You are on page 1of 2

‫שיעור ‪29/01/2009 -25‬‬

‫לבחינה ‪ 4‬חלקים‪:‬‬
‫נושא חובה‪ -‬לפחות ‪ -4‬נקודות‬
‫שאלת בחירה‪ 1 -‬מתוך ‪.. 2‬‬
‫‪ 5‬או ‪ 6‬מונחים ושמות ‪ .‬מונחים ושמות בולטים‬
‫שאלה אחת קצרה מיצירות המופת‪.‬‬

‫הדאוויניזם הוא אחד המודלים של האבולוציוניזם‪ .‬האבולוציוניזם הוא במערכת חשיבה רחבה יותר‬
‫וזה הפוזיטיביזם‪ .‬אחרי שהרומנטיקה הוזזה לצד‪ .‬רעיון האבולוציה הוא רעיון עתיק – הופיע אצל סבו‬
‫של דארווין ואצל לאמר שבו עסקנו בקצרה‪ .‬אבולוציוניזם הוא כל מודל שמשקיף על החיים‬
‫בפרספקטיבה של התהוות ולא של בריאה ‪ .‬דארווין מעולם לא התנגד להיפותזה בדבר קיומו של‬
‫אלוהים‪ .‬מבחינת הדאוויניזם התגלה סוף סוף המנגנון שמגלה את ההתהוות‪ .‬לאמר הוא הגדול‬
‫שבממציאי ומייצגי רעיון ההתהוות לפני דארווין אבל ללאמרק היתה בעיה‪ -‬הוא לא היה להעיד מה‬
‫המנגנון שיכול להעיד על ההתהוות בעולם‪ .‬לאמרק נדחק לרעיון כושל‪ ,‬מבחינתו המינים השונים‬
‫מסתגלים‪ -‬המנגנון הוא מנגנון של סיגול עצמי (כמו זיקית) לאמרק ראה את המינים הזואולוגיים כך‪-‬‬
‫המין הזה יגיע לתכלית שלו ‪ ,‬לתחנה האחרונה‪ .‬הרעיון הזה מצא חן בעיניי תאיסטים‪ .‬במקום אלוהים‬
‫שלפי הרעיון הקצת פרימיטיבי ישב לו כמה ימים וברא ‪ ,‬הוא ברא תוכנה‪ -‬לאמרק זיהה את התוכנה‪.‬‬
‫התוכנית אח"כ פועלת כבר בעצמה‪ -‬פשרה בין שתי העמדות‬
‫מה‪ 1859 -‬זה כבר או או (חיסול הפשרה ) ניוטון לא אמר שאין אלוהים‪ ,‬הוא אמר שהעולם זה‬
‫מכניזם מאוד גדול‪ .‬אבל זה לא אומר שאלוהים לא ברא את הכל‪ .‬דארווין לראשונה אומר כך‪ -‬הייצור‬
‫שכרגע קיים כבן אדם קיים זמן קצר מאוד לעומת הזמן שכדור הארץ קיים‪ ,‬ומכך מסיקים כמה‬
‫מסקנות‪ :‬הדיבור על אלוהים כמין מרכז שברא הוא לא קשור בכלל להיפותזות הללו‪ .‬שנית‪ -‬המנגנון‬
‫הוא מכניסטי ורנדומאלי‪ ,‬אין לטבע שום תוכנית‪ .‬אין טבע ‪ ,‬יש סביבה והיא מקרית!! ולכן זה לא‬
‫שאני מסתגל למשהו אלא באופן מקרי לחלוטין מין נוצר או מין נכחד‪.‬‬
‫למשל‪ -‬הדינוזאורים לא איים עליהם שום אורגניזם אחר ולכן הם שיגשגו עד לעידן הקרח‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬השתנות מקרית לגמרי ומין זואולוגי מסויים מאבד את היתרון שלו ונכחד‪.‬‬
‫סלקציה מינית= מה שקורה בתוך המין‪ .‬יצורים מסויימים כגון ‪ :‬טווס‪ ,‬ההשערה המקובלת כיום שזנבו‬
‫משמש לצורך הגדלת מקדם האטריקטיביות שלו מול הטווסות‪.‬‬
‫וכך מדור לדור – יגדלו מספר הטווסים היפים כי יש להם יתרון אבולוציוני‪.‬‬
‫אנשי מדע במאה ה‪ 18 -‬בכל תחום רצו מאוד ליישם את המודל ההוא הניוטוניאני על הדסציפלינות‬
‫האחרות‪ ,‬זה מה שעושה דארווין‪ -‬הוא לוקח את המודל הניוטוניאני‪ .‬סביבה ודטרמיניזם מכניסטי‪.‬‬
‫ההסבר להיווצרות של חיים שייך לחלוטין לספירה של הפיזיקה‪ .‬ההסבר יושם מהפיזיקה וביולוגיה‬
‫ולזואולוגיה שזה יתרון עצום‪ .‬הסכימה חשיבותה בכך ששום דבר פה לא הוגדר בנקודת התחלה‬
‫ונקודת סוף במיוחד לא בנצח‪.‬‬
‫הנקודה החשובה הבאה – ‪ 6 – 1859‬שנים לפני שמנדל פרסם את המושג גנטיקה ואת חוקי‬
‫הגנטיקה ‪ .‬דארווין לא הבין איך התכונות הללו עוברות‪ .‬מהרגע שאנחנו מכירים את הגנטיקה אנחנו‬
‫משנים כמה וכמה מסקנות של דארווין ומשנות ה‪ 90 -‬של המאה ה‪ 19 -‬אין יותר דארוויניזם אלא יש‬
‫ניאו דארוויניזם‪ .‬הרעיונות הבסיסיים הם שם ב‪.1859 -‬‬
‫עסקנו במהפכה המדעית‪ -‬האדם של ‪ 1700 -1650‬הוא כבר טרנספורמציה תרבותית מאשר האדם‬
‫של ‪ -1400‬אדם שמתחיל לחשוב על הגדרות מחדש של החברה‪ 1300 .‬החברה היא נתון‪ -‬אלוהים‬
‫רצה בכך‪ .‬מהרגע שמתחילים לדבר במונחים אחרים עולות שאלות ותהיות שונות‪ .‬כל הדברים הללו‬
‫התחילו לתסוס בעקבות המהפכה המדעית‪ ,‬משם אנחנו קראנו את אותו מסמך של עמנואל קאנט‬
‫שבשביל לראות את עצמי כאדם‪..‬‬
‫עידן הנאורות צמח מתוך המהפכה המדעית ואילו מתוך המהפכה הדארוויניסטית צומח משהו אחר‪.‬‬
‫דארווין היה בוטאניקאי ובוודאי הוא לא היה אדם שעסק באתיקה או בפילוסופיה‪ ,‬הוא היה מאוד‬
‫דיסציפלינארי אבל לצידו פעלו תלמידים ויורשים שעסקו בפופולאריזציה של דארויין‪ -‬הרברט‬
‫ספנסר ותומס הנרי הקסלי‪ -‬שני האנשים הללו לקחו על עצמם להפיץ את תורתו של דאווין בה‬
‫האמינו – שניהם האמינו שאפשר לקחת את המודל הזה וליישם את זה על החברה והמבנה החברתי‪.‬‬
‫דארווין התנגד לכך‪.‬‬
‫ברגע שיצרת יצירה ‪ ,‬כתבת ספר‪ ,‬הספר הזה פתוח אינספור אינטרפטציות והיוצר לא יכול להגיד איך‬
‫לפרש את זה‪ .‬זה כבר לא שלך מבחינת הרעיון והאינטרפטציות‪.‬‬
‫תומס הנרי האקסלי משך את זה לכיוונים אחרים‪ -‬ולכן בערך מב‪ 1770-80 -‬הדארוויניזם המשיך‬
‫להתפתח לספירות סוציולוגיות‪ .‬מהרגע שדארווין מציג אותנו כיישויות בטבע הרי ברור שכל הגדרה‬
‫שהגדרנו לעצמינו תחת ההגדרה מוסר ‪ ,‬אין לזה שום גיבוי‪ .‬כיוון שרק הטבע הוא החוק והטבע הוא‬
‫א‪ -‬מוראלי‪ .‬אין זיקה בין הטבע למוסריות‪ .‬ולכן מהרגע הזה יש רק חוק אחד‪ -‬ניצחון בכל מחיר! כך‬
‫האקסלי הבין את זה ולכן מתחילות לצמוח בין היתר תורות גזע‪ -‬צ'מברליין היה מורו הרוחני של‬
‫היטלר והוא אומר שכמו שיש בני אדם אחרים שהאדם הביס‪ ,‬זה לא פוסק כאן אלא עכשיו ניתן‬
‫ליישם את זה במאבק בין אדם לאדם וגם בין עמים וגם בין גזעים‪ .‬ההוכחה היא רטרואקטיבית‪,‬‬
‫בעזרת הניצחון‪ .‬אם הגזע יצא למאבק וניצח לכן הוא צדק‪ ,‬הפסיד‪ -‬טעה‪.‬‬
‫המלחמה יכולה להתבצע בכל השיטות הזמינות כי אין שום דבר לא מוסרי בכך‪.‬‬
‫מלחמת גזע היא לא דבר אישי – אלא אני פשוט שייך לגזע עדיף ולכן אני שייך לכזה יותר גבוה‬
‫מבחינת הטבע ולכן הדארוויניזם הצמיח בניגוד מוחלט לשיטתו של דארווין את תורות הגזע‪.‬‬
‫ההתהוות של המינים היא רנדומאלית ולכן מי שישאר הוא מי שמתאים יותר‪ .‬למעשה כמעט לא נאמר‬
‫כאן כלום‪ ,‬מי שישאר הוא מי שיש לו יותר סיכוי להישאר‪ -‬אין פה שום תוכנית‪ .‬כרגע יש לנו כח‬
‫השרדות מסויים אבל ייתכן הוא כח חבלני כפי שטוען קובריק‪.‬‬

You might also like