‫דתיּות וזהּות ספרדית‬

‫במדינת ישראל‬
‫‪23-230-01‬‬

‫החוג ליהדות זמננו‬

‫הרב ד"ר דורון דנינו‬

‫הרצאה מס' ‪7‬‬

‫החינוך היהודי המודרני בארצות האסלאם‬

‫• חדירת המודרניזציה לארצות האסלאם‬
‫• רשת החינוך של כי"ח‬
‫• יחס החכמים לחינוך המודרני‬

‫חדירת המודרניזציה לארצות האסלאם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫צורת השליטה הקולוניאלית‪:‬‬
‫קולוניה – שטח שנכבש על ידי מדינה אחרת ונשלט על ידה‪.‬‬
‫סיפוח – האזור הכבוש הופך להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה‬
‫הכובשת‪ .‬התושבים הופכים להיות אזרחי המדינה‪.‬‬
‫חסות – שליטה של מעצמה‪ ,‬על מדינה מסוימת וניהולה באופן‬
‫בלתי ישיר‪ .‬המעצמה שולטת על הנכסים הכלכליים‪ ,‬הביטחון‪,‬‬
‫מדיניות החוץ‪ ,‬והיעדים האסטרטגיים במדינת החסות‪.‬‬
‫מנדט – פיקדון שניתן לאחת המעצמות על ידי חבר הלאומים‬
‫במטרה להכשיר את אותה מדינה להיות עצמאית‪ .‬המנדט הוא‬
‫פשרה בין רצון המעצמות להמשיך ולשלוט‪ ,‬ורצון חבר הלאומים‬
‫להעניק עצמאות למדינות‪.‬‬

‫המדינות בחסות המעצמה הקולוניאלית – צרפת‬
‫שם המדינה‬
‫אלג'יריה‬

‫שנת כיבוש‬
‫‪1830‬‬

‫דפוס השליטה‬
‫סיפוח (‪)1848‬‬

‫תוניסיה‬
‫מרוקו‬

‫‪1881‬‬
‫‪1912‬‬

‫חסות‬
‫חסות‬

‫סוריה‬

‫‪1920‬‬

‫מנדט‬

‫לבנון‬

‫‪1920‬‬

‫מנדט‬

‫המדינות בחסות המעצמה הקולוניאלית – בריטניה‬
‫שם המדינה‬

‫שנת כיבוש‬

‫דפוס השליטה‬

‫מצרים‬

‫‪1882‬‬

‫חסות‬

‫עדן‬

‫‪1838‬‬

‫חסות‬

‫עיראק‬

‫‪1920‬‬

‫מנדט‬

‫עבר הירדן‬

‫‪1920‬‬

‫מנדט‬

‫ארץ ישראל‬

‫‪1920‬‬

‫מנדט‬

‫המדינות בחסות המעצמה הקולוניאלית – איטליה‬

‫שם המדינה‬

‫שנת כיבוש‬

‫דפוס השליטה‬

‫לוב‬

‫‪1911‬‬

‫חסות‬

‫רשת החינוך של כי"ח‬
‫חברת "כל ישראל חברים" (‪) Alliance Israélite Universelle‬‬

‫• חברת כי"ח נוסדה בפריס ב ‪ 17.5.1860‬על ידי צעירים‬
‫יהודים שנמנו על הבורגנות הליבראלית‪.‬‬
‫• לחברה היו שלוש מטרות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאבק על זכויות היהודים בכל מקום‪.‬‬
‫‪ .2‬הקניית חינוך מודרני לכלל היהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬הפיכת היהודים ליצרנים ולמועילים בחברה‪.‬‬

‫תכנים ויעדים‬
‫• בבתי הספר של כי"ח נלמדו‪:‬‬
‫ שפות‪ :‬צרפתית‪ .‬וכן אנגלית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬ערבית וטורקית‪.‬‬‫ מקצועות חול‪ :‬כגון מתמטיקה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬גיאוגרפיה ועוד‪.‬‬‫ קיבלו הכשרה מקצועית שהכשירה אותם להשתלב‬‫בחיים המודרניים גם מחוץ לארץ מוצאם‪.‬‬

‫• כי"ח עודדה הגירה של הבוגרים לאירופה ולאמריקה‪ ,‬שם‬
‫ייהנו מחירות ומרמת חיים גבוהה יותר‪,‬‬
‫• כי"ח לא עודדה לחיים יהודיים או לציונות אלא שאפה‬
‫ליצור אדם תרבותי ומודרני‪.‬‬

‫תקנון הלימודים של כי"ח‬
‫•‬

‫מקצועות החובה הם‪:‬‬
‫א) לימודי‪-‬דת‬
‫ב) היסטוריה מקראית והיסטוריה בתר‪-‬מקראית‬
‫ג) עברית (קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬תרגום‪ ,‬דקדוק)‬
‫ד) קריאה בקול רם והסבר טקסט בשפה הצרפתית‬
‫ה) תרגול בעל‪-‬פה או בכתב של השפה הצרפתית (דקדוק ‪,‬הכתבה‪ ,‬חיבור‪ ,‬תרגילי זיכרון)‬
‫ו) חשבון‪ ,‬השיטה המטרית‬
‫ז) גיאוגרפיה מקומית‪ ,‬גיאוגרפיה כללית‪ ,‬גיאוגרפיה פיסית‪.‬‬
‫ח) היסטוריה מקומית והיסטוריה כללית‪.‬‬
‫ט) מושגים במדעי הטבע‬
‫י) תרגול אוצר מלים ומושגים‬
‫יא) כתיבה תמה‬
‫יב) שפה שימושית בארץ הלימוד (תורכית‪ ,‬בולגרית‪ ,‬יוונית‪ ,‬ערבית‪ ,‬ספרדית ‪,‬אנגלית‪ ,‬גרמנית)‬
‫יג) תפירה ומלאכות של נשים ‪ -‬לבנות‬
‫יד) רישום‬

‫•‬

‫מקצועות הרשות הם‪:‬‬
‫א) שירה‬
‫ב) ציור‬
‫ג) התעמלות‪.‬‬

‫•‬

‫את מקצועות הרשות מלמדים בבתי‪-‬ספר‪ ,‬אשר בהם משך זמן הלימודים עולה על שש שעות ביום‪.‬‬
‫אין להכניס לתוכנית הלימודים שום מקצוע נוסף‪ ,‬אלא אם כן אישר זאת הוועד המרכזי מראש‪.‬‬

‫אחזקת המוסדות‬
‫• המימון‪:‬‬
‫ נדרשה השתתפות של ההורים במימון הוצאות הלימודים‪,‬‬‫ ידם של מרבית ההורים לא הייתה משגת‪ ,‬לפיכך ניסו לגייס תמיכה מכספי הקהילה‪.‬‬‫ הקהילה שילמה לרוב רק את משכורתם של מורי הקודש‪.‬‬‫ בתי הספר זכו למימון של הקונסוליה הצרפתית‪.‬‬‫ היו מקומות בהן 'אגודת אחים' הבריטית תמכה כלכלית‪ ,‬ובמקומות אלו לימדו גם באנגלית‪.‬‬‫ במדינות חסות של המנדט הצרפתי מימן משרד החינוך הצרפתי כ ‪ 80%‬מהוצאות הלימוד‪.‬‬‫• ההכשרה‪:‬‬
‫ המורים ברשת כי"ח היו יהודים מצרפת או מרחבי האימפריה העות'מאנית‪.‬‬‫ קיבלו הכשרה בת ‪ 4‬שנים בסמינר למורים בפריס (‪,)Ecole normale Israélite‬‬‫ מאוחר יותר נוספו מורים מקומיים בוגרי כי"ח‪.‬‬‫‪ -‬לבתי הספר שלמדו באנגלית נשלחו מורים מאנגליה וגיברלטר‪.‬‬

‫• עובדי החינוך דאגו בנוסף להוראה גם ללבוש‪ ,‬להיגיינה‪ ,‬לבריאות ולתזונה של התלמידים‪.‬‬
‫הם יישבו סכסוכים בקהילה ושימשו אנשי קשר לקונסולים הזרים כאשר יהודים ביקשו‬
‫להתלונן על עוולות מצד השלטון המקומי‪.‬‬
‫• הייתה קיימת מתיחות תמידית בין המורים למקצועות קודש ובין מורי כי"ח‪ .‬האחרונים נטו‬
‫לזלזל במורי הקודש חסרי ההכשרה הפדגוגית ואילו הללו כינו את מורי כי"ח כופרים‪.‬‬

‫חינוך הבנות‬
‫• במרוקו‪ :‬במקביל להקמת בתי ספר לבנים הוקמו באותן השנים גם בתי ספר לבנות‪.‬‬
‫בארצות המזרח‪ :‬נפתחו בתי ספר לבנות כ ‪ 20‬שנה לאחר שהוקמו בתי ספר לבנים‪.‬‬
‫• הבנות למדו בבתי הספר‪:‬‬
‫ צרפתית [לעתים שפה זרה נוספת]‪,‬‬‫ חשבון‪,‬‬‫ תנ"ך‪,‬‬‫ קריאה וכתיבה בעברית‪,‬‬‫ מלאכת יד‪.‬‬‫ במרבית המקומות היה צורך לדאוג להן למזון ולביגוד‪.‬‬‫• התנגדות ההורים וראשי הקהילה לשליחת הבנות לכי"ח הייתה פחותה משליחת הבנים‪.‬‬
‫• בתי הספר של כי"ח הציעו לבנות תמריץ בצורת לימוד מלאכות המועילות להן כאימהות‬
‫וכמסייעות בכלכלת הבית (תפירה‪ ,‬סריגה ואריגה בכלים מודרניים)‪.‬‬
‫• על פי חוקי כי"ח נאסר על בנות נשואות ללמוד בבית הספר‪.‬‬
‫ מנהלי ומורי רשת כי"ח נהלו מאבק ממושך נגד נשואי הבוסר‪.‬‬‫ ההורים‪ ,‬ובמיוחד הורים עשירים‪ ,‬תמכו בנשואי בוסר‪.‬‬‫ הרבנים לא התנגדו לנשואי הבוסר וברובם השיאו את בנותיהם בגיל צעיר‪.‬‬‫ למעשה‪ ,‬החינוך השפיע לאטו‪ ,‬וגיל הנישואין של הבנות עלה בהדרגה ככל שהיו יותר הורים‬‫שחפצו בהעמקת החינוך לבנותיהם‪.‬‬

‫יחסם החיובי של החכמים ללימוד המודרני‬
‫• במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬כאשר הוקמו בתי הספר‬
‫הראשונים של כי"ח בארצות האסלאם‪ ,‬הם נתקבלו בברכה‬
‫ובעידוד של ההנהגה הרבנית ושל הקהילה‪ ,‬וזאת בניגוד ליחס‬
‫השלילי של רבנים אשכנזים באירופה כלפי מסגרות יהודיות‬
‫חינוכיות דומות‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫‪ .1‬ההשכלה במזרח לא תויגה כתוצר של האמנציפציה ולא‬
‫נקשרה לתופעת החילון‪.‬‬
‫‪ .2‬ההשכלה הרחבה נתפסה כהמשך מבורך של מורשת ספרד‬
‫כפי שהתקיימה בתקופה שלפני הגירוש‪.‬‬
‫‪ .3‬חכמי הספרדים‪ ,‬בהתירם את לימודי החול‪ ,‬נקטו אמצעי‬
‫זהירות על מנת לשמור על הייחוד היהודי ולמנוע התבוללות‪.‬‬

‫התמורות ביחסם של חכמי הספרדים‬
‫ללימודי החול‪:‬‬
‫במאה ה‪ 20 -‬התגברו הקולות בקרב חכמי הספרדים המתנגדים להשכלה‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫• ככל שעלה כוחם הציבורי של אנשי כי"ח‪ ,‬הם החלו לזלזל בגלוי בקיום‬
‫המצוות (בעיקר בהיבט החיצוני) ובסמכותם של הרבנים לפקח על‬
‫החינוך היהודי המודרני‪ .‬במקביל‪ ,‬הם החלו לזלזל בעליונותם של‬
‫מקצועות הקודש וצמצמו יותר ויותר את הזמן שהוקדש להם‪ .‬לאור‬
‫התנהגות מזלזלת זו של הסגל החינוכי‪ ,‬החלו לחקותה התלמידים‪.‬‬
‫• בתחילת המאה ה‪ 20-‬ניתן להבחין בהטמעת תהליכי ההתמערבות‬
‫בארצות האסלאם‪ .‬התבססות המעצמות הקולוניאליסטיות‪ ,‬ריבוי‬
‫האוכלוסייה בעלת האוריינטציה המערבית‪ ,‬הצלחת המהפכה החילונית‬
‫של "התורכים הצעירים" ב‪ 1908-‬וכיו"ב‪ ,‬גרמו להנהגה הרבנית לחוש‬
‫באיבוד שליטה על הקהילה ולפתח תגובה שמרנית‪.‬‬
‫• היחשפות ההנהגה הרבנית הספרדית בא"י לציונות החילונית במלוא‬
‫הדרה‪( ,‬גם בתחום החינוך הממלכתי) עוררה אצלם תגובת נגד דומה‪.‬‬

‫תוצאות ההתנגדות להשכלה‬
‫‪ .1‬גברה השפעתם של הרבנים האשכנזים על הרבנים הספרדים‪.‬‬
‫ בתחילה התבטאה שמרנותם רק נגד מוסדות החינוך המודרניים עצמם‬‫ מאוחר יותר יצאו נגד כל החינוך היהודי המודרני ובכלל זה לימוד שפות‪.‬‬‫ השמרנות הצטמצמה בתחילה למיעוט של רבנים קנאים ואח"כ הגיעה עד‬‫לרבנים הבכירים ביותר (הבן איש חי בעיראק‪ ,‬בבא סאלי במרוקו ועוד)‪.‬‬
‫‪ .2‬ההנהגה הספרדית החלה להתבטל בפני החרדיות האשכנזית‪.‬‬

‫‪ .3‬התבטלות זו באה לידי ביטוי ב‪:‬‬
‫ ספרדים הלכו ללמוד במוסדות חינוך אשכנזיים‪,‬‬‫ תלמודי תורה 'אשכנזים' (עץ חיים‪ ,‬חב"ד‪ )..‬הוקמו בארצות המזרח המגרב‪,‬‬‫בהם לימדו בסגנון חרדי אשכנזי שהותאם לשפה ולתרבות המקומית‪.‬‬
‫ אימוץ פסקי ההלכה של האשכנזים ע"י הספרדים‪.‬‬‫‪ -‬אימוץ הקו האשכנזי הלא מתפשר עם צורכי השעה בפסיקה הספרדית‪.‬‬