You are on page 1of 54

‫דימות רפואית‬

‫מושגים –‬
‫אנרגיה פוטנציאלית – אפשרות לבצע פעולה בפוטנציה‪.‬‬
‫זרימה גבוה – ככל שיזרמו יותר אלקטרונים בזמן הקצר ביותר כך הזרימה תהיה גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ = I‬זרימה והוא נמדד ביחידת אמפר‪.‬‬
‫זרם = מעבר מטענים מנקודת מתח גבוה (חיובית) לנקודה נמוכה (שלילית)‬
‫‪ = T‬זמן והוא נמדד ביחידת שניות‪.‬‬
‫‪ = Q‬יחידת מטען והיא נמדדת בקולונים‪.‬‬
‫‪ = W‬כמות האנרגיה והיא נמדדת בג'אול‬
‫‪ = F‬תדירות נמדד ביחידה שנקראת הרץ‪.‬‬
‫‪ = V‬מתח חשמלי והוא נמדד ביחידת ‪Volt‬‬
‫‪ = P‬הספק והוא נמדד ביחידת ‪Watt‬‬
‫‪‬‬

‫ככל שה ‪ Volt‬יותר נמוך ככה הוא יעשה פעולה יותר חלשה (אם זה פחות אור) אך יתבזבז‬
‫פחות חשמל‪.‬‬
‫ובשונה מזה ‪-‬‬

‫‪‬‬

‫ככל שה ‪ Volt‬יותר גבוה ככה הוא יעשה את הפעולה יותר חזקה אך יתבזבז יותר חשמל‪.‬‬

‫‪ =R‬נגד והוא מסומן באות אומגה והוא נמדד ביחידות אוהם‪.‬‬
‫‪‬‬

‫ככל החוט יותר ארוך‪ ,‬יותר צר והחומר שממנו הוא עשוי מוליך פחות טוב – לאלקטרונים‬
‫קשה יותר לעבור בו‪ .‬וזה מה שנקרא נגד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ככל שיהיה יותר קשה לאלקטרונים לעבור (שהנגד יהיה יותר חזק) ככה יותר אנרגיה תלך‬
‫לאיבוד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫נגדים מקבילים – הזרם מתפצל הפוך לגודל הנגד‬
‫בנגד הגדול הזרם גדול‬
‫בנגד הקטן הזרם הגדול‬
‫בנגדים מקבילים ‪V1=V2‬‬

‫‪=L‬סליל ‪ – Coil‬נמדד ביחידות ‪( Hy‬הנרי)‪.‬‬
‫‪‬‬

‫סליל הוא חוט מוליך שמלופף על גרעין ברזל ומפתח שדה מגנטי עליו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫סליל הוא בעל זרם חלופי כלומר חצי מחזור ילך עם כיוון השעון והחצי השני בכיוון הנגדי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מתח שמתפתח דרך סליל גורם להשארת מתח‪.‬‬

‫טרנספורמטור – שנאי‬
‫‪‬‬

‫הטרנספורמטור בנוי ממוט ברזל שעליו מלופפים ‪ 2‬סלילים‪ ,‬והוא מעביר אנרגיה מהצד‬
‫הראשוני לצד המשני (מצד אחד לצד השני)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תפקידו לשנות את המתחים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כאשר מגדילים את המתח הזרם יקטן‬

‫‪‬‬

‫כאשר מקטינים את המתח הזרם יגדל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כלומר הזרם הגבוה יהיה איפה שהמתח הנמוך‪ ,‬והזרם הנמוך יהיה איפה שהמתח הגבוה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪ = n‬מספר הליפופים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קצב הספקת האנרגיה = קצב בזבוז האנרגיה‬
‫זרם ישר ‪ – D.C. -‬מתח קבוע שלא משתנה‬
‫זרם שלילי – זורם בכיוון ההפוך ממינוס לפלוס‪.‬‬

‫אנרגיית חילופין – ‪ – A.C.‬חצי מזמן הזרימה הוא זרם חיובי והחצי השני הוא זרם שלילי‪.‬‬

‫נוסחאות חשובות ‪-‬‬

‫מתח חשמלי = נגד ‪ x‬זרם – ‪V= R x I‬‬
‫הספק חשמלי = זרם חשמלי ‪ x‬מתח חשמלי – ‪P=I x V‬‬
‫)‪V1 + V2 = E (V‬‬
‫‪1:t= F‬‬

‫(מס' המחזורים בשנייה אחת)‬

‫‪V1:V2 = N1:N2 = I2:I1‬‬
‫מתח בצד‪ :1‬מתח בצד ‪ = 2‬מס' ליפופים בצד ‪ : 1‬מספר ליפופים בצד ‪ = 2‬זרימה בצד ‪ :2‬זרימה‬
‫בצד ‪.1‬‬

‫יחידות כמות‬
‫‪ = 10^3‬קילו = ‪k‬‬
‫‪ = 10^-3‬מילי =‪m‬‬
‫‪ = 10^6‬מגה = ‪M‬‬
‫‪ = 10^-6‬מיליונית = מיקרון‬
‫‪ = 10^9‬מיליארד = גיגה = ‪G‬‬
‫‪ = 10^-9‬ננו = ‪n‬‬
‫‪ = 10^12‬טרה ביט‬
‫‪ = 10^-12‬ביליונית = פיקו‬

‫שפורפרת הרנטגן ‪-‬‬
‫שפורפרת הרנטגן נמצאת עם ואקום‪.‬‬
‫כדי ליצור מתח צריך שתי אלקטרודה אחת חיובית ואחת שלילית‪:‬‬
‫‪‬‬

‫אנודה – חיובית עשויה מטנגסטן חומר חזק שעומד בטמפרטורה חזקה‪.‬‬
‫לאנודה מספר אטומי גבוהה כלומר היא מורכבת מהרבה פוטונים‬

‫‪‬‬

‫קטודה – שלילית המורכבת מחוט להט ששמו פילמנט העשוי מטנגסטן שתפקידו לעמוד‬
‫בטמפרטורה מאוד גבוהה ולא להיקרע‪.‬‬

‫כדי לחמם את הקטודה מעבירים בה זרם ששמו זרם פילמנט – ‪ If‬וזה מה שיוצר את ענן‬
‫האלקטרונים שעוטף את הקטודה‪.‬‬
‫מאחורי הפילמנט מכניסים ראי אלקטרוני (שגם לו נותנים מתח מה שגורם לו להצטפות באלקטרונים)‬
‫מה שגורם לזרם האלקטרונים שיצא מקטודה להידחות ע"י האלקטרונים החופשיים שמצפים את‬
‫המראה (מינוס "דוחה" מינוס) ולזרום כיחידה אחת ממוקדת לעבר האנודה‪.‬‬
‫כשמפעילים את האנודה‪ ,‬המתח שנוצר בינה לבין הקטודה מזרים את האלקטרונים (זרם אנודי =‬
‫‪ )Ma‬אליה כיחידה ממוקדת לעבר נקודה אחת (לא בתפזורת) עליה‪.‬‬
‫כשהאלקטרונים פוגעים ועוצרים באנודה נוצרים פוטונים‪ ,‬מה שיוצר את הקרינה‪.‬‬
‫כשמקבלים קרינה הניצולת של השפורפרת מאוד נמוכה‪ ,‬כ ‪ 0.2%‬הופך לקרינה וכ ‪ 99.8%‬הופך‬
‫לחום (בגלל פגיעת האלקטרונים בנקודה אחת באנודה)‪ ,‬מה שאומר שהאנודה צריכה להיות חסינה‬
‫מאוד מאוד לחום גבוה‪.‬‬
‫כמעט בכל שפופרת יש קטודה עם שני פילמנטים – אחד גדול אחד קטן‪.‬‬

‫כדי להקטין את אורכי הגלים‪ ,‬ישנו בתוך קופסאת הצמצמים בשפורפרת פילטר שמסנן את הקרניים‬
‫הארוכות (בעלי אנרגיה נמוכה) שיוצאות מהשפופרת ובכך מפחית את הקרניים הארוכות שמגיעות‬
‫לחולה ולא מצליחות לחדור דרכו כלומר נבלעות בו דבר זה מזיק לחולה כי הקרינה נשארת בגופו ולא‬
‫מצליחה לצאת החוצה‪.‬‬
‫הפילטר עשוי מאלומינים ונחושת‪.‬‬
‫כשמתמשמים ב ‪ KV‬גבוה משתמשים בפילטר נחושת משום שהוא פחות חדיר‬
‫כשמשתמשים ב ‪ KV‬נמוך משתמשים בפילטר אלומיניום‪.‬‬

‫‪ = Kv‬המתח בין האנודה לקטודה‪.‬‬
‫‪ = Ma‬זרם האנודי‪.‬‬
‫זמן = זמן זרימת זרם האלקטרונים לאנודה‪.‬‬

‫ככל שזרם הפילמנט יותר גבוה כך הוא מחמם יותר את הקטודה כך נפלטים יותר‬
‫אלקטרונים וכך זרם האנודי יותר גדול (‪ MA‬יותר גדול)‬

‫ככל שהמתח גבוה יותר ‪ KV‬כך אורך הגל קצר יותר כך הקרינה יותר אנרגטית – יותר חדירה‪.‬‬
‫ככל ש ‪ MA‬יותר גבוה כך כמות הפוטונים גדלה כך יש יותר השחרה בסרט הצילום‬
‫‪‬‬

‫‪ KV‬אופטימלי הוא מתח בעל קונטרס גבוה (של שחור ולבן) ובעל סולם גוונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המצב האידיאלי יהיה להפריד את ‪ KV‬מ ‪ MA‬כי לפעמים צריך בתמונה יותר השחרה אז‬
‫מעלים את ‪ MA‬כאשר רוצים יותר חדירות מעלים ‪KV‬‬

‫‪‬‬

‫ככל שהזמן ה ‪ sec‬יותר ארוך נוצרים יותר פוטונים‪ .‬זה לא משנה את הזרם‪ .‬בד"כ נרצה‬
‫זמן קצר אך כמות פוטונים (‪ )ma‬גדולה‪.‬‬

‫קרינה – צורה של מעבר אנרגיה‪.‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית –‬
‫‪o‬‬

‫קרינת רדיו (גלים באורך של ‪100‬מ' עד ‪ 10‬ק"מ)‬

‫‪o‬‬

‫קרינת אור – מאינפרא אדום (‪ 10-2‬מ"מ) עד אולטרא סגול‬
‫וכולל אור נראה (‪ 10-4‬מ"מ – ‪ 10-3‬מ"מ)‬

‫‪o‬‬

‫קרינת ‪soft X-ray diagnostic X-ray deep therapy – X-ray‬‬

‫‪‬‬

‫קרינה מייננת נובעת מהקרינה האלקטרומגנטית‪ ,‬היא נובעת משינוי מבנה האטום ‪ /‬מולקולות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האנרגיה של קרינה אלקטרומגנטית נישאת ע"י חלקיקים שנקראים פוטונים והם בעלי מסת אפס‬
‫ומסוגלים להעביר קרינה ממקום למקום‪.‬‬

‬‬ ‫קרינת גמא דומה לקרינת ‪ x-ray‬ההבדל הוא שקרינת ‪ x-ray‬נוצרת ע"י אדם ואילו קרינת גמא‬ ‫נוצרת בטבע עקב התפרקות אטום‪.‬שונה מהשני‬ ‫אנרגיית הפוטון – ‪W = h x f‬‬ ‫אנרגיית האלקטרון – ‪W = q x v = e x v‬‬ ‫במקרה קיצוני כאשר כל אנרגיית האלקטרון הופנתה לפוטון – הנוסחאות שוות‪.MA‬‬ .‬‬ ‫לכל אטום ישנה קרינה אופיינית משל עצמו בשל מבנה אטום שונה מהשני‪.‫קרינה רדיואקטיבית –‬ ‫‪‬‬ ‫‪o‬‬ ‫קרינת אלפא = ‪2P2N‬‬ ‫‪o‬‬ ‫קרינת ביתא = קרינת אלקטרונים‬ ‫‪o‬‬ ‫קרינת גמא‪.‬‬ ‫השפעות פרמטרים בספקטרום הקווי ‪( -‬ספקטרום הקווי מאוייר במחברת והוא מראה את הקשר‬ ‫בין אורך גל ל ‪( MA‬זרם אנודי) ול ‪kv‬‬ ‫‪ – KV‬ככל שה ‪ KV‬גדול יותר כל הספקטרום יזוז שמא ה (יווצרו גלים יותר קצרים)‪.‬‬ ‫‪ – MA‬ככל שה ‪ MA‬יותר גדול כך הספקטרום יהיה יותר גבוה (כמות הפוטונים שיצאו תהיה גדולה‬ ‫יותר)‬ ‫‪ – T‬ישפיע כמו ה ‪.‬‬ ‫תהליך ייצור הקרינה ‪-‬‬ ‫קרינת עצירה – מתרחשת כאשר אלקטרון חופשי נוסע לתוך האטום‪ .‬לפעמים הוא פוגע ועוצר‬ ‫באלקטרון אחר אבל לפעמים רק עצם כניסתו למרחב האטום והאטו גורמת לפליטת פוטון‪.‬‬ ‫קרינה אופיינית – כאשר אלקטרון העיף אלקטרון אחר מקליפתו באטום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכל פוטון יש אורך גל אחר‪ .

‫תכונות הקרינה –‬ ‫‪‬‬ ‫מסוגלת להשחיר פילם של צילום‬ ‫‪‬‬ ‫יכולה לגרום להארה של דברים‪.‬‬ ‫השלכות של פוטון הנוצר בתוך האנודה ‪-‬‬ ‫אם הפוטון נוצר בתוך האנודה הוא עובר דרך (בתוך האנודה) יחסית ארוכה ויש לו סיכוי להיבלע‬ ‫בתוכה‪.‬‬ ‫לאפקט זה קוראים אפקט העקב ‪heel effect‬‬ ‫לכן בצילומים האזור הצפוף יותר של הגוף יהיה בכיוון הקטודה והפחות צפוף בכיוון האנודה כי‬ ‫שם תהיה יותר חדירה ואנו רוצים שהתמונה תצא הומוגנית מבחינת הצבעים‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫זווית ההטיה של האנודה קובעת את גובה שדה הצילום עבור מרחק מוקד סרט נתון‪.‬לא שצד אחד יהיה‬ ‫שחור מדי ושני בהיר מדי‪.‬לכן באלומה שבצד הקטודה יהיו יותר פוטונים מהאלומה שבצד האנודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא יכולה להיות מוטה משדה חשמלי ‪ /‬שדה מגנטי ‪ /‬ראי‪.‬‬ ‫בקרינה הפוטונים שהולכים לכיוון הקטודה – המרחק שהם עוברים יותר קצר מהפוטונים‬ ‫שהולכים לכיוון האנודה‪ .‬‬ ‫מוקד זה נקרא מוקד אפקטיבי יעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולה לגרום לשינויים כימיים‬ ‫‪‬‬ ‫יכולה לגרום לשינויים ביולוגים‬ ‫‪‬‬ ‫בעלת כושר חדירה דרך גופים‪.‬‬ ‫זווית האנודה –‬ ‫מוקד היציאה מהאנודה הוא בצורת ריבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אורך הגל קצר יותר כך האנרגיה שלו גבוה יותר כך כוח החדירה שלו גדול יותר‪.‬קרינה מייננת‪.‬‬ ‫זווית האנודה גורמת לנו לקבל מוקד ריבוע קטן ככל שאפשר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולה ליצור יוניזציה‪ .

grid‬שכן‬ ‫ברגע שמרחיקים מרחק מוקד סרט קרינת הפיזור תהיה יותר מרובה‪.‬‬ ‫כלומר – התמונה על הפילם יותר גדולה מהמקור‪.‬ישנם מכשירי רנטגן אם פחות‬ ‫שיפוע למטרת צילום מסוימות‪.‬‬ ‫הגדלה –‬ ‫לפעמים ישנם צילומים בהם נוצרת הגדלה של האיבר‪.1‬נקטין מרחק אובייקט סרט – אפשר לשים את הקסטה על השולחן ועליה את האיבר‪.‬‬ .2‬הרחקת המוקד – הגדלת מרחק מוקד סרט‪ .‬‬ ‫כאשר המוקד הוא לא נקודתי ‪ -‬הוא בעל אורך‪. B‬‬ ‫מכאן נובע‪ :‬לכל נקודה יש רק הטל אחד על הסרט וכתוצאה מכך החדות תהיה טובה מאוד‪.‬לשם כך נצטרך להשתמש ב ‪ .‬‬ ‫גודל המוקד וחדות הצילום –‬ ‫מוקדים –‬ ‫‪‬‬ ‫שטח ספיגת האלקטרונים‪.‬‬ ‫מה שהוא כן עושה – זה נותן אפשרות לצלם צילום עם ‪ mas‬ו ‪ kv‬יותר גדול אך כתוצאה מזה‬ ‫החדות תפגע ותהיה פחות טובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוקד אפקטיבי‪.‬‬ ‫כאשר המוקד נקודתי –‬ ‫‪‬‬ ‫קרן שתצא מהמוקד דרך נקודה ‪ A‬תיתן צל על נקודה '‪.A‬‬ ‫‪‬‬ ‫וקרן שנייה שתצא מהמוקד דרך נק' ‪ B‬תיתן צל על נק' '‪.‬‬ ‫החוט הפילמנט הגדול לא משנה את מוקד את היחס של מוקד ספיגת האלקטרונים עם המוקד‬ ‫האפקטיבי וגם לא את שדה התמונה מאשר אם היינו משתמשים עם הפילמנט הקטן יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוט פילמנט – בקטודה יש שני חוטי פילמנט בגדלים שונים‪.‫‪‬‬ ‫הזווית במכשירי הרנטגן היום אינה ניתנת לשינוי אלא היא קבועה‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫כדי לצמצם הגדלה‪:‬‬ ‫‪ .

A‬‬ ‫‪‬‬ ‫וגם כל הנקודות בין ‪ M‬ל ‪ N‬יתנו צל על נק' ‪A‬‬ ‫‪‬‬ ‫קרן שתצא מצד ‪ M‬של המוקד תעבור דרך נק' '‪ B‬תיתן צל על נק' '‪ B‬אך גם קרן שתצא מצד ‪N‬‬ ‫של המוקד תעבור דרך נק ‪ B‬ותיתן צל על נק' ''‪.1‬נקטין מוקד‪.3‬נקטין מרחק אובייקט סרט‪.‬‬ ‫ישנה סתירה – אנו רוצים מוקד גדול כדי שייווצרו בו יותר פוטונים ותהיה יותר קרינה אך מצד שני זה‬ ‫גורר לפנומברה‪.B‬‬ ‫‪‬‬ ‫וגם כל הנקודות בין ‪ M‬ל ‪ N‬יתנו צל על נק' ‪B‬‬ ‫מכאן נובע‪ :‬ייווצר צל בצורת קו (אוסף הנקודות שמצילות בי ''‪ A‬ל ''‪ )B‬והצילום יצא עם‬ ‫פנומברה (יצא מטושטש)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למרות ששטח ספיגת חום קטן ייתן לנו שטח אפקטיבי קטן ומשם חדות גדולה‪ .‬‬ ‫‪ .2‬נגדיל מרחק מוקד סרט‪.‬הסכנה תהיה‬ ‫שריפת האנודה שכן כל החום מיצירת הפוטונים ייווצר בנקודה קטנה‪ .‬‬ .‫‪‬‬ ‫קרן שתצא מצד ‪ M‬של המוקד תעבור דרך נק' ‪ A‬תיתן צל על נק' '‪ A‬אך גם קרן שתצא מצד ‪N‬‬ ‫של המוקד תעבור דרך נק' ‪ A‬ותיתן צל על נק' ''‪.‬‬ ‫ככל שהזווית של האנודה יותר חדה כך המוקד האפקטיבי יהיה יותר קטן‬ ‫‪‬‬ ‫הקרינה שיוצאת מהאנודה יוצאת מהשטח האפקטיבי והשטח הזה קטן פי ‪ 4‬משטח ספיגת החום‬ ‫(מוקד) אשר אליו הזרם האנודי נוסע ואשר ממנו נוצרת הקרינה‪.‬‬ ‫ככל שהמוקד יהיה יותר גדול הפנומברה שלו תהיה יותר גדולה‬ ‫ככל שהמוקד יהיה יותר קטן הוא ייצא יותר חד‬ ‫כדי לצמצם פנומברה‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬לכן אנו שואפים להגיע‬ ‫לשטח ספיגת חום גדול (מוקד גדול) ושטח אפקטיבי קטן‪.‬‬ ‫הפיתרון – זווית האנודה‪.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנודה מסתובבת לכיוון השעון‪ .‫‪‬‬ ‫מפה אפשר להסיק שכל שזווית האנודה תהיה יותר קטנה כך החדות תהיה יותר טובה אך צריך‬ ‫לשים לב שככל שזווית האנודה יותר קטנה שדה הצילום יהיה יותר קטן לכן צריך לדעת לתמרן‬ ‫עם זה‬ ‫‪‬‬ ‫ככל ש ‪ sin α.‬שטח הספיגה המתקבל הוא יותר גדול‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשפורפרת ישנם שתי מהירויות אפשריות לאנודה‪:‬‬ ‫אחת יותר מהירה והשנייה יותר איטית‪.‬אשר מונע בסופו‬ ‫של דבר את שריפת האנודה‪.‬‬ ‫רוטציה –‬ ‫‪ )heat unit( = HU‬כמות יחידות החום המקסימאליות שהאנודה יכולה לספוג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר לראות שעל ידי סיבוב האנודה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר לוחצים לחיצה על כפתור מכשיר הרנטגן‪:‬‬ ‫לחיצה ראשונה נותנת את הרוטציה לאנודה והשניה ממשיכה את הצילום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח טבעת זו גדול פי ‪ 625‬משטח המוקד האפקטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטח טבעת זו גדול פי ‪ 150‬משטח ספיגת האלקטרונים‪.‬מעלים את מהירות האנודה לגבוהה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר יש לנו צילום עם ‪ s‬מאוד נמוך אשר בזמן הצילום האנודה לא מספיקה להשלים סיבוב‬ ‫אחד‪ .‬וכתוצאה מכך שטח ספיגת האלקטרונים זז וכך זה מונע את‬ ‫שריפת האנודה‪( .‬האלקטרונים מחממים מאוד את האנודה בכל התנגשות)‪.02‬זהו זמן לרוטציה אחת של האנודה‪.‬‬ ‫‪ – 0.‬‬ ‫האנודה מסתובבת ‪ 00‬סיבובים לשנייה‪.‬‬ .‬היחס בין המוקד האפקטיבי למוקד החום הוא גדול יותר‪.‬‬ ‫האנודה מסתובבת ‪ 3000 RPM‬סיבובים לדקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעקבות רוטציה זו אנו מקבלים שטח ספיגת האלקטרונים בצורת טבעת‪.‬‬ ‫‪HU = I × V × T × K‬‬ ‫‪HU = W × K‬‬ ‫‪ = K‬מקדם כלשהוא‪.‬יותר קטן‪ .

‫‪‬‬ ‫האנודה מחוברת למסב‪ .‬יהיה צריך מנוע יותר גדול שיסובב אותה‪ .‬מסב יותר גדול שיחזיק אותה‪.‬‬ .‬כדי שהוא לא ישחק נעדיף את רוב הצילומים לעשות במהירות נמוכה‬ ‫ורק את אלה שצריך נעלה את המהירות‪.‬‬ ‫השופרפרת תצטרך להיות יותר גדולה כדי להכיל אותה ובנוסף עבודת הרנטגנאי תהיה‬ ‫מסורבלת יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם מגדילים את רדיוס האנודה מקבלים אנודה מאוד גדולה עם שטח ספיגה מאוד גדול אך היא‬ ‫יותר מסורבלת‪ .

‬‬ ‫מנקודה זו הוא עובר לאורך הציר עד לרוטר שהוא סליל של נחושת המסובב את מנוע שמסובב סליל‬ ‫זה צבוע בשחור כדי לפלוט חום להקרין אותו החוצה‪.‬‬ ‫בתוך השפורפרת יש גומי משום שהשמן בזמן חום מתפשט (תופס יותר נפח) וכן כדי שיהיה ואקום‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫הגרף מראה את הקשר בין זמן הצילום וקצב חימום האנודה לבין קיבולת החום שלה‪.‬ו הציר ה ‪ x‬מציין את משך הצילום בדקות‪.‬שתיים עד שהוא נפלט החוצה‪.‬‬ ‫אפשר לראות ששיפוע של קצב הקירור דומה לשיפוע של קצב חימום האנודה ב ‪.‬‬ ‫מסביב לשפורפרת ישנו שמן אשר תפקידו לקרר את השפורפרת ולבודד אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל תהליך זה של מעבר החום לוקח שנייה‪ .‬‬ ‫אפשר לראות שככל שמחממים בחום יותר גבוה כך קיבולת החום "תגמר" יותר מהר‬ ‫הגרף גם מראה את קצב קירור האנודה‪.600khu‬‬ ‫כלומר מעל ‪ 600khu‬האנודה תתחמם יותר מאשר תתקרר‪.‫מסלול הובלת החום‬ ‫כתוצאה מכך שהאלקטרונים פוגעים באנודה היא תוך עשירית שנייה מתחממת‪.‬‬ ‫בקצה של מיכל השמן שעוטף את השפורפרת ישנו מאוורר שזורק את החום החוצה וכך היא‬ ‫מתקררת‪.‬‬ ‫החום עובר מהאנודה שעשויה מנחושת אך מצופה בטנגסטן (מצופה בטנגסטן משום שהוא חומר‬ ‫שעומד טוב בחום להבדיל מנחושת והיא עשויה מנחושת משום שהיא מוליכה חום טוב להבדיל‬ ‫מטנגסטן) אל הנקודה שמחברת את הציר שאחרי על סיבוב האנודה לאנודה עצמה‪.‬‬ ‫למשל אם נצלם במשך דקה בקצב חימום של ‪ 1000khu‬נגיע ל ‪ 75khu‬שזה חצי מהקיבולת‬ ‫החום של האנודה‪.‬‬ .‬‬ ‫ישנו גרף שמראה את חימום וקירור האנודה‬ ‫ציר ה ‪ y‬מראה את קיבולת החום של האנודה‪ .

‬‬ ‫כאשר המעגל האלקטרוני עובר את המתח בקומפרטור צילום הרנטגן נפסק‪.‬‬ ‫‪ .1‬קירור החום על ידי מאוורר‪.‬המערכת מפסיקה לעבוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשיקופים משום שלפעמים מצלמים מספר תמונות ברצף זה גורם לחימום מאוד גבוה של‬ ‫השפורפרת‪.‬וככל שהאנודה מתחממת המעגל האלקטרוני מוציא מתח‬ ‫גבוה יותר לקומפרטור (משווה)‪.‬‬ ‫החיישן קורא את האור של האנודה‪ .‬האקורדיון נמתח וסוגר מעגל חשמלי (גורם לסגירת מעגל על ידי‬ ‫סגירת מפסק זעיר)‪.‬הוא‬ ‫מתפשט לאזור הגומי‪ .‬‬ .‬מקררים אותו על ידי מים‪.2‬חימום האנודה –‬ ‫ישנן שתי שיטות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישנו חיישן אור ליד האנודה שמחובר למעגל אלקטרוני‪ .3‬עוטפים את כל השפורפרת בצנרת של מים קרים‪.1‬חימום כללי של השפורפרת‪( .‬‬ ‫אמצעי התראה נגד חום‬ ‫המערכת עוצרת ‪ /‬מתריעה ברגע שמגיעים לקיבולת שהשפורפרת יכולה להכיל‪.‬‬ ‫כאשר המעגל החשמלי נסגר‪ .‬‬ ‫המים גורמים לכך שהחום יעבור דרכם ויזרק החוצה‪.‬שכשאר ישנו חימום גבוה של השמן‪ .‬חימום השמן)‬ ‫בסוף מיכל השפורפרת ישנו גומי בצורת אקורדיון‪ .‬‬ ‫היא מתריעה כנגד ‪ 3‬סוגי חימום –‬ ‫‪ .2‬פתיחת פתח במיכל השמן שאליו מכניסים צינור שמוליך את השמן לרדיאטור ומשם הוא‬ ‫מועף על ידי מאוורר‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫משתמשים במאוורר או במיזוג אוויר שמקרר את המים וכך זה שומר על שפורפרת קרה‪.‬כשאר האנודה מתחממת היא נהיית‬ ‫אדומה ככל שהיא יותר מתחממת היא משנה את צבעה לצהוב עד שבשיא החום שלה היא לבנה‪.T.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב ‪ – C.‬‬ ‫‪ .‫שיטות נוספות לקירור –‬ ‫‪ .

‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫כשקיבולת החום מגיעה ל ‪ .‬האנודה לא יכולה לקבל אותו‪.‫‪‬‬ ‫שיטה שמקובלת היום‪.‬‬ ‫קיבול החום מוצג במחשב‪ .‬המחשב יודע את גרף החימום ואת‬ ‫הפרמטרים שמכניסים לשפורפרת‪.‬‬ ‫כאשר קיבול החום עולה המחשב מתריע כמה קיבול נוסף יש עד למקסימום קיבולת‪.‬למחשב מכניסים גרפים‪ .3‬חימום נקודתי באנודה –‬ ‫כאשר טכנאי הרנטגן בוחר אקספוזיציה שמבחינת החום‪ .‬‬ .‬‬ ‫מכשיר הרנטגן לא מבצע את הצילום או שהוא יוריד אוטומטי עד לאקספוזיציה שהאנודה‬ ‫יכולה לספוג‪.100%‬הצילום מפסיק‪.

‬‬ ‫גנרטור מורכב מחוט חשמל שמסתובב בתוך שדה מגנטי‪.‬‬ ‫בבית כאשר יש שקע של חברת החשמל שבחצי מחזור הזרם הולך בכיוון השני ובחצי השני נגד‬ ‫כיוון השני‪.‬‬ ‫לחברת החשמל יש גנרטורים שמסתובבים‪.C.‬הוא מתח שמשנה ערכים וקוטביות עם הזמן בצורה מחזורית‪.C.‬‬ ‫מתח ‪ A.C.‬‬ ‫מתח זה הוא מתח שנותנת חברת החשמל והוא משתנה עם הזמן‪.C.‬‬ ‫מעגל יחידה‬ ‫אומגה = ‪ Xo‬שעושים בסיבוב‬ ‫כאשר האומגה = ‪ 3600‬לשנייה‬ ‫אם עושים את הסיבוב בשנייה מבצעים ‪ 3600‬בשנייה‬ ‫אם עושים ‪ 2‬סיבובים בשנייה מבצעים ‪ 7200‬בשנייה‪.‬‬ .‬מתח חילופי שאפשר לשנות אותו‪.‬שמשנה ערכים וקוטביות בצורה‬ ‫מחזורית‪.‬הוא מתח שלא משתנה עם הזמן‪.‬מחברת החשמל‪ . 600‬‬ ‫מהירות קוויטית – מספר מעלות בשנייה על המעגל‪.cycle /‬‬ ‫מתח ‪ D.‫מתח –‬ ‫אנו רוצים‪ .‬‬ ‫היתרון במתח ‪ A.‬‬ ‫כלומר שהמתח בין האנודה לקטודה הוא פעם שלילי ופעם חיובי‪.200‬בשתי שניות נעשה סיבוב של ‪ 400‬ובשלוש שניות נעשה ‪.‬שבין האנודה לקטודה יהיה מתח ישר (‪)D.‬‬ ‫האנודה מקבלת מתח חילופין (‪ )A.‬‬ ‫אם האומגה= ‪ 200‬לשנייה‬ ‫בשנייה נעשה ‪ .‬‬ ‫אנחנו רוצים שיהיה זרם ישיר במכשיר הרנטגן כדי שהאנודה תקבל זרם חיובי וייווצרו פרוטונים‬ ‫והקטודה תקבל זרם שלילי כדי שייווצרו אלקטרונים‪.C.‬‬ ‫מס המחזורים בשנייה אחת = תדירות והוא נמדד בהרץ ‪.

57.‬כלומר ככל שהתדירות יותר גבוהה כך התדירות הקוויטית יותר גבוהה‬ ‫‪α=Ɯ×t‬‬ ‫‪ = Ɯ‬מהירות זוויתית (אומגה)‬ ‫‪ = t‬זמן‬ ‫‪2πf = Ɯ‬‬ ‫‪ = f‬תדירות‬ ‫‪ = π‬פאי‬ ‫‪V(t) = Vm × sin2πf × t‬‬ ‫‪ = Vm‬מתח מקסימלי ומתח מינימלי‬ ‫כלומר – ‪V(t) = Vm × sin Ɯ × t‬‬ ‫כלומר – ‪V(t) = Vm × sinα‬‬ ‫סיבוב מלא = ‪ 22‬רדייאן‬ ‫כאשר ניקח ‪ 360‬ונחלק ב ‪ 22‬נקבל שרדיאן שווה ל ‪57.‬‬ ‫כאשר המתח מוגדר כפונקציה של זמן‪ .6.‬‬ ‫כאשר מחלקים את כל המעגל לפי קשתות של רדיאנים מקבלים שאורך כל קשת הוא ‪.‬כשהזווית מגיעה ל ‪1800‬‬ ‫המתח מתאפס (שווה לאפס)‪ .‬אנו רואים את מספר הסיבובים במעגל היחידה‪.20‬הזווית הזאת היא בין שני רדיוסים והיא נשענת על קשת במעגל‪.20‬‬ ‫רדיאן = זווית של ‪ .28‬‬ ‫פאזה אחת – כאשר נקודה אחת רצה על המעגל‪.‬‬ ‫כשזווית במעגל שווה ל ‪ 900‬המתח מגיע למתח המקסימלי החיובי‪ .‬כאשר הוא נד בין ‪ V max‬ל ‪. V min‬‬ ‫אנו רואים זאת בתור נקודה (הנקודה מבטאת את המתח שרץ) שמגיעה מאפס לנקודה מינימום‪.‬שוב מתאפסת וחוזר חלילה‪.‬מגיעה לנקודת המקסימום‪ .‬כאשר הזווית גדלה ומגיעה ל ‪ 1800‬המתח מגיע למתח מינימלי‬ ‫שלילי‪ .‬‬ ‫חילוף המתח מתבטא כצורת גל‪ .28‬‬ ‫‪22 = 6.‬‬ .‬‬ ‫שוב מתאפסת‪ .‫אומגה תלויה בתדירות‪ .‬כאשר הזווית ממשיכה לגדול ומסיימת ליצור מעגל (הזווית היא ‪ )3600‬המתח שוב‬ ‫מתאפס‪.

‫פאזה אחת מתבצעת כאשר יש חיבור אחד לחשמל‪.‬יגיע למינימום שלילי‪.‬‬ ‫רשת תלת פאזית –‬ ‫‪ 3‬נקודות שנמצאות בזווית של ‪ 1200‬אחת מהשנייה‪.‬‬ ‫כדי להגן מפני התחשמלות מחברים את האובייקט החשמלי (מגהץ שיער‪ .1800‬שני הגלים יהיו הפוכים‪..‬‬ ‫דו פאזה – כאשר שתי נקודות רצות על המעגל‪.‬‬ .‬לאדמה‬ ‫(התקע השלישי התחתון מתחבר בשקע ומשם הזרם עובר לאדמה שקולטת את המטען) וכך‬ ‫במצב תקלה זה עוזר לאדם לא להתחשמל‪.‬‬ ‫במצב זה נקודה ‪ B‬רצה אחרי נקודה ‪.‬‬ ‫כלומר ש ‪ A‬יגיע למקסימום חיובי‪ B .A‬‬ ‫כאשר ‪ A‬מגיעה למקסימום שלה ‪ B‬נמצאת אחריה‪.‬העברת ספקים גבוהה יותר‪.‬‬ ‫הם מבצעות ‪ 50‬סיבובים בשנייה (כמות מתח שחברת החשמל מספקת)‪.‬‬ ‫אדמה ‪ /‬הארקה –‬ ‫באה להגן מפני התחשמלות‪.‬‬ ‫מתח ‪ 3‬פאזות נותנת הספק יותר גבוה מאשר ‪ 3‬רשתות של פאזה אחת‪.‬‬ ‫אם נקודה ‪ A‬תקדים את נקודה ‪ B‬ב ‪ .‬‬ ‫דבר זה מתבטא בשני גלים‪.‬‬ ‫הם יצרו ‪ 3‬גלים‪..‬מיקרוגל‪ ).‬‬ ‫כדור הארץ מושך מתח – האדמה קולטת מטענים‪.‬‬ ‫יתרון ב מתח ‪ 3‬פאזות – פחות חוטים‪ .

‬‬ ‫דבר זה לא טוב – משום שמקבלים רק ‪ 50%‬מההספק המושקע‪.‬ובכך היא מונעת מצב‬ ‫של זרימת אלקטרונים הפוכה בשפורפרת‪( .‬היא תדחה אותם)‪.‬‬ ‫דבר זה יוצר כחצי גל‪.‬ובמקרה כזה של יישור עצמי חד דרכי יכול‬ ‫להיווצר מצב שבגלל חימום גבוה של האנודה יפלטו אלקטרונים ובזמן שהמתח יתהפך הם ירוצו‬ ‫לקטודה‪.‬מונעת זרימה הפוכה)‪.‬‬ ‫שפורפרת הרנטגן לא מבצעת יישור עצמי יותר אל הדיודה מבצעת זאת‪ .‬כתוצאה מכך נקבל‬ ‫זרם ‪ MA‬שבו האלקטרונים מהקטודה ימשכו אל האנודה‪.‬‬ ‫כלומר לא נקבל זרם ‪ MA‬כי האלקטרונים לא ינועו אל האנודה (היא שלילית‪ .‬‬ ‫הדיודה עובדת על מאות וולטים‪.‬‬ .‬‬ ‫הדיודה עובדת במתחים נמוכים יותר מהשפורפרת‪.‬‬ ‫עקב זה האנודה והקטודה יהרסו‪.‫יישור מתח –‬ ‫איך מיישרים את מתח החילופין במכונת הרנטגן?‬ ‫יישור עצמי חד דרכי – (יישור שהאנודה מבצעת באופן טבעי כשיש זרם חילופי)‬ ‫כאשר נותנים מתח חילופין בחצי מחזור האנודה חיובית והקטודה שלילית‪ .‬‬ ‫הדיודה היא כמאין מפסק – חצי מחזור היא מוליכה וחצי מחזור היא לא‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפני ‪ 50‬שנה גילו רכיבים מוליכים למחצה (מאין מפסק שיודע להעביר זרם רק בכיוון אחד)‪:‬‬ ‫‪ – N‬חומר בעל אלקטרון חופשי‪.‬‬ ‫הזרם יכול לעברו רק כשהאנודה חיובית יחסית לקטודה‪.‬‬ ‫בחצי השני של המחזור האנודה הופכת להיות שלילית והקטודה חיובית‪.‬‬ ‫דיודה – שפורפרת אלקטרונים שמונעת זרימה הפוכה של הקטודה והאנודה‪.‬‬ ‫כדי לפתור דבר זה מה שעשו – הכניסו דיודות‪.‬‬ ‫במכשירי הרנטגן משתמשים בהספקים גבוהים‪ .‬דבר הגורם להגנת‬ ‫שפורפרת הרנטגן‪.

‬הזרם יזרום דרך הנגד ויסגור מעגל ב ‪.‬והרי בזמן הקרינה‪ .‬‬ ‫יישור דו דרכי ‪ /‬יישור גל מלא –‬ ‫נכניס ‪ 2‬דיודות שיצרו ‪ 2‬מעגלים ‪-‬‬ ‫כך כאשר ‪ A‬חיובי יחסית ל ‪ B‬הוא חיובי יחסית ל ‪C‬‬ ‫כאשר ‪ B‬חיובי יחסית ל‪ A‬הוא יהיה חיובי גם ל ‪.‬הכבל הוא זה שיספק את המטענים והוא נותן קו ישר (מתח ישר)‬ ‫אך הכבל מתאים להספקים קטנים‪ .C‬‬ ‫הזרם מתהפך‪ B .‬צריכת הזרם היא מאוד גבוה‪ .‬‬ .‬‬ ‫צומת ‪ PN‬היא כמו דיודה‪.‬הכבל מתמלא עד למקסימום והמתח עולה ומגיע עד לשיא (‪.‬הזרם זורם לכיוון אחד‪.‫‪ – P‬חומר שחסר לו אלקטרון‬ ‫צומת ‪ – PN‬כאשר מחברים חומר ‪ N‬וחומר ‪ P‬למקור אנרגיה‪ .‬יזרום זרם מ ‪ B‬דרך הנגד ויסגור מעגל ב ‪.‬אם נעשה לזה יישור דו דרכי‬ ‫נקבל שכל השלושה השיאים השליליים יהיו חיוביים כלומר יהיו לנו ספק שישה פולסים במחזור‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫למה נשתמש רק בחצי גל? אנו רוצים להשתמש בכל האנרגיה‪.‬‬ ‫כשהזרם מתחיל לזרום ‪ .‬‬ ‫כתוצאה מכך ניצלנו את שני צדדי גל הסינוס של המתח (זה כבר לא חצי גל אלא רק גלים‬ ‫חיוביים)‪.‬‬ ‫מה שנעשה זה ניקח רשת תלת פאזית ונעשה איתה יישור דו דרכי‪.)peek‬‬ ‫ברגע שמתחלף הכיוון‪ .‬חיובי‪ .‬‬ ‫אנחנו אבל רוצים ליישר את הגל לשם כך נכניס ‪-‬‬ ‫כבל (מסומן ב ‪ – )C‬כמאין מצבר קטן (מחסן) לאגירת חשמל‪.C‬‬ ‫תהליך מעבר הזרם –‬ ‫כאשר ‪ A‬חיובי‪ .‬‬ ‫כשיש ‪ 3‬פאזות – יהיו לנו ‪ 3‬שיאים חיוביים ו ‪ 3‬שיאים שליליים‪ .‬כלומר‬ ‫הוא לא יוכל לתת קו ישר‪.C‬‬ ‫כלומר – גם הזרם במחזור הראשון וגם הזרם במחזור השני עברו דרך הנגד באותו כיוון כאשר‬ ‫מצבי הקוטביות היו שונים‪.

‬זה משפיע על שני דברים –‬ ‫‪‬‬ ‫מקבלים יותר פולסים‪.‬‬ ‫כאשר נשתמש בשני הטרנספורמטורים האלו נקבל ‪ 6‬פולסים חיוביים ושישה פולסים שליליים‪.‬אנו רוצים להשלים את זה למשהו עוד יותר טוב –‬ ‫נשתמש בטכניקה אחרת‪ .‬‬ ‫כדי לבדוק את היישור של המתח הגבוה‪.‬‬ .‬כאשר נעשה יישור דו דרכי נקבל כבר‬ ‫נקודות יורת צפופות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כמות הברזל בטרנספורמטור יורדת‪ .‬‬ ‫לכן ניצור גנרטור משלנו‪ .‬‬ ‫ניקח פלטה מעופרת שיש בה חור בצד אחד‪ .‬נקבל הרבה יותר פולסים‪ .‬ניישר אותו‪ .‬נהיה מאוד קרובים לקבלת קו ישר‪.‬‬ ‫כאשר נעשה יישור דו דרכי – ה ‪ 6‬פולסים השליליים יהפכו לחיוביים ונקבל ‪ 12‬פולסים‪.‬‬ ‫אך זה לא מספיק‪ .‬יותר קל להכניס אותו לבית החולים)‪.‬‬ ‫חברת החשמל עובדת עם גנרטור שנותן ‪ 3‬פאזות בתדר של ‪ 50‬הרץ ‪.‬‬ ‫כאשר נוסיף כבל‪ .‬ניקח נדנד אשר גורם‬ ‫למתח להתנדנד (כלומר נחזיר אותו להות מתח חליפין)‪ .‬ניקח את המתח של חברת החשמל‪ .‬הקו יהפוך להיות כמעט ישר לחלוטין‪.‬והגנראטור שנשתמש בו יהיה יותר‬ ‫קטן (יותר נוח לעבוד אותו‪ .‬ניקח מעגל תלת פאזי שבו נמצאים ‪ 3‬סוגים של טרנספורמטורים ועוד‬ ‫טרנספורמטור שנראה כמו משולש‪.‬‬ ‫עם נעשה יישור חד דרכי נקבל השחרה לפי נקודות‪ .‬מחבר לטרנספורמטור ונעשה יישור דו‬ ‫דרכי‪.‬‬ ‫כאשר עובדים בתדר גבוה יותר‪ .‬‬ ‫כך נעבוד עם תדר של ‪ 5000‬הרץ‪ .‫אם נשים כבלים‪ .‬וממדי הטרנספורמטור קטנים‪.‬ובאמצע נעביר מוט שיאפשר לנו לסובב אותה‪.‬‬ ‫כאשר הקרינה תעבור דרך החור היא תשחיר את הסרט שנמצא מתחת‪.

‬‬ ‫חשוב לזכור שבגוף החולה נבלעים כ ‪ 98%‬מהפוטונים‪.‬‬ ‫ככל שהוא יותר נמוך הניגודיות תלך ותעלה‪ .‬‬ .‬דבר זה תלוי במה הפוטון פוגע‪.‬חלק מהפוטונים יעברו וחלק לא‪ .‬‬ ‫ככל שהוא יותר גבוה כך אורך הגל יורת קצר וכך גם החדירות‬ ‫‪-‬‬ ‫יותר גבוהה‪.‬את‬ ‫הקונטרס‪.‬‬ ‫הוא זה אשר קובע את הניגודיות‪KV.‬‬ ‫מה משפיע על הצילום?‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – KV‬נותן את האנרגיה לפוטונים‪.‬כלומר הוא זה שקובע את סולם הגוונים‪ .‫צילום הרנטגן‬ ‫הצילום בנוי מ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקור קרינה‬ ‫‪‬‬ ‫רקמה‬ ‫‪‬‬ ‫סרט ‪ /‬גלאי שנמצא מתחת‬ ‫‪‬‬ ‫פוטונים שחדרו את הרקמה ועברו לסרט‬ ‫ברקמה ישנן צפיפויות שונות –‬ ‫‪‬‬ ‫מה שצפוף יותר – פחות פוטונים יעברו ‪ -‬הקרינה תחדור פחות – צילום יותר לבן‬ ‫‪‬‬ ‫מה שצפוף פחות ‪ -‬יותר פוטונים יעברו ‪ -‬הקרינה תחדור יותר – צילום יותר מושחר‬ ‫עבור רקמה מסוימת‪ .

‬‬ ‫המכפלה תהיה בנויה מ –‪ Ma‬גבוה ומזמן קצר‪.‬‬ ‫הוא זה שקובע כמה זמן יזרמו האלקטרונים בתוך השפורפרת מהקטודה לאנודה‪.‬‬ ‫אם החולה יזוז הצילום לא ייצא חד‪.‬ככל שיצאו יותר פוטונים ההשחרה תהיה‬ ‫יותר גדולה‪.‫‪‬‬ ‫‪ -Ma‬זרם של אלקטרונים שזורמים בשפורפרת מהקטודה לאנודה‪.Mas.‬‬ ‫ככל שיהיו יותר פוטונים‪ .‬כמות האלקטרונים שעברה בשפורפרת‬ ‫כמות זו תהיה אחראית על כמות הפוטונים שיצאו מהשפורפרת כלומר נובע מכך שהיא אחראית‬ ‫גם על ההשחרה‪.‬‬ ‫נשאף לזמן קצר ביותר כדי למנוע תזוזות החולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכונת הפיתוח – טמפרטורה של הדיבלופר‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שכמות הפוטונים היא זאת שקובעת את ההשחרה של הסרט‪.‬‬ .‬‬ ‫כלומר הוא זה שקובע את כמות הפוטונים‪ .‬‬ ‫זמן שהפילם נע בפנים‪.‬‬ ‫חלק מאותם התנגשויות ייצרו פוטונים עם אנרגיה גבוהה וחלק ייצרו פוטונים עם אנרגיה‬ ‫מועטה‪.‬‬ ‫‪Ma + S = Mas‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪( S‬זמן) – קובע את זמן הקרינה‪.‬כך יותר פוטונים יעברו לחולה וישחירו את הסרט‪.

‬‬ ‫חשוב לציין שאנו מדברים על סרט ‪ /‬פילם שאחרי הצילום‪.‬‬ ‫מה זה השחרה?‬ ‫ישנם שני פרמטרים שמגדירים את ההשחרה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אור נופל‪.‬‬ ‫חדירות הרקמה שלו‪.‬‬ ‫חולה זז‪.‬‬ ‫חולה רדום‪.‬‬ ‫השחרה ‪ /‬צפיפות = אור נופל‬ ‫‪log10‬‬ ‫אור עובר‬ ‫העברה (כמה אור עובר) = אור עובר‬ ‫אור נופל‬ .‫‪‬‬ ‫גלאי – איך כיוונו אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גודל המוקד – מוקד קטן ייתן צילום יותר חד‪.‬‬ ‫ככל שהסרט יותר שקוף אור העובר יהיה יותר קרוב לאור הנופל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אור עובר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרחק מוקד סרט – משפיע על הגדלה וחדות‪.‬‬ ‫מוקד גדול מאפשר לעבוד עם הספק יותר גבוה אך זה פוגע בחדות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החולה – קובעים איזה לתת לפי הרקמה המצולמת‪.

0001‬‬ ‫העברה ב ‪%‬‬ ‫העברה‬ ‫‪1‬‬ ‫כאשר הצפיפות היא ‪ 0‬הסרט שקוף‪.001‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0.01%‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫אם נשרטט את הצפיפות ‪ /‬השחרה יחסית ל ‪ mas‬שה ‪ kv‬קבוע נראה זאת כקו אלכסוני עולה (ראה‬ ‫ציור במחברת)‬ ‫צפיפות ‪ /‬השחרה הם לינארים עם ה ‪ .5‬‬ ‫‪0.mas‬כלומר היחס בין ‪ mas‬להשחרה הוא יחס לינארי – קו‬ ‫ישר‪.01‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬אם רוצים להשחיר את הסרט פי ‪ 3‬נגיל את ה‪ mas‬פי ‪.‫צפיפות הסרט‬ ‫אור נופל‬ ‫(לא הרקמה)‬ ‫אור עובר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪0.3‬‬ .6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪0.1%‬‬ ‫‪0.

‬‬ ‫‪ 95%‬מהקרינה שיוצאת מהשפורפרת נבלעת בגוף‪.‬הבליעה במים תהיה יותר גבוהה מהבליעה באוויר‪.‬‬ ‫אפקט פוטו אלקטרי –‬ ‫פוטון פגע באלקטרון‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫צפיפות הרקמה‪.‬העביר לו את כל האנרגיה שלו ונבלע בגוף‪.‬‬ ‫מסה ליחידת נפח‬ ‫ככל שהרקמה יותר צפופה כך סיכוי ההתנגשות הוא יותר גדול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפקט קומפטון שאחראי על הפיזור‪.‬‬ ‫ככל שהוא פחות אנרגטי הסיכוי שלו לאבד את האנרגיה שלו הוא יותר גדול‪.‬‬ ‫מספר אטומי ממוצע‬ ‫קרינה קשה – עצמות‬ ‫‪14‬‬ ‫קרינה רכה – שומנים‬ ‫‪7‬‬ ‫דומה למספר אטומי של מים‪.‬‬ ‫‪P ∞ (Z : E) 3‬‬ ‫היחס בין הבליעה של רקמה קשה לרקמה רכה ‪(14 : 7)3 = 23 = 8‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בליעת הקרינה היא התלות במספר האטומי‪.‫תגובות של אותם פוטונים בתוך הרקמות בגוף –‬ ‫חדירת קרינת ‪ X‬לגוף תלויה בשני תהליכים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך הפוטו אלקטרי שאחראי על הבליעה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אם נקרין על אוויר ומים‪ .‬‬ ‫מה משפיע על הבליעה?‬ ‫‪‬‬ ‫האנרגיה של הפוטון‪.

85‬הבליעה בעצם לא תהיה פי ‪ 8‬אלא פי‬ ‫‪(14 : 7)3 × 1.4%‬‬ ‫העברה של ‪24%‬‬ ‫רקמת עצם עובי של ‪ 1‬ס"מ‬ ‫‪61 : 0.‬‬ ‫ככל שמספר האטומי גבוה יותר וצפיפות החומר גדולה יותר – הבליעה עולה בצורה משמעותית‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .‫כלומר יחס בין עצם לרקמה רכה הבליעה הוא ‪.Kv‬ככל שהמתח יותר גבוה הבליעה יותר קטנה אך הפיזור עולה‬ ‫מתח גבוה גם גורם לכך שהקונטרס ירד וסולם הגוונים יעלה‪.1.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪( 25 kv‬אורך גל של ‪)0.5A‬‬ ‫‪( 40 kv‬אורך של גל ‪)0.‬‬ ‫ככל ש ‪ d‬יותר גדול ‪ I out‬יותר קטן‬ ‫מדובר מהו עובי החומר אשר יוריד את הקרינה לחצי (‪HVL = )50%‬‬ ‫ברנטגן ישנם הרבה אורכי גל‪ .‬‬ ‫בחומר רדיו אקטיבי ה ‪ HVL‬שונה מבחינת ספקטרום של רנטגן‪.8‬‬ ‫עצם צפופה יותר מרקמה רכה בערך פי ‪ .4 = 152.85 ≈ 15‬‬ ‫‪‬‬ ‫עובי החומר‪.‬‬ ‫ככל שעובי החומר יותר גדול הבליעה יותר רצינית‪.2‬‬ ‫קונטרס‬ .‬‬ ‫ב ‪ HVL‬הגלים הארוכים נבלעים ונשארים רק הקצרים‪ .3A‬‬ ‫העברה של ‪61%‬‬ ‫העברה ‪77%‬‬ ‫רקמה רכה עובי של ‪ 1‬ס"מ‬ ‫העברה של ‪0.‬לכן נשים ‪ HVL‬יותר רחב שלא רק הגלים הפחות אנרגטיים‬ ‫יבלעו‪.‬כלומר הקרינה ירדה ב ‪ 50%‬אך רק‬ ‫הגלים הפחות אנרגטיים נבלעו‪ .‬‬ ‫‪-μ × d‬‬ ‫‪I out = I in × e‬‬ ‫‪ – I out‬העוצמה שיצאה מהחומר‬ ‫‪ –e‬מספר טבעי‬ ‫‪ – I in‬העוצמה שנכנסה לחומר‬ ‫‪ – μ‬מקדם שאופייני לחומר (מקדם הבליעה)‬ ‫‪ – d‬צפיפות‬ ‫כאשר ‪ d‬שווה לאפס ‪ I in = I out‬כלומר אין בליעה‪.5‬‬ ‫‪77 : 24 = 3.‬לכל אורך גל יש ‪ HVL‬משלו‪.

‬‬ ‫מה משפיע על קרינת פיזור?‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Kv‬ככל שה ‪ kv‬יותר גבוה כך תופעת הפיזור גדלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קומפרסיה‬ ‫‪‬‬ ‫קונוסים – משתמשים בקונוסים כדי להקטין את הקרינה המפוזרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גריד‪.‬‬ ‫הפוטון אשר שינה כיוון ואנרגיה‪ .‬‬ .‬‬ ‫הורדת הקרינה המפוזרת על ידי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הורדת ‪kv‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמצום שדה הצילום (קולימטור)‪.‬‬ ‫קרינה קשה (גל קצר אנרגיה גבוהה) מתפזרת יותר מאשר נבלעת‬ ‫קרינה רכה (גל ארוך אנרגיה נמוכה) נבלעת יותר מאשר מתפזרת‬ ‫אפקט קומפטון –‬ ‫אחראי על קרינה משנית ‪ /‬קרינת פיזור‪.‫כלומר ככל שהמתח יותר נמוך כך הגידול גדל בהרחבה‪.‬מגיע לסרט למקום אשר לא נותן אינפורמציה טובה לגבי האיבר‬ ‫המצולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צפיפות הרקמה‬ ‫‪‬‬ ‫הנפח המצולם – ככל שהנפח המצולם יותר קטן כך האפקט יותר קטן‪.‬‬ ‫פוטון פגע באלקטרון והעביר לו חלק מהאנרגיה שלו כתוצאה מכך האלקטרון משנה מהירות וכיוון גם‬ ‫הפוטון משנה את הכיוון‪.

‬‬ ‫על מנת למחוק את הלמלות – צריך להזיז את הגריד בכיוון ניצב ללמלות‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬בולע יותר מהגריד הליניארי‪.‬מוקד באנודה‪.‬‬ ‫כל אחד משני קבוצות אלו יכול להתמיין לשני סוגי סריגים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לינארים – הלמלות מקבילות אחת לשנייה ורק הפוטונים שבאים בצורה אנכית ללמלות יבלעו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גריד רומבי – הוא כמו המצולב רק כשמזיזים אותו הלמלות נעלמות (מחוקות) בצילום‪.‬‬ ‫בגריד לינארי הטיית השפורפרת צריכה להיות באותו כיוון של קווי הלמלות וכן נציב את‬ ‫השפורפרת בכיוון אנכי לכיוון הלמלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סריג מקבילי – אשר הלמלות מקבילות אחת לשנייה‪.‬‬ ‫משום שכאשר נבצע צילום אובליק בגריד מצולב גם הקרינה הראשונית תבלע‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אם הם אופקיות ההזזה תהיה אנכית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצולב – הלמלות מצולבות וישנה חסימה של הקרינה המפוזרת בצורה דו ממדית – גם לאורך‬ ‫וגם לרוחב‪.‬יבלעו בקצוות של הסריג‪.‬‬ .‬‬ ‫חיסרון‪ :‬הקרניים הראשוניות הקיצוניות‪ .‬המוקד צריך להיות במרחק שכתוב על הסריג (בדרך כלל זה מרחק‬ ‫של מטר)‬ ‫יתרון‪ :‬מקבלים את כל גודל השדה‪.‫גריד (סריג) –‬ ‫גריד – פלטה של למלות דקות שבולעות קרינה מפוזרת‪.‬‬ ‫את הסריגים אפשר למיין לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סריג ממוקד – נקודת המפגש של הלמלות היא בפוקוס‪ .‬‬ ‫יתרון‪ :‬בניגוד לגריד מצולב‪ .‬‬ ‫חיסרון‪ :‬ישנה הגבלה בגובה‪ .‬‬ ‫וזאת בניגוד לגריד המצולב שהלמלות לא נמחקות‪.‬ניתן לבצע צילומי אובליק‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬אין הגבלה בגובה (מרחק) הצילום‪.

140/150‬קווים לאינץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרחקי הצילום האפשריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעילות הסריג –‬ ‫יעילות הסריג מוגדרת על ידי שיפור בניגוד – ככל שמורידים טשטוש הניגוד ישתפר‪.‬הסריג יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחס הסריג‪.1:5‬‬ ‫חשוב לשים לב‪ :‬ככל שיחס הסריג יותר גבוה – מרחק מוקד סרט צריך להיות יותר מדוייק‪.‬‬ .‬‬ ‫סריג ביחס של ‪ 1:16‬מסנן יותר טוב מסריג ביחס של ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון הקרינה‪.‬‬ ‫ליעילות של סריג יש מספר פרמטרים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסריג נע בין ‪ 60 .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שצפיפות הלמלות יותר גדולה‪ .‬‬ ‫ככל שהגובה יותר גדול מהמרחק רמת הסינון יותר טובה‪.‬‬ ‫ככל שיש יותר למלות הסריג יותר יעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחס הסריג – היחס בין מרחק הלמלות לגובה הלמלות‪.‫על הסריג ישנם שלושה מספרים שהם מאוד חושבים ומאפיינים את הסריג‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספר הלמלות ליחידת מרחק‪.

75‬‬ ‫‪ 1:0‬מצולב‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סריג מצולב יעיל יותר מסריג לינארי‪.75‬‬ ‫‪ 1:1‬מצולב‬ ‫לפי הטבלה אנו יכולים לראות ש –‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שיחס הסריג יותר גדול הניגודיות יותר טובה‪.25‬‬ ‫‪1:12‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשה – ‪ kv‬יותר נמוך הניגודיות יותר טובה וזאת משום שישנה פחות קרינה מפוזרת‪.5‬‬ ‫‪1:0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫גריד מצולב עם יחס יותר נמוך שווה ביעילותו לגריד רגיל עם יחס יותר גבוה‪.75‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪5.‫השפעת הסריג על פי הניגודיות –‬ ‫‪120kv‬‬ ‫‪95kv‬‬ ‫‪70kv‬‬ ‫יחס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ללא סריג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫או במילים אחרות – ככל שהמתח גבוה יותר יש יותר קרינה מפוזרת והניגודיות הולכת ויורדת‪.75‬‬ ‫‪1:11‬‬ ‫‪2.

5‬‬ ‫‪6.‬צריך להוסיף יותר ‪ mas‬כדי לקבל אותה השחרה‪.75‬‬ ‫‪ 1:1‬מצולב‬ ‫לפי הטבלה שאנו יכולים לראות ש –‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שיחס הגריד יותר גדול‪ .‬‬ ‫‪110kv‬‬ ‫‪85kv‬‬ ‫‪60kv‬‬ ‫יחס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ללא סריג‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1:0‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪1:11‬‬ ‫‪6.‬‬ .‬הטבלה מראה פי כמה ‪ mas‬צריך להוסיף על מנת להגיע לאותה‬ ‫השחרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שה ‪ kv‬יותר גבוה צריך להוסיף יותר ‪ mas‬וזאת בגלל שישנה יותר קרינה מפוזרת‪ .‬קרינה זו‬ ‫נבלעת בסריג‪ .25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪1:0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7.‬כמות הפוטונים שמגיעים לסרט נמוך יותר לכן צריך להוסיף עוד ‪ mas‬כדי‬ ‫להשלים את זה‪.‫השפעת הסריג על השחרת הסרט –‬ ‫כששמים סריג ההשחרה יורדת‪ .75‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6.

140kv‬‬ ‫לא מתאים לצילומים אלכסוניים‪.‬‬ ‫סריג לינארי ‪1:1‬‬ ‫סריג מצולב ‪1:1‬‬ ‫סינון‪ :‬טוב מאשר ‪1:5‬‬ ‫סינון‪ :‬מעולה אפילו יותר מ ‪ 1:16‬לינארי‪.‬‬ ‫מתאים לעבודה במתח של עד ‪.‬‬ ‫ישנו חופש קטן בכיוון גובה השפורפרת‪.100kv‬‬ ‫מתאים לעבודה במתח של עד ‪.120kv – 130kv‬‬ ‫מתאים לעבודה במתח של עד ‪.120kv‬‬ ‫מתאים לעבודה במתח של עד ‪.1:8‬‬ ‫מתאים לעבודה במתח של עד ‪.‬‬ ‫דורש כיוון גובה מדויק מאוד‪.‬‬ ‫סריג לינארי ‪1:12‬‬ ‫סריג לינארי ‪1:11‬‬ ‫סינון‪ :‬יותר יעיל מאשר ‪.‬‬ ‫לא דורש דיוק בגובה‪.‫סריג לינארי ‪1:0‬‬ ‫סריג מצולב ‪1:0‬‬ ‫סינון‪ :‬בינוני‬ ‫סינון‪ :‬גבוה במיוחד‪.‬‬ .‬‬ ‫קל לשימוש‪.‬‬ ‫דיוק גובה כמו בסריג לינארי ‪.‬‬ ‫לא דורש דיוק בגבוה‪.‬‬ ‫מתאים לעבודה במתחים של עד ‪.‬‬ ‫דיוק בגבוה עדיין לא קריטי‪.120kv – 130kv‬‬ ‫חיסרון‪ :‬מעלה ‪ mas‬למטופל‪.100kv‬‬ ‫לא מתאים לצילומים אלכסוניים‪.1:8‬‬ ‫סינון‪ :‬יעיל מאוד‪.

‬‬ ‫פעם הטכנאי היה מסתכל על השעון ואם המתח היה נמוך הוא היה משנה את מספר הליפופים על‬ ‫הטרנספורמטור כדי להגיע ל ‪ x‬וולט הקבוע ולאחר מכן היה מבצע את הצילום‪.‬‬ ‫במידה ומשהו לא בסדר באחד מהאינפורמציות ‪ /‬מידעים שמגיעים למערכת ההגנה‪.‬‬ ‫היום זה לא כך‪ .‬‬ ‫ספק ההסקה משפיע על המתח הגבוה ואותו דבר להפך‪ .‬‬ ‫קוצב הזמן‪ .‬ספק ההסקה וספק המתח הגבוה נותנים מידע למערכת ההגנה‪.‬‬ ‫קיזוז מתח גבוה מפצה את המתח בהתאם לשינויים בהסקה‪.‬‬ ‫לכן קיזוז ההסקה מפצה את ההסקה בהתאם לשינויים במתח הגבוה‪.‬לעלות ולהוריד אותו מעצמה‪.‬כלומר המתח הגבוה משפיע על ספק‬ ‫ההסקה‪.‬‬ ‫כדי לפתור מצב זה שיהיה וולט קבוע שמו שעון שמראה כל הזמן מה הוולט‪.‬‬ ‫היא מווסת זאת על ידי שינוי הליפופים ואם ישנה חריגה במתח המערכת מודיעה שהיא לא יכולה‬ ‫לעבוד ואז היא משביתה את המכונה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר המתח הגבוה מגיע לקטודה ולאנודה‪.‬‬ .‬‬ ‫מיתוג ותיאום רשת –‬ ‫רשת החשמל היא לא קבועה (כלומר מקבלים וולט שונים) אך אי אפשר לאפשר משחק בוולט כי אז‬ ‫התדירות תהיה שונה ואיכות הקרינה תהיה אחרת‪.‬‬ ‫וההסקה מגיעה לקטודה כדי ליצור את ענן האלקטרונים‪.‬המערכת יודעת לווסת את המתח‪ .‫מבנה של גנרטור הרנטגן –‬ ‫ראה ציור סכמטי במחברת‪.‬‬ ‫מערכת ההגנה מפסיקה את החשמל ועל ידי כך גורמת להפסקת המכונה‪.

‬‬ .‬‬ ‫טרנספורמטור עיקרי – טרנספורמטור המתח הגבוה שבתוכו יש דיודות‪ .‬הזרם האנודי יותר גבוה‪.‬פלגים‪ .‬‬ ‫בטרנספורמטור העיקרי ישנו שמן שתפקידו הוא לבודד‪.‬‬ ‫לזרם הנמוך הזה קוראים סטנדביי קרנט ‪ /‬פרהיטינג‪.‬‬ ‫במילים אחרות כיבוי והדלקה מאפס לאחר כל צילום יעשו בעיות גם של זמן וגם של בלאי‪.‬‬ ‫טרנספורמטור משתנה – שאפשר לשנות מתחים‪.‬אי אפשר לשנות מתחים‪.‬כך ישנה טמפרטורה מסוימת ואם צריך לצלם‬ ‫הפילמנט מגיע יותר מהר לטמפרטורה הדרושה‪.‬‬ ‫מה גם שזה לא גורם לבעיות ולקריעת הפילמנט‪.‬הזרם האנודי יותר גבוה‪.‬מה‬ ‫שיקרה כתוצאה מכך זה שהפילמנט יתק‪.‬‬ ‫ספק המתח הגבוה –‬ ‫בעברו הוא היה בנוי מ ‪ 2‬טרנספורמטורים‪.‬הדיודות שולטות על המתח כך שבסופו‬ ‫של דבר נקבל את המתח הנמוך שבחר הטכנאי‪.‬להפעיל ולשנות לפי רצון הטכנאי‪.‬‬ ‫היום במקום הטרנספורמטור המשתנה יש מעגל אלקטרוני‪ .‬‬ ‫ככל שה ‪ kv‬יותר גבוה‪ .‬דבר הלא מאפשר‬ ‫לבצע צילומים דחופים‪.‬‬ ‫מה גם שלוקח זמן להגיע ממצב מכובה למצב טמפרטורה שצריך בשביל צילום‪ .‬‬ ‫ככל שזרם הפילמנט יותר גבוה‪ .‬‬ ‫לכן בזמן שלא מצלמים נותנים זרם קטן לפילמנט‪ .‬‬ ‫הבעיה של ספק הפילמנט הוא שזרם העבודה הוא יחסית גבוה‪.‬‬ ‫כאשר טכנאי הרנטגן רצה מתחים משתנים הוא שינה את המתחים בטרנספורמטור המשתנה שכן‬ ‫בטרנספורמטור העיקרי אי אפשר לגעת בו‪ .‬‬ ‫ברגע שלוקחים גוף חימום מקררים ושוב מזרימים חום גבוה ולאחר מכן שוב מקררים וכן הלאה‪ .‬שמן שמשמש‬ ‫בעיקר לבידוד וגם לקירור‪.‬‬ ‫מטרת הדיודות – הם יודעות למתג את המתח להפסיק‪ .‫ספק הסקה –‬ ‫מה שגורם להסקה (כלומר ל ‪ )ma‬זה זרם הפילמנט‪.

990v‬‬ ‫‪o‬‬ ‫במוקד הגדול ישנם ‪.‬‬ ‫חומר דיאלקטרי – חומר מבודד‪.‬‬ ‫חוזק דיאלקטרי מוגדר על ידי המתח המקסימלי המותר ליחידת מרחק בין שתי נקודות של החומר‬ ‫המבודד‪.‬‬ ‫חוזק דיאלקטרי של שמן = ‪ 160kv‬לס"מ‪.‬‬ .‬מביא לשני המוקדים‪.‬‬ ‫באנודה מספיק חוט אחד שמעביר מתח חיובי אך בגלל שהיצרן מייצר ‪ 3‬חוטים‪ .40.‬פשוט מחברים את‬ ‫שלושת החוטים יחד וזה הופך להיות מוקד אחד שמעביר מתח חיובי‪.‫מה שמאפיין את השמן הזה זה החוזק הדיאלקטרי‪.‬‬ ‫לכל חומר מבודד יש חוזק דיאלקטרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חוט שלישי מעביר מתח לקטודה‪ .‬‬ ‫כדי להפעיל את הפילמנט צריך בין ‪4kv – 16kv‬‬ ‫במקרה שישנם ‪ 80kv‬בשפורפרת –‬ ‫‪o‬‬ ‫אל הקטודה ילכו ‪-40kv‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אל האנודה ילכו ‪. +40kv‬‬ ‫‪o‬‬ ‫במוקד הקטן (במקרה שהוא עובד) ישנם ‪-39.000v‬‬ ‫כאשר רוצים לצלם במוקד הגדול ה ‪ kv‬יתהפך‪.‬‬ ‫למה ישנם ‪ 3‬חוטים? (אנו מסתכלים על אזור הקטודה)‬ ‫‪o‬‬ ‫חוט אחד שנכנס למוקד הקטן‪.‬‬ ‫כבלים של מתח גבוה בנויים כך –‬ ‫בכבל ישנם ‪ 3‬חוטים שנמצאים בבידוד של פלסטיק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חוט שני נכנס למוקד הגדול‪.

400ma‬‬ ‫קוצב הזמן –‬ ‫זמן גורם למיתוג של המתח הגבוה‪.Falling load‬‬ ‫אם בתחילת הצילום התחלנו עם ‪ 800ma‬והצילום נמשך יותר מ ‪ – 0.‬‬ ‫כדי למנוע את התופעה שבחירת ‪ kv‬היא תלויה בזרם האנודי ניתן מראש ‪ Vin‬יותר גבוה‪.‬‬ .‬‬ ‫קיזוז זרם ההסקה –‬ ‫אנו רוצים שה – ‪ kv‬לא ישפיע על ה ‪.‬‬ ‫איך נוכל לבדוק שה – ‪ kv‬לא משתנה ניקח צילום עם אותו ‪ kv‬ועם אותו ‪ mas‬אך נשנה את המכפלה‬ ‫של ה – ‪ ma × s‬כלומר נשנה את ‪ ma‬ואת ‪ s‬כך שה ‪ mas‬לא ישתנה‪.‬הוא‬ ‫מפסיק את הספירה והמתח הגבוה יורד‪.‫קיזוז המתח הגבוה –‬ ‫בטרנספורמטור רגיל כל האנרגיה עוברת ליציאה כלומר כל האנרגיה שנכנסת שווה לאנרגיה שיוצאת‬ ‫אך בפועל הטרנספורמטור מתחמם וחלק רב מהאנרגיה שנכנסת הופכת לחום כלומר הולכת לאיבוד‪.‬‬ ‫)‬ ‫‪ – R‬נגד‬ ‫(‬ ‫‪ – n‬ליפופים‬ ‫‪ – Vin‬המתח הנמוך שבחר טכנאי הרנטגן‪.‬‬ ‫הזמן מתחיל את הספירה שלו בין הקטודה לאנודה וברגע שקוצב הזמן נותן פקודה להפסיק‪ .‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אם מקבלים את אותו צילום עם אותה איכות סימן שהמערכת עובדת היטב‪.)ma‬‬ ‫‪ – VA‬המתח הגבוה של הקטודה‪.1s‬והצילום לא נגמר היא תוריד ל ‪.‬‬ ‫‪ – IA‬הזרם האנודי (‪.‬‬ ‫המסקנה מהביטוי היא שככל שהזרם האנודי יותר גבוה כך המתח הגבוה יותר נמוך‪.‬‬ ‫כשמצלמים ישנם שני מצבים של זרם –‬ ‫‪o‬‬ ‫פיקס קרנט – שרוצים ‪ ma‬קבוע‪.2s‬המערכת כדי שהאנודה לא‬ ‫תישרף תוריד ל ‪ 600ma‬אם עברו עוד ‪ 0.mas‬‬ ‫מה שנעשה זה נוריד ‪ kv‬ונעלה את זרם הפילמנט או שנעלה ‪ kv‬ונוריד את זרם הפילמנט‪.

‫מערכת ההגנה –‬ ‫מקבלת נתונים מכל המערכת‪.‬‬ ‫מיתוג מתח גבוה –‬ ‫בשביל להתחיל צילום צריך לסגור מפסק בטרנספורמטור הקבוע (העיקרי)‪.‬‬ .‬‬ ‫במצב טבעי המפסק פתוח ואין מתח‪ .‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אם אין רוטציה של האנודה היא לא תאפשר צילום‪.‬‬ ‫*************************************************************************************************‬ ‫ראה השלמת שיעור בקובץ (שיעור שהפסדתי)‪.‬‬ ‫כדי שזה לא יקרה מצב של קצר סנכרנו את הפסקת הצילום עם האפוס של רשת הסינוס וזאת על‬ ‫מנת למנוע ניצוצות‪.‬כשרוצים לצלם סוגרים את המפסק ומתחיל לזרום מתח‪.

‬‬ ‫בגלל שבצילום כף יד יש רקמה ולאחר מכן אוויר (כלומר לפי מנח האצבעות אנו רואים שישנה אצבע‬ ‫ואז מרווח ואז עוד אצבע‪ ).‬‬ ‫פוטו מולטי פלייר (מכפל אור) –‬ ‫הוא בנוי משפורפרת שהיא בעלת קטודה ואנודה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נתנו ‪ kv‬גבוה מדי‪...‬דבר זה יקצר את הפוטו טיימר כך שבמצב זה או ש‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לא נעבוד עם הפוטו טיימר‪.‫פוטו טיימר –‬ ‫קוצב זמן שנשלט על ידי האור‪..‬‬ ‫ל ‪ ma‬יש שתי צורות –‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ – Fix carnet‬מצב שבו ה ‪ ma‬קבוע ואז הטיימר משנה רק את הזמן בלבד‪.‬‬ .‬‬ ‫חשוב לציין שפוטו טיימר לא מתקן הכל‪.‬כל פעם‬ ‫שהקטודה פולטת מספר מסוים של אלקטרונים‪ .‬‬ ‫כאשר הופיעו קווים של גריד על הצילום סימן ש‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גריד לא עבד‪.‬‬ ‫דבר זה מאפשר לנו מדידות שיכולות לשמש כפוטו טיימר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫או שניתן השחרה יותר גבוהה‪...‬‬ ‫מה ששולט על הפוטו טיימר זה כמות הפוטונים של אור ‪ /‬קרינה והם אומרים מתי התמונה מספיק‬ ‫שחורה‪.‬הם פוגעים בדינודה והיא פולטת מספר כפול של‬ ‫אלקטרונים ממה שפגע בה וכמות אלקטרונים זאת פוגעת בדינודה השנייה והיא פולטת מספר כפול‬ ‫של אלקטרונים ממה שפגע בה וכך הלאה‪.‬‬ ‫לדבר זה אנו מוסיפים עוד ‪ 10‬אלקטרודות נוספות שנקראות דינודות וכתוצאה מכך‪ .‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ – Falling load‬מצב שבו ה ‪ mas‬יהיה מקסימאלי וה – ‪ s‬מינימלי‪.‬‬ ‫כשפוגע אור בקטודה היא פולטת אלקטרונים‪.

‬‬ ‫יש שני אפשרויות שאפשר לשים אותה מהן‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מאחורי הקסטה ואז לשם כך צריך קסטות מיוחדות‪.‬הבעיה היא שאם יפתחו את המפסק מתי שרוצים‬ ‫יתפתח מתח על הסליל שיקפוץ מנקודה לנקודה ויהרוס בסופו של דבר את המפסק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫משני‪.‬מיתוג זה נקרא מיתוג משני‪.‬‬ ‫טיימר רגיל ופוטו טיימר יפתחו את המפסק‪ .‬‬ ‫במכשירים שיש סדרות עם הרבה צילומים בזמן קצר יש בעיה משום שלוקח זמן למתח הגבוה עד‬ ‫שהוא נבנה‪.‬‬ ‫לכן אנו רוצים לעשות מיתוג אחר שמיועד למכונות אנגיו ולצנתור‪ .‫ההבדל בין המכפל אור לפוטו טיימר זה שהכפל אור לא יכול לעמוד בין הגוף לקסטה כי אז יראו‬ ‫אותה בצילום‪.‬‬ ‫אם רוצים לצלם הרבה צילומים בזמן קצר צריך לחכות ‪ mili sec‬שלם שזה דבר שלא אפשרי‪.‬‬ ‫יש לנו שני סוגי מיתוג ‪-‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ראשוני‪.‬‬ ‫מיתוג משני –‬ ‫המתח הגבוה קיים בשפורפרת רק מה שעוצרים זה את המילי אמפר כלומר מונעים את מהמילי‬ ‫אמפר לזרום בשפורפרת‪.‬‬ ‫כדי לעשות דבר זה אנו מכניסים גריד ‪ /‬סריג (צריך לשים לב שזה גריד שונה מהגריד שאנו כבר‬ ‫מכירים)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫או ששמים אותה בצד ואז משתמשים בפוליה ובראי‪.‬‬ ‫המיתוג הראשוני נמצא ברוב המכשירים‪.‬‬ ‫אם ה‬ ‫= ‪ 0‬זאת אומרת שגם ‪ 0 = V‬דבר אשר יגרום לכך שהצילומים יתארכו בהתאם לאפס‪.‬‬ ‫במיתוג ראשוני ‪-‬‬ ‫הלחיצה השנייה על הכפתור סוגרת את המתג ‪ /‬מפסק וגורמת להרצת ענן האלקטרונים ולקבלת‬ ‫קרינה‪.‬‬ .

‬‬ .‬דבר זה יגרום שלא יהיה זרם‬ ‫אנודי על הגריד משום שיש מתח יותר שלילי על הגריד מאשר על האנודה דבר שיגרום לגריד לדחות‬ ‫את האלקטרונים ולא ייתן להם לעבור‪.‬‬ ‫מיתוג זה מאפשר לצלם צילומים קצרים ומחדד את פולס ה ‪ x – ray‬שיהיה חד‪.‫על הגריד אנו נותנים מתח גבוה של לפחות ‪ 3 kv‬פחות מהקטודה‪ .

‬אנו מחברים רק בזמן שהוא‬ ‫לא לצילום‪.5k Hz‬‬ ‫את זה אנו מחברים לטרנספורמטור המתח הגבוה ששוב מעביר את המתח תהליך יישור נוסף כדי‬ ‫שנוכל לבצע צילום‪.‬‬ ‫את המצבר אנו טוענים ל ‪.‬‬ ‫כאשר אנו מצלמים מספר צילומים האנרגיה של המצבר יורדת לכן אנו צריכים לחבר לחשמל לצורך‬ ‫הטענה‪ .DC 110v‬‬ ‫הבעיה היא שטרנספורמטור המתח הגבוה לא יודע לעבוד עם מתח ‪ DC‬לכן אנו צריכים לעבור את‬ ‫המתח למתח ‪.‬‬ .‬‬ ‫ניידת על מצבר‬ ‫נעשה צילום ממצבר‪ .‬‬ ‫המצבר הוא מספיק גדול שיודע לתת לנו ‪ 110V‬בזרם יחסית גבוה‪.‬‬ ‫בחדרי רנטגן אנו משתמשים ב ‪ 3‬פאזות אך אנו לא יכולים לרשת את כל בית החולים ברשת של ‪3‬‬ ‫פאזה כדי שנוכל לצלם צילום רנטגן בכל מקום נתון בבית החולים‪.AC‬‬ ‫אחרי המצבר נשים נדנד שישנה את מתח ‪ DC‬למתח ‪ AC‬ב ‪.‫ניידות רנטגן‬ ‫יש לנו שתי סוגי ניידות –‬ ‫‪‬‬ ‫ניידת על מצבר‬ ‫‪‬‬ ‫ניידת על כבל‪.‬‬ ‫הבעיה היא ששקע בבית חולים יכול לתת עד ‪ 16‬אמפר אך לצורך צילום רנטגן אנו צריכים ‪ 50‬אמפר‪.‬‬ ‫כאשר אנו מצלמים צילום רנטגן אנו צורכים מחברת החשמל זרם של כ ‪ 50‬אמפר‪.‬המצבר יכול לתת זרם מאוד גבוה לזמן מאוד קצר‪.‬‬ ‫לכן אנו מחפשים מקור אנרגיה אחר כדי שיאפשר לנו צילום אך לא ישירות מחברת החשמל‪.‬‬ ‫אנו צריכים מצבר שייתן אנרגיה מספיקה לשנייה אחת‪.‬חשוב לציין שאנו לא מחברים את הניידת לחשמל בזמן צילום‪ .

‬‬ ‫הבעיה של ניידת עם מצבר –‬ ‫הצילום‪ .‬‬ ‫ניידת על כבל‬ ‫כבל גם הוא אוגר מטענים‪ .‬המנורה של התאורה‪ .‬אוגר אנרגיה‪ .‬הנסיעה כל אלה זוללים הרבה אנרגיה‪.‬סיבוב האנודה (כאשר לוחצים לחיצה ראשונית על כפתור ולא לוחצים‬ ‫ישר פעם נוספת על הכפתור בשביל צילום)‪ .‬‬ ‫כדי לשלוט על הזרם בתוך השפורפרת נשתמש בסריג‪.‬‬ ‫כדי לקבל צילומים קצרים עם ‪ mas‬יותר גבוה‪ .‬הכבל נטען לגובה‬ ‫המתח הגבוה שהרנטגנאי בחר‪.AC‬‬ ‫לאחר מכן אנו מבצעים שינוי נוסף למתח ‪ DC‬משום שבשביל לקבל צילום אנו צריכים לעבוד עם מתח‬ ‫ישר‪.‫למה אנו מבצעים את כל המעברים מ ‪ DC‬ל ‪ AC‬ואז שוב ל ‪? DC‬‬ ‫אנו מעבירים ממתח ‪ DC‬של המצבר ל ‪ AC‬בגלל שהטרנספורמטור המתח הגבוה יודע לעבוד רק עם‬ ‫מתח ‪.‬‬ ‫אחרי היישור בטרנספורמטור המתח הגבוה המתח שאנו מקבלים הוא הרבה יותר ישר‪.‬‬ ‫בזמן שהסוייץ' (ראה ציור במחברת) נמצא בין ‪ 0‬ל ‪ .‬‬ ‫כאשר רוצים לבצע צילום הסוויץ' זז מ ‪ 1‬שבו הוא היה קודם ל ‪.1‬ישנה טעינה של הכבל‪ .‬‬ .‬‬ ‫מצד אחד יש את המתח שבוחר הרנטגנאי ומצד שני ישנו את המתח הגבוה‪.2‬‬ ‫לכבל ישנה אנרגיה שמתפרקת דרך השפורפרת כלומר דבר ראשון נקבל מתח גבוה לשפורפרת‬ ‫ולאחר מכן נקבל קרינה וצילום‪.‬‬ ‫יתרונות הנדנד –‬ ‫‪‬‬ ‫מעביר למתח חילופין‪.‬‬ ‫משאנו עושים זה שכאשר סיימנו לעבוד עם הניידת אנו מטעינה אותה בחשמל‪.‬נעדיף להשתמש במיתוג משני‪.‬אפשר גם על ידי הכבל לאגור אנרגיה ובזמן הצילום‬ ‫להשתמש באנרגיה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר ישנו נדנד במתח הגבוה זה מקטין את המימדים של טרנספורמטור המתח הגבוה‪.

‬‬ ‫ברגע שרוצים להתחיל צילום הטיימר נותן פקודה לסריג שמתח הסריג יהיה כמתח הקטודה ואז‬ ‫השפורפרת יכולה להוליך מתח מהכבל דרך השפורפרת וכתוצאה מכך יתבצע צילום‪.‬‬ ‫כשנגמר הצילום הטיימר נותן פקודה לסריג להפסיק את ההולכה של השפורפרת‪ .‬‬ ‫חיסרון ‪ -‬הניידת עם כבל צריכה להיות ליד מקור חשמל כלומר היא כל הזמן מחוברת לשקע משום‬ ‫שאחרי הצילום האנרגיה‪ .‬ניידת זו בזמן צילום מחוברת לחשמל‪.‬‬ ‫יתרון של ניידת זו –‬ ‫‪‬‬ ‫מתח לא גלי‬ ‫‪‬‬ ‫זמן קצר‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Ma‬גבוה‪.‬‬ .‬‬ ‫כדי להסיע את הניידת על ידי מנוע צריך מצבר אם אין מצבר דוחפים אותה ידנית‪.‬המתח של הכבל יורד (ראה גרף במחברת) כלומר האנרגיה של הכבל‬ ‫משמשת לאנרגיה של הצילום‪.‬‬ ‫במצב זה ישנה טעינה של הכבל‪.‬‬ ‫הכבל נטען לאט ומתפרק בבת אחת‪ .‫מה שקורה זה שברגע הראשון המתח על הסריג הוא שלילי יחסית לקטודה ואין מעבר של זרם‬ ‫לשפורפרת כלומר אין זרם בשפורפרת בגלל שהסריג חוסם את המעבר של הזרם‪.‬זה מנתק את‬ ‫הזרם בשפורפרת והכבל נטען‪.

‬‬ ‫הקרינה בשיקוף היא לא רצופה‬ ‫איך השיקוף היה מתבצע פעם?‬ ‫החולה היה שוכב על השולחן והשפורפרת הייתה מתחת לשולחן‪.‬‬ ‫זמן השיקוף הוא יותר ארוך‪ .‬‬ ‫הקרינה הייתה פוגעת בפוליה והופכת לאור כתוצאה מכך התקבלה תמונה שמשתנה עם האיברים‬ ‫של החולה‪.‬‬ ‫שיקוף זה צילום לאורך זמן שמטרתו לראות משהו שנמשך לאורך זמן‪.‬‬ ‫החיסרון – החולה מקבל יותר קרינה‪.ma‬‬ ‫מה שאנו עושים בשיקוף זה מורידים ‪ ma‬ומעלים ‪.‬‬ ‫בגלל שהרופא היה עובד בחושך הוא היה צריך לתרגל את העיניים שלו לעבוד בחושך‪ .‬‬ ‫מעל החולה הייתה פלטה שבתוכה הייתה פוליה ומעליה הייתה זכוכית עופרת והרופא היה עומד‬ ‫מהצד ומסתכל בפוליה‪.‬אנו נלחץ על‬ ‫הכפתור ונבצע צילום‪.‬מה גם‬ ‫שהרופא עבד עם הרבה מילי אמפר והחולה היה מקבל הרבה קרינה‪.s‬‬ ‫ב ‪ kv‬אנו לא נוגעים בגלל שאנו לא רוצים לפגוע באיכות של הקרינה‪.‬‬ ‫בשיקוף עובדים בדרך כלל על מילי אחד או על מילי וחצי דבר זה מאפשר לנו לראות מה קורה תוך‬ ‫כדי פעולה כאשר אנו רוצים להתמקד במשהו ספציפי או שאנו רוצים לשמור משהו‪ .‬‬ ‫חיסרון – כמות התאורה הייתה יחסית קטנה כדי הרופא יוכל לראות היטב את התמונה‪.‬אנו צריכים לכך לשנות את אחד הפרמטרים ב ‪ mas‬ופרמטר זה יהיה‬ ‫‪.‫שיקוף –‬ ‫תוך כדי שיקוף אנו רואים מעברים ותנועתיות‪.‬‬ .‬‬ ‫הרגישות של העין היא מאוד גבוה וגילו שהעין הייתה הכי רגישה לפליטת אור בצבע של ירוק או צהוב‬ ‫לכן היו עושים את הפוליות בצבעים אלו‪.

‬‬ ‫כלומר ההגברה היא פי ‪100‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שכבה של פוטו קטודה‪.‬‬ ‫המגבר אור מקבל כמות אור נמוכה ומוציא כמות ואר גבוה‪.‬‬ ‫(הנוסחה היא חלוקת שטחים של שני המעגלים)‪.‬‬ ‫בנוסף יש בצדדים אלקטרודות נוספות שתפקידם הוא למנוע עיוות בתנועת האלקטרונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שכבה של אנודות‪.‬‬ ‫לגבר הדימות יש מספר שכבות –‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Impute phosphor‬שכבה של פוליה‪.‬‬ ‫מפעילים מתח של ‪ 40kv‬בין הקטודה לאנודה‬ ‫תפקיד‪ :‬למשוך את האלקטרונים‪ .‬‬ ‫במגבר אור סטנדרטי הקוטר של מבוא המגבר הוא ‪ 9‬אינץ (מקום כניסת קרני הרנטגן) בעוד שהקוטר‬ ‫של מוצא המגבר הוא ‪ 0.9‬אינץ (מקום יציאת פוטוני האור)‪.9‬אינץ‪.‬‬ ‫תפקיד‪ :‬היא הופכת את הפוטונים לאור נראה‪.‬‬ ‫מצידו האחד של מגבר התאורה נכנסת קרינת הרנטגן ומהצד השני יוצא אור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Output phosphor‬‬ ‫תפקיד‪ :‬ממירה את פגיעת האלקטרונים לפוטונים של אור‪.‫הרזולוציה שהרופא היה רואה את הצילום הייתה פחות טובה וכתוצאה מכך גם האבחון היה פחות‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫עם השנים זה הלך והתפתח ופיתחו מגבר אור‪.‬‬ ‫תפקיד‪ :‬הפיכת פוטונים של ואר לאלקטרונים‪.‬לגרום לאלקטרונים לעבור ביניהם‪.‬‬ ‫אנו מקבלים שני סוגים של הגברות –‬ ‫‪‬‬ ‫הגברה אופטית –‬ ‫האור יוצא מהפוליה הראשונה משטח עיגול שקוטרו הוא ‪ 9‬אינץ והוא מתרכז ויוצא בסופו של‬ ‫דבר מעיגול שקוטרו הוא ‪ 0.

50%‬‬ ‫כלומר ע"י צמצום השדה אנו מקבלים הגדלה‪.‬‬ ‫הגברה – מאותה יחידה לאותה יחידה‪.‬‬ ‫המרה – נכנס ביחידה אחת ויוצא ביחידה אחרת‪.‫‪‬‬ ‫הגברה אלקטרונית –‬ ‫ככל שהאנרגיה של האלקטרון שמגיע לפתח המוצא הוא יותר גבוה כך יפלטו יותר פוטוני אור‪.‬‬ ‫אם אנו רוצים לקלוט אזור גדול אנו צריכים קוטר גדול‪.‬‬ ‫במגבר אור שמגביר פי ‪ 4000‬הוא שווה ערך ל ‪ 56‬יחידות המרה של‬ ‫‪.‬‬ ‫ביציאה יש לנו ‪-‬‬ ‫בכניסה יש לנו‬ ‫‪ 14‬יחידות של‬ ‫קנדל = ‪cd‬‬ ‫מילירנטגן = ‪mr‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מטר בריבוע = ‪m‬‬ ‫זמן = ‪sec‬‬ ‫שוות ל ‪ 1000‬יחידות של הגברה‪.‬‬ ‫לרוב בחדרי ניתוח משתמשים במגבר תאורה בגודל של ‪ 12‬אינץ וזאת כדי לתפוס את כל האזור‬ ‫המצולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר לקבל גם הגדלה אופטית וזה מתקבל כאשר אנו מצמצמים את השדה משדה של ‪ 9‬אינץ‬ ‫לשדה יותר קטן‪.‬‬ ‫אותנו מעניין לדעת כמה אור יש ביציאה מקצב הקרינה בכניסה‪.‬‬ ‫מה נותן המגבר אור?‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר להשתמש בכמות קטנה של אור בכניסת המגבר ולקבל כמות גדולה של אור במוצא‬ ‫המגבר‪.‬‬ .‬‬ ‫סה"כ ההגברה האלקטרונית היא –‬ ‫‪4000 = 100 × 40‬‬ ‫כלומר כמות האור שיצאה ממגבר האור היא פי ‪ 4000‬מהכמות שנכנסה‪.‬‬ ‫אם נצמצם את השדה ל ‪ 6‬אינץ התמונה תגדל ב ‪.

‬התמונה תהיה מגורענת‪.‬‬ ‫כך נוכל לתת פחות ‪ ma‬בשפורפרת רנטגן עצמה ועדיין תשמר כמות גדולה של פוטוני אור שיצאו‬ ‫ממגבר הדמות‬ ‫הבעייתיות היא שאי אפשר להגדיל יותר מדי את המתח כי זה יגרום להורדת כמות הקרינה ואז לא‬ ‫נראה כלום‪.)ma‬‬ ‫כדי להוריד את כמות הקרינה נגדיל מתח גבוה בין הקטודות לאנודות בתוך מגבר התאורה‪.‬‬ ‫רעש = סיגנל לא רצוי‪.‬‬ ‫חלקיקים אלו כשהם מגיעים ברצף גדול אנו מקבלים תמונה חלקה אך אם הקצב שלהם איטי נקבל‬ ‫גרעון‪ .‬‬ ‫פוטונים הם חבילות אנרגיה (חבילת אנרגיה = קוונטיות)‪.‬‬ ‫אנו זקוקים למינימום קרינה על מנת לראות תמונה טובה לכן ברוב המערכות מגבילים את ה ‪ma‬‬ ‫לסדר גודל של ‪.‬‬ ‫אם כמות הקרינה תרד מתחת למינימום נקבל אפקט של רעש קוונטי ונראה זאת בתור תמונה‬ ‫מגורענת‪.‬‬ ‫ההגבר האופטי תלוי ביחס השדות בריבוע כלומר כמות האור ביציאה תהיה יותר קטנה ונצטרך‬ ‫לשלם על זה בכמות קרינה יותר גדולה (נצטרך לתת יותר ‪.‬‬ ‫יתרון – בקסטות רגילות אי אפשר לראות תנועתיות מהירה משום שאי אפשר להחליף הרבה‬ ‫קסטות בזמן קצר‪.‫על ידי הקטנת השדה אנו מרווחים הגדלה אך ההגברה תהיה פחותה‪.4 – 0.‬אם נקבל‬ ‫יותר התמונה תצא בהירה מדי‪.‬‬ ‫ה ‪ cine‬מתאים לצילומים מאוד מהירים שמדגמים תנועתיות מהירה‪.‬‬ ‫בין הטלוויזיה למסך אנו צריכים לקבל ‪ 1 volt‬אם נקבל פחות נקבל תמונה חשוכה מדי‪ .‬‬ .‬‬ ‫רעש בתמונה = סיגנל לא רצוי שמשפיע על התמונה‪.5‬‬ ‫אם ניתן פחות מזה נקבל רעש קוונטי‪.0.‬‬ ‫בעבר היה ניתן באמצעות המגבר דימות להשתמש בשלוש סוגי מצלמות –‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Cine‬כמו מצלמת קולנוע שאפשר להגיע עם מצלמה זו עד ל ‪ 50‬תמונות בשנייה‪.

‬‬ ‫אפשר לבצע ‪ cine‬דרך הטלוויזיה‪ .‬‬ ‫בראי הזה (העדשה) היה משהו מאוד מיוחד –‬ ‫אם יצא מהמגבר ‪ 100%‬אור אז הראי הזה (בניגוד לראי רגיל) היה מחזיר רק ‪ 80%‬מהאור כלומר‬ ‫‪ 80%‬היו הולכים ל ‪ cine‬או ל ‪ 105‬ו ‪ 20%‬לטלוויזיה‪.‬‬ ‫ה ‪ cine‬וה ‪ 105‬היו יכולים לשמור את התמונות‪.‬‬ ‫כאשר רצו לראות ב ‪ cine‬המראה זזה כך שהאור שפגע בה הלך לכיוון של ה ‪.‫‪‬‬ ‫פורמט של ‪ – 105‬מצלמה שאפשר להגיע איתה עד ל ‪ 12‬תמונות בשנייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טלוויזיה‪.‬‬ ‫כלומר בטלוויזיה ראו באותה שנייה שהרופא היה מצלם וזאת כדי לדעת אם הוא נמצא במקום הנכון‪.‬‬ ‫אי אפשר היה להעביר את התמונה ‪ 1005‬לטלוויזיה כי אז לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה‪.‬‬ ‫היום הראי כבר לא קיים והכל הולך אל בטלוויזיה‪.‬‬ ‫שלושת המצלמות עמדו כך ‪ -‬שמשני צדדי המפצל אור עמדו ה ‪ cine‬ופורמט ‪( 105‬כל אחד בצד‬ ‫אחר) והטלוויזיה עמדה ממול למפצל אור‪.105‬‬ ‫(ראה ציור במחברת)‪.‬‬ ‫במצלמה זו השתמשו לתנועות שהם יורת איטיות‪.‬‬ ‫מפצל אור – זו עדשה שתפקידה לשלוח את הקרני האור בצורה מקבילה‪.‬‬ .‬‬ ‫ה ‪ 20%‬היה מתבטא בכך שהיה אפשר לראות את הצילום גם על המסך‪.‬‬ ‫ישנן זוג מראות‪.‬‬ ‫כאשר רצו לראות בטלוויזיה המראות נעמדו בצד ואפשרו לאור ללכת לטלוויזיה‪.‬‬ ‫היום ישנה רק הטלוויזיה‪.‬ניתן לתת הרבה תמונות בקצב שאנו מעוניינים וגם אפשר לאגור‬ ‫אותם במחשב כך שאם נרצה לראות זאת אחר כך נוכל להציג על המחשב‪.cine‬‬ ‫כאשר רצו לראות בפורמט ‪ 105‬הראי עמד בכיוון ההפוך (הפוך למה שהיה עומד בשביל שהאור ילך‬ ‫לטלוויזיה) כך שהאור ילך ל ‪.

‬ויתרנו על המגבר דמות‪ .R.‬‬ ‫פעם ה ‪ ma‬היה יחסית גבוה לשיקוף של היום‪.‬‬ ‫היום הטכניקה (המכשור) של השיקוף ושל הצילום (צילום בזמן שיקוף) הם דומים חוץ מההבדל‬ ‫שבשיקוף הזמן יותר ארוך מצילום בזמן שיקוף ובצילום ה ‪ ma‬יותר גבוה משיקוף‪.‬‬ ‫פעם גם היו בשיקוף קסטות עם פילם – כאשר רצו לצלם בזמן השיקוף הקסטה הייתה מתמקמת‬ ‫מאחורי השפורפרת (לפני המגבר דמות) ואז היה מתבצע צילום‪.‫מה ההבדל בין שיקוף לסרט?‬ ‫ההבדל הוא ברמת הקרינה‬ ‫הצילומים הם ברמת קרינה יותר גבוהה כלומר התמונה יותר איכותית כי יש פחות רעש קוונטי‪.‬‬ .‬נרחיב בהמשך)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪( D.‬מצלמה ומערכת המראות‪.‬‬ ‫אם נסתכל על ההתפתחות של מערכת השיקוף –‬ ‫‪‬‬ ‫בהתחלה היה רק פוליה עם זכוכית עופרת‪.‬‬ ‫ה ‪ kv‬הוא אותו דבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר מכן – מגבר דמות ‪ +‬טלוויזיה‪.R.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ואז הגיע דור המחשב כלומר עם כבר פילם‪ .‬הכל הולך למחשב‪.‬‬ ‫בזמן שיקוף הקסטה הייתה זזה אחורה‪.‬‬ ‫כלומר צילום בזמן שיקוף עושים ברמת קרינה גבוהה יותר וזאת כדי להיפטר מרעש קוונטי‪.‬‬ ‫ב ‪ – D.‬‬ ‫אך בשיקוף אם נרצה לראות פריים אחד – לא נראה זאת באיכות טובה‪.

1‬‬ ‫שיטה עשרונית‬ ‫שיטה בינארית‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1001‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1010‬‬ ‫לדוגמא –‬ ‫‪ – 1010‬נכפול כל מספר ב ‪ 2‬ואז לפי המיקום של המספר (ספרת האחדות‪ ..‬‬ ‫‪1 x 23 = 8‬‬ ‫‪0 x 22 = 0‬‬ ‫‪1 x 21 = 2‬‬ ‫‪0 x 20 = 0‬‬ ‫‪8 + 0 + 2 + 0 = 10‬‬ .‬עשרות‪ ).‫שיטה בינארית –‬ ‫בשיטה זו יש לנו ‪ 2‬מספרים – ‪.0 .‬נעלה את ה‬ ‫‪ 2‬בחזקת המיקום (אחדות = ‪ .0‬עשרות = ‪ ..)3‬‬ ‫ולבסוף נחבר את המספרים שיצאו לנו‪.2‬אלפים = ‪.1‬מאות = ‪ .

‬‬ ‫נעביר את נקודות האור בצורה של סריקה (כמו שסורקים ספר – סורקים אות אות‪ .3v .‬‬ ‫הפולסים השליליים האלו מראים לנו איפה אנו‪.‬‬ ‫הסיגנל נע בין ‪.‬‬ .‬כוח אחד כלפי מעלה והשני כלפי מטה‪ .7‬אנו מקבלים צבע לבן‪.‬‬ ‫כדי לראות תמונה טובה אנו צריכים סנכרון – תיאום זמן‪.‬‬ ‫כדי שהקרן תזוז אנו נפעיל כוח מגנטי‪ .‬ברגע שפוטון פגע בנקודה מסויימת היא הופכת להיות מוליכה‪.‬שורות שורות‪.‬‬ ‫מסך הוא מבודד מבחינה חשמלית‪ .‬‬ ‫כל שורה מתבטאת בסיגנל חשמלי –‬ ‫‪‬‬ ‫כשהסיגנל הוא מאפס ומטה – אנו מקבלים צבע שחור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש פולס שלילי קצר שמראה שאנו נמצאים בין השורות (אם מקבילים את זה לסרט ‪ -‬זה מראה‬ ‫מעבר משורה לשורה)‪.‬נקודות אלו פוגעות במצלמה ואמורות להוציא תמונה‪.‫מצלמת הטלוויזיה –‬ ‫אנו מדברים על מכשיר חשמלי שיודע לקבל פוטונים של אור ולהפוך אותם לסיגנל חשמלי‪. -0.‬‬ ‫הסריקה מעבירה נקודת אור אחר נקודת אור מהמצלמה דרך כבל אל מסך הטלוויזיה ‪.‬‬ ‫עמוד עמוד)‪.‬על ידי כך הקרן תזוז‬ ‫בצורה אלכסונית‪.‬‬ ‫ברגע שגם הקרן (קרן = במסך הטלוויזיה יש קטודה שמפציצה אלקטרונים למסך) פגעה באותה‬ ‫נקודה‪ .‬הנקודה הופכת להיות סיגנל חשמלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל מה שביניהם – אנו מקבלים צבע אפור‪.+0.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשהסיגנל הוא ב ‪ – 0.‬‬ ‫התמונה בנויה מאינסוף נקודות של אור‪ .7v‬‬ ‫באות החשמלי שיוצרת מצלמת הטלוויזיה (ראה שרטוט במחברת) –‬ ‫‪‬‬ ‫יש פולס שלילי ארוך שמראה שאנו נמצאים בתחילת שורה (אם מקבילים את זה לסרט ‪ -‬זה‬ ‫מראה מעבר מעמוד לעמוד)‪.

7v‬נצטרך להקטין אותו ולהפך‪.+0.‬‬ ‫אמרנו שהסיגנל החשמלי הוא מ ‪ -0.‫בעבר הייתה מצלמה שצילמה את החולה‪ .‬‬ ‫בין מגבר הוידיאו למשוב מתבצעת פעולת חיסור כלומר – אם הסיגנל חלש מ ‪ 1 voult‬החיסור בין‬ ‫מגבר הוידיאו למשוב יהיה חיובי והמגבר יגביר את המתח עש שיהיה שהוא יגיע ל ‪.‬אם יש פחות מ ‪ 1 voult‬התמונה תצא כהה‬ ‫מדי‪.‬‬ ‫אם התמונה קצת חשוכה הרנטגנאי מסובב את המגבר כלומר הוא מעלה את הניגודיות וזאת כדי‬ ‫שהרופא יראה טוב‪.7v‬כלומר הוא באורך של ‪.1 voult‬‬ .‬מסך אחד שהיה נמצא בחדר‬ ‫הרופא ומסך שני של הרנטגנאי‪( .‬‬ ‫‪‬‬ ‫קרינה גבוהה מדי (כלומר הקרינה שנכנסת למגבר הדמות גבוהה מדי וכתוצאה מכך יוצא‬ ‫מהמגבר דמות יותר מדי אור)‪.‬‬ ‫היום בין מצלמת הטלוויזיה למסך של הרופא והרנטגנאי יש מגבר וידאו בלי כפתורי שליטה שנקרא‬ ‫‪.‬‬ ‫המשוב לוקח את התוצאה (גובה הסיגנל) שיש בכניסה למסך ומחזיר אותה בחזרה למגבר‪.‬‬ ‫בשביל כך יש לנו קופסא שנקראת משוב‪.7v‬כדי שנקבל את כל סולם הגוונים‪.‬‬ ‫אם התמונה תצא בהירה מדי זה יכול להיגרם משני דברים –‬ ‫‪‬‬ ‫הגבר לא נכון (כמו שפירטנו למעלה)‪.‬ראה ציור במחברת)‪.‬‬ ‫בקופסת שליטה היה כפתור שנקרא ‪( gain‬מגבר) הוא אחראי לבהירות ולניגודיות‪.3v .1 voult‬‬ ‫אם הסיגנל יהיה יותר מ ‪ 0.‬‬ ‫אנו רוצים שהסיגנל יהיה עד ‪ 0.1 voult‬‬ ‫אם הסיגנל גבוה מ ‪ 1 voult‬החיסור בין מגבר הוידיאו למשוב יהיה שלילי והמגבר יוריד את המתח‬ ‫עש שהוא יגיע ל ‪.‬‬ ‫כלל – אם יש יותר מ ‪ 1voult‬התמונה תהיה בהירה מדי‪ .‬הייתה קופסת שליטה‪ .‬הרנטגנאי מסובב את המגבר מוריד אותו ועל ידי כך הוא משחיר את‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫אם התמונה בהירה מדי‪ .)automatic gain control) AGC‬‬ ‫עדיין אנו רוצים לקבל בין המגבר למסך מתח של ‪ 1 voult‬אבל אנו רוצים שזה יהיה אוטומטי‪.

‬‬ ‫על ידי הסריג אנו בעצם ממתגים ושולטים על ה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשלוט על שניהם‪.‬‬ ‫(יכול להיות בעיה שהסיגנל גבוה מדי זה לא בגלל הגבר לא נכון אלא בגלל הקרינה ‪-‬‬ ‫אקספוזיציה לא נכונה ‪ /‬לא מתאימה)‬ ‫‪‬‬ ‫כדי שלא נקבל רעש קוונטי‪.‬‬ ‫כלומר ישנו משוב שהולך לשפורפרת ודבר זה הוא אוטומטי‪.‬‬ ‫ברגע שנפעיל מתח יותר שלילי על הסריג מאשר על הקטודה זרם האנודי לא יעבור‪.‬‬ ‫כדי לפתור את בעיה של קרינה חזקה מדי או פחותה מדי‪ .‬‬ ‫את ה ‪ AGC‬אנו מגבילים כך שהוא יוכל לבצע רק תיקונים קטנים וזאת –‬ ‫‪‬‬ ‫כדי שהחולה לא יקבל יותר מדי קרינה‪.‬במקום שהמשוב ילך למגבר הטלוויזיה‬ ‫ישנו משוב נוסף שהולך לקרינה ובעצם שולט עליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשלוט על ה ‪ – kv‬אפשר לשנות את המהירות של ארבעת הדיודות‪.ma‬‬ .‬‬ ‫במצב זה ה ‪ kv‬נשאר אותו הדבר אך לגבי ה ‪ ma‬נוכל לשלוט עליו על ידי הסריג וזאת בלי לקרר‬ ‫ולחמם את הפילמנט כמו השיטה הקודמת‪.‬‬ ‫איך אפשר אם כך לשלוט על הקרינה?‬ ‫ישנן ‪ 3‬אפשרויות –‬ ‫‪‬‬ ‫לשלוט על ה ‪ – ma‬בעצם נשלוט על הפילמנט כלומר נקרר אותו או נחמם אותו יותר‪.‬‬ ‫אפשר לייצר מערכת יעילה יותר וזאת על ידי שפורפרת עם סריג (כך משתמשים בחדרי אנגיו למשל)‪.‫כלומר עד שההפרש בין המשוב למגבר יהיה אפס‪.‬‬ ‫ברגע שנשים מתחים זהים על הקטודה ועל הסריג הזרם האנודי יוכל לעבור לעבר האנודה‪.‬‬ ‫(יכול להיות שהסיגנל נמוך מדי לא בגלל הגבר לא נכון אלא בגלל הקרינה – אקספוזיציה לא‬ ‫נכונה ‪ /‬לא מתאימה)‪.

‬‬ ‫לא נפרט על כל מרכיבי הדיגיטל יוניט קונטרול אך נתעכב של שני דברים – ‪D/A A/D‬‬ ‫‪ – A/D‬מאנלוגי לדיגיטלי – יחידה זו מקבלת את המתח בצורה אנלוגית (סיגנל חשמלי) והופכת אותו‬ ‫לסיגנל דיגיטלי (לשפה הבינארית)‪.‬‬ ‫כאשר הסיגנל נהפך מסיגנל אנלוגי לסיגנל דיגיטלי הוא נאגר בזיכרון‪ .‬יש ‪control ( cpu‬‬ ‫‪ )processing unit‬שהיא שולטת על היחידות של המחשב ובצד השני יש את המסך‪.(Digital control unit‬מסך‬ ‫אנו רוצים לקחת את הסיגנל של הטלוויזיה להעביר למחשב ולבסוף להציג אותו‪.‬‬ ‫אם נצר את המרווח בין הפולסים הקרינה תהיה יורת נמוכה לחולה כלומר החולה יקבל פחות קרינה‪.‫ישנו גם היום מכשור של דור ‪ 3‬כלומר אנו משתמשים עם מחשב‪.‬‬ ‫בו נגיד שנתנו סיגנל גבוה מדי‪ .‬‬ .‬במרכז יש את הדיגיטל קונטרול יוניט יש ‪-‬‬ ‫ממורי קונטרול ששולט על הזיכרון‪ .‬‬ ‫כדי שהרווחים בין פולס חשמלי אחד לשני יהיו קטנים יותר נצמצם את ה ‪.‬‬ ‫אם נקטע את הפולס בזמן השיקוף ניתן בעצם חצי מהמילי אמפר שבדרך כלל נותנים כאשר לא‬ ‫קוטעים את הקרינה ועל ידי כך "נחסוך" קרינה לחולה‪.sec‬‬ ‫כל פולס חשמלי אם נקביל זאת לספר הוא מעבר בין דף לדף והוא בעצם ה ‪( T‬זמן המחזור)‪.‬יש יחידה שעוזרת להציג את התמונה בסוף‪ .‬‬ ‫על ידי דבר זה נוצרה אפשרות לשמור את התמונות במחשב‪.‬‬ ‫‪ – D/A‬מדיגיטלי לאנלוגי ‪ -‬יחידה זו מקבלת את המתח בצורה דיגיטלית (השפה הבינארית) והופכת‬ ‫אותו לסיגנל אנלוגי (סיגנל חשמלי)‪.‬‬ ‫יש לנו ‪ 3‬יחידות (ראה ציור במחברת) –‬ ‫מצלמה – דיגיטל קונטרול יוניט )‪ .‬‬ ‫כדי להעביר למחשב צריך להעביר מסיגנל חשמלי לשפה הבינארית‬ ‫בצד אחד יש את מצלמת הטלוויזיה יוצא הסיגנל החשמלי‪ .‬כאשר הופכים בחזרה מסיגנל‬ ‫דיגיטלי לסיגנל חשמלי זה עובר למסך‪.‬ב ‪ kv‬לא נגענו ועל ה ‪ ma‬נוכל לשלוט על ידי הסריג‪.‬‬ ‫ככל שהחולה יקבל יותר קרינה – נקטע את הפולס הארוך‪.