‫ערש"ק פרשת ויגש ג' בטבת תשע"א גליון ‪103‬‬

‫יובל‬
‫להסתלקותו‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫הרה"ק ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זצוק"ל‬
‫יריעה מורחבת‬
‫מכתבים ופרוטוקולים ממרכז אגודת ישראל בירושלים‪ ,‬אשר רובם רואים‬
‫אור לראשונה‪ ,‬חושפים טפח מפרשיות עלומות ובלתי נודעות מחיי רבינו‬
‫ומספרים את סיפוריהם במקוריות שאין כמותה‬
‫עמודים ו ‪ -‬טו‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זצוק‬ ‫יומא דהילולא‬
‫מהליכותיהם בקודש‬

‫אביר‬
‫של צדיקי הדורות‬

‫מאת דוד נחמן רוטנר‬

‫שבאבירים‬
‫מכתבים ופרוטוקולים ממרכז אגודת ישראל בירושלים‪ ,‬אשר רובם רואים‬
‫אור לראשונה‪ ,‬חושפים טפח מפרשיות עלומות ובלתי נודעות מחיי רבינו‬
‫ומספרים את סיפוריהם במקוריות שאין כמותה‪ .‬עיתון 'המבשר'‪ ,‬כשופרה‬
‫של היהדות הנאמנה לדרכה של אגודת ישראל‪ ,‬שמח להגיש זאת לפני‬ ‫ש‬
‫קהל הקוראים הנכבד למען ידע דור אחרון‬
‫המפלגות החילוניות‪ ,‬ומול המזרחי‪ ,‬שניצלו את מצוקת העם כדי‬ ‫כרב חובל המנווט את ספינתו לעת משבר‪ ,‬הציבה ההשגחה‬

‫יובל‬
‫לרכוש הון פוליטי‪ ,‬כשבידם עוצמת הממסד של הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫העליונה לעם ישראל‪ ,‬את מרן ה'אביר יעקב' זצוק"ל‪ .‬כאשר עם‬
‫ובסמכותם הייתה נתונה חלוקת רישיונות העלייה )סרטיפיקטים(‪.‬‬ ‫תחילת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שבע וחצי שנים לאחר עלותו‬
‫את כל כוחו הרוחני‪ ,‬והגשמי‪ ,‬השקיע רבנו בהעצמת מעמדה של‬ ‫על כסא ממלכתו‪ ,‬בתחילת תרס"ז‪ ,‬בחצר הקודש שבסאדיגורה ‪-‬‬
‫היהדות החרדית‪ ,‬להעניק לנאמני התורה את קרש ההצלה של‬ ‫נעקר רבנו מביתו בחודש אב תרע"ד‪ ,‬והעתיק את משכנו לבירה‬
‫'סרטיפיקטים'‪ ,‬ושלא יפלו טרף לשיני התנועה החילונית‪.‬‬
‫באופן אישי חתם רבנו על מכתבי ההמלצה הפרטיים‪ ,‬הכתובים‬
‫גרמנית‪ ,‬ושוכנים בארכיון של מרכז אגודת ישראל בירושלים‪.‬‬
‫האוסטרית ווינה‪ .‬בעיר ווינה התרכזו בשעתו‪ ,‬מרביתם של אדמו"רי‬
‫בית רוזין‪ ,‬ויחד עם גדולי הרבנים שנתלוו אל רבבות הפליטים‬
‫שברחו מארצות פולין וגאליציה‪ ,‬הפכה עיר ווינה למרכז הפעילות‬
‫להסתלקותו‬
‫כבמלחמה אישית‪ ,‬ניהל רבנו את המאבקים כדי למלט מרעה‬ ‫הרוחנית של אגודת ישראל העולמית )המשרד הראשי של אגודת‬
‫את שומרי התורה והמצוה‪ ,‬שהסוכנות והמזרחי התנכלו להם‬ ‫ישראל העולמית שכן אמנם בפרנקפורט‪ ,‬אבל ההחלטות הרוחניות‬
‫באופן ממוקד‪ ,‬שלא יוכלו להימלט ממצר‪ .‬מול העוינות של פקידי‬ ‫נתקבלו ע"י גדולי הדור שהתרכזו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בווינה(‪ .‬בעיר זו‪ ,‬התקיימו‬
‫הסוכנות‪ ,‬עם ה"צדיק המפורסם" מר י‪ .‬גרינבום שעמד בראשם‪.‬‬ ‫שני הכנסיות הגדולות בשנים תרפ"ג ובתרפ"ט‪ ,‬ורבנו היה בה ציר‬
‫את עבודת הקודש הלזו‪ ,‬לא הניח רבנו גם בין מלתעות הרשע‪.‬‬ ‫שלוח ממרומים‪ ,‬שניצב כמנווט‪ ,‬מכריע‪ ,‬מקדם‪ ,‬ומדרבן ‪ -‬בצומת‬
‫במשך השנה ומחצה לפני שפרצה מלחמת העולם והשואה הנוראה‪,‬‬ ‫העשייה החרדית העולמית‪ .‬עד שעלה הכורת על בית ישראל‬
‫כאשר הצורר הנאצי השתלט על מדינת אוסטריה‪ ,‬במסגרת‬ ‫באירופה‪ ,‬והמרכז החרדי‪-‬אגודאי העולמי עבר לארצנו הקדושה‪.‬‬ ‫אביר‬
‫ה'אנשלוס'‪ ,‬בעיצומו של שב"ק פרשת זכור ט' אדר ב' תרצ"ח ‪ -‬שנה‬
‫ומחצה לפני שניתך האף והחמה על מיליוני עם ישראל בפולין ‪-‬‬ ‫‪ 24‬שנים כרב חובל בלב הסערה‬ ‫שבאבירים‬
‫שבה החלה השואה הנוראה‪.‬‬
‫גם אחרי שרבנו עצמו נלכד בשחיתותם‪ ,‬כשקציני הגסטאפו‬
‫לצד ההנהגה הרוחנית שבה היה רבנו רועה נאמן לעדתו‪,‬‬
‫כממשיך שושלת המלכות של קדוש ישראל הרה"ק מרוז'ין‪ ,‬שבה‬
‫פרק רראשון‬
‫ק‬
‫התעללו בו יחד עם יתר הרבנים ונכבדי הקהילה‪ ,‬כשאילצו אותם‬ ‫היה רבנו מנהיג רוחני לרבבות אלפי ישראל חסידי סאדיגורה ובית‬
‫לטאטא את רחובות העיר לקול לגלוגם של ההמון‪ ,‬הרשעים‬ ‫רוז'ין‪ ,‬בארצות פולין גאליציה ורומניה‪ ,‬עמד רבנו גם בראש המשרד‬
‫האוסטרים‪ ,‬במעמד כל יהודי העיר אשר יללו בבכיות לנוכח חזיון‬ ‫האגודאי בווינה‪ .‬משם ניווט וכוון את מערכותיה של היהדות‬
‫ההשפלה )רבנו התבטא אז בעידן של גבורה שבנצח ואמר‪ :‬אינני‬ ‫החרדית העולמית‪ ,‬במסגרת אגודת ישראל‪.‬‬
‫מיצר על שאני מטאטא את הרחובות‪ ,‬שהרי אף רחובות וינה‬ ‫נחיצות עמידתו של רבנו בראש האגודה בווינה‪ ,‬נגלתה במיוחד‬
‫הה‬ ‫רחובותיו של הקב"ה הם‪ ,‬אבל ליבי דואב ל'מה יאמרו הגויים'(‪.‬‬ ‫בחמשת השנים הקריטיות‪ ,‬מעת שעלה הצורר הנאצי לשלטון‬
‫במשך מחצית השנה‪ ,‬תחת שלטון הנאצים המשיך רבנו בעבודתו‬ ‫בגרמניה‪ .‬כששאלת ההגירה הפכה לשאלת החיים לרבבות‬
‫הקדושה שפתח בה בשנת תרצ"ד למען הכלל‪ ,‬עד שנאלץ להימלט‬ ‫הפליטים‪ ,‬שמאות מהם עלו לארץ ישראל בעזרתו ובפעולותיו‪.‬‬
‫על נפשו ביום י"ח אלול תרצ"ח‪ .‬כרב החובל ניצב רבנו בספינה‬ ‫רבנו נדרש להציב את חומת היהדות מול ראשי התנועה הציונית‪,‬‬
‫הטובעת‪ ,‬ורק ברגע האחרון‪ ,‬כשכבר כלו כל הקיצין‪ ,‬מילטה‬
‫ההשגחה העליונה את רבנו – מווינה הבוערת‪ ,‬לחוף המבטחים‬
‫בארץ הקודש‪.‬‬
‫מילוטו של רבנו מווינה הבוערת‪ ,‬הייתה גם היא חלק אינטגראלי‬
‫באותו מאבק איתנים‪ ,‬שרבנו ניהל מול המפלגות הציוניות‪.‬‬
‫כשהסוכנות והמזרחי‪ ,‬מיקדו את כל חצי אשפתם ברבנו ובבני‬
‫משפחתו‪ .‬בשלב ראשון פעלו בכל יכולתם לחסום בפני רבנו את‬
‫פתח ההצלה‪ ,‬ואחרי שבעקבות הלחץ של אגודת ישראל בארץ‬
‫ישראל ובעולם‪ ,‬נאלצו לשחרר את טרפם מידם‪ ,‬הפכו את פניהם‬
‫כלפי העם‪ ,‬בהראותם את טלפיהם הכשרות‪ ,‬והציגו את עצמם‬
‫כמצילים ומושיעים בעת צרה‪ ,‬כדי שהעם שבשדות ימשיכו לטעות‬
‫אחריהם ולהוקירם בתודעה ההיסטורית‪.‬‬
‫זו דרכם כסל למו‪ ,‬כך פעלו המפלגות החילוניות בכל אותן שנות‬
‫המצוקה‪ .‬כך הפיצו את שקריהם כלפי שרפי מעלה‪ ,‬כמו כ"ק מרן‬
‫הרה"ק מבעלזא ופמלייתו‪ ,‬וכך המשיכו במעלליהם גם בארבעת‬
‫השנים תש"ה‪-‬תש"ח‪ .‬בתחילה עצרו את האישורים שהיו מחויבים‬
‫לאשר‪ ,‬בתוקף ההסכמים שחתמו עם אגודת ישראל‪ ,‬ורק אחרי‬
‫שקיבלו פניות ישירות – כשהפונים עקפו את משרדי אגודת ישראל‬
‫‪' -‬הואילו בטובתם' לאשר את הבקשה‪ ,‬ולפרוע בכך את חובתם‬
‫הפוליטית‪ ,‬שהיו חייבים לבצע בלאו הכי‪ ,‬מתוקף ההסכמים עם‬
‫אגודת ישראל‪.‬‬ ‫רבינו בוינה עם גיסו הרה"ק בעל ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ‪ ,‬ועם‬
‫גיסו הרה"ק רבי אברהם יהושע השל מקופיטשיניץ זי"ע והרה"ק‬
‫רבי משה מרדכי השל ממעז'בוז'‪-‬ווארשא‬

‫תורני | ג' בטבת תשע"א | עש"ק פרשת ויגש‬ ‫ו‬

 ‫ורה זצוק"ל ‪-‬יובל שנים להסתלקותו‬
‫‪...‬בדבר רומניא הנני להודיעך שטרם נעשה דבר זולת ישיבות‬ ‫משום כך‪ ,‬שומה עלינו לנצל הזדמנות זו‪ ,‬בעסקנו בסיפור‬
‫עם הרה"ק מסדיגורא מה לעשות! והוא ממשיך ומפרט‪' :‬הרב‬ ‫השתלשלות אישור רישיון העלייה )הסרטיפיקט( שניתן‬
‫פורטוגאל )‪ -‬האדמו"ר מסקולען זצוק"ל‪ ,‬במקור נכתב‪ ,‬בטעות‬ ‫למרן ה'אביר יעקב'‪ .‬לפרוס את כל יריעת המסמכים‪ ,‬שמהם‬
‫דפוס ‪ -‬פוטוגאל( מסקולעני רוצה לנסוע לטובת תעמולה לפני‬ ‫בולטת עוויתתם‪ ,‬מתחילתה ועד סופה‪ .‬ובכך אנו משלימים‬
‫הכנסיה אבל חסרים ‪ 2000‬לעי )שהיו שווה ערך ללירה שטרלינג‬ ‫את רצון הצדיק‪ ,‬כפי שהיה בעת חיותו עימנו‪ ,‬להמשיך לשאת‬
‫אחת( להוצאות הדרך' וגם תקצוב הסכום 'הענקי' הזה נתונה‬ ‫בגאון את דגל התורה של אגודת ישראל לדורות‪.‬‬
‫בשאלה אם תבוא מפרקנפורט או מוינה‪...‬‬
‫‪ 22‬שנים בניווט ספינת ההצלה בארץ‬
‫כפי הנראה החל רבנו בפרק זה‪ ,‬להכנס לעובי הקורה בעבודה‬ ‫ישראל‬
‫האגודאית כשנעתר לבקשת העסקנים‪ .‬כפי שכותב ד"ר שלמה‬ ‫כאביר שבאבירים התייצב רבנו על משמרתו‪ ,‬גם ממעון‬
‫עהרמן בי' אייר תר"צ‪ ,‬מהמרכז העולמי של אגודת ישראל לענייני‬ ‫קודשו בתל אביב‪ .‬כשבארץ ישראל החלו להתאסף חלקי‬
‫ארץ ישראל בפרנקפורט‪ ,‬אל מרכז אגודת ישראל בירושלים‪:‬‬ ‫האומה הרצוצה‪ ,‬והחלו עבודות השיקום של קומת היהדות‬
‫'רכשנו את לב האדמו"ר אברהם יעקב פרידמאן מסאדוגורא‪...‬‬ ‫החרדית‪ .‬כל השאלות והדילמות שניצבו בפני עם ישראל‬
‫לקחת בידו הנהלת המרכז לענייני א"י באוסטריא'‪.‬‬ ‫ושומרי התורה‪ ,‬מול מוסדות 'המדינה שבדרך'‪ .‬כל שאלות‬
‫המכתב עוסק בעיקרו בשליחת כספי תמיכה במוסדות‬ ‫היחס של 'יהדות התורה והמדינה' ובהמשך כל שאלות ה'דת‬
‫החינוך של אגודת ישראל בארץ ישראל‪ ,‬על רקע נסיעתו של ר'‬ ‫ומדינה'‪ ,‬כולן נידונו בפני רבנו והוקבעו בפועל ע"י רבנו‪ .‬מבין‬
‫משה פרוש לאירופה‪ ,‬במסגרת מסעו לגיוס נדיבי עם לתמיכה‬ ‫כל חברי מועצת גדולי התורה‪ ,‬היה רבנו מהיחידים שהקדישו‬
‫בפעילות הענפה שר' משה פעל בשטח זה‪ ,‬ברחבי הארץ מטעם‬ ‫עצמם לעבודת הכלל ללא סייג‪ .‬כאשר רבנו כחבר מועצת‬
‫אגודת ישראל‪ .‬אבל בין הדברים הנוספים הנידונים בו‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫גדולי התורה השתתף בישיבות המועצג"ת‪ ,‬וכחבר ועד הפועל‬
‫ההנחיות ממרן הגרי"ח זוננפלד‪ ,‬ופעולותיו של מרן הגרח"ע‬ ‫השתתף גם בישיבות ההנהלה ואנשי המעשה‪ .‬כך ניווט רבנו‬
‫זצוק"ל‪ ,‬אנו מתוודעים ממנו‪ ,‬שכבר אז‪ ,‬כשלוש וחצי שנים לפני‬ ‫את ספינת יהדות התורה‪ ,‬ריכז דיונים‪ ,‬הסיק מסקנות‪ ,‬קבע‬
‫הסתלקותו של הרה"ק מטשורטקוב )שנסתלק בווינה בי"ג כסלו‬ ‫את המסגרות‪ ,‬ואת העקרונות האידיאולוגיים‪ ,‬שעל פיהם‬
‫תרצ"ד(‪ ,‬הסכים רבנו 'לקחת בידו את ההנהלה'‪.‬‬ ‫רבינו בצעירותו בוינה‬ ‫מתנהלת יהדות התורה עד ימינו בארצנו הקדושה‪.‬‬
‫כאמור במכתב‪ ,‬היה מוקד פעילותו רבנו בתחילה‪ ,‬במסגרת‬
‫המשרד לענייני ארץ ישראל‪ ,‬וכך שלח בשנת תר"צ‪ ,‬המשב"ק‬
‫בבית רבנו‪ ,‬ר' אהרן אברמוביץ את מכתבו אל ר' משה פרוש‪ ,‬שבו‬ ‫שרבנו היה אחד מראשוני מייסדי אגודת ישראל‪ ,‬ונמנה כחבר‬
‫רתו של ררבנו‪..‬‬
‫ומטרתו‬ ‫פעילותו‬
‫לותו ומ‬ ‫מפרט את ע‬
‫הוא מ ר‬ ‫במועצת גדולי התורה‪ ,‬מעת היווסדה בבאד‪-‬הומבורג בשנת‬
‫תרס"ט‪ .‬כפי הידוע‪ ,‬עצור עצר רבנו בעד עצמו מלהרחיב את‬
‫מעורבותו הפעילה באגודת ישראל‪ ,‬כל עוד שהיה דודו ורבו‬
‫המובהק הרה"ק מהר"י מטשורטקוב זצוק"ל בין החיים‪ .‬אבל‬
‫כנראה שמעורבותו של רבנו לא החלה ברגע אחד ובאירוע‬
‫מסוים‪ ,‬אלא שנעתר להפצרת העסקנים להטות שכם בעזרה‬
‫לפעולות מפעם לפעם‪ ,‬עד שמטבען של פעולות‪ ,‬הועמסה על‬
‫רבנו כל המטלה‪.‬‬
‫כבר בשנת תרפ"ט בעת שנערכו ההכנות לכנסייה הגדולה‬
‫שהתקיימה בווינה בחודש אלול פעל רבנו בכל הועידות‬
‫המכוננות‪ ,‬ובוועידות שפעלו תוך כדי‪ ,‬לקיומן של הכנסיות‬
‫הגדולות‪ .‬כך אנו רואים במכתבו של ר' שבתי שינפלד חבר‬
‫הועד הפועל מווינה‪ ,‬אל ר' משה פרוש בירושלים‪ .‬מיום כ"ז אייר‬
‫לקראת הכנסייה הגדולה‪.‬‬
‫ט‪ .‬המתאר את ההכנות ק‬ ‫תרפ"ט‪.‬‬
‫תרפ‬

‫ההכנות‬
‫אדמורי"ם מסדיגורה וסקולע‬ ‫לקראת הכנסה"ג השניה של ה‬
‫לעןן‬
‫ען‬

‫העדות החתומה‬
‫ירושלים‬
‫ם‬ ‫בארכיון מרכז אגודת ישראל‬
‫עיתון 'המבשר'‪ ,‬כשופרה של היהדות הנאמנה לדרכהה‬
‫של אגודת ישראל‪ ,‬ברצותו להעלות את זכרו הטהור ל‬
‫של‬
‫תן‬
‫באותן‬ ‫רבנו במלאת יובל שנים להסתלקותו‪ ,‬התמקדנו‬
‫ם‬
‫כולם‬ ‫מאות המכתבים והפרוטוקולים‪ ,‬אשר כמעט‬
‫ם‬
‫המספרים‬ ‫רואים אור לראשונה בהזדמנות זו‪ ,‬מסמכים‬
‫את סיפוריהם במקוריות שאין כמותה‪ .‬מהם‪ ,‬מכל ה‬
‫פינה‬
‫אשר נפנה בהם‪ ,‬ניבטת שגב דמותו של רבנו‪ .‬אין נוו‬
‫לנו‬
‫ם‬
‫הדברים‬ ‫אלא להציגם‪ ,‬לבארם‪ ,‬ולתארם‪ ,‬כדי להנחיל את‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬

‫כ"ק האדמו"ר מסדיגורה יעשה הכל לטובת החינוך‬

‫אגודתו על ארץ יסודה‬
‫שע"י אגודת ישראל‬ ‫במערכות אגודת ישראל בוינה‬
‫האד‬
‫המרכז לעיניני ארץ ישראל באווס‬
‫ס‬ ‫מו"ר מסדיגורה לקח בידו את הנהלת‬ ‫לא מצאנו תאריך על מועד מדויק שבו החל רבנו ת‬
‫לקחת‬
‫ריה‬
‫יהה‬ ‫טר‬
‫טרי‬‫וסט‬
‫סטר‬ ‫חבל בעסקנות האגודאית – מבחינה רשמית‪ .‬כי למרותת‬

‫ז‬ ‫עש"ק פרשת ויגש | ג' בטבת תשע"א | תורני‬


‫מה ענינים על‬
‫יד‬ ‫שלא‬ ‫כדי‬ ‫"ר(‬ ‫דמו‬ ‫הא‬ ‫אצל‬ ‫סדר היום ונחוץ שיהיה בכאן)‬
‫חה הדבר‬
‫כך העניק רבנו את חתימתו‬
‫המאשרת על כל המכתבים שיצאו מהמשרד הארצישראלי של‬
‫אגודת ישראל בווינה‪.‬‬
‫כפי שאנו נוכחים לראות‪ ,‬במשך השנים ובפרט על רקע‬
‫המאבקים שהתפתחו במשך התקופה‪ ,‬הייתה חתימתו של רבנו‬
‫העדות החותכת‪ ,‬שחסכה הרבה כאבי לב שהיו עלולים להיווצר‬
‫בין זרועות האגודה השונים ברחבי תבל בעיתות המשבר‪.‬‬
‫בקנרוט מביא תיאור הדברים מפי רבנו עצמו‪ ,‬בספר התולדות‬
‫גם בעת שבתו בארה"ק המשיך רבנו בפעילותו בשיטתו‬
‫ובדרכו הטהורה כשהאמון המוחלט שזכה רבנו מצד כל‬
‫העסקנים ומכל הסיעות החרדיות‪ ,‬העניקה משענת למעמדה‬
‫הארגוני של תנועת אגודת ישראל‪ .‬כך אנו מוצאים את ר' משה‬
‫פרוש בשנת תש"ט‪ ,‬שהציע לפני רבנו את מועקותיו הפנים‬
‫אגודאיות‪ ,‬ורבנו כאב מסור עמל להשוות את ההידורים‪.‬‬
‫הצדיק יהיה תפוס בסרעפיו – ישב לפני אלוקים ‪ -‬ולא יפסיק‬
‫במכתב תשובתו שכתב גבאו של רבנו‪ ,‬ר' מרדכי גרשון‬
‫'בשם הגה"צ אדמו"ר‪ ...‬הי' מר מ‪.‬ד‪ .‬לוינשטיין נ"י אצל אדמו"ר‬
‫שליט"א ודיבר עמו לעשות ישיבה של ועד הפועל והמרכז‬
‫]הארצי[ וביקש ממנו שהוא ידבר מזה עם הרב לווין שליט"א'‪.‬‬
‫ומסיים 'יש כמה עניינים על סדר היום ונחוץ שיהי' בכאן כדי‬
‫שלא ידחה הדבר'‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬ממרום שבתו ושגב דעתו‪ ,‬נשא‬
‫רבנו את עולה של התנועה‪ ,‬כאשר יישא האומן את היונק‪ ,‬בכל‬
‫‪‬‬ ‫הנושאים מקטון ועד גדול‪.‬‬
‫רה‬
‫בכאן נזכה לעבוד עבור החינוך לתורהה‬
‫והיראה‪.‬‬
‫"ר‬
‫כל זה הנני כותב בשם כ"ק אדמו"רר‬
‫שליט"א אהרן אבראמאוויטש ‪ ?....‬שליט"אא‬
‫תפקידו של רבנו כעומד בראש המשרד‬
‫רד‬
‫הארצישראלי של האגודה בווינה‪ ,‬הייתה‬
‫תה‬
‫אקוטית במיוחד בימים ההם‪ ,‬טרוםם‬
‫עידן התקשורת האלקטרונית‪ .‬כי אפילו‬
‫לו‬
‫כ‬ ‫יש‬ ‫השימוש בטלפון היה נדיר ולא יעיל‪ ,‬וכל‬
‫כל‬
‫הפעילות התנהלה בכתב ובפגישות פניםם‬
‫אל פנים‪ .‬כל פעילות שהתפרסה על פניי‬
‫מוחלט בין הנפשות‬
‫ל‬ ‫ארצות‪ ,‬בטווחים ארוכים‪ ,‬דרשה אמון‬
‫הפועלות‪ ,‬והבנה הדדית בקודים ובמושגים‪ ,‬שרק מתוך כך‬
‫ניתן היה לתת מענה לשאלות השוטפות והבעיות היומיומיות‪.‬‬
‫עניינים טריוויאליים שבימינו הם מעשים שבכל יום‪ ,‬נאלצו‬ ‫יום ג' כו לסבנ"י כ"א אייר תרצ"א‬
‫להיגרר למכתבים ונדרשה חתימתו המהימנה של הממונה‪.‬‬ ‫החוהשוכ"ט )החיים והשלום וכל טוב(‪ ,‬לכבוד ידידנו היקר‬
‫לאורך כל שנות פעילות וכהונתו בוועד הפועל של אגודת‬ ‫המופלג יו"ש וכו' כש"ת משה גליקמן פרוש נ"י‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬נהג רבנו על פי הכלל שטבע לעצמו כפי שר' אריה‬ ‫אחדשה"ט באה"ר‬
‫מכתבו נתקבל‪ ,‬ונצטויתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א להשיבו‬
‫שכתב על רבנו )'אביר שבמלכות'‪ ,‬ח"ב עמו' כח( כשהפציר‬ ‫אשר הוא עושה בעהשי"ת הכל להפיח רוח חיים עבור הדבר‬
‫בכ"ק מרן ה'אמרי אמת' להיכנס לדיון באחת מהוועדות‬ ‫הגדול הזה‪ .‬ומי כמו כבודו יודע שלצערנו הגדול אין להם בכאן‬
‫שהתקיימו בעת שנערכה הכנסייה הגדולה בווינה‪ .‬רבנו‪ ,‬שמצא‬ ‫לב מבין ומרגיש עבור זה‪.‬‬
‫את ה'אמרי אמת' ספון בחדרו ותפוס במחשבתו הק'‪ ,‬אמר לו‬ ‫בשבוע העברה עשה כ"ק שליט"א אסיפה ב]מ[יוחד לזה‬
‫משמו של זקנו הקדוש ישראל מרוז'ין‪ ,‬שאמר עה"פ 'יישב עולם‬ ‫באגודת ישראל‪ ,‬ונשלחו מכתבים לכל נדיבי עמנו בהתעוררות‬
‫לפני אלוקים חסד ואמת מן ינצרוהו' – הצדיק נקרא עולם‪ ,‬ואם‬ ‫גדול‪ .‬ונכתב באותות שחורות המצב הנורא השורר באה"ק‬
‫בהחדרים והמוסדות של אגודת ישראל‪ .‬וצריכין ברגע האחרונה‬
‫מדביקותו‪ ,‬כדי להתעסק בענייני העולם – אזי 'חסד ואמת מן‬ ‫להציל מה שבאפשרי מן הזרם השוטף מבחוץ ר"ל‪.‬‬
‫ינצרוהו' מי ייוותר לשמור על נוהלי האמת והצדק בעולמנו‪.‬‬ ‫וכ"ק שליט"א חתם על זה ביחד עם גיסו היקר הר' אברהם‬
‫וכך אנו מוצאים בין שלל המכתבים המשרדיים שנכתבו‬ ‫שליט"א )האדמו"ר מקופיטשניץ( ומקוים שיעשה רושם‬
‫באופן טבעי בשפת המדינה – גרמנית‪ ,‬כשרבנו חתם עליהם‬ ‫לטובה‪] .‬כי עליכם[ לדעת שמכתבו יתן כ"ק שליט"א לפני‬
‫בחתימת י"ק 'אברהם יעקב במוהר"ר ישראל מסאדיגורא'‪.‬‬ ‫הועד לטכס ש]ל[זה‪ .‬וזאת להם לדעת )‪ -‬בכדי שיידעו( אשר‬
‫כ"ק שליט"א יעשה הכל לטובת החינוך עפ"י התורה והמסורה‬
‫כך הוא מכתב ההבהרה שנשלח ב‪ 28-‬בינואר ‪) 1935‬כ"ד‬ ‫ע"י אגודת ישראל‪ ,‬והשי"ת יעזור שחפץ ד' בידו יצליח‪.‬‬
‫שבט תרצ"ה(‪ ,‬אל מרכז אגודת ישראל בירושלים במענה‬
‫ללמכתב מיום י"ד שבט‪.‬‬
‫כל כולו עוסק בהעברה כספית‪,‬‬
‫ית‪,‬‬
‫והמשרד הארצישראלי בווינה‬
‫נה‬
‫מביע את התנצלותו שבטעות‬
‫ות‬
‫הועברה אל חשבון הבנק של‬
‫הקהילה החילונית‪ .‬כאשר משפט‬
‫פט‬
‫הסיום הוא 'בינתיים הספקנו‬
‫קנו‬
‫למסור את הדברים בפגישה עם‬
‫הרב ]משה[ בלוי'‪.‬‬
‫כידוע נהג מרן ה'אביר יעקב'‬
‫קב'‬
‫סלסול מיוחד בחתימתו‪ ,‬כפי‬
‫פי‬
‫שרבנו סיפר בעצמו בעת שקיבל‬
‫בל‬
‫הרה"ק‬
‫"ק‬ ‫ממאביו את חותמתו של זקנו‬
‫ממסאדיגורה‪ ,‬אשר שמו ושם אביו‬
‫ביו‬
‫של רבנו תאמו‪ ,‬ושניהם נשאו את‬ ‫ש‬
‫ההשם אברהם יעקב ושם אביהם היה‬
‫יה‬
‫יישראל!‬
‫כפי המתואר )שם‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמו' קמט(‬
‫ט(‬
‫''כשנהייתי בר מצוה קרא לי אבי ז"ל‬
‫"ל‬
‫וואמר לי – יש לי חפץ שאני אינני‬
‫נני‬
‫ייכול להשתמש בו‪ ,‬ורק אתה יכול‬
‫ול‬
‫ללהשתמש בו – והוציא את החותמת‬
‫מת‬
‫של זקני הקדוש ונתנה לי והוסיף‬
‫יף‬ ‫ש‬
‫וואמר‪ :‬אבקש ממך לשמור עליה‪ .‬דברי‬
‫רי‬ ‫חתימת רבנו על אחד המכתבים שבשפה הגרמנית וחי"ק ושם אביו הק'‬
‫אאבי ז"ל עשו עלי רושם עצום‪ ,‬אך‬
‫ככשהתבוננתי בדבריו מה היו כוונותיו‬
‫תיו‬
‫חשבתי לעצמי‪ :‬וכי לא אשמור על‬
‫חפץ יקר וחשוב זה? אך הבנתי שכוונתו‬
‫תו‬ ‫ובעוה"ר עתה שורר קריזיס גדולה )‪ -‬מצוקה קשה( בכאן‬
‫הקדושה הייתה שלא אשים חתימתי‬
‫תי‬ ‫ובכל העולם‪ ,‬אבל אצל כ"ק שליט"א העיקר ]הוא[ את הנפש‬
‫במקום שאינו ראוי לכך‪ .‬ומאז כשאני הולך‬
‫לך‬ ‫אשר עשו בחרן‪ ,‬שיהיו להם לב מבין והתרגשות חם לזה‪.‬‬
‫לחתום‪ ,‬חושב אני לעצמי – בחתימתו של‬ ‫וממילא נצליח גם בהכנסה גדולה כי פרוטה ופרוטה מצטרפת‬
‫מי אני הולך לחתום‪ ,‬כשדבר זה מחייב אותי‬
‫תי‬ ‫לחשבון גדול‪.‬‬
‫מאוד להיזהר בעת חתימתי'‪.‬‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה לשמוע מכם אך שלום ושלוה‪ ,‬ואנחנו‬
‫תורני | ג' בטבת תשע"א | עש"ק פרשת ויגש‬ ‫ח‬
 ‫דוד נחמן רוטנר‬
‫אביר‬
‫שבאבירים‬
‫פרק שני‬
‫אורה‬
‫מושיע בעת צרה‬
‫כקרן‬
‫מאבקיו של רבינו במסגרת אגודת ישראל נגד הסוכנות ומעורבותו העמוקה במתן‬
‫הסרטיפיקטים וחשיפת התרמית הגדולה של הסוכנות בסיפור הצלתו של רבינו‬
‫‪) 1935‬ט"ז אדר א' תרצ"ה(‬ ‫הרישיון‪ .‬כך שתמיד יכלה הסוכנות לרחוץ בניקיון כפיה‬
‫כי 'הם הרי שלחו את הסרטיפיקטים אלא שהמבקשים לא‬
‫רבנו מתלונן נגד ההסתה השקרית‬ ‫הגיעו לקחת‪'...‬‬
‫של הסוכנות‬
‫במכתב שהופנה אל מרכז אגודת ישראל בירושלים –‬
‫מעורבותו של רבנו במתן‬
‫לידי הרב משה בלוי! מתלונן רבנו על המשרד הציוני בווינה‪,‬‬ ‫הסרטיפיקטים‬
‫תוך שהוא מפרט בארוכה את שרשרת העיכובים שהמשרד‬ ‫הבקשות שהוגשו במשרד הארצישראלי של אגודת‬
‫הציוני מערים על מבקשי הסרטיפיקטים האגודאיים‪ ,‬שגם‬ ‫ישראל בווינה נכתבו בגרמנית ונחתמו ע"י רבנו‪ ,‬כשמרן‬
‫אחרי שכבר מגיעים הסטרטיפיקטים הם עושים בלבולים‬ ‫מצהיר באופן אישי על נכונות פרטיהם של כל אחד‬
‫בין השמות ומעכבים את הרישיונות ולא מוציאים את‬ ‫מהפונים‪.‬‬
‫הרישיונות רק אחרי שאנחנו מוכיחים להם שאנחנו יודעים‬ ‫במכתבי הבקשה שהופנו באופן שוטף אל הרב משה‬
‫שהרישיונות הגיעו‪...‬‬ ‫בלוי‪ ,‬ולחילופין אל הרב משה פרוש‪ ,‬מוסר רבנו את פרטיהם‬
‫מכל צרור המכתבים בנושא זה‪ ,‬אין ספק שהמדהים‬ ‫של מבקשי הרישיונות ומכל מילה ומילה ניבטת טביעת‬
‫מכולם הוא מכתב המחאה הנחרץ שבאמתחתנו‪ ,‬המהווה‬ ‫אצבעותיו הטהורות של רבנו‪ ,‬בסגנון הדייקני‪-‬האחראי‪,‬‬
‫עדות נצח לעוינותם של מנהלי הסוכנות‪.‬‬ ‫לרכושו ולעיסוקו של כל פונה וכן רואים את ההקפדה לא‬
‫לפרט את התאריך הלועזי רק תוך ציון ש‪.‬ז‪.‬‬
‫מן הראוי לציין רק אחדות מבקשות יוצאת הדופן‪.‬‬
‫כמו אותה בקשה שהופנתה אל מרן מהרי"ץ דושינסקי‬
‫שצ"ל בעת שהותו בנופש בקארלסבאד‪-,‬‬
‫בפניה לסדור סרטיפיקט עבור הרה"ג רבי אברהם‬
‫לייבוש אהלנבערג‪ ,‬מתנצל מזכיר המשרד הארצישראלי‬
‫של אגודת ישראל ר' שבתי שינפלד‪ ,‬על שהוא מטריד את‬
‫מרן מהרי"ץ במקום מנוחתו אלא ש'הננו מחזיקים הדבר‬
‫בכלל פקוח נפש יקרה ממש'‪ .‬כמו כן הוא מציין שאת‬
‫הפנייה הוא עורך בשמם של רבנו ובשם 'בנו של הרה"צ‬
‫מקאפיצינצא רבי אברהמניו העשעל שליט"א'‪.‬‬
‫איננו יודעים מה היה הרקע לבקשה מיוחדת זו‪ ,‬כשהפונה‬
‫נתיב היסורים בקבלת רישיון עליה‬
‫מבקש ממרן המהרי"ץ ש'ימחול על כבודו ולהודיע להרה"צ‬
‫מסדיגורא שליט"א או לרבי אבהמניו שליט"א – אם‬
‫ומתי כתב בנדון זה לירושלם' ובשולי החתימה מצוינות‬
‫כתובותיהם הפרטיות של רבנו ושל האדמו"ר מקופיטשניץ‬
‫– שמרן מהרי"ץ יידע לאן לשלוח את העדכון המבוקש!‬
‫פנייה נוספת המעניינת לציין היא מאת מרכז ארץ ישראל‬
‫של אגודת ישראל ומשרד החלוץ האגודאי ברומניה‪.‬‬
‫רבינו בכינוס בת"א‬ ‫הפנייה שנכתבה ע"י המזכיר הרה"ח ר' שלמה זלמן מוזס‬
‫)אביו של יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת הרה"ח מנחם‬
‫אליעזר מוזס הי"ו( מלבד כתב ידו המרהיב לכשעצמו‪ ,‬אנו‬
‫מתוודעים בו אל מעורבותו העמוקה של רבנו בכל נושא‬
‫מתן ה'סרטיפיקטים'‪.‬‬
‫מדובר בפנייה מרוכזת של קבוצת חלוצים בוגרי‬
‫ההכשרה של אגודת ישראל במיליוו שבבוקבינה‪.‬‬
‫ש'הוכרחנו להוציא להם דרכיות בהיותם מחויבי צבא‪'...‬‬
‫ו'דרכיות ההגירה של החלוצים כחם יפה להגירה רק עד‬
‫מאי'‪ .‬במכתב מציין הרב מוזס 'בטח ידוע לכם שהאדמו"ר‬
‫מסדיגורה שליט"א חבר ועד הפועל של אגו"י העולמית‬
‫בעת שהותו בחורף זה בפרנקפורט שוחח עם הדר‪ .‬ש‪.‬‬
‫עהרמאן נשיא מרכז העולמי לענייני אר"י אודות עליית‬
‫העולים שלנו לארץ'‪ .‬ו'על יסוד שיחה זו כתב לכם המרכז‬
‫הפרנק פורטי שתשתדלו שחלוצנו יהיו מן הראשונים‬
‫בקבלת הרישיונות‪'...‬‬
‫מעורבותו של רבנו בנושא מתן הסרטיפיקטים באה לידי‬
‫ביטוי מיוחד במכתב הארוך והמפורט מיום ‪ 19‬בפברואר‬
‫תמונה המתפרסמת לראשונה רבינו בשמחת הברית של אחד מחסידיו ת"א תשי"ב‬
‫ט‬ ‫עש"ק פרשת ויגש | ג' בטבת תשע"א | תורני‬
‫תוך תקופה קצרה מעת שהמשרד הארצישראלי של‬
‫אגודת ישראל בווינה החל לפעול תחת ניהולו של רבנו‪,‬‬
‫החלה תקופת הדמדומים של גולת אירופה‪ ,‬כשהלחצים‬
‫הכלכליים ובהמשך הלחצים הפיזיים‪ ,‬הלכו וגברו ודחקו‬
‫את ישראל ממקום מושבם‪ .‬מגמת ההגירה הלכה וצברה‬
‫תאוצה במיוחד מחודש אדר שנת תרצ"ג‪ ,‬עם עליית‬
‫הנאצים לשלטון בגרמניה‪ ,‬כשבכל מדינות אירופה החלה‬
‫לנשוב רוח האנטישמיות והפגיעות ביהודים הלכו וגברו‬
‫במשך ‪ 6‬שנים עד שפרצה המלחמה האיומה שבה נפלו‬
‫מרבית מדינות אירופה טרף לחיה הנאצית‪ .‬למגינת לב‪,‬‬
‫ככל שגבר הלחץ והדוחק על המוני בית ישראל‪ ,‬כך הלכו‬
‫ונאטמו דרכי המילוט של היהודים‪ .‬אם בראשית שנות‬
‫התר"צ‪ ,‬היו עדיין מדינות דרום וצפון אמריקה )ארגנטינה‬
‫וברזיל‪ ,‬ארה"ב וקנדה(‪ ,‬מקום מפלטם הגדול של העקורים‬
‫מאירופה‪ ,‬הרי שמשנת תרצ"ג הלכו וצמצמו מדינות אלה‬
‫את רישיונות הכניסה עד שבשנת תרצ"ט כבר היו כל‬
‫מדינות אמריקה סגורות כמעט הרמטית בפני יהודים‪ .‬גם‬
‫ארץ ישראל שהייתה נתונה תחת שלטון המנדט הבריטי‪,‬‬
‫החלה משנת תרפ"ט לסגור את שערי ארץ ישראל בפני‬
‫עליית יהודים‪ ,‬כשהנהיגה משטר של 'הספר הלבן' שהגביל‬
‫וקצב את רישיונות העלייה‪ .‬מצבם של שומרי התורה היה‬
‫קשה במיוחד‪ ,‬כי שלטונות המנדט מסרו בידיה של התנועה‬
‫הציונית את הסמכות הבלעדית לחלוקת הרישיונות‬
‫הקצובים‪ ,‬באמצעות הסוכנות היהודית שמשרדיה היו‬
‫פזורים ברחבי הפזורה היהודית בעולם‪.‬‬
‫ומאבקה של אגודת ישראל‬
‫על נתיב הייסורים שהיה על כל מבקש לעבור עד שזכה‬
‫לקבל את רישיון העלייה‪ ,‬כבר כתבנו ב'המבשר תורני' מיום‬
‫ב' אייר תש"ע במאמר 'משואה לתקומה' – ‪ 70‬שנה להצלתם‬
‫של אדמו"רי בית גור ועלייתם לארה"ק )עמודים ו‪,‬ז( כי‬
‫הסוכנות חילקה את הסרטיפיקטים לפי מפתח בין מפלגתי‬
‫שנקבע בהסכם‪ ,‬ורק בעקבות הלחץ הפוליטי שהפעילה‬
‫אגודת ישראל בארץ ישראל כפו שלטונות המנדט על‬
‫הסוכנות להקצות לאגודת ישראל‪ ,‬כלומר לכל היהדות‬
‫החרדית‪ 6 ,‬אחוזים לפחות‪ .‬כל היתר היה תלוי בסוכנות‪,‬‬
‫והיא חילקה אותם לטובת המקורבים והקומבינאטורים‬
‫כמיטב המסורת המפאי"ניקית‪.‬‬
‫סדרת ההקצבות ניתנו בשיעורים חצי או רבע שנתיים‪,‬‬
‫במספר קצוב של סרטיפיקטים בכל שנה ושנה‪ .‬ולעולם‬
‫לא ידעו מראש את המספר הסופי שיוקצב והמבקשים‬
‫לא יכלו לתכנן את עצמם במועד‪ .‬על התהליך המסורבל‬
‫שתואר במאמרנו הנ"ל‪ ,‬בכל הנוגע ליהודים חרדים שהגישו‬
‫את בקשותיהם ע"י המשרדים האגודאים הוסיפו פקידי‬
‫הסוכנות סרבולים משלהם‪ .‬פקידי הסוכנות ניצלו היטב‬
‫את הפיזור של הרישיונות על פני מדינות אירופה השונות‪,‬‬
‫כדי שאף פעם לא יוכלו באגודת ישראל לנהל מעקב אמיתי‬
‫אם אכן הוענקו ששת האחוזים במלואם‪ .‬המבקש החרדי‬
‫לא קיבל אף פעם ידיעה מסודרת שהאישור המיוחל הגיע‪.‬‬
‫ולא פעם חלפו חודשים עד שנודע לפונה שהאישור ממתין‬
‫בשבילו במשרדי הסוכנות‪ ,‬ובינתיים כבר פג תוקפו של‬
 ‫כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ה'אביר יעקב' מס‬
‫מסא‬
‫א‪ .‬זילברברג( עד שמנהל הסוכנות בעצמו מר יצחק גרינבוים )הנודע‬
‫בעוינותו כלפי תורתנו הקדושה ושומריה שבתחילת דרכו עמד‬
‫בראשה של התנועה חילוניות‪-‬קיצונית הידועה לשמצה ה'בונד'‬
‫בפולין‪ .‬תנועה שברוב קיצוניותה‪ ,‬אף התנגדה לאידיאל הציוני על‬
‫שמטפח את הלאומיות היהודית ששורשיה נובעים ממקור קדוש!‬
‫תנועה קיצונית זו עשתה שמות רח"ל בבתי ישראל כשגרפה את‬
‫המוני בני הנוער בפולין בשעתו‪.‬‬
‫אותו גרינבוים‪ ,‬שבגלגולו השני הצטרף אל התנועה הציונית‬
‫שקיבלה אותו בחום והעמידה אותו בראש הסוכנות היהודית‪,‬‬
‫גילה כאן לפתע פטריוטיות לאומית‪ .‬בתשובתו הצינית אותה הנחה‬
‫ברישום בכתב ידו 'לאשר קבלת המכתב‪ ,‬להודיע שיקבלו את מספר‬
‫הצרט‪ .‬שנקבע להם בהסכם עם מרכז האגודה בירושלים‪ ,‬ולבאר‬
‫שלכל הפחות עד עכשיו לא נשאו בעול בניין הארץ שממנו הם נהנים‪,‬‬
‫י‪.‬ג‪'.‬‬
‫מאמצי ההצלה של רבינו‬
‫פפלסטינה‪ ,‬קיבלו ‪ 16‬סרטיפיקטים‪ ,‬בשעה‬
‫השקר הגדול של הסוכנות באישור‬
‫הסרטיפיקט עבור רבנו‬
‫מחובתנו להתריע נגד הדו"ח המעוות המציג את‬
‫כדי לתאר את התעללות הסוכנות באישור הסרטיפיקט עבור‬
‫רבנו עצמו‪ ,‬יש להציג את מכתבו המצמרר של ר' משה בלוי אל ר'‬
‫יעקב הלפרין מיום ט' מרחשון תרצ"ט ‪ -‬אחרי שרבנו כבר הגיע‬
‫לארץ‪ ,‬ושאלת הצלתו של הרה"ק מטשורטקוב עמדה על הפרק‪.‬‬
‫הדילמה שניצבה בפני ר' משה בלוי שעמד באותה עת בראש‬
‫המשרד של מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל‪ ,‬הייתה כאשר‬
‫מלבד פנייתו של הרה"ק מטשורטקוב אל משרדי אגודת ישראל‬
‫פנו כמה מחסידיו גם אל הסוכנות היהודית באופן ישיר‪ ,‬והסוכנות‬
‫'ברוב טובה' הזדרזה לאשר את הבקשה תוך שהיא מראה לחסידי‬
‫טשורטקוב את מסירותה למען רבם‪ ,‬בעוד שמפלגתו – אגו"י אינה‬
‫ממהרת לעזרתו‪.‬‬
‫אי לכך פנה ר' יעקב הלפרין ז"ל‪ ,‬שהיה מוותיקי חסידי טשורטקוב‬
‫בבקשה לר' משה בלוי‪ ,‬שיחוס על כבודה של אגודת ישראל וינפיק‬
‫את הרישיון מתוך המכסה האגודאית ולא להעניק לסוכנות את ההון‬
‫הפוליטי שהיא מבקשת לצבור לעצמה‪.‬‬
‫בתשובה לפנייתו של ר' יעקב‪ ,‬כותב ר' משה‪:‬‬
‫‪...‬בנוגע לאדמו"ר מטשורטקוב שליט"א‪ ,‬אמנם אפשר לנו לתת‬
‫לו סרטיפיקט‪ ,‬אולם מכיון שמספר הסרטיפיקטים שאנו מקבלים‬
‫מהסוכנות הוא קטן מאד ומכיון שכל סרטיפיקט הוא קשור עם סכנת‬
‫נפשות ממש של משפחה שלמה‪ ,‬ומכיון שליהודי אחד התלוי בנו‬
‫לא תתן הסוכנות משלה והיא רוצה לתת להאדמו"ר מטשורטקוב‬
‫שליט"א‪ ,‬יש אצלי ספק גדול אם מפני פקוח נפש אינו כדאי יותר‬
‫לוותר על שאלת הכבוד ולקבל מהסוכנות את הסרטיפיקטים עבור‬
‫האדמו"ר שליט"א בכדי שהסרטיפיקט שאנו יכולים לתת לו למסור‬
‫למשפחה אומללה אחרת שאין לה סיכוי לקבל ממקום אחר‪.‬‬
‫אני מציע לו את השאלה‪ ,‬ואם אחרי כ"ז ימצא מע"כ הי"ו לנחוץ‪,‬‬
‫שאנו נמסור לו סרטיפיקט משלנו ונפסיד הסרטיפיקט של הסוכנות‬
‫בימים נוראים אלה‪ ,‬נתנהג עפ"י דרישתו‪...‬‬
‫את התשובה של ר' יעקב הלפרין איננו יודעים‪ ,‬אבל עצם הצגת‬
‫הדילמה מסבירה את המכתב הבא ששלח ר' חיים ישראל אייז‬
‫מציריך‪ ,‬מגדולי עסקני אגו"י ואחד מפעילי ההצלה הנודעים שפעל‬
‫ממקום שבתו בשווייץ הנייטרלית‪.‬‬
‫במכתבו מיום כ"ג חשון תרצ"ט‪ ,‬שכאמור היה זה במועד שרבנו‬
‫כבר גר בארה"ק‪ ,‬מעלה ר' חיים ישראל צורך נואש לשנות את‬
‫חלוקת הסרטיפיקטים למטרת הצלה עבור רבים מיהודי אוסטריה‬
‫שברחו לאיטליה מחמת המציק והתגוררו כפליטים באיטליה‪,‬‬
‫כשהממשלה הפאשיסטית עמדה לשלוח אותם למחנה עבודות‬
‫כפייה באריתריאה–חבש‪ .‬ר' חיים ישראל שהיה מודע לדילמה‬
‫הקשה שהטיל לפתחו של ר' משה פרוש הציע להביא את השאלה‬
‫בפני רבנו ולפעול עפ"י הכרעתו‪.‬‬
‫'‪...‬חושב אני שמהשדיול הנוכחי בהקציעכם סרטיפיקטים בעד‬
‫גולי וינה אין לכם להמציא הכל לוינה או לברלין כי אם גם בעד גולי‬
‫ופליטי אוסטריא בארצות פליטותיהם העיקר בעד מקומות הפליטה‬
‫באיטליא‪.‬‬
‫כי אולי קודמים המה אלה שנשארו בעמק הבכה בוינה כי ממש‬
‫סכנת נפשות שמה‪ .‬אבל אין להעלים עין מאלה פליטי וינה שחשבו‬
‫וקוו למצוא מקום באיטליא‪ ,‬וכעת עליהם לקיים גולה אחר גולה‬
‫גלתה יהודה‪ ,‬ובאיטליא הסכנה גדולה שאחר עבור הזמן שעליהם‬
‫לעזוב את הארץ ישולחו לכוש לעבודת הפרך‪.‬‬
‫חושבני אפוא שעליכם להביא בחשבון את בחירינו פליטי וינה‬
‫ייחודו של המכתב הזה‪ ,‬הוא בעובדה שעליו‬
‫חחתומים רבנו יחד עם גיסו הרה"ק מזלאטאפאלי‬
‫בבלועזית )כפי הנראה זוהי חתימתו היחידה של‬
‫ררבנו בלועזית(‪ .‬המכתב שהופנה אל משרדי‬
‫ההסוכנות בארץ ישראל‪ ,‬הינו מכתב מחאה נגד‬
‫הההסתה שהסוכנות ערכה בעיתונות הווינאית‬
‫ווהוא מדהים בעוצמתו ובשפתו‪ ,‬עד שמצאנו‬
‫ללנכון לתרגם חלקים נבחרים ממנו‪:‬‬
‫'אל הסוכנות היהודית משרד ההגירה‪.‬‬
‫בשבוע האחרון )תאריך המכתב הוא ‪ 19‬ביוני‬
‫‪ (19355‬פורסם בשבועון הציוני כתבה מטעם‬
‫ההמשרד הארצישראלי בווינה במסגרת דו"ח‬
‫שנמסר לסוכנות היהודית כדלהלן‪:‬‬ ‫ש‬
‫"מוזר מאד לציין שהפעילים האגודאיים‬
‫ההמופיעים בקביעות כעוינים הכי גדולים לבניית‬
‫שהמפלגות הציוניות נותרו ללא סרטיפיקטים‬ ‫ש‬
‫כלל"‬
‫ככל‬
‫אגודת ישראל כעוינת בניית הארץ‪.‬‬‫אאג‬
‫הרי כל המכיר את ההיסטוריה של עם ישראל‬
‫יודע‪ ,‬ששומרי התורה הם אלה ששמרו אמונים‪,‬‬ ‫ייוד‬
‫והביעו מעולם את אהבתם וגעגועיהם לארץ האבות‪,‬‬ ‫ווהב‬
‫ווהיו מוכנים לכל קרבן למען בניית הארץ עפ"י התורה‬
‫והתמסרו בכל כוחותיהם למען בנייה זו בפועל ממש‪.‬‬ ‫ווהת‬
‫ממצות יישוב הארץ נמצא בראש מעיינה של תנועת‬
‫אגודת ישראל העולמית מעת ייסודה‪.‬‬‫אאגוד‬
‫לאור זאת מחובתנו להתריע נגד התעמולה‬ ‫לא‬
‫העוינת שהמשרד הארצישראלי הרשה לעצמו לפגוע‬ ‫ההעוי‬
‫בפעולותינו לעלייה ולקצץ בעבודתנו הקדושה‪.‬‬ ‫בבפעו‬
‫אנחנו מוחים נמרצות נגד כל מגבלה ואנו דורשים‬ ‫אנ‬
‫ממילוי כל ההסכמים שהסוכנות היהודית התחייבה‬
‫ככלפי אאגודת ישראל באופן מיידי‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אנו חוזרים ומדגישים‪ ,‬שאגודת‬ ‫בה‬
‫שראל באוסטריה אינה מסוגלת לוותר על אף רישיון‬ ‫ישראל‬ ‫יש‬
‫עעלייה אחד! כאשר במשך שנים מונעים בצורה שיטתית‬
‫מצעירינו לממש את העלייה בכלל‪ ,‬והם ממתינים‬ ‫ממצעיר‬
‫בבקוצר רוח בציפייה ששערי ארצנו הקדושה ייפתחו‬
‫בפניהם‪.‬‬
‫בבפניהם‬
‫אנחנו דורשים שהמצב הזה ייפסק לקראת ההקצאה‬ ‫אנחנ‬
‫ההבאה‪ ,‬ואנשינו יקבלו את מלוא זכויותיהם עפ"י‬
‫ההתחשיב הנכון‪.‬‬
‫אנו חחותמים בזהירות מרבית‬
‫המרכז הארצישראלי שע"י אגודת ישראל באוסטריה‬ ‫המרכ‬
‫אברהם יעקב פריעדמאנן‬
‫אברה‬ ‫חתימת האדמורי"ם מס‬
‫בו‬ ‫יות‪,‬‬ ‫טינ‬ ‫ל‬ ‫יות‬ ‫דיגורה וזלטיפול‪ -‬צורטקוב באות‬
‫מלפנים הרב הראשי בסאדיגורה‬‫מלפני‬ ‫הם‬ ‫מוחים על העויינות של‬
‫פיק‬ ‫רטי‬ ‫הס‬ ‫שא‬ ‫הציונים וההתנכלות לחרדים בנו‬
‫אריה הערש טברסקי )האדמו"ר מזלאטאפאלי‪-‬‬ ‫טים‬ ‫והערתו המחוצפת של י‪.‬‬
‫תב‪.‬‬ ‫גרינבוים מתנוססת בראשית המכ‬
‫טשורטקוב(‬
‫טטשורטק‬
‫ככל ההנראה חששו בהנהלת הסוכנות‪ ,‬שמכתב זה עלול‬
‫ללהגיע ללשלטונות המנדט‪ ,‬ויפגע במערכת היחסים של‬
‫הציונית עם בריטניה‪ .‬כי מהתרשומת על המכתב ניתן לשים‬ ‫התנועה הצ‬
‫ללב שהמכתב הופנה מפקיד לפקיד בתוככי הסוכנות )מר בר לב‪ ,‬ומר‬
‫רבינו בהנחת אבן הפינה לבתי אבות ‪ -‬פוניבז‬
‫תורני | ג' בטבת תשע"א | עש"ק פרשת ויגש‬ ‫י‬
 ‫קב' מסאדיגורה זצוק"ל ‪-‬יובל שנים להסתלקותו‬
‫עוד הפעם מכתב ממנו ועוד הפעם שאין הוא אשם כלל וכלל ובכן‬
‫כתבתי אליו היום את עצתי שעליו לכתוב מכתב לכ"ת נ"י שמבקש‬
‫הנהו ממנו אחרי שהחסידים שמה פנו להסוכנות בעדו בלי ידיעתו‬
‫הנהו מבקש שמעלתו ינכה את הסרטיפיקט הזה ממכסת סירטיפיקטי‬
‫האגודה‪ .‬מאז קבלו את הידיעה מהעניין הזה לא יכולתי לנוח כי היא‬
‫שערורי' מאין כמוה בהנהלת האגודה‪ .‬אנכי כתבתי אליו שחוששני‬
‫מאד אם תבוא מאיזו צד הצעה להנהלת האגודה שהוא )הרבי‬
‫מסאדיגורא( יתפטר מכל המשרות שלו בהנהלת האגודה‪ ,‬חושב הנני‬
‫רבינו )מימין( בשמחה משפחתית עם צדיקי משפחת בית‬ ‫שהאיום הזה יעשה פעולתו‪.‬‬
‫רוז'ין ‪ -‬מרנן ורבנן האדמו"ר רבי ישראל מבאיאן‪-‬לייפציג‪,‬‬ ‫כן כתב לי שבא להאגודה הוינאית שאלה בירושלם בנידון זה'‪.‬‬
‫האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין‪ ,‬האדמו"ר מרבי נחום מרדכי‬
‫מטשורטקוב‪ ,‬האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין‬
‫רבנו ניצל מעמק הבכא ע"י המכסה‬
‫האגודאית‬
‫כאמור‪ ,‬הציע ר"מ בלוי מעצמו את פתרונו של רח"י אייז כשתכף‬
‫בעת שסיפרו לו בסוכנות אודות הפנייה הישירה‪ ,‬הציע להם מעצמו‬
‫לנכות את רישיון רבנו ממכסת האגודה‪ .‬בזאת‪ ,‬מנע מהם הרב בלוי‪,‬‬
‫הן את האפשרות לדחות את בקשתו של רבנו‪ ,‬שכן האישור ניתן על‬
‫חשבון מכסת האגודה‪ ,‬בד בבד עם שלילת האפשרות של הסוכנות‬
‫להתהדר בנוצות לא להם‪.‬‬
‫ממכתבו של ר"מ בלוי‪ ,‬למשרד אגו"י בווינה מיום כ"ג סיון‪ ,‬אנו‬
‫למדין על עוד פרק בדרכם הנלוזה של הסוכנות‪ ,‬כשהגיבה להצעתו‬
‫של ר"מ בלוי בתשובה של כן ולא‪ .‬כלומר‪ ,‬מסכימים עקרונית‪ ,‬אבל‬
‫מבחינה מעשית אי אפשר לנצל את הרישיון‪ ,‬כי הממשלה הערימה‬
‫קשיים‪...‬‬
‫רבינו עם כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ בסיור‬ ‫'מר משה שפירא )איש המזרחי( ממנהלי מחלקת העלייה של‬
‫בחולות שיכון ויז'ניץ בבני ברק בתקופת הקמתו‬ ‫הסוכנות היהודית נוסע היום לוינה‪ ,‬באנו עמו בדברים בדבר סידור‬
‫העניינים שלכם באופן היותר טוב‪ ,‬שלא יכביד עליכם יותר מדאי‪ ,‬הוא‬
‫גם אחרי שרח"י קיבל את התשובה החיובית‪ ,‬שר"מ בלוי קיבל‬ ‫הבטיח לנו‪'...‬‬
‫עבור רבנו מהסוכנות רישיון מבחינה עקרונית )רישיון שאינו שווה‬ ‫'עד עתה טרם נתקבלה החלטת הממשלה ביחס להרישיונות אשר‬
‫לע"ע‪ ,‬כי הרי חל עיכוב כללי(‪ .‬טוען רח"י אייז ביום א' מו"מ )י"ח תמוז(‬ ‫הממשלה קבעה להסוכנות היהודית ‪ 50‬סרטיפקטים )מזה יהיו לנו‬
‫שתירוץ של הסוכנות אינו נכון ומר משה שפירא שיקר על ר"מ בלוי‪.‬‬ ‫‪... (8‬נעשים מאמצים שונים להשפיע על הממשלה שהיא תשנה את‬
‫החלטתה‪ ,‬כאשר רק נקבל הידיעה נודיע לכם'‬
‫הסוכנות חוזרת על תעלוליה גם באישור‬ ‫ור"מ בלוי מסיים את מכתבו 'אנחנו מצדנו משתדלים בכל‬
‫סרטיפיקט עבור האדמו"ר מטשורטקוב‬ ‫האפשרות להשיג רישיונות עבור הגאון ר' ישעי' פירסט שליט"א‬
‫'מאד אני מתפלא איך קבל הרב שלמה פרידמן את רישיון הכניסה‬ ‫והאדמו"ר מסדיגורה שליט"א'‪.‬‬
‫באמצעות המזרחי? האם הסוכנות עושה קושיים רק לאלה הנדרשים‬ ‫אבל שלושה ימים אח"כ ביום כט סיון )ערש"ק בהעלותך( אישרה‬
‫ע"י האגודה? ‪'...‬בכל אופן רואה הנני שהסוכנות עושה קושיים בכוונה‬ ‫הסוכנות גם את הרישיון לרבנו‪ ,‬אבל כאמור‪ ,‬גם מרבנו נבצר‬
‫כדי להשפיל את האגודה ולהראות לו לרבי מסדיגורה שאחיו שהנהו‬ ‫להשתמש ברישיון בגלל העיכוב הממשלתי‪.‬‬
‫ציוני מזרחי קבל את הרישיון בלי השמטות )‪ -‬בלי השתמטות(‪ ,‬ורק לו‬ ‫וכך כותב ר"מ בלוי אל רבנו‪-,‬‬
‫להרבי מס"ג מפאת היותו בהנהלת האגודה לא יתנו'‪.‬‬ ‫'יקרתו מיום ד' בהעלותך )את המכתב של רבנו מיום ד' בהעלותך‬
‫העובדה שאת האישור שר"מ בלוי סידר העביר מר משה שפירא‬ ‫– ג' אייר ‪ -‬לא מצאנו בארכיון‪ ,‬ושורת ההיגיון אומרת‪ ,‬שבאותו‬
‫לידי רבנו )למרות שר"מ בלוי הקדימו במכתבו אל משרדי אגו"י( וכן‬ ‫מכתב שכתב רבנו ביום ד' בהעלותך אל ר"מ בלוי‪ ,‬הסיר רבנו מעליו‬
‫הסיפור על הגשת הבקשה הישירה אל משרדי הסוכנות‪ ,‬הצליחה‬ ‫את החשד‪ ,‬שפנה אל הסוכנות או שלא ידע כלל על פנייה שכזו(‬
‫להותיר טעם מר בין שורות האגודה‪ .‬וכך אנו מוצאים את מכתבו‬ ‫'‪...‬קבלתי לנכון‪ ,‬והננו מתאמצים בכל האפשר שנשיג את הרישיון‬
‫של ר"מ בלוי אל משרדי ועד הפועל בלונדון מיום ב' כסלו תרצ"ט‬ ‫בהקדם האפשר‪ .‬הסוכנות הציונית הודיעו לנו שהיא אישרה כבר‬
‫– שלושה חדשים אחרי שרבנו כבר הגיע לארץ ברישיון שהסוכנות‬ ‫סרטיפיקטים עבור כ"ק שליט"א‪ ,‬ורק כאשר יוסר העיכוב שחל על‬
‫נתנה על חשבון מכסת האגודה‪ ...‬וממנו עולה שהסוכנות חזרה‬ ‫הסירטיפיקטים בכלל‪ ,‬ישלח הרשיון לכ"ק שליט"א'‪.‬‬
‫על תעלוליה גם כאשר נדרשה לאשר סרטיפיקט עבור האדמו"ר‬ ‫אבל עוד בטרם יבש הדיו ממכתבו של ר"מ בלוי למשרד אגו"י‬
‫מטשורטקוב‪.‬‬ ‫בווינה ועוד לפני שהספיק ר"מ בלוי לבשר לרבנו שהסוכנות אישרה‬
‫'קבלנו מכתבכם מיום ‪ 14‬בנובמבר בצרוף חליפת המכתבים עם‬ ‫את רישיונו )שאינה ניתן למימוש(‪ ,‬שב רח"י אייז‪ ,‬וכותב לר"מ בלוי‬
‫האדמו"ר מסדיגורה‪.‬‬ ‫ביום ג' קורח )כ"ב סיון( יום אחד לפני שר"מ בלוי כתב את מכתבו‬
‫אנו סדרנו רישיון נסיעה לא"י עבור האדמו"ר מטשורטקוב‪,‬‬ ‫לאגודה בווינה‪.‬‬
‫אך בינתים התאמצו חסידים ידועים שהמזרחי ישלח את הרישיון‬ ‫'על בטח קיבל מע"כ את מכתבי מתמול‪ ,‬וכעת קיבלתי מכתב מאת‬
‫והסוכנות היהודית סידרה את החשבון על חשבון המזרחי'‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫האדמו"ר מסדיגורה מלא קינים‪ .‬כי מע"כ נ"י כתב להאגודה בווינה‬
‫מסיים הרב בלוי‪' ,‬אנו סדרנו אח"כ את הרישיון עבור חתנו של‬ ‫שהסוכנות קבלה ‪ 50‬סירטיפיקטים ומזה תקבל האגודה ‪ 5‬התעודות‬
‫האדמו"ר מטשורטקוב' )ה"ה האדמו"ר מזלאטיפאלי‪-‬טשורטקוב(‪.‬‬ ‫האלה המה עבור עסקנים ותיקים‪ ,‬ומה ההפסד אם דורש התעודה‬
‫ז"א – האדמו"ר מטשורטקוב‪ ,‬אכן הגיע עם רישיון שהמזרחי העניקו‬ ‫הוא ג"כ רבי? ידע שסכ"נ כל רגע בווינה‪ .‬כן השיג למשל בן הרבי‬
‫לו בזכות בקשותיהם של כמה מחסידיו‪ .‬אבל האדמו"ר מזלאטיפאלי‪,‬‬ ‫מקופיטשניץ תעודה מאת משה שפירא‪ .‬האם אפסה כל תקוה? והאם‬
‫כמו גיסו ה'אביר יעקב'‪ ,‬ניצלו בזכות רישיון שאגו"י השיגו להם‪.‬‬ ‫אין אנו חייבים עכ"פ להמציא תעודה בעד רבי אחד?‬
‫צבור הקוראים עלול אולי להישאר מותשים מחלופי המכתבים‬ ‫כמדומני שעליו להרעיש הכל‪ ,‬גם הפרסטיג'ע של האגודה דורשת‬
‫והזיגזג‪ ,‬אבל חשנו מן החובה לפרוס את כל פרטי התעלולים הללו‪ ,‬כי‬ ‫זאת מאתנו‪ .‬נא ונא להחיש העבודה בזה ואם תעלה בידו יודיע ע"י‬
‫מעללי הסוכנות והמזרחי לא הסתיימו בפרשת סידור הסרטיפיקטים‬ ‫תלגרמה אלי‪ .‬בוינה אי אפשר לו להישאר והנהו בסכנה מאד‪ ,‬ויען‬
‫של האדמו"רים מסדיגורה וזלאטאפאלי‪-‬טשורטקוב‪ .‬אלא גם ‪5‬‬ ‫כי הנהו מחוסר כל אזרחית אי‪-‬אפשר לו לנסוע לשום מדינה‪ ,‬לולא‬
‫שנים אחר כך‪ ,‬כאשר עלתה על הפרק בקשותיהם של כ"ק מרן‬ ‫זאת הי' נוסע לאיטליא ושהה שמה עד אשר יקבל את הרישיון מארץ‬
‫הרה"ק מבעלזא ואחיו הרה"ק מבילגורייא‪ ,‬בשנת תש"ד‪ .‬חזרו הללו‬ ‫ישראל'‪.‬‬
‫על תעלוליהם‪ ,‬כשלצורך ההצגה הם ש'העניקו' את הרישיונות‪ ,‬אבל‬ ‫וכאילו לא הביע די דברי חרדה‪ ,‬מוסיף עוד רח"י בסיום מכתבו‪:‬‬
‫עשו זאת על חשבון האגודה! ו‪...‬על ליבם של הרבה מאנ"ש הצליחה‬ ‫'עשה למען כבוד האגודה ולמען המצוה של פדיון שבויים!‬
‫אותה לשון הרע להתקבל‪ .‬כך‪ ,‬שבזכות סיפור ה'סרטיפיקט' של רבנו‪,‬‬ ‫ובשורת הסיום מוסיף רח"י למצוא אפשרות נוספת‪' :‬אולי יש‬
‫‪‬‬ ‫פרענו גם את החוב ההיסטורי‪.‬‬ ‫אפשרות לקבל סרטיפיקט על חשבון השדיול הבא?‬
‫יא‬ ‫עש"ק פרשת ויגש | ג' בטבת תשע"א | תורני‬
‫שנדו ובאו לאיטליא להציל את נפשם ונסו מהפח ונפלו אל הפחת‬
‫ואולי תתייעצו בזה את האדמו"ר מסדיגורא בתל אביב שהי' גם‬
‫נשיא קרן הישוב באוסטריא היודע ובקי בדברי הפליטים ומכיר את‬
‫הצעירים'‪.‬‬
‫באופן כללי כותב ר' חיים ישראל 'חושב הנני ג"כ שאחרי‬
‫שהאדמו"ר מסדיגורא הנהו חבר מועצת גדולי התורה‪ ,‬סגן נשיאת‬
‫מועצה המרכזית וחבר ועה"פ של האגודה‪ ,‬שתבואו אתו יותר בדברים‬
‫וגם תתנו לו מקום בהנהלה של האגודה הארץ ישראלית'‪.‬‬
‫משבר האמון שיצרו בסוכנות שכאילו‬
‫הם אלו שדואגים לרבינו‬
‫וכאן אנו מגיעים אל פרשת הסרטיפיקט שבאמצעותו ניצל רבנו‬
‫מעמק הבכא כשנמלט מווינה ומצא את מקלטו בארה"ק‪.‬‬
‫את פנייתו הראשונה לקבלת סרטיפיקט‪ ,‬שלח רבנו ביום ב' אמור‬
‫ח' אייר תרצ"ח אל ר' משה בלוי ובו הוא מבקש 'שימחול להשתדל‬
‫עבורי שאקבל במוקדם האפשרי רישיון עבורי ועבור זוג' הרבנית‬
‫תחי'‪ .‬בטוח אני בהידידות שיעשה הכל‪ .‬נא למחול להשיב לי תיכף‪'...‬‬
‫את הפנייה האישית הנ"ל שלח רבנו לאחר שכבר היה טרף‬
‫לתעלולי הגסטאפו וחש שהרשעים מתכוונים להתנכל לו באופן‬
‫אישי בהיותו אישיות מפורסמת ומוערכת בווינה וכיוצא גאליציה‬
‫היה גם נטול אזרחות שהיה עלול בכל רגע להיגרש‪.‬‬
‫כשלושה שבועות אחרי פנייתו של רבנו שלח רח"י אייז מציריך גם‬
‫הוא‪ ,‬מכתב אל ר' משה בלוי‬
‫במכתבו מיום ג' במדבר )כח אייר( כותב רח"י 'קבלתי היום מכתב‬
‫מאת הה"צ מסדיגורא בווינה‪ ,‬בו מבקש הנהו ממני שאפנה אל מעלתו‬
‫בדבר השגת תעודת כניסה עבורו לארץ ישראל‪ ,‬והנה מלבד הרחמנות‬
‫הגדולה עליו )ישב בבית הגעסטאפא יום שלם‪ ,‬נלקח לנקות הרצפה‬
‫ברחוב ועוד( ‪...‬כמדומני שזאת חובתנו לעמוד לו בעת צרה‪ .‬אסונו‬
‫הוא בכפליים כי אין לו שום אזרחות של איזו מדינה‪ ,‬הנהו "שטאאטען‬
‫לאז" ומרחף בין שמים לארץ מבלי מצוא מקום להניח את ראשו‪'...‬‬
‫מתשובתו של ר' משה בלוי אל רח"י אייז‪) ,‬במכתב מופיע התאריך‬
‫ב' אייר – בטעות‪ ,‬וצריך להיות ‪ -‬ב' סיון‪ ,‬שהרי פנייתו הראשונה של‬
‫רבנו הייתה רק בח' אייר ומכתבו של רח"י לר"מ בלוי נשלחה בכ"ח‬
‫אייר( אנו מתוודעים לתעלוליה הציניים של הסוכנות כלפי רבנו '‪...‬‬
‫בדבר הרבי מסדיגורה בוינה יש סכוי טוב לקבל עבורו רישיון כניסה‪,‬‬
‫אולם בפגישתנו עם הסוכנות בדבר גולי אוסטריא עוד לפני שקיבלנו‬
‫מכתב מע"כ הי"ו‪ ,‬אמרו לנו בדרך אגב שהרבי מסדיגורה פנה אליהם‬
‫בדבר רשיון כניסה לא"י והם רצו להוכיח לנו שראשי היהדות החרדית‬
‫פונים אליהם באופן ישר ולסתור את דרישתנו שאנו הננו הדואגים‬
‫עבור היהודים החרדים באוסטריא שבשביל כך עליהם למסור לנו‬
‫חלק גדול מסטרטיפיקטי אוסטריא‪ .‬אנו אמנם אמרנו להם שאין‬
‫אנו מתנגדים שיתנו להרבי מסדיגורה על חשבוננו‪ ,‬אבל עצם פנייתו‬
‫אל הסוכנות ולא אלינו מעמידה אותנו במצב קשה‪ .‬אם היה פונה גם‬
‫להסוכנות היינו דנים אותו לכף זכות מפני שאין אדם נתפס על צערו‪,‬‬
‫אבל רק להסוכנות אתמהה!‬
‫ממכתב תשובתו של רח"י אייז לר"מ בלוי אנו למדים על פרק נוסף‬
‫בהתנהגותם הנבזית של פקידי הסוכנות‪ .‬אחרי שנודע להם שרבנו‬
‫הגיש בקשה לאגו"י לקבל סרטיפיקט‪' ,‬סידרו' הללו בקשה‪ ,‬שהוגשה‬
‫ע"י אחד מתושבי ווינה‪ ,‬שהציג עצמו כחסיד סדיגורה אשר 'כאילו'‬
‫נשלח ע"י רבנו להגיש את הבקשה‪ .‬אמנם הבקשה שרבנו שלח לאגו"י‬
‫קדמה‪ ,‬אלא שמכיון שהמגיש השני היה מקומי‪ ,‬הגיעה הבקשה‬
‫המדומה אל משרדי הסוכנות‪ ,‬עוד לפני שהספיק ר"מ בלוי להביא את‬
‫בקשת רבנו במשרדי הסוכנות בירושלים‪ .‬וכך יכלו להטיח בפני ר"מ‬
‫בלוי כאילו אין רבנו בוטח באנשי שלומו שיצילוהו בעת צרתו‪.‬‬
‫ממכתב תשובתו של רח"י אל ר"מ בלוי אנו למדים על משבר‬
‫האמון ש'הצליחו' פקידי הסוכנות לחולל‪ ,‬בהכפשת שמו של רבנו‬
‫אשר כאילו הוא זה שפנה אליהם‪.‬‬
‫כפי שרח"י מפרט‪' :‬יקרתו מן ב' אייר )כלומר ב' סיון( קבלתי‪,‬‬
‫כתבתי מיד מכתב לוינה‪ ,‬והשיב לי הרבי מסדיגורא והוכיח לי שלא בו‬
‫האשם‪ ,‬אבל אנכי לא רציתי להסתפק בהתירוץ הזה‪ ,‬וכתבתי לו שאם‬
‫אמנם משוכנע הנני שהוא לא רצה שיפנו עבורו להסוכנות הציונית‬
‫אבל העובדה שהסוכנות נותנת לו סרטיפיקט וההמון הפשוט יעמוד‬
‫משתומם שחבר מועצת גדוה"ת וסגן נשיאות המועצה המרכזית וחבר‬
‫ועה"פ יעלה לאה"ק בסרטיפיקט של הסוכנות‪ ,‬ואשר הסוכנות תרכש‬
‫לה מזה הון פוליטי ויזיק להאגודה לא רק נזק פוליטי כי אם גם יזיק‬
‫להרבה חרדים כי הסוכנות ַּתראה בצדק שאחד ממנהיגי' הראשיים‬
‫של האגודה קבל ממנה סרטיפיקט אין צורך אפוא שהסוכנות של‬
‫האגודה תקבל סרטיפיקטים ובאם יתנו איזה אחוז להאגודה יתנו‬
‫סכום זעום מאד והנזק יהי' על חשבון היהודים החרדים‪ .‬וקבלתי היום‬
 ‫אביר‬

‫בראש התורן‬
‫שבאבירים‬
‫שלישי‬
‫פרק ש‬
‫ק‬

‫כהונתו של רבינו במועצת גדולי התורה שבה התקבלו ההחלטות ההיסטוריות בשאלת‬
‫התחברות אגודת ישראל לממסד הציוני בנטל האחריות הביטחונית‪ .‬והאם ב"כ אגודת‬
‫ישראל באו"ם צריכים לעזור לתנועה הציונית לשם הקמת המדינה‪.‬‬
‫של תופסי התורה בעם ישראל‪ ,‬לא נסללו כמסילהה‬ ‫מבלי שנדע את דרכי ההשגחה העליונה‪ ,‬ומבלי שנחשב‬
‫ידועה‪ ,‬מול הממסד החדש הזה ששמו 'מדינה'‪ .‬ולכןן‬ ‫חשבונו של עולם‪ ,‬בכל הנוגע לממסד החרדי בארץ ישראל‬
‫אין פלא שבעת הקמת המדינה‪ ,‬השתרר במחנה שומריי‬ ‫ביררה ההשגחה את רבנו להציבו בראש המחנה החרדי בעת‬
‫התורה מבוכה שטרם הייתה כמוה בישראל‪.‬‬ ‫מבחן אשר כמוהו אינו ידוע בהיסטוריה של העם היהודי ‪-‬‬
‫חלק מאותו נס גדול שעשה הקב"ה בעם ישראל‪,‬‬
‫ל‪,‬‬ ‫כשהיהדות החרדית המאורגנת נאלצה לקבוע את דרכה כלפי‬
‫הכרעות‬ ‫כשהותיר לעת משבר זה גדולים וצדיקים לרעות אתת‬ ‫אותו מוסד ששמו 'מדינה יהודית'‪.‬‬
‫ומחאה על‬
‫צאן קדושיו‪ .‬חלק בלתי נפרד מאותו הנס‪ ,‬עשה הקב"הה‬
‫כשהותיר לפליטה את שדרת ההנהגה המאורגנתת‬
‫הקמת וועד פועל רבני של אגודת‬
‫במסגרתה של אגודת ישראל‪ .‬ממרחק השנים נראהה‬ ‫ישראל אשר אליה יועברו כל השאלות‬
‫כאילו מאת ההשגחה נוסדה אגו"י‪ ,‬בשנת תרע"ט‪ ,‬בבחינתת‬ ‫השנויים במחלוקת‬
‫'הקדים הקב"ה תרופה למכה'‪ .‬לספק מענה לאותן‬
‫תן‬ ‫כל הדרכים הוותיקות שנסללו בקהילות ישראל‪,‬‬
‫העם‬
‫השאלות הנשגבות‪ ,‬שההשגחה העליונה הציבה בפני ם‬ ‫בהתמודדותן עם הממסד החילוני‪ ,‬שביקש לבטל את סמכותם‬
‫בשנת תש"ח‪.‬‬‫בש‬
‫כבר באסיפת הרבנים שהתקיימה במסגרת 'כנסייהה‬
‫ממכינה'‪ ,‬התכנסה המועצה המרכזית במרינבאד בחודש‬
‫ש‬
‫אאלול תש"ז‪ ,‬בעוד עם ישראל היה שרוי עדיין בהלםם‬
‫מהשואה הנוראה‪ .‬הועידה ההשגחה העליונה את רבנוו‬
‫נו‬
‫ה'אביר יעקב' להיות עמוד התווך ביסודות בניין היהדותת‬
‫מחדש‪ .‬כשגדולי ישראל החליטו לבחור ברבנו כחבר בוועדד‬
‫פועל רבני שיהוו מועצת גדולי התורה אשר אליה יועברו כלל‬
‫השאלות השנויים במחלוקת‪.‬‬
‫ועד פועל רבני זה הורכב משבעה חברי מועצת גדוליי‬
‫לי‬
‫התורה ששמותיהם פורסמו כיאות‪ ,‬בעמודו הראשי של ה'קולל‬
‫ישראל' )י"ט אלול תש"ז גיליון ‪(47‬‬
‫תחת הכותרת מועצת גדולי התורה תכריע בכל הענייניםם‬
‫השנויים בחלוקי דעות‪ ,‬מספרת ההודעה 'בסיס השלום שהושגג‬
‫למסור‬
‫ר‬ ‫במושב המועצה המרכזית במרינבאד הייתה ההחלטה‬
‫את כל העניינים השנויים בחלוקי דעות להכרעת מועצת גדוליי‬
‫התורה'‪.‬‬
‫רבינו זצוק"ל נענה לקריאת מרן הגאון רבי אהרן קוטלר‬
‫זצוק"ל במערכה נגד תנועת הריפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫רבינו נבחר לכהן במועצת גדולי התורה‬
‫בארה"ב ]אייר תשט"ז[‬ ‫אלא שלאחר החורבן הנורא חייבה ההחלטה הזו גם לבחור‬
‫בגדולי ישראל שיכהנו כחברים באותה מועצה‪ ,‬ואותה הודעה‬
‫הפועל הרבני‪ ,‬שמטבע הדברים נאלצו להקדיש את עיתותיהם‬ ‫ממשיכה לספר 'במעמד מרומם נתקבלה ההחלטה לבחור‬
‫בדיונים בצרכי הכלל‪ ,‬בעוד שעול כזה לא הוטל על ששת‬ ‫ועד פועל רבני מהרבנים הגאונים הגדולים האדמו"רים‬
‫גדולי התורה המפורסמים‪ .‬חברי ועד הפועל הרבני הם שישבו‬ ‫המפורסמים )לפי סדר הא‪-‬ב( א( אברהם יצחק קליין‪,‬‬
‫מול העסקנים בדיונים ואח"כ הוטל עליהם להתייעץ עם הנ"ל‬ ‫גאב"ד נירנברג כעת חיפה‪ .‬ב( אברהם יעקב פרידמן‪ ,‬אדמו"ר‬ ‫רבינו זצוק"ל בראש החותמים ]תמוז תש"ט[ למען‬
‫וכמובן שאח"כ היו חייבים לחזור ולשבת מול העסקנים כדי‬ ‫מסדיגורה‪ .‬ג( בעריש וידנפלד‪ ,‬גאב"ד טשיבין‪ .‬ד( ברוך האגר‪,‬‬ ‫חיזוק וביסוס בתי החינוך של אגו"י‪ ,‬איתו חתומים‬
‫למסור את הכרעתם‪.‬‬ ‫אדמו"ר מויזניצה )מסערט ויזניץ‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬ר‪ .(.‬ה( זלמן סורוצקין‪,‬‬ ‫מרנן ורבנן זצוק"ל‪ :‬גאב"ד פרשבורג‪ ,‬בעל הבית‬
‫אכן‪ ,‬רק מעטים מגדולי התורה היו מוכנים לשאת מטלה‬ ‫גאב"ד לוצק‪ .‬ו( יוסף כהנמן‪ ,‬גאב"ד פוניביז‪ .‬ז( מאיר קרליץ‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬גאב"ד טשיבין‪ ,‬הגרא"ז מלצר‪.‬‬
‫כבדה ומתישה זו‪ ,‬כך שבעצם נכונותו של רבנו לכהן כחבר‬ ‫רבה של פועלי אגודת ישראל'‪ .‬בהמשך ההודעה נאמר שעל‬
‫הוועד הפועל הרבני‪ ,‬הוצב רבנו בין שבעת נבחרי האומה‪.‬‬ ‫שבעה רבנים אלה 'להתייעץ בכל השאלות עם הרבנים‬
‫ג‬ ‫מטלה זו‪ ,‬התבררה עם הזמן‪ ,‬כעול קשה שרק חלק מאותם‬ ‫הגאונים הגדולים והאדמו"רים המפורסמים‪) :‬לפי סדר הא‪-‬‬
‫שבעת החברים הצליחו להתמיד בה‪ .‬כאן נגלה דמותו של‬ ‫ב( א( אברהם מרדכי אלתר‪ ,‬אדמו"ר מגור‪ .‬ב( אברהם ישעי'‬
‫זקנו ה'קדוש ישראל'‬‫רבנו בתוככי העם‪ ,‬כנאמן למורשתו של ֵ‬ ‫קרליץ‪ ,‬בעל חזון אי"ש‪ .‬ג( איסר זלמן מלצר‪ ,‬גאב"ד סלוצק‪ .‬ד(‬
‫מרוז'ין‪ ,‬שתפקידו של הצדיק הוא להפסיק מעבודתו הקדושה‪,‬‬ ‫יוסף צבי דושינסקי‪ ,‬גאב"ד ירושלם‪ .‬ה( יצחק זאב סלובייציג‪,‬‬
‫כדי להתעסק בשמירת נוהלי האמת והצדק בעולם‪.‬‬ ‫גאב"ד בריסק‪ .‬ו( עקיבא שרייבער‪ ,‬גאב"ד פרשבורג'‪ .‬ההחלטה‬
‫ההחלטות ההיסטוריות של מועצת גדולי התורה בשאלת‬ ‫גם קבעה את סדר ההירארכיה מי שואל את מי ובאיזה סדר‪.‬‬
‫התחברות אגודת ישראל בנטל האחריות הביטחונית‪ .‬והאם‬ ‫וכך נאמר‪' :‬לפני הוועד הפועל הרבני יובאו לברור כל הבעיות‬
‫ב"כ אגודת ישראל באו"ם יעזרו לתנועה הציונית לשם הקמת‬ ‫השנויות בחלוקי דעות‪ ,‬ראשי אגודת ישראל וכן העסקנים‬
‫המדינה‪.‬‬ ‫מכל חוגי התנועה יבררו את הבעיות לפני הוועד הפועל‬
‫כך נמסרה אותה החלטה היסטורית‪ ,‬ביום אור ליום ד' חיי‬ ‫הרבני'‪ .‬הוועד הפועל הרבני יתייעץ עם ראשי מועצת גדולי‬
‫שרה תש"ח )כב חשון(‪ ,‬חודשיים אחרי שחברי הוועד הפועל‬ ‫התורה וכפי הכרעתם ‪ -‬של ועד הפועל הרבני‪ -‬כן יקום!‬
‫נכנסו לתפקידם‪ .‬אחרי שהתקיימה ישיבת מועצת גדולי‬ ‫בהתאם לאמור‪ ,‬הוטל חוב גדול על אותם שבעה חברי הוועד‬
‫רבינו בדרך חזרה מהכותל המערבי עם הרה"ק רבי‬
‫נחום מרדכי מטשורטקוב‬

‫תורני | ג' בטבת תשע"א | עש"ק פרשת ויגש‬ ‫יב‬

 ‫יחד עם זה מביעה מועצגה"ת התמרמרות גדולה נגד המו"מ‬
‫שנתקיים בין שלוחי אגוד"י ובין המשלחות מבריטניא וקנדה‬
‫באומ"א ביום ‪.21-10-47‬‬
‫ההשתדלות אודות חינוך דתי קהילות‬
‫ועלי' לחברי אגוד"י – לדחות עד אחרי‬
‫ההצבעה באומ"א‪.‬‬
‫כאן מופיעה הערה מעניינת המציינת‪' :‬מתיבת "שלוחים" עד‬
‫"להאומ"א" בשורה שלפני זה – מחוק'‬
‫על שורת ההכרעות הזו‪ ,‬שהייתה כאורים ותומים לפני העם‪.‬‬
‫חתמו חמישה מתוך שבעת חברי הוועד הפועל הרבני‪ ,‬ואחרי‬
‫חתימתו של רבנו‪ ,‬חתמו מרנן הגר"ז סורוצקין‪ ,‬הג"ר מאיר‬
‫קרליץ‪ ,‬הגרי"ש כהנמן‪ ,‬והרא"י קליין‪ .‬אין היום איתנו מי שיודע‬
‫לענות בבירור‪ ,‬מדוע נעדרו חתימותיהן של שני חברי הוועד‬
‫הפועל הרבני‪ ,‬מרנן גאב"ד טשעבין וה'מקור ברוך'‪ ,‬על המסמך‬
‫ההיסטורי הזה‪.‬‬
‫כהמשך לפעילותו המסורה של רבנו בוועד הפועל הרבני‪,‬‬
‫מסרו חברי הוועד הפועל להסתדרות אגודת ישראל העולמית‪,‬‬
‫בערב שבת חנוכה – כ"ט כסלו‪ ,‬הודעת המשך להוראתם מיום ד'‬
‫חיי שרה )כ"ב חשון(‪ ,‬ובו התוו התנאים להשתתפות חברי אגודת‬ ‫הכרעות היסטוריות של מועצת גדולי ה‬
‫באסיפת הועד הפועל של מועצת גדולי התורה ]חשון‬ ‫תורה לפני הקמת המדינה ע"פ דעת תורה‬
‫ישראל בכוחות הביטחון‪-,‬‬ ‫מ"א‪.‬‬ ‫באו‬ ‫שראל‬ ‫ומחאה על המסע ומתן של אגודת י‬
‫תש"ח[ נראים מימין לשמאל מרנן זצוק"ל‪ :‬הגר"ז סורוצקין‪,‬‬
‫'הננו מודיעים בזה דעתנו‪ ,‬שישתתף בא‪-‬כח אגודת ישראל‬
‫הגר"מ קרליץ‪ ,‬רבינו‪ ,‬האדמו"ר בעל המקור ברוך מסרט‬
‫בוועדה להתגייסות ולדרוש תנאים אלה‪:‬‬
‫ויזניץ‪ ,‬הגרא"י קליין‪ ,‬הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬הרב משה פרוש‪,‬‬
‫שלא יהי' גיוס של נשים ובחורות חובה‪.‬‬
‫הגרי"ה סנקביץ והרב אליעזר סירקיס ז"ל‪.‬‬
‫שבני ישיבות יהיו פטורים מגיוס ואימונים‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬למתן תשובות לוועד הפועל העולמי בירושלים ובנויארק‬
‫שיסדרו מאכל כשר בכל המחנות‪.‬‬ ‫ובלונדון 'ע"פ דעת תורה כדברים האלה‪:‬‬
‫שלא יעשו אימונים בשבת ויום‪-‬טוב‪.‬‬
‫לסדר פלוגות דתיות לבדנה‪.‬‬ ‫בהכרעה בין חילוקי הדעות בשאלה האם אגודת ישראל‬
‫אם לא יסכימו אפילו על אחד מהתנאים האלה לא יהי' לבא‪-‬כח‬ ‫תתחבר לשאת בנטל האחריות הביטחונית עם הממסד הציוני‬
‫אגודת ישראל חלק בוועדת הגיוס‪.‬‬ ‫בועדת הביטחון‪.‬‬
‫את נוסח הפסק הנ"ל קבלנו מאת הרב הגאון ר' זלמן סורוצקין‬ ‫לשלוח באי כח האגודה לוועדת הביטחון שהוא עניין של‬
‫)שכאמור היה אחד משבעת חברי ועד הפועל הרבני( בשם הגאון‬ ‫ביטחון והצלה אבל אין ללמוד מזה לשאר מקומות ומוסדות של‬
‫ר' איסר זלמן מלצר שליט"א ובשמו אנחנו החתומים‪-‬מטה‬ ‫הסוכנות וועד הלאומי שאין לשלוח לע"ע שמה ב"כ עד שיתברר‬
‫מסכימים לכל הנ"ל‪.‬‬ ‫הדבר בישיבה שנייה של מועצגה"ת‪.‬‬
‫הגר"ש עלברג זצ"ל נואם בכנסה"ג הרביעית ]סיון תשי"ד[‬ ‫על הודעה זו‪ ,‬חתומים רק שניים מחברי הוועד הפועל הרבני‪.‬‬ ‫בהכרעה בין חילוקי הדעות בשאלה האם ב"כ אגודת ישראל‬
‫נראים מימין לשמאל מרנן ורבנןזצוק"ל בעל הבית ישראל מגור‪,‬‬ ‫רבנו ה'אביר יעקב'‪ ,‬ולצדו הגר"מ קרליץ‪ ,‬כשהם חותמים גם בשם‬ ‫באומ"א )‪-‬כך נקראה לפני שנקבע שמה או"ם(‪ ,‬יעזרו לתנועה‬
‫רבינו‪ ,‬בעל הכנסת מרדכי מסדיגורה‪ ,‬כן נראים הרב יהודה מאיר‬ ‫חבר נוסף – הגר"ז סורוצקין‪ .‬גם בהודעה זו‪ ,‬איננו יודעים מדוע‬ ‫הציונית לגייס את השני שלישים הדרושים לה לשם הקמת‬
‫אברמוביץ‪ ,‬הגרי"מ מילצקי‪ ,‬הרב זלמן ינקלביץ‪.‬‬ ‫נעדרו חתימותיהם של ארבעת החברים האחרים‪ .‬אבל דבר אחד‬ ‫המדינה‪.‬‬
‫ניבט ברורות לנגד עינינו‪ ,‬שמרבית החברים לא יכלו להמשיך‬ ‫לשלוח מברק לנויארק וללונדון שדעת מועצגה"ת שאין‬
‫לשאת בנטל התפקיד הגדול הזה‪.‬‬ ‫לעשות שום מעשה נגד המדינה היהודית או נגד השגת שני‬
‫אם מתוך המסמכים אנו רואים שרבנו היה אחד מבין מתווי‬ ‫שלישים באומ"א ליסוד המדינה‪.‬‬
‫הדרך שקבעו את גבולות המותר והאסור‪ ,‬הרצוי‬
‫והדחוי‪ ,‬בכל השאלות העומדות עד היום ברומו של‬
‫עולם היהדות החרדית והמדינה‪ .‬יש לציין‪ ,‬שתוך‬
‫זמן לא רב נותר רבנו היחיד מבין כל שבעת חברי‬
‫ועד הפועל שהתמיד על משמרתו עד לפטירתו‬
‫לפני יובל שנים‪.‬‬
‫כך ניצב רבנו כעמוד התורן בספינת יהדות‬
‫התורה‪ .‬כשעל פי הכרעותיו נקבעה התנהלותה של‬
‫באסיפת הדירקטריון של החינוך העצמאי‪ ,‬נראים מימין‬ ‫היהדות החרדית המאורגנת בכל חילוקי הדעות‬
‫לשמאל מרנן ורבנן זצוק"ל‪ :‬האדמו"ר מביאלה ‪,‬הגר"י סרנא‪,‬‬ ‫שתגלעו‪ ,‬כמו בשאלת הקמת ה'זרם הרביעי'‪ ,‬כלומר‬
‫האדמו"ר מאוז'ורוב‪ ,‬הגר"י אברמסקי – נואם‪ ,‬הגר"ז סורוצקין‪,‬‬ ‫הכרת המדינה במוסדות 'חינוך העצמאי' ותלמודי‬
‫רבינו זצוק"ל‪ ,‬האדמו"ר מבאיאן‪ ,‬האדמו"ר מגור‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫התורה ותקצובם‪ .‬וכן בכל השאלות השוטפות שעלו‬
‫מסרט ויזניץ‪ ,‬הגרא"י פינקל ]תשי"ח[‪.‬‬ ‫ברבות השנים‪.‬‬
‫רבנו היה ציר שלוח מאת ההשגחה העליונה‪,‬‬
‫כאביר שבאבירים נשא על שכמו את משא העדה‪,‬‬
‫כממשיך שושלת המלכות לבית רוז'ין לדורותיו‪ .‬‬
‫המ‬ ‫גאב"ד בריסק התרעם על‬
‫חאה ששלחו אליך כנגד המסע ומתן באו"ם‬

‫האגודאית באומ"א‪ .‬באותו מכתב מציין ר"מ פרוש שגאב"ד‬
‫בריסק 'ביקש ממני שאכתוב לכבודו באופן מיוחד בשמו‬
‫ולדרוש בשלום כב' בשמו‪ .‬הוא מסר לי שהוא התרעם לפני‬
‫הגאב"ד מלוצק )הגר"ז סורוצקין( שליט"א על המחאה‬
‫ששלחו על השיחות שניהלו עם ב"כ האומות המאוחדות‪ ,‬הוא‬
‫אמר לי שלדעתו יכולים לסמוך במאה אחוז על כבודו ואסור‬
‫לחוות לו דעה'‪.‬‬
‫פרשת שליחותה של אגודת ישראל באו"מא באותה תקופה‬
‫ראויה‪ ,‬להתייחסות נרחבת שאין כאן מקומה‪.‬‬
‫לפני אומות המאוחדות ביחס לשאלת חוקת ירושלם הבין‬
‫לאומית' )כידוע הייתה שאלת מעמדה של ירושלים נתונה‬
‫במחלוקת בין הממסד הציוני על כל שלוחותיו‪ ,‬שפעלו‬
‫במוסדות האו"מ ‪ -‬להכליל את ירושלים בתוך שטח המדינה‬
‫היהודית‪ ,‬לבין נאמני יהדות התורה‪ ,‬ששלוחיה באו"מ‬
‫)בראשות ר' יעקב רוזנהיים( נאבקו בכל עוז ‪ -‬לקביעת‬
‫מעמדה של ירושלים כטריטוריה בין לאומית‪ ,‬תחת שלטון‬
‫האו"מ‪ .‬וכאמור בהודעת ועד הפועל הרבני‪ ,‬הביעה מועצת‬
‫גדולי התורה את מחאתה נגד פעילותה של המשלחת‬
‫פעילות אגודת ישראל באו"מ‬
‫כבהערת אגב‪ :‬מעניין לציין‪ ,‬שביום כ"ט כסלו‪ ,‬חודש אחרי‬
‫אותה ישיבת מועצה‪ ,‬כתב הרב משה פרוש מכתב למורנו ר'‬
‫יעקב רוזנהיים בהוראתו של מרן הגרי"ז סולובייציק‪ ,‬שכאמור‬
‫היה אחד מששת גדולי התורה‪ ,‬שחברי הוועד הפועל היו‬
‫אמורים להתייעץ איתם לפני שמסרו את הכרעתם‪,‬‬
‫בתחילת המכתב כותב ר' משה‪' :‬גאב"ד בריסק קרא אותי‬
‫תמול אליו ובקשני לכתוב לכב' שייטיב נא לעמוד על המשמר‬

‫יג‬ ‫עש"ק פרשת ויגש | ג' בטבת תשע"א | תורני‬


‫כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ה'אביר יעקב' מסא‬
‫”נטל כל חמודות‬
‫שבעולם“‬
‫כך קרא מרן הרב מפוניבז‘ זצ“ל על רבנו‪ ,‬הרה“ק מרן אדמו“ר‬
‫רבי אברהם יעקב מסדיגורה זי“ע‪ ,‬בעל ”אביר יעקב“‬
‫הרבה מן המעט שיש עוד ר“ל‪ ,‬כל רגע סכנה‪ ,‬בכאן משתדלים הרבה‬
‫ויש ב“ה הצלחה בעבודה השי“ת יעזור ישועה שלימה“‪...‬‬
‫היטיב כבר לתאר מיודענו הסופר הדגול הרה“ח ר‘ ישראל שפיגל‬
‫שליט“א‪ ,‬בפרקי תולדות רבנו שבסוף ספר ”אביר יעקב“‪ ,‬את שלושת‬
‫תחנות חייו של רבנו‪ :‬סדיגורה‪ ,‬וינה וארץ ישראל‪ ,‬שבכולן נתמשכה‬
‫מלכותו בדרכו המיוחדת ורבת החן והאצילות‪ .‬אף אנו נצעד במשעול‬
‫זה‪ ,‬וננסה להתבונן באי אלו הבזקי אורה מתחנות חייו השונות של‬
‫רבנו שהוארו כולם מאור קדושתו ואצילותו‪ ,‬ועל פני עשרות השנים‬
‫נתמשך אותו חוט של חן וחסד‪ ,‬אותו פתיל רחימאי של אהבת ישראל‬
‫וכבוד לכל נברא ועל אחת כמה וכמה לכל יהודי ויהודי; ויתירה מכך‪,‬‬
‫כשכמעט בכל הסיפורים אודות רבנו שבים ומתוארים אותם רגשות‬
‫טמירים של אבחנה דקה‪ ,‬של אהבה ללא מיצרים ושל התחשבות‬
‫מופלגת בכבוד הזולת עד כדי השתאות‪.‬‬
‫והוא יחתום על כך‪ .‬הייתה בעובדה זו סמליות רבה‪ ,‬שכן כידוע הקפיד‬
‫אהבה לכל נברא וכבוד ל“דומם“ ול“צומח“‬
‫קשה לנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬פשוטים ויגעים במרוץ החיים‪ ,‬להבין במושגים‬
‫של גבוה מעל גבוה‪ ,‬בעולמות נשגבים ובמדרגות טמירות‪ .‬אולם גם‬
‫בעיני בשר ניתן להתבונן במעשים מאלפים‪ .‬שרשרת מעשיו של‬
‫רבנו חרוזים מעשה אמן עשרות ומאות עובדות של אבחנה מעמיקה‪,‬‬
‫מחשבה ודביקות אין סופית במהות החיים ”לתקן עולם במלכות‬
‫שדי“‪ ,‬כשכל הפעולות הרוחניות והגשמיות נמצאות ללא הרף במעגל‬
‫מתמשך לקדש שם שמים ולהשליט את החומר על הצורה‪.‬‬
‫מספר כ“ק מרן אדמו“ר מסדיגורה שליט“א‪ ,‬כי בילדותו התלווה‬
‫אל אביו‪ ,‬מרן אדמו“ר ה“כנסת מרדכי“ מסדיגורה זי“ע‪ ,‬בלכתו לשוח‬
‫ברחובות תל אביב יחד עם רבנו‪ .‬כשעמדו בקרן רחוב‪ ,‬תוך כדי שיחה‪,‬‬
‫לקח בידו כ“ק מרן האדמו“ר מסדיגורה שליט“א שהיה אז ילד צעיר‪,‬‬
‫עלה של עץ ותלשו מהעץ‪ ,‬ולאחר כמה שניות השליכו ארצה‪ .‬הזדעזע‬
‫רבנו עד עמקי נשמתו ואמר‪” :‬הכיצד ניתן לקחת ”צומח“ ולהורידו‪ ,‬כך‬
‫סתם‪ ,‬ללא מטרה‪ ,‬למדרגת ”דומם“‪ ,‬ללא צורך“?‪...‬‬
‫שוב היה מעשה‪ ,‬ממנו ניתן להיווכח עד כמה ייחס חשיבות ומעמד‬
‫לכל נברא‪ ,‬ואף לדומם‪ .‬אירע ובית מדרשו ברחוב נחמני ‪ 27‬בתל אביב‪,‬‬
‫היה צר מהכיל את ציבור המתפללים‪ ,‬ולכן החליטו הגבאים לקצר את‬
‫אחד השולחנות בבית המדרש‪ ,‬כדי לפנות מעט מקום‪ .‬הגיב על כך‬
‫רבנו‪” :‬הן כה הרבה יהודים שפכו את ליבם בתורה ובתפילה על שולחן‬
‫זה‪ ,‬שספג אליו דמעות של יהודים ותחינתם‪ ,‬איך אפשר לקצרו“?‪ ...‬וכן‬
‫היה גם כשרצו לסתור כותל מקירות בית המדרש‪.‬‬
‫מסופר שבבית מדרשו של רבנו היה מתפלל חסיד פלוני שהשתייך‬
‫לחסידות בית ויז‘ניץ‪ .‬כשהיה הלה בשנת האבל אחד פטירת אחד‬
‫מהוריו‪ ,‬החל לגשת לפני התיבה בבית מדרשו של רבנו‪ ,‬ונוסח תפילתו‬
‫היה בנוסח בית ויז‘ניץ‪ ,‬עם כל ההתלהבות והנוסח המקובלים‪ .‬היו‬
‫בין המתפללים שחשבו כי פחיתות כבוד היא זו שמתפללים אצל‬
‫רבנו בנוסח של חסידות אחרת‪ ,‬וביקשו למנוע מאותו חסיד את‬
‫תפילתו לפני התיבה‪ ,‬אולם רבנו מנעם מכך בנמקו‪” :‬חייב אני הכרת‬
‫הטוב שכשזקני הרה“ק מרוז‘ין נמלט מרוסיה ובא לאוסטריה‪ ,‬למחוז‬
‫קולומייא שבה נהג הרה“ק בעל התורת חיים מקוסוב את ממלכתו‪ ,‬אזי‬
‫לא רק שהתורת חיים הִרשה לזקני לבוא בתוך תחומו ועודד את הקמת‬
‫חצרו בסדיגורה‪ ,‬אלא אף עזר לחלץ את זקני זי“ע מציפורני הרוסים‬
‫ופעל במסירות נפש עבורו‪ ,‬נו‪ ,‬אם כן אעשה לכל הפחות המעט הזה‬
‫שארשה לחסיד של צאצאיו של התורת חיים להתפלל בנוסח שלו‬
‫בבית מדרשי‪...‬‬
‫אברהם יעקב זילברשלג‬
‫ניע אבריו בלתי לה‘ לבדו‪ ,‬בצורה מחושבת ומתונה‪ ,‬באצילות קדושה‬
‫ובמלכותיות מלאת הדר וכבוד‪.‬‬
‫במידת אהבת ישראל שלו היה רבנו ממש כחד בדרא‪ .‬כל מי שזכה‬
‫לעבור את מפתן חדרו או שנפגש בו‪ ,‬אף באקראי‪ ,‬זכה להתעניינות‬
‫אמיתית‪ ,‬וחש כי הרבי מתעניין בו באמת‪ ,‬חש אותו כליל ומשתתף‬
‫בצערו או בשמחתו בכל ישותו‪ .‬זו לא הייתה התעניינות נימוסית‬
‫חיצונית גרידא‪ ,‬אלא נשיאה בעול והשתתפות מלאה ומוחלטת‬
‫במכאוביו של כל יהודי‪ ,‬וראו על פניו איך הוא נושא בעול‪ ,‬מצטער‬
‫בצער הזולת ושמח בשמחתו של כל יהודי‪.‬‬
‫כך למשל היה מספר כ"ק האדמו"ר מגורליץ זצ"ל‪ ,‬מגזע מחצבת‬
‫בית צאנז‪ ,‬כי כשהגיע לארץ‪ ,‬ללא קרוב וגואל‪ ,‬פתח לפניו רבנו את‬
‫דלתות ביתו וקירבו בכל מיני קירוב‪ ,‬ולא זז משם עד שהניח לפניו את‬
‫נייר המכתבים שלו וביקש ממנו כי יכתוב המלצה כאשר ימצא לנכון‬
‫מאד רבנו על כל מילה שיצאה מתחת ידו‪ ,‬וכל אימת שהיה כותב‬
‫מכתב‪ ,‬ובמיוחד בענייני הכלל והציבור‪ ,‬היה מזקק את מכתביו נפה‬
‫אחר נפה ובודק כל מילה באומרו שהשם שהוא חותם ”אברהם יעקב‬
‫במוהר“ר ישראל“ הוא שם קודש שקיבל בירושה מאבותיו והוא חייב‬
‫לכבדם ולהתרחק מכל נדנוד של חוסר דיוק או אי‪-‬אמת‪ ,‬אך כשהיה‬
‫צריך לעזור ליהודי‪ ,‬לא בדק ולא חקר‪ ,‬אלא יצא מגדרו לסייע ולעזור‪.‬‬
‫רבנו היה מעורה ומעורב בכל פעילות של הרחבת מעגלי הקדושה‬
‫והתורה בארץ ישראל‪ .‬אם זה בייסוד שיכון ויז‘ניץ בבני ברק‪ ,‬כשרבנו‬
‫עמד לימין ידיד נפשו כ“ק מרן אדמו“ר מויז‘ניץ בעל ה“אמרי חיים“‬
‫זי“ע‪ ,‬אשר הייתה נפשו קשורה בנפשו‪ ,‬אם זה בקשרי ידידות עם כ“ק‬
‫מרן אדמו“ר מצאנז זי“ע ופעילותו למען הקמת הקריה בנתניה ]כ“ק‬
‫מרן האדמו“ר מצאנז זי“ע היה מתבטא כי דבריו של רבנו אליו בעת‬
‫שנפגשו ועידודו לבוא להתיישב בארה“ק היו הגורם המכריע לבואו‬
‫ארצה ולהקמת קרית צאנז![‪ ,‬אם זה ביחסים מלבבים עם כ“ק מרן‬
‫האדמו“ר מבאבוב זי“ע ועידודו של רבנו להקמת קרית באבוב בבת ים‪,‬‬
‫ועוד כהנה וכהנה פעלים לתורה ולתעודה כשרבנו לא חס על כבודו‬
‫ועל מעמדו ורואה בכל נדבך נוסף של תורה המוקם בארץ ישראל עניין‬
‫אישי‪.‬‬
‫כידוע יצא רבנו מגיא ההריגה בווינה ברגע האחרון טרם עלות‬
‫הכורת‪ .‬הוא עוד הספיק לספוג מנת בזיונות ומעללים מידי הגרמנים‬
‫הארורים שאף אילצוהו לטאטא את רחובות וינה‪ ,‬ואז נדר כי אם יהיה‬
‫ה‘ בעזרו ויחלצו משם‪ ,‬יטאטא את רחובות ארץ ישראל‪ ,‬וכך אמנם‬
‫עשה כאשר עלה לארה“ק עד שהדבר נתגלה‪.‬‬
‫כאן בארץ ניסה להפעיל ככל יכולתו מערכות ציבוריות להצלת‬
‫יהודי אירופה‪ ,‬וזאת מעבר לפעולות הרוחניות ולתפילות הרבות‬
‫והממושכות באותם ימי צער ומצוק‪ .‬כך אנו קוראים באחד ממכתביו‬
‫לגיסו האדמו“ר מקופיטשיניץ זי“ע בחורף תש“ה‪:‬‬
‫”אוי! הידיעות הנוראיות שבאים בכל פעם ומה שאנחנו שומעים‬
‫מאנשים שבאים בכל פעם אין עוד כוח לסבול‪ ,‬ומדוע הרשע הזה עוד‬
‫חי וכל עמו הנאציעס ימ“ש‪ ,‬אי אפשר להבין איך נעשו אנשים אפילו‬
‫רעים וחטאים לצוררים כאלו‪ ,‬אוי‪ ,‬השי“ת ירחם על שארית עמו‬
‫שעכ“פ אלו שנשארו לא יעשה להם רע‪ ,‬ויש עוד כמה וכמה אלפים‬
‫תחת שבט הרשע שלו ועוד כמה שהם במחנות ריכוז‪ .‬הם רוצים בעד‬
‫כל יהודי ‪ 120‬פונט היו צריכים לקבץ כמה מיליונים ולהציל שארית‬
‫הפליטה‪ ,‬מדוע מחשים לעת כזאת ר“ל‪ ,‬הגבירים יתנו חלק מרכושם‬
‫וכל פועל יום אחד מעבודתו‪ ,‬או היו עושים זאת יכולים היו להציל עוד‬
‫תורני | ג' בטבת תשע"א | עש"ק פרשת ויגש‬
‫רבות כבר נכתב אודות דמותו המופלאה של אותו צדיק וקדוש‪,‬‬
‫הרה“ק מרן אדמו“ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה זי“ע‪ ,‬בעל ”אביר‬
‫יעקב“‪ ,‬והרי הם הדברים הללו כמים שאין להם סוף‪ .‬גם במשוך היובל‬
‫נזכרים זקני חסידים בסיפורי מופת‪ ,‬מוצאים הכותבים והאספנים‬
‫ידיעות ומסמכים חדשים שהיו גנוזים ועלומים משך שנים ארוכות‪,‬‬
‫ומשנה לשנה הולך זיו איקוניו של אותו צדיק ומקרין אורה וזוהר‪,‬‬
‫ודמותו הולכת ומתגבהת עד גבהי מרומים‪ .‬מה לנו‪ ,‬קרוצי חומר כי נבין‬
‫אפס קצהו של אותו גדול ורם כענקים‪ ,‬הן שיג ושיח אין לנו במושגים‬
‫מקודשים ונעלים שהיו אורחו ושיגו של אותו צדיק‪ .‬אולם לרגל יומא‬
‫דהילולא קדישא‪ ,‬מן הראוי לפשפש מעט ולהסיר מעט אבק וקורים‬
‫מסיפורים עלומים השזורים לאורך תחנות חייו של רבנו‪ ,‬הן את אשר‬
‫כבר נגלה בעבר‪ ,‬והן דברים חדשים שמעולם לא פורסמו עדיין‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬רבות כבר נכתב על רבנו‪ .‬מאז פטירתו ועד הנה‪ ,‬מלאו‬
‫גיליונות מכתבי העתים מאמרי הערכה וזיכרון‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪.‬‬
‫סופרים מן השורה הראשונה כבר חידדו את קולמוסם והעלו על הכתב‬
‫יריעות מקיפות‪ ,‬והגדיל לעשות מכובדנו הרה“ח ר‘ אריה בקנרוט הי“ו‬
‫לאויט“א‪ ,‬שהוציא לאור עולם את ספר תולדות חייו של רבנו בשני‬
‫כרכים מהודרים כלולים ביופיים‪ ,‬ואף במסכת זו נעזרנו בשורות‬
‫הבאות‪ .‬ברם‪ ,‬אין בית המדרש בלא חידוש‪ ,‬ואף במאמרנו זה נמצא‬
‫סיפורים‪ ,‬מסמכים ועדויות שטרם ראו אור עולם‪.‬‬
‫כולן שווין לטובה‬
‫על פני כל יריעת חייו ואתרי מקומות מושבו של רבנו‪ ,‬ניכרת הייתה‪,‬‬
‫כחוט השני‪ ,‬הנהגתו הייחודית ודרכו המופלאת‪ .‬במסתרים ותחת‬
‫מעטה של רזין וסוד‪ ,‬הקיף עצמו רבנו והסתיר מעין רואים את גודל‬
‫מדרגותיו וקדושתו‪ .‬רק זעיר פה זעיר שם נגלו תעלומות לפני חסידיו‬
‫ומקורביו‪ ,‬ויצא הפרט מן הכלל ללמד על אישיות נשגבה שהילכה על‬
‫פני אדמת העולם אולם כל כולה מרחפת בעולמות עליונים‪ ,‬ראשו‬
‫מוצב השמימה‪ ,‬וצדיקי דורו מעידים בו כולם בפה מלא כי לפניו נגלו‬
‫כל תעלומות וכי כל מהותו וסודו בשמי שמים‪.‬‬
‫והיה רבנו מכסה את עצמת קדושתו ושאר רוחו באהבת ישראל‬
‫אין קץ‪ ,‬בהתחשבות מופלגת ברגשותיו ובכבודו של כל נברא‪ ,‬וכל‬
‫רבינו בביקור על ציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה‪,‬‬
‫עם הרה"ח רבי יואל אשכנזי זצ"ל‬
‫יד‬
 ‫קב' מסאדיגורה זצוק"ל ‪-‬יובל שנים להסתלקותו‬
‫אחד בחוץ צריך לדעת שבכה כאן בפנים ומה אירע עימו‪...‬‬ ‫מחנך ומורה דרך‬
‫בכל תהלוכותיו ומנהגיו לימד וחינך את חסידיו אורחות חיים‬
‫א חידוש פון אמת‬ ‫ותבונה‪ ,‬ותמיד השתדל לאלפם בינה ולהנחילם מקנייני מידותיו‬
‫כל מהותו אמרה אמת‪ .‬אם על זקנו‪ ,‬מרן אדמו“ר הזקן מסדיגורה‬ ‫התרומיות‪ .‬סיפור מעניין גדוש לקח טוב סיפר הרה“ח ר‘ יצחק תמרי‬
‫זי“ע‪ ,‬העיד אביו הרה“ק הסבא קדישא מרוז‘ין זי“ע באומרו‪” :‬תתן‬ ‫ז“ל‪ :‬כשנולד לי בני בכורי‪ ,‬ביקשתי מרבנו רשות לסדר בבית מדרשו‬
‫אמת ליעקב מיינט מען איהם“ ]הכוונה עליו[‪ ,‬ניתן להעיז ולומר‪ ,‬כי‬ ‫את ה“שלום זכר“ בליל שבת קודש והרבי הסכים‪ .‬לאחר תום ה“שלום‬
‫לא בכדי העניק לו אביו‪ ,‬מרן אדמו“ר הרה“ק בעל ה“אור ישראל“‬ ‫זכר“‪ ,‬עזבתי את בית המדרש יחד עם האורחים שהגיעו‪ .‬כשבאתי‬
‫מסדיגורה זי“ע‪ ,‬את חותמתו של אביו ”אברהם יעקב במוהר“ר‬ ‫אחרי שבת להזמין את רבנו לברית ולכבדו בסנדקאות‪ ,‬שאל רבנו‬
‫ישראל“‪ ,‬שכן נאים הדברים הללו גם כלפי רבנו שהיה מסובב באמת‪,‬‬ ‫איפה יהיה הברית? עניתי לו כי הברית תתקיים בבית אחד משכני‪,‬‬
‫היא נר לרגליו וממנה לא ימוט לעולם‪ .‬הן עוד כשהיה רבנו צעיר‬ ‫כי אני גר בדירת חדר קטנה‪ .‬אמר לי רבנו‪” :‬תשתדל שאחרי הברית‬
‫רבינו בשדה התעופה לוד‪ ,‬עם אחיו הרה"ק רבי שלמה'ניו‬ ‫לימים הגיע פעם להשתתף בחתונה משפחתית בה נטלו חלק צדיקים‬ ‫יעשה מישהוא סדר בדירת השכן“‪ .‬התפלאתי מאד מדוע רבנו אומר‬
‫מסדיגורה זי"ע‪ ,‬והרה"ק רבי אברהם יעקב מדרוהביטש זי"ע‪,‬‬ ‫רבים‪ ,‬ורבנו בענוותנותו התיישב לו מן הצד‪ ,‬ולא ביקש לו להתיישב‬ ‫לי את זה ושאלתי את פי קודשו על כך‪ ,‬והשיב לי רבנו‪” :‬היות ואצלי‬
‫בהמתנה לבואו ארצה של האדמו"ר מבויאן‬ ‫באמצע שולחן המזרח שהיה גדוש צדיקים מפורסמים‪ .‬הבחין בכך‬ ‫בבית המדרש השארת לאחר ה“שלום זכר“ את כל השולחנות מלאים‬
‫האדמו“ר הרה“ק רבי ישראל מסטולין זי“ע‪ ,‬ה“פרנקפורט‘ר“‪ ,‬ומיד‬ ‫שיריים“‪ ...‬ניסיתי להצטדק ואמרתי שהייתי בטוח כי הגבאים יסדרו‬
‫נטל את כסאו וביקש להתיישב לידו בפאתי השולחן באומרו‪” :‬אף אנו‬ ‫זאת‪ ,‬כי הייתי טרוד בפינוי המאכלים שנותרו לביתי‪ ,‬והייתי עייף‬
‫רוצים לזכות לשבת ליד א אמת‘ער יוגערמאן‪ ,‬א חידוש פון אמת“‪...‬‬ ‫מאד‪ .‬הרהבתי עוז בנפשי ושאלתי מי סידר בסוף את בית המדרש של‬
‫תשובותיו לחסידיו היו מסכת שלימה של לימוד אמת‪ .‬חתר‬ ‫הרבי? והרבי ענה לי כי הוא בעצמו‪ ,‬והוסיף כי לא הייתה לו ברירה כי‬
‫לאמת הפנימית והרגיל את באי ביתו להיות תוכם כברם ללא רבב‪.‬‬ ‫לא רצה שבבוקר יבואו היהודים לביהמ“ד וימצאו את השולחנות הלא‬
‫כך למשל מעיד אחד מחסידיו‪ ,‬שאחיו התגורר באמריקה‪ ,‬והוא הזמין‬ ‫מפונים על כל תכולתם מאתמול‪ .‬נפגעתי כמו מרעם‪ ,‬פני הסמיקו‪,‬‬
‫את אחיו הצעיר לבוא לבקר אצלו‪ .‬כמובן שהדבר מאד קסם לו ומאד‬ ‫ובקושי הצלחתי להוציא מילים מרוסקות מפי‪” :‬רבנו היקר והקדוש‪,‬‬
‫רצה לנסוע אליו לביקור באמריקה הגדולה‪ .‬אולם כחסיד המקושר‬ ‫אני מצטער עד מאד שגרמתי כזאת לרבי שהיה צריך לטרוח עבורי‪,‬‬
‫ברבו שלא עשה דבר קטון או גדול בלי להיוועץ תחילה ברבי‪ ,‬בא‬ ‫איני יודע איך אוכל לכפר פניו‪ ,‬מוכן אני לכל אשר יצווני הרבי“‪ .‬הרבי‬
‫אל רבנו לשאול את פיו אם לנסוע או לאו‪ .‬הרבי התעניין לדעת מה‬ ‫הרגיע אותי ואמר לי לא להצטער‪ ,‬ובלבד שאלמד לא לחזור על כך‬
‫סיבת ומטרת הנסיעה? השיב לו הבחור הצעיר שסבור שזה יעזור לו‬ ‫שוב‪ ,‬וכבר אמצא את ההזדמנות להשיב על כך – סיים בנימה אבהית‬
‫בלימוד‪ ,‬להתרענן מהשגרה ולחזור בכוחות מחודשים‪ .‬הרבי השיב‬ ‫ורחימאית‪ .‬ואמנם‪ ,‬במסיבת שמחה משפחתית שהתקיימה זמן מה‬
‫על כך בצורה נחרצת ביותר‪” :‬כדי להתחזק באידישקייט לא נוסעים‬ ‫אחר כך‪ ,‬השתדלתי כמה שאפשר כדי לשלם את החוב‪ ,‬והרבי רמז לי‬
‫לאמריקה"! הוא הוסיף ואמר שהוא לא מצווה שלא לנסוע לשם אם‬ ‫שיצאתי ידי חובתי‪.‬‬
‫רוצים‪ ,‬אלא שהוא אומר שאם זו המטרה ‪ -‬זו אינה מטרה! כמובן‬ ‫כך גם מספר אחד ממקורביו של רבנו‪ :‬פעם ליוויתי את רבנו בתל‬
‫רבינו בשמחה משפחתית )במרכז( עם הרה"ק רבי יעקב דוד‬ ‫שלאחר דברים אלו לא העלה החסיד בדעתו לנהוג אחרת מעצתו‪ .‬‬ ‫אביב‪ ,‬ובדרך היינו צריכים לחצות כביש‪ .‬התנועה בכביש הייתה‬
‫מפשקאן זי"ע )משמאל( והרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע )מימין(‬ ‫סואנת מאד וממש לא היה שייך לחצות את הכביש שכן התנועה לא‬
‫נפסקה לרגע‪ .‬ראיתי שלא נצליח לעבור‪ ,‬ירדתי לכביש ועצרתי את‬
‫התנועה כדי שהרבי יוכל לעבור את הכביש‪ .‬לאחר שכבר עברנו‪,‬‬
‫על גורל הצדיקים‬ ‫הביע בפני הרבי את תרעומתו על הצעד שעשיתי ואמר לי‪” :‬לא היית‬
‫סיפור מעניין שמעתי מפיו של הרה“ג ר‘ ירחמיאל בויאר הי“ו‪ ,‬ששמע מאביו הרה“ח הוותיק הרב אברהם בויאר ז“ל‪ ,‬סגן ראש עירית תל‬ ‫צריך לעשות זאת‪ ,‬הנהגים בכביש מספיק טרודים ולחוצים‪ ,‬ואין סיבה‬
‫אביב‪ ,‬ומראשי העסקנים דמוסדות בית רוז‘ין בארה“ק‪ .‬היה זה בימים שלאחר הבחירות הראשונות למועצת עירית תל אביב‪ ,‬לאחר קום המדינה‪.‬‬ ‫להטריד אותם עוד יותר ולעצור את התנועה בגללי"‪...‬‬
‫ברשימה המאוחדת של כל הציבור הדתי בתל אביב ]רשימה שלרבנו היה בה חלק נכבד בליכוד השורות‪ .‬כך כותב רבנו בח‘ חשון תש“ט לגיסו‬ ‫היה זה כל כך אופייני לרבנו‪ ,‬שמעולם לא הסכים שיחרגו עבורו‬
‫האדמו“ר מקאפיטשיניץ זי«ע‪” :‬יש לי עבודה גדולה ב‹אגודת ישראל‹‪ .‬הם באים אצלי ויש לי עבודה שש ושבע שעות בפעם אחת‪ .‬תודה לא‪-‬ל‬ ‫במשהו מההתנהלות הרגילה ולא הסכין לכך שלכבודו יש לשנות ולו‬
‫עלתה אתמול‪ ,‬אחרי שהייתה במרכז ›אגודת ישראל‹ ישיבה מכל הארץ אם לילך ביחד לבחירות עם המזרחי ופועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל‬ ‫בכהוא זה‪ ,‬מההתנהגות הרגילה‪.‬‬
‫ודתיים בלתי מפלגתיים‪ ,‬ויש שאין רצונם בכך בשום אופן‪ ,‬ונגמר אצלם לבוא אצלי ואני אתן הפסק‪ .‬ותודה לא‪-‬ל נתתי הפסק לילך ביחד כל הדתיים‬ ‫פעם‪ ,‬בשנים שלאחר השואה האיומה‪ ,‬נכנס אל רבנו חסיד צעיר‪,‬‬
‫לבחירות‪ ,‬ויש מזה שמחה גדולה בארץ«[ צעדו יחדיו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל‪ ,‬המזרחי והפועל המזרחי‪ .‬בסופו של דבר נבחרו מספר‬ ‫בחור פליט שניצל מן התופת בגפו ונשאר הוא לבדו ממשפחתו‬
‫נציגים למועצת העיר‪ ,‬ונציג אחד מהרשימה‪ ,‬ה“ה דוד צבי פינקס ז“ל‪ ,‬נציג הפוהמ“ז‪ ,‬נבחר לשמש כסגן ראש העיר‪ .‬זמן מה לאחר מכן‪ ,‬נבחר מר‬ ‫הגדולה‪ .‬פגישתו עם רבנו הייתה בסערת נפש‪ ,‬וגלי דמעות אפפוהו‬
‫פנקס לכנסת והתפטר מתפקידו בעירייה‪.‬‬ ‫בקודש פנימה‪ ,‬כשרבנו מנחמו ומחזקו ומדבר על ליבו דברי ניחומים‬
‫החל דין ודברים בין נציגי הרשימה במועצת העיר מי יהיה מחליפו בתפקיד סגן ראש העיר‪ .‬לתפקיד זה נשאו עיניים הר“ר אברהם בויאר‪ ,‬הר“ר‬ ‫להשיב את נפשו‪ .‬כשעמד הבחור לצאת מפני הקודש‪ ,‬לא נתנו הרבי‬
‫יהודה מאיר אברמוביץ והר“ר משה דב מגיד‪ ,‬כולם חברי הרשימה המאוחדת‪ .‬מכיון שרבנו היה מקובל על כל חוגי היהדות הנאמנה בתל אביב והוא‬ ‫לצאת כך‪ .‬רבנו ציווהו לשטוף את פניו ולהתאושש‪ ,‬בציינו שלא כל‬
‫הוכר כראש וראשון למנהיגי הציבור הנאמן לה‘ ולתורתו‪ ,‬עלו ובאו לביתו שלושת הנציגים הנ“ל כדי לשמוע את פסיקתו מי הוא הראוי לכהן כסגן‬‫הוכ‬
‫ראש העיר‪ .‬רבנו הודיע לנציגים כי יש לערוך גורל ומי ששמו יעלה בגורל הוא ייבחר לכהן כסגן ראש העיר‪.‬‬
‫רא‬
‫סיפר אחר כך הרב בויאר ז“ל‪ ,‬שתחילה חש עצמו מעט מקופח‪ ,‬ולא הבין מדוע אין הרבי בוחר בו‪ .‬מכל העסקנים הנ“ל‪ ,‬היה הוא המקורב‬
‫ביותר לרבנו‪ ,‬שכן היה מחסידי בית רוז‘ין‪ ,‬ולכתחילה היה בטוח ומשוכנע שרבנו יודיע על אתר על בחירתו לתפקיד‪ ,‬מה עוד שמר פנקס השתייך‬ ‫ביו‬
‫לרשימתו של בויאר‪ ,‬וכל הנתונים היו לטובתו‪ ,‬אזי מדוע אם כן מצווה הרבי לערוך גורל אשר תוצאותיו מי יידעם? אמנם‪ ,‬כשהבחין רבנו ברגשותיו‬
‫לר‬
‫ודאגתו של הרב בויאר הרגיעו ואמר לו‪” :‬אין לך לחשוש‪ ,‬כי ממה נפשך‪ ,‬אם משמים חפצים שאתה תכהן כסגן ראש העיר אזי יעלה שמך בגורל‪,‬‬ ‫וודא‬
‫ואם לאו‪ ,‬לא יעזרו לך כל טצדקי שבעולם‪“...‬‬
‫ווא‬
‫התקיים בנוכחותו של הרבי אותו גורל במעמד כל שלושת הנציגים‪ ,‬והרבי עצמו ערך בכתב יד קודשו את השתלשלות כל העניין מרישא עד‬
‫גמירא‪ ,‬כהאי לישנא‪:‬‬
‫גגמ‬
‫ב“ה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬י“ב כסלו תשי“ד‬
‫לאחר ששלושת הנציגים הדתיים בעיריית תל אביב‪ ,‬של הפועל המזרחי‪ ,‬אגודת ישראל ‪ -‬פועלי אגודת ישראל והמזרחי‪ ,‬ה“ה אברהם‬
‫בויאר‪ ,‬הרב יהודה מאיר אברמוביץ‪ ,‬ומשה דב מגיד‪ ,‬מסרו לי להכרעה לפי שיקול דעתי וראות עיני מי מהנציגים יהיה סגן ראש העירייה‪.‬‬
‫הנני קובע שעל שלושת הנציגים להפיל גורל ביניהם‪ ,‬ומי שיזכה בגורל הוא יהיה סגן ראש העירייה בתל אביב‪.‬‬
‫אברהם יעקב במוהר“ר ישראל‬
‫מסדיגורה‬

‫הריני קובע שבפני הופל גורל ומר אברהם בויאר נ“י זכה בגורל להיות סגן ראש העירייה‪.‬‬
‫אברהם יעקב במוהר“ר ישראל‬
‫מסדיגורה‬
‫סיים ר‘ אברהם בויאר ז“ל וסיפר כי לאחר שעלה שמו בגורל אמר לו רבנו‪” :‬הנך רואה! וכי לא אמרתי לך שאין לך מה לדאוג! ידעתי נכוחה‬
‫שהתפקיד נועד עבורך אך לא היה זה ראוי שירננו ויאמרו שאני נוהג איפה ואיפה ובוחר בך בשל היותך ממקורבי‪ ,‬אף כי אתה צדקת‪ ,‬וכדברי כן‬
‫ה‬
‫שה‬
‫היה כי משמיא קא זכו לך ועלית בגורל כפי המגיע לך באמת“‪.‬‬
‫ה‬

‫טו‬ ‫עש"ק פרשת ויגש | ג' בטבת תשע"א | תורני‬