‫שושלת מלכי אדום כסימבול אונטולוגי – היסטורי‬

‫לקוסמוגוניה קדומה –– בספר הזוהר‬

‫מאת‪ :‬קהתי עמרם‬

‫"‪...‬יהי ערב אין כתוב כאן‪ ,‬אלא ו י ה י ערב‪...‬אמר רבי אבהו‪ :‬מלמד שהיה בורא עולמות‬
‫ומחריבן‪ ,‬עד שברא את אלו‪ .‬אמר‪ :‬דין הניין לי‪ ,‬יתהון לא הניין לי" ‪.1‬‬

‫אגדה סתומה זו‪ ,‬המוסרת לנו על נסיונות בריאה בלתי מוצלחים‪ ,‬כאילו‪ ,‬שקדמו לבריאת‬
‫עולמנו‪ ,‬משמשת יסוד לאחד הרעיונות המופלאים בתורת הקבלה של הזוהר וזו הלוריינית הנסמכת‬
‫עליו‪ .‬הלא היא תורת "מלכי אדום" של הזוהר‪ ,‬המתייחסת ומושתתת –– כדין כל רעיונות תורת‬
‫הקבלה‪ ,‬החייבים להיות רמוזים כבר בתורה שבכתב ולהוות חלק ה"סוד" שלה –– על הרשימה‬
‫הכרונולוגית של מלכי אדום הראשונים‪ ,‬שבפרשת וישלח )בראשית ל"ו‪ ,‬ל"א – ל"ט(‪ ,‬והנשנה‪,‬‬
‫בשינויים‪ ,‬בדברי – הימים )דבה"י א‪ ,‬א‪ ,‬מ"ג – נ(‪ ,‬ושהסתעפה להיות לאחד הרעיונות המרכזיים‪,‬‬
‫לתורת "שבירת הכלים" רבת הפארות‪ ,‬בקבלה הלוריינית המפותחת‪.‬‬

‫בפרשת מלכי אדום )בראשית ל"ו‪ ,‬ל"א – ל"ט( נאמר‪:‬‬

‫"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל‪ .‬וימלך באדום בלע בן‬
‫בעור ושם עירו דנהבה‪ .‬וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה‪ .‬וימת יובב וימלך תחתיו חשם‬
‫מארץ התימני‪ .‬וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית‪.‬‬
‫וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה‪ .‬וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחובות הנהר‪ .‬וימת‬
‫שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור‪ .‬וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם‬
‫אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב" ‪.2‬‬

‫בספר הזוהר )ב"אדרא זוטא" ‪ 3‬נדרש בפרשה זו‪:‬‬

‫פתח ואמר‪ :‬ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום‪ .‬הה"ד )תהילים מ"ח‪ ,‬ה( כי הנה המלכים‬
‫נועדו עברו יחדיו‪ .‬נועדו באן אתר‪ .‬בארץ אדום‪ .‬באתר דדינין מתאחדין ) ֶאדום = אדום‪ ,‬גוון הדין(‪ .‬תמן‬

‫‪1‬‬
‫בראשית רבה פרשה ג; שם‪ ,‬פרשה ט; קהלת רבה פסוק "את הכל עשה יפה בעתו"; שוחר טוב‪ ,‬תהילים‪ ,‬מזמור ל"ד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בדברי הימים "מת" גם המלך השמיני הדר ‪/‬הדד שם‪ ./‬לוריא‪ ,‬ב"מאמר אדם דאצילות" שלו ‪/‬ב"פרקא שיתסר"‪ /‬מיישב‬
‫סתירה זאת במשפטים דלהלן‪" :‬משה ‪/‬שכתב את התורה‪ /‬ידע דפיקו דלבא‪ /‬והרגיש בדופק שהדר עדיין חי ‪ ,/‬ועזרא ‪/‬שכתב‬
‫דברי הימים‪ /‬לא ידע‪ ,‬וטעה‪ .‬ודוד מלך ישראל ‪/‬הוא הספירה מלכות המסומל במלך הדר‪ /‬אחת מהנה לא נשברה‪,‬‬
‫חי וקיים אתקרא"‪.‬‬
‫לעומתו הרמ"ע מפאנו ב"יונת אלם" ‪/‬פרק כ"א‪ /‬נותן טעם לשבח כלהלן‪" :‬ובדברי הימים כתוב הדד בדל"ת‪...‬וכאן‬
‫בדברי הימים נתייחסה מיתה להדד זה גם כן –– לפי שהוא ‪/‬הדר –– הספירה מלכות = השכינה‪ /‬אל מסתתר בזמן‬
‫הגלות‪ .‬עד עת קץ‪ ,‬נגילה ונשמחה בישועתו"‪ .‬או אז תתעורר לתחייה שכינת ישראל המשולה בגלות ל"מת"‪ .‬אכן דברים‬
‫היוצאים מן הלב‪...‬‬
‫‪3‬‬
‫זוהר‪ ,‬חלק ג‪ ,‬דף רצ"ב‪ ,‬א‪ ,‬ואילך ‪/‬תבנית מנטובה‪./‬‬
 ‫‪2‬‬ ‫)שושלת מלכי אדום(‬

‫עברו יחדיו‪ ,‬דכתיב וימת וימלך תחתיו‪ .‬המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו )שם‪ ,‬שם‪ ,‬ו(‪ ,‬דלא אתקיימו‬
‫באתרייהו‪ ,‬בנין דתיקונין דמלכא לא אתקנו‪ ,‬וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו‪ .‬הה"ד כאשר שמענו כן‬
‫ראינו וגו' ‪/‬בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו‪ /‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬ט(‪ .‬דהא כלהו לא אתקיימו‪ ,‬והיא אתקיימת‬
‫השתא בסטרא דדכורא דשריא עמה‪ .‬הה"ד וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל‬
‫בת מטרד בת מי זהב‪ .‬ודאי‪ .‬כמא דאוקימנא באדרא ‪.4‬‬

‫בספרא דאגדתא דרב המנונא סבא אתמר‪ :‬וימלך תחתיו הדר –– הדר ודאי‪ .‬כמד"א כפות‬
‫תמרים‪ .‬וכתיב )תהילים צ"ב‪ ,‬י"ג( צדיק כתמר יפרח‪ .‬דאיהי דכר ונוקבא ‪ .5‬האי אתקריאת בת מטרד‪,‬‬
‫בת מההוא אתר דטרדין כלא לאתדבקא‪ .‬ואקרי א ב ‪ .6‬וכתיב )איוב כ"ח‪ ,‬י"ג( לא ידע אנוש ערכה ולא‬
‫תמצא בארץ החיים‪ .‬דבר אחר‪ :‬בת מאימא דמסטראה מתאחדין דינין לטרדין לכלא‪ .‬בת מי זהב ––‬
‫דינקין בתרין אנפין ‪ ,7‬דנהירא בתרין גוונין‪ ,‬בחסד ובדינא‪.‬‬

‫עד לא אברי עלמא ‪ ,8‬לא הוו משגיחין אנפין באנפין‪ .‬ובג"כ עלמין קדמאי אתחריבו‪ ,‬ועלמין‬
‫קדמאי בלא תקונא אתעבידו‪ .‬וההוא דלא הוה בתקונא אקרי זיקין נצוצין‪ .‬כהא אומנא מרצפא כד‬
‫אכתש במנא דפרזלא אפיק זיקין לכל עיבר‪ .‬ואינון זיקין דנפקין נפקין להיטין ונהרין ודעכין לאלתר‪.‬‬
‫ואלין אקרון עלמין קדמאי‪ .‬ובג"כ אתחריבו ולא אתקיימו‪ .‬עד דאתתקן עתיקא קדישא ונפק אומנא‬
‫לאומנותיה‪."...‬‬

‫דרש זה מלמדנו שבריאת = האצלת עולמנו ‪/‬כולל העולמות אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשייה‪/‬‬
‫קדמה בריאת = האצלת שורת עולמות הרמוזים במלכים שמלכו בארץ אדום "לפני מלך מלך לבני‬
‫ישראל"‪ ,‬אותם מלכי אדום המפורטים בסדר כרונולוגי בכתבי הקודש‪.‬‬

‫וכשם שבתחום האונטולוגי – היסטורי קדם עשו = אדום להקים ממלכה לפני ישראל‪ ,‬כך‬
‫קדמה בריאת = האצלת אותם עולמות הסמולים במלכי אדום אלה‪ ,‬לבריאת = האצלת העולם‬
‫המתוקן‪ ,‬בסוד )בראשית ל"ג‪ ,‬י"ד( "יעבר נא אדני לפני עבדו"‪.‬‬

‫ואל נכון‪ ,‬מכונים עולמות = מלכים אלה ומורשתם = רישומיהם‪ ,‬הם ה"סטרא – אחרא"‪,‬‬
‫כוחות הרע והטומאה‪ ,‬בכינויי "בני קדם"‪" ,‬הררי קדם"‪" ,‬מלכי קדם"‪ ,‬בספרות הקבלה ‪.9‬‬

‫בריאה = האצלה קדומה זו מקורה באורות שבקעו ויצאו מעיניו של "אדם קדמון" ‪ .10‬בכוח‬
‫השם "בן" ‪/‬יוד הה וו הה ‪ /11‬בסוד "נקודים" ‪.12‬‬

‫‪4‬‬
‫ב"אדרא רבא"‪ ,‬זוהר‪ ,‬חלק ג‪ ,‬דף קל"ה‪ ,‬ב‪ .‬ראה שם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בעץ התמר )בדקל( שני מינים‪ :‬זכר ונקבה‪ .‬ראה‪ ,‬בבלי‪ ,‬סוכה ל"ז‪ ,‬א; ויקר"ר פר' ל; זוהר‪ ,‬חלק א‪ ,‬דף פ"ב‪ ,‬א ועוד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫"אב" כינוי לספירה חכמה = הרוח‪ ,‬המחפה על ה"אם" ‪/‬אימא‪ /‬היא הספירה בינה = החומר‪ ,‬מפעיל אותה ומשתפה‬
‫במעש היצירה וההתהוות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫"מי" –– לשון רבים‪ ,‬ומיעוט רבים – שניים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הכוונה לעולמנו עולם "התיקון"‪ .‬העולם שנברא = נאצל ונתהווה תוך התפתחות דינאמית‪ ,‬כתוצאת חיבורם וזיווגם של שני‬
‫פני האצילות –– זכרות‪ ,‬נקבות; רוח‪ ,‬חומר; בהתמזגות מינית נכונה ופוריה‪ ,‬משך כל תהליך השתלשלותו = התהוותו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ראה‪ ,‬זוהר‪ ,‬חלק א‪ ,‬דף רכ"ג‪ ,‬ב; מאורי אור‪ ,‬ערכים‪" :‬בני קדם"‪ ,‬הררי קדם"‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בשם "אדם קדמון" מכונה בתורת הקבלה ניצוץ ממחשבת האלוה הצנטריפוגאלית המגלם את ה ֶכוֶון ליצירת ה"אחר"‬
‫בתוך הרצון העליון‪ .‬הוא מתואר תיאור אנטרופומורפי‪ ,‬בצורת אדם בעל קומה שלימה‪ ,‬לאור הכילו עשר ספירות‪ ,‬ולהיותו‬
‫שורש ודפוס וגם פקעת כל ההוויה ה"אחרת"‪ ,‬הלא – אלוה‪ ,‬העתידה להשתלשל ממנו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הוא מכונה שם "ב"ן"‪ ,‬על שם היות ערכן המספרי של אותיותיו עולים למספר נ"ב )‪.(52‬‬
‫‪12‬‬
‫בניגוד לאצילות = בריאה עוד יותר קדומה‪ ,‬שמקורה היה באורות שבקעו ויצאו מאזניו‪ ,‬נחיריו ופיו של "אדם קדמון" מכוח‬
‫שם "ס"ג"‪ ,‬הוא השם יהוה במילוי כזה‪ :‬יוד הי ואו הי‪ ,‬העולה למניין ס"ג )‪ ,(63‬בריאה בה היו כל הכוחות = הספירות =‬
‫העולמות "עקודים" ואדוקים זה בזה‪.‬‬
‫ובניגוד לעולמנו אנו‪ ,‬שהתהווה מבירורי אורות המלכים = הכלים שמתו = נשברו ‪/‬כאשר מפסלתם = סיגיהם‬
‫נתהוו כוחות הרע והטומאה‪ ,‬הידועים בכינוי הכולל "סטרא אחרא"‪ /‬מכוח שם "מ"ה" –– הוא השם יהוה במילוי אלפי"ן‪ ,‬כזה‪:‬‬
‫יוד הא ואו הא העולים למניין מ"ה )‪ .(45‬בבחינת "ברודים"‪.‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫)שושלת מלכי אדום(‬

‫וכבר נאמר מפורש בתיקוני הזוהר חדש ‪" 13‬דההיא אדם קדמון הוה בני עלמין ומחריבן"‪.‬‬
‫והסיבה לכך‪" :‬בגין דעילת העילות לא הוה משתתף תמן‪ .‬בגין דעד השתא לא הוה שלים בנוקבא‬
‫דיליה‪ .‬ובג"ד אמר ‪/‬בבריאת = האצלת עולמנו‪ ,‬המתוקן‪ /‬נעשה אדם – דאיהו נוקבה‪ .‬ואשתתף תמן‪.‬‬
‫דאיהו לא שריא אלא באתר שלים"‪.‬‬

‫נמצאנו למדים‪ ,‬שהשוני העיקרי‪ ,‬המכריע לגבי התוצאות‪ ,‬בין שתי תקופות בריאה אלו‪ ,‬נעוץ‬
‫בתחום המין‪ .‬הווה אומר‪ ,‬אופי וטיב היחסים המיניים הם הם שקבעו לריגנרציה או לדגנרציה של‬
‫העולמות והכריעו הכף לקיומם ולחורבנם‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬אל לנו לשכוח‪ ,‬שמהות ואופן "יחסי המין" בספירות העליונות‪ ,‬בהן אנו עוסקים נקבעו‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬כבר מראש‪ .‬לאור היותם תוצאה ישירה של אופן ודרך היאצלותן = הופעתן‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬שונים היו התהליכים ה"טכניים" לבריאת = האצלת העולמות השונים‪ ,‬תכלית שינוי‪.‬‬

‫כי בעוד שהלם ההתבטשות ‪ ,14‬ה"פתיחה"‪ ,‬בראשית בריאת = האצלת עולמנו ה"מתוקן"‪,‬‬
‫חזק היה דיו לגרום לבקיעה ולתחלוקה בנקודה א–מינית אחת נתונה של זוהר הרצון העליון‪ ,‬היא‬
‫נקודת ה"כתר"‪ ,‬ולהביא לידי פלא ההתבדלות = הצמצום והופעת ה"פחות"‪ ,‬על שני פניה –– זכרות‪,‬‬
‫נקבות‪" ,‬חכמה"‪" ,‬בינה"‪ ,‬כשתי ישויות רוחניות נפרדות ובנות תנועה;‬

‫הרי שבתהליך בריאת = האצלת העולמות הקדומים הייתה ההתבטשות חזקה אך עד כדי‬
‫גרימת התבדלות פנימית והופעת "הפחות" כשהיא מקוטבת לדו – פרצופין –– זכרות‪ ,‬נקבות‪,‬‬
‫"חכמה"‪" ,‬בינה"‪ ,‬בגוף אחד‪.‬‬

‫התרחשות ההתבדלות = הצמצום וההתבקעות = התפצלות בראשית בריאת = האצלת‬

‫עולמנו המאוחר ניתנת לתאור כהתפצלותו על אטום רוחני אחד נתון כתוצאת פגיעת פגז ה ֶכוֶון‬
‫ליצירת ה"אחר" שנורה מתוך מחשבת האלוה הצנטריפוגאלית בו‪.‬‬

‫לעומתה‪ ,‬התרחשות ההתבדלות = הצמצום וההתקטבות בראשית בריאת = האצלת‬

‫‪15‬‬
‫העולמות הקדומים תידמה לתוצאת השפעת שדה מגנטי חזק על חומר ברזלי נתון בלתי מקוטב ‪.‬‬

‫כשדה מגנטי מקוטב ומשדל ומאיץ להתקטבות באצילות שימש ניצוץ ממחשבת האלוה‬
‫שהתקטב לזכרות ולנקבות בהשפעת המחשב האלוהי שכיוון וחישב עוד בטרם את יצירת = המצאת‬
‫הישות ה"אחרת" המקוטבת‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬בעוד בבריאת = האצלת עולמנו‪ ,‬המאוחר‪ ,‬הביא חילוק ופיצול המינים לידי התעצמות‬
‫אינדיוידואלית‪ ,‬אך נפרדת‪ ,‬שאיפשרה התחברות והזדווגות מותנעות רצון ‪ 16‬בחינת "פנים בפנים";‬
‫הרי שהתקטבות – בגוף – אחד‪ ,‬של המינים‪ ,‬בבריאת = האצלת העולמות הקדומים‪ ,‬שקבעה‪ ,‬אמנם‪,‬‬
‫נקודות – מגע סטטיות בין המינים = הקוטבים‪ ,‬עשתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬לבלתי אפשרי יחס מיני נכון בחינת‬

‫טרמינולוגיה משונה זו‪" :‬עקודים"‪" ,‬נקודים"‪" ,‬ברודים"‪ ,‬למהות העולמות השונים‪ ,‬הושאלה מן התורה )בראשית‬
‫פרקים ל – ל"א( לצורך המחשת אופן התהוותם ועצם מהותם –– עליהם כבר רמז אבינו יעקב במשחק המקלות שלו‪,‬‬
‫בקבלה הלוריינית המצטיינת בתיאורי קוסמוגוניה מופלאים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תיקוני הזוהר‪ ,‬דף קע"ג‪ ,‬ב )תבנית סלאוויטא(‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בנקודת עצמו נתונה של ניצוץ ה ֶכוֶון ליצירת ה"אחר"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ובדומה לפלדה זו‪ ,‬בה מופיעה הסגולה המגנטית בדרך "קפיצה"‪ ,‬בדרך הופעת הבלתי – צפוי בהשפעת שדה מגנטי‬
‫חיצון עליה‪ ,‬מופיע גם ה"אחר"‪ ,‬ה"פחות"‪ ,‬באורח בלתי – צפוי כתוצאת השפעת כוח מקטב –– הוא ניצוץ המחשבה‬
‫האלוהית‪ ,‬על נקודת עצמה נתונה‪ ,‬ולמרות אי – היותה ה"פחות"‪ ,‬ה"אחר"‪ ,‬במציאות כלל תוך ישות הרוח האלוהי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫רצון זה להתחברות ולהזדווגות‪ ,‬הושפע והודרך על ידי ה"דעת" –– היא התודעה התיפקודית שלוחת ה"כתר"‪,‬‬
‫שהתמקמה בינו למינים חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬ושימשה דחף ומניע לזיווג וחיבור מיניים‪ ,‬ובמקרה זה גם פורים‪ ,‬מתמידים‪.‬‬
 ‫‪4‬‬ ‫)שושלת מלכי אדום(‬

‫"פנים בפנים"‪ ,‬לאור התקטבות מקפיאה ומונעת תנועה‪ ,‬שבאה בבריאה זו הקדומה‪ ,‬במקום‬
‫התעצמות ישויות בנות תנועה בזו המאוחרת‪.‬‬

‫זיווג וחיבור מיניים ייתכנו לכן בבריאה קדומה זו אך בבחינת "אחור באחור" ‪ .17‬כי על כן‪,‬‬
‫המינים פניהם אל אבר הקוטבים היו‪ .‬על כרחן הפנו הספירות חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬עורף זו אל זו‪ .‬אם‬
‫גם‪ ,‬שנשארו דבוקות ומחוברות אשה אל אחותה חיבור "מיני" בבחינת "אחור באחור"‪ ,‬בסוד תמונת‬
‫האות צדי‪ ,‬בה שתי היודי"ן = הפרצופים מפנות עורף זו אל זו אם גם שבאחוריהן הן נשארות דבוקות‬
‫אשה באחותה‪ .‬וכבר נאמר בספר הזוהר ‪:18‬‬

‫‪ .‬אמרה קמיה‪ :‬רבון עלמא‪ ,‬ניחא קמך למברי בי עלמא‪...‬ורזא דא‪ ,‬כד ברא‬ ‫"‪...‬עאלת אות צ‬
‫קב"ה לאדם הראשון דו – פרצופין בראו‪ .‬בג"כ אנפוי דיו"ד ‪/‬באות צ‪ /‬מהדר לאחורה כגוונא דא צ‬
‫‪ ,‬ולא‬
‫)האות "צ" נכתבה כאן כששני ראשיה פונים זה לזה(‪...‬אמר לה‬ ‫אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דו‬
‫הקב"ה‪ :‬תוב‪ ,‬דאנא זמין לנסרא לך‪ ,‬ומעבד לך אפין באפין‪."...‬‬

‫––––––––––––––––––––––‬

‫‪17‬‬
‫קשר מיני לקוי זה‪ ,‬בחינת "אחור באחור"‪ ,‬בין חכמה‪ ,‬בינה –– זכר ונקבה עליונים‪ ,‬הינו‪ ,‬אל נכון‪ ,‬קשר מתמיד‪ ,‬לאור‬
‫מציאות תודעתו התפקודית של ה"כתר"‪ .‬היא ה"דעת"‪ ,‬בינות לקוטבים = מינים גם באצילות קדומה זו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫חלק א‪ ,‬דף ב‪ ,‬ע"ב‪.‬‬