‫פרק ‪ :8‬תנועה והשליטה בה‬

‫(מומלץ להיעזר בתוכנת המולטימדיה לכל הנושאים בפרק זה)‬

‫שרירים‬
‫בגוף היונקים ‪ 3‬סוגי שרירים‪:‬‬
‫‪ .1‬שרירי שלד – שרירים רצוניים ‪ /‬שרירים משורטטים (נראים משורטטים ע"י מישהו במכחול‪.).‬‬
‫כשרוצים להזיז יד או רגל הם מופעלים‪ .‬הם מחוברים פיסית לשלד (לעצמות)‪ ,‬כך שהתכווצות‬
‫שלהם מניעה את העצמות שלנו‪.‬‬
‫‪ .2‬שרירים חלקים – מעצבבים את האיברים הפנימיים (מעיים‪ ,‬כבד‪ ,‬לבלב)‪ .‬אין להם קווים‬
‫ולכן הם חלקים‪ .‬נחלקים ל‪ 2 -‬סוגים‪:‬‬
‫‪ ‬רב יחידתיים – מתכווצים בתגובה לגירוי עצבי או הורמונלי (שרירים ריסניים בעין‪,‬‬
‫שערות סומרות כשנבהלים ‪ /‬כשקר)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חד יחידתיים – מתכווצים באופן קצוב ולא רק בתגובה לגירוי הורמונלי‪ .‬נדרשת‬
‫הפעלה ראשונית ולאחר מכן כל שריר מפעיל את זה שלידו (כמו דומינו)‪ .‬למשל שרירי‬
‫המעיים הם חלקים‪ ,‬חד יחידתיים‪.‬‬

‫‪ .3‬שריר הלב – דומה לשריר משורטט‪ .‬ההבדל בינו לבין שרירי שלד הוא שלא ניתן לשלוט עליו‬
‫באופן מודע (נראה כמו משורטט‪ ,‬פועל כמו שריר חלק חד יחידתי)‬
‫חשוב‪ :‬שרירים יכולים רק להתכווץ! אנחנו לא יכולים למתוח שרירים באופן מודע‪.‬‬
‫אז מה שעצם קורה כשמשחררים את השריר ‪ /‬מותחים את הגוף? בד"כ שרירי הגוף מסודרים‬
‫בזוגות נוגדים – כשאנחנו מכווצים שריר מסויים‪ ,‬תוצר הלוואי הוא מתיחה של השריר הנגדי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אנחנו לא מותחים את השריר‪ ,‬אלא מכווצים את השני (זה הדבר היחיד שאנחנו יודעים‬
‫לעשות באופן מודע)‪.‬‬
‫שרירים יוצרים שני סוגי תנועות באיברים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫שריר כופף – שריר שמקרב את האיבר למרכז הגוף‪.‬‬
‫בכף היד ‪ -‬השריר הדו ראשי מקרב את היד למרכז הגוף‪.‬‬
‫(כפיפה (‪ – )flexion‬כיפוף המפרקים‪ ,‬איסוף גף אל הגוף‪ .‬נובע מהתכווצות שריר כופף)‬

‫‪‬‬

‫שריר פושט ‪ -‬השריר שמרחיק את האיבר ממרכז הגוף‪.‬‬
‫כדי להרחיק את כף היד מהגוף‪ ,‬השריר של גב היד עובד‪.‬‬
‫(פשיטה (‪ – )extension‬יישור המפרקים‪ ,‬הרחקת גף מהגוף‪ .‬נובע מהתכווצות שרירים פושטים)‬

‫שריר יכול להיות אגוניסט או אנטגוניסט‪ ,‬זה תלוי מצב ומטרת התנועה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אם המטרה שלנו היא לקרב את היד למרכז הגוף‪ :‬השריר האגוניסט הוא הדו‪-‬ראשי (הוא זה‬
‫שעוזר לנו)‪.‬‬
‫אם המטרה היא להרחיק את היד ממרכז הגוף‪ :‬השריר האגוניסט כעת הוא השריר בגב היד‪.‬‬

‫התמקדות בשריר הכופף בזרוע‬
‫מבנה ותפקיד של שרירי השלד‪ :‬יש לדעת את תהליך התכווצות השריר‪ ,‬מבנה ותפקיד הכישור‬
‫וכן מבנה ותפקידו של מנגנון איבר הגיד על שם גולג'י‪.‬‬
‫המערכת הגמא מוטורית ‪ -‬מבנה הכישור ותפקידה של המערכת בשליטה רפלקסיבית ובשליטה‬
‫מוחית‪ .‬רצוי להיעזר גם בתוכנת המולטימדיה‬

‫בפועל אפשר להכליל ממנו על רוב השרירים‪ .‬נתמקד כרגע בשריר הדו ראשי‪.‬‬
‫בתוך השריר יש קופסה (בכחול) – קרויה ‪ – spindle‬כישור השריר‪ .‬מחוץ לכישור יש סיבי שריר‬
‫(באדום) וגם בתוכו‪ ,‬יותר סיבים נמצאים בחוץ‪ 2 .‬סוגים של סיבי שריר‪:‬‬

‫‪-1-‬‬

‫‪ .1‬סיבי שריר חוץ כישוריים (אדום)‪ :‬תפקידם לכווץ את‬
‫השריר‪ .‬מתי הם מתחילים לעבוד? יש אקסון מוטורי בשם‬
‫אלפא ‪ -‬שמגיע אליהם מהמוח (ירוק) ואקסון זה אומר להם‬
‫לפעול או לא לפעול‪ .‬כנראה שנשפך שם אציטילכולין‪.‬‬
‫כאשר מכווצים את השריר הסיבים החוץ כישוריים‬
‫מתמרכזים ולכן נהיית בלוטה‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבי שריר תוך כישוריים‪ :‬סביב סיבים אלו מלופף חוט‬
‫סגול – זהו אקסון של נוירון סנסורי מסוג ‪ .1a‬תפקיד‬
‫הכישור הוא להודיע למוח בכל רגע נתון מה אורך השריר‪.‬‬
‫כל עוד (ורק כאשר) האקסון ‪ 1a‬מתוח כמו קפיץ הוא יכול‬
‫לשדר פוטנציאלי פעולה למוח ולהודיע לו על אורך השריר‬
‫כאשר השריר מכווץ מעבר לנקודה מסויימת‪ :‬הסיבים התוך‬
‫כישוריים נעשים רפויים (נהיה קווץ') ‪ ‬האקסון ‪ 1a‬יוצא‬
‫מכלל פעילות (הקפיץ כבר לא מתוח‪ ,‬הוא עיסתי ‪ /‬מדולל‪,‬‬
‫ולא יכול לשדר למוח את המידע על אורך השריר)‪ .‬המוח‬
‫בעצם לא מקבל מידע‪ ,‬וזה לא טוב (המוח ‪.)control frick‬‬
‫לצידי הכישור מגיעים אקסונים מוטוריים מסוג גמא (ירוק‬
‫כהה)‪ .‬ברגע שהם שולחים פקודה‪ ,‬הם גורמים לסיבי השריר‬
‫שבתוך הכישור לשלוח פקודה‪ :‬כלומר‪ ,‬אלו דואגים לכך‬
‫שהסיבים התוך כישוריים יימתחו שוב ע"י כיווץ קצוות‬
‫הכישור ‪ 1a ‬חוזר להיות כמו קפיץ וחוזר לשדר מידע‬
‫למוח‪ .‬נוירונים מוטוריים מסוג גמא מופעלים בכל פעם שהשריר מכווץ‪ ,‬ומי שמפעיל אותם‬
‫הוא המוח‪ ,‬שנהיה מודאג שלא משדרים לו מידע‪( .‬בפועל לא באמת נוצר מצב בו למוח אין‬
‫מידע)‪.‬‬
‫כשהכישור רפוי‪ ,‬רגישותו למתיחה נחלשת משמעותית‪ .‬בהשפעת נוירוני גמא סיבי השריר התוך‬
‫כישוריים יתקצרו‪ ,‬ויהיו שוב רגישים לאורך השריר‪ :‬תפקידה של המערכת הגמא מוטורית הוא‬
‫להתאים את אורך הכישור לאורך השריר כדי שיהיה רגיש לזהות שינויים באורך השריר‪.‬‬
‫רפלקסים הם החלטות של חוט השדרה‪ .‬חוט השדרה מחליט לבצע ואח"כ הוא מודיע למוח מה‬
‫הוא עשה (רפלקס הוא אירוע שנסגר ברמת חוט השדרה)‪.‬‬
‫רפלקס המתיחה החד‪-‬סינפטי ‪ -‬מבנה ותפקיד הרפלקס‪ .‬רצוי להיעזר גם בתוכנת המולטימדיה‬

‫רפלקס מתיחה חד סינפטי – כאשר נותנים לנו משהו כבד מאוד להחזיק – היד משתחררת‬
‫ונופלת‪ ,‬ואז חוזרת‪" .‬רפלקס מתיחה" כי הייתה כאן מתיחה של היד‪" ,‬חד סינפטי" כיוון‬
‫שמעורבות כאן סינפסה אחת בחוט השדרה‪.‬‬
‫למעלה בתמונה רואים את חוט השדרה‪ .‬מידע תחושתי מגיע לחלק הגבי‪ ,‬הנוירון הסנסורי ‪1a‬‬

‫יעביר מידע לחלק הגבי (גבוה יותר בתמונה)‪ .‬מידע מוטורי יוצא מהחלק הוונטרלי ‪ /‬הבטני (ולכן‬
‫הירוקים יוצאים משם)‪ .‬לנוירון הסנסורי ‪ 1a‬יש סינפסה ‪ 1‬עם חוט השדרה‪ ,‬הסינפסה מתקיימת‬
‫עם הנוירון המוטורי אלפא – נוירון זה מכווץ את הסיבים שנמצאים מחוץ לכישור‪.‬‬
‫אז מה קורה כאן? שמו לנו תיק כבד ביד‪ ,‬היד קרסה בבת אחת – הסיבים בתוך ומחוץ לקישור‬
‫נמתחו בבת אחת‪ .‬הכישור (ה‪ )1a -‬מתחיל לירות פוטנציאלי פעולה בקצב מאוד גבוה‪ .‬המידע מגיע‬
‫למוח‪ ,‬אבל מעבר לזה – ל‪ 1a -‬יש סינפסה מיידית בתוך חוט השדרה עם הנוירון המוטורי אלפא –‬
‫ולכן‪ ,‬מעבר להגעת המידע למוח‪ ,‬מופעל הנוירון המוטורי אלפא וזה גורם לכיווץ סיבי השריר‬
‫החוץ כישוריים וגורם להם להתכווץ – לכן היד שלנו חוזרת למקום ומתכווצת‪.‬‬
‫לפעמים המוח מנצל את הרפלקס החד סינפטי כדי לכווץ את השריר – איך מוח יכול הפעיל‬
‫רפלקס באופן מודע? כאשר היד מתוחה‪ ,‬המוח מפעיל את הנוירונים המוטוריים מסוג גמא (אלה‬
‫שמותחים את הסיבים בתוך הכישור) – כלומר המוח בעצם גורם לסיבים בתוך הכישור להימתח‪,‬‬
‫עוד יותר ממה שהיו קודם‪ .‬ברגע שהם נמתחו יותר מדי – האקסון ‪ 1a‬מתבלבל ומתחיל לירות‬
‫פ"פ‪ ,‬ואז הרפלקס החד סינפטי מופעל ונגרם כיווץ של השריר‪.‬‬

‫‪-2-‬‬

‫אז למה בעצם אם המוח רצה שהשריר יתכווץ הוא לא פשוט הפעיל את גמא בעצמו? כי זה דורש‬
‫ממנו הרבה זמן‪ .‬הוא יהיה צריך למתוח‪ ,‬ולראות כמה נמתח‪ ,‬ושוב לבחון עוד ועוד ולקבל החלטות‬
‫בהתאם‪ .‬הפעלת הרפלקס ע"י המוח היא סוג של ביזור סמכויות‪ .‬המוח משתמש בטריק הזה כל‬
‫הזמן‪ :‬גם מפעיל את הרפלקס וגם מפעיל ישירות‪.‬‬
‫רפלקסים רב סינפטיים ‪ -‬דוגמאות לרפלקס‪ ,‬שרירים אגוניסטים ושרירים אנטגוניסטים‪.‬‬

‫רפלקס רב סינפטי‪ :‬מעורבת בו יותר מסינפסה אחת‪.‬‬
‫משני צידי השריר נמצאים הגידים – תפקידם לחבר את השריר לעצמות‪ .‬בין הגיד לשריר נמצא‬
‫איבר הגיד ע"ש גולג'י (‪ .)GTO‬תפקיד איבר זה להודיע למוח בכל רגע נתון מה עוצמת כיווץ השריר‪.‬‬
‫ברגע שמכווצים את השריר כל הסיבים מתמרכזים‪ ,‬בשלב זה הגידים נמתחים – לכן איבר הגיד‬
‫יודע לומר מהי עוצמת הכיווץ‪.‬‬
‫בתוך איבר הגיד ע"ש גולג'י יש כמה נוירונים סנסוריים שמודיעים למוח על עוצמת כיווץ השריר‪.‬‬
‫אחד מהנוירונים הסנסוריים שנמצא בתוך איבר הגיד ע"ש גולג'י הוא נוירון סנסורי בשם ‪.1b‬‬
‫(בצבע כחול)‪ .‬עצב סנסורי זה פועל כאשר השריר במצב כיווץ אדיר‪ ,‬גדול מדי וזה מסוכן (הגיד ‪/‬‬
‫השריר עלולים להיקרע) – כאשר הוא פועל‪ ,‬איבר הגיד ע"ש גולג'י פשוט מפסיק את פעילות‬
‫השריר‪ 1b :‬יורה פ"פ בטירוף לחלק הגבי בחוט השדרה‪ ,‬שם יש לו סינפסה ראשונה עם מבנה‬
‫שנקרא אינטרנוירון (נוירון שנמצא בשלמותו בתוך חוט השדרה‪ ,‬כולל גוף התא וכו' – בצבע לבן)‪.‬‬
‫ברגע שהאינטר נוירון מופעל הוא מפריש את הנ"ט גליצין (חומצה אמינית מעכבת)‪ .‬לאינטרנוירון‬
‫יש סינפסה ישירה עם הנוירון המוטורי אלפא‪ :‬כלומר‪ ,‬מתקיימת סינפסה שנייה מעכבת לנוירון‬
‫מוטורי אלפא שמכווץ את הסיבים החוץ כישוריים‪ .‬וזה מה שגורם להפסקת כיווץ השריר‪.‬‬

‫מרימי משקולות מסוגלים להרים משקולות כבדות יותר כשאברי הגיד של גולג'י משותקים אצלם‬
‫באמצעות הרדמה מקומית‪ ,‬אולם הסכנה בכך היא קריעת הגיד מהעצם או אף שבירתה!!‬

‫אנטומיה של שרירי השלד‬
‫מבנה סיבי השריר‪ :‬סרקולמה‪ ,‬מיופיברילות‪ ,‬צינוריות ‪ ,T‬מיופילמנטים‪ ,‬סרקומר‪ ,‬דיסקיות ‪ Z‬וכו'‪ ,‬רצוי‬
‫להיעזר גם בתוכנת המולטימדיה‪.‬‬

‫כל שריר בנוי מכמות אדירה של סיבי שריר‪ .‬סיבים אלו מאוגדים באלומות‪ .‬כמה סיבים מאוגדים‬
‫יחד נקראים אגד של סיבים‪ ,‬כמה אגדים כאלו הם השריר עצמו‪.‬‬
‫היחידה הכי בסיסית היא סיב השריר – זהו תא לכל דבר‪.‬‬

‫‪-3-‬‬

‬‬ ‫‪ ‬רשתית סרקו‪-‬פלזמית‪ -‬מעטפת המיופיברילות‬ ‫יחידה מוטורית – נוירון אלפא מוטורי ‪ +‬סיבי השריר אותו הוא מעצבב (החוץ כישוריים גם)‪ .‬‬ ‫‪-4-‬‬ .‬בתוך‬ ‫הרשתית הסרקו‪-‬פלסמית יש מאגרים של יוני סידן ‪ .‬הם נקראים‬ ‫מיופילמנטים‪.‬‬ ‫קווי הרוחב (קווי זיגזג) הן מולק' הנקראות דיסקיות ‪ .‬‬ ‫‪ ‬על גבי חוטי המיוזין מצויים זיזים קטנים הנקראים גשרי מיוזין והם בעלי כושר תנועה‪.‬מה שעוטף אותו‪ .‬‬ ‫כל כמה מיופיברילות עטופות בממברנה ביחד‪ .‬‬ ‫‪ o‬כאשר עושים כיווץ של השריר האקטין והמיוזין נכנסים למצב של חפיפה‪.‬‬ ‫‪ ‬על גבי חוטי האקטין ישנם שני אתרי קשירה‪ :‬ליוני סידן ולראשי המיוזין‪.‬‬ ‫‪ o‬הקווים העבים יותר (חום ‪ /‬אדום) נקרא מיוזין – חלקו חופף לאקטין וחלקו אינו‬ ‫חופף‪.‬ולכן היו הרבה גרעינים ועם‬ ‫השנים התאים התאחדו לאחד ונשארו הרבה גרעינים)‪.‬‬ ‫מה ששונה בסיב השריר מתאים אחרים‪ .Z‬יש בין מאות לאלפים דיסקיות ‪ Z‬על‬ ‫גבי מיופיברילה אחת‪ .‬‬ ‫בין כל ‪ 2‬דיסקיות ‪ Z‬ישנם "חוטים" של אקטין ומיוזין השלובים זה בזה‪ .‬וכל כמה‬ ‫אוגדנים כאלו יוצא סיב של שריר אחד‪.‬הוא שבתא רגיל יש‬ ‫גרעין‪ .‬האקטין מחובר‬ ‫פיסית לדיסקיות ‪( Z‬קווי אורך ירוקים דקים)‪.‬המרחק בין דיסקית ‪ Z‬אחת לאחרת נקרא סרקומר‪ .‬זוהי יחידה הכיווץ‬ ‫הבסיסית ביותר בשריר‪ .‬כלומר – כאשר השריר מתכווץ יש אלפי סרקומרים שמתכווצים‪.‬‬ ‫‪ ‬לאורך המיופיברילה=סיבון שריר יש קווי אורך (ירוק‪-‬כחול) וקווי רוחב שנראים כמו כוורת‪.‬ובסיב שריר יכולים להיות ‪ 10-100‬גרעינים‪( .‬‬ ‫מעבר לזאת יש על הסרקולמה תעלות‪ .‬‬ ‫‪ ‬מעטפת המיופיברילות נקראת רשתית סרקו‪-‬פלזמית‪ .‫רקמת חיבור‬ ‫גיד‬ ‫אלומת סיבי שריר‬ ‫שריר‬ ‫סרקולמה‬ ‫גרעין‬ ‫סיב שריר‬ ‫מיוזין‬ ‫אקטין‬ ‫דסקית ‪Z‬‬ ‫סרקומר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סרקולמה ‪ -‬הממברנה של סיב השריר‪ .‬‬ ‫‪ o‬הקווים הדקים ע"ג הסרקומר הן מולקולות אקטין (חלבון דק)‪ .‬וזרם חשמלי יכול לעבור דרך צינוריות אלו‪.‬משאבות וכו'‪.‬ככל‬ ‫שהיחידה קטנה כך דיוק התנועה גדול יותר (גמא אינו חלק מהיחידה המוטורית)‪.Ca2+‬ועל גבי הרשתית הסרקו‪-‬פלזמית יש‬ ‫שבילים שנקראים צינוריות ‪ :T‬צינוריות ‪ T‬מקשרות בין הסרקולמה לבין הרשתית הסרקו‪-‬‬ ‫פלזמית‪ .‬על‬ ‫הסרקולמה מצויים קולטנים ניקוטיניים של אציטילכולין‪.‬‬ ‫‪ ‬סיב שריר אחד מורכב מצרור של מיופיברילות (סיבוני שריר)‪.‬‬ ‫‪ ‬סרקומר ‪ -‬מקטע של מיופברילה הנמצא בין ‪ 2‬דיסקיות ‪ Z‬ומכיל חוטי אקטין ומיוזין חופפים‬ ‫בחלקם‪.‬חושבים‬ ‫שאולי בעבר היו הרבה תאים בתוך סיב‪ .

‬כתוצאה מכך המולקולה "מאבדת"‬ ‫‪ P‬אחד והופכת ל‪ .‬‬ ‫‪ .ADP -‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חזרנו למצב ההתחלתי‪ :‬ראש של מיוזין עם ‪ ADP‬שמקושר אליו בזווית של ‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫יוני סידן מצויים במקור ברשתית הסרקו‪-‬פלזמית ונשפכים משם החוצה לסיב השריר‪.‬ברגע שהגיע הסידן‪ :‬המיוזין והאקטין מתחילים לחפוף זה לזה‪.‫השריר כולל ‪ 2‬סוגים של סיבי שריר ‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .1‬מגיע סידן – הראש של המיוזין נקשר אל האקטין בזווית של ‪.‬‬ ‫וגורם לפתיחת תעלות סידן תלויות מתח במאגרים שברשתית הסרקופלזמית‪.1‬תא עצב יורה פ"פ‪ .‬‬ ‫‪-5-‬‬ .‬בתהליך שנקרא קיצור סרקומר‪ ..‬נקלטים עי קולטנים שמצויים על האקטין (החלבון הדק‬ ‫במיופיברינה)‪.‬‬ ‫הקופסית של סיב השריר התוך כישורי רגיש למתיחה של סיב השריר‪.‬מכיוון שזהו שריר ואין לו יכולת לייצר פ"פ)‪.‬המיוזין שיש לו ראש כלשהו‬ ‫"הולך" על גבי האקטין (אפור כדורים)‪ .‬‬ ‫*מאות אלפי סרקומרים שמתכווצים יחד = כיווץ של שריר אחד‪.‬כיווץ‬ ‫שרירים אלה הוא המעניק לשרירים את כוחם המניע‪.1‬סיבי שריר חוץ כישוריים – מעוצבבים ע"י אקסונים של נוירונים מוטוריים מסוג אלפא‪ .3‬לאחר התנתקות זו‪ .900‬‬ ‫‪ .‬הראש של המיוזין זז מזווית של ‪ 900‬וזווית ‪.45°‬כיפוף זה גורם להחלקת המיוזין על פני האקטין‪.‬‬ ‫בעקבות כך נפתחות תעלות נתרן ומתפתחת דה‪-‬פולריזציה בממברנה = פוטנציאל לוחית‬ ‫סופית (ללא פוטנציאל פעולה‪ .7‬מגיעה לראש המיוזין וגורמת לו להתנתק מהאקטין‪ .‬‬ ‫‪ .3‬הדפולריזציה ‪ /‬מתח זה מתקדם לאורך צינוריות ‪ T‬וגם על גבי הרשתית הסרקו פלזמית‪.‬‬ ‫לקרוב דסקיות ‪ Z‬ולקיצור הסרקומר‪.‬הסידן נקשר אל האקטין‪ .4‬כעת מגיעה מולקולת ‪( ATP‬אנדנוזין עם ‪ 3‬פוספטים) – מולקולה עשירת אנרגיה‪ .2‬סיבי שריר תוך כישוריים ‪ -‬מעוצבבים בשני אקסונים‪ :‬האחד סנסורי (‪ (1a‬והשני נוירון‬ ‫מוטורי מסוג גמא‪.2‬אציטילכולין נקשר לקולטנים ניקוטיניים ע"ג ממברנת סיב השריר (הסרקולמה)‪.‬‬ ‫‪ .90°‬ולשחרור מולקולות ‪ADP‬‬ ‫מגשרי המיוזין‪.6‬גשרי המיוזין מתכופפים לזווית של ‪ .‬‬ ‫בגלל החפיפה של האקטין והמיוזין השריר נראה כשרטוט ובגלל זה שרירי השלד נקראים גם‬ ‫שרירים משורטטים‪.‬‬ ‫‪ .5‬יוני הסידן גורמים לחיבור גשרי המיוזין לאקטין בזוית של ‪ .5‬‬ ‫סעיפים ‪ 5-7‬חוזרים על עצמם שוב ושוב‪ .2‬למיוזין יש ‪( ADP‬אנדנוזין עם ‪ 2‬פוספטים) – מולקולת חסרת אנרגיה שנמצאת בראש המיוזין‪.‬אנרגיה זו גורמת לראש של המיוזין להתנתק מהאקטין‪ .‬ולכן נוירון מוטורי אלפא מפריש נוירוטרנסמיטר )‪ (Ach‬מהכפתורים‬ ‫הסופיים לסינפסה של עצב השריר‪.‬‬ ‫בתהליך של אקסוציטוזה‪.‬‬ ‫פירוט סעיפים ‪ :5-7‬מרגע שיוני סידן נקשרו לאקטין מתחיל תהליך מחזורי שנמשך שוב ושוב עד‬ ‫שיוני הסידן נעלמים‪ :‬קיצור סרקומר‪ .‬הוא תוצר של ‪ ATP‬שהתפרק‪.‬ומתחברת‬ ‫לראש של המיוזין‪ .‬‬ ‫קיצור סרקומר יתמשך כל עוד הסידן בסביבה‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫התכווצות השריר‬ ‫‪ .‬כתוצרה מהניתוק‬ ‫הזה "עפה" מולקולת פוספס מה‪ ATP -‬והוא הפך ל‪.450‬‬ ‫כתוצאה מהרבה מאוד מיוזינים שעושים זווית כזו – הסרקומר מתקצר‪.4‬יוני הסידן שהשתחררו החוצה‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ברגע שהמיוזין נקשר אל האקטין – מולקולת ה‪ ADP -‬מתנתקת מהמיוזין‪.‬התהליך יתמשך כל עוד‬ ‫הסידן בסביבה‪.ADP -‬ומכאן חוזרים לסעיף ‪.‬כל עוד לא הגיע הסידן ‪ -‬המיוזין והאקטין לא היו אחד על‬ ‫השני‪ .‬‬ ‫‪ ATP .‬‬ ‫‪ .90‬‬ ‫ה‪ ADP -‬לא נמצא בתא במקור‪ .

‬‬ ‫בקורטקס המוטורי נכללים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ייצוג האיברים בו הוא ייצוג פונקציונאלי ולא פרופורציונאלי (כף היד יודעת לעשות הרבה יותר‬ ‫מהגב ולכן יהיה לה ייצוג הרבה יותר גדול) – הומנקולוס מוטורי‪.‬‬ ‫וקטור האוכלוסייה‪ :‬חוקרים נטו לחשב (כמו בראייה) שיש במוח תא שאחראי לכל כיוון‬ ‫התקדמות של היד‪ :‬תא שאחראי על תנועת היד קדימה‪ .‬גילו‬ ‫שזה לא בדיוק כך‪ :‬מסתבר שבהזזת היד קדימה הרבה תאים יורים – גם תאים בכיוון המתאים‬ ‫וגם תאים אחרים‪ .‬‬ ‫‪-6-‬‬ .‬אדום בציור למטה) – המוציא לפועל‬ ‫זהו ג'יירוס (רכס) באונה הפרונטלית‪ .‬וסכימת התאים יחד מובילה לוקטור במרחב של כיוון‬ ‫התנועה המועדף)‪.‬‬ ‫סיכומון‪ :‬שריר מתכווץ כשמיוזין מתחבר לאקטין‪ .‬אז איך זה עובד? הקורטקס המוטורי הראשוני יודע לעשות ממוצע – ולמצוא‬ ‫מהו כיוון ההתקדמות הנכון של היד לפי כל התאים שצועקים בבת אחת (כל תא בקורטקס‬ ‫המוטורי הראשוני מקודד כיוון של תנועה‪ .‬יש לדעת את מסלול‬ ‫זרימת המידע (קלט‪ .1‬הקורטקס המוטורי הראשוני‬ ‫‪ .‬איך זה קורה? באמצעות הטריגר סידן‪ .‬‬ ‫ומחולל כיווץ בשריר‪.‬‬ ‫האונה המרכזית שאחראית על המערכת המוטורית היא האונה‬ ‫הפרונטלית‪. SMA‬חשוב לדעת מהם תאי מראה‪.‬והקורטקס הקדם מוטורי‬ ‫והקורטקס הקדם ‪ .‬בפועל צריך כל הזמן‬ ‫אנרגיה בסביבה כדי שזה יקרה‪.‬‬ ‫פ"פ ‪ ‬אציטילכולין נשפך מנוירון מוטורי אלפא ‪ ‬נפתחות תעלות סידן ויש דה‪-‬פולריזציה ‪‬‬ ‫פתיחת תעלות סידן שיוצא החוצה ‪ ‬סידן נקלט ע"ג האקטין ‪ ‬קיצור סרקומר‬ ‫פוטנציאל לוחית סופית גדול בהרבה מפוטנציאל בתר סינפטי בנוירונים‪ .3‬הקורטקס המוטורי המשלים‬ ‫הקורטקס המוטורי הראשוני (כתום כאן‪ .‬חיקוי תנועה‪ -‬יש לדעת מהו תפקידו של האזור המוטורי המשלים‪ .‫בסופו של דבר‪ :‬הסידן עובר תהליך של ‪ .‬תא אחר לתזוזה אחורה‪ .‬ושולחים אקסונים מוציאים לקורטקס המוטורי הראשוני‪.reuptake‬וחוזר לרשתית הסרקו‪-‬פלזמית‪.‬אחד אחר לאלכסון וכו'‪ .‬‬ ‫הקורטקס המוטורי האסוציאטיבי – בקרה על התנועה‬ ‫תנועה יזומה‪ .‬פלט) של הקורטקס המוטורי הראשוני בלבד‪.‬‬ ‫שני האזורים מקבלים מידע סנסורי מאונת הקודקוד ומאונת הרקה (דרך הקורטקס הקדם‬ ‫מצחי)‪ .‬הוא תמיד גורם לירי‪.‬‬ ‫בקרה מוחית על התנועה‬ ‫ארגון הקורטקס המוטורי ‪ -‬מבנה ותפקיד של כל אזור‪ .‬נמצא במצח‪ .‬קדמית למענית המרכזית‪.‬שאחראי על הביצוע ‪ /‬ההוצאה לפועל של הפעילויות‬ ‫המוטוריות‪ .2‬הקורטקס הקדם מוטורי ‪ /‬הפרה‪-‬מוטורי‬ ‫‪ .

‫האזור‪ /‬הקורטקס המוטורי המשלים ‪)supplementary motor cortex( SMA -‬‬
‫מיקום‪ :‬קדמית לקורטקס המוטורי הראשוני‪ ,‬בצד המדיאלי‪ .‬כתום‪.‬‬
‫אחראי על תכנון ובקרה מוטורית‪ .‬בד"כ אחראי על למידה של רצפים‪/‬סדרות של תנועות (לנגן על‬
‫פסנתר‪ ,‬להצמיד ולהרחיק אצבעות באותה יד זו מזו מאוד מהר)‪.‬‬
‫זה מזכיר את הגנגליונים הבסיסיים‪ ,‬אבל אחרת כי‬
‫זה לא ממש אותו דבר כל הזמן‪ ,‬הפעילות בסדרה לא‬
‫חוזרת על עצמה‪ ,‬אלא דומה (זה היכולת לדמיין‬
‫בראש את הפסנתר כדי לדעת על מה ללחוץ)‪.‬‬
‫נוירונים באזור זה מגיבים לרצף תנועות ייחודי‪.‬‬
‫מי שפגוע ב‪ SMA -‬תהיה לו בעיה לבצע רצף כתיבה‬
‫מוכר (נגינה‪ ,‬כתיבה)‪.‬‬
‫אזור הקדם‪ :SMA-‬כנראה אחראי על הרצון שלנו‬
‫להתחיל פעילות מוטורית (דוחף אותנו לנוע לנגן‬
‫בפסנתר‪ ,‬נותן מוטיבציה‪/‬דחף) (‪ – SMA‬מבקר ומתכנן‬
‫פעילות מוטורית שקשורה לרצפים של תנועות)‪ .‬לכן‬
‫כנראה שהפעילות תהיה כך‪ :‬קדם ‪( SMA‬מוטיבציה)‬
‫‪( SMA ‬תכנון) ‪ ‬קורטקס מוטורי ראשוני (ביצוע)‪.‬‬
‫הקורטקס הקדם מוטורי (‪)premotor cortex‬‬
‫מיקום‪ :‬נמצא טיפה יותר קדמית לקורטקס המוטורי הראשוני‪ .‬כחול‬
‫אזור זה משתתף בתכנון ובקרה מוטורית‪ :‬בעיקר על תנועות חדשות לאדם‪ ,‬רלוונטי בשלב‬
‫ה"הכנה לפעולה" – התכנון שלה‪ .‬משתתף בלמידה וביצוע של תנועות מורכבות המבוססות על‬
‫מידע חושי שרירותי (כלומר‪ ,‬המידע לא קשור ישירות לתנועה שמתבצעת בעקבותיו‪ :‬להצביע על‬
‫חפץ שקראו בשמו‪ ,‬לבצע ריקוד לפי שמות תנועות כיאור וגרפיות‪ ,‬בניגוד למידע לא‪-‬שרירותי =‬
‫לגשת לחפץ שהצביעו עליו)‪..‬‬
‫אנשים עם פגיעה באזור זה יכולים לבצע תנועות במרחב כתגובה לרמזים מרחביים לא‬
‫שרירותיים אך לא יכולים לבצע אותן תנועות בתגובה לרמזים שרירותיים‪.‬‬
‫האזור הקדם מוטורי מקבל קלט מאונת הקודקוד‪ .‬אנשים עם פגיעה באונה זו יכולים לדווח מתי‬
‫התחילו לבצע תנועה מסוימת אך לא מודעים לכוונתם לבצע אותה‪.‬‬
‫באזור זה התגלו בשנים האחרונות תאים חדשים בשם נוירוני מראה (‪ – )mirror neurons‬נוירונים‬
‫אלו‪ ,‬כמו מראות‪ ,‬משקפים למוח את מה שקורה בעולם המוטורי בחוץ‪ .‬מקליטים את הפעילות‬
‫שמתרחשת בחוץ‪ .‬באמצעותם ניתן לבצע פעולות מוטוריות ע"י חיקוי‪ ,‬מקליטים את פעילות‬
‫הסביבה ואח"כ מבצעים אותה (למשל אחרי פיהוק של מישהו אחר‪ ,‬או תינוק שמוציא לשון בחזרה לאחד‬
‫אחר)‪ .‬כמו כן הם מופעלים בתגובה לקולות הנלווים לפעולה מוכרת‪ .‬שתי אוכלוסיות של נוירונים‬
‫כאלו נמצאות בחלק הקדמי של הקורטקס הקדם מוטורי הגחוני ובאונת הקודקוד האחורית‪.‬‬
‫הנוירונים האלו עובדים גם ב‪ ,online -‬אבל גם ב‪( offline -‬אנחנו יכולים לצפות במישהו‪ ,‬להקליט‬
‫את מה שהוא עושה‪ ,‬רק לחשוב על זאת‪ :‬נוירוני המראה פועלים‪ ,‬מערכת תכנון התנועה עובדת‪,‬‬
‫אבל אין הפעלה של הקורטקס המוטורי הראשוני ולכן אין ביצוע)‪.‬‬
‫נוירוני מראה גם מסייעים להבין את כוונם של אנשים אם מסתכלים על תנועה של מישהו‬
‫ומנסים לפענח מה כוונת התנועה (לקחת את הכוס ‪ /‬להחזיר אותה) נוירוני המראה עובדים הרבה‪.‬‬
‫אצל ילדים אוטיסטים יש פחות נוירוני מראה (פחות משקפים את החברה מבחינה מוחית‪ ,‬קשה‬
‫להבין מה נהוג ולחקות פעילות חברתית)‪.‬‬

‫‪-7-‬‬

‫בקרת הקורטקס על התנועה – מסילות יורדות‬
‫מסילות יורדות ‪ -‬לדעת את העיקרון‪ ,‬אין צורך לזכור את שמות המסילות ועל מה כל אחת אחראית‪.‬‬

‫‪ 3‬סוגי שרירים‪:‬‬
‫‪ ‬שרירים אקסיאליים – קרובים למרכז הגוף‪( .‬שרירי בטן‪ ,‬גב‪ ,‬חזה)‪ ,‬לנוירואקסיס (לציר המרכזי)‪.‬‬
‫‪ ‬שרירים פרוקסימאליים – שרירי גפיים שקרובים למרכז הגוף (כתפיים‪ 4 ,‬ראשי ברגליים)‬
‫‪ ‬שרירים דיסטאליים – שרירי גפיים מרוחקים ממרכז הגוף (כף היד)‬
‫ישנן ‪ 2‬קבוצות של מסילות היורדות מהמוח דרך מוח השדרה אל‬
‫השרירים‪ .‬כולן נמצאות בחלק הבטני (כי זה מוטורי)‪ ,‬שמן ניתן להן‬
‫בשל מיקומן בחומר הלבן של חוט השדרה‪:‬‬
‫(זיהוי מסילה הוא לפי נקודת המוצא שלה‪ ,‬ונקודת הסוף שלה)‬

‫‪ .1‬הקבוצה הלטרלית (צידית) – שולטת בעיקר על תנועות שאינן‬
‫מתואמות‪ .‬מסילות אלו חדשות יותר בסולם האבולוציוני‬
‫ומאפשרות תנועה בלתי מתואמת של הגוף (להפעיל יד אחת‬
‫והשנייה לא)‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה קורטיקו‪-‬ספינלית צידית ‪ /‬מסילה פרמידאלית‪ :‬מתחילה בקורטקס‬
‫המוטורי ומסתיימת בחוט השדרה‪ 90% .‬מהסיבים‪.‬‬
‫אחראית על שרירים דיסטאליים ופרוקסימלאיים (שרירי גפיים שקרובים‬
‫ורחוקים ממרכז הגוף)‪ ,‬מאפשרת את רוב תנועת הגפיים שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה קורטיקו‪-‬בולברית‪ :‬מתחילה בקורטקס ומסתיימת בבולבר (בולבר =‬
‫בולבוס) = התרחבויות שקיימות בגזע המוח‪ .‬התרחבויות אלו הם מקום‬
‫המוצא של עצבי הגולגולת (גזע המוח)‪ .‬מסילה זו‪ ,‬לכן‪ ,‬אחראית על תנועת‬
‫השרירים באזור הפנים ‪ /‬צוואר‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה רוברו‪-‬ספינלית‪ :‬מתחילה ברוברו (=אדום=‪ ,red‬הגרעין האדום)‪.‬‬
‫מסילה זו מתחילה בגרעין האדום (טגמנטון) ומסתיימת החוט השדרה‪.‬‬
‫אחראית בין היתר על שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪ .2‬הקבוצה הונטרו‪-‬מדיאלית ‪ /‬גחונית‪-‬מדיאלית – מסילות עתיקות יותר‪ ,‬שולטת‬
‫על תנועות אוטומטיות ומתואמות‪( :‬לא יודעות להפעיל שריר אחד בלי השני –‬
‫בעיקר אחריות על השרירים האקסיאליים – למשל‪ ,‬שריר גב ימין מופעל עם שריר גב‬
‫שמאל)‪.‬‬
‫‪ ‬מסילות קורטיקו‪-‬ספינליות גחוניות – נמצאת במרכז חוט השדרה (‪10%‬‬
‫מהסיבים)‪ .‬מתחילה בקורטקס המוטורי ומסתיימת בחוט השדרה‪ ,‬נמצא‬
‫ממש באמצע החוט‪.‬‬
‫אחראית על הפעלה של שרירים פרוקסימאליים ואקסליים‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה ווסטיבולו‪-‬ספינלית – מתחילה מאזור העצב הוסטיבולרי (נמצא בגזע‬
‫המוח‪ ,‬אחראי על מערכת השמע וגם על שיווי המשקל)‪ ,‬מסתיימת בחוט‬
‫השדרה‪.‬‬
‫מסילה זו אחראית על שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה טקטו‪-‬ספינלית ‪ -‬מתחילה בטקטום‪ :‬תלילים עליונים ותחתונים‪ :‬מסילה זו‬
‫מתחילה בטקטום ומאפשרת תיאום בין תנועות הראש לגפיים‪ ,‬ובין תנועות הראש למקור‬
‫צליל שמגיע‪.‬‬
‫‪ ‬מסילה רטיקולו‪-‬ספינלית ‪ -‬מתחילה ברטיקולר פורמשין (התצורה הרשתית = הרבה‬
‫גרעינים מהמוח האמצעי למוח האחורי‪ ,‬עירות שינה‪ .)..‬אחראית על עירות‪ ,‬שינה ותיאום‬
‫של אלו מול חוט השדרה‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫מוצא‬

‫תפקיד‬

‫סיום‬

‫מסילות צדיות‬
‫קורטיקו‪-‬ספינלית צידית‬

‫קורטקס מוטורי‬

‫מוח השדרה‬

‫תנועות עדינות של היד והזרוע‬
‫(אחיזה וטיפול בחפצים)‬

‫רוברו‪-‬ספינלית‬

‫גרעין אדום‬

‫מוח השדרה‬

‫תנועות הזרוע‬

‫קורטיקו‪-‬בולברית‬

‫קורטקס מוטורי‬

‫עצבי גולגולת‬

‫תנועות פנים ולשון‬

‫מסילות גחוניות – מדיאליות‬
‫וסטיבולו‪-‬ספינלית‬

‫גרעיני האיזון‬

‫מוח השדרה‬

‫יציבה ושיווי משקל‬

‫טקטו‪-‬ספינלית‬

‫תלילים עליונים‬

‫מוח השדרה‬

‫תיאום תנועות עיניים עם גוף‬

‫רטיקולו‪-‬ספינלית‬

‫תצורת הרשת‬

‫מוח השדרה‬

‫טונוס כללי‪ ,‬הליכה‬

‫קורטיקו‪-‬ספינלית גחונית‬

‫קורטקס מוטורי‬

‫מוח השדרה‬

‫הליכה ויציבה‬

‫הגנגליונים הבסיסיים‬
‫הגנגליונים הבסיסיים ‪ -‬יש לדעת את המרכיבים של המערכת‪.‬‬

‫אחראים על פעילות מוטורית רוטינית שנלמדת כמו רכיבה על אופניים ועוד‪ .‬יש שם ‪ 3‬גרעינים‪:‬‬
‫‪ ‬הגרעין הזנבי‬
‫‪ ‬פוטמן‬
‫‪ ‬גלובוס פדילוס – חיצוני ופנימי‬
‫סטריאטום – השם של שני הגרעינים הראשונים‪.‬‬
‫הגנגליונים הבסיסיים נמצאים בשני צידי המוח‪ ,‬סמוך לחדרים הלטרליים (מערכת כזו בכל צד)‪.‬‬
‫הם מקבלים קלט מ‪ 2 -‬אזורים‪ :‬הקורטקס המוטורי והחומר השחור‪.‬‬
‫הפלט שלהם יוצא מהסטריאטום לכיוון הקורטקס המוטורי‪.‬‬
‫קיימים ‪ 2‬מסלולים‪:‬‬
‫‪ .1‬מסלול ישיר – מהסטריאטום לקורטקס ישירות – השפעה מעוררת על הקורטקס‬
‫החומר השחור ‪ ‬סטריאטום ‪  GPI ‬תלמוס ‪ ‬קורטקס‬

‫‪ .2‬מסלול עקיף – עוקף דרך הצד – השפעה מעכבת על הקורטקס‬
‫החומר השחור ‪ ‬סטריאטום ‪  GPI  STN  GPE ‬תלמוס ‪ ‬קורטקס‬

‫מהסטריאטום ומעלה‪ :‬בכל מקום שיש "‪ – "-‬סינפסה מעכבת‪ ,‬נשפך גאבא‪ ,‬בכל מקום שיש "‪– "+‬‬
‫סינפסה מעוררת – גלוטמט‪.‬‬
‫המסילה הניגרו סטריאטלית ‪ -‬המסילה המחברת בין החומר השחור לבין הגנגליונים הבסיסיים‪.‬‬
‫יוצא מן הכלל הוא החומר השחור (סובסטאנציה ניגרה) – משפיע גם על המסלול הישיר וגם על‬
‫העקיף‪ :‬השפעתו על המסלול הישיר ‪ ,+‬השפעתו על המסלול העקיף "‪."-‬‬
‫בחומר השחור מיוצר דופאמין שנשפך לכיוון הגנגליונים הבסיסיים – לעתים הדופמין מעורר‬
‫ולעתים הוא מעורר‪ :‬קולטנים מסוג ‪ d1‬קולטנים מעוררים‪ ,‬קולטנים מסוג ג‪ 2‬הם קולטנים‬
‫מעכבים‪.‬‬
‫סטריאטום = מדליק את המערכת‪ ,‬כמו כפתור כיבוי ‪ /‬הדלקה ברדיו‪.‬‬
‫החומר השחור = יכול להגביר ‪ /‬להנמיך את המערכת (כמו כפתור ווליום ברדיו)‪ ,‬אבל אין לו שום‬
‫השפעה כל עוד לא הודלק הרדיו ע"י הסטריאטום‬

‫‪-9-‬‬

GPE‬ולכן הוא עובד פחות‪ .‬‬ ‫מחלת פרקינסון‬ ‫‪ ‬המחלה תוארה לראשונה ב‪ 1817 -‬ע"י ג'יימס פרקינסון‪.‬אז הם צריכים לעבור דרך‬ ‫הקורטקס ולחשוב לעומק על כל פעילות אוטומטית רוטינית‪.‫כדאי‪ .‬למסלול הישיר ולמסלול העקיף את שליטה –‬ ‫הם יוצ אים מאיזון‪ :‬לכן קשה להתחיל תנועה ולסיים תנועה‪ .GPI -‬והוא עובד פחות בגלל‬ ‫זה‪ .‬‬ ‫המסלול העקיף – סיום תנועה – השפעה מעכבת על הקורטקס‪:‬‬ ‫הגענו ליעד ורוצים להפסיק לרכב‪ :‬הסטריאטום מקבל איתות‬ ‫מהקורטקס שצריך לעצור ‪ ‬כשהסטריאטום מפעיל הוא מעכב את ה‪-‬‬ ‫‪ ..‬וקשה לעשות בכלל כל פעילות‬ ‫מוטורית‪ .10 -‬‬ .‬היכן הנזק ואם קיימים טיפולים אפשריים‪.GPI -‬ה‪ GPI -‬עובד יותר ‪‬‬ ‫התלמוס יעבוד פחות (‪ GPI‬מפריש "‪  "-‬הקורטקס יפעל פחות‪ .‬הוא מפריש נ"ט מעכב (גאבא‪ ).‬בד"כ ה‪ GPE -‬מעכב את ה‪ .‬‬ ‫‪.‬ה‪ GPI -‬אמור לעכב את התלמוס‪ .‬אבל הוא עובד פחות‪ .‬חשוב ורצוי להבין את עיקרון הפעולה של הגנגליונים הבסיסיים המובא בתרשים‪:‬‬ ‫המסלול הישיר –התחלת תנועה – השפעה מעוררת על הקורטקס‪:‬‬ ‫כשמתחילים לרכב על אופניים‪ :‬הסטריאטום מקבל איתות ומתחיל‬ ‫לפעול‪ .‬‬ ‫הסבר אנטומי‪ :‬מוות תאים דופמינגריים‪ .‬‬ ‫כשהסובסטאנציה ניגרה (החומר השחור) מתקלקל‪ .‬ל‪ .‬‬ ‫השפעת המסילה הניגרו סטריאטלית על הקורטקס (בשני המסלולים)‬ ‫היא מעוררת‪.‬‬ ‫‪ ‬השכיחות שלה באוכלוסיה הולכת ועולה‪ :‬בגיל ‪ .‬‬ ‫כשה‪ STN -‬עובד הוא מעורר את ה‪  .‬ולכן‬ ‫התלמוס פחות מעוכב ‪ ‬התלמוס יעבוד יותר משם לקורטקס המוטורי‬ ‫ונסגר מעגל אל הסטריאטום‪.‬התנועה‬ ‫תפסיק‪.STN -‬אבל עכשיו‬ ‫ה‪ GPE -‬עובד פחות ולכן לא מעכב את ה‪  STN -‬ה‪ STN -‬עובד יותר‪.‬‬ ‫תחילת הפעילות היא לא אוטומטית כי הגנגליונים לא עובדים‪ .‬קשה מאוד להתחיל תנועה‪.1-2% 50‬גיל ‪ 10% 60‬וכך זה הולך ועולה‬ ‫סימפטומים עיקריים‪ :‬קשיון שרירים‪ .‬‬ ‫יש לדעת מהם הסימפטומים של פרקינסון והנטינגטון‪ .‬ולכן ניוון המסילה הניגרו‪-‬סטריאטלית‪.‬רעד במנוחה‪ .‬כאשר ‪ 75%‬מהתאים בחומר השחור נהרסים רואים את תחילת מחלת פרקינסון‪.

‬לא ניתן לסמן חלבונים פגומים‪ .‬כך שלאדם אין פרקינסון אבל‬ ‫הוא עיוור חלקית‪.‬כמו כן קיימים ממצאים לפעילות רדיקלים חופשיים (כנראה חומרי ריסוס והדברה‬ ‫שמכילים אותם)‪.GPI -‬‬ ‫‪.‬שיגרום לה לעבוד‬ ‫בקצב גבוה‪ .‬ברגע שהכמות שלו פוחתת‪ .‬יוצרים שם משקע‪ ..‬ויכול להיות שיום אחד‬ ‫נגלה שהאזור הזה שהרסנו הוא בעצם חשוב בגיל מאוחר יותר‪.‬הבינו שהבעיה היא שה‪-‬‬ ‫‪ GPI‬עובד יותר מדי‪ .‬וזה גורם לא לעבוד פחות‪ .11 -‬‬ .‬תא שכזה הוא ‪.‬בד"כ תפקידו לעכב את התלמוס ‪‬‬ ‫התלמוס מעוכב ועובד פחות‪ .‬אבל זה לא עובר את ה‪( BBB -‬מחסום‬ ‫הדם מוח)‪ .‬‬ ‫עדיין העניין בעייתי כי הרס של אזור במוח מבטיח שהוא לא יגדל‪ .‬יש סיכוי שהעניים קשור לריסוס והדברה‪ .‬אבל אם נרצה נוכל‬ ‫לשקם אותו‪ .‬וזה יכול לגרום‬ ‫לכבדות ‪ /‬לחץ ‪ /‬להתפוצצות התא‪ .‬‬ ‫ניתוחי פלידוטומיה‪ :‬הריסת ה‪ :GPI -‬מתוך הסתכלות על המסלול‪ .‬‬ ‫נמצא בעבר אצל אנשים בני ‪ 20‬שלקחו הרואין סוג של רדיקל בשם ‪ – MPTP‬כאשר החומר נכנס‬ ‫לגוף הוא הופך לראדיקל חופשי (‪ – )Mpp+‬וזה הורס את התאים בחומר השחור‪.‬היא עוברת את ה‪ BB -‬כי‬ ‫היא שומנית‪ .‬אז הוחלט להרוס אותו (כמו מינוס כפול מינוס יוצא פלוס)‪.‬לכן נותנים ‪ .‬בד"כ אמור‬ ‫לעכב את ה‪  GPI -‬ה‪ GPI -‬יעבוד יותר‪ .‬אחרי ‪ 5‬שנים היא מפסיקה לעבוד‪ .Lewy Bodies‬‬ ‫מה קורה במסלולים?‬ ‫במסלול הישיר‪ :‬אין חומר שחור ‪ ‬הסטריאטום עובד פחות‪ .‬זה לא מייצר תאים‪.‫גורמי המחלה‪ :‬הנושא עדיין לא ברור‪ .‬אחד הדברים שמתקלקלים זה‬ ‫הפרקין‪ .‬‬ ‫‪ :Lewy Bodies‬הצטברויות ‪ /‬גושים של חלבונים שנמצאים בתוך המוח‪ .‬‬ ‫לכן עצרו את הניתוחים האלה‪ .‬למה?‬ ‫ה‪ L-Dopa -‬לא עוזר לזה שהחומר השחור נהרס‪ .‬הוא גורם להפעלה ממש מהירה וזריזה של ה‪GPI – -‬‬ ‫‪ v.‬המולקולה הזאת מתחברת לחלבונים‬ ‫מקולקלים בחומר השחור באמצעות אנזים שנקרא פרקין (הפרקין יודע לעשות‬ ‫‪ + ubiquitin‬חלבון מקולקל)‪ .‬‬ ‫טיפולים בפרקינסון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ :L-Dopa‬רצו להזריק דופאמין‪ .‬במחלקת פרקינסון‪ .‬בתוך התאים שלנו יש מולקולה קטנה שנקראת ‪ – Ubiquitin‬אם היא נדבקת לחלבון‬ ‫מסוים זה אומר שצריך לפרק אותו‪ .‬הם רק‬ ‫נוצרים עוד ועוד‪.‬או חלבונים שלא נוצרו כמו‬ ‫שצריך‪ .L-Dopa‬שהא מולקולה ממנה נוצר דופאמין‪ .‬בד"כ תפקידו להפעיל את הקורטקס ‪‬‬ ‫הקורטקס לא יפעל‪.‬אז ה‪ STN -‬עובד ממש הרבה‪ .90 -‬שם חזרו לניתוחים האלו בצורה יותר עדינה‬ ‫(עושים את הניתוח אבל לא הורסים את תצלובת הראיה)‪.‬זה נעשה בניתוח‪ .‬אחת לכמה דקות מועבר אוטומטית זרם חזק כזה שמשתיש‬ ‫את ה‪.‬‬ ‫אכן זה גרם לשיפור משמעותי אצל החולים מבחינת פרקינסון‪ .STN -‬את האלקטרודה יחברו לקוצה‪ .‬הבעיה הייתה שהחולים האלו‬ ‫איבדו את הראיה – לא רחוק מה‪ GPI -‬יושבת תצלובת הראיה‪ .‬למה זה קורה? לעתים בתא יש יותר מדי חלבון (עודף)‪ .‬מצטברים בתוך התא‪ .‬עדות ראשונה לכך‬ ‫שהמוח נהרס‪ .‬עד לשנות ה‪ .‬ובמוח היא הופכת לדופאמין (אגוניסט של דופאמין)‬ ‫ברגע שנותנים את התרופה הזאת לחולה פרקינסון‪ .GPI‬מתעייף – כאילו שהוא נרדם ולא מת‪ .‬או לקשר‬ ‫תורשתי‪ .‬‬ ‫משתילים אלקטרודה קבועה ל‪ .

‬‬ ‫על המסלול‪ :‬סטריאטום לא עובד ‪ GPE ‬עובד יותר ‪ STN ‬עובד פחות‬ ‫‪ GPI ‬עובד פחות ‪ ‬התלמוס יעבוד יותר‪ .‬לכן התנועה לא תסתיים‪ .‬זוהי מחלה תורשתית על‬ ‫כרומוזום מס' ‪ .4‬מחלה מאוד נדירה‪.‬יש‬ ‫יותר מדי תנועה‪.‬‬ ‫סימפטומים‪ :‬השליטה על השרירים פשוט מופסקת‪ .‬‬ ‫מרגע שהמחלה מתחילה לאדם יש בין ‪ 8-10‬שנים לחיות‪.‬כשמביאים את היד לפה יפיקו תנועות‬ ‫נפרדות של הכתף‪ .‬במקום תנועות בו‪-‬זמניות ואחידות) ‪ -‬האדם יתקשה בתנועות רצופות‬ ‫ומדויקות לעבר מטרה‪.‬‬ ‫המוחון הוא חלק חשוב של המערכת המוטורית‪:‬‬ ‫‪ ‬הפלט שלו מגיע לכל האזורים המוטוריים העיקריים של המוח‬ ‫‪ ‬כשהוא נפגע נעשות תנועות האדם קופצניות‪ .‫מחולית הנטינגטון‬ ‫מחלה נוספת של הגנגליונים הבסיסיים‪ .‬הרס של האזור גורם לליקויים בתנועות‬ ‫אלה‬ ‫‪ ‬האזור הצדי‪ :‬האזור הצדי של המוחון קשור לשליטה על תנועות בלתי תלויות של איברים‪ .‬בפרט על‬ ‫תנועות מהירות שיש לאדם מיומנות בהן‪.‬למחלה קוראים מחולית כי זה כמו מחול)‬ ‫הסבר אנטומי‪:‬המסלול העקיף שצריך לסיים תנועה לא עובד כמו שצריך‪.‬ואז כל המסלול העקיף יוצא‬ ‫מאיזון‪.‬‬ ‫הרס של האזור יגרום לחולשה ופירוק התנועות למרכיביהן (למשל‪ .‬‬ ‫הסינדרום מכונה אטרופיה מוחונית‪.‬‬ ‫המוחון‬ ‫יש לדעת מה תפקידו של המוחון ומה תפקידה של כל אונה או חלק ממנה‪ .‬‬ ‫כוריאה – כמו תנועות ריקוד‪ .‬‬ ‫טיפול למחלה הוא לנסות להרוס את ה‪ .‬פגיעה בה גוררת שיבוש האיזון‬ ‫והעמידה התקינה של הגוף‬ ‫‪ ‬אזור הביניים‪ :‬שולט על תנועות הידיים והזרועות‪ .‬לא יציבות ולא מתואמות‬ ‫המוחון מורכב משתי המיספרות ובהן גרעינים עמוקים המצויים מתחת לקורטקס המוחוני והוא‬ ‫דומה לדגם מוקטן של המוח הקידמי‬ ‫תפקוד ופגיעות בחלקי המוחון‬ ‫‪ ‬האונה האחורית = הפלוקולו‪-‬נודולרית‪ :‬קשורה לרפלקסים של יציבות‪ .‬המרפק ופרק היד‪ .‬פגיעה בה גוררת‬ ‫שיבוש האיזון והעמידה התקינה של הגוף‪.‬‬ ‫‪ ‬הוורמיס (תולעת)‪ :‬נמצאת בדיוק בקו האמצע של המוחון‪ .‬אי אפשר לעצור‬ ‫תנועה‪.‬‬ ‫כמו כן יתקיים שיבוש של תזמון תנועות בליסטיות (הטלה ‪ /‬זריקה) מהירות –תנועות אלו מהירות‬ ‫כ"כ שלא ניתן לשנות ‪ /‬לכוון אותן באמצעות משוב‪ .‬התנועות‬ ‫כמובן בלי נשלטות‪( .GPE -‬ניסו לעשות את זה על חולדות‪.‬אין צורך לזכור את המסילות‬ ‫התוך והחוץ מוחוניות‪.‬‬ ‫‪.‬ידיים ורגליים עפות לצדדים‪ .‬‬ ‫החולה יתקשה לתכנן מתי יש להפעיל שרירים אגוניסטיים ומתי אנטגוניסטים‪.12 -‬‬ .‬‬ ‫זה כיוון שהסטריאטום בחלק הצידי נהרס‪ .‬צריך לחשב מראש מתי כל שריר ושריר יפעל‪.

‬‬ ‫אפרקסיה – חוסר יכולת להוציא לפועל תנועות נלמדות (מיומנויות) בדרך של חיקוי או ע"פ‬ ‫הוראה מילולית‪.13 -‬‬ .‬אונת הקודקוד השמאלית או אונת‬ ‫המצח השמאלית‪.‬בעיקר בידיים‪ .2‬אפרקסיה אורלית‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אפרקסית איברים נובעת מפגיעה מוחית בכפיס המוח‪ .‬ויצחצחו עם האצבע במקום לדמות החזקת מברשת)‪.‬‬ ‫אפרקסיה באופן כללי היא קושי לבצע תנועות המכוונות למטרה מסוימת‪ .‬‬ ‫‪.‫אפרקסיות‬ ‫ליקויים בתנועה‪ :‬יש לדעת את רק את ההגדרה של אפרקסה וכיצד היא מתבטאת‪.4‬אפרקסיית בנייה – אי יכולת לתפוס יחסים גאומטריים או לדמיין אותם‬ ‫נגרמת מנזק באונת הקודקוד הימנית‬ ‫תצורת הרשת ‪ -‬אין צורך להתעכב על סעיף זה‪.3‬אגרפיה אפרקסית‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ 4‬צורות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .‬אך מצליח לבצע אותם בזמן אמת‪.‬‬ ‫אבחון‪ :‬החולה מתקשה לבצע רצפי פעולות בפנטומימה‪ .‬שאינו נובע משיתוק או‬ ‫מחולשת שרירים‪.1‬אפרקסיית איברים –‬ ‫תנועות של חלק לא מתאים של האיבר ‪ /‬תנועות שגויות של החלק המתאים ‪ /‬תנועות נכונות‬ ‫בסדר שגוי‪ .‬‬ ‫הקושי הוא לבצע בפנטומימה פעולה בהיעדר העצם הרלוונטי (מבקשים לשחק כאילו‬ ‫מצחצחים שיניים‪ .‬בין‬ ‫איך שהמערכת המוטורית עובדות לתחושות שלנו‪.‬אצבעות וזרועות‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים על תנועת הגוף שכן קיים קשר בין הפוזיציה שבה אנחנו עומדים לאיך שאנחנו מרגישים‪ .

14 -‬‬ .‬אלו גלים בתדר בינוני של ‪ 8-12‬הרץ‪ 8( .‬כולם מפסיקים ביחד‪ .‬הרץ = ‪ 8‬גלים בשנייה)‪.‬במהירות או לא במהירות‪.2 .‬המון‬ ‫בלאגן‪ .‬קטנים יותר‪.‬רעיונות יצירתיים עולים‪ .‬‬ ‫בפסיכולוגיה זה נקרא – מצב הפנגוגי – לפני הכניסה לשינה‪ .‬אין אינפורמציה חדשה שעוברת‬ ‫‪ .‬‬ ‫לחשוב על מקהלה ששרה שיר מוכר‪ :‬כולם מתחילים לשיר ביחד‪ .‬קולטים אינפורמציה‪ .‬מניחים אלקטרודות על שרירי הצוואר ‪ /‬הסנטר‬ ‫ובודקים את השריר במצב מתוח ‪ /‬רפוי‪.‬‬ ‫כל האורך של שלב זה הוא ‪ 10‬דקות‪.‬‬ ‫לחשוב על בית קפה שיש בו המון המון אנשים שמדברים כל אחד משהו משלו‪ .‬‬ ‫נקודת ההשקה בין השלב הראשון לשני‪ :‬לפעמים מתחילים להירדם ופתאום מרגישים נפילה‪ .‬רכילות מכל אחד לאחר‪ .‬אלא קבוצת תאים‪ .‬מעבדים אינפורמציה‪ .‬השאלה היא מה יש יותר)‬ ‫שלבי השינה‬ ‫מהם השלבים‪ .‬יש הרבה עיבוד וקבלת אינפורמציה‬ ‫(כל הזמן יש גם גלי אלפא וגם בתא‪ .‬מודד את דפוסי הפעילות של אזורי מוח‪..‬מרוכזים‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫*בתחילת השלב הראשון של השינה (דקה‪-‬שתיים) יש גלי אלפא ובתא‪.‬תדר‬ ‫הגלים ‪ 13-30‬הרץ‪ .‬קורה כשהאדם ער אבל חולם בהקיץ (מרחף קצת)‪.2‬שלב ‪ :2‬פעילות תטא‪ .‬כישורי (‪ )spindel‬שינה‪ .‬האם עיניים זזות‪ .‬דברים ששכחנו ולא הצלחנו להיזכר‪.‫פרק ‪ – 9‬שינה‬ ‫שינה היא סוג של התנהגות שאינו מאופיין בתנועה‪ .1‬גלי אלפא‪ :‬גלים סדירים המשקפים סינכרוניות עצבית החלה בו זמנית במספר רב של‬ ‫נוירונים‪ .‬המשקפים אי‪-‬סינכרוניות עצבית במספר רב של נוירונים‪ .2‬גלי בטא‪ :‬גלים לא סדירים‪ .‬בשלב זה מצליחים לפעמים לפתור כל‬ ‫מיני מחשבות‪ .‬רואים צבעים ‪ /‬צורות מול העיניים‪ .‬‬ ‫‪ EEG‬ומה שמאפיין אותו‬ ‫יש לדעת את ההבחנה בין פעילות סינכרונית ואי‪-‬סינכרונית‪.K‬‬ ‫‪ 3‬סוגי גלים בשלב זה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תטא‬ ‫‪.‬‬ ‫לא דוגם תא בודד‪ .‬‬ ‫אם האדם עייף הוא עובר את השלב הזה מאוד מהר‪ .‬זה‬ ‫נובע מזה שגם המוח מוריד הילוך וגם הגוף מרגיע – השרירים צונחים‪ .‬אין צורך לשנן את התדירויות של סוגי הגלים‬ ‫אך יש לדעת איזה סוג גל מופיע באיזה שלב של השינה‪ .1‬שלב ‪ :1‬פעילות תטא (גלים בתדר ‪ 4-8‬הרץ)‪ .‬‬ ‫במצב עירות יש ‪ 2‬דגמים בסיסיים של פעילות מוחית (נמדד עם ‪:)EEG‬‬ ‫‪ .‬כיוון שאנו לא זוכרים כמעט דבר מהמתרחש בעת שינה‪.‬‬ ‫גלים אלו קורים כשאנחנו חושבים‪ .‬‬ ‫גלים מסודרים ויפים‪ .‬‬ ‫‪ – EOG ‬ניטור תנועות העיניים‪ .‬גלים מבולגנים וקופצניים‪ .‬מתקיים רפלקס מלחיץ כי‬ ‫השרירים נרפים וזאת תחושת הנפילה‪.‬אנו נוטים לתפוס אותה‬ ‫כמצב אחר של מודעות (ולא כהתנהגות)‪ .‬מרגישים את השלב הזה רק אם הולכים‬ ‫לישון ולא עייפים‪ .‬פעילות מנטלית במהלך השינה ‪ -‬עיקרון‪.‬יש אחידות ותאימות כי‬ ‫כולם מכירים‪ .‬הזרם הסוריאליסטי באומנות‬ ‫ניסה לנצל את השלב הזה שלפני השינה בשביל ליצור אומנות (היו מנסים להרדים את עצמם‬ ‫ולהעיר את עצמם שוב ושוב)‪.‬‬ ‫מדדים פיזיולוגיים בחקר השינה‪:‬‬ ‫‪ – EEG ‬ניטור הפעילות החשמלית המוחית ‪ /‬מאקרו אלקטרודות שרושמות את פעילות המוח‪.‬ומכלולי ‪.‬מה מאפיין כל שלב ומהם המדדים השונים‪ .‬עם זאת‪ .‬גל מסודר יותר ואיטי מאלפא‪.‬‬ ‫‪ – EMG ‬ניטור פעילות‪/‬מתח השרירים‪ .‬‬ ‫‪ .

3‬שלב ‪ :3‬פעילות דלתא (גלים בתדר ‪ 4‬הרץ ומטה‪ .‬בטא פעילות עצבית אי‪-‬סינכרונית‪.15 -‬‬ .‬‬ ‫כ ‪ 50% -20%‬מהגלים בשלב זה גלי דלתא‪ .‬שגורמים לנו לחשוב ולקלוט אינפורמציה)‬ ‫‪( EEG‬פעילות עצבית) ‪ -‬א‪-‬סינכרוני‪ .‬‬ ‫אנשים שמעירים בשלב ה‪ 4 -‬של השינה הם אפופים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכלולי ‪ – )K-Complex( K‬גל שנמצא רק בשלב השני של השינה‪ .‬לא‬ ‫חלום שלם) ‪ /‬תחושת חנק וכו'‪ .5‬שלב שינה פרדוקסלית ‪ /‬שנת ‪REM‬‬ ‫גלי תטא‪ .‬ומלווים אותנו מהשלב השני של השינה ועד‬ ‫סופה‪.‬‬ ‫‪( EOG‬תנועות עיניים) – מהירות וקופצניות (ולכן ‪.‬יודעים איפה הם‪ .‬וממשיכים‬ ‫לדחוף אותו למעלה‪ .‬יש להם פחות כישורי שינה (אין דחיפה‬ ‫של המוח לשינה עמוקה יותר‪ .‬‬ ‫איך עלו על זה? אנשים מבוגרים ישנים פחות טוב‪ .‬מאוד איטיים)‪.‬סרט ולא תמונה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלבים ‪Non-REM = 1-4‬‬ ‫שלב ‪REM = 5‬‬ ‫במהלך הלילה מופיעים מספר מחזורים של שנת ‪REM‬‬ ‫ושנת לא‪ Non-REM -‬לסירוגין (על כל השלבים שבה)‪ .‬‬ ‫‪ .‬מדווחים על‬ ‫חלומות – צבעוניים‪ .‬התמונות בד" יופיעו בשחור לבן‪.)REM‬‬ ‫‪( EMG‬מתח שרירים) – כמעט אפסי‪ .‬‬ ‫מבחינת ‪ – EMG‬מתח שרירים‪ :‬בשלבים ‪ 1-2‬הולך ופוחת‪ .‫‪‬‬ ‫כישורי השינה הם גלים מסוג אחר – התפרצויות בתדר של ‪ 12-14‬הרץ‪ .‬חולי ירח קמים והולכים בשלב ‪.‬בשלבים ‪ 3-4‬קיים מתח שרירים‬ ‫נמוך‪ .‬‬ ‫בשלב זה אנחנו חווים את סיוטי הלילה שלנו – ויזואליים (אבל כתמונה אחת מפחידה‪ .‬כל‬ ‫מחזור נמשך כ‪ 90-‬דקות‪ .‬ונהיית יותר ויותר‬ ‫איטית‪.‬‬ ‫תפקידו לבחון את האזור בו בחרנו לישון – כמו פריסקופ שיוצר חוצה מדי פעם ובודק‬ ‫האם בחרנו לישון במקום מתאים‪ .4‬שלב ‪ :4‬פעילות דלתא‬ ‫מעל ‪ 50%‬מהגלים הם גלי דלתא‪.‬סדיר‪ .4‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אנשים שמעירים בשלב זה של השינה מחוברים למציאות‪ .‬הסיכוי שנזכור חלום ממחזור‬ ‫באמצע הלילה הוא אפסי‪ .‬‬ ‫סיכום מדדים עד שלב ‪:4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1-2‬‬ ‫שינה רדודה ופחות איכותית‪.‬השאר הם גלי תטא ‪ -‬איטיים (כמו קודם)‪.)spindle‬השינה שלהם נשארת בשלב ‪.‬הגלים האלו‬ ‫מתפרצים בין פעמיים ל‪ 5 -‬פעמים בדקה‪ .‬בפעם ה‪ 2 -‬שמגיעים לשלב ‪1‬‬ ‫(מ‪ )5 -‬שלב ‪ 1‬מתקצר (כי פשוט יותר להירדם)‬ ‫‪.‬התפרצות חזקה וחדה‪.‬שרירים משותקים מהצוואר ומטה‪.‬‬ ‫שלבים ‪ 3+4‬ביחד נקראים ‪ – SWS – Slow Wave Sleep‬שנת גלים איטיים‪.‬‬ ‫מטאפורה‪ :‬יש בלון מנופח ואנחנו רוצים להכניס אותו לתוך צנצנת‪ .‬‬ ‫חושבים שכישורי השינה הם תוצר לוואי של הכנסת המוח לשינה עמוקה יותר‪.‬‬ ‫‪ .‬איטי‬ ‫מבחינת ‪ – EOG‬תנועת עיניים‪ :‬משלב ‪ 4 – 2‬תנועת העיניים הולכת ופוחתת‪ .‬ולכן גם אין ‪ .‬אם לא שקט האדם יקום ויבחר מקום חדש לישון בו‪.‬מהיר ולא סדיר‪.‬לא מאופסים על עצמם ועל איפה הם‪.‬‬ ‫גלי אלפא (כמו בעירות)‬ ‫גלי בתא (כמו בעירות‪ .‬‬ ‫אנשים עם הפרעות פוסט טראומתיות עשויים להתעורר בשלב זה של השינה‪.‬הוא כל הזמן מנסה להתנגד‪ .EEG‬סינכרוני‪ .‬כשמנסים לדחוף את המוח להפחית פעילות הוא מפחית ומדי פעם קובץ ונלחץ ושואל‬ ‫"הכל בסדר?" – הקפיצות האלו של המוח תוך כדי שמנסים להרגיע אותו הם כישורי השינה‪.

‬‬ ‫‪.‬מה הנזק הנגרם לאחר חסך שינה‪ .‬ואנחנו מבינים שהחלום היה הזוי לחלוטין‪ .‬‬ ‫ישנן עדויות ל‪:‬‬ ‫‪ ‬תנועות עיניים הדומות להתבוננות בפועל בחזיונות (האונה‬ ‫האוקסיפיטלית פעילה)‬ ‫‪ ‬פעילות באזורים מוטוריים בזמן חלום שיש בו תנועה וכן (אנחנו‬ ‫בפועל לא זזים כיוון שאנחנו משותקים)‬ ‫‪ ‬פעילות באזורי הפקת שפה כשבחלום נאמרים דברים‬ ‫‪ ‬האונה הפאריאטלית פעילה – אנחנו שומעים דברים‪.‫היחס בין אורך השלבים משתנה לאורך הלילה‪ :‬בתחילת הלילה יש יותר שנת גלים איטיים ופחות‬ ‫‪ – REM‬לקראת הבוקר‪ .‬‬ ‫‪ ‬חתול ישן ‪ 18‬שעות ביום‪ .‬וקודם היה עבר)‪ .‬שנת הגלים האיטיים מתקצרת‪ .‬זרימת‬ ‫הדם בקורטקס הראייה האסוציאטיבי גבוהה‪ .‬מדוע‬ ‫שלבים ‪ 4.5‬של השינה חיוניים לאחר חסך שינה‪.‬‬ ‫ולא יתקרב אליהם (נמרים‪ .‬בכמות ע"פ כמה שיש סיכוי שיטרפו אותו‪.‬‬ ‫בעצם‪ .‬בהתאם‪ .‬בבוקר מתעוררים‪ .‬‬ ‫קיימות ‪ 2‬תיאוריות‪:‬‬ ‫‪ .‬אך אינה מאורגנת במימד הזמן‪ .‬‬ ‫לאחר הופעת שנת ‪ REM‬באה תקופה של‬ ‫חסימת ‪ REM‬ובה אין אפשרות להתפתחות‬ ‫אירוע נוסף של שנת ‪ .‬בעוד כמה דקות יהיה‬ ‫עתיד‪ .‬‬ ‫(‪ 8‬שעות שינה‪ .‬שלב ‪ 2‬יקדים את שנת ‪REM‬‬ ‫עיקר המחקר התמקד בשנת הגלים‬ ‫האיטיים‪ .‬‬ ‫‪ ‬ארנבת ישנה ‪ 15‬שעות ביום‪ .16 -‬‬ .‬‬ ‫‪ ‬אדם לא רואה טוב בלילה‪ .‬ולכן אנחנו "זורקים" את החלום ושוכחים אותו‪.‬האזור מדווח על כך שסדר הזמנים בחלום לא‬ ‫הגיוני‪ .‬לכן עדיף לו לישון בלילה (אחרת נחש יכיש אותו‪ .‬כל‬ ‫בע"ח מסגל לעצמו שינה‪ .‬‬ ‫(חיה תישן הרבה אם רוב הסיכויים שלא יטרפו אותה)‪.REM‬כאשר לא יהיו‬ ‫גלים איטיים‪ .‬ואילו שנת ‪ REM‬מתארכת‪ .‬‬ ‫למה שוכחים חלומות? (אחת התיאוריות) יש אזור באונת המצח שנקרא "אונת המצח התחתונה"‪.‬וכך גם האזור‬ ‫הזה‪ .‬כך גם כל משפחת החתוליים – כי אף אחד לא מאיים עליהם‪.‬ולישון יותר‪.REM -‬שלבים ‪ 1-2‬זכו‬ ‫לפחות מחקר‪.‬למשל)‪.1‬התיאוריה ההסתגלותית‪ :‬טוענת שזו תופעה אוניברסאלית‪ .‬‬ ‫למה זו התנהגות מועילה? היא מרחיקה מסכנות‪ .‬‬ ‫האזור הזה פעיל מאוד כשאנחנו ערים – תפקדו לסנכרן זמנים (עכשיו=הווה‪ .‬היא חוסכת אנרגיה‪.‬ובשנת ה‪ .‬עדיף לה לטייל מעט בחוץ שם‬ ‫מסוכן‪ .‬בזמן שישנים האזור הזה כמעט לא פעיל‪ :‬לכן ניתן בשינה לקפוץ מזמן עבר‬ ‫לעתיד בלי בעיה (להביא את סבתא שנפטרה ולהאות לה את חיינו היום)‪ .‬אך נמוכה בקורטקס המצח התחתון‪.‬אריות)‪.‬אפשר לראות שלקראת הסוף יש‬ ‫יותר ויותר ‪)REM‬‬ ‫בזמן שנת ‪ REM‬ישנה פעילות מוחית רבה‪:‬‬ ‫חלימה – מאופיינת בדימויים חזותיים עשירים‪ .‬היא חיה מתחת לאדמה ולכן יכולה להרשות לעצמה לישון‬ ‫הרבה כי אף אחד לא יהרוג אותה שם מתחת לאדמה‪ .‬ושינה היא התנהגות מועילה‪ .‬אפילו לכיוון‬ ‫חצי שעה – ‪ 40‬דקות‪.‬המוח עובד ממש כמו בעירות!‬ ‫מדוע אנחנו ישנים?‬ ‫יש להבין את העיקרון של מחקרי חסך שינה בבני אדם ובבע"ח‪ .

‬כל הזמן הולכים‪ .‬‬ ‫‪ .‬אריות וחיות אחרות כולם רוצים לאכול אותם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוח צורך גלוקוז‪ .‬דוגמא‪ :‬דולפין האינדוס עם השנים‬ ‫נעלמה לדולפין הזה יכולת הראייה – כיוון שהמים מלאי בוץ ואין לו מה לראות‪ .‬לתוקפנות וכו'‪.‬ודי מסוכן‪ .‬‬ ‫חשיבותו של שלב ‪ / 4‬תפקידי שנת הגלים האיטיים‬ ‫יש בו הרבה גלי דלתא‪ .‬קרה גם הפוך ליד השנייה)‬ ‫‪.‬‬ ‫מחקרים בבע"ח – גרמו לחולדות להישאר ערות ורצו לגלות מה יקרה‪.‬אין זה כנראה‬ ‫תפקידה העיקרי‪.‬מתמקדת השינה בשלבים ‪ :4.‬‬ ‫מכך ניתן ללמוד‪ :‬שינה היא לא פריווילגיה‪ .‬זה צורך קיומי!‬ ‫עדויות בבני אדם‪ :‬בשנות ה‪ 50 -‬היה שדרן רדיו שהחליט לשבור שיא גינס ולא לישון ‪ 201‬שעות‪ :‬זה התחיל‬ ‫בהיפותרמיה‪ .‬שעות בלילה‪ .‬הגלוקוז נמצא האסטרוציטים‪ .‬מ‪ 2 -‬החולדות היא חית הניסוי‪ .‬לאחר‬ ‫מכן נתנו להם לישון וראו שהקורטקס הזה היה יותר זמן בגלי דלתא‪ .‬כיוון שהנהר‬ ‫שוצף וקוצף‪ .‬מסובבים את הפלטפורמה ואז חית הביקורת‬ ‫צריכה גם ללכת‪.‬‬ ‫השינה היא לא רק הסתגלותית‪.‬ובודקים‬ ‫לה ‪ .‫‪ ‬זברות ‪ /‬חמורים כמעט ולא ישנים‪ 3-4 .‬לא ניקו את עצמן)‪ .‬‬ ‫‪ ‬השפעת מאמץ גופני על השינה‪ :‬אף כי השינה מאפשרת לגוף לנוח‪ .‬‬ ‫אבל אם השינה לא חשובה אז היא הייתה נעלמת אצלו – עצם זה שהשינה אצל הדולפין הזה‬ ‫נשארה ולא נעלמה אומר שיש בה ערך מוסף‪ .‬בפועל מסתכם ל‪ 7 -‬שעות נמנומים ליממה‪ .‬רגשי‬ ‫(עצבים על אחרים)‪.4‬‬ ‫לאחר חסך שינה‪ .‬אך חלה עלייה במשך שנת גלים איטיים‪ .‬זאת כיוון שהם‬ ‫מוקד טרף טוב‪ .‬‬ ‫‪ ‬השפעה של פעילות מנטאלית על השינה‪ :‬לאחר יום עמוס פעילות מנטלית לא חלה עלייה‬ ‫במשך השינה הכללית‪ .‬‬ ‫חיות הניסוי התחילו להיראות חולות (פרווה מלוכלכת‪ .‬‬ ‫לא נתנו לחולדת הניסוי לישון (כל הזמן סובבו לה את‬ ‫הפלטפורמה) ‪ -‬חיות הניסוי התחילו להראות סימני מצוקה‪ :‬אכלו‬ ‫יותר והפרישו יותר שתן וצואה – זה אומר שהאוכל נכנס ויוצא בלי להתעכל כמו שצריך‪.‬אח"כ דיווח על הזיות – ראה תולעים שיוצאות מהתקליטים‬ ‫שהוא ניגן וכן הלאה‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬אם‬ ‫חיית הניסוי ישנה‪ .‬שלאט לאט נגמר‪ .‬לא כמו מערכת הראייה שנעלמה‪.‬‬ ‫המוח מרגיש חסך ולכן העולם מוצג באופן שגוי – ויזואלית (הרצפה מתעקמת)‪ .‬עבד להם הקורטקס השמאלי הסומטו‪-‬סנסורי‪ .‬הוא הסתובב בתוך פוך כל הזמן‪ .‬היינו מצפים שהדולפין לא יישן בכלל‪ :‬בפועל הדולפין ישן בנמנומים‬ ‫– כל כמה זמן נרדם לכמה שניות‪ .‬ניתן לומר‬ ‫שהשינה של דולפין ההינדוס הסתגלה לחיים בנהר‪.‬נוצר נזק בלתי הפיך‪.‬חיזוקים להשערה זו‪:‬‬ ‫‪ ‬השפעת חסך השינה – יש עדויות להזיות‪ .‬בעיקר מתארך שלב ‪.‬‬ ‫קשיים בהשערת השינה כתגובה סתגלנית‪:‬‬ ‫השינה קיימת גם במיני יונקים שמוטב היה להם בלעדיה‪ .‬‬ ‫נמצא קשר ישיר בין שינה למוח תקין‪ .‬לכן בלילה הם אוגרים‬ ‫סוכר‪( .‬היא הכרחית‪ .‬לכן בשלב זה הוא יכול לשקם את עצמו‪.EEG‬אם חית הניסוי ערה – חית הביקורת יכולה לישון‪ .‬אחרי מספר ימים‬ ‫רוב חיות הניסוי מתו (חיות הביקורת לא)‪.‬‬ ‫תחנת הרדיו פיטרה אותו בסופו של דבר כיוון שטענה שנהייה איש מאוד עצבני והיה קשה לעבוד איתו‪.‬תנינים‪ .‬המוח פחות פעיל‪ .‬לכן עדיף לה כבר‬ ‫להישאר ערה וללכת)‪ 1 .‬‬ ‫פרוצדורת בקרת צמד (‪ 2 :)yoked control‬חולדות עומדות על‬ ‫פלטפורמה מסתובבת אחת משותפת (אם החולדה לא תלך‬ ‫כשהפלטפורמה מסתובבת היא תיפול למים‪ .17 -‬‬ .‬כמה זמן אחרי נישואיו עלו על שרטון – אשתו אמרה שזה אדם שהיא לא מכירה‪.2‬השינה כחלק מתהליך משקם‬ ‫השפעות מאמץ גופני על השינה והשפעה של פעילות מנטלית על השינה – עיקרון‪.‬נתנו לסטודנטים להחזיק ביד ימין ידית רוטטת‪ .‬‬ ‫הרעיון הוא שבמוח נוצר בלאי שהשינה מתקנת אותו‪.5‬זה אומר ששלבים אלו חשובים יותר משינה‬ ‫מאשר אחרים‪.

‬יותר מדי מהם יכול להרוס את המוח‪ .18 -‬‬ .‬המוח‬ ‫שלה פחות מפותח בלידה והוא צריך יותר שנת ‪ REM‬בשביל להתפתח)‬ ‫‪ o‬אצל בני אדם ניתן משך ה‪ REM -‬הולכת וקטנה עם השנים‪.‬לוקח להן יותר זמן ללמוד את המבוך‪.‬‬ ‫(השיעור הגבוה ביותר של שנת ‪ REM‬נמצא דווקא בשלב הפעיל‬ ‫ביותר בהתפתחות המוח)‪.‬‬ ‫בבני אדם‪ -‬חסך שנת ‪ REM‬משפעי במידה מועטה על יכולת למידה וזיכרון‪ .‬הזיות ובלבול‪ .‬‬ ‫‪ ‬לעזור למוח להתפתח ‪ -‬זכה להוכחה מחקרית‬ ‫‪ o‬גורים שנולדים עם מוח מפותח יותר ישנים פחות ‪ REM‬מגורים שיש צורך בפיתוח‬ ‫המוח שלהם‪( .‬אי יכולת לשלוט בסוגרים‪.‬‬ ‫לאפשר למוח לנוח מפעילותו המנטלית במשך היום‪.‬אבל שנת ה‪ REM -‬שלה פוחתת‪.‬מי שישן למעט שנת ה‪REM -‬‬ ‫(במעבדה) ייפתח תגובת נגד = הגברת תדירותה או עוצמתה של שנת ה‪ REM -‬לאחר שדוכאה‬ ‫באופן זמני‪( .‬ולמידה מעלה את משך שנת ‪.‬לכן חסך שינה לאורך זמן גורם בסופו של דבר לנזק‬ ‫מוחי‪.:‬הוכח מחקרית‬ ‫‪ o‬שנת ‪ REM‬קיימת גם בבגרות ‪ -‬בבוגרים כנראה מאפשרת שנת ה‪-‬‬ ‫‪ REM‬את השינויים במוח האחראים ללמידה‪.‬המוות ידוע מראש‪.SWS‬נותר מעט מאוד ‪ REM‬ללא שיתוק שרירים‪ .‬‬ ‫‪.REM‬כך גם‬ ‫הלילה השני‪ .‬‬ ‫‪ ‬עוזר לנו בלמידה וזיכרון‪ .‬‬ ‫‪ ‬אימון ‪ ‬מניעת שנת ‪  REM‬מדידת למידה‬ ‫עשו את אותו ניסוי – אבל לא נתנו לחולדות לישון בלילה – מסתבר שאם מפריעים‬ ‫לחולדות בשינה‪ .‬שרקן שנולד כבר רואה ויכול לשמור על עצמו בניגוד לחולדה‪ .‬מדוע זה עובד?‬ ‫מסתבר שרוב תרופות הדיכאון שלוקחים מקטינות את שנת ה‪ REM -‬כתופעת לוואי שלהן‪.‬‬ ‫מחלת אל שינה תורשתית קטלנית (‪:)fatal familial insomnia‬‬ ‫המחלה גורמת איבוד מוחלט של ‪ .‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר אזור מסוים פעיל יתר על המידה – משתחררים בו רדיקלים חופשיים‪ .‬‬ ‫מחלה זו מוכיחה ששלב ‪ 4‬של השינה מאוד מאוד חשוב‪ .‬‬ ‫מסתבר שחסך בשנת ‪ REM‬הוא טיפול נהדר לדיכאון (קליני) – זה משפר את התסמינים לפרק זמן‬ ‫ארוך אם לא ישנים ‪ REM‬כמה שבועות‪ .‬פרידגמות מחקריות –‬ ‫‪ ‬אימון ‪ ‬מדידת משך שנת ‪REM‬‬ ‫מסתבר שהחולדה בלילה הראשון בו ראתה את המבוך – ישנה הרבה שנת ‪ .‬‬ ‫השפעות של חסך שנת ‪: REM‬‬ ‫אדם שלא ישן באופן כללי ‪ -‬הדחף לשקוע בשנה ‪ REM‬הלך וגבר‪ .5‬השערות‪:‬‬ ‫‪" ‬עמידה על המשמר בזמן שינה" – קצת כמו ‪ .‬‬ ‫סימפטומים‪ :‬פגיעת קשה וריכוז‪ .REM‬‬ ‫בבעלי חיים‪ :‬נתנו לחולדות להיות בתוך מבוך עד שהן למדו אותו‪ .‬נדודי שינה‪ .‬‬ ‫ניתן גם לראות שבין גיל ‪ 19-30‬יש עליה בשנת ה‪ .‬בשלב הרביעי של השינה הראדיקלים‬ ‫החופשיים נהרסים – זה שיקום לכל דבר‪ .‬שכן זה השלב העיקרי שחסר‪.k-complex‬אולי זה התפקיד של השלב ה‪5 -‬‬ ‫(להגן עלינו)‬ ‫‪ ‬פרויד אמר שחלומות זה ניקוי ארובות – לזרוק החוצה זיכרונות ומידע שלא צריך – המוח‬ ‫מנקה את עצמו לקראת היום הבא‪.‬אולם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילדים רפי שכל ישנים פחות שנת ‪ REM‬מילדים רגילים ומחוננים יותר‪.‬חומרים אלו‬ ‫מסוכנים למוח‪ .‬‬ ‫‪ o‬חסך ‪ REM‬פוגע ביכולת הלמידה של חולדות‪ .‬ועם הזמן ביצועי החיה במבוך משתפרים‪ .‬המחלה‬ ‫נובעת מפגיעה בתלמוס‪ .REM -‬זה יכול‬ ‫להעיד על קשר בין ‪ REM‬ללמידה (זה בד"כ הגיל בו לומדים)‪.‬מחלה מאוד נדירה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שנת ‪ REM‬של סטודנטים ממושכת יותר בתקופות של בחינות‪.‬‬ ‫תפקידי שלב ‪ .‬האדם נכנס ל‪ REM -‬מהר יותר מאשר בד"כ(‪.

‬לאורך זמן זה גורם לשינוי הסינפסה – נוצרים קולטנים חדשים וכן הלאה‬ ‫‪.‬‬ ‫איך הוא עובד? עוזר אציטילכולין‪ .‬אזור מאוד חשוב לעירות) – קורטקס‬ ‫נוירוטרנסמיטורים מעורבים בעירות ‪ /‬ערנות‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מה עושה? סרוטונין עוזר לנו להיות ממוקדים במטלה ולהתעלם בהפרעות שמתרחשות‬ ‫מסביב‪.‬ובשלב מסוים אנחנו כבר לא יכולים להתנגד אליו – ונרדמים‪ .‬‬ ‫ההשערה האינטואיטיבית הייתה שככל שאנחנו ערים יותר שעות נוצר אצלנו יותר ויותר חומר‬ ‫שמעורר שינה‪ .‬ואנטגוניסטים מפחיתים עירור‪ .‬עובר דרך אזור זה הרבה מידע חושי‪.‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומר משרה שינה‪ :‬מצטבר במהלך ערות‪ .REM -‬‬ ‫*לחולי דיכאון חסר סרוטונין‪ .‬בעת ערות‬ ‫פעילה חלה עלייה בהפרשת אציטילכולין בקורטקס‪.‬‬ ‫אזורי המוח שגורמים לעירות‪:‬‬ ‫‪ – Reticular formation ‬נמצא ממש ממש בבסיס ‪ /‬גזע המוח‪ .‬‬ ‫חומר משרה ערות‪ :‬חומר שיווצר בזמן השינה ויתכלה בהדרגה כשאנו ערים‪.‬‬ ‫שני מעגלים עצביים שמתחילים בתצורה הרשתית ומשם מפעילים את הקורטקס‪:‬‬ ‫‪ o‬המסלול הגבי (דורסלי) – מתחיל מהתצורה הרשתית ‪ ‬לתלמוס‪ .‬אחרי‬ ‫שאנחנו ישנים נוצר אצלנו בגוף חומר שגורם לעירות‪ .‬גרעינים‬ ‫שחלקם אחראיים על עירות‪ .‬שבשלב ‪ REM‬קיי ברמה ממש ממש נמוכה בגוף‪ .‬אנטגוניסטים להיסטמין‬ ‫מפחיתים ערות ומגבירים שינה‪.‬מעורר את הקורטקס וגורם לחוסר תיאום של הפעילות‬ ‫הקורטיקלית‪.‬‬ ‫ברגע שהרמה של כל הנ"ט הללו יורדת (למעט אציטילכולין) – אנחנו פשוט נרדמים‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מה עושה? תפקידי האציטילכולין בעירות‪ :‬להפעיל את הקורטקס‪ .‬‬ ‫מה עושה? קופץ במוח בזמן עירות ‪ /‬דריכות‪.‬וגם ב‪( dorsal Pons -‬הגשר הגבי)‪.‬מיוצר‪ :‬מיוצר בגרעיני התפר המצויים בתצורת הרשת ובמוח המוארך או הגשר‪.‬‬ ‫מיוצר‪ :‬ב‪( basal forebrain -‬מסד המוח הקדמי‪ .‬חומר שונה לשלבים השונים של‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫מה הוא עושה? מצליח להחזיק אותנו ערים‪ .‬לכן‪ .‬‬ ‫‪ .‬ל‪ SWS -‬ועוד יותר יורדת ב‪.‬למשל גלי ביתא)‪.‬‬ ‫אגוניסטים כולינרגיים מעוררים את הקורטקס‪ .1‬נוירואדרנלין – מיוצר‪ :‬באתר התכול (קרוב לגשר)‪.‬מפריש‬ ‫הרבה אציטילכולין לקורטקס)‪ .5‬היפוקרטין ‪ /‬אורקסין‬ ‫מיוצר‪ :‬בהיפותלמוס הצדי‪ .‬ונהרס בשינה‪ .‬קשור מאוד לעירות‪ 90 .‬מגביר את עירור הקורטקס הן במישרין והן בעקיפין (על‬ ‫ידי גירוי נוירוני אציטילכולין)‪.2‬אציטילכולין – חשוב לעירות‪.‬‬ ‫הזרקת היסטמין למוח מאריכה את משך העירות‪ .‬לקראת ההירדמות הוא זה שעוזר לנו להישאר‬ ‫ערים‪ .4‬היסטמין – חומצה אמינית מעוררת‪.‬‬ ‫מיוצר‪ :‬באזור ספציפי בהיפותלמוס‪ .‬כנראה מסייע לפעילות מוטורית‪.‬כאשר מעירים‬ ‫אותו בכל ‪ REM‬יוצא שפחות או יותר שומרים על רמת הסרוטונין גבוהה בלי שהיא תרד לכמה‬ ‫שבועות‪ .‬מעיר אותו ‪‬‬ ‫לקורטקס‬ ‫‪ o‬המסלול וגחוני (וונטרלי) – מתחיל ברטיקולר פורמיישן – עובר לתלמוס – עובר‬ ‫לגנגליונים הבסיסיים – לאחר מכן עובר דרך ה‪( basal forebrain -‬מסדר המוח‬ ‫הקדמי‪ .‬בסיס המוח מתחת להיפותלמוס‪ .19 -‬‬ .‬‬ ‫כמות נ"ט הולכת ויורדת בין עירות‪ .‬באופן מקביל‪ .3‬סרוטונין‪ .‬בעל השפעה מעוררת‪.‬ודוחה שינה‪ .‬ולגרום לו לפעילות א‪-‬‬ ‫סינכרונית (בלתי מתואמת‪ .‫מנגנונים פיזיולוגיים של שינה ועירות ‪ /‬מה קורה במוח בשינה‬ ‫בקרה כימית על שינה ועירות ‪ -‬יש לדעת מהם הניורוטרנסמיטורים המופרשים‪.‬‬ ‫‪ .

‬בקרה עצבית על שנת ‪ .‬‬ ‫אדנוזין משפיע על מנגנון הפליפ‪-‬פלופ‪ :‬כשהרמה שלו במוח עולה‪ .‬שנחשב‬ ‫מעורר‪ .‬אנחנו ישנים שנת גלים‬ ‫איטיים‪ .‬‬ ‫ככל שאדם לא ישן יותר ויותר שעות מצטבר אצלו הרבה אדנוזין במוח – הצטברות של אדנוזין‬ ‫במוח עשויה להיות אחת הסיבות להשראת ישנוניות ושינה (גורם לשינה)‪( .‬עירות)‪ .‬מתי הם פעילים‪ .‬‬ ‫‪.VLPA -‬‬ ‫חסר כאן ההיפוקרטין – זהו נ"ט מאוד מאוד חשוב לעירות‪ .‬ככל שנוירון‬ ‫עובד יותר – הוא צורך יותר ‪ .‬הרס של אזור זה יכול לגרום לחוסר שינה של שלבים ‪ 3-4‬עד כדי מוות‬ ‫גרייה של איזור זה מעודדת שינה‪ .‬הוא פשוט חוסם את קולטני האדנוזין – גורם לנו לא להרגיש את העייפות)‪.‬אזורי‬ ‫העירות לא מצליחים יותר לפעול‪ .ATP‬כתוצאה מכך כמות האדנוזין במוח עולה (כי ה‪ ATP -‬מפורק ע"י‬ ‫הנ"ט ונשאר ‪=A‬אדנוזין)‪.‬‬ ‫מנגנון ה"פליפ‪-‬פלופ"‪ VLPA :‬פעיל מעכב אזורים משרי ערות וכשהם פעילים הם מעכבים את ה‪-‬‬ ‫‪( VLPA‬עיכוב הדדי)‪ .20 -‬‬ .‬כמו כן יש להבין את פעילות מנגנון הפליפ פלופ והקשר בינו לבין אדינוזין‪.‬‬ ‫נמצא שזה אחד האזורי הקריטיים לשינה – כאשר הוא פעיל ועובד‪ .‬לכן – הוא משמר את העירות שלנו‬ ‫(שומר על המעגל במצב ‪ -ON‬כלומר‪ .‬ממוקם קרוב מאוד‬ ‫לתצלובת הראייה‪.‬אחד האזורים שיורד בפעילות שלו זה מסד המוח הקדמי‪ .‬מה השפעתם ומה יקרה לאחר מניפולציה‬ ‫של אחד מהם‪ .‬כאשר הוא מופרש מהתלמוס‪ .‬בקרה עצבית על שנת גלים איטיים‪ .‬איזור זה מעכב אזורים המעוררים ערות‪.‬הם אוכלים הרבה ‪( ATP‬אדנוזין עם ‪ 3‬פוספט)‪ .‬ה‪ VLPA -‬נכנס לפעילות ואנחנו נרדמים‪ .‬הוא‬ ‫מגיע לכל האזורים במוח שאחרים על עירות וגורם להם לפעול‪ .VLPA -‬כשרמת האדנוזין עולה‪ .‬ברגע שאין יותר הפרשה של היפוקרטין‪ .‬זה גורם באופן עקיף להפעלת ה‪-‬‬ ‫‪.‬ברגע‬ ‫שהוא עובד פחות – העיכוב מוסר מה‪ VLPA -‬וכעת הוא לא מעוכב יותר‪.‬‬ ‫בקרה בזמן גלים איטיים (‪)SWS‬‬ ‫אזור מוחי עיקרי‪ :‬האזור הפרה‪-‬אופטי (‪ .REM‬בכל אחד‬ ‫מהמקרים יש לדעת מהם הגרעינים העיקריים‪ .‬נראה שזה החומר‬ ‫המשמעותי ביותר לעירות‪.)VLPA‬חלק מההיפותלמוס‪ .‬זה עובד כמו נדנדה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ VLPA‬פעיל מעכב את כל האזורים שאחרים על עירות (ה‪ VLPA -‬מפריש ‪( GABA‬מעכב) לעבר‬ ‫האזורים במוח שאחראים על עירות)‬ ‫כאשר מתעוררים אזורי העירות מעכבים את ה‪.‬‬ ‫נוירונים צריכים סוכר בשביל לעבוד‪ .VLPA‬‬ ‫איך האדנוזין גורם לשינה? כאשר אנחנו ערים ‪ -‬יש אזורים במסד המוח הקדמי ששולחים עיכוב‬ ‫ל‪ .‫אזורי המוח שפעילים בזמן שינה‬ ‫בקרה עצבית על ערות‪ .‬‬ ‫*יתכן שאיכות השינה הירודה בגיל הזיקנה נובעת מירידה בכמות רצפטורי אדנוזין‪.‬קפה למשל‪ .

‬‬ ‫מי שגורם לגלים אלו לפעול זה האזור הפרי‪-‬ברכיאלי‪.‬‬ ‫כאשר הוא פעיל רואים את כל תסמיני ‪ REM‬קורים בגוף‪.‬‬ ‫שיתוק שרירים‪:‬‬ ‫האזור הפריבריכאלי מפריש אציטילכולין ‪ ‬לאזור במוח האחורי שנקרא גרעין תת‪-‬תכול ‪‬‬ ‫אותו גרעין מפעיל אזור במוח המוארך (מדולה אובלונגוטה) ‪ ‬מפריש גליצין (מעכב) לעבר‬ ‫חוט השדרה‪.‬‬ ‫אזור זה מפריש את הנ"ט אציטילכולין (אמנם פועל גם בעירות אבל‬ ‫שם מופרש מהמסד הקדם מוחי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אציטילכולין מופרש לאזור בתצורה הרשתית שנקרא ‪  MPRF‬ה‪-‬‬ ‫‪ MPRF‬מפריש נ"ט מעורר לכיוון מסד המוח הקדמי ‪‬‬ ‫כאשר מסד המוח הקדמי עובד הוא גם מפריש אציטילכולין‪.‬‬ ‫איך האזור הפריבריכאלי גורם לתנועות עיניים מהירות?‬ ‫אציטילכולין מגיע לטקטום‪ .‬‬ ‫שגורם לקורטקס לפעילות א‪-‬סינכרונית (כמו בעירות)‪.‫בקרה עצבית על שנת ‪REM‬‬ ‫אזור מוחי עיקרי‪ :‬האזור הפרה‪-‬ברכיאלי (ליד הגשר‪ .‬‬ ‫‪.‬אזור סגול)‪.‬‬ ‫גלי ‪ – PGO‬מסתבר שכ‪ 90 -‬שניות לפני שמתחילה שנת ‪ REM‬יש גלים מוזרים במוח (שמודיעים‬ ‫שעוברים מ‪ SWS -‬ל‪ :)REM -‬גלים אלו נקראים ‪.PGO‬‬ ‫שמם נגשר מהנקודות בהן הגלים עוברים במוח‪ .Pons – Geniculate – Occipital :‬גשר ‪ ‬גרעין‬ ‫הברך הצדי (בתלמוס) ‪ ‬קורטקס העורף‪.‬לתלילים העליונים ‪ ‬שאחראים על תנועות עיניים ומזיז אותם‪.21 -‬‬ .

‬לא מחלה שכיחה‪.‬‬ ‫נדודי שינה‬ ‫כ‪ 25%-‬מהאוכלוסייה תסבול בשלב כלשהו מנדודי שינה‪ .2‬לעתים הענבל בגרון חוסם את האוויר‪.‬הרעיון הוא לשמור סרוטונין גבוה כל הזמן)‪.‬הוא צופה בנעשה ורואה הכל – הוא פשוט‬ ‫משותק לחלוטין‪.‬בעודו משותק פיסית (בד"כ מגיע עם הסימפטום‬ ‫הקודם)‪.‬‬ ‫התופעה נגרמת מאובדן מתח השרירים בשל עכבה כבדה על הנוירונים המוטוריים במוח‬ ‫השדרה‪.‬וכך הלאה והלאה‪.‬‬ ‫דום נשימה בשינה (‪)sleep apnea‬‬ ‫מצב בו אנשים לא יכולים לישון ולנשום בבת אחת‪.‬החיסרון שלהם הוא תלות מתפתחת‪.‬חוזר לישון‪ .‬בתחילת השינה במקום‬ ‫בשלב מתקדם יותר וכו')‪ .‬נושמים וחוזרים לישון‪ .‬ושוב חסר ‪ CO2‬וכן הלאה‪.22 -‬‬ .‬‬ ‫השינה לא רציפה בכלל‪.‬ואז הנשימה שלהם נעצרת‪ .‬‬ ‫הטיפול‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמים נוגדי דיכאון (המגבירים נוראדרנלין וסרוטונין) לטיפול בתופעות של שנת ‪( .‬‬ ‫ממה זה נגרם?‬ ‫‪ .‬‬ ‫האדם חווה סיוטי לילה עוד לפני שנרדם‪ .‬יש לה בסיס גנטי‪ .‬שמגיעים בעת‬ ‫הפסקת לקיחת התרופה (תגובת נגד של גמילה)‪.‬האדם עירני לחלוטין בזמן הזה‪ .‬שיתוק‬ ‫שרירים של שנת ה‪ REM-‬חלה בעיתוי לא הולם‪ .‬הגדרת התופעה תלויה בצרכי השינה של‬ ‫הפרט‪ .‬האדם נראה כאילו הוא מת ‪ /‬איבד את‬ ‫ההכרה (כמה דקות האדם לא מגיב ולא מתעורר‪ ..‬‬ ‫‪ ‬חזיונות שווא היפנוגניים‪ -‬הרכיבים המנטליים של שנת ‪ REM‬מתווספים לשיתוק ההירדמות‪.‬בדרך כלל בעקבות ריגוש גדול או‬ ‫מאמץ גופני‪ .‬‬ ‫‪ ‬שיתוק הירדמות – מקרים בהם שיתוק ‪ REM‬פולש למצבי עירות‪ .‬הסימפטומים‪ .‬‬ ‫במצב בו נעצרת הנשימה‪ .‬שינה בין ‪2-5‬‬ ‫דקות והיקיצה מלווה בתחושת רעננות‪.‬מאופיין באי יכולת לזוז‬ ‫לפני שנרדמים או בשעת היקיצה (מיד אחרי השעון המעורר)‪.3‬קנה נשימה צר‬ ‫פותרים את זה אם ניתן ע"י ניתוח ‪ /‬מסכת חמצן‪.‬‬ ‫*גם נחירות שאחריהן אין הוצאת אוויר הם סוג של הפרעה זו‪.‬‬ ‫‪ָ ‬קטָ ּפל ְֵקסיה – הנפגע מתמוטט לכמה שניות או דקות כשהכרתו צלולה לחלוטין‪ .‬יש לנו קולטנים שיודעים להתריע על כך –‬ ‫מנגנון העירות מופעל כתוצאה מכך‪ .‬עיניים פתוחות)‪ .1‬לעתים בגלל משקל עודף‬ ‫‪ .‫הפרעות שינה‬ ‫יש לדעת מהן ההפרעות‪ .‬‬ ‫‪ .‬זה גורם למנגנוני‬ ‫העירות לפעול – הם מתעוררים‪ .‬‬ ‫בד"כ הטיפול בהפרעות שינה נעשה ע"י כדורים‪ .‬‬ ‫‪ 4‬הסימפטומים‪:‬‬ ‫‪ ‬התקף שינה נרקולפטי – דחף עצום לישון בעיקר בתנאים חדגוניים ומשעממים‪ .‬הסיבות (נזקים מוחיים) והטיפולים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הפרעות בשנת ‪REM‬‬ ‫נרקולפסיה – הפרעה בשנת ‪REM‬‬ ‫הפרעה בשנת ה‪ – REM -‬הוא פשוט מגיע בזמנים לא מתאימים (בעירות‪ .‬כמות ה‪ CO2 -‬בדם עולה‪ .‬נדודי שינה של תלות תרופתית‪ -‬נדודי שינה כתוצאה מנטילת תרופות שינה‪ .‬ולכן האדם מתעורר‪ .‬‬ ‫מתקיים מעגל שחוזר על עצמו‪ :‬אנשים נרדמים‪ .REM‬הבעיה‬ ‫של ה‪ REM -‬זה שהסרוטונין ירד‪ .

‬‬ ‫עולה השאלה האם באמת ה‪ SCN -‬הוא השעון הביולוגי‪ .‬מנגנוני השינה והעירות מתבלבלים‪.‬‬ ‫לאחר מכן השתילו שוב את ה‪ SCN -‬במוח‪ .‬לא‬ ‫היה מחזור ברור ומסודר‪ .1‬קלט ישיר – דרך המסילה הרטינו‪-‬היפותלמית (רטינה=רשתית)‪ .‬‬ ‫חומרים מעוררים (ריטלין) להפחתת התקפי השינה‪.‬עצרו באדום וכן הלאה)‪ .‬‬ ‫(הגורם למחלה הוא מחסור בהיפוקרטין‪/‬אורקסין או בקולטנים שלו)‪.‬או שמא ה‪ SCN -‬משפיע על אזור שני והוא‬ ‫בעצם השעון הביולוגי? רצו בעצם לבדוק אם ה‪ SCN -‬מתקתק‪ .‬‬ ‫שעונים ביולוגיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקצבים יומיים וסמני השעה ‪ -‬יש לדעת מהם המקצבים‪ .‬זה‬ ‫המחזור לפיו הם חיו)‪ .‬זה עובד כי ב‪ SWS -‬אין שיתוק שרירים‪ .‬האדם‬ ‫למשל‪ .SCN -‬נ"ט גאבא ‪ +‬נוירופפטיד‪.‬בבוקר לא זוכרים שום‬ ‫דבר‪ .‬משתפר בלקיחת סמים נוגדי חרדה ‪ /‬סמים מרגיעים‪.‬עשו את הניסוי הבא‪ :‬לקבוצה‬ ‫אחת של גלוקוז הזריקו ‪( 2DG‬התא מזהה אותו כמו סוכר אבל לא יכול לפרק אותו‪ .‬כיצד ניתן לשנותם וכיצד ניתן לכוון אותם‪.‬אבל נעלם עם הגיל‪ .‬‬ ‫הפרעה התנהגותית בשנת ‪REM‬‬ ‫סימפטומים הפוכים משל קטפלקסיה‪ :‬הענף של שיתוק השרירים בשנת ה‪ REM -‬מתקלקל‪:‬‬ ‫הקורטקס פעיל‪ .‬הכל קורה בשלב ‪ .‬עדיין לא יודעים מדוע זה קורה‪ .‬‬ ‫‪ .‬מתוכנת לחיות ‪ 25‬שעות ביממה (שמו כורי פחם ‪ 3‬חודשים ללא סימני אור וחושך חיצוניים‪ .‬אבל האדם לא משותק ולכן מתנהגים את‬ ‫החלום‪ .‬אפילו לא בדיוק במקומו המקורי‪ .‬תפקיד‪ .‬מצאו ממש הבדלים בין ‪ 2‬הקבוצות‪ :‬לקבוצה אליה‬ ‫‪.23 -‬‬ .‬לא מדובר דווקא רק בהליכה אלא בהתנהגות מלאה (היו אנשים שנהגו‬ ‫באוטו‪ .‬‬ ‫הגרעין העל‪-‬כיאזמטי ‪ -‬מבנה‪ .‬‬ ‫ל‪ SCN -‬יש כמובן גם פלט – השפעה על אזורי מוח נרחבים שאחראים על עירות ועל שינה‪.2‬קלט עקיף – מהרשתית דרך התלמוס ל‪ .‬נ"ט גלוטמט‪.‬לקבוצה השנייה בלילה‪ .‬ייתכן שקשור‬ ‫לכך שאצל ילדים המנגנון המוחי שמשדר לעמוד השדרה ללכת עדיין לא הבשיל ולכן עובד גם‬ ‫בזמנים לא מתאימים‪ .‬והוא‬ ‫משמש לנו כשעון ביולוגי‪ .‬לדעת את עיקרון של טיבו של השעון‬ ‫ניסויים בעבר הוכיחו שלכל החיות ולבני האדם יש שעון ביולוגי פנימי שמתקתק בגוף‪ .‬פלט וקלט‪ .‬‬ ‫קיים אזור בהיפותלמוס שנקרא הגרעין העל‪-‬כירזמי (‪ – )SCN‬נמצא מעל תצלובת הראייה‪ .‬‬ ‫כתוצאה מניסוי זה למדו שכנראה הקשר שלו עם אזורי מוח אחרים אינו עצבי (כיוון שהוצאתו‬ ‫תכלול חיתוך אקסון שלא יחזרו לעצמם)‪ .‬שנוכחותו יעזור למצבי עירות‪.‬יש חלומות‪ .‬ודפוס עירות‪-‬שינה הסתדר שוב‪.‬כיצד? אזור זה מקבל קלט מהרשתית של העין‪:‬‬ ‫‪ .‬תנועת עיניים מהירות‪ .‬מוסיפים לזה‬ ‫מרכיב שזורח) ביום‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה בשנת גלים איטיים ‪SWS‬‬ ‫רוב ההפרעות בילדים שנעלמות עם הגיל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרטבה‬ ‫הליכה סהרורית – שכיח‪ .‬‬ ‫כיצד מדבר הגרעין העל‪-‬כיאזמטי (‪ )SCN‬עם אזורי מוח אחרים?‬ ‫הוציאו לחולדות את ה‪ SCN -‬ודפוס השינה שלהם השתנה לחלוטין – בתוך ‪ 24‬שעות הן כל הזמן התעוררו ונרדמו‪ .‬‬ ‫הטיפול‪ :‬בנזודיאזפינים (כדורי הרדמה ‪ /‬שינה)‪.‬‬ ‫כנראה יש פה מרכיב גנטי‪ .‬אגוניסט להיפוקרטין‪ .‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מודיפינין – חומר חדש יחסית‪ .4‬בהליכה סהרורית לא מבצעים את החלום!‬ ‫ביעותי לילה‬ ‫הפרעות אכילה הקשורות לשינה – אוכלים תוך כדי שינה‪.‬שמכייל אותנו ל‪ 24 -‬שעות ואל ‪ 25‬שעות זה קרני השמש‪.‬המסקנה המתבקשת היא שה‪ SCN -‬מדבר עם אזורי‬ ‫מוח אחרים באמצעות הפרשה של הורמונים‪.‬בכל לילה הם עוברים כמה אפיזודות של התנהגות החלום כולו‪.

‬ה‪ SCN -‬יודע‬ ‫להבדיל בין יום לבין לילה ומתנהג אחרת במצבים אלו – ומכאן‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫‪.‬ה‪ SCN -‬זרח הרבה יותר מאשר הקבוצה השנייה‪ .‬‬ ‫התקתוק התוך תאי במודל של זבוב התסיסה‬ ‫כמו כן כדאי להבין את המודל בזבוב התסיסה‬ ‫התאים בתוך ה – ‪ SCN‬מייצרים כל הזמן חלבונים‪ .‬‬ ‫החלבונים שנמצאים בגוף התא אומרים להם להפסיק לייצר חלבון – גרעין התא מפסיק לייצר‬ ‫אותו‪ .‫הזריקו את ה‪ 2DG -‬ביום‪ .‬‬ ‫שינויים במחזור היממה ‪ -‬אין צורך להתעכב על סעיף זה‪.‬‬ ‫אור השמש הורס את החלבונים‪ .‬זהו סוג של שעון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבקרה על מקצבים עונתיים ‪ -‬תפקיד ומיקום בלוטת האצטרובל אין צורך להתעמק‪.‬ברגע שיש פחות מדי חלבון זה נותן שוב איתות לגרעין התא לייצר עוד כזה‪.‬ואז התאים מייצרים עוד ועוד חלבונים‪.‬ברגע שרמת החלבון שהם מייצרים עולה‪.24 -‬‬ .

‬קורטקס‪.‬‬ ‫נוירואדרנלין)‬ ‫כל אחד מהרכיבים הללו מושפע מאזור מוחי אחר‪ .‬‬ ‫‪.‬מצפון ורגש)‬ ‫‪ ‬בתוך האמיגדלה – לגרעין‬ ‫המרכזי באמיגדלה‬ ‫לגרעין המרכזי ולחומר האפור‬ ‫המרכזי (תוקפנות וטריפה)‬ ‫הגרעין המרכזי‬ ‫באמיגדלה‬ ‫המון קלט‪ .2‬רכיב אוטונומי = פעילות סימפתטית (עליה בקצב לב‪ .‫פרק ‪ – 11‬ריגוש‬ ‫ריגוש איננו רגש!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריגוש הוא תגובה פיסיולוגית של הגוף וההתנהגות ‪ /‬התגובות הפיסיולוגיות שנגרמת בעקבות‬ ‫זאת‪ .‬האינטגרציה על ‪3‬‬ ‫הרכיבים נעשית באמיגדלה – אזור מוחי שאחראי על כל התגובות‬ ‫הריגושיות שלנו‪.‬צרבלום‪.1‬רכיב התנהגותי = שרירים (איך אנחנו עומדים)‬ ‫‪ .‬תגובה לבכי תינוק‪ .‬ובקרה‬ ‫על צריכת הנתרן‪.‬‬ ‫ריגושים כדפוסי תגובה‬ ‫ריגושים כדפוסי תגובה ‪ -‬תפקיד הגרעין המרכזי של האמיגדלה בבקרה על התנהגות ריגושית וכן בהתניה‬ ‫אמוציונלית‪ .‬‬ ‫*חשוב בעיקר לרבייה (השפעה‬ ‫של ריחות ופרומונים)‪ .25 -‬‬ ‫תפקיד (פחות חשוב)‬ ‫עיבוד הריח (כמו תלמוס=חדר‬ ‫המיון של המוח‪ .‬הרחת עשן‪ .‬‬ ‫כמעט לכל אזורי המוח‪:‬‬ ‫היפותלמוס‪ .‬‬ ‫האזור היחיד שאחראי על‬ ‫למידת רגשות שליליים ופחד‪.‬היפוקמפוס‪ .‬נוכחות בן זוג‪ .‬‬ ‫גשר‪ .‬‬ ‫האמיגדלה מחולקת ל‪ 5 -‬תתי אזורים‪:‬‬ ‫שם‬ ‫הגרעין‬ ‫המדיאלי‬ ‫קלט‬ ‫מידע תחושתי‪ .‬‬ ‫התגובה הריגושית כוללת ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫קליטת מידע תחושתי חיצוני‬ ‫למוח הכנסתו לאמיגדלה‬ ‫(הפלט האחרון)‬ ‫הפלט לחומר האפור המרכזי‬ ‫השולט על התנהגויות שהן‬ ‫ייחודיות למין (תוקפנות‬ ‫וטריפה)‬ ‫אחראי לביטוי רגש‪ .‬בעיקר‬ ‫שקשור לריח‬ ‫(פורמונים)‪.‬העוררות הפיסית‪.‬נוכחות יריב וכו')‪..‬רק בשביל‬ ‫ריח)‪ .‬‬ ‫פלט‬ ‫לאזור המסד של המוח הקדמי‬ ‫המדיאלי (כשזה קשור לעירות)‬ ‫ולהיפותלמוס (להילחם ולברוח)‬ ‫הגרעין הצדי‬ ‫וגרעין המסד‬ ‫הצידי‬ ‫מידע תחושתי‬ ‫מהקורטקס הראשוני‬ ‫האסוציאטיבי‪.‬‬ ‫רגש הוא הצד הסובייקטיבי יותר‪.‬‬ ‫האמיגדלה‬ ‫תפקיד‪ :‬האמיגדלה פועלת במצבים שיש להם משמעות ביולוגית (מציאת‬ ‫מזון‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫קיימת בשני הצדדים‪.‬‬ ‫מההיפוקמפוס‬ ‫ומהתלמוס‬ ‫גרעין המסד‬ ‫הגרעין הצידי וגרעין‬ ‫המסד הצידי‬ ‫‪ ‬סטריאטום הגחוני (אחראי על‬ ‫מערכת החיזוק)‬ ‫‪ ‬גרעין הגבי המדיאלי של‬ ‫התלמוס‬ ‫‪ ‬הקורטקס הקדם‪-‬מצחי‬ ‫(חשיבה גבוהה‪ .‬מחליט מה צריך לעשות‬ ‫עם הריח הזה‪.‬ממוקמת קדמית להיפוקמפוס‪.3‬רכיב הורמונלי = חיזוק הפעילות האוטונומית (אדרנלין‪..‬דופק)‪.‬לחץ דם‪ .‬בעיקר של‬ ‫רגשות שליליים‪.‬‬ ‫מיקום‪ :‬חלק מהמערכת הלימבית‪ .‬בעיקר‬ ‫מהגרעין הצידי וגרעין‬ ‫המסד הצידי‪.‬אין צורך לשנן את מקורות הפלט של האמיגדלה ומה תפקידו של כל גרעין וגרעין‪.

‬מתבטאת‬ ‫בהתכווצות פתאומית של השרירים‪ .‬‬ ‫האמיגדלה היא זו שאחראית להתניות שליליות‪ .‬הורמונאליים והתנהגותיים‪.‬‬ ‫ניסוי ‪ :1‬עשו מחקר הדמיה (‪ )PET‬לאנשים בעודם רואים סרט מתח‪ :‬שכולל קטעי אקשן ‪ /‬מתח וקטעים של שיחות‬ ‫רגילות‪ .‬היא טיפוסית למין וגנטית‪.‬‬ ‫ברגע שנגרה את האזור‪ .‬התגובה יכולה לכלול רכיבים אוטונומיים‪ .‬וכן מקשה על זיהוי ריגוש מסוים‬ ‫לעתים (קשה לזהות מוסיקה מפחידה)‪.‬‬ ‫הרס הגרעין המרכזי‪ :‬ברגע שהורסים את האמיגדלה‪ .‬‬ ‫תהליך הלמידה הזה מוביל לעיכוב הביטוי של התגובה המותנה אך זיכרון הקשר שנוצר בין שני‬ ‫הגירויים לא נמחק‪ .‬‬ ‫נזק באמיגדלה מפחית את התגובות הריגושיות של בני האדם‪ .‬בנוסף גם ראו האמיגדלה‬ ‫שלהם הייתה מאוד פעילה כאשר היו סצינות מתח ‪ /‬אקשן‪.‬וגם תפתח את מחלת האולקוס (כיב‬ ‫קיבה)‪.‬תוקפנות ושליטה בדחפים‪ -‬מהי התנהגות תוקפנית והתנהגות טריפה‪ .‬‬ ‫הכחדה אינה שכחה! בהכחדה החיה לומדת שגירוי שלילי כבר לא מופיע לאחר הגירוי המותנה‪.5‬‬ ‫התנהגות תוקפנית הקשורה לרבייה‬ ‫התנהגות תוקפנית שקשורה להגנה עצמית‬ ‫ההתנהגות התוקפנית יכולה להיות התנהגות של איום‬ ‫התנהגות תוקפנית לשם טריפה‬ ‫ביסוס מעמד הירארכי – באמצעות אלימות‬ ‫אחד האזורים המוחיים שמופעל בזמן התגוננות וטריפה הוא החומר האפור המרכזי (‪.‬‬ ‫תפקיד האמיגדלה בזיכרון ובתגובות ריגושיות‬ ‫נזק באמיגדלה משבש את השפעת הריגוש על הזיכרון – הזיכרון שלנו מאוד מושפע מרגש‪ .2‬‬ ‫‪.‬קל לנו‬ ‫יותר לזכור כאשר המאורע קשור לדברים ריגושיים שליליים (אירועים טראומטיים בהשוואה לסתם‬ ‫איפה היינו לפני שבועיים ביום שגרתי)‪ .‫תפקיד הגרעין המרכזי בתגובה ריגושית מותנית‬ ‫גירוי הגרעין המרכזי‪ :‬אם ניקח חיה ונשתיל לה אלקטרודה לתוך הגרעין המרכזי באמיגדלה‪.‬כאשר מפעילים אותה יש סיכוי שבע"ח ‪ /‬בני האדם יהיו תוקפניים‪.‬שום דבר לא מפחיד יותר את החיה‪( .‬לאחר מכן שאלו אותם מה עם זוכרים – זכרו הכי טוב את קטעי המתח ‪ /‬אקשן‪ .‬עיכוב התגובה המותנה מופעל ע"י הקורטקס הקדם‪-‬מצחי המדיאלי‪:‬‬ ‫•‬ ‫הרס של אזור זה משבש את תהליך ההכחדה‬ ‫•‬ ‫גירויו מעכב תגובות רגשיות מותנות‬ ‫• נוירונים באזור זה מופעלים במהלך הכחדה‬ ‫*תגובת חלחלה – תגובה לגירוי פתאומי ובלתי צפוי כמו הבזק אור או רעש חזק‪ .‬‬ ‫המסקנה‪ :‬האמיגדלה והגרעין המרכזי שבה הם אחד האזורים המרכזיים והחשובים ביותר‬ ‫להתניות וללמידות שליליות‪ .‬‬ ‫סוגי התנהגות תוקפנית‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫התנהגות תוקפנית ‪PAG -‬‬ ‫זעם‪ .‬אנשים‬ ‫שאובחנו כפסיכופטים האמיגדלה שלהם או קטנה יותר או שאינה פעילה)‪.‬‬ ‫הנבדקים היו צריכים רק לשיים את הצבע‪ .‬‬ ‫התנהגות תוקפנית קיימת אצל כל בע"ח‪ .‬וגם מלים פחות ניטרליות‪.‬חרדתית‪ .‬‬ ‫*התנהגות ריגושית מותנית‪ :‬כאשר מתקיימת התניה קלאסית ובעקבות גירוי ניטרלי קיימת‬ ‫תגובה ריגושית‪ .‬החיה תחיה בפחד‪ .‬מהם המעגלים העצביים‪.‬כלומר – כאשר האמיגדלה פעילה אנחנו זוכרים את האירוע‬ ‫בצורה יותר חדה‪.‬אם כי קיימים גם פחדים שקיימים מלידה (כמו‬ ‫פחד גבהים)‪.26 -‬‬ .‬במצמוץ ובשינויים בלחץ הדם ובנשימה‪.4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ניסוי ‪ :2‬עשו ‪ fMRI‬לאנשים שעברו מבחן סטרופ רגשי – הראו לנבדקים מלים ניטרליות‪ .3‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.)PAG‬‬ ‫‪.‬הוכח שמלים שליליות הפעילו את האמיגדלה‪.‬אם מפעילים לחיה את האזור הזה במוח‬ ‫לפרק זמן ארוך (כל יום כמה שעות) – היא גם תהיה חרדתית‪ .

‬ולכל אחד‬ ‫ואחד מהם לקחו דגימה של ‪ CSF‬מחוט השדרה‪ .‬האומנם?‬ ‫כנראה שלא‪ .5HIAA‬כנראה שגם יש להם פחות סרוטונין במוח‪.PAG -‬ואז‬ ‫החתול פשוט עוזב את האוכל שלו‪ .PAG -‬אלקטרודה אחת הושתלה‬ ‫לאזור של הטריפה והשנייה לאזור של התגוננות‪ .‬מבצע עליו התנהגות שדומה לטריפה‪ .‬כמו שהוא רגיל‪ .‫כיוון שטריפה משמשת עבור רעב – ניתן היה להסיק שה‪ PAG -‬אחראי על רעב‪ .‬הקופים לא שרדו כי הם נכנסו לקרבות עם קופים חזקים‬ ‫יותר שהרגו אותם או שהקופים האלו לקחו סיכונים מיותרים (קפיצה מעץ לעץ רחוקה מדי)‪.‬‬ ‫סרוטונין נמצא קשור עם תוקפנות‪ .‬גילו שהחיות לוחצות המון על הדוושה שמעילה את האזור של הטריפה‪ .‬‬ ‫נשאים אלו עושים את תהליך ה‪ reuptake -‬של הסרוטונין (נמצאים על כפתור הטרמינל ומחזירים‬ ‫סרוטונין פנימה)‪.‬ולאחר מכן חקרו כמה סרוטונין‬ ‫יש לכל קוף בלהקה‪ :‬סרוטונין (‪ )5HT‬מתפרק באמצעות ‪ MAO‬ל‪ .‬‬ ‫ניסוי נוסף‪ :‬לקחו חולדות והשתילו להם ‪ 2‬אלקטרודות לתוך ה‪ .‬פחות סרוטונין = יותר תוקפנות‪.).‬כלבים למשל רודפים אחרי חתולים לא בשביל לאכול (יש להם דוגלי בבית)‪ .‬‬ ‫‪ ‬בדקו אסירים בעלי עבירות "מכובדות" (רצח בכוונה תחילה‪ .‬החוקרים הרדימו פעם אחת את כל הקופים‪ .‬אבל לא אוכל‬ ‫אותו אלא חוזר לאוכל המקורי שלו‪ :‬מכך ניתן להסיק שהאזור שאחראי מעל רעב ועל טריפה הם‬ ‫אזורים נפרדים! ה‪ PAG -‬אחראי על התנהגות טריפה‪ .‬לחתול הזה השתילו אלקטרודה לתוך ה‪( PAG -‬לאזור שאחראי‬ ‫על הטריפה)‪ .‬‬ ‫‪ ‬לקחו עכברים ועשו להם נוקאאוט גנטי – עוד כשהעכבר בביצית מורידים לו גן מסוים – כך‬ ‫שלא יבוא לידי ביטוי בעכבר הבוגר (בעצם עשו "מוטציה מכוונת לגן")‪ .‬שוד מזוין‪ .‬‬ ‫בקרה כימית על התנהגות תוקפנית‪ :‬נ"ט סרוטונין‬ ‫כיצד סרוטונין משפיע על התנהגות תוקפנית (יש להכיר את המחקרים בקופים ובבני אדם)‪.‬כעת אחד מהסגנים צריך להיות המנהיג החדש‪ .‬נתנו לחיה להסתובב בתוך הכלוב וללחוץ על‬ ‫מה שהיא רוצה‪ .‬‬ ‫וכעת למחקרים‪:‬‬ ‫‪ ‬מחקר שדה בקופים‪ :‬קבוצת חוקרים יצאה לטבע‪ .‬מצאו שעבריינים‬ ‫שיושבים על עבירות כבדות יותר‪ .‬כאשר החיה‬ ‫לוחצת על הדוושה השמאלית היא מפעילה את אזור הטריפה במוח שלה‪ .‬היא להן רמות נמוכות יותר של תוצר הפירוק של סרוטונין‬ ‫‪ .‬בלהקה היו ‪60-70‬‬ ‫קופים‪ .‬כעת החוקרים יודעים כמה סרוטונין יש לכל קוף‪.‬רץ לעכבר‪ .‬החתול מסתובב בכלוב‪ .‬‬ ‫בעוד שמצב מגננה איננו נעים‪.‬סתם כי הם‬ ‫מעצבנים אותם‪ .‬עכברי נוק‪-‬אאוט לסרוטונין הם מאוד תוקפניים‪.‬המסקנה‪ :‬הפעלת אזור הטריפה היא מהנה‪.‬לכן‪ .‬אבל החתול נשאר‬ ‫בשלו ואוכל "לה‪-‬קט"‪ .‬‬ ‫השורה התחתונה‪ :‬אנשים שיש להם אלל קצר אחד (מתוך שניים) של נשא לסרוטונין‪ .‬וכמעט‬ ‫ולא לחצו על הדוושה שמפעילה את אזור ההתגוננות‪ .‬בזמן שזה קורה החוקרים הפעילו אצלו את ה‪ .‬לפני כן‪.5HIAA -‬תוצר הפירוק נשאר‬ ‫בסינפסה ובסופו של דבר יוצא באמצעות ה‪ CSF -‬מחוץ למערכת‪ .5HIAA -‬תוצר‬ ‫הפירוק של הסרוטונין‪ .‬מי שהפך להיות המנהיג הוא זה בעל האגוניסט לסרוטונין – מסתבר‬ ‫שהקופים דחו חברתית את הקוף האלים יותר וזה הפחות אלים "נבחר" להיות השליט‪.‬‬ ‫החוקרים גילו שהקופים שהייתה להם הרמה הנמוכה ביותר של סרוטונין לא שרדו עד סוף‬ ‫התצפית (הניסוי ערך כ‪ 3 -‬שנים)‪ .‬יפתחו יותר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ‬את הקוף השליט הוציאו החוצה‪ .27 -‬‬ .‬‬ ‫החוקרים הזריקו לאחד הסגנים אגוניסט לסרוטונין (העלו את רמת הסרוטונין)‪ .‬זיהתה להקה של קופים‪ .‬הורידו להם את הגן‬ ‫שמייצר סרוטונין‪ .‬נוצרו ‪ 2‬סגנים פוטנציאלים‪ 1 :‬עם סרוטונין גבוה‪.‬העכבר מת מפחד‪ .‬‬ ‫לכן רצו להוכיח בוודאות שטריפה ורעב הם שני אזורים נפרדים‪ :‬לקחו חתול מעבדה שלא ראה‬ ‫בימיו דבר אחר למעט המעבדה‪ .‬החוקרים זיהו מיהם הקופים הדומיננטיים בלהקה‪ .‬התוך הדגימה היה גם ה‪ .‬אבל לא קשור לרעב‪.‬אם היא לוחצת על‬ ‫הדוושה הימנית היא מפעילה את אזור ההתגוננות‪ .‬לסגן‬ ‫פוטנציאלי ‪ 2‬הזריקו אנטגוניסט לסרוטונין‪ .‬ככל שיש יותר סרוטונין‬ ‫יהיה יותר מתוצר הפירוק שלו‪ .‬‬ ‫ואחד לסרוטונין נמוך‪ .‬כנראה שבטריפה יש אלמנט מהנה‪.‬לחולדות היו בתוך הכלוב דוושות‪ ..‬ומכניסים לשם עכבר‪ .‬‬ ‫ממצא חדש‪ :‬נשאים לסרוטונין‪.

28 -‬‬ .‬האזור הורוד הוא צדי =‬ ‫הקורטקס האורביטופרונטלי‪.‬לאנשים אלו תהיה יותר נטייה לחרדתיות ‪ /‬דיכאון‪ .‬ואמר שלא היה הרבה הבדל‪.‬נתנו להם משימה‪ .‬כי הוא מסייע לכמה אזורי מוח להתפתח מאוד‪.‬מה שהיה מפתיע‬ ‫הוא שגייג' נשאר בחיים והמשיך לתפקד עד הניתוח בו הוציאו אותו וכמובן‬ ‫גם אחריו‪ .‬האללים יכולים להיות זהים ‪/‬‬ ‫שונים‪ .‬אנשים בעליי לפחות אלל ‪ 1‬קצר לנשאי סרוטונין – האמיגדלה שלהם עבדה הרבה‬ ‫יותר מאשר אנשים בעלי שני אללים ארוכים – בעלי אלל קצר שראו גירוי‬ ‫מפחיד‪ ..‬הרופא עשה בחינת ‪IQ‬‬ ‫לפני ואחרי הכריתה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוט נכנס דרך הלחי‪ .‬‬ ‫ניסוי שביצעו כדי לוודא את השפעת נשאי הסרוטונין‪ :‬הציגו לנבדקים בעלי אלל קצר‬ ‫ורגילים בתוך ‪ fMRI‬את התמונות הבאות‪ .‬לאחר הכריתה‪ .‬היא פשוט‬ ‫הלכה רגועה הלאה‪.‬‬ ‫נמצא בחלק הקדמי של אונת המצח‪.‬‬ ‫‪ 2‬אזורי מוח בהם הוא ממש חשוב הם האמיגדלה והקורטקס הקדם מצחי‪ .‬‬ ‫בקי‪ .‬אנשים שיש להם אלל אחד קצר של נשאי הסרוטונין‪ .‬ועבור הצלחה במשימה עלה פרגוד ומאחוריו היה תפוח‪.‬כל כרומוזום מורכב משני חלקים = ‪ 2‬אללים‪ .‬כאשר בקי נכשלה במשימה לא קרה כלום כאשר‪ .‬הדבר יבוא לידי ביטוי בפעילות אמיגדלה גבוהה אצל‬ ‫אותם אנשים‪.‬מי שיש לו פחות נשאי סרוטונין אומר שיש להם יותר סרוטונין בסינפסה (יש פחות מי‬ ‫שיחזיר אותו)‪ .‬‬ ‫מוט הברזל פגע בקורטקס המצחי הגחוני‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את הקורטקס הזה ל‪ 2 -‬אזורים‪:‬‬ ‫בתמונה התחתונה מסתכלים מלמטה (מאזור הגרון)‪ .‬‬ ‫לא הייתה ברירה ולכן כרתו לו חלקים מאסיביים של האונה הזאת‪ ..‬אגוצנטרי‪ .‬בעוברים להם‬ ‫יש פחות נשאי סרוטונין האמיגדלה והקורטקס הקדם מצחי מתפתחים לא טוב‪ 2 :‬אזורים‬ ‫אלו גדלים מראש באופן לא תקין – האמיגדלה תעבוד ללא בקרה והאדם יהיה תוקפן‪.‬אחד‬ ‫החוקרים הציעה לכרות לבקי את האונה הפרונטלית (כי היו מחקרים שאמרו שאונה זו היא‬ ‫אונה רגשית)‪ .‬ממתי יותר סרוטונין גורם לתוקפנות?)‬ ‫מסתבר שסרוטונין מאוד מאוד חשוב בשלבי ההתפתחות העובריים‪ .‬חייבים נשאי סרוטונין בכמות רבה‪ .‬האמיגדלה שלהם עבדה יותר – זה יסביר אולי למה זה גם גורם להם‬ ‫להתנהגות תוקפנית יותר‪.‬יהיה להם בסופו של דבר פחות נשאי‬ ‫סרוטונין‪ .‬‬ ‫הסיפור על הקופה בקי (‪)1935‬‬ ‫שמו קופים בכלוב‪ ..‬אבל משפחתו הודיעה שהיא לא מוכנה‬ ‫לחיות איתו יותר – הסביבה טענה שהאדם נהיה אחר לחלוטין – ילדותי‪.‫מאחרים הפרעות של חרדה או דיכאון‪ .‬אגואיסט וכו'‪.‬זה‬ ‫סותר את רוב מה שידענו עד עכשיו‪( .‬‬ ‫אזורי קלט של הקורטקס הקדם מצחי‪ :‬כמעט כל אזורי המוח‬ ‫הפלט של הקורטקס הקדם מצחי‪ :‬גם כאן להמון אזורים‬ ‫‪ ‬זהו אזור מרכזי במוח!‬ ‫מה קורה כאשר הקורטקס הקדם מצחי מתקלקל ‪ /‬נפגע?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיניאס גייג' הוא פועל רכבות שנפגע ממוט ברזל‪.‬אובססיבי‪ .‬‬ ‫גן = זוג כרומוזום‪ .‬ושאלו מה היא התמונה הזהה בהבעתה לתמונה‬ ‫העליונה‪ .‬הוא חזר לחיין הרגילים‪ .‬העין‪ .‬‬ ‫בכנס בו סיפרו על בקי סיפר רופא על המקרה הבא‪ :‬חולה היה בעל גידול באונה הפרונטלית‪.‬ויצא מהצד השני של הראש‪ .‬כשעובר מתפתח‬ ‫ברחם‪ ..‬בניגוד לקופים האחרים‪ .1+1‬ורצה לעזור לחולים שלו‪ :‬הוא יזם ניתוחי‬ ‫‪.‬‬ ‫קטנוני‪ .‬והם יהיו יותר תוקפניים‪ .‬כאשר היא לא הצליחה במשימה התפרעה לחלוטין בכלוב‪ .‬‬ ‫בכנס היה פסיכיאטר (‪ )Egas Moniz‬שעשה ‪ .‬‬ ‫תוקפנות – תפקיד הקורטקס הקדם מצחי הגחוני‬ ‫מה תפקיד הקורטקס הקדם מצחי (האורביטו פורנטלי והגחוני מידאלי) בתוקפנות‬ ‫ובשיפוט מוסרי וכיצד הם נקשרים להפרשה מופחתת של סרוטונין‪.

‬נבדקים עם נזק בקורטקס הקדם מצחי גחוני מדיאלי חזרו‬ ‫שוב ושוב על אותה טעות אף‪-‬על‪-‬פי שבחירותיהם הובילו לתוצאות שליליות.‬‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי מעכב את האמיגדלה – כשהוא פעיל יותר‪ .‬הניתוח ארך כחצי שעה והעלים את האובססיה ‪ /‬החרדה‪.‬מתרגם‬ ‫שיפוטים לתחושות נאותות ולאופני התנהגות מתאימים‪.‬וסרוטונין הוא הנ"ט שמפעיל אותו‪ .‬אצל פסיכופטים כמעט‬ ‫ולא – הפסיכופט פשוט לא מפחד‪ .‬לכן ניתוק האונה הקדם מצחית גרם לכך שיש מחשבות‪ .‬זה קצת כמו פרויד‪ :‬האמיגדלה היא כמו הסתמי (‪ )id‬שדוחף לעשות ולהתנהג כמו שמרגישים וכו'‪.‬זה פשוט נראה יותר טוב כלפי חוץ)‪.‬לכן –‬ ‫אם לאנשים תוקפניים יש פחות סרוטונין – אין מי שיפעיל את הקורטקס הקדם מצחי‪ .‬‬ ‫תפקידי האונה הקדם מצחית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפקידו חשוב להתנהגות המתאימה לסיטואציה בהתאם לנורמות‪ .‬לידנו יש כפתור שמאפשר להחזיר את הקרון‬ ‫ולהציל את ה‪ .‬כך שגם‬ ‫אין מי שיעכב את האמיגדלה‪ .‬המצפון והמוסר‬ ‫שלהם מופחת‪ :‬עשו לפסיכופתים ולרגילים צימוד בין תמונה של גבר מסוים לבין שוק חשמלי לא‬ ‫נעים שניתן לגוף – רצו לראות אילו אזורי מוח נדלקים בהצגת תמונת האיש שהוצמד לגירוי‬ ‫השלילי‪ .‬למשל‪ ..‬ועל עיוור עושים‬ ‫את אותו הניתוק של מוניז‪ .‬עצבניים‪ .‬‬ ‫מסקנה‪ :‬השיפוט המוסרי הוא לא תוצר של החלטות הגיוניות והוא מונחה בידי הרגש‬ ‫הקשר בין תוקפנות לפעילות הקורטקס הקדם מצחי‬ ‫האמיגדלה אחראית על תגובות שליליות ועל זעם‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬חלק מהתפקיד של הקורטקס הקדם מצחי הוא לקשר בין מה שאנחנו חווים וליישם‬ ‫את זה בהתנהגות שלנו‪ .‬‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי אחראי על שיפוט מוסרי וכן הימנעות מהתנהגות‬ ‫שתוביל לתוצאות שליליות‪(.‬ומצאו דרך לעשות אותו בהרדמה חלקית‬ ‫בלבד‪ :‬הכנסת יתד ‪ /‬סכין דרך גלגל העין (לאחר שמרדימים ומזיזים אותו)‪ .‬נותנים לו מטרייה ומורידים גשם מלאכותי עליו‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב ‪ : 2‬הרכבת נוסעת‪ .‬נרפאו ברגע (‪ .‬‬ ‫אבל‪ :‬האנשים האלו הפכו להתנהל כמו ‪ .‬לידנו אדם שמן שאם נדחוף אותו הוא אמנם ימות אבל יציל‬ ‫את ה‪ 5 -‬שברכבת‪ .zombie‬הם אמנם פטרו את בעיות החרדה‬ ‫והאובססיביות אבל הפכו להיות אגואיסטיים‪ .‬והיא עובדת יותר והאדם מונע ע"י דחפים בסיסיים בלי משהו‬ ‫‪.‬קשה לו ללמוד מוסר ומצפון חברתי)‬ ‫חשוב להבין שהתגובה הריגושית שלנו היא שמובילה אותנו לשיפוט מוסרי ומונעת‬ ‫הסתכנות‪ .‬ ‫(מסתבר שלפסיכופתים יש קורטקס קדם מצחי קטן בכ‪ .11% -‬כך שהשיפוט‪ .‬רוב האנשים ענו שהם לא ידחפו את השמנמן‪.29 -‬‬ .‬לכן‪.‬הם עדיין מסתובבים עם אותן‬ ‫מחשבות‪ .‬‬ ‫הוא עונה כמו שצריך אבל לא פותח את המטריה‪ .‬אצל אדם רגיל נדלקו האמיגדלה והקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪ .‬הקרון ניתק ועומד ליפול‪ .‬‬ ‫רופאים החליטו לשכלל את הניתוח של מוניז‪ ..‬הוא עונה‬ ‫"פותחים מטרייה"‪ .‬בפועל חולי ה‪ OCD -‬ש"נרפאו" – לא באמת נעלמו להם‬ ‫המחשבות הטורדניות על חיידקים בידיים – הם פשוט הפסיקו להתנהג בהתאם‪ .‬ילדותיים‪ .‬‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי הוא סוג של ‪ super ego‬שמכיל את חוקי החברה והנורמות ומרגיע את דחפי הסתמי)‬ ‫כיצד רמה נמוכה של סרוטונין משפיעה כאן?‬ ‫בקורטקס הקדם מצחי יש הרבה קולטנים לסרוטונין‪ .‬‬ ‫בדיקות ‪ fMRI‬הראו שבעת הצגת הדילמות האונה הפרה‪-‬פרונטאלית פעילה‪.‬‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי אחראי על דיכוי התנהגויות שליליות‪.‬אבל לא‬ ‫מתנהגים בהתאם‪( .OCD‬חרדות באופן כללי)‪ .‬מרוכזים בעצמם וכו'‪..‬היה ניתן לראות כיצד אנשים שהיו בעלי חרדות‬ ‫שנים‪ ...‬בהמשך זכה אגס מוניז בפרס נובל‪.‬כאשר הקורטקס הקדם מצחי פגוע – אין שיפוט מוסרי ואין הימנעות‬ ‫מסכנה‪ .‬שואלים את האדם "מה עושים כשיורד גשם?"‪.‬דילמת קרון הרכבת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב ‪ :1‬רכבת נוסעת וקרון עם ‪ 5‬אנשים מתנתק ועומד ליפול‪ .‫מוח בהם לא ממש כרתו את האונה הפרונטלית אלא חתכו את האקסונים של חלק מהאונה‬ ‫הפרונטלית = ניתוק של האונה הפרונטלית‪ .‬‬ ‫(כדי לזכור‪ .‬האמיגדלה פעילה פחות‪ .5 -‬אבל יהרוג את פועל הרכבת שנמצא על המסילה‪.‬שואלים אדם שאין לו את האונה הזאת‪" :‬מה עושים כשיורד גשם?"‪ .‬‬ ‫רוב האנשים יגידו שהם ילחצו על הכפתור‪.

‬זה אומר שאם נולדו לה ‪16‬‬ ‫עכברונים קשה לה מאוד להניק את כולם‪ .‬ואין לו כוח להילחם‪.‬צריך נוכחות של הורמונים‬ ‫אנדרוגנים ברחם (אם ההורמונים לא נמצאים או נמצאים בצורה מופחתת – תיווצר נקבה או‬ ‫זכר חלקי)‪.‬‬ ‫אצל רוצחים אימפולסיביים רגשניים מצאו קורטקס קדם מצחי פעיל פחות ולכן האמיגדלה שלהם פשוט פעילה יותר‪.‬נקבת ‪ 2M‬היא נקבה שנמצאת בין ‪2‬‬ ‫זכרים‪ .‬‬ ‫שרירים‪ .‬שלב קדם לידתי בו נקבע ארגון המוח כזכרי ‪/‬‬ ‫נקבי‪ .‬שינויים בשיעור‪ .‬טיפול באמצעות פרוזק מגדיל את כמותה סרוטונין ולכן מפעיל שוב את הקורטקס‬ ‫הקדם מצחי והתוקפנות נרגעת‪.‬‬ ‫המידע לגבי מין העכבר שמולי מתקבל ע"י הפורמונים המופרשים‪ .‬השאלה היא מי קולט את‬ ‫הפורמונים? העצב ‪ /‬האיבר הוומרו‪-‬נזלי – איבר שקיים בתוך האף של המכרסמים‪( .‬‬ ‫‪ ‬השפעה מפעילה – חלה באורגניזם הבוגר‪ .‬בקול‪.‬‬ ‫כאשר אמא עכברה בהריון היא ממליטה הרבה גורים (קוראים לזה‬ ‫שגר)‪ .‬‬ ‫קיימים שני שיאים בהם ניתן לראות את השפעת ההורמונים‪:‬‬ ‫‪ ‬השפעה מארגנת –מתרחשת בשלב העוברי‪ .‬וכך ייצא שהעכבר שייוולד יצא פחות תוקפן ויותר עדין‪.‬‬ ‫הזרקת טסטוסטרון מגבירה תוקפנות‪.‬אבל הוא פחות פעיל שם ונשאר כשריד אבולוציוני‪.‬‬ ‫אם מייצרים ‪( stress‬לחץ‪ .‬‬ ‫חיתוך ה‪ VNO -‬פוגע בהתנהגות תוקפנית בין זכרים‪.‫שירסן אותו‪ .‬אם נולד עכבר קטן וחלש‪ .‬טסטוסטרון)‪ .‬זה גורם להפחתת הפרשת‬ ‫טסטוסטרון אצל העובר‪ .‬‬ ‫שליטה הורמונלית על התנהגות תוקפנית‬ ‫מה תפקידם של אנדרוגנים (טסטוסטרון) בזכרים ובנקבות מכרסמים ובני אדם‪.‬סירוס של חולדות מפחית תוקפנות‪.0M‬‬ ‫(לא ברור לחלוטין האם בתאומים קיימת אותה השפעה)‬ ‫‪ ‬השפעה מפעילה – מתן טסטוסטרון לנקבות בוגרות מעורר התנהגות תוקפנית‪.‬‬ ‫תוקפנות בזכרים‪:‬‬ ‫ממצא‪ :‬זכרים תוקפים זכרים ולא נקבות (במכרסמים)‪.‬‬ ‫עוד תוקפנות באה לידי ביטוי בקטילת תינוקות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטילת צאצאים ע"י הנקבה – לאמא עכברה יש ‪ 10‬פטמות‪ .‬הגורים מאורגנים ברחם באופן הבא‪ :‬מסתבר שלמיקום‬ ‫ברחם יש קשר למידת התוקפנות‪ .‬מיוצרים באשכים‬ ‫ומופרשים משם‪.‬‬ ‫איבר זה קיים גם אצל בני אדם‪ .‬עקה) עצל אמא עכברה בעת הריון‪ .30 -‬‬ .‬‬ ‫תוקפנות בנקבות‪:‬‬ ‫לנקבות יש נטייה פחותה לתוקפנות‪.‬או שהיא פשוט אוכלת‬ ‫‪.‬‬ ‫הורמונים אנדרוגנים – שם כולל להורמונים זכריים (למשל‪ .‬כדי שיווצר עכבר זכר צריך‬ ‫שיהיה לידו יותר טסטוסטרון‪ .‬ובשל קיומו של הרבה טסטוסטרון בסביבה שלה – היא‬ ‫תהיה תוקפנית יותר מאשר נקבות ‪ 1M‬או ‪.‬גובה וכו')‪.‬מתרחשת בגיל ההתבגרות‪ .‬ההורמונים מפעילים‬ ‫את האורגניזם להפוך להיות זכר ‪ /‬נקבה באופן נראה לעין (איברי מין‪ .‬‬ ‫*עכבר מסורס לא יפריש פרומונים הקשורים בתוקפנות ובהתנהגות מינית‪.‬‬ ‫קיים קשר בין רמות הורמונים אנדרוגנים לבין רמות תוקפנות‪ :‬ידוע לנו שככל שרמת‬ ‫הטסטוסטרון עולה – כך עולה גם רמת התוקפנות (יחס ישר)‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫השפעה מארגנת – חשיפה קדם‪-‬לידתית לטסטוסטרון (נקבות ‪)2M‬‬ ‫מגבירה התנהגות תוקפנית בבגרות‪.‬מסתבר כדי שיצור בתוך הרחם יהפוך להיות זכר‪ .‬בשונה‬ ‫מריחות רגילים את הפורמונים צריך ממש לשאוף פנימה עד שיגיעו לאזור הזה)‪.‬‬ ‫אמא עכברה לא מניקה אותו‪ :‬או שהוא פשוט נמק ומת מחוסר תזונה‪ .

‬השפעה חברתית וכדומה‪.‬‬ ‫השפעות מפעילות‪:‬‬ ‫•‬ ‫נמצא יחס ישר בין רמת טסטוסטרון לבין מידת התוקפנות בגברים (בחיילים משוחררים‬ ‫ובאסירים)‪ :‬חיילים שמצאו בתיקים האישיים שלהם יותר מקרי תוקפנות ועצבנות‪ .‬‬ ‫הבעיה עם כל הממצאים הללו היא שנמצא מתאם‪ .‬‬ ‫סטרואידים אנאבוליים מכילים בין היתר גם טסטוסטרון‪.31 -‬‬ .‫את העכבר ה"מיותר"‪( .‬האמיגדלה קולטת‬ ‫בעיקר רגשות שליליים‪ .‬נצרבים בתוכה בעיקר הבעות פנים של פחד או בהלה‪ .‬אלא רק בזיהוי הבעות פחד‪.‬‬ ‫לפני הבעת תוקפנות בד"כ (אצל אורגניזם מתקדם) קיים חיווי כלשהו שמעיד שזה עומד לקרות‪.‬התוקפנות ‪ /‬קטילת התינוקות נועדה לצמצם את הצפיפות ואת גודל‬ ‫השגר)‪.‬‬ ‫הבעות ריגוש‬ ‫הבעת ריגוש וזיהוים‪ :‬תגובות מולדות זיהוי והבעה ‪ -‬יש לדעת את העיקרון ותפקידה של ההמיספרה‬ ‫הימנית‪ .‬‬ ‫מדוע? כיוון שכל עוד אמא עכברה מניקה את הגורים היא לא תזדווג איתם ותיכנס מהם‬ ‫להריון‪.‬‬ ‫גם אסירים שיושבים על מקרים קשים יותר (רצח) בעלי יותר טסטוסטרון מאשר אסירים‬ ‫שיושבים על גניבה למשל‪.‬היו גם‬ ‫תלמידים לא כ"כ טובים בבי"ס‪ .‬השריר של‬ ‫דושן‪ .‬מחקר הדמיה הראו שעיניים שמביעות פחד ובהלה‬ ‫מפעילות את האמיגדלה‪ .‬יש להבין את הרעיונות המרכזיים כגון הניסויים של פני כימרה‪.‬‬ ‫•‬ ‫נערות ונשים בעלות ‪( CAH‬נחשפו במהלך ההתפתחות העוברית ברמות גבוהות של אנדרוגנים מבלוטת האדרנל‬ ‫של עצמן) הן תוקפניות יחסית‪.‬‬ ‫העיניים הן האיבר שמביע הכי הרבה פחד‪ .‬‬ ‫עולה השאלה האם הבעות פנים זה דבר מולד או נלמד?‬ ‫דרווין שחקר את זה טוען שהבעות פנים של ריגוש הן‬ ‫מולדות ואוניברסאליות‪ .‬בעוד עיניים שמחות לא עושות זאת‪.‬תפקיד האמיגדלה‪ .‬הם הסתבכו עם החוק לפני הגיוס וכו' – וגם רמת‬ ‫הטסטוסטרון שלהם הייתה גבוהה יותר‪.‬חיזוקים לכך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבעות פנים מופיעות באותה צורה בין תרבויות שונות‬ ‫נמצא שנבדקים מתרבויות זרות מזהים אלה את הבעותיהם של‬ ‫אלה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילדים עיוורים מלידה מייצרים הבעות פנים דומות‬ ‫לאלו שמציירים ילדים רואים‬ ‫חיקוי של הבעות פנים הוא מולד‬ ‫תינוק בן ‪ 36‬שעות הצליח לחקות הבעות פנים של ריגוש‬ ‫האמיגדלה ותפקידה בהבעות ריגוש‬ ‫אחד האזורים המוחיים שתפקידם קליטה של הבעות פנים הוא האמיגדלה‪ .‬‬ ‫‪ ‬קטילת צאצאים ע"י זכרים‪ :‬עכברים זכרים שמגיעים לכלוב הורגים את צאצאי האב הקודם‪.‬אך הוא לא מציין סיבתיות‪.‬‬ ‫*האמיגדלה כנראה איננה מעורבת בהבעת רגשות (כולל פחד)‪ .‬‬ ‫השפעת אנדרוגנים על תוקפנות בבני אדם‬ ‫כל הקשרים שנמצאו הם מתאמיים ולא קשרים סיבתיים ישירים‪.‬‬ ‫•‬ ‫אתלטים שנוהגים לצרוך סטרואידים אנאבוליים הם תוקפניים יותר‪.‬במיוחד בזיהוי פחד‪.‬‬ ‫תאי מראה‬ ‫‪.‬‬ ‫השפעות מארגנות‪:‬‬ ‫•‬ ‫תאומות ‪( 1M‬חלקו את הרחם עם תאום זכר) תוקפניות יותר בבגרותן מאשר תאומות ‪( 1F‬חלקו את הרחם עם‬ ‫תאומה נקבה)‪.‬לאמיגדלה תפקיד‬ ‫חשוב בזיהוי ויזואלי של ריגוש‪ .

‬‬ ‫ניסויי פני כימרה – הבעות ריגושיות הן‬ ‫עוצמתיות יותר במחצית השמאלית של הפנים‬ ‫הנשלטת ע"י ההמיספרה הימנית‪ .‬ומלים‬ ‫שנקלטו בשדה ראיה שמאל – הנבדקים אמרו שקיימת שם מילה‪ .‬‬ ‫האם הבעות פנים הן תלויות חברה?‬ ‫ידוע שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להעצים ‪ /‬להצניע רגשות‪ .‬‬ ‫ההמיספרה השמאלית עוזרת בהבנת משמעותן של מילים המבטאות רגש‪ .‬‬ ‫‪ ‬מחקרי הדמיה הראו שההמיספרה הימנית פעילה יותר מההמיספרה השמאלית בזמן זיהוי‬ ‫ביטויים ריגושיים‪.‬‬ ‫לקחו סטודנט אמריקאי ויפני וכל אחד בנפרד נתנו להם לצפות לבדם בסרט שכולל קטע די מגעיל‬ ‫(ברית מילה עקוב מדם באיזה שבט אינדיאני)‪ .‬לפי העיניים‪ .‬המיספרה‬ ‫שמאל היא יותר לוגית‪.‬סביר להניח שתאי המראה הקיימים במוחנו מאפשרים לחוש אמפתיה‬ ‫כלפי הזולת (כאשר עומדים מול מישהו שמספר לנו סיפור עצוב ומראים הזדהות לפיו)‪.‬או שנשים יביעו כעס‬ ‫בפומבי‪ .‬‬ ‫‪ ‬נבדקים בריאים מזהים טוב יותר גירויים בעלי משמעות ריגושית המוצגים למחצית‬ ‫השמאלית של שדה הקלט (ויזואלי או שמיעתי)‪.‬‬ ‫‪.‬רוב האנשים‬ ‫אומרים שהתמונה האמצעית מביעה יותר רגש‬ ‫מהתמונה הימנית‪( .‬כעס‪ .‬אך לא בהבנת הרגש‬ ‫עצמו‬ ‫‪ ‬נבדקים עם פגיעת ראש בהמיספרה הימנית מתקשים ביצירת דימוי מנטלי של הבעות פנים‬ ‫ריגושיות‪.‬האמריקאים יכולים להביע הכל)‪.‬שליש נחש‬ ‫ושליש אש‪ .‫כאשר אנחנו מתבוננים בפנים המביעות ריגוש מסויים‪ .‬‬ ‫האם כאשר אנו מחייכים חיוך מזויף יודעים זאת?‬ ‫כן‪ .‬כאשר הוקרנו בשדה ראייה‬ ‫ימין פרצופים – האדם אמר שזה פרצוף ולא ציין מהו הרגש המובע‪.‬‬ ‫עולה השאלה‪ :‬אם המיספרה ימין טובה יותר‬ ‫בזיהוי רגשות‪ .‬האם היא גם טובה יותר בביטוי‬ ‫של רגשות? ואם כן – כנראה שצד שמאל של‬ ‫הפנים יביע יותר רגש מהצד הימני‪.‬‬ ‫לא תמיד זיהו אותה‪.‬‬ ‫ולכן גם אם ממש נרצה להפעיל אותו – לא נצליח‪.‬לאנשים אלו קשה לזהות הבעות פנים של אנשים‬ ‫שהעומדים מולם‪.‬הוא אינו רצוני‪.‬לשריר קוראים‬ ‫‪"( Obircularis oculi‬שרירי דושן")‪ .‬שני הסטודנטים צולמו מביעים גועל רב – שניהם‬ ‫הביעו אותם פרצופי גועל‪ .‬‬ ‫לעומת זאת פרצופים שהוקרנו בשדה ראייה שמאל זוהו גם ברמת ההבעה הרגשית‪ .32 -‬‬ .‬היפני ישב בפנים קפואות ולא הביע שום גועל‪.‬השריר הזה נשלט ע"י המערכת האוטונומית‪ .‬עצב‪ .‬כאשר הכניסו סטודנטים עם נסיין לחדר – האמריקאי עדיין עשה‬ ‫פרצופים‪ .‬‬ ‫החלוקה בין ההמיספרות‬ ‫ההמיספרה הימנית קשורה יותר לריגוש מאשר השמאלית (שמחה‪ .‬כך שפניהם הופכות להיות "פני פוקר"‪ .‬אבל לא ציינו מהי המילה‪.‬כימרה היא מפלצת‬ ‫מהמיתולוגיה הימנית שבנויה משליש אריה‪ .‬גועל)‪ .‬‬ ‫הבעות פנים של רגש גם מתחילות מצד שמאל‪.‬‬ ‫תסמונת מביוס‪ :‬תסמונת גנטית‪ .‬‬ ‫שדה ראיה ימני הציגו מלים – הנבדק זיהה את המילה היטב‪ .‬והיא יורקת אש)‪.‬רק כאשר החיוך הוא חיוך אמיתי – השריר הקטן בעין מתכווץ‪ .‬אנשים החולים בה הופכים להיות משותקים בחלקים מסוימים‬ ‫בפנים‪ .‬הביטוי הרגשי מושפע מהמצב‬ ‫אבל הוא גם תלוי חברה (אצל יפנים לא מקובל שגברים יביעו גועל בפומבי‪ .‬אנחנו מדמיינים באופן בלתי מודע שגם‬ ‫אנחנו מביעים אותו רגש‪ .

‬‬ ‫חיזוקים לתיאוריה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Case study‬על חובב מוסיקה‪ .‬‬ ‫יש להבין את הפגיעות‪ :‬שיתוק פנים רצוני‪/‬ריגושי‪.‬ושהוא‬ ‫מרגיש את הרטט הזה רק בחצי גוף השני‪ .‬‬ ‫(כלומר‪ :‬מקור התחושה הסובייקטיבית של הריגוש הוא במשוב‬ ‫המגיע אל המוח מהגוף אודות תגובות פיזיולוגיות והתנהגותיות‬ ‫המתעוררות במצבים ריגושיים)‪.‬‬ ‫תחושה סובייקטיבית של ריגושים‬ ‫מהי תיאורית ג'ימס‪-‬לאנג‪ .‬האיש דיווח שהוא פחות נהנה ממוסיקה מאשר פעם‪ .‬‬ ‫הפגיעה במוח אפשרית ב‪ 2 -‬מקומות‪:‬‬ ‫‪ o‬אינסולה ‪ -‬אזור שנמצא בתוך האונה הטמפורלית‪ .‬אלא השרירים הם‬ ‫שמתחילים את העניין – השרירים מרגישים ולפי תגובתם‬ ‫המוח מקבל פידבק וזה מה שמייצר תחושה של רגש‪.‬כי הריגוש שולט – היא מצליחה להביע‪.‬‬ ‫כל שרירי הפנים נשלטים גם ע"י המערכת האוטונומית וגם ע"י המערכת הרצונית‪ .‫ומה קורה אם אנשים שחייבים לחייך לשם פרנסתם ולהיראות משכנעים? (שחקנים למשל)‬ ‫בעבר – היו משתמשים במסכות עיניים (כמו בוונציה)‪ .‬‬ ‫ימין מצחיקים אותו)‬ ‫הבעיה כאן היא במערכת האוטונומית – רצונית הוא מצליח להזיז את הפנים‪.‬‬ ‫תיאוריית ג'יימס לאנגה‬ ‫זו אחת מהתיאוריות שמנסות להסביר את תחושת הריגוש‬ ‫הסובייקטיבית‪ .‬ע"פ התיאוריה הרגשות שלנו לא נבנים ע"י‬ ‫המוח ומשם מועברים לשרירים‪ .‬מהווה חלק ממנגנון השליטה על‬ ‫המערכת האוטונומית‬ ‫‪ o‬עצבי הגולגולת שהם אוטונומיים‪.‬כיום – השתנתה שיטת המשחק‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫האיש היה חולה לב ולכן ניתקו לו את המערכת האוטונומית בצד הימני של הגוף (=אינו יכול‬ ‫לקבל פידבק מהגוף שצד ימין)‪ .‬‬ ‫מזדהים איתה כמה שיותר – ואז על הבמה הדמות מחייכת ולא השחקן (וגם השריר הקטן‬ ‫מתכווץ)‪.‬שחקנים כיום נכנסים לדמות‪.33 -‬‬ .‬הוכחה לכך‬ ‫קיימת ב‪ 2 -‬פגיעות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוק פנים רצוני – חולים במחלה זו לא מצליחים להניע שרירי פנים באופן‬ ‫רצוני‪ .‬שמאל מבקשים ממנה לחייך)‬ ‫כאשר האישה לא שולטת על הפנים‪ .‬היו מספר יצירות מוסיקליות שגרמו לו להרגיש רעד בכל הגוף‪.‬ניתן להבין שהפריפריה משפיעה על הרגש המוחי‪.‬‬ ‫בעצם – יד רועד מכעס ‪ /‬דמעה שנופלת גורמים לנו לרגש‪.‬‬ ‫הבעיה היא מוחית שכן ניתן לראות שהשרירים עצמם כן עובדים‪.‬מהן המסקנות של ניסויים שונים‬ ‫שנערכו בתחום‪.‬תמונות תחתונות – שמאל מבקשים ממנו לחייך‪.‬‬ ‫הפגיעה במוח אפשרית ב‪ 3 -‬מקומות‪:‬‬ ‫‪ o‬קורטקס מוטורי ראשוני ‪ – M1‬שאחראי על הזזת שרירי הפנים‬ ‫‪ o‬עצבי הגולגולת (קרדיאליים) שאחראים על שרירי הפנים‬ ‫‪ o‬הקשר בין ‪ M1‬לבין עצבי הגולגולת‬ ‫שיתוק פנים ריגושי‪ -‬חוסר יכולת להגיב לריגושים ללא בעיה להניע את‬ ‫השרירים באופן רצוני‪ 2( .‬אך כן מצליחים לבטא ריגוש אמיתי‪ 2( .‬תמונות עליונות – ימין ריגוש‬ ‫אמיתי‪ .‬המסכות הסתירו את העיניים ולכן החיוך‬ ‫של הפה נראה מספיק משכנע‪ .

‬זה אומר‬ ‫שהפידבק מהשרירים ממש משפיע על פעילות המערכת האוטונומית‪.‬מסתבר שברגע‬ ‫שאנשים ביצעו את הפרצופים הייתה השפעה ברורה על המערכת האוטונומית (כעס – העלאת‬ ‫קצב הלב וטמפרטורת העור‪ .‬אלה שמקבלים פחות פידבק מהשרירים דיווחו על פחות רגש)‪.‬‬ ‫תהליכים קוגניטיביים מאפשרים לנו לתת משמעות רגשית לתגובות הפיזיולוגיות בהתאם‬ ‫לסיטואציה בה אנו נמצאים‪.‬‬ ‫רפרטואר התגובות הפיזיולוגיות אינו עשיר דיו כדי לאפשר לנו להבחין בין רגשות רבים כל‪-‬כך‪.‫‪‬‬ ‫פגועי חוט שדרה מראים ירידה בתחושה הסובייקטיבית של ריגוש במידה התואמת את‬ ‫מיקום הפגיעה‪.‬תוך כדי שהנבדקים עשו את הפרצופים מדדו להם קצב לב ולחץ דם‪ .34 -‬‬ .‬שמחה – הורדת קצב הלב ללא‬ ‫שינוי טמפרטורת העור)‪ .‬‬ ‫עלייה ברמת האדרנלין‪ :‬במסיבה תפורש כשמחה‪.‬‬ ‫תיאורית שכטר‪-‬זינגר (‪ – )two factor theory of emotion‬לרגש שני מרכיבים.‬‬ ‫עשו מחקר אצל פגועי חוט שדרה‪ :‬חלק מנפגעי חוט השדרה היא משותקים בכל החוליות‪ .‬וחלקם‬ ‫משותקים באזור נמוך יותר‪ .‬פחד ‪ -‬העלאת קצה הלב והורדת טמפרטורת העור‪ .‬קרב את קצות השפתיים לכיוון‬ ‫האוזניים)‪ .‬ההשפעות היו לכמה דקות ואז חלפו (האדם לא כעס באמת)‪ .‬ולאחריה‬ ‫גופינו מגיב באופן פיזיולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחקרים בניסוי הדמייה‪ :‬אמרו לנבדק תחת הדמיה לעשות פרצופים מבלי לדבר על מה הרגש‬ ‫שהוא מגיע (קרב את הגבות זו לזו וקרב את השפתיים אחת לשנייה‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאורית קאנון‪-‬ברד – תחילה אנו חווים את החוויה הריגושית הסובייקטיבית‪ . העירור‬ ‫הפיזיולוגי והתפיסה הקוגניטיבית‪.‬ניתן היה לראות שככל שהשיתוק היה גבוהה יותר כך אנשים דיווחו על‬ ‫פחות רגש שהם חווים‪( .‬‬ ‫ביקורות ותיאוריות חלופיות‪:‬‬ ‫קשה לבחון את תיאורית ג'יימס‪-‬לאנגה באופן ניסויי בתנאי מעבדה‪.‬‬ ‫באירוע טרור תפורש כפחד‪.

‬אותו דבר קורה הפוך מצד ימין‪ .‬‬ ‫חוק הב‪ :‬סינפסה שמופעלת שוב ושוב בזמן שהנוירון הפוסט סינפטי פעיל‪/‬יורה‪ .‬כדי לראות שזה‬ ‫לא תלוי ספציפית ב‪.‬‬ ‫קבוצת ביקורת – מגדלים חיות בכלוב עם נסורת ואוכל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניסוי ‪ :1‬גידול חיות בסביבה מועשרת לעומת סביבה רגילה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬סינפסה חלשה הופכת לסינפסה חזקה בתנאי שהתא הפוסט סינפטי פעיל (בזכות‬ ‫סינפסה חזקה אחרת)‬ ‫חוק הב הוא חוק תיאורטי‪ .‬‬ ‫מה קורה במוח בזמן התניה קלאסית‪:‬‬ ‫שוק חשמלי הוא לא נעים לגוף‪ .‬לכן‪ .‬הוא‬ ‫יורה פ"פ ומשפיע בקר מאוד חזק על נוירון בתר סינפטי‪ .EPSP -‬ניתן לראות ש‪ w1 -‬שהופעלה עם‬ ‫‪ S‬הפכה להיות חזקה יותר‪ .‬‬ ‫התוצאות משמאל‪ .‬‬ ‫‪.‬בעתיד‬ ‫לא יהיה צריך יותר את השוק החשמלי‪ .‬המשמעות‪ :‬יש יותר פוטנציאל לסינפסות ‪ /‬ללמידה‪.‬זה‬ ‫גורם לנוירון מוטורי לגרום לקפיצה (זה עניין מולד‪ .‬‬ ‫אם נפעיל את ‪ 2‬הסינפסות האלה ביחד (סינפסה חזקה ‪ +‬סינפסה חזקה) – מה שיקרה הוא שעם‬ ‫הזמן הסינפסה החלשה תשתנה מבחינה כימית ומבנית ותהפוך להיות סינפסה חזקה‪ .‬כמו האפליזיה (רכיכה)‪ .35 -‬‬ .‬יצירת‬ ‫החלבונים במוח הייתה רבה יותר‪ .‬‬ ‫השמעת צליל מפעילה נוירון סנסורי ששולח פ"פ שמגיע לאותו‬ ‫נוירון מוטורי‪ .‬ייתכן שנוצר שם ‪ EPSP‬קטן מדי שלא עובר את‬ ‫ערך הסף בנוירון המוטורי ולא תהיה קפיצה (לכן אנחנו בד"כ‬ ‫לא קופצים כתוצאה מהשמעת צליל)‪.‬הקשר‬ ‫חזק מלידה)‪.‬לאחר מכן ריסקו את התולעים במיקסר‪ .‬‬ ‫קבוצת הניסוי – בכלוב דומה עשו העשרה סביבתית – הכניסו לתוך כלובי הניסוי מתקנים‬ ‫(נדנדות וכו')‪.‬תחושה של שוק חשמלי גורמת לתא סנסורי לפעול‪ .‬הביאו תולעים חדשות ונתנו להן לאכול את אלו‬ ‫שלמדו את ההתניה הקלאסית‪ .‬הן למדו להתכווץ מראש גם מבלי שיופיע‬ ‫שוק‪ .‬ציר ‪ Y‬זה גובה ה‪ .‬‬ ‫לכן‪ .w1 -‬‬ ‫האם חלים שינויים מוחיים בזמן למידה?‬ ‫השתנות סינפטית‪ :‬הגברה ארוכת טווח ודיכוי ארוך טווח ‪ -‬מהם השינויים המוחיים‬ ‫שנמצאו לאחר למידה‪.‬הוא לימד אותם התניות פשוטות כמו אור ושוק‪.‬לקחו תאים‬ ‫בהיפוקמפוס – סימנו סינפסות חזקות (‪ )S‬וסינפסות חלשות (‪ .‫פרק ‪ – 11‬למידה וזיכרון‬ ‫לקחו תולעים ולימדו אותם בהתניה קלאסית שלאחר הצגת אור יופיע שוק‪ .‬ולא המשיכו אותו בשום צורה)‪.‬רצו להוכיח אותו פיסית‪ .‬לכן‪ .‬לאחר הופעת אור‪ .‬‬ ‫הניסוי הראה שחיות שחיו בסביבה מועשרת‪ :‬זרימת הדם למוח הייתה טובה יותר‪ .‬ככל שיש פחות אזורים אנחנו‬ ‫זוכרים פחות טוב‪.‬משתנה מבחינה‬ ‫כימית ומבנית – ומתחזקת‪.‬וגורם לקפיצה – זה דבר מולד‪.‬‬ ‫קנדל טען שכדי להבין את מערכת הלמידה כדאי לעשות זאת על יצורים כמה שיותר פשוטים‬ ‫שקל להתמצא בהם‪ .‬לאחר מכן על קבוצת התולעים החדשות עשו גם התניה קלאסית של אור ושוק – והן‬ ‫למדו הרבה יותר מהר! (את הניסוי עשו בשנת ‪ 64‬ומאז הוא נגנז‪ .‬והמעניין ביותר – העצים הדנדריטים במוח (מה שקולט‬ ‫את האינפורמציה) היו מסועפים יותר‪ .‬ופ"פ בתא המוטורי ייגרם רק כתוצאה מהשמעת צליל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשלי טען שכל אזור במוח חיוני לתהליך הלמידה והזיכרון‪ .)W‬הפעילו ‪S‬‬ ‫עם ‪ W‬ורצו לראות האם אכן ‪ W‬תתחזק‪.‬‬ ‫חוק הב ‪ -‬לדעת ולהבין‪.

‬‬ ‫‪ ‬בשלב השלישי (בדיקה)‪ :‬חוזרים לגירוי בודד של התא הפרה‪-‬סינפטי‪ .‬לאחר הניתוח – המידע בעין ימין יגיע רק להמיספרה ימין ולא‬ ‫שמאל‪ .‬מידע מעין שמאל יגיע רק לצד שמאל‪.1‬‬ ‫תוצאה‪ :‬בשלב ‪ 3‬ה‪ EPSP -‬גבוה יותר משלב ‪ 1‬כלומר‪ .‬חזרה על שלב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ o‬שלב ‪ -3‬גירוי בודד באקסוני המסילה הפרפורנטית ומדידת ‪ EPSP‬ברכס המשונן‪ .‬ולחצי מהחיות הניחו עדשת מגע‬ ‫אטומה על עין שמאל‪ .‬הקשר בין שני התאים צמוד‪.‬‬ ‫‪ ‬בשלב השני = למידה‪ :‬גירוי מאוד חזק של התא הפרה סינפטי‪ .‬‬ ‫בעצם כל החיות בניסוי הזה היו גם חיות ביקורת וגם חיות ניסוי‪ .‬‬ ‫‪.‬כנראה יירה‪.‬‬ ‫חיות שהיו בתוך המבוך‪ .‬‬ ‫זהו שלב הלמידה‪.‬הפעלת שרירים‬ ‫וכו' – כך שניתן לחשוב שאולי אלו גרמו ליצירת הסתעפויות עציות‪.‬כמו בחוק הב)‪.‬‬ ‫כעת לחצי מהחיות הניחו עדשת מגע אטומה על עין ימין‪ .‬הוכח שהשינויים במוח‬ ‫נובעים אך ורק מלמידה‪.‬‬ ‫הגברה ארוכת טווח (‪ – )LTP‬תהליך הלמידה ברמה התאית‬ ‫השראת הגברה ארוכת טווח ‪ -‬כיצד ניתן ליצור ‪ .baseline‬‬ ‫נוצרה הגברה אורכת טווח (=למידה)‪ :‬התאים הבתר סינפטיים ברכס המשונן "שינו את יחסם"‬ ‫לתאים הקדם סינפטיים ומגיבים אליהם יותר‪.‬ומגלים שלמרות‬ ‫שהגירוי זהה לשלב הראשון‪ .‬מים)‬ ‫קבוצת הניסוי – פעם ביום הוציאו אותם מהכלוב ושמו אותם בתוך מבוך‪ .‬האונה האוקסיפיטלית (הראייה) שלהם הייתה בעלת יותר עצים‬ ‫דנדריטים (יותר הסתעפויות)‪.‬אחד הדברים שמשתנים במוח וניתן לראות אותו הם‬ ‫הסתעפויות הדנדריטים‪ .‬‬ ‫השורה התחתונה‪ :‬בעקבות למידה‪ .‬קבוצתה‬ ‫ניסוי לא רק למדה במבוך – היא הלכה ורצה וכו' – הייתה עלייה בלחץ הדם‪ .baseline -‬‬ ‫‪ o‬שלב ‪ -2‬גירוי אקסוני המסילה הפרפורנטית בתדר גבוה מאוד (מאה גירויים בשניות אחדות)‪.‬כאשר יש יותר הסתעפויות הקליטה טובה יותר וניתן ללמוד יותר‪.LTP‬תהליך אופייני (בין תא קדם סינפטי לתא בתר‬ ‫סינפטי) ו ‪ LTP‬אסוציאטיבי (שני תאים קדם סינפטיים ותא בתר סינפטי אחד‪ .‬כעת מתפתח בתא הפוסט סינפטי ‪ EPSP‬גבוהה = פוטנציאל‬ ‫פעולה מתפתח‪ .‬החיות היו אמורות‬ ‫ללמוד את המבוך‪.‫‪ ‬ניסוי ‪ :2‬חיות בוגרות במבוכים לעומת "לא מבוכים"‬ ‫קבוצת ביקורת – חיה בכלוב רגיל (נסורת‪ .36 -‬‬ .‬זו שלא ראתה)‪.‬ולכן נקרא "לטווח ארוך"‪.‬אוכל‪ .‬‬ ‫ניסוי זה לא ניתן לאישור לפרסום‪ :‬כיוון שקבוצת הביקורת לא הייתה מספיק טובה‪ .‬התא הפוסט סינפטי יושפע‬ ‫בהתאם‪ .‬‬ ‫‪ ‬בשלב הראשון‪ :‬גירוי בודד לתא הפרה סינפטי פ‪ -‬גורם ל‪ EPSP -‬כלשהו בתא הפוסט סינפטי‪.‬ולא בהמיספרה ימין‪ .‬‬ ‫‪ ‬ניסוי ‪2‬ב' – בתגובה לביקורת על ניסוי ‪2‬‬ ‫לפני שהתחילו את הניסוי לקחו את כל החולדות וביצעו עליהם ניתוק המיספריאלי (חיתוך‬ ‫כפיס המוח ותצלובת הראייה)‪ .‬‬ ‫‪ o‬שלב ‪ -1‬גירוי חשמלי קצר באקסוני המסילה הפרפורנטית‪ .‬הקשר בין שני התאים חלש (לעתים‬ ‫התא הפוסט סינפטי יורה‪ .‬לעתים לא)‪.‬‬ ‫גילו שחיות שעצמו להם את העין הימנית – הדנדריטים שלהם היו מסועפים יותר בהמיספרה‬ ‫שמאל (זו שראתה‪ .‬התגובה חזקה יותר מה ‪.‬כעת הכניסו את כל החיות למבוך‪.‬זה מהווה את רמת ה‪.‬‬ ‫תהליך הלמידה הזה יכול להחזיק ימים או שבועות‪ .‬ומדידת סך העירור הבתר סינפטי‬ ‫ברכס המשונן‪ .‬‬ ‫ה‪ EPSP -‬כנמוך יחסית – לא יתפתח פוטנציאל פעולה‪ .

‬לתצורת ההיפוקמפוס יש‬ ‫הרבה קלט ופלט‪.‬האזור הראשון בו‬ ‫גילו את התופעה הוא "תצורת ההיפוקמפוס"‪ .‬אנו יודעים זאת כיוון שלאחר חסימת קולטנים אלו – לא תהיה ‪ AP-5 .‬‬ ‫לכל עוקץ דנדריטי כזה יכול להתחבר תא פרה סינפטי אחד‪ .‬‬ ‫אזורים בתצורת ההיפוקמפוס‪:‬‬ ‫‪ .‬תאים פירמידליים‪:‬‬ ‫תאים פירמידליים הם נוירונים לכל דבר‪ .‬‬ ‫קולטני ‪ NMDA‬מאוד חשובים לתהליך של למידה‪ .CA1‬כי שם קיימים תאים שיודעים‬ ‫לבצע ‪.3‬הרכס המשונן‬ ‫בהיפוקמפוס נמצאים תאים שיודעים ללמוד‪ .NMDA‬לאחר שחוסמים את הקולטנים בצורה זו – פשוט לא‬ ‫מתקיימת למידה‪.‬או יותר (‪ 3-4‬תאים שעשויים ליצור‬ ‫סינפסה)‪ .‬כדי שהמגנזיום ילך צריך‬ ‫שהתא שעליו יושב הקולטן יהיה בדה‪-‬פולריזציה‪.‬דה‬ ‫פולריזציה‪.‬‬ ‫הם פותחים תעלות לסידן‪ .‬לכל תת אזור קוראים‬ ‫"‪ .‬‬ ‫אם לאחר למידה‪ .‬מהו פוטנציאל פעולה דנדריטי?‬ ‫לתאים הפירמידליים יש מאפיין מעניין נוסף‪ :‬בניגוד לשאר הנוירונים‪ .LTP‬מבנה הקולטן וייחוד התעלה‬ ‫הקשורה לו‪.‬זה מלמד אותנו שקולטנים אלו חשובים ללמידה אבל לא חשובים לזיכרון‬ ‫(קולטני ‪ AMPA‬חשובים לזיכרון)‪.‬ואת כולם הוא צריך‬ ‫לסכם בזמן ובמרחב – התאים האלו מאוד מפותחים‪.‬‬ ‫קולטני ‪ NMDA‬הם תלויי נ"ט ותלויי מתח‪ -‬כדי שהקולטן ייפתח‪ .‬על תא פירמידלי אחד יש בין ‪ 20-30‬אלף התפצלויות כאלו קטנות (עוקצים דנדריטים)‪.‬חוסמים לתא את ה‪( NMDA -‬שמים אותו בתמיסה ‪ .‬קולטנים‬ ‫אלו מוזרים‪ :‬גם אחרי שמגיע הנ"ט‬ ‫גלוטמט ונקשר אל הקולטן – תעלת‬ ‫היונים לא נפתחת‪ .1‬סוביקולום‬ ‫‪ .LTP‬‬ ‫‪ .)AP-5‬הלמידה לא נעלמת –‬ ‫התא עדיין זוכר‪ .‬לקחו תאים חדשים‪ .‬הדנדריטים‬ ‫שלהם מתפצלים לדנדריטים נוספים = עוקץ (‪ = )spine‬עוקצים דנדריטים שהם התפצלויות של‬ ‫הדנדריט‪ .2‬ההיפוקמפוס – ניתן לחלק אותו ל‪ 5 -‬אורים‪ .‬‬ ‫האם יכול להיות שהקולטנים הם לא אלו שחשובים אלו יוני הסידן? יש חומר אנטגוניסט ליוני‬ ‫סידן‪ ."CA#‬אותנו מעניינים ‪ – CA3 .‬‬ ‫אין צורך לזכור את מבנה תצורת ההיפוקמפוס‪.‬פ"פ זורם בהם באופן דו‬ ‫כיווני! בתאים רגילים פ"פ זורם מהאקסון הילוק לאורך האקסון עד לכפתורים הסופיים‪ .‬פשוט גוף התא שלהם בצורת משולש‪ .‬‬ ‫המסקנה‪ :‬גם יוני הסידן חשובים והכרחיים לתהליך של למידה‬ ‫כיצד הדבר פועל בתאים פרמידליים‪ .‬‬ ‫תפקידם של קולטני ‪ .‬המשמעות היא שעל תא פירמידלי אחד יש כ‪ 30 -‬אלף קלטים‪ .1 :‬נ"ט שייקשר‪ .‬כאשר רוצים ליצור ‪ LTP‬בתאים קולטנים אלו‬ ‫ממש חיוניים‪ .‫את התהליך הזה ניתן לראות במוח במספר מקומות‪ .‬לתאים‬ ‫‪.NMDA‬כיצד הפעלה של הקולטן משתתפת ב ‪ .‬התוצאה הייתה שלא התקיים תהליך למידה לאחר מכן‪.LTP‬הוא‬ ‫חומר אנטגוניסט לקולטני ‪ .‬‬ ‫על העוקצים הדנדריטים של התאים‬ ‫הפירמידליים נמצאים קולטני ‪NMDA‬‬ ‫– קולטנים יונוטרופיים לגלוטמט‪.37 -‬‬ .‬זאת כיוון‬ ‫שתעלות הסידן חסומות ע"י יון‬ ‫המגנזיום‪ .‬שמו אותם בתמיסה אנטגוניסטית לקלציום (חסמנו את יוני הסידן‬ ‫למרות שקולטני ה‪ NMDA -‬עובדים)‪ .2 .

‬הסידן גורם‬ ‫לשינויים מבניים וכימיים שמובילים להתחזקות הסינפסה לאורך זמן‪.2‬רגיל – נגרם מגירוי אקסונים במסילה הפרופרונטלית‪ .‬של זיכרון‪).‬‬ ‫(בפעם הבאה שיישמע צליל זה לא יהיה דרך קולטני ‪ NMDA‬אלא דרך קולנטים אחרים‪ .‬הנ"ט גלוטמט גורם ל‪EPSP -‬‬ ‫מספיק חזק שגורם בסופו של דבר לפ"פ בתא הפירמידלי‪.‬‬ ‫‪ ‬כששניהם עובדים ביחד‪ :‬הסינפסה החלשה שעובדת במקביל לפ"פ הדנדריטי גורמת לשחרור‬ ‫נ"ט גלוטמט ולגן רק על גבי העוקף הדנדריטי הספציפי שבו הסינפסה החלשה פעילה נפתחים‬ ‫קולטני ‪ .38 -‬‬ .‬‬ ‫אז איך נוצר ‪?LTP‬‬ ‫‪ ‬כאשר סינפסה חלשה (המופעלת ע"י צליל למשל) פועלת לבד‪ .‬שמשפיעה על הרכס המסונן‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן – מכאן ואילך הסינפסה החלשה הופכת לחזקה ואין צורך יותר בסינפסה החזקה‬ ‫הקודמת (של השוק החשמלי)‪.‬לפני תהליך של למידה‪.‬‬ ‫אז מי גורם לכניסה רבה יותר של יוני סידן? פ"פ דנדריטי או קולטני ‪NMDA ?NMDA‬‬ ‫אבל אם יש גם פ"פ דנדריטי וגם כניסה יוני סידן כתוצאה מקולטני ‪ – NMDA‬זה יוצא המון המון‬ ‫סידן בתא‪..1‬אסוציאטיבי (חוק הב) – נגרם מגירוי סינפסה חלשה במקביל לסינפסה חזקה באזור ‪CA1‬‬ ‫‪ LTP .‬‬ ‫פ"י הבתא הפירמידלי זורם באופן דו כיווני‪ :‬מגוף התא לכפתורי הטרמינל‪ ..‬וגם זרם חשמלי חזק שעולה מהכפתורים הסופיים על עבר הדנדריטים =‬ ‫פוטנציאל פעולה דנדריטי‪ .‬ולכן גם כניסה מעטה של יוני סידן לתוך התא‪( .‫אלו יש גם פ"פ רגיל‪ .‬‬ ‫משתחרר נ"ט גלוטמט בסינפסה הזו‪ .‬נקשר לקולטני ‪ NMDA‬בעוקץ הדנדריטי וקולטנים אלו‬ ‫לא נפתחים (גיוון שחסרה דה פולריזציה)‪ .‬לכן הסינפסה החלשה לא רלוונטית‬ ‫‪ ‬כאשר סינפסה חזקה (למשל סינפסה המגיבה לשוק חשמלי)‪ .‬ומגוף התא אל‬ ‫הדנדריטים (פ"פ דנדריטי)‪ .‬פ"פ זה גורם לדה פולריזציה קטנה בכל אחד ואחד מהעוקצים‬ ‫הדנדריטיים ובכך מאפשר את פתיחת קולטני ‪( NMDA‬בהנחה שבמקביל יישמע גם צליל)‪.‬כפול ‪ 30‬אלף‬ ‫עוקצים דנדריטים יוצא די הרבה סידן)‪.‬פ"פ דנדריטי מגיע לכל אחד ואחד מהעוקצים הדנדריטים ויוצר בכל‬ ‫אחד מהם דה פולריזציה קטנה‪ .NMDA‬בעוקץ הספציפי הזה נכנסת כמות גדולה ביותר של יוני סידן‪ .‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬סוגי ‪:LTP‬‬ ‫‪ LTP .

‬פירוט על כל אחד‬ ‫מהתהליכים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מה קורה כאשר יוני הקלציום נכנסים לתוך העוקץ הדנדריטי‪ .‬‬ ‫גורמים לתא הפרה סינפטי להפריש יותר נ"ט‬ ‫בבדיקת ההשערות האלו עלה שכל ההשערות נכונות‪ .‬‬ ‫משנים את פני השטח של הפוסט סינפטי‬ ‫‪ .‬קולטני‬ ‫‪ AMPA‬לא צריכים מעבר לנ"ט גלוטמט‬ ‫בשביל להיפתח (לא נדרשת דה פולריזציה)‬ ‫– אלו הם הרצפטורים של הזיכרון (הם‬ ‫יופעלו רק מצליל)‪.CaM-K2 -‬האנזים עובר פוספורלציה ושולח‬ ‫איתות לגרעין התא‪ .‬כך שבפעם הבאה תהיה‬ ‫יותר קליטת נ"ט‪ .‬אחד מקינזות אלו נקרא ‪CaM-‬‬ ‫‪( K2‬חיוני ל‪  .‬‬ ‫(כמו ‪ C‬אבל ששטח הפנים יגדל ולא שיווצר עוד עוקץ או משהו)‪.‬אם‬ ‫כי עדיין לא ברור כיצד בדיוק‪ .‬‬ ‫‪.EPSP -‬‬ ‫גורמים ליותר קולטנים בתא הפוסט סינפטי‬ ‫‪ .‬ויותר סיכוי ל‪)a( .CaM-KII‬סינטזת החנקן החד חמצני‬ ‫וכד'‪.3‬ייתכן שהשינוי מתחולל בתא הפרה‪-‬סינפטי – והוא מפריש עכשיו יותר‬ ‫נ"ט מאשר שהפריש בעבר‪)b( .‬‬ ‫גם כשהסידן כבר איננו נוכח בעוקץ הדנדריטי‪.)LTP -‬אנזימים אלו מייצרים ‪ /‬מסייעים ביצירת‬ ‫חלבונים חדשים לממברנת התא כגון קולטני ‪( AMPA‬מסייע בשיבוץ‬ ‫הקולטנים החדשים)‪.‬האנזים עובר אוטו‪-‬פוספורילציה‪ -‬תהליך השומר על יכולת הפעולה שלו עצמו‪.‬‬ ‫פוספורלציה = זרחון – נוספים יוני זרחן ל‪ .39 -‬‬ .‬שנקרא ‪ CaM-K2‬והוא חיוני להגברה ארוכת טווח‪.‫השפעות של ה‪ LTP -‬ברמה התאית‬ ‫מנגנונים של השתנות סינפטית ‪ -‬מהם המנגנונים הקדם והבתר‪-‬סינפטיים שיכולים‬ ‫להתרחש ולהשתנות בעקבות כניסת הסידן‪.‬איזה שינויים‬ ‫כימיים ומבניים?‬ ‫השערות לאיך הסינפסה מתחזקת‪:‬‬ ‫‪ .2‬יוני הסידן גורמים לשינוי במבנה של העוקץ הדנדריטי – התרחבות שלו‬ ‫(הגדלת שטח הפנים) – כך שיהיה יותר מקום לחיכוך בין התא בפרה‬ ‫סינפטי לתא הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫יוני הסידן שנכנסים לעוקץ הדנדריטי ‪ ‬מפעילים אנזימים רדומים‬ ‫ששמם פרוטאין קינאז ‪ /‬קינזות חלבון‪ .1‬בעקבות כניסת יוני הסידן נוצרים יותר קולטנים‪ .‬‬ ‫•‬ ‫סידן (שנכנס לתא דרך ‪ )NMDA‬מפעיל אנזים מיוחד בעוקץ‬ ‫הדנדריטי‪ .‬לכן גרעין התא מייצר חלבונים שמגיעים לאנזים שלוקח אותם לשוזר‬ ‫אותם על פני הממברנה‬ ‫•‬ ‫‪ CaM-K2‬מגיעים אל אזור הממברנה הבתר‬ ‫סינפטית (התעבות בתר סינפטית) בעוקץ‬ ‫הדנדריטי‬ ‫•‬ ‫‪ CaM-K2‬כנראה מעורב בהגדלת מספר‬ ‫קולטני ‪ AMPA‬באותו עוקץ דנדריטי‪ .‬‬ ‫•‬ ‫עם הפעלתו‪ .1‬עלייה בכמות הרצפטורים (שינוי בתר סינפטי)‬ ‫יש צורך לדעת את שמות האנזימים והתהליכים התוך תאיים שסידן גורם‬ ‫להפעלתם כגון קינזות סידן קלומולין ‪ .

‬‬ ‫בכל הניסויים הללו – ‪ LTP‬לא נוצר! לכן – רצו לראות מתי זה נגמר‪.‬‬ ‫‪.‬לוקח כשעה עד שהשינויים שחלו בו מתייצבים‪ .‬וישמרו לאורך זמן‪( .‬וכאן זה בעצם הפוך‪.)AMPA‬‬ ‫לאחר זמן‪ .‬יותר שטח פנים‬ ‫= הסינפסה משתנה בצורה כימית ומבנית ‪ ‬הסינפסה הפכה‬ ‫מסינפסה חלשה לסינפסה חזקה‪.‬רוצים לדעת תוך כמה זמן כל התהליך הזה של ה‪LTP -‬‬ ‫מתייצב?‬ ‫השתמשו בחומר שנקרא אניסומייצין – אנטיביוטיקה‪ .‬‬ ‫בתא הפוסט סינפטי‪ :‬נכנסים יוני סידן ‪ ‬מפעילים אנזים סנטזת‬ ‫החנקן החד חמצני (‪  )Nitric oxide synthase‬האנזים נקשר לחומצה‬ ‫אמינית בשם ארגינין‪ :‬מתחיל תהליך התא הפוסט סינפטי‪ .‬‬ ‫מסקנה‪ :‬לתא שעובר תהליך הלמידה‪ ..‬‬ ‫מתוארים כאן המון שינויים בתא‪ .‫מהיכן מגיעים הקולטנים החדשים? הקולטנים מגיעים מבסיסי העוקצים הדנדריטים כ ‪ 15‬דקות‬ ‫לאחר כניסת יוני הסידן‪.‬‬ ‫בעקבות כל השינויים האלו‪ :‬יותר קולטנים‪ .‬‬ ‫בתא הפרה סינפטי‪ :‬נכנס ‪ NO‬מהתא הבתר סינפטי (גז יכול לפעפע לאן‬ ‫שבא לו) ‪ NO ‬נקשר לאנזים גוונליל ציקלאז (‪ )Guanylyl cyclase‬‬ ‫מופעל שליח משני בשם ‪  c-GMP‬בסופו של דבר נוצר עוד נ"ט גלוטמט‪.‬עשו ‪ .‬‬ ‫רק כאשר האניסומייצין ניתן כשעה אחרי יצירת הגברה ארוכת טווח‪ -‬האפקטים של ההגברה לא‬ ‫יושפעו‪ .‬סם שלא נותן לחלבונים לזוז (וגם לא‬ ‫להיווצר)‪ .‬שפכו עם תאים אניסומייצין לפני ‪ /‬במשך ‪ /‬מיד אחרי ‪ 3( LTP‬ניסויים נפרדים)‪.‬מספרן של הסינפסות המחולקות פוחת שוב‪.‬וכן‬ ‫לשלוח שלוחות בצורה של אצבעות לכיוון כפתור הטרמינל‪ .‬‬ ‫‪ :2‬סינפסות מחולקות‪ :‬סימן ההיכר לסינפסות מחוזקות (שטח‬ ‫פנים גדל)‬ ‫הסידן גורם לעוקץ הדנדריטי להתחיל להימתח לצדדים‪ .‬יש יותר‬ ‫מקום לשזור קולטנים‪.‬ניתן להבחין‬ ‫בסינפסות מחולקות בעוקץ הדנדריטי (בכולן יש קולטני ‪.‬ונשמרים‬ ‫לטווח הארוך‪.‬‬ ‫סינפסות מחולקות זה סימן ההיכר לסינפסות שלמדו‪.LTP‬חיכו שעה ואז שפכו את החומר)‪.‬פתיחת‬ ‫האצבעות האלו היא הגדלת שטח הפנים של הסינפסה‪ ..40 -‬‬ .‬‬ ‫מעכשיו והלאה‪ :‬בכל פעם מהתא הפרה סינפטי יירה פ"פ ייפלט יותר‬ ‫נ"ט‪.‬‬ ‫‪ :3‬עלייה בכמות הנ"ט (שינויים קדם סינפטיים)‬ ‫השפעה זו קצת מפתיע‪ :‬כי התא הפרה סינפטי בד"כ משפיע על התא‬ ‫הפוסט סינפטי‪ .‬‬ ‫‪ 15-30‬דק' לאחר יצירת הגברה ארוכת טווח‪ .‬יותר נ"ט‪ .‬בעקבות‬ ‫הקישור של האנזים לחומצה האמינית נפלט גז ‪( NO‬חנקן חד חמצני)‪.

2‬‬ ‫‪.AMPA‬אלא שהייצוג‬ ‫שלהם יורד (חלק מקולטני ה‪ AMPA -‬נשארים בממברנה אבל כאילו נסגרים כך שהנ"ט לא‬ ‫ייקשר אליהם)‪ .‫שאלה‪ :‬כיצד "יודעים" החלבונים לאיזה עוקץ‬ ‫דנדריטי לנדוד?‬ ‫כיצד מוצאים קולטני ‪ AMPA‬חדשים את דרכם אל‬ ‫העוקץ הדנדריטי‪.‬שם הוא יגרום להגברה בהפרשת גלוטמט‬ ‫אם ייווצר ‪ LTP‬מתמשך‪ .‬‬ ‫נוצרים בעוקץ סמנים = מרקרים (‪)tags‬‬ ‫שאומרים שבמיקום זה צריך להיות השינוי‪.‬‬ ‫יכנסו יוני סידן דרך קולטן ה‪ NMDA-‬ויפעילו את האנזים ‪CaM-KII‬‬ ‫האנזים ‪ CaM-KII‬יגיע להתעבות הבתר‪-‬סינפטית בעוקץ הדנדריטי‬ ‫ויגרום להחדרה של קולטני ‪ AMPA‬לממברנה הבתר‪-‬סינפטית‬ ‫‪ LTP‬יגרום לשינויים במבנה הסינפסה כמו התפתחות סינפסות‬ ‫מחולקות ואולי יצירת סינפסות חדשות‬ ‫כניסת הסידן לתא תגרום לייצור של ‪ NO‬ולפעפוע שלו לכפתור‬ ‫הסופי‪ .‬גם ‪ LTD‬מתווך ע"י קולטני ‪( NMDA‬הם משמשים גם ללמידה וגם לשכחה)‬ ‫כנראה שיש שני סוגים של קולטני ‪ -NMDA‬האחד מתיר כניסת סידן בכמות גדולה‪ .4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫שכחה היא סוג של למידה (צריך ללמוד שמה שלמדנו בעבר אינו משמעותי יותר)‬ ‫לכן‪ .‬‬ ‫‪.LTP -‬‬ ‫•‬ ‫הוא יכול להיווצר כתוצאה מגרייה בתדר נמוך של סינפסות‪( .1‬‬ ‫‪.‬והשני‬ ‫מתיר כניסת סידן בכמויות מתונות אל תוך העוקץ הדנדריטי‪.6‬‬ ‫הפעלה של כפתור סופי גורמת לפליטת גלוטמט שנקשר לקולטני‬ ‫‪ NMDA‬על העוקץ הדנדריטי‬ ‫אם הממברנה כבר נמצאת בדפולריזציה בעקבות פ"פ דנדריטי‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪.41 -‬‬ .3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫תהליך השכחה נקרא ‪ .‬המקום ‪ 100‬גירויים בשנייה ל‪-‬‬ ‫‪ .LTP‬צריך ‪ 10‬גירויים בשנייה ל‪)LTD -‬‬ ‫דיכוי ארוך טווח מתרחש גם הוא בתאים הפירמידיאליים כאשר מופרש גלוטמט מן הסינפסה וכאשר‬ ‫הממברנה הפוסט סינפטית שרויה בהיפר פולריזציה או בדה פולריזציה חלשה‪.‬‬ ‫הסמנים האלה מושכים את החלבונים החדשים‬ ‫אליהם כמו מגנטים)‪.‬כיצד גרעין התא יודע תוך שעה לאן‬ ‫החלבונים צריכים להגיע?‬ ‫מסתבר שברגע שהסידן נכנס לעוקץ הדנדריטי‪.‬אבל – הפעם הבאה לא נצטרך המון זיווגים בין צליל לשוק‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מניחים היום ששכחה (דיכוי ארוך טווח) לא מעורבת בהיעלמות קולטני ‪ .LTD‬התהליך ההפוך מ‪.‬יסונתזו חלבונים אשר ייצבו את השינויים‬ ‫במבנה הסינפסה‬ ‫שכחה‬ ‫דיכוי ארוך טווח – להבין את העיקרון‪.‬זה יהיה הרבה‬ ‫יותר מהיר – כי קולטני ה‪ AMPA -‬לא נעלמים אלא פשוט נפתחים‪.5‬‬ ‫‪.

‬למידה קלאסית‪ .42 -‬‬ .‬‬ ‫הקיבולת של הזט"ק היא ‪ 7-9‬פריטים‪ .‬‬ ‫למידה תפיסתית‪ .3‬זיכרון לטווח ארוך – כאן נשמר מידע שעבר עיבוד בזט"ק‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אחד מהענפים במסילה הזו מתחיל ב ‪ VTA‬ונגמר בגרעין האקומבנס‪ .‬‬ ‫התניה אינסטרומנטלית‬ ‫חיזוק‪ -‬יש להבין את המסילות הדופמינרגיות החשובות לתהליך החיזוק ואזורי המוח שכוללים‬ ‫במסילות הללו כמו כן יש להבין באופן כללי כיצד מנגנון זה פועל‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫המסילה המזו‪-‬לימבית ‪ -‬דופאמין שמיוצר ב‪ VTA-‬ומגיע לאזורים במערכת הלימבית‪ -‬המסילה‬ ‫הזו מסתיימת באזורי (תת קורטיקליים) המערכת הלימבית שאחראית על רגשות‪ .2‬למידה מוטורית‪ :‬למידת יכולות מוטוריות חדשות‪ .‬כדי שנוכל לבצע התניה של גירוי‪-‬תגובה אנחנו צריכים‬ ‫לקבל חיזוק ‪ -‬הפרס של המוח זה הפרשה של הנוירוטרנסמיטר דופמין‪ .‬הקיבולת של הלמידה הזו היא בלתי מוגבלת אך היא נשמרת רק‬ ‫לזמן קצר ביותר‪ .2‬הזט"ק (זיכרון לטווח קצר)‪ :‬הזיכרון הזה יודע לעבד את האינפורמציה שאנחנו קולטים‪.‬ולמידה אינסטרומנטלית – להבין‬ ‫את ההבדלים בניהן‪.‬ישנם ‪ 2‬סוגים של למידת גירוי–תגובה ‪ :‬התניה‬ ‫קלאסית והתניה אינסטרומנטלית‪.‬‬ ‫מחזיק את המידע לחצי דקה בערך ואם לא נעשה משהו עם המידע הזה הוא יעלם‪.‬החידוש בלמידה זו הוא שככל שהדרישה‬ ‫המוטורית היא יותר מורכבת הלמידה תארך זמן רב יותר‪ .‬כשהמידע הזה מעובד הוא עובר לשכבה השלישית‪.‬ראייה‪.‬מסילות של דופאמין במוח‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דופמין שמיוצר בחומר השחור ומגיע לגנגליונים הבסיסיים ‪ -‬מוטורי ופחות קשור לחיזוק‪.‬זהו לא רפלקס מולד‪ .3‬למידת גירוי‪-‬תגובה – היכולת ללמוד לבצע תגובה מסוימת בכל פעם שקורה גירוי מסויים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דופמין שמיוצר ב‪( VTA -‬טגמנטום גחוני) ועובר במסילה בקורטקס – הפרשת דופאמין‬ ‫בקורטקס‪.‬‬ ‫סוגי למידה‬ ‫טיבה של למידה ‪ :‬למידה תפיסתית‪ .‬למידה מוטורית‪ .‬וכן תשנה יותר מעגלים עצביים‬ ‫במוח‪ .‬‬ ‫קשר בין גירוי לתגובה‪ :‬הגירוי זה מה שאנחנו קולטים בחושים והתגובה מצריכה למידה של‬ ‫המערכת המוטורית‪ .‬שמיעה וכו')‪ .‬ההפרשה הזו עוזרת לנו‬ ‫לשמר את החיזוק‪ 3 .1‬למידה תפיסתית‪ :‬הכוונה למה שיכולת לזהות גירויים שבעבר תפסנו בחושים שלנו‬ ‫(ריח‪.‬התניה קלאסית והתניה אינסטרומנטלית עמודים ‪ 545-555‬אין צורך ללמוד‪.‬‬ ‫‪ .‬נעשית בקורטקס המוטורי או בגנגליונים הבסיסיים‪.‬אין צורך להעמיק מעבר לכך‪.‬המידע לא ממש‬ ‫נעלם אלא קיים בלי יכולת לשלוף אותו‪.‬‬ ‫‪ .‬היא עוברת‬ ‫בגרעינים של ההיפוקמפוס והאמיגדלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הזיכרון התחושתי (סנסורי) שיכול לקלוט מידע רב אך רק לפרק זמן קצר‪ .‬הלמידה הזו נעשית בקורטקס האסוציאטיבי של כל חוש וחוש‪.‬‬ ‫זהו הקשר בין הלמידה התפיסתית למוטורית‪ .‫מודל זיכרון‪ :‬מודל שלושת המאגרים‬ ‫המודל הזה מדבר על שלוש שכבות של זיכרון‪:‬‬ ‫‪ .‬הקשר בין ה ‪VTA‬‬ ‫‪.

‬הוא שם חולדות בכלוב כאשר בכל פעם שהחיה לוחצת על הדוושה היא מקבלת‬ ‫מים‪ .‬‬ ‫אז איך מתרחשים השינויים הסינפתיים ‪ -‬סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהתניה קלאסית‪ :‬כדי שסינפסה חלשה תתחזק‪ .‬‬ ‫זוהי התניה אופרנטית פשוטה‪.‬‬ ‫למידה זו מערבת יותר ממערכת חוש אחת (למשל‪ .‬במצב הזה הוא שולח לחיה מעט מים‬ ‫בדרך אחרת (לא בעזרת דוושה) ואז הוא רואה שהחיה בהלם מכך שהגיעו מים‪ .‬ויש צורך באלמנט נוסף‪-‬‬ ‫הפרשה של דופאמין בסינפסה‪ .‬גם סיגריות עובדות על הענף הזה‪.‬‬ ‫התניה קלאסית‬ ‫בשונה מהתניה אופרנטית זהו קשר בין שני גירויים והתגובה היא רפלקסיבית ולכן לא מצריכה‬ ‫לימוד‪ .‬‬ ‫אנטומיה של שיכחון למאוחר‪ :‬אין צורך לזכור את האנטומיה‪.‬לפגיעה הזו קוראים בשם שיכחון‬ ‫למאוחר‪.‬הם גורמים להפרשה של‬ ‫דופמין‪ .‬‬ ‫התנהגות עם תוצאות לא רצויות‪ -‬גירוי מעניש‪ -‬תופיע בשכיחות נמוכה‪.‬למידה אפיזודית ולמידת‬ ‫תצפית)‪ .‬הפרשה שגורמת לנו לחזור על ההתנהגות הזו‪ .‬‬ ‫שיכחון למאוחר (אמנזיה)‬ ‫חוסר יכולת לזכור מידע לקרה לאחר הפגיעה‪.‬ניקוללי הוציא את הדוושה‬ ‫ולאחר כחצי שעה שהחיה מחפשת את הדוושה הוא ראה שהחולדות נעמדו היכן שהדוושה צריכה להיות‬ ‫וכאילו שהן התפללו‪ .‬למידה מרחבית‪ .‬‬ ‫בהתניה אינסטרומנטאלית‪ 2 :‬האלמנטים הללו אינם מספיקים‪ .‬לדוגמה קפיצה למשמע צליל שלאחריו מגיע שוק חשמלי‪.43 -‬‬ .‬הוא גילה שבשל פגיעות‬ ‫מוטוריות מוחיות אנשים מאבדים את הזיכרון לעתיד‪ .‬‬ ‫הוא זיהה את הדפוס של הנקישה שמלמדת שתכף תגיע הלחיצה על הדוושה‪ .‬‬ ‫לדעת מה יכולים לזכור‪/‬ללמוד אנשים בעלי שיכחון למאוחר‪ .‬מכיוון שהוא שמע שוב את הנקישות האלו‪ .‬‬ ‫תסמונת קורסקוף – התגלתה על ידי רופא רוסי בשם סרגיי קורסקוף‪ .‫לאקומבנס הוא זה שקשור לחיזוק‪ .‬כל הסמים עובדים על הענף הזה‪ .‬‬ ‫ניקוללי החדיר אלקטרודות למסילת החיזוק ורצה להבין מה החיה מרגישה לפני שהיא לוחצת על הדוושה‪.‬מהם זיכרונות מוצהרים ולא מוצהרים‪.‬‬ ‫(שינויים סינפטיים מתרחשים גם בגרעין האקומבנס וגם במערכות המוטוריות)‬ ‫למידת יחסים‬ ‫חיבור של כל סוגי הלמידות לסיפור שאפשר לשלוף במועד מאוחר יותר‪ .‬ניקוללי בעצם הבין‬ ‫שמערכת החיזוק יכולה לפעול גם באמצעות מחשבה‪.‬לעתיד (אמנזיה)‪ .‬‬ ‫התנהגות עם תוצאות רצויות‪ -‬גירוי מחזק – תופיע בשכיחות גבוהה‪.‬זהו סוג הלמידה הנפוץ ביותר בחיי היומיום של בני אדם‪.‬‬ ‫האורגניזם לומד לשנות את התנהגותו בהתאם לתוצאות של ההתנהגות בניסיון הקודם‪.‬‬ ‫מערכת החיזוק נחקרה רבות בשנים האחרונות וחוקר בשם ניקוללי ניסה להבין כיצד עובד‬ ‫המנגנון הזה‪ .‬‬ ‫ליקויים ברמת הלמידה הגבוהה‬ ‫למידת יחסים‪ :‬יש להבין מהו שיכחון למאוחר ובעקבות אילו פגיעות מוחיות הוא עלול להיווצר‪.‬לספר אותו למישהו וכו'‪.‬לרוב פגיעה זו התרחשה בעקבות שתיית אלכוהול מרובה (כמו ‪ 3‬בקבוקי‬ ‫‪.‬הלחיצה בהתחלה נעשית בטעות אך לאחר כמה פעמים היא בעצם לומדת את התהליך הזה‪.‬יש צורך בסינפסה חזקה שתעבוד במקביל‪.‬הדופאמין מופרש בסינפסה בזכות החיזוק‪.

‬‬ ‫מבחנים שונים שערכו לחולים בשיכחון לעתיד‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן למידה תפיסתית ‪ – 1‬ביקשו מאנשים להזיז קוביות מהמרכז הצידה ובזמן הזה השמיעו להם‬ ‫שיר קוריאני‪ .‬‬ ‫גם חולי האמנזיה גילו שיפור וחזרו על המשימה הזו בצורה יותר טובה גם לאחר חודש‪.‬תופעה נפוצה בקרב חולי מחלה זו היא קונפבולציה (בדיית‬ ‫זיכרונות) ‪ -‬האנשים האלה ינסו לספר לנו סיפור אך בד"כ הם ממציאים סיפורים‪ .9‬הפגיעה הובילה להתקפים אפילפטיים‬ ‫חמורים ובניתוח מורכב הסירו לו את החלקים של האונה הטמפורלית שקשורים לאותם התקפים‬ ‫(בעצם הסירו לו חלק מההיפוקמפוס)‪ .‬‬ ‫נמצא שהם לחצו על הכפתור כאשר שמעו את הנעימה שהושמעה להם בזמן משימת סידור הקוביות‪.‬זיכרון קצר טווח‬ ‫יישמר באמצעות שינון (כרוך בפעילות עצבית) זיכרון ארוך טווח יישמר רק אם יגובש ויאוחסן‬ ‫(כרוך בשינויים כימיים ומבניים קבועים יחסית בתא)‪.‬‬ ‫‪.‬הנבדקים‬ ‫לא ידעו שהכוכבית נעה בסדרה שחזרה על עצמה‪ .‬‬ ‫זיכרון דקלרטיבי ‪ -‬מוצהר שהוא זיכרון לאירוע שאפשר לספר עליו במילים‪ .‬המסקנה היא‬ ‫שהזיכרון שלנו הוא מורכב‪ :‬הזיכרון לטווח ארוך מתחלק לזיכרון דקלרטיבי ולזיכרון אוטומטי‪.‬‬ ‫כל המבחנים האלה מראים שכביכול הכל בסדר אצל החולים האלה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫רצו לבדוק גם את הלמידה המוטורית אצל חולים אלה‪ .‬עשו זאת גם לאנשים בריאים וגם לחולי אמנזיה‪ .‬חולים בריאים למדו מהר והשתפרו מסדרה לסדרה‪.‫וודקה ליום)‪ .‬‬ ‫המסקנות מהמחקר על ‪ HM‬היו‪ :‬שההיפוקמפוס מופקד על תהליך ההתגבשות‪ .‬הבעיה של אנשים אלה היא‬ ‫לא הזיכרון האוטומטי אלא זיכרון ההקשר שאותו הם לא יודעים לעשות‪ .‬לאחר‬ ‫חודש חולי האמנזיה זכרו את ההתניה הזו תוך זיווג או שניים‪.‬הוא גם‬ ‫מסוגל לנהל שיחות חולין‪ .‬לתהליך הזה של העברת הזיכרונות מהזט"ק לזט"א קוראים בשם‬ ‫קונסולידציה ‪ /‬התגבשות‪.2‬נעשה באמצעות הצגת שתי תמונות כאשר החוקרים נותנים לחולים‬ ‫אינפורמציה מוקדמת על האנשים שבתמונה‪ .‬אחד מהאנשים הוצג כשודד מסוכן והשני כאיש‬ ‫נדיב‪.‬הפגיעה בד"כ בלתי הפיכה‪ .‬‬ ‫המקרה המוכר ביותר בספרות הפסיכולוגית של שיכחון למאוחר היה אצל אדם בשם ‪( H.44 -‬‬ .‬לאחר שבוע הביאו את אותם נבדקים עם השיכחון למאוחר והשמיעו להם שירים‬ ‫באוזניות ללא המשימה של הקוביות וביקשו מהם ללחוץ על הכפתור כאשר שיר מסוים נעים להם‪.M‬הרבה מחקרים וראו שהוא יכול לזכור את העבר שלו‪ .‬האפילפסיה אמנם נעלמה אך מרגע הניתוח הוא סבל‬ ‫משכחה למאוחר‪ .‬‬ ‫כששאלו אותם אם הם מכירים את השיר הזה הם אמרו שלא‪.‬למחצית מהחולים החליפו את הפרטים על הדמויות‪ .‬זה לא נעשה‬ ‫בכוונה אלא בגלל חיבור של כמה אירועים שהתרחשו בתקופות שונות וחלק קטן מהאירועים לא‬ ‫קרה כלל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן למידה תפיסתית ‪ .‬עשו על ‪ H.‬לעומת זאת יש גם‬ ‫זיכרון לא דקלרטיבי ‪ -‬וזהו הזיכרון האוטומטי שלא מצריך קישור וסיפור‪.M‬הנרי‬ ‫גוסטאב מוליסון)‪ .‬הבעיה היא שהוא לא יכול לקחת את הזיכרונות שיושבים בזט"ק‬ ‫ולהעביר אותם לזט"א‪ .‬הוא עבר תאונת אופניים בגיל ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן התניה קלאסית‪ :‬שמו להם קשת על הראש שבקצה הקשת יש צינורית שנותנת משב רוח לעין‪.‬‬ ‫קודם השמיעו להם צליל ולאחריו משב רוח‪ .‬לאחר שבוע חולי האמנזיה התבקשו‬ ‫להצביע על הדמות שהם מעדיפים וכולם בחרו בדמות שהוצגה כחיובית‪.‬הושיבו אותם מול מסך מחשב ועל גבי המסך‬ ‫קפצה כוכבית והם היו צרכים לעקוב אחרי הכוכבית בעזרת לחיצה על הכפתור במקלדת‪ .

‬‬ ‫מסתבר שבזמן התקף אפילפטי מופרש במוח גלוטמט שהוא הנוירוטרנסמיטר הכי שכיח‪ .‬ארגון‬ ‫המידע לפי תכנים‪.‬האינציקלופדיה שלנו‬ ‫(באיזה תאריך נרצח רבין?‪ .‬התופעה הזו נקראת שטיון סמנטי‪( .‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיכרון אפיזודי ‪ -‬זיכרון של אוסף תפיסות של אירועים המאורגנים‬ ‫בזמן ומאופיינים בהקשר ייחודי‪ .‬‬ ‫יש להבין מדוע חוסר אספקת חמצן לאזור ‪ CA1‬עשויה לגרום למוות של תאים‪ .‬‬ ‫הזיכרון הדקלרטיבי נחלק לזיכרון אפיזודי ולזיכרון סמנטי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיכרון סמנטי ‪ -‬זיכרון של עובדות וידע כללי‪ .‬לאחר שהוא נפטר בדקו את המוח שלו וגילו שהאזור הפגוע היה אותו ‪ CA1‬בהיפוקמפוס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בנאוקורטקס באונת הרקה הצדית גורמת לאובדן המידע הסמנטי (שיטיון סמנטי)‪.‬ברגע זה קולטני ה ‪ NMDA‬נפתחים ‪-‬‬ ‫נכנסים יוני סידן בכמות אדירה‪ .‬התברר שאותו זיכרון דקלרטיבי פגוע לא מוביל לפגיעה בזיכרון הסמנטי שקשור לעובדות‪.‬כל בוקר השמש זורחת‪.‬אם נבקש מאותו‬ ‫אדם להביא לי סולם אז הוא יוכל לחזור עם חפץ אחר. הם לא יודעי למה משתמשים במטריה)‪ .‬‬ ‫מות התאים האלה באזור ‪ CA1‬מוביל לשיכחון למאוחר‪ .‬זה גורם לתאים בהיפוקמפוס להתנפח עד שהם מתפוצצים ומתים‪.‬לדוגמה אם הטלפון מצלצל והוא צריך למסור הודעה‬ ‫למישהו הוא יוכל לעשות זאת)‪ .‬היונים שוקעים בתאי ההיפוקמפוס וסופחים אליהם נוזלים‬ ‫שמגיעים מהנוזל החוץ תאי‪ .‬‬ ‫מהסעיף של זיכרון מרחבי עמוד ‪ 573‬עד לסוף הפרק אין צורך ללמוד‬ ‫‪.52‬לאחר החייאה‬ ‫הוא חזר לחיים אך הסתבר שנוצר אצלו שיכחון למאוחר בגלל פרק הזמן הארוך שהיה ללא‬ ‫נשימה‪ .45 -‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרס תצורת ההיפוקמפוס גורם לאובדן המידע האפיזודי והסמנטי‪.‬ביסוס לכך הוא מקרה של אדם בשם ר‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה האם יש אנשים שפגועים בזיכרון הסמנטי ולא בזיכרון האפיזודי? מסתבר שיש‬ ‫אנשים כאלה שלא זוכרים עובדות בסיסיות‪ .‬ה"אוטוביוגרפיה" שלנו (איפה הייתי‬ ‫ברצח רבין?)‪ .‬‬ ‫מיקומים פיסיים ומה הם הורסים‪:‬‬ ‫‪ ‬הרס ההיפוקמפוס בלבד גורם לאובדן הזיכרון האפיזודי‪.‬‬ ‫הזיכרון האפיזודי שלהם פגוע ולכן הם לא יזכרו את ההקשר שבו הם למדו את כל הדברים האלה‪.‬האזור במוח עם הכי הרבה‬ ‫קולטנים לגלוטמט הוא ההיפוקמפוס והגלוטמט נקשר לשם‪ .‬‬ ‫תפקיד תצורת ההיפוקמפוס ביצירת זיכרונות מוצהרים‪ :‬יש לדעת מהם זיכרונות אפיזודים וסמנטיים‬ ‫וכיצד הם באים לידי ביטוי בהפרעת שיכחון למאוחר‪.‬‬ ‫ישנם כמה מקרים של ילדים שנפגעו בשיכחון לעתיד והשאלה היא האם צריך‬ ‫לשלוח ילד כזה לבית הספר? שלחו תלמידים כאלה לבית ספר ומצאו שהם מקבלים ציונים גבוהים וזה‬ ‫היה מוזר‪ .‬ב שקיבל התקף לב בגיל ‪ .‬עמודים ‪567-568‬‬ ‫היכן נמצא הזיכרון הדקלרטיבי? רב המחקרים מניחים שהזיכרון הזה נמצא באזור ‪CA1‬‬ ‫בהיפוקמפוס‪ .‬בשיטיון סמנטי האונה הטמפורלית היא זו שנפגעת‪.‬אותו‬ ‫אדם יזכור זיכרון אפיזודי של אירוע מסויים‪( .‬הירח נמצא בשמיים)‪ .‬זה קורה‬ ‫מכיוון שהתאים ללא חמצן נכנסים לשוק ומפרישים גלוטמט‪ .‬ארגון סדר כרונולוגי‪.‫אצל אנשים עם אמנזיה הזיכרון הדקלרטיבי הוא זה שפגוע ולכן קשה להם לספר לנו על ההקשר‬ ‫שבו למדו משהו ואת רצף האירועים התקין‪.‬אם ניתן אנטגוניסט לקולטני ‪ NMDA‬נוכל‬ ‫לסייע לאותם אנשים ואולי למנוע שיכחון למאוחר‪.

‬או של הלוצינציות‬ ‫ויזואליות‪ .1‬הפרעות חשיבה – החשיבה היא מבולבלת‪ .‬לא ניתן להבין מה אותו אדם רוצה‪.17-18‬ההתפרצות חזקה ביותר‪ .‬מחקרי ‪ MRI‬הוכיחו כי המוח באמת פועלה מצבים האלה – האדם באמת‬ ‫שומע‪.‬‬ ‫היה גם פסיכיאטר גרמני בשם אמיל קרפלין שטיפל בילדים עם התדרדרות כזו‪ .‬בנדיקט מורל נתן למחלה הזו שם והוא שכחה בגיל‬ ‫הנעורים‪ .46 -‬‬ .‬סימפטום שלילי ברמה החשיבתית‪.‬‬ ‫‪ .‬אדם סכיזופרני יכול להגיע ללוויה של אביו לדוגמה ולמרות שהוא מבין ברמה‬ ‫השכלית שזה מישהו שקרוב אליו הוא יגלה אפטיות או אפילו יפרוץ בצחוק)‪.‬‬ ‫סכיזופרניה היא מחלה אוניברסלית וכאחוז אחד מאוכלוסיית העולם לוקה בה‪.‬לא נמצאו הבדלים באחוז החולים בין גברים לנשים‪ .‬‬ ‫סימפטומים חיוביים‬ ‫‪ .‬המשמעות היא‬ ‫שלאדם הזה אין בוחן מציאות‪ .‬יש הלוצינציות אודיטוריות (קולות)‪ .‬ישנם כמה סוגים של‬ ‫סכיזופרניות‪ .‬לפני‬ ‫התקף יש שלב מקדים‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המחלה מתפרצת אצל גברים בסביבות גיל ‪ .‬לא מדובר על פיצול אישיות‬ ‫שהיא הפרעה אחרת‪ .‬זה מזכיר קצת חלומות אך‬ ‫חלומות בד"כ שוכחים ואנו מבינים שזה היה חלום‪.‬ברגע שמגיע התקף האדם נמצא ב"מצב פסיכוטי"‪ .‬יש גם דלוזיות של גדלות‪.‬קן נמלים חדר‬ ‫להם אל מתחת לעור)‪ .11‬סכיזופרניה והפרעות‬ ‫אפקטיביות‬ ‫סכיזופרניה‬ ‫סכיזופרניה‪ :‬תיאור ‪ -‬מהם הסימפטומים השונים של המחלה‪.‬סכיזופרניה זו בעיה במערכת המוחית – נפשית‪ .‬הלוצינציות סומטיות (סכיזופרן מרגיש על העור גירודים או גירויים‪ .+20‬כמו כן‪ .‬‬ ‫‪ .‬שליליים וקוגניטיביים‪.‬אצל נשים בסביבות גיל ‪ 50‬ישנה התפרצות קטנה נוספת וזה בגלל‬ ‫גיל המעבר שמלווה בשינוי הורמונלי‪ .‬מה שיש לסכיזופרנים פחות)‬ ‫‪ ‬סימפטומים קוגניטיביים ‪ -‬ירידה בקוגניציה‪ .‬משמעות המילה סכיזופרניה בעברית היא נפש שסועה‪( .‬‬ ‫לסכיזופרניה יש ‪ 3‬סוגי סימפטומים‪ :‬חיוביים‪.‬לא עקבית‪.‬‬ ‫‪ ‬סימפטום חיובי – יש לסכיזופרנים "יתרון" לעומת אנשים נורמליים‪ .2‬מרעיונות שווא (דלוזיות) ‪ -‬אמונות שעומדות בסתירה לעובדות הקיימות‪ .1860‬הוא טיפל בנער‬ ‫שנראה היה ששכח את כל מה שהוא למד‪ .‬‬ ‫סכיזופרנים לוקים בכל הסימפטומים האלה אך המינון יכול להשתנות בין חולה אחד לאחר‪ .‬רוב החולים לא מצליחים להקים‬ ‫משפחה ומי שכן מגיע בד"כ לגירושין‪.‬את השם‬ ‫סכיזופרניה נתן פסיכיאטר שוויצרי בשם אוייגן בלויילר‪ .3‬חזיונות שווא (אילוזיות) – תפיסה בחושים של דברים שלא קורים באמת‪( .‬לא ניתן לרפא את המחלה הזו אבל‬ ‫אפשר לסייע לחולים בה‪.‬‬ ‫המחלה תוארה לראשונה ע"י פסיכיאטר בלגי בשם בנדיקט מורל בשנת ‪ .‬נפוצות גם דלוזיות שליטה‬ ‫(מחשבה שמישהו השתיל בהם צ'יפ וחייזרים שולטים בהם וכו')‪ .‬אדם סכיזופרני בזמן‬ ‫התקף מתנתק מכולם ולא רוצה קשר עם הסביבה החיצונית‪( .‬אותו אדם רואה ושומע‬ ‫עוד דברים שאדם רגיל לא‪( .‬אצל נשים ההתפרצות‬ ‫היא בסביבות גיל ‪ .‬‬ ‫זוהי מחלה נפשית מאד קשה ונקראת בשם "הסרטן" של מחלות הנפש‪ .‬הדמיון והמציאות מתבלבלים‪ .‫פרק ‪ .‬‬ ‫לא נמצא קשר בין התפרצות המחלה לבין סדר הלידה למרות תיאוריות שטענו שקיים קשר כזה‪.‬יתכן שלשינוי ההורמונלי יש תפקיד חשוב בהתפרצות‬ ‫המחלה‪ .‬סכיזופרנים שומעים‬ ‫קולות של דברים שלא באמת קרו)‪ .‬יש אותם יותר אצל סכיזופרנים)‬ ‫‪ ‬סימפטום שלילי – יש לאנשים האלה חסר לעומת אנשים נורמליים‪ .‬הוא מצא שנוצר נתק בין הרגש לבין‬ ‫הקוגניציה‪ .‬נפוצות מאוד‬ ‫דלוזיות פרנואידיות (מישהו עוקב אחריהם ורוצה לפגוע בהם)‪ .‬לא מדובר על התקף פסיכוטי אלא על הידרדרות שאין לה גורם פיזיולוגי‪.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחקרי אימוץ – לוקחים ילדים שהורה אחד או שני הורים ביולוגיים שלהם סכיזופרניים‪.1‬תגובות ריגושיות רדודות – סכיזופרן שיוצא להלוויה של מישהו קרוב יכול להרגיש שזה לא‬ ‫קרוב אליו‪ .‬‬ ‫לאחר כמה שנים תהיה התפרצות ‪ /‬התקף ויופיעו גם סימפטומים חיוביים‪ .1‬קשב לקוי –הקשב קופץ מנקודה לנקודה כל הזמן‪.3‬ירידה בהנאה (‪ – )anhedonia‬חוסר יכולת לחוות הנאה‪.‬‬ ‫המחלה מתאפיינת בהתקפים שיש ביניהם דעיכות‪ .2‬מהירות פסיכומוטורית איטית‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .4‬הפחתת היוזמה וההתמדה – אין כוח להמשיך לעבוד או לעשות איזשהו פרויקט‪ .‬‬ ‫אם אנחנו חושבים שסכיזופרניה היא גנטית ‪-‬‬ ‫נצפה לראות הרבה מונוזיגוטיים שהם שווי‬ ‫מקרה ‪ -‬ואכן זה המצב‪.‬שלא באמת עצוב לו‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ומגדלים אותם בסביבה רגילה (מופרד מההורים החולים)‪.‬‬ ‫הגורמים הביולוגיים בסכיזופרניה‬ ‫תורשתיות ‪ -‬עיקרון הממצאים ממחקרים בתאומים‪ .‬‬ ‫‪ ‬שווה מקרה ושונה מקרה‪:‬‬ ‫‪ o‬שווה מקרה – אם אח אחד סכיזופרן – גם האח השני סכיזופרן‬ ‫‪ o‬שונה מקרה – אח אחד סכיזופרן והשני לא‪.5‬ניתוק חברתי‬ ‫סימפטומים קוגנטיביים (גם הם שליליים)‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחקרי תאומים – מושגים‪:‬‬ ‫‪ ‬חד זיגוטי ודו זיגוטי‪:‬‬ ‫‪ o‬תאומים מונוזיגוטיים = תאומים זהים (אותם זרע וביצית)‪ .5‬פתרון בעיות לקוי‬ ‫*הסימפטומים הראשונים שמופיעים הם הסימפטומים השליליים‪ .3‬קושי בלמידה וזיכרון‬ ‫‪ .‬אין צורך לדעת מהם הכרומוזומים הפגועים‪.47 -‬‬ .1‬בדקו את דור ההמשך של תאומים שווי‬ ‫מקרה לעומת שוני מקרה‪ :‬אחוז מקרי‬ ‫הסכיזופרניה זהה אצל שני תאומים‬ ‫מונוזיגוטיים‪ .‬היא מתחילה בהופעת סימפטומים שליליים‪.2‬חיפשו אחר הגן הקשור לסכיזופרניה‪ :‬עד היום אין ממצא לפיו גן יחיד גורם‪ .‬מסתגרים‪.‬‬ ‫לפחות רבע מהילדים המאומצים שההורים הביולוגיים שלהם סכיזופרניים מפתחים‬ ‫סכיזופרניה בבגרות‪.‬רמסיה – ושוב התקף‬ ‫וכן הלאה‪.‬זהים ב‪ 99% -‬מהגנים‬ ‫‪ o‬תאומים דו‪-‬זיגוטיים = תאומים לא זהים (זיגוטה = ביצית מופרית)‪ .‫סימפטומים שליליים (היעדרן של התנהגויות תקינות)‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‬יכולים להיות כמה שנים עד‬ ‫שמגיעים הסימפטומים החיוביים‪.‬זהים בכ‪ 50% -‬מהגנים‪.‬הוא יכול אפילו גם להתגלגל מצחוק‪.‬שני תאומים‬ ‫שנולדו במקרה באותו יום (שתי ביציות עם ‪ 2‬תאי זרע)‪ .4‬חשיבה מופשטת דלה‬ ‫‪ .‬‬ ‫מחקרי אימוץ ומחקרי תאומים מעידים על מרכיב גנטי בסכיזופרניה‪.2‬דלות דיבור – ממציאים מלים‪ .‬‬ ‫‪ .‬או מקנה‬ ‫פגיעות להפרעה‪ .‬‬ ‫‪ .‬נמצא קשר בין סכיזופרניה לבין מספר גנים (על כרומוזומים שונים)‪.‬‬ ‫‪ .‬מלים לא ברורות‬ ‫‪ .‬גם אם ‪ 1‬מהם היה נורמלי‬ ‫ולא התפרצה אצלו המחלה‪.‬לא מדברים גם הרבה‪ .

‫השערת הדופאמין‬ ‫פרמקולוגיה של סכיזופרניה‪ :‬השערת הדופמין ‪ -‬על מה מתבססת ההשערה‪ .‬ולהרגיש דברים שאל קרו במציאות‪.‬‬ ‫אמנם לא ברור באיזה גן מדובר‪ .1‬ה‪ VTA -‬מפריש יותר דופאמין‬ ‫‪ .2‬ייתכן ויש לסכיזופרנים יותר קולטנים לדופאמין‬ ‫היה מחקר על מוח של סכיזופרנים אחרי שנפטרו – וגילו שיש להם יותר קולטני ‪.‬לשמוע‪ .‬וגם הופך את הכיוון‬ ‫של ה‪ transporter -‬כך שבמקום לקחת דופאמין מהסינפסה ולהכניס אותו לכפתור הטרמינל‬ ‫הוא עושה הפוך – שם יותר דופאמין בסינפסה‪( .‬‬ ‫מצד שני – יכול להיות שלכל אלו היו יותר ‪ D2‬במוח בגלל הכדורים של הסכיזופרניה (כולם‬ ‫לקחו תרופות)‪.‬‬ ‫הוכח שעליה ברמת הדופאמין גורמת להופעת סימפטומים חיוביים של סכיזופרניה‪.‬ה‪ VTA -‬גם מפריש דופאמין לאמיגדלה (חרדה ופחד) וגם לוד הרבה אזורים‬ ‫אחרים‪ .)'50 -‬חוסם קולטנים דופאמינרגיים‬ ‫הלופרידול (הלידול) ‪ -‬חוסם קולטנים דופאמינרגיים‬ ‫רזרפין ‪ -‬מונע אגירת מונואמינים בשלפוחיות סינפטיות‬ ‫פרה‪-‬טירוזין ‪ -‬בולם ייצור דופמין‬ ‫‪ o‬אגוניסטים דופמינרגיים יוצרים סימפטומים דמויי‪-‬סכיזופרניה‬ ‫אמפתמין‪ .‬רטלין (מתילפנידט)‪L-DOPA .‬נתנו לכולם טיפה אמפטמין כדי שרמת הדופאמין טיפה‬ ‫תעלה (כדי שה‪ PET -‬יזהה אותו)‪ .PET‬המחקר הוכיח את אותה הנקודה – היו‬ ‫להן יותר קולטנים במוח‪.‬בכל פעם שנחקר לקה בהלוצינציות הוציאו אותו מהווילה‪ .Henri Laborit‬שנות ה‪ .‬‬ ‫מה גורם להגברה דופאמינגרית?‬ ‫‪ .‬מהן המסקנות מהממצאים‬ ‫השונים‪.‬ולכן לא נעצרות‪.‬‬ ‫תזכורת‪ :‬דופאמין מיוצר גם ב‪ VTA -‬ומפריש דופאמין למערכת הלימבית‪ .‬גם למערכת החיזוק‬ ‫(נוקליוס אקומבנס)‪ .‬אחרי‬ ‫יומיים כל הנחקרים נפלו – כולם התחילו לראות‪ .‬פשוט נעצרות – אצל הסכיזופרן הן מתחזקות בזכות‬ ‫הדופאמין‪ .‬המחשבות הטבעיות שיש לכולנו‪ ..‬אגוניסט מחוזק לדופאמין)‪.‬קוקאין‪ .‬‬ ‫פסיכוזת אמפתאמין – ניסוי בו הזמינו קבוצת נחקרים לווילה לשבוע של ניסוי בו כל שעה נתנו‬ ‫לנחקרים ‪ 10‬מ"ג דקסטרו‪-‬אמפתין‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דקסטרו אמפתמין עושה ‪ 2‬פעולות‪ :‬מונע את ה‪ reuptake -‬של הדופאמין‪ .D2‬‬ ‫מחקר אחר בדק סכיזופרנים חיים בתוך סורק ‪ .‬אבל אנחנו כן יודעים שאפשר להקל על הסימפטומים החיוביים‬ ‫של המחלה (בלבד) ע"י תרופות החוסמות את פעילות הדופאמין‪.‬בוודאות נראה שאכן לחולי סכיזופרניה (שאינם בהתקף) יש‬ ‫יותר דופאמין במוח‪.‬‬ ‫האם לסכיזופרנים יש יותר דופאמין במוח? ערכו מחקר הדמיה גם לנבדקים בריאים וגם‬ ‫לנבדקים סכיזופרניים שאינם בהתקף‪ .‬‬ ‫השערת הדופמין‪ :‬כנראה שהסימפטומים החיוביים קשורים לעודף פעילות דופאמינרגית (שיבוש‬ ‫בענפי המסילה המזו‪-‬לימבית שמגיעים לאמיגדלה ולגרעין האקומבנס)‬ ‫‪ o‬אנטגוניסטים דופמינרגיים מפחיתים סימפטומים חיוביים‪:‬‬ ‫כלורפרומזין (‪ ..48 -‬‬ .

‬אין צורך לשנן שמות של תרופות אלא רק לדעת את שמות הקבוצות להן התרופות שייכות‪.‬השוני ביניהן הוא בסוג הספציפי של הקולטנים שהן‬ ‫חוסמות ובאזור פעולתן‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אם הולכים לרופא הוא עשוי לנסות להפחית את‬ ‫מינון התרופה בגלל תופעות הלוואי הלא טובות –‬ ‫אבל אז יש המון המון המון קולטנים (כי גם אלה‬ ‫שהיו חסומים השתחררו – וגם יש כאלה חדשים) –‬ ‫ויש בכלל המון עיוותים‪.‬מה ההבדל בין טיפול בתרופות טיפוסיות ובתרופות בלתי‪-‬‬ ‫טיפוסיות‪ .‬פיתחו את התרופה הזאת עוד קצת והתחילו לתת את התרופה לסכיזופרנים‬ ‫כי זה עזר להם משמעותית – אחרי כמה שבועות הם התחילו לדבר לעניין‪ .‬‬ ‫רספירידון וכו'‪.‬איטיות בתנועות היעדר הבעות‬ ‫פנים וחולשה כללית – בטווח הקצר‪.‬יש רגישות יתר ‪ -‬פיצוי של הקולטנים והגברת רגישותם לכמות הקטנה של הנ"ט‬ ‫המופרש (הסטריאטום מייצר יותר קולטנים – בכמות ומקומות לא מתוכננים) – זה מייצר‬ ‫שינויים במערכת המוטורית‪.‬‬ ‫‪.‬התרופות הטיפוסיות אבל עבדו רק על ‪ 2/3‬מאוכלוסיית החולים‪.‬איננה הפיכה‪.‬קלוזפין‪.‬אבל‬ ‫זה הרגיע חרדה‪ .‬‬ ‫יש תרופות "טיפוסיות" ו"לא‪-‬טיפוסיות"‪ .‬עד שבשנות ה‪ 40 -‬יצאה תרופת הרדמה‬ ‫לניתוחים (לא הייתה כוונה שזה יהיה קשור לסכיזופרניה) – אף מטופל לא נרדם מזה‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫למה זה קורה? על הסטרייטים יש הרבה קולטנים מסוג ‪ – D2‬והתרופות חוסמות אותם‪.‬הגוף והידיים‪ .2‬לא טיפוסיות – חוסמות רצפטורי דופאמין נוספים נוסף על רצפטורי ‪( D2‬גם ‪ D3‬ו‪ D4 -‬שלא‬ ‫קשורים למערכת המוטורית כמו ‪ D2‬אלא קשורים גם למערכת החיזוק ולקורטקס)‪ .‬‬ ‫תופעות לוואי של התרופות הטיפוסיות‪:‬‬ ‫‪ ‬פרקיסוניזם ‪ -‬סימפטומים נלווים הדומים לפרקינסון‪ .‬‬ ‫במשך שנים לא היה מה לעשות עם חולי סכיזופרניה‪ .‬‬ ‫אינן גורמות לתופעות לוואי מוטוריות‪ .‬כלורופרומזין‪.‬על תופעות הלוואי המינוריות ניתן להתגבר בקלות‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫‪ ‬לקות תנועה מתאחרת ‪ -‬מופיעה בקרב כ‪ 10% -‬מהחולים המטופלים בתרופות טיפוסיות‪.‬‬ ‫יש צורך לדעת מהי תופעת הלוואי לקות תנועה מתאחרת וממה היא נגרמת‪.49 -‬‬ .‬‬ ‫עוזרות לסימפטומים החיוביים וגם לסימפטומים השליליים של סכיזופרניה‪.‬‬ ‫מתבטאת בעודף תנועתיות של שרירי הפנים‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫אם נעלה שוב את המינון – שוב ייחסמו כ‪-‬ל‬ ‫הקולטנים (גם החדשים) – תהיה הקלה לתקופה –‬ ‫ואז הסטריאטום שוב ייצר קולטנים חדשים וחוזר‬ ‫חלילה‪.1‬טיפוסיות (התרופות הקלאסיות) – פעולתן חסימת רצפטורי ‪ D2‬שנמצאים באופן רב‬ ‫בסטריאטום‪ .‬‬ ‫כל התרופות למחלה אנטגוניסטיות לדופאמין (לסימפטומים שליליים אין פיתרון כיום)‪.‫הטיפולים הקיימים למחלה‬ ‫מהן תופעות הלוואי של טיפול ממושך‪ .‬פחות היו להם‬ ‫מחשבות שווא‪ .

‬הימנעות‬ ‫מקשר עין ‪.‬‬ ‫‪ o‬קו הרוחב הגיאוגרפי בו נולד הילד‬ ‫ככל שילדים נולדים רחוק יותר מקו המשווה יש להם יותר סיכוי לפתח סכיזופרניה‪.‬‬ ‫מסתבר שאצל סכיזופרנים החדרים במוח‪ .‬‬ ‫הסיטואציה הזאת יכולה לגרום למוות או לנזק מוחי (אנשים אחרי השואה ‪ /‬ילדים רעבים‬ ‫באפריקה)‪ .‬‬ ‫יש עיר הולנדית שעשו עליה מצור ולא נתנו למזון להיכנס למעט תפו"א או קליפות תפו"א שאין בהם‬ ‫תיאמין‪ .‬עובר שנמצא‬ ‫ברחם בד"כ מוגן מפני וירוסים ונגיפים שעשויים לתקוף את האם‬ ‫באמצעות השיליה שעוטפת את התינוק ומונעת גישה אליו‪ .‫סכיזופרניה כהפרעה נוירולוגית‬ ‫מהן הראיות לנזק מוחי והיכן הנזקים‪ .‬זה מכניס‬ ‫גם רעלים לגוף‪ .‬‬ ‫גם כאן הפאקטור המרכזי הוא השליש השני של תקופת ההריון‪.‬הוא מגיע לגופנו מהמזון שאנחנו אוכלים (אנחנו לא יודעים לייצר אותו)‪.‬מהם המחקרים המורים על כך (יש לדעת את הממצאים של‬ ‫המחקרים האפידמיולוגים)‪.‬סימפטומים חיוביים קשורים כנראה לתפקיד הדופמין בחיזוק‪.‬אם האמא חולה בתקופה זו – זה עשוי לעבור לילד שיוולד בתחילת האביב‬ ‫(או בתחילת הסתיו ולידה בתחילת החורף)‪.‬‬ ‫הבעיה עם רמדיה שהייתה – לא היה שם ויטמין ‪ = b1‬תיאמין‪ .‬ויטמין בשם תיאמין הוא מאוד משמעותי‬ ‫בפירוק רעלים בגוף‪ .‬מצמוץ עיניים‪ .‬התינוקות קיבלו מזון עם רעלים ללא‬ ‫משהו שידע לפרק אותו‪.‬‬ ‫הסימפטומים המצביעים על נזק מוחי או ליקוי התפתחותי‪ :‬קטטוניה (נתקעים על פוזיציה‬ ‫מסוימת ולא זזים)‪ .‬ככל שמתרחקים משם יוצא שיש יותר חורף – ואז יש יותר סיכוי‬ ‫לוירוסים שיכולים להידבק בהם‪.‬סימפטומים אלו הם כנראה תוצאה של ליקויים במוח אשר גורמים גם לעודף הדופמין‬ ‫ולכן גם לסימפטומים החיוביים‪.‬‬ ‫‪ o‬צפיפות אוכלוסיה ‪ -‬אזור צפוף יותר ‪ ‬יותר סיכוי לסכיזופרניה‪.‬בעיקר החדרים הלטרליים גדולים במיוחד‪ .‬‬ ‫אם מישהו לא אוכל (למשל צום) – כשהוא חוזר לאכול הוא בבת אחת אוכל הרבה‪ .‬הגורמים הסביבתיים‬ ‫שנמצאו רלוונטיים‪:‬‬ ‫‪ o‬עונת השנה בה נולד התינוק ‪ -‬בקרב הנולדים בסוף החורף או בתחילת‬ ‫האביב (מרץ ‪ /‬מאי) שכיחות גבוהה יותר של סכיזופרניה‪.‬‬ ‫אותו רעיון – כאשר צפוף יותר – נדבקים יותר‪.‬‬ ‫אפקט עונות השנה עשוי לנבוע מחשיפה לנגיפים (כגון שפעת)‬ ‫בטרימסטר השני להיריון ‪ -‬עלייה במספר לידות סכיזופרנים חלה‬ ‫כחמישה חודשים לאחר תחילת מגיפת השפעת‪.‬שאמורים להיות‬ ‫מפורקים ע"י אנזימים וחומרים שונים בגוף‪ .‬‬ ‫‪.‬תנועת מעקב עיניים ירודה‪ .‬‬ ‫בקו המשווה די חמים‪ .‬הוירוסים האלה בד"כ מגיעים בחילופי עונות (בין הסתיו‬ ‫לחורף=נובמבר)‪ .50 -‬‬ .‬‬ ‫ממה נגרם הנזק המוחי?‬ ‫עשו מחקרים אפידמיולוגיים (שמנסים לבדוק קשר סביבתי למחלה)‪ .‬אבל לאחר צום אין בגוף תיאמין שיפרק את הרעלים (לכן גם לאחר צום כדאי‬ ‫לאכול ולשתות קצת – ורק אח"כ להמשיך לאכול הרבה – רמות התיאמין עולות בגוף)‪.‬לאחר פתיחת המצור‪ .‬הבעות פנים קפואות‪ .‬‬ ‫התקופה הקריטית של התפתחות העובר היא השליש השני של תרופת‬ ‫ההריון (חודש ‪ – )4-5-6‬המוח מתפתח המון בתקופה זו‪ .‬‬ ‫כאמור‪ .‬‬ ‫‪ o‬תזונת האם במהלך ההריון ‪ -‬באוכל שאנחנו אוכלים יש הרבה מאוד רעלים‪ .‬‬ ‫הסימפטומים החיוביים מיוחדים לסכיזופרניה ואילו השליליים והקוגניטיביים דומים לאלו של‬ ‫נזק מוחי‪ .‬כמעט כל הילדים שנולדו בעיר נולדו סכיזופרנים‪.‬כך גם בבטן – יכול להיגרם נזק מוחי לעובר‪.‬ברגע‬ ‫שהשיליה לא מונעת הגנה זו – קיימת סכנה שהמוח של העובר לא‬ ‫יתפתח בצורה תקינה‪ .‬זה כנראה‬ ‫בא על חשבון רקמת מוח בריאה‪.

)4/5/6‬‬ ‫תאומים אלו נראים כמו תמונת מראה אחד של השני‪ :‬גם אצל טביעות אצבעות (גלגול ימינה אצל‬ ‫אחד‪ .‬‬ ‫מבחן מיון קלפים של ויסקונסין‪ :‬על כל קלף יש סמלים שונים‪ .‬‬ ‫מדוע‪ .‬נבדק בריא לא יתקשה‬ ‫במבחן הזה‪ .‬וזה גורם להרבה אזורי מוח לרדת התפקוד ובנפח‬ ‫שלהם (יש להם יותר חלל בראש‪ .‬בניגוד לאדם בריא‪.‬ולא‬ ‫מצליח לעלות על הצופנים הבאים בתור‪ .‬‬ ‫כלומר‪ :‬אצל מונוזיגוטיים חד שילייתיים יש יותר‬ ‫סיכוי לפתח סכיזופרניה אצל השניים‪ .‬ופחות מוח)‪:‬‬ ‫‪ ‬רק בגיל הבגרות אובדן הסינפסות הוא משמעותי מספיק על מנת שהנזק יבוא לידי ביטוי‬ ‫‪ ‬השינויים בתקופת ההתבגרות המינית מהווים טריגר לביטוי הליקוי המוקדם‪ .‬הסימפטומים באים לידי ביטוי רק בבגרות המוקדמת?‬ ‫בגיל ההתבגרות מופרשים הרבה הורמונים‪ .‬הנקודה בה מתחיל השיער הפוכה אצלם (אחד ימין השני שמאל)‬ ‫‪‬‬ ‫יש תאומים מונוזיגוטיים ב‪ 2 -‬שיליות נפרדות (תאומים מונוזיגוטיים דו שילייתיים) ‪ -‬אם‬ ‫החלוקה לתאומים מתרחשת ב‪ 4 -‬הימים‬ ‫הראשונים של ההריון – נוצרות ‪ 2‬שיליות‪.‬אם ניקח סכיזופרן‬ ‫ונעשה לו את המבחן הזה ‪ -‬חלק מהסכיזופרנים יגלו את הצופן הראשון אך כאשר הנסיין יחליף צופן בלי‬ ‫להגיד לנבדק אז הנבדק יישאר מקובע בצופן הראשון ולא יוכל לשנות אסטרטגיה‪ .‬‬ ‫ואכן נמצא שאובדן החומר האפור בגיל ההתבגרות הוא כפול בהיקפו בקרב סכיזופרניים‪.‬‬ ‫היחס בין סימפטומים חיוביים לסימפטומים שליליים‪ :‬תפקיד הקורטקס הקדם מצחי‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי אצל סכיזופרנים פעול פחות טוב‪ .‬הוא פשוט פגוע‪ .‬‬ ‫‪.‫אם ראינו שהזמן הכי קריטי ומשפיע זה הטרימסטר השני של ההריון – איך זה יכול להיות‬ ‫שאצל תאומים זהים (מונוזיגוטיים) קיימים מקרים של תאום אחד סכיזופרן והשני נורמלי?‬ ‫התשובה טמונה בשיליה – גם בתאומים מונוזיגוטיים (זהים) יש הבדלים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש תאומים מונוזיגוטיים באותה שיליה – חד שילייתיים (קורה כאשר החלוקה לתאומים‬ ‫מתרחשת אחרי היום הרביעי להריון – ‪.‬הסיבה היא שאזור‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי לא פעיל אצלו ‪ -‬הסכיזופרן תקוע ומקובע על הצופן הראשון שעלה עליו‪ .‬הנסיין בוחר איזשהו צופן (לדוגמה צהוב)‬ ‫והמטרה של הנבדק לזהות אותו‪ .7%‬מהתאומים‬ ‫הדו‪-‬שליתיים הם שווי מקרה (שניהם סכיזופרניים)‪.‬בשלב הבא הנסיין יחליף צופן מבלי להגיד לנבדק‪ .‬הקורטקס הזה חשוב‬ ‫למוסר ומצפון וכו'‪ .‬ולא רק אצל‬ ‫אחד‪.‬ממחקרי הדמיה עולה שיש פעילות ירודה של הקורטקס הקדם מצחי‬ ‫בסכיזופרנים יחסית לאנשים בריאים‪ .‬במיוחד בזמן ביצוע מטלות הדורשות את הקורטקס הקדם‬ ‫מצחי‪.‬‬ ‫לעומת ‪ 60%‬מהתאומים החד‪-‬שלייתיים‪.51 -‬‬ .‬נמצא שהאזור שאחראי על גילוי צפנים הוא אותו קורטקס פרה פרונטלי‪ .‬‬ ‫ממחקרם של ‪ Davis et al.‬גלגול שמאלה אצל השני)‪ .‬עולה כי ‪ 10.‬ולהתנוונות‬ ‫עצבית משמעותית יותר‪.‬אם כן‪ .

VTA -‬‬ ‫‪ ‬זה אומר שה‪ VTA -‬מפריש פחות דופאמין בחזרה‬ ‫לקורטקס הקדם מצחי והלופ החשיבתי הראשוני‬ ‫מקולקל (לכן קשה יותר לסכיזופרן גם לעלות על הצופן‬ ‫הראשון)‪ – .‬כל מלבן מייצג אזור מוחי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫באזור הטגמנטום הגחוני (‪ ) VTA‬יש דופמין‬ ‫קורטקס קדם מצחי – חשוב למצפון‪ .‬‬ ‫בציור למטה‪ .‬להתנהגות שאנחנו רוצים לגרום לה שוב ושוב‪.‬‬ ‫גרעין האקומבנס – חשוב למערכת החיזוק‪ .‬אבל בתוך ה‪ VTA -‬יש‬ ‫אינטרנוירונים שמפרישים את הנ"ט גאבא (מעכב)‪ .‬אין בקרה על אילו‬ ‫מחשבות מתקיים חיזוק (הקורטקס הקדם מצחי עושה‬ ‫בקרה על מה יתחזק ומה לא – והוא מקולקל אצל‬ ‫הסכיזופרן) – זה גורם לסימפטומים חיוביים‪ :‬כל‬ ‫תמונה שהמוח משדר מתחזקת‪ .‬‬ ‫זה מסביר סימפטומים שליליים של מחשבות שווא‬ ‫שמתחזקות כל הזמן‬ .‬מוסר והתנהגות הנמנעת מתוצאות שליליות‬ ‫אזור זה הוא שמנסה לעלות על הצופן במשחק מיון קלפים‪ .‬התיאוריה מנסה לחבר בין הגורם לסימפטומים‬ ‫השליליים לסימפטומים החיוביים‪.‬זה מגיע ל‪ VTA -‬שמפריש דופאמין‬ ‫בחזרה לקורטקס הקדם מצחי‪ :‬נוצר לופ (קורטקס‬ ‫קדם מצחי ‪)VTA  ‬‬ ‫כאשר הצלחנו לנחש את הצופן (ניחשנו צהוב) אמור‬ ‫להתקיים חיזוק להצלחה זו‪ .‬זה מסביר סימפטומים שליליים של‬ ‫קורטקס קדם מצחי "מקולקל"‬ ‫‪ ‬במקביל ‪ -‬הוא פחות מעכב את האינטרנוירונים‪ .‫התיאוריה ההיפופרונטלית ‪ -‬הקשר בין הסימפטומים השליליים לחיוביים‬ ‫הקשר בין נזק מוחי וסימפטומים חיוביים ושליליים ‪ -‬מהי היפו‪-‬פרונטליטיות (תפקוד ירוד של אונת‬ ‫המצח) ובמה היא מתבטאת‪ .‬‬ ‫אז‪ :‬כאשר פיצחנו את הקוד הצהוב‪ .‬מחשבות רדיפה וכו'‪– .‬מי‬ ‫שמפעיל את האינטרנוירונים האלה שיעכבו הוא‬ ‫הגלוטמט שמגיע מהקורטקס הקדם מצחי‪ :‬ובכך‬ ‫גורמים לעיכוב הפרשת הדופאמין מה‪VTA -‬‬ ‫לאקומבנס‪.‬וזה גורם לרעיון‬ ‫של הצהוב להתחזק (כי אין עיכוב‪ :‬נוירוני גאבא לא‬ ‫מופעלים ולא גורמים לעיכוב העברת דופאמין‬ ‫לאקומבנס)‪ .‬‬ ‫הקשר בין ה‪ VTA -‬לאקומבנס הוא זה שמעודד את החיזוק‬ ‫אצל אדם בריא‪:‬‬ ‫כאשר הקורטקס הקדם מצחי מנסה לעבוד הוא‬ ‫מפריש גלוטמט‪ .‬זה אומר שכל מחשבה‪.‬‬ ‫רעיון או שטות שלאדם רגיל נראים לא רלוונטיים –‬ ‫מאוד מתחזקים אצל סכיזופרן‪ .‬הקורטקס הקדם‬ ‫מצחי מפסיק לרגע להפריש גלוטמט‪ .‬הוא גם עושה בקרה על איזה‬ ‫מחשבות יחוזקו ואיזה לא‪.‬כיצד היא מצליחה להסביר את מחלת הסכיזופרניה והטיפול של התרופות‬ ‫הלא טיפוסיות (החדשות) למחלה‪.‬אבל לאחר מכן הצהוב מפסיק להיות‬ ‫הקוד המרכזי כי הגלוטמט חוזר להיות מופרש‬ ‫‪.‬זה אומר שהוא‬ ‫מפריש פחות גלוטמט לכיוון ה‪.‬ולכן‬ ‫לא מעכב הפרשת דופאמין מה‪ VTA -‬לאקומבנס –‬ ‫ומופרש שם הרבה דופאמין‪ .‬‬ ‫היפופרונטלית = תפקוד ירוד של אונת המצח‪ .52 -‬‬ ‫אצל סכיזופרן‪:‬‬ ‫הקורטקס הקדם מצחי עובד פחות‪ .

‬אלא תפתח חצי תעלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקום שיש הרבה דופאמין (חצי עליון בציור) – אנחנו רוצים‬ ‫להפחית אותו – ה‪ Partial Agonist -‬ייקשר לרצפטורים כמו דופאמין‪.).‬‬ ‫אבל יפתח את תעלת היונים רק חצי מהפתיחה‪ .‬‬ ‫במקום שיש מעט דופאמין (חצי תחתון בציור) – התעלות במקור (צד‬ ‫שמאל בציור‪ .53 -‬‬ .‬אם כעת יתקבל שם‬ ‫‪ partial agonist‬תהיה פתיחה חלקית של התעלות – וזה עדיף על‬ ‫כלום‪.‫מה למדנו‪ :‬שהאמירה שיש יותר מדי דופאמין אצל סכיזופרנים נכונה באופן חלקי!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בין ה‪ VTA -‬לאקומבנס יש עודף דופאמין‬ ‫בין ה‪ VTA -‬לקורטקס הקדם מצחי יש מחסור בדופאמין‬ ‫זה גם מסביר למה התרופות שיש היום עוזרות רק לסימפטומים החיוביים (חוסמות דופאמין‪.‬‬ ‫תרופות חדשות שאמורות לעזור ‪:Partial Agonist -‬‬ ‫כיצד פועל הטיפול באמצעות אגוניסט חלקי להקלה בסימפטומים חיוביים‬ ‫ושלילים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בשביל לעזור לסימפטומים השליליים צריך להגביר דופאמין‪.‬‬ ‫הרעיון של התרופות הוא שההיקשרות לרצפטור תפתח תעלת יונים‬ ‫באופן מלא‪ .‬זה עוזר באקומבנס לסימפטומים‬ ‫חיוביים‪..‬פתיחה ממוצעת) אינן פתוחות‪ .‬‬ ‫התרופה המושלמת תהיה גם אנטגוניסטית וגם אגוניסטית בהתאם לאזור המוחי‪.‬זה אומר שתהיה‬ ‫פחות השפעה‪ :‬אנטגוניסט‪ .

‬‬ ‫גיל ממוצע לפריצת המחלה הוא ‪.‬אם נותנים להם תרופות האנרגיה חוזרת והמחשבות על התאבדות‬ ‫נשארות‪.‬מעט הפרשות‪ .‬הקבוצה מאופיינות בתגובה לא‬ ‫הגיונית לסביבה‪..‬‬ ‫פעילות מופחתת של מונואמינים (בעיקר סרוטונין וגם נוירואדרנלין‪/‬נוראפינפרין) יכולה‬ ‫להוביל לדיכאון‪ . תאומים חד זיגוטיים לעומת דו‪-‬זיגוטיים)‪.‬רוק סמיך)‪ .‬אבל אין להם אנרגיה לעשות כלום ולכן לא באמת מתאבדים)‪ .‬תהיה חזרה‬ ‫לשגרה ואז יגיע התקף נוסף‪.‬‬ ‫בתאומים מונוזיגוטיים אחוז שווי המקרה הוא ‪ .30‬‬ ‫שיעור ניסיונות ההתאבדות בדיכאון הוא ‪( 15.‬חוסר אנרגיה‪ .9%‬נמוך יחסית – מרבים לתכנן את‬ ‫ההתאבדות‪ .13%‬‬ ‫עדיין לא ידוע הגן האחראי‪ .‬דברנות מוגברת‪.)17‬‬ ‫‪ .‫הפרעות אפקטיביות‬ ‫קבוצת ההפרעות הרגשיות (כוללת הפרעות מצב רוח וחרדה)‪ .‬אנהדוניה (חוסר יכולת להנות ‪ /‬לחוות עונג)‪ .‬הרזרפין נכנס לכפתור הטרמינל ועושה חור בשלפוחית הסינפטית‪ .1‬בסיס תורשתי‬ ‫הפרעות אפקטיביות קשות‪ :‬תורשתיות ‪ -‬עיקרון הממצאים ממחקרים בתאומים‪ .‬עליצות עילאית‪ .‬‬ ‫הסתברות לפתח את המחלה גבוהה פי ‪ 10‬אצל קרובים לחולים דכאוניים‪.‬בעיות שינה‪.‬‬ ‫‪ ‬שכיחות‪ 1-2% :‬מהאוכלוסייה הכללית‪.‬רגשות אשם כבדים‪ .‬זה גורם‬ ‫לשלפוחית להישאר ריקה ותוכן השלפוחית נמצא בכפתור הטרמינל‪ .‬מועמד אפשרי‪ :‬הגן לנשא הסרוטונין (כרומוזום ‪.‬‬ ‫הפרעה דו‪-‬קוטבית‬ ‫‪ ‬כוללת אפיזודות של מאניה ודיכאון המגיעות לסירוגין‪.‬נטיות אובדניות‪.‬כמה הוכחות‪:‬‬ ‫א‪ .2‬השערת המונואמינים‬ ‫תפקיד המונואמינים ‪ -‬מהי השערת המונואמינים מהו נוהל דלדול טריפטופן‪.‬חוסר תשוקה למין‪ .5%‬‬ ‫בגלל זה דיכאון קל יותר חמור בהיבט התאבדות מדיכאון קשה – כי דיכאוניים ממש לא באמת‬ ‫מתאבדים כי אין אנרגיה‪ .‬חיזוק להשערה זו היא רזרפין – תרופה זו מאוד עוזרת לסכיזופרניה‪ .‬הנ"ט בכפתור‬ ‫הטרמינל מפורק ע"י האנזים ‪ .‬אנהדוניה ועוד‪ .‬‬ ‫דיכאון חד קוטבי‬ ‫‪ ‬שכיחות‪ 18% :‬מהאוכלוסייה הכללית‪ .‬המון!‬ ‫‪ ‬מאפיינים‪ :‬מצב רוח ירוד‪ .‬‬ ‫הפרעות אפקטיביות קשות‪ :‬תיאור ‪ -‬מהם הסימפטומים של הפרעה חד‪-‬קוטבית והפרעה דו קוטבית‪.‬התפרצויות בכי‬ ‫ללא סיבה‪ .‬‬ ‫דיכאון היא המחלה הפסיכולוגית השכיחה ביותר‪ .‬אבל בעייתי‬ ‫בדיכאון‪ .‬‬ ‫חוסר ערך עצמי‪ .‬מחשבות אובדניות‬ ‫(טענה לשינוי הקריטריונים הדיאגנוסטיים לקראת ‪)DSM-5‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התקף דיכאון נמשך בין ‪ 4-12‬חודשים (ללא טיפול)‪ .‬‬ ‫גורמים אפשריים לדיכאון חד קוטבי‬ ‫‪ .‬התפרצויות חברתיות ועוד‪.‬בעת פוטנציאל פעולה לא‬ ‫‪.‬פעילות יתר‪ .‬‬ ‫גרנדיוזיות‪ .‬נשים הן בעלות סיכון כפול חלות בדיכאון‬ ‫מאשר גברים‪.69%‬אצל תאומים דו זיגוטיים ‪.‬הגיוני שההתקף ייעלם‪ .MAO‬כך שלא נשאר נ"ט בתא‪ .‬תנועה ודיבור איטיים‪ .54 -‬‬ .‬‬ ‫בעיות בתפקודי הגוף (עצירות‪ .‬במניה דיפרסיה‬ ‫‪29.‬‬ ‫קיים כנראה בסיס תורשתי (היסטוריה משפחתית.‬פי ‪ 2‬נשים מגברים‪ .‬אין צורך לדעת‬ ‫מהם הכרומוזומים הפגועים‪.‬‬ ‫‪ ‬מאפייני המאניה‪ :‬הפוכים מאלו של הדיכאון‪ .

‬שזה גורם משמעותי בלמידה‪.‬‬ ‫בדקו אצל דיכאוניים כמויות של ‪ – 5HIAA‬לקחו את החציון הגבוה יותר (אלה שהיה להם‬ ‫ממש מעט מהחומר)‪ 20% .‬לכן ההיפוקמפוס פחות מצמיח תאים –‬ ‫הוא קטן יותר‪ .‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ד‪.BDNF -‬‬ ‫‪ BDNF‬הוא חומר שמופרש במוח בכללי וגם בהיפוקמפוס‪ .‬זה מעיד שצריך גם נטייה גנטית וגם רמה נמוכה‬ ‫של סרוטונין כדי לייצר דיכאון‪.‬‬ ‫דיאטה דלת טריפטופן (של ‪ 24‬שעות) לאנשים רגילים מובילה לנסיגה למצב דיכאוני‬ ‫(בקרב מטופלים ב‪ – )SSRIs -‬זה גורם לכך שיהיה פחות סרוטונין בגוף‪.55 -‬‬ .‬‬ ‫ג‪:)subgenual anterior cingulated cortex( Subgenual ACC .‬צריך ליקויים נוספים שעושים את האדם בנטייה גבוה לדיכאון‪:‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .BDNF‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סרוטונין נמוך אינו מספיק‪ .‬נפח ההיפוקמפוס קטן יותר אצל חולי‬ ‫דיכאון‪ .‬נוירוג'נסיס)‪.‬היפוקמפוס (‪ :)8-10%‬שיבושים בלמידה וזיכרון‪ .‬מחציון זה התאבדו‪.‬‬ ‫מצאו קשר בין התנהגות אובדנית לירידה ברמת הסרוטונין‪ .‬‬ ‫נוהל דלדול טריפטופן‪ :‬טריפטופן היא חומצה אמינית ממנה מיוצר סרוטונין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אלל‪ -‬אחת משתי צורות אפשריות של גן (יכול להיות קצר‪/‬ארוך)‪.‬‬ ‫יישפך שום נ"ט לסינפסה‪ .‬לכן – רזרפין הוא אנטגוניסט למונו אמינים‪.‬‬ ‫ שני אללים ארוכים מפחיתים את הסיכון ללקות בדיכאון‪ .)reuptake‬זה‬ ‫קצת סותר שדווקא לאנשים האלו יש פוטנציאל לדיכאון (כי יש להם יותר סרוטונין ולא‬ ‫פחות‪).serotonin transporter‬‬ ‫תפקיד נשאי הסרוטונין‪ :‬יש להבין את הקשר בין נשאי הסרוטונין‪ .‬‬‫ התפקיד השני הוא לגרום לסינפסות להתחלק‪ ..‬‬ ‫אצל אותם אנשים רגילים שעשו את הדיאטה – אלו שהיו להם קרובי משפחה דיכאוניים‬ ‫הנסיגה בדיכאון הייתה הכי משמעותית‪ .‬האמיגדלה‪ :‬פעילה יותר אצל דיכאוניים מאשר אצל אנשים נורמליים‪ 50-75% .‬‬ ‫בסכיזופרניה זה טוב כי יש פחות דופאמין בעקבות השימוש בתרופה‪ .‬חלק רגשי של אונת המצח‪ .‬כנראה שזה נגרם מהתקפים דכאונים כי יש החמרה לאורך החיים‪.‬אצל דיכאוניים אזור‬ ‫זה עובד פחות‪.‬יותר‬ ‫פעילות‪ .‬‬ ‫בדקו אצל אנשים נורמליים רמות של ‪ -5HIAA‬אלו עם הרמות הנמוכות של תוצר פירוק זה‬ ‫– היו להם יותר קרובי משפחה דכאוניים‪.‬‬ ‫אזור זה הוא חלק מהקורטקס הקדמי‪ .‫ב‪.3‬ליקויים מוחיים‬ ‫ראיות לקיומן של הפרעות מוחיות – יש צורך להבין את תפקיד הקורטקס הקדם מצחי בהפרעה‬ ‫דיכאונית‪.‬לקחו אנשים אחרי שהם‬ ‫התאבדו ובדקו את נוכחות תוצר הפירוק של סרוטונין ‪ – 5HIAA‬וראו אצלם רמה מאוד‬ ‫מאוד נמוכה של תוצר פירוק זה‪.4‬הגן לנשא הסרוטונין (‪)5HTT.‬לתפקוד השונה של קורטקס‬ ‫החגורה הקדמי (‪ )ACC‬והאמיגדלה אצל דכאוניים‪.‬האמיגדלה כל הזמן צועקת בתוך המוח (סכנה! פחד! וכו') – הדיכאוני הופך להיות‬ ‫נפול וחסר אונים מרוב צעקות ורעש (אם הכל מסוכן בשביל מה לחיות)‪.‬‬ ‫ הימצאותו של אלל קצר אחד לפחות מגביר את הסיכון ללקות בדיכאון‪ .‬ומגבירים את עוצמת התגובה‬‫לטפול תרופתי‪.‬טיפולים אנטי דיכאוניים (תרופות) מעלים רמות ‪.‬‬ ‫תפקיד נשאי הסרוטונין‪ :‬מי שיש לו ‪ 2‬אללים קצרים לנשאי סרוטונין‪ -‬יש לו באופן כללי יותר‬ ‫סרוטונין בסינפסה (כי יש פחות נשאי סרוטונין וזה אומר שאין מי שיעשה לו ‪ ..‬‬ ‫ג‪.‬ומפחית את‬‫עוצמת התגובה לטיפול תרופתי‪.‬‬ ‫סיבה אפשרית לאובדן חומר אפור ‪ /‬למה זה קורה? מחסור ב‪.‬אבל באיזשהו שלב‬ ‫יתפתח אצלם דיכאון – כי גם רמות הסרוטונין והנוירואדרנלין יורדות‪.‬יש לו כמה תפקידים‪:‬‬ ‫ אחד מהם הוא צמיחה של תאים (לכן זה קורה בהיפוקמפוס‪ .‬‬‫אצל דיכאוניים רמת ה‪ BDNF -‬במוח נמוכה יותר‪ .

‬חושב שאחראי על רגשות וחשיבה) יש קשר מעכב עם‬ ‫האמיגדלה (‪ dorsal ACC‬עובד יותר – אמיגדלה עובדת פחות)‬ ‫במוח רגיל‪ :‬קראנו בעיתון ידיעה מפחידה האמיגדלה מתחילה לצעוק‪  .‬וכאלה האמינים האלה עולים יתר על המידה בגוף‪ .56 -‬‬ .‬נגיד האמיגדלה נבהלת מכתבה‬ ‫בעיתון וצועקת ‪ ‬היא מפעילה חלש את ה‪  subgenual ACC -‬הסאב ג'נואל באופן כללי‬ ‫עובד יחסית חלק כי הוא מופע פחות‪ .‬האמיגדלה מפעילה‬ ‫את ה‪ subGenual ACC -‬ושואלת אם מה האמיגדלה אומרת הוא נכון ואמיתי‪  .‬‬ ‫שבץ מוחי וכו' (קצב לב ולחץ דם גבוהים)‪.‬‬ ‫יש כמה טיפולים‪ .‬‬ ‫ל‪( dorsal ACC -‬אזור פרונטאלי‪ ...‬אין צורך לשנן שמות של תרופות יש לדעת את שמות הקבוצות להן התרופות שייכות‬ ‫(‪ ...‬מהן תופעות הלוואי של כל אחד‬ ‫מהטיפולים‪ .‬ה‪subgenual -‬‬ ‫עובד ולכן הוא מפעיל את ה‪ dorsal ACC -‬שמנתח יחד איתו האם המצב אכן חמור ‪ 2 ‬אזורים‬ ‫אלו ביחד מרגיעים את האמיגדלה שזה בסה"כ משהו בעיתון‪.SSRI‬טריציקליים וכל')‪.‬‬ ‫(האנשים יצאו מדיכאון והלכו לחגוג‪ .‬אזורים אלו לא מתפתחים טוב‬ ‫כי אין מי שיביא להם סרוטונין (אין ‪ .‬אבל בגוף זה יוצר בעיה – יש‬ ‫אמינים שאנחנו מקבלים מהמזון‪ .‬‬ ‫‪.‬חלקם תרופתיים חלקם לא‪:‬‬ ‫‪ .‬מי‬ ‫שיודע לנטרל את הכמות העודפת הוא האנזים ‪ .‬ולכן גם מפעיל פחות את ה‪  dorsal ACC -‬גם הדורסל‬ ‫‪ ACC‬עובד יחסית חלש‪ .‬‬ ‫בעייתיות‪ :‬תופעת לוואי "אפקט הגבינה" – עלייה בלחץ הדם עד כדי גרימה של שטף דם‬ ‫פנים‪-‬גלגלתי או התקף לב‪.MAO‬האמינים האלה גורמים להתקף לב‪.‬היא רק עשתה את החולים שמחים)‬ ‫אופן הפעולה‪ :‬מעכבת את פעילות האנזים ‪ MAO .‬להיווצר בגלל פגיעה)‬ ‫טיפול בהפרעה חד קוטבית‬ ‫טיפולים פיזיולוגיים ‪ -‬מהם הטיפולים התרופתיים והאחרים‪ .‬וה‪( Subgenual ACC -‬קורטקס החגורה הקדמי)‪ .‬‬ ‫אנשים שיש להם ‪ 2‬אללים ארוכים לסרוטונין טרנספורמטור עובדים כך – ‪ 2‬אזורי החשיבה‬ ‫מרגיעים את האמיגדלה‪..1‬תרופות מסוג מעכבי ‪)MAO-I( MAO‬‬ ‫גילוי התרופה היה מקרי לחלוטין – תרופה בשם איפרוניאזיד הפחיתה סימפטומים של‬ ‫דיכאון אצל חולי שחפת ב‪( .1952 -‬חשבו שהיא תרפא שחפת‪ .‬זהו חוסר אונים נרכש‪.‬ולכן שניהם ביחד לא כ"כ מרגיעים את האמיגדלה‪.‬‬ ‫במוח של מי שיש לו אלל ‪ 1‬קצר ‪ 2 /‬אללים קצרים‪( :‬ניתן לראות בציור בפסים הכחולים) –‬ ‫אותם קשרים בין אזורים קיימים אבל הם חלשים יותר‪ .‬‬ ‫זה יכול לנבא למי מאיתנו פוטנציאל גבוה או נמוך לדיכאון‪ :‬זה לפי חוזק הקשרים האלה‬ ‫(יכולים להיות חלשים גם אצל מי שהאללים שלו ארוכים שניהם‪ .MAO‬מפרק עודפי סרוטונין‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬אדם הנוטל ‪ MAO-I‬עלול לסבול מתגובה חריפה של המערכת הסימפתטית (כגון‬ ‫הגברת לחץ הדם והאצת קצב הלב) אם יאכל מאכלים המכילים אמיניים‪.‬התמונה הגדולה)‬ ‫‪‬‬ ‫יש קשר בין האמיגדלה ל‪ :Subgenual ACC -‬קשר חיובי (כאשר האמיגדלה פעילה היא מפעילה‬ ‫אותו)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ל‪ Subgenual ACC -‬יש קשר מעורר עם ה‪( Dorsal ACC -‬הגבי)‪.‬‬ ‫האם ניתן לנבא ע"ס הפעילות המוחית למי יש יותר ‪ /‬פחות סיכוי לחלות בדיכאון? (לחבר את‬ ‫הכל‪ .‬‬ ‫יוצא שאין מי שירגיע את האמיגדלה – מכל דבר היא נבהלת וצועקת‪ .‬‬ ‫עיכוב פעילות ה‪ MAO -‬רוגמת לזה שבסופו של דבר יהיה יותר סרוטונין (הם אגוניסטים‬ ‫לסרוטונין ולנירואדרנלין) – במוח זה טוב וזה עוזר לדיכאון‪ .‫אבל‪ :‬בהתפתחות המוקדמת יש ‪ 2‬אזורים שסרוטונין חשוב להתפתחותם התקינה‪:‬‬ ‫האמיגדלה‪ .)reUptake‬מראש המוח שלהם מתפתח בצורה לקויה‪.‬שתו יין אכלו קוויאר וגבינות וכו' – ואז התחילו למות‪).

‬‬ ‫‪ .‬ותוך שיתוק שרירים‪.‬‬ ‫נוגדות דיכאון ומקלות סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית (‪ )OCD‬ושל ‪social phobia‬‬ ‫אופן הפעולה‪ :‬חוסמות את הקליטה החוזרת של סרוטונין בלבד (אגוניסטים רק לסרוטונין)‪.5‬טיפול בנזע חשמלי (‪ – )ETC‬טיפול באמצעות זרמים חשמליים‬ ‫הוצע לראשונה ב‪ 1934 -‬ע"י הפסיכיאטר ההונגרי פון‪-‬מדונה‪ .‬זה פשוט אומר להפעיל את הקורטקס‪( .6‬טיפול בגרייה מגנטית חוצה גולגולת (‪)TMS‬‬ ‫שדה מגנטי ממוקד וחזק מועבר על ידי נתינת זרם חשמלי לסליל מתכת הממוקם על‬ ‫הקרקפת‪ .‬כדי שהיא תהיה‬ ‫אפופה נותנים לה זרם חשמלי קל‪ .‫‪ .1955 -‬‬ ‫אופן הפעולה‪ :‬מעכבים ספיגה החוזרת של המונאמינים (סרוטונין ונוראפינפרין) לכפתורים‬ ‫הסופיים‪ .‬‬ ‫הוגו צ'רלטי גילה שבבית מטבחיים ליד מקום מגוריו – לפני ששוחטים את הפרה‪ .‬‬ ‫(לוסטראל)‪( Fluovoxamine .‬‬ ‫אם הבעיה היא באזורים תת‪-‬קורטיקליים אפשר להשתמש ב‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ ‬מרווח הבטיחות קטן (המרווח בין גרף בין הריפוי לגרף הסכנה קטן מדי)‪ .‬‬ ‫תרופות נוספות במשפחה‪( Escitalopram :‬ציפרלקס)‪( Paroxetine .‬הגיעו לזה כי חיפשו ‪ ECT‬קצת פחות מסובך)‬ ‫נראה כי גרייה מגנטית של הקורטקס הקדם מצחי מפחיתה סימפטומים של דיכאון ללא‬ ‫תופעות לוואי‪.‬יודעים שזה מעלה את הסרוטונין‪ .‬ובכך מאריכים את משך ההשפעה שלהם על התא הבתר סינפטי‪ .‬מכאן הגיע הרעיון לעשות את זה על חולים דכאוניים‪.57 -‬‬ .‬כלומר‪ .SSRI .‬אותם דכאונים אפילפטיים חשו הטבה בסימפטומים‬ ‫הדיכאוניים אחרי התקפים אפילפטיים‪ .‬פבוקסיל)‪.‬‬ ‫עושים את זה פעמיים‪-‬שלוש בשבוע‪ .‬אנשים שיש להם דיכאון קשה ששום טיפול‬ ‫תרופתי לא עוזר לו – משתמשים בשיטה זו‪ .‬‬ ‫אפקטיביות‪ :‬לא עוזר בד"כ לדיכאון קשה‪ .‬אבל לא עובדים על ‪ .‬כן עוזר לדיכאון בינוני וקל‪.‬חולה דיכאון יכול‬ ‫לקחת בטעות כמה כדורים ולא ‪( 1‬גם ככה יש לו מחשבות אובדניות) ואז הוא ימות‪.‬‬ ‫השיפור בסימפטומים מתקבל תוך מספר ימים‪ .DeepTMS -‬‬ ‫‪.‬הפסיכיאטר ראה שיש לו מטופלים‬ ‫שהם גם דיכאוניים וגם יש להם אפילפסיה‪ .‬הוא‬ ‫הכין תרופה שגורמת לאפילפסיה והצליח‪ .SNRI .‬‬ ‫אלקטרודות מונחות על הקרקפת ומופעל הלם חשמלי המעורר התקף‪.‬לכן חשב שאולי אפילפסיה היא טיפול טוב נגד דיכאון‪ .‬והתרופה לא אושרה לעבור לבני אדם‪.‬ומשם ממשיכים עם טיפול תרופתי קבוע במשך שנים‪.‬‬ ‫‪ .‬הוא עשה את זה על בעלי חיים והתרופה הייתה כ"כ חזקה‬ ‫עד כדי כך שהחיות פרכסו למוות‪ .‬ולא ברור למה (כמו‬ ‫‪ restart‬למערכת המוחית)‪.uptake‬‬ ‫‪ .‬ואחרי כחודש אנשים יוצאים מהדיכאון העמוק לדיכאון‬ ‫קל ‪ /‬אין בכלל‪ .‬‬ ‫תופעות לוואי‪ :‬סכנה ליצירת פוטנציאל לאפילפסיה‪ .‬‬ ‫הפרוצדורה נעשית בהרדמה מלאה אך קצרה‪ .4‬תרופות החוסמות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין‬ ‫סרוטונין – נוירואדרנלין – ‪inhibitor .2‬נוגדי דיכאון טריציקליים‬ ‫‪ Imipramine‬נגזרה מהתרופה נוגדת ההיסטמין ‪ .‬‬ ‫אין לנו מושג (!) מה בדיוק קורה במוח‪ .‬וזה אומר שעשוי להיות להם נוירואדרנלין גבוה למרות שהבעיה היא רק עם‬ ‫סרוטונין‪.‬והיא לפעמים היחידה שעוזרת (זה מאוד נפוץ)‪.‬גם הם‬ ‫אגוניסטים לסרוטונין ונויאדרנלין‪ .‬הפרעות בזיכרון (זה הורס את‬ ‫ההיפוקמפוס)‪.reuptake -‬‬ ‫בעייתיות‪:‬‬ ‫‪ ‬הן לא ספציפיות (מעלים גם סרוטונין וגם נוירואדרנלין) – יש חולים שיש להם בעיה רק‬ ‫באחד מהם‪ .3‬תרופות החוסמות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין‬ ‫התרופה הראשונה שנכנסה לשימוש (‪ )1988‬נרחב – ‪( Fluoxetine‬פרוזק)‪.MAO‬אלא חוסמים את ה‪.‬סרוקסט)‪Sertraline .chlorpromazine‬שווקה לראשונה ב‪.

‬‬ ‫אשר יוצר זרם חשמלי במוח‬ ‫חסך מוחלט‬ ‫בשינה (או‬ ‫‪)REM‬‬ ‫לא ספציפית כמו ‪SSRI‬‬ ‫(פחות תופעות לוואי‬ ‫מטריציקליים)‬ ‫סכנה ליצירת פוטנציאל‬ ‫לאפילפסיה‪ .7‬חסך שינה מוחלט או בררני‬ ‫תפקידם של מחזורי היממה ‪ -‬כיצד שנת ‪ REM‬קשורה לדיכאון‪ .‫‪ .58 -‬‬ .‬‬ ‫אפשר לתת לחולדות ‪ FSL‬פרוזאק לכמה שבועות‪ .NE -‬עם הזמן‬ ‫הסינפסה משתנה – נוצרים יותר‬ ‫קולטנים וכו'‬ ‫איך חוקרים דיכאון במעבדה – חיות ‪?FSL‬‬ ‫איך יודעים שחולדה בדיכאון? – מכניסים אותה לצילינדר מלא במים לכמה דקות‪ .‬ואז הן מתחילות לשחות כמו חיות רגילות‪.‬הפרעות בזיכרון‬ ‫(זה הורס את ההיפוקמפוס)‪.‬‬ ‫הפרעה אפקטיבית עונתית‪ :‬אין צורך להתעכב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אם ישנים זה כנראה מפריש חומר שעשוי לגרום לדיכאון‪.‬ודופמין‬ ‫נוגדי דיכאון מעכב ‪ reuptake‬של ‪ NE‬וסרוטונין‪.‬אשר‬ ‫גורם להתקף חשמלי‪.‬‬ ‫מסתבר שמה שמשפיע זה חסך בשנת ה‪( REM -‬יורד שם הסרוטונין והנוירואדרנלין) – ולכן‬ ‫אפשר פשוט לא לישון ‪.‬היא תילחץ‬ ‫ותשחה כמה שיותר‪ .‬מה תפקידו של חסך שינה בדיכאון‪.‬‬ ‫טריציקליים ובכך מאריך את משך הפוטנציאל‬ ‫הבתר סינפטי‬ ‫(אגוניסט למונואמינים)‬ ‫‪SSRI‬‬ ‫לא ספציפית‬ ‫תופעות לוואי‬ ‫"אפקט הגבינה" – כי אין‬ ‫‪ MAO‬שיפרק את האמינים‬ ‫בגוף (התקף לב‪ .‬לחץ דם גבוה)‬ ‫‪ ‬יש אנשים עם בעיה‬ ‫רק ב‪ NE -‬או רק‬ ‫בסרוטונין (לא‬ ‫ספציפי)‬ ‫‪ ‬מרווח ביטחון נמוך‬ ‫מעכב ‪ reuptake‬רק לסרוטונין‬ ‫(אגוניסט לסרוטונין)‬ ‫‪SNRI‬‬ ‫מעכב ‪ reuptake‬ל‪ NE -‬ולסרוטונין‬ ‫(אגוניסט למונואמינים)‬ ‫לא‬ ‫תרופתי‬ ‫‪ECT‬‬ ‫העברת זרם חשמלי קורטיקלי‪ .)REM‬וזה מונע רמות‬ ‫נמוכות של סרוטונין ו‪ .‬‬ ‫‪TMS‬‬ ‫(השפעה מהירה יותר מתרופות)‬ ‫העברת שדה מגנטי חזק לקורטקס‪.‬הן לא מנסות לחיות‪.‬‬ ‫כאבים בקרקפת‪ .‬‬ ‫יכול גם ליצור התקף אפילפטי‬ ‫אדם לא ישן מס' ימים (או שמונעים‬ ‫ממנו שנת ‪ .‬חולדה בדיכאון (יש חולדות שנולדות בדיכאון – חיות ‪ – )FSL‬חולדות אלו לא‬ ‫זזות במים‪ .REM‬‬ ‫סוג‬ ‫הטיפול‬ ‫תרופתי‬ ‫שם הטיפול‬ ‫חסרונות‬ ‫איך עובד‬ ‫מעכבי ‪ MAO‬מעכבת את פעילות האנזים ‪MAO‬‬ ‫(מפרק עודפי סרוטונין) ‪ -‬לכן מגביר‬ ‫הפרשת סרוטונין‪ NE .‬ולכן בדר"כ‬ ‫לא מתמידים בטיפול‪.‬‬ ‫פועל באופן מיידי – הדיכאון יכול להתפוגג בעקבות חסך השינה‪.

‬‬ ‫חיזוק שלילי גם יכול גם להסביר התחלה של לקיחת סמים (אם האדם במצבי חרדה ‪ /‬דיכאון)‬ ‫על הגירוי המתגמל להופיע מיד לאחר ההתנהגות המחוזקת‪ :‬ככל שסם מגיע יותר מהר למוח כך‬ ‫הוא ממכר יותר‪ .‬מיידיות החיזוק חשובה יותר מגודלו (‪ .‬כדי לעורר עונג או להימנע מאי‪-‬נוחות"‪.‬פרג האופיום (אסיה)‪ .‬‬ ‫הרואין מגיע למוח ב‪ 20 -‬שניות‪ ..‬‬ ‫התמכרות – מצב שבו אדם הופך להיות תלוי בחומר מסוים ולא יכול לתפקד בלעדיו‪ .‬‬ ‫למשל באוכל לוקח הרבה זמן עד שהמוח קולט שאכלנו ואנחנו שבעים‪.‬אקסטזי לוקח ‪ 45‬דקות להגיע למוח ולכן הוא פחות ממכר‬ ‫חולדות לא מתמכרות לאקסטזי וכן מתמכרות להרואין‪.‬‬ ‫למשל צחצוח שיניים באופן סדיר מונע חורים בשיניים‬ ‫זה שונה מעונש – גירוי לא נעים בעקבות תגובה למשל אכילת ממתקים מרובה גורמת לחורים‬ ‫בשיניים‬ ‫מה שמונע מאיתנו להפסיק לקחת את הסמים הוא החיזוק השלילי (לקיחת סמים בהמשך‬ ‫מפסיקה גירוי לא נעים בגוף‪ :‬תסמינים של גמילה‪ .‬ואז כשאין סם מרגישים אפקטים של גמילה‪.‬‬ ‫ההתמכרות נחלקת ל‪ 2 -‬מובנים‪:‬‬ ‫•‬ ‫תלות פיזית‪" -‬מצב הסתגלותי המתבטא בהפרעות גופניות עזות המופיעות כשמתן הסם‬ ‫נפסק"‪ .‬‬ ‫מדוע נהיים תלויים בסם? – חיזוק חיובי‬ ‫מאפיינים כלליים של התמכרות ‪ -‬מה תפקידו של חיזוק חיובי וחיזוק שלילי בהתמכרות‪.‬תגובות נגד וכו')‪.‬יצירת‬ ‫תלות‪ .‬‬ ‫מהן ההגדרות המודרניות לתלות בסמים‪.‬‬ ‫טבק (אמריקה הצפונית)‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק חיובי – גירוי נעים אשר מגביר את שכיחותה של התגובה שקדמה לו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫היו משתמשים בסמים בטקסים ובפולחנים דתיים‪.‬‬ ‫הניסיון להפריד בין תלות פיסית לנפשית היא בעייתית כי בסוף זה הכל במוח‪.59 -‬‬ .‬אבל בפעם ה‪ +20 -‬זה כבר פשוט לא כיף כי‬ ‫המוח מתרגל לזה והכיף פחות מורגש‪ .‬מאוד ממכר‪.‬הגוף לא צריך אותו והוא‬ ‫משנה את הפעילות של המוח‪.‬סבילות ותסמיני גמילה הם מרכיבים של התלות הפיזית‪.‬קנביס (הודו)‪ .‫פרק ‪ :18‬סמים ממכרים‬ ‫מדובר בחומרים טבעיים בעלי תכונות מרפא‪ .‬השימוש היה נפוץ לשימוש תרופתי עד שהתגלו סמי‬ ‫השעשוע‪ :‬אֶ תיל אלכוהול‪ .‬‬ ‫מהי התמכרות?‬ ‫מהי התמכרות ‪ -‬יש לדעת את ההבדל בין התמכרות פיזית והתמכרות פסיכולוגית ומהי הבעיה בחלוקה זו‪.‬‬ ‫חיזוק שלילי ‪ -‬ביצוע של תגובה מסוימת מפסיק או מונע גירוי לא נעים‪.)Logan 1965‬אם לוקח לחומר הרבה זמן‬ ‫עד שהוא משפיע‪ .‬אם הייתי לחוצה ולקחתי סם וזה עשה לי נעים – אני ארצה לחזור לשם פעם‬ ‫הבאה שהייתה לחוצה‪.‬‬ ‫קוקאין בהזרקה – בין ‪ 2-3‬שניות‪ .‬ורוצים להמשיך אותה‪( .‬‬ ‫זה קיים בכל הסמים‪ .‬‬ ‫• תלות נפשית‪" -‬מצב בו הסם יוצר תחושת סיפוק ודחף נפשי המחייב נטילה של הסם‬ ‫בקביעות או ברציפות‪ .‬נשארים בסוף רק עם איתה תלות פיסית)‪..‬מגיע ממקור חיצוני‪ .‬המוח מכויל כך שהוא חושב אך ורק על השגת הסם‪.‬המוח לא קולט שיש קשר בין החומר לתחושת ה"נעים" – החיזוק החיובי לא‬ ‫נרכש מהר‪.‬החומרים האלו במקור נועדו להגן על הצמח מתקיפות (סוג של רעלים)‪.‬‬ ‫לקיחת סמים זה כיף‪ .‬‬ ‫הגוף מתרגל לסם והופך להיות תלוי בו‪ .‬עלי קוקה (אמריקה הדרומית)‪.‬‬ ‫תזכורת‪ :‬סם הוא כל חומר שניתן במינון קטן‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלקיחת סמים (בהתחלה) יש משום חיזוק חיובי – פעולת לקיחת הסם מתחזקת בעקבות‬ ‫הגירוי הנעים שמגיע בעקבותיה‪.

‬‬ ‫אבל הוא יתנקה‬ ‫הבעיה היא שלב ההתדרדרות החוזרת (‪ – )relapse‬גם אם האדם עובר גמילה‪ .‬‬ ‫כשאנשים רואים גירויים כאלו לאחר שנגמלו הם חשים כמיהה‬ ‫התמכרות לסמים קשורה לכשל ויסותי הולך וגובר במערכות החיזוק במוח המביא לשימוש‬ ‫כפייתי בסם ולאובדן שליטה בנוגע לצריכתו‪ .‬והקורטקס הפרונטלי‪ .2‬‬ ‫‪.‬מפעילים את המערכת‬ ‫הזאת – זה המשותף לכולם)‪.‫מנגנונים עצביים בחיזוק חיובי‪:‬‬ ‫מערכת החיזוק מורכבת מה‪ VTA -‬שמייצר ומפריש דופאמין‪ .60 -‬‬ .‬שימוש בסם‬ ‫יחזור וזה יהיה מראש במינונים מאוד גבוהים ("חזרה לסם")‬ ‫סבילות וסימפטומים של גמילה ‪ -‬יש לדעת את ההגדרות של כל אחד ובמה הם מאופיינים‪.‬‬ ‫סמים ממכרים גורמים לעלייה בהפרשת דופמין ב‪nucleus -‬‬ ‫‪( .‬‬ ‫‪ ‬כמיהה‪ -‬צורך עז להשתמש בסם לאחר גמילה‬ ‫‪ ‬התדרדרות חוזרת )‪ -(relapse‬חזרה לשימוש בסם לאחר הגמילה‬ ‫למה זה קורה?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר סם ממכר מפעיל את המערכת הדופמינרגית המזולימבית הוא מקנה בולטות תמריצית‬ ‫(‪ )incentive salience‬לגירויים המצויים בסביבה באותה שעה‪ :‬הגירויים הקשורים לנטילת‬ ‫הסם נעשים מרגשים ומעוררי מוטיבציה – מדרבנים לפעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תסמיני גמילה‪ -‬תופעות גופניות המופיעות עם הפסקת לקיחת הסם‪ .accumbens‬כ‪-‬ל הסמים‪ .3‬‬ ‫‪..‬‬ ‫תהליך ההתמכרות ‪ /‬עוד כמה מושגים‬ ‫התהליך מורכב מכמה שלבים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫החשיפה לסם (יש אנשים שלא ימשיכו מפה לשלב הבא כי לא היה להם כיף)‬ ‫בעקבות סבילות‪ .‬כשמערכת זו עובדת היא מחזקת‬ ‫את ההתנהגות האחרונה שנעשתה‪..1‬‬ ‫‪.‬לקיחת הסם לאחר תסמיני גמילה היא חיזוק שלילי‬ ‫סבילות‪ -‬ירידה ברגישות לסם‪ .‬שינויים אלו נקראים שינויים אלוסטטיים‬ ‫והכוונה היא שיש שינוי ארוך טווח בנקודת הבסיס (הערך הרצוי) שהגוף מנסה לחזור אליה‬ ‫‪.‬‬ ‫הפרשה של דופמין בגרעין האקומבנס היא תנאי הכרחי (אך לא‬ ‫מספיק) לפיתוח התמכרות‬ ‫המקום בו סמים מתחילים להיות הרסניים הוא עבודת הסמים על‬ ‫אזורים אחרים במוח‪.‬מהם ההסברים הפיזיולוגיים‪.‬יש עליה במינון ומגיעים ל"פלאטו" – מתחילים לקחת את הסם פתאום‬ ‫באופן קבוע (מעלים את מינון הסיגריות עד ‪ 5‬סיגריות ביום ושם נשארים ‪ /‬נשארים עם ‪3‬‬ ‫כוסות קפה ביום)‬ ‫אם בשלב זה מנקים את האדם מהסם – זה יהיה מאוד קשה‪ .‬שמחייבת העלאת מינון על מנת להגיע לאותה השפעה‬ ‫כמיהה והידרדרות חוזרת ‪ -‬מהם הגירויים שיגרמו לכמיהה ולהידרדרות‪ .‬הפוכות להשפעת הסם‬ ‫עצמו‪ .‬גרעין‬ ‫האקומבנס‪ .‬תהיה כמיהה לסם‪.‬גם קפה ואלכוהול‪ .

‬‬ ‫משתילים קטטר (צינורית) לתוך הוריד‪ .‬‬ ‫‪..‬‬ ‫מודל ב'‪ :‬גרייה עצמית‬ ‫משתילים לחיה אלקטרודה לתוך מערכת החיזוק‪ .‬חיות‬ ‫יכולות להאביס את עצמן כ‪ 30 -‬מנות של קוקאין בשעה‪.‬היא לא תאכל ולא תשתה – היא שוב רק חוזרת לדוושה‪.61 -‬‬ .‬מה שמגניב במודל הזה הוא שהחיה מחליטה בעצמה אם לקחת שוב את הגירוי הנעים (לא‬ ‫כמו קודם שנתנו לחיה סמים בלי לתת לה לבחור‪)..‬אם מעירים‬ ‫אותה‪ .‬האלקטרודה תעביר זרמים חשמליים במוח אם‬ ‫יפעילו‪ .‬‬ ‫מודל ג'‪( Self Administration :‬הזרקה עצמית של הסם)‬ ‫חיות לוחצות על דוושה ומקבלות הזרקה של סם ישר לתוך הוריד‪.‬‬ ‫החיה מקשרת בין הלחיצה לגירוי במוח ועושה זאת עוד ועוד כך שהיא פשוט מזניחה פעילויות‬ ‫אחרות כמו אוכל ושתייה‪ ..‬וכשיש לחיצה על הדוושה מוזרק קוקאין לווריד‪ ...‬בד"כ אחרי ‪ 15‬מנות בשעה נועלים את‬ ‫הדוושות כך שהן לא יעשו כלום (זה גורם למוות)‪.‫במעבדה משתמשים במודלים להתמכרות לסמים‬ ‫מודל א'‪( :‬העדפת צד מותנית ‪)CPP‬‬ ‫כלוב מחולק ל‪ 2 -‬מחציות (שמאל וימין)‪..‬‬ ‫לוקחים חולדה מזריקים לה סליין ושמים אותה בצד שמאל‪ .‬‬ ‫אחרי כמה ימים לוקחים את החולדה בלי לתת לה כלום ונותנים לה‬ ‫לבחור לאיזה צד בכלוב היא תיכנס – היא תבחר בצד ימין‪.‬ככה כמה‬ ‫ימים‪.‬כאשר החיה לוחצת על הדוושה שבכלוב היא מזרימה לעצמה זרמים חשמליים לתוך‬ ‫המוח‪ .‬כך‬ ‫גם בימים שאחרי‪.‬היא מפסיקה רק כשהיא מאבדת את ההכרה לחלוטין‪ ...‬‬ ‫ביום השלישי שמים לה קוקאין ומכניסים אותה לצד ימין של הכלוב‪ .

1‬קוקאין‬ ‫גרם ‪ 1‬של קוקאין עולה בסביבות ‪ 100-120‬דולר‪ .‬הוא הפך ל"משקה אנרגיה" שאנשים אהבו)‪ .‬‬ ‫אופן צריכה‪ :‬הסנפה (הכי נפוץ‪ .‬קשובים ותזזיתיים‪ .‬והסינונים של העיניים)‪.‬זה אומר שבני נוער שצורכים קוקאין פשוט מונעים‬ ‫מהמוח שלהם להתפתח ולרכוש ערכי מוסר למשל‪.‬וסימפטומים חיוביים של סכיזופרניה)‪.‬אמפטאמין‪ .‬לישראל מדי שנה מוברחים ‪ 4-5‬טון של קוקאין (טון=‪ 1000‬ק"ג)‪ .).‬הכמויות העצומות גורמות לסוחרי‬ ‫הסמים למכור אותו במחירים מגוחכים‪ .‬קוקאין ‪.‬אבל זה לא עזר (חלק מהמטופלים התאבדו)‪.‬‬ ‫למה זה בעייתי?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש לטווח ארוך הורס נוירונים במוח‪ :‬כשיש יותר מדי דופאמין במוח (מאות אחוזים‬ ‫יותר ממה שיש בנורמה) הוא מפעיל את התא הפוסט סינפטי שוב ושוב ושוב (כי הוא תקוע‬ ‫בסינפסה)‪ .‬‬ ‫מיוצר מצמח הקוקה שגדל בדרום אמריקה‪ .‬ברביטורטים וקנביס‪.‬עד כדי כך שהתא הפוסט סינפטי עשוי למות‪ .‬הנאה‪ .‬‬ ‫קוקאין גם גורם להרדמה מקומית (האף‪ .‬יותר קשב וריכוז‪ .‬השילוב בין ה‪ 2 -‬יכול להוביל להתנהגות בלתי מתאימה‪.‬כלומר‪ .‬דופאמין‬ ‫אחראי על ריכוז‪ .‬‬ ‫(למשל‪ .‬על אילו רצפטורים הם משפיעים‪.‬‬ ‫חשוב לדעת‪ :‬יש שונות בין המוחות שלנו‪ .‫סמים נפוצים‬ ‫סמים נפוצים‪ :‬בכל אחד מהסמים הבאים יש לדעת ממה הם מופקים‪ .‬הנעה‪ .‬נחשב לסם של המעמד הבינוני‪-‬גבוה‪.‬‬ ‫פרויד השתמש בקוקאין כטיפול אנטי דפרסנטי‪ .‬במקביל – לעתים הם חושבים מחשבות שלא קיימות‬ ‫במציאות‪ .‬דרך הריריות באף)‪ .‬‬ ‫כיצד הם משפעים על מערכת החיזוק המזולימבית‪ .‬אנחנו לא יודעים לנבא מי יתמכר לאיזה סם ומי לא‪ .‬דריכות‪ .‬קוקאין מונע את ה‪ reuptake -‬של דופאמין ע"י חסימת‬ ‫הטרנספורטים של התא הפרה‪-‬סינפטי‪ .‬ורק לאחר ההתמכרות מתחילים להעלות את המחיר‪.‬יש פה תמותה של נוירונים‬ ‫במוח (והם לא מתחדשים לעולם)‪ .‬וניתן לצריכה באמצעות משקה של חברת "קוקה‬ ‫קולה" (הם שמו קוקאין במשקה‪ .‬ניקוטין‪ .‬זה גורם לאנשים להיות‬ ‫מאוד דרוכים‪ .‬אסי דיין מודה על היותו מכור לקוקאין וצורך ‪ 6‬גרם קוקאין ביום)‬ ‫בדוח האחרון של האגודה למלחמה בסמים מעידה שבשנה האחרונה יותר ויותר בני נוער (‪)12-18‬‬ ‫צורכים קוקאין‪ .‬האם הם גורמים לסבילות וסימפטומים של גמילה‬ ‫וע"י איזה מנגנון‪ :‬אופיאטים‪ .‬‬ ‫עד תחילת ה‪ 120 -‬קוקאין היה חוקי לגמרי‪ .‬‬ ‫מתחיל מלקיחה של פעם בחודשיים – פעם בחודש – פעם בשבועיים ומשם ההתדרדרות עוברת‬ ‫לפעם ביום‪( .‬הקורטקס הפרה פרונטלי פשוט נפגע (מוסר‪ .‬אלכוהול‪ .‬אחוז החומר הפעיל בעלים הוא נמוך מאוד ולכן מי‬ ‫שלועס אותם לא מתמכר‪( .‬וכך נהיה אלים)‬ ‫קיימים גם מקרים של תוקפנות כלפי עצמי (מישהו הוציא לעצמו עין כי היה בטוח שיש חייזרים‬ ‫ששמו לו שם צ'יפ)‪.‬‬ ‫חלק מהאנשים שמשתמשים בקוקאין מתחילים להיות אלימים‪ .‬היום המקום‬ ‫קוקאין יש בקולה קפאין‪.‬ולכן בעל סימפטומים דומים לסימפטומים החיוביים של‬ ‫סכיזופרניה‪( .‬‬ ‫פעילות‪ :‬קוקאין הוא אגוניסט חזק לדופאמין – מעלה את כמות הדופאמין במוח‪ .‬עישון (קוקאין שמעשנים מכונה קראק)‪..‬קשב‪ .‬אינדיאנים לועסים כדי לשכך כאבים ‪ /‬חלק מטקסים)‪.‬‬ ‫קריסטל = קוקאין בצורה גבישית (מפוררים אותו אח"כ עבור הסנפה)‪.‬הזרקה‪ .‬שומעים דברים וכו'‪ .‬ערכים מצפון‬ ‫וכו')‪ .62 -‬‬ .‬‬ ‫אין תרופה שאפשר לקחת היום נגד קוקאין‬ ‫‪.‬מבפנים הוא שונה‪.‬למרות‬ ‫שהמוח של כולנו פיסית נראה אותו דבר‪ .‬אצל בני נוער זה עוד יותר דרסטי כי האונה הפרונטלית עדין‬ ‫בהתפתחות (מצפון ומוסר עוד נלמדים)‪ .‬גם מערכות אחרות‪ .‬זה‬ ‫משפיע אחרת על כל אחד! (כמו שיש כאלה שטובים במתמטיקה וכאלה שטובים בכדורסל‪ .‬מושיטים למישהו עם קוקאין יד לשלום אבל הוא מדמיין שם סכין‪ .‬‬ ‫‪ .‬המשטרה‬ ‫תופסת בשנה אחת בערך ‪ 100‬ק"ג מתוך ה‪ 5000 -‬שמבריחים‪ .

2‬אמפטאמין‬ ‫‪ .DHEA -‬הן נגמלו‪ .‬ואז נתנו להם קוקאין שוב – הן פשוט לא לחצו על הדוושה‬ ‫(בניגוד לקובצת הביקורת)‪ .4‬האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון?‬ ‫אין תופעות גופניות‪ .‬טשטוש‪ .m‬דלתא) ‪ .‬‬ ‫ייתכן שמתקיימת ירידה בכמות קולטני ‪ D2‬בסטריאטום – לא ברור אם צריכה מוגברת של‬ ‫סמים גרמה לזה‪ .‬רגיעה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הוסיפו עוד קבוצה – גם לה נותנים מים וסוכר‪ .‬‬ ‫‪ .‫מחקר על אופציה לטיפול נגד התמכרות לקוקאין ‪ /‬הרואין (‪:)DHEA‬‬ ‫‪ DHEA‬הוא הורמון שיש אצל כל בני האדם‪ .2‬על אילו רצפטורים משפיע? חוסם את הנשא הדופמינרגי‪ .‬‬ ‫מהיום הרביעי נותנים סליין – וזה לא פוגע בלחיצה על הדוושה‪.2‬על אילו רצפטורים משפיע? (מיו) ‪( .k‬‬ ‫אופיאטים גורמים ל‪:‬‬ ‫‪ .DHEA‬האמריקאים עושים את זה‪.c‬היפותרמיה‪ .‬ככל הנראה ע"י היפוך כיוון פעילות הנשא‪.‬‬ ‫‪ .b‬חיזוק חיובי (מתווך ע"י קולטני ‪ m‬ו‪ d -‬ב‪ VTA -‬וגרעין האקומבנס)‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוסיפו קבוצת חולדות שנתנו להם תקופה ארוכה מים וסוכר בעקבות לחיצה על הדוושה‪.‬הוא מיוצר בבלוטת האדרנל (ליד הכליות) ומגיע‬ ‫למוח‪ .d‬קולטני קפא קשורים כנראה לתחושות השליליות בזמן גמילה‪.1‬ממה הסם מופק‪ :‬אופיום מופק משרף פרג האופיום‪ .‬בגיל ‪ 65‬ומעלה יש ירידה דרסטית בכמויות ההורמון – יש‬ ‫הרבה יותר קמטים בעור וגם פחות שמחה – אפשר לכנות את ההורמון "הורמון נעורים"‪.63 -‬‬ .1‬ממה הסם מופק‪ :‬עלי קוקה?‬ ‫‪ .‬‬ ‫בשביל להישאר צעירים לנצח צריך פשוט לצרוך יותר ‪ .a‬שיכוך כאב (מתווך ע"י קולטני ‪ m‬ו‪ d -‬בחומר האפור המרכזי)‬ ‫‪ .‬אופיום מכיל מורפין (ממנו מיוצר‬ ‫הרואין) וקודאין‪.‬או שזה גורם לצריכת סמים (הקשר מתאמי בלבד)‬ ‫‪ .)150-300%-‬‬ ‫אבל – אופיאטים עשויים לחזק התנהגות גם ללא השפעה דופמינרגית (אם הורסים את גרעין‬ ‫האקומבנס‪ .‬‬ ‫‪ .3‬אופיאטים‬ ‫‪ .3‬כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית?‬ ‫הזרקה תוך ורידית של קוקאין או אמפטמין מעלה את רמות הדופמין בגרעין האקומבנס‪.‬אין קמטים בפנים‪ .‬‬ ‫‪ .‬אך לרוב הגמילה מלווה בהרגשה בלתי נעימה‪.‬גם עוזר בגמילה וגם מונע חזרה לסם‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫המוח מייצר בעצמו את האופיאטים שלו‪ :‬אופיואידים פנימיים‪.‬‬ ‫זה אומר ש‪ DHEA -‬לא גורם לבעיות מוטוריות ולא גורם לבעיות במנגנון ההנעה‬ ‫המשך המחקר נעשה על בני אדם – וזה הוכיח את עצמו‪ 2/3 .d‬ו‪(-‬קפא) ‪.‬‬ ‫חיות ניסוי‪ :‬טיפלו בהם ב‪ .‬כמו כן כאשר הורסים את הסיומות הדופמינרגיות בגרעין האקומבנס יש‬ ‫ירידה בהשפעות המחזקות של קוקאין ואמפטמין‬ ‫‪ .‬אופוריה‪ .‬‬ ‫כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית?‬ ‫אופיאטים גורמים להפרשת דופאמין במסילה המזולימבית (כשחולדה לוחצת על דוושה ומקבלת‬ ‫הרואין רמות הדופמין בגרעין האקומבנס שלה מזנקות ב‪.‬וגם מגרה הפרשת דופמין‬ ‫מהכפתורים הסופיים‪ .‬אבל מקום סליין נותנים ‪ – DHAE‬הם לא מפסיקים ללחוץ‪.‬זה לא מונע את ההשפעה המחזקת של אופיאטים) יכול להיות שמספיקה פעולתם של האופי‬ ‫אטיים בשביל לגרום לחיזוק‪.‬מהנרקומנים לא חזרו להשתמש בסם‪.‬‬ ‫כשמזריקים סמים החוסמים קולטני דופמין לתוך גרעין האקומבנס מאבד הקוקאין הרבה‬ ‫מהשפעתו המחזקת‪ .‬כלומר‪ DHEA .‬ולאחר מכן ה‪DHEA -‬‬ ‫בכמויות קטנות יותר ונוצרים קמטים‪ .‬עד גיל ‪ 30‬רמת ה‪ DHEA -‬גבוהה – מצב רוח טוב‪ .

2‬על אילו רצפטורים משפיע?‬ ‫שתייה כרונית גורמת ל‪( up-regulation -‬ויסות כלפי מעלה) של קולטני ‪.3‬האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון?‬ ‫שימוש ממושך באופיאטים יוצר סבילות ותסמיני גמילה‪.1‬ממה הסם מופק‪ :‬צמח הטבק‪.‬זה נובע מהעובדה שפעילות ניקוטינית בהיפותלמוס מדכאת תיאבון ולכן הסרת‬ ‫ההשפעה הניקוטינית מגבירה תאבון‪.‬‬ ‫האזורים המוחיים המעורבים בתסמינים בעקבות גמילה מושרית אנטגוניסט (גמילה‬ ‫פתאומית על ידי הפסקת הסם ונתינת אנטגוניסט שלו) הם הגרעין התכול והחומר האפור‬ ‫המרכזי‪.‬‬ ‫‪ .‬הסימפטומים הללו מגבירים את הסיכוי להתדרדרות‬ ‫חוזרת אך הם לא יכולים להסביר למה אנשים מתמכרים לניקוטין מלכתחילה‪.‬‬ ‫בדומה לאלכוהול‪ .‬‬ ‫בקולטן ‪ – GABAA‬אגוניסט עקיף‪.‬‬ ‫‪ .NA -‬‬ ‫‪ .3‬כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית?‬ ‫הזרקת ניקוטין גורמת לעליה ברמת דופמין ב‪.‬‬ ‫נדודי שינה וקשיים בריכוז‪.‬אנטגוניסטים של ‪ NMDA‬מרגיעים‪ .4‬ניקוטין‬ ‫‪ .1‬ממה הסם מופק‪:‬‬ ‫‪ .‬הם גם גורמים להפרשה של דופמין בגרעין האקומבנס‬ ‫‪.64 -‬‬ .5‬אלכוהול‬ ‫‪ .‬‬ ‫אלכוהול נקשר לאחד מאתרי הקשירה של הקולטן ‪ GABAA‬ומגביר את היכולת שלו לייצר‬ ‫פוטנציאלים פוסט‪-‬סינפטים מעכבים – לכן אלכוהול נוגד חרדה‪.‬‬ ‫אחד הגורמים המרתיעים אנשים מגמילה היא העובדה שהגמילה גורמת לאכילת יתר ועלייה‬ ‫במשקל‪ .‫‪ .‬‬ ‫כמו תסמיני הגמילה מסמים אחרים‪ .‬חוסר מנוחה‪.NMDA‬‬ ‫בקולטן ‪ – NMDA‬אנטגוניסט עקיף‪.‬מרדימים‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬מפחיתים חרדה ומשבשים‬ ‫תהליכים קוגנטיביים‪ .4‬האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון?‬ ‫הפסקת עישון לאחר תקופה ארוכה גורמת לסימפטומי גמילה שכוללים חרדה‪ .2‬על אילו רצפטורים משפיע?‬ ‫ניקוטין מגרה קולטנים ניקוטיניים של אצטילכולין ב‪ VTA -‬ובנוסף גגורם להפרשה של‬ ‫דופאמין בגרעין האקומבנס‪.

‬האונה הזו אחראית על‬ ‫פעילות מוטורית ולכן אנשים שמעשנים מתקשים בביצוע פעולות מוטוריות ונהיגה בהשפעת‬ ‫מריחואנה נעשית מסוכנת‪ .‬הסם גורם לאטיות בתגובה‪.‬בהיפוקמפוס יש הרבה‬ ‫קולטנים כאלה ולכן הוא אחד מהאזורים שעליהם יש הכי הרבה השפעה‪ .‬תחת השפעת הסם‬ ‫ההיפוקמפוס פועל פחות טוב‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬קושי להרדם‪ .6‬ברביטורטים‬ ‫סמי הרגעה חזקים שנקשרים לקולטני גאבא ומהווים שם אגוניסטים (ונראה שגם אלכוהול נקשר‬ ‫שם לאותו מקום על הקולטן ומכאן ההשפעות המרגיעות שלו)‪.‬תהליך הצמיחה של התאים בהיפוקמפוס פוחת‪.7‬קנביס – מריחואנה ‪ /‬חשיש (גראס)‬ ‫‪ .‬‬ ‫אזור נוסף עם קולטנים רבים של ‪ CB1‬הוא אונת המצח הפרונטלית‪ .65 -‬‬ .‬קצת יותר חזק ממריחואנה מבחינת השפעה‪.‬‬ ‫‪ .NA -‬‬ ‫הזרקת אנטגוניסט דופמינרגי ל‪ NA -‬או ל‪ VTA -‬מפחיתה צריכת אלכוהול‪.‬תה ועוד‪ .‬‬ ‫החומר פעיל הוא ‪( THC‬יש גם בשוקולד מריר)‬ ‫מבסוטון‪ THC :‬סינטטי שמשווק כסם אך הוא יותר חזק מהחשיש ומהמריחואנה‪ .4‬האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון?‬ ‫‪ ‬הפסקת השתייה גורמת להפעלת יתר של מסילות מפרישות גלוטמט‪ .‬‬ ‫‪ .‬זהו חומר‬ ‫רעיל שמשבש והורס את התאים בהיפוקמפוס ובאופן פרדוקסלי החומר הזה חוקי‪.‬‬ ‫בארה"ב מתים מדי שנה ‪ 400‬אלף אנשים מעישון‪ 100.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית?‬ ‫אתר הפעולה שלו הוא כנראה בגרעין האקומבנס עצמו (נקשר לקולטני חוץ קדם סינפטיים‬ ‫שנמצאים על הכפתורים הסופיים של הנוירונים הדופאמינרגיים)‪.‫‪ .‬אין צורך להתעכב על סעיף זה‪.‬‬ ‫טיפול משקם במתמכרים לסמים‪ .‬ההשפעה היא למשך‬ ‫‪ 5-6‬שעות‪ .‬יותר גלוטמט ב‪-‬‬ ‫‪  VTA‬אינטר נוירונים ב‪ VTA -‬מעכבים הפרשת דופאמין מה‪ VTA -‬ל‪  NA -‬פחות‬ ‫דופאמין בגרעין האקומבנס‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו עבור סמים ממריצים‪ .‬בעוגיות‪ .‬בחילות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תורשתיות והתמכרות לסמים‪ .‬הבעיה היא שה‪ THC-‬נמצא במוח למשך כחודש והוא מפריע לפעילות של‬ ‫ההיפוקמפוס‪ .‬באנג‪ .‬אלף מאלכוהול ו ‪ 0‬ממריחואנה‪.‬רמות נמוכות של קולטני ‪ D2‬בסטריאטום מתקשרות לצריכה‬ ‫מוגברת של אלכוהול‪.‬‬ ‫הזרקת ‪ THC‬לאזור הטגמנטום הגחוני אינה משפיעה על הפרשת דופמין בגרעין האקומבנס‪ .‬‬ ‫‪.4‬האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון?‬ ‫סבילות‪ -‬לא‬ ‫סימפטומי גמילה‪ :‬תנועתיות מוגברת‪ .‬אך‬ ‫הזרקה ישירה לגרעין האקומבנס גורמת להפרשה של דופמין בו (משפיע על סוף המסילה ולא על‬ ‫תחילתה‪ -‬הפוך מניקוטין)‬ ‫‪ .3‬כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית?‬ ‫אלכוהול גורם להגברת הפרשת דופמין ב‪.‬אין צורך להתעכב על סעיף זה‪.‬‬ ‫ניתן לצרוך את החומר הזה בעישון‪ .‬‬ ‫חשיש ‪ -‬מהשמן של הזרעים בצמח הנקבי‪ .‬ולכן יכולת הזיכרון והלמידה פחות טובים‪ .2‬על אילו רצפטורים משפיע?‬ ‫ה ‪ THC‬נקשר במוח לקולטנים ‪ CB1‬ו‪( CB2 -‬קנבינואידים‪ .‬‬ ‫קולטן ‪ CB1‬נמצא רק במוח (לעומת ‪ CB2‬שנמצא גם בפריפריה)‪ .‬אלה סמים קלים יחסית‪.1‬ממה הסם מופק‪ :‬מריחואנה ‪ -‬עלים של צמח הקנביס‪.‬מלשון קנביס)‪.

‬‬ ‫מעכבים אינטרנויורנים שמעכבים בד"כ‬ ‫באמצעות גאבא את הנוירונים המפרישים‬ ‫‪ CRH‬משתתף בהשפעות‬ ‫דופאמין (בסופו של דבר – מופרש יותר‬ ‫השליליות של גמילה‬ ‫דפאמין)‪ .‬שמייצר פרג‬ ‫מורפין) האופיום‬ ‫על אילו רצפטורים‬ ‫משפיע?‬ ‫מיו ודלתא (אחראים‬ ‫לחיזוק ולשיכוך‬ ‫כאב) וקפא (אחראי‬ ‫על התחושות‬ ‫השליליות של הסם)‬ ‫קוקאין‬ ‫צמח הקוקה‬ ‫בדרום‬ ‫אמריקה‬ ‫מונע קליטה חוזרת‬ ‫של דופמין שהופרש‬ ‫מהכפתורים‬ ‫הסופיים (חסימת‬ ‫טרנספורטר)‬ ‫אמפטמין‬ ‫אפרדין טבעי‬ ‫שמבנהו‬ ‫דומה למבנה‬ ‫הדופמין‬ ‫עלי טבק‬ ‫גירוי ישיר של‬ ‫הפרשת דופמין‬ ‫מהכפתורים‬ ‫הסופיים‬ ‫קולטנים ניקוטיניים‬ ‫של אצטילכולין‬ ‫אלכוהול‬ ‫כוהל (אתנול)‬ ‫אגוניסט עקיף‬ ‫ניקוטין‬ ‫בקולטני ‪GABAa‬‬ ‫ואנטגוניסט עקיף‬ ‫בקולטני ‪NMDA‬‬ ‫קנביס‬ ‫צמח‬ ‫הקנאביס‬ ‫(עלים‪-‬‬ ‫מריחואנה‪.‬‬ ‫לחזק התנהגות באופן שאינו תלוי בהשפעתם‬ ‫על המערכת הדופמינרגית המזולימבית‪ -‬די‬ ‫בהפעלת קולטנים אופיאטים בגרעין‬ ‫האקומבנס כדי לחזק התנהגות‪.CB1‬‬ ‫‪)CB2‬‬ ‫האם גורם לסבילות‬ ‫כיצד משפיע על המערכת המזולימבית?‬ ‫ולסימפטומים של גמילה?‬ ‫הזרקת אופיאטים לכל אחד משני הקצוות של סבילות‪ -‬כן‬ ‫סימפטומים של גמילה‪ -‬כן‬ ‫המערכת הדופמינרגית המזולימבית‬ ‫(הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס) יכולה קולטני אופיאטים באתר‬ ‫התכול ובחומר האפור‬ ‫לשמש כחיזוק חיובי‪.‬‬ ‫המרכזי מעורבים‬ ‫אופיאטים המוזרקים לטגמנטום הגחוני‬ ‫בסימפטומים של גמילה‪.‬‬ ‫זרעים‪-‬חשיש)‬ ‫‪ THC‬הוא‬ ‫המרכיב‬ ‫הפעיל‬ ‫רצפטורים‬ ‫קנבינואידים (‪.‬‬ ‫בנוסף‪ .‬נדודי‬ ‫שינה וקשיים בריכוז‬ ‫סבילות‪ -‬לא‬ ‫סימפטומים של גמילה‪ -‬כן‬ ‫עוויתות קשות‪CRH .66 -‬‬ ‫סבילות‪ -‬לא‬ ‫סימפטומים של גמילה‪ -‬כן‬ ‫חרדה‪ .‬ההשפעה המחזקת של ניקוטין‬ ‫מתרחשת ע"י הפעלת קולטנים ניקוטיניים‬ ‫באזור הטגמנטום הגחוני‪.‬קושי‬ ‫להרדם‪ .‬‬ ‫(משפיע על תחילת המסילה ולא על סופה‪-‬‬ ‫הפוך מקנביס)‬ ‫מגביר את פעילות הנוירונים הדופמינרגיים‬ ‫של המערכת המזולימבית וכך גורם להפרשת‬ ‫דופמין בגרעין האקומבנס‪.‫סוג הסם‬ ‫ממה מופק?‬ ‫אופיאטים השרף הצמיג‬ ‫(הרואין‪ .‬למרות זאת‪ .‬אך הזרקה ישירה לגרעין‬ ‫האקומבנס גורמת להפרשה של דופמין בו‪.‬‬ ‫משתתף בהשפעות‬ ‫השליליות של גמילה‬ ‫מאלכוהול‬ ‫סבילות‪ -‬לא‬ ‫סימפטומי גמילה‪ -‬כן‬ ‫תנועתיות מוגברת‪ .‬אופיאטים עשויים‬ ‫מאופיאטים‪.‬‬ ‫(משפיע על סוף המסילה ולא על תחילתה‪-‬‬ ‫הפוך מניקוטין)‬ ‫‪.‬‬ ‫הזרקת ‪ THC‬לאזור הטגמנטום הגחוני אינה‬ ‫משפיעה על הפרשת דופמין בגרעין‬ ‫האקומבנס‪ .‬חוסר מנוחה‪ .‬בחילות‬ ‫‪ CRH‬משתתף בהשפעות‬ ‫השליליות של גמילה‬ ‫ממריחואנה‬ .‬‬ ‫סבילות‪ -‬כן‬ ‫הזרקת תוך‪-‬ורידית מגדילה את ריכוז‬ ‫סימפטומים של גמילה‪-‬‬ ‫הדופמין בגרעין האקומבנס‬ ‫‪ CRH‬משתתף בהשפעות‬ ‫השליליות של גמילה‬ ‫מקוקאין‬ ‫סבילות‪ -‬כן‬ ‫הזרקת תוך‪-‬ורידית מגדילה את ריכוז‬ ‫סימפטומים של גמילה‪ -‬יש‬ ‫הדופמין בגרעין האקומבנס‬ ‫הרגשה לא נעימה‬ ‫מגביר את פעילות הנוירונים הדופמינרגיים‬ ‫של המערכת המזולימבית וכך גורם להפרשת‬ ‫דופמין בגרעין האקומבנס‪.

‬ברגע שהוא זז אחורנית בתא הוא מפריש‬ ‫רעלים שגורמים להרס של הנוירון‪ .‬בניגוד לקוקאין הסם הזה מיוצר במעבדה מחומר סינטטי‬ ‫והוא פועל על הסרוטונין‪.‬מצד שני יש הברחות רבות מדי‬ ‫שנה של החומר הזה שמגיע לארץ‪ :‬סוחרי הסמים שנשארו עם עודף מהסם הזה פשוט מחליפים לו‬ ‫את השם ומוכרים אותו בשם אחר‪.67 -‬‬ .‬הוא כמעט ולא ממכר ובנוסף הוא גם דיאטתי‪ .‬לאחר שבועיים כמעט ולא נשארו תאים‪ .‬לוקח לו כ ‪ 45‬דקות עד שהוא משפיע ולכן הוא פחות ממכר‪ .1‬תהליך איטי‪ -‬האקסטזי מגיע למוח לאחר כ ‪ 45‬דקות‪ .‬נקלט שם ואז עובר‬ ‫בהובלה אקסופלאזמית אחורית על ידי הדינאין‪ .‬בפעם הבאה שניקח אקסטזי‬ ‫נרגיש פחות כיף בגלל הירידה ברמת הסרוטונין שנגרמה מהרס התאים‪ .‬האקסטזי חוסם את ההיפותלמוס‬ ‫ומרכז הצמא שאמור להודיע למוח שאני צמא לא פועל‪ .‬זה מעיד עד כמה החומר הזה רעיל‪.‬לפני שנה יצא שוב מדרג כזה ואקסטזי‬ ‫ירד למקום ‪ .‬‬ ‫אחד בבוקר ואחד בערב‪ .‬‬ ‫המחסור בסרוטונין מוביל לדיכאון וזה גורם למחשבות אובדניות‪ .‬הבעיה היא שההיפותלמוס אחראי גם על הפסקה של‬ ‫השתייה ולכן גם עודף שתייה יכול לגרום למוות‪.‫אקסטזי‬ ‫זהו סם שגורם לעלייה במצב הרוח‪ .‬הדיכאון גורם לחוסר תיאבון וזה‬ ‫מה שמוביל לירידה במשקל‪.‬‬ ‫‪ .15‬הסיבה היא שאנשים הבינו שהוא מאד מסוכן‪ .‬הסם הזה‬ ‫פותח בשנת ‪ 1914‬כתרופה דיאטטית‪ .2‬תהליך מהיר ‪ -‬לפעמים גם כדור ראשון של אקסטזי יכול לגרום למוות של אדם‪ .‬האקסטזי‬ ‫עובד במוח גם על ההיפותלמוס שאחראי גם על שתייה‪ .‬בתגובה אנחנו נגדיל‬ ‫את המינון וכך הרס התאים יגבר‪.‬‬ ‫‪ .‬זהו רעל עצבים שהורס את הנוירונים שמפרישים‬ ‫סרוטונין‪.‬שם אנו גם מוציאים אנרגיה נוכל לבסוף למות מהתייבשות‪ .‬‬ ‫צילמו את התאים שמפרישים סרוטונין במוח של קוף‪ .‬לאקסטזי יש‬ ‫שני תהליכים‪ :‬איטי ומהיר‪.‬‬ ‫‪.‬לאחר שהמסיבה נגמרת‬ ‫האקסטזי נשאר במוח בלילות הבאים והוא נשאר בכפתורי הטרמינל‪ .‬לכן במיוחד אם ניקח אותו‬ ‫במסיבה‪.‬נכנס לתא הפרה סינפטי וגורם לו‬ ‫להפריש כמות אדירה של סרוטונין‪ .‬‬ ‫בשנות ה‪ 90 -‬האקסטזי היה אחד מהסמים הכי נחשקים‪ .‬זהו גם סם ממריץ שנלקח בד"כ במסיבה‪ .‬הוא יוצר אקסוציטוזה של השלפוחיות והעלייה‬ ‫בסרוטונין גורמת להיי‪ .‬כשנקום בבוקר נרגיש ‪ DOWN‬בגלל הירידה בסרוטונין‪ .‬ישנם אנשים ששותים‬ ‫הרבה במסיבות כדי שהכדור לא ישפיע‪ .‬נתנו לקוף במשך שבועיים שני כדורי אקסטזי‪.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful