‫מנהג הקטניות בפסח – גישה הלכתית מאוזנת‬

‫הרב צבי לשם‬
‫הקדמה‬
‫‪1‬בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך של שינוי בכל הקשור למנהג אשכנז שלא לאכול‬
‫קטניות בפסח‪ .‬כל שנכנס לסופרמרקט בפסח רואה מגוון רחב של מוצרים שכתוב‬
‫עליהם "קטניות" או "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד"‪ ,‬כשבהרבה מקרים אין תחליף‬
‫ל"ללא חשש קטניות" או שהתחליף יקר בהרבה מהמוצר עם קטניות‪ .‬מצב זה גורם‬
‫להפסד ממון רב (והרי התורה חסה על ממונם של ישראל‪ ,)2‬ומניעת שמחת יום טוב‬
‫אצל רבים‪ .‬וכן הוא גם "חומרא דאתי לידי קולא"‪ 3,‬שהרי בגללו יש אנשים שמקילים‬
‫יתר על המידה‪ .‬ההחמרה ללא צורך במנהג קטניות‪ ,‬שהוא חומרא ביסודו‪ ,‬אינו מתקבל‬
‫על הדעת‪ ,‬והוא בגדר דברי הרב יעקב עמדין ז"ל‪ ,‬שכתב בהקשר זה‪" ,‬ובאמת אין הדעת‬
‫סובלת כל החומרות המתחדשים בכל יום"‪ 4.‬הרבה פעמים אנו עדים לכך שההחמרה‬
‫‪1‬‬

‫מאמר זה הוא הרחבה של תשובה הלכתית שנשלחה לבני קהילתי "שירת שלמה" באפרת באדר שני‪ ,‬תשע"א‪ .‬התשובה היתה‬

‫לעיני מו"ר הרה"ג ר' יהושע רייך שליט"א‪ ,‬שהסכים עם מסקנותיו‪ .‬תודה לבני ר' ציון נ"י ולידידי הרב חנן מוריסון שליט"א‪ ,‬הרב‬
‫דוד ספרלינג שליט"א והרב דוד פינק שליט"א‪ ,‬שהאירו את עיני בשיחות ובמקורות חשובים‪ .‬תודה גם לבני ר' אליהו נ"י על עזרה‬
‫בעריכה‪ .‬תודה מיוחדת לר' אהרן ביג'ל‪ ,‬הספרן הראשי בספריה שליד ישיבת הר עציון באלון שבות‪ ,‬ששם נעשה הרבה מהמחקר‬
‫למאמר‪ .‬המאמר אינו מתיימר להקיף את כל תת‪-‬הנושאים הקשורים למנהג הקטניות‪ ,‬אלא בהגדרות בסיסיות ובנושאים של שמן‬
‫קטניות וביטול קטניות בתערובת‪.‬‬
‫‪ 2‬חולין מט‪ :‬וגם ראוי לציין שחלק מהשמנים "ללא חשש קטניות" מאד לא בריאים‪ ,‬וחז"ל כבר קבעו ש"חמירא סכנתא מאיסורא"‪,‬‬
‫חולין י‪ .‬חשוב לציין גם שההחמרה במנהג הקטניות מקשה על אשכנזי הרוצה להתארח אצל חברי הספרדי בפסח ולכן מהוה "קולא"‬
‫באהבת ישראל‪.‬‬
‫‪ 3‬וכדברי הראי"ה קוק ז"ל בשו"ת אורח משפט א"ח ס' קיא; "אם נאסר אפילו דברים הבאים על ידי המצאה חדשה שלא היה מעולם‬
‫כלל‪ ,‬יאמרו שהרבנים חפצים להחמיר מלבם ואינם חסים על הצבור‪ ,‬ובזה יש נתינת יד לפרצות גדולות‪ ,‬ד' ישמרנו"‪ .‬ולכן בשנת‬
‫תשס"ז פרסם "מכון שילה" בירושלים‪ ,‬תחת ראשותו של הרב דוד בר‪-‬חיים שליט"א‪" ,‬פסק הלכה בענין מנהג אי‪-‬אכילת קטניות‬
‫בפסח"‪ http://hayamin.org/forum/index.php?topic=3496.0 ,‬ובו היתר גורף לאשכנזים בארץ ישראל לאכול קטניות בפסח‬
‫על פי הטענה (המוזרה לדעתנו) שאין מנהג בארץ ישראל להימנע מקטניות‪ .‬פסק הזה שזכה להתנגדות של שאר רבני ישראל (כולל‬
‫פוסקים ספרדים)‪ ,‬זכה גם לפרסום רב בתקשורת; ‪ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3382136,00.html‬וידוע לנו‬
‫על מקרים של יהודים אשכנזים פשוטים שהחליטו לסמוך על ה"היתר" החדש‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫שו"ת שאלת יעב"ץ ב‪:‬סה‪ .‬אבל מצד שני אי אפשר להתעלם ממנהג שנהוג בכל קהילת אשכנז קרוב לאלף שנה‪ ,‬ושנפסק להלכה‬

‫ברמ"א‪ ,‬ושהרבה מגדולי הפוסקים הדגישו את גדול תוקפו‪ .‬עי' דברי שו"ת תשובה מאהבה לרב אלעזר פלקלס ז"ל‪ ,‬ח"ב ס' רנט‪:‬יח;‬
‫" אף אם יתכנשון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו וכל גדולי ישראל אף עמהם‪ ,‬לענ"ד אין בידם להתיר אורז ומיני‬

‫‪1‬‬

‫במנהג קטניות (שלפעמים מהווה רוב השאלות שרב בישראל נשאל בהלכות פסח!) באה‬
‫על חשבון "חומרות" הרבה יותר חשובות כמו הקפדה על מצה שמורה לכל ימי החג‪,‬‬
‫איסור מצה עשירה לאשכנזים‪ ,‬ואי‪-‬מכירת חמץ בעין ב"מכירת חמץ"‪ 5.‬אין בכוונתנו‬
‫לכתוב מאמר מקיף על נושא הקטניות‪ ,‬שעליו כבר נכתב הרבה‪ 6,‬אלא לברר את הדין‬
‫הפשוט לפי מנהג אשכנז‪ ,‬האוסר אכילת קטניות בפסח‪ ,‬ואפילו לפי המנהג המחמיר‬
‫הרווח שלא להשתמש ב"שמן קטניות" בפסח (על אף שיש מחלוקת אחרונים אם השמן‬
‫נכלל במנהג או לא‪ ,‬עיין להלן)‪.‬‬
‫הרקע ההלכתי‬
‫על פי הגמרא‪ ,‬אין בקטניות שום אפשרות של חימוץ‪ ,‬שקיימת רק בחמשת מיני דגן‪.‬‬
‫"משנה‪ :‬אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין‬
‫ובשיפון ובשיבולת שועל"‪ .‬ובגמרא‪" ,‬הני אין אורז ודוחן לא‪ .‬מנהני מילי? אמר רבי‬
‫שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב‪ ,‬אמר קרא‬
‫לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות‪ ,‬דברים הבאים לידי חימוץ אדם‬
‫קטניות בפסח"‪ .‬ועי' ערוך השלחן א"ח ס' תנג‪:‬ד; "והמפקפקים והמקילים בזה מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת‬
‫חטא ואין בקיאין בדרכי התורה" [כל ההדגשים במאמר שלי]‪ .‬ועי' גם שערי תשובה א"ח תנג ס"ק א‪ ,‬התקפה חריפה נגד נסיון‬
‫לבטל את המנהג‪ .‬וכתוב בשו"ת חתם סופר א"ח ס' קכב; "אפילו אם יהיה טעם להתיר‪ ,‬מ"מ היינו בקבוץ כל או רוב חכמי אנשי‬
‫מדינת אשכנז אשר הם קבלו עליהם הגזירה מעיקרא"‪ .‬ועי' על דבריו בשו"ת מלמד להועיל ס' פד‪ .‬ועי' שו"ת דבר חברון לרב דב‬
‫ליאור שליט"א‪ ,‬א"ח ס' תק; שאי אפשר לבטל את הגזירה בימינו "מכיון שאין לנו בית דין שגדול מבית הדין שתיקן את הגזירה"‪.‬‬
‫אבל עיין לקמן הערה ‪ 62‬בשם שו"ת אגרות משה ודו"ק‪ .‬ועי' ספר מנהגי ארץ ישראל לר"י גליס‪ ,‬עמ' קכד‪-‬קכה‪ ,‬שבתקופות שונות‬
‫אפילו ספרדים בארץ ישראל נזהרו מסוגים מסוימים של קטניות בפסח‪.‬‬
‫‪ 5‬לגבי מצה שמורה לכל ימי החג עי' שלחן ערוך א"ח תנג‪:‬ד‪ ,‬ביאור הלכה ד"ה טוב לשמרן‪ ,‬וערוך השלחן שם ס' כ‪-‬כג‪ .‬לגבי איסור‬
‫מצה עשירה לאשכנזים (חוץ ממקרים מסוימים)‪ ,‬עי' שלחן ערוך א"ח תסב‪:‬ד בדברי הרמ"א‪ ,‬משנה ברורה ס"ק טו‪ ,‬יח‪ .‬לגבי מכירת‬
‫חמץ‪ ,‬עי' שלחן ערוך א"ח תמח‪:‬ג‪ ,‬ובנושא כלים ואחרונים שם שהעלו כמה ספקות לגבי אופי המכירה‪ ,‬ואין כאן מקום להאריך‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫עי' ספר מועדים בהלכה לרב שלמה יוסף זוין ז"ל‪ ,‬עמ' רנה‪-‬רסב‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית כרך טז‪ ,‬עמ' קא‪-‬קז‪ ,‬ומאמרו של הרב‬

‫יהודה פריס שליט"א‪" ,‬קטניות בפסח"‪" ,‬תחומין" יג'‪ ,‬תשנ"ב‪-‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .321-381‬עי' גם ספר מנהגי ישראל לרב פרופ' דניאל‬
‫שפרבר שליט"א‪ ,‬כרך ב‪ ,‬עמ' קמז‪-‬קמט‪ .‬ועי' בספרו של פרופ' ישראל תא‪-‬שמע ז"ל‪" ,‬מנהג אשכנז הקדמון"‪ ,‬עמ' ‪ ,673-686‬הדן‬
‫ב"חידת" מקור המנהג‪ .‬לדעת תא‪-‬שמע מקור המנהג אינו בהלכות פסח‪ ,‬אלא בהלכות יום טוב‪ .‬וע' ביאור הגר"א‪ ,‬תנ"ג‪:‬א‪ ,‬ד"ה ויש‬
‫אוסרים‪ ,‬והמנהג כו'‪ .‬תיאוריה אחרת נמצאת במאמר של הרב בר‪-‬חיים (עי' הערה ‪" ,)1‬קטניות מן התורה מנין"‬
‫‪ http://www.machonshilo.org/en/eng/list-articles/47-hagim/286-2009-04-05-12-06-44‬תחת הכותרת המשנית‬
‫"הצעה חדשה למקור המנהג"‪ .‬הרב בר‪ -‬חיים טוען שהמקור של הימנעות מקטניות בפסח בהשפעה קראית‪ .‬אבל "גילוי" זה כבר‬
‫מובא על ידי הרב זוין מספרו (עמ' רנז) בשם שו"ת בשמים רא"ש הידוע כזיוף (כמו שגם הרב זוין מזכיר)‪ .‬הרב זוין מגדיר את‬
‫הרעיון "השערה מוזרה"‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫יוצא בהן ידי חובתו במצה‪ ,‬יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון‪ .‬מתניתין‬
‫דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר‪ ,‬אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת"‪ 7.‬לגבי דעתו‬
‫של רבי יוחנן בן נורי שגם אורז מן דגן הוא‪ ,‬הגמרא קובעת‪" ,‬לית דחייש להא דרבי‬
‫יוחנן בן נורי‪ ,‬דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר‪ ,‬אורז מין דגן הוא‪ ,‬וחייבין על חימוצו כרת‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח"‪ ,8‬וכך נפסק להלכה‪.‬‬
‫המקור הראשון שבו מוזכר המנהג להימנע מקטניות בפסח הוא בהגהות רבנו פרץ‬
‫לספר מצוות קטן ממאה ה‪ .31 -‬בסימן רכב הערה יב‪ ,‬הוא מסביר שטעם הגזירה ש"כיון‬
‫דקטניות מעשה קדרה הוא‪ ,‬ודגן נמי מעשה קדרה הוא‪ ,‬אי הוי שרינן קטניות‪ ,‬אולי אתי‬
‫לאחלופי‪...‬וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו חמשת המינים‪ ,‬ולכן אתי‬
‫לאחלופי"‪ .‬זאת אומרת שהטעם הראשון לאיסור קטניות הוא החשש מפני בלבול בין‬
‫תבשיל של קטניות ותבשיל של דגן‪ ,‬או בין קמח קטניות לקמח דגן‪ ,‬העלול להפוך לחמץ‬
‫גמור‪ 10.‬לגבי תוקפו של המנהג הוא כותב‪" ,‬קשה מאד הדבר להתיר דבר שנוהגים בו‬
‫איסור מימי חכמים קדמונים"‪ .‬הבית יוסף‪( 11‬אחרי שהוא קורא לאיסור קטניות "מנהג‬
‫שטות") מוסיף עוד הסבר‪" ,‬גם פעמים תבואה מעורבת בהם ואי אפשר לבררו יפה"‪.‬‬
‫הביאור הלכה‪ 12‬מוסיף טעם שלישי שדומה לראשון‪" ,‬שיש מיני חטים‪...‬נראות כמיני‬
‫‪13‬‬
‫זרעונים‪ ,‬ועל כן אסרו כל מיני זרעונים"‪.‬‬
‫בשלחן ערוך‪ 14‬נפסק להלכה‪..." ,‬אבל לא באורז ושאר מיני קטניות‪ ,‬וגם אינן באים לידי‬
‫חמוץ‪ ,‬ומותר לעשות מהם תבשיל"‪ .‬על כך מוסיף הרמ"א‪" ,‬הגה‪ ,‬ויש אוסרים‪ ,‬והמנהג‬
‫באשכנז להחמיר‪ ,‬ואין לשנות‪ .‬מיהו‪ ,‬פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל‪,‬‬
‫וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם‪...‬וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית‪."...‬‬
‫‪ 7‬פסחים לה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫פסחים קיד‪ :‬שמעתי ממו"ר הרב ריי ך שהעובדה שמצאנו בין הספרדים עדות שהחמירו באורז דוקא ולא בשאר הקטניות‪ ,‬אולי‬

‫נובעת משיטתו של ר' יוחנן בן נורי‪.‬‬
‫‪9‬רמב"ם הלכות חמץ ומצה ה‪:‬א‪ .‬שלחן ערוך א"ח תנג‪:‬א‪.‬‬
‫‪ 10‬עי' חיי אדם קכז‪:‬א‪ ,‬שהחשש הוא מטעות בהלכה (ולא מטעות במציאות)‪.‬‬
‫‪ 11‬אורח חיים תנג ד"ה ויש אוסרים‪.‬‬
‫‪ 12‬תנ"ג‪:‬א‪ ,‬ד"ה ויש אוסרים‪.‬‬
‫‪ 13‬ואולי יש עוד טעם נסתר‪ .‬עי' באר היטב א"ח ס' קלא ס"ק יז; " בני אוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין אפים‬
‫משום דדמי לאבילות המתגלגל"‪ ,‬אבל אין לנו עסק עם נסתרות‪.‬‬
‫‪ 14‬אורח חיים תנ"ג‪:‬א‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הרמ"א מגדיר את מנהג אשכנז לגבי קטניות בפסח‪ ,‬וקובע‪:‬‬
‫‪ .3‬אסור לאשכנזים לאכול קטניות בפסח‪ ,‬ואין לשנות‪.‬‬
‫‪ .2‬קטניות בטלות בתוך תערובת ולכן תערובת שיש בה קטניות מותרת באכילה (בכמה‬
‫הם בטלים – עיין לקמן)‪ .‬אמנם אם יש גרגרי קטניות שניכרים בתוך התבשיל חייבים‬
‫‪15‬‬
‫להוציאם‪.‬‬
‫‪ .1‬מותר להדליק בשמן של קטניות‪ ,‬כי אין בהן איסור הנאה‪ ,‬רק איסור אכילה‪ .‬מכאן גם‬
‫משמע לכאורה שאסור לאכול שמן העשוי מקטניות (ועיין להלן)‪.‬‬
‫‪ .4‬אין איסור "בל יראה" ו"בל ימצא" בקטניות ולכן מותר להשהות אותם בבית בפסח‪.‬‬
‫לאור כל הנ"ל מוטל עלינו החובה לברר שני סוגיות עקרוניות‪ :‬האם יש מקום להקל‬
‫יותר בשמן קטניות מאשר בקטניות עצמן‪ ,‬וביטול הקטניות בתערובת‪ .‬אבל קודם כל‬
‫עלינו לברר מה מוגדר כקטניות וכלול בתוך הגזירה‪.‬‬

‫הגדרת קטניות‬
‫בספרות ההלכתית לא מצאנו הגדרה ברורה של הקטניות‪ 16,‬אבל על פי האמור בסעיף‬
‫הקודם ניתן לשאוב כמה רמזים‪ .‬מהגמרא למדנו שאורז ודוחן הם מינים שדומים למיני‬
‫דגן‪ ,‬אלא "שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון"‪ 17.‬לפי הגהות רבנו פרץ לסמ"ק הם‬
‫מינים שעושים מהם "מעשה קדירה" או "פת" (זאת אומרת שטוחנים אותם למין קמח‬
‫שממנו אופים סוג של לחם או עוגה)‪ .‬לפי דברי הבית יוסף נראה שהם מיני אוכל‬
‫שמצוי בהם תערובת של גרעיני חיטה וכדומה‪ ,‬ושקשה לברור אותם היטב‪ .‬על פי‬
‫הביאור הלכה מדובר במיני "זרעונים" מכיון שהם נראים כמו מיני חיטה‪ .‬באחרונים‬
‫‪ 15‬משנה ברורה שם ס"ק ח‪ ,‬ועוד אחרונים‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫עי' רמב"ם הלכות כלאים א"ח; "הזרעונים נחלקין לשלשה חלקים‪ .‬האחד מהן הוא הנקרא תבואה‪...‬והשני מהן הוא הנקרא‬

‫קטניות‪ .‬והן כל זרעים הנאכל לאדם חוץ מן התבואה‪ .‬כגון הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשומין והפרגין והספיר‬
‫וכיוצא בהן‪ .‬והשלישי מהן הנקרא זרעוני גנה‪ "...‬ועי' ספר סידור פסח כהלכתו לרב שלמה זלמן גרוסמן שליט"א‪ ,‬ח"א טז‪:‬ג שכתב‬
‫ע"פ הרמב"ם; "כל גרעיני זרע שזורעים אתו ומצמיח גרעינים כמותו‪ ,‬והזרע נאכל‪ ,‬ולא נוסף עליו בשר (למעט עגבניות ומלפפונים‬
‫שיש על הזרע בשר)‪ ,‬הרי הן בכלל קטניות (והגדל על העץ אינו בכלל קטניות)"‪ .‬אבל צ"ע אם הגדרת "קטניות" לענין כלאים זהה‬
‫להגדרת "קטניות" לענין פסח‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫בהיתר הקינואה של ארגון הכשרות ‪( STAR-K‬עי' להלן) הם כותבים בין היתר שבדקו ומצאו שהקינואה אכן "באה לידי‬

‫סירחון"‪http://www.star-k.org/kashrus/kk-passover-quinoa.htm .‬‬

‫‪4‬‬

‫‪18‬‬

‫מצאנו עוד הגדרה‪ ,‬שלפיה יש לאסור מינים שגדלו "בשרביטים דומה לגידול קטניות"‪.‬‬
‫אבל ברור שלא נוהגים להחמיר בכל המינים שנכנסים לקריטריונים אלה‪ .‬וכמו שכתב‬
‫הרב משה פיינשטיין ז"ל באגרות משה‪" ,19‬אין זה ענין כלל‪ ,‬שכל הדברים העושין מהם‬
‫קמח נאסרו ממנהג זה‪ ,‬דאין לך דבר העושין ממנו קמח כתפוחי אדמה‪ ,‬לא רק במדינה‬
‫זו [ארצות הברית]‪ ,‬אלא גם ביוראפ [אירופה] במקומותינו וגם בדורות הקודמים‪,‬‬
‫ומעולם לא חשו לאסור זה‪ 20.‬וכן הטעם שמיני חטים מתערבין בהם‪ ,‬שכתב הטור‪ ,‬נמי‬
‫אינו כלל שכל המינים שיש לחוש למיני חטים ושעורים שיתערבו נהגו לאסור"‪ .‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪ ,‬בין גדולי האחרונים מצויים אלה שפוסקים שמכיון שאין הגדרה‬
‫‪21‬‬
‫ברורה‪ ,‬רק מינים שהיו כלולים בתוך המנהג המקורי אסורים‪ ,‬ואין להוסיף עליהם‪.‬‬

‫שמן קטניות‬
‫לגבי שמן העשוי מקטניות‪ ,‬החיי אדם מדייק מדברי הרמ"א הנ"ל‪" ,‬וכן מותר להדליק‬
‫בשמנים הנעשים מהם"‪ ,‬שהשמן מותר רק בהנאה‪ ,‬אבל אסור באכילה‪ 22.‬אבל דיוק הזה‬
‫אינו מוסכם על כל הפוסקים‪ ,‬וכותב בעל ספר מרחשת‪ ,‬שהרמ"א מדבר על שמנים‬
‫שנעשים מקטניות שלא בררו אותם מתבואה בערב פסח‪ .‬הוא גם טוען שהשמן נחשב‬
‫‪ 18‬ט"ז‪ ,‬תנ"ג ס"ק א‪ .‬דבריו מובאים גם בשו"ת אבני נזר לרב אברהם בורנשטיין ז"ל‪ ,‬א"ח ס' תקלג‪ .‬ועי' שו"ת דבר חברון א"ח ס'‬
‫תקד; "הגדר של קטניות הוא גרגרים שאכלו אותם או טחנו אותם"‪.‬‬
‫‪ 19‬שו"ת אגרות משה א"ח ח"ג ס' סג‪.‬‬
‫‪ 20‬אבל עי' חיי אדם בנשמת אדם כ‪ ,‬שנוטה להחמיר בתפוחי אדמה וכמו שהחמירו כמה קהילות לדבריו‪ .‬ועי' ספר פסקי תשובות לרב‬
‫שמחה רבינוביץ שליט"א‪ ,‬ח"ה ס' תנג הערה ‪" ;13‬וידוע מה שאמר הגה"ק מצאנז זי"ע שהחיי אדם רצה לאסור דבר שחיי אדם תלוי‬
‫בו‪...‬בעל התפארת שלמה מרדאמסק זי"ע אמר שצריכים לתת הודאה על שלא היה בזמן הגאונים תפוחי אדמה‪ ,‬כי אילו היה מאכל זה‬
‫בימי הגאונים היו אוסרים אותו לפסח מחמת גזירת קטניות משום שעושין מהם קמח"‪ .‬ועי' בספר הליכות שלמה לרב שלמה זלמן‬
‫אויערבאך ז"ל על הלכות פסח עמ' פט‪ ,‬סעיף יז‪ ,‬שהמנהג להחמיר בשמן כותנה‪ ,‬ועל זה בהערה כח; "ואף בתפוחי אדמה הי' מקום‬
‫להחמיר שהרי גם הם קטניות‪ ,‬וכמש"כ החיי אדם‪...‬אולם לא נתקבל דבר זה כלל‪ ,‬דכיון שהם גדולים ולא מיחלפי בחטאים לא נתנו‬
‫עליהם דין קטניות‪ ,‬ואפילו גרעיני בטנים נמי סו"ס גדולים הם יותר מגרגרי חטה [ולכן יש מי שמתיר שמן בוטנים]‪ ,‬אבל זרעוני‬
‫כותנה שהם קטנים טפי שפיר מיחלפי בחטים"‪ .‬יוצא לפי דבריו שדין שמן כותנה חמור מדין שמן בוטנים‪ ,‬וכדמוני שזה חידוש‪.‬‬
‫המקור לדבריו על תפוחי אדמה בדברי הפרי מגדים‪ ,‬אשל אברהם‪ ,‬תס"ד‪:‬א‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫שו"ת אורח משפט א"ח ס' קח‪-‬קיד‪ ,‬שו"ת אגרות משה א"ח ח"ג ס' סג‪ .‬ועי' גם שו"ת באהלה של תורה לרב יעקב אריאל‬

‫שליט"א‪ ,‬ח"ב ס' סז‪ ,‬שמדייק מדברי הרמ"א שדבר שברכתו "שהכל" (ולא "בורא פרי האדמה") אינו יכול להיחשב קטניות‪.‬‬
‫‪ 22‬נשמת אדם ס' לב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫"זיעה בעלמא"‪ ,‬וכשמדובר במנהג‪ ,‬אין ה"זיעה" נאסרת‪ 23.‬מסקנתו שכל השמנים‬
‫הנעשים מקטניות לפני החג בהכשר לפסח‪ ,‬מותרים בפסח‪ 24.‬ואפילו אם נאמר שהמנהג‬
‫אינו כן ושהאשכנזים בכל זאת אינם אוכלים שמן קטניות בפסח‪ ,‬בכל זאת מצאנו גדולי‬
‫אחרונים שהקלו בשמנים מסוימים בצירוף עוד סניף להקל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בתשובה‬
‫מפורסמת הרב קוק ז"ל התיר שמן שומשום המופק בתהליך יבש‪ ,‬וכתב בחריפות לבטל‬
‫את דברי המחמירים (הבד"ץ חסידים של ירושלים)‪ ,‬בטענתו שמכיון שתהליך יצור זה‬
‫חדש‪ ,‬אי אפשר להגיד שהתוצר כלול במנהג‪ ,‬כי אין לגביו כל מנהג‪ .‬הוא מוסיף שלגבי‬
‫איסור קטניות‪ ,‬שהוא חומרא בעלמא‪ ,‬מספיק שנשמור את המנהג הקיים‪ ,‬וחבל להוסיף‬
‫עליו‪ ,‬בודאי כשזה גורם הפסד ממון‪ 25.‬וכן הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה‪,‬‬
‫בדיון על בוטנים בפסח‪ ,‬מסביר שאלה אינם כלולים בתוך המנהג‪ ,‬ושאין להוסיף דברים‬
‫חדשים לאיסור קטניות‪ ,‬שהוא מנהג המבוסס על טעמים חלשים‪ .‬ולכן‪ ,‬הוא מסכם‪ ,‬אין‬
‫בעיה בזה שנותנים הכשר לשמן בוטנים לפסח‪ 26.‬בדומה לכך מצינו את הסויה‪ ,‬שהוא‬
‫‪23‬ספר מרחשת לרבי חנוך העניך אייגש ז"ל‪ ,‬ח"א‪ ,‬ס' ג‪ .‬הנשמת אדם שם סובר שגם ה"זיעה" של הקטניות אסורה‪.‬‬
‫‪ 24‬ספר מרחשת שם‪ .‬וכבר קדם לו בזה הרב יצחק אלחנן ספקטור ז"ל‪ ,‬שו"ת באר יצחק ס' יא‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫" קונטרס על דבר הכשר השמן הנעשה משומשומין יבשים שלא נלתתו בשימור לשם פסח"‪ ,‬יפו תרס"ט‪ ,‬ובשו"ת אורח משפט‬

‫א"ח ס' קח‪-‬קיד‪ .‬בתשובות אלה הרב קוק הרחיב את הדיבור בעניני כללי הפסיקה‪ ,‬ובין היתר כתב (ס' קיב) "כמה תשומת לב אנו‬
‫צריכים כשאנו באים להחמיר‪ ,‬במה שעל פי דין ראוי להקל בו‪ ,‬שלא יצא שכרנו בהפסד של כפלי כפלים‪ ,‬שמטעם זה אסור לאסור‬
‫את המותר"‪ .‬על מחלוקת הזאת בין הרב קוק ובין הבד"ץ עי' מאמרו של ד"ר חגי בן‪-‬ארצי‪" ,‬אידיאולוגיה ופסיקת ההלכה‪ :‬דרכו של‬
‫הראי"ה כפוסק"‪http://www.lifshiz.macam.ac.il/documents/ben-artzi.doc ,‬‬

‫ומן הראוי לציין ש"מרגלא בפומייהו‬

‫דאנשי" שהרב קוק "מתיר שמן קטניות"‪ ,‬וכמו שכתב הרב יואל בן‪-‬נון שליט"א בספרו" נס קיבוץ גלויות" בעמ' ‪" ;36-31‬הראי"ה‬
‫קוק התיר שמן קטניות לכתחילה‪ ,‬משום שבימינו אין מזקקים אותו בעזרת מים כמו שהיה בימיהם‪ ,‬ולפיכך אין מקום לגזירה‬
‫כלל‪....‬אכן‪ ,‬כל מבין בהלכה ובמנהגי אשכנז יכול להשתמש בשמן קטניות ללא כל חשש"‪ .‬לענ"ד הדברים אינם מדוייקים כלל‪,‬‬
‫והפסיקה של הראי"ה (וגם של בעל האגרות משה שנביא בסמוך) מבוססת על ההנחה שהמנהג לאסור שמן קטניות‪ ,‬וההיתר מוגבל‬
‫למקרים מסוימים‪ .‬לכן מפתיע שגם הרב פריס במאמרו‪ ,‬עמ' ‪ ,372‬מתיר שמן קטניות לגמרי‪ ,‬בניגוד לדברי בעל האגרות משה‬
‫והראי"ה‪ .‬הרב פריס שם מוסיף עוד צד קולא; " על פי רוב השמן הנאכל אינו נאכל אלא בתערובת‪ .‬ממילא ניתן להוסיף עוד סניף‬
‫לקולא‪ ,‬והוא דברי בעל פרי‪-‬חדש‪ ,‬שהתיר לבטל קטניות לכתחילה"‪ .‬אבל אע"פ שהרב פריס מציין (עמ' ‪ )327‬כמה אחרונים שהבינו‬
‫כך בדברי הפר"ח‪ ,‬כמו כף החיים תנ"ג ס"ק כה‪ ,‬המעיין בפר"ח תנ"ג‪:‬א יראה שאין הדברים מפורשים כלל‪ .‬וע' שו"ת פלא יועץ לרב‬
‫אביעד סטולמן שליט"א‪ ,‬א"ח ס' כו‪:‬ה שהעיר על אי הדיוק בדברי הפר"ח ע"י חלק מהאחרונים‪ .‬אגב ראוי לציין שבעמ' עמ' ‪371-‬‬
‫‪ 373‬הרב פריס מביא שו"ת חתם סופר א"ח ס' קכא‪ ,‬המתיר לאפות מצות מקמח קטניות אם עושה היכר בינן לבין מצות מצוה‪ ,‬מבלי‬
‫לציין שהח"ס דן במצב של "יוקר" ו"חצי רעב"‪ ,‬וכמו שהרב זוין מביא בשמו בעמ' רס‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫שו"ת אגרות משה א"ח ח"ג ס' סג‪ .‬בין היתר הוא כותב‪" :‬ולכן אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע‬

‫ומפורסם‪ .‬וגם יש ליתן טעם דדין מה שנאסר במנהג הא אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים‪ ,‬אלא שהנהיגו את העם להחמיר שלא‬
‫לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים דחשש מיני דגן שנתערבו שקשה לבדוק ומפני שעושין קמחים‪ ,‬אבל כיון שלא‬
‫תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח‪ ,‬אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה‬

‫‪6‬‬

‫סוג אוכל חדש וכן לא היה כלול בתוך הגזירה של קטניות‪ ,27‬ולכן יש שמתירים את‬
‫השמן שהופק ממנה‪ ,‬גם מכיון שמייצרים אותו בתהליך שאינו מצריך שימוש במים (כמו‬
‫‪28‬‬
‫היתר הרב קוק הנ"ל)‪ .‬לכן יש להתיר גם את שמן קנולה‪ ,‬כי גם הוא נעשה ממין חדש‪.‬‬
‫לאור כל הנ"ל‪ ,‬ברור שיש לסמוך על המקילים בסוגי שמן לפחות במקרים שיש צד‬
‫קולא או ספק נוסף‪ ,‬כמו בבוטנים‪ ,‬סויה‪ ,‬קנולה וכותנה‪ 29.‬ואף על פי שמצאנו בין גדולי‬
‫הפוסקים גם מחמירים בשמנים השונים‪ 30,‬אין צורך להחמיר‪ ,‬וכמו שכותב בעל אור‬
‫החיים הקדוש‪" ,‬וקי"ל כל ספק שבתקנות ואין צורך לאומר במנהגים לקולא"‪ 31.‬לכן די‬
‫‪33‬‬
‫לנו להחמיר בבוטנים ובסויה עצמם‪ ,32‬ולא בשמן היוצא מהם‪.‬‬
‫מינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז‪...‬ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי‬
‫בדברים כאלו אין להחמיר כדאיתא בחק יעקב‪ .‬ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט [בוטנים] אסור גם בפינאט אבל‬
‫מספק אין לאסור‪...‬וכן ראיתי שנותנים הכשר על פינאט אויל [שמן בוטנים] מהאי טעמא‪ ".‬וכן התיר שמן בוטנים הרב יוסף אליהו‬
‫הענקין ז"ל בתשובות איברא כח‪:‬ג‪ .‬ועי' גם שו"ת שרידי אש לרב יחיאל יעקב וינברג ז"ל‪ ,‬ח"א ס' נ' שגם מתיר שמן בוטנים וכותב‬
‫שם שהרש"ר הירש ז"ל התיר אפילו שמן שומשום‪ .‬ועי' עוד ספר מקראי קודש לרצ"פ פרנק ז"ל‪ ,‬פסח ח"ב ס' ס ובהררי קודש שם‪,‬‬
‫שגם נוטה להתיר‪ .‬וכן מסופר ש" במסיבת שירת הים בשביעי של פסח היה הרב שאול ישראלי ז"ל מגיש בוטנים לתלמידי ישיבת‬
‫מרכז‬

‫הרב‬

‫בירושלים‪,‬‬

‫ולא‬

‫חשש‬

‫בהם‬

‫למנהג‬

‫איסור‬

‫קטניות‪".‬‬

‫‪http://www.toraland.org.il/machon-‬‬

‫‪ hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839‬ושמעתי עדות נאמנה שגם הרב פיינשטיין נהג להגיש בוטנים לאורחיו‬
‫בפסח‪ .‬ועי' ספר סידור פסח כהלכתו ח"א טז‪ ,‬הערה ‪ ,63‬שכותב; "אומנם מבחינה בוטנית שמעתי מפרופ' י‪ .‬פליקס שנחשב‬
‫כקטניות"‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫וכדברי הרב ליאור; "שהרי התגלה רק לפני כמאה שנה ביבשת אמריקה והובא לאירופה‪ ,‬ולא היה כלל בגזירה בדורות‬

‫הקודמים"‪ .‬ואע"פ שלכאורה התיאור ההיסטורי אינו מדויק‪ ,‬העיקרון אכן נכון ואין נ"מ לדינא‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫הרב ליאור‪ .‬באתר ‪ http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=45395‬הרב אריאל הוסיף עוד סיבה להתיר שמן קנולה‪ ,‬וכותב;‬

‫"הקנולה היא שם נרדף ללפתית‪ .‬הלפתית עצמה היא מאכל בהמה והגרעינים שבפרחים שמהם מפיקים את השמן לא נאכלים גם ע"י‬
‫בהמה‪ .‬לא מדובר אפוא בקטניות רגילות המיועדות למאכל אדם ואוכלים אותן כמו דגן‪ .‬הקנולה לא נאכלת כלל ולכן אין בה איסור‬
‫קטניות‪ ".‬אותו דבר נכון גם לגבי שמן כותנה‪ ,‬כי גם הכותנה אינו סוג מאכל‪ ,‬ולכן לא הגיוני להכניס אותו לאיסור קטניות‪ .‬וכן פוסק‬
‫הרב צבי פסח פרנק במקראי קודש פסח ח"ב ס' נ בשם הרב חיים סולוביצ'יק מבריסק ז"ל‪.‬‬
‫‪ 29‬עי' בסוף הערה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 30‬עי' שו"ת מנחת יצחק ח"ג ס' קלח וח"ד‪ ,‬ס' קיד‪ ,‬שם; "הנה לא נעלם ממני תשובת מהרש"ם הנ"ל‪ ,‬אבל המנהג בכל התפוצות‪,‬‬
‫להחמיר בשמן קטנית לפסח בכל אופן‪ - ,‬אמנם בנוגע לגרעיני צמר גפן‪ ,‬ראיתי אח"ז‪ ,‬בספר מנחת פתים (א"ע בהוספות לאו"ח סי'‬
‫תנ"ג)‪ ,‬דהכריע להלכה‪ ,‬כדברי הטו"ז שם (סי' תנ"ג סק"א)‪ ,‬שהבאתי בספרי שם‪ ,‬דעפי"ז גם זרע קנבוס וצמר פשתן שרי‪ ,‬דאינם‬
‫בכלל קטנית‪ ,‬כפי המבואר ברמב"ם (ספ"א מכלאים)‪ ,‬וממילא הה"ד בזרע צמר גפן לדעתו‪ ,‬וצ"ע להלכה"‪.‬‬
‫‪31‬‬

‫פרי תואר ליו"ד לט ס"ק ב‪ ,‬סד"ה וראיתי לריב"ש‪ .‬ועי' גם דברי המשנה ברורה‪ ,‬סי' תצג‪ ,‬שער הציון ס"ק יד; "ובספק אין‬

‫להחמיר בדבר שהוא רק מצד המנהג"‪ .‬ועי' בספר נפש הרב לרב צבי שכטר שליט"א עמ' קעז; "בשנות בצורת היו תמיד דנים‬
‫הגאונים אם להתיר אכילת קטניות בפסח‪ ,‬מפני הדחק‪ .‬ופעם אמר בזה הגר"ח ז"ל‪ ,‬שמן הדין להתיר‪ ,‬דאם נבוא להחמיר בדבר‬
‫שאינו אלא מנהגה כחומר כל הדינים דאורייתא יש לחשוש בזה משום בל תוסיף"‪.‬‬
‫‪ 32‬וברור שמי שמנהגו לאכול בוטנים וסויה עצמם‪ ,‬אין סיבה להחמיר על עצמו‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫תערובת קטניות‬
‫לגבי שאלת הביטול‪ ,‬כבר ראינו את דברי הרמ"א‪" ,‬פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו‬
‫תוך התבשיל"‪ .‬גדולי האחרונים פסקו חד‪-‬משמעית שאין צורך בשישים כנגד הקטניות‪,‬‬
‫אלא הן בטלות ברוב בעלמא‪ 34.‬בחק יעקב לרב יעקב ריישר ז"ל‪ 35‬כתוב‪" ,‬מלשון הרב‬
‫[הרמ"א] משמע דאפילו ליכא ששים גם כן מותר אפילו באכילה‪ ,‬וכן משמעות‬
‫האחרונים‪...‬ועיקר נראה לי כדעת האחרונים כיון שבלאו הכי הוא חומרא והרחקה‬
‫בעלמא‪...‬מכל מקום רוב על כל פנים בעינן‪ ,‬דאם לא כן לא מקרי תערובת כלל‪ ,‬דהוי‬
‫כאוכל התבשיל מקטניות עצמו"‪ .‬בשו"ת באר יצחק‪ 36‬לר' יצחק אלחנן ספקטור ז"ל‬
‫כתוב בנוסף‪ ,‬שאף על פי שלפי חלק מהפוסקים מותר לערב קטניות לכתחילה בתוך‬
‫תבשיל בפסח עצמו כדי לבטלן‪ ,‬אין אנו פוסקים כן‪ ,‬כי הרמ"א כותב על המצב ש"נפלו"‬
‫הקטניות לתבשיל‪ ,‬ולכן תערובת קטניות מותרת רק בדיעבד‪ .‬אמנם הוא קובע‬
‫שהאיסור לבטל קטניות שייך רק בפסח עצמו‪ ,‬מה שאין כן לפני החג‪ ,‬מכיון שהקטניות‬
‫עדיין היתר גמור‪ ,‬אין איסור לערב אותם בהיתר אחר‪ .‬הוא גם קובע שתערובת קטניות‬
‫שבה יש רוב של היתר‪ ,‬תמיד מותרת‪ ,‬ולא חיישינן ל"דבר העשוי לטעמה" או ל"דבר‬
‫‪37‬‬
‫המעמיד"‪.‬‬

‫‪ 33‬אבל חשוב לציין שיש לחלק בין שמן ההופק מהקטניות על ידי סחיטה‪ ,‬שלגביו יש מחלוקת‪ ,‬ובין מוצרים העשויים על ידי טחינת‬
‫גרעיני הקטניות עצמם‪ ,‬שאסור לכל הדעות‪ ,‬מכיון שיש בהם "ממש" מן הקטניות‪ .‬חילוק זה נמצא בדברי הרב שלמה גורן ז"ל‪,‬‬
‫שו"ת תרומת הגורן ח"א ס' ק‪ ,‬ולכן הוא אוסר גלוקוזה העשויה מתירס‪ .‬וכבר הקדים אותו בחילוק זה הגאון מרוגוטשוב ז"ל‬
‫בתשובותיו (מהדורת הרב משה גרוסברג)‪ ,‬סי' ט‪ .‬שם הוא מחלק בין "משקה היוצא" ובין "המחה הדבר"‪.‬‬
‫‪ 34‬שלחן ערוך הרב תנג‪:‬ה‪ ,‬חיי אדם קכז‪:‬א‪ ,‬משנה ברורה תנג‪ :‬ס"ק ט‪ .‬וכן פוסק הרב אריאל‪ ,‬שו"ת באהלה של תורה ח"ב ס' סז‪.‬‬
‫‪ 35‬חק יעקב תנג ס"ק ו‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫סימן יא‪ .‬שיטתו מבוססת בעיקר על ההנחה שלא גזרו כלל על תערובת קטניות‪ .‬ע"ש ד"ה ומצינו כה"ג‪ .‬ושם הוא כותב; "א"כ‬

‫ה"ה בגזירת קטניות שעיקר האיסור מתחיל בפסח‪ ,‬ולכן כיון שנתערב מקודם הפסח ג"כ לא היה חל על זה כלל מעולם גזירת‬
‫הגאונים לאסור הקטניות‪ ,‬ולכן אם נתערב הקטניות ברוב אף דעבידי לטעמא ג"כ יש להקל‪.‬‬
‫‪37‬‬

‫אמנם שם בד"ה ועוד נלע"ד בעל הבאר יצחק מחלק בין "לח בלח" ו"יבש ביבש"‪ ,‬אבל המעיין היטב יראה שין זה נוגע למעשה‬

‫אצלנו‪ ,‬מכיון שהחשש של "חוזר וניעור" הוא על מיני דגן העלולים להימצא בתערובת‪ ,‬ולא על הקטניות עצמן (כמו שטען רב אחד‬
‫שליט"א)‪ .‬לכן כשמדובר במוצרים עם השגחה לפסח חשש הזה אינו קיים‪ .‬בכל אופן רוב האחרונים לא חילקו וכתבו בסתם‬
‫שקטניות בטלות ברוב‪ .‬בקשר לדבר המעמיד עי' שם ד"ה א"כ לשיטת הרמב"ם; "א"כ ה"ה בתערובות קטניות אף אם יש בו כזית‬
‫בכא"פ ונעשו להעמיד ולטעם גמור אפ"ה לא גזרו ביה"‪ .‬אבל האמת היא שנקודה זאת שרויה במחלוקת קדומה‪ .‬עי' באר היטב תסד‬
‫ס"ק ב‪ ,‬שהמהרי"ל אוסר והמהרש"ל מתיר‪ .‬ובכל זאת מן הראוי להזכיר את דברי החק יעקב תנג ס"ק ו‪ ,‬שמקילים כאן בביטול‪,‬‬
‫מכיון "דבלאו הכי חומרא והרחקה בעלמא הוא"‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אבל לכאורה יש סתירה לשיטה זו מדברי הרמ"א לגבי חרדל בסימן תסד‪:‬א; "הגה‬
‫והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח אפילו נתערב קודם פסח דהוי כמיני קטניות‬
‫שנוהגין בו איסור"‪ .‬האחרונים העירו שעל פניו דבריו כאן אינם מסתדרים עם שיטתו‬
‫בס' תנג שתערובת קטניות מותרת‪ .‬החק יעקב בסימן תסד ס"ק ג מתרץ בשלשה‬
‫אופנים; ‪" :3‬כאן מיירי שאין כאן תערובת ממש‪...‬החרדל עצמו הוא העיקר וניכר"‪:2 .‬‬
‫"לא מקרי תערובת כיון דלטעמיה עבידי לעמוד במתיקותו" (כאן מדובר בחרדל המעורב‬
‫ביין‪ ,‬ולגבי דבר המעמיד בקטניות עי' גם בהערה ‪" :1 .)13‬דדוקא אם נפל לתוך‬
‫התבשיל‪...‬משא"כ כאן שהוא מערב לכתחילה‪...‬לא שרינן"‪ .‬יוצא שלפי התירוץ הראשון‬
‫אין הבדל בדין בין דברי הרמ"א בס' תנג ודבריו כאן‪ ,‬כי שם מדובר בתערובת שבה‬
‫הקטניות הן מיעוט שאינו ניכר‪ ,‬משא"כ בחרדל‪ ,‬שהוא הרוב‪ .‬אבל לפי התירוצים‬
‫האחרים הרמ"א כאן משמיע חידוש; או שתערובת שבהם הקטניות הם "לטעמה" או‬
‫"דבר המעמיד" אסורה‪ ,‬או שאסור לכתחילה לבטל קטניות ברוב‪ ,‬גם לפני פסח‪ .‬שאר‬
‫האחרונים התחלקו לפי התירוצים השונים של החק יעקב‪ .‬הפמ"ג‪ ,‬מ"ז ס"ק א מפרש‬
‫שכאן האיסור הוא משום דבר המעמיד‪ .‬השלחן ערוך הרב תסד‪:‬ב מביא את התירוצים‬
‫שהחרדל הוא הרוב וגם "שלא הקילו אלא בתערובות שנעשה מאיליו‪ ,‬אבל המערב‬
‫בידיים כדי לאכול התערובות בפסח אין מתירין לו לאכלה"‪ .‬החיי אדם קכז‪:‬א גם אוסר‬
‫לערב את החרדל "אפילו נתערב קודם פסח ביין וכיוצא בו‪ ,‬כיון שדרכו בכך לערב"‪.‬‬
‫לעומתם הערוך השלחן תסד‪:‬ג מפרש לפי התירוץ הראשון של החק יעקב; "ואף‬
‫שנתבאר שם [תנג] דע"י תערובות מותר‪ ,‬ובחרדל הא יש תערובות‪ ,‬מ"מ העיקר הוא‬
‫החרדל ואסור"‪ .‬יוצא שלכל הדעות הקטניות אכן בטלות ברוב אם הן אינן ניכרות‪ ,‬אבל‬
‫לפי חלק מהפוסקים התערובת נאסרת עם הקטניות מהוות דבר העשוי לטעמה או דבר‬
‫המעמיד‪ .‬ולפי אחרים יהיה אסור לבטל קטניות בתערובת לכתחילה‪ ,‬גם לפני החג‪.‬‬
‫ושמא במצב הנוכחי שמכינים אוכל עם קטניות לפני פסח בעיקר עבור אנשי עדות‬
‫המזרח‪ ,‬שבשבילם מדובר בהיתר גמור‪ ,‬אולי גם המחמירים יודו להקל‪ .‬ואפילו אם לא‪,‬‬
‫יש על מי לסמוך להקל בספק מנהג קטניות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫על פי הנ"ל ניתן לקבוע ללא ספק שהרבה מוצרים שכתוב עליהם "קטניות" או "לאוכלי‬
‫קטניות בלבד" מותרים לאשכנזים לכתחילה מכיון שכמות מרכיב הקטניות בהם פחות‬
‫‪38‬‬
‫בהרבה מ‪.05%‬‬
‫מסקנות למעשה‬
‫לאור כל הנ"ל יוצא להלכה ולמעשה‪:‬‬
‫‪ :1‬המנהג האוסר קטניות לאשכנזים עדיין תקף לגמרי‪ ,‬וגם עבור אשכנזים הגרים בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ :2‬חלק מהשמנים שכתוב עליהם "קטניות" או "לאוכלי קטניות בלבד" מותרים גם‬
‫לאשכנזים (גם למי שאינו מתיר כל שמן קטניות)‪ ,‬כמו שמן סויה‪ ,‬בוטנים‪ ,‬קנולה‪,‬‬
‫וכותנה‪.‬‬
‫‪ :1‬חלק מהמוצרים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות בלבד"‪ ,‬מותרים לכתחילה לכמעט‬
‫כל הדעות‪ ,‬מכיון שכמות הקטניות שבהם היא פחות מ‪ ,05%‬ולכן בטל ברוב (ובנוסף‬
‫לכך בדרך כלל מדובר בתוספת שמן‪ ,‬ובהרבה מקרים בשמן מסוג שאינו נכלל במנהג‬
‫כלל)‪ .‬רק מיני מאכלים שבהם מרכיב הקטניות מהוה הרוב – אסורים‪ .‬לכן הרבה‬
‫ממוצרי החלב‪ ,39‬העוגיות הכשרות לפסח‪ ,‬השוקולדים וכו'‪ ,‬שכתוב עליהם "קטניות"‪,‬‬
‫"לאוכלי קטניות בלבד" או "לאוכלי ליפתית"‪ ,40‬מותרים לכתחילה‪ ,‬אם המרכיב‬
‫הקטניות אינו ניכר בפני עצמו‪.‬‬

‫‪ 38‬ונמסר לי ע"י הרב חיים ברנר שליט"א‪ ,‬תלמידו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א‪ ,‬ששאל אותו אודות פסיקת הבאר יצחק‬
‫כאן‪ ,‬והרב השיב לו (בדואר אלקטרוני); "כדאי הוא ריצ"א ספקטור ז"ל שהיה רשבה"ג לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק‪,‬‬
‫ובוודאי בדבר שאינו אלא מנהג"‪ .‬גם שמעתי על הרב ליאור שספרו לו על רב אחד שאסר תערובת קטניות והשיב לשואל שבטח‬
‫שהרב הזה לא ראה את הבאר יצחק‪ ,‬ואם היה רואה אותו היה מתיר‪ ,‬והרב ליאור פסק נגד דברי הרב הראשון והתיר‪.‬‬
‫‪39‬‬

‫שמעתי מהרב זאב וייטמן שליט"א‪ ,‬רבה של חברת "תנובה"‪ ,‬שמדיניותה של החברה היא לכתוב "קטניות" על כל מוצר שיש‬

‫רכיב של קטניות או שמן קטניות (גם שמן סויה וכדומה)‪ ,‬אלא אם כן היא "כמות מזערית"‪ .‬הוא הוסיף שהם כותבים "קטניות"‪ ,‬ולא‬
‫"לאוכלי קטניות בלבד"‪ ,‬מכיון שמסתבר שהקטניות אכן בטלות בתערובת‪ .‬הוא גם ציין שיש גם מוצרים‪ ,‬כמו "חלב סויה"‪ ,‬שבהם‬
‫המרכיב העיקרי עשוי מקטניות‪ .‬אבל לכאורה גם זה אינו מדויק‪ ,‬כי המרכיב העיקרי ב"חלב סויה" הוא מים‪.‬‬
‫‪" 40‬ליפתית" הוא שם נרדף ל"קנולה"‪ ,‬וכן כותב הרב יעקב אריאל‪ .‬עי' דבריו שו"ת באהלה של תורה ח"ב ס' סז לגבי לציטין‪ ,‬שגם‬
‫הוא עשוי מלפתית‪ .‬ועי' הערה ‪.68‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ :4‬קינואה‪ ,‬שהיא סוג אוכל חדש מאד (מחוץ לשבטי ילידים בדרום אמריקה)‪ ,‬יש‬
‫‪41‬‬
‫להתיר‪.‬‬
‫‪ :0‬אין שום חשש לאשכנזי להתארח אצל ספרדי ולאכול מכלים שנתבשלו בהם קטניות‪,‬‬
‫גם בכלים "בני יומם"‪ 42,‬מכיון שקטניות בטלות ברוב‪ ,‬קל וחומר שהטעם הנבלע מהם‬
‫אינו אסור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפילו אם בתבשיל יהיה מרכיב של קטניות‪ ,‬כל עוד הוא איננו‬
‫הרוב‪ ,‬והקטניות אינן ניכרות בפני עצמן‪ ,‬גם כן אין כל חשש‪.‬‬
‫‪ :6‬עבור אנשים שהקפידו לא לקנות כל מוצר שכתוב אליו "לאוכלי קטניות בלבד"‪,‬‬
‫בגלל שהם חשבו שכך היא ההלכה‪ ,‬אין זה מהוה מנהג‪ ,‬או שיחשב "מנהג טעות"‪ ,‬ואינו‬
‫‪43‬‬
‫מצריך התרת נדרים‪.‬‬
‫לסיום‬
‫ידועים דברי רבי שמחה בונים מפרשיסחא ז"ל; "כל החומרות שישראל מחמירים‬
‫ונוהגים בפסח הם תכשיטין לקדושה"‪ 44.‬לא רק זה‪ ,‬אלא שרבי פנחס מקוריץ ז"ל אמר‬
‫‪41‬‬

‫קל וחומר מדברי שו"ת אגרות משה על בוטנים‪ ,‬וכן כותבים הרב דב ליאור‪ ,‬וגם הרב יעקב אפשטיין ממכון התורה והארץ‪ .‬וגם‬

‫בגלל שהיא שונה בוטנית ממיני הקטניות – הרב משה היינמן שליט"א מארגון הכשרות‪STAR-K . http://www.star-‬‬
‫‪ .k.org/kashrus/kk-passover-quinoa.htm‬ואע"פ שהרב יעקב אריאל ‪http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=25931‬‬
‫אוסר וכותב; "לענ"ד הקינואה דינה כתירס‪ ,‬שניהם נחשבו כלחמם של האינדיאנים באמריקה ודינם כקטניות"‪ ,‬בקטניות שומעים‬
‫להקל‪ ,‬כמו שלמדנו מדברי הרב קוק באורח משפט קיב; "ובפרט באיסור קלוש כזה שראוי ללכת בו אחר המקילים"‪ ,‬וכדברי‬
‫הרב פיינשטיין באגרות משה א"ח ג‪:‬סג; "ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר"‪ .‬בקשר לתירס עצמו‪ ,‬עי'‬
‫דברי הרב ליאור בשו"ת דבר חברון א"ח ס' תקא; "רב אחד אצלכם פסק שהיות שזה הובא לאירופה רק בימי הביניים ממילא לא‬
‫נאסר‪ .‬סברא שכזאת באמת נראית נכונה‪ ,‬אבל היות שהמשנה ברורה (תנג ס"ק ד) כתב שתירס כן כלול באיסור קטניות‪ ,‬הואיל‬
‫ונפיק מפומיה קשה להתיר"‪.‬‬
‫‪ 42‬הרב עובדיה יוסף שליט"א‪ ,‬שו"ת יחווה דעת ח"ה ס' לב; "מותר לאשכנזים הנוהגים איסור באורז וקטניות בפסח להתארח בבית‬
‫הספרדים ועדות המזרח שנוהגים היתר באורז וקטניות בפסח‪ ,‬ולאכול מהתבשילים המוגשים לפניהם‪ ,‬אפילו אם הם יודעים בבירור‬
‫שנתבשל בכלים ההם באותו יום אורז וקטניות"‪ .‬וכן היתר הרב אבגדר נבנצל שליט"א בשם רבו הרב שלמה זלמן אויערבך מבלי‬
‫לחלק בין כלים בני יומם לכלים שאינם בני יומם‪( .‬ביצחק יקרא לתנג‪:‬א)‪ .‬וע"ש שהוא גם מתיר אכילת קטניות בשעת הדחק בצבא‪.‬‬
‫ואע"פ שבכף החיים (תנג ס"ק כז) מובאות גם דעות האוסרות בכלים בני יומם‪ ,‬יש לסמוך בזה על המקילים‪ .‬ולאחר מעת לעת לא‬
‫מצאנו מי שאוסר‪ ,‬וכן כותב הרב יוסף אפרתי שליט"א בשם רבו הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א (ישא יוסף א"ח ח"א סימן פז)‪.‬‬
‫‪ 43‬עי' שלחן ערוך י"ד ריד‪:‬א; "הנוהגים איסור בדברים המותרים מחמת שסוברים שהם אסורים‪ ,‬לא הוי כאילו קבלום בנדר‪ .‬ויש מי‬
‫שאומר שאם טועה ונהג איסור בדבר המותר‪ ,‬נשאל ומתירים לו בשלשה כעין התרת נדרים; ואם יודע שהוא מותר ונהג בו איסור‪,‬‬
‫אין מתירין לו אפילו כעין התרת נדרים‪ ,‬דהוי כאילו קבלו על עצמו כאיסורים שאסרתן תורה שאין להם היתר לעולם"‪ .‬והוסיף‬
‫הרמ"א; "והמנהג כסברא הראשונה"‪ .‬וכן פסק החיי אדם קכז‪:‬ז‪ ,‬ושו"ת אגרות משה י"ד ח"א‪ ,‬ס"ס מז‪ .‬ועי' דברי הרב ליאור‪ ,‬דבר‬
‫חברון ס' תצט‪:‬ו‪ ,‬שפוסק כן לגבי קטניות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫על רבנו הבעל שם טוב ז"ל‪ ,‬שהוא "לא רצה לסבול חומרות‪ ,‬אלא לענין פסח ושבת"‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫ובכל זאת לגבי אותו רבי פנחס עצמו אנחנו שומעים; "הרב הקפיד שלא להחמיר‬
‫חומרות יתרות‪ ,‬כי בזה ממשיך על עצמו הגלות ח"ו‪ ,‬כי החומרות הם מסיטרא‬
‫דדינא‪...‬רק בפסח יש לתפוס כל החומרות הנזכרים בשולחן ערוך‪ ,‬אבל חומרא שלא‬
‫‪46‬‬
‫נזכר כלל בשלחן ערוך לא רצה להחמיר אף בפסח"‪.‬‬

‫‪ 44‬מי השלוח חלק א‪ ,‬סוף לקוטי הש"ס‪.‬‬
‫‪ 45‬הגדה של פסח – הבעל שם טוב‪ ,‬עמ' ד‪.‬‬
‫‪ 46‬אמרי פנחס ‪ ,‬שער ז‪ :‬קי‪ .‬וכעין זה כתב גם הרב קוק‪ ,‬שו"ת אורח‪-‬משפט א"ח ס' קיב; "ועיקר הנטי' לחומרות יתירות‪ ,‬במה שיש‬
‫דרך סלולה ע"פ דרכי התורה להקל אין זה מילתא דחסידותא כלל וכבר גנה ענין זה קדוש ד' הרח"ו ז"ל בהקדמתו לספר עץ ‪ -‬חיים‪,‬‬
‫ודייק‪ ,‬שזוהי מדה של המתרחקים מפנימיות התורה רחמנא לצלן מהאי דעתא"‪.‬‬

‫‪12‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful