‫במדבר‬
‫פרשת‬
‫שבת הראי " ה‬
‫פניניםמתורתושלהצדיקוהחסיד‪,‬מראדארעאדישראל‪,‬שרהתורהורועהישראל‬
‫גליון מספר ‪75‬‬ ‫רביאברהםיצחקהכהןקוקזצ"ל‬
‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪reiyyaa@gmail.com :‬‬
‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬
‫‪
‬מיוחד לכבוד כ " ח באייר – יום עליית מרן הראי " ה לארץ ‪‬‬
‫
עלון‬
‫אמנם בדבר התוכן של הרגש האצילי הממלא את הלב הערצה אל הדגל‬
‫הצבאי‪ ,‬יש לנו באוצר האגדה שלנו מדרש פיוטי מאוד יפה נעים וקדוש‪,‬‬
‫שממנו נוכל גם עתה לדלות פנינים הראויים להיות קשורים אל נשמתנו בקשר‬
‫עם הכבוד והחיבה‪ ,‬שיש בה גם כן קווי קדושה‪ ,‬שאנו מרגישים ביחש להדגל‬
‫הצבאי הזה ]‪ [...‬וככה הם דברי המדרש בקשר של דגלנו הצבאי העתיק‪ ,‬עם‬
‫הביטוי של המשורר אשר הבענו בתפילתנו בשעה הקדושה והנכבדה הזאת‪:‬‬
‫"בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו רבבות של מלאכים‪ ,‬שנאמר רכב‬
‫אלקים רבותים אלפי שנאן ]תהילים סח‪ ,‬יח[‪ ,‬והיו כולם עשויים דגלים‪ .‬כיון שראו‬
‫אותן ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים‪ ,‬אמרו‬
‫הלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן‪ .‬אמר להם הקב"ה‪ ,‬מה נתאויתם לעשות‪,‬‬
‫דגלים‪ ,‬חייכם שאני ממלא משאלותיכם‪ ,‬נרננה בישועתך ובשם אלוקינו נדגול‬
‫ימלא ד' כל משאלותיך‪ .‬מיד הודיע הקב"ה ואמר למשה לך עשה אותם דגלים‬
‫כמו שנתאוו" ]מרן הראי"ה‪ ,‬הדרשה לכבוד הדגל‪' ,‬המעיין' ניסן ה'תשס"ט[‪.‬‬
‫מכתב האדמו"ר מסטרטין זצוק"ל על מרן הראי"ה זיע"א‬
‫שמונה שנים ישב בארצות הברית‪ ,‬וכיהן בה כאדמו"ר מסטרטין‬
‫בפרובידענס‪ .‬אך במשך הזמן הוא החליט לעלות לארץ ישראל‪ ,‬וכך‬
‫עשה‪ .‬לאחר הקמת המדינה כיהן ר' יוסף שמואל כרבה של שכונת עין‬
‫כרם שליד ירושלים‪ .‬לאחר תקופה מסויימת‪ ,‬פרש מתפקידו זה‪ ,‬והקים לו‬
‫בית מדרש בירושלים‪ .‬מבין אוהביו הרבים היה ר' יוסף שמואל בידידות‬
‫מיוחדת עם רבי ישראל אבו‪-‬חצירא זצוק"ל‪ ,‬באבא סאלי‪.‬‬
‫ר' יוסף שמואל היה ציוני נלהב ולוחם קנאי למען מדינת ישראל‪ .‬כך גם‬
‫הוא היה אביהם ופטרונם של לוחמי המחתרת‪ ,‬עד שזכה לכינוי "הרבי‬
‫מהאצ"ל"‪ .‬ברוח זו חינך את ילדיו; שלושת בניו ובתו לחמו כולם‬
‫בארגוני המחתרת ואחר כך בצה"ל‪ .‬ר' יוסף שמואל בעצמו ביקש‬
‫להתנדב ליחידה קרבית‪ ,‬אך במקום זאת הוטל עליו לבקר במקלטים‬
‫ולעודד רוח התושבים בירושלים הנצורה והמופגזת‪ .‬במלחמת העולם‬
‫הראשונה עורר צעירים להתנדב לגדוד העברי‪ .‬במלחמת הקוממיות‬
‫דירבן בחורי ישיבות להתגייס ולהילחם למען גאולת ישראל‪.‬‬
‫ר' יוסף שמואל היה שותף גם לפעילויות שונות של ישוב הארץ‪ .‬כך‬
‫למשל הוא התעסק בגאולת אדמות מגדל עדר‪ ,‬שבין ירושלים לחברון‪,‬‬
‫והיה ממייסדי השכונות גאולה וכרם אברהם בירושלים‪ .‬כמו כן הוא יסד‬
‫שורה של מוסדות צדקה וקופות גמילות חסדים להגשת עזרה לנזקקים‪,‬‬
‫הקים חברת 'מחזיקי היישוב בירושלים העתיקה' וחברת 'חיבת ירושלים‬
‫בע"מ'‪ ,‬גאל אדמות והקים עליהן שיכונים ליוצאי גליציה‪ .‬על חלקו בבנין‬
‫ירושלים ובחידוש תפארתה ניתן לו העיטור 'יקיר ירושלים'‪.‬‬
‫בליל שבת קודש‪ ,‬כ"ז ניסן תשל"ד‪ ,‬נפטר ר' יוסף שמואל‪ ,‬והוא בן‬
‫שבעים ושבע‪ .‬גופו הקדוש נטמן בהר הזיתים‪ ,‬בחלקת הקברים של‬
‫האדמו"רים לבית סטרטין וללוב‪.‬‬
‫ניתן
להקדיש
את
העלון
‬
‫‪1‬‬ ‫להצלחה‪
,‬רפואה
וכדומה

‬
‫אורות הפרשה‬
‫אתֹת לְ בֵ ית אֲ ב ָֹתם ]ב‪ ,‬ב[‪.‬‬ ‫יש ַעל ִ ּדגְ ֹ‬
‫לו ְב ֹ‬ ‫ִא ׁ‬
‫"בתפילתנו לסדר היום קבענו את הפסוק של המשורר הקדוש המתייחס‬
‫לזיכרון הדגל‪ :‬נרננה בישועתך ובשם אלוקינו נדגול‪ ,‬ימלא ד' כל משאלותיך‬
‫]תהילים כ‪ ,‬ו[‪.‬‬
‫אחים יקרים‪ ,‬אנחנו יכולים בצדק לאמר בגאון‪ ,‬שההכרה החגיגית‪ ,‬המפותחת‬
‫בצורה נאצלה לדגל צבאי‪ ,‬הובעה אצלנו בתורה בראשית הצעדים אשר‬
‫החילונו לדרוך על במת תולדתנו בצאתנו ממצרים והליכתנו במדבר לבוא‬
‫לרשת את הארץ הזאת‪ ,‬שניתנה לנו לירושת עולם על פי ד'‪ ,‬בעת אשר‬
‫הסתדרנו בסדר צבאי "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל" ]במדבר‬
‫א'‪ ,‬ג[‪ .‬אז לפני אלפי שנים‪ ,‬בעוד לא נתפתחה הטכניקה המעשית באותה‬
‫המדרגה העוזרת כל כך להגשמתו של כל תכסיס סדרני‪ ,‬אז כבר נאמרה לנו‬
‫ההצהרה הגדולה על דבר הערך הנכבד של הדגל בצבא‪" ,‬איש על דגלו‬
‫באותות לבית אבותם" ]שם ב‪ ,‬ב[‪.‬‬
‫אורות הראי"ה‬
‫]פרשת אחרי מות‬ ‫לפני כשלוש שבועות התפרסמה בעלון 'מעייני הישועה'‬
‫קדושים[ כתבה מקיפה על ארגון 'אור האורות' שמפיץ את תורתו של הרב‬
‫קוק‪ ,‬בעיקר דרך העלון 'שבת הראי"ה'‪ .‬בתוך הכתבה סופר על פעילות‬
‫הפצת תורת הרב קוק )המתבצעת בעיקר ע"י יהודים מהציבור החרדי(‪.‬‬
‫הכתבה עוררה תגובות רבות ומעניינות‪ .‬סיפורים חדשים‪ ,‬כתבי יד נדירים‬
‫וכדו'‪ ,‬נשלחו למערכת העלון‪ .‬בתוך החומר החדש שהגיע אלינו‪ ,‬היו גם‬
‫מסמכים מעניינים של הרה"צ ר' יוסף שמואל ברנדווין זצ"ל‪ ,‬האדמו"ר‬
‫מסטרטין‪ ,‬שהיה אחד מתלמידיו של הגרי"מ חרל"פ‪.‬‬
‫מסמכים אלו‪ ,‬שנחשפים כאן לראשונה‪ ,‬עוסקים בדמותו של מרן הראי"ה‬
‫ותלמידו הגרי"מ חרל"פ‪ .‬אנו מודים לבנו של ר' יוסף שמואל‪ ,‬שהעניק לנו‬
‫את הכתבים והסיפורים הבאים‪.‬‬
‫תולדות חייו‬
‫הצדיק ר' יוסף שמואל ברנדווין זצ"ל‪ ,‬נולד‬
‫בשנת תרנ"ח בירושלים העתיקה‪ ,‬לאביו ר'‬
‫נפתלי ברנדווין‪ .‬בצעירותו למד בישיבות בצפת‬
‫ובירושלים‪ ,‬יצק מים על ידיהם של הגאונים רבי‬
‫שמואל סלנט‪ ,‬רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬רבי צבי‬
‫פסח פראנק ורבי יעקב משה חרל"פ והוסמך על‬
‫ידם לרבנות‪ .‬בגיל שמונה עשרה נשא את בתו‬
‫של האדמו"ר הראשון מבוסטון‪) ,‬ר' פנחס דוד‬
‫הורוויץ(‪ ,‬שנשתדכה לו כבר בגיל שלוש‬
‫‪ïéååãðøá ìàåîù óñåé 'ø‬‬ ‫חודשים‪ ,‬ע"י הרה"ק ר' משה'לה מללוב‪ ,‬סב‬
‫‪ïéèøèñî ø"åîãàä‬‬ ‫הכלה‪ .‬לאחר חתונתו התגורר אצל חותנו‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫העלוןמוקדשלעילוינשמת‬
‫צפורהבתשמואל
ר'יששכרדבבערבןגרשון‬
 ‫אותם תחת מראשותיו ולמד בהם בהסתר‪ ,‬כי הסביבה ובית אביו לא‬
‫היו נוחים מספרי החסידים‪.‬‬
‫"עפר מעפרה של ירושלים"‬
‫ג‪ .‬אחרי שחזרתי לירושלים עה"ק היה לי הזכות הגדול לברך בחורבת‬ ‫בשנות האימים של שואת אירופה‪ ,‬ביקש האדמו"ר לאמץ לו שם עברי‬
‫רבי יהודה החסיד בעת ההכתרה )את( כבוד האבא זצ"ל יחד עם הרה"ג‬ ‫ולהשיל מעליו כל זכר משמו הלועזי‪ .‬וכך אמר לפקיד במשרד הפנים‪ :‬אינני‬
‫רבי יעקב מאיר לרבנים ראשיים על ישראל יחד עם גדולי הממשלה‬
‫יכול לשאת עוד את השם הגרמני‪ ,‬ברנדווין‪ ,‬תן לי שם אחר‪ ,‬עברי‪ .‬שאל‬
‫אותו הפקיד‪ :‬איזה שם חדש בחרת לך? אולי הר המוריה‪ ,‬השיב האדמו"ר‪.‬‬
‫וגדולי וגאוני ירושלים שבירכוהו אז אני ברכתי אותו בשם עדת‬
‫יש בו בשם זה משום סמל למסירות הנפש של אברהם אבינו‪ ,‬שעקד את בנו‬
‫החסידים ובשם ישיבת חיי עולם‪.‬‬
‫יחידו על גבי המזבח‪ .‬גם כיום מוטב שנישא עין אל מרומי הר המוריה‪,‬‬
‫ד‪ .‬בעת שבא האבא זצ"ל לירושלים והקבלת פנים מבני ירושלים‬ ‫נכוון לבנו למרומים‪ ,‬להחזרת העטרה ליושנה ושייבנה בית המקדש במהרה‬
‫הייתה גדולה לאין שיעור במסירות ואהבה מכל החוגים הישיבות‬ ‫בימינו‪ .‬זה ארוך מדי‪ ,‬הגיב הפקיד‪ ,‬והאדמו"ר הסתפק בשם 'מוריה'‪.‬‬
‫והכוללים וכו' של ירושלים אז כשבא לביתו נאוה תהילה והיה שם קהל‬ ‫על חלק ממכתביו היה חותם‪ :‬יוסף שמלקה‪ ,‬עפר ירושלים‪ .‬וכאשר העירו‬
‫גדול ודוחק גדול‪ ,‬הייתה שמה ספה ועל הספה שכב מורי ורבי הגאון רבי‬ ‫לו‪ ,‬שאולי יש בכך משום גאווה‪ ,‬השיב האדמו"ר‪ :‬אכן‪ ,‬זו גאווה‪ ,‬אני באמת‬
‫יעקב משה חרל"פ זצ"ל‪ ,‬הרהבתי עוז בנפשי ושאלתי אותו ברמז דק‬ ‫גאה מאוד על כך שאני עפר מעפרה של ירושלים‪.‬‬
‫אולי יכול לשבת על הספה כדי שיהיה מקום גם לעוד אנשים זקנים וכו'‪.‬‬ ‫כנגד אלו שניסו לשדלו לקבל משרות הוראה ורבנות בחו"ל‪ ,‬ענה‪ :‬טוב‬
‫השיב לי מורי ורבי הנ"ל ואמר לי בזה הלשון‪ :‬הרב אמר לי שאשב לנוח‬ ‫יותר להיות פועל שחור בארץ ישראל‪ ,‬מלהיות 'רבי' על אדמת נכר‪.‬‬
‫על הספה‪ .‬א"כ בכל רגע אני מקיים מצוה גדולה לעשות רצון צדיק‬ ‫גדולה הייתה שמחתו של האדמו"ר בימי העצמאות והשחרור של מדינת‬
‫וקדוש‪ .‬וכל רגע הוא לי יקר וחביב מאוד ואיך אוכל לקום ולהפסיק גודל‬ ‫ישראל‪ .‬אומרים‪ ,‬שמי שלא ראה את האדמו"ר מסטרטין מתפלל ביום‬
‫קדושת המצוה ונחת רוח שיש לי מזה‪.‬‬ ‫העצמאות לא ראה שמחה של יהודי מימיו‪ .‬הוא היה לובש את בגדי החג‬
‫)העובדה הזאת אומרת כבר גודל אהבתו ומסירותו של מורי ורבי הרב‬ ‫המיוחדים‪ ,‬את השטריימל היה חובש לראשו‪ ,‬ומתפלל בדביקות תפילה‬
‫חרל"פ זצ"ל אל כבוד קדושת האבא זצ"ל(‪.‬‬
‫מיוחדת ליום העצמאות וגומר את ההלל בברכה‪ .‬כששחררו את ירושלים‬
‫נראה היה כי הוא הצעיר בכמה שנים‪ .‬לא היה יום שהוא לא היה הולך לעיר‬
‫ה‪ .‬בשנת תרפ"ב נולד לי בני בכורי יעקב שיחיה‪ .‬כבדתי את רבינו‬
‫העתיקה להתפלל בכותל המערבי‪.‬‬
‫הקדוש האבא זצ"ל כסנדק ורבינו רבי יוסף חיים זונענפעלד זצ"ל‬
‫בחיתוך‪ ,‬ומורי ורבי הרב חרל"פ זצ"ל בברכות‪ .‬והיו גם על הסעודת‬
‫מצוה והייתה אהבה וחיבה בין האבא זצ"ל לבין הרב יח"ז ]ר' יוסף‬ ‫בנם של קדושים‬
‫חיים זוננפלד[ ודברו באריכות ובידידות‪ .‬ומנהג ירושלים הוא לתת‬ ‫ר' יוסף שמואל היה צאצא לראשוני מייסדי החסידות כמו הבעש"ט‪ ,‬החוזה‬
‫בסעודת מצוה של ברית מילה‪ ,‬קטניות באבעלעך ארביס‪ .‬ונתתי אז‬ ‫מלובלין‪ ,‬רבי שמואל שמעלקה מניקלשבורג‪ ,‬רבי אלימלך מליז'נסק‪ ,‬רבי‬
‫"באב" בלע"ז ורבינו יח"ז אמר על זה נוטריקון וגמטריות אמר לו אבא‬ ‫דוד'ל מללוב‪ ,‬ועוד‪ .‬הוא התייחס ישירות לצאצאי הצדיק רבי יהודה צבי‬
‫זצ"ל לריח"ז זצ"ל‪ :‬אנו אין דרכינו לדרוש גימטריאות ונוטריקון‪ .‬אבל‬ ‫ברנדווין מסטרטין‪ .‬לפי המסורת לא פסקה רוח הקודש במשפחה זו במשך‬
‫אם כן לדרוש נוטריקון‪ ,‬הלא 'באב' ר"ת ברוך אתה בבואך שאומרים‬ ‫שישה עשר דורות‪ .‬ר' יהודה צבי מסטרטין היה תלמידו המובהק של‬
‫להתינוק ברוך אתה בבואך‪.‬‬ ‫'השרף'‪ ,‬רבי אורי מסטרליסק‪ .‬בשלב מסויים מינה ה'שרף' את ר' יהודה‬
‫שפתיים ישק‪.‬‬ ‫צבי לממלא מקומו להנהיג את חסידיו‪ .‬לאחר מכן ייסד ר' יהודה צבי את‬
‫ו‪ .‬כשמת רבי מאיר אדלר מייסד ישיבת חיי עולם וועד כללי בשנת‬ ‫חסידות סטרטין‪ .‬מסופר עליו‪ ,‬כי כאשר עסק במלאכת השחיטה‪ ,‬העופות‬
‫)תר(פ"ד או )תר(פ"ה‪ ,‬דודי רבי מאיר אדלר מת ביום ג' חשוון בבית‬
‫פרחו לתוך ידו‪ ,‬כי היה מתקן אותם בשחיטתו‪.‬‬
‫לר' יוסף שמואל היה אילן יוחסין שהגיע עד דוד המלך‪ .‬את אילן היוחסין‬
‫הכנסת קרלין בעיר העתיקה בין מנחה למעריב בהיותו לומד משניות‬
‫הזה נהג לתלות בסוכה מדי שנה‪ .‬לאחר שנפטר‪ ,‬התגלגלה המגילה בין‬
‫עם הצבור‪ .‬באמצע הלמוד פתאום מת‪ .‬הייתה לו הלוויה גדולה ושלחו‬ ‫קרוביו‪ ,‬וברבות הימים נאבדה‪.‬‬
‫אותי להביא את כבוד האבא שיגיד עליו הספד‪ .‬הלכתי והבאתי )אולו(‬
‫]אותו[ לבית המדרש של ר' ניסן בק תפארת ישראל‪ .‬הגישו לו כסא‬
‫לעמוד עליו להגיד ההספד כי היה קהל גדול אז ברגע שעלה על הכסא‬ ‫הגרי"מ חרל"פ‪" :‬לעשות רצון צדיק וקדוש"‬
‫שאל אותי באיזה משנה למדת‪ .‬אמרתי לו במסכת בבא קמא במשנה‪,‬‬ ‫בשנת תש"ל‪ ,‬שלח ר' יוסף שמואל מכתב מיוחד במינו לרצי"ה קוק‪ ,‬בנו‬
‫זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה‪ ,‬עלה‬ ‫יחידו של מרן הראי"ה‪ ,‬ובו סיפורים מופלאים על גדולת אביו‪ .‬מכתב זה‬
‫על הכסא והתחיל באותה משנה בגאוניות מפליאה מאוד מהירושלמי‬ ‫מתפרסם כאן לראשונה‪ ,‬בתוספת סימני פיסוק נצרכים‪.‬‬
‫והמפורשים‪ .‬ומהם הראה לדעת ולקשר באותה משנה את מותו‬ ‫יוסף שמואל מוריה‬
‫הפתאומי עם בית הכנסת וביום היארצייט של רבינו ישראל מריזין‬ ‫אדמו"ר מסטרטין‬
‫ובהיותו בדיוק בן שישים שנה ויצא מכלל כרת וכל קהל הלומדנים‬ ‫ירושלים‬
‫והרבני]ם[ הפליגו בשבחו ובגודל גאונותו השתוממו על )על(גודל‬ ‫ב"ה ערב חג הסוכות תש"ל‬
‫בקיאותו הנפלאה וחריפות שכלו הנעלה‪ .‬חבל שלא רשמתי את תוכן‬ ‫פתק מלא הון ואושר לכבוד הרה"צ גאון וקדוש‪ ,‬לב מלא)ה( אהבה‬
‫ההספד‪ ,‬שהיה פלאי פלאים‪.‬‬ ‫ויראת ה' אהבת ישראל רבינו ר' צבי יהודה הכהן קוק שליט"א‬
‫החותם באהבה רבה‪ ,‬וקשה עלי הכתיבה כי ראייתי לקויה וכן כתבתי‬ ‫יהי נועם ה' עליו כל הימים‬
‫בשגיאות ולכת"ר הסליחה בברכת חג שמח‪ ,‬הרב יוסף שמואל מוריה"‬ ‫אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה‬
‫מכתב מיוחד זה‪ ,‬כתב האדמו"ר במכונת כתיבה‪ ,‬ואילו את שתי השורות‬ ‫מוצא אני לעצמי זכות נעימה בהשתתפותי להיות מהמיסדים ולהשתתף‬
‫האחרונות רשם בכתב ידו הקדוש‪ .‬לגבי תוכן המכתב נעיר‪ ,‬כי מרן הראי"ה‬ ‫בסעודת מצוה במלון רייך בבית הכרם לחיבורו הקדוש של מורנו ורבינו‬
‫הספיד את ר' מאיר אדלר זצ"ל פעמיים; פעם אחת בהלוויה‪ ,‬ופעם נוספת‬ ‫צבי תפארת ישראל כבוד אביו הצדיק זצ"ל בירור הלכה והלכה ברורה‪.‬‬
‫במלאות השבעה לפטירתו‪ .‬בעתון 'קול יעקב' של אותו שבוע‪ ,‬התפרסם‬ ‫ולזאת חושבני להזכיר לכבוד תורתו‪ ,‬מה שיש בזכרוני ממר אביו הצדיק‬
‫קטע מתוך אחד ההספדים‪ ,‬שנדפס אח"כ בספר 'מאמרי הראי"ה' ]עמ' ‪.[371‬‬ ‫זצ"ל‪.‬‬
‫א‪ .‬בשנת תרפ"א בהיותי בבוסטון מאסס דארצות הברית בבית חותני‬
‫תרגום ספרי הגרי"מ חרל"פ לאידיש‬ ‫הרה"צ רבי דבוסטון זצ"ל היה שם רב אחד זקן ושמו הרב שפרינג ז"ל‬
‫והרב הנ"ל סיפר לי שהוא היה מידידי ומבאי ביתו של אבי אביך הצדיק‬
‫ר' יוסף שמואל היה מקורב מאוד לגרי"מ חרל"פ זצ"ל‪ ,‬תלמידו של מרן‬
‫ז"ל ועוד בהיות אביך הרה"צ נער קודם הבר מצוה כתב באותיות‬
‫הראי"ה‪ .‬הוא היה מגיע רבות לביתו‪ ,‬ושותה בצמא את דבריו‪" .‬פעם אחת"‪,‬‬
‫מוזהבות שויתי הויה לנגדי תמיד על הזכוכית של המנורה 'לומפה'‬
‫מספר ר' יוסף שמואל‪" ,‬ישבנו ולמדנו בביתו של הרב חרל"פ‪ .‬פתאום בא‬
‫ילד ונתן מכתב לרב‪ .‬הרב פתח המעטפה עיין בה ולפתע סמרו שערותיו‪.‬‬ ‫סביב‪ ,‬כדי שיהיה לנגד עיניו – וביחוד בזמן לימוד – השם הויה ב"ה‪.‬‬
‫הוא נזדעזע והתמלא חיל ורעדה‪ .‬לפתע אמר כי 'אני מוכרח ללכת אל הרב‬ ‫ב‪ .‬ספרי החסידים הנועם אלימלך והקדוש]ת[ לוי והתניא החביא‬

‫ניתן להשיג אצלנו את שלושת החוברות הבאות‪:‬‬

‫מעוניינים שהעלון יגיע‬
‫גם לבית הכנסת שלכם?‬
‫צרו עמנו קשר‪054-657-3528 :‬‬
‫אור
שלמה
–עלהערצתפוסקהדורהגרש"ז
אויערבךזצ"לכלפימרןהראי"הזיע"א‪.‬‬
‫אז
נדברו
יראי
ד'–עלקשריהידידותוההערכהביןהגרא"ז
מלצרזצ"ללמרןהראי"הזיע"א‪.‬‬
‫עטרת
צבי–עלקשריהידידותוההערכהביןהגרצ"פ
פרנקזצ"ללמרןהראי"הזיע"א‪.‬‬
‫שלחו אלינו ‪) ₪ 15‬לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת ים(‪ ,‬ואנו נשלח לכם את שלושת החוברות‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫לך והצלח! הרשות נתונה לך מאת אאמו"ר הגאון שליט"א – לתרגם על‬
‫אלו השתי שפות‪.‬‬
‫בכוחך זה עשה )מופיעה כאן מילה מטושטשת( והצלח! וקיים התנאי!‪...‬‬
‫אך עוד דבר אחד אעיר אותך ידידי היקר‪ .‬כיון שאתה עוסק להפיץ‬
‫אצל צאצאיו של ר' יוסף שמואל נשתמרו שני מכתבים של הגרי"מ חרל"פ‬
‫מעיינות אבא מארי שליט"א החוצה על פני התבל אבקשך ידידי‬
‫אליו‪ ,‬ומכתב נוסף מר' חיים זבולון חרל"פ בנו של הגרי"מ‪ .‬מכתבים אלו‬
‫שתדפיס עוד הפעם את הס' הקטן‪ ,‬קצר הכמות ורב האיכות ושמו "אגרת‬
‫קריאה" נא חזור והדפיס אותו בשפת הקודש שלנו‪ ,‬ואם ביכלתך לתרגם‬
‫גם אותו על אלו שתי השפות מה טוב ומה נעים‪.‬‬
‫מובטחני בך ובזריזותך הגדולה שתחיש מעשיך ותוציא את הפעולה‬
‫והמעשה לאור במהרה‪ ,‬במהרה‪.‬‬
‫מהר נא את מעשיך! אל תתמהמה! החיש נא מעשיך ויאמרו‪ :‬אלו גדולים‬
‫שגדל יוסף‪.‬‬
‫גם להאיש היקר והנחמד יר"א אמיתי הרה"ג כמר אברהם יוסף הי"ו‪,‬‬
‫אשלח תודה רבה וגדולה הכי )?( יותר נאמנה וברורה‪ ,‬בעד המעשה אשר‬
‫חושב לעשות‪.‬‬
‫ולשניכם אני אומר‪ ,‬ומברך אתכם מעומקא דלבאי ונפשאי הצליחו‬
‫במעשיכם! הצליחו בפעולותיכם! הצליחו! הצליחו!‬
‫ידידכם הנאמן והאהוב חיים זבולון בהגאון הרי"מ חרל"פ שליט"א‪.‬‬
‫ולעמוד על ידו'‪ .‬הרב חרל"פ יצא מהחדר בחופזה אך השאיר את המכתב‪.‬‬
‫ראיתי אותו‪ .‬היה זה חרם שהטילו הקנאים על הרב קוק ועל הרב חרל"פ‪.‬‬
‫לעולם לא אשכח את השנאה לקנאות שהייתה בי אותה שעה" ]מתוך ראיון‬
‫עמו‪ ,‬שהתפרסם בעתונות[‪.‬‬
‫מתפרסמים כאן לראשונה באדיבות בני המשפחה‪ .‬במכתב הראשון מברך‬
‫הגרי"מ את ר' יוסף שמואל‪ ,‬ואף שולח ברכה לחותנו – האדמו"ר מבוסטון‪:‬‬
‫בעזה"י‬
‫ידי"נ האהוב והנחמד האברך )מילה מטושטשת( יקר רוח מבני ציון היקרים‬
‫הרב הגאון מו"ה יוסף ברנדווין הי"ו‬
‫הנני דו"ש באה"ר וד' יהי' אתך שתצליח בכל אשר תפנה‪ .‬ותתעלה בתורה‬
‫ויראה טהורה‪ .‬יחד עם זה הנני מאחל הברכה ורפו"ש לכבוד חותנך‬
‫שליט"א‪ ,‬יאר ד' עיניו ויזכה לשוב לציון )שתי מילים מטושטשות( ויהי' עיניו‬
‫וליבו שם כל הימים‪,‬‬
‫]‪ [...‬אוהבך ומוקירך מצפה לשמוע משלומך ו)מילה מחוקה( כל אשר אתך‪.‬‬
‫המצפה לישועת ד' ולגאולתו האמיתית‬
‫יעקב משה חרל"פ‬

‫במכתב השני‪ ,‬מתייחס הגרי"מ חרל"פ לרעיון שהעלה ר' יוסף שמואל‪ ,‬בדבר‬
‫תרגום ספרי רבו – הגרי"מ‪ ,‬לשפות אידיש ואנגלית‪ .‬גם במכתב זה שולח‬
‫הגרי"מ את ברכתו לאדמו"ר מבוסטון‪:‬‬
‫ידי"נ אהובי האברך המצויין פרח נחמד ויקר רוח‪ ,‬מו"ה יוסף ברנדווין‬
‫הי"ו‪.‬‬
‫שמחתי בקבלת מכתבך הנעים‪ .‬ואשר רחש ליבך דבר טוב להעתיק את‬
‫המאמר האמונה והמצווה ללשון אנגליא ואידיש‪ .‬מה טוב הי' פעלך ומה‬
‫"הקב"ה בכבודו הוא בעד הציונות"‬ ‫גדול הי' התועלת להיות לב נדכאים ולהשיב לבב בנים אל אביהם‬
‫שבשמים‪.‬‬
‫כרבים מגדולי ישראל‪ ,‬כגרא"ז מלצר‪ ,‬הגרצ"פ פראנק ועוד‪ ,‬הביט ר' יוסף‬
‫אבל זהירות יתירה להעתיק מכוון‪ .‬אם אתה מוצא את ההכשרים לזה‬
‫שמואל בהשקפה חיובית על הקמת המדינה‪ ,‬ועל המהפך הגדול של נס‬
‫הזדרז ועשה‪ .‬וד' יהי' עמנו לראות מהרה בימינו לעינינו בתפארתן של‬
‫קיבוץ הגלויות ]עיין בספר 'אתחלתא היא' לרב יצחק דדון שליט"א‪ ,‬דעת גדולי ישראל‬
‫בייחס להקמת המדינה ולציונות[‪ .‬איש אמת היה ר' יוסף שמואל‪ ,‬ולא פחד‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫מהטרור והאלימות שמפעילים הקנאים הבריונים חסרי הדעת‪ ,‬שמנסים‬ ‫ידידך המאחל לך הברכה וההצלחה‪ ,‬ומצפה לשמוע תמיד משלומך‬
‫בדרכים אכזריות לכופף את דעתה של תורה להבנותיהם המשובשות‪ ,‬ובכך‬ ‫והרמת צביונך ותפארתך‪.‬‬
‫לפגום בטהרתה ובאמיתתה‪.‬‬ ‫המצפה לישועת ד'‪ .‬יעקב משה חרל"פ‬
‫על גבי הכריכה הפנימית של ספר המשניות שלו )שלא מש מעל שולחנו‬ ‫כמובן שבההקדמה צריכים להעזר ביבגרפיא קצרה מדברי ימי‬
‫הטהור(‪ ,‬כתוב כך בכתב ידו‪:‬‬ ‫הנ"ל‪.‬‬
‫"כל הפוסקים וההלכה הם נגד הציונות‬ ‫פ"ש לחותנך הצ' יחי'‪.‬‬
‫אבל הקב"ה בכבודו הוא בעד הציונות‬ ‫הודיע]ו[ני מכל אשר אתך שיעורך ופעולותיך בכלל ובפרט כי הנני כמה‬
‫והוא עומד עליהם ומצליח אותם בכל דרכיהם‪ .‬מדינת ישראל עומדת על‬ ‫מעודי לשמוע מכל אשר לך‪.‬‬
‫תילה שפת לה"ק הוא שפת המדינה שפה חיה וקיימא והלכה כמותו בכל‬ ‫בשולי המכתב הוסיף הגרי"מ‪ :‬טוב היה שההעתקות יהיו קובץ חשוב‬
‫מקום"‪.‬‬ ‫ביחד‪" .‬האמונה והמצווה" ספר "הד החיים הישראליים"‪ ,‬ה"מכתב גלוי"‪.‬‬
‫כשיודפסו אלה ביחד יתנו כבוד ויקר לכל באי עולם‪ ,‬גם האומות העולם‬
‫"הנעלבים ואינם עולבים"‬ ‫ידעו כי יש אלוהים בישראל ומציון תצא תורה‬
‫הנ"ל‬
‫אחיו של ר' יוסף שמואל ברנדווין‪-‬מוריה‪ ,‬היה ר' זושא ברנדווין ז"ל‪ .‬הוא‬
‫היה אחד מבני היכלא עליונים‪ ,‬צדיק ואוהב ישראל גדול‪ .‬לידתו הייתה‬
‫במירון‪ ,‬ליד ציונו הקדוש של הרשב"י‪ ,‬וכל חייו היה קשור מאוד למקום זה‪.‬‬
‫ר' זושא היה תלמיד חכם ובקי במיוחד בשו"ע חושן משפט‪ .‬בצעירותו למד‬
‫בישיבת חיי עולם בירושלים‪ .‬קשרים טובים היו לו עם האדמורי"ם מרוז'ין‪,‬‬
‫הוסיאטין וסדיגורה‪ .‬אצל האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז זי"ע היה ר'‬
‫זושא בן בית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬במשך כל השנים‪ ,‬ובפרט לעת זקנה‪ ,‬היה קשור‬
‫בלב ונפש לאדמו"ר מלעלוב זי"ע‪ ,‬ובשנותיו האחרונות לא חיסר שבת אחת‬
‫שלא עשה אצלו בבני ברק‪ ,‬ואף האדמו"ר חיבבו ביותר והשיב לו אהבה על‬
‫אהבתו‪.‬‬ ‫מכתב הגאון ר' חיים זבולון חרל"פ‪:‬‬
‫ר' זושא היה מעריץ גדול של מרן הראי"ה‪ .‬סיפור מעניין מספר יהודי יקר‬
‫בשם שמואל יוסף ע' ז"ל‪ ,‬שהיה ממקורבי מרן הראי"ה‪ ,‬ואלה הם דבריו‪:‬‬ ‫מע"כ ידידי האהוב והנחמד האברך היקר המצויין ר' יוסף ברנדווין הי"ו‪.‬‬
‫"בנוהג שבעולם אדם אוהב את אוהביו ושונא את שונאיו‪ .‬עשה אדם לרעהו‬ ‫עתה קבלתי את מכתבך היקר שחכיתי עליו זה זמן רב‪ .‬שלום לך ושלום‬
‫רע אינו מוחל לו‪ ,‬ואם יש בידו יורד עמו לחייו‪ .‬ויש אדם שאינו אוהב את‬ ‫לא]ו[הבי תורתו‪.‬‬
‫אוהביו ומזלזל בהם ויש שהוא מתחנף לשונאיו‪ .‬אלו מידות מצויות ברוב בני‬ ‫רגשותי מלאות שמחה‪ ,‬רעיונותי מלאות ששון‪ ,‬הגיונותי מלאות צהלה‪,‬‬
‫אדם לגבי אוהביהם ושונאיהם‪.‬‬ ‫ומחשבותי מלאות גילה‪ .‬על מה? שעוד לא נכבה ונחלש החשק והצמאון‬
‫אבל ראיתי בני עליה והם מועטים‪ ,‬שאינם שונאים את שונאיהם ושותקים‬ ‫לשמוע רעיונות יקרות וחשובות‪ ,‬טהורות וקדושות‪ ,‬נקיות וזכות‪.‬‬
‫מה מאוד ישמח ויעלוז ליבי לשמוע את הבשורה המשמחת ומעלזת‪,‬‬
‫ '‪ïøî ìù åùøãî úéáî òåáùä úùøô ìò íéèå÷éì – 'ä"éàøä øàáî‬‬ ‫שנמצא אחד שרוצה לתרגם את ספריו הקדושים והטהורים של אאמו"ר‬
‫‪.òåáù éãî (ìééîá) ìá÷ì ïúéð .ä"éàøä‬‬ ‫הגאון שליט"א‪ ,‬והאחד היה "אברהם"‪.‬‬
‫ ‪øîåçä úà åðì åçìù ?ä"éàøä ïøîì øù÷á øëåî àì øåôéñ íëì ùé‬‬ ‫מה מאוד תגל ותרֹן לבי לדבר הנפלא הנורא הזה‪ .‬אין לי מלים ותיבות‬
‫‪.ä"æòá åîñøôð åðàå‬‬ ‫לכתוב לך השמחה הנוראה והאיומה‪ ,‬החזקה והעצומה‪ ,‬האמיצה‬
‫והאדירה‪ ,‬ששמחת וששת אותי‪ ,‬את הגוף והנשמה ביחד‪ .‬במכתבך הנעים‬
‫ ‪.äöåôúä úà ìéãâäìå êéùîäì åðì åøæò !åðì äáåùç äîåøú ìë‬‬ ‫והמתוק מדבש הזה "ויוסף מצליח בכל"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אצלו בראשית ימי החורף שנת תרס"ח וזכיתי לשמוע תורה מפיו‬
‫בהלכות יסודי התורה והלכות דעות להרמב"ם ז"ל והייתי יוצא ונכנס‬
‫אצלו כל הימים שהייתי בארץ עד סמוך וקרוב ליום שנתבקש בישיבה‬
‫של מעלה‪ ,‬ואין סוף לדברים שזכיתי לשמוע מפיו‪ ,‬שכולם ראויים‬
‫להיכתב לדורות‪.‬‬
‫מספרי זכרונות כשהם מספרים דבר גדול שראו בעיניהם‪ ,‬רגילים לומר‪:‬‬
‫"לעולם לא אשכח את הדבר הגדול הזה"‪ .‬אני‪ ,‬שאיני יודע מה זה לעולם‬
‫ומה הבטחתו של האדם כשהוא אומר לעולם לא אשכח‪ ,‬אומר‪ :‬זה‬
‫כשישים שנה שראיתי בפעם הראשונה את רבינו הגדול‪ ,‬עומד ודורש‬
‫בדרכו הנפלאה בדברי תורה‪ ,‬ועדיין אני זוכר מראה זה‪.‬‬
‫יום אחד לאחר שקמו אבליו של רבינו מאבלם‪ ,‬נכנסתי אצל הרבנית‬
‫הצדקת עליה השלום אלמנתו של רבינו נשמתו בגנזי מרומים‪ .‬ידעה‬
‫אותה הצדקת שדבוק הייתי ברבינו שהיה מקרב אותי וקיבלה אותי‬
‫וישבה עמי וסיפרה לי קצת מהליכותיו‪ .‬בתוך הדברים נאנחה ואמרה‪,‬‬
‫אזא הייליגר גוף‪ .‬גוף קדוש שכזה‪.‬‬
‫סיפרתי לסופר אחד גרמני דבריה של אותה הצדקת‪ ,‬שמע הסופר והיה‬
‫תמה‪ .‬לאחר כמה שנים ביקר אותי אותו סופר גרמני בביתי‪ .‬דיברנו על‬
‫אנשים ועל מעשים‪ .‬שאל אותי פתאום‪ ,‬זוכר אתה מה שסיפרת לי על‬
‫אותה הרבנית מה שאמרה לך אחר מות בעלה? אמור לי‪ ,‬יש אצלכם‬
‫בסיפורים שלכם דמות איש שאלמנתו אומרת אחר מותו כאותם הדברים‬
‫שאמרה אלמנתו של אותו הרב אחר מות בעלה?‬
‫אמרתי לסופר‪ .‬הבקיאים בספרותנו יותר ממני אפשר שהם יודעים"‪.‬‬
‫]הובא בחוברת 'עטורי כהנים' אלול תשס"ג[‪.‬‬
‫עמד ר' זושא בצער גדול ולא ידע מה יעשה‪ .‬איש פלוני ידידו מנוער היה‪,‬‬
‫ופועלי הדפוס שותפים היו לריווח ולהפסד‪ ,‬ומורנו הרב קוק מכובד היה עליו‬
‫ר' אריה לוין‪:‬‬
‫"הרב קוק הוא הסמל לאהבת ישראל"‬
‫"אני חושב שמכל הצדיקים והגאונים אפשר ללמוד על אהבת ישראל‪ ,‬אך‬
‫מה שראינו בעינינו נוכל לראות ברב קוק זצ"ל סמל עילאי לאהבת‬
‫ישראל‪ .‬הרב קוק היה מחרף נפשו מנגד למען כל אחד ואחד מישראל‪.‬‬
‫]‪) [...‬הוא( הסמל הגדול ביותר לאהבת ישראל כיום‪ .‬ואכן‪ ,‬היה הרב‬
‫מקובל על הבריות‪ ,‬וזאת למה? בגלל אהבת ישראל הגדולה שפיעמה‬
‫בקרבו" ]'מחניים'‪ ,‬חוברת ל' עמ' ‪.[69‬‬
‫מועדי הראי"הכ"ח באייר‬
‫הוא‪ ,‬לבוא לארץ חמדתו‪ ,‬ולראות בעינינו התחלת צמיחת קרן ישעו לעם קודשו‬
‫]‪ [...‬הודות לד' על רוב חסדיו‪ ,‬וברחמיו יוסיף לאמצנו‪ ,‬לגבר חיילים בעבודת ד'‬
‫ועמו‪ ,‬במכון הקודש" ]'אגרות הראי"ה'‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' רצב‪ -‬ג‪ ,‬מובא ב'מועדי הראיה'‪ ,‬עמ'‬
‫תעט[‪ .‬בחוג מקורבי מרן הראי"ה‪ ,‬היו מציינים יום זה מדי שנה בשנה‬
‫בשמחה ובהודאה לד'‪ .‬וכך הסביר זאת בנו יחידו‪ ,‬הרצי"ה קוק‪" :‬בכ"ח‬
‫באייר עלה מרן הרב אבא ז"ל לארץ ישראל‪ .‬זה לא ענין משפחתי‪ ,‬אלא‬
‫כלל ישראלי; הופיע האור הגדול‪ ,‬בא"י ובירושלים‪ ,‬הופיע אור א‪-‬לוהי‬
‫חדש בציון‪ .‬יש ששואלים‪ :‬מה קרה בתרס"ד? מה זה הופעת 'התורה‬
‫הגואלת'? זהו ענין לדורות עד שיתבררו הדברים‪ ,‬עד שתיפקחנה עיני‬
‫עיוורים" ]'מתוך התורה הגואלת'‪ ,‬יום ירושלים[‪.‬‬
‫באגרת לרב יצחק אייזיק הלוי זצ"ל‪ ,‬כותב הראי"ה על מטרת עלייתו‬
‫לארץ‪:‬‬
‫"אנוכי הנני עושה את שלי‪ .‬ידעתי כי למחיה שלחני ד' אל אדמת הקודש‪ ,‬והנני‬
‫מוצא לעצמי חוב קדוש לדבר כפי רוחי הפנימי‪ ,‬בעבור שמו הגדול ועבור עמו‬
‫ונחלתו" ]'אגרות הראי"ה' ח"א עמ' קפט[‪.‬‬
‫וביומנו האישי רשם את הדברים הבאים‪:‬‬
‫"ברוך ד' אשר עשה לי את הנפש הזאת‪ ,‬ואשר הביאני במסיבותיו העליונות‬
‫לעבוד בכוחי המצער על הררי ישראל בעת המאושרה הזאת‪ ,‬ששפעת חיים לעם‬
‫ד' על אדמתו הולכת ומתקבצת‪ ,‬להיות ממסייעים למלאכת שמים‪ ,‬להיות‬
‫מהמנצחים על המלאכה הקדושה לייסד בציון אבן בוחן‪ ,‬פינת יקרת‪ ,‬להיות‬
‫מכון לתקוות דור דורים לעם ישראל" ]'חדריו' )פרקים מיומנו האישי([‪.‬‬
‫המפיצים בע"מ‬
‫חנות ההוצאה של ספרי מוסד הרב קוק‬
‫מבחר גדול של ספרי קודש בכל המקצועות‬
‫‪0523435003 03-‬‬
‫רחוב ירושלים ‪ 28‬בני ב רק ‪03- 6185979‬‬
‫להם‪ ,‬ואם יש בידם לעכב רעתם לטובת עצמם מניחים להם ואינם מעכבים‪ .‬בן‬
‫עליה שכזה היה רבינו הגדול מורנו הגאון ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל‪.‬‬
‫צרות רבות ורעות גרמו לו אנשי מצותו‪ ,‬וכרוב צדקתו כן עצמו שונאיו חינם‪,‬‬
‫והוא קיבל יסורים מאהבת המקום והיה שמח על כל עליבה הבאה עליו‪ .‬עליו‬
‫ועל כיוצא בו אמרו חכמים )שבת פח‪ (:‬עלובין ואינם עולבין‪ ,‬שומעין חרפתם‬
‫ואינם משיבים‪ ,‬עושים מאהבה ושמחים ביסורים‪ ,‬עליהם הכתוב אומר‬
‫)שופטים ה( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו‪ .‬דבר אחד מאלף דברים שיודע‬
‫אני לספר על רבינו הגדול אספר‪.‬‬
‫הרב זושא ברנדוויין בעל בית דפוס היה‬
‫בירושלים‪ .‬אירע שכמה ימים לא בא לבית‬
‫הדפוס‪ .‬כשבא ראה ערימה של מודעות שיצאו‬
‫מבית דפוסו‪ .‬נטל אחת מהן וראה שכולה‬
‫חירופים וגידופים על קדוש ד' מכובד מורנו‬
‫הגאון ר' אברהם יצחק קוק זצ"ל‪.‬‬
‫אחזה אותו חלחלה וצעק בחמתו‪ ,‬מי עשה את‬
‫הנבלה הזאת להדפיס כתב פלסתר שכזה‪ .‬מהרו‬
‫והוציאו את כל הטפסים לשריפה ואל תשאירו‬
‫מהם אות‪ .‬אמר לו זקן המסדרים‪ ,‬אל נא באפך‬
‫רב זושא‪ .‬איש פלוני ידידך בא לכאן ונתן לנו‬
‫להדפיס מודעה זו ונתן את שכרה משלם על מנת‬
‫שנדפיס אותה עוד היום‪ ,‬ואנחנו קיבלנו עלינו ר' זושא ברנדווין זצ"ל‬
‫בתקיעת כף להדפיס היום‪ ,‬ואין אנו יכולים‬
‫לחזור בנו ואף לא נחזור בנו‪.‬‬
‫מכל אדם‪ .‬וכאן בית דפוסו מוציא עליו כתב פלסתר שכזה‪.‬‬
‫נתיישב בדעתו והלך לשאול עצה ממנו‪.‬‬
‫בא וסיפר לרבנו כל הדבר‪.‬‬
‫אמר לו רבינו‪ :‬הן בית דפוסך לא יחיד הוא בירושלים‪ ,‬ואם אתה מבער את‬
‫כתבי הפלסתר ימצא לו כותביהם בית דפוס אחר להדפיסם‪ ,‬נמצאת אתה‬
‫מפסיד והם נדפסים‪ .‬בכך חזור לבית הדפוס ותן לו לבעל כתבי הפלסתר את‬
‫כתבי הפלסתר המודפסים‪ ,‬והטוב בעיניו יעשה‪ ,‬וד' הטוב יכפר‪.‬‬
‫הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו שרואה שממרים עמו ויושב ושותק‪.‬‬
‫אילו באתי לכתוב עוד איני מספיק‪ ,‬שאני זכיתי לפניו שקירבני מיום שבאתי‬
‫יום השישי כ"ח באייר היה יום חג ביפו בשנת תרס"ד‪ .‬בו ביום עלה לא"י‬
‫והגיע ליפו רבה החדש‪ ,‬מרן הראי"ה זצ"ל‪.‬‬
‫כשבועיים לאחר בואו של הרב ליפו‪ ,‬כתבו רבני ירושלים – הרב שמואל‬
‫סלנט והאדר"ת – מכתב לפקידי הברון ובו הודיעום‪ ,‬כי מעתה מחויבים‬
‫כל בני יפו והמושבות להשמע להוראותיו של הראי"ה‪:‬‬
‫"ב"ה‪ ,‬עיה"ק ירושלים ת"ו‪ ,‬יום א' ט"ו סיוון תרס"ד‬
‫כבוד הפקידות של חברת יק"א להנהגת המושבות‬
‫שלום וברכה‪,‬‬
‫הננו להודיע לכבודם‪ ,‬כי הרב הגאון המובהק‪ ,‬הצדיק אשר שמו כשמן תורק‪,‬‬
‫מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א‪ ,‬הופקד לשמחת לבבנו לרב העיר יפו‬
‫ולהמושבות תובב"א‪ .‬ומעתה כל העניינים השייכים למצוות התלויות בארץ‪,‬‬
‫והשגחה על ענייני כלאים וערלה וכו'‪ ,‬תרומות ומעשרות וכו'‪ ,‬הכל יהיה נחתך‬
‫על ידי ידידנו הרב הנזכר שליט"א‪ ,‬שאנו וכל בית ישראל סומכים עליו‬
‫ומחזיקים ידיו בכל תוקף ועוז‪.‬‬
‫ותואיל נא הפקידות להודיע הדבר גם לכל בני המושבות‪ ,‬וכי בכל ענייני הדת‬
‫יסורו למשמעתו ויעשו ככל אשר יורם‪ ,‬מבלי סור מדבריו‪ ,‬כרצון כל שלומי‬
‫אמוני בני ישראל‪ ,‬חובבי עמם וארצם‪ ,‬ורצון החותמים בברכה‪.‬‬
‫שמואל סלנט‪ ,‬אליהו דוד ראבינאוויץ‪-‬תאומים"‬
‫]'ליקוטי ראי"ה' ח"ג עמ' ‪.[90‬‬
‫כעבור עשר שנים‪ ,‬בכ"ט אייר תרע"ד‪ ,‬כותב הרב לבנו מחמדו‪" :‬ברוך ד'‪,‬‬
‫עבר עלינו יום אתמול כ"ח אייר‪ ,‬זה היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל ברוך‬
‫העלון יוצא לאור בסיוע‬
‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬
‫הדוכן שלך לספרי קודש‬
‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬
‫סניף ראשי‪:‬‬
‫תחנה מרכזית ירושלים‪.‬‬
‫פלאפון‪.0524797380 :‬‬
‫‪4‬‬