‫שיעור ‪04/01/2009 -18‬‬

‫המדע מתחיל להיוולד ב‪.1543 -‬איך מאמצים תאוריה מדעית?‬

‫אנחנו התחלנו את הדיון שלנו בזמן החדש‪ ,‬אנחנו נעסוק עוד מעט בכמה פילוסופים של הזמן‬
‫החדש‪ .‬עצרנו על אותו מומנט היסטורי שנקרא מהפכה מדעית‪ 5 .‬אנשים‪ :‬יוהנס קפלר ‪- 1571‬‬
‫‪ ,1630‬ניקולאוס קופרניקוס מפרסם ב‪ 1543 -‬את סיפרו על סיבובי גרמי השמיים‪ .‬טירו ברהי‪,‬‬
‫גלילאו גליליי ואייזיק ניוטון (‪.)1727 -1643‬‬
‫בין ‪ 1543‬לבין ‪ , 1687‬בין שני ספרים‪ -‬הספר של קופרניקוס והספר של ניוטון והוא אחד הספרים‬
‫החשובים ביותר שהאדם אי פעם כתב (לצד התנ"ך)‪ .‬מה ההבדל בין שני ספרים?‬
‫ב‪ 1543 -‬קופרניקוס מוציא את הספר הזה שבו כפי שאמרנו הוא מציע לראות הפוך את תמונת‬
‫העולם הפיזיקאלית המקומית כיוון שהדבר יפשט את החישובים ואת הניבויים‪ ,‬פרדיקציות‪ ,‬ואני אדייק‬
‫יותר מאשר קודם‪ .‬תמונת העולם הפיזיקאלית שהתפרסמה ב‪ 13 -‬כרכים ע"י פתאלומי היתה פשוט‬
‫מסובכת‪ -‬ספירות בתוך ספירות ועכשיו אומר קופרניקוס אנחנו נזיז את המבנה הזה ונראה עד כמה‬
‫שהכל הופך ליותר פשוט‪ .‬וזה מעבר בין תמונת העולם הגיאוצנרטית לאגוצנטרית‪.‬‬
‫תערו של אוקהם‪ -‬ויליאם מאוקהם אומר בין כל שתי מערכות של סימנים‪ ,‬של תיאוריות של‬
‫היפותזות‪ .‬לא חשוב מה‪ ..‬אני ארצה תמיד להביא את המינימום "‪:‬חוק החיסכון" ‪ .‬החוק הזה אומר‬
‫במקור – אם אני יכול לנצח קרב באמצעות ‪ 5‬מתחי ארטילריה אני לא אבזבז יותר‪ .‬כלומר‪ -‬אומר‬
‫ויליאם מאוקהם ‪ ,‬המבנה של חשיבתי והאופן שבו אני בונה דברים‪ -‬לא חשוב האם זאת יצירת אומנות‬
‫או בדיחה‪ ,‬בכל איזור של התפיסה האנושית אני אעדיף את הכלי היותר חסכוני להשגת אותה‬
‫המטרה‪ ,‬אני לא אצור ריבוי מעבר לחיוני‪ .‬למה זה כל‪-‬כך חשוב כאן? ההדיוט רואה את המדע כמין‬
‫צפייה ‪ ,‬התבוננות בעולם כאשר אני צובר נתונים‪ ,‬התפיסה הזאת היא ארכאית‪.‬‬
‫אנחנו מעדיפים תאוריות על ידי כך שאנחנו מחפשים מכשיר שדרכו נוכל לצפות בטבע‪ ,‬והמכשיר‬
‫שדרכו יותר בקלות רואים אותו נקבל‪ .‬המהפכה המדעית התחילה ע"י מין תרגיל אינטלקטואלי‪ ,‬ולכן‬
‫אף אחד לא היה חושב שצריך ליצור איזשהו נזק או להתרעם ע"י קופרניקוס‪ .‬הבעיות התחילו מעט‬
‫אחר‪ -‬כך‪.‬‬
‫השלב הבא הוא טיהו ברהה‪ 1546-1601 -‬הוא אחד האנשים המעטים שגילה כוכב ב‪ .1572 -‬היתה‬
‫לו עזרה מצד שני שליטים גדולים‪ -‬פרידריך השני ואח"כ רודולף השני‪ .‬שתיהם מכל מיני סיבות נתנו‬
‫לו להקים מצפה כוכבים וכך אדם אחד התחיל לצבור מאגרים של נתונים ולקראת מותו היה בידו‬
‫המאגר הנכון ביותר לאותו הזמן של הקוסמוס‪ .‬זה נחשב אוצר ומי שרצה להשתכשך באוצר הזה היה‬
‫יוהנס קפלר והוא התקבל כעוזר מחקר במכון של טיהו ברהה‪ ,‬קפלר היה קופרניקאי‪ .‬הוא ניסה‬
‫הרבה זמן לשכנע את ראש המכון לאמץ את הגישה הזאת והוא סירב‪ .‬הוא לא חשב שהגישה של‬
‫קופרניקוס היא נכונה והוא הגיע למסקנה שאם קופרניקוס צודק צריכה להיות נסיגה ולא רואים את‬
‫זה‪ ,‬התנועה המסויימת שהוא היה בטוח שאין אותה ישנה באמת רק עוד אי אפשר היה לראות אותה‬
‫באותם זמנים כי המכשירים האופטיים היו חלשים מידי‪ .‬עכשיו לראשונה נוצר מפגש בין נתונים טובים‬
‫מאוד לאותם זמנים ובין מח מתמטי משורה ראשונה‪ -‬יוהנס קפלר והוא מרגע שהוא קיבל לרשותו את‬
‫המאגר והוא ניסה לבדוק את התאוריה לפי הנתונים ופעם אחר פעם הוא והאסיסטנטים שלו הגיעו‬
‫למסקנה מוזרה‪ -‬כדור הארץ סובב סביב השמש לא בעיגול כפי שקופרניקוס חשב אלא באליפסה‪.‬‬
‫אם ניקח אבן ונסובב אותה על חוט‪ -‬האבן תחוג במעגל מושלם‪ -‬כי יש שני כוחות שפועלים על האבן‪-‬‬
‫הכח הצנטריפוגלי אבל אני מושך אותה אליי ולכן האבן מפשרת בין שני תנועות נגדיות – התנועה‬
‫שאני מפעיל אותה שקושרת אותה למרכז ‪ ,‬התנועה הצנטריפטלית‪.‬‬
‫אליפסה זאת תנועה לא טבעית –יש לה שני מרכזים‪ .‬בערך ב‪ 1608 -‬קפלר פשוט מתייאש‪ ,‬האם‬
‫הגיוני שבמשך ‪ 8‬שנים חלה אותה הטעות? ועכשיו עליו להחליט האם הם טועים או האם כדור הארץ‬
‫חג סביב השמש בתנועה לא טבעית‪ .‬עד ‪ 1608‬אפשר לומר שהפילוסופים והפיזיקאים ניסו לבנות‬
‫את העולם כך שיתאיימו להגיון‪ ,‬אבל קפלר אומר שיש עובדות ולמרות שהן נוגדות את ההגיון זה ככה‬
‫‪ .‬מהרגע הזה הם מפסיקים לדבר כמו קופרניקוס והם אומרים שזוהי האמת ולא המצאה שלי‪ ,‬זאת‬
‫אמת שאני יכול לתעד אותה‪ .‬ומהרגע הזה שהם אומרים "זוהי האמת" מתחילה התנגשות עם אמת‬
‫אחרת‪ .‬כי יש אמת אחת אבסולוטית מוחלטת וקדושה ואסור להתנגש איתה‪ .‬קפלר מתחיל לדבר על‬
‫תאוריה שהיא תמונה של היקום וחוגי הכנסיה מתחילים להבין שזוהי מלחמת חורמה על החיים או על‬
‫המוות‪ .‬ג'ורדאנו ברונו הוצא להורג‪ -‬הוא נתפס ב‪ 1593 -‬והוא הועלה למוקד‪ ,‬מדוע הוא ולא מישהו‬
‫אחר‪ ,‬הוא לא היה איש מדע ולא מתמטיקאי‪ ,‬הוא היה אדם מאוד מקובל בחצרות נסיכים‪ ,‬מלכים וחי‬
‫את חייו במין חינגה כשהתשלום שהוא היה משלם עבור כך היה לשבת מול פורום ולהסביר את מבנה‬
‫העולם החדש‪ .‬הוא הועלה על המוקד כי הוא זה שהתחיל לשאול את השאלות‪ ,‬אם אני נמצא בפיסת‬
‫אין כלום ולא במרכז‪ ,‬חג סביב שמש בלתי נראית כמעט שנמצאת בזרוע אחת מתוך ‪ 6‬זרועות של‬
‫גלקסיה – יש שם עוד ‪ 400‬מיליארד מערכות כאלה שמצטרפת עם עוד מיליוני גלקסיות‪ .‬אז אנחנו‬
‫עכשיו מתיימרים איזשהו תומך עליון שכביכול ברא עולם קטן ‪ ,‬כל היקום חג סביבינו‪ ...‬ברגע‬
‫שמישהו מתחיל לשאול שאלות על משמעותיות האדם‪ .‬הוא יכול לקבל תשובות שאין לאדם‬
‫משמעות‪ .‬כגון הוא יתחיל להשמיע עוד דברים כמו שהשמיע וולטר‪ ,‬אלוהים‪ .‬אלוהים הוא גם היפותזה‬
‫וגם היפותזה מיותרת כי אפשר להסביר את הכל בלעדיו‪ ,‬יש עובדות שאינן שייכות לאלוהים‪ -‬האם‬
‫הוא נגיש? האם הוא פה? האם הוא ברא את הכל? שאלות כאלה מתחילות להעלות ב‪..1600 -‬‬
‫הכנסיה מתאשתת תופסת אותה אחרי מרדף וצולה אותו על מוקד ברומא ב‪ 1600 -‬אבל זה הניצחון‬
‫האחרון שלה‪.‬‬
‫היורש הגדול של קפלר היה גלילאו גליליי והוא היה אחד המתמטיקאים הגדולים באותה תקופה‪,‬‬
‫גלילי ייחס לעצמו את המצאת הטלסקופ למרות שלא המציא אותו אלא שיפר אותו‪ .‬מה שגיליליי‬
‫עשה זה לבנות לראשונה תאוריה ראשונה ולקרוא לה "מכנניקה" ולהתחיל להגיד שהיקום נמצא‬
‫בתוך יקום דטרמיניסטי‪ -‬מגניסטי‪.‬‬
‫דטרמיניזם= הוא מבנה שבו אלמנט פועל על אלמנט אחר ע"י סיבתיות מסוג כלשהי‪ .‬הדטרמיניזם‬
‫אומר שכל מה שפעם עשינו או נעשה הינו מוצר של מערכות סיבות‪ ,‬יש לו צד מאוד פאסימי‪.‬‬
‫מה הוא הכח שמפעיל את האלמנטים זה מול זה?‬
‫לומר שהיקום הוא שדה שכפוף לדטרמיניזם מכניסטי זה לראות אותו כשולחן ביליארד‪ ,‬כל מוצר הוא‬
‫תוצר של דחיפות‪ .‬מראשית הזמנים ועד סופה וזאת התמונה שמתחילה להתגבש ב‪ .1630 -‬אין שום‬
‫דבר שיוצא מחוץ להכללה הזאת‪ ,‬לא בעלי חיים ולא הנפש של בני האדם‪ .‬אפשר לקרוא לתפיסה‬
‫הזאת של גליליי "מכניקה קלאסית"‪ .‬גליליי כשהוא כתב את הספרים שלו לטענתו ולשיטתו הוא‬
‫מתאר את היקום‪ .‬ב‪ 1630 -‬הכנסיה מתוך בהלה פונה לגליליי ומבקשת ממנו להתרסן מבחינת‬
‫הרטוריקה שלו‪ .‬הם לא עוצרים את כתיבת הספרים שלו‪ .‬הכנסיה מתאשתת היא מתחילה להבין שאי‬
‫אפשר להפיץ עמדות כאלה בלי להטיל פיקפוק בהמצאותו של האלוהים‪ .‬ילדים עשויים להתחיל‬
‫שאלות ‪ ,‬מתחיל להיווצר אפיק נוסף של פלורליזציה ספקנית‪ .‬מדע שמתחיל להתנגש עם כתבי‬
‫הקודש‪ .‬בכנסיה הקתולית היו בני ברית‪ -‬גם הקתולים וגם הלוטריסטים תמכו בגישה שאי אפשר‬
‫לקרוא דברים שמובילים לכפירה‪.‬‬
‫ואז מתחיל הפילוג של החילוניות‪ 1600 -‬לערך‪ ,‬קודם לא היתה חילוניות והיא מתחילה כעמדה‬
‫סבירה של אדם שאומר קראתי את קופרניקוס ואת קפלר ואת גליליי‪ 1631-1632 .‬מבקשים את‬
‫גליליי ושמים אותו כאיש כהונה עורכים לו שימוע ומבקשים ממנו לשנות את ההתבטאויות מבחינת‬
‫נוסחי הדברים‪ -‬אל תכתוב שזוהי האמת‪ ,‬אלא אפשר לכתוב שזוהי תרגיל בחשיבה טהורה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר כעבור שנתיים אמרו לו שיחזור לביתו ואסרו לו להפיץ ספרים נוספים ‪ ,‬הוא הוציא את ספריו‬
‫בלי חתימה בהולנד אבל כל אדם ידע מי כתב את הספרים הללו‪.‬‬

‫הביטוי אנקדוטה‪:‬‬
‫ההגדרה הנפוצה היא מעין בדיחה וזה פשוט לא נכון‪ .‬הוא סיפור לאו דווקא משעשע שמגלם איזשהי‬
‫אמת עוד יותר גדולה‪ .‬הדודן של אנקדוטה הוא משל ולא בדיחה‪ .‬בדר"כ הסיפור הזה הוא קצר‬
‫ודחוס‪ .‬היתה אנקדוטה האיינשטיין הוא היה כישלון במתמטיקה ‪ ,‬אנקדוטה על ניוטון שהוא גילה את‬
‫מה שהוא גילה כי נשר על ראשו תפוח‪.‬‬
‫שתי אנדוטות‪ -‬לפני שגלילי נכנע באינקויזיציה הוא אומר "ובכל זאת נוע תנוע" ‪ .‬גלילי אומר אתם‬
‫לא יכולים לגדום את האמת בכלל בלי קשר למה שאני אסכים לומר‪ ,‬בני אדם לא יכולים לשנות את‬
‫העובדות וזה יותר חזק מאיתנו‪ .‬אתם כבר לא יכולים לעצור את המדע‪ .‬ולכן יש פה שחצנות של‬
‫החילוניות‪ ,‬הדת לא יכולה לחסום אותי‪.‬‬
‫מרי אנטואנט‪ -‬חונכה מגיל ‪ 5‬להיות מלכת צרפת‪ ,‬רואה המון עם מתגודד והם צועקים "לחם לחם"‬
‫והיא אומרת "אין להם לחם שיאכלו עוגות" אמת היסטורית זה לא‪ .‬האנקדוטה היא הרבה יותר‬
‫חשובה מאמת היסטורית דווקא בגלל שזאת לא אמת היסטורית‪ .‬אם אנחנו מבינים שבית המלוכה‬
‫הצרפתי היה מנותק באופן אוטיסטי מהאוכלוסיה הצרפתית וזה היה אחד הגורמים לתחילת המהפכה‬
‫הצרפתית ועריפתם של בני המלוכה לאחר מכן‪ ,‬זה הרווח שלי מהאנקדוטה‪ .‬בתוך הסיפור הזה‬
‫רוחשת אמת הרבה יותר גדולה ורחבה‪ .‬לואי ה‪ 16 -‬בכלל לא רצה להתעניין ‪ ,‬היה לו את אוסף‬
 ‫השעונים הגדולים ביותר בעולם ‪,‬הוא היה מפרק אותם ובונה אותם מחדש‪ -‬והוא היה מנותק לגמרי‬
‫מעמו‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו הולכים לגיחה קצרצרה לניוטון‪ 1687 ,‬מוציא ניוטון ספר שהוא אחד הספרים החשובים‬
‫ביותר בתולדות האדם "פרינקיפייה מתמטיקה –פילוסופיה נטוראליס" מה זה אומר? זה אומר‬
‫העקרונות המתמטייים של הטבע‪ ,‬זה אומר פילוסופיית הטבע והכוונה היא של מדע הטבע‪ .‬אם נקנה‬
‫משקל למילים שניוטון מצא לספר שלו הוא אומר שאפשר להבין את הטבע ע‪".‬י המתמטיקה ובעצם‬
‫הוא הראשון שאומר שאנחנו יכולים להבין את הכל על בוריו‪ ,‬זוהי הכרזה על כך שהאדם מסוגל‬
‫לדעת ולהבין הכל רטרואקטיבית ופרוספקטיבית‪.‬‬
‫אחרי שנבין את התהליכים נוכל לפעול בעניין (למשל‪ -‬מהו סרטן ואיך מונעים אותו)‪.‬‬
‫ניוטון הלך עוד צעד קטן ויצר אקסיומטיזציה של הגלקציה‪ .‬הוא אומר שהעולם זה כמו משחק שחמט‬
‫ענק ואנחנו יכולים להבין את המהלך שנעשו בו ושיעשו בו‪ -1727 .‬הוא מת‪ ,‬גדולי הסופרים האנגלים‬
‫התחרו על הזכות לכתוב את ההספד על מצבתו‪ .‬בין השאר נאמר שם‪" -‬ויאמר אלוהים ויהי אור ‪ ,‬ויהי‬
‫ניוטון"‪ .‬פעם ראשונה לאדם יש אור והוא מסוגל לראות‪ ,‬הוא לא צריך מתווכים כוהני דת‪ ,‬והוא לא‬
‫צריך את ההיפותזה של אלוהים‪ .‬הוא צריך רק שכל‪ .‬מרגע זה מתחיל פולחן השכל‪.‬‬
‫וולטר הוא אחד האנשים החכמים ביותר בדורו‪ .‬מתחיל סוג מסויים של פלורזלים‪ .‬יש לי היפותזה ‪,‬‬
‫אני גוזר ממנה מסקנות‪ ,‬ההיפותזה מופרכת אני בונה היפותזה אחרת‪ .‬ולכן הפלורליזם היא הדרך‬
‫הנכונה להתפתחות המדע‪ .‬אם אני פלורליסט בתחום הכי חשוב שם‪ ,‬הפסיכולוגיה נגזרת מזה היא‬
‫סובלנות (ולא רק דתית)‪.‬‬
‫בתוך כ‪ 150 -‬שנה צומח משהו חדש שכיום קוראים לו מדע והוא מצמיח מתוכו את פולחן השכל‪ ,‬את‬
‫החילוניות‪ ,‬את הפלורליזם המתודי ואת הסובלנות האישית‪ .‬וולטר היה אדם עני‪ ,‬אנטישמי ומאוד‬
‫מאוד קמצן‪ -‬אבל הוא אומר וזה יותר חשוב ממה שהוא עושה ‪ ,‬כי מה שהוא עשה זה נשכח בתהום‬
‫הנשייה כשהוא מת‪ ,‬מה שהוא אמר יכול להשפיע עלי היום ‪ ,‬בין שאר הדברים שהוא השמיע שהוא‬
‫מוכן להקריב את חייו כדי להשמיע‪ ,‬אני לא מסכים לך אבל דווקא בגלל זה תשמיע את מה שאתה‬
‫חושב‪ -‬זוהי התמצית של הדמוקרטיה‪ ,‬לכן אני לא עושה לך טובה שאני שומר על הזכות שלך‪ ,‬אלא‬
‫אני מגן על עיקרון‪ .‬זה הכל מוצרי לוואי של המהפכה המדעית‪.‬‬
‫המהפכה המדעית היא הבנייה של הטבע‪ -‬מכניקה ‪ ,‬סטטיקה‪ ,‬ניוטון ממציא את החדווא כדי לבנות‬
‫נוסחאות‪ .‬בו בזמן בגרמניה המציא את האינפי לייבליץ‪ .‬ולכן נוצרה מלחמת עולם בין החסידים של‬
‫לייבליץ לשל ניוטון‪.‬‬
‫התפתחות מסויימת במדע חוללה זעזועים וייצרה תפיסת אדם חדשה‪ ,‬אם אני חושב שהשכל זה‬
‫הדבר היקר ביותר שיש אני מתחיל לחשוב על חינוך ולכן אין פלא שאנשים כמו רוסו דיברו על חינוך‬
‫לרבים‪ .‬השאלה מי ומה לומד‪ .‬מרגע שיוצאים מעמדה השכל הוא הדבר החשוב ביותר והדבר שיכול‬
‫לשפר את היקום מתחילים לחשוב על דברים פרודוקטיביים כמו השכלה לכל‪ .‬ולכן נוצר מפעל‬
‫האנציקלופדיה (דני דידרו ממציא את האנציקלופדיה)‪ .‬תוך ‪ 20‬שנה בתמיכה עזה של כל מלכי‬
‫אירופה דידרו מגייס מוחות אינטלקטואליים ונותן לכל אחד לכתוב על נושא מסויים‪ .‬האנציקלופדיה‬
‫הוא המקום שהמח מצהיר שיש לו את החופש ללמוד‪.‬‬
‫נכנסנו לאותו עדין שנקרא "עדין הנאורות"‪ 1750 – 1700.‬בני האדם ‪ ,‬שכבת המשכילים‪ ,‬הם‬
‫מאזרחים צמד ביטויים שאנחנו עדיין נמצאים איתם "נאור" "נכשל"‪ .‬נאור אין פירושו חכם ונכשל אין‬
‫פירושו טיפש‪ .‬צריך להבדיל פיקח זה מדע של חריפות שכל‪ .‬נאור‪ ,‬נכשל השאלה היא אילו‬
‫אינסטרומנטים אנחנו מפעילים כדי להפעיל את העולם‪ .‬אנחנו נאמר שאדם מערות נכשל טכנולוגית‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו קיבל חניכה טכנולוגית‪ ,‬הנאור כמובן לא נשפט לפי מתג חשמל או מקרופון‪ .‬השאלה‬
‫הגדולה היא לא האם אני שולט בסביבת החיים שלי‪ ,‬השאלה האם אני שולט אני שולט‬
‫באינסטרומנטים של תפיסת המציאות‪ .‬לכן‪ ,‬הנאור והנכשל הוא אינו מדד של שכל אלא בקיאות‬
‫אלמנטרית שמעודכנים לגבי המצב של הסביבה שבו הם חיים‪.‬‬