‫כ"ח באדר –– יום בשורת ביטול הגזרה‬

‫מאת‪ :‬קהתי עמרם‬

‫"בעשרין ותמניא ביה )באדר( אחת בשורתא טבתא‬

‫ליהודאי דלא יעידון מפתגמי אורייתא –– די לא למספד"‪.‬‬
‫) מ ג י ל ת ת ע נ י ת (‪.‬‬

‫‪X‬‬

‫"משנכנס אדר מרבין בשמחה" –– קובע רב יהודה בשם רב‪ ,‬בתלמוד בבלי תענית כ"ט‪.‬‬
‫"הלכך" –– מוסיף‪ ,‬שם‪ ,‬רב פפא עצה מעשית –– "בר ישראל דאית ליה דינה בהדי נכרי‪...‬לימצי‬
‫נפשיה דבריא מזליה"‪) .‬תרגום‪ :‬אי לכך‪ ,‬בן ישראל שיש לו משפט עם נוכרי‪...‬ימציא עצמו ‪/‬לערכאות‪/‬‬
‫בחודש אדר‪ ,‬שבריא מזלו ‪/‬ליהודי‪.(/‬‬

‫אכן‪ ,‬אם יש חודש בין חודשי השנה‪ ,‬שהסביר פניו לישראל‪ ,‬הרי זה חודש אדר המופלא‬
‫המשופע בניסים ואשר הביא‪ ,‬לא פעם בהיסטוריה‪ ,‬ניצחון ותשועה לישראל‪.‬‬

‫בחודש אדר חל "יום ניקנור" –– לזכר נצחונם המפואר של המכבים על המצביא היווני‬
‫הגאה‪ ,‬ניקנור‪.‬‬

‫באדר גם חגגו אבותינו את "יום טריינוס –– יום מות הקיסר הרשע‪ ,‬וביטול גזירותיו‪ .‬ובו‬
‫התרחש נס פורים המפורסם‪ ,‬אשר בעטיו נתווסף ספר על כתבי הקודש ואשר גיבורו הראשי הוא‬
‫אסתר‪ ,‬הנערה היהודיה שהייתה למלכת פרס‪.‬‬

‫לתשועה נוספת‪ ,‬שבאה לו לישראל בצרתה בחודש אדר‪ ,‬ושוב בחסדה של אשה ועקב‬
‫פעלה‪ ,‬הפעם אשה נוכריה‪ ,‬מטרונה רומית אצילה – מתייחס זכרון הדברים של "מגילת תענית‪ ,‬אותה‬
‫כרוניקה קדומה בה נרשמו תאריכי ניצחון והצלה בדברי ימי ישראל שבפתח רשימתנו‪.‬‬

‫נשי האצולה הרומית –– והיהדות‬

‫כבר עמדו ההיסטוריונים תמהים בפני החיזיון המופלא‪ ,‬שבעצם ימי הדיכוי וההתעללות‬
‫השחורים ביותר של תולדות השיעבוד הרומי‪ .‬בתקופות של מרידות ופעולות – תגמול עקובות דם של‬
‫המאות הראשונות לספירה‪ ,‬מצאו דת ישראל והשקפת עולמו‪ ,‬שביל אל ליבות נשי האצולה‬
‫והאינטליגנציה הרומיות לה בעת צרתה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬ ‫)כ"ח באדר –– יום בשורת ביטול הגזרה(‬

‫כאותה אשה אצילה‪ ,‬אגריפינה יוליה‪ ,‬אחות קאליגולה ואח"כ אשתו של קלאודיוס קיסר‪,‬‬
‫שעמדה לצידם של יהודי אלכסנדריה במאבקם עם היוונים תושבי העיר‪.‬‬

‫ומה מאלפים דברי יוסף בן מתתיהו המספר )מלחמות היהודים‪ ,‬ב‪ ,‬כ( על תושבי דמשק‬
‫הרומיים – יווניים "שהתעוררו להמית את היהודים היושבים בקרבם‪...‬אולם הם פחדו מפני נשיהם‪,‬‬
‫אשר כולן‪ ,‬מלבד נשים אחדות‪ ,‬דבקו בדת היהודים‪ .‬ועל כן שקדו בכל עוז להסתיר מהן את הדבר"‪.‬‬

‫ובתלמוד בבלי מסכת נדרים דף נ‪) ,‬ראה‪ ,‬פירושי רבנו נסים‪ ,‬רש"י ורבנו אשר‪ ,‬שם( מוצאים‬
‫אנו ידיעה על רופינוס‪ ,‬אשתו של טורנוס – רופוס‪ ,‬מושל רומי בסוריה‪ ,‬שעזבה עמה ואמונתה והייתה‬
‫לאשתו של רבי עקיבא‪ ,‬לוחם החופש הגדול‪ ,‬יריבו הקנאי של בעלה לשעבר‪.‬‬

‫מאחר יותר‪ ,‬במאה השלישית‪ ,‬זכה רבי אבהו‪ ,‬האמורא מקיסרי‪ ,‬מדי בקרו בבית "הקיסר"‬
‫)הכוונה למושל רומי ביהודה( לקבלת פנים נלהבת מצד המטרונית ויתר נשי החצר‪ ,‬שיצאו לקראתו‬
‫ופתחו עליו במילים‪" :‬רבא דעמיה‪ ,‬מדברנא לאומתיה‪ ,‬בוצינא דנהורא ‪ ,‬בריך מתייך לשלם" )תרגום‪:‬‬
‫"גדול עמו‪ ,‬מנהיג אומתו‪ ,‬נר המאור –– ברוך בואך לשלום"( ‪/‬בבלי‪ ,‬סנהדרין י"ד‪ ,‬א‪ .‬מקבילה‬
‫משלימה‪ ,‬שם‪ ,‬כתובות י"ז ‪ ,‬א‪./‬‬

‫חכמי ישראל בטרקלינה של מטרונה רומית‬

‫יחסן האוהד של נשות רומא האצילות לעניין היהודי מצא את ביטויו לא רק בדברי שבח‬
‫ובגינונים חיצוניים‪ .‬אף לא בהתגיירויות גרידה‪ .‬אלא בעזרה של ממש‪ ,‬כספית וגם פוליטית – מדינית‪.‬‬

‫כספית –– כאותה הלוואה כספית גדולה לה נזקק רבי עקיבא‪ ,‬מן הסתם לשם מימון‬
‫פעולותיו המדיניות‪ ,‬ואשר ניתנה לו מידי מטרונית רומית אלמונית‪ ,‬שהסתפקה בערבותו של אלוה‬
‫עקיבא הנערץ‪ ,‬כמסתבר‪ ,‬גם על ידיה‪ ,‬כמוזכר ברמז בבלי נדרים נ‪ ,‬ומפורט בפירושי ר"ן‪ ,‬רש"י‬
‫והרא"ש –– בעקבות מקורות עתיקים –– שם; ––‬

‫מדינית –– כבמקרה לו מתייחס זיכרון הדברים של "מגילת תענית" הנ"ל‪ ,‬ואשר נידון בקטע‬
‫התלמודי הבא‪:‬‬

‫"בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי‪ ,‬דלא יעידון מאורייתא )תרגום‪:‬‬
‫בעשרים ושמונה בו –– באדר –– באה בשורה טובה ליהודים‪ ,‬שלא ימושו מן התורה(‪ .‬שגזרה‬
‫המלכות גזירה )על ישראל( שלא יעסקו בתורה‪ ,‬ושלא ימולו את בניהם‪ ,‬ושיחללו שבתות‪ .‬מה עשו‬
‫יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרונית אחת שכל גדולי העיר )רומא( מצויין אצלה‪.‬‬
‫אמרה להם‪ :‬בואו והפגינו בלילה‪ .‬הלכו והפגינו בלילה‪ .‬אמרו‪ :‬אי שמים! לא אחיכם אנחנו ולא בני אב‬
‫אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו‪ ,‬מה נישתנינו מכל אומה ולשון‪ ,‬שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות‬
‫–– ובטלום‪ .‬ואותו היום עשאוהו יום טוב" )בבלי‪ ,‬ראש – השנה י"ט‪ ,‬א; שם‪ ,‬תענית י"ח‪ ,‬א(‪.‬‬

‫מאורע זה התרחש בימי האימים של המאה השניה‪ .‬בתקופת התנכלויות לרוח היהדות‪,‬‬
‫לנשמת האומה‪ ,‬לאחר ששיעבוד ודיכוי פיסיים אכזריים ביותר לא הצליחו לשבור את רוחה העז של‬
‫האומה‪.‬‬

‫שלטון הכיבוש הרומי גזר על לימוד התורה‪ ,‬על השבת ועל המילה‪ ,‬הקובעים לייחודו של‬
‫ישראל בין האומות‪.‬‬

‫משלחת‪ ,‬מורכבת ממנהיגות העם‪ ,‬ובראשם התנא יהודה בן שמוע‪ ,‬יצאה בדחיפות מיהודה‬
‫לרומי כדי לבוא בדברים עם ראשי השלטון ולהשפיע לביטול הגזירות‪.‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫)כ"ח באדר –– יום בשורת ביטול הגזרה(‬

‫מסתבר‪ ,‬שאנשי המשלחת לא הצליחו ליצור מגע עם האישים הקובעים באימפריה‪ ,‬מחמת‬
‫השתמטותם של אלה מלהיפגש איתם‪.‬‬

‫המצב היה לאחר ייאוש‪:‬‬

‫ואז‪ ,‬חשה לעזרה אותה מטרונה רומית אלמונית‪ ,‬אשר בטרקלינה הדיפלומטי כל גדולי‬
‫רומא‪ ,‬שליטי האימפריה מצויים היו‪ ,‬ואשר באהדתה ליהדות וליהודים הועידה את אנשי המשלחת‬
‫מיהודה עם השליטים באחת הנשפיות שערכה בטרקלינה באחד הלילות‪.‬‬

‫"בואו אל ביתי והפגינו עצומותיכם בפני שליטי האימפריה בלילה בו הם יבלו בטרקליני" ––‬
‫יעצה להם המטרונה אשר העניין היהודי קרוב היה לליבה‪.‬‬

‫בלילה המיועד באה המשלחת אל ביתה של המטרונית‪ .‬אותה עת בילו גדולי רומא‬
‫בטרקלינה של האשה האצילה אוהדת היהודים‪ .‬אנשי המשלחת קבלו בפני רבי השלטון על העוול‬
‫וההפליה שביסוד הגזירות‪ ,‬והצליחו לבטלן‪.‬‬

‫רץ יצא בדחיפות מרומא ליהודה‪ ,‬המצפה ברטט‪ ,‬לבשר לה ביטולן של הגזירות‪.‬‬

‫ואותו יום‪ ,‬יום הכ"ח באדר‪ ,‬בו הגיעה בשורת ביטול הגזירות ליהודה‪ ,‬נקבע ליום חג ושמחה‬
‫יום בו אין להספיד –– לדורות‪.‬‬

‫––––––––––––––––––––––‬