‫בהעלותך‬

‫פרשת‬
‫שבת הראי " ה‬
‫ליקוטים
מתורתו
של
הצדיק
והחסיד‪
,‬מרא
דארעא
דישראל‪
,‬שר
התורה
ורועה
ישראל‬

‫גליון מספר ‪77‬‬ ‫רבי

אברהם
יצחק
הכהן
קוק
זצ"ל

‬
‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪reiyyaa@gmail.com :‬‬
‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬

‫באמת נשמה אחת היא‪ .‬ע"י נפילת העולם בחטא הקדום‪ ,‬נתרחק משה מלהאיר‬
‫בתוך החוצפא‪ ,‬ופירש מן האשה‪ .‬הקדושה של דור המדבר תבעה את האחדות של‬
‫זיהרא דאדה"ר‪ ,‬ורצו שמשה דווקא יאכילם בשר‪ ,‬ושיכנס להאיר בתוך החוצפא‪.‬‬
‫ומשה אמר "האנכי הריתי את העם הזה"‪ ,‬כלומר בתוך החוצפא אי אפשר לי‬
‫להאיר‪ .‬ונשאר קץ משיח סתום‪ ,‬ולא נתפרש בתורה ]‪.[...‬‬
‫המנורה כוללת קדושת נשמת ישראל מצד עצמה‪ ,‬שנראית לכאורה חיצונה לגבי‬
‫התורה שבקודש הקדשים‪ ,‬ובאמת היא מאירה לכל‪ ,‬והיא סוד עדות לישראל‪ ,‬אלא‬
‫שהיא יכולה להאיר בחוץ ג"כ‪ .‬גם קדושת נשמת ישראל מוארה היא מנשמת משה‬
‫ביסודה העליון‪ ,‬אבל לא כפי ציורה שבפועל‪ ,‬ע"כ הייתה המנורה צריכה להיות‬
‫מצויירת אצל משה כמראה אשר הראה ד' את משה‪ ,‬אבל בפועל לא עלתה בידו‬
‫לעשותה‪ ,‬כ"א "כן עשה את המנורה"‪ ,‬מי שעשה‪ ,‬מעשה שמים ע"י תעלומתה של‬
‫נשמת משה מצד זיהרא עילאה דאדה"ר‪ ,‬שכולל את האומה כולה ברוחניותה‪,‬‬
‫ומצדה אין שום סיג ופגם בכל ישראל‪" ,‬כולך יפה רעיתי ומום אין בך"‪ .‬לא כמו‬
‫מצד הנבואה והתגלות התורה שישנם מדריגות וחילוקים ]‪] "[...‬מרן הראי"ה‪' ,‬שמונה‬
‫קבצים'‪ ,‬קובץ ח' פסקה קנז‪ ,‬עיי"ש[‪.‬‬
‫אורות הפרשה‬
‫שה ֶאת ַה ְּמ ֹנו ָרה ]ח‪ ,‬ד[‪.‬‬
‫ּ ֵכן ָע ָ ׂ‬
‫"משה רבינו כולל הוא כל נשמות ישראל מצד התורה‪ ,‬ומשיח הוא כולל אותם מצד‬
‫עצמן‪ ,‬מצד מחשבתן של ישראל הקודמת לכל‪ .‬ומצד הפנימיות‪ ,‬הלא נשמתן של‬
‫ישראל הוא שורש התורה ופנימיותה‪ ,‬והתורה בשביל ישראל נבראה‪ ,‬ע"כ "וגבה מאד"‬
‫נאמר במשיח‪ ,‬גם ממשה‪ ,‬ומ"מ מצד התגלות התורה הוא רק קרוב למעלת משה‪.‬‬
‫מצד גדולת ערכה של נשמת משיח‪ ,‬הכוללת את עצמיות שורשן של ישראל‪ ,‬אין שום‬
‫חוצפא יכולה לפגוע בקדושתו‪ ,‬והיא בזה מתעלה מגילוי התורה שהיא צריכה דוקא‬
‫בושה‪ ,‬שהיא הפך החוצפא‪ ,‬כדכתיב במתן תורה "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים‪,‬‬
‫ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו"‪ ,‬ודרשו חז"ל‪ :‬זו הבושה‪ ,[...] .‬ובעקבתא‬
‫דמשיחא חוצפא יסגא‪ ,‬ולא תוכל כלל להמעיט את השפעת קדושתו‪ .‬התעוררות‬
‫קדושת משיח בנבואה בא ע"י אלדד ומידד‪ ,‬שנבאו על עסקי גוג ומגוג ]סנהדרין יז[‪,‬‬
‫ובזה נכללים כל עניני הארת משיח וכל המסיבות הסובבות אותו‪ .‬ותורה שבע"פ‪,‬‬
‫שבדורות האחרונים מתהפכת לתורה שבכתב‪ ,‬היא באה מצדם‪ ,‬והמה בכתובים‪.‬‬
‫בזיהרא עילאה דאדם הראשון‪ ,‬היה אורו של משה ואורו של משיח כלול כאחד‪ ,‬כי‬

‫קשרי הידידות בין מרן הראי"ה זיע"א‬
‫והג"ר זליג ראובן בנגיס זצ"ל‪ ,‬ראב"ד העדה החרדית )א'(‬
‫המדברים על מעלת הגרז"ר‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫"הוא מילידי קהילתנו וילנא בק"ק שניפשאק הסמוכה לפ"ק‪ ,‬בעודנו צעיר בימי‬
‫בחרותו כשהיה בר שיבסר ושיתסר שנין‪ ,‬היה מפורסם לעילוי גדול נפלא מאוד והיה‬
‫בקי נפלא בכולה תלמודא ובדברי הפוסקים ]‪ [...‬כאחד מגדולי זמנינו‪ ,‬והכל בשכל‬
‫ישר ונפלא מאוד"‪.‬‬
‫שהחלה בתקופת לימודם בישיבת וולוז'ין‪ ,‬והמשיכה ברבות השנים‪ ,‬הייתה לסמל של‬
‫לימודו בישיבת וולוז'ין‬
‫נושאים שבהשקפה‪ ,‬ודעותיהם היו מנוגדות מאוד‪ ,‬אך כל זה לא פגם כהוא זה באהבה‬
‫בגיל שבע עשרה הגיע הגרז"ר ללמוד בישיבה הקדושה בוולוז'ין‪ ,‬אם הישיבות‪,‬‬
‫ומייד עם בואו נמנה מקומו של העילוי בין חשובי התלמידים בישיבה‪ ,‬בהיקף‬
‫בקיאותו ובכשרונותיו‪ .‬לימים הוא סיפר‪ ,‬שאחר שידע את כל הש"ס על בוריו‪ ,‬רק אז‬
‫החליט שהגיעה שעת הכושר לשים פעמיו לישיבת וולוז'ין‪.‬‬
‫מסופר שחודשים ספורים אחר בואו לישיבה נבחן אצל רבו הנצי"ב על כל הש"ס‪ ,‬אך‬
‫הנצי"ב לא הסכים לכתוב לו מכתב תעודה על כך‪ ,‬כי היו שלושה דיבורי תוספות‬
‫שלא ידעם על בורים‪ .‬ר' זליג ראובן חזר מיד לתלמודו ועבר ושינן את כל הש"ס‪,‬‬
‫ולאחר שנתיים הצליח לקבל את התעודה מהנצי"ב‪ .‬מפעם לפעם היה מראה את‬
‫התעודה לבחורים צעירים להראות להם שהדבר אפשרי ולא בשמים היא לגמור ש"ס‬
‫בגיל צעיר‪ ...‬מתוך ענוותנותו לא הרגיש בעצמו את כוחותיו הנפלאים – הזכרון‬
‫הפלאי אשר נתברך מה' וההתמדה שלו‪.‬‬
‫הגרז"ר הגיע לוולוז'ין בשנת תרמ"א בערך‪ .‬הגאון הזקן הנצי"ב שימש כראש‬
‫הישיבה עם נכדו ומשנהו הגאון ר' חיים מבריסק‪ .‬שניהם חבבו את ר' זליג‪ ,‬וזכה‬
‫לקנות לעצמו כינוי בפי הנצי"ב "ש"ס חי"‪ .‬הנצי"ב נהג להזמין לפעמים בחורים‬
‫לארוחת שבת קודש‪ ,‬הזמנה שהייתה נחשבת "כזכות" גדולה‪ .‬מיד כשהגיע ר' זליג‬
‫ראובן לישיבה היה הנצי"ב מחפש את "השניפישאקער" להזמינו לסעודת שבת‪.‬‬
‫כמובן שבביהמ"ד סערה רוח של קנאת סופרים על תשומת לבו של הגאון לתלמיד‬
‫הצעיר‪ ,‬אבל אותם שנכחו על שולחנו של הנצי"ב באותו ליל שבת‪ ,‬הבינו את הכל‪,‬‬
‫בראותם את ר' זליג ראובן מיישב קושייותיו וספקותיו של רבם בבקיאות חדה‬
‫ובמהירות מדהימה‪.‬‬
‫בצעירותו העיד עליו גאון אחד )יתכן והיה זה הנצי"ב(‪" :‬אילו היה ר' זליג ראובן רק‬
‫מצויין בגודל שקידתו והתמדתו בתורה ולא היה מבורך עם כשרונותיו האדירים –‬
‫גם היה מעותד להיות כאחד מגדולי הדור הבא‪ .‬ואילו היה כוחו רק במה שמבורך עם‬
‫כישרונות גאוניים‪ ,‬ולא היה כל כך מתמיד ושקדן בלימודו – ודאי היה מספיק על‬
‫אורות הראי"ה‬
‫פרק א'‪ :‬בחירי ישיבת וולוז'ין‬
‫אחת הפרשיות המעניינות בחיי מרן הראי"ה‪ ,‬היא ידידותו האמיצה עם הגאון‬
‫המופלא רבי זליג ראובן בנגיס זצ"ל‪ ,‬גאב"ד העדה החרדית בירושלים‪ .‬ידידות זו‪,‬‬
‫אהבה ושלום בין תלמידי חכמים‪ .‬כידוע‪ ,‬הרב בנגיס ומרן הראי"ה היו חלוקים במספר‬
‫הגדולה שהייתה ביניהם‪ ,‬ובהערכה ההדדית שרחשו איש לרעהו‪ .‬מוסר גדול אנחנו‬
‫יכולים ללמוד מכך גם לימינו‪ ,‬בעניין היחס הראוי בין בתי המדרשות השונים‪.‬‬
‫תולדות חייו של ר' זליג ראובן‪ ,‬הופיעו בקונטרס 'יחי ראובן' ]מאת הרב שלום גריי‪ ,‬בן נינו‬
‫של הרב בנגיס‪ .‬נדפס בתוך הקובץ 'ישורון' כרך יב[‪ ,‬ומשם נלקחו הרבה מהסיפורים שלהלן‪.‬‬
‫הנער המופלא זליג ראובן‬
‫בי"א סיון תרכ"ד נולד ר' זליג ראובן‪ ,‬בעיירה שניפישאק )פרוור בווילנה(‪ .‬אביו הרב‬
‫צבי הירש ז"ל‪ ,‬היה תלמיד חכם ומנכבדי העיר‪ .‬הוא הצטיין במידת האמת המיוחדת‬
‫שהייתה בו‪ ,‬והיא נמשכה לבנו ר' זליג ראובן‪.‬‬
‫כאשר הגיע זמנו של ר' זליג ראובן לילך לישיבה‪ ,‬אמרה אמו שלדעתה יש לבחור את‬
‫הישיבה בה הספסלים רחבים יותר‪ ,‬כדי שיוכל לישן בבית המדרש ולא ייאלץ ללכת‬
‫לאכסניא לישון במיטתו‪ .‬כבר משחר טל ילדותו קנה לעצמו את הכינוי שבו נשתמשו‬
‫הת"ח שבישיבת וולוז'ין‪" :‬העילוי משניפישאק"‪ .‬פעם כשביקר הגאון הרידב"ז בעיר‬
‫וילנה‪ ,‬בעת שבתו בבית לקבל אנשי העיר‪ ,‬כדרכם של הרבנים האורחים‪ ,‬התעוררה‬
‫שיחת ת"ח עמוקה וארוכה‪ .‬הילד זליג ראובן‪ ,‬שהיה אז בן פחות מעשר שנים‪ ,‬התערב‬
‫והעיר לגאון שהדבר מפורש במסכת גיטין‪ .‬הרידב"ז מיד נרתע‪ ,‬ואחרי שסקר את כל‬
‫המסכת בעל פה טען שאינו זוכר כדבר הזה‪ .‬הילד עמד בדעתו‪ ,‬ומיד השיב שאם‬
‫תעיינו בדף פלוני וברש"י פלוני‪ ,‬שם תמצאו את הענין מפורש‪ ,‬וכן היה‪.‬‬
‫מסופר עוד על פגישה נוספת בין ר' זליג ראובן ובין הרידב"ז בכותלי ישיבת וולוז'ין‪.‬‬
‫הנצי"ב טען שהבחור ר' זליג ראובן יודע ש"ס‪ ,‬והרידב"ז רצה לבחון אותו כי חשב‬
‫שזה גוזמא‪ ,‬על כן ביקש ממנו שיגיד כל דף נ"ט שבש"ס‪ .‬ר' זליג ראובן השיבו על‬
‫אתר בשלימות ובדיוק נמרץ‪ ,‬ושוב היה הדבר לפלא בעיני הרידב"ז‪.‬‬
‫רבה של ווילנה‪ ,‬הגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל )בעל ה'חשק שלמה'(‪ ,‬באחד ממכתביו‬

‫העלון
מוקדש
לעילוי
נשמת
יוסףדב
בן
בןציון
הי"ד

‬
‫מוּדי קבעתי רק שש עשרה שעות במעת לעת‬ ‫וּל ִל ַ‬
‫"גם אני הייתי שקדן בבחרותי‪ְ ,‬‬
‫ולא יותר‪ ,‬ואף ידעתי גם לקבוע שעות לענייני הגוף‪ :‬לאכילה ושתייה ושינה‪ ,‬ואילו‬
‫אתה התמכרת כולך ללמודיך בתורה‪ ,‬עד כדי כך ששכחת את עצמך לגמרי"‪ .‬שבע‬
‫עשרה פעמים חזר הראי"ה על הש"ס‪ ,‬בתקופת לימודיו בוולוז'ין‪ ,‬ובבקיאותו‬
‫העצומה היה לעיניים לכל חבריו‪.‬‬
‫סיפר ר' זליג ראובן לאברך צעיר‪ ,‬שכשעמד לעזוב את הישיבה עם נישואיו‪ ,‬שאלו‬
‫את הנצי"ב‪" :‬מי יהיה הבחור הכי טוב בישיבה"‪ ,‬והשיב הנצי"ב‪" :‬הרי גם הבחור‬
‫אברהם יצחק )מרן הראי"ה( יודע ללמוד" ]ע"פ עדות הרב ישראל גרוסמן‪ ,‬מבתי וורשא‪,‬‬
‫מובא בקונטרס 'יחי ראובן' הנ"ל[‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬מסופר‪ ,‬שכאשר ביקש הרצי"ה מאת ר' זליג ראובן שיספר לו‬
‫מזכרונותיו על אביו מרן הראי"ה‪ ,‬התפרץ ר' זליג ראובן וקרא לעבר אשתו‬
‫הרבנית‪" :‬זכרונות על אביו? ישאל ממני מי היה אביו! אני יודע מי היה אביו!‬
‫כשהיו מזכירים לי את הרב קוק – הרי הייתי נרעד!"‪ .‬והוסיף ר' זליג ראובן וסיפר‪,‬‬
‫שנפגש פעם אחת בוורשה עם רבו הנצי"ב‪ ,‬ראש ישיבת וולוז'ין‪ ,‬לאחר שהוא – ר'‬
‫זליג ראובן – כבר עזב את וולוז'ין‪ ,‬ובאותה פגישה אמר לו הנצי"ב‪" :‬החשוב‬
‫שבישיבה היה מקודם כבודו‪ ,‬וכעת יש לנו את חתנו של האדר"ת‪ :‬הרב קוק!"‬
‫]'שבחי הראי"ה' עמ' מה‪ ,‬ע[‪.‬‬
‫כעבור שנים רבות העידו גדולי ישראל שלמדו עם הראי"ה‪" :‬היו בישיבה עילויים‬
‫מופלגים‪ ,‬אולם הוא היה משכמו ומעלה‪ .‬הוא היה משהו מיוחד‪ .‬ההערכה כלפיו‬
‫הייתה שונה לגמרי‪ ,‬והמבט עליו היה אחר לגמרי" ]דברי הגרא"ז מלצר[‪" .‬עוד‬
‫בוולוז'ין ידענוהו כגאון וצדיק" ]דברי הגאון ר' אברהם דובער הכהן שפירא[‪.‬‬
‫שיויתי ד' לנגדי תמיד‬
‫ידידות מיוחדת היתה לו עם הגאונים ר' איסר זלמן מלצר‪ ,‬ר' ברוך בער ליבוביץ‬
‫סיפר ר' בעריל קרויזר‪ ,‬שפעם סיפר לו ר' זליג ראובן איך שלפעמים היה רואה‬
‫ומתמיה על הרב קוק זצ"ל שהיה נוהג להביט במשך היום כמה פעמים על ניירות‬
‫מתחת הסטנדר שלו‪ .‬ר' זליג ניגש לראש הישיבה הנצי"ב‪ ,‬וסיפר לו את חששותיו‪.‬‬
‫הנצי"ב‪ ,‬שהעריך מאוד את הרב קוק‪ ,‬דחה את ר' זליג שיעזוב אותו כי הוא צדיק‪.‬‬
‫כל זה לא השקיט את ר' זליג‪ ,‬עד שהסתכל בעצמו פעם בהחבא‪ ,‬ושם עיניו‬
‫ב"ניירות" של הרב קוק‪" .‬מה מצאתי?" המשיך ר' זליג‪" ,‬היו שם כמה קטעים של‬
‫נייר מלאים בכתב שם ה'! הרב קוק קיים כפשוטו מה שנצטווינו – שויתי ה' לנגדי‬
‫תמיד"‪ .‬בענווה יתירה בא בחזרה לרבו לספר לו על ה"מציאה" שלו ]מתוך הקונטרס‬
‫'יחי ראובן' הנ"ל‪ .‬וראה 'שיחות הראי"ה' עמ' ק' – גירסא נוספת לסיפור[‪.‬‬
‫מתוך הערכתו וחיבתו לראי"ה‪ ,‬החזיק הנצי"ב את הספר 'חבש פאר' )על מצוות‬
‫תפילין( שכתב מרן הראי"ה‪ ,‬בתוך תיק התפילין שלו‪ .‬מרגע שיצא הספר הקדוש‬
‫הזה‪ ,‬נתחבב ביותר אצל גדולי הדור‪ ,‬ורבים מהם החזיקו בו תמיד‪ .‬ובכמה ספרים‬
‫של גדולי הדור שנדפסו אחריו ]ביניהם למשל ה'שדי חמד'[‪ ,‬מביאים את דבריו להלכה‬
‫]'שיחות הראי"ה' עמ' קפח[‪.‬‬
‫מזקני גדולי ישראל‪ ,‬ועל אף שלפעמים לא הייתה נוחה דעתו מפעולות 'העדה‬
‫ר' זליג ראובן‪" :‬בוולוז'ין ידעו שהוא צדיק"‬
‫מרן הראי"ה היה מופלג ביראת השמים שלו ודקדוקי מצוות במרבית הזהירות‬
‫וההידור‪ .‬תפילתו הייתה מיוחדת‪ ,‬במלוא הכוונה‪ ,‬ואף רוויה בדמעות‪ .‬רוב היום‬
‫ישב בתפילין‪ ,‬והתענה שובבי"ם ת"ת‪ .‬מנהגו היה להחזיק בספר 'מסילת ישרים'‬
‫בכיסו )בתקופה ההיא חיבר את הקונטרס החשוב 'קיצור מסילת ישרים'(‪.‬‬
‫הראי"ה היה מדליק נרות בחדרו בערב שבת‪ ,‬והדבר התפרש בעיני חבריו כחסידות‬
‫מופרזת‪ ,‬עד כדי כך שאחד מהם הרשה לעצמו לכבות את הנרות‪ .‬אך הרב עמד על‬
‫דעתו והמשיך לנהוג כמנהגו‪ .‬כמו כן לא למד בליל שבת לאור הנר ביחידות‪.‬‬
‫בהליכתו יום יום לישיבה‪ ,‬היו עיניו מושפלות‪ ,‬נזהר היה שלא להסתכל באשה‬
‫שתזדמן בדרכו‪ .‬פעם הגישה לו בעלת הבית חשבון לתשלום‪ ,‬וחבריו עמדו על כך‬
‫שהיא הפריזה בדרישתה‪ ,‬ושעליו להעיר לה על כך‪ .‬הרב לא הסכים להיכנס לדין‬
‫ודברים עם בעלת הבית‪ ,‬באומרו‪ :‬כדאי לי לוותר על הסכום הנידון‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫לעבור על דברי התנא "אל תרבה שיחה עם האשה"‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬אחריי שסיפר נפלאות מהצידקות של הראי"ה‪ ,‬הוסיף ר' זליג ראובן ואמר‪:‬‬
‫"בוולוז'ין אמרו עלי שאני גאון‪ ,‬אבל עליו אמרו שהוא גם גאון וגם צדיק" ]'טל‬
‫בשנות נישואיו הראשונות‪ .‬בישיבת וולוז'ין הביטו על העילוי הנפלא בהערצה‬
‫הראי"ה' עמ' קסה[‪.‬‬
‫יחסר לו דבר‪ .‬הנצי"ב הכיר בגדלותו של הראי"ה‪ ,‬ואיתו יחד היה מכין את‬
‫הראי"ה קוק – מועמד לראשות ישיבת וולוז'ין‬
‫לאחר שנה‪ ,‬בה למד בשקידה מופלאה‪ ,‬עזב הראי"ה את וולוז'ין‪ .‬בני הישיבה‬
‫התאוננו ואמרו‪" :‬מאז עזר אותנו העילוי מפוניבז' קשה למצוא מי שיתרץ תירוץ‬
‫מספיק לקושיא חמורה"‪ .‬אמנם‪ ,‬גם לאחר שעזב הראי"ה את הישיבה‪ ,‬המשיך את‬
‫קשריו עמה‪ .‬הוא עמד בחליפת מכתבים עם הנצי"ב‪ ,‬שאל בעצתו ואף ביקש את‬
‫תמיכתו בעניינים שונים‪.‬‬
‫מספר שנים אחר כך‪ ,‬בעת זקנותו של הנצי"ב‪ ,‬היה מרן הראי"ה מועמד להחליפו‬
‫בראשות הישיבה‪ ,‬כך סיפר ר' זליג ראובן לתלמידו הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪.‬‬
‫בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה‪ ,‬עם סיפורים נוספים על ידידותם הגדולה‬
‫של מרן הראי"ה ור' זליג ראובן בנגיס‪.‬‬
‫המפיצים בע"מ‬
‫חנות ההוצאה של ספרי מוסד הרב קוק‬
‫מבחר גדול של ספרי קודש בכל המקצועות‬
‫‪0523435003 03-‬‬
‫רחוב ירושלים ‪ 28‬בני ברק ‪03- 6185979‬‬
‫ידם כדי להגיע אל שיא הגאונות בישראל‪ .‬ועתה שהריהו ממזג בתוכו שני ערכי‬
‫ענק אלה בצוותא‪ ,‬על אחת כמה וכמה שעתיד הוא להיות גלגל עינה של היהדות"‪.‬‬
‫פעם אחת הגיעה השמועה לאזני הגר"ח מבריסק שהבחור ר' זליג ראובן יודע ש"ס‬
‫ישר והפוך‪ ,‬כלומר‪ :‬הוא יכול לאומרו גם למפרע מהסוף להתחלה‪ .‬היה קשה‬
‫לגר"ח להאמין לשמועה‪ .‬לא עבר זמן רב והגר"ח פגש את ר' זליג ראובן ושאלו‬
‫לאמיתת הדבר‪ .‬שמע זאת ר' זליג ראובן‪ ,‬וביקש מרבו שיבחון אותו‪ .‬ביקש ממנו‬
‫הגר"ח לקרוא סוגיא ארוכה מסויימת מהסוף להתחלה‪ ,‬ור' זליג ראובן עשה‬
‫כבקשתו‪ .‬הגר"ח התפעל מאוד‪ ,‬ואמר‪":‬עכשיו אני באמת חייב להאמין!"‪.‬‬
‫ואם אמנם לקח לו ר' זליג ראובן את הנצי"ב להיות רבו המובהק‪ ,‬אך היה מקורב‬
‫מאוד גם לגר"ח מבריסק‪ .‬סיפר הרב יצחק פערמאן‪ ,‬כי ר' זליג ראובן היה נמנה בין‬
‫השלושה בחורים שהיה הגר"ח מוסר לפניהם את שיעורו קודם השיעור כדי לברר‬
‫אם הכל עולה יפה בסברה ושהכל מתאים עם שאר סוגיות הש"ס ומפרשיו‪ .‬השני‬
‫היה הגאון ר' ברוך בער )ואינו זוכר מי היה השלישי(‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי במשך תקופה‬
‫מסויימת‪ ,‬היה הגר"ח משתף את מרן הראי"ה בהכנת השיעור‪ ,‬מתוך חיבה מיוחדת‬
‫שרחש לו‪ .‬הגר"ח נהנה מאוד משותפותו של הראי"ה בהכנת השיעור‪ ,‬כיוון שנוסף‬
‫על יושר הבנתו היה ידוע הראי"ה כבקי גדול‪ ,‬והיה מפנה תשומת ליבו של הגאון‬
‫המעמיק‪ ,‬למקורות נוספים בש"ס ובחידושי האחרונים כדוגמת רבי עקיבא איגר‪,‬‬
‫שיש בהם לבנות ולסתור‪ .‬גם אחרי השיעור היה נכנס הראי"ה אל הגר"ח‪ ,‬והיה‬
‫נושא ונותן עמו בלימוד ]ראה 'טל ראי"ה' עמ' סו ‪ -‬סח[‪.‬‬
‫חביריו בתקופת וולוז'ין‬
‫בתקופת לימודו בווולוז'ין היה בין חברים חשובים והאריות של עולם התורה‬
‫בעל ה'ברכת שמואל'‪ ,‬ר' אברהם דובר כהנא מקובנא )בעמח"ס דבר אברהם(‪ ,‬מרן‬
‫הראי"ה‪ ,‬ר' שמעון שקאפ‪ ,‬ר' חיים עוזר גרודזינסקי ועוד גאוני הדור זצוק"ל‪ .‬ר'‬
‫זליג ראובן עלה עליה אחר עליה בבקיאותו ובהתמדתו ובחריפותו עד שזכה להיות‬
‫בראש הרשימה של חשובי הישיבה‪ .‬לימים‪ ,‬תיאר ר' זליג ראובן את מקומו‬
‫בישיבה‪ ,‬כפי שהעריכו אותו אז הבחורים‪" :‬אני הייתי נקרא עילוי‪ ,‬ר' איסר זלמן‬
‫היה נקרא חצי עילוי‪ ,‬ור' ברוך בער היה נקרא רבע עילוי"‪.‬‬
‫חברותא עם ר' איסר זלמן מלצר‬
‫כשהגיע לוולוז'ין העילוי "זוניא מירער"‪ ,‬שלימים נתפרסם כגאון ר' איסר זלמן‬
‫מלצר‪ ,‬ביקש הנצי"ב מהגרז"ר כי הוא יהיה ה'אלטערער' )החברותא הבוגר( שלו‬
‫בישיבה‪ .‬באותה תקופה היה ר' איסר זלמן בן י"ב שנה‪ .‬שני גדולי עולם אלו‬
‫נקשרו בקשרי ידידות עד סוף ימיהים‪ ,‬וגם לעת זקנותם כשגרו שניהם בירושלים‪,‬‬
‫היה הגרא"ז חולק כבוד לר' זליג ראובן‪ ,‬כרבו המובהק‪ ,‬על אף שהיה כבר בעצמו‬
‫החרדית'‪ ,‬לא היה מוציא מפיו מילה כנגד דברי חבירו שהיה אצלו בבחינת רבו‪.‬‬
‫"כשהיו מזכירים את הרב קוק – הייתי נרעד!"‬
‫באותה תקופה‪ ,‬למד גם מרן הראי"ה בוולוז'ין‪ .‬הראי"ה השתדך עם בת‪-‬שבע‬
‫אלטא בת הגאון האדר"ת רבה של פוניבז'‪ ,‬ביום ג' לסדר דברים‪ ,‬כ"ט בתמוז‬
‫ה'תרמ"ד‪ ,‬ונשאה ביום ג' לסדר מצורע‪ ,‬א' בניסן ה'תרמ"ו‪ .‬מתוך כ"א החודשים‬
‫שבין האירוסין לנישואין‪ ,‬את ט"ז החודשים האחרונים למד במקדש התורה‬
‫בוולוז'ין‪ ,‬כפי עצת המיועד להיות חותנו‪ .‬וכך הגיע אל הישיבה בכ"ד בכסלו‬
‫ערש"ק וישב ה'תרמ"ה‪ ,‬והוא בן תשע עשרה שנים‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים סיפרנו בהרחבה על תקופת לימודיו של מרן הראי"ה בישיבת‬
‫וולוז'ין‪ ,‬ועל הערצתם הגדולה של ראשי הישיבה ותלמידיה כלפי אישיותו‬
‫המיוחדת ]ראה 'שבת הראי"ה' גיליונות ‪ .[35 ,34 ,33‬נזכיר כאן מעט מהדברים‪.‬‬
‫כינויו של הראי"ה באותם ימים היה‪' :‬העילוי מדווינסק' – על שם העיירה ממנה‬
‫הגיע‪ ,‬או‪' :‬העילוי מפוניבז''‪ ,‬ע"ש העיירה בה גר חותנו האדר"ת‪ ,‬ובה ישב הראי"ה‬
‫ובחיבה‪ ,‬והגאון הנצי"ב זצ"ל שם את ֵעינו באופן מיוחד על ר' אברהם יצחק שלא‬
‫שיעוריו‪ ,‬שהרצה לפני גדולי חכמי הישיבה‪ ,‬שמתוכם היו אחר כך מאורות גדולים‬
‫ומנהיגים בישראל‪ .‬מתוך הכרת מעלתו המיוחדת של הראי"ה‪ ,‬התבטא הנצי"ב‬
‫בהתפעלות‪" :‬ראויה היתה וולוז'ין לקום ולו בשביל להעמיד תלמיד זה!"‪ .‬חודשי‬
‫לימוד אלו של מרן הראי"ה היו תכופים ביותר‪ ,‬מבלי לבזבז אף רגע אחד‪ ,‬ושקידתו‬
‫בלימודיו הייתה עצומה‪ .‬למד שמונה עשרה שעות ביממה‪ ,‬בגמרא קטנה‪ ,‬וקולו לא‬
‫ישמע‪ .‬עסק באגדה כשעה עד שעה וחצי ביום‪ ,‬ועיקרו ורובו של יום שהחל בשעה‬
‫השביעית‪ ,‬עד שתים עשרה בלילה‪ ,‬נתון היה להלכה‪ .‬שקידתו הייתה למעלה מכל‬
‫כוח אנושי‪ .‬לא פחות משישים דפי גמרא בעמקות‪ ,‬עם נושאי הכלים‪ ,‬עד שמרוב‬
‫העבודה וההקרבה העצמית נחלש ונחלה באופן מסוכן ונפל למשכב‪ .‬בא אליו‬
‫הנצי"ב זצ"ל לבקרו‪ ,‬והוכיחו על שקידתו הבלתי מוגבלת‪ ,‬ואמר לו בזו הלשון‪:‬‬
‫העלון יוצא לאור בסיוע‬
‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬
‫הדוכן שלך לספרי קודש‬
‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬
‫סניף ראשי‪:‬‬
‫תחנה מרכזית ירושלים‪.‬‬
‫פלאפון‪.0524797380 :‬‬