‫שנות דור‬

‫פרקים מן העבר‬

‫ישעי' לעווי‬

‫בירושליםתורה‬
‫שנשרפוספרי‬
‫ארבעים‬
‫ביום שישי היה כבר חתום על החוזה לרכישת מה שנודע אחר‬
‫כך בשם "חורבת רבי יהודה החסיד"‪ .‬המתחם כלל בית כנסת וחצר‬
‫הוא‪ ...‬הוא הרב המופלא חסידא קדישא‪ ,‬גור אריה יהודה‪ ...‬בחדא‬
‫שיטה קיימי‪ ,‬קומו ונעלה אל המנוחה ואל הנחלה זו ירושלם‪.‬‬
‫בימים אלו בהם כלל ישראל‬
‫המוקפת מבנה בן ארבעים ושניים חדרים‪ .‬לימים‪ ,‬קראו לו הערבים‬
‫בשם "דיר אל אשכנז"‪.‬‬ ‫בורות מים לכבוד השיירה‬ ‫מתאבל על ספרי התורה שעלו‬
‫פטירתו של ר"י החסיד‬
‫אלף חמש מאות אנשים‪ ,‬נשים וטף הצטרפו לרבי יהודה החסיד‬
‫במסעו ירושלימה‪ .‬אולם‪ ,‬תנאי המסע הקשים‪ ,‬והתלאות בים וביבשה‬
‫באש בימי החג בביהמ"ד ויז'ניץ‬
‫באותו יום שישי אחר הצהרים‪ ,‬בעודו טובל במקווה ומתכונן ללכת‬ ‫נתנו בהם את אותותיהם‪ .‬כחמש מאות מהם שבקו חיים במהלך המסע‪.‬‬ ‫בבני ברק ראוי להזכיר שני‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬חש רבי יהודה ברע‪ .‬אחרי קבלת שבת ותפילת מעריב‪,‬‬
‫חזר למעונו והתמוטט על מיטתו כשהוא בהכרה חלקית‪ ,‬וממלמל‬
‫למרות כל הקשיים והאבדות שבדרך‪ ,‬לא נפלה רוחם של בני עלייה‬
‫אלו‪ ,‬והתלהבותם לא נמוגה‪.‬‬ ‫תאריכים היסטוריים שנחקקו‬
‫פסוקים מן התורה‪ .‬חתנו‪ ,‬רבי ישעיה היה לצידו‪.‬‬
‫באורח פלא‪ ,‬התעורר רבי יהודה בשבת בבוקר‪ ,‬בתחושת החלמה‪.‬‬
‫לקראת בואה של השיירה הוכנו בירושלים מבנים מיוחדים‬
‫עם בורות מים‪ ,‬ובמרכזם בית כנסת גדול‪ .‬בית הכנסת שכן בחצר‬
‫בזה החודש בדברי ימי 'בית‬
‫הוא הצטרף לתפילות והתנצל בפומבי על עוגמת הנפש והדאגה‬
‫שנגרמו לציבור בגללו בליל אמש‪ .‬כאשר שב לביתו‪ ,‬התמוטט שנית‪,‬‬
‫האשכנזים‪ ,‬ברחוב היהודים צפונה מבית הכנסת ע"ש הרמב"ן‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי לראשונה נזכרת חצר האשכנזים באיגרתו של רבנו עובדיה‬
‫הכנסת החורבה' בירושלים •‬
‫והפעם שקע בתרדמת‪ .‬ביום שני ו' בחשוון‪ ,‬שבק חיים לכל חי ונשמתו‬
‫עלתה לגנזי מרומים‪.‬‬
‫מברטנורא לאביו בשנת ה'רמ"ח )‪.(1488‬‬
‫בקונטרס "שאלו שלום ירושלים" מספר‪ ,‬כי כבר לפני ראש השנה‬
‫האחד‪ :‬העלייה לארץ של ר"י‬
‫בו ביום נערכה הלווייתו‪ .‬כל בני הקהילה היהודית התאספו כדי‬ ‫תס"א נחנך בית הכנסת עם החצר "ובו בערך ארבעים בתים‪ ,‬בית‬ ‫החסיד • השני‪ :‬שרפת ‪ 40‬ספרי‬
‫לחלוק לו את הכבוד האחרון‪ .‬החזן הספרדי השמיע את התפילות‬
‫והספידו בנוסח הספרדי המסורתי‪ .‬לאחר מכן יצא מסע ההלוויה רווי‬
‫מדרש מפואר מאוד מלא ספרים"‪ .‬בחצר נתקנו ארבעה בורות מים‪,‬‬
‫מקווה מים לבית הטבילה וגם בית לעניים שקורין ה"הקדש"‪ .‬חצר‬ ‫התורה שבהיכל • גווילין נשרפין‬
‫היגון אל מורדות הר הזיתים‪ ,‬שם נטמן רבי יהודה במערה גדולה‪ .‬תוך‬
‫שנה‪ ,‬נפטרו גם אשתו ובנו היחיד‪ ,‬ואף הם הובאו לקבורות באותה‬
‫הקודש בנוי היה אבני גזית וכיפה של אבנים התנשאה מעליהן‪ .‬עוד‬
‫מביא שם ש"בית הכנסת עם חצר הקודש וכל הדיורין שבתוכה הוציאו‬ ‫ואותיות פורחות בירושלים •‬
‫מערה‪.‬‬ ‫עליהן מעות הרבה מאוד‪ ,‬ושחדים )שוחד( הוציאו ליתן לראשי עם‬
‫כצאן ללא רועה נותרו בני הקהילה האשכנזית‪ .‬קשה היה להתגבר‬ ‫ישמעאל אשר בירושלים‪ ,‬עד שהניחו לבנות את הבניין הנ"ל"‪.‬‬
‫על ההלם הנורא שבפטירה הפתאומית ובאבידה הגדולה‪ .‬כשהתרגשו‬ ‫נראה שכל ההכנות הללו היו לקראת בואה של השיירה של חבורת‬ ‫רבי יהודה החסיד היה תלמיד חכם גדול וגם דמות מרתקת‪ .‬בכל‬
‫עליהם צרות נוספות‪ ,‬החליטו כמה מן העולים לשוב לאירופה‪ .‬במרוצת‬ ‫רבי יהודה החסיד‪ .‬עוד לפני בוא השיירה סבלה קהילת ירושלים‬ ‫אשר פנה‪ ,‬וכל אימת שנשא דבריו‪ ,‬שבה את לב שומעיו בעומק רצינותו‬
‫השנים הבאות‪ ,‬בגבור לחץ הדלות כל חייהם הגשמיים והרוחניים של‬ ‫מחובות מרובים‪ ,‬אשר נבעו מהיטל המיסים הגבוה בין השנים ה'תמ"ט‬ ‫ובכנותו‪ .‬דבריו‪ ,‬היוצאים מן הלב‪ ,‬נכנסו ללב השומעים‪ .‬נושא דבריו‬
‫המתיישבים‪ ,‬שבו עוד ועוד מתוכם אל ארץ מוצאם‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫– ת"נ )‪ .(1690 – 1689‬כאשר הגיעה השיירה של רבי יהודה החסיד‬ ‫היה תמיד ברור וישיר‪ :‬אנחנו העם הנבחר של הקב"ה ועלינו לקבל‬
‫התפרקה כל הקהילה‪ ,‬וחלומם של חסיד אמיתי ואנשיו לא הגיעו לכלל‬ ‫לירושלים שררו בה תוהו ובוהו‪ .‬כעשרים שנים לאחר כן‪ ,‬הגיעו‬ ‫על עצמנו את מילוי הייעוד הקדוש שלמענו נבראנו‪ .‬זמן הגאולה תלוי‬
‫הגשמה‪.‬‬ ‫הנושים המוסלמים למסקנה‪ ,‬כי לא יוכלו לגבות את החובות המגיעים‬ ‫בהתעלותנו ובהתמסרותנו לייעודנו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כך שב ואמר לשומעים‪,‬‬
‫אחד מאנשי השיירה הזאת‪ ,‬חזר כעבור כמה שנים לחו"ל כרבים‬ ‫להם מן העדה האשכנזית‪ .‬וביום שבת קודש בחשוון שפ"א התנפלו על‬ ‫על כולנו לחזור בתשובה שלימה ולהיטהר‪ .‬תמצית דבריו הייתה‪,‬‬
‫מאותם עולים וכאשר נוכח לדעת כי בכל מקום בואו מתעניינים‬ ‫החצר והחריבוה‪ .‬וכפי שמובא בהמשך המאמר‪.‬‬ ‫שעל היהודים לעלות לירושלים‪ ,‬ושם ימלא הקב"ה את דבריו לנביאי‬
‫יהודים בתוצאותיה של עלייה רבתי זו‪ ,‬שכמותה לא היה מאות שנים‪,‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫החליט להעלות על הנייר את פרטי העלייה בקונטרס "שאלו שלום‬ ‫אל חופה של יפו‬ ‫באביב ה"א תנ"ט‪ ,‬יצא רבי יהודה החסיד‪ ,‬יחד עם שלושים‬
‫ירושלים"‪ .‬בין הדברים הוא מתאר את הווי החיים העיר והצרות שעשו‬ ‫אחרי ראש השנה ה"א תס"א‪ ,‬שנה וחצי מאז צאתם למסע‪ ,‬הגיעו‬ ‫משפחות‪ ,‬מהעיירה הפולנית שידליץ‪ ,‬הסמוכה לגרודנא‪ .‬משם נסעו‬
‫להם הערבים‪" .‬אין לצאת ברחוב העיר בלילה אחר חצי שעה בלילה‪,‬‬ ‫בני הקבוצה אל השלב האחרון במסע העלייה ארצה – עם הפלגתם‬ ‫דרך הונגריה‪ ,‬גרמניה ואיטליה בדרכם לארץ ישראל‪.‬‬
‫מפני הסכנה‪ ,‬כי כן מנהג ישמעאל שאינם מניחים לילך בלילה‪ ,‬ואם‬ ‫מאיטליה לארץ ישראל‪ .‬רוחם הייתה מרוממת‪ ,‬רוחות הים היו נוחות‪,‬‬ ‫כאש בשדה קוצים פשטה ברחבי אירופה השמועה על מסעו של‬
‫מוצאים איזה יהודי בלילה ברחוב העיר‪ ,‬תופסים אותו‪ ,‬חוץ משאר‬ ‫התרגשות רבה אחזה בהם כאשר כל דקה מקרבת אותם יותר ויותר‬ ‫המנהיג הנערץ‪ .‬גדולי תורה דיברו בשבחו‪ ,‬למדנים ופשוטי עם כאחד‬
‫קנסות"‪.‬‬ ‫לרגע הנעלה והנשגב להם ייחלו‪ ,‬לחונן את עפרה של ארץ הקודש‪,‬‬ ‫הקשיבו לדבריו ורבים הצטרפו אליו‪ .‬הרבים שבחרו להישאר ולא‬
‫עוד מספר הוא באותו קונטרס‪" :‬ובשנת ת"ס לפ"ק קודם ראש השנה‬ ‫וכעבור שבעה עשר יום הגיעו אל חופה של יפו‪.‬‬ ‫הצטרפו‪ ,‬תרמו בכל זאת בעין יפה למען העלייה לארץ‪.‬‬
‫תס"א לפ"ק‪ ,‬שהוא כמה שבועות קודם ביאתנו לעיר הקודש‪ ,‬נבנה בית‬ ‫בזמן הקצר שבין יום ד'‪ ,‬בו הגיעה הקבוצה ארצה‪ ,‬והשבת הקרובה‪,‬‬ ‫מחבר הספר "מאורות נתן"‪ ,‬רבי נתן נטע זצ"ל‪ ,‬הצטרף אל העולים‪.‬‬
‫הכנסת הנ"ל עם חצר והרבה בתים בתוך החצר‪ ,‬לערך ארבעים בתים‪,‬‬ ‫התרחשה שרשרשת של אירועים סוערים‪ .‬בעוד הכל עסוקים‬ ‫הוא תיאר את רשמיו מקהילה גדולה זו של יהודים נלהבים‪ :‬קהלה‬
‫וגם בי"מ )בית מדרש( מפואר מלא ספרים‪ .‬וארבעה בורות מסוידים‬ ‫בהתארגנות ובחיפוש מקומות מגורים‪ ,‬הקדיש רבי יהודה החסיד‬ ‫גדולה מאד נעלה צדיקים ילכו בם‪ ,‬כל ירא וחרד לדבר ה' וזקני בתי‬
‫שאינם מאבדים טיפה בתוך החצר להפיק מים מכונסים לדרים בתוך‬ ‫את כל מרצו לרכישת בית כנסת והחצר ברובע היהודי‪ .‬הוא גם סייע‬ ‫אבות‪ ,‬בעלי ישיבות‪ ...‬מלאים זיו מפיקים נוגה‪ .‬ועילא מנהון צדיק יסוד‬
‫החצר וגם מקווה מים לבית הטבילה וגם בית לעניים שקורין הקדש‬ ‫לאחרים לשכור דירות והיו רבים שקיבלו ממנו‪ ,‬על אתר‪ ,‬מתת כסף‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬מלא רוח חכמה‪ ,‬מלאך ה' צבאות‬

‫תורני | ל' בתשרי תשע"א | עש"ק פרשת נח‬ ‫יב‬

‫עד ראש חודש שבט נמשכה הבנייה‪ ,‬וביום שבת קודש פרשת‬
‫וארא תקצ"ז כבר נגמר בית המדרש וכבר היו יכולים להתפלל בו‪,‬‬
‫ביום ההוא נחנך בשמחה גדולה‪ ,‬ברוך מציב גבול אלמנה‪ .‬‬
‫בשנת ה"א תק"פ‪ ,‬הושגה פריצת דרך ראשונית בעניין האיסור‬
‫הרב שלמה אטיאס הי"ו מנהל החברה לשיקום‬
‫ופיתוח הרובע היהודי‪ ,‬מגלה ל'המבשר'‪:‬‬
‫כדי להשיג את מטרותיהם‪ ,‬זימנו הפרושים פגישה עם הקאדי של‬
‫"בימים אלו הושלמו התוכניות‬
‫לשיקום וחידוש בית הכנסת "תפארת‬
‫ישראל – ניסן ב"ק"‬
‫של העולים החדשים מאירופה‪ .‬לבסוף‪ ,‬נפגשו ראשי הפרושים פנים‬
‫להשלמת היריעה בממדו האקטואלי‪ ,‬פנינו בזה להרב‬
‫שלמה אטיאס הי"ו‪ ,‬מי שמשמש כמנהל החברה לשיקום‬
‫ופיתוח הרובע היהודי‪ ,‬לשמוע על הווייתו של בית‬
‫הכנסת 'החורבה' – כיום‪.‬‬
‫הרב אטיאס הי"ו מספר על אופן תפעול החברה‬
‫המחזיקה את בית הכנסת‪ ,‬ומלבד זאת עוסקת בשיקום‬
‫ופיתוח הרובע היהודי‪ ,‬מבנים שנהרסו בעידן ההפגזות‪,‬‬
‫ִמנהל מקרקעין וכן בתחום הארכיאולוגיה של הרובע‬
‫היהודי‪.‬‬
‫איך הפכה הקשת המפורסמת לבניין?‬
‫אכן‪ ,‬בית הכנסת נהרס כליל עד היסוד בעת הפגזות‬
‫הערבים בשנת תש"ח‪ ,‬ולצערנו לא נותר הימנו זיכרון‪.‬‬
‫בשנת תשל"ב – מספר שנים לאחר שחרור העיר –‬
‫הוקמה הקשת המפורסמת ששימשה כאות ושריד למבנה‬
‫המפואר שפיאר את נופה של ירושלים משך שנים רבות‪.‬‬
‫משך שנים התגלגל הרעיון של חידוש ובניית בית‬
‫הכנסת מחדש‪ .‬היה זה בשנת תשס"ב‪ ,‬התקבלה החלטה‬
‫לבנות מחדש את בית המדרש‪ ,‬התקציבים הונחו‬
‫והאישורים ניתנו‪ ,‬והמנופים החלו בעבודתם‪.‬‬
‫הבנייה עצמה שהחלה בשנת תשס"ה נמשכה מספר‬
‫שנים וזאת עקב ההשקעה בתכנון וארכיטקטורה וכדו'‪,‬‬
‫שכן עיצובו של בית הכנסת אינו דומה לבית כנסת רגיל‪,‬‬
‫ארון הקודש וכיפת הגג המקורית הייתה מיוחדת ונדירה‬
‫ולצורך שחזורה נדרש תכנון קפדני‪.‬‬
‫מספר שנים ארכה הבנייה‪ ,‬ולפני חג הפסח האחרון‪,‬‬
‫נחנך הבניין ברוב פאר והדר‪.‬‬
‫בית הכנסת רוחש פעילות?‬
‫ודאי‪ .‬בית הכנסת זכה לחזור לשיא תפארתו מימים‬
‫ימימה‪ .‬מלבד סדרי התפילות במשך היום‪ ,‬שאגב‪ ,‬נוסח‬
‫התפילה הינה כפי המסורת של בית הכנסת כל שנותיו‪,‬‬
‫נוסח אשכנז כמנהג הגר"א זצ"ל‪ .‬במשך רוב שעות היום‬
‫מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה וסדרי לימוד‪.‬‬
‫גבאים מסורים מתעלים אותו ככל 'שטיבל' ומדי פעם‬
‫מתארחים חזנים ויודעי נגן בכדי להנעים מתפילותיהם‬
‫בבית הכנסת‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬מתקיים במקום מדי יום סיורים מודרכים‬
‫לאלו החפצים להתרפק על היסטוריית רוויית הערגה‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬בליווי הסבר על קורותיו וקורות היישוב‬
‫היהודי בעיר העתיקה‪.‬‬
‫מתוקף תפקידו נדרש הרב אטיאס הי"ו לעקוב אחר‬
‫הפעילות בבית הכנסת‪ ,‬החל מתפעולו היומיומי ככל בית‬
‫כנסת‪ ,‬ומכיוון שמדובר בבית כנסת מיוחד נוספים תחומי‬
‫פעילות ואחזקה נוספים‪ .‬עשייה ברוכה זו הינה נדבך מני‬
‫עשייה רבה להרב אטיאס הפועל פעילות נרחבת ונמרצת‬
‫בתוקף תפקידו כמנכ"ל‪ ,‬ובימים אלו מקדם פרויקטים‬
‫נוספים בעיר העתיקה‪.‬‬
‫עם סיום חידושו ובנייתו של בית הכנסת החורבה‪,‬‬
‫לא שוקטים בחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי‪.‬‬
‫"בימים אלו – חושף הרב אטיאס – הושלמו התוכניות‬
‫האדריכליות ועיצוביות של חידוש בית כנסת נוסף בעיר‬
‫העתיקה‪ :‬בית הכנסת "תפארת ישראל" ע"ש של ר' ניסן‬
‫ב"ק‪ ,‬שנקרא בפי כל "ר' ניסן בק'ס שוהל"‪.‬‬
‫בית הכנסת "תפארת ישראל" הממוקם בסמוך‬
‫לישיבת הכותל‪ ,‬הוחרב אף הוא בהפגזות הערבים על‬
‫העיר העתיקה‪ ,‬אולם כמה שרידים נותרו לפליטה‪.‬‬
‫בימים אלו הושלמו כאמור תוכניות הבנייה והשחזור‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬תוך תקווה שבעוד תקופה נזכה לראותו‬
‫עומד על מכונו בתפארתו כמימים ימימה‪" .‬אנו מקווים‬
‫כי לאחר קבלת אישורי הבנייה בקרוב‪ ,‬נוכל להתחיל‬
‫בבנייה"‪.‬‬
‫יג‬ ‫עש"ק פרשת נח | ל' בתשרי תשע"א | תורני‬
‫נשאר בפי העם גם על בית הכנסת שהוקם תחתיו בשנת ה'תרכ"ד‪ .‬אם‬
‫כי שמו הרשמי היה "בית יעקב"‪.‬‬
‫ה'תק"פ‪ :‬האיסור מבוטל‬
‫שהיה על היהודים האשכנזים‪ ,‬להתיישב ולהתגורר בירושלים‪.‬‬
‫ירושלים ועם עוד נכבדים מוסלמים‪ .‬מובן‪ ,‬שתחילה שלחו מתנות‬
‫לערבים בעלי השפעה‪ .‬אחר כך שיגרו שליחים ספרדים‪ ,‬הדוברים‬
‫ערבית שוטפת כדי להסביר את המצב ולשכנע את הרשויות בחפותם‬
‫אל פנים עם המוסלמים רמי דרג כדי לפייסם ויצור אווירה נעימה של‬
‫רצון טוב‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשנת ה'תק"פ פרסם השולטן עצמו הכרזה המבטלת את‬
‫כל החובות שלא נפרעו מזה ארבעים שנה או יותר‪ .‬הכרזה זו בישרה‬
‫את ראשית ההקלה על התושבים‪ .‬כעת‪ ,‬עם הסרת המנעול הראשון‬
‫הזה משערי העיר‪ ,‬אמור היה המנעול השני להיפתח מעצמו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫צאצאי הערבים שהחרימו את בתי החצר והפכו אותם לחנויות‪,‬‬
‫הרהיבו עוז וסרבו להתפנות ולהרפות מאחיזתם ברכוש מבלי לקבל‬
‫תמורה והחזר מלא כבעלים בעלי זכויות‪ .‬כן היה לגבי בית הכנסת‪,‬‬
‫שהיה עדיין חרב ושימש כמצבור אשפה ציבורי‪.‬‬
‫המאבק להשבת החורבה עתיד היה לעבור כמה שלבים‪ ,‬ולהימשך‬
‫עשרות שנים‪ .‬השלב הראשון ארך כמעט ארבע שנים‪ .‬רבי משה סוזין‪,‬‬
‫הראשון לציון בשנים ה"א תקפ"ד–תקצ"ו וידידו הקרוב של רבי מנחם‬
‫מנדל‪ ,‬יעץ לפרושים לנקוט בצעדים משפטיים נגד החרמת החורבה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לא היה כל משרד ממשלתי שיטה אוזנו לקובלים‪ ,‬מבלי לקבל‬
‫רשות מעיר הבירה הטורקית‪ .‬דבר זה היה כרוך במסע לקושטא‪ ,‬שם‬
‫הצליחו להשמיע את טיעוניהם ולהשיג צו המורה לטפל בעניין‪.‬‬
‫בשנת ה'תקפ"ד הובא העניין לטיפולו של הקאדי ואנשיו ואחרי‬
‫חקירה ממושכת הגיעו למסקנה שמבחינה חוקית אכן שייכת‬
‫החורבה מדורי דורות ליהודים האשכנזים‪ .‬הם‪ ,‬האשכנזים הפרושים‬
‫בירושלים השיגו פסק דין מאת הקאדי בירושלים‪ ,‬כי חצר "החורבה"‬
‫ממנו גורשו האשכנזים לפני כמאה שנה‪ ,‬היא רכושה של העדה‬
‫האשכנזית בירושלים‪ .‬ובתוקף אישור זה חזרו האשכנזים הפרושים‬
‫להתפלל בחצר הקודש‪ ,‬ב"חורבת רבי יהודה החסיד"‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫נאלצו הפולשים הערביים לפנות את חצר החורבה‪ .‬אולם‪ ,‬רובם‬
‫סירבו להישמע לפסק הדין ורק לאחר עשור הצליחו לפנותם כשארץ‬
‫ישראל עברה‪ ,‬זמנית‪ ,‬לשלטון המצרים‪.‬‬
‫ה'תקצ"ב‪ :‬הרישיון לבניית בית הכנסת‬
‫בימים הללו‪ ,‬בשנת ה'תקצ"ב‪ ,‬השיגה העדה האשכנזית‪ ,‬רישיון‬
‫מאת מוחמד עלי פחה‪ ,‬שליט מצרים‪ ,‬להקים מחדש בית כנסת בחצר‬
‫"החורבה"‪ .‬בית הכנסת שיהיה בשטח חצר החורבה ע"י בית הכנסת‬
‫הגדול‪ .‬רישיון זה הושג על ידי אחד מעסקני העדה הדגולים‪ ,‬הרב‬
‫שלמה זלמן צורף ז"ל אשר ירד במיוחד מצרימה בראש משלחת‬
‫מיוחדת‪ .‬מטרתם הייתה לפעול למען רישום חוקי של חלקת‬
‫האדמה הידועה בשם "דיר אשכנז" שעליה עמדה החורבה‪ ,‬על שם‬
‫עדת הפרושים ולהשיג רישיון בנייה‪ .‬אף כי הממשלה העותמאנית‬
‫ביטלה בשנת ה'תקפ"ד את החוב בן מאת השנים‪ ,‬ביקשו הפרושים‬
‫שהממשלה החדשה תאשר זאת מחדש ותיתן תוקף לבעלותם לאור‬
‫חזקתם הממושכת של המוסלמים על החצר‪ .‬הם יצרו קשר עם‬
‫השגריר האוסטרי‪ ,‬אשר גילה אוזן קשבת לבקשתם‪.‬‬
‫בעוד השגריר משוחח עם מוחמד עלי‪ ,‬דאג בירושלים רבי‬
‫שמריה לוריא לשחד גורמים בעלי השפעה כדי שיעמדו לצדם של‬
‫הפרושים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נמסר לבעלי החנויות ב"דיר אשכנז"‪ ,‬שעם‬
‫הינתן אישור הרישום המצרי הרשמי‪ ,‬הם יקבלו סכום כסף ניכר‬
‫תמורת פינוי החצר‪ .‬במצרים‪ ,‬שיגר רבי יוסף שווארץ ז"ל בעמח"ס‬
‫"תבואות הארץ" וגאון בעל שליטת שפות רבות‪ ,‬מכתבים ובקשות‬
‫לכל הצדדים הנוגעים בדבר‪ .‬וכה כתב‪" :‬גם ידי הייתה עמו כיד ה'‬
‫הטובה עלי לכתוב ולחבר בקשות בטוב טעם ובלשון צח ומצוחצח"‪.‬‬
‫מאמצים אלה נשאו פרי‪ ,‬והוצא צו מלכותי המאשר את ביטול החוב‬
‫הקודם ומעניק רשות מפורשת לפרושים לבנות בחצר‪.‬‬
‫ט' באלול תקצ"ו‪ :‬התחלת הבנייה‬
‫ברוב השתדלותם של המשלחת ור' שלמה זלמן צורף ז"ל הושגה‬
‫מטרתם הנעלית הזו וביום ה' ט' באלול )וי"א בי"ט באלול( בשנה הנ"ל‬
‫התחילו לפנות את האשפה והזבל ואת אבני החצץ מן האתר ויחלו‬
‫לבנות‪ .‬תחילה התנדבו לעבודה רק שניים או שלושה מן הפרושים‪,‬‬
‫בשל החשש מאיומי המוסלמים ש"כל יהודי שיעבוד שם‪ ,‬שם‬
‫תהא קבורתו"‪ .‬אולם‪ ,‬כעבור מספר ימים ללא תקלות‪ ,‬עלה מספר‬
‫המצטרפים‪ ,‬ועד מהרה השתתפו כל בני הקהילה‪ ,‬כולל ילדים‪,‬‬
‫במשימת הקודש‪ ,‬בדומה לפעולתו של נחמיה בזמן הבית השני‪.‬‬
‫וההקדש למטה בארץ ממש‪ ,‬שקורין גיוועלב ובתוך זה החצר הקודש‬
‫יש חצר קטנה ג"כ מתחת לארץ דהיינו תחת ביה"מ הנ"ל‪ ...‬וכל הבתים‬
‫של חצר הקודש הן מאבנים אבני גזית‪ .‬גם כיפה של אבנים עליהן"‪.‬‬
‫גווילי ספרי התורה הועלו באש‬
‫אירוע מצער אירע בשבת קודש פרשת לך לך‪ ,‬ח' בחשוון ה"א‬
‫תפ"א‪ ,‬בבית הכנסת‪ .‬ערביי העיר התנפלו על בית הכנסת ומתפלליו‬
‫היהודים בעיצומם של תפילות השבת‪ ,‬הם חוללו בו פוגרום והעלוהו‬
‫באש‪ ,‬ללא כל רגישות לקדושת המקום‪ .‬הספסלים שימשו כחומר‬
‫לבעירה‪ ,‬ודפיהם של ספרי הקודש שימשו להצתת האש‪ .‬בזה אחר זה‬
‫הושלכו לאש ספרי תורה‪ ,‬ועלו על המוקד כקדושים עד שכל ארבעים‬
‫הספרים היו למאכולת אש‪.‬‬
‫וכך מתאר ר' יהוסף שווארץ זצ"ל בספרו "תבואות הארץ"‪..." :‬‬
‫ויהי היום שבת קודש פרשת לך לך ח' לחדש מרחשון שנת תפ"א באו‬
‫הישמעאלים יושבי העיר פתאום לבית הכנסת הגדול של האשכנזים‬
‫ויבעירו אש וישרפו את כל הספרים וכל מלאכת עץ אשר בו וארבעים‬
‫ספרי תורות"‪.‬‬
‫אילו היה בית הכנסת עשוי עץ‪ ,‬לא היה נותר ממנו שריד ופליט‪,‬‬
‫אלא רק תלולית של אפר‪ ,‬אולם‪ ,‬ככל יתר הבניינים בירושלים‪,‬‬
‫היה גם המבנה הזה עשוי אבן‪ .‬הפורעים הערביים לא הרחיקו לכת‬
‫עד הריסתו המוחלטת‪ ,‬אלא הפכו אותו למצבור אשפה‪ ,‬כשהם‬
‫משתלטים על הבתים מסביב לחצר ומשתמשים בהם כחנויות‪.‬‬
‫הערבים לא הסתפקו בהריסת בית הכנסת‪ .‬ראשי הקהילה הושלכו‬
‫לכלא‪ ,‬וכל האחרים סולקו מהדירות שבחצר‪ .‬עדיין לא היה בכך כדי‬
‫לספק את הערבים‪ ,‬ובסופו של דבר הם דרשו לפרק את כל הקהילה‪.‬‬
‫כך גורשו מן העיר כל היהודים האשכנזים‪ .‬חלקם פנו לצפת‪ ,‬אחרים‬
‫פנו להתגורר בחברון‪ ,‬והיו אחרים ששבו לאירופה‪.‬‬
‫מכאן ואילך לא הורשה אף יהודי אשכנזי להתגורר בתוך חומות‬
‫עיר הקודש‪ .‬אם נכנס יהודי אל העיר‪ ,‬והתגלה‪ ,‬היו משליכים אותו‬
‫לכלא‪ .‬במרוצת הדורות הבאים הצליחו כמה אשכנזים אמיצים‬
‫להתגנב בחשאי אל העיר‪ .‬כשהם לבושים בתלבושת ספרדית‪,‬‬
‫הצליחו אישים כמו רבי גרשון מקיטוב זצוקללה"ה ורבי מנחם מנדל‬
‫משקלוב זצוקללה"ה להתגורר בעיר‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬בודדים אלו היו‬
‫היוצאים מן הכלל‪.‬‬
‫נדרשו עוד מאה שנה עד שהשלטונות ישובו להתיר רשמית‬
‫ליהודים ממוצא אשכנזי להתגורר בירושלים‪.‬‬
‫גלים של הלם‬
‫אף כי זעמם של הערבים הופנה כלפי יהודים יוצאי אירופה‪,‬‬
‫הייתה הקהילה הספרדית המומה לנוכח חילול הקודש שבהריסת‬
‫בית הכנסת האשכנזי‪ .‬התפרעות כזאת של נוכרים מחללי קודש‬
‫לא ידעה ירושלים מאז ניצחון הצלבנים שש מאות שנה קודם לכן‪,‬‬
‫בשנת ד"א תתנ"ט‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬היו הנוצרים אלו שפרעו פרעות‪,‬‬
‫וגם המוסלמים סבלו מהם‪ ,‬הפעם היו הידיים הפושעות ידיהם‬
‫של השכנים המוסלמים‪ ,‬עימם היה עליהם לחיות בצוותא ולסחר‬
‫בשווקים‪.‬‬
‫בהעדר יכולת למחות בפני השלטונות‪ ,‬נאלצו הספרדים להסתפק‬
‫בתנאי אי היציבות ולהיות אסירי תודה על כך שזעם הערביים לא‬
‫התפשט כאש בשדה קוצים גם בבתיהם‪.‬‬
‫הניסיונות לגאול את בית הכנסת‬
‫היהודים האשכנזים המעטים ששרדו בירושלים לאחר פרעות‬
‫אלו‪ ,‬או שהצליחו לעלות ולהתיישב בה‪ ,‬אולי בצורה מוסווית‪ ,‬בשנים‬
‫שלאחר מכן‪ ,‬לא טמנו בתחילה את ידם בצלחת וניסו לאסוף כספים‪,‬‬
‫על מנת לפדות את החורבה ולהחזירה לבעלות העדה‪.‬‬
‫יהודי בשם ר' שניאור פייבוש אשכנזי‪ ,‬בעל מחבר ספר "פתחי‬
‫לבנון"‪ ,‬נשלח מטעם התושבים האשכנזים בירושלים בשנת תקט"ז–‬
‫תקי"ז לאירופה‪ ,‬וכפי שמובא בספר "תולדות חכמי ירושלים" )ח"ג‪,‬‬
‫פ"ב(‪" :‬להציב גבול אלמנה ולפדות חורבת ר' יהודה חסיד‪ ,‬בית מקדש‬
‫מעט‪ ,‬אשר נהרסה על ידי החובות אשר נשו בהם הישמעאלים"‪ .‬שליח‬
‫זה הגיע לאמסטרדם‪ ,‬לעיר "מץ" )עיר ראשית בלותרינגה שבצרפת(‪,‬‬
‫שהייתה בה אז קהילה יהודית תוססת‪ ,‬וללונדון הבירה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬שבשנת ה'תקכ"ח נשלח מירושלים גם ר' חיים אהרן‪ ,‬בנו‬
‫של ר' אברהם גרשון מקיטוב זיעוכי"א‪ ,‬ובמכתב השליחות שניתן‬
‫לו מטעם העדה האשכנזית לקהילת "מץ" נאמר‪ ,‬כי מספרם של ת"ח‬
‫האשכנזים בירושלים מגיע ליותר מחמישים נפש‪.‬‬
‫מאה וארבעים שנה לערך‪ ,‬עמד בשוממותו המקום שעליו הוקם‬
‫בזמנו ע"י אנשי ר' יהודה החסיד בית הכנסת הגדול‪.‬‬
‫רבי יוסף ריבלין ז"ל תיאר ב"המגיד" שי"ל בשנת תרכ"ה‪" :‬מעון‬
‫שאיה‪ ,‬מרבץ שממה‪ ,‬הרי אשפה ואבני עולם תחתיהם‪ ,‬מערות איומות‬ ‫ִ‬
‫מפיקות בלהות צלמוות‪ ,‬ובעבר מזה תלויים שני חצאי קירות אבני‬
‫גיר מנופצות"‪ .‬המקום כונה מאז "חורבת רבי יהודה החסיד" ושם זה‬