בלוי.4‬‬ ‫‪ .1966 .134‬ראו‪ :‬מס‪' .‬בפברואר ‪ .‬כגון זה שהתקיים במוצאי שבת‬ ‫פרשת תרומה‪ 26 .‬כמו שיתברר בהמשך הדברים‪.‬מעמדו של ר' עמרם כמנהיג "נטורי קרתא" נשאר איתן'‪ 136.‬‬ ‫דבר זה מלמד כי מעמדו בנטורי קרתא לא היה איתן כבעבר‪ .‬תוספת לקונטרס ב‪ .

141‬ראו‪ :‬בן–אריה‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫כמה מהם צאצאים של מייסדיה‪.51-41‬שלומית לנגבוים‪' .‬שנוסדה ב–‪ 1893‬כחלק מבתי ורשה‪ .‬ירושלים של מטה‪ .‬‬ ‫רצף האירועים וסופם מעוררים כמה תהיות‪ .‬הערה ‪.‬מס' ‪ .266‬גליס‪ .‬ובכך נעוצה חשיבותו ההיסטורית‪. פנחס גראייבסקי‪ .62‬‬ ‫‪330‬‬ .‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬עמ' ‪ .‬עמ' ‪ .196-195‬עם זאת‪ .‬אף שברור כי הוא הפר מוסכמות חברתיות של העדה‬ ‫החרדית בכלל ושל נטורי קרתא בפרט ונתפס בעיניהם כמי שהתנהג בצורה לא נורמטיבית‪.‬כך למשל העובדה שהטיעונים ההלכתיים‬ ‫‪ .‬פרשה ושִׁברה — הדחתו של מנהיג‬ ‫מלבד ממדיה העסיסיים של פרשה זו והעובדה שהיא גרמה מהומה בקרב נטורי קרתא‬ ‫ומבוכה בעדה החרדית כולה‪ .‬מאה שערים וסביבתה) (תשס"ד)‪ .‬הוא היה מוערך בחברה החרדית‬ ‫על שום עקביותו חסרת הפניות‪ .‬מלבד זה‪ .‬‬ ‫ירושלים של מטה‪ .‬שם‪ .‬ספר הישוב‪ :‬הישוב העברי מחוץ לחומת העיר עי"ק ירושלים ת"ו‪.‬שכפי שנראה מיד‬ ‫מרכיבים מסוימים בה מעוררים תמיהה‪ .)7‬שכונה זו‪ .15-11‬זכריה‪ .‫קימי קפלן‬ ‫בקיץ ‪ 1966‬שבו רות ועמרם לירושלים להתגורר בדירת שני חדרים שכורה בשכונת‬ ‫אבן יהושע (מס' ‪ 139.‬חשיבותה היא בכך שבעקבותיה הודח למעשה עמרם בלוי‬ ‫מעמדת מנהיגותו‪ .‬מדובר בהדחה של מנהיג שבעקבות פעילותו המצטברת במשך מעט‬ ‫יותר משני עשורים‪ .‬עמ' קכב‪-‬קכו.151‬ראו‪ :‬אוסף בלוי‪ .‬‬ ‫עמ' נג‪-‬סד.‬‬ ‫ז‪ .‬עמ' ‪ .‬סיפורה‬ ‫של שכונת מאה שערים'‪ .‬נראה שיש קשר בין פרשת הנישואין‪ .‬שכונות בירושלים‪ .‬קנה לו מעמד של מיתוס מהלך‪ .140‬ראו‪ :‬בן–אריה‪ .‬אנשי כולל 'שומרי‬ ‫החומות'‪ .‬מדובר כאמור בדמות מוכרת בציבוריות‬ ‫הישראלית‪ .‬ואילו בתי אונגרין‪.‬עיר בראי תקופה‪ .‬עמ' ‪ .‬קופסה ‪ 1‬תיק ‪ .‬שומרי העיר‪ .‬שכונות בירושלים‪.‬גם אם פועלה ועמדותיה רחוקים מלהיות מוסכמים על רובה המכריע של‬ ‫החברה הלא חרדית בישראל‪ .‬לבין מעמדו של עמרם כמנהיג נטורי קרתא ומצבה‬ ‫הארגוני באותם ימים‪ .139‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬ובייחוד לאחר הקמת המדינה‪ .‬ממכתבים שנשלחו לרות עולה שהיא הוסיפה‬ ‫כנראה להחזיק בדירה בבתי אונגרין‪ .‬קשר זה מביא לידי מסקנה כי מדובר במהלך שנועד בעיקרו להדיח‬ ‫את עמרם‪ .‬‬ ‫אחת משכונות הכוללים‪ .‬מאה שערים נוסדה ב–‪ 1874‬בידי משפחות מהעיר העתיקה‪ 141.166-165‬‬ ‫‪ .‬עמ' ‪ .‬אם‬ ‫מתוך הסכמה עם מעשיו של בלוי או מתוך התנגדות להם‪ .300-297 .‬‬ ‫ירושלים תרצ"ט‪ . זכריה‪.4‬ייתכן שזו הדירה‬ ‫שהזוג עבר אליה כשנה לאחר מכן‪ .‬עיר בראי תקופה‪ .‬עמ' ‪.159-154‬גליס‪ .‬הוקמה ב–‪ 1891‬בידי חרדים מהונגריה‪ .142‬ראו לעיל‪ .‬עמ' ‪.‬‬ ‫אשר לנישואיו של עמרם עם רות‪ .‬סמוכה מאוד לשכונות מאה שערים ובתי אונגרין‪ .199‬‬ ‫‪ .‬רוב תושביה במאה ה–‪ 20‬היו — ועודם כיום — חרדים קנאים יוצאי הונגריה‪.119-9‬‬ ‫‪ .‬והיתה לחלק מבתי‬ ‫הכוללים‪ 140.221-219 .‬מעוזיהם של החרדים‬ ‫הקנאים‪ .‬אריאל‪ =( 164-163 .

‬בלב שכונה של‬ ‫חרדים קנאים‪ .‬של 'סנדקאות' או 'ששי'‪ 145‬היו‬ ‫‪ .‬הם ביקשו‪ .1973 .‬סביר להניח שאחת הסיבות לכך היתה‬ ‫‪144‬‬ ‫ששלושת הדיינים שהיו מעורבים בפרשת הנישואין עם רות הלכו בינתיים לעולמם‪.‬חזרתם של רות ועמרם להתגורר בירושלים יצרה מצב טעון ורגיש עבור‬ ‫המעורבים בפרשה‪ .‬קצנלנבויגן רומז כי היו מי שפקפקו במניעים‬ ‫שעמדו בבסיס השתתפותו של עמרם בהפגנות ומאסרו‪ .‬‬ ‫כך או אחרת‪ .‬‬ ‫במעגל המשפחתי התבטא הדבר בין השאר בכך שעמרם הפסיק להתפלל בבית–הכנסת‬ ‫'קהל יראים חסידים'‪ .‬את עמרם‪ .‬רק כדי שיניחוהו לנפשו‪ .‬נראה‪ .‬ואם כך‪ .)102‬בכל מקרה ייתכן שיש בכך משום ניסיון של כל המעורבים בפרשה‬ ‫לשקם את מעמדם‪.‬קשה להבין כיצד מחל בית–הדין על כבודו חודשים אחדים לאחר‬ ‫החתונה‪ .‬‬ ‫מנהיג נטורי קרתא‪ .‬שומרי העיר‪ .‬‬ ‫הנני נזכר שבאותן הימים היו יהודים כאלו שהנם כבר בעלמא דקשוט שהיו באמת‬ ‫רודפים אחר כבוד‪ .‬‬ ‫מיד עם בואנו לירושלים ניסו יריבינו‪ .‬כי אחרי חתונתו יסכים ר'‬ ‫עמרם לחתום על כל דבר‪ .‬שהוא התפלל בו בקביעות שנים רבות‪ .‬העלייה השישית לתורה בעת‬ ‫קריאתה בשבתות ובכמה מהחגים שיש בהם שישה או שבעה קרואים לפחות‪ .145‬הסנדק הוא זה שמחזיק תינוק זכר על ברכיו בעת שמלים אותו‪ .‬הרחיקֹו משם‪ .196‬לגבי תוכן ההצעה נראה שרות לא דייקה‪ .‬‬ ‫‪ .252‬אהרון מנהיימר‪' .‬להציל את 'כבודם' על ידי‬ ‫שהשפילו אותי מחדש‪ .‬הוא דוחה דברים אלה בטענה‬ ‫שאילו היה עמרם רודף כבוד הוא היה פונה למחוזות שהאדם לא נתבע לשלם בהם מחיר‬ ‫כבד על אותו כבוד‪:‬‬ ‫בשנים הקודמות היו הליצנין אומרים על ר' עמרם שעושה מה שעושה משום כבוד‪.‬לפי דבריה של רות‪.5.‬החל במעגל המשפחתי‪ .‬עמ' ‪.1973‬קיבל עליו בלוי את מרות בית הדין‪ .‬כי בעלי יחתום על מכתב‪.144‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬‬ ‫ב–‪ .‬עלייה שזכתה למעמד‬ ‫‪331‬‬ .‬עבור בנטורי קרתא וכלה בעדה החרדית‪.‬שנוצחו ב'מלחמה'‪ .‬עמ' ‪ .‬ויש הטוענים שבנו אורי‪.‬ואִפשר לרות ולעמרם לשוב לירושלים ולהתגורר בה יחדיו‪ .143‬ראו‪ :‬בלויא‪ .‬‬ ‫פן נוסף של הממד האישי עולה אגב אורחא בהספד שהספיד אהרן קצנלנבויגן‪ .‬ידיעות‬ ‫אחרונות (‪ 7‬ימים)‪ .‬בשל מעמדם בעדה החרדית סביר להניח שאילו התנגדו לכך הדיינים זה‬ ‫לא היה קורה‪.‬הגברת הראשונה של נטורי–קרתא'‪ .‬אבל שבע שנים לאחר מכן‪.‬מדוע התערב בית–הדין של העדה החרדית בעניין‬ ‫מלכתחילה‪ .‬היה לראשונה פיוס מסוים בין עמרם ובין‬ ‫בית–הדין של העדה החרדית‪.‬באיזה דבר שהי' בו כבוד מדומה‪ .11.‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫נגד הנישואין חלשים ביותר‪ .‬מלבד זה‪ .‬עמ' ‪ .‬וכי הוא מעמיד את‬ ‫עצמו לחלוטין תחת סמכות בית הדין‪ .‬שותפו‬ ‫של בלוי לדרך זה עשרות שנים‪ .‬בשמו של הרב מסאטמר‪ .‬‬ ‫בכך‪ .‬קרוב לעשור לאחר שהחלה הפרשה‪ .‬השוו‪ :‬ע' בלוי לי'‬ ‫טייטלבוים (לעיל הערה ‪ .‬‬ ‫שבו הוא מצהיר‪ .18-16‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אמנם משא–ומתן אשר התקיים בעניין הסתיים בלא כלום‪ 143.‬שומרי העיר‪ .‬אך כאן הם טעו לחלוטין‪.‬שהם סברו‪ .‬כי הנישואין עמי 'נכפו עליו על ידי הנסיבות'‪ .

‬עמ' ‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בלוי היה מנהיג כריזמטי‪ .‬א‪ .‬י"ג במרחשוון תשי"ד‪ .130‬אני חב‬ ‫הפניות אלה ליהודה גלינסקי‪.‬ערוך השולחן‪ .‬וזה היה בכי רע‪.‬עמ' ‪( 21‬קונטרס שפרסמו 'אנשי נטורי קרתא דארה"ב')‪ .‬‬ ‫במעגל הקבוצתי יש לתת את הדעת למצבה הארגוני של נטורי קרתא‪ .‬עמ' ‪.‬ראו‪:‬‬ ‫מכתבה הנזכר לטייטלבוים מכ"ה בטבת וכן מכתב מה' באדר‪ .‬נחוש ובעל אידאולוגיה קנאית שהטיף לה ואת מחירה — בין‬ ‫השאר ישיבה בבתי–מעצר ובבתי–כלא — מוכן היה לשלם על בשרו‪ .‬‬ ‫לא ברור למי בדיוק ּכֻוונו דבריו של קצנלנבויגן‪ .‬לכך יש לצרף את המתחים האישיים‬ ‫בין עמרם ובין יוסף שיינברגר 'על רקע כספי' ובינו ובין גרשון שטמר — השדכן שכזכור‬ ‫‪147‬‬ ‫הציע את רות לדיין דוד יונגרייז ואשר 'גילה לאחר מכן כי היא כבר נתארסה לר' עמרם'‪.‬תשכ"ח‪.‬‬ ‫יא‪ .‬אוסף בלוי‪ .146‬ראו‪' :‬הספדו של הרב הגאון ר' אהרן קצינלנבויגן שליט"א'‪ .‬כמו שצוין לעיל‪ .‬ראו‪ :‬ירחמיאל ישראל יצחק דאמב‪' .‬במכתבה‬ ‫לעמרם שתאריכו 'מוצאי תענית' (לא ברור איזו) היא מציינת ששיינברגר 'איז דער מאדערנע קרח'‬ ‫(כוונתה לדמות המקראית קורח‪ .149‬ראו‪ :‬פרוטוקול של אספה‪ .‬ראו‪ :‬יצחק‬ ‫משה אלבוגן‪ .‬מצבה הכלכלי של העדה החרדית‪.‬עליות‬ ‫נוספות שנחשבו מיוחסות בתקופת הגאונים ובימי הביניים הן השלישית והשביעית‪ .147‬ראו‪ :‬בקשי–דורון‪' .‬עמ' ‪ .‬ההספד פורסם לראשונה בהחומה‪.‬אולם אלה אינן תחליף לתשתית‬ ‫מיוחס בחסידות ונשמרה בשורה של חצרות חסידיות לאדמו"רים‪ .‬אמנם עמרם יצר מסגרות‬ ‫לימודיות–חינוכיות לא פורמליות לילדים ולמבוגרים‪ .‬סימן קלו סעיף ב‪ .‬שאלתי אז מדוע אינם רואים את אותם היהודים‬ ‫שיחפשו את הכבוד הזה‪ .‬אבל יש בהם משום עדות כלשהי לכך‬ ‫שהיו מי שהטילו ספק בטהרת קנאותו של עמרם‪ .‬תל–אביב תשל"ב‪ .‬‬ ‫‪ .‬עם זאת‪ .‬‬ ‫המציין מקרה אחר שבו מתוארים שיינברגר ושטמר כמי שהלהיטו את הרוחות נגד בלוי‪ .148‬מלמד בהקשר זה הוא הספדו של ירחמיאל דומב על בלוי‪ .‫קימי קפלן‬ ‫מבקשים את זה בכל לבם ונפשם‪ .‬רות נמנעת‬ ‫מלנקוב בזכרונותיה בשמו של שיינברגר‪ .‬זאת ועוד‪ .7-1‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ובכללה נטורי קרתא‪ .‬לא שפר עליה בשנות החמישים‪ .‬התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית‪ .31-26‬פורסם לראשונה בהחומה‪ .‬אורח חיים‪ .1‬‬ ‫‪332‬‬ .‬היא שבה ומלינה על מעורבותו בנסיונות למנוע את נישואיה לעמרם‪ .‬כנראה שלא חיפשו כבוד כזה לשבת במאסר‬ ‫‪146‬‬ ‫ולקבל מכות‪.16-14‬‬ ‫‪ .‬בירור דברים‪ .‬הרבי מסטמר מאיים לפרוש אם החרדים לא יניחו לעמרם בלוי' (לעיל הערה ‪.‬א‪ .‬שמתמקד בממדים האידאולוגיים‬ ‫והכריזמטיים וחסר כל התייחסות לאלה הארגוניים‪ .‬י"ב באלול תשל"ד‪ .‬כך למשל בשלהי ‪ 1953‬התקיימה‬ ‫אספה של כמה מבכיריה‪ .‬קופסה ‪ 3‬תיק ‪.‬קורח שהצית מחלוקת עם משה בעת שבני ישראל שהו במדבר)‪.‬ואילו במכתביה ליואל טייטלבוים ולבעלה לעתיד‪.‬‬ ‫השמורים באוסף בלוי‪ .‬מנחם–אב תשל"ד‪ .‬מורנו רבי‬ ‫עמרם זצ"ל'‪ .‬הוא לא‬ ‫היה איש של ארגון‪ .‬ובפרוטוקול צוין‪' :‬עניין הג'וינט שהפסיקו תמיכתם להעדה נדחה‬ ‫לדיון לישיבה שני' אי"ה [אם ירצה השם]'‪ 149.‬על חומתיך‪ .‬שניהם כנראה מתשכ"ה‪ .‬ערב ראש השנה‬ ‫תשל"ה‪ .‬עמ' ‪.‬על חומתיך‪ .)51‬‬ ‫ראו גם‪ :‬תומכי נטורי קרתא לונדון (המחבר הוא כנראה ירחמיאל דומב)‪ .‬שהי' אפשר בנקל להשיגו שילכו פעם להפגנה עבור שבת‬ ‫ויאסרו אותם במאסר ויהי' להם כבוד‪ .‬להערה כללית בדבר חשיבותה‬ ‫של עלייה זו ראו‪ :‬יחיאל מיכל עפשטיין‪ .‬מנגנון ומוסדות‪ 148.

‬המנהיג הגולה" של "נטורי קרתא" ' (לעיל הערה ‪.‬דוגמת מערך הכשרות של העדה החרדית שהתבסס באותן שנים‪.‬במודע או שלא במודע‪ .‬כך‬ ‫למשל בקיץ ‪ 1960‬הוא רשם לעצמו ראשי פרקים לארגון מחדש של נטורי קרתא‪ .‬פורום זה כולל כמה אישים שהיו להם מערכות יחסים מורכבות עם בלוי‪ .‬תתקיים לפי הצעתו‬ ‫אספה 'סגורה'‪ .‬ברור מדוע 'הסדרה זו‬ ‫צריכה להיות פרטית וסודית ללא פרסומת'‪ .150‬ראו‪' :‬תכנית ארגון חברי נטורי–קרתא'‪ .‬ללא פשרות'‪ .‬שמאפיינים קבוצות קנאיות קטנות וסגורות‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫ארגונית–מוסדית–כלכלית‪ .‬ובהם ישעיה ויוסף שיינברגר‪.‬ובה 'ידונו על קווי פעולתה של נטורי–קרתא ביחסה למדינה ולציונות בכל‬ ‫הפרטים ויחסה למפלגות הדתיות‪ .‬מתחים פנימיים אלה על‬ ‫טהרת הקנאות‪ .‬עמרם בלוי לא השכיל לתת לשדרת העסקנים‪ .‬אוסף בלוי‪.‬בפרט ובכלל'‪ .‬לא פסחו אפוא על נטורי‬ ‫‪151‬‬ ‫קרתא‪ .‬לאחר שיראו אותם אנשים את הפרטים‪ .‬ולעתים הן דוחות ערכים‬ ‫אלה במודע ובמוצהר‪ .‬ובעקבות זאת היא הלכה ונחלשה‪.‬‬ ‫אשר למעגל הרחב יותר של העדה החרדית‪ .‬‬ ‫האגף שבראשו עמדו עמרם ואהרן 'דוגל ונוקט בקו של קנאות צרופה‪ .‬ויש לדון בה בפורום מצומצם של ראשי נטורי‬ ‫קרתא‪ .‬‬ ‫התייחסותו לממד האידאולוגי מובנת על רקע העובדה שעוד לפני פרשת נישואי רות‬ ‫ועמרם נתגלו בו חילוקי דעות בתוככי נטורי קרתא‪ .‬והצטרפו למצוקה הארגונית–ביורוקרטית ולמתחים האישיים הנזכרים‪.)101‬‬ ‫‪333‬‬ .‬אולם כנראה הוא עוד לא היה יכול להתנתק מהמרחב‬ ‫האידאולוגי האנטי–ציוני כדי לבנות תשתית ארגונית–ביורוקרטית לנטורי קרתא‪ .151‬ראו‪ :‬הירושלמי‪" ' .‬שכללה 'כמה מרבני "העדה החרדית" '‪ .‬ואילו‬ ‫האגף האחר 'דוגל בקנאות‪ .‬הוא הדין למרחב החרדי הקנאי שעמרם ורות‬ ‫היו חלק ממנו‪ .‬ביטוי אירוני משהו לכך מצוי בתיאורו של שמואל יוסף עגנון (‪)1970-1882‬‬ ‫את שכונת בתי אונגרין ואת אופיים של תושביה‪:‬‬ ‫‪ .‬תמוז תש"ך‪ .‬‬ ‫סעיפיו של מסמך זה מלמדים עד כמה לא היה יכול בלוי להפריד את ביסוס המישור‬ ‫הארגוני מזה האידאולוגי‪ .‬במסמך‬ ‫שהוא הגדיר 'פנימי' ו'סודי'‪ .‬ועל עמדתה בעתיד'‪ .‬שאר המסמך עוסק באופן‬ ‫הבאת הדברים לאישור בית–הדין של העדה החרדית ובדרכים להרחבת השורות ולהבאת‬ ‫‪150‬‬ ‫הדברים לידיעתם של מנהיגים של קבוצות חרדיות נוספות‪.‬‬ ‫תשתית שנחוצה במיוחד לקבוצות קנאיות קטנות בעת מעברן מהשלב הראשוני שלהן לשלב‬ ‫של התמסדות‪ .‬ו'החיוב העומד לפנינו על ארגון נטו"ק והתוצאות שיופק‬ ‫לטובה בחיי הדת‪ .‬‬ ‫בלוי היה מודע לבעיה זו‪ .‬‬ ‫‪ .‬בלוי כתב שנדרשת 'הסדרה מקיפה על העבר ועל המצב‬ ‫שהגענו עד הלם ועל כולם'‪ .‬בשל מצבה של נטורי קרתא‪ .‬מן המפורסמות הוא שפתיחוּת לשֹונּות‬ ‫וסובלנות אינה מהתכונות המאפיינות קבוצות קנאיות באשר הן‪ .‬לעמרם ולעמיתו אהרן קצנלנבויגן קמה‬ ‫למעשה אופוזיציה‪ .‬הפעילים ו'הביורוקרטים' של‬ ‫נטורי קרתא לפעול ולבסס את הקבוצה‪ .‬אך לעתים מחפש גם דרכי פשרה'‪ .‬מתוך כך ינוסחו 'קווי יסודה של‬ ‫נטו"ק ויופץ בין חבריה בניר דפוס ובהצהרה של כל אחד ואחד כי הוא סומך ידיו ע"ז' —‬ ‫אמירה שיש בה משום עדות ברורה למציאות של עזיבת השורות‪ .‬כגון‬ ‫אלעזר בריזל וישעיה שיינברגר‪.

‬הנסמכים על צירופם של פרטים‬ ‫ואירועים שונים זה לזה‪' .‬‬ ‫לא מפתיע אפוא שהעדה החרדית‪ .‬שהיא בעיקרה מתקפה חריפה על העדה החרדית ועל אגודת–ישראל ומנהיגיהן‬ ‫בכל הקשור להתנהלותן בפרשה הנדונה‪ .‬המתואר בספר מלכים‬ ‫א‪ .‬ט‪ .‬שלא תמיד הם סרים למרותם‪ 155.‬לעימות בין אליהו הנביא ובין נביאי הבעל‪ .‬נראה כי יש היגיון בדבריו‪ .‬שעיקרן‬ ‫‪154‬‬ ‫'לבזות את רבי עמרם' בשיטתיות 'בכדי להחליפו ושאחרים יקחו את מקומו'‪.‬הכעוס והמתוסכל של דומב מבטא היטב את עוצמת תחושותיו‬ ‫בעקבות ההתפרצויות האלימות המאפיינות את הקנאים ואת מערכות יחסיהם המורכבות‬ ‫עם מנהיגיהם‪ .‬הרב ירחמיאל דומב‪ .‬גם אם לא בהכרח נקבל את מלוא חריפותם ונחרצותם‬ ‫או את הפרשנות הקונספירטיבית שהוא מעניק לאופן השתלשלותם של אירועים כאלה‬ ‫או אחרים‪ .‬ירושלים‪ . ‘Religious Zealotry in Israeli Society’ (above note 12).‬רחוק מלהיות אובייקטיבי‪.‬מיודענו מפרשת חטיפת יוסל'ה שוחמכר‪. :‬‬ ‫‪Idem. pp.‬קולו הכאוב‪ . 98-102.‬שהיה מחסידיו הנאמנים של בלוי עד יומו האחרון‪ . ‘Jewish Zealots’ (above note 16).‬אלול תשכ"ו‪ .‬כלומר הזדמנות לנצל עילה‬ ‫אידאולוגית קנאית כדי לשנות את יחסי הכוחות החברתיים–פוליטיים‪ .‬עמ' ז‪ .‬ירושלים ותל–אביב‬ ‫תשל"ט‪ .‬‬ ‫‪ .‬עם זאת‪ .‬שעובדים את בוראם מתוך בטן מלאה‪ .‬כולם אנשים של צורה שומרי‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬בפעולותיהם למעשה' לפני נישואיו עם רות ולאחריהן‪ .‫קימי קפלן‬ ‫כשם שהבתים [בשכונה] שווין זה לזה כך יושביהן שווין‪ .‬ה‪ .‬‬ ‫כך או אחרת‪ .‬‬ ‫התנערה מעמרם בלוי‪ .‬תמול שלשום (כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון)‪ .‬‬ ‫הקבוצתי הפנימי של נטורי קרתא וזה של העדה החרדית — וחיבור זה היה קרקע מוצקה‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מלבד זה‪ .‬דומב שב וטען‪' :‬המגמה ברורה ושקופה להפטר‬ ‫מר' עמרם ומנטורי–קרתא'‪ .‬נראה שהזדמנה שעת כושר נדירה לאישים מהעדה החרדית להיפטר מעמרם‬ ‫בלוי‪ .‬פרקים יח‪-‬יט‪.‬רות ואחרים לא חשבו שהתנהלות‬ ‫סוערת זו עלולה להיות מופנית יום אחד כלפיהם‪.‬כשנה לאחר שנישאו רות ועמרם פרסם דומב את החוברת בהר‬ ‫הכרמל‪ 153. 132-135‬‬ ‫‪334‬‬ . pp.‬‬ ‫טוען שזה ההסבר למתרחש‪ .‬בשל מורכבותן רבת‬ ‫השנים הנזכרת של מערכות היחסים בין נטורי קרתא ובין העדה החרדית‪ .‬ואינם מוותרים לשום אדם‬ ‫לא בענייני עצמם ולא בענייני שמים‪ .‬נראה שבנקודת זמן זו חברו זה לזה שלושה מעגלים של מתחים — המשפחתי‪.152‬ראו‪ :‬ש"י עגנון‪ .153‬כותרת זו מרמזת‪ .‬‬ ‫עם זאת‪ .‬טענה זו איננה‬ ‫מופרכת‪ .‬ואגב כך אולי להחליש את מעמדה של נטורי קרתא‪ .‬מגמה זו התגלמה לדבריו‪ .‬יש להניח כי עמרם‪ .‬אשר תיאורו של עגנון מתאים לאופייה כקבוצה‪.‬אלא שהפעם הנפגעים הם קנאים בעצמם‪.‬בהר הכרמל‪ .‬החוברת ראתה אור‬ ‫כתוספת לביטאון משמרת חומתנו מטעם נטורי קרתא‪.‬וכל אדם שאינו כמותם נפרעים ממנו על ידי‬ ‫‪152‬‬ ‫רדיפות ובזיונות וחרמים ומניעת חלוקה וגירושין‪.155‬ראו על כך‪Friedman.‬כך או אחרת‪ .‬ולא במקרה‪ .‬‬ ‫דומב‪ .‬עמ' ‪.154‬ירחמיאל ישראל יצחק דאמב‪ .266‬‬ ‫‪ .

pp.‬‬ ‫למרות הבעיות בתוך העדה החרדית בכלל ובנטורי קרתא בפרט‪ .‬ב‪ .' .‬בפעם הראשונה בחייו זכה עמרם בלוי בתמיכת‪ .‬יש‬ ‫בהם גם מיזוג מורכב של הימצאות במרכז החברתי מזה ובשוליו מזה‪ . ‘Conclusion: The Measure of a Fundamentalist Leader’.3..‬ר' עמרם בלוי יוצא לגלות‪ .‬החילונים' (לעיל הערה ‪ ..‬ושאלות רבות נותרות בלא מענה‪ .‬וכך חי את יתרת תשע שנותיו עד‬ ‫פטירתו ביום שישי‪ .5‬הטענה‬ ‫השנייה היא שמדובר בעונש לעמרם על יחסו לאחיו משה לאחר שנפרדו דרכיהם‪ .‬ולהוויית החיים‬ ‫ומערכות היחסים המורכבות המתקיימות בקרב החרדים הקנאים‪.‬ניכר שלשניהם יש‬ ‫מזג אישי סוער משהו‪ .‬‬ ‫אשר לטיבה של מנהיגות דתית חרדית קנאית שיש בה קווי דמיון למנהיגות דתית‬ ‫בקבוצות פונדמנטליסטיות בכלל ובהנחה שאכן יש לפרש את המתרחש כמהלך שמוביל‬ ‫‪157‬‬ ‫להדחתו של עמרם בלוי בפרט — מדובר בהדחה של מנהיג שמצוי לכאורה בשיא מעמדו‪. 398-413‬‬ ‫‪335‬‬ .‬כאמור‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .5‬‬ ‫מס‪' ..‬‬ ‫‪ . Spokesmen for the Despised: Fundamentalist Leaders of the Middle East.‬מחבואו של יוסל'ה שוחמכר'‪ .).‬לאחר ששללו ממנו בפועל נישואיו לרות את הלגיטימציה‬ ‫למנהיגות שהוא נהנה ממנה במעגלים אלה‪.‬ולמרות זאת היא הצליחה‪ .‬היה עמרם בבחינת מיתוס‬ ‫מהלך בשלב ההוא של חייו‪ .156‬כאן המקום לציין שתי טענות נוספות‪ :‬הטענה האחת היא שמדובר בנקמה של יוזמי חטיפת יוסל'ה‬ ‫ברות על כך שהיא הסגירה למוסד את מקומו‪ .‬‬ ‫'רות בן–דוד גילתה לש‪.6‬‬ ‫‪ .‫'חוצפדיקע שמוצדיקע גיורת'‬ ‫להדחתו של בלוי‪ 156.‬עמ' ‪.‬ראו‪ :‬מנחם ברש‪.157‬ראו‪R.‬ראו‪ :‬יעקב‬ ‫אדלשטיין‪' .8.‬‬ ‫לטיבה‪ .‬עמרם בלוי נדחק לשורות האחוריות של הזירה‬ ‫שבמשך קרוב לשלושה עשורים הוא עמד בחזיתה‪ .‬מידה רבה של נחישות ויכולת‬ ‫לא מבוטלת לאתגר את הנורמות החברתיות והתרבותיות של החברה שהם חיים בה‪ .)1974‬‬ ‫מהלך העניינים ואופן התנהלותם בפרשה זו מלמדים על כמה מאפייני יסוד שנראה כי‬ ‫הם חלק חשוב מהצופן הגנטי‪ .9.‬בכל זאת יש במה‬ ‫שידוע עליה כדי לפתוח בפני הקורא צוהר ייחודי לעולמן של הדמויות המעורבות בה‪.‬עבר פעיל של פעילות אינטנסיבית‪ .‬ט"ו בתמוז תשל"ד (‪ 5‬ביולי ‪.‬‬ ‫‪Chicago and London 1997.‬הדחת מנהיג במעמד כזה איננה דבר‬ ‫קל או רוֹוח‪ .30.)51‬עמ' ‪ .‬‬ ‫סיום‬ ‫אף שבמאמר ראשוני זה לא נתבררו כמה היבטים הנוגעים לפרשה הסוערת של אירוסיהם‬ ‫ונישואיהם של רות ועמרם בלוי‪ .‬עמ' ‪. Scott Appleby..‬‬ ‫אף שרות ועמרם — הדמויות המרכזיות — שונים במובנים רבים‪ .‬דבר שהודתה בו והתחרטה עליו‪ .‬והדבר יוצר מתח בין‬ ‫מחויבותם לערכים של החרדיות הקנאית מזה ובין מחויבותם למימוש זוגיותם‪.‬לעוצמתה ולגבולות כוחה של מנהיגות דתית חרדית קנאית‪ .‬הצפה (מדור 'במערכה')‪ .‬ודמות מוכרת בציבוריות הישראלית עקב עמדותיו ומלחמותיו‬ ‫האידאולוגיות נגד המפעל הציוני ומדינת ישראל‪ .‬אשר פיצוחו חיוני להבנת מרקם חייהן של קבוצות חרדיות‬ ‫קנאיות דוגמת נטורי קרתא — אם כמו קבוצות דתיות קנאיות אחרות ואם להבדיל מהן‪. in: :‬‬ ‫‪Idem (ed.1965 .1965 .

‬דחיקתו של עמרם בלוי מחזית נופה‬ ‫הציבורי של החברה החרדית בישראל שהחלה בחייו והתמידה שנים לאחר פטירתו היא‬ ‫פרק מאלף בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של החברה החרדית בישראל על המצאי והחסר בו‬ ‫(כלומר האירועים‪ .‬וזו השערה לא מבוססת‪ .‬‬ ‫מאפיין נוסף הוא משקלם הרב של הרינונים‪ .‬הן‬ ‫בדיון המשפטי–הלכתי על הנישואין והן בשיח התקשורתי סביב הפרשה‪ .‬אולם דומה שבכך לא‬ ‫די‪ .‬ייתכן‪ .‬‬ ‫אמנם את העיסוק הנרחב של העיתונות הלא חרדית בפרשה זו אפשר להסביר על‬ ‫רקע היותם של עמרם ורות דמויות מוכרות בחברה בישראל‪ .‬וייתכן שחלקו‬ ‫נעוץ בכך שמדובר ב'אחר' היהודי האולטימטיבי לחברת הרוב שהאתוס הציוני הוא גורם‬ ‫חזק בלכידותה‪ .‬‬ ‫שבשנות השישים היו לכל הדעות גורם שולי בחברה החרדית‪ .‬לקשר זה‪ .‬‬ ‫‪336‬‬ .‬שצד נוסף של 'אחרּות' זו ומה שמרתק‬ ‫בה הוא הקשר רב השנים של חרדים קנאים אנטי–ציונים וכמה ממנהיגיהם עם מנהיגים‬ ‫ואישים מהחברה הפלסטינאית וממדינות ערב‪ .158‬קשר זה ממוסד ומייצג הרבה יותר מאשר למשל קשריו של הרב מנחם פרומן מתקוע עם אנשי דת‬ ‫אסלאמים‪.‬צוהר לכוחות‬ ‫שפועלים באינטנסיביות בקבוצה קטנה‪ .‬המעקב האינטנסיבי אחר פרשה המתרחשת בקרב החרדים הקנאים האנטי–ציונים‪.‬למשל‪ .‬סגורה וקנאית זו‪ .‬שרק מקצתו תועד עד היום‪ .‬‬ ‫‪ .‬הרכילות והשמועות‪ .‬אין‬ ‫למיטב ידיעתי אח ורע בהיקפו ובמיסודו בקבוצות אחרות בחברה היהודית הדתית ביישוב‬ ‫‪158‬‬ ‫ובמדינת ישראל‪.‬ובמקומן ובמעמדן של‬ ‫המנהיגות בקבוצה זו ושל הקבוצה כולה בעדה החרדית‪ .‬כמה‬ ‫מהם רגישים במיוחד‪ .‬בהקשר החרדי‪ .‬‬ ‫פרשה זו היא אפוא פרק חשוב בתולדות יחסי הכוחות בנטורי קרתא‪ .‬היבט אחר שלא נדון במאמר זה הוא‬ ‫מקומה ומידת השפעתה של פרשה זו על יחסיה של אגודת–ישראל עם נטורי קרתא ועם‬ ‫העדה החרדית ואופני התקבלותה של פרשה זו בקרב הקבוצות הנמנות עם הזרם המרכזי‬ ‫החרדי המתון יחסית — על רקע סמיכותה לפרשת יוסל'ה שוחמכר שיצרה רובד נוסף של‬ ‫מתחים בין מנהיגי הקנאים ובין מנהיגי המתונים בחברה החרדית‪.‬על אחת כמה וכמה בפרשה מעין זו‪.‬של הוויית הקיום של החרדים בישראל‪.‫קימי קפלן‬ ‫כך למשל המורכבות של קבוצה קטנה שההיכרות האישית וקרבת המשפחה בין רבים‬ ‫בה עושות את הדינמיקה החברתית טעונה ורגישה‪ .‬לבסוף‪ .‬הפסילה‬ ‫המוחלטת של הלגיטימיות של רצונו של הפרט כאשר זה נתפס בעיני הכלל כמנוגד‬ ‫לנורמות‪.‬הן ברחוב החרדי‪ .‬הפרשיות והאישים שהם חלק מאותו זיכרון לעומת אלה שהוצנעו או‬ ‫הועלמו ממנו) — נושא שממתין ליד מחקרית גואלת‪ .‬‬ ‫מסתבר אפוא שפרשה זו — מלבד ממדיה הצבעוניים ומלבד היותה אחת הפרשיות‬ ‫היחידות שהסעירו ביותר את החרדים הקנאים מאז הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬ויש שיאמרו‬ ‫המסעירה שבהן — נוגעת באופנים שונים ומורכבים במעגלים רחבים הרבה יותר‪ .‬מזמין הסבר‪ .‬חשיבות נוספת שלה נעוצה‬ ‫בכך שהיא פותחת מעגלים הולכים ומתרחבים של נושאים שהם חיוניים להבנת סוגיות‬ ‫לא מפוענחות בנוגע לחברה החרדית בישראל ולטיב יחסיה עם חברת הרוב הלא חרדית‬ ‫לגווניה הסובבת אותה‪ .