‫בס"ד‬

‫בין ציון ל"דת הציונות"‬

‫ראי"ה קוק‬

‫לראשונה‪ ,‬כל האמת העובדתית על‬

‫מהות אישיותו‪ ,‬מקור מעשיו ודעותיו ומה חשבו עליו באמת כל‬
‫גדולי הדור במאת השנים האחרונות‬

‫ההונאה הגדולה ביותר שביצעה הציונות הדתית ביחס לתאור‬

‫אישיותו‪ ,‬דעותיו ובפרט על ההבדל התהומי בין תארי הכבוד‬
‫שייחסו לו גדולי הדורות בלית‪-‬ברירה במכתבי הבקשה אליו‪ ,‬כדי‬
‫לגרום לו להתנהג במוסריות וכדי לחלץ ממנו אשרות‪-‬עליה‬
‫מצילי חיים‪ ,‬לבין מה שהם חשבו עליו באמת‪ ,‬כיוצר החורבן של‬
‫היהודיות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על תלמידיו ובמיוחד הרצי"ה‪",‬הנזיר"‬
‫ו"מרכז הרב"‬
‫*‬
‫שלוש השבועות ‪ -‬על האיסור שלא למרוד באומות ולא לעלות‬
‫לארץ בכח נגד רצונם ועל ההונאה הגדולה שביצעה הציונות‬
‫הדתית באמצעות "ראיות" כזב כדי לשלול איסור זה‬
‫הוצאת "במישור" בני‪-‬ברק ת‪.‬ד‪ 484 .‬תשע"ו‬

‫©‬
 ‫ב‬

‫הסכמת‬
‫ראש הישיבה הגאון רבי שלמה אדלשטיין שליט"א‬

‫הנני להכיר בזה את הרה"ג הנעלה‪ ,‬המחבר את הספר "בין ציון לדת הציונות"‪ ,‬כי הוא איש האמת וחותר להגיע לאמת וכל‬
‫מעשיו לשם שמים ובודאי שכל הכתוב והמובא בספר‪ ,‬הוא ממקורות נאמנים ומהימנים ללא שום תוספת ופירושים‪.‬‬

‫החותם בברכה‬
‫שיגביר פעלים‬
‫לתורה וליראה טהורה‬
‫שלמה אדלשטיין‬
 ‫ג‬

‫הסכמת‬
‫הגאון רבי יואל פרידמן שליט"א‬
‫אב בית‪-‬דין ב"בית דין צדק בני ברק" בנשיאותו של פוסק הדור מרן רבי ניסים קרליץ‬
‫רב שכונות חזון איש ואבן האזל באלעד‬
‫ומג"ש ב"חניכי הישיבות פונוביז' לצעירים"‬
 ‫ד‬

‫הרב הראשי הראשון של השבתאות המודרנית – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫המאמץ האדיר של ראשי הציוניזם הדתי "להוכיח" כי גדולי הדורות העריכו‬
‫את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותמכו בשיטותיו השבתאיות המודרניות בהגות ובמעש‬
‫על ידי הרבה ספרים חוברות וכתבות – שמונה הוכחות להפרכתן והוכחת ההפך הגמור‪............‬יד‬

‫החוקיות של השבחים המשמעותיים לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬הם הופנו רק אליו או‪............................................‬יד‬ ‫א‪.‬‬
‫לקרוביו או למקורביו ‪.................................................................................‬יד‬
‫הרוב המכריע של המכתבים אליו הם פניות בקשר לפיקוח נפש‪ ,‬כגון סידור משרות ‪............................‬יד‬ ‫ב‪.‬‬
‫בארץ וניצול קשריו לצורך מניעת חילול ה'‪...................................................................................‬יד‬
‫הוכחות על כך‪ ,‬כי גדולי ישראל הגזימו במכוון על ידי העתרת שבחים כלפיו‪ ,‬אף כי בו‬ ‫ג‪.‬‬
‫זמנית גינוהו בכינויי גנאי חריפים ביותר‪ ,‬לעיתים במכתבים אליו ובעיקר לאחרים ‪.. .........................‬טז‬
‫כמעט כל התארים הינם תארים סטנדרטיים הנכתבים לכל רב עיר‪......................................................‬יז‬ ‫ד‪.‬‬
‫תארים של גאונות וידיעה אין משמעותם הערכה לאישיותו וכל שכן לכתביו ומעשיו ‪...................‬יז‬ ‫ה‪.‬‬
‫עקב הקונספירציה שבה עטף את עצמו‪ ,‬ישנה נסיגה מההערכה שהיתה כלפיו בזמן‬ ‫ו‪.‬‬
‫מוקדם יותר כאשר נתבררו לגביו העובדות לאשורן‪..........................................................................‬יז‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬אשר העריכו בתחילה את הרה"ר‪ ,‬או שכדרך חיים הם לא גינו אף את‬ ‫ז‪.‬‬
‫מי שראוי היה לגנותו‪....................................................................................................................‬יז‬
‫הנזקים שעלולים היו לצמוח למי שלא היה משבח את הרב הראשי ומקבל את מרותו ‪............................‬כא‬ ‫ח‪.‬‬
‫‪ .1‬הפחד והטרור שהשליט הרב הראשי‪...................................................................................‬כג‬
‫‪ . 2‬התלות הכספית והקיומית אשר היו תלוי ים בו מקיימי המצוות בארץ‬
‫ובפרט בירושלים ‪..............................................................................‬כד‬
‫גדולי התורה‪ ,‬אשר הכירוהו בהיותם אברכים צעירים או בתור ילדים ולכן העריכוהו‪,‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫אך כשבגרו חזרו בהדרגה מהערכה זו לחלוטין‪.................................................................................‬כה‬

‫למעלה מארבעים סוגי כנויי גנאי אשר בהם גדולי הדורות כינו והאשימו את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪................................................................................................................................‬כז‬
‫מלחמותיהם וכינויי הגנאי של כל גדולי הדורות נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫במשך כמאה שנים‪..................................................................................................................‬כט‬
‫רשכבה"ג מרן רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק‪...........................................................................‬כט‬
‫רשכבה"ג מרן ה"חפץ חיים"‪-‬המעבר מהערכה כלשהי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעמידה על מהותו המושחתת האמיתית‪/‬שיטות הפעולה‬
‫שלו‪ ,‬כדי לנסות להשפיע על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחזור למוטב‪/‬השערוריה סביב דבריו‬
‫הכפרניים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במעמד הפתיחה של האוניברסיטה העברית‪/‬רצונו לאחד את "מרכז הרב"‬
‫עם האוניברסיטה העברית‪/‬תגובתו החריפה של מרן על הנאומים‪/‬מייסדיה הרפורמיים של‬
‫האוניברסיטה ונסיונם לטשטש את מהות מוסד זה‪......................................................................................‬לא‬
‫סיכום דעתו הברורה של מרן ה"חפץ חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬דעתו של גדול תלמידיו של מרן‬
‫ה"חפץ חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪/‬ה"חפץ חיים" מזהיר את בני ביתו להתנתק מויכוחים סביב הציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי ‪.................................................................................................................................‬לח‬
‫צורות הסילוף והשקרים של ראשי הציוניזם הדתי ביחס להערכת ה"חפץ חיים" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫וסילוף דעת גדולי ישראל ביחס למושג‪"-‬אתחלתא דגאולה"‪-‬מי וכיצד לחצו על חתן ה"חפץ חיים"‬
‫לכתוב מכתב התערבות בנושא הויכוח סביב הציוניזם הדתי‪ ,‬לגבי ערכו האמיתי של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪/‬‬
‫הפרכת שמועות ושקרים לגבי יחסו האוהד כביכול של מרן ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪....................................‬לט‬
‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החפץ חיים זיע"א‬
‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫מתוך הקובץ התורני "גינת ורדים"‪ -‬מאת הגאון ר' ישראל מאיר וויינטרויב‪.......................................................‬מג‬
‫מרן "החזון איש"‪-‬הוא נקט בשיטת "אחיו אני ברמאותיה" לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ויורשיו‪/‬הפרכת השקרים‬
‫לגבי אהדת מרן ה"חזון איש" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכתביו ההלכתיים‪/‬התבטאויותיו החמורות של מרן נגד‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומעשיו‪...............................................................................................................................‬מח‬
 ‫ה‬

‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החזון איש זיע"א‬

‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫מתוך הקובץ התורני "גינת ורדים"‪ -‬מאת הגאון ר' ישראל מאיר וויינטרויב‪..........................................‬נב‬
‫דעת הגאון מרן ה"חזון איש" על ממשלת הכופרים‪.........................................................................‬נז‬

‫רשכבה"ג מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי ומרן הרב מבריסק‪-‬כינויי הגנאי החריפים ביותר שהם‬
‫השמיעו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והאמת על תארי הכבוד שהם כתבו במכתבים אליו‪..............................‬נח‬

‫תשובה לרבים השואלים על הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך‪-‬כיצד הוא עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על‬
‫האיסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של מורי מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי‬
‫הדור‪ ,‬אשר היו רשכבה"ג‪ ,‬בכך שגילה יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪....................................................‬ס‬

‫תשובה לרבים השואלים על גילוי יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מצידו של הגאון הגדול רבי איסר‬
‫זלמן מלצר‪ -‬כיצד עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על איסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור"‬
‫נגד דעתם של מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי הדור אשר היו רשכבה"ג ‪.............................................‬סג‬
‫ר' אריה לוין‪..........................................................................................................................‬סה‬

‫יוסף בער (ג'י בי) סולובייצ'יק‪..................................................................................................‬סו‬

‫הרב הראשי של המדינה השבתאית וצבאה‪-‬שלמה גורן‪................................................................‬סז‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה"‪ -‬יחסו האמיתי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ומי מנע ממנו לצאת בגלוי ובפרסום נגד דעותיו הכפרניות בקבלה וביסודי האמונה‪.........................‬סט‬

‫גדולי תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫הרב יעקב משה חרל"פ‪ -‬באיזה שלב של חייו הוא התפכח מהזיותיו של רבו‪.................................‬ע‬

‫הגאון רבי יצחק הוטנר ‪ -‬באיזה שלב של חייו הוא הכיר את מהותו האמיתית של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬ומתי הוא ניתק כל קשר איתו‪...........................................................................................‬עב‬

‫הגאון רבי יצחק אריאלי‪.........................................................................................................‬עב‬

‫סיכום דעת גדולי הדורות וגאוני הזמן על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתביו ‪...............................‬עג‬

‫שנאת החינם האדירה אשר יצר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בין כל הציבורים האפשריים‬
‫בארבעת מימדיה‪ ,‬תוך כדי שימוש מעוות במותג הפרסומי שלו‪"-‬אהבת ישראל"‪.......‬עד‬

‫שנאת חינם ופילוג היהדות החרדית‪..........................................................................................‬עד‬

‫קיבוע השסע העדתי‪...............................................................................................................‬עד‬
‫קיבוע השסע ושנאת החינם בין המתבוללים ושומרי המצוות ‪......................................................‬עה‬
‫יצירת שנאת חינם בלתי הפיכה בין הערבים ליהודים‪ ,‬אשר יצרה את הטרגדיה בצל האיום‬
‫הקיומי כאן בארץ‪ ,‬אשר תבע עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים ‪.........................................‬עח‬

‫התפקיד שיועד לר' א‪.‬י‪ .‬קוק על ידי ההסתדרות הציונית במסגרת ריסוק העם היהודי‬
‫ובניית עם יהודו‪-‬פרוטסטנטי חדש באמצעות "קרן היסוד" וה"קק"ל"‬
‫כספי "קרן היסוד" נועדו להכשיר את העליה של יהודו‪-‬נוצרים הכופרים בתורה הן על ידי בנית תשתיות‪,‬רכישת‬
‫קרקעות ומבני ציבור כבתי ספר‪ ,‬מגרשי ספורט‪,‬מבני ההסתדרות וכו' וכן בתים ובהמשך לקניית והכשרת אוניות‬
‫מעפילים‪.‬מי שנתן בעיקר את הכסף היו החרדים ‪ /‬קרנות אלו נועדו למרוד בשתי השבועות שלא להתגרות‬
‫באומות ושלא לעלות בחומה‪.........................................................................................................‬עט‬
 ‫ו‬

‫תמיכתו הנלהבת של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בקרן היסוד בלא הזכרה מפורשת של שם הקרן‬
‫הכרוזים והמכתבים של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק גרמו לחרדים לתת כסף‪ ,‬כי הם שוכנעו על ידו‪ ,‬שמדובר על כסף לרכישת‬
‫אדמות והכשרת העליה עבור החרדים‪.............................................................................................‬פב‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מכונן את דפוס ההתנהגות של יחסי הציוניזם הדתי עם הציוניזם הכללי‬
‫הקרנות הציוניות הפיצו באמצעות הכספים שהם קיבלו מהחרדים חוברות וספרים מלאי כפירה‪ ,‬אפיקורסות‬
‫וזימה ובנו בתים עבור מחריבי הישוב כאן‪ ,‬כשהם מחללים את השבת‪ ,‬מתנהגים בהפקרות ומפיצים כפירה‬
‫ושנאה לחרדים ולכל הקדוש והיקר ליהדות‪.‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מתרה בהם שיפסיקו להחריב את הישוב אך ממשיך ביתר שאת להיות התועמלן הראשי שלהם‪ ,‬על‬
‫אף שהם מתעלמים מאיומיו והפצרותיו‪............................................................................................‬פג‬
‫כיצד הציוניזם ור' א‪.‬י‪ .‬קוק גרמו להבאת ה"שואה" על העם היהודי‬
‫באמצעות אותם כספים שר' א‪.‬י‪ .‬קוק דאג לגייס כדי לעבור על ג' השבועות‪ ,‬התוצאות של ההבטחה האלוקית‬
‫("הריני מתיר את בשרכם‪ )"...‬על מרידה בג' השבועות לא אחרו לבוא‪ /‬תיאור דוקומנטרי של כל שלב במרידה‬
‫של הציוניזם והציוניזם הדתי בג' השבועות וכיצד בכל שלב של מרידה מגיעה מיד מכה אנושה לעם היהודי‪...‬פד‬

‫"הבריגדה היהודית" – מרידת הציוניזם בשבועה השניה שהשביע הקב"ה את עם ישראל‬

‫שלא להתגרות באומות‪..........................................................................................‬פה‬

‫בדיקת תקפותם של כללי ההתנהגות וההגות של תת‪-‬התרבות השבתאית‪-‬‬

‫המודרנית בעם היהודי לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫א‪ .‬שינויי שמות פרטיים ומשפחתיים על פי תכתיביה של תרבות האם‬
‫השלטת‪...........................................................................................................‬פז‬

‫ב‪ .‬שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים חיצוניים ואף‬
‫בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‪......................................................................‬פז‬

‫ג‪ .‬השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‪...............................‬פח‬
‫ד‪ .‬עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬הנצרות הפרוטסטנטית ‪.......................................‬פח‬

‫ה‪ .‬כתביו‪ ,‬מכתביו‪ ,‬אמירותיו‪ ,‬פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫‪.‬‬ ‫לאנשים ואישים מתרבות האם המקורית‬
‫הכפירה באלוקים‪................................................................................................................‬צט‬
‫ב‪ .‬המומרים והכופרים‪............................................................................................‬צט‬
‫ג‪ .‬הטפה לקריאה ולימוד שיטות הכפירה וההשפעה הקרדינלית של שיטות אלו על‬
‫כתביו וחשיבתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.........................................................................‬קא‬
‫ד‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאישיות תת תרבותית מאמץ את האידיאולוגיה הקומוניסטית‪/‬‬
‫תלמידיו ב"פועל המזרחי" ובקיבוץ הדתי שלחו בשנות ה‪ 03 -‬שליחים‪ ,‬לקומונות‬
‫הנוצריות בגרמניה‪ ,‬כדי שילמדום כיצד לשלב בין ה"דת" והקומוניזם‪......................‬קד‬

‫פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫א‪ .‬הפכפכנותו ביחס לתעודות סמיכה שנתן‪...............................................................‬קו‬
‫ב‪ .‬הספדו את הרצל בשנת תרס"ד‪............................................................................‬קו‬
‫ג‪ .‬הפכפכנותו בדרך למינויו כ"רב ראשי מטעם"‪......................................................‬קז‬
‫ד‪ .‬הפכפכנותו בקשר ל"פסקיו" לגבי הצבעת נשים בבחירות‪......................................‬קז‬
‫ה‪ .‬המקורות ההגותיים של כתביו וההפכפכנות והסתירות אשר נצפות בכתביו‪..................‬קח‬

‫ו‪ .‬לרדוף וללגלג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור‪ ,‬ומאידך להחניף‬
‫ולסנגר על תרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אשר הוא שייך אליה‪,‬‬
 ‫ז‬

‫בשיטת "המטרה מקדשת את האמצעים"‪...........................................................‬קט‬

‫‪ .1‬כתביו‪.....................................................................................................‬קיא‬
‫‪ .2‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מיישם את העקרון המושחת של "המטרה מקדשת את‬
‫האמצעים" ביחס להלכות ה"שולחן ערוך"‪...............................................‬קיא‬
‫א‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כזייפן מקצועי של צוואת חמיו –האדר"ת‪...............................‬קיא‬
‫ב‪ .‬התנהלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים זרות ‪......................................‬קיג‬
‫ג‪ .‬העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוך כדי התמנותו ל"רב מטעם"‪................................‬קיד‬
‫ד‪ .‬העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בסרבו להגיע לדין תורה והנדוי אשר הטיל עליו בית‬
‫הדין הגבוה בירושלים‪........................................................................................‬קיד‬
‫ה‪ .‬רצונו המגלומני ליצור בית דין גבוה כמו הסנהדרין ולעמוד בראשו ‪.........................‬קטו‬

‫סיכום אישיותו‪ ,‬דעותיו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק–מגדולי הוגי‬

‫הדעות השבתאים‪-‬המודרניים‪ ,‬על פי קביעתם של כל גדולי‬
‫הדורות במאה הקודמת או כפי שמשתמע מהם‬
‫סיכום כללי‪..........................................................................................................................‬קיח‬

‫צבי יהודה קוק‪.............................................................................................................‬קכה‬

‫עיצוב חינוכו כשבתאי מודרני על ידי אביו‪.................................................................................‬קכה‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא סמך על בנו בהבנת כתביו ועריכתם‪......................................................................‬קכז‬
‫עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪..............................................................................‬קל‬
‫דביקותו הדתית‪-‬שבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בארגונים האתאיסטיים ביותר‪................................‬קלא‬
‫השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪...............................‬קלו‬
‫השתתפות בכל מוסדות החינוך של תרבות האם השלטת‪...............................................................‬קלז‬
‫שפה ולבוש ע"פ תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממניה החיצוניים אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪...............................‬קלח‬
‫האם צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה זייפן מקצועי או זייפן חובב‪............................................................................‬קמ‬
‫היחסים והמגעים הפיסיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים‪ ,‬נערות וגברים ‪...................................................‬קמא‬
‫רדיפה ולגלוג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור‪ ,‬ומאידך חנופה וסינגור על‬
‫תרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אליה היה משוייך צ‪ .‬י‪ .‬קוק ‪......................................................‬קמד‬
‫התייחסותו של צ‪.‬י‪ .‬קוק לשלושת השבועות ע"פ תפיסתו הנוצרית‪-‬מילנארית‪...................................‬קמה‬

‫הצמחוני דוד הכהן ("הנזיר")‪ -‬התבטאויותיהם של גדולי ישראל עליו‪/‬קורות חייו מאז‬
‫התקופה‪ ,‬אשר בה לא הצליח להיקלט בשום ישיבה‪/‬דבקותו בשבתאות ושיטות הכפירה האופנתיות‪/‬‬
‫הזיותיו בקשר לכושרו הנבואי‪......................................................................................................‬קן‬
‫דוד הכהן ("הנזיר") משתעבד לפולחן האלילי העתיק ביותר בעולם‪-‬הצמחונות ‪...............................‬קנג‬

‫ישיבת "מרכז הרב" והתמורות שחלו בה תוך כדי הפיכתה למכון‬

‫אידיאולוגי של השבתאות המודרנית‪ -‬תולדות המוסד‪/‬ההבדל בין שאיפתו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק לבנות את "מרכז" כמכון פילוסופי וסניף של האוניברסיטה וכ"ישיבה" לבין המציאות‪/‬‬
‫המוסד מהווה אבן שואבת להפיכתו לישיבה על ידי יבוא של בחורי ישיבה מחו"ל באמצעות חלוקת‬
‫סרטיפיקטים מועדפת‪/‬כאשר פג הצורך בסרטיפיקטים‪ ,‬הישיבה כמעט נסגרה‪/‬השתלטותו של צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק על המוסד‪ ,‬תוך דחיקה גסה וברוטאלית של ראשיו הטבעיים‪.........................................................‬קסב‬
‫בילבולו וניתוקו של צ‪.‬י‪ .‬קוק מהמציאות מזינים את "פסקיו" המבולבלים‬
‫תחושות של צנטרלומאניות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידיו לגבי "מרכז"‪/‬תחושות מגלומניות מבשרות‬
‫לצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא "נביא"‪/‬כל כולו שקוע בפנטזיית הגאולה שיצר‪/‬אישיותו החד מימדית מודדת אחרים‬
‫רק לפי קילומטראז'‪.....................................................................................................................‬קס‬
‫השינויים המבניים והאיכותיים אשר הודגשו במורשת "מרכז הרב" מאז מותו‬
‫של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד תקופת ההתנתקות‪....................................................................................‬קסב‬
‫א‪ .‬התרסקות מנהיגותית‪...............................................................................................................‬קסב‬
‫ב‪ .‬ירידה ברמת הדרישות אשר נתבעות מה"נביא" הקוקיסטי‪...........................................................‬קסג‬
‫שפה ולבוש של תת‪-‬התרבות הקוקיסטית והציוניזם הדתי‪ ,‬לפי לבוש המינות של‬
‫תרבות‪-‬האם הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית‪ .‬השלטת וסיגול סממנים חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‪..‬קסד‬
 ‫ח‬

‫הרב הראשי הראשון של השבתאות המודרנית – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫כדי להבין כיצד לכד הרצל את ריינס באמצעות השלמונים ששילם לו בסתר כדי שיקים את ההסתדרות‬
‫הציונית – "המזרחי" ("מקבילים נפגשים"‪ ,‬עמ' ‪ ,403‬אהוד לוז‪" .‬הארץ"‪ ,‬י"ג כסלו תשט"ז)‪ ,‬יש להבין ולתאר לפני כן‬
‫את מהותו של האיש שריינס וחבריו הכריזו עליו כאוטוריטה שעליו הם מסתמכים‪ ,‬כאשר הם ייסדו בפקודתו‬
‫של הרצל את "הסתדרות המזרח"י"‪ .‬איש זה היה הרב הראשי הראשון מטעם השלטון המנדטורי‪ ,‬איש‬
‫שמעשיו והגיגיו התאימו לדרכיהם‪ ,‬בגיבוש האידיאולוגיה הנוצרית‪-‬אוונגליסטית החדשה שלהם‪ ,‬תוך שדרוג‬
‫התורה שבכתב ובע"פ‪ ,‬באמצעות בדותות‪ ,‬סילופים ובורות מכוונת‪.‬‬
‫(כמה מציוני‪-‬המקור דלהלן‪ ,‬מוצגים ומפורטים בפרק קודם הממוקד בציונות הדתית)‬

‫מעולם לא היה אדם‪ ,‬שתלמידיו ריכזו מאמצים כה אדירים כדי להוכיח את חפותו ואת השבחים שענדו לראשו גדולים או‬
‫קטנים ממנו‪ ,‬כמו הרב הראשי הראשון ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬לא היה אדם כמוהו בעם היהודי שתומכיו ראו צורך לכתוב ספרר‪ .‬גדול‬
‫של מכתבים ש נשלחו אליו או אל קרוביו או אל מקורביו‪ ,‬הכוללים שבחים בקשר אליו ואף להוציא ספר נוסף במהדורה‬
‫נרחבת וסדרת כתבות‪ ,‬לגבי אישים ותלמידים שהעריכו אותו‪ ,‬כפי שנעשה בעיתונם "בשבע"‪ .‬ספרים וכתבות אלו נותנים\ות‬
‫לכל בר דעת כלים מוחלטים לבחון ולהסיק הבנות‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬לגבי אישיותו של אותו האיש ושל תומכיו‪.‬‬
‫בספר הנ"ל מושמטות איגרות מסוימות שנשלחו אליו‪ ,‬אשר אמורות לסתור את כוונת מוציא הספר לאור‪.‬‬
‫המסקנות המיידיות המתבקשות מפרסומים אלו הן‪ :‬כל מי שמתייחס בכתיבה או בדרך אחרת לאיש זה‪ ,‬בלתי אפשרי יהיה‬
‫לטעון כלפיו שהתייחסותו שגויה‪ ,‬מכיוון שחסר לו מידע שעדיין לא הודפס או פורסם על ידי מקור אמין‪.‬‬
‫יהיה זה מעשה לא חכם מצד תומכיו‪ ,‬להמשיך ולהפיץ לשון הרע בצורה הגסה ביותר על גדולי ישראל שכביכול שיבחוהו‪,‬‬
‫וזאת על פי תארים כוזבים שנאלצו (כ"הכרח לא יגונה") להכתיר בהם את מכתבי בקשותיהם אליו‪ ,‬במיוחד בנושאים של פיקוח‬
‫נפש‪ .‬זה גם הימור מסוכן מבחינתם‪ ,‬כיוון שאם יתברר מאידך‪ ,‬שכל אותם נותני תארים מופלגים לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬במכתביהם‬
‫או באמירות לאחרים‪ ,‬מגנים אותו בצורה חריפה ביותר‪ ,‬הרי שהפועל היוצא הוא‪ ,‬שכל התארים הללו ניתנו רק משום שפחדו‬
‫ממנו‪ ,‬או שהם היו צריכים לו‪ .‬אם כן‪ ,‬על פי תארים אלו שניתנו לו בו‪-‬בזמן שנותני התארים חשבו את ההפך הגמור‪ ,‬פירושו‬
‫של דבר היה‪ ,‬שנותני תארים אלו חשבוהו לא רק לבעל גאווה ורודף כבוד‪ ,‬אלא גם למגלומן קיצוני‪ ,‬ששימוש בפחות מתארים‬
‫אלה לא יספקוהו לשם מימוש בקשותיהם אליו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כל מי שיש בו מעט יראת שמים וענוה‪ ,‬סולד מכך שכותבים עליו תארי כבוד ואף אינו יכול להביט על תארים אלו‪ ,‬בעוד‬
‫שאצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו מוצאים בדיוק להיפך‪ ,‬כפי שמספר אודותיו שמחה רזרכח‪( .‬עמ' ‪„ – )292‬נוהג היה הרב לעבור ולקרוא‬
‫בעיון כמה וכמה פעמים את התארים שכתבו בראש המכתבים ששיגרו אליו“‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬נראה את האימרות והמכתבים בהם גינוהו בכל לשון‪ ,‬ולכן המאמץ האדיר של המרכזים והמפיצים של התארים‬
‫שהוענקו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פועל רק כבומרנג נגדם‪.‬‬
‫נבהיר ונדגיש שוב‪ ,‬כי קיים הבדל אקוטי (= חד וחריף) בין מי שהיה שבתאיי‪ ,‬לבין מי שהיה שבתאיי מודרני‪.‬‬
‫השבתאיי המקורי השתייך או משתייך עדיין לכת סגורה וסודית עד ימינו בטורקיה ובמקומות שונים באירופה המרכזית‬
‫והמערבית בעיקר‪ ,‬לפחות עד תחילת המאה הקודמת‪ .‬בכת זו קיימים טקסים משונים‪ ,‬אשר בחלקם כרוכים בפעולות המכוונות‬
‫לנתץ את מצוות התורה ומופעלים סוכנים בכל העולם מתוך מטרה לרסק את כל הדתות‪ ,‬הפילוסופיות והאידיאולוגיות ולהביאן‬
‫לאידיאולוגיה אתאיסטית ואז לפי אמונתם ירד שבתאי צבי מהשמים‪ ,‬עם תורה חדשה‪ .‬לעומתו‪ ,‬השבתאיי המודרני‪ ,‬מסוג‬
‫נשוא חיבורנו‪ ,‬הוא אדם הפועל בתקופת ההשכלה (בהנחייתו של משה מנדלסון) כדי להתמזג עם הדתות וכן האידיאולוגיות‬
‫האופנתיות‪ ,‬ואם אפשרי הדבר‪ ,‬הוא ינסה להפוך לגורם מכריע על ידי הטפה לכיוון האתאיזם‪ .‬לכן‪ ,‬בסוף המאה ה‪,11 -‬‬
‫כאשר האידיאולוגיות הנאציונליסטיות והסוציאליסטיות הפכו לאופנתיות‪ ,‬רבים מתוך אותם "משכילים" פנו לכיוון‬
‫האופנתי החדש וראו בכך אפשרות אידיאלית לבולל את אותם יהודים‪ ,‬אשר עד אז עדיין לא התבוללו‪.‬‬
‫כוונתנו‪ ,‬לאנשי הציוניזם והציוניזם הדתי‪ ,‬אשר גילו אהדה מפורשת ולעיתים סמויה לדרכה הכללית של התנועה השבתאית‬
‫המודרנית ומגמותיה הכלליות ברמה הטקטית וברמה האידאית‪ ,‬לגבי השיטות של הבאת היהודים לארץ ישראל‪ ,‬אשר היוותה‬
‫את משאת כיסופיהם‪ .‬אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו מבחינים בכל אותם סממנים‪ ,‬הן ברמת הטקטיקה השבתאית והן במגמה האידאית‬
‫ברמתה הכללית ביותר‪ ,‬כפי שראינו ונראה להלן‪ ,‬למשל לגבי ההטפה בסגנונו של "אחד העם" [הגה"ק רבי אלחנן וסרמן ומרן‬
‫הגר"ח מבריסקקנא‪( .‬שם א'עו) ]‪ ,‬כיצד להבין את משמעות התורה וקיום מצוותיה ברמה כללית‪ .‬אין צורך באבחנה של גדולי ישראל‬
‫הנ"ל כדי לקבוע‪ ,‬כי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק האידאה הכפרנית – "המרכז הרוחני" של "אחד העם" נתפסת אצלו כמאחדת בקרבה את כל‬
‫אידאות היהדות על כל מכמניה ועל כל המשתמע מכך‪ ,‬שכן כבר השתבח בכך אחד מגדולי מנהיגיו של הציוניזם הדתי – י‪ .‬ל‪.‬‬
‫פישמן‪-‬מימון ש"הסופרים העבריים" משבחים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ"אחד העם הדתי"תקיז‪ ,.‬שהכריז על עצמו כשבתאיקכד‪..‬‬
‫ד"ר יצחק ברויאר תיאר בהספדו את אישיותו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק – „בהיותו אימפולסיבי ביותר‪ ...‬נדמה כי הדמיון היה מתכונותיו‬
‫מלידה וכוח חשיבתו חזק יותר בסינטזה (= הכללה‪ ,‬איחוד) מבאנליזה (= כושר ניתוח הגיוני)‪...‬בזהרם המסנוור נראו לו הגבולות‬
 ‫ט‬

‫בין הנאמנות לתורה ובין הכפירה בה כמטושטשים‪...‬בסוף ימיו (= בשנתו האחרונה) כבר כירסם בו הספק‪ ,‬כן היה נראה לי‪ ,‬אם‬
‫באמת היה קרוא לעשייה כזאת‪ ,‬עשייה מעין אלוקית“קעט‪..‬‬
‫עם הפרעה נפשית זו של אימפולסיביות ובפרט עם בעיית ה"מאניה‪-‬דיפרסיה"‪ ,‬ניסה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫להתמודד בנוסעו לברלין לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬להרפא ממחלה זו אצל גדולי הפסיכיאטריים‬
‫שם‪ ,‬כפי שהעיד מרן הגראי"ל שטיינמן‪ ,‬כפי שסיפר לו על כך רבי יחיאל ויינברג‪ ,‬בעל ה"שרידי‬
‫אש"‪ ,‬כשהיה אז ראש‪-‬ישיבה בברלין‪ .‬המגלומניות (= שגעון הגדלות) באישיותו שהתבטאה בכתביו‪,‬‬
‫אמירותיו ומעשיו‪ ,‬כפי שהתבטאו עליו גדולי ישראל‪ ,‬התפרצה בהיותו במצב של "מאניה"‪.‬‬
‫בנו של הנצי"ב מוולוז'ין‪ ,‬מאיר בר אילן‪ ,‬כותבתקיז‪( .‬עמ' קצח‪-‬ט) על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכבר בתור ילד‬
‫מגיל ‪ 00‬הוא לא שיחק אלא היה שקוע בלימוד ושמע שיעורים בשני התלמודים‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא מספר גם‬
‫מי היו כבר אז בילדותו המשפיעים הרוחניים שלו ומעצבי אישיותו – ספרות "ההשכלה"‬
‫ו"הספרות העברית החדשה" – „שקד גם על כתבי הקודש‪...‬גם על ספרים אחרים וספרי דברי הימים ואפילו ספרי השכלה‬
‫של התקופה ההיא והתקופה הקודמת‪ .‬על כולם שקד הילד הנפלא‪...‬ילד בגילו בן ‪ 00‬או בן ‪ .“...02‬גאולה בת יהודה‪ ,‬בתו‬
‫של י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬כותבת על אביה ("ארשת" – ספר שנה לחקר הספר העברי‪ ,‬חלק ד' עמ' ‪ ,00‬תשכ"ו‪ ,‬הוצ' מוסד הר"ק‪ ,‬ירושלים) – „הירבה‬
‫בקריאת ספרים בעידודו של אביו‪ ,‬שלא הגביל את סוג הספרים הראוי לקריאה‪...‬גם ספרי מחקר וחכמת ישראל ואפילו ספרות‬
‫יפה היה מצוי‪ ,‬גם אצל העתונות העברית של אותם הימים ("המליץ"‪" ,‬הצפירה"‪ ,‬ועוד)“‪ .‬אם כן‪ ,‬אצלו בבית הוא דוקא כן יכל‬
‫ל נהוג בצורה חופשית ולקרוא בספרות "ההשכלה" וה"ספרות העברית"‪ ,‬שכן הוריו עודדוהו לכך‪ .‬לכן יכל פישמן לעצב מגיל‬
‫צעיר את חשיבתו ואת אישיותו כ"משכיל" פרוטסטנטי וכשבתאי מודרני‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה צריך לעשות זאת בהסתר וכבר‬
‫מגיל צעיר כזה כבר עסק ב"גניבת דעת" של הוריו‪ .‬לכן‪ ,‬כבר בגיל רך ספג לקרבו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את שלושת היסודות של‬
‫"ההשכלה" ו"הספרות העברית"‪ ,‬אשר מאוחר יותר התבטאו בכתביו‪ ,‬אמירותיו ומעשיו‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ :‬א‪ .‬בוז נוטף‬
‫ארס לגדולי ישראל‪ ,‬לצדיקים ולחרדים בכלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬היחס למצוות‪ ,‬המוסר ומחשבת היהדות המסורה מדור דור – יש לאמצה רק כהמלצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬העמדת בסיס התורה והמצוות על התובנות והיסודות של הנצרות הפרוטסטנטית (רפורמה‪" ,‬נאורות"‪ ,‬הומאניות‪" ,‬השכלה")‬
‫והשבתאות המודרנית‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬נפשו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינה שבעה מרוב קריאה והערצה לספרות קלוקלת‬
‫ופרימיטיבית זו‪ .‬כאמור‪ ,‬החל מגיל ‪ 00‬הוא כבר הכניס לקרבו את יסודות הכפירה‪ ,‬אשר מאז הוא מצליח לקלוט את השפה‬
‫העברית ה"משכילית" והוא היחיד המעיז לדבר בה בגלוי‪ ,‬בהיותו בישיבת וולוז'ין‪.‬‬
‫בהגיעו לישיבה זו‪ ,‬הוא מוצא חברים לדעה באגודות הסתר שהיו בה – "נס ציונה" ו"נצח ישראל"‪ ,‬אשר חבריהן היו מחוייבים‬
‫זה לזה בשבועה ובשפת סתרים‪ ,‬לבנין ארץ ישראל שלא על טהרת הקודשקיד‪( .‬עמ' ‪ ,34‬מהדורה ב'‪ ,‬תשכ"ט‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪,‬‬
‫תשכ"ט‪ . ).‬הוא מוצא ביניהם גם את ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר מאז נקשרו ביניהם יחסי הערצה הדדייםרכח‪ ..‬כיוון שהוא העיז לדבר‬
‫בישיבה בעברית ה"משכילית"‪ ,‬הוא מעיד על עצמו כי בחורי ישיבת וולוז'ין כבר אז אמרו עליו שהוא אפיקורוסשיד‪( .‬עמ' ‪.)273‬‬
‫האם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יכול היה לכבוש את תאוותו ושיעבודו לספרות ה"השכלה" בהגיעו לוולוז'ין ? את דעת הוריו ראינו‬
‫שהוא גנב‪ ,‬על ידי הסתרת קריאתו בספרות צהובה זו‪ .‬האם הוא גנב גם את דעת רבו – הנצי"ב‪ ,‬כאשר הוא למד בתקופה‬
‫הקצרה בישיבת וולוז'ין ? האם גם שם הוא עסק בסתר בקריאת ספרות קלוקלת זו ? מרן הרב מבריסק אכן מעיד‪ ,‬שהוא לא‬
‫התאפק וגם שם היה עסוק בין היתר גם בספרות זו‪ ,‬על אף החיפושים שנערכו בחדרים על ידי המשגיח למציאת ספרים אלו‬
‫אצל התלמידים‪ ,‬כפי שנראה להלן – „ הגר"ח מבריסק זצ"ל‪ ,‬שהכירו מימות נעוריו‪ ,‬בלמדו בישיבת וולאז'ין אמר עליו שהוא‬
‫קמז‪.‬‬
‫(ח"ה פרק נא עמ' רעב‪,‬‬ ‫היה אפיקורס מרחם אמו ושתמיד היו ספרי מינות נושרין מחיקו – מעדות בנו‪ ,‬הגרי"ז מבריסק זצ"ל“‬
‫הערה ח')‪ .‬גם כאשר פוגש אותו יצחק ניסנבוים (מנהיג ה"מזרחי" בפולין) בתור רב בבויסק‪ ,‬הוא רואהו שקוע בספרות קלוקלת‬
‫זוקיד‪( .‬עמ' ‪ . )089‬גם אחרי התמנותו לרב ביפו‪ ,‬מספק לו הספרן של הספריה ביפו הרבה מאד ספרים של הכפירה ה"משכילית"‬
‫וה"עברית" (כפי שנראה בהמשך‪ ,‬על פי עדותו של הגאון רבי יואל קלופט‪ ,‬אב"ד חיפה) ובמלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כאשר הוא הגיע מיפו‬
‫לשוויץ‪ ,‬נחשפים מארחיו המכובדים – משפחת שטרנבוך‪ ,‬לתופעה מזוויעה‪ .‬הם רואים‪ ,‬כיצד הוא נרדם (= במקום עם "קריאת‬
‫שמע על המטה" בשעה שנשמתו עולה למרום) עם הספר הטמא – "הברית החדשה" של הנצרות‪.‬‬
‫נראה בהמשך‪ ,‬כיצד במספר מקומות בכתביו הוא מעריץ את יש"ו ימ"ש ואת הנצרות בכלל‪.‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬ראה מהרי"י דיסקין מגדולי ישראל (שהיה בנו של המהרי''ל דיסקין‪ ,‬ראש רבני ארץ ישראל‪ ,‬גאב''ד ירושלים עד שנת תרנ''ח‪,‬‬
‫‪ 0898‬למניינם) את שורש נשמתו כנעוצה בנשמת יש"ו והוא אף ראה קשר של גימטריא קטנה ביניהם (א‪ .‬י‪ .‬קוק בגימטריא‬
‫קטנה הוא ‪ 00‬וכך גם הגימטריא הקטנה של יש"ו היא ‪.)00‬‬
‫נראה גם להלן ‪ ,‬כיצד בהיותו רב ראשי בירושלים הוא ייחד לעצמו שעה ביום‪ ,‬כדי לקרוא עיתונים וספרי "השכלה"‪ .‬הוא‬
‫ביקש לא להיכנס אליו באותה שעה‪ ,‬כי לטענתו הוא לומד אז קבלה‪ ,‬אך נתפס בקלקלתו על ידי אחד מתלמידיו‪.‬‬
‫לפי כל הנ"ל‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה שקוע כל חייו מצד אחד במקורות ישראל ומאידך הוא היה ספוג בספרות הכפירה‪ ,‬מינות‬
‫וה"ברית החדשה" כפי שנראה להלן‪ .‬מ‪.‬צ‪ .‬נריה שיקר רבות בקשר לר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כן הדבר בקשר לאישיותו המשכילית‪ .‬הוא‬
‫כתב – „‪...‬ושוב נודע‪ :‬הוא קרוב לציונים והדמיון תאר כבר דמות של רב‪"-‬משכיל"‪ ...‬ברם כל התאורים והדמיונות נמוגו‬
 ‫י‬

‫לגמרי עם הראיה הראשונה“ ("ליקוטי הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬כפר‪ -‬הרא"ה‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.)04-03‬‬
‫אמנם‪ ,‬הוכחנו שהיותו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק "משכיל" השקוע בספרות זו ושספריו ספוגים ברעיונות של כופרים ידועים‪ ,‬היא עובדה‬
‫קיימת‪ .‬הדמיונות שבהם מנסה נריה לשכנע‪ ,‬הינם שקר וכזב‪.‬‬
‫תקיב‪.‬‬
‫מאגודת סתר‬ ‫למעשה‪ ,‬גיבושו הראשוני של אותו גרעין ציוני דתי‪ ,‬אשר אחרי הקונגרס הציוני הראשון יהפכו הרצל‬
‫להסתדרות גלויה – הסתדרות ה"מזרחי"‪ ,‬החל במקום הכי פחות צפוי – בתוך ישיבת וולוז'ין‪ .‬עשרות בחורים בישיבה‪ ,‬מתוך‬
‫כשלוש מאות בחורים‪ ,‬התדרדרו בה לשאול תחתית הכפירה‪ ,‬מחוץ להוויה השורשית של העם היהודי‪ .‬הם הקימו בה אגודות‬
‫סתר‪ ,‬כפי שמתארים אותן בפרוטרוט פרופ' ישראל קלויזנר‪ ,‬בעיקר מתוך עיתוני האגודות והתקנון שלהןתקס‪ ,‬וכן יצחק‬
‫ניסנבוים‪ ,‬נשיא ה"מזרחי" של פולין בספרו "עלי חלדי"‪ ,‬אשר היה אחד מחבריה‪ .‬יצחק ריינס‪ ,‬אשר כסוכנו של הרצל הקים את‬
‫תנועת "המזרח"י"‪ ,‬חיבר מאמר מיוחד על שם תא מחתרתי זה‪ ,‬אשר כותרתו היתה "נס ציונה"תקיא‪..‬‬
‫בתחילה הם הצליחו להסתיר את קיומן של האגודות מראשי הישיבה והמשגיח‪ .‬ראשי הישיבה רק ידעו‪ ,‬שקיימים בישיבה‬
‫בחורים מושחתים‪ ,‬אשר מלבד התמדתם בלימוד‪ ,‬שקועים בד בבד בספרי כפירה משני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬ספרי "ההשכלה" השבתאיים‪ ,‬אשר הטיפו לאימוץ היסודות והתובנות של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬כאשר המניע לכך היה‬
‫הטקטיקה השבתאית‪-‬פרנקיסטית‪ ,‬אשר גרסה‪ ,‬כי י ש להתמזג כגייס חמישי עם הסביבה הנכרית כדי לרסק נצרות זו מבפנים‬
‫וכן במטרה לבולל את העם היהודי‪ .‬הם חשבו‪ ,‬שאז הגויים יהיו יותר פתוחים לקבל על עצמם את יסודות השבתאות המקורית‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬היה חלק לא מבוטל של סופרי ה"השכלה"‪ ,‬אשר המניע שלהם בספריהם היה – מתוך מחשבה מטופשת – כי אם‬
‫יתבוללו בסביבה הנוצרית‪ ,‬יקבלו הנוצרים את העם היהודי כשווה זכויות ולא תהיה יותר אנטישמיות‪ .‬ה"סופרים" מהסוג הזה‪,‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬שירתו גם את התנועה השבתאית ברמה הטקטית‪ ,‬שהרי השבתאים גרסו‪ ,‬שיש לרסק גם את העם היהודי ותורתו‪,‬‬
‫כדי שיהיו מוכשרים להפוך לשבתאים‪ .‬לכן הם גם הטיפו לשכוח מהחזרה לארץ ישראל‪ ,‬הן בחשיבה והן בסידורי התפילה‬
‫ובכתבי הקודש ולדבר וללמוד רק בגרמנית ולא בלשון הקודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ספרי "ההשכלה" של ה"סופרים" העבריים‪ ,‬המשיכו לאמץ ולהטיף לכל הנ"ל‪ ,‬מלבד שני שינויים‪ .‬הם גרסו‪ ,‬שכדי‬
‫להתבולל בצורה טובה ומסודרת יש להדגיש דוקא את הפן השבתאי‪-‬משיחי של שיבה לארץ ישראל‪ ,‬כפי שדגלו בכך בזמנן‬
‫התנועות הנוצריות המילינאריות‪ .‬וכן המתת לשון הקודש ושימוש בשפה הדומה ללשון הקודש‪ ,‬אך על פי כללי הלשון ששינה‬
‫בזמנו וקבע לעצמו שפינוזה תוך ניתוק מוחלט של השפה מכל סממן של קדושה והדגשת ערכי השבתאות המשיחית בשפה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬כך ניתן יהיה להתבולל במהירות בארץ ישראל‪ .‬יוצא דופן היה "אחד העם" ותלמידיו – ה"סופרים העבריים"‬
‫ובראשם ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר הטיפו לכל הנ"ל‪ ,‬מלבד היסוד של ההתבוללות הרשמית‪" .‬אחד העם" גרס‪ ,‬שגם מבחינה טקטית‬
‫אי אפשר לפתות את העם היהודי שהוא ברובו חרדי‪ ,‬להשתמד ולהתבולל רשמית‪ ,‬אלא שצריך להשאיר את הסמלים היהודיים‬
‫ולמלא אותם בתוכן נוצרי פרוטסטנטי על פי התפתחותה בתרבות המערב (ראה על כך בהמשך‪ ,‬כיצד מסביר זאת בצורה מפורטת‬
‫נשיא ה"מזרחי"תקטז‪ .)..‬לדעתו‪ ,‬הסמלים היהודיים אמורים להיות נזילים‪ ,‬בהתאם לדרישות האולטימטיביות של נצרות זו‬
‫וגרורותיה בתרבות המערב ובהתאם לכך גם תכניהם של סמלים אלו‪.‬‬
‫הדברים היחידים אשר אמורים להישאר יציבים הינם סמל המולדת של ארץ ישראל ושפת דֶ מֶה‪ ,‬שיש לה זיקה כלשהי אל לשון‬
‫הקודש‪ .‬כמובן‪ ,‬גם שפה זו תשתנה לפי דרישותיה של תרבות‪-‬האם הנוצרית שהתפתחה בהמשך לתרבות‪-‬המערב‪ .‬לשיטה‬
‫כפרנית זו קרא אשר גינצבורג ("אחד העם") "המרכז הרוחני"‪ .‬הוא גם יצר את המושג "דתי בלב"‪ .‬שני מושגים אלו תאמו את‬
‫יסודות הנצרות הפרוטסטנטית אשר גרסה‪ ,‬כי פירוש סמלי הדת נתון לכל אחד לפי נטיית ליבו ולכל אחד יש את "זכות הדעה‬
‫האחרת" כיצד "להתחבר" לאל‪.‬‬
‫"אחד העם" מבסס את יסוד משנתו על יסוד היסודות של הנצרות הפרוטסטנטית – "הדת והחיים" (או כפי ששדרגו יסוד זה‬
‫הציוניזם והציוניזם הדתי למושג "התורה והחיים")‪ ,‬היינו‪( ,‬שלדידה של נצרות טמאה זו) התורה אינה החיים‪ ,‬כפי שהיא באמת‪ ,‬אלא‬
‫שיש לחקות את התפיסה הנוצרית ולומר שהתורה היא רק "דת"‪ ,‬במובן של תחום חשיבה צר‪ ,‬ועשייה של מספר חוקים‬
‫וטקסים בעיקר בנושאים שבין האדם לאל וגם מעט במצוות שבין אדם לחברו‪ .‬ולכן‪ ,‬לדת אסור לעשות "צרות" לאורח חייו‬
‫של הפרט ולחברה וכאשר ישנה התנגשות בין הדברים‪ ,‬יש לשנות לדעתם את חוקי היסוד ה"דתיים" וכל שכן את פרטי‬
‫החוקים כדי להתאימם ל"חיים" – יצריהם ותאוותיהם האופנתיים של הפרט והחברה‪ .‬מי שהיטיב להגדיר "דת" זו היה‬
‫"חזו"א" ["קובץ אגרות" (א‪ ,‬צח)] „‪...‬פוגשים בפירודים כגון לדעת "הדת והחיים"‪ ,‬צריך להעלים עין מחליבה בשבת שאין‬
‫הציבור יכול לעמוד‪...‬בכלל‪ ,‬אין להרבות בקטטות בשביל חילול שבת וגדול השלום‪...‬וכן בכשרות אין צריך לדקדק שיהא‬
‫באמת מה שנותן בפיו כשר‪ ,‬רק שיהיה הכשר מרבנים שפרנסתם מהקהילה‪ ,‬ועוד‪ .“...‬לעומת זאת ה"ציונות המדינית"‪ ,‬אותה‬
‫הגדיר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהספידו את הרצל כ"מש יח בן יוסף"‪ ,‬גרסה כי "אין לציונות דבר עם הדת" ועל כך רגז מאד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫אשר טען‪ ,‬כי יש ללכת בדרכו של "אחד העם" בנושא זה ולא בדרך "הציונות המדינית"‪.‬‬
‫מאידך הוא סבר ‪ ,‬שיש לאמץ מהציונות המדינית רק את הצורך בישוב הארץ והקמת המדינה מתוך חשיבה משיחית‪ ,‬אך גם‬
‫צורך זה יש לעטר בסמלים יהודיים‪ ,‬עם תוכן שבתאי ונוצרי פרוטסטנטי ו‪/‬או אתאיסטי לפי דרישותיה האולטימטיביות של‬
‫תרבות האם שלו – הציוניזם‪ .‬לכן‪ ,‬יש לדבוק באתאיזם של הציוניזם המדיני בכל העוצמה כשלב ביניים‪ ,‬עד שיגיע הזמן‬
‫שכולם יתאחדו תחת דגלו של "אחד העם"‪ .‬דבקות זו ל סמלים היהודיים אמורה להתבטא תוך יציקת תוכן לסמלים אלו‪ ,‬אשר‬
 ‫יא‬

‫יותאם בכל פעם מחדש על פי דרישותיהן האולטימטיביות של תרבויות האם‪ ,‬הן של הגויים והן של המתבוללים בצורה‬
‫רשמית‪.‬‬
‫מתוך גישה זו ניתן גם להבין את ההפכפכנות‪ ,‬אשר מודגשת מאד בהתנהלותם של ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬החל ממורה דרכם‪,‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועד ימינו‪ .‬לכן גם היו רבים שהתבלבלו‪ ,‬כי ראו לעתים בכתבים ובאמירות דברים חוצבי להבות בעד ה' ותורתו‪,‬‬
‫אך כל זה היה במצב שעדיין לא היה ברור שתרבויות‪-‬האם מציבות מול דברים אלו גישה אולטימטיבית לשנות מיידית את‬
‫חוקי התורה ופרטיה‪ ,‬אשר עליה מבוססים אמירות וכתבים אלו‪ ,‬אך משעה ש"הוסבר" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולשאר ראשי הציוניזם‬
‫הדתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שיש לומר ולחשוב בדיוק הפוך‪ ,‬הם התבייתו על דרישות אלו‪ .‬לעתים זה גם נעטף‬
‫בנימוקים של חוסר רגשיות וסבל או חוסר יכולת קיום חומרי‪ ,‬כאשר הנימוק המרכזי הוא ש"החיים" חשובים יותר מהתורה‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיד שינו "רבנים" אלו את דעותיהם מן הקצה אל הקצה ולא עוד‪ ,‬אלא עטפו את "תיקוני‬
‫הדת" האלו‪ ,‬אשר מקורם בתפיסה הלותרנית של הנצרות ומחקיהם הרפורמים (ה"מתקנים" והמשכילים ותלמידיהם הציונים)‬
‫בענייני קדושה‪ ,‬בעיקר בעלי אופי קבלי‪ .‬הציוניזם הדתי אימץ מראשיתו כתת‪-‬תרבות את התפיסה הפרוטסטנטית מרבותיהם‬
‫הרפורמים‪ ,‬ה"משכילים" והציוניזם‪ ,‬שהתורה אינה החיים עצמם‪ ,‬אלא שהתורה היא דבר מת כמו הכתבים הקתוליים עפ"ל‬
‫ואילו ה"חיים"‪ ,‬הם היצרים האפלים של אורח חייהם של הכתות שמחוץ ליהדות ולכן צריך להביא את העם היהודי‪ ,‬הדבק‬
‫בתורה‪ ,‬למצב של "תחיה" ושאת התהליך הזה בהמשך יש לעטוף ב"קדושה"‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬כבר מרן החזו"א הגדיר‬
‫תפיסה נוצרית מעוותת זו של הציוניזם הדתי כ"התורה והחיים"‪ .‬מתוך תפיסה זו גם נגזרה ההגדרה של "דתי לאומי" וכן‬
‫"ציוני דתי"‪ .‬מרן ה"קהילות יעקב" זיהה כבר אצל מורה דרכם‪ ,‬ר' א‪ .‬קוק‪ ,‬את היסוד הטקטי השבתאי שלו – ההפכפכנותרו‪..‬‬
‫קלויזנר מצטט (עמ' כ) את תקנון האגודה "נס ציונה" [פורסם לראשונה על ידי חבר האגודה פסח פרידלנד (שמו המחתרתי היה‬
‫"צמח" – שם‪ ,‬עמ' צא) ב"התור"‪ ,‬גליון מז‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרפ"ד] – „לאגודה יתקבל רק בן אדם יודע תורה‪...‬ואיננו שונא השכלה ועל כל‬
‫אלה מצטיין באחת משלוש אלה‪ :‬בתורה או בהשכלה (= כגון ביאליק) או גם ממוצע בתורה והשכלה“‪ .‬מספר חבר האגודה‪,‬‬
‫הבחור יוסף רוטשטיין (עמ' קיז) – „כאחד מבני הישיבה הייתי עוסק ביום בתלמוד ובלילה בספרי השכלה‪...‬רוח המרד‬
‫והליצנות השתרר בישיבה (= בחברה הקלוקלת שלו בתוך הישיבה)“‪ .‬הוא כותב (עמ' כג) – „לחברים היתה סיסמה לפיה הכירו‪ ,‬אם‬
‫האיש שייך לאגודה“‪ .‬הוא כותב שם לעיל – „השבעת החברים שלא יגלו את סוד האגודה ויהיו נאמנים למטרותיה על פי רוח‬
‫הדת והלאום“‪.‬‬
‫אנו למדים מדבריו כי א‪ .‬בחורי‪ -‬ישיבה אלו בישיבת וולוז'ין פיתחו שיטה קונספרטיבית עם רמת מידור מאד גבוהה‪ ,‬לפי‬
‫מיטב הטקטיקה השבתאית‪ .‬מפאת החשאיות לא נערכו אסיפות כלליות‪ ,‬מלבד אסיפה שבועית של הועד המרכזי (עמ' קה) ורובם‬
‫לא זיהו זה את זה כחברים באגודה‪ ,‬לכן הם ה יו חייבים להזדהות עם סיסמה‪ .‬דוגמה לכתב הסתרים אשר היה נהוג ביניהם הוא‬
‫"מ"ה" – הועד המרכזי (עמ' קה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬האגודה דגלה ביסוד הנוצרי‪-‬פרוטסטנטי‪ ,‬שהתורה היא רק "דת" ולכן התורה היא דבר נפרד מהלאום והיא קשורה רק‬
‫לעניינו האישי של הפרט‪ .‬יסוד זה שידרגו כבר הרפורמים ה"משכילים" ויורשיהם הציוניים והכל בהשראה השבתאית אותה‬
‫גיבש משה בנימין מנדלסון‪ ,‬שבא ממשפחה שבתאית‪ ,‬וכך גם חינך את בני ביתו על ידי הפרנקיסט ליאופולד‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אסור לגנות את ספרי הכפירה של ה"משכילים" וממילא ניתן יהיה להשפיע על חברי האגודה שעדיין לא ההינו לעבור את‬
‫מחיצת הטומאה של ספרים אלו‪ ,‬לקוראם ולהפנים חומר זול וכפרני זה‪ .‬הספרים שנקראו בישיבה על ידי אותם אפיקורסים היו‬
‫ספרי "אחד העם" וכן "תחיית עם ישראל בארצו"‪ ,‬אשר נדפס בשנת תר"מ על ידי מל"ל (מ‪ .‬ל‪ .‬לילינבלום)‪ .‬כך קורה‪ ,‬שיצחק‬
‫ניסנבוים‪ ,‬חבר האגודה בתוך הישיבה ונשיא ה"מזרחי" של פולין בהמשך‪ ,‬אינו מרגיש כל עכבות‪ ,‬כאשר מציע לו "משכיל"‬
‫להתחיל לשקוע בספרות זו‪.‬‬
‫כשלב‪ -‬מעבר‪ ,‬הוא מציע לו לזנוח את לימוד הגמרא ולעבור ללימוד התנ"ך‪ ,‬שהרי העיסוק בכ"ד הספרים‪ ,‬אשר הפרוטסטנטים‬
‫העניקו לו שם חדש "התנ"ך" לדידם של היהודו‪-‬פרוטסטנטים‪ ,‬הוא גם "מצוה" גדולה‪ ,‬שהרי כפי שראינו לעיל‪ ,‬שהנוצרים‬
‫הפרוטסטנטים קידשו את העיסוק בו ושללו את העיסוק במה שנכתב אחרי התנ"ך אצל הנוצרים‪ .‬לכן הציונים‪ ,‬כעבדיהם‬
‫הנרצעים‪ ,‬ראו את עצמם מחויבים לשקר ולומר שהתורה שבע"פ שירדה מן השמים כרוכה עם התורה שבכתב‪ ,‬אינה מהשמים‪,‬‬
‫ולכן אין ללמוד אותה כתורת חיים‪ ,‬אלא רק כספר היסטורי או סוציולוגי‪.‬‬
‫כך הוא מתאר זאת בספרוקיד‪( .‬עמ' ‪ „ – )039‬בינתיים נתוועדתי אל ליפא בן צבי רחאמילוביץ‪ ,‬שהיה צעיר משכיל‪ ,‬והוא‬
‫העירני שאלמד תנ"ך וגם המציא לי את ה"אסיף"‪...‬ועוד ספרי השכלה שונים“‪ .‬בפרק ג סעיף ‪ 4‬של התקנון נאמר – „להשתלם‬
‫בשעת האפשר בשפת עבר ודקדוקה“ (עמ' קה)‪ ,‬כדי לחקות בכך את היסוד הלותרני של הבנת הנקרא בשפת המקור שלו‬
‫והמבנה הדקדוקי שלו‪ .‬ביסודה של האגודה נמנו עשרה תלמידים (עמ' קג)‪ ,‬בהמשך היו בה חברים גם כמה סטודנטים ממינסק‬
‫(עמ' ע) וכן בנו של "הגדול ממינסק"‪ ,‬אשר ערער על תוקפה ונחיצותה של ההשבעה של חברי האגודה (עמ' קכג)‪.‬‬
‫קלויזנר מונה בין חברי האגודה‪ ,‬מלבד ניסנבויום‪ ,‬גם את ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק (עמ' כג)‪ .‬בחורים אלו בוולוז'ין קיבלו על עצמם כחלק‬
‫ממטרות האגודה כבר אז‪ ,‬שיש לעבור על ג' השבועותתכא‪ .‬כגון השאיפה‪ ,‬שכל העם היהודי יעלה בבת אחת לארץ ישראל‪ ,‬כדי‬
‫לחקות בכך את הנוצרים המילנאריים‪ .‬קלויזנר כותב (שם‪ ,‬עמ' כ) שמל"ל (= משה לייב לילנבלום) לגלג על בחורי ישיבה אלו‬
 ‫יב‬

‫וראה בכך תוכנית דמיונית ‪„ -‬מה לי ולנערים נלהבים בעלי דמיונות החפצים להביא את אחינו בית ישראל לארץ ישראל בפעם‬
‫אחת“‪ .‬כאן אנו נתקלים באפיון תת‪-‬תרבותי של – "נוצרים יותר מהאפיפיור"‪ ,‬כאשר נערים אלו רוצים לחקות את נציגי‬
‫התרבות שלהם יותר מנציגים אלו בעצמם‪ ,‬דבר שידוע מאד כיום מתוך התנהלותם של ראשי הציוניזם הדתי ביחס לעמדותיהם‬
‫של נציגי תרבות‪-‬האם שלהם – הציוניזם‪ .‬קלויזנר מתאר (עמ' יט) את הרקע להתפרקות אגודת "נס ציונה" בוולוז'ין והקמת‬
‫אגודה אחרת בישיבה "נצח ישראל" – „בראשית חודש כסלו תר"ן (‪ )0890‬הוחרמה מכונת ההכפלה (= השכפול) על ידי‬
‫המשטרה (= היה צריך לשם כך רשיון‪ .‬הוצאת הרשיון היתה גורמת במישרין לגילוי האגודה‪ ,‬לכן האגודה לא הגישה כלל בקשה לקבלת‬
‫הרשיון‪ . ).‬גילוי האגודה "נס ציונה"‪...‬גרם לבהלה אצל ראש הישיבה הנצי"ב‪ ,‬אשר רק עכשיו נודע לו על קיום האגודה‬
‫החשאית“‪ .‬אחרי התפרקות האגודה נכנסו חלק מחבריה לאגודה של "אחד העם – "בני משה" (עמ' כא)‪ .‬קלויזנר כותב שם‬
‫(עמ' כב) על אגודת "נצח ישראל" – „ מבחורי הישיבה בוולוז'ין הצטרפו רבים לאגודה "נצח ישראל‪...‬ויהודה לייב דון‪-‬יחיא (=‬
‫ראה להלן על התכתבותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם ידידו מתקופת וולוז'ין דון‪-‬יחיא‪ ,‬אשר הצליח להפוך לרב של עיירת לוציןקמא‪...)..‬הלאומיות והדת (=‬
‫הוכרזו כמטרותיה)“‪.‬‬
‫הוא כותב‪ ,‬כי אחת ממטרותיהן היתה‪ ,‬שכאשר יעזבו את הישיבה‪ ,‬הם ישתדלו להפוך לרבני קהילות או לפחות להישתל‬
‫בבתיהם של גדולי ישראל‪ ,‬כדי להפיץ בצורה זו את מטרות האגודה וכן הוא מעיד‪ ,‬שיצחק ניסנבוים היה גם ראש אגודת‬
‫"נצח ישראל" אשר ניהל „במשך כשנתיים (= אג ודה זו) עד שעבר כדי לשמש מזכיר של ה"מזרח"י"‪ ,‬ה"מרכז הרוחני"‪ ,‬של‬
‫"חובבי ציון" (עמ' כד)“‪.‬‬
‫יצחק ניסנבוים כותבקיד‪( .‬עמ' ‪ )34‬לגבי ישיבת וולוז'ין כי „השמש הירשל שייקה היה ממונה לתת עין לבל יקראו התלמידים‬
‫בספרי המינים ורשימה היתה בידו מכל הספרים האלו ובעת שהתלמידים נמצאו בישיבה היה חודר בתירוצים שונים אל‬
‫חדריהם של החשודים ובודק בספריהם“‪.‬‬
‫כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נכנס לישיבת וולוז'ין‪ ,‬הוא נתקל באגודות הסתר ובאווירת החשדנות של חיפוש אחרי בחורים המעיינים‬
‫בספרי הכפירה של ה"סופרים" הציוניים הקודמים להם‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬כי בתקנות האגודה "נס ציונה" נאמר כי "אין לשנוא את ההשכלה"‪ ,‬אך גם ראינו לעיל‪ ,‬שר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לא רק שאינו שונא השכלה‪ ,‬אלא אף מחבקה ושקוע בה מגיל עשר‪.‬‬
‫ראשי הציוניזם הדתי מספרים‪ ,‬כי הוא היה שקוע בישיבת וולוז'ין רק בלימוד התורה‪ .‬האם הוא אכן הצליח‬
‫להתאפק מלקרוא בספרי "ההשכלה" בתקופת שהותו הקצרה בישיבה עד שהוא הפך לרבה של זימל‬
‫ומאוחר יותר של בויסק ? מתברר שלא‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬על פי עדותו של מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬שהוא‬
‫קרא בספרי "השכלה" בסתר וספרי מינין היו נושרים מחיקו‪ ,‬כהגדרת מרן הגר"ח‪.‬‬
‫ר' קוק הצליח להוליך שולל את הנצי"ב‪ ,‬לפחות לפי "עדויות" של ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬עד כדי כך‬
‫ש„הנצי"ב היה שולח אליו תלמידים להתחזק באמונה“ ("ליקוטי הראי"ה" ח"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,)064‬היינו‪ ,‬כאלו שנחשדו בקריאת ספרי‬
‫הכפירה‪ ,‬אשר היו בין היתר אהבת חייו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שהוא ידע כבר לדבר בעברית ה"משכילית"‪ ,‬שבה דיבר‬
‫בגלוי בישיבה ועל פי עדות עצמו הבחורים שם התלחשו מסביבו שהוא אפיקורוסשיד‪( .‬עמ' ‪.)273‬‬
‫אנו נראה להלן כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעריץ את ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליקרכח‪ .‬מחברי האגודה ועל יחסיו הקרובים עם חברים אחרים כדון‪-‬‬
‫יחיא‪ ,‬ניסנבוים ועוד‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה יכל להגיד להם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשיחות "חיזוק" אלו ? כל בר דעת יכול להבין שהוא כנראה אמר‬
‫להם בערך כך ‪ „ -‬תדעו לכם שנתפסתם‪ ,‬תלמדו ממני כיצד אני מערים בהצלחה על ראשי הישיבה‪ ,‬כפי שכבר הערמתי על‬
‫אבי‪ .‬הם לא תופסים אותי ואינם יודעים עד כמה אני מעריץ ספרים אלו‪ .‬תנהגו ביתר זהירות בשעה שאתם קוראים בספרי‬
‫הכפירה‪ ,‬כדי שלא יתפסו אתכם“‪.‬‬
‫יצחק ניסנבוים מספרקיד‪( .‬עמ' ‪ , )089‬שהוא מגיע לבויסק ורואה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקוע שוב‪ ,‬בין היתר בספרות הכפירה וזה כלל‬
‫אינו מוזר לו‪ ,‬דבר שגם מעיד על כך‪ ,‬שזה ידוע לו עוד מהיותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בוולוז'ין‪ .‬הוא בא אליו לבויסק כדי לבדוק כיצד‬
‫הוא אמור לתרגם את יסודות הכפירה הנוצרית של "הדת והחיים"‪ ,‬אשר קרא משחר ילדותו בספרי הכפירה‪ ,‬הלכה למעשה‪.‬‬
‫הוא מציג לו סוג שאלה שכזו ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק "מספק לו את הסחורה" אף מעבר לצפיותיו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסביר לו‪ ,‬כי כדי‬
‫שהתורה לא תעשה "צרות" ו"בעיות" ל"חיים"‪ ,‬יש פשוט ללכת (לגבי השאלה שניסנבוים שאל אותו) נגד אחד מכללי הפסיקה‬
‫המפורסמים ביותר "סתימת הפוסקים"‪ ,‬היינו‪ ,‬כאשר כל הפוסקים אינם מצטטים להלכה בספריהם אפשרות הלכתית מסויימת‬
‫המופיעה בתלמוד‪ ,‬פירושו של דבר‪ ,‬שאין הלכה כאפשרות זו וכאן אנו כבר לראשונה פוגשים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזלזל בצורה‬
‫חמורה ביותר בכל גדולי ה"ראשונים" ופורק עול אפילו ביסודות הפסיקה של התורה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬עוד בבויסק‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מוכיח‪ ,‬שכבר יש לו דרך סלולה‪ ,‬כיצד הוא מתכנן להרוס את עם ישראל והוא אף מדריך‬
‫ומלמד את ראשי הציוניזם הדתי כיצד לעשות זאת‪ .‬שיטה זו אכן יושמה ומיושמת עד תום על ידי תלמידיו ותלמידי‬
‫תלמידיו‪ ,‬עד ימינו‪ .‬ניסנבוים מספר – „ ישבתי בעיר בויסק שלושה ימים ובכל יום שהיתי שעות אחדות בבית הרב ושוחחנו‬
‫על ענינים שונים בהלכה‪ ,‬באגדה ובשאלות החיים‪ .‬ראיתי לפני לא רב (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) רגיל ההולך בדרך הכבושה‬
‫לרבים‪...‬הסולל לו דרך לעצמו‪...‬צולל הוא בים התלמודים‪ ,‬המדרשים‪ ,‬הפילוסופיא‪ ,‬הקבלה‪ ,‬החסידות וגם בספרות העברית‬
 ‫יג‬

‫החדשה ‪...‬פעם אחת שאלתי אותו‪ :‬אדוני הרב! מתעתד אתה לעלות לשבת על כסא הרבנות ביפו ובמושבות יהודה‪ .‬שם הרי‬
‫תעלינה לפ ניך שאלות חדשות‪...‬בהלכות התלויות בארץ‪...‬ופה סיפרתי לו השאלה על דבר התורמוס והוספתי‪ ,‬כי השאלה‬
‫באמת רחבה יותר ולאו דוקא כדי לזבל בו את הכרמים (= שאלתו היתה בקשר לזריעת תורמוס בין הגפנים על אף איסור כלאיים‪,‬‬
‫כיוון שזה מתנגש עם ה"חיים"‪ ,‬היינו‪ ,‬תאוות האיכרים להגדיל את הכנסותיהם על ידי שימוש בכרמים גם לצורך נטיעת תורמוסים)‪.‬‬
‫הגרמנים במושבותיהם בארץ ישראל זורעים בין הגפנים ירקות שונים ויש להם מה להעלות על שולחנם מפרי אדמתם‪ ,‬דבר‬
‫אשר חסר לגמרי לכורמינו אנו והאם אין איזו עצה לזה‪...‬הרב הקשיב לדבריי בתשומת לב מרובה וככלותי השתקע במחשבות‪.‬‬
‫אחר כך אמר‪ :‬בנוגע לזריעה בין הגפנים יש לי עצה‪ :‬לעשות צורת הפתח בין כל שורה ושורה של הגפנים וצורת הפתח דינה‬
‫כמחיצה‪ ,‬שרשאים לזרוע מעברה השני‪ – .‬כן! אמרתי – סוגיא מפורשת היא בתלמוד בעירובין "וכן לקלעים"‪ ,‬אבל הרמב"ם‬
‫לא הביא דבר זה בספרו וממיל א נדחה על ידי הפוסקים‪" .‬ואם הרמב"ם והפוסקים אינם מביאים את הדין הזה בספריהם" שאל‬
‫הרב "האם אין אנו רשאים לסמוך על תלמוד ערוך ?"‪.“...‬‬

‫המאמץ האדיר של ראשי הציוניזם הדתי "להוכיח" שגדולי הדורות העריכו את ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ותמכו בשיטותיו השבתאיות המודרניות‪ ,‬בהגות ובמעש באמצעות ספרים רבים‪ ,‬חוברות‬
‫וכתבות – תשע הוכחות להפרכתן והוכחת ההפך הגמור‬

‫א‪ .‬החוקיות של השבחים המשמעותיים שנאמרו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – הם הופנו רק אליו או לקרוביו או למקורביו – כיוון‬
‫שבספר "איגרות לראי"ה" יש גם נספחים של איגרות שהופנו לקרוביו עם שבחים עליו‪ ,‬היה אמור להיות גם נספח המרכז‬
‫מכתבים עם שבחים עליו‪ ,‬שהופנו אל מי שאינם קרוביו‪ ,‬על ידי גדולי הדורות וגדולי גאוני הזמן בזמנו שאינם ממשפחתו‪.‬‬
‫הסיבה שניספח כזה לא הודפס‪ ,‬היא מהסיבה הפשוטה‪ ,‬כי אין מכתבים כאלו‪ ,‬מלבד מכתב אחד של האדמו"ר מגור בעל‬
‫ה"אמר י אמת" למשפחתו בו הוא מגנה אותו על כך שאומר על טמא טהור ומשבח את הרב הראשי כאיש אשכולות ושהוא אמר‬
‫לו שאינו ציוני‪ ,‬אף שבאיגרת מסויימתער‪( .‬ח"ב תקנ"ה) מודה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שאין יותר ציוני ממנו‪ .‬אך גם הוא מאוחר יותר חזר‬
‫בו מכך ועדיין עוד לפני שנודע לו שהרב הראשי שיקר ולא עמד בדיבורו לגבי מה שהבטיח לו‪ ,‬להוציא את הקטעים מלאי‬
‫הכפירה והאפיקורסות מספריו (חלק קטן של קטעים אלו רוכזו בחוברת שיצאה מטעם כל גדולי וגאוני ירושלים – ראה להלן)‪ .‬הרקע‬
‫לחזרה בו מכל שבחיו‪ ,‬היה כתוצאה מדבריו של המהר"ם אריק בפגישתו עמו‪ .‬המהר"ם אריק‪ ,‬היה אז מגדולי התקופהג‪( .‬חלק‬
‫ג'‪ ,‬עמ' א'פב) וגדול הדור של פולין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרוב המכריע של המכתבים אליו הם פניות בקשר לפיקוח נפש‪ ,‬כגון בקשות לסרטפיקטים (= רשיונות עליה לארץ)‬
‫סידור משרות בארץ‪ ,‬וניצול קשריו לצורך מניעת חילול ה' – כמעט כל מאות המכתבים‬
‫המופנים אל הרב הראשי‪ ,‬דנים בבקשות עזרה ממנו לגבי תמיכה כספית או בקשת משרה‬
‫עבור תלמיד חכם מסוים שעולה או אמור לעלות לארץ ישראל או דאגה למניעת חילול השם‬
‫מצידו של הרב הראשי (מכתבו של ה"חפץ חיים" ‪ -‬ראה להלן) או ניסיון להניעו מחורבן קיום‬
‫ההלכות התלויות בארץ‪ ,‬כגון ה"חזון איש"‪ ,‬אשר מכנהו לצורך כך במכתבו הראשון אליו‬
‫בתואר פיקטיבי "מרן"‪ ,‬אך במכתבו אליו הוא הדגיש "איני מכירו"‪ ,‬היינו‪ ,‬מרן ה"חזו"א"‬
‫רומז לו‪ ,‬שהתואר שהוא כותב לו אינו מתוך הכרה והערכה כלפיו‪ ,‬אלא משום שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫רואה את עצמו כרב ראשי‪ .‬כידוע‪ ,‬לביטוי זה "איני מכירו" ישנה מלבד המשמעות הפשוטה‬
‫משמעות נוספת של "איני רוצה להכירו"‪ .‬מילים אלו זויפו על ידי "רבני" הציוניזם הדתי‬
‫והושמטוא‪( .‬עמוד פט) ממכתבו ולכן נראה‪ ,‬כי גם את התואר "מרן" הם זייפו‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪ .‬כידוע‪ ,‬מיד עם בואו של ה"חזון אי''ש" לארץ‪ ,‬הוא עמל רבות על כך שהחקלאים‬
‫יקיימו את המצוות התלויות בארץ‪ ,‬נושא שהניב הרבה פירות חיוביים בימינו והכל הינו‬
‫מכוחו וכוח כוחו‪ .‬אכן‪ ,‬כאשר הוא מקבל תשובה מהרב הראשי ורואה שהוא מתעקש ואינו‬
‫רוצה לסגת מעמדתו‪ ,‬לכן במכתבו השני‪ ,‬אינו רואה יותר צורך לכתוב לו תואר פיקטיבי זה ולא שום תואר אחר‪ ,‬כאשר מטרת‬
‫מכתב זה היא רק להסביר לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את טעותו‪.‬‬
‫אנו רואים כי קיימת חוקיות‪ ,‬לגבי כל השבחים אשר נאמרו במכתבים רק אליו או אל קרוביו או אל מקורביו בלבד‪ ,‬לצורך‬
‫בקשות שונות‪ .‬לו רק מסיבה זו כבר מאבדים תארים אלו את אמינותם‪ .‬יש לציין כי בתקופה זו לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬שרר חורבן עצום בארץ ורעב גדולקד‪( .‬חלק ג'‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.(22-40‬‬
‫„האהדה שגילה השלטון הבריטי לתנועה הציונית והאיום הכלכלי הממשי (=אחרי מלחמת העולם הראשונה) על המוסדות של‬
‫הקהילה הדתית המתפוררת(= בעקבות הניתוק של מקורות המימון לישוב הישן על ידי ראשי הציוניזם‪ ,).‬כל אלה חוללו מפנה‬
‫תודעתי‪ .‬בציבור (= רק מיעוט של ראשי מוסדות‪ ,‬אשר קופתם התרוקנה ולא הצליחו לעמוד במלחמת התרבות‪ ,‬אשר עליה הכריז‬

‫א‪ .‬הגאון רבי ישראל מאיר ווינטרויב‪ ,‬קובץ "גינת ורדים"‪ ,‬קובץ ו'‪ ,‬שנה ב'‪ ,‬סיון‪-‬אב‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬ניו יורק‪.‬‬
 ‫יד‬

‫הציוניזם) חדרה ההכרה‪ ,‬כי יש צורך ברבנות מסוג חדש‪ ,‬המחוברת גם להוויה הציונית (=רק לשם היותה משאבת כספים)‪.‬‬
‫מחשבה כזאת לא היתה עולה על הדעת‪...‬לפני המלחמה“ב‪..‬‬
‫השיטות הסטאליניסטיות‪ ,‬אשר כללו הרעבה שיטתית ואכזרית של הישוב הישן על ידי ראשי הציוניזם‪ ,‬אכן הצליחו בחלקן‪.‬‬
‫האיום הכלכלי‪ ,‬אשר הופעל על ידי הציוניזם‪ ,‬כולל תעמולה בחו"ל‪ ,‬שאת כל התרומות יש להפנות אליהם‪ ,‬כיוון שהם אלו‬
‫שמממנים את הישוב הישן‪ ,‬מטרתן היתה ניתוק מקורות הכספים בחו"ל למוסדות התורה ולישוב הישן וליהדות החרדית‪ ,‬אשר‬
‫היתה הרוב המכריע בארץ‪ .‬ראשי הציוניזם אכן הצליחו בתעמולה זו וניתקו את מקורות המימון מהישוב הישן‪.‬‬
‫מלחמה זו‪ ,‬בהמשך‪ ,‬אכן תבעה קרבנות רבים בנפש‪ .‬ר בנן על תלמידיהון הכריזו‪ ,‬שהם יעמדו איתן מול הנסיונות של ראשי‬
‫הציוניזם להכריח בצורה אכזרית את ראשי המוסדות להכניס שיטות לימוד כפרניות למוסדותיהם ולימודי חול בהתאם לתפיסה‬
‫הנוצרית הפרוטסטנטית ובכך לבולל את העם היהודי כאן‪ .‬מטרות אלו נכללו במכתב שנשלח על ידי אחד מראשי "ועד‬
‫הצירים" של הציוניזם‪ ,‬ד"ר די‪-‬סולהג‪ .‬בשנת תש"ע התחדשה מלחמה זו באופן גלוי על ידי שר החינוך וראש עיריית ירושלים‬
‫בשכונת רמות‪.‬‬
‫לאחר המלחמה השתלט נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר ח‪ .‬ויצמן על כל הכספים המגיעים לירושלים ומוסדותיה ותושביה‪ .‬כך‬
‫גם כותב אחד מהמ ייסדים הראשיים של ה"מזרחי" כאן בארץ ובירושלים ומעוזריו הראשיים של הרב הראשי – השוחט מנדל‬
‫פרוש‪ ,‬בספרוקלה‪( .‬עמ' ‪ ,)200‬המציין לגבי ויצמן שהוא „ השפיע גם על רבנים‪ ,‬חברי הבד"ץ משני הבתי דינים‪ ,‬אחרי שסבלו כל‬
‫כך רעב ומחסור‪ ,‬להצעתו (= "הצעה שאי אפשר לסרב לה"‪ ,‬עם אקדח לרקה – מוות מרעב‪ ,‬או ציות) לסדר משרד רבנות‬
‫מאוחד‪ . “...‬בתנאים אלו‪ ,‬קבלת תמיכה כספית או סידור משרה‪ ,‬היתה בגדר של פיקוח נפש גשמי וגם רוחני של בני ביתם של‬
‫רבנים‪ .‬במצב של פיקוח נפש או דברים כלליים אחרים‪ ,‬כמניעת חילול השם וכמניעת חורבן היהדות בארץ‪ ,‬מותר עפ"י דין‬
‫להפריז בשבחים ובפרט למי שיש לו בעיה של מידה מושחתת של כבוד‪ ,‬שהיא שורש של כל המידות הרעות‪.‬‬
‫לגבי הרב הראשי הראשון אמר ה"חזון איש" לתלמידו‪ ,‬הגאון הגדול רבי משה דויטש‪ ,‬בעל "זיו הים"ד‪„ – .‬דכבוד פון דלינקע‬
‫האט היים פרקרוכען און הוט מעביר גיווסט איים אוף דעתו ודעת קונו“ (הכבוד שקיבל מהשמאליים שיבש אותו והעביר אותו על‬
‫דעתו ועל דעת קונו)‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את כל גדולי ישראל אשר גינוהו ואומר לד"ר יצחק ברויאר קעט‪„ – .‬מי שמתנגד לי –‬
‫או שמוחו קטן או שהוא רמאי‪ ...‬אצל הפושעים הנפש בריאה יותר מאשר אצל היראים“‪ .‬הוא גם רואה במתבוללים‪ ,‬מידות‬
‫טובות‪ ,‬בניגוד לגדולי ישראל שאמרו שאין להם מידות כאלו – „שהם לכל הפחות כנים“ (שם)‪ .‬נראה עוד להלן את‬
‫התבטאויותיו רוויות השגעון וגדלות לגבי עצמו‪ ,‬אך מאידך את ההתבטלות העצמית שלו כתת‪-‬תרבות ביחס למשומדים‬
‫והנוצרים‪.‬‬
‫הגאון הגדול רבי גדליה נאדל העיד‪ ,‬שאמר לו אחד מבני משפחתו של ר' קוק לגבי אישיותו „שהיה ידוע ומוכר במשפחה‬
‫שנז‪.‬‬ ‫קלז‪.‬‬
‫כגרוע במידות“ (עמ' צ) ולכן אין פלא בכך שאביו אמר לו על שיריו "מוות בשיר" (עמ' ‪.)20-22‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הרב הראשי הראשון גם מעיד על עצמו – „שישנם שמאשימים אותי שאני עושה מעשים מסוימים משום כבוד ואיני חס על‬
‫כבוד שמים‪ ,‬לכן אני מצווה שכבוד עצמי לא יהיה חשוב בעיני כלל וכלל“‪ .‬מאשימים אלו היו גדולי ישראל‪ -‬ולא אנשים‬
‫פשוטים ‪ -‬אשר מהם הוא לא היה צריך לחשוש ולהיזהר‪.‬‬
‫כפי שנראה להלן‪ ,‬הוא לא הצליח לעמוד בכך‪ ,‬אך יוצא מדבריו לכאורה שאם לא היו מאשימים אותו ברדיפת כבוד עצמי‪ ,‬הוא‬
‫לא היה מעביר על מדותיו בצורה קיצונית‪ .‬במצב כזה כאשר מפורסם לגבי הרב הראשי הראשון‪ ,‬שהוא רודף כבוד והורס את‬
‫מערכות ישראל מתוך רדיפת הכבוד ‪ -‬על פי הודאת עצמו ‪ -‬ודאי שהתארים שנכתבו אליו על ידי גדולי ישראל וגדולי גאוני‬
‫הזמן ‪ -‬גם מסיבה זו ‪ -‬אין להם כל אמינות‪ ,‬כולל המכתבים שנכתבו לקרוביו‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬ה"חפץ חיים" עצמו‪ ,‬אמר זאת‬
‫בצורה מפורשתו‪ , .‬לגאון הצדיק רבי שלמה בלוך מתלמידיו המובהקים‪ ,‬כי כשיש צורך לעורר רב מסויים לטובת קדושת‬
‫השבת‪ ,‬ניתן להגזים בתארים שאינם מתאימים כלל לאותו רב – „פעם כתב מכתב לרב מפורסם‪ ,‬אודות כך שיעסוק בשמירת‬
‫שבת והרבה בתארים עליו‪ .‬אמרתי לו שאין זה מתאים לאותו רב‪ ,‬שהם קצת מוגזמים‪ .‬ענה לי– בעד כבוד שבת מותר לכתוב‬
‫תארים מוגזמים“‪ .‬אם כן‪ ,‬כל שכן ש במכתבים הדנים בענייני פיקוח נפש פרטי‪ ,‬סידור משרה לחתנו או חשש גזל המקטרג‬
‫בראש (קיום צוואה של הרב ברוידא) או חילול השם בכלל ישראל‪ ,‬שכתב לרה"ר‪ ,‬אין פלא אם הוא הגזים בתארים‪ ,‬בבחינת‬
‫"מענה רך ישיב חמה"‪.‬‬
‫על הצורך והחיוב לכתוב במכתבים לבעלי משרות רבניות רמות שבחים גדולים‪ ,‬כדי שינהגו על פי התורה‪ ,‬על אף שהם ברמת‬
‫סג‪.‬‬
‫חכמה נמוכה וגם מושחתים ובכל זאת אין בכך איסור של גניבת דעת‪ ,‬כבר כתבו רס"ג [(ד‪,‬ה) עמ' קסב‪ ,‬מהדורת ר"י קפאח]‬
‫והרמב"ם באגרותיו (לר"י בן יהודה‪ ,‬אגרות הרמב"ם‪ ,‬עמ' קל‪ ,‬מהדו' ר"י קפאח)‪.‬‬

‫ב‪" .‬הרב קוק"‪ ,‬אבינועם רוזנק‪ ,‬עמ' ‪.981‬‬

‫ג‪ .‬הגנזך הציוני‪.L3/21-24 ,‬‬
‫ד‪ .‬מפי בנו הרה"ג ר' ראובן דויטש‪.‬‬
‫ה‪".‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬מ‪ .‬צ‪.‬נריה‪ ,‬כפר הרואה‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.429‬‬
‫ו‪" .‬הצדיק רבי שלמה"‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' קט”ז‪.‬‬
 ‫טו‬

‫כל אותם גדולי ישראל‪ ,‬אשר יצאו נגד מעשיו‪ ,‬כתביו ואמירותיו וכינו את אישיותו בכתב ובעל פה בכינויים חריפים מעבר‬
‫לרשע וכדומה ומאידך‪ ,‬כאשר פנו אליו בבקשות‪ ,‬אשר היו הצלה ממוות גשמי ורוחני תיארוהו בשבחים מופלגים‪ ,‬פעלו על פי‬
‫הצו הכפול‪ ,‬אשר הובא בחז"ל‪.‬‬
‫הם החניפו לו‪ ,‬כי כבר נאמר במס' סוטה (מא‪ ):‬כי „מותר להחניף לרשעים בעולם הזה“ ומשכבר נזקקו לפנות אליו‪ ,‬הרי אם‬
‫היו משבחים אותו ללא חנופה‪ ,‬רק על ידיעותיו בתורה כחמור נושא ספרים‪ ,‬הרי שבכך היתה התגרות בו ובפרט שהיה חולה‬
‫כבוד כדברי מרן ה"חזון איש"‪ ,‬אשר אמרקמ‪ , .‬כי בעבור כבוד היה מוכן גם לעבור על דעת קונו וכפי שנראה להלן‪ ,‬אמר מרן‬
‫הגר"ח מבריסקקנא‪( .‬שם‪ ,‬א'עו)‪ ,‬כי כל התנהגותו כקדוש ופרוש‪ ,‬היתה רק לצורכי התחזות‪ ,‬כדי למשוך מחמאות של כבוד ולגבי‬
‫התגרות זו כבר הסיקו חז"ל במס' ברכות (ז‪ ,):‬כי אסור להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו‪.‬‬
‫יש להצר על כך‪ ,‬כי רובם המכריע ומעבר לכך של ציטוטים מגדולי ישראל על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הובאו בכלי ההבעה של‬
‫ובסילופים חמורים וסתירות עצמיות‪ ,‬לשם‬ ‫אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬לוקים בשקרים גסים‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬שכביכול העריכו אותו‪.‬‬ ‫הכפשה והוצאת דיבה‪ ,‬לשון הרע ורכילות על אותם‬
‫מספיקה העובדה‪ ,‬שהם מעוררים גיחוך‬
‫משקיעים בספרים וחוברות על מנת‬ ‫והתבזות עצמית על ידי המאמץ האדיר שהם‬
‫מתבזים ומסתבכים גם בשקרים וסתירות‬ ‫"להוכיח"‪ ,‬כי גדולי ישראל העריכוהו‪ ,‬תוך שהם‬
‫בהקדמה לחוברת "אור שלמה" על נסיון‬ ‫עצמיות‪ .‬הם גם החלו להודות בכך‪ ,‬כפי שנראה‬
‫י‪ .‬קוק‪ .‬מחבר החוברת – ע‪ .‬כנרתי מצטדק‬ ‫להראות עד כמה העריך הגרש"ז אוירבך את ר' א‪.‬‬
‫שכל החוברת עוסקת בכך‪ .‬הוא גם מודה‬ ‫מיד‪ ,‬כי אין בכוונתו להוכיח הערכה זו‪ ,‬בו בזמן‬
‫הדתי‪ .‬הוא כותב „ורבים כתבו ספרים‪...‬לא‬ ‫בשקרים ואי דיוקים של רבים מאנשי הציוניזם‬
‫דייקו בסיפור או הסתמכו על מקורות לא נאמנים“‪.‬‬
‫הגרא"ז מלצר (עמ' ‪ ,)30‬לגבי מאמרו של‬ ‫כנרתי גם כותב בחוברת "אז נדברו יראי ה'" על‬
‫ר בי ראובן כץ על הרה"ר ומאמר של צבי קפלן‪ ,‬אשר הובאו באנציקלופדיה של הציונות הדתית – „אולי יש לדון בפרטים‬
‫הקטנים אבל התמונה הכללית ודאי נכונה“‪ .‬ערפל אינפורמטיבי וראייתי זה‪ ,‬תוך שקרים וסתירות עצמיות מלווה את כל‬
‫הגיגיהם של כתבני הציוניזם הדתי על פי דרכו של מורם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו ודבריו‪ .‬כינרתי גם מציין סתירות עצמיות‬
‫בספריו של מ‪ .‬צ‪ .‬נריה (עמ' ‪ ) 08‬ואכן להלן נצביע על עוד דוגמאות לשקרים סדרתיים בדבריו‪ ,‬מתוך מאמץ לשוות הערכה‬
‫גדולה של גדולי ישראל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬עמיחי כנרתי עצמו‪ ,‬מצטט שם בחוברת סתירות בין דוברי הציוניזם הדתי‪ .‬בעמ'‬
‫‪ 30‬הוא מצטט את הרה"ר לשעבר‪ ,‬אברהם שפירא‪ ,‬האומר כי „ר' איסר זלמן‪ ,‬כידוע‪ ,‬היה משתתף תמיד יחד עם הראי"ה קוק‬
‫בכל ההחלטות הצבוריות שעמדו על הפרק“‪ ,‬אך הוא שוכח‪ ,‬כי שם לעיל (עמ' ‪ )44‬הוא מצטט את צבי יהודה קוק‪ ,‬המספר את‬
‫מה שהטריד אותו והוא חולם‪ ,‬כי הגרא"ז מלצר היה קשה לו להשתוות אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביחס לציוניזם‪.‬‬
‫בעמ' ‪ , 30‬הוא מצטט את הגרא"ז מלצר‪ ,‬האומר כי עד לשנתיים האחרונות לחיי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצא לו לפוגשו רק פגישות‬
‫ארעיות‪ ,‬אך לעיל שם בעמ' ‪ 06‬הוא מצטט מילקוט הראי"ה‪ ,‬כי בבוא הגרא"ז מלצר לארץ הוא נפגש עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק „ושיחה‬
‫לבבית נמשכה בין שני הרבנים זמן רב“‪.‬‬
‫קיים "מרשם" קבוע של תארי כבוד‪ ,‬אשר נקטו בו גדולי ישראל‪ ,‬כדי לגרום לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לתת להם או לתלמידיהם‬
‫סרטיפיקט לשם עליה לארץ ו‪/‬או משרה לשם קיומם הכלכלי‪ ,‬כדי שלא יגוועו ברעב על פי המצב שהיה אז‪ .‬אנו פוגשים מספר‬
‫פעמים מרשם זה‪ ,‬אשר כלל מספר שלבים (כגון בקשתו של מרן ה"חפץ חיים" לגבי חתנו‪ ,‬בעל ה"לשם" לגביו ולגבי משפחתו‬
‫ובמקרים נוספים רבים)‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬תארי הכבוד הנכתבים אליו במכתב הם ללא הזכרת היותו רב ראשי של הועד הלאומי וללא תארי כבוד‬
‫מוגזמים‪ .‬השלב השני כלל לעיתים משלוח ספר שהם פרסמו כדי שיחווה את דעתו עליו ואז גם מצורף מכתב מפורש של‬
‫בקשתם ולעיתים המכתב מגיע מאוחר יותר‪ .‬כאשר עדיין הוא אינו נענה לבקשה‪ ,‬היות שעדיין לא הללוהו בצורה קיצונית ולא‬
‫הוסיפו את התואר "רב ראשי"‪ ,‬מגיע אליו שוב מכתב והפעם הם מספקים את יצר הכבוד המגלומני שלו וכותבים לו את‬
‫התארים האלה ומצרפים שוב את בקשתם‪.‬‬
‫כך אנו פוגשים גם במקרה של הגאון רבי ראובן ז‪ .‬בענגיס בעל "לפלגות ראובן"‪ .‬בשנת תרפ"ג הוא שולח לו מכתבשח‪( .‬קמג)‪,‬‬
‫אשר בתארים כלפיו הוא מציין רק את "תפארתו"‪ .‬בשלב השני מייעצים לו וכך הוא עושה‪ ,‬כאשר הוא שולח לו את ספרו עם‬
‫בקשה מפורשת לאפשר לו לעלות לארץ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק דוחה את בקשתו‪ ,‬בתירוץ שהוא אינו יכול לספק לו פרנסה‪ ,‬אף שהיו לו‬
‫משרות רבניות בשפע‪ ,‬מתוקף היותו הרב הראשי‪ .‬הוא שולח לו אז עוד מכתב ("טל הראי"ה"‪ ,‬עמ' קסג) והפעם הוא "מספק לו את‬
‫הסחורה" וכותב לו שבחים קיצוניים‪ ,‬כגון "הגאון האדיר"‪" ,‬הכהן הגדול מאחיו" וכמובן הפעם הוא אינו לוקח יותר סיכונים‬
‫ומוסיף "רב ראשי לאה"ק"‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוכחות על כך‪ ,‬שגדולי ישראל הגזימו במכוון על ידי העתרת שבחים כלפיו‪ ,‬אף כי בו זמנית גינוהו בכינויי‪-‬גנאי‬
‫חריפים ביותר‪ ,‬לעיתים במכתבים אליו ובעיקר לאחרים – חוסר האמינות של כל תארי השבח הללו מוכחים עוד מכך‪ ,‬כי‬
‫אישים מגאוני הזמן וגדולי הדור‪ ,‬אף ששיבחוהו בפניו‪ ,‬גם גינוהו בפניו במכתבים‪ ,‬אשר מבטלים לחלוטין את השבחים שכתבו‬
 ‫טז‬

‫לו וכל שכן שגינוהו בצורה חריפה ביותר גם שלא בפניו‪ ,‬בכתב ובעל פה‪ ,‬ביניהם גדולי עולם כמרן ה"חזון אי"ש"‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל ובפרט מרן ה"חפץ חיים" בכתב ובעל פה‪ ,‬כפי שנראה להלן וכן מרן הרב מבריסק ואביו מרן הגר"ח מבריסק‪,‬‬
‫אשר לחמו בו ובמעשיו וכן רשכבה"ג מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי‪ ,‬אשר הרב הראשי עצמו הציעז‪ .‬להכתירו בתואר "ריש‬
‫גלותא"‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬הוא אינו שומע בקולו‪ ,‬בפרשת הצבעת הנשים‪ ,‬על אף שמרן הגרח"ע יצא במכתב‬
‫חריף וכתבקנג‪ .‬כי אין כאן כלל צד של שאלה ואילו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התיר זאת תוך חילול השם ופריצות נוראה‪.‬‬
‫כדוגמה מובהקת לכך‪ ,‬מהווים גדולי הדור בארץ ישראל מרן הג רי"י דיסקין ומרן הגרי"ח זוננפלד וראשי בתי הדין‪ .‬במכתב אל‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתבו לו תארים ושבחים מופלאיםרעב‪ ,.‬ואילו במכתבים ל"אור שמח" הם כותבים עליורעד‪ ,.‬כי כתביו מלאים רוח‬
‫כפירה‪ ,‬חילול ה'‪ ,‬הריסת הדת ועל כך שבכתביו הוא דוקר בגסות את עם ישראל‪-‬שלומי אמונים‪ -‬ומגלה פנים בתורה שלא‬
‫כהלכה‪ .‬מרן מהרי"י דיסקין מגדיל לכתוב עליורעו‪ .‬לרבה של פיטסבורג‪ ,‬כי הוא מכיר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עוד מנעוריו‬
‫כאפיקורס‪ ,‬ובכל מקום שהוא נמצא הוא רק מזיק‪ ,‬מסית ומדיח‪ .‬ב"מנעוריו"‪ ,‬מתכוון כנראה מרן לתקופה שהיה עדיין בוולוז'ין‪.‬‬
‫מעיתוני התקופה‪ ,‬ניתן לה בחין היטב ביחס האיבה ששרר בין מרן רבי יוסף חיים זוננפלד לבין ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובין איבתו‬
‫של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק אליו ולשאר גדולי התורה מחד‪ ,‬ומאידך הערצתו של ר' קוק לח‪.‬נ‪ .‬ביאליק – „העיתונות מודיעה על‬
‫השתתפותו של הרב קוק באזכרה של מר חיים נחמן ביאליק שסידרה הסוכנות היהודית‪...‬אחרי האזכרה התפרסמה תמונת‬
‫אספת האזכרה בה נראה מזכירו יושב על ספסל עם שתי נשים‪...‬מדוע משתתף הרב קוק באזכרה והספד של המשורר ביאליק‬
‫ומעולם לא בא לאזכרה והספד של גדולי חכמי התורה בירושלים הנעדרים“ (מתוך השבועון הארצי בא"י "קול ישראל"‪ ,‬שנה י"ג‪,‬‬
‫גליון ל"ט‪ ,‬כט תמוז תרצ"ד‪ ,‬עמ' ב)‪ „ .‬היה מעשה והרב קוק לא הספיד את מרן זיע"א‪ .‬בחו"ל גינו את זה אבל אנו בירושלים‬
‫הבינונו אותו‪ .‬אדרבה‪ ,‬בזה היה קצת אמת‪ .‬הוא לא יכל להספיד את מרן זיע"א‪ .‬הם לא היו אוהבים זה את זה בחייהם‪ ,‬ואי‬
‫האהבה לא היתה תלויה בדבר‪ ,‬היא היתה מקורית ויסודית‪...‬כאן בירושלים מצאו רק ללא יפה מה שלא השתתף גם בלויה‪ ,‬שזה‬
‫היה יכול לעשות‪ ,‬כשם שעשו זאת ראשי הועד הלאומי וגם ראשי הממשלה (= הבריטית) וכדומה‪"[ . “...‬קול ישראל"‪ ,‬שנה י"ב‪,‬‬
‫גליון י"ג‪ ,‬יום ה'‪ ,‬פרשת ויגש‪ ,‬ז' טבת‪ ,‬תרצ"ג (‪ ,)4,0,44‬מאמרו של רבי משה בלוי – "בהירות"]‪.‬‬

‫ד‪ .‬כמעט כל התארים הינם תארים סטנדרטיים‪ ,‬הנכתבים לכל רב עיר‪.‬‬

‫ה‪ .‬תארים של גאונות וידיעה‪ ,‬אין משמעותם הערכה לאישיותו וכל שכן לכתביו ומעשיו – קיימת הנחה חמורה ביותר‬
‫של המרכזים והמפיצים של תאריו של הרב הראשי‪ .‬הם מייחסים משקל לתארים הניתנים בעולם התורה כפי שמתייחסים‬
‫לתארים בעולם האקדמי‪ .‬במחוזות אלו תארים הניתנים לאנשי אקדמיה‪ ,‬משמעותם מוחלטת‪ ,‬היינו‪ ,‬אם מייחסים לאיש מקצוע‬
‫באקדמיה תואר פרופ'‪ ,‬דיקן וכו'‪ ,‬משמעותו היא שהוא נחשב כגדול אמיתי בתחומו אף על פי שהוא יכול להיות גדול‬
‫המושחתים‪ ,‬לא כן הדבר בעולם התורה‪ .‬אדם יכול להיות בעל מוח אדיר ומעורר התפעלות ומפגין התנהגות נימוסית מיוחדת‬
‫ונראה כלפי חוץ כבעל מידות יוצא דופן ובעל ידע מדהים וכושר אנליטי מופלג‪ ,‬אך ההערכה כלפיו תמיד תהיה מותנית‬
‫בערכים שונים לחלוטין – בפנימיותו של האדם‪ ,‬כגון‪ :‬חתירה לאמת‪ ,‬יראת שמים מופלגת‪ ,‬את מי הוא מעריך ואת מי הוא‬
‫מגנה‪ ,‬תוכו כברו ועוד שאר קניינים ממ"ח הקניינים שהתורה נקנית בהם ומעשיו בפועל‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬ההערכה כלפיו היא‬
‫בדיוק הפוכה‪ .‬ככל שאדם כושל בעניינים רוחניים פנימיים אלו‪ ,‬הערכה יורדת כלפיו בהתאם‪ .‬אם יש לו גם כשרונות גדולים‬
‫וידע עצום הרי שמתייחסים אליו כאדם שהתרסקותו הרוחנית והנזקים שהוא גורם לסביבתו הקרובה והרחוקה היא הרבה יותר‬
‫תהומית ורחבה מאדם בינוני‪ .‬בעולם הישיבות רווח הסיפור על מרן הגר"א קוטלר שהגיע פעם ארצה כדי למסור שיעור‬
‫בישיבת "עץ חיים"‪ ,‬וכאשר נחת בשדה התעופה בא לפגשו הרה"ר שלמה גורן ולשוחח עמו בלימוד‪ .‬תוך כדי שיחה התברר‬
‫למרן הגר"א קוטלר שגורן שכח "ירושלמי" מסוים‪ ,‬אשר כתוצאה ממנו הופרך כל המהלך בסוגיה שרצה‬
‫גורן להוביל‪ .‬אמר לו מרן – „גורונצ'יק‪ ,‬מאז שנעשית גנרל הפסקת לדעת ללמוד“‪.‬‬
‫שבתאי צבי ומשה מנדלסון ידעו ללמוד והיו להם ידיעות הרבה יותר מהרה"ר הראשון בנגלה ובקבלה‬
‫כפי שראינו לעיל ועם כל זאת הוקאו מכלל ישראל לדראון עולם‪ .‬לכן תפיסתם ו"הוכחותיהם" של‬
‫המרכזים והמפרסמים של התארים על הרה"ר הראשון‪ ,‬נובעות מעיקרון הנטוע בקרקע זרה‪ ,‬מחוץ‬
‫לתחומי ההוויה של העם היהודי ואין להם שום משמעות‪ ,‬כאשר חסרה ההערכה האמורה לעיל‪ ,‬כאשר אין‬
‫כמעט בכל התארים שהוצמדו במכתבים אליו וכמעט כולם היו בקשות‪ ,‬התייחסות מופלגת לערכים‬
‫הפנימיים‪ ,‬אשר אמורים לבטא גדלות אמיתית וגם המעט שהוצמד כבר ראינו לעיל שאין להם שום ערך אמינותי ובפרט‬
‫שבמכתבים שכתבו לאחרים גינוהו בצורה חריפה‪.‬‬
‫ו‪ .‬עקב הקונספירציה שבה עטף את עצמו‪ ,‬ישנה נסיגה מההערכה שהיתה כלפיו בזמן מוקדם יותר כאשר נתבררו‬
‫לגביו העובדות לאשורן – קיימת עוד הנחה תמוהה התלושה מן המציאות‪ ,‬של מרכזי התארים על הרה"ר הראשון‪ ,‬האומרת‬

‫ז‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.682‬‬

 ‫יז‬

‫כי לגבי כל תואר שניתן לו על ידי מי ששלח מכתב אליו‪ ,‬למשל בשנת תרפ"ג‪ ,‬ניתן "לאנוס" אותו להישאר עם הערכה אליו‬
‫עד יום פטירתו של מעניק התואר‪" .‬אסור" לו לשנות את דעתו ולהיווכח בטעותו‪ ,‬משום שזה כנראה אינו נוח לתומכי הרה"ר‬
‫הראשון – מרכזי התארים והשבחים עליו‪ .‬אכן‪ ,‬ניתן להבין אנשים אלו‪ ,‬אשר כנראה אינם אמונים על הקניין של "מודה על‬
‫האמת"‪ ,‬שהוא אחד מהקניינים שהתורה נקנית בהם‪ .‬אנשים אלו אינם יכולים להבין‪ ,‬כי ת"ח ובפרט אנשים גדולים‪ ,‬כאשר הם‬
‫נוכחים בטעותם‪ ,‬מודים הם בכך מיידית‪ ,‬כפי שנהג האדמו"ר מגור בעל "האמרי האמת"‪ .‬כאשר חזר בעל ה"אמרי אמת"‬
‫ממסעו בארץ ישראל ומפגישתו עם הרה"ר הגיע לוינה שם נערכה אספת רבנים‪ ,‬בה הוא מסר את רשמיו‪ .‬הוא אמרקנא‪( .‬חלק ג'‪,‬‬
‫עמ' א'פב‪„ – ).‬הרב קוק הוא איש אשכולות ובעל מידות רק שחיבתו לארץ ישראל גרמה לו שאומר על טמא טהור ועל טהור‬
‫טמא ‪ ,‬ואין הלכה כמותו וכבר חזר בו‪...‬ואין לצאת נגד הרב קוק וכו'‪ .‬על כן בא כשואל על דעת תורה ומוסר הדבר להרב‬
‫מטורנא (המהר"ם אריק‪ ,‬שנחשב בפולין כגדול הדור‪ ).‬וכאשר יאמר כן יקום‪.‬‬
‫מששמע הרב (המהר"ם אריק) כך שאל את הרבי מגור‪ ,‬האם ראה את ביכלעך (= ספרי חול – "אורות מאופל" וכו') של קוק‪ ,‬השיב‬
‫הרבי‪ :‬שהראו לו באיזה מקומן! אזי שאל הרבי אם הרב מטורנא ראה אותם‪ ,‬השיב הרב מטורנא‪ ,‬שכן הוא עבר עליהם‬
‫מדאשקע לדאשקע (=מכריכה לכריכה) ‪ ,‬שאל הרבי מגור מה הוא אומר עליהם‪ .‬אזי עמד הרב מטורנא זי"ע על רגליו! ועשה‬
‫הכנה כמה רגעים וכרך איזורו סביביו ואחר כך פתח פי קודשו ואמר‪ :‬אתם שואלים אותי על קוק? והכריז בכל כוחו בזה‬
‫הלשון – "שבתאי צבי בשעתו" ‪ .‬ומחלישותו‪ ,‬שסבל הרבה כאב ראש‪ ,‬נפל על כיסאו באין אונים לאחוריו‪ .‬אחר כך הוציא‬
‫הרבי מגור מכתב מכיסו והסתכל בו‪ ,‬הרכין הרב מטורנא את ראשו וקרא בו‪ ,‬והיה כתוב בו‪ ,‬מדברי הרב קוק והיות שאין‬
‫העולם מבינים מה שכתב בספריו‪ ,‬על כן מסכים הוא לחזור ממה שכתב (= בספריו)‪ .‬על זה התחיל הרב מטורנא לצעוק‪:‬‬
‫"תישרף הוא והודאתו"‪ ,‬ענה הרבי מגור‪ ,‬אם כך אם הרב מטורנא כך פסק‪ ,‬נישאר בזה‪ .‬והאספה נסגרה‪ .‬אחר כך יצא הרבי‬
‫מגור ז"ל (ורצו התלמידים של הרב מטורנא לעמוד על דעת רבם הקדוש‪ ,‬במה שאמר שהוא שבתאי צבי בשעתו ולמה תפס לשון זה‬
‫דווקא) וציווה להביא לפניו חיבור של קוק‪...‬והראה לכל הסובבים אותו אחר האספה‪ ,‬שכתב שם‪ ,‬שקודם ביאת המשיח ים‬
‫התלמוד יבש וייחרב והעיקר להמשיך מימי הקבלה‪" .‬וזהו שבתאי צבי‪ ,‬כי עד שנאחזים באביי ורבא אי אפשר לסלף‪ ,‬אבל עם‬
‫קבלה‪ ,‬קל לעשות מיעקב עשיו ומעשיו יעקב"“‪.‬‬
‫האדמו"ר מגור כותב‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב פתק וכתב על כך את שמו‪ ,‬כי הוא מוכן לחזור בו גם מהניסוח וגם מהדברים עצמם‪,‬‬
‫אשר הוא כתב בספריו וכל זאת ללא תנאי‪ ,‬אך במכתב אשר שולח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לציוניסט ר' חיים הירשנזוןער‪( .‬א‪,‬קפד) אנו‬
‫שוב פוגשים בתופעת ההפכפכנות אשר ראו גדולי ישראל באמירותיו השקריות ומעשיו‪ .‬הוא כותב לו – „רשמתי לו (=‬
‫לאדמו"ר מגור) פתקא קצרה שתוכנה הוא (= אם הפתק קצר‪ ,‬למה לכתוב את תוכנו של הפתק ולא את הציטוט מהפתק? נראה מיד‪,‬‬
‫שהסיבה היא כדי שהוא יוכל לכתוב לו אחרת ממה שבאמת הוא כתב בפתק) שאם אמת הדבר‪ ,‬שנמצאים לשונות כאלה שמביאים‬
‫בקצורם צער לתמימי לב מאיזה סוג שהוא (= אך ה"אמרי אמת" מעיד במכתבו‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב סיבה אחרת – „שיש ח"ו חילול השם‬
‫ומיעוט כבוד שמים על ידי לשונות שבספרים“ – על הקורא להחליט‪ ,‬האם זה נקרא שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק משקר או כותב בצורה הפכפכנית או שניהם ביחד)‬
‫‪...‬וגם זה היה בתנאי שמצידם של המעוררים הם יפרסמו נוסח של חרטה‪ ,“...‬אך ה"אמרי אמת" הן במכתבו והן בדיווחו‬
‫למהר"ם אריק‪ ,‬אשר נחשב אז לגדול הדור של פולין‪ ,‬על פגישתו עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו מזכיר שום תנאי‪.‬‬
‫עמדתו הנחרצת של ה"אמרי אמת" נגד ה ציוניזם והציוניזם הדתי‪ ,‬לא היתה תופעה חדשה אותה הנהיג בחסידות גור‪ ,‬החסידות‬
‫הגדולה ביותר בעולם‪ .‬עמדה זו הוא ירש מאביו‪ ,‬הגה"ק בעל ה"שפת אמת" (נפטר בתרס"ה ‪ ,)0904‬כפי שאומר איש הציוניזם‬
‫הדתי ד"ר יואל אליצור (בנו וחניכו של פרופ' יהודה אליצור) – „בניגוד למה שחושבים אחדים בתוך מחננו היום‪...‬חשבו‬
‫אברהם גרין‪ ,‬אחיו הדתי לאומי של דוד בן גוריון והרב ריינס“ח‪ ..‬מאחר שגדולי הרבנים בפולין מחסידי גור‪ ,‬פעלו וכתבו נגד‬
‫תפיסותיו הקיצוניות של הציוניזם הדתי‪ ,‬שהחל להתפתח בשלהי המאה ה‪ ,09 -‬הגיעו ריינס וגרין בשלהי תר"ס (‪ )0900‬לביתו‬
‫של ה"שפת אמת" על מנת ללחוץ עליו לפעול למימוש מטרותיו של הציוניזם הדתי – חבירה למפעל השבתאי של הציוניזם‬
‫והפיכתם ל"גייס חמישי" של הציוניזם‪ .‬הוא ניסה תחילה להשתמט מהם ואמר להם שהוא עדיין לא פעל כלל נגד חבירה זו‪ ,‬אך‬
‫כשהם לחצו עליו הוא הביע את עמדתו הנחרצת נגדם‪ .‬גרין וריינס מספרים על תגובתו (כמובן שיש לקחת בערבון מוגבל את‬
‫ניסוח תגובתו על פי עדותם) – „ענה שהוא קיבל ספר "אור לישרים"‪ ,‬שמתוכו נוכח שראשי הציוניזם הינם אפיקורסים‪,‬‬
‫ומטרתם להסית ולהדיח את ישראל מה' ותורתו‪...‬בהמשך השיחה הציעו הרבנים שהרבי ישלח רבנים אחדים מחסידיו‪...‬כדי‬
‫להיווכח מהי הציונות ומה טיבה‪ ,‬הרבי סירב“ (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)6‬ריינס מספר – „הרה"ק מגור אמר אז בפה מלא כי אף שלבו‬
‫איננו הולך אחר הציונות ואין דעתו מסכמת לה ואם ישאלנו איש על דעתו בזה לא יכחידנה תחת לשונו‪ ,‬בכל זאת חלילה‬
‫לו לצאת נגד הציונות“‪( .‬שם)‪ .‬מ ילים אחרונות אלו תמוהות‪ ,‬על פי מה שאמר להם לפני כן והשקר ניכר בתוכו‪ .‬בכך חונך גם‬
‫ריינס את שיטות השקרים והקונספירציה המלוות את הציונות הדתית עד ימינו‪ ,‬מתוך חיקוי כפייתי של שיטותיה של תרבות‬
‫האם שלהם – הציוניזם‪ .‬גם לגבי עצם העליה לארץ ישראל‪ ,‬לנוכח הנסיונות שעלולים חסידיו להתקל בהם שם‪ ,‬דעתו‬

‫ח‪" .‬מבט למכללה"‪ ,‬בטאון מכללת ירושלים‪ ,‬בית וגן‪ ,‬גליון ‪ ,91‬עמ' ‪.91‬‬
 ‫יח‬

‫השלילית היא נחרצת – „ שהיא נסיון גדול לפי דעתי ובפרט‪ ,‬אם מחייתם תהיה רק מתבואת הארץ‪ ,‬לכן לא בנקל להביא את‬
‫עצמו לידי נסיון‪ ,‬בזה יש בוודאי איסור לפי עניות דעתי“ (שם)‪.‬‬
‫יחס זה לכל מפעל הציוניזם‪ ,‬ראשיו ושליחיו מהציוניזם הדתי‪ ,‬ניכר גם בספרו "שפת אמת" על התורה‪ ,‬בכמה מקומות ובפרט‬
‫לגבי ביאורו על חטא המרגלים שרצו להכנס לארץ על פי הכנות ומעשים טבעיים – „אבל אם היו מאמינים (= המרגלים)‬
‫ומבטלים הסתכלותם לרצון ה' יתברך‪ ,‬היה זה עצמו מסייע להם לצאת מהטבע‪( “ ...‬שם עמ' ‪ .)9‬בדברים אלו מגדיר ה"שפת‬
‫אמת" את תפיסתם של השבתאים המודרניים "ניקח את גורלנו בידינו" והפיכתם ל"גאולים" על ידי מעשים טבעיים כתפיסה‬
‫הכפרנית‪ ,‬שהראשונים שפעלו כך היו המרגלים‪.‬‬
‫מעשים אלו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוגדרו על ידם כ"תחיה הלאומית"‪ ,‬אשר ראש תת התרבות שלהם מהציוניזם הדתי‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרבה‬
‫להשתמש במושג זה בכתביו ובנאומיו‪ .‬וכשם שחטא המרגלים גרם למותם של דור המדבר‪ ,‬כך פשע זה של "התחיה"‬
‫השבתאית מודרנית גרם כאן בארץ לשואה הפיסית של עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים ולשואה רוחנית של מליוני‬
‫יהודים ובכללם למעלה ממליון וחצי "יורדים"‪ ,‬אשר הוכשרו כאן על ידי החינוך השבתאי להתבולל ולהתחתן עם נוצריות‬
‫במקומות אליהם הם הגיעו‪.‬‬
‫מושג "התחיה"‪ ,‬באתוס הציוני – מושג "התחיה" הוחדר ע''י הגזען האנטישמי ארתור רופין לאתוס הציוני‪(49‬עמ' יב)‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫מושג "התחיה" מופיע רבות בהסטוריוגרפיה הציונית‪ ,‬כמושג מכונן המבטא את הפיכת חלק מיהודי הגולה בהגיעם לארץ‬
‫מהוויה מתה להוויה חיה ונושמת‪ ,‬כאשר הגולה נתפסת כמרחב מת בו נמצאים היהודים שאומנם מהלכים על רגליהם‪ ,‬אך‬
‫למעשה הם נחשבים כמתים מבחינה חומרית‪ ,‬שהרי אם הם נחשבים כחיים‪ ,‬אין את מי להחיות‪ .‬תובנה גזענית זו של "תיאוריית‬
‫הגזע" הופנמה ע''י הנאצים‪ ,‬כאשר תעמולה זו הבשילה לכדי יכולת רציחת העם היהודי על‪-‬ידי הנאצים‪ ,‬במחנות ההשמדה‪ .‬גם‬
‫את גז ציקלון ‪ ,B‬ששימש יותר מאוחר לשם יצירת תאי הגזים‪ ,‬פיתח המשומד פריץ הבר מגרמניה‪.‬‬
‫חשיבה ותדמית זו על היהודי כאדם מת בעל גוף חי‪-‬מת‪ ,‬הופנמה דרך הציונות אל גרעינה של האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬אשר‬
‫גרסה כי הרוב היהודי בגולה הינו למעשה מת ההולך על רגליו והינו חסר רגישות‪ ,‬ושיש רק לנקות את המרחב ממנו‪ .‬כך גם‬
‫ניבנה מחנה ההשמדה‪ ,‬כדי ליצור ‪ ,,‬מצב אונטולוגי [= מהותי] של הקרבן כהוויה מתה‪...‬במרחב המוות היה המוות מצב של‬
‫הוויה” [בועז נוימן‪" ,‬התרבות הנאצית‪-‬מרחב‪ ,‬גוף‪ ,‬שפה"‪ ,‬עמ' ‪ ,80‬ספריית מעריב‪ ,‬הוצ' אוניברסיטת חיפה[‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כידוע‪ ,‬לא זכה להתחנך כבר מילדותו על לימוד התורה בטהרתה‪ .‬הוא התחנך כבר מילדותו בגיל ‪ 00‬על ברכיה‬
‫של ספרות התעמולה של ההשכלה והציונות‪ ,‬תוך עירבובה עם לימוד התורה [מאיר בר‪-‬אילן‪" ,‬אזכרה"‪ ,‬ח''א‪ ,‬עמ' קצח‪-‬ט‪ ,‬ירשלים‪,‬‬
‫תרצ''ז] וכן בבחרותו ובהמשך חייו [יצחק ניסנבוים (מנהיג המזרח"י של פולין)‪" ,‬עלי חלדי"‪ ,‬עמ' ‪ ,089‬ורשה‪ ,‬תרפ''ט] ולכן גם הוא משתמש‬
‫בכתביו פעמים רבות במושג הגזעני של "התחיה" וגם אחד מחיבוריו מוכתר בשם "אורות התחיה"‪ .‬נראה כעת‪ ,‬כיצד הוא‬
‫הפנים בשלמות את הגזענות האנטישמית של "התנוונות" העם היהודי בגולה וכיצד הוא מבצע את החילול והחילון של מושגי‬
‫הקדושה המופיעים במקורות היהדות‪ ,‬כפי שהתמחה בכך אליעזר בן‪-‬יהודה – ‪,,‬שרוצים להתפתח בבריות גופא [= בבריאות‬
‫הגוף]‪...‬להגן על אומתנו“ [הרב אהרן רוזנברג‪" ,‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח''ג‪ ,‬עמ' ‪ .]0008‬בחיבורו "אורות מאופל" (סי' לד) שאותו‬
‫הוא יצר‪ ,‬כדברי בנו‪ ,‬בהשראתם של כתבי המומר הציוני משה הס [בטאון המתנחלים "נקודה"‪ ,‬תשמ"ב]‪ ,‬הוא מחקה את‬
‫התעמולה הציונית‪ ,‬שעל‪-‬פי (היסוד הפרוטסטנטי של) הבנת המציאות כחומרית‪ ,‬יש ליצוק לתוך ביטויים של קדושה‬
‫מהתורה‪ ,‬את תפיסת המציאות הארצית והחומרית הציונית [פרופ‪ .‬אניטה שפירא‪" ,‬המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה"‪,‬‬
‫עמ' ‪ 244‬ואילך] ולכן גם הוא כתב (ב"אורות מאופל") באותו סיגנון – „ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ‬
‫ישראל לחזק גופם‪...‬היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות קדושה‪ .“...‬הוא אינו‬
‫מסתפק בכך ואף מגיע להקצנת המצאותיו‪ ,‬שהדהימה את גדולי התורה – „עבודת הקדש הזאת (= של המתעמלים) מעלה את‬
‫השכינה מעלה מעלה‪ ,‬כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים“ (שם‪ ,‬ב"אורות מאופל")‪.‬‬
‫כתוצאה מהשוואה זו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הגיע למסקנה הפוכה מכל מה שמופיע במקורות היהודיים ולכן הוא גם לא יכל‬
‫לציין את המקור לדבריו‪ ,‬כפי שהוא בעצמו הודה במכתב להוריו‪ ,‬שהוא אינו מציין מקורות להגיגיו‪ ,‬כיון שאף אחד לא‬
‫יוכל למצוא כל קשר בין דבריו למקורות התורה שבכתב ובעל‪-‬פה ["אגרות הראי''ה"‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬אגרת א'‪ ,‬מט] וכן‪ :‬ש‪,,‬אצל‬
‫הפושעים‪ ,‬הנפש בריאה יותר מאשר אצל היראים“ וכן שגעון הגדלות ‪,,‬מי שמתנגד לי‪ ,‬או שמוחו קטן או שהוא רמאי“‬
‫["המעיין"‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬כ"ו‪ ,‬גליון א']‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסגל בשלמות את "תיאוריית הגזע" הציונית‪ ,‬שהעם היהודי הוא הוויה מתה במובן החומרי ושיש להתייחס‬
‫אליה כגוויה שניתן להחיותה‪ ,‬ולא במובן הרוחני כפי שמופיע במקורותינו – ‪,,‬ובגבורת הבשר תאיר הנשמה ותחיית המתים‬
‫בגוויות [חצי גוף עליון מת‪ -‬מס' עדיות (א‪ ,‬ז) ("מלאכת‪-‬שלמה")]“ ["אורות התחיה"‪ ,‬לג‪ ,‬עמוד פ]‪.‬‬
‫רואים אנו‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתאחד עם התפיסה האנטישמית והגזענית של הציונות‪ ,‬שהוגדרה כ"שלילת הגלות"‪ ,‬היות‬
‫שחסרה לדעתם לעם היהודי לאומיות‪ ,‬שהוא מושג חומרי שאינו יהודי כלל ולכן הוא מתאר את הגלות כ"מיותרת" ["שמונה‬
‫קבצים"‪ ,‬ה יח (כרך ב'‪ ,‬עמ' פא)] ‪ ,‬על אף שבכל מקורות ישראל מופיעים הסברים רבים על המטרות הנעלות שעל עם ישראל‬
‫לממש בגלות‪ ,‬הן ביחס לעצמו והן ביחס לאומות והרמח''ל כתב על כך בהרחבה ["דעת תבונות"‪ ,‬סימן קנח]‪ .‬מאידך‪ ,‬מתריע ר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק שלא לשלול את הגלות הרוחנית אלא להיפך‪ ,‬לשקוע בכל שיטות הטומאה והכפירה (הפרוטסטנטיות)‪ ,‬שאותן יש‬
 ‫יט‬

‫["אגרות הראי''ה"‪ ,‬ח''א‪ ,‬אגרת רצ''ו‪,‬‬ ‫לצקת לתוך מקורות היהדות‪ ,‬כאשר רק אז מקורות היהדות יהפכו להיות "ארמון התורה"‬
‫קסג‪-‬ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ''ה]‪.‬‬
‫קנא‪.‬‬
‫התנהגותו ההפכפכנית (ח"ג‪ ,‬עמ' א' קע – רבי מאיר הלר‪ ).‬של הרה"ר‪" ,‬נכונותו" לחזור בו מספריו בו בזמן שלא חזר בו מהן וכן‬
‫הסתרת דעותיו‪ ,‬גרמו לכמה מגאוני הזמן מבוכה והיו כאלה שבתחילה מאד העריכו אותו ומאוחר יותר כאשר התגלו להם‬
‫מעשיו או לשונות מסוימים בכתביו‪ ,‬שינו את דעתם עליו מן הקצה אל הקצה‪.‬‬
‫את תופעה זו סיכם בזמנו מרן הגרי"ז מבריסקקנא‪( .‬שם א'עו)‪ ,‬כאשר בחור אחד התאכסן אצל הרב הרמן ואמר הבחור "קוק ימח‬
‫שמו" דרש ממנו הרב הרמן שילך ויתנצל על כך על קברו של הרה"ר‪ .‬הבחור הציע לו ללכת עימו למרן הרב מבריסק לשמוע‬
‫את חוות דעתו על כך – „ופסק הרב מבריסק זצ"ל שהשאלה היא שהוא קילל‪ ,‬היינו‪ ,‬מוציא שם רע והיות שיש כת יראים‬
‫ושלמים הסוברים שהוא אפיקורס אין צריך לבקש מחילה‪...‬כשיצאו הרב והבחור‪ ,‬ראה הרב מבריסק זצ"ל על אותו רב שאינו‬
‫כל כך מאושר‪ .‬הרב מבריסק קרא לו בחזרה ואמר לו "הוא אינו מאושר עם הפסק שלי‪ ,‬אם כן אני אומר לך – חלק סברו‬
‫שהוא הרב מיפו והוא נחמץ (= נהיה אפיקורס) בירושלים‪ ,‬אחרים סברו שכבר ביפו כבר לא היה שווה‪ ,‬אחרים סברו שכבר‬
‫בלונדון הוא נחמץ ואחרים סברו שכבר בבויסק הוא נחמץ – ואבי (= מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל) אמר לנו שהוא היה אפיקורס‬
‫מרחם אימו"“‪ .‬נראה שכוונת מרן הגר"ח מבריסק היתה‪ ,‬שהוא היה גלגול של נשמת אפיקורס‪.‬‬
‫נראה להלן‪ ,‬שככל שהתגלו והתבררו מאמריו ומעשיו לתלמידי חכמים ולגדולי ישראל‪ ,‬הרי מי שהיתה לו הערכה חיובית‬
‫כלשהי כלפיו‪ ,‬שהערכה זו נמוגה והפכה לגינויו המוחלט‪ ,‬כגון ה"מנחת שלמה" ובעל ה"לשם"‪.‬‬
‫ז‪ .‬תלמידי חכמים‪ ,‬אשר העריכו בתחילה את הרה "ר‪ ,‬או שכדרך חיים הם לא גינו אף את מי שראוי היה לגנותו – כפי‬
‫שראינו‪ ,‬ועוד נראה להלן‪ ,‬הגדולים והענקים ביותר‪ ,‬אשר הנהיגו את עם ישראל במאת השנים האחרונות (מרן רבי חיים‬
‫מבריסק ובנו‪ ,‬מרן רבי יוסף זוננפלד ומרן מהרי"י דיסקין‪ ,‬מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי‪ ,‬מרן הרוגאצ'ובר‪ ,‬מרן החזו"א‬
‫ומהר"ם אריק ועוד‪ ).‬גינו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה החריפה ביותר בכתב ובעל פה‪ ,‬הן בקשר לאישיותו‪ ,‬הן בדרך לימודו ודרך‬
‫המחשבה השבתאית מודרנית שלו והן לגבי החורבן אשר המיט על עם ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬אם ישנם מספר ת"ח גדולים מאד‪ ,‬אשר‬
‫נלכדו ברשת שטמן להם והעריכוהו מאד‪ ,‬נראה להלן‪ ,‬שחלקם הגדול בסופו של דבר חזרו בהם‪.‬‬
‫דוגמא לכך הוא המקובל האלוקי בעל ה"לשם"‪ ,‬אשר בתחילה העריכו‪ ,‬ולאחר שנוכח כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק השתבש בכפירה‬
‫חזר בו בקיצוניות מהערכה אליו‪ ,‬כפי שנראה להלן בפרק על הגאון רבי יצחק אריאלי וכן בפרק על הגאון רבי שלמה זלמן‬
‫אוירבך‪.‬‬
‫כדוגמה נוספת לכך ניתן להביא את הגה"צ ר' גדליה אייזמן‪ ,‬אשר כתב עליו דברי הערכה עדיין לפני שהוא היה תלמיד חכם‪,‬‬
‫בהיותו בחור ישיבה בחו"ל ורק שמע עליו‪ ,‬אך בהגיעו לארץ עמד על טבעו האמיתי‪ .‬הארגון השבתאי המסיונרי "אור האורות"‬
‫(המוציא לאור את העלון "שבת הראי"ה")‪ ,‬מציג את דבריו (גליון מס' ‪ )40‬כאילו נאמרו בזמן היותו זקן המשגיחים‪.‬‬
‫במכתב הנמצא אצל חתנו – הרב ברויאר‪ ,‬הוא תוקף את שיטתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (מפי בנו) ובספרו ("גידולי מוסר" – אלול וימי‬
‫הדין‪ ,‬עמ' קו) הוא מתייחס למאמר חז"ל‪ ,‬אשר השת משו בו רבות מאז שהחל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק להשתמש בו‪ ,‬כי חלילה‪ ,‬הקב"ה מעדיף‬
‫שיבואו יהודים לארץ ישראל‪ ,‬על אף שיטמאו אותה על ידי פשעיהם ואפילו שיכפרו בקיומו‪ .‬בהערה שם (מספר ‪ )2‬מובא‬
‫הארוע הידוע‪ ,‬בו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזכיר מאמר זה בקבלת הפנים לאחד מגדולי העולם מבעלי המוסר‪ ,‬רבי איצל'ה בלאזר (וראה‬
‫"תנועת המוסר"‪ ,‬הרב דב כץ‪ ,‬עמ' ‪ ,206‬ירושלים‪ ,‬תשס"א‪ .).‬הגה"צ רבי גדליה אייזמן כותב שם בספר (עמ' קו) את מה שאמר לו רבי‬
‫אליהו לופיאן בשם רבי איצל'ה בלאזר על מאמר זה‪ ,‬שכוונת המדרש לומר‪ ,‬ש„לאחר שאדם חטא אין‬
‫עצה אחרת עבורו חוץ מהמשפט‪ .“...‬במדרש שם מדובר על הטמאות של עם ישראל כתוצאה‬
‫מתלונותיהם כנגד הקב"ה‪ ,‬אך לא משום עשיית עבירות וכל שכן לא חלילה משום כפירתם בה'‪.‬‬
‫הגה"צ רבי א‪ .‬לופיאן מביא בעצמו את הסיפור על נזיפתו של ר' איצ'לה בלאזר בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק באותה‬
‫קבלת הפנים בספרוט‪„ – .‬עשה לכבודו הרב דיפו קבלת פנים בכבוד גדול‪...‬תיכף ניגש אליו וחיבקו‬
‫והעלהו בכבוד גדול בעל כורחו והושיבוהו בראש השולחן‪...‬מיד פתח הרב דיפו ודרש ובתוך הדברים‬
‫הזכיר את הפסוק [ירמיהו (ב‪,‬ז)] "ותבואו ותטמאו את ארצי" ופירש – הלוואי שתבואו ותטמאו את‬
‫ארצי‪ .‬מיד כשאמר הרב פיסקא זו עמד הגרי"ב ממקומו ואמר בקול – אבל יש עוד פסוק [ויקרא‬
‫(יח‪,‬כח)] – "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה" ואם כן מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה – הרי שוב יגלו ?‪.“...‬‬
‫יש לציין שפירוש הפסוק מספר ירמיה (ב‪,‬ז) כפי שפירשו ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מנוגד להבנה הפשוטה של הפסוק ולתריסר‬
‫מקורות בחז"ל המתייחסים לפסוק זה‪ .‬בכל אותם מקורות מודגש‪ ,‬שפסוק זה הינו תוכחת ה' לעם ישראל‪ ,‬שיצאו מארץ‬
‫מצרים ועלו לארץ ישראל ולבסוף טמאוה בעבודה זרה ולכן גורשו ממנה‪ .‬במדרש נוסף ["ילקוט שמעוני"‪ ,‬איכה‪ ,‬רמז תתרל"ח]‬
‫מובא עוד מאמר חז"ל‪ ,‬בו נאמר שה' משתוקק לכך‪ ,‬שהדור אשר נכנס לארץ ישראל יהיה כדור המדבר שנקרא "דור‬
‫דעה"‪ ,‬אשר דרגתם היתה כמלאכי השרת היות והם כולם שמעו את קול ה' ("פרקי דר' אליעזר"‪ ,‬סוף פרק מא)‪ ,‬אשר על אף שהיו‬

‫ט‪" .‬לב אליהו"‪ ,‬בסוף פרשת אחרי מות‪.‬‬

 ‫כ‬

‫מלינים עליו ובכך הם טימאו מעט את עצמם‪ ,‬בכל זאת ה' משתוקק לכך שדור יורשי הארץ יהיה כמותם – כמלאכי השרת‪ ,‬על‬
‫אף שהוא יודע שגם הם ילינו עליו ובכך הם יטמאו את הארץ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק למעשה שיקר‪ ,‬באומרו שה' משתוקק לכך שיבואו‬
‫לארץ ישראל יהודים על אף שהם יהיו רשעים וכופרים בקיומו ובלבד שיבואו להיות עימו כאן בארץ‪ ,‬שהרי שם במדרש נאמר‬
‫במפורש שהוא משתוקק להיות רק עם בניו בתנאי שיהיו כדור המדבר – דור מלאכי השרת‪.‬‬
‫מדוע היה מוכן ר' א‪.‬י‪ .‬קוק לכפור בעיקרי האמונה באמצעות הכפירה בנביא ובדברי קודשם של חז"ל ?‬
‫את התשובה על כך ניתן להסיק מכתביו ["קבצים מכי"ק"‪ ,‬ח‪( ,‬כרך א' עמוד ד')‪ ,‬תשנ"ט] – „אנו צריכים להתאמץ כפי היכולת [= בנו‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף את דבריו‪ ,‬בצטטו אותו ב"אורות התחיה" (ו'‪ ,‬עמוד ‪ )00‬שהם כביכול העתק מדויק של דברי אביו‪ .‬הוא מזייף את‬
‫דבריו וכותב להיפך – "בכל היכולת" (להבנת יתר של זיופו זה של צ‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ראה להלן בפרק ד – "העבירות שעבר ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בסרבו‬
‫להגיע לדין תורה")‪ ,‬כנראה כדי שלא יתגלה קלונו של אביו‪ ,‬כי מדברי אביו נראה שהוא מחוייב ליסוד של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬שכל אחד‬
‫יכול להתחבר לאל כפי שהוא רואה לנכון] בשמירת המעשים‪...‬כפי אותה עמידה שנוכל (= צ‪.‬י‪ .‬קוק משמיט מילים אלו)“‪.‬‬
‫כיוון שעל פי הנצרות לא איכפת לאל – אליל שלהם‪ ,‬כיצד יתחבר אליו האדם אלא העיקר שיתחבר אליו‪ ,‬לכן לדידו של ר' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬יש לראות ב"משקפיים" אלו גם כן את האלוקים במקורותינו‪ ,‬כמי שלא איכפת לו שבניו הם עובדי עבודה זרה ואפילו‬
‫כופרים בקיומו‪ ,‬אלא העיקר שיאמינו בסוג אליל‪-‬אל כלשהו ושיעלו לארץ ישראל‪ ,‬כדי לממש את הצו‪-‬המילנארי של הקמת‬
‫ישובים בארץ בריבונות יהודית‪ ,‬כחלק מהפנטזיה המשיחית הפרוטסטנטית אשר לדידה היא המבטאת את היהדות‪.‬‬
‫הבאת הסבר זה על ידי הגה"צ רבי ג‪ .‬אייזמן‪ ,‬הינו למעשה סתירת כל התאוריה השבתאית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי‬
‫ההתייחסות לתופעת הציוניזם והציוניזם הדתי המטמאים את הארץ‪ ,‬דבר הגורם לכך‪ ,‬כי הארץ תקיא אותם וכי עדיף שלא יגיעו‬
‫כלל לארץ ישראל מאשר שיגיעו אליה ויטמאו אותה ויגרמו להתבוללות העם היושב בציון‪ .‬גם מובאה זו מתוך ספרו יכולה‬
‫להוכיח על כך שהוא מגנהו וחוזר בו מאותה ההערכה שהיתה לו כלפיו‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ברור הדבר‪ ,‬שגם תלמידי חכמים אלו‪ ,‬אשר נחשפו בתחילה רק לצד הפכפכני אחד של אישיותו‪ ,‬אם הם היו יודעים‬
‫את דעתם הנחרצת של אותם ענקים נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט את כל מה שכתב ועשה‪ ,‬כפי שראינו וכפי שנראה עוד להלן‪,‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי היו מבטלים מיד את דעתם בפני הגדולים והענקים מהם‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין‪ ,‬שרוב כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין שמורים אצל תלמידיו והם אינם מוציאים אותם לאור‪ ,‬מחשש שיתגלו‬
‫דעות כוזבות ביסודות האמונה בכתבים אלושסז‪ .)00.7. 08( .‬מי שיטען‪ ,‬שהם לא היו חוזרים בהם גם אז‪ ,‬הוא למעשה מאשימם‬
‫כזקנים ממרים‪ ,‬בעלי גאווה ומגלומניות‪ ,‬דבר שהוא ההפך הגמור מאישיותם‪ .‬אדם כזה הוא גס רוח‪ ,‬אשר אינו ירא מפגיעה‬
‫מגחלתם של אותם גדולים וצדיקים‪ .‬היות שודאי שהם היו חוזרים בהם מיד ‪ ,‬לכן הצהרותיהם ו‪/‬או שבחיהם בנוגע לר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק אינם רלוונטיים יותר‪ ,‬ומה שנשאר לנו הוא דעתם של גדולי ענקי האומה כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה כופר‪ ,‬רשע ו"שבתאי צבי‬
‫בשעתו"קנא‪..‬‬
‫ח‪ .‬הנזקים שעלולים היו לפגוע במי שלא היה משבח את הרב הראשי ומקבל את מרותו – ראינו לעילקלה‪ ,.‬כיצד השתלט‬
‫חיים ויצמן על קרנות הכספים‪ ,‬אשר על ידו נתמכו תושבי ערי הקודש בארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬ויצמן חיפש אז‬
‫בקדחתנות ‪ ,‬רב שיהיה מוכן לשמש רב ראשי ורבנים שיהיו מוכנים להרכיב את הרבנות‪ ,‬כדי להשתלט על חיי התורה‪ ,‬היהדות‬
‫והיהודים בארץקנג‪( .‬חלק ב'‪ ,‬עמ' קפ"ב) ובפרט כאשר היו אמורים להגיע לארץ כמויות גדולות של עולים חדשים חרדים‪ .‬ויצמן‬
‫קד‪.‬‬
‫התבטא אז – „כל עוד שה"קלייזל" הזה קיים‪ ,‬אין תקוה למוסדות שלנו להשיג את ההגמוניה על הישוב“ (עמ' ‪ 70‬וראה "על‬
‫חומותיך ירושלים" עמודים סח‪-‬עג)‪ .‬תחילה ניסה לשדל רבני ערים מוכרים בארץ‪ .‬הוא פנה לגאון רבי משה קליערס – רבה של‬
‫טבריה‪ ,‬בהצעה זו‪ .‬הוא הבטיח לו "הרים וגבעות" וכרגיל גם הבטיח לו‪ ,‬כי ראשי הציוניזם לא יתערבו כלל בהכרעותיו‬
‫ההלכתיות ובנושא הרבנות‪ .‬הוא הבטיח לו‪ ,‬כי יוכל למנות רבנים בכל הארץ באופן חופשי ולממנם ביד רחבה כולל שובי"ם‪,‬‬
‫מוצי"ם ודיינים וכו' ובלבד שיאות לקבל על עצמו תפקיד זה‪ .‬תשובתו של גאון וצדיק זה‪ ,‬אשר יראת השמים שלו היתה נר‬
‫לרגליו‪ ,‬היתה קצרהקנא‪( .‬חלק ב'‪ ,‬עמ' תק"ט) – „אם אקבל כסף ממכם אז לא תצטרכו לבקש (= ממני)‪ ,‬אני ארוץ אחריכם‬
‫לבקש מכם מה שאתם רוצים שאעשה“ ויצמן גם הבטיח לו לעזור במימון הת"ת שרבי משה הקים‪ ,‬כדי לשחדו ("יתד נאמן"‪ ,‬ערב‬
‫פסח תשע"ב‪ ,‬מוסף שבת קדש‪ ,‬עמ' ‪ )92‬בתקוה שרבי משה קליערס יסכים לקבל את המינוי של רב ראשי‪ .‬בסופו של דבר מצא ויצמן‬
‫מציאה‪ ,‬אשר לדידו ולמזימותיו לא תסולא מפז‪ .‬הוא מצא את הרב של יפו – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא גם רתם‬
‫את כל מערכת התעמולה של הציוניזם בארץ ובעולם‪ ,‬כדי שיראו בו רב בלעדי השולט על כל ארץ ישראל‬
‫באמצעות השלטון‪-‬המנדטורי‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬לצורכי הקונספירציה‪ ,‬הרה"ר הפעיל את הטקטיקה השבתאית – הפכפכנות‪ ,‬וטען – „נדמה לי‬
‫כי רי"י דיסקין ורבי חיים זוננפלד‪...‬צדקו‪ .‬בואו ונעלה כולנו אל הקנאים‪ ,‬ונאמר להם צדקתם מאיתנו‪ .‬אני‬
‫לא אשב ברבנות שחילונים‪ ,‬מייצגי המשפט הזר‪ ,‬ישבו בה“‪ ,‬אך מיד לאחר שנתן מס שפתיים זה‬
‫התקפל ו"קיבל" את המינוי של "רב העיר" על ידי השלטון המנדטורי‪ ,‬אך לא ביקר כלל במוסד זה עד‬
‫שקיבל מינוי מנדטורי של "רב ראשי של ארץ ישראל"‪ ,‬כי לטענתו – „רבנות שנוסדה על ידי ידיים‬
‫חילוניות אינה רבנות נכונה‪...‬הרבנים היו אנוסים לזה“קלה‪( .‬עמ' ‪ .)404‬מרגע שמונה לרב ראשי‪ ,‬כל מי שרצה להתנגד למינוי זה‬
‫היה אמור לקחת בחשבון‪ ,‬שמולו ומאחורי הרה"ר‪ ,‬עומדים כל קלגסיה של הממלכה הבריטית‪ ,‬אשר הנציב העליון הינו נציגה‬
‫הבלעדי בארץ‪ .‬לשם כך גם דאג שלטון זה אחרי המינוי בשנת תרע”ט‪ ,‬כי נציב זה יהיה יהודי מתבולל‪ ,‬רפורמי קיצוני‪ ,‬עם‬
 ‫כא‬

‫תסביך שנאה עצמית האופיינית למתבוללים במאתיים השנים האחרונות‪ ,‬אשר ידכא ביד ברזל כל התארגנות ממשית נגד מינוי‬
‫זה‪ .‬הנציב גם נעתר מיד לבקשתו של הרה"ר להעמידו בראש בית דין גבוה בדומה לסנהדריןקנג‪( .‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רי"א)‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בהגיעו לירושלים‪ ,‬הסתייג מהקמת "בית דין עליון לערעורים"י‪ ,.‬על אף‪ ,‬שתוך זמן קצר לאחר מכן‬
‫הוא חזר בו‪ ,‬בכפוף לשיטתו ההפכפכנית ודאג להקמת "בית דין" זהקמו‪( .‬עמ' ‪ .)440‬ד"ר חיים ויצמן אז התבטא‪ ,‬שמטרתו‬
‫בהקמת הרבנות הראשית‪ ,‬היא כדי ש„ישמש גרעין של תחיה‪ ,‬שיביא ליסוד הסנהדרין‪ ,‬ולידו יוקם "בית דין עליון‬
‫לערעורים"“קמו‪( .‬עמ' ‪.)404‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כעבדו הנאמן של ד"ר ויצמן‪ ,‬פנה לנציב העליון כדי ליישם החלטה סופית זו‪ .‬נפוליון בזמנו‪ ,‬הכריח את היהדות‬
‫החרדית בצרפת להקים "סנהדרין"‪ ,‬כדי שניתן יהיה דרכו בצורה מסודרת לשנות את חוקי התורה ולהתאימה לחוקי הנצרות‬
‫וכך לבולל את העם היהודי‪.‬‬
‫ד"ר חיים ויצמן למד ממנו את השיטה ורצה ליישמה בארצנו באמצעות הקמת "סנהדרין"‪ ,‬כאשר גוף זה נתון למרותו‬
‫המוחלטת של הציוניזם‪ ,‬כאשר כוונת הציוניזם היתה לשנות את חוקי התורה ולהתאימם לנצרות הפרוטסטנטיתקלט‪..‬‬
‫מעתה היתה לרה"ר א ת השליטה על כל האמצעים הדרושים לשלטון בלתי מעורער על חיי התורה והמצוות בארץ וגם על‬
‫אמצעי האיום נגד מקיימי המצוות‪ ,‬מערכת תעמולה משומנת של הציוניזם‪ ,‬הרבה כסף שקיבל מד"ר ויצמן (וכן „קופות הצדקה‬
‫היו תחת חסותו“יא‪ )..‬וכן המשטרה הבריטית אשר עמדה מאחוריו‪ ,‬בארץ מוכת קרבות‪ ,‬מחסור ועוני משווע‪ .‬מעתה‪ ,‬כל מערכת‬
‫ההתייחסויות של "עמך" וגדולי קברניטי העם היהודי בראשות גדולי התורה לרה"ר‪ ,‬היו מחויבים במשנה זהירות בכל‬
‫פניה אליו‪ .‬ראינו לעיל שגדולי ישראל היו מודעים לצורך של הרה"ר בפרסום וכבוד (כדברי הסבא קדישא מרן רש"א אלפאנדרי‬
‫בכתב ו"החזון אי"ש" בעל פה‪ .).‬רשכבה"ג מרן רבי ח‪ .‬ע‪ .‬גורודז'ינסקי בכל מכתביו כותב לו תואר נדוש – "הרב הגאון הגדול"‬
‫ואחרי זה הוא תמיד מדגיש "המפורסם"‪ ,‬בתקוה שזה יספק את הרה"ר ובשום מכתב הוא אינו מכנהו לא כרבה של ירושלים‬
‫וכל שכן לא של ארץ ישראל‪ .‬בסה"כ הוא הריץ אל הרה"ר ארבעים וחמישה מכתביםיב‪ ,.‬כמעט כולם בקשות עזרה חומרית‪,‬‬
‫יג‪.‬‬
‫מיעוטן הפעלת השפעתו בארץ ובגולה לצרכים חיוניים של היהדות ולא מתוך ידידות‪ ,‬אלא מתוך הידיעה שהוא "מרי חיטיא"‬
‫(או בלשון אחר "בעל המאה הוא בעל הדעה"‪ ).‬כפשוטו‪ ,‬עם כוח השפעה אדיר‪ ,‬מכוח השלטון המנ דטורי והציוניזם אשר‬
‫עומד מאחוריו‪ ,‬כפי שהוא עצמו כותב אליויד‪„ – .‬יש לו השפעה עצומה בעולם כולו ודבריו נשמעים‪ ,‬לכן אבקש בכל‬
‫לשון של בקשה לערוך מחאה‪ , “...‬אלא שהרה"ר בקושי ענה לשנים עשר ממכתביו‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי מעלימים בזדון את‬
‫מאבקו של מרן הגרח"ע גורודז'ינסק י אשר יחד איתו נאבקו גם רשכבה"ג מרן רבי מ‪ .‬ש‪ .‬הכהן מדווינסק‪ ,‬הרוגאצ'ובר‪ ,‬מרן‬
‫האדמו"ר מגור‪ ,‬מרן רי"י דיסקין ומרן ה"חפץ חיים" ועוד שלוש עשרה מגדולי גאוני הזמןטו‪ ,.‬כדי לסכל את מינויו של הרה"ר‬
‫על ידי ייבוש "הועד הלאומי" שהוא היה הרה"ר שלה וכך גם לחסל ועד שבתאיי זה‪ ,‬על ידי קריאה ליישוב היהודי בכל ארץ‬
‫הקודש לצאת מקהילה זו בשנת ‪ ,1928‬כשזו התארגנה על ידי ויצמן וחבריו‪ .‬ההצלחה היתה גדולה‪ ,‬כאשר שלושים וחמש אלף‬
‫איש יצאו ממנהקנג‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קס"ה)‪.‬‬
‫קנא‪.‬‬
‫הרה"ר זעם מאד על כך ונקט מספר פעולות טרור‪ ,‬כגון (חלק ג'‪ ,‬עמ' א'סח)‪ :‬פרופ' דה האן (שפעל כשר החוץ של הישוב היהודי‪).‬‬
‫פעל לגבש מבחינה ציבורית ומדינית את הקהילה הארצית הנפרדת ואז החלו בריוני הציוניזם ועיתוניהם לאיים על חייו‬
‫ולהתיר את דמו (שהיה הרצח‪-‬הפוליטי הראשון בארצנו)‪ .‬גם הרה"ר נרתם לאיומים אלה ושימש כסוכן להסתה נגדו על ידי‬
‫עית ונו "קול יעקב" של הרבנות הראשית‪ ,‬אשר הפיק כל שבוע מאמרי הסתה ארסיים נגדו‪ .‬כאשר פנו אל הרה"ר שיפסיק את‬
‫שנאת החינם המטורפת הזו של הסתות לרצח בה הוא נוקט‪ ,‬היתמם שאם יעמוד לצידו‪ ,‬יתרגזו עליו הצעירים מהשמאל‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כאשר הואשם הקיצוני הימני ‪ -‬סטבסקי ברצח ארלוזורוב‪ ,‬הרעיש הרה"ר עולמות להצילו‪ .‬כאן לא חשש כי צעירי‬
‫השמאל יתרגזו עליו‪ .‬עיתוני השמאל אכן ירדו לחייו וכתבו עליו – „קלון לרב‪ ,‬מגן ועוזר לרוצחים“שם‪..‬‬
‫עיתון "הפועל הצעיר" כתב אז – „אם בתחילה אפשר היה לחשוב שהרב קוק היה בבחינת "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה‬
‫בו רוח שטות"‪ ,‬הרי שנוכחנו לדעת‪ ,‬כי זו אצלו שיטה ולא שטות‪ ,‬שיטה הידועה לנו היום‪ ,‬שבה לוקחים הכוהנים והכמרים את‬
‫משטר הרשע תחת חסותם“שם‪..‬‬
‫מכאן גם נראה‪ ,‬כי בעיני הישוב החילוני נתפס ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עד אז כעבד הנרצע והשוטה של הציוניזם השבתאי‪-‬מודרני‪,‬‬
‫המממש בעינים עיוורות את מטרותיהם‪.‬‬
‫הדבר היה כה פשוט‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שימש כעבד נרצע של הציוניזם לגבי היתר כל דבר שאסור על פי ההלכה‪ ,‬עד שהוא עצמו‬
‫כותב על כך בתשובה ל"סופר" אז"ר‪ ,‬תוך כדי התחנפות אליו‪ ,‬בקשר להתייחסות לשלשה מחברי "הפועל הצעיר" שנהרגו‬
‫בעימות עם ערבים – „לסופר ה נעלה א‪ .‬ז‪ .‬רבינוביץ‪ ,‬שאלה קטנה שאלת ממני‪ ,‬שאלה כזאת אשר אדם שאינו סרבן כמוני‪,‬‬

‫י‪" .‬בדור תהפוכות"‪ ,‬ש‪ .‬ז‪ .‬זוננפלד‪ ,‬אדר תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.898‬‬
‫יא‪" .‬מושיען של ישראל"‪ ,‬הרב שלמה יעקב געלבמאן‪ ,‬ח"ה‪ ,‬פרק נ"א‪ ,‬עמ' רע"א‪ ,‬מונרו‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬תשנ"ז‪.‬‬
‫יב‪" .‬הראי"ה והאחיעזר"‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬עמיחי כינרתי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫יג‪ .‬מסכת הוריות (יד‪.).‬‬
‫יד‪" .‬הדרום"‪ ,‬חוברת כ"ב‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬
‫טו‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א' שסו‪.‬‬
 ‫כב‬

‫בודאי חושב אתה ובצדק‪ ,‬שימלאנה תיכף ומיד ובזריזות של קורת רוח‪...‬הרוגי לוד אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם‬
‫[פסחים (נ‪ ,).‬ב"ב (י‪"( “]):‬מאמרי הראי"ה"‪ ,‬א'‪ ,‬עמ' ‪" ,89‬על במותינו חללים")‪ .‬הוא התבקש לערוך להם לוויה כאילו היו צדיקי עולם‪ ,‬על‬
‫אף שהם היו אתאיסטים‪ .‬הוא מסביר לו שם בתחילה‪ ,‬את כל מה שנאמר בהלכה‪ ,‬שכולם צריכים ללבוש לבנים ולשמוח על‬
‫שכופרים כאלו מתו‪ ,‬ועל אשר עליהם נאמר "משנאיך ה' אשנא"‪ ,‬אך בסוף "מספק לו את הסחורה" וכותב לו‪ ,‬שכיוון שהם‬
‫נהרגו על ידי ערבים (ולדידו זה לא משנה שהם לא נהרגו משום שהם יהודים‪ ,‬שאז היו נקראים קדושים‪ ,‬אלא משום שהם התגרו בהם)‪.‬‬
‫יש להתייחס אליהם בכבוד ושדרגתם היא כשל פפוס ולוליאנוס‪ ,‬אשר במעשה אחד של הקרבה הצילו אז את כל יהודי א"י וגם‬
‫לפני כן הם היו צדיקים גמורים כדברי רש"י [מס' תענית (יח‪ ,]):‬אך כבר ראינו ונראה‪ ,‬כי הוא כתב כך‪ ,‬כי לשיטתו השבתאית‬
‫מודרנית‪ ,‬דוקא בגלל שאנשי "הפועל הצעיר" היו רשעים גמורים הם הצדיקים הגדולים ביותר‪ ,‬אף יותר מגדולי ישראל‪.‬‬
‫הרה"ר כתב אז‪ ,‬בעקבות רצח ארלוזורוב‪ ,‬על אנשי השמאל שיר לעצמו בשם "לא לעולם מועקה" – „אני הגבר ראה‬
‫עני‪/‬סבלתי נוראים‪/‬מרורים השביעוני‪/‬אנשים פראים‪/‬הה! נבחר נחשים‪/‬צמאי דם‪.“...‬‬
‫הוא ניסה לנקוט בעוד יוזמה מרושעת‪ ,‬כאשר ניסה להפוך לרודף של כל הציבור מהקהילה הארצית הנפרדת ושל גדולי ישראל‬
‫שעמדו בראשו‪ .‬כאשר הוא נפגש יחד עם הרה"ר הספרדי – יעקב מאיר‪ ,‬עם רוה"מ הבריטי‪-‬לורד פלמר‪ ,‬ביקש הרה"ר קוק‬
‫ממנו שבשובו לאנגליה ילחץ על הממשלה להוציא חוק מנדטורי שיהודים אינם יכולים לצאת מה"ועד לאומי"‪ ,‬שהוא הרה"ר‬
‫שלו‪ .‬הרב יעקב מאיר ביקש מהמתורגמן שיסביר לפלמר שהוא מתנגד לכך‪ .‬המתורגמן שהיה ציוניסט התנגד‪ .‬הרב הראשי‬
‫הספרדי התרגז וביקש לשוחח הפעם עם פלומר בצרפתית ואז אמר לו – „קהילת ועד הלאומי – כנסת ישראל‪ ,‬היא קהילה‬
‫אשר נאסרה על ידי גדולי ישראל‪ ,‬כי חוקיה אינם על פי תורת ישראל‪ ,‬בפרט בחירת נשים שאסורה על פי התורה‪ .‬לכן אני‬
‫פונה לכבוד מעלתו להפעיל את השפעתו על הממשלה וללחוץ על קהילת "ועד הלאומי"‪ ,‬לשנות את חוקיה כחוקת התורה‬
‫והיהודים החרדים יוכלו להיות חברים בקהילה זו וכך יושג השלום“קנב‪..‬‬
‫כידוע‪ ,‬רדיפת הרה"ר קוק את גדולי ישראל עקב מלחמתם בהשתררותו של ה"ועד הלאומי" על תושבי הארץ‪ ,‬ובהשפעת ראשי‬
‫הציוניזם רדיפתו הצליחה יותר וחוקי "הועד הלאומי" לא שונו‪.‬‬
‫נביא כמה דוגמאות לפחד מהטרור שהפעיל הרה"ר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומהתלות הכספית והקיומית‪ ,‬שהיו תלויים בה קבוצות‬
‫ויחידים של תלמידי חכמים ואחרים‪ ,‬שאילצו רבים מהם בפניותיהם אליו‪ ,‬להתייחס אליו בכבוד מוגזם‪.‬‬
‫הכמות האדירה של הכסף שניתנה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי ד"ר חיים ויצמן הפכה אותו לעשיר‪ .‬כסף זה ניתן לו כדי שיצליח‬
‫ללכוד את שומרי התורה ולומדיה תחת השלטון החילוני השבתאי‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬סיפקו לו גם בעלי הון שונים כספים רבים‪ ,‬כגון מנהל בנק "גאולה ונחלה" בירושלים‪ .‬על עשירות זו ניתן ללמוד‬
‫גם מדברי "הנזיר"תמא‪( .‬עמ' צד) – „שהוא (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) חכם וגבור ועשיר“‪.‬‬
‫‪ .1‬פחד וטרור – ראינו כבר לעיל את ההסתה והרדיפה של הרה"ר נגד פרופ' דה האן ונגד כלל היהודים שומרי התורה‪ .‬נביא‬
‫כאן עוד סיפור מרעיד‪ :‬הרה"ר מסר ב' תלמידי חכמים גדולים לבריטים כדי שיאסרו אותם‪" .‬אשמתם" היתה בכך שהם ליקטו‬
‫בחוברת "קול גדול"‪ ,‬חלק מדברי הכפירה שפרסם הרה"ר בכתביו "אורות מאופל" וכו' ובכך סיכנו את העמדת הפנים של‬
‫הרה"ר‪ ,‬כפי שהוא הציג את עצמו כגאון וצדיק‪.‬‬
‫פעולה זאת עשויה היתה לגרום לכך שתלמידי חכמים מסוימים‪ ,‬אשר הולכו שולל יפקחו כעת את עיניהם‪ ,‬ביחס למהותו‬
‫האמיתית‪ .‬כאשר הרה"ר ושלוחיו מיאנו להגיע לדין תורה בקשר לחוברת זו ותחת זאת מסרו את הרבנים הגאונים הנ"ל‬
‫לבולשת האנגלית‪ ,‬אשר אסרה אותם‪ ,‬יצאו הבד"ץ ובראשם מרן הגרי"ח זוננפלד בהכרזה– „הננו מחויבים להודיע‪ ,‬שיש להם‬
‫הדין המבואר בשו"ע (כו‪,‬א)“טז‪ ,.‬היינו‪ ,‬הכרזת נדוי על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו‪ ,‬על ידי בית הדין הגדול בירושלים‪.‬‬
‫עוד דוגמה לכך מובאת במכתבו של מרן הרידב"ז – ‪...‬הרב דיפו על שהתיר שמיטה ונותן יד לפושעים וע"כ ידידי וחביבי‬
‫יראתי פן יפתה ר'‪...‬שיסכימו לדברי קוק שלא כדת מפני היראה‪...‬מפני אימת קוק המשוגע‪“...‬יז‪..‬‬
‫נביא דוגמה נוספתיח‪ , .‬לפחד והטרור שזרע מסביבו הרה"ר‪ ,‬כפי שמשתקף הדבר במכתבו של הגה"ק בעל "מנחת אלעזר"‪,‬‬
‫האדמו"ר ממונקטש – „ובאיזה מהן דנתי אתכם לכף זכות‪ ,‬כי יראתם מפני ביקורת הממשלה להזכיר את שם ראש רבני‬
‫המשרד (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬הנודע בכפירתו בספרי (המירוס) של הטמאים ובתועבות במרמה של המינים – מלאים‪ ,‬יראתם מפני‬
‫ביקורת משפטי הממשלה שם‪ ,‬אשר הוא (= הרה"ר) בעוון הדור שורר ופוסע על ראשי עם קודש בכוחם וכו'‪.“...‬‬
‫נביא כדוגמה אחרונה את הפעלת הטרור על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו‪/‬או שליחיו‪ ,‬והפעם לא פחות מאשר נגד גאון הגאונים מרן רבי‬
‫יוסף ראזין ("הרוגאצ'ובר")‪ .‬הטרור שהופעל עליו היה בעקבות מכתבקנג‪ ,.‬אשר בו ישנן הגדרות חריפות ביותר ביחס לאישיותו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילת מכתבו משנת תרפ"ז (‪ )0927‬הוא מגדירו כעוף טמא ‪ ,‬כפי שמופיע במס' חולין (סג‪„ – ).‬אר"י קאת‬
‫זו ה"קוק"“‪ .‬בהמשך מכתבו שם הוא כותב עליו – „צא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין (לח‪ ,):‬כל שכן‬
‫דפקר טפי‪...‬מלחמה לה' בעמלק מדור דור‪...‬והרי הוא כופר בהשגחה עליונה‪...‬תורא דמחבל כרמיא (= שור המחבל בכרם בית‬
‫ישראל‪...).‬ויבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו“‪ .‬ממילים אחרונות אלו ומן הקודמות נראה‪ ,‬שהוא חורץ את דינו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫כמעין רודף של כלל ישראל (כפי שתלמידיו ותלמידי תלמידיו יהפכו לרודף הקולקטיבי של העם היהודי – שלומי אמוני ישראל‪ ,‬בפרט‬

‫טז‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קא‪-‬ב‪" .‬מושיען של ישראל"קמז‪( .‬עמ' רע"ב)‪.‬‬
‫יז‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬נספח‪ ,‬סוף חלק ב'‪.‬‬
‫יח‪" .‬דברי תורה"‪ ,‬מהדורה ו'‪ ,‬אות פ"ב‪.‬‬
 ‫כג‬

‫מאז קום המדינה)‪ ,‬אשר נשמתו מהעם העמלקי אשר מצוה למחות את זכרו ומייחל במהרה למותו על ידי אלוקים‪ .‬ענק הענקים‬
‫הנ"ל‪ ,‬התקשו בני דורו וכל שכן בני הדורות הבאים להגדיר את עוצמת שיעור קומתו כפי שניתן להיווכח על כך מתוך הספר‬
‫"אישים ושיטות" לר' יוסף זוין – חבר הרבנות הראשית‪ ,‬אשר הקדיש מספר פרקים לשם תיאור אישיותו‪.‬‬
‫הטרור אשר הופעל עליו התגלה באקראי‪ ,‬על רקע נסיעתו של רבי משה בלוי (מראשי אגו"י בא"י) לחו"ל אל גדולי ישראל‪ ,‬כדי‬
‫שימליצו על מועמד למשרת ראש רבני א"י‪ ,‬אחרי פטירתו של הגה"צ מרן ר' י‪ .‬ח‪ .‬זוננפלד‪ ,‬אישיות אשר גם תוכל לעמוד מול‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שליחם של המנדט הבריטי והציוניזם ובראשו ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬אשר חתרו ללא לאות כדי להגיע למטרה אחת –‬
‫ריסוקו של העם היהודי על ידי התבוללותו‪.‬‬
‫הוא מספריט‪ „ – .‬בתחנת דינבורג אני מפסיק את הנסיעה על מנת ללון בדינבורג ולבקר את הגאון מרוגטשוב זצ"ל‪...‬אני מרצה‬
‫לפניו את מטרת נסיעתי‪ .‬הוא מראה התענינות גדולה‪ .‬אני שואל ממנו חוות דעת תורתו וגם את עצתו‪ .‬את עצתו הוא נותן לי‪,‬‬
‫אבל בנוגע לחוות דעת תורה הוא אומר לי "הלא דרכי ידוע ואני משיב רק על שאלה בכתב"‪ ,‬אך כאן הוא מתחיל לנמק את‬
‫סירובו – הוא נגע בשאלת הציונים בארץ ישראל ואמר לי "הלא הוא יודע שאנכי הייתי דוקא מהמתנגדים הכי חריפים‪ ,‬ולא‬
‫מנעתי את עצמי מלכתוב דעתי בגלוי גם על המחזיקים בהם (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותנועות "המזרחי" ו"תורה ועבודה" וכוונתו למכתבו‬
‫החריף של המחזיקים והתומכים של הציוניזם ובראשם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .).‬אבל בזמן האחרון אני מונע את עצמי מזה מפני שאחר כתבי‬
‫את המכתב הידוע (= על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הובא לעיל‪ ,).‬קיבלתי מכתב מבתי בפתח תקוה‪ ,‬שהדבר נוגע לנפשה‪ ,‬וכי אם אוסיף‬
‫לכתוב בדברים כאלה יקפחו את פרנסתה"‪...‬מוציא גמרא‪ ,‬שמתוך זה יוצא שעל פי דין‪ ,‬היה לו להמנע מחשש סכנה של בתו‪,‬‬
‫שקיפוח פרנסתה הוא אצלה סכנת נפשות‪...‬וכדברים האלה אמר לי "הלא הם חשודים על הכל‪ ,‬הם חשודים גם על שפיכות‬
‫דמים" [= כאן הוא מאשים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כתב עליו (לעיל) "כופר בהשגחה העליונה" כחשוד לרצוח‪ ,‬כפי שראינו לעיל שהסית‬
‫בעתונו נגד הנרצח הקדוש פרופ' דה האן‪ ,‬על פי הפסוק שאמר אברהם אבינו לאבימלך – "כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה‬
‫והרגוני"‪... ].‬קבל הוא מכתב מאת רבני משרד הרבנות בדרישה שהוא יוציא פסק שאסור לפתוח שחיטה מיוחדת והשיב להם‪,‬‬
‫שהם מדברים דברי שטות ואין בדבריהם ממש“‪.‬‬
‫המחשה נוספת לכל האמור לעיל‪ ,‬ניתן לקבל מגדול תלמידיו של מרן רבי חיים מבריסק – רבי ברוך בער ליבוביץ‪ ,‬ראש‬
‫ע‪.‬‬
‫ישיבת קמניץ‪ .‬כאשר נתגלה בחור מסויים בישיבתו כנגוע בהשקפות של ה"מזרחי"‪ ,‬הוא כבר חשש מלעמוד לידו ביחידות‬
‫(ח"ב‪ ,‬עמ' קצב‪-‬קצג) – „סיפר הגרי"ד זצ"ל‪ ,‬בן מרן הגרי"ז זצ"ל‪ :‬הנה מרן הגאון רבי ברוך בער זצ"ל‪ ,‬היה נוהג לכתוב מכתבי‬
‫המלצה לכל בחור שהיה נוסע מקמניץ לארץ ישראל‪ ,‬עם תוארים מופלגים כגון בקי בש"ס וכו'‪ ,‬כיוון שסבר שצריך לקרבם‪.‬‬
‫פעם נכנס אליו בחור אחד שהגרב"ב זצ"ל הכיר בו זה מכבר שהוא ציוני (= מהציוניזם הדתי)‪ ,‬וביקש מכתב המלצה‪ ,‬א"ל רבי‬
‫ברוך בער "תחזור בעוד חצי שעה כדי לקבל את המכתב"‪...‬בינתיים נכנסו אליו ב' תלמידי הישיבה‪ ,‬וביקש מהם שישארו‬
‫אצלו עד שיחזור הבחור הנ"ל‪ ,‬מפני ששמע מרבו מרן הגר"ח זצ"ל‪ ,‬שהציונים חשודים על רציחה‪ ,‬ולכן הוא ירא שהבחור‬
‫הנ"ל "ווערט מיר אריינליגען אין הזאק און מיר אריינווערפען אין טייך"‪"=[...‬הוא ישים אותי בתוך שק‪ ,‬ויזרקני אל תוך הנהר‪]"...‬‬
‫שהיה הגרב"ב זצ"ל מקבל את דברי רבו ללא שום פשטים והתחכמות“‪ .‬אנו רואים מכאן‪ ,‬כי מרן הגרב"ב כתב תארים שקריים‬
‫במצבים אשר הוא חשב שיוכל למנוע מצבים של פיקוח נפש רוחני וגשמי‪ .‬מכאן אנו יכולים להבין גם מדוע כתב תארים‬
‫שקריים לראש הציוניזם הדתי – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתב משנת תרצ"ה בזמן מחלתו‪ ,‬משום שפחד ממנו ומתנועתו ועושי דברו וכן‬
‫כדי שיוכל להיעזר בשירותיו לקבלת סרטיפיקטים ובנושאים של פיקוח נפש‪.‬‬
‫ראשי ה"מזרחי"‪ ,‬כמובן שלמדו מרבם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם הם הטילו פחד וטרור כדין "מוסר" על ידי הלשנות לשלטון בחו"ל‪,‬‬
‫דבר‪ ,‬אשר כידוע‪ ,‬היה מסתיים לעיתים ברציחות של יהודים‪ .‬תלמידו של מרן ה"אבני נזר" מספר בספר "אביר הרועיםכ‪ ,.‬כי‬
‫רבו לא רצה לקבל משלחת של ראשי ה"מזרחי" ובראשם י‪ .‬י‪ .‬ריינס‪ ,‬כי ראשי הציוניזם הדתי היו משתמשים בפגישות אלו‬
‫כדי להוכיח שקיבלו לגיטימציה כלשהי מגדולי ישראל למעלליהם בצורות המכוערות ביותר‪ .‬לכן הוא חשש‪ ,‬כי אפילו אם‬
‫יקבלם‪ ,‬כבר יפרסמו בעיתוניהם כי נתן להם לגיטימציה ואף הסכים לדבריהם‪ ,‬כפי שראינו לעיל לגבי שאר גדולים [צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫למשל שיקר וכתבכא‪ , .‬כי יש להסיק‪ ,‬כי מכך‪ ,‬שה"חפץ חיים" לא השתתף בחוברת מסויימת נגדם‪ ,‬הדבר מוכיח כי הוא לא התנגד לציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬וזאת על אף מלחמתו הבלתי מתפשרת של ה"חפץ חיים" נגדם בהזדמנויות אחרות‪ .].‬הוא אמר אז – „אם אדבר ואתווכח עמהם‪,‬‬
‫יכתבו מסתמא אחר כך במכתבי העתים שלהם שניצחו אותי והסכמתי לדעתם“קנו‪..‬‬
‫כתוצאה מסירוב זה‪ ,‬י‪ .‬י‪ .‬ריינס ועוד כמה מסוגו נתנו הוראות לעושי דברם שם למוסרו לשלטונות‪ ,‬דבר אשר היה עלול‬
‫להסתיים ברצח – „לאחר המעשה הזה התחילו המשמיאילים (= אנשי הציוניזם הדתי) גם בסאכאטשאב לרדוף את רבינו הקדוש‬
‫זצ"ל בכל מיני מסירות ורדיפות‪ ,‬עד כי הסגירו מטעם הרשות את בית המדרש שלו וגם ענשו אותו בכסף מלא על מה שמצאו‬
‫אותו לומד עם התלמידים בני הישיבה בלי רשיון ולא עוד אלא פעלו מטעם הרשות להתפטרו מהרבנות“‪ .‬מכאן ניתן להבין‬
‫באלו אינשי דלא מעלי מדובר ומה היה קורה למי שלא היה מחניף לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתארים או דברי חנופה‪ ,‬מה היה עולה‬
‫בגורלו ולאיזו מסירות נפש נזקקו גדולי הדורות כדי לומר ולכתוב את ביקורתם עליו‪.‬‬
‫‪ .2‬תלות כספית וקיומית – נביא מספר דוגמאות אשר יעידו על הכלל‪:‬‬

‫יט‪" .‬כתבי רבי משה בלוי"‪ ,‬הוצ' "משאבים"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמודים ‪.26-26‬‬
‫כ‪ .‬ח"ב‪ ,‬עמ' ס"ד‪ ,‬אות ש"ל‪.‬‬
‫כא‪".‬הצופה"‪ ,‬י' אייר תשל"ח‬
 ‫כד‬

‫א‪ .‬גדולי ישראל שלחו בתחילת שנת תרפ"ד משלחת מכובדת‪ ,‬אשר היוותה בית דין‪ ,‬אשר אמור היה לדון בטענות שבין‬
‫ה"רבנות הראשית" לבין בתי הדין של ירושלים ובראשם הגרי"ח זוננפלד‪ .‬שני הצדדים קבלו על עצמם לציית לפסק הדין‪.‬‬
‫המשלחת כללה את האדמורי"ם מגור וסוקולוב ועוד אישים חשובים‪ .‬בפסק הדין ניתנה הצדקה מלאה לכל הטענות של בתי‬
‫הדין נגד הרבנות הראשית‪ .‬בפסק הדין נאמר בין היתר – „ואחרי כל אלה‪ ,‬מודים גם החברים מהבית דין של הרב קוק‪ ,‬שהם‬
‫נכנסו למשרת הרבנות רק בשביל טעמים גשמיים ובהזדמנות הראשונה שהסיבות החומריות תוסרנה‪ ,‬מוכנים הם לצאת‬
‫ממשרד הרבנות“כב‪..‬‬
‫ב‪ .‬הגאון רבי מרדכי מסלונים שאל מישהו‪ ,‬מדוע הוא הלך לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא ענה לו כי יש לו תירוצים לקושיות שאף אחד‬
‫אינו יכול לתרץ אותן‪ .‬שאלו רבי מרדכי אילו קושיות הן ? אולי אני אוכל גם לתרץ אותן ? ענהו האיש – „הוא מוציא שטר‬
‫כסף אנגלי ובכך מתרץ כל הקושיות“כג‪..‬‬
‫לאחר מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היה מוכן השמש שלו ר' אברהם ח‪ .‬צ'ציק להסיר מעט את הלוט מעל מסכת התככים של‬
‫קניית תלמידי חכמים בכסף‪ .‬הוא סיפר להגר"י דינקלס‪ ,‬שכאשר ר' א‪.‬י‪ .‬קוק העלה לארץ מרוסיה רבנים באמצעות‬
‫הסרטפיקטים שהיו ברשותו‪ ,‬הוא דאג לשחדם באמצעות כספים כדי לנסות להשתיק את ביקורתם הנוקבת נגדו ולגייסם לצידו‪.‬‬
‫ר' א‪.‬ח‪ .‬צ'ציק סיפר שהוא היה הולך לבתיהם עם הכסף שקיבל מידיו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ופעמים רבות היו זורקים אותו‬
‫מהבית על הניסיון המכוער לשחד אותם‪ .‬פעם כשהלך לרב מסוים מספר פעמים ובכל זאת זה לא הועיל‪ ,‬הוא ביקש יותר לא‬
‫ללכת‪ ,‬אך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק דחק בו שימשיך לנסות ולקנות אותו על ידי הכסף [בנו של הגר"י‪ ,‬ראש ישיבה וראש כולל בפריז – הגאון‬
‫רבי שלמה אדלשטיין]‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגאון ריא"ז מרגליות כותב עליו – „ ‪...‬ואילו הצעירים‪ ,‬לא די שחוטאים שמחוברים אליו‪...‬אלא עוד מוסיפים חטא על פשע‪,‬‬
‫ומחפים עליו ומשקרים עליו ואומרים שאדם גדול וניסתר הוא‪...‬ואין אדם גדול וצדיק כמותו‪...‬ואילו לאילו גומלים זה לזה‪ ,‬הם‬
‫המגביהים את רבם הארור והוא מגביה אותם‪ ,‬כמו הארור הידוע – ש"צ ותלמידו וגם מאכילם ומשקם ומלבישם ונותן‬
‫להם כסף ואין חדש תחת השמש‪ ,‬כי אכן כך עשו נביאי השקר‪“...‬כד‪..‬‬
‫ד‪ .‬נביא דוגמה אחרונה למלחמתו של הרה"ר נגד עדת התימנים במושבות החדשות‪ ,‬אשר משקפת את עוצמתו הכלכלית‬
‫ויכולתו במחי מכתב אחד לנשל מאות יהודים מפרנסתם‪ ,‬תוך כדי זריעת שנאת חינם ושסע עדתי‪ .‬נוכל ללמוד מכך גם על‬
‫הפכפכנותו הידועה‪ ,‬אשר היתה כפופה לאינטריגות ולחצים‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫נתונים אלו מבוססים על מחקרה של ד"ר בת ציון עראקי קלורמן – "התימנים בחברה ובכלכלה של המושבות" ‪ .‬כדוגמה‬
‫למצבם הנחות של התימנים שהגיעו למושבות החדשות‪ ,‬מתוארת המושבה ראשון לציון‪ ,‬אשר ראשוני התימנים (‪ 16‬סה"כ)‬
‫קט‪.‬‬
‫הגיעו אליה בשנת ‪ 0900‬מחיידן וב‪ 0902 -‬מהעיר שרעב (עמ' ‪.)420‬‬
‫„ רצונם להשתתף כשותפים ולהשפיע‪ ,‬נתקל במהמורות רבות‪ .‬בעניין השחיטה והקצבות‪ ,‬התימנים לא נזקקו לשירותי‬
‫המושבה‪ ,‬אלא היא זו שנזקקה לשירותי השוחטים והקצבים‪ .‬דומה שבתחום זה‪...‬היה גלום פוטנציאל לשמש גורם מאזן שיוכל‬
‫לטשטש במעט את הבדלי המעמדות‪ ,‬לקרב את שתי הקבוצות ואף לתת בידי התימנים נקודת זינוק שתאפשר להם להשתלב‬
‫ביתר קלות בחיי המושבות“‪ .‬בנקודה זו קם להם לשטן הרה"ר א‪.‬י‪ .‬קוק אשר גרם למהומות במושבה ויצר את ראשית השסע‬
‫הקבוע בין העדותקסא‪( .‬עמ' ‪ „ .(115‬התגייסות הרב קוק נגד השחיטה התימנית‪ ,‬הרעישה את קהל התימנים בראשון לציון‪ .‬כעסם‬
‫עליו היה גדול שהרי הוא בעצמו אישר‪ ,‬כאמור (בשנת תרפ"ב‪ ,)7.2.1922 -‬את כשירות השוחטים‪...‬פסילת השחיטה‬
‫התימנית היתה בעיניהם העלבה ופגיעה חמורה בקהילה שלמה על לא עוון בכפם (=בפרט שהוא בהפכפכנותו נתן להם בידם‬
‫תעודות כשרות‪ .).‬הם כינסו אספת מחאה וניסחו "מחאה גלויה"כו‪ ,.‬שהתריסה במיוחד כנגד הרב קוק“‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬היווה מעשה זה של הרה"ר היתר להתעללות האשכנזים בתימנים בשאר המושבות ומיסוד שנאת החינם כלפי עדות‬
‫המזרח מצידו של הסקטור המתבולל במושבות ובערים במאת השנים שלאחר מכן‪ ,‬אשר ביטוייה החריפים ביותר צפו ועלו‬
‫שוב‪ ,‬על ידי הרס יהדות המזרח עם קום המדינה – המהומות בואדי סליב‪ ,‬ה"פנתרים השחורים"‪ ,‬מפלגת תמ"י והקמת ש"ס‪.‬‬
‫האקדמיה מנסה לנתח את מהלכיה של הדה‪-‬לגיטימציה‪ ,‬שיצרו בהשראתו התנועות הציוניות השמאליות או הימניות‪.‬‬
‫בתלישותם האופיינית באקדמיה מנסים הם להבין את השסע העדתי על ידי כל מיני תאוריות משונות‪ ,‬כגון "מודל האפקטים‬
‫הרדיקליים" (‪)Radical Flank Effects‬כז‪ ,.‬ולא לברר את שורשי הבעיה לפני כמאה שנה (מ‪.)0922 -‬‬

‫כב‪".‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רל"א‪.‬‬

‫כג‪".‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א' ק"ל‪.‬‬
‫כד‪ .‬שם‪ ,‬עמ' א' קל"ח‪.‬‬
‫כה‪".‬ישראל – כתב עת לחקר הציונות במדינת ישראל"‪ ,‬סתיו‪ ,‬תשס"ד (‪ ,)2004‬מס' ‪ ,4‬עמ' ‪.109‬‬
‫כו‪ .‬שם‪" ,‬מחאה גלויה" (ינואר‪-‬פברואר ‪ ,)1923‬מתוך אוסף פרטי‪.‬‬
‫כז‪" .‬המאבק המזרחי בישראל"‪ ,‬ש‪ .‬שטרית‪ ,‬עם עובד‪ ,‬ת"א‪.2004 ,‬‬
 ‫כה‬

‫לא רק במושבות סבלו מכך‪ ,‬אלא גם בעיר יפו‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה רבה‪ ,‬סבלו ממנו בהתעמרותו בשוחט שם ועל כך פרסם‬
‫ועד העיר‪ ,‬שכולם היו שם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מכתב מחאה חריף ביותר בגנותו‪ .‬הם מתארים שם את התעללותו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק בשוחט‪ ,‬תוך חבירתו לפורקי עול‪ ,‬אשר הגיעו ליפו זמן קצר לפני כןכח‪..‬‬
‫לכן‪ ,‬אין פלא בכך‪ ,‬שאחרי שנסע מיפו לחו"ל לפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא כותב מכתב להוריוקפג‪( .‬עמ' ‪„ – )089‬מיפו‬
‫הלא אין לי שום הערה ושום בקשה (לחזור לשמש ברבנות) ולא אדע כלל איך כעת מתייחסים אליי“‪.‬‬
‫בעקבות התעללויות אלו והזנחת ההשגחה הרוחנית על המושבות‪ ,‬ובעקבות איגרות נוספות מטעם הבד"ץ בירושלים לתקן‬
‫פירצות רבות אשר היו קיימות במושבות‪ ,‬כותב לו מרן הגר"ח ברלין ("נשמת חיים" – מכתבים ומאמרים ממרן הגר"ח ברלין‪ ,‬מכתב נד)‬
‫– „ואודיעהו בזה‪ ,‬כי זה הנוכחי הרב מ‪ .‬בן ציון יאדלער שי'‪ ,‬נשלח מאיתנו‪ ,‬מכל בתי הדינים האשכנזים והספרדים הי"ו לפקח‬
‫על עניני המצוות התלויות בארץ והמושבות סביבותינו“‪.‬‬
‫ט‪ .‬גדולי התורה‪ ,‬אשר הכירוהו בהיותם אברכים צעירים או בתור ילדים ולכן העריכוהו‪ ,‬אך כשבגרו חזרו בהדרגה‬
‫מהערכה זו לחלוטין – היו אז מספר גדולי תורה או כאלה אשר היו בתקופתו מאד צעירים ונעשו אחר כך גדולי תורה‪ ,‬אשר‬
‫נשמעו מפיהם או מכתביהם מילות הערכה על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כל גדולי תורה אלו‪ ,‬היו להם טובות הנאה רבות ממנו‪ ,‬ובהתאם‬
‫לכך היתה גם התייחסותם אליו משום הכרת הטוב‪ ,‬אף שלחמו בכל דעותיו ופעולותיו‪ .‬מדובר על אלו אשר הוא היה נשיא‬
‫המוסדות והישיבות של אביהם (כגון‪" :‬עץ חיים"‪" ,‬שער השמים" וכן ישיבת "חברון"‪ ,‬אשר היתה קרובה מאד לליבו ולכיסו‪ ,‬היות‬
‫שאחד מראשי הישיבה היה חבר אגודת הסתר בישיבת וולו'זי'ן יחד איתו)‪ ,‬או שבני משפחותיהם לימדו שם ור' קוק דאג למימונן‬
‫ולמימון כספי הוצאות ביתם בתקופה שלאחר מלחמת העולם‪ ,‬כאשר אנשים וילדים מתו מרעב ומחלות (והרי לכתחילה המניע‬
‫של המספר המועט של ראשי המוסדות‪ ,‬אשר חתמו על הבקשה להביאו לירושלים‪ ,‬היה כדי שישמש כמשאבת כספים למוסדותיהם‪,‬‬
‫שעמדו בפני פשיטת רגל‪ ,‬כפי שנראה להלן) וכן כאלו שהציל אותם ואת משפחותיהם ממוות בכך שסיפק להם סרטיפיקטים כדי‬
‫להעלותם לארץ ממקומות סכנה ודאיים וכן דאג שיתקבלו כאן בארץ לישיבות‪.‬‬
‫היו גם כאלו‪ ,‬אשר נכנסו לעבוד כרבנים במוסד הרבנות של המתבוללים (ה"ועד הלאומי") שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עמד בראשו‪ ,‬כדי‬
‫לפרנס את עולליהם ולמנוע את גוויעתם ברעב ואף התחייבו לצאת משם ברגע שירווח להם מבחינה כלכלית‪ .‬כמובן‪ ,‬שמכל‬
‫אותם אישים‪ ,‬אין להביא כלל ראיה וכפי שנראה להלן (אנחנו נראה להלן‪ ,‬לגבי אותם אישים‪ ,‬כי גם אותן מילות הערכה היו רק‬
‫כלפי חוץ‪ ,‬על אף ביקורתם הנוקבת על מעשיו ודעותיו)‪ ,‬שר' אריה לוין לא סיפר אף לרבו (רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ)‪ ,‬כי‬
‫בעל האכסניה שלו מנסה להדיח אותו להשכלה‪ ,‬רק משום הכרת הטוב על הזמן שהוא התאכסן אצלו וזאת על אף שיתכן‪,‬‬
‫שכתוצאה מאי גלוי זה‪ ,‬הוא יצליח להסית בחורי ישיבה אחרים שיתאכסנו אצלו והם יהרסו את כל הישיבה‪.‬‬
‫ודאי שאם הם היו צריכים לדון את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בדין תורה‪ ,‬הם היו ברוב חסידותם פוסלים את עצמם מלדון משום שהם‬
‫נוגעים בדבר‪ ,‬כפי שראינו שנהגו חז"ל [מס' סנהדרין (ח‪ ,).‬מס' כתובות (קה‪ ]):‬אפילו משום סיבות פעוטות של טובות הנאה‪ ,‬ק''ו‬
‫וכל שכן שהיו נוהגים כן משום טובות הנאה גדולות יותר של הצלתם על ידי הנידון‪ .‬וכן נפסק להלכה [חושן משפט‬
‫(ז‪,‬יב)‪(,‬ט‪,‬ב)]‪.‬‬
‫נמחיש‪ ,‬עד כמה לא ניתן כלל להביא ראיה משבחים ששיבחוהו אותם גדולים בירושלים‪ ,‬אשר ציפו ממנו לטובות הנאה לעצמם‬
‫או לאחרים‪ ,‬כגון סרטיפיקטים‪ ,‬קיום כספי של ישיבותיהם (כגון "עץ חיים"‪" ,‬שער השמים") וממילא גם קיום כלכלי לעצמם‬
‫ולבני ביתם‪ ,‬אשר בתנאים של אותם ימים היה כרוך בפיקוח נפש‪ .‬נביא למשל את מרן הרב מבריסק‪ ,‬אשר ממנו ניתן ללמוד‪,‬‬
‫שלא רק משום הכרת הטוב אלא משום עצם קבלת טובות הנאה‪ ,‬כבר אסור להביא ראיה מגדולים אלו על הערכה כלפיו‪.‬‬
‫מרן הרב מבריסק ה יה ידוע בתור "עמוד האמת" של הדור וכאשר התכנסו לאסיפה בבית המדרש "זכרון משה" לשם הצלתם‬
‫של "ילדי טהרן" מציפורני "הסוכנות היהודית" (אשר י‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬ממייסדי "המזרחי" ומראשי "הסוכנות היהודית" אמר‪ ,‬שעדיף‬
‫להכניסם לקיבוצי השומר הצעיר ולא להכניסם לישיבות)‪ .‬מיד לאחר השואה וגם מרן הרב מבריסק השתתף אז באסיפה זו – „והיה‬
‫תקו‪.‬‬
‫מדובר שגם הרב הרצוג [= שהיה "הרב הראשי מטעם" דאז‪ ,‬מאנשי הציוניזם הדתי שהרב מבריסק אמר עליו שהוא הרס את הכול‬
‫(עמ' ל)] רוצה לבוא ושאל מרן מי מוכן ללכת להגיד לרב הרצוג בשמי‪ ,‬שלא יבוא לאסיפה‪ .‬העיז אחד ושאל את מרן ז"ל למה‬
‫לא רוצה מרן ז"ל ללכת בעצמו ? ואמר‪" ,‬כי אם הרב הרצוג יתן לי שלום עליכם‪ ,‬כבר יהיה קשה לי ללחום נגדו ואם יוסיף‬
‫ויכבדני עם קפה‪ ,‬כבר אהיה מלמד עליו זכות"‪...‬ולבסוף הוא (= הרב הראשי הרצוג) היה זה שקירר את מערכת ההצלה על ידי‬
‫הסכם פשרני‪ ,‬כמו שפחד מרן ז"ל“ (שם)‪ .‬אם כן‪ ,‬אם מרן‪" ,‬עמוד האמת" חשש שרק מאמירת "שלום עליכם" וכיבוד עם קפה‬
‫הוא יתחיל ללמד עליו זכות‪ ,‬אם כן‪ ,‬כיצד ניתן להביא ראיה מאותם גדולים בירושלים ובני ביתם‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הצילם‬
‫לעיתים ממוות על יד סרטיפיקטים וממוות ברעב באמצעות הזרמת כספים‪.‬‬
‫כדי להיווכח‪ ,‬עד כמה הכרת הטוב מחייבת את האדם‪ ,‬אפשר להביא את הדוגמא מהעם המצרי‪ .‬על אף‪ ,‬שהמצרים‪ ,‬ובראשם‬
‫פרעה‪ ,‬נהגו באכזריות שאין כדוגמתה כלפי עם ישראל ופרעה עצמו ציוה לרצוח את התינוקות‪ ,‬לשם רפואתו מהצרעת שאחזה‬
‫בו הרבה יותר ממה שהנאצים רצחו‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬משום הכרת הטוב על כך שהעם המצרי שימש כאכסניה בשעת הדחק לעם‬

‫כח‪" .‬צבי חמד"‪ ,‬לגאון רבי צבי הירש פרידמן‪ ,‬עמ' מ"ז‪.‬‬
 ‫כו‬

‫ישראל‪ ,‬כאשר יעקב ובניו ירדו מרצונם למצרים‪ ,‬דבר זה כשלעצמו מתיר את העם המצרי בדור שלישי להטהר ולהתקבל‬
‫כגרים לעם ישראל‪ .‬וכאמור‪ ,‬כל זאת‪ ,‬רק משום הכרת הטוב כלפיהם‪.‬‬
‫סיכום ביניים – הבאנו תשע סיבות לכך‪ ,‬המראות בעליל כי כל השבחים אשר נאמרו במכתבים לרה"ר וקרוביו‪ ,‬אמינותם לא‬
‫רק מפוקפקת‪ ,‬אלא נכתבו מתוך פחד מהטרור והתלות הקיומית אשר היו תלויים בו שומרי המצוות בארץ ומי שעלה לארץ‪,‬‬
‫או כדי לדרבנו לעזור להם וכן להפעיל את השפעתו במקומות שונים ולחילופין שלא יזיק למערכות ישראל‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לא סיבות אלו בלבד דירבנו את אנשי הציוניזם הדתי לרכז את השבחים אשר נאמרו עליו‪ ,‬אלא סיבה נוספת‪ ,‬אשר‬
‫ייתכן שהיא כבדת משקל הרבה יותר‪ .‬אם אנו סוקרים את ביטויי וכינויי הגנאי החריפים ביותר שנאמרו עליו במאת השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬על ידי כל גדולי הדורות (גם הגרח" ע גורודז'ינסקי‪ ,‬אשר לחם בו בצורה עקיפה‪ ,‬חיזק את ידיו של הגר"י דינקלס כששמע‬
‫שהשתתף בהצגה בו ירו בר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬ורק אחרי מותו הוא העיר למזכירו‪ ,‬על ההרס והחורבן שזרע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בארץ ישראל‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן‪ ).‬ורובם המכריע של גדולי גאוני הזמן‪ ,‬ביניהם מוריו ורבותיו‪ ,‬אנו יכולים לגלות שכמות זו של כינויי הגנאי יכולה‬
‫להתחרות בהצלחה בסך כינויי הגנאי שהטיחו גדולי הדורות – בפרק זמן של מאות שנים – בשבתאי צבי ומשה מנדלסון גם‬
‫יחד‪ ,‬לא רק בכמות אלא גם באיכות‪ .‬למשל‪ ,‬ביטויי הערכה של הרה"ררנה‪ .‬על יש"ו ימ"ש והנצרות בכלל‪" ,‬זיכתה" אותו‬
‫בשלל ביטויי גנאי החל מ"מיסיונר" וכלה ב"יש"ו" עצמו‪ ,‬מפיהם של גדולי ומאורי הדורות‪.‬‬
‫משמעות ביטויים אלו וצורת ביטולו וההתייחסות אליו אף כאדם חסר צלם אנוש על ידי ענקי התורה‪ ,‬משמיטה למעשה את‬
‫הבסיס הלגיטימי של הציוניזם הדתי‪ ,‬כממשיכים את מסורת ישראל סבא ומציגה אותם טרוויאלית (= באופן מובן מאליו) ככת‬
‫פרוטסטנטית המנודה ממרכז ההוויה הישראלית‪ ,‬כאשר כל בסיסה הארכימדי (= נקודת משען הכרחית) נשען על אותו האיש‪.‬‬
‫ביטוים אלו שוללים ממנו גם את החסינות הטבעית הקיימת לגבי כל אדם ובפרט תלמיד חכם‪ ,‬בדבר האיסור לדבר עליו לשון‬
‫הרע‪.‬‬
‫נביא רק חלק קטן מביטויים אלו ולשם נוחות נביא אותם במרוכז מהספר "משכנות הרועים" של הרב הגאון רבי אהרון‬
‫רוזנברג המופיעים בחלק השלישי מספרו‪ .‬רובם המכריע של ביטויים אלו נלקחו ממכתבים ומאמרים של גדולי ישראל‪ .‬ביטויי‬
‫גנאי אלו נכתבו ונאמרו על ידי עשרים ושלושה מגדולי ירושלים בכללם הגדולים ביותר כמרן רי"י דיסקין‪ ,‬מרן הגרי"ח‬
‫זוננפלד‪ ,‬מרן הרידב"ז‪ ,‬הראב"ד של ירושלים‪ ,‬רבי חיים ברלין בן הנצי"ב וכן עשרה מגדולי ליטא‪ ,‬חמישה מגדולי פולין‪,‬‬
‫וחמישה מגדולי גליציה‪ ,‬שמונה מגדולי הונגריה‪ ,‬ארבעה מגדולי הדורות הספרדיים ועוד כשמונה מגדולי רוסיה ושאר‬
‫הארצות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬לסיום‪ ,‬נביא בצורה מפורטת יותר את ביטויי הגנאי עליו של גדולי הדורות‪ ,‬ראשי הגולה (מרן הגר"ח‬
‫מבריסק ובנו‪ ,‬מרן ה"חפץ‪-‬חיים" ומרן ה"חזו"א") וצורת מלחמתם בו וכן את דעת גדולי תלמידיו לגבי היישום המעשי של כתביו‪.‬‬

‫למעלה מארבעים סוגי כינויי גנאי אשר בהם גדולי הדורות כינו והאשימו את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫קנג‪.‬‬
‫(עמ' ‪)72‬‬ ‫טמא‪ :‬הגאון בעל "תורת יקותיאל" (א' קיג)‪ ,‬הרב מבלז (א' פא)‪ ,‬גאון הגאונים מרן רבי יוסף ראזין (הרוגאצ'ובי)‬
‫וכן עמלק‪ ,‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים‪"( ,‬דברי יואל"‪ ,‬חו"מ‪ ,‬סי' קל"א)‪.‬‬
‫כומר‪ :‬הגאון רבי עקיבא י‪ .‬שלזינגר ("משכנות הרועים"‪ ,‬רבי אהרן רוזנברג‪ ,‬ח"ג‪ ,‬א' עז) (= עמ' ‪.)0077‬‬
‫מיסיונר‪ :‬הגאון בעל "קרן לדוד" (א' פז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב) גאב"ד קאשוי ונייטרא‪.‬‬
‫נוצרי‪ :‬רבי חיים אברהם דובער "המלאך" דאמריקה (א' קי)‪.‬‬
‫יש"ו‪ :‬מרן הגרי"י דיסקין שגם אמר ששמו (א"י קוק) בגימטריא קטנה שווה ליש"ו (= ‪( ) 00‬א' פ‪ ,‬קלז‪ .‬עמ' צ)‪ ,‬קרוב ליש"ו –‬
‫הגאון רבי שאול בראך (א' קיד)‪.‬‬
‫רעה‪.‬‬
‫רוח הטומאה‪ :‬הגאון הגדול הרידב"ז אב"ד צפת ומגדולי מפרשי ה"ירושלמי" (א' עה)‪ ,‬הגרי"ח זוננפלד ומהר"יל דיסקין ‪,‬‬
‫הרב מבלז (א' פא)‪.‬‬
‫מין‪ :‬הגאון בעל "קרן לדוד" (א' פז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב)‪ ,‬הגאון הגדול בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקטש (א' קטז)‪,‬‬
‫הגאון רבי ידיד הלוי ס"ט (א' קנא)‪ ,‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ("דברי יואל"‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫גוי גמור‪ :‬הגאון בעל ה"קרן לדוד" – „אסור להתפלל בבית תיפלתם“ (א' פח)‪.‬‬
‫שבתאי צבי‪ :‬מרן המהר"ם אריק מטורנא (א' פג)‪ ,‬הגאון רבי מאיר הלר (א' קסז)‪ ,‬הגאון ריא"ז מרגליות (א' קלח)‪.‬‬
‫שר"י‪ :‬ה"קרן לדוד" (א' פז)‪" ,‬המלאך" דאמריקה (א' קי)‪.‬‬
‫ימ"ש‪ :‬מרן הגרי"ז מבריסק מצדיק מי שכינהו כך (א'עו)‪ ,‬האדמו"ר מבלז – המהרי"ד (א' פב)‪ ,‬הרב מבלז (א' פא)‪ .‬כששמע‬
‫ה"חפץ חיים" אמירה זו לא הגיב כלל (א' קח)‪ ,‬הגאון הקדוש רבי יואל מסאטמר (א' קלו)‪.‬‬
‫כופר‪ :‬מרן הגר"ח מבריסק (א' עו)‪ ,‬הגאון רבי ישעיה אורנשטיין ראב"ד ירושלים (עוד ביפו) (א' עח)‪ ,‬מרן רבי יוסף ראזין (א'‬
‫קטז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב)‪ ,‬מרן בעל ה"מנחת אלעזר" (א' קטז)‪ ,‬בתורה שבכתב ושבעל פה – הגה"ק רבי יואל‬
‫טייטלבוים ("דברי יואל"‪ ,‬שם)‪ .‬כופר מסוגו של "אחד העם" ‪ -‬הגה"ק רבי אלחנן וסרמן הי"ד‪.‬‬
 ‫כז‬

‫אפיקורס‪ :‬מרן הגר"ח מבריסק (א' עו) – מרחם אמו (א' עז)‪ ,‬האדמו"ר מבלז – המהרי"ד (א' פא)‪ ,‬ה"קרן לדוד" (א' פז)‪ ,‬הגאון‬
‫משימלוי (א' קיח)‪ ,‬הגאון רבי ידיד הלוי ס"ט (א' קנא)‪.‬‬
‫רשע‪ :‬גמור – הרב מבלז (א' פא)‪ ,‬מרן רבי יוסף ראזין (א' קט)‪ ,‬גדול תלמידיו של מרן ה"חפץ חיים" – הגה"ק רבי אלחנן וסרמן‬
‫הי"ד (א' קיג) וראוי לנדותוכט‪ ,.‬מרן החזו"אקלז‪( .‬עמ' צ)‪.‬‬
‫מסית ומדיח‪ :‬רבי שאול בראך (א' קיא)‪ ,‬הגה"ק ה"שומר אמונים" (א' קכ)‪ ,‬הגה"ק רבי יואל מסאטמר (א' קלא)‪.‬‬
‫מתחזה לפרוש וקדוש‪ :‬מרן הגר"ח מבריסקקנא‪( ..‬שם א' עו)‪.‬‬
‫מחטיא הרבים‪ :‬הגה"ק ר"א וסרמן (א' קיג)‪.‬‬
‫ירבעם בן נבט‪ :‬הגאון רבי שאול בראך מנייטרא (א' קיא)‪.‬‬
‫זקן ממרא‪ :‬הגאון ה"תורת יקותיאל" (א' קיג)‪.‬‬
‫משוגע‪ :‬ואין לפחד מאימתו – הגאון הגדול מרן הרידב"זקנג‪ ,.‬מרן החזו"אקלז‪( .‬עמ' פט)‪ ,‬בעל שו"ת "שרידי אש" – רבי יחיאל‬
‫וינברג (כפי שאמר לגדול תלמידיו רבי חיים ליפשיץ) ולמרן רבי א‪.‬י‪.‬ל שטיינמן אמר שהוא היה חולה נפש שבא לברלין לפסיכיאטר‪.‬‬
‫שוטה ומטורף‪ :‬מרן גאון הגאונים רבי יוסף ראזין (א' קט)‪ ,‬מרן ה"חזון איש" רא‪ ,.‬קלז‪( .‬עמ' פט‪.).‬‬
‫עם הארץ‪ :‬מרן החזו"אקלז‪( .‬עמ' פט) ואינו מבין במסכת אהלות ואינו יודע ללמוד‪.‬‬
‫שמֻק קוק ש ֻמק‪ :‬הביטוי הקבוע של מרן ה"חפץ חיים" בביתו (ע"פ עדותה של בתו)קלז‪( .‬עמ' צה) והגרי"ד סולובייצ'יק (א' קח)‪.‬‬
‫מחלל השם ומבזה תלמידי חכמים‪ :‬הגאון הגדול מרן רבינו חיים ברליןל‪ ,.‬והתורה – הסבא קדישא מרן רבי אלישר אלפנדרי‬
‫(א' צב) וכן כתב שדבריו ב"אורות" הם דברי שיגעון (א' צ)‪.‬‬
‫צבוע‪ :‬הרב מבלז (המהרי"ד) (א' פא)‪.‬‬
‫עוקר התורה ומצוותיה ומבזה הקודש‪ :‬מרן ה"חפץ חיים" – אשר לא רצה גם לנגוע במכתב שנשלח אליו מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כמוקצה מחמת מיאוס (א' קז)‪.‬‬
‫מקולקל ומשכיל‪ :‬מרן הגרי"ז בשם אביו מרן הגר"ח מבריסק (א' עו)‪.‬‬
‫מעורר מדנים ופירוד הלבבות‪ :‬הסבא קדישא מרן הרש"א אלפנדרי (א' צב)‪ ,‬ומחרחר ריב – מרן רבינו חיים ברליןקסו‪..‬‬
‫חנפן‪ ,‬חוצפן‪ ,‬רודף ממון‪ ,‬אוהב ממון‪ :‬הסבא קדישא מרן הרש"א אלפנדרי (א' צ‪ ,‬א' צב‪ ,‬א' צו)‬
‫אין לו חלק לעולם הבא‪ :‬מרן ה"חזון אי"ש"– ואומרים לו אחרי פטירתו בשמים על ספריו – קוק (= תראה מה גרמת) (א' קכא)‪.‬‬
‫האדמו"ר מללוב – רבי דוד בידרמן היה מקללו בקללה נמרצת כל פעם שהיה מזכיר את שמוקמז‪( .‬עמ' רפט)‪.‬‬
‫ממוחין דקטנות‪ ,‬מבולבל והפכפך‪ :‬הגאון רבי מאיר הלר (א' קע)‪ .‬מרן ה"חזון איש" אמר לגאון ר"י דינקלס שהוא מתפלא על‬
‫מישהו שכתב עליו שהוא "אישיות גדולה" (הגאון רבי שלמה אדלשטיין)‪.‬‬
‫מחלת הכבוד העבירה אותו על דעתו ועל דעת קונו – מרן ה"חזו"א"קמ‪..‬‬
‫אומר על טמא טהור – מרן האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" (א' פב)‪.‬‬
‫איש צר ואויב לדת תורתנו הקדושה ולעיקרי האמונה – הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ("דברי יואל"‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית "התחיה"‪ ,‬או יותר‬
‫נכון "העברית המתה"‪ ,‬של אליעזר בן יהודה וממשיכיו‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת‪-‬תרבותי ("דוס מחמד" א‪ ).‬של‬
‫הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי הנחיתות שהם חשים בפני תרבות‪-‬האם הפרימיטיבית‬
‫שלהם‪.‬‬

‫משמעות גילוי ופרסום כתביו האמיתיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫גילוי כתביו האותנטיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אמור היה לחולל "רעידת אדמה" בקרב הציוניזם הדתי‪ .‬התברר‪ ,‬שצ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ו"הנזיר" חינכו בצורה מעוותת את חניכי הציוניזם הדתי‪ ,‬כביכול‪ ,‬לאורם של ספרי ה"אורות" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כעת מתברר‪,‬‬
‫שלא מיניה ולא מקצתיה ‪ .‬כתביו האמיתיים מכילים פסקאות שאין קשר ביניהן והם יצרו‪ ,‬כביכול‪ ,‬דברים הגותיים‪ ,‬תוך‬
‫השמטה‪ ,‬סילוף‪ ,‬שיבוץ שקרים בדבריו‪ ,‬כאשר מתברר שהם יוצקים סדר יום פוליטי משלהם‪ ,‬שכלל לא עלה על ליבו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מעבר לכך מתברר‪ ,‬שהוא תוקף שם את כל גדולי העם היהודי בצורה החמורה ביותר‪ ,‬החל מהנביאים וחז"ל‬
‫וכלה בגדולי הדורות האחרונים ותוקף את ההלכה ואת קיום המצוות ולעומת זאת הוא משבח את הנצרות ומעריץ את יש"ו‬
‫ימ"ש‪ ,‬כמו אחד מגדולי האנטישמים שקמו לעם היהודי (כגון‪ ,‬מרטין לותר)‪.‬‬
‫אם היתה למישהו בציבור זה מעט יראת שמים ולפחות מעט הגינות ויושר אנושי‪ ,‬הם היו צריכים מיד לנתץ כל קשר‬
‫בינם לבין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיו ולנטוש את כל המכלול של היסודות השבתאיים והנוצריים שהם הטיפו להם במשך‬

‫כט‪" .‬באין חזון"‪ ,‬סי' י"ז‪.‬‬

‫ל‪" .‬נשמת חיים"‪ ,‬מכתבים ומאמרים ממרן הגר"ח ברלין‪ ,‬מכתב נ'‪.‬‬
 ‫כח‬

‫דורות‪ .‬ממילא‪ ,‬הם היו גם אמורים לחזור בתשובה ולחבור חזרה אל תרבות האם המקורית – העם היהודי‪ ,‬קרי‪ ,‬היהדות‬
‫החרדית‪ ,‬המהווים את פסגת החכמה והמוסר האנושי‪ .‬במציאות‪ ,‬אנו רואים שלמעשה הם הטביעו על מצחם אות קין‪ ,‬אך‬
‫הפעם בצורה רשמית כאשר אצל רובם לא התרחש דבר‪ ,‬אלא הם ממשיכים לבוסס במדמנת התפיסות השבתאיות והנוצריות‬
‫התת‪-‬תרבותיות שלהן‪ .‬שוב מוכח הדבר‪ ,‬שלא התורה והמצוות מניעים את חשיבתם ומעשיהם‪ ,‬אלא תורות זרות ומנוכרות‬
‫ממרכז ההויה הישראלית על פי התורה שבכתב ושבעל‪-‬פה‪ ,‬אשר ניתנו לנו בסיני‪.‬‬
‫ניתן כעת לחזות‪ ,‬כיצד מערכת התעמולה השקרית של הציוניזם הדתי תפעל כדי "להסביר" מדוע אין לחזור בתשובה‪ ,‬אלא‬
‫שיש להישאר ככת מבודדת בעלת דת משונה‪ ,‬אותה יצרו הם לעצמם‪.‬‬
‫א‪ .‬ראשית‪ ,‬הם יעלימו מחניכיהם את העובדות שראינו ועוד נראה להלן‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחם נגד בנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק ו"הנזיר"‬
‫בנושא פרסום כתביו‪ ,‬ורק כאשר שוכנע שמלחמה זו תיצור קרע בינו לבין בנו ותלמידו נכנע לדרישותיהם לפרסם את כתביו‪.‬‬
‫הם גם ימשיכו להעלים את העובדה שראינו ועוד נראה‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק זלזל בבנו וראה בו אדם בלתי שפוי ושהוא הזהיר את‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק שלא ישנה דבר ממקוריות הכתבים בלא להתייעץ עם הרב חרל"פ‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק התייעץ רק מעט עם הרב חרל"פ כדי לצאת ידי חובה‪ .‬הם גם יעלימו את העובדה‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רתח מזעם‪ ,‬כפי‬
‫שנראה עוד להלן‪ ,‬כאשר ראה שבנו רוצה להשמיט או לשנות פיסקה כלשהי מדבריו‪ .‬או אז הם ישקרו ויטענו שהוא נתן לבנו‬
‫ולתלמידו רשות לעשות ככל אשר עולה על רוחם בכתביו‪.‬‬
‫ב‪ .‬על עצם הדברים החמורים שנתגלו בכתביו הם‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬ינסו להשתמש במאמר "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים‬
‫במקום אחר" כ"מפתח גנבים" ויטענו‪ ,‬שכל דבר אפיקוריאני ו‪/‬או כפרני הנמצא בכתביו‪ ,‬מתבהר על ידי פיסקאות משלימות‬
‫במקום אחר‪ .‬תירוץ זה לוקה במספר שקרים‪ .‬למשל ‪ ,‬רעיון זה מופיע רק לגבי עשירות כמותית‪ ,‬היינו‪ ,‬כתוספת ידיעה [כמובא‬
‫ב"תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' ראש השנה (ג‪,‬ה)] או כתירוץ נוסף [כמובא בתד"ה אלא‪ ,‬מס' כריתות (יד‪ ,]).‬אך לא כדבר המשנה לחלוטין את‬
‫ההבנה הקודמת‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬כאשר אדם מהדיר ספר ובמיוחד כאשר מופיעים בו דברים הזויים ומוטעים ושקריים בסדר גודל כפי שמופיע‬
‫בכתביו‪ ,‬הוא אינו שולח יד בכתבים‪ ,‬כאשר פי סקאות אחרות במקומות אחרים מבארות שאין הדבר כך‪ ,‬אלא מביאן כמות שהן‬
‫ולמטה בהערות הוא משלים מדברי המחבר במקומות אחרים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬כיוון שאין שום מקור אחר‪ ,‬היכול לבאר את הדברים אחרת‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬הדברים בפסקאות אחרות רק‬
‫מחזקים יותר את האות נטיות של הדברים ההזויים‪ ,‬הכפרניים והשקריים המופיעים לפני כן‪ ,‬לכן כדי לחפות על כל הדברים‬
‫החמורים המופיעים בכתביו הם שיקרו וסילפו בצורה קיצונית ביותר את הכתבים האלו‪ .‬אלו הם רק שני צרורות של‬
‫שקרים‪ ,‬אשר עלולים להשמיע דוברי הציוניזם הדתי‪ ,‬אך לשקרים אין גבול‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה לגבי התמחויותיהם‬
‫בתחום זה ואכן הם עלולים להמציא עוד ועוד שקרים כדי לטהר את השרץ‪ ,‬לגבי כתביו אלו‪.‬‬

‫מלחמותיהם וכינויי הגנאי של כל גדולי הדורות נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במשך כמאה שנים‬
‫רשכבה"ג מרן רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק‬
‫אביו של מרן הגר"ח – מרן רבי יוסף בער בעל שו"ת "בית הלוי"‪ ,‬הגדיר כבר בשנת ‪ 0889‬את הארגון הציוני "חובבי ציון"‬
‫אחרי שהשתלטו עליו תנועות המתבוללים ככת שבתאית – „אשר החובבי ציון הם כתה חדשה ככת שבתאי צבי שם רשעים‬
‫ירקב“ (מכבי אל צ'לנוב‪ ,‬אב תרמ"ט‪ ,‬כתבים‪" :924 ,‬בני ציון" בוולוז'ין‪ ,‬שבט תר"ן‪ ,‬שם‪ .0044 ,‬כמו כן‪ ,‬ראה על כך ב"דת וציונות"‪,‬‬
‫יוסף שלמון‪ ,‬עמודים ‪ ,040 ,20‬ירושלים‪ ,‬תש"ן)‪.‬‬
‫בעקבותיו‪ ,‬כתב מרן הגר"ח – „ בנדון כת הציונים שנתחברו ונתאגדו עתה בחוזקה‪...‬הלא מהם נודעים במקומותיהם לרעה‬
‫ותכליתם כבר הודיעו‪ ,‬כי הוא לעקור יסודי הדת – ולתכלית זאת גם לכבוש את מקומות מושבות ישראל‪...‬שהוא הירוס הדת‬
‫ומכשול לבית ישראל“ ["אור לישרים"‪ ,‬ש"ז לנדא ויוסף רבינוביץ (עורכים)‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬ורשא‪ ,‬תר"ס] וכן אמר בנו מרן הרב מבריסק עם‬
‫קום המדינהקצט‪( .‬עמ' ‪.)079‬‬
‫כידוע‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק נחשב לאחד מגדולי ישראל לפני תקופת פרסומו של מרן ה"חפץ חיים" והיה מראשי ישיבת‬
‫קנא‪.‬‬
‫וואלוז'ין‪ ,‬אשר שיטת לימודו הפכה להיות נחלת עולם התורה עד ימינו‪ .‬ראינו לעיל (א'עו) את כינויי הגנאי שלו (אפיקורס‬
‫מבטן אימו) על ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬נביא עוד כמה דוגמאות‪ ,‬שרוכזו בספר "משכנות הרועים"‪ ,‬שם גם מובאים מקורות הציטוטים‬
‫בכתב ובעל פה – „נכנס ר' שמחה זליג (= הדיין הידוע בבריסק) בבהלה אל ר' חיים ז"ל‪ ,‬שקיבל מכתב מהר' דבויסק (= שם הי'‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רב בצעירותו‪ ).‬והמכתב מלא אפיקורסות‪ .‬אמר לו ר' חיים ז"ל – "איר האט זיך יעצט ארומגעקוקט‪ ,‬איך קען אים‬
‫שוין אן אפיקורס פון וואלאז'ין"“ (= אתה רק עתה מתבונן סביבותיך‪ .‬אני מכירו כאפיקורס עוד מוולוז'ין‪).‬קנא‪( .‬א'עה)‪.‬‬
 ‫כט‬

‫„כשהיה הגאון ר' אלחנן וסרמן (= גדול התלמידים של מרן ה"חפץ חיים"לא‪ )..‬זצוק"ל בעיר בויסק בגליל לאטביא פנה פעם אחת‬
‫אל ר' משה גבירצמן שהיה גר בבריסק‪ ,‬כי היות והוא נוסע לבריסק שיואיל למסור שליחות להגר"ח‪ .‬והוא‪ ,‬כי בבויסק יושב‬
‫"פרוש" אחד (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) בטלית ותפילין וצם תעניות‪ ,‬אך לדעתו הוא בדעה אחת עם "אחד העם"‪ .‬אם יש‬
‫פרוש כזה בדעה כזו‪ ,‬לדעתו צריך מרן הגר"ח לדעת מזה‪ .‬הסכים הנ"ל למסור זאת להגר"ח‪ .‬כשאמר זאת‬
‫להגר"ח‪ ,‬נענה הגר"ח ואמר "אמור לחננ'קע שאנו יודעים היטב‪ ,‬רק טעות אחת יש לו‪ ,‬כי הוא חושב שהוא צם‬
‫תעניתים‪ ,‬אבל האמת שהוא אוכל די טוב"“קנא‪( .‬שם א'עו)‪ .‬נכדו הגדול של מרן הרב מבריסק‪ ,‬רבי אברהם‬
‫יהושע‪ ,‬העיד‪ ,‬כי כוונת רבי אלחנן וסרמן היתה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא גם נתפס בקלקלתו כמתחזה לצדיק וקדוש‬
‫על ידי אחד מגדולי התלמידים של מרן ה"חפץ חיים"‪.‬‬
‫הרב הגאון רבי מיכל שורקין (מחבר "ממגד גבעות עולם")‪ ,‬בנו של הגאון הגדול רבי יעקב שורקין (תלמיד מרן‬
‫ה"חפץ חיים") סיפר‪ ,‬כי אביו התארח בביתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשנת תרצ"ד‪ .‬אביו סיפר לו‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקש‪ ,‬שבשעה‬
‫מסויימת ביום לא ייכנסו לחדרו‪ ,‬כי הוא עוסק אז בקבלה‪ .‬באחד הימים היה אביו שקוע בלימודו ונכנס לחדרו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫כי שכח‪ ,‬כי זוהי השעה שבה אמור היה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעסוק בקבלה‪ .‬משנכנס לחדרו‪ ,‬ראה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקוע בקריאת‬
‫עתונים‪ .‬באותו רגע ה וא נזכר כי זוהי שעת "הלימוד בקבלה"‪ .‬הוא היה נבוך מכך‪ ,‬כי תפס את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בקלקלתו‪ ,‬על כך‬
‫שהוא מתחזה והוא נסוג בחזרה‪ ,‬כדי ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא יבחין בכך‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קרא לו חזרה והראה לו‪ ,‬שהוא קורא‬
‫בעיתון חרדי מאמר התוקף אותו ככופר בתורה ומושחת במידות‪ ,‬אשר לכן הוא גורם לחורבן היהדות בארץ ישראל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק נאנח ואמר לו – "יתכן שהם צודקים"‪ .‬יש להצר על כך‪ ,‬שהוא לא השמיע וידוי‪-‬עצמי זה בפני אלו‪ ,‬שהוא הפיל‬
‫אותם ברשתו והוליכם שולל בהתחזותו ‪ .‬אביו גם סיפר‪ ,‬כי לא היה לו נוח בשיעורים אשר שמע מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והרב חרל"פ‪,‬‬
‫היות שהם עסקו בבקיאות עיונית ואילו הוא היה רגיל לשיעורים ברמה הרבה יותר גבוהה‪ ,‬אשר שמע מהגאונים רבי שמעון‬
‫שקאפ ורבי נפתלי טרופ‪ ,‬אשר הצטיינו בעמקות גאונית‪ ,‬לכן הוא עבר לישיבת "עץ חיים"‪ ,‬שם נשם אוויר פסגות‪ ,‬בשומעו את‬
‫שיעוריו של אחד מבכירי תלמידיו של רבי חיים מבריסק‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬דברי הכפירה של "אחד העם" ודומיו מוטמעים בכתביו‪ ,‬עובדה שאושרה על ידי בנו‪ ,‬כמובא ב"נקודה" – „רבקה‬
‫ש"צ ניצלה את המפגשים עם הר' צבי יהודה כדי לאמת השערות בדבר השפעתם של הוגי דעות שונים על כתבי הר'‪ ,‬משה הס‬
‫למשל (= מגדולי הכופרים בתורה משמים) "מעיון בכתבי הר' השתכנעתי שהס השפיע עליו ואכן הר' צבי יהודה אישר כי הוא‬
‫זוכר היטב שאביו קרא את הס ואף מסר לי אינפורמציה ביבליוגרפית מעניינת בקשר לכך"“‪„ .‬ומרן הגר"ח זצוקלל"ה פסק‬
‫עליו שהוא כופר ואפיקורס“ג‪( .‬שם א'עו)‪„ .‬אמר הגרי"ז (מבריסק) על קוק – כשהיה עוד אברך‪ ,‬כבר היה מקולקל ומשכיל‬
‫וכשרצה למצוא רבנות פנה הגר"ח בכתב ידו לכל הקהילות שבסביבה שלא יקבלוהו“ג‪( .‬שם א'עו)‪.‬‬
‫יתכן והגר"ח ידע שה"חפץ חיים" המריץ את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למצוא משרת רבנות בעיירה קטנה כדי שלא יתדרדר לגמרי‪ ,‬אם‬
‫יממש את רצונו לשלוח יד במסחר‪ .‬ולכן הוא רצה למנוע אפשרות זו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמשך בסופו של דבר לקהילת בויסק ונהיה‬
‫שם רב ולא בכדי‪ .‬בויסק היתה קרובה לגבול הגרמני ולכן ספגה את תרבותה‪ ,‬עובדה שהשפיעה על הקהילה היהודית שם‪.‬‬
‫בקהילה זו היתה אוירה מורעלת של כמיהה תת‪-‬תרבותית אל תרבות‪-‬האם הגרמנית‪.‬‬
‫הגה" ק ר' אלחנן וסרמן נולד בה וכיוון שלא היה ניתן לצמוח בקהילה מדורדרת זו ולגדול‬
‫בתורה‪ ,‬שלחו אביו כבר בגיל חמש עשרה למרכזי התורהלג‪ ..‬לקהילה מתבוללת זו נמשך ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ושם מצא את מקומו ושם החל להיות יותר פורה בכתביו הפילוסופיים בעלי האופי‬
‫השבתאיי‪-‬מודרני והנוצרי פרוטסטנטי‪ .‬לכן מובן כעת יותר מדוע הדיין מבריסק מקבל ממנו‬
‫"מכתב מלא אפיקורסות"‪ ,‬דווקא בשבתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כרב בבויסק‪„ .‬הוא התקרב אל לשכת‬
‫"בני ציון" – הארגון הציוני בבויסק‪ .‬בשנת תרנ"ט כתב על כוונתו לייסד את אגודת "ציונים‬
‫שומרי תורה"‪...‬בתקופת שהותו בבויסק התוודע הרב קוק לתרבות ההשכלה“קלח‪( .‬עמ' ‪.)23‬‬
‫הראנו כבר לעיל שר' א‪.‬י‪ .‬קוק ספג לקרבו תרבות קלוקלת זו כבר בגיל עשר‪ .‬שם גם מתרשם‬
‫מרן הגר"א וסרמן‪ ,‬שדעותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הם כדעותיו של השבתאי "אחד העם"קסה‪..‬‬
‫"בני ציון"‪ ,‬היתה אחת האגודות השבתאיות‪ ,‬אשר היו מאוגדות בארגון הגג "חובבי ציון"‪ ,‬אשר‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬הגדירה מרן "בית הלוי" ככת שבתאית‪.‬‬
‫בשנת תרס"ז – שלוש שנים אחרי עלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לארץ – מצטרף מרן הגר"ח למכתבו של ה"חפץ חיים" אל ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬בקשר להעברת סכום מעיזבונו של ר' יעקב ברוידא‪ ,‬מכורח היותו ממונה על ביצוע צוואתו‪ .‬נראה ברור‪ ,‬שהתואר‬

‫לא‪" .‬החפץ חיים"‪ ,‬תלמידו הרב מ‪.‬מ‪.‬ישר‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' כ"ד‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ח‪.‬‬
‫לב‪" .‬נקודה" (בטאון המתנחלים)‪ ,‬גליון מס' ‪ ,113‬עמ' ‪ ,21‬ג' אלול תשמ"ז‪.‬‬
‫לג‪" .‬אור אלחנן"‪ ,‬אהרון סורסקי‪ ,‬עמ' כ"ב‪ ,‬הוצ' "הישיבה הק' לוס אנג'לס"‪.‬‬
 ‫ל‬

‫שהוצמד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "צדיק בדרכיו"לד‪ , .‬נכתב על ידי מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬ולא על ידי מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬כדי לדרבן את ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק להתנהג כצדיק ביחס לעיזבון של הרב ברוידא‪ ,‬או שרצו על ידי שבח מסויג זה למנוע את התדרדרותו‪ .‬ראה להלן מה‬
‫שכתב ה"חפץ חיים" אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי מצבו המדורדרקעא‪ .‬קעז‪ .‬קפ‪..‬‬
‫כפי שראינו לעיל ונראה להלן‪ ,‬התארים אשר ניתנו לו מהווים רק תעודת עניות לאישיותו‪ .‬תארים אלו מצביעים על רמת‬
‫המגלומניות והכבוד לה הוא היה נצרך לפי דעתם‪ ,‬כדי שניתן יהיה לגרום לו לעשות את מה שביקשוהו במכתביהם‪.‬‬

‫רשכבה"ג מרן ה"חפץ חיים"‬

‫נראה‪ ,‬כי עד לתקופה הסמוכה להתמנותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרב בבויסק‪ ,‬מרן ה"חפץ חיים" העריכו‪ ,‬כפי שנראה ממכתב‬
‫שנכתב בשנת תרמ"ח (‪ )0888‬לחמיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – האדר"ת‪ ,‬ברם‪ ,‬לא ניתן לקבוע זאת בודאות‪ ,‬כי הרי המכתב מופנה‬
‫לבן משפחתו ולא לאיש זר‪ ,‬ויתכן שגם זויף‪ ,‬בפרט שגם כאשר הגיע מרן ה"חפץ חיים" לביתו של האדר"ת ופגש את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק והתבקש לצרפו לכולל של גדולי התורה שיסד‪ ,‬אשר שם עסקו בענייני קדשים‪ ,‬סירב מרן ה"חפץ חיים" לצרפו לקבוצה‬
‫נבחרת זו ואמר לו שיעסוק בכך לבד בביתו‪ .‬יש בכך ללמד רבות על כך‪ ,‬שמרן ה"ח"ח"‪ ,‬כבר אז עמד כנראה על מדותיו ועל‬
‫מהותו האפיקוריאנית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אף שיתכן שהעריכו בתחילה‪ ,‬הערכה זו הלכה והתפוגגה ובזקנותו של מרן ה"חפץ חיים" (לפחות בעשר השנים האחרונות‬
‫של חייו)‪ ,‬היו לו ביקורות קשות ביותר עליו‪ ,‬כפי שאמר בנו של מרן הגרי"ש אוירבך בשם אביו לרה"ג י‪ .‬סגל וכפי שנראה‬
‫להלן‪.‬‬
‫קע‪.‬‬
‫ראינו לעיל את הערכתו‪ ,‬כביכול‪ ,‬של מרן לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין בשנת תרס"ז‪ ,‬כשהוא מכנהו "צדיק בדרכיו" (כינוי שהוא‬
‫משמיט במכתבו הבא אליו בשנת תרפ"ג‪ ,).‬אך כפי שראינו לעילקמב‪ .‬ה"חפץ חיים" הגזים בתוארי כבוד כאשר הוא רצה להפעיל‬
‫מישהו אחר לעשות דברים חיוניים ביותר‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬כנגד דעותיו הפסולות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחם ה"חפץ חיים" בכל שנותיו‪ ,‬הן בכרוזים‪ ,‬הן בכל ספריו ההלכתיים‬
‫והמוסריים ומעל בימת ה"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל‪ .‬השינוי הראשון הגלוי ביחסו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היה במכתבו אליו‬
‫ב‪ .1923 -‬במכתב זהלה‪ .‬אנו רואים שהוא מוכן להתוודע ולסמוך על הידיעות המגיעות מארץ ישראל‪ ,‬על המהומות שיצר ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק בהתמנותו לרב ראשי‪ .‬כידוע‪ ,‬סבר ה"חפץ חיים"‪ ,‬שיש איסור לתת פומבי למלחמה נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬משום חילול השם‬
‫ולכן דרש מכל הצדדים להפסיק את המלחמה הגלויה הזאת‪ ,‬כי היא גורמת לחילול השם ולהרס היהדות‪ .‬הוא היה מוכן לחתום‬
‫על כרוז פומבי יחד עם גדולי ישראל כפי שראינו לעיל‪ ,‬כדי לבטל את ה"וועד הלאומי" בראשות ראשי הציוניזם וקרא לכולם‬
‫לצאת מועד זה‪ ,‬כאשר בכך תתבטל בעצם מישרת הרה"ר של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל עוד שזו אינה מלחמה גלויה בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שבה‬
‫ראה ה"חפץ חיים" חילול השם וכן אמר גם בעל פה לנציגי אגודת ישראל שבאו מהארץ ל"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל‪,‬‬
‫אך לר' א‪.‬י‪ .‬קוק כתב זאת מפורשות במכתב‪ ,‬להפסיק עם הפלגנות והמחלוקת הזו‪.‬‬
‫י‪ .‬מ‪ .‬ברגמן כותבלו‪ .‬לגבי מה שאמר בן ה"ח"ח" לאביו – „הרב אריה ליב מספר שאביו ענה לו שהכרוזים שפורסמו בשמו נגד‬
‫הציונות פורסמו שלא מדעתו“ ‪ .‬כיתר תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידי תלמידיו‪ ,‬הוא מזייף על ידי השמטה את דברי ה"חפץ‬
‫חיים"‪ ,‬שאמר שהוא אכן כתבם‪ ,‬אך עדיין לא רצה לפרסמם – „אמת כי הדברים יצאו ממני‪ ,‬אבל לא גמרתי עוד בדעתי אם‬
‫לשלוח על פני חוצות‪ ,‬ושלא מדעתי נשלח“‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא אכן כתבם‪ ,‬רק מבחינה טקטית עדיין לא החליט מתי לפרסמם‪.‬‬
‫הוא פותח את המכתב בתואר‪ ,‬אולי מעט יותר מן הרגיל – "אל כבוד הגאון הגדול י"א כקש"ת מו"ה א‪ .‬י‪ .‬קוק"‪ .‬כל זאת‬
‫כהקדמה להתקפה חריפה נגדו ולכן הוא מגזים בתארים כדרכו כפי שראינו לעילקמב‪ ,.‬כאשר מדובר בהצלת כבוד שמים‪ .‬אמנם‬
‫גם תואר זה של "י"א" עשוי להתפרש כ"יברכהו אלוקים" וגם כ"ירא אלוקים"‪.‬‬
‫אם הכוונה ל"ירא אלוקים" זה אומר דרשני‪ ,‬לקרוא למי שאמור להיות רב גדול בתואר הבא לשבח אותו שהוא עדיין לא פורק‬
‫עול מלכות שמים והוא כן מפחד מעונש שמים‪ ,‬תואר שיש בו יותר הבעת תקווה או משאלה מאשר תואר כבוד‪ ,‬שהרי אם‬
‫היה רוצה לכבדו על יראת השמים שלו‪ ,‬לא היה מסתפק בהגדרה זו‪ ,‬אלא היה מציין כי היראת שמים שלו היא מופלגת‪ ,‬כגון‬
‫התואר "ירא אלוקים מרבים"‪ .‬למשל‪ ,‬במכתבולז‪ .‬למרן הגרי"ז הוא מכנהו בתואר "י"א באמת ותמים בדרכיו"‪.‬‬
‫גם למרן הגרי"ח זוננפלד כתבקעג‪„ – .‬ירא אלוהים באמת‪ ,‬צדיק במעשיו ותמים בדרכיו“‪ .‬מכאן אנו לומדים‪ ,‬כי גם כאשר כתב‬
‫לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ב‪" 1907 -‬צדיק בדרכיו"‪ ,‬אין הכוונה‪ ,‬כי דרכיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נעשות בתום ובשלמות כמו שכתב למרן‬

‫לד‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.220‬‬

‫לה‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.222‬‬
‫לו‪" .‬המדינה היהודית"‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬תשס"ג‪.‬‬
‫לז‪" .‬החפץ חיים"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' תשי"ז‪" .‬עבודת הקרבנות"‪ ,‬הרב אהרן הכהן‪ ,‬עמ' שנ"א‪ ,‬הוצ' "מפעל תורת‬
‫המקדש"‪ ,‬תשס"ג (מכתב למרן הגרי"ח זוננפלד)‪.‬‬
 ‫לא‬

‫הגרי"ז‪ ,‬אלא כי בדרך כלל אולי הוא מתכוון לטובה‪ ,‬אך לא במעשיו‪ ,‬כפי שהתבטא כלפי מרן הגרי"ח זוננפלד‪ .‬הוא משמיט גם‬
‫את התואר "צדיק"‪.‬‬
‫בהמשך מכתבו הוא תוקף את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכותב אליו כי הוא מקור הרעה של המחלוקת וחילול שם שמים בארץ ישראל‪ .‬הוא‬
‫א ינו מצדיק את מעשיו ורומז לו להסתלק מהמינוי של רב ראשי ואכן בתארים למכתב זה‪ ,‬לא רק שאינו מכנהו בתואר של רב‬
‫ראשי אלא גם לא בתור רב של ירושלים‪ .‬הוא תוקף אותו באיום אולטימטיבי‪ .‬כידוע מרן ה"חפץ חיים" היה אומר לאנשים‬
‫שבאו אליו‪ ,‬אף שאינו מכירם‪ ,‬דברים השייכים אליהם ספציפית וכן מה עליהם לעשות וראו כולם‪ ,‬כיצד ברוח קודשו‪ ,‬מעין‬
‫נבואה הושמה בפיו ממרוםלח‪..‬‬
‫ה"חפץ חיים" כותב לו – „ואפילו קדושי עליון שמתברר אצלם כי הדין עמהם ("אפילו"‪ ,‬וכל שכן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שרחוק מתואר‬
‫זה‪ ).‬וגם הקב"ה תובע עבור עלבונם מהצד שכנגדם‪ ,‬אפילו הכי לבסוף נתבע גם מאתם‪ ,‬כמו שמצינולט‪ ,.‬שהיה שאול רודף את‬
‫דוד בחינם‪...‬ואפילו הכי לבסוף אמר לו הקב"ה לדוד‪" ,‬עד מתי יהיה העוון הזה טמון בידך‪...‬על ידך (= בגללך) נהרג שאול‪."...‬‬
‫התחזקו והתחזקו לרדוף אחר השלום למען כבוד השם ותורתו ולמען כבוד ארץ ישראל ובזכות זה יאריך הקב"ה ימיכם‪.“...‬‬
‫אם כן‪ ,‬מלבד עוון המחלוקת וחילול השם‪ ,‬הוא גם מאשים אותו שגורם להמעטת כבוד שמים וכבוד התורה וכבוד ארץ ישראל‪.‬‬
‫ראינו לעילקמא‪ , .‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו אומר "שמאשימים אותי שאיני חס על כבוד שמים"‪ ,‬לכן הוא חייב למעט בכבוד עצמו‪.‬‬
‫ממכתב זה אנו רואים למי היתה כוונת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "שמאשימים אותי"‪ .‬הכוונה היתה להאשמתו על ידי מרן ה"חפץ חיים"‪ .‬יש‬
‫גם איום חמור של כמעין נבואה שנפל בפיו של מרן נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – מוות או כרת‪ ,‬שכן הגמרא שם במס' סנהדרין מספרת‬
‫שאלוקים אומר לדוד שיבחר לו עונש – או שהוא עצמו ימסר בידי האויב או שזרעו ייכרת‪ .‬בסופו של דבר דוד מעדיף להימסר‬
‫לאויב‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬משיב למרן מכתבמ‪ .‬בהיתממות ילדותית‪ ,‬שזה לא הוא שמרבה מחלוקת אלא משרתיו וסוכניו ור'‬
‫קוק מטיל בפניהם בוץ שהם האשמים‪ ,‬אך הוא "שוכח"‪ ,‬שהוא המממן של עיתון הרבנות ובקלות רבה יכל לפטר את העורך‬
‫וכן למנוע את הופעת המאמרים מלאי השטנה נגד גדולי ישראל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רצה לשמוע בקול רוח קודשו של הכהן הגדול‬
‫ה"חפץ חיים" ואף חולק עליו במכתבו לגבי הבנת הגמרא במס' סנהדרין‪ .‬הוא כידוע לא עזב את הרבנות ולא חזר בו ממה‬
‫שכתב בספריו‪ ,‬אלא המשיך לבצע עבירות חמורות‪ .‬הסוף לא אחר לבוא‪ .‬נתקיימה "ברכתו" ואזהרתו של מרן‪ .‬בתוך דור‬
‫או שניים נכרת כמעט כל זרעו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אפילו שזרעו אינו כלה‪ ,‬זה נחשב ש"זרעו כלה"‪ ,‬שהרי גם לדוד לא כלה כל זרעו‪ ,‬כפי שהגמרא מבארת שם‬
‫(צה) – „ומנא לן דכלה זרעיה‪...‬והא אשתייר ליה יואש“ מכל מקום‪ ,‬אם נשאר רק מיעוט‪ ,‬מבארת הגמרא‪ ,‬שגם זה נחשב‬
‫ש"כלה זרעו"‪.‬‬
‫גם מילדיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמעט לא נשאר זכר (בתו נהרגה ובנו לא הוליד) לבד מבתו מרים בתיה‪ ,‬אך גם בזרעה פגעה‬
‫"ברכתו" של מרן ה"חפץ חיים" הן בבתה והן בבעלה‪ ,‬הרב מרדכי י‪ .‬פרום‪ ,‬שלא זכה לראות בן בחייו ובן זה נולד רק לאחר‬
‫פטירתו‪ .‬הרב מרדכי פרום אמר שכל הקללות שקיללו גדולי ישראל את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נוקזו אליו‪ ,‬אך אם הוא היה ממשיך‬
‫לחיות הוא היה רואה שבעתיד פגעה "ברכתו" של מרן ה"חפץ חיים" גם בילדי גיסו שנרצחו או טבעו בים‪.‬‬
‫בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הת קיים גם כרת רוחני‪ ,‬כי לא נשאר לו אף צאצא משלומי אמוני ישראל‪ ,‬אלא רק צאצאים שבתאיים מודרניים‬
‫מהציוניזם הדתי‪ .‬ר' מרדכי פרום‪ ,‬אמנם למד בצעירותו אצל מרן ה"קהילות יעקב"‪ ,‬אך כיוון שנפטר לפני לידת בנו‪ ,‬לא יכל‬
‫לשלוט על חינוכו של בנו‪ ,‬אשר חונך על ברכי דת הציונות הש בתאית‪ .‬בנו גר כיום בעופרה בחבל בנימין בדרום השומרון‬
‫וילדיו נושאים שמות תת‪-‬תרבותיים‪ .‬אנו תקוה‪ ,‬שמחול שדים זה‪ ,‬אשר הותיר אחריו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ופגע בצאצאיו יבלם‬
‫ולא ימשיך לפגוע בהם עוד‪.‬‬
‫נראה להלן כיצד גם מרן ה"חזו"א" "בירך" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אישית על מעלליו‪ ,‬כאשר הוא פוסק עליו את דינו‪ ,‬שאי אפשר‬
‫יותר לסבול ממנו בעולם הזה‪ .‬אכן‪ ,‬תוך ימים ספורים לאחר מכן הוא חלה את מחלתו האנושה ולא הוציא את שנתו‪.‬‬
‫כאשר ראה מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬כי במקום מעשים שולח לו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתב בחזרה‪ ,‬הבין מיד ברוח קודשו מה תוכנו של‬
‫המכתב‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו חוזר בו אלא שחולק עליו ועוד מוציא לשון הרע על אחרים‪ .‬תגובת מרן לדבריו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתבו שהוא נרדף כדוד המלך‪ ,‬היתה כאל מוקצה מחמת מיאוסמא‪„ .‬הגיע מכתב מקוק ל"חפץ חיים" זצ"ל‪.‬‬
‫המכתב היה מונח על השולחן וה"חפץ חיים" זצ"ל דחפו כלאחר יד באצילי ידיו (= במרפקו)“‪ .‬מאז מרן אינו כותב לו מכתבים‬
‫בצורה ישירה‪ .‬הוא כותב עוד מכתב וכרוז‪ ,‬כאשר הוא מתכוון אליו בלא להזכיר את שמו‪ .‬הוא שולח מכתבמב‪ .‬בניסן תרפ"ד‪,‬‬
‫אליו ואל כל חברי הרבנות הראשית גם יחד‪ .‬כמובן‪ ,‬שעיקר כוונתו במכתב היתה אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ ,‬העומד בראש מוסד‬

‫לח‪ .‬מדברי מרן רבי א‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬שטיינמן‪.‬‬

‫לט‪ .‬מס' סנהדרין (צה‪.).‬‬
‫מ‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬
‫מא‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬א'קח‪.‬‬
‫מב‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ר"כ‪.‬‬
 ‫לב‬

‫זה‪ .‬אם היה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק צדיק וגם דובר אמת‪ ,‬הרי שגם משרתיו – אנשי הרבנות‪ ,‬היו נוהגים ביושר‪ ,‬כדברי חז"לתקמב‪( .‬ד‪– ):‬‬
‫„הא לדבר אמת – משרתיו צדיקים“‪ ,‬אלא ש„מדמושל מקשיב על דבר שקר – כל משרתיו רשעים“‪ .‬כיוון שהוא אינו מזכיר‬
‫את שמו‪ ,‬הוא מרשה לעצמו לגנ ותו בכינויי גנאי חמורים ביותר‪ .‬בתארי כבוד הוא משווה אותו יחד עם שאר משרתיו ברבנות‬
‫וכותב תואר נדוש "הרבנים הגאונים המפורסמים"‪ .‬הוא מתייחס למאמרים בעיתונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "קול יעקב"‪ ,‬העיתון של‬
‫הרבנות הראשית‪ .‬הוא מאשים אותו ואותם על מה שנאמר שם ושהשטן מרקד אצלם בכל תוקף ‪„ -‬חירופים וגידופים בנאצות‬
‫גדולות לאנשים גדולים בתורה וביראת שמים והלצות בגימטריות אשר תיגעל הנפש כל שומע ולולי שראיתיו בעיני לא‬
‫האמנתי‪...‬הותרה הרצועה להוסיף אש על המדורה עד אשר תבער בכל הגולה כשלהבת‪ .“...‬הוא מאשים שם עוד את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כי צורת התנהגותו היא גם זאת שגרמה לכך ש„חרב עירנו ושמם בית מקדשינו על שנאת חינם‪...‬היא היא המעכבת‬
‫לביאת משיח צדקינו‪...‬ולמה לכם להיות מעכבי הגאולה חס וחלילה‪ .“...‬הוא עוד מוסיף ומאשים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו‬
‫ברבנות‪ ,‬בחילול השם בין העמים ומזהיר אותו על פי דברי הגמרא – „וידוע מאמרם ז"ל שאין מקיפין בחילול השם אחד שוגג‬
‫ואחד מזיד בחילול השם“‪ .‬לכן מבקש הוא ממנו ומהם "בבלימת פיכם"‪.‬‬
‫מרן יודע עם מי יש לו עסק אחרי שנוכח כי פנייתו האישית אליו לא עזרה ולכן הוא מאיים עליו – „אם לא תחושו לדברי זכרו‬
‫נא אחי כי יש לאל ידנו ולא איזה דברים אחרים אשר תתחרטו לבסוף‪ .“...‬בתגובתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למכתב הראשון של מרן‬
‫אליו‪ ,‬הוא כותב שיש מי שמבזה בצד השני‪ ,‬לכן כאן מקדים מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬שהצד השני „קיבלו עליהם לכל הפחות לחדול‬
‫מלשלח מדנים בלשון ובכתב“‪ .‬הוא רומז לו בכך‪ ,‬שהצד השני עומד בדיבורו ולכן אין לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תירוצים נוספים להמשיך‬
‫ולחרף ולגדף ולזרוע שנאת חינם‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי לשונות עזות כאלו‪ ,‬בהתייחסותו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ואיומים כאלו המתייחסים אליו כאיש העולם התחתון‪ ,‬לא יצאו‬
‫מעולם מתחת ידו של מרן‪ ,‬מלבד כנגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן בשנת תרפ"ה (‪ ,) 1925‬מחמיר מרן ה"חפץ חיים" את יחסו אל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק והפעם מפרסם הודעה פומבית‬
‫עליו‪ ,‬בלא להזכיר את שמו‪ .‬הודעה זו מתייחסת לחילול השם שגרם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנותנו את חסותו למפעל הכפירה השבתאי‬
‫הגדול ביותר אז בארץ ישראל – האוניברסיטה העברית‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא חזר בו ממה שאמר בנאומו בפתיחה‪ ,‬כי בתנאים‬
‫מסוימים מוסד זה יכול להיות אכסניה של תורה‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם לא גינה את דברי ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר דימה מוסד זה ל"בית‬
‫המקדש השלישי"‪ ,‬עפר לפיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬אם היתה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעט יראת שמים הוא היה קורע את בגדיו לשמע‬
‫אמירות אלו של ביאליק ושל עצמו‪ ,‬אלא נראה כי נעמו לו דברי ביאליק‪ ,‬אשר אליו כתב בחמימות והערכה במכתבים‬
‫הנמצאים כיום ב"בית ביאליק"‪( .‬כפי שנראה להלןשעו‪ ,.‬גם בנו‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתייחס לביאליק בהערצה גדולה‪ .).‬במשך השנים הוא‬
‫גם לא פירסם התנצלות פומבית על שתיקתו ועל מה שהוא אמר‪.‬‬
‫ראינו לעיל כי דברים בסגנון זה ממש אמר שבתאי צבי בזמנו‪ ,‬ויוצא איפוא לפי דברי מרן ה"ח"ח"‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רוצה‬
‫"לעקור את כל התורה ומצוותיה"‪.‬‬
‫מרן ה"ח"ח" כחכם עדיף מנביא‪ ,‬הכליל את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בכלל אלו הסוברים שהאוניברסיטה היא "בית המקדש השלישי"‪ ,‬אך‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק סבר כחלק מתת‪-‬התרבות של הציוניזם‪ ,‬שלא רק מפעל שימוד ציוני זה נכלל בהגדרה זו‪ ,‬אלא כל המפעלים של‬
‫הציוניזם נכללים למעשה תחת כותרת זו‪.‬‬
‫מג‪.‬‬
‫ד"ר יצחק ברויאר מעיד במאמר לזכרו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק שדעתו זו אף היתה מפורסמת בזמנו‪ .‬הוא מצטט את אחד ממנהיגי‬
‫הציוניזם מ‪.‬מ‪ .‬אוסישקין‪( ,‬שהיתה לו השפעה על ר' א‪.‬י‪ .‬קוק) מתוך דבריו בקונגרס הציוני על אישיותו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק –‬
‫‪...,,‬רבים מכירים בודאי את התשובה הנפלאה (= המתאימה למסורת התנועות המילנאריות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר ממנה‬
‫נשאבה תפיסה מעוותת זו‪ ,‬בניגוד לדברי חז"ל שרק המשיח עצמו יקבץ את כל הגלויות‪ ).‬אותה נתן (= ר' א‪.‬י‪ .‬קוק) לרב נכבד מאוד‪...‬‬
‫התשובה היתה‪ :‬יודעים אתם‪ ,‬כי בזמן שבית המקדש היה קיים – נמצאו בו העזרה‪ ,‬ההיכל וקודש הקודשים ובאיזו דרך מותר‬
‫לו להשתתף בעבודת בית המקדש‪ .‬היו שם כהנים‪ ,‬לוויים‪ ,‬ישראל ועזרה מיוחדת לנשים‪ .‬כל אלה‪ ,‬כך אמר המנוח (= ר' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק)‪ ,‬היו בזמן שבית המקדש כבר היה קיים‪ ,‬אבל בשעה שבנו את בית המקדש – לא היו מחיצות‪ .‬אז רשאי היה כל אחד‬
‫להכנס לפני ולפנים‪ ,‬כי היתה זו עת לבנות‪ .‬היום‪ ,‬כך אמר אנחנו בונים את הבית השלישי‪ .‬אנחנו עכשיו בעת הבניה ואין‬
‫מחיצה בין הנוער ובינינו‪ ,‬בין החרדים לבין החופשים‪ ...‬הניחו לנו לבנות תחילה את בית המקדש“‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬כי דברים אלו ממש אמר שבתאי צבי בזמנו וכן ביאליק ויוצא איפוא‪ ,‬לפי דברי מרן ה"ח"ח"‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק רוצה‬
‫"לעקור את כל התורה ומצוותיה"‪.‬‬
‫ה"חפץ חיים" כידוע‪ ,‬היה מתנצל‪ ,‬אפילו אם איחר כמה דקות לתפילה והורה לתלמידיו לעשות כן‪ ,‬כאשר הם יהיו רבנים‪ .‬כיוון‬
‫שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שתק הבין מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק חושב שמוסד זה יכול להיות אכסניה של תורה בתנאים‬
‫מסוימים עפ"ל‪ ,‬אלא גם מסכים עם ביאליק לכן הוא כותב במחאתומד‪ .‬על ביאליק ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק – „אנשים אשר מבלי דעת‬
‫ותבונה מכנים ומדמים את האוניברסיטה אשר בנו בעיר הקודש בשם "בית מקדש שלישי ואכסניה של תורה" (= במילים אלו‬
‫למעשה מרן משווה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לביאליק‪... ).‬וזהו חילול בית מקדשינו ותורתינו הקדושה‪ ,‬אשר לא נשמע מעולם כמוהו (=‬

‫מג‪" .‬המעיין"‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬כ"ו‪ ,‬גליון א'‪.‬‬

‫מד‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קז‪" .‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב עמ' ר"ח‪.‬‬
 ‫לג‬

‫השבתאיי משה מנדלסון לא כינה אוניברסיטה בכל תנאי כאכסניה של תורה‪...).‬כי האומרים את זה והמסכימים לזה‬
‫(= היינו‪ ,‬דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫והסכמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשתיקה לדברי ביאליק‪ ).‬הם רוצים לעקור את כל התורה כולה ומצוותיה ואסור לילך בשיטותיהם וכל‬
‫המאמינים והמחזיקים בתורת השם יתברך מחויבין למחות נגד ביזיון קודש זה“‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הראביי של מכון ההסדר בישוב הר ברכה ושל השבועון "בשבע"‪ ,‬א‪ .‬מלמד‪ ,‬תלמיד תלמידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – ידידו של‬
‫א‪.‬‬
‫ביאליק ותלמידו של "אחד העם"‪ ,‬גם עתיד לתת פומבי להשוואה בין בית המקדש לצבא של בן גוריון – צה"ל‪ ,‬עפ"ל‬
‫(‪ ,04.8.09‬עמ' ‪.)30‬‬
‫רבינו ירוחם הגדול‪ ,‬המשגיח של ישיבת מיר התייחס גם הוא בשיחה מיוחדת לדברי הבלע של ר' א‪ .‬י ‪.‬קוק בפתיחת‬
‫האוניברסיטה בירושלים‪ .‬כידוע‪ ,‬גם רבינו ירוחם התייחס בתחילה בהערכה למידותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד לאירוע הנ"ל (גם‬
‫במקרה זה של חזר ה מההתייחסות החיובית אליו "שוכחים" בציוניזם הדתי חזרה זו של רבינו ירוחם ומציגים רק את ההתייחסות‬
‫הראשונית שלו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .).‬רבינו ירוחם הסביר‪ ,‬כי זו טעות לחשוב‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ביודעין ושהאמת היא שהוא אכן‬
‫לא רק פגע בקדושת התורה בדבריו‪ ,‬אלא אכן גם סובר כאותה תפיסה אפיקוריאנית‪ ,‬שהתורה איננה כוללת את כל החוכמות‬
‫ושהיא "זקוקה" לעזר מהתפיסות המעוותות של חוכמות הגויים והפילוסופיה שלהםקצא‪( .‬ח"ו עמ' ‪.)379‬‬
‫רבינו ירוחם מזהה את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בדבריו אלו כנוצרי פרוטסטנטי‪ ,‬אשר אמון על יסוד היסודות של נצרות זו האומרת‪,‬‬
‫שהתורה עוסקת בתחום מצומצם של עיקרי אמונה טקסים וציוויים‪ .‬תובנה זו יצרה את הבסיס למושגים של "הדת והחיים"‪,‬‬
‫"הדת והחברה"‪" ,‬הדת והלאום"‪ ,‬ו"הדת והמדע"‪.‬‬
‫גם כאשר שמע ה"חפץ חיים" באספת רבנים‪ ,‬את הגאון רבי מאיר יצחק (מעשרת הפרושים בקלויז הגר"א בוילנא‪ ).‬נואם ואומר‬
‫"קוק ימח שמו"‪ ,‬לא אמר על כך כלום ואף לא עשה שום תנועה על כךמה‪ ..‬ברור גם שכוונת "עוקרי התורה ומצוותיה"‪ ,‬נאמר‬
‫על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ולא על שאר הדוברים בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה‪ ,‬כיוון שהם‪ ,‬שנים רבות לפני דבריהם‬
‫בטקס‪ ,‬כבר עקרו מהוויתם את התורה ומצוותיה‪.‬‬
‫כאן לראשונה מזכיר מרן ה"חפץ חיים" את "שיטותיהם"‪ .‬היינו‪ ,‬ה"חפץ חיים" כבר מכיר בכך שלר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ישנן שיטות‬
‫חדשות אשר באמצעותן הוא עוקר את התורה ומצוותיה‪ .‬קיים מכתב מסויםמו‪ ,.‬בו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתייחס רק לגבי האמירה שלו‬
‫"מציון תצא תורה" – „אמ רתי להם מפורש שאני מתפחד שלא תצא חס וחלילה תקלה מידם אם יזניחו את התורה והיראה‬
‫וישפיקו רק בילדי נוכרים והבאתי להם משלים על זה ‪...‬ורק אם ישמרו את קדושת ישראל המורים‪.“...‬‬
‫אם כן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב בעצמו שאותם פרופסורים אתאיסטים ושבתאים‪ ,‬הם נקראים שומרי תורה ויראה‪ ,‬אלא שהוא רק‬
‫חושש שמא הם יחליטו להזניח את התורה והיראה בה הם "ממולאים מזן אל זן"‪ .‬הוא מצפה מהמורים המתבוללים השבתאיים‬
‫כי הם ימשיכו לשמור את קדושת ישראל‪ .‬התנצלותו זו הופכת לעוד כתב‪-‬אישום חמור נגדו‪ ,‬אשר משמעו כי מתבוללים אלו‬
‫בראייתם השבתאית והפרוטסטנטית לגבי המקורות‪ ,‬מהווים התגלמות התורה והיראה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כאן כשבתאי מודרני אדוק החושש שמא הם ינטשו את הווייתם השבתאית ואז "תצא חס וחלילה תקלה‬
‫מידם"‪ .‬יש לציין כי במכתב לרב משאשמז‪ .‬הוא כותב הפוך מהמכתב הקודם ומייחס את האמירה הזאת לישיבות הקדושות‪.‬‬
‫ש יטה הפכפכנית ושקר גס זה מהווים את הטקטיקה הידועה של השבתאים‪ .‬הוא הניח כי מכתביו לא יפורסמו וכך לא תתגלה‬
‫הסתירה שביניהם‪ .‬המרצים ב אוניברסיטאות מילאו את המלצתו בכל לב ומפטמים את תלמידיהם בכפירה שבתאית‬
‫ב"מדעי הרוח" ובפרט ב"מדעי היהדות" מזן אל זן‪ ,‬עד ימינו‪.‬‬
‫מעוד סיבה אי אפשר לומר‪ ,‬שבאומרו "שלא יזניחו את התורה והיראה"‪ ,‬כוונתו היא לתורת ישראל המקורית‪ ,‬אלא ודאי‬
‫שכוונתו היא שימשיכו להתעסק בביקורת המקרא והתלמוד תוך כדי ריסוקן‪ ,‬כתת‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית שריסקה‬
‫את מידת אמינותם של הכתבים של הממסד הקתולי‪ .‬כי הרי אם ישאל השואל‪ ,‬כיצד האוניברסיטה אמורה להמשיך בביקורת‬
‫המקרא והתלמוד‪ ,‬בו בזמן שאת דבריו הוא אומר ב‪ – 1925 -‬מועד טקס פתיחת האוניברסיטה‪ ,‬הרי שוברו בצידו‪ ,‬כי כבר כחצי‬
‫שנה לפני כן „בשנת‪ 1924 -‬נפתח בה המכון למדעי היהדות“מח‪„ ..‬בשנה הראשונה לפעולתו‪ ,‬לימדו במכון י‪ .‬ג‪ .‬גוטמן‪ ,‬מ‪.‬‬
‫מרגוליס וש‪ .‬קליין“מט‪..‬‬
‫„יסודה של האוניברסיטה החל לקרום עור וגידים בשנת ‪ 0882‬בעיר איידלברג שבגרמניה‪ .‬פרופ' צבי הרמן שפירא היה אחד‬
‫מהוגי הרעיון הזה‪ .‬הרעיון עלה בקנה אחד עם תפיסתו של "אחד העם"‪ ,‬מנהיג הציונות הרוחנית‪ ,‬כי יש לראות בתנועה‬
‫הציונית כולה מפעל רוחני תרבותי‪...‬והוא נידון בהרחבה בקונגרס החמישי ב‪...0900 -‬ב‪ 0902-‬פרסמו חיים ויצמן‪ ,‬ברטולד‬

‫מה‪( .‬שם) א'קח‪.‬‬

‫מו‪" .‬נקודה"‪ ,‬גליון מס' ‪ ,998‬ג' אלול תשמ"ז‪ ,68.8.86 ,‬עמ' ‪.23‬‬
‫מז‪".‬לכבודה של תורה"‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
‫מח‪".‬תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים" – שורשים והתחלות‪ ,‬בעריכת שאול כץ ומיכאל הד‪ ,‬הוצ'‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪" .669‬לקסיקון ציוני"‪ ,‬ערך "האוניברסיטה‬
‫העברית"‪ ,‬אפרים ומנחם תלמי‪ ,‬הוצ' מעריב‪ ,‬מהדו'‪ ,‬ח'‪ ,‬תשמ"ב‪.‬‬
‫מט‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.669‬‬
 ‫לד‬

‫פייבל ומרטין בובר את החוברת "בית ספר יהודי גבוה"‪ ,‬שבה הובהר אופיו של המוסד הזה והוגדרו תפקידיו‪...‬הרב קוק‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬ידע על ההכנות להקמת האוניברסיטה עוד בשבתו באירופה‪ .‬הרב קוק האמין‪ ,‬כי יש חשיבות רבה לאוניברסיטה‬
‫כמקום להתפתחות הרוח היהודית החדשה בארץ ישראל‪ ,‬אך סבר כי‪...‬צריך להיות חלק ממערך שבו קיים שיווי משקל נכון‬
‫בין הקודש לחול כדי ששני הקצוות ‪ -‬שאינם באמת קצוות ‪ -‬יעצימו זה את זה“קלח‪( .‬עמ' ‪.)229‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קיווה‪ ,‬כמי שאמון על הפכפכנות וקונספירציה – הערכים המכוננים את הטקטיקה השבתאית – שעובדה זו אינה‬
‫מפורסמת וכי יחכו זמן קצר עד שיפרסמו זאת וכן שלא יזכירו כלל אפילו ברמז על פתיחת מכון כזה באוניברסיטה‪ ,‬אלא‬
‫שלהוותו ולמורת רוחו זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬תוך כדי פרסום‪ ,‬נתן אחד מהפרופסורים המתבוללים הלבנטיניים – פרופ'‬
‫טורשינר (טור‪-‬סיני)‪ ,‬הרצאה בנושא ביקורת המקרא במכון‪.‬‬
‫הגר"י הוטנר היה בדיוק בביתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאשר הגיעה אליו ידיעה זו וראה כיצד חורה לו הדבר מאדקמ‪( .‬עמ' ‪)346‬‬
‫ובצדק לשיטתו‪ ,‬כי הרי כל מטרת הציוניזם והבאתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לנאום שם‪ ,‬היתה כדי שיתן לגיטימציה למוסד תת‪-‬תרבותי זה‬
‫באיצטלה רבנית‪ ,‬כדי למשוך לשם כ מה שיותר יהודים חרדים ותורמים ובפרט שגם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו הבטיח להסית בחורי‬
‫ישיבה ללכת ללמוד שםנ‪ .‬ואחד המפורסמים מאוהדיו ותלמידיו הוא הרה"ר שלמה גורן‪ ,‬שהלך ללמוד שם בחשאי כאשר למד‬
‫בישיבת חברוןנא‪ .‬ולכן כעס מאד על הפרת כללי הטקטיקה השבתאית ועל כך שהתייחסו אליו בבחינת "הכושי עשה את שלו‪,‬‬
‫הכושי יכול ללכת"‪ .‬ראינו לעיל כי אחרי תקופת תת‪-‬התרבות השבתאית (על פי התפיסה הפרוטסטנטית) ותת‪-‬התרבות מבית מדרשו‬
‫של שפינוזה‪ ,‬התאחדו תת תרבויות אלו בצורה גלויה הן בתקופת ה"השכלה" והן בתחילת תקופת הציוניזם‪.‬‬
‫קפו‪.‬‬
‫גם בפתיחת האוניברסיטה ניתן ביטוי לכך‪ ,‬כאשר הנציב העליון הבריטי בארץ הרברט סמואל‪ ,‬אומר זאת מפורשות (א'‬
‫קיא) לקול מחיאות הכפיים של אלפי המשתתפים – אשר התכנסו בביב השופכין השבתאיי הזה – „‪...‬שיחקרו וידרשו כפי‬
‫רצונם ואל ידחקו לצמצם את עצמם בשביל האמונה‪ ,‬כי כל דבר אשר אין שכל האדם משיג‪ ,‬צריכים להסיר מאמונתינו והמשיל‬
‫את זה לרפורמטור הנוצרי (= מרטין לותר)‪ ,‬שעשה כן באמונתם והוא (= ר' א‪ .‬קוק) כראש לציונים שמע זאת ולא קרע בגדיו ולא‬
‫עוד אלא שהאיש‪. ..‬הנזכר לעיל העיד שאמר זה הרב שירשה לתלמידים בישיבה שלו שילמדו גם באוניברסיטה הנ"ל ונתגלה‬
‫לעיני כל שחבר הוא לאיש משחית ולדעתי אינו נופל מירבעם בן נבט שהעמיד עגלים‪...‬הק' שאול בראך מנייטרא“‪.‬‬
‫ירבעם בן נבט הונצח לדראון עולם כ"חוטא ומחטיא את הרבים" על אף שידע לדרוש את התורה במאה ושלוש פנים‪ ,‬כדברי‬
‫הגמרא במס' סנהדרין (קג‪ .).‬למרות כל גדולתו של ירבעם בתורה‪ ,‬לא עלה בדעתו של אף יהודי מעולם לטעון‪ ,‬כי אין לדבר‬
‫לשון הרע על ירבעם‪ ,‬משום שהיה תלמיד חכם‪ ,‬אשר האפיל בגדולתו התורנית על כל חכמי דורו‪ ,‬עד שהגיעו הדורות של‬
‫ה"ציוניזם הדתי"‪ ,‬ש ברוב עיוותם טוענים‪ ,‬כי אסור לפרסם דבר על אישיותו הכפרנית והשבתאית מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כיוון שזה נחשב איסור של לשון הרע על תלמיד חכם וראה לעיל מה שכתבו על עיוות זה המהר"ם חאגיז‪ ,‬ה"חפץ חיים" ורבי‬
‫בן ציון אבא שאול‪.‬‬
‫כוונת אותו גאון וקדוש‪ ,‬אינ ה להשווות את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בידע ובהבנה בתורה לירבעם בן נבט‪ ,‬באשר ידיעתו והבנתו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק שואפת לאפס ביחס לירבעם בן נבט‪ ,‬אלא רק לעניין עוצמת ההרס והחורבן אשר גרם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעם ישראל לדורו‬
‫ולדורות הבאים כירבעם בן נבט‪.‬‬
‫יש להתפלא על כך ששערוריה סביב דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בטקס הפתיחה התמקדה דוקא לגבי מה שחשבו שכינה את‬
‫האוניברסיטה כאכסניה של תורה‪ ,‬ולגבי מה שאמר שם את הפסוק "כי מציון תצא תורה"‪ ,‬בו בזמן שאמר שם עוד‬
‫דברים חמורים ואולי אף הרבה יותר מכך‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי מה שזיהה את המוסד כ„מהווה חלק מתהליך הגאולה“‪ ,‬כפי שגם‬
‫הבין זאת פרופ' י‪ .‬ברטלקפד‪( .‬עמ' ‪ ,)406‬מהציוניזם הדתי‪-‬ראש החוג להסטוריה יהודית במוסד זה‪ .‬יש גם לציין‪ ,‬כי בהוצאה‬
‫אקדמית זוקפד‪ , .‬מופיעים נאומי הפתיחה אחרי שכתובם‪ .‬למשל‪ ,‬בנאומו של ביאליק אינה מופיעה התבטאותו‪ ,‬כי מוסד זה הוא‬
‫"בית המקדש השלישי" עפ"ל וכן אינו מופיע שם‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אמר "כי מציון תצא תורה"‪ ,‬אף שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו הודה‬
‫על כך באיגרתוקפב‪ .‬שאמר דברים אלו‪ .‬הושמטו שם גם דברי הנציב הרברט סמואל‪ ,‬לגבי המלצתו לבקר את כתבי היהדות‪ ,‬כפי‬
‫שעשה מרטין לותר‪ .‬יתכן‪ ,‬כי הדברים שוכתבו על ידי הנואמים עצמם‪ ,‬כאשר נתבקשו להעביר לגנזך האוניברסיטה את‬
‫נאומיהם בכתב או שנעשה הדבר על ידי האוניברסיטה עצמה‪ .‬סילופים ושקרים בכל מה שקשור ליהדות ותורה‪ ,‬הם כידוע חלק‬
‫אינטגרלי מה"מחקר המדעי"‪ ,‬בעיקר כאן בארץ וכידוע‪ ,‬יש על כך דוגמאות אינספור‪.‬‬
‫למרות שר' י‪.‬א‪ .‬קוק נוכח שמלמדים במוסד ז ה ביקורת המקרא ולימודי כפירה בתורה‪ ,‬הוא אינו נמנע מלשבח מוסד זה וכותב‬
‫איגרת לאחר טקס פתיחת האוניברסיטה בירושלים „יהודי העולם כולו‪ ,‬היהודים הנאמנים הטובים והנאמנים המוקירים את‬
‫כבוד עמם מעלתו וישועתו ושבלבם מהדהד אושר האירועים הנעלים של הימים האחרונים‪ ,‬בוודאי חשו תחושת שמחה בחנוכת‬
‫האוניברסיטה העברית ובישועות שקרו באותו אירוע‪ .‬באותו יום נמלא ליבנו גאוה וראשנו הורם – אולי ממש בפעם הראשונה‬
‫מאז גלותנו‪ .‬אותו יום אכן היווה יום תשועה לישראל‪ ...‬ישיבה גדולה הדומה לאקדמיות הגדולות של העבר‪ ...‬עומדת לקום בהר‬
‫דוד הקדוש‪ ,‬בקרבת מקום לאוניברסיטה העברית שנחנכה זה עתה‪ .‬כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת‪ ,‬העתידה להיות‬
‫האקדמיה התיאולוגית העולמית של העם היהודי” ["המעין"‪ ,‬תמוז תשס"ג (מז‪,‬ד)‪ ,‬עמ' ‪.]07-08‬‬

‫נ‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬א'קי"ב‪.‬‬

‫נא‪ .‬רבי יוסף דינקלס‪.‬‬
 ‫לה‬

‫ננסה לבאר מה זוייף בנאומו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק וידו של מי היתה במעל‪ .‬נאומו מופיע במספר ספרים‪ .‬לאחר שהוא גמר את נאומו‬
‫הוא הוסיף שם גם שיר‪-‬תפילה בן ‪ 44‬שורות‪ .‬הנאום והתפילה הובאו במלואם בספרו של צבי ירון ("משנתו של הרב קוק"‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ . )204-6‬בתפילה הוא מדמה את האוניברסיטה ל"היכל" ושמח בפתיחת "שערי הדעת" ומסיים בפסוק "כי‬
‫מציון תצ א תורה"‪ ,‬מיד לאחר המילים "יגדיל תורה ויאדיר"‪ .‬במסגרת מכבסת המילים על פי משנתו של "אחד העם" הוא מכנה‬
‫את הלימודים שם כ"תורה"‪.‬‬
‫באותו החודש של טקס הפתיחה‪ ,‬הובאו הנאום והתפילה בחוברת ‪" -‬דברי הרב רבינו א‪.‬י‪ .‬קוק שליט"א אשר דבר ואשר התפלל‬
‫בפתיחת המכללה העברית בירושלים" ("דפוס ציון"‪ ,‬ניסן תרפ"ה‪ ,‬עמ' א‪-‬יא)‪ .‬בסיום הנאום הוא אמר ‪„ -‬לקחת תורה מציון ודבר‬
‫ה' מירושלים“ ובסיום התפילה הוא אמר את הפסוק אשר בגלל אמירתו גינו אותו כל גדולי ישראל ‪„ -‬כי מציון תצא תורה“‪.‬‬
‫בספר "חגיגת הפתיחה" (נובמבר ‪ ,0924‬הוצ' אוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים) מופיע נאומו במהדורה עברית ובמהדורה‬
‫אנגלית‪ .‬המהדורה האנגלית תואמת לשתי המהדורות שהובאו לעיל‪ .‬במהדורה העברית (עמ' טו‪-‬יח) מתחילים הזיופים‪ .‬התפילה‬
‫משובצת בצורה מקוטעת לפני סוף הנאום ומושמט שם הפסוק "כי מציון תצא תורה" והנאום מסתיים כמו במהדורות שלעיל‪.‬‬
‫צ‪.‬י‪ .‬קוק מתדרדר עוד יותר ומבצע זיוף חמור יותר‪ .‬הוא מוציא את הנאום בחוברת‪ ,‬כאשר הוא משמיט לחלוטין את‬
‫כל התפילה בת ‪ 44‬השורות ובעקבותיו הולך אלישע אבינר‪ ,‬אשר גם הוא משקר ומשמיט לחלוטין את התפילה עם הפסוק‬
‫הבעייתי ב"מאמרי הראי"ה"‪( ,‬ירושלים תשד"מ‪ ,‬הוצ' אבינר‪ ,‬בית אל‪ ,‬מהדורה מתוקנת תשמ"ח‪ ,‬עמוד ‪ .)406-8‬ישנם ב' אפשרויות‪ ,‬או שר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק פנה אל האוניברסיטה וביקש לזייף את נאומו או שבנו פנה והתוצאה היתה פשרה‪ ,‬לזייף את הנאום רק במהדורה‬
‫העברית‪ ,‬אך לא במהדורה האנגלית‪ ,‬מתוך ההנחה שאף חרדי לא יעיין במהדורה זו‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬ש אחת מהסיבות העיקריות לשכתוב הנאומים‪ ,‬היא הסערה הגדולה שעוררו דברי הנואמים בעולם היהודי‪ ,‬וכן כדי‬
‫לשכך את זעמם של מממני המכון למדעי היהדות והאוניברסיטה בכלל‪ ,‬כגון הברון רוטשילד‪ ,‬שהיתנו את מימונם בכך‬
‫שביקורת המקרא והתורה שבעל פה לא תילמד בין כותלי המכון‪.‬‬
‫בל חץ מממנים אלו‪ ,‬נמנע ד"ר י‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪ ,‬ממייסדי האוניברסיטה‪ ,‬מלמנות את פרופ' קלויזנר שר"י להסטוריון של המכון‪,‬‬
‫בעקבות „ פרסום ספרו "ישו הנוצרי" באביב תרפ"ב‪ ,‬בעיצומן של ההכנות לפתיחת האוניברסיטה‪ ,‬ספר שבו ביטא קלויזנר יחס‬
‫אוהד כלפי משיח הנצרות‪ ,‬עובדה שהרתיעה רבנים ראשיים ואחרים מתמיכה במוסד זה‪ ,‬אשר היתנו את תמיכתם במכון‬
‫בהרחקת קלויזנר מהוראת ההיסטוריה“קפד‪ ..‬ראשי האוניברסיטה הפעילו את הטקטיקה השבתאית הערמומית שלהם‪ ,‬והכניסו‬
‫את קלויזנר לאחר מספר שנים ללמד שם כמרצה לספרות‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬שעל מייסדי האוניברסיטה נמנו קיצוני ה מתבוללים בפרט מגרמניה‪ ,‬בעלי משטמה בלתי נלאית ליהדות‪ ,‬שזכרו את‬
‫המוסר היהודי הגבוה‪ ,‬אשר עמד בסתירה ליצריהם האפלים‪ .‬הרוח החיה והמייסד של האוניברסיטה היה למעשה רפורמי‬
‫מוצהר – ד"ר י‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪ ,‬אשר הקפיד "להתפלל" בטמפל רפורמי‪.‬‬
‫שמועות התהלכו סביב הפרופסורים של ה מכון למדעי היהדות‪ ,‬לגבי ההוללות המזוהמת שלהם בחייהם הפרטיים‪ .‬על‬
‫התיאורטיקן המתמטי‪ ,‬מייסד המחלקה למתמטיקה שם – פרופ' א‪ .‬פרנקל מסופר‪ ,‬כי כאשר ראו ספרונים זולים ומזוהמים‬
‫מציצים מכיסו האחורי‪ ,‬שאלו אותו כיצד זה אמור להתיישב עם רמתו המדעית‪ .‬הוא תמה וענה להם – „וכי משום שאני‬
‫מתמטיקאי אני חייב להיות משולש ?“‪.‬‬
‫פרנקל נחשב בגרמניה מראשי בוני אלילות האדם‪ ,‬בהיותו בין יוצרי המערכת המתמטית החזקה ביותר ‪ ,zf‬בתחום "הלוגיקה‬
‫המתמטית"‪ ,‬עד שהוכיח קורט גדל‪ ,‬בהוכחה השניה שלו‪ ,‬בדבר אי‪-‬הקונסיסטנטיות של שום מערכת מתמטית והרס בכך את‬
‫המבצר האחרון של אלילות האדם‪ ,‬לאחר שגילויה של הפיזיקה הקוונטית ניפצה את רובה של אשליית אלילות האדם‪ ,‬אשר‬
‫ייחסה למדע ערך של חכמה לוגית‪ ,‬אובייקטיבית ויומרניות של ידע סיבתי לגבי חוקי הטבע ברמה לוגית‪.‬‬
‫בכך הסתיימה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת "תקופת הנאורות" הנאיבית‪ ,‬ניפוץ אשר תת‪-‬התרבות השבתאית כאן‬
‫בארץ עדיין לא הצליחה להפנים‪ .‬דוגמה לכך הוא הפרופ' התת‪-‬תרבותי‪ ,‬נשיא "בית המשפט העליון" לשעבר אהרון ברק‪ ,‬אשר‬
‫התפיסה הרדודה והפרימיטיבית שלו עדיין אינה מאפשרת לו להשיל מעליו‪ ,‬תפיסה אנכרוניסטית זו של אלילות האדם‪ ,‬כפי‬
‫שהיא נוסחה בפיו "הכל שפיט"‪ .‬עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט הבחין ברדידות זו כשאמרנב‪ .‬בתשובה לשאלה "ברק בז לציבור‬
‫החרדי ?" – „לא‪ ,‬לא‪...‬ברק הוא גם המשכיל היהודי הקלאסי של המאה התשע עשרה“ – תקופת הנאורות‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק דווקא הרגיש מצוין בביב שופכין זה של אירוע הפתיחה של האוניברסיטה וראה אף כבוד גדול בכך‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מתבטא במכתבוקפג‪ „ – .‬אשר דיברתי אז קבל עם בפני כל השרים הגדולים שבאו לחגיגה וכל הקהל הגדול של אלפי איש“‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬מרן רבי יחזקאל אברמסקי‪ ,‬בנושאו בתפקיד של נשיא "ועד הישיבות"‪" ,‬החינוך העצמאי" וכו'‪ ,‬הרגיש מאד‬
‫מאו לץ כאשר היה צריך להגיע לקבל "פרס ישראל" על חיבורו המונומנטלי "חזון יחזקאל" על התוספתא‪ ,‬כי הימנעותו‬
‫מלהגיע לקבל את הפרס‪ ,‬יכלה לגרום לרדיפת הישיבות על ידי המשטר השבתאי הטוטליטרי אשר שלט ועדיין שולט כאן‬
‫בארץ‪ .‬בשובו לביתו‪ ,‬התבטא (לרה"ג ש‪ .‬זקס‪ ,‬כפי שהוא סיפר לנו על כך‪ ).‬לגבי לחיצת ידיו עם נותן הפרס – „הרגשתי שאני‬
‫מכניס את ידי לתוך הבוץ“‪.‬‬
‫בתחילת המכתב הנ"לקפב‪ .‬מפרש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את דבריו לגבי אמירותיו על קבוצות הספורט‪ .‬הוא מרומם את משחקיהם וכותב‬

‫נב‪" .‬ידיעות אחרונות"‪.68.6.11 ,‬‬

 ‫לו‬

‫שמטרתם היא– „כדי שיהיה כוחם חזק להגן את אומתינו‪...‬בעת אשר צרים ואויבים קמים עלינו“‪ ,‬היינו‪ ,‬ככל שיתאמנו להכניס‬
‫יותר גולים בשער היריב‪ ,‬הם יהפכו ללוחמי קומנדו יותר חזקים‪.‬‬
‫לא ידוע למי כתב מכתב זה‪ ,‬אך נראה‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סבר כי מקבל המכתב הוא סנילי במצב די מתקדם‪ ,‬אשר אוסף שטויות‬
‫אלו יוכלו לתרץ לו את קושיותיו‪ .‬ברוב עקמומיותו הוא גם משווה את שחקני הכדורגל לחיילותיו של דוד המלך‪ .‬כוונתו לדברי‬
‫הגמראריא‪( .‬מט‪ , ).‬אשר חיילות אלו היו בני "יפת תואר"‪ ,‬בני גויות שהתגיירו‪ .‬אם כן משמע‪ ,‬שיהודים בני אם יהודית כמו אלו‬
‫שבקבוצות הספורט‪ ,‬אינם אמורים לשחק במשחקי ספורט ובכך הוא סותר את עצמו מניה וביה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תמך בהקמת אקדמיות ללא כל חששות וללא כל תנאי‪ ,‬גם כאשר מדובר מראש באקדמיות אשר יהיו שם מחלקות‪,‬‬
‫אשר מלכתחילה עצם קיומן הוא הפך התורה‪ ,‬כגון תמיכתו בהקמת האקדמיה לאומנות "בצלאל"‪ ,‬אשר שם ילמדו במחלקת‬
‫הפיסול לעשות פסלים שהם נגד מה שכתוב בתורה "לא תעשה לך פסל ומסכה" ובפרט גם פסלים ותמונות של נשים‬
‫רעב‪.‬‬
‫מעורטלות ולא עוד אלא שהוא רואה בכך את "תחיית" האומה עפ"ל‪ ,‬שכן הוא כותב באגרת תמיכתו להקמת מוסד זה (ח"א‬
‫עמ' כ"ג) ‪„ -‬אחד מסימני התחייה המובהקים היא הפעולה הנכבדה העומדת לצאת מאגודתכם הנכבדה‪ :‬תחיית האומנות והיופי‬
‫העברי בארץ ישראל“‪ .‬הוא גם מכנה צייר גוי מושחת בעניני זימה ועובד אלילי השילוש‪-‬רמברנדט‪-‬בתור צדיק‪ ,‬אשר השיג‬
‫את האור הגנוז אשר ישיגו רק צדיקים לעתיד לבואנג‪ ..‬נביא להלן מספר ציטוטים מדבריו‪ ,‬אשר מהם נוכל ללמוד‪ ,‬כי לדעתו‪,‬‬
‫לא רק לימודי חול‪ ,‬אלא גם מדע על תפיסותיו הכפרניות הוא חלק מהותי מתוך התורה עצמה ולכן לימודים אלו צריכים להיות‬
‫מוטמעים גם בישיבה שהוא רוצה להקים‪ .‬זוהי תפיסה‪ ,‬המהווה עקרון יסודי ביותר בנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫הוא כותברעב‪( .‬ח"ג עמ' עב‪-‬עד)‪ ,‬כי ככל שהשכלת האדם תתרחב‪ ,‬כך יוכל‪ ,‬באמצעות הכלים של החוכמה הכללית להאיר ביתר‬
‫קלות על תורת האמת‪ .‬המטרה הנעלה היא לתרגם את חוכמת הקבלה אל ההיגיון המקובל במחקרים בכל תקופה‪.‬‬
‫הוא גם כותב (עמ' מב‪-‬מג) בפירוש‪ ,‬כי הישיבות עתידות להתחדש "ביתר שכלול" ויכללו בלימודיהן "מקצועות רוחניים‬
‫ועמהם מובן שגם ההשכלה הכללית" ועל ידי כך עתיד "להתקרב יותר לגבול ישראל‪ ,‬על ידי אלה התנועות יוולד חום ואור‬
‫חדש‪ ,‬רוח ה' אשר עמו יתגלה באור חיים וישע"‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תמך בהקמת בית הספר "תחכמוני" וכתב‪ ,‬לגבי מסגרת‬
‫הלימודים של בית הספר‪„-‬שבה יכנס כל מה שהוא נוגע בלימוד הדעות והאמונות במובן רחב מאד לתורה ולמוסר“רעב‪( .‬ח"א‬
‫עמ' נג) ‪ .‬הוא דרש‪ ,‬כי במוסד זה יוקדש זמן ל"לימודי התורה הפנימיים" וכמו כן "הרחבת הדעת והארת החיים" וכי יש לדאוג‬
‫"למשטר ולסדרים‪...‬למדעים ולכל הרגשות הבריאים הנהוגים אצל המתקדמים“רעא‪( .‬ח"א עמ' קלח‪-‬קמא)‪.‬‬
‫הוא אמר גם‪ ,‬כי יש „ להוסיף עליו לפחות עוד שתי מחלקות כדי שיתאים עם הפרוגרמה של הלימודים הגימנזיים“רעא‪( .‬ח"ב‬
‫עמ' כב‪-‬כז) ‪ .‬הוא ראה במסגרת לימודים זו את "החלק האנושי והלאומי היפה"‪ ,‬אשר יוטמע "אל תוך החינוך של שלמי‬
‫אמונים"רעב‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' מג‪-‬נג)‪.‬‬
‫כיום ש‪ .‬וילק מגשים את חלו ם חייו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומקים מוסד בשם "מחנים" וקורא לכך "ישיבה"‪ .‬הוא מתראיין ומספר ‪-‬‬
‫„אני קוקניק‪ ...‬לישיבת מחנים שאיפה דומה‪ ...‬אנו עומדים לשלב לימודים אקדמיים‪ ...‬סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ...‬מדעי המדינה‪,‬‬
‫מזרחנות וכלכלה ("מחנים"‪ ,‬פ' בראשית‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪. “)3‬‬
‫הוא מתאר את הפחד‪ ,‬אשר הישוב בארץ היה שרוי בו לגבי לימודי ההשכלה ולדעתו הוא משום „רבוי החסידות והיראה‬
‫הנמצא בם ומצד מצב העניות וההפרדה מכל העולם החי והמעשי בכל תהפוכותיו“ ולכן הם „גזרו‪...‬איסור על כל חוכמה של‬
‫חול ועל כל שפה זרה‪...‬וחומרות רבות‪ .“...‬הוא מסיק ‪„ -‬כי אי אפשר להתקיים מעמד לפי תנאי החיים החדשים ללא שפה‬
‫(זרה) ומדע“רעב‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' קלח‪-‬קמא)‪.‬‬
‫הוא דורש לגבי הישיבה שהקים ביפו‪ ,‬כפי שמובא באגרותיו‪„-‬שילוב של לימודי חול והקפדה על עקרונות אסתטיים‪...‬שילוב‬
‫של לימודי אומנות ועבודת אדמה‪...‬ועבודתם הלאומית והחינוכית תהיה "משולבת עם קדושת ישראל"“קלח‪( .‬עמ' ‪„ .)78‬אי‬
‫אפשר כלל שנעלים עין מכל זרם בבואנו לברר את הכוח הרעיוני של כנסת ישראל“נד‪ ..‬בכך הוא מאמץ את המושג הרפורמי‬
‫"זרמים ביהדות"‪„ .‬הענין הקדוש שמחייה את כל חוכמה‪ ,‬והוא יכול לחבר חוכמת העולם עם התורה“רעא‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' כט)‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מאמץ כמובן‪ ,‬את התאוריה הכפרנית של המדע לגבי מנין שנות העולם‪ ,‬אשר כיום אנשי מדע רבים‬
‫מפריכים זאת ומוכיחים את נכונות המנין המופיע בתורה (כידוע‪ ,‬כל "הוכחות" המדע לגבי זמן העבר ובפרט העבר המרוחק‪ ,‬בנויות‬
‫על אינספור השערות ולכן סבירות "הוכחות" אלו שואפת לאפס‪ .).‬גם כאן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פועל על פי העקרון של "אחד העם"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫יציקת הכפירה לתוך דברי חז"ל ‪„ -‬ועל דבר מניין שנות היצירה ביחס לחשבונות הגיאולוגים בזמננו ‪ -‬כך היא הלכה רווחת‪,‬‬
‫שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו“רעב‪( .‬עמ' קה)‪ .‬תקופות פיסיים קודם למנין תקופתנו מתחילות להיות "הלכה‬
‫רווחת" רק ממנו ומתלמידיו ומתלמידי תלמידיו היהודו‪-‬נוצריים‪ .‬ההלכה הרווחת היא שעולמות רוחניים מעולם הבריאה נבנו‬
‫ונחרבו ומשמעות המילה "עולם" הוא כידוע מלשון "העלם"‪.‬‬
‫גם על האבולוציה הדרוויניסטית הוא כותבתפ‪( .‬עמ' תקנה) – „תורת ההתפתחות‪ ,‬ההולכת וכובשת את העולם כעת היא מתאמת‬
‫לרזי עולם של הקבלה יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות“‪ ,‬אך תאוריה דרוויניסטית זו‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬מוכחשת כיום‬
‫מציאותית‪ ,‬כי „ הרעיון הדארויניסטי של האבולוציה אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי המאובנים הרבים שהתגלו בזמן האחרון‪.‬‬

‫נג‪" .‬יובל האורות"‪ ,‬עמ' ‪.928‬‬

‫נד‪".‬שמונה קבצים"‪ ,‬מחברת א'‪ ,‬פיסקה כ"ו‪.‬‬
 ‫לז‬

‫כיום קיימות שלוש תאוריות מרכזיות במדע‪ ,‬שהן אנטי דארויניסטיות“ (פרופ' לפיסיקה נתן אביעזר‪" ,‬גלילאו"‪ ,‬עמ' ‪ ,44-9‬גליון‬
‫‪ ,028‬אפריל ‪ .) 2009‬אם כן‪ ,‬לפי שיטתו ההזויה‪ ,‬ניתן להסיק מדבריו‪ ,‬שמתברר‪ ,‬כי "רזי עולם של הקבלה" מוכחשים כיום‬
‫מציאותית‪.‬‬
‫ה"חפץ חיים" לא רצה שיזהו אותו בכל קשר‪ ,‬אפילו קשר רחוק עם ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראש ישיבת אקסלבן הגאון רבי חיים יצחק‬
‫חייקין‪ ,‬תלמיד ה"חפץ חיים"‪ ,‬מספרנה‪„ - .‬הייתי נוכח אצל ה"חפץ חיים" כאשר הגיע אליו מכתב מגביר אחד שנולד לו בן‬
‫בכור ורצה לשלוח סכום כסף גדול אל ה"חפץ חיים" ולעוד גאון גדול אחד מהגדולים והמפורסמים ביותר של המזרחי שהיה‬
‫גם כן כהן‪ ,‬שהם יהיו הכהנים הפודים את הבן שלו‪...‬‬
‫כשקרא ה"חפץ חיים" את המכתב‪ ,‬הגיב בהאי לישנא ‪" -‬יאמרו ישראל מאיר ביחד עם‪ "...‬תוך כדי שהוא נוקב בשמו של הרב‬
‫הנ"ל‪ .‬אמנם כששאל בנו של הרב חייקין את אביו לשמו‪ ,‬סירב לענות לו על כך וכשהוסיף בנו לומר‪ :‬ודאי אין הכוונה לרב‬
‫פלוני‪ ,‬כיוון שאז כבר היה גר בארץ ישראל‪ .‬ענה לו הרב חייקין‪ ,‬שהמדובר היה לפדות על ידי שליח ושלח זאת במכתב“‪ .‬לפי‬
‫כל התיאורים הנ"ל הכוונה היא בוודאות לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכן אמר לי מחבר הספר‪ ,‬כי מרן ה"חפץ חיים" לא רצה חס וחלילה‬
‫שמישהו יזהה אותו עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אפילו בצורה כה רחוקה‪.‬‬

‫סיכום דעתו הברורה של מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫כסיכום נביא את דבריו של גדול תלמידיו של ה"חפץ חיים" הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬אשר לא זזה ידו מיד ה"חפץ‬
‫חיים"‪ .‬דבר ידוע היה בעולם היהודיקסז‪ , .‬כי מי שרצה לדעת ולהכיר את מחשבותיו‪ ,‬דרכו ודמות דיוקנו של ה"חפץ חיים" יכול‬
‫היה להביט אל רבי אלחנן וסרמן ולשמוע את דבריו ולראות דרכו את ה"חפץ חיים"‪ .‬ידועים דברי בעל "חובות הלבבות" (בשער הבחינה פ"ה עמ'‬
‫‪„ – )026‬הלשון קולמוס הלב ושליח מצפון“‪ .‬ואם כך לגבי הפה קל וחומר לגבי קולמוס האדם עצמו‬
‫המשקף נאמנה את ליבו של האדם‪.‬‬
‫בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מופיעים בהרבה מקומות קטעים של הערצה פנאטית לגדולי הכופרים ומיעוט ערכם‬
‫של גדולי וצדיקי הדורות לעומתם‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬רבי אלחנן מסביר את דברי ה"חובות הלבבות"‪,‬‬
‫בהתייחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬דרך דברי הנביא מלאכי‪ ,‬במכתב למהרי"ץ דושינסקי בשנת ‪1934‬קסה‪- .‬‬
‫„ ‪...‬כפי הנשמע עלתה ההצעה לחבר בית דין של החרדים לרבנות הראשית‪ .‬והנה ידוע כי העומד בראש‬
‫הנ"ל כותב וחותם קול קורא לעורר יהודים לתת כסף ל"קרן היסוד" וידוע גם כי כספי קרן היסוד‬
‫הולכים לגדל כופרים להכעיס ואם כן המעורר לתמוך בקרן זה (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) הוא מחטיא את הרבים‬
‫במדרגה היותר נוראה וכבר פירש רבינו יונה ב"שערי תשובה" הכתוב "כור לזהב ומצרף לכסף ואיש‬
‫לפי מהללו"‪ ,‬כי הבחינה של איש היא‪ ,‬להסתכל את מי יהלל ואם רואים אנו שהוא (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) מהלל רשעים‪ ,‬יודעים אנו‬
‫שזהו רשע גמור‪...‬שאסור להתחבר לאיש כזה‪...‬ראוי לנדותו והנה לבד גוף האיסור של ההתחברות לרשע (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬עוד‬
‫יהיה מזה חילול השם בכל העולם באופן מבהיל ח"ו‪.“...‬‬
‫הגאון רבי אברהם י‪ .‬טייטלבוים‪ ,‬נשיא צעירי "אגודת ישראל" בארה"ב‪ ,‬אשר היה מבחירי תלמידיו של גדול הדור בפולין לפני‬
‫השואה‪-‬המהר"ם אריק‪ ,‬מספרנו‪ .‬מה ששמע בדרשתו של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן בלונדון ‪„ -‬ששימש את ה"ח"ח" ארבעים‬
‫שנה ולא דיבר דבר (= ובודאי שלא כתב) אם לא בדק קודם‪ ,‬אם יש לו הסכמה מה"חפץ חיים"“‪ .‬מדבריו נוכל להסיק בודאות‪,‬‬
‫כי מה שכתב על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהוא רשע גמור ומחטיא הרבים (שדינו הוא שאין לו חלק לעולם הבא‪ ).‬היתה על פי דעתו של מרן‬
‫ה"ח"ח"‪ ,‬אשר גם הוא סבר כך‪ .‬גם כאשר חלה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנו רואיםשז‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קכד) שרבי א‪ .‬וסרמן אינו דורש בשלומו‬
‫ואינו מבקש למסור לו "רפואה שלמה"‪ ,‬אף שהכירו עוד מבויסק‪ ,‬שם שימש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כרב הקהילה ועל אף שרבי א‪ .‬וסרמן‬
‫נהג במכתביו האחרים עם מי שחלה גם למסור לו רפואה שלמה וכו'‪ .‬במקרה הזה הוא רק מתעניין בצורה פרקטית וכותב‪,‬‬
‫שהוא רוצה לדעת „מהי מחלתו של ר' קוק ומהו מצבו כעת“‪ ,‬כמי שרוצה לברר אם יש סכוי שיחלים ואז ימשיך להחטיא את‬
‫הרבים וכפי שראינו לעיל גם זה היה בהסכמת מרן ה"ח"ח"‪.‬‬

‫נה‪" .‬מאיר עיני ישראל"‪ ,‬הרב א‪ .‬נשרי‪ ,‬חלק ה'‪ ,‬עמ' ‪.290‬‬
‫נו‪" .‬קול יעקב"‪ ,‬עמ' ק"צ‪ ,‬רבי א‪ .‬י‪ .‬טייטלבוים‪.‬‬
 ‫לח‬

‫צורות הסילוף והשקרים של ראשי הציוניזם הדתי ביחס להערכת ה"חפץ חיים" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫וסילוף דעת גדולי ישראל ביחס למושג – "אתחלתא דגאולה"‬
‫כדוגמא‪ ,‬נביא לכך את המודעה של חתן ה"חפץ חיים" ‪ -‬ר' אהרן הכהן‪ ,‬לגבי יחסו האוהד של ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫זו מודעה תמוהה‪ ,‬לכאורה תלושה מן המציאות‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬מודעה זו תמוהה רק לכאורה‪ ,‬זאת נראה על ידי זיוף מסוים‬
‫של מכתב ה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר נעשה על ידי ראשי הציוניזם ה"דתי"‪ ,‬אשר אמור להיות פתרון לתמיהה זו‪.‬‬
‫ר' אהרן הכהן עלה לארץ בסוף ‪ .1927‬מספר חודשים אחרי כן בשנת תרפ"ח הוא מפרסם מודעה‪ ,‬כביכול ביוזמת עצמו‪ ,‬בה‬
‫הוא כותבקמא‪( .‬עמ' ‪...„ – )220‬אדמו"ח ה"חפץ חיים" שליט"א‪ ,‬המוקיר ומחבב מאד את כבוד מרן הגאון ר' א‪.‬י‪ .‬הכהן שליט"א‬
‫שנפשו היה דאבה מאד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו‪...‬אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א‪ ,‬לא‬
‫העיז אף אחד לאמור בפניו (= זהו שקר גמור‪ ,‬שהרי ראינו לעיל‪ ,‬שכאשר שמע מרן ה"ח"ח" בנאום בכנסיה הגדולה‪ ,‬שאומרים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫"ימ"ש"‪ ,‬זה היה נראה פשוט בעיניו והוא היה נראה שלו והוא כלל לא הגיב) ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפתחם‪.“...‬‬
‫הזיוף של מכתב ה"חפץ חיים"‪ ,‬נעשה כמדומני לראשונה על ידי מ‪.‬צ‪ .‬נריה בספרוקמא‪( .‬עמ' ‪ ,)222‬בו הוא משמיט קטע‬
‫שלם ממכתבו של מרן ה"חפץ חיים" אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובעקבותיו הלך גם המלקט ב‪ .‬צ‪ .‬שפירא ב"מכתבים לראי"ה"‪.‬‬
‫המכתב במלואו פורסם ב"כתבי החפץ חיים"‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' פ"ח‪ .‬בסיום מכתבו הוא מוסיף בקשה בקשר לחתנו – „ודרך אגב‬
‫אזכיר אודות חתני הרה"ג ר' אהרן הכהן נ"י אב"ד דעיר נאווי שוויזדאן שבדעתו ליסע לא"י‪ ,‬אם ביכולתו להיטיב לו באיזה‬
‫משרה‪ ,‬מצווה גדולה היא‪ ,‬שהוא אדם גדול בתורה וגם במעשים‪ ,‬הנ"ל“‪.‬‬
‫בנו של מרן ה"חפץ חיים" מזכיר בכמה מקומות בזיכרונותיונז‪ , .‬לגבי ה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר מאד דאג כי ילדיו ובני ביתו יהיו‬
‫מנותקים מכל הפולמוסים שהסעי רו בזמנם את העולם היהודי בנושאי כיתות המתבוללים של הציוניזם והציוניזם הדתי‪.‬‬
‫ברוח קודשו חזה שמעורבותם בפולמוסים אלו לא יועילו להחזירם בתשובה ומאידך הם עצמם עלולים להיפגע מכך‬
‫וד"ל‪ .‬עד כדי כך הם היו מנותקים ממה שקורה סביבם בנושאים אלו‪ ,‬עד אשר אפילו על הרצל‪ ,‬אשר כל כולו היה שקוע‬
‫בהתבוללות ובספרות המתבוללת והכללית‪ ,‬אשר כפי שראינו לעיל שעל פי ספרים אלו הוא עיצב את אישיותוקיג‪ .‬ובביתו חינך‬
‫את ילדיו על ברכי הנצרות ועמד על כך שלא למול את בנו גם כאשר הפך למנהיג הציונות‪ ,‬הדליק בכל "חג" מולד את עץ‬
‫האשוח והאמין באמונה ה נוצרית האוונגליסטית‪ ,‬כי כדי שעם ישראל יתבולל וישתמד‪ ,‬הוא חייב לחזור לארצו לשם מטרה זו‬
‫ועל פי בקשתו הוא נקבר בבית קברות נוצרי פרוטסטנטי‪ .‬פעולות אלו מוכיחות‪ ,‬כי הרצל התנצר בסתר‪.‬‬
‫על אף כל העובדות האלו‪ ,‬כותב בנו של ה"חפץ חיים" כמסתפקקצג‪( .‬עמ' ‪„ - )72‬משכילי עמינו‪...‬שמרעילים את ילדינו בכפירה‬
‫ומינות‪ ,‬בביקורת שלמדו מהאשכנזים הרשעים כוולהויזען וחבריו‪ ,‬כמדומני הרצל וחבריו לא נמנו עמהם“‪ .‬אמנם‪ ,‬בורות זו‬
‫עמדה לו לרועץ והביאתו לטשטוש רעיוני ואיבוד עולמוקלז‪( .‬עמ' צד)‪.‬‬
‫את חתנו הזהיר ה"חפץ חיים" כי בהגיעו לארץ ישראל עלי ו ליצור לעצמו סייג כדי לא להיות כלל מעורב במלחמתו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק וירידתו לחייהם של שלומי אמוני ישראל‪ ,‬על ידי כך שלא ישאר ללון אפילו לילה אחד בירושלים‪ ,‬כמובא בספר‬
‫"הצדיק‪ ,‬רבי שלמה בלוך" לעיל‪ .‬אם כן תמוהה היא מודעה זו מצידו‪ ,‬כי הרי בעצם כתיבת מודעה זו הוא עובר בצורה פומבית‬
‫על אזהרותיו ובקשותיו של חמיו הגדול ממנו‪ ,‬לא להתערב בנושא זה ובמיוחד נקיטת עמדה חד‪-‬צדדית קיצונית של עמידה‬
‫לצידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועוד בחיי חמיו‪ ,‬אשר ביקש ב‪ 0923 -‬גם מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורבניו לא ללבות את חילול השם על ידי‬
‫פרסומיו בעיתונו "קול יעקב" נגד רבנים ותלמידי חכמים יראי שמים‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬מוזרה מאד גם לכאורה רמת‬
‫תלישותו של חתנו מן המציאות ומלחמתו נגד פרסומי ההגנה מפני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כגון "בית ועד לחכמים"‪ .‬כאן הבן שואל‪ ,‬נניח‬
‫שהוא אינו יודע מהתבטאויותיו של חמיו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמובא לעיל‪ ,‬משום שהוא לא היה נוכח באותו זמן ליד חמיו‪ ,‬אך‬
‫האם הוא אינו יודע ממכתביו של חמיו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולרבנות‪ ,‬האם הוא אינו יודע על הפרסום הפומבי ב‪ 1925-‬של מרן‬
‫ה"חפץ חיים"‪ ,‬המוחה במרומז נגד הופעתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפתיחת האוניברסיטה ועל כך שלא מחה על הדברים שנאמרו שם‪.‬‬
‫האם גם על כך אינו יודע דבר כאשר הוא היה עדיין ליד חמיו ? והאם הוא אינו יודע על כך שכל גדולי הדור באירופה‬
‫סוערים על הופעתו בפתיחת האוניברסיטה ודבריו שם ועל לשונותיו השבתאיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בספריו‪ ,‬כפי שמפרסם‬
‫האדמו"ר מגור במכתבו המפורסם לבני ביתו‪ ,‬אשר כתבו באוניה כאשר חזר לפולין ועל מה שכתב שםקנא‪( .‬א' פב)‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק אומר על טמא טהור‪.‬‬
‫מה שנראה ממכתבו של חתנו‪ ,‬למעשה ידוע לכולם‪ ,‬והוא‪ ,‬כי ה"חפץ חיים" לא דאב על כך שמשמיצים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון‬
‫שידע היטב את טבעו ומעלליו‪ ,‬אלא על חילול ה' הנוצר מכך ועל עצם ההתכתשויות סביב נושא זה‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬לכן‬
‫גם אמר לחתנו לא לשהות אפילו לילה אחד בירושלים‪ ,‬כדי לא להיגרר לכך‪ .‬לכן‪ ,‬כלפי חוץ‪ ,‬הוא הראה כי הוא אינו נוקט‬
‫עמדה רשמית בין הצדדים הלוחמים ובעיקר רצה שמשפחתו תהיה תלושה ממציאות זו‪ ,‬כדי לא להיפגע מכך‪ .‬אמנם‪ ,‬מה שחשב‬
‫בליבו הביע רק למי שהיה שייך לכך לפי דעתו‪ .‬אמנם‪ ,‬העובדה היא‪ ,‬כי הוא לא שלח שום מכתב לגדולי ישראל בארץ ישראל‬
‫ובחו"ל וכן לא לשום עסקן לחדול מן המלחמה בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כל מכתביו בנושא זה היו רק לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא כותב לו‬
‫בתחילה ישירות בתקיפות להפסיק את החורבן שיצר וכאשר הוא רואה‪ ,‬כי זה אינו עוזר ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך בכך‪ ,‬הוא כותב‬

‫נז‪" .‬כתבי החפץ חיים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' ‪( ,80-1 ,73‬שם) "דוגמה משיחות אבי ז"ל"‪ ,‬עמ' ע"ז‪.‬‬
 ‫לט‬

‫לו ולמשרתיו ברבנות פעם נוספת והפעם בתקיפות מבהילה ומאיים עליו‪ ,‬כי אם לא יפסיק את המחלוקת והחורבן שיצר‪ ,‬סופו‬
‫יהיה מר‪.‬‬
‫במכתב התגובה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למכתבו של ה"חפץ חיים"‪ ,‬הוא אינו מזכיר אפילו ברמז את בקשת התמיכה יוצאת הדופן של‬
‫מרן ה"חפץ חיים" עבור חתנו וזו לבד יכולה להוות סיבה להשמטת הבקשה של מרן ה"חפץ חיים" על ידי מ‪ .‬צ‪ .‬נריה בספרו‬
‫והיא כדי להסתיר את התעלמותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מבקשה זו‪ ,‬אשר אינה תואמת התנהגות אנושית אלמנטרית‪.‬‬
‫השמטה ז ו בפרט באה להסתיר את סיבת המודעה על ידי חתן ה"חפץ חיים"‪ ,‬מכיוון שחתנו כעולה חדש‪ ,‬שמצבו מבחינה‬
‫קיומית ללא נקודת משען כלכלית היתה קריטית ויכלה לגרום לרעב שלו ובני ביתו‪ ,‬עד כדי מצב של פיקוח נפש (כפי שראינו‬
‫לעיל‪ ,‬כי הרבנים אשר נכנסו לרבנות הראשית והפכו לעושי ד ברו הצהירו על כך‪ ,‬שהם עשו צעד זה משום סיבות של פיקוח נפש חומרי ורוחני וכאשר‬
‫יעלמו סיבות אלו הם מיד יצאו משםקנח‪ ,)..‬לכן נראה שנקט חתנו בכלל שכבר נהג ה"חפץ חיים"‪ ,‬כפי שראינו לעילקלד‪ .‬קמב‪ , .‬להפריז‬
‫בתשבחות ודברי הלל למי שניצרך לכך‪ ,‬כאשר מדובר בעניין חשוב מאד ובפרט בעניין של פיקוח נפש‪ ,‬כדי לספק את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כדי שהוא יהיה מוכן לתת לו משענת כלכלית על ידי משרה רבנית‪ .‬אין גם ספק שחתנו לא קרא מיוזמתו את "בית ועד‬
‫לחכמים" אשר אליו הוא מתייחס במודעתו‪ ,‬אלא שהגישו לו את הפרסום הזה משרתי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והציעו לו כ"הצעה שאי‬
‫אפשר לסרב לה" [כפי שכבר נאמר "בנפשנו נביא לחמנו"‪( ,‬איכה ה‪,‬ט)]‪ ,‬כי עדיף שיגיב על תוכנו כפי שהם יכתיבו לו‪ ,‬אם הוא‬
‫רוצה לקבל משרה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬רק כאשר ר' אהרן‪ ,‬פונה אליו שוב במכתב בקשה לסייע לו לעלות לארץ ולסדר לו משרה רבנית‪ ,‬לא לפני שהוא גם‬
‫מבקש ממנו הסכמה על ספרו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נענה לו‪ .‬ר' אהרן עדיין אינו בטוח‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יקיים את הבטחתו‪ ,‬דבר המוכיח‬
‫עד כמה הוא באמת "העריך" אותו בתור מקיים הבטחות‪ ,‬לכן הוא שולח לו עוד מכתב תזכורת ותוך כדי צרוף בקשה להסכמה‪,‬‬
‫הוא כותב לו כבדרך אגב "אשר הבטיח לי ליתן משרה בקדש"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי אם ר' אהרן הכהן לא היה בכלל מקורב ל"מזרחי"‪ ,‬הוא לא היה כותב בצורה כה קיצונית דברים התלושים‬
‫מהמציאות לגבי יחסו של מרן ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואף שהוא היה מחוייב לכך כדי לקבל משרה לצורך כלכלתו‬
‫וכלכלת בני ביתו‪ ,‬דבר שהיה כרוך בפיקוח נפש‪.‬‬
‫אמנם מתברר‪ ,‬שאכן הוא היה‪ ,‬מתוך תמימותו מעט מקורב לתנועה זו‪ ,‬כפי שהיו עוד כמה תלמידי חכמים בליטא מקורבים‬
‫לתנועה זו‪ ,‬אשר ברובם התפכחו מתמימותם וחזרו בהם‪ .‬נראה‪ ,‬כי התפכחות זו פסחה עליו ולמרן ה"חפץ חיים" הדבר חרה‬
‫ביותר ופעם אחת אף נתן לכך ביטוי ותקף אותו בעקיפין בצורה חריפה ביותר‪ ,‬כאדם שאסור ללמוד ממנו ואף לא לשהות בד'‬
‫אמותיו‪ .‬עובדה זו אנו למדים‪ ,‬על פי מה שסיפר בראיון עמו הגאון רבי מאיר ליברמן‪ ,‬אשר היה מגדולי תלמידיו של מרן‬
‫ה"חפץ חיים" ומאד מקורב אליו‪ .‬הוא סיפר בראיון ‪ -‬והנה פעם התארח אצלו חתנו ר' אהרן ז"ל הנ"ל ונתעכבנו אחרי התפילה‬
‫קצת כמידי יום ביומו‪ ,‬והעיקר רצינו לשמוע מה ידברו ביניהם‪ ,‬אבל הח"ח זצ"ל שתק כל הזמן וכשראה שלא עוזבים את הבית‬
‫פנה בלשונו האבהית "קינדערלאך גייט אהיים‪ ,‬אז מ'שטייט נעבן א בלאטע פאטשקעט מען זיך איין" (ילדים‪ ,‬לכו הביתה‪ ,‬כאשר‬
‫עומדים ליד בוץ אז העומדים שם מטנפים את עצמם) ["החומה"‪ ,‬שבט תשמ"ג] ‪ .‬לכן‪ ,‬מהסיבות הנ"ל‪ ,‬לא ניתן כלל להביא את דבריו‬
‫של ר' אהרן הכהן כראייה לגבי יחסו של מרן ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫רה‪.‬‬
‫זיוף זה של מ‪.‬צ‪ .‬נריה אינו היחיד‪ .‬הוא גם שיקר שקר גס ביחס לחזון אי"ש כפי שנראה להלן ואכן לא ניתן כלל לסמוך על‬
‫עדויותיו ממה ששמע מאנשים מכלי ראשון וכל שכן מכלי שני‪ .‬בכלל שקריו הבולטים לעין נוכל להביא את הדוגמה ממה‬
‫שכתב בספרו – לפי דבריו על פי עדות – האומר כי ה"חפץ חיים" התבטא על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ"מרא דארעא ישראל"‪ ,‬בו בזמן‬
‫שאפילו במכתבו הנ"ל ש ל ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא אינו מכתירו בתור הרה"ר ואפילו לא בתור רבה של ירושלים‪ ,‬על‬
‫אף שבקשתו מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתב הנ"ל היתה חשובה לו ביותר‪ ,‬הן לעניין חילול השם והן לעניין בקשתו בקשר לחתנו ובפרט‬
‫שראינו לעילקמב‪ .‬כי ה"חפץ חיים" הפריז בשבחים כאשר מדובר היה בענין חשוב‪ .‬למעשה‪ ,‬ראינו לעיל קעט‪ .‬את עדותו הנ''ל של‬
‫ד"ר יצחק ברויאר‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק אמר מפורשות לא רק על האוניברסיטה הציונית‪ ,‬אלא על כל מפעלי הציוניזם שהם נחשבים‬
‫כתחיית העם היהודי ונחשבים כבניית בית המקדש‪ .‬יש לציין עוד לגבי אותו אירוע ("הכנסיה הגדולה" בוינה של "אגו"י")‪ ,‬כי מ‪.‬‬
‫צ‪ .‬נריה כותב ‪ -‬ככלי רביעי ‪ -‬כאשר המקור לכך הוא מוכר ספרים בוינה‪ ,‬כי מרן ה"חפץ חיים" כינה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתואר‬
‫"מרא דארעא דישראל"‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי מביאים יחד עם מקור על פה זה עוד מקור בעל פה הסותר לכך‪ ,‬שבו‬
‫נאמר כי אמר רק "רבה של ירושלים" וכן צ‪ .‬י‪ .‬קוק מספר‪ ,‬כי כך אמר לו מרן ה"חפץ חיים" בהזדמנות אחרת‪.‬‬
‫כל המקורות האלה ‪ ,‬הניזונים משמועות‪ ,‬ובפרט שאין הסכמה על דבריהם משום אדם גדול‪ ,‬מופרכות על הסף על ידי מכתב‬
‫כתוב ממרן ה"חפץ חיים" באותה שנה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בו אין אף אחד מתארים אלו‪ ,‬אף שמובעות שם שתי משאלות אל ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היו בנפשו של מרן ה"חפץ חיים" – מניעת חילול ה' ובקשת סיוע למשרה רבנית עבור חתנו בארץ‪.‬‬
‫יש לציין כי גם מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי בכל ארבעים וחמשה המכתבים אשר שלח לר' א‪ .‬י‪ .‬קוקנח‪ ,.‬אינו מציין בשבחיו אליו‬
‫את היותו רב ראשי ואף לא את היותו רב של ירושלים‪ .‬ישנם בספרו עוד שקרים הנראים הזויים‪ ,‬כגון מה שהוא כתב שם בשם‬
‫שו"ב מהרבנות הראשית‪ ,‬שה"חפץ חיים" אמר על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – „הלא אני יודע מה מתחולל שם‪ ,‬אבל אני מכיר אותו מימי‬
‫היותו אצלנו‪...‬לומר שבעלותו לארץ ישראל נשתנה מכמות שהיה‪ ,‬זאת אינני מאמין‪ .“...‬על פי שמועה שקרית זו יוצא אפוא‪,‬‬

‫נח‪" .‬הראי"ה ו"האחיעזר" "‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬עמיחי כינרתי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬

 ‫מ‬

‫כי מרן ה"חפץ חיים" סובר‪ ,‬שאדם אשר התנהג בתחילת דרכו כאדם כשר וצדיק‪ ,‬חייב להתנהג כך עד סוף חייו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יוצא אפוא שמרן ה"חפץ חיים" חולק על דברי חז"ל במס' ברכות (כט‪"„ – ).‬אל תאמין בעצמך עד יום מותך"‪ ,‬שהרי‬
‫יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי“‪ .‬זו עלילה זדונית לייחס למרן ה"חפץ חיים" אמירה‬
‫כזו‪.‬‬
‫גם לגבי הכותרת בה הוא מכתיר את פרק היחסים בין ה"חפץ חיים" ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק – "בין שני כהנים גדולים"‪ ,‬יש בה חוצפה‬
‫זדונית‪ ,‬כאילו מדובר בשני אישים שווים‪ ,‬בפרט על רקע מה שראינו לעילקצא‪ ,.‬כי מרן ה"חפץ חיים" לא רצה אפילו שיזכירו‬
‫את שמות שניהם ביחד‪ .‬סילופים ושקרים אלו הוו זרז להפרחת שמועות בדיוניות במחנה הציוניזם הדתי‪ ,‬כגון‪ :‬כאילו ה"חפץ‬
‫חיים" עצמו סמך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרבנות או לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהיה כביכול תלמיד חבר של ה"חפץ חיים"‪ .‬למעשה ניתן‬
‫לחבר ספר שלם‪ ,‬אשר יכלול את כל השמועות‪ ,‬הזיופים והבדותות אשר הפריחו אנשי הציוניזם הדתי על גדולי ישראל לגבי‬
‫התייחסותם לראשי הציוניזם הדתי‪ .‬עוד רעה חולה קיימת בספרו של נריה‪ ,‬בו הוא מביא את מכתביהם של גדולי הדורות לר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬התוקפים אותו בצורה חריפה ‪ -‬ובכללם המכתבים שהבאנו עד כה ‪ -‬כאשר נריה "מוכיח" מהם ידידות גדולה לר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬בו בזמן שמתוך המכתבים עצמם מתגלה ההפך הגמור‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬אין כוונתינו להניח‪ ,‬בהתמקדות לגבי שקריו‬
‫של נריה‪ ,‬שהוא מגדולי הסלפנים והשקרנים של הציוניזם הדתי‪ ,‬כי יש כאלו אשר עולים עליו בעיסוק בזוי זה‪.‬‬
‫למשל ‪ ,‬מ‪ .‬מ‪ .‬כשר בספרו "התקופה הגדולה"‪ ,‬אשר בו הוא מזייף בצורה זולה מכתבים של גדולי ישראל ושל רבנים מהרבנות‬
‫הראשית‪ .‬בעמ' שע"ד הוא מביא כרוז של רבני הרבנות הראשית – ממפחדי הטרור השבתאי – אשר נשלח אליהם עם הודעה‬
‫האומרת כי מי אשר אינו מצטרף לכרוז וחותם עליו‪ ,‬דינו כמסכים לנוסח הכרוז‪ .‬בין החתומים ישנם גם רבנים שכבר לא היו‬
‫אז בין החיים (כגון הר' מנחם קופרשטוק)‪.‬‬
‫הוא משקר וכותב‪ ,‬כי בכרוז מוזכר "אתחלתא דגאולה" והוא גם מצרף את חתימותיהם של גדולי ישראל‪ ,‬אשר כביכול חתמו‬
‫גם על נוסח זה של "אתחלתא דגאולה"‪.‬‬
‫נט‪.‬‬
‫שקריו פורסמו עוד בחייו‪ ,‬על ידי צילום של הכרוז המקורי והוא לא הגיב על כך‪ ,‬כיוון ש"שתיקתו היתה עדיפה מדיבורו"‪.‬‬
‫בכרוז זה היה כתוב במקום "אתחלתא דגאולה" ‪“ -‬אתחלתא דקיבוץ גלויות"‪ ,‬אשר בעיקרו הינו נתון עובדתי ולא מושג ערכי‪.‬‬
‫מסכת שקרים זו‪ ,‬אשר הינה רק טיפה בים השקרים של ראשי הציוניזם הדתי ‪ -‬כפי שנמשיך להראות להלן ‪ -‬ממשיכה להזין‬
‫את ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר מתעטרים בתואר רב‪ ,‬גם בשיטת "מכבסת המילים" לשם שטיפת מוחם של חניכיהם‪.‬‬
‫כאשר פעם אחת הסתמך העיתון "יתד נאמן" על מידע לכאורה שגוי שהופיע בעיתון "הארץ"‪ ,‬לגבי דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפתיחת‬
‫האוניברסיטה (אף שגם בלא טעות זו‪ ,‬התייחס שם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לאוניברסיטה ואמר דברים חמורים הרבה יותר‪ ,‬מהפסוק "כי מציון תצא‬
‫תורה"‪ ,‬היינו‪ ,‬השוואת ביב שופכין זה ללשכת הגזית שבבית המקדש וכן לכהנים המלמדים שם תורה את העם וכן עצם הופעתו שם ובכך‬
‫שנתן את חסותו לביב שופכין זה‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ).‬השתוללו ראשי הציוניזם הדתי משמחה‪ ,‬על שסוף סוף מצאו פרט שעיתון‬
‫חרדי אינו מדייק בו לגביהם‪ .‬הם פנו מייד לוועדה הרוחנית של העיתוןס‪ .‬והתעניינו אצל הגאון הגדול ר"נ קרליץ לגבי פתיחת‬
‫דין תורה כנגד העיתון בבית דינו לגבי הפרט הזה וכבר ראינו לעילקעט‪ .‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק אמר מפורשות לא רק על האוניברסיטה‪,‬‬
‫אלא על כל מפעלי הציוניזם‪ ,‬שהם נחשבים כבניית המקדש‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הסתבר שאפילו בנקודה זו העיתון לא שגה ושאכן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אמר את המשפט "כי מציון תצא תורה" והתכוון‬
‫במשפט זה ללימודים שם‪ ,‬ובמשפט לפני כן הוא קרא ללימודים אלו שם "תורה"‪ ,‬בתפילה שחיבר לכבוד הארוע‪ .‬כל התפילה‬
‫זויפה על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק בחוברת שהוציא ובעקבותיו תפילה זו גם זויפה והושמטה ב"מאמרי הראי"ה" ועל סמך זיוף זה הם ניסו‬
‫לתבוע את העיתון‪ .‬ראה על כך בהרחבה בהמשך‪ .‬יש לציין שעמותת "מכון המקדש"‪ ,‬המשתייכת לציוניזם הדתי‪ ,‬תבעה עיתון‬
‫זה בשנת תשס"ו‪ ,‬לגבי מה שנכתב בו‪ ,‬כי מכון זה מפרסם דברים נגד התורה‪ .‬ברם‪ ,‬דווקא מכון זה יצא חייב מבית דינו של‬

‫נט‪" .‬דגלנו"‪ ,‬שבט תשל"ט וכן בספר "מקטוביץ עד ה' באייר"‪ ,‬עמ' ‪ ,130-6‬הרב צבי וינמן‪ ,‬הוצ' ותיקין‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשנ"ה‪.‬‬
‫ס‪" .‬לכבודה של תורה"‪ .‬עמ' ‪.71‬‬
 ‫מא‬

‫הגאון הגדול רבי נ‪ .‬קרליץ‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬הצרו גדולי ישראל ‪ -‬מרן רבי יחזקאל אברמסקי ומרן הגרי"י קניבסקי‬
‫יהודים להר הבית תוך איסור כרת‬ ‫על כך‪ ,‬שעד כה לא עלו‬
‫על כרת זה יהודים‪ ,‬כי אנו נמצאים‬ ‫וכעת לראשונה יעברו‬
‫היהודים‪.‬‬ ‫בשיא עומק הגלות אצל‬
‫שפירא אסר עליה להר הבית‪ ,‬אך לא‬ ‫אמנם‪ ,‬הרה"ר א‪.‬‬
‫אותם שבתאיים מהזן של הציוניזם‬ ‫חילונים‪ ,‬אלא דוקא‬
‫„עשרות רבנים מראשי הציונות‬ ‫הדתי מימשו חשש זה ‪-‬‬
‫ערים (= ר' צפניה דרורי ובנו של‬ ‫הדתית‪ ,‬ביניהם רבני‬
‫יש"ע וראשי ישיבות (= חיים דרוקמן‬ ‫"הנזיר") וישובים רבני‬
‫"ישיבות" בני עקיבא‪ ).‬עלו השבוע‬ ‫ואברהם צוקרמן ראשי‬
‫כקבוצה מאורגנת של רבנים להר‬ ‫הראשונה‬ ‫בפעם‬
‫סא‪.‬‬
‫שהם כולם תלמידיו או תלמידי‬ ‫הבית“ ‪ .‬קבוצה זו‪,‬‬
‫עלו להר הבית‪ ,‬על אף שצ‪.‬י‪.‬קוק‬ ‫תלמידיו של צ‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫לעלות להר הבית (רבה של העיר‬ ‫עצמו כתב שאסור‬
‫נבנצאל‪" ,‬יתד נאמן"‪ ,‬מוסף שבת קודש‬ ‫הגר"א‬ ‫–‬ ‫העתיקה‬
‫פ' במדבר‪ ,‬עמ' ‪.)28‬‬
‫והרב הראשי וכן מורם ורבם כתבו‬ ‫אם כן‪ ,‬ראש מרכז הרב‬
‫הבית ואילו כל חשובי תלמידיהם‬ ‫שאסור לעלות להר‬
‫ופועלים נגדם‪ .‬התנהגות מופקרת זו‬ ‫לרבותיהם‬ ‫בזים‬
‫שהציוניזם הדתי אינו צמוד אפילו‬ ‫נראה שמעידה על כך‬
‫ומשתמש בערכים רק ככסות עינים‬ ‫לערכים שלו עצמו‬
‫רואה בהם רק המלצה‪.‬‬ ‫והטעיה ובמקרה הטוב‬
‫הוכרחו עוד יהודים לעבור על איסור‬ ‫כתוצאה מפשע זה‪,‬‬
‫הצבא שהגיעו לשם‪ ,‬למנוע מהומות‪,‬‬ ‫מרן ה"חזון יחזקאל" רבי יחזקאל אברמסקי יוצא מהשיעור‬ ‫כרת‪ ,‬היינו‪ ,‬כוחות‬
‫מיותרת זו נגד הערבים‪ .‬כנראה‬ ‫הכללי השבועי שמסר בישיבת סלובדקה‪ .‬שנת תש"ל‬ ‫להתגרות‬ ‫כתגובה‬
‫ה"נזיר" ר' ש‪ .‬י‪ .‬כהן)‪ ,‬אשר גם השתתף‬ ‫הרה"ר של חיפה (בן‬
‫בעליה זו להר הבית‪ ,‬אינו מתחשב באיסורי תורה‪ ,‬שהרי קרא בכינוס שבתאיי של הציוניזם הדתי להחשיב גויים כגרים גם‬
‫בלא שיקבלו עליהם תורה ומצוות‪ ,‬כנהוג אצל הרפורמיםסב‪ .‬וממילא להכשיל יהודים על ידי נישואי תערובת‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הוא ממשיך במסורת האלילית הצמחונית של אביו‪ ,‬הנשענת על התפיסות של "האדם הזואולוגי" של התרבות הגרמנית‪,‬‬
‫אשר דרכה עיצב אביו (כפי שהוא ואביו מבינים מדברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) את תפיסת עולמו‪ ,‬תפיסות אשר הובילו‪ ,‬כידוע‪ ,‬לשואה‪ .‬על‬
‫פי תפיסה זו‪ ,‬כל אדם ובכללו האיש היהודי שואף ומתאוה לאכילת בעלי חיים בדיוק כמו בעלי החיים הטורפים‪ ,‬אלא שיש‬
‫לאדם מעלה שכלית מעל בעלי החיים‪.‬‬
‫מתוך תפיסה זו‪ ,‬הוא מגיע לקל וחומר מעוות האומר – „"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ"‪ ,‬מכאן נאמר‪ :‬אם לעתיד לבוא‬
‫בעלי‪-‬החיים לא יאכלו זה את זה‪ ,‬האם אנו נאכל אותם ?!“ תקלו‪( .‬גליון מס' ‪.)048‬‬
‫התארגנותם של ראשי הציוניזם הדתי לעלות להר הבית מתוך שאיפה להקים שם מבנה ומזבח להקרבת קרבנות‪ ,‬כמו בכל‬
‫פעולה אחרת שלהם‪ ,‬מושפעת מתפיסתו השבתאית‪-‬מודרנית של מורה דרכם‪ ,‬הלא הוא ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי יש לבנות על קדש‬
‫הקדשים טמפל‪ ,‬כדי ש"יותמם" חזיונו של הרצל (כפי שכתב ברומן הדמיוני "אלטנוילנד")רנו‪ ,.‬אלא שהוא חשש מתגובת הרבנים‬
‫וגדולי ישראל (שם ) ביחס לרעיון מטורף זה‪ ,‬המתגרה בעולם המוסלמי והוא גם נגד התורה‪ ,‬אך הם כבר משוחררים מפחד זה‪,‬‬
‫היות שהם רואים את עצמם ככת עצמאית המנותקת משלומי אמוני ישראל‪ .‬מעשה זה של עליה להר הבית מתוך כוונה (ברגע‬
‫שיתאפשר הדבר) להקריב קרבן‪ ,‬שורשיו נעוצים בשבתאי צבי עצמו‪ ,‬אשר גם רצה לעלות להר הבית להקריב שם קרבן‪ ,‬אלא‬
‫שאז הרבנים הצליחו למנעו מכךנג‪( .‬עמ' ‪ )293‬וכן חשק בכך דוד הראובנינג‪( .‬עמ' ‪.)239‬‬
‫הסיבה השניה המדרבנת אותם לעלות להר הבית ולבנות שם טמפל ומזבח‪ ,‬הוא משום היותם שייכים לתת התרבות של‬
‫"הציונות הרוחנית" של "אחד העם" אשר היה מזוהה לחלוטין בדעותיו עם הנצרות המילנארית‪ ,‬הגורסת ששנת האלפיים‬
‫למניינם‪ ,‬היא שנת הופעת המשיח וסיום תהליך הגאולה‪.‬‬

‫הודפס בקובץ תורני "גינת ורדים"‪/‬מדור גן המלך‪,‬‬

‫סא‪" .‬בשבע"‪.91.1.16 ,‬‬

‫סב‪" .‬י‪ .‬נ‪ ",‬כ"ז ניסן תשס"ז‪.‬‬
 ‫מב‬
‫עמ' פז‪-‬צו‪,‬סיון‪-‬אב תשס"ט‪ ,‬ניו יורק הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫לנוכח הכמות הגדולה של השקרים שמפיצים אנשי הציוניזם הדתי לגבי עמדותיו והתבטאויותיו של מרן ה"חפץ חיים" על ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק והציוניזם הדתי‪ ,‬נביא לסיום את מכתבו של הגאון רבי ישראל מאיר וויינטרויב‪.‬‬
‫בהירות במסורת רבותינו – מרן החפץ חיים זיע"א‬
‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫לציונות‪ .‬אמנם‪ ,‬מיד כשעלה לשמים רבינו מבריסק‪ ,‬חלף זה בדמי‬
‫ימיו מהעולם‪ ,‬אחר ששיקר וסילף גם בשם רבינו ז"ל‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בתקופת ה' קוק והרב פרנק‪ ,‬היו בדאים וזייפנים‬
‫מובהקים ובראשם מזכיר הרבנות הידוע לשמצה‪ ,‬עורך עיתון "קול‬
‫יעקב" של הרבנות הראשית‪ ,‬ובזמן שהיה הרעש בקשר לביקורו של‬
‫האדמו"ר מגור אצל קוק הוא זייף שני מכתבים‪ .‬אחד בכתב ידו של‬
‫הגרי"ח זוננפלד ז"ל‪ ,‬ששלחו כביכול לאדמו"ר מגור ואחד בכתב‬
‫ידו של האדמו"ר מגור ששלחו כביכול להגרי"ח זוננפלד‪.‬‬
‫ובעת הבחירות לרב ראשי‪ ,‬לממלא מקומו של קוק‪ ,‬הוסיף זיוף‬
‫בכתב ידו של הגרח"ע שיבחרו בעמיאל‪ ,‬הרב הראשי של ת"א‪ ,‬ולא‬
‫היה ניכר כלל שזה זיוף‪.‬‬
‫וכן אחד מהם בשם שמואל וינגרטן‪ ,‬הוציא חוברת עם "הוכחות"‬
‫כדי להכחיש את מכתבי הגדולים נגד רצ"ה קלישר‪ ,‬כגון מכתבו של‬
‫הגרי"ז מסאלנט זי"ע‪ ,‬בכותבו שבימיו עדיין לא עסק הרצ"ה בזה‬
‫(=אפילו אם הוא לא עסק בזה בגלוי‪ ,‬הוא יכל במסגרת שאלותיו ולפני‬
‫שהוא יוצא על כך בגלוי‪ ,‬לברר מהי דעתו גם בנושא זה‪ ,‬אך למעשה זה‬
‫גם שקר שהרי כבר עסק בכך בגלוי‪ ,‬כגון במכתבו לברון הירש) אלא רק‬
‫בענין הקרבת הקרבנות ולא חשש לשקר בדבר הגלוי‪ ,‬היות שמונח‬
‫בארכיון שלהם מכתבו של הרצ"ה קלישר לברון הירש‪,‬‬
‫בענין התנועה‬
‫והרעיון הישובי שחידש מלפני שנת ת"ר‪ .‬ומכתב זה הובא בפתיחת‬
‫חיבורו של הרצ"ה "דרישת ציון"‪ ,‬הכותב בתחילת דבריו שלא‬
‫יאמינו שיש לצפות לגאולה ניסית (וכבר נדפס מכתבו של הנצי"ב ז"ל‪,‬‬
‫שאסר להדפיס מחדש את "דרישת ציון" כמובא ב"איגרות הנצי"ב"‪ ,‬ח"א‪,‬‬
‫עמ' קז‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬בני ברק)‪.‬‬
‫הרה"ח דוד פרנקל הביא את מכתבו של ה"חוות דעת" לרבינו‬
‫החזו"א ואמר רבינו בלשונו ‪„ -‬ס' איז דאך אשטיק חוות דעת“ (=‬
‫זה בכל זאת ממש דברי ה"חוות דעת"‪.).‬‬
‫ד‪ .‬וכעת נבאר את עמדתו בכלל על המאבק נגד הכפירה ובעד‬
‫האמונה שבדור שלפנינו‪ ,‬בכל ספריו‪ ,‬מאמריו וכרזותיו‪ ,‬בהם הוא‬
‫עורר‪ ,‬הזעיק והשפיע נגד כל ההתכחשויות בכל צורותיהן וכן את‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫בן הגה"צ מוה"ר שמואל זצ"ל אבד"ק קארלין‬
‫וראש ישיבת בית יוסף דנאווארדאק בפינסק לונדון יצ"ו‬
‫[תלמיד מובהק להגאון בעל חזו"א זצ"ל]‬
‫בעזרתו ית' יום א' לסדר בה"ב ה'תשס"ט פה לונדון יצ"ו‬
‫אדרוש בשלו' ידידי היקר ונעלה בברכת כט"ס וריבוי פעלים לתורה‬
‫ולתעודה‪.‬‬
‫א‬
‫המשפיע הרוחני הצדיק רבי אלי' לאפיאן זללה"ה‪ ,‬תלמיד‬ ‫א‪.‬‬
‫קעלעם‪ ,‬סיפר שרבינו החפץ חיים זללה"ה‪ ,‬כתב פעם בחוה"מ‬
‫(משום דין דבר האבד)‪ ,‬כדי למנוע מה' קוק להיות משגיח באיזה‬
‫ישיבה‪ ,‬וכתב‪ ,‬כי רימה אכלתו‪[ ,‬רבי אלי' לאפיאן סיפר זאת בירושלים‬
‫להרה"ח ר' יצחק גראהמן ז"ל]‪ .‬ואפשר שהיה זה אחרי פרסום מאמרו‬
‫של ה' קוק ב"הפלס" על "הלאומיות בישראל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬שטיפת המוח על ידי הציונים היתה מתחילתה על ידי בדיית‬
‫עובדות וזיופים ואלה שנספחו אליהם‪ ,‬אפילו כאלו שנראו כשומרי‬
‫תורה ומצוות ואף הקרואים רבנים‪ ,‬בחלק גדול מהם נעקרה האמונה‬
‫מלבבם ולכן חדל מהם מורא שמים וגם תביעת מצפון הלב‪ .‬הם היו‬
‫מסוגלים בזדון לבדות ולזייף עובדות‪.‬‬
‫ג‪ .‬סלוצקי‪ ,‬מחבר הספר "שיבת ציון"‪ ,‬חבר הכת של "אחד (ולא מן)‬
‫העם"‪ ,‬הפעיל את אחד מחבריו‪ ,‬אשר ערך סבב של פגישות ברוסיה‪.‬‬
‫הוא כתב מכתב לרבני הדור ובדה מלבו שכאילו יש במקומו‬
‫מתנגדים ומפריעים לתמיכת יושבי ארץ הקודש ואת מכתבי‬
‫התשובות הוא פרסם כאילו שהם מיועדים ל"חובבי ציון" ולציונות‪.‬‬
‫הוא צירף לזה גם את הפולמוס הידוע סביב נושא האתרוגים ועכשיו‬
‫הם כבר אינם מתביישים לפרסם את שקריהם בסדרת ספרי‬
‫"לתולדות התנועה הציונית דתית"‪.‬‬
‫הוא קיבל גם מכתב מה"אור שמח" זלה"ה‪ ,‬התוקף אותם בדברים‬
‫חריפים ויסודיים נגד הסגנון והכיוון ההשקפתי של הרצ"ה קלישר‬
‫והוא לא רצה להדפיסו‪ ,‬אך מאידך הוא רק מזכיר את תוכן המכתב‬
‫ומציג את המכתב‪ ,‬שכאילו ה"אור שמח" הוא לצדם (ואח"כ התגלגל‬
‫הדבר והתפרסם על ידי החרדים לדבר ה'‪.).‬‬
‫עוד לפניו‪ ,‬בזמן רבינו המהרי"ל דיסקין מבריסק זלה"ה‪ ,‬בא שליח‬
‫של הציוניזם לארץ שכינה את עצמו בשם אבנר‪ ,‬התחפש ורימה את‬
‫גדולי ירושלים וחיבר ספר בשם "ציר נאמן"‪ ,‬בו הוא מסית בדבריו‬
 ‫מג‬
‫פריצות השכינה מסתלקת‪ ,‬ואין סייעתא דשמיא‪ ,‬ועלינו לידע שאם‬
‫לא נתקן את הצניעות והקדושה אצלנו‪ ,‬לא יועיל לנו כל‬
‫ההשתדלויות וטיכוס העצה לתקן המצב‪ ,‬לא בגשמיות ולא‬
‫ברוחניות‪ ,‬תחזירו את הצניעות ואז תזכו להצלחה במעשי ידיכם‪.‬‬
‫ח‪ .‬והנה רבי אלחנן מביא דברים מרעידים ומופלגים בפניותיו לעם‪,‬‬
‫בשם הח"ח‪:‬‬
‫בקונטרס "אומר אני מעשי למלך" הוא קובע‪ ,‬שחובה עלינו לצאת‬
‫למלחמה בחרב ובחנית נגד השתלטות הציונים בארץ‪ ,‬וכמו שהורה‬
‫על צו המלחמה הזו ה"חפץ חיים" נגד היבסקים הקומוניסטים‬
‫ברוסיה‪.‬‬
‫באחד ממאמריו‪ ,‬הוא מוקיע את אשמת הציונים בפוגרומים בארץ‬
‫הקדש‪ ,‬וכפי שהתבטא הח"ח‪ ,‬הם התגרו ושיסו את הפרא אדם‪.‬‬
‫במכתבו לרב לוחם מלחמת ה' הר"ר דוד פוטאש זצלה"ה הוא כותב‪,‬‬
‫שהורה ה"חפץ חיים"‪ ,‬שמוטב שיסגרו את הישיבות‪ ,‬מאשר‬
‫להשלים עם הסוכנות הציונית‪.‬‬
‫בקונטרס "עקבתא דמשיחא" הוא כותב‪ ,‬שכאשר היתה התעוררות‬
‫אצל כמה אדמורי"ם לפעול להתפתחות הישוב בארץ אמר ה"חפץ‬
‫חיים"‪ ,‬מה נטפלו למצות הישוב‪ ,‬עם תורה המצות‪-‬מצות און "אהן‬
‫תורה‪ ,‬איז אלץ בלאטע" (= ובלי התורה הכל בוץ)‪.‬‬
‫ב‬
‫והנה ידוע שרבינו ה"חפץ חיים" חזה ברוח קדשו את חורבן כלל‬
‫ישראל בגלות אירופה וכן אמר בדיוק את הזמן ואת תיאור השואה‪.‬‬
‫וכמו שמסר והתריע גם תלמידו רבי אלחנן וסרמן מפיו‪ .‬ואני‬
‫הכותב שמעתי גם כן מפי זקן מופלג שבא להיפרד מה"חפץ חיים"‪,‬‬
‫בשנותיו האחרונות לפני עלותו לארץ ישראל‪ ,‬וראהו כשהוא עומד‬
‫אחר התפילה ליד הסטנדר בבית המדרש ומתריע בזו הלשון‪„ :‬וואס‬
‫שוויגט מען‪ ,‬ס' וועט דאך דא אלטץ חרוב ווערן ח"ו“ [=מדוע כולם‬
‫שותקים‪ ,‬הרי בכל מקרה הכל כאן יחרב ח"ו‪ .].‬ופעם‪ ,‬כאשר דיברו‬
‫על אימת העתיד להיות‪ ,‬השמיע כתקוות נחמה‪ ,‬את הכתוב "ובהר‬
‫ציון תהיה פליטה" וכמובן שכוונתו היתה על המלחמה של ירושלים‬
‫במסירות נפש לכבוד ה' ותורתו וכפי הכתוב "יהיה קודש" (וכפי‬
‫דבריו הנמרצים והידועים של הגרח"ע ז"ל‪ ,‬ששלח ללוחמי ירושלים על‬
‫ידי העסקן הנעלה ר"י שוב זלה"ה ואכמ"ל‪ .).‬כשנדפס הקונטרס‬
‫"עקבתא דמשיחא" בא"י‪ ,‬בתרגומו ללשון הקודש‪ ,‬הודפסה עליו‬
‫הכתובת לקנייתו‪ ,‬אצל מרן החזו"א בבני ברק‪ .‬באותם הימים‪ ,‬אמר‬
‫רבינו ה"חפץ חיים" דברים נמרצים ומרעידים‪„ .‬דר שטן העט פאר‬
‫הענדיקט מיט די מזרחי‪ ,‬און אריבער גיגיינגען רעכטער“ (= השטן‬
‫כבר גמר את מלאכתו ב"מזרחי" וכעת הוא עובר להלחם יותר ימינה‪.).‬‬
‫שוב בא לידי קובץ אגרות הח"ח הוצאה חדשה [ב"ב תשמ"ו]‪ ,‬והנה‬
‫יש שם במכתב ק"ב קיצור מהדרשה שדרש הח"ח בכנסיה‬
‫הראשונה [אלול תרפ"ג]‪ ,‬וכל דבריו הוא בהתעלמות מוחלטת מכל‬
‫עניני מפלגה וכיו"ב אלא לחיזוק לימוד התורה וכו'‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫חריפות המערכה שניהל נגד עלבון התורה והפרת האמונה על כל‬
‫אביזריה‪ ,‬שהיתה הרבה יותר חזקה מכל מה שנהגו שאר מנהיגי‬
‫דורו ושנית‪ ,‬עמדתו כנגד ה' קוק‪ .‬עוד בצעירותו בזמן "חובבי‪-‬ציון"‬
‫הפיץ ה"חפץ חיים" קונטרס נגדם [בנו מזכיר את הקונטרס‬
‫בתולדותיו]‪ ,‬כדי להוקיע את השקפותיהם‪ ,‬ואח"כ לחם נגד‬
‫ה"מ זרחי" ונגד העוכר ריינס (מייסד ה"מזרחי")‪ ,‬ונגד ישיבת‬
‫הכלאיים (= "ישיבה תיכונית") שלו‪ ,‬בחריפות גדולה‪[ ,‬וכלשון רבינו‬
‫החזו"א‪ ,‬שדיבר מרן ה"ח"ח" הרבה לשון הרע כנגד הבונדיסטים‬
‫והמיזרחיסטים והנלווים אליהם וכיו"ב]‪.‬‬
‫והנה מסור בידינו אמרתו‪" :‬איך קליג זיך אויף זיי‪ ,‬זיי וויל'ן מיר‬
‫אריינשלעפן און פראנט מיט זיי‪ ,‬און איך לאז מיך ניט" (= אני‬
‫מעורר את עצמי עליהם‪ ,‬אחרת הם ירדימוני ואתעמת עימם ואני לא נותן‬
‫לעצמי להגיע לכך)‪ .‬דהיינו‪ ,‬שנשמר לא לצאת במערכה ישירה‬
‫ופומבית עמהם‪ ,‬כדי שלא לסכל ולהפריע למהפכת ההשפעה‬
‫הכבירה שנעשתה על ידו בליטא ובפולין ובכל העולם במשך כמה‬
‫עשרות שנים‪ ,‬על ידי סמכותו המקובלת הכללית והחשובה על הכל‪,‬‬
‫על בני התורה ועל המון התמימים‪ ,‬בספריו ההלכתיים‪ ,‬ובספרי‬
‫החיזוק‪.‬‬
‫והפוקרים רדפוהו ושאפו להחליש את כוחו של מרן ה"חפץ חיים"‬
‫על כלל ישראל‪ ,‬על ידי משיכתו לקרב גלוי עמהם‪.‬‬
‫ה‪ .‬ואמנם לצורך המערכה הגלויה כנגדם‪ ,‬יצא ידי חובתו על ידי‬
‫תלמידו המובהק ר' אלחנן וסרמן ששימש כשליחו‪ ,‬כי כולם ידעו‬
‫שהוא משמיע דברו לעם‪ ,‬וגם בהשתמשו בכל ענין במאמרים משמו‪,‬‬
‫ומהוראותיו‪.‬‬
‫והשפעת רבי אלחנן היתה רבה וגדולה בעולם‪ ,‬וביחוד על בני‬
‫התורה‪ ,‬ועל ראשי הישיבות‪ ,‬וכפי שהתבטא מרן הרב מבריסק‪ ,‬על‬
‫אחד מראשי הישיבות המפורסמות אחר המלחמה האחרונה‪ ,‬שהוא‬
‫הי' בדרגתו הראויה כשהיה רבי אלחנן בחיים‪ .‬השפעתו גם היתה‬
‫רבה בתוך ה"אגודה"‪ ,‬והוא הופיע בדברו לעם במאמריו‪ ,‬בדברים‬
‫מפורשים וברורים‪ ,‬וביחוד בקונטרס "עקבתא דמשיחא"‪.‬‬
‫וידוע שכשהתכונן הח"ח לעלות לאה"ק‪ ,‬וטענו הראשי ישיבות‪ ,‬על‬
‫מי ינטוש את הצאן‪ ,‬היתה תשובתו‪ ,‬על רבי אלחנן!‪.‬‬
‫ו‪ .‬והנה כפי שמוסרים‪ ,‬גם בכנסי' הוכיח הח"ח‪ ,‬לנגד דרכי פארטיי‪,‬‬
‫ושהעיקר חיזוק לימוד התורה והישיבות והת"ת ושעורים לבעה"ב‪,‬‬
‫ושהתורה תובעת על שהסיחו דעת מעיקרה‪ .‬ולא יפלא שמשו"ז‬
‫כמעט לא פירסמו פירסומי האגודה מה שדיבר הח"ח שמלבד‬
‫הפתיחה שדיבר בארוכה‪ ,‬עוד דרש כמה פעמים‪ ,‬ולא נמצא‬
‫שהעתיקו כלום‪ ,‬וגם מהפתיחה‪ ,‬שא' מהרבנים קיבל למסרה בקול‬
‫לרבים‪ ,‬כמדומה נדפס רק איזה תוכן קצר‪ ,‬וזה מוכיח על האמור‪.‬‬
‫ז‪ .‬אחד הרבנים ממשתתפי הכנסיה‪ ,‬הרב פייבלזאן זללה"ה‪ ,‬פרסם‬
‫בכתב עת שהח"ח כינס את הרבנים בכנסיה‪ ,‬ואמר להם בערך‬
‫בזה"ל‪:‬‬
‫התורה אומרת‪" ,‬ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"‪ ,‬כשיש‬
 ‫מד‬
‫המזרחי‪ ,‬ריינס ורובינשטיין וכיו"ב‪.‬‬
‫ויש לציין בהקשר זה את דבריו החריפים של הגה"ק ר' אלחנן בענין‬
‫הרצון לחבר את בית הדין עם הרבנות הראשית (שנדפס בקובץ‬
‫מכתביו אות ה') וז"ל‪:‬‬
‫והנה ידוע כי העומד בראש הנ"ל (= ה' קוק) כותב וחותם קול קורא‬
‫לעורר יהודים לתת כסף לקרן היסוד (= ול"קרן הקיימת לישראל")‬
‫כו' לגדל כופרים להכעיס‪ ,‬ואם כן המעורר (= ה' קוק) לתמוך בקרן‬
‫זה הוא מחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה וכו' שזהו רשע גמור‬
‫באופן שהדבר ברור שאסור להתחבר לאיש כזה וכו' והמחזיק‬
‫בהצעה זו ראוי לנדותו וכו' עוד מזה חילול השם בכל העולם באופן‬
‫מבהיל ח"ו וכו'‪.‬‬
‫במכתבי הח"ח מכתב ל"א ‪" -‬וכהיום נמצאים אנשים (= ה' קוק)‬
‫אשר מבלי דעת ותבונה מכנים ומדמים את האוניברסיטה אשר בנו‬
‫בעיה"ק בשם – "אכסניה של תורה"‪ ,‬והרעיון הזה מפרסמים‬
‫ומפיצים אותו בקרב בית ישראל‪ ,‬וזהו חילול בית מקדשינו ותורתנו‬
‫הקדושה‪ ,‬אשר לא נשמע מעולם כמוהו אוי לאזנים שכך שומעות‪,‬‬
‫מחוייב אנכי להגיד לכל כלל ישראל כי האומרים את זה‬
‫והמסכימים לזה הם רוצים לעקור את כל התורה כולה‪ ,‬ומצותיה‪,‬‬
‫ואסור לילך בשיטותיהם וכל המאמינים ומחזיקים בתורת ד' ית'‬
‫בוורשא של אגודת שאמ"י משנת תרפ"ט‪ ,‬והדבר מתמיה ביותר‬
‫מחויבים למחות נגד בזיון קודש זה" עד כאן מה שכתב בחודש אלול‬
‫תרפ"ה וזה הי' אחרי חנוכת הבית של האוניברסיטה בירושלים‪,‬‬
‫שקוק דרש שם (= יחד עם ביאליק והנציב העליון הבריטי הרברט‬
‫סמואל‪ ,‬שאמר‪ ,‬כי כדי לחקות את הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬יש‬
‫לעסוק באוניברסיטה גם כן בניתוץ המקרא על ידי "ביקורת‬
‫המקרא")‪ .‬דברי דופי אלו הרעישו את כל הגולה‪.‬‬
‫ה‬
‫ובמכתב ל"ט באותו דיבור‪...‬וכשם שנמצא בחולי הגוף מחלות‬
‫כאלו‪ ,‬שהמה מסוכנות מאד ומדבקות‪ ,‬ומחולים כאלו צריכין בני‬
‫אדם להתרחק בתכלית הריחוק‪ ,‬מפני שאויר החולה יכול לסובב את‬
‫החולי לכל איש הקרב אליהם‪ ,‬כן הדבר בשימור הנפש שצריך‬
‫להתרחק מאוד מאנשים כאלו שנפשם מטומאה בדעות ושיטות‬
‫של כפירה ומינות שבקל מאד יוכל האדם ליפול ברשתם ע"כ‪.‬‬
‫ו‬
‫במכתב מ"ו ‪ -‬שמעתי כי בהעתון "מאמענט" נדפס מאמר מכותב‬
‫אחד שמתפלא עלי‪ ,‬איך לא נזהרתי במכתב מחאתי בדבר הרבנות‬
‫בווילנא באיסור לה"ר ומחלוקת והלבנת פנים‪ ,‬אשר הנני בע"ה‪,‬‬
‫עוסק בזה כל ימי חיי‪ ,‬ואשר גם עתה נזהרתי בזה‪ ,‬גם הוציא מזה‬
‫משפט שקר ומעוקל כי לא מדעתי נעשה זאת‪ ,‬ובהשפעת אחרים עלי‬
‫נעשה‪ ,‬ע"כ הנני מודיע בזה בשער בת רבים‪ ,‬שבמקום הריסת‬
‫וחורבן הדת‪ ,‬נעשה כל זה כהלכה כאשר בארתי במחאתי‪ .‬מצוה‬
‫רבה וחובה גדולה לעשות כל מה שביכולת לתקן הדבר לגדור גדר‬
‫על ידי המחדשים פורצי הגדר‪ ,‬שמי שמוחה עליהם הוא בעל‬
‫ולעמוד בפרץ‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫ז‬
‫נטכס נא עצה‪ ,‬כיצד לחזק את בסיסן של הישיבות הגדולות‬
‫והקטנות‪ ,‬כיצד להעמיד תלמידים הרבה‪ ,‬לייסד תלמודי תורה בכל‬
‫עיר וכפר‪ ,‬כיצד להגדיל את התורה ולהרימה משפל מצבה בזכות זה‬
‫ניוושע תשועת עולמים במהרה בימינו‪.‬‬
‫מלבד זה‪ ,‬אין שם ולא נתפרסם ממנו במשך כל השנים‪ ,‬שום אישור‬
‫והתער בות בעניני האגודה‪ ,‬אלא מה שכותב במכתב קכ"א לאגודת‬
‫ישראל שבירושלם [שהיו בימים ההם יד אחת עם הלוחמים‪ ,‬כידוע]‬
‫לאשרם ולחזקם‪ ,‬ושיתחברו אליהם‪ ,‬ליראי ה' שנתאגדו יחד לחזק‬
‫תורה ועבודה‪ ,‬ועוסקים בכבוד מלכו של עולם‪ ,‬ולהתרחק מאלה‬
‫שמתחלל כבוד שמו ית' על ידם‪[ ,‬שהוא הועד הלאומי הציוני והרבנות‬
‫שלה]‪ ,‬ופונה ליהודי אמעריקא שיצטרפו אליהם ויבואו לעזרתם‪.‬‬
‫ובקובץ מאמרים ומכתבים שנדפס תש"נ [מכתב ק"ה] הוא פונה‪,‬‬
‫בשנת תרפ"ו‪ ,‬למערכת הנכבדה קול ישראל להודיע פרטים בדבר‬
‫מניעת נסיעתו לאה"ק‪ ,‬והקול ישראל הי' אז העיקר במלחמה נגד‬
‫הוועה"ל הציוני והרבנות הראשית שלה ונגד קוק‪.‬‬
‫עוד יש מכתב ידוע שנתפרסם הרבה פעמים‪ ,‬והוא אזהרה לאגודה‬
‫שלא תתחבר לחילונים [מכתב ק']‪.‬‬
‫ג‬
‫עוד נדפס שם באות נ"ז‪ ,‬כאילו ‪ -‬קו"ק ממנו לוועידה ארצית‬
‫שכותבים שלא הגיע להם המקור‪ ,‬שנכתב בלה"ק‪ ,‬אלא תרגום שלו‬
‫באידיש‪ ,‬שתרגמוהו בלשון עברית הטמאה‪ ,‬ובלי פתיחה וחתימה‪,‬‬
‫וכנראה שלקחו איזה מכתב פרטי שכתבו בתוכחה ובקורת איך ומה‬
‫שצריכה האגודה בפולין וליטא לעסוק‪ ,‬ופרסמו באופן זה שיוכלו‬
‫לערוך אותו כחפצם‪ ,‬וזה הוא הלשון שם‪:‬‬
‫"זייער הויפט ארבעט זאל זיין‪ ,‬אכטונג צו געבן אז אין יעדער שטאט‬
‫זאל זיך געפינן א תלמוד תורה‪ ,‬אזוי ווי פארצייטנ'ס וכו' אין יעדער‬
‫שטאט קלענערע ישיבות וכו' השגחה אויף שמירת שבת און‬
‫מקוואות וכו' דען איר זאלט וויסן זיין ברידער‪ ,‬אז דער יצה"ר מיט‬
‫זיינע שלוחים שטארקן זיך מיט אלע כוחות צו פארגעסן די תורה‬
‫ביי יודן‪ ,‬בכדי דורך דעם פארלענגערן דעם גלות‪ ,‬הער גראבט‬
‫אינטער כסדר די תורה הק'‪ ,‬דעריבער דארפן מיר זיך שטארקן‬
‫אקעגן אים מיט אלע כוחות‪".‬‬
‫ד‬
‫והנה הדפיסו מאמר שייחסוהו אליו‪ ,‬בלה"ק ובלשון יודיש והוא‬
‫בלשון עלגים‪ ,‬והדפיסוהו לראשונה ללא שם מו"ל בלאטביה‪ ,‬ותוכנו‬
‫הוא התאוננות על המחלוקת באה"ק‪ ,‬וכל משכיל יכיר מיד מהלשון‬
‫ומהתוכן‪ ,‬שהוא מזוייף על ידי הזייפנים הידועים שלהם (=‬
‫מהמזרחי) בירושלים ונשלח לעתונים‪ ,‬וגם העיתון "קול ישראל"‬
‫הדפיסו את זה‪.‬‬
‫אין במאמר כתובת כלפי על מי מכוונת הביקורת‪ ,‬וכבר מורגל מאז‬
‫מחלוקת והם רודפי השלום‪ ,‬וכאילו הח"ח לא נתן ידו למחלוקת נגד‬
 ‫מה‬
‫ונכתבו על ידי בנו ב"התחכמות"‪ ,‬ואף שנראו מוזרים ומפוקפקים‪,‬‬
‫הוטעו לתת בהם אמון‪ ,‬כאילו הם דיעות ה"חפץ חיים"‪.‬‬
‫ואמנם כבר הוקעו דבריו על ידי מרן הרב מבריסק‪ ,‬וכפי שכבר‬
‫נדפס בקובץ "לחושבי שמו"‪ ,‬והוא קבע שהוא אינו אמין וכמו כן‬
‫רבינו החזו"א אמר‪ ,‬שאין אמון בכל דבריו‪ ,‬ואין זה שייך לה"חפץ‬
‫חיים"‪ ,‬וגם ביטל לחלוטין את דבריו כאילו שהוא היה שותף בהכנה‬
‫למשנה ברורה‪.‬‬
‫אולם הגיע העת והמצב להסיר את הלוט מהכותב ר' לייב‬ ‫ב‪.‬‬
‫וממגמותיו‪ ,‬שלא נודעו עד כה‪.‬‬
‫להוי ידוע‪ ,‬שהכותב הזה היה מפוקפק באישיותו‪ ,‬וידוע בהשקפתו‬
‫כ"מזרחי"‪ ,‬ושמעתי מנכדו של רבי מנדל זקס‪ ,‬שהיה נחשב‬
‫במשפחה כמקולקל‪ ,‬והרוצה לעמוד על אופיו יראה ממה שכתב‬
‫בעצמו‪ ,‬שם ב"תולדות החפץ חיים"‪ .‬הוא מספר איך שכאשר ביקר‬
‫בירושלים‪ ,‬התלווה עמו אחד מאברכי ירושלים‪ ,‬וכשהגיעו לאחד‬
‫מבתי הספר הכפרניים‪ ,‬התבטא האברך בהתרגשות‪ ,‬שהלואי שירד‬
‫אש מן השמים ויבער את בית הספר הזה‪ ,‬וכותב‪" ,‬ואני (= ר' לייב)‬
‫צחקתי במלוא פי"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא ביטח את בית אביו נגד שריפות‪,‬‬
‫ומסופר שפעם בנסיעתו פגעו אחד מה"מזרחי" ואמר לעומתו שהוא‬
‫מאחורי גבו של אביו ובניגוד לדעתו ועוד התפאר שהוא צדק‪ ,‬כי‬
‫מתנהג נגד מה שכתב בספרו "חפץ חיים"‪ ,‬וענהו שיראה בספרו‬
‫אכן קרו שריפות‪ ,‬אך הוא לא הבין מה שכל ילד מבין‪ ,‬שזה תלוי זה‬
‫בזה‪ ,‬שאם אין בטחון בה'‪ ,‬אז ה' מביא את השריפות‪ .‬והוא מביא עוד‬
‫שם בשיחות ה"חפץחיים"‪ ,‬שאביו אמר לו בתוכחה‪ ,‬איך שהוא‬
‫רחוק ממנו ומה יהא לדור יבוא‪ .‬הוא גם מביא סמוך לאמירה זו‪ ,‬מה‬
‫ששאלו (= ר' לייב את אביו ה"חפץ חיים") הרי יש פתגם המוני‬
‫שהתפוח אינו נופל רחוק מהעץ‪ ,‬וענה ה"חפץ חיים"‪ ,‬זה רק לגבי‬
‫רוח מצויה‪.‬‬
‫מפלגה לכלל ישראל‪ ,‬בהסתדרות מחלקות ומועצות שונות‪,‬‬
‫ומה שכותב שאביו קראו להתיישב אצלו וכאילו ללמוד יחד לשם‬
‫חיבור המ"ב‪ ,‬פשוט שרצה שיהא קרוב אליו לחזקו בלימוד ואמונה‪.‬‬
‫והנה עיקר הסוד בזה‪ ,‬שידוע שבתקופה האחרונה בישיבת וואלז'ין‪,‬‬
‫בימי הנצי"ב זללה"ה‪ ,‬התקיימו אגודות סתר‪ ,‬בשם "נס ציונה"‪,‬‬
‫ו"נצח ישראל"‪ ,‬אשר היו חבורות לאומיות‪-‬ציוניות‪ ,‬אשר הושפעו‬
‫מספריו ומאמריו של "אחד העם" והפכו לעבדים נרצעים של שיטת‬
‫הכפירה שלו‪ ,‬ונמשכו אליה גם כמה לומדים בעלי כשרון‪ ,‬ויש‬
‫שנתגדלו אח"כ בתורה ובצדקות‪ ,‬ובהרבצת תורה‪ ,‬וניצלו בעיקרם‬
‫מהדעות הכוזבות‪ ,‬אבל בכל זאת משהו מהשפעה הרגשית נשאר ודי‬
‫בזה למבין‪.‬‬
‫ואחר סגירת ישיבת וואלז'ין‪ ,‬נתאגדו המקולקלים ביתר שאת‬
‫בחבורת הסתר בשם "נצח ישראל"‪ ,‬ובראשה עמד יצחק ניסנבוים‪,‬‬
‫שהפך אחרי זה לנשיא ה"מזרחי" בפולין‪.‬‬
‫לאחר פטירת הח"ח‪ ,‬נדפס על ידי בנו ר' לייב‪ ,‬קובץ‬
‫מלחמתו נגד ה' קוק‬
‫סיפר חתנו של הח"ח‪ ,‬הג"ר מענדל זאקס זללה"ה‪ ,‬שבעת‬ ‫א‪.‬‬
‫שהגיעו הדי המחאות מירושלים נגד קוק‪ ,‬לרבינו הח"ח‪ ,‬ובא אז‬
‫מכתב מה' קוק לה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר כתב שם בין שאר הדברים‪,‬‬
‫מכתב פ"ה‪-‬רוב צער יש לי מזה אשר יש מסתפקים לעשות פשר‬
‫בדבר הרבנות בווילנא‪ ,‬יודע אני היטב צדדי הספיקות בטעמם‬
‫ונימוקם בכל הצדדים‪ ,‬אך לדעתי אין לעשות זה בשו"א וכו' ידעו‬
‫כל העולם וגם שרי המלוכה כי זה נגד התורה והדת ומה שבידינו‬
‫עשינו‪ ,‬וד' הטוב יעשה כרצונו הטוב‪ ,‬וכו' אך גמרתי בדעתי יהי' מה‬
‫שיהי' למען שלא תתבזה כבוד התורה ומסרתי את עצמי להיות מוכן‬
‫לכל דבר ח"ו ולא אחשה למען כבוד ד' ותורתו וכו' וידעו כל העולם‬
‫כי כבוד ד' ותורתו גדול אצלנו יותר מכל חיינו ממש וכו'‪.‬‬
‫ח‬
‫בביאור הלכה סי' א'‪ ,‬דע דהב"י לא איירי כי אם במצוה שהוא עושה‬
‫לעצמו ובני אדם מלעיגים עלי' אז בוודאי אין לו לחוש כלל‪ ,‬ללעגם‬
‫ולא יתקוטט עמהם‪ ,‬אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים‬
‫המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר‬
‫ועי"ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו‪,‬‬
‫בכגון זה לא דיבר הב"י מאומה ומצוה לשנאם ולהתקוטט עמהם‬
‫ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהע"ה אמר הלא משנאיך וכו' ע"כ ‪.‬‬
‫כלל ד' אות ו' ז' ואות ח'‪ ,‬וח' אות ח'‪ ,‬על מה ומי שצריך ומחויב‬
‫לדבר לה"ר‪ ,‬ולשון "שערי תשובה" לרבי יונה מגירונדי‪ ,‬שכל‬
‫שאינו מחזיק במחלוקת על המתייצבים על דרך לא טוב ומושכי‬
‫העון נענש מפשעיהם לכל חטאתם‪.‬‬
‫ט‬
‫סוף דבר ההתקבצות הזו‪ ,‬של "צירים" מהרבה ארצות ולשם הקמת‬
‫לשאיפות ומטרות מחודשות ומודרניות בדרכי דמוקרטיה‪ ,‬ולשאיפת‬
‫בנין ארץ ואיחוד עם רחוקים‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬שלא כמסורת אפיו וצורתו‬
‫של הכלל ישראל המקובל מדור דור‪ ,‬עד שנתחדש סוג המרגישים‬
‫עצמם כ"אגודאים" הדוגלים בזה כמחיצה בינם ובין התורה‪ ,‬היא‬
‫שלולה מגדולי הדור‪ ,‬מרנן הגר"ח ומהרש"ב והגרי"ז הח"ח‬
‫והחזו"א‪ ,‬בתכלית הריחוק‪.‬‬
‫וידוע אמרת הגדולים רב"ב מקאמעניץ ור' ירוחם ממיר זללה"ה‪ :‬א‬
‫פארטיי איז א פאמפע‪ ,‬ספאמפעט‪ ,‬און ס'פאמפעט‪ ,‬ביז ס'פאמפעט‬
‫אויס יעדער ברעקעל יר"ש‪ ,‬ובזמננו יש להוסיף‪ ,‬יעדער ברעקל‬
‫אמת ואמונה וה' יעזרנו עדכ"ש וכ"ת וישראל עמו‪.‬‬
‫אודות ר' לייב בנו של ה"ח"ח" וגילוי אגודת סתר שבישיבת‬
‫וואלוז'ין‬
‫א‪.‬‬
‫מכתביו‪ ,‬וצירף לזה תולדות ושיחות בעל פה‪ ,‬ובגלל שלא נודע‬
‫מהותו בשער בת רבים‪ ,‬והגיע משום מה למשרת הרב בראדין‪,‬‬
‫וביותר ממה שהשתבח כאילו הוא היה שותף לחיבור המשנה ברורה‬
‫ודימו בני אדם כאילו הדעות שבאו בו על שם רבינו ה"חפץ חיים"‪,‬‬
 ‫מו‬

‫לשם שמים‪ ,‬הוא או בני ביתו נפגעים מכך‪ .‬כך גם היה ב"פולסא דנורא"‬ ‫שגם דוד המלך היה לו רדיפות‪ ,‬והשליך ה"חפץ חיים" במרפקו‬
‫נגד גרשון אגרון‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ ,‬והעושה לשם שמים‪ ,‬מקבל על‬ ‫ובבגדו את מכתבו לארץ‪.‬‬
‫כך שכר עצום‪ ,‬על שמונע את המשך הריסת היהדות על ידי אותו רשע‪).‬‬ ‫כמו כן סיפר הג"ר ירוחם גורליק זללה"ה‪ ,‬תלמיד ראדין‬ ‫ב‪.‬‬
‫ונענה הגר"י לעומתו‪ ,‬איך האב אייך נאך קיינמאל נישט גיזען זיך‬ ‫ותלמיד מרן הרב מבריסק וראש ישיבת "זכרון משה"‪ ,‬שהיה עם‬
‫רעג'ן אויף אידישקייט (= אני לא ראיתי אותכם מעולם רוגזים על‬ ‫אביו זללה"ה אצל החפץ חיים‪ ,‬לאחר התפילה‪ ,‬והובא עיתון שהיו‬
‫פרצות ביהדות)‪ =( ,‬הוא גם אמר לו אז "בשוק מחנה יהודה מוכרים‬ ‫מודפסים בו דבריו של ה' קוק על ה"קדושה" שבספורט שכינוה‬
‫יהודים חלֵב ליהודים חילונים‪ ,‬מעולם לא ראיתיו שבא לשם למחות על‬ ‫בשם חברת "מכבי"‪ ,‬והרעים ה"חפץ חיים" בקולו‪ :‬פילקע (= כדור)‪,‬‬
‫כך‪ .‬לאחר כמה ימים הגיע אותו ר"מ ברוב ענוותנותו ועלה שלוש קומות‬ ‫?! אתה קדוש ושמך קדוש!‪ ,‬קוק שמֻק פוק!‬
‫לביתו של הגר"י דינקליס ושאלו שיגיד לו כיצד הוא יכול למחות בענין‬ ‫סיפר הג"ר יושע בער זללה"ה‪ ,‬בנו של מרן הרב מבריסק‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫זה) ועזב הר"י את הביהמ"ד‪.‬‬ ‫שבעת אסיפה של רבנים ורמי"ם בהשתתפות ה"חפץ חיים"‪ ,‬באה‬
‫וסיפר לי הגאון ר' יוסף דינקליס ז"ל‪ ,‬שהיה אחר כמה שנים בביקור‬ ‫הידיעה על השתתפותו ודבריו של קוק בחגיגת האוניברסיטה‪ ,‬וקם‬
‫אצל הגרח"ע זללה"ה בווילנא‪ ,‬וכשראהו רץ לקראתו‪ ,‬והניח ידיו‬ ‫ה"חפץ חיים" בחרון אף והלך מחדר לחדר‪ ,‬וזעק‪ :‬קוק שמֻק‪ ,‬קוק‬
‫על כתפיו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬איך האב גיהערט אויף אייך אסאך לה"ר‪,‬וואס‬ ‫שמֻק‪!.‬‬
‫מער איך האב גיהערט‪ ,‬האט איר מיר געווארן מער איינגעבאקן אין‬ ‫וכן היתה אומרת בתו של ה"חפץ חיים"‪ ,‬שכך היה הכינוי הקבוע‬
‫הארצן (= שמעתי עליכם הרבה "לשון הרע" וככל ששמעתי יותר‬ ‫שלו על ה' קוק‪ ,‬ולמדנו מכך שמחויבים לזלזל בו בקביעות‪ ,‬בכינוי‬
‫התעוררו בי מעומק ליבי יותר געגועים אליכם)‪.‬‬ ‫שם גנאי וזוהי העצה לבטל קליפתו והשפעתו‪[ .‬עיין קובץ "האמת‬
‫ובישעיה (כ"ט י"ד) הנני יוסף להפליא וכו' ואבדה חכמת חכמיו‬ ‫והשלום"‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬תשס"ג דף כ"ט‪ ,‬בתולדותיו של הגה"ח ר' מאיר יצחק‬
‫ובינת נבוניו תסתתר‪ .‬לא כתיב שלא יהיו חכמים ונבונים‪ ,‬אלא‬ ‫וואסילסקי ז"ל‪ ,‬עמוד היהדות באשמינא שבליטא‪ ,‬שפעם ישב במסיבה של‬
‫שחכמתם תאבד ותסתתר‪ ,‬וגם זו עצה לתרופה שלא יחושו‬ ‫רבנים ונתכבד בדרשה וה"חפץ חיים" ישב בראש המסובים ובדרשתו‬
‫לבלבולים‪ ,‬ויתחזקו בעצמם‪ ,‬לילך אחר עקבי הצאן‪ ,‬ופירש"י‬ ‫התלהב מאוד והזכיר את שמו של ה' קוק עם הכנוי "ימח שמו" וכל‬
‫שהעקבים ניכרים‪ ,‬ובדור של "אם לא תדעי לך"‪ ,‬יבחנו מי הם‬ ‫ה"עולם" הסתובבו לראות מה יאמר ה"חפץ חיים"‪ ,‬וה"חפץ חיים" שתק‬
‫"משכנות הרועים"‪ ,‬שהם בתוך שלשלת הזהב של "עקבי הצאן"‪,‬‬ ‫ולא הגיב כלום‪ ,‬ואח"כ שאלו את ה"חפץ חיים" למה הוא שתק ולא הגיב‪,‬‬
‫ורק במידה שזה מותאם לעקבות הדורות הקודמים‪ ,‬וכלשון רבינו‬ ‫אך מיד ענה כיון שר' מאיר אמרה והוא אומרה בכוונה לשם שמים‬
‫החזו"א באגרתו ("קובץ אגרות" ח"א כ"ט) "ואין לנו אלא מה שבפי‬ ‫ובלשונו "ער מיינט עס ערליך" ע"כ]‪.‬‬
‫המון ישראל החכמים והפשוטים גם יחד"‪.‬‬
‫הגה"צ ר' יוסף דינקליס זללה"ה היה מהלוחמים החריפים נגד קוק‬
‫תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב‬ ‫והתפלל בביהמ"ד בבתי ברוידא‪ ,‬ששם התפלל גם כן אחד תמים‬
‫הוספה כללית של "שר"י וש"ט" לכל הראויים לזה מהמוזכרים‬ ‫שפקיע שמיה במעלות והותעה באדיקות אחר קוק ועלה הגר"י על‬
‫במכתבי‬ ‫הבימה והכריז עליו שהוא כנוצרי‪ ,‬מכיוון שראהו נושק את תמונתו‬
‫ואסיים בזה לעת עתה‪ ,‬ועוד חזון למועד בעזרת השם‬ ‫של קוק‪ ,‬ודחפו בידיו מביהכנ"ס‪ ,‬והיה שם למדן ידוע בעל כח‬
‫הכו"ח בצפיה לישועה בתוך כלל ישראל‬ ‫שניגש לפגוע בו על זה‪ ,‬אלא שעצרוהו המתפללים‪ ,‬ובאותו שבוע‬
‫ישראל מאיר וויינטרוב‬ ‫כרתו את רגלו‪ ,‬למחר באו בניו של זה שרצה להכותו‪ ,‬לביתו של‬
‫הגרי"ד לפגוע בו‪ ,‬פתח הגרי"ד את כסותו‪ ,‬והכריז‪ :‬איהר קענט מיר‬
‫שיס'ן ! (=אתם יכולים לירות בי) וברחו‪ ,‬והיה שם עוד אחד שיצא‬
‫כנגדו‪ ,‬ואחר כמה ימים‪ ,‬נפח נשמתו לפתע ברחוב העיר‪.‬‬
‫וכשהי' ה"שפיל" (= הצגה) בפורים בשוהל (= בביהכ"נ) של בתי‬
‫ברוידא‪ ,‬ליריית קוק‪ ,‬שעשו צעירי הקנאים מ"אגודת ישראל"‬
‫למחרתו היה ר"מ מפורסם‪ ,‬מהמתפללים שם‪ ,‬שרתח על המעשה‬
‫הזה (= באותה שנה אחד מקרובי הקנאים חלה במחלה קשה‪ .‬אנשי‬
‫הציוניזם הדתי אמרו‪ ,‬שזו ראיה שיש קפידא בשמים על מבצעי הצגה זו‪,‬‬
‫אך הקפידא היתה‪ ,‬על מי שהיה בו שמץ של כוונה שלא לשם שמים‪.‬‬
‫שהרי ידוע‪ ,‬כי כאשר עושים מעשה קיצוני נגד רשע שהוא ממהרסי‬
‫היהדות‪ ,‬כמו "פולסא דנורא"‪ ,‬אם יש ביניהם מי שלא עושה זאת ממש‬
 ‫מז‬

‫רשכבה"ג מרן "החזון איש"‬

‫קמ‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל כי מרן ה"חזו"א" ראה את מקור עקמימותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתאוות הכבוד ‪ .‬ראינו לעיל גם כי מרן‬
‫ה"חפץ חיים" סבר‪ ,‬גם לגבי מי שלא לקוי בתאוה זו‪ ,‬כי יש להגזים בשבחים כדי לדרבנו לפעול לשם מטרות חשובות‪ .‬מרן‬
‫ה"חזו"א" חידד דבר זה ביתר שאת‪ .‬מספר הרב ש‪ .‬לורינץסג‪„ – .‬בערב אחד ביקשני מרן להתלוות לחגיגת בר מצוה של‬
‫נכדו של אחד מזקני הדור אשר נודע כבעל השפעה גדול במיוחד בחוגי "הרבנות הראשית"‪ .‬חגיגת הבר מצווה היתה מחוץ‬
‫לבני ברק ו מרן השתהה בה זמן רב יחסית‪ ,‬מעל ומעבר להרגלו‪ .‬בצאתנו הבעתי בפניו את תמיהתי והוא ענה לי – הרי אתה‬
‫יודע שעומד על הפרק העניין של השירות הלאומי‪ .‬הסבא של חתן הבר מצוה יש לו השפעה גדולה בעניין זה‪ .‬רציתי לתת‬
‫לו שוחד של כבוד‪ ,‬כדי להבטיח שהוא ילך בדרך שלי“‪.‬‬
‫מרן ה"חזו" א" מחדד עוד יותר את שיטתו זו בקשר להערכה גלויה בצורה קיצונית לרב‪ ,‬אף שלמעשה הוא חושב עליו את‬
‫ההפך (כדוגמת "ההערכה" שהפגין כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר כתב לו "מרן"‪ ,‬אף שסייג תואר זה במכתב אליו במילים "איני מכירו"‪,‬‬
‫אך "רבני" הציוניזם הדתי זייפו את מכתבו והשמיטו מהמכתב מילים משמעותיות אלו‪ .).‬כך הוא מוסיף ומספר שםקצט‪( .‬עמ' ‪- )86‬‬
‫„ מרן היה ידוע כמתנגד מובהק לרבנות הראשית‪ .‬בהזדמנות סיפרתי לו שרב ראשי בעיר גדולה מספר שהוא מקורב מאד‬
‫ל"חזו" א" והוא מתייחס אליו בהערכה‪ .‬שאלתי את מרן אם הוא מקבל את הרב הנ"ל לעיתים קרובות‪ ,‬ואם כן מדוע? מרן‬
‫ענה לי‪ ,‬שאמנם מקבל הוא את אותו רב לעיתים קרובות‪ ,‬והסביר‪" :‬הוא חושב שהוא בא אלי לרמות אותי‪ ,‬אבל האמת היא‬
‫שאני 'מרמה' אותו‪...‬הוא בא אלי כדי להראות לי שיש לו הערכה אלי‪ ,‬כך הוא חושב לרכוש אותי‪ ,‬ואילו אני מוותר על‬
‫כבודי ונותן לו קצת כבוד‪ ,‬אבל על ידי זה אני רוכש אותו‪ ,‬משפיע עליו והוא נמנע מדברים שאם לא הייתי נוהג בו כבוד‪,‬‬
‫ודאי היה עושה אותם‪ .‬אני נותן לו הרגשה שהוא אחד המקורבים אלי‪ ,‬כדי שירגיש מחוייב כלפיי‪ ,‬ועל ידי זה אני מונע‬
‫ממנו לעשות דברים שלא יעשה"“‪.‬‬
‫במשפחתו של מרן ה"חזו"א"‪ ,‬ההתייחסות אל אדם בעל תאות כבוד היתה כהתייחסות אל אדם נצרך סעד‪ .‬אחד מגדולי‬
‫תלמידי החכמים ממשפחתו‪ ,‬השיא את בנו ומספר דקות לפני תחילת החופה ניגש אל מחותנו ושאלו אם יש לו רשימה של‬
‫נצרכים‪ .‬המחותן היה נבוך ולא הבין מדוע הוא פונה אליו מספר דקות לפני החופה בנושא של אנשים מעוטי יכולת‪ .‬אותו‬
‫תלמיד חכם אמר לו‪ ,‬שכוונתו היא לנצרכי כבוד שזקוקים כאוויר לנשימה לכיבודים‪ .‬לכן אין פלא שאם אכן מרן‬
‫ה"חזו"א" כתב לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאשר עלה לארץ במכתב בתואר כבוד של מרןסד‪ ,.‬היה זה כדי להניא אותו מפסק הלכה‬
‫מסוים בנושא המצוות התלויות בארץ‪.‬‬
‫כיוון שראה ב מכתבו החוזר של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אליו‪ ,‬כי התואר שנתן לו לא הועיל‪ ,‬וכי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עומד במרדו ולכן הוא‬
‫משגר אליו זמן קצר לאחר מכן שוב מכתבר‪( .‬איגרת שי"א‪ ,).‬שם הוא מנמק היטב את דעתו‪ ,‬על אף שהוא יודע שר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק לא יחזור בו‪ ,‬לכן במכתב זה אין כבר שום תואר‪ ,‬לא בתחום התורני ובודאי שלא בתחום של יראת שמים ומידות‪,‬‬
‫אלא כמו לתלמיד חכם קטן ביותר‪ .‬דבר זה גם מוכיח‪ ,‬כי את התואר הראשון‪ ,‬אשר כתב לו במכתבו‪ ,‬נתן לו מרן‬
‫החזו"א רק כדי לרוכשו ‪ ,‬כדי שהוא יוכל להשפיע עליו שישנה את דעתו‪ .‬נראה להלן‪ ,‬כי גם תואר זה של "מרן"‪ ,‬אין על‬
‫כך כל עדות של גורם אמין המעיד שהוא כתב לו כך ושנראה שגם תואר זה הוא זיוף‪.‬‬
‫על הצורך וההתר לכתוב במכתבים לבעלי משרות רבניות רמות שבחים גדולים‪ ,‬כדי להשיג על ידי כך על תועלת רוחנית‬
‫סג‪.‬‬
‫וגשמית‪ ,‬אף שהם ברמת חכמה נמוכה וגם מושחתים ובכל זאת אין בכך איסור של גניבת דעת‪ ,‬כבר כתבו רס"ג [(ד‪,‬ה)‬
‫עמ' קסב‪ ,‬מהדורת ר"י קפאח] והרמב"ם באגרותיו (לר"י בן יהודה‪ ,‬אגרות הרמב"ם‪ ,‬עמ' קל‪ ,‬מהדו' ר"י קפאח)‪.‬‬
‫בנו של הגה"צ רבי ש‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬תלמיד מרן החזו"א סיפר לנו‪ ,‬שכאשר הוא היה ילד הוא שאל את אביו‪ ,‬מה אמר לו‬
‫מרן החזו"א אחרי כל‪-‬נדרי‪ .‬אביו הי ה מאד נסער ואמר לו שמרן אמר דברים מאוד חמורים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך הוא לא‬
‫פירט‪ .‬המעשה היה‪ ,‬בשנת תרצ"ה‪ ,‬שנת מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מרן החזו"א פנה אל אביו בליל יום כיפור ואמר לו „אני‬
‫רוצה לספר לך לשון הרע“‪ .‬רבי ש‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג נבהל ושאל את מרן החזו"א – ביום כיפור ? ענהו מרן החזו"א‪ ,‬אם אסור‬
‫לספר לשון הרע זה‪ ,‬אזי גם בשאר ימות השנה אסור לספרו‪ .‬הוא סיפר לו‪ ,‬כי קרא מאמר מסויים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואמר לו‬
‫עליו‪ ,‬כי הפעם הוא הגדיש את הסאה ומיד לאחר מכן הוא תקף אותו במילים בוטות ביותר – „הוא משוגע ומטורף‪ ,‬אי‬
‫קלז‪.‬‬
‫אפשר יותר לסבול ממנו“ ואכן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„ ,‬מספר ימים לאחר מכן‪ ,‬חלה ובסוף אותה שנה חלף והלך לו מהעולם“‬
‫(עמ' פט)‪ .‬כוונת מרן ה"חזו"א" היתה‪ ,‬למאמר שפירסם ר' א‪.‬י‪ .‬קוק על הצורך להפוך את המשומדים והחרדים לתנועה‬
‫אחת‪ .‬אכן‪ ,‬ראינו לעיל קעט‪ .‬שאת אותם דברים ממש הוא אמר לד"ר יצחק ברויאר בשנת מותו ואף התבטא ביתר טירוף‬
‫ואמר לו – „מי שיוצר כאן פירוד‪ ,‬לא רק שאין לו עולם הזה אלא גם חלק אין לו לעולם הבא“‪ ,‬עפ"ל‪ .‬נראה להלן שמרן‬
‫ה"חזו"א" התבטא על ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שעולם הזה אולי היה לו‪ ,‬אך עולם הבא בודאי שאין לו‪.‬‬
‫מן הסתם‪ ,‬אם היה מרן החזו"א חושב שיש צורך להצמיד לו תואר רשכבה"ג כדי "לשכנע אותו"‪ ,‬היה כותב גם את זה‪ ,‬אף‬
‫על פי שמסופר על מרן ה"חזו"א"‪ ,‬כי בתחילה‪ ,‬כאשר הגיע לארץ הוא אמר קלז‪( .‬עמ' צ)‪ ,‬סה‪„ – .‬תחילה חשבתי שהוא בעיקרו‬

‫סג‪" .‬במחיצתם של גדולי התורה"‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,64‬הרב שלמה לורינץ‪ ,‬הוצ' פלדהיים‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬
‫סד‪" .‬איגרות לראי"ה"‪ ,‬איגרת ש"י‪ ,‬ב"צ שפירא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"נ‪ ,‬הוצ' מכון רצי"ה‪.‬‬
‫סה‪".‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קכא‪.‬‬
 ‫מח‬

‫משוגע ואח"כ ראיתי שהיה רשע“‪ .‬ושם לפני כן – „כשנפטר קוק והיה ה"חזו"א" בצפת נכנס אליו ר' יעקב הלפרין ז"ל‬
‫ושאל את ה"חזו"א" – נו‪ ,‬מה נעשה איתו כעת ? ענה ה"חזו"א" כלום‪ ,‬פותחים לו את ספריו ואומרים לו "קוק" (באידיש –‬
‫ראה‪ ,‬בגימטריא "קוק")“‪.‬‬
‫סו‪.‬‬
‫פעם גם אמר ה"חזו"א" ‪„ -‬הגיהינום שלו יהיה שיראו לו מה שעולל ויגידו לו – קוק (באידיש – ראה)“‪.‬‬
‫פעם שוחח ה"חזו"א"סז‪ .‬בקשר ל„רב של "הועד הלאומי" ואני חוזר ומוסר את דבריו מילה במילה בלשון קודשו‪:‬‬
‫ה"חזו"א" אמר – "תדעו לכם‪ ,‬לא היו לו שני העולמות‪ .‬העולם הזה עוד אולי‪ ,‬אך העולם ההוא (=עולם הבא) ודאי שלא"“‪.‬‬
‫גם כאשר ה"חזו"א" מתייחס ל"פסקו" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי "היתר מכירה" – אשר כמעט לא היה פוסק שלא‬
‫יצא נגד היתר זה כפי שהוא ניסחו – הוא מביאו בספרו (זרעים‪ ,‬סוף שביעית‪ ,‬סי' כא‪ ,‬אות ח ועיין שם עוד בסימן כד אות ד')‬
‫והוא אפילו אינו מזכיר את שמו ומוכיח בקצרה את טעותו‪ .‬נפנה כעת לעוד שקר גס של מ‪ .‬צ‪ .‬נריה בספרוסח‪ .‬שם הוא‬
‫כותב – „וידוע כי מרן ה"חזו" א" זצ"ל אשר סדר עיונו ולימודו היה בכיוון הישר למיצוי ההלכה העריך מאד את דרך‬
‫הלימוד והפסיקה של מרן הרב זצ"ל‪ ,‬והר"מ דויטש שליט"א – שהיה קרוב ומקורב אל "החזו"א"– מוסר שהוא זירז‬
‫אברכים מעולים ממושפעיו‪ ,‬לעיין יפה בספרי הלכה של הרב‪ ,‬באומרו להם‪ ,‬כי "דרך הלימוד ובירור ההלכה של הרב‪ ,‬הוא‬
‫לאמיתה של תורה"“‪.‬‬
‫כאשר נאמרו הדברים שכתב נריה‪ ,‬בפני הגאון הגדול רבי משה דויטש – שהיה מגדולי תלמידיו של מרן ה"חזו"א" ולמד‬
‫איתו סדר קבוע – מאד הזדעזע והתבטא – „פגשתי את נריה פעם אחת בחתונה ולא יותר וגם אז לא דיברנו כלל על‬
‫"החזו"א"“ ‪ .‬הוא ביקש לפרסם את ההכחשה הזו ובכך אנו עושים נ"ר לנשמתו‪ .‬מצידו הוא הוסיף – „ואני חושב שהרב‬
‫קוק היה רקוב מעיקרו‪ ,‬כי לא ייתכן השמעת דעות כאלו בלא שיהיה בתוכו“ סט‪ ..‬נריה גם מביא כל מיני ציטוטים מאנשים‬
‫שונים מתוך הספר "פאר הדור" ולעיתים הוא מפלפל ומאריך באי אמינותו של סיפור מסוים מתוך הספר‪ ,‬כאשר זה אינו‬
‫נוח לו ולעיתים הוא מאמץ משם סיפורים המצביעים לכאורה על הערכה כלשהי של מרן ה"חזו"א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫העובדה כי מרן ה"חזו"א" עמד בזמן נאומו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במעמד הנחת אבן הפינה של ישיבת נוברדוק בבני ברק‪ .‬מה‬
‫ש"שכח" נריה לציין‪ ,‬כי יש עדויות‪ ,‬כי ה"חזו"א" כלל לא התיישב‪ ,‬כדי שהוא לא יצטרך להיעמד – כדברי נריה שם‪ ,‬על‬
‫פי אותו ספר – כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתחיל לדבר‪ ,‬כפי שהעיד אחיינו של מרן החזו"א הגאון רבי חיים גריינמן‪ ,‬אשר נכח‬
‫שם במקום ותלמידו של מרן ה"חזו"א" הג"ר שרגא פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬אשר נכח שם הוסיף‪ ,‬שמרן ה"חזו"א" עמד כל הזמן‬
‫בזווית מוטה‪ ,‬כדי להראות שהוא רוצה בכל רגע לברוח משם וכאשר הוא לרגע התיישר מיד צילמוהוקלז‪( .‬עמ' פח‪-‬ט)‪.‬‬
‫כמו כן מה ששאל אדם זר את ה"חזו"א"‪ ,‬האם ניתן לפחות למכור את ספרי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהלכה‪ ,‬וה"חזו"א" ענה לו‬
‫"אפשר" ולא אמר לו "ראוי" או "מצוה"‪ ,‬וכששאלו לגבי סידורו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪ -‬כיוון שמדובר באפיקורס ‪ -‬ענה לו‬
‫שצריך לראות אותו‪.‬‬
‫נריה "שכח" לציין‪ ,‬כי ה"חזו" א" אינו מזכיר כלל בכל ספריו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכל נושא שהוא‪ .‬אמנם‪ ,‬העדות על חלוקה‬
‫משונה זו בין ספרי הלכה להשקפה‪ ,‬המיוחסת ל"חזו"א" ומופיעה בספר המפוקפק "פאר הדור"‪ ,‬מחברו טען שם‪ ,‬כי שמע‬
‫זאת לא מתלמיד חכם אלא מאופה בבני ברק‪.‬‬
‫על הפכפכנות זו של מ‪ .‬צ‪ .‬נריה נענה ונאמר כי בספר "פאר הדור"‪ ,‬ישנם סיפורים אשר מחד מצביעים על זלזול של‬
‫ה"חזו"א" כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולחילופין גם הערכה‪ .‬לגבי כל אמינותו של הספר‪ ,‬מפורסם כבר בשם אחד מגדולי הדור‬
‫ממשפחת ה"חזו"א" שהתבטא‪ ,‬כי הדברים היחידים אשר ברור כי הם נכונים בספר זה‪ ,‬הם שהיה "חזו"א" ושהוא נולד‬
‫בקוסוב‪ .‬לכן יצאה סדרה חדשה על מרן ה"חזו"א" בשם "מעשה איש"‪ ,‬אשר בו כל סיפור המובא בהקשר ל"חזו"א"‬
‫מדוקדק והדברים שם עברו את שבט ביקורתו של אותו גדול‪.‬‬
‫כמות גדולה מהחומר לספר‪ ,‬מסר למחבר מגדולי תלמידיו של מרן ה"חזו"א"‪ ,‬רבי שרגא פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬אשר סיפר לרבי‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‪ ,‬שכל העובדות שהוא מסר למחבר סולפו בספרו וכן אמר לנו רבי ד‪ .‬צ‪ .‬הילמן‪ ,‬שכל העובדות‬
‫שהוא מסר למחבר "פאר הדור"‪ ,‬שונו וסולפו בספר זה‪.‬‬
‫כאשר פגש את מחבר הספר תלמיד חכם אחד ושאל אותו למה הוא כתב על מקום החתונה של מרן ה"חזו"א" במקום‬
‫מסויים‪ ,‬הרי יש לו את ההזמנה לחתונה ושם כתוב מקום אחר ? ענה לו המחבר – "אני לא ידעתי את המקום המדוייק‪,‬‬
‫לכן המצאתי שם של מקום"‪ .‬לכן‪ ,‬כיוון שהחלוקה המשונה המוצגת בספרו בין ספרי הלכה להשקפה הוכחשה על ידי מרן‬
‫ה"קהילות יעקב" ולא הובאה בספר המוסמך על מרן ה"חזו"א" "מעשה אי"ש"‪ ,‬ודאי שחלוקה בדיונית זו היא שקר וכזב‬
‫ובפרט שמרן ה"חזו"א" סבר‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו יודע ללמוד ונחשב לעם הארץקלז‪( .‬עמ' פט) ("חמור נושא ספרים")‪.‬‬

‫סו‪" .‬מעשה איש"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רט"ז‪ ,‬הרב צבי יברוב‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫סז‪" .‬על חומותייך"‪ ,‬קונטרס ב'‪ ,‬בין כסה לעשור‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬מפי הרה"ג ר' אליקום שלזינגר‪.‬‬
‫סח‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪ 242‬ושם בעמ' ‪ 961‬בעילום שם וב"ראיה וחזון"‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬
‫סט‪ .‬מפי בנו הרה"ג ר' ראובן דויטש‪.‬‬
 ‫מט‬

‫נריה מצטט סיפור מתוך "פאר הדור" על דו שיח בין ר' ב‪ .‬אפרתי ומרן ה"חזו"א" ומנסה לפרשן שם את דבריו הדו‪-‬‬
‫משמעיים של מרן "החזו" א" על פי נוחותו‪ .‬גם אם היה ניתן לסמוך על אמינותו של ספר זה‪ ,‬נראה‪ ,‬שאם נניח‪ ,‬כי בתחילה‬
‫קלז‪.‬‬
‫אמר מרן החזו"א כי אפשר ללמוד רק בספריו ההלכתיים‪ ,‬כאשר נחשף מרן ה"חזו"א" מאוחר יותר לחלק מכתביו אמר‬
‫(עמ' פח)‪ ,‬כי בדבריו אלו כבר הגדיש את הסאה‪.‬‬
‫אם בשלב מאוחר זה היו שואלים אותו‪ ,‬ודאי שגם היה אוסר להסתכל בספריו ההלכתיים ובפרט שעל מאמר הלכתי של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הופיע בקובץ הלכתי והגיע לידיו של מרן החזו"א‪ ,‬הוא כתב עליו בשולי המאמר‪ ,‬כי הוא אינו מבין‬
‫באהלות ואינו יודע ללמוד (כך מסר לנו גאון גדול הבורח מכל פרסום‪ ,‬מראשי הישיבות המפורסמות בזמננו‪ ,‬היודע את כל התורה‬
‫על פה‪ ,‬אשר בהיותו בחור אמר עליו מרן החזו"א כי הוא בחור הישיבה הטוב ביותר בארץ‪.).‬‬
‫אחרי סיום חנוכת הישיבה בבני ברק הגיע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לביתו של מרן ה"חזו"א" ואמר לו דברי תורה‪ .‬ה"חזו"א" אמר אז‬
‫עליו „שנוכח שהוא עם הארץ“קלז‪( .‬עמ' פט)‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש על כך עוד מקור מפורשקלז‪( .‬עמ' פט) ובספר "אורחות רבינו"ע‪ ,.‬כי מרן החזו"א אסר באופן גורף את כל ספריו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא מעצמו פונה למוכר ספרים ואוסר זאת ולא כתשובה לשאלה של מוכר ספרים שהפנה זאת‬
‫אליו והוא מכנה את כל ספריו "ביכעלך" (ספרי חול) ומרן ה"קהילות יעקב" התרעם על מי שניסה לומר לו שכוונת‬
‫ה"חזון איש" לא היתה גורפת ושכוונתו היתה רק לספרי המחשבה שלו קלז‪( .‬עמ' פט)‪.‬‬
‫וכן סיפר לנו עובדה זו הרב הגאון צבי יוסף שציגל‪ ,‬בנו של ראש ישיבת נוברדוק‪ ,‬כי אחרי מעמד הנחת אבן הפינה של‬
‫הישיבה סר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעונו של מרן ה"חזו"א"‪ .‬לאחר שמרן ה"חזו"א" שמע את דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על נושא הדפסת‬
‫שמות ה' וראה מהי רמתו ושהוא מזלזל בדברי ה"ראשונים"‪ ,‬לא רצה יותר לפגוש בו ולכן גם נמנע מלעלות לירושלים‪,‬‬
‫כדי שלא יצטרך לסור אליו לשם הנימוס‪.‬‬
‫להלן נראה כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזלזל גם בחז"ל וגם בנביאים‪ .‬שםרו‪ .‬גם מובאים עוד פרטים על מה שאמר לתלמידו רבי ש‪.‬‬
‫פ‪ .‬שטיינברג באותו ליל יום כיפור‪ ,‬וכן מובא שם‪ ,‬כי הוא מחיל על כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק חותם חמור של "דברים טריפים"‪,‬‬
‫מלבד שאר בי טויי הגנאי שאמר אז עליו‪ .‬כן מובא שם‪ ,‬כי מרן ה"קהילות יעקב" מנסח את העיקרון הטקטי של השבתאות‬
‫המודרנית – הפכפכנות ומחיל אותו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותנועתו – הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫מרן ה"קהילות יעקב" ממקד הפכפכנות זו לגבי התרת כל דבר אסור‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה עקבית‪ ,‬בתחילה אוסר‬
‫התדרדרות מסויימת ובסופו של דבר הוא מכשיר אותה‪.‬‬
‫הגאון רבי דוד צבי הילמןעא‪ .‬דיבר רבות עם ה"חזון איש"‪ .‬הוא סיפר לנו‪ ,‬כי כל העובדות והאמירות אשר ראה ושמע‬
‫ישירות מה"חזון איש"‪ ,‬אשר אותן הוא מסר לעורכי הספר "פאר הדור"‪ ,‬שובשו או הושמטו כאשר זה לא עלה בקנה אחד‬
‫עם מטרות הציוניזם‪ ,‬כגון‪ ,‬ההשמטה על מה שהורה מרן ה"חזון איש" לחייל אחד‪ ,‬כי הוא יכול לחלל שבת כדי לא‬
‫להישלח לחזית על ידי צה"ל‪ .‬הוא גם אמר לנו‪ ,‬כי מה שמפיצים בשמו של מרן ה"חזון איש"‪ ,‬כי אמר על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫בזמן הנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף"‪ ,‬שהוא עומד כיוון ש"התורה עומדת"‪ ,‬זה לא יתכן‪ ,‬כי ה"חזון איש" מעולם לא‬
‫היה רגיל לומר ביטויים מן הסוג הזה וכן הוסיף ‪ ,‬כי ה"חזון איש" באותו מעמד של הנחת אבן הפינה לישיבת נוברדוק לא‬
‫התיישב‪ ,‬כפי שראינו לעיל על פי עדותו של הגאון רבי חיים גריינמן ושל תלמיד מרן ה"חזו"א" רבי שרגא פ‪ .‬שטיינברג‪,‬‬
‫כדי שלא יצטרך להיעמד כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יכנס וידבר‪ .‬הוא גם אמר‪ ,‬לגבי הביטוי "מרן"‪ ,‬אשר אם אכן כתב מרן‬
‫החזו"א לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תואר זה‪ ,‬הרי שהיה זה רק בבחינת 'ברירת מחדל'‪ ,‬כי ביטוי זה יכול גם להתפרש במובן של‬
‫"אדונינו"‪ ,‬אשר אינו מציין גדלות בתורה‪ ,‬כפי שכתב גם רבי לאנטונינוס הגוי בתואר זה‪ .‬ביטוי זה העדיף מרן החזו"א‪,‬‬
‫במקום לכתוב שבחים שאינם יכולים להתפרש בצורה אחרת‪.‬‬
‫הוא גם שמע‪ ,‬כי אחרי מה שאמר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למרן ה"חזון איש" בקשר לשאלת הדפסה של שמות השם‪ ,‬החליט מרן‬
‫ה"חזון איש" להימנע מלעלות לירושלים כדי שלא יצטרך לבקר אותו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כל הנ"ל היה שייך לומר‪ ,‬רק אם אכן כתב מרן ה"חזו"א" תואר "מרן"‪ ,‬אך למעשה זה נראה די ברור‪ ,‬שתואר זה‪,‬‬
‫המופיע בכתב היד של איגרתו הוא בכלל מזוייף‪ .‬זיוף ברור‪ ,‬אשר נעשה באיגרת‪ ,‬נחשף על ידי מרן ה"חזו"א" בעצמו‪,‬‬
‫כאשר הוא ביקש להתנצל על עצם פנייתו במכתב זה והודיע להגר"י דינקליס דרך תלמידו רבי ש‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬שהוא‬
‫כתב בתחילת המכתב "אי' מכירו"‪ .‬מאידך ‪ ,‬בכתב היד של האיגרת המוצג על ידי "רבני" הציוניזם הדתי‪ ,‬מילים אלו זוייפו‬
‫והושמטו‪ .‬אם כן‪ ,‬אם הם זייפו את כתב היד עצמו והשמיטו ממנו מילים משמעותיות‪ ,‬אין כל סיבה שהם לא יזייפו ויוסיפו‬
‫לכך במקומן תואר "מרן"‪.‬‬
‫מכיוון שהוכחנו בצורה נחרצת בחיבורינו ש"רבני" הציוניזם הדתי זייפו (החל מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪ -‬את צוואת חמיו)‪ ,‬מכתבים של‬
‫גדולי ישראל אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והם גם זייפו כתבי יד שלמים של מכתבי גדולי ישראל‪ ,‬כגון‪ ,‬כביכול‪ ,‬מכתבי האדמו"ר מגור‬
‫והגרי"ח זוננפלד‪ ,‬על ידי עורך עיתון הרבנות הראשית "קול יעקב" ומכתב של הגרח"ע על ידי מזכיר הרבנות‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪ ,‬לכן אין להם יותר נאמנות על שום כתב יד אשר מצוי רק אצלם‪ ,‬מעבר לבעיה שמדובר באנשים‪ ,‬אשר גדולי ישראל‬

‫ע‪" .‬אורחות רבינו"‪ ,‬הגאון רבי אברהם הורוביץ‪ ,‬ח"ה‪ ,‬עמ' קע"א‪-‬ב‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫עא‪ .‬מראשי העורכים של "היד החזקה" לרמב"ם‪/‬הוצ' הרב שבתי פרנקל‪.‬‬
 ‫נ‬

‫הכריזו עליהם כעל חסרי יראת שמים‪ ,‬אפיקורסים ויהודו‪-‬נוצרים‪ .‬לכן‪ ,‬רק תעודה חתומה על ידי המעבדה לזיהוי פלילי‬
‫של המשטרה (שרק להם יש מכשור רגיש לבדיקת זיופים) ‪ ,‬שאכן כתב היד נבדק והוכח שאין הבדלי צבע והרכב דיו וזמן בין‬
‫המילים‪ ,‬תוכל אולי לאשר את נכונות כתב היד של המכתב כפי שמוצג על ידם‪.‬‬
‫ישנו כלל האומר‪ ,‬כי שקרן סדרתי אינו זוכר את שקריו הקודמים‪ .‬נוכל לבדוק את יישומו של כלל זה לגבי מ‪ .‬צ‪ .‬נריה‪.‬‬
‫ב"מאמר כבוד התורה"עב‪ , .‬הוא מצטט (שם) את מכתבו של רשכבה"ג רבי חיים עוזר גורודז'ינסקי אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬תוך‬
‫ציון תאריך המכתב‪ ,‬ר"ח כסלו תרצ"ד‪ ,‬כמעט חמישה חודשים לאחר עלותו של מרן החזו"א לא"י בקיץ תרצ"ג‪ .‬הוא כותב‬
‫לגבי מכתב זה ‪„ -‬שבו הפליג בשבחו של החזו"א ואחר כך הגיעו ספריו (= של החזו"א) אל הרב מהם למד (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‬
‫על ערכו“‪ ,‬היינו‪ ,‬מרן החזו"א שולח את ספריו אליו למעלה מחמישה חודשים לאחר עלותו ארצה‪.‬‬
‫ר' מ‪ .‬צ‪ .‬נריה שכח‪ ,‬כי לפני כן בשנת תשמ"ב‪ ,‬הוא כתב מאמר בשם "ראייה וחזון" בו הוא משקר‪ ,‬כדי "להוכיח" את‬
‫הערכתו של מרן החזו"א לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בכך‪ ,‬כי מיד כשעלה שלח לו את ספריו ולא כחצי שנה לאחר מכן כפי שכתב‬
‫במאמר מאוחר‪ .‬כך הוא כותב במאמרו הראשון – „ בט"ו בתמוז תרצ"ג‪ ,‬עלה מרן הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ ה"חזון‬
‫איש" זצ"ל לא"י‪ ,‬ועם הגיעו שלח את ספריו אל הרב“‪ .‬ברם‪ ,‬בכך עדיין אין סוף לשקריו של נריה‪ ,‬כי האמת היתה‪,‬‬
‫שמרן ה"חזו"א" לא שלח לו בכלל את ספריו (כפי שנריה רצה להציג את הדברים‪ ,‬שכאילו מרן ה"חזו"א" מעריך אותו) ולא רק‬
‫זאת‪ ,‬אלא כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הגיע לביתו של מרן ה"חזו"א" אחרי חנוכת ישיבת "בית יוסף" בבני ברק‪ ,‬הוא ביקש ממרן‬
‫ה"חזו"א" את ספריו‪ ,‬אך ‪„ -‬כשביקש ממנו את ספריו‪ ,‬ענהו (ה"חזו"א") שספרים אלו מיועדים למכירה‪ ,‬לא לשם נתינת‬
‫מתנות“קלז‪( .‬עמ' פט) ומרן לא נתן לו במתנה את ספריו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו מתייחס אל מרן ה"חזו"א" בתארים‪ ,‬אשר היו מעבר ל"גדול הדור" בזמנו‪ .‬ביחס לספרי ה"חזו"א" מובא‬
‫בשמו – „כאשר עיין בספריו וקבע מיד‪ :‬אלו דברי תורה לא מסוג המחברים בני‪-‬זמנינו‪ .‬זהו לימוד ועיון מסוג דורות‬
‫קודמים“עג‪..‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ביחס למרן ה"חזו"א" עצמו קבע – „גופו של ה"חזו"א" נרתיק לשכינה“‪.‬‬
‫לאור תארים כאלו‪ ,‬אשר מכנה בהם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את מרן ה"חזו"א" וספריו‪ ,‬היה ניתן לצפות כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתחיל‬
‫להתייעץ איתו בכל דבר קטון כגדול‪ ,‬כי הרי על הלל הזקן ועל שמואל הקטן נאמרעה‪ ,.‬שראוי שתשרה עליהם השכינה וכן‬
‫על רבי עקיבא נאמרעו‪ .‬כי ראוי שתשרה עליו השכינה כמשה ואם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתיר את מרן ה"חזו"א" לא רק כמי‬
‫שהשכינה שורה עליו אלא שגופו נרתיק לשכינה וממילא מרן ה"חזון איש"‪ ,‬לדידו‪ ,‬הוא עצמו השכינה‪ ,‬ודאי‬
‫ופשוט הוא‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה צריך להיות שש ושמח לראות את מרן ה"חזו"א" כרבו ושלא תזוז ידו מיד מרן ה"חזו"א"‪.‬‬
‫במציאות‪ ,‬אנו רואים ניתוק גמור בין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למרן ה"חזו"א" ורק כאשר הגיע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבני ברק לטקס חנוכת‬
‫בית של ישיבה‪ ,‬הוא בא לבקרו‪ .‬רשכבה"ג מרן ה"אחיעזר" כותב אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתבעז‪ .‬ומתאר בפניו את מרן ה"חזו"א"‬
‫ובמי מדובר – „‪...‬בעל המחבר ספר "חזו"א" ג' חלקים מתושבי עירנו לדעתי הנהו אחד מגדולי הדור המצויינים בתורתו‬
‫ובצדקתו ובכל עניין חמור הייתי מתיישב איתו‪ .‬לבד גודלו ועמלו בתורה‪ ,‬הנהו צדיק תמים ומצויין בענוות צדקו‪...‬ולא‬
‫רצה להנות מכתרה של תורה‪...‬גם אינו רוצה להנות מאחרים‪.“...‬‬
‫גם מרן ה"אחיעזר" היה מפנה את שואליו למרן ה"חזו"א"‪ ,‬גם אחרי עלותו לארץ‪ .‬הוא למעשה רומז לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫במכתבו הנ"ל‪ ,‬שמרן ה"חזו"א" הוא גדול הדור ואף יותר ממנו (שהרי הוא היה פונה אליו בכל דבר חמור‪ ,).‬לפיכך ראוי שר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק יראה במרן ה"חזו"א" גדול הדור ויעשה את כל אשר מרן ה"חזו"א" יצווהו‪ .‬מצדו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היתה כל‬
‫הענות לכך‪ ,‬אף שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו כינה את מרן ה"אחיעזר" כ"ריש גלותא"קמג‪ ..‬במכתב תשובה אליוריג‪( .‬עמ' ‪ ,)247‬ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק מכנה את מרן ה"חזו"א" – "גדול הדור"‪ ,‬אך מתעלם מהוראתו המרומזת של רשכבה"ג מרן הגרח"ע ומתייחס רק‬
‫לסוף מכתבו בו הוא מבקש שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתמוך בו מבחינה כספית‪.‬‬
‫כל הנ"ל מעיד על המגלומניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרואה בכל הענקים הגדולים ממנו אנשים קטנים כמוהו (כפי שראינו לעיל‬
‫לגבי הרצלקיח‪ .) ..‬אנו רואים כאן גם את צביעותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואת פנימיותו המושחתת (כדברי הגאון הגדול רבי משה‬
‫דויטש‪ ,).‬אשר על אף ידיעתו והצהרתו‪ ,‬כי מרן ה"חזו"א" הוא גדול הדור‪ ,‬אין גאוותו מאפשרת לו לבטל את דעתו בפני‬
‫ענקים וגדולים ממנו‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק סותר את דברי אביו בקשר לחזו"א‪ .‬הוא עונה בתשובה לשאלהעח‪„ - .‬הרי צריך להודות‬
‫שאחרי הרב היה החזו"א גדול הדור ? ענה – "אם מדברים על גדול הדור‪ ,‬אפשר לדבר על רבי משולם ראטה"“‪.‬‬

‫עב‪ .‬קובץ המאה של ירחון "סיני"‪ ,‬הוצ' מוסד הרב קוק‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫עג‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.233‬‬
‫עד‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
‫עה‪ .‬מס' סנהדרין (יא‪.).‬‬
‫עו‪" .‬כוזרי" (ג‪,‬סה)‪ ,‬רבי יהודה הלוי‪.‬‬
‫עז‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬
‫עח‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' ק"ג‪ ,‬עמ' ‪.89‬‬
 ‫נא‬

‫אם כן‪ ,‬צ‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא רק שאינו מסכים לדברי אביו‪ ,‬כי החזו"א היה גדול הדור בזמן אביו‪ ,‬שאף בעל ה"אחיעזר"‪ ,‬שהיה‬
‫גדול לאין שיעור מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התייעץ עימו‪ ,‬אלא אף בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה‪ ,‬אינו מוכן להגדיר את‬
‫החזו"א כגדול הדור‪ .‬בהמשך נ ראה‪ ,‬בפרק הדן לגבי ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יק‪ ,‬כי גם הרב משולם ראטה‪ ,‬כאשר נודעו לו מעשי‬
‫המדינה הציונית‪ ,‬חזר בו מתמיכתו בציונות‪ .‬כמו כן נראה להלן‪ ,‬כי כל ת"ח‪ ,‬אשר תמך בציונות זכה מיד לתארים מופלגים‬
‫על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק וגם את מי שהוא כופר בתורה‪ ,‬הוא היה מכתיר אותו‪ ,‬מסיבה‪ ,‬זו אפילו בכינוי של "כבודו הגדול" ואף‬
‫יותר מכךשסג‪( .‬עמ' עז סי' יט‪ ,‬כז‪ ,‬צה‪ ,‬קנב‪ ,‬קסא‪ ,‬קסג‪ ,‬קעא‪ ,‬קעו וכו')‪.‬‬
‫לנוכח הכמות הגדולה של השקרים שמפיצים אנשי הציוניזם הדתי לגבי עמדותיו והתבטאויותיו של מרן ה"חזו"א" על ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק והציוניזם הדתי‪ ,‬נביא להלן את מכת בו של הגאון רבי ישראל מאיר וויינטרויב‪ .‬במכתבוקלז‪ .‬הוא מפרט את יחסו‬
‫המדוייק של מרן ה"חזו" א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומביא עובדות‪ ,‬אשר להן גם אנו התייחסנו‪ ,‬אך ביתר פירוט ובירור‪ ,‬וכן עובדות‬
‫נוספות אשר לא התייחסנו אליהן‪.‬‬

‫הודפס בקובץ תורני "גינת ורדים"‪/‬מדור גן המלך‪,‬‬

‫עמ' פז‪-‬צו‪,‬סיון‪-‬אב תשס"ט‪ ,‬ניו יורק‬
‫הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החזון איש זיע"א‬

‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫בן הגה"צ מוה"ר שמואל זצ"ל אבד"ק קארלין‬
‫וראש ישיבת בית יוסף דנאווארדאק בפינסק לונדון יצ"ו‬
‫[תלמיד מובהק להגאון בעל חזו"א זצ"ל]‬

‫מה שרואים במה שנדפס‪ ,‬אומרים "אני מאמין"‪ ,‬שמרוב‬
‫הכתבנות של בעלי לשון‪ ,‬והעזות השוטף ללא הרף‪,‬‬
‫הורגלו הקוראים והצעירים לתת אמון‪ ,‬ללא השקפה‬
‫עצמית וללא חוש ביקורת‪ ,‬בהסתברות של הדברים‬
‫הנמסרים‪ ,‬ובנאמנות הכותבים‪ ,‬ואף במפרסמים הנוגעים‬
‫בדבר בהחלט‪ ,‬הדברים מתקבלים כאמינים‪ .‬ועוד סיבה‬
‫לזה‪ ,‬מכיון שהורגלו לכל כך הרבה סטיות ונליזות מכאלו‬
‫המפורסמים לגדולים‪ ,‬בו בזמן שאין הוא ערכם האמיתי‪,‬‬
‫רק הינם בעלי מעלות וזכויות בעסקנות להרבצת תורה‬
‫ויראת שמים‪ ,‬הם מאבדים את ההבחנה לגבי הגדולים‬
‫באמת בתורה ובדעת תורה‪.‬‬
‫ושלושה סיבות הם הגורמים להעלים את האמת והמציאות‬
‫הנכונה‪ ,‬מידיעת הרבים‪ ,‬ומכותבי תולדות העתים‪:‬‬
‫א‪ .‬אף בזמנים כתיקונם‪ ,‬מטבע הדברים ששמועות‬
‫הנמסרות מתולדות העבר‪ ,‬על ידי כאלו שלא היו‬
‫נוכחים בו נשארו להם בזכרון‪ ,‬רק קטעי‬
‫מאורעות ללא השתלשלותם‪ ,‬ובאופן מקרי‪,‬‬
‫ובהעברתם מפה לפה‪ ,‬וכל שכן בענינים‬
‫מסובכים ונגיעות רצוניות‪ ,‬משתנות העובדות‬
‫מדיוקן‪ ,‬ומטעות ברב או במעט‪ ,‬זה יכול להגיע‬
‫עד כדי כך שיכול להצטייר להפך ממה שהיה‬
‫באמת‪ .‬קל וחומר בקשיים של מצבי זמננו‪,‬‬
‫בעזרתו ית' יום א' לסדר בה"ב ה'תשס"ט פה לונדון יצ"ו‬
‫אדרוש בשלו' ידידי היקר ונעלה בברכת כט"ס וריבוי‬
‫פעלים לתורה ולתעודה‪.‬‬
‫א‬
‫קיבלתי מכתבו‪ ,‬ובו הבעת צער מדאבון ליבם שלומי אמוני‬
‫ישראל‪ ,‬על השמועות המסולפות שמרבים להפיץ ע"ש‬
‫רועי ישראל בדורות האחרונים‪ ,‬לבלבל הדעת והרגש‬
‫בהכרת האמונה ובהנהגת הכלל‪ ,‬ובפרט בנוגע לרבינו‬
‫הגדול ממוסרי התורה לדור יבוא‪ ,‬בעל החזו"א זי"ע ומרן‬
‫ה"חפץ חיים" זי"ע‪.‬‬
‫מקושי הנסיונות של עידן ה"עקבתא דמשיחא"‪ ,‬כמעט אין‬
‫אף גדול אחד שנמלט‪ ,‬מתליית בוקי סריקי‪ ,‬כמובן למודה‬
‫על האמת‪ ,‬ובבחינת המליצה‪" ,‬ואיני יודע באיזה דרך‬
‫מוליכים אותי"‪ ,‬והוא כמו שכתוב‪" ,‬הנך שוכב וכו' וקם‬
‫העם וגו'"‪.‬‬
‫והחפצים להיות ב"אז נדברו"‪ ,‬עליהם לקיים את מה‬
‫שראוי למחזיקים בתורת ה'‪ ,‬לדעת את גדוליהם באופיים‬
‫האמיתי‪ ,‬קל וחומר מאומן באומנותו (החזו"א ב"קובץ‬
‫איגרות" ח"ב קל"ג) ולברר מקחן ודרכן של צדיקי הדור‬
‫והוראתם לדור‪.‬‬
‫ב‬
‫בתחילה יש להתאונן על קלות הדעת שנתפשטה‪ ,‬שעל כל‬
 ‫נב‬
‫נכונה‪ ,‬והשרשת השמיטה ותרומות ומעשרות ומצוות‬
‫התלויות בארץ‪ ,‬ועם זה להמשיך ביגיעה הנוראה בד בבד‬
‫ולהוסיף עוד חלקים בספרי החזו"א‪ ,‬וכל זאת מתוך‬
‫חולשה ואין אונים‪ ,‬שלפעמים גם הרמת היד למזוזה לא‬
‫היה באפשרותו ועל אף חולשתו הנוראה תיאר הגה"ק‬
‫רבי יודלי זללה"ה‪ ,‬איך שראה‪ ,‬כיצד מאות עוברים לפניו‬
‫בסך‪ ,‬זה לעצה וזה לברכה זה לנחמה וזה להוראה חמורה‬
‫או להכרעה בפקוח נפש‪ ,‬ואם לנתח הגוויה‪ ,‬וכמחזה הברק‪,‬‬
‫כחיצים ביד גיבור‪ ,‬ברגע כמימרא החיש תשובותיו עם‬
‫ניצוץ ברק זוהר בעיניו‪.‬‬
‫יש לדעת נאמנה‪ ,‬שכל מי שנשאר עם השקפת האמת‪ ,‬הוא‬
‫בכח העמל של שלשת הגדולים‪ ,‬שהצטרף להשפעת‬
‫שארית הפליטה בירושלים ומלחמתה‪ ,‬וכל הרפיונות‬
‫והכשלונות היו מהכיתות הבוגדות שהחלישו את כח‬
‫העמידה‪ ,‬ונספחו לרודפים‪ .‬ובפרט שעשקו את החלק‬
‫הגדול של ההנהגה מיד גדולי התורה‪ ,‬ונטעו אשירה להסיג‬
‫גבולם על ידי אנשים מפורסמים שהם הפכו אותם‬
‫למנהיגיהם‪.‬‬
‫ד‬
‫אודות רבינו החזו"א זללה"ה‬
‫נייחד נקודה אחת פרטית‪ ,‬שבאמת היא נקודה מרכזית‬
‫ומלמדת על הכלל‪ ,‬והיא לגבי חריפות העמדה שלו כנגד‬
‫אותו האיש הידוע בשם ה' קוק‪ ,‬ולגבי מה שנתחדשה הכת‬
‫של דתיים לאומים האדוקים בדעותיו‪ ,‬העמלים להכשירו‬
‫על ידי פרסום מכתבים של רבנים אליו‪ ,‬בזיופי תארים‪,‬‬
‫ובדברים בדויים בשם רבינו החזו"א ורבינו הח"ח‬
‫זללה"ה‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫הוא אשר בנאומיו וחוברותיו ומעשי עזרתו לרודפים‬
‫מחרפי קל‪ ,‬הרעיש וזעזע כל אשר לב ישראל בקרבו‪,‬‬
‫ורוגז השחתתו במה שפעל לרדיפת שארית ישראל שמסרו‬
‫נפשם להצלתם עם תורתם‪ ,‬להפריע את האפשרות‬
‫להשתחרר‪ ,‬ולמסרם לכיבוש הכופרים על ידי אומות‬
‫העולם‪ ,‬כידוע הפניה שלו ל"חבר הלאומים"‪ ,‬שלא‬
‫יאפשרו היציאה מה"וועד הלאומי" הציוני‪ ,‬אלא בחתימה‬
‫שיוצאים מ"כנסת ישראל"‪.‬‬
‫ועם כל נוראות עניינו‪ ,‬עדיין שררה מבוכה ומבוסה כלפיו‪,‬‬
‫בזמנו וכמו כן הקשיים שהיו ללוחמים נגדו באופן הראוי‪,‬‬
‫ביחידות‪ ,‬ושחריפות מאבקם נגד כל התקרבות אליו‬
‫ונשיאת פניו‪ ,‬נפגש בחלקו בהסתגויות‪ ,‬אולם סוף כל סוף‬
‫ניצחו‪ ,‬כי לדור הבא נשאר לדראון ולבזיון להתייחס אליו‪.‬‬
‫ה‬
‫והנה רבינו החזו"א ידע את מהותו בהיותו‬ ‫א‪.‬‬
‫בחו"ל‪ ,‬אם מהגרח"ע זללה"ה ואם מהרה"ג ר' מרדכי‬
‫שולמן זללה"ה ראש ישיבת סלבודקא בבני ברק‪ ,‬שלמד‬
‫אצל החזו"א בבחרותו‪ ,‬ובשליחותו ביקר בארץ הקודש‬
‫לבחון את המצב וכיו"ב‪ ,‬והכיר בצורך להמנע מלבקר‬
‫אצלו‪ ,‬אבל מאת בואו לארץ (בשנת תרצ"ג) נתווסף לו‬
‫ומשינוי המצבים והנסיונות של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבלבול שמתבלבלים‪ ,‬ממה שהי' להוראת שעה‬
‫במצבי אונס ודחק ובדיעבד המוחלט‪ ,‬ויש‬
‫שבצנעא ואין מורין כן‪ ,‬ויש שהיה רק בשתיקה‬
‫ואי מחאה‪ ,‬בבחי' מוטב שיהיו שוגגין וכו' ועוד‬
‫כיו"ב ומפרסמין את זה כהוראה לרבים‪,‬‬
‫ולכתחילה‪ ,‬וכתכלית לשאיפה‪ ,‬ולדרך כבושה‬
‫וקבועה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ויש שבזדון רוצים להשקיט את ליבם על‬
‫נלוזותם מהדרך ולכסות בושתם על ידי היתלות‬
‫באילן גדול‪ ,‬ולא די להם להללו שעל גב כלל‬
‫ישראל חרשו בבגידתם‪ ,‬אלא שהם עוד רוצים‬
‫להאריך במעניתם‪ ,‬בקול ענות בדיותיהם‪.‬‬
‫ג‬
‫ראשית יש לדעת‪ ,‬כי כלל הגדול הוא‪ ,‬שאין – ולא יתכן‬
‫להיות – הפרש בעניני האמונה והנהגתה‪ ,‬בין אלה שאנו‬
‫מכירים בהם כגדולים באמת‪ ,‬וכש"כ במה שפשוטי שלומי‬
‫אמונים לא יטו מני דרך‪ ,‬ואין שום הבדל בין שלשת גדולי‬
‫הדור אחרון רבוה"ק מרנן הרב מבריסק‪ ,‬הרב מסאטמאר‬
‫(= הרב שך רצה לומר עליו בהספדו‪ ,‬שפטירתו שברה את רוחו‬
‫כמו בזמן פטירת ה"חפץ חיים")‪ ,‬והחזו"א זי"ע‪.‬‬
‫ואם בכל זאת נראה איזה הבדלים ושינויים‪ ,‬הרי שזה נובע‬
‫מההבדל שבין מצב הציבור והמקום בו הם היו שרויים‬
‫ורוחב האחריות המוטל עליהם מהיקף הכלל [וכפי שרמז‬
‫במקצת רבי עמרם בלוי במכתבו בנוגע למרן הרב מבריסק]‪.‬‬
‫וגם זה הבל‪ ,‬לתלות ברועה הדור את הקלקול‬
‫וההתדרדרות במה שנתהווה אחריו ואף גם בזמנו למרות‬
‫דעתו ורצונו – כאילו הוא האחראי והמורה לכל ירידה‬
‫הרוחנית‪.‬‬
‫מי יוכל לשער ולתאר רוחב הבינה ותוקף הגבורה‪ ,‬שראו‬
‫ברבינו החזו"א‪ ,‬כשהוטל עליו משא הדור בימי החורבן‬
‫של גלות אירופה וימי המסה של הקמת מפלצת המדינה‪,‬‬
‫בעשר השנים‪ ,‬שהופיע אורו כמעט על כל חלקי העם כתל‪-‬‬
‫תלפיות‪ ,‬שהכל פונים אליו למאות ולאלפים מכל קצוות‬
‫העם‪ ,‬פליטים דוויים‪ ,‬ותושבים ותיקים מציבורים שונים‬
‫ודרגות יהדות משונות‪ ,‬ולכל אחד לייחד תשומת הלב‪,‬‬
‫לחזק את הנחלשים‪ ,‬לרפא את השבורים‪ ,‬לנחם את‬
‫הרצוצים‪ ,‬להורות ולייעץ ולילך לפי רוחו של כל אחד‬
‫ואחד‪ ,‬שלא קרב זה אל זה‪ ,‬ליסד ולהפריח את הישוב‬
‫החדש יש מאין‪ ,‬ולהעלות את דרגות היהדות ולימוד‬
‫התורה ועמלה ודקדוק ההלכה של הישיבות ובעלי בתים‪,‬‬
‫כשמצד אחד עמדה מול עיניו העמדה שיש לנקוט כלפי‬
‫העיקר‪ ,‬מעמד היהדות החרדית בירושלים‪ .‬ומצד שני‬
‫לשית ידו על הציבורים השונים והחלשים ולהקים משמרת‬
‫שתלחם בהשחתה של הרבנות מטעם הציונים‪ ,‬וזה בעשר‬
‫שנים‪ ,‬חמש שנים לפני המדינה וחמש שנים אחר המרידה‬
‫בה' על ידי הקמתה‪ ,‬ושמירה על כיוון הדעות לאמונה‬
 ‫נג‬
‫בהלכות שמיטה ותרומות ומעשרות‪ ,‬ורצה בחכמתו לסלק‬
‫את בעלותו של ה' קוק מנושא השמיטה ומהאי טעמא חשש‬
‫להתנגש עמו כי זה יראה כפגיעה בו היות והיה בעבר רב‬
‫ביפו‪ ,‬וכן הסתפק אם זה אינו נובע מהגה"ק ר' נפתלי הירץ‬
‫זללה"ה רב דיפו‪ ,‬וכתב לו מכתב כמי שבא לברר אצלו‬
‫הנוהג בזה‪ .‬את התואר במכתב הכתיר במלים רבי‬
‫המשמעות "אי' מכירו"‪ ,‬גם כדי שיהא בזה תריס ומניעה‬
‫לפרסמו כמו שהוא‪[ ,‬ה"קוקניקים" פרסמו את המכתב הפרטי‬
‫שלו (= ועברו בכך על חרם רבינו גרשום) והשמיטו מראש‬
‫המכתב את התואר "אי' מכירו" והציגו זאת כאילו החזו"א‬
‫שואל אותו בהלכה‪ .‬ידועים גם המכתבים אשר נשלחו אליו‬
‫מפני אונסים שונים של פיקוח נפש וכדומה על ידי מרן הרב‬
‫מבריסק‪ ,‬אשר לשם כך צירף אליו את הדיין המובהק זללה"ה‬
‫מבריסק ובית דינו לדון על היתר הפניה אליו ולגבי אלו תארים‬
‫לכתוב לו‪.].‬‬
‫כשנודע הדבר בירושלים‪ ,‬דנו את זה כאילו השלים (=‬
‫החזו"א) אתו ועם סמכותו כדי לשאול לו שאלותיו‪ ,‬ואז‬
‫הגה"צ רבי יוסף דינקליס זללה"ה‪ ,‬בעהמח"ס "אמונת‬
‫יוסף"‪ ,‬מגדולי הלוחמים בירושלים‪ ,‬כתב ללוחם הידוע‬
‫ביראתו וצדקתו הר"ר דוד פוטאש זללה"ה‪ ,‬כדי להביע‬
‫תמיהתו ולברר מה זה ועל מה זה‪ .‬כשר' דוד עשה‬
‫שליחותו אל רבינו החזו"א‪ ,‬ענהו החזו"א שהוא כבר ישיב‬
‫להגאון רבי יוסף דינקליס‪ ,‬ושלח אליו שליח מיוחד‬
‫לירושלים‪ ,‬את הרה"ג ר' שרגא פייבל שטיינבערג‪ ,‬ושם‬
‫דבריו בפיו‪ ,‬להביע את צערו על המכשול שאירע וכדי‬
‫להשקיט רוחו ולהפיס את דעת קנאי ירושלים‪ ,‬הסביר‬
‫שלא פנה אליו לשאול דעתו בהלכה אלא כנ"ל‪ ,‬וכתב "אי'‬
‫מכירו"‪ ,‬וככל הנ"ל‪.‬‬
‫והוסיף‪ ,‬שמה שביקש לידע הימנו לא ענה‪ ,‬אך ורק שנוכח‬
‫שהוא (ה' קוק) עם הארץ‪ ,‬עוד הוסיף לומר‪ ,‬שבעת שהיה‬
‫אצלו בב"ב "הער האט גירעט‪ ,‬גירעט און גירעט‪ ,‬און איך‬
‫האב געשוויגן‪ ,‬געשוויגן‪ ,‬און געשוויגן (=הוא דיבר ודיבר‬
‫ודיבר ואני שתקתי ושתקתי ושתקתי)"‪.‬‬
‫ומסר כשביקש ממנו ספריו‪ ,‬ענהו‪" :‬דאס איז געמאכט צו‬
‫פארקויפן‪ ,‬נישט צו געב'ן מתנות (=הספרים הודפסו כדי‬
‫למוכרם ולא כדי לתת אותם כמתנות) [כ"ז שמעתי מתלמידי‬
‫רבינו החזו"א ומתלמיד הגר"י דינקליס זצ"ל]‪.‬‬
‫ה' קוק הזה‪ ,‬היה נוהג מזמן לזמן וביחוד לפני ראש השנה‬
‫לכתוב מאמרים ו"קול קורא" בעתונים לקראת השנה‬
‫החדשה ובו הטיף לעם מרעיתו את דעותיו הכוזבות‬
‫והמושחתות‪ .‬הוא פרסם זאת ביחוד מעל עיתון "היסוד"‪,‬‬
‫אשר התיימר להחשב כעיתון דתי‪ .‬בחודש אלול תרצ"ג‪,‬‬
‫הוא יצא מעל גבי עיתון "היסוד"‪ ,‬בקריאה כזו תחת‬
‫הכותרת "מסע המחנות"‪ .‬תוכנה היה‪ ,‬שצריך לבטל את‬
‫ההתחלקות לשני מחנות‪-‬חרדים וחילונים ולהתאחד מסביב‬
‫לערך הכללי‪-‬תקוות הלאומיות (= היסוד השבתאי של‬
‫שהיה נהוג בישוב החדש‪ .‬החזו"א רצה לקבוע מסמרות‬
‫יותר ידע על אופיו ורדיפותיו כדלהלן‪ ,‬וחינך את כל‬
‫הנלוים אליו ‪ -‬לשלילתו‪.‬‬
‫והיה אז חגיגת בנין ישיבת "בית יוסף" בב"ב‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫וכפי המצב אז בישוב החדש‪ ,‬היה אז מהצורך למשוך‬
‫תלמידים וכיו"ב‪ ,‬היה קשה להנהלת הישיבה לעמוד בנסיון‬
‫להמנע מלהזמינו‪ ,‬והיה רבינו מיצר שלא יבא מכך מכשול‬
‫של כיבוד‪ ,‬ולכן עמד ממושבו לפני כניסתו שלא יהא בין‬
‫הקמים לכבודו‪ ,‬ועשה את עצמו כמתכונן לצאת‪ ,‬כדי שלא‬
‫יהיה צילום איך שהוא יושב ושומע לנאומו‪ .‬והבדאים‬
‫הריקנים אף שידעו גם הם את עמדתו החריפה‪ ,‬ניצלו רגע‬
‫אחד‪ ,‬כאשר רבינו נעמד צילמוהו‪ ,‬והדפיסו את החוכא‬
‫ואיטלולא הזו‪ ,‬כאילו שהוא עמד לכבודו‪ .‬תיאור זה מסר‬
‫הרה"ג שרגא פייבל שטיינבערג זלה"ה לאחי הרה"ג ר' דב‬
‫שליט"א‪[ .‬רבי שרגא פייבל שטיינבערג למד בישיבת‬
‫"בית יוסף" והיה מתלמידי רבינו החזו"א באותם הימים‬
‫והוא גם צירפו מספר פעמים לישיבות בית הדין‪.].‬‬
‫ביום הקודם לביאתו של ה' קוק לבני ברק‪ ,‬ביקש רבינו‬
‫מי‪ .‬ג‪ .‬שיודיענו מיד עם בואו של ה' קוק להתארח בביתו‬
‫של הנ"ל ועל ידי זה הוא יוכל להמנע מלהתראות עמו‬
‫בביתו‪ ,‬כי מרן החזו"א הבין שה' קוק יבוא אליו כנהוג‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬מיד כאשר המארח הודיע לו שה' קוק כבר נמצא‬
‫בבני ברק‪ ,‬נחפז ולבש את בגדי השבת שלו והלך‬
‫להשתתף בחגיגת "אבן הפינה" של ישיבת "בית יוסף"‬
‫בבני ברק ובכך הוא רצה לסכל את חפצו של ה' קוק‪,‬‬
‫אולם הקוק הזה הזדרז והגיע לביתו של מרן והם נפגשו‬
‫באמצע הדרך ואז ה' קוק הזמינו לבית מארחו וכדי שלא‬
‫יתפרש הדבר‪ ,‬כאילו הלך מרן לכבודו לבקרו נאלץ‬
‫להשיבו מרן החזו"א לביתו ושם החל ה' קוק לפלפל‬
‫בדברים ורבינו לא ענה לו על כך כלל‪ ,‬וכשאמר קוק‪,‬‬
‫שהוא בא לשמוע את ה"חזו"א בעל פה"‪ ,‬ענהו רבינו "לא‬
‫איש דברים אנכי"‪ .‬חוץ מארבע מילים אלו‪ ,‬לא רצה רבינו‬
‫שיהיה איזשהו יחס ביניהם‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬
‫כשיצא מביתו אמר לנוכחים בליצנותא‪" ,‬ער האט‬
‫ג'גלאנצט מיט די אויג'ן צום הימל (=הוא דיבר עם ברק‬
‫בעינים לכיוון השמים)"‪( .‬שמעתי מתלמידיו)‪.‬‬
‫סיפר הרב הגאון רבי דוד פרנקל זלה"ה‪ ,‬כי‬ ‫ג‪.‬‬
‫השוחט ובודק של נחלת גנים‪ ,‬שהיה גם מוכר ספרים‪ ,‬אסר‬
‫לו רבינו למכור את ספריו [יש שרצו לחלק בין ספריו‬
‫בהשקפה לבין‪...‬וגיסו‪ ,‬מרן ה"קהילות יעקב" זללה"ה רגז‬
‫לשמע השאלה]‪.‬‬
‫הוא נמנע מלנסוע ולבקר בירושלים‪ ,‬כל זמן‬ ‫ד‪.‬‬
‫היותו של ה' קוק כדי שלא יצטרך לבוא ולהתראות עמו‪.‬‬
‫באותם הימים כשהחל רבינו להחזיר את עטרת‬ ‫ה‪.‬‬
‫המצוות התלויות בארץ‪ ,‬להשריש ולפשט את לימוד‬
‫הלכות תרומות ומעשרות ושמיטה וקיומן‪ .‬הוא הסיק‬
‫שלהלכה יש להנהיג שינוי בדין פרוטה חמורה ולא כפי מה‬
 ‫נד‬
‫עוד יותר את ההרס והחורבן הרוחני שזרע מורו ה' קוק בארץ‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫פעם שח החזו"א בשם הגה"ק החכם אלפנדרי‬ ‫ח‪.‬‬
‫זללה"ה‪ ,‬אודות ההכנות שנעשו לעליית רבינו ה"חפץ‬
‫חיים" לארץ הקדש ועכבוהו מן השמים‪ :‬הוא לא יבא‪ ,‬מן‬
‫השמים שומרים על ערך המשנה ברורה‪ ,‬כי אפשר שיצא‬
‫איזה פגישה של ה"חפץ חיים" עם קוק מתוך החשבון‬
‫למעט את הקלקול שיצר ה' קוק והקנאים לא יהא רוחם‬
‫נוחה מזה‪ ,‬ויתרופף על ידי כך יקרתו‪.‬‬
‫החזו"א אמר "הער האט אונגיווארן ביידע‬ ‫ט‪.‬‬
‫וועלט'ן‪ ,‬יענע וועלט ווייסט מען דאך‪ ,‬די וועלט ווער‬
‫קוק'וועט נאך" (=ה' קוק איבד את שני העולמות‪ ,‬העולם‬
‫הבא הרי ידוע שאיבד‪ ,‬העוה"ז עוד איכשהו)‪.‬‬
‫י‪ .‬החזו"א אמר לתלמידו הגדול הג"ר יעקב וויינער‬
‫זללה"ה בעהמח"ס "שארית יעקב"‪ :‬פרייער האב איך‬
‫געמיינט אז הער איז בעיקר משוגע‪ ,‬אבער שפעטער איז‬
‫מיר קלאר געווארן אז ער איז אויך געווען א רשע" (=‬
‫לפני כן חשבתי שהוא בעיקר משוגע‪ ,‬אך מאוחר יותר‬
‫התבהר לי שהוא היה גם רשע)‪.‬‬
‫יא‪ .‬הגר"י דינקליס זללה"ה סיפר‪ ,‬שביקר אצל רבינו‪,‬‬
‫והיה מונח שם כתב העת "קול ישראל" וכתב אז ר' משה‬
‫בלוי‪-‬יזכר לטוב על פעולותיו הטובות‪ -‬מאמרים חריפים‬
‫נגד קוק‪ ,‬לשם ה"בהירות"‪ ,‬אשר עשו רושם חזק ואנשי‬
‫קוק רצו לקרעו כדג‪ ,‬אבל הוא הקדים בתחילתו‪ ,‬שהכל‬
‫מודים באישיותו הגדולה‪ ,‬ורגז על זה רבינו החזו"א באמרו‬
‫שמזה נובע חולשת המערכה נגדו‪ ,‬שמחשיבים אותו‬
‫כאישיות ומה יש בכלל לראות בו?! [שמעתי מבן הגר"י]‪.‬‬
‫ו‬
‫שמעתי מהרה"ג ר' בן ציון דייוויס זללה"ה‪ ,‬בנו של הגאון‬
‫ממנהיגי ירושלים רבי מתי'ס דייוויס בעהמח"ס "מתת‬
‫מלך" זללה"ה‪ :‬הרה"ג ר' אלעזר צדוק טורצין זללה"ה‬
‫סיפר להבחל"ח לאחי הרה"ג ר' דב שליט"א‪ ,‬מה שמסר‬
‫הרה"ג ר' נח מינסקער [שימעונוביץ] זללה"ה ראש ישיבת‬
‫כנסת חזקיהו ותלמיד הג"ר ברוך בער זללה"ה ראש‬
‫ישיבת קאמניץ‪ ,‬שהגאון רבי אלחנן בצעירותו גר בעיר‬
‫בויסק‪ ,‬עיר רבנותו של קוק‪ ,‬ונודע למו"ר מרן הגר"ח‬
‫מבריסק שהוא לומד לפעמים בחברותא עם ה' קוק‪ ,‬ושלח‬
‫לומר לו שיתרחק ממנו‪ ,‬בזה"ל‪ :‬ער פראוועט שלוש‬
‫סעודות און שיסט אפיקורסות" (=הוא עורך באקסטזה‬
‫מלאכותית סעודה שלישית ויורה אז אפיקורסות) ‪.‬‬
‫שכשנדפס בעיתון "הפלס" מאמרו של קוק‬ ‫א‪.‬‬
‫"ישראל ולאומיותו"‪ ,‬ביקר הגה"ק ר' אלחנן זללה"ה אצל‬
‫רבו מרן הגר"ח מבריסק זללה"ה‪ ,‬ועורר על כך שוב‬
‫לאחר שכבר התריע על כך על ידי שליח ששלח למרן‬
‫הגר"ח‪ ,‬שה' קוק יושב כ"פרוש" בעיר בויסק מעוטר‬
‫בטלית ותפילין כל היום ועוסק בתעניתים‪ ,‬וממולא בדיעות‬
‫של הכופר שכינוהו בשם "אחד העם"‪[ ,‬ואכן בתולדותיו‬
‫התכללות האומה) ולקבל מן האור והטוב הנמצא באוצרו‬
‫המצפוני של המחנה החופשי‪.‬‬
‫בה' תשרי תרצ"ה‪ ,‬הוא העמיק סביב רעיון זה‪ ,‬במאמרו‬
‫"התשובה והשלום"‪ ,‬בו הוא טען‪ ,‬שאין שום עצה ותיקון‬
‫למצבו הנורא של כלל ישראל‪ ,‬מלבד השאיפה הציונית‬
‫לבנות ולהיבנות בארץ‪ ,‬פעולה הדורשת את כל המרץ‬
‫והמסירות וזהו תוכנו הכללי של ערך התשובה בישראל‪.‬‬
‫נקל להבין‪ ,‬שבעת פרשת דרכים שהיתה אז בארץ‪,‬‬
‫כשירושלים כורעת מכובד ההתקפות (= של הציוניזם‬
‫והגייס החמישי שלה‪-‬הציוניזם הדתי)‪ ,‬כאשר הישוב החדש‬
‫היה אז כמדבר שממה רוחני והחלו להעשות צעדים‬
‫ראשונים בהפרחת השממה הרוחנית וביחוד על ידי עליית‬
‫רבנו לארץ‪ .‬גדולי התורה בארץ ובעולם קיוו‪ ,‬כי יש תקוה‬
‫לשינוי המצב לטובה‪ .‬במקום להשמיע דברי חיזוק כדי‬
‫להנצל מן השטפון החילוני‪ ,‬בא זה כדי לקרר את הישוב‬
‫החדש והישן‪ ,‬כדי להעכיר את פנימיות האמונה אשר עדיין‬
‫נשארה בלב ולהדיח את הישוב לעבר שטף תהום‬
‫התערטלות מכל זיק אמונה‪.‬‬
‫בשלהי שנת תרצ"ג‪ ,‬עדיין היה רבינו כאורח בחודשיו‬
‫הראשונים כאן בארץ‪ ,‬אבל בשנה לאחריה‪ ,‬כאשר יצא‬
‫קוק במאמרו השני בה' בתשרי תרצ"ה‪ ,‬נרעש מאד מרן‬
‫החזו"א ובליל יום הכיפורים‪ ,‬לאחר התפילה‪ ,‬כשהלך עמו‬
‫רבי שרגא פייבל הנ"ל‪ ,‬לפתע אמר לו מרן אני רוצה לומר‬
‫לך לה"ר‪"...‬דעם יהר העט קוק מפרסם גיווען נאך א‬
‫מאמר ער איז אינגאנצן פאר די כפירה ער איז משוגע‪,‬‬
‫מטורף‪ ,‬מ' קען שוין מער ניט אויסהאלטן פון אעם (=‬
‫בשנה זו‪ ,‬קוק פרסם עוד מאמר‪ ,‬הוא כבר לגמרי בעד הכפירה‪,‬‬
‫הוא משוגע‪ ,‬מטורף‪ ,‬אי אפשר יותר לסבול ממנו) ואמנם תיכף‬
‫אחרי יום טוב חלה ה' קוק מחלה אנושה ולא הוציא את‬
‫שנתו‪.‬‬
‫והוסיף ואמר‪ :‬מה שאין לדבר‪ ,‬אסור גם ביום חול רגיל‪,‬‬
‫ומה שצריך לדבר יש לומר גם בליל יוכ"פ [כל זה שמעתי‬
‫מפיו]‪.‬‬
‫כשהגיעה הידיעה ממיתתו של ה' קוק‪ ,‬ורבינו‬ ‫ו‪.‬‬
‫החזו"א היה אז בצפת ת"ו‪ ,‬והיה אצלו הנדיב החשוב‬
‫והנעלה רבי יעקב הלפרין זללה"ה‪ ,‬ושאלו‪ :‬מה נעשה עם‬
‫קוק בשמים כעת‪ ,‬וענהו‪ :‬גארניט מ'עפנט אים זיינע ביכער‬
‫און מ'זאגט אים‪-‬קוק" (=כלום‪ ,‬פותחים לו את ספריו ואומרים‬
‫לו‪-‬ראה) [שמעתי מר' פייביל]‪.‬‬
‫החזו"א התלוצץ מתלמידו של ה' קוק‪-‬יעקב משה‬ ‫ז‪.‬‬
‫חרל"פ על כך‪ ,‬שאחר הלוויתו של ה' קוק עלה על הבימה‬
‫והכריז שראה עמודא דנורא ומשום האדיקות במינות‬
‫שקיבל חרל"פ מה' קוק‪ ,‬פעל רבינו בסתר מן הצד‪ ,‬שעל‬
‫כל פנים הוא לא יבחר לממלא מקום כרב ראשי‪ ,‬להמעיט‬
‫בכך את ההרס והחורבן כאן בארץ (= וכשנבחר הרה"ר‬
‫הרצוג‪ ,‬שמח מאד מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי על כך ואמר‬
‫למזכירו‪ ,‬שאם היה נבחר לרה"ר ה' חרל"פ‪ ,‬הוא היה ממשיך‬
 ‫נה‬

‫דן זללה"ה [נדפס ב"מרא דארעא ישראל"]‪.‬‬ ‫שנכתב על ידי פישמן ("אזכרה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' צח‪ ,‬קובץ תורני‪-‬‬
‫ושמעתי מרבי אהרן קנצנלבויגן‪ ,‬שבערב‪ ,‬אחר שפורסמה‬ ‫מדעי‪ ,‬עורך י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬הוצ' מוסד הר"ק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרצ"ז‪).‬‬
‫המודעה הנזכרת‪ ,‬ביקר הגאון רבי חיים זוננפלד אצל רבי‬ ‫הוא כתב‪ :‬ובפי הסופרים הי' מרומם ומשובח בתור "אחד‬
‫מאיר לפייסו‪.‬‬ ‫העם הדתי"תקיז‪ ].‬ונענה הגר"ח‪ :‬רבי חנא‪ ,‬הער פאסט‬
‫ועוד סיפר לי שהוא ישב אצל רבינו הגריח"ז‪ ,‬באותה העת‬ ‫נישט‪ ,‬הער עסט‪ ,‬הער עסט! (= רבי חנא‪ ,‬הוא אינו צם‪,‬‬
‫כאשר היתה אז רעידת אדמה חזקה בארץ ונענה הגריח"ז‪,‬‬ ‫הוא אוכל‪ ,‬הוא אוכל)‪.‬‬
‫שהרעש הזה‪ ,‬היה כתוצאה מהתביעה שיש בשמים על‬ ‫ידוע מה שאמר מרן הרב מבריסק זללה"ה‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הביקור אצל ה' קוק‪.‬‬ ‫לצדיק הרה"ג ר' יעקב יוסף הערמאן זללה"ה‪ ,‬יש אומרים‬
‫כשפרסמו הב"ד של הרב פרנק חרם על רבי‬ ‫ח‪.‬‬ ‫על ה' קוק שהוא רק נחמץ ביפו‪ ,‬ויש אומרים שקלקולו‬
‫עמרם על מלחמתו נגד ה' קוק‪ ,‬ושלחו לו מהבד"צ של‬ ‫עוד היה בבויסק‪ ,‬ויש אומרים שתחילת קלקולו עוד היה‬
‫ירושלים שרוצים להזדקק לכך ולפעול נגד חרם זה‪ ,‬הביע‬ ‫בוואלוז'ין‪ ,‬און דער טאטע האט גיזאגט‪ ,‬פון זיין געבורט‬
‫רבי עמרם את מיאונו‪ ,‬באמרו שהוא רוצה לבא לעוה"ב‬ ‫[=והאבא‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק אמר‪-‬מלידתו]‪.‬‬
‫עם זכות זו‪.‬‬ ‫ראש מערכות ישראל הקדוש רבי עמרם זללה"ה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ואסיים בזה לעת עתה‪ ,‬ועוד חזון למועד בעזרת השם‬ ‫זי"ע‪ ,‬סיפר שנכנס פעם להגאון‪-‬ממנהיגי ומצילי ירושלים‪-‬‬
‫הכו"ח בצפיה לישועה בתוך כלל ישראל‬ ‫רבי יצחק ירוחם דיסקין זללה"ה‪ ,‬ואמר לו הגרי"י‪ :‬שקוק‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬ ‫הוא בגימטריא אותו האיש [=בגימטריא קטנה א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫=‪ 0‬ועוד ‪ 0‬ועוד ‪ 0‬ועוד ‪ 6‬ועוד ‪ 00= 0‬ויש"ו (ימ"ש) גם‬
‫שווה ‪ 0‬ועוד ‪ 4‬ועוד ‪ ]00 = 6‬ואמר רבי עמרם‪ ,‬שלא‬
‫חישב אף פעם את חשבון הגימטריא הזו וידוע המעשה‬
‫איך שה' קוק נרדם עם ספר הנצרות‪.‬‬
‫הרה"ג רבי אהרן קצנלבויגן ממנהיגי ירושלים‬ ‫ד‪.‬‬
‫ועמודי הדור‪ ,‬סיפר לי שאמר לו הגה"ק רבי עקיבא פרוש‬
‫זללה"ה מראשי מערכות ירושלים‪ ,‬ומשלושת התלמידים‬
‫המובהקים של הגאון הקדוש רבי הירש מיכל זללה"ה‪:‬‬
‫תדע לך כמה גודל כח הקליפה של ה' קוק‪ ,‬שהיה יכול‬
‫לקלקל אישיות כרבי יעקב משה חרל"פ‪ ,‬הוא התבודד עמו‬
‫בשממות יפו במשך יום‪ ,‬ולכדו‪.‬‬
‫הענין הנזכר‪ ,‬לגבי תחילת קלקולו בוואלוז'ין‬ ‫ה‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬שהיה חבר באגודת הסתר הציונית‪-‬לאומית שהי' שם‪,‬‬
‫בשם "נס ציונה" ולאחר מכן "נצח ישראל" וכפי שיפורט‬
‫לגבי בנו של ה"חפץ חיים"‪.‬‬
‫הגאון רבי גדליה נאדל זללה"ה‪ ,‬חקר אצל אחד‬ ‫ו‪.‬‬
‫ממשפחתו‪ ,‬איך זה שיצא הקוק הזה ועל גודל הקלקול‬
‫וההשחתה שבכתביו‪ ,‬ונענה‪ ,‬שהיה ידוע ומוכר במשפחה‬
‫כגרוע במדות‪.‬‬
‫כשהיה הרעש הגדול מענין הביקור הידוע אצל‬ ‫ז‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬והלוחם הגדול הג"ר מאיר סעמניצער זללה"ה‪ ,‬אחד‬
‫משלושת תלמידי הגה"ק רבי הירש מיכל זללה"ה‪ ,‬חתם‬
‫על המודעה החריפה ביותר נגד זה‪ ,‬והבית דין עם רבינו‬
‫הגאון רבי חיים זוננפלד זללה"ה נאלצו לגנות את זה‪,‬‬
‫והשאון על זה בפולין היה מאיים‪ ,‬ודרשו גם מהב"ד‬
‫בירושלים ומהגאון רבי חיים זוננפלד לנדותו‪ ,‬ולא נאותו‬
‫להם‪ ,‬וכשהג"ר רבי מאיר דן פלאצקי זללה"ה הי' בראש‬
‫העסקנות הזו לנדותו ונחלה‪ ,‬שלח הצדיק הקדוש מזקני‬
‫רבנים הגאון רבי נפתלי זילברברג זללה"ה‪ ,‬תלמידו של‬
‫הגאון רבי ישראל סאלאנטער זללה"ה‪ ,‬פדיון נפש ובקשה‬
‫למחילה לרבי מאיר העלער (סעמניצער)‪ ,‬עבור רבי מאיר‬
 ‫נו‬

‫קובץ גינת ורדים‬

‫מדור גן המלך‬
‫עמ' נח‪-‬נט‬ ‫ניסן‪-‬אייר‪ ,‬תשס"ט‬

‫הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫לאנדאן יצ"ו‬
‫דעת הגאון ה"חזון איש" זצ"ל לגבי ממשלת הכופרים‬
‫שלום וברכה בכט"ס לכבוד ש"ת יקירי שליט"א‬

‫אודות דף הפלסתר שהמציא לידי‪ ,‬שהוא בדיה מחוצפת‪ ,‬אשר כמוה כמדומה לא ראיתי עד הנה‪ ,‬כמות כזו של בדיות בקשר‬
‫לרבינו החזו"א זי"ע [על אודות מה שכתב בהקדמת "ספר שערים" לרבינו יונה‪ ,‬כי הגאון ה"חזון איש" זצ"ל אמר לר' משה ימיני‬
‫ז"ל שלא יגלה שיש מעינות של נפט בבני ברק לאנגליים (ממשלת הבריטים)‪ ,‬אלא יניחנו לממשלת הציונים כאשר תוקם‪ ].‬זה כמו‬
‫שמישהו יפרסם על הגה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע‪ ,‬שהוא חייב את הבחירות‪.‬‬

‫ואמנם זוכר אני מילדותי‪ ,‬איך שר' משה ימיני ז"ל היה מדבר על זה ורצה לפרסם בעתונים‪ ,‬שיחפרו ויחפשו אחרי זה‪,‬‬
‫ואפשר שאמר לו רבינו‪ ,‬שהפרסום יכול לגרום שהאנגלים ייטפלו לזה ותו לא מידי‪ .‬והעיתונאי הכזבן הזה הוסיף מעצמו‬
‫כאוות נפשו המושחתת והריקנית‪ .‬ראיתי להעתיק בהזדמנות זו דברים מהשקפת רבינו ולימודו בענין זה‪.‬‬

‫א) מה שכתב מרן ה"חזון איש" באגרתו ("קובץ אגרות"‪ ,‬ח"א קי"ב)‪ :‬בהיות שאי אפשר לי להשלים עם זה שאחרים קוראים‬
‫אותו "מציאות" "עובדא" [= הכוונה להקמת המדינה] ואשר לרגל שמירת הבריאות אני צריך לשקט רוח‪ .‬הוצרכתי למשוך‬
‫ידי מכל‪ ,‬וכא ילו נעלם ממנו כל המתרחש בסביבתי ולקיים "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" [ישעיה (כו‪,‬כ)]‪ ,‬אך להנוכח‬
‫[הכוונה אודות הגזירה של גיוס בנות ושירות לאומי] מוכרח אני לדבר תחת לחשות‪ ,‬וזה על אודות הבנות ביחס לכפיה‪.‬‬
‫ב) שמעתי מהג"ר מאיר גריינמאן שליט"א‪ ,‬שלפני הקמת המדינה אמר רבינו‪ :‬ס'וועט ניט זיין קיין מדינה‪ ,‬און אויב עס וועט‬
‫זיין וועט מען דארפן זאגן אז ס'איז נישטא (= לא תהיה מדינה ואם תהיה‪ ,‬יצטרכו לומר שזו אינה מדינה)‪ .‬והסביר מוהר"ר דוד‬
‫שמידל שליט"א‪ ,‬שכוונתו היתה שכן צריך לחנך‪.‬‬
‫וכן אמר רבינו לרבי יחזקאל אברמסקי אחרי הקמת המדינה‪ ,‬ס'איז ניטא קיין מדינה (= זו אינה מדינה) ונענה ר"י‪ ,‬הרי הם‬
‫יכולים לאסור אותנו‪ ,‬ושנה דברו‪ ,‬ס'איז פארט נישטא (= זו בכל זאת אינה מדינה)‪.‬‬
‫ג) ר' יעקב גאלינסקי‪ ,‬כשבא מרוסיא ונכנס לרבינו‪ ,‬הוא אמר לו‪ ,‬זיי האבן דאך יעצט א מלוכה (= יש להם בכל זאת כעת‬
‫מלוכה‪ ,).‬הרעים עליו רבינו בקולו‪ ,‬איך וויל מער נישט דאס הערן פון אייך‪ ,‬פריער זיינען זיי געווען שקצים אהן ביקסן‪ ,‬און‬
‫יעצט שקצים מיט ביקסן‪ =[ .‬איני רוצה יותר לשמוע ממך את זה‪ .‬לפני כן הם היו שקצים ללא רובים (= בגלוי) ועכשיו הם שקצים‬
‫עם רובים‪.].‬‬
‫ד) ידוע שמרגלא היה בפומיה‪ :‬די מדינה איז א גזירה‪ ,‬און גזירה עבידי דבטלא (= המדינה היא גזירה‪ ,‬וגזירה אמורה להתבטל)‪,‬‬
‫וביום הכרזת המדינה‪ ,‬הופיע ר' יעקב הלפרין בביהכנ"ס "זכרון מאיר" והכריז‪ ,‬שבא כעת מרבינו ושמע ממנו שאמר את‬
‫המימרא הנ"ל‪.‬‬
‫ה) בקונטרס "דעת תורה" (שהוציא לאור רבי משה שיינפלד) וכן נדפס ב"דגלנו"‪ ,‬הובא שאמר מרן ה"חזו"א" להגר"ש‬
‫וואזנר שליט"א‪ ,‬מיר דארפן דאנקען דעם רבוש"ע וואס האט זיי גיגעבן מלחמות‪ ,‬כמאמר הכתוב "אין שלום אמר ה'‬
‫לרשעים"‪ .‬א'ניט ווער ווייסט וואס זיי וואלטען געטאן מיט אונז (= אנו צריכים להודות לריבונו של עולם שהוא נתן להם‬
‫מלחמות כמו שכתוב "אין שלום אמר ה' לרשעים"‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬מי יודע מה הם היו עושים איתנו‪.).‬‬

‫ו) ידועה אימרתו‪ ,‬מ'וואט נאך פלוצלינג ארויסקוקען פון פענסטער און זעהן אז ס'איז נישטא קיין מדינה (= אנו עוד נציץ‬
‫מהחלון ופתאום נראה שאין מדינה) [ומפורש בישעיה יז (יג‪-‬יד) יעו"ש]‪.‬‬
‫ז) כשעסקנו בהורדת דגל המדינה וקריעתו מעל גבי ישיבת פוניבז'‪ ,‬ועשו שם דלת ברזל‪ ,‬והיינו צריכים לשוברה כדי‬
‫לקרוע את הדגל ונסתפק חברי לגבי דין היזק ממון והלך לשאול לרבינו‪ ,‬וענהו אזעלכע שאלות פסקנ'ט מען אליין (=‬
‫שאלות מסוג זה כל אחד צריך לפסוק לעצמו לבד‪.).‬‬
‫ח) שמעתי מהגר"ח ברים ז"ל‪ ,‬שאמר רבינו‪ ,‬משיח וועט נישט איבערנעמען פון זיי‪ ,‬עפעס וועט זיין אינמיטן [= המשיח לא‬
‫יעביר מהם (= מהציונים) אליו את ארץ ישראל‪ ,‬יהיה משהו באמצע‪.].‬‬
‫ט) ידוע ומפורסם‪ ,‬שבכל הסנדקאויות‪ ,‬אשר בהן הוא התכבד בה' באייר אמר תחנון‪ ,‬כדי להוציא מליבן‪.‬‬
‫י) מרן ה"חזו"א" אמר‪ ,‬שהיה ראוי לגזור תענית ביום אידם‪ ,‬יום ה"עצמאות"‪.‬‬
 ‫נז‬

‫יא) מרן ה"חזו"א" אמר‪ ,‬מי הוא א פרומער אפיקורס (= אפיקורס חרדי)‪ ,‬מי שמהרהר אחרי הגדולים שמנעו מלעלות‬
‫לארץ‪ ,‬וכן מי ששמח ביום עצמאותם‪.‬‬
‫יב) נדפס ב"דגלנו" מר"ח רבינוביץ מחבר ס פר "דעת סופרים" ואני גביתי עדות מפיו‪ .‬הוא ביקר עם ימ"ל אצל מרן‬
‫ה"חזו" א" ודיברו בענין המדינה ובעיותיה בגשמיות ורוחניות‪ ,‬וימ"ל דיבר ולא ענה רבינו כלום‪( .‬כפי שהסביר אחר כך כדי‬
‫שלא יוכל לסלף את דבריו‪ ).‬וכשראה שאינו עונה‪ ,‬הוא החל [הר"ח רבינוביץ] לדבר‪ ,‬ועל הכל ענה רבינו‪ ,‬אזוי איז אידן אין‬
‫גלות (=כך הם היהודים כאשר הם בגלות‪ , ).‬וכשהטריח שוב ושוב שוב את רבינו לענות‪ ,‬נענה רבינו בתוקף‪ ,‬מה אתם‬
‫מאריכים בדבר שסופה לחלוף ולכלות וכו'‪ ,‬וכותב [הר"ח רבינוביץ]‪ ,‬שמפני אימת הדברים והחשש לאי דיוק [שה"חזון‬
‫איש" אמר לשון מסוים חריף ומאויים מאד בענין ביטול וסופה של המדינה] הוא נמנע מלהעלותם על הכתב‪ .‬ושאל‪ ,‬האם הדברים‬
‫נאמרים מרוח הקודש‪ ,‬התיישב רבינו ופניו התלהטו באור יקרות‪ ,‬וענה‪ ,‬הראב"ד גם כן כותב‪ ,‬הופיע רוח הקודש בבית‬
‫מדרשנו‪ ,‬והר"ח רבינוביץ מגודל אימת הדברים כדי להשקיט לבו הוסיף לשאול‪ :‬דורך וועמען דורך משיח'ן (= דרך מי ?‬
‫דרך המשיח!) ‪ ,‬הרעים עליו רבינו‪ :‬איר ווילט איהם לערנען‪ ,‬איר ווילט דעם אויבערשטען זאגן דעות (=אתה רוצה ללמד‬
‫את הקב"ה? אתה רוצה לומר לקב"ה מה הן הדעות שהוא צריך לחשוב ?)‪.‬‬

‫ואחתום בכפילת שלום וברכה‪ ,‬בצפיה לישועה במהרה‪ ,‬דוש"ת‪.‬‬

‫ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫נוכל עוד ללמוד מיחסו של מרן הגרח"ע על הרבנות הראשית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מהציטוט דלהלן‪:‬‬
‫„‪...‬זוכרני פעם הייתי במחיצתו של הגאון ה"חזו"א" שליט"א‪ ,‬והימים ימי סערה והתקפה על ר' דוד מארבע רוחות הארץ‪,‬‬
‫נאנח ה"חזו" א" ואמר‪ ,‬לא רק שלא מסייעים לו בעבודתו‪ ,‬אלא גם מפריעים לעבודתו‪[ .‬עוד שם סח לי ר' ל' ק' מת"א‬
‫שהוא שהה בוילנא בבית מרן הגאון רבי חיים גורודז'ינסקי זצ"ל לפני כמה שנים‪ .‬באותם הימים הגיע מכתב התמרמרות‬
‫מהרבנות הראשית בארץ ישראל להגרח"ע זצ"ל‪ ,‬בו הם תינו את צערם על ה"צרות" שהם סובלים מרבי דוד פוטש‪ .‬נאנח‬
‫הגרח"ע ואמר‪ ,‬עם קריאתו את המכתב ‪„ -‬כל מה שאפשר להצר רגליהם של הרבנות הראשית טובה היא בעיניי‪.“...].“...‬‬
‫[החומה"‪ ,‬שבט תש"ו‪" ,‬מאמר על סילוקו של הרה"ג דוד פוטש זצ"ל"]‪.‬‬

‫רשכבה"ג מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי ומרן הרב מבריסק – כינויי הגנאי החריפים ביותר שהם‬
‫השמיעו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והאמת על תארי הכבוד שהם כתבו במכתבים אליו‬
‫ראינו לעילקנב‪( .‬עמ' א'שסו) את מאבקו של מרן הגרח"ע על ביטול "הועד הלאומי"‪ ,‬אשר בעקבותיו ממילא היה מתבטל‬
‫מוסד הרבנות הראשית‪ ,‬אשר בראשו עמד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכן ראינו‪ ,‬כי בכל ארבעים וחמש המכתבים שפנה אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫הוא לא הכתיר אותו באף אחד מהם לא כרב ראשי של ארץ ישראל ואף לא כרב ראשי של ירושלים‪ .‬מרן הגרח"ע היה‬
‫מודאג מאד מהשתלטותו של שבתאיי מודרני זה על חיי התורה והמצוות בארץ‪ .‬אמנם‪ ,‬כל זמן שהיה מרן הגרי"ח בחיים‪,‬‬
‫לא היה מרן מודאג כל כך ובפרט אחר פסק הדין אשר יצא מאת כל גדולי ישראל ב"כנסייה הגדולה" של אגו"י‪ ,‬האומר כי‬
‫כל דבר כקטן וכגדול מחוייבים בארץ ישראל לפנות על כך למרן הגרי"ח זוננפלד ולבית דינו‪ ,‬אך עם פטירתו של מרן‬
‫הגרי"ח‪ ,‬משגר מרן הגרח"ע מכתב בהול לארץ ישראל בקשר לבחירת יורשו של מרן הגרי"ח וכותב ‪„ -‬בפתרון שאלת‬
‫ממלא מקומו (= של מרן הגרי"ח) הנני נבוך מאד‪ ,‬הלא נחוץ אישיות בתקפות הדעת (= נגד הציוניזם והציוניזם הדתי אשר ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק עמד בראשו‪ ).‬משפיע ולא מושפע מבני ביתו ואחרים“עט‪.‬‬
‫מזכירו של מרן הגרח"ע אמר ‪„ -‬שכאשר שמע הגרח"ע שאחרי מיתת קוק הי' בחירות‪...‬והיו שני מועמדים האחד הרב י‪ .‬מ‪.‬‬
‫חרל"פ‪ ,‬תלמידו המובהק של קוק והשני הי' הרב הרצאג ונבחר הרב הרצאג למלא את מקומו נהנה מזה מאד הגרח"ע ואמר‬
‫ש"אילו היה נבחר הרב חרל"פ‪ ,‬היה ממשיכו בדרכו של קוק בעניני אורות וניצוצות והי' מלביש את הכל בכסות‬
‫קדושה"“קמז‪( .‬עמ' רצ)‪.‬‬
‫אנו למדים מדבריו‪ ,‬כי הוא סבר לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה גורפת‪ ,‬כי הוא מלביש "את הכל בכסות קדושה"‪ ,‬היינו‪ ,‬גם את‬
‫הטומאה וגם את הכפירה וגם את הנצרות וכו'‪ .‬מכך משתמע‪ ,‬כי הוא סובר‪ ,‬שאישיותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעוותת ובצורה‬
‫הקיצונית ביותר‪.‬‬
‫לא רק שאין כאן הערכה חיובית ‪ ,‬אלא שבמשפט אחד‪ ,‬הוא מגנה את דרך לימודו בתורה ואישיותו בקיצוניות גדולה יותר‬
‫מכמעט כל גדולי הדורות‪ .‬כמו כן ‪ ,‬אנו רואים מעיתוי גילוי דעתו בפומבי דוקא לאחר מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי בחייו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא חשש להביע את דעתו עליו‪ ,‬כיוון שהוא רצה להשפיע עליו שלא יתדרדר בצורה קיצונית יותר גם מבחינת‬
‫מעשים וגם משום שהוא היה זקוק לו מתוקף תפקידו (אשר בו הוא השתלט על כל חיי התורה והמצוות בארץ)‪ ,‬לשם הצלת‬

‫עט‪" .‬אגרות מרן הגר"ח עוזר"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬איגרת תש"ס‪.‬‬

 ‫נח‬

‫יהודים וקודשי ישראל‪.‬‬

‫כאשר פגש מרן הגאון האדיר הגרח"ע את הגאון ר"י דינקלס בוילנא‪ ,‬אחרי שסיפרו עליו כי הוא היה מעורב בהצגה‪ ,‬בה‬
‫הציגו כיצד יורים בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מרן הגרח"ע „הניח ידיו על כתפיו ואמר לו אני שמעתי עליכם "הרבה לשון הרע" וככל‬
‫ששמעתי יותר‪ ,‬התעוררו בי יותר געגועים מכל הלב אליכם“קלז‪( .‬עמ' צו)‪.‬‬
‫כידוע מרן הרב מבריסק ומרן ה"חזו"א" היו שני גדולי הדור אחרי מלחמת העולם השניה‪ .‬הוכחנו לעיל את מלחמתו הבלתי‬
‫מתפשרת של מרן הרב מבריסק בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וברבנות הראשית ושהוא היה מגדולי הלוחמים בציוניזם ובציוניזם הדתי‬
‫בפרט ומובא משמופ‪„ -.‬מרגלא בפומיה ז"ל‪...‬והאסון הכי גדול הוא שה"מזרחי" עוסק בשביל תורה“‪.‬‬
‫פא‪.‬‬
‫אפילו על הרב מבריסק‪ ,‬טפלו דוברי הציוניזם הדתי את העלילה‪ ,‬כי הוא העריך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬א‪ .‬מלמד כותב ‪ ,‬כי הרב‬
‫מבריסק כתב לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתבים‪ ,‬אך משום מה הוא מציג רק מכתב אחד‪ ,‬ממנו אנו למדים‪ ,‬על אותה חוקיות שהראנו‬
‫לעיל‪ .‬אם קיים שבח כלשהו מצד אדם גדול מסוים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי הוא מופנה רק אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וקרוביו‪ ,‬וכמעט‬
‫תמיד רק בקשר לעזרה כספית ו‪/‬או קבלת סרטיפיקטים בהיותו רב ראשי‪ ,‬אשר בזמנים ההם היה תמיד כרוך הדבר בפיקוח‬
‫נפש‪.‬‬
‫הרב מבריסק נזהר לכתוב בכותרת המכתב‪ ,‬רק בקשר לגאונותו הידועה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וזה הדבר היחיד בו היה מפורסם‪.‬‬
‫אין שום מילה על מידות טובות יר"ש וכו' בכותרת המכתב‪ .‬הוא גם שם אותו במקום הנכון לגבי רבנותו ואינו מכנהו לא‬
‫בת ור רבה של ארץ ישראל ולא בתור רבה של ירושלים‪ ,‬אלא מנסח את תפקידו כפי שהגדירוהו ראשי הציוניזם "רב‬
‫ראשי"‪ ,‬ואף לא מכנהו "רב ראשי של ירושלים" אלא "רב ראשי בירושלים"‪ ,‬משמעו – רק "רב על המתבוללים‬
‫הירושלמים ולא על החרדים בירושלים" ובודאי לא בכל ארץ ישראל‪ .‬מכתב זה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬לא נכתב בנושא הלכתי או למדני‬
‫אלא שוב בענין של עזרה כספית לבחור‪ ,‬אשר בלעדי הכסף‪ ,‬עלול היה הבחור להיכנס למצב של פיקוח נפש רוחני וחומרי‪.‬‬
‫מתוך חמשת מכתביו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוקפב‪ .‬חורג הרב מבריסק רק במכתב אחד ממנהגו ומכנהו "רב דעה"ק ירושלם"‪ ,‬היות‬
‫שהפעם מדובר ממ ש בהצלת נפשות של בחור חולה‪ ,‬אשר הרופאים קבעו‪ ,‬כי רק אוויר הארץ יכול להיות "תקוה‪...‬למצוא‬
‫מזור ותרופה"‪ .‬רק במכתב זה הוא מצמיד לו תואר של פאר הקשור לעם ישראל ‪" -‬תפארת ישראל"‪ ,‬אך תואר זה בא מיד‬
‫אחרי התואר של "גאון"‪ ,‬היינו‪ ,‬אם הוא נחשב לתפארת אזי הכוונה היא רק בגאונותו‪ ,‬אך אפילו במצב קריטי זה של פיקוח‬
‫נפש אינו מוכן לרמוז לשום מעלה בתחום המידות ויראת שמים והוא גם אינו מציין במכתב זה ובשום מכתב שהוא "רב‬
‫ראשי של ארץ ישראל"‪ ,‬אף שבמצב של פיקוח נפש מותר לעבור על כל התורה כולה מלבד ג' העבירות החמורות וכל שכן‬
‫להגזים בתא רים‪ .‬כדי לעמוד על הסתירה במכתביו בקשר לתארים שכתב על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נוכל לברר זאת ממה שקרה‬
‫בעקבות פרסום מכתביו בספר‪.‬‬
‫כאשר פורסם הספר "איגרות מרן הרב מבריסק" בשנת תשס"ח‪ ,‬ובו אגרותיו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאב על כך מאד בנו הגאון‬
‫הגדול רבי משולם דוד סולובייצ'יק‪ .‬הוא כינס את בני ישיבתו ומסר להם‪ ,‬כי הפרסום נעשה ללא התייעצות עימו‪ ,‬וכי‬
‫התארים והשבחים שם נכתבו כתארים ושבחים מפוברקים משום פיקוח נפש‪ .‬הוא סיפר להם‪ ,‬כי היה נוכח בשעת כתיבת‬
‫מכתבים אלו וסיפר כיצד הם נכתבו ואת הרקע לכתיבתם‪ .‬אמנם‪ ,‬אף שמרן הרב מבריסק‪ ,‬על פי דין‪ ,‬יכל לכתוב כל תואר‬
‫מפוברק‪ ,‬אשר יהיה נדרש לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שאת כל מכתביו אליו הוא ראה צורך לכתוב משום פיקוח נפש‪ ,‬בכל זאת‪,‬‬
‫כיוון שמרן היה עמוד האמת‪ ,‬הוא חשש שיש בכמה תארים מפוברקים משום ייתור לשון ושבח‪ ,‬אשר גם בלעדיהם ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק יתרצה לפעול בעניינים אלו של פיקוח נפש ולכן בכל מכתב אשר כתב‪ ,‬הוא כינס במיוחד את בית הדין של בריסק ודן‬
‫איתם על כל תואר ושבח מפוברק שכתב‪ ,‬אם זה אינו מיותר ושהם יפסקו לו אם הוא יכול לכתוב תואר או שבח מפוקפק זה‬
‫או אחר ושלא יהיה הדבר מיוזמתו‪ ,‬אלא על אחריותו הבלעדית של בית הדין‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כל זה שייך‪ ,‬אם אכן כל התארים במכתבים אלו הם אכן אותנטיים‪ ,‬אך כיוון שאין העתקים של מכתבים אלו בידי‬
‫יורשיו של מרן הרב מבריסק‪ ,‬אי אפשר להאמין לשום תואר שנכתב שם‪ ,‬שאכן אותו כתב מרן הרב מבריסק‪ ,‬וזאת לפי מה‬
‫שכבר כתבנו לעיל לגבי זיופו של מכתבו של מרן ה"חזו"א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כתב היד עצמו זוייף ובפרט שמכתבים‬
‫אלו הוטמנו עשרות שנים ללא שנעשה בהם כל שימוש‪ ,‬בו בזמן‪ ,‬שאם במשך עשרות שנים הם עושים מאמצים על‪-‬‬
‫אנושיים על ידי זיופים‪ ,‬שקרים וסילופים‪ ,‬כפי שראינו בחיבורנו‪ ,‬מתוך כמיהה להוכיח‪ ,‬שגדולי ישראל העריכו את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬נראה‪ ,‬שהדבר הראשון שהם היו צריכים לעשות הוא לפרסם מיד מכתבים אלו‪ ,‬אלא שיתכן שלקח להם זמן רב עד‬
‫שהשתלטו על הביצוע של זיופי חמשת המכתבים‪ .‬לכן‪ ,‬רק על ידי המיכשור הרגיש של המעבדה לזיהוי פלילי של‬
‫המשטרה‪ ,‬ניתן לבדוק בדיוק מה נכתב ומה זוייף בתארים הכתובים שם‪ .‬עד אז מקובל עלינו התואר היחיד שהוצמד לר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק על ידי מרן הרב מבריסק בביתו‪ ,‬כאשר הוא רצה להתייחס אליו ‪" -‬הפרחח" (כפי שהעיד הגה"צ רבי שמשון פינקוס‪,‬‬
‫על‪-‬פי עדות בנו של מרן הרב מבריסק‪ ).‬או התואר שהצמיד לו ‪ -‬כדברי מרן הרב מבריסק ‪ -‬מרן רבי חיים מבריסק ‪-‬‬
‫"אפיקורוס מרחם אימו"קנא‪( .‬א'עו) ואז נדע בדיוק איזה תארים פיקטיביים היה מוכן מרן הרב מבריסק לכתוב לו לצורך‬

‫פ‪ .‬מכתבו של הגר"י דינקליס‪" ,‬י‪ .‬נ‪ ,".‬מדור "מגוון"‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬תש"ס‪.‬‬
‫פא‪" .‬בשבע"‪.68/96/12 ,‬‬
‫פב‪ .‬המופיעים בספר "איגרות מרן הרב מבריסק"‪ ,‬הרב ש‪ .‬י‪ .‬מלר‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
 ‫נט‬

‫ענייני פיקוח הנפש‪ ,‬אשר ביקש ממנו לעזור בהם‪ .‬יש עוד לציין‪ ,‬שמחזיקי כתבי היד של האיגרות לא חשפו עד היום את‬
‫כתבי היד המקוריים‪ ,‬אלא את תצלומיהם בלבד‪.‬‬
‫בעקבות פר סום מכתבים אלו‪ ,‬אשר אינם משקפים את דעתו האמיתית השלילית של מרן הרב מבריסק על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫(ולכן גם לא היו צריכים להתפרסם) ניתקו נכדי מרן הרב מבריסק כל קשר עם המו"ל של הספר ובראשית שנת תש"ע‪,‬‬
‫במלאת חמישים שנה לפטירתו‪ ,‬הוציאו הם בעצמם ספר "ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק" ובהקדמה הם תוקפים את‬
‫המו"ל בחריפות בלא להזכיר את שמו (כנהוג בבית בריסק)‪ ,‬כאחד מה„לבלרים חדשים מקרוב באו‪...‬מבלי דעת להבדיל בין‬
‫קודש לחול ובין הראוי לפרסום להיפוכו‪ ,‬עוד גדלה קלקלתן‪...‬להתעלל ולעסוק בו כחקר הסטורי'‪.“...‬‬
‫את החורבן‪ ,‬אשר גרם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הגדיר מרן הרב מבריסקע‪( .‬עמ' קעא) במילים אלו ‪„ -‬האסון של המזרחי הוא שנטפלו‬
‫לתורה‪ ,‬הקימו רבנות (= היינו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪-‬מקים הרבנות‪ ).‬והשתלטו על המועצות הדתיות‪ ,‬לכדו רבנים ברשתם והם היו‬
‫שבויים בידם“‪ .‬כוונתו היא‪ ,‬לגבי מה שפיתה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רבנים באמצעות משכורות טובות להיכנס לרבנות והם התפתו‬
‫לכך כדי למנוע סכנת רעב של משפחותיהםקנח‪..‬‬
‫מרן הרב מבריסק הגדיר את רבני ה"מזרחי" ומנהיגיו‪ ,‬וכפי שראינו לעיל הוא מגדיר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכלל רבני ה"מזרחי"‬
‫כשקרנים המסוכנים ביותר‪ ,‬היות שהם משקרים „בצורה כזו ש"ניכרים דברי אמת"‪...‬והוא (= השקר מהסוג הזה‪ ).‬הכי‬
‫מסוכן מכולם“ע‪( .‬עמ' קסט) ‪ .‬מהעובדות המעטות שהבאנו לעיל‪ ,‬ניתן להצביע על כך‪ ,‬כי מרן הרב מבריסק התייחס לר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק כאדם מושחת ("מסוכן מכולם")‪.‬‬
‫מלמד עצמו מוכרח לציין שם כי „הרב מבריסק היה מתנגד חריף ועוין לתנועה הציונית‪...‬גם את הרבנים התומכים בציונות‬
‫(= קרי ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) ביקר חריפות“ ‪ .‬מיד אחרי זה משקר מלמד ועוד מתאונן‪ ,‬מדוע אין מציגים את הרב מבריסק בספר‬
‫שנכתב עליו כמי ש"כיבד ממש את הרב קוק והכיר בגדולתו ?"“‪ .‬כאן הוא ממש סותר את עצמו‪ ,‬מיניה וביה בכמה‬
‫שורות‪ .‬מחד‪ ,‬הוא כותב שהרב מבריסק ביקר רבנים מסוגו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולמעשה לחם נגדו ונגד מעשיו‪ ,‬ומיד אחרי זה‪,‬‬
‫הוא כותב שהוא כיבד אותו "ממש"‪ .‬במה כיבדו‪ ,‬האם בזה שהוא כתב לו "גאון" ו"תפארת ישראל"? זה אינו כיבוד אלא‬
‫השפלה‪ ,‬כי הוא רומז על כך‪ ,‬כי למרות שהוא גאון‪ ,‬הוא לוחם נגדו (כגון הגדרתו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כרב בירושלים ולא של ירושלים‬
‫וזה במכתב אחד‪ ,‬ובמכתב אחר‪ ,‬כאשר הוא חושש שתואר זה לא יספקו‪ ,‬הוא כותב לו "רב דפעה"ק"‪ .‬מכאן כבר ניתן לראות‪ ,‬כיצד התארים שכתב‬
‫אליו אינם משקפים דבר‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שבשני מכתבים הוא כותב לו דבר והיפוכו‪ ,).‬וכפי שציטטנו את מרן הרב מבריסק לעיל‪ ,‬הוא קורא‬
‫לו אפיקורס וכן אביו (= מרן הגר"ח מבריסק) כינה אותו כך ורק משום פיקוח נפש של אותו בחור‪ ,‬נזקק בכלל לפנות אליו‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬התארים שכתב לו מהווים רק תעודת עניות לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המוכיחים‪ ,‬כי מרן הרב מבריסק סבר‪ ,‬כי רק תארים‬
‫א לו יספקו את רמת המגלומניות שלו והכבוד לו הוא היה צריך‪ ,‬כדי שהוא יענה לבקשותיו של מרן הרב מבריסק‪ ,‬בפרט‬
‫בנושאים של פיקוח נפש וגם זאת לאחר שהוא הטיל את האחריות על כך על בית הדין בבריסק‪.‬‬

‫תשובה לרבים השואלים על הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך – כיצד זה שהוא עבר‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫על האיסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של מורי מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי‬
‫הדור‪ ,‬אשר היו רשכבה"ג‪ ,‬בכך שגילה יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫כתבנו לעיל על אחד מפשעיהם של דוברי הציוניזם הדתי‪ ,‬לגבי התייחסותם לאישים מסוימים מגדולי גאוני הזמן‪ ,‬אשר‬
‫בתחילה העריכו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך לאחר שנים‪ ,‬כאשר נודע להם על הפכפכנותו ועל שיטות הקונספירציה בהן נקט‪,‬‬
‫חזרו בהם בבת אחת או בשלבים‪ ,‬מכל הערכה כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫דוברי הציוניזם הדתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬נקטו בשיטת "הקפאת דעות" ו"אוסרים" על אותם גדולי גאוני הזמן לחזור בהם מהערכתם‬
‫כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על ידי השמטת חזרה זו מההערכה כלפיו‪ ,‬וכך בין היתר‪ ,‬הם שוטפים את מוחותיהם של חניכיהם‪ ,‬כדי‬
‫לבנות מצג שווא של הערכת גדולי ישראל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫הגאון הגדול הנ"ל‪ ,‬מהווה את אחת הדוגמאות הקלאסיות לשיטת שטיפת מוח זו‪ .‬נרכז את מה שדוברים אלו ייחסו לגאון‬
‫הנ"ל לגבי יחסו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי לקבל תבחין קוהרנטי (= לכיד) של שיטתם לגבי יחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬מלמד משקר וכותב במדורופג‪ , .‬כי הגרש"ז אוירבך אמר לבחור מ"מרכז" בקשר לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכל גדולי ישראל‬
‫הלכו בדרכו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא כמו שחשב הבחור שרק מיעוט – „ככל גדולי ישראל היו בטלים אצלו“‪ ,‬בעוד שכפי‬
‫שראינו‪ ,‬כל גדולי ישראל‪ ,‬על אף שידעו על גאונותו הבקיאותית (אשר כשלעצמה לא הגיעה לשל גדולי ישראל) הוקיעו את‬
‫אישיותו ואת דרכו בצורה חריפה ביותר‪ .‬הוא ממשיך שם לשקר וכותב‪ ,‬כי הוא היה רבם של הגרש"ז אוירבך ושל מרן‬
‫הרב אלישיב‪ ,‬בו בזמן שהגרש"ז פוסל בספרו "מעדני ארץ" אף את נוסח "היתר המכירה" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא הזכירו‬
‫כלל מעולם בתוך ביתו‪ ,‬כפי שהעידו בניו‪ ,‬ומרן הרב י‪ .‬ש‪ .‬אלישיב אינו מזכירו כלל בספריו ובפסקיו וכן לא הזכירו מעולם‬
‫בביתו‪ ,‬על פי עדות בני ביתו‪.‬‬

‫פג‪" .‬בשבע"‪.92.8.16 ,‬‬

 ‫ס‬

‫נביא את כתבתו של ראש מכון "הר ברכה" העיתונאי אליעזר מלמדפד‪ ..‬בראשית דבריו על הגאון הנ"ל הוא כותב מיד שקר‬
‫גס‪ .‬הפוך מן המציאות – „ בכל אותם שנים שהיה הרב קוק רבה של ירושלים‪ ,‬רובם של היראים ותלמידי החכמים ובכללם‬
‫משפחת הרב אוירבך חיו בצלו של הרב קוק‪ ,‬שמעו לפסקיו ולמדו מאורחותיו“‪ .‬המשפט האחרון אולי יכל להיות נכון‬
‫בתוספת מספר משפטים – „ חיו בצלו המאיים כאשר הוא משתמש בקלגסי הממלכה הבריטית והציוניזם נגדם‪ ,‬כדי‬
‫להשליט עליהם את מרותו ולרדת לחייהם ולכן הם נשמעו לפסקיו ולמדו מאורחותיו‪ ,‬עד לאן אפשר להתדרדר‪ ,‬כאשר אדם‬
‫בעל תאות כבוד בלתי נכבשת כמוהו מגיע לעמדת כוח באמצעות כוח הזרוע והשלטון“‪.‬‬
‫די והותר אם נצביע על ש חמישים ושניים מגדולי גאוני ירושלים ובראשם גאוני הגאונים המהרי"י דיסקין והגרי"ח זוננפלד‬
‫והראב"ד של בית הדין של ירושלים – „רוב מניין ורוב בניין של תלמידי חכמים ובני ביתם“‪ ,‬חתמו על כרוז מחאה נגד‬
‫בחירתו לרב ראשי ונגד מוסד זהפה‪( .‬ושם בעמוד קפ"ח) ‪ .‬וכן כי ביום בחירתו הצעידו כל יהודי ירושלים את ילדי התשב"ר‬
‫בירושלים‪ ,‬כדי להצטרף ליום זעקה וצום שהוכרז ביום בחירתו ליד הכותל המערביפו‪ ,.‬כאשר בצעד נדיר סגרו אז את כל‬
‫הישיבות וכל המסחר שבת אז בירושליםקעח‪( .‬עמ' רי"ח)‪ .‬כמעט כל חכמי ורבני הישיבות הכתירו את מרן הגרי"ח זוננפלד‬
‫כ"מרא דארעא ישראל"פז‪ . .‬הוא כותב שם עוד כי מ‪ .‬צ‪ .‬נריה ביקש מבנו פתחיה לראיין את הגאון רבי מרדכי אוירבך‪ ,‬לגבי‬
‫יחסו של אביו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬חבל שלא ביקש ממנו לראיין אותו גם לגבי יחסו של אביו לצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬או אז היה שומע את‬
‫הבקורת החריפה והנוקבת של אביו כלפיו‪ .‬ראשית הוא מביא את יחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמי שהיה – „מיוחד בגדלותו בתורה‬
‫עובדות אלו הינן טרוויאליות וידועות‬ ‫בנגלה ובנסתר‪ ,‬בדקדוקי הלכה‪ ,‬בכוחות ההתמדה ושולט בכל מכמני התורה“‪.‬‬
‫לגבי ידיעותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם בלי עדותו‪ .‬ראינו כי א‪ .‬מלמד כתב לגבי יחסם החיובי של משפחת אוירבך לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫וכי חסו בצלו ושמעו לפסקיו‪ ,‬אך בעמודה השניה של הכתבה מספר הג"ר מרדכי אוירבך כי „אביו לא היה יכול ללכת‬
‫הרבה לרב כי מצד אמו היו מגדולי המתנגדים לרב“‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬יוצא אפוא‪ ,‬כי משפחתו של הגרש"ז אוירבך היו מגדולי הלוחמים בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא כפי שא‪ .‬מלמד לא אמר אמת‬
‫„ משפחת הרב אויערבך חיו בצילו של הרב קוק‪ ,‬שמעו לפסקיו ולמדו מאורחותיו“‪ .‬השקר הבא המובא על ידי א‪ .‬מלמד‬
‫בשם בנו של מ‪ .‬צ‪ .‬נריה בראיון כי – „ לעת זקנותו של הנצי"ב היתה התייעצות בין גדולי וולוז'ין‪ ,‬מי יוכל להיות הממשיך‬
‫בראשות ישיבת וולוז'ין והיתה הסכמה בין כולם כי הרב קוק הוא המתאים להיות ראש הישיבה“‪ .‬כאן הבן שואל‪ ,‬אם‬
‫כן מדוע לא פנו אליו כולם לקבל מינוי זה ? שאלה מתבקשת זו אינה מובאת שם כציטוט מהראיון‪ ,‬כך שיותר סביר שלא‬
‫המראיין שיקר אלא העיתונאי א‪ .‬מלמד שיקר‪ ,‬כי לנו אמר הגאון ר"מ אוירבך שהוא אמר הפוך למראיין‪ ,‬שרק אחד‬
‫מהנוכחים העלה הצעה זו‪ ,‬אשר הורדה מיד מהפרק‪ .‬עוד מובא שם‪ ,‬כי מרן הגרא"ז מלצר היה חסיד של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ולמעשה הוא אמר רק שהיה מ עריץ את ידיעותיו‪ .‬הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך חזר בו בשלבים מהערכה שרכש‬
‫לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראשית‪ ,‬בקשר לספרי המחשבה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אחרי שעיין בספרי המחשבה שלו וראה שאין בהם משנה‬
‫סדורה ושקיימות בהם סתירות עצמיות‪ ,‬לא עיין יותר בספריו כלל‪ ,‬כפי שגם אמר לנו ראש ישיבה גבוהה‪ ,‬הבוחל בפרסום‬
‫(גם הרה"ר שפירא צוטטפח‪ .‬בהתייחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪...„ -‬הוא היה דרשן וכמנהג דרשנים בישראל אמר פעם כך ופעם כך‪.).“...‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מדגיש את הצורך להקדמת לימוד החוכמות הכפרניות ותיקון מידות האדם‪ ,‬לפני לימוד התורה בכל רבדיו‬
‫פשט דרש רז וס וד‪ .‬ראינו לעיל‪ ,‬כי תובנה זו היא יסוד מכונן בנצרות הפרוטסטנטית ולכן הוא יסד ב"ישיבתו" ביפו‬
‫ובירושלים וכן ברשת מוסדות "תחכמוני" לימודי כפירה‪ .‬משום כך גם ראה כהכרח ליצור יחסי גומלין בין מוסדותיו‬
‫קצא‪.‬‬
‫[ד ג (כרך ב'‪ ,‬עמ' ד)] ‪„ -‬מילוי הכרס בלחם [= אף שהפסוק "לכו לחמו‬ ‫והאוניברסיטה הכפרנית בירושלים וכך הוא כותב‬
‫בלחמי" במשלי (ט‪,‬ה) רומז רק לתורה שבע"פ‪ ,‬כדברי חז"ל במס' חגיגה (יד‪ ).‬ולא חלילה למדעי הכפירה המבוססים על יסודות הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית] בשר ויין‪ ,‬מוכרח להיות קודם לטיול בפרדס‪ ,‬ומילוי כרס זה בקרבו גם את מדע העולם והחיים (= כאן מודה‬
‫ר' א‪ .‬י' קוק‪ ,‬שהוא אמון על היסוד המכונן של נצרות זו‪ ,‬שהחיים אינם התורה עצמה‪ ,‬כפי שמופיע בכל מקום במקורותינו‪ ,‬אלא מחוץ לתורה) ואת‬
‫ההסתגלות המוסרית המידותית‪...‬המצטרף אל כל המתעורר לחיים‪...‬באדם ובאדמה‪ ,‬בספרות ובחיים בחול ובקודש‬
‫ובקדש הקדשים‪ .“...‬וכן שם בהמשך (סד כרך ב‪ ,‬עמ' כב)‪ ,‬הוא מתייחס אל כל ספרות "ההשכלה"‪ ,‬המלאה כפירה‬
‫באלוקים‪ ,‬בתורה ומהותו של עם ישראל ‪...„ -‬והספרות תתקדש וכל סופר יחל לדעת את רוממות ואת הקודש (= לעקירת‬
‫התורה) שבעבודתו‪ ...‬ונשמת הגוי כולו תגבל בה ותגלה בתוכה ועל ידה‪ .‬זאת היא תעודתה של היצירה החדשה העתידה‬
‫להגלות בתחייתה של ישראל‪ .“...‬מה שהודגש כאן לאחרונה הושמט על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק ב"אורות התחיה" (לז‪ ,‬עמ' פב)‪ .‬הוא‬
‫מוסיף וכותבקצא‪( .‬תתפז‪ ,‬כרך א' עמ' רמו תשנ"ט) ‪...„ -‬ואפילו בקישוטי הנשים ואופני הנהגות הבית היותר מודרניים‪ ,‬יהל‬

‫פד‪".‬בשבע"‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬ג' ניסן‪ ,‬תשס"ד‪.‬‬

‫פה‪".‬מרא דארעא ישראל"‪,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' קצ"א‪.‬‬
‫פו‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' רי"ח‪.‬‬
‫פז‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ר"ט‪.‬‬
‫פח‪" .‬י‪ .‬נ‪ ,".‬מדור "מגוון"‪ ,‬תמוז תשמ"ח‪.‬‬
 ‫סא‬

‫אור ה' לפעם“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף ומזייף משפט זה וכותב ("אורות התחיה" טז‪ ,‬עמ' סח‪-‬ט) – „ ואפילו בין שוטים‬
‫והדורים‪...‬כמובן המובחרים והעדינים שבהם“‪ ,‬אך אביו כותב בפירוש בצורה גורפת‪-‬גם השוטים והמודרנה המזוהמת‬
‫ביותר‪.‬‬
‫בסוף ימיו חזר בו הגרש"ז לגמרי גם מהערכתו ההלכתית לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כך אמר לנו הגאון רבי מרדכי אוירבך בשם אחיו‬
‫הגאון הגדול רבי שמואל אוירבך‪ .‬אין כל פלא בכך‪ ,‬כי במשך השנים התפזרו במקצת ערפילי הקונספירציה שעטף את‬
‫עצמו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיו ונודעו הרבה דברים חמורים אודות ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שראינו לעיל ונראה עוד להלן‪.‬‬
‫חסד גדול עשה עמיחי כנרתי בהביאו כל מה שנאמר על יחסו של הגרש"ז אוירבך כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בחוברת "אור שלמה"‪,‬‬
‫כי מסתבר‪ ,‬שהעדויות על יחסו של הגרש"ז אוירבך כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המובאות בשמם של אחרים‪ ,‬מובאות אך ורק בשמם‬
‫של אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר שקריהם הוכחו פעמים רבות לגבי יחס גדולי ישראל אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ודוגמאות רבות הובאו‬
‫על כך בחיבור זה‪ .‬אמנם‪ ,‬אם הם אכן מאמינים לנכתב בחוברת זו‪ ,‬הרי שיש בחומר הנכתב בו תיאור חמור של "רבני"‬
‫הציוניזם הדתי לגבי הגרש"ז‪ ,‬כמי שהיה מנותק עד זקנותו מידיעת דעת ציבור תלמידי החכמים וגדולי ישראל – מורי מוריו‬
‫ורשכבה"ג ונביא על כך מספר דוגמאות‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 24‬אומר הגרש"ז למ‪ .‬צ‪ .‬נריה‪ ,‬כי בין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגדולי ישראל יש רק "ניגודי דעות"‪ .‬אם כן (לשיטתם)‪ ,‬הגרש"ז‬
‫אינו מודע כלל לכך‪ ,‬כי כל גדולי ישראל תקפו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק על דעותיו‪ ,‬אלא גם על מעשיו ועל אישיותו בכינויי‬
‫גנאי חריפים ביותר וגם אינו יודע‪ ,‬כי גדולי ישראל תקפוהו לא רק על דעותיו‪ ,‬כי אם גם על כפירתו בכל עיקרי האמונה‪,‬‬
‫כפי שהובא למכביר בחיבור זה‪ .‬בעמ' ‪ 40‬מובא‪ ,‬כי הגרש"ז נוזף במי שחיבר ספר על דיני שביעית והתעלם מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הגרש"ז אוירבך לא היה מודע לכך (לשיטתם)‪ ,‬כי כל גדולי ישראל בספרי ההלכות והסוגיות שחיברו התעלמו ממנו‬
‫לחלוטין‪ .‬באותו עמוד מצוטט (כביכול) הגרש"ז במשפט הזוי‪ ,‬כאשר הוא תמה – „יש עוד שמסתייגים מהרב קוק“‪ ,‬בו בזמן‬
‫שכל גדולי הדורות ותלמידיהם עד ימינו התבטאו בצורה חריפה ביותר נגד פסקיו‪ ,‬כתביו‪ ,‬מעשיו ואישיותו כפי שהובא‬
‫בחיבורינו ובפרט נגד התנהגותו כקדוש ופרוש‪ ,‬אשר נתפסה על ידי גדולי ישראל כהתחזות מתוך רצון לזכות בכבוד‪,‬‬
‫כמובא בחיבורינו למשל לגבי מה שאמר עליו מרן הגר"ח מבריסק ומרן החזו"א‪.‬‬
‫מהסיבות דלעיל‪ ,‬גם לשיטתם‪ ,‬רק בזקנותו‪ ,‬כא שר נודעו לו העובדות‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא מוקצה מחמת מיאוס בכל רחבי‬
‫העולם בקרב תלמידי החכמים וגדוליהם וכי גדולי הדורות (= הרידב"ז‪ ,‬הרוגאצ'ובר‪ ,‬הרש"א אלפנדרי‪ ,‬ה"שרידי אש"‪,‬‬
‫וה"חזו"א") התייחסו אליו כאל משוגע וכופר וכו'‪ .‬הוא חזר בו מכל הערכה כלפיו ואף הוריד את תמונת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר‬
‫היתה תלויה תמיד בסוכתו ומספר שנים לפני פטירתו‪ ,‬השתתף גם בכנס היסוד של "דגל התורה" יחד עם כל גדולי הדור‬
‫וחכמי ישראל‪ ,‬אשר כמעט כולם רואים בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אדם שהוא מחוץ למחנה ישראל‪.‬‬
‫אחרי כל שקריהם הנ"ל של אנשי ה"ציוניזם הדתי"‪ ,‬מה שבאמת ס בר מרן הגרש"ז‪ ,‬ניתן ללמוד מדברי בניו‪ ,‬כפי שסיפרו‬
‫לרה"ג י‪ .‬סגל ולי‪ .‬הם סיפרו‪ ,‬כי בביתם לא התייחסו אליו כלל כאדם שיש חשיבות לדבריו‪ .‬אביהם לא דיבר כלל על ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬לא בתחום המחשבתי ולא בתחום ההלכתי‪ ,‬אשר לכן התייחס גם בצורה מועטת ל"פסקיו" בספריו וסבר‪ ,‬שהוא‬
‫תלמיד חכם אך לא מעבר לכך וכאמור בזקנותו חזר מכל הערכה כלפיו אפילו בתחום ההלכתי‪.‬‬
‫לגבי אישיותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנו מנועים לומר בדיוק את מה שהוא אמר עליו‪ ,‬אך נסתפק בכך ונאמר‪ ,‬כי מרן הגרש"ז לא‬
‫העריך אותו‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬עד כמה שהוא לא העריך אותו ניתן גם להיווכח ממה שסיפר אחד מבניו של הגרש"ז לרה"ג‬
‫י‪ .‬סגל‪ .‬מרן הגרש"ז ביקר פעם מישהו בבית החולים ונאמר לו כי גם צ‪ .‬י‪ .‬קוק מאושפז שם והגרש"ז נכנס לבקר גם אותו‬
‫יחד עם בנו‪ .‬כאשר הם יצאו מן הביקור‪ ,‬אמר לו בנו‪ ,‬כי צ‪ .‬י ‪ .‬קוק הפעם דוקא אמר דבר תורה נאה‪ .‬ענה לו אביו –‬
‫„כשהוא חולה הוא מדבר טוב“‪.‬‬

‫תשובה לרבים השואלים על גילוי יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מצידו של הגאון הגדול רבי איסר זלמן‬
‫מלצר – כיצד עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על איסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של‬
‫מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי הדור אשר היו רשכבה"ג‬
‫מרן הגרא"ז מלצר היה ראש ישיבת "עץ חיים"‪ .‬אביו של הגאון הגדול רש"ז אוירבך – הגרחי"ל‪ ,‬היה ראש ישיבת‬
‫"שער השמים"‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מימן שתי ישיבות אלו ביד נדיבה‪ ,‬אך לא לפני הפעולה ההכרחית המוקדמת אשר נדרשה‬
‫לשם כך – כבוד‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מונה לשם כך לנשיא של שתי ישיבות אלו‪.‬‬
‫בירושלים היתה מסורת למנות רב אשר „ היה ממלא גם תפקיד נשיא של המוסדות הנ"ל כלפי התומכים בחו"ל‪ .‬המוסדות‬
‫ראו בקשר זה‪...‬תועלת כספית‪...‬הם נתנו עיניהם ברב קוק ז"ל (= כדי שיזרים להם כספים שהוא יקבל מד"ר ויצמן ושיגייס תמיכה‬
‫כספית גדולה למוסדות מנדיבים‪ ).‬בהכירם את התנגדות היהדות החרדית לרב קוק‪...‬תמנע ההתנגדות‪ ,‬לבואו של הרב קוק (= לכן‬
‫הם) טיפלו בענין בסוד“פט‪..‬‬
‫מסיבה זו גם התבקש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להגיע לירושלים‪ ,‬כדי שיוכל לממן את מוסדות "עץ חיים" ושאר המוסדות כ"שער‬
‫השמים" בראשותו של הגרחי"ל אוירבך‪ .‬להגרחי"ל הספיקה העובדה‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא תלמיד חכם‪ ,‬והוא לא התעניין‬

‫פט‪" .‬על חומותיך ירושלים"‪ ,‬רבי משה בלוי‪ ,‬עמ' פ"ח‪.‬‬

 ‫סב‬

‫כלל מה הוא עולמו הרעיוני (כפי שסיפר נכדו של הגרחי"ל לרה"ג י‪ .‬סגל‪ .).‬ישיבתו חתומה על כתב הכתרתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫לרב של ה"ועד הלאומי"‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי על כתב ההכתרה ל"מרא דארעא דישראל" של מרן הגרי"ח זוננפלד‪ ,‬חתומים כמעט‬
‫כל בתי הדין‪ ,‬הכוללים והישיבות בירושלים‪.‬‬
‫לגבי הצורך בהכרת הטוב‪ ,‬מרן הגרא"ז סבר‪ ,‬שזה חל גם בו בזמן שיש לו טובת הנאה מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי מדובר על אחזקת‬
‫תורה והחזרת כספי גזלה שניתנו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מד"ר ויצמן‪ ,‬אשר עליהם השתלטו הציונים והשתמשו בו במקרה זה לצורכי‬
‫כבוד וקניית אנשים דרך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ידועה הענווה העצומה בה נתברך מרן הגרא"ז מלצר מטבעו‪ ,‬אך כבר אמר מרן הגר"י אברמסקי בהספידו אותו‪ ,‬כי אם מרן‬
‫הגרא"ז לא היה עמל על מידה זו‪ ,‬לא היה מעפיל לגדלותו העצומה במידה זו‪ .‬ממרן הגרא"ז לא שמעו מעולם מילת ביקורת‬
‫על אף אחד (מלבד פעם אחת אל בנו‪ ,).‬וכן סיפר הרב צויק – „מעולם לא שמעתי מפי רבינו בגנותו של מישהו‪ ,‬אף לא על‬
‫רב מסוים (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬שהיה מפורסם לגנאי“צ‪ .‬וכן ‪„ -‬היה נזהר שלא להחליש דעתו של שום אדם“רכז‪( .‬עמ' ‪ .)406‬הוא‬
‫היה נותן הסכמות ביד נדיבה למי שביקש ממנו‪ ,‬אפילו לאנשים הפשוטים ביותר‪ ,‬כאשר היו באים אליו מהמושבות בלא‬
‫להכירם‪ ,‬אשר לעיתים היתה נשמעת מהן הערצה גדולה אל המחבר‪ ,‬כל שכן לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר לא רק שהיה בקיא בכל‬
‫מכמני התורה‪ ,‬אלא גם היה לו ידע תורני בבקיאות עיונית (אך לא בעיון בקיאותי‪ ,‬אשר הוא היסוד המכונן של עולם התורה‪,‬‬
‫בפרט בימינו בהכוונתו של מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬דבר אשר היה חסר לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ולכן הוא נהפך במובן מסויים ל"חמור נושא‬
‫ספרים"‪.).‬‬
‫גם אם היו ב' או ג' גדולי תורה ששיבחו בתחילה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו‪/‬או רמת קיום המצוות שלו‪ ,‬גם הם לחמו נגד דעותיו‬
‫ופעילותו הציבורית‪ ,‬אך אחרי שהתגלתה בעשרים וחמש השנים האחרונות כמות אדירה של מידע שלילי לגבי‬
‫דעותיו‪ ,‬קיום המצוות שלו‪ ,‬מעשיו ומה שבאמת סברו עליו גדולי הדור בזמנו ולאחריו‪ ,‬לא קיימת כבר יותר השאלה מי‬
‫מהגדולים ביותר העריכו אותו‪ ,‬אלא מתבקשת המסקנה‪ ,‬שמי שהבין‪ ,‬עם מי יש לו עסק‪ ,‬זה מוכיח על גדולתו שהוא היה‬
‫בבחינת "חכם עדיף מנביא" והתקיים בו "די לחכימא ברמיזא" ומי שנפל בפח וכן העריך אותו (אף שאם היה מתאמץ‪ ,‬והיה‬
‫מלקט את כל המידע שהיה קיים אפילו בזמנו‪ ,‬גם לא היה מעריך אותו אלא מגנה אותו)‪ ,‬יתכן שזה לשון הרע לספר על כך‪.‬‬
‫שאלו פעם את מרן הגרא"ז‪ ,‬מדוע הוא מחלק לכל דכפין הסכמות‪ ,‬ובפרט עם ביטויי הערצה‪ ,‬הרי על ידי הסכמות אלו‬
‫יורדת כל האמינות של ההסכמה‪ ,‬וגם יש סכנה במתן הסכמות‪ ,‬ובפרט עם לשונות הערצה כאלו‪ ,‬אשר אנשים עלולים‬
‫לעשות בהן שימוש לרעה‪ .‬מרן הגרא"ז נענה ואמר – „אדרבא‪ ,‬דוקא משום כך‪ ,‬כיוון שכולם יודעים שאני נותן לכל אחד‬
‫הסכמה ואין לכך כל ערך‪ ,‬ממילא לא שייך שיצא מכך כל מכשול‪ ,‬אם כן‪ ,‬למה לא אגרום קורת רוח ליהודי‪ ,‬שבא אלי עם‬
‫בקשה כזו“‪.‬‬
‫מרן הגרא"ז מלצר כתב בהסכמותיו שבחים פיקטיביים‪ ,‬בדיוק כפי שנהג הגאון הגדול רבי ראובן ז‪ .‬בענגיס בעל ל"פלגות‬
‫ראובן"‪ ,‬אשר מרן הגרא"ז כינהו "רבי"‪ ,‬אשר נהג בדיוק באותה צורה ומאותם מניעים‪ .‬לכן‪ ,‬גם מסיבה זו‪ ,‬לא ניתן להביא‬
‫שום ראיה ממה שכתב מרן הגרא"ז על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקתקו‪( .‬עמ' עה)‪ ,‬בפרט מאחר שהוא לחם בו בכל הנושאים הציבוריים‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬מרן הגרא"ז היה מעכב את המלצותיו ורק אז מוסרן‪ ,‬כי חשש מנגיעות עצמיות – „קודם הוא כותב ואחר כך מוסר‬
‫אותו למי שביקש“תקטו‪[ .‬א' אלול תשס"ט‪ ,‬מוסף שבת]‪.‬‬
‫מרן הגרא"ז נהג כך בדיוק כמי שהוא כינהו כרבו – מרן רבי ראובן ז‪ .‬בענגיס בעל "לפלגות ראובן"‪ ,‬אשר אמר ונהג בדיוק‬
‫באותה שיטה לגבי מתן הסכמותתקו‪( .‬עמ' עה)‪.‬‬
‫כל מי שהיה משתדל להצטיין בדבר מסויים‪ ,‬היה מרן‪ ,‬מרוב ענוותנותו‪ ,‬לא רק כותב לו על כך את השבחים המופלגים‬
‫ביותר‪ ,‬שניתן לכתוב בענין זה‪ ,‬אלא גם מיד "מכופף" את עצמו ואומר או כותב‪ ,‬שהוא פחות ממנו וכי יש לו הרבה מה‬
‫ללמוד ממנו בתחום זה‪ .‬כיוון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הראה שהוא שולט בבקיאותו בכל מכמני התורה‪ ,‬רק טבעי הוא‪ ,‬כי מרן מיד‬
‫יכנהו בתור "שר התורה" וכו' ויאמר לו‪ ,‬כי הוא צריך עוד ללמוד ממנו‪.‬‬
‫מרן הגרא"ז ביטל מאד את עצמו‪ ,‬ועליו ודאי ניתן לומר‪ ,‬כי קיים בנפשו ובכל ליבו‪ ,‬את אשר נשאל כל אדם אחרי בוא עיתו‬
‫"והמלכת את חביריך עליך בנחת רוח"צא‪ ..‬מרן הגרא"ז פעם שמע דרשה מפיו של הגה"צ ר' אריה לוין על נושא השלום‬
‫בין איש לאשתו‪ .‬עם סיום הדרשה‪ ,‬ניגש לתלמידו משכבר הימים ‪ -‬ר' אריה ואמר לו ‪„ -‬ישר כוחך ר' אריה‪ ,‬דבריך ממש‬
‫פקחו את עיני‪ ,‬הנני שקוע כל הזמן בלימוד‪ .‬ובחובותיו של הבעל בכבוד אשתו ובמצוה לגרום לה נחת רוח‪ ,‬לא התעמקתי‬
‫כל כך“רכו‪( .‬עמ' ‪.)490‬‬
‫סיפור מרטיט זה לבד‪ ,‬יכול ללמד על מידת גדלותו בענוה‪ ,‬כי אם כלפי כל אדם ביטל את עצמו‪ ,‬ניתן להבין כיצד נהג עם‬
‫אשתו ובכל זאת התבטא כי (תלמידו פקח את עיניו) הוא אינו שלם בכך והוא לא נתן על כך את דעתו כדבעי‪ .‬כאשר הגיע‬
‫לארץ והראו לו את כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא התנסח בתחכום ואמר – „ צריך להיות גאון הגאונים כדי לתרץ את דברי‬
‫האפיקורסות שלו (הגאון ר' שלמה אדלשטיין)“‪ .‬נראה עוד להלן‪ ,‬כי מרן הגרא"ז נהג בהרבה תחכום לגבי נושא ההערכה לר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ומקורביורכו‪( .‬עמ' ‪ ,)484‬אף כי ביקר בצורה נוקבת את הציוניזם הדתי ואף חתם בזמנוקנא‪ .‬על הכרוז של היציאה‬

‫"בדרך עץ החיים"‪ ,‬ידעאל מלצר‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ ,618‬הוצ' "ארזי החן"‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬ ‫צ‪.‬‬
‫צא‬
‫‪ .‬מסכת "חבוט הקבר"‪ ,‬פ"ד – הובא ב"בית המדרש" ח"א ו"ראשית חכמה"‪ ,‬שער היראה פ"יב‪.‬‬
 ‫סג‬

‫מה"ועד הלאומי"‪ ,‬אשר כתוצאה מיציאה זו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה יכול יותר להיות רב ראשי‪ ,‬כאשר נשארו בו (אחרי יציאת‬
‫המוני בית ישראל מועד זה‪ ).‬רק המתבוללים מהציוניזם והציוניזם הדתי‪ .‬כאשר בא לשאול אותו מישהו למי לפנות בשאלת‬
‫פסק הלכה‪ ,‬אמר לו בזהירות קודם את שמו של מרן הגרי"ח זוננפלד ורק אחר כך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקרכו‪( .‬עמ' ‪.)442‬‬
‫אנו רואים כאן את רמת האומץ לה נדרש מרן הגרא"ז‪ ,‬בכך שהפנה למרן הגרי"ח ואף לפני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על אף שהסתכן‬
‫בהפ סקת המימון של ישיבתו על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם הפעלת טרור מצידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נגדו‪ ,‬כפי שהפעיל נגד גדולי‬
‫תלמידי החכמים‪ ,‬אשר פירסמו בחוברות את דברי הכפירה שלו‪ .‬וכן הלחצים הכספיים שהפעיל עליהם עקב היותו ממונה‬
‫על הכספים‪ ,‬אשר ניתנו לו על‪-‬ידי ד"ר ויצמן לחלוקה למקורביו ולמשכורות הרבנות הראשית‪ .‬לכן סביר להניח‪ ,‬שכאשר‬
‫מת ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬דאב ליבו של מרן כיוון שלישיבתו "עץ חיים"‪ ,‬אבד המממן הקבוע שלה – ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא שיבח אותו‬
‫בהספד‪ ,‬הן משום הכרת הטוב והן כדי לא לאבד את ההשפעה על תלמידי ר' א‪.‬י‪ .‬קוק – הציוניזם הדתי ובפרט על הרה"ר‬
‫הבא שימונה מתוך שורות הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר ימונה כנשיא ישיבתו ויוכל להמשיך ולהזרים לישיבה כספים‪ ,‬כדי שלא‬
‫יסגר מרכז התורה הגדול ביותר בארץ דאז‪.‬‬
‫הוא תקף בחריפות את תנועת ה"מזרחי"‪ ,‬דוקא לגבי הפעולות‪ ,‬אשר ביצע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להתרמת יהודים יחד עם חיים ויצמן‬
‫ל"קרן היסוד"‪ ,‬דבר אשר עורר סערה גדולה בעולם היהודי ובראשו גדולי ישראל‪ .‬וכך הוא כתברכו‪( .‬עמ' ‪„ – )490‬אין אנו‬
‫מסכימים לאגודה ה"מזרחית" אשר‪...‬נותנת חומר ובנין בעל כרחם לכל שרירות ליבם של הציונים“‪ .‬היות שהוא חשש‬
‫לתקוף את ה"רב הראשי מטעם" ישירות‪ ,‬לכן הוא בחר לתקוף את התנועה שהלכה על פי הדרכותיו ומעשיו‪ .‬אפילו לקבל‬
‫פרס על שם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא לא רצה‪ ,‬אך נאלץ לעשות זאת כדי לא לאבד את השפעתו על נותני הפרס‪ .‬מכל הנ"ל מוכח‪,‬‬
‫כי מרן הגרא"ז גינה בחריפות את אישיותו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא שבחר לעשות זאת על פי דרכו‪ ,‬בצורות עקיפות‪.‬‬
‫ראינו לעילקלז‪ .‬את דעתו של מרן ה"חזו"א" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאדם שבעיקרו הוא משוגע ומטורף‪ ,‬אך גם רשע ורודף כבוד‪.‬‬
‫הגרא"ז מלצר‪ ,‬כידוע‪ ,‬ביטל לגמרי את דעתו מפני דעת ה"חזו"א" וממילא לגבי כל מה שסבר‬
‫ה"חזו"א" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בודאי שהגרא"ז מלצר לא חלק עליו‪ ,‬בפרט שבמשך הזמן כאשר נודעו‬
‫לו הדברים על כך‪.‬‬
‫רכו‪.‬‬
‫נביא מעט דוגמאות על התבטלות זו כלפי ה"חזו"א" מהספר אודותיו‪ .‬הגרא"ז אמר שהחזו"א‬
‫מבין את הסוגיה יותר טוב ממנו (עמ' ‪ )460‬ואיש לא הגיע לדרגתו (עמוד ‪ )462‬ושאם היו אומרים‬
‫לו שהמשיח חי ונמצא בדור זה היה חושב מיד על מרן בעל החזו"א (שם)‪ .‬הוא אמר ליהודי שנסע‬
‫לבני ברק‪ ,‬שהוא מקנא בו‪ ,‬כי הוא יזכה לשהות במחיצתו‪ ,‬כי לעתיד לבוא בעולם העליון‪ ,‬לא תהא‬
‫שום גישה להיכלו המרומם (עמ' ‪.)464‬‬
‫חסד גדול עשה עמיחי כנרתי ברכזו את כל הציטוטים‪ ,‬אשר הושמו בפיו של הגרא"ז מלצר ביחס‬
‫לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי בכך הוא מוכיח‪ ,‬כי רק אנשי הציוניזם הדתי מספרים על כך ולא אנשים אמינים‬
‫או תלמידי חכמים אמיתיים‪ ,‬אלא אנשים כצבי יהודה קוק‪ ,‬אשר כבר הוכח שהיה שקרן סדרתי וזייפן‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫צבי יהודה קוק יודע על כך (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)44‬כי הגרא"ז מלצר חולק על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנושא הציוניזם ובעמ' ‪ 30‬מובא‪ ,‬כי‬
‫הגרא"ז‪ ,‬שהיה בעד חלוקת א"י‪ ,‬ושניסי ההצלה בקום המדינה היו על ידי כוחות הטומאה (עמ' ‪ ,)32‬אך לדבריהם (עמ' ‪)24‬‬
‫הוא מעריכו על "מעשיו הגדולים" ובשם מישהו לא ידוע מובא (עמ' ‪ ,)24‬כי כתב מחאה נגד ביזוי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צבי יהודה‬
‫קוק מספר בשם "מישהו" (שם בעמ' ‪ ,)22‬כי הגרא"ז אמר לבעל ה"אחיעזר" – „אנו גדולים עד ידית הדלת שלו“‪ .‬הוא‬
‫משמיץ בכך את מרן הגרא"ז מלצר‪ ,‬גדול הענוים‪ ,‬האומר על עצמו שהוא "גדול" ושהוא משווה את עצמו לגדלותו של בעל‬
‫ה"אחיעזר"‪ ,‬וכל זאת כדי להפיק שקר זה‪ ,‬כי אביו הוא הגדול מכולם‪ ,‬כאשר המקור לכך הוא "מישהו"‪ ,‬שישב בתוך מוחו‬
‫הקודח‪ .‬ישנם עוד שקרים בחוברת זו‪ ,‬אשר חבל אף להתייחס אליהם‪.‬‬
‫קיימת לפחות עדות אחת בכתב ידו של רבי איסר זלמן מלצר‪ ,‬בה הוא תוקף ישירות את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק וממנה מסתבר‪ ,‬שלא‬
‫רק שהוא לא העריכו כפי שטרח צבי יהודה קוק להמציא אמירות שקריות ולשים אותן בפיו של מרן הגרא"ז מלצר לגבי ר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא שהוא גינה אותו והאשים אותו בצורה החמורה ביותר‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה המדרבן הגדול‬
‫ביותר והתומך ב"קרן היסוד" וב"קרן הקיימת לישראל"‪ ,‬בקרב היהדות החרדית‪ .‬הגרא"ז מלצר מגנה אותו וגם את אלו‬
‫שתמכו פחות ממנו בקרנות ציוניות אלו‪ .‬הוא כתב על ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ועוזריו‪...„ -‬שחתמתי בימים אלו על קריאה לתורמים‬
‫לקרנות הציונות‪ ,‬בדרישה שלא לתמוך בכספים את מחללי שבת ואוכלי טרפות‪ ...‬הנני מצהיר בזה‪ ,‬כי דעתי אני‪ ,‬כמאז כן‬
‫גם עתה‪ ,‬שכל זמן ש מהקרנות האלו נתמכים בתי ספר המשרישים כפירה ומינות בארץ ישראל וכו'‪ ,‬אסור לתמוך בהם‬
‫ולעזרם בשום דבר‪ .‬והתומכים והמסייעים הם מחריבים תורתנו הקדושה וגם מהרסים הישוב‪"( “...‬מכתבים ואגרות‬
‫קודש"‪ ,‬עמ' ‪ ,623‬מתאריך א' אדר תרצ"א)‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא שעה לקריאתם של גדולי ישראל והמשיך בכל ההתלהבות לעודד ולתמוך ב"קק"ל" ו"קרן היסוד"‪ ,‬כפי‬
‫שכותב בנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק – „‪ ...‬עם מה שהמשיך להתריע תמיד על אותן התביעות והקובלנות‪ ,‬לא התעכב מעולם מתת דברי‬
‫תמיכתו לקרן הקיימת ולא פעלו עליו כל הפצרותיהם והשתדלויותיהם של מתנגדיה (= גדולי ישראל‪ ,‬ובכך עבר על "ועשית‬
‫ככל אשר יורוך") אלא הרבה והוסיף לתמוך ולחזק בשלהבת קדשו את הקרן הקיימת‪ “...‬וראה להלן את הראיות לכך שהוא‬
 ‫סד‬

‫תמך באותה עוצמה ב"קרן היסוד"‪ ,‬אף שבדרך כלל לא הזכיר את שמה בגוף הכרוז‪ ,‬אלא רק בכותרת לכרוז הובא הדבר‬
‫לידיעת הציבור‪.‬‬
‫הגה"צ רבי אריה לוין‬

‫הגאון הצדיק ר' אריה לוין‪ ,‬היה גם ידוע מאד במידה זו של ענוה‪ ,‬וגם הוא לא אמר מילה של ביקורת על אף אחד‪ ,‬אפילו‬
‫על מי שעל פי דין מחוייב היה להוכיחו‪ .‬הוא נקט מידת חסידות מופלגת וטען כי מוכיחים באופן ישיר ישנם מספיק‪ ,‬אך הוא‬
‫העדיף להוכיחו על ידי עידוד והעתרת שבחים מופלגים עליו‪ ,‬לכן מובן שגם כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נהג כן‪ ,‬אך גם לא אמר עליו‬
‫שום מילת שבח‪ ,‬כפי שאף הוא עצמו (ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) העיד על כךצב‪„ - .‬מעולם לא שמעתי מפיו אף מילה אחת לשבחי או מילה‬
‫אחת בגנותם של אחרים“‪.‬‬
‫גם ללא כל זאת‪ ,‬גם אם הוא שיבחו כדבריהם מעבר לשבח ים על ידיעותיו‪ ,‬אם הוא היה יודע את דעת ענקי הדורות במאת‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬ודאי שהוא היה חוזר בו מכל הערכה אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולכן הערכתו אינה רלוונטית‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ודאי ש בצדיקים אלו לא דבק שום רבב משיטות ולשונות הכפירה המובאים בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וממעשיו בנושא‬
‫ההתחברות לכופרים השבתאים ועיין לעילרכו‪( .‬עמ' ‪ )484‬על כך‪ .‬ידוע‪ ,‬כי כמעט כל צאצאיו של הגה"צ ר' אריה לוין דאב‬
‫ליבם וכאב להם מאד‪ ,‬על כי בספרים שונים בדו סיפורים שונים עליו והעלילו עליו כי היה שייך לחבורה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫עובדה היא‪ ,‬כי את משפחתו חינך להתרחק מאד מהציוניזם הדתי ומעולמו הרעיוני של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולדבוק בנושאי דיגלה‬
‫של התורה‪.‬‬
‫ר' אריה לוין הזמין את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להיות סנדק לבנו וכאשר לחש באוזנו את שם הרך הנולד "שלמה שמחה"‪ ,‬פגע בו ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק „ואמר בקול רם שמחה שלמה“‪ .‬רבי אריה לוין ניסה להתנגד „וחזר ולחש את השם שבחר“‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫התעקש ושוב חזר בקול „ואמר "שמחה שלמה"“ ‪ .‬כידוע‪ ,‬רבי אריה לוין היה ענוותן גדול ורודף שלום ובוודאי לא רצה‬
‫לגרום מהומה בברית בנו ולכן ויתר ולא רצה לריב עם אותו גברא אלימא שפגע בו עד כדי כך‪ .‬מכך "מסיק" ר' א‪ .‬מלמד‬
‫„עד כמה היה הרב אריה לוין זצ"ל קשור לרב קוק“‪ ,‬בפרט‪ ,‬שהיה חייב להכיר לו טובה על כך שהעניק לו מכתב המלצה‪,‬‬
‫אשר באמצעותו הצליח להתקבל לישיבת "תורת חיים" בירושלים בשנת תרס"הצג‪ ,.‬וכידוע‪ ,‬באמצעותו זכה גם לחתנו מרן‬
‫רבי י‪ .‬ש‪ .‬אלישיבצד‪ .‬שהיה נכדו של בעל ה"לשם שבו ואחלמה"‪ ,‬אשר הכיר טובה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בזכותו זכה‬
‫לסרטיפיקט‪ ,‬ובכך ניצל מסכנת מוות מהפוגרומים של אותה תקופה במקום מושבו‪.‬‬
‫על שיטתו של רבי אריה לוין‪ ,‬לא לגנות רשעים‪ ,‬משום הכרת הטוב‪ ,‬נוכל ללמוד מהמעשה הבא‪ .‬רבי אריה לוין למד‬
‫בישיבתו של מרן רבי ברוך בער מקמניץ‪ .‬כאשר בעל האכסניה שלו ניסה להדיחו ל"השכלה"‪ ,‬החליט לעלות לארץ‪ ,‬אך לא‬
‫סיפר את הסיבה לרבו‪ .‬כאשר נשאל על כך‪ ,‬ענה ‪„ -‬היות והייתי מחויב הכרת הטוב לאותו בעל הבית שגמל עמי חסד‪,‬‬
‫לא אמרתי את הסיבה“קצח‪( .‬מוסף ש"ק‪ ,‬ט' ניסן‪ ,‬תשס"ט)‪ .‬אנו רואים מכך‪ ,‬כי זו היתה סיבה חשובה ביותר‪ ,‬גם כאשר עמדה‬
‫על כף המאזניים אפשרות‪ ,‬שתלמיד אחר יגיע לאותה אכסניה ויאבד את עולמו‪ ,‬כאשר אותו בעל אכסניה יסית וידיח אותו‬
‫להתפקר‪ .‬אם כן‪ ,‬מובנת התנהגותו של ר' אריה לוין כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר משום הכרת הטוב‪ ,‬על אף שידע היטב את‬
‫טיבו נמנע מלגנותו‪ ,‬וכאשר הוכרח אף שיבחו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כלפי בני ביתו‪ ,‬כאשר דובר על משמר קיום המצוות‪ ,‬הוא נהג‬
‫בחריפות רבה‪ .‬למשל ‪ ,‬כאשר הוא גילה בביתו בגד‪ ,‬שנקנה לבתו‪ ,‬אשר צבעו דמה מעט לצבע אדום‪ ,‬הוא קרעו לגזרים‬
‫(שם)‪ .‬התנהגות זו‪ ,‬כפי שראינו בחיבורנו‪ ,‬היא הפוכה לחלוטין מדרכו והלך מחשבתו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כפי שנראה‬
‫הוא התבטא בסלחנות קיצונית כתגובה לכך שבנו רוצה להיפלט מעולם התורה ולהפוך לסטודנט‪ .‬גם בנושא הצניעות ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬תלמידיו ותלמידי תלמידיו היו רחוקים מאד מדרכו של ר' אריה לוין וחינוך בנותיו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬נביא מספר‬
‫דוגמאות לזלזול בצניעות הבנות כפי שזה הופיע אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬מלמד גם מעודד את שומעי דברו ללכת ללמוד כפירה באקדמיה וגם לשבת בתערובת עם פרוצות‪ ,‬על אף שר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬באחת מהתבטאויותיו ההפכפכניות‪ ,‬אסר תערובת מכל וכל ב"בני עקיבא"‪ ,‬כפי שנראה להלןשכה‪ ,.‬וכל שכן עם‬
‫חילוניות‪ .‬כאשר תלמידים תקפו אותו על כךא‪ )20.6.07( .‬הוא התפתל בהצטדקויות ש„צריכים לעשות מאמץ ליצור‬
‫מסגרות מתאימות עבור הסטודנטים הדתיים“‪ ,‬ועוד כתב שם דבר חמור – „מותר לאדם להימצא במקום שיש בו חוסר‬
‫צניעות ובתנאי שידע בעצמו שלא ייכשל בעריות וישאר דבק בתורה ומצוות“ ובכך הוא "חולק" על חז"ל‪ ,‬אשר הזהירו‬
‫וקבעו להלכה ש"אין אפוטרופוס לעריות"צה‪..‬‬
‫משגיח ישיבות מיר ופונוביז' – הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין ענה לבחור שרצה ללכת לחתונה משפחתית מעורבת והבטיח‬
‫שהוא לא יכשל במראות אסורות‪ ,‬שילך ק ודם לרופא מסויים‪ .‬כאשר הבחור הגיע לרופא‪ ,‬התברר כי מדובר בפסיכיאטר‪.‬‬
‫הוא חזר לרבו ושאלו לשם מה הוא שלחו לפסיכיאטר‪ ,‬ענה לו רבינו‪ ,‬אני כבר זקן מופלג‪ ,‬בעין אחת איני רואה ובשניה אני‬

‫צב‪" .‬מלאכים כבני אדם"‪ ,‬שמחה רז‪ ,‬עמ' ‪.818‬‬

‫צג‪" .‬צדיק יסוד עולם"‪ ,‬שמחה רז‪ ,‬עמ' ‪.819‬‬
‫צד‪".‬שבת הראי"ה"‪ ,‬פ' פנחס‪ ,‬גליון ‪.89‬‬
‫צה‪ .‬כתובות (יג‪.):‬‬
 ‫סה‬

‫בקושי רואה ובכל פעם שאני יוצא לרחוב אני כולי רועד ואילו אתה במיטב שנותיך‪ ,‬כאשר עיניך תקינות אינך חושש‬
‫שהיצר יכול לדרדר אותך‪ ,‬כי אין לך כזה יצר‪ .‬אם כן‪ ,‬משהו כנראה משובש במערכת הנפשית שלך‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי לשבתאיי מודרני כר' א‪ .‬מלמד‪ ,‬לא היה רואה רבינו כל תקנה גם לא אצל פסיכיאטר‪ .‬ר' א‪ .‬מלמד מתוודה‬
‫(‪ )07.4.07‬כי גם את ילדיו ותלמידיו הוא שלח ללמוד במקומות מזוהמים אלו‪ .‬הוא מסתמך על חז"לצו‪"„ .‬יפה תלמוד תורה‬
‫עם דרך ארץ" וכמבואר במס' שבת (עה‪ ).‬על ערכן של החכמות החיצוניות“‪ .‬שם במס' שבת‪ ,‬אין כל איזכור לחכמות‬
‫החיצוניות אלא מדובר על חוכמת חישוב תקופות ומזלות‪ ,‬שהיא חכמה הנדרשת לשם מצוות קידוש החודש‪ ,‬הנלמדת על פי‬
‫מקורותינו‪ ,‬אך היא נלמדת בישיבה ולא במקומות כפרניים אלו‪ .‬כדרכם של שבתאים אלו‪ ,‬הוא מעוות את הכתובים ורואה‬
‫בדברי התורה דברים שלא עלה על דעת אף אדם לראות כך‪ .‬ל"דרך ארץ" יש משמעויות שונות‪ ,‬אך בכל מקרה לא‬
‫לימודי כפירה ובודאי לא בחברת פרוצים ופרוצות‪.‬‬
‫כפי שכתבנו בהקדמה‪ ,‬אנו מביאים רק מספר חלקי של "ראיות"‪ ,‬הנטענות על ידי הציוניזם הדתי ואשר בכך הם חושבים‬
‫שהם מוכיחים את דרכם הכפרנית‪ .‬מטרת "ראיות" אלו המובאות בחיבורנו‪ ,‬נועדה רק להדגים מגיבוב הראיות שלהם‪,‬‬
‫החל מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובהמשך על ידי בנו ותלמידיהם‪ ,‬שכולן בנויות על חוקיות של שקרים‪ ,‬סילופים‪ ,‬בורות ועיוות מוחי‪.‬‬
‫ראינו ונראה עוד‪ ,‬כי "דת הציונות" היא העתק תת‪-‬תרבותי מדוייק של תובנות הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאות‬
‫המודרנית‪ ,‬אשר עוצבו על ידי תנועות ה"השכלה" והציוניזם‪ .‬מכאן גם נובע‪ ,‬כי ההתייחסות ל"ראיותיהם" המיתממות‪,‬‬
‫הבנויות על שיטות הקונספירציה השבתאיות‪ ,‬היא למעשה מיותרת ואף טיפשית וגם גורמת לעיוות מוחי למי שדש בראיות‬
‫אלה ואולי גם מהווה הודאה במקצת לכפירתם‪ ,‬היות שהתייחסות זו מתפרשת‪ ,‬כי כאילו רק בגלל ש"ראיה" כלשהי אינה‬
‫נכונה‪ ,‬לכן אין לקבל את דתם התת‪-‬תרבותית‪ .‬למעשה‪ ,‬הסיבה לכך שאין לקבל את הדת שיצרו מתוך תת‪-‬תרבותיות‪ ,‬היא‬
‫משום ש"דת הציונות" ו"קודשי הציונות" הן דת נוצרית‪-‬פרוטסטנטית ושבתאות מודרנית‪.‬‬
‫כמו שאין אנו מנסים להתייחס ולפרוך את ה"ראיות" של הכמרים הקתוליים‪ ,‬כי אנו יודעים שזוהי דת השקר‪ ,‬כך אין אנו‬
‫מתייחסים ל"ראיות" "דת‪-‬הציונות"‪ ,‬שהיא למעשה דת הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאית הטמאה ובפרט שהם משקרים‬
‫ומסלפים את כל התנ"ך והתורה שבע"פ‪ ,‬כדי להתאימם לתובנות ויסודות של נצרות זו‪.‬‬
‫ר' שאול ישראלי‪ ,‬נחשב גם הוא לאחד מזקני ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬לכן לא בכדי הוא המליץ לבנות להתגייס לצבא‬
‫בהתנדבות‪ ,‬כפי שכתב בתשובה לשאלה תחת הכותרת "הרב ישראלי על גיוס בנות"צז‪...„ - .‬מה שסוכם בבירור הוא שאין‬
‫לעשות לחץ באיזו צורה שהיא על הבת שתתגייס‪...‬שזה תלוי בתנאי החינוך האינדיבידואלים של כל אחת ואחת ומה שאצל‬
‫אחת יכול להיות הדבר בגדר של אביזרייהו אם לא למעלה מזה‪ ,‬אצל אחרת זה לא נגע ולא פגע‪ .‬משום כך אין להסתמך‬
‫רלב‪.‬‬
‫על דעות גדולים שהושמעו‪...‬באשר הדבר כאמור אינו כללי“ ‪ .‬גם הוא "חולק" על חז"ל ש"אין אפוטרופוס לעריות"‬
‫וכן על דברי חז"ל שאמרו – „אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס לעריות“צח‪ ..‬ובפרט בצבא הציוניסטי‬
‫המושחת‪ ,‬אשר בו כבר לפני שנים רבות עמדו בתור ארוך חיילות במרפאות המחנה הצבאי צריפין לשם ביצוע הפלות‪ ,‬ואם‬
‫על גברים נאמר שאין אפוטרופוס לעריות‪ ,‬כל שכן על נשים‪ .‬ראה תד"ה כי‪ ,‬במס' קידושין (פ‪ ):‬ובמעשה המפורסם‬
‫של ברוריה אשת רבי מאיר‪.‬‬
‫ר' שאול ישראלי גם נחשב כחסיד של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וכשם שנראה להלןשכז‪ ,.‬שהוא נתן ידיים לנשים וישב עם פרוצות‪ ,‬הרי‬
‫שבתלמידיו וממשיכיו ההתדרדרות היא‪ ,‬כרגיל‪ ,‬תהומית פי כמה וכמה‪.‬‬
‫גם הרה"ר א‪ .‬שפירא תמך בגיוס בנות לצבא וכאשר יוחנן פריד חשב שהרה"ר אינו מורד בדעת כל גדולי ישראל‪ ,‬אשר‬
‫פסקו‪ ,‬כ י גיוס בנות הוא באיסור "יהרג ואל יעבור" ענה לו הרה"רצט‪„ - .‬מה פתאום ? זה לא משנה אם יש להן מדים או‬
‫אין להן מדים‪ ,‬זה תלוי איך מטפלים בהן‪...‬אמרתי לו "זאת אומרת שהרב לא נגד מורות חיילות ?" אז הוא אמר "לא‪ ,‬תלוי‬
‫איך תטפלו בה"“‪.‬‬
‫יוסף בער (ג'י‪ .‬בי) סולובייצ'יק‬
‫ידוע כי ספריו נקראים בשקיקה על ידי חניכי הציוניזם הדתי‪ .‬אמנם י‪ .‬ב‪ .‬סולובייצ'יק היה תלמיד חכם כשרוני מאד‬
‫והתבלטותו היתה בפרט ביכולתו למסור שיעורים ברמת בהירות גבוהה‪ ,‬אשר יחידים בדור הגיעו לכך ברמתם‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬היתה ידועה מידת תלישותו מן המציאות ומכל הנעשה כאן במדינה השבתאית בארץ ישראל‪ .‬עד כמה היה תלוש‪,‬‬
‫ניתן ללמוד בין היתר ממה שסיפר לי הרה"ג חיים נפתלין ז"ל‪ ,‬אשר היה מן הרבנים החשובים בגרמניה – „פעם פגשתיו‬
‫ב"מרקס אנד ספנסר" (הכל‪-‬בו הענק בלונדון‪ ,‬אשר התפרסם כאן בארץ גם משום שהקלפטומנית פולה בן גוריון‪ ,‬אשר רה"מ ד‪ .‬בן‬
‫גוריון חי איתה ללא נישואין‪ ,‬היתה עורכת שם את גניבותיה‪ ,‬כאשר בן גוריון היה מזדמן לשם‪ .‬שומרי ראשו היו אנוסים לסכם עם‬
‫בעלי הכל‪-‬בו‪ ,‬כי כל פעם עם סיום גניבותיה‪ ,‬יגישו להם חשבון והם ישלמו זאת‪-‬כמובן מקופת המדינה‪ ).‬וכאשר ראה שם ג'י‪ .‬בי‪.‬‬

‫צו‪ .‬מס' אבות (ב‪,‬ב)‪.‬‬

‫צז‪".‬בשבע"‪.69.2.16 ,‬‬
‫צח‪ .‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬מס' כתובות (א‪,‬ח)‪.‬‬
‫צט‪" .‬בשבע"‪.66.9.18 ,‬‬
 ‫סו‬

‫סולובייצ'יק סכיני גילוח עם הכיתוב ‪ ,MADE IN ISRAEL‬נזעק ואמר "אוי ואבוי‪ ,‬כיצד יתכן כי בארץ ישראל מייצרים‬
‫דבר שעוברים עליו בחמישה לאוים"“‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬על אף תלישותו מהנעשה בארץ‪ ,‬בסוף ימיו‪ -‬לפני שהפסיק לתפקד‪ -‬אף הוא חזר בו מתמיכתו הגורפת ברעיון‬
‫הציוני‪ ,‬כי הוא כתב (הובא בשבועון "פנים אל פנים"‪ ).‬שמדינה העוברת על ציוויי התורה אינה מדינה יהודית‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬לאחר שנודע לו מה מתרחש כאן בארץ‪ ,‬חזר בו לפחות חלקית משיטותיו השבתאיות‪.‬‬
‫גם במאמרו "קול דודי דופק"‪ ,‬ניכרת אצלו כבר התפכחות מסויימת‪ .‬הוא מתייחס למדינה השבתאית כמסגרת אשר יכלה‬
‫להביא לביאת המשיח‪ ,‬אלא שמסגרת זו היא רקובה‪ ,‬כדבריו שם – „וחזון חיים נשגבות הלך ונמק“ ולכן הוחמצה‬
‫ההזדמנות – „החמצת הזדמנות הרת עולם“‪ .‬ידוע ממקורותינו‪ ,‬כי כאשר מוחמצת הזדמנות של ביאת גאולה‪ ,‬הרי‬
‫שהזדמנות זו הופ כת מ"הרת עולם" ל"הרת אסון" לעם היהודי‪ ,‬בדמותם של פוגרומים ושואות פיסיות ורוחניות‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בנושאי מחשבה אחרים‪ ,‬כדרכם של אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬הוא הביע רעיונות זרים ליסודות האמונה והמחשבה‬
‫היהודית ולא מחה ואף פרש את חסותו על הקמת "ישיבה" מעורבת לבנים ולבנות בקרבת מקום מגוריו‪ .‬על מעשיו‬
‫ועמדותיו הציבוריות המוזרות נגד התורה‪ ,‬כתב בחריפות כבר בזמנו מרן הגרא"מ שךק‪..‬‬
‫מכל הנ"ל נראה‪ ,‬כי ספריו עוסקים במדינה אוטופית (= דמיונית שאינה קשורה למציאות) ותהליך אוטופי ולא במדינה‬
‫השבתאית האותנטית כאן בארץ‪ .‬אגב תלישות מן הנעשה בארץ‪ ,‬יש לציין גם את הגאון רבי משולם ראטה‪ ,‬אשר דן‬
‫בספרו "קול מבשר"‪ ,‬כיצד יש להתייחס לנשיא הראשון של המדינה – חיים ויצמן‪ ,‬אם כנשיא ישראל או מלך ישראל‪ .‬תוך‬
‫כדי כתיבה נודע לו‪ ,‬כי ויצמן הוא למעשה מתבולל ומחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬והוא מיד מזדרז וכותב – אם כן אני חוזר בי‬
‫מכל הדיון ההלכתי‪ .‬בהוצאה החדשה של הספר כותבים בני משפחתו‪ ,‬כי כאשר נודע לו על תלישותו מן המציאות לגבי‬
‫מדינה מתבוללת זו‪ ,‬הוא חוזר בו מכל ביטויי ההערכה כלפיה וכלפי כל התהליך המתרחש כאן‪.‬‬

‫הרב הראשי של המדינה השבתאית וצבאה – שלמה גורן‬

‫לגבי היתרי הממזרים של שלמה גורן כתב ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יק‪ ,‬שיבטלו אלף כשלמה גורן ולא תיבטל אות מן התורה‪ .‬רבי‬
‫מיכל שורקין מעיד‪ ,‬כי אביו הגאון רבי יעקב שורקין היה תקופה מסויימת בישיבתו של ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יק בארה"ב‪ .‬הוא‬
‫היה נוכח בשיעור של שלמה גו רן בישיבה שם‪ ,‬היות וג'י‪ .‬ב‪ .‬נאלץ להזמינו למסור שם שיעור‪ ,‬כאשר גורן שהה בארה"ב‪,‬‬
‫כיוון שהוא מאד חשש ממנו‪ .‬אחרי השיעור פנה ג'י‪ .‬בי‪ .‬לשומעי השיעור ואמר להם – „תשכחו את כל מה ששמעתם ממנו‪,‬‬
‫משום ששלמה גורן אינו יודע ללמוד והבנתו בתורה עקומה לחלוטין‪ ,‬הן בלימוד והן בהשקפה“‪ .‬הוא נמנע שבועות מלענות‬
‫לטלפון כאשר פרצה שערוריית הממזרים שגורן התיר‪ ,‬שמא שלמה גורן יתקשר אליו‪ ,‬כדי שיתמוך בו בנושא זה ב"פסקו"‬
‫השערורייתי‪.‬‬
‫חוות דעתו של מרן החזו"א על אישיותו והבנתו בתורה של הרה"ר לשעבר שלמה גורן – על יחסו של מרן ה"חזו"א"‬
‫כלפי הר ב הראשי לשעבר שלמה גורן‪ ,‬נוכל ללמוד מהתבטאויותיו עליו‪ ,‬כפי שכתב הגאון רבי אברהם הורביץרו‪[ .‬ח"ה‪ ,‬עמ'‬
‫קעג‪ ,‬אות ס'] – „מורי ורבי זצוק"ל (= מרן ה"קהילות יעקב" ‪ -‬רבי ישראל יעקב קניבסקי) אמר לי ששמע ממרן ה"חזו"א"‪,‬‬
‫שאמר לו על גורן‪ ,‬בעת שהיה (= גורן) צעיר – "ללמוד אינו יודע‪ ,‬אבל נסבול ממנו הרבה" [וסיפר לי הרב הגאון ר' שרגא‬
‫פייבל שטינברג (= מגדולי תלמידי ה"חזו"א") שגם כן שמע כן מה"חזו"א"] ועוד הוסיף לי מורי ורבי זצוק"ל על גורן‪,‬‬
‫כשבחרוהו לרב ראשי‪ .‬ואמר לי‪" ,‬עליו נאמר 'והיא שעמדה לאבותינו וכו' ' בכל הדורות והקב"ה יצילנו מידם"“‪ .‬שם‪,‬‬
‫באות סא הוא כתב – „סיפר לי הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬בעת שאביו של גורן הביאו בנערותו למרן זצוק"ל (=‬
‫ה"חזו"א")‪ ,‬כשיצא אמר מרן לאשת מורי ורבי (= מרן ה"קהילות יעקב") שאביו מסתובב אתו (= ומביאו בפני גדולי ישראל כדי‬
‫שיווכחו בידענותו של בנו‪ , ).‬כמו שמסתובבים עם תוכי ולימדוהו מה לדבר כמו תוכי‪ .‬מורי ורבי זצוק"ל אמר להגאון רבי‬
‫חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬שמה שאמר מרן על גורן "שצרות יהיו לנו ממנו הרבה"‪ ,‬שזה כבר נתקיים‬
‫אתו בפרשת הממזרים‪ .‬ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די“‪.‬‬
‫הגה"צ רבי שלום הכהן שבדרון כתב ("קול חוצב"‪ ,‬עמ' ‪ ,494‬הוצ' מכון "דעת תורה"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט)‬
‫כיצד התייחס הגאון מטשיבין רבי דובער ויידנפלד‪ ,‬לרמת בקיאותו בשו"ע של הרה"ר שלמה גורן‬
‫– „בשעתו אמרו על אחד הרבנים [שהתפרסם‪ ,‬כרב הראשי‪ ,‬ב"היתר" שלו (= שלמה גורן)] שהוא‬
‫בקיא בד' חלקי השו"ע‪ .‬התבטא הטשיבינער רב ז"ל ואמר‪ :‬נכון‪ ,‬ביורה דעה הוא בקי בענין "בטל‬
‫בשישים"‪ ...‬בחושן משפט הוא יודע "הפקר בית דין הפקר"‪ .‬ובאבן העזר הוא יודע "אפקעינהו‬
‫רבנן לקידושין מיניה"‪ .‬ובאורח חיים – "ועל הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא"“‪.‬‬
‫עם קום המדינה‪ ,‬השב"כ שתל עשרות סוכנים בתוך האוכלוסיה הערבית בארץ ופקד עליהם‬
‫להתחתן עם ערביות‪ .‬בפקודת בן גוריון‪" ,‬פסק" שלמה גורן שמאות הגוים שנולדו מהערביות‬
‫הופכים אוטומטית ליהודים והסיבה לכך היתה תובנת היסוד הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית המבוללת – „שלאור הנסיבות‬

‫ק‪" .‬מכתבים ומאמרים"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬תשובה ש"ך‪.‬‬

 ‫סז‬

‫המיוחדות של המקרה‪ ,‬שבו נולדו הילדים כתוצאה משליחות אביהם היהודי (= שהשב"כ עצמו הודה שהיתה מיותרת לחלוטין)‪,‬‬
‫יש לראות בהם כיהודים ללא צורך בהליך גיור“ (‪ ,Israel Defense‬גליון א'‪ ,‬תשע"א)‪.‬‬
‫רבה לשעבר של העיר יהוד‪ ,‬הרה"ג רבי ניסן טורצ'ין‪ ,‬סיפר לי‪ ,‬כי שלמה גורן היה מציק גם אישית למרן ה"חזו"א"‪,‬‬
‫בנסותו להוציא מה"חזו" א" לגיטימציה ל"פסקי" ההיתר העקומים וההזויים שהוא היה מנפיק מדי פעם‪ ,‬כדי לרצות את‬
‫ראש הממשלה דאז‪ ,‬ד‪ .‬בן גוריון – „פעם הלכנו בדרך‪ ,‬אני ואחי‪ ,‬הגאון ר' אלעזר צדוק (= מי שחיבר יחד עם הגאון הגדול‬
‫רבי חיים קניבסקי את הספר "שונה הלכות" על ה"משנה ברורה") יחד עם מרן ה"חזו"א"‪ .‬לפתע הגיעו מולנו גורונצ'יק (=‬
‫שלמה גורן) עם קבוצה של רבנים צבאיים‪ .‬גורונצ'יק החל להרצות לפני מרן פסק הלכתי שלו בו הוא מתיר עגונה של חייל‬
‫שנעדר‪ .‬מרן הוכיח לו על המקום‪ ,‬שאין כל בסיס ל"פסק" שלו‪ ,‬אך גורונצ'יק החל להתעמת עם מרן ולנסות "להוכיח" לו‬
‫שהוא צודק‪ .‬מרן ענה לו בשלוות נפש על כל טיעוניו‪ ,‬והראה לו שהוא אינו צודק‪ ,‬אך גורונצ'יק לא עזבו‪ ,‬והמשיך לטעון לו‬
‫טענות עקומות‪ .‬כאשר ראה מרן‪ ,‬שגורונצ'יק אינו מרפה ממנו‪ ,‬ענה לו מרן‪ ,‬שהוא חושב שאינו צודק‪ ,‬משום ש"ליבי אומר‬
‫לי שהחייל חי" ועל כך כבר לא היה לגור ונצ'יק מה לומר‪ .‬לאחר זמן "בא הרוג ברגליו" לשיטת גורונצ'יק‪ .‬כשפגשתיו‬
‫לאחר מכן אמרתי לו "נו‪ ,‬אתה רואה שה"חזו"א" צדק" ? גורונצ'יק ענה לי "טוב‪ ,‬ה"חזו"א" הוא הרי נביא"“‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫פוסקי הדור וגדולי ישראל ובראשם מרן הגרא"מ שך ביטלו את כל "פסקיו" ואת "היתר ההוראה" שלו‪.‬‬
‫סא"ל (מיל) נתן גרדי מתאר בספרו "פרקי חיים של חלוץ דתי" (כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,092-222‬דפוס עשור) כיצד הוא הקים את‬
‫"השרות הדתי" במסגרת "ההגנה" ו"צה"ל"‪ .‬הוא מצאר שם כיצד הוא בנה ‪ 40‬בתי כנסת צבאיים ואת כל מערך הכשרות‬
‫בצבא ואת פקודות המטכ"ל שהתקבלו‪ .‬הוא ביקש שתהיה עוד יחידה של "רבנות צבאית" שתעסוק רק בפסיקה הלכתית‬
‫ולשם כך מונה שלמה גורן‪ .‬הוא חתם עם גורן על הסכם המסדיר את ההפרדה בין שתי היחידות‪ ,‬אך גורן רימה אותו ופעל‬
‫נגד ההסכם החתום‪ .‬גרדי מתאר כיצד גורן חתר תחתיו ללא לאות‪ ,‬שהשירות הדתי יהיה כפוף תחתיו‪ .‬פישל מימון הצטרף‬
‫למזימה ולחץ עליו שיעביר לשרת תחת פיקודו של גורן‪.‬‬
‫גרדי סירב משום אופיו הדורסני והלא אנושי של גורן והסביר לפישל מימון (עמ' ‪„ – )202‬אמרתי לו שזה לא בא בחשבון‬
‫א‪ .‬בשל אופיו של הרב גורן‪ ,‬שאינני מאמין שאפשר יהיה לשתף פעולה עמו ב‪ .‬הוא לא יודע לשמור על כבודו של השני“‪.‬‬
‫גרדי התפטר מהצבא‪ ,‬אך בכך לא תמה פרשת רדיפתו של שלמה גורן באמצעות שקרים גסים‪ .‬גרדי מספר (שם‪ ,‬עמ' ‪)209‬‬
‫– „ עזבתי את הצבא‪ ,‬מתוך סיפוק נפש על הזכות הגדולה שהיתה לי במילוי התפקיד ההיסטורי הגדול והסדר הענינים‬
‫הדתיים היה לדבר קבע‪ ,‬אך מה שציער אותי וכאב לי היה העובדה כי אחרי עזבתי את הצבא השתדל הרב גורן בפרסומים‬
‫שונים וראיונות‪ ,‬לספר ולהפיץ ברבים‪ ,‬כי הודות לו כביכול סודרה הכשרות והשבת וכל יתר הענינים הדתיים בצבא‪ .‬היתה‬
‫בזה משום חוסר הגינות‪ ,‬הן הוא מצא כבר "שולחן ערוך"‪ ,‬שהוכן במאמצים רבים שסייעו לו במטה וכל המנגנון של‬
‫"השרות הדתי"‪ .‬הוא בא איפוא אל המוכן‪ .‬עם זאת יצויין‪ ,‬כי נמצאו גם מלחכי פינקא וכאלו ששירתו אצלי בקציני דת‬
‫וידעו את כל האמת והם פרסמו מאמרים לרומם ולפרסם את הרב גורן שסידר כביכול את כל הענינים הדתיים בצה"ל ולא‬
‫הזכירו את השירות הדתי‪ .‬היתה אצלי אמנם מחשבה לתבוע אותו לבירור או אפילו למשפט בשל הפרסומים הכוזבים‬
‫שפגעו בי‪ .“...‬לסיכום‪ ,‬טענותיו של גרדי כלפי גורן‪ :‬א‪ .‬מדוע "רצחת וגם ירשת ושוב רצחת"‪ .‬ב‪" .‬בנים גידלתי ורוממתי‬
‫והם פשעו בי"‪ ,‬שהרי נתן גרדי דרש שמלבד "השרות הדתי" תהיה גם בצבא רבנות צבאית‪ ,‬כפי שהוא מספר שם בספרו‪,‬‬
‫כדי שתהיה פסיקה הלכתית אחידה בצבא‪ ,‬כדי שלמשל‪ ,‬לא יווצר מצב שקצין‪-‬דת אחד מקבל פסק מהרב של ת"א ואילו‬
‫קצין‪-‬דת אחר שישאל את אותה שאלה מרב‪-‬עיר אחר ויקבל ממנו פסק הלכה שונה‪ .‬נ‪ .‬גרדי קובל על כך שהוא איפשר‬
‫ועודד את יצירת הרבנות הצבאית ורומם את מעמדו של גורן כרב צבאי ואילו גורן השיב לו רעה תחת טובה ורמס אותו‬
‫ואת מעמדו בצבא‪ ,‬בצעד מגלומני חסר תקדים‪ .‬כאשר גורן הזקין‪ ,‬שגעון הגדלות שלו עלה מדרגה‪ .‬הוא טען שמעמדו דומה‬
‫נראה שהוא סבר שמעמדו הוא גבוה יותר משל‬ ‫לשל שר בממשלה ודרש שיהיה ברכבו גם לוחית רישוי של שר‪.‬‬
‫הרמטכ"ל ושל שר הבטחון‪ .‬הוא "פקד" על מח"ט הצנחנים לבצע מעשה טירוף של פיצוץ כל מסגדי הר הבית‪ ,‬מעשה‬
‫טירוף אשר בזמנו כבר תכנן לעשות הקמב"ץ של הארגון לח"י – ז‪ .‬זטלר ("בשבע"‪ .)24.2.02 ,‬כאשר המח"ט סירב לו‬
‫הוא גידף אותו כהרגלו‪ .‬מפקד כח הסיור של נפת שכם זאב צחור היה נוכח בשעת המעשה וכתב על כך ("ידיעות‬
‫אחרונות"‪ ,04.6.02 ,‬עמ' ‪.)42‬‬
‫מחבר "אם הבנים שמחה"‪ ,‬הרב יששכר טייטל – הוא כתב בספרו מספר דברים תלושים מהמציאות‪ .‬הוא‬
‫למשל כתב על כך שתמיד גדולי ישראל בהונגריה‪ ,‬מנעו מיהודי הונגריה לעלות לארץ‪ .‬מעבר לכך שהוא כתב את הדברים‬
‫בהיותו שרוי בתוך התופת הנאצי ו"אין אדם נתפס בשעת צערו"‪ ,‬הוא גם היה תלוש לחלוטין מהמציאות‪ .‬הוא לא ידע‪ ,‬כי‬
‫בזמן שהוא כתב דברים אלו‪ ,‬הצליחו החרדים להגיע להסכם הצלה עם אייכמן (ביוזמת הרב ויסמנדל‪ ,‬כיוון שאייכמן כבר ראה‬
‫את המפלה המתקרבת ורצה לבנות לעצמו אליבי לאחר המלחמה) לגבי הצלת מליון יהודי הונגריה וסביבותיה ואילו דוקא ראשי‬
‫הציוניזם‪ ,‬בגי בויים של ראשי הציוניזם הדתי (כרגיל)‪ ,‬הכשילו על הסף הצלה זו‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬הוא גם היה תלוש מן‬
‫המציאות לגבי מה שקרה בארץ‪ .‬הוא לא ידע‪ ,‬כי בכל תפוצות ישראל השתדלו המוני חרדים לעלות לארץ מסוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ 09‬ושבידי הגאון רבי ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר היו חמישים מכתבים מגדולי רבני הונגריה התומכים בעליה לארץ ובתמיכה כספית‬
‫למיישבי הארץ‪ ,‬כפי שנראה להלן תפה‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ל') ורק אחרי שתנועת הציוניזם השתלטה על ארץ ישראל והפכה אותה‬
‫למחנה ריכוז גדול של הש מדה רוחנית‪ ,‬הגרוע יותר מהשמדה פיסית‪ ,‬חזרו בהם חלק מרבני הונגריה מתמיכה זו‪ .‬הוא גם‬
 ‫סח‬

‫לא ידע ‪ ,‬כי אחרי מלחמת העולם הראשונה הסוכנות היהודית מנעה בכח את עלייתם של החרדים לארץ באמצעות צמצום‬
‫מכסת הסרטיפיקטים וזאת לאחר שהם שכנעו את הנציב העליון לצמצם את מספר הסרטיפיקטים מ‪ 09000 -‬ל‪ 0000-‬בכל‬
‫שנה עקב המצב הכלכלי בארץ‪ .‬חיים ויצמן נתן מיכסת סרטיפיקטים לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי שיחלקם לאנשי שלומו וכדי להשיג‬
‫ממנו סרטיפיקט ומשרה רבנית בארץ‪ ,‬כדי לא לגווע ברעב‪ ,‬היו צריכים גדולי ישראל לשלוח לו מכתבי בקשות‪ ,‬לא לפני‬
‫שהיו צריכים לרדת על ברכיהם ולכתוב לו במכתביהם תארים ושבחים קיצוניים מפוברקים (אשר בהם נעשה שימוש נרחב‬
‫ופסול על ידי תלמידי תלמידיו על מנת‪ ,‬כביכול‪ ,‬להוכיח על מציאות פיקטיבית של הערכה כלפיו)‪ ,‬כי אחרת הוא אפילו "לא היה‬
‫סופר אותם" ורק לאחר קבלת שבחים אלו בתוספת ה"הכרה" בכך שהוא מכהן כרב ראשי‪ ,‬הוא היה מוכן לתת את‬
‫הסרטיפיקט המיוחל‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬לכן‪ ,‬גם מסיבה זו‪ ,‬אין כל ערך מציאותי לדבריו ואין להתייחס למה שכתב בספרו‬
‫"אם הבנים שמחה"‪.‬‬
‫הוא גם כתב שם‪ ,‬כי גם רשע הבונה עיר בארץ ישראל מקיים מצוה‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי כבר הפכוהו‪ ,‬על פי דבריו אלו‪,‬‬
‫לציוניסט אדוק‪ ,‬על אף שבכל מהותו היה רחוק מתנועה זו ומטרותיה‪ ,‬כפי שכתב בנו בהקדמה לספרו‪ .‬כוונתו היתה‪ ,‬שגם‬
‫רשע גדול‪ ,‬אם יעשה דבר אפילו לא לשם מצוה‪ ,‬לא יקפחו את שכרו‪ ,‬כמו עמרי שבנה עיר בארץ ישראל וקיבל שכרו על‬
‫כך‪ .‬גם גנב גדול‪ ,‬אם יתלה בטחונו בה' שיצל יח בגניבתו‪ ,‬ה' יעזרהו‪ ,‬אך אחר כך יפרע ממנו על כך‪ ,‬גם על שגנב וגם כי‬
‫השתמש במידת הבטחון לשם ביצוע הפשע‪ .‬עמרי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא התכוון למצוה‪ ,‬אך כיוון שגרם לישוב ארץ ישראל‬
‫קיבל על כך שכר בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬כפי שמשלמים בעולם הזה שכר לשאר הרשעים כדי לטורדם מהעולם הבא‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנקודה זו גם חשב כמוהו ובשל כך ננזף בידי אחד מגדולי ישראל ‪ -‬מרן הרב איצלה בלאזרקמה‪ ,.‬אשר אמר לו‪,‬‬
‫כי מעשים אלו יובילו למצב של "ותקיא הארץ אתכם"‪.‬‬
‫אנשי הציוניזם עשו תעמולה בחו"ל‪ ,‬כחלק מהשיטה הקונספירטיבית שלהם‪ ,‬כדי למשוך יהודים לרשתם ולסחוט מהם‬
‫כספים‪ .‬הוא כתב‪ ,‬שאם אכן מתכוונים אותם פורקי עול למצוה‪ ,‬הם יקבלו על כך שכר כעמרי‪ ,‬אך כיוון שאנו יודעים כיום‪,‬‬
‫כי התועמלנים שיקרו‪ ,‬ולמעשה מדובר באתאיסטים גמורים‪ ,‬ודאי שהם לא רק שכר לא יקבלו בעולם הזה על מה שהם בנו‪,‬‬
‫אלא יקבלו על כך עונשים כבדים‪ ,‬משום שכל הבניה שלהם היתה מלכודת שנועדה לשמד את העם היהודי‪ .‬על כך בודאי‬
‫מסכים מחבר הספר‪ ,‬ובפרט שבנו כבר ציין שם בהקדמה שהוא התנגד לתנועה הציונית‪.‬‬
‫מכל מקום הדבר מוכיח‪ ,‬כמה עלובה היא עיסתם של אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר מנסים להיתפס בכל תלמיד חכם‪ ,‬אשר‬
‫אמר משהו‪ ,‬ה נראה להם כנוטה לכיוונם ובכך הם חושבים כי הם מצליחים לרמות מישהו ולהוכיח‪ ,‬כי לשיטתם היתה‬
‫תמיכה גם בין הרבנים‪ .‬והרי אפילו אם מחבר זה ועוד רבים כמוהו היו אפילו חסידי הציוניזם הדתי והיו הולכים בדרכיהם‬
‫הנלוזות‪ ,‬אין הדבר מוסיף או גורע‪ ,‬היות שכל גדולי ישראל לדורותיהם למעלה ממאה שנים לחמו בשיטתם השבתאית‬
‫היהודו‪ -‬נוצרית ובפרט שגם מה שהם מנסים להוכיח מתלמיד חכם כלשהו‪ ,‬אשר אמר משהו מהדומה של הדומה לשיטתם‪,‬‬
‫בנוי על סילוף דבריו או כוונתו‪ .‬גם אם תלמיד חכם כלשהו היה ציוניסט או שבאמת העריך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי שלאותו‬
‫תלמיד חכם יש בעיה‪ ,‬שהצליחו להוליכו שולל ולא לגדולי ישראל ושלומי אמוני ישראל‪.‬‬
‫גם על האדמו"ר מויז'ניץ‪ ,‬אשר היה מגדולי הלוחמים בציוניזם‪ ,‬טפלו אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬כי הוא לא רצה לאסור את‬
‫הציוניזם‪ .‬על כך הוא מאד התמרמר וכתב להםקא‪„- .‬הוא שקר מוחלט‪ ,‬כי באמת לא הוצאתי מפי דברים כאלה‪...‬שמעולם‬
‫התנגדתי לתנועה הציונית בכלל ובפרט“‪ .‬וכן אמררלז‪( .‬שם‪ ,‬פרק טז) ‪„ -‬כמו אז יצטרכו להילחם בספיחי הכת שבתאי צבי‬
‫ימ"ש‪ ,‬כן גם אנו צריכים כהיום להילחם בציונים‪.“...‬‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה"‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב הוא דוגמא נוספת לתלמיד חכם מגדולי הדור‪ ,‬אשר בתחילה העריך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולאחר מכן‬
‫חזר בו לחלוטין‪ .‬בעל ה"לשם" כותב לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שני מכתבים‪ .‬במכתב הראשוןר‪( .‬איגרת קל) הוא כותב‪„-‬הוגד לי‪ ,‬כי‬
‫רום מעלתו נתמנה לרב הכולל [=אחרי יציאת המוני היהודים מה"ועד הלאומי"קנג‪( .‬ח"ב‪,‬עמ' קסה)‪ ,‬רבנותו התבססה רק על קבוצת‬
‫השבתאים המודרנים] בירושלים‪ .“...‬במכתב זה הוא כותב לו תארים נדושים ‪" -‬הרב הגאון"‪" ,‬המאור הגדול" וכש"ת‪ .‬הוא‬
‫רומז לו על רצונו‪ ,‬עקב סכנת הרציחות והפוגרומים שהיו אז‪ ,‬שיעזור לו לעלות לארץ (שוב‪ ,‬בקשה בהקשר לפיקוח נפש‪- ).‬‬
‫„יתן ה' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב‪...‬וגם לחזות בשמחה את פני רום מעלתו“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו עושה רושם שהוא מוכן לתת לו סרטיפיקט מתוך אותם סרטיפיקטים שנתן לו ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬על אף‬
‫המצב המסוכן של פיקוח נפש בו הוא נמצא‪ .‬ה"לשם" מבין כנראה מה עשוי לרצות את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (תארים ושבחים) ואז‬
‫הוא כותב אליו בקשה מפורשתר‪( .‬אגרת קלב) לעזור לו לעלות ולקבל ממנו סרטיפיקטים למשפחתו‪ .‬הפעם הוא כותב לו‬
‫תארים מופלגים‪„-‬כבוד הרב הגאון‪ ,‬פאר הדור‪ ,‬ידיד עליון‪ ,‬ואהוב נפשי“‪ .‬נראה‪ ,‬כי הוא חשש שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו רוצה‬
‫לעזור לו ולמשפחתו לעלות‪ ,‬לא רק בגלל עליבות התארים והשבחים במכתב הראשון‪ ,‬אלא גם כדי שלא יצטרך לתת להם‬

‫רלז‪ .‬ראה "קדוש ישראל"‪ ,‬ח"ב פ"כד‪ ,‬סי' ל"ו‪ ,‬שנת תרי"ט‪.‬‬
 ‫סט‬

‫תמיכה כספית מהכספים הרבים שנתן לו ד"ר חיים ויצמן ולכן‪ ,‬הוא מיד מוסיף שם ‪„ -‬ואין אני מבקש ח"ו שום עזר‬
‫ותמיכה בממון רק היתר כניסה“‪.‬‬
‫וראה זה פלא‪ ,‬הבהרה זו עם התארים הפיקטיביים אשר הצמיד לו עזרו והוא אכן נעתר להצילם מן הסכנה המוחשית בה‬
‫הם היו נתונים‪ .‬מובן‪ ,‬כי במצב זה‪ ,‬לאחר שהוא העלה אותם לארץ‪ ,‬בעל ה"לשם" היה מחוייב אליו הן מצד הכרת הטוב והן‬
‫מצד הפחד מהטרור‪ ,‬אשר היה מנת חלקם של בני הישוב הישן‪ ,‬אשר העיזו לצאת נגדו‪ .‬לכן הוא גם לא רצה לצאת נגדו עד‬
‫שלב מסויים והיה מוכן ללמוד איתו‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה סר אליו ללמוד וגם שיבח אותו‪ .‬אמנם‪ ,‬גם בעל ה"לשם"‪,‬‬
‫אחרי שעמד על טבעו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬חזר בו בצורה קיצונית מכל הערכה כלפיו‪ ,‬כפי שסיפר רבי מאיר שפירא (אביו‬
‫של הגאון רבי משה שפירא מירושלים)‪.‬‬
‫רבי מאיר שפירא סיפר‪ ,‬כי בא פעם לבקר את בעל ה"לשם" ורצה לומר לו דבר ששמע מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בעל ה"לשם" נרתע‬
‫ואמר שאינו רוצה כלל לשמוע‪ ,‬היות ו„שום סבון שבעולם אינו יכול לנקות את המוח שקלט דברים אלו“‪ .‬והוסיף‬
‫ואמר‪ ,‬כי אינו מבין‪ ,‬כיצד קרה הדבר‪ ,‬שמאז שהיה אצלו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל כך השתבש (זה האחרון)‪.‬‬
‫הרה"ג ר' י‪ .‬א‪ .‬וויזר מספר‪ ,‬כי הרה"ג ר' מנדל שיינין סיפר לו‪ ,‬כי הוא ועוד שני תלמידי חכמים גדולים נכנסו פעם לבעל‬
‫ה"לשם" אחרי סעודה שלישית והוא שאלם „מאיפה אתם באים“?‪ .‬הם סיפרו לו (בנימת התנצלות)‪ ,‬כי הלכו לשמוע דרשה‬
‫מר' א‪ .‬י ‪.‬קוק‪ .‬הוא התפלא ושאלם ‪„ -‬מדוע הלכתם בכלל לשמוע אותו“ ? והם ענו לו‪-‬מה ששמענו ממילא נכנס מאוזן‬
‫אחת ויוצא מהאוזן השניה‪ .‬אז הוא אמר להם‪„-‬אבל חלק נשאר בראש“‪ .‬הגאון ר"ז גרז‪ ,‬אב"ד רחובות והגרש"ז שפירא גם‬
‫שאלוהו האם ניתן לשמוע את דרשתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם להם הוא ענה ‪„ -‬עוד לא נברא סבון בעולם שיוכל למחוק שניה‬
‫של מחשבה לא טובה“‪ .‬הוא מיד הוסיף ואמר‪ ,‬בקשר לנאמר על ראיית פני אדם רשע ‪„ -‬עוד לא נברא בעולם סבון שינקה‬
‫ראיה לא כשרה“קב‪. .‬‬
‫ראינו כבר לעילקלז‪ ,.‬שעל עריכת סעודות אלו על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כבר העיד מרן הרב מבריסק בשם אביו ‪„ -‬הוא עורך‬
‫באקסטזה מלאכותית סעודה שלישית ויורה אפיקורסות“‪ .‬כנראה שמדובר על פרק הזמן שבו היה ר' א‪.‬י‪ .‬קוק הרב של‬
‫בויסק‪ ,‬שם התגורר בצעירותו הגה"ק רבי אלחנן וסרמן והוא זה שסיפר על כך למרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬או בזמן רבנותו‬
‫ביפו‪.‬‬

‫גדולי תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬טוענים בספרים ובעיתונות‪ ,‬כי שלושת תלמידיו הגדולים שמאד העריכוהו‪ ,‬מפאת שליטתו בכל‬
‫מכמני התורה‪ ,‬תמכו עד סוף ימיהם גם בשיטותיו ההגותיות והמעשיות‪ .‬נוכיח כאן‪ ,‬שהאמת העובדתית טופחת על פניהם‪.‬‬

‫הרב יעקב משה חרל"פ‬

‫הרב חרל"פ היה תלמיד חכם עצום‪ ,‬שרוב ימיו היה דבוק לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכל נימי נפשו‪ ,‬ואף בשיטותיו‪ ,‬בצורה הזויה‪,‬‬
‫קנאית וקיצונית‪ .‬לכן מרן ה"חזו"א" פעל מאחורי הקלעים כדי שהוא לא יבחר לרב ראשי‪ ,‬כדי למתן את המשך האצת‬
‫החורבן וההרס שחולל רבו כאן בארץ (וכן נכתב על כך בלי להזכיר את שמו בפירושרח‪ .)..‬מה שגרם לרב חרל"פ להיהפך‬
‫לתלמידו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק קשור להספד על הרצל שר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה אמור לשאת ביפו‪ .‬הרב חרל"פ ירד ליפו עם הגה"צ ר'‬
‫מ‪ .‬סמניצר והגה"צ ר' ע‪ .‬פרוש‪ ,‬כדי למחות על כך ור' א‪.‬י‪.‬קוק הבטיח להם שהוא לא יספידו וכאן הוא פעל על פי היסוד‬
‫הטקטי של השבתאות ההפכפכנית ולמעשה‪ ,‬הוא כן הספידו‪ .‬שוב ירדו הנ"ל כדי למחות בו ואז הוא הסביר להם שמה‬
‫שהוא הבטיח להם זה אינו שקר כי ההבטחה היתה רק להלכה אך למעשה הוא חשב כן להספיד (זה מזכיר ניסוחים של‬
‫פוליטיקאים מושחתים ‪ -‬הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים)‪ .‬חבריו חזרו לירושלים והרב חרל"פ נשאר להתווכח איתו‪ ,‬ולבסוף‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיכנעו ואז הוא הפך לתלמידו (הגאון ר"י דינקלס‪ ,‬מפי בנו הגאון רבי שלמה אדלשטיין)‪.‬‬
‫עם כינונה של המדינה השבתאית בארצנו היה הרב חרל"פ נתון בשרעפי הזיותיו ודיבר על התחלת הגאולה‪ .‬בשנת ‪0940‬‬
‫נראה‪ ,‬כי מתחילה אצלו מעט התפכחות‪ .‬בהקדשה לספרו של חתנוקג‪ .‬הוא אמנם פותח בפתיח השבתאי ‪" -‬עם התחדשות‬
‫אתחלתא דגאולתנו"‪ ,‬ומיד לאחר מכן הוא מתחיל ל כתוב על מייסדי המדינה‪ ,‬המתייחסים אליה כמדינת גויים לכל דבר‪.‬‬
‫בניגוד לרבו ומורו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא רואה במדינה ומייסדיה את אויביו‪ ,‬וכך הוא כותב שם ‪...„ -‬ואם אמנם‪ ,‬עודנו מלך‬
‫אסור ברהטים עבים ועננים עוברים על ארצנו וערפל יכסה פנינו מהאנשים אשר עודם מוכים בסנוורים‪...‬ודומים (הם)‬
‫להסתפק במשטר מדיני של "ככל הגויים אשר סביבותינו"‪ ,‬ומתברכים בלבבם ללכת בשרירות ליבם‪-‬כל אלו לא יפחידונו‬
‫מאומה ומזימותיהם כצל עובר ו"נצח ישראל לא ישקר" ויווכחו כי הלכו חשיכה ואין נוגה למו‪ .“...‬אם כן‪ ,‬לדידו של הרב‬

‫קב‪" .‬בדרך קדושת החיים"‪ ,‬הרב אהרן ח‪ .‬נשרי‪ ,‬עמ' ‪ ,611‬תשנ"ח‪ ,‬ב"ב‪ ,‬מעדותו של הגאון רמ"צ ברלין‪ ,‬ראש‬
‫ישיבת "רבי חיים עוזר"‪.‬‬
‫קג‪" .‬משנת ראשונים"‪ ,‬ח"א‪ ,‬הרב בארי ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"י‪.‬‬
 ‫ע‬

‫חרל"פ כל זמן אשר המדינה מתנהג ת ברוח מייסדיה‪ ,‬אין זה עדיין גאולה ומה שהוא הוזה ורואה במדינה כ"אתחלתא‬
‫גאולה" הוא משום המצב הארעי ‪" -‬כצל עובר" של מדינה‪ ,‬הנמצאת בניגוד גמור לתחילת הגאולה‪ ,‬כאשר הוא מקווה כי‬
‫תוך זמן קצר תתחיל ראשית הגאולה‪ .‬אמנם‪ ,‬לאחר שנה‪ ,‬הוא רואה‪ ,‬כי מצב העניינים אינו כך‪ ,‬והמדינה ממשיכה להתנהג‬
‫במצב מחפיר ויוצרת מצב של עומק הגלות‪ ,‬אשר היא הפוכה לחלוטין מחזונו של רבו ושלו‪ .‬לעזרתו באו המחתרות "בני‬
‫פנחס" בירושלים ו"ברית הקנאים" בתל אביב‪ ,‬אשר כוונתן היתה להפוך את המדינה השבתאית ל"מדינת הלכה"‪.‬‬
‫"בני פנחס" היתה מחתרת אשר הורכבה מאנשי כנופיית הטרור ‪" -‬ההגנה" שנשארו חרדים‪ ,‬ואילו "ברית הקנאים"‬
‫(בר"ק)‪ ,‬הורכבה מאנשי כנופיית הטרור לח"י אשר נשארו חרדים‪ .‬אנשי המחתרת הללו‪ ,‬היו שרידים מאותם גיבורים‪,‬‬
‫אשר הצליחו להחזיק מעמד ולא נפגעו ממגמות ההתבוללות אשר הונהגו בכנופיות טרור אלו‪ ,‬זאת בניגוד לרבים אחרים‬
‫אשר פרקו עול ונטמעו בחברה השבתאית‪ ,‬כדוגמת האלוף שמואל גורודיש וחבריו מישיבת "עץ חיים"‪ .‬הם חברו לכנופיות‬
‫אלו‪ ,‬משום שחשבו בתמימותם‪ ,‬כי עם הקמת המדינה‪ ,‬התנועה הציונית השבתאית תחזור בתשובה‪.‬‬
‫פעולותיהםקד‪ - .‬הם הציתו אטליז טרף‪ ,‬בתי קפה מחללי שבת ברחובות אלנבי ופינסקר בת"אקה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫„בירושלים הוקם סניף חזק‪ ,‬בפיקודו של צעיר כבן ‪ 08‬תלמיד ישיבת חברון‪ ,‬כיום ראש ישיבה חשוב ואישיות חשובה‬
‫ביהדות החרדית“קו‪ „..‬גם בקרב גדולי תורה רבים ניכרה אהדה ללוחמי המחתרת‪ .‬רבה הראשי של אחת מן הערים הגדולות‬
‫בארץ‪ ,‬רב שכונה גדול בירושלים וראש ישיבה חשוב הצטרפו רשמית למחתרת‪.‬‬
‫קז‪.‬‬
‫כשבאו אנשי המחתרת ל"חזון איש" הוא היה ספקן‪...‬על כל פנים לא הניאם ממעשיהם“ ‪ .‬מי היה אותו רב שכונה גדול‬
‫בירושלים ? סיפר (לראש הישיבה הגאון רי"מ סגל) אחד מן הפעילים הנמרצים במחתרת‪ ,‬אשר הוא כיום ראש ישיבה‬
‫ידוע‪ ,‬כי הכוונה לרבה של שכונת "שערי חסד"‪ ,‬הרב חרל"פ‪ ,‬אשר היה מן התומכים הראשיים במחתרת הירושלמית אשר‬
‫התייעצו איתו רבות בעניני המחתרת (ביניהם גם ממשפחת זייבלד הירושלמית)‪ .‬הוא הוסיף ואמר – „הוא תמך עודד‬
‫והמריץ“‪ .‬אותו ראש ישיבה ביקש להישאר בעילום שם‪ ,‬ואמר לנו‪ ,‬כי גזר על עצמו שתיקה ואינו מתראיין גם לעיתונות‬
‫וכדומה בשום ענין‪ .‬נראה‪ ,‬שהרב חרל"פ רצה לקדם במהירות את הפיכתה של המדינה ל"מדינת הלכה"‪ ,‬כדי שה"אתחלתא‬
‫דגאולה" תתחיל‪ .‬מהירות זו מרומזת בהקדשה דלעיל‪ ,‬כאשר הוא כותב לגבי המצב ההתחלתי של המדינה כ"צל עובר"‪.‬‬
‫משיקולי קונספי רציה‪ ,‬כמובן שלא רצה להביע כל שינוי עמדה בצורה גלויה ממשנת רבו‪ ,‬כי באם יתפסו חברי המחתרת‪,‬‬
‫הוא יהיה מן הראשונים שעלולים להסתבך‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬פעולות המחתרת נכשלו בשנת ‪ ,0942‬ויתכן כי כשלון זה נגע מאד לליבו‪ ,‬כי הוא נפטר באותה שנה‪ ,‬כאשר נוכח‪ ,‬כי‬
‫חזונו נכשל‪ .‬שינוי זה בעמ דתו‪ ,‬היה בניגוד גמור לשיטת רבו ובן רבו‪ ,‬אשר ראה בממשלת ישראל ובמדינה השבתאית‬
‫"מלכות ישראל המשיחית"‪ ,‬אשר כל פעולותיה הן "קודש" ו"השראת השכינה"‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬עקב תנאי‬
‫הקונספירציה‪ ,‬יכלו אנשי הציוניזם הדתי להעלים את התפנית הפרקטית וההגותית בצורה קיצונית בחשיבתו של הרב‬
‫חרל"פ‪ ,‬מהגותו השבתאית מודרנית של רבו ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫הרב חרל"פ חוזר בתשובה וגם אינו מצטרף לצ‪ .‬י‪ .‬קוק בקריאה לגייס בנות לצבא ושרות לאומי‪.‬‬

‫הגאון רבי יצחק הוטנר‬

‫הגאון רבי יצ חק הוטנר היה קרוב משפחתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידו ונחשב מגדולי המעמיקים במשנתו של המהר"ל‬
‫מפראג‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי מפריחים שמועות על כך‪ ,‬שהוא אמר‪ ,‬כי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חלק חשוב בבניית אישיותו‬
‫התורנית המאוחרת‪ ,‬אך נריה מביא בספרו‪ ,‬סיפור אשר מתוכו משתמע‪ ,‬כי הוא לא רק חלק עליו בצורה נחרצת לגבי כל‬
‫לשונותיו הכפרניות ובקשר להתחברותו לציוניזם ולכל שיטתו‪ ,‬אלא אף ראה בכך שיטה תמהונית‪ .‬במשך השנים‪ ,‬כאשר‬
‫הוא הוציא מהדורות נוספות של ספרו "תורת הנזיר"‪ ,‬הסיר את הסכמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לספר‪ ,‬והשאיר רק את ההסכמה‬
‫לספר של מרן הג רח"ע גורודז'ינסקי ומיותר לציין כי אינו מזכיר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו והיה מחובר לחלוטין לגדולי‬
‫ישראל ול"אגודת ישראל"‪ .‬את הסיפור הנ"ל מביא נריה עצמו בספרוקח‪..‬‬
‫הרב שמחה הכהן קוק‪ ,‬רבה של רחובות והרב צבי קפלן‪ ,‬סיפרו עדות ממה שהעיד בפניהם הגאון ר"י הוטנר ‪„ -‬בימי‬
‫בחרותי‪ ,‬כששהה הרב על הכרמל לצורך מנוחה‪ ,‬באתי לבקרו‪ .‬כבן בית וקרוב משפחה‪ ,‬הותר לי להיות במחיצתו‪ .‬המטפלת‬
‫בענייני הגשמיות של הרב בשהותו שם‪ ,‬היתה בת דודי חוה לאה‪...‬והיא דאגה גם לגשמיות שלי‪ .‬ישבתי עם הרב בערב‬

‫קד‪" .‬המרי – פרקים ממאבק הקיום של היהדות החרדית בארץ ישראל"‪ ,‬מ‪ .‬עמית‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬
‫קה‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.16- 8‬‬
‫קו‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫קז‪( .‬שם) עמ' ‪.26‬‬
‫קח‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.661‬‬
 ‫עא‬

‫בחוץ‪ ,‬ושוחחנו על דברים שונים‪ ,‬והשתלשלו הדברים והגענו גם לענין הציונות‪ ,‬בנין הארץ וכו'‪ .‬וכאשר היה הרב מדבר‬
‫על נושא זה‪ ,‬היה לוהט כולו‪...‬והמשיל הרב אז על הציונות החילונית את המשל הנמצא בדברי חז"ל‪ ,‬על "הצפור שהלכה‬
‫וישבה לה על איקונין של מלך"קט‪ ,.‬שאי אפשר לפגוע בה‪ ,‬וכך הציונות על כל חסרונותיה‪ ,‬כיוון שהיא פועלת בשטחים‬
‫חיוניים מאד לאומה כולה‪ ,‬הרי כל הפוגע בה – בנפשה של האומה כולה הוא פוגע‪ .‬אמרתי להרב – ואם פרגוואי תקרא‬
‫לעצמה בשם ישראל וגם תפעל למען צורכי עם ישראל‪ ,‬כלום תהא לזה איזו שייכות למחשבותיו או להרגשותיו של הרב ?‬
‫והרי מה שאצל הרב הוא קודש קודשים‪ ,‬אצל הציונים הוא סתם פרגוואי ?! (ובנוסח שמסר הרב שמחה קוק שליט"א בשם‬
‫הר"י‪ :‬ואם יבואו לארץ ישראל כמה מליון רוסים וידברו עברית ויראו את עצמם כ"יהודים לאומיים"‪ ,‬האם גם אז יאמר הרב עליהם‬
‫שהם דומים לציפור שישבה על איקונין של מלך ?)‪ .‬הרב התרגש משאלתי‪ ,‬והשיב והסביר בהתרגשות‪ ,‬שיש לראות את פני‬
‫הדור בראיה יותר פנימית‪ ,‬וכי ההתעוררות הלאומית יש לה יסודות עמוקים‪ ,‬ככל המבואר בכתבי הרב ואגרותיו‪ .‬אני‬
‫עמדתי על דעתי והוספתי להתווכח‪ ,‬וכשהשעה היתה מאוחרת‪ ,‬נפרדתי מהרב ויצאתי מחדרו (כחכם העדיף מנביא הוא ניבא‬
‫על כך‪ ,‬שתלמידי תלמידיו יחילו על גויים מרוסיה גיור רפורמי לפי ההגדרות הפרוטסטנטיות והשבתאיות המודרניות‪.).‬‬
‫למחרת כשהגיעה חוה לאה‪ ,‬עם ארוחת הבוקר‪ ,‬פגשה אותי בקרבת המלון ושאלה – מה דיברת אתמול עם הרב ? והאם‬
‫קרה משהו בשיחה הזאת ? כשתמהתי‪ :‬מדוע את שואלת זאת ? השיבה חוה לאה‪ ,‬כי ארוחת הערב אשר שמה על השולחן‬
‫אמש נשארה במקומה‪ ,‬וכן נוכחה כי הרב לא נגע במיטה אשר נשארה מוצעת – "וכנראה לא אכל כלל‪ ,‬וגם לא ישן כל‬
‫הלילה‪ ,‬בגלל השיחה שהיתה ביניכם"“‪ .‬נראה שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קיבל הלם ונדהם מכך‪ ,‬שתלמידו חביבו ובן משפחתו חולק‬
‫עליו בצורה קיצונית‪ ,‬על כל שיטתו השבתאית‪-‬מודרנית ההזויה‪ ,‬לכן הגיב באופן זה‪.‬‬
‫נביא עוד דוגמא לתפיסתו ההזויה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפרשת רצח ארלוזורוב‪ ,‬לגבי הקשר בין שורש נשמתו הטהורה של‬
‫האדם על פי הקבלה לבין מעשיו בפועל – „עורך הדין חיים כהן (לימים‪ ,‬שופט בית המשפט העליון‪...).‬שלמד בצעירותו ב"מרכז‬
‫הרב" תיאר את השיחה ביניהם‪" :‬אבל הם (= אברהם סטבסקי ואבא אחימאיר) חשודים ברצח ?" טען כהן‪" .‬לא יתכן!"‬
‫הזדעק הרב קוק‪" ,‬יהודי אינו מסוגל לרצוח‪ .‬זה לא יתכן כלל‪ .‬בנפש היהודי אין דבר כזה"“קי‪..‬‬
‫עוד אמר הגאון הרב הוטנרקיא‪ .‬על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא – „‪...‬ידע יפה שורש הנשמה של פלוני ופלוני (מראשי החילונים)‪,‬‬
‫אבל לא ידע היכן גופם עומד“ ‪ .‬שוב אנו רואים‪ ,‬כי עמדתו של הגאון ר"י הוטנר ביחס לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היתה כי משנתו‬
‫ההגותית היתה הזויה‪ ,‬תלושה מן המציאות ואפיקורייאנית‪.‬‬

‫הגאון רבי יצחק אריאלי‬

‫הגאון רבי יצחק אריאלי‪ ,‬בעל "עינים למשפט"‪ ,‬היה ממקימי "מרכז הרב" והיה המשגיח של הישיבה‪ .‬את כוחו השקיע‬
‫בנושאי סוגיות התלמוד‪ ,‬הלכה ובסדור הספר הנ"ל‪ .‬הוא כמעט ולא נתן דעתו על ספרי המחשבה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אם כי בתחילה לא חלק על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי שבסוף ימיו חזר בו מדעותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואף מההערכה הגורפת לגבי‬
‫אישיותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילה‪ ,‬כשהוציא את ספרו‪ ,‬הוא כותב בהערכה גדולה על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטתו‪ ,‬אך בהוצאות‬
‫של כרכים מאוחרים יותר השאיר מעט מאד ממה שהיה בהוצאות הראשונות‪ ,‬ונראה שגם זה כדי לצאת ידי חובה‪ ,‬כאשר‬
‫הוא משמיט את היותו ממייסדי "מרכז הרב"‪ .‬מאוחר יותר היה מישהו אשר הוציא באופן פיראטי את ספרו על פי ההוצאה‬
‫הראשונה‪ ,‬ולכן הוזכר שם שוב כי היה ממייסדי "מרכז הרב"‪ .‬הראיה הברורה לחזרתו מכל הנ"ל היא‪ ,‬שאת ילדיו לא שלח‬
‫ללמוד ב"מרכז הרב"‪ ,‬אלא לישיבות קדושות המנוגדות בתכלית לכל מה שמבטא "מרכז הרב"‪.‬‬
‫נכדי הרב אריאלי – בניו של הרה"ג מרדכי אילן‪ ,‬נכנסו למרן הגרי"ש אלישיב ושאלוהו‪ ,‬אם‬
‫הם יכולים להשמיט גם את מעט השבחים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוא השאיר בהקדמה‬
‫לספרו‪ ,‬היות והם רוצים להוציא מהדורה נוספת של ספר זה‪ .‬נכדו של הרב אריאלי אמר‬
‫לנו‪ ,‬כי מרן אמר להם‪ ,‬שאם היה מדובר על ר' צבי יהודה קוק‪ ,‬זה היה אפשרי‪ ,‬אך בהצטרף‬
‫לעובדה כי פעולה זו היא נגד רצון הנפטר ויש בה גם מן האמת לפחות לגבי בקיאותו בתורה‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אין לעשות כן (ולא כפי שמפיצים בחוגי הציוניזם הדתי‪ ,‬שהוא נזף וגער בהם‪.).‬‬
‫את נכדיו של הרב אריאלי הינחו דבריו של סבם‪ ,‬באומרו תמיד שהוא רוצה שספריו יוכלו‬
‫להימצא בישיבות הקדושות ולכן הוא גם השמיט משער הספר את היותו משגיח ב"מרכז‬
‫הרב"‪ .‬הוא גם השמיט אז חלק גדול ממה שכתב בקשר לר' א‪.‬י‪ .‬קוק והיה ברור לנכדיו לאור‬
‫בקשתו‪ ,‬שגם את החלק הנותר בטעות הוא היה רוצה להשמיט‪.‬‬
‫נכדו של מרן הגרי"ש אלישיב אמר לי‪ ,‬כי מרן הביע בפניו את מורת רוחו לגבי מי שמתאר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ"צדיק יסוד‬

‫קט‪ .‬שמו"ר (כז‪,‬ה)‪.‬‬

‫קי‪ .‬מ‪ .‬ששר‪" ,‬חיים כהן"‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬
‫קיא‪".‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.688‬‬
 ‫עב‬

‫עולם"‪ .‬במשפחתו של מרן יש המביעים מורת רוח קשה על כך‪ ,‬כי לבלרי ה"ציוניזם הדתי" מפיצים שקרים שונים ביחס‬
‫להערכתו‪ ,‬כביכול‪ ,‬של מרן הגרי"ש אלישיב לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט שהוא אינו מזכירו כלל בחיבוריו‪ ,‬פסקיו ומכתביו‬
‫ואף נתן הסכמה לספר "האיש על החומה"‪ ,‬אשר תוקף בחריפות את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫בנו של מרן הגרי"ש אמר שמרן הגרי"ש מעולם לא הזכיר את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בביתו ולא הכניס את כתביו לביתו ולא הזכירו‬
‫בפסקיו ושיעוריו‪ .‬לכן‪ ,‬מי שאומר בשמו של הגרי"ש אחרת (ועד היום שמענו או קראנו על כך‪ ,‬רק ממי שנמנה על חסידיו של ר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק וממילא הוא נגוע ופסול להעיד)‪ ,‬אמינות עדותו מפוקפקת והדבר נשמע כשקר גס שראוי לו לחזור בו מכך או לפחות‬
‫יותר לא להשמיע דברים אלו ובפרט שזה עלול רק להכפיש את מרן הגרי"ש‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין את מה שכתב רבי אריה לויןקיב‪ ,.‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק העביר שיר למשפחת‬
‫ה"לשם" „על‬
‫מנת לחרוט על מצבת איש אלוקים לזכרון נצח“‪ .‬כיום על קברו של בעל ה"לשם" אין זכר לשיר‬
‫זה‪ ,‬כ אשר הסיבה לכך היא‪ ,‬כי נכדי ה"לשם" ובראשם מרן הרב אלישיב (אשר‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬אינו‬
‫מזכיר כלל את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בספרי שיעוריו ובפסקיו)‪ ,‬נמנעו מלחרוט שיר זה על מצבתו‪ ,‬או שיתכן‪,‬‬
‫כי בזמנו היה מי שחרט שיר זה‪ ,‬אך בעקבות כיבוש הר הזיתים והרס המצבות שם‪ ,‬הוקמה מצבתו‬
‫מחדש והמקימים הנ"ל לא חידשו את חריטת השיר הזה על מצבתו‪.‬‬
‫בקשר לבקיאותו בתורה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא הצליח להגיע רק לשני השלבים הראשונים‬
‫של הלימוד‪ ,‬אך בצורה די מרשימה‪ .‬הוא למד על פה את כל מקורות חז"ל בנגלה ובנסתר וכן את‬
‫ספרי הפוסקים ובשלב השני הוא סידר לעצמו את כל השיטות בנגלה ובנסתר ובכך התבטאה‬
‫גאונותו‪ ,‬אך לשלב השלישי של העמקה בלמדנות עיונית וכל שכן ביצירת שיטה מעמיקה משל עצמו לא הגיע‪ ,‬אלא רק‬
‫נשאר בשלב השני של הלמדנות מהסוג של בקיאות עיונית‪ ,‬אשר בכך הצטיין בתחילה ביותר‪ .‬וכן אנו רואיםקיב‪( .‬עמ' ‪,)24‬‬
‫כי הוא ה יה קשור כולו לדרך לימודו של ‪ ,‬אך הנצי"ב‪ ,‬שלמד לשם שמים ולא טינף את נפשו בספרי כפירה כר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫הגיע משיטה זו לעמקות בכל התורה‪ ,‬בניגוד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שבסוף נשאר לעמוד בשלב זה ברמה יחסית רדודה וכפי‬
‫שראינו לעיל את מה שכתב מרן החזו"א‪ ,‬כי גם בסוג של השלב הזה הוא לא ידע ללמוד‪.‬‬
‫גם מנהיג "המזרחי" בפולין‪-‬ניסנבוים כותבקיד‪ ,.‬שמסיבה זו הוא נמשך דוקא לשיעורי הנצי"ב בישיבת וולוז'ין ‪„ -‬שיעוריו‬
‫של הנצי"ב הצטיינו בפשט הגמרא ובחידושים קצרים בלתי מעמיקים“‪.‬‬
‫סיכום דעת גדולי הדורות וגאוני הזמן על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתביו ומעשיו‬

‫אם כי יש עדיין חומר רב על דעתם של כל גדולי הדורות ומאות מגאוני הזמן במאת השנים האחרונות‪ ,‬אשר נלחמו נגד‬
‫אישיותו‪ ,‬דעותיו כתביו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה החריפה ביותר‪ .‬התמקדנו בבירור דעתם של חכמי התורה הגדולים‬
‫ביותר במאת ה שנים האחרונות וגדולי גאוני הזמן וחכמיו‪ ,‬אשר במשך עשרות שנים ללא לאות‪ ,‬משקרים ומשכתבים ראשי‬
‫הציוניזם הדתי את עמדותיהם‪-‬כדי להתאימם לצרכיהם‪-‬של גדולי ישראל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטותיו‪.‬‬
‫הראנו כי כולם ללא יוצא מן הכלל ובצורה נחרצת יצאו נגדו בצורה ישירה או עקיפה‪ ,‬אף שהיו כאלו‪ ,‬אשר בתחילה עוד‬
‫סינגרו עליו מפאת ריחוק מקום ותקשורת לקויה‪ ,‬אשר מנעה שקיפות וידיעות עליו בזמן אמת‪ ,‬לגבי כל מה שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫עשה‪ ,‬כתב ואמר‪ .‬זוהי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬תופעה יוצאת דופן‪ ,‬אשר בניגוד לשבתאי צבי ומשה ב‪ .‬מנדלסון‪ ,‬אשר הצליחו לרמות‬
‫מעט מגדולי ה"א חרונים" ביחס לאישיותם ודעותיהם‪ ,‬הרי שלגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו רואים‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬כי דעת כולם‬
‫היתה ברורה לגבי אישיותו ודעותיו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬נראה‪ ,‬כי הסיבה לכך נובעת מתוך הלקחים והנסיון אשר נצברו‬
‫במשך הדורות לגבי השבתאות בגלגוליה השונים‪ ,‬החל מהשבתאות המקורית וכלה בזו המודרנית וגרורותיה היהודו‪-‬‬
‫נוצריות ובכללם הציוניזם הדתי‪.‬‬

‫שנאת החינם האדירה אשר יצר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בין כל הציבורים האפשריים בארבעת מימדיה‪ ,‬תוך‬
‫כדי שימוש מעוות במותג הפרסומי שלו – "אהבת ישראל"‪.‬‬

‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסח במכתבקסח‪ .‬את תמצות המותג הפרסומי שלו במילים אלו – „‪...‬זאת היא מגמתי כפי כחי לקרב את‬
‫הרחוקים ולדבר על ליבם שיתקרבו לתורה ומצוות‪ .“...‬נראה להלן‪ ,‬כיצד תחת מסווה של מותג זה‪ ,‬יצר שנאת חינם‬
‫במימדים אדירים ובלתי הפיכים‪.‬‬

‫קיב‪" .‬לשם שבו ואחלמה"‪ ,‬הקדמה לחלק הביאורים של הספר‪ ,‬ניסן‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
 ‫עג‬

‫שנאת חינם ופילוג היהדות החרדית‬

‫ראינו כבר לעילקעח‪ , .‬את דברי ה"חפץ חיים" במכתבו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולרבניו בו הוא מאשים אותו ואותם ביצירת שנאת‬
‫חינם ומחלוקת ועיכוב הגאולה‪ .‬הראנו גם לעיל את כל המחלוקות שיצרו פעולותיו בירושלים‪ ,‬כיצד ירד לחייהם של גאוני‬
‫ירושלים‪ ,‬גדוליה ושאר התו שבים אשר התלכדו מאחוריהם‪ ,‬בפרט על ידי התמנותו כ"רב ראשי מטעם"‪ .‬המחלוקות ושנאת‬
‫החינם אשר יצר‪ ,‬יצרו גם שסע בתוך הרבה משפחות ובכללן משפחת אוירבך המיוחסתרכ‪..‬‬
‫שסע זה שהוא יצר‪ ,‬גרם לפגיעה קשה בציבור הציוני דתי‪ ,‬כפי שמעידים שדכנים רבים‪ .‬תפיסות מעוותות שהוא‬
‫המציא ושבר רוחני זה שיצר ר' קוק‪ ,‬גרם לחוסר תקשורת ותיעוב מצד חניכי הציוניזם‪-‬הדתי ביחסם לחרדים השומרים על‬
‫מצוות השו''ע הלא‪-‬משודרג‪ .‬מאידך‪ ,‬גם החרדים מתעבים את יסודות התפיסה השבתאית‪-‬מודרנית והם לא התבלבלו ולא‬
‫נסחפו לשרת בהתלהבות את מפעל השמד התת‪-‬תרבותי של הציוניזם השבתאי‪-‬מודרני הנ''ל‪.‬‬

‫קיבוע השסע העדתי‬

‫ראינו לעילקסא‪–.‬קסב‪ .‬את מלחמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתימנים בישוב החדש ונישול אנשים רבים ממשרותיהם וממשענתם‬
‫הכלכלית‪ .‬ראינו גם את כעסם עליו בעמידתו לצד השוחטים האשכנזים‪ ,‬והפכפכנותו בענין זה‪.‬‬
‫פעולותיו נגד העדה התימנית החלו על ידו עוד לפני שרובם עלו לארץ‪ .‬הוא התבקש על ידי "המשרד הארץ ישראלי" של‬
‫ההסתדרות הציונית להתגייס לשם העלאת יהדות תימן‪ ,‬על מנת שיהיו תחת השפעת השמאל וכך יוכלו גם להרוויח עבודה‬
‫זולה ו גם לשמד אותם ולהוסיף אותם ככוח אלקטוראלי בהמשך‪ .‬הוא התבקש לעשות זאת על פי מיטב שיטות‬
‫הקונספירציה השבתאית‪ ,‬אשר כללו רמאויות ושקרים גסים‪ ,‬וכל זאת כדי שניתן יהיה להונות את רבני תימן ולשכנעם‬
‫להשפיע על יהדות תימן לעלות לארץ במסגרת השמאל הקיצוני כאן בארץ וכאמור גם לשם מילוי המחסור בידים עובדות‬
‫זולות בשדות החלוצים‪ ,‬היות שרוב החלוצים איבדו כל מוטיבציה לעבוד וחיפשו עבודות קלות‪ ,‬כפי שמתאונן על כך ז‪.‬‬
‫סמילנסקי ("הפועל הצעיר" תר"ע‪ ,‬עמ' ‪„ – )02‬ידוע לכולנו‪ ,‬כי רבים מהחלוצים חדלו מלעבוד באותה התלהבות שהיתה‬
‫לפנים‪...‬ובהמצא ל הם הזדמנות לקבל משרות משגיחים או פרנסות קלות אחרות‪ ,‬הם פונים עורף לעבודה חקלאית‪...‬כל‬
‫עבודתנו החלוצית עלולה לרדת לטמיון“‪.‬‬
‫סמילנסקי מנפץ את המיתוס הציוני והציוני דתי‪ ,‬כבר בשנת ‪ .0920‬כל אותם ציונים אשר עלו לארץ‪ ,‬היו משומדים‬
‫ומופקרים‪ .‬המיתוס הציוני‪ ,‬אשר המחקרים הפוסט ציוניסטים ניפצוהו אחד לאחד‪ ,‬טיפח את אותו השקר הגדול‪ ,‬שכביכול‬
‫כל החלוצים היו נאמנים לערך הנוצרי המילנארי של "שיבת ציון" לפני בואו של אותו האיש מנצרת‪ ,‬סמילנסקי מעיד‬
‫שברוב רדידותם המופקרת‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬בזו גם לערך זה‪.‬‬
‫ידועים המחקרים השונים לגבי יחסם של החלוצים לעולים התימנים‪ ,‬כפי שנהגו באמריקה כלפי העבדים הכושים ואף‬
‫מעבר לכך‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נדרש ליצור את הבסיס להתאכזרות זו‪ ,‬על ידי מתן כסוי הסוואתי לשמואל יבנאלי (ורשסקי‪,‬‬
‫האתאיסט מ"פועלי ציון שמאל")‪ ,‬שהתחפש ליהודי חרדי‪ ,‬לאחר שגידל לצורך כך זקן ופיאות‪ ,‬באמצעות מתן נתינת מכתב‬
‫ש"דר לידו על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי למשוך את עשרות אלפי יהודי תימן למלכודת מוות חומרית ורוחנית‪.‬‬
‫הוא הצליח במזימה זו‪ .‬ראינו לעיל‪ ,‬שאליעזר בן יהודה‪ ,‬בבואו לארץ לשם יצירת בסיס לשימוד יהודי הארץ גם התחפש‬
‫כמו יבנאלי בתור רב‪ ,‬אך הוא לא הצליח במזימתו זו ולכן מיד הוריד את התחפושת שלו‪ ,‬כיוון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין לא‬
‫הגיע לארץ ‪,‬לכן לא היה לו גבוי של רב מקומי‪ ,‬אך יבנאלי יכל כבר להשתמש בשירותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכבר הגיע אז‬
‫לארץ וכיהן כרבה של יפו‪.‬‬
‫תיאור מפורט על מזימתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יחד עם האתאיסטים מ"הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון"‪ ,‬מובא בספרו של רבי‬
‫עובדיה קרוואני "על צפורני נשרים" בפרק "משיח שקר" ‪ -‬שמואל יבנאלי‪ ,‬עמ' קפא (יו"ל על ידי ארגון "תורת אבות"‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬תשמ"ח) – „מטרת המזימה היתה להטעות את התימנים ולהסוות את שליחותו של יבנאלי כשליחות דתית‬
‫ט הורה‪...‬בתחילה רצו לצרף תימנים למשלחת‪ ,‬אולם אלו סירבו‪ ,‬כיוון שידעו שמדובר בהטעיה מכוונת‪(...‬עמ' קפג) לבסוף‬
‫נסע יבנאלי לבדו‪ .‬לצורך ה"כי סוי" גידל זקן ופיאות ואף לָמד את אורחות חיי התימנים‪ .‬כן לִמד לשונו לדבר בלשון‬
‫מליצה‪...‬הסב יבנאלי את שמו לשם מזרחי‪ :‬אליעזר בן יוסף‪ .‬הוא אף שיתף בקנוניה את הרב קוק‪...‬שטרח לכתוב עבורו‬
‫מכתב ש"דרות (שלוחא דרבנן)‪ ,‬בסגנון רבני הממליץ עליו כעל רב ותלמיד חכם הבא לגולה על מנת לדרוש ולחקור את‬
‫מנהגי תימן‪ .‬כמו כן צירף הרב קוק שאלות בהלכה לרבני תימן‪ ,‬כדי להגדיל את הרושם‪...‬בט' כסלו תרע"א (‪ )0900‬יצא‬
‫יבנאלי לדרכו“‪ .‬בספרו של יבנאלי "מסע לתימן" (הוצ' מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ב‪ ,‬עמוד ‪ )74‬הוא כותב על‬
‫מזימת הרשע שלו ‪ „ -‬נקבע שיש לשוות למסע גוון דתי וכי עלי לנסוע למראית עין בשליחות הרב קוק‪...‬מצוייד באיגרת‬
‫ובפנקס שאלות מאת הרב קוק‪.“...‬‬
‫הרב קרוו אני ממשיך ומספר שם‪ ,‬כי הסוואה זו היתה נחוצה לו בעיקר על מנת לקנות את אמונם של התימנים שכולם היו‬
 ‫עד‬

‫חרדים – „במכתבו הראשון מתאריך ‪ 2.0.00‬הוא מספר כבדרך אגב‪ ,‬כי הציג את עצמו בפני ראש קהילת עדן כשליחו של‬
‫הרב קוק‪...‬פגישתו עם הרב מני‪ ,‬חכם באשי מחברון‪ ,‬היתה לו לעזר רב‪ ,‬אלא שיבנאלי כמעט שנפל בפח‪ .‬הרב מני הציע‬
‫לענות על כל שאלות הרב קוק במקום ותמה אם לצורך זה הוא צריך להתגלגל עד לתימן‪...‬שכן‪ ,‬מנהגי תימן היו ידועים‬
‫בארץ ישראל‪ .“...‬יבנאלי ממשיך (עמ' קצד) בספרו ‪„ -‬הרב המשיך וחקר מדוע לא כתב הרב קוק את כל הדברים האלו‬
‫(השליחות הציונית) שאני מספר לו‪ .“...‬ממשיך ומספר הרב קרוואני ‪„ -‬עמדתו של מארי יצחק (רב קהילת עדן) היתה‬
‫"שמוטב וימותו ברעב בתימן‪ ,‬מאשר יבואו לאכול טרף ולחלל שבת בארץ ישראל"‪.‬‬
‫בענין זה כותב יבנאלי ל"משרד הארץ ישראלי" ‪" -‬שיבקשו את חוות דעתו של הרב קוק‪ ,‬שיכתוב לרב (מארי יצחק) את‬
‫השקפתו‪ ,‬האם רשאי אדם למנוע עצמו מלעלות לארץ ישראל בגלל הסיבה הזו (= המובאת בהלכה)"“‪ .‬ליבנאלי היה ברור‬
‫שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "יספק את הסחורה" ויכתוב נגד כל דברי חז"ל [במס' כתובות (קיא)] והפוסקים בענין זה באמצעות‬
‫"נימוקים" העטופים בערפל מושגי מעולם הרז והסוד‪ .‬עד כמה שראשי הציוניזם ליגלגו על אותם תימנים‪ ,‬ניתן לשפוט בין‬
‫היתר מכך‪ ,‬שעל שמו של יבנאלי נקרא אחד מהרחובות בראש העין‪ ,‬בה היה ריכוז גבוה של תימנים‪.‬‬
‫נראה עוד להלן‪ ,‬כי גם תלמידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן הושפע מדרכו של מורו וכתב לגבי ילדי טהרן‪ ,‬אשר הטיפול‬
‫בהם היה בסמכותו מתוקף היותו ראש מחלקת העליה של הסוכנות אז‪ ,‬כי עדיף שילדים אלו יעברו שימוד בקיבוצי‬
‫"השומר הצעיר" ולא יתחנכו בתלמודי התורה החרדייםתקיג‪..‬‬
‫גם תלמיד אחר של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬משה חיים שפירא‪ ,‬שהיה יחד עם פישמן מראשי הציוניזם הדתי בתקופת קום המדינה‪,‬‬
‫הושפע מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתחום זה של היחס לתימנים‪ ,‬תוך יצירת השסע העדתי וקיבועו וההתאכזרות כלפי העדה התימנית‪.‬‬
‫רבי עובדיה קרוואני מוכיח שם בספרו (עמ' ט‪-‬יד) בצורה מאד ממוסמכת‪ ,‬שאכן‪ ,‬כאשר משה חיים שפירא כיהן כשר‬
‫הבריאות בעת עליית יהודי תימן‪ ,‬הוא ניצח על הה רג של ילדי תימן על ידי טיפול רשלני מכוון דוקא בילדים אלו בבתי‬
‫החולים ועל חטיפת ילדי התימנים‪ ,‬אשר רובם‪ ,‬מתוך שש מאות הילדים החטופים (יש לציין‪ ,‬כי מאז כתיבת הספר נחשף מידע‪,‬‬
‫המאשש את מספר החטופים ועוד ילדים נעדרים לכדי חמשת אלפים‪ .‬חלקם נמכרו למנזרים בירדן ולתיירים יהודים ושאינם יהודים‬
‫שבאו מחו"ל‪ ).‬נחטפו כאשר הם אושפזו בבתי החולים‪ ,‬וכן נחטפו נשים מבעליהן כאשר הן אושפזו‪ .‬הוא מוכיח שם‪ ,‬שגם‬
‫כאשר פנו למשה חיים שפירא ללא הרף‪ ,‬להפסיק את המסע הנאצי הזה של הרצח‪ ,‬החטיפות ומכירת הילדים‪ ,‬הוא המשיך‬
‫לא רק לשתוק‪ ,‬אלא גם דאג להשתיק ולגבות את אנשיו‪ ,‬שרובם היו אתאיסטים מהשמאל וזאת כעבד נרצע של ראשי‬
‫הציוניזם אשר הפעילו מערך סדיסטי זה‪ ,‬כאשר הוא מעודדם להמשיך בונדליזם נאצי זה‪.‬‬

‫קיבוע השסע ושנאת החינם‪ ,‬בין המתבוללים לשומרי המצוות‬

‫ראינו לעילקח‪ ,.‬כי המתבוללים הגיעו לארץ עם שנאה ליהדות וליהודים אמיתיים ‪„ -‬אשר ינקה את איבתה לדת‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה ממסורת ההשכלה העברית‪ =(...‬וכן) איבה בנוסח ה"בונד"“‪ .‬ברם‪ ,‬כיוון שהגיעו לארץ ונוצרה מסגרת חדשה‬
‫של קיבוץ גלויות‪ ,‬אפשר היה ליצור מסגרת של "מודוס וויונדי"‪ ,‬אשר תאפשר חיים תקינים זה ליד זה ולאט לאט להשפיע‬
‫על מתבוללים אלה להפחית את שינאתם המתוסבכת אשר נבעה מתוך רגשי נחיתות‪.‬‬
‫חיים נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬כתלמידו של "אחד העם"‪ ,‬פעל להחדרת המודעות לגבי קיום סמלי של השבת תוך יציקת תוכן במושג זה‪,‬‬
‫הכופר באלוקים ותורתו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פעל בעקבותיהם גם בכיוון זה תוך רצון להרחיב מעט את קיום ה"מצוות"‪ ,‬אשר בהן‬
‫החלוצים ישתמשו כמעטה ליסודות הכפרניים של הלאומיות‪ ,‬כגון שבת‪ ,‬כשרות ואכילת מצות‪ .‬הוא עשה שימוש במותג‬
‫של "אהבת ישראל" ובכך גם חיפה על זהות דעותיו עם דעות המתבוללים השבתאיים כתת‪-‬תרבות מתרפסת‪ ,‬אשר‬
‫מתבוללים אלה היוו עבורו את תרבות‪-‬האם שלו‪ ,‬כפי שראינו לעיל ולהלן‪ .‬לכן הוא ביצע פעולות שונות אשר יצרו שנאת‬
‫חינם מצד המתבוללים נגד שומרי המצוות‪ ,‬אשר מבחינתם הוא היווה את נציגם‪ .‬כחכם עדיף מנביא‪ ,‬כבר ניבא על כך‬
‫הסבא קדישא הרש"א אלפנדרי וכתבג‪( .‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'צ) על פעולות אלו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – „מעורר מדנים ומרבה במרד“‬
‫– היינו‪ ,‬אנטיות‪ ,‬להכעיס וחילול השם‪ .‬פרופ' אניטה שפירא מסכמת בפרספקטיבה היסטורית את מחקרה בנושא זה‬
‫וכותבתקח‪( .‬שם עמ' ‪„ – )250‬ניסיונותיו של הרב קוק להביא את הפועלים לשמירת מצוות החריפו את הניגודים וחידדו את‬
‫נטייתה האנטי דתית של תנועת העבודה“‪.‬‬
‫"היתר השמיטה" המוזר אשר "פסק" נגד כל גדולי ישראל [מלבד כמה מהם‪ ,‬אשר התירו את הדבר או משום שהוטעו‪ ,‬מפאת ריחוקם‬
‫מהארץ (והתבטא כבר על כך מרן החזו"ארו‪ ,).‬כי מדובר בפיקוח נפש או משום שהסתמכו בהיתרם על טעויות בכתבי יד או טעויות אחרות כפי‬
‫שפורסם בספר על כך עם הסכמת כל גדולי ישראל‪ ].‬יצר בילבול בין החקלאים וכיוון שראו שיש מי שמתיר‪ ,‬נוצרה תרעומת על מי‬
‫שפסק לקיים את שמירת השביעית כהילכתה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצר בכך בין החקלאים אי בהירות והחלשת קיום השמיטה בארץ‪.‬‬
‫נושא השמיטה‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התיר ומיסד על ידי "היתר המכירה" גרם להפקרות מוחלטת „ככל שדבר ההיתר הלך‬
‫והתפשט‪ ,‬יצאו הדברים מכלל שליטתו של הרב קוק‪ .‬מעתה סברו החקלאים לאחר הפרסום‪ ,‬כי קיים היתר גורף וכי אין‬
 ‫עה‬

‫עוד צורך להתייעץ עם הרב בענין זה‪ .‬המצב הזה עורר את חמתו של הרידב"ז והוא שב וכתב בזעם לרב קוק‪ ,‬כי בגלל‬
‫"פסיקותיו" קיימת הפקרות בקיום מצוות שביעית וכי פקידות הברון מכריחה עתה את החקלאים‪ ,‬על פי היתר הלכתי‬
‫כביכול‪ ,‬לעבור על המצוה“קלח‪( .‬עמ' ‪.)89-90‬‬
‫מרן הרידב"ז שולח מכתב חריף לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וכותב לו שהוא הרס את יישום השמיטה בארץ‪ .‬הוא שואל אותו במכתבו‪,‬‬
‫מדוע הוא מפיץ את ספרו "שבת הארץ"‪ ,‬שם הוא מתיר את העבודה בשנת השמיטה על ידי "היתר המכירה"‪ .‬הוא מאשים‬
‫אותו‪ ,‬כי בכך הוא פוגע באותן קבוצות גדולות של חקלאים‪ ,‬אשר רצו לשמור את השמיטה‬
‫בכל מחיר ואילו ספרו מרפה את ידיהם וגם נותן חרב בידי פקידי הברון רוטשילד הנוגשים‬
‫בהם להמשיך לעבוד גם בשמיטה‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שואל אותו במכתבו אל הרידב"זער‪( .‬ח"ב איגרת‬
‫תקנ"ה) מדוע הוא מגדף אותו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק טוען כי הוא אינו מפיץ כלל את הספר‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬מתנגדיו בחו"ל מבקשים‬
‫לראות את הספר ורק אליהם הוא שלח את ספרו והוא אינו יודע מי מפיץ את הספר ושולחו‬
‫לחו"ל ‪„ -‬שכלל לא התערבתי בענין הקונטרס והפצתו ואיני יכול להיות אחראי אם איזה איש‬
‫שלח אותו לחו"ל“‪ .‬כאן שוב מתברר כיצד הוא משקר באופן סדרתי באופן גס‪ ,‬כדי להתאים‬
‫את עצמו לדרישותיה האולטימטיביות של תרבות האם שלו – הציוניזם‪ ,‬אשר דרשה מהפועלים‬
‫בארץ להמשיך לעבוד בשנת השמיטה‪ .‬שקר זה מתברר לכל המתבונן באיגרות שונות בספר‬
‫"איגרות הראי"ה"‪ ,‬אשר בהן הוא כותב מיוזמתו מכתבים עוד לפני התאריך של מכתבו לרידב"ז‪ .‬במכתבים אלו הוא מדרבן‬
‫אנשים שונים לקבל את הספר ואף כותב שהספר עוד מעט יצא לדפוסער‪( .‬ח"א‪ ,‬איגרות רנ"ב‪ ,‬רנ"ג) ואף יותר מכך‪ ,‬הוא‬
‫שולח את הספר לברון עצמוער‪( .‬ח"א רעח)‪.‬‬
‫באחד ממכתבים אלוער‪( .‬ח"א‪ ,‬רנ"ג) ‪ ,‬הוא מוסיף עוד שקר גס‪ ,‬שרק בית הדין החסידי יצא נגד פסקו להתיר את שמן‬
‫השומשומין‪ ,‬בו בזמן שקיים צילום ("לשעה ולדורות"‪ ,‬הרב בנימין קלוגר‪ ,‬עמ' ‪ )46‬של פסק משותף מכל בתי הדין האשכנזים‪,‬‬
‫חסידים‪ ,‬ספרדים ושל החכם באשי‪ ,‬היוצאים חוצץ נגד "פסקו" הרפורמי‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוקף את גדולי ישראל ומאשימם‪ ,‬כי עמדתם ביחס לקיום השמיטה כהלכתה‪ ,‬אינה נובעת מצדיקות אלא‬
‫קצ‪.‬‬
‫מ„עצלות הדעת וחלישות‪ ,‬הגורמת לאדם לפול‪...‬וזאת היא העוכרת את הכל‪ ,‬וזאת היא רשעה ופתיות‪( “...‬מחברת א'‪,‬‬
‫פיסקה תסט‪.).‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מונה לרבה של יפו‪ ,‬אך עיקר תפקידו היה – רבם של המושבות החדשות בישוב החדש‪ .‬ראינו לעיל שבהיותו‬
‫ביפו הוא היה שקוע בעיקר בקריאת הספרות הנוצרית משכילית וכתיבה אינסופית תוך שדרוג התורה לפי תפיסותיהם‬
‫הנוצריות של הוגי דעות נוצריים ויהודו‪-‬נוצרים‪ .‬במושבות החדשות היתה עזובה רוחנית גדולה‪ .‬האיכרים היו צריכים‬
‫לעבוד בפרך כל היום כדי שיהיה להם מה לאכול‪ ,‬כשמעליהם עומדים הפקידים היהודו‪-‬נוצרים של הברון רוטשילד‬
‫ודואגים לחסל כל זיק של יהדות במושבות‪ ,‬בעזרתם של היהודו‪-‬נוצרים שהגיעו לארץ ממזרח אירופה‪ .‬לבתי הדין‬
‫בירושלים ובראשם רבה הראשי של א"י מרן רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬הגיעו הדי החורבן הרוחני המתרחש באותן מושבות‪.‬‬
‫רב שיוקדת בו יראת שמים‪ ,‬היה מיד עם התמנותו לרב‪ ,‬נוסע לכל המושבות ומברר מה הן הבעיות הרוחניות במושבות‬
‫ודואג למינוי רבנים‪ ,‬שוחטים ומוהלים‪ .‬הוא גם היה דואג להקמת תלמודי תורה וישיבות וכן היה דואג להקמת רשת שיעורי‬
‫ערב לאיכרים‪ .‬לשם המימון של אותם מפעלים היו לו כספים רבים מ"קרן היסוד" שהוא היה מראשי התועמלנים לגיוס‬
‫כספים לקרן זו של ההסתדרות הציונית‪.‬‬
‫הגרי"ח ובית דינו ראו כמה אדיש רבה של יפו לנעשה במושבות‪ .‬הם ראו שהדבר היחיד בו הוא עוסק בהתלהבות הוא‬
‫יצירת "פסקי‪-‬דין" לביטול המצוות התלויות בארץ‪' ,‬היתר מכירה' בשמיטה‪ ,‬התרת כלאים לכתחילה ועוד‪ ,‬כדי לספק את‬
‫רצונם של ראשי תרבות‪-‬האם שלו – הציוניזם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא עסק בהתלהבות בגיוס כספים לתנועה הציונית‪ .‬בכספים אלו‬
‫הם השתמשו כדי לחסל סופית את היהדות בישוב החדש על ידי בניית בתי ספר כפרניים באותם מקומות ובקניית אדמות‬
‫חדשות להושיב עליהם מה שיותר כופרים ולוחמים ביהדות ובהדפסת ספרי כפירה ועתונות כפירה‪ .‬הם לא רצו לסלק אותו‬
‫מרבנות זו‪ ,‬כי בתי הדין ראו בכך פגיעה קשה בו וחילול השם‪ ,‬כפי שראינו לעיל שכתבו הגרי"ח והגרי"י דיסקין במכתבם‬
‫שהתנהלותם כלפיו נעשתה במירב האיפוק‪.‬‬
‫הפתרון שנמצא‪ ,‬היה לארגן מסע רבנים לאותן מושבות ובכך לאלץ אותו גם להצטרף אליהם וממילא הוא גם יצטרך‬
‫כמוהם לדרוש דרשות של חיזוק התורה‪ .‬ברם‪ ,‬רבים תמהו מה יכל לעזור מסע חד‪-‬פעמי לאותם מושבות‪ ,‬שהרי לאחר אותו‬
‫מסע ימשיך החורבן כפי שהיה‪ .‬מיומן המסע שתיעד מסע זה‪ ,‬נראה שכוונתם היתה שר' א‪.‬י‪ .‬קוק יווכח בחורבן ובעזובה‬
‫שם ואז יציע הגרי"ח זוננפלד הקמת גוף של כל בתי הדין בארץ שיטפלו בכל הנצרך‪ ,‬כדי לכונן מושבות חרדיות על אדני‬
‫התורה והיראה בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬משמעות הקמת גוף זה היתה "משיכת השטיח" מתחת לרגליו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ולכן הציע הגרי"ח שרישמית גוף זה‬
‫יעסוק רק בתקנות של תרומות ומעשרות וממילא בסופו של דבר גוף זה יעסוק בכל שטחי החינוך וההלכה‪ .‬ר' י‪.‬א‪ .‬קוק‬
‫שמע על כך‪ ,‬אך מיד טירפד רעיון זה בניסוח דיפלומטי מתוך סיבה בלתי הגיונית‪ ,‬שבני המושבות אינם רגילים בכך‪ ,‬בו‬
‫בזמן שבכל מקום שהרבנים הגיעו‪ ,‬זעקו בני המקום לעזרה רוחנית‪ .‬נצטט ארועים אלו מתוך יומן המסע‪ ,‬כפי שהובא‬
 ‫עו‬

‫בספרו של עמיהוד לוין ("אלה מסעי"‪ ,‬עמ' ‪ ,70‬מהדורה חדשה‪ ,‬שנת תשע"א) ‪„ -‬בבוקר יום רביעי י"ט בחשון תרע"ד נסענו‬
‫מיפו בעגלה ובאנו לחדרה אור ליום כ' בו‪...‬תימני אחד מחברי הוועד מתאונן בפתקא שהוא מוסר לרבנים‪ ,‬שאין בהמושבה‬
‫(= שהוקמה על ידי חרדים ושראש ישיבת חברון הגאון הגדול רב מ‪.‬מ‪ .‬אפשטיין מימן חלק מאדמותיה) לא תורה ולא תפילה לא‬
‫מורה דעה ומבין שמועה‪ ,‬רק ו"כיפר אדמתו עמו"‪ .‬ישנם עוד לומדים יודעי ספר‪ ,‬אולם אין קביעת עתים לתורה בבית‬
‫הכנסת‪ .‬הרב יוסף חיים זוננפלד הציע לשתף כל בתי דינים שבארץ ישראל‪ ,‬בענין התקנות שהרב רי"ב הורוויץ מעיר לתקן‬
‫בתור תקנות קבועות ביחס להממונים על עניני הדת בשם ועד תרומות ומעשרות‪ .‬הרב דיפו (= י‪.‬א‪ .‬קוק) מסופק על דבר‬
‫הרושם של שיתוף רבנים רבים אם לא יזיק‪ ,‬באשר לא הורגלו עדיין בני המושבות בזה‪ .‬כאמור הוא טירפד מהלך זה‪.‬‬
‫לישובים החלו להגיע חילונים ור' א‪.‬י‪ .‬קוק "ניסה" להשפיע עליהם לקיים מעט מצוות והתוצאה כאמור היתה הפוכה שנאה‬
‫גדולה יותר בין חרדים לבין אותם ערב רב על כך שר' י‪.‬א‪ .‬קוק אינו מתנהג בצורה מוחלטת כעבד נרצע שלהם‪ ,‬משום‬
‫שהוא צריך להראות כלפי בתי הדין בירושלים שהוא עושה משהו בנידון‪ .‬הציוניזם הדתי כמובן מסלף והופך את העובדות‬
‫המופיעות ביומן המסע‪.‬‬
‫נסיונותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כביכול לקרב את הפועלים ליהדות‪ ,‬גרמו לכעס של תנועת העבודה‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הצטייר‬
‫עבורם כחותמת הגומי לכל מעלליהם ויסודות הנצרות הפרוטסטנטיות אשר עליהם הם היו אמונים (אוניברסיטה‪ ,‬ירושת‬
‫הבת‪ ,‬ש בחים להרצל כמשיח‪ ,‬סוכן לגיוס כספים לקרנותיהם לשם בניית מוסדות חינוך כפרניים‪ ,‬אבולוציה‪ ,‬דרוויניזם וכו' וכו')‪ .‬בכך‬
‫הוא מכונן את הקבוצה התת תרבותית של הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר אמור להיות ה"כושי" והזרוע המבצעת של הציוניזם‪ ,‬לשם‬
‫התבוללותם של שומרי המצוות כאן בארץ‪ .‬אכן הם כעסו עליו על שבחר סוג כזה של חיפוי וקונספירציה‪ ,‬כלפי הציבור‬
‫החרדי‪ ,‬אשר על ידו הוא אמור היה לסייע בהתבוללותם‪.‬‬
‫גם כיום קיימת אותה בעיה ולאחר ה"התנתקות" היכו על חטא כמה דוברים של הציוניזם הדתי‪ ,‬על כך שהם שוב יצרו‬
‫שינאת חינם אדירה וקוטביות בחברה כאן בארץ‪ ,‬בסוברם כי לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬אם הם יצטיינו בהתנחלויות‬
‫בשיטה של "להיות נוצרי יותר מהאפיפיור"‪ ,‬אז תקבל אותם תרבות‪-‬האם שלהם ‪ -‬החברה השבתאית המתבוללת ‪-‬‬
‫במחיאות כפיים וסוף כל סוף יתקבלו כשווים על ידי תרבות‪-‬האם שלהם אשר הם כה נכספים אליה‪ ,‬מחמת רדידותם‪,‬‬
‫להתקבל ולהתמזג בתוכה‪ .‬הם טעו פעמיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫א‪ .‬כל מי שרוקד את ריקוד ה"מה יפית" ומוכיח שיש לו אישיות רופסת ומתרפסת ("דוס מחמד" )‪ ,‬חסר עמוד שדרה‪,‬‬
‫אשר כל ההצדקה הקיומית שלו כפופה לעבדותו הנרצעת לתרבות‪-‬האם ("הברית ההיסטורית" החד‪-‬סטרית עם תנועות השמאל‬
‫ו"הברית המתחדשת" עם הימין המתבולל ‪" -‬גוש אמונים"‪" ,‬מולדת" וה"איחוד הלאומי")‪ ,‬נשאר בזוי בכל מקרה אך מתקבל‬
‫בסובלנות כל עוד הוא יודע את מקומו כ"כושי" המבצע את הוראות אדוניו‪ ,‬בני תרבות‪-‬האם‪ .‬מרגע שיבצע תפנית‬
‫מינימלית השונה מדעת אדוניו‪ ,‬יפרוץ מיד החוצה חוסר הסובלנות של אדונו‪ ,‬אשר יראה בכך חוצפה המעורבת בבוז מצד‬
‫עבד נרצע המעיז להרים את ראשו‪ ,‬וכעונש על כך הוא יקצץ בזכויותיו האלמנטריות בצורה גלויה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ראינו כבר לעיל‪ ,‬שלתת‪-‬תרבות לוקח שנות דור לקלוט את מערכת ציווייה המחודשים של תרבות‪-‬האם שלה‪ ,‬ועד‬
‫שהיא תקלוט זאת‪ ,‬בני תת‪-‬תרבות זו ימשיכו להתפאר בערכים ארכאיים ואנכרוניסטיים שתרבות האם נטשה כבר מזמן‪.‬‬
‫תנועת העבודה כבר נטשה את האידיאולוגיה הרדודה שלה כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת ועברה כבר לפני‬
‫מלחמת ששת הימים טרנספורמציה ערכית מאידיאולוגיה הדוגלת בקלישאות של סוציאליזם‪ ,‬שוויון וחלוציות‬
‫לאידיאולוגיה אדוניסטית (= הנהנתנות)‪ ,‬או כפי שהם אוהבים לקרוא לה‪-‬ביהוורוריסטית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חלק מדובריו של הציוניזם הדתי מכים על חטא על שהם התמקדו באידיאולוגיה אנכרוניסטית שוביניסטית (=‬
‫לאומנית)‪ ,‬וזנחו יעדים שהם כבר גם ארכאיים‪ .‬חלק טוען לזקיפות קומה של תת‪-‬התרבות הנ"ל ו"ניסור דעות"‪ .‬ברם‪ ,‬גם‬
‫אם ינסרו את מוחם ויכתשוהו‪ ,‬יתקיים בהם הפסוק „גם אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות‪...‬לא תסור ממנו‬
‫איוולתו“‪ ,‬כל זמן אשר לשד אישיותם תהיה דבוקה וכמהה – על פי כל הערכים של תת‪-‬התרבות השבתאית שנוסחה לעיל‬
‫באותה תרבות‪-‬האם החשוכה והפרימיטיבית כאן בארץ‪ ,‬המהווה בעצמה תת‪-‬תרבות של ביב השופכין אשר שמו "התרבות‬
‫המערבית"‪ ,‬הם ימשיכו להתבוסס באותה ביצה בה נמצאת כל תת‪-‬תרבות על כל תחלואיה ובפרט תת‪-‬תרבות זו‪ ,‬הרחוקה‬
‫ממרכז ההויה היהודית‪ ,‬מסורת ישראל ועולם התורה (בלי מרכאות)‪.‬‬
‫רק עלייה בכמה מדרגות בכמיהה והדבקות לעולם התורה הפורח בראשותם של גדולי ישראל‪ ,‬המהווה כיום את פסגת‬
‫החכמה והמוסר האנושי‪ ,‬רק היא עשויה להצילם מדישה ממושכת בביצת הכלאיים התת‪-‬תרבותית שלהם‪.‬‬
 ‫עז‬

‫יצירת שנאת חינם בלתי הפיכה בין הערבים ליהודים אשר יצרה את הטרגדיה בצל האיום הקיומי‬
‫קיג‬
‫בארצנו‪ ,‬אשר תבע (במצטבר) עשרות אלפי הרוגים וכמיליון פצועים גופנית\נפשית‬

‫„ עד חורף של שנת תר"פ‪ ,‬כמעט לא ידע הישוב היהודי בא"י מסכסוכים עם שכניהם הערבים‪ ,‬אדרבא יחסי השכנות היו‬
‫לתפארת שהרבה מדינות מעורבות לאומים נתקנאו בהם‪...‬גם ברוב המקומות הקדושים לעם ישראל שררו יחסי שכנות‬
‫טובה‪ ,‬ויתר על כך‪ ,‬הערבים עצמם מכרו שטחים נרחבים מאדמותיהם ליהודים שעלו מן הגולה (= כל זמן שהיה ברור להם‬
‫שאין יד הציוניזם באמצע)‪...‬המפנה היה עם נצחונה של אנגליה‪...‬ומתן "הצהרת בלפור" אשר לא היה מתוך אהבת האנגלים‬
‫לישראל‪ .‬עם פרסום ה הצהרה מיהרה גם טורקיה וגרורותיה להכריז על "הצהרת בלפור" משלה‪...‬מכיוון שראשי הציונים‪,‬‬
‫אשר היו להם מהלכים בין ראשי השלטון באנגליה‪ ,‬ניהלו את העיסקה בכלל הידוע "שמור לי ואשמור לך" ובהבטיחם‬
‫לאנגלים לגייס את כל משאבי היהדות כדי ש"חבר הלאומים" ימסור את המנדט והשלטון בא"י לממשלתם‪ ,‬הבטיחו‬
‫האנגלים להם שמיד עם הנצחון יפעלו להאכיף את שלטון הציונות על בני הישוב הישן‪ .‬משהבחינו הערבים כי יש כאן‬
‫קנוניה‪...‬לנישולם מאדמתם‪ ,‬יצאו ולחמו כנגד ההצהרה‪...‬הכבוד הלאומי הערבי לא היה יכול לבלוע את הגלולה המרה על‬
‫מסירת ארץ מושבם לידי היהודים‪...‬בחורף של שנת תר"פ‪...‬בחודש אדר היתה ההתנפלות הערבית הראשונה‪.“...‬‬
‫„ נציג השלטונות גם פנה לרבנים וביקשם להשהות את תגובת היהודים עד יעבור זעם אלא שהציונים והלאומיים לא ויתרו‪,‬‬
‫הרב קוק פרסם מכתב חריף לממשלה על שנכנעה‪...‬מזכיר הממשלה‪ ,‬מר לוק‪ ,‬בקשהו שיתחרט מן המכתב המתפרש ברחוב‬
‫כהסתה על ידי הרבנים‪ ,‬אך הרב קוק לא רק שסרב אלא גם הוסיף אזהרה לממשלה‪ ,‬שאם יופרעו התפילות לא ישכון שלום‬
‫בעיר‪...‬כאשר הגיע ערב תשעה באב‪ ,‬יום המועד לפורענות‪ ,‬שוב פנו מטעם הממשלה לרב קוק ודרשו ממנו‪...‬כי השנה לא‬
‫יערוך הנוער הציוני בליל תשע ה באב את המפגן השנתי שלו‪ ,‬בנימוק שקיום המפגן יגביר את המתיחות ויש לחשוש‬
‫מהבאות‪ ,‬אולם הרב קוק השתמט בטענה כי אי הופעתו לפני הנוער רק יגדיל את התלהבותם‪...‬בחזרתם עלו הצעירים לקבל‬
‫את ברכתו של הרב קוק‪ ,‬הרב קוק הביע בפניהם את סיפוקו על עוז הרוח והגאון הלאומי שבליבם שאינו אלא ביטוי‬
‫ל"קדושת נשמתם בדומה לקדושת המכבים"‪ ,‬ובסיום דבריו הכריז את סיסמתו שחיבר למערכה על הכותל כעין "שמע‬
‫ישראל" (רח"ל) ‪ " -‬שמע ישראל הכותל כותלנו הכותל אחד"‪ ,‬והנוער המשולהב ענה אחריו כשהוא ניצב דום‪ ,‬אלא שהיתה‬
‫זאת שעת דומיה קלה לפני הסערה‪...‬המונ י ערבים נושאי מוטות ברזל ומקלות‪ ...‬וקרעו ושרפו את כל סידורי התפלה וספרי‬
‫התהלים שם‪“...‬רמט‪( .‬עמ' רנה‪ -‬ו)‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה מיוזמי ליבוי ההתגרויות בערבים כזרוע מבצעת של ראשי הציוניזם‬
‫וגרם לחילול ה' בהראותו קבל עולם‪ ,‬שרבנים הם המלבים שנאת חינם ויוצרי מהומות‪ .‬פעולותיו הובילו במישרין לתחילת‬
‫הפרעות הידועות‪ ,‬כולל הטבח בחברון‪ ,‬ובשאר המקומות בשנת תרפ"ט‪ ,‬בהן נהרגו מאות יהודים‪ .‬פרעות אלו קיבעו את‬
‫יצירת מעשי האיבה של הערבים כלפי היהודים בארץ‪ ,‬עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫שנת תר"פ (‪ ,)0920‬היא גם שנת ועידת סן רמו בה הוכרזה ההכרה‪ ,‬על ידי מיעוט של אומות‪ ,‬כי לעם היהודי מגיע בית‬
‫לאומי‪ .‬ועידה זו אכן הכירה בזכותה לבית לאומי‪ ,‬אך היתה זו רק הכרה עקרונית ובודאי שלא מעשית‪ .‬הכרה זו‬
‫הותנתה בנתינת מנדט לבריטים לשלוט בארץ ישראל ושרק הבריטים יהיו אלו שיחליטו האם יצירת בית לאומי לעם‬
‫היהודי הוא מעשי ואם כן‪ ,‬כיצד ניתן לממש את זה ומתי לממשו‪ .‬אמנם ראינו לעיל שהיהודו‪-‬נוצרים בגיבויו של ר' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כשהוא משלהב אותם‪ ,‬מורדים בערבים ובבריטים‪ .‬מרידה זו במנדט שקיבלו הבריטים היוותה מרידה לא רק בעשרות‬
‫העמים המוסלמים באסיה ואפריקה‪ ,‬אלא גם באותם מיעוט עמים שאישרו בועידת סן רמו רק עקרונית את זכות העם‬
‫היהודי לבית לאומי‪ ,‬ממילא מרידה זו היתה לא רק נגד כל עמי תבל‪ ,‬אלא גם מרידה בקב"ה‪ ,‬שאחת מהשבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את עם ישראל היתה‪" ,‬שלא ימרדו באומות" [מס' כתובות (קיא‪.]).‬‬
‫התוצאה המיידית היתה‪ ,‬לא רק פרעות של הערבים ביהודים‪ ,‬אלא משנת תר"פ מתחילים גם גלי אנטישמיות גדולים‬
‫להציף את אירופה ובפרט בגרמניה‪ ,‬כפי שהזהיר הקב"ה את עם ישראל‪ ,‬אם יפרו שבועות אלו ‪„ -‬הריני מתיר את‬
‫בשרכם‪.“...‬‬
‫שבתאי צבי (שממנו שאבו ראשי הציונות השראה‪ ,‬למשיחיות השקר שלהם) השתדל לעורר למרד בגויים‪ ,‬כשהחל לעבור על‬
‫השבועות שהשביע ה' את ישראל (מס' כתובות קיא) שהפרתן‪ ,‬הרת אסון! בהתרסה‪ ,‬הוא סחף אחריו יהודים תמימים גם‬
‫באירופה בשנת ת"ח (‪ )0638‬ומה שהגדיש את הסאה היה‪ ,‬שבהשפעתו ההמונים סברו שממילא בית המקדש יבנה‬
‫מיד והחלו לזלזל בשיחות חולין בבתי הכנסת שהם בתי ה"מקדש מעט"‪ ,‬כפי שנאמר משמיים לבעל ה"תוספות‬
‫יו''ט" בשאלת חלום שהוא ערך על שהתרחש ואכן‪ ,‬התוצאה המיידית לאותה שנה ולאחריה היתה הרת אסון ושחיטות‬
‫של מאות אלפי יהודים באירופה‪ ,‬על ידי חמליצקי‪.‬‬
‫האם ר' א‪.‬י‪ .‬קוק למד את הלקח והפסיק להמריד את העם היהודי נגד כל האומות ונגד הקב"ה ? התשובה היא – לא! אין‬
‫שום גילוי דעת שלו שהוא מתחרט על מעשיו‪ .‬כעבור כמעט עשור‪ ,‬מגיעות פרעות תרפ"ט ורצח בחורי ישיבת חברון‪ .‬האם‬
‫לפחות אז הוא מביע חרטה כלשהי על פשעיו ? קיימת עדות אוטנטית לכך‪ ,‬שלא רק שהוא אינו מביע חרטה על כך‪ ,‬אלא‬

‫קיג‪ .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמוד רנ"ג‪.‬‬

 ‫עח‬

‫שהוא מתריס נגד כל האומות ומסית להקים מדינה עברית על ידי כיבוש הארץ וזאת בשנת תר"ץ (‪ ,)0940‬מיד אחרי‬
‫מאורעות תרפ"ט ואף מגרש מתווך שבא להציע לו לכתוב גילוי דעת מפייס לערבים ולאומות העולם‪.‬‬
‫הפרופסור למדעי היהדות הפרוטסטנטית‪ ,‬ש‪.‬י‪ .‬מירסקי מספר על כך – „פעם אחת ביקרתי אצל הרב סמוך לאחר‬
‫חתונתי‪ ,‬היה זה בשנת תר"ץ‪ ,‬לאחר הפרעות הראשונות בירושלים‪ .‬הרב היסב בראש השולחן ומסכת כתובות פתוחה‬
‫לפניו‪ ,‬והוא יושב שקוע בהרהורים‪ .‬עודני שוקל בדעתי כיצד לגלגל את השיחה לשאלת היום‪ ,‬והנה לפתע ראיתי איש אחד‬
‫יושב שם‪ ,‬והאיש הזה הוציא נייר ובפנותו אל הרב אמר‪" :‬רבים אומרים כי אילו היה רבינו מגלה עכשיו את דעתו‪ ,‬דעת‬
‫התורה‪ ,‬וכותב בגלוי‪ ,‬שאין ברצונו לכבוש את הארץ ולייסד בה מדינה עברית‪ ,‬כי אם לשבת בה לפני ה' כאבותינו "שומרי‬
‫החומות" מעולם‪ ,‬כי אז היו גם ראשי הדת האיסלמית קוראים לשלום והפרעות היו נפסקות ולא היה נשפך עוד דם נקי‬
‫בירושלים עיר קודשנו"‪ .‬לשמע הדברים האלה נזדעזע הרב‪ ,‬וכשהוא מסתכל בי אמר בקול רועד‪" :‬כיצד יכלה להיכנס‬
‫בלב האיש הזה מחשבת מעל כזאת בה' ובעמו שאני אחתום על זה ?! הלא בזכות בניין הארץ וכיבושה ניגאל"‪ .‬לאחר‬
‫הדברים האלה קם הרב ממקומו וגירש את האיש מעל פניו‪ .‬מעולם לא ראיתי את רבנו בהתרגשות כזאת“‪ .‬עדות זו מובאת‬
‫בטורו הקבוע של ה"רב" של עיתון "בשבע" – אליעזר מלמד‪ ,‬כראיה לצורך בכיבוש צבאי של כל הארץ (‪ ,03.6.02‬עמ' ‪.)42‬‬

‫למה נקבע 'יום הזכרון' רק לחללי צה''ל ולא למאות האלפים שנטבחו במסעי הצלב ובשנת ת''ח ת''ט ? הסיבה לכך‬
‫הינה‪ ,‬כי לפי "תאוריית הגזע" האנטישמית שהומצאה על ידי מכס נורדאו (שהיה סגנו של הרצל) והתמסדה במיתוס‬
‫הציוני על‪-‬ידי תלמידו ארתור רופין ואומצה על‪-‬ידי הנאצים‪ ,‬אך במטרה לממש את "אתוס התחיה" הציוני שלפיו רק‬
‫מי שעלה לארץ נחשב חי‪ ,‬לעומת מי שנמצא בגלות הנחשב למנוון ומת‪ ,‬ולכן כל מאות האלפים שנטבחו היו לפי‬
‫'האתוס הציוני' ממילא מתים עוד בחייהם ולכן לא יתכן שהם ימותו שנית כדי לייחד להם יום זכרון על הרצחם‪ ,‬לעומת‬
‫חיילי צה''ל שלפי אתוס זה‪ ,‬נחשבו כמי שקמו לתחיה בארץ ולכן ראוי לעשות להם יום זכרון במותם‪' .‬יום הזכרון‬
‫לנרצחי השואה' התאפשר רק מכיוון שבשואה היתה גבורה פרוטסטנטית חומרית של התאבדות בלחימה של קומץ קטן‬
‫בנאצים ולכן הוא נקרא "יום השואה והגבורה" ובפרט שהנרצחים הוגדרו רק כ"חומר"‪-‬אנושי בכתבי ונאומי עסקני‬
‫הציונות‪ ,‬כדי לממש את "התחיה" הציונית של הקמת המדינה‪ .‬ראה את התעוד לכל הנ''ל בספר‪ :‬הציונות והמושבות‬
‫הראשונות – על המיתוס‪ ,‬האתוס והכאוס‪.‬‬

‫התפקיד שיועד לר' א‪.‬י‪ .‬קוק על ידי ההסתדרות הציונית במסגרת ריסוק העם היהודי ובניית עם‬
‫יהודו‪-‬פרוטסטנטי חדש‪ ,‬באמצעות "קרן היסוד" וה"קק"ל"‬

‫ישוב הארץ על ידי יהודים חרדים‪ ,‬החל עוד לפני מאתיים ועשרים שנה‪ .‬כשבעים שנים לאחר מכן החלו יהודים‬
‫חרדים להקים מושבות בכל חלקי הארץ וכן כמות זעירה של סטודנטים מרוסיה מאגודת ביל"ו שניסו גם הם להיאחז‬
‫בארץ‪ ,‬כאשר חלקם ואחרים משתדלים להשתלט על המושבות החרדיות(כגון א‪.‬ד‪ .‬גורדון בפתח תקוה‪ ,‬בעל "דת העבודה")‪ ,‬אך‬
‫רובם לא החזיקו מעמד וחזרו לחו"ל‪ .‬היהדות החרדית אשר הקימה את המערך הראשוני והחלוצי של המושבות בארץ‪,‬‬
‫עשתה זאת בקבוצות קטנות ולא מתוך רצון של מרידה בגויים ושאיפות של כיבוש משיחיסטי‪ ,‬כדי לא לעבור על השבועות‬
‫שהשביע ה' את כנסת ישראל (שלא לעלות בחומה ולא למרוד באומות)‪ .‬התנועה הציונית הוקמה על ידי יהודו‪-‬פרוטסטנטים‬
‫מתוך שאיפה לממש את הצו הנוצרי‪-‬רפורמי של העלאת כל יהודי התפוצות לארץ‪ ,‬מרידה בגויים על ידי בניית שלטון‬
‫עצמאי ובנין בית המקדש מתוך מניע משיחי של הכשרת בואו של "אותו האיש" על ידי שימודם של היהודים החרדים‬
‫לדבר ה'‪ .‬התנועה הציונית הושפעה מהתנועות המלינאריות מהנצרות הרפורמית‪.‬‬
‫גם הכתות הסוציאליסטיות הושפעו ממהלך זה בהיותן חלק מהמשומדים היהודו‪-‬פרוטסטנטים ונרתמו גם הן למהלך זה‪,‬‬
‫תוך שהן מפרשות את המשיחיות והמשיח כדבר ארצי ומגושם אשר אמור להביא מזור למעמד הפועלי מזרע יהודי‪.‬‬
‫הנוצרים הרפורמים הבטיחו לכל המשומדים הללו שאם הם יבצעו את כל המטרות הנוצריות‪-‬רפורמיות האלו‪ ,‬הם יגיעו‬
‫למנוחה ולנחלה תוך הבטחה‪ ,‬שהאנטישמיות תפסק‪ ,‬אך כאמור רק בתנאי‪ ,‬שהם ירסקו את העם היהודי מבפנים ויבנו עם‬
‫לבנטיני תת‪-‬תרבותי הנשען על הת רבות הפרימיטיבית של המדע המודרני הפרימיטיבי והתרבות המערבית‪ .‬ניסיונות אלו‬
‫כידוע ממשיכים עד ימינו על ידי תוכניות הליבה שמשמעותן "הנחלת" מקצועות המדע הפרימיטיבי והחשוך‪ ,‬המודרני‬
‫והפוסט מודרני‪.‬‬
‫ההנחה היתה ועודנה קיימת‪ ,‬שאם הם יצליחו בשיטות הסטליניסטיות שלהם‪ ,‬אזי היהדות החרדית תרד מרום פסגת השכל‬
‫והמוסר האנושי ותתדרדר לעבר רמתם התת‪-‬אנושית של האליטות השולטות כיום בשלושת הרשויות כאן בארץ‪ .‬לשם‬
‫מימוש שאיפותיה הנוצריות‪-‬רפורמיות של התנועה הציונית‪ ,‬הם נזקקו לכספים רבים‪ .‬אז עדיין התנועה הפרוטסטנטית של‬
‫האוונגליסטים לא ה יתה מאורגנת כפי שהיא כיום ולכן הם לא הזרימו מאות מיליוני דולרים לתנועה הציונית במסגרת‬
‫המסיון הנוצרי‪ ,‬כפי שהדבר מתבצע כיום‪ .‬המקור הכספי הכמעט יחיד היה היהדות החרדית במזרח אירופה‪ .‬הברון‬
‫רוטשילד שהיה חרדי הזרים רבע מיליארד פרנק למושבות ולקופות התנועה הציונית‪ ,‬וכן הוא רכש עבור התנועה הציונית‬
 ‫עט‬

‫‪ 300‬אלף דונם‪ .‬התנועה הציונית הטעתה את הברון רוטשילד‪ .‬נאמר לו שכל הכספים מופנים ליהדות החרדית בארץ‬
‫ולרכישת אדמות כדי ליישב עליהם יהודים חרדים החפצים לעבוד את האדמה‪ .‬אחרי שמקור כספי זה פסק נוצר צורך דחוף‬
‫לגייס את הכספים מהיה דות החרדית‪ ,‬אך כיצד ניתן לשכנע את מיליוני החרדים במזרח אירופה לתרום כספים כדי להרוס‬
‫את היהדות ולמעשה את עצמם והדורות הבאים על ידי רכישת אדמות כדי להושיב עליהם משומדים‪ ,‬אשר היו תת‪-‬אדם‬
‫בתחום הזימה‪ ,‬גניבה רצח וכו' ?‬
‫התנועה הציונית הקימה שני מנגנונים שהיו אחראים לגיוס הכספים וחלוקתם‪" .‬הקרן הקיימת לישראל" הוקמה לצורך‬
‫גיוס הכספים וחתירה לקניית שטחים מערבים והקצאתם לבניית סוגי התיישבות שונים על טהרת האוכלוסיות היהודו‪-‬‬
‫נוצריות‪ ,‬ללא נתינת דריסת רגל ליהודים‪ .‬הקבוצות היהודיות שרצו להתיישב היו צריכות בכוחות עצמן לגייס כספים‬
‫לקניית קרקעות ובניית התשתיות‪ ,‬הבתים והחזקתם‪ .‬המנגנון השני היה "קרן היסוד" שתפקידו היה לגייס כספים‬
‫מהיהודים החרדים על מנת לבנות את הבתים על הקרקעות שנרכשו‪ ,‬לאכלס אותם בקבוצות היהודו‪-‬נוצריות‪ ,‬ולהקים להם‬
‫מערכת חינוך פרוטסטנטית‪ ,‬כדי להרבות כמה שיותר טומאה בארץ ישראל ולמרוד באלוקים ותורתו‪ .‬בקיבוצים שהוקמו‪,‬‬
‫אכלו שרצים‪ ,‬שפנים וחזירים‪ .‬התרת כל רסן בתחום הזימה היה המשותף לרובם של מקומות התיישבות אלו‪ ,‬שחונכו על‬
‫פריקת כל עול ובודאי עול תורה ומצוות‪ .‬איסור חמור הוכרז במחוזות אלו על הקמת בתי כנסת ובתי מדרש‪ ,‬שמירת שבת‬
‫והזכרת שם ה'‪ .‬יום כיפור היה יום עבודה רגיל ברוב המקומות‪.‬‬
‫יצא איפוא‪ ,‬שעדיף היה שאדמות אלו היו נשארות בידי ערבים‪ ,‬כי הם התנזרו מאכילת חזיר ומהזימה ובכך לפחות לא‬
‫טמאו את ארץ הקודש ובכך גם לא היתה ניתנת ההגמוניה להשתלטות על ארץ הקודש בידי אותם בריונים חסרי צלם‬
‫אלוקים וצלם אנוש‪ ,‬תוך הקמת כנופיות טרור שהטילו את חיתתם לא רק על הבריטים ששלטו בארץ‪ ,‬אלא גם על שלומי‬
‫אמונים‪.‬‬
‫ברחוב אלנבי למשל היה מסוכן אז ללכת עם כיפה‪ ,‬מחשש למכות רצח על ידי כנופיות אלו וגרורותיהן (למשל‪ ,‬קבוצות‬
‫ה"פועל") ולכן העדיפו היהודים להסתובב ברחוב אלנבי ודיזינגוף בת"א עם כובעי ברט‪.‬‬
‫הכסף שנאסף לקניית אדמות ובניית ההתיישבות והחזקתה‪ ,‬נאסף על יד שליחי קרנות אלו מחו"ל ומהארץ‪ ,‬אשר היו‬
‫כשולחיהם מושחתים ביותר ולכן רובו של הכסף שולשל לכיסיהם ורק מיעוט מכסף זה הגיע ליעדו‪ .‬למשל‪ ,‬סבי הי"ד נתן‬
‫כסף רב כדי שש ליח הציונות יקנה עבורו שטחים מוגדרים מערבים‪ ,‬הוא חתם על חוזה קניה כדת וכדין‪ ,‬אך אין על כך‬
‫כיום שום רישום בשום מקום‪ .‬תופעה זו היתה ידועה בקרב הישוב בארץ ושימשה מקור ללגלוג על תמימותם של התורמים‬
‫והקונים‪ .‬תופעה זו המשיכה גם עם קום המדינה בצורה מסיבית‪ ,‬עד שהסטיריקן והקריקטוריסט הנודע אפרים קישון חיבר‬
‫על כך מערכון שלאחר מכן אף הוסרט‪ .‬גיבור המערכון הוא סלאח שבתי עולה ממרוקו העובד ב"קק"ל"‪ .‬הוא עומד‬
‫ומשתומם‪ ,‬כאשר הוא נדרש במשך כמה ימים להחליף שלטים של תורמים באותו יער שניטע כביכול על שמם‪ .‬כאשר‬
‫התורמים באו להנחת אבן הפינה לנטיעת יער על שמם‪ ,‬או אז הוא נדרש לקבע שלט גדול על שמם וכאשר הם הסתלקו הוא‬
‫נדרש לעקור שלט זה ולקבע שלט חדש באותו יער על שם תורם אחר שבא שעתיים לאחר מכן‪ .‬משל למה הדבר דומה למי‬
‫שמוכר את אותה דירה למספר אנשים‪.‬‬
‫לא בכדי אמר אז מרן הרב מבריסק‪ ,‬שהנס הגדול הוא שנציגי התנועה הציונית גנבו את רוב הכספים שהותרמו על ידם‬
‫ולכן מתוך מחסור בכסף‪ ,‬התנועה והמדינה היתה חייבת להישען על עזרתה של ארה"ב וגרמניה‪ .‬אם המדינה כאן לא היתה‬
‫תלויה מבחינה כלכלית במדינות אחרות‪ ,‬השלטון הציוני בארץ היה מחסל את כל שלומי אמוני ישראל כאן בארץ‪ ,‬אך‬
‫מכיוון שהם היו זקוקים לחסדי הגויים‪ ,‬ניתן היה דרכם של הגויים להפעיל לחץ על הדיקטטורה הציונית לאחר קום‬
‫המדינה‪ ,‬כדי שלא יפגעו ביהדות החרדית ויחסלוה‪.‬‬
‫הציונות הקימה מערך תעמולה משומן‪ .‬הם גם השתמשו בכל העיתונים בחו"ל כדי לשכנע את מיליוני החרדים התמימים‬
‫באירופה לממן את קניית הקרקעות על ידי "קק" ל"‪ .‬הצלחתם היתה כה גדולה‪ ,‬עד שרובן של המשפחות החרדיות החלו‬
‫להחזיק בביתן את "הקופסה הכחולה" של "קק"ל"‪ ,‬לתוכה הן הכניסו בכל הזדמנות את הכסף שרובו כאמור שולשל לכיסי‬
‫מרוקני הקופות וכן הן נדבו ל"קרן היסוד" סכומים גדולים לבניית הבתים ומבני החינוך ופיתוח רשת החינוך הארסי‬
‫והכפרני והמשחית בישובים אלו‪.‬‬
‫השאלה הגדולה שנשאלת היא כיצד רומו והובלו מיליוני החרדים באפם כ"צאן לטבח" ובמו ידיהם מימנו את ההרס‬
‫והחורבן של הישוב בארץ על ידי הציונים ואת החינוך לשמד ולהרס התורה בארץ‪ ,‬על ידי מימון קניית הקרקעות ויישובן‬
‫ב"מחבלים" שהשתלטו על ארץ ישראל ? התשובה לכך‪ ,‬היא מאד פשוטה‪ .‬על אף כל התעמולה שנעשתה אז על ידי‬
‫היהודו‪ -‬נוצרים הציונים‪ ,‬לא היה בכך די כדי להטעות את היהודים לנדב כסף לידי רפורמים ציונים כדי לשמד את היהודים‬
‫בארץ ולתת להם את ההגמוני ה והשליטה על ארץ ישראל‪ .‬למטרה זו הם היו חייבים לגייס רבנים‪ ,‬כדי שישכנעו את המוני‬
‫החרדים ולהשתמש במותגי תעמולה שיוכלו לדבר על ליבם של היהודים‪ .‬חשוב היה למצוא רבנים בארץ שיוכלו לומר‬
‫שהם רואים מקרוב שכספים אלו מגיעים רק למטרות קדושות‪.‬‬
‫הרב נמצא במהרה‪ ,‬הלא הוא ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שידע גם לדבר לליבם וכיסם של שלומי אמוני ישראל‪ .‬הוא גייס את כל‬
‫מותגי התעמולה האפשריים‪" :‬חזוק ארץ ישראל ויושביה"‪" ,‬צדקה"‪" ,‬ישראל ערבין זה לזה"‪" ,‬ישוב ארץ ישראל" וכן‬
‫הלכות מהשו"ע – "וממשכנין על הצדקה אפילו בערב שבת" וכו' ("דגל ישראל"‪ ,‬שנה ב'‪ ,‬גיליון ‪ ,00‬ניו יורק‪ ,‬טבת תרפ"ט)‪.‬‬
 ‫פ‬

‫כתוצאה מהתעמולה שהוא ניהל על ידי כרוזים בעתוני חו"ל‪ ,‬הוטעו רבנים שונים בחו"ל‪ ,‬כי הוא היה בארץ ולכן הם סמכו‬
‫עליו וחלקם חתמו גם כן על תמיכה בקרנות השמד‪ ,‬בחושבם שהכסף מופנה לישוב חרדים‪ .‬גם בארץ ישראל רבנים‬
‫חשובים לא ידעו מהן מט רותיה של "קרן היסוד" ולאן הכספים מיועדים‪ .‬אפילו הלוחם הגדול בציונים‪ ,‬רבה של ירושלים‪,‬‬
‫רבי יוסף חיים זוננפלד לא ידע לשם מה כספי קרן זו מיועדים‪ .‬הוא כתב ‪„ -‬אותם התמימים התורמים לקרן היסוד מתוך‬
‫חיבה טהורה‪...‬בודאי שיש להם מצוה‪ ,‬לשם איזה מטרה ישתמשו למעשה בכספי קרן היסוד לא ידוע לי‪( ” ...‬תרגום‬
‫מאידיש‪" ,‬האיש על החומה"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.)346‬‬
‫אמנם כן‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק נהג בשיטת הקונספירציה השבתאית‪ .‬בקשר לתמיכה נלהבת באמצעות הכרוזים תוך הזכרת השם‬
‫המפורש "קרן קיימת לישראל"‪ ,‬לא היה נראה לו שיש בעיה כלשהי‪ .‬הוא השתמש במותג "גאולת הארץ"‪ ,‬על אף‬
‫שמושג זה נאמר על חילוץ אדמות ממינים ומעובדי כוכבים והעברתם לידי יהודים כשרים וצדיקים‪ ,‬בעוד שהוא תמך‬
‫בחילוץ קרקעות מערבים שלא נכללו על ידי הרמב"ם במושג מינים ועובדי ע"ז‪ ,‬לידי מי שהוגדרו על ידי הרמב"ם כמינים‪,‬‬
‫אפיקורסים וכופרים‪ .‬הוא אף נתן תעודה לאנשי "קק" ל" כדי שיציגו את תצלומה בבתי כנסת של החרדים בחו"ל ("כוכבי‬
‫אור"‪ ,‬יעקב פילבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪.)20-22‬‬
‫בקשר לקרן היסוד היתה לר' א‪.‬י‪ .‬קוק בעיה‪ ,‬כיצד לתמוך בהם בפומבי‪ ,‬שהרי הם הצהירו בפירוש שהם זקוקים לכסף כדי‬
‫לבנות מערך של חינוך כפרני וארסי הלוחם בכל הקדוש והיקר לעם ישראל‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מצא גם לכך פתרון‪ ,‬כיצד‬
‫"לזכות" בתפקיד בזוי זה‪ .‬הוא תמך בכרוזים ב"קרן היסוד"‪ ,‬בלא להזכיר את שם הקרן‪ ,‬על אף שכל אחד כאן בארץ ידע‬
‫שמדובר בקרן זו‪ ,‬וכן פורסם בעתוני חו"ל‪ .‬ראשי הקרן ביקשו ממנו שגם יזכיר מפורשות את שם הקרן‪ ,‬אך הוא סירב‪,‬‬
‫דווקא מתוך רצון לסייע לקרן מושחתת זו‪ ,‬ביודעו שאז ייוודע ברבים שהוא סוכן בזוי של מבצע השמדה רוחני ואז לא‬
‫יתרמו שלומי אמוני ישראל שום פרוטה לקרן זו וכן ל"קק"ל"‪ .‬בפרט שהוא הבין זאת היטב וכן כתב ‪„ -‬שאחרי הכל ברוב‬
‫המקומות הנודבים הם משלומי אמוני ישראל” ("אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' רטז)‪ .‬לכן חשיפתו הפומבית‪ ,‬כמי‬
‫שקורא להרס וחורבן העם היהודי על ידי נידוב כספים למערכת חינוך לכפירה‪ ,‬זימה וכו'‪ ,‬יכלה למוטט את כל הישובים‬
‫היהודו‪-‬נוצרים כאן בארץ‪ ,‬החל מהקיבוצים והקבוצות של היהודו‪-‬נוצרים הציוניים והציוניזם הדתי וכלה במושבות שלהם‬
‫ובשכונות בערי הארץ‪ ,‬כגון שכונת בורוכוב בגבעתיים שישבה על אדמת הקק"ל ויושבה על ידי אתאיסטים יהודו‪-‬נוצרים‪,‬‬
‫כאשר קרן היסוד מממנת את עלייתם לקרקע ומממנת מערכת חינוך רווית רעל של שנאה לכל היקר והקדוש לעם ישראל‬
‫ותורתו‪.‬‬
‫תמיכתו הנלהבת של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ב"קרן היסוד"‪ ,‬בלא הזכרה מפורשת של שם הקרן‬
‫בשנת תרפ"ה ר' א‪.‬י‪ .‬קוק משתתף בישיבה במשרדי הקרן‪ ,‬מטרת הישיבה היתה סיכום על טשטוש מטרותיה של הקרן‬
‫באמצעות חלוקת כספים סמלית עבור הישובים החרדים בבני ברק וכפר חסידים‪ .‬כפר חסידים נוסדה על ידי חסידי קוזניץ‬
‫וחסידי יבלונה‪ .‬הכספים שניתנו על פי הסיכום בישיבה זו לישובים אלו‪ ,‬לא היו לאותן מטרות שלשמן נוסדה הקרן –‬
‫הכשרת העלייה‪ ,‬בניית בתים ומימון מערכת החינוך‪ ,‬כיוון שהיה מדובר בהרבה כסף‪ ,‬אשר היה נחוץ לבנית מערכות חינוך‬
‫הכופרות בכל היקר והקדוש לעם היהודי בקיבוצים והמושבים של היהודו‪-‬נוצרים‪ .‬לישובים אלו (בני ברק‪ ,‬וכפר חסידים)‬
‫ביקש ר' א‪.‬י‪ .‬קוק רק סכום סמלי עבור תשמישי קדושה [יהושע רדלר‪-‬פלדמן (ר' בנימין)‪" ,‬אוצר הארץ"‪ ,‬ירושלים תרפ"ו‪ ,‬עמ'‬
‫עב‪-‬עג]‪.‬‬
‫באיגרת מחורף תרפ"ה לר' עקיבא גלזנר מקלויזנבורג‪ ,‬הוא קורא בפירוש להעזר ב"הכספים הציוניים של קרן היסוד"‪ ,‬אך‬
‫רק עבור המטרות הנ"ל כשחיטה ומקוואות‪ ,‬במושב של יוצאי טרנסילבניה בארץ ישראל‪ .‬גם במכתב זה הוא מעיר שאחרי‬
‫הכל ברוב המקומות הנודבים הם משלומי אמוני ישראל ("אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬עמ' רטז)‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ד‪ ,‬ארצות הברית היתה עדיין מדבר רוחני ואפילו ב"אגודת הרבנים" האורטודוכסית שם היו הרבה רבנים בעלי‬
‫דעות קונסרבטיביות‪ .‬אפילו אגודה זו יצאה בהצעה להחרים את "קרן היסוד" [הליכות‪ ,‬שנה תשיעית‪ ,‬חוברת א' (גליון ‪ ,44‬ת"א‪,‬‬
‫תשרי תשכ"ז)]‪ ,‬אך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק יוצא בחירוף נפש להגן על "קרן היסוד" והתנגד להחרמתה ("דאס אידישע ליכט"‪ ,‬י"ט אייר‬
‫תרפ"ד) ‪ .‬הוא מזדעזע משמועה שסיפרה על כך שהוא פסק איסור על התרמה לקרן היסוד ושולח מכתב להנהלת "קרן‬
‫היסוד" בו הוא מתנצל ‪„ -‬מעולם לא יצא מפי שום איסור חס ושלום על קרן היסוד‪ ,‬ולהיפך הנני מתרעם מאד על‬
‫האוסרים”‪.‬‬
‫הוא מתנצל‪ ,‬שהוא עדיין תומך בקרן היסוד רק בשיטות של הערמה וקונספירציה ולא מה שנקרא לדעתו תמיכה פומבית ‪-‬‬
‫„הנני לעת עתה מונע את מכתבי לטובתה עד שתתקן ההנהלה הציונית מגרעות עיקריות‪ .”...‬במכתב זה הוא למעשה מציין‬
‫שקרן זו היא למעשה הזרוע הביצועית של ההנהלה הציונית ("הארכיון הציוני המרכזי"‪ ,‬סימול ישן –‪.)KH1/220/2‬‬
‫בירחון "דגל ישראל" [שנה ב'‪ ,‬גליון ‪( 00‬ניו יורק‪ ,‬טבת תרפ"ט) עמ' ‪ ,]02-04‬הודפסה בשנת תרפ"ט הודעה מאת "המזכירות‬
‫לתעמולה בין החרדים" של "קרן היסוד" ו"הקק"ל" בירושלים‪ .‬בהודעה הם מפרסמים לראשונה מכתב מיוחד של ר' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬הם מסבירים שם את הרקע לכתיבת המכתב‪ „ -‬מקרה שקרה מאחת מערי אירופה‪ ,‬שהקהילה חייבה את כל חבריה‬
‫לתרום לטובת "קרן היסוד" והמתנגדים ערערו נגד זה בפני הממשלה והביאו את הדבר לפני בית המשפט‪ .‬השופטים דרשו‬
‫מהנהלת הקהילה להוכיח להם‪ ,‬כי הדבר נעשה בהתאם לדיני ישראל‪ .”...‬תשובתו מובאת שם באותו ירחון‪ ,‬לגבי כפיית‬
‫חברי הקהילה לממן את החינוך לכפירה בתורת ישראל ומצוותיה‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק עונה להם באריכות‪ .‬הוא מגדיר שם כסף זה‬
 ‫פא‬

‫כ"צדקה להחזקת ישוב א"י" ומכאן כבר ההמשך מובן‪ .‬הוא מביא את כל ההלכות על כפיית הצבור למטרות צדקה כגן‪:‬‬
‫ש"כופין על הצדקה‪...‬אפילו בערב שבת"‪ .‬בהמשך שם הוא הופך את אנשי הקבוצים והמושבות שעבדו והרויחו היטב‬
‫לעניים‪ ,‬כמו אותם זקנים שבאו למות בארץ ישראל והתקיימו מכספי החלוקה‪ ,‬דבר שהיה אנטיתזה ליוזמות הציוניות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הוא מסביר את עדיפותם בא"י‪„ -‬דעניי א"י הם קודמין לעניי חו"ל ”‪.‬‬
‫הוא חותם את המכתב בשקר נוסף שכסף זה אינו מיועד רק למטרות חינוך כפרני‪ ,‬אלא גם למטרות אחרות שאינן בתחום‬
‫קרן זו‪ „ -‬ושום אדם לא יוכל להכחיש את הדבר הגלוי לכל שההנהלה הציונית בא"י עוסקת בהרבה עניינים של ישוב א"י‬
‫וממילא מובן שהכנסותיה (= של קרן היסוד‪ ,‬נשוא הפניה אליו) הן נכללות בכלל צדקת א"י”‪.‬‬
‫הוא גם משתתף בצורה גלויה בכרוז שכותרתו "ממעמקי הקודש" המודפס בעיתונה של ההסתדרות הציונית המוקדש‬
‫לעשור ל"קרן היסוד" ["העולם"‪ ,‬י"א חשון תרצ"א (שנה ‪ ,08‬גליון ‪ ,34‬עמ' ‪.]900‬‬
‫בשנת תרפ"ז בעק בות קשיים כספיים של ההנהלה הציונית‪ ,‬היא מבצעת מגבית מיוחדת באמצעות "קרן היסוד" ושוב נדרש‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק להירתם למפעל ההשמדה הרוחנית של "קרן היסוד" על ידי ההנהלה הציונית והוא מיד עושה זאת‪ .‬הכרוז‬
‫מיועד שוב לסחיטת מליוני החרדים במזרח אירופה‪ .‬הם שוב נדרשים להוזיל מכספיהם‪ ,‬אף שרובם היו עניים מרודים‪,‬‬
‫לשם מימון תשתיות ישובים יהודו‪-‬פרוטסטנטים אלו בארץ‪ ,‬שהיוו את חוד החנית למלחמת החורמה בעם היהודי‪ ,‬תורתו‬
‫ומצוותיו‪ .‬הכרוז מופיע בעיתון במזרח אירופה "הצפירה" [כ"ג כסלו תרפ"ז (וורשה‪ ,‬שנה ‪ ,64‬גליון ‪ ,)40‬עמ' ‪ .]4‬בתיאור הרצוף‬
‫לכרוז נכתב ‪ „ -‬בכ' כסלו ש‪.‬ז‪ .‬שלח הרב הראשי לא"י ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ללשכה הראשית של קרן היסוד את הכרוז הבא”‪ .‬הפעם‬
‫הוא כותב בפירוש לנדב כסף לקרן היסוד ‪...„ -‬כי ההכרזה הגדולה אשר ההנהלה הראשית לקרן היסוד הולכת ומכריזה‬
‫כעת בכל גבול ישראל‪ ,‬להתאמץ לבוא לעזרה להצלת המצב של המשבר‪.”...‬‬
‫יש לציין‪ ,‬ששני העיתונים "ההד" (כסלו תרפ"ז‪ ,‬עמ' יב) ושבועון "התור" [יז כסלו תרפ"ז (שנה ‪ 7‬גליון ‪ ,])6‬עורכיהם היו תלמידי‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ :‬רדלר‪-‬פלדמן (ר' בנימין) והזייפן והשקרן הסדרתי (כפי שידוע וכפי שהוכחנו בספר זה) י‪.‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬עורך "התור"‪.‬‬
‫הם זייפו את הכרוז וכתבו במקום "קרן היסוד" – "ההנהלה הציונית"‪ .‬אמנם בתיאור הרצוף לכרוז ב"ההד" נכתב במפורש‬
‫"קרן היסוד" ‪ „ -‬לרגלי סדור מפעל עזרה מיוחד ע"י קרן היסוד‪...‬פרסם מרן הרב קוק כרוז מיוחד‪.”...‬עיתון "העולם" של‬
‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬שהופיע בכ"ז כסלו‪ ,‬העתיק את הזיוף מעיתוני תלמידיו‪ ,‬אף שגם הוא נתן בפירוש את אותה הכותרת‬
‫כמו ב"הצפירה" ובי"ג כסלו בשנה זו (גליון ‪ ,38‬עמ' ‪ ,906‬לונדון)‪ .‬הוא מדווח ‪„ -‬הרב קוק פרסם כרוז ליהדות העולמית לסייע‬
‫לקה"י וע"י זה להקל את המשבר בא"י”‪.‬‬
‫כאשר ראו ב"קרן היסוד" שהוא פורץ את הגדר שהוא גדר לעצמו שלא להזכיר את שמם בכרוזיו והפעם הוא כן עושה‬
‫זאת‪ ,‬הם מיד שלחו לו מכתב בשנה זו בב' בטבת שיבוא להתארח במשכנם החדש ב"מתחם המוסדות הלאומיים" (ארכיון‬
‫הציונות המרכזי –‪ ,)KH4/21036‬אך הוא מחזיר להם תשובה בח' טבת (העתק בידי זאב נוימן) שזה כבר יותר מדי פומבי והם‬
‫צריכים לפחות למלא דרישות מינימליות "הנוגעות לענייני הדת בקבוצות ובחנוך"‪ ,‬כדי שהוא יוכל למלא את בקשתם‪.‬‬
‫"היתר" המכירה הפיקטיבי שביסס ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עבור אדוניו הציוניים בשנת תר''ע‪ ,‬קיבע "היתר" זה וגרם כמידה נגד‬
‫מידה לעונש כבד יותר מן השמים לעומת השמיטות הקודמות ובכך הוא יצר לא רק חורבן של התורה והרס רוחני של‬
‫הישוב בארצנו עקב שאר פעולותיו‪ ,‬כפי שכתב מרן ר' איסר זלמן מלצר ("מכתבים ואגרות קודש"‪ ,‬עמ' ‪ .623‬המכתב הוא‬
‫מהתאריך אדר תרצ"א)‪ ,‬אלא גם חורבן פיזי‪ ,‬שרק שימש עבורו כמנוף להגברת התעמולה בין החרדים בחו''ל כדי לממן את‬
‫ביסוס הישוב הציוני הכפרני וההרסני בארצנו על כל גווניו‪ .‬את העונש השמימי כתוצאה מביטול שמירת השמיטה‪,‬‬
‫שכאמור לעיל התמסד על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מתאר אב''ד צפת מרן הרידב''ז‪ ,‬שפירושו ל"ירושלמי" מופיע על הגליון של‬
‫"התלמוד הירושלמי" הנפוץ כיום‪ ,‬בהקדמתו ["בית רידב''ז"‪ ,‬פי' ל"פאת השלחן" לרבי ישראל משקלוב‪ ,‬הל' שביעית‪ ,‬קונטרס השמיטה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מהדורה חדשה תש''ס] – „וזה לכם לדעת‪ ,‬אשר אחר חילול השמיטה הראשונה בשנת תרמ''ט‪ ,‬שלח הקב''ה בשנה‬
‫שאחריה חגב וארבה‪ ,‬ויאכלו את כל תבואת הארץ‪ ,‬ויצאו כולם נקיים‪ .‬בשנת תרנ''ז‪ ,‬אחר חילול השמיטה של שנת‬
‫תרנ''ו‪ ,‬שלח הקב''ה מן השמים משלחת עכברים‪ ,‬חמרים חמרים‪ ,‬וישחיתו את כל התבואות‪ .‬ואחר שנת תרס''ג שלח‬
‫הקב''ה חולי‪-‬רע‪ ,‬ר''ל‪ ,‬וגם דבר גדול על כבש וצאן‪ ,‬ונתרוששו כל היהודים במושבות‪ .‬וכאשר אמרו חז''ל על הפסוק‪" :‬הן‬
‫כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" [איוב (לג‪ ,‬כט)]‪ ,‬פעם ראשונה‪ ,‬שניה שלישית‪ ,‬מוחלין לו‪ ,‬רביעית אין מוחלין לו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬לאחר חילול השמיטה הרביעית של שנת תר''ע‪ ,‬נתדלדלו ישראל באופן שרוב הגרנות נשרפו באש‪ ,‬סיבה גלויה‬
‫מן השמים‪ ,‬והברכה לא הוציאו יותר מן הזריעה‪ .‬והיה דבר גדול על המקנה באופן נורא מאוד מאוד‪ .‬ובשנה השביעית‬
‫עצמה נתחדשו גזירות על ישראל‪ ,‬והדלות מצד שני‪ ,‬עד ששליש מיהודי הארץ יצאו מן הארץ ומי יודע עוד כמה היו‬
‫עומדים לצאת אם היו להם הוצאות הדרך‪ .‬גם בשבוע הזה יצאו חמישה איכרים מסמוך לפה ויטשו את אדמתם וילכו‬
‫ויתפזרו לכל רוח‪ ,‬עד שהגויים הערבים אומרים ש מעת שנכנסו ישראל לארץ נשתלחה מאירה והארץ פסקה ליתן יבולה‪,‬‬
‫אוי לאוזניים שכך שומעות”‪.‬‬
‫מי שהסיר את מסכת הצביעות והחשאיות שאפיינה את מהלכיו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בנושא תמיכתו הנחרצת ב"קרן היסוד" היה‬
‫גדול תלמידיו של מרן ה"חפץ חיים" ‪ -‬רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬הוא כתב (בלא להזכיר את שמו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫אלא רק את תפקידו ברבנות הראשית) ‪ „ -‬ידוע כי העומד בראש הנ"ל כותב וחותם קול קורא לעורר יהודים לתת כסף לקרן‬
‫היסוד וידוע גם כן כי כספי קרן היסוד הולכים לגדל כופרים להכעיס ואם כן המעורר לתמוך בקרן זו הוא מחטיא את‬
 ‫פב‬

‫הרבים במדרגה היותר נוראה‪...‬שזהו רשע גמור‪ ,‬באופן שהדבר ברור שאסור להתחבר לאיש כזה” ("קובץ מאמרים‬
‫ואגרות"‪ ,‬ח"א‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' קנג)‪.‬‬
‫מרן הגרא"ז מלצר גם תוקף את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בחריפות בלא להזכיר את שמו ורואה בו מחריב התורה והורס את הישוב בא"י‬
‫‪ ...„ -‬שכל זמן שמהקרנות האלו נתמכות בתי ספר המשרישים כפירה ומינות בארץ ישראל (= "קרן היסוד" בצורה ישירה‬
‫ו"קק"ל" ע"י רכישת קרקעות לבניית בתי ספר אלו עליהם) וכו'‪ ,‬אסור לתמוך בהם ולעזרם בשום דבר‪ .‬והתומכים והמסייעים (שר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק היה בראשם) הם מחריבים תורתנו הקדושה וגם מהרסים הישוב‪"( ”...‬מכתבים ואגרות קודש"‪ ,‬עמ' ‪ .623‬המכתב הוא‬
‫מהתאריך אדר תרצ"א)‪.‬‬

‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מכונן את דפוס ההתנהגות של יחסי הציוניזם הדתי עם הציוניזם הכללי‬
‫ראינו לעיל שי‪.‬ל‪( .‬פישמן) מימון‪ ,‬שר הדתות הראשון‪ ,‬ראה את עצמו כתלמיד מובהק של ר' א‪.‬י‪.‬קוק‪ .‬הבאנו גם את הסיפור‬
‫הידוע‪ ,‬שראש הממשלה הראשון ד‪ .‬בן גוריון‪ ,‬במסגרת תוכניתו לחסל את היהדות החרדית והדתית‪ ,‬היה מנחית מדי פעם‬
‫גזרות‪ ,‬כמו פרעה בשעתו‪ ,‬וכל פעם מימון היה צועק משולחן הממשלה "אני מתפטר" ולאחר מכן היה עוזר ותומך בבן‬
‫גוריון כדי שיוכל לבצע את זממו‪ .‬כאשר דפוס התנהגות זה חזר על עצמו מספר פעמים והוא שוב צעק "אני מתפטר"‪ ,‬הגיב‬
‫בן גוריון בציניות לעבר העבד הנרצע שלו ‪„ -‬פישל‪ ,‬תגיד בלי נדר”‪.‬‬
‫דפוס התנהגות זו למד מימון ממורו ורבו ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ודפוס התנהגות זה‪ ,‬נמשך עד ימינו‪ .‬דוגמה לכך הוא הגירוש מגוש‬
‫קטיף‪ .‬על אף כל המכות שספג הציוניזם הדתי מגירוש זה הוא ממשיך לשרת כעבד נרצע את כל מטרותיו של הציוניזם‪,‬‬
‫כולל כפיה בתנועת מלקחיים באמצעות אלימות כלכלית (מפלגת "הבית היהודי") ופיזית (שי פירון מהמפלגה האנטישמית "יש‬
‫עתיד"‪ ,‬ממקימי הארגון הפרוטסטנטי "צהר" של "רבני" הציונות הדתית וכן אלעזר שטרן מ"הסרוגים" ממפלגת "התנועה")‬
‫סטליניסטית נגד החרדים ללכת ולעבוד בצבא המגרש‪ ,‬ולאחר מכן ללמוד באקדמיה הנוצרית ולהשתמש דווקא בידע זה‬
‫"לשילובם" בחברה היהודו‪-‬נוצרית בעבודה (ראה למשל את דבריו של א‪ .‬מלמד בטורו הקבוע בעיתונם "בשבע"‪ ,‬פרשת כי‪-‬‬
‫תבוא‪ ,‬תשע"א)‪.‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק תמך בצורה עיוורת ב"קק"ל" ואף נתן להם תעודה כדי שיפיצו אותה בקרב החרדים במזרח אירופה‪ ,‬כדי לממן‬
‫את קניית הקרקעות כדי לאפשר בניית מוסדות חינוך פרוטסטנטים ובתים למשפחות ששלחו לשם את ילדיהם על קרקעות‬
‫אלו ("כוכבי אור"‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ .)20-22‬מאידך‪ ,‬מפעם לפעם הוא מחה על חילולי השבת של ה"קק"ל"‪ ,‬ואף איים‬
‫כמס שפתיים עבור שלומי אמוני ישראל שהוא יתפטר מתפקידו בתור העבד הנרצע הדואג להבאת ממון רב ועצום‪ ,‬כדי‬
‫לממן את רוב קניית האדמות לשם בניית ערים וישובים יהודו‪-‬נוצריים‪ ,‬כדי ליצור את ההגמוניה הציונית שתחסל את‬
‫היהדות בארץ ישראל‪.‬‬
‫במכתב ליו"ר הקק"ל‪ ,‬הוא מתריע על חילולי שבת בשכונת בורוכוב היושבת על אדמות הקק"ל‪ .‬הוא מזהיר ‪„ -‬שאם לא‬
‫יעשו צעד נכון לגדור בעד פרצות שעוברות כל גבול‪ ,‬אהיה אנוכי צריך לצאת במכתב גלוי בקול גדול ומפגין מאד לאזני כל‬
‫ישראל“ ("סיני"‪ ,‬גליון קטו‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' קפא)‪ .‬במכתב ל"תנובה" בכ"ד אדר תרצ"ב‪ ,‬בקשר לחילולי שבת בקיבוץ מזרע שם‬
‫גידלו גם חזירים ושיווקו אותם‪ ,‬הוא הודיע‪ ,‬שכל עוד לא יתקנו אנשי הקיבוץ את מעשיהם‪ ,‬החלב שלהם מוגדר כחלב‬
‫עכו"ם והוא אוסר על "תנובה" לקבלו ("סיני"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' קפג)‪ .‬במכתב ליו"ר הקק"ל מנחם אוסישקין‪ ,‬בכ"ב אדר תרפ"ט‪,‬‬
‫הוא מתרעם על כך ש"הקק"ל" החלה להוציא חוברות הספוגות בכפירה ‪„ -‬שאיננו ממקצוע שלה‪ ,‬כי לא לשם מטרה‬
‫ספרותית הוקדשו (= על ידי מיליוני החרדים התמימים) הכספים של גאולת הארץ ויותר מזה שעצמותה של ספרות זו מקדיחה‬
‫את תבשילה ברבים ומפרסמת דעות זרות וכוזבות בניגוד לקדושת האמונה הטהורה‪...‬אקווה שדברי המעטים יפעלו את‬
‫פעולתם הנכונה והמכשול יוסר בלא מדחה‪ ,‬למען נוכל כולנו יחד לעבוד את עבודת הקודש של גאולת הארץ על ידי הקרן‬
‫הקיימת לישראל שכם אחד“ (משה צוריאל‪" ,‬אוצרות הראי"ה"‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.)387‬‬
‫על אף התרעותיו התיאטרליות והקולניות שהיו רק לאוזניהם של יו"ר קק"ל או תנובה‪ ,‬הוא כמובן לא מימש את איומיו‬
‫(וכפי שנהג אחריו‪ ,‬תלמידו י‪.‬ל‪ .‬מימון כשר הדתות)‪ ,‬על אף שהקק"ל המשיכה לתת גיבוי מלא לחילולי השבת על אדמותיה‬
‫והמשיכה לחנך את הדור הצעיר בארץ באמצעות ספרות של מינות‪ ,‬כפירה ופריצות‪ ,‬לא זה בלבד שהוא לא מימש את‬
‫איומיו אלא כונן את דפוס ההתנהגות של הציוניזם הדתי – העבד הנרצע‪ ,‬שככל שיכוהו יותר הוא יהפוך להיות יותר כנוע‬
‫וישתדל לעבוד ביתר שאת את אדונו‪ ,‬כך גם ר' י‪.‬א‪ .‬קוק‪ ,‬במקום להחרימם ולהקים קרן חרדית לאיסוף כספים לשם גאולת‬
‫קרקע אמיתית‪ ,‬הוא הגביר עוד יותר את תמיכתו ב"קק"ל" וב"קרן היסוד"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬בלא להזכיר את שם הקרן‬
‫בגוף הכרוזים לטובת "קרן היסוד" (מלבד פעם אחת שכאמור כן הזכירו ועיתוני תלמידיו ועיתון ממקורביו בלונדון זייפו את הכרוז‬
‫והשמיטו את השם‪ ,‬כפי שנהג בנו לזייף את כתבי אביו ולהסתיר את דברי הכפירה שכתב‪ ,‬כדי שלא יחרימוהו גדולי ישראל)‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬שהקורא ישאל כיצד אפשר לצאת בגינוי כזה חריף על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ללא כל תיעוד כאשר מאמר זה הוא למעשה‬
‫חיבור דוקומנטרי‪ ,‬הרי יש לכך השלכות חמורות על הצגת אישיותו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק והאשמתו באיבוד צלם אנוש‪ ,‬החטאת‬
‫הרבים והולכת שולל של מיליוני החרדים שנדבו מפרוטותיהם האחרונות למפעל כפירה אדיר זה‪ .‬מניין לומר עליו דבר‬
‫כזה שהוא המשיך על אף הכל לכונן דפוס התנהגות חמור זה‪ ,‬שממנו למד הציוניזם הדתי עד ימינו ?‬
‫התשובה לתמיהה זו‪ ,‬היא פשוטה‪ .‬גם להאשמות אלו ישנה עדות דוקומנטרית ולא פחות מאשר של בנו צבי יהודה‬
 ‫פג‬

‫קוק ("לשלשה באלול"‪ ,‬ירושלים תרצ"ח‪ ,‬אות כ"ד‪ ,‬עמ' כב‪ .‬ראו גם ב"שיחות הרב צבי יהודה‪-‬ארץ ישראל"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ...„ - )83‬שמתוך התביעות והקובלנות בהתנהגות הדת והיהדות‪ ,‬התעכב אח"כ (הראי"ה) מתת דברי תמיכתו לקרן היסוד (‬
‫הוכחנו לעיל שזה שקר וכזב ושהוא תמך בכל כוחו ב"קרן היסוד"‪ ,‬בין על ידי כרוזים ובין על ידי מלחמה נגד החרמתם)‪ ,‬ולא פעלו‬
‫עליו בזה הפצרותיהם והשתדלויותיהם של עסקני קרן היסוד‪.‬‬
‫הנה לעומת זה‪ ,‬עם מה שהמשיך להתריע תמיד על אותן התביעות והקובלנות (גם כלפי ה"קק"ל")‪ ,‬לא התעכב מעולם מתת‬
‫דברי תמיכתו לקרן הקיימת ולא פעלו עליו כל הפצרותיהם והשתדלויותיהם של מתנגדיה (של כל גדולי ישראל שמרד בהם‬
‫ולא היה מוכן לקיים את הצו האלוקי ‪" -‬ועשית ככל אשר יורוך")‪ ,‬אלא הרבה והוסיף לתמוך ולחזק בשלהבת קדשו את הקרן‬
‫הקיימת‪ ....‬וכיבושה" של ארץ הקודש תחת ידי מי שדינם כעכו"ם לכל דבריהם‪.‬‬
‫ראינו‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק גרם נזק אדיר לממונם של ישראל ויתכן שאין כאן רק "גרמא בנזקין"‪ ,‬שבכך הוא חייב רק בדיני‬
‫שמים‪ ,‬אלא שיש כאן נזק מיידי מצד "דינא דגרמי" (שו"ע‪ ,‬חו"מ‪ ,‬סי' שפו) שאפשר לתובעו גם בדיני אדם‪ ,‬ושניתן היה‬
‫לתובעו גם תביעת נזיקין ייצוגית על ידי מיליוני חרדים בבית דין‪.‬‬
‫כמובן שיש לברר‪ ,‬האם לא היה לו דין של "מוסר" – שמראה לעכו"ם ממי ניתן לסחוט ולגזול כספים ובפרט שהוא יצר‬
‫לפני כן את התנאים לכך‪ .‬הוא גם עבר על לאו של הונאת דברים והונאת ממון [ראה בויקרא (כה‪ ,‬יד)‪( ,‬כה‪ ,‬יז) וברש"י שם‪,‬‬
‫מס' ב"מ (נח‪.):‬שו"ע‪ /‬חו"מ‪ ,‬סימנים רכז‪ -‬רכח‪ .‬הוא עבר על סעיפים שונים בסימנים אלו]‪.‬‬

‫כיצד הציוניזם ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק גרמו להמטת "השואה" על העם היהודי‬
‫כל אותם כספים שר' א‪.‬י‪ .‬קוק דאג להבאתם לשם קניית קרקעות שהיה מתפקידה של ה"קק"ל " והכשרת העליה שהיה‬
‫מתפקידה של קרן היסוד‪ ,‬יצרו את היכולת להקים את "תנועת ההעפלה"‪ ,‬היינו‪ ,‬לעבור על השבועות "שלא יעלו בחומה"‬
‫(רש"י – „יחד ביד חזקה”) ו"שלא ימרדו בגויים" (היינו‪ ,‬בבריטים ובערבים) [מס' כתובות (קיא‪ .]).‬העונש על כך ידוע –‬
‫"אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה"‬
‫(שם)‪ ,‬היינו‪ ,‬ה' יגרום לגויים להתיר ולחוקק חוקים ("אני מתיר") שבשר ישראל יהיה מותר לכתחילה וכל ההורג יותר‬
‫יהודים הרי זה משובח‪ ,‬ממש כפי שהתרחש בגרמניה הנאצית‪ .‬אכן‪ ,‬לפי אותו סדר זמנים האירועים התרחשו‪ .‬החל‬
‫משנת ‪ 0920‬התנועה הציונית החלה בגלוי ללחום ולמרוד בערבים ומאוחר יותר באימפריה הבריטית‪ .‬התוצאה – גלי‬
‫אנטישמיות מציפים את אירופה ובפרט בגרמניה ומ‪ 0920 -‬הערבים בארצנו פורעים ביהודים – „במאורעות תרפ''ט נרצחו‬
‫‪ 044‬יהודים ו‪ 449 -‬נפצעו‪ ,‬ננטשו ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץישראל” (השבועון "‪ ,"370‬י' ניסן תשע''ז)‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1100‬התנועות הציוניות מתחילות לעבור גם על השבועה של "עליה בחומה"‪ .‬תנועות "החלוץ" ו"ביתר" מתחילות‬
‫להתארגן לשם הקמת מערך אוניות להעפלה לארץ‪ .‬התוצאה – המפלגה הנאצית בראשותו של היטלר עולה לשלטון‬
‫בשנת ‪ 1100‬והיטלר הופך לראש ממשלה (קנצלר)‪ ,‬תפקיד שהוא עדיין חסר סמכויות‪-‬על‪ ,‬אך הוא מתחיל להתארגן לשם‬
‫קבלת סמכויות אבסולוטיות‪ .‬בשנת ‪ 1104‬מתחילה לפעול תנועת ההעפלה‪ .‬התוצאה – ב‪ 2.8.43 -‬הוצא צו לאיחוד‬
‫התפקידים של רה''מ ונשיא‪ ,‬כך שהיטלר הופך להיות המנהיג הכל יכול בגרמניה ‪" -‬פירר" ומפלגתו הופכת למפלגה‬
‫החוקית היחידה (תאריכים אלו מופיעים בכל המחקרים העוסקים ב"שואה" וראה למשל בספרו של שיירר "עלייתו ונפילתו של‬
‫הרייך השלישי") ‪ .‬סמכויות אלו נותנות לו את האפשרות להוציא לפועל את "הפתרון הסופי" לחיסול יהדות אירופה באופן‬
‫המותר על פי החוק ברייכסטאג ‪" -‬הריני מתיר את בשרכם כצבאות ואיילות השדה"‪ .‬משנת ‪ 0944‬הגרמנים מתחילים‬
‫לתכנן את הפתרון הסופי בדקדקנות ובשלבים‪ ,‬בתחילה על ידי הסתה בביטאון המפלגה הנאצית‪ ,‬שדם יהודי הפקר ומותר‬
‫ואפילו טוב לשופכו‪ .‬חוקיות זו מגובה על ידי "חוקי נירנברג" מה – ‪ 11.1.1101‬וכאשר הושלם התכנון לפרטיו הודיע‬
‫ריינהרט היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון על "הפתרון הסופי"‪ ,‬היינו‪ ,‬השמדת עם בסיום ועידת גרוס‪-‬ואנזה ב‪.23.1.42-‬‬

‫המוחש לא יוכחש שלר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה חלק מכונן בהמטת אסון וקללה זו‪ ,‬שהקב"ה הזהיר מפניה בשבועה‪ .‬גם מי‬
‫שמנסה להיות אטום או מי שכופר בתורה‪ ,‬אינו יכול להישאר אדיש להתאמה הנ"ל‪ .‬כאשר ההתאמה הנ"ל מתרחשת פעם‬
‫או פעמיים‪ ,‬הכופר בתורה יוכל לטעון שזה מקרה‪ ,‬אך כאשר ההתאמה הנ"ל מתרחשת שלש פעמים זו כבר חזקה ובודאי‬
‫כאשר התרחשה הרבה יותר‪ ,‬בפרט כאשר היא מתרחשת בדיוק כפי שנאמר בגמרא "אני מתיר"‪ ,‬היינו שהדבר הופך להיות‬
‫מותר ומעוגן בחוק‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬רק מי ששכלו מעוות יטען שמדובר בפרשנות‪ .‬יש להניח שיהודים חרדים היכו על חטא בהיכנסם למחנות‬
‫ההשמדה‪ ,‬גם על כך שלא שעו להזהרותיהם של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן והגרא"ז מלצר לא להתפתות ולהכניס את‬
‫"הקופסה הכחולה" לבתיהם בהמלצתו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ולא לתת כספים בהמלצתו ל"קרן היסוד" ו"הקק"ל"‪ ,‬כספים‬
‫אם כן נראה‪ ,‬שחלקו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בשואה חמור הרבה יותר מכל‬ ‫שנועדו למרוד בג' השבועות שהשביע הקב"ה‪.‬‬
‫העבירות שהוא עבר‪ ,‬ברתימת וגיוס הכספים מהחרדים‪ ,‬שהיו הרוב המכריע שתרמו לקרנות הרסניות אלו‪ ,‬כפי שהוזכר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ראשי הציוניזם מתעלמים מהעובדות שהם גרמו לשואה וגם כאשר היא פרצה הם התעלמו ממנה וידועות אמירותיהם‬
 ‫פד‬

‫מעוררות החלחלה של ב‪.‬ג‪( .‬ראש הסוכנות היהודית) וחיים ויצמן (ראש ההסתדרות הציונית) והדברים מתועדים בגנזך‬
‫הציוני ומופיעים בספרים שונים (כגון "כחש" של בן הכט)‪ .‬הם גם מנעו‪ ,‬כידוע ממשפט קסטנר‪ ,‬הצלת כמיליון מיהודי‬
‫הונגריה וחיבלו בתוכניות ההצלה‪ .‬לעומת זאת הם מניח ים הנחות מוסוות‪ ,‬שיש רק אל פגאני ומריצים את האל שלהם לכל‬
‫הרוחות ושואלים "היכן הוא היה בשואה" במקום להכיר בעובדה שאלוקינו‪ ,‬הא‪-‬ל האחדותי‪ ,‬הוא שיזם זאת ושיש להודות‬
‫לו על מי שהוא כן השאיר בחיים וכמעט את כל אלו שאלוקים השאיר בחיים‪ ,‬הוא השאיר באמצעות ניסים גלויים‬
‫ונסתרים‪ .‬הם גם מיתממים שאין גלגול נשמות ושלעיתים אלוקים מוריד נשמות לתקופה קצרצרה כדי לתקנן מעבירות‬
‫בגלגול הקודם וגורם להמתתם כדי שיזכו בחיי נצח ואז הם שואלים מתוך צביעות‪ ,‬למה מתו ילדים שלא פשעו‪ ,‬אף שגם‬
‫ניתן לשאול זאת על שואת המבול ועל כל תינוק שמת גם בלי השואה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬את השאלות הרדודות והפרימיטיביות האלו הם שואלים‪ ,‬כדי לנסות להסיח את הדעת מכך שהם שגרמו לשואה‬
‫ואף אלו שחיבלו‪ ,‬בהשתדלויות להצלת מיליוני יהודים בשואה עצמה‪.‬‬

‫"הבריגדה היהודית" – מרידת הציוניזם בשבועה השניה שהשביע הקב"ה את עם‬

‫ישראל‪ ,‬שלא להתגרות באומות‬
‫על התנהגותם התת‪-‬אנושית של ראשי הציונות למניעת ההצלה של מיליוני היהודים בשואה‪ ,‬נכתב כבר רבות‪.‬‬
‫את נקודות השיא בהתנהגות זו ניתן לראות א‪ .‬בהכשלת הצלת למעלה מ‪ 800 -‬אלף יהודי הונגריה ועוד ‪ 200‬אלף‬
‫מהסביבה‪ ,‬כאשר אחת הדמויות הבולטות בהכשלה זו הוא מי שלימים התמנה כפקיד במשרד האוצר של מדינת ישראל – י‪.‬‬
‫קסטנר וכאשר הוא הואשם ב"משפט קסטנר" הידוע‪ ,‬עשו הבג"ץ וממשלת ישראל יד אחת לזיכויו‪ ,‬כיון שמשמעות‬
‫האשמתו היתה האשמת כל ההנהגה הציונית במניעת ההצלה ועל כך נכתב הספר "כחש" של בן הכט‪ .‬ראשי הציונות‬
‫ובראשם נחום גולדמן‪ ,‬נשיא הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬עלו אליו לרגל כדי שיצנזר את חלקם בהאשמה זו‪ .‬גם לאחר שהוא‬
‫צנזר מעט את הספר והשמיט מסמכים על מעלליהם‪ ,‬הצנזורה בארץ מנעה במשך שנים את הופעתו של הספר‪ ,‬כאן בארץ‪.‬‬
‫ידועים מעשי ההשתקה נגד חשיפת ופרסום השואה בזמן אמת על ידי ראשי הציוניזם וכבר הובאו על כך הוכחות בספרים‬
‫אחרים (ראה גם ב"כחש"‪ ,‬עמ' ‪„ - 99‬פרופ‪ .‬אקצין – הציונים‪ ,‬הסוכנות היהודית והג'וינט נמנעו מלפרסם בעיתונות האמריקאית את‬
‫דבר השמדת היהודים”)‪ .‬במשפטו של קסטנר הוכח גם בעליל‪ ,‬שהוא העיד לטובתו של רב‪-‬המרצחים קורט בכר במשפט‬
‫נירנברג ובכך הצילו מחבל התליה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬התנאי הבסיסי להצלחת השמדתם המהירה של ששת המיליונים‪ ,‬היה שיתוף פעולה עם רצח זה על ידי "גייס חמישי"‬
‫מתוך העם היהודי עצמו‪ ,‬כפי שהודה פון ויסליציני קולונל הס‪.‬ס‪„ .‬שיטתנו היא להשמיד את היהודים באמצעות עצמם‪ .‬אנו‬
‫מרכזים את היהודים בגיטאות‪ -‬באמצעות היהודים‪ :‬אנו מגרשים את היהודים – על ידי יהודים‪ :‬ואנו ממיתים אותם בגאז‪-‬‬
‫בידי היהודים” (כחש‪ ,‬עמ' ‪ .)009‬כל המחקרים שחקרו את הרכבו של "גייס חמישי" זה הגיעו למסקנה חד משמעית –‬
‫ה"משטרה היהודית"‪ ,‬ה"קאפוס" ושורפי הגוויות‪ ,‬הורכבו כמעט לחלוטין מתוך שורות המפלגות הציוניות והבונד‬
‫שהשתייכו ל"משכילים"‪.‬‬
‫כך גם כתב י‪ .‬עפרויקין‪ ,‬שהיה מנושאי דגל הציוניזם וה"השכלה" בספרו "קדושה וגבורה אצל היהודים" – „מניין‬
‫באו לנו אלפי השוטרים המשרתים היהודים של הגרמנים בגיטאות ובמחנות ? מאיזה חוגים התגייס צבא הפושעים הזה ?‬
‫על כך מעידים כל ניצולי השואה‪ :‬מהעולם התחתון היהודי ומחוגי המשכילים‪...‬אותם המשכילים בזו מעודם ליהודים‬
‫ה"חשוכים"‪...‬המכות שספגו מידי אותו "נוער הזהב" היהודי‪ ,‬היה בכך הרבה מהבוז‪ .‬הם חשו שכאן לא מבצעים רק מתוך‬
‫צייתנות את פקודת הגרמנים‪ ,‬אלא שמשקיעי ם מקצת התמדה ומרץ עצמי במכות האכזריות‪ ...‬אנו איננו מבינים‪ ,‬כי‬
‫להתפשט מהיהדות‪ ,‬הרי זה לגבי יהודי גם להתפשט מהאנושיות‪ ,‬כי הסרת צלם היהדות מהפנים‪ ,‬יש בה גם משום הסרת‬
‫הצלם האנושי והערך האנושי‪...‬העובדה המתאשרת על ידי כל העדים ורושמי הרשומות‪ ,‬החל מהקומוניסטים והבונדיסטים‬
‫וגמור בציונים‪ ,‬כי היהודים שנשארו נאמנים לתורה‪...‬לא נמצאו במשטרה היהודית‪ ,‬לא היה חלקם בין הקאפס והפלוגות‬
‫המיוחדות“‪.‬‬
‫לעומת זאת כאמור‪ ,‬היחידים שפעלו להצלה של יהודים בכל האמצעים באו משורות היהדות החרדית וכן מעט מתנועת‬
‫בית"ר‪ .‬תנועת "חרות" בראשותו של מנחם בגין‪ ,‬מעולם לא ארגנה הפגנות רחוב המוניות (כפי שנהגה נגד קבלת הפיצויים‬
‫מגרמניה) נגד מנהיגי הציוניזם‪ ,‬יוצרי השואה‪ .‬ידועים לשמצה דמותו ומעלליו של הקאפו אליעזר גרינבוים בנו של מנהיג‬
‫ציוני פולין ולימים מי שהיה שר בממשלת ישראל שמואל גרינבוים (אשר על שמו נקרא הקבוץ של השומר הצעיר "גן‬
‫שמואל") ‪ .‬השנאה הפנאטית שרכש מאביו כלפי היהודים החרדים‪ ,‬הביאה אותו למעשי אכזריות והתעללות מסמרי שיער‬
‫נגד החרדים אשר היו נתונים למרותו במחנות הריכוז‪ .‬כידוע‪ ,‬הוא נהרג במלחמת ‪ ,38‬לא על ידי כדור שנורה מערבי‪ ,‬אלא‬
‫על ידי כדור בגבו מאחד מקורבנותיו‪ .‬ק‪ .‬קצטניק בספרו על אושביץ "קראו לי פיפל"‪ ,‬משרטט את דמותו של אליעזר‬
‫גרינבוים‪ ,‬אשר הודות לתכסיסי הלשנה וגילויי אכזריות שהדהימו אפילו את הגרמנים‪ ,‬הוא עלה לדרגת מפקד הבלוק‪ .‬גם‬
‫קסטנר חוסל בגלל התנהגותו בשואה ומחסליו נתפסו‪ .‬מחוגי הציוניזם נשמעת הטענה המתחסדת שאין לשפוט אנשים‬
‫במצבם‪ ,‬אך זו גם היתה הטענה של הנאצים על מעשיהם (שהם רק ביצעו פקודות)‪ ,‬אך מי שחונך כיהודי אמיתי‪ ,‬אינו מסוגל‬
 ‫פה‬

‫להתמסר לתפקידים כאלו ועוד לנהוג באכזריות כזו כלפי אחיו‪ .‬מי שמסוגלים לכך הם רק אותם ציוניים ובונדיסטים‬
‫שחונכו על פי ערכי ה יסוד החשוכים של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬היינו‪ ,‬תרבות המערב‪ .‬ידועים ומתועדים ב"גנזך הציוני"‬
‫אמירותיהם של הנשיא הראשון חיים וייצמן‪ ,‬רה"מ הראשון ד‪ .‬בן גוריון ושמואל גרינבוים לגבי הבוז שרחשו כלפי‬
‫הנספים ועמדתם האיתנה לא להציל את היהודים‪.‬‬
‫ד"ר ויצמן קבע את הקו המנח ה לתפיסה פתולוגית זו של קובעי המדיניות הציונית‪ ,‬עדיין לפני שהשואה תפסה תאוצה‪,‬‬
‫בקונגרס הציוני בשנת ‪„ – 0947‬תקוותם של ששה מליון יהודים מרוכזת על עלייה‪ .‬מתהומות הטרגדיה‪ ,‬אני רוצה להציל‬
‫שני מליון נוער‪ .‬הזקנים יאבדו הם יחכו לגורלם‪ .‬הם אבק כלכלי ומוסרי בעולם אכזרי‪ .‬רק ענף הנוער יישאר‪ .‬הזקנים‬
‫(= כנראה מגיל ‪ ,21‬שכבר אינם נחשבים לנוער) צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך“‪.‬‬
‫בשנת תש"ג בתחילת חודש שבט‪ ,‬שימש ד"ר שמואל גרינבוים כיו"ר ועדת הפעולה להצלת יהודי אירופה‪ .‬הציונים נתנו‬
‫לחתול לשמור על החלב ולזאב להפוך לרועה של הכבשים‪ .‬הוא נאם אז בתל‪-‬אביב על הנושא "גולה וגאולה" ואמר בין‬
‫היתר – „ למען הצלת הגולה עלינו להקדיש רק את עודף הכוחות ועודף המאמצים המצטברים אצלנו‪ .‬כשבאים להציע שתי‬
‫הצעות‪ :‬הצלת המוני היהודים באירופה או גאולה בארץ‪ ,‬אני בוחר בלי רגע של היסוס את הגאולה בארץ‪ .‬ריבוי הדיבורים‬
‫על הטבח‪ ,‬גורם להפחתת התאמצותנו להגדיל את הכח העברי בארץ‪ .‬אילו היתה כיום אפשרות של קניית חבילות של מזון‬
‫מכספי "קרן היסוד" (= כאשר את רובם של כספים אלו נידבו יהודים חרדים) כדי לשלחן דרך ליסבון‪ ,‬כלום היינו עושים זאת‬
‫? לא ולא“‪.‬‬
‫אבא קובנר מ"השומר הצעיר " הוכתר בארץ כגיבור לאומי על ידי מפ"ם וכגיבור המחתרת של גטו וילנא על ידי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אך חיים לזר בספרו "חורבן ומרד" מתאר את מעשי האכזריות מסמרי השיער שלו לגבי התייחסותו ליהודים בגטו‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הוא כותב‪ ,‬שקובנר סיכם עם המפקד הנאצי גנס וראש המשטרה היהודית דסלר‪ ,‬שתמורת הימנעות‬
‫המחתרת מפעולה‪ ,‬יאפשרו הנאצים לחברי המחתרת שלו לצאת מהגטו עם חיסולו‪ .‬הוא כותב – „את שליחי הפרטיזנים‬
‫מחזיק קובנר מבודדים שלא יבואו במגע עם ההמון בגטו ולא יארגנו קבוצות של יהודים סתם ליציאה ליערות“‪ .‬רק עם ‪40‬‬
‫מחבריו מ"השומר הצעיר" הוא י צא מהגטו‪ .‬גם בתוך היערות ממשיך קובנר למנוע הצלה ולשלוח למוות כל יהודי שאינו‬
‫נמנה עם חבורתו מ"השומר הצעיר"‪„ .‬התנועה הציונית היתה מהפכה ולכן דנה את עצמה להתנהגות אכזרית כלפי העם‬
‫היהודי“ (מאמר בעיתון "הארץ"‪ ,‬ערב ראש השנה‪ ,‬תשמ"ז)‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬שתחילה הוגדרה כאמצעי להצלתו של העם מבעיית האנטישמיות שאינה נותנת ליהודים להתבולל‬
‫כרצונם‪ ,‬הפכה למטרה קדושה יותר מהעם עצמו‪ .‬אמנם‪ ,‬כאשר כבר אי אפשר היה להסתיר את ההשמדה הטוטלית של‬
‫היהודים‪ ,‬החלו לחוש הנוער הציוני בארץ פגיעה בגאווה הציונית‪ .‬בארץ החלה תעמולה להקמת "בריגדה יהודית"‪,‬‬
‫שכאשר הוקמה‪ ,‬נטלה חלק שולי אם בכלל במאמץ המלחמתי מול הנאצים‪ .‬אם צעירים אלו היו רוצים באמת לעזור‬
‫במאמץ זה‪ ,‬הם היו יכולים להיטמע בשקט וללא רעש מתגרה ומיותר בנאצים‪ ,‬בצבאות בעלות הברית‪ .‬אמנם‪ ,‬להם היו‬
‫חשובים יותר ביטויי זחיחות הדעת‪ ,‬הגאווה והשחצנות של הקמת כוח עברי‪ ,‬כדי ש"ניקח את גורלנו בידינו"‪.‬‬
‫העונש הנקוב בגינה של הפרת השבועה שלא להתגרות באומות – "‪...‬הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"‬
‫לא איחר לבוא‪ .‬בראשית שנת ‪ 44‬מתחילה התעמולה וההתארגנות להקמת "הבריגדה היהודית"‪ .‬התוצאה – באותו‬
‫חודש‪ ,‬מוצאים להורג עשרים אלף מיהודי הונגריה בחסות השלטון שם‪.‬‬
‫יש לציין שבשנת ‪ 44‬יהודי הונגריה הם הריכוז היהודי הגדול והיחידי שנותר באירופה‪ ,‬שעדיין אינו סובל מדיכוי הנאצים‬
‫בגיטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה‪.‬‬
‫ב – ‪ ,1.44‬התארגנות הבריגדה מגיעה לשיאה‪ :‬התוצאה – הורטי– מנהיגה של הונגריה‪ ,‬שולח טרנספורט ראשון של‬
‫יהודים לאושביץ‪.‬‬
‫ב – ‪ 7-8.44‬הורטי מפסיק את המשלוחים‪ ,‬פסק‪-‬זמן מאת האלוקים לציונים‪ ,‬שמא ואולי יחדלו הם מהתגרותם בנאצים‪ ,‬אך‬
‫ב – ‪ 23.1.44‬מוקמת "הבריגדה היהודית"‪ .‬התוצאה – באותו חודש הורטי מסולק מהשלטון ואת מקומו תופסת המפלגה‬
‫הנאצית ההונגרית ומתחילה לשלוח את היהודים ברכבות המוות ב – ‪ 11.13.44‬וכמו כן מתקבלת ההחלטה בספטמבר‬
‫באותה שנה לחסל את גיטו לודז' הענק ולשלוח את היהודים משם‪ ,‬לתאי הגזים‪.‬‬
‫חיסול זה אינו מובן כלל שכלית‪ ,‬אלא נראה רק כמונע על ידי כוח על‪-‬טבעי‪ ,‬כי בתקופה זו הנאצים סופגים את המפלות‬
‫האיומות והמכריעות ביותר במזרח ובמערב‪ ,‬הרכבות ושאר המערך הלוגיסטי ואנשי הצבא הופכים לנחוצים ביותר כדי‬
‫לשרוד מול כוחות בעלות הברית ובכל זאת‪ ,‬מופנים רכבות וכוחות צבא להשמדת העם היהודי‪.‬‬
‫אייכמן מציע לתנועה הציונית לעצור את הרכבות ולהפסיק בכך את משלוחי המוות ההמוניים לאושביץ‪ ,‬תמורת ‪00,000‬‬
‫משאיות וכמויות של מזון ואף עוצר את משלוחי רכבות המוות למשך חודש‪ ,‬אך ההנהגה הציונית מכשילה מהלך זה‪,‬‬
‫כפי שכותב ומפרט השליח לתנועה הציונית מטעמו של אייכמן‪ ,‬יואל ברנד‪ ,‬בספרו – "בשליחות הנידונים למוות"‪.‬‬
 ‫פו‬

‫בדיקת תקפותם של כללי ההתנהגות וההגות של תת‪-‬התרבות השבתאית‪-‬המודרנית‬

‫בעם היהודי‪ ,‬לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫ניסחנו לעיל‪ ,‬בפרק הדן בטקטיקה השבתאית‪ ,‬את הכללים אשר הנחו את התת‪-‬תרבות בעם היהודי מאז השבתאות‬
‫המקורית ושפינוזה‪ .‬נברר כיצד כללים אלו פעלו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫א‪ .‬שנוי שמות פרטיים ומשפחתיים על פי תכתיביה של תרבות‪-‬האם השלטת‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לקח לחתן בחור בעל שם‬
‫"עברי"‪ ,‬המתאים לתפיסה של הציוניזם ששם משפחתו – רענן‪.‬‬
‫ה"עבריות"‪ ,‬היתה מושג אותו הטמיעה מערכת התעמולה של הציוניזם השבתאי‪-‬מודרני‪ ,‬גם בקרב הציוניזם הדתי‪ ,‬כדי‬
‫לעוקרם מהתפיסה המושגית של "יהודי" ולהחזירם לתקופה הכנענית שלפני מתן תורה‪ ,‬אשר אז היהודים כונו בשם זה על‬
‫ידי הגויים (וכן כונו העבד והשפחה בעם ישראל בשם זה‪ ,‬להורות על סוג נחות יותר של יהודי)‪.‬‬
‫נראה להלן‪ ,‬כיצד הטמעה זו פועלת בהצלחה על צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא מתחבר לתנועה הכנענית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‪-‬הלבוש בכל‬
‫מוסדות הציוניזם הדתי היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על פי מיטב האופנה של תפיסת חינוך הציוניזם ואילו את שפת הציוניזם‪-‬סוג העברית‬
‫והמושגים השבתאיים שלה‪ ,‬אימץ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עוד בהיותו בישיבת וולוז'יןרמט‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קפח) – „‪...‬עוד מצעירותו נמשך‬
‫אחר קבוצת המשכילים בישיבה (= הבחורים המושחתים אשר התאגדו שם באגודות המחתרתיות – "נס ציונה" ו"נצח ישראל") ולא פעם‬
‫מצאוהו מחרז חרוזים במטבעות לשון שלוקחו מהשפה העברית החדשה (= שנוצרה על בסיס משיחיות השקר הציונית) ולא היו‬
‫שייכים כלל ללשון הקודש‪ .‬מטבעו היה הרב קוק בעל דמיון פורה והוזה הזיות וכבר בצעירותו‪ ,‬היה מעלה על הכתב את‬
‫חלומותיו בלילה“קיד‪..‬‬
‫קטו‪.‬‬
‫על הזיות אלו מעיד גם רבה של טבריה ‪ -‬רבי משה קליערס ‪„ -‬עבור ארץ ישראל קל לו להתיר כל איסור דרבנן (= וכפי‬
‫שהתברר מאוחר יותר‪ ,‬הוא גם עבר על איסורי דאורייתא וכפירה ביסודי האמונה והמסורה‪ ,‬כפי שציינו גדולי הדורות)‪ ,‬כי הוא בעל דמיון‬
‫והזיה‪ ,‬אשר לא פעם נקודות נראות לו כאורות והבעל שם טוב התפלל לפני הסתלקותו להנצל מחלומות ודמיונות‪.“...‬‬
‫ראינו לעילקמז‪( .‬עמ' רעב)‪ ,‬כי גם מרן הגר"ח מבריסק עמד על הקשר החזק של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ל"השכלה" ולספרות הצהובה‬
‫שלה‪ ,‬עוד בהיותו בישיבת וולוז'ין‪.‬‬
‫אחד הביטויים החביבים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "מספרות ההשכלה" הוא ‪" -‬התחיה"‪ ,‬מושג רב‪-‬משמעי‪ ,‬אשר אימוצו נלקח‬
‫מתרבות‪-‬האם ‪-‬ה"רנסאנס"‪ ,‬אשר פירושו "תחיה"‪ .‬משמעות אקוטית נוספת של הביטוי היא‪ ,‬כי עם ישראל בגולה נחשב‬
‫עם מת ורק כאשר הוא יממש את מאווייה של תרבות‪-‬האם – השובניזם (= לאומנות)‪ ,‬או אז הוא רק יתחיל לחיות‪ .‬לר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק אינו מפריע שרשעים אלו "בחייהם קרויים מתים"יג‪( .‬יח‪ ,):‬כיוון שלדידו רשעים ופושעים אלו הם בדרגה גבוהה‬
‫הרבה יותר מצדיקיםרפד‪„ – .‬הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא‪ ,‬אותם שהם מתחברים אל ענייני כלל ישראל‬
‫לארץ ישראל ולתחית האומה היא יותר מתוקנת מהנפש של שלומי אמוני ישראל“‪ ,‬בעוד שהגר"א כתב בביאורו ל"תיקוני‬
‫זהר חדש" (לז‪ ,):‬כי הנפש של פושעי ישראל בתקופה זו תהיה מהערב רב במצרים ומהעמלקים ‪„ -‬ערב רב שבישראל הן‬
‫עמלקים‪...‬הערב רב שהן רישא דעמא (= הנהגת העם) בגלותא בתראה“‪.‬‬
‫חשיבה זו של אדם מת בעל גוף חי ינקו השבתאים המודרניים מהפילוסופיה השוביניסטית (= לאומנית) בגרמניה‪ ,‬אשר‬
‫לאחר מכן הופנמה לגרעינה של האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬שגרסה שיהודי הינו למעשה מת ההולך על רגליו חסר רגישות‬
‫שיש רק לנקות את המרחב ממנו‪ .‬כך גם נבנה מחנה ההשמדה כדי ליצור "מצב אונטולוגי של הקרבן כהויה מתה"קטז‪..‬‬
‫נשיא ה"מזרחי" אכן מגדירתקטז‪( .‬עמ' מ') את ה"מזרחי" [אשר ראתה בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את רבה‪ ,‬כפי שכותב פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממייסדי‬
‫המזרחישיד‪( .‬עמ' ‪„ – )296‬הוא היה רבינו ואנחנו תלמידיו“‪ ].‬כתנועה הנגועה בתפיסות‪ ,‬אשר מקורן באידיאולוגיה הנאצית ‪-‬‬
‫„ ‪...‬הלאומיות‪ ,‬לפי רוח הגויים‪ ,‬שביסמארק הניח את אבן הפינה שלה והיטלר חגג את חנוכת הבית שלה‪ ,‬לאומיות שכולה‬
‫עבודה זרה‪ ,‬האם את זו נדמה לדת ישראל? ‪ -‬זה כבר מראה על שיבוש הדעות ועל עירבוביא במחנינו“‪.‬‬
‫במקורותינו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הובאו סיבות רבות לכך‪ ,‬מדוע הקב"ה הוציא את עם ישראל לגלות‪ ,‬הן כדי לתקן את העבירות‪ ,‬אשר‬
‫בעטיין הקיאה הארץ את עם ישראל‪ ,‬והן לסיבה חיובית – כדי להעלות את העמים מרמתם האלילית‪ .‬אכן‪ ,‬לכל מקום‬
‫שהגיעו היהודים‪ ,‬האלילות הקדומה שורשה‪ .‬במקומות אשר לא הגיע לשם העם היהודי‪ ,‬נשארה שם האלילות הקדומה‪.‬‬

‫ראשי הציוניזם ולבלריהם שללו את הגלות בצורה קיצונית ופנטית וראו באומה הישראלית בגולה הויה מתה‪ ,‬אשר יכולה‬
‫לקום לתחיה רק בארץ ישראל‪ ,‬אך לא לתחיה רוחנית היתה כונתם‪ ,‬אלא לתחיה רדודה ופרימיטיבית בצורה מגושמת‬
‫כשאר העמים (כפי שכבר התאונן על כך מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר דבריו הובאו לעיל)‪ .‬הציוניזם הדתי‪ ,‬כתת תרבות של‬

‫קיד‪ .‬קונטרס "הרב"‪ ,‬ירושלים תרצ"ח‪.‬‬

‫קטו‪" .‬מפי דויד" – שיחות הגאון רבי משה קליערס‪.‬‬
‫קטז‪".‬התרבות הנאצית – מרחב‪ ,‬גוף‪ ,‬שפה"‪ .‬בועז נוימן‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬הוצ' אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
 ‫פז‬

‫הציוניזם‪ ,‬ראה לעצמו חובה להיצמד כעבד נרצע לתפיסה מבוהמת זו וגם למצוא שברי פסוקים וקטעי חז"ל בצורה‬
‫מסולפת‪ ,‬כדי שיאששו תפיסה קיצונית ופרימיטיבית זו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הראשון בציוניזם הדתי שעיצב תפיסה זו‪.‬‬
‫בעקבות תרבות האם שלו – השובניזם (= לאומנות) והנצרות הפרוטסטנטית שדגלה בעליית כל עם ישראל לארצו‪ .‬הוא‬
‫כותב בצורה קיצונית‪ ,‬כי מאז יציאת מצרים וקבלת התורה‪ ,‬היתה היהדות במלחמה נגד טבע העולם וטבע האומה שלה‬
‫עצמה ‪„ -‬היהדות של העבר‪ ,‬ממצרים ועד הנה‪ ,‬מלחמה ארוכה היא נגד הטבע‪ ,‬נגד טבע העולם [= נמחק על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ב"אורות התחיה" ל(עמ' עח)]‪...‬אפילו נגד טבע האומה (= גם זה נמחק שם)“קצ‪[ .‬ג רכג (כרך א' עמ' תקכ)]‪ .‬לדידו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ‪ -‬בניגוד למקורותינו‪ ,‬הגלות היא "כמיותרת"קצ‪[ .‬ה יח (כרך ב'‪ ,‬עמ' פא)] אך בנו מזייף וכותב "מיותרת"קיז‪..‬‬
‫אמירה זו‪ ,‬שהגלות הינה "מיותרת" או "כמיותרת"‪ ,‬היא נגד כל הידוע לנו ממקורותינו‪ .‬כיון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מרבה לכתוב‬
‫על פי הקבלה‪ ,‬נביא את דבריו של הרמח"ל ‪ -‬מגדולי המקובלים‪ ,‬אשר כתב על תפקידה המרכזי של הגלות ‪„ -‬והנה אחר‬
‫חטאו של אדם‪ ,‬ירד העולם ירידה רבה וכמו שבארנו ונוסף חסרון במציאות התחתונים‪ .‬על כן‪ ,‬מה שצריך עתה‪ ,‬הוא לתקן‬
‫החסרונות הנוספים תחילה‪ .‬ודבר זה הולך ונעשה עד זמן הגאולה‪ ,‬כי זאת היא הכוונה התכליתית בגלויות‪ ,‬לתקן מה‬
‫שנתקלקל ולהרוויח מה שחסרנו‪ ,‬כדי להשיג אחר כך הטוב שיבואנו אחר זה‪ ,‬כמו שהיה ראוי לבוא לאדם הראשון אילו לא‬
‫חטא וכמו שבארנו לעיל‪ .‬ובהשתלם ענין זה ‪ -‬אז ניגאל גאולה שלמה‪ .‬ונמצא שאנו צריכים להרחיק הרע מן הגבול‬
‫שנרחב לו אחר החטא כמו שביארנו ולהשיב הטובות שאבדנו“קיח‪..‬‬
‫הרמח"ל כותב על תפקידן הבלעדי של הגלויות שהוא לתקן את הקלקול‪ ,‬אשר נוצר מהחטא הקדמון על ידי אדם הראשון‪.‬‬
‫דבר זה יעשה דוקא על ידי הרחקת הרוע‪ ,‬אשר נדבק במין האנושי ולא על ידי ההדבקות בו על ידי המושג המסולף "קידוש‬
‫החול"‪ ,‬אשר יצר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כהמשך לשבתאות המקורית‪ ,‬כאשר כוונתו היא לקידוש הטומאה ושיטות הכפירה‪ ,‬כוונה‬
‫קצ‪.‬‬
‫המובעת ברוב כתביו‪ .‬הוא גם כותב [לח (כרך א' עמ' יא)] ‪„ -‬היהדות בגולה אין [= צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט את המילה "אין" ומוסיף ‪-‬‬
‫"בגולה לולא היניקה שהיא מקבלת מטל החיים של קדושת ארץ ישראל לא היה"רפז‪( .‬ח‪ ,‬עמ' סב)] לה בסיס מעשי בעצם כי אם על ידי חזון‬
‫הלב“‪ .‬הוא גם כותבתקנו‪[ .‬פנקס פ"א פסקאות (יפו) כה ("קבצים מכתב יד קדשו" עמ' קעב)] ‪„ -‬השכינה ירדה עם ישראל לגלות‬
‫ושרתה בתוכם‪...‬לא הרחיבה הנשמה את מאוייה רק צמצמה [צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוחק מילה זו ‪ -‬א"י‪ ,‬הוצאה ראשונה‪( ,‬פרק ו' עמ' קמח)‪.‬‬
‫הוא משקר‪ ,‬שכביכול‪ ,‬אביו כתב ‪" -‬אבל קבעה"‪ ,‬כדי שלא יתגלה יחסו המלגלג של אביו למושג של יראת שמים] אותם במושג‬
‫יראת אלהים‪ ,‬אמונתו בזהירות התורה והמצוות‪ .“...‬אנו רואים כי לדעתו‪ ,‬יראת שמים היא צמצום (ללא הזיוף של בנו)‬
‫שהוא נגד דברי חז"ל "וכי יראה זוטרתא היא"שצז‪ ..‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף את דבריו‪ ,‬אף על פי שהוא עצמו מסגל תפיסה מעוותת‬
‫זו‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי בראיון שנתן לעיתון הממשחית "לאשה" שצא‪..‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סיפר בעצמו לי‪ .‬ל‪ .‬פישמןשיד‪( .‬עמ' ‪ ,)273‬כי הוא היה מדבר עם בחורים בוולוז'ין בעברית ולא בלשון הקודש‬
‫והוסיף והתוודה בפניו כאמור לעיל‪-‬כי הבחורים בישיבה שם התלחשו על כך שהוא נחמץ (הפך לאפיקורס)‪.‬‬
‫ג‪ .‬השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון ‪" -‬רבנות ראשית מטעם" כחלק מהשלטון‬
‫המנדטורי היא דוגמה מוחשית לכך‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יוצר אותה‪ .‬כאשר מונה לרה"ר ניתנו לו סמכויות וכספים רבים‪,‬‬
‫סרטיפיקטים ודימוי של מערכת שלטונית בעלת ערך עליון וכמובן גם רכב עם נהג צמוד‪ .‬לכן גם ביקש מהנציב לבנות‬
‫מבנה של סנהדרין כדי שיוכל לעמוד בראשה‪ ,‬כפי שראינו לעילקנג‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' ריא)‪.‬‬
‫ד‪ .‬עיצוב דת הדומה לדת השלטון ‪ -‬ראינו לעיל‪ ,‬כי תת‪-‬התרבות השבתאית לדורותיה וגלגוליה ראתה בנצרות ובפרט‬
‫בנצרות הפרוטסטנטית את תרבות‪-‬האם שלה‪ .‬נראה כיצד מתבטא הדבר אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כראש הציוניזם הדתי‪-‬שבתאי‪.‬‬
‫נראה ראשי ת לכל את דבקותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ב"ברית החדשה" וחיבתו המיוחדת לדבר טמא זה‪ .‬כאשר היה בשוויץ‬
‫התאכסן גם אצל משפחה מכובדת ‪-‬משפחת שטרנבוך‪ .‬הגאון הקדוש מטורנא [המהר"ם אריק‪ ,‬גדול הדור של פולין] תיחקר‬
‫משפחה זו ולהלן השתלשלות הענייניםרב‪( .‬עמ' א' פד) ‪...„ -‬וציוה עלי הרב מטורנא לכתוב לר' אשר שטרנבוך לבזל בזה‬
‫הלשון "יבוא אלי הוא ואשתו"‪ .‬ומר שטרנבוך הידוע לחרד לדבר השם ומוקיר רבנן ורחים ודחיל רבנן‪ ,‬תיכף קיים ובא‬
‫לעיר וויען יע"א‪ .‬ובהגיע לבית הרב‪ ,‬מיד התחיל בחקירה מפורטת על כל התנהגות הרב קוק בכל מפעליו עת התאכסן‬
‫בביתו בעת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬איך נטל ידיו ואיך הלך לישון‪ ,‬האם לא אכל מחלב עכו"ם ובאיזה ספרים עסק ומר‬
‫שטרנבוך התחיל לשבחו‪ .‬אז אמרה לו אשתו‪ ,‬זכור שלא היה כל כך ישר בהתנהגותו ואיננו נכון לשבחו על כך‪ .‬אז פנה‬
‫הרב למר שטרנבוך והכריז עתה אל יפלא בעיניכם שקראתי גם לאשתו‪ ,‬כי כן לימדונו חז"ל "אשה מכרת באורחין"‪.‬‬
‫פתאום נזכר מר שטרנבוך וסיפר שהספרים של הרב קוק היו שמורים ולא נתן רשות להסתכל בהם‪ ,‬אך פעם בעת שנכנסתי‬
‫בערב לכבות את הלאמפף כדרכי‪ ,‬והרב ישן על מיטתו‪ ,‬נפל מידו הספר (על הארץ)‪ .‬ניגשתי להרים הספר ונשתוממתי‬
‫בראותי שהוא ה" ברית החדשה"‪ ,‬ניו טעסטעמענט‪ ,‬של אותו האיש‪ .‬בבוקר שאלתי את הרב קוק בזה הלשון – "הנה אף על‬
‫פי שהנני איש פשוט ולא יאות לי להבין דרכי אנשי המעלה‪ ,‬אמנם זאת לא אוכל להבין‪ ,‬כי אף אם צריך לעיין משהו‬

‫קיז‪" .‬א"י" ג' (עמ' י')‪.‬‬

‫קיח‪" .‬דעת תבונות"‪ ,‬סימן קנ"ח‪.‬‬
 ‫פח‬

‫בהיכלות הטומאה לטובת הכלל‪ ,‬הייתי חושבו לקחתו לבית הכסא‪ ,‬אבל לישון עם (דיבוק) חיבור טמא כזה איך יתכן"‪ .‬אזי‬
‫קפץ הרב מטורנא ושאל ‪" -‬נו‪ ,‬מה ענה על זה"‪ ,‬ויען מר שטרנבוך‪ ,‬שדחה אותי ואמר "אסור להרהר אחר רבו"‪ .‬ויאמר‬
‫הרב מטורנא "גענוג‪ ,‬איר קענטשוין אהיים פארען" (= מספיק‪ ,‬הוא כבר יכול ליסוע הביתה‪...).‬אחר כך שאלוהו מפרשבורג‬
‫לעשות אסיפה בבאדן להחרימו‪ .‬והשיב בזה לשון ‪" -‬אויב איהר ווילט אצווייטן נוצרי אותו איש זאלט איהר מחרים זיין (=‬
‫אם ברצונכם שיווצר נוצרי‪-‬יש"ו‪-‬שני‪ ,‬אם כן תחרימו אותו‪ ,).‬כי אם יעשו ממנו עסק גדול‪ ,‬אזי יהיה לו עוזרים (= וישאר כת)‪,‬‬
‫אמנם אם יניחוהו ולא יעשו עסק ממנו‪ ,‬ברבות הימים ישתכח"“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעריץ את יש"ו לא רק בעקבות שבתאי צבי‪ ,‬אלא גם בעקבות הערצתו של הרצל ליש"ו‪ ,‬אותו ראה ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק כמשיח בן יוסף‪ .‬הערצתו העיוורת של הרצל ליש"ו ימ"ש‪ ,‬מתבטאת אצלו‪ ,‬כאשר הוא מבקר בירושלים‪ .‬הוא‬
‫כתב ‪„ -‬כשאזכרך בימים הבאים‪ ,‬הו ירושלים‪ ,‬לא יהיה זה זכרון נעים‪ .‬קובעת טחובה בת אלפיים‪ ,‬מלאה אכזריות‪ ,‬קנאה‬
‫נג‪.‬‬
‫וזוהמה הפושטת בסמטאות המעופשות‪ .‬ההוזה מסביר הפנים מנצרת (יש"ו)‪ ,‬בן האנוש היחיד שאי פעם עבר כאן“‬
‫(עמ' ‪.)604‬‬
‫בקשר לכל הנצרות‪ ,‬שהיא מקור הטומאה כידוע‪ ,‬כתב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪„ -‬הנצרות‪...‬מחוללה (= יש"ו) היה בעל כוח אישי‬
‫נפלא (= אישיות כבירה‪ .‬הערצה כזו אל אותו האיש מופיעה רק אצל מטיפי הנצרות‪ ,‬אך במקורותינו לא רק שלא מובא עליו‬
‫שהיה אישיות גדולה‪ ,‬אלא אף שלא היה בעל כוחות נפש גדולים)‪ ,‬הזרמתו הנפשית היתה גדולה‪...‬הנצרות חפצה באמת‬
‫למחוק את מידת השנאה הממוסכת בתוך השורש האלוקי אשר לישראל“קיט‪ .‬הוא אינו מפרט היכן הוא רואה את אותה‬
‫שנאה‪ .‬דבר זה מתגלה בכתביוקצ‪( .‬רעד‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' שכא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ד) ‪... „ -‬מתנשאים אנו מעל כל מחשבות השטנה‪ ,‬מעל‬
‫כל השטחיות שבמוסרים ובמאמרים המעוררים כעס ושנאת אחים‪...‬הננו שבים לחבק בזרועות אהבה את כל הנשמה לבית‬
‫יעקב החפצה לראות בשמחת גויינו‪ .“...‬אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬כנראה‪ ,‬ירצו לסלף ולומר שכוונתו על עם ישראל‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שהוא מאשים את חז"ל והנביאים‪ ,‬אשר דבר אלוקים היה בפיהם ודיברו דברי מוסר קשים נגד העמים ופושעי‬
‫ישראל‪ ,‬אשר לדעתו ההזויה הם מ עוררים בכך כעס ושנאת אחים‪ ,‬היינו‪ ,‬הגויים והפושעים אמורים להיות אחינו‪ .‬הוא גם‬
‫מאשים ענקים אלו בשטחיות וכאמור רואה בטומאת הנצרות את מקור הטוהר של שירוש שנאה זו‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫על פי זיופו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצא איפוא‪ ,‬שאביו תוקף את הפרושים בימי בית שני‪ ,‬שכתוצאה מהבנה שטחית של כוונותיו של‬
‫אותו האיש ושל דברי הנביאים וחז"ל שחיו לפניהם‪ ,‬הם גרמו לשנאת חינם (וממילא לחורבן)‪ ,‬אך חז"ל מציינים דוקא את‬
‫הצדוקים כמי שגרמו לתסיסה ולשנאת חינם בין היהודים לבין הכהנים הגדולים הצדוקים‪ ,‬אשר ניסו לשנות הלכות שונות‬
‫בבית המקדש וכבר כתב על כך רב ות הגרי"א הלוי ב"דורות ראשונים"‪ .‬צדוקים אלו דוקא התנגדו לדברי חז"ל ולא‬
‫הסתמכו עליהם‪ .‬בכך מצטרף ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לראשי ה"משכילים"‪ ,‬אשר הסיתו את העם תוך טענה שחז"ל גרמו לשנאת‬
‫חינם‪ .‬אם כוונתו היא גם לדורות האחרונים‪ ,‬יוצא מדבריו שהוא תוקף את חמיו – האדר"ת‪ ,‬לגבי יחסו לרשעים‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מצטט פסוקים ודברי חז"ל‪ .‬ואכן‪ ,‬הוא כאמור להלן‪ ,‬זייף את צוואת חמיו והשמיט את הקטע בו חמיו תוקף את הרשעים‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המצטט קטע זהרפח‪[ .‬כד (עמ' עו)] ‪ ,‬משקר ומסלף את דברי אביו ומשנה את מה שהוא כתב "מעל כל שטחיות"‬
‫ל"של הבנה השטחית שתופסים בה מוסרים‪ ."...‬אם כן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשבתאי צבי בזמנו‪ ,‬מהלל את הנצרות ומעלה את‬
‫נושאי דגלה לפסגת המוסר וכמי שבאים לנקות את השנאה השטחית והוולגרית של הנביאים ושל חז"ל‪ ,‬עפ"ל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫גם תוקף שם [ג‪ ,‬שסו (כרך א'‪ ,‬עמ' תסד)] את התנא האלוקי רשב"י ‪...„ -‬השריש רבי שמעון בר יוחאי פרישות‪...‬וגם על זה‬
‫יצאה מחאה שמיימית‪ .“...‬כמובן שגם בציטוט זה מרמה צ‪ .‬י‪ .‬קוק את הקוראים ואת חניכיורפז‪( .‬כז‪,‬עמ' עו) ומשמיט את שמו‬
‫של רשב"י וכותב במקום זה "הושרשה ביחידים"‪ .‬אין דעתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתקררת‪ ,‬עד שהוא הופך את הנצרות שהיא‬
‫נחשבת לשיא קליפת ומרכבת הטומאה כמובא בקבלה [כגון‪ :‬בספר הקבלי "קרניים" (יד‪ ).‬למקובל האלוקי רבי שמשון‬
‫מאוסטרופולי‪ ,‬פאריצק‪ ,‬תקע"ח (‪ .])0808‬ל"דת קדושה" – „מכל מקום אפשר שיתכונן אצלם דת שיש בה גם כן קדושה‬
‫כשיהיו סדרי העבודה שבה תלויים על פי ההרגשה הטהורה של הכרת כבוד ה'‪( .“...‬הראי"ה קוק‪ ,‬קבצים מכתבי יד קדשו‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ו‪ ,‬פנקס "אחרון בבויסק"‪ ,‬לו‪ ,‬עמ' נה)‪.‬‬
‫"קדושה" זו‪ ,‬אכן לדעתו יצאה לפועל על ידי טומאת הדת הנוצרית‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬על ידי כך‪ ,‬שלדעתו שירשה את‬
‫השנאה שאפיינה את כנסת ישראל במקורה האלוקי‪ .‬טרוף טמא וכפרני זה סולף על ידי בנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק ב"אורות ישראל"‬
‫[פרק ח'‪ ,‬ב' (עמ' קסה)]‪ ,‬כאשר במקום "דת" הוא מסלף ומוסיף "צורת דת" ובמקום "קדושה" הוא מזייף את דברי אביו‬
‫וכותב "הבעה של קדושה"‪.‬‬
‫„בחיבור עצבים שלו "הניר"‪=[ ,‬מאמר "דרך התחיה"‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬ק ֹבץ ספרותי‪ ,‬יו"ל על ידי "חובבי ספרות בארץ הקודש" (=‬
‫בעריכתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ה' תרס"ט‪ ,‬דפוס לעווי ושות'] מדבר הר' קוק גם בשבחו של אותו האיש‪ ,‬יש"ו הנוצרי‪,‬‬
‫ודימה אותו בגאווה וחוצפה יתירה‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬למרן הבעש"ט הק' זצוקלה"ה (שם‪ ,‬עמ' ‪ )8‬ומטיח (=‬

‫קיט‪" .‬הניר"‪ ,‬מאמר "דרך התחיה"‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬ירושלים‪ ,‬ה' תרס"ט‪ .‬ב"איגרות הראי"ה" מהדו' א'‬
‫הושמטו הדברים על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק והרב חרל"פקסח‪( .‬עמ' ‪ .)61‬הודפס מחדש במאסף "מאמרי הראי"ה‬
‫ב' " (עמ' ‪.)116‬‬
 ‫פט‬

‫האשמות בחז"ל) שם בדבריו שחכמי הסנהדרין לא ירדו לסוף דעתו (= דברים אלו מתאימים ממש לדברי שבתאי צבי‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל בתחילת הפרק "הפרנקיזם והרפורמים") וכו' ושהי' איש "אישי" רח"ל עפ"ל‪ .‬ואמר פעם רבינו (= הגה"ק בעל‬
‫ה"דברי יואל") להגה"צ ר' צבי הירש מייזליש זצ"ל אב"ד וייצען‪ ,‬שלא מפני שאינו מאמין בקדושת הבעש"ט הק' כתב כן‪,‬‬
‫אלא רק מפני שמאמין באותו האיש“ קמז‪( .‬עמ' רעו)‪.‬‬
‫כאן כל פירוש מיותר‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬דיבורים אלו ודבקותו ב"ברית החדשה"‪" ,‬זיכו" אותו‪ ,‬כפי אשר ראינו לעיל‪ ,‬בכינויים‬
‫חריפים ביותר מצד גדולי ישראל ‪" -‬גדול המסיונרים"‪" ,‬כומר"‪" ,‬נוצרי"‪" ,‬ישו" וכו'‪.‬‬
‫כאשר תוקפים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על הערצתו העיוורת (במאמרו הנ"ל) לאותו האיש ולנצרות בכלל‪ ,‬הוא מיתמם באותה‬
‫צורה כפי שכתב בזמנו לחותנו האדר"תשד‪( .‬גם שם הוא היתמם ושיקר לחותנו‪ ,‬שהוא לא שיבח את הרצל כאשר הספיד אותו‪,‬‬
‫על אף שבהספדו הוא העלה את הרצל למעמד של משיח בן יוסף‪ ,‬כראש הציונות המדינית וכפי שאכן מעידים תלמידי תלמידיו‪-‬ש‪.‬‬
‫שז‪.‬‬
‫אבינר‪ ,‬אורי שרקי שאכן זו היתה כוונתו כפי שנראה להלן‪ .).‬הוא מתגונן וכותב (ב"אגרות הראי''ה" בכרך ב באגרת שע''ה‪ ,‬עמ' ל''ד‪,‬‬
‫תשכ''ב) שהוא כלל לא שיבח את "אותו האיש"‪ ,‬אך הוא מסתבך שם באיגרת זו בהערצה נוספת וגדולה יותר‪ ,‬כאשר הוא‬
‫כותב שהוא אמר זאת כמו שהתורה מעידה על בלעם ("יודע דעת עליון")‪ .‬בכך הוא מרומם אותו לרמה של אחד‬
‫מהנביאים (במקום להשוות את "אותו האיש" שהיה בעצמו יהודי‪ ,‬ליהודים שהגיעו לפסגות מחד‪ ,‬אך מאידך ניצלו את כשרונותיהם‬
‫לשירות הרוע‪ ,‬ר' קוק בוחר להשוותו דווקא לגוי שהיה נביא‪ ,‬כמו שראו ב"אותו האיש" מאמיניו הנוצרים וכן השבתאים)‪ ,‬בדיוק‬
‫כפי שהתבטא שבתאי צבי על יש"ו ימ"ש ["שבתאי צבי"‪ ,‬פרופ' גרשום שלם‪ ,‬ח"א‪ ,‬הוצ' עם עובד‪ ,‬תל אביב ‪ ,0973 ,‬עמ' ‪.]424‬‬

‫ר' קוק מחוייב היה בכך למבני‪-‬החשיבה הפרוטסטנטיים‪ ,‬כפי שגרסו שיש ליצור את הקומה הראשונה על בסיס כל שיטות‬
‫הכפירה והטומאה ובכללם הרעיון המעוות ש"אתו האיש" הוא משיח ועל בסיס קומה זו‪ ,‬מי שמתחבר לפרוטסטנטיות‬
‫הדתית‪ ,‬יכול לשדרג דתיות זו על פי מבני‪-‬החשיבה האלו של הקומה הראשונה‪ .‬וכך אכן כתב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במפורש‪ ,‬שיש‬
‫להניח כאמת ודאית את שיטות הכפירה (כגון האבולוציה‪ ,‬שבהקשר זה הוא כתב את האגרת הנ''ל) כקומה ראשונה ועליה לבנות‬
‫את הקומה השניה‪ ,‬לה הוא קרא "ארמון התורה" ("אגרות הראי''ה"‪ ,‬כרך ה‪ ,‬אגרת שע''ה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ה קסג‪-‬ד)‪ ,‬שזה‬
‫למעשה חורבן התורה‪ .‬הוא מניח שהנמען לא ידע את מה שר' א‪.‬י‪ .‬קוק עצמו כתב בכתביו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעלה את אותו‬
‫האיש בכתביו יחד עם תלמידיו ותלמידי תלמידיו לרום פסגת המוסר האנושי ומייחס להם כוונות טהורות של הרצון לשרש‬
‫בייחוס זה‪ ,‬הוא מוכיח שהוא מאמין לשקרי‬ ‫את השנאה‪ ,‬שלדעתו יצרו חז"ל בכנסת ישראל במקורה האלוקירנה‪..‬‬
‫הנוצרים לגבי מה שהם כתבו בהערצה על אותו האיש ב"ברית החדשה" (ולא בכדי הוא הולך לישון יחד עם טומאת ה"ברית‬
‫החדשה") ו"חולק" על חז"ל‪ ,‬אשר תיארו את אותו האיש כאדם רשע וממזר‪ ,‬אשר כל פעולותיו ואמירותיו‪ ,‬אשר היוו את‬
‫שיא הטומאה‪ ,‬נותבו מתוך כוונות זדון של מסית ומדיח‪.‬‬
‫גם בנושא זה‪ ,‬הצליח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להטמיע בתלמידיו את תובנותיו‪ .‬בשידור של הערוץ "קול ברמה" (‪ )29.02.09‬פורסמו‬
‫מתוך קלטת דברי תלמיד תלמידיו הראביי ריסקין‪ ,‬המשמש כרב של הישוב אפרת שהוא ההתנחלות הגדולה ביותר ביו"ש‬
‫של הציוניזם הדתי‪ .‬לדברי ריסקין‪ ,‬ניתן היה כיום למנות את יש''ו ימ''ש בין הרבנים ולדעתו כאשר יגיע המשיח‪ ,‬ינהרו‬
‫לארץ יותר נוצרים מאשר יהודים‪.‬‬
‫אפילו חיים ברנר (שהיה מאד מוערך בחוגי ה"סופרים" העבריים)‪ ,‬שצ‪ .‬י‪ .‬קוק כותב אליו בחנפנות והתרפסותקיב‪ ,.‬תוקף את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על מאמרו "דרך התחיה" (בכתב העת שלו "המעורר" שיצא לאור בלונדון והובא בכתביו ‪" -‬כתבים"‪ ,‬עמ' ‪).423-4‬‬
‫ורואה בו אדם מבולבל‪ ,‬הסובל מסכיזופרניה (= פיצול אישיות)‪ .‬כך גם העיד גרפולוג ידוע‪ ,‬שהשווה בין כתביו ההלכתיים‬
‫והמחשבתיים‪.‬‬
‫ברנר כתב עליו שהוא מתחזה לאדם מוסרי עם כוונות עמוקות בדבריו ‪„ -‬שאחר כל הנאותיו המבולבלות וחזונותיו‬
‫המופרכים‪ ,‬שכולם אינם אלא תולדת הלך נפש קרועה לשניים (למרות כל אופל‪...‬החיצונית‪ ,‬שהיא טובעת בעולם האור‪.“)...‬‬
‫נראה‪ ,‬כי כתוצאה מביקורת קטלנית זו של חיים ברנר על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא היה יותר המשך לקובץ ספרותי זה (= הניר)‪,‬‬
‫אותו ערך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא כתב שם שלושה מאמרים‪ ,‬ונראה‪ ,‬כי בכך הוא רצה לחקות חקוי לבנטיני ותת‪-‬תרבותי את‬
‫סופרי ה"ההשכלה" משאת חייו‪ ,‬מאז שהחל לקרוא ספרות קלוקלת זו בילדותו ונכשל‪.‬‬
‫במאמר "דרך התחיה"‪ ,‬הוא מסביר מדוע הנצרות ובראשה אותו האיש‪ ,‬אשר לדידו כוונותיו היו טהורות‪ ,‬לא הצליחה‬
‫לרומם את המעמד החלוש של עם ישראל‪ .‬מהנצרות הוא עובר שם מיד לטיפול ביקורתי וקטלני בחסידות‪ .‬הוא משווה את‬
‫יש"ו ימ"ש לבעש"ט עפ"ל‪ ,‬אך בעוד שאת הנצרות ומחוללה הוא יותר משבח מאשר מבקר‪ ,‬כפי שנהגו סופרי ה"השכלה‬
‫העברית"‪ ,‬הרי שכלפי החסידות ומחוללה קיימת אצלו ביקורת חריפה ואפיקוריאנית‪ ,‬כפי שנהגו אותם "סופרים" מתרבות‬
‫האם שלו‪ .‬הוא יוצא גם בביקורת נגד הגר"א ותלמידיו‪ ,‬על שלא שילבו את יסוד שיטתם ביסוד של שיטת החסידות‪ ,‬לא‬
‫לפני שהוא מגדיר את שיטת הגר"א בהגדרה המעוותת‪ ,‬הלקוחה מהכופר זיגמונד פרויד ‪" -‬הפסיכיקה התוריית של הגר"א"‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪ .)1‬לאחר שהוא סוקר את תופעות משיחויות השקר של שבתאי צבי ויעקב פרנק כשלבים לקראת "התחיה"‪ ,‬אשר‬
‫לא צלחו בגלל יישום דרכיהן הבלתי מתקבלות על הדעת (בכך הוא נאמן לפרשנויותיהם של ראשי הציוניזם‪ ,‬המהווים לגביו את‬
‫תרבות האם)‪ .‬הוא מציע לעבור לשבתאות המודרנית של הציוניזם ובכללה "יהדות השרירים" של המשומד מכס נורדאו‬
‫(שם) ‪ „ -‬ובידיים מלאות אומץ ושרירים חזקים כברזל ובקומה מחוטבה ונפש מלאה ע ֹז יגש הצעיר הישראלי העתיד אל‬
 ‫צ‬

‫תחיית עמו בארצו ובדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש‪.“...‬‬

‫במאמרו השני שם ("תלמים" ‪" -‬מהות הכפירה"‪ ,‬עמ' ‪ ,)49‬הוא בז לכל העם היהודי האמיתי למגדוליו ועד קטניו וכותב‬
‫עליהם‪ ,‬שהם לא מסוגלים להחיות את העם היהודי‪ .‬שוב אנו רואים‪ ,‬עד כמה הוא הושפע מאותם גינויים מלאי ארס ורעל‬
‫נגד קודשי ישראל וגדולי ישראל‪ ,‬אשר הצהובונים של ה"סופרים העבריים" ובראשם יל"ג‪ ,‬היו מלאים מהם‪ .‬הוא כותב ‪-‬‬
‫„ באותו החוג של המורגלים באמונה בתורה ומצוות‪ ,‬אלה שמהם היו ראויים ונאים להיות כבני בית בטרקלין הזה‪ ,‬היודעים‬
‫הם להנות וליהנות מזיוו של הטרקלין ? מביטים הם באימה יתירה לא כבן פלטין‪ =(...‬וכאן מגיע הבוז והמיאוס לגדולי ישראל‬
‫לשיאו) אלא כבן שומר החצר (= הוא הופך את גדולי לישראל לש‪ .‬ג‪ ).‬שנהנה מחיצוניותו של הטרקלין‪...‬וכה נשארה דריסת‬
‫הרגל לפנימיותו של הטרקלין רק לאותם עזי הנפש הבאים לתוכו בכל הזוהמה והחשכה התועבה וגסות הרוח שלהם‪.“...‬‬
‫ההשוואה בין יש"ו לבעש"ט הק'‪ ,‬מתבטאת אצל ו בכך‪ ,‬ששניהם יצאו מנקודת מוצא של "הזרמה נפשית"‪ ,‬היינו‪ ,‬שרק‬
‫הרגש פעל אצלם ולא השכל‪ ,‬לכן‪ ,‬לדידו‪ ,‬גם החסידות יכלה במהרה להוביל להשתמדות כמו הנצרות כי „צורתה היתה‬
‫בלתי לימודית כל צורכה ולא יכלה להתבסס יפה על ידי חינוך מדורג וסימנים תוריים קצובים המגדירים אותה‪...‬שלא יפול‬
‫החוצה“‪ .‬אם כן‪ ,‬לדידו‪ ,‬אבות החסידות היו מחוסרי חינוך נורמלי ולא חונכו על כללי התורה וכך חינכו את ממשיכי‬
‫דרכם‪" .‬הזרמה נפשית" זו‪ ,‬הוא כותב לעיל (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)8‬גורמת ליש"ו להגיע למצב שהוא "לא נמלט מהחסרון האלילי‬
‫שהיא תגבורת ההזרמה הנפשית"‪.‬‬
‫את הביק ורת הזו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא שאב מספרות הכפירה של ה"השכלה" ו"ספרות ההשכלה העברית"‪ ,‬שתקפה ממש בדברי‬
‫כפירה אלו את החסידות והעריצה את יש"ו ימ"ש והנצרות‪ ,‬על אף הסתייגויותיה‪ ,‬כפי שמופיע בדברי מחולליה של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אשר היוו את תרבות‪-‬האם של אותם "סופרים"‪ .‬כאשר תלמיד חכם חיבר חוברת "דת ישראל" והזכיר את‬
‫"אותו האיש" עם כינויי הגנאי המסורתיים שכינוהו גדולי הדורות‪ ,‬כגון "ימ"ש" וכו'‪ ,‬ר' א‪.‬י‪.‬קוק מזדעק על זלזול זה וכותב‬
‫למחבר ‪ „ -‬אי אפשר להושיט תוכן דתי עליון לעם זה בביטויים של עלבון על מייסדי הדתות‪( ”...‬אגרות הראי"ה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ'‬
‫קצט) והוא גם בטוח שכל הגויים ללא סייג (גם נאצים וסטליניסטים) לא איבדו לא רק צלם אנוש אלא אפילו צלם אלוקים‪ ,‬כי‬
‫„ אור וקודש‪ ,‬תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחנן בו האדם בכללו וחוננו בו כל עם ולשון”‪ .‬ולכן לדידו אסור לשנוא אפילו‬
‫את משנאי ה' הגדולים ביותר ולהפך‪ ,‬צריך לאהוב אותם ‪„ -‬אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה‪...‬להיטיב‬
‫לעמים כולם‪...‬בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (כלפי הגויים)‪...‬שהכוונה רק על הרשעה” ("מדות הראי"ה"‪ ,‬אהבה‪ ,‬סעיף‬
‫ה')‪ .‬ממילא‪ ,‬לדידו דוד המלך בתהלים וכן חמיו האדר"ת "לא צדקו" כשהם כתבו "משנאיך ה' אשנא"‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫אסור לשאוף להרוס ולמחות אף עם וממילא גם לא את עמלק ‪„ -‬לא הבלעתך והריסתך היא מטרת אשרם של ישראל‪...‬כי‬
‫אם תקנתם והעלאתם” והוא "מוכיח" את דבריו מזכריה (ט‪,‬ז)‪ ,‬פסוק שכל המפרשים העבירו לנו את משמעותו בצורה‬
‫שונה או הפוכה ("אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' קמב)‪.‬‬
‫עמדת הציוניזם הדתיא‪ ,)00.6.09( .‬לגבי שהותם של ילדים במנזרים בתקופת מלחמת העולם השניה מובעת באמצעותו של‬
‫איש "יד ושם" נ‪ .‬בוגנר‪„ -‬כאילו מי שהצילו אותם עשו זאת ממניעים מסיונריים וניצלו את מצוקתם הקיומית“‪ .‬אכן‪,‬‬
‫האהדה ליש"ו ולכמריו אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬חילחלה היטב לתודעתו של הציוניזם הדתי וכפי שנראה להלןשמג‪ ,.‬נסעו נציגיו‬
‫של הציוניזם הדתי לקומונות הנוצריות בגרמניה‪ ,‬כדי לקבל הדרכה מסיונרית‪ ,‬כיצד לבנות אורח חיים יהודו‪-‬נוצרי‪.‬‬
‫כמו שהשבתאי מ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון מחה בקבוצות יהודיות בבוהמיה שחיו בגלוי כשבתאים‪ ,‬כך גם ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מחה באגרותיו‬
‫(ח"ד) ביהודים שקיימו קשר ישיר עם המסיון הנוצרי שעלול להוביל להתנצרות בגלוי‪ .‬לנוכח הערצתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ליש"ו ימ"ש ודבקותו ב"ברית החדשה"‪ ,‬עד שמצא לנכון להגות בה ולהירדם איתה יחד לפני שנשמתו עולה למרום‪ ,‬סביר‬
‫היה להניח‪ ,‬כי עד כמה שזה היה תלוי בו‪ ,‬הרי ששאיפת חייו היתה אמורה להיות כתת‪-‬תרבות של הציוניזם שתיבנה כנסיה‬
‫נוצרית פרוטסטנטית על מקום המקדש על קדש הקודשים בערבוב של נשים וגברים‪ ,‬כמו בכנסיה‪ .‬ואם לא כנסיה ממש‪ ,‬אז‬
‫לפחות טמפל רפורמי על סממניו הנוצריים וכמובן לקרוא לזה בית כנסת‪ ,‬אך ניתן היה לצפות שהוא לא יגלה משאלות ליבו‬
‫אלו בפני אף אחד‪ ,‬כחלק מהשיטה הקונספירטיבית וההפכפכנית של השבתאות המודרנית‪ .‬כך חשבנו לתומנו‪ ,‬אך התבדנו‪.‬‬
‫הוא כותב על משאלות לב אלו בצורה מפורשת וגלויה לר' חיים הירשנזהאן‪ ,‬אשר היה רב בהובאקען‪ ,‬אלא שהוא דואג‬
‫ופוחד שזה לא יצא לפו על כי הרבנים יתנגדו לכך‪ ,‬כי יש איסור לעלות להר הבית לפחות מדרבנן‪ .‬אמנם‪ ,‬היום יש כבר‬
‫א‪.‬‬
‫"רבנים" של הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר מצאו "היתר" לעבירה זו בעקבות ההשפעה של מורה דרכם‪ .‬הם אף הביאו בעיתונם‬
‫(‪ )24.02.08‬בהערצה את דברי הטירוף של יהושע זטלר – הקמב"ץ של לח"י‪ ,‬שאם זה היה תלוי בו‪ ,‬הוא היה מפוצץ את‬
‫מסגד עומאר יחד עם הכותל המערבי ובונה שם את בית המקדש‪ ,‬תוכנית אשר הוא אכן תכנן בזמנו‪ .‬תפיסה פרוטסטנטית זו‬
‫של הצורך לבנות את בית המקדש‪ ,‬היתה מעוגנת באידיאולוגיה המילנארית של לח"י והיתה חלום חייו של אברהם שטרן –‬
‫מייסד הלח"י‪ ,‬כפי שסיפר ההיסטוריון של לח"י‪ ,‬נחמיה בן‪-‬תור ("בשבע"‪ ,‬מוסף אתנחתא‪.)24.2.02 ,‬‬
‫אחרי מלחמת ששת הימים דרש הרבצ"ר לשעבר שלמה גורן ממח"ט הצנחנים לפוצץ את מסגד עומר ("ידיעות אחרונות" ‪,‬‬
‫עמ' ‪ )04.6.02 42‬וכן הצהיר ח"כ אריה אלדד ממפלגת הציוניזם הדתי – האיחוד הלאומי – „כשתגיע השעה לבנות את בית‬
‫הבחירה ננסר את הבית שעומד שם עכשיו‪ ,‬כי שם צריך לקום בית המקדש” ("פוסט"‪ .)40.7.02 ,‬לכן מציע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
 ‫צא‬

‫במכתבוקכ‪ .‬לר' חיים הירשנזון – „לעניות דעתי יותר היה כבוד הכלל ניכר אם נשתדל שימסרו בידנו בדרך קנין‪ ,‬החצרות‬
‫הסמוכות להכותל הק דוש פעה"ק‪ ,‬ועל מקומם נבנה ממש סמוך לכותל‪...‬וכל אותן התקונים שמציע כת"ר להיות ערוכים‬
‫לשירה ולזמרת קדש יהי בה‪...‬וזה יתמם (= יושלם במדוייק) חזיונו של הרצל‪ =( .‬ברומן) ב"אלט ניי לאנד"‪ ,‬על דבר‬
‫הטעמפל שיעמד שלא במקום המקדש ממש‪...‬כי בית כזה צריך להיות דומה סמוך למקום המקדש‪ ,‬עד יופיע ה'‬
‫בכבודו‪ . “...‬כמובן‪ ,‬כדי ש"יתמם חזיונו של הרצל" צריך גם שה"שירה וזמרת הקדש" תהיה מיסות נוצריות‪ ,‬שהרי אם‬
‫בביתו‪ ,‬הרצל הכניס אומנות נוצריות ללמד את ילדיו מיסות אלו‪ ,‬ודאי שבטעמפל שלו יהיו מיסות נוצריות אלו "זמרת‬
‫הקדש" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וג ם עץ אשוח יהיה שם בחג המולד‪ ,‬שהרי הרצל‪ ,‬מלבד המיסות הנוצריות‪ ,‬שטרח ללמד את ילדיו‪,‬‬
‫אשר אותם לא מל‪ ,‬הוא גם דאג כי בביתו יהיה עץ אשוח כל חג מולד‪ ,‬כל זאת הם כדברי בנו של הרצל – הנס‪ .‬אם כן‪ ,‬כל‬
‫שכן לדידו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק לא רק בניית אותו טמפל מהוה את בניית בית המקדש‪ ,‬אלא גם בניית שאר מפעלי הציונות הם‬
‫למעשה בנין בית המקדש‪ ,‬כפי שציטט אותו לעיל‪ ,‬ד"ר ברויאר‪.‬‬
‫לדידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬צריך להיות באותו טמפל הדבוק למקדש גם עץ אשוח‪ ,‬כדי ש"יתמם חזיונו של הרצל"‪.‬‬
‫פעולות אלו בהר הבית‪ ,‬מקורן כמובן גם בשבתאי צבי‪ ,‬אשר רצה לעלות להר הבית ולהקריב שם קרבן‪ ,‬אך הרבנים‬
‫מנעוהו מכךנג‪( .‬עמ' ‪ .) 293‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אכן חושש מתגובת הרבנים וגדולי ישראל‪ ,‬אך תלמידי תלמידיו כבר אינם חוששים‬
‫מכך ועולים להר הבית במסגרת התפיסה השבתאית המודרנית‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫אגרת זו מופיעה ב"אגרות הראי"ה" ח"ג‪ ,‬אגרת ת תקצד‪ ,‬אך שם זייפו עורכי הספר את המכתב והעלימו מתוכו את השורות‬
‫שציטטנו לעיל מספרו של מקבל האגרת‪ ,‬ר' חיים הירשנזון בספרו "מלכי בקדש"‪ ,‬על אף שמ‪ .‬צ‪ .‬נריה כתב בהקדמה לכרך‬
‫זה‪ ,‬כי כל מילה באגרות אוצרת בתוכה דברים חשובים‪ .‬תופעה זו של זיוף‪ ,‬שקרים‪ ,‬סילוף וקונספירציה מהווה חלק‬
‫מובנה בשיטת הציוניזם הדתי‪ ,‬אותה הם מחקים מתרבות האם שלהם – הציוניזם‪.‬‬
‫הראשון שעשה זאת‪ ,‬הוא כאמור‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ ,‬אשר זייף את צוואת חמיו האדר"ת‪ ,‬על ידי העלמת קטע מצוואתו‪,‬‬
‫אשר נגד את התפיסה השבתאית מודרנית שלו‪ .‬בנו‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידו "הנזיר" למדו ממנו‪ .‬הם זייפו‪ ,‬שיקרו וסילפו את‬
‫כתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ ,‬כפי שכבר התפרסם גם כן ב"עלי ספר"קכא‪ ..‬כמות אדירה כזו של זיופים‪ ,‬שקרים וסילופים‪,‬‬
‫אשר ביצע צ‪ .‬י‪ .‬קוק בכתבי אביו הם ללא תקדים‪ .‬עשרות דוגמאות לכך מופיעות בפרסום הנ"ל‪ .‬לכן גם אין פלא‪,‬‬
‫שתלמידי תלמידי ו ממשיכים לזייף גם את אגרותיו‪ .‬מכל זאת ניתן להסיק‪ ,‬שאם אנשי הציוניזם הדתי מזייפים‪ ,‬משקרים‪,‬‬
‫מסלפים ועוברים על אונאת דברים וגניבת דעת הבריות בכמות אדירה כזאת לגבי חומר כתוב‪ ,‬אשר ניתן לאמתו‪ ,‬הרי כל‬
‫שכן‪ ,‬כאשר מדובר במאות סיפורים‪ ,‬אשר הם מפיצים סביב דמותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומה שאמרו עליו גדולי ישראל‪ ,‬ודאי‬
‫שלא ניתן להאמין להם כלל‪ .‬אנו למדים מאיגרתו זו שני דברים החוזרים ונשנים שוב ושוב‪:‬‬
‫א‪ .‬כדברי מרן רבי חיים מבריסק והגה"ק רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬גדול תלמידי ה"חפץ חיים"‪ ,‬שהוויתו של ר' קוק היתה ספוגה‬
‫בדעותיו של "אחד העם"‪ ,‬שכפר בתורה משמים‪ .‬יסוד תפיסתו של "אחד העם" היתה‪ ,‬כדברי נשיא המזרחי‪ ,‬ר' אביגדור‬
‫עמיאל‪ ,‬שיש לרוקן את כל היהדות והתורה מתוכן ולהשאיר רק שמות סמליים ולצקת לתוכן תרבות נוצרית פרוטסטנטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי כל תופעות הדרדור העצום של הציוניזם הדתי והיותה כת שבתאית מודרנית יהודו‪-‬נוצרית‪ ,‬מקורה בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫אף שבדרך כלל זה מתבטא במודל יותר מוקטן‪ .‬אמנם‪ ,‬כאן בארץ ועד עתה נראה להפך‪ ,‬הציוניזם הדתי אינו מדביק את‬
‫מורהו השבתאי‪-‬מודרני בנפילתו לשאול ותהום הטומאה‪.‬‬
‫באוני' בר אילן עדיין לא הוקם טמפל רפורמי‪ ,‬אלא רק מתקיימות שם תוכניות לימוד רשמיות וממוסדות של ה"יהדות‬
‫המתקדמת" (= לאחור) ואילו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מורם הרוחני‪ ,‬ממליץ כבר אז להקים טמפל רפורמי בצמוד למקדש ולדידו אף‬
‫ראוי היה כי טמפל טמא זה יתנוסס על קדש הקדשים‪ ,‬אלמלא הבעיה‪ ,‬שכיום כולם טמאי מתים והרבנים לא יסכימו לכך על‬
‫אף שיהיה בכך‪ ,‬כדבריו שם באיגרתו‪" ,‬כבוד האומה" עפ"ל‪ .‬עוד כבוד כזה ואבדנו‪.‬‬
‫רמברנדט‪ ,‬כידוע‪ ,‬היה נוצרי פרוטסטנטי והשתייך לכנסיה הקלווניסטית‪ ,‬אשר חי חיים מזוהמים עם פילגש‪ ,‬כאשר לבסוף‬
‫אף כנסייתו הוציאה אותו משום כך משורותיה‪ .‬אדם מושחת וטמא שכזה נחשב אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגדול הצדיקים‪ ,‬אשר רק‬
‫לו התגלה ה"אור הגנוז"‪ .‬מתברר‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו מעריץ רק את פושעי ישראל מהגרועים ביותר‪ ,‬אלא גם עובדי‬
‫אלילים‪ ,‬אפילו אם הם מהמזוהמים ביותר‪ .‬כאשר הוא היה בלונדון‪ ,‬במקום לעסוק בתורה כל הזמן ולהצר במלחמת העולם‬
‫הראשונה ולאחריה בצרתם של י שראל אז‪ ,‬הוא הלך לבלות בכל מיני מקומות מפוקפקים‪ .‬אחד ממקומות אלו עליהם הוא‬
‫מדווח‪ ,‬הוא המוזיאון הלאומי בלונדון‪ ,‬אשר יש שם פסלים וגם "יצירות" יצריות מזוהמות‪.‬‬
‫הוא משבח את עובד אלילי השילוש – רמברנדט‪ ,‬אותו הוא מזכה בתואר אשר לא זכו לו לא האבות‪ ,‬לא הנביאים מלבד‬
‫משה רבינו ולא התנאים והאמוראים אלא רק הצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬אשר להם יתגלה האור הגנוז‪ ,‬אשר יוכלו לראות דרכו‬
‫[ולדברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא הושפע מספר "נפש‬
‫קכב‪.‬‬
‫מסוף העולם ועד סופו‪ .‬אור זה ‪„ -‬הטעמי תורה הגנוזים בה ועדיין לא נתגלו“‬
‫החיים" בצורה מוחלטת‪"( ,‬שיחות הראי"ה"‪ ,‬עמ' רא‪-‬ב) ומספר זה נלקחה הגדרה זו‪" ,].‬נתגלה" לדעתו לאותו גוי מושחת (אשר עקב חייו‬

‫קכ‪" .‬מלכי בקדש"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬עמ' ג'‪.‬‬

‫קכא‪" .‬עלי ספר"‪ ,‬הוצ' אוני' בר אילן‪ ,‬דף תשס"ט‪ ,‬עמודים ‪.961-961‬‬
‫קכב‪" .‬זהר חדש"‪ ,‬מדרש רות פרק ה'‪" .‬נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין‪ ,‬שער ד' פ"כב‪.‬‬
 ‫צב‬

‫המופקרים‪ ,‬הכנסיה שלו הוציאה אותו משורותיה) וממילא גם לו עצמו לשיטתו נתגלה האור הגנוז‪ ,‬כי אחרת לא היה יכול להבחין‬
‫בכך‪ .‬בכך הוא מגלה שוב את הפן המגלומני שבאישיותו‪.‬‬
‫הוא כותב באיגרתקצ‪ „ – .‬כשגרתי בלונדון הייתי מבקר בגלריה הלאומית והתמונות האהובות עלי ביותר היו של רמברנדט‪.‬‬
‫לדעתי רמברנדט היה צדיק‪ .‬כשראיתי לראשונה את התמונות של רמברנדט הן הזכירו לי את מאמר חז"ל על בריאת האור‪.‬‬
‫כשברא ה' את האור הוא היה כל כך חזק ומאיר שאפשר היה לראות מסוף העולם ועד סופו וה' פחד שהרשעים ישתמשו‬
‫בו‪ .‬מה עשה ? גנז את האור ההוא לצדיקים לעתיד לבוא‪ .‬ישנם אנשים גדולים‪ ,‬שה' מברך אותם בראיית האור הגנוז‪ .‬אני‬
‫סבור שאחד מהם היה רמברנדט והאור שבתמונות שלו הוא הוא האור שברא ה' בימי בראשית“‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬ק וק העיד על עצמו‪ ,‬שנשמתו מרחפת מעל כל ההקדמות‪ ,‬ההסכמות‪ ,‬ההלכה ויראת שמיםקמא‪( .‬עמ' ‪ .)40‬ראינו ועוד‬
‫נראה‪ ,‬כי הוא פוסל את דברי אלוקים המופיעים ב"ראשונים" וחז"ל‪ ,‬כאשר דבריהם אינם עולים בקנה אחד עם היסודות‬
‫של הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאות המודרנית שעליהן הוא אמון‪ ,‬על פי מורו ‪" -‬אחד העם"קלז‪..‬‬
‫גם כאשר מופיע בתורה שבכתב בצורה מפורשת הפסוק מתוך עשרת הדיברות [שמות (כ‪,‬ד)] "לא תעשה לך פסל וכל‬
‫תמונה"‪ ,‬פסוק הנוגד את תפיסתו‪ ,‬זה אינו מונע ממנו להתכחש לכך והוא דוקא מחייב כן לעשות פסלים וללא כל סיוג‪.‬‬
‫"צעירי נאמני תורה ועבודה" קובלים ["עת לדרוש"‪ ,‬כד כסלו תש"ע‪ ,‬גליון מס' ‪ ]43‬על צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מדוע הוא שיקר וזייף את‬
‫דבריו של אביו גם בנושא הזה‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כיהן כראביי של בויסק בשנת ‪ 0904‬וכתב בכתב העת "המזרח" (עמ'‬
‫‪„ - )442-3‬הספרות‪ ,‬הציור והחיטוב (= כלומר הפיסול) (= כך במקור) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים‬
‫המוטבעים בעומק הנפש האנושית‪ ,‬וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד‪ ,‬הגנוז בעומק הנפש שלא יצא לפועל עוד יש חובה על‬
‫עבודת האמנות (= ללא סיוג לגבי כל סוג של ציור ופיסול) להוציאו“‪.‬‬
‫נראה להלן‪ ,‬כיצד רבי זליג‪-‬הדיין של בריסק‪ ,‬נכנס בבהלה למרן הגר"ח מבריסק ומספר לו שקיבל מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתב‬
‫מבויסק מלא כפירה ואפיקורסותקנא‪( .‬א'עה)‪.‬‬
‫ד"ר ד‪ .‬שפרבר מעיר שם בהמשך הציטוט ‪„ -‬והמונח חובה בטקסט הם העתקה של ביטויים שנוגעים במקור למצוות‬
‫ולתלמוד תורה והעברתם לעולם האמנות‪...‬הרב צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪...‬ערך את הדברים ופרסם אותם לאחר פטירת הרב בפירוש על‬
‫הסידור ("עולת ראי"ה"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב‪ ,‬עמ' ג) לאחר עריכתו האגרסיבית (= זיוף ושקר) שכוונה לעמעם את‬
‫הרדיקליות שבדברים‪ ,‬נפתחה הפיסקה במילים "הספרות‪ ,‬ציורה וחיטובה" “‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הושפע לחלוטין מתרבות האם השבתאית שלו‪ ,‬לא רק לגבי תפיסת הציוניזם השבתאי‪ ,‬אשר גרסה‪ ,‬כי הבאת‬
‫כמויות יהודים לארץ לשם שימודם מהווה תחיה לעם היהודי‪ ,‬אלא גם הושפע מהם בכך שיש לרסק את יהדותו של העם‬
‫היהודי כדי לבנותו מחדש והפיכתו לתת תרבות נוצרית פרוטסטנטית ותרבותה המדעית‪ .‬ראשי הציוניזם דיברו על כך‬
‫רבות‪ ,‬כגון ד"ר אהרנפרייז‪ ,‬ידידו ועמיתו של תאודור הרצל‪ ,‬המפרסם את המניפסט של הציוניזם השבתאי בשנת ‪0904‬‬
‫ב"השילוח" כרך י"א – „העברי החדש משחרר את עצמו מכבליה של מסורת חולנית‪ ,‬נרקבת‪ ,‬גוססת‪ .‬מסורת שאינה‬
‫יכולה לחיות ושאינה רוצה למות“‪ .‬וכן ידוע השיר "אנו באנו ארצה‪ ,‬לבנות ולהיבנות בה"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אף אחד מראשי הציוניזם לא ראה את עצמו לחוד כ"בונה" האומה‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא רק רואה את עמו דרך‬
‫משקפי תרבות האם שלו כעם הרוס‪ ,‬אלא גם מכריז באזני ה"נזיר"‪ ,‬כמגלומן אמיתי ‪" -‬אני בונה האומה"תכד‪( .‬גליון ‪682‬‬
‫כ"ח אב תשס"ח)‪ ,‬בו בזמן שהוא ה יה למעשה מראשי הורסי האומה‪ .‬אמנם‪ ,‬יש לכך בסיס הזייתי קודם‪ ,‬כפי שכתב תלמידו‬
‫לשעבר ‪... „ -‬ובמחיצת תלמידים המקורבים ביותר אפיין פעם אחת את תפיסתו ביחס ליעדו עלי אדמות‪...‬ששורה בו גלגול‬
‫ניצוץ מנשמתו של יהושע בן נון“‪"( .‬ספר הדמויות"‪ ,‬ד"ר עזריאל קרליבך‪ ,‬עמ' ‪ ,226‬הוצ' מודיעין‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ת"א)‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו עוצר ביהושע בן נון‪ ,‬שגעון גדלותו אינו יודע גבולות והוא מגיע עד לראש השבט‪-‬יוסף‪ .‬הוא מייחס את‬
‫אמירתו של יוסף לו עצמו ביחס לתפקידו בעם ישראל – „ידעתי "כי למחיה שלחני ה' 'אל אדמת הקדש'“ער‪( .‬ח"א קפט)‪ .‬את‬
‫הרצל כראש הציונות המדינית הוא רואה‪ ,‬כידוע‪ ,‬רק כעקב משיח בן יוסףקל‪ ,.‬אך לעצמו הוא מייעד את תפקיד המשיח‬
‫עצמו‪ ,‬כדברי תלמידו "הנזיר"תלט‪ .‬תמא‪ .‬ורואה את עצמו כמשיח בן יוסף בכבודו ובעצמו‪ .‬לגבי מה שהוא אמר לנזיר שהוא‬
‫בונה האומה‪ ,‬הוא מבאר ומרחיב יותר לגבי תפקידו כמשיח באיגרתוער‪( .‬שיד) – „מטרתי הברורה‪...‬להיות מהמנצחים על‬
‫המלאכה הקדושה‪ ,‬ליסד בציון אבן בוחן פינת יקרת“‪.‬‬
‫כיוון שלדידו הוא המשיח‪ ,‬זה אך טריוויאלי‪ ,‬שלגביו הוא כבר נמצא באמצע התהליך של התחלת הגאולה ‪„ -‬אתחלתא‬
‫דגאולה‪ ,‬ודאי הולכת ומופיעה לנגד עינינו‪ .‬אמנם‪ ,‬לא מהיום התחילה הופעה זו‪ ,‬רק מאז התחיל קץ המגולה להתגלות‪ ,‬מעת‬
‫אשר ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא‪ ,‬התחילה אתחלתא זו“ער‪( .‬ח"ג תתע"א)‪.‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מעלים את הזמן שבו התחיל לדעתו עידן זה של ה"קץ המגולה"‪ .‬צ‪.‬י‪ .‬קוק התבטא ואמר שלדעתו עידן זה‬
‫התחיל בתקופתו של ר"ש אלקבץ‪ ,‬בתקופת פריחתה של קבלת האר"י בצפת‪ .‬בסוף ימיו של הר"ש אלקבץ‪ ,‬החל משיח‬
‫השקר שבתאי צבי את פעילותו‪ ,‬כאשר הוא מסתמך כביכול על הקבלה‪ .‬דבריו אלו תואמים להפליא את דברי מייסדי‬
‫הציוניזם‪ ,‬אשר ראו בשבתאי צבי את מייסדה של תנועת הציוניזם‪.‬‬
‫על תפיסה זו של תחילת הגאולה והצורך בהעלאת כל היהודים מיד לארץ ישראל‪ ,‬היתה אמונה התנועה הנוצרית‬
‫המלינארית במערב אירופה והיא מתאימה לציוניזם הדתי‪ ,‬אשר הוא היה מורה דרכה‪.‬‬
 ‫צג‬
‫שלה‪.‬‬
‫בכסלו תרפ"ח‪ ,‬שמאותה שנה הציונות‬ ‫גדול הפוסקים האחרונים‪ ,‬מרן ה"חפץ חיים" פסק את פסקו ההיסטורי‬
‫הדתית הפכה רשמית לכת רפורמית‪.‬‬
‫בניית החברה החדשה בארצנו על ידי הציוניזם כללה גם את "יהדות השרירים" המפורסמת של הסגן של הרצל – מקס‬
‫נורדאו‪ .‬הכוונה היתה ליצור כנופיות בריונים ולראות בהם את האליטה של החברה‪ ,‬אשר תוכל להשתולל ולהכות בכל מי‬
‫שיעיז להתנגד לדרכו של הציוניזם‪ .‬לשם כך‪ ,‬הציוניזם הקים קבוצות בריונים ‪" -‬הפועל" ו"מכבי"‪ ,‬אשר רכשו לעצמן‬
‫מיומנות לפי מיטב המסורת המזוהמת של תרבות יון ‪ -‬תרבות הגוף‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמובן מצטרף כעבד כפייתי להוללות‬
‫מבוהמת זו‪ .‬דבריו לגבי ההתעמלות ה"קדושה" הנבנית כאן בארץ חוללו שערוריה רבתי ביהדות העולם‪ ,‬אך התבטאות זו‬
‫אינה פליטת קולמוס שלו‪ ,‬אלא מופיעה רבות בכתביו‪.‬‬
‫בנו משקר ומסלף ומסתיר דברים אלו בכתביו‪ ,‬כדי לא למשוך עוד תגובות נזעמות של כל גדולי הדורות נגד כפירה בזויה‬
‫זו ולצורך מימוש תובנה זו‪ ,‬הוקמה גם אגודת הספורט "אליצור" של הציוניזם הדתי‪ .‬נביא להלן מעט דוגמאות נוספות‬
‫לחקוי הכפייתי של אביו‪ ,‬התומך ב"יהדות השרירים" של נורדאו ובהפיכת ההתבהמות זו ל"תחיית המתים" ‪„ -‬ובגבורת‬
‫הבשר (צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוסיף "המקודש") תאיר הנשמה הנחלשת‪ ,‬תחיית המתים בגוויות“‪[ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומוסיף "זכר" לתחיית‬
‫המתים"רפז‪( .‬לג‪ ,‬עמ' פ)] וכן ש„בא"י אפשר להשיג שהבשר של גוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה ואין‬
‫צורך (הוספת צ‪ .‬י‪ .‬קוק ‪" -‬כל כך") להרגיז את הגוף ממנוחתו הטבעית‪“...‬קצ‪( .‬ג'‪ ,‬שס"ד‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ' תסג)‪ .‬כמו כן הוא כותב‬
‫‪„ -‬ואור התחיה הרוחנית הולך ומתגלה והוא צץ ופורח‪ .‬התחיה האישית המקדמת את הכללית‪ ,‬הרוחנית העזיזה המקדמת‬
‫קצ‪.‬‬
‫(ז' כז‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' רצט‪-‬ש)‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משבש את כל הקטע הנ"ל ומשמיט אותו וכותב ["ישראל ותחיתו" יב‬ ‫את הגופנית‪“...‬‬
‫(עמ' כז) אחרי "צץ ופורח"] ‪„ -‬הוא אור התחיה המשיחית“‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי לא רק כאן‪ ,‬אלא בעוד מקומות שונים הוא מסלף‬
‫ומשבץ ביתר שאת את המשיחיות בתוך דברי אביו‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף בכתבי אביו גם את רעיון הגאולה והקמת המדינה‪ .‬אביו כותב בלשון עתיד והוא מזייף את לשונו‪ ,‬כאשר‬
‫הוא הופך זאת ללשון הווה‪ .‬אביו כתב ‪„ -‬עד אשר עת הזמיר יגיע [שמונה קבצים ר קא (כרך ב‪ ,‬עמ' ריט)]“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק זייף וכתב‬
‫„עת הזמיר הגיע“ ["המלחמה" ג (עמ' יד)]‪ .‬אביו כתב שם [ב רעב (כרך א‪ ,‬עמ' שכ‪-‬שכא)] ‪„ -‬הגאולה ההולכת ומותחלת‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬ ‫שלפנינו“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף וכותב ["אורות התחיה" כו (עמ' עז)] ‪„ -‬הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו“‪.‬‬
‫מזייף למעשה את עמדתו של אביו‪ ,‬בהיותו מחוייב לעמדת ראשי הציוניזם השמאלני בארץ ובראשם ידידו ופטרונו עוד‬
‫מאנגליה ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬אשר סבר שהזמן עדיין אינו כשר להקמת מדינה ושיש להביא תחילה לארץ כח אדם‬
‫פרודוקטיבי‪ ,‬המסוגל לעבודות בניה וחקלאות ולשמד אותו ואז אפשר יהיה להקים מדינה עם רוב פרוטסטנטי של‬
‫משומדים‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מביע את עמדתו של חיים ויצמן במכתבו ("אורות" עמ' יד) ‪„ -‬עזבנו את הפוליטיקה העולמית‪...‬עד‬
‫אשר תבא עת מאושרה‪ ,‬שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות‪.“ ...‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק זיהה את עצמו כתת‪-‬תרבו ת של התנועה הכנענית ושל אצ"ל ולח"י‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬אשר גרסו‪ ,‬כי יש להקים‬
‫מדינה כאן ומיד ואין להבליג עוד לבריטים ולערבים‪ .‬לכן‪ ,‬מובן מדוע הוא מזייף את דברי אביו מלשון עתיד של "עת‬
‫הזמיר יגיע" ל"עת הזמיר הגיע"‪ .‬אנו רואים במכתבו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיצד הוא יוצא נגד כל גדולי ישראל הדבקים‬
‫בתורת ישראל‪ ,‬כפי שכתבו ואמרו‪ ,‬ששלטון בארץ על ידי מלך יהודי יתממש רק על ידי המשיח עצמו‪ .‬הם אמנם התנגדו‬
‫לתביעות הבריטים‪ ,‬אשר דרשו מהם להצהיר‪ ,‬כי הם מוותרים בשם העם היהודי על חלקי ארץ ישראל ועל הכותל‪ ,‬הצהרה‬
‫שאין לאף אחד את הסמכות והרשות להצהיר‪ .‬מה שכן הם הצהירו וכולנו חייבים להצהיר‪ ,‬שאנו נתונים בארץ ישראל‬
‫תחת שלטון האומות מכח שלושת השבועות‪ ,‬עד שיבוא לציון גואל ובודאי שקיים איסור חמור ליצור כאן שלטון‬
‫ובפרט של יהודי "ערב‪-‬רב"‪ ,‬המסכנים את קיומנו הפיזי בארץ ומרסקים בה את העם היהודי‪ ,‬מצב המהווה את שיא‬
‫עומק הגלות בו אנו נתונים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לדידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אין לחכות רק למשיח שהוא יהיה המלך היחיד השולט כאן‪ ,‬אלא רק לחכות להחלטתו של‬
‫חיים ויצמן‪ ,‬המממן את מקורות פרנסתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (כולל המכונית והנהג הצמוד)‪ ,‬כדי שיחליט‪ ,‬שהגיע הזמן מבחינה‬
‫פוליטית להקים כאן מדינת ערב‪-‬רב שבתאית‪ ,‬ואז גם הוא יתן את חותמת הגומי שלו לאישור מהלך זה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאישיות תת‪-‬תרבותית של השבתאות המודרנית‪ ,‬על פי תפיסתו של "אחד העם"‪ ,‬מתנגד לתפיסת הציוניזם‬
‫המדיני של ארץ ושפה‪ .‬הוא לוחם לצידו של "אחד העם" בעד השארת המעטפת של מושגי יהדות ויציקת הכפירה‬
‫לתוכם‪ ,‬על פי משנתו של "אחד העם"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬לכן הוא כותב באגרת קמדא‪„ – )6.4.08( .‬היד הרמה המחפה‬
‫את חרסיה בסעיפים של לאומיות מזוייפת‪ ,‬בגרגירים של היסטוריה וחיבת השפה‪...‬עומד להיות נהפך למשחית‬
‫ולמפלצת‪...‬אין די באר לתאר את גודל האסון“‪ .‬לשיטתו‪ ,‬לאומיות זו של הציונות המדינית היא מזויפת‪ ,‬משום שהיא אינה‬
‫מוכנה לשבץ סמלים יהודיים ולצקת לתוכן את יסודות הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬כשיטתו של "אחד העם"‪ .‬כידוע‪ ,‬שיטה‬
‫קונספירטיבית זו של השבתאי "אחד העם"‪ ,‬לא עמדה לו גם בביתו‪ ,‬כי בתו היחידה התנצרה‪.‬‬
‫גדול תלמידיו של "אחד העם" ‪ -‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כה העריץ‪ ,‬כמובע במכתביו אליו ובפגישותיהם‪ ,‬גרס גם‬
‫בעקבות "אחד העם"‪ ,‬כי השבת היא רק מעטפת חיצונית ריקה ונבובה ללא תוכן של קדושה‪ ,‬אשר קיומה הוא האות בין‬
‫ישראל לאלוקים‪ .‬לדידו הכרחיותה היא רק כ"כלב שמירה" מהתבוללות (כדברי "אחד העם" ‪„ -‬יותר ממה ששמרו ישראל על‬
 ‫צד‬

‫השבת‪ ,‬השבת שמרה על ישראל“) ולכן דרש מכולם שיחללו את שבת בבתיהם אך לא בפומבי‪ ,‬כמו שאת כלב השמירה‬
‫משאירים רק בחוץ‪ ,‬במלונה ולא בתוך הבית‪.‬‬
‫ההערצה הקיצונית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ל"משורר" כופר זה ניכרת‪ ,‬הן במכתביו והן בפגישותיו עמו‪ .‬הוא מכנהו במכתבו אליו‬
‫"משוררנו הנשגב"רכח‪( .‬מתוך צילום המכתב בעמ' ‪ .)446‬במכתב אחר הוא מקדם את פניו של ביאליק בבואו לארץ וכותב‬
‫אליו ‪ „ -‬משוררנו הגדול והאהוב באהבה ברה ותמה ובכבוד נעלה‪ ,‬הנני מתכבד להושיט לך אביר שירתנו (= לדידו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬כנראה ששירת דוד המלך וכל שכן שירתו של ריה"ל מחוירות ליד שירתו האפיקוריאנית של ביאליק‪ ,‬כגון "למי תודה ולמי ברכה ? לעבודה‬
‫ולמלאכה"‪ ,‬היינו‪ ,‬התודה מופנית לפולחן המרכסיסטי ול"דת העבודה" מיסודו של א‪ .‬ד‪ .‬גורדון ולא לאלוקים) את ידי לברכה‪...‬לשיר לנו‬
‫שירת הארץ‪ ,‬שירת התחיה‪...‬הנה נולד גוי“ רכח‪( .‬עמ' ‪.)444‬‬
‫יהושע רדלר‪-‬פלדמן נוכח בפגישתם וכותב שהם "מכבדים ומעריצים זה את זה" רכח‪( .‬עמ' ‪.)447‬‬
‫בקשר לשירו של אברהם שלונסקי "התגלות"‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב אליו – „נהניתי שירך "התגלות" שהופיע בגליון "הפועל‬
‫הצעיר" המבטא‪...‬על השראת הנבואה“ רכח‪( .‬עמ' ‪.)472‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ביאליק מעולם לא שנה ולא פירש ובמספר מכתבים הוא מפרט כיצד הוא לא מצא את מקומו בישיבת וולוז'ין‪,‬‬
‫כיוון שהוא עבר הרפתקאות רבות והיה ספוג ב"השכלה" לפני הגיעו לישיבה‪ ,‬אליה הגיע משום השמועה‪ ,‬שבישיבה זו ניתן‬
‫ללמוד השכלה ושפ ות בגלוי וכאשר הגיע לשם וראה שההפך הוא הנכון‪ ,‬לא מצא את מקומו שם ועזב את המקום (רבי‬
‫תנחום פרנק‪" ,‬תולדות בית ה' בוולוז'ין"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,260‬ירושלים‪ ,‬תשס"א)‪.‬‬
‫ראינו לעיל שראשי השבתאות הרפורמית והשבתאות הציוניסטית‪ ,‬כתתי‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬התייחסו לכל מכמני‬
‫התורה‪ ,‬כפי שנצרות זו התייחסה בביקורתה ל"ברית החדשה" והכתבים הנוצריים המאוחרים‪ ,‬וחיקו את מבקרי המקרא‬
‫וולהויזן וחבריו וטענו שיש סילופים ודברים שגויים וכו' בתורה שבכתב ושבעל פה עפ"ל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כחלק‬
‫מהשבתאות המודרנית‪ ,‬מוכרח גם כן לכתוב ולנהוג כך‪ .‬דוגמה לכך ניתן לראות במכתבו לרב של לוצין בן ציון דון‪-‬‬
‫יחיאקיב‪( .‬עמ' ‪ , )430‬חברו מאגודת הסתר האפיקוריאנית "נצח ישראל" בישיבת וולוז'יןתקס‪( .‬עמ' כב)‪ .‬מכתב זה הוא כתב‬
‫בשנת מותו‪-‬תרצ"ה (‪ .) 0944‬הוא מתייחס שם לדברי המהרי"ק לגבי כל עשרות צמדי החולקים בתורה שבעל פה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫בית הלל ובית שמאי‪ ,‬ר"י ור"מ‪ ,‬אביי ורבא וכו'‪ .‬המהרי"ק כתב‪ ,‬כי ההכרעה לגבי מי ההלכה בין כל זוג החולקים זה עם זה‪,‬‬
‫לא נעשתה אחרי בירור כל נושא ונושא של מחלוקתם‪ ,‬אלא משום סיבות כוללות נקבע כמי ההלכה‪.‬‬
‫המהרי"ק אינו מתייחס לגבי מי שההלכה לא נקבעה כמותו‪ ,‬מה דינו במסגרת המכלול של התורה שבעל פה‪ ,‬כי התייחסות‬
‫זו ידועה ממקורות שונים‪ ,‬שגם הדעה שנדחתה מההלכה היא אמת צרופה‪ ,‬כי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"קכג‪ ..‬גם הדעה‬
‫אשר נדחתה מן הלכה‪ ,‬אמיתתה מוטבעת ברבדים העמוקים ביותר של האמת הצרופה ואינה מתאימה לדורות הבאים בהם‬
‫נדרשה קביעת ההלכה‪ .‬קיימות דוגמאות רבות לכך כגון‪ :‬המחלוקת בין רבי אליעזר האומר פרה בת שתיים‪ ,‬וחכמים‬
‫חולקים עליוקכד‪ .‬והלכה כמותם‪ ,‬אף שהקב"ה לומד הלכה כר"א – „וכשעלה משה לרקיע שמע קולו של הקב"ה שהיה לומד‬
‫עם המלאכים פרשה זו של פרה אדומה והיה אומר‪ :‬אליעזר בני אומר פרה בת שתים‪...‬אמר משה‪...‬ואתה אומר הלכה בשמו‬
‫של בשר ודם‪ .“...‬וכן ב"תנורו של עכנאי"קכה‪ ,.‬הוכיחו מן השמים שהלכה כמו רבי אליעזר ‪...„ -‬יצתה בת קול ואמרה מה‬
‫לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום‪...‬עמד רבי יהושע על רגליו ואמר "לא בשמים היא"קכו‪ ....‬שכבר כתבת בהר סיני‬
‫בתורה "אחרי רבים להטות"קכז‪....‬מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא אמר ליה קא חייך ואמר נצחוני בני“‪.‬‬
‫ספר ה"חינוך" מבארקכח‪ „ - .‬האמת היה כרבי אליעזר וכדברי הבת קול שהכריעה כמותו ואף על פי שהיה האמת איתו בזה‪,‬‬
‫ביתרון פלפולו על חביריו‪ ,‬לא ירדו לסוף דעתו‪...‬ועל זה השיב הבורא ברוך הוא נצחוני בני‪ ,‬כלומר אחר שהם נוטים מדרך‬
‫האמת שרבי אליעזר הוא היה מכוון בזה אל האמת ולא הם‪ ,‬והם באים עליו מכח מצות התורה שחייבים לשמוע אל הרוב‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬על כל פנים יש להודות בפעם הזאת כדבריהם שתהיה האמת נעדרת‪ ,‬והרי זה כאילו באמת ניצוח“‪ .‬אם כן‪ ,‬גם‬
‫כאשר אין הלכה כדעה שנדחתה‪ ,‬אך על כל פנים ודאי שהיא אמת ואף אמת עמוקה יותר‪ ,‬אלא שההלכה אשר צריכה‬
‫להוליך את האדם בעולם הזה למצב של דבקות בה'‪ ,‬הוכרעה בינתים כחכמים החולקים על רבי אליעזר‪ .‬אנו רואים‪ ,‬כי‬
‫הדעה שנדחתה גם אמורה להתממש בעולם הבא‪ ,‬כפי שמובא לגבי דעת בית שמאי "דמחדדי טפי"קכט‪ .‬כי בית שמאי הם‬
‫מצד הגבורות והדין ולכן תהיה הלכה כמותם בעולם הבאקל‪..‬‬
‫למעשה‪ ,‬מדובר על אלפי דעות שנדחו מן ההלכה‪ ,‬אשר‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬הן אמת צרופה‪ ,‬אך הדעות שכן נקבעו להלכה גם הן‬

‫קכג‪ .‬מס' עירובין (יג‪ ,):‬מס' גיטין (ו‪ ,).‬ירו' מס' ברכות (א‪,‬ד) ומס' קידושין (א‪,‬א)‪.‬‬
‫קכד‪ .‬פסיקתא וילק"ש ו"מעם לועז" (במדבר עמ' ר"ל)‪.‬‬
‫קכה‪ .‬מס' ב"מ (נט‪.):‬‬
‫קכו‪ .‬דברים (ל‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫קכז‪ .‬שמות (כג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫קכח‪ .‬דברים‪ ,‬שופטים‪ ,‬מצוה תצו‪.‬‬
‫קכט‪ .‬עיין הסברו של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן ב"החפץ חיים"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' תשי"ט‪ ,‬הרב מ‪ .‬מ‪ .‬ישר‪.‬‬
‫קל‪ .‬סדור "אשי ישראל"‪ ,‬הגר"א‪ ,‬עמ' ‪" .911‬פתח עינים"‪ ,‬הגאון הרב החיד"א‪ ,‬מס' ע"ז (כט‪ ,):‬מס' אבות (ב‪,‬ו)‬
‫(ה‪,‬כ)‪.‬‬
 ‫צה‬

‫ודאי אמת מוחלטת‪ ,‬על פי מידת הרחמים שהיא בעולם הזה‪ .‬כמו שמנדלסון בזמנו‪ ,‬על פי תפיסתו השבתאית התת‬
‫תרבותית "רואה" דברים במקורותינו שהם סילוףסט‪[ .‬שנה ח' גליון ג' (מז)‪ ,‬עמ' קמז] וכן הרברט סמואל השבתאי רואה‬
‫זאתקפן‪( .‬א' קיא)‪ .‬כן רואה זאת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק השבתאי המודרני [המהר"ם אריק והאדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת"קנא‪( .‬א'פז)] ולכן‬
‫כתב שרק ה רוב הוא אמת‪ ,‬אך מיעוטן אינן אמת‪ ,‬אלא שקר עפ"ל‪ ,‬כי כן כתב שם „‪...‬ע"כ אף על פי שההכרעה הכוללת‬
‫אינה כ"כ מכריעה שבכל מקום קלע אל האמת זה שהוא יותר חריף או זה שהוא יותר מקובל מרבותיו‪ ,‬אבל על פי רוב‬
‫הוא‪ .“...‬אם כן‪ ,‬לדידו‪ ,‬משתמע כי בצורה גורפת‪ ,‬גם בעולם הזה‪ ,‬ישנן הלכות רבות אשר נפסקו בצורה שגויה‪.‬‬
‫על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכיוצא בו כבר כתב מרן ה"חזו"א"קלא‪„ – .‬נרתעים אנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין בהלכה בין‬
‫באגדה כשמועה של גידוף רחמנא ליצלן‪ ,‬והנוטה מזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז"ל ושחיטתו נבילה ופסול‬
‫לעדות“‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך שם הלאה להטיל ספק בדברי חז"ל וכותב ‪...„ -‬ומפני שהכרעה זו אינה כהכרעה ודאית‪ ,‬על‬
‫כן אין לדון על פיה כי אם בהלכות הנהוגות‪ ,‬שדוקא בשבילם קבעו לנו את הכללים‪ ,‬אבל בהלכות שאינן נהוגות‪...‬אין לנו‬
‫לדון על פי הכללים“‪ ,‬אך מאידך הוא כותב בהמשך – „ואדרבא מקומות בודדים יש בדברי הרמב"ם שהם נגד הכללים‪.“...‬‬
‫מרן ה"חזו" א" מגדיר ככופר את מי שמטיל ספק בדברי חז"ל‪ ,‬אך אמירתו זו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היא הרבה יותר חמורה‪ .‬הוא‬
‫אינו מטיל ספק באמיתותן של מיעוט הלכות‪ ,‬שנקבעו להלכה לדורות ברוח הקודש‪ ,‬אלא פוסל אותן על הסף ואומר כי הן‬
‫אינן אמיתיות‪ ,‬היינו‪ ,‬הן שקריות‪ .‬הוא אינו מוסר לנו לאיזה מיעוט הוא מתכוון‪ -‬חמישית‪ ,‬רביעית או אפילו שליש‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬מדובר על אלפי הלכות‪ ,‬עפ"ל‪ .‬אם את מה שנקבע להלכה‪ ,‬הוא פוסל את מיעוטן כאמיתיות‪ ,‬הרי לגבי ההלכות שלא‬
‫נפסקו בפועל‪ ,‬על פי מהלך זה‪ ,‬ודאי שרובן אינן אמיתיות לשיטתו‪ .‬אם כן‪ ,‬יוצא לפי דבריו‪ ,‬כי מרביתן של הדעות וההלכות‬
‫אינן אמיתיות‪ .‬מכתב זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נכתב בשנת חייו האחרונה ונחשף לציבור רק בשנת תשמ"ה‪.‬‬
‫ראינו לעיל כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מדבר רק על תקופת הגלות‪ ,‬אך כיוון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא שבתאי מודרני הרואה בהרצל כ"עקב‬
‫של משיח בן יוסף"‪ ,‬ושלמה אבינר "מוכיח"קלב‪ .‬מכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקקלג‪ .‬כי "הוא היה ניצוץ משיחי" וכי הוא היה "מרים דגל‬
‫תחיית האומה"קלד‪ .‬אשר "ברוחו הרים את דגל הלאום"ער‪ ,.‬עפ"ל‪ .‬אם כן‪ ,‬מאד יתכן במצב זה‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬כי כבר כיום ניתן‬
‫לשנות כל הלכה אם זו פעולה בשטחים חיוניים לאומה כולה‪-‬הרי כל הפוגע בה – "בנפשה של האומה כולה הוא פוגע"רמה‪..‬‬
‫אם כן‪ ,‬על פי מה שראינו לעיל‪ ,‬כי ה"חזו" א" מכנה ככופר‪ ,‬אף מי שמטיל ספק בדברי חז"ל‪ ,‬הרי שלגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪,‬‬
‫על פי מכתבו האחרון‪ ,‬אין מספיק כנויי גנאי כדי לגנות שבתאי מודרני זה‪ ,‬כפי שגינוהו כל גדולי ישראל‪ ,‬אשר הובאו‬
‫לעיל‪ .‬היסוד המכונן של הנצרות הפרוטסטנטית (= ובעקבותיה השבתאות)‪ ,‬האומר‪ ,‬כי נוצרי אינו חייב להתייחס לכל הספרים‬
‫אשר חוברו אחרי "הברית החדשה"‪ ,‬כספרים אמינים ומחייבים‪ ,‬אלא ניתן להתחבר ישירות לאל‪ .‬יסוד זה‪( ,‬כפי שראינו ועוד‬
‫נראה) מובע בצורות שונות לא רק בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אלא גם אצל תלמידיו‪.‬‬
‫נביא לכך עוד דוגמה‪ ,‬ממה שכתב תלמידם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו‪ ,‬אשר היה הרב של ההסתדרות – יוסף ש‪ .‬מוריה‪ ,‬המכונה‬
‫על ידי אנשי הציוניזם הדתי "האדמו"ר מסטרטין" – „כל הפוסקים בהלכה הם נגד הציונות‪ .‬אבל הקב"ה הוא בעד‬
‫הציונות‪...‬והלכה כמותו בכל מקום“שסה‪ .)7.4.09( .‬מעבר לכפירה של דברים אלו בדברי חז"ל אשר הובאו לעילרסא‪ ,.‬מובע‬
‫על ידו במשפט קצר זה יסוד היסודות של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬כפי שחונך בבית מדרשו המחשבתי של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬האומרקמא‪( .‬עמ' ‪ ,)40‬שכל התורה שבעל פה‪ ,‬אשר קיבלנו במעמד הר סיני‪ ,‬אינה רלוונטית‪ ,‬כאשר זה מתנגש עם מה‬
‫שעיני הבשר של ציוניסט‪-‬דתי פוגשות על פי תפיסתו הפרוטסטנטית במציאות ויש להעדיף רצון מפוקפק להתחבר‬
‫לאלוקים‪ ,‬תוך דילוג על מה שאלוקים מסר לנו בתורתו‪.‬‬
‫נראה להלן כיצד פגעו דעות פסולות אלו בנפשותיהם של החניכים‪ ,‬בהמשך ההתפתחות של הציוניזם הדתי כקבוצה‬
‫שבתאית מודרנית ואז נוכל להבין היטב מדוע לפחות שליש מהם מפסיק לחלוטין בצורה רשמית לקיים מצוות וכמעט רובם‬
‫מקיימים מצוות למחצה לשליש ולרביע וגם הם לוקים בחשיבה כפרנית שבתאית מודרנית ומתאימים את עצמם בגמישות‬
‫מפליאה לשיטות הכפירה המתחדשות של תרבות‪-‬האם השבתאית מודרנית שלהם‪-‬הציוניזם וסוברים‪ ,‬כי כיום יש לקיים רק‬
‫מעט מצוות סמליות‪ ,‬כפי שראינו בהקדמה לעיל‪.‬‬
‫ה‪ .‬כתביו‪ ,‬מכתביו‪ ,‬אמירותיו‪ ,‬פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‪ ,‬לאנשים ואישים מתרבות‪-‬האם‬
‫המקורית‬
‫ראשית יש לציין שוב‪ ,‬כי כל ספריו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה שוכתבו בצורה שונה לחלוטין מדבריו המקוריים‪ ,‬מתוך אוסף‬
‫פסקאות ללא קשר ענייני ביניהן על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק ו"הנזיר"‪ ,‬אשר ביצעו בהם זיופים רבים באמצעות שקרים‪ ,‬סילופים‬

‫קלא‪" .‬קובץ אגרות החזו"א"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת ט"ו‪.‬‬

‫קלב‪" .‬ערוץ מאיר"‪ ,‬יהדות בכל בית‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬ב' טבת תשס"ז‪.‬‬
‫קלג‪".‬המספד בירושלים" ו"מאמרי הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.16-1‬‬
‫קלד‪".‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬רצ"ד‪.‬‬
 ‫צו‬

‫וגניבת דעת של הקוראים ותלמידיהם‪ .‬נביא להלן את התרשמותם של החוקרים מאנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬לגבי העריכה‬
‫המשוכתבת של כתביו‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סירב בתוקף להענות לרצון בנו‪ ,‬לשנות את דבריו לצורך פרסום‪ .‬הוא תקף את בנו‪ ,‬כפי שבנו‬
‫בעצמו התוודה‪ ,‬ביחס לספריו "אורות התחיה" ו"אורות מאופל" – „זה לא מיראת שמים‪ ,‬זה מיראת בשר ודם‪ .‬זו חולשה‬
‫כלפי דברי קודש (= שהם למעשה דברי טומאה)‪ ,‬דברים ממקור שמימי אלוהי (=שגעון גדלות של נבואה‪ ,‬נגד כל הכתובים בתנ"ך‬
‫ובחז"ל)‪ .‬הוא גער בי ולא נתן לי לעכב“קלה‪ ..‬מ‪ .‬מוניץ כותברנז‪( .‬עמ' ‪„ – )069‬מבדיקת השינויים‪ ,‬נראה בבירור‬
‫שהמוטיבציה השניה (= האידאולוגית) גבוהה על פי רוב מהראשונה (= חשש מפרסום שיגרור את נידויו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי‬
‫גדולי ישראל)‪ .‬במקומות רבים השמיט הרצ"י תכנים שהיו אמנם משרתים את המגמות האידיאולוגיות שלו‪ ,‬אבל יכלו‬
‫לחולל מהומה‪ ,‬אם היו מתפרסמים כלשונם“‪.‬‬
‫„כיצד יש להבין את הסתירות האלה‪ .‬אפשר לראות בהן רק גילוי של עריכה לא שיטתית וחוסר עקיבות‪.‬‬
‫א‪ .‬המגמה הראשונה היא מגמה אידיאולוגית‪ ,‬המבקשת לקדם סדר יום מסוים בעיקר במה שנוגע לציונות ולתהליך‬
‫הגאולה‪...‬מגמה זו באה לידי ביטוי על ידי חידוד מסרים (= כגון דברים שאמר על העתיד והגאולה‪ ,‬הוא הופך אותם מן הקצה אל הקצה‪,‬‬
‫לאמירה שכבר כעת הגאולה בעיצומה) והבלטתם‪ ,‬והפיכת אמירות של הראי"ה לנחרצות וברורות יותר (= דברים שבפוטנציה‬
‫מתרחשים רק בעולמות רוחניים‪ ,‬הופכים לדברים הקורים על האדמה על ידי אנשים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בעריכה גם תופעה של טשטוש‬
‫מסרים שאינם עולים בקנה אחד עם כיוון אידיאולוגי זה (= של צ‪ .‬י‪ .‬קוק)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המגמה השניה היא הרצון של הרצ"י להגן על אביו מפני מחלוקת וביקורת‪...‬וגורם לרצ"י להקהות את חודם של דברי‬
‫ביקורת שכותב הראי"ה (= נגד נביאים‪ ,‬חז"ל‪" ,‬ראשונים" ו"אחרונים") ‪...‬מגמת הריכוך הופעלה על דברי ביקורת כלפי‬
‫החרדים‪( “...‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)062‬‬
‫„ אפשר לראות אם כן שלש דרגות של פסקות‪ :‬פסקות שנכתבו בחו"ל לפני העליה לארץ (= אשר אז כתביו עדיין מתאימים‬
‫יחסית לדברי חז"ל ולדעת כל גדולי הדורות ולכן) אותן עורך הרצ"י באגרסיביות (= כדי להתאימן לתפיסה השבתאית התת תרבותית של‬
‫אביו בהיותו כבר בארץ וכן בהתאמה להתדרדרותו שלו‪ ).‬ושתי דרגות של פסקות שנכתבו אחר כך ‪ -‬בארץ ובחו"ל‪...‬בגלל שהרצ"י‬
‫ראה בעובדה שהן נכתבו לפני שהראי"ה עלה לראשונה לארץ מגרעת המחייבת עריכה משמעותית ושינוי והתאמה‬
‫לתורת א"י“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)064‬‬
‫לדברי ד"ר רוזנק‪ ,‬שהדוקטורט שלו נסוב על כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עריכתו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬יש בה „סילוף ברור של כתבי הרב‬
‫קוק“‪ .‬באגרת לכתב העת "מוריה" בשנת תר"ע‪ ,‬כותב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪„ -‬ומוקירים את רשמי הקץ המגולה של הרי ישראל‬
‫הנותנים את פרים ונושאים את ענפיהם לעם ה' אשר קרבו לבוא“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)063‬‬
‫לדעתו של מוניץ „ ‪...‬אין למצוא בשנוי העריכה של הרצ"י בסיס מוצק לטענות שהושמעו על כך שעריכתו סילפה או‬
‫שינתה באופן מהותי את תורתו של הראי"ה“ ‪ .‬פסילת אורח חייו של רשב"י‪ ,‬השנאה המובאת על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בדברי‬
‫חז"ל וכלפי חז"ל‪ ,‬הפיכת גאולה עתידית לעכשווית‪ ,‬תחיית המתים המתרחשת כבר עכשיו‪ ,‬ה"קדושה" של הנצרות‪-‬כל‬
‫ההשמטות האלה והסילופים עדיין אינם ראיה לדעתו „שעריכתו סילפה או שינתה באופן מהותי את תורתו של הראי"ה“‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪ .)066‬אם זה לא סילוף‪ ,‬שקר‪ ,‬עלילות דברים וגניבת דעת של הציבור‪ ,‬מה כן נקרא שקר וסילוף?‬
‫„י‪ .‬בן נון דן בדבריהם של שבייד ושרלו על היות הגותו של הראי"ה הגות שנכתבה בהשראה‪ .‬אף שהוא מסכים לכיוון‬
‫הדברים‪ ,‬לדעתו הם טעו באבחנה המדוייקת של טיב ההשראה‪ .‬לדעתו‪ ,‬הרב קוק כתב מתוך חוויה פנימית אותה יש להגדיר‬
‫על פי מדרגות הנבואה הידועות‪ ,‬כמדרגת רוח הקדש‪ .‬כתיבה מסוג זה‪ ,‬אם היתה מתפרסמת במלואה בזמנו‪ ,‬היתה עלולה‬
‫להביא לתגובה חריפה ביותר נגד הרב קוק עד כדי דחיקה לשוליים וחרם‪ .‬עריכתם של הרצ"י והנזיר הצילה את הרב קוק‬
‫ואת כתביו מגורל זה ואפשרה לכתבים שהתפרסמו על ידם לתפוס מעמד משפיע וחשוב‪...‬שהחשש מהתנגדויות שהדברים‬
‫יעוררו היה נכון לזמנו‪ ,‬ואינו נכון כיום ‪ -‬ולכן ראוי לפרסם את כתבי היד‪ .‬הטענה של החוקרים‪ ,‬הרואים בעריכת כתבי‬
‫הראי"ה הטיה וצנזור‪ ,‬מתבססת על שני רבדים של התערבות העורכים‪:‬‬
‫‪ . 0‬שינויים שהוכנסו בנוסח דבריו של הרב קוק שהתפרסמו על ידי הרצ"י והרב הנזיר‪ ,‬כך שהנוסח המודפס שונה מהנוסח‬
‫המקורי כפי שנכתב על ידי הראי"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדיניות פרסום הפסקות – ההחלטה אילו פסקות לפרסם ולכלול בספרים שפורסמו ואילו פסקות נגנזו עד לפרסום‬
‫כתבי היד עצמם“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)040‬‬
‫„כתיבתו המקורית של הראי"ה‪ ,‬כפי שעולה מפנקסי כתב היד שפורסמו‪ ,‬בנויה מפסקות רבות מאד הכתובות בזו אחר זו‬
‫ללא סדר ברור‪ ,‬ולרוב אין קשר הכרחי בין פסקות סמוכות‪ .‬גם כשיש קשר כזה‪ ,‬הוא אינו חל על יותר משתיים או‬
‫שלוש פסקות צמודות ‪ .‬צורת עריכת הפסקות על ידי הרצ"י השתנתה במשך הזמן‪ .‬גם המאמר "למהלך האידיאות‬
‫בישראל" וגם חלק מהמאמרים שב"זרעונים" הם מאמרים ארוכים ושיטתיים‪ ,‬כפי שניתן להסיק מבדיקת עריכת "זרעונים"‬
‫ועל פי הידוע לנו על עריכת המאמר "למהלך האידיאות בישראל" ופרסומו‪ ,‬הרי שצורה זו הושגה על ידי חיבור של מספר‬

‫קלה‪ .‬שלמה אבינר‪" ,‬שיחות הרב צבי יהודה על ספר אורות"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ .86‬עדות נוספת לכך‬
‫ראה ב"ספר סופר וסיפור" לש"י עגנון‪ ,‬ירושלים‪-‬ת"א‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' שנ"ב‪.‬‬
 ‫צז‬

‫פסקות קצרות יחד‪ .‬חיבור זה היה כרוך בעריכה יסודית שכללה חיתוך והדבקת משפטים‪ ,‬ערבוב פסקות זו בזו ועוד‬
‫שנויים נרחבים‪ .‬אולם בעריכת החלקים המאוחרים יותר שבאורות לא חזר הרצ"י על סגנון עריכה יסודי כזה“ (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)040‬‬
‫כתבנו לעיל בתחילת חלק ב' על כך‪ ,‬כי גדולי הדורות גינו אותו ואת כתביו ככופרים בתורה‪ ,‬הואיל ויש בהם דברי כפירה‪,‬‬
‫ובכל זאת כאשר כתבו אליו‪ ,‬נקטו לעיתים בכלל‪ ,‬אשר נקט יעקב מול לבן הרמאי – "אחיו אני ברמאותיה" והתייחסו אליו‬
‫כאילו הוא גאון וצדיק‪ .‬נביא מעט מדברי הגדולים ביותר בא"י כיצד הם התייחסו לדברים‪ .‬נראה כיצד הם באמת מתייחסים‬
‫אליו‪ .‬במכתב אליו מ‪ , 0909 -‬עליו חתומים מרן הגרי"י דיסקין ומרן הגרי"ח זוננפלד‪ ,‬ראב"ד ירושלים ושאר הדיינים‪ ,‬הם‬
‫כותביםקלו‪ „ – .‬כבוד הרב הגאון המפורסם דורש טוב לעמו ולארצו ודורש שלום לציון וירושלים וכו' כו' כבוד שם תורתו‬
‫מורנו הרב א‪ .‬י‪ .‬הכהן קוק שליט"א‪...‬בברכנו את כבוד תורתו הרמה‪ .“...‬בהמשך המכתב הם מנסים להניא אותו מלהגיע‬
‫לירושלים ‪...„ -‬הזמנת מספר אנשים שהזמינוהו על דעת עצמם בסתר ובחשאי מבלי ידיעת והסכמת באי כח הציבור‬
‫והתלמידי חכמים שבעיר הקודש ת"ו‪ .“...‬לעומת זאת‪ ,‬אותם אישים (וכן כל גדולי הרבנים האשכנזים והספרדים בירושלים‪).‬‬
‫כותביםקלז‪ .‬מעט אחרי זה עליו – „‪...‬גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר ראינו עד כה ואשר הפיץ חוברות‬
‫"התרבות הישראלית" ברוח העת החדשה רוח הכפירה וה"תרבות" חדשה‪ ,‬אבל אחרון הכביד‪ ,‬אשר בשם "אורות" קראה‬
‫אותה מחוללה ורעל מות בתוכה‪...‬ושם שמים מתחלל וסכנת הריסת דת משה ויהודית נשקפה בעטיים‪...‬ואם אמנם‬
‫החרשנו בגלוי עד כה מחשש מחלוקת וקטטה וחילול השם‪...‬אבל כבר עברו ושטפו כל גבול ופלך השתיקה ואם אנו מחשים‬
‫ומצאנו עוון ח"ו‪-‬רצו"פ המחברת הזאת אשר כמה פרקים מלאים תהלות ותשבחות לרשעים‪ ,‬שם חושך לאור ואור לחושך‬
‫ואומר לרשעים צדיקים אתם כמו שצועקקלח‪....‬לעומת זאת דוקר ועוקץ בעקיצות גסות את שלומי אמוני ישראל ‪...‬וכי‬
‫נפשם של פושעי ישראל יותר מתוקנת מנפש שלומי אמוני ישראלקלט‪....‬מגלה פנים בתורה שלא כהלכה‪...‬ולדון על ספרו‬
‫אם ספרי קוסמים הם ולפרסם אותו ברבים כי אסור לעיין ולסמוך על הבליו וחלומותיו‪...‬ואת רוח הטומאה יעביר מן‬
‫הארץ‪.“...‬‬
‫המהרי"י דיסקין כותבקמ‪ .‬לרבה של פיטסבורג ב‪ ,0920 -‬לגבי שמועות שגדולי ירושלים חזרו בהם‪ ,‬כי זה שקר ומכתבי‬
‫הכחשה אלו הם מזוייפים (על ידי ראשי הציוניזם הדתי)‪ .‬הוא מוסיף וכותב שם על כתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הם נותנים ‪-‬‬
‫„כח ועוז להסטרא אחרא‪ .‬אנחנו לעצמינו מכירים את הרב הזה עוד מנעוריו ורעיונותיו המשובשות ידועים לנו מאז (= אף‬
‫שכאמור במכתב לעיל כיבדוהו בשבחים עצומים וכותבים להפך ומיד שם מוסברת הסיבה לכך‪ ).‬ובכל מקום שהוא נמצא הוא גרמא בנזקין‬
‫להכניס רוחות זרות בצעירי ישראל ולהרחיקם מעל תורתינו הקדושה ואם אנו מכסים טפחיים‪ ,‬הוא רק מפני שחוששים‬
‫אנו לחילול שם שמים ומפני הכרתנו כי הוא לא ישוב מדרכיו ומצוה שלא לאמור דבר שאינו נשמע‪...‬יצחק ירוחם‬
‫דיסקין“ ‪ .‬אם ראינו שהוא מכירו עוד מנעוריו לגבי דעותיו הכפרניות ובמכתב לעיל נכתב עליו שהוא "רוח הטומאה"‪ .‬כל‬
‫זה אינו מפריע לראשי הציוניזם הדתי לכתובקמא‪„ - .‬שהיתה לו אהבת נפש עם מרן שליט"א (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) והגרי"ח זוננפלד‬
‫שליט"א שכיבדו ומכבדו גם עתה“‪.‬‬
‫קמב‪.‬‬
‫גם מרן הגרא"ז מלצר נהג באותה שיטה‪ .‬במכתב לחיזוקה של "אגודת ישראל" ‪ ,‬הוא מתקיף קשות את את שיטת ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק אשר היא שיטת הציוניזם הדתי וכותב ‪...„ -‬אין אנחנו מסכימים לאגודה ה"מזרחית"‪ ,‬אשר היא הינה רק כמפלגה‬
‫בתוך כלל האגודה הציונית‪ ,‬ונותנת חומר ובנין בעל כרחם לכל שרירות ליבם של הציונים החפשיים“‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הוא ודאי שהתנגד בחריפות לפעולותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אשר בהתנדבות ולא בעל כורחו הלך יחד עם ד"ר סוקולוב‬
‫להתרים ל"קרן היסו ד" של המתבוללים ואף פרסם מכתב לתמוך בהם‪ .‬אך ביחס לשבחים אליו ואל קרוביו ומקורביו כתב‬
‫בצורה מפליגה וכשביזוהו יצא במכתב מחאה על ביזויו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (אשר אמנם העדות על כך‪ ,‬כי כתב מכתב כזה היא‬
‫מפוקפקת‪ ).‬אשר היה הפילנטרופ של ישיבתו‪ .‬הוא נימק זאת באופן כללי כי עדיף תמיד להראות קירוב כדי להשיג מטרות‬
‫חשובות לתורה ולימודה‪ ,‬אשר אחרת מטרות אלו לא היו מושגותקמג‪ ..‬מסיבה זו נימק גם את הסכמתו לקבל את "פרס הרב‬
‫קוק"קמד‪ „ – .‬זה היה אצלי אחד מן החשבונות בשעה שהסכמתי לקבל את הפרס‪...‬אילו סירבתי לקבל את הפרס‪...‬הרי שלא‬
‫תהיה לי יות ר השפעה‪...‬אולם כעת משהסכמתי לקבל את הפרס שהעניקו לי‪ ,‬תהיה בידי השפעה רבה יותר‪...‬לעזור למען‬
‫חיזוק חומות הדת‪.“...‬‬

‫קלו‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצ"ב‪.‬‬

‫קלז‪ .‬שם עמ' קצ"ח‪.‬‬
‫קלח‪ .‬בפרקים ט"ז‪ ,‬כ'‪ ,‬מ"ג‪ ,‬מ"ה‪.‬‬
‫קלט‪ .‬בפרק מ"ג‪.‬‬
‫קמ ‪".‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ס"ב‪.‬‬
‫קמא‪" .‬בשדה הראי"ה" ‪ ,‬עמ' ‪.869‬‬
‫קמב‪" .‬בדרך עץ החיים"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,819‬ידעאל מלצר‪ ,‬הוצ' "ארזי החן"‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫קמג‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.888‬‬
‫קמד‪( .‬שם) עמ' ‪.88‬‬
 ‫צח‬

‫נביא כעת ציטוטים הפכפכניים מכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬את דברי הכפירה‪ ,‬הטומאה והאפיקורסות של דבריו ריכז בזמנו‬
‫בצורה חלקית מאד רבי חיים הכהן הורביץקמה‪ ..‬הזכרנו לעיל לגבי השבתאי משה מנדלסון מנהיג הרפורמים‪ ,‬אשר בחוגי‬
‫האקדמיה רואים בו ובכתביו "צביעות וחוסר עקביות"‪ ,‬אשר הם היסוד המכונן של הטקטיקה השבתאית‪.‬‬
‫תופעה דומה אנו רואים גם לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪„ -‬הציונים החופשים מנגד‪ ,‬טענו נגד הגותו‪ .‬המשכילים שאמרו על הראי"ה‪,‬‬
‫שמשנתו שירה היא‪ ,‬ואינה שיטה פילוסופית מסודרת‪ .‬המקורבים לרב עמלו רבות להציג את מפעליו בצורה מסודרת‬
‫ותורנית“ ‪ .‬ממש כשם שבאקדמיה לא הבינו‪ ,‬כי עצם ההפכפכנות היא חלק מהטקטיקה השבתאית המודרנית אצל משה‬
‫מנדלסון ולכן הם ראו בכתביו צביעות וחוסר עקביות‪ ,‬כך הם אינם מבינים‪ ,‬כי טקטיקה שבתאית מודרנית זו מהווה יסוד‬
‫מכונן בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שמתואר בעלון "מעייני הישועה"קמו‪..‬‬
‫נראה כעת את אותו היסוד‪ ,‬המופיע אצל השבתאי המודרני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מנהיג הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫א‪ .‬הכפירה באלוקים – „יש לכפירה זכות הקיום הארעי‪ ,‬מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמה‪ ,‬שנתדבקה באמונה מאפס‬
‫דעת ועבודה‪...‬יטהר רוח הפרצים של הכפירה את כל הסחי שנתקבץ בשטח התחתון של רוח האמונה“קמז‪..‬‬
‫„‪...‬היתה הכפירה אחת מיסודות הגלוי האידאלי באלוהות ותוצאותיה‪ ,‬החירוף והגידוף הם המדרגה היותר עליונה שבגלוי‬
‫זה“קמח‪ ..‬כאן ניתן להבחין בבירור כיצד הוא הושפע מפילוסופיה כפרנית הנמצאת בבסיסה של הדיאלקטיקה‬
‫ההגלייאניתקלח‪( .‬עמ' ‪ )44‬מחד וה"פילוסופיה האידיאליסטית" בגרמניה‪ ,‬לה נחשף גם תלמידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – דוד הכהן‬
‫("הנזיר") יחד עם חבירו שז"ר (שניאור זלמן רובשוב)‪ ,‬כאשר הם שאפו לקרבם את מלוא זוהמת הכפירה באוניברסיטת‬
‫פרייברג (ליד מחנה הריכוז הנאצי‪ ,‬הידוע לשימצה)‪ ,‬מפי גדול חוקריה של הפילוסופיה האידיאליסטית‪ -‬היינריך ריקרט‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן‪ .‬אם כן‪ ,‬מחד‪ ,‬הכפירה הינה אחת מיסודות הגלוי האידיאלי באלוקות ותוצאותיה ומאידך הוא כותבקמט‪„ - .‬על‬
‫ההחלטה שכפירה אינה מעכבת מלהיות יהודי עלינו לעורר כי לא יתכן…ובאמת הגזירה על המינים היא מפני הרעה‬
‫המוסרית הגדולה שיוצאת מהם…“‪.‬‬
‫הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים"‪ ,‬כידוע‪ ,‬בא לחלץ את אותם יהודים בני תקופתו‪ ,‬אשר הסתבכו בדעות כפרניות של‬
‫אריסטו ובהערצה אליו‪ .‬הוא מראה בספרו‪ ,‬כי רק מעט מדבריו של אריסטו אינו סותרים את התורה‪ ,‬אך עיקרי שיטתו‬
‫ובכללם קדמות העולם הם כפירה מפורשת בתורה‪ .‬בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו נתקלים במצב הפוךשז‪( .‬קסג‪-‬ד)‪ .‬הוא‬
‫לוקח את העיקרים של כל שיטות הכפירה ומעוות את יסודות התורה כדי להתאימם לעיקרי הכפירה‪ .‬לא רק זאת‪,‬‬
‫אלא הוא אף מטיף לעיקריהן של כל שיטות הכפירה‪ ,‬אשר היו אופנתיות בזמנו ואשר חלקו זו על זו ומתאמץ להראות שהן‪,‬‬
‫שז‪.‬‬
‫כביכול‪ ,‬חלק מהתורה‪ .‬תופעה מבהילה כזו לא נתקלנו בה בכל הכתות‪ ,‬אשר פרשו מהעם היהודי במשך כל ההיסטוריה‬
‫(קסג‪-‬ד)‪ ,‬של אימוץ כל שיטות הכפירה אף שהן חולקות זו על זו מלבד בכת השבתאית‪-‬פרנקיסטיתסו‪( .‬בספר "דברי‬
‫האדון")‪ ,‬אשר היתה הבסיס להתפתחותה היהודו‪-‬נוצרית של ה"השכלה" והציוניזם‪.‬‬
‫ב‪ .‬המומרים והכופרים ‪„ -‬הפושעים להכעיס ולא לתאבון נשמתם גבוהה מאד מאורות התוהו‪...‬תמצית האומץ שיש‬
‫ברצונם היא הנקודה של קודש‪ .‬כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית‪ ,‬אעפ"י שאינו יודע לקרוא‬
‫בשם ולפרש את צפונותיו ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו תוכו קדש קודשים“קנ‪( .‬ראה להלן בפרק "הציוניזם הדתי"‪,‬‬
‫מדוע הגוי אריק שרון בחר דוקא בדרוקמן כראש מינהל הגיור‪ .).‬הוא כותבקצא‪[ .‬רפג (עמ' שכה‪ ,‬תשס"ד)] – „יסוד צדקת‬
‫הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא ברשעת הרשעים‪ ,‬שבאמת אינם רשעים כלל [= צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומשמיט זאת וכותב‬
‫במקום זה "שעם כל רשעתם"קנא‪ ]..‬כל זמן שהם דבוקים בחפץ ליבם בכללות האומה עליהם נאמר (=הוספת צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שם)‬
‫"ועמך כולם צדיקים" וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה לאמץ כוחם של צדיקים“ וכן [שם‪ ,‬ד כה (כרך ב' עמ' יא)] –‬
‫„ הגלות דלדלה את כוח החיים של האומה ושמרינו נתמעטו הרבה מאד‪ ,‬עד שיש סכנה לקיום החיים של האומה ממיעוט‬
‫הרשעים [= סולף על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק והושמט ב"אורות התחיה" מה ( עמ' פה)] ומחוסרת תפיסת חיים גסה ומעובה‪ ,‬האחוזה‬
‫בבהמיות‪.“...‬‬
‫הוא מוסיף וכותבקצ‪[ .‬ב פה (כרך א עמ' רעו)] ‪„ -‬הדור הראשון של עקבא דמשיחא בתחילת קץ המגולה של ישוב ארץ‬
‫ישראל הוא מכשיר את החומר של כנסת ישראל והרוחניות צריכה לשמש בו רק [= הושמט על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק ‪" -‬אורות‬

‫קמה‪" .‬ספר תוספות חיים ‪ -‬וכוח השלום"‪ ,‬ליקוטי מאמרים מספרי אדמו"ר הנשיא א"י הרב קוק שליט"א‬
‫ומדבריו למדנו שיטתו ב"עקרי היהדות"‪ ,‬דפוס הגליל‪ ,‬טבריא‪.‬‬
‫קמו‪ .‬גליון שנ"ה‪ ,‬פרשת בלק‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬
‫קמז‪" .‬התרבות הישראלית"‪ ,‬עמ' ‪.92-96‬‬
‫קמח‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬
‫קמט‪" .‬גנזי הראי"ה"‪ ,‬א‪-‬ז‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬
‫קנ‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬סי' ס"ג‪.‬‬
‫קנא‪" .‬אורות התחיה"‪[ ,‬כ(עמ' עד)]‪.‬‬
 ‫צט‬

‫התחיה" מ(עמ' פג)] שימוש של שמירת החיים הפנימיים“‪ .‬נמצאנו למדים מדבריו‪ ,‬שכוונתו ב"קץ המגולה"‪ ,‬המוזכר בגמרא‪,‬‬
‫אין הכוונה לתחילת הגאולה‪ ,‬כהבנת בנו‪ ,‬אלא רק תחילת עידן "עקבתא דמשיחא"‪ ,‬אשר עשוי להימשך דורות רבים‪ ,‬כאשר‬
‫הוא שרוי רק בדור הראשון‪ .‬אומנם‪ ,‬במקומות אחרים הוא כותב שהגאולה כבר מופיעה בתקופתו‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה‬
‫להלן‪ .‬עוד נמצאנו למדים מדבריו‪ ,‬כי לשיטתו יש לאמץ את העקרון של הנצרות הפרוטסטנטית (אף שאינו מביא את מקור‬
‫דבריו בפירוש) – "תנו לאלהים את אשר לאלהים (= כאשר זה החלק הטפל) ותנו לקיסר אשר לקיסר"‪ ,‬אשר ממנו צמח‪,‬‬
‫עקרון הפרדת הדת מהמדינה‪.‬‬
‫אנו רואים שוב בדבריו‪ ,‬את החיקוי הכפייתי של הנצרות‪ ,‬האומר‪ ,‬שכשם שבנצרות אין למוסדות הדת את היכולת להתערב‬
‫בענינים ציבוריים‪ ,‬כמו כן כך הדבר גם ביהדות‪ ,‬דבר המנוגד לחלוטין למה שכתבו חז"ל‪ ,‬שהקב"ה הסתכל בתורה וברא‬
‫את כל העולמות ושרק על פי התורה ניתן להבין את המציאות החומרית‪.‬‬
‫וכן הוא כתברע‪( .‬נח) – „כי הרע שבהם אינו כי אם חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש“‪„.‬הנפש של פושעי ישראל‬
‫שבעקבתא דמשיחא‪ ,‬אותם שהם מתחברים אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחית האומה היא יותר מתוקנת‬
‫מהנפש של שלומי אמוני ישראל‪ ,‬שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה‬
‫והארץ“קנב‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כשבתאי מודרני אינו עושה כלל סיוגים ב"שלומי אמוני ישראל"‪ ,‬החל מהקטן שבקטנים ועד לגדולים ביותר‬
‫בזמנו לפחות כמרן ה"ח"ח"‪ ,‬ה"אחיעזר"‪ ,‬וכו' וכו'‪ .‬ראינו לעיל כיצד כתב עליהם הפוך וראה למשל‪ ,‬מה שכתב על‬
‫הח"חקנג‪ ..‬מאידך הוא כותברפג‪ „ – .‬על פי דין תורה ניטלה מאפיקורס כל חבת אחוה‪ ,‬לא יתכן להתקיים בישוב מדיני בהיתר‬
‫כפירה“‪ .‬וכן כתב ב"אורות הקודש" ג' עמ' שלד – „מי שחסר לו החוש של שנאת הרשעים יוכלו התכונות‪ ,‬המעשים‬
‫והדעות הרעות להידבק בו ולפוגמו‪...‬ומידה זו היא כמו סנדל לנשמה‪ ,‬שלא תטנף רגליה ביון מצולות הקליפות‪ .“...‬וכן ראה‬
‫ב"אוצרות הראי"ה"‪ ,‬דברים ברוח דומה באריכותקנד‪ ..‬אם מחד חייבים לשנוא רשעים ומהם "נטלה כל חבת אחוה" מאידך‬
‫כתברפח‪( .‬פ' מ') – „רוח האומה שנתעורר עכשיו‪ ,‬שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלוקים‪...‬מה צריכים אז‬
‫צדיקי הדור לעשות ? – למרוד ברוח האומה‪ ,‬אפילו בדיבור ולמאס את קניניה‪ ,‬זהו דבר שאי אפשר! רוח ה' ורוח ישראל‬
‫אחד הוא“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסח כאן בצורה בהירה ביותר את יסודות הכפירה השבתאית‪ ,‬היינו‪ ,‬כי כעת זה מצב חיובי של ריסוק התורה‪,‬‬
‫הוגיה ומקיימיה ומרסקיה הם אלו "אשר בשם ישראל יכונה"‪ ,‬דוקא היות שהם אתאיסטים‪ ,‬והצדיקים –הם אינם שייכים‬
‫לישראל והם צריכים לעמוד מן הצד ולעבור לדום בהערצה אל מול "רוח האומה" האתאיסטית‪ ,‬לא למאוס בה ואפילו לא‬
‫לדבר משהו נגדה‪.‬‬
‫העיוות המוחי המתקדם והאפיקורייאני הזה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא נשמת אפה של כת ה"דונמה" השבתאית המקורית‬
‫בטורקיה כפי שראינו לעיל‪ ,‬רק ניסוח המונחים הוא של הדיאלקטיקה הכפרנית הניאו‪-‬הגלייאנית‪ ,‬אשר תרבות‪-‬האם של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק קוראת לו אלוקים והרצל סובר דוקא כי הגדרת אלוהות היא כדברי תרבות‪-‬האם השניה של התת‪-‬תרבות בעם‬
‫היהודי על פי ניסוחו של שפינוזה‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסנתז את שתי שיטות הכפירה של היגל ושפינוזה‪ ,‬וכנראה שהוא‬
‫מחויב להאמין להגדרה האלילית של שפינוזה על מהות האלוהות‪ ,‬אלא שלא "זכינו לה" היות והדפים שהוא כתב על שיטת‬
‫שפינוזה „נתלשו בידי אלמוני מבאי הבית שלא רצה בפרסום עמדתו המקורית של הראי"ה לגבי שפינוזה כפי שהשתקפה‬
‫באותם דפים“קסח‪( .‬מס' ‪ ,004‬עמ' ‪.)20‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עושה שימוש ציני בעובדה‪ ,‬שנשמתם של אנשים גדולים (ואפילו הפשוטים והכשרים מתקופת בית המקדש‪ ,‬אשר‬
‫אין לנו כלל השגה בדרגתם‪ ,‬כדברי הגר"א‪ ).‬נשמתם נשארת זכה ורק מוכתמת בעבירות‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא מתעלם מכך‪ ,‬שלגבי‬
‫הנשמה קיימת אפשרות של "נשמתן נשרפת"קנה‪ .‬וכי אפילו על "קטני רשעי ישראל" שלא חטאו נאמרקנו‪"„ – .‬לא יעזוב‬
‫להם שורש‪ "...‬זו נשמה‪...‬מותאבד כל זכר למו“‪ .‬אם כן‪ ,‬כל שכן שכופרים אתאיסטים וכו' הלוחמים נגד קודשי ישראל‬
‫בכזו עוצמה במאת השנים האחרונות‪ ,‬ודאי שמנשמתם לא ישאר כל זכר‪ .‬הוא גם מתעלם מכך‪ ,‬כי אותם יהודים כופרים‪,‬‬
‫אשר עליהם הוא מדבר בתקופתנו‪ ,‬תקופת הגלות עד שיבוא המשיח‪ ,‬כתב עליהם הגר"א בספרו "אבן שלמה"‪ ,‬כי נשמתם‬
‫כלל אינה של יהודים אלא של הערב רב והעמלקים‪ ,‬אשר מתגברים בפרט בדורות אחרונים אלו לפני בוא המשיח וגם מהם‬
‫יהיו אלה שינהיגו את ישראל‪ .‬וכן סיפר לי הרב י‪ .‬אגסי‪ ,‬כי מרן ה"קהילות יעקב" אמר לו על הרשעים והאתאיסטים‬
‫בתקופתנו‪ ,‬כי הם מאותו ערב רב והעמלקים והוא לפי דברי הרמב"ם ב"אגרת תימן"‪ ,‬אך לפי דברי הרשב"א (מהדו"ק סי'‬

‫קנב‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬סי' מ"ג‪.‬‬

‫קנג‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.681‬‬
‫קנד‪ .‬מהדו' ישנה‪ ,‬ד' ‪ ,669‬מהדו' חדשה‪ ,‬ח"ב עמודים ‪.969-966‬‬
‫קנה‪ .‬מס' ר"ה (יז‪.).‬‬
‫קנו‪ .‬מס' סנהדרין (קי‪.):‬‬
 ‫ק‬

‫תיד)‪ ,‬אף מי „שמוציאים דברי תורה לדברי מינות הם מאותן שדין ולילין שנולדו מאדם הראשון“ ועל כך אנו גם אומרים‬
‫"שלא עשני גוי" בכל בוקר‪ ,‬על כך שאין נשמתנו מהסוג הזה או מנפש של גוי אחר (ה"רקנאטי" על פרשת בראשית‪ ,‬עמ' לח‪,‬‬
‫נה‪-‬ו‪ ,‬הוצ' "זכרון אהרן"‪ ,‬תש"ס) וראה על כך בהרחבה ב"קונטרס על הגאולה ועל התמורה"‪ ,‬עמ' קט‪ ,‬לגה"ק רבי יואל‬
‫טייטלבוים זצ''ל‪.‬‬
‫נראה להלן מדברי בנו‪ ,‬כי עמדתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי הגדרת האלוקים היא כשפינוזה‪ ,‬אשר היא נוגדת את עיקרי‬
‫האמונה הראשונים של הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסתה והדחה לקריאה ולימוד שיטות הכפירה וההשפעה הקרדינלית של שיטות אלו על כתביו וחשיבתו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬ראינו לעילקפו‪( .‬א' קיא)‪ ,‬כי קוק הבטיח לשלוח תלמידי ישיבה ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬או כפי שמנסח זאת פרופ'‬
‫ב‪ .‬איש שלוםקסח‪( .‬עמ' ‪...„ - )09‬שהראי"ה עצמו עם כל הסתייגויותיו דגל בטיפוח הקשרים עם האוניברסיטה“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקר את כל עולם התורה על שאינו "מתבשם" ועוסק בכל שיטות הכפירה‪ ,‬כפי שיודע לספר על כך שם פרופ'‬
‫איש שלום – „מהביקורות של הרב קוק כלפי הישוב (החרדי) הישן“קסח‪( .‬עמ' ‪ .)09‬וכן „תורותיהם של גדולי הפילוסופים‬
‫ואנשי הרוח של אירופה‪...‬כל כתביו ספוגים בהתייחסויות סמויות וגלויות לתורות אלה‪...‬יש בכתבי הרב הרבה דברים שאי‬
‫אפשר להבין בהעדר כלים מתאימים‪...‬ובמחשבה ההיסטורית והפילוסופית של תקופתו‪ .‬עמדות רבות שלו ניזונות‬
‫מספרים לא יהודיים“קסח‪( .‬עמ' ‪.)09‬‬
‫תפיסה מעוותת זו הרסה את הציוניזם הדתי ודחפה אותו לעיצוב תפיסות הלקוחות מ"ביקורת המקרא והתלמוד"‬
‫ומשיטות הכפירה הרווחות בתרבות המערבית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי במאמרו של אליעזר מלמד‪ ,‬רבו של העיתון‬
‫"בשבע" (‪ 24.02.08‬עמ' ‪ , )42‬עיתון המייצג את התפיסה החרדלי"ת של הציוניזם הדתי‪ .‬הוא אף מביא לכך סימוכין מדברי‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫„בהגותו ניכרת גם השפעה של פילוסופים מודרניים של העת החדשה‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד ממכתביו של בנו הרב צבי יהודה‪,‬‬
‫הוא כותב שמאמרו החשוב של אביו ‪" -‬דעת אלוקים"‪ ,‬מבוסס על גישתו של הפילוסוף הרמן כהן (=אשר כידוע‪ ,‬נחשב‬
‫כפילוסוף יהודו‪-‬פרוטסטנטי)‪ .‬למעשה‪ ,‬רבים ממושגיו של שפינוזה מצויים הן במאמר זה והן במקומות רבים נוספים בהגות‬
‫הרב קוק‪ .‬השפעה מיוחדת ישנה להגותו של הגל [= אולי בתיווכה של משנת ר' נחמן קרוכמל‪ ,‬כי כאשר הוא ביקש‬
‫מ"הנזיר"‪ ,‬שיכין תכנית לימודים ל"ישיבה" "מרכז הרב"‪ ,‬תכנית המובאת בספר הזכרון לנזיר "נזיר אחיו"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ'‬
‫רס"א‪-‬רע"ו‪ ,‬הוא כלל בתכנית הלימודים את כתבי משה מנדלסון והרנ"ק (שנתן רוטנשטרייך הוכיח ב"ציון" מס‪ 0 .‬שהרנ"ק‬
‫היה הגליאני)] על מחשבת הרב קוק‪ .‬הדבר ניכר במיוחד במאמרו "למהלך האידיאות בישראל" (בתוך‪ :‬אורות)‪ ,‬שהינו‬
‫שימוש במושגי האידיאות במובנן ההגליניות לשם הסברת ההיסטוריה היהודית [= הגל מצביע על שתי "רוחות"‪" ,‬רוח העולם"‬
‫("ולט גייסט")‪ ,‬היינו‪" ,‬רוח אלוהים"‪ ,‬ו"רוח ההיסטוריה" ("היסטורישע גייסט")‪ .‬שתי ה"רוחות" פועלות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בניגודיות‬
‫( דיאלקטיות)‪ ,‬אך בשלב הסופי (הגאולי) תתרחש סינתזה והן תתאחדנה‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק משדרג את "רוח ההיסטוריה" והופכה ל"רוח‬
‫האומה" ולדידו‪ ,‬כעת‪ ,‬בתקופת ה"גאולה" מתקיים איחוד ביניהן‪ .‬כידוע‪ ,‬משנתו של הגל מבוססת על כתבים הודיים‪ ,‬שמצא בספריה‬
‫האוניברסיטאית שלו‪ .‬מקור תפיסה ז ו הגיע להודו מהעם אשר ישב בחרן‪ ,‬עם ה"צאבה"‪ .‬הרמב"ם מתאר את תפיסתם הדיאלקטית‬
‫(ראה "מאמר תחית המתים"‪ ,‬פרק ט ו"מורה נבוכים" ח"ג פרקים כט‪-‬ל) הרואה את "רוח ה' בגלגל"‪ .‬הרמב"ם שם מסביר‪ ,‬שתפיסתם‬
‫ינקה מהדעה של קדמות העולם ושלילת הנס וההתגלות האלוקית לאדם‪ ,‬כיוון ש"ר וח ה'" מנותקת מה"עולם הקדמון"‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משדרג את התפיסות האליליות של ה"צאבה" והגל והופכם כביכול לחלק ממחשבת היהדות]‪ .‬עוד ניכרת במיוחד הגותו של שלינג‪,‬‬
‫במיוחד בכל הקשו ר לשילוב אחדות וריבוי‪ .‬מלבד זאת ישנה זיקה הגותית‪ ,‬הן של מושפעות והן של ביקורת‪ ,‬לכתבי קנט‪,‬‬
‫שופנהאואר‪ ,‬ניטשה‪ ,‬הנרי ברגסון‪ ,‬בודהיזם וכן לתגליות מדעיות בעלי השפעה פילוסופית (אבולוציה‪ ,‬גיל העולם‪ ,‬אשר על פי‬
‫התאוריות המדעיות הוא מליארדי שנים ועוד)“קנז‪ . .‬יש לציין‪ ,‬כי כיום המדע חוזר בו ומחליט‪ ,‬שאכן גיל העולם הוא רק אלפי‬
‫שנים‪ ,‬כפי שמתבקש ממה שכתוב בתורה (הירחון "גאוטיימס"‪ ,‬מהדורת ספטמבר‪.)0978 ,‬‬
‫יש לחזור שוב ולהדגיש כי הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים"‪ ,‬כידוע‪ ,‬בא לחלץ את אותם יהודים בני תקופתו‪ ,‬אשר הסתבכו‬
‫בדעות כפרניות של אריסטו ובהערצה אליו‪ .‬הוא מראה בספרו‪ ,‬כי רק מעט מדבריו של אריסטו אינו סותרים את התורה‪,‬‬
‫אך עיקרי שיטתו ובכללם קדמות העולם‪ ,‬הינם כפירה מפורשת בתורה‪ .‬בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו נתקלים במצב‬
‫הפוך‪ ,‬כפי שנראה מיד בקטע הבא‪ :‬הוא לוקח את העיקרים של כל שיטות הכפירה ומעוות את יסודות התורה כדי‬
‫להתאימם לעיקרי הכפירה‪ .‬ולא רק זאת בלבד‪ ,‬אלא שהוא אף מטיף לעיקריהן של כל שיטות הכפירה שהיו אופנתיות‬
‫בזמנו ואשר חלקו זו על זו ומתאמץ להראות שהן‪ ,‬כביכול‪ ,‬חלק מהתורה‪ .‬בתופעה מבהילה כזו לא נתקלנו בכל הכתות‬
‫שפרשו מהעם היהודי במשך כל ההיסטוריה‪ ,‬של אימוץ כל שיטות הכפירה אף שהן חולקות זו על זו‪ ,‬מלבד בכת‬
‫השבתאית‪-‬פרנקיסטיתסו‪( .‬בספר "דברי האדון")‪.‬‬

‫קנז‪" .‬ויקיפדיה" (אתר ציוני‪-‬ימני)‪ ,‬ע' "אברהם יצחק הכהן קוק"‪ ,‬סעיף ‪" ,88‬פילוסופיה וקבלה בהגותו"‪.‬‬
 ‫קא‬

‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסחשז‪( .‬כרך ה‪ ,‬אגרת שע''ה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ה קסג‪-‬ד) בצורה נחרצת את תפיסתו לגבי היחס בין שיטת הכפירה‬
‫לבין מה שנמסר לנו בתורה‪ .‬הוא כותב ‪„ -‬כלל גדול במלחמת הדעות‪ ,‬שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה‪ ,‬צריכים‬
‫אנו תחילה לאו דוקא לסתור אותה‪ ,‬כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה‪ ,‬בזה הננו מתרוממים על ידה‪ .“...‬תפיסה זו‬
‫החלה לשמש לראשונה כערך מכונן בתנועה השבתאית ובכתביו של שפינוזה מאותן סיבות שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב‪ ,‬אך‬
‫למעשה‪ ,‬כוונת כולם היא זהה ומתבהרת על פי דברי תלמידיהם והתנהגותם – ריסוק היהדות והתבוללות‪.‬‬
‫ד"ר מרדכי ברויאר‪ ,‬כתלמידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מביא בראש מאמרוקנח‪ .‬אגרת זו‪ ,‬כדי לממש שיטת כפירה זו‪.‬‬
‫הוא מסביר‪ ,‬שעל פי עקרון זה‪ ,‬הוא מפתח את "שיטת הבחינות" ולכן הוא מקבל כעובדה את שיטת הכפירה המפורסמת ‪-‬‬
‫"תורת התעודות" של הנוצרי האנטישמי‪ ,‬הידוע לשמצה ‪ -‬וולהויזן‪ ,‬ממנסחיה של "בקורת המקרא"‪ .‬תלמידיו של ברויאר‪,‬‬
‫כמובן מתדרדרים בכמה צעדים נוספים וברויאר אף מספר על כךקנט‪„ - .‬התפתחויות אחרונות בקשר ל"תורת הבחינות" ‪-‬‬
‫אולם בשנים האחרונות אני רואה התפתחות מדאיגה‪ ,‬ואני מתחיל להרהר‪ ,‬שמא צדק הרב גרינפלד יותר ממה שחשבתי‪,‬‬
‫אני רואה שחלק מההולכים בדרכי קיבלו את "תורת הבחינות"‪ ,‬אך לא קיבלו יחד איתה גם את היסוד האמונתי שלה‪.‬‬
‫וההבחנה בין יצירה ספרותית אנושית טבעית (=התפנית‪ ,‬אשר ביצע מיכאליס בנצרות הפרוטסטנטיתמז‪ )..‬לבין תורה אלהית על‬
‫טבעית אינה מובנת ל הם או אינה מקובלת עליהם‪ .‬ממקורות רבים אני שומע‪ ,‬שאני אמנם פתחתי שער לדרך חדשה‪ ,‬אך‬
‫נעצרתי באמצע הדרך‪...‬אני סבור שכל הבחינות האלה נכתבו ביד נביא אחד‪-‬משה‪...‬ואילו הם צעדו עוד צעד נוסף‪.‬‬
‫ולדעתם‪...‬נכתבה בידי נביאים אחדים‪ ,‬שניבאו בשם ה' בתקופות שונות‪...‬ואני שומע (=מחניכיו במחנה הציוניזם הדתי) אותה‬
‫בהזדמנויות רבות בתרעומת גלויה ואף בכאב‪ .‬לפני זמן לא רב הביעו בפניי תלמידות את פליאתן‪ ,‬על שאני "מתעקש"‬
‫לומר‪ ,‬שהתורה נכתבה על ידי משה דוקא‪ ,‬שהרי זה הוא דבר שאיננו מתקבל על הדעת כלל“‪ .‬בשנת תשס"ו פורסמה‬
‫("קבצים מכתב יד קדשו"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' קסו) התייחסות מפורטת ומפורשת של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לביקורת המקרא‪ .‬הוא קיבל‬
‫בצורה גורפת את כל שיטות הכפירה שלה ‪" -‬קבלת כל הטענות של טעות של מבקרי כתבי הקודש"‪ .‬אם ברויאר היה נחשף‬
‫לדברי מורו ורבו על ביקורת המקרא‪ ,‬ודאי שהיה מביא דברים אלו בראש מאמרו ובונה את שיטתו על ידי קבלה גורפת של‬
‫ביקורת המקרא וחוסך בכך את הביקורת שהטיחו בו תלמידיו על כך שאינו מבצע עוד צעד קדימה ומקבל את כל שיטות‬
‫ביקורת המקרא ובצורה גורפת‪.‬‬
‫על פי הדברים שלעיל‪ ,‬ניתן להבין היטב את מה שאמר מרן ה"חזו"א" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לאחר מותוג‪( .‬א'קכא)‪ ,‬כי מראים לו‬
‫כעת בשמים את ההרס המכריע והחורבן שהותיר אחריו בעם ישראל ושהדבר עוד יתדרדר להתבוללות מסיבית‪ ,‬על ידי‬
‫הרוב החילוני המכריע שהוא יצר מקרב תלמידיו בציוניזם הדתי‪ ,‬ותפיסה חילונית‪-‬נוצרית‪ ,‬מה עוד‪ ,‬שהוא הרי התאונן‪,‬‬
‫שיש מעט מדי רשעים‪ ,‬כפי שראינו לעיל שהוא כתב בפנקסיו ובנו צינזרם‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י ‪.‬קוק לעיתים מטיל ספק בדברי המקרא וחז"ל וכותבער‪( .‬ח"ב‪ ,‬אגרת עח‪ ,‬עמ' קיט) ‪...„ -‬הלא אין אנו יודעים כלל‬
‫אם יש אמת מוחלטת בחקירה הזמנית (= בקורת המקרא) ואם יש בה אמת‪ ,‬ודאי יש מטרה חשובה וקדושה גם שלצורכה‬
‫הוצרכו הדברים‪.“...‬‬
‫אמנם‪ ,‬באגרת שלעיל וכן בעוד מקומות שהבאנו לעיל‪ ,‬הוא כבר אינו מטיל ספק‪ ,‬אלא ודאי לו‪ ,‬שדברי הכפירה הם‬
‫אמיתיים ודרכם יש לפרש את דברי התורה שבכתב ושבעל פה‪.‬‬
‫על חוסר משנה סדורה ועל סתירות עצמיות‪ ,‬הקיימות בספרי המחשבה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהם למעשה ספריהם של‬
‫בנו וה"נזיר"‪ ,‬עמד מרן הגרש"ז תוך זמן קצר‪ ,‬אך לאיש הציוניזם הדתי ‪ -‬מאיר מוניץ לקח זמן רב לאשש סתירות‬
‫וחוסר עקביות זו‪ ,‬דוקא כאשר השוה בין הספרים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר פרסם בנו ‪ -‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לבין מה שלפחות אמור‬
‫להיות כתביו האותנטיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪" -‬שמונה קבצים"‪ ,‬אש ר פורסמו לראשונה בתשנ"ט וכן עוד חמישה קבצים‪,‬‬
‫אשר פורסמו בתשס"ו‪ .‬את הראיות הנחרצות לכך‪ ,‬הוא פרסם בשנת תשס"ט‪ ,‬בפרסום של אוניברסיטת בר אילן‪" -‬עלי‬
‫ספר" (עמ' ‪ . )024-070‬הוא הוכיח את מסקנותיו‪ ,‬על ידי עשרות דוגמאות‪ ,‬אשר גם הובאו כאן בספרנו‪ .‬נציג כאן דוגמה‬
‫אחת של סתירה עצמית אפילו בתוך משפט אחד מתוך כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר נוצרה כתוצאה מסילוף וזיוף של צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק בכתבי אביו‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בכתביו אין כמעט קטע בו יש קשר לקטע הבא אחריו‪ ,‬כפי שמציין מ‪ .‬מוניץ במחקרו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתבקצ‪( .‬רפג‪ ,‬עמ' שכה‪ ,‬תשס"ד) את הקטע ההזוי הבא – „‪...‬יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא‬
‫ברשעת הרשעים‪ ,‬שבאמת אינם רשעים כלל‪...‬ועמך כולם צדיקים‪ .“...‬במשפט זה ישנה סתירה עצמית‪ .‬בתחילה הוא‬
‫כותב שישנם רשעים ומיד אחרי זה הוא כותב שאינם רשעים כלל ולא רק שאינם רשעים‪ ,‬אלא הם גם צדיקים‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצר סתירה עצמית גדולה יותר על ידי זיוף‪ ,‬ומשמיט מספר מילים‪ ,‬כדי שלא יגיעו דברים אלו לידיהם של גדולי‬
‫ישראל‪ .‬הוא משמיט את המילים "שאינם בעצם רשעים כלל" ושותל במקומם את המילים "שעם כל רשעתם‪...‬עליהם נאמר‬
‫ועמך כולם צדיקים"‪ .‬כאן הסתירה היא עצומה‪ ,‬אם הם רשעים גדולים‪ ,‬כיצד פתאום הם נהפכים לצדיקים ? אמנם‪,‬‬
‫נאמרכה‪( .‬ו‪" ).‬אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון"‪ ,‬אך "ריקנין" אינם בהכרח רשעים ומשום שהם מלאים‬
‫במצוות כרימון‪ ,‬עדיין הגמרא אינה הופכת אותם לצדיקים‪.‬‬

‫קנח‪" .‬דעות"‪ ,‬תש"ך‪.‬‬

‫קנט‪" .‬מגדים"‪ ,‬טבת תשנ"ט‪.‬‬
 ‫קב‬

‫משפט זה מופיע מספר פעמים בתלמוד‪ ,‬לעיתים על עמי‪-‬הארץ ולעיתים על פושעי ישראל‪ ,‬אך התוס' בסוף מס' חגיגה‬
‫מוכיח‪ ,‬כי חייבים לומר‪ ,‬שמדובר בכאלו אנשים‪ ,‬אשר פשעו רק מעט‪ .‬פושע ממש נחשב למשל‪ ,‬מי שאיחר זמן תפילת‬
‫מוסף ["משנה ברורה" (קח‪,‬ז) (כא)] ורש"י כתב [מס' ברכות (מג‪ ]):‬בד"ה פושע ‪" -‬מתעצל"‪ ,‬לגבי מי שבא אחרון לבית‬
‫המדרש‪ .‬אם כן‪ ,‬לדברי התוס'‪ ,‬פשיעה קלה‪ ,‬הכוונה הינה אף על פחות ממי שמאחר את זמן תפילת מוסף‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫שיטתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נוגדת את דברי חז"ל וה"ראשונים"‪ .‬לדעתו‪" ,‬פושעים"‪ ,‬הכונה לכופרים מהסוג הגרוע ביותר‪,‬‬
‫הרוצים במוצהר לעקור את עם ישראל משורשו ועל פי תפיסה הזויה זו הוא ממשיך להתעקם ולעקם את קוראיו‬
‫ותלמידיו לגבי צורת ההתייחסות אליהם‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם התעלם בזדון או ששכח‪ ,‬כי "מצוות"‪ ,‬כאשר מופיע מושג זה‬
‫באגדה‪ ,‬הכונה רק למצות הצדקה‪ ,‬כדברי רש"ישצב‪( .‬קנו‪ ).‬ד"ה צדקן במצוות‪.‬‬
‫ישראל נותנים צדקה כי הם רחמנים‪ ,‬אך כדי שיחשב אדם לצדיק במצוה זו‪ ,‬מוזכר הדבר רק בהקשר של מסירות נפש‬
‫[ירושלמי‪ ,‬מס' הוריות (יז‪ .]):‬במס' תענית (כ‪ ):‬אמר ראב"ש למישהו "ריקא" רק משום שהוא ראה שהוא מכוער‪ .‬על פי‬
‫מסכת ברכות (כב‪ ).‬ניתן להבין שהמושג "ריקא" בדברי חז"ל‪ ,‬הוא מי שחסרה בו יראת שמים‪ ,‬רק משום ששכח להכין‬
‫לעצמו ארבע ים סאה‪ ,‬כדי לטבול בהם על פי תקנת רבנן מיד לאחר שהוא יטמא‪ ,‬משום שהוא ישהה מעט יותר זמן‬
‫בטומאתו‪ ,‬ולכן הוא כבר נחשב ל"ריקא"‪ ,‬אך תועמלני הציוניזם הדתי‪ ,‬החל מר' א‪.‬י‪ .‬קוק משקרים ומסבירים ש"ריקן" לפי‬
‫הבנת חז"ל‪ ,‬הוא מי שלא רק שאינו מקיים כלל מצוות‪ ,‬אלא גם מי שכופר בכל י"ג עיקרי הרמב"ם ולוחם לעקור את העם‬
‫היהודי משורשו ולהפכו לעם נכרי‪.‬‬
‫הבאנו לעיל רק דוגמאות של מושגים במקורות חז"ל‪ ,‬שראשי הציוניזם הדתי מסלפים אותם ומייחסים לחז"ל כוונות‬
‫הפוכות ממה שהם באמת התכוונו וזאת על פי המשמעות המסולפת שיצר אליעזר בן יהודה ב"עברית" החדשה‬
‫שהוא המציא‪ ,‬או על פי העברית המסולפת שמדוברת כיום על ידי ההמון‪ .‬את שקרים וסילופים אלו הם מפיצים‪ ,‬כדי‬
‫לייחס לתורה שבכתב ולחז"ל את היסוד הנוצרי‪-‬פרוטסטנטי הטוען‪ ,‬שלכל צרוע וזב‪ ,‬אפיקורס וכופר בתורה‪ ,‬יש‬
‫לתת לגטימציה לדעותיו ולהבין אותו‪ ,‬בפרט‪ ,‬אם הוא דוגל בנצרות המלינארית‪ ,‬היינו‪ ,‬שיבה לציון תוך מרידה בג'‬
‫השבועות ‪ .‬לכן הם מתדרדרים ומסלפים עוד מושגים המופיעים בחז"ל כ"אהבת ישראל"‪" ,‬לימוד זכות"‪" ,‬פשרה" ו"שיטת‬
‫בית הלל"‪ ,‬כדי להצדיק תפיסה נוצרית זו‪ ,‬ועוד להחיל תפיסות אלו על כוונות דברי חז"ל‪.‬‬
‫מקורות הזנה אלו של שיטות הכפירה הפילוסופיות מהנצרויות (הקתולית ובפרט הפרוטסטנטית) ומעבודת האלילים ההודית‬
‫ומעם הצאבה‪ ,‬היוו אצלו את המסד והצורך להיות שקוע בתוך ספרות זו כבר מגיל הילדות‪ ,‬וכפי שראינו כאן הוא ביקר גם‬
‫את מי „שאינו יורד לרעות בשדות זרים משפיקות בילדי נוכרים [= אפילו על ידי כופרים] אשר מחללת גאון כל צבי‪...‬הן‬
‫הנשמות הלוהטות‪...‬בעלי נפשות חלושות וחנפים‪ .‬הם פוחדים ורעד אחזתם אבל גיבורי כח יודעים שגלוי כח זה הוא אחד‬
‫מהחזיונות הבאים לצורך שכלולי‪ ,‬ולצורך אימוץ כוחותיה של האומה‪ ,‬האדם והעולם“קס‪..‬‬
‫אם מחד‪ ,‬הוא מתפאר שהוא מ"גבורי הכ ח" אשר "מבין" כמה חשוב הלימוד הכפרני של אותם ה"הרועים בשדות זרים"‪,‬‬
‫הרי שמאידך במכתב שהוזכר לעילקפב‪ ,.‬הוא מתגונן ומספר כי במעמד פתיחת האוניברסיטה ביקר את אותם כופרים על כך‬
‫‪„ -‬אדרבא אמרתי להם מפורש שאני מתפחד שלא תצא ח"ו תקלה מידם אם יזניחו (= אף שהמרצים שם באוני'‪ ,‬לא רק הזניחו‬
‫מנעוריהם את התורה והיראה‪ ,‬אלא אף תקפו את אמינותה של התורה שבכתב ובע"פ ואת מושג יראת השמים בטהרתה בצורה‬
‫קיצונית‪ ,‬אף יותר מגדולי האנטישמים ואילו ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מיתמם וחושש שהם רק יזניחו את התורה והיראה) את התורה והיראה‬
‫וישפיקו רק בילדי נכרים“‪ ,‬אם כן באיגרת זו הוא "מתפחד" ואילו לעילרצו‪ .‬ראינו‪ ,‬שהוא מלגלג על מי שפוחד מכך ורואה‬
‫בהם "נפשות חלושות וחנפים" לעומתו שהוא "גיבור כח"‪ .‬פיצול אישיות זה מופיע‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬גם אצל שבתאי‬
‫צבינ‪ .‬וגם אצל הרצלקיח‪..‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬כיצד הוא תומך במוסדות האקדמיה כאן בארץ ושולח מכתב ברכה להקמת האקדמיה לאמנות‪ ,‬בירושלים ‪-‬‬
‫"פלטרין של מלך"‪ ,‬מוסד מזוהם המשלב אלמנטים אסורים משום "אביזרייהו דעבודה זרה" (פסלים וכיו"ב וכן נלמדת שם‬
‫ה"ברית החדשה"‪ ,‬לצורך הבנת יצירות‪ ,‬אשר ברובן הן מן האמנות הנוצרית‪ ).‬וזימה‪ ,‬על ידי לימוד לשם יצירת תמונות ופסלים של‬
‫נשים בכל המצבים ולא עוד‪ ,‬אלא שהוא קושר זאת בברכתו להקמת מוסד זה בתחיית העם בארצו‪ ,‬בו בזמן שמובאים‬
‫פסוקים מפורשים בתורה על "מעשה ארץ כנען"‪ ,‬המצביעים על כך‪ ,‬כי מסיבות אלו הקיאה הארץ הקדושה אותם וכן ראינו‬
‫לעילקפט‪ ,.‬כיצד הוא רואה בצייר נוצרי ‪ ,‬כמי שזכה להשיג על ידי ציוריו להבין את טעמי התורה שלא נתגלו‪ ,‬ויתגלו רק‬
‫לצדיקים לעתיד לבוא‪.‬‬
‫הגאון רבי יואל קלופט‪ ,‬אב"ד חיפה מעיד‪ ,‬כי הספרן של ספריית העיר יפו סיפר לו‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה שטוף בקריאת‬
‫ספרי כפירה ומינות מגויים ומכופרים יהודים בהיותו רבה של יפו‪ ,‬וביקש ממנו ללא הרף עוד ועוד ספרים מהם‪ ,‬לכן‪ ,‬אין‬
‫בכך פלא‪ ,‬מניין המקור לדעותיו הכפרניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בעקבותיהן הלכו אנשי הציוניזם הדתי‪ .‬אם כן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק אכן היה "קדוש" ומקודש לכפירה ומינות מגיל עשר‪ ,‬בישיבת וולוז'ין‪ ,‬בשמשו כרב בבויסק‪ ,‬בשבתו ביפו‪ ,‬ובהעלותו‬
‫לירושלים‪ ,‬היה כבר מבוסם מזן אל זן בליבו ומוחו בכל שיטות הכפירה‪.‬‬

‫קס‪" .‬התרבות הישראלית"‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬

 ‫קג‬

‫ד‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאישיות תת‪-‬תרבותית מאמץ את האידיאולוגיה הקומוניסטית – ראינו לעיל ועוד נראה להלן‪ ,‬כי ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק תיפקד כאישיות תת תרבותית לבנטינית ואת הגותו השבתאית המודרנית והכפרנית עיצב על פי הפילוסופיות‬
‫והאידיאולוגיות‪ ,‬אשר היו אופנתיות בזמנו באירופה ובתרבות האם שלו‪-‬הציוניזם השבתאי‪-‬מודרני והכפרני‪ ,‬אשר מטרתו‬
‫היתה ריסוק העם היהודי והתבוללותו‪.‬‬
‫לנוכח עובדות אלו‪ ,‬אשר הובאו לעיל‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק חייב גם לעצב את אישיותו והגותו על פי האידיאולוגיה המרכסיסטית‪-‬‬
‫קומוניסטית‪ ,‬אשר שלטה כאן בארץ בראשות הנהגת הישוב החדש על ידי תנועת העבודה בזמנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם‬
‫"קידשה" את הראשון במאי ‪" -‬חג הפועלים" והדגלים האדומים הזכורים מרוסיה הקומוניסטית‪ ,‬אשר התנופפו מעל בניני‬
‫ההסתדרות ומעל כל סניף של תנועת מפא"י ולא רק של מפ"ם‪ .‬אידיאולגיה זו ככל אידיאולוגיה‪ ,‬החלה כבר לשקוע‬
‫באירופה המערבית כבר במאה הקודמת והוגי דעות כלפה לומברה האיטלקי ודברז'ה הצרפתי מתווכחים במסות ובעיתונות‬
‫אז‪ ,‬אם האידיאולגיה כמושג אידיאי ומעשי נמצאת בשלבי גסיסה או מיתה‪ .‬אמנם‪ ,‬תנועת העבודה בזמנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כתת‪ -‬תרבות לבנטינית‪ ,‬עדיין אינה יכולה להשתחרר מאידיאולגיה זו‪ ,‬כי היא מחושקת לכללי ההתנהגות של כל תת תרבות‬
‫על פי הכלל האומר‪ ,‬כי לכל תת תרבות לוקח שנות דור או שני דורות עד שהיא מפנימה לתוכה את העובדה‪ ,‬כי תרבות‬
‫האם שלה כבר ביצעה תפנית לכיוון תרבותי אחר‪ .‬אם כן‪ ,‬כל שכן שהציוניזם הדתי‪ ,‬ובראשו מורה דרכו – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כתת‪-‬תרבות של תת‪-‬תרבות‪ ,‬יקח לו הרבה יותר זמן להשתחרר מן התפיסה הקודמת של תרבות‪-‬האם‪ .‬אף שתנועת‬
‫העבודה כתת‪-‬תרבות הצליחה להיחלץ מכך כבר בשנות הששים במאה שעברה‪ ,‬הרי שבציוניזם הדתי עדיין חלק‬
‫גדול עדיין לא השתחרר מכך‪.‬‬
‫לכן אנו מוצאים עקבות לשיטה המרכסיסטית גם באישיותו וגם בהגותו של הוגה הדעות שלהם – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (כמובן‪ ,‬איך‬
‫אפשר שלא ?) תוך עיוות התורה והפיכתה לתורה מרכסיסטית‪-‬קומוניסטית‪ .‬עיוות זה כבר בוצע בידי מדען בתחום‬
‫ההיסטורי‪ ,‬מתרבות האם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – גדליה אלון בספריו‪ .‬הוא למשל‪ ,‬מנתח מחלוקת בין אביי ורבא לפי הקונוטציה‬
‫המרכסיסטית‪ .‬על אחד הוא רואה במשקפיו‪ ,‬שהיה קפיטליסט ואת השני הוא מעדיף‪ ,‬כיוון של"דעתו" נטה למרכסיזם‪,‬‬
‫עפ"ל‪ .‬כמובן‪ ,‬לכן גם אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק חייב להימצא עיוות זה ואכן נמצא הדבר‪ .‬הוא מנסח את העיקרון הקומוניסטי‬
‫הבסיסי של איסור בהחזקת רכוש פרטי ובעלות עליו תוך כדי עיוות התורה וכותב‪ ,‬כי גם התורה סוברת כך‪ ,‬בעוד שכמובן‪,‬‬
‫ההפך הוא הנכון‪ .‬ראשית נביא מספר ציטוטים מגדולי הדורות הקודמים‪ ,‬נראה כי כולם סוברים הפוך ולאחר מכן נביא את‬
‫דברי הכפירה הקומוניסטית של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫נראה את דברי מרן הגר"י אברמסקיקסא‪ ,.‬מגדולי תלמידיו של מרן הגר"ח מבריסק‪„-‬כלל גדול הא בדיני התורה‪...‬שבעל‬
‫הממון הוא השליט היחידי על הונו וחילו‪...‬הוא המושל העליון המחליט את מהלך העסק עד סוף כל תוצאותיו‬
‫המעשיות והמשפטיות“ ‪ .‬הוא מאריך שם עוד לגבי עקרון ההפרדה בין בעלות ממונית לדיני תורה ומראה‪ ,‬כי לבית הדין אין‬
‫שום זכות לחדור לרשותו הפרטית של האדם ולגבות חובותיו מאדמותיו‪ ,‬אם הוא עצמו לא שיעבד מראש את קרקעותיו‬
‫לשם גביית חובו‪ .‬על הפרדה זו עומד גם רבו מרן הגר"חקסב‪ .‬וכותב‪ ,‬כי אפילו – „דבמה שהותרה הפקעת הלוואתו (=של‬
‫עכו"ם) לא אמרינן דליכא כלל דין חיוב על ישראל לעכו"ם ‪...‬עדיין לא נפקע החיוב“‪ .‬וכן כתב מרן ה"חזו"א"קסג‪ ..‬על‬
‫הפרדה זו ועל זכותו המוחלטת של הבעלים על קניניו ורכושו‪ ,‬דיבר רבות מרן הגר"ש שקופקסד‪ ..‬הדבר גם מופיע אצל‬
‫תלמידו הגאון הגדול רבי חיים שמואלביץקסה‪..‬‬
‫לגבי בעלות האדם על רכושו‬ ‫מרן הגר"ש שקופ מצביע על צמצום קיצוני של כח בית הדין‬
‫שחייב לחבירו (=מתוך קניניו‬ ‫וכותב‪ ,‬כי בית דין אינו יכול „לכוף לאיש למלא את חובתו מה‬
‫לכוף‬ ‫רשות‬ ‫התורה‬ ‫וקרקעותיו)‪...‬ורק בענינים של מצוות עשה לשמים נתנה להם‬
‫לאדם‪.“...‬‬
‫והיא מנחה את דרכו ולשם‬ ‫אמנם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מאמץ את האידיאולגיה המרכסיסטית בזמנו‬
‫„וקיום עקבי של כל חוקי‬ ‫כך הוא גם מעוות את דברי התורה בצורה קיצונית ואומרקסו‪- .‬‬
‫הרכוש‬ ‫של‬ ‫המשטר‬ ‫התורה בשטח החברתי והכלכלי‪ ,‬ללא ויתורים ופשרות‪ ,‬לא יוכל‬
‫מצמצמים כל כך את‬ ‫הקפיטליסטי להתקיים‪...‬זהו דין ולא לפנים משורת הדין‪,‬‬
‫אפשרי וללא כדאי“‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הבעלות והזכויות של הרכוש עד שקיומו נעשה לבלתי‬
‫תקנו‪.‬‬
‫מובן מדוע תמך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בתובנות המרכסיסטיות של מייסד "הפועל המזרחי" – ש‪ .‬ח‪ .‬לנדוי (‪.)208‬‬

‫קסא‪" .‬דיני ממונות"‪ ,‬מהדו' שניה תשכ"ט‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫קסב‪" .‬חידושי הגר"ח השלם בסוגיות הש"ס על סדר הדפים"‪ ,‬מס' ב"ק‪ ,‬סי' מ"ז עמ' קל"ח‪ ,‬ירושלים‪,‬תשס"ד‪.‬‬
‫קסג‪ .‬ב"ק‪ ,‬סי' י'‪ ,‬אות י"א‪.‬‬
‫קסד‪ .‬כגון ב"קונטרס השעבוד"‪ ,‬עמ' רמ"ו ועוד‪.‬‬
‫קסה‪ .‬בתוך‪ :‬אהל אברהם‪ ,‬מס' כתובות ה'‪ ,‬עמ' ת"ז‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫קסו‪ .‬תחומים‪ ,‬חזון והגשמה‪ ,‬דף קצ"ד‪.‬‬
 ‫קד‬

‫מי שעיצב את דמותו של אירגון הנוער של "הפועל המזרחי" – "בני עקיבא" לא היה אפילו אדם תורני‪ ,‬אלא המרכסיסט –‬
‫אריה קרול‪ ,‬איש הקיבוץ הדתי‪ ,‬ממייסדי קיבוץ סעד‪ .‬כיוון שהשמאל שלט על הישוב בארץ‪ ,‬לכן בוטל ארגון הנוער‬
‫"נועם" של תנועת ה"מזרחי"‪ .‬תנועת הנוער "בני עקיבא" הפכה לתנועת הנוער הבלעדית של הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫א‪ .‬קרול‪ ,‬הוא זה שהעניק לכל ראש סניף את השם "קומונר" ודרש שיהיה שייך ל"הכשרה"‪ .‬כל מזכ"ל של תנועת "בני‬
‫עקיבא" היה מחויב להיות איש הקיבוץ הדתי‪ .‬לכן גם מובן‪ ,‬למה ארגון זה נקרא "בני עקיבא"‪ ,‬כי כידוע‪ ,‬הקיבוץ הדתי‬
‫שנא רבנים‪ ,‬הן בדומה לתרבות‪-‬האם המרכסיסטית שלו – תנועת העבודה והן בדומה ליהודו‪-‬פרוטסטנטים מגרמניה‪ ,‬אשר‬
‫לכן גם לא הירשו שבקיבוץ הדתי יכהן רב ולכן גם מובן מדוע הם קראו לאירגון זה "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא"‪,‬‬
‫כדי לבטא את השנאה לתלמידי חכמים‪ ,‬כפי שרבי עקיבא אמר‪ ,‬כי בזמן שהיה עם הארץ היה אומר "מי יתן לי תלמיד חכם‬
‫ואנשכנו כחמור"שכא‪( .‬מט‪.):‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אמנם תימרן את הציוניזם הדתי לעיקרון המרכסיסטי של השיתופיות‪ ,‬אשר על פיו פעל "הפועל המזרחי"‪ ,‬וכן‬
‫מאוחר יותר בנו ממשיך לעצב דרך זו על ידי הקמת ארגון התנחלויות – "גוש אמונים"תעה‪( .‬עמ' ‪.)407‬‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי עיצבה לעצמה אידיאולוגיה‪ ,‬אשר הורכבה מהכלאה רעיונית תלת‪-‬אידיאית‪ .‬האידיאולוגיה‬
‫המרכזית‪ ,‬אשר שלטה בתנועה אומללה זו‪ ,‬היתה המרכסיזם האתאיסטי‪ .‬האידיאולוגיה המשנית לה היתה השובניזם‬
‫(=לאומנות) השבתאי מודרני ורק כסרח עודף בטריווראט זה‪ ,‬היתה הדת‪" .‬דת" זו‪ ,‬לפי מה שראינו לעילרנו‪ ,.‬אמורה להיות‬
‫היהדות‪ ,‬אך היא חייבת להיות מחושקת על פי ערכיה של תרבות האם של תנועה זו – הנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬נצרות זו‪,‬‬
‫היא שיצרה את המושג "דתי"‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬מורה דרכו של הציוניזם הדתי – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מאד העריץ דת זו‪ ,‬אך‬
‫בפני הפוליטרוקים של תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬עמדה בעיה לא קלה‪.‬‬
‫הבעיה היתה‪ ,‬כיצד ליצור הכלאה משונה זו‪ ,‬בין המרכסיזם האתאיסטי לבין "דת"‪ ,‬אשר כביכול מקורה ביהדות ולמעשה‬
‫מעוצבת על ערכיהן של השבתאות והנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬לעזרתם באו תנועות נוצריות‪ ,‬אשר ביצעו הכלאה זו בגרמניה‬
‫– מקור תרבות האם של הציוניזם‪ .‬בגרמניה היו קומונות שיתופיות נוצריות‪-‬פרוטסטנטיות והן אלו אשר היוו את מקורות‬
‫ההזנה הרעיוניים של תנועת הקיבוץ הדתי וארגון הנוער של הציוניזם הדתי "בני עקיבא"שמג‪„ - .‬קומונות דתיות‪-‬נוצריות‬
‫בעולם‪ ,‬לא היו תופעה נדירה‪...‬התנועות הקומוניאליות המודרניות היו התנועה הקיבוצית בארץ ישראל‪ ,‬שהיתה בעלת זיקה‬
‫לאומית חילונית ציונית‪-‬סוציאליסטית ודגלה במעורבות פוליטית‪ ,‬ותנועת הברודרהוף (‪ )bruderhof‬בגרמניה‪ ,‬שנוצרה‬
‫בראשית שנות העשרים של המאה העשרים בתור כת דתית‪-‬נוצרית‪ ,‬שאימצה אמונה פציפיסטית ושללה מעורבות לאומית‬
‫ופוליטית‪.‬‬
‫התנועה השלישית היתה תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שהיתה לה זיקה לשתי התנועות האלה וכן ייחוד משלה‪ .‬הקיבוץ‬
‫הכללי והקיבוץ הדתי ראו בחיי השיתוף את אחד המרכיבים של ההגשמה הלאומית והחברתית‪ .‬גם הקומונות הנוצריות וגם‬
‫הקיבוץ הדתי ראו בחיים השיתופיים מרכיב של הגשמה דתית‪ .‬האוטוריטים בחרו בצורת החיים של קומונה‪ ,‬מכיוון‬
‫שסברו‪ ,‬כי זו הדרך הנכונה לעבוד את הא‪-‬ל לאחר שעיינו באורח החיים השיתופי של תלמידי יש"ו‪ .‬גם ראשוני הקיבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬חשבו שזו הדרך הנכונה והטובה ביותר לקיים את מצוות התורה (ל‪ .‬נגלר‪-‬כהן‪" ,‬האחים האוטוריטים הגיעו לביקור"‪.‬‬
‫הצופה‪ ,‬מוסף שבת ‪ ,23.02.99‬עמ' ‪.)04‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי כבר בשלהי שנות העשרים בגרמניה‪ ,‬החלו להיווצר קשרים בין הברודהוף לבין חברי תנועת נוער‬
‫חלוצי דתי‪ ,‬שפעלו בחוות הכשרה סמוכה [= ההשחתה המוסרית בחוות הכשרה אלו‪ ,‬ניכרת בתמונה אשר צולמה שם בשנת‬
‫‪ 0940‬ומופיע ה בספרו של משה קרונה (מראשי הציוניזם הדתי) "מוריי ורבותיי אחי ורעיי"‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬ירושלים‪ .‬בתמונה זו ניתן‬
‫לראות‪ ,‬כיצד חלק מן הגברים יושבים על הארץ‪ ,‬תוך הטיית גופם‪ ,‬בין הנשים]‪ .‬קשר זה נמשך לאורך השנים‪ ,‬ושליחי הקיבוץ‬
‫הדתי ביקרו בקומונות נוצריות ברחבי העולם (עובד‪" ,‬אחים רחוקים"‪ ,‬עמ' ‪" .)1-11‬הפועל המזרחי" דגל ב"מרד‬
‫הקדוש" שהופנה נגד הסדר הדתי המסורתי וביקש לבנות סדר חברתי‪-‬דתי חדש‪.“..‬‬
‫תנועת "בני עקיבא" היא למעשה תנועת הנוער של תנועה זו‪ ,‬אשר כפי שאנו רואים‪ ,‬שמקורותיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נעוצים‬
‫בנצרות מתקופתם של תלמידי יש"ו ימ"ש‪ .‬גם הכיפה הנוצרית של הציוניזם הדתי ‪" -‬הכיפה הסרוגה"‪ ,‬שחורה או‬
‫צבעונית‪ ,‬מקורה באותן כתות נוצריות‪ .‬כתות אלו (בעיקר כת ה"בורדהוף") יעצו לשליחי הקיבוץ הדתי להנהיג בקרב חניכיה‬
‫כיפה העשויה מפשתן סרוג ולא מצמר או חומר סינטטי‪ ,‬כפה המסמלת את הקשר והחיבור של הראש (אותו היא חובשת)‬
‫לאדמה‪ ,‬כדי להתאים את ערכיו של ארגון "בני עקיבא" לאותם הערכים של תלמידי יש"ו ימ"ש‪ ,‬אשר דבקו בעבודת‬
‫האדמה על פי ערכי השיתופיות והצמחונות‪.‬‬
‫ראינו כבר לעילסא‪( .‬עמ' ‪ )38‬כיצד גם שליחי כת ה"דונמה" ‪ -‬השבתאות המקורית‪ ,‬הגיעו לקבוצת יבנה‪ ,‬השייכת לתנועת‬
‫הקיבוץ‪-‬הדתי לצורך הפרייה הדדית‪ .‬כמובן שזהו רק קצה הקרחון של פעולתה החשאית של כת ה"דונמה" בתוככי חוגי‬
‫הציוניזם הדתי‪ ,‬אך את מלוא הפרטים על כך לא נדע לעולם‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬השייך לתת התרבות של השבתאות המודרנית‪ ,‬על פי תפיסתו של "אחד העם"‪ ,‬מתנגד לתפיסת הציוניזם‬
‫המדיני של ארץ ושפה‪ .‬הוא לוחם לצידו של "אחד העם" בעד השארת המעטפת של מושגי יהדות ויציקת הכפירה לתוכם‪,‬‬
‫על פי משנתו של "אחד העם"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬לכן הוא כותב באגרת קמדא‪„ - )6.4.08( .‬היד הרמה המחפה את חרסיה‬
‫בסעיפים של לאומיות מזוייפת‪ ,‬בגרגירים של היסטוריה וחיבת השפה‪...‬עומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת‪...‬אין די באר‬
 ‫קה‬

‫לתאר את גודל האסון“ ‪ .‬כידוע‪ ,‬שיטה קונספירטיבית זו של השבתאי "אחד העם"‪ ,‬לא עמדה לו גם בביתו‪ ,‬כאשר בתו‬
‫היחידה התנצרה‪.‬‬
‫גדול תלמידיו של "אחד העם" – ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כה העריץ‪ ,‬כמובע במכתביו אליו‪ ,‬גרס גם הוא (ביאליק)‬
‫בעקבות "אחד העם"‪ ,‬כי השבת היא רק מעטפת חיצונית ריקה ונבובה ללא תוכן של קדושה ושקיומה הינה אות בין‬
‫ישראל לאלוקים‪ .‬לדידו‪ ,‬הכרחיותה היא רק כ"כלב שמירה" מהתבוללות (כדברי "אחד העם" – „יותר ממה ששמרו ישראל על‬
‫השבת‪ ,‬השבת שמרה על ישראל“) ולכן ביאליק דרש מכולם שיחללו את שבת בבתיהם אך לא בפומבי‪ ,‬כמו שאת כלב‬
‫השמירה משאירים רק בחוץ‪ ,‬במלונה ולא בתוך הבית‪.‬‬

‫פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫א‪ .‬הפכפכנותו ביחס לתעודות סמיכה שנתן – ראינו לעילקסב‪ ,.‬כיצד נתן תעודות סמיכה לשוחטים התימניים על בקיאותם‬
‫ואחר כך חזר בו מתעודות אלו מתוך לחצים ואינטריגות‪ .‬וכן הדבר היה ביפוקסד‪ .‬בעקבות הלחצים אשר הופעלו עליו על ידי‬
‫פורקי עול‪.‬‬
‫קסז‪.‬‬
‫ב‪ .‬הספדו את הרצל בשנת ‪ 1134‬למניינם – הוא אומר עליו שיש בו נשמת עקב "משיח בן יוסף"‪ .‬היה זה מיד‬
‫בעלותו ארצה וכבר החל לרדת לחייהם של היהודים שומרי התורה והמצוות ובכל הריכוזים היהודיים פורסמו נגדו כרזות‬
‫מחאה‪ .‬רבי צבי פסח פרנק‪ ,‬אשר היה אז ביפו‪ ,‬גם תקף אותו על כך‪ .‬מספר ימים לאחר מכן הוא שולח מכתב לחמיו –‬
‫האדר"תקסח‪ , .‬אשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מטעמי קונספירציה‪ ,‬ועיצוב דמות אביו על פי מזימותיו‪ ,‬לא פירסמו בספרו "איגרות‬
‫הראי"ה" (דבר המעיד על הפרסום השלילי בכל תפוצות הגולה של התנהגותו הזולה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהספד‪ ,).‬בו הוא מקרטע‬
‫בהסבריו ומנסח מכתב "בעל נימה אפולוגטית" (= מתנצלת) וכותב בו ששיקר מפני השלום וש„אחרים גילו פנים שלא‬
‫בכוונתי‪...‬סנגוריה חלילה לדברי רשעים‪ .‬בדברי לא סיפרתי כלל בשבחו של הרצל“‪.‬‬
‫כנראה שהוא מניח‪ ,‬שחמיו אינו יודע‪ ,‬כי אמר על הרצל "עקב משיח בן יוסף"‪ ,‬היינו‪ ,‬נשמת משיח כפי שהיטיב להסבירו‬
‫שלמה אבינררסט‪ ,.‬ולכן הוא מרשה לעצמו לשקר לו כי לא שיבחו כלל‪ .‬הוא מתגונן וטוען כי הספידו כדי למנוע "מחלוקת‬
‫גדול ושנאה נצחת"‪ .‬מחד ‪ ,‬ביום הזכרון הראשון למותו של הרצל‪ ,‬מוחה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמרצות על כוונת גבאי בית הכנסת‬
‫ברחובות לקרוא "יזכור" על הרצלקסט‪ ..‬מאידך‪ ,‬בכתביוקע‪ .‬פזורים שבחים על הכופרים כדוגמת הרצל‪ ,‬אשר עליהם הוא‬
‫כותב‪ ,‬כי מעלותיהם הן יותר משל הצדיקים הגדולים‪.‬‬
‫היחס להרצל ותנועתו כמשיח בן יוסף‪ ,‬לא היה כמובן המצאה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא כמו כל דבר הקשור להוויה הזרה לה'‬
‫ותורתו‪ ,‬גם את זה הוא שאב כתת‪-‬תרבות מראשי הציוניזם‪ ,‬אשר כתבו על כך ("הרצל במושבה רחובות"‪ ,‬מזכרונות משה‬
‫סמילנסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬א‪ .‬יערי‪ ,‬זכרונות א"י‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ר"ג‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;762‬י‪ .‬פטאי‪" ,‬הרצל"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .069‬ל‪ .‬חזן‪ -‬י‪ .‬פלר‪,‬‬
‫"דברי ימי הציונות"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪ .)003‬בנימין וכסלר מהציוניזם הדתי גם כותב להרצל שהוא משיח בן יוסףנג‪( .‬עמ'‬
‫‪.)604‬‬
‫כאשר שמע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי ביער על שם הרצל מחללים שבת‪ ,‬אין דאגתו נתונה לעצם חילול השבת‪ ,‬אלא לכך שחילול‬
‫השבת נעשה ביער על שם הרצל‪ .‬לנוכח דבריו אלו‪ ,‬ניתן ביתר שאת להבין‪ ,‬באיזה סדר גודל של שקרים מדובר‪ ,‬כאשר‬
‫הוא כותב אל חמיו שהוא אינו מתכוון לשבח את הרצל ושאינו מסנגר עליו‪ .‬הוא כותבקעא‪„ - .‬שמועה באה לאזניי‪ ,‬אשר‬
‫היממתני‪ .‬ביער הרצל מחללין בפרהסיא את השבת‪ ,‬והשומר העברי רוכב על סוסו כל יום שבת ולילו‪ .‬העובדה הזאת‬
‫תרעיש בצדק את לבב כל איש (= שבתאיי) מזרע ישראל‪ ,‬אשר רגש כבוד האומה לא נכבה בלבבו‪ .‬היער הזה‪ ,‬שהוא קנין‬
‫כללי של האומה הישראלית‪ .‬וזכרו קדוש לאיש אשר ברוחו הרים דגל הלאום ‪ -‬אי אפשר שנישא ונסבול בחילול כבוד‬
‫ה'“‪ ,‬עפ"ל‪ .‬וכן שם באיגרת רצד הוא כותב‪:‬‬
‫ב"ה‪ ,‬עה"ק יפו ת"ו‪ ,‬אייר תרעי"ן‪.‬‬
‫לכבוד הועד המסדר "יובל הירצל"‪ ,‬שלו'‪.‬‬
‫את הזמנתם על ידי מר י‪ .‬ד‪ .‬פרייער להשתתף עם החוגגים‪ ,‬לשם זכר כבודו של מרים דגל תחיית האומה‪ ,‬ד"ר‬
‫הירצל ז"ל‪ ,‬ליום מלאת יובל שנים להולדתו‪ ,‬קבלתי‪ .‬והנני נכון למלא את דרישתם בכל רגשי אהבת אחים‪,‬‬
‫משותפים בשאיפה לתחיית האומה על ארצה ההסתורית‪ .‬והנני מתגעגע לדעת את כל דייקנות המשא ומתן של‬
‫הפרטים האביבים‪ ,‬בחבת הזכר הכללי וכבודו‪.‬‬

‫קסז‪".‬סיני"‪ ,‬מ"ז וכן "מאמרי הראי"ה" עמ' ‪.16-11‬‬

‫קסח‪" .‬קתדרה" ‪ ,86‬יוסי אבנרי‪ ,‬תשמ"ז‪ .‬פורסם במלואו ב"גנזי הראי"ה"‪.‬‬
‫קסט‪".‬אשר היה"‪ ,‬עמ' ‪ , ,88‬תל אביב תש"י‪.‬‬
‫קע‪".‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' כ"ח‪" ,‬אורות מאופל" פ"כ‪.‬‬
‫קעא‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת רצ"ו‪ ,‬עמ' של"ו‪.‬‬
 ‫קו‬

‫ברגשי כבוד וברכת התחיה הלאומית‪ ,‬בשם אלהי מערכות ישראל‪,‬‬

‫הק' אברהם יצחק הכהן קוק‬

‫מכתב זה‪ ,‬אשר נכתב כאשר חמיו הדגול כבר נפטר‪ ,‬מאפשר לו לשחרר את הגיגי ליבו וגעגועיו ליובל של הרצל בלא‬
‫הפחד‪ ,‬שמא יצטרך מאוחר יותר להתפתל בהתנצלויות שקריות נוספות לחמיו‪.‬‬
‫קעב‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬על אף מה שכתב‪ ,‬כי "זכרו קדוש‪...‬הרים דגל הלאום"‪ ,‬ברוב הפכפכנותו הוא מיתמם וכותב – „בדבריי לא‬
‫ספרתי כלל בשבחו של דוקטור הרצל מצד עצמו“‪ .‬כמו כן הוא תוקף את עקרון הציונות‪ ,‬אשר הובע על ידי הרצל ב"מדינת‬
‫היהודים"שעא‪ .‬על ידי מקס נורדאו‪ ,‬כי „אותו החק המעוות "שהציונות דבר אין לה עם הדת"‪ ,‬זאת הרשעה‪ ,‬צריך להשליך‬
‫אותה אל איפ ת האבדון ולהשליך אבן העופרת אל פיה‪...‬אז תשוב ותחיה הציונות‪ ,‬רק אז יש לה עתידות טובות ותיכנס‬
‫הנשמה הישראלית‪ ,‬התורה‪ ,‬בתוכה של כלל הציונות‪-‬ולא בחלק ממנה המקציע לו מקום בקרן זווית“קעג‪ ..‬הרי לדידו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק באחת מהתבטאויותיו ההפכפכניות הנ"ל‪ ,‬הציוניזם והציוניזם הדתי (המפריד בין דת ללאום) הן למעשה‬
‫תנועות מתות ומדינת הציוניזם השבתאי הינה ישות מתה ואין לה קשר לתחיה וממילא אין כל צורך להתייחס אליה‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬לפי דברי י‪ .‬י‪ .‬ריינס‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מורה דרכה של תנועתו‪" ,‬צריך בדיקה אחריו והוא בכלל המחלל את הקדשים" שכן‬
‫כתב י‪ .‬י‪ .‬ריינסתקי‪„ – .‬כל מי שמחליט שהרעיון הציוני יש לו יחס עם החופשיות צריך בדיקה אחריו‪...‬כי אין לך חילול‬
‫הקודש יותר מזו“ ‪ .‬אכן‪ ,‬הרעיון הציוני אין לו יחס עם החופשיות אלא עם הדת הנוצרית המילנארית‪ .‬נראה להלן כיצד‬
‫נשיא ה"מזרחי" תוקף את תנועתו על כך‪ ,‬שלדידם גם הציוניזם ללא דת הוא דבר קדוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההפכפכנות בדרך למינויו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרב ראשיקעד‪ – .‬כאשר חזר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מחו"ל עם תום מלחה"ע‬
‫הראשונה‪ ,‬התהלכו שמועות בירושלים על כך‪ ,‬כי מספר ראשי מוסדות שם‪ ,‬אשר קופתם היתה ריקה‪ ,‬מחפשים רב אשר יש‬
‫לו קשרים עם ידידיו היהודו‪-‬נוצרים‪ ,‬האפוטרופסים על ירושלים (ויצמן וחביריו‪ ,‬אשר השתלטו על הארץ בעקבות הסכמיהם‬
‫עם האנגלים‪ . ).‬מפה לאוזן נמסר‪ ,‬כי הם לוטשים עין על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היות שהוא התיידד עם ויצמן וסוקולוב בשהותו‬
‫בלונדון‪ .‬כל גאוני ירושלים וחכמיה ובראשם בית הדין העליון של ארץ ישראל‪ ,‬התארגנו וחתמו על הודעת מחאה על כך‪,‬‬
‫וכן כתבו גדולי ירושלים מכתב ישיר אליו בחודש אב תרע"ט‪ ,‬הדורש ממנו להמנע מצעד זה‪ ,‬כאשר נודע‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫החליט בכל מקרה להגיע לירושלים בב' אלול בשנה זו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא נענה לבקשתם ועלה לירושלים‪„ ,‬אך הצהיר‬
‫באזני מקבלי פניו שהחלטתו נחושה להתגורר בירושלים בתור אדם פרטי‪ ,‬כדי לשמש נשיא ל"ועד הכללי" ולמוסדותיו‬
‫בלבד‪ ,‬ללא כל קשר עם הרבנות“‪ .‬דבריו אלה פורסמו אז בכרוז בירושלים‪.‬‬
‫כשלושה חודשים לאחר מכן‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ההפכפך מנהל מו"מ חשאי עם "משרד הרבנות"‪ ,‬כי ישמש כנשיא מוסד זה‬
‫ויוכרז כרב ראשי‪ ,‬תוך הכרה רשמית של ממשלת המנדט הבריטי‪ ,‬אשר היתנו זאת בכיפוף חוקי התורה בדיני ירושה (כגון‪:‬‬
‫ירושת הבת‪ . ).‬בחודש טבת גילה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את מזימתו ברבים והודיע שהוא נהיה "רב ראשי" מטעם האנגלים וגם תוך‬
‫כריעת ברך לדרישת האנגלים‪ ,‬כולל הבטחה כי במשך הזמן הוא עצמו ימשיך לבטל את חוקי התורה מתוך מגמה‬
‫"להתאים" (היינו‪ ,‬לבטל) את המשפט היהודי "עם דרישות הזמן"‪ ,‬כפי שדורשת הנצרות הפרוטסטנטית על ידי המועצה‬
‫המשותפת לרבנים ועורכי דין מתבוללים מהציוניזם‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצבעת נשים בבחירות – ראשי הציוניזם החלו ב‪ 0920 -‬בהכנות לקראת קיומן של בחירות ל"אסיפת הנבחרים ‪-‬‬
‫כנסת ישראל"‪ .‬במסגרת תובנת היסוד היהודו‪-‬נוצרית של המתבוללים כאן בארץ‪ ,‬הם החליטו כמובן‪ ,‬שגם נשים יצביעו‬
‫בבחירות‪ „ .‬אך כאן נתגלתה הפכפכנותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילה‪ ,‬כאשר נשאל על כך‪ ,‬השיב בתשובה כללית לאיסור‬
‫גמור ו כך הוחלט באסיפת רבנים ביום כ"ו ניסן תר"פ שהתקיימה בראשות הרב קוק‪ ,‬אולם בהודעה לציבור מיד לאחר‬
‫אסיפה זו‪ ,‬פורסם לא רק שהרב קוק מחייב את הבחירות ל"אסיפת הנבחרים" אלא שגם מצוה יש בכך‪ .‬לעניין השתתפות‬
‫הנשים מצא רעיון ושמו "קלפי כשרה"‪ ,‬כלומר קלפיות מיוחדות לגברים‪...‬וילון שהפריד בין אנשים לנשים וכל אחד‬
‫שהצהיר כי אשתו אינה בוחרת מטעמי דת קולו נחשב לשניים‪...‬ברוב הקלפיות גם לא יצאה לפועל ההפרדה והוילון לא‬
‫היה משמש לכלום‪ ,‬אך בין כך ובין כך‪ ,‬היתה פעולה זו תקיעת סכין בגבה של היהדות החרדית בא"י‪ ,‬שהיתה אז בשיא‬
‫מאבקה על קדושת ירושלים וא"י כולה‪ ,‬ושוב התגברה הסערה בעיר הקודש“קעה‪..‬‬
‫אליעזר מלמד מצטט את עמדתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקא‪ )04.4.09( .‬נגד בחירת נשים ואיוש תפקידים ציבוריים על ידי נשים‪,‬‬
‫שהוא‪„-‬נגד דת משה ויהודית ונגד רוח האומה בכלל“‪ ,‬אך לגבי הפכפכנותו הוא מיתמם וכותב – „וכמדומה שאף לא התנגד‬

‫קעב‪".‬גנזי הראיה"‪ ,‬א'‪-‬ז'‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬

‫קעג‪".‬אוצרות הראי"ה"‪ ,‬ב‪-‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .626‬פורסם לראשונה במאמרו "אפיקים בנגב" בירחון התורני "הפלס"‪,‬‬
‫שנת תרס"ג‪.‬‬
‫קעד‪" .‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצ"א‪.‬‬
‫קעה‪( .‬שם) עמ' קצ"ח‪.‬‬
 ‫קז‬

‫שבפועל נשים יצביעו“‪ .‬מאידך ‪ ,‬הוא מצטרף לדעתם של ראשי הציוניזם הדתי‪ ,‬הסוברים שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק טעה בהתנגדותו‬
‫לאיוש תפקידים ציבוריים על ידי נשים ולהצבעת נשים בבחירות – „ואכן גם החכם הגדול ביותר עלול לטעות“ (דבר שלא‬
‫בא בחשבון מבחינתו לכתוב נגד "היתר המכירה" וכו')‪ .‬בכך א‪ .‬מלמד טועה ומטעה מהסיבה הפשוטה‪ ,‬כי לפני מאה שנים‪,‬‬
‫רק החלק המרכסיסטי של תרבות האם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק האמין במושג השוויוניות הפנטית ואף הם לא קידמו כמעט שום‬
‫אשה לעמדות בכירות‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬בזמנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה צריך להיות מחויב בצורה נחרצת לתובנות תרבות‪-‬האם‬
‫שלו‪ .‬אמנם‪ ,‬אם הוא היה חי כיום בעידן הפמניזם‪ ,‬בודאי שהוא היה מיד מתיישר עם תובנות תרבות‪-‬האם שלו והיה‬
‫"מוצא" לכך מיד סימוכין מהתורה ‪ ,‬שחובה על נשים לבחור ולהיבחר ואף היה כותב‪ ,‬על פי שיטתו ההזויה‪ ,‬שבחירת‬
‫נשים לכל התפקידים הציבוריים היא חלק מהאידיאל העליון של כלליות האומה והן מהוות את הרגל הרביעית או החמישית‬
‫של המרכבה (הטמאה) העליונה ורק אז יתלקטו הניצוצות אשר יובילו לתחיה הלאומית ולגאולה השלמה וכו' וכו'‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מלמד וחביריו אינם צודקים‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אז טעה‪ ,‬כיון ש"חלילה" לחשוד בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהוא כעבד נרצע כפייתי‪,‬‬
‫היה אז סוטה כמלוא הנימה מתכתיביה הפרוטסטנטיות של תרבות‪-‬האם השבתאית‪-‬מודרנית לה הוא היה מחויב‪ ,‬כאשר כל‬
‫דעה נוצרית כפרנית שלהם אם היא היתה מספיק מרכזית בהוייתה‪ ,‬הוא אימץ וחיבק בשתי ידיו‪ .‬יעקב פילבר‪ ,‬מייסד‬
‫"הישיבה" לצעירים שעל יד " מרכז הרב"‪ ,‬אכן אומר זאת במפורשא‪ ,02,8,00( .‬עמ' ‪ ,)40‬שאם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חי‬
‫כיום הוא היה משנה את החלטתו לגבי בחירה והיבחרות נשים ומחייב זאת‪ .‬הוא מציין „שהרב עצמו כותב נגד זה ביחס‬
‫לדברים שנאמרו לפני דורו‪ ,‬שקבע שאינם רלוונטיים“‪.‬‬
‫קמא‪.‬‬
‫ה‪ .‬המקורות ההגותיים של כתביו‪ ,‬ההפכפכנות והסתירות אשר נצפים בכתביו – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב במקומות רבים‬
‫(עמ' ‪ ,)40,44‬שכל דבריו (דעות ומחשבות) אינם לקוחים ממקורותינו‪ ,‬אלא מהבנתו‪ ,‬כיסופי נשמתו וכו'‪ ,‬לכן הוא גם אינו‬
‫מציין מקורות בכל כתביו‪ .‬תלמידי הציוניזם הדתי הציקו לרבותיהם על כך‪ ,‬שכל דבריו תלושים מתורת ישראל ומובאים‬
‫ללא מקורות ומאידך ‪ ,‬ניכרים בכל כתביו "טביעות אצבעותיהם" של הוגי דעות הכופרים בתורה‪ ,‬מתוך העם היהודי‬
‫ומחוצה לו‪ .‬בלית ברירה ‪ ,‬שיחררו רבותיהם‪ ,‬התבטאות שלו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אשר על פיה מתגלה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שוב כהפכפך‪.‬‬
‫הכוונה היא למה שהובא ב"שלשה באלול" א' מו‪ ,‬שם נטען‪ ,‬שהוא אמר בצורה גורפת והפוך ממה שכתב במקומות שונים –‬
‫„אין שום דבר מהדעות והמחשבות שלי שאין לו מקור בכתבי האר"י ז"ל (= ולא זצ"ל)“‪ ,‬האמירה המפורסמת שהשתמש‬
‫בה תמיד שבתאי צבי‪ ,‬כי דבריו הם על פי הזהרנו‪..‬‬
‫יעקב פילבר מודה בכך ואומרא‪ ,02,8,00( .‬עמ' ‪„ – )30‬אצל הרב יש שתי בעיות‪ ,‬לא ברור מה הוא אומר (= בלבול)‪ .‬הוא‬
‫כותב בצורה שירית‪ .‬שתיים‪ ,‬לא יודעים מנין הוא לקח את הדברים“‪.‬‬
‫אמירה זו אינה מוזכרת בשום מקום בכתב ידו‪" .‬אמירה" זו יצרה קושיה אחרת שהקשו תלמידים בציוניזם הדתי‪ .‬אם‬
‫כל דבריו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הינ ם סתרי קבלה עמוקים‪ ,‬אם כן הם בלתי ניתנים להבנה ולא ניתן להוכיח מהם דבר לשם‬
‫הצדקת האידיאולוגיה השבתאית‪-‬מודרנית של הציוניזם הדתי‪ .‬הוא אמנם רמז בצורה מעורפלת‪ ,‬שבזמן התחיה יש‬
‫לגלות סתרי תורה‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬הוא כתב שיש לגלותם רק ליחידי סגולה ולאנשים גדולים המוכרים כגדולי המקובלים ועל‬
‫כך הוא כותב במקומות שונים‪.‬‬
‫„ידיעת הסודות אינה מיועדת לרבים שממילא לא יבינו שום דבר‪ ,‬אלא רק ליחידים“ תפ‪..‬‬
‫„ חסרון גדול בלומדי הקבלה הרגילים‪ ,‬מה שאינם משוטטים בתחילה בשכלם ממקורותיה של תורה‪ ,‬להשכיל בעניינים‬
‫האלוהיים“ער‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' רלב)‪„ .‬כי אם מלעיטים את עצמם ברמזי לימודים הכתובים בספרים‪ ,‬שעל ידי זה‪ ,‬אין שכלם‬
‫מתרומם כי‪-‬אם איזה רגש כהה מאיר בקרבם“ ["אורות התורה" (י‪,‬ז)]‪.‬‬
‫„שמעוט השכל מביא את האדם לנסתרות“ (שם‪ ,‬שם ח')‬
‫„מתי הוא טוב ללמוד סתרי תורה ? אחרי שמיצה כבר את כל הלימודים הקדושים האחרים“ (שם‪ ,‬שם‪ ,‬א')‪.‬‬
‫הם „ לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים האלה‪ ,‬שהם עומדים ברומו של עולם‪ ,‬דברים כפשוטם‪ ,‬ומרבים על ידי זה‬
‫מחלוקת בישראל“ ("מאמרי הראי"ה" ‪„ .)49‬חקר נשגב בלא עת‪ ,‬מביא הזיות‪ ,‬הזיות אמוניות או כפרניות“ ("ללימוד‬
‫רוחניות התורה"‪" ,‬אורות התורה"‪ ,‬עמ' ‪ ,094‬הוצ' ספריית חוה)‪.‬‬
‫„ מעוט ההקשר אל הנסתר‪ ,‬בקפיצה לתוכו רק משום חולשה של תאבון פנימי המצורפת עם רשלנות ובטלנות‪ ,‬הוא הגורם‬
‫שתטושטש הצורה של הנסתר‪ ,‬שרק שלילת הממשות ורק רפיון החיים וחוסר הכשרון לתפוס את העולם חי“ ("אורות‬
‫התורה"‪ ,‬צג)‪.‬‬
‫„לימוד הנסתרות אינו מופיע בתוכנית המפורטת שכתב לישיבת מרכז הרב“ ("מאמרי הראי"ה"‪.)62 ,‬‬
‫מעבר לכל האמור לעיל‪ ,‬כל מה שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב בעניני "הדעות והמחשבות" הוא כתב רק לעצמו ולא לצבור הרחב‬
‫וכפי שנראה להלן‪ ,‬שבנו ו"הנזיר"תלו‪( .‬שא‪-‬שב) נאבקו עמו על מנת שימסור להם את כתביו על מנת שהם יפרסמום ובסוף‬
‫הוא נכנע לדרישתם זו תוך הסתייגויות חריפות‪ .‬למעשה‪ ,‬לא רק שר' א‪.‬י‪ .‬קוק לא סמך על בנו ועל "הנזיר" לגבי הוצאת‬
‫ספריו‪ ,‬אלא שהם ממש לחמו נגדו ברצון להוציא את הכתבים והשתלטו עליו‪ .‬ראינו כי כאשר הוא הוציא בחו"ל את‬
‫"אורות מאופל"‪ ,‬כשזה נודע לבנו הוא אסף את כל ספרי הוצאה זו וגנזם‪ .‬כך גם מספר יעקב פילבר (שם‪ ,‬עמ' ‪„ - )40‬היה‬
 ‫קח‬

‫וויכוח בין הרב לבנו הרצי"ה‪ ,‬כשהיה הרב בלונדון‪ ,‬הוא כתב והוציא את הספר "ריש מילין" בלי להודיע לרב צבי יהודה‪.‬‬
‫הוא הדפיס והוציא והודיע לו רק אחר כך כי ידע שבנו יעכב את הפרסום“‪.‬‬
‫כדי לח לץ את אנשי הציוניזם הדתי מסתירה פנימית זו שבדבריהם‪ ,‬שמעשיהם ודבריהם בנויים על כתביו‪ ,‬נחלץ ש‪.‬‬
‫אבינר ‪ ,‬מגדולי תלמידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לעזרתם‪ ,‬באמצעות "שקר קטן" נוסף‪ .‬הוא כתב‪ ,‬שכתביו נועדו מראש לצבור הרחב‬
‫וזאת תוך שהוא מסתיר את העובדה‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנגד בחריפות לפרסם את כתביו משום שהם לא יובנו‪ ,‬וכדי שלא‬
‫יתגלה שהוא משועבד לספרי הכפירה האופנתיים‪ ,‬אלא שבסוף הוא נכנע לדרישת בנו ול"נזיר"‪ .‬ש‪ .‬אבינר כותב – „אם כן‪,‬‬
‫מה פשר קריאתו לגלוי רזי התורה ? ‪ -‬פירושו ‪ -‬ניסוח הסודות בסגנון רגיל‪ ,‬כפי שהוא עשה בעצמו“ שפז‪( .‬כ' סיון‪ ,‬פ' שלח‬
‫תשס"ט גליון ‪ . )720‬הוא גם מסתמך על דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במאמר "הדור"‪ ,‬בו הוא מבזה את המפעל האדיר של תורת גדולי‬
‫הדורות ומעשיהם עד כה‪ .‬הוא כותב שם – „דורנו מוכשר וצריך הוא להיות מושפע דוקא מרעיונות שיש בהם חיים רעננים‬
‫וגודל‪ .‬דברים מקומטים ומקוטנים חדלו לקחת את לבבו“‪ .‬בדברים אלו הוא מצטרף לדבריהם של מתוסבכי ה"השכלה"‬
‫והציוניזם‪ ,‬אשר מרוב חשכת רדידות נפשם‪ ,‬יצרו דורות חשוכים שמעולם לא היו דורות שהתדרדרו לשאול תחתית שכזו‪,‬‬
‫כדברי כל גדולי ישראל במאה השנים האחרונות‪ .‬מתוסבכים אלו כתבו גבוהה גבוהה במגלומניות האופיינית להם‪ ,‬המעידה‬
‫על ריקנות רוחנית ורקבון נפשי‪ ,‬כביכול הם ה"נאורים" וכו'‪.‬‬
‫ניתן להצביע על עוד דוגמאות להמחשת הטקטיקה השבתאית ההפכפכנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך נראה כי די בדוגמאות אלו‬
‫להמחשה זו‪.‬‬
‫ו‪ .‬לרדוף וללגלג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור ומאידך להחניף לתרבות‪-‬האם‬
‫השלטת ולסנגר על תת‪-‬התרבות אשר הוא שייך אליה‪ ,‬בשיטת ה"מטרה מקדשת את האמצעים"‪.‬‬
‫הגה"ק רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬כתבקעו‪ , .‬את דברי ה"שערי תשובה"‪ ,‬לגבי ראשי הציוניזם והציוניזם הדתי‪ ,‬כי דעותיו ואישיותו‬
‫של אדם ניכרות על פי דעותיהם של מי שהוא מהלל ומעריץ‪ ,‬כפי שאמר שלמה המלך – „מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי‬
‫מהללו“קעז‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיהם הירבו להלל ולהעריץ את גדולי הכופרים האנטישמיים וכל אלו מבין ראשי‬
‫הציוניזם‪ ,‬אשר דגלו במפורש‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה‪ ,‬בשבתאות המודרנית‪ ,‬בנצרות הפרוטסטנטית ו‪/‬או בעקרונותיהם‬
‫שחלקם הגדול הם ו‪/‬או צאצאיהם התנצרו רשמית ולעיתים לא רשמית ונשאו נשים נוצריות וחלקם ראו את עצמם‬
‫כהתגלמות של שבתאי צבי בעצמו‪.‬‬
‫הדבר מוכיח בעליל‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיהם היו בעצמם בחשיבתם ואישיותם נוצרים פרוטסטנטים ושבתאים‬
‫מודרנים‪ ,‬אשר מטעמי קונספירציה והטעיית קהלי היעד שלהם‪ ,‬כדרך התנועה השבתאית העולמית‪ ,‬לא דיברו על כך‬
‫בצורה מפורשת‪ ,‬כפי שכתב לגביהם הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן בחוברת שהוזכרה לעיל‪ ,‬אם כי אצל חלקם הגדול‪,‬‬
‫הדבר נעשה על ידי חיקוי כעבד נרצע של תרבות האם‪-‬הציוניזם הכללי‪.‬‬
‫ראינו לעילקנא‪( .‬א' סח)‪ ,‬כיצד רדף ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את פרופ' דה‪-‬האן על ידי הוצאת "חוזה" על ראשו באמצעות כתבות בצורה‬
‫ארסית ופושעת בעיתונו "קול יעקב" ועל כך שמסרקנב‪ .‬את הרבנים הגאונים לבולשת האנגלית‪ ,‬על אשר פירסמו את‬
‫החוברת "קול גדול"‪ ,‬ובה ציטוטים מכתביו‪ .‬ראינו לעילרצו‪ ,.‬כיצד הוא מבקר בצורה גורפת את כל עולם התורה על כל‬
‫גדוליו וחכמיו על כך שאינם מוכנים להתמכר לספרות הכפירה וללמוד אותה‪ .‬ראינו גם לעילקסא‪ ,.‬כיצד הוא רדף את העדה‬
‫התימנית‪ ,‬שהיו אז כולם יראי השם ומדקדקים במצוות‪ .‬ראינו גם לעילקנד‪ .‬כיצד ירד לחייהם של שומרי התורה וגדוליה‬
‫בירושלים ובכל הארץ‪ ,‬כפי שהתבטאו הרידב"ז וה"מנחת אלעזר" במכתבם‪.‬‬
‫ראינו לעיל גם כיצד הוא מסנגר ומחניף לתרבות‪-‬האם שלו ונושאי דיגלה‪ ,‬אשר בעצמם השתייכו לתת‪-‬התרבות השבתאית‬
‫מודרנית‪ ,‬אשר תרבות‪-‬האם שלהם היתה הנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫הראנו גם לעיל כי התרבויות הפילוסופיות והאידיאולוגיות המערביות היו התוצר הפילוסופי של נצרות זו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪.‬קוק תוקף במכתביו את גדולי ישראל ואת שלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה' ואילו בנו משקר ומזייף ומוחק‬
‫חלק מהתקפות אלו‪ ,‬כדי שלא יתברר‪ ,‬שאביו מוציא את עצמו מכלל ישראל‪ .‬הוא כותב – „‪...‬אור החיים הנובע ממקורו‬
‫הנישא‪ ,‬מרום מראשון‪ ,‬שיטביע בכחו צורה חדשה ואיתנה‪ ,‬יותר טובה ויותר ממולאה בגבורת הקודש‪ ,‬יותר מכל מה‬
‫שהתמימות הבינונית והחרדית הכושלת יכולה ליתן‪“...‬קצ‪( .‬יד‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ה' ‪ ,‬תשנ"ט)‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוחק את כל המילים‬
‫שהודגשו ומוסיף פרשנויות‪ ,‬כביכול‪ ,‬מפרי עטו של אביורפח‪( .‬ז'‪ ,‬עמ' סא)‪.‬‬
‫כל גדולי ישראל‪ -‬ובראשם גדולי א"י‪ -‬ה"אור שמח"‪" ,‬בית הלוי" בנו ונכדו‪ ,‬ה"חפץ חיים"‪ ,‬ה"אחיעזר" והאדמו"ר מגור‬
‫לחמו להפרדה מוחלטת בין החרדים ובין אנשי הציוניזם והציוניזם הדתי‪ ,‬מאבק שהוביל בסופו של דבר לקריאה בחתימת‬
‫הנ"ל (מי שעדיין לא נפטר) ליציאה גורפת מה"ועד הלאומי" שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הועמד כרה"ר שלו על ידי שונא ישראל מובהק‪-‬‬

‫קעו‪" .‬קובץ מאמרים"‪ ,‬עמ' קכ"ז‪ ,‬ירושלים תשכ"ג‪.‬‬

‫קעז‪ .‬משלי (כז‪,‬כא)‪.‬‬
 ‫קט‬

‫ד"ר חיים ויצמן‪ .‬בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬הכריזו כל גדולי האומה ש"ועד" זה הוא ועד מינות וכל שכן ראשיו ובכללם רבם‪-‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬על כך הוא יצא ברוב זעם נגד כל ענקי וגדולי ישראל‪ ,‬בגידופים מחרידים שלא היו מביישים את כתבי האנטישמים‬
‫הגדולים‪ .‬הוא כותב‪ „-‬המחלוקת של הדיעות על דבר הדרכת הכלל‪...‬אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נושאי דגל ה'‪,‬‬
‫לא יהיה להם (= בין פורקי העול לגדולי ישראל) שום יחס עם פורקי העול הפושעים‪ ,‬או שמא כח השלום הכללי מכריע את‬
‫הכל‪...‬אלה הכ תות יחדו הנם מדרגת שתים זונות שבאו אל שלמה‪ .‬הדבור הביאו חרב‪ ,‬נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות‬
‫ישראל‪ .‬והזונה [צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף וכותב ‪" -‬אותה"רפז‪( .‬כ‪ ,‬עמ' עג‪-‬עד)] הראויה להדחות המעלילה עלילות בשקר (צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משמיט עלילה אנטישמית ונבזית זו של אביו על גדולי ישראל‪-‬שם)‪ ,‬היא הטוענת גזורו‪ ,‬ובהתמרמרה מבלטת היא אמתת הטינא‬
‫שבלב שהיא חשה בעצמה‪...‬ועל ידי הפרוד המדומה‪ ,‬חותרים תחת יסוד הקדושה כולה עושים מעשה (צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט‬
‫"עושים" וכותב "כמעשה") עמלק שזינב את הנחשלים‪ ,‬פליטי הענן‪ ,‬שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו“קצ‪( .‬רפג‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ'‬
‫שכד‪-‬ה‪ ,‬תשס"ד)‪ .‬הוא ממשיך לתקוף את כל גדולי האומה וענקיה – „‪...‬שרוח עועים אשר בתוכם מעכר את לבם‪ ,‬עד כדי‬
‫להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים את אור הרוח מלהתקן וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם“‬
‫עפ"ל (שם כא‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' רס)‪.‬‬
‫נביא עוד דוגמה אחת‪ ,‬לגבי לגלוגו הארסי כלפי כל גדולי ישראל‪ ,‬אשר לחמו בציוניזם והציוניזם הדתי‪ ,‬כפי שמצטטו י‪ .‬ל‪.‬‬
‫פישמן־מימוןקעח‪... „ – .‬יכול אדם להיות רב וגדול בתורה‪...‬ולהיות מטומטם לגבי הבנת הרגש הלאומי ביחס לשפה ולארץ (=‬
‫עקרון הלאומנות של הציונות המדינית ההרצלייאנית)‪ .‬ההבנה הזאת היא ענין פסיכולוגי עמוק ולא כל אדם זוכה לה‪ .“...‬בכך‪ ,‬הוא סותר‬
‫את דבריו דלעיל נגד עיקרון השפה והארץ ובעד הציונות ה"רוחנית" של "אחד העם"‪.‬‬
‫רבי שמואל גריינמן שאל את מרן ה"חפץ חיים"‪ ,‬מה דעתו על תלמיד חכם גדול התומך ומנחה רעיונית ומעשית את‬
‫ה"מזרחי"קעט‪ ,.‬מתוך " הבנה זו" של "ענין פסיכולוגי עמוק"‪ .‬ה"חפץ חיים" נשא אז את משלו המפורסם‪ ,‬על אותו תלמיד‬
‫חכם (ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) והסביר‪ ,‬כי יש לו חור במוחו‪ ,‬המתמלא על ידי עקמומיות השקפתו‪.‬‬

‫‪ .0‬כתביו‬

‫נביא עוד כמה מקורות מכתביו‪ ,‬בהם הוא מכונן את יסודות תת‪-‬התרבות השבתאית המודרנית של הציוניזם הדתי‪ .‬הוא‬
‫מזהה מחד את הרשעים וכותב שרשעים הם הצדיקים האמיתיים וכי מושג "האומה הישראלית" יכול להיות ריק מתורת‬
‫ישראל‪ ,‬לימודה וקיום מצוותיה וזה למעשה כפירה ישירה או עקיפה כמעט בכל י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪ ,‬כי הרי‬
‫מושג האומה‪ ,‬כבר הוגדר ע"י רס"ג ‪„-‬כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה“ ["אמונות ודעות" (ג‪,‬ז)] ועוד ש„ישראל‬
‫ואורייתא חד הם“‪ .‬נציג כעת את דבריו‪ ,‬שהם ההפך הגמור מכךקפ‪ ,.‬המהווה עוד הוכחה להפכפכנותו – „בזמן הזה שרבו‬
‫הפריצים‪ ,‬נושאי דגל ההפקרות ביד רמה‪...‬שהכשירים נושאי דגל ה'‪...‬כל עיקרה של פלוגתא זו (=כאן הוא מכונן את הערך‬
‫השוויוני של הרפורמים‪ ,‬בין כופרים לשומרי המצוות והתורה ‪" -‬זרמים ביהדות"‪ ).‬באה מפני השפלות הכללית‪ ,‬שעדיין לא נגמרה‬
‫הטהרה‪...‬אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים‪...‬זאת היא ממש מחשבה של ע"ז‬
‫כללית‪...‬הרשעים שעם כל רשעותם כל זמן שהם דבוקים בחפץ ליבם ללב האומה (=אכן הם השתלטו על לב האומה‪ ,‬כדי‬
‫לרסקה על ידי התבוללות‪ - ).‬עליהם נאמר ‪" -‬ועמך כולם צדיקים" (= בשיא רשעותם הם צדיקים‪ ).‬וחיצוניות הרשעות שלהם‬
‫מועילה היא לאמץ את כוח הצדיקים“ ‪ -‬היינו‪ ,‬ללא הרשעים לא יהיה כח לצדיקים (כגון גדולי הדורות) להיות צדיקים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוא מכונן את יסוד התפיסה התת‪-‬תרבותית שלו תחת תרבות‪-‬האם של הפילוסופיה של הליברליזם הפרוטסטנטי‪,‬‬
‫בדיוק כמו שמשה מנדלסון כונן יסוד תת‪-‬תרבותי זה כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מטיף לאותו הערך הפולחני של הליברליזם – לא להוכיח אף אחד על מעשי הרשע שלו ואף לא לקבול על‬
‫כך ובצורה קיצונית ללא סייגים‪ ,‬וכך הוא כותבקפא‪„ – .‬הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה‪ ,‬אלא מוסיפים צדק‪,‬‬
‫אינם קובלים על הכפירה‪ ,‬אלא מוסיפים אמונה“‪ ,‬נגד מה שפסק המשנה ברורה בסימן א' (ב"ביאור הלכה" ד"ה ולא‬
‫יתבייש)‪ .‬דברים אלו ממש‪ ,‬כתב ראש תנועת ה"השכלה" – מ‪ .‬בנימין מנדלסון ו"התריע" על כךסט‪ ,.‬שגדולי ישראל‬
‫אינם מקבלים את עקרון הליברליזם בכך שהם קובלים על ה"משכילים" ועל הרפורמים לגבי מעשיהם‪.‬‬
‫כאשר נודע הדבר ל"נודע ביהודה" הוא כותבסט‪ .‬על מ‪ .‬מנדלסון‪ ,‬שעל פי דבריו אלו יוצא‪„ ,‬שאין לו חלק לא באלוקי‬
‫ישראל ולא בתורתו‪...‬והרי הוא מין‪...‬ובכלל ההבדלה מעדת ישראל“‪ .‬וכיוון שגדולי ישראל הינם קובלים על הרשעה ועל‬

‫קעח‪" .‬שרי המאה"‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן מימון‪ ,‬ח"ו‪ ,‬עמ' ‪.616‬‬
‫קעט‪".‬חפץ חיים על התורה"‪ ,‬עמ' רכ"ו‪-‬ז‪.‬‬
‫קפ‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬פרק כ'‪.‬‬
‫קפא‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' כ"ח‪.‬‬
 ‫קי‬

‫הכפירה וכן מחוייב כל אחד מישראל‪ ,‬כמו שפסק ה"משנה ברורה"‪ ,‬ממילא יוצא‪ ,‬שכיוון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתנגד לכך‪ ,‬הרי‬
‫שהוא מקבל את העקרון הל יברלי של מנדלסון‪ ,‬אשר עליו פסק ה"נודע ביהודה"‪ ,‬עקב עיקרון זה‪ ,‬שהוא מין ואין לו חלק‬
‫באלוקי ישראל ותורתו ושכל עדת ישראל חייבים להיבדל ממנו‪.‬‬
‫אמנם ראינו‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק שאינו מוסיף אמונה אלא גם מוסיף צידוקים לכפירה‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬וזה‬
‫ההפך הגמור מ"מוסיפים אמונה"‪ .‬כמובן‪ ,‬שהוא יוצא בכך חוצץ נגד דברי דוד המלך „משנאיך ה' אשנא“קפב‪ .‬וכן נגד‬
‫חמיו ומרן ה"חפץ החיים" (שם)‪ ,‬אשר ציטטו פסוק זה ביחס לרשעי דורם‪ .‬הוא גם מעודד את כולם לא רק לקרוא את‬
‫ספרות הכפירה‪ ,‬הנצרות‪ ,‬הכישוף והאלילות‪ ,‬אלא לשקוע בתוכה ולהתמזג איתה‪ ,‬לאכול אותה אך בצורה של מציצת‬
‫דיבשה‪ ,‬היינו‪ ,‬הכפירה לדעתו‪ ,‬היא חלק מהתורה ובכך מתייצב הוא שכם אחד עם יסוד כפירתו של "אחד העם"‬
‫ועם העקרון‪ ,‬אולי החשוב ביותר‪ ,‬של כת השבתאות המקורית בטורקיה – כת "הדונמה" וכך הוא כותבקפג‪„ – .‬שכל‬
‫החכמות שבעולם‪ ,‬הפנימיות והחיצוניות‪ ,‬הטהורות והטמאות‪ -‬הן לגבי דידהו‪ -‬כולן כולן‪ ,‬מכוונות כוונה עצמית וכל מה‬
‫שנכנס בחוג ידיעתן הרי מתעלה בעלויים“‪.‬‬
‫וכןקפד‪„ – .‬מי שמכיר את התוך שבכפירה מצד זה (=היינו מהערך המכונן של כת ה"דונמה" השבתאית‪ ,).‬מוצץ הוא את דבשה‬
‫ומחזירה לשורש קדושתה“ – היינו‪ ,‬דוקא על ידי מציצת הכפירה לפי הערך הכפרני של השבתאות‪ ,‬תוחזר הטומאה‬
‫הכפרנית להיפוכה – ל קדושה‪ .‬יסוד מכונן זה של השבתאות שימש את השבתאים כפי שהוכחנו לעיל‪ ,‬כדי להסביר את‬
‫התאסלמותו של שבתאי צבי‪ ,‬בכך שרצה להיכנס אל תוך הקליפה ולמצוץ את דבשה כדי להכניעה ולטהרה‪ .‬בעוד שכל‬
‫מקורות ינו מלאים באזהרות‪ ,‬כי אפילו נגיעה בטומאה מטמאת את האדם‪ ,‬ללא כל סיוגים וכל שכן כפירה ומינות עליהן‬
‫נאמר „כל באיה לא ישובון“ ‪ -‬היינו‪ ,‬כל מי אשר בא בשעריה אין תשובה ורפואה למכתו‪ ,‬הרי אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו‬
‫פוגשים את ההפך ‪" -‬המטרה מקדשת את האמצעים"‪ ,‬עם הטפה לכולם לאחוז בדרך זו‪.‬‬
‫ז הו בדיוק יסודה של השבתאות המקורית ולכן הם גם התירו עריות ושינו הלכות הקשורות לזכר חורבן ביהמ"ק והצומות‬
‫הקשורים לחורבן‪ ,‬כפי שעתידים תלמידי של ר' קוק לעשות עם תפילת "נחם" בט' באב‪ ,‬התרת עבירות חמורות‪ ,‬כגון‬
‫עריות ואביזרייהו‪ ,‬היינו‪ ,‬הפניית רוב בנותיהם לצבא‪ ,‬לשרות הלאומי‪ ,‬לאוניברסיטה ולכל מוסדות הלימוד המעורבים‬
‫רלא‪.‬‬
‫שלהם‪ ,‬התרת נדות והבאת ילדים מחוץ למסגרת הנישואים וכו'‪ ,‬תוך התעלמות מההלכה ש"אין אפוטרופוס לעריות"‬
‫וכן הגדרת גויים כיהודים‪.‬‬

‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מיישם את העקרון המושחת של "המטרה מקדשת את האמצעים"‪ ,‬ביחס‬ ‫‪.2‬‬
‫להלכות השו"ע‪.‬‬

‫א‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כזייפן מקצועי של צוואת חמיו – האדר"ת‬

‫ראינו לעיל‪ ,‬כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ורימה את חמיו הגדול‪-‬האדר"ת‪ ,‬בצורה קיצונית – "לא סיפרתי כלל בשבחו של‬
‫הרצל"‪ ,‬בו בזמן שלא רק ששיבחו‪ ,‬אלא על פי תפיסתו השבתאית משיחית העלהו לרום פסגת השבחים‪ ,‬כאשר הוא‬
‫רואה בו אדם עם נשמת "משיח בן יוסף"‪ .‬אמנם‪ ,‬מסתבר שלא רק בחייו של חמיו הוא מהתל בו ומשקר לו‪ ,‬אלא גם‬
‫אחר פטירתו של חמיו הדגול‪ ,‬הוא שולח יד בכתביו ומזייף אותם לצרכיו השבתאיים המודרניים‪ ,‬כאשר כלפי חוץ הוא‬
‫מראה שהוא מכבד את חמיו בכך שהוא מוציא לאור את הדרכותיו של חמיו לבני משפחתו לדורות – צוואה רוחנית‪ ,‬ממש‬
‫כפי שעשיו נהג‪ ,‬כידוע‪ ,‬עם יצחק אביו‪.‬‬
‫מדובר בספר "אדר היקר" ‪ -‬עקבי הצאן‪/‬הרב א‪ .‬י‪ .‬הכהן קוק‪/‬תרס"ו‪ ,‬עמ' ע"ב‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה מבצע זיוף על ידי‬
‫השמטה של קטע מתוך צוואתו של חמיו‪ ,‬אשר הוא נגד כל שיטתו השבתאית‪-‬מודרנית‪ ,‬כפי שראינו ממש לפני כן‪ .‬הקטע‬
‫בצוואת חמיו המתייחס לגבי שנאת הרשעים‪ ,‬עליה דיברנו מקודם‪ ,‬אשר ציווי זה מובא פעמים רבות במקורותינו‪ ,‬כפי‬
‫שכאמור לעיל אמר דוד המלך – „משנאיך ה' אשנא“‪ .‬כדי למקצע את הזיוף הוא כותב (שם בעמ' ע"ב) בלשון דו משמעית‬
‫במקום ההשמטה – "הלאה יאמר"‪ .‬היינו‪ ,‬מי שקורא מתוך הספר את דברי חמיו‪ ,‬אינו מעלה בדעתו כי כוונת המו"ל‪ -‬ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לדילוג‪ ,‬ובפרט שאין שום עותק מודפס אחר המוכיח על הדילוג‪ ,‬אך ככל זייפן מקצועי הוא נוקט בלשון זו‪ ,‬כדי להגן‬
‫על עצמו מראש למקרה שכתב יד זה יצא מרשותו ומישהו אחר ידפיסו במלואו ואז הוא יוכל לטעון בהיתממות מעושה‪ ,‬כי‬
‫כוונתו לדילוג‪ ,‬כפי שכבר ראינו את היתממותו בסיטואציות קודמות (סירובו להפסיק את השמצת עיתונו "קול יעקב" נגד‬

‫קפב‪ .‬תהלים (קלט‪,‬כא)‪.‬‬

‫קפג‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' י"ט‪.‬‬
‫קפד‪" .‬התרבות הישראלית"‪ ,‬עמ' ‪.92-96‬‬
 ‫קיא‬

‫פרופ' דה האן‪ ,‬כאשר במסגרת כלל הפרסומים אז בעתוני המתבוללים‪ ,‬אשר איימו על חייו‪ ,‬שמשמעות דברים אלו היתה התרת‬
‫דמו של פרופ' דה האן והוצאת "חוזה" על ראשו‪ ,‬או היתממותו בקשר למה שביקשו ממנו בפרשת הכותל לא לשלהב את צעירי‬
‫המתבוללים נגד הערבים‪.).‬‬
‫נביא תחילה את הציטוט מחמיו לפני ואחרי ההשמטה – „מאד הנני צמא עוד גם היום לעמוד לשרת אחד הגאונים‬
‫האמיתים‪ ,‬צדיק גמור‪ ,‬פשוט לשמשו כעבד לאדוניו‪ ,‬אך בעוונותי עוד לא זכיתי לזה במקום שמכירים אותי הוא מן הנמנע‬
‫ובמקום אחר לא נזדמן לי עד היום למגינת נפשי הלאה יאמר (= כאן מבצע הוא את פשע הזיוף על ידי ההשמטה‪ ).‬מעודי לנגד‬
‫עיני מאמר חז"ל הק'‪ ,‬יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך‪.“...‬‬
‫נביא כעת את ההשמטה הגדולה אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומשמיט – „ביחוד גדלה אהבתי לגדולי הדור‪ ,‬צדיקי עולם‪ ,‬גם‬
‫אשר לא ראיתים ממש‪ ,‬לשמם ולזכרם תאות נפשי‪ ,‬לא יתואר באומר דברים ואני עומד ומצפה לעת אשר ימלא ה' משאלות‬
‫לבבי‪ ,‬עדיין לשרתם אם הרבה אם מעט (= משפט אשר מתנגש עם תפיסתו השבתאית של ר' א‪ .‬י‪.‬קוק‪ ,‬כי יש לגנות את הצדיקים‬
‫ולא לאהוב אותם‪ .).‬ואת הרשעים פושעי ישראל‪ ,‬החוטאים ומחטיאים‪ ,‬המלגלגים על דברי חז"ל‪ ,‬שנאתי תכלית‬
‫שנאה ‪ ,‬אותם ואת כל אשר להם וההולכים בדרכיהם‪ ,‬לא אוכל להסתכל בפניהם ככל דבר נמאס משוקץ ומתועב‪ ,‬כן לא‬
‫אוכל ראות פניהן במלוא מובן המילה (=משפטים אלו אינם נוחים‪ -‬בלשון המעטה‪ -‬לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם ליגלג על דברי חז"ל‬
‫וסתר אותם‪ .‬אם כן‪ ,‬לו היה מרן האדר"ת יודע את תוכן כתביו ומכתביו‪ ,‬הרי שגם את חתנו ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪ -‬היה שונא‪ .).‬אך את‬
‫שאינם בנ י ברית‪ ,‬כל אשר איננו שונא לישראל‪ ,‬אין לי שום שנאה על שום איש‪ ,‬רק למי שנצטווינו מרבותינו‬
‫לשנאותו“קפה‪..‬‬
‫עד כאן ההשמטה ‪ ,‬אשר יש ללמוד ממנה הרבה‪ ,‬אך ראשית נפנה למוציא הוצאה מושלמת זו לאור‪ .‬השמטה זו הובאה‬
‫בהוצאה חדשה של הספר ‪" -‬האדר"ת‪ -‬סדר אליהו‪ ,‬נפש דוד (תולדות האדר"ת)‪ ,‬הוצאת מוסד הרב קוק שנת תשמ"ד‪ ,‬ערך‬
‫הרב משה צבי נריה‪ .‬תלמידו המסור של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ -‬מ‪ .‬צ‪ .‬נריה עצמו הפיל בפח את רבו וגילה את קלונו ברבים‪.‬‬
‫אין ספק בכך‪ ,‬כי לו היה מ‪ .‬צ‪ .‬נריה קורא את כל הספר שהוציא ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על כל קטעיו והיה מגלה את הזיוף‬
‫שערך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחיבור חמיו‪ ,‬הוא היה הולך בעקבותיו וגם מזייף את הצוואה ובפרט שכבר "איתמחי גברא" בזיופים‬
‫וכשם שזייף את מכתבו של ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כפי שראינו לעיל על ידי השמטת קטע משמעותי‪ ,‬המשרתת את‬
‫הציוניזם הדתי‪ ,‬היה ממשיך גם לזייף בהוצאה הזאת את דברי חמיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולו רק כדי שלא לגלות ולפרסם את‬
‫קלונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוא עצמו הוציא ספר שלם עליו‪ ,‬כדי לשבחו ("בשדה הראי"ה")‪ ,‬אלא נראה שהוא לא הבחין‬
‫בזיוף ולפניו היה כתב‪-‬היד עצמו של האדר"ת ולכן ההדירו בשלמות‪ .‬מעבר למיאוס ולכיעור שיש בדבר זה של פגיעה‬
‫בכ תב יד של חמיו‪ ,‬אשר במובנים מסויימים הוא כאביו‪ ,‬ומלבד המעילה באמונו של חמיו‪ ,‬אשר החשיבו כבנו ובפרט בכתב‬
‫יד זה‪ ,‬אשר חמיו ראה בו חשיבות עליונה‪ ,‬אשר בו הוא מוסר את תמצית חייו ורצונו‪ ,‬כדי שצאצאיו ימשיכו בדרך זו‪ ,‬ישנן‬
‫כאן גם עבירות חמורות אשר עבר עליהם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא עבר על הלכה מפורסמת ב"שולחן ערוך"קפו‪„ – .‬מצוה לקיים‬
‫דברי המת“ ‪ .‬הוא גם עבר על לאו מהתורה של "לא תונו" אשר נאמר גם על מי שחי וכל שכן גם על מי שמת ואינו יכול‬
‫להתגונן מפני אונאה זו וכן את אונאת ציבור קוראי הצוואה‪ ,‬כמובא שם בשו"עקפז‪...„ – .‬ואין לגנוב דעת הבריות בדברים‬
‫שמראה שעושה בשבילו ואינו עושה“‪.‬‬
‫הזיוף שעושה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא בצורה מקצועית‪ .‬הוא משמיט את שלושת הקטעים דלעיל‪ ,‬כאשר הדברים נראים בצורה‬
‫חלקה‪ ,‬כהמשך ישיר מקטע לקטע‪ .‬מהקטע שהוא מדבר על אהבת גדולי תלמידי החכמים הגאונים והצדיקים‪ ,‬נראה מאד‬
‫טבעי המעבר לקטע העוסק באהבה לכל אדם וכיבודו‪ ,‬אשר הוא יודע כי גדול ממנו אפילו בדבר אחד‪.‬‬
‫בקטעים אשר הושמטו ישנם כל מה שהוא ההפך הגמור ממשנתו השבתאית‪-‬מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שהובאו‬
‫בציטוטים מתוך כתביו לעיל‪ .‬הקטעים אשר מושמטים מראים בעליל על שיטות הקונספירציה בהן נקט ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מול גדולי הדורות וחמיו בכלל‪ ,‬כדי שלא יוודעו להם דעותיו האפיקורייאניות וכך יוכל לתעתע בהם ולמשוך מה שיותר‬
‫הערכה ואמון מהם כלפיו‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך ולקבל גיבוי להרס ולחורבן שגרם לעם ישראל בדורו ובדורות שאחריו‪ ,‬עד‬
‫ימינו‪ .‬תלמידיו ותלמידי תלמידיו ממשיכים לנקוט באותן שיטות קונספירטיביות ו"להוכיח" על ידי שקרים‪ ,‬זיופים‬
‫ורמאויות את ההערכה‪ ,‬כביכול‪ ,‬של גדולי ישראל כלפיו‪ ,‬במטרה (המקדשת כל אמצעי) להנחיל את השיטה השבתאית‪-‬‬
‫מודרנית‪ ,‬אותה עיצב מחדש‪.‬‬
‫הפריעה לו גם התבטלותו של חמיו הגדול לגדולי האומה והתשוקה לשמשם‪ ,‬דבר שסתר את חשיבתה של תת‪-‬התרבות של‬
‫השבתאות המודרנית‪ ,‬אשר גרסה זלזול בגדולי האומה והכפשתם‪ ,‬כדי לנתק את העם היהודי משורשיו‪ ,‬דבר אשר ר' א‪ .‬י‪.‬‬

‫קפה‪ .‬פסחים (קיג‪ ):‬תד"ה שראה‪ ,‬אבות דרבי נתן סוף פרק ט"ז‪.‬‬
‫קפו‪ .‬חלק "חושן משפט" (רנב‪,‬ב)‪.‬‬
‫קפז‪( .‬רכח‪,‬ו)‪.‬‬
 ‫קיב‬

‫קוק גם היה מחויב לו‪ .‬מסיבה זו גם מוצאים בכתביו את אותו פשע של זלזול וביקורת גורפת נגד ענקי האומה וגדוליה‪ ,‬כפי‬
‫שכתבקפח‪... „ – .‬לפעמים אנו מוצאים על פי גדולי ישראל הערות של מחאות על מעשים רבים של גדולי האומה‪ :‬אבותיה‪,‬‬
‫מלכיה‪ ,‬נביאיה וכוהניה‪ .‬וישנם מעשים‪ ,‬הנעשים על פי גדולי גדולים שהם ראויים לביקורת“ עפ"ל‪ .‬התנסחות זו עולה‬
‫בחריפותה הביקורתית עשרות מונים מכפי שהשאיר בכתובים מנדלסון עצמו ומעידה על המגלומניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫רבינו בחיי כתב ("חובות הלבבות"‪ ,‬שער אהבת ה'‪ ,‬פ"ה)‪ ,‬כי תפיסה מעוותת זו כלפי הרשעים‪ ,‬כפי שמתגלה אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫היא הגורם להפסיד את אהבת ה' – „אבל מפסידי האהבה רבים מאד‪...‬ומהם השנאה באוהביו והאהבה בשונאיו כמו שכתוב‬
‫(ישעיה ה') "מצדיקי רשע" ואמר (משלי יז) "מצדיק רשע ומרשיע צדיק" ואמר (משלי כח) "עוזבי תורה יהללו רשע" ואמר‬
‫(משלי כד) "אומר לרשע צדיק אתה"“‪ .‬נראה שמכאן נלקחו דברי מרן הרב מבריסק שאמר „כאשר באים אלי באמירות (=‬
‫של התחסדות) על "אהבת ישראל"‪ ,‬ברור לי כי א‪ .‬הוא שונא את ה'‪ .‬ב‪ .‬הוא שונא את התורה‪ .‬ג‪ .‬הוא שונא יהודים‬
‫כשרים“‪.‬‬
‫בצוואתו המופיעה בתחילת הספר "לשלשה באלול" הוא מציין‪ ,‬שהוא חייב כספים לאנשים שונים‪ ,‬אך אינו זוכר למי הוא‬
‫חייב‪ ,‬אף שעל פי הדין צריך לכתוב שטר או עדים‪ .‬הוא גם מציין שבביתו יש ספרים שאולים רבים שהוא לא החזירם‬
‫ושבמשך שנים רבות הוא השאיר ספרים שאולים רבים בדירתו ביפו‪ ,‬שהוא לא טרח להחזירם‪ .‬הוא כנראה לא ידע מה‬
‫שאמר החזו"א לגבי חומרת אי החזרת חוב אפילו של פרוטה‪ ,‬שעליה יש להתגלגל חזרה לעולם הזה כדי להחזיר את החוב‪.‬‬
‫לפי מפרשי הפסוק בתהלים (לז‪,‬כ) והגמרא במס' בבא בתרא (מה‪ ,).‬הוא נכלל בכלל "לווה רשע ולא ישלם"‪.‬‬

‫ב‪ .‬התנהלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עם נשים זרות‬

‫לגבי יחסו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לנשים‪ ,‬כתב עליו הרב חרל"פ‪ ,‬כפי שסיפר לו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק [וכבר ראינו לעיל ממשמעות דברי מרן‬
‫הגר"ח מבריסקקנא‪( .‬עמ' א'עה)‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התאמץ להתחזות כקדוש ופרוש]‪ ,‬כי נהג בשמירת עינים מגיל צעיר וביחס‬
‫לריקודים מעורבים‪ ,‬או בכלל שמץ של אביזרייהו דעריות‪ ,‬כתב לאחד מראשי "בני עקיבא"קפט‪„ – .‬על דבר הריקודים –‬
‫הס מלהזכיר פריצת גדרי תורתינו הקדושה וגדרי הצניעות והטהרה שהם מוחזקים בין שלומי אמוני ישראל מעולם‪ .‬חלילה‬
‫לחקות את פורקי עול התורה ויראת שמים ולהכשל אפילו בשמצא דשמצא דאביזרא (העריות) האסורה והמגונה‪.“...‬‬
‫כל זה טוב ויפה כל עוד אין בכך פגיעה בערך השבתאי המודרני בצורה כלשהי‪ ,‬אך כאשר עומד למבחן הפולחן השבתאי‬
‫מודרני‪ ,‬נדחית אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כל התורה מפניו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫כן הדבר ביחסו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לנשים‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמובן שלא נתן יד סתם כך לנשים‪ ,‬אך אם מדובר באשה השייכת‬
‫ישירות לראשות הציוניזם השבתאי מודרני‪ ,‬כאן ודאי אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם תדחה‪ ,‬לא רק "שמצא דאביזרא דעריות"‪ ,‬אלא‬
‫אף מעבר לכך‪ ,‬כדי למלא אחר כל מה שנדרש לצורך הפולחן השבתאי‪-‬מודרני‪ ,‬כמו בכת ה"דונמה" השבתאית‪.‬‬
‫קיימת למשל‪ ,‬עדות לגבי פגישתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם בתו של המהנדס מנחם (מנדל) אוסישקין ביום חתונתה‪ .‬כיוון שהיתה‬
‫בת של אחד מראשי השבתאות של הציוניזם‪ ,‬ודאי שכאן תדחה אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התורה לטובת דתו השבתאית‪-‬מודרנית‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולכן גם נתן לאשת הנציב (הרברט סמואל) את ידו‪ .‬מול המצלמות לא נתן לה יד‪ ,‬כי זה נוגד את כללי‬
‫הקונספירציה‪ ,‬אך שונה היתה התנהגותו כאשר מצלמות אינן בשטח‪.‬‬
‫הרב הצדיק רבי שמואל דייטש‪ ,‬בהיותו איש אמת‪ ,‬נתבקש לדווח לגדולי ישראל על דרכיו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא‬
‫כותב שם בין היתרקצ‪... „ - .‬ואינו נותן יד רק לפושעים‪ ,‬אף לפושעות נותן יד‪...‬נותן יד לאשת הנציב‪ .‬לבת אוסישקין נתן יד‬
‫ביום החתונה (הערה‪ :‬ליצנותא דע"ז ‪ -‬לתקן שנאת חינם‪ .).‬יושב במסיבה עם נשים פרוצות בגלוי בשר זרוע ושוק ואשה אחת‬
‫משמשת שם על השולחן (הערה‪ :‬כי יהיה לו ללקט כמה ניצוצות אשר פיזר שם)‪ .‬התיר בחירת נשים‪ .‬מי שלא ראה אסיפות‬
‫אנשים ונשים‪ ,‬בחורים ובתולות בעת הבחירה לא ראה שחוק ופריצות מימיו (הערה‪ :‬גם זו ללקט ניצוצות אשר נתפזרו שם)“ ‪.‬‬
‫גם באירועים אלו עבר על צרור עבירות של אביזרי עריות‪ ,‬בנתינת יד לנשים ועוד אשת איש וגם נדה ש„כמה מיאוס ליגע‬
‫בהתג‪ .“.‬גם ישיבתו במסיבת מרעים ועוד עם פרוצים ופרוצות הלבושים נגד כל גדרי הצניעות‪ ,‬כשהן גם לבושות‬
‫בחושפניות ולא שת ליבו אפילו לדברי הגמראקצא‪„ – .‬ומה לעתיד לבוא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה‬
‫תורה אנשים לבד ונשים לבד‪ ,‬עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה“‪ .‬הוא גם שמע שירת‬
‫נשים במקהלה בטקס פתיחת האוניברסיטה בירושלים‪ .‬נשים אלו נראות באתר ההנצחה הנספח לאתר האוניברסיטה‬
‫באינטרנט‪.‬‬

‫קפח‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.66-68‬‬

‫קפט‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫קצ‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח"ג עמ' קכ"ד‪.‬‬
‫קצא‪ .‬מס' סוכה (נב‪.).‬‬
 ‫קיג‬

‫העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוך התמנותו ל"רב מטעם"‬ ‫ג‪.‬‬

‫ראינו לעילשי‪ , .‬כיצד ירושלים הזדעזעה‪ ,‬כאשר התבררה הקנוניה בין מספר ראשי מוסדות אשר קופתם היתה ריקה‪ ,‬אשר‬
‫חיפשו רב שיהיה גם משאבת כספים מראשי הציוניזם והאנגלים‪ .‬ראינו כיצד כל ענקי ירושלים וגדוליה ובראשם מרן‬
‫מהרי"י דיסקין ומרן רי"ח זוננפלד והבד"ץ של ירושלים מפצירים בו אפילו לא להגיע לירושלים ואת המכתב נגדו עליו היו‬
‫חתומים כחמישים ושניים מגדולי ירושלים‪ ,‬מגדולי התורה והיראה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬במקום לברוח מלהתמנות‪ ,‬דוחק עצמו להתמנות‪ ,‬אף ש"העם מכבידים" עליו לא להתמנות ומארגנים יום צום‬
‫וזעקה בכותל המערבי‪ ,‬מלווים באלפי תלמידי התשב"ר "והזקנים מפצירים בו" לא לרדת לחייהם של שלומי אמוני ישראל‬
‫ולסגת ממינוי זה‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עושה את ההפך ממה שההלכה דורשת ועובר על ארבע הלכות המרוכזות בסעיף אחד‬
‫ב"שולחן ערוך"קצב‪„ - .‬דרך חכמים ראשונים בורחים מלהתמנות ודוחקים עצמם הרבה שלא לישב בדין עד שידעו שאין‬
‫שם ראוי כמוהו‪...‬ואף על פי כן לא היו יושבים בדין עד שהיו מכבידים עליהם העם והזקנים ומפצירים בם“‪ .‬וכן שם‬
‫להלןקצג‪....„ - .‬אבל ידע שיש שם ראוי להוראה ומונע עצמו מההוראה‪ ,‬הרי זה משובח“‪ .‬וביאר הסמ"ע לעיל באות יז ‪-‬‬
‫„שאין אחר כמותו בדור וכמו שכתבו הטור והמחבר‪ .“...‬גם כאשר דחק והתמנה‪ ,‬ראינו את האימה היתרה והטרור‪ ,‬אשר‬
‫באמצעותם השתרר על הציבור וכיצד פסע על ראשי עם קודש‪ ,‬כדברי ה"מנחת אלעזר"‪ ,‬אשר הובאו לעיל‪.‬‬
‫קצד‪.‬‬
‫‪„ -‬אסור לדיין להתנהג בשררה וגסות על הצבור‪ ,‬אלא בענוה ויראה (= ראינו לעיל כיצד הוא‬
‫קמא‪.‬‬
‫בכך עבר על ההלכה הבאה‬
‫הוא מגיב‪ ,‬לגבי הצורך לבטל את כבודו‪ ,‬ולא משום שכן שורת הדין‪ ,‬אלא משום שאומרים עליו שאינו חס על כבוד שמים ורק על כבוד עצמו‬
‫וראינו שם כי בין "אומרים" אלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היה מרן הח"ח במכתבו אליו ‪ .).‬וכל פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם‬
‫שמים אינו רואה בן תלמיד חכם לעולם (= נראה להלן כיצד נתקיים בבנו דבר זה‪...).‬ולא יפסיעו על ראשי עם קודש“‪.‬‬

‫ד‪ .‬העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בסרבו להגיע לדין תורה‪ ,‬והנידוי שהטיל עליו בית הדין הגבוה‬
‫בירושלים‬
‫ראינו לעילקנב‪ , .‬את מעשיו החמורים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לגבי שניים מגאוני ירושלים‪ ,‬אשר ריכזו בחוברת "קול גדול"‬
‫ציטוטים כפרניים שלו‪ ,‬הבנויים על יסודות השבתאות המודרנית המצויים בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מעשה זה הרגיז את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כי פירסום זה הראה לעיני כל מהי תמצית הוויתו‪ ,‬ובפרט לא רצה שהתבטאויות כפרניות אלו יוודעו לגדולי ישראל‬
‫ושלומי אמוני ישראל‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך ולתעתע בכולם‪ ,‬על פי מיטב המסורת והטקטיקה השבתאית ולכן נתן הוראה‬
‫הוא גרם למאסרם בידי נציגי החוק המנדטורי‪ ,‬להשפט‬ ‫למשטרה הבריטית לאסוף ולהשמיד את כל החוברות האלו‪.‬‬
‫בפניהם ולהזרק לכלא‪ ,‬ולא היה מוכן להשתדל לפדותם (אחרי לחצים גדולים עליו‪ ,‬נשלח שליח בסוף תקופת מעצרם לפדותם‪,‬‬
‫אך הם מאסו בכך) ואף לא להגיע לבית הדין הגדול בירושלים כדי להישפט בפניהם ואף לא כדי לברר את טענותיו‪ .‬לנוכח‬
‫זאת‪ ,‬הוציא בית הדין פסק המנדה אותו‪ ,‬כמבואר בשו"עקצה‪„ - .‬אסור לדון בפני דייני עכו"ם‪...‬וכל הבא לידון בפניהן הרי‬
‫זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום‪ .‬הגה ‪ -‬ויש ביד ב"ד לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד‬
‫עכו"ם מעל חבירו וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו"ם ואפילו אינו דן לפני עכו"ם‪ ,‬רק שכופהו על ידי שיעמוד‬
‫עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד‪.“...‬‬
‫הבאנו רק מעט דוגמאות של כתריסר עבירות‪ ,‬אך לו היינו מביאים את כל מה שפורסם‪ ,‬היינו מגיעים לסכום נכבד של‬
‫עבירות שעבר‪ .‬אמנם‪ ,‬כשם שהתיר לעצמו התיר גם לאחרים‪ ,‬כפי שכותבקס‪ .‬הגאון ריא"ז מרגליות – „‪...‬והרב ראשם‪,‬‬
‫ההמן מן התורה‪ ,‬הוא ממציא להם היתרים וסימוכים לכל עוון ואשמה ורשע ופשע וחטאות שלהן בכחא דהיתרא מגלה‬
‫פנים בתורה וחותר חתירת גנובים‪...‬שאב מימיו מספרי חיצונים מינים ממינים שונים‪ ,‬חכמת בני קדם מהררי חושך‬
‫וצלמוות‪...‬ויען שהוא בדעתו גאה כמו סוס פרעה ובראש חמור חושב עצמו שאין כמוהו בעולם‪...‬שורש הגאווה והשקר‪,‬‬
‫לכן הוא משפיע מיסודי הנפש שלו לכל אלו האדוקים והדבוקים בו שגם המה יהיו בעלי גאווה ושקרנים כמוהו‪.“...‬‬
‫הזלזול בדקדוק קיומן של המצוות אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו אקראי‪ ,‬אלא הוא חלק מהאידיאולוגיה שלו ולדידו‪ ,‬כפי שהוא‬
‫כתב "ההלכה מעיקה וכובלת"‪ ,‬באשר הוא כפוף‪ ,‬על פי דבריו להלן‪ ,‬לתפיסה של התנועה הרפורמית בגרמניה‪ ,‬אשר גרסה‪,‬‬

‫קצב‪ .‬חלק "חושן משפט" (ח‪,‬ג)‪.‬‬

‫קצג‪( .‬י‪,‬ג)‪.‬‬
‫קצד‪ .‬שם‪( ,‬ח‪,‬ד)‪.‬‬
‫קצה‪ .‬חלק "חו"מ" (כו‪,‬א)‪.‬‬
 ‫קיד‬

‫כחלק מהוויתה השבתאית‪ ,‬שלא קיום המצוות הוא העיקר‪ ,‬אלא כפי שהורה מרטין לותר‪ ,‬מייסדה של הנצרות החדשה‪,‬‬
‫שהעיקר להיות דתי בלב (מושג שאימץ בכל ליבו "אחד העם") ולעשות דברים דתיים רק אם האדם מרגיש שהוא "מתחבר‬
‫אליהם" ‪ .‬ניסוח זה נשמע גם היום בפיו של כל "ציוני" בהתייחסותו למצוות ולקיום דברים אחרים‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך‬
‫תפיסה זו וכן בנו אחריו ומהם למדו כל אנשי הציוניזם הדתי לזלזל בדקדוק המצוות וגם כיום שחלק החלו לדקדק בהן מעט‬
‫יותר‪ ,‬זה תמיד יהיה מותנה בכך אם הם מרגישים שהם "מתחברים אליהן" בהתאם לאידיאולוגיה השבתאית המודרנית בה‬
‫הם נתונים‪.‬‬
‫קצ‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב על כך [ח‪( ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ד')‪ ,‬תשנ"ט] – „אנו צריכים להתאמץ כפי היכולת (= צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר תוך כדי זיוף‬
‫דבריו ב"אורות התחיה" ו' (עמ' סא) וכותב הפוך – "בכל היכולת") בשמירת המעשים לחבבם ולאמצם כפי אותה עמידה‬
‫שנוכל (= צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט מילים אלו) אבל לא לעמוד על תחום זה“‪ .‬היינו‪ ,‬אם קשה לקיים את המצוות לא צריך להיות‬
‫חרד לכך וניתן לוותר עליהן‪ ,‬אך צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומוסיף – "בלבדו"‪ .‬במקום אחר הוא כותב [שם‪ ,‬כט (כרך א'‪ ,‬עמ' רסב)‪,‬‬
‫תשס"ד] – „התוכן המיוחד לישראל‪...‬לא יתברר על ידי מעשים חיצוניים ולא על ידי [= צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיטם‪ ,‬שם ע' (עמ' צז)]‬
‫דברים לימודיים‪ ,‬כי אם על ידי הרמת חייהם לסגולתם הפנימית“‪ .‬אם כן‪ ,‬תוכנו המיוחד של עם ישראל‪ ,‬לפי דעתו‪ ,‬אינו‬
‫ניכר לא על ידי קיום מצוות ולא על ידי לימוד התורה והעמל בה‪ ,‬כפי שמובא באינספור מקורות בתורה‪ ,‬בחז"ל ובדברי‬
‫גדולי הדורות‪ ,‬אלא על ידי המושג שאימץ "אחד העם" מהנצרות הפרוטסטנטית ‪" -‬דתי בלב"‪ ,‬או כלשונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫– "סגולתם הפנימית" או כפי שראינו לעיל מה שכתב הפרוטסטנט נ‪ .‬ה‪ .‬ויזל (סגנו של מ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון)‪ ,‬שהעיקר הוא‬
‫"השמירה שבלב"‪ .‬תפיסה נוצרית זו הינה ההפך הגמור מהגדרת היהודי והבדלתו מהגוי על ידי חז"ל‪ .‬חז"ל מגדירים את‬
‫היהודי‪ ,‬כאדם החרד לקיום המצוות בפועל במס' שבת (פו‪[ ):‬וכן במס' ע"ז (לא‪„ – ]):‬ישראל דדייגי במצוות“ [רש"י ד"ה‬
‫דדייגי – „לקיים מצות וחרדים בדבר ומתוך דאגה מתחממין‪.].“...‬‬
‫קנג‪.‬‬
‫ה‪ .‬רצונו המגלומני ליצור בית דין גבוה כמו הסנהדרין ולעמוד בראשו – ראינו לעיל (ח"ב‪ ,‬עמ' ריא)‪,‬‬
‫כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקש מהנציב העליון רשות לכונן בית דין גבוה‪ ,‬כדוגמת הסנהדרין ולעמוד בראשו‪ .‬הנציב מיד נעתר‬
‫לבקשתו‪ .‬מעולם לא ההין אף אחד להקים בית דין כזה מאז חורבן בית המקדש‪ .‬בכך עבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על מה שפסק‬
‫הרמב"ם בהלכות סנהדרין (ו‪,‬ט) וכן השו"ע בעקבותיו – כי אין בזמננו "בית דין גדול"‪.‬‬
‫שו"ת "דברי יואל" (סי' קלא) פסק על ר' א י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא פסול להורות הלכה‪ ,‬על פי דברי השו"ע [יו"ד (רמג‪ ,‬ג)]‪.‬‬

‫סיכום אישיותו‪ ,‬דעותיו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – מגדולי הוגי הדעות השבתאים‪-‬המודרניים‬
‫והפרוטסטנטים‪ ,‬על פי קביעתם של כל גדולי הדורות במאה הקודמת‪ ,‬או כפי שמשתמע מהם‬

‫ראינו כי כל גדולי הדורות וגאוני הזמן במאה השנים האחרונות לחמו בנחרצות נגד כל דעותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומעשיו‪.‬‬
‫ראינו כיצד דעותיו ומעשיו מתאימים בצורה חד‪-‬ערכית לדעות של כל גדולי השבתאות המודרנית והנוהים אחריהם‪.‬‬
‫ראינו כיצד הוא משוייך לחלוטין לתת‪-‬התרבות השבתאית – הציוניזם‪.‬‬
‫ראינו כי גדו לי השבתאים הצליחו להטעות כמה מגדולי הדורות‪ ,‬בניגוד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שלא הצליח בכך‪ ,‬אם כי במקרה‬
‫הטוב (דבר שכלל אינו בטוח) היו כמה מגאוני הזמן‪ ,‬אשר בתחילה לא רצו להאמין לציטוטים מכתביו ולמעשיו‪ ,‬אך בסופו‬
‫של דבר שינו דעתם‪ ,‬ובודאי תלמידיהם ראו בו מגדולי הכופרים ומחטיאי הרבים בדורות האחרונים‪.‬‬
‫ראינו גם דוגמאות לגבי תריסר עבירות חמורות אשר עבר נגד השו"ע‪ .‬ראינו גם כיצד ראשי הציוניזם הדתי שוטפים את מוחם‬
‫של חניכיהם במשך עשרות שנים‪ ,‬לגבי יחס גדולי הדורות כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ראינו את שיטותיהם הערמומיות‪ ,‬כגון ההנחה‪ ,‬שאם משבחים את מוחו ו‪/‬או ידיעותיו‪ ,‬אזי קיימת אצלם גם זליגה‬
‫השקפתית ומעשית‪ ,‬המראה כי הם מסכימים עם דעותיו ומעשיו‪ ,‬אף שבכל כתביהם‪ ,‬דבריהם ומעשיהם לחמו נגדו ונגד‬
‫דעותיו ומעשיו‪ .‬ראינו גם את שנאת החינם האדירה אשר יצר בכל הזירות האפשריות‪.‬‬
‫ראינו גם‪ ,‬כי כתביו מראים על מומחיות גדולה בתחום מחשבת השבתאות המודרנית‪ ,‬באשר הוא היה מגדולי המעמיקים‬
‫בה אם כי בצורה מבולבלת וחסרת שטתיות‪ ,‬ויתכן כי היה צריך לקבל על כך בדיעבד את "פרס ישראל"‪ ,‬הניתן בעיקר‬
‫לגדולי השבתאות במדינה השבתאית בא"י‪ .‬אין בכל כתביו שום חקירה רצינית במחשבת ישראל‪ ,‬ומי שקורא בהם ומזהה‬
‫בכתביו קשר כלשהו למחשבת ישראל מסמן על מצחו "אות קין" של שבתאי מכת ה"דונמה" ו‪/‬או מכת השבתאות‬
‫המודרנית היהודו‪ -‬פרוטסטנטית‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬כתביו ואגרותיו מלאים כפירה‪ ,‬ישירה או עקיפה‪ ,‬בכל י"ג העיקרים של‬
‫הרמב"ם ופוגעים בהלכה בצורה החמורה ביותר‪.‬‬
‫כתביו בעניני מחשבה‪ ,‬במקרה הטוב מנותקים לגמרי מההלכה היהודית ובנקודות המפגש הקיימות בכתבים אלו עם‬
‫המחשבה וההלכה היהודית‪ ,‬הם נסתרים מניה וביה ממקורות אחרים בכתביו‪ .‬הבאנו לעיל את הכתבה בעיתון "נקודה"‪,‬‬
 ‫קטו‬

‫שם נטען על ידי ראשי הציוניזם הדתי כי כתביו הושפעו בצורה אקוטית ממשה הס‪ ,‬שופנהאור ובמרומז משפינוזה‪-‬גדולי‬
‫הכופרים כידוע‪ .‬נראה‪ ,‬כי חלק מהותי מכתביו ההגותיים הושפעו מהכופר "אחד העם"‪ ,‬אשר היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבתאי מודרני‬
‫מוצהר‪ ,‬אשר בתו התנצרה‪ ,‬הן משום שמרן הגר"א וסרמן זיהה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקג‪( .‬שם א'עו) כאישיות המלאה מזן אל זן‬
‫בדעותיו של "אחד העם" והן משום שבתקופת היותו בוולוז'ין לפני שנישא לבת האדר"ת‪ ,‬היה ספרו של "אחד העם" מאד‬
‫פופולרי בין מקולקלי ההשכלה בישיבה ובפרט „שספרי אחד העם שהחלו להופיע אז הובאו תשורה לזוגות צעירים‬
‫ממשפחות רבניות לנישואיהם“קצו‪ ,.‬עד שהתברר‪ ,‬כי ספריו מלאים בכפירה‪.‬‬
‫גם ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק התוודה לפני מותו בפני אהרון ליטאי‪ ,‬כי כבר כאשר עזב את ישיבת וולוז'ין היה כולו ספוג‬
‫ב"תורתו" של "אחד העם" – „ לאחר שחזרתי לזיטומיר מוואלוז'ין דרך אודסה "מוחמץ" כולי‪ ,‬אתה יודע כמה הייתי‬
‫מעריץ את "אחד העם"‪ ,‬את יחסי אליו הבעת י בשני שיריי‪...‬וכשהתחלתי לבקר בביתו בלילי שבתות וראיתיו מעשן‪" ,‬היתה‬
‫בי התבטלות" בפניו‪ ,‬בחינת "מה אני שאבוא אחרי המלך"‪...‬בענין העישון בשבת‪...‬קיבלתי עלי בקבלה מוחלטת לחדול‬
‫מזה‪ ,‬אבל כאן נתגלתה בי חולשת רצוני או אולי חולשת אופיי בכלל“קצז‪..‬‬
‫א‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ואמר שסיבת התפקרותו לא היתה מחולשת אופיו‪ ,‬כפי שמספר יעקב פילבר (‪– )02,8,00‬‬
‫„הוא (= ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) מסביר הרבה על כך שמה שגרם לביאליק להתפקר‪ ,‬היה שלא דיברו אל האנשים אז בשפה שלהם“‪.‬‬
‫ראינו לעיל שר' א‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את גדולי ישראל גם בקשר לאליעזר בן יהודה ומשקר את אותו שקר באומרו שהוא התפקר‬
‫בגלל שלא דיברו כפי שצריך‪ ,‬על אף שאליעזר בן יהודה בעצמו כתב שהוא היה מופקר גם לפני שהגיע לארץ ורק‬
‫כשהגיע לארץ הוא התחפש לרב‪" .‬הסברים" אלו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נועדו לחפות על התנהלותו האפיקוריאנית בדבריו‪,‬‬
‫מעשיו וכתביו‪.‬‬
‫גם כאשר ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה – „עיקר הנאום טבוע בחותם משנתו הציונית של "אחד העם"‪ ,‬שהמשורר‬
‫היה ממעריציו‪...‬כחניך "הציונות הרוחנית"‪...‬ביאליק דיבר כאן‪ ,‬איפוא‪ ,‬כנציגו של מורו ורבו ‪...‬שלמשנתו הרוחנית של‬
‫"אחד העם"‪ ,‬שימי הזוהר שלה בשנות מפנה המאה‪ ,‬נראה שחלפו‪...‬בעל כורחו ביאליק מודה כאן בין השיטין‪ ,‬בנצחון דרכה‬
‫של הציונות המדינית‪ ,‬גם אם אינו מודה בצדקת דרכה“קפד‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.)444-446‬‬
‫תמוהים דברי הסנגוריה הנשמעים מפי תלמידי "מרכז הרב" ומוריו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לגבי הכתבים הרעיוניים שלו‪,‬‬
‫המובאים ללא כל מקור‪ ,‬באומרם‪ ,‬כי כולם מיוסדים על אדני ההלכה (כך למשל מצהיר גם הרה"ר לשעבר א‪ .‬שפירא‪ ,).‬בו‬
‫בזמן שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו טופח על פניהם‪ ,‬וכותב את ההפך הגמורקמא‪( .‬עמ' ‪„ – )40‬הנשמה שלי אינה יכולה להטמין את‬
‫עצמה בשום התגשמות‪ ,‬אפילו בהתגשמות של תורה והתגשמות של יראת שמים“‪ .‬הוא מוסיף וכותבקמא‪( .‬עמ' ‪,)44‬‬
‫לגבי חידושי הרעיונות‪ ,‬אשר לדבריו בדה מליבו ולמעשה‪ ,‬רעיונותיו הושפעו לחלוטין מגדולי הכופרים בעם היהודי‬
‫ומחוצה לו (וראה לעילקסח‪ .‬עמ' ‪„ – )09‬הלב הומה לחדש‪...‬באופן זולף ושוטף‪...‬ומי מעכב הקדמות‪ ,‬ידיעות‪ ,‬הצעות‪,‬‬
‫הסכמות‪ .‬כל אלה הם דברים של צדדיות‪ ,‬שבשום אופן לא יוכלו לעכב את מירוץ הרוח‪...‬הבו גודל ליצירה‬
‫הזורמת‪...‬מרחבי ֵא‪-‬ל איותה נפשי אל תסגרוני בשום כלוב‪ ,‬לא גשמי ולא רוחני‪ .‬שטה היא נפשי ברחבי שמים לא יכילוה‬
‫קירות‪ .‬לא קירות מעשה‪ ,‬מוסר‪ ,‬היגיון ונימוס‪ .‬ממעל לכל אלה שטה היא ועפה‪ ,‬ממעל לכל אשר יקרא בכל שם“‪ .‬ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב כאן מפורשות‪ ,‬כי רעיונותיו אינם ניזונים ישירות מההלכה‪ ,‬מכלל התורה ואף מיראת שמים‪ ,‬ואף‬
‫מעיקרי האמונה‪ ,‬שהם השורשים המקדימים של האמונה ("הקדמות" – מכל סוג)‪ .‬לדידו‪ ,‬כל אלו מותנות (כפי שהוא כותב‬
‫שם לעיל) רק בתחושותיו על פי "כוסף הנשמה הטהורה"‪ ,‬המלאה בשיטות הכפירהקצ‪ ..‬הוא גם כותב לגאון רי"א הלוי‪,‬‬
‫כי מגמתו ליצור לימוד כזה ב"ישיבה"‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יקיםשמט‪„ – .‬כי רוחניות התורה איננו בחקר ההלכה וחקר גופי‬
‫התורה מכל צד“‪.‬‬
‫במכתב להוריוער‪( .‬אגרות הראי''ה‪ ,‬חלק ד‪ ,‬אגרת א‪ ,‬מט) הוא כותב אליהם‪ ,‬בקשר לאי ציון מקורותיו לספר "אורות"‪.‬‬
‫הוא מודה‪ ,‬כי – „ לבאר את המקורות אין תועלת‪ .‬על פי רוב אין המקורות מבארים להדיא את המחשבה שלי אלא הם‬
‫מראים על זה אחרי התבוננות והרגשה עמוקה ואלה הנרגנים או אפילו תמימי לב שלא הורגלו ברעיונות כאלה‪ ,‬לא יקבלו‬
‫את התוצאות גם כשיראה להם את המקור שממנו הדברים נובעים“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מודה שכל ה"נרגנים" אשר כוללים את גדולי הדורות וגאוני הגאונים‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬אשר ראו‬
‫בכתביו דברי מינות וכפירה‪ ,‬לא היו מוצאים כל קשר בין כתביו למקורות שהוא היה מנסה להביא כתימוכין לדבריו‪,‬‬
‫כיוון שאין להם את הרגשות שיש לו‪ .‬וכבר ראינו מיד לעיל את מה שהוא כותב‪ ,‬שרגשות אלו הם מקור דבריו ולכן רק‬
‫לאחר מכן הוא מנסה למצוא במקורות את תפיסותיו הרגשיות וההזויות‪ .‬שוב אנו רואים ביטוי מבזה ("הנרגנים") המצטרף‬

‫קצו‪" .‬בעיות הזמן"‪ ,‬רבי ראובן גורוזובסקי‪ ,‬הקדמה עמ' ט'‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬ב"ב‪ ,‬תשמ"ח‪.‬‬
‫קצז‪ .‬מכתב ששיגר א‪ .‬ליטאי במנחם אב‪ ,‬תש"ו לארכיון "בית ביאליק" וצוטט בעיתון "הארץ"‪ ,‬ט"ו תמוז‬
‫תשס"א‪.‬‬
 ‫קטז‬

‫לשאר בי טויי הגנאי אותם הוא השמיע וכתב על תלמידי חכמים‪ ,‬אשר היו מגדולי ישראל‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬על אף‬
‫רעיונותיו החריגים‪ ,‬אשר מצאנו כדוגמתם רק אצל הכתות אשר פרשו מעם ישראל ובפרט הכת השבתאית‪ ,‬כפי שהעיד‬
‫עליו המהר"ם אריק‪ .‬לנוכח כל מה שנכתב לעיל‪ ,‬תמוה לשמוע בדיחה עצובה‪ ,‬מפי אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬המקוננים‬
‫תוך היתממות מעושה‪ ,‬כיצד ניתן לדבר לשון הרע על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היה ת"ח‪ .‬הם רק "שוכחים" להזכיר‬
‫בנשימה אחת עוד כמה תלמידי חכמים הגדולים בהרבה מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בידיעת התורה כירבעם בן נבט‪ ,‬דואג האדומי‪,‬‬
‫שבתאי צבי ומשה מנדלסון‪ ,‬אשר גם עליהם דיברו כל ענקי התורה "לשון הרע"‪ .‬ברוב חוצפתם‪ ,‬גסות רוחם וטמטום ליבם‬
‫של אנשי המזרחי‪ ,‬הם גם תקפו את מרן הח"ח עצמו על כך‪ .‬למשל‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן מימון‪ ,‬תלמידו ומעריצו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק וממיסדי ה"מזרחי" אשר אמר למרן ‪„ -‬אחרי שכבודו שמע שם לה"ר (= בכנסיה גדולה של אגו"י)‪ ,‬מחוייב הוא עכשיו‬
‫לשרוף את ספרו "שמירת הלשון"“‪ .‬כמו כן תקף בצורה נבזית את מרן הגרי"ז מבריסק ‪ -‬כ"מבזה ת"ח"‪ .‬הם גם "שוכחים"‬
‫שר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה מגדולי המבזים של ת"ח שהיו הגדולים ביותר בעם ישראל וכן ביזה את כלל ת"ח ‪" -‬היראים" או‬
‫"החרדים" כהגדרתו‪.‬‬
‫קצח‪.‬‬
‫בהקשר לנושא של הצבעת נשים בבחירות כתב י‪ .‬ל‪ .‬פישמן – „בעניני איסור והיתר‪...‬נשאל את הרבנים‪ .‬אבל בעניני‬
‫החיים שבשוק עליהם לשאול אותנו“‪ .‬זהו אותו פישמן‪-‬מימון‪ ,‬אשר היה ה"כושי" של בן גוריון בדרך להוצאתם לשמד של‬
‫מאות אלפי ילדי עולים חרדיים או של ילדים שהוריהם החרדים טרם עלו‪ ,‬ותקע סכין בגבם של שלומי אמוני ישראל‪ ,‬על‬
‫ידי ה"הסכם" הבזוי שלו עם ד‪ .‬בן גוריון על חלוקה של רבע מהילדים למוסדות השבתאיים של הציוניזם הדתי והשאר‬
‫לידי הציוניזם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכל גזירה חדשה שהיה ב"ג מנחית על היהדות ושומרי מצוותיה‪ ,‬היה צועק כשר הדתות משולחן‬
‫הממשלה – "אני מתפטר"‪ .‬ולאחר מכן מיד היה מתקפל ומשתף פעולה עם ב"ג‪ ,‬עד שפעם אחת צחק ב"ג על ה"כושי" שלו‬
‫ואמר לו בקריאת ביניים משולחן הממשלה – „פישל‪ ,‬תגיד בלי נדר“‪ .‬ראינו כבר לעיל‪ ,‬כי חלוקה זו בין הלכות איסור‬
‫והיתר לבין "החיים שבשוק" מקורה בנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬לכן‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ופישמן‪ ,‬בנו את הציוניזם הדתי על‬
‫יסוד "ניסור" נוצרי זה של "הדת והחיים" "הדת והלאום" וכו'‪.‬‬
‫על בחירתו של הרב רובינשטיין על ידי ראשי הציוניזם וריינס ומשרתיו‪ ,‬ל"רב ראשי" של העיר וילנא נגד רצונם של כל‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬כתב ה"חפץ חיים" – "הרבנות בוילנא היא התחלת הריפורם"קצט‪ ,.‬פסק זה של מרן ה"חפץ חיים" מהווה‬
‫פסק דין היסטורי של גדול הפוסקים בדורות האחרונים‪ ,‬אשר מגדיר את הציוניזם הדתי ככת רפורמית‪.‬‬
‫בעיתון "מומנט" תקפו ראשי הציוניזם הדתי את מרן ה"ח"ח" ועל כך ענה להםשלג‪„ – .‬שמעתי כי בעתון מאמענט נדפס‬
‫מאמר מכותב אחד שמתפלא עלי איך לא נזהרתי במכתב מחאתי לגבי הרבנות בוילנא‪ ,‬באיסור לשון הרע ומחלוקת והלבנת‬
‫פנים אשר הנני בעז"ה עוסק בזה כל ימי חיי‪ ,‬ואשר גם עתה בודאי נזהרתי בזה‪ .‬גם הוציא מזה משפט שקר ומעוקל‪ ,‬כי לא‬
‫מדעתי נעשה זאת ובהשפעת אחרים עלי נעשה (= השמצה מפורסמת של השבתאים המודרניים מהזן של הציוניזם הדתי על גדולי ישראל‪,‬‬
‫אשר ירשו זאת מה"משכילים"‪ ,‬כי עסקנים מצליחים לעצב את דעותיהם של גדולי ישראל‪ ,).‬על כן הנני מודיע בשער בת רבים‪,‬‬
‫שבמקום הריסת וחורבן הדת‪-‬נעשה כל זה כהלכה כאשר ביארתי במחאתי‪ ,‬מצוה רבה וחובה גדולה לעשות כל מה‬
‫שביכולת כדי לתקן הדבר‪ ,‬לגדור גדר ולעמוד בפרץ ואין בזה שום חשש איסור‪ .‬ופליאה לי על כל גדולי ישראל המחשים‬
‫בזה ואינם יוצאים במחאה גלויה“‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬כידוע‪ ,‬הכריזקמא‪( .‬עמ' ‪ ,)28‬כי כל מעשיהם ודעותיהם ניזונים ממורה‬
‫דרכם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מכאן יוצא אפוא‪ ,‬כי שיטות הפעולה הרפורמיות של הציוניזם הדתי בהנחייתו של ריינס בוילנא‪ ,‬היו‬
‫בהשראתו של מורה דרכם זה‪.‬‬
‫כבר ראינו‪ ,‬כי כל גדולי ישראל לא החשו והצטרפו למרן הח"ח במלחמתו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטתו השבתאית‪-‬מודרנית‪,‬‬
‫ר‪.‬‬
‫–‬ ‫בדבר המצוה השבתאית לחבור בלב ובנפש לפושעים והרשעים של כת הציוניזם‪ ,‬אשר על כך כתב מרן ה"ח"ח"‬
‫„ שצריך להתרחק מאד מאנשים כאלו שנפשם מטומאה דעות ושיטות של כפירה ומינות‪ ,‬שבקל מאד יוכל האדם ליפול‬
‫ברשתם“‪ .‬וכןרא‪...„ - .‬הנני לחוות דעתי‪ ,‬כי אין לנו לרדוף אחרי חיבור עם החפשיים באיזה מובן שיהיה ואין לנו לפחד פן‬
‫נישאר ח"ו בודדים‪.“...‬‬
‫גם לגבי מה שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "התיר"‪ ,‬הצבעת נשים בבחירות‪ ,‬יצאו מרן ה"ח"ח" ומרן הגרח"ע גורודז'ינסקי אשר כתב על‬
‫כךרב‪„ - .‬שרוצים הם לשנות את תכונתם ולשנות את צורתם הדתית ולשנות ענין הבחירות בהשתתפות נשים“‪.‬‬

‫קצח‪" .‬דאר היום"‪.91.6.9161 ,‬‬

‫קצט‪" .‬כל כתבי החפץ חיים"‪ ,‬ח"ג ‪ ,‬אגרות ומאמרים‪ ,‬איגרת ט"ז‪.‬‬
‫ר‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ל"ט‪.‬‬
‫רא‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ק'‪.‬‬
‫רב‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ט"ז‪.‬‬
 ‫קיז‬

‫לענין לשון הרע כתב מרן ה"ח"ח" מפורשותרג‪„ - .‬אבל אותן האנשים שמכירים שיש בהם אפיקורסות‪ ,‬מצוה לגנותם‬
‫רד‪.‬‬
‫ולבזותם בין בפניהן בין שלא בפניהם בכל מה שהוא רואה עליהם או שומע עליהם“‪ .‬וכן כתב בתחילת ה"משנה ברורה"‬
‫בשם ה"חינוך" – „ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהן הפך דעת תורה“‪ .‬כבר ראינו את לשונותיו‬
‫האפיקורייאניים ודעותיו המשובשות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר נגדן יצאו כל גדולי הדורות והגדירום ככפירה וטירוף‪.‬‬
‫ראינו גם לעיל את זהות תפיסתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם הגותו השבתאית של "אחד העם"‪ .‬בסיס תפיסתו של "אחד העם"‬
‫נשען על כך‪ ,‬כי לגבי כלל ישראל‪ ,‬העיקר הם הסמלים החיצוניים של היהדות‪ ,‬אשר לתוכם יש ליצוק את התרבות הנוצרית‬
‫הפרוטסטנטית ואת הפרדיגמה המתודולוגית שלה – הפילוסופיה והמדע המערבי‪.‬‬
‫אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנו רואים בכתביו ובמעשיו את אותו היסוד המכונן של הגות "אחד העם"‪ ,‬היינו‪ ,‬כי העיקר הם אלו‬
‫הפועלים מבחינה רעיונית ומעשית בנושאים הכלליים של הלאומנות‪ ,‬על אף שהם יוצקים לתוכה את הכפירה במקום את‬
‫התורה אשר ניתנה בסיני ואף את הכפירה באלוקים‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מנמק זאת על ידי היסוד המכונן של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית שהעיקר היא "הסגולה הפנימית" שבמעשי הכופרים הנטוע לדבריו בליבם‪ ,‬או כדברי "אחד העם" – "דתי‬
‫בלב"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גדולי ישראל‪ ,‬אשר אינם חושבים כך‪ ,‬ולוחמים בשבתאים אלו‪ ,‬לדידו‪ ,‬הם אינם מבינים את גדלותם‬
‫של אותם כופרים‪ .‬הם אינם מבינים את הערך הלאומני של השפה והארץ‪ ,‬ולכן הוא מכנם כ"מטומטמים" והוא רומז גם‬
‫לכך שיש להם בעיה נפשית – "ענין פסיכולוגי עמוק"שיד‪..‬‬
‫להלן‪ ,‬נראה גם את דברי תלמידי ו לשעבר (שהתפכחו) של שלמה אבינר‪ ,‬לגבי בירור העבירות בהן הוא שקוע‪ ,‬על אף‬
‫שלשיטתם‪ ,‬אחרי שימוש במכבסת מילים‪ ,‬קוראים לו "גדול הדור" ולגבי ההיתר של איסור לשון הרע‪ ,‬אשר הם ביררו‬
‫אצל גדולי הלכה ונתחוור להם שאין בכך כל איסור וכן לגבי העבירות הפליליות החמורות המיוחסות על ידי ראשי‬
‫הציוניזם הדתי (פורום "תקנה") והמשטרה למי שהם מכנים "אדמו"ר הציונות הדתית" – מוטי אלון‪ ,‬כדברי יובל שרלו‬
‫(העיתון "ישראל היום"‪ 07,2,00 ,‬עמ' ‪.)6‬‬
‫נראה מכאן ואילך לגבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו‪ ,‬כיצד מתבטאים אצלם הגותו השבתאית‪-‬מודרנית ופעולותיו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא ברמת ההתדרדרות מבחינה כמותית וערכית‪ .‬אמנם‪ ,‬לוז השדרה של התדרדרות זו‬
‫היא השבתאות במירעה – כפירה בי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם וקיום המצוות‪ ,‬אף תוך כדי דקדוק בהן‪ ,‬כל עוד אין‬
‫הדבר מתנגש במשיחיות השקר של הציוניזם – גאולה ארצית של "ניקח גורלנו בידינו" וכן חיקוי של שאר הערכים‬
‫הפרוטסטנטיים המזוהמים של תרבות זו‪.‬‬

‫סיכום כללי‬
‫ראינו ‪ ,‬כי כל הגדולים ביותר מבין גדולי הדורות הכירו במהרה‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סטה לא רק מדרך התורה והמסורה לכיוון‬
‫ברור של שבתאות מודרנית‪ ,‬אלא שגם אישיותו האנושית היתה בעייתית ביותר‪.‬‬
‫כמו כן ראינו‪ ,‬כי בניגוד לשבתאי צבי ומ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון‪ ,‬אשר בצעירותם כמעט כל גדולי ישראל‪ ,‬אשר היו בסביבתם או‬
‫אשר יצרו איתם קשר העריכו אותם ביותר‪ ,‬הרי שלגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כבר בצעירותו‪ ,‬אמנם עוד בהיותו בישיבת וולוז'ין‪,‬‬
‫הנצי"ב והאדר"ת העריכוהו ביותר‪ .‬לעומתם ‪ ,‬ראש הישיבה השני בישיבת וולוזי'ן‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬כבר אז הצליח‬
‫לעמוד על טבעו והתנכר לו‪ .‬הצבענו על כך‪ ,‬כי שבתאי צבי ומ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון‪ ,‬גם אחרי שצביעותם התגלתה‪ ,‬היו תלמידי‬
‫חכמים גדולים ואף מגדולי דורם‪ ,‬אשר מאד העריכום (כפי שנראה ממכתב ההסכמה הנלהב של המהר"י אייבשיץ על ספרו של‬
‫מ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון)‪ ,‬כי לא עמדו על טבעם האמיתי‪ ,‬בהיותם שבתאים‪-‬בסתר‪ ,‬והיו עדיין עוד תלמידי חכמים עצומים‪ ,‬אשר היו‬
‫שבתאים בסתר‪ ,‬גם אחרי התאסלמותו של שבתאי צבי וגם נגדם התנהלה מערכה כבדה‪ .‬מכאן גם נוצרת התמיהה הגדולה‪,‬‬
‫על כך שאנשי הציוניזם הדתי עושים חלוקה מוזרה בין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבין שבתאי צבי ומנדלסון‪ ,‬וטוענים‪ ,‬שאם יש מספר‬
‫מועט של תלמידי חכמים גדולים‪ ,‬אשר המשיכו להעריך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם אחרי שהוא התגלה (ועדיין בצורה חלקית)‬
‫בסטיותיו התהומיות בתחומי הכפירה והמלחמה בקודשי ישראל ושלומי אמוני ישראל זהו "סימן" מבחינתם‪ ,‬כי הוא נחשב‬
‫עדיין כאדם גדול‪ ,‬אשר יש לסמוך עליו‪.‬‬
‫הראנו שגם אותו מספר מועט של תלמידי חכמים‪ ,‬אשר הכירוהו רק בצעירותם גם הם חזרו בהם מהערכה זו‪ ,‬או שבחרו‬
‫דרך הנהגה של א לגנות אף אחד אלא רק לשבח כל אחד כדי ליצור כלים של השפעה על אותם סוטים‪ .‬על פי זה‪ ,‬אין גם‬
‫פלא בכך‪ ,‬ראשי הציוניזם הדתי אמונים הן על ערכיו של מ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון והן על ערכיו הכלליים יותר של שבתאי‬
‫צבי‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬שמשה מ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון היה שבתאי אדוק ובמסגרת הטקטיקה השבתאית הסתיר את היותו שבתאי ואף גינה‬
‫בפומבי את אותם שבתאים אשר חיו כשבתאים בפומבי (בבוהמיה)‪ .‬בתופעה דומה אנו פוגשים אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר‬

‫רג‪" .‬חפץ חיים"‪ ,‬כלל ח' סעיף ה'‪.‬‬

‫רד‪ .‬ב"ביאור הלכה"‪ ,‬בד"ה הוא כלל גדול‪.‬‬
 ‫קיח‬

‫מחד הוא פועל כשבתאי מודרני ושייך לתת‪-‬התרבות של הציוניזם והיה מורה דרכו של הציוניזם הדתי‪ ,‬אך מאידך הוא‬
‫מכריז באזני האדמו"ר מגור (כפי שכתב האדמו"ר מגור לבני משפחתו במכתבו המפורסם‪ ,‬אשר שלח מתוך האניה שהחזירה אותו מארץ‬
‫ישראל) שהוא אינו "ציוני" ואינו "מזרחי"קמו‪( .‬עמ' ‪ ,)440‬אך לרידב"ז הוא כתב שהוא ציוני אדוק‪ .‬כאן אנו שוב רואים אצלו‬
‫את כללי החשאיות וההפכפכנות‪ ,‬אשר היוו חלק מהטקטיקה השבתאית שלו‪.‬הראנו עוד‪ ,‬כי הציוניזם הדתי הינו פרי‬
‫טיפוחיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובכל התדרדרותם התהומית‪ ,‬צמודים הם ללא סייג לרבם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬אם עד לפני ארבעים שנה‬
‫הם הגדירו את עצמם כיציר כלאיים של דתיים לאומיים‪ ,‬כחלק מהתפיסה הנוצרית הפרוטסטנטית (ולא הקתולית‪ ,‬אשר על פי‬
‫משנתה היא לא איפשרה התהוות יציר כלאיים שכזה)‪ ,‬הרי שמאז‪ ,‬הוסיפו להתדרדר בצורה תהומית ואת "הדת" שלהם הם גלגלו‬
‫לסוף הגדרת ערכיהם והחלו לקרוא לעצמם "ציונות דתית" ולא "דתיות ציונית" ולבסוף הם הוציאו את ה"דת" מעולם‬
‫מושגיהם הרשמי וקראו לעצמם "איחוד לאומי"‪ ,‬כאשר הם חרדים רק ל"לאום" (חרד"ל)‪ .‬חרדיות זו הסביר שלמה‬
‫אבינרשפז‪ ,)23,3,00( .‬שהיא הקומה השניה שעל הקומה הראשונה של החרדיות – „כמה תורה‪ ,‬כמה מצוות‪ ,‬כמה מידות‬
‫טובות“‪.‬‬
‫מהי אותה קומה שניה שאינה נמצאת בקומה הראשונה ? – התורה והמצוות – „בנין הארץ ושיבת ציון‪ ,‬הקמת‬
‫מדינה ומלחמות‪...‬שנשתכחה עקב הגלות“‪ .‬אבינר צודק באומרו שהערכים הנוצריים המילינאריים הללו אינם קיימים‬
‫בתורה ובמצוות‪ ,‬אך הוא טועה בכך שערכים נוצריים אלו נשתכחו ושכאילו ערכים אלו היו נחלת חז"ל‪ .‬כידוע‪ ,‬חז"ל‬
‫הדגישו בדיוק להיפך‪ ,‬את המחוייבות ל"שלוש השבועות" (מס' כתובות קיא)‪ ,‬עד בוא המשיח האמיתי‪.‬‬
‫הגר"א כבר הסביר‪ ,‬את חיוב תוקף שבועות אלו‪ ,‬לא רק במובנים של הרז והנסתר‪ ,‬כפי שמופיע בפירושו לשיר השירים‪,‬‬
‫אלא גם בפועל כפי שמבאר באריכות אחד מגדולי תלמידיו רבי ישראל משקלוב בספרו "פאת השולחן" [הלכות ארץ ישראל‬
‫(א‪,‬ג)] – „ ויש אומרים דמצות ארץ ישראל מן התורה גם בזמן הזה‪ ,‬שנאמר "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות"‪,‬‬
‫ישיבת א"י שקולה ככל התורה (הרמב"ן בס' המצות שלו‪ ,‬מצוה ד' וכן דעת הרשב"ץ והרשב"ש) אמנם [הוא בא לתרץ לשיטתם את‬
‫הקושי של ג' השבועות‪ ,‬כגון שלא יעלו כחומה ואם היה מצוה על כל ישראל‪ ,‬אם כן היה חיוב שיעלו כולם‪ .‬לכן הוא פירש שאם ישנן מניעות הדין‬
‫שונה ועי' ברשב"ש סי' ב' שהאריך בזה ("בית ישראל" ס"ק ט"ו)] אינה מצוה כלליות לכל ישראל בגלות החל הזה‪ ,‬אלא על כל יחיד‬
‫לדור שם ואם יש דברים מונעים אותו לעלות כגון סכנות המדבריות והימים המסוכנים או שבחו"ל‬
‫יש לו נכסים ומחיה ובארץ לא ימצא ערך מחיתו או לא יהיה לו נכסים לעלות ויצטרך לשאול‬
‫מהבריות‪ ,‬לא חייבתו תורה‪...‬לעלות לא"י“‪ .‬אם כן‪ ,‬על פי בית מדרשו של הגר"א ישנו איסור‬
‫ליצור קיבוץ גלויות ולעלות בקבוצות גדולות לארץ והיחיד גם אין לו לעלות כשיש סכנה בכך‪.‬‬

‫אם כן הסכנות שהיו בארץ מהערבים מרגע שהם זיהו מצב בו היהודו‪-‬פרוטסטנטים רוצים לממש‬
‫את היסוד הנוצרי‪ -‬מילנארי של עליה המונית ועוד כינון מדינה ומסיבה זו מאז הם זוממים להשמיד‬
‫את כל היהודים בארץ‪ ,‬הרי שלפי הגר"א על פי תלמידו גם לשיטת הרמב"ן חל איסור חמור גם‬
‫ליחידים לעלות לארץ ואף יש לרדת ממנה‪ .‬רבי מאיר אוירבך‪-‬ראש רבני ירושלים‪ ,‬כינס את בית דינו ודנו על כך באריכות‬
‫ושלחו מכתב לגאון רבי אליהו גוטמאכר וכתבו על ספרו של רבי צבי קאלישר – „שהלב מתחמץ למקרא דברי הרב‬
‫קאלישר“‪ .‬האדמו"ר מבעלז – הגה"צ רבי יהושע רוקח‪ ,‬כתב ("דברי שמחה"‪ ,‬מכתב ה') – „כאשר התחיל רצה"ק (= ר' צבי‬
‫הירש קלישר) דבר זה וחביריו וגאוני אמת וצדיקי זמנינו צווחו ככרוכיא‪.“...‬‬
‫אם כן‪ ,‬מעתה ה"דת"‪ ,‬על פי תפיסתם הנוצרית פרוטסטנטית של אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אמורה להתכופף לרצון של‬
‫הלאומיים‪ ,‬קרי‪ ,‬הציוניזם הכללי‪ .‬בכך הם השלימו עם מרותה של תרבות האם שלהם‪ ,‬אשר הכריחתם להפוך לתת תרבות‬
‫ולעבד נרצע שלהם‪ ,‬דבר שהיה מאז יסודו של הציוניזם הדתי‪ ,‬אך לא בצורה הרשמית‪ ,‬כפי שהיא מוגדרת כיום על ידי‬
‫הציוניזם הדתי בעצמו‪ .‬מכאן גם יש להבין‪ ,‬כי אם שומעים מפעם לפעם התבטאויות הזויות של ראשי הציוניזם הדתי‪,‬‬
‫שהם רוצים להשפיע על תרבות‪-‬האם‪ ,‬הרי שזו רק כסות עינים האמורה לבלבל את האויב‪ ,‬כחלק מהטקטיקה השבתאית‬
‫המודרנית הידועה‪.‬‬
‫תפקידה המכונן של משנתו ההגותית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – אין ספק‪ ,‬כי נצחונה המסחרר של הנצרות הפרוטסטנטית‬
‫והשתלטותה המתמשכת על תרבות המערב מתבטא בכך‪ ,‬שעקרונות הדת שלה‪ ,‬כבר אינם נתפסים כיום בתרבות המערב‬
‫ותת‪-‬תרבויותיה כעקרונות הדת שלה‪ ,‬אלא כחוקי המציאות הטבעית והתרבותית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬גם הצמחונות נתפסה אצל עם ישראל במצרים כמערכת של תזונה בריאה ולא כחוקי הדת הסוגדת לבעלי החיים‪,‬‬
‫כדברי "אור החיים" [שמות (יב‪ ,‬ו)] – „והנה אין כוונתם ז"ל לומר חס וחלילה שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬אלא לצד שהיו‬
‫ביניהם מבלי ידיעתם ויעשו חוקים של עובדי עבודה זרה בפרטי מלבושיהם והמאכלים והדברים הרגילים“‪ .‬לכן‪ ,‬כיום‪,‬‬
‫אם יאמרו לבן תרבות המערב בחו"ל או בארץ‪ ,‬המשתייך לאחת מהכתות של הציוניזם או הציוניזם הדתי – "אתה‬
‫למעשה נוצרי פרוטסטנטי"‪ ,‬הוא ירים גבה ובכנות לא יבין למה הכוונה‪ .‬נצרות זו איפשרה את יצירת השבתאות‬
‫המקורית ושילובה עם תרבות המדע המערבי‪ ,‬יציר כפיה (כדי לשוות לעקרונותיה תדמית של חוקיות מציאותית)‪ ,‬על ידי ברוך‬
‫שפינוזה בעם היהודי‪ ,‬על עקרון היסוד של דת זו – "איש באמונתו יחיה"‪ ,‬תוך סילוף הפסוק "וצדיק באמונתו יחיה"‬
‫[חבקוק (ב‪ ,‬ד)]‪ .‬הגותו של השבתאי המודרני משה בנימין מנדלסון‪ ,‬איפשרה את המעבר של הכתות השבתאיות בעם היהודי‪,‬‬
 ‫קיט‬

‫תוך דרדור עוד חלק גדול מהעם היהודי‪ ,‬לשלב בו עקרונות נצרות זו‪ ,‬מקבלים תדמית של חוקיות מציאותית כללית וזאת‬
‫באמצעות ה"בילדונג" וה"השכלה" הגרמנית‪ .‬הגותו השבתאית מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק איפשרה את שילובו של‬
‫השובניזם (= לאומנות)‪ ,‬באמצעות "הסברים" מתוך מקורותינו‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעקרונות נצרות זו‪.‬‬
‫השובניזם (= לאומנות) הופיע במחצית המאה ה‪ 09 -‬באירופה‪ ,‬והגותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היתה הכרחית כחוליה מתווכת‬
‫בהטמעתה לתוך העם היהודי ‪ ,‬כי ללא גורם מתווך לא יכול היה הציוניזם השבתאי להניע חלקים גדולים בעם היהודי‬
‫להגיע לארץ ולבולל אותם‪ ,‬לכן הקים הרצל את תנועת ה"מזרחי" באמצעות שליחיו ‪ -‬ריינס ומימון ואף מימנם בתחילת‬
‫דרכם לשם ביסוס התנועה ברמת האידיאה ואילו ד"ר ויצמן מקים את ה"רבנות הראשית"‪ ,‬כדי להעביר שילוב זה לשלב‬
‫המעשי‪ ,‬כאשר הוא מעמיד בראשו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היה שילוב מוצלח לדידו‪ ,‬הן במישור המעשי והן במישור‬
‫האידיאי‪ ,‬בהיותו הוגה דעות פורה (אם כי מבולבל) אשר ידע בכשרונותיו לשלב בין עקרונות השובניזם (= לאומנות) על פי‬
‫משנתו של השבתאי המודרני "אחד העם" ועקרונות הנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫אנו התייחסנו לכתביו ואמירותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כהגות וכמשנה סדורה ופילוסופית‪ ,‬רק על פי דבריהם של‬
‫תלמידיו‪ ,‬א נשי הציוניזם הדתי וכתבנו‪ ,‬שאם אכן הוא באמת היה הוגה דעות‪ ,‬הרי שהוא מייצג את ההגות‬
‫השבתאית המודרנית במאתיים השנים האחרונות ובודאי הוא לא הוגה דעות של מחשבת היהדות‪ ,‬שהרי על כל‬
‫ספרי ה"אורות" וכו'‪ ,‬אשר הוצאו לאור על ידי בנו ו"הנזיר"‪ ,‬כבר פסקו עליהם גדולי הדורות שהם דברי כפירה‬
‫ומינות מהגרועים ביותר ‪ ,‬כפי שכבר ציטטנו אותם לעיל‪ .‬אנשים הקרובים לדעותיו או שהתחנכו במוסדות של תלמידיו‬
‫ונמצאים כיום באקדמיה‪ ,‬כגון ש‪ .‬רוזנברג‪ ,‬ש‪ .‬איש שלום וי‪ .‬בן שלמה‪ ,‬כאשר בחנו דברים מהספרים הנ"ל‪ ,‬התרשמו‬
‫שישנה בכתביו שיטתיות ומבנה הגותי‪ ,‬כפי שמציין זאת מ‪ .‬מוניץ במאמרו "עלי ספר" (עמ' ‪ .)024‬אמנם‪ ,‬הם כתבו זאת‬
‫בשנים אשר בהם עדיין לא התפרסמו כתביו האותנטיים‪ .‬אמנם‪ ,‬משנת תשנ"ט‪ ,‬כאשר התפרסמו כתביו האותנטיים‪ ,‬גם‬
‫דעתם של חוקרים שונים באקדמיה מהחוג של הציוניזם הדתי נאלצה להשתנות‪.‬‬
‫נביא לקט מדעותיהם‪ ,‬כפי שהובאו במאמר הנ"ל (עמ' ‪„ – )024-040‬רוב תורתו של הראי"ה נכתב בפנקסים אישיים בצורה‬
‫של פסקות נפרדות‪ .‬רק לעיתים נדירות יש קשר בין שתים או שלוש פסקות עוקבות“‪ .‬עובדה זו כבר מלמדת על גחמות‬
‫או הברקות נקודתיות של מצבי רוח רגעיים‪ ,‬אשר נכתבו בזמנים שונים או בו זמנית מתוך חוסר מחוייבות לעקביות‬
‫הגותית כלשהי‪ ,‬כאשר עורכי הספרים מנסים לשוות לספריו אופי הגותי לפי רמתם הנמוכה וגישותיהם הפוליטיות‪ ,‬תוך‬
‫צירוף פסקאות ממקומות שונים בכתביו או לעיתים חלקי פסקאות‪ ,‬אשר גם בהם הכניסו שינויים מפליגים ו‪/‬או הפוכים‬
‫למה שכתב‪ ,‬תוך אונאת דברים וגניבת דעת של תלמידיהם וקוראי הספרים [לכן‪ ,‬כאשר מאשימים את ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בדברי‬
‫כפירה המופיעים בכתביו תמיד תהיה תגובת אנשי הציוניזם הדתי מתוך התגוננות‪ ,‬שמדובר ב"הוצאה מההקשר"‪ ,‬משום "כל הפוסל‬
‫במומו פוסל" – מסכת קידושין (עב‪ .]):‬לכן‪ ,‬נביא דוקא את התיחסויותיהם של תלמידים שהתחנכו במוסדותיהם וקרובים‬
‫לתפיסתו מהאקדמיה מתוך מאמר זה‪ .‬בעמ' ‪ ,026‬י‪ .‬אביב רואה בכתביו האותנטיים נסיון לפרשנות ע''פ הקבלה‪ .‬וכבר‬
‫העידו גדולי הדורות‪ ,‬כפי שראינו לעיל (כגון המהר"ם אריק)‪ ,‬שפרשנות זו היא שבתאית במקורה והזויה לחלוטין‪ .‬י‪ .‬דיסון‬
‫רואה כי „כתיבתו של הראי"ה הגות שנכתבת בהשראה“‪ .‬היינו‪ ,‬לא לפי כללים כלשהם המובאים בתורתנו‪„ .‬לדעת ד‪.‬‬
‫שוורץ כתיבתו של הראי"ה היתה אפוריזמית‪ ,‬פיוטית ואקראית‪ .‬ואילו את השיטתיות הפילוסופית שאנו מוצאים באורות‬
‫הקודש יש לייחס לתרומתו של הרב הנזיר‪-‬בעל ההשכלה האקדמית‪ .‬עריכתו של הנזיר אינה מעורבות טכנית בלבד‪ ,‬אלא‬
‫היא זו שיוצרת את המבנה הרעיוני הקוהרנטי והמגובש‪ .‬שוורץ מגיע למסקנה‪ ,‬שיש להתייחס לספר אורות הקודש כאל‬
‫חיבור משותף של הראי"ה והרב הנזיר“ ‪ .‬ציינו כבר לעיל את דברי שז"ר ב"נזיר אחיו"‪ ,‬עדיין בלא שראה את כתביו‬
‫האותנטיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהנזיר לא עשה לו רב (ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬אלא עשה את הרב‪„ .‬לדעת מ‪ .‬פוקס‪ ,‬אין להתייחס לר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק לא כאל מקובל ולא כאל פילוסוף‪ ,‬אלא כאל משורר – על כל המשתמע מכך“‪ .‬על טיבם של פיוטיו כבר‬
‫העיד אביו – „בכיסי בגדיו היו שמורים השירים שכתב בלוצין‪ ,‬אך היסס אם להראותם‪...‬והגישו לאביו‪...‬עיין האב‬
‫בשירים חזור ועיין ואח"כ אמר מות בשיר“ שנז‪( .‬עמ' ‪.)20-22‬‬
‫„ י‪ .‬אביב טוען‪ ,‬שהרב הנזיר והרצ"י טשטשו בעריכתם את האופי הקבלי‪...‬הם נמנעו כמעט לגמרי מלפרסם פסקאות‬
‫קבליות מפורשות וגם בפסקות שפורסמו שונו המונחים הקבליים‪ ,‬בדרך שטשטשה את משמעותם‪ .‬כעת‪ ,‬משפורסמו שמונת‬
‫הקבצים‪ ,‬טוען י‪ .‬אביב‪ ,‬שהוכרע הויכוח בדבר מקורות שיטתו של הראי"ה“‪.‬‬
‫„ א‪ .‬אברמוביץ מצביע על כך‪ ,‬שפרסום הקבצים מאפשר לנו לעמוד על מגמות‪...‬שנעלמו או הוחלשו על ידי עריכתם של‬
‫תלמידיו‪ .‬המגמה העיקרית‪...‬היא המגמה האישית ה"קיומית" שעולה מן הקבצים‪ .‬מגמה זו הוצנעה במלאכת העריכה‪,‬‬
‫שכללה הן צנזור מכוון והן השמטה מטעמי עריכה תוך הדגשת הצד הלאומי‪ ,‬בעיקר על ידי הרצ"י“‪ .‬א‪ .‬אברמוביץ‬
‫מתכוון להשמטות של "המגמה האישית והקיומית" העולות מהקבצים האותנטיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהן חמורות ביותר‬
‫ואשר נראה מדבריו שכוונתו למשבר נפשי שפקד אותו ואשר הוא הסתיר זאת מעיני כל עוד בהיותו הרב של יפו והטמין‬
‫זאת בכתביו‪ .‬שם מופיעים ביטויים‪ ,‬אשר היו סיסמאות הרפורמים הפרוטסטנטים‪ ,‬כגון "ההלכה מעיקה וכובלת" וכן‬
‫"שהצדיק המתעסק עם נשמתו אינו מקיים מצוות" וכו'‪.‬‬
‫„ (ד"ר) א‪ .‬רוזנק מגיע למסקנה‪ ,‬שהרב הנזיר והרצ"י ערכו את כתבי הראי"ה‪ ,‬תוך התערבות מסיבית שכללה הכנסת‬
‫שינויים משמעותיים וצנזורה עד דרגת סילוף‪ .‬לדעתו‪ ,‬מגמת הצנזורה היתה‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬להגן על הראי"ה מפני‬
 ‫קכ‬

‫מתקיפיו‪ ,‬ובשלב השני ביקשו תלמידי הראי"ה להגן על הקוראים "מפני רעיונותיו המהפכניים של הרב קוק" (= כי אחרת‬
‫הוא היה נשאר בלי תלמידים‪ ,‬אשר היו הופכים לחילונים‪ ,‬היינו‪ ,‬נוצרים פרוטסטנטים במוצהר‪ . “).‬על אף שרעיונותיו צונזרו‪ ,‬בכל‬
‫מקרה הם הועמדו כיסוד מכונן מחשבתי על ידי בנו ותלמידיו‪ ,‬אלא שאם היו דבריהם ההזויים מובאים כציטוט מדברי ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬היו כל גדולי ישראל מחרימים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואת תלמידיו‪ ,‬כפי שהחרימו את שפינוזה בשעתו‪„ .‬רוזנק מבחין‬
‫בין דרכי העריכה של הרב הנזיר והרצ"י‪ .‬הרצ"י ערך את כתבי אביו‪ ,‬תוך נטילת חרות רבה יותר לשנוי המקור‪ .‬הוא‬
‫פירק והרכיב פסקות‪ ,‬החסיר‪ ,‬הוסיף ושינה מילים‪ .‬הרב הנזיר היה מתון יותר בעריכתו‪( ...‬הערה ‪ - )07‬על אף שמסקנה זו‬
‫נראית במבט ראשון שונה מזאת של שוורץ לעיל‪ ,‬אין כאן בהכרח סתירה‪.‬‬
‫י תכן‪ ,‬שלדעת שוורץ‪ ,‬המעורבות של הנזיר בסידור הפסקות‪ ,‬משמעותית יותר במבט כולל מהמעורבות המסיבית יותר של‬
‫הרצ"י בתוך הפסקות“‪ „ .‬ס‪ .‬שרלו סבור‪ ,‬שהבשורה החדשה העיקרית‪ ,‬העולה מן הקבצים היא ש"הרב קוק היה מיסטיקן‪,‬‬
‫והקבצים הם בראש ובראשונה יומנים של חוויות מיסטיות"‪...‬אלמנט זה הוסתר בעריכת כתביו של הראי"ה על ידי‬
‫תלמידיו‪...‬הרצ"י והרב חרל"פ ייצגו עמדה אזוטרית‪ ,‬שביקשה להסתיר אלמנטים מסויימים בהגותו של הראי"ה מטעמים‬
‫חינוכיים ומשיקולים פרגמטיים של חשש מהתגובות הצפויות‪ .‬לעומת זאת‪...‬היתה לרב הנזיר ולרב קוק עצמו גישה‬
‫אקזוטרית“‪ „ .‬א‪ .‬שבייד רואה בהגותו של הראי"ה‪ ,‬הגות של הוגה שראה עצמו כמי שזכה להשראה אלוקית בסגנון של‬
‫נבואה מקראית“‪ .‬אכן‪ ,‬ראינו כבר לעיל‪ ,‬את מה שצ‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו מספר (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)066‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו „גער בי‬
‫ואמר לי על פי זה הלשון‪...‬זו חולשה כלפי דברי קודש‪ ,‬דברים ממקור שמימי אלוהי‪ .“...‬הוא גער בו‪ ,‬כאשר העיז לספר‬
‫לו‪ ,‬שהוא רוצה לשנות ולהשמיט דבר מסויים מכתביו‪ .‬מדבריו האחרונים הללו‪ ,‬אנו יכולים שוב לאשש את דברי גדולי‬
‫הדורות‪ ,‬בדבר שגעון הגדלות ש היה חלק מאישיותו‪ ,‬תוך שהוא עצמו מודה‪ ,‬שכתביו ורעיונותיו אינם יונקים כלל מתורת‬
‫ישראל‪ ,‬אלא מתוך אקסטזה ותחושות הזיה "נבואיות" קמא‪( .‬עמ' ‪.)40‬‬
‫„י‪ .‬גארב טוען גם הוא‪ ,‬שפרסום הקבצים‪ ,‬מאפשר לנו לעמוד על העריכה המצנזרת של כתבי הראי"ה‪ .‬גארב מדגים‪ ,‬כיצד‬
‫הנימה האישית (כדעת אברמוביץ) המיסטית (כדעת שרלו) והפיוטית (כדעת פוקס) של הראי"ה טושטשה לטובת הפניית הגותו‬
‫לכיוון של אמירה לאומית‪ .‬גארב מדגיש במיוחד את הצד הפואטי (= השירי) שביצירתו של הראי"ה‪...‬י‪ .‬מאיר פרסם מאמר‬
‫מקיף על עריכת כתבי הראי"ה ובו ביקש להצביע על כך שלצדם של הרצ"י והנזיר‪ ,‬יש גם עריכות רבות של כתבי הראי"ה‬
‫שנעשו ופורסמו על ידי אחרים‪...‬מאיר סבור שעריכתו של הרצ"י היא מגמתית ביותר ונותנת לדברי הראי"ה צביון שונה‬
‫מזה שהיה להם עם כתיבתם‪ .‬המגמה העיקרית של הרצ"י היתה הרצון להיתלות בכתבי אביו כדי לבסס את השקפתו‬
‫הפוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצביע מאיר על מגמה של המעטת משקלם של המקורות הקבליים והפילוסופיים (= של גדולי הכופרים‬
‫בתורה) של כתבי אביו ועל הטיית כתבי הראי"ה לעמדה המסתייגת מהחסידות“‪ .‬אודי אברמוביץ‪ ,‬מאנשי הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כתב דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון על הצינזור והסילופים של צבי יהודה קוק בכתבי אביו‪ .‬הוא סרק את כתביו‬
‫האותנטיים של אביו והעלה משם דברי כפירה בתורה שבכתב ובעל פה לפי מיטב המסורת של השבתאים והרפורמים‬
‫הפרוטסטנטיים‪ ,‬כגון ש„ההלכה מעיקה וכובלת“ ‪ .‬הוא גם מראה ש„צבי יהודה קוק רצה לחסוך ממנו ביקורת אפשרית‬
‫בשל חשיבתו היצירתית והאנרכיסטית“‪ .‬אנרכיה זו מתבטאת בריסוק כל היסודות של התורה שבכתב ושבעל פה‪ ,‬אשר‬
‫קיבלנו במעמד הר סיני‪ .‬הוא הירצה על כך ב"קונגרס העולמי ה‪ 04-‬למדעי היהדות" בהר צופים‪ ,‬אשר החלה ב‪.2.8.09-‬‬
‫הוא הסביר ‪„ -‬הרב צבי יהודה קוק צינזר את כתבי אביו‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬על מנת לבסס את דמותו של אביו בזרם המרכזי‪.‬‬
‫התוצאה היא שכתביו משקפים לעיתים את האידיאולוגיה של הבן ולאו דווקא את זו של האב‪...‬מצאתי פיסקאות שהוא‬
‫צינזר‪ ,‬אבל היתה התערבות נוספת לא רק בתוך הטקסט‪ ,‬אלא גם בבחירה מה לפרסם‪ .‬למשל‪ ,‬לתוך ספר 'אורות התשובה'‬
‫לא הוכנסו כל הקטעים העוסקים בתשובה‪...‬הרב קוק ראה עצמו כצדיק והוא מציין שלצדיק קשה לפעמים לעשות מצוות‬
‫כי הוא מתעסק בנשמה‪ ,‬ולכן ממעיט בערך הלימוד ולעיתים רואה בו ביטול תורה‪ .‬יש מקום שהוא מציין שההלכה מעיקה‬
‫וכובלת‪ .‬אלו דברים (= של כפירה בתורה‪ ,‬המאופיינת בחוסר שפיות‪ ,‬כדברי מרן ה"חזון איש"‪ ,‬הרוגאצ'ובר וה"שרידי אש" ועוד גדולים)‬
‫שהרב צבי יהודה לא פרסם כלל‪ ,‬ובכך היתה לו שליטה איך יראו הספרים ואיך תתפס דמותו של הרב קוק‪...‬הבן דאג‬
‫שהישוב הישן יבקר ואף יחרים את אביו‪ ,‬ולכן הוציא את הקטעים הקבליים‪ .‬במשך כמה עשורים היתה לרב צבי יהודה‬
‫יכולת להשפיע איך ייתפס הרב קוק בציבור‪ ,‬והוא דאג שאביו לא יראה כמיסטי או חסידי‪ ,‬על אף שהיו בו צדדים כאלה‪.‬‬
‫הרב קוק הוציא את הספר 'ערפילי טוהר' בזמן שבנו היה בחוץ לארץ‪ .‬כשחזר‪ ,‬שכנע הבן את אביו לאסוף את‬
‫הגליונות שהודפסו ולא להוציא את הספר לציבור‪...‬השינוי בהבנת דמותו של הרב קוק החל בשנות השמונים‪ ,‬לאחר פטירת‬
‫בנו‪ .‬אט אט החלו לצאת טקסטים לא מצונזרים‪...‬לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה ביקשו חלק מתלמידיו לגנוז את‬
‫הכתבים שלא פרסם‪ .‬בסופו של דבר התקבלה החלטה להמשיך ולפרסם אותם‪ ,‬אבל באופן מבוקר‪ .‬את השינוי הגדול עשו‬
‫בישיבת רמת גן כשהוציאו חלק גדול ממחברותיו כמעט בלי עריכה‪ .‬הרב צבי יהודה קבע איזה ספרים של אביו יוצאו לאור‬
‫ובכך עודד והגביר את התקבלותו של הרב קוק בציבור“‪ .‬ציטטנו לעיל את דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כתב במקומות שונים‬
‫על כ ך‪ ,‬כי יש לשלב את התובנות ההגותיות של גדולי הכופרים המודרניים בתחומי "מדעי היהדות" בהבנת התורה ועל‬
‫פיהם להבין את המחשבה והמוסר היהודיים ואת ההלכה בעמקי סוגיותיה‪ .‬תפיסה זו היא למעשה יסוד משנתו של "אחד‬
‫העם"‪ ,‬אשר הטיף בכל ספריו ומאמריו להשאיר את המעטפת החיצונית של התורה ולצקת לתוכה את יסודות ההגות של‬
‫ההוגים הכפרניים המודרניים באירופה‪ ,‬כפי שביאר זאת באריכות נשיא ה"מזרחי"‪ ,‬הרה"ר עמיאל‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬
 ‫קכא‬

‫ראינו כבר לעיל‪ ,‬כי יסודות המחקר המדעי בנויים על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬והם אשר הפכו להיות נר לרגליו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהבנת התורה שבכתב ושבעל פה‪ .‬נפרט את היסודות של המדע המודרני‪ ,‬אשר מקורם בדת הנוצרית‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אותם הביע מייסדה של דת זו‪-‬מרטין לותר‪ ,‬במחאתו נגד הדת הקתולית‪.‬‬
‫א‪ .‬ההתייחסות לכל טקסט מן העבר‪ ,‬חייבת להיות מנותקת מאמינותו הערכית והמוסרית של מי שטוען‪ ,‬כי יש בידו את‬
‫הטקסט האותנטי והמקורי‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לברר מהו הנוסח המקורי של התנ"ך‪ ,‬יש להשוות בין נוסחי התנ"ך‪ ,‬תוך מתן‬
‫לגיטימציה שווה מבחינת האמינות לכל המקורות היהודיים‪ ,‬הקראיים‪ ,‬השומרונים‪ ,‬היווניים והמקורות אשר נמצאו‬
‫בגניזות שונות (אשר בדרך כלל זו הוכחה‪ ,‬כי הנוסחים‪ ,‬אשר הושלכו לשם היו פגומים‪ ,‬כאשר לפי ההלכה החובה היא לגונזם‪,).‬‬
‫על אף שהתנ"ך נשמר בצורה הכי מדוקדקת באופן שווה בידי כל העם היהודי‪ ,‬תוך מסירות נפש בכל רחבי תבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוש הטקסטים יכול להיות נתון לכל אחד‪ ,‬במנותק מאישיותו‪ ,‬ערכיו ומוסריותו‪ ,‬בתנאי שיהיה במסגרת כללים‬
‫הנקבעת אף היא באופן שרירותי ‪ ,‬על ידי מוסדות האקדמיה‪ ,‬אשר הם יורשיהם ההיסטוריים של מוסדות האקדמיה‬
‫הפרוטסטנטיים הראשוניים‪ .‬אין להתחשב כלל בעובדה שהחוקרים עלולים להיות מושחתים ביותר ולכן להטות את‬
‫המחקרים לפי הנטיות המושחתות שלהם‪ .‬לכן גם נחשפות כל העת כמויות אדירות של מחקרים מזוייפים ו‪/‬או שגויים גם‬
‫במדעי הטבע והרפואה‪.‬‬
‫ג‪" .‬תן לאלוהים אשר לאלוהים ולקיסר את אשר לקיסר"‪ .‬מכח תובנה זו‪ ,‬נגזרת ההתייחסות הכללית למחקר‪ ,‬היינו‪ ,‬שיש‬
‫לחקור בנפרד את התחומים העוסקים באלוהות‪ ,‬דתות‪ ,‬אידיאולוגיות‪ ,‬פילוסופיות וברוחו של האדם ובנפרד ובמנותק את‬
‫הנושאים הקשורים לטבעו הפיזי של הטבע ומערכות היחסים בין בני אדם‪.‬‬
‫המדע הפוסט‪ -‬מודרני‪ ,‬מפרשן אחרת את שני היסודות האחרונים וטוען לכך‪ ,‬כי כל אחד יכול לקבוע לעצמו את מערכת‬
‫הכללים‪ ,‬אשר לפיה הוא יחקור‪ ,‬בתנאי שתהיה לו הסמכה למחקר ממוסד אקדמי‪ .‬לכן הוא יכול גם לערב בין התחומים‪,‬‬
‫אשר הוזכרו לעיל ביסוד השלישי‪ .‬אין זה מענייננו ואין אנו באים לשפוט את ר' א‪ .‬י‪.‬קוק אם הוא היה כופר במזיד או‬
‫בשוגג משום היותו שוטה‪ ,‬למשל כדברי הרוגאצ'ובר‪ ,‬הרש"א אלפנדרי‪ ,‬מרן ה"חזו"א" וה"שרידי אש"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫כוונתנו היא רק להפריך את הכפשתם והוצאת לשון הרע של רבני הציוניזם הדתי על גדולי ישראל‪ ,‬שהם כביכול‬
‫העריכוהו וכן להראות ולהוכיח‪ ,‬כיצד הם מתבטאים על חשיבתו‪ ,‬אישיותו ומעשיו‪ .‬כמו כן ראינו כיצד כל גדולי ישראל‬
‫לחמו בדעותיו ומעשיו במישרין ו‪/‬או בעקיפין והגדירוהו כתלמידו של "אחד העם" (כגון מרן הגר"ח מבריסק והגה"ק רבי‬
‫אלחנן וסרמן) וכשבתאי (המהר"ם אריק ועוד מגדולי ישראל) וכן כיצד הציוניזם הדתי ממשיך באדיקות את דרכו‪ ,‬בהציבו את‬
‫עצמו בעקבות רבו‪ ,‬כרודף קולקטיבי של ציבור שלא נכנע‪ ,‬ולא כרע ברך ל"בעל" בדמותה של השבתאות המודרנית‬
‫והנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הראה לציבור שלו את הדרך‪ ,‬כיצד לרדת לחייהם של שלומי אמוני ישראל‪,‬‬
‫אשר במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬שמרו במסירות נפש על תורתו וצביונו‪.‬‬
‫גם אם היו ב' או ג' גדולי תורה ששיבחו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו‪/‬או את רמת קיום המצוות שלו‪ ,‬גם הם לחמו נגד דעותיו‬
‫ופעילותו הציבורית‪ ,‬אך אחרי שהתגלתה בעשרים וחמש השנים האחרונות כמות אדירה של מידע שלילי לגבי דעותיו‪,‬‬
‫אישיותו‪ ,‬קיום המצוות שלו‪ ,‬מעשיו ומה שבאמת סברו עליו גדולי הדור בזמנו ולאחריו‪ ,‬לא קיימת כבר יותר השאלה מי‬
‫מהגדולים ביותר העריכו אותו‪ ,‬אלא מתבקשת המסקנ ה‪ ,‬שמי שהבין‪ ,‬עם מי יש לו עסק‪ ,‬זה מוכיח על גדולתו שהוא היה‬
‫בבחינת "חכם עדיף מנביא" והתקיים בו "די לחכימא ברמיזא" ומי שנפל בפח וכן העריך אותו (אף שאם היה מתאמץ והיה‬
‫מלקט את כל המידע שהיה קיים בזמנו‪ ,‬גם לא היה מעריך אותו אלא מגנה אותו)‪ ,‬יתכן שזה לשון הרע לספר על כך‪ ,‬אלא‬
‫שההכרח לא יגונה‪.‬‬
‫במסמך זה נאלצנו להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית של "התחיה"‪ ,‬או‬
‫יותר נכון "העברית המתה" של א‪ .‬בן יהודה וממשיכיו‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת‪-‬תרבותי ("דוס מחמד" א‪ ).‬של‬
‫אלו הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי הנחיתות שהם חשים בפני תרבות‪-‬האם‬
‫שלהם‪.‬‬
‫כשם שקרל מרכס הצהיר שהוא מוריד את האלוהות של מורו היגל לאדמה לשם שימוש חומרי וארצי‪ ,‬כך עשו לבלרי‬
‫השמאל למושגים הכי מקודשים‪ ,‬כפי שהובאו הדוגמאות לעיל‪ ,‬כך הוריד הרב קוק בעקבותיהם את הקבלה עם כל עומקיה‬
‫הרוחניים לאדמה ועשה בה שימוש חומרי ציני וזול‬
‫הנוצרים הציוניים לא הסתפקו בתעמולה נוצרית שנועדה לקיבוץ‪-‬גלויות יהודי ודירבונם להקים מלכות ישראל שבראשה‬
‫יעמוד משיח שקר‪ ,‬אלא הם גם יזמו תכנית של הקמת "מקדש" (= טמפל) בהר הבית‪ ,‬ששם יתקיימו רק תיפלות שיויוניות‬
‫לכל בני הדתות‪ ,‬על‪-‬פי מבנה‪-‬החשיבה הפרוטס' של השיויון‪ ,‬כפי שכתב פ‪ .‬מ‪ .‬בן‪-‬צבי – „לפני כארבעים שנה בחודש‬
‫שבט בערך‪ ,‬עודני זוכר את היום בו הודיע אחד מנכבדי בריטניה‪ ,‬צ‪ .‬ו‪ .‬מייטר‪ ,‬חבר הלשכה "מצפה" אשר לה"בונים‬
‫החפשים" בלונדון‪ ,‬שבאספת חברים יודיע‪ ,‬כי לכבוד חג מלאות חמשים שנה מעת עלות המלכה וויקטוריה על כסא‬
‫מלכותה‪ ,‬יבנה בית מקדש "לתפלה" לכל בני הדתות השונות במקום – או למצער קרוב למקום אשר בו עמד בית‬
‫המקדש שבנה המלך שלמה בירושלים‪ .‬אבן‪-‬פינה לבנין הגדול הזה תונח ותוקדש למטרתה על‪-‬ידי הנסיך (= הפרוטסטנטי‪-‬‬
‫אוונגליסטי מהבונים החופשים) מואלס‪ ,‬יורש העצר של בריטניה ואחרי כן ישלחו צירים מיוחדים לכל קצוי הארץ‪ ,‬לאסוף כסף‬
‫ההוצאות הדרושות לבנין הזה ובהתאספו יחלו במלאכת הבנין“ (גראייבסקי פינחס מרדכי בן צבי‪" ,‬מגנזי ירושלים" עמ'‬
 ‫קכב‬

‫כ"ד‪ ,‬מתוך הספר "גנזי אר"ץ"‪ ,‬תוכנת "אוצר החכמה")‪.‬‬

‫על "החסד" שמבקש "הבונה‪ -‬החופשי" מייטר לעזור גם לעם היהודי לבנות את הטמפל‪ ,‬כבר דרשו חז''ל ש"חסד" מסוג זה‬
‫הינו "חסד לאומים חטאת" [מס' בבא‪-‬בתרא (י‪.]):‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כידוע‪ ,‬לא זכה להתחנך כבר מילדותו על לימוד התורה בטהרתה‪ .‬הוא התחנך כבר מילדותו בגיל ‪ 00‬על‬
‫ברכיה של ספרות התעמולה של ההשכלה והציונות‪ ,‬תוך עירבובה עם לימוד התורה [מאיר בר‪-‬אילן‪" ,‬אזכרה"‪ ,‬ח''א‪,‬‬
‫עמ' קצח‪-‬ט‪ ,‬ירשלים‪ ,‬תרצ''ז] וכן בבחרותו ובהמשך חייו [יצחק ניסנבוים (מנהיג המזרח"י של פולין)‪" ,‬עלי חלדי"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,089‬ורשה‪ ,‬תרפ''ט‪ .‬חלד‪ ,‬מלשון חלודה בתהלים (מט‪ ,‬ב) ברש"י וחולדה ב"תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' שבת (יד‪,‬א)(עד‪ ]):‬ולכן גם‬
‫הוא מ שתמש בכתביו פעמים רבות במושג הגזעני של "התחיה" וגם אחד מחיבוריו מוכתר בשם "אורות התחיה"‪.‬‬
‫נראה כעת‪ ,‬כיצד הוא הפנים בשלמות את הגזענות האנטישמית של ה"התנוונות"‪ ,‬ההתעמלות ו"יהדות השרירים" של מכס‬
‫נורדאו לגבי העם היהודי בגולה וכיצד הוא מבצע את החילול והחילון של מושגי הקדושה המופיעים במקורות היהודיים‪,‬‬
‫כפי שהתמחה בכך א‪ .‬בן‪-‬יהודה – ‪,,‬שרוצים להתפתח בבריות גופא [= בבריאות הגוף]‪...‬להגן על אומתנו“ [הרב אהרן‬
‫רוזנברג‪" ,‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח''ג‪ ,‬עמ' ‪ .]0008‬בחיבורו "אורות מאופל" (סי' לד) שאותו הוא יצר‪ ,‬כדברי בנו‪,‬‬
‫בהשראתם של כ תבי המשומד הציוני משה הס [בטאון המתנחלים "נקודה"‪ ,‬תשמ"ב]‪ ,‬הוא מחקה את התעמולה הציונית‪,‬‬
‫שעל‪-‬פי (היסוד הפרוטסטנטי של) הבנת המציאות כחומרית‪ ,‬יש ליצוק לתוך ביטויים של קדושה מהתורה‪ ,‬את תפיסת‬
‫המציאות הארצית והחומרית הציונית [פרופ‪ .‬אניטה שפירא‪" ,‬המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה"‪ ,‬עמ' ‪ 244‬ואילך]‬
‫ולכן גם הוא כתב (ב"אורות מאופל") באותו סיגנון – „ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק‬
‫גופם‪...‬היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות קדושה‪ .“...‬הוא אינו מסתפק‬
‫בכך ואף מגיע להקצנת המצאותיו‪ ,‬שהדהימה את גדולי התורה – „עבודת הקדש הזאת (= של המתעמלים) מעלה את‬
‫השכינה מעלה מעלה‪ ,‬כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים“ (שם‪ ,‬ב"אורות מאופל")‪.‬‬
‫ראה על "קודש וחול במשנתו של הרב קוק" ב"מולד" (צבי ירון‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.)044-9‬‬
‫כת וצאה מהשוואה זו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הגיע למסקנה הפוכה מכל מה שמופיע במקורות היהודיים ולכן הוא גם לא יכל‬
‫לציין את המקור לדבריו‪ ,‬כפי שהוא בעצמו הודה במכתב להוריו‪ ,‬שהוא אינו מציין מקורות להגיגיו‪ ,‬כיון שאף אחד‬
‫לא יוכל למצוא כל קשר בין דבריו למקורות התורה שבכתב ובעל‪-‬פה ["אגרות הראי''ה"‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬אגרת א'‪ ,‬מט] וכן‬
‫האמירה הגזענית האנטישמית שלו‪ :‬ש‪,,‬אצל הפושעים‪ ,‬הנפש בריאה יותר מאשר אצל היראים“ וכן שגעון הגדלות שלו‬
‫– ‪,,‬מי שמתנגד לי‪ ,‬או שמוחו קטן או שהוא רמאי“ ["המעיין"‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬כ"ו‪ ,‬גליון א']‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסגל בשלמות את "תיאוריית הגזע" הציונית‪ ,‬שהעם היהודי הוא הוויה מתה במובן החומרי ושיש‬
‫להתייחס אליה כגוויה שניתן להחיותה‪ ,‬ולא במובן הרוחני כפי שמופיע במקורותינו – ‪,,‬ובגבורת הבשר תאיר הנשמה‬
‫ותחיית המתים בגוויות [חצי גוף עליון מת‪ -‬מס' עדיות (א‪ ,‬ז) ("מלאכת‪-‬שלמה")]“ ["אורות התחיה"‪ ,‬לג‪ ,‬עמוד פ]‪.‬‬
‫אומנם בחז''ל‪" ,‬תחיה" זו של הרב קוק מוגדרת כחורבן ‪,,‬טור שמעון למה חרב‪...‬וי''ל שהיו משחקין בכדור“ ["קרבן‬
‫העדה" מפרש – ‪,,‬בשבת אי‪-‬נמי‪ ,‬היינו‪ ,‬שהיו מבלין ימיהם בהם ולא עסקו בתורה“‪ ,‬הם היו מאנשי "מזו וגם מזו אל תנח‬
‫ידיך"‪ ,‬הם קבעו לעצמם זמני ם לבילוי בספורט הכדור וכן קבעו זמנים ללימוד תורה ולא היו שקועים כל חייהם גם בזמנם‬
‫הפנוי‪ ,‬בעסק התורה] ["תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מסכת תענית (ג‪ ,‬ד) (טו‪.]).‬‬
‫רואים אנו‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתאחד עם התפיסה האנטישמית והגזענית של הציונות שהוגדרה כ"שלילת הגלות"‪ ,‬היות‬
‫שחסרה לדעתם לעם היהודי לאומיות‪ ,‬שהוא מושג חומרי‪-‬פרוטסטנטי שאינו יהודי כלל ולכן הוא מתאר את הגלות‬
‫כ"מיותרת" ["שמונה קבצים"‪ ,‬ה יח (כרך ב'‪ ,‬עמ' פא)]‪ ,‬על‪-‬אף שבכל מקורות ישראל מופיעים הסברים רבים על המטרות‬
‫הנעלות שעל עם ישראל לממש בגלות‪ ,‬הן ביחס לעצמו והן ביחס לאומות והרמח''ל כתב על כך בהרחבה ["דעת תבונות"‪,‬‬
‫סימן קנח]‪ .‬מאידך‪ ,‬מתריע ר' א‪.‬י‪ .‬קוק שלא לשלול את הגלות הרוחנית אלא להיפך‪ ,‬לשקוע בכל שיטות הטומאה‬
‫והכפירה (הפרוטסטנטיות)‪ ,‬שאותן יש לצקת לתוך המקורות היהודיים‪ ,‬כאשר רק אז המקורות היהודיים יהפכו להיות‬
‫"ארמון התורה" ["אגרות הראי''ה"‪ ,‬ח''א‪ ,‬אגרת רצ''ו‪ ,‬קסג‪-‬ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ''ה]‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬שכל גדולי התורה בתקופתו שנחשפו לכתביו‪ ,‬הזדעזעו וראו בכך הפיכת כל התורות שבכתב ובעל‪-‬פה‬
‫על‪-‬פיהם וכינוהו בכל כינויי‪-‬הגנאי האפשריים (אך מאידך‪ ,‬כאשר הם נזקקו לעזרתו‪ ,‬בעיקר בנושאי פיקוח נפש‪ ,‬או‬
‫כשניסו להניאו מהתנהלותו‪ ,‬הם כמובן כינוהו בתוארי כבוד‪ ,‬כדי שיישמע להם)‪ .‬חלק מכינויי הגנאי רוכזו עם מקורותיהם‬
‫(כגון‪ :‬כופר‪ ,‬אפיקורס‪ ,‬מקולקל‪ ,‬משוגע‪ ,‬משכיל וכו') בספרו של הרב אהרן רוזנברג ("משכנות הרועים" בחמישה כרכים‪,‬‬
‫החל מעמוד ‪.)0076‬‬
‫הראי"ה קוק מרד ובעט בדעת כל גדולי הדור שבזמנו‪ ,‬על אף שעל פי התורה הוא היה מחויב לציית להם‪ ,‬שהם היו בעלי‬
‫ה"חכמה ומנין" ודעתו בטלה (עי' בשו"ע‪ ,‬יו"ד‪ ,‬סי' קנ"ה ושם בחזו"א)‪ .‬מרן החזו"א ביקש מהגאון רבי שאול ברזם‪ ,‬חתנו‬
‫של מרן ה"קהילות יעקב" לכתוב על כך למערכת "הפרדס" בארה"ב שהושפעה מהשיויון הפרוטסטנטי וכך הוא כתב –‬
‫„‪ ...‬ואם אחד גדול בחכמה ובמנין‪ ,‬הולכים אחריו ואפילו בשל סופרים‪...‬בשל תורה להחמיר ובשל סופרים להקל‪ .‬מנין‪,‬‬
‫הכוונה למנין התלמידים שנגררים אחריו" ("זכרון שאול"‪ ,‬חלק א'‪ ,‬בני‪-‬ברק‪ ,‬תשכ"ו‪" .‬פאר הדור"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' של"ו‪,‬‬
 ‫קכג‬

‫בני‪-‬ב רק)‪ .‬הוא גם עבר על לאו "לא תסור" ועשה "ועשית ככל אשר יורוך" מדרבנן‪ ,‬כפי שכתב הריטב"א והובא ב"משנה‬
‫ברורה"‪.‬‬
‫כדי לחסל את ארלוזורוב במירב הסודיות‪ ,‬היה צריך לשכור גורם חיצוני‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬רוצחיו של ארלוזורוב היו‬
‫ערבים‪ ,‬שכירי‪-‬חרב חיצוניים שנשכרו לחסל את ארלוזורוב‪.‬‬
‫נביא להלן פרטים המעידים מי היו שולחיהם‪ ,‬כמובא בספר "הזיידע" [שפרה לרנר‪ ,‬עמ' ‪ ,64‬הוצ' דוקוסטורי‪ ,‬רעננה‪,‬‬
‫תשס"ח‪ 2007 ,‬למניינם] על הרב הגאון המקובל רבי אפרים שמואל לרנר‪-‬פפרמן‪ ,‬שסיפר בערוב ימיו כעד‪-‬שמיעה פרטים‬
‫השופכים אור על זהות שולחיו של הרוצח – „בקיץ תרצ"ג‪ ,‬בליל כ"ב בסיון (‪ ,)06.6.0944‬נרצח בחוף ימה של ת"א ד"ר‬
‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬ראש המחלקה המדינית של הסוכנות (= שבראשה עמד בן‪-‬גוריון)‪...‬עצרה המשטרה הבריטית שלשה‬
‫חשודים‪ :‬אבא אחימאיר (= ראש "ברית הבריונים")‪ ,‬אברהם סטאבסקי וצבי רוזנבלט‪ ,‬חברי המפלגה הרביזיוניסטית‪ .‬אבא‬
‫אחימאיר זוכה עוד במהלך המשפט‪ ,‬רוזנבלט יצא זכאי בדין וסטאבסקי נידון למוות‪ ,‬עירער ובסופו של דבר זוכה אף הוא‪.‬‬
‫הפרשה כולה חשפה עוד תהום של שנאה בין השמאל‪ ,‬מפא"י של אז‪ ,‬לבין הימין ‪-‬הרויזיוניסטים‪ ,‬מפלגת חרות בראשית‬
‫ימיה של המדינה‪...‬לפי עדותו של העיתונאי בן‪-‬ציון כץ אמר הרב קוק‪" :‬אני מוכן להשבע בערב יום הכיפורים ולפני ארון‬
‫קודש פתוח‪ ,‬שאברהם סטאבסקי חף מפשע"‪.‬‬
‫מנין שאב הרב את הידע ואת העוז לקביעת דעתו החד‪-‬משמעית ? מה היו נימוקיו‪ ,‬אשר בגללם קבע את הכרעתו כנגד‬
‫דעת בית‪-‬המשפט ופסק דינו ? מנין היה הרב כה בטוח‪ ,‬עד כדי נכונות לשבועה על חפותו של סטאבסקי ? האם היה בידו‬
‫של הרב קוק מידע סודי שהוסתר מן השופטים ? בנו‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק גילה – "לאבא הייתה ידיעה חשובה מאד‪,‬‬
‫ששפכה אור על כל הפרשה"‪ .‬מה הייתה הידיעה "החשובה מאד" שעליה הסתמך הרב ? זו נודעה לזיידע (= לסבא‪ ,‬הרב‬
‫לרנר‪ -‬פפרמן)‪ ,‬כאשר זקוק היה לתרופה בעבור הסבתא שרה‪ ,‬שסבלה רבות ממיגרנות‪ .‬באחד הלילות‪ ,‬תוך כדי כאב ראש‬
‫קשה‪ ,‬התברר כי התרופה שהייתה מצויה בקביעות בבית אזלה‪ .‬בית‪-‬המרקחת היה מצוי בפינת רח' אוסישקין‪ ,‬ממש מרחק‬
‫קצר מביתו של הזיידע‪ .‬בעלי בית‪-‬המרקחת ידועים היו כנאמני השמאל וכאנשי מפא"י קנאים‪ .‬השעה היתה שעת לילה‬
‫מאוחרת‪ ,‬כאשר הגיע הזיידע לבית‪-‬המרקחת‪ .‬הדלת הייתה כמובן נעולה‪ ,‬אבל מכיוון שהוא ידע כי הבעלים מתגוררים‬
‫במקום‪ ,‬קיווה שיפתחו לו את הדלת וימכרו לו את התרופה‪ .‬עוד הוא מצפה בחוץ באישון לילה‪ ,‬שמע קולות בוקעים מתוך‬
‫בית‪ -‬המרקחת‪ ,‬בעברית ובערבית‪ ,‬בטונים גבוהים‪ .‬הזיידע שהבין כמובן ערבית‪ ,‬הקשיב לשיחה במלואה‪ ,‬שכללה תאור‬
‫מפורט ביותר של ביצוע הרצח על חוף ימה של ת"א‪ .‬התברר לו אפוא‪ ,‬שתנועת מפא"י שלחה שכירי חרב ערביים‬
‫לרצוח את ארלוזורוב ואף זממה להאשים בכך את הרביזיוניסטים‪ ,‬שנואי נפשם (= בועדת חקירה שמנחם בגין עמד על כך‬
‫שהיא תוקם ב‪ 0982 -‬למניינם וזיכתה כליל את שלושתם‪ ,‬העיד חבר "השומר" ו"ההגנה"‪ ,‬שעבדול מג'יד ועיסא דרוויש הודו לו שהם הרוצחים‬
‫וכשהם נעצרו על‪-‬ידי הבריטים מצאו זהות בין הקליע שהיה בגופו של ארלוזורוב לבין הכדורים שנמצאו בכליהם‪ .‬פרופ‪ .‬סדן הודה לימים שהוא‬
‫העיד עדות שקר למען מפלגתו מפא''י בבית המשפט הבריטי‪ ,‬שראה את סטאבסקי בליל‪-‬הרצח בשעה שמונה בערב בתל‪-‬אביב‪ ,‬למרות שסדן עצמו‬
‫נראה בירושלים שעה קלה לפני כן)‪.‬‬
‫הזיידע שמע הכל‪ ,‬נרעש ונפחד‪ ,‬אך המשיך לעמוד בשקט ולהקשיב‪ .‬משנשתתקו הקולות‪ ,‬העז לדפוק בדלת‪ .‬המכונסים‬
‫בבית הופתעו ושאלוהו בבהילות‪" :‬מה אתה עושה כאן‪ ,‬עכשיו ? האם מזמן אתה עומד כאן ? " "באתי לקנות תרופה" –‬
‫אמר‪ ,‬ועם התרופה שבידו מיהר אל ביתו של הרב קוק‪ .‬הזיידע סיפר לו את כל אשר שמע‪ .‬בבוקר הופיעו מודעות בחתימת‬
‫הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק‪" :‬סטאבסקי חף מפשע" !“‬
‫הרב קוק תמיד עד אז ביצע במדויק את מה שציפו ו‪/‬או ביקשו ממנו ראשי הציונות ועסקניה‪ ,‬כפי שהוא כתב בעצמו‬
‫ל"סופר" אז"ר – ‪ ,,‬לסופר הנעלה א‪ .‬ז‪ .‬רבינוביץ‪ ,‬שאלה קטנה שאלת ממני‪ ,‬שאלה כזאת אשר אדם שאינו סרבן כמוני‪,‬‬
‫בודאי חושב אתה ובצדק‪ ,‬שימלאנה תיכף ומיד ובזריזות של קורת רוח‪...‬הרוגי לוד אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם‬
‫[פסחים (נ‪ ,).‬ב"ב (י‪"( “]):‬מאמרי הראי"ה"‪ ,‬א'‪ ,‬עמ' ‪" ,89‬על במותינו חללים")‪ ,‬אך בנושא זה של רצח ארלוזורוב‪ ,‬כיון‬
‫שהוא חרג מנוהגו זה ויצא במלחמה על חפותו של סטאבסקי נגד עמדת ראשי הציונות שהיו מראשי השמאל‪ ,‬הוא ספג‬
‫מהם קיתונות של בוז בעיתונות‪ ,‬שכביכול עמדתו נבעה מכך‪ ,‬שהוא אינו מאמין שיהודי יכול לרצוח והם שפכו את דמו‪ .‬הם‬
‫כתבו עליו בעיתונות „קלון לרב‪ ,‬מגן ועוזר לרוצחים“ (אהרן רוזנברג‪" ,‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח''ג‪ ,‬עמ' ‪ ,0068‬מונסי‪ ,‬ארה''ב)‪ .‬עיתון‬
‫"הפועל הצעיר"‪ ,‬שארלוזורוב עצמו היה מייסד תנועה זו‪ ,‬כתב אז – „אם בתחילה אפשר היה לחשוב שהרב קוק היה‬
‫בבחינת "אין אדם עובר עבירה אלא אם‪-‬כן נכנסה בו רוח שטות"‪ ,‬הרי שנוכחנו לדעת‪ ,‬כי זו אצלו שיטה ולא שטות‪ ,‬שיטה‬
‫הידועה לנו היום‪ ,‬שבה לוקחים הכוהנים והכמרים את משטר הרשע תחת חסותם“שם‪ ..‬על גדר ביתו נכתב "אוי לדור‬
‫שכוהניו מחפים על רוצחיו" (אבינועם רוזנק‪" ,‬הרב קוק"‪ ,‬עמ' ‪.)270‬‬
‫גם ברל כצנלסון כתב אז – „ האמונה הבטלנית התמימה של הרב קוק‪ ,‬שיהודי אינו מסוגל לשלוח יד בנפשו של יהודי‬
‫אחר‪ ,‬ומשום כך יש לזכות את הרוצח‪ ,‬אינה יכולה אלא לעורר לעג מר“ (ש‪ .‬אבידור‪" ,‬האיש נגד הזרם"‪ ,‬עמ' ר"פ)‪.‬‬
‫דוד בן‪ -‬גוריון גם האשימו ב"לפחות נאיביות‪ ,‬אם לא שנאה כלפי הפועלים" ובעקבות הפרשה‪ ,‬אף הגיש הצעה ל"מרכז‬
‫מפא"י"‪ ,‬שנדחתה אך בקושי‪ ,‬לבטל את מוסד "הרבנות הראשית" !‬
‫‪]Y. Mirsky. Rab Kook - Mystic in a Time of Revolution. New Haven 2016. Pp. 201-211[.‬‬
 ‫קכד‬

‫בן‪ -‬גוריון תמיד ניסה למצוא ביקורת נקודתית נגד אירגון או מוסד שאינם שייכים למפא''י‪ ,‬תוך ניפוח ביקורת זו‪,‬‬
‫כעילה לחיסולם המוחלט‪.‬‬
‫הרב קוק שידע את האמת המרה‪ ,‬שאלו ששפכו את דמו ובראשם בן‪-‬גוריון‪ ,‬הם אלה ששלחו את הרוצחים‪ ,‬אך נראה‬
‫שהוא העדיף לשתוק‪ ,‬כי הוא ידע שאם הוא יגלה את האמת‪ ,‬בן‪-‬גוריון יצוה לשכור עוד שכירי‪-‬חרב כדי לפגוע גם בו וברב‬
‫לרנר‪ .‬אמנם‪ ,‬ארוע זה היה חריג‪ ,‬כי לאחר מכן הרב קוק שוב חזר לסורו כשהוא דבק ביתר שאת באותם חוגי‬
‫השמאל‪ ,‬כששיאה של דבקותו התבטאה ב"איגרת לאומה" שהוא פרסם בחודש אלול של השנה שלאחר מכן‪ .‬על‬
‫תגובתו הקשה של מרן החזו"א מנהמת לבו על תוכן איגרת זו ועל תוצאות תגובתו‪ ,‬ראינו לעיל בפרק על מרן החזו''א‪.‬‬
‫קיים מכתב של הראי"ה קוק לז'בוטינסקי שנשמר בסוד ופורסם רק עם הקמתו של מכון ז'בוטינסקי‪ ,‬בו הוא כתב לו – „כל‬
‫עם ה'‪...‬עתה הננו נולד‪ ,‬עם מרגיש את תחייתו (= בסיס הגזענות האנטישמית הציונית‪ ,‬שעם ישראל נחשב לעם‬
‫מת)‪...‬אתם תתרוממו אל הגובה העליון של כנסת ישראל התמה‪ ,‬היודעת אך את תחיית עם קדוש‪...‬על אדמת‬
‫קדשו‪...‬בהיותכם למופת לכל סיעותינו“‪ .‬היינו‪ ,‬הגזען האנטישמי ולדימיר ז'בוטינסקי שהבטיח לגלח את כל הזקנים‪ ,‬כולל‬
‫זקנו של הראי"ה כשתקום המדינה‪ ,‬שדינו כדין עכו"ם לכל דבריו‪ ,‬נמצא לדידו של הראי"ה יחד עם כנופייתו במרום‪,‬‬
‫במקום שיא הקדושה של כנסת ישראל עפ"ל‪ .‬הוא גם קרא לו לא "שליח השטן" אלא "שליח אלוקים" ["שביעי"‪ ,‬גליון‬
‫‪ ,404‬כ"ו אייר תשע"ח (‪.])00.4.08‬‬

‫צבי יהודה קוק‬

‫עיצוב חינוכו כשבתאי מודרני על ידי אביו‬

‫„אני ההמשך האבסולוטי של אבא“רה‪ , .‬כך מעיד על עצמו בנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראינו לעיל עד כמה שקרי הדבר בסלפו את‬
‫כתבי אביו ועוד נראה להלן עד כמה הוא ממשיכו בדרכו ונברר אמירה זו כיצד היא עמדה במבחן המציאות‪.‬‬
‫כדי להבין את אישיותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק יש לדעת כיצד התחנך מקטנותו‪ .‬בעם ישראל מקובל‪ ,‬כי כאשר מגיע הילד לגיל‬
‫שלוש מביאים אותו לראשונה ל"חיידר"רו‪ .‬רבים היו עוטפים את ילדם בטלית ודואגים שלפני תחילת לימודו לא יראה דבר‬
‫טמא וכאשר מתחי לים ללמדו תורה הוא מתחיל ללמוד דוקא את ספר ויקרא משום "יבואו טהורים ויעסקו בדברי טהרה"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה שבתאי מודרני‪ ,‬ודאי היה דואג לכך גם לבנו יקירו‪-‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט בהיותו רב עיר ואדם‬
‫הבקיא בכל מכמני התורה ולו רק מטעמי קוסנספירציה היה צריך כך לנהוג‪ ,‬אך כנראה בעיר בויסק בה כיהן כרב ובה גדל‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא חשש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכך‪ ,‬כיוון שרוב הקהילה היהודית שם כבר היתה מורעלת בנגע של התבוללות ברמות‬
‫שונות‪ .‬נראה כי לכן לא חשש מה יאמרו ולבנו בחר מלמד מסוג שונה מן המקובל בעם היהודי‪ ,‬כפי שמספרקנז‪20.4.97( .‬‬
‫עמ' ‪ ).8‬תלמיד צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬יהודה דומיניץ‪... „-‬ידעתי שר' ב‪ .‬מ‪ .‬לוין היה חביבו של הגראי"ה קוק זצ"ל בשבתו על כס‬
‫הרבנות בבויסק‪ ,‬שם היה גם ה"מלמד" של הנער צבי יהודה והרב צבי יהודה כאשר גדל‪ ,‬ראה בו את מורו ורבו“‪ .‬דומיניץ‬
‫מכיר את ה"מלמד" היטב‪„-‬כיוון שהייתי יחד עם בנו‪ ,‬הפרופ' יצחק לוין ועם בתו מאירה בחוג בוגרי בני עקיבא“‪ .‬ארגון‬
‫זה‪ ,‬ערכיו הושתתו על עקרונות המרכסיזם ועל ערכי הנצרות הפרוטסטנטיתרז‪ .‬בגרמניה‪ .‬אנו רואים כאן שוב את נתיב‬
‫ההשפעה של מורה דרכם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר העריץ את הנצרות ואת אותו האיש‪ ,‬על ידי מסירת בנו למורה‪ ,‬השולח את‬
‫ילדיו לארגון כזה‪ .‬ד"ר ב‪ .‬מ‪ .‬לוין היה מאנשי "חכמת ישראל" בסוף המאה ה‪ ,09-‬אשר היו בסוף תקופת השבתאים‬
‫הרפורמים‪ ,‬אשר מבחינתם עם ישראל צריך להתחסל ויש לשמר את אוצרות התורה שבעל פה כאנדרטה וזכר לעם‬
‫ישראל‪ .‬עם הופעת תנועת הציוניזם‪ ,‬הסתפח אליה ד"ר לוין והמשיך לעסוק בחכמת ישראל והוציא את "אוצר הגאונים"‪,‬‬
‫כחלק מעבודותיו האקדמיות‪ .‬חברו של מרן הגר"ח מבריסק‪-‬הגאון האדיר רי"א הלוי הוציא לאור את "דורות ראשונים"‪,‬‬
‫בו הראה את סילופיהם‪ ,‬שקריהם ובורותם של מבקרי המקרא ושל התורה שבעל פה מסוגם של רנ"ק ההגלייאנירח‪ ,.‬גרץ‬
‫וזכריה פרנקל‪ ,‬אשר כמעט כולם התעטרו בתואר רבנים‪ .‬ד"ר לוין מאד התלהב מחיבורו זה של הגרי"א הלוי‪ ,‬וכן‬
‫ההסטוריון זאב יעבץ וי‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ .‬הם כתבו לו מכתבים ויצרו איתו קשריםרט‪ .‬אך הוא ניתק מהם מגע‪ ,‬כי הוא ראה שהם‬

‫רה‪ .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.611‬‬

‫רו‪ .‬עי' "רוקח" לרבי אליעזר ממיץ סי' רצ"ו‪.‬‬
‫רז‪" .‬מהפכניות בעל כרחן‪-‬נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת הישוב"‪ ,‬לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪ ,‬הוצ' יד‬
‫יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.966‬‬
‫רח‪ .‬המאסף "ציון"‪ ,‬מס' ‪ ,9‬פרופ' נ‪ .‬רוטנשטרייך‪.‬‬
‫רט‪" .‬אגרות רי"א הלוי"‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬
 ‫קכה‬

‫כל כך ספוגים ברוח הכפירה והתפיסות השבתאיות עד שהם חסרי תקנה‪ .‬הגאון רי"א הלוי היה אז שקוע ביסודה של‬
‫"אגודת ישראל" וכינסרי‪ .‬בחשאיות בשנת ‪ 0909‬את גדולי ישראל (אשר כפי שנראה להלן‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר וקורא להם‬
‫"בעלי בתים" אשר ייסדו את אגודת ישראל)‪ .‬יש לציין כי אביו‪ -‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק אמר לד"ר יצחק ברויארקעט‪„ .‬הרי אני עצמי‬
‫הייתי בין מייסדי מועצת הרבנים של אגו"י“ ‪ .‬אם כן‪ ,‬או שלדעת צ‪.‬י‪ .‬קוק אביו לא היה רב אלא רק "בעל הבית"‪ ,‬או שר'‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק נוקט בשיטת ההפכפכנות השבתאית לומר לכל אחד מה שנוח לו לשמוע‪ .‬כאמור הגרי"א הלוי כינס את מרן‬
‫הגר"ח מבריסק‪ ,‬הגרח"ע‪ ,‬הגר"א גורדון‪-‬גאב"ד טלז‪ ,‬הגרש"ז ברויאר‪ ,‬חתנו של רש"ר הירש וגדולי האדמורי"ם‪ ,‬בעיירת‬
‫הקיט באד הומבורג ושם בשבת תחכמוני הוחלט על ידי גדולי ישראל לייסד את אגודת ישראל בקטוביץ‪ .‬ד"ר לוין‪ ,‬יעבץ‬
‫ומימון לא הצטרפו לאגו"י ונשארו שקועים בכת השבתאית המודרנית של הציוניזם הדתי‪ .‬כשם שראינו לעיל לגבי משה ב‪.‬‬
‫מנדלסון והרצל‪ ,‬אשר הכניסו לביתם שבתאים ונוצרים כדי ללמד את ילדיהם‪ ,‬כך נהג השבתאי המודרני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫והכניס לביתו את ד"ר לוין כדי שבנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק יינק מילדותו את ההתייחסות השבתאית המודרנית לתורה ולא את התשוקה‬
‫קנז‪.‬‬
‫ללימוד תורה בטהרתה והעמל בה עד כדי צמיחה לאדם צדיק וגדול בתורה‪ .‬ד"ר לוין‪ ,‬אשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק ראה בו מורו ורבו‬
‫למד וחקר באוניברסיטת ברן בשוויץעח‪ ,.‬וממילא שאיפות אלה הוא גם החדיר לצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא לצמוח אדם גדול בתורה אלא‬
‫לצמוח חוקר אקדמי גדול במסגרת "חכמת ישראל"‪ ,‬על ידי "טיפול" שבתאי מודרני בתורת ישראל‪ .‬אכן‪ ,‬חינוך זה נשא‬
‫פירות וכאשר שהה עם אביו במלחה"ע הראשונה בשוויץ‪ ,‬רצה גם הוא להתחיל בחיים סטודנטיאליים באוניברסיטת ברן‪,‬‬
‫כפי שהתחנך על ידי מורו ורבו ד"ר י‪ .‬לוין‪ ,‬אך כיוון שכשרונותיו היו רדודים‪ ,‬הוא נזקק למכינה קדם אקדמאית‪ .‬הוא פנה‬
‫אז לאביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והודיע לו על רצונוריא‪ . .‬תגובתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הביעה רגשות מעורבים‪ .‬מחד‪ ,‬שאף ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫שבנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק יהיה שבתאי מודרני מן הסוג של הציוניזם הדתי‪ ,‬היינו‪ ,‬מקיים מצוות לפחות בצורה רשמית ושדעותיו יהיו‬
‫מעוצבות על ידי שיטות הכפירה הנהוגות בזמנו‪ ,‬כשם שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו היה‪ .‬אמנם‪ ,‬כדי להיות אפיקורס אמיתי צריך‬
‫לפני כן גם ללמוד הרבה כדי לדעת במה לכפור וגם להיות מצויד בפסוקים ומאמרי חז"ל כחלק מהטקטיקה השבתאית‪.‬‬
‫יעקב חזן‪ ,‬אשר היה בזמנו מראשי מפ"ם התאונן בזמנו‪„-‬חשבנו שנוכל לגדל דור של אפיקורסים ובסוף גידלנו דור של‬
‫בורים ועמי הארצות“ ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רצה שזה יהיה גם גורל בנו‪ ,‬אף ששאף שהוא גם ילמד באוניברסיטה‪ ,‬כפי שרצה‬
‫שגם תלמידי "מרכז הזב" יעשו‪ ,‬אך לא לפני שיעשה חיל בלימוד התורה‪ .‬בשנים שהיה ביפו התבטל צ‪ .‬י‪ .‬קוק ובקושי‬
‫למד‪ .‬אביו רצה בתחילה להקים "ישיבה" ביפו בהיותו שם רב ראשיריב‪ .‬וחשב שבנו יתחיל ללמוד‪ ,‬אך רעיון זה לא יצא‬
‫לפועל‪ ,‬הוא רצה להקים שם מין יצור כלאים של ישיבה ואוניברסיטה‪ ,‬לפי שיטת השבתאות המודרנית‪ .‬הגאון הגדול רי"א‬
‫הלוי ניסה להניא אותו מהרס וחורבן זה‪ ,‬וכותב לושמח‪„-.‬הנני מבקש את מעלת כבודו לשמוע לעצת זקן אשר שקל בפלס‬
‫את כל דברי ימי ישראל וכל התקופות השונות אשר עברו עליהם‪...‬ובנוגע לישיבה בסדרים חדשים גם בנוגע ללימוד‬
‫התורה עצמה‪ ,‬זה הוא דבר הצריך עיון גדול מאד‪...‬הרעיון הזה שהוא כל כך פשוט אצל מעלת כבודו‪ ,‬כי רוחניות התורה‬
‫איננו בחקר ההלכה וחקר עניני גופי התורה מכל צד‪ ,‬כי אם בלשון של כבוד מעלתו "החלק הרוחני שבתורה" לכל עמקו‬
‫והיקפו מוכרח גם הוא למצוא מקום בישיבה‪ ,‬האגדות והמדרשים הנגלים והנסתרים ספרי המחקר והקבלה העיונית המוסר‬
‫והרעיון הדקדוק והפיוט והשירה‪ ,‬כמובן כל חכמי אמת וחסידים ראשונים גם הם הינם "גופי תורה"‪ .‬הרעיון הזה יסלח לי‬
‫כבוד מעלתו הוא רעיון זר מאד וחסרון חקירה בענין הדבר‪ .‬רוחניות התורה אינו כי אם התורה עצמה‪ .‬אם אל התורה‬
‫בחקר הלכה באו בוקקים ויעשו שם חילוק ובילוק בזה לא אשמה התורה‪ ,‬אם בני הדורות האחרונים לא ידעו לחקור בתורה‬
‫בכל עמקי הענינים הרבים‪ ,‬אשר אינם דוקא מצוה קבועה‪ ,‬בזה לא אשמה התורה‪ ,‬אבל בספרי המחקר והפילוסופיה של‬
‫ימינו כבר נמחק גם זכרה ומוסר של עיון אשר איננו מיוסד ומפורש בדברי התורה והנביאים ומקורו מבחוץ‪ ,‬כל זה אינו‬
‫מגופי תורה כל עיקר ואפילו האגדות והמדרשות הנגלים והנסתרים אין להם מקום בישיבה‪ ,‬כל אדם יכול‬
‫לעסוק‪...‬כרצונו‪...‬הסמינרים החדשים (=מכללות בלשון ימינו) כולם הביאו כל זה לתוך הפרוגרם שלהם‪ ,‬וזה הוא אחד‬
‫מהדברים שהוציא את הנערים מעולמם“ ‪ .‬הגאון רי"א הלוי לא היה מודע עדיין לכך‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כבר יצא אז מזמן‬
‫מעולמו וזו כל מטרתו כאשר הוא מדבר על "ישיבה"‪ ,‬להרוס ולרסק את העם היהודי מבפנים ולהפכו לתת‪-‬תרבות של שתי‬
‫תרבויות‪-‬האם הנצרות הפרוטסטנטית והפילוסופיה המערבית‪ .‬בהזדמנות הראשונה הוא הוציא לפועל את זדון ליבו והקים‬
‫את "מרכז הרב" בירושלים‪ .‬מבנו הוא אינו מצפה עד כדי כך להעמיק‪ ,‬כי הוא מודע למוגבלותו‪ ,‬אך הוא רצה לפחות‬
‫שתהיה לו מסגרת ללמוד בה גמרא‪ ,‬רש"י ותוס'‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר פונה אליו בנו ומבקש ממנו אישור‬
‫להירשם למכינה קדם אקדמית הוא עונה לוריג‪„ .‬תעשה כנטיית רוחך הטהור (כיוון שלשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לימוד‬

‫רי‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬

‫ריא‪".‬צבי קדש"‪ ,‬שלמה אבינר‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ ,12‬תשס"ו‪.‬‬
‫ריב‪" .‬אגרות רי"א הלוי"‪ ,‬עמ' ‪.911‬‬
‫ריג‪".‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬תשע"א‪.‬‬
 ‫קכו‬

‫באוניברסיטה הוא אחד משיאי התחיה והטהרה המשיחית של השבתאות המודרנית‪ ,‬וכפי שהוא עצמו נהג כבר מגיל ‪00‬‬
‫לעיין בספרות הצהובה ה"משכילית") כמובן עינוגי הפנימי הנני מרגיש בהתגדלך בתורת ה' תמימה (=היינו‪ ,‬בשלב ראשון‬
‫בלי ערבובים עם הכפירה‪ ).‬כל החול בהמון סעיפיו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬ידיעותיו והגיגיו‪...‬מתודה עוזרת אל הגלוי האידיאלי אל‬
‫הקודש“ ‪ .‬בסופו של דבר הוא מרד באביו והחל ללמוד את כל לימודי הכפירה‪ ,‬אשר במכבסת המילים הידועה שלו הם‬
‫נקראים "חול כצורף של טהרת הקודש"ריד‪ ..‬הוא „למד מתמטיקה ‪...‬צרפתית“ וכן למדרטו‪„ .‬בקריאה מסודרת של ספרים‬
‫אשכנזים מדעים שונים‪ ,‬ממשים ורוחניים‪...‬כגון כתבי קנט ולצרוס“‪=( .‬וכן)רטז‪„- .‬מחקרים אחרונים של מדע הנפש יחידית‬
‫ועמית ולאומית“‪ .‬כאשר מילא כרסו בכל לימודי הכפירה האופנתיים‪ ,‬הוא „הרצה בנושאי ה"פילוסופיה הדתית‬
‫עברית"“שנא‪ . .‬כך עיצב את אישיותו השבתאית מודרנית כאביו‪ ,‬כאישיות כלאיים מהכפירה הנוצרית פרוטסטנטית‪ ,‬אשר‬
‫דרך משקפיה גם הביט אל מקורות ישראל‪ .‬הצמחונות והערצת בעלי חיים היתה אז פופולרית בגרמניה‪ ,‬בפרט בכתות‬
‫שונות של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬אשר חיו בקומונות כדי לחקות את תלמידי יש"ושמג‪ ..‬כפי שנראה להלן‪ ,‬תלמידי יש"ו‬
‫הושפעו מהפילוסופיה הצמחונית של פיתגורסתסג‪ ..‬צבי יהודה קוק הושפע גם מפילוסופיה כפרנית זו (ראה להלן גם בפרק‬
‫"דוד הכהן"‪ ,).‬אך היתה לו בעיה לגבי המנעות מאכילת בשר בשבת ושאל על כך את אביושנא‪ ,.‬אשר ענה לו‪„-‬תנועות צער‬
‫בעלי חיים‪ ,‬שרובם כמדומה יש במעמקי רוחם טינא גנוזה של שנאת הבריות‪...‬אף על פי שיש מקום לניצוץ אורה זה להיות‬
‫חודר לפעמים אצל גדולי קדושי רוח“ריז‪ . .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא טרח לפרט באיגרתו מי הם אותם "גדולי קדושי רוח" מבין‬
‫אומות העולם ונברר מי הם להלן‪ .‬נראה כי על "קדושי רוח" אלו נמנו אנטישמים גדולים הכופרים בכל עיקרי האמונה‪.‬‬
‫דוגמה לתפיסה המעוותת שלו לגבי צער בעלי חיים‪ ,‬אפילו במחיר ביטול תורה‪ ,‬ניתן ללמוד מהספר שהוצא לזכרו של צ‪.‬י‪.‬‬
‫קוק‪ „-‬על השולחן היה מונח סידור "עולת ראי"ה"‪...‬שראינו שעל הספר נמצא פרפר לילה‪ ,‬שהרצי"ה לא רוצה להבהילו‬
‫ולצערו‪ ,‬ולכן לא סגר את הספר“א‪ ,24,2,00( .‬עמ' ‪.)30‬‬

‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא סמך על בנו בהבנת כתביו ועריכתם‬

‫דוברי הציוניזם הדתי כותביםקסח‪( .‬עמ' ‪ ,) 06‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק מונה על ידי אביו כעורך המוסמך של כתבי אביו‪ .‬אם כי אין זה‬
‫כבוד גדול‪ ,‬אך גם דבר זה הוא שקר‪ .‬הם מביאים כראיה איגרת בודדת שכתב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביפו בשנת ‪ 0908‬למאן דהו‪ ,‬בה‬
‫הוא כותב עליוריח‪„ .‬אשר הוא תודה לאל כמעט האחד עמי המתרגל על דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי“‪ .‬מאיגרת זו דוקא‬
‫נשמע כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתוסכל ומדבר על מצב של בדיעבד‪ ,‬האומר כי שם ביפו אין מי שמתעניין בהגיגי הכפירה שלו מלבד‬
‫בנו והרב חרל"פ‪ ,‬ששהה אז ביפו‪ ,‬ולכן הוא כותב באיגרת "כמעט"‪ .‬גם זאת אינה ראיה‪ ,‬כי הוא סומך עליו‪ ,‬אלא רק כי‬
‫הוא נמצא במצב של "אימונים" ("המתרגל לעמוד על דעתי")‪ ,‬אך האם החליט האב כי בנו גמר את תקופת הסטז' והוא‬
‫כבר מוכשר להבין את דעתו ומוסמך לכך? מסתבר כי אביו מעולם לא ראה בו מוסמך לרדת לסוף דעתו ובכל מכתביו אליו‬
‫הוא אינו משתפו בהלכי רוחו והגיגיו בתחום המחשבה והמוסרקלח‪( .‬עמ' ‪ .)069‬במכתב אחרריט‪ ,.‬מסתבר כי בנו כופה את‬
‫עצמו על אביו ורוצה בכל מחיר להתעסק עם כתביו במקום לשבת ללמוד‪„-‬צבי יהודא שי' נשאר זה הזמן פה‪ ,‬מפני רוב‬
‫תשוקתו להיות לעזר ולמעורר להוצאת דברים טובים ונכבדים אל הפועל‪ .‬אמת שתשוקתו הציבורית מבטלת אותו משקידה‬
‫ועשיית חיל בגפ"ת לפי ערכו‪ .‬אבל לא אוכל לעצור בעד לבבו הטהור ורעיונו הנלבב לה'‪ ,‬לעמו ולארצו בשכל טוב‬
‫וברוב כשרון ב"ה“‪.‬‬
‫מסתבר אם כן‪ ,‬כי גם בגיל די מתקדם הוא עדיין אינו מתיישב ומתחיל ללמוד תורה ברצינות ונמשך להיות עסקן ציבורי‬
‫וגם ציפיותיו של אביו ממנו אינן מרקיעות שחקים‪ .‬אף שראינו לעיל‪ ,‬כי ב"ישיבה" שרצה להקים‪ ,‬רצה הוא שילמדו בו‬
‫מלבד גפ"ת גם "ראשונים"‪" ,‬אחרונים" בעמקות וכן קבלה וספרי כפירה פילוסופיים‪ ,‬הרי מבנו שהוא כבר כבן ‪ ,08‬הוא‬
‫מצפה לפחות שיעשה חיל כמו ילד קטן ב"חיידר" בכיתה ד'‪ ,‬ולפחות ילמד גמרא עם רש"י ותוס'‪ ,‬אך בנו מסרב לו ואינו‬
‫מוכן להתמודד אפילו עם רמת לימוד נמוכה זו ונמשך לעסקנות וההדרת ספרי אביו‪ ,‬כפי שחינכו מורו ורבו ד"ר ב‪ .‬מ‪ .‬לוין‪,‬‬
‫אשר בעצמו התעסק ונמשך לתחום זה‪.‬‬
‫דוברי הציוניזם הדתי מצטטים עוד מכתב ששולח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבנו בשנת ‪ ,0923‬אך כהרגלם הם מזייפים את המכתב‬
‫ומביאים אותו רק בצורה חלקית‪ ,‬מתוך תקוה שהקוראים לא יבררו את הדברים במקור‪ .‬הם מצטטים את דבריו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬

‫ריד‪".‬צמח צבי"‪ ,‬איגרת מ'‪.‬‬

‫רטו‪ .‬שם‪ ,‬איגרת נ"ב‪.‬‬
‫רטז‪ .‬שם‪ ,‬איגרת נ"ב‪.‬‬
‫ריז‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ג ‪ ,‬איגרת תת"ב‪.‬‬
‫ריח‪".‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת ק"ב‪.‬‬
‫ריט‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬קכ"ו‪.‬‬
 ‫קכז‬

‫קוק אל בנו‪ ,‬כדי להראות שהוא סומך עליו בהוצאת כתביו‪„-‬למען השם לדייק שלא להוציא מתחת ידך שום דבר שאינו‬
‫מבורר כל צורכו בבירור גמור ותעיין בזה בשכלך הישר“רכ‪..‬‬
‫דברים אלו דוקא משתמע‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רואה בבנו אדם בלתי אחראי ומפציר בו בתחנונים‪"-‬למען השם"‪ ,‬שיזהר‬
‫בהוצאת הכתבים‪ ,‬אך מעבר לכך‪ ,‬דוברים אלו מזייפים את המכתב ומשמיטים את המשך הציטוט‪„-‬ותתיישב עם ידיד נפשי‬
‫הגאון רבי יעקב חרל"פ שליט"א“ ‪ .‬אם כן‪ ,‬אחרי כל האזהרות‪ ,‬הוא אינו סומך עליו ודורש ממנו לא להוציא מתחת ידו שום‬
‫דבר בלא לקבל על כך את הסכמתו של הרב חרל"פ‪ .‬אם כן‪ ,‬יוצא איפוא‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו סומך כלל על בנו ולמעשה‬
‫מסכים בדיעבד שיטפל בכתביו רק משום שבנו כופה את עצמו עליו ורוצה בכל מחיר להוציא את כתביו לאור‪ ,‬ומתנה זאת‬
‫בכך שאת עריכת הספרים ינהל רק הרב חרל"פ‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל את דברי יעקב פילברא‪ ,)02,8,00( .‬כי רבו צ‪.‬י‪ .‬קוק נלחם באביו לגבי הוצאת הכתבים וניסוחם ושצ‪.‬י‪.‬‬
‫קוק לא קיבל אישור של אביו מרצונו החופשי להתעסק עם כתביו‪ ,‬אלא הוא אנס את אביו להסכים בדיעבד להוציא את‬
‫הכתבים לאור ולשכתבם ועל כך מיצר יעקב פילבר וחותר להוציא את הכתבים ללא צנזורה ושיכתוב‪.‬‬
‫בזיוף זה אין כל פלא‪ ,‬שהרי ראינו כבר לעיל כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ ,‬כראש הציוניזם הדתי‪ ,‬היה בעצמו זייפן מקצועי‪ ,‬אשר‬
‫זייף את צוואת חמיו‪ .‬גם בנ ו היה זייפן ושקרן גדול‪ ,‬כפי שראינו לעיל ועוד נראה להלן‪ ,‬כפי שמתגלה על ידי השוואה בין‬
‫כתבי אביו לבין מה שפורסם על ידו כביכול כספרי אביו "אורות" ועודרנז‪ ..‬כדוגמה לעוד שקר גס נוכל להביא את מה‬
‫שאמרשמא‪„– .‬בהקשר זה של הכרה בשליחותה של התנועה הציונית מטעם ההשגחה העליונה ובשליחותו של הרצל‪ ,‬היה ר'‬
‫צבי יהודה מדגיש‪ -‬אין זה מקרה שתנועת הציונות הדתית המזרחי‪ ,‬נוסדה על ידי רבנים גדולי תורה‪ ,‬ורק לאחר מכן‬
‫הצטרפו אליה בעלי בתים‪ ,‬לא כן אגו"י‪ ,‬היא נוסדה על ידי בעלי בתים ורק לאחר שנוסדה הצטרפו אליה רבנים“‪.‬‬
‫האמת העובדתית היא הפוכה‪ ,‬כפי שראינו לעילשמו‪ , .‬כי הגאון הגדול רי"א הלוי כינס את כל קברניטי העולם היהודי‪ ,‬מרן‬
‫הגרח"ע‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק ומרן האדמו"ר מגור בעיירת הקייט באד הומבורג‪ ,‬ושם החליטו לייסד את "אגודת ישראל"‬
‫ולכנס את גדולי ישראל וגדולי התורה ל"כנסיה הגדולה" הראשונה בקטוביץ‪ .‬גם לגבי ה"מזרחי"‪ ,‬זהו שקר שיסדוה גדולי‬
‫תורה‪ .‬את ה"מזרחי" יסדו צירי הציוניזם הדתי בקונגרס הציוני בראשותו של ריינס‪ ,‬על פי פקודתו של הרצל‪ ,‬בו בזמן‪,‬‬
‫שגדולי העם היהודי וקברניטיו התארגנו אחר כך והקימו את תנועת "אגודת ישראל"‪ ,‬כדי ללחום בהם ובתרבות‪-‬האם‬
‫שלהם‪-‬הציוניזם‪.‬‬
‫הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין‪ ,‬בעל "ערוך השולחן" (הספר המצוי כיום בכל בית מדרש)‪ ,‬מתואר כביכול כמי שסמך את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרבנותרכא‪ ..‬הוא מגדיר בצורה נחרצת את הציוניזם הדתי וכותברכב‪ ,.‬כי כל גדולי ישראל מכירים את טבעה‬
‫של כת זו ונלחמים בה‪"...„-‬ציונים"‪...‬כיבו אש דת קדשנו ומקדשים ומטהרים ראשי פורקי עול‪ ,‬כידוע לדאבון לבבנו וגם‬
‫החדשים המזרחים לא טובים מהמערבים הישנים וארס נחש במקומו עומד‪ .‬ואם כי תודות לה' כל גדולי ישראל מגלים‬
‫ערוות החברה ההיא (=תנועת המזרחי)‪...‬הכלל‪ :‬כל ירא אלקים באמת בורח מפני הציונים המזרחים כבורח מפני האש‪-‬אך‬
‫אלו העומדים על שתי הסעיפים ימשכו אחריהם ואין בהם רבנים זולת המעטים שיסדוה לפי דעתם המשובשה‪ .‬הרבה יש‬
‫לדבר בזה‪ ,‬אך לא יספיקם הגליון“ ‪ .‬זוהי דעתו של הגאון האדיר והמפורסם לגבי מיעוט ה"רבנים"‪ ,‬כאשר המייסדים‬
‫מלבדם אינם רבנים ואותם מהלל צ‪ .‬י‪ .‬קוק כמייסדי ה"מזרחי"‪.‬‬
‫אנו גם רואים ש"ערוך השולחן"‪ ,‬אשר נחשב מגדולי ה"אחרונים" במאת השנים האחרונות פוסק שה"מזרחי" הם כת‬
‫רפורמית כמו הציוניזם הכללי‪ ,‬כעשרים ושלוש שנים לפני שפסק הכהן הגדול מרן "הח"ח" שתנועה זו הינה כת רפורמית‪.‬‬
‫ביהדות החרדית אנו שומעים רבות‪ ,‬כי על צ‪ .‬י‪ .‬קוק חבל לבזבז נייר וזמן כדי לדבר עליו‪ ,‬כי הוא ידוע לא רק כאדם רדוד‪-‬‬
‫כך אמרו הרבה גם מ"מרכז הרב" עליו‪-‬אלא שידוע היה בירושלים‪ ,‬כי עוד בחיי אביו הוא היה ידוע כאדם המעורער בנפשו‬
‫וראינו כבר לעיל ונראה עוד להלן מה שאמרו עליו מרן הגרש"ז אוירבך וזקן המשגיחים הגה"צ הר"ש וולבהתכט‪ .‬לגבי‬
‫מצבו הנפשי‪ .‬כמו כן סיפר ראש ישיבה ידוע (לראש הישיבה הגאון רי"מ סגל)‪ ,‬אשר בזמנו היה לו תפקיד חשוב בציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כי הגאון ר"י אריאלי סיפר לו‪ ,‬כי פעם בלומדו בחברותא עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נכנס לחדר בנו צבי יהודה ושאל את אביו‬
‫שאלה תמהונית‪ .‬כאשר צבי יהודה עזב את החדר‪ ,‬פרץ אביו בבכי מר ואמר להגר"י אריאלי‪„-‬על מה ענש אותי אלוקים‬
‫בכזה בן חולה“ ‪ .‬אותו ראש ישיבה ביקש להישאר בעילום שם‪ ,‬כיוון שגם כיום יש לו קשר טיפולי מסויים עם בחורים‬
‫מציבור זה‪ ,‬אך יש לנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את עדותו של הגאון רי"מ סגל‪ ,‬לגבי מה ששמע מפיו‪ .‬בני משפחת קלינמן‪ ,‬אשר היו שכניו‬
‫של צ‪.‬י‪ .‬קוק יודעים לספר על פסיכיאטר שהיה מגיע לצ‪.‬י‪ .‬קוק להזריק לו זריקות‪.‬‬

‫רכ‪".‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬איגרת א'רכ"ה‪.‬‬

‫רכא‪" .‬רב ומנהיג"‪ ,‬יעקב אבן‪-‬חן‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬ירושלים תשנ"ט‪.‬‬
‫רכב‪" .‬הפלס"‪ ,‬כסלו תרס"ה (‪ ,)9111‬דף קל"ט‪" .‬תל תלפיות"‪ ,‬חצי חשון תרס"ה – בטאון שלחם בעיקר נגד‬
‫הרפורמים‪.‬‬
 ‫קכח‬

‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק השתלח בטרוף (כפי שכבר נהג אביו) כלפי גדולי תורה‪ ,‬אשר כתבו מכתב מחאה נגד "היתר" הממזרים של ש‪.‬‬
‫גורן ובכללם הוא גם יצא בגידופים נגד הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף‪ .‬בנו של הראשל"צ נכנס אל מרן הרב אלישיב‬
‫והתאונן על כך‪ ,‬ענה לו מרן‪ ,‬כי אין לבוא אליו בטרוניה‪ ,‬כי „הוא אינו לגמרי בדעתו“‪ .‬הרב הגאון ר' מאיר וייסברגר‬
‫(מייסד הת"ת בפ"ת) ישב פעם במונית וביקר קשות התבטאות מסויימת של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬במונית ישב אז מרן הגה"צ רבי‬
‫משה טיקוצ'ינסקי (משגיח ישיבת סלבודקה בארץ ישראל וגדול תלמידיו של המשגיח של ישיבת סלבודקא בליטא‪-‬רבי‬
‫אברהם גורודז'ינסקי) ותמה עליו‪ „-‬מדוע אתה כה מקפיד עליו? אצלי זה פשוט שצ‪ .‬י‪ .‬קוק פטור (=כדין שוטה) מכל‬
‫המצוות“‪.‬‬
‫התייחסותו לגדולי הא ומה של צ‪ .‬י‪ .‬קוק הושפעה ממצבו הנפשי המעורער והוא מתאר את התנהגותם‪ ,‬כפי שהוא חש כלפי‬
‫עצמו‪ .‬כידוע‪ ,‬הנביאים זכו לנבואה לאחר הכנות מרובות והעמקת יתר בחכמת התורה‪ ,‬עד שהגיעו להתפשטות הגשמיות‬
‫ואז נפלו על פניהם כמעולפים בשעת האצלת הנבואה עליהם (בניגוד למשה רבינו)‪ .‬גם האמונה בשיאה‪ ,‬יוצרת כמעט מצב‬
‫מעין זה‪ ,‬כפי שכותב מרן ה"חזו"א" בתחילת ספרו "אמונה ובטחון" (א‪,‬א)‪„-‬מדת האמונה היא נטיה דקה מעדינות‬
‫הנפש‪...‬והחידה הזאת מלפפת את לבבו ומוחו‪ ,‬והוא כמתעלף‪ ,‬לא נשאר בו רוח חיים‪ .“...‬בהשגה נבואית מתרחש מצב‬
‫דומה‪ ,‬אך אף שנראה כמתעלף ‪ ,‬זו מהווה את פסגת התעלותו השכלית של הנביא‪ ,‬כפי שכתב מרן ה"חזו"א"תיד‪( .‬א‪,‬טו)‪-‬‬
‫„ כח נבואי שהוא כח הנשיקה של השכל הנאצל‪ ,‬עם השכל המורכב בגוף‪ ,‬בזמן שהנבואה היתה חזון נמצא‪ .‬רוח הקדש הוא‬
‫שפע מהשכל הנאצל על השכל המורכב‪...‬אין השכל המורכב של האדם משתתף בה‪ ,‬אלא אחרי התנאים הסגוליים שנתעלה‬
‫בהם‪...‬להיות כלי קולט דעת“‪.‬‬
‫לעומת האמור לעיל‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על פי נפשו המעורערת מסיק‪ ,‬שהנביא נתקף בצורה בלתי נשלטת בהתקפת עצבים‪ ,‬אשר‬
‫כידוע‪ ,‬מקורה הוא מתוך השתטות מוחלטת‪ .‬הוא אמר (עפ"ל) על דוד המלך‪ ,‬כי „היו מצבים שקיבל "התקפה" נבואית‬
‫מתוך "התקפה" של רוח הקדש“שסו‪( .‬מועד‪-‬תשרי‪ ,‬עמ' ‪.)0‬‬
‫תלמידי "מרכז הרב" (כגון פרופ' שמעון רוזנטל והשופט העליון בדימוס חיים כהן) גם מספרים‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה מבטל‬
‫ומבזה את בנו צ‪ .‬י‪ .‬קוקתעה‪..‬‬
‫„במכתבו לרב חרל"פ‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא הגביה אל מרחבי מחשבותיו וצלל אל לבטיו הכמוסים‪ ,‬לעומת זאת מכתביו לצבי יהודה‬
‫היו בגדר מכתבי אב לבנו‪...‬לא היו בהם גילויי כבוד ולא הובעו בהם מחשבות עמוקות כמו במכתביו האחרים“קלח‪( .‬עמ'‬
‫‪.)069‬‬
‫גם ר' ג'י בי סולובייצ'יק‪ ,‬מראשי ה"מזרחי" בארה"ב‪ ,‬אמר לנכדו (בנו של ליכטנשטיין‪ ,‬מראשי ה"הסדר" בגוש עציון) –‬
‫„תדע לך‪ ,‬שצ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא עם הארץ“ (כך סיפר הנכד למר יוסף מדרש‪.).‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬אם נבדוק עדויות כתובות מתלמידיו ומכתביו‪ ,‬נוכל להבחין בכך כי אדם זה לא היה ממש מאוזן בנפשו‪ .‬אף כי‬
‫אותם שהכירוהו ככזה‪ ,‬נראה להם מיותר אף להתייחס אליו‪ ,‬אך כיוון שככל שעובר הזמן חניכי הציוניזם הדתי עוברים‬
‫תהליך של שטיפת מוח וכל שנה או שנתיים קייימת העזה עוד יותר גדולה אצל מחנכיהם והם לא מתביישים להעלות את‬
‫ערכו בעיניהם בצורה מלאכותית‪ ,‬כל פעם יותר ממה שהוא היה במציאות‪ .‬לכן יש מן הענין להביא את העובדות לאשורן כי‬
‫"אין המוחש נכחש" ["אוה"ח" עה"ת‪ /‬ויקרא (א‪,‬יז) ד"ה הנה]‪.‬‬
‫השפעתו של מורו ורבו ד"ר לוין ניכרה בעיצוב אישיותו‪ .‬ראינו לעיל‪ ,‬כי ד"ר לוין שלח את ילדיו ל"בני עקיבא"‪ .‬תנועה זו‪,‬‬
‫אומרים כי יפה לה שמה‪"-‬בני עקיבא"‪ ,‬ולא "בני רבי עקיבא"‪ ,‬היינו‪ ,‬בניו של רבי עקיבא כאשר עדיין היה עם הארץ‪ ,‬אך‬
‫נראה כי גם זה שם יומרני מדי לתנועה זו‪ .‬רבי עקיבא‪ ,‬גם כאשר היה עם הארץ גמור‪ ,‬היה "צנוע ומעלי"רכג‪ ,.‬היינו‪ ,‬בעל‬
‫מידות טובות ודבוק בה'‪ ,‬אך בני תנועה זו הם היו מתחילת דרכה של התנועה‪ ,‬רחוקים בקצה השני מדבקות בה'‪ ,‬כפי שאמר‬
‫מייסד וראש מוסדות "בני עקיבא"‪ -‬מ‪ .‬צ‪ .‬נריה‪ ,‬בשיחה עם מזכ"ל "בני עקיבא"‪ ,‬יוחנן בן יעקברכד‪„- .‬הרב נריה ראה בבני‬
‫עקיבא מענה לתופעת החילון‪ ,‬מקום ראוי לבני נוער הנוטים לנטוש את דת היהדות‪ ,‬מקלט לחוזרים בשאלה‪...‬למי שאינם‬
‫מקבלים חינוך תורני‪ . “...‬אם כן‪ ,‬בני הנוער המצויים בתנועה זו הם שבתאים מודרנים‪ ,‬בעלי אישיות רופסת תת תרבותית‬
‫ובמקרה הטוב‪ ,‬יהודים של בדיעבד‪ ,‬כפי שמ‪ .‬צ‪ .‬נריה הגדיר גם את עצמו‪ ,‬שם בשיחה‪ .‬אם ד"ר לוין חינך את ילדיו להיות‬
‫בעלי אישיות רופסת ותת תרבותית‪ ,‬ודאי שגם את תלמידו צבי יהודה חינך להיות טיפוס כזה‪ ,‬כאשר אביו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מוסר את בנו לכתחילה למחנך כזה וגם מעודד אותו ונותן לו את האפשרות להיות שבתאי מודרני תת תרבותי‪ .‬לגבי‬
‫כישוריו וכושר העמקתו בתורה‪ ,‬כבר ראינו לעיל כי הוא היה רחוק מכך‪ .‬גם לגבי בקיאותו בתורה ראינו לעילשנה‪ ,.‬כי גם‬
‫אביו אינו תולה בו תקוות רבות ומצפה ממנו גם בגיל מבוגר לפחות להגיע לרמה של ילד ב"חיידר"‪ ,‬אך גם לאתגר פשוט‬

‫רכג‪ .‬מס' כתובות (סב‪.):‬‬

‫רכד‪".‬עמודים"‪ ,‬אדר תשנ"ו‪.‬‬
 ‫קכט‬

‫כזה מסרב צבי יהודה להיענות‪ .‬הרב זוין בספר "אישים ושיטות"‪ ,‬במאמר שדן בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מייחד בסוף המאמררכה‪ .‬כמה‬
‫שורות על בנו‪ .‬אף שהיה חסיד נלהב של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ואף שהיה לו כושר ספרותי מפותח לתאר את האישים עליהם כתב‬
‫ולפרוט את גדולתם לפרטי פרטים ‪ ,‬אינו מוצא בצ‪ .‬י‪ .‬קוק אפילו נקודה אחת בה יוכל לשבח אותו בתחום לימוד התורה‬
‫וידיעתה‪ .‬לכן‪ ,‬כחסיד של אביו‪ ,‬מה שנותר לו לעשות הוא להתייחס להערות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק לספרי אביו ופשוט להביא לכך‬
‫מספר דוגמאות‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה די רדוד ולא הצליח להוציא לאור אפילו חוברת של חידושי תורה משל עצמו‪ .‬תלמידו‪,‬‬
‫שלמה אבינר‪ ,‬מתאמץ בספרו "צבי קדש"‪ ,‬למנות מספר מסכתות אשר נראה שידע מתוכן מספר מסוים של דפים‪ ,‬אותם‬
‫לימד למספר נערים‪ .‬כל זה אינו מפריע לגדול תלמידיו‪ ,‬שלמה אבינר‪-‬שקרן סדרתי כדברי עשרות תלמידיו לשעבררכו‪- .‬‬
‫לתאר את צ‪ .‬י‪ .‬קוק כענק בהלכה‪ ,‬בלא שצ‪ .‬י‪ .‬קוק הוציא אפילו חוברת‪ ,‬לא בהלכה ולא בלימוד‪.‬‬
‫היה תלמיד‪ ,‬אשר נטש את המכון "מרכז הרב" וחזר בתשובה‪ ,‬אשר הגרש"ז אוירבך ליווהו בתהליך זה‪ ,‬על ידי הסברים‬
‫לגבי העקמומיות של התשובות הנבובות שענו לו מוריו שם על קושיותיו‪ ,‬לגבי יסודות השבתאות המודרנית של מכון זה‪.‬‬
‫הוא סיפר לנו‪ ,‬כי הגרש"ז תקף בחריפות יתרה את אישיותו‪ ,‬דבריו ומעשיו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך ביקשו לא לפרסם את תוכן‬
‫דבריו‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך להשפיע על מניעת המשך התדרדרותם של "רבני" הציוניזם הדתי‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬כך נהגו‬
‫גם הגרא"ז מלצר וה"חזון איש"‪ .‬תלמיד זה עצמו ביקש שלא להזדהות‪.‬‬
‫נפנה כעת למספר דוגמאות שכתב‪ ,‬אמר ועשה על פי האיפיונים שניסחנו לעיל‪ ,‬לגבי מה שנכלל בתת‪-‬התרבות של‬
‫הציוניזם השבתאי‪ .‬נראה גם כיצד‪ ,‬לעיתים התנסחותו בכתב ובעל פה מעידים כי מדובר גם באדם המעורער בנפשו‪.‬‬
‫עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לגבי אביו ראינו לעיל‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הבין את התהליכים בעם היהודי על פי אותה אידיאולוגיה של "אחד העם"‪ ,‬אשר‬
‫היתה אז גם פופולרית באירופה‪-‬השובניזם (=לאומנות)‪ .‬ראינוקכד‪ ,.‬כי "אחד העם" ראה את הרצל כשבתאי ואת הציוניזם‪-‬‬
‫אשר הוא עצמו היה חלק ממנו‪-‬כשבתאות מודרנית‪.‬‬
‫"אחד העם" ראה בא"י את המרכז היהודי המנותק מהתורה והמצוות‪ ,‬אך מתלכד סביב המחשבה של הישרדות כעם הנבנה‬
‫על פי ערכיה של תרבות‪-‬האם באירופה‪ .‬הוא יוצר שפה חדשה דו משמעית‪ .‬הוא משתמש בכל אוצר המלים התורני ויוצק‬
‫לתוכו משמעויות אתאיסטיות‪ .‬הוא מדבר על ארץ ישראל כמרכז "רוחני" ומתכוון ב"רוחני" לתרבות‪-‬האם שלו מהעולם‬
‫הנוצרי ומהעולם האידיאולוגי של עמי אירופה‪ .‬הוא מדבר על "תורה" ומתכוון לתורות אליליות עם סממנים יהודיים‪.‬‬
‫תלמידו המושבע‪-‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק בטקס הפתיחה של האוניברסיטה ממשיך את דרכו ומדבר שם באותה שפה דו משמעית‪ .‬הוא‬
‫מזכי ר הרבה פעמים את התורה‪ ,‬הרבה יותר פעמים מאשר הזכיר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנאומו וכמו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא מסביר את‬
‫חשיבות התורה ומה שהיא נתנה לעם ישראל ועד כמה היא גרמה להמשכיותו של העם בדיוק כפי שדיבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך‬
‫באומרו "תורה"‪ ,‬הוא מתכוון לדבר הנלמד ומלכד את העם ודואג לכך שהעם היהודי לא יחוסל‪.‬‬
‫לכן גם את השבת אוהד מאד ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק ודואג להקים בתל אביב חוג של "עונג שבת"רכז‪ ,.‬אשר עישנו שם בשבת ואף‬
‫הוא עצמו חילל את השבת‪ .‬אהדה זו הוא היה מבטא‪ ,‬תוך כדי חזרה על דברי מורו ורבו "אחד העם"רכח‪"- .‬יותר מששמרו‬
‫ישראל את השבת שמרה הש בת אותם"‪ ,‬אך לדידו של ביאליק‪ ,‬גם אם השבת מרוקנת מכל תוכן ומספיק לבוא לשמוע‬
‫הרצאה על השבת מאדם שכופר בתורה‪ ,‬גם סוג "שבת" זה מספיק לשמר את העם היהודי מטמיעה וכל מי שבא לשמוע את‬
‫ההרצאה לדידו הוא כבר יהודי טוב וקדוש‪ ,‬כי הוא קושר עצמו ל"רוחניותו" של עם ישראל‪" .‬אחד העם" עצמו חוה על‬
‫בשרו‪ ,‬כי תפיסה מעוותת זו אינה מהווה מחסום בפני טמיעה‪ ,‬אחרי שבתו התנצרה‪ .‬פילוסופיה מוזרה זו של "אחד העם"‬
‫היוותה את מהות ויסוד נפשו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ .‬לכן כתברפה‪-‬רפו‪ ,.‬כי גם הכופרים הגדולים ביותר‪ ,‬אתאיסטים‬
‫ורפורמים‪ ,‬אם הם מגלים זיקה כלשהי לעם היהודי וחושבים לעשות דבר כלשהו למען העם הם כבר הופכים לקדושים‬
‫הרבה יותר מהצדיקים שאינם עושים את אותה פעילות של הכופרים‪ ,‬כמו ייבוש ביצות וסלילת כבישים בא"י‪ ,‬אשר לדידו‬
‫הם מהווים חלק מהגאולה ואף חלק מתהליך בניית בית המקדש‪ ,‬כפי שראינוקעט‪ .‬שציטטו ד"ר יצחק ברויאר‪.‬‬
‫לשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬גם הרפורמי י‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪-‬מייסד האוניברסיטה בהר הצופים והרוח החיה מאחוריה‪ ,‬הוא כבר "גאול"‪ ,‬כי‬
‫ביב שופכין זה אותו הוא מייסד הוא חלק מהגאולהקפד‪..‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק מהפך לכן בזכותו של הרפורמי י‪ .‬ל‪ .‬מגנס וכותב במכתב (י"ט אב תשל"ז)‪ ,‬כי מגנס בסוף ימיו מגיע ל"הישג‬
‫כביר"‪ ,‬בכך שהוא מוכן ברוב טובו להוציא את העוגב מה"טמפל" אליו הוא משתייך‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מאמץ לעצמו גם את‬
‫השיטה הדיאלקטית הניאו‪-‬היגליאנית ומדבר על ב' רוחות‪ ,‬לא לפני שרוחות אלו עוברות אצלו שדרוג של ב' רוחות באומה‪,‬‬
‫פנימית וחיצונית‪ .‬פרופ' ש‪ .‬ליברמן‪ ,‬אשר היה מקורב לתנועה הקונסרבטיבית‪ ,‬מרבה להוכיח בספרו "יוונים ויוונות"‪ ,‬כי‬
‫חז"ל דאגו לא להכניס שום דבר ערכי מהעולם היווני לתורה שבעל פה וכל מושג חומרי‪ ,‬השאול מהשפה היוונית‪ ,‬אשר יש‬

‫רכה‪ .‬עמ' ‪.626‬‬

‫רכו‪" .‬להעמיד על האמת"‪ ,‬עמ' ‪ ,61‬ה' חשון תשס"ו‪.‬‬
‫רכז‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' צ"ג‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪.‬‬
‫רכח‪ .‬במאמרו "שבת וציונות"‪.‬‬
 ‫קל‬

‫לו גם מושג ערכי‪ ,‬דאגו לפני כן לשבש את שמו לפני שהם משתמשים בו‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעומתו‪ ,‬זיקתו נוטה יותר לתנועה‬
‫הרפורמית מאשר הקונסרבטיבית וגורס בנאומוקפד‪ .‬בפתיחתו של המוסד בראשותו של מגנס הרפורמי‪„-‬היתה לנו גם‬
‫עובדה של הכנסה‪ ,‬זרמי התרבויות השונות‪ ,‬חכמת יוון ויתר התרבויות של עמי תבל‪...‬כי הרוחני מהזרמים במובנים‬
‫ידועים‪ .“...‬מוב ן לכן‪ ,‬כי אם לפי המצאתו הרפורמית‪ ,‬חז"ל הכניסו את תרבות יוון לתורה שבעל פה עפ"ל‪ ,‬אם כן‪ ,‬כל שכן‬
‫שהוא עצמו יכול לשאוב לעצמו את כל תרבויות הכפירה לתוך נפשו ו"למצוץ את דבשה"‪ .‬תפקיד זה הוא מועיד גם למורי‬
‫האוניברסיטה הרפורמים והמתבוללים‪ ,‬כי הם ידעו איך למצוץ את דבשן של שיטות הכפירה ולדעת למה לייחס חשיבות‪.‬‬
‫הוא טוען גם שם בנאום‪ ,‬כי הוא עצמו מכונן "ישיבה" כזו‪„-‬אותה ישיבה שאנו מתאמצים בעזרת השם יתברך לכוננה‬
‫בירושלים“ ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נזהר מאד לסנגר רק בצורה כללית על כל פושע‪ ,‬זב וצרוע מהאקדמיה וכן כשמדובר ב"סופרים"‪,‬‬
‫"משכי לים" למיניהם ו"פועלי ציון" הכפרניים‪ .‬הוא ידע בדרך כלל לאחוז היטב באמצעים הקונספירטיביים‪ ,‬כדי לטשטש‬
‫את כוונותיו על ידי שפה דו משמעית‪ ,‬כאשר לכל ציבור הוא מספר‪ ,‬שהוא מתכוון למה שחיובי בעיני אותו ציבור‪ ,‬כפי‬
‫שנהג גם מוטי אלון בהרצאותיו‪ ,‬ולכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם הוא נחשב כמי שליכד את כל הפלגים (הדתות) בציוניזם הדתי‪ ,‬לדברי‬
‫יובל שרלו ("ישראל היום" ‪ ,07,2,00‬עמ' ‪)6‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ידע היטב לנצל את הטקטיקה השבתאית של הסוואת דעותיו ולדבר בלשון דו משמעית‪ ,‬בניגוד לכתבי‬
‫היד שלו‪ ,‬אשר רק בלחץ בנו ודוד הכהן הם פורסמו‪ .‬הוא נכשל בלשונו פעמים מעטות יחסית‪ ,‬פעם בנאום הפתיחה של‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬פעם בקשר להרצל ופעם בקשר לקבוצת הספורט של "הפועל"‪ ,‬ואחר כך הוא עמל קשות כדי לסנגר על‬
‫עצמו‪ ,‬כשהוא מסתבךקפב‪ .‬בשקרים וסתירות עצמיות ממכתב למכתבקפג‪ ,.‬כפי שראינו לעיל והסברים מטופשים כדי לשוב‬
‫ולשחזר את ת דמית עמימות דעותיו‪ ,‬תדמית אשר לא עמדה במבחן גדולי הדורות‪ ,‬אשר מיד או במשך הזמן עמדו על מהות‬
‫דעותיו ואישיותו‪.‬‬
‫אצל בנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק לעומת זאת‪ ,‬אין כמעט עכבות ובצורה מטורפת המעידה על חוסר איזון נפשי הוא פורט לפרוטות את‬
‫"הגותו" של אביו‪ -‬השילוב בין שיטות הכפירה של היגל (מורו של קרל מרכס) ו"אחד העם" ושאר שיטות הכפירה‬
‫האופנתיות בזמנו‪ .‬הוא נוקט בשמות של גדולי הכופרים ומפגין כלפיהם הערצה עיוורת ומתבטא כלפיהם בבטויי שבח כפי‬
‫שמתבטאים כלפי גדולי ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוא תוקף בצורה ברברית‪ ,‬עם גלויי משטמה בלתי נדלית וחינוך לשנאה כלפי‬
‫גדולי ישראל ידועים ושלומי אמוני ישראל ההולכים לאורם‪ ,‬תוך כדי פיזור שקרים גלויים וסילופים‪ ,‬אשר רוכזו בספר‬
‫"להלכות ציבור"‪ .‬התנהגות מופרעת זו יצרה הפצת שנאה וחינכה את חניכי הציוניזם הדתי לאותם גלויי שנאה ובוז‬
‫לקברניטי עמנו ולשלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה' וההולכים לאורם‪ .‬אין פלא איפוא‪ ,‬כי צ‪ .‬י קוק יהלל וישבח את ח‪.‬‬
‫נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬בהיותו תלמיד מובהק של "אחד העם"‪ ,‬מורם המשותף של אביו וביאליק‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצא להגן על כבודו של‬
‫ביאליק (ראה עוד על כך ביתר פירוט בפרק הבא‪ ).‬במאמר תחת הכותרת "לשמירת כבודו של ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק ז"ל"שסג‪- .‬‬
‫„‪...‬ויעמוד בפרץ למען שמירת כבודו הגדול של משוררנו הלאומי ז"ל“‪ .‬ביאליק נקרא‪ ,‬כידוע‪" ,‬משוררנו הלאומי" של‬
‫השמאל המתבולל וא‪ .‬צ‪ .‬גרינברג היה "משוררנו הלאומי" של הימין המתבולל כאן בארץ‪ .‬לאן נעלם דוד המלך‪ ,‬אשר היה‬
‫ויהיה "משוררנו הלאומי" של העם היהודי? צ‪ .‬י‪ .‬קוק משייך את עצמו כתת‪-‬התרבות לתנועת מפא"י וגרורותיה‪ ,‬אשר‬
‫ביאליק היה משוררה "הלאומי"‪ .‬אמנם‪ ,‬שיוך זה היה רק מבחינה תרבותית‪ ,‬אך מבחינה לאומנית הוא ראה את עצמו יותר‬
‫כתת‪-‬תרבות של כנופיות הטרור "אצ"ל" ו"לח"י"‪ .‬אם כן‪ ,‬ביאליק‪ ,‬רואה בשבת את כלב השמירה של העם היהודי‪ ,‬אך הוא‬
‫עצמו מחלל אותה כתלמידו של "אחד העם" וכופר בכל התורה‪ ,‬אך‪ ,‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק שירי ביאליק הם שיא פסגת שירתה של‬
‫האומה‪ ,‬עפ"ל‪ .‬תפיסה הזויה זו הוא ירש מאביו‪ ,‬אשר כתב לביאליקרכח‪( .‬עמוד ‪ )446‬שהוא "אביר שירתנו" (יוצא‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫שלדידו‪ ,‬שירת דוד וכל שכן שירת אבן גבירול מחווירות ליד שירתו של האפיקורוס המזוהם חיים נחמן ביאליק)‬
‫ו"משוררנו הנשגב"‪.‬‬

‫דבקותו הדתית‪-‬שבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בארגונים האתאיסטיים ביותר‬

‫ראינו לעיל‪ ,‬כי אחד מיסודותיה הטקטיים החשובים ביותר של השבתאות‪ ,‬מיסודה של כת ה"דונמה" בטורקיה‪ ,‬היתה‬
‫ריסוקן של כל הדתות ויסוד דת משיחית חדשה על חורבותיהן‪ .‬ראינו גם את עזרתה ליסוד התנועה הקומוניסטית‬
‫הבינלאומית ופיתוחה‪ ,‬כמכשיר רב עוצמה לריסוק כל הדתות‪ .‬כיוון שצ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא ראש הגרעין הקשה של הכת‬
‫השבתאית המודרנית‪-‬הציוניזם הדתי‪ ,‬לכן מחוייב הוא ליצור קשר הדוק עם הקבוצות האתאיסטיות ביותר כדי ליצור ראש‬
‫גשר בינן לבין הציוניזם הדתי‪ ,‬כדי לרסק מה שיותר מהר את היהדות וליצור דת חדשה‪ ,‬כאשר כלפי פנים הוא אמור‬
‫להפגין דקדוק במצוות הן לצורכי הישרדות והן לשם פיתוי היהודים להתבולל לתוך דתו החדשה‪ .‬דקדוק בקיומן של‬
‫המצוות לגבי צ‪.‬י‪ .‬קוק הינו רק המלצה‪ -‬כפי שנראה בהמשך‪ -‬כל זמן שמצוות התורה אינן מפריעות ל"חיים" הייצריים על‬
‫פי המסורת של הנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬בניגוד לאביו‪ ,‬אשר ידע לשמר את תדמיתו לפחות בחייו ולדאוג לכך שלא לחשוף‬
‫את חברותו או קשריו ההדוקים עם גופים אלו‪ ,‬הרי שצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עקב רדידות שכלו וכישוריו ומידותיו המושחתות‪ ,‬לא יכל‬
 ‫קלא‬

‫להסתיר זאת‪ .‬נתאר כאן רק שלוש דוגמאותשצז‪ .‬של ארגונים אתאיסטיים‪ ,‬אשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק חבר אליהם‪ .‬לפני קום המדינה‪,‬‬
‫חבר צ‪ .‬י‪ .‬קוק דוקא למחתרת של לח"י‪ ,‬אשר בראשה עמד האתאיסט המוצהר אברהם (יאיר) שטרן‪ ,‬אשר סיגל לעצמו‬
‫א חרי נישואיו מכמה מצוות מספר פרטים‪ ,‬אשר לדידו מהווים רק סמליות לאומנית‪ .‬אמנם זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬אשר בהשראתו‬
‫הוקם ארגון האצ"ל היה אתאיסט לא קטן וגם במותו לא רצה בנו‪-‬פרופ' ערי ז'בוטינסקי לומר עליו קדיש‪ .‬ז'בוטינסקי גם‬
‫כתב‪ ,‬כי כאשר תוקם המדינה‪ ,‬שומרי התורה והמצוות בעלי הזקנים והפאות‪ ,‬כדבריו‪ ,‬אמורים להיות אזרחים סוג ב'‪-‬‬
‫„בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים‪ ,‬שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן והפיאות (=על פי הצו‬
‫השבתאי‪" -‬היה גוי בצאתך") כעל אזרחים ממדריגה שניה‪ ,‬לא ניתן להם זכות בחירה“ ("הארץ"‪ .)22,00,0909 ,‬אך כדי‬
‫להצליח לבולל יהודים‪ ,‬הוא דאג להסתיר את דעותיו האתאיסטיות ואת אכזריותו ‪ .‬יאיר שטרן לעומתו‪ ,‬ידוע היה בשנאתו‬
‫לערכי התורה והיה שבתאי מודרני אדוק‪ ,‬אשר ראה במדינה את מלכות ישראל המרוקנת מכל תוכן יהודי מלבד כמה‬
‫סממנים יהודיים כפי שזה מופיע בנצרות‪ .‬לכן צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמובן‪ ,‬התחבר לארגון הלח"י‪ ,‬והיה מוכן לסכן את עצמו והחביא‬
‫בביתו את הטרוריסט המבוקש שפילמן‪ ,‬אשר היה חבר כנופיית הטרור "לח"י"‪.‬‬
‫בעקבות צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו הפכה כנופיית הטרור "לח"י" למושא הערצה בלעדי‪ .‬צעירי החרד"ל‪.‬‬
‫(=חרדים ללאום) סו גדים‪ ,‬במקום לאישיות תורנית‪ ,‬לאותו אתאיסט‪ ,‬מפקד לח"י אברהם שטרן‪ ,‬כאשר בעלוניהם נעשה‬
‫מאמץ לשוות לו תדמית מסורתיתרכט‪„- .‬אך ספק אם שמר מצוות מעשיות יום יומיות ובוודאי לא הגיע לכך מסיבות‬
‫דתיות אלא ממניעים לאומיים (=קרי‪ ,‬השובניזם (=לאומנות) האירופאי)‪...‬הדוקטורט שלו עסק ב"ארוס בספרות‬
‫היוונית" (=נושאי הזימה בספרות זו)‪ ,‬נושא שרחוק מאד מעולמם של הכתומים (=הפרוטסטנטים)‪...‬גם לח"י עצמה‪...‬לחמו‬
‫בה קומוניסטים‪ ,‬בוגרי קיבוצים אתאיסטים מובהקים לצד בחורי ישיבות ממאה שערים (=שכמעט כולם פרקו אז עול‬
‫מצוות‪ ).‬וחניכי הציונות הדתית“‪ .‬מושא הערצה זה בא לידי בטוי אצל „תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות‪...‬בקיאים עד‬
‫לפרטים בתולדותיהם (=של חברי לח"י) ותולים בבתיהם את תמונותיהם (=במקום את תמונותיהם של גדולי ישראל‪.).‬‬
‫וההפתעה‪ ,‬יש לא מעט "אברהם–יאיר" זאטוטים‪ ,‬ואפילו עם פיאות‪ ,‬ודוקא הדתי לאומי‪...‬הם עמדו‪...‬בחרדת קודש‪...‬מסביב‬
‫לחלקת הקבר‪...‬ושרו ברטט "חיילים אלמונים" (=המנון ה"לח"י" שחיבר שטרן‪...).‬בעל פה‪...‬מרגישים זה שנים בני הנוער‬
‫הדתי לאומי‪ ,‬כי זו דמות לחקוי‪ ,‬להערצה ולהזדהות“‪ .‬בכך הם הולכים בעקבות צ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו שכתב‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪,‬‬
‫כי יש להעריך את הפושעים והרשעים הגדולים ביותר‪ ,‬הרבה יותר מאשר את גדולי ישראל‪ ,‬בתנאי שהם מחוייבים לערכיה‬
‫של משיחיות השקר השבתאית ‪ -‬מודרנית‪.‬‬
‫בראיון עם אהרון אמירתיג‪ ,.‬עורך "אלף"‪-‬בטאון התנועה הכנענית‪-‬אתאיסטית‪ ,‬הוא מגלה‪ ,‬כי הוזמן על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לפגישה עמו‪ ,‬ואחריה ביקש צ‪ .‬י‪ .‬קוק להיפגש עימו כל חודש‪ ,‬וכך נפגשו כשלוש שנים‪ .‬הוא גילה לו‪ ,‬כי הוא קורא‬
‫בקביעות את בטאונו והדגיש בפניו מדי פעם את נקודות הזיקה‬
‫והסמיכות בין תפיסתו השבתאית מודרנית לבין הרעיונות המובעים‬
‫בבטאונה של תנועה אתאיסטית ומיליטנטית זו‪ .‬הוא אף העיר מדי פעם‬
‫הערות על אמירות ורעיונות‪ ,‬אשר הובעו בה‪ .‬כאשר שמע‪ ,‬כי‬
‫מתארגנת התנועה‪"-‬הליגה נגד כפיה דתית"‪ ,‬שמח מאד וביקש מיד‬
‫להצטרף אליה ואף נתן לה מיד תרומה נדיבה‪ .‬הוא היה ראשון‬
‫התורמים וקיבל על סך תרומתו את הקבלה מספר ‪ .0‬לאחר זמן מסויים‬
‫נפרד בצער מתנועה אנטישמית זו מטעמי קונספירציה‪ ,‬עקב הפרסום‬
‫הגדול שניתן לעובדה שהוא מתחבר לתנועה אנטי דתית (שם)‪ .‬הוא גם‬
‫הזמין את יו"ר רצ (לימים מר"צ) שולמית אלוני לחדרו‪ ,‬ושם בתמונה נראה כיצד הוא שותה בצמא את דבריה‪.‬‬
‫רל‪.‬‬
‫קל מאד לברר מהן דעותיו וכיצד הוא מעצב את הדת שלו כתת תרבות‪ ,‬כיוון שהוא מתיייחס לכתביו של הרצל וכותב –‬
‫„ אנשים כתבו על הרצל שהיה אפיקורס‪ ,‬קראתי הרבה כתבים שלו בגרמנית או מתורגמים לעברית‪...‬רובם ככולם ולא‬
‫מצאתי שהיה אפיקורס ‪...‬יש כמה ביטויים של אמונה‪ ,‬אבל לא מצאתי ביטויים של אפיקורסות בכתבי הרצל‪ .‬כך‬
‫עובדה‪.“...‬‬
‫מכיוון שידוע וגם ראינו לעיל‪ ,‬שהרצל לא רק שהיה אפיקורס אלא גם כופר בתורה‪ ,‬אשר חינך את בניו לנצרות ונקבר על‬
‫פי בקשתו בבית קברות נוצרי‪ ,‬וצ‪ .‬י‪ .‬קוק לא "מצא" דברי אפיקורסות אצל הרצל‪ ,‬המסקנה הישירה היא‪ ,‬כי דעותיו של‬
‫הרצל תואמות לדעותיו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בכל הנושאים הבסיסיים ביהדות‪ ,‬כשהוא מכריז על עצמו בלא להרגיש שהוא גם כן‬
‫כופר כמוהו‪ ,‬אך לדידו יש לקיים יותר מצוות כדי שהעם לא יתבולל כדברי "אחד העם"‪ .‬בכלל הדברים שכתב הרצל‪ ,‬כפי‬

‫רכט‪ .‬עלון "מעייני הישועה"‪ ,‬כ"ה שבט תשס"ח‪.‬‬

‫רל‪" .‬שיחות הרב צבי יהודה"‪ ,‬הרב שלמה ח‪ .‬הכהן אבינר‪ ,‬הוצ' עטרת כהנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬
 ‫קלב‬

‫שראינו לעיל‪ ,‬מובעת הזדהותו עם הגדרתו של שפינוזה לגבי המהות האלוהית‪ .‬כיוון שדעת שפינוזה בקשר לאלוקים היא‬
‫כפירה‪-‬השקפה אלילית פנתאיסטית‪-‬ממילא גם צ‪ .‬י‪ .‬קוק כופר באלוקים‪ .‬ראינו לעילקפב‪ ,.‬כי אחד מבאי ביתו של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק תלש מספר דפים בהם ישנה התייחסות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי דעותיו של שפינוזה‪ .‬ניתן כעת להבין את הסיבה‪ ,‬והיא‬
‫משום שהוא עצמו סבר שהגדרת האלוקים היא כשפינוזה ולכן תלש מאן דהוא (יתכן שבנו או חתנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עשו‬
‫זאת‪ ).‬דפים אלו‪ .‬ד‪ .‬בן גוריון היה גם כן חסיד נלהב של שפינוזה‪ ,‬אך אותו דן צ‪ .‬י‪ .‬קוק משום מה כאפיקורסרלא‪..‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬כי אביו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כחלק מהתת‪-‬תרבות השבתאית המודרנית מאמץ את המושג "התחיה" לגבי עליית‬
‫היהודים ארצה ‪ ,‬בכך הוא כופר בעיקר הי"ג‪ ,‬מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪ .‬זוהי גם דוגמה מעניינת של שימוש בלשון‬
‫הדו משמעית הקונספירטיבית‪ ,‬אשר כל כך חביבה על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועל בנו כתלמידים מובהקים של "אחד העם"‪ .‬לו היו‬
‫שואלים את אביו על כך‪ ,‬יתכן שהיה מיתמם ועונה‪ ,‬כי הוא מתכוון רק לבטוי מושאל של "תחיית המתים"‪ ,‬אך בנו‪ ,‬שעליו‬
‫לטענת הקוקיסטים הוא כל כך סמך‪ ,‬מגלה את דעתו של אביו במלוא מערומיה מתוך חוסר שפיותו‪ .‬במכתב‪ ,‬אשר כתב‬
‫בחודש טבת תשל"טרלב‪ ,.‬הוא מכתיר את מכתבו בכותרת "למצוות פדיון שבויים ותחיית המתים" שם הוא מיד מסביר‪ ,‬כי‬
‫כוונתו ל"מהלך‬
‫תחיית עמנו וארצנו"‪ .‬ועל כך נענה ונאמר כי אנו מאמינים בני מאמינים כי התחיה הראשונה (לפני תחיית המתים הכללית)‬
‫תתרחש לפני בנין בית מקדשנו‪ ,‬כאשר יקומו ממש המתים מתוך קברותיהם ויקומו אלה אשר התאבלו כל חייהם על חורבן‬
‫בית מקדשנו‪ ,‬כמובא בסוף מסכת תענית ועוד מקורותרלג‪ , .‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו צ‪ .‬י‪ .‬כופרים גם בעיקר זה ואחרי מכבסת‬
‫מילים‪ ,‬משייכים את מושג "תחיית המתים"‪ ,‬תוך כפירה בחז"ל וב"ראשונים"‪ ,‬לתהליך העליה לארץ והקמת מדינת שמד‪,‬‬
‫כתת‪-‬תרבות של המתבוללים בארצנו‪ .‬תלמידיו הוסיפו חטא על פשע וניסו לטשטש כפירה זו‪ ,‬באומרם‪ ,‬כי גם הגר"א סבר‬
‫כך‪ ,‬וזאת על ידי ציטוט קטע עמוק בקבלה‪ ,‬המופיע ב"ליקוטי הגר"א"‪ ,‬אך שם המדובר הוא על מיתה ותחיית המתים של‬
‫"עצמות" תלמידי חכמים בעולמות עליונים‪ ,‬הנמצאים בארצות החיים של ארץ ישראל של מעלה‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק גם מתגלה כשבתאי מודרני מוצהר‪ ,‬כאשר הוא מסכים למה שכתב הרצל על עצמוקיח‪,.‬כי הוא שבתאי צבי‪ .‬הרצל‬
‫גם כתברלד‪„-.‬אין אומתנו אומה אלא באמונתה“ ‪ .‬ב"אמונה" זו‪ ,‬כוונתו היא כפי שכתב שפינוזה לגבי אמונתו האלילית‪ .‬צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק כותב על כך שם‪„-‬אבל ענין "בתורתה" קרוב לענין "באמונתה"“‪ .‬הוא גם כותב שם‪„-‬כתבתי רשימה קצרה ב"הצופה"‬
‫בשם "להצדיק הצדיקים"שפד‪ .‬על הרצל ונורדאו“‪.‬‬
‫רלה‪.‬‬
‫הרצל כותב (ראינו לעיל‪ ,‬כי כתיבת חיבור זה על ידי הרצל עצמו מוטלת בספק‪ ).‬ב"מדינת היהודים" ‪„-‬האם יהיה לנו‬
‫באחרונה גם שלטון דת? לא! האמונה (=על פי שפינוזה) היא הקשר המאחד אותנו‪ ,‬אך המדע עושה אותנו לאנשים‬
‫חופשים“‪ .‬אם לדידו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק "תורתה" קרוב לעניין "באמונתה"‪ ,‬אשר לדידו של הרצל‪ ,‬אמונה זו נמצאת מחוץ לדת‪,‬‬
‫זה אומר‪ ,‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק סובר‪ ,‬כי התורה שלו עצמו נמצאת מחוץ לדת כלשהי‪ ,‬ודאי שלא ב"דת" היהודית‪ ,‬אלא באמונה‬
‫האתאיסטית של הרצל‪ .‬זה אומר גם‪ ,‬כי לצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל תורתינו על מכמניה‪ ,‬יש לפרשן אותה על פי הגישה הפנתאיסטית‬
‫של שפינוזה‪ ,‬אשר היא כדלעיל‪ ,‬אמונת הרצל‪ .‬אם כן‪ ,‬צ‪ .‬י קוק כופר בכל י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪ ,‬ורק לצורכי‬
‫הקונספירציה ההפכפכנית השבתאית‪ ,‬הוא צריך להדגיש מפעם לפעם‪ ,‬על ידי הצהרות מטעות‪ ,‬המורות על ההפך מכך‪.‬‬
‫לגבי מוסד ה"רבנות הראשית"‪ ,‬מציין שם הרצל‪„-‬כל נדנוד מחשבה של כוהניו לייסד שלטון דת‪ ,‬נפר בראשיתו‪ .‬אנו נדע‬
‫לכלוא אותם בתחום בתי כנסיות‪ ,‬אבל לא להם לחוות דעה בענייני מדינה‪...‬כי התערבותם תהיה לנו למכשול“‪ .‬אם כן‪ ,‬צ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק מחוייב‪ ,‬על פי הצהרתו‪ ,‬גם למשפט אנטישמי זה‪ ,‬אך על פי הטקטיקה ההפכפכנית שלו‪ ,‬הוא יצטרך להתקומם נגד‬
‫המעשים ברוח זו‪ ,‬אשר ננקטו על ידי המדינה השבתאית‪-‬המודרנית בארץ‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬ש"ניסור" מלאכותי זה בין פסיקה הלכתית שבין אדם למקום לבין פסיקה הלכתית שבין אדם לחבירו ברמת‬
‫הפרט‪ ,‬הציבור וכלל האומה‪ .‬יסודו בהצהרות המחאה של מייסד הנצרות החדשה‪-‬מרטין לותר‪" .‬ניסור" זה מאמצים ראשי‬
‫הציוניזם הדתי כתת‪-‬תרבות בכל ליבם בצורה מדוייקת‪ ,‬כגון מה שכתב י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממייסדי "המזרחי"שלד‪ .‬ואמר‬
‫מזכ"ל "בני עקיבא" לשעבר בכינוס לביאתעט‪..‬‬
‫הרצל ה"צדיק" גם לא מל את בנו‪ ,‬אשר התנצר לאחר מותו של הרצל‪ ,‬אך לגבי ה"סופר" ברדיצ'בסקי הוא כותברלו‪„- .‬הוא‬
‫הגרוע שבכולם‪ ,‬מתוך פראות שנאתו "התקדם" עד כדי לא למול את בנו‪ ,‬אשר אח"כ שגדל (=בנו) סידר לעצמו מילה‬

‫רלא‪" .‬בשבע"‪ ,98.6.18 ,‬עמ' ‪.61‬‬

‫רלב‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' קע‪.‬‬
‫רלג‪" .‬תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' קידושין ‪ ,‬סוף דף מא‪ ,‬תדב"א‪ ,‬פרקים ג‪ ,‬ה וכן ב"ראשונים"‪ ,‬כגון הריטב"א מס'‬
‫ר"ה (טז‪ ):‬ומס' תענית (ל‪ ):‬ועוד‪.‬‬
‫רלד‪" .‬ספר הימים" א' ‪" , 16‬לנתיבות ישראל"‪ ,‬א' מא‪.‬‬
‫רלה‪" .‬מבחר כתבי הרצל"‪ ,‬עמ' ‪81‬‬
‫רלו‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"ב סי' פ'‪ ,‬הוצ' ירושלים‪ ,‬תשנ"ב‪.‬‬
 ‫קלג‬

‫באומרו כי הוא רוצה להיות כמו כל היהודים“‪ .‬אם כן‪ ,‬בנו של הרצל‪-‬הנס‪ ,‬לא רק שלא מל את עצמו‪ ,‬אלא אף התנצר‬
‫ואביו לא רצה למולו גם כאשר הפך לראש תנועת הציוניזם (לפי עדות בנו‪ .).‬אם כן ‪ ,‬זה מעיד כי "פראות שנאתו" של‬
‫הרצל לאמונה‪ ,‬לתורה ולעם ישראל גדולה יותר משל ברדיצבסקי והוא נקרא אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק "צדיק"‪ .‬נראה‪ ,‬כי זה עוד‬
‫גילוי של אי‪-‬שפיות דעתו ולא רק כפירה בתורה ובי"ג העיקרים‪ .‬הוא כותב על "אחד העם"רלז‪„- .‬שגם אחד העם לא יכל‬
‫לסבול אותה (=את שנאתו של ברנר לתורה ודת‪ ).‬ופסק הלכה למנוע תמיכה כספית מהשבועון הפועל הצעיר מפני דברי‬
‫הכפירה המחוצפים של ברנר שנתפרסמו שם ובאחרונה בהתקרבותו והתרשמותו נתגלו בו הרהורי תשובה“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הופך את "אחד העם" לפוסק הלכה‪ ,‬אף שהיה מודע לכךרלח‪ .‬כי–„אחד העם הוא הבונה ומנסח הכפירה בתורה ובנותן‬
‫התורה ומשה רבינו“‪ .‬מאידך‪ ,‬על גדול תלמידי "אחד העם"‪-‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬הוא ממליץרלט‪„- .‬אם ללמוד סגנון‪ ,‬יותר כדאי‬
‫מביאליק“‪ .‬ובכלל‪ ,‬לדעתורמ‪„ -.‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק היה ת"ח שנתקלקל במעשה (=קיום מצוות) על ידי השפעת "אחד העם"‬
‫וברוח נשאר קשור לתורה‪ ,‬רחים רבנן ומוקיר רבנן ודבק בתורה ומכריז בעצמו שהוא מאמין בכל תוקף‪ .“...‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק שוב‬
‫מנכס לעצמו את התפיסה הכפרנית של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬שכבר "אחד העם" אימץ אותה‪"-‬דתי בלב"‪ .‬כמו כן הוא‬
‫כותברמא‪ .‬על ביאליק כי‪„-‬לשירה שלו חלק גדול בהתעוררות התחיה הלאומית‪ ,‬בשמירת המצוות היה מקולקל“‪ .‬ממילא כל‬
‫דברי הכפירה של ביאליק לדידו הם "תורה"‪ .‬ניתן לראות במקבץ פנינים זה של צ‪ .‬י‪ .‬קוק את כל אישיותו‪-‬מבולבל‪ ,‬סותר‬
‫את עצמו‪ ,‬בלתי שפוי וכופר בתורה וסבור כמו הרפורמים כי גם בלא קיום מצוות ניתן להיות יהודי מאמין בתורה‪,‬‬
‫במצוותיה ובעיקריה‪.‬‬
‫אין ספק בכך כי אהדתו העצומה של צ‪ .‬י‪ .‬קוק לח"נ ביאליק נבעה לא רק משום שאביו העריץ אותו‪ ,‬אלא גם מכך שח"נ‬
‫ביאליק עצמו‪ ,‬היה שבתאי מודרני מושבע‪ .‬דבר זה ניתן גם לאשש בסימוכים רבים‪ .‬נביא את המקורות לכך מתוך ספרו של‬
‫ש‪ .‬ורסס "השכלה ושבתאות" (עמ' ‪ ,)260-0‬שם מובאים גם כל פרטי הביבליוגרפיה‪„-‬מעל דפי הירחון "השחר"‪ ,‬פורסמו‬
‫עתה גם דברי הקדמה מטעם הוצאת הספרים "מוריה"‪...‬אלה הם דברי ח"נ ביאליק עצמו מבעלי הוצאת "מוריה"‪...‬על‬
‫אודות ימי התנועה השבתאית‪ :‬נאמר עתה ‪ ,‬שהם "מצויינים ונפלאים כל כך עד שככל היותם קרובים אלינו בזמן‪ ,‬יש שהן‬
‫נראים לנו כדברי חזון ואגדה מני קדם‪...‬אנו עומדים לפניהם משתאים ומוכי תימהון"‪...‬על ההתעוררות המשיחית שכבשה‬
‫את העם מתוארת עתה‪...‬אשר "כבשה לה לאט לאט כמעט את רוחות כל העם ותהפוך לו לב אחד‪ .‬ובימי ש"צ היתה פתאום‬
‫לרוח פרצים עזה‪ ,‬סערת אש ולהבה שאחזה בכל פנות בית ישראל ותלהטהו מסביב"“‪ .‬כן קובל ביאליקשם‪...„- .‬על המצב‬
‫של אי‪-‬ידיעה השורר עדיין בקרב העם אשר לקורותיה של תנועה משיחית זו‪" -‬מלבד דברי אגדה קטועים ושמועות פורחות‬
‫באויר אין יודע מאומה‪ ."...‬על דעותיו האוהדות של ביאליק בעניין התנועות המשיחיות לגילוייהן‪ ,‬אנו מקבלים מושג ישיר‬
‫יותר מתוך דבריו שנאמרו בפומבי‪ ,‬ללא הסתר‪-‬פנים‪ .‬הכוונה היא לנאומו של ביאליק באסיפת ההמונים באודיסה ב‪20-‬‬
‫בנובמבר ‪ ,0907‬לרגל הצהרת בלפור‪ ,‬נאום זה‪ ,‬שלא הושם לו לב ושלא נכלל במהדורת "דברים‪-‬שבע"פ"‪ ,‬מצטרף באורח‬
‫טבעי למגמת הדברים אשר באותה הקדמה לספרו של כהנא‪ .‬וכך נאמר בו במפורשרמב‪"- .‬נזכיר נא ברגע זה לברכה את כל‬
‫בעלי החלומות שלנו שנפלו תחת משא חלומותיהם‪ :‬נזכיר לברכה את כל משיחי השקר‪ ,‬החל מבר‪-‬כוזיבא וכלה בשבתאי‬
‫צבי‪ .‬נסיונותיהם לא הצליחו‪ ,‬אבל הם טפחו בנפש האומה את תקוות הגאולה"“‪ .‬אנו נענה ונאמר לשוטה זה‪ ,‬כי על אף כל‬
‫משיחי השקר אשר גרמו להרג המוני של יהודים והמיטו חורבן פיזי ורוחני על העם היהודי‪ ,‬בכל זאת ריחם עלינו אלוקים‬
‫ונתן לנו הצהרה זו‪ ,‬אלא שביאליק ור' א‪.‬י‪ .‬קוק ושכמותם קלקלו הארת פנים זו‪ ,‬כפי שהתבטא אז מרן "החפץ חיים"‪ ,‬כי‬
‫נראה כעין עב קטן בשמים‪ ,‬אלא שהוא בטוח שהציוניסטים יקלקלו גם הארת פנים זו ומשיח צדקנו לא יגיע‪ ,‬כפי שאכן‬
‫קרה‪ ,‬אשר מאז ועד ימינו נהרגו מיליוני יהודים בארץ ובגולה ועדיין נשפך כאן בארץ דמם כמים ואנו עומדים תחת איומים‬
‫אשר לא ה יו מעולם בהיסטוריה של העם היהודי (כולל איום גרעיני) ועדיין אנו בגלות האיומה ביותר‪ ,‬בידי אנשים מזרע‬
‫ישראל‪ ,‬אשר הטיפו לריסוקו של העם היהודי והפיכתו לעם אחר ("יהודו‪-‬פרוטסטנטי") וכך הם קראו גם לעצמם‪-‬חילונים‪,‬‬
‫אשר פירושו בארמית "עם אחר" [דברים (כח‪,‬לב)] כפי שתרגם יב"ע את הפסוק "בניך ובנותיך נתונים (=בגימטריא‬
‫ציונֻת) לעם אחר"‪"-‬לעם חילוני"‪.‬‬
‫שבתאי צבי‪ ,‬כידוע‪ ,‬ביטל את ההפטרה בתשעה באב ואילו צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשבתאי מודרני נאמן‪ ,‬הולך בעקבותיו ורואה‬
‫בהפטרה זו פסוקים שכבר אינם רלוונטיים לתקופתנורמג‪„-.‬בשעת ההפטרה בתשעה באב בירמיה "אין ענבים בגפן ואין‬

‫רלז‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,61‬סי' עט‪.‬‬

‫רלח‪ .‬שם‪ ,‬סי' ע"ז‪.‬‬
‫רלט‪ .‬שם‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' ק"ס‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬
‫רמ‪ .‬שם סי' ע"ה‪ ,‬עמ' ‪,66‬‬
‫רמא‪ .‬שם‪ ,‬סי' ע"ו‪.‬‬
‫רמב‪ .‬התפרסם בשבועון "העם"‪ ,‬ב' (‪ ,)9198‬גליון ‪ ,9-6‬עמ' ‪.61‬‬
‫רמג‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"ב עמ' כט‬
 ‫קלד‬

‫תאנים בתאנה‪..."...‬ואמר ב"ה היום יש ענבים בגפן ויש תאנים בתאנה“‪ .‬הוא הולך בעקבות "פסקו" של אביוער‪( .‬ח"ג‪,‬‬
‫תתע"א) וגם כן "פוסק"רמד‪ , .‬כי כיום זה "קץ המגולה" המופיע במס' סנהדרין (צח‪ ,).‬כי שם נאמר „אם ארץ ישראל נותנת‬
‫פירותיה בעין יפה לעם ישראל שקרבו לבוא‪ ,‬אין לך קץ מגולה מזה‪ ,‬ואלו דברים מפורשים“‪ ,‬אלא שהעם הארץ והכופר‬
‫הזה כאביו "שכח"‪ ,‬כי חז"ל ברוח קדשם ידעו כי יקום כופר כמוהו והם כתבורמה‪ .‬מהי לדעת רוח קדשם „פירותיה בעין‬
‫יפה“‪ ,‬ושם מדובר למשל על חיטה בגודל של „שתי כליות של שור הגדול“‪ .‬וכן „ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים‬
‫גרבי יין“ ‪ ,‬הגרצ"פ גם כתב ברוח דברים אלו על ה"קץ המגולה"‪ ,‬אך לא בצורה כה קיצונית ("צבי ישראל"‪-‬דברים בעתם‪,‬‬
‫עמ' שכט)‪ ,‬אך לשבחו יאמר שבסוף ימיו חזר בו אחרי מה שראה שאנו נמצאים כעת בעומק הגלות ולא בתחילת הגאולה‪,‬‬
‫כפי שסיפרו צאצאיו וכן שצדק הגרי"ח זוננפלד בכל מלחמתו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צבי יהודה קוק גם הורה לחסידיו לעבור על‬
‫דברי ה"שו"ע" ולהפסיק לקרוע על ירושלים ועל המקדש‪ ,‬לגבי מי שרואה אותם בהפרש של שלושים יוםתמז‪40.7.09( .‬‬
‫עמ' ‪ .)03‬וכן הורה הראביי שלמה גורן והראביי אברהם שפירא לגבי ירושליםתמז‪ 40.7.09( .‬עמ' ‪ .)03‬הוא כותב בהמשך‬
‫דבריושפא‪ .‬שם בקשר להרצל‪ „-‬מצאתי צורך לפרסם זאת‪ ,‬כי יש דתיים (=לא דתיים אלא יהודים חרדים) שחושבים שמצוה‬
‫לקטרג“ ‪ ,‬אך הוא עצמו מקטרג‪ ,‬משמיץ‪ ,‬מחרף ומגדף עשרות אנשים וגופים אשר אינם מתיישרים עם הדת השבתאית‬
‫מודרנית אשר יצר אבי ו‪ ,‬כפי שניתן לראות ב"שימושה של תורה" ו"להלכות צבור"‪ ,‬ורואה בקטרוג והשמצה מצוה‪ ,‬תוך‬
‫זריעת שנאת חינם אדירה‪ ,‬כאביו בזמנו‪ ,‬ו"מוצא" לכך מקוררמו‪„-.‬רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל לימדנו "לשבח הטובים ולגנות‬
‫הרעים"“ ומיד ממשיך לתקוף ולהשמיץ יהודי "ישר" כהגדרתו‪„-‬חרפה ובושה היא ליהודי ישר כשמופיע ברבים‪ ,‬ומכבד‬
‫ותובע יחס כבוד אל המומר הידוע‪.“...‬‬
‫הוא ממשיך שםשפג‪ .‬הלאה בשקריו ביחס להרצל‪ ,‬וכותב‪„-‬המגלח זקנו בתער עובר בחמישה לאוים והנה הרצל שמר על‬
‫זקנו ולא עבר עליהם“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר כאן שוב שקר גס‪ ,‬כי הוא יודע שהרצל מגדל זקן לא משום לאוים אלו‪ ,‬אלא משום‬
‫שזה היה אז באופנה וכופרים גדולים כברנר‪ ,‬א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬ומקס נורדאו שחי עם נוצריה וכו' גידלו זקן עבות אף שהיו‬
‫שונאי תורה מובהקים‪ .‬על שר החוץ האמריקאי דאז‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪ ,‬הוא כותברמז‪„- .‬הרי הוא מומר ומשומד‪ ,‬גם מבלי‬
‫התלות בזריקת מימי הטומאה של כומר נוצרי“ ‪ ,‬וזאת כיוון שהוא נשוי לגויה‪ ,‬וכל זאת משום שהוא בעד החזרת שטחים‪,‬‬
‫אך הרצל‪ ,‬אשר בעצמו הכניס עץ אשוח לביתו ביום הטומאה הנוצרי והכניס נוצריות לביתו לחנך את ילדיו לנצרות וקיווה‬
‫שהם עצמם יתנצרו ותמך בנישואי תערובת וביקש להיקבר ואכן נקבר בבית קברות נוצרי‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬עליו הוא‬
‫מגן‪„-‬חס וחלילה לומר עליו שהוא אפיקורס“ ‪ .‬כל זאת רק משום שהוא רצה למצוא פתרון מדיני ליהודים באוגנדה או‬
‫ארגנטינה‪ ,‬אשר מתאים לשאיפות התנועות הנוצריות‪ -‬מילנאריות ולדת השבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בדברים אלו יש‬
‫מעבר לכפירה ואפיקור סות אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬יש כאן טירוף וחוסר שפיות‪ ,‬כפי שקונן עליו אביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפני הגאון ר"י‬
‫אריאלי‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬מקס נורדאו חי עם גויה (וגם היה עם זקן גדול)‪ ,‬אך כיוון שהוא היה מראשי הציוניזם השבתאי‬
‫כותב עליו צ‪ .‬י‪ .‬קוקרמח‪„-.‬אבל הוא היה בעל תשובה במלוא מובן המילה‪ ,‬אחרי מות הרצל פנו אליו שהוא יקבל נשיאות‬
‫לציונות והוא דחה את זה באומרו שיש לו כתם בחייו משום אשתו הגויה“‪ .‬נורדאו לא אמר שיש לו "כתמים"‪ ,‬אך סירב‬
‫למלא את מקומו של הרצל‪ ,‬משום שיחבל בצורה זו בטקטיקה השבתאית של משיכת יהודים לעבר התבוללות‪ ,‬כי ההסואה‬
‫שלו פגומה‪ ,‬כאשר ידוע כי הוא חי עם פרוצה גויה‪ .‬כידוע‪ ,‬נורדאו סירב לבקשת אשתו להתגייר‪ ,‬כדי שהוא יוכל להיהפך‬
‫לראש ההסתדרות הציונית‪.‬‬
‫במכבסת המילים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬גם מתבולל כד"ר מקס נורדאו הופך להיות "בעל תשובה" ועוד "במלוא מובן המילה"‪ ,‬כי‬
‫הוא חי עם גויה וזה עוזר לו להיות שבתאי והוא רואה בכך דבר מתאים לעקרונות השבתאיים של ביאה על עריות וכו' ולכן‬
‫מגיע לו צל"ש‪ ,‬אך קיסינג'ר‪ ,‬אשר חי עם גויה לא משום עקרונות השבתאות (לדעתו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק אך לא לדעתו של‬
‫קיסינג'ר‪ ,‬אשר לדעתו הוא כבר יכול לממש את השבתאות ברמה גבוהה יותר‪ ,).‬לכן‪ ,‬לשיטת צ‪ .‬י‪ .‬קוק ניתן לומר על‬
‫קיסינג'ר השמצות‪„-‬אדם קטנוני‪ ,‬גורנישט (=כלומניק)‪...,‬משוגע“שפג‪( .‬עמ' ‪ .)47‬כל זאת אפילו שהרצל עצמו מצדיק את‬
‫נורדאו וכותב לורמט‪ „- .‬החששות שלך בנוגע ליחסי חוגי הקנאים שלנו אל נישואי תערובת שלך הם אולי מופרזים‪ .‬אני‬
‫אינני מאמין שאפשר להוכיח אותך על כך‪...‬הרי בודאי לא היה נבצר מאזרח יהודי‪ ,‬כלומר אזרח המדינה היהודית‪ ,‬לשאת‬
‫נכריה בת חו"ל‪ .‬על ידי נישואין אלה היא תהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה‪.“...‬‬

‫רמד‪ .‬שם ח"א עמ' כט‬

‫רמה‪ .‬מס' כתובות (קיא‪ ):‬וכן במס' ברכות (מד‪ ).‬הובא‪ ,‬כי בימי ר' יוחנן כל תאנה שקלה כחצי ק"ג‪.‬‬
‫רמו‪" .‬להלכות צבור" סי' סט‪ ,‬עמ' סט‪.‬‬
‫רמז‪" .‬להלכות ציבור" עמ' ע'‬
‫רמח‪" .‬להצדיק צדיקים"‪" ,‬הצופה" כ"ח תמוז תשל"ד‪.‬‬
‫רמט‪" .‬זכרונות נורדאו"‪ ,‬מקס נורדאו‪ ,‬עמ' ‪.918‬‬
 ‫קלה‬

‫אם כן‪ ,‬הרצל כותב‪ ,‬כי הבעיה של נורדאו היא‪ ,‬לא משום "כתמים"‪ ,‬כדברי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא משום טעמי קונספירציה אשר‬
‫בצורה זו יהיו לו בעיות עם ה"קנאים" כי הוא לא יוכל באופן זה לשכנעם לבוא לאוגנדה ושם לנצר אותם ו‪/‬או להתבולל‪.‬‬
‫אך צ‪ .‬י‪ .‬קוק אינו יודע כלל לשקר‪ ,‬כי מעולם הוא גם לא ידע לדבר אמת‪ ,‬אלא בכל רגע נתון כל ניסוח שקרי שיסתדר עם‬
‫תפיסתו השבתאית הופך להיות לדיד ו עובדה אמיתית‪ .‬אין לו בעיה גם לשקר ולומר על נורדאו שהוא "בעל תשובה"‪ ,‬אף‬
‫ש"בעל תשובה" הוגדר היטב ב"ראשונים"רנ‪„-.‬השב חטא‪ ,‬חטא קטן במצות לא תעשה‪ ,‬שאין בה כרת ואחר כך החטא ההוא‬
‫והדומה‪...‬ובשב כזה ארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪ .“...‬אם כן‪ ,‬רק השב מחטא‬
‫קטן כזה עם כל תנאיו נקרא בעל תשובה‪ ,‬אך לצ‪ .‬י‪ .‬קוק השבתאי המודרני‪ ,‬לגבי אדם המסונכרן עם יעדיה של השבתאות‬
‫המודרנית והנצרות הפרוטסטנטית בצורה קיצונית‪ ,‬ניתן לבצע מכבסת מילים‪ ,‬כשיטת רבותיו‪"-‬אחד העם"‪ ,‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‬
‫ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולצקת בה משמעות קיצונית הפוכה‪ .‬לדידו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אם מטרת נורדאו היא לא לחבל בארגונם המשותף‪-‬‬
‫השבתאות הבינלאומית‪ ,‬והוא מוכן להקריב את תאוות הכבוד‪ ,‬כדי שניתן יהיה לרסק את העם היהודי ולבולל אותו‪ ,‬מגיע‬
‫לו להיקרא "בעל תשובה"‪ .‬ומה הוא החטא? החטא הוא שתאוותו הבהמית של נורדאו לחיות עם גויה‪ ,‬הכריעה את הציווי‬
‫השבתאי העליון‪-‬הקונספירציה‪ ,‬האומר כי כלפי חוץ יש להיראות כיהודי כאשר נמצאים בשיא המאבק לשמד את העם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫תפיסות הזויות אלו של הערצה למחריבי העם היהודי מופיעות גם בכתבי אביו‪ ,‬אשר תלמידי תלמידיו‪ ,‬מאוחר יותר‪,‬‬
‫יצטרכו להתפתל ולה סביר תוך כדי סתירות עצמיות את התנהלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬במקום אחד‪ ,‬כאשר זה נוח להם‪ ,‬הם‬
‫יכתבו שהדברים שלו אף שנכתבו על פי הקבלה‪ ,‬נכתבו בצורה פשוטה כדי שכל אחד יוכל להבינם‪ ,‬כפי שכתב ש‪.‬‬
‫אבינררנא‪( .‬גליון ‪ )720‬וכאשר זה לא יהיה נוח לו יכתוב ש‪ .‬אבינר להפךשפז‪ 20.8.09 ( .‬גליון ‪„- )740‬מרן הרב לא כתב‬
‫דוקא לציבור הרחב‪ ,‬אלא בעיקר לעצמו מעין יומנים רוחניים אישיים בשטף של רוח הקודש“‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא על פי‬
‫המקורות‪ ,‬אלא לפי מצבי רוחו‪ ,‬אשר נתפסים על ידי חסידיו‪ ,‬מתוך מגלומניה‪ ,‬כרוח הקדש‪.‬‬
‫חוסר שפיותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלית כאן מפן נוסף‪ ,‬כי ראינו לעילשמא‪ .‬שהוא טוען "אני ההמשך האבסולוטי של אבא"‪,‬‬
‫ואילו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב הפוך לחלוטין מדברי בנו‪„-‬באשר לתמונות הרצל ונורדוי וזה האחרון הוא תועבת נפשי ונפש כל‬
‫מי שיש לו זיק יהדות ואין כדאי להתפאר ולהתברך בפסלו של אותו רשע“רנב‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעיד בעקיפין על בנו‪ ,‬המפאר‬
‫כל כך את שני ה"צדיקים" הללו‪ ,‬כמי שאין בו זיק של יהדות‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק הגדיל לעשות וברוב טירופו לא רק "שהתברך‬
‫בפסלו של אותו רשע"‪ ,‬אלא גם התייחס אל הרצל כמורו ורבו בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך"‪ ,‬כפי שמספר‬
‫תלמידוקנז‪„–)20.4.97( .‬הדבר שהדהים אותי‪...‬עם כניסתי לחדרי החדש היה זה‪ :‬על שולחן עבודתו היו שתי תמונות‪-‬דמות‬
‫דיוקנו של ה"חפץ חיים" זצ"ל ושל הרצל‪...‬הצירוף הזה‪...‬מעורר כמובן השתאות‪...‬מי יכול היה לדמיין לעצמו את תמונת‬
‫הרצל על שולחנו של רב‪...‬ולצדה תמונת ה"חפץ חיים"‪...‬שאלתי את ר' צבי יהודה‪-‬צירוף מה זה עושה? הא כיצד‪-‬דיוקנו‬
‫של יהודי שאינו יודע פרק בתורה ואינו שומר תורה ומצוות בצד דיוקנו של צדיק יסוד עולם?“ אנו נוכחים בכך כי תדהמה‪,‬‬
‫השתאות‪ ,‬כלאיים ערכי מעל ומעבר לכל דמיון‪ ,‬היו אפילו נחלת תלמידיו‪ ,‬אלא שהוא גרם לעוות אותם ודור שלם של‬
‫חניכיו‪ ,‬אשר נפלו קורבן בידי אישיות הזויה ושבתאית זו‪ ,‬וכך יצר דור של תמהונים עם אישיות חצויה ומעוותת‪ ,‬אשר‬
‫נזקיה הסופיים לעם היהודי עדיין אינם ידועים‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬מקור טרגדיה זו הוא אביו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וראשי הציוניזם‬
‫השבתאי‪ ,‬אשר הפעילו את אביו באמצעים של סינוור ממוני וכבוד מדומה כדברי מרן ה"חזו"א"קמ‪..‬‬

‫השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫יחסו ל"רבנות הראשית" וה"ועד הלאומי"‪ ,‬היה על פי כל כללי האפיון התת‪-‬תרבותי שהוזכרו לעיל‪ ,‬ואת הדבקות בהם‬
‫ירש מאביו‪ .‬נראה כיצד צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתנהג כאשר נוצרת התנגשות בין שני מבני שלטון אלו‪„-‬פעם אחת לאחר הקמת מדינת‬
‫ישראל פגשתיו במה שנקרא היום "ככר השבת" בהפגנה נגד ממשלת ישראל על "גזירת שירות לאומי לבנות"‪ .‬לראות את‬
‫ר' צבי יהודה בהפגנה נגד ממשלת ישראל היה בימים ההם אירוע שמעורר תמיהה‪ .‬עובדה שהעזתי לשאול אותו‪ :‬מה למורי‬
‫ורבי בהפגנה נגד ממשלת ישראל היהודית העצמאית? צריך לזכור שבימים ההם ראה בית הרב קוק (=קרי‪ :‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק)‬
‫בכל ענין המסמל את עצמאות ישראל ענין של קדושה‪ .‬ותשובת הרב‪ ,‬שהסתובב בהפגנה בדרך פסיבית מאד‪ ,‬היתה קצרה‪:‬‬
‫ראיתי מודעה של בית הדין שחתום עליה הגרצ"פ פראנק‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬ובה קריאה לבוא להפגנה‪ ,‬וכאשר המרא‬
‫דאתרא קורא‪-‬צריך להיענות ולבוא‪ .‬העקרון הזה של קבלת המרות של המרא דאתרא של הרבנות הראשית‪ ,‬של הרב‬

‫רנ‪" .‬חובות הלבבות"‪ ,‬שער ז' ‪ ,‬שער התשובה‪ ,‬פרק ח' (וכן עיין שם בפתיחה ופ"ז ופ"י)‪.‬‬
‫רנא‪" .‬באהבה ובאמונה"‪ ,61.8.11 ,‬גליון ‪.689‬‬
‫רנב‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת י"ד‪.‬‬
 ‫קלו‬

‫הראשי שהוא מרא דארעא דישראל‪ ,‬היה עקרון מקודש בבית הרב‪ ,‬הוא היה קנאי גדול לסמכותה של הרבנות הראשית ולא‬
‫סבל היבדלות מן העדה‪...‬כאשר ראיתי את צורת השתתפותו באותה הפגנה הבנתי את כושר התמרון בין שני עקרונות‪-‬‬
‫עקרון הסמכות של המרא דאתרא מחד‪ ,‬והעקרון של לא לפגוע במלכות ישראל מאידך“קנז‪.)20.4.97( .‬‬
‫התנהגות סותרת זו מהווה אצל התלמיד עוד שלב הבנה של "כושר התמרון" של רבו‪ ,‬אשר כל תשתית הוויתו ההזויה היתה‬
‫מושתתת על סתירה פנימית בנפשו המעורערת‪ .‬כדי להבין את עומק הסתירה נצטט מ"שיחות צבי יהודה" מהפרק של "איש‬
‫ואשתו"‪ .‬הגרצ"פ והרב חרל"פ‪ ,‬כידוע‪ ,‬לחמו נגד גיוס בנות ושרות לאומי‪ .‬כל זמן שמדובר על פעולה פסיבית הוא מוכן‬
‫להישמע להגרצ"פ פראנק‪ ,‬אך כאשר מדובר בפולחן השבתאי המודרני‪ ,‬עליו הוא אמון‪ ,‬על כך הוא אינו מוותר ו"חולק"‬
‫על הרב פראנק והוא מוכן בזדון ליבו‪ ,‬להפקיע את תומתן של כל בנות ישראל למען המולך השבתאי של המבנה המתבולל‬
‫של "מלכות ישראל השבתאית" (נראה להלן כיצד הוטמעה תפיסה מעוותת זו באחד מגדולי תלמידיו‪-‬חיים דרוקמן‪,).‬‬
‫ובסעיף ‪ 33‬אף מופיע שם‪„-‬ענין שרות לאומי לבנות‪ ,‬צריך להיות מוכרע על ידי הרבנים ולא על פי לחצים‪ .‬תלמיד חכם‬
‫צריך לעמוד באומץ ובמסירות נפש ולא להכנע לנדנוד ופתוי‪ ,‬לחץ ואיום“‪ .‬עד כאן מס השפתיים ה"פסיבי" שלו‪ ,‬אך מכאן‬
‫ואילך הוא נותן הוראות "הלכתיות" ברוב "צניעותו" המפורסמת לרבנים הראשיים‪„-‬מעיקר הדין בת יוצאת למלחמת‬
‫מצוה‪ ,‬אמנם בהתחשב במצבי הצניעות שבצבא (=שכידוע‪ ,‬אינם קיימים כלל אלא להפך‪ ).‬יש לשלבן בתפקידי סיוע‬
‫לאומיים‪ ,‬כדברי הרדב"ז (=אשר כל קשר בין דבריו ל"פסקו" של צ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא מקרי בהחלט‪ .“).‬אם כן‪ ,‬אפילו מבנה‬
‫רבני שבתאי צריך לכפוף את עצמו מול מבנה השלטון השבתאי‪,‬‬
‫בדיוק כפי שעשה בזמנו אביו‪ ,‬הייינו‪ ,‬בתחילה דיבורים של רוממות העמידה בעוז לצידה של התורה ואחר כך כניעה‬
‫שי‪-‬‬
‫והשתטחות של עבד נרצע לרצונו של האדון השבתאי המתבולל‪ ,‬תוך הסכמה להתאים את מוסד הרבנות ל"צרכי הזמן"‬
‫יא‪ . .‬מבנה הצבא של הציוניזם השבתאי היה אצלו ערך עליון והוא גם יוצא ב"הודעה גלויה"שפג‪( .‬עמ' יג)‪ ,‬כי יש לגייס את‬
‫כל בחורי הישיבות לצבא נגד דעתם של כל גדולי ישראל ועוד כועס על כך שיש מי שניסה לומר כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה‬
‫מתנגד לדבר כזה‪ ,‬על סמך פנייתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לשחרר בחורי ישיבות מגיוס במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬על אף‬
‫שהנימוקים שהעלה אז תקפים לחלוטין‪ ,‬ועוד יותר מכך‪ ,‬לגבי הצבא השבתאי כאן בארץ‪ .‬אמנם יתכן‪ ,‬שאם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫היה חי כיום‪ ,‬הוא היה משנה את דבריו מן הקצה אל הקצה ומחייב גיוס בחורי ישיבות‪ ,‬כיוון שתרבות האם שלו‪-‬הציוניזם‬
‫השבתאי הפכה נושא זה לדרישה אולטימטיבית‪ ,‬בעוד שבזמן מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬תרבות האם שלו רק המליצה‬
‫ועודדה גיוס לצבא הבריטי באמצעות מנגנוני התעמולה שלה‪ .‬במלחמת תש"ח צ‪ .‬י‪ .‬קוק גם אמר לתלמידי "מרכז הרב"‬
‫לסגור את הגמרות ולהתגייסשצז‪..‬‬
‫כאשר התקיימו בזמנו המצעדים הצבאיים‪ ,‬כחלק מהפולחן השבתאי של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"‪ ,‬הוא היה‬
‫מהראשונים שנעמדו על מסלול המצעד וכאשר היו עוברים הטנקים והחיילות היה מקפץ בהתרגשות למראה המרידה‬
‫הגדולה בה'‪ ,‬וקורא אחוז תזזית "השראת השכינה‪ ,‬השראת השכינה"רנג‪ ..‬נראה שזו התדרדרות גדולה יותר משל אביו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ההתנהגות הזויה זו היא תוצאה של דברי אביו לגבי קבוצות הספורט של "הפועל" אשר אימוניהן להכניס גולים‪-‬‬
‫„שרוצים להתפתח בבריות גופא‪...‬להגן על אומתינו“קפא‪ ..‬וכן מה שכתברפו‪( .‬סי' לד)‪„-‬ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים‬
‫בה בארץ ישראל ל חזק גופם‪...‬היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות‬
‫קדושה‪ .“...‬ובפרט ההשוואה בה הגיע לאחד משיאי הכפירה והטירוף‪-‬השוואת מחללי שבת ואפיקורסים אלו ל„עבודת‬
‫הקדש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה‪ ,‬כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים“‪ ,‬כפי‬
‫שא‪ .‬צ‪ .‬גרינברג קרא למכבש הכבישים "מרכבת המשיח" ולעמק יזרעאל "ירושלים של מטה" ‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לא התייצב ליד מגרשי הכדורגל בקריאות עידוד‪-‬כפי שבנו עשה במצעדים‪„-‬קדימה הפועל‪ ,‬קדימה הפועל‪ ,‬השראת‬
‫השכינה“‪ .‬אמנם‪ ,‬יש אומרים כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה עושה זאת‪ ,‬אך היתה לו בעיה להגיע ברגל למשחקים‪ ,‬משום שהם‬
‫התקיימו בשבת והוא היה צריך לשם כך לנסוע במכוניתו בשבת למשחקים‪ ,‬כדי לעודד את "שכלול הכח הרוחני של‬
‫הצדיקים העליונים"‪ .‬נראה כי הוא מנע את עצמו מכך‪ ,‬כי לדעתו הרבנים היו יוצאים נגדו על כך שעבר על איסור כרת‪,‬‬
‫כשם שעל איסור כרת של בניית טמפל על קודש הקודשים‪ ,‬הוא כתב להירשנזוןרנו‪ .‬שיש בכך "בעיה" כי הרבנים יתנגדו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרה"ר לצה"ל שהיה תלמיד בנו והוא כבר היה פטור מ"בעיה" זו‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬הוא חילל שבת ברכבו כדי‬
‫לעודד את החיילים שלדידו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ותלמיד תלמידו א‪ .‬מלמד הם מהוים את בוני בית המקדש‪ -‬הצבא השבתאי כאן‬
‫בארץ‪.‬‬
‫השתתפות בכל מוסדות החינוך של תרבות‪-‬האם השלטת‬

‫ראינו‪ ,‬כי אביו נתן את חסותו להקמת האוניברסיטה בירושלים על ידי הרפורמים ועודד וכן תמך בהקמת המכללה‬
‫המזוהמת "בצלאל" ובנו התדרדר עוד יותר ונתן את חסותו לחינוך ה"ממלכתי דתי" על ידי לימודי כפירה של ביאליק‬

‫רנג‪ .‬מפי עד ראיה‪-‬הרב י‪ .‬סגל‪.‬‬

 ‫קלז‬

‫ופוקרים נוספים‪ .‬גם את רשת "אליאנס" של התנועה המתבוללת "כי"ח"‪ ,‬אשר עשתה שמות ביהודי המזרח (מלבד באי‬
‫ג'רבה‪ ,‬שם עמדו היהודים כצור החלמיש ואמרו למלאך המשחית אדולף כרמיה‪-‬מייסד "אליאנס"‪-‬הרף‪ ,).‬העריך מאד צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ואף טרח לכתוב גילוי דעת מיוחד על כךרנד‪„- .‬זכור לטוב בישראל אדולף כרמיה‪ ,‬המייסד את הארגון אליאנס‪-‬‬
‫איזראליט כל ישראל חברים“ ‪ ,‬וכל זאת למה‪ ,‬כי היתה לכרמיה פליטת פה מכוונת במסגרת הטקטיקה השבתאית‪„-‬ארץ‬
‫ישראל היא מולדתי הראשונה‪...‬אשרי האיש היהודי‪ ,‬המרגיש בבריאות תודעתו היהודית את זרות היותו על אדמת‬
‫נכר‪...‬המייחל ומצפה במעמקי לב ונפש‪ ,‬לחוסן שכלול קוממיותו השלמה‪ ,‬על אדמת מורשתו‪ .“...‬ואכן‪ ,‬א‪ .‬כרמיה נעץ את‬
‫טלפיו גם באדמת הקודש של א"י‪ ,‬כפי שכל כך ייחל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא ייסד את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל"‪ ,‬אשר‬
‫יצאו ממנו לגיונות לגיונות של מתבוללים‪ ,‬כופרים בתורה ומבזיה‪.‬‬
‫גם אוניברסיטה "דתית" היתה בכלל המוסדות אשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק פרש את חסותו עליהם‪ .‬ואכן‪ ,‬גם ממנה יצאו לגיונות של‬
‫כופרים‪ ,‬אשר תפיסתם הוצבה על פי ביקורת המקרא הנלמדת בה ועל פי שיטות הכפירה הנלמדות שם בשאר המחלקות‪.‬‬
‫קימות שם גם תוכניות לימוד רשמיות של התנועה הרפורמית בארץ‪ .‬רק פעם אחת קרה מקרה שהציק לו‪ ,‬כאשר הפרופ'‬
‫ססיל רות בא לשם כדי להרצות‪ ,‬בלא שיזכיר אף שמץ הערכה מהוויתו השבתאית מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על א"י‪ .‬צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק יצא על כך בחמתו נגדו ("להלכות ציבור") וכדי שיצליח להשמיצו הוא נתלה בעובדה‪ ,‬כי פרופ' ס‪ .‬רות שיבח את אותו‬
‫האיש ואת הנצרות‪ ,‬על אף שגם אביו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שיבח והעריץ את יש"ו ימ"ש והנצרותרנו‪ ,.‬אלא שאביו גם התייחס לעם‬
‫ישראל‪ ,‬וכתב‪ ,‬כי הנצרות השביחה את העם היהודי עפ"ל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נורדאו‪ ,‬אף על פי שחי עם נוצריה‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משבחו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬כי הוא היה מראשי הציוניזם‪ .‬נראה להלן את אותה תופעה בתלמידי תלמידיו ביחס לגדול‬
‫תלמידיו המכונה פי תלמידיו כ"גדול הדור"‪ -‬ש‪ .‬אבינר‪ ,‬כאשר תלמידיו לשעבר יצאו נגדו רק משום שתמך בהתנתקות וכדי‬
‫שיצליחו להשמיצו‪ ,‬הם גילו לראש ונה דברים חמורים ביותר לגבי אישיותו ו"פסיקותיו"‪ ,‬כפי שפורסמו באתר‬
‫‪ , www.aviner.net‬אך לולא כך‪ ,‬לא היה איכפת לאף אחד מאנשי הציוניזם הדתי מכל מעלליו בתחומים האחרים‪ ,‬כגון‪,‬‬
‫הכשלת מאות זוגות באיסור נידה ושעבודו הנפשי‪ ,‬כעדות בתו‪ ,‬לסרטים כחולים‪ ,‬כמובא שם באתר‪ .‬ידוע לנו‪ ,‬שהוא‬
‫ממשיך עד היום ב"פסיקות" אלו‪.‬‬

‫שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממניה החיצוניים‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫עד היום לא שמענו מגורמים מתבוללים בטויי גנאי ללבוש היחודי של העם היהודי‪-‬הכיפה‪ .‬אצל כל מתבולל היא נשרה‬
‫מעל ראשו כחלק מפריקת עול התורה והמצוות‪ .‬האחד והיחיד שביטארנה‪ .‬שנאה תהומית ללבוש מייחד זה‪ ,‬אשר חז"ל‬
‫הפליגו בחשיבותו‪ ,‬כמעניק יראת שמים ללובשורנו‪ ,.‬היה צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כאדם תת‪-‬תרבותי היה צריך להראות כי הוא אדוק‬
‫בתרבות‪-‬האם ובסממניה ביתר קיצוניות מנושאי דיגלה‪ ,‬אשר בבואם למקום קדוש הם יודעים לכבדו ולהלביש כיפה‪.‬‬
‫בראיון‪ ,‬אשר נתן לכתבת העיתון המזוהם ביותר "לאשה"שצא‪ .‬הוא אומר‪„-‬קיום המצוות הוא לפי הכרת האדם את עצמו‪.‬‬
‫אני תמיד אומר לאנשים בשבילי אל תחבוש כיפה (=אפילו לא את הכיפה הנוצרית‪ -‬הכיפה הסרוגה) האמת היא‪ ,‬שבמידה‬
‫מסויימת יש לי שנאה לכיפה‪ .‬יש חוגים דתיים שניפחו אותה ניפוח מגונה‪ ,‬כאילו היא כשלעצמה דבר חשוב (=מי הם‬
‫אותם "חוגים דתיים"‪ ,‬נראה שכוונתו לחז"לשצב‪ ,.‬אשר הביאו את המעשה‪ ,‬אשר בזכות הכיפה‪ ,‬רב נחמן‪ ,‬שעל פי טבעו היה‬
‫צריך להיות גנב‪ ,‬חבש אותה כבר בתור תינוק וכך הפך לגדול הצדיקים בדורו‪ .).‬מבחינת הלכה זה לא חשוב [=כאן הוא‬
‫משקר‪ ,‬כי גם אם יש דעת יחידרנז‪ , .‬שהמקור ההלכתי לכך הוא מנהג חסידות‪ ,‬הרי גם לדעה זו מנהג חשוב זה נכנס למסגרת‬
‫ההלכה‪„ -‬אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח'‪ ,‬דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגלוי ראש ואפילו יושב בביתו ועיין‬
‫שם הטעם וכן כתב מהר"י ברונא וכתב ה"מגן אברהם"‪ ,‬דאפילו קטנים נכון להרגילם בכסוי ראש כי היכי דליהוי להו‬
‫אימתא דשמיא כדאיתא בשבת (קנו‪ ,):‬כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא““רנח‪ .‬וה"בית יוסף" כתברנט‪ .‬כי מי‬
‫שנשוי חייב ללבוש על הכיפה עוד כסוי לראש‪ ,‬אך על פי צ‪ .‬י‪ .‬קוק בודאי אין לזה חשיבות גדולה] ואם עושים חשבון של‬
‫רווח והפסד‪-‬הרווח הדתי מזה קטן מאד וזה מכאיב לי‪ ,‬האם זה שאינו חובש כיפה הוא פחות יהודי“?‬
‫במילים אחרונות אלו‪ ,‬הלקוחות וידועות מ"אמרי השפר" של הרפורמים‪-‬הנוצרים‪ ,‬מתבטא היטב מקור שייכותו של צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬אצל ה רפורמים‪ ,‬היוו מילות זלזול אלו כלפי התורה והעם היהודי‪ ,‬את ההצדקה להתבולל בקרב העמים‪ ,‬ואילו אצל‬

‫רנד‪" .‬התנועה הציונית ברוסיה"‪ ,‬יצחק מאור‪ ,‬עמ' ‪.911‬‬

‫רנה‪" .‬לאשה"‪.61.1.66 ,‬‬
‫רנו‪ .‬מס' שבת (קנו‪):‬‬
‫רנז‪ .‬שו"ת מהרש"ל‪ ,‬סי' ע"ב – "אפילו ד' אמות"‪.‬‬
‫רנח‪" .‬משנה ברורה" (ב ‪,‬ו)‪ ,‬אות י"א‪.‬‬
‫רנט‪ .‬טור‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' ח' ד"ה ויכסה‪.‬‬
 ‫קלח‬

‫תת‪-‬התרבות השבתאית‪ ,‬אליה השתייך צבי יהודה קוק‪ ,‬היוו מילות זלזול אלו‪ ,‬אשר בפנימיותן נבעו מרצון לפריקת עול‬
‫מלכות שמים‪ ,‬ביטוי לטמיעה פנטית בתוך תת‪-‬תרבות של הציוניזם השבתאי‪ .‬לשם כך‪ ,‬התיר לעצמו לפרוק עול תורה‬
‫שבכתב ושבעל פה‪" .‬הרווח הדתי מזה קטן מאד" לדעתו‪ ,‬ובכך הוא בועט בדברי חז"ל‪ ,‬שאמרו בדיוק להפךרס‪„-.‬אטו יראה‬
‫מלתא זוטרתא“ (=וכי יראת שמים‪ ,‬דבר קטן הוא?)‪ .‬וכן „אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה‪...‬חבל על דלית‬
‫ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד“שצב‪( .‬לא‪=( ):‬חבל מי שאין לו דירה‪-‬יראת שמים‪ ,‬ועושה דלת לדירה)‪ .‬וכן „אין לקב"ה‬
‫בעולמו אלא יראת שמים“ שצב‪ . .‬לצ‪ .‬י‪ .‬הרווח של יראת שמים קטן מאד‪ ,‬כי זה דבר אשר מעולם לא היה לו וכפירתו בדברי‬
‫חז"ל וההלכה בשו"ע‪ ,‬כפי שראינו ונראה להלן‪ ,‬הם לחם חוקו והוא מגייס אותם לצרכיו ומדקדק בקיומם רק כאשר הם‬
‫מתאימים להגותו המשיחית‪-‬השבתאית מודרנית‪ .‬כבר ראינו את דברי ה"חזו"א"רסז‪ ,.‬כי אפילו המטיל ספק בדברי חז"ל הוא‬
‫כופר ושחיטתו נבלה ופסול לעדות‪.‬‬
‫הוא גם היה מתעקש על כךרסא‪ ,.‬כי מתבוללים יגיעו אליו גלויי ראש‪ ,‬וכאשר המתבולל שפילמן‪ ,‬חבר כנופיית לח"י‪ ,‬אשר‬
‫היה טרוריסט מבוקש‪ ,‬הוחבא בביתו‪ ,‬התעקש צ‪ .‬י‪ .‬קוק כי שפילמן יסתובב בביתו בגילוי ראש‪ .‬רק כאשר העירו לו‪ ,‬כי זה‬
‫עלול לעורר חשד אצל הבריטים‪ ,‬הוא הסכים שיחבוש כיפה‪ .‬הוא גם היה מזמין אנשים ולומד איתם בגילוי ראש לימודי‬
‫קודש‪ ,‬לדידו מצוות השבתאות המודרנית יותר חשובה מהלכות השו"ע‪ .‬הזלזול בהלכות השו"ע‪ ,‬אשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה אמון‬
‫עליו היה כבר חלק מירושתו ה"רוחנית" מאביו‪ ,‬אשר ראינו לעיל כיצד הוא מזלזל בהלכות השו"ע‪ ,‬עובר עליהן ואף עוקר‬
‫הלכות ומצוות מהתורה‪.‬‬
‫נראה כאן עוד דוגמה לכך‪ .‬כאשר היה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רב ראשי‪ ,‬הוא הסכים לעקור בכל בתי הדין הרבניים בארץ הלכות‬
‫ומצוות‪ ,‬כדי "להתאים" את התורה לתפיסות הנוצריות הפרוטסטנטיות (בדוגמה שנביא‪ ,‬ההתאמה היא לתפיסותיה של‬
‫הכנסיה האנגליקנית‪ ,‬אשר היא גירסה נוספת של הנצרות הפרוטסטנטית‪ .).‬השופט גד פרומקין היה חבר בועד אשר מינה‬
‫הנציב העליון הרברט סמואל בנושא סמכות בתי הדין הרבניים‪ .‬הוא כותברסב‪„-.‬שאלתי את הרבנים הראשיים‪ ,‬אם כתנאי‬
‫למסירת הסמכות יסכימו להנהיג דיון שלא בפני הנתבע (=בניגוד להלכה) ולהקים בית דין לערעורים? (=אשר גם הם‬
‫בניגוד להלכה) הם הסכימו לשני התנאים‪ .‬תגובת הרבנים הראשיים היתה חיובית גם לגבי הבטחת זכות האישה בענייני‬
‫ירושה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ענה הרב קוק לשאלתי‪ ,‬כי על יסוד "דינא דמלכותא דינא" יסכים‪ ,‬שבית דין רבני יפסוק על פי חוקי‬
‫הירושה האזרחיים“‪.‬‬
‫בהשראתו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי מיישמים את התייחסותו לכיפה בהתאם לכך‪ .‬תלמידיו הקרובים ביותר לא‬
‫ילכו עם אותה כיפה אשר נהוגה בעם היהודי‪ .‬הם ילכו עם כיפה‪ ,‬אך "חלילה" לא מבד‪ ,‬צמר או קטיפה שחורה‪ ,‬כי אז‬
‫יתפרש שהם משתייכים לתרבות האם המקורית‪ ,‬מקיימי המצוות לשם שמים‪ ,‬ובכך "חלילה" יעברו על הצו השבתאי‬
‫הקונספירטיבי‪ ,‬אשר נחקק עוד על ידי כת ה"דונמה"‪ ,‬כי לצורכי קונספירציה אסור להיראות בחוץ בשונה מתרבות‪-‬האם‪.‬‬
‫לכן הם ילבשו כיפה מסריג של פשתן‪ ,‬המרמז גם להתחברות ל"אמא‪-‬אדמה"‪ ,‬הלקוח מהתפיסות המרכסיסטיות ובפרט‬
‫כיפה מחומר זה כאקט "דתי"‪ ,‬המבוסס על ההדרכה אשר קיבלו אנשי הקיבוץ הדתי מהקומונות הפרוטסטנטיות‬
‫בגרמניהשמג‪..‬‬
‫רצוי לקשט את הכיפה עם מוטיבים צמחוניים שונים‪ ,‬כענבים וכו'‪ ,‬המתאימים לתנועת העבודה‪ ,‬אשר התגבשה ב"בני‬
‫עקיבא"‪ ,‬על ידי המרכסיסט אריה קרול מהקיבוץ הדתי והקומונות הנוצריות בגרמניה‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬תלמידיו‬
‫הקרובים יותר ילכו גם עם כיפה גדולה כדי לשדר סמכות כמו הכמרים‪ ,‬ולעיתים לשם כך גם עם כיפה סרוגה שחורה‪,‬‬
‫המבטאת יותר זיקה לתרבות המקור‪ ,‬ובכך מבטאים הם ביתר שאת את העובדה‪ ,‬כי דתם המשיחית‪-‬שבתאית יונקת את‬
‫השראתה מן המקור‪ .‬המעגל החיצוני יותר מבין אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר אינם רוצים להיראות כפרחי כמורה של הכת‬
‫השבתאית מודרנית שלהם‪ ,‬יכולים ליישם בלי עכבות את דעותיו השבתאיות המודרניות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וללכת מחוץ לבית‬
‫ללא כיפה‪ ,‬או לחילופין ללכת‬
‫עם סריג פשתן קטן הדומה לצ'יפס‪ ,‬או כפי שהם קוראים לו "פקק של קוקה קולה"‪ ,‬וגם זה "חלילה" לא באזור שורש‬
‫השיער‪ ,‬כי יחשדו בהם בחוץ כי הם אינם מתבוללים וצמודים לשו"ע‪ .‬הם יניחו זאת כמעט על המצח‪ ,‬וכך יוכלו להצטדק‪,‬‬
‫כי הם מתייחסים לכך כסטיקר של השבתאות המשיחית אשר עליה הם אמונים‪ ,‬והעיקר שזה לא יקרא "כסוי ראש" כמובא‬
‫בהלכה‪ .‬כך הם גם מתפללים בגלוי ראש ומוכיחים על ידי כך לסביבתם‪ ,‬שאין להם כל זיקה ליהדות ולתרבות המקור‬
‫שלהם‪ ,‬אלא לתרבות הסובבת של פריקת עול תורה ומצוות‪.‬‬
‫ישנו גם חלק‪ ,‬אשר הולך עם זה על העורף‪ ,‬וגם זה כדי להראות שהוא דבר שיש להסתיר‪ ,‬כפי שראינו שהלכו כך בניהם‬
‫של שלמה גורן וחיים הלוי‪"-‬הרבנים הראשיים מטעם"‪ .‬הנימוק הקונספירטיבי אשר הם נותנים לכך‪ ,‬גם הוא שאוב‬
‫מהתפיסה השבתאית‪ .‬הם מניחים הנחה‪ ,‬אשר שאובה מהתפיסה השבתאית השקרית‪ ,‬כי היהודים הולכים תמיד עם כסוי‬

‫רס‪ .‬מס' ברכות (לג‪):‬‬

‫רסא‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית"‪ :‬שורשי "גוש אמונים" ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬עמ' ‪.696‬‬
‫רסב‪" .‬דרך שופט בירושלים"‪ ,‬גד פרומקין‪ ,‬עמ' ‪ ,611‬הוצ' דביר‪ ,‬תל אביב תשט"ו‪.‬‬
 ‫קלט‬

‫ראש רק כסמל להוכחת יהדותם‪ ,‬ואז יש בפיהם טענה "ניצחת"‪-‬אברהם אבינו גם לא הלך עם כיפה שחורה מבד‪.‬‬
‫בהיתממותם או בתמימותם‪ ,‬הם אינם רוצים לדעת או אינם יודעים‪ ,‬כי עם כיפה זו הולכים מסיבה שונה לחלוטין‪ ,‬והיא‪ ,‬כי‬
‫מאז תחילת ההתבוללות‪ ,‬בזמן ה"השכלה"‪ ,‬כאשר המתבוללים הורידו מראשם כיפה שחורה זו‪ ,‬דבקו היהודים דוקא בכיפה‬
‫זו וכל הלבוש המסורתי בא להוכיח ניבדלות מאותם פורקי עול ומכל תפיסתם השבתאית‪ ,‬אף שעצם כסוי הראש הוא‬
‫מהסיבה של יראת שמים‪ ,‬כפי שהראנו לעיל‪ .‬על שאר פריטי לבושם השבתאיים של אנשי הציוניזם הדתי‪-‬זכרים ונקבות‪,‬‬
‫ראה להלן בפרק על "מרכז הרב"‪ .‬השפה‪-‬כידוע‪ ,‬אומצה מתרבות‪-‬האם של הציוניזם‪ ,‬כהברה הנוהגת בטורקיה (ערש‬
‫השבתאות)‪ ,‬אשר אומצה כשפת דיבור של לשון הקודש‪ ,‬על פי "פסק ההלכה" של הכופר אליעזר בן יהודה‪ ,‬כדי לחקות את‬
‫צורת הקריאה של כתבי הקודש על ידי הנוצרים הפרוטסטנטים‪ .‬הוא היה גם הראשון בעת החדשה‪ ,‬אשר זיהם את הלשון‬
‫העברית‪ ,‬על ידי שימוש במילים מלוכלכות ביותר במכתבים למאהבת שלו‪-‬אחות אשתורסג‪ .‬כמובן גם כל העגה הרחובית‬
‫אומצה על ידם בעידודו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כחלק מהטמיעה וההשתלבות בהוויית תרבות‪-‬האם‪.‬‬
‫כפי שראינו לעילשיד‪( .‬עמ' ‪ ,)273‬הראשון מבין הציוניזם הדתי שאימץ שפה זו בוולוז'ין ודיבר רק בשפה זו עוד בלומדו‬
‫בוולוז'ין היה מורה הדרך של הציוניזם הדתי‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬

‫האם צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה זייפן מקצועי או חובב‬

‫ראינו לעיל‪ ,‬כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביצע זיוף בצוואת חמיו‪-‬האדר"ת‪ .‬נראה כיצד זה ממשיך ומתבטא במסגרת ירידת הדורות‬
‫בבנו‪-‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫זיופים רבים של המקורות היהודים פזורים לכל אורך דבריו וכתביו (וכמובן‪ ,‬מלבד זיוף כל כתבי אביו בספרי ה"אורות")‪,‬‬
‫אולם מספיק אם נציין בצורה אקראית עוד שניים מהם‪.‬‬
‫בשניים ממכתביורסד‪ ,‬הוא מביא רק את סיום דברי "אור החיים" וכותב‪ ,‬כי כוונתו לעיכוב הגאולה בא"י‪„-‬ועל זה‬
‫רסה‪.‬‬

‫(=עיכוב תקומת קודש נחלת ה' לעם ה'‪ ).‬עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב“‪ .‬את‬
‫זה הוא כותב בשנים תשכ"ז‪-‬ט‪ ,‬אך רק באלול תשל"ב‪ ,‬כאשר הוא רואה כי הזיוף נקלט היטב בקרב אנשי הציוניזם הדתי‪,‬‬
‫ואכן עד היום מצוטט זיוף זה (וגם תלמידו‪-‬אריאל‪ ,‬הרה"ר של ר"ג מביאו‪ ,).‬רק אז הוא מרשה לעצמו במכתב אחר (שם‬
‫בעמוד לד) לכתוב את הנוסח המלא של ד ברי "אוה"ח"‪ ,‬ושם רואים כי כוונותיו של "אוה"ח" הן לא על הזיותיו של צ‪.‬י ‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬אלא על תאוות ומעשים לא טובים‪ „-‬ומה לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה‪ ,‬אשר הייתם סמוכים סביב שולחן‬
‫אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד‪ .‬וימאס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק רוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי‪ ,‬עד אשר‬
‫יטיבו מעשיהם‪ ,‬ובזה יגאל ה' ממכרו‪ ,‬ועל זה עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל אדוני הארץ ומהם יבקש ה' עלבון‬
‫הבית העלוב“‪ .‬זהו זיוף חובבני‪ ,‬כיוון שכל אחד רואה שזהו רק סיום דבריו של "אוה"ח"‪.‬‬
‫ידוע שימושו הציני של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בדברי הרמב"ן‪ ,‬המונה את ישוב א"י כמצוות עשה לכבוש את ארץ ישראל‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מחליט שכך הוכרע להלכה‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא מנסה לבצע זיוף על ידי השמטה והוצאת דבריו מהקשרם‪ ,‬של אחד מגדולי‬
‫האחרונים‪-‬ה"פתחי תשובה"‪ .‬הוא "פוסק"ת‪( .‬עמ' לט)‪ ,‬כי הוא נקרא גדול הפוסקים האחרונים‪ ,‬אשר לשום אחד מגדולי‬
‫הדו רות אין זכות לחלוק עליו‪ ,‬הכל כדי לחזק את עמדותיו השבתאיות ואז הוא מבצע זיוף בדבריו‪ ,‬שכביכול הוא פוסק‬
‫כרמב"ן וללא כל התניות‪„-‬ב"פתחי תשובה"‪ ,‬המאסף לכל המחנות הפוסקים ראשונים ואחרונים‪ ,‬אבן העזר סימן עה‪ ,‬כל‬
‫הפוסקים ראשונים ואחרונים קיימא לן כרמב"ן (=שקר חובבני של משחק מלים‪ ,‬היינו‪ ,‬כיוון שהוא כתב "מאסף לכל‬
‫מחנות הראשונים ואחרונים"‪ ,‬סימן שכל מה שכתב ה"פתחי תשובה"‪ ,‬כוונתו שכל הפוסקים בכל הדורות מסכימים לכך‪,).‬‬
‫אביהם של ישראל‪ ,‬כי מצות כיבוש הארץ היא מצוה מן התורה לכל הדורות“‪.‬‬
‫לגבי ה"פתחי תשובה" שם‪ -‬א‪ .‬הוא אינו מתייח ס לשאלה אם ההלכה כרמב"ן‪ ,‬אלא שלענין כפיית אחד מבני הזוג לעלות‬
‫לארץ מספיק שקיימת דעה ב"ראשונים"‪ ,‬כי מצות ישוב הארץ נוהגת לדורות וגם אין מדובר שם על כיבוש הארץ‪ .‬ב‪ .‬הוא‬
‫מזייף את דבריו של ה"פתחי תשובה"‪ ,‬על ידי המשך דבריו‪ ,‬שם הוא מטיל סייגים על מצות ישוב הארץ אפילו בדורות‬
‫בהם בית המקדש היה קיים‪„-‬האי ודאי דאף בזמן הבית‪ ,‬כל שהיה בו משום סכנה גלויה‪ ,‬לא נאמר לכוף לעלות וזה משתנה‬
‫לפי הזמן‪...‬אמנם כן צריך בתחילה תנאי אחד שיהיה לו מקום מוכן להיות לו מצוי פרנסתו בריווח כמו שכתב ה"תרומת‬
‫הדשן" שם וב"כל בו" וגם בתשב"ץ כתב‪ ,‬דכל שאין לו שם פרנסה מוכנת מעבירו על דעתו ועל דעת קונו חס וחלילה“‪ .‬ג‪.‬‬
‫לפי ה"פתחי תשובה"‪ ,‬נפסק כי הרמב"ן מתכוון כי רק על יחידים ישנה מצוה לעלות לארץ ולא על הציבור‪ .‬ד‪ .‬לפי כולם‪,‬‬

‫רסג‪" .‬דבר עברית"‪ ,‬ד"ר יוסי לנג‪ ,‬הוצ' יד בן צבי‪ ,‬תשס"ח‪ .‬ביתר פירוט ראה בראיון עם י‪ .‬לנג על כך במקומון‬
‫"שקמה"‪ ,2.91.18 ,‬עמ' ‪.81-82‬‬
‫רסד‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' כ"א‪ ,‬כ"ח‬
‫רסה‪ .‬ויקרא (כה‪ ,‬כה)‪.‬‬
 ‫קמ‬

‫אם קיים בארץ מצב של סכנה גלויה‪ ,‬כפי שהיה בכל שנות קיום המדינה‪ ,‬אסור לעלות לארץ ולשהות בה וכל שכן אם‬
‫הסכנה היא רוחנית‪ ,‬שאז הסכנה היא נצחית‪ .‬ה‪ .‬אם אין לו פרנסה בריווח‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק פרנסה שהוא יכול באמצעותה‬
‫לגמור את החודש בלי חובות אלא גם לחסוך כדי לחתן את ילדיו וכו'‪ ,‬אסור לו לעלות לארץ ואם כבר עלה צריך מיד‬
‫לברוח מהארץ‪ ,‬כי מצב זה "מעבירו על דעתו ועל דעת קונו"‪ ,‬וכן קרה במפוני גוש קטיף‪ .‬כידוע‪ ,‬על פי דו"חות סטטיסטיים‬
‫אשר הרבה מהם ירדו מדעתם ומיהדותם בעקבות מצבם‪ ,‬ואם כן‪ ,‬תלמידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק שם וראשיהם ביצעו פשע נגד אלפי‬
‫המפונים‪ ,‬בכך שלא עשו את כל המאמצים ולא שכנעום לקבל את הפיצויים והדיור החדש מרצון ללא אובדן פרנסה ורכוש‪.‬‬
‫הם גם מבצעים פשע יום יומי בכך שאינם עוזרים בכסף ובגוף למאות אלפי המובטלים בארץ לרדת מיד מהארץ באם יש‬
‫להם פרנסה מצויה בחו"ל‪ ,‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק כתב‪ ,‬שדברי ה"פתחי תשובה" מחייבים את כל עם ישראל כפוסק האחרון וכל מה‬
‫שהוא כתב זוהי גם כוונת כל הפוסקים ה"ראשונים" וה"אחרונים"‪ .‬עוד פשע נתעב מבצעים כל תלמידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק שאינם‬
‫יורדים מהארץ‪ ,‬כי מלבד הסכנה הפיסית הגלויה אליה הם חשופים מצד כל מדינות ערב‪ ,‬הם הראשונים בחשיפתם‬
‫להשתמד וכל שלישי מהם מכריז בכל שנה כי הוא נוטש רשמית את ה"דת" הפרוטסטנטית בגלל חשיפתו לסביבתם של‬
‫המתבוללים הציוניים‪ .‬סכנה זו‪ ,‬כידוע‪ ,‬לפי כל הפוסקים‪" ,‬ראשונים" ו"אחרונים"‪ ,‬היא סכנה גלויה ואיומה הרבה יותר‬
‫מסכנה פיסית כי הם מאבדים בידים לא רק את העולם הזה אלא בפרט את הנצח‪-‬העולם הבא לשיטתו וכן "גדול המחטיאו‬
‫מהורגו"‪.‬‬

‫היחסים והמגעים הפיסיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים‪ ,‬נערות וגברים‬

‫ראינו לעיל בשתי דוגמאות‪ ,‬על יחסי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים זרות כחלק מפולחן השבתאות המודרנית‪ ,‬אשר הושפעה‬
‫מהשבתאות המקורית‪ .‬של כת הדונמה בטורקיה‪ ,‬נתינת יד לאשת הנציב העליון ולבתו של מ‪ .‬מ‪ .‬אוסישקין ביום חתונתה‬
‫ועל ישיבתו ב מסיבת מרעים של פרוצים ופרוצות‪ ,‬כאשר מלצרית מסתובבת ביניהם בלבוש חושפני‪ .‬נראה כעת כיצד‬
‫הדבר מתבטא בדור השני אצל בנו וכיצד התנהגות זו מתלכדת ממש עם התנהגותו של שבתאי צבי וכת הדונמה‪ ,‬אשר‬
‫נוצרה בעטיו‪.‬‬
‫שצא‪.‬‬
‫א‪ .‬בראיון אשר נתן לכתבת העיתון המזוהם ‪ ,‬ענה בתשובה לשאלתה‪„-‬אולי אתם חושבים שהדור הזה מקולקל יותר“?‪-‬‬
‫„ דברים בטלים‪ ,‬אם לומדים גמרא ותלמוד‪ .‬בינינו אני יכול לומר לך שאפשר למצוא שם דברים נוראים במובן הסקסואלי‬
‫(=עפ"ל)‪ .‬אלה שלומדים גמרא יודעים את זה‪ .‬יש עמוד שלם בגמרא שיש בו דברים שבכשרות‪-‬ממש מזעזע‪ .‬זה לא נכון‬
‫שבדורות האלה יותר מקולקלים“ ‪ .‬כאן מתגלה צ‪ .‬י‪ .‬קוק כסוטה בענינים אלו מהגרועים ביותר‪ ,‬אשר אף המזוהמים ביותר‪,‬‬
‫אפילו מבין הגוים‪ ,‬אשר טפלו עלילות על התלמוד‪ ,‬לא עלה בדמיונם הפרוע ביותר לתקוף את התלמוד בנקודה זו‪ ,‬כי‬
‫לכולם היה ברור‪ ,‬כי מה שנראה שם הוא גדלותם של התנאים‪ ,‬כמו שהסביר המהרש"ל‪ ,‬לגבי יכולתם לשלוט בעצמם על‬
‫אף היצר הגדול שהיה בהם‪ ,‬אלא שצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שהיה חולה נפש (כפי שראינו לעיל שאביו קונן על כך לפני הגר"י‬
‫אריאלי)‪ ,‬היה חולה וסוטה גם בתחום הזה‪ ,‬ולכן ראה במשקפיו המעוותים רק את נבכי נפשו המזוהמים בתוך דברי חז"ל‪.‬‬
‫בכ תבי אביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נאמרו דברים אלו בצורה כללית מאד בלי הזכרת נושאים ספציפיים וזמן‪ ,‬כגון‪„-‬אין אנו אחראים‬
‫על כל המעשים שעשו גדולי האומה‪ .‬לפעמים הננו מוצאים על פי גדולי ישראל‪ ,‬הערות של מחאות על מעשים של רבים‬
‫מגדולי האומה‪ :‬אבותיה‪ ,‬מלכיה‪ ,‬נביאיה וכהניה“רסו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ראינו לעיל‪ ,‬כי אביו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נתן יד לנשים‪ ,‬הרי שבנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתדרדר אף יותר ומתגפף עם אותה עתונאית‪,‬‬
‫כפי שהיא מציינת‪"„-‬טוב נענה עליהן אחת אחת" אומר הרב צבי יהודה ונוטל את ידי בידו“‪ .‬אם על עצם הנגיעה באשה‬
‫ובפרט בנדתה עוברים על ההלכה והוא דבר משוקץ ‪„ -‬כמה מיאוס ליגע בה“רסז כל שכן להתגפף עמה יד ביד‪ .‬כתבה זו‬
‫פורסמה בכל הארץ והיה חילול השם גדול‪ ,‬כי קוראי העיתון חשבו שמדובר ברב ולא ידעו כי מדובר ברבאי רפורמי חולה‬
‫וסוטה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי אחד מתלמידיו עדיין לא עוות והיתה לו כנראה מעט יראת שמים ונאיביות גדולה ותגובתו היתה‪-‬‬
‫תמיהה‪ „-‬כשביקשנו מתלמידו של הרב לשאול את מורהו אודות הראיון‪ ,‬הגיב הוא בתמיהה‪ .‬אולם התברר שהרב צבי‬
‫יהודה קוק ליברלי ופתוח יותר מתלמידיו הצעירים“‪ .‬אכן‪ ,‬כשם שמנדלסון השבתאי בזמנו הושפע מהפולחן הפרימיטיבי‬
‫של הליברליזם‪ ,‬כך גם צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כראש הציוניזם הדתי השבתאי‪ ,‬היה שייך לתת‪-‬תרבות מעוותת זו‪.‬‬
‫כאשר הראו דברים אלה לגאון הצדיק רבי שלום שבדרון‪ ,‬הוא התייחס אליו בדרשתו בבית הכנסת המרכזי של שכונת‬
‫"זכרון משה" ואמר‪„-‬בקשר לאהבת ישראל שלו‪-‬נו‪ ,‬נו‪ ,‬אך בקשר לאהבת ישראליות הו! הו!“ ‪.‬‬

‫רסו‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.66-68‬‬

‫רסז‪" .‬שבט מוסר"‪ ,‬סוף פרק ד'‪.‬‬
 ‫קמא‬

‫תלמידיו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר עיכלו מ הר מאד את הפשע שלו בעצם הראיון‪ ,‬עיכלו גם מהר מאד את התנהגותו המבישה עם‬
‫הכתבת‪ .‬הם הפנימו זאת בצורה כה חודרנית‪ ,‬עד שזה הפך אצלם למצוה קדושה כחלק מהוויתם השבתאית‪ ,‬כמו שקרה‬
‫אצל חסידי שבתאי צבי‪ ,‬אשר עשה מעשים נבזיים דומים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר שמעו את הערתו של רבי שלום שבדרון‪ ,‬אשר‬
‫לדעתם פגעה בערך של "השראת השכינה" של טומאת רבם‪ ,‬קמו והגיעו לביתו‪ ,‬פרצו לתוכו תוך חילול עקרון דת‬
‫הליברליזם שלהם‪"-‬קנין וצנעת הפרט"‪ .‬רבי שלום שבדרון היה אז בתענית דיבור ולמד תוך שהוא מעוטר בטלית ותפילין‪.‬‬
‫הם החלו להסתובב סביבו בכעין ריקוד של מסוממים משבט אפריקאי‪ ,‬תוך צעקות שהם מוחים על כך ומבקשים שהוא עוד‬
‫יתנצל‪ .‬רבי שלום שבדרון החווה רק באצבעו לעבר ראשו תוך כדי סיבובו‪ ,‬כאומר‪„-‬אתם בלתי שפויים לחלוטין“‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשנים הראשונות לאחר קום המדינה השבתאית‪ ,‬היו פרוצים ונערות פרוצות רוקדים בהשתוללות תוך התחככות זה בזה‬
‫ביום החגא שלהם‪-‬ה' באייר‪ .‬מספר שלמה אבינררסח‪ , .‬הנחשב לגדול תלמידיו ומכונה בפי אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬תוך מכבסת‬
‫מילים‪"-‬גדול הדור"‪ ,‬כי „ בשנים הראשונות לאחר קום המדינה‪ ,‬רבינו היה היחיד (=המשוגע) שרקד ברחוב עם תלמידיו‪,‬‬
‫מתוך כל ציבור הישיבות‪=( .‬אין כל קשר בין המכון "מרכז הרב" לישיבות) כאשר היו מעירים לו‪ ,‬שציבור רחוק מתורה‬
‫סמוך לו‪ ,‬מתוך חוסר צניעות‪-‬בנים ובנות יחד ואנו כאילו מצטרפים אליהם‪ ,‬צחק ואמר על אף הפגם היסודי הזה גם בתוך‬
‫הציבור הזה וריקודיו השכינה שורה“‪ .‬התחככות זו תוך כדי ריקודים בנערות ונערים פרוצים‪ ,‬יש בה פגם יסודי‪ ,‬אך צ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לא הבהיר היכן הוא פגום בצורה כה יסודית‪ -‬האם בשכלו או בנפשו ורוחו או בפגם היסוד או בכולם יחד‪ ,‬אך לאור‬
‫האמור לעיל בקשר לאישיותו ומהותו מבין כל בר דעת‪ ,‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק פגום בכולם‪ ,‬כי המוחש תמיד חזק יותר מן המוכחש‪.‬‬
‫נראה להלן‪ ,‬כי לא בכדי הביא שלמה אבינר סיפור חמור זה‪ ,‬כיוון שהוא‪-‬הדור השלישי של הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר במדרון‬
‫מפנה הדורות התדרדר בענינים אלו בצורה הרבה יותר חמורה וסטייתית‪ ,‬וכן מי שהוגדר על ידי יובל שרלו (מראשי‬
‫הציוניזם הדתי) "אדמו"ר הציונות הדתית"‪ -‬מוטי אלון‪ ,‬אשר סטיותיו בתחום זה‪ ,‬לדברי פורום "תקנה" והמשטרה‪ ,‬הינן‬
‫יותר חמורות ודינם סקילה‪ ,‬וגם נפתח נגדו תיק פלילי באשמת אונס כפי שפורסמו בהרחבה בעתוני הציוניזם והציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬בראשית חודש אדר בשנת תש"ע‪ .‬כך גם התרחש בדור השלישי אחר שבתאי צבי‪-‬הפרנקיזם‪.‬‬
‫ננסה לברר את צירוף המילים הבלתי נתפס של המשפט שהפיק צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫נניח כי כוונתו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק היא‪ ,‬כי משום שהשמחה היא דבר שלשיטתו היא מצוה‪ ,‬אם כן‪ ,‬על אף הפגם היסודי של‬
‫הרוקדים ושלו שהוא במעגליו מתחכך איתם‪ ,‬לכן בכל זאת השכינה שורה שם‪.‬‬
‫דבריו אלו הם בורות גמורה במקרה הטוב‪ ,‬כי הרי בזמן שמחת מצות נישואין‪ ,‬אפילו אם רק הגברים והנשים רואים אלו‬
‫את אלו‪ ,‬אף שאינם נוגעים זה בזה‪ ,‬וכל שכן כשלא רוקדים ונדבקים זה בזה‪ ,‬נאמר בהלכהרסט ‪...„-‬וכתב ב"מנהגים"‪ ,‬דאין‬
‫מברכין "שהשמחה במעונו" היכא דאיכא (=היכן שיש) חששא דהרהור עבירה“‪ .‬בעל ספר "מנהגים"‪ ,‬הנחשב לאחד‬
‫מגדולי ה"ראשונים"‪ ,‬מנמק זאת שםרע–„כל מקום‪ ,‬שהאנשים ונשים רואים זה את זה‪ ,‬כגון‪ :‬בסעודת נישואין‪ ,‬אין לברך‬
‫"שהשמחה במעונו"‪ ,‬לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהור עבירה“‪ .‬אם אפילו כשרים ויראים הם‪ ,‬יש שם‬
‫הרהורי עבירה‪ ,‬כל שכן בפרוצים ופרוצות‪ ,‬כשרואים זה את זה אין שמחה לפני הקב"ה וכל שכן שאין השראת שכינה וכל‬
‫שכן בן בנו של קל וחומר כשהם נוגעים זה בזו ובנדות בן בן בן בנו של ק"ו‪ ,‬כשרוקדים ומתחככים זה בזה‪ .‬אם כן‪ ,‬רמת‬
‫טירוף כזו לומר דברים כאלו ורשעות וכפירה כזו אין לה שיעור‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש להבין טירוף זה אם ניקח בחשבון את שני היסודות השבתאיים‪ ,‬אשר הינחו את שבתאי צבי‪ ,‬יעקב פרנק‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק וצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫היסוד השבתאי הראשון‪-‬שבתאי צבי "קבע"‪ ,‬כיוון שמדובר שהמשיח (שבתאי צבי) החל להתגלות‪ ,‬ממילא יצר הרע‬
‫בטל‪ ,‬לגבי מי שמתחבר למצב של המשיחיות ועל ידי שיעשה עבירות חמורות תוך כדי החיבור בין האנשים לנשים‪ ,‬הוא‬
‫מעין דוגמה וחיבור והדבקות לאלוקים‪ ,‬כי הוא מזדהה עם העידן המשיחי‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ניסח זאת גם בכתביו‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪ ,‬ומיהו המשיח בזמן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬הרצל כמשיח בן יוסף‪ ,‬וכשהרצל מת מתחיל מיד להתגלות משיח בן דוד‪ ,‬אשר‬
‫השלב הסופי של ההתגלות הוא כאשר יכונן את ה"בית הלאומי"‪ ,‬כפי שהבטיחו האנגלים‪ .‬עם קום המדינה מתחיל לדעתו‬
‫של בנו‪ ,‬העידן המשיחי ומי שמייסדה ובפרט מנהיגה הוא המשיח בכבודו ובעצמו או ניצוץ ממנו‪ ,‬ואז לשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫המשיח יכול להיות כופר אשר רוצה וגם מצליח לשמד ולבולל את העם היהודי‪ .‬כל זה אינו משנה כלל‪ ,‬כפי שראינו לעיל‬
‫בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא אינו עושה כל סיוגים‪ .‬אם כן‪ ,‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק צריך להופיע יסוד שבתאי מטורף זה גם כן‬
‫בכתביו ואם מחפשים מיד מוצאים זאת‪ .‬למשל‪ ,‬בתשל"ד הוא כותברעא‪„- .‬שאנחנו כעת באמונת עתנו‪ ,‬במצב תהליך של קץ‬

‫רסח‪" .‬עיטורי כהנים"‪-‬קורות רבינו‪ ,‬עמ' ‪.68‬‬

‫רסט‪" .‬טור"‪ ,‬אבן העזר (סב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫רע‪ .‬מנהג כל השנה‪ ,‬בהגהות‪ ,‬שם אות ד'‪.‬‬
‫רעא‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' ל"ט‪.‬‬
 ‫קמב‬

‫הגלות‪-‬גאולה‪-‬משיח“‪ .‬היי נו‪ ,‬כעת צ‪ .‬י‪ .‬קוק כבר "גאול" ויש לו גם "משיח"‪ ,‬אשר הוא "דוד מלכנו החי וקיים"שם‪( .‬עמ'‬
‫קס)‪ .‬הוא גם רומז מיהו ה"משיח" לדעתושם‪( .‬עמ' צד)‪...„-‬חוזרת ומתגלית ומתבססת ומתכוננת ומסתדרת ומתחדשת‬
‫ממלכתיותנו של דוד מלך ישראל החי וקיים‪ ,“...‬היינו‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬אשר הדגיש כל פעם‪ ,‬לגבי פעולות ריסוק העם‬
‫היהודי ויהדותו‪ ,‬שהן משום ה"ממלכתיות"‪ ,‬על אף שצ‪ .‬י‪ .‬קוק התבטא בחריפות נגד בן גוריון‪ ,‬על שהתפאר שגר עם אשה‬
‫ללא חופה וקידושין‪ ,‬ואמר בין השאר‪ ,‬שכל זמן שהיה ראש ממשלה לא דיבר כנגדו‪„-‬כי היה חייב בכבוד מלכות‪=( .‬מלך‬
‫המשיח) אולם מאחר שירד מגדולתו מרשה לעצמו לומר זאת“‪.‬רעב‪ .‬על פי תפיסתו השבתאית‪ ,‬במי שממלא את מקומו‪,‬‬
‫מתלבש שוב הניצוץ של משיח בן דוד‪ ,‬על אף שהוא כופר‪ ,‬והוא לכן נהיה למלך המשיח התורן ואסור לגנותו אלא לשבחו‬
‫ולתמוך בפעולותיו‪.‬‬
‫היסוד השבתאי השני‪-‬כלליות האומה הישראלית‪ .‬מי שפועל או אומר משפט חיובי על העם היהודי בהקשר של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הוא כבר נהיה קדוש (כפי שהירבנו להראות זאת לעיל בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,).‬בדיוק כפי שראינו לעיל לגבי שבתאי‬
‫צבי וממשיכיו‪ .‬זה יכול להיות כופר מלא משטמה לעם ישראל וחסר צלם אנוש‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר כתבת העיתון המזוהם פונה‬
‫א ליו מתוך רצון‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעזור לקיומו של העם היהודי בארצו‪ ,‬היא כבר הופכת ל"קדושה"‪ .‬במצב משיחי שבו אין בו יצר‬
‫הרע וניתן גם לבטל ברגע הזה את כל חוקי התורה ולהתגפף איתה‪ ,‬ולהביע בכך אהדה כלפיה‪ ,‬אף שבמובן חייהם הפרטיים‬
‫ולא הכלליים יש בכך "פגם יסודי" כדבריו‪ ,‬כל שכן כאשר פרוצים ופרוצות מביעים שמחתם על ידי עבירות בקשר ליסוד‬
‫זה של המדינה השבתאית‪ .‬תפיסה שבתאית מעוותת זו יכלה לעורר צחוק לגבי הזיותיו הבלתי שפויות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך‬
‫כשרואים את חילול ה' העצום ואת העבירות החמורות שמבצע צ‪ .‬י‪ .‬קוק בפרהסיא‪ ,‬כאשר מעשיו ואמירותיו מהוים דוגמה‬
‫למאות אלפי אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר לגיטימציה זו נותנת להם חיזוק להתדרדר למעשים של הגרועים באומות בנושא‬
‫זה ואחר‪ ,‬הדבר יכול רק לעורר בכי גדול‪.‬‬
‫רעג‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמו שבתאי צבי ויעקב פרנק‪ ,‬גם "חולק" על נבואת זכריה ‪ ,‬לגבי הזמן שבו כבר לא יהיה יצר הרע‪ .‬הנביא‬
‫זכריה מנבא‪ ,‬כי אפילו אז‪ ,‬בזמן של ההספד על הריגתו של משיח בן יוסף‪ ,‬חייבים לשמור על כל כללי הצניעות‪„-‬וספדה‬
‫הארץ משפחות משפחות לבד‪ ,“...‬ועל כך אומרת הגמרארעד‪„- .‬מקרא אשכחו [רש"י‪„-‬שצריך להבדיל אנשים מנשים‬
‫ולעשות גדר בישראל‪ ,‬שלא יבואו לידי קלקול“‪" ].‬וספדה הארץ משפחות‪ "...‬אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד‬
‫לבוא כשעוסקין בהספד [רש"י‪ „-‬באותה השעה‪ ,‬והמצטער אינו מקל ראשו מהר‪ ,‬ועוד שאין יצר הרע שולט‪ ,‬כדאמר קרא‬
‫"והסירותי את לב האבן"‪ ,‬ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו‪ ].“...‬ואין יצר הרע שולט בהם (=אך עדיין נמצא גם בתקופתו של‬
‫המשיח‪ ,‬אך מחוץ לאדם‪ ,‬כדברי האר"י)‪ ,‬אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד‪ .‬עכשיו שעסוקין בשמחה [רש"י‪„-‬וקרובה‬
‫לקלות ראש ועוד שיצר הרע שולט עכשיו‪ ,‬לא כל שכן“‪ ].‬ויצר הרע שולט בהם‪ ,‬על אחת כמה וכמה‪ .“...‬וכן אמרו‬
‫חז"לרעה‪„- .‬תחילת קלות ראש בנשים‪-‬פתח לניאוף“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק "חולק" על הנביאים‪ ,‬חז"ל ורש"י (אף על פי שבמקומות‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר הדבר אינו מתנגש בדת השבתאית שלו‪ ,‬הוא מתריע שיש לכבד את דברי הנביאים וחז"ל‪-‬לפי מיטב המסורת‬
‫של הקונספירציה וההפכפכנות השבתאית‪ ).‬ובכך הוא כופר בצורה ישירה בארבעה מתוך י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪-‬‬
‫העיקרים ו‪-‬ט‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרופ' גרשום שלם היה ידוע כשבתאי מודרני מוצהר‪ .‬הוא הצהיר לא אחת והדגיש במאמריו על השבתאות המודרנית‬
‫„ שמהווה את הבסיס הרעיוני לציונות והיא שסללה את דרכה בהפקעת מרותם של גדולי התורה ועשיית התורה‬
‫לפלסתר“רעו‪ ..‬אף שהיתה לו הסתייגות מכך שהציוניזם אימץ לו גם את השפה העברית כחלק מתת‪-‬התרבות של השובניזם‬
‫(=לאומנות)‪ ,‬הוא חשש (כך הוא כתב במכתבלג‪ ,).‬כי שפה עברית תוביל את אוהדי הציוניזם לקריאת ספרי יהדות על ידי‬
‫חניכיהם‪ ,‬דבר אשר עלול להובילם חזרה אל חיק היהדות‪ ,‬דבר שהיה מנוגד בתכלית לעצם מהותה של השבתאות והציוניזם‬
‫השבתאי‪ ,‬אש ר תכליתה היא ריסוק היהדות והתבוללותו של העם היהודי רק בתנאים נוחים וללא סכנת הכחדה פיסית‬
‫ואנטישמיות‪ .‬ראשי הציוניזם ראו בכל מקרה צורך בשפה העברית גם משום מילוי כלליה של הטקטיקה השבתאית‪ ,‬כדי‬
‫לסחוף יהודים שומרי מצוות לתוך תנועת הציוניזם השבתאי המודרני‪.‬‬
‫כיוון שראה בקבלה פנטזיה‪ ,‬אשר באמצעותה הצליחו שבתאי צבי וממשיכיו לגרור חלק מהעם היהודי לכת של משיחיות‬
‫שקר זו‪ ,‬התמסר ג‪ .‬שלם כל כולו לחקירתה ואף פתח מכון לקבלה באוניברסיטה בירושלים‪ .‬כאשר הגיעו לידיו מספר‬
‫דפים‪ ,‬אשר נדפסו מכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪" -‬ערפילי טוהר"‪ ,‬אשר על אף המאמץ לגונזם נגנבו והגיעו לידיו‪ ,‬הוא מאד‬

‫רעב‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬עמ' ל"ט‪.‬‬

‫רעג‪ .‬זכריה (יב‪,‬ב)‪.‬‬
‫רעד‪" .‬תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' סוכה (ה‪,‬ב)‪ ,‬תלמוד בבלי‪ ,‬מס' סוכה סוף דף (נא)‪.‬‬
‫רעה‪ .‬מס' דרך ארץ זוטא‪ ,‬ג'‪.‬‬
‫רעו‪" .‬קורות הצבי"‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬ישי כהן‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
 ‫קמג‬

‫התרשם מהאופי השבתאי–"קבלי" של מחברם‪ .‬הוא „ביקש בתחילת שנות השבעים מפרופ' רבקה ש"ץ‪ ,‬תלמידתו (=אשר‬
‫היתה בעצמה חברה בארגון השבתאי מודרני "התנועה לארץ ישראל השלמה"‪ ).‬לחקור את גורלה של המחברת‪ ,‬היכן‬
‫הודפסה והיכן נמצאים קטעים שעדיין לא ראו אור‪ .‬בעצת הרב אברהם ביק שאולי‪ ,‬מרכסיסט שזכה ללמוד אצל הראי"ה‬
‫עצמו‪ ,‬פנתה פרופ' ש"ץ בכתב לרב צבי יהודה ושאלה אותו היכן נדפסה המחברת“קסח‪..‬‬
‫כאשר נפגשה רבקה ש"ץ עם צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא הציע לה להיות ה"חברותא" שלו‪„-‬הוא הציע שאבוא אליו מדי שבוע‪:‬‬
‫"תלמדי אתי ערפילי טוהר"‪ ,‬הייתי מאושרת“קסח‪( .‬עמ' ‪ .)20‬ש"ץ התרשמה‪ ,‬כי מרגע שעמדה לפניו אישה‪ ,‬לא היו לפניו כל‬
‫האיסורים המופיעים בדברי חז"ל לגבי שיחה עם אישה זרה ולא מה שמובא בפוסקים על כך‪ ,‬אלא שהוא התייחס לענין כמו‬
‫גוי‪ ,‬אשר כל השאלה היא‪ ,‬אם יש לו "דעות קדומות"‪ -‬הלכות התורה‪ ,‬או לא‪ .‬היא הכירה היטב את דעותיו‪ ,‬כי היא היתה‬
‫ה"חברותא" הארוכה ביותר שלו בימי חייו‪-‬כמעט עשר שנים‪„-‬זה היה בתשל"ג‪ .‬מפגשי הלימוד הבלתי שגרתיים בין אשת‬
‫האקדמיה לרב קשיש נמשכו כמעט עשור‪...‬הוא לא התבייש ולא פחד לשוחח איתי‪ ,‬הוא היה אדם ללא "דעות קדומות"“‪.‬‬
‫מערכת יחסים כזו ודאי שאינה יכולה להתאפיין רק בהתגפפות דרך הידיים‪ ,‬כדרך שנהג עם נשים אחרות בפגישות‬
‫אקראיות‪ ,‬אלא הרבה מעבר לכך‪ ,‬כפי שהיא עצמה מספרתקסח‪„ –.‬הוא חיבק אותי‪ ,‬כמי שמרגיש שזו פגישה אחרונה‪.“...‬‬
‫רק כאשר הוא הגיע לגיל שמונים‪ ,‬הסכים צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שיתגורר עמו בחור ויעזור לו‪ ,‬אך לפני כן חי בגפו‪ ,‬כך שנשים ונערות‬
‫אשר באו אליו‪ ,‬נכנסו לחדרו הקטן‪ ,‬ולכן עבר גם על איסור ייחוד‪ ,‬כאשר אף אחד אינו יודע בדרך כלל מה הוא עשה עימן‪,‬‬
‫בפרט שהן היו במצוקה‪ ,‬אך „תלמידים אחדים גם זוכרים‪ ,‬כי "הרב" לא היסס ללחוץ יד לנשים ואף ללטף כאות חיבה את‬
‫ידן של נשים שביקשו את עזרתו“רעז‪ . .‬רבקה ש"ץ וכתבת "לאשה"‪ ,‬לא באו אליו מתוך מצוקה‪ ,‬לכן לא היתה להן בעיה‬
‫לספר על מגעיו הפיסיים עימן‪ ,‬אך נערות ונשים נשואות‪ ,‬אשר באו אליו מתוך מצוקה‪ ,‬מובן שלא ששו להיחשף ולספר על‬
‫מעלליו איתן‪ ,‬ולכן לא ידוע עד כמה הוא ניצל את מצוקתן‪ .‬ברור שאם אחת מהן היתה מתלוננת על כך במשטרה‪ ,‬הוא היה‬
‫יושב על כך שנים רבות בכלא‪ ,‬על הטרדה מזוהמת ומלוכלכת זו‪.‬‬
‫ההתנהגויות הטמאות האלו שהוא נקט בהן וביתר שאת נהגו בהן תלמידיו ותלמידי תלמידיו בציוניזם הדתי‪ ,‬יצרו ויוצרות‬
‫מצב‪ ,‬שבו הם עוסקים ב חורבן ארץ ישראל ולא בישובה‪ ,‬כמו שנאמר לאחר פרשת העריות [ויקרא (כא‪,‬יח)] –„ולא תקיא‬
‫הארץ אתכם בטמאכם אֹתה‪ ,‬כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם“‪.‬‬
‫„ מתגלה הרצי"ה כאדם בודד‪ .‬ערגתו למגע ולחום מתבטאת אולי בנטייתו להתקרב מאד בגופו אל בן שיחו‪ ,‬לגעת בזרועו‪,‬‬
‫לאחוז בחוזקה בידו ‪ ,‬כל זמן שהותם יחדיו‪ .‬מספרים כי כך נוהג הרב גם עם נשים(=במגע גופו ולא רק בידיו)‪ .‬תלמידים‬
‫מקורבים מתוודים‪ -‬מתגאים‪ ,‬כי בפגישותיהם עימו ביחידות הוא "מחבקם ומנשקם"‪ .‬חסידים מפרשים זאת כעדות לשפע‬
‫אהבתו חסרת הסייגים אל כל האדם‪ .‬מבקרים מוצאים בכך סימן לסטיה‪ ,‬אך אלו גם אלו מסכימים‪ ,‬כי ערירי הוא הרצי"ה‬
‫ויש לו צורך יתר בהתקשרות בלתי אמצעית“תיג‪( .‬עמ' ‪)277‬‬
‫לנוכח דעותיו הכפרניות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אין כל פלא להיווכח עד כמה הוא היה שקוע בפריצות של עריות‪ ,‬כפי שכבר כתב‬
‫מרן ה"חזו"א"רעח‪„–.‬המתגדלים על דעות כפרניות ואינם בדרכי הצבור הישראלי‪ ,‬הם בכלל מוחזקים בפריצות עריות‪.“...‬‬
‫לכן גם מובן‪ ,‬כיצד עובדה זו ממשיכה להתגלות בכל כיעורה בתלמידיו ובתלמידי תלמידיו המובחרים‪ ,‬כ"גדול הדור" (ש‪.‬‬
‫אבינר) ו"אדמו"ר הציונות הדתית" (מוטי אלון)‪.‬‬

‫רדיפה ולגלוג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור ומאידך חנופה וסינגור על אנשים‬
‫מתרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אליה היה משוייך צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬

‫אישיותו של צ‪.‬י קוק היתה שונה משל אביו‪ ,‬אשר התאמץ לשוות לעצמו תדמית של אדם בעל נועם הליכות המכבד את‬
‫כולם‪ .‬אף שהוא היה אמפולסיביקעט‪ .‬ולקוי בנפשו‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק לעומתו‪ ,‬היה גם בעל אישיות סוערת‪ ,‬אך גם הפגין זאת‬
‫בניגוד גמור לאביו‪ ,‬על אף הכרזתו "אני ההמשך האבסולוטי של אבי"שמא‪..‬‬
‫רצונו להיראות כהמשך ישיר של אביו‪ ,‬גרר בין היתר את החבאת כתבי אביו‪ ,‬כדי שלא יתגלה פער בין עמדותיו לעמדות‬
‫אביו‪ ,‬וכדי שלא יתגלה אביו כמי ששבוי לחלוטין בשדה הכפירה בעיקרי האמונה‪.‬‬
‫חשאיות וקונספירציה‪ ,‬אשר הם אבן יסוד מכונן בטקטיקה השבתאית‪ ,‬גררו תגובות נזעמות בעיקר באקדמיה ומאמר שלם‬
‫נכתב על כך‪ ,‬ושם ניסו לומר תירוצים שונים מדוע יורשי הכתבים ממשיכים לא לתת את כתבי ידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לידי‬

‫רעז‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית"‪ :‬שורשי "גוש אמונים" ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬עמ' ‪.696‬‬
‫רעח‪" .‬קובץ אגרות"‪ ,‬מאת מרן בעל "חזו"א" זללה"ה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬איגרת קנ"ט‪ ,‬יו"ל על ידי הרב ש‪ .‬גריינמן‪ ,‬בני‬
‫ברק‪ ,‬תשט"ז‪.‬‬
 ‫קמד‬

‫חוקרים‪ .‬תירוצים אלו אינם עומדים במבחן המציאות‪ ,‬כיוון שצ‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידיו אינם נותנים כתבי יד אלו גם לאנשים‬
‫באקדמיה אשר שייכים לחלוטין לתת‪-‬התרבות השבתאית מודרנית של הציוניזם הדתי‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא עצמו נתן את כתב היד‬
‫של "ערפילי טוהר" לרבקה ש"ץ‪ ,‬על אף שהיא מהאקדמיה (שם)‪ .‬אמנם‪ ,‬לא רק באקדמיה אלא גם חלק מתלמידיו‬
‫הקרובים כיעקב פילבר מתחו עליו ביקורת על החבאת הכתבים ובעיקר על סילופםא‪)02,8,00( .‬‬
‫מאז מלחמת ששת הימים נכנס צ‪ .‬י‪ .‬קוק לתחושה אופורית‪ ,‬כאשר הוא חש כי כמעט כל היהודים בארץ ישראל עומדים‬
‫מאחורי דעותיו השבתאיות מודרניות של הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר הוא עומד בראשו‪ .‬ניתן לראות בכרוזיו הרבים‪ ,‬כפי‬
‫שמופיעים ב"להלכות ציבור" יותר ויותר את המושג "מליונינו"תח‪( .‬עמ' עז‪ ,‬קס)‪ .‬לדידו כל המליונים בא"י הם שלו וסרים‬
‫למרותו האידיאולוגית‪ .‬רק אחרי ה"התנתקות" ופירוק גוש קטיף החלו חלק מתלמידיו להתפכח משגעון גדלותם‪ ,‬להרהר‬
‫בכך ול היווכח‪ ,‬כי אותם מליונים אינם עומדים מאחוריהם אלא לוחמים מולם וכנגדם‪ ,‬אך כיום‪ ,‬כיוון שאין אוטוריטה‬
‫מחייבת‪ ,‬ואף לא פורום מחייב של הנהגה כלשהי‪ ,‬ממילא הרהורים אלו על התלישות המציאותית אליה הוביל צ‪ .‬י קוק את‬
‫תת‪-‬התרבות הזו‪ ,‬לא נתנו את אותותיהם בציבור הציוניזם הדתי‪ ,‬אלא רק יצרו את התחושה‪ ,‬כי יש להשיל במהירות את‬
‫התפיסה האנכרוניסטית של מערכת הדימויים של תרבות‪-‬האם שלהם מלפני ‪ 40‬שנה‪-‬השמאל והימין המתבולל בארץ‬
‫ולהרכיב על עצמם‪ ,‬את התפיסה החדשה הנסיגתית מהארץ ומהעם היהודי‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬כי בכל מהלך תעמולת תרבות‪-‬האם (כגון‪ ,‬ה ממשלה)‪ ,‬חייבה תעמולה זו את צ‪ .‬י‪ .‬קוק מיד ליישר איתה קו‬
‫ולהצדיק את רעיונותיה וגזרותיה להכחדת העם היהודי מבחינה יהודית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬כאשר היתה התלהבות ראשונית בקרב הרוב המכריע של העם היהודי בארץ‪ ,‬במקום‬
‫להבין כי התלהבות זו היא רק התייחסות למידע חדשותי מעודד‪ ,‬וכי תוך זמן קצר מידע חדשותי זה של נצחון על הערבים‬
‫וכיבוש הכותל מתחלף במידע חדשותי מרתק אחר‪ ,‬החל צ‪ .‬י‪ .‬קוק בתפיסתו השבתאית ההזויה לעצב לעצמו תפיסה של‬
‫צעד נוסף ההולך ומתרחש כחלק מתהליך ה"גאולה" השבתאית‪ ,‬כאשר הוא וכמה מתלמידיו בארגון השבתאי המודרני‬
‫"גוש אמונים"‪" ,‬מנהיגים" את האומה‪ .‬כיוון שההנהגה‪ ,‬על פי תפיסתו ההזויה נמצאת בידיו‪ ,‬הרי מי שלא "ציית"‬
‫להוראותיו‪ ,‬מצא את עצמו מותקף בצורה התקיפה ביותר ומאידך‪ ,‬שר מהממשלה‪ ,‬אשר לפי דעתו כן "ציית" להוראותיו‬
‫זכה לציונים טובים ושבחים מצידו‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬בסך הכל נ ראה‪ ,‬כי אם נתייחס לריכוז הפרסומים שלו בספר "להלכות צבור" כאינדיקציה‪ ,‬הרי שאלו מתרבות‬
‫המקור שלו‪ ,‬זכו לכנויי גנאי חמורים ביותר‪ ,‬כאשר הוא תוקף בצורה ברוטאלית אחוזת טירוף לפחות כשבעה מגדולי‬
‫הדורות ואת נציגיהם בכנסת ואת כלל שלומי אמוני ישראל‪ ,‬בעוד שהוא קושר כתרי תהלה ותשבחות עם כנויי שבח‪ ,‬בהם‬
‫כינו את גדולי התורה (כגון‪" :‬שליט"א")‪ ,‬לראשי גדולי הכופרים מן הממשלה ואחרים המהווים את תרבות‪-‬האם שלו או‬
‫אנשים מהתת‪-‬תרבות שלו‪.‬‬
‫תח‪.‬‬
‫הוא מתגלה כאדם חד מימדי המודד את כולם לפי קילומטראז' ‪„ -‬הקילומטרים האלה שלנו‪ ,‬מקודשים בקדושה אלוהית“‬
‫(שם‪ ,‬עמ' רכו)‪ .‬מי שלא מוכן להחזיר אפילו קילומטר‪ ,‬אפילו אם הוא כופר ורשע‪ ,‬הוא מוכרז כגדול הדור והדרותח‪( .‬סי'‬
‫יט‪ ,‬כז‪ ,‬צה‪ ,‬קנב‪ ,‬קסא‪ ,‬קסג‪ ,‬קעא‪ ,‬קעו) וככל שאישיות מסויימת מוכנה להחזיר יותר קילומטרים‪ ,‬כן הערך שלו יורד‬
‫בעיניו‪ .‬וכן‪ ,‬הוא תוקף את מי שמעיז להתאונן על פגמים ב"רבנות הראשית"‪ ,‬אפילו בנושאים שכל גדולי עולם יצאו חוצץ‬
‫כנגדם‪ ,‬כגון "פרשת הממזרים" וה"פסק" של שלמה גורן‪ ,‬כחלק מציות לתרבות‪-‬האם שלו‪ ,‬אשר תרם ליצירת חורבן והרס‬
‫בקיום ההלכה היהודית ברבנות הראשית‪ .‬הוא יוצא נגד כולם‪ ,‬ביניהם גדולי ישראל‪ ,‬בבטויים חריפים בשיא הטירוףתח‪( .‬סי'‬
‫סב‪ ,‬ע‪ ,‬עב‪ ,‬קל‪ ,‬קמג‪ ,‬קנט‪ ,‬רי‪ ).‬כשם ששבתאי צבי בזמנו תקף את גדולי ישראל וקרא להם בשם חיות טמאותנד‪..‬‬
‫התייחסותו של צ‪.‬י‪ .‬קוק לשלושת השבועות ע"פ תפיסתו הנוצרית‪-‬מילנארית ‪ -‬אחרי הצהרת בלפור‪,‬‬
‫אמר‪ ,‬כידוע‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על פי דברי בנו‪ ,‬כי בטלו ג' השבועות‪ ,‬על אף שתוך זמן קצר הבריטים חזרו בהם מכך‪ .‬לכן גם‬
‫אם מרן רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב מכתב בענין זה‪ ,‬בכל מקרה הוא כינה זאת רק כמצב ש"סר פחד ג'‬
‫השבועות"‪ ,‬היינו‪ ,‬לא בצורה מוחלטת אלא בהסתייגות‪ ,‬כי כעת אין פחד‪ ,‬אך יכול להתחדש שוב הפחד מהם‪ ,‬אך חס‬
‫וחלילה לא נתבטלו השבועות‪ .‬מאידך‪ ,‬בדבריו אין אפילו רמז לכך‪ ,‬כי ניתן להקים מדינה ריבונית‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬הוא כותב‬
‫כי רק אם היתה שורה נבואה בעם ישראל ניתן היה להקים כזה דבר‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬לצ‪ .‬י‪ .‬קוק זה כבר הספיק כדי‬
‫"להבין" שכוונתו היתה שהן בטלותח‪( .‬שם‪ ,‬עמ' קעז)‪ .‬וכן אמר מרן הרב מבריסקע‪( .‬ח"ד‪ ,‬עמ' קצו)‪ ,‬כי עצם הקמת המדינה‬
‫כשלעצמה היא כפירה בכל התורה‪ ,‬כי לכל הכרעה מדינית או צבאית חייבים סנהדרין‪ ,‬נביא ואורים ותומים‪ ,‬בו בזמן‬
‫שלמעשה ההכרעות בתחומי החוץ והצבא מתקבלות על ידי כופרים בתורה‪.‬‬
‫גם באותו מצב מבטל ה"אור שמח" מ יד את דבריו הראשונים‪ ,‬כי סר פחד השבועות‪ ,‬מבחינה מעשית ומכונן זאת רק על‬
‫תנאי שהוא "ברשיון המלכים" וכי מדובר ש"בריטניה המתונה" תמשיך להיות מתונה‪ ,‬דבר שהתברר מהר מאד‪ ,‬כי ההפך‬
‫הוא הנכון וכי ממשלתה אנטישמית ואף בלפור עצמו הוא כזה‪ ,‬כאשר כל הצהרתו באה כתוצאה מלחץ חיצוני של התנועות‬
‫המילנאריות להצהיר על כך‪ .‬ה"אור שמח" הוסיף וכתב שם‪ ,‬כי הרפתקה זו של הקמת מדינה‪ ,‬כאשר אין נבואה בישראל‪,‬‬
 ‫קמה‬

‫תוביל את המדינה לחורבן כפי שקרה עם בית המקדש השני‪ ,‬היינו‪ ,‬כנתינתו כך נטילתו‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬הוא מתנה את עצם‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬בדבר אשר מעולם לא התקיים‪ ,‬לכן מבחינתו אסור להקים מדינה יהודית‪„-‬כי זה תלוי בהופעת אור אלקי‬
‫לראות אשר כל ענינים הכלליים וענינים הציבוריים יהיו על טהרת הקדש והצניעות‪ ,‬וכמו שעשו (=הנביאים ראשי) אנשי‬
‫כנסת הגדולה“ ‪ .‬יוצא אפוא מדבריו‪ ,‬כי אם אלקים לא ישלח את נביאו לבשר על הקמת המדינה‪ ,‬לא שייך ואסור להקים‬
‫מדינה ובודאי לא מדינה שבתאית‪ ,‬אשר היא ההפך הגמור ממדינה יהודית ואשר הפריצות בה מגיעה לרמה של הכנענים‪,‬‬
‫אשר לכן הקיאה אותם הארץ‪ ,‬כאזהרת אלוקים‪.‬‬
‫כתבנו לעיל‪ ,‬שאנו מתייחסים למכתב זה רק בהנחה שהמכתב הוא אכן אותנטי‪ ,‬אך למעשה‪ ,‬מדובר בעוד הונאה ושקר גס‬
‫של ראשי "רבני" הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫מכתב זה פורסם לראשונה על ידי י‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬מראשי הציוניזם הדתי בביטאון הציוניזם הדתי "התור" (גליון ג' תרפ"ב)‪.‬‬
‫למכתב זה אין שום מקור מהימן וכפי שראינו וכידוע‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬מימון היה שקרן סדרתי וגם בספריו "שרי המאה" ישנם‬
‫ס יפורים בדויים ו‪/‬או מסולפים‪ .‬ב"מכתב" נכתב‪ ,‬שבועידת סן רמו הוחלט „לתת את ארץ ישראל לעם ישראל“‪ ,‬בו בזמן‬
‫ששם הוחלט בסופו של דבר לתת את ארץ ישראל לבריטים‪ .‬הבריטים קיבלו מנדט לבחון האם שייך הדבר מבחינה‬
‫מעשית‪ ,‬להקים בית לאומי בארץ ישראל וכן כיצד ומתי להקים בית לאומי‪ ,‬אלא שמיד לאחר הכרזה זו מרדו היהודו‪-‬‬
‫נוצרים כאן בארץ [ובאותה שנת ההכרזה בשנת תר"פ (‪ ])0920‬בערבים ובבריטים וממילא באותם אומות שייפו את כוחה‬
‫של בריטניה כאן בארץ ומרידה זו היתה הגדולה והגלויה ביותר‪ ,‬נגד כמעט כל עמי תבל – עשרות העמים המוסלמים‬
‫שלרובם עדיין ל א הייתה מדינה ונגד האומות שהשתתפו ב"חבר הלאומים" בועידת סן רמו‪ .‬אמנם‪ ,‬באותה שנה מיד‪ ,‬חזרו‬
‫בהם אותם אומות מהכרה זו באמצעות גלי אנטישמיות אדירים שהציפו את אירופה על ידי אותם אומות ונציגי העמים‬
‫המוסלמים כאן בארץ החלו במרחץ דמים כלפי הישוב היהודי‪ .‬מהמכתב המזויף של ה"אור שמח" נראה כביכול שהכותב‬
‫חי בפלנטה אחרת ואינו מודע לחזרה עקרונית זו של אותם אומות‪ ,‬דבר שאינו הגיוני בעליל‪.‬‬
‫הזיוף שב"מכתב" זה בולט בעיקר על רקע דברי ה"אור שמח" בספרו "משך חכמה" בפרשת ויחי‪ ,‬על הפסוק "פקד יפקוד‬
‫אלקים אתכם"‪ ,‬שם הוא כותב‪ ,‬שאפילו עליה המונית ("בחומה") מצריכה נביא‪ ,‬ובכך הוא רומז‪ ,‬שממילא הצהרת בלפור‬
‫אינה רלוונטית‪ .‬הוא גם ממשיך לתקוף את תנועת הציוניזם הדתי במרומז על תמיכתם בקבלת "תוכנית אוגנדה" של הרצל‬
‫בקונגרס הציוני וכך הוא כותב שם‪„-‬הנה למדם כי לא יעלו בחומהשפא‪ .‬עד בוא נביא מה' יתברך ויאמר פקד‪...‬וזה לימוד‬
‫לדורות‪ ,‬שלא יעלו מעצמן כמו שעשו בני אפרים שהקדימו הקץ [מכילתא פ' בשלח (יג)] וגם אם יאמר להם הנביא שיעלו‬
‫לארץ אחרת (= כגון אוגנדה)‪ ,‬הוא נביא שקר‪ .“...‬אם כן‪ ,‬כיוון שאפילו בעליה המונית ("בחומה") אי אפשר לעלות‪,‬‬
‫בודאי שה"אור שמח" לא היה מתייח ס כלל לצעד נוסף של הקמת מדינה‪ .‬הזיוף ניכר ב"מכתב" גם משום שאין בו לא‬
‫תאריך ולא שם האיש אליו נשלח מכתב זה וגם משום המילים המודרניות המופיעות במכתב זה‪ ,‬אשר ה"אור שמח" מעולם‬
‫לא השתמש בהן‪" .‬רבני" הציוניזם הדתי מפיצים עוד שקרים סביב מכתב זה וטוענים‪ ,‬שה"מכתב" נכתב כדי לעודד התרמה‬
‫לקניית קרקעות ויישובן על ידי הקק"ל ו"קרן היסוד"‪ .‬שקר גס זה‪ ,‬לא רק שאין לכך רמז במכתב‪ ,‬אלא שמרן ה"אור‬
‫שמח"‪ ,‬כתב בדיוק הפוך מכך ומרוח הדברים אשר מופיעים במכתב המזוייף‪ .‬על תשובה שלא התפרסמה העיד מרן רבי‬
‫יעקב קמינצקי‪ ,‬שה"אור שמח" נשאל „לגבי שינוי יעוד של מעות צדקה מקופת רבי מאיר בעל הנס המיועדות לתלמידי‬
‫חכמים מעניי ארץ ישראל לשאר עניני ישוב ארץ ישראל כקניית קרקעות וישובן‪ .‬תשובתו היתה‪ ,‬שאף על פי שישוב ארץ‬
‫ישראל גם בזמן הזה יש בה מצוה‪ ,‬מכל מקום היא פחותה בחשיבותה ממצוות תלמוד תורה ואין לשנות המצוה דהוי‬
‫כהורדה ממצוה חמורה למצוה קלה דאסור‪ .‬הוא מוסיף‪ ,‬שהוא חושש שענין בנין ארץ ישראל בסופו ידחה את אמונת‬
‫המשיח“ ("במחיצת רבינו" על רבי יעקב קמינצקי‪ ,‬עמ' קמז‪ ,‬ערך הרב משה צבי דשייקאבס‪ ,‬הוצ'‬
‫פלדהיים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ד)‪.‬‬
‫את השקר הגס‪ ,‬שדברים אלו נכתבו על ידי ה"אור שמח"‪ ,‬הדפיס השקרן הסדרתי‪ -‬סגנו של ריינס‪ ,‬י‪.‬‬
‫ל‪ .‬פישמן‪ ,‬אך גם את השקר הגס יותר‪ ,‬שבדברים אלו הוא קורא לתמוך ב"קרן היסוד"‪ ,‬אף שהוא‬
‫כתב הפוך מכך במכתביו ואף חתם על יציאה מה"ועד הלאומי" ובפרט שאין לקריאה זו כל זכר‬
‫בדברי השקר המיוחסים לו‪ ,‬גם שקר זה הנפיק י‪ .‬ל‪ .‬פישמן בכותבו‪„-‬כשנוסדה קרן היסוד פנו אליו‬
‫אחדים מראשי המזרחי בדווינסק‪ ,‬כי יפרסם דעתו אודות קרן זו שנוסדה בשביל ישוב הארץ‬
‫(=לצורך שימודו של העם היהודי בה)‪ .‬רבי מאיר שמחה נענה להם מיד וישב וכתב מכתב מיוחד‬
‫בשבחה של קרן היסוד ואחר כך נדפס ב"התור"“ (ספר "המזרחי" לזכר הרב ריינס‪ ,‬עמ' קכד‪ ,‬עורך‬
‫י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ו)‪ .‬על שקר זה מפרי דמיונו מסתמכים מאוחר יותר "רבני" ה"מזרחי" וכותבים‬
‫זאת בספריהם ובפרסומיהם‪ ,‬בו בזמן שה"אור שמח" קרא לציונות ומפעליה "הנצרות החדשה"קו‪..‬‬
‫במכתב אחר הוא מאפיין למעשה את רעיונותיו של הציוניזם הדתי ורואה בהם דוקא את השבתאות המקורית ולא‬
‫המודרנית‪„-‬הנה מה נורא המחזה עת יצאו הנלהבים לאמר זה הדרך המביאה להגאולה העתידה (= אפיון ראשון‪ ,‬אפיון‬
‫המופיע רבות בכתביו ואגרותיו של ר' א‪ .‬י ‪.‬קוק) בדמיונם החזק אמרו‪ ,‬כי אין לך קץ מגולה מזה [= אפיון שני‪-‬במילים‬
‫אלו ציטטנו בחיבורנו את דבריהם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנושעט‪( .‬ח"א עמ' כט)] וכו' וסמכו במאמרים אשר מצאו לעזר (=‬
 ‫קמו‬

‫אפיון שלישי‪-‬ראשי הציוניזם הדתי "גייסו" מאמרים מחז"ל ומה"ראשונים" לצורך הלבשת "קדושה" על האידאות‬
‫השבתאיות מודרניות של ראשי הכפירה כ"אחד העם" ושל התנועה המילנארית הנוצרית במערב אירופה‪ .‬כידוע‪" ,‬מקורות"‬
‫אלו מופיעים בשפע בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בלא הזכרת מיקומן‪ ,‬ובדברי בנו ותלמידיו‪ .].‬אז‪ ,‬כל נבון דעת הביט על זה‪ ,‬כאשר‬
‫הביטו גדולי החכמים על התקופה הנוראה בשנת ת"כ‪ ,‬אשר כמאה שנה עכרו את רוח ישראל ולבב חכמיו (= אפיון רביעי‪,‬‬
‫הציוניזם הדתי הוא למעשה השבתאות המקורית מיסודו של שבתאי צבי משנת ת"כ) אשר היה אז הדמיון יציר‬
‫שבושים‪ ,‬אשר המציאו בספרי החכמים האלוהי‪-‬ים‪ .‬כן היה בתמונה הזאת יציר ההשכלה הלאומית (=אפיון חמישי‪,‬‬
‫הציוניזם הדתי יונק את אידאת השבתאות מה"ההשכלה הלאומית" ואין כל הבדל בינם לבין "המשכילים הלאומיים" ולדידו‬
‫הם רפורמים נוצרים עם תחפושת של קיום מצוות‪ ,‬תוך "הסתמכות" על מקורות מהתורה) לאמר זאת הגאולה וזאת המטרה‬
‫ובשמות קראו לזה "עזרא השני" וכו' [וכן "שיבת ציון"‪ ,‬בטוי המופיע בכתביהם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו והגדיל האב לעשות‪,‬‬
‫כאשר הוא רואה בכך את בנין ביהמ"קקעט‪ .‬מעין יציאת מצרים וכבוש הארץ ואת עצמו הוא מכתיר בתור גלגולו של יהושע‬
‫בן נון ("ספר הדמויות"‪ ,‬ד"ר עזריאל קרליבך‪ ,‬עמ' ‪ ,226‬הוצ' מודיעין‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ת"א)]‪ .‬ועוד מעט היה‬
‫סכנה הנוראה להדת והאומה בכללה נשקפת (=דברים אלו הוא אומר כ"חכם עדיף מנביא")‪....‬תודה לההשגחה העליונה כי‬
‫נתנה בלבב רבני חכמי הדור לעמוד מרחוק (=האפיון הששי‪-‬הקביעה שכל חכמי הדורות ראו את דת הציוניזם הדתי‬
‫כמופקעת מהיהדות‪ ,‬המסורה לנו מדור דור‪ ).‬וברוח כהה הביטו על מפעלות הנלהבים (=כגון "קק"ל" וה"קופה הכחולה"‬
‫שלה ו"קרן היסוד"‪ ,‬אשר כפי שראינו‪ ,‬פישמן העליל על רבינו שהוא תמך ב"קרן היסוד" על אף שבמכתב שהוא זייף‬
‫בשמו לא הופיע כל זכר לתמיכה זו‪...).‬אבל לא באתם ליישר דרך להגואל צדק‪...‬ולא יבקש עזר מבן אדם ובנין העתיד ירד‬
‫(=מהשמים) בנוי ומשוכלל בלא ע מל בן תמותה‪ .‬ולא תאמרו כי זו ההכנה לתקוה העתידה (=כ"חכם עדיף מנביא" הוא‬
‫מנבא על מטורפי הציוניזם הדתי ובראשם הראבייס שלהם‪ ,‬שהם יעלו להר הבית ויגרמו לסכנת נפשות וסיכון כל העם‬
‫היושב בארץ‪ ,).‬כי הסכנה גדולה לדת והאומה‪"( “...‬קובץ מכתבים מאת רבותינו"‪ ,‬עמוד נג‪-‬ד‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬הוצ'‬
‫"לחושבי שמו")‪.‬‬
‫יש לציין לענין ג' שבועות‪ ,‬את הזיוף אשר מבצעים‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬ראשי הציוניזם הדתי בדברי גדולי הפוסקים‪ ,‬אשר אגב כך‬
‫גם מתבררת בורותם ביסודות הפסיקה ההלכתית‪ .‬שלמה אבינר כותברעט‪ .‬ובעקבותיו כותב זאת יעקב זיסברגרפ‪ ,.‬כי ג'‬
‫השבועות הם דברי אגדה ולכן אינן להלכה‪ .‬ראייתם היא מכך‪ ,‬שה"פני יהושע" מכנה את הגמרא שם במס' כתובות (קיא‪,).‬‬
‫אשר שם מובאות השבועות‪ ,‬כדברי אגדה‪ .‬וכן ממה שכתב הרמב"ם ב"איגרת תימן" ש"השביע האומה על דרך משל"‪ ,‬דבר‬
‫שהוא זיוף דבריו‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬שכביכול הרמב"ם מתכוון‪ ,‬כי אין לשבועות אלו כל משמעות הלכתית ומעשית‪ ,‬אך הרמב"ם‬
‫מיד בהמשך כותב להפך‪„-‬ואתם אחינו אהובינו‪ ,‬קבלו עליכם שבועתו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ“‪ .‬וכן כתב בספר‬
‫"באר הגולה" בפרק כ"א‪ ,‬כי אפילו יהיו ליהודים „גיבורי חיל אף על פי כן לא יעוררו מלחמה מפני אהבת ארץ ישראל ועד‬
‫שתחפץ‪...‬וישלח להם משיח“‪ .‬רבי יהונתן אייבשיץ‪ ,‬כתב יותר מכךרפא‪ ,.‬כי מכח שבועה זו אין לעלות לארץ ישראל כקיבוץ‬
‫גלויות‪ ,‬אפילו בהסכמת כל האומות‪.‬‬
‫לגבי ה"הוכחה" שנאמר עליהן שהן דברי אגדה ולכן הן אינן להלכה‪ ,‬הם מגלים בורות האופיינית ל"רבניהם" כיוון שכל‬
‫בר בי רב יודע‪ ,‬כי גם מדברי אגדה נפסקות הלכות‪.‬‬
‫על אף ש"אין למדין מן האגדות"‪ ,‬כמובא ב"ירושלמי" במס' פאה בפרק ב'‪ ,‬ישנם מקרים רבים יוצאים מהכלל‪ .‬ה"תוספות"‬
‫רפד‪.‬‬
‫בד"ה עובדרפב‪ .‬לומד מאגדה הלכה וכן אגדה נקראת ממש הלכה כמו "הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב"רפג‪ ..‬ה"נו"ב"‬
‫על אף שכתב‪ ,‬כי ככלל אין ללמ וד מאגדה‪ ,‬אך גם הוא כתב‪ ,‬כי מהאגדה אשר סופר שם‪ ,‬כי המן תיאר בפני אחשורוש‬
‫הלכה מסוימת הנוהגת בעם היהודי‪ ,‬ניתן ללמוד להלכה‪ ,‬כל שכן כאשר מתואר באגדהרפה‪ ,.‬כי הקב"ה אומר הלכה‪-‬ג'‬
‫שבועות‪ .‬כמו כן נלמדו הלכות מאגדות המופיעות בתלמוד הבבלי וכן ממקומות אחרים‪ ,‬אם הם לא חולקים על התלמוד‬
‫הבב לירפו‪..‬‬
‫הרמב"ם עצמו ב"יד החזקה" פוסק הלכות גם על סמך מדרשי אגדה‪ ,‬כפי שמובא במקומות שונים בציוני המקורות בספר‬
‫"קרית מלך" של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי‪ .‬הרמב"ם שם כתב באיגרתו‪ ,‬כי רק השבועה נעשתה על ידי משל‪ ,‬אך לא‬
‫שכל האגדה שם היא דרך משל‪ ,‬ולכן כתב להם הרמב"ם‪ ,‬כי השבועה היא כן להלכה‪ ,‬והוא מבקש מהם לקיימה‪ .‬עוד מקור‬

‫רעט‪" .‬שלא יעלו כחומה"‪ ,‬תשובה י"ב‪.‬‬

‫רפ‪" .‬נפש עדה"‪ ,‬ח"ב‪.‬‬
‫רפא‪" .‬אהבת יונתן"‪/‬הפטרת פ' ואתחנן‪.‬‬
‫רפב‪ .‬מס' ע"ז (לג‪.).‬‬
‫רפג‪" .‬ספרי"‪ ,‬פ' בהעלותך (ט‪,‬י)‪.‬‬
‫רפד‪ .‬תניינא‪ ,‬יו"ד סי' קס"א‪.‬‬
‫רפה‪ .‬מס' כתובות (קיא‪.).‬‬
‫רפו‪ .‬רבינו תם במס' ברכות (מח‪ ):‬תד"ה לית‪ ,‬מהרי"ץ חיות‪/‬מס' נדרים (מ‪" ,):‬שדי חמד"‪/‬מע' א‪/‬ס"ק צ"ה וס"ק‬
‫ק"נ‪ ,‬בשם ה"אחרונים"‪.‬‬
 ‫קמז‬

‫מובא על ידי הצמד הנ"ל וכאן הם מבצעים עוד זיוף‪ ,‬כתלמידים נאמנים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו‪ ,‬אשר כבר הראנו לעיל כיצד‬
‫הם מזייפים קטעי ספרים וצוואות‪ ,‬למשל בהשמטת קטעים‪ ,‬דבר אשר גם כאן נעשה‪ .‬הצמד הנ"ל מביא את דברי ה"אבני‬
‫נזר"רפז‪ „- .‬וקשה מאד עמוד על הבירור כי תלוי בדברי אגדה בגמרא ובמדרש שיר השירים בפסוק "השבעתי"“‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫הבירור ההלכתי של השבועות קשה יותר‪ ,‬כיוון שהניסוח בא לרמוז גם על עניני סוד‪ ,‬אך עקב בורותם ביסוד שלעיל‪ ,‬כי גם‬
‫דברי אגדה משמשים כמקור הלכתי‪ ,‬הם חשבו‪ ,‬כי די בכך כדי לרמות את תלמידיהם ולצורך כך השמיטו את סיום דבריו‪,‬‬
‫אשר משמעותה אינה ניתנת לפירוש בטעות‪ ,‬כי כוונתו לכך שדברי אגדה אלו משמשים כמקור הלכתי כהלכה למעשה‪-‬‬
‫„‪...‬ומה' אשאל עזר לעמוד על אגדה זו כדי לעמוד על ההלכה התלויה בה“‪ .‬אם בשקרים‪ ,‬הניתנים מיידית לבדיקה‬
‫משקר ש‪ .‬אבינר בצורה סדרתית וכפייתית‪ ,‬אין פלא לכן להיתקל במשפט הזוי אשר כתב בשם צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוכח‬
‫בספרנו‪ ,‬כי האמת היא הפוכה בצורה קצונית‪„-‬כל החכמים גם בירושלים גם בארץ ישראל גם בחו"ל היו קרובים לדעתו‬
‫של מרן הרב“רפח‪ ,.‬בעוד שכמעט כל חכמי ישראל וכל גדולי הדורות לחמו בו והתבטאו עליו בכנויי גנאי חריפים ביותר‪.‬‬
‫לכן גם אומר ה"חפץ חיים"רפט‪ ,‬על הצהרת בלפור‪„-‬כי מתיירא שהחופשים לא יקלקלו חס ושלום והיה אומר‪ ,‬כי הרבה‬
‫פעמים היה כבר זמן רצון‪ ,‬אבל הדורות קלקלו“‪ .‬מאוחר יותר ב‪ 0923 -‬הוא מאשים בצורה ישירה במכתבקעח‪ .‬את ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ומשרתיו ברבנות‪ ,‬כי שנאת החינם אשר הם יצרו‪ ,‬מעכבת את הגאולה ואת ביאת המשיח‪ .‬אם כן‪ ,‬במשך כל הגלות היו‬
‫זמנים מיוחדים של עת רצון‪ ,‬אך ניתן לקלקל עת רצון זו‪ .‬לכן‪ ,‬כיוון שהבריטים גם מיד חזרו בהם‪ ,‬למרות ההצהרה ודברי‬
‫לויד ג'ורג'‪ ,‬לדברי צ‪ .‬י‪ .‬קוק (אף כי אין כלל הצהרה כזאת)‪-‬הוכחו דברי ה"ח"ח" בחוש‪ .‬עוד אמררצ על קבוצות השמאל‬
‫והימין‪„-‬וכי יתכן שמאלו יצמח דבר טוב‪ ,‬שהשכינה תשרה במעשה ידיהם“ ? וראינו בעינינו כי זה מה שקרה באמת‪ .‬אכן‬
‫כידוע‪ ,‬היו מושמות בפיו של מרן הכהן הגדול מעין בבואות של נבואות‪ .‬כידוע‪ ,‬במשך גלותנו היו הרבה זמנים שהיו‬
‫מסוגלים לביאת המשיח‪ ,‬וכאשר לא היינו ראויים לכך ניחתו במקום זה על עם ישראל גזירות קשות וכליה פיסית‪ .‬כך היה‬
‫בשנת תתנ"ו ואז היה מסע הצלב הראשון‪ ,‬אשר נהרגו בו רבים וטובים מעם ישראל‪ .‬בשנים ת"ח‪-‬ת"ט היה גם זמן המסוגל‬
‫לכך וא ז ניחתו עלינו מעשי חורבן והרג של מאות אלפי יהודים על ידי הצורר חמליצקי ימ"ש‪ .‬כן היה ב"הצהרת בלפור"‪,‬‬
‫אשר היתה אז התעוררות לגאולה ובגלל שקבוצות הציוניזם והזרוע המבצעת שלהם‪-‬הציוניזם הדתי‪ -‬קלקלו עת רצון זו‪,‬‬
‫ניחתה עלינו השואה וכן עם קום המדינה השבתאית נהרגו מאז עשרות אלפים ומאות אלפים נותרו פצועים ונכים והוצאו‬
‫לשמד יותר ממליון יהודים באמצעות הציוניזם הדתי‪ .‬כפי שניבא מרן הח"ח אכן הגיע לנו כל זאת‪ ,‬אלא חסד עשה עימנו‬
‫אלוקים‪ ,‬שכל אותם מליונים לא עלו עד השואה לארץ‪ .‬הרי ידוע‪ ,‬כי כאשר התגרו ראשי הציוניזם והציוניזם הדתי‬
‫בהיטלר‪ ,‬הוא קיבל אז התקפת טירוף‪ ,‬כאשר נודע לו הדבר ואמר כי כעת החליט סופית על "הפתרון הסופי"‪ .‬אם היו כל‬
‫המליונים בארץ‪ ,‬הוא היה מפנה את כל גייסותיו לארץ והופך את כל ארץ ישראל למחנה ריכוז אחד גדול‪ .‬כאשר כבשני‬
‫אושוויץ פעלו במלוא עוצמתם ובעלות הברית פעלו כבר נגד הנאצים‪ ,‬הם לא היו מוכנים כלל לפעול ולהפציץ את‬
‫הכבשנים‪ ,‬אף שהם הפציצו בעיר אושוויץ מתקני נפט‪ ,‬כפי שאמר הסנטור ג'ון מקגוברןרצא‪ .‬אשר היה טייס של מפציץ מסוג‬
‫ליברייטור‪ ,‬בקבוצת המפציצים ‪ 344‬אשר עסקה בהפצצות מתקני נפט גרמניים בעומק פולין‪ ,‬לעיתים במרחק קילומטרים‬
‫ספורים בלבד ממחנה אושוויץ‪ .‬הוא אומר‪„-‬היה לנו סכוי טוב למחוק את פסי הרכבת מעל פני האדמה‪ ,‬דבר אשר היה‬
‫משבש את זרימת האנשים לתאי המוות (=‪ 02‬אלף בכל יום)‪ ,‬היה לנו סכוי די טוב להרוס גם את תנורי הגז עצמם“‪.‬‬
‫אם אז הם לא הפציצו‪ ,‬על אף פניות חוזרות ונישנות אליהם‪ ,‬כל שכן אם הם לא היו במצב של מלחמה‪ ,‬אזי היטלר יכל‬
‫לחסל ביעילות את כל היהודים כאן בארץ‪ .‬מה שכן קרה‪ ,‬כאשר היה איום של פלישה נאצית לארץ‪-‬ראשי הציוניזם תיכננו‬
‫להמלט מיד מהארץ‪ ,‬תוך שהם מפקירים את השאר לאנחות‪ .‬ב‪ 24.4.30 -‬הונח על שולחנו של משה שרתוק (שרת) נייר‬
‫עבודה שהוכן לבקשתו בידי אדם שהסתיר את זהותו מאחורי הכנוי "שלום"‪ ,‬בו מוצע בין השאר‪ ,‬כי סמוך לפני פלישת‬
‫הנאצים לא"י ייעשו סידורי יציאה מהארץ לכל האישים החשובים של הציוניזם‪ ,‬כדי שימשיכו בעבודת חורבן העם היהודי‬
‫מבלי הפרעה על ידי האויברצב‪..‬‬
‫לעיל הוצגו השקרים הגסים בקשר לדעתם של ה"אור שמח" וה"אבני נזר" לגבי שלש השבועות‪ ,‬כדי להצדיק את היסוד‬
‫הנוצרי‪ -‬מילנארי (ובפרט האונגליסטי)‪ ,‬שעל היהודים לבצע עכשיו ומיד קבוץ גלויות בארץ ישראל ולבנות את בית‬
‫המקדש במדינה רבונית משלהם‪.‬‬

‫רפז‪ .‬יו"ד סי' תנ"ד‪.‬‬

‫רפח‪ .‬עלון "באהבה ובאמונה"‪.‬‬
‫רפט‪" .‬חפץ חיים" עה"ת‪ ,‬עמ' ק"א‪ ,‬רבי שמואל גריינמן‪.‬‬
‫רצ‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ק'‪.‬‬
‫רצא‪ .‬ראיון מצולם על ידי "מרכז דויד ווימן ללימודי השואה"‪.‬‬
‫רצב‪ .‬מוסף "הארץ"‪ ,‬טבת תש"מ‪.‬‬
 ‫קמח‬

‫שקרים אלו מהוים חלק ממכלול של עוד "ראיות" שקריות ו‪/‬או מסולפות בספרו "התקופה הגדולה" של מנחם מנדל כשר‪,‬‬
‫שבעולם התורה מפורסם‪ ,‬שמרן הרב מבריסק קרא לו מ‪.‬מ‪ .‬טרף‪ .‬קשה לעיתים לקבוע אם "ראיותיו" נובעות רק מן הצורך‬
‫לשקר או גם מבורות מדהימה בידיעת כללים בסיסיים‪ .‬אמנם כאשר קוראים את דבריו עולה מאליה שוב השאלה‪ ,‬מדוע‬
‫הציוניזם הדתי‪ ,‬לאחר למעלה ממאה שנה של עוות דברי התורה שבכתב ובע"פ‪ ,‬כדי להתאימן ליסודות ותובנות הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אינו מוציא בצורה מסודרת הוצאה משוכתבת של שתי התורות‪ ,‬על פי כל החומר שנכתב על ידם עד כה‪,‬‬
‫כשהוצאה זו מותאמת ליסודות נצרות זו עם כל "מכבסת המילים" הידועה שלהם‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬כשר ב"ראיותיו" לעיתים לוקה בבורות בידיעת כללים בפירוש רש"י ולעיתים בידיעה בסיסית במגמות של רוב‬
‫גדולי הפוסקים הראשונים בחיבורם‪ ,‬להביא רק את מה שמעשי בזמנם ולכן הוא מסיק שהתעלמותם מג' השבועות מורה על‬
‫כך שהם אינם להלכה‪ .‬הם גם אינם כותבים דברים שידועים לכולם ולכן אין גם צורך לפסוק שאסור לעבור על ג'‬
‫השבועות‪ .‬לעיתים הוא ממש משקר כאשר הוא מביא מקורות מהקבלה של שבועה נוספת‪ ,‬שתוקפה היא לאלף שנים עד‬
‫למסע הצלב הראשון‪ ,‬שאסור אפילו לעורר ולזעוק להבאת הגאולה ומייחס אותה לג' השבועות‪ .‬לעיתים הוא מתעלם מכך‬
‫שבמ דרשים מובאים פירושים שונים של אותו פסוק כאשר אין כלל בכוונתם לחלוק זה על זה‪ ,‬אלא להצביע על עוד רבדים‬
‫עמוקים יותר או שונים בתורה‪ ,‬כגון שבועות נוספות מלבד השבועות שהובאו בש"ס ולכן הוא משקר וכותב ללא כל מקור‬
‫אפילו מפוברק שהמדרשים חולקים על הש"ס והרי אפילו אם הם חולקים‪ ,‬הרי ידוע הכלל שהתלמוד הבבלי הוא העיקרי‬
‫להלכה וראה למשל את דברי רבינו האי גאון ("אשכול"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ )37‬שמדרש אגדה בגמרא עיקר נגד כל מדרש אגדה‬
‫שאינו מהגמרא‪.‬יתכן כי מרוב עיסוקו בליקוט אובססיבי של מדרשים (גם שאינם תמיד מוסמכים) בחיבורו "תורה שלמה"‬
‫הו א איבד כל פרופורציה‪ ,‬בין מדרשים שמחוץ לתלמוד לגבי משקלם ההלכתי לבין מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי‪,‬‬
‫שהרי תלמודנו הוא עיקר גם ביחס לתלמוד ירושלמי‪ .‬הוא גם אינו יודע שבתרגום של יב"ע כל פסיקותיו ההלכתיות‬
‫הרבות‪ ,‬אין להם כל זכר בתלמודנו וכן אינו רוצה להיות מודע למשקלם המזערי של ת"ח אשר לעיתים היו אף מגאוני‬
‫הזמן‪ ,‬אך אין כלל משקל לדעתם מול כל גדולי הדורות שהיו ראשי כל הגולה‪ ,‬אשר לכולם היה ברור ששלושת השבועות‬
‫הם הלכה עד בוא המשיח‪ .‬הוא גם משקר כאשר הוא כותב‪ ,‬שהעליה בימי עזרא לא"י היתה זהה לזמננו‪ ,‬בו בזמן שאז כורש‬
‫נתן ר שות לכולם לעלות ועלו רק חלק מגולי בבל וגם חלק זה נקרא "חומה" במדרשים אף ששאר הגולים אשר היו‬
‫מפוזרים ב‪ 027-‬מדינות אחשורוש וכן עשרת השבטים לא עלו‪ .‬כורש גם נתן רשות להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל‬
‫ולבנות את המקדש ולקיים את כל המצוות ולמנות מלך כשאין שום אומה המתנגדת לכך והעיקר שכל זה היה על פי צו‬
‫אלוקי מפורש‪ .‬כל התנאים האלו היו הפוכים בצורה קיצונית בועידת סן רמו ובמימושה על ידי שלטון המנדט הבריטי‬
‫בארץ וכל שכן בהחלטת ה"חלוקה" (הושבת יהודים בגטו צר בחלק מארץ ישראל) של האו"ם בכ"ט בנובמבר‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬כשר‪,‬אין מתקררת דעתו עד שברוב טירופו כותב במאמר ("דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל בחומה לא"י"‪,‬‬
‫תשל"ז‪ ,‬מכללת הרצוג) לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שמלחמה זו היא מלחמת גוג ומגוג‪ ,‬תוך שהוא סותר את עצמו באותו‬
‫משפט ‪ „ -‬שיש לה הרבה מסימניה אע"פ שהיא בצורה אחרת ממה שכתוב על מלחמת גוג ומגוג“‪ .‬אמנם‪ ,‬את שיא טירופו‬
‫ניתן לראות בכך שהוא כותב שם שהחיילים (כולל כופרים ודרוזים או גויים אחרים) יש בהם ניצוץ ממשיח בן יוסף‪.‬‬
‫הגאון הצדיק ר"ש וולבה‪ ,‬זקן המשגיחים‪ ,‬התייחס פעם לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק ואמר עליו שהוא שוטה ומה שאמר "יהרג ואל יעבור"‬
‫על מסירת כל שטח זוהי שטות גמורהרצג‪.‬‬
‫אין פלא איפוא לראות‪ ,‬כיצד צ‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את עמדת הגרצ"פ פרנק‪ ,‬אשר חתם על הכרוז לצאת להפגנה נגד שירות‬
‫לאומי‪ ,‬אשר הוא עצמו הלך להשתתף בהקנז‪ ,20.4.97( .‬עמ' ‪ .)8‬ואת מרן ה"חזו"א" שפסק על כך "יהרג ואל יעבור" ולקח‬
‫גזירה זו לליבו וממנה נפטר‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כמגלומן ולץ בתגובתו על כך‪ ,‬אפילו לגבי שירות צבאישצא‪„-.‬יש "צדיקים"‪,‬‬
‫הדואגים לצניעות‪ .‬רבותינו מדור התלמוד היו צדיקים לא פחות מהם‪...‬ועם זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬אמרו שגם בנות צריכות‬
‫להתגייס“ ‪ .‬כאמור‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאדם הכופר בי"ג עיקרי האמונה אותם הגדיר הרמב"ם‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬אין כל פלא‬
‫שיאמר דברים הזויים אלה ועוד נגד גדולי ההלכה במאת השנים האחרונות‪ ,‬תוך עיוות דברי חז"ל‪.‬‬

‫רצג‪ .‬הרה"ג י‪ .‬מנת‪.‬‬

 ‫קמט‬

‫הצמחוני דוד הכהן ("הנזיר")‬

‫העיתונאי ראש מכון "הר ברכה" א‪ .‬מלמד כתב עליו כי "דמותו היתה פלאית"רצד‪ ..‬אכן‪ ,‬כל אישיותו היתה פלא מהלך על‬
‫שניים‪ ,‬כפי ש התרשמו ממנו אנשים ואישים שונים‪ ,‬לגבי צדדים שונים של אישיות זו‪ .‬הגאון הגדול רבי שלמה זלמן‬
‫אוירבך‪ ,‬אמר לנו אותו ראש ישיבה אשר הובא לעיל‪ ,‬כי כאשר הגיע ספרו "קול הנבואה" לידיו‪ ,‬התבטא בפניו הגרש"ז‬
‫בהתפעלות‪„-‬הוא אפיקורס אמיתי‪ ,‬מזמן כבר לא ראיתי דברי אפיקורסות שכאלו‪ ,‬כפי שמופיעים בספרו“‪ .‬מרן רבי א‪ .‬י‪ .‬ל‪.‬‬
‫שטיינמןרצה אשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות‪ ,‬התבטא‪„-‬כן‪ ,‬יש איזה משוגענר אחד כזה‬
‫בירושלים“ והמשיך מיד בשיעוררצו‪“.‬‬
‫פרופ' ליבוביץ השתתף פעם בהרצאה אשר נשא דוד הכהן‪ .‬הוא קם באמצע ההרצאה וקרא בהתפעלות‪"-‬אתה‬
‫שבתאיי"!רצז‪ ..‬שז"ר מספררצח‪„- .‬בשנת תרפ"ד בערך ואני כבר תושב ירושלים‪ ,‬בדרך מקרה שמעתי מפי ידידי פרופ'‬
‫כי אכן אחרי שהוא חשב‪ ,‬כי תקופת מקובלים‪-‬יוצרים כבר נגמרה‪ ,‬נודע לו לתמהונו‪ ,‬כי בישיבת הרב קוק מסתופף "מקובל‬
‫חי"‪ ,‬ה"ה ר' דוד הכהן‪-‬ה"נזיר"‪ .‬עוד לא עלה על דעתי כי זהו רעי דוד כגן‪ ,‬ש"נאבד" לי‪“...‬‬
‫פרופ' שלם מתכוון בפליאתו לתופעה תמהונית‪ ,‬באומרו "מקובל חי"‪ ,‬שהרי כל הקבלה לדידו של זה אינה יותר מאשר‬
‫פנטזיה‪ .‬ידידות זו בין שז"ר וג‪ .‬שלם אינה מקרית‪ ,‬כיוון ששז"ר‪ ,‬כמו ג‪ .‬שלם היה שבתאיי מוצהר וכל חייו עסק בשבתאות‪,‬‬
‫כי ראה בה את המסד של התפתחות הציוניזם והציוניזם הדתי‪ .‬לכן‪ ,‬לא בכדי הוא מונה לתפקיד שר החינוך בממשלה‬
‫השבתאית‪ ,‬כדי שיוכל‪ ,‬אכן‪" ,‬לחנך" את ילדי ישראל לשבתאות צרופה ולעקירת היהדות מהשורש וכן מונה ל"נשיא‬
‫המדינה" השבתאית כדי שיסמל וייצג את המדינה בשבתאותה‪ .‬לכן יצחק בן צבי‪ ,‬מפקד "ההגנה" של מרחב ירושלים‪ ,‬אשר‬
‫נתן את ההוראה לא‪ .‬תהומי [שמונה למפקד האצ"ל בשנת תרצ"ו ("תרמיל חיי"‪ ,‬תא"ל מאיר ניצן‪ ,‬עמ' ‪ ])209‬לרצוח את‬
‫פרופ' דה האן‪ ,‬אשר עמד לסכל את מזימת השבתאות בארץ‪ ,‬היה גם שבתאי מושבע ועסק בחקר תנועה זו כל חייו ומונה גם‬
‫כן לנשיא לפני שז"ר‪ .‬לכן גם שז"ר‪ ,‬לא בכדי ראה את עצמו כחבר מושבע של דוד הכהן כגן‪ .‬לא בכדי הוא גם קיבל לכן‬
‫את אזרחות הכבוד של עיריית ירושלים‪ ,‬על כך שהיה מהראשונים אשר חקרו וטיפחו את הקשר הקונספירטיבי בין תנועת‬
‫השבתאות והציוניזם בכלל ולמדינה בפרט‪ .‬להלן קטעים מפרקי התשבחות אשר קיבל על כךרצט‪„ - .‬היית בין הראשונים‬
‫שעמדו על הקשר שבין התנועה השבתאית לבין תנועת העלייה‪-‬גם במחקריך על תנועת הפרנקיסטים ושרידיה ההיסטוריים‬
‫האחרונים‪ .‬היית מחלוצי המחקר העובדתי של תולדות כת זו‪ ,‬ללא משוא פנים ועמדת על מלוא המשמעות ההיסטורית‬
‫האובייקטיבית המשתמעת מן העובדות“‪ .‬מהי המשמעות?‪„ -‬מבטך נצמד ברוב ענין ודביקות בתנועה המשיחית האדירה‬
‫שהסעירה את את כל בית ישראל במאה השבע עשרה‪...‬תנועה זו יצאה כולה חייבת מלפני בית דינה של ההיסטוריוגרפיה‬
‫הישראלית עד לאותו זמן‪ .‬אתה הייית מבין הראשונים שניסה לחשוף את התנאים והרקע החברתיים שגרמו להתעוררותה‬
‫ולגלות את מעיינות הערגה הלאומית שפיכו בה וריעננו את שממון חיי האומה ובישרו את תחייתה המדינית ובכך‬
‫נעשית מאיר נתיב חדש בהיסטוריוגרפיה הישראלית‪ ,‬נתיב שהוביל להכרת ערכן של התנועות המשיחיות‪ ,‬כחוליה‬
‫בשרשרת לבטיה הטרגיים של האומה לקראת הגאולה והפדות (=השבתאות‪ ,‬מדינת ישראל)“‪ .‬לכן אין כל פלא להווכח על‬
‫הידידות אשר שררה בין שז"ר ודוד הכהן כגן‪ ,‬אשר שורשיה הם בבית היוצר השבתאי מודרני מיסודו של הברון גינצבורג‪,‬‬
‫כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫בספר לזכרוש‪ .‬הובאו בקיצור קורותיו‪ .‬בצעירותו‪ ,‬ניסה דוד כגן ללמוד בישיבה‪ ,‬אך לא מצא את מקומו שם‪ .‬בגיל ‪06-08‬‬
‫הספיק להתגלגל בשלוש ישיבות‪-‬רדין‪ ,‬וולוז'ין וסלובודקה‪ ,‬ואז נפלט לרחוב‪ .‬הוא החל לקרוא ספרות רוסית והחל ללמוד‬
‫לשם קבלת "בגרות"‪ .‬הוא נכנס לאקדמיה ללימודי היהדות בפטרסבורג בראשותו של המתבולל הברון גינצבורג‪ ,‬ומשם‬
‫החל לשאוב את ידיעותיו על מקורות ישראל‪ .‬שם גם עוצבה אישיותו‪ ,‬כאשר הוא נחשף להרצאותיהם של גדולי המחריבים‬
‫והמהרסים בעם ישראל‪ ,‬כגון ההיסטוריון דובנוב וחבר מרעיו ובראשם הברון גינצבורג עצמו‪.‬‬

‫רצד‪" .‬בשבע"‪.68.8.18 ,‬‬

‫רצה‪ .‬ראש ישיבה קטנה וכולל פוניבז' וראש ישיבות "גאון יעקב" ו"אורחות תורה"‪ ,‬בעל "איילת השחר" על‬
‫הש"ס ועה"ת‪.‬‬
‫רצו‪ .‬הרה"ג ש‪ .‬פלמן‪ ,‬משתתף בשיעור‪.‬‬
‫רצז‪ .‬הרה"ג י‪ .‬סגל‪ ,‬אשר האזין להרצאה זו‪.‬‬
‫רצח‪" .‬נזיר אחיו"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ט"ז‪.‬‬
‫רצט‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬עמ' א' רכז‪.‬‬
‫ש‪" .‬נזיר אחיו"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' נ"ז‪.‬‬
 ‫קנ‬

‫שז"ר מתאר את מערכת היחסים ביניהם ותלמידי דוד כגן הכניסו את תאוריו בספרים שהוציאו‪ ,‬ומתייחסים לדבריו‬
‫באמינות רבה‪ .‬נביא לכן מדבריו‪ .‬שז"ר מספרשא‪ , .‬כי כאשר הוא פגש בו לאחר שנים ב"מרכז הרב" הבחין היטב‪ ,‬כי‬
‫חשיבתו של דוד כגן נשארה מעוצבת על פי מה שלמד מהברון גינצבורג‪„-‬תורתו של רבינו המשותף הברון גינצבורג ז"ל‪,‬‬
‫היתה אצורה בליבו הרבה יותר משפילל בינינו איש‪ .‬זכור לי איך הפליג הברון גינצבורג בסמינר שלו על פילון‬
‫האלכסנדרוני ועל היחס שבין פילון לבין אפלטון‪...‬רד"ך‪...‬לא חדל מלייגע על כך והיה ראש המדברים בסוגיא עמוקה הזאת‬
‫שממנה תוצאות מרובות גם להבנת חכמת יוון וגם למסקנות לחקר המחשבה הדתית היהודית‪ .‬והנה באתי לישיבת הרב קוק‬
‫ושמעתי מפי תלמידיה כי רעי הרד"ך מרצה בברכת הרב שבוע שבוע שיעור מיוחד על ידידיה (=פילון) האלכסנדרוני‪,‬‬
‫מה שאי אפשר היה כלל לתאר אז בשום ישיבה מהישיבות הגדולות של הדור‪ .“...‬לפני כן (עמ' טו) הוא מתאר את המשך‬
‫דרכו של דוד כגן‪. ..„-‬כאשר זכינו (=עוד זכות כזו ואבדנו) שלושת תלמידי הברון להישלח לאוניברסיטה של פרייברג‪,‬‬
‫והייתי יחד אתו לומד מפי גדול דור (=הלשון הדו משמעית השבתאית) ה"אידיאליסטים" בגרמניה‪ ,‬מפי היינריך‬
‫ריקרט‪ „ .“...‬בלמדנו בשטרסבורג‪ ,‬לאחר שריקרט לוקח להיידלברג למלא את כסאו של וינדלבנד‪ ...‬אמר לי‪ :‬מתלבט אני‪,‬‬
‫אם לנסוע למרבורג וללמוד תורה (=הלשון הדו משמעית השבתאית‪ ,‬באמצעות "מכבסת מילים" של הפיכת לימודי כפירה‬
‫ל"תורה"‪ ,‬רח"ל‪ ).‬אצל הרמן כהן (=היהודו‪-‬פרוטסטנטי כפי שראינו לעיל) או לנסוע לירושלים וללמוד תורה אצל הרב‬
‫קוק‪...‬עד שעילאה גבר וה רב קוק עצמו הגיע לשוויץ‪"...‬שמע" התלמיד את תורת הרב וכתב‪ :‬מצאתי יותר משפיללתי‪-‬‬
‫מצאתי לי רב! (שם‪ ,‬עמ' טז)“‪ .‬בפרייבורג „הוא הכתיר על עצמו לרב את פרופ' היינריך ריקרט והקדיש את עצמו כולו‬
‫לתורת קנט והניאו –קנטיאניות (= אשר הרמן כהן היה מחסידיה)‪ .‬יחד איתו למדנו בשניים את "ביקורת התבונה הצרופה"‬
‫(=של קנט) ואת "תורת ההכרה" (=של שיטת "הפילוסופיה האידיאליסטית")“‪ .‬שם בעמ' יח‪„-‬הפרופ' הצעיר‪ ,‬הרב‬
‫ליכטנשטיין (=כיום מלמד במוסד "הסדר" בגוש עציון‪...).‬עמד במסיבת הכבוד להופעת "קול הנבואה"‪...‬שנערכה בביתי‪,‬‬
‫על תשובתו של משה רבינו ליהושע‪ -‬מי יתן כל עם ה' נביאים‪ ,‬והתאונן‪ ,‬כי ברוח הספר יש לראות פסוק זה לא רק בהבעת‬
‫תקוה‪...‬אלא כעובדה‪...‬וזאת כל הצדקה! חש בכך מהרד"ך זצ"ל‪...‬והנה תלמידו מעיד כי טיוליו המרובים של נפטרנו עם‬
‫תלמידיו על פני שדות ומדבריות ישראל באו‪...‬כדי לשמוע קולות נבואה שלא אבדו בחלל ארץ נביאים‪ .‬הוא‬
‫האזין‪...‬לקולותיהם הרוטטים של הנביאים‪...‬כך היה‪-‬בכל ההבדל הגדול שבדרגות‪-‬האר"י עצמו חש ברוחות התנאים‪...‬ועם‬
‫כל המרחק הרב שבדורות וכל המרחק האישי‪-‬כתב ברל כצנלסון על טיולנו בהרי הגליל‪" :‬הקשבנו הד דבר אלוקים‬
‫בשכבר הימים‪ ":‬ואגדלה שמךשב‪ ..‬זה ה"הקשבנו" שעליו מדבר ב"קול הנבואה" "נפטרנו הגדול"‪ .“...‬כאן מגיע תיאור‬
‫שגעון הגדלות לשיאו‪-‬האר"י חש ברוחות התנאים‪ ,‬אך דוד כהן‪ ,‬ברל כצנלסון ושז"ר "מתחברים" אפילו לרוחות הנביאים‪,‬‬
‫עפ"ל‪.‬‬
‫לשז"ר היה קשר אישי נוסף עם כצנלסון (אשר נחשב ל"מצפן המוסרי"‪ ,‬של תנועות השמאל בארץ)‪ ,‬מלבד הטיול המשותף‬
‫וההזוי שלהם בהרי הגליל‪ .‬ריה בלובשטיין שכינוייה היה רחל ("המשוררת" הלאומית של השמאל) היתה פרוצתם‬
‫המשותפת של שז"ר וכצנלסון בפרקי זמן שונים‪ .‬שז"ר חי עם רחל בלובשטיין יחד בחוות הפועלות‪-‬כנרת‪ .‬בן אחייניתה של‬
‫רחל בלובשטיין‪ ,‬ההיסטוריון אורי מילשטיין כתב‪ „-‬זלמן שהתאהב ברחל (=בו בזמן שחי גם עם רחל כצינלסון) בכל נימי‬
‫נפשו נשא לאשה את רחל כצנלסון‪ ,‬אשר לא אהב‪ .‬נולדה להם בת מפגרת וזלמן ראה בכך עונש משמיים“שצא‪( .‬גליון יום‬
‫העצמאות תשס"ח)‪ .‬על ברל כצנלסון ראה עוד להלן בענין זה‪ .‬אנו מביאים עובדות אלו כדי להמחיש לאיזה עיוות מוחי‪,‬‬
‫נפשי ואפיקוריאני הגיעו "רבני" הציוניזם הדתי וראשיו‪ ,‬עד שהם ערכו מסיבה בביתו של שבתאי מזוהם כשז"ר לרגל‬
‫הופעת החיבור השבתאי "קול הנבואה" ואף משתבחים בכך ומצטטים את שז"ר בספר הזכרון לדוד כהן‪"-‬נזיר אחיו"‪.‬‬
‫שז"ר מוסיף וכותבשג‪„- .‬כאשר עיינתי בספר "קול הנבואה" (=אשר ראינו לעיל כי הגרש"ז אוירבך היה אחוז תימהון על‬
‫כמויות הכפירה שבו) והגעתי לפרקים מסויימים בו‪ ,‬אי אפשר היה שלא להיזכר‪ ,‬שאנו למדנו את אותם פרקים יחד‪...‬סיפר‬
‫לי רבי בנימין ז"ל (=עורך בטאון "ההד" של הציוניזם הדתי וכתב "הצופה"‪...).‬דבר תורה על עצם המושג נבואה‪...‬אינני‬
‫רוצה להלאות אתכם‪ ,‬אבל מתוך מה שאמר לי על דברי הנבואה‪ ,‬מתוך זו הבינותי‪ ,‬שהמדובר הוא ברבי דוד הכהן שלי‪.‬‬
‫הכרתי אותו לפי החותמת‪ ,‬לפי התורה עצמה כפי שהיא נאמרה‪...‬שמתוך הספר יוצאת הרגשת יקר למורים‪ ,‬לכל אלה‬
‫שלימדו תורה אותו‪...‬האור המשיחי העולה מן הספר הזה‪ ,‬אור האמונה בקיום הנבואה בדורנו (=ההדגשה במקור)‪...‬הוא‬
‫מצטט אמנם‪ ,‬שהרב קוק גם כן האמין בזה‪ ,‬והוא מצטט את דברי השירה הנפלאים‪ ,‬משם האור זורח ממשיח‪...‬הוא ראה‬
‫"ואלה שרואים את הקולות" ושומעים את הנראה ויחד מצטרפים להקשבה ולהאזנה במרבית החושים ולא רק בחוש אחד“‪.‬‬
‫„ כדי שתשרה עליו רוח הנבואה‪ ,‬נקט ה"נזיר" פעולות הכנה שונות; בין היתר התבודד במקומות שונים‪-‬החל בעיר צפת‬
‫וכלה במדבר יהודה‪ .‬באחת הפעמים כמעט מצא את מותו כאשר הוא וכמה מתלמידיו איבדו את דרכם במדבר יהודה במשך‬
‫כמה ימים“שד‪" ..‬הנזיר" היה מחוייב לריטואל שבתאי זה של חיפוש קולות נבואה במדבר יהודה‪ ,‬שכן שבתאי צבי גם כן‬

‫שא‪ .‬שם‪ ,‬עמ' י"ז‪.‬‬

‫שב‪ .‬אורה הזרוע‪ ,‬כוכבי בקר‪ ,‬עמ' ‪.668‬‬
‫שג‪" .‬שבחי הנבואה"‪ ,‬עמ' ח'‪.‬‬
‫שד‪" .‬משנת הנזיר"‪ ,‬עמ' פ"ה‪-‬פ"ו‪.‬‬
 ‫קנא‬

‫חיפש קולות נבואה שםנג‪ „ ..‬הנזיר עשה שימוש בכמה אמצעים כדי להגיע לכך שתשרה עליו רוח הנבואה‪ :‬צירופי שמות‬
‫אלוה‪-‬יים והשמעת אותיות שם הא‪-‬ל‪...‬בניגוד לחוויות הנבואה של ה"נזיר" הוא מצא בכתבי הרב קוק‪...‬סימני‬
‫נבואה‪...‬בירושלים שאל את הרב קוק באחד הימים‪" :‬קדושה יש כאן (בכתביו)‪ ,‬רוח‪ ,‬השפעה סגולית (אך) האם יש גם‬
‫תורת הרב? תוכן לימודי מסויים‪...‬שיטה? והתשובה‪ :‬כן‪ ,‬ודאי“קלח‪( .‬עמ' ‪.)244‬‬
‫על השופר שתקע בו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתב ה"נזיר"‪-‬דוד כגן‪ ,‬שהוא "מעין שופר של משיח"שה‪ ,.‬אך בעמוד הבא (רצב) כתב על‬
‫תלז‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬הוא החוזה" וכן הוא כותב שם בהמשך‪„-‬והבית האיר מגילוי נבואי‪ ,‬כבשעת הגאולה“‪ .‬הוא כותב ביומנו‬
‫(ח"א עמ' רפז)‪ ,‬כי בעקבות תלונה על חוסר השיטתיות בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא החליט שצריך לחבר חיבור שיטתי‪ ,‬בניגוד‬
‫לרצונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„-‬נוח לו‪ ,‬שהדברים יהיו נאמרים באופן טבעי‪...‬והריכוז והעיבוד השיטתי המדעי‬
‫שם מעצור ומפריע לזה ובזה צדק מאד“‪ ,‬אך בכל זאת עשה בניגוד לדעתו‪„ ,‬וכשהיה פונה לרב קוק בשאלות עריכה‬
‫וקביעת כותרות לפרקים‪ ,‬היה נמנע מלענות“א‪( )28.8.04( .‬על פי דברי דוד כגן ב"נזיר אחיו" עמ' שב)‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק „היה‬
‫טוען "אי אפשר לסתום את הפה"‪ ,‬אך תוך כדי דיבור מוסיף "אבל מחלוקת איני רוצה"“ (שם‪ ,‬עמ' שא)‪„ .‬במאמר ביאורו‬
‫על ההתעמלות‪ ,‬היה ה"נזיר" מתייעץ עם גדולי תלמידי הרב“א‪.)28.8.04( .‬‬
‫מכל הציטוטים דלעיל נמצאנו למדים כי‪:‬‬
‫א‪ .‬דוד הכהן ושז"ר חונכו כזוג שבתאים מודרנים אצל גדולי השבתאים המודרניים‪-‬הברון גינצבורג‪ ,‬דובנוב וכו'‪ ,‬ודעתם‬
‫עוצבה על בסיס כפרני על ידי גדולי הכופרים היהודים אז ברוסיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחר כך הם הוסיפו פשע על פשע וספגו את כל תרבות הכפירה הנוצרית פרוטס' בצורה ישירה מראשי תרבות‪-‬האם‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לוקח את דוד הכהן כמרצה בישיבתו בתחום התמחותו האקדמי של דוד הכהן‪ -‬המתיוון פילון‪ .‬בכל זאת ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק קורא ל"מרכז הרב"‪"-‬ישיבה"‪ ,‬בו בזמן‪ ,‬שבמקרה הטוב‪ ,‬היה צריך לקרוא למוסד שבתאי זה‪"-‬ישיבה‬
‫אוניברסיטי"‪ ,‬ב ו נלמדים מקצועות חול כפילוסופיה כללית עם תבלין של ציטוטים מהמקורות היהודיים‪ ,‬על פי ביקורת‬
‫המקרא וחז"ל מהאקדמיה של גינצבורג‪ ,‬דובנוב ושות'‪ .‬אמנם‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק אכן כתב באיגרת‪ ,‬שהוא מגדיר את "ישיבתו"‬
‫כפי שמרטין לותר‪ ,‬מיסדה של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬הגדיר את האקדמיה ‪„-‬כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת‪,‬‬
‫העתידה להיות האקדמיה התיאולוגית העולמית של העם היהודי” ["המעין"‪ ,‬תמוז תשס"ג (מז‪,‬ד)‪ ,‬עמ' ‪.]07-08‬‬

‫ד‪ .‬דוד הכהן מפתח שאיפות מגלומניות של נבואה וטוען‪ ,‬כי לשגעון גדלות זה שותף גם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הטוען‪ ,‬כי יש כיום‬
‫"נבואה" שהיא כפירה בדברי חז"לשו‪ , .‬אשר אמרו‪ ,‬כי משמתו הנביאים האחרונים החלו להשתמש רק בבת קול‪ ,‬כי לנבואה‬
‫ניתן לזכות רק בבית המקדש‪ ,‬אשר לכן נקרא בית השואבה‪ ,‬כי משם שואבים רוח הקודששז‪ .‬בתקופות מאוחרות יותר‪,‬‬
‫ביטויים של "נבואה" או של "נביא" הובאו רק כבטוי מושאל‪ .‬גם כאשר מתגלה מאורע עתידי בחלום (ובתנאי שזה לא על‬
‫ידי כוחות הטומאה או כוחות מולדים אך לא בצורה עקבית)‪ ,‬זה נחשב רק כ"אחד מששים לנבואה"שצו‪( .‬נז‪ ,):‬אך עדיין‬
‫רחוק מאד ממושג של "נבואה"‪.‬‬
‫מאז חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה רק לתינוקות ולשוטים [ב"ב (יב‪ ,]):‬אך לא נראה שם‪ ,‬כי הכוונה לשוטים וכופרים‬
‫שבתאים מודרנים כדוד כגן‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו‪.‬‬
‫שח‪.‬‬
‫ה‪ .‬כשם ששבתאי צבי הסתובב במדבריות יהודה‪ ,‬לשם קליטת קולות "נבואה" ‪ ,‬כך גם מחקהו השבתאיי דוד הכהן‪.‬‬
‫נב‪.‬‬
‫ו‪ .‬חידוש גדול מצאנו בדברי הטירוף של שז"ר‪ ,‬כי גם ברל כצנלסון היה "נביא"‪ .‬זה מתאים גם למה שראינו לעיל ‪ ,‬על‬
‫"חזיונות" הגאולה ומשיחיות השקר של ברל כצנלסון השבתאי‪ ,‬אלא שהם מחלקים ביניהם את הטריטוריות‪ .‬דוד הכהן‬
‫מחפש כסהרורי קולות נבואה במדבר יהודה‪ ,‬תוך כדי גרירת תלמידיו עימו‪ ,‬אשר סיפרו‪ ,‬כי לא הבינו מה הוא עושה שם‬
‫ומה הוא רוצה מהם‪ ,‬ואילו כצנלסון מסתובב כסהרורי בגליל לחפש קולות אלו‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬כשבתאי מודרניקח‪ .‬לא ראה סתירה בין התבודדותו בגליל ותחושות הנבואה המגלומניות שלו‪ ,‬לבין התהוללותו‬
‫עם מספר נשים‪ ,‬בין התבודדות אחת לחברתה (התנהגות זו היתה גם אופיינית לשבתאי צבי‪ ,‬י‪ .‬פרנק וחסידיו‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל בפרק הדן עליהם)‪ .‬עוד בחיי אשתו ביקש להקבר ליד הפילגש שלו (המשוררת רחל) בדגניה וכאשר הטמינוה בקבר‬
‫קפץ כצנלסון לתוכו ולא רצה בתחילה לצאת משם‪ .‬הוא אכן נקבר לידה ואשתו אחר כך נקברה לידו מצדו השני (מנחם ב‪.‬‬
‫יוצא קיבוץ דגניה)‪ .‬אם "תכשיט" זה‪ ,‬אשר היה הסמן המצפוני של תנועת העבודה‪ ,‬היה טיפוס שכזה‪ ,‬ניתן להבין לאילו‬
‫רמות של התדרדרות הגיעו ראשי הציוניזם‪.‬‬

‫שה‪" .‬שבחי הראי"ה"‪ ,‬עמ' רצ"א‪.‬‬

‫שו‪ .‬מס' יומא (ט‪.):‬‬
‫שז‪ .‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬מס' סוכה‪( ,‬ה‪,‬א)‪.‬‬
‫שח‪" .‬מנגינת האופל"‪ ,‬הרב דוד שלם‪ ,‬פ"ב‪.‬‬
 ‫קנב‬

‫אליעזר ליבנה‪ ,‬ממנהיגיה הבולטים של מפא"י‪ ,‬כתבשט‪ .‬מאמר בו הוא מתוודה‪ ,‬כי לא פעל להצלת מליוני הנספים בשואה‪,‬‬
‫דבר אשר היה ניתן אז בקלות להיעשות‪ .‬הוא מתוודה שנמנע מלפעול‪ ,‬כי ראה שכשם שלו השואה אינה מפריעה‪ ,‬כך גם‬
‫לראשי הציוניזם ובראשם ברל כצנלסון זה אינו מפריע‪ .‬הוא כותב שם‪„-‬גורל הגולה האירופית לא נראה כחזיון‬
‫מפריע‪...‬אם התעוררו בי ספקות‪...‬והתחלקתי בהם עם ברל כצנלסון‪ ,‬אולם קיבלתי את דעתו ואת דעת מפלגתי“‪ ,‬כי לא רק‬
‫שזה אינו מפריע‪ ,‬אלא מצב זה גם די מעודד‪ ,‬היות וכך לא יהיה רוב חרדי בארץ ישראל‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬במשך השנים פורסמו לגבי חלק מראשיו של הציוניזם פרסומים מזויעים על אורח חיים שפל זה‪ ,‬אשר ראשי‬
‫הציוניזם הדתי ענדו אותם ככתרים לראשיהם וראשיהם אף חיקו אותם‪ .‬הראשון היה ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר היה ידוע בסוג‬
‫קשרים זה עם מספר נשים‪ .‬וכן ה"משורר" הלאומי של הציוניזם הימני והדתי‪-‬אצ"ג‪ ,‬סיפר על עצמו כעדות בנו לגבי סוג‬
‫קשרים זה בהיותו חייל במלחה"ע הראשונה ‪.‬‬
‫במסיבת עיתונאים שנערכה באוניברסיטה העברית‪ ,‬דיבר ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק על הרעיון של הטמיעה בעמים באומרו‪„-‬גם אני‬
‫כמו היטלר מאמין בכוחו של רעיון הדם“נב‪ ,.‬דברים אשר לא הפריעו לצ‪ .‬י‪ .‬קוקשעז‪ .‬לכנותו "תלמיד חכם‪...‬רחים רבנן‬
‫ומוקיר רבנן ודבק בתורה" וכן דבר זה לא הפריע לו לעודד ולתמוך בהאדרת אישיותו ובפרט לאור תמיכתו של ביאליק‬
‫בשבתאות‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫השני הוא ה"משורר" נתן אלתרמן‪ ,‬אשר ידידו פרופ' דן מירון כתב אודותיו את הספר "פרפר מן התולעת" (הוצ'‬
‫האוניברסיטה הפתוחה)‪ .‬בספר זה מתגלה אלתרמן כחולה נפש וטיפוס מזוהם בתחום הנ"ל בצורה מבהילה‪ .‬דבר זה אינו‬
‫מפריע לדוברי הציוניזם הדתי להעלות את אלתרמן על נס‪ ,‬על כך שהוא ארגן עצומה למען א"י השלמהשי‪ .‬וזאת משום‬
‫שלהם ולראשיהם תחום מזוהם זה אינו זר‪.‬‬
‫ה"משורר" טשרניחובסקי גם חי עם נזירה יוונית‪ .‬למעשה‪ ,‬אם יש מי שטוען כי אחד מראשי הציוניזם במאה השנים‬
‫האחרונות לא היה לקוי גם בתחום מזוהם זה‪ ,‬עליו להביא לכך הוכחה נחרצת‪.‬‬
‫ז‪ .‬דוד הכהן שרוי בבלבול ואינו יודע כיצד ל התיייחס למורו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬האם להתייחס אליו אל כעין משיח וכשבתאי צבי‬
‫בזמנו‪ ,‬או פחות מכך ואכן ראינו‪ ,‬כי בעמוד שלאחר מכן הוא חוזר בו ומוריד אותו בדרגה ל"חוזה"‪ ,‬כנתן העזתי בזמנו‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי חלוקת התפקידים‪ ,‬נכון רק עד לעמוד הבא (ויש לבדוק בעמודים הבאים)‪ .‬על פי חזונו של כגן‪ ,‬מתפלגת חלוקת‬
‫התפקידים בצורה זו‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא סוג נביא יותר גבוה‪"-‬חוזה"‪ ,‬ואילו הוא עצמו "סתם" נביא‪ ,‬הוא מחלק תפקידים‬
‫כשם ששבתאי צבי בזמנו חילק תפקידי כהונה וראשי מלכויות לקרוביו ותלמידיונה‪..‬‬
‫ח‪ .‬כשם שבנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כופה את עצמו על אביו ורוצה לערוך את כתביו בניגוד לדעת אביו‪ ,‬כן דוד כגן כופה את‬
‫עצמו בכח על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורוצה לערוך את כתביו‪ ,‬אלא שהבדל יש בדבר‪ .‬בעוד שצ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא בנו‪ ,‬אשר קשה לו‬
‫להתעמת איתו חזיתית‪ ,‬לכן הוא מבקש ממנו לפחות כי כל עריכה ושינוי יראה קודם לרב חרל"פ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עם דוד כגן‪,‬‬
‫שאינו בנו‪ ,‬הוא מגיע לעימות ומריבה‪ ,‬וכאשר נוכח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כי הולך להיווצר כאן קרע של מחלוקת‪ ,‬זה מהווה לגביו‬
‫קו אדום והוא נכנע לדוד הכהן‪ .‬אנו רואים‪ ,‬כי אף שכללית‪ ,‬דוד כגן נחשב לאדם אציל נפש ועדין‪ ,‬אולם כל זה נכון עד שזה‬
‫מגיע לתאוות הכבוד‪ ,‬כי כי צד יתכן‪ ,‬שהוא בשגעון גדלותו יהיה "נביא" ואילו על רבו ה"חוזה" תרבוץ סטיגמה של אדם‬
‫מבולבל ובלתי שיטתי בכתביו‪ ,‬כפי שראינו ששומע דוד כגן על כך מכל עבר‪ .‬אם כן‪ ,‬סימן שגם הוא שוטה ומבולבל‪ .‬את זה‬
‫הוא לא יכל לסבול ולכן הראה לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את הצד השני של אישיותו האגרסיבית‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬כל מה שמצאנו‬
‫אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמצא אחר כך אצל תלמידיו רק בהעצמת יתר‪ .‬בנושא הנבואה‪ ,‬ראינו כי דוד הכהן טוען כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫גם אמר כי כיום הנבואה קיימת כמו בזמן הנבואה‪ .‬כשם שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקע בספרות הכפירה ודעותיו מעוצבות על פיהן‪,‬‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬כן תלמידו דוד הכהן‪-‬אך בהעצמת יתר‪-‬כל אישיותו וחשיבתו עוצבה על פי ספרות הכפירה הכללית‬
‫הנוצרית והשבתאית‪.‬‬

‫דוד הכהן ("הנזיר") משתעבד לפולחן האלילי העתיק ביותר בעולם‪-‬הצמחונות‬

‫ראינו לעילשנא‪ ,.‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק משתעבד גם לפולחן הצמחונות‪ ,‬רק שיש לו בעיה‪ ,‬האם ניתן להמנע ולהתנזר מאכילת בשר‬
‫בשבת ושואל על כך את אביו‪ ,‬אשר כהרגלו מנסח תשובה עמומה וקונספירטיבית‪ .‬מחד הוא טוען‪ ,‬כי „לתנועות צער בעלי‬
‫חיים רובם כמדומה‪ ,‬יש במעמקי רוחם איבה גנוזה של שנאת הבריות“‪ ,‬כך הוא יוכל להתגונן בפני מי שיאשים אותו‬
‫בתמיכה בתנועות א לו‪ ,‬אך מאידך הוא נותן "אור ירוק" למי שירצה להיות מהמיעוט ועוד מעלה אותו לדרגה גבוהה‪,‬‬
‫כדבריו‪„-‬חודר לפעמים אצל גדולי קדושי הרוח“‪ .‬אם כן‪ ,‬שוב רואים‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא השורש פורה ראש ולענה‪ ,‬של‬

‫שט‪" .‬ידיעות אחרונות"‪ ,‬כ"ה ניסן‪ ,‬תשל"ה‪.‬‬

‫שי‪ .‬מתוך גליון "יש"ע שלנו"‪.92.8.16 ,‬‬
 ‫קנג‬

‫עוד שיטת כפירה (רצחנית‪-‬כפי שנראה להלן)‪ ,‬כאשר תלמידיו רק מעצימים כפירה זו‪ .‬נראה גם להלן מי הם אותם אנשים‪,‬‬
‫אשר להם קורא ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "גדולי קדושי רוח"‪.‬‬
‫העיתונאי א‪ .‬מלמד כתב על דוד הכהןא‪„–)28.8.04( .‬מתוך רגישות מופלגת לצער בעלי חיים‪ ,‬נמנע מאכילת בשר“‪ .‬מלמד‬
‫מנסה להתעלם מכך‪ ,‬כי דוד הכהן ניסח לעצמו פילוסופיה שלמה סביב הצמחונות בחיבורו "חזון הצמחונות והשלום"‪ ,‬אותה‬
‫ערך מתוך החיבור "אורות מהמאמרים אפיקים בנגב וטללי אורות לראי"ה קוק"‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל‪" ,‬הנזיר" וצ‪ .‬י‪ .‬קוק הם אלו שערכו כמעט את כל ספרי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך הם ערכו‪ ,‬שיקרו וסילפו את כל‬
‫דבריו‪ .‬ישנם דברים משונים ביותר בחיבורו של "הנזיר" על הצמחונות‪ ,‬אשר מנוגדים ליסודות היהדות‪ ,‬אך כיון שראינו‬
‫לעיל בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק דברים שהם משונים הרבה יותר‪ ,‬יתכן‪ ,‬שדברים אלו בעריכתו של "הנזיר" תואמים לדבריו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אליעזר מלמד גם מסתמך על ספר זה בפי"ד וכותבשיא‪„- .‬בכסוי הדם ישנו בטוי לבושה הפנימית‪ ,‬על שאנו נאלצים לשחוט‬
‫בעלי חיים‪ ,‬כדי לאכול מבשרם“ ‪ .‬ר' א‪ .‬מלמד‪ ,‬כנראה מבין‪ ,‬בעקבות "הנזיר" ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שבושה בקיום מצות שחיטה‪,‬‬
‫שהיא מן התורה‪ ,‬אינה מנוגדת לכל יסודות היהדות‪ ,‬בו בזמן שאנו מחוייבים להתגאות בקיום המצוות ולא להתבייש בהן‪,‬‬
‫כיוון שה מצוות מעלות את האדם מדרגתו הבהמית‪ ,‬אשר כנראה הוא מרגיש שהוא מבוסס בה‪ ,‬ולכן הוא משקר ומביא לכך‬
‫גיבוי מספר ה"חינוך" (מצוה קפז)‪ ,‬מקור שכל אחד יכול לברר ולוודא ולגלות שקר זה‪ .‬ה"חינוך" כותב שם את הסיבה‬
‫האמיתית להסתרת הדם‪„-‬לכן ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מאין רואים‪ ,‬טרם נאכל הבשר‪ ,‬כי גם בזה נקנה קצת‬
‫אכזריות בנפשנו“‪ .‬אם כן‪ ,‬הסברו של ה"חינוך" לכך הוא‪ ,‬משום הימנעות מאכזריות ולא משום בושה‪.‬‬
‫עקרון כה זר של בושה מעשיית המצוות בכל מה שקשור לבעלי חיים‪ ,‬מופיע לכל אורך חיבור זה‪ .‬דוקא צ‪ .‬י‪ .‬קוק לא נסחף‬
‫אחרי אביו ו"הנזיר" וכותבשיב‪ .‬את הסיבה האמיתית למצוות כסוי הדם‪ ,‬כדברי ה"חינוך"‪„-‬וזהו היסוד לכך שעיקר אסור‬
‫צער בעלי חיים הוא כדי להסיר מדות אכזריות מלבבנו“‪ .‬אמנם‪ ,‬גם הוא מסלף וכותב הפוך מהמובא במקורותינו‪ ,‬כי‬
‫לדבריו‪ ,‬בכל אדם טבועה מדת האכזריות‪ ,‬אשר יש להסירה‪ ,‬גם זה נוגד את דברי חז"ל‪ ,‬שעם ישראל הם רחמנים והוא‬
‫בניגוד למה שכתב ה"חנוך"‪ ,‬שהטעם הוא‪ ,‬רק כדי שלא נקנה את מדת האכזריות בלבנו‪ ,‬היות ומושרש בנו רגש הרחמנות‪.‬‬
‫"הרוקח" כתבתב‪( .‬יז‪,‬יג) שמצות כסוי הדם אינה נוהגת בבהמה‪ ,‬כי מקצתה נזרקת על המזבח‪ ,‬מה שאין כן בעוף ולכן מכסים‬
‫את דמה‪ ,‬כדי שלא יהיה קטרוג מצד מדת הדין‪.‬‬
‫ישנו בכך אמנם‪ ,‬קשר לבעיה הנפשית של ה"נזיר"‪ ,‬כי הרי "אין שמחה אלא בבשר ויין"‪ ,‬וראינו לכן שישנם פוסקים אשר‬
‫פסקו באופן מפורש‪ ,‬כי ביום טוב אין אדם יוצא חובתו בלא בשרשיג‪ ..‬מאידך‪ ,‬גם נבואה אינה שורה אלא מתוך שמחה ולכן‬
‫שאבו את הנבואה דו קא בשמחת בית השואבה‪ .‬דוד הכהן‪ ,‬נראה כי סבל ממלנכוליה‪ ,‬כמו שבתאי צבי‪ ,‬ולכן גם בענין‬
‫ההכנות להגיע לדרגת נבואה (אשר מובא במקורותינו שהיא מתוך שמחה‪ ).‬דוד כהן כופר וכותבשיד‪( .‬עמ' כו)‪„-‬או יש בו‬
‫המרה שחורה הטבעית והעצמית שמושרשת בו מנעוריו‪...‬עד שמואס בחייו בתמידות בכל שעה ושעה“‪ .‬אם כן‪ ,‬לדידו‪,‬‬
‫צריך מרה שחורה כדי להתנבא‪ ,‬לכן גם אכילת בשר עשויה ליצור אצלו שמחה‪ ,‬אשר תפריע לדוד כהן "להתנבא"‪ .‬נראה‪,‬‬
‫כי גם לכן הלך למדבריות‪ ,‬מקום שממה ומיתה ועצבות‪ ,‬כדי לקלוט שם "קולות נבואה"‪ .‬כידוע‪ ,‬כי שם במדבר יש הרבה‬
‫כוחות טומאה‪ ,‬אשר נמצאים במקומות חרבים ושוממים‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ן ב"תורת האדם"שטו‪ ..‬לכן מסתבר‪ ,‬שאם דוד‬
‫הכהן ("הנזיר") אכן קלט משהו במדבריות בהם הלך‪ ,‬היו אלה כוחות הטומאה הנדבקים בבעלי המרה השחורה‪ ,‬אשר דוד‬
‫הכהן נימנה עימהם‪ ,‬כפי שהצהיר על עצמו‪ .‬ב"חזון הצמחונות והשלום" פרק ו'‪ ,‬הוא מתאר את "נצחון האמת המוסרית"‪,‬‬
‫שלדידו הוא מצב‪ ,‬כפי שכתב שם‪„-‬עד שלא יהיה עוד צורך לאדם בשום ויתור מוסרי ויהיה אפשר לעולם לעמוד במידת‬
‫הדין‪ ,‬תיזה‪ ,‬כמו שעלה במחשבה להבראות בראשית ברא אלוקים“‪ .‬ה"תיזה" וה"אנטי תיזה" נלקחו אצלו באופן ישיר‬
‫מהדיאלקטיקה של היגל דרך הכופר ר' נחמן קרוכמל (הרנ"ק)‪ ,‬אשר דוד הכהן מכנהותנא‪„- .‬אבי תולדות הפילוסופיה‬
‫הדתית היהודית“‪ ,‬אשר גם דוד הכהן מודה שם (עמ' יג)‪ ,‬שרנ"ק דגל בשיטת כפירה זו‪„-‬והיגל שבדרכו הולך רנ"ק‬
‫ב"מורה נבוכי הזמן"“‪ .‬הגאון רי"א הלוי חיבר את "דורות ראשונים" גם בעטיו של רנ"ק אשר היה הגלייאנישמד‪ ..‬ראינו‬
‫כבר לעיל‪ ,‬כי ב"אורות הקודש" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מופיעים הסברים על הדיאלקטיקה הניאו‪-‬הגלייאנית הכפרנית‪ ,‬אך הוא‬
‫כתב על כך רק במרומז ואילו דוד הכהן‪ ,‬אשר ערך את כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ -‬בניגוד לרצונו‪-‬הרחיב ושיכתב את דבריו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק עד שהפך אותו להגלייאני לכל דבר‪ .‬וכבר כתב על כך שז"רתלה‪( .‬עמ' יט)‪„-‬וכשם שזכה לקיים "עשה לך רב"‪-‬‬

‫שיא‪ .‬עלון "מעט מן האור"‪ ,‬כ"ה ניסן תשס"ז‪.‬‬

‫שיב‪" .‬אור לנתיבתי"‪ ,‬עמ' רמ"ג‪-‬ח‪.‬‬
‫שיג‪ .‬עי' ב"שאגת אריה"‪ ,‬סי' ס"ה‪-‬ט‪.‬‬
‫שיד‪" .‬קול הנבואה" עמ' י"ב‪.‬‬
‫שטו‪ .‬וכן ראה במס' פסחים (קיב‪.).‬‬
 ‫קנד‬

‫עשה ממש‪ ,‬כלומר היה שותף לעשייתו“ ‪ ,‬היינו דוד הכהן היה שותף פעיל בעיצובו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו כדי שיקרא‬
‫"רב" כפי שהוא רוצה‪.‬‬
‫על רקע עיצוב ספרי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי "הנזיר"‪ ,‬נוכ ל יותר להבין את מה שכתב בעל "עלי שור"‪ ,‬זקן המשגיחים הגר"ש‬
‫וולבהשטז‪„- .‬ראיתי דבר נורא בספרו של ה"נזיר"‪ ,‬שבקדיש דרבנן הוא מכוון‪ :‬על ישראל ועל רבנן‪-‬תלמידי הרב קוק‪.‬‬
‫ותלמידיהון‪-‬תלמידים שהם העמידו כבר‪ .‬ותלמידי תלמידיהון‪-‬הלומדים בישיבות "בני עקיבא"‪ .‬עוד לא ראיתי צמצום‬
‫כזה‪ ,‬שכאילו כל הכלל ישראל הוא רק החוג המצומצם של הרב קוק ותלמידיו“‪ .‬אמנם‪ ,‬למעשה כוונתו של ה"נזיר" לאור‬
‫עיצוב דמותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידו למעשה לתלמידים שלו עצמו‪ .‬אנו לומדים מכך‪ ,‬עד כמה הוא היה מוכה שגעון גדלות‬
‫ושגעון צנטרלומני ועד כמה הוא משדר את ההפך ממותגיו הפרסומיים של רבו‪-‬כלל ישראל ואהבת ישראל‪ .‬עוד עיוות‬
‫מתגלה כאן‪ ,‬כי "ישיבות" בני עקיבא‪ ,‬אשר ראינו לעיל‪ ,‬כי כמעט מחציתם דוגלים רק במצוות סמליות אשר גם קיומן‬
‫נעשה באקראי‪ ,‬נחשבים אצלו תלמידי חכמים‪ .‬מתגלה כאן שוב תפיסתו השבתאית והרפורמית אשר מקורה בגרמניה‪ ,‬כי‬
‫לגבי קיום מצוות מספיק לקיים מספר מצוות סמליות כדי להיקרא ראביי וכאן בארץ "רב"‪ .‬ה"נזיר" למעשה צודק בכך‪,‬‬
‫שהוא רואה את תלמידי "ישיבות בני עקיבא" כקבוצה מופרדת לחלוטין מתלמידי הישיבות הקדושות‪ ,‬כיוון שמקורות‬
‫ההזנה של תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬תלמידי "מרכז הרב" ו"ישיבות" של "בני עקיבא"‪ ,‬כפופים לתפיסותיהן של הקומונות‬
‫הנוצריות בגרמניה‪ ,‬המבוססות גם על אורחות חייהם של תלמידי יש"ושמג‪ ,.‬בעוד שתלמידי הישיבות הקדושות אמונים‬
‫לחלוטין על התורה שקיבלנו במעמד הר סיני‪.‬‬
‫שיז‪.‬‬
‫על "נבואותיו" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושלו על המשיח כבר נאמר ‪„-‬ואם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי היו‬
‫עסקיו‪...‬ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם“ ‪ .‬דוד הכהן ממציא אינסטנציה חדשה "בית דין גדול מרכזי"‪ ,‬ורומז על‬
‫כך‪ ,‬שב"ד זה יוכל לגזור ולתקן דברים נגד התורה‪ .‬הוא כותב שםשיח‪„–.‬וכל ב"ד גדול מרכזי שיעמוד לישראל‪ ,‬אין לך‬
‫שופט שבימ יך‪ ,‬בין בדרישותיהם בין בתקנותיהם‪ .‬על ידם תצא הארה לכל העולם לגוי כולו בתור מצוות ותקנות של דברי‬
‫סופרים שיעשו רושם מלא על הערות השכליות ויתמלאו מהם‪ .‬אז יובן במלואו מאמר כנסת ישראל‪...‬ערבים עלי דברי‬
‫סופרים יותר מיינה של תורה“‪ .‬אם כן‪ ,‬אותו "ב"ד גדול ומרכזי" (ולא "בית הדין הגדול")‪ ,‬יוכל גם לגזור לא לאכול בשר‬
‫וכוונתו לב"ד שאמור ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להקים ואז הוא כבר יעשה ככל העולה על רוחו‪ .‬הוא מסלף את מאמר חז"ל הנ"ל‪ ,‬כי‬
‫שם הכוונה לדברים הנלמדים על פי הכללים‪ ,‬מתוך התורה שבכתב ולא נגדה וחוצה לה‪.‬‬
‫למעשה ישנם לפחות שלושה מוני מצוות‪ ,‬המביאים את אכילת הבשר בכל יום כמצוות עשה‪-‬רבי אליהו הזקן בעל‬
‫ה"אזהרות"‪ -‬גיסו של רב האי גאון‪ ,‬בעל "אתה הנחלת" ורבינו סעדיה גאוןשיט‪ ..‬והרמב"ם קובע זאת כמצות עשה מדבריהם‬
‫למי שיש לו מאה מנה ו„שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון“שכ‪..‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על פי דברי "הנזי ר"‪ ,‬מתעלם מדברי אישים אלו‪ ,‬אשר חיו בתקופת ה"גאונות" ומהרמב"ם ומנסה לנטוע נטע‬
‫זר בעם היהודי‪ ,‬אשר נלקח מגדולי המטיפים לצמחונות בהודו ויוון‪ ,‬האיסיים והנצרות הקדומה‪ .‬הוא מפרש את הפסוק‬
‫"בכל אות נפשך תאכל בשר" [דברים (יב‪,‬כ)] כפי שחז"ל מתארים את ההיתר של "יפת תאר"‪...„-‬כמו מחאה אלוקית‪,‬‬
‫לעומת ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של האדם‪...‬ונפשו זאת אומרת "אכלה בשר" כי תאוה לאכול בשר“‬
‫תנה‪( .‬עמ' ‪ ,34‬הוצ' "ראש יהודי"‪ ,‬ירושלים)‪.‬‬
‫וכן כותב הרמב"ם [מו"נ (ג‪,‬מח)]‪„-‬מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מין זרעים‪...‬ומבשר בעלי חיים והטוב שבבשר‬
‫הוא מה שהותר לנו לאכלו‪...‬וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים“ וכן [שם‪( ,‬ג‪,‬מו)]‪„ -‬הטוב שבדברים לכוח‬
‫התאוה‪ ,‬אשר מבועה בכבד‪ ,‬הוא הבשר“‪ .‬מקורות אלו מספיקים כדי להראות את חיוניות הבשר לשם עבודת ה'‪ -‬מבחינת‬
‫מצות עשה דאורייתא בכל יום וביו"ט וכן מדרבנן‪ ,‬לכן למותר להביא עוד מאות מקורות מהתנ"ך ומחז"ל‪ ,‬אשר מתוכם‬
‫ניתן ללמוד על כך כי הגדולים‪ ,‬הקדושים והצדיקים הקפידו‪ ,‬אם רק היה ביכולתם הכספית‪ ,‬לאכול בשר וגם הצביעו על‬
‫עדיפותו הבריאותית על פני שאר המאכלים‪ ,‬אלא שתלוי כאמור‪ ,‬איזה בשר ואיזה חלקי בשר לאכול‪ ,‬מתי וכמה‪ .‬מתקופת‬
‫אדה"ר ועד נח גם הותר לאכול בשר מבע"ח שמתו מאליהם‪ ,‬כמבואר במס' סנהדרין (כט‪ ):‬וברש"י ותוס' שם‪ ,‬מלבד‬
‫הרמב"ם בהלכות מלכים (ט‪,‬א)‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בעם ישראל לא מצאנו צמחונים‪ ,‬מלבד כיתות המינים מסוגם של האיסיים‪ .‬ישנן הלכות צער בעלי חיים לגבי צורת‬
‫ההתנהגות כלפיהםשכא‪ .‬אך לא איסור על עצם שחיטתם‪" ,‬איסור" שהוא נחלת האנטישמים‪ ,‬אשר רצו לאסור את השחיטה‬

‫שטז‪" .‬אגרות וכתבים"‪ ,‬ניסן תשס"ו‪ ,‬מדור ענינים שונים‪.‬‬

‫שיז‪" .‬ספר חסידים"‪ ,‬אות ר"ו‪.‬‬
‫שיח‪" .‬חזון הצמחונות והשלום"‪ ,‬פרק ו'‪.‬‬
‫שיט‪" .‬ספר המצוות לרס"ג" עם ביאורו של ר"י פערלא‪ ,‬ח"א‪ ,‬מ"ע צ"ה‪ ,‬עמ' ‪.262-268‬‬
‫שכ‪ .‬הל' דעות (ה‪,‬י)‪.‬‬
 ‫קנה‬

‫וצ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד כגן‪ ,‬התלבטו גם הם לגבי הצורך במצות השחיטה היות והם רואים כי קיים קשר (מעוות) בין השחיטה‬
‫למושג של צער בעלי חיים‪ .‬נבדוק להלן‪ ,‬אם כן‪ ,‬מה הם מקורות ההזנה הפילוסופיים שעל פיהם הם חיים מחוץ להוויה‬
‫התורתית וכך נוכל לעמוד על אותה תעלומה‪ ,‬לאלו צמחונים התכוון ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהם "גדולי רוח קדושים"‪.‬‬
‫את בסיס התפיסה המעוותת של הצמחונות אשר דוד הכהן היה מחסידיה‪ ,‬האוסרת הריגת בעלי חיים‪ ,‬כשם שאסור להרוג‬
‫בני אדם‪ ,‬היטיב להגדיר גאון הגאונים רבי יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר)שכב ‪„- .‬וזה הוא באמת אפיקורוס של שיטת אפלטון‬
‫הידוע‪ -‬דגדר החי אדם ובהמה שווים ובגדר הדומם הכל שווים‪ ,‬דכל בני אדם לבר משכלם הם שווים וכן בעלי חיים וזה‬
‫כפירה בכל התורה‪.“...‬‬
‫הצמחוני הראשון בעולם היה גם הרוצח הראשון בעולם‪-‬קין‪ ,‬אשר לכן הוא התעסק רק עם הצומח ואת קורבנו הראשון‬
‫הביא דוקא מהצומח‪.‬‬
‫את הסיבה לכך‪ ,‬מדוע תפיסה מעוותת זו היא "כפירה בכל התורה"‪-‬תפיסתו של קין‪ ,‬מסביר היטב הרמ"אשכג‪„-‬דע והבן‪ ,‬כי‬
‫כל זה נתבאר מסוד הקרבנות‪ ,‬שהאמת הוא כאשר כתבתי‪ ,‬כי הבעל חי‪ ,‬הוא המורה על הפסד העולם‪ .‬ולזה הקדמונים שטעו‬
‫והיו סוברין שהעולם קודם היה‪ ,‬עובדים לבעל חי שרומז על כל העולם וזהו היה חטא קין‪-‬שהביא קורבנו מפרי האדמה‬
‫ולא רצה להביא מבעל חי‪ ,‬כי לא האמין בחידוש העולם הבעל חי ולכן לא הביא רק מפרי האדמה‪ ,‬שמורה על חלקי העולם‪,‬‬
‫שהאמין בהם אפשרות ההפסד אבל לא בכללו המרומז בבעל חי (=אשר לדעתם נפש הבהמה היא בלתי נפסדת ולכן נפשו‬
‫רומזת לעולם קדמון‪ ,).‬שהביא זרע פשתן‪ ,‬כי הפשתן נקרא בד ודרשו ז"ל שהוא עולה בד בבד‪ .‬ולזה הביא זרע‪ ,‬רוצה‬
‫לומר‪ ,‬שיש להקריב הזרע המגדל דברים פרטיים ויחודיים הנקראים בד‪ ,‬אבל לא דבר המורה על הכלל“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד‬
‫הכהן על פי הרמ"א הם כופרים‪ ,‬היות שצמחוניותם כופרת בצורה ישירה בחמשת העיקרים הראשונים של י"ג עיקרי‬
‫האמונה של הרמב"ם‪.‬‬
‫קיצוניות כפרנית זו של הסתכלות רק על הכלל וכמעט לא להביט על הפרט ולקדש רק את מושג הכלל‪ ,‬מופיעה בצורה‬
‫עקבית בכתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובאגרותיו ואמירותיו‪ ,‬עד כדי עיוורון וחוסר יכולת להסתכל על מציאות פרטית‪ .‬לכן הוא גם‬
‫מחלק את הרצף הזמני לשתי תקופות כוללות‪ ,‬תקופת הגלות ותקופת הגאולה‪ ,‬לדידו אין שטח אפור ומוחלט ביניהן‪ ,‬גם‬
‫תקופת עקבתא דמשיחא‪ ,‬ראינו לעיל‪ ,‬כי היא נתפסת בעיניו כתקופת "הקץ המגולה"‪ .‬גם כאשר הוא מדבר על זמן זה‪ ,‬הוא‬
‫כבר רואה בו את תחילת הגאולה‪ .‬תפיסה זו הוא ינק מהיגל‪ ,‬הרואה בכל ענין מושג אטומי וכן הוא רואה במדינה את הכלל‬
‫המוחלט הפנטי המשליט את רצונו על הפרט‪.‬‬
‫שכד‪.‬‬
‫על קין גם נכתב כי‪„-‬הלך קין בארץ הודו“ ואז זרע שם את זרע הפורענות של הצמחונות‪ .‬בהודו הפך הדבר לפולחן‬
‫אלילי מובהק והפרות הפכו אצלם ל"קדושות" ביותר וגם הקופים הדומים לבני אדם "קדושים" אצלם והם יכולים לעשות‬
‫מה שהם רוצים ולא יגעו בהם לרעה‪ .‬משם התפשט הפולחן האלילי והרצחני הזה של סגידת החי והמנעות מ"צערם" על ידי‬
‫הריגה או נ גיעה בהם לכל העולם העתיק‪ .‬מהודו עבר פולחן זה ליוון ולמצרים וכשם שבהודו חיי אדם אינם מוערכים כלל‪,‬‬
‫כן הדבר היה כאשר פולחן זה עבר לארצות אחרות‪ .‬גדולי הפילוסופים היוונים חיו גם לפי פולחן אלילי זה‪ .‬ראינו לעיל‪ ,‬כי‬
‫אפלטון היה צמחוני וגם פיתגורס היה ידוע כאחד מגדולי הצמחוניםשכה‪ .‬ולכן פיתגורס היה גם מגדולי הרוצחים ובבית‬
‫תיפלתו היו מקריבים רק קורבנות אדם ולא בעלי חייםשכו‪..‬‬
‫האסיים שכנו במדבר יהודה ולשם נמשך גם דוד הכהן (המומחה בהגותו של פילון)‪ .‬פילון מעיד‪„-‬האיסיים הולכים בדרך‬
‫החיים הנקרא בפי היוונים דרך פיתגורס“‪ .‬תלמידי יש"ו אשר חיו בקומונות שיתופיות וממשיכיהם הנוצרים יצאו מאותן‬
‫כיתות איסיים כמובא ב"דברי קלמנס"שכז‪ .‬והם היוו את מקורות ההזנה הרעיוניים של הקיבוץ הדתי ו"בני עקיבא"שמג‪..‬‬
‫ממקורותינו אנו יודעים‪ ,‬כי כל העם המצרי היה נגוע בפולחן אלילי זה ולכן גם שם לא היה כל ערך לחיי האדם‪ .‬הרי ידוע‬
‫ממקורותינו‪ ,‬כי פרעה היה רוחץ פעמיים ביום את גופו המצורע בדמם של מאה וחמישים תינוקות יהודים‪.‬‬
‫כך גם אמר משה רבינו לפרעהשכח‪ „– .‬וכי תועבת מצרים נזבח לה' אלוקינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא‬
‫יסקלונו“‪ .‬רש"י מבאר שם‪ ,‬ד"ה תועבת מצרים‪„-‬יראת מצרים כמו ולמלכם תועבת בני עמון‪ ,‬שנאוי הוא למצרים‪ ,‬זביחה‬
‫שאנו זובחים‪ ,‬שהרי יראתם אנו זובחים“‪.‬‬

‫שכא‪ .‬מס' שבת (קכח‪ ,):‬מס' ב"מ (לב‪ ,).‬רמב"ם‪ ,‬הלכות רוצח (יג‪,‬יג)‪ ,‬וכן באג"מ‪ ,‬חו"מ‪ ,‬ח"ב עמ' ת"ו‪ ,‬יו"ד‪,‬‬
‫ח"ב‪ ,‬עמ' כ"ה‪.‬‬
‫שכב‪" .‬צפנת פענח" עה"ת‪ ,‬במדבר (טז‪,‬ג)‪.‬‬
‫שכג‪" .‬תורת העולה"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬פרק מ"ד‪.‬‬
‫שכד‪ .‬אברבנאל‪ ,‬בראשית (ד‪,‬ט)‪.‬‬
‫שכה‪" .‬נשמת חיים"‪ ,‬פרק כ"ב‪ ,‬רבי מנשה בן ישראל‪.‬‬
‫שכו‪" .‬מתמטיקה"‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬הוצ' "לייף"‪.‬‬
‫שכז‪" .‬ספר טבעונות"‪ ,‬ח"א‪ ,‬הוברד ויליאמס‪.‬‬
‫שכח‪ .‬שמות (ח‪,‬כב)‪.‬‬
 ‫קנו‬

‫רבינו מרדכי בקראטשכט‪ ,‬מבאר‪ „-‬רצה לומר על הצאן אשר לי‪ ,‬כי המלך (=פרעה) וכל עמו מקנה צאן היה להם לגזוז‬
‫וללבוש ומקרא מלא הוא ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן כו'‪ ,‬אבל לא היו אוכלים אותם‪ ,‬ולא כל היוצא מהם‪,‬‬
‫כמנהג אנשי הודו עד היום הזה‪ ,‬שלא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מבעל חי ולפי שהרועים היו חשודים על שתיית חלב‬
‫היו שונאים ותעבים אותם“‪.‬‬
‫שריפת פרה אדומה‪ ,‬היתה לה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם כוונה זו של שירוש פולחן אלילי זה של אי אכילת בשר‪ ,‬בה היו נגועים צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ודוד הכהן כגן‪ ,‬כפי שמסביר ה"כלי יקר"‪„-‬על כן ציווה ה' על שריפת הפרה‪ ,‬אם של העגל“‪ .‬כל התיזות הכפרניות של‬
‫גיאורג פ‪ .‬היגל גובשו‪ ,‬על ידו על פי כתבים אשר מצא בכנסיית טיבינגן אשר מקורם בהודו והם היוו את מקורות ההזנה‪,‬‬
‫ברמה הכלליתשל‪ .‬של דוד הכהן (וכן הקומונות הצמחוניות של הנוצרים הפרוטסטנטים בגרמניה)‪ ,‬שז"ר‪ ,‬גרשום שלם‪,‬‬
‫רנ"ק וברדיצ'בסקי וברמה ה"יהודית"‪-‬הרמן כהן ו"אחד העם" והם היו מקורות ההזנה הפילוסופיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד‬
‫הכהן‪.‬‬
‫גרמניה היוותה את הכר התרבותי‪ ,‬אשר אליה נישאב דוד הכהן ושם עוצבה אישיותו‪ ,‬לכן אין כל פלא כי הוא נהיה צמחוני‬
‫ופיתח ושדרג לעצמו פילוסופיה שלמה נגד תורת ישראל‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬נגד שחיטת בעלי חיים ואכילתם ונגד שימוש‬
‫בעור לנעליים‪ .‬בגרמניה הגיעה סגידה זו לשיא‪„ .‬מספרים על הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת‬
‫סלובודקא דליטא‪ ,‬אשר ביקר בברלין שנים רבות לפני השואה הנוראה וראה גבירה גרמנית מלטפת כלב שעשועים‬
‫ומפנקת אותו‪ ,‬כאילו היה בנה יחידה‪ .‬רבי משה מרדכי אפשטיין התבטא אז‪ ,‬כחכם עדיף מנביא‪ ,‬כי במקום זה ירצחו אנשים‬
‫כמו זבובים ללא נקיפות מצפון‪ .‬מקרא מלא הוא‪-‬הסביר‪"-‬זובחי אדם עגלים ישקון"‪ ,‬מי שאינו מכיר במעלות האדם על פני‬
‫החי ומעניק למהלכי על ארבע יחס שווה או אפילו מועדף‪ ,‬לעומת האדם‪-‬נזר הבריאה‪-‬הרי שמבטו המעוות יכול להוביל‬
‫אותו לנהוג בבני אדם כפי שנוהגים בחיות טורדניות רח"ל“שלא‪..‬‬
‫הנאצים אכן חקקו בחוקי נירנברג חוק‪ ,‬שכלב עדיף מיהודי‪ ,‬וחיית האדם רודולף הס‪ ,‬היה מסתובב עם כלבו במחנה‬
‫טרבלינקה וקרא לו „אדם אכול את הכלב (=יהודי)“‪.‬‬
‫נותרה כעת השאלה‪ ,‬למי התכוון ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק באומרו‪ ,‬שצמחונים יכולים להיות "גדולי רוח וקדושים"‪ ,‬האם לקין הרוצח‬
‫או לפרעה הרוצח או לפיתגורס הרוצח‪ .‬אולי לנוצרים הראשונים‪ ,‬אותם ראינו לעילרנה‪ .‬שהוא מעריץ וכן את אותו האיש‬
‫ימ"ש‪.‬‬
‫הציוניזם כאן בארץ כלל גם בתוכו קבוצות צמחוניות‪ ,‬אשר על ראשיהן נימנו חבקין ויהושע הלוי הורביץ‪ ,‬אשר הוציא‬
‫ספר הסטורי על גדולי הצמחונות בכל הדורותשלב‪"– .‬הטבעונות"‪ ,‬אשר בו גם מופיעה סקירה על צמחונים‪ ,‬אשר נחשבו‬
‫לגדולי העמים והתרבויות‪.‬‬
‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית "התחיה"‪ ,‬או‬
‫יותר נכון "העברית המתה"‪ ,‬של א‪ .‬בן יהודה וממשיכיו‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת תרבותי ("דוס מחמד"א‪ ).‬של‬
‫הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי הנחיתות אשר הם חשים בפני תרבות האם שלהם‪.‬‬

‫"ישיבת" "מרכז הרב" והתמורות שחלו בה תוך כדי הפיכתה למכון אידיאולוגי של‬
‫השבתאות המודרנית‬
‫ב‪ 0920 -‬למניינם שלג‪ .‬כותב יצחק לוי‪ ,‬בחור שהיה מקורב עוד מיפו לר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הצליח לארגן קבוצה של תשעה‬
‫בחורים מישיבת "עץ חיים" ועוד שניים מישיבת "תורת חיים"‪ ,‬לשם יצירת מסגרת של ישיבת ערב‪ ,‬אשר מטרתה–‬
‫„ ההתקשרות תתבטא על ידי קשר רוחני תמידי‪ ,‬בדיבורי קודש ובכתבים בהלכה ובפלפול‪ ,‬באגדה ובמוסר‪ ,‬בוועדים‬
‫קבועים ובכל עת חפץ“‪.‬‬
‫בשנת – ‪ 0920‬התקיימו לימודים אלו בשעות הערב‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פרש בפניהם את תוכניתו הלימודית‪ ,‬אך לא כפי‬
‫שהם קיוו – מסגרת ישיבתית רגילה‪ ,‬אלא מסגרת אשר אמורה היתה לכלול גם לימודי פילוסופיה מתקופת המתיוונים‪,‬‬
‫ה"ראשונים" וה"אחרונים"‪ ,‬דיקדוק‪ ,‬מדע של ארץ ישראל וקבלה‪ .‬כאשר מסגרת זו התחילה להתארגן כישיבה בירושלים‪,‬‬
‫מונה הרב חרל"פ כראש הישיבה והרב הגאון יצחק אריאלי כמשגיח רוחני‪ .‬כתוצאה מהרצאותיו הפילוסופיים של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק החלו מספר בחורים לזנוח את לימודי המסגרת הישיבתית ושקעו בלימוד הפילוסופי הנ"ל (שם)‪.‬‬

‫שכט‪" .‬ספר זכרון" על רש"י‪ ,‬ספר בראשית (מז‪,‬ו)‪.‬‬

‫של‪" .‬קורות הצבי"‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬ישי כהן‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
‫שלא‪" .‬יתד נאמן"‪.66.9.16 ,‬‬
‫שלב‪" .‬הטבעונות"‪ ,‬פסח תרח"ץ‪.‬‬
‫שלג‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.818‬‬
 ‫קנז‬

‫בתמונה קבוצתית של הישיבה משנת תרפ"ט נראים כשמונים בחורים‪ ,‬כאשר רק מתי מספר לבושים לבוש ירושלמי ואילו‬
‫השאר לבושים חליפות וכובעים כפי שלבשו בישיבות בליטאשלד‪ ..‬הם הגיעו דוקא ל"מרכז הרב"‪ ,‬כי הם קיבלו‬
‫סרטיפיקטים מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעלות לארץ‪ ,‬ומימון כספי לשהייתם בארץ‪.‬‬
‫התדרדרות נוספת מתרחשת בישיבה כאשר דוד הכהן ("הנזיר") רוצה ללמד שם את הפילוסופיה המתיוונת של פילון‬
‫האלכסנדרוני וכן את השיטה הפילוסופית של אפלטון‪ ,‬על פי הפילוסופיה של מוריו ברוסיה וגרמניה כדי להראות כיצד‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬חדרו התפיסות הכפרניות של יוון למדרשי חז"ל‪ ,‬כדברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנאומו עם פתיחת האוניברסיטה בירושלים‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מברך אותו על כך והוא מתחיל להעביר שם סדרת הרצאות על כךתלח‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצר קשרים הדוקים בין‬
‫"מרכז הרב" לבין האוניברסיטה בירושליםקפב‪( .‬עמ' ‪ ,09‬עמ' ‪ )20‬ואף הבטיח לציוני אמריקה לאחד את "מרכז הרב" עם‬
‫האוניברסיטהקנא‪( .‬עמ' א' קסו)‪.‬‬
‫על מכון זה‪ ,‬אשר במסגרת מכבסת המילים הוא מתהדר בשם "ישיבה"‪ ,‬כבר פסק מרן הגרא"מ שךשלה‪„ ,.‬כי אין דרכה דרך‬
‫המסורה לנו מאבותינו ורבותינו בהשקפה ואין רוח חכמינו גדולי התורה של היום וראשי הישיבות המפורסמות נוחה‬
‫ממנה“‪ .‬כידוע‪ ,‬מרן הגרא"מ שך נחשב כבר לפני תקופת השואה לאחד מגדולי ישראל‪ .‬מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי התייעץ‬
‫עימו בפסקי דין חמורים‪ ,‬כאשר היה מרן הגרא"מ שך בוילנה ומרן הרב מבריסק כתב לו בהסכמתו לספרו‪ ,‬כי אין הוא‬
‫צריך כלל להסכמות וכידוע מרן הרב מבריסק‪ ,‬כאשר נשאל מדוע הוא כל כך מעריכו‪ ,‬הוא ענה‪ ,‬כי יש לו ברק ("בליץ")‬
‫בראשו ובכל דבר הוא רואה מה שאין אף אחד רואה‪.‬‬
‫ב"מרכז הרב" מתגבשות אז שתי קבוצות‪ ,‬קבוצה הרוצה לראות את המקום כישיבה וממקדת את מעיינה בלימוד ישיבתי‬
‫נורמלי ובראשם משגיח הישיבה הגר"י אריאלי והגאון מטאבריג המובא לשם מחו"ל ומסייע להם לשרוד במקום זה‪ ,‬כאשר‬
‫מעייניהם נתונים להתפתחות בלמדנות ובשאיפה להיות תלמידי חכמים ללא מרכאות ומובנים מושאלים של תואר זה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬קבוצה קטנה מאד רואה במקום זה סוג של מכון תאולוגי פילוסופי‪ ,‬כאשר הבקיאות של הש"ס וגם קצת בקיאות‬
‫עיונית מהווים עבורם את הכלים לשם ביסוס הלימוד הפילוסופי שלהם‪ .‬כל זמן שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חי‪ ,‬היינו‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ , 0944‬היה בנו שקוע ראשו ורובו בניהול האדמניסטרטיבי של "מרכז הרב" ועסקנות סביב הנושאים‪ ,‬אשר היו בתחום‬
‫רבנותו של אביו‪ .‬אחר מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נטש צ‪ .‬י‪ .‬קוק את הישיבה כמעט לחלוטין והסתגר בביתו כעשרים שנה‬
‫והוציא מספר כרכים של איגרות אביו‪ ,‬ארבעה ספרי הלכה שלו ואת ספרי ה"אורות"‪ .‬הוא הסתפק בכהונת מורה לתנ"ך‬
‫בישיבה‪ ,‬ולמעשה כמעט אף אחד לא הגיע אז להאזין לו‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬רמתו האישית לא איפשרה לו ללמד מעבר לכך ובוודאי לא ללמד סוגיות של גמרא ובפרט לעומקן‪.‬‬
‫בשנים אלו כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מת ובנו התנתק מהישיבה‪ ,‬נוצר חלל ריק בישיבה‪ .‬מ‪.‬צ‪ .‬נריה מאשים את צ‪.‬י‪ .‬קוק בגרימת‬
‫קיפאון בישיבה באותן עשרות שניםשלו‪ ,.‬אך למען האמת‪ ,‬הפער העצום בין צ‪ .‬י‪ .‬קוק לאביו‪ ,‬הם אלה שגרמו לכך‪ ,‬כי לצ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק לא היה מה לתת לישיבה ובמה להעשיר אותה כישיבה‪ .‬עם פטירתו של ראש הישיבה הרב חרל"פ ב‪ ,0942 -‬ניתנה לו‬
‫האפשרות להיכנס לישיבה כגורם משפיע‪ .‬הבחורים הרציניים‪ ,‬אשר חשבו כי הם באים ללמוד בישיבה עם יסודה וכן‬
‫בהמשך כבר התחתנו‪ .‬עם קום המדינה פסקו בחורים מישיבות קטנות להגיע למקום זה‪ .‬למעשה החלו לאייש את הישיבה‬
‫בחורים בעל י אישיות רדודה‪ ,‬בוגרי "בני עקיבא" מתיכונים דתיים ו"ישיבות" תיכוניות‪ .‬כאשר עזב הגר"י אריאלי את‬
‫המקום‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק השתלט על הישיבה‪ ,‬הפך רשמית מוסד זה למכון אידיאולוגי של השבתאות התת תרבותית של הציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬ראינו לעיל כי הגר"י אריאלי היה ממייסדיה הראשיים של ישיבת מרכז הרב וגם לזכותו יש לזקוף את העובדה כי‬
‫תוכניתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא יצאה לפועל‪ .‬לא למדו שם בצורה מסודרת את הלימודים שקבע בה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורק קבוצה‬
‫קטנה למדה שם סדר קדשים‪ ,‬כחלק מתקופת ה"גאולה" וכאמור‪ ,‬צ‪.‬י‪ .‬קוק לימד שם תנ"ך וכן הרצאות על הספר של אביו‪,‬‬
‫אשר הוא עיצבו לפי רוחו‪"-‬אורות"‪ ,‬על פי כתבי אביו‪ .‬הוא החל‪ ,‬על פי מה ששמענו‪ ,‬לדחוק את רגליו של הגר"י אריאלי‬
‫ולרדת לחייו‪ .‬כתוצאה מכך תבע בנו את צ‪ .‬י‪ .‬קוק לדין תורה בפני הגרצ"פ פרנק‪ ,‬על כך שהשתלט על הישיבה וגרם לאביו‬
‫לנטוש את הישיבה‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק או תלמידיו הפיצו את השמועה כי הוא זכה בדין התורה‪ ,‬אך מאידך ישנן שמועות המספרות‬
‫להפך‪ .‬לפי שמועות אלו‪ ,‬כאשר הופיע לדין תורה‪ ,‬הוא טען טענה תלושה מהמציאות האופינית לאישיותו–„אבא לא מת‬
‫ולכן לא שייך לדבר על ירושה“ ‪ .‬כוונתו כנראה היתה לאותה מגלומניות שהשריש בתלמידיו‪ ,‬כי בינו לבין אביו קיימת‬
‫זהות אבסולוטית‪ .‬הגרצ"פ פרנק לא קיבל טענה הזויה זו כקבילה בדין תורה ונתן לו להבין כי כדאי לו לנחות על קרקע‬
‫המציאות‪ .‬כאשר ראה צ‪ .‬י‪ .‬קוק כי הגרצ"פ "אינו מבין" את הזיותיו‪ ,‬עזב באמצע את הדיון‪ .‬הצד השני קיבל היתר לתובעו‬

‫שלד‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.448‬‬

‫שלה‪" .‬מכתבים ומאמרים"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬מכתב ש"כ‪ ,‬עמ' מ‪.‬‬

‫שלו‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.616‬‬

 ‫קנח‬

‫בבית משפט כדין "גברא אלימא דל א ציית לדינא" ולבית המשפט הוזמן והעיד הגרצ"פ פרנק עצמו‪ .‬לא ידוע אם השופט‬
‫דרש זאת או שזו היתה יוזמה של משפחתו של הגר"י אריאלי‪ ,‬אך מי שימצא את התיק בבית המשפט‪ ,‬אם עדיין לא נגנז‪,‬‬
‫יוכל לעמוד על הדיוק לגבי מה שבאמת התחולל סביב השתלחותו האגרסיבית האופיינית של צ‪.‬י‪ .‬קוק נגד מי שעמד בדרכו‪,‬‬
‫כפי שיווכחו בעתיד אישים ענקים‪-‬גדולי ומאורי הדור מזה ולהבדיל אנשי המפד"ל ואנשי השלטון‪ ,‬אשר לא "צייתו"‬
‫להשקפתו הפרוטסטנטית והשבתאית מודרנית‪.‬‬
‫יורשי הרב חרל"פ‪ ,‬אשר היה ראש הישיבה ב"מרכז הרב" כמעט מיום היווסדה‪ ,‬אשר ראו את עצמם כיורשי ראשות‬
‫הישיבה נפגעו גם כן מיחסו הדורסני כלפיהם‪ ,‬אף שהם היו ראויים לרשת את ראשות הישיבה הרבה יותר ממנו‪ ,‬בפרט כי‬
‫לא היה באישיותו שום צד אשר יקשר בינו לבין המשמעויות של היסודות המכוננים את אושיות מושג הישיבה‪ .‬גם הם‬
‫תבעו אותו לדין תורה‪ ,‬הוא הפסיד בדין התורהשלז‪ ,.‬אך כבר ראינו לעיל כי הוא היה אדם אלים‪ ,‬אשר אינו מציית לשום‬
‫פסק דין (כפי שנהג אביו‪ ,‬כאשר לא הופיע לדין תורה וחוייב בנידוי על ידי בית הדין של ירושלים‪ ,‬כפי שהובא לעיל‪ ).‬ולכן‬
‫לא ציית גם לפסק דין זה ונשאר בראשות ה"ישיבה"‪.‬‬
‫רכט‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנהג בברוטליות בברית בנו של רבי אריה לוין ‪ ,‬אשר רצה לתת לבנו את השם שלמה‬
‫שמחה ואילו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנגד לרצונו העז של רבי אריה לוין וחזר מספר פעמים בקול על התביעה להפוך את השם‬
‫שמא‪.‬‬
‫שמחה שלמה‪ .‬כדי לא להפר את השמחה נאלץ רבי אריה לוין לקרוא לבנו כפי שהכריחו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק אמר‬
‫"אני ההמשך האבסולוטי של אבא שלי" ואכן הוא חיקה את אביו בהרבה אמירות ומעשים שליליים‪ .‬אחד מאותם מעשים‬
‫שליליים היה בדיוק באותו ענין של סדר קריאת שם לנימול‪ .‬כאשר הרב מרדכי י‪ .‬פרום (חתנו של שלום נתן רענן) נפטר‬
‫מספר חודשים לפני הולדת בנו‪ ,‬ערכו אנשי הציוניזם הדתי בראשותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק את הברית לבנו היתום‪ .‬רצון המשפחה‬
‫היה לתת לנימול שם‪ ,‬על שם אביו שנפטר לערך בשנת תש"ל (‪ ,)0970‬ולכל היותר לתת את השם השני על שם סבו‪ ,‬נתן‬
‫רענן‪ ,‬אך צ‪ .‬י‪ .‬קוק נהג באטימות ולחם על כך שייקרא להפך‪-‬נתן מרדכי‪ .‬דודו של הנימול בשם האלמנה ומשפחת הנפטר‬
‫התחנן בדמעות שליש לחוס עליהם ולתת לרך הנימול את שם אביו שנפטר לא מזמן כשם ראשון וכפי שמתבקש‪ ,‬אך גם‬
‫דמעותיו לא עמדו לו מול קשיחותו ואטימות ליבו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק וניתן לו השם נתן מרדכי‪ .‬הדוד עזב באמצע את הברית‬
‫מתוך שברון לב כשהוא ממרר בבכי (מפי עד ראיה‪ ,‬א‪ .‬שוגר)‪.‬‬
‫פרופ' נחום אריאלי (בנו של הגר"י אריאלי) מספר עוד שם על התפתחותו של מוסד "מרכז הרב"‪ .‬הוא מספר כי למוסד זה‬
‫לא היה כל כוח משיכה (ואכן הערנו לעילתעא‪ , .‬כי בתמונת בחורי "מרכז הרב" כמעט שאין רואים שם בחורים ירושלמים‪.).‬‬
‫גיוס בחורים למוסד זה נעשה דווקא בחו"ל‪ .‬בחורים אשר רצו לעלות לארץ ובפרט לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬קיבלו‬
‫מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סרטיפיקטים על מנת שיבואו ללמוד במוסד זה וכך נוצר מצב‪ ,‬בו בחורים מישיבות ליטא נאלצו ללמוד‬
‫במוסד זה‪ ,‬כדי שיוכלו לעלות לארץ באמצעות קבלת הסרטיפיקטים (ולקבל אש"ל יום יומי)‪ ,‬אשר ח‪ .‬ויצמן סיפק לר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כדי שדרכו גם יוכל לשמד ולבולל כמה שיותר יהודים‪ .‬לכן עם קום המדינה – מספר פרופ' אריאלי‪ -‬כאשר לא היה‬
‫צורך יותר בסרטיפיקטים כדי לעלות לארץ‪ ,‬פג קיסמו של מוסד זה והוא היה ממש בסכנת גוויעה‪ .‬למדו בו אז רק כמה‬
‫עשרות בחורים‪ .‬בתקופת חלוקת הסרטיפיקטים היה נתק גמור בין צ‪ .‬י‪ .‬קוק לבין הבחורים אשר עלו לארץ‪ ,‬כיוון שכל‬
‫השקפת עולמם היתה נגד הציוניזם והציוניזם הדתי ומשום שרמתם התורנית וכל שכן הלמדנית האפילה על בורותו של צ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ .‬וכאשר צ‪ .‬י‪ .‬קוק שהה בישיבה הוא ישב שם בפינה כמנודה או בביתו והעדיף לערוך את ספרי אביו‪ .‬כאמור‪ ,‬רק עם‬
‫פטירת ראש "מרכז הרב" הרב חרל"פ ו"הזזתו" של הגר"י אריאלי מכל השפעה ב"מרכז הרב" ויציאתו משם‪ ,‬התאפשר‬
‫לצ‪.‬י‪ .‬קוק להתחיל במזימתו‪ .‬השם של "מרכז הרב" כישיבה‪ ,‬הפך רק למותג פרסומי והוא החל בהכנותיו להפוך מוסד זה‬
‫למכון אידיאולוגי‪ -‬פילוסופי רשמי של השבתאות מהדגם הנוצרי פרוטסטנטי של הציוניזם הדתי‪ .‬בחורי הישיבה התחתנו‬
‫ועזבו את המקום וכך בהיותו בין שישים וחמש החל במרץ ליישם את תוכניתו‪ .‬ל"מרכז הרב" החלו כאמור להגיע בחורים‬
‫רדודים אשר למדו בתיכונים דתיים או "ישיבות" תיכוניות‪ ,‬אשר למרבה הפרדוקס‪ ,‬אלו שדאגו להקימם ולהזרים לשם‬
‫ילדים מהממ"ד‪ ,‬היו דווקא פעילי "בני תורה" וה"פעילים" מהיהדות החרדית‪ ,‬כיוון שבוגרי התיכונים הדתיים התבוללו‬
‫לחלוטין בהגיעם לצבא ואף לפני כן‪ .‬ההנחה היתה‪ ,‬שאם יגיעו בוגרי היסודי של הממ"ד ל"ישיבות" תיכוניות התבוללותם‬
‫ל א תהיה כה מאסיבית ובפרט שהרמי"ם שם‪ ,‬כמעט כולם‪ ,‬היו חרדיים‪ .‬גם הציוניזם הדתי לא יכל אז לספק רמי"ם עם רמה‬
‫אלמנטרית להבנה בגמרא ובוודאי לא כאלו המצויידים ביראת שמים מינימלית‪ .‬ככלל‪ ,‬בזמנו‪ ,‬בציוניזם הדתי‪ ,‬כתת תרבות‬
‫שבתאית מודרנית‪ ,‬היה הדבר מלווה בביזיון‪ ,‬ללמוד ב"כולל" ולהתעמק בתורה ולהיות רב‪ ,‬פוסק ור"מ‪ .‬ב"ישיבות"‬
‫התיכוניות–"כפר הרא"ה" בניהולו של מ‪.‬צ נריה וב"ישיבת" הדרום‪ ,‬בתחילה לא היו אפילו לימודי חול‪ .‬כאמור‪ ,‬החלו‬
‫להגיע ל"מרכז הרב" בחורים ממקומות אלו וכך לראשונה היתה לצ‪ .‬י‪ .‬קוק את ההזדמנות להתחיל להכין קדר של חניכי‬

‫שלז‪ .‬שבועון "קול העיר"‪ ,‬סיוון‪ ,‬תש"ן‪.‬‬

 ‫קנט‬

‫השבתאות המודרנית מהציוניזם הדתי‪ .‬הגרעין הראשון הובא מכפר הרא"ה על ידי ר' יעקב כלאב בשנת תש"י ("בשבע"‪,‬‬
‫אתנחתא‪ .) 23.4.02 ,‬הרמה הרדודה שלו הספיקה לאותם תלמידים חדשים‪ ,‬אשר ידיעותיהם במקורות וכל שכן יכולת‬
‫ההבנה שלהם שאפה לאפס‪ .‬חלקם הגיעו „מרקע "ימני‪ -‬אקטיביסטי" ו"גאולי"‪ ,‬בנוסח לח"י ו"מלכות ישראל"‪...‬ובוגרי‬
‫תנועות הנוער של "בני עקיבא" והצופים‪ .‬כשמונים וחמש אחוז באים ממעמדות הביניים ומן העדה האשכנזית“שלח‪ .‬מי‬
‫שסייע לו בגיבוש מכון זה מחדש היו כמובן דוד הכהן ("הנזיר")‪ ,‬י‪.‬פילבר ובחור מקולקל מישיבת "חברון"‪ ,‬אשר הצטיין‬
‫שם בלימודיו–אברהם שפירא‪ .‬הוא התפתה ללכת ולשמוע את הרצאות הכפירה של השבתאי המודרני דוד הכהן והושפע‬
‫ממנו ולכן איבד את עולמו בחייו‪ .‬כתוצאה מהשפעה זו הוא חבר ל"מרכז הרב" וניסה על ידי כשרונותיו לתת למכון‬
‫אידיאולוגי זה גם מעט צביון של ישיבה‪ .‬הוא התמנה מאוחר יותר לראש מוסד זה ול"רב ראשי" מטעם‪.‬‬
‫עם התמנותו ירדה רמת הרבנים של הרבנות הראשית פלאים‪ .‬הוא החל בצורה אובססיבית למנות רבנים מכל הבא ליד‪,‬‬
‫העיקר שיהיו שבתאים קוקיסטים או מהמעגל הרחוק יותר של הציוניזם הדתי‪ .‬פגשנו אז למשל אדם אשר הסתובב ברשות‬
‫הרבים רק עם מכנסיים קצרצרות לגופו וכיפה נוצרית סרוגה לראשו אשר התפאר‪ ,‬כי הוא כעת גומר את המבחנים‬
‫האחרונים של ההסמכה לרבנות במסגרת הרבנות הראשית‪ .‬הוא גם השתמש בסעיף של "גדולי תורה" אשר הוכנס לשם‬
‫הבאת גדולי תורה לרבנות בתקופת קום במדינה‪ ,‬כדי להכניס לרבנות מקורבים ובני משפחה – כך הם השמועות ובמקרה‬
‫אחד ידוע לנו גם אישית על כך‪ .‬הוא הוציא מאוצר הספרים של "מרכז הרב" את ספריהם של גדולי הדורות‪ ,‬אשר נכתב‬
‫בהם לגבי האיסור של "היתר המכירה" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (י‪ .‬פריימוביץ)‪ ,‬כנראה כדי שהחוסים במוסד זה לא ייחשפו לכך‪.‬‬
‫בחורים מישיבת "חברון" סיפרו לנו‪ ,‬כי לפני עשרות שנים פגשו בו והוא התפאר בפניהם כי ב"מרכז" לומדים הבחורים‬
‫בהתמדה‪ .‬הם הבחינו ברגשי נחיתות אשר הוא חש מכך‪ ,‬כי הוא שרוי במוסד הזוי‪ ,‬אשר מוקד ההתעניינות העיקרי שם הוא‬
‫במשיחיות השקר אשר פיתח ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובעיקר בנו ו"הנזיר"‪ ,‬במקום להתפתח במסגרת עולם התורה‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קרא‬
‫לכל גדולי הדורות "מטומטמים"שיד‪ .‬לגבי הבנת התהליך השבתאי מודרני‪ ,‬ואילו הרה"ר שפירא מגדף את כל אחד מגדולי‬
‫הדורות וקורא להם בעקבות רבו בניסוח אחר‪"-‬סריס רוחני"‪ .‬הוא כתב גידוף זה בתשובה לבן תורה‪ ,‬אשר שאלו שאלות‬
‫אשר הביכו אותו לגבי בדידותה של "מרכז הרב" ועל הדעות הכפרניות‪ ,‬אשר לוקטו מדתות ואידיאולוגיות שונות ואשר‬
‫נלמדו במוסד זה ועל השנאה עיוורת אשר ירשו תלמידיה כלפי שלומי אמוני ישראל וגדוליהם‪ .‬תלמידי צ‪.‬י‪ .‬קוק למעשה‬
‫הפכו לקורבנות הזיותיו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בלא שיהיו להם כלים לפרוץ את מעגל שטיפת המוח שלו ושל שאר המורים שם‪.‬‬
‫בילבולו וניתוקו של צ‪.‬י‪ .‬קוק מהמציאות מזינים את "פסקיו" המבולבלים – צ‪ .‬י‪ .‬קוק התיימר להיות‬
‫"פוסק" לנאמניו ולכלל האומה‪ ,‬אך הוא היה תלוש לחלוטין מן המציאותשלט‪( .‬עמ' ‪„ - )276-7‬מידה בלתי מבוטלת של‬
‫בורות‪ ,‬בלבול ותום‪ ,‬מציינת את יח סו של הרצי"ה להוויות העולם הזה‪ .‬הדבר ניכר אף בתחום הפוליטיקה‪ ,‬שבו מתמקד‬
‫הרב ומתיימר להבין במיוחד ושבו יש לעמדותיו פרסום והשלכות מעשיות‪ .‬לעיתים קרובות מערבב הרצי"ה שמות אישים‬
‫ומושגים‪ ,‬מזכירם בהקשר זר למקורן ומחשיבן בלי שום יחס למשקלם הטבעי‪ .‬גילויים אלו ואחרים נדמים לרבים‬
‫כחשודים לפחות‪ .‬מוצאים בהם הוכחה שאין הרב יודע על מה הוא סח‪ ,‬כפי שבולט במקרה של צבא וביטחון שגם בו הוא‬
‫פוסק‪ .‬לדידם של חסידיו (=כחסידי שבתאי צבי בזמנו) מסתירה חזות מוזרה ונלעגת זו ידיעה יתרה של מציאות פנימית‬
‫שהיא פוליטיקה אמיתית וחשובה פי כמה‪.. .‬דוגמה אחת מני רבות נמצא באחד מ"גילויי הדעת" הידועים של הרצי"ה‬
‫והמכריעים בהתחוללות "גוש אמונים"‪ .‬זה הכרוז "למען דעת" שפורסם לאחר כיבוש יו"ש ב"ששת הימים"‪ .‬במסמך פומבי‬
‫זה קובע הרצי"ה‪ ,‬כי "כל הארץ הזאת היא שלנו‪ ,‬בהחלט‪...‬אחת ולתמיד הדברים ברורים ומוחלטים כי אין כאן שום‬
‫שטחים ערביים ואדמות ערביות שלא אדמות ישראל"‪ .‬אישוש להכרזה הנ"ל מוצא הרצי"ה בהסכמה בינלאומית תקפה –‬
‫"הודעתו של לויד ג'ורג'"‪ ,‬שלפי עדות הרב נמצאת בידיו‪ .‬מסתבר כי המסמך בו מדובר הוא בסך הכל מכתב אישי של‬
‫הראי"ה לבנו‪ ,‬שם מתאר הרב את שיחתו עם הנציב העליון הרברט סמואל‪ ,‬במהלכה סח האחרון בצורה בלתי מחייבת כי‬
‫כזו וכזו היא עמדת ראש ממשלת בריטניה‪ .‬באותו "גילוי דעת"‪ ,‬מביא הרצי"ה עוד טיעון קטגורי ופרובוקטיבי בעניין חשוב‬
‫ביותר וגם אותו הוא מבסס על תעודה שברשותו‪ ,‬לה ערך היסטורי מפוקפק וערך יורידי (=משפטי) מגוחך‪ .‬הרב אומר‬
‫ש"עובדה זו האמיתית שלא לקחנו מאיתם שום שלטון ממשלתי יודעים ומכירים גם הערבים בני הארץ בהודעתם בזאת‬
‫ומסמך הכתוב הנמצא בידי"‪ .‬מתברר שהמסמך הפעם הוא מכתבה של אחת‪ ,‬גב' דינור (אשת ק‪ .‬קצטניק)‪ ,‬שקיימה לפני‬
‫שנים סדרת מפגשים עם אנשי רוח יהודים וערביים‪ ,‬ובתשובה לשאלתו של הרב היא מביעה את התרשמותה כי הערבים‬
‫מאותו חוג מצומצם שהתכנס בביתה‪ ,‬אינם מתאוננים על גזל“‪ .‬ראינו כבר לעיל‪ ,‬כיצד הוא מזייף קטע מתוך "אור החיים"‬
‫על התורה וכן את הקטע מתוך ה"פתחי תשובה"‪ .‬קשה לכן גם לומר כי הזיופים שלו נובעים רק מבלבול‪ .‬נראה יותר לומר‪,‬‬

‫שלח‪ .‬עבודת ‪ M.A.‬של מיכל בורגנסקי (תשל"ז)‪.‬‬

‫שלט‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית"‪ :‬שורשי "גוש אמונים" ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬עמ' ‪.696‬‬
 ‫קס‬

‫כי זיופים אלו נובעים גם מתוך ידיעתו הברורה כי האדמו"רות אשר יצר סביבו באמצעות תלמידיו‪ -‬חסידיו תיתן תוקף לכל‬
‫מילה מבולבלת ושקרית היוצאת מפיו‪ ,‬כי הוא יכול לסלף ולשקר ביודעין ללא עכבות‪ ,‬היות וחסידיו הרדודים יפרשנו זאת‬
‫על ידי מניפולציות מיסטיות ושבתאיו ת כפי שהוא חינכם וכפי שהתנהגו תלמידי שבתאי צבי בדיוק באותה צורה‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל‪ .‬לכן גם ספרי ה"אורות" ו"איגרות הראי"ה" וספרי ההלכה של אביו‪ ,‬אשר הוציא לאור‪ ,‬עוטות בערפל‬
‫הקונספירציה והזיופים פרי רוחו‪ ,‬אשר עוצבו לפי תפיסתו השבתאית‪„ .‬במדרשים המפוארים למיניהם‪ ,‬יש כמעט תמיד‬
‫נגיעה לרוחניותו היתרה ולסגולותיו הניסיות של הרצי"ה אותן מסמיכים החסידים (= שלו) להיות הרב בעל קבלה‪ .‬על‬
‫נטייתו המיסטית הם מבכרים שלא לדבר במפורש‪ ,‬אך מרמזים לה בעקיפין בהקשרים שונים‪ .‬למשל כשמתייחסים‬
‫להתייחדות הרצי"ה באותו חדר קדוש (= מכבסת מילים) בבנין הישיבה הישן והרי זה מה שנקרא בספר המוסר "חדר‬
‫התבודדות" שראוי שיהיה לכל חסיד‪ .‬וכידוע גם שבתאי צבי וכמותו מיסטיקנים ואחרים בדתות העולם נהגו להסתגר בחדר‬
‫מבודד להתענות בו‪ ,‬לדבוק באלוהיהם ואולי לזכות (= לחוש מתוך הזיותיהם) שהשכינה תנוח עליהםשמ‪ ..‬יודעי דבר בשולי‬
‫"מרכז" מלחשים שהרצי"ה‪ ,‬כאביו‪ ,‬מתחבט בבעיות המעמד הנבואי שלו עצמותעו‪( .‬עמ' ‪...)274‬הרב קם ממיטתו בצהריים‬
‫מלמד עד השעות הקטנות (עמ' ‪...)278‬רצי"ה מתהדר בחריגה מזלזלת מכמה הלכות‪...‬את השחרור מחיובי הדת‬
‫והמחאה כנגדם (=התנהגות אשר ירש מאביו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪...).‬בו בזמן‪...‬הוא קורא להקפדה ללא סייג לפולחן המדינה‬
‫והלאום‪...‬השתתפות במצעד צה"ל‪ ,‬קימה בפני שרים ושירה לכבוד אלופים‪...‬ניב ריטואלי אחר הריהו "גאולה"‪ ,‬כמובן‬
‫מעלים שמה באובססיביות בכל הזדמנות בכל הקשר‪ .‬אפילו כשהרצי"ה מכריז מעל קירות‪...‬על איסור העישון‪ ,‬הוא יודע‬
‫לחבר זאת לגאולה‪ .‬ההכרה המשיחית הכופה את עצמה מודגמת בנוהג של הרצי"ה‪ ,‬נדמה כחזק ממנו‪...‬ולאתר סימנים‬
‫ארציים לגאולה“תעו‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)280‬מכאן גם יובן כי אצל צ‪.‬י‪ .‬קוק יוגדרו ככופרים כל גדולי הדורות אשר אינם שותפים‬
‫לפנטזיה הנוצרית‪-‬אוונגליסטית המעוותת שלו‪ ,‬בדיוק כפי שקרה לשבתאי צבי ומאמיניו ביחסם לגדולי הדורות והעם אשר‬
‫סרב להתחבר למשיחיות השקר שלהם‪ .‬מיד אחר מלחמת "ששת הימים" הוא מפרסם מעין מניפסטשמא‪ .‬בו הוא "מודיע"‬
‫לגדולי ישראל – „ לחרפתנו ולצערינו חלק ניכר מהציבור שלנו איננו מאמין במעשה ה' הניגלים לנו (בהתקיימות חזון‬
‫הגאולה)‪ .‬כן‪ ,‬כדאי לומר פעם אחת דברים ברורים ולא להיות פוסחים על שני הסעיפים‪ :‬חוסר אמונה יש כאן‪ ,‬כפירה‬
‫המתלבשת בלבוש של חרדות וצדקות כופרים הקוראים לאחרים (=קרי‪ ,‬לצ‪ .‬י‪ .‬קוק ומאמיניו) בשם זה‪ ,‬וכל הפוסל‬
‫במומו פוסל‪ .‬זוהי כפירה בתורה בכתב‪ ,‬בדברי נביאינו ובתורה שבעל פה‪...‬כפירה זו במעשה ה'‪...‬היא היא המעכבת את‬
‫דבר השם מלבוא ולהתגלות בעולם‪ .“...‬הוא מוסיף שם‪„-‬השלטון היהודי בארץ הקודש‪ ,‬קרי‪ :‬מדינת ישראל וצבאה יחד עם‬
‫היותו בבחינת "קץ מגולה" הרי הוא מצווה מפורשת וחשובה‪ ,‬מצווה כלל ישראלית‪ .“...‬הוא גם "מסביר"‪„-‬כשזכינו שידנו‬
‫תקיפה–יש בזה‪...‬יותר מאתחלתא דגאולה“תקלד‪ .)8. 3. 64( .‬וכןשמב‪„- .‬אין הגאולה אלא הריבונות“‪ .‬וכן ‪„-‬משיח מהו?‬
‫מלכות ישראל‪ :‬בבניינו השלם של עם ישראל בקודש ובחול וכל זה כדרך של ממלכתיות שלמה‪ .‬אחר כך יגיע הזמן לבנות‬
‫בית המקדש“ (שם)‪.‬‬
‫תחושת ההזיתיות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬של בנו ושל ה"נזיר" כי הם נביאים‪ ,‬אינה נעצרת רק אצלם‪ .‬חסידיהם ותלמידיהם‬
‫ממילא גם מפתחים תחושות מגלומניות אלותעו‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪„ - )296‬בלא צניעות‪ ,‬מעידים קוקיסטים על ישיבתם‪ ,‬וממילא‬
‫על עצמם בסופרלטיבים‪ ,‬לפעמים בפנטזיה‪ .‬ברצינות‪ ,‬ללא מעצורי בושה‪ ,‬אומרים המאמינים על "מרכז"‪" :‬זהו בית ספר‬
‫מקצועי לענקי רוח"‪" ,‬מוסד המטפח בני נביאים"‪...‬למה שמתנגדי הקוקיזם קוראים "המגלומניה" של בחורי "מרכז"‬
‫וראשי "גוש אמונים"‪ ,‬אפשר להוסיף את התואר "צנטראלומאניה"‪ :‬הישיבה מוכת תסביך מרכזיות‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬כפי שגם‬
‫אמור בשמה הרשמי– "הישיבה המרכזית העולמית"‪-‬היא מתיימרת להיות מרכז ישראלי‪-‬יהודי‪ ,‬מרכז אוניברסלי‪ ,‬שמא‬
‫מרכז קוסמי‪ .‬כמו בית הרב‪ ,‬כן בית הישיבה נחשב כשוכן בטבור היקום‪ .‬וזאת‪ ,‬בעיקר במצבים מסויימים‪ :‬למשל בעת‬
‫שהרצי"ה מלמד ב"מרכז" שיעור ב"אורות הקודש"‪ .‬המרכזיות העולמית נתפסת במונחים גיאוגרפיים או גיאומטריים‬
‫ממש‪...‬על רקע יומרת המרכזיות‪ ,‬מובלטת בדידותה ושוליותה של הישיבה‪ .‬מי ששאפו להיות ציר היקף עולמי‪ ,‬מוצאים‬
‫עצמם נדחים אפילו על ידי סביבתם הקרובה‪ ,‬משני עבריה‪...‬החרדים לא זיכוה בהכשר לתורניותה והחילונים התקשו לעכל‬
‫את ציוניותה ולשתף עימה פעולה בגלל דתיותה‪ .‬לתיסכול כפול זה נתווספה גם החרדה מחידלון גמור העלול לבוא עם הקץ‬
‫ההולך קרב של השושלת הקוקית‪ .‬איום העדר המשך למורשת האמונית היה מוחשי‪.“...‬‬
‫דברים אלו למעשה כותב אדם שלא רק חי בסביבה פרוטסטנטית‪-‬שבתאית הזויה זו‪ ,‬אלא גם התמקד כל כולו בחקר תופעה‬
‫משיח ית מעוותת זאת‪ .‬בקשר למה שכתב‪ ,‬שעולם התורה לא נתן הכשר לתורניותה‪ ,‬היינו רוצים להחכימו מעט ולומר כי‬
‫מלבד א‪ .‬שפירא (הרה"ר לשעבר) אשר היה כלוא בבועה של קבוצה מאד מצומצמת מנאמניו המדגישים את הצורך והרצון‬

‫שמ‪ .‬מתוך "להסיר את המסווה"‪ ,‬תש"י‪.‬‬

‫שמא‪" .‬מזמור י"ט למדינת ישראל"‪.‬‬
‫שמב‪" .‬עלי משמרת"‪ ,‬עמ' ‪ ,81-9‬תשכ"ח‪.‬‬
 ‫קסא‬

‫לפתח את עצמם מבחינה לימודית הרי שרובם המכריע‪ ,‬לא רק של אנשי הציוניזם הדתי אלא גם אותם עשרות (ואולי‬
‫כמאה) משפחות הקשורים בצורה אובססיבית לצ‪ .‬י‪ .‬קוק ול"מורשתו"‪ ,‬מודעים לכך‪ ,‬כי ב"מרכז" וגרורותיה ישנה אולי‬
‫"אוריינות" במובנה החילוני וגם זה בכמות מצומצמת‪ ,‬אך רחוקים הם מאד מ"למדנות" מינימלית‪ .‬לא נקפח שכר שיחה‬
‫נאה של מי שנחשב סגנו או כמעט סגנו של צ‪.‬י‪ .‬קוק (ואיננו רוצים לפרסם שמו‪ ,‬פן יבולע לו‪ ,).‬אשר ניהל את הדיאלוג‬
‫הבא עם בחור (על פי עדותו) שהיה בישיבת מתחזקים ביהדות החרדית‪ ,‬לאחר שמקור גידולו היה בציוניזם הדתי‪ ,‬ורצה‬
‫לטעום מעולמה של תורה ללא מרכאות ולאחר תקופה לחזור למחוזות גידולו‪ .‬הוא הגיע ל"ישיבה"‪ ,‬אשר אליה רצה‬
‫להתקבל ואז שאלו המנהל הרוחני‪ :‬מאין הגעת? תשובה‪ :‬מישיבת "תפארת צבי"‪ .‬תגובה‪ :‬אם כן תחזור מיד לשם‪ .‬שאלה‪:‬‬
‫אבל כעת זה אמצע "זמן"? תשובה‪ :‬עוד היום תחזור לשם‪ .‬שאלה‪ :‬הרב הרי יודע כי אם אני אחזור לשם אני עשוי לצאת‬
‫חרדי? תשובה‪ :‬עדיף שתצא למדן חרדי‪ ,‬מאשר טמבל ציוני‪.‬‬

‫השינויים המבניים והאיכותיים אשר הודגשו במורשת "מרכז הרב" מאז מותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד‬
‫תקופת ההתנתקות‬

‫רמות הטירוף אליהם הגיעו הקוקיסטים בהנהגת צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬הנביא"‪ ,‬כאשר ממילא תלמידיו הפכו ל"בני הנביאים"‪ ,‬פעל‬
‫לגביהם כבומרנג‪ ,‬עם מותו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשם שקרה אצל שבתאי צבי ומאמיניו‪ .‬בומרנג זה פעל בשני הכיוונים‪:‬‬
‫א‪ .‬התרסקות מנהיגותית ‪ -‬כאשר אותם "בני נביאים" גדלו‪ ,‬הם הפכו לפי שיטת השבתאות הקוקיסטית גם כן‬
‫ל"נביאים" וכאשר ישנו עודף של נביאים‪ ,‬משתררת אנדרלמוסיה בתוך המחנה‪ ,‬כי כל "נביא" מתנבא בצורה שונה‪ ,‬כאשר‬
‫התלמיד‪"-‬הנביא" יכול לתת אינטרפרטציה שונה למציאות מ"נבואת" רבו‪ ,‬שגם הוא "נביא"‪ .‬במצב כזה לא ניתן לבנות‬
‫כיוון "נבואי" משותף‪ ,‬והתוצאה היא כשלון והתרסקות‪ .‬הדבר הוכח‪ ,‬כאשר "אריק מלך ישראל"‪ ,‬החליט לפעול נגד‬
‫ה"נביאים" מ"מרכז הרב" ומונהגיהם ב"גוש קטיף"‪ ,‬אשר נקטף ונעקר בניגוד ל"נבואות" של "רבניהם"‪ .‬כל "נביא" משך‬
‫לכיוון אחר‪ ,‬וכאשר נשאלו תלמידי הרב הראשי שפירא‪ ,‬מדוע בנושא ההתנתקות הם פעלו אחרת מרבם‪-‬ה"נביא"‪ ,‬הם‬
‫הסבירו‪ ,‬כי כעת אין יותר "נביא ראשי"‪ .‬והם גם כן יכולים להכריע‪"-‬להתנבא"‪ ,‬אחרת ממנו‪ .‬במבחן התוצאה‪ ,‬לא רק‬
‫כשלון מקומי מתרחש כאן‪ ,‬אלא גם קיבוע של מחנה זה ועיצובו כתת‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬בנצרות זו‬
‫התרחש תהליך דומה‪ .‬בתחילה‪ ,‬מודיע מרטין לותר לתרבות המקור הקתולית‪ ,‬כי מבחינה לגיטימית הוא יכול ליצור דת‬
‫חדשה‪ ,‬זאת משום שניתן לפרש את המקורות הנוצריים הקמאיים‪ ,‬כל אחד לפי רוחו‪ .‬בהמשך‪ ,‬הנצרות הפרוטסנטית הופכת‬
‫וכנסיות‪ ,‬כאשר כל ראש קהילה וכנסיה מנסח לאנשי‬ ‫למיקבץ של קהילות‬
‫היחודית‪ ,‬אפילו בדברים היסודיים ביותר‪ ,‬כפי רצונו‪.‬‬ ‫כנסייתו את השקפתו‬
‫בציוניזם הדתי‪ ,‬אשר אצלם עיקר ההשראה התת‪-‬‬ ‫אחרים‬ ‫חלקים‬
‫מהמדע והפילוסופיה המערבית ובפרט הליברליזם‬ ‫שאובה‬ ‫תרבותית‬
‫לוק ‪ ,‬מפרשנים את המציאות לפי תרבות‪-‬האם‬ ‫הדתי מיסודו של ג'ון‬
‫הפרדיגמה של תרבות‪-‬אם זו קובעת‪ ,‬כי דוקא גיוון‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫הרדודה‬
‫את שיא פסגת המימוש העצמי הנאור‪ ,‬ולכן כל אחד‬ ‫בתפיסות יסוד מהווה‬
‫להחליט בשונה מהאחר‪ .‬הפרדיגמה הליברלית כאן‪,‬‬ ‫מתוך המחנה יכול‬
‫המחודש של האפיסטמולוגיה הפוסט מודרנית‪,‬‬ ‫בעיצובה‬ ‫נתפסת‬
‫הפוסט ציונית‪ ,‬אשר גורסת‪ ,‬כי אין שום נקודה‬ ‫בצורתה המקומית‬
‫הרעיון והמעש‪ ,‬אשר מישהו אמור להיות מחוייב לה‪.‬‬ ‫בתחום‬ ‫ארכימדית‬
‫אותה קבוצה תת‪-‬תרבותית התכנסה ב"כינוס לביא"‬ ‫במסגרת תפיסה זו‪,‬‬
‫כיוון‪ ,‬שהקבוצה השניה הסוגדת והממקדת יותר את‬ ‫כי‬ ‫והצהירהשמג‪,.‬‬
‫השבתאית מודרנית ברוח הלאומנות של הנצרות‬ ‫פולחני תת‪-‬תרבותה‬
‫הגרמנית קרי‪" :‬מרכז הרב" וגרורותיה‪ ,‬נכשלה‬ ‫הפרוטסטנטית‬
‫לכן יש להחליף שם את ההנהגה ה"רבנית" ויש‬ ‫במבחן "נבואותיה"‪,‬‬
‫תפיסות‪ ,‬אשר הדגשיהן נוטים יותר לשבתאות התת‪-‬‬ ‫למנות "רבנים" עם‬
‫תרבותית ברוח הנצרות הפרוטסטנטית האוניברסלית‪ ,‬המבוססת על היסוד המדעי המופיע בפילוסופיה המערבית‪ ,‬המזוהה‬
‫כיום יותר עם תרבות‪-‬האם‪ ,‬הנתפסת כתפיסה שמאלנית‪ ,‬ואשר כהניה וכמריה הראשיים מרוכזים כיום באקדמיה‪ ,‬בפרט‬

‫שמג‪" .‬הצופה" ‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬

 ‫קסב‬

‫שאוניברסליו ת פרוטסטנטית זו היתה נר לרגליו של הרמן כהן‪ ,‬שהשפיע מאד על "הנזיר"‪ .‬תפיסה זו גורסת‪ ,‬כי המדינה‬
‫למעשה סיימה את תפקידה‪ ,‬כמכשיר המושך יהודים לריסוק זהותם היהודית‪-‬מסורתית‪ ,‬כאשר מסתמן בחסות המדינה שלא‬
‫ברצונה‪ ,‬תהליך הפוך‪-‬של חזרה בתשובה והתגבשות מחודשת לכיוון העם היהודי המקורי‪ .‬מכאן נגזרת המסקנה לדידם‪ ,‬כי‬
‫יש לפרק מה שיותר מהר את המדינה‪ ,‬כי אחרת השבתאות המודרנית עצמה תתרסק‪ .‬פרופ' איש שלום מהציוניזם הדתי‬
‫קרא שם גם ליצור דגמי מנהיגות של נשים‪ ,‬אמנים‪ ,‬אקדמיה ואנשי תרבות לצד מנהיגות "רבנית" אחרת מן הקיימת‪ ,‬לפי‬
‫מיטב המסורת הרפורמית‪ ,‬אשר התפתחה מהנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫דגמים אלו עשויים לבלום את התהליך ה"שלילי" לדעתם‪ ,‬של גיבושו המחודש של העם היהודי כאן בארץ ואז יוכלו הם‬
‫להמשיך בריסוקו ובילולו של העם היהודי כאן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה ברמת הדרישות אשר נתבעות מה"נביא" הקוקיסטי ‪ -‬כדי להבין את רמת הדרישות הנתבעת‬
‫מנביאי הכת הפרוטסטנטית‪-‬השבתאית‪-‬המודרנית‪ ,‬יש לחזור תמיד למקור ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מחד‪ ,‬מביע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וממקד‬
‫את אחת הבעיות הקשות בדתות המונותאיסטיות‪ ,‬בהיותן כלואות בתפיסה אקווריומית (= מנותקת מהעולם החיצון)‬
‫וממילא פגאנית‪ ,‬כפי שהוא כותבשמד‪„ - .‬ו מה שהיא הנצרות ביחס לחסד ולמוסר‪...‬כן היא המוסלמיות ביחס לחוכמה‬
‫ולגבורה‪ ,‬שהיא חושבת שהכירה בהם את העצמיות של האלוהות‪ ,‬ועליה בנתה יסודה“‪ .‬אם כן‪ ,‬הם הגיעו לאלילות‪ .‬מתוך‬
‫תפיסת האלוהות כדמותו האידיאלית של האדם הם הגדירוה במונחים המוגבלים של חוכמה ואתיקה אנושית‪ ,‬בניגוד‬
‫ליהדות‪ ,‬אשר אלוקים ציוה לעמו בתורה‪ ,‬שבכתב ושבעל פה‪ ,‬כי אלוה‪-‬ים אינו נתפס בשום צורה‪ ,‬כי תפיסת דמותו‬
‫והגדרתו היא‪-‬בלתי ניתנת להגדרה‪.‬‬
‫מאידך אנו רואים‪ ,‬כי התעמקותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתבים הנוצריים‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬ובכתבים פילוסופיים היונקים גם‬
‫מהנצרות‪ ,‬הביאוהו לאותה גישה אלילית ואקווריומית‪ ,‬המצויה גם בתפיסה הפסיכואנליטית של פרויד‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק אסף‬
‫קבוצה של אמירות כאלהקמא‪( .‬עמ' ‪ 37‬ואילך)‪ ,‬כגון‪„-‬איני צריך להזניח את תביעתי הפנימית לסקור על הכל מרוחי‬
‫העצמי‪...‬חוזר הכל להתמזג ברוחי העצמי והנני שב להסתכלותי הפנימית‪...‬נפשי שואפת להיות חודרת בתוך חדריה‬
‫הפנימיים‪ ,‬כל מה שהנני מתאמץ לדלות מאור התורה ומאור העולם (=התפיסות הכפרניות של שאר הדתות‬
‫והפילוסופיות‪ ,).‬הנני מוצא שכל השורשים‪...‬מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה‪ ,‬שאורה הוא נטול מאור‬
‫התורה ומזיו העולם‪...‬ומחוץ לו הנני קולט רק המקריות“‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מגדיר כאן‪ ,‬למעשה את אישיותו הפגאנית‪ ,‬אשר כה‬
‫מתאימה לתפיסה השבתאית ההפוכה לחלוטין מכל מה שהתורה מלמדת אותנו‪ ,‬להידבק ברבותינו כדי שנזכה למזג את‬
‫נפשנו ואף להופכה לתורת רבותינו ולהשתדל תמיד לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מבין‪ ,‬כי שיטתו‬
‫האלילית ושגעון גדלות זה‪ ,‬עלולים לעורר לעג ולכן הוא מתריס נגד גדולי הדורות‪„-‬אין לי להתבייש (=מגדולים‪ ,‬כגון מרן‬
‫הרש"א אלפאנדרי‪ ,‬אשר גינה אותו בין השאר גם על כך‪ ).‬ולא להתפחד‪...‬ולהפך‪ ,‬כל מה שאני רוצה לגנוז קדושה זו‪ ,‬הנני‬
‫תועה ונופל‪ .‬והנני חוזר ונושע‪ ,‬על יד התעודדות הגדלות הפנימית שלי‪ ,‬לדעת שאני צריך לשוטט למעלה מכל הפרטים‬
‫(=הפן השבתאי‪-‬קבלי של ההתכללות‪ ,‬ולכן מכאן גם הצורך לרסק את כל הדתות‪ ,‬כדי לייסד דת אחת שבתאית משיחית‬
‫כוללנית‪ ).‬ולהדבק תמיד בשורש הקודש‪...‬ואין לי לחוש משום לעג‪.“...‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה כופר בדבריו אלו בבחירה החופשית ושבוי בתפיסה פרוידיאנית אקוואריומית לגבי עקרון הסיבתיות‬
‫של הפיסיקה הקלאסית מתקופת המאה ה‪ ,09 -‬אשר כבר הופרכה בתחילת המאה ה‪ ,20 -‬עם פיתוחה של התאוריה‬
‫הקוואנטית‪ ,‬אשר בכללה ההפרה של חוק הסיבתיות אפילו בטבע הפיזיקלי‪.‬‬
‫לא בכדי צ‪ .‬י‪ .‬קוק מקבץ אמירות אלו של אביו‪ .‬ביודעו כמה רדודה נפשו שלו וכמה צימצום יש בשכלו וכל שכן‬
‫בידיעותיו‪ ,‬הרי שאמירות אלו‪ ,‬לדידו‪ ,‬מהוות מים קרים על נפש עייפה‪ .‬אמירות אלו משחררות אותו מכל עכבות של הגיון‪,‬‬
‫מידות טובות וידע‪ .‬הן נותנות לו את הבסיס ה מוסרי והאידיאולוגי לומר‪ ,‬לכתוב ולחשוב כל מה שעולה ברוחו ולומר‪ ,‬כי‬
‫הכל אמת‪ ,‬כי דברים אלו מגיעים ישירות מנשמתו ה"קדושה"‪ .‬לכן הוא יוצר את המסד והמסר אשר משכנע את תלמידיו‪-‬‬
‫קורבנותיו‪ ,‬שכל מה שהוא אומר הוא "כמתנבא מפי הגבורה" בלי מרכאות‪.‬‬
‫תלמידיו הופכים בשיטה זו גם ל"נביאים"‪ ,‬הם אינם כפופים לצידוקים וכפיפות להלכה ולרמת ידע ולמדנות או להסמכה‬
‫מעולם התורה וגדוליה‪ ,‬מספיק שיש להם הסמכה מאנשים השייכים לעולם ה"גאולי" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא לפני שהם‬
‫פיברקו הסמכה של צ‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי אביו ופיברוק גדול יותר של הסמכת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרב על ידי גדולי הדורות לפניו‬
‫ובזמנו‪ ,‬אשר הראנו לעיל בהרחבה את עומק השקר שבדבר‪ .‬בדור השני והשלישי שאחרי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬במסגרת מכבסת‬
‫המילים‪ ,‬כל תלמיד ב"מרכז" או ב"הסדר" עשוי להפוך ל"נביא"‪ ,‬או "גדול הדור"‪ ,‬הוא רק צריך להחליט על כך ולמצוא‬
‫כמות של תמהונים מחוגו ש יסכימו לכך‪ ,‬לראות בו "נביא" ולעיתים קרובות אין צורך אפילו בכך‪ .‬שלב ההתדרדרות הבא‬
‫קובע‪ ,‬כי על כל פנים‪ ,‬להחליט בנושאי מחשבה ומוסר כבר כל אחד יכול להחליט בעצמו ולחלוק על ענקי הדורות הקודמים‬

‫שמד‪" .‬אורות הקודש"‪ ,‬ב' מ"א‪ ,‬מוסד הר"ק‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬

 ‫קסג‬

‫ועל התורה‪ .‬לכאורה‪ ,‬על פי רמת ההתדרדרות העכשווית‪ ,‬נראה כי לשם כך מספיק יהיה ללמוד שנה ב"הסדר"‪ ,‬גם אם‬
‫החודשים ראשונים כוללים משחקי כדורסל וכו' כדי להתרגל למסגרת "ישיבתית" וכדי שדעתו תתקבל על אנשי חוגו וכדי‬
‫ליהפך ל"נביא"‪ ,‬יצטרך לרכוש קצת ידע אורייני ואז הוא יוכל גם לטעון שהוא "למדן" ו"תלמיד חכם" וכו' וכו'‪ .‬בעוד‬
‫שבעולם התורה‪ ,‬כ ל אחד יודע‪ ,‬כי כדי להיות אפילו מגאוני הזמן‪ ,‬יש לשקוע כל כולו עשרות שנים בעמלות בתורה שבכתב‬
‫ובסוגיות התורה שבעל פה ובהלכה ולהגיע לגדלות במידות‪ ,‬מוסר ומחשבה‪ ,‬עד שלפחות יעידו על גדלות זו כל גדולי‬
‫התורה מהעבר וההווה‪.‬‬
‫תלישות זו בה הם שרויים‪ ,‬יוצרת לעיתים תגובות טרגיקומדיות‪ .‬כאשר הם נתקלים בביקורת של ת"ח ו‪/‬או חרדים על‬
‫תפיסותיהם ודרכיהם הנלוזות‪ ,‬ניתן לשמוע תגובות כגון‪„-‬את המהר"ל כבר למדת? את הכוזרי והגר"א כבר ראית?“‪.‬‬
‫חיבורים אלו‪ ,‬אשר לפי רמתם הם כמו התנ"ך‪ .‬הם יוצקים לתוכם קלישאות וצידוקים שונים אשר שמעו מהמצאות‬
‫הדורות‪ .‬תופעה זו תיאר מרן ה"קה"י"‬ ‫"רבותיהם"‪ ,‬אשר אינם מגיעים לקרסולי גדולי‬
‫מביאליסטוק‪ ,‬אשר חשב כי הוא רזיאל‬ ‫(ה"סטייפלער")‪ ,‬על ידי סיפור על משוגע אחד‬
‫עליו‪ ,‬היה שולף את "הוכחתו‬ ‫המלאך וכאשר הילדים היו רצים אחריו ומלגלגים‬
‫את הספר ואומר "ראו‪ ,‬אינכם רואים‬ ‫הניצחת"‪-‬את ספר דניאל ותוך כדי כך הוא פותח‬
‫כי כתוב כאן במפורש שאני רזיאל המלאך"‪.‬‬
‫התנ"ך (כמו הנוצרים)‪ ,‬חז"ל‬ ‫כך גם אנשי הציוניזם הדתי שולפים את ספרי‬
‫כאשר הם כלל אינם קולטים‪ ,‬כי‬ ‫וה"ראשונים" ו"מוכיחים" מהם את טענותיהם‪,‬‬
‫אצל גדולי ישראל‪ ,‬אשר הוסמכו לכך‬ ‫לצורך הבנה בספרים אלו צריך שימוש הדוק‬
‫מהרבנות הראשית‪ ,‬אשר נבחרו על ידי‬ ‫על ידי גדולי הדורות הקודמים‪ ,‬ולא על ידי רבנים‬
‫המשפטים טומי לפיד‪ ,‬אשר היה פעם‬ ‫גוף אשר מחציתו מורכב ממתבוללים (כגון שר‬
‫המתבוללים אשר יושבים בערכאות‬ ‫בגוף הבוחר‪ ,).‬אשר פסקיו מודרכים על ידי‬
‫הגיעו לרמה גבוהה ביותר של עמל‬ ‫הבג"ץ ואשר גדולים אלו מעידים עליהם‪ ,‬כי‬
‫רק אז ללומד את הכלים להבנה חודרת‬ ‫ולמדנות בכל סוגיות הש"ס ומפרשיהם‪ ,‬המקנים‬
‫אל עולמות המחשבה הבנויים על דרכי היגיעה והלמדנות המקפת‪ .‬תפיסה נוספת ושקרית אשר בה שטפו "רבותיהם" את‬
‫מוחם‪ ,‬לגבי שגעון הגדלות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היא‪ ,‬כי רק הוא העמיק כל כך במחשבה‪ .‬אמנם‪ ,‬נכון שאם הוא העמיק‬
‫במחשבה (הנחה שחוקרים שונים בציוניזם הדתי מפריכים אותה) הרי מדובר רק במחשבה השבתאית המודרנית‪ ,‬בעוד‬
‫שכל גדולי הדורות בזמנו‪ ,‬לפניו ואחריו העמיקו במחשבת ישראל המקורית‪ ,‬כאשר כל הזמן יוצאים עוד ועוד חיבורים‬
‫עליהם‪ ,‬בנושאים אלו בצורה כללית וגם בכל הנוגע לתקופתנו‪ .‬נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין לא התחיל להתייחס‬
‫למחשבת ישראל בזמננו‪ ,‬אלא למחשבת השבתאות המודרנית בזמננו‪ ,‬אשר בה אולי העמיק מאד בצורה מעוותת ‪,‬‬
‫כשהעמקה זו מלווה בסתירות פנימיות ומלאה בכפירה בעיקרי האמונה‪ ,‬כפי שהעידו על כך גדולי הדורות‪ ,‬אשר הובאו‬
‫לעיל‪.‬‬

‫שפה ולבוש של תת‪-‬התרבות הקוקיסטית והציוניזם הדתי לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים‬
‫חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‬
‫תיארנו כבר לעיל‪ ,‬את הבעיה הקיימת אצל כל תת‪-‬תרבות‪ .‬צריכות לעבור שנות דור ולעיתים יותר מכך‪ ,‬כדי שתת‪-‬‬
‫התרבות תבחין‪ ,‬כי תרבות‪-‬האם השלטת שלה‪ ,‬כבר עברה טרנספורמציה ערכית‪ .‬עד שתת‪-‬התרבות מפנימה זאת‪ ,‬היא‬
‫ממשיכה "לראות" מתוך אנכרוניזם נלעג את תרבות‪-‬האם כאילו היא עדיין נמצאת בעידן הקודם‪ .‬כך בדיוק מתרחשת‬
‫לעינינו‪ ,‬כהצגה חיה‪ ,‬התנהגותו ההזויה של הציוניזם הדתי – שבתאיי‪ .‬הם עדיין לא מצליחים להפנים‪ ,‬כי החברה‬
‫המתבוללת כאן בארץ‪ ,‬כבר מזמן אינה חיה על פי דפוסי החשיבה מתקופת "חומה ומגדל" ומשמעות המעבר לפוסט‬
‫ציוניזם‪ ,‬משמעו נטישה אבסולוטית של כל מה שסימל לפני חמישים שנה את מאווייו האידיאולוגיים של הציוניזם‪.‬‬
‫מעבר לחומרניות ואדוניזם (נהנתנות) ופריקת עול יצרית וחשיבתית‪ ,‬אשר הם יסודות ערכיים מסויימים‪ ,‬שאמנם הופנמו‬
‫בציוניזם הדתי‪ .‬קיימת שם עצמאות חשיבתית‪ ,‬הנובעת מסיבות אחרות של חינוך לרדידות הנוצרית פרוטסטנטית‬
‫השיויונית‪ ,‬מתוך התאמה לתת התרבות העכשווית הפוסט מודרנית בארץ‪ .‬יסוד נוצרי זה שודרג ב"מרכז הרב" והלומד שם‬
‫פרק זמן מסויים‪ ,‬הופך לאחר מכן מ"בן נביא" ל"נביא"‪.‬‬
‫אנשי הציוניזם הדתי‪ ,‬נאחזים בעובדה‪ ,‬שראשי היישויות המתבוללות כאן בארץ עורכים טקסי "חג עצמאות" ומזכירים מדי‬
‫פעם את מייסדי המושבות ובעיקר את מייבשי הב יצות‪ ,‬אך הם אינם מסוגלים עדיין להפנים‪ ,‬כי כל זאת הוא רק כמס‬
‫שפתיים ומכח האינרציה וגם כדי לתת צידוק כלפי העולם החיצוני לגבי הצורך להישאר כאן בארץ‪ ,‬כדי להמשיך ולהצדיק‬
‫את הוויתם השבתאית ההזויה‪ .‬בפועל‪ ,‬בניהם של אנשי החברה המתבוללת בורחים מן הארץ והנשארים משתדלים בכלל‬
‫להשתמט מן הצבא וכוהני פולחניהם האקדמיים כבר מטיפים מזמן לפירוק המדינה ומחברים ספרי לימוד הנלמדים בבתי‬
‫הספר הפלשתיניים המכחישים‪ ,‬כי קיומו של העם היהודי הוא מלפני אלפי שנים‪ .‬ישנו פרופסור באוניברסיטת ת"א (אשר‬
 ‫קסד‬

‫הסגל הבכיר בסביבתו רואה בו אדם הזוי במקרה הטוב ומטורף במקרה הגרוע‪ ,).‬אשר שבר שיא בספר אותו חיבר (וקיבל‬
‫על כך לגיטימציה מאוניברסיטה זו‪ ,).‬האומר כי העם היהודי קיים בקושי חמש מאות שנה‪ ,‬היינו ‪ ,‬מראשית הנצרות‬
‫הפרוטס' ובעקבותיה צמיחת משיחיות השקר של שבתאי צבי‪.‬‬
‫מכאן גם נגזרת צורת החיים החיצונית של תת‪-‬התרבות של תלמידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם חי בזמנו באותה בועה‬
‫אנכרוניסטית‪ .‬לכאורה‪ ,‬קיימת ניגודיות פרדוקסלית בין חייהם הפשוטים בהתנחלויות לבין כך‪ ,‬שלרבים מהם‪ ,‬החיים‬
‫ב"שטחים"‪ ,‬יש וילות מפוארות וגם דירות מושכרות במרכז הארץ‪ .‬גם הלבוש הוא פשטני כמו בימי "חומה ומגדל" וכן‬
‫הנשים לבושות בצורה פשוטה וצנועה כמו בתקופת הפלמ"ח‪ ,‬אבל מאידך השחצנות שלהם מרקיעה שחקים עד‬
‫למגלומניות‪ ,‬אשר היא האנטי הגמור לצניעות כלשהי‪.‬‬
‫נצטט את המחקר דלעילתעה‪( .‬עמ' ‪ ,)407‬אשר התמקד גם בשני דפוסי ההתנהגות האלו‪„-‬יש למרכזניקים כמעט מדים‪,‬‬
‫באמצעותם מתאמצים דוקא להתבדל מאברכי עולם התורה (=ולדבוק בצורה פנטית בלבוש האנכרוניסטי של המתבוללים‬
‫הפרוטס' מלפני קום המדינה ואחריה‪ .).‬בהופעתם מבקשים הקוקיסטים להדגיש צניעות ועממיות‪ ,‬ובמיוחד‬
‫"ארצישראליות"‪ ,‬אפילו חלוציות מהסוג הישן והנערץ (=על המתבוללים מהדורות הקודמים בארץ‪...).‬לבושים אך‬
‫במכנסיים וחולצה רגילים‪...‬בימי השבוע יתכן גיוון בצבעי התלבושת‪...‬בקיץ נועלים סנדלים תנ"כיים ובחורף מתכסים‬
‫ב"דובוני" חאקי ‪ .‬לעיתים קרובות ניתן לאתר בהופעת המרכזניקים רישול מכוון‪ ,‬הבא להזכיר את רוח תנועות הנוער (=‬
‫המתבוללות) של פעם‪...‬יש גוון של חברהמניות (= כדי להידמות להווי הפלמ"ח הקומוניסי ‪ -‬לותרני) וכן אף נופך של‬
‫צבאיות‪ .‬בסממנים אלה ואחרים‪ ,‬אפילו באותה פשטות קוקיסטית‪ ,‬יש יותר מקורטוב של גנדרנות טיפוסית‪...‬הר' פילבר‪,‬‬
‫למשל‪ .‬גם הר' לוינגר‪ ,‬מראשי הגוש‪ ,‬מודע לכך שהופעתו אינה לפי צו "אופנת הכיפה הסרוגה" [= מפשתן‪ ,‬המסמל את‬
‫הקרבה לאדמה‪ ,‬כפי שנציגי "הקיבוץ הדתי" הודרכו על‪-‬ידי הקומונות הפרוטסטנטיות‪-‬לותרניות‪" ,‬האחים בורדרהוף" בגרמניה‪,‬‬
‫שאליהם נסעו נציגי "הקיבוץ הדתי" בשנת תרח"ץ‪ ,‬כדי שילמדום כיצד לשלב בין המרכסיזם והדת (מהפכניות בעל כרחן‪-‬נשים ומגדר‬
‫בציונות הדתית בתקופת הישוב"‪ ,‬לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪ ,‬הוצ' יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪ .])032‬הוא מקפיד על סממני לבוש‬
‫מסורתי‪...‬ומציין שכך ראוי שיראה רב בישראל‪...‬הרב זלמן מלמד‪ ,‬מורה בישיבה ומתנחל פעיל‪ ,‬מוצא משמעות מיוחדת‬
‫בהופעתו במקטורן ובמגבעת כהים דוקא בשטח המבצעים‪ ,‬בהרי בית אל ובחוצות רמאללה‪ .‬יש גם לציין‪ ,‬כי ישנה הקפדה‬
‫לגבי ציציות‪ ,‬שלא יהיו חשופות בצורה מסודרת אלא בצורה שלומפרית‪ ,‬המפגינה גם סוג של "פשטות" (= בהתאם לשיויון‬
‫הנוצרי‪-‬פרוטסטנטי בין אדם מן הישוב לבין אדם מוזנח) ויכולת הבדלה מצורת הליכה זו בעולם התורה“‪.‬‬
‫הנשיםתעה‪( .‬עמ' ‪„ - )409‬שומרות על חזות פשוטה וענוה‪...‬וכמעט שאינן מתקשטות (= על פי אותו יסוד נוצרי וכך גם נוהגת‬
‫קומונת "היימיש" הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית‪-‬לותרנית בארה"ב‪ ,‬כדי לחזור לאורח החיים הקמאי של תלמידי יש"ו)‪...‬את ראשן מכסות‬
‫בשביס או בכובע‪ .‬יותר ויותר מביניהן אפילו מסתירות לגמרי את קווצות שערן‪ .‬את ה"פוני" או הזנב‪ ,‬השארית שנותרה‬
‫לנשות המחנה הדתי‪-‬לאומי להציגה“‪.‬‬
‫הופעה זו אמורה לשחזר את אותו ריטואל תדמיתי‪ ,‬של לבוש פשוט וצנוע מתקופת "חומה ומגדל" הנוצרית לותרנית‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬ראינו את שגעון הגדלות והשחצנות הפמניסטית של נשות הציונו‪-‬הדתית מהזן הנוצרי‪-‬פרוטסטנטי הקלווניסטי‪,‬‬
‫הפוסט‪-‬מודרני‪ ,‬הדורשות לממש את השיויון הנוצרי הפרוטסטנטי הקלוניסטי של ההקצנה הפנאטית של השיויון‬
‫הפרוטסטנטי‪ ,‬גם בציבור החרדי על‪-‬ידי תביעות בבג"ץ ומשתתפות גם בפעילות מעורבת של לימוד עם גברים ומאוגדות‬
‫בארגונים "אמונה" ו"קולך"‪ ,‬אשר באופן רשמי יוצאים נגד התורה שבעל פה וההלכה היהודית‪ .‬שני דפוסים אלו מקבילים‬
‫ממש להתנהגות החברה המתבוללת שלפני קום המדינה‪ .‬ההזדמנות הראשונה‪ ,‬אשר ניתנה לתת‪-‬התרבות לחקות בצורה‬
‫פנאטית את הריטואל של "חומה ומגדל" היתה בסבסטיה וממשיכה להתקיים כיום‪ ,‬במה שמכונה "נוער הגבעות"‪ ,‬התנהגות‬
‫אשר היא הפוכה לחלוטין מהתנהגות של יהודי וכל שכן של בן תורה‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק נטע בהם היטב דפוס התנהגות זו‪ ,‬הן‬
‫בדיבור זול‪ ,‬המלווה בגסות הרוח והשתלחות ברברית נגד כל מי שמתנגד לשבתאות המשיחית שלו והן בעידוד‬
‫ההתפרעויות של תלמידיו‪-‬קורבנותיו סביב ההתנחלויות כפי שהוא נהג בהשתטחות על הכביש כדי למנוע פינוי‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫דמיין‪ ,‬כי כעת זה מצב של "קץ מגולה"‪ ,‬כי יש ריבונות ישראלית (המתבררת כריבונות פיקטיבית) וגם משום הסיבה‬
‫שהחלו לצמוח פירות בארץ‪ ,‬וכבר ראינו לעיל‪ ,‬כי פירות שיהיו בזמן המשיח לא קיימים כיום וריבונות ישראלית מוכחת‬
‫שוב ושוב כפיקציה‪ .‬והנה כתוב גם [ישעיה (סא‪,‬ד)‪ ,‬מס' ברכות (לה‪ ,):‬מס' סנהדרין (צא‪„-]):‬ובנו חרבות עולם שממות‬
‫ראשונים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור“ ‪ .‬פסוק זה הוא מעולם לא ציין‪ ,‬והוא משום שבפסוק אחרי זה הובא‪-‬‬
‫„ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר איכריכם וכורמיכם“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק לא ציטט פסוק זה‪ ,‬כי פסוק זה סותר לחלוטין את ה"קץ‬
‫המגולה"‪ ,‬כי שום ערבי לא התנדב להיות רועה צאן ישראל‪ .‬המתנדבים היחידים מגיעים מארצות מערב אירופה‪ ,‬אך הם‬
‫מהווים רק קטליזטור להתבוללות‪ .‬מתנדבות המגיעות לכאן מוציאות מכאן יהודים לחו"ל ומבוללות אותם שם‪ ,‬לא לפני‬
‫שהן "מחנכות" את סביבתן כאן להתפרקות מוסרית מזוהמת‪ .‬אמנם לצ‪ .‬י‪ .‬קוק ישנה עוד סיבה לה היה מחוייב ‪" -‬עבודה‬
‫עברית"‪ ,‬אשר כתת‪ -‬תרבות של הציוניזם השבתאי‪ ,‬אסור היה להעסיק ערבים אפילו במחיר אפסי‪ ,‬אשר הם היו מוכנים‬

‫לקבל ‪ ,‬אך לולא עקרון זה הוא היה כבר אומר שזה "קץ מגולה"‪ ,‬אפילו שרק תקופה קצרה היתה נכונות כזו מצד הערבים‪,‬‬
‫רשימת אישים ואנשים ב ‪ 033 -‬השנים האחרונות המופיעים בחיבורינו‬
‫בן‪-‬ארי‪ ,‬דוד‬
‫בן גוריון‪ ,‬דוד‬
‫בן‪-‬טוב‪ ,‬מרדכי‬
‫בן‪-‬יהודה‪ ,‬אליעזר‬
‫בן‪-‬יהודה‪ ,‬נתיבה‬
‫בן‪-‬יוחנן‪ ,‬ד"ר יוסף‬
‫בן‪-‬יעקב‪ ,‬יוחנן‬
‫בן‪-‬צבי‪ ,‬יצחק‬
‫בן‪-‬שלמה‪ ,‬פרופ‪ .‬אליעזר‬
‫בן איש חי (רבי יוסף חיים)‬
‫בעל שם טוב‬
‫בענגיס‪ ,‬רבי ראובן ז‪.‬‬
‫בר‪-‬און‪ ,‬מרדכי‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬מאיר‬
‫בראך‪ ,‬רבי שאול‬
‫בראתרס‪ ,‬ריצארד‬
‫ברגסון‪ ,‬הנרי‬
‫ברדיצ'בסקי‪ ,‬מ‪ .‬י‪.‬‬
‫ברודווי‪ ,‬ביל‬
‫ברויאר‪ ,‬ד"ר מרדכי‬
‫ברויאר‪ ,‬הרב ד"ר יצחק‬
‫ברויאר‪ ,‬רבי שלמה זלמן‬
‫ברוידא‪ ,‬יעקב‬
‫ברטולד‪ ,‬פייבל‬
‫ברטל‪ ,‬פרופ‪ .‬ישראל‬
‫ברלין‪ ,‬רבי נפתלי צבי יהודא‬
‫ברלין‪ ,‬רבי חיים‬
‫ברנד‪ ,‬יואל‬
‫ברנט‪ ,‬הרב זרח‬
‫ברנר‪ ,‬חיים‬
‫ברק‪ ,‬פרופ‪ .‬אהרון‬
‫ברקלי‪ ,‬ג'ורג'‬
‫ג‬
‫ג'אנח‪ ,‬רבי יונה‬
‫ג'ם‪ ,‬איסמעיל‬
‫גוטמאכר‪ ,‬רבי אליהו‬
‫גוטמן‪ ,‬ר' דוד מאיר‬
‫גולדה‪ ,‬מאיר‬
‫גולדמן‪ ,‬נחום‬
‫גולומב‪ ,‬אליהו‬
‫גורדון‪ ,‬א‪.‬ד‬
‫גורדון‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫גורדון‪ ,‬רבי אליעזר‬
‫גורודז'ינסקי‪ ,‬רבי אברהם‬
‫קסה‬
‫לעבוד בשכר מינימלי‪.‬‬
‫אלצרום‪ ,‬רבי יחיא‬
‫אלקבץ‪ ,‬רבי שלמה‬ ‫"אחד העם" (אשר גינצבורג)‬
‫אלקלעי‪ ,‬הרב יהודה‬
‫אלקנה‪ ,‬פרופ‪ .‬יהודה‬
‫אלתר‪ ,‬רבי אברהם מרדכי‬
‫("אמרי אמת")‬
‫אלתרמן‪ ,‬נתן‬
‫אמבר‪ ,‬נפתלי הרץ‬
‫אמיר‪ ,‬אהרון‬
‫אפלטון‬
‫אפרתי‪ ,‬בנימין‬
‫אפשטיין‪ ,‬רבי יחיאל מיכל‬
‫("ערוך השולחן")‬
‫אפשטיין‪ ,‬רבי משה מרדכי‬
‫אריאלי‪ ,‬הרב יצחק‬
‫אריאלי‪ ,‬יעקב‬
‫אריאלי‪ ,‬ישראל‬
‫אריאלי‪ ,‬פרופ‪ .‬נחום‬
‫אריף‪ ,‬מוסטפה‬
‫אריסטו‬
‫אריסטראכוס‬
‫אריק‪ ,‬רבי מאיר‬
‫אש‪ ,‬שלום‬
‫ב‬
‫בגין‪ ,‬מנחם‬
‫בהר"ן‪ ,‬רבי דוד‬
‫בובר‪ ,‬מרטין‬
‫בוגנר‪ ,‬נ‪.‬‬
‫בוהר‪ ,‬נילס‬
‫בוקסטורף‪ ,‬יוהאנס‬
‫בחיי‪ ,‬רבינו‬
‫ביאליק‪ ,‬חיים נחמן‬ ‫איסרליש‪ ,‬רבי משה (הרמ"א)‬
‫בידרמן‪ ,‬רבי דוד‬
‫ביי‪ ,‬מחמט‬
‫בירנבוים‪ ,‬רבי שמואל‬
‫בירניס‪ ,‬יעקב‬
‫בכלר‪ ,‬פרופ‪ .‬זאב‬
‫בכר‪ ,‬קורט‬
‫בלאזר‪ ,‬רבי יצחק‬
‫בלובשטיין‪ ,‬רחל‬
‫בלוי‪ ,‬רבי משה‬
‫בלוי‪ ,‬רבי עמרם‬
‫בלקינד‪ ,‬ישראל‬
‫בן‪-‬אהרון‪ ,‬יצחק‬
‫אבינר‪ ,‬שלמה‬
‫אבינר‪ ,‬אלישע‬
‫אביעזר‪ ,‬אנתן‬
‫אבן‪ ,‬אבא‬
‫אבנרי‪ ,‬אורי‬
‫אברבנאל‪ ,‬דון יצחק‬
‫אברמוביץ‪ ,‬אודי‬
‫אברמסקי‪ ,‬רבי יחזקאל‬
‫אדלשטיין‪ ,‬רבי שלמה‬
‫אדמונית‪ ,‬צוריאל‬
‫אוירבך‪ ,‬רבי שלמה זלמן‬
‫אוירבך‪ ,‬רבי שמואל‬
‫אוירבך‪ ,‬רבי מרדכי‬
‫אוירבך‪ ,‬רבי ח‪ .‬יהודה‪-‬ליב‬
‫אוירבך‪ ,‬רבי מאיר‬
‫אולמרט‪ ,‬אהוד‬
‫אוסישקין‪ ,‬מנחם מנדל‬
‫אורבך‪ ,‬פרופ‪ .‬אפרים‬
‫אורבך‪ ,‬אורי‬
‫אורלב‪ ,‬זבולון‬
‫אורנשטיין‪ ,‬רבי יעקב‬
‫אחימאיר‪ ,‬אבא‬
‫איגר‪ ,‬רבי עקיבא‬
‫אידליש‪ ,‬רבי שמואל‬
‫אייבשיץ‪ ,‬רבי יהונתן‬
‫אייגיש‪ ,‬רבי ה‪.‬‬
‫אייזמן‪ ,‬הרב יהודה‬
‫איינשטיין‪ ,‬אלברט‬
‫אילן‪ ,‬הרב מרדכי‬
‫איסקאפה‪ ,‬רבי יוסף‬
‫איש‪-‬שלום‪ ,‬פרופ‪ .‬בנימין‬
‫איתן‪ ,‬רפאל‬
‫אלבוגן‪ ,‬איסמר‬
‫אלון‪ ,‬פרופ‪ .‬מנחם‬
‫אלון‪ ,‬מרדכי‬
‫אלון‪ ,‬גדליה‬
‫אלוני‪ ,‬שולמית‬
‫אלחנן‪ ,‬הרב יואל‬
‫אליהו‪ ,‬שמואל‬
‫אליהו‪ ,‬רבי מרדכי‬
‫אלישיב‪ ,‬רבי שלמה‬
‫אלישיב‪ ,‬רבי יוסף שלום‬
 ‫קסו‬

‫זורלו‪ ,‬אילגז‬ ‫הכהן‪ ,‬רבי מאיר שמחה‬ ‫גורליק‪ ,‬רבי ירוחם‬

‫זטלר‪ ,‬יהושע‬ ‫הכהן‪ ,‬רבי רפאל‬ ‫גורן‪ ,‬שלמה‬
‫זילברברג‪ ,‬רבי נפתלי‬ ‫הכט‪ ,‬בן‬ ‫גינצבורג‪ ,‬אשר‬
‫זיני‪ ,‬אליהו‬ ‫הכלר‪ ,‬ויליאם‬ ‫גינצבורג‪ ,‬הברון הוראץ‬
‫זיסברג‪ ,‬יעקב‬ ‫הלברשטאם‪ ,‬רבי יחזקאל‬ ‫גלזנר‪ ,‬עקיבא‬
‫זקס‪ ,‬רבי מנדל‬ ‫הלוי‪ ,‬רבי ידידיה‬ ‫גרודז'ינסקי‪ ,‬רבי חיים עוזר‬
‫הלוי‪ ,‬רבי ידיד‬ ‫גרז‪ ,‬רבי זבולון‬
‫ח‬ ‫הלפרין‪ ,‬יעקב‬ ‫גריינמן‪ ,‬רבי שמואל‬
‫חאגיז‪ ,‬רבי משה‬ ‫הנשיא‪ ,‬דון יוסף‬ ‫גרינבוים‪ ,‬אליעזר‬
‫חבקין‪ ,‬יהושע‬ ‫הנשקה‪ ,‬פרופ‪ .‬דוד‬ ‫גרינבוים‪ ,‬ד"ר שמואל‬
‫חזן‪ ,‬יעקב‬ ‫הס‪ ,‬משה‬ ‫גרינברג‪ ,‬א‪.‬ד‪.‬‬
‫חיוג‪ ,‬רבי יהודה‬ ‫הס‪ ,‬רודולף‬ ‫גרינברג‪ ,‬אבא שמואל‬
‫חייקין‪ ,‬רבי חיים יצחק‬ ‫הרברט משרבורי‬ ‫גרץ‪ ,‬צבי הירש היינריך‬
‫חמילצקי‪ ,‬בוגדן‬ ‫הרצוג‪( ,‬הרצאג) ר' יצחק‬
‫חסמן‪ ,‬רבי לייב‬ ‫הרצוג‪ ,‬פרופ‪ .‬יצחק‬ ‫ד‬
‫חרל"פ‪ ,‬הרב יעקב משה‬ ‫הרצל‪ ,‬תיאודור (בנימין זאב)‬ ‫דגן‪ ,‬מתי‬
‫חרל"פ‪ ,‬שירה‬ ‫הרצל‪ ,‬הנס‬ ‫דה‪-‬האן‪ ,‬פרופ‪ .‬יעקב‬
‫הרשקוביץ‪ ,‬ש‪.‬‬ ‫דובנוב‪ ,‬שמעון‬
‫ט‬ ‫הורויץ‪ ,‬ש"י איש‬ ‫דובער‪ ,‬רבי חיים אברהם‬
‫טאו‪ ,‬צבי‬ ‫דויטש‪ ,‬רבי משה‬
‫טור‪-‬סיני‪ ,‬פרופ‪ .‬נפתלי הרץ‬ ‫ו‬ ‫דומיניץ‪ ,‬יהודה‬
‫טורצ'ין‪ ,‬רבי ניסן‬ ‫ווזנר‪ ,‬רבי שמואל‬ ‫דון‪-‬יחיא‪ ,‬יהודה‪-‬לייב‬
‫טורצ'ין‪ ,‬רבי אלעזר צדוק‬ ‫וויזר‪ ,‬הרב י‪.‬א‪.‬‬ ‫דושינסקי‪ ,‬רבי צבי‬
‫טייטל‪ ,‬הרב יששכר‬ ‫ווילברג‪ ,‬הלמוט‬ ‫דייויס‪ ,‬רבי מת'ס‬
‫טייטלבוים‪ ,‬רבי יואל‬ ‫ווינברג‪ ,‬רבי יחיאל‬ ‫דייויס‪ ,‬רבי בן ציון‬
‫טייטלבוים‪ ,‬רבי אברהם יצחק‬ ‫ווינטרויב‪ ,‬רבי ישראל מאיר‬ ‫דימלינג‪ ,‬ד"ר אלברכט‬
‫טיקוצ'ינסקי‪ ,‬רבי משה‬ ‫ווינטרויב‪ ,‬רבי אליהו‬ ‫דינקלס‪ ,‬רבי יוסף‬
‫טל‪ ,‬הרב שמואל‬ ‫ווינטרויב‪ ,‬רבי דב‬ ‫דיסקין‪ ,‬רבי יהודה‪-‬לייב‬
‫טרופ‪ ,‬רבי נפתלי‬ ‫ווינער‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫דיסקין‪ ,‬רבי יצחק ירוחם‬
‫טשרניחובסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫ווינרוט‪ ,‬ד"ר יעקב‬ ‫דקרט‪ ,‬רנה‬
‫וולבה‪ ,‬רבי שלמה‬ ‫דרויאנוב‪ ,‬אלטר‬
‫י‬ ‫וולהויזן‪ ,‬יוליוס‬ ‫דרוין‪ ,‬צ'ארלס‬
‫יבניאלי‪ ,‬שמואל‬ ‫וורסס‪ ,‬שמעון‬ ‫דרוקמן‪ ,‬חיים‬
‫ידין‪ ,‬יגאל‬ ‫וידנפלד‪ ,‬רבי דובעריש‬ ‫דרורי‪ ,‬צפניה‬
‫יגל‪ ,‬רבי יהושע‬ ‫ויזל‪ ,‬נפתלי הירץ‬ ‫דרידה‪ ,‬ז'אק‬
‫יודילביץ‪ ,‬דוד‬ ‫וייז‪ ,‬סטפן (סטיבן)‬
‫יוסף‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫וייס‪ ,‬ר' עקיבא הכהן‬ ‫ה‬
‫יוסף‪ ,‬רבי עובדיה‬ ‫וילק‪ ,‬שמואל‬ ‫הבר‪ ,‬פריץ‬
‫יעבץ‪ ,‬זאב‬ ‫ויסליציני‪ ,‬פון‬ ‫הגר"א רבי אליהו לנדא‬
‫ישראלי‪ ,‬ר' שאול‬ ‫ויסמנדל‪ ,‬רבי מיכאל‬ ‫הוטנר‪ ,‬רבי יצחק‬
‫ישראל‪ ,‬רבי משקלוב‬ ‫ויצמן‪ ,‬עזר‬ ‫הורביץ‪ ,‬רבי יעקב‬
‫ויצמן‪ ,‬ד"ר חיים‬ ‫הורביץ‪ ,‬רבי חיים הכהן‬
‫כ‬ ‫ולטר‪( ,‬פרנסואה‪-‬מארי ארואה)‬ ‫הורביץ‪ ,‬יהושע הלוי‬
‫כגן הכהן‪ ,‬רבי ישראל מאיר‬ ‫וסרמן‪ ,‬רבי אלחנן‬ ‫היגל‪ ,‬גאורג‬
‫("ח"ח")‬ ‫הידלסהיימר‪ ,‬רבי עזריאל‬
‫כהן‪ ,‬הרב דב‬ ‫ז‬ ‫היטלר‪ ,‬אדולף‬
‫כהן‪ ,‬הרמן‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬ערי‬ ‫היידריך‪ ,‬ריינהוט‬
‫כהן‪ ,‬דוד ("הנזיר")‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬זאב‬ ‫הילמן‪ ,‬רבי דוד צבי‬
‫כהנמן‪ ,‬רבי י‪.‬ש‪.‬‬ ‫זוין‪ ,‬הרב ש‪ .‬י‪.‬‬ ‫הירש‪ ,‬רבי שמשון‬
‫כמאל‪ ,‬מוסטפה‬ ‫זונדל‪ ,‬רבי יוסף‬ ‫הירשנזהאן‪ ,‬ר' חיים‬
‫כנרתי‪ ,‬עמיחי‬ ‫זוננפלד‪ ,‬רבי יוסף חיים‬ ‫הכהן‪ ,‬רבי אהרון‬

‫סמואל‪ ,‬הרברט‬
‫סמילנסקי‪ ,‬זאב‬
‫סמניצר‪ ,‬רבי מ‪.‬‬
‫ספאוזיפוס‬
‫ספיר‪ ,‬פנחס‬
‫ספקטור‪ ,‬רבי יצחק אלחנן‬ ‫מייזעלס‪ ,‬רבי אליהו חיים‬
‫סרנא‪ ,‬רבי יחזקאל‬
‫ע‬
‫עמדין‪ ,‬רבי יעקב‬
‫עמיאל‪ ,‬אביגדור משה‬
‫עמידרור‪ ,‬יעקב‬
‫עמיחי‪ ,‬יהודה‬
‫עמיטל‪ ,‬יהודה‬
‫עפרויקין‪ ,‬י‪.‬‬
‫פ‬
‫פאראדו‪ ,‬חואן דה‬
‫פוטאש‪ ,‬רבי דוד‬
‫פילבר‪ ,‬ר' יעקב‬
‫פילוסוף‪ ,‬יעקב‬
‫פינס‪ ,‬מיכל‬
‫פינסקר‪ ,‬ד"ר יהודה לייב‬
‫פיקסלר‪ ,‬ד"ר דרור‬
‫פישמן‪-‬מימון‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫פישמן‪ ,‬זכריה‬
‫פלאצקי‪ ,‬רבי מאיר דן‬
‫פלנק‪ ,‬מקס פון‬
‫פסקל‪ ,‬בלז‬
‫פרום‪ ,‬ר' מרדכי‬
‫פרום‪ ,‬נתן מרדכי‬
‫פרומן‪ ,‬מנחם‬
‫פרוש‪ ,‬רבי עקיבא‬
‫פריד‪ ,‬יוחנן‬
‫פרידלנדר‪ ,‬הרמן‬
‫פריימן‪ ,‬ר' אהרון מרדכי‬
‫פריפוט‪ ,‬רבי דוראן הלוי‬
‫פרלמן‪ ,‬רבי י‪.‬ל‪.‬‬
‫פרנק‪ ,‬רבי פסח צבי‬
‫פרנק‪ ,‬יעקב‬ ‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי יצחק זאב‬
‫פרנקל‪ ,‬אברהם‬
‫פרנקל‪ ,‬זכריה‬ ‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי אברהם יהושע‬
‫פרנקל‪ ,‬רבי דוד‬
‫פרנקל‪ ,‬רבי ברוך‬
‫פישמן‪-‬מימון‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫סופר‪ ,‬רבי משה ("חתם סופר")‬
‫צ‬
‫צ'ילר‪ ,‬טנסו‬
‫ק‬
‫(מ) קוטנא‪ ,‬רבי יהושע‬
‫קסז‬
‫מוסקאטו‪ ,‬רבי יהודה‬ ‫כץ‪ ,‬רבי ראובן‬
‫מורגנשטיין‪ ,‬ד"ר אריה‬
‫מוריה‪ ,‬יוסף ש‪.‬‬ ‫ל‬
‫מילך‪ ,‬אברהרד‬ ‫לאור‪ ,‬פרופ‪ .‬יצחק‬
‫מייזליש‪ ,‬רבי צבי הירש‬ ‫לבונטין‪ ,‬זלמן דוד‬
‫לבקוביץ‪ ,‬מרי‬
‫מיכאליס‪ ,‬יוהאן דוד‬ ‫לוי‪ ,‬יצחק (י‪.‬ל‪).‬‬
‫מלכנטון‬ ‫לוי‪ ,‬דני‬
‫מלמד‪ ,‬אליעזר‬ ‫לויד‪ ,‬ג'ורג'‬
‫מלמד‪ ,‬זלמן‬ ‫לוין‪ ,‬שמריהו‬
‫מלצר‪ ,‬רבי איסר זלמן‬ ‫לוין‪ ,‬ד"ר בנימין מנשה‬
‫מנדלסון‪ ,‬רבי בנימין‬ ‫לוינזון‪ ,‬יהושע‬
‫מנדלסון‪ ,‬בנימין משה‬ ‫לעבענזהן‪ ,‬א‪.‬ד‪.‬מ‪.‬‬
‫מנוחין‪ ,‬יהודי‬ ‫לוינשטיין‪ ,‬רבי יחזקאל‬
‫מני‪ ,‬רבי אליהו‬ ‫לומברוסו‪ ,‬צ'זארה‬
‫מצגר‪ ,‬הרב יונה‬ ‫לופיאן‪ ,‬רבי אליהו‬
‫מקגוברן‪ ,‬ג'ון‬ ‫לוצאטו‪ ,‬רבי משה חיים‬
‫מרגליות‪ ,‬רבי י‪.‬א‪.‬ז‪.‬‬ ‫לורינץ‪ ,‬רבי שלמה‬
‫מרקס‪ ,‬קרל‬ ‫לותר‪ ,‬מרטין‬
‫משאש‪ ,‬רבי שלום‬ ‫ליאור‪ ,‬דב‬
‫ליבוביץ‪ ,‬רבי ברוך בער‬
‫נ‬ ‫ליבוביץ‪ ,‬רבי ירוחם‬
‫נאדל‪ ,‬רבי גדליה‬ ‫ליבוביץ‪ ,‬פרופ‪ .‬ישעיהו‬
‫נורדאו‪ ,‬מקס‬ ‫ליבוביץ‪ ,‬הרב יחזקאל‬
‫נוימן‪ ,‬זאב‬ ‫ליבנה‪ ,‬אליעזר‬
‫נוימן‪ ,‬ג'ון פון‬ ‫ליברמן‪ ,‬רבי מאיר‬
‫ניוטון‪ ,‬אייזיק‬ ‫ליברמן‪ ,‬פרופ‪ .‬שאול‬
‫ניטשה‪ ,‬פרידריך‬ ‫לייבוש‪ ,‬רבי מאיר (מלבי"ם)‬
‫ניסנבוים‪ ,‬יצחק‬ ‫ליכטנשטיין‪ ,‬רבי הלל‬
‫ניצן‪ ,‬מאיר‬ ‫ליכטנשטיין‪ ,‬ד"ר אהרון‬
‫נפתלין‪ ,‬רבי חיים‬ ‫ליליינטל‪ ,‬ד"ר‬
‫נריה‪ ,‬משה צבי‬ ‫לילינבלום‪ ,‬מ‪.‬ל‪.‬‬
‫נריה‪ ,‬פתחיה‬ ‫לורבערביום‪ ,‬רבי יעקב‬
‫("נתיבות המשפט")‬
‫ס‬ ‫ליפייד‪ ,‬מרגרט א'‬
‫סגל‪ ,‬חגי‬ ‫ליפקין‪ ,‬רבי ישראל מסלנט‬
‫סגל‪ ,‬רבי י‪.‬‬ ‫לנדא‪ ,‬רבי יחזקאל‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי יוסף בער‬ ‫לנדוי‪ ,‬ש‪.‬ח‪.‬‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי חיים‬ ‫לנדוין‪ ,‬דורון‬
‫לנין‪ ,‬ולדימיר‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי י‪.‬ד‪.‬‬ ‫לרר‪ ,‬ר' ראובן‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬גי'‪.‬בי‪.‬‬ ‫מ‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬רבי מאיר‬ ‫מארי‪ ,‬יצחק‬
‫סולומון‪ ,‬רבי יואל משה‬ ‫מגנס‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫מדמוני‪ ,‬רבי יוסף‬
‫סוקולוב‪ ,‬ד"ר נחום‬ ‫מדרש‪ ,‬יוסף‬
‫סטבסקי‪ ,‬אברהם‬ ‫מהר"ל‬
‫סטלין‪ ,‬יוסף‬ ‫מוהליבר‪ ,‬רבי שמואל‬
‫סלוצקי‪ ,‬א‪.‬י‪.‬‬ ‫מויטבסק‪ ,‬רבי מנחם מנדל‬
‫סלוצקי‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫מוניץ‪ ,‬מ‪.‬‬

‫רוזן‪ ,‬ישראל‬
‫רוזנברג‪ ,‬רבי אהרון‬
‫רוזנטל‪ ,‬פרופ‪ .‬שמעון‬
‫רוזנצוויג‪ ,‬פרנץ‬
‫רוטשילד‪ ,‬אדמונד דה‬
‫רוסו‪ ,‬ברוכיה‬
‫רופא‪ ,‬פרופ‪ .‬אלכסנדר‬
‫רוקח‪ ,‬רבי יהושע‬
‫רוקח‪ ,‬רבי שמעון‬
‫רז‪ ,‬שמחה‬
‫רזין‪ ,‬רבי יוסף ("הרוגאצ'ובר")‬
‫רטיקוס‪( ,‬פון‪-‬לאוכן)‬
‫ריבלין‪ ,‬רבי יוסף‬
‫ריג‪ ,‬בריאן מרק‬
‫רידב"ז‪ ,‬רבי יעקב דוד בן ז‪.‬‬ ‫רבינוביץ‪ ,‬רבי יצחק אייזיק הלוי‬
‫וולובסקי‬ ‫רבינוביץ‪-‬תאומים‪ ,‬רבי א‪.‬ד‪.‬‬
‫ריין‪ ,‬הרב אברהם‬
‫ריינס‪ ,‬יצחק יעקב‬
‫ריסקין‪ ,‬שלמה‬
‫תומסון‪ ,‬ג'ורג'‬
‫שפירא‪ ,‬רבי שלמה זלמן‬
‫שקופ (שקאפ)‪ ,‬רבי שמעון‬
‫שר‪ ,‬הגאון רבי אייזיק‬
‫קסח‬
‫קצטניק‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫קאלוין‪ ,‬קגן‬
‫קצנלבויגן‪ ,‬רבי אהרון‬ ‫קובנר‪ ,‬אבא‬
‫קרוואני‪ ,‬הרב עובדיה‬ ‫קוסביצקי‪ ,‬סרגיי‬
‫קרוכמל‪ ,‬נחמן (רנ"ק)‬ ‫קופרניקוס‪ ,‬ניקולאוס‬
‫קרול‪ ,‬רבי שלמה נח‬ ‫קוק‪ ,‬הלל‬
‫קרול‪ ,‬אריה‬ ‫קוק‪ ,‬צבי יהודה‬
‫קרליץ‪ ,‬רבי אברהם ישעיה‬ ‫קוק‪ ,‬רבי שמחה‬
‫("חזו"א")‬ ‫קיסינג'ר‪ ,‬הנרי‬
‫קרליץ‪ ,‬רבי ניסים‬ ‫קישון‪ ,‬אפרים‬
‫ר‬ ‫קלויזנר‪ ,‬פרופ‪ .‬יוסף‬
‫ראב‪ ,‬יהודה ראגולער‪ ,‬רבי‬ ‫קלופט‪ ,‬רבי יואל‬
‫אליהו‬ ‫קליין‪ ,‬משה‬
‫ראטה‪ ,‬רבי משולם‬ ‫קלצקין‪ ,‬יעקב‬
‫רבינוביץ‪ ,‬א‪.‬ז‪( .‬אז"ר)‬ ‫קמינצקי‪ ,‬רבי יעקב‬
‫קמלהאר‪ ,‬ר' אריה‬
‫קנט‪ ,‬עמנואל‬
‫רדב"ז‪ ,‬רבי דוד בן זימרא‬ ‫קניבסקי‪ ,‬רבי חיים‬
‫רדלר‪-‬פרידמן‪ ,‬יהושע‬ ‫קניבסקי‪ ,‬רבי ישראל יעקב‬
‫רובינשטיין‪ ,‬הרב אברהם‬ ‫קסטנר‪ ,‬ד"ר ישראל‬
‫ריקרט‪ ,‬פרופ‪ .‬היינריך‬
‫רמברנדט‪ ,‬הרמנזון ואן ריין‬
‫רענן‪ ,‬נתן שלום‬
‫רפופורט‪ ,‬רבי חיים טוביה‬
‫ש‬
‫שאול‪ ,‬רבי בן‪-‬ציון אבא‬
‫שאולי‪ ,‬אברהם ביק‬
‫שבדרון‪ ,‬הגה"צ רבי שלום‬
‫שבייד‪ ,‬פרופ‪ .‬אליעזר‬
‫שבתאי‪ ,‬צבי‬
‫שו"ב‪ ,‬רבי משה‬
‫שופנהאור‪ ,‬ארתור‬
‫שורק‪ ,‬יואב‬
‫שפיץ‪ ,‬רבי יום‪-‬טוב‬ ‫שורקין‪ ,‬רבי יעקב‬
‫שפירא‪ ,‬ר' אברהם‬ ‫שז"ר‪ ,‬זלמן‬
‫שפירא‪ ,‬יהושע‬ ‫שטיינברג‪ ,‬רבי שרגא פייבל‬
‫שטיינמן‪ ,‬רבי א‪.‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫שפירא‪ ,‬רבי מאיר‬ ‫שטמפפר‪ ,‬ר' יהושע‬
‫שפירא‪ ,‬אמנון‬ ‫שטרן‪ ,‬אברהם ("יאיר")‬
‫שפירא‪ ,‬פרופ‪ .‬אניטה‬ ‫שטרנבוך‪ ,‬ר' אשר‬
‫שפירא‪ ,‬משה חיים‬ ‫שטרנהל‪ ,‬פרופ‪ .‬זאב‬
‫שפרבר‪ ,‬ד"ר דוד‬ ‫שיינין‪ ,‬רבי מנדלשילה‪ ,‬אלחנן‬
‫שץ‪ ,‬פרופ‪ .‬רבקה‬ ‫שיק‪ ,‬הרב ברוך משקלוב‬
‫שך‪ ,‬רבי אלעזר מנחם‪-‬מן‬
‫שלזינגר‪ ,‬רבי עקיבא י‪.‬‬
‫שרלו‪ ,‬יובל‬ ‫שלם‪ ,‬פרופ‪ .‬גרשום‬
‫שרקי‪ ,‬אורי‬ ‫שלמון‪ ,‬פרופ‪ .‬י‪.‬‬
‫שרתוק‪ ,‬משה‬ ‫שמואלביץ‪ ,‬רבי חיים‬
‫ששפורטס‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫שמעונוביץ‪ ,‬רבי נח‬
‫שנפלד‪ ,‬רבי משה‬
‫ת‬ ‫שפינוזה‪ ,‬ברוך‬
 ‫‪169‬‬

‫מילון לביאור המילים והמושגים הלועזיים אשר הובאו בחיבור‬

‫א‪.‬‬
‫אבסולוטי‪-‬מוחלט‬
‫אובססיביות‪-‬כפיייתיות‪.‬‬
‫אובייקטיביות‪-‬אי נקיטת עמדה‪ ,‬רצון לבחון נושא כלשהו ללא נקיטת עמדה לאחד הצדדים או הדעות‪ .‬היכולת להסביר תופעה או‬
‫מציאות על ידי תיאור אחד ויחיד‪.‬‬
‫אוטונומיה‪-‬שלטון מוגבל‪.‬‬
‫אוטופיה‪-‬תאור דמיוני של מציאות‪.‬‬
‫אוטוריטה‪-‬סמכותיות‪.‬‬
‫אוטנטיות‪-‬התנהגות מקורית ולא מלאכותית‪.‬‬
‫אוניברסליזם‪-‬כלל האנושות‪.‬‬
‫אופוריה‪-‬זחיחות דעת חיובית ומוגזמת‪.‬‬
‫אופורטוניזם‪-‬ניצול הזדמנויות על חשבון עקרונות‪.‬‬
‫אידיאה‪-‬חשיבה או מצב מושלם אליו שואפים בתחום כלשהו‪.‬‬
‫איזוטריות‪-‬תכונה של מעטים‪.‬‬
‫אימננטיות‪-‬תכונה הטבועה בפנימיות‪.‬‬
‫אינדיבידואליזם‪ -‬יחודיות אישית‪.‬‬
‫אינדיקציה‪-‬סימן‪.‬‬
‫אינטלקטואליות‪-‬יכולת שכלית גבוהה מן הרגיל או יוצאת דופן באחד התחומים‪.‬‬
‫אינטראקציה‪-‬תגובה‪ ,‬יחסי גומלין‪.‬‬
‫אינטרפרטציה‪-‬הקשר‪ ,‬פרשנות‪.‬‬
‫אינסטנציה‪ -‬ערכאה משפטית‪.‬‬
‫אינפורמציה‪-‬מידע‪.‬‬
‫איסטרטגיה‪-‬הנהגה מערכתית‪.‬‬
‫אלטרנטיבה‪-‬חלופה‪.‬‬
‫אלמנטריות‪-‬בסיסיות‪.‬‬
‫אמביוולנטיות‪-‬ערכיות כפולה‪.‬‬
‫אנטי תזה‪ -‬ניגוד‪ ,‬היפוך או סתירה של דרך מחשבה או הנחה כלשהי‪.‬‬
‫אנכרוניזם‪-‬אובדן הקשר למציאות‪.‬‬
‫אנכרוניסטית‪-‬מנותקת מן המציאות‪ ,‬פג תוקפה‪.‬‬
‫אנליטיות‪-‬היכולת לנתח‪.‬‬
‫אפולוגטיות‪-‬התנצלות‪.‬‬
‫אפוריזמי‪-‬דיבור או אימרה שהם על דרך משל או פתגם‪.‬‬
‫אפילפסיה‪-‬מחלת הנפילה‪.‬‬
‫אפיסטמולוגיה‪-‬תורת ההכרה‪ .‬אפיסטמולוגיה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי‪ ,‬סוגי הידע‪,‬‬
‫מקורות הידע (כגון תפיסה‪ ,‬היסק‪ ,‬זכירה ודימוי) מאפייני הידע (כגון ודאות‪ ,‬ספקנות) וגבולות הידע‪ .‬ענף זה השתלט והפך כיום‬
‫לתפיסה האקסיומטית של המדע תוך דחיית האונטולוגיה (מהותיות) כהנחת היסוד המובילה של המדע‪.‬‬
‫אפרו צנטרליזם‪-‬ייחוס מעוות מצד הכושים בארצות הברית לתרבות האפריקאית כמקור לתרבות המערב‪.‬‬
‫אקואריומיות‪-‬נתק מהעולם החיצון‪.‬‬
‫אקוטית‪-‬חדה וחריפה‪.‬‬
‫אקויולנטיות‪-‬שקילות‪.‬‬
‫אקזיסטנציאליזם‪-‬אמונה בקדימות הקיומיות הגשמית לעומת הרוחנית‪.‬‬
‫אקטיביזם‪-‬פעלתנות יתר‪.‬‬
‫אקסטזה‪-‬אובדן שליטה רגשית‪.‬‬
‫ארכאי‪-‬עבר זמנו‪ ,‬שאינו בתוקף זמן רב‪.‬‬
‫ארכימדי (בסיס)‪-‬נקודת משען הכרחית‪.‬‬
‫אתאיזם‪-‬כפירה באלוקות‪.‬‬
‫אתיקה‪-‬כללי יסוד בלתי רשמיים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪-‬רשימת מקורות ספרותיים‪.‬‬
‫ביבליה‪-‬תנ"ך‪.‬‬
‫ביהוויוריזם‪ -‬זרם בפסיכולוגיה המודד את התנהגות האדם אך ורק על פי נתונים פיסיים ונתונים הניתנים למדידה כמותית‪.‬‬
‫ביוגרפיה‪-‬תולדות חיים‪.‬‬
 ‫‪170‬‬

‫בסיס ארכימדי‪-‬נקודת משען תפיסתית יחידה‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫גיאולוגיה‪-‬חקר שכבות האדמה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫דה לגיטימציה‪-‬שלילת הכרה‪.‬‬
‫דוגמה‪-‬שיטה או עיקרון אשר אין עליהם מחלוקת בתרבות מסויימת‪.‬‬
‫דוגמטי‪-‬העדר ערעור על שיטה מוכרת‪.‬‬
‫דטרמיניזם‪-‬תיאוריה הגורסת‪ ,‬כי כל ההתרחשויות נקבעות מראש לפי כללים מוגדרים ולכן אין בחירה חופשית‪.‬‬
‫דיאלקטיקה‪ -‬שיטה פילוסופית הגורסת‪ ,‬כי התרבות האנושית מתנהגת בצורה כפייתית על ידי כוחות מנוגדים ובסופו של תהליך זה‬
‫אמור להשתלט כוח מרכזי‪ ,‬אשר בכוחו לפתור את בעיות האנושות‪.‬‬
‫דיסרטציה‪-‬דו"ח מסכם לשם קבלת הסמכה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הגמוניה‪-‬מנהיגות בלעדית‪.‬‬
‫הדוניזם‪-‬פטרונות גשמית‪ ,‬רוחנית ותענוגות‪.‬‬
‫הומאניזם‪-‬נתינת עדיפות לצרכי האדם וטובתו‪.‬‬
‫הליוצנטריות‪-‬השמש (ולא כדור הארץ) במרכז היקום‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫ורסיה‪-‬אחת הגרסאות‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫חונטה‪-‬קבוצה שלטונית‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫טוטליטריות‪-‬שלטון מוחלט באמצעים מודרניים‪.‬‬
‫טמפוראלי‪-‬זמני‪.‬‬
‫טמפל‪-‬בית תיפלה של כת הרפורמים המהווה חיקוי הנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫טקטיקה‪-‬הנהגה נקודתית‪.‬‬
‫טריוויאליות‪ -‬מובן מאליו‪.‬‬
‫טריווארט‪-‬הכללה בין שלוש שיטות‪.‬‬
‫טרנספורמטור‪-‬מתווך בין מצבים והשקפות‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יוניטריזם‪-‬אמונה בא‪-‬ל אחד‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫לבנטיניות‪-‬חקיינות של תרבות המערב על ידי עמי המזרח הקרוב‪.‬‬
‫לוגיות‪-‬תורת ההגיון‪.‬‬
‫לגיטימציה‪-‬גושפנקה והכרה‪.‬‬
‫ליברליזם‪-‬חופש פעולה‪.‬‬
‫לסנכרן‪-‬לתאם לפי זמני פעולה‪.‬‬

‫מ‪.‬‬
‫מיליטנטיות‪-‬כוחניות‪.‬‬
‫מיסה‪-‬תיפלה נוצרית בימי אידה‪.‬‬
‫מיתוס‪ -‬למיתוס יש ‪ 4‬מאפיינים‪ ,‬אם כי לא בהכרח צריכים כולם להתקיים‪:‬‬
‫‪ . 1‬מימד אחר שונה מהמציאות האמיתית ו‪/‬או המרחב הקיומי בה אנו חיים‪ .2 .‬יש במיתוס מימד קדומים המשרה הילה והדרת כבוד‪.0 .‬‬
‫במיתוס יש מסר גלוי או נסתר כיצד יש לנהוג ולחשוב‪.‬‬
‫מלנכוליה‪-‬דכדוך נפש חולני‪.‬‬
‫מנטליות‪-‬חשיבה יחודית‪.‬‬
‫מגלומניה‪-‬שגעון גדלות‪.‬‬
‫מורוס וויונדי‪-‬דו‪-‬קיום‪.‬‬
‫מונומנטליות‪-‬אוסף נתונים ותכונות לצורך הנצחה‪.‬‬
‫מונותאיזם‪-‬דת המאמינה בא‪-‬ל אחד‪.‬‬
‫מזוכיזם‪-‬יצר של סבל עצמי וביטול עצמי כפייתי‪.‬‬
 ‫‪171‬‬

‫מיליטנטיות‪-‬כוחניות‪.‬‬
‫מילנאריות‪-‬אמונה נוצרית הסוברת שיש"ו ימ"ש עתיד להתגלות סמוך לשנת אלפיים למניינם‪.‬‬
‫מיסה‪-‬תיפלה נוצרית בימי אידה‪.‬‬
‫מיתוס‪-‬חשיבה והתייחסות מעריצה‪.‬‬
‫מלנכוליה‪-‬דכאון חולני‪.‬‬
‫מנטליות‪-‬חשיבה יחודית‪.‬‬
‫מניפולציה‪-‬פעולה משבשת ומתוכננת‪.‬‬
‫מניפסט‪-‬מנשר בסיסי‪.‬‬
‫מסיביות‪-‬משקל גדול מן הרגיל‪.‬‬
‫מרכסיזם‪-‬שיטת גזל כלכלית של העברת בעלויות מן הפרט אל הכלל‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪-‬ניתוח שיטות חשיבה והשוואה ביניהן‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫נאיביות‪-‬תמימות ילדותית‪.‬‬
‫נוירוטי‪-‬הפרעה עצבית בלתי נשלטת‪.‬‬
‫ניאו קנטיאנית‪-‬פירוש מאוחר לפילוסופיה של קנט‪.‬‬
‫ניהליזם‪-‬הפקרות‪.‬‬
‫ניהליסט‪-‬אדם המאמין בהיעדר חוקי מוסר מחייבים מסוג כלשהו אלא בחוקים שנוצרו על ידי האדם לתועלתו‪.‬‬
‫נציונליזם‪-‬לאומיות‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫סבוטניקים‪-‬קבוצה של גויים מרוסיה‪ ,‬אשר קבעו את השבת כיום המנוחה שלהם‪.‬‬
‫סובלימציה‪-‬זיכוך וטיהור‪.‬‬
‫סולידריות‪-‬הזדהות‪.‬‬
‫סוס טרויאני‪-‬גורם החודר למערכת באופן תמים ומטעה‪ ,‬על מנת לשבש את פעולתה‪.‬‬
‫סופר אגו‪-‬מצפון‪ ,‬נפש מפקחת‪.‬‬
‫סופרלטיבים‪-‬מחמאות מוגזמות ומגמתיות‪.‬‬
‫סוציאליזם‪-‬שוויון מעמד הפועלים מלמטה למעלה‪.‬‬
‫סינקרטיסטיות‪-‬תכונה של מיזוג יסודות או תפיסות‪.‬‬
‫סכיזופרניה‪-‬פיצול אישיות‪.‬‬
‫סרטיפיקט‪-‬תעודת אישור כניסה‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫פאגאניות‪-‬התפיסה האלילית‪.‬‬
‫פואטי‪-‬שירי‪.‬‬
‫פוליטרוק‪-‬סוכן אידיאולוגי‪.‬‬
‫פוסט מודרניות‪ -‬מכלול תפיסות‪ ,‬אשר שוללות בצורה חלקית את התובנות היסודיות של התקופה המודרנית‪ ,‬כאשר התובנה המרכזית‬
‫הנשללת היא‪ ,‬כי תפיסת חיים או תפיסות יסוד במדע חייבות להיצמד לתפיסה כלשהי‪.‬‬
‫פוסט ציוניזם‪-‬השקפה הרואה בציונות תפיסה שעבר זמנה ושנבנתה על מיתוסים‪.‬‬
‫פטריארכלי‪-‬אדון ומתנשא‪.‬‬
‫פילנטרופיה‪-‬חסות ממונית‪.‬‬
‫פיקטיביות‪-‬מזוייפות‪.‬‬
‫פנומנליות‪-‬תופעה נדירה‪.‬‬
‫פנטזיה‪-‬שאיפה דמיונית ומשוללת יסוד‪.‬‬
‫פנתאיזם‪-‬אמונה באוסף של אלילים מופשטים‪.‬‬
‫פסאודו‪ -‬נכון למחצה‪.‬‬
‫פציפיזם‪-‬שלילת המלחמה ודבקות בשלום כפייתי‪.‬‬
‫פר אקסלנס‪-‬מצויינות‪ ,‬במובן הנעלה ביותר‪.‬‬
‫פרדוכסליות‪-‬סתירה עצמית‪.‬‬
‫פרדיגמה‪-‬תבנית מחשבתית‪.‬‬
‫פרובוקטיביות‪-‬התגרות‪.‬‬
‫פריסטיז'ה‪-‬הערכה עצמית‬
‫פרסונליות‪-‬גישה אישית‪.‬‬
‫פרספקטיבה‪-‬ראיה מנקודת מבט רחבה‪.‬‬
‫פרקציה‪-‬תנועה אידיאולגית ייחודית מתוך תנועה כללית יותר‪.‬‬
 ‫‪172‬‬

‫פתולוגיות‪-‬תפיסה או השקפה חולנית ובלתי מתפשרת‪.‬‬

‫פתטי‪-‬מעורר רחמים‬
‫צ‪.‬‬
‫ציניות‪-‬התייחסות המביעה חוסר אמון בולט‪.‬‬
‫צנטרלומניה‪-‬תפיסה לא מציאותית‪ ,‬הרואה את עצמה במרכז ההתרחשויות‪.‬‬
‫ק‪.‬‬
‫קאלוניזם‪-‬תפיסה נוצרית פרוטסטנטית‪ ,‬הגורסת בין השאר‪ ,‬שאלוקים אוהב את המצליחנים (קרייריזם)‪.‬‬
‫קודיפיקציה‪ -‬עריכה שיטתית של חוקים או כללים בספר או חיבור‪.‬‬
‫קוהרנטיות‪ -‬לכידות‪.‬‬
‫קומונה‪-‬שוויון כלכלי ומשותף של חברי הקבוצה‪.‬‬
‫קונוטציה‪-‬הקשר‪ ,‬כיוון ערכי‪.‬‬
‫קונטקסט‪-‬הקשר או סימוכין טקסטואליים‪.‬‬
‫קונסיסטנטיות‪-‬עקביות של תפיסה או תאוריה‪.‬‬
‫קונספירציה‪-‬קשר חשאי להשגת מטרה‪.‬‬
‫קונסרבטיביות‪-‬כת שפרשה מהיהדות‪ ,‬ובהשפעת הנצרות היא מתבוללת ונעלמת‪.‬‬
‫קורלציה‪-‬רמת התאמה‪ ,‬מיתאם‪.‬‬
‫קלפטומניה‪-‬מחלה נפשית לגנבה כפייתית‪.‬‬
‫קנט‪ ,‬קנטיאניות‪-‬הפילוסופיה של עמנואל קנט‪.‬‬
‫קפיטליזם‪-‬כלכלה המבוססת על יוזמת הפרט‪.‬‬
‫קרדינליות‪-‬מרכזיות הענין‪.‬‬
‫ר‪.‬‬
‫רדיקלי‪-‬קיצוני‪.‬‬
‫רליגיוזיות‪-‬דבקות דתית‪.‬‬
‫רנסאנס‪-‬תחיית הזמן החדש (מסוף ימי הביניים) שמאפייניה עצמאות מדעית‪ ,‬פילוסופית ואומנותית‪.‬‬
‫רפורמציה‪-‬תנועה נוצרית חדשה‪ ,‬אשר דגלה בתיקונים בדת‪.‬‬
‫רפורמים‪-‬כת שפרשה מהיהדות‪ ,‬השתמדה והפכה לקבוצה נוצרית פרוטסטנטית‬
‫ש‪.‬‬
‫שובניזם‪-‬לאומנות‪.‬‬
‫שרלטנות‪-‬החצנה מוגזמת של יכולת או ידע‪.‬‬

‫ת‪.‬‬
‫תאולוגיה‪ -‬מדע הדתות‬
‫תיאוריה קוונטית‪-‬תאוריה הגורסת הפרה של יסודות המדע המודרני‪ -‬דטרמיניזם (הכרחיות)‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬זיהוי עצמי יחיד‬
‫של כל פרט ביקום ולוקליות (מקומיות)‪.‬‬
‫תזה‪-‬תפיסת חשיבה בסיסית‪ ,‬מאמר‪ ,‬מחקר או עמדה המבוססים על הנחות כלשהן‪.‬‬
‫תפיסה דטרמיניסטית‪-‬תפיסה הגורסת‪ ,‬כי כל החשיבה וההתנהגות האנושית מקורה באדם וסופה באדם‪ ,‬ללא כל השגחה והשפעה‬
‫חיצוניות כלשהן‪.‬‬
‫היצמדות בצורה פשטנית לחוקים המופיעים בכתבים הקמאיים ‪Sola scriptura -‬‬
 ‫‪173‬‬

‫שלוש השבועות – הגירסה המעודכנת והמלאה‬

‫הגירסה המעודכנת‪ ,‬משולבת בדברי כותב הע' "שלוש השבועות" באתר זה‪ ,‬בתוך סוגריים ובמודגש‬

‫הרקע לנסיון של הציונות הדתית להפריך ולהלחם בתוקפן הנבואי של מערכת ההלכות המכונות "שלוש השבועות"‬

‫הציונות הומצאה לפני ‪ 240‬שנים על ידי תנועות אדירות בתוך הנצרות הפרוטסטנטית באנגליה ובגרמניה והתמסדה במאה השנים‬
‫שלאחר מכן‪ .‬תנועות אלו דרשו שהעם היהודי יעלה לארץ ישראל ויקים בה את "המדינה היהודית" ואת בית המקדש‪ ,‬כפי שכתוב בנ"ך‬
‫שיקרה באחרית הימים‪ .‬נחיצות מהלך זה לפי הזיותיהם‪ ,‬נבע מכך שבמסורת הנוצרית הפרוטסטנטית מופיע שאחרית הימים מסתיימת‬
‫בשנת המילניום [שנת האלפיים לסה"נ]‪ ,‬היא השנה בו אמור משיח השקר שלהם להופיע שנית והמהלך הנ"ל הוא חיוני להופעתו‪.‬‬
‫תנועות אלו נחלקו בשאלה‪ ,‬האם יש לפני כן לנצר את היהודים בחו"ל ואחר כך להעלותם לארץ‪ ,‬או שיש לדרבנם ולשכנעם לעלות‬
‫לארץ כ די לנצרם כאן‪ ,‬כי גלי האנטישמיות לא יתנו להם את האפשרות להשאר בגולה ["לפני היות הציונות"‪ ,‬מס' ‪ ,02‬עורך שמואל‬
‫אלמוג‪" :‬רעיון שיבת ישראל במחשבה הפרוטסטנטית"‪ ,‬החל מעמ' ‪.]37‬‬
‫הרצל שהיה מתנצר‪-‬פרוטסטנטי דתי אדוק [ראה להלן בנספח ]‪ ,‬היה לכן גם חסיד נלהב של הזרמים שגרסו שיש לשמד רשמית את‬
‫היהודים כבר בחו"ל ולכן הוא פנה לאפיפיור כדי שיתן לכך סיוע רשמי‪ ,‬אך הוא נדחה על הסף ולכן בלית ברירה החליט להקים תנועה‬
‫ציונית יהודית כדי לשמדם כאן בארץ [ראה מקורות על כך בנספח]‪ ,‬שתדרבן את היהודים לעלות לארץ מתוך הנימוק שכבר הוחלט‬
‫על ידי הזרמים הנוצריים לשכנע את היהודים לעלות – הנימוק האנטישמי‪ .‬הוא גם כתב מכתב למ‪ .‬נורדאו ("זכרונות נורדאו"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,) 008‬לגבי אחת מהטכניקות של הניצור באמצעות העלאת זוגות מעורבים לארץ ואז יקבע בחוק שהבת‪-‬זוג הנוצריה תחשב ליהודיה‪.‬‬
‫כאשר הרצל מדבר או כותב על יהדו ת כוונתו כמובן רק ליהדות הבנויה על הנצרות הפרוטסטנטית כפי שהוא היה וזו לכן כוונתו‬
‫באומרו בקונגרס הציוני הראשון – "הציונות היא שיבה ליהדות לפני השיבה לארץ היהודים" [פרופ‪.‬שלמה הרמתי‪,‬‬
‫"בשבע"(‪ ,])22,4,08‬כי לדידו של הרצל‪ ,‬מי שאינו יהודו‪-‬נוצרי רפורמי ציוני אינו יכול להחשב ליהודי‪ .‬בזכות הקשר שהיה לו עם‬
‫וילהלם הכלר שהיה כומר בית הקיסר וילהלם‪-‬השני‪ ,‬שראה בהרצל את התגלמותו של המשיח שלו ["משיחי השקר ומתנגדיהם"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ , 428‬בנימין המבורגר] שוכנע הקיסר לתמוך במהלך זה ובפרט שהקיסר ראה את עצמו כאבי‪-‬הנצרות בארצנו וקסם לו הרעיון‬
‫המשותף של הכומר שלו והרצל‪ ,‬להביא לארץ את כל היהודים ושם לנצרם וזו היתה הסיבה לנסיעתו הסודית לארץ הקודש והפגישה‬
‫עם הרצל כאן בארץ ["ראשון לציון"‪ ,‬העורך – דוד יודילוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ,360‬תש"א]‪ .‬כאשר מת לפתע הרצל‪ ,‬הודאג מכך מאד הכומר‪.‬‬
‫הוא הגיע לארץ כדי לוודא שתהליכי הניצור אינם נבלמים‪.‬‬
‫הוא גם ביקר לשם כך מיד לאחר מותו של הרצל בראשון‪-‬לציון ונאם שם בבית‪-‬העם ועודדם להמשיך בדרכו של הרצל ["ספר היובל"‪,‬‬
‫ח"א‪ ,‬עמ' ‪ , 83‬א‪ .‬מ‪ .‬פרימן‪ ,‬תרס"ז]‪ .‬מה לגבי האיסור הנבואי החמור שעם ישראל הושבע להמנע ממהלך זה‪ ,‬כי רק המשיח יוכל‬
‫להלח ם באומות‪ ,‬לקבץ את הגלויות ולבנות את בית המקדש‪ ,‬כיצד עם ישראל אמור להתמודד עם דרישה זו של אותן תנועות נוצריות‬
‫מול השבועות שהושבעו על ידי האלוקים? לשם כך יש לדעת את מבני החשיבה של דת זו [ראה על כך ב"מגרסת הזהויות"‪ ,‬שחר‬
‫פלד] שנציג להלן ושנבדו במלאכותיות על ידי ממציאי דת זו לפני ‪ 133‬שנה – ז'ן קלוין מז'נבה ובעיקר מרטין לותר מויטנברג‬
‫שבגרמניה‪ .‬מרטין לותר היה חולה נפש [מניה‪-‬דפרסיה] וגדול האנטישמים שקם בתולדות העמים‪ ,‬וגם היה מקור ושורש השנאה‬
‫המטורפת של הנאצים כלפי העם היהודי‪ ,‬כפי שמופיע במחקר ההיסטורי‪:‬‬
‫א‪ .‬שיויון – קיים שיויון בין כל בני אנוש [איש‪-‬אשה‪ ,‬צעיר‪-‬מבוגר‪ ,‬איש כמורה‪-‬אדם מן השורה‪ ,‬בין כל העמים‪ ,‬עבד‪-‬אזרח‪[ ,‬שיויון‬
‫אוניברסלי זה בין עבד לאזרח‪ ,‬הוא רק לפי ז'ן קלוין‪ ,‬אך לפי מרטין לותר לא קיים שיויון בין עבד לאזרח והוא הטיף לכך שיש למכור‬
‫את האיכרים שמרדו בקיסר ואת היהודים לעבדים‪ ,‬אך לדידו קיים שיויון בין שאר העמים מלבד היהודים]‪ ,‬שיויון בין האדם לחיה‬
‫ושיויון של חוקי טבע במרחב ובזמן‪ ,‬היינו‪ ,‬בכל תופעת טבע המתגלה לעיני האדם לא חל בה כל שינוי בכל המרחב האינסופי ובמשך כל‬
‫קיומו של הזמן‪ .‬שיויון זה החל להקצין ב‪ 040-‬השנים האחרונות וממשיך להקצין גם בימינו בצורה בלתי נשלטת‪ ,‬כיון שלא קיים‬
‫גוף סמכותי כלשהו המקובל כמוסמך לרסן הקצנה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬דטרמניזם – אין בחירה חופשית‪ .‬לפי לותר הסיבה לכך היא‪ ,‬משום שתמיד מעשיו של האדם יהיו מלאי חטאים ולפי קלוין הסיבה‬
‫לכך היא משום "הגזירה הקדומה" ומכאן תופעת המתירנות בתרבות‪-‬המערב והזילות בקיום כל המצוות הדקדקני בציונות הדתית‪,‬‬
‫לעומת החרדה של דקדוק בקיום המצוות בציבור החרדי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ארציות וחומריות – הדת אמורה לעסוק רק ב"בשורת הקודש" וב"תהילת החסד" ואת שאר הדברים [כולל את הבנת ה"דת"] יש‬
‫להבין רק בראיה ארצית וחומרית במוסד שישמש תחליף למנזרים ולכנסיה ולשם כך הוקמה ומוסדה ה"אקדמיה" על ידי ז'ן קלוין‬
‫שנועדה ללימוד כל התחומים‪ .‬לעומתו‪ ,‬מרטין לותר סבר שיש לכבוש את כל האוניברסיטאות ולהפכן למוסדות פרוטסטנטיות‪ .‬שניהם‬
‫הצליחו בכך וכיום כל מוסדות ההשכלה הגבוהה מתפקדות למעשה כמנזרים פרוטסטנטיים והמחקר בהם מושתת לחלוטין על פי מבני‬
‫החשיבה הנוצרית הזו‪.‬‬
‫ד‪ .‬יכולת הבנה אבסולוטית של האדם את כתבי הקודש והמציאות‪ ,‬ללא הסתמכות על מסורת קדומה‪.‬‬
‫דת נוצרית זו קסמה מאוד לשוליים רחבות בעם היהודי‪ ,‬מכיון שהיא לא דרשה מהיהודים טקסים שונים כדי להשתמד ולהטמע בתוכה‪.‬‬
‫היהודי אף יכל להמשיך ולקרוא לעצמו יהודי‪ ,‬אך העיקר שאת כל אורחות חייו הוא ישתית על מבני החשיבה הנ"ל‪ .‬הוא אף יכול‬
‫להמשיך לקיים מצוות ואף לכנותן "מצוות"‪ ,‬אך בפועל על פי מבנה החשיבה הדטרמיניסטי הוא חייב לא להתייחס אליהם כציוויים‬
‫אלוקיים‪ ,‬אלא רק כהמלצות‪ ,‬היינו‪ ,‬כאשר המצוות מתנגשות עם מבני החשיבה ותת‪-‬מבני החשיבה של דת זו‪ ,‬אסור לו לקיימן ומכיון‬
‫שעל פי דת זו מבני החשיבה הנ"ל אמורים להיות מעוגנים בכתבי הקודש‪ ,‬לפחות לגבי מי שמרגיש צורך להתחבר לדת זו על ידי‬
 ‫‪174‬‬

‫מעשים כפי שהם מופיעים במקורות ישראל ‪ ,‬חובה עליו לפרשן ולשדרג את המקורות כך‪ ,‬שיתאימו לאורחות החיים שמכתיבה דת‬
‫זו‪ .‬אותם יהודים שהתחברו יותר לרעיונותיו האוניברסליים של ז'ן קלוין‪ ,‬היו מחויבים למחוק מתוך סידוריהם את ארץ ישראל ואת‬
‫ירושלים‪ .‬אם הם כלל לא מרגישים צורך להתחבר למערכת של מעשים או הם רואים צורך להתמרכז סביב אל‪-‬חומרי כלשהו או‬
‫לשלשת האלילים ["השילוש הנוצרי"]‪ ,‬הם יכולים גם לבזר את מספר אליליהם לכמות גדולה יותר‪ ,‬ולהיות אתאיסטים‪ ,‬גם אפשרות זו‬
‫ניתנת להכלה במסגרת הדת הנוצרית הפרוטסטנטית‪ ,‬כי לפי ז'ן קלוין העיקר שהמאמין יהיה אדם ואדם לשיטתו הוא רק מי שחי‬
‫על פי "ערכים" המושתתים על הנאורות הפרוטסטנטית הבנויים על מבני‪-‬החשיבה הנ"ל וכל המשתמע מכך והם אלו שצריכים‬
‫למלא את ליבו‪ ,‬כפי שהציע "אחד העם" במאמרו "העבודה שבלב" שכתב לעם היהודי‪ ,‬שהעיקר להיות "דתי בלב"‪ .‬אומנם מי‬
‫שמתחבר בדת זו ל"דתיות" ורוצה להיות "דתי"‪ ,‬חייב כאמור לפרשן ולשדרג את כל המקורות ויהי מה על פי דת זו‪ ,‬שאם לא כן הוא‬
‫אינו יכול להחשב אדם דתי‪.‬‬
‫אומנם חלק חשוב בעם היהודי המשיך לדבוק ביהודיותו וסרב להפוך ל"דתי"‪ ,‬היינו‪ ,‬מי שתפיסותיו מבוססות על ארבעת מבני החשיבה‬
‫דלעיל של נצרות זו‪ ,‬ושבנוסף הוא גם עושה מעשים הנחשבים בתורה כמצוות ו‪/‬או כהלכות‪ ,‬אם הן "כמובן" אינן סותרות את היסודות‬
‫הנוצריים דלעיל‪.‬‬
‫הגדרת התנאי היסודי ההכרחי והמספיק ליהודיות‪ ,‬מופיע במס' נדה לד‪" – :‬ישראל דדייגי במצוות [רש"י – יראים וחרדים‬
‫במצות‪...]...‬עובדי כוכבים דלא דייגי במצוות"‪ ,‬כדברי הנביא (ישעיה סו ה)‪" :‬שמעו דבר ה' החרדים אל דברו‪."...‬‬
‫על פי הרקע הנ"ל‪ ,‬יובן מה צריך לעשות יהודי פרוטסטנטי הבוחר להיות "דתי" ולהתנתק מההגדרה של יהודי שהוצגה לעיל‪ ,‬כדי‬
‫שהוא יוכל לקיים את הציווי הנוצרי הציוני המיידי – הפרת השבועות שהושבע העם היהודי על ידי ה'‪ .‬הוא חייב לפעול ולהצדיק‬
‫קיבוץ גלויות מהיר‪ ,‬הקמת מדינה לאומית‪ ,‬היינו‪ ,‬על פי מבנה החשיבה הנוצרי הארצי‪-‬חומרי הנ''ל של שפה ומולדת ולהקים בהקדם את‬
‫המקדש‪ .‬לגבי השבועות‪ ,‬הוא יהיה חייב לשדרג ולפרשן ו"להוכיח" שהן בטלו או שהן אינן רלוונטיות‪ .‬כל הרקע הנ"ל של מבני‬
‫החשיבה הנוצרית הזו והמצאת הציונות על ידה‪ ,‬מגובה אינפורמטיבית באינספור מקורות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ספרים וקונגרסים שליבנו‬
‫אינפורמציה זו‪ ,‬שכדי להציג אותם כאן נצטרך ליצור מספר ספרים של תקצירים ולכן נציין רק מספר מקורות מכוננים בהם מופיעות‬
‫גם הפניות למחקרים אינפורמטיביים רבים‪ ,‬כגון‪ :‬הספרים "לפני היות הציונות"‪ ,‬או "מגרסת הזהויות" של שחר פלד והערכים‬
‫הרלוונטיים באנציקלופדיות המפורסמות‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שכל ראשי האליטות של הציונות‪ ,‬לא רק שחשבו וחיו על פי מבני החשיבה הנוצרית הפרוטסטנטית‪ ,‬אלא גם העריצו את‬
‫"אותו האיש" וג ם האמינו בו ובמשיחיותו ולעיתים חיו עם נשים נוצריות וחלקם המירו את דתם רשמית או בסתר וצאצאי ראשי‬
‫האליטות הקצינו והתנצרו בגלוי ונישאו לנשים נוצריות [רה"מ הראשון דוד בן גוריון אף התגאה בכך שבנו שהיה מפכ"ל המשטרה‬
‫התחתן עם נוצריה‪ ,‬באומרו שזה "משביח את הגזע"]‪ .‬רשימת ציטוטים ארוכה אך חלקית של ראשי אליטות אלו תוצג כנספח בסוף‬
‫המסמך‪ ,‬עם מקורות מדויקים על כך‪ .‬עם קום המדינה הוטל איפול כבד על אינפורמציה זו במערכות הפירסום השונות ובמערכת‬
‫החינוך‪ ,‬כולל הסתרת העובדה שכל החינוך הממלכתי והממלכתי הדתי מושתת על מבני החשיבה ותת‪ -‬מבני החשיבה הנוצריים‬
‫הרפורמיים‪ -‬פרוטסטנטיים ומושגיהם‪ ,‬כדי שיהיה קל יותר לחנך את ילדי העולים לארץ ואת ילידי הארץ על ברכי נצרות זו‪ ,‬באמצעות‬
‫העלמת העובדה שכל תכני ושיטות הלימוד מושתתות על נצרות זו ולכן אינפורמציה זו כלל אינה ידועה כיום לציבור הישראלי‪ .‬ברם‪,‬‬
‫מא חר שכבר לפני למעלה מששים שנה נוצר תחום מחקרי רחב באקדמיה העולמית המסכם ודן בהשתלטות נצרות זו על החברה‬
‫המערבית באמצעות האקדמיה ותוכניות הלימוד שהיא מנפיקה עבור מערכות החינוך‪ ,‬לכן גם באקדמיה כאן בארץ החלו לחקור‬
‫ולפרסם מאמרים וספרים על נושא זה החל משנת תש"ס‪.‬‬
‫ראו למשל על כך כיצד‪ ,, :‬האקדמיה הישראלית מפנימה את ערכי התרבות הנוצרית המערבית תוך שינוי התוויות‪ :‬מ"פרוטסטנטי"‬
‫ל"מודרני"‪ ,‬מ"פרשנות לותרנית לביבליה" ל"חזרה אל התנ"ך"‪ ,‬מ"אתוס הנאורות הפרוטסטנטית" ל"השכלה עברית"‪ ,‬תמיד במגמה‬
‫להופיע כמהלך עצמוני פנימי של היהדות‪ ,‬כטרנספורמציה‪-‬מבית ולא כקולוניזציה של זהות נוצרית‪...‬במידה רבה מדובר בתהליך‬
‫שאפשר לכנותו "פרוטסטנטיזציה של היהדות" [ראו‪ :‬שביט י‪ .‬וערן מ‪" )2004( .‬מלחמת הלוחות"‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬הוצ' עם עובד]“‪ .‬מכל מה‬
‫שנכתב לעיל‪ ,‬מובנת הסיבה לכך‪ ,‬מדוע כל מי שמגדיר את עצמו גם כ"דתי" לאומי‪ ,‬יפעל על פי הכלל של "המטרה מקדשת את‬
‫האמצעים" וינסה בכל מחיר להוכיח גם באמצעות של שקרים‪ ,‬סילופים‪ ,‬רמאויות‪ ,‬חצאי אמיתות‪ ,‬בורות מכוונת וזיופים‪ ,‬שבדיעבד כל‬
‫מטרות הציונות ומעשיה מגובים על פי התורות שבכתב ובע"פ ובכלל זה נסיונות ההפרכה של הציונות הדתית את "שלוש השבועות"‬
‫ובפרט שאמצעים אלו היו נר לרגלם של ראשי נצרות זו בדרכם להשתלט על כל החברה המערבית וכן של ראשי הציונות ועסקניהם‬
‫וכדוגמה לכך ראינו לעיל וראה בנספח להלן כיצד מערכת החינוך בארץ דאגה להסתיר את כל העובדות שהובאו לעיל ואת כל מה‬
‫שיוצג להלן בנספח‪.‬‬

‫שבע הסיבות לכך‪ ,‬שכל הדיון על ה"שבועות" שפיתחה הציונות הדתית לצרכיה הפנימיים‪ ,‬אינן מעשיות‪:‬‬
‫לפני שנתייחס לטענותיהם של רבני הציונות הדתית שתוקף השבועות אינו מחייב‪ ,‬נציג את הסיבות המוכיחות שטענותיהם אינן‬
‫רלוונטיות ואין כלל צורך להתייחס אליהן‪.‬‬
‫א‪ .‬כ ל הטענות של הציונות הדתית‪ ,‬לכל היותר הרי שנויות במחלוקת ולכן הן הופכות לכל היותר לספק‪ ,‬היינו‪ ,‬שאם טענותיהם אינן‬
‫נכונות ובכל זאת יפעלו על פי מסקנותיהם‪ ,‬הדבר יגרום להשמדת עם ישראל כמובא שם במסכת כתובות וכאשר מדובר בספק פקוח‬
‫נפש לדעת כולם ההלכה היא שיש ללכת לחומרא ולא להיכנס כלל לתוך ספק זה ולעשות מעשה נגד שבועות אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬במאת השנים האחרונות תלמידי החכמים הגדולים ביותר בכל דור‪ ,‬אשר גאוני התורה בדורם ראו בהם כקברניטי העם היהודי על פי‬
‫רוח‪-‬קדשם‪ ,‬רום חכמתם‪ ,‬צדקתם וכן מידותיהם הטובות‪ ,‬שללו את הציונות של הרב קוק ורבני הציונות‪-‬הדתית ואף גינו את‬
‫התנהלותם ואת ניסיונותיהם למצוא ראיות מתוך התורה שבכתב ובעל פה ולפרשן מקורות אלו כדי שיתאימו בדיעבד לכל מהלכי‬
‫הציונות הכללית ודרך חשיבתם‪ ,‬כדרך מי שנועץ חץ על לוח המטרה ומשרטט סביבו עיגולים‪ .‬ה"חפץ חיים"‪ ,‬שלדעת כולם היה אחד‬
 ‫‪175‬‬

‫משני הגדולים באותו דור לפני השואה וכל הגדולים אז התבטאו‪ ,‬שהשכינה מדברת מגרונו‪ ,‬כתב שרבני הציונות הדתית‪ ,‬כל הווייתם‬
‫ויניקתם‪ ,‬מתנועת הרפורמציה ("הריפורם") ["כל כתבי החפץ חיים"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬אגרות ומאמרים‪ ,‬אגרת ט"ז] וראינו לעיל בתחילת המסמך‪,‬‬
‫שתנועת הרפורמציה היא שמה הנרדף של הדת הנוצרית הפרוטסטנטית על כל ארבעת מבני החשיבה שלה‪ ,‬שעל פיהם הם מחויבים‬
‫"לסדר" את כל התורה שבכתב ובעל פה‪ ,‬כדי שתתאים ליסודות דת זו‪ .‬ה"חזון איש" שהיה אחד משני הגדולים ביותר בדור שאחרי‬
‫ה"חפץ חיים" [שהרב קוק התבטא עליו שגופו הוא נרתיק לשכינה ושאת תורתו לומדים בשמים] כתב בתורתו‪ ,‬בחלק המוסר וההנהגה‪,‬‬
‫שעל שני יסודות רבני הציונות הדתית "נועצים את החץ" ומסביבם הם מסדרים ומציירים את מקורות התורה ב"עיגולים" וכפי‬
‫שנראה מיד‪ ,‬שבשני יסודות אלו קיימים כל מבני החשיבה של הנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬יסוד מרכזי ראשון שבאמצעותו הוא הגדירם‬
‫היה יסוד "הבינוניות"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין צורך לשאוף להיות צדיק גמור ושאין ליהודי צורך לשאוף להשקיע את עצמו כולו ביגיעת ועמל‬
‫התורה ללא חשבונות חומריים [קובץ אגרות"‪ ,‬ח''א‪ ,‬אגרת י''א]‪ .‬יסוד זה נשען על שני מבני חשיבה פרוטסטנטיים‪ ,‬מרכזיותן של‬
‫החומריות‪ ,‬הארציות והחברה הסובבת וכן מבנה החשיבה של השיויון – שכולם בינוניים ברמה הבסיסית עם הבדלים שאינם מהותיים‬
‫ולכן הם קוראים לכל אישיות תורנית "הרב" החל מגדולי הדורות וכלה ברב צבאי גדודי‪ ,‬כמו היהודו‪-‬נוצרים החילוניים ולא לפי הדרוג‬
‫המקובל ביהדות – רבי‪ ,‬הרה"ג‪ ,‬הגאון רבי‪ ,‬מרן‪ ,‬כשהחינוך לכך נתפס כדבר עצמוני ולא כחיקוי ובניית האישיות על בסיסי נצרות זו‪.‬‬
‫יסוד זה בנוי גם על מבנה החשיבה הדטרמניסטי של נצרות זו‪ ,‬שאין צורך ואין טעם בקיום מצוות דקדקני עם החרדה לקיום‬
‫המצוות בשלמות‪ ,‬ללא התפשרות מול לחצים חומריים וחברתיים‪ ,‬שהוא כאמור לעיל המאפיין הבסיסי כדי להיקרא "ישראל"‪ ,‬כפי‬
‫שראינו מהנביא וממס' נדה‪.‬‬
‫היסוד השני הבסיסי שהוא הגדירם‪ ,‬היה "הדת והחיים" ["קובץ אגרות"‪ ,‬ח"א‪ ,‬אגרת ח']‪ ,‬היינו‪ ,‬הניסור המלאכותי הנוצרי‪-‬‬
‫הפרוטסטנטי בין ה"דת" לבין החיים הארציים‪ ,‬החומריים והחברתיים [שמסיבה זו גורסת הציונות הדתית שהבעת עמדות על ידי רבנים‬
‫בנושאי פוליטיקה וכלכלה לא רק שאין להיות כפוף לפסיקותיהם בנושאים אלו‪ ,‬אלא שנושאים אלו אינם שייכים כלל להבנתם‪ .‬ה"חזון‬
‫איש" פסק על מבנה חשיבה נוצרי זה – ‪,,‬ההפלאה (=האבחנה) בין הוראת איסור והיתר להוראת הגדרים והגזרות‪ ,‬הפלאה זו היא‬
‫גילוי פנים בתורה ומבזה תלמידי חכמים ונמנין בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא ונפסלין לעדות“ ("אהרן סורסקי‪" ,‬פאר הדור"‪,‬‬
‫ח''ה‪ ,‬עמ' נג‪" .‬מסילה"‪ ,‬עמ' ‪ ,6‬חנוכה תשל''ב)]‪ ,‬על פי האמירה הנוצרית‪-‬הרפורמית – "תנו לאלוהים אשר לו ולבני האדם את אשר‬
‫להם" וכן האמירה של הרצל בקונגרס הציוני הראשון ש"אין לציונות דבר עם הדת" ושרק דרך הבנה זו מהי ציונות ניתן להגיע‬
‫מהציונות ליהדות [משפט חמור אחרון זה צונזר מנאומו של הרצל‪ ,‬כפי שכתב פרופ‪ .‬שלמה הרמתי והוא סיפר על כך בראיון עמו‬
‫בעיתון "מקור ראשון"]‪.‬‬
‫גם ראשי הציונות הדתית הודו כבר בכך‪ ,‬שכל תפיסת עולמה של הציונות‪-‬הדתית מבוססת על הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬נשיא‬
‫"המזרחי"‪ ,‬הרה"ר של ת"א אביגדור עמיאל כבר קבע בנאומו בועידת "המזרחי" ש‪...,,‬ואמנם נשתבשו הדעות אפילו אצל גדולינו‬
‫באמת ואפילו אצל אלה שהיו ממיסדי התנועה וגם הם נסחפו בהמשך הימים בזרם הזמן ואינם מרגישים כלל את הקרע שבנפשם‪ .‬רק‬
‫מתוך כך אפשר להם להפליט דברים כאלה‪" :‬אהובה לי הציונות כמו דת ישראל" מבלי להרגיש כלל עד כמה הדברים נוקבים ויורדים‬
‫עד התהום‪ .‬לאיזו ציונות הוא מתכוון‪ ,‬לזו שהיא חלק מן היהדות השלימה‪ ,‬הרי זה כמי שיגיד‪ :‬חביבה עלי מצות תפילין כדת ישראל‪.‬‬
‫היש לך דבר מוזר יותר מזה? אלא מאי‪ ,‬הכוונה לציונות זו‪ ,‬שאין בה כלל ממקור התורה‪ ,‬רק היא נובעת ממקור הלאומיות לפי רוח‬
‫הגויים‪...‬לאומיות שכולה עבודה זרה‪ .‬האם את זו נדמה לדת ישראל שכולה קדושה וכולה טהרה‪"( “...‬הבעיות הרוחניות שבציונות"‬
‫– לברור המצב הרוחני בארץ‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המזרחי בתל‪-‬אביב‪ ,‬תרצ''ז)‪ .‬הוא גם מציין (שם) שתפיסת עולמה הלאומית של‬
‫תנועה זו זרה ליהודיות ולעם היהודי ונשענת כולה על תפיסת עולמם של הרצל ו"אחד העם" שהיו משומדים נוצרים‪-‬פרוטסטנטיים‬
‫[ועל כך ראה בנספח שבסוף מסמך ז ה לגבי אורחות חייהם‪ ,‬אורח חשיבתם וציטוטים מפי מייסדי הציונות]‪" .‬הרב יוסף קלנר"‪ ,‬מי‬
‫שנחשב מהמבינים הגדולים ביותר בכתבי הראי"ה ומהמקורבים ביותר לבנו (ויקיפדיה‪ -‬ראה בע' על שמו)‪ ,‬המלמד ומחנך בשבעה‬
‫מוסדות של הציונות הדתית אמר שרובו של העם היהודי כיום חי על פי יסודות הנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬בסדרת הרצאות שהוא מסר‬
‫במכינה הצבאית של עלי [מופיע באתר של המכינה]‪ ,‬הוא הסביר שם לחניכים שמי שהולך ללמוד באקדמיה יוצא משם נוצרי‪-‬‬
‫פרוטסטנטי‪ ,‬אך הוא אף הוסיף והסביר שחניכי הציונות הדתית‪ ,‬גם כך‪ ,‬מחונכים במוסדותיה להיות נוצרים‪-‬פרוטסטנטיים ושכל‬
‫האוירה שם וכל המרחב הלימודי בבתי המדרש של הציונות הדתית בנויים על נצרות זו‪.‬‬
‫על פי האמור לעיל‪ ,‬אין כלל צורך להזדקק לבדיקת הראיות של הצינות הדתית בענין "שלוש השבועות"‪ ,‬כי אין כלל מחלוקת‬
‫בין הציונות הדתית לבין היהודים‪-‬החרדים‪ ,‬כיון שהחרדים מודים לציונות הדתית שכל ראיותיהם של הציונות הדתית‪ ,‬הן לגבי שלוש‬
‫השבועות והן לגבי ראיותיהם האמורות להצדיק בדיעבד את כל שאר מהלכי הציונות הכללית הן אמיתיות‪ ,‬על פי מבני החשיבה‬
‫הנוצרית שלהם ובכללן חיקוי החילוניים באקדמיה שחיקו נצרות זו בהבאת ראיות המבוססות תמיד על שקרים וסילופים‪ ,‬כיון שזו‬
‫גם מאז ומתמיד היתה הטקטיקה של הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬שגם באמצעותה היא הצליחה להשתלט על החברה המערבית ועל חלק‬
‫ניכר מהעם היהודי‪.‬‬
‫ג‪ .‬רבני הציונות‪-‬הדתית אינם ראויים כלל לעמוד ולהתווכח עם גדולי וענקי האומה במאת השנים האחרונות‪ ,‬שלא ראו כלל צורך‬
‫להתייחס לראיותיהם כקבילות לגבי "שלוש השבועות" ורבני הציונות הדתית מחוייבים לבטל את דעתם בפני גדולי הדורות שבכל‬
‫דור‪ ,‬כדי שלא לעבור מדרבנן על "ועשית ככל אשר יורוך" ועל הלאו "לא תסור מכל אשר יורוך"‪ ,‬כפי שכתב הריטב"א והובא להלכה‬
‫על ידי "החפץ חיים" בתחילת ה"משנה ברורה" שם ב"ביאור ההלכה" ולכן אין כל צורך להזדקק ולבדוק‪ ,‬האם יש ממש בראיותיהם‪.‬‬
‫אומנם הצבור החרדי מבין‪ ,‬שרבני הציונות הדתית אינם משתטים בכך שיש להם שגעון גדלות בנסותם לבוא ולהתעמת עם גדולי‬
‫הדורות‪ ,‬אלא כיון שרבני הציונות הדתית כבולים כפייתית למבנה החשיבה הנוצרית שלהם – השיויון‪ ,‬שעל פיו כולם שוים ביכולת‬
‫להתווכח עם כולם‪ ,‬במה שנדמה להם שאינו שייך בלעדית ל"דת" – להלכות השולחן‪-‬ערוך‪ ,‬לכן הם אנוסים‪ ,‬גם הקטן שבהם‪ ,‬להתווכח‬
‫עם גדולי הדורות של העם היהודי‪.‬‬
 ‫‪176‬‬

‫ד‪ .‬כל הנסיון להוכיח ש"שלוש השבועות" בטלו‪ ,‬נועד להצדיק את הקמת המדינה הריבונית היכולה להלחם נגד הערבים‪ ,‬אך בכל‬
‫מקרה‪ ,‬כל הקמת המדינה היתה באיסור‪ ,‬כיון שכבר נפסק ברמב"ם בהלכות מלכים‪ ,‬שכדי לממש מהלך כזה צריכים לשם כך נביא‬
‫וסנהדרין‪ ,‬שאינם נמצאים בימינו‪ .‬הרמב''ם בהלכות מלכים (א‪ ,‬ג) פסק – "אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים‬
‫זקנים ועל פי נביא" ושם בהלכות מלכים (ה‪ ,‬ב) הוא פסק – "מלחמת מצוה אינו צריך (=המלך) ליטול בה רשות בית דין‪ ,‬אלא יוצא‬
‫מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת‪ ,‬אבל מלחמת הרשות‪ ,‬אינו מוציא העם בה‪ ,‬אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" והסמ''ק השמיט‬
‫את דין המלחמה בזמן הזה‪ ,‬כיון שאינו נוהג אלא בשעה שיש מלכות לישראל ויש להם רשות להלחם באויביהם ולא בזמן הזה (חת''ם‬
‫סופר‪ ,‬אבן‪-‬העזר בתשובה קנ''ה) ולכן על פי הרמב''ם במלחמת הרשות צריך מלך וסנהדרין שכיום אינם קיימים ואפילו למלחמת‬
‫מצוה צריך מלך שאין לנו כיום‪ ,‬כיון שצר יך סנהדרין שיבחר בו‪ .‬רש"י ביאר במס' עירובין (יז‪ ).‬בד"ה למלחמת הרשות‪ ,‬שהחל‬
‫ממלחמת יהושע שהיתה מלחמת מצוה‪ ,‬כל שאר המלחמות לא היו מלחמות מצוה אלא מלחמות הרשות‪ ,‬כולל מלחמות המתרחשות‬
‫בימינו בארץ מהסוג של "דלא ליתי עכו"ם עליה" במס' סוטה (מד‪ ,):‬כדברי חכמים ור' יהודה שם הוא דעת יחיד‪ ,‬כדברי ה"שיירי‬
‫קרבן" ב"תלמוד ירושלמי" במס' עירובין (א‪ ,‬סוף י') בד"ה מלחמת הרשות‪.‬‬
‫"רבני" הציונות הדתית‪ ,‬בהיותם אמונים על מבני‪-‬החשיבה הנוצרים‪-‬פרוטסטנטיים‪ ,‬הכופה עליהם בצורה בלתי נשלטת מצב בו הם‬
‫יכולים לחלוק לדעתם על גדולי הדורות שפסקו שאין כיום מציאות של מלחמת מצוה (ואפילו אם היה מצב של מלחמת מצוה‪ ,‬אין לנו‬
‫כיום מלך על פי התורה שיוכל לצוות על כך) ולכן מדינה ריבונית‪ ,‬שמשמעותה יכולת נתינת הוראה של ראשי המדינה להלחם‪ ,‬שלשם‬
‫כך על פי הנ''ל נדרש לכך מלך שאינו קיים ולכן אסור היה גם מהבחינה הזו להקים מדינה‪ ,‬כדברי גדול הדור באותה תקופה רבי יצחק‬
‫זאב סולובייצ'יק מבריסק‪ ,‬שאמר אז כ"חכם עדיף מנביא" – "מה הם עשו? לא יהיה יום שלא יהיו בו נפגעים"!‬
‫ה‪ .‬גם אם היה ניתן להקים את המדינה על פי התורה כנ"ל‪ ,‬זה היה בתנאי שינהלו את כל מערכות השלטון גדולי הת"ח בהנחיית גדולי‬
‫הדור‪ ,‬אך במצב כיום‪ ,‬שאנו נמצאים כאן בארצנו בעומק הגלות‪ ,‬כפי שעם ישראל לא היה שרוי בכל שנות גלותו‪ ,‬במ"ט שערי הטומאה‪,‬‬
‫כאשר הכל מנוהל כאן בארץ על פי הדת הנוצרית הפרוטסטנטית‪ ,‬על ידי אנשים מופקרים המנוערים מכל עול תורה ומצוות‪,‬‬
‫שמראשיהם גם מובלים כל הזמן לבתי הסוהר בגלל פשעיהם התת‪-‬אנושיים והתת‪-‬בהמיים ו"החברה הישראלית" ברובה המכריע כבר‬
‫התפוררה לחלוטין לרמה תת‪-‬בהמית‪ ,‬כפי שמדווח על כך השכם והערב בכלי‪-‬התקשורת שלה עצמה‪ ,‬מצב שיוצר סיכון ביטחוני‬
‫להימצא בארצנו‪,‬לולא שישנה קבוצה גדולה של הדבקים ביגיעת לימוד התורה ובדקדוק קיום מצוותיה ולכן גם מסיבה זו כלל אינה‬
‫מעשית השאלה‪ ,‬אם בטלו השבועות‪.‬‬
‫ו‪ .‬הציונות‪-‬הדתית לדורותיה סומכת‪ ,‬לפחות רשמית‪ ,‬על רבנים בעיצוב עמדותיה ביחס לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כי נראה לה שכך סברו מספר‬
‫רבנים מלפני מאה שנים ומכאן משתמע שאם הם היו סוברים אחרת גם התנועה הציונית‪-‬דתית לא היתה מתפלגת מכלל הציבור היהודי‪-‬‬
‫החרדים‪ .‬אחד הרבנים שעליהם סומכים הציונות‪-‬הדתית הוא רבי צבי הירש קלישר‪ ,‬אך הוא תוקף בחריפות את מי שמערער על תוקף‬
‫ג' השבועות‪ ,‬בדיוק כמו האדמו"ר מסאטמר וגם מסיבה זו היתה התנועה הציונית‪-‬דתית צריכה לחזור בה מעמדותיה ביחס לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬כי מה שהתפתח בהמשך ביחס להצבעה באו"ם‪ ,‬זה לפחות שנוי במחלוקת אם אכן זו אמורה להיות הצדקה לעמדותיהם‪.‬‬
‫המהר"צ קלישר כתב ["כתבי הרב קלישר"‪ ,‬עמ' ר"ד]‪" -‬ואשר בשנים קדמוניות‪ ,‬במהמורות נפלו‪ ,‬המה היו מהמעפילים לעלות בחזקה‬
‫עברו על השבועה 'אם תעוררו' וכבר כתבתי בספרי מזה‪."...‬‬
‫אומנם‪ ,‬כבר ארעו כמה מקרים שכאשר עמדות הצינות הדתית (הניזונות מעמדות היהודו‪-‬נוצריים החילוניים)‪ ,‬לא תאמו את עמדות‬
‫הרבנים הנ''ל‪ ,‬הם הכריזו שהרבנים טעו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ראש מכון "הר ברכה" אמר אפילו על "הרב קוק"‪ ,‬שעמדתו השוללת בחירת נשים‬
‫למשרו ת ציבוריות היתה שגויה‪ .‬מתברר שהתימוכין בעמדות של רבנים להצדקת החשיבה ואורח החיים של הציונות הדתית‪ ,‬שימשו‬
‫ומשמשים להונאה עצמית ולזריית חול בעיני הציבור‪ .‬פרופ‪ .‬אריה פישמן כתב עבודת דוקטורט על נושא שאח''כ הפך אותו לספר‪,‬‬
‫כאשר מטרת עבודתו מתרכזת בתיאור התהוות הציונות הדתית לשם מטרה אחת בלבד – חיקוי ואימוץ טוטלי של תפיסת העולם של‬
‫הציונות החילונית הכללית‪ .‬באחד מסיכומי הביניים שלו הוא כותב – „ראינו שה"פועל‪-‬המזרחי" שאב ערכים ונורמות לאומיים‬
‫וסוציאליים מתנועת העבודה הציונית החילונית ותפסם כיסודות של ‪".‬תורה"‪ .‬מקור היניקה הסמוך של ערכים ונורמות אלה היה הקודש‬
‫שבמרכז הטרנסצנדנטי האידיאולוגי שבהווה ואלו רבדים חיותיים שבעבר ביססו את תוקפם התורני“ [אריה פישמן‪" ,‬בין דת‬
‫לאידיאולוגיה"‪ ,‬הוצ' יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,0990 ,‬עמ' ‪ .]68‬ראה שם בעמ' ‪ ,4‬בו הוא מראה כיצד הציונות הדתית התפתחה מתוך‬
‫האתוס הדתי של הפרוטסטנטיזם‪.‬‬
‫על‪-‬פי הנ"ל‪ ,‬אין כבר צורך להתייחס ל"ראיות" של הציונות‪-‬הדתית המובאות להלן‪ ,‬אך כיון שב"ראיות" של הציונות‪-‬הדתית בנושא זה‬
‫של שלשת‪-‬השבועות‪ ,‬נצפו כמות כה גדולה של שקרים [‪ ]24‬וסילופים [‪ ,]8‬יש מן הענין להראות כדוגמה על שיטה מובהקת‪ ,‬כיצד‬
‫הציונות‪-‬הדתית מחקה את כל ההתדרדרויות וההקצנות המופיעות בציונות הכללית החילונית של מבני החשיבה הנוצרית‪-‬‬
‫פרוטסטנטית‪ ,‬באמצעות שדרוג שקרי וסדרתי של התורה‪-‬שבכתב והתורה שבעל‪-‬פה ומעתה זו יכולה להוות מודל מובהק של שיטת‬
‫"נעיצת חץ‪ ,‬ושרטוט עיגולים שקריים מסביבו"‪ ,‬כהצדקה לכל הקצנה המופיעה בחברה החילונית ואימוצה‪ .‬מעתה‪ ,‬זה יהיה פשע‬
‫מוסרי וצביעות לכל נסיון להביא בכלל "ראיה" לכל ההקצנות והפשעים האחרים בעבר‪ ,‬בהווה‪ ,‬ובעתיד המופיעים בחברה החילונית‬
‫בכל תחום ונושא ומעתה לגבי כל ההצדקות הניתנות כבר למעלה ממאה שנים‪ ,‬החל מההצדקה מדוע תנועת "המזרחי"‪ ,‬תמכה ב"תכנית‬
‫אוגנדה" של הרצל בקונגרס הציוני ועד ימינו‪ ,‬צריך להגיש מסמך זה כהוכחה לכך‪ ,‬שאין כל צורך לבדוק את ההצדקה שכבר נאמרה או‬
‫הנאמרת או הנכתבת או שתאמר או תכתב בעתיד על ידי איש הציונות‪-‬הדתית‪ ,‬מכיון שמוכח מראש שהצדקה זו היא שקרית מיסודה‬
‫ושאימוץ אורח החיים והחשיבה החילוני של אנשי ורבני הציונות הדתית‪ ,‬נוגדת את כל עיקרי האמונה והתורה‪.‬‬
‫ז‪ .‬ההונאה הגדולה – בהתמקדותה של ה"ציונות הדתית" בנושא התנהלותו של עם ישראל מול האומות דווקא ב"שלוש השבועות"‪,‬‬
‫היא יצרה בכך הונאה שערורייתית‪ ,‬שכביכול‪ ,‬אם השבועות בטלו אזי מותר להתגרות באומות‪ ,‬בעוד שבמסכת כתובות הובא רק‬
‫העונש המיוחד שאלוקים ישית על עם ישראל אם הם יתגרו באומות ויעלו בעוצמה ובכמות אדירה ו\או יתגרו באומות בצורות‬
‫אחרות‪ ,‬כגון ההתנחלויות ביו''ש‪ ,‬היינו‪ ,‬בשטחי הכיבוש ובלב האוכלוסיה הישמעאלית (ראה מכתבו של מרן הרב ש''ך מחודש אדר‬
 ‫‪177‬‬

‫תשל''ח – ‪ ,,‬ענין ההתנחלויות יוכיח שזוהי התגרות קשה באומות העולם והוא נובע מהטעות היסודית של הציונים‪ .)"...‬גם לשיטתם‬
‫שבטלו השבועות והעונש המיוחד על ההתגרות באומות המופיע במס' כתובות‪ ,‬אך ודאי שלא בטל האיסור בכללותו להתגרות‬
‫באומות כפי שנראה להלן ממקורותינו‪ ,‬ועונש "אני מתיר את בשרכם‪( "...‬שם) רק יופחת לעונש הרגיל של "מידה כנגד מידה" על‬
‫התגרות זו‪ ,‬כפי שנענש כל אחד על כל עבירה‪ .‬בכל מרחבי מקורותינו מופיעות אזהרות רבות האוסרות להתגרות באומות וכן הנחיות‬
‫וציוויים כיצד צריך עם ישראל להתנהל מול האומות‪ ,‬עד שיופיע משיח בן‪-‬דוד‪ .‬ממילא‪ ,‬אם היהודים יפעלו בניגוד לכך‪ ,‬הם יענשו‬
‫ב"מידה כנגד מידה"‪ ,‬היינו‪ ,‬הצהרות ופעולות אסורות אלו לא רק שלא יועילו‪ ,‬אלא יפגעו בהם בעוצמה וכבומרנג בגוף ובנפש ונביא‬
‫רק מספר דוגמאות על כך‪ :‬במסכת יומא (נד‪ ).‬מופ יע‪ ,‬שמעמדנו התמידי בין האומות עד ביאת גואל צדק הוא כ"כבשה שעומדת בין‬
‫שבעים זאבים" (מדרש אסתר רבה י יא) [= ולא שנהיה כעוד זאב‪ ,‬מזן "הצבר הישראלי"]‪ .‬במסכת ראש השנה (יט‪ ).‬ובמסכת‬
‫תענית (יח‪ ).‬הובא – ‪...,,‬הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה‪ .‬אמרה להם עמדו והפגינו בלילה‪ .‬הלכו‬
‫והפגינו בלילה‪ .‬אמרו אי שמיים‪ ,‬לא אחים אנחנו‪ ,‬לא בני אב אחד אנחנו‪ ,‬לא בני אם אחת אנחנו‪ ,‬מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם‬
‫גוזרין עלינו‪.“...‬‬
‫ב"דברים רבה" סדר דברים (א‪ ,‬יט)‪ ,‬על הפסוק [דברים (ב‪ ,‬ג)] "רב לכם‪...‬פנו לכם צפונה" הובא שם – ‪,,‬הצפינו עצמכם‪ ,‬אמרו לו‬
‫ישראל "רבש''ע‪ ,‬אביו מברכו על חרבך תחיה ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו‪ ,‬היכן נברח"‪ ,‬אמר להם "ברחו‬
‫לתורה" ואין צפנה אלא תורה שנאמר [משלי (ב‪ ,‬ז)] "יצפן לישרים תושיה"‪ .‬אמר רבי יצחק אמר הקב''ה "המתינו עד עכשו מלך‬
‫המשיח לבוא ויקים‪ .“"...‬כאשר רוצים להקדים את הגאולה‪ ,‬כבר נאמר על כך בספר במדבר (יד‪ ,‬מד) "ויעפילו לעלות ‪...‬ויכום‬
‫ויכתום עד החרמה" ועל כך כבר כתב מרן הרב ש''ך במכתבו (י''ז אדר תשל''ח) – ‪,,‬וכל זה צוואה היא לדורות“‪ .‬על דרך זו‪ ,‬ראה גם‬
‫ב"בראשית רבה" (צא‪ ):‬מה שהזהירונו חז''ל על הפסוק "למה תתראו‪ ,"...‬היינו‪ ,‬לא להתבלט‪.‬‬
‫גם ב"בראשית רבה" (עח‪ ,‬יב) הורונו חז''ל‪ ,‬שיש להתרפס לפני האומות גם באמצעות מתת כסף על פי הפסוק [תהלים (סח‪ ,‬לא)] "גער‬
‫חית קנה‪...‬מתרפס ברצי כסף"‪ .‬חיה זו היא גם ישמעאל (רש''י שם על הפסוק) וגם עשו ["שמות רבה" (לה‪ ,‬ה)] וכן הובא ב"בראשית‬
‫רבה" (עט‪ ,‬ה)] – ‪,,‬תשע שנים היה מכבד אבינו יעקב את עשו באותו דורון“ וכן שם (עח‪ ,‬טו) מורים לנו חז''ל שכל פעולות‬
‫ההתרפסות של יעקב אבינו הן צוואה לדורות עד ביאת גואל צדק – ‪,,‬רבינו (= ר''י הנשיא) כד הוה סליק למלכותא‪ ,‬הוה מסתכל בהדא‬
‫פרשתא“‪.‬‬
‫נציג כעת דוגמאות של אימוץ זה – הצורך השויוני‪-‬האידאי בהליכה גורפת של כולם וכולן לצבא‪ ,‬תוך השתלבות וכניסה לכל‬
‫מסגרת יחידתית בצבא‪ ,‬השתלבות מוחלטת בתוך "החברה הישראלית"‪ ,‬חיוביותה של האקדמיה והצורך של כולם ללמוד בה‪ ,‬שימוש‬
‫מלכתחילה באינטרנט והסמרטפון וכו'‪ ,‬חיוב ההתנחלויות ומדיניות “אף‪-‬שעל''’‪ ,‬חיוב גיורי‪-‬הצבא ו"גיורי משרד ראש הממשלה"‪,‬‬
‫גיוירי "רבני צהר" וכו'‪ ,‬ארועים מעורבים של גברים עם נשים‪ ,‬בילויים מעורבים של רובה המכריע של הציונות‪-‬הדתית בים‬
‫ובבריכה‪ ,‬בבתי הק ולנוע‪ ,‬בטיולים‪ ,‬במועדונים ובפאבים‪ ,‬בבתי הספר ובתנועות הנוער‪ ,‬ביטול מצות השמיטה באמצעות "היתר מכירה"‪,‬‬
‫לימוד מוסר ומידות מהכלבים באמצעות סדנאות והכנסתם לתוך חיי‪-‬המשפחה של חלקם‪ ,‬טבעות‪-‬נישואים גם לגברים‪ ,‬שיויון נלעג של‬
‫ביגוד צבעוני לגברים כמו לנשים‪ ,‬ג'ינס כמו לאיכרי דרום ארה"ב‪ ,‬חולצות טריקו גם שחורות כמו אנשי העולם התחתון בזמנו‪ ,‬מכנסים‬
‫קצרות כמו ילדים‪ ,‬כיפות סרוגות מכותנה או פשתן או דמויי כותנה ופשתן משום קירבתם לאדמה בהדרכת הקומונות הפרוטסטנטיות‬
‫מגרמניה בשנות השלושים‪ ,‬קריאת ראשי סניפי בני‪-‬עקיבא בשם "קומונרים" כמו אותם נוצרים מגרמניה‪ ,‬קריאת שמות לתינוקות על‬
‫פי יסוד השויון המלאכותי בין האדם לדומם ולצומח (אילן‪ ,‬רגב‪ ,‬ניר כו')‪ ,‬כיפונים קטנטנים דמויי סטיקרים‪ ,‬התייחסות למצוות רק‬
‫כהמלצות בכפוף לנסיבות חברתיות ולאומיות משתנות‪ ,‬אימוץ הניסור הנוצרי בין "דת" ל"החיים"‪ ,‬לדוגמא‪ :‬לענין זה שרבנים אמורים‬
‫להבין רק בעניני "הדת" ולא בענייני מדינאות ופוליטיקה וכו'‪ ,‬החלת אימוץ הקצנת מבנה החשיבה הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית של ארציות‪-‬‬
‫חברתית‪ ,‬שרצוי שהרב יהיה גם בעל תואר אקדמי ושעבד בצבא ורצוי עבודה ביחידה קרבית‪.‬‬
‫שיויון גם בלימוד וגם ביחס לרבנים‪ :‬מדרשות של לימוד גמרא לבנות‪ ,‬פוסקות הלכה רבניות ודייניות ומשגיחות כשרות‪ .‬קדושת‬
‫השבת‪ :‬הפיכת בדיעבד ל"לכתחילה" בהיתרים גורפים של איסורי‪-‬כרת משום הצו‪-‬הנוצרי הפרוטסטנטי שהחיים הגשמיים קודמים‬
‫ל"דת"‪ ,‬במיוחד באמצעות מכון "צומת"‪ ,‬ביטול מצוות ואיסורים בפני צורך חברתי‪ ,‬כיסוי‪-‬ראש האשה נגד ההלכה‪ ,‬היינו‪ ,‬למחצה‬
‫לשליש או לרביע או בכלל בלעדיו‪ ,‬חיבוק ונישוק וריקודים בין גברים ונשים אצל רובם וגם מעבר לכך‪" ,‬הבנה" לצרכיהם של חד‪-‬‬
‫מיניים והקמת אירגונים ציוניים‪-‬דתיים של סוטים אלו‪ .‬שויון ביחס לרבנים – כמו שהחילונים מתייחסים לכל הרבנים‪ ,‬בין שהוא רב‬
‫שכונה או בין שהוא יימנה בין ענקי ה"אחרונים" או ה"ראשונים" רק לתואר המייחד את העיסוק שלו‪" :‬רב"‪ ,‬בלי להתייחס לרמת‬
‫חשיבותו וגדלותו – "רבי"‪" ,‬הגאון"‪" ,‬הגאון הגדול" ו"מרן"‪ .‬באותה מידה הקצינה הציונות‪-‬הדתית וגם היא מייחסת לכל הרבנים‬
‫בשויוניות רק את התואר העיסוקי שלהם "רב"‪ ,‬בניגוד לציווי התורה לכבד את החכמים (ולהבדיל בין טמא לטהור‪ ,‬כמו בנצרות‬
‫הקתולית – כומר‪ ,‬בישוף‪ ,‬ארכי‪-‬בישוף וקרדינל)‪ .‬יוצא איפוא‪ ,‬שאין להתייחס לראשי הציונות בתואר "רב"‪ ,‬כי זה מוכיח על זלזול‬
‫בהם‪ ,‬שכביכול לא יודעים מהו עיסוקו של אותו אדם‪ .‬למשל‪ ,‬אם אומרים "הרב מוטי אלון"‪ ,‬מזלזלים בו בכך שכביכול לא ידוע‬
‫שהעיסוק שלו הוא בתחום הרבנות ושצריך להסביר שמדובר על אותו מוטי אלון שהעיסוק שלו הוא רב ולכן כל הציונים‪-‬הדתיים‬
‫שכותבים או אומרים "הרב אבינר"‪" ,‬הרב דרוקמן" וכו'‪ ,‬הם מזלזלים בהם ולכן הם מחוייבים לקרוא להם בכפוף למבנה החשיבה של‬
‫השויון – דרוקמן‪ ,‬ריסקין‪ ,‬אבינר‪ ,‬אלון וכו'‪ .‬ברם‪ ,‬כלפי החרדים‪ ,‬כגון מרן הרב ש''ך‪ ,‬מרן הרב החפץ חיים‪ ,‬מרן רבי יוסף קארו וכו'‬
‫הם פוגעים בהם בכך שהם מחקים את היסוד השויוני של הנוצרים בכך שהם מכנים אותו רק בתואר העיסוקי שלהם "רב"‪ ,‬כי הם ביחס‬
‫לעצמם חס וחלילה‪ ,‬לא זיהו את עצמם כשייכים ליסוד הנוצרי הטמא של השויון‪ ,‬כפי שמזהים את עצמם – אבינר‪ ,‬ריסקין‪ ,‬דרוקמן‪ ,‬מדן‬
‫וכו'‪.‬‬
‫כדי להמחיש את עומק הלגלוג שלהם עצמם על מצבם האומלל‪ ,‬נצטט מעיתונם "בשבע" (מתאריך ‪ )27.0.04‬את תגובתם‬
‫ל"התנתקות"‪ ,‬האומרת כי כעת יש להידבק עוד יותר ובצורה יותר מטורפת לתרבות‪-‬האם שלהם‪ .‬תחת הכותרת "עשרת הדיברות לדוס‬
‫מחמד" (=היינו‪ ,‬כלב מחמד)‪ ,‬מוגדרים שם עשרה כללים ונביא מספר דוגמאות – „השתלבות בתקשורת בתור דוס או דוסית מחמד‬
 ‫‪178‬‬

‫– זוהי משאת נפשם של כה רבים מבני ובנות המגזר הדתי‪ .‬למענכם‪ ,‬צעירים דתיים יקרים‪...‬עקבנו אחרי אלה שכבר עשו את זה‬
‫וגיבשנו עשרה כללים‪ :‬כדוס מחמד עליך להקרא יאיר או אלי (= אנחנו היינו מציעים – נמרוד‪ ,‬דנה ועשיו‪ ,‬זה גם יותר תנכ"י ויותר‬
‫מתאים לתת‪-‬התרבות של הנצרות הפרוטסטנטית)‪...‬או כל שם ישראלי אחר שלא מבליט את מוצאך היהודי‪...‬בחר מקום מגורים‬
‫נכון‪...‬אף אחד לא יעסיק כדוס מחמד מישהו שגר ביצהר‪...‬וגם ממעוז "ערוץ שבע" בית אל – כדאי מאד להתרחק‪...‬זקן אינו רצוי‪,‬‬
‫אלא אם מדובר בזקן‪ -‬זיפים רק בעיצוב עדכני‪...‬קוקו עשוי בהחלט להועיל‪ ,‬לגברים כמובן‪ .‬אם יש לך ציצית שמור אותה עמוק‬
‫במכנסיים‪ .‬חשבת לשלשל אותה החוצה? חבל על הזמן שלך‪ .‬דוס מחמד כבר לא תהיה בגלגול זה‪...‬אם אתה דוס מחמד מהסוג הדתי‪-‬‬
‫לאומי צא לעיתים נגד פסקי הלכה ‪...‬כדוס מחמד‪ ,‬עליך להכחיש מידי פעם את קיומה של מאפיה שמאלנית בתקשורת‪...‬אל‬
‫תתחתני‪...‬הקפידי לקרוא לבעלך אישי ושמר י על שם משפחתך המקורי‪...‬שם משפחה כפול של אשת תקשורת מדיף ניחוח פמיניסטי‬
‫מרענן‪.“...‬‬
‫רק מיעוט בציונות הדתית רואה בכל הלכות השולחן הערוך מסגרת מחייבת‪ ,‬כשגם מיעוט זה נוהג במצוות רק כהמלצה בכפוף‬
‫לאילוצים המחויבים על ידי הנצרות הפרוטסטנטית‪ ,‬כחברה או צבא או התנחלויות [כדברי הרה"ר לשעבר שפירא‪ ,‬שהתנגדות לפירוק‬
‫התנחלויות דוחה את כל התורה]‪ ,‬קריאת והבנת מקורותינו ב"ישיבות"‪-‬ההסדר והאחרות על‪-‬פי מבנה החשיבה השיויוני של הנצרות‬
‫הנ"ל הקיימת באקדמיה וכעת הופנמה גם במוסדות הנ"ל – כ"קריאה בתנ''ך בגובה העיניים"‪ ,‬היינו‪ ,‬התייחסות ביקורתית או חומרית‬
‫לדבריהם ומעשיהם של אישי התנ"ך‪ ,‬חז"ל והתקופות המאוחרות יותר וההקצנה העכשווית – שיויון בין האדם והאלוקים ותפיסתו‬
‫כישות‪-‬פגאנית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בוגר "מרכז הרב" פרופ‪ .‬בנימין איש‪-‬שלום צוטט בעיתון "מקור ראשון"‪ ,‬שאמר בחוג לתנ"ך של רה"מ‬
‫בנימין נתניה ו "אלוהים לא נהג כשורה בדחותו את מנחת קין"‪ ,‬היינו‪ ,‬בחוגי האקדמיה של הציונות‪-‬הדתית כבר הופנמה ההקצנה‬
‫הנוצרית האלילית של תרבות‪-‬האם החילונית שלהם וההקצנה הנוצרית של השיויון לאישים כבר הופנמה אצל אלו שקרויים בחברה זו‬
‫"רבנים"‪ ,‬כגון "הרב מדן" בביקורתו על דוד המלך במעשה בת‪-‬שבע וכיון שהוא מחלוצי הקצנה נוצרית זו‪ ,‬הוא נזקק עדיין לשדרוג‬
‫המקורות כדי לגבות את עצמו‪.‬‬
‫לגבי משיח השקר מנצרת‪ ,‬ב"מרכז הרב" כבר מהיווסדו נרשמה הערצה אליו ברמה החברתית והמוסרית‪ ,‬בפרט שהרי כבר "הרב קוק"‬
‫כתב בהערצה עליו ועל הנצרות בקובץ "הניר"‪ ,‬אך לאחרונה נרשמה הקצנה יותר קיצונית על ידי "הרב ריסקין" שגם רואה בו אדם‬
‫קדוש ושאם הוא היה חי כיום הוא היה רואה בו את אחד מגדולי הדור וכמעט מכל "רבני הציונות הדתית" הוא מקבל חיבוקים של‬
‫תמיכה כאשר הרבנות הראשית לא רצתה לאשר לריסקין רישיון של "רב"‪ ,‬היינו‪ ,‬כיום הופנמה בציונות הדתית לפחות לגיטמציה‬
‫לתפיסה זו‪ .‬הרמה המדורדרת של רבני הציונות הדתית הוקצנה ביותר גם בתחום הנשי‪ :‬עמותת "תקנה" דיווחה שיש לה תיקים עמוסים‬
‫של החל מבעלי משרות זוטרים דרך "רבנים" וכלה בראשי "הרבנים" בחברה זו שעברו עברות‪-‬מין גם ברמה הפלילית ושברמה שאינה‬
‫פלילית זו כבר הפכה לנורמה חברתית‪ .‬הגדרת הקבוצה‪ :‬גם כאן נרשמה הקצנה קשה‪ .‬לפני הקמת המדינה אנשי "הציונות‪-‬הדתית"‬
‫עדיין קראו לעצמם "חרדים"‪ ,‬לאחר מכן הם קראו לעצמם "דתיים"‪ ,‬כשהם ממקמים הגדרה זו לפני ההגדרה הנוצרית הנ"ל –‬
‫"לאומיים"‪ ,‬היינו‪" ,‬דתיים‪-‬לאומיים" ומאז מלחמת "ששת‪-‬הימים" הקדימות הוחלפה – "ציונות‪-‬דתית"‪ ,‬היינו‪ ,‬מרכז אישיותם נתפסה‬
‫אצלם כנטועה במרחב הנוצרי של הלאומיות והם ראו עדיין צורך לגבות את עצמם בשדרוג מקורות יהודיים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬חלק גדול מהם כבר מגדירים את עצמם כמסורתיים בלבד‪ ,‬דתי לייט וכו'‪ ,‬כשנפתלי בנט‪ ,‬ראש המפלגה של הציונות הדתית‪,‬‬
‫"הבית היהודי"‪ ,‬משמש מושא הערצה כאדם הנשוי לחילונית וגילה שהוא מתפלל "רק כשיש לי זמן"‪ ,‬אך להתחבק גם עם נשים‬
‫נשואות לעיני מצלמות הטלויזיה‪ ,‬כנראה שהוא סבור שניתן לעשות זאת גם כשאין לו זמן‪ .‬צפי‪-‬עתידי במסגרת הקצנת מבני החשיבה‬
‫הנוצרית הנ"ל – נראה שלמרות שכיום הציונות הדתית עדיין משתמשת במותגים של "רב"‪" ,‬דיין"‪" ,‬ר"מ"‪" ,‬ישיבה"‪" ,‬כולל"‪,‬‬
‫"מצוות"‪" ,‬בית כנסת" ו"בית מדרש"‪ ,‬אך כנראה שבעתיד מותגים אלו יתפסו כ"חרדיים" וכבר לא ייראה הצורך להתחפש ולהסתתר‬
‫מאחורי מותגים אלו‪ ,‬אך הכל תלוי בהוראות שהם יקבלו מתרבות‪-‬האם שלהם– מהחילוניים‪ ,‬כפי שהם יחליטו לכנות מותגים אלו ובזמן‬
‫שידרש לכך‪ ,‬כדי שזה ייתפס כתהליך עצמוני ולא חקייני‪.‬‬
‫שלוש השְׁ בּועֹות הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד‪ ,‬העוסקים בשבועות שהשביע הקב"ה את ישראל ואת אומות העולם‬
‫האוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל‪ .‬המושג עומד בלב המחלוקת הדתית ["דתיות" הינו מושג נוצרי‬
‫רפורמי‪ ,‬כפי שהוכח לעיל ולכן שייך להכיל הגדרה זו רק על הציונות הדתית‪ ,‬אך לא לגבי הצבור החרדי] בין קבוצות אנטי‬
‫ציוניות‪ ,‬כגון חסידות סאטמר [אין "קבוצות אנטי ציוניות"‪ ,‬אלא קבוצת‪-‬ענק אחת – היהודים שבראשם כל גדולי ישראל במאת‬
‫השנים האחרונות]‪ ,‬הנוהגות להציג את המדרש כראיה תאולוגית ["תאולוגיה" הינו מושג נוצרי‪-‬אקדמי של חקר הדתות באקדמיה‬
‫המבוסס על ארבעת מבני החשיבה של הנצרות הפרוטסטנטית ובכללם "המחקר ההשוואתי של הדתות" שהיא תפיסה‬
‫פרימיטיבית של המקורות היהודיים‪ ,‬שהיא נר לרגליה של הציונות הדתית‪ ,‬בעוד שהצבור החרדי ממשיך להתייחס למקורותינו‬
‫באותה קדושה אלוקית כפי שקיבל עם ישראל את התורה במעמד הר סיני ולא כתפיסה הלותרנית‪-‬תאולוגית של הציונות‬
‫הדתית] כנגד הציונות והקמת מדינת ישראל ‪[ ,‬השבועות הן רק אחת מכל מכלול הסיבות של התנגדות גאוני התורה ובראשם‬
‫מנהיגי האומה‪ -‬גדולי הדורות במאת השנים שעברו לכל התנהלותם ומעשיהם בארץ ובחו"ל של הקבוצות הציוניות והציוניות‪-‬‬
‫דתיות‪ ,‬כפי שהובא לעיל] לבין קבוצות דתיות‪-‬ציוניות הסבורות שאין כיום לשבועות תוקף מחייב‪.‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪ 0‬המקור לשבועות‬

‫‪ 2‬היחס לשבועות‬
 ‫‪179‬‬

‫‪ 2.0‬דעת האדמו"ר מסאטמר‬

‫‪ 2.2‬דעת‬

‫המקור לשבועות‪ :‬התלמוד הבבלי בסוף מסכת כתובות דן במשנה הקובעת שאדם רשאי לכפות על אשתו‪ ,‬ואשה רשאית לכפות על‬
‫בעלה‪ ,‬לעלות לארץ ישראל‪ .‬הגמרא מביאה אמירות שונות בזכות העלייה לארץ ישראל והישיבה בה ובגנות היציאה ממנה‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫הגמרא מציינת את דעתו של רב יהודה המתנגד לעלייה לארץ ישראל מבבל וקובע שהדבר אסור בזמנו‪ .‬במסגרת זאת מובאת האמירה‬
‫של רבי יוסי בר חנינא‪:‬‬

‫תנו רבנן‪' :‬לעולם ידור אדם בארץ ישראל ‪ -‬אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים‪ ,‬ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה‬
‫ישראל‪ ,‬שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה‪ ,‬שנאמר‪( :‬ויקרא‬
‫כה לח‪ :‬אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ‬
‫אין לו אלוה ? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו‪,‬יט‪ :‬ועתה‬
‫ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו‪ :‬אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום‬
‫מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים" ? אלא לומר לך‪ :‬כל הדר‬
‫בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כו כבים‪ .‬רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה‪ ,‬דבעא למיסק לארץ ישראל‪ ,‬דאמר רב‬
‫יהודה‪ :‬כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה‪ ,‬שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם‬
‫ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]‪ .‬ורבי זירא ? ההוא ‪ -‬בכלי שרת כתיב‪ .‬ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא‪( :‬שיר‬
‫השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]‪.‬‬
‫ורבי זירא ? ההוא ‪ -‬שלא יעלו ישראל בחומה‪ .‬ורב יהודה ? 'השבעתי' אחרינא כתיב‪ .‬ורבי זירא ? ההוא מיבעי ליה לכדרבי‬
‫יוסי ברבי חנינא‪ ,‬דאמר‪ :‬שלש שבועות הללו למה ‪ ? -‬אחת שלא יעלו ישראל בחומה‪ ,‬ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא‬
‫את ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪ ,‬ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן‬
‫בישראל יותר מדאי‪ .‬ורב יהודה ? ‪ -‬אם תעירו ואם תעוררו כתיב‪ .‬ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי‪ ,‬דאמר‪ :‬שש שבועות‬
‫הללו למה ? תלתא ‪ -‬הני דאמרן; אינך‪ :‬שלא יגלו את הקץ‪ ,‬ושלא ירחקו את הקץ‪ ,‬ושלא יגלו הסוד לאומות העולם‪' .‬בצבאות‬
‫או באילות השדה' ‪ -‬אמר רבי אלעזר‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ :‬אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬אני‬
‫מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫–תלמוד בבלי ‪,‬מסכת כתובות ‪,‬דף ק"י ‪-‬מסכת כתובות ‪,‬דף קי"א‬
‫המדרש מתייחס לשלושה פסוקים דומים המופיעים במגילת שיר השירים‪:‬‬

‫עֹוררּו אֶת‪-‬הַָא ֲהבָה‪ ,‬עַּד שֶתֶ ְׁחפָץ" (מגילת שיר‬

‫ש ַּלי ִם ִב ְׁצבָאֹות‪ ,‬אֹו בְַׁאי ְׁלֹות ַּהשָדֶ ה‪ִ ,‬אם‪-‬תָ עִירּו ְׁו ִאם‪-‬תְׁ ְׁ‬
‫"הִשְׁ ַּבעְׁתִ י אֶתְׁ כֶם בְׁנֹות י ְׁרּו ָ‬ ‫‪‬‬
‫השירים‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬פסוק ז')‪.‬‬
‫עֹוררּו אֶת‪-‬הַָא ֲהבָה‪ ,‬עַּד שֶתֶ ְׁחפָץ" (פרק ג'‪ ,‬פסוק‬
‫ש ַּלי ִם ִב ְׁצבָאֹות‪ ,‬אֹו בְַׁאי ְׁלֹות ַּהשָדֶ ה‪ִ ,‬אם‪-‬תָ עִירּו ְׁו ִאם‪-‬תְׁ ְׁ‬
‫"הִשְׁ ַּבעְׁתִ י אֶתְׁ כֶם בְׁנֹות י ְׁרּו ָ‬ ‫‪‬‬
‫ה')‪.‬‬
‫ש ַּלי ִם‪ ,‬מַּה‪-‬תָ עִירּו ּומַּה‪-‬תְׁ ע ְֹׁררּו אֶת‪-‬הַָא ֲהבָה‪ ,‬עַּד שֶתֶ ְׁחפָץ" (פרק ח'‪ ,‬פסוק ד')‪.‬‬
‫"הִשְׁ ַּבעְׁתִ י אֶתְׁ כֶם בְׁנֹות י ְׁרּו ָ‬ ‫‪‬‬
‫בהתאם לראייה המסורתית [בניגוד למחשך הנוצרי‪-‬פרוטסטנטי הלותרני‪ ,‬הנלמד גם באקדמיה הישראלית‪ ,‬האמון על המלצתו של‬
‫הרמן כהן מאוני' מרבורג (מורם של מייסדי האוני' בירושלים‪ ,‬שעיצבו את מערכת החינוך בארץ)‪ ,‬שיש לחקות בצורה‬
‫מושלמת את הנצרות הרפורמית המתנה את תפיסת המקורות‪ ,‬בתפיסתו הישירה של הקורא את הטקסט ללא תיווך של המסורת‪,‬‬
‫ולכן העם היהודי אנוס לדעתו גם לאמץ את התפיסה של הנזיר האוגוסטיני‪ -‬מ‪ .‬לותר ולהתעלם מהמסורת המדויקת והמושלמת‬
‫של התורה שבעל‪-‬פה ("בעית הנצרות"‪ ,‬עמ' ‪ ])143- 2‬הרואה בשיר השירים משל ליחסי אלוהים ועם ישראל‪ ,‬רבי יוסי בן חנינא‬
‫מפרש פסוקים אלו (שגם מעוגנים במסורת) כקריאה שלא לדחוק בכח את הגאולה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬אומרת הגמרא‪" :‬אמר רבי אלעזר‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את‬
‫בשרכם כצבאות וכאילות השדה"‬
‫שלוש השבועות מוזכרות גם במדרש רבה על שיר השירים‪.‬‬

‫היחס לשבועות [עריכת קוד מקור | עריכה]‬

 ‫‪180‬‬

‫דעת האדמו"ר מסאטמר [עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫ההוגה החרדי הידוע ביותר [במקורות ישראל מופיע התואר של "הוגה דעות" בפיוט לימים נוראים ומשם הוא נלקח על ידי‬
‫"האקדמיה ללשון"‪ ,‬א ך זו פגיעה בכל העם היהודי כי תואר זה שמור רק לאלוקים‪ ,‬אך במקורות הפרוטסטנטיים על פי מבנה‬
‫החשיבה של השיויון‪ ,‬שקיים גם שיויון בין האלוהים שלהם לאדם ולכן ניתן להחיל תואר זה גם על אדם] בנושא זה הוא הרב‬
‫הרבי מסאטמאר‪ ,‬הרב יואל טייטלבוים [ובמידה ידועה יותר בנושא זה‪ ,‬ידועים דברי גדולי ה"אחרונים"]‪ ,‬העוסק בסוגיה בהרחבה‬
‫בספרו ויואל משה‪[ .‬להלן‪ ,‬מובאים מספר טיעונים של הציונות הדתית והתייחסותו של האדמו"ר מסאטמר לטיעונים אלו וממילא‬
‫משתמע שלשאר טיעוניהם אין לו מה להשיב וכך יוצא איפוא‪ ,‬לפי כותב הערך‪ ,‬שהאדמו"ר מסאטמר מסכים עם רובם המכריע‬
‫של טיעוניהם‪ ,‬אלא שיש לו רק הסתייגות לגבי מספר מוגבל של טיעוני הציונות‪-‬הדתית‪ ,‬אך עם רובם של הטיעונים של‬
‫הציונות הדתית הוא מסכים ויש בכך לא רק עשיית עוול כלפיו‪ ,‬אלא גם שקר גס‪ ,‬כי בספרו הוא כן מפריך את כל טיעוניהם ואף‬
‫יותר מזה הוא גם מעלה טיעונים שהם עלולים להעלות בעתיד וגם אותם הוא מפריך‪ ,‬אך הוא כתב שלשקרי הציונות‪-‬הדתית אין‬
‫סוף ושיתכן שהוא אינו יכול לעקוב אחרי כל פירסומיהם‪ ,‬כי לומר נימוקים נכונים לטיעון מסוים תמיד יהיה לכך סוף‪ ,‬אך‬
‫להפרחת שקרים אין לכך כל סוף‪ .‬מן הראוי היה‪ ,‬שמחבר ערך זה היה מדגיש שהוא מביא רק את התייחסותו של הגאון הגדול‬
‫רבי יואל טייטלבוים למספר מצומצם של טיעונים ואת השאר ניתן לקרוא בספרו החשוב ועב הכרס "ויואל משה"‪].‬‬

‫‪ ‬על פי שיטתו [שיטת כל גדולי הדורות‪ ,‬כפי שכבר סיכם זאת הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט''א‪ ,‬ראש ישיבת "מאור‬
‫התלמוד" בשיחה ב"יתד נאמן"‪ ,‬כ'ה סיון תשע''ה (במוסף "שבת קודש"‪ ,‬פ' שלח‪ ,‬עמ' ‪,, – )14‬כיום נמצאים אנו‬
‫בגלות‪ .‬גם הנמצאים בארץ ישראל הינם בגלות‪ ...‬כל זמן שארץ ישראל אינה מגיעה לנו על פי חשבונות שמים‪ ,‬אין‬
‫בכוחנו לזכות בה‪ .‬על זה הורונו חז''ל בכתובות‪" :‬שלוש שבועות המה‪ :‬אחת שהשביע הקב''ה את ישראל שלא יעלו‬
‫בחומה‪ ,‬ואחת שהשביע את ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪ ,"...‬איסור מיוחד על כלל ישראל שלא ימרדו באומות‪,‬‬
‫כי אם יעשו זאת‪ ,‬פירוש הדבר שעולה בדעתם מחשבה בנוסח הנהוג אצל אחרים כאן בארצנו‪" :‬נקח את גורלנו‬
‫בידינו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש"גולנו" הוא אכן "ככל המונם" רחמנא ליצלן‪ ,‬או – "אנחנו נראה להם"! "אם הם גבורי חיל – גם‬
‫אנחנו גבורי חיל‪ , ] “ ... ,"...‬אין להסתכל על כל אומות העולם כגוף אחד‪ ,‬אלא לגבי כל אומה בפני עצמה יש‬
‫את השבועה שלא ימרדו היהודים בה‪ .‬לכן‪ ,‬על אף שהאו"ם החליט ברוב קולות להקים את מדינת ישראל ‪ --‬עדיין עוברים‬
‫הציונים על השבועה‪ ,‬משום שהערבים תושבי המקום לא הסכימו לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא שולל בתוקף את הטענה לפיה יש משמעות‬
‫להחלטת רוב אומות העולם שאינן קשורות לסכסוך ולהתיישבות היהודית‪ ,‬ודווקא הסכמתם של תושבי המקום והאומה שבהם‬
‫נלחמים ‪ -‬היא הנדרשת כדי לא להפר את השבועה‪ .‬מלבד העובדה שמדינת ישראל לא נשמעה להחלטות האו"ם [האו"ם רק‬
‫קבע כאופציה‪ ,‬להקים מדינה בתנאי שגם הערבים יסכימו ושלא תפרוץ מלחמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדינת ישראל אינה קיימת‬
‫במקום שהאו"ם קבע באמצעות שליחו ברנדוט ובהסכמת הממשלה בדיעבד גם נרצח שליח האו''ם ובסופו של דבר‬
‫האו"ם תיווך בהסכם לשביתת נשק‪ ,‬כי הערבים והממשלה בארץ לא רצו להישמע להחלטת האו"ם‪ ,‬כך שהאו"ם לא‬
‫נתן אישור למעשה הפרטיזני של בן‪-‬גוריון להכריז עדיין על מדינה ולכן המדינה מרדה בהחלטת האו"ם‪ ,‬היינו‪ ,‬בכל‬
‫אומות העולם באו"ם ולא נתקבל אישור סופי ממנו להקים מדינה ובודאי שלא במקום שהיא עכשיו‪ ,‬יתירה מכך‪,‬‬
‫חודשים לאחר הכרזת המדינה ב‪ 18,11,48-‬למנינם נאם באו"ם הקטור מקניל‪ ,‬נציג בריטניה באו"ם ואמר "שממשלתו‬
‫תדרוש מעצרת האו"ם החלטה המאשרת את תוכניתו של פולקה ברנדוט‪ ,‬המתווך השבדי למסור את הנגב כולו לידי‬
‫הערבים‪ ,‬כי 'הנגב הרי אינו חשוב ליהודים‪ ,‬כיוון שכולו מדבר'‪...‬שלושה ימים לאחר מכן החלה גם ארה"ב להפעיל‬
‫לחץ מוגבר על ישראל בנושא הנגב בדרישה שישראל תסכים לחלוקתו‪...‬בתיאום בין בריטניה וארה"ב ומועצת‬
‫הבטחון של האו"ם הוצא ב‪ 11,11,48-‬צו‪ ,‬שבו פקודה לנסיגה מיידית מהנגב של כוחות ישראליים"‪ .‬האם מדינת‬
‫ישראל הציונית צייתה לאומות העולם על‪-‬פי השבועות שהשביע אלוקים את ישראל או החליטה שוב למרוד בכל‬
‫אומות העולם ? "ישראל שהתעלמה מדרישת הפינוי‪ ,‬נתנה את תשובתה ארבעה חודשים לאחר מכן ב'מבצע עובדה'‪,‬‬
‫שבו שוחרר הנגב כולו‪ ,‬לרבות הערבה בואכה אום רשרש‪ ,‬היא אילת" (דייויד סלע‪" ,‬ישראל היום"‪ ,‬שישבת‪ ,‬ט"ו בכסלו‬
‫תשע"ט‪ 27,11,18 ,‬למניינם עמ' ‪ ])23‬וכבשה גם את ירושלים[‪.]0‬‬
‫עוד הוא אומר שגם לדעת האבני נזר‪ ,‬שאין איסור מצד השבועה כאשר אומות העולם מסכימות‪ ,‬כל ההיתר שלו מבוסס על‬
‫דברי רש"י שהאיסור הוא דווקא "ביד חזקה"; אבל אם צריכים להילחם כדי לכבוש את הארץ‪ ,‬אפילו אם יש אומות בעולם‬
‫שהסכימו‪ ,‬עדיין לא יצא זה מגדר "ביד חזקה"[‪.]2‬‬
 ‫‪181‬‬

‫‪ ‬מול הסוברים [אין סוברים‪ ,‬אלא רק אחד העלה טיעון זה לא כפסק אלא רק כהשערה (הוא כתב "אולי") ולכן השערה‬
‫זו אינה רלוונטית] שהשבועות בטלו‪ ,‬משום שאומות העולם הפרו את השבועה המוטלת עליהם‪" ,‬שלא להשתעבד בישראל‬
‫יותר מדי"‪ .‬אומר הרבי מסאטמאר‪ ,‬שאין מקור לטענה שיש קשר בין השבועות וכביכול הן תלויות זו בזו; השבועה "שלא‬
‫יעלו בחומה" אינה לטובת האומות אלא לטובת ישראל‪ ,‬שיקבלו את כפרתם בגלות[‪ .]4‬לכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לא עלה על דעתם חכמי‬
‫ישראל בדורות הקודמים לייסד מדינה יהודית‪ ,‬גם כאשר עברו הגוים על שבועתם[‪.]3‬‬

‫מול הטענה שהרמב"ם לא הביא את השבועות במשנה תורה‪ ,‬כותב הרבי מסאטמאר שהרי כבר הזכיר בהלכות תשובה[‪ ]4‬שכל‬ ‫‪‬‬
‫ישראל יעשו תשובה קודם הגאולה‪ ,‬ולכן אם יקום איש ויאמר על עצמו שהוא מלך המשיח ויכוף כל ישראל לעשות‬
‫תשובה[‪ ]6‬יש לשמוע לו; אבל כל זמן שלא יעשו כל ישראל תשובה‪ ,‬כך שלא נתגלה מלך המשיח‪ ,‬עדיין שייך איסור‬
‫השבועות[‪.]7‬‬

‫‪ ‬דברי רבי חיים ויטאל שהשבועה היא רק עד אלף שנים לא נאמרו על ב' השבועות החלות על עם ישראל‪ ,‬אלא רק על השבועה‬
‫של הקדוש ברוך הוא – "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי" [וכך כתב בפירוש הר"ח ויטאל בהקדמתו ל"עץ‬
‫חיים" ולכן זה שקר מוכח לייחס לו דברים שהוא כלל לא כתב‪ ,].‬שנשבע שלא יגאל את עמו‪ ,‬אלא אם כן יעשו תשובה‬
‫מאהבה‪ .‬אולם לאחר מכן – אפילו תשובה מיראה יכולה להביא את הגאולה[‪.]8‬‬

‫דעת החולקים עליו [עריכת קוד מקור | עריכה] [זהו ניסוח שקרי‪ ,‬כי לדעת האדמו''ר מסאטמר הדעות שלהלן תומכות בדבריו‬
‫ושוללות את דברי הציונות הדתית לגבי ג' השבועות]‬

‫‪ ‬שלוש השבועות הן מדרש אגדה‪ ,‬ולפיכך אין להן תוקף הלכתי מחייב (כדברי הרמב"ם‪ ,‬שאין להתחשב (זה שקר‪ ,‬הרמב"ם‬
‫לא נקט את הלשון "להתחשב" א לא כדברי הגמרא "סומכין"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין מכריעים כאגדה מול שיטות תנאים או‬
‫אמוראים החולקים ולכן גם זה שקר לייחס כלל זה לענינינו‪ ,‬כי אין חולקים על מדרש זה) במדרשי אגדה לשם השגת‬
‫הלכה) [זהו שקר‪ ,‬כי הרמב"ם עצמו פוסק לעיתים כמדרש אגדה‪ ,‬אם הוא אינו חולק על הגמרא] לפיכך‪ ,‬משמעות‬
‫המדרש היא שה' גזר שעם ישראל יהיה בגלות‪ ,‬אולם כשעם ישראל מצליח לשוב לארצו‪ ,‬הרי זו ראיה[ זו רק המצאה וגם‬
‫בלתי הגיונית] שבטלה הגזרה‪ .‬הרמב"ם עצמו‪ ,‬שספרו הי"ד החזקה כולל את ההלכות כולן [זהו שקר‪ ,‬כיון שהרמב"ם אינו‬
‫עוסק במקצוע ההלכתי של הלכות לשון הרע ורכילות שעליו חיבר לראשונה ספר הלכתי ה"חפץ חיים" ויחודיותו של‬
‫חיבורו של הרמב''ם מתבטא בכך שהוא לראשונה עוסק לא רק בהלכות הנוהגות בזמן הזה‪ ,‬אלא גם בהלכות הנוהגות‬
‫גם לעתיד לבוא לפי סדר של הלכות] אף הוא איננו מזכיר את שלוש השבועות בספרו ההלכתי היד החזקה‪ ,‬ואף כותב באגרת‬
‫תימן "השביע האומה על דרך משל [זהו סילוף המילה "משל"‪ ,‬כי כוונתו הפשוטה היא שחז"ל המשילו דווקא כאן את‬
‫המושג של עליה מרוכזת בכח של אנשים‪ ,‬בלשון של קיר אבנים] ואמר השבעתי אתכם‪.‬‬

‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬אצל מפרשי הגמרא המרכזיים‪ ,‬רמב"ן‪ ,‬רשב"א‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬רבי מנחם המאירי ועוד ‪ -‬לא נמצא כלל עניין זה של שלוש‬
‫השבועות [זהו סילוף של מגמת חיבוריהם‪ .‬הם התייחסו בפירושיהם בעיקר למקומות בגמרא ששם ישנן סוגיות‬
‫הלכתיות ומחלוקות בין אמוראים ו‪/‬או תנאים וגם זה לא תמיד‪ ,‬אך כמעט תמיד הם לא התייחסו למקומות בהם הובאו‬
‫מספר הלכות פשוטות‪ ,‬כמו "שלוש השבועות"‪ ,‬שלא התפתח סביבן דיון סוגייתי או הלכתי ]‪ ,‬וכן אצל מסכמי הגמרא‬
‫להלכה‪ ,‬הרי"ף והרא"ש [הסילוף כאן הוא כנ"ל‪ .‬הם סיכמו רק נושאי הלכה מרכזיים שהיה בהם דיון הלכתי ולכן הם‬
‫השמיטו גם את הלכות לשון הרע וכן את הלכות טהרות וכמעט שהם לא התייחסו להלכות זרעים אף שהובאו מהן רבות‬
‫בגמרא‪ ,‬עד כדי כך שהאדמו"ר מראדזין כינס בשלושה כרכים את כל הדיונים ההלכתיים בנושא טהרות שהובאו‬
‫בגמרא‪ ,‬אף שהם הובאו בגמרא לצורכן של סוגיות שונות ומקומן הטבעי הוא בסדר טהרות]‪ .‬החפץ חיים‪ ,‬שנחשב לפוסק‬
‫האחרון בקהילות אשכנז‪ ,‬דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ [זהו שקר‪ .‬הוא לא דיבר על החובה לעליה לארץ‪ ,‬אלא‬
‫על הצורך הדחוף להכנות לביאת המשיח על ידי לימוד ההלכות הקשורות לבית המקדש על ידי הכהנים‪ ,‬כי שמא יבוא‬
‫המשיח ויבנה את בית המקדש והכהנים לא יוכלו לעבוד בו מחוסר ידיעת הלכות העבודה ולשם כך הוא טרח רבות‬
 ‫‪182‬‬

‫וחיבר "ליקוטי הלכות" בשלשה כרכים על סדר קדשים] ובנו‪ ,‬הרב לייב הכהן‪ ,‬מציין‪" :‬לא ראיתי שיזכור אף פעם את‬
‫העניין ג' השבועות"[‪[ .]1‬הנחת טוען טענה זו היא ש"לא ראיתי – ראיה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאם הבן לא שמע‪ ,‬זו ראיה שהחפץ‬
‫חיים לא התייחס לכך‪ ,‬היינו‪ ,‬שהוא נגד הכלל – "אין לא ראיתי ראיה" המובא במשנה במס' זבחים (קג‪ ,):‬אבל מעבר‬
‫לכך‪ ,‬יש בטענה זו גם שקר גס‪ ,‬כי ההנחה היא שאם הח''ח לא התבטא נגד המרידה באלוקים ובהשבעתו "שלא יעלו‬
‫בחומה" נגד תנועת ההעפלה הציונית ולא נגד המרידה השניה של "התגרות באומות" באמצעות המחתרות שפעלו נגד‬
‫הבריטים‪ ,‬סימן שהוא לא ראה במרידות אלו הפרת השבועות‪ .‬השקר הגס נעוץ בכך‪ ,‬שפעולות אלו לא התרחשו כלל‬
‫בחייו‪ ,‬כי הח''ח נפטר בשנת תרצ''ג ו"תנועת העפלה" החלה רק בשנת תרצ''ד וההתגרויות הממוסדות במנדט הבריטי‬
‫שנתמך על ידי כל האומות החלו יותר מאוחר‪ .‬נראה‪ ,‬שכל זמן שהח''ח חי‪ ,‬זכויותיו הגנו על עם ישראל כך שהציונות‬
‫והציונות‪-‬הדתית לא דרדרו את עמנו להפרת שבועות אלו שהובילה לבסוף לשואה האיומה‪ ,‬כמובא שם במס' כתובות‪,‬‬
‫כדברי גדולי הדורות‪ ,‬עד גדול הדור האחרון רבי א‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬שטיינמן‪.].‬‬
‫‪ ‬רבי חיים ויטאל כתב שיש ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל‪ ,‬שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותן‬
‫לאלף שנה‪[ .‬זהו שקר גס‪ ,‬כי רבי חיים ויטאל כתב רק לגבי דחיקת הקץ על ידי תפילה שלא תוכל לקרב את הגאולה‬
‫באלף השנים הראשונות בלבד‪ ,‬אך לא לגבי השבועות הנידונות כאן‪].‬‬
‫‪ ‬רמב"ן כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות[‪ ,]00‬והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה‬
‫[אך‪ ,‬גם לשיטת הרמב"ן ועוד‪ ,‬היא אינה מצוה חיובית על כל אדם ולכן מצוה זו אינה סותרת את ג' השבועות‪ ,‬כפי‬
‫שכבר העיר על כך רבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט ("הלבנון"‪,‬ח'‪ ,‬טבת תרכ"ד)]‪ .‬כך למשל כתב ‪:‬‬

‫וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא)‪ ...,‬בזכות שתירש תשב‪ .‬ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבע‬
‫עממים שנצטונו לאבדם‪ ...‬אין הדבר כן‪ ,‬שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו‪ ,‬ואם רצו להשלים נשלים עמהם‪ ,‬ונעזבם‬
‫]‪[11‬‬
‫בתנאים ידועים‪ ,‬אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות‪.‬‬

‫נפסק בשולחן ערוך כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד‪ ,‬ועבר אחד מהם על השבועה‪ ,‬השני פטור ואינו צריך‬ ‫‪‬‬
‫התרה"[‪ ]02‬מכיוון שהגויים הפרו את חלקם‪ ,‬דהיינו שיעבדו את ישראל יותר מדי‪ ,‬פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות‪,‬‬
‫ובטל האיסור לעלות בחומה[‪[ .]10‬זה נאמר רק כהשערה (הוא כתב "אולי")‪ ,‬כי אין מקור להשוואה בין דיני שבועה של‬
‫אדם פרטי לשבועה שנשבעה אומה וכל שכן שעם ישראל רק הושבע ולא נשבע וזה גם שקר מוכח שהאומות עצמן‬
‫נשבעו (כמובן מדבריו‪ )..‬אלא אלוקים רק השביע את המלאך שלהן וזה גם שקר‪-‬מוכח שעם ישראל והאומות‬
‫"נשבעו לעשות דבר אחד"‪ ,‬אלא האומות ועם ישראל הושבעו שבועות שונות זו מזו]‬
‫עלייה הדרגתית איננה "כחומה"‪ .‬רש"י פירש "שלא יעלו כחומה ‪ -‬יחד ביד חזקה"‪ ,‬לכן אם אין כל העם עולה יחד‪ ,‬כי אם‬ ‫‪‬‬
‫בשלבים ‪ -‬אין זו עלייה כחומה[‪[ .]14‬זה שקר מוכח‪ ,‬כי הכוונה בכוח וזה מתקיים בכל כמות של עולים]‬
‫הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סן‪-‬רמו‪ ,‬וההחלטה על תוכנית החלוקה של האו"ם ברוב קולות‪ ,‬מהווים רישיון להקמת מדינה‬ ‫‪‬‬
‫מהאומות‪ ,‬ולפיכך הקמת מדינה אינה נחשבת כמרידה באומות[‪[ .]11‬על השקרים הכרוכים באמירה זו כבר דובר לעיל‬
‫וה"חפץ חיים" אמר על ההצהרה שזה רק "חיוך מהשמים והשמאליים יקלקלוה" – "ובנו של החפץ חיים הרב ר'‬
‫לייב היה מספר‪ ,‬שבשעה שהממשלה האנגלית פרסמה את ה'בלפור דעקלרעאציע'‪...‬אמר‪ ,‬כי מתיירא שהחופשים לא‬
‫יקלקלו חס ושלום והיה אומר כי הרבה פעמים היה כבר זמן רצון‪ ,‬אבל הדורות קלקלו" ("חפץ חיים על התורה"‪,‬‬
‫פרשת בא‪ ,‬עמ' ק''א‪ ,‬מעשי למלך)‪ ,‬היינו‪ ,‬הצהרות והסכמות של האומות הן דבר נזיל שעשוי להשתנות בן רגע‬
‫ולהתבטל‪ ,‬בכפוף להתנהגות של עמנו ואכן החפשיים קלקלו ומרדו באלוקים ובאומות ולכן אנו נמצאים בעיצומה של‬
‫שואה שבה הרוגים ופצועים‪ ,‬שאין רואים את סוף מספרם]‪.‬‬
‫התעוררות האומה לשוב לארצה‪ ,‬היא בגדר פקידה מאת ה'‪ ,‬המבטאת כי תם זמנן של השבועות‪ .‬ואלו הם דברי ר' יהושע‬ ‫‪‬‬
‫מקוטנא‪" :‬ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך‪ ,‬הן בבינוניים‪ ,‬הן בישרים‬
‫בליבותם‪ ,‬קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה[‪[ .]10‬רבי יהושע מקוטנא כאחרים לפני מאה ארבעים שנים נחשפו‬
‫לתעמולה של הביל"ויים והיתה התארגנות של חמש מאות בילויי''ם‪ ,‬לכן הוא חשב שזו מקדמה להתעוררות ענקית‪.‬‬
 ‫‪183‬‬

‫בסופו של דבר ההר הוליד עכבר‪ ,‬כמעט כולם התייאשו ומהביל"ויים עלו רק כמה עשרות וכמעט כולם ברחו בחזרה‬
‫לחו"ל וכן בעליה השניה‪ ,‬שכמעט כולם ברחו חזרה לחו"ל כדברי זקן הביל"ויים מנשה מאירוביץ מראשון לציון‬
‫(שולמית לסקוב‪" ,‬הבילויי''ם"‪ ,‬עמ' ‪ )002‬ולכן דברי הר"י מקוטנא אינם רלוונטיים‪ .‬גם לפני ומיד אחרי השואה‬
‫וקום המדינה‪ ,‬העולים הגיעו כפליטי מצוקה פיזית ולא מסיבת התעוררות רוחנית שאליה מתכוון ר''י מקוטנא וגם אם‬
‫המציאות לא היתה טופחת על פניו‪ ,‬הוא רק נקט לשון ספק "קרוב לודאי" ו"נצנוץ גאולה" אינה "אתחלתא‬
‫דגאולה" וגם דעתו בטלה מול גדולי הדור דאז וגדולי הדורות הבאים (היינו‪ ,‬מי שרובם המכריע של גאוני הזמן אמרו שהם גדולים‬

‫מהם ונכנעו להם) כגון מרן "האור שמח" שתקף בחריפות דעות אלו בפירושו לתורה וובפרט ראה לעיל עמ' קמ"ו‪ ,‬שהוא‬
‫מכתיר את הציונות "הנצרות החדשה"] וכן פירש המהר"ל [זה שקר] בחידושי אגדות למסכת כתובות דף קי"ב ‪ -‬ה' מונע‬
‫מאיתנו לעלות כחומה‪ ,‬אך כשיש אפשרות לעלות כחומה‪ ,‬סימן שבטלה גזירה‪[ .‬זו טעות – לא בדף קי"ב‪ ,‬אלא בדף ק"י‬
‫עמוד ב'‪ .‬מופיע כאן שוב שקר גס במיוחד‪ ,‬כיון שכל מי שרואה שם את דברי המהר"ל נוכח מיד בשקר זה‪ ,‬כי‬
‫המהר"ל כתב בדיוק הפוך‪ .‬המהר"ל מרבה שם להוכיח ששלוש השבועות הן גזרות הגזורות וחתוכות מאת האלוקים‪,‬‬
‫שיש לקיים את הגלות כפי שהיא ואין לעשות שום פעולת שינוי העשויה לגרוע מהגלות או להוסיף עליה גלות יתירה‬
‫של התערבות בגויים ושחס וחלילה להעלות על הדעת שקיימת בכלל "אפשרות" של עליה בחומה והמהר"ל מסיים‬
‫באזהרה חמורה‪ ,‬למקרה שקבוצה כלשהי בעם היהודי תדמיין ש"יש אפשרות לעלות בחומה"‪ ,‬כי‪" -‬השינוי בזה הוא‬
‫דבר מסוכן מאד מאד" ואכן ראינו במאת השנים האחרונות‪ ,‬שכאשר היהודו‪-‬נוצרים החילוניים וגרוריהם ומחקיהם‬
‫התת‪-‬תרבותיים הציונים‪-‬הדתייים עשו שינוי בגזרות אלו‪ ,‬מיד הביא הקב"ה על עם ישראל שתי שואות‪ ,‬שהאחרונה‬
‫עדיין אינה נגמרת‪ ,‬כי כל זמן שהציונות והציונות הדתית תמשכנה למרוד באלוקים‪ ,‬באמצעות הבעיטה בשבועות‬
‫גם כיום שמדינת‬ ‫אלו‪ ,‬התרחשה השואה בדיוק כפי שנאמר שם במס' כתובות "אני מתיר את בשרכם‪."...‬‬
‫ישראל היא עובדה קיימת‪ ,‬המרי והמרד באלוקים של קבוצות אלו מתבטא בגריעה ותוספת של הגלות‪ ,‬ע''פ דברי‬
‫המהר"ל כ"חכם העדיף מנביא"‪ ,‬שהגריעה היא לראות במדינה "אתחלתא דגאולה" ובפעולות של עליה בחומה‬
‫והתגרויות בגוים‪ ,‬כגון התגרותו הגלויה של רה"מ נתניהו בנשיא ארצות הברית – אובמה‪ .‬התוספת על גזרת הגלות‪:‬‬
‫באמצעות "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" המובא בתהלים (קו‪,‬לב)‪ ,‬היינו‪ ,‬הלאומיות‪ ,‬אורח החיים והחשיבה של‬
‫הציונות הכללית והדתית המושתתות על עומק הגלות בהשתייכותם למבני החשיבה של הנצרות הרפורמית‪-‬‬
‫פרוטסטנטית‪ ,‬שעל פיה הם גם משדרגים את מקורותינו]‬

‫כמו כן כתב בעל שו"ת הריב"ש קא‪/‬שפז‪[ .‬כאן נאמר שוב שקר גס‪ ,‬כי הריב"ש אומר בדיוק הפוך‪ ,‬שבתחילת בית‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫המקדש השני‪ ,‬אלוקים ((על‪-‬פי מה שמסר לנביאו‪ ,‬כמופיע בספר ישעיהו (מד‪,‬כח)‪"-‬האמר לכורש‪( ",...‬מה‪,‬א)‪"-‬כה‬
‫אמר ה' למשיחו כורש‪ ))"...‬הניחם לחזור לארצם‪ ,‬כשאלוקים מכניס לכורש רצון לתת רשות לעם ישראל לשוב‬
‫לארצו ומסיים הריב"ש שכן יהיה לגבי הגזרה האלוקית של השבועות שהושבעו ישראל‪ ,‬היינו‪ ,‬שרק על פי הוראת‬
‫נביא מאת האלוקים יתבטלו השבועות והאלוקים יניח להם לשוב לארצם‪" -‬זה היה מפני הגלות שנגזר עליהם ומי‬
‫שהגלם לא היה מניחם לשוב‪ ,‬עד שעלו ברשות כורש וגם עתה אחת משלש שבועות שהשביע הקב"ה לישראל‪ ,‬שלא‬
‫יעלו בחומה"‪ .‬מדברי הריב"ש אנו רואים‪ ,‬שגם כאשר תגיע הוראת נביא מאת האלוקים לחזור לארצו‪ ,‬זה לא יהיה‬
‫על ידי מתן רשות אלוקית למרוד בגויים‪ ,‬אלא שהאומה השולטת על עם ישראל ועל ארץ ישראל תניח לעם ישראל‬
‫לשוב לארץ ישראל השלמה ולא רק לחבל ארץ קטנה מתוך ארץ ישראל השלמה‪ ,‬כפי שהתירו אומות העולם‬
‫באמצעות שליחם הרוזן ברנדוט וגם אז זה היה מותנה בתנאי שלא יווצר מצב יותר גרוע של פלישת שבעת צבאות‪-‬‬
‫ערב לארץ ישראל‪ ,‬במטרה להשמיד את כל היהודים] וכן משמע משו"ת הרשב"ש סימן ב‪[ ,‬גם כאן מובע שקר גס‪ ,‬כי‬
‫הרשב"ש כתב שהאפשרות שתתגשם "אפשרות" זו‪ ,‬תהיה רק לעתיד לבוא בחזרת הנבואה ובניין בית המקדש‪,‬‬
‫כאשר – " נסור מהעוונות אשר אנחנו מתמידים עליהם ואז יכפר עליהם ואז יכפר לנו וירחמנו כמו שיעדנו וישיבם‪,‬‬
‫כמו שאמר בשוב הנבואה והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר (=ורק אז יעלו לארץ) ובאו בניכם ובנותיכם‬
‫ואמר‪...‬ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת‪ ]"...‬וכן פסק פאת השולחן (בית ישראל א יד) [גם כאן השקר הוא גס‪,‬‬
‫כי "פאת השולחן" בא לבאר מדוע הש בועה "שלא יעלו בחומה" אינה סותרת לחיוב הכללי שעל כולם לעלות לארץ‪,‬‬
 ‫‪184‬‬

‫משום שאין כלל חיוב כזה‪ .‬גם לגבי עליית יחידים לארץ הוא מסייג את עלייתם בהרבה מאד סיבות – "אמנם יש‬
‫לתרץ מה שאמרו במס' כתובות (קיא‪ ).‬שלא יעלו בחומה ואם היתה מצוה על כל ישראל‪ ,‬אם כן היה חיוב שיעלו‬
‫כולם ולכן פירש בכהאי גוונא ואם שיש מונעים‪...‬לא חייבתו תורה ולא חייבו אותו לשאול (=להתאמץ) לעלות לארץ‬
‫ישראל"‪.].‬‬

‫הגר"א כתב שהשבועה איננה מכוונת לעלייה לארץ‪ ,‬כי אם לעלייה שמגמתה בנין בית המקדש[‪[ .]07‬שוב שקר גס‪ .‬הגר"א‬ ‫‪‬‬
‫בא להעצים עוד יותר את חומרת האיסור להפר את השבועות ולשנות אותן‪ ,‬היינו‪ ,‬שאפילו כזרז לשם השראת‬
‫השכינה בבית המקדש‪ ,‬אסור להפר לשם כך את השבועות‪.‬‬
‫ספר "קול התור" ‪ :‬יש המייחסים אותו לרבי הלל משקלוב ובו נאמר שהגר"א ציווה לתלמידיו לעלות לא"י‪ ,‬אך‬ ‫‪‬‬
‫לנוכח הסתירות הגדולות בספר וההפרכות הקיימות בו‪ ,‬שכבר דשו בהם חוקרים רבים‪ ,‬הגיעו רבים למסקנה שרבי הלל‬
‫לא חיברו‪ ,‬אף שחלק מצאצאיו‪ ,‬חבל להם לאבד את ההילה שנקשרה לספר ומתעקשים עדיין לייחס אותו אליו‪ .‬רבי‬
‫אליעזר ריבלין ב"ר בנימין חיבר ספרים שונים בקשר לעליית תלמידי הגר"א ו'ספר היחס למשפחת ריבלין' והוא לא‬
‫ידע ממציאותו של הספר "קול התור" עד יום פטירתו (י' סיון תש"ב) ולא הזכירו אפילו ברמז בכל ספריו‪ .‬ר' בנימין‬
‫ריבלין‪ ,‬מאוצרי המסורת של משפחת ריבלין השתמט מהשאלה הישירה שהיפנה אליו רבי דב אליאך על זהות מחבר‬
‫הספר בהתנצלו "הרי גם אני ריבלין"‪ ,‬היינו קשה לו "לבגוד" בחלק ממשפחתו ולחשוף את האמת‪ .‬גם נסיון הציונות‬
‫הדתית לראות ברבי הלל משקלוב כתלמיד הגר"א‪ ,‬כדי לייחס כביכול את "ציוויו" של הגר"א לעלות לארץ לתלמידו‬
‫רבי הלל‪ ,‬הינו מופרך‪ ,‬כיוון שרבי הלל ראה את הגר"א רק פעם אחת כילד כשאביו הגיע לראות את הגאון‪ .‬מכל הידע‬
‫הכתוב עולה סיבה אחת ויחידה לעלייתם של תלמידי הגר"א ‪ -‬כדי להקים בית מדרש בארץ שיפיץ את דרכו של‬
‫הגר"א בארץ בלימוד התורה‪ ,‬בהלכה וכו' לאחר שלפני כן עלו לארצנו מתלמידי הבעש"ט והפיצו את תורת החסידות‬
‫ונוצר הצורך להמשיך את מסורת הדורות‪ ,‬שהבסיס והעיקר של עם ישראל הוא לימוד התורה‪ .‬למעשה אין כל מקור‬
‫לכך שהגר"א ציווה או לפחות המליץ שיש לעלות לארץ וכאשר עלו תלמידיו לארץ‪ ,‬הם עלו בקבוצות קטנות‪ ,‬כדי‬
‫לא לעבור על השבועה "שלא לעלות בחומה" ורבי הלל משקלוב עצמו‪ ,‬עלה לארץ רק בימי זקנותו בשנת תקצ"ב‬
‫ובודאי שאם הוא היה כותב הספר "קול התור" בו הובא "ציוויו" של הגר"א לעלות לארץ‪ ,‬הוא היה הראשון שהיה‬
‫עולה לארץ‪ .‬ראו מקורות רבים על כך ועל נושא זה במאמרו של רבי דב אליאך במוסף ב' של "יתד נאמן" לסוכות‬
‫תשע"ח‪] .‬‬
‫הרב פנחס הורוביץ ‪ ,‬בעל ספר ההפלאה‪ ,‬כתב שנוסח השבועה מקפיד שיהיו בבבל דווקא‪ ,‬שנאמר (ירמיהו כז כב)‪" :‬בבלה‬ ‫‪‬‬
‫יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והעליתים והשיבתים אל המקום הזה"‪ ,‬כי שם‪ ,‬בבבל‪ ,‬נמצא כבוד השכינה‬
‫והתורה‪ .‬וזו גם כוונת השבועות‪ ,‬שמבבל אסור לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אך אין איסור לעלות מארצות אחרות לארץ‬
‫ישראל[‪"[ . ]08‬ההפלאה" מתייחס לשיטת רבי יהודה‪ ,‬שאינה קשורה כלל לנושא ג' השבועות והפסוק הנדון נדחה‬
‫מעיקרו כראיית שיטתו של רבי יהודה והגמרא מביאה פסוק אחר עליו הסתמך רבי יהודה‪].‬‬
‫"בעל השבועות"‪ ,‬רבי זירא‪ ,‬חזר בו‪ .‬במדרש (מדרש שיר השירים‪ ,‬ח‪ ,‬על הפסוק "אם חומה היא") מסופר שר' זירא יצא‬ ‫‪‬‬
‫לשוק לקנות דבר מה‪ ,‬ואמר לשוקל‪ :‬שקול יפה‪ .‬אמר לו אותו אדם‪ :‬אין אתה זז מכאן‪ ,‬בַּבלי שהחריבו אבותיו את בית‬
‫המקדש! באותה שעה אמר ר' זירא‪ :‬וכי אין אבותי כמו אבותיו של זה ?! נכנס ר' זירא לבית המדרש ושמע קולו של ר' שילא‬
‫שהיה יושב ודורש "אם חומה היא"‪ -‬אילו עלו ישראל חומה מן הגולה‪ ,‬לא חרב בית המקדש פעם שנייה‪ .‬אמר ר' זירא יפה‬
‫לימדני עם הארץ‪ ".‬מכאן שחזר בו ממה שאמר "שלא יעלו כחומה"[‪[ .]11‬ישנם כאן שלושה שקרים‪ .‬שקר גלוי – כי ר'‬
‫זירא למד מכאן‪ ,‬לא לגבי ג' השבועות‪ ,‬אלא לגבי סיבת חורבן בית המקדש השני‪ ,‬משום שלא עלו בימי עזרא‬
‫כשאלוקים ציוה ביד נביאיו ולכן אין כל קשר בין מה שר' זירא למד בקשר לחורבן הבית השני לבין השבועות‬
‫שהושבעו לאחר חורבן במקדש השני‪ .‬יש כאן גם שקר תוך זלזול באינטליגנציה של הקורא‪ ,‬של משחק מילים של‬
‫המילה "חומה"‪ ,‬שבזמן עזרא הכוונה לחומה במובן של כולם יחד ואילו במס' כתובות פירש רש"י במובן של עוצמה‬
‫עוד שקר‪-‬סמוי כנקודת המוצא של‬ ‫כוחנית נגד האומות‪ ,‬כך שבמדרש שם אין כל קשר לענין השבועות‪.‬‬
‫מביא ראיה זו הינו הסתמכותו על כך‪ ,‬שלאנשים רבים לא ידוע כלל בסיסי שכתב רב האי גאון השקול כרוב‬
 ‫‪185‬‬

‫הסנהדרין‪ ,‬כמ ובא בשו''ע חו"מ (מב‪ ,‬א) בש"ך א' ודברי רב האי גאון מובאים בספר "האשכול" בח"ב עמ' ‪– 47‬‬
‫‪ ...,,‬ונשאל רב האי‪ ,‬מאי הפרש בין אגדות הכתובות בתלמוד שאנו מצווים להסיר שבושם‪ ,‬לאגדות הכתובות חוץ‬
‫לתלמוד (= כגון מדרש זה משיר השירים רבה) והשיב‪ :‬כל הנקבע בתלמוד מחוור הוא ממה שלא נקבע בו‪...‬אבל מה‬
‫שלא נקבע בתלמוד אין אנו צריכין לכל כך‪ ,‬אם נכון ויפה הוא דורשין ומלמדין אותו ואם לאו אין אנו משגיחין בו“‪,‬‬
‫עד כאן לשונו‪ ,‬היינו‪ ,‬אם המדרש של שיר השירים רבה היה סותר למדרש אגדה במס' כתובות הוא היה נדחה מפני‬
‫המדרש שבמס' כתובות וכיון שעל פי האמת אין כל סתירה ביניהם‪ ,‬כי כל מדרש‪ ,‬על פי האמת‪ ,‬עוסק בדבר אחר‪,‬‬
‫ניתן להשאירו על תילו וללמוד הלכה ממנו ולדורשו‪].‬‬
‫"אין אנו דוחקים את הקץ‪ ,‬אבל הקץ דוחק אותנו"‪ .‬הצרות של עשרות השנים שלפני הקמת המדינה דחפו והכריחו אותנו‬ ‫‪‬‬
‫לכך[‪[.]23‬זה משחק מילים "מצוץ מן האצבע" כי בגזרות תח‪-‬ט לא היו פחות צרות ונהרגו במיתות משונות מאות אלפי‬
‫יהודים בגלל ששבתאי צבי וחבר מרעיו תיכננו וסחפו את עמנו להפרת השבועות ותכננו לבנות את בית המקדש‪ ,‬עד‬
‫שהחלו לזלזל במקדשי‪-‬מעט ולדבר בם דיבורי חול ולכן באו הצרות (ע''פ שאלת חלום שעשה התוי"ט) וחזרו‬
‫בתשובה‪ ,‬ואף אחד לא חשב להוסיף חטא על פשע ושוב לעבור על השבועות‪ ,‬אך לפני השואה החלו גם לעבור על‬
‫השבועות ושוב התקיים בדיוק מבהיל מה שנאמר במס' כתובות ואז הוסיפו פשע על פשע ועברו עוד יותר על‬
‫השבועות ומרדו בכל האומות באמצעות המחתרות נגד הבריטים שקיבלו מהאומות את המנדט כאן בארץ כנציגי כל‬
‫האומות‪ ,‬ושוב מתרחשת שואה‪ ,‬שבמצטבר נהרגו בקרבות בארצנו עד היום כחמישים אלף‪ ,‬כולל בפעולות איבה‬
‫ומתאבדים בצבא‪ ,‬וכחצי מליון פצועים בגוף\נפש ורק ה' יגיד לצרותינו די]‪.‬‬

‫לקריאה נוספת [עריכת קוד מקור | עריכה] [ישנה כאן הדרה של ספרים רבים של גדולי הדורות‪ ,‬כ"עקבתא דמשיחא" של גדול‬
‫תלמידי ה"חפץ חיים" – רבי אלחנן וסרמן ועוד]‬

‫‪ ‬הרב ישכר שלמה טייכטל‪ ,‬אם הבנים שמחה‬

‫‪ ‬הרב יואל טייטלבוים מסאטמר‪ ,‬ויואל משה מאמר ראשון‬
‫‪ ‬הרב מרדכי עטיה‪ ,‬סוד השבועה‬
‫‪ ‬הרב מנחם מנדל כשר‪ ,‬התקופה הגדולה‬
‫‪ ‬הרב שלמה אבינר‪ ,‬מאמר "שלא יעלו בחומה"‪.‬‬
‫‪ ‬הרב חיים צימרמן תורה לישראל מאמר "בעניין שלוש שבועות"‬
‫‪ ‬הרב ראובן פרידמן‪ ,‬כי עת לחננה‬
‫‪ ‬הרב יעקב זיסברג‪ ,‬נפש עדה (מהדורה ראשונה בפני עצמה ומהדורה שנייה כנספח לחלק ב' של ספרו "נחלת יעקב"‪ ,‬בהוצאת‬
‫המכון התורני אור עציון)‬
‫קישורים חיצוניים [עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫‪ ‬הרב מנחם מנדל כשר‪ ,‬דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל בחומה לא"י‬
‫‪ ‬קישורים לספרים הדנים בג' השבועות מצד המתנגדים לציונות‪ ,‬מתוך האתר נטרונא‪ ,‬דעת תורה על השבועות שלא יעלו‬
‫ישראל בחומה לא"י‬
‫‪ ‬הרב יעקב זיסברג נפש עדה‪" ,‬ישראל בארצו ‪ -‬מצווה או עצה?"‬
‫‪ ‬יצחק קראוס‪" ,‬השבועות כיסוד משנתו האנטי ציונית של ר' יואל טייטלבוים"‬
‫‪ ‬שלוש השבועות בזמננו‪ ,‬אשכול בפורום "עצור כאן חושבים" מפורומי האתר בחדרי חרדים‬

‫הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫‪ ^ .1‬ויואל משה‪ ,‬מאמר שלש שבועות‪ ,‬סימן פו‬
‫‪ ^ .2‬שם‬
‫‪ ^ .0‬שם‬
 ‫‪186‬‬

‫‪ ^ .4‬שם‪ ,‬סימן עה‬

‫‪ ^ .1‬פרק ז‪ ,‬הלכה ה‬
‫‪ ^ .0‬וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬
‫‪ ^ .7‬שם‪ ,‬סימן פ'‬
‫‪ ^ .8‬שם‪ ,‬סימן עב‬
‫‪ ^ .1‬תולדות החפץ חיים עמ' מג; התקופה הגדולה‪ ,‬עמ' קע‪.‬‬
‫‪ ^ .13‬יהושע פראוור‪ ,‬תולדות היהודים בממלכת הצלבנים‪ ,‬הוצאת יד בן צבי‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.066‬‬
‫‪ ^ .11‬הוספות הרמב"ן לספר המצוות‪ ,‬המצווה הרביעית‬
‫‪ ^ .12‬יורה דעה רלו ו‪.‬‬
‫‪ ^ .10‬רבי שלמה קלוגר בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר‬
‫מסערעדנא; הרב נתן צבי פרידמן בשו"ת "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'‬
‫^ רבי אברהם יעלין בספר גאולת ישראל‪ ,‬הקדמה עמ' ‪ ,02‬הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל‬ ‫‪.14‬‬
‫דף כ'‪ ,‬הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,043‬אהלי יעקב (האדמור מהוסיאטין) פרשת אמור‬
‫תש"ח‬
‫^ אהלי יעקב שם‬ ‫‪.11‬‬
‫^ שו"ת ישועות מלכו‪ ,‬ס' סו‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫^ פירושו על שיר השירים ב‪,‬ז‪ ,‬בסדור‪ ,‬ליקוטים על דרך הנסתר‬ ‫‪.17‬‬
‫^ דרישת ציון לרב קלישר‪ ,‬סידור בית יעקב ליעב"ץ‬ ‫‪.18‬‬
‫^ הרב שרגא פייבל פרנק בתולדות זאב‪ ,‬קונטרס א"י סעיף כז‪ ,‬והרב מרדכי עטיה בספרו סוד השבועה‪ ,‬עמ' ‪ ,03‬ס'‬ ‫‪.11‬‬
‫לך לך עמ' ‪.38‬‬
‫‪ ^ .23‬אהלי יעקב שם‬
‫‪ .21‬מרכזיותם של יש''ו ימ''ש ו"הברית החדשה"‪ ,‬באישיותם של ראשי המשפיעים והמעצבים של‬
‫הציונות והציונות הדתית והטמעת נצרות פרוטסטנטית‪-‬רפורמית זו‪ ,‬בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי‬
‫(מקורות הציטוטים נמצאים בגוף הליקוט)‪:‬‬

‫‪ .22‬שבתאי צבי – הוא מתריס כנגד גדולי התורה באיזמיר שבטורקיה על יחסם השלילי ליש''ו – ‪,,‬מה אתם רוצים ממנו‪ ,‬אני עוד‬
‫אעשה אותו לנביא“ ("שבתאי צבי"‪ ,‬פרופ‪ .‬גרשום שלם‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ,424‬הוצ' עם עובד‪ ,‬ת''א‪.)0973 ,‬‬

‫‪ .20‬ברוך שפינוזה – שפינוזה ראה באוונגליון ("הברית החדשה") חלק מכתבי הקודש של התנ''ך(ראה להלן)‪ .‬הוא גם האמין‬
‫ב"שילוש" הנוצרי וכותב על האדם הראשון – ‪...,,‬ואיבד את חירותו וזו חזרה ונקנתה על ידי האבות בהדרכת רוחו של‬
‫כריסטוס (יש''ו)“ ["אתיקה"‪ ,‬ברוך שפינוזה‪ ,‬עמ' ‪ ,436‬תרגומו של פרופ‪ .‬ירמיהו יובל‪ ]2004 ,‬שאותו הגדירו כ"אידיאת‬
‫הרצל גם הוא האמין ב"שילוש" הנוצרי כמו שפינוזה – ‪,,‬מושגיי על‬ ‫האלוהות"‪ ,‬מושג שאימץ ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בכתביו‪.‬‬
‫אלוהים הם כמו שפינוזה" (יומנו‪ .) 08.8.94 ,‬הרצל ייסד את "הציונות" כדי לנצר את כל העם היהודי במרוכז בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בעזרתו של הקיסר הפרוסי וילהלם השני שראה את עצמו כאבי הנצרות של ארץ ישראל‪ ,‬יחד עם ויליאם הייכלר‪,‬‬
‫כומר בית הקיסר ("ראשון לציון"‪ ,‬העורך – דוד יודילוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ,360‬תש''א)‪,‬שאמר להרצל שהוא המשיח ("משיחי השקר‬
‫ומתנגדיהם"‪ ,‬עמ' ‪ ,428‬בנימין המבורגר)‪ .‬חסידיו של שפינוזה היו גם אלברט איינשטין וכן דוד בן גוריון‪ ,‬שאף ציווה לתרגם‬
‫ולהדפיס את חיבורו של שפינוזה "גיליון דתי‪-‬פוליטי"‪.‬‬
‫משה מנדלסון (מתנצר‪ ,‬שבתאי בסתר‪" -‬בכור שטן"‪ ,‬עמ' ‪,, – )23-4‬אם מלבד תיקון התורות העיקריות של הדת‪ ,‬יודו גם‬
‫בכללים האלה עם כל תולדותיהם וכתבי הברית החדשה יתבהרו ויתפרשו על פי ההנחות האלה‪ ,‬תושג דת אשר נוצרים‬
‫ויהודים יוכלו לקחת חלק בה במידה שווה‪ .‬בתנאים אלו יכולים מחזיקי היהדות להראות כי הנביא ושליח אלוהים נתייחד‬
‫לו לפנים ועוד לא לבטל את תורת משה‪ ,‬אלא להטיף למשפחה האנושית הירודה את התורות הקדושות של אורח צדקה ושכרו‬
‫בעולם הבא“ (ויכוח מנדלסון‪ -‬לפטר)‪.‬‬
‫"בשר מבשרנו" – האיש מנצרת בהגות הציונית‪/‬פרופ‪ .‬צבי סדן‬
 ‫‪187‬‬

‫‪ .24‬אברהם גייגר [יהודו‪ -‬נוצרי פרוטסטנטי‪ ,‬שהתנגד לזרם הפרוטסטנטי המלינארי הציוני וכן ק‪ .‬גולדשמיד‪ ,‬מונטנגיו וה‪ .‬סמואל‪,‬‬
‫לכן השפעתם על החינוך הציוני התבטאה רק בשאר היסודות של נצרות זו – שגעון הגדלות של יכולות ההבנה הלוגית של המח‬
‫האנושי את המציאות(המדע המודרני)‪" ,‬קידוש" החול והחומר(מטראליזם)‪ ,‬דטרמניזם ושיויון פנטי מוחלט בכל‪ ,‬רעיון‬
‫המשיחיות לפי כל שדרוגיה (כולל משיחיות מרכסיסטית)] כתב על "אותו האיש" ("היהדות ותולדותיה"‪ ,‬עמ' ‪ ,08‬הוצאת‬
‫טלמסינגר ושות'‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬שנת ‪,, – )0864‬הוא היה יהודי‪ ,‬יהודי פרושי בעל גוון גלילי‪ -‬איש שהזדהה עם התקוות של‬
‫תקופתו‪ ...‬הוא הגה רעיון חדש ואף לא ניתץ את חומות הלאומיות“‪ .‬קלוד גולדשמיד מונטיפיורי (‪ ,)1818 -1108‬נכד אחי‬
‫השר משה מונטיפיורי – הוא טען שאת עליית הנאצים יש לייחס בין השאר לפעילותו הפוליטית של הנשיא הראשון‪ ,‬חיים‬
‫ויצמן [כהן מונטיפיורי‪ ,‬עמ' ‪( 244‬לנגטון‪ ,‬קלוד מונטיפיורי‪ ,‬עמ' ‪ .])004‬מונטנגיו (היהודו‪-‬נוצרי היחיד בממשלת לויד‬
‫ג'ורג' באנגליה) ומונטיפיורי‪ ,‬דעתם היתה ברורה שהיהדות צריכה לאמץ את "הברית החדשה" ויחד עם היהודו‪-‬נוצרי הרברט‬
‫סמואל (הנציב הבריטי הראשון בארץ)‪ ,‬הם עמלו ללא הצלחה לסכל את הצהרת בלפור ("בשר מבשרנו"‪ ,‬עמ' ‪ ,48‬פרופסור‬
‫צבי סדן הוצ' כרמל‪ ,‬שנת ‪.)2008‬‬

‫‪ .21‬בן ישראל ("השלח"‪ ,‬לשאלת לאן‪ ,‬מכתב תשיעי‪ ,‬כד‪ – )020 ,‬שפינוזה ראה באוונגליון חלק מכתבי הקודש של היהודים‪.‬‬
‫‪,,‬לאחד העם‪ ,‬שהאמין כי בעיית השמד תיפתר באמצעות פשרה כלשהי בין הדת לחיים“ ("בשר מבשרנו"‪ ,‬עמ' ‪.)94‬‬

‫‪ .20‬משה הס‪" ,‬רומא וירושלים"‪ ,‬עמ' ‪,, – 097‬הנצרות החדשה (סוציאליזם אוטופי)‪...‬היא בעצם הנצרות הישנה‪ ...‬שאינה אלא‬
‫משיחיות של עם ישראל‪ ...‬שחייבת לחזור עתה אל מקורה כדי לשאוב ממנו כוחות חדשים‪ ,‬אם רוצה היא לתת סיפוק לצרכים‬
‫הדתיים והמוסריים של העתיד‪ .‬כל עוד תמשיך היהדות לדחות את הרעיון הגדול של יש''ו אחיהם‪ ...‬שהטיף לבוז לקיום הרע‬
‫(משה הס‪ ,‬כתבים כלליים‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשט''ז‪ ,‬עמ' ‪... )27‬היא תשאר במצבה החנוט – לא מתה אבל גם לא‬
‫חיה היא“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)28‬‬

‫‪ .27‬פרופסור יוסף קלויזנר (משיחיסט לאומני יהודו‪-‬נוצרי‪ ,‬תלמידו של אליעזר בן יהודה) – ‪...,,‬בעיניו של קלויזנר‪ ,‬ייסדו‬
‫ראשי האוניברסיטה (=בירושלים‪ :‬מגנס ופרופסור הוגו ברגמן) את המוסד החינוכי הזה ברוח הסוציאליזם הגרמני‪ ,‬ומוריו‬
‫התביישו ברעיון של עצמאות מדינית (קלויזנר‪ ,‬דרכי‪ ,‬עמ' ‪ ...)299‬מגנס וברגמן‪ ,‬מעמודי התווך של האוניברסיטה העברית‬
‫וממקימי "ברית שלום" הקוראת לבנאום הארץ‪ ,‬הם בעיניו התאורטיקנים של ההתבוללות מבית‪ -‬מדרשה של יהדות גרמניה‬
‫והם אלה שהורסים את החזון המשיחי שהונח בבסיסה של התנועה הציונית“ [יוסף קלויזנר "רוצחי האידאל"‪ ,‬בראשית היה‬
‫הרעיון‪ ,‬התחיה‪ ,‬ירושלים תרצ''א‪ ,‬עמ' ‪( 88‬הארץ‪ ,24.02.29 ,‬עמ' ‪( ])2‬עמ' ‪,, .)043‬עם כניסתו לאוניברסיטה באיידלברג‬
‫חשב קלויזנר לכתוב על ארבעת גדולי האנושיות‪ -‬יש''ו‪ ,‬אפלטון מוחמד ובודהא (קלויזנר‪ ,‬דרכי‪ ,‬עמ' ‪...)79‬אפשר לומר‬
‫ש"יש''ו הנוצרי" נכתב ע''י קלויזנר‪...‬ככל שיישמע הדבר מפתיע‪ ,‬גם כדי לחזק את הציונות ואת האקטיביזם הפוליטי שיאיץ את‬
‫כינונה של ישות ריבונית יהודית בארץ ישראל “ (עמ' ‪,, .)048-9‬קלויזנר הולך אפוא בתוואי שסלל עבורו המחקר הנוצרי‪,‬‬
‫אבל מטה אותו לכיוון הרצוי לו‪ .‬אצלו לא היה ישוע אדם בעל מוסר גדול אלא יהודי בעל מוסר גדול“ (עמ' ‪,, .)034‬יש''ו‬
‫הנוצרי הוא אך פרי ארץ ישראל בלבד‪ ,‬פרי היהדות הטהורה“ (קלויזנר‪ ,‬יש''ו הנוצרי‪ ,‬עמ' ‪ 496‬וראו גם עמ' ‪,, .)024‬עולה‬
‫הרושם מן הקריאה ב"קיצור יש''ו הנוצרי"‪ ,‬שקלויזנר מגלה כלפי ישוע יחס של הערצה‪...‬רואה קלויזנר שהצטננות היחסים בין‬
‫ישוע לעם נבעה‪...‬שהפרושים בכלל הוציאו את דיבתו של ישוע רעה (קלויזנר‪ ,‬היסטוריה ישראלית‪ ,‬עמ' ‪...)093‬ובכל זאת‬
‫נראה לקלויזנר שלולא יחסם המתנכר והמתנשא של הפרושים אל ישוע‪ ,‬אפשר שהיה מצליח להגשים את רצונו לתיקון עולם‪,‬‬
‫שהרי היה כמו שאר נביאי קדם (שם‪ ,‬עמ' ‪ ...)204‬אלמלא נתפס יש''ו‪ ,‬ודאי‪ ,‬שהיתה התנועה שנתעוררה על ידו בין ההמונים‪,‬‬
‫עוברת הדתית‪-‬רוחנית ללאומית‪-‬מדינית (שם‪ ,‬עמ' ‪...)209‬ואפשר גם לסכם את דעתו של קלויזנר על ישוע ב"קיצור יש''ו‬
‫הנוצרי"‪ ,‬לנוכח דברים שמיחס לו עמוס עוז (עמוס עוז‪ ,‬אהבה וחושך‪ ,‬עמ' ‪" )80‬בבית ספרך‪ ,‬יקירי‪ ,‬ודאי מלמדים לך לתעב‬
‫את היהודי הטרגי והמופלא הזה‪ ,‬והלוואי שאינם מלמדים לך לרקוק בכל פה שעה שאתה עובר על פני צלמו או על פני צלבו‪.‬‬
‫ולכשתגדל‪ ,‬יקירי‪ ,‬קרא נא על אפם ועל חמתם של מלמדך את ה"ברית החדשה" ותיווכח כי האיש היה בשר מבשרנו ועצם‬
‫מעצמנו‪ ,‬כל כולו מעין "צדיק" או "בעל מופת"‪...‬יכיר גם יכירנו מקומו בפנתאון של גדולי ישראל‪...“...‬כותב גולדברג‬
‫לקלויזנר‪" ,‬בסוף הספר דף ‪ 338‬תהלל מאוד את מוסרי תורת ישוע" (עמ' ‪.“)044‬‬
‫אחד העם – גם את ביקורתה של הנצרות כלפי היהדות הוא הפנים [כפי שהפנים תלמידו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שכתב בקובץ‬
‫הספרותי "הניר" (מאמר "דרך התחיה"‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬תרס''ט) שהוציא לאור‪ ,‬בשדרגו את מושג "אהבת ישראל" ו"שיטת‬
‫בית הלל" על פי "דת האהבה" הנוצרית – ‪,,‬הנצרות חפצה באמת למחוק את מידת השנאה הממוסכת בתוך השורש האלוקי‬
‫אשר לישראל “‪,‬היינו‪ ,‬כנסת ישראל המוגדרת אצלו כמו בנצרות ‪,,‬נשמתה של כנסת ישראל היא הצדק המוחלט“ ("אורות‬
‫התשובה" ד' ז')]‪ ,‬עד ש קיבל את השקפתה המבחינה בין "אלוהי האהבה" שלה ל"אלוהי הצדק" של היהודים‪ .‬אחד העם קיבל‬
‫אותה כמובנת מאליה‪ ,‬כפי שכתב ב"על שתי הסעפים"‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
 ‫‪188‬‬

‫‪ .28‬יוסף חיים ברנר‪ ,, :‬ידוע לכל מי שאינו בור‪ ,‬כי "הברית החדשה" הוא ספר עברי וכי אין סכנה אם יתייחסו לבן עמנו הנצלב‬
‫ברטט ק ודש‪ ...‬אני הכותב שונא את "ממלכת הכהנים"‪...‬לא אוציא מכלל ישראל את אלה ש"דרשת ההר" מדברת ללבם“ [י''ח‬
‫ברנר‪" ,‬לברור הענין"‪ ,‬הפועל הצעיר‪(02 ,‬ב' בניסן תרע''א‪ ,)40.4.0900 ,‬עמ' ‪,, .]06‬המשתמד‪ ,‬בניגוד למתנצר‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מצטרף לכנסיה הלותרנית למשל הוא פועל כנגד הקיום היהודי‪ .‬מעשה כזה‪ ,‬מסביר ברנר (יוסף חיים ברנר‪" ,‬שמד ונוצריות‪,‬‬
‫עוד לברור הענין"‪ ,‬בתוך‪ :‬נורית גוברין‪ ,‬מאורע ברנר‪ ,‬יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים תשמ''ה‪ ,‬עמ' ‪ ,)094‬אינו קשור כלל להשקפתו‬
‫של מאן דהו על הברית החדשה‪ .‬בנותיו של מנדלסון למשל השתמדו‪ ,‬מפני שעינינו אותן "אופיצרים" וסופרים אשכנזים ולא‬
‫חיי טוהרה אמונה ביש''ו הנולד‪ ,‬ברוח הקודש וכדומה“ (שם)‪,, .‬המשתמד אינו עובר לכנסיה הלותרנית בגלל ההבדל בין‬
‫ישוע לירמיהו‪ .‬המעבר שלו מדת לדת נובע מסיבות של תועלת אישית בלבד‪ .‬לפי ברנר‪ ,‬המתנצר לעומתו מתרגש מן הברית‬
‫החדשה ומאישיותו של י שוע ומכיוון שביהודי ויהדות עסקינן‪ ,‬אין בסוג זה של התנצרות כל סתירה ללאומיות היהודית‪ ,‬אלא‬
‫ביטוי לקיומו של פלורליזם בריא בתוך היהדות“ (עמ' ‪,, .)003‬לברנר‪ ...‬יכול אדם לאמץ אידיאל נוצרי מבלי להדרדר לשמד“‬
‫העיתון הלאומי "חרות"("כפירה או הסתה"‪ ,‬יח‪ )2.02.0900 ,‬תקף את ברנר ואת עיתון‬ ‫("בשר מבשרנו"‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫"הפועל הצעיר"‪ ,‬על כך שהם מטיפים לנצרות ושברנר כינה את יש''ו "בשר מבשרנו" והשווה את ירמיהו הנביא ליש''ו (ברנר‪,‬‬
‫"בעיתונות ובספרות"‪ ,‬עמ' ‪ .)7‬כמו כן‪ ,‬מאשים העיתון את אליעזר בן יהודה בהסתה לשמד מעל גבי עיתונו "האמת"‪.‬‬
‫בעיתון "המצפה"(כ‪ ,‬י''ג בטבת תרע''א‪ ,04.0.0900 ,‬עמ' ‪ )02‬מזכיר לזר – עורך "המצפה"‪ ,‬את אליעזר בן יהודה עם שלום‬
‫אש‪ ,‬קלוד מונטיפיורי‪ ,‬שלמה פיינגולד וסטיבן וייז‪ ,‬שהמכנה המשותף שלהם – לאומיים עבריים חופשיים העושים יד אחת עם‬
‫המיסיון הפרוטסטנטי‪.‬‬
‫חיים נחמן ביאליק (המשורר הלאומי של השמאל‪ ,‬מעריצו של שבתאי צבי‪ .‬ביאליק שימש מושא להערצתם של הראי''ה‬
‫קוק ובנו) – את הדבר הגדול שהביאה לנו תקופת בית המקדש השני הוא רואה בהופעת יש''ו ימ''ש ועל כך מעריצה אותו מי‬
‫שעמדה בראש בית הספר למדעי היהדות באוני' ת''א‪ ,‬פרופ‪ .‬זיוה שמיר ‪...,,‬לכל הפרוגנוזות שהשמיע ביאליק וכולן‬
‫התממשו‪...‬הוא כתב שבכל פעם שהגענו לארץ הזו יצאה מכאן בשורה חדשה לאנושות‪...‬בפעם הראשונה היתה זו התורה‬
‫ובשיבת ציון הופיע יש''ו ואתו הבשורה הנוצרית“ (העיתון "מקור ראשון"‪ ,‬עמ' ‪.)29.4.04 ,02‬‬
‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬המשורר הלאומי של הימין הפרוטסטנטי – ‪...,,‬רואה דווקא בדמותו הצומחת ועולה של הצבר את‬
‫הדמות הנלעגת הלועגת לכיסופי הדורות‪" :‬בלורית שחצנית‪ .‬עיני עגל מעבר לרפת‪/‬חסר נימוסין‪/‬חסר דת‪/‬חסר דעת כבוד‪/‬מין‬
‫אדם‪ ,‬שאינו לנוף‪-‬שם ולא לנוף‪-‬יפת‪/‬שנולדו מן הרקק בלי יחוס אבות בחודש הרביעי‪/...‬לפני אל הגולה" “ (ספר הקיטרוג‬
‫והאמונה‪ ,‬כל כתביו‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,, .)074‬אצ''ג מקבל גם את הייחוס של ישוע כמשיח בן יוסף "עני ואביון בר חזון ובר חרב‪ ...‬בן‬
‫יוסף השפל המובס‪ "...‬עוד אפשר לראות‪...‬את דימוי סביבתו של ישוע‪...‬שבו גופו של אצ''ג מזין את המשיח – מחייה את חזונו‬
‫"אולי בי הוא נכנס‪...:‬ואני מאכילהו בשר מן החי ומשקהו דם טוב מני יין"‪ .‬ולבסוף‪ ,‬כאשר נפרד משיח ישראל מהר הבית תוהה‬
‫אצ''ג שמא לא נראהו שוב לאלפיים שנה‪...‬בסוגית יש''ו והנצרות‪ ,‬ברור‪ ,‬כי עמדתו זו של גרינברג ליש''ו ולנצרות אינה פרי‬
‫אופנה אמנותית ‪"...‬א ל הצלב יש לי יחס נפשי‪ .‬אני זוכר יפה את השתי וערב שהיה ניצב ברמה על המסגד הקתולי בעיירתי‬
‫הקטנה‪...‬כמעט שאהבתיו" (עמ' ‪...)206‬על אף מרכזיותו של ישוע בהשקפת עולמו של אצ''ג‪ ,‬יהיה נכון לתמוה‪ ,‬כיצד עברה‬
‫עובדה זו בשתיקה אצל "שלומי‪-‬אמוני‪-‬ישראל" (= הציונות הדתית) שראו באצ''ג את נביאם מחוקקם‪...‬דוגמא מרתקת לכך‬
‫נמצאת דווקא בביקורתו השקולה של קורצוייל (מהציונות הדתית) – "מתוך הרבה שירי גרינברג עולה‪...‬ההזדהות עם גורלו‬
‫של יש''ו‪...‬הוא אחד האישים המרכזיים בעולמו הנפשי של א‪ .‬צ‪ .‬גרינברג" (קורצוייל‪ ,‬בין חזון לבין האבסורדי‪ ,‬עמ' ‪...)08‬דוד‬
‫רוסקיס מבחין גם הוא בכך שהעיסוק בישוע בשירת אצ''ג הוא חלק מתופעה ספרותית רחבה יותר‪ ,‬שהחלה לאחר מהפכת‬
‫‪ . 0904‬תופעה זו של כניסת מוטיבים נוצריים לספרות העברית התרחבה‪...‬בין שתי האופציות המוכרות של תגובת העולם‬
‫היהודי לפרעות‪...‬בוחר אצ''ג בדרך חדשה‪ :‬הזדהות עם הצלוב“ (עמ' ‪.)200‬‬

‫‪ .21‬הרצל – הנס‪ ,‬בנו של הרצל התגונן והתפלא על כך שבאו אליו בטענות מדוע הוא התנצר – ‪,,‬גם כשנעשה אבי מנהיגו של העם‬
‫היהודי‪ ,‬סירב בעצת מקורביו (= שהיו כולם משומדים‪ ,‬כדברי בנו) להביא אותי בברית האמונה ולמול אותי‪ ,‬הלא נעלם מכם‬
‫שאבי הדליק בכל שנה ושנה את אילן המולד הנוצרי‪ ...‬אף בשנתו האחרונה אבי ציוה על המחנכות שלנו‪ ,‬שיתפללו עמנו בוקר‬
‫וערב את התפילה הנוצרית“‪ .‬הרצל גם נפגש עם האפיפיור ושידלו לנצר את כל העם היהודי (יומנו ‪ .08.8.94‬ספרי הימים‪,‬‬
‫חלק א עמ' ‪ .227‬עדות בנו – "נגוהות מן העבר"‪ ,‬י‪ .‬נדבה‪ ,‬ת''א‪ ,‬תשכ''ט‪ ,‬עמ' ‪ .)69‬הרצל כותב – ‪,,‬כשאזכרך בימים‬
‫הבאים‪ ,‬הו ירושלים‪ ,‬לא יהיה זה זיכרון נעים‪ .‬קובעת טחובה בת אלפיים‪ ...‬הפושטת בסימטאות המעופשות‪ .‬ההוזה מסביר‬
‫הפנים מנצרת (= יש''ו ימ''ש)‪ ,‬בן אנוש היחיד שאי פעם עבר כאן“ (משיחי השקר ומתנגדיהם"‪ ,‬עמ' ‪ ,604‬ב‪.‬מ‪ .‬המבורגר‪,‬‬
‫"מכון מורשת אשכנז"‪ ,‬ב''ב‪ ,‬תשס''ט)‪.‬‬
‫ראש תנועת "המזרחי" בפולין‪ ,‬יצחק ניסנבוים כתב שהוא נסע בראש משלחת של "המזרחי" כדי לעלות לקברו של הרצל‬
 ‫‪189‬‬

‫בבית הקברות הנוצרי בוינה – ‪ ,,‬חשבנו כולנו כי קברו של הרצל נמצא בבית הקברות המרכזי אשר ליהודים‪ ,‬אולם שם‬
‫הודיעונו‪ ,‬כי הרצל נקבר‪ ...‬בבית קברות אחר‪ ...‬כאשר נכנסנו דרך השער לבית הקברות הזה‪ ,‬חשכו עיני‪ :‬צלבים! צלבים!‬
‫צלבים! “ ("עלי חלדי"‪ ,‬עמ' ‪ ,289‬יצחק ניסנבוים‪ ,‬ורשה‪ ,‬תרפ''ט)‪.‬‬
‫אשת הרצל מתה בגיל ‪ 49‬ובקשה שישרפו את גופתה‪ ,‬כמקובל בזרם מסוים בנצרות הקתולית (אוריה שביט‪" ,‬מותה של‬
‫הנסיכה היהודיה האחרונה"‪ ,‬עיתון "הארץ"‪ ,‬י' תמוז‪ ,‬תש''ס‪ .)04.7.00 ,‬בקשה זו עוררה התנגדות בעולם הציוני היהודו‪-‬נוצרי‬
‫("חיי עולם"‪ ,‬מ‪ .‬לרנר‪ ,‬תשל''ה)‪.‬‬
‫אליעזר בן יהודה – המית את לשון הקודש והמציא שפה עברית משיחית (פרוטסטנטית) [ק‪ .‬כצנלסון‪" ,‬משבר העברית‬
‫המודרנית"‪ ,‬עמ' ‪ , 97-8‬ת''א‪ ,‬תש''ן ]‪ .‬אליעזר בן יהודה בחר עבור "העברית" שלו את ההברה הספרדית כי ‪,,‬אף הנוצרים‬
‫קוראים בה את כתבי הקודש“ ("מפעל חייו"‪ ,‬עמ' ‪ ,39‬פרופ‪ .‬י‪ .‬קלויזנר)‪.‬‬
‫נפתלי הירץ אימבר‪ ,‬מחבר "התקוה"‪ ,‬מספר על בן‪-‬יהודה ("החבצלת"‪ ,‬תרמ''ט‪ ,‬גליונות ג' שבט‪ ,‬י''ד אדר א) שהמיסיונר‬
‫המשומד ה‪ .‬פרידלנדר סיפר לו‪ ,‬שהוא ניסה לשכנע את א‪ .‬בן‪-‬יהודה להפוך מנוצרי פרוטסטנטי באידאל לנוצרי רשמי על ידי‬
‫המרת דתו‪ .‬בן‪-‬יהודה ענה לו – ‪,,‬לו אדע‪ ,‬כי תעשני לכהן (= כומר) מיד אחרי בואי בברית הנצרות‪ ,‬אז בשמחה אלך אחריך‪,‬‬
‫יען כי אז לא יוכלו היהודים הנבזים לגרות בי לאמור‪ ,‬מה הוסיף ומה נתן לי "אותו האיש" (= יש''ו ימ''ש)‪ ...‬משראה שהדבר‬
‫לא אפשר (= להיות כומר)‪ ,‬ביקש בן‪-‬יהודה מפרידלנדר בדמעות שליש שלא יגלה זאת לאף אחד‪ .“...‬נפתלי הירץ אימבר –‬
‫‪,,‬היו לו לאימבר "יסורי אהבה" עם נשים נוצריות" ("תיק אימבר" עמ' ‪ ,09‬נקדימון רוגל‪ ,‬הוצ' הספריה הציונית‪ ,‬תשנ''ט‪,‬‬
‫ירושלים)‪ ,, .‬במשך השנה שהוא היה נשוי לגברת הזאת ששמה היה דוידסון‪ ...‬הוא נטש אותה כמה פעמים‪ .‬היא מעולם לא‬
‫התגיירה‪ ...‬הנישואין היו לפני שופט‪"( “...‬בעקבות נ‪.‬ה‪ .‬אימבר בא''י "‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬נ‪ .‬רוגל‪ ,‬חוברת מספ' ‪ ,4‬המכון לחקר תולדות‬
‫קק''ל‪ ,‬שבט תשנ''ט)‪ .‬על אף שאימבר ביקר את העם היהודי על שאינם מאמינים ב"שילוש" של הטומאה הנוצרית ("מרכז‬
‫הענינים"‪ ,‬ה' אייר‪ ,‬תשע''א) הוא התנצר רק מאוחר יותר‪ ,‬כפי שכתב עליו המסיונר המשומד ה‪ .‬פרידלנדר ‪ ...,,‬בירחון המסיון‬
‫האנגליקני "חדשות מציון"‪ ...‬כאשר ניסה להעביר אותו על דתו‪ ...‬אימבר חסה במסיון“ (שם‪ ,‬עמ' ‪ ...,, .)09‬אפילו הסופר‬
‫ישראל זנגויל‪ ,‬ידידו (= של אימבר) בלונדון‪ ,‬האמין כי התנצר בשביל להמלט מרעב‪ ...‬ימיו האחרונים‪ ,‬ימי מיסכנות‬
‫ואלכהוליזם‪ ,‬נשרפו בארה''ב"‪"( “..‬אומרים ישנה ארץ"‪ ,‬עמ' ‪ ,290‬יצחק זיו‪-‬אב‪ ,‬ספרית מעריב‪.)0980 ,‬‬

‫ב‪ 0924 -‬בגרמניה כותב הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג – ‪,,‬כל היהודים המודרנים הם פרוטסטנטיים“ ("הרמן כהן ושאלת‬
‫הפרוטסטנטיות היהודית"‪,‬באנגלית‪ ,‬מאיירס‪, 2000,‬עמ'‪.)094-9‬‬

‫‪ .03‬בעיית הנצרות במחשבה ה"יהודית" ממנדלסון עד רוזנצווייג‪/‬יעקב פליישמן‪/‬הוצ' מאגנס‪/‬האוניברסיטה העברית‬

‫ירושלים‪ /‬תשכ''ד‪:‬‬

‫‪ .01‬שיטתו של הרמן כהן – ‪ ,,‬הרמן כהן מקבל את תוצאות המחקר התנ''כי הפרוטסטנטי בשלמותן ומשתדל להסיק מהן את‬
‫המסקנות הפילוסופיות השיטתיות הסופיות“ ("מושג הדת‪ ,"...‬עמ' ‪"( )067 ,026 ,020‬בעיית הנצרות‪ ,"...‬עמ' ‪,, .)030‬על‬
‫רעיון חדש זה שאותו הכירה היהדות מזמן‪ ,‬מבוססת האידאה של המדינה הפרוטסטנטית‪ ,‬שהיא היורשת הטבעית של המדינה‪,‬‬
‫המיוסדת על הזכות הטבעית‪ .‬אולם קידוש כל העם פירושו‪ :‬עשיית המדינה לחילונית‪ ,‬הוצאתה מידי הכמורה והחזרתה לידי‬
‫המוסריות האנושית האוטונומית‪" :‬בשעה שנעשו החוק והמדינה לחילוניים ניטעה המוסריות האמיתית עלי אדמות והתבססה‬
‫במדינה“ ("אתיקה"‪ ,‬עמ' ‪,, .)408‬ייסוד המדינה החילונית‪-‬הפרוטסטנטית הוא מפעלו הנצחי של לותר“ ("בעיית‬
‫הנצרות‪ ,"...‬עמ' ‪,, .)032‬הרפורמציה של לותר הביאה את הדת הפרוטסטנטית לידי זהות עם האידאליזם המוסרי‪ ,‬בניגוד‬
‫ל"ריאליזם" של הכנסייה הקתולית“ ("כתבים"‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪( )232‬שדרוג המקורות היהודיים והפיכתם לפרוטסטנטיים ע''י הרמן‬
‫כהן ומאז ממשיך בשדרוג זה‪ ,‬הציוניזם הדתי) הרמן כהן – ‪,,‬ניתן אפוא לומר שגם הפילוסופים היהודים של ימי הביניים היו‬
‫פרוטסטנטיים‪ .‬אצל פילון‪ ,‬סעדיה גאון והרמב''ם מוצאים מוטיבים פרוטסטנטיים מובהקים‪ :‬הם העמידו את הדת היהודית‬
‫ה"כנסייתית" על יסודות האמונה האישית והאידיאליזם המוסרי“ (שם‪ ,‬עמ' ‪"( )246 ,233 ,243‬בעיית הנצרות‪ ,"...‬עמ' ‪.)034‬‬
‫‪,,‬ע''י הריפורמציה נעשית הרוח הגרמנית למרכזה של ההיסטוריה העולמית“ (כתבים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪,, .)232‬הפילוסופיה הגרמנית‬
‫שווה בערכה לרוח הדת ולמדיניות הפרוטסטנטית‪(...‬לשיטתו של הרמן כהן) ‪...‬מתברר אפוא שהמדינה הגרמנית היא היורשת‬
‫האמיתית והיחידה של המשיחיות הישראלית ושל נביאי ישראל (שם‪ ,‬עמ' ‪ ...)290‬רק ההומאניזם הגרמני שבמרכזו עומד מושג‬
‫של אנושות עולמית אמיתית‪ ,‬יכול להיות יורשו של אידאל האנושות המשיחית של היהדות“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)279 ,277‬‬
‫("בעיית הנצרות‪ ,"...‬בעמ' ‪ ... ,, )033‬האחדות הנפשית המתגלה אצל הרמן כהן בין הנביאים‪ ,‬לותר וגרמניה מבוססת על‬
‫דוגמא מאלפת לכך היא דמותו של משה מנדלסון‪ .‬הוא‪-‬הוא המסמל‬ ‫קירבה מהותית בין היהדות לבין הרוח הגרמנית‪.‬‬
‫את האחדות המהותית של הגרמניות ושל היהדות [= שאת כתבי אותו שבתאי‪-‬נוצרי קלווניסטי‪ ,‬כלל "הנזיר" דוד כהן‪ ,‬בתכנית‬
‫הלימודים של "מרכב הזב העולמית" של משפחת קוק בירושלים (תכנית‪ ,‬המופיעה ב"נזיר אחיו" ח"א כפי שהובא לעיל)‪ ,‬שגם על‪-‬פיו‬
 ‫‪190‬‬

‫לדעתו‪ ,‬בחור ה"ישיבה" הקוקיסטית צריך לעצב את אישיותו היהודית] ‪ :‬הוא הפך את הגרמניות לכוחה המחיה של היהדות‪ ,‬הוא‬
‫נשאר הרפורמטור‪-‬הפרוטסטנטי של היהדות‪ ,‬מפני שמילא את היהדות (= מושג נוצרי‪-‬פרוטסטנטי) ברוח הגרמניות‪ .‬ע''י כך שוב‬
‫הופנתה היהדות אל מטרתה המשיחית הנוצרית‪ ,‬שנשארה סמויה מן העין עד הימים ההם (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)260‬עתה ברור שרק הודות‬
‫לגרמניות יכול היה מנדלסון לבצע את מפעל הרפורמציה הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית היהודית וליצור את הסינטזה השלמה (=‬
‫באמצעות בדותות‪ ,‬סילופים ובורות מכוונת במקורותינו) בין גרמניה הנוצרית‪-‬פרוטסטנטית והיהדות‪ .‬הודות למפעלו של מנדלסון‬
‫נעשתה היהדות הגרמנית למרכז היהדות הנוצרית העולמית‪ .‬בלי גרמניה לא היתה היהדות "זוכה" לעולם‪ ,‬לחידוש הפולחן‬
‫הדתי ולתיקונו על יסודות פרוטסטנטיים‪ ,‬ואף אין לתאר את "חוכמת ישראל" בלי רקע זה‪ .‬מגרמניה התפשטה ההשפעה‬
‫לארצות האחרות וכך אירע‪ ,‬שהיהדות המודרנית‪ ,‬הן מבחינה דתית והן מבחינה תרבותית‪-‬מדעית‪ ,‬מבוססת על יסודות‬
‫נוצריים‪-‬פרוטסטנטיים גרמניים (שם‪ ,‬עמ' ‪"( “)270 ,269 ,267 ,246 ,244-3‬בעיית הנצרות‪ ,"...‬עמ' ‪.)034‬‬
191