‫תאריך חתימת המסמך‪3/2/2022 :‬‬

‫תאריך אחרון להגשה‪3/2/2022 :‬‬

‫ק"פ ‪44355-02-21‬‬ ‫בית משפט השלום בתל אביב‬
‫בפני כבוד השופט איתי הרמלין‬

‫שלמה אלבוים ת‪.‬ז‪011214293 .‬‬ ‫הקובל‪:‬‬

‫עו"ד‪ ,‬באמצעות משרדו‬
‫רח' מצדה ‪ 7‬בני ברק ‪5126112‬‬
‫טל‪ ,052-9596080 :‬פקס‪1533-5704978 :‬‬

‫‪ -‬נגד ‪-‬‬

‫‪ .1‬רחל קאהן ת‪.‬ז‪007237704 .‬‬ ‫הנאשמות‪:‬‬

‫‪ .2‬ינטה ירט ת‪.‬ז‪053369054 .‬‬
‫‪ .3‬תרצה מנלה ת‪.‬ז‪022332506.‬‬
‫כולן ע"י ב"כ חן‪ ,‬יערי‪ ,‬רוזן‪-‬עוזר משרד עורכי דין‬
‫מרח' ויצמן ‪ ,2‬בי אמות השקעות‪ ,‬תל אביב ‪64239‬‬
‫טל' ‪ ;03-6932077‬פקס‪03-6932082 :‬‬

‫תגובה לטענות מקדמיות לכתב קובלנה שהוגש בתאריך ‪6/1/22‬‬

‫בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מתאריך ‪ ,6/1/22‬כי על הקובל להגיש את תגובתו לטענות‬
‫המקדמיות לכתב הקובלנה‪ ,‬ויעביר את חומר החקירה לנאשמים עד ליום ‪ ,3/2/22‬מתכבד הקובל‬
‫להגיב לטענות המקדמיות ל"אישום"‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬
‫בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את תגובת הקובל לטענות המקדמיות‪ ,‬ולהורות על המשך הליכים‬
‫נגד הנאשמות‪.‬‬

‫רקע ותגובה לטענות המקדמיות של הנאשמות‪:‬‬

‫‪ .1‬הקובל‪ ,‬מזהה את עצמו כאדם אחד מתוך קבוצת אנשים קטנה )בשעה שהדברים נאמרו מנתה‬
‫הקהילה כ‪ 100‬משפחות(‪ ,‬המכונה "הקהילה"‪) ,‬להלן‪" :‬הפורשים" או "הקהילה"(‪ ,‬ואשר‬
‫המכנה המשותף לכל חבריה הנו בהיותם אכן "סיעה" שפרשה מתוך חסידות גור הגדולה‪.‬‬
‫"הקהילה" מונהגת על ידי הרב הגאון רבי שאול אלתר שליט"א‪.‬‬

‫‪ .2‬הנאשמות ‪ 1‬ו‪ 3‬הינן חוד החנית של חסידות גור כולה‪ ,‬ואשר בקולן ובמחדליהן הצליחו להסית‬
‫אלפי אנשים‪ ,‬נשים וילדים באופן פרוע ובלתי מרוסן‪ ,‬נגד אותו קומץ משפחות שבחר לעצמו‬
‫דרך משלו‪ .‬אותן נאשמות פועלות ללא לאות יומם וליל בכדי להסית את ציבור שומעי דברו‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫‪ .3‬נאשמות ‪ 1-3‬גרמו לסבל בל יתואר למאות משפחות שפרשו מחסידות גור‪ ,‬ומסבות להן‬
‫באכזריותן הרבה סבל רב‪ ,‬עד כדי שמשפחות המבקשות לפרוש מחסידות גור‪ ,‬אינן יכולות‬
‫לעשות זאת‪ ,‬כי ילדיהן ו‪/‬או בני הזוג מוסתים ומאיימים על גירושין ו‪/‬או עזיבת הקן‬
‫המשפחתי‪.‬‬

‫‪ .4‬בימים אלו עזבו מספר קטינות את בית הוריהן‪ ,‬לאחר שהאזינו רבות לנאשמות‪ ,‬כך לדבריהן‪,‬‬
‫ומתגלגלות בבית נאשמת ‪ 3‬ו‪/‬או בתים נוספים של מכרים וידידים‪ .‬כאשר עיני ההורים כלות‬
‫מדאגה על הנתק המזעזע שהנאשמות גרמו להן באופן מכוון ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪ .5‬נאשמות אלו אחראיות על אחת הטרגדיות החמורות שקרו לעולם החרדי ‪ -‬פירוק אלפי‬
‫משפחות‪ .‬שמות הנאשמות ייחרטו באותיות של דם על דפי היסטוריית עם ישראל‪.‬‬

‫‪ .6‬הקובל סבור שהנאשמות הכירו את הקובל‪ .‬לקובל תפקיד חשוב ובולט ב"קהילה"‪ ,‬ביומה‬
‫הראשון של הקמת הקהילה בתאריך ‪ ,20/10/19‬פורסם מכתבו של הקובל‪ ,‬במתן חוו"ד‬
‫משפטית בהגנה על הפורשים‪ ,‬כאשר מסמך זה פורסם ברשת מתוך חשבון דוא"ל שנפרץ‪.‬‬

‫‪ .7‬בכל מקרה‪ ,‬גם לו יהי כדברי הנאשמות‪ ,‬כי אינן יודעות ומכירות את הקובל עצמו‪ ,‬ולא‬
‫התכוונו אליו באופן ספציפי‪ ,‬הרי שמעשיהם ופעולותיהם מכוונים באופן ישיר וספציפי אל‬
‫הקובל בהיותו אחד מחברי הקהילה‪ ,‬ואשר ברצונן ובכוונתן של הנאשמות לפגוע פגיעה אנושה‬
‫בכל אחד ואחת מאנשי הקהילה‪ .‬הן לא ינוחו ולא ישקטו כל עוד קיימת קהילה זו ביקום‪.‬‬

‫‪ .8‬אין דרישה חוקית כי הנאשם ידע את שמו של הנפגע בבואו לפגוע בו‪ ,‬די אם הוא מתכוון לפגוע‬
‫באיש זה‪ ,‬בכדי להטיל עליו אחריות על מעשיו הנפשעים‪.‬‬

‫‪ .9‬אין דרישה שנאשם שלקח ‪ 16-M‬וירה בציבור של אנשים‪ ,‬שיחמוק מהעונש‪ ,‬כי הוא לא ידע‬
‫בדיוק מי הם הנפגעים‪ ,‬ולא הכיר אותם‪.‬‬

‫‪ .10‬בנוסף במועד הפרסומים של לשון הרע ע"י הנאשמות‪ ,‬הופצו טבלאות אקסל מסודרות עם כל‬
‫שמות הפורשים‪ .‬לא היה דרדק מכל חסידות גור שלא ידע בדיוק רב מי הן המשפחות שהעזו‬
‫לפרוש‪.‬‬

‫‪ .11‬באותן ימים‪ ,‬נאלצו כעשר משפחות להימלט מאשדוד‪ ,‬שכן בכל מקום שהופיעו התנכלו להם‪-‬‬
‫בגינה זרקו עליהם אבנים‪ .‬כשהיו עולים על אוטובוס‪ -‬כל האוטובוס היה מתרוקן‪ ,‬המשפחות‬
‫הללו נאלצו להסתגר בבתים ולנעול את הדלתות כפי שעשו היהודים בימים האפלים של העם‪.‬‬

‫‪ .12‬כאשר מי מהפורשים הגיע לערד‪ ,‬מקום מגורי נאשמת ‪ 3,‬לשמוח בחתונה של ידיד‪ ,‬ניקבו לו‬
‫את צמיגי הרכב‪ .‬הוא נאלץ להזמין משטרה מספר פעמים כדי שיוכל להחליף צמיגים בלי‬
‫להחשף לאלימות‪ .‬אף אחד מתושבי ערד לא הסכים לסייע לו‪.‬‬

‫‪ .13‬לשני‪ ,‬שהגיע לערד להשתתף בשמחת בר המצווה של אחיו‪ ,‬המתינו מספר בריונים בתחנת‬
‫האוטובוס‪ ,‬וכאשר אך דרכה רגלו על המדרכה‪ ,‬היכו אותו‪ ,‬חטפו ממנו את המגבעת ואת‬
‫משקפיו‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪ .14‬משפחות נאלצו להימלט מקריית גת‪ ,‬מערד‪ ,‬מחצור וכדומה‪ .‬כך שהנסיון של הנאשמות לייצר‬
‫מצג שווא כאילו הדברים נאמרו לאוויר ולא התייחסו לאף אחד הינו שקרי ומטעה במיוחד‪.‬‬

‫‪ .15‬הנאשמות מנסות לנצל את אי ידיעת בית המשפט‪ ,‬ואת חוסר האמון של בית המשפט כי‬
‫בשנות ‪ 2000‬ניתן לפעול כך‪ ,‬ועוד נגד אחים ממש‪ ,‬ומנסות לטשטש את העובדות ולזרות חול‬
‫בעיני בית המשפט‪.‬‬

‫‪ .16‬אין ספק‪ ,‬כי מעשיהן של הנאשמות אכן פגעו פגיעה אנושה בכל אחד ואחת מהקהילה‬
‫הפורשת‪ ,‬לא קיים ולו אדם אחד‪ ,‬ילד או ילדה‪ ,‬שאין להם באמתחתם מקרה אלימות‪ ,‬פגיעה‪,‬‬
‫פיטורין‪ ,‬אפליה במקום ציבורי‪ ,‬במוסדות לימוד‪ ,‬תנאי העסקה פוגעניים‪ ,‬ניתוק קשרי‬
‫משפחה וידידות ‪ -‬כולם יחד או חלקם‪ .‬כך שאין רלוונטיות לרמת כוונת הנאשמים אל הקובל‬
‫ספציפית‪ ,‬די בכך שהקובל הוא אחד מבני הקהילה‪ ,‬שסופג התנכלויות למכביר בעקבות‬
‫השתייכותו לקהילה‪ ,‬ואוכל את פירות ביאושם של הקו הטלפוני אשר הנאשמות מחזיקות‬
‫ומפרסמות בו את דעתם‪.‬‬

‫‪ .17‬יצויין‪ ,‬כי כל המבחנים הקיימים בפסיקה בגין לשון הרע על קבוצה‪ ,‬נכונים כשמדובר בלשון‬
‫הרע שאמור לפגוע רק באופן תאורטי‪ .‬כאשר הנדון הוא על מידת הפגיעה בתפיסתם‬
‫התודעתית של מקבלי לשון הרע בייחס למי שדובר עליהם! אין ולו מקרה אחד בפסיקה‬
‫המתייחס ללשון הרע על ציבור‪ ,‬כאשר מדובר במקרה שכוון לפגוע בכל אחד באופן ספציפי‬
‫באופן פיזי‪ ,‬וכאשר בפועל‪ ,‬לדאבוננו הרב‪ ,‬אכן צלחה מטרת לשון הרע וכל אנשי הקבוצה אכן‬
‫נפגעו דה פקטו‪.‬‬

‫‪ .18‬אין ספק כי לו היה איש מדבר לשון הרע על קבוצה גדולה‪ ,‬וכוונתו הייתה לפגיעה‪ ,‬והוא אכן‬
‫פגע פגיעה אנושה בכל אחד ואחת מאותה קבוצה‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬הרי שללא ספק מדובר‬
‫בלשון הרע על יחידים גם אם יהיו רבים ‪ -‬ככל שיהיו‪.‬‬

‫‪ .19‬בניגוד לאמור בטענות המקדמיות של הנאשמים‪ ,‬לאנשי הפורשים אין רצון לעשות נפשות‬
‫מקרב חסידי גור‪ ,‬אדרבה‪ ,‬רבים מחסידי גור‪ ,‬הרוצים לעבור לקהילה הפורשת מכונים‬
‫"אנוסים" בקרב הציבור החרדי‪ .‬הם נוהגים להתייעץ רבות באמצעות הטלפון והפקס עם‬
‫מנהיג קהילת הפורשים‪ ,‬אלא שמנועים מלקום ולעשות מעשה ‪ -‬לעבור לקהילה‪ ,‬אך ורק‬
‫בעקבות איומים קשים כגון סחיטה על ניתוק קשרי משפחה‪ ,‬אפילו ממדרגה ראשונה‪ ,‬איבוד‬
‫מקורות פרנסה וכדומה‪ ,‬הם מקבלים הטרדות טלפוניות רבות‪ ,‬כל זה ועוד אכן בעקבות אותן‬
‫שיחות זוועתיות של הנאשמות שנשמעו מפיהן בקו ההסתה ‪.‬‬

‫‪ .20‬אילו עסקינן בפרסום עמדתן החיובית של הנאשמות על חסידות גור ו‪/‬או האדמו"ר מגור‪,‬‬
‫שיחות על האדרת והגדלת שמו של האדמו"ר‪ ,‬הצדקת דרכה של חסידות גור‪ ,‬ניחא‪ .‬אלא‬
‫שכאן מדובר בהכפשות קשות וקללות‪ ,‬סיפורי בדיות‪ ,‬שלא היו ולא נבראו‪ .‬כאשר הרצאות‬
‫אלו נאמרות בשליחת רסן‪ ,‬אמירות קשות ופוגעניות הכוללות הסתה פרועה‪ .‬אין לזה כל‬
‫מקום של חסות תחת "חופש הביטוי"‪ .‬אין ספק כי אילו היו אלו נאמרים על "יהודים" או על‬
‫"ערבים" בידי מישהו‪ ,‬הייתה קמה קול צעקה אשר טרם נשמע כמוה!‬
 ‫‪4‬‬

‫‪ .21‬לצורך דברור החסידות‪ ,‬היה ניתן להתבטא כי דעתן של הפורשים לא מקובלת על דעת הרבנים‬
‫של החסידות‪ ,‬וכי היא לא נכונה‪ .‬ניתן אולי להוכיח את הדברים מהמקורות‪) ,‬אם ישנן כאלו(‪,‬‬
‫להסביר כי זה נוגד את דרכי החינוך של דורות )אם זה אכן כך(‪ ,‬אבל להשמיץ? לאיים?‬
‫לשסות? וכי מדובר ב"חופש ביטוי"? תוצאות השיחות הטלפוניות אינן שכנוע אידאולוגי‪ ,‬אלא‬
‫פרץ הר געש של אלימות‪ ,‬רוע ואכזריות ברברית‪ ,‬הנמשכים מדי יום ביומו‪ ,‬ועד עצם היום‬
‫הזה‪.‬‬

‫סיכום טענות הנאשמות‬

‫‪ .22‬הקובל התקשה למצוא במסמך שהוגש על ידי ב"כ הנאשמות סדר וארגון בטענות המקדמיות‪,‬‬
‫ומשכך ינסה לעשות זאת בעצמו מתוך המסמך‪ ,‬כאשר הטענות המקדמיות באות בדגשה‬
‫ובמסגרת‪ ,‬ואילו תגובת הקובל נכתבה לאחריה‪.‬‬

‫‪ .1‬הנסיבות לאמירת לשון הרע‬

‫הדברים נאמרו בתום לב ובאמונה שלמה‪ ,‬דברים הנובעים מאמונתן הדתית‪.‬‬

‫בחוק לשון הרע )סעיף ‪ (15‬הקובל לא מצא ולו אחת מהגדרות המצויות שם )‪ (1-12‬המאפשרים את‬
‫אמירת הנאשמות להגנה זו‪.‬‬

‫כמו כן הקובל לא מצא כי דברים שנאמרו באמונה שלמה‪ ,‬או מאמונה הדתית יקל על חומרת הדברים‬
‫או יהווה הגנה על עבירת לשון הרע‪.‬‬

‫‪ .2‬קהל יעד לאמירת לשון הרע‬

‫ההרצאות יועדו לחברותיהן לאמונה‪.‬‬

‫הקובל לא מצא בחוק או בפסיקה כל שהיא‪ ,‬כי דברים שנאמרו לחברות לאמונה יקל על חומרת‬
‫הדברים‪ .‬אדרבה‪ ,‬האמירה לחברות לאמונה הינה ברת השפעה פי כמה‪ ,‬לאין ערוך‪.‬‬

‫אין ספק כי דברים שנאמרו על ידי הנאשמות‪ ,‬אם היו נאמרות אך ורק לציבור הכללי‪ ,‬הרי שרובם היו‬
‫נדים בראשם מתוך רחמים‪ .‬אמירת הדברים ע"י הנאשמות לחברותיהן לאמונה‪ ,‬גרמה לכך כי הדברים‬
‫יתקבלו כאמת אבסולוטית וללא עוררין‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬מעבר לכך שמדובר בקו טלפון רשמי‪ ,‬המופעל ע"י ארגון נשות גור‪ ,‬נאשמת ‪ 1‬הינה גיסה של‬
‫האדמו"ר מגור בכבודו ובעצמו‪ .‬כך שכל אמירה שלה מתקבלת ברצינות פי כמה וכמה‪ .‬המאזינים‬
‫והמאזינות משתכנעים כי זאת גם עמדתו של האדמו"ר מגור בעצמו‪.‬‬

‫כך שטענה מקדמית כי ההרצאות יועדו לחברותיהן לאמונה אינה סיבה להקלה מחומרת הדברים‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬קו הטלפון פתוח לכל‪ ,‬הוא אינו פונה אך ורק למספרי הטלפון של חסידות גור‪ .‬אלא‬
‫שההמונים אשר שמעו על קיומו של קו זה האזינו גם הם לתכנים של הנאשמות‪ ,‬כך שאין לנאשמות‬
‫להסתמך על טענה זו בכל מקרה‪.‬‬

‫‪ .3‬אי התייחסות ספציפית לקובל‬

‫הקובל לא היה נושא ההתייחסות לדברים שיוחסו בקובלנה למי מהנאשמות‪ .‬נושא הדברים הייתה‬
‫קבוצה גדולה של פורשים מהחסידות אשר פנתה כנגד דרכי החסידות‪ ,‬נגד דרך אמונתה של‬
‫הנאשמות‪ ,‬וכנגד הנהגתו הקדושה של כבוד האדמו"ר שליטא‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬כאמור הקובל לא היה נושא ההתייחסות לדברים שיוחסו בקובלנה‪ ,‬בכל מקרה הדברים‬
‫התייחסו לכל אחד ואחד מהקהילה‪.‬‬

‫הדברים פורשו דה פקטו ע"י המאזינים ומאזינות‪ ,‬וכל אחד ואחת מהקהילה ספג מנחת זרוען של אותן‬
‫הרצאות פוגעניות‪.‬‬

‫ככל שידעו הנאשמות בתקופה הרלוונטית לאישום‪ ,‬לקובל לא היה כל תפקיד או משקל מיוחד בין‬
‫חברי סיעת הפורשים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הקובל סבור שהנאשמות הכירו את הקובל‪ ,‬לקובל תפקיד חשוב ובולט ב"קהילה"‪ ,‬וזאת‬
‫מיומה הראשון של הקמת הקהילה בתאריך ‪ ,20/10/19‬בו פורסם מכתבו של הקובל‪ ,‬במתן חוו"ד‬
‫משפטית כי לא ניתן לפטר עובדים שבחרו להתפלל בבית הכנסת של הפורשים‪ .‬כאשר מסמך זה פורסם‬
‫ברשת לכל דורש‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬גם לאחר שהקובל החל לפעול נגד הנאשמות‪ ,‬באמצעות בתי דין דתיים‪ ,‬אשר הנאשמות בחרו‬
‫למסמס‪ ,‬המשיכו הנאשמות להותיר בקו הטלפון את תוכן השיחות‪ ,‬למרות היותן מודעות כי השיחות‬
‫פוגעות‪ ,‬וכי הקובל נפגע מהן באופן אישי‪ ,‬ובפרק זמן זה כבר ידעו הנאשמות על קיומו של הקובל‪ .‬אך‬
‫הדבר לא הדאיג אותן‪ ,‬והן המשיכו להשמיע את תוכנן הפוגעני‪ .‬כאשר מפעם לפעם אף נשמעו בקו‬
‫הטלפון דברי זלזול בקובל‪ ,‬והליכתו לבית המשפט‪.‬‬

‫‪ .4‬בהליך פלילי נדרש כוונה מיוחדת לפגוע בו ממש‬

‫בהליך שהינו הליך פלילי יהיה על הקובל להוכיח כי האמירות הנטענות נאמרו בכוונה מיוחדת לפגוע‬
‫בו ממש‪ .‬ועל הקובל נדרש להוכיח אף כי כוונת הנאשמות הייתה כוונה מיוחדת לפגוע בו באופן אישי‪.‬‬

‫על פי הפסיקה והרציונל הפלילי לא ניתן יהא להסתפק לצורך הרשעה בייחוס תחליפי כוונה דוגמת‬
‫"חזקת הצפיות"‪.‬‬

‫הקובל לא מצא כי בהליך פלילי יהיה על הקובל להוכיח כי האמירות הנטענות נאמרו בכדי לפגוע בו‬
‫באופן אישי‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫אדרבה יאמרו הנאשמות על מי הן כן התכוונו‪ ,‬האם הן יכולות להכין רשימה שמית למי הן אכן‬
‫התכוונו?‬

‫אין ספק כי כוונתן הייתה לפגוע בכל אחד ואחת שהעז לחצות את הגבול‪ ,‬מבלי להיות מודע לכל אחד‬
‫ואחד באיזה שנה נולד‪ ,‬מה מס' ת‪.‬ז‪ .‬שלו‪ ,‬או איך קוראים לו‪.‬‬

‫לא מובן מדוע לא יהיה ניתן להסתפק בייחוס תחליפי כוונה‪ .‬מלבד שלא נצרך תחליפי כוונה‪.‬‬

‫המושג תחליפי כוונה מתייחס רק לתוצאת העבירה‪ ,‬לא לנגד מי זה מופנה‪ .‬אך הנאשמות כלל וכלל‬
‫לא טוענות באף סעיף כי לא צפו את תוצאת העבירה‪.‬‬

‫משכך‪ ,‬אכן ישנה תמימות דעים בין הקובל לנאשמות‪ ,‬כי ידעו היטב כי עם אמירת לשון הרע‪ ,‬בפומביות‬
‫ובפרסום העצום שלו )עשרות אלפים( תהיה פגיעה עצומה דה פקטו בכל אחד ואחת מהקהילה‪.‬‬

‫הקובל והנאשמות יודעים היטב את מדת ציותם האבסולוטית של המשתייכים לחסידות גור‪ ,‬דבר‬
‫אשר חסידות גור מרבה להתרברב בה‪ ,‬וידעו היטב כי דבריהן‪ ,‬החוסים תחת צילו של הקו הרשמי של‬
‫החסידות‪ ,‬והנאמר באמצעות גיסתו של האדמו"ר מגור‪ ,‬אמורים להשפיע באופן מיידי ומוחלט על כל‬
‫המאזינים והמאזינות‪.‬‬

‫‪ .5‬כללי פרשנות מיוחדים החלים על הקובלנה‬

‫כללי הפרשנות המיוחדים החלים על הקובלנה‪" ,‬חוסמים" אפשרות של נטילת אמירות המבטאות‬
‫אמונה דתית‪ ,‬שנאמרו כנגד קבוצה דתית אחרת‪ ,‬והתייחסות אליהן כאילו נאמרו כלפי מר אלבוים‪.‬‬

‫ב"כ הנאשמות לא ציין על אילו כללי פרשנות הוא מתייחס‪ ,‬כך שהקובל אינו יכול להגיב עליהם‪.‬‬

‫‪ .6‬ניסיון של הקובל לחסום את חופש הביטוי הדתי עומדת בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות‬

‫רצונו של הקובל לחסום באמצעות המכשיר הפלילי את חופש הביטוי הדתי של מאמיני חסידות ‪-‬‬
‫גור‪ ,‬באמצעות נקיטה באישום כנגד פרסום הקריאה להתנתק מקבוצת הפורשים ‪ -‬עומד בסתירה‬
‫מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית‪ ,‬העומדים בבסיס החברה בישראל‪.‬‬

‫הגבלת חופש הביטוי‪ ,‬והגבלת חופש הדת וביטוי האמונה הדתית‪ ,‬כאמור ‪ -‬תוך שימוש בכלים‬
‫מהמשפט הפלילי ‪ -‬תהא מהלך השגוי על פניו מבחינה ערכית‪.‬‬

‫הקובל נדהם מטענת ההגנה של הנאשמות וכי לדבריהם הקובל מבקש לחסום את חופש הביטוי הדתי‬
‫והגבלת חופש הדת‪.‬‬
‫טענה זו העלה ב"כ הנאשמות בפני בית המשפט‪ ,‬אלא שבית המשפט הרים גבה וטען כי אדרבה‪,‬‬
‫הנאשמות הן אלו הפועלות נגד חופש הדת‪ .‬הקובל‪ ,‬עם קבוצת הפורשים‪ ,‬ביקשו לממש את חופש הדת‪-‬‬
‫לבחור להם דת שהם מאמינים בה‪ .‬ואילו הנאשמות הן אלו שמבקשות להלך איימים על הפורשים‬
‫באמצעות איומים‪ ,‬קללות‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬אלימות וניתוקי משפחות‪ ,‬כך שיאלצו להישאר במלתעות‬
‫החסידות בניגוד לרצונם המצפוני‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫אין ספק שטענה מקוממת זו ראוי הייתה שלא תעלה כלל וכלל‪.‬‬
‫עוד יטען הקובל‪ ,‬וכי קיימת איזשהי דת המתירה לשקר!? כך‪ ,‬במצח נחושה?! ועוד לטעון כי זאת‬
‫הדת?!‬
‫הקובל מכיר את הנאמר בעשרת הדברות )שמות כ‪ ,‬יג( "לא תענה ברעך עד שקר"‪) ,‬שמות כג‪ ,‬ז( "מדבר‬
‫שקר תרחק"‪ .‬זאת מצוות הדת היחידה שהוא מכיר בנושא‪.‬‬
‫על הנאשמות להוכיח כי קיימת דת אשר הן מאמינות בו והמתיר להן פשוט לשקר!‬
‫וכי קיים דת המחייב לומר על הקהילה כי‪:‬‬
‫• הנקודה השלילית הבולטת ביותר שם והיא ליצנות על דברים שבקדושה‪.‬‬
‫• זלזול במצוות מצוות מפורשות‪.‬‬
‫• מנהיגם החוטא ומחטיא‪.‬‬
‫• עוקרי הדת ממש עוקרי הדת שפירושו הם תלשו את הדת ממש‪.‬‬
‫• הם ביטלו עקרונות אין מצוות הוציאו אותם מהחיים את התורה‬
‫• האנשים האלו הפכו להיות דוברי שקרים‪ ,‬מחפשי קולות ושוברי גדרים‪.‬‬
‫• כת זדונית שקמה על ה' ועל משיחו‪.‬‬
‫• פגעו בצדיק‪.‬‬
‫• כת זו הקימה אתרים מטונפים ומזוויעים מלאים דברי שקר הסתה ושנאה כנגד גור וכל‬
‫שקדוש יאמר לו‪.‬‬
‫• הם העזו פניהם כפי שהגרועים שבשונאי ישראל לא ניסו‪.‬‬
‫• מנפנף באהבת תורה יתירה‪ ,‬בהטפה לערכים כמו אהבת ישראל וכיבוד הורים‪ .‬ומבעט בכל‬
‫הקדוש והיקר בו זמנית‪.‬‬
‫• הם יטפחו את המראה הזה של ה'גרער חסיד' בשביל ללכוד כמה שיותר נפשות‬
‫למלתעותיהם‪.‬‬
‫• כת זו שקמה עלינו‪ ,‬היא משום שקמה על ה' יתברך‪ .‬על משה רבינו של דורינו‪.‬‬
‫• מתחסדת מבחוץ‪ ,‬מנפנפת בשם התורה כביכול‪ ,‬ומבקשת לעקור אותנו מהשורש בצביעות‬
‫שאין למעלה הימנה‪.‬‬
‫• הם צבועים שקמו למרוד ולכלות את היהודי שבכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫• לעקור את האמונה בה' יתברך ובמשה עבדו‪.‬‬
‫• שהם כופרים תחת מעטה של צביעות‪ .‬מורדים בכל הקדוש והיקר‪ ,‬ומתחסדים כקדושי‬
‫עליון‪.‬‬
‫• מרידה בקודש הקודשים תוך נפנוף בעודף עמקות בתורה‪.‬‬
‫• תחת האיצטלא הצבועה הזו הם מבעטים בכל יסודות אותה תורה‪ ,‬שבשמה כביכול הם‬
‫מנפנפים‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫כל הציטוטים הללו נאמרו על ידי הנאשמות‪ ,‬והינם עדיין נמצאים בקו הטלפון במספר ‪,0733835888‬‬
‫לשלוחותיהן‪ .‬אשר כולם שקריים ונבזיים‪ ,‬ואשר נאמרו אך ורק בכדי להכפיש קהילה שהעזה לפרוש‪,‬‬
‫ולחצות את הגבולות‪.‬‬

‫‪ .7‬לשון הרע על ציבור אין בה עילה לקובלנה‬

‫קביעת המחוקק הנה ברורה‪ :‬לשון הרע נגד ציבור כלשהו ‪ -‬אין בה עילה לקובלנה‪ .‬כן אינו ממלא‬
‫אחר התנאי הקבוע בסעיף ‪ 8‬לחוק איסור לשון הרע‪.‬‬

‫ב"כ הנאשמות ציין בכתב טענות כי על קבוצה בניגוד לציבור‪ ,‬יש עילה לתביעה‪ ,‬הקובל יתייחס‬
‫להגדרת הקהילה לקבוצה במקומה‪.‬‬

‫‪ .8‬בהליך פלילי לא ניתן לעשות שימוש בסעיף ‪ 3‬לחוק איסור לשון הרע‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק איסור לשון הרע אמנם מאפשר נקיטה בהליכי לשון הרע בשל לשון הרע שמשתמעת‬
‫מהפרסום‪ ,‬אלא שדרך זו איננה ישימה בנוגע ל"הכשרת" קובלנות פליליות‪.‬‬

‫ב"כ הנאשמים לא פירט מדוע דרך זו איננה ישימה בנוגע ל"הכשרת" קובלנות פליליות‪ ,‬כך שהקובל‬
‫אינו יכול להתייחס לגביה‪.‬‬

‫‪ .9‬הקהילה מונה אלפי יחידים ומהוה קבוצה גדולה‬

‫על פי הפסיקה‪ ,‬תתאפשר באופן תיאורטי הגשת תביעה אזרחית של יחיד מתוך קבוצה‪ ,‬אשר פורסמו‬
‫נגדה דברי לשון הרע‪ ,‬וזאת בנסיבות מיוחדות ובהתקיים שלושה "מבחני עזר"‪ :‬גודל הקבוצה אשר‬
‫בענייניה פורסמו הדברים‪ ,‬תוכן הפרסומים והאפשרו לזהות את התובע כמושא הפרסומים‪.‬‬

‫בעניין שבפנינו מונה "הקהילה" מאות משפחות‪ ,‬המתברכות מבחינה מספרית במספר אלפי‬
‫יחידים‪ .‬יישום מבחן עזר זה‪ ,‬לבטח לא מסייע לטענת אלבוים בדבר זיהויו‪-‬דווקא‪ ,‬כמושא לדברים‬
‫המופיעים לטענות בדברי הנאשמות‪.‬‬

‫הקהילה אכן מונה כהיום קרוב לחמש מאות משפחות בארץ‪ ,‬ומספר דומה בחו"ל‪ ,‬כאשר מדי כמה‬
‫ימים מתווספת עוד משפחה לקהילה הפורשת מחסידות גור ויוצאת לדרכה בהתאם לאמונתה‪ .‬חלק‬
‫מהמשפחות נאלצות להיפרד מילדיהם‪ ,‬מהוריהם ומאחיהם‪ ,‬זאת בעקבות הסתן הפרועה של‬
‫הנאשמות‪.‬‬

‫אך בעת שנאמרו הדברים הקשים על ידי הנאשמות‪ ,‬הקהילה מנתה מספר נמוך בהרבה‪.‬‬

‫ההכללה המלאכותית של כל ילדי המשפחות שפרשו לקהילה‪ ,‬ובכך לנפח את מספר הנפשות אשר‬
‫לגביהן התייחסו דברי הנאשמות אינה נכונה‪ ,‬ואינה מתקבלת על הדעת‪.‬‬

‫אין ספק כי הדברים הפוגעים התייחסו אך ורק לראשי בית אב‪ ,‬ולאב המשפחה אשר הוא זה שאמור‬
‫לקבל החלטה כזו‪ -‬לאיזו קהילה להשתייך‪ ,‬דבר שמטבע הדברים אינו כל כך שייך לנשים‪ ,‬ובוודאי‬
 ‫‪9‬‬

‫שלא לילדים‪ .‬כך שדבריהן יוחסו באופן ספציפי ובעיקר לראשי בית אב‪ ,‬שמנו אז מספר מצומצם‬
‫בהרבה‪.‬‬

‫גם חה"כ לשעבר יעקב ליצמן‪ ,‬שהתייחס לקהילה בזלזול ובראיון תקשורתי אמר כי הקהילה מונה כ‪-‬‬
‫‪ 100‬בעלי זכות בחירה בלבד! אלא שכאן‪ ,‬בניסיון להשתמט מן הדין‪ ,‬מנסות הנאשמות לנפח את מספר‬
‫אנשי הקהילה באופן מלאכותי‪ ,‬משל מדובר באלפים רבים של פרטים‪ .‬למרות שאין ספק כי הנאשמות‬
‫הפנו את חיציהן אך ורק לבוגרים שבהם‪ ,‬כלפיהם בלבד מופנים אמנם כל הביטויים‪ ,‬אלא שהקטינים‬
‫הם אלו שסובלים בעיקר‪ ,‬ברחובות העיר‪ ,‬בגני שעשועים‪ ,‬ובמוסדות הלימוד‪ ,‬בהיותם חסרי ישע‬
‫ונקלעים תמיד למצבים קשים יותר‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬אין ספק כי המספר במקרה זה אינו רלוונטי‪ ,‬ככל וכל יחיד ויחיד היה מזוהה באופן פרטני‬
‫לכל הסביבה‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬ידידים‪ ,‬מקום עבודה‪ .‬ואשר כל אחד ואחד נאלץ בכפייה לעזוב את‬
‫הרגלי החיים‪ .‬מצביע על כך כי אין רלוונטיות במקרה זה למספר חברי הקהילה‪.‬‬

‫‪ .10‬תוכן הפרסום הינו ריבוי והכללות המשתקפות בציטוטים‬

‫בנוגע לתוכן הפרסום‪ ,‬ובשימת לב למקבץ התבטאויות המובאות בסעיפים ‪ 20-28‬לקובלנה הרי שלא‬
‫יכול להיות ספק בדבר ריבוי ההכללות המשתקפות בציטוטים‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬חלק מהציטוטים מתייחסים בהכללה‪ ,‬דבר שאינו עולה לכדי לשון הרע בקבוצה‪ .‬אבל ציטוטים‬
‫רבים מאד מתייחסים באופן רציני וספציפי לכל אחד ואחת‪.‬‬

‫לדוגמא חלקית בלבד האמירה‪ ,‬כי "תחת האיצטלא הצבועה הזו הם מבעטים בכל יסודות אותה‬
‫תורה‪ ,‬שבשמה כביכול הם מנפנפים‪ .‬הנקודה השלילית הבולטת ביותר שם והיא ליצנות על דברים‬
‫שבקדושה‪ .‬זלזול במצוות מצוות מפורשות‪ .‬עוקרי הדת ממש עוקרי הדת שפירושו הם תלשו את הדת‬
‫ממש‪ .‬הם ביטלו עקרונות אין מצוות הוציאו אותם מהחיים את התורה האנשים האלו הפכו להיות‬
‫דוברי שקרים‪ ,‬מחפשי קולות ושוברי גדרים"‪.‬‬

‫משפטים אלו אינם כלליים‪ ,‬הם מתייחסים באופן ספציפי לכל אחד ואחת‪.‬‬

‫הנאשמות אינן טוענות כי הן אכן לא התכוונו בדבריהן לכל אחד‪ ,‬הן רק טוענות כי מדבריהן לא היה‬
‫ניתן לחשוב כי ההתייחסות שלהן בנאומיהן הוא לכל אחד ואחת‪.‬‬

‫דה פקטו‪ ,‬כל המאזינים הבינו היטב את כוונתן‪ ,‬וההתייחסות אכן הייתה לכל אחד ואחת מבני‬
‫הקהילה‪.‬‬

‫אימהות רבות דרשו מגננות בגנים העירוניים ומהמטפלות בילדים קטנים‪ ,‬לשמור על כך שילדיהם לא‬
‫ישחקו או לא ישוחחו עם ילדים פעוטים אשר הוריהם פרשו לקהילה!‬

‫‪ .11‬לא ניתן לזהות את מר אלבוים כנפגע‬

 ‫‪10‬‬

‫על פי מבחני הפסיקה בנוגע למבחן העזר בעניין "זיהוי הנפגע" הרי שלא ניתן לקבוע כי הפרסומים‬
‫הנכללים בכתב הקובלנה מתייחסים למר אלבוים‪.‬‬

‫ראשית יצויין כי הקובל זוהה באופן מיידי כמשתייך לקהילה שפרשה‪ .‬טבלאות אקסל התפרסמו‬
‫למחרת פתיחת הקהילה ובה רשימה שמית‪ ,‬עם מלוא הפרטים המדוקדקים ביותר‪.‬‬

‫טבלאות אלו הסתובבו ברשת‪ ,‬ולא היה אי מי מחסידי גור שלא ידע את הרשימה על בוריה‪.‬‬

‫הקובל אף נתקל באופן מיידי בעוינות של בני משפחה‪ ,‬מכרים‪ ,‬חברי נעורים וכדומה‪ .‬ובהמשך הדרך‬
‫ובהתאם להרצאות של הנאשמות הסבל אף המשיך וגדל‪.‬‬

‫כך התלוננו כל בני הקהילה על רדיפה בלתי פוסקת מיד עם פתיחת הקהילה‪ ,‬השמות ידועים היו לכל‪,‬‬
‫ולא היה מי שהסתפק בדבר‪.‬‬

‫סרטונים של האירועים בקהילה התפרסמו ברשת‪ ,‬כך שלא היה שום ספק כי הדברים מזוהים עם‬
‫הקובל‪.‬‬

‫אלא שבנוסף לכל זאת‪ ,‬כהיום גם הנאשמות מודות בכך כי הדבר פורסם שהקובל הינו משתייך‬
‫לקהילה‪ ,‬תחת ביתו הפגינו ‪ 20,000‬איש! כל בני ברק נסגרה לתחבורה וכלי רכב! גם נאשמת ‪ 3‬הרחיבה‬
‫והתייחסה לתביעות שמגיש הקובל וכלשונה‪:‬‬

‫"מלשינים זה לגמרי התחביב שלהם הם כבר בעצמם לא יודעים כמה תביעות הם הגישו ונגד‬
‫מי עלובי החיים הללו סבורים שיכופפו אותנו בתביעות עלובות"‬

‫בתאריך ‪ 31/1/22‬הרצתה המורה להיסטוריה‪ ,‬גב' מיירנץ‪ ,‬בסמינר גור בירושלים‪ ,‬במסגרת היסטוריית‬
‫ישראל‪ ,‬את קורות חייו של הקובל‪ ...‬כך! לא פחות‪ ,‬כך שמידת פרסומו של הקובל אינו נתון בספק‪.‬‬
‫וזאת בנוסף לאנשי חינוך בעוד מוסדות חינוך אשר דאגו להעביר לחניכיהם סיפורים על הקובל‪...‬‬

‫והנה‪ ,‬גם בתאריך ‪ 2/2/22‬לא דאגו הנאשמות להסיר את דבריהם מהקו טלפון וניתן להאזין להם בכל‬
‫רגע נתון!‬

‫פרט זה לבד מייתר את ההתנהלות מול טענה זו‪ ,‬שכן גם כהיום הנאשמות אינן חשות למחוק או להסיר‬
‫את הפרסומים המכפישים‪.‬‬

‫‪ .12‬הקובל אינו הנפגע‬

‫על פי בחינת הפרסומים המצוטטים בכתב האישום‪ ,‬הקובל אינו "הנפגע"‪.‬‬

‫הקובל היה שמח אם אכן הוא לא היה נפגע‪ ,‬וחייו היו ממשיכים להתנהל על מי מנוחות ואחים‪ ,‬גיסים‪,‬‬
‫אחיינים‪ ,‬דודים ובני דודים היו ממשיכים איתו את הקשר התקין‪.‬‬

‫הקובל היה שמח אם אכן הוא היה יכול להגיע לחתונות של בני משפחתו או ידידיו‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫אלא‪ ,‬שלצערו‪ ,‬הוא אכן נפגע‪ ,‬וכי הפרסומים פגעו בו באופן אישי‪.‬‬

‫‪ .13‬לא קיים תקדים להרשעה בלשון הרע שפורסם כלפי קבוצה‬

‫על פי בדיקתנו‪ ,‬לא קיים תקדים להרשעה תוך שימוש בקונסטרוקציה שכזו )זיהוי לשון הרע‬
‫שפורסם כלפי הקבוצה‪ ,‬כאילו פורסם כלפי יחיד מהקבוצה‪ ,‬וזאת במסגרת קובלנה פלילית או כתב‬
‫אישום בעבירת לשון הרע(‪.‬‬

‫ב"כ הנאשמות אכן הציע טענה זו בפני כב' בית המשפט‪ ,‬אולם בית המשפט שאל אותו האם מצא‬
‫פסיקה הנוגד את ההשוואה בין הקובלנה פלילית לתביעה אזרחית בייחס ללשון הרע על קבוצה?‬

‫ב"כ הנאשמות בהגינותו הודיע לבית המשפט כי אכן לא מצא בפסיקה התייחסות לסוגיה זו‪.‬‬

‫אין ספק כי אכן אין כל סיבה העולה על הדעת לחלק בין הדין הפלילי לאזרחי ביחס ללשון הרע על‬
‫קבוצה‪ .‬וזאת מאחר והפסיקה הכירה בכך כי "הקבוצה" שונה במהותה מ"ציבור"‪ .‬וכי חוק לשון הרע‬
‫מתייחס ומחייב את האומר לשון הרע על קבוצה כפי שדיבר על יחיד‪ ,‬הרי שאין כל הבדל בין הדין‬
‫האזרחי לפלילי‪ ,‬שכן שניהם חוסים תחת אותו חוק‪ ,‬והינם שלובים ועומדים יחד‪.‬‬

‫הוי אומר כי בדיני לשון הרע‪ ,‬הרציונל הוא כי דין אזרחי כדין פלילי שווה בשווה‪ .‬וכלשון החוק )סעי'‬
‫‪ 8‬לחוק לשון הרע תשכ"ה ‪" ,(1965-‬עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי‬
‫הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט"‪ .‬ככל שהפסיקה מכירה במקרים ספציפיים‬
‫שאינם נכנסים תחת סעיף ‪ 4‬לחוק איסור לשון הרע‪ ,‬הרי שדין הפלילי והאזרחי שווים בו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫יש סיבה עניינית לכך‪ ,‬שהדין הפלילי לא יחול על מקרה ספציפי זה‪.‬‬

‫‪ .14‬הכרעת הדין לפי הפירוש המקל בדין הפלילי‬

‫ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי‬
‫שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין"‪.‬‬

‫אין כאן תחילה שאלה של פרשנות‪ ,‬ב"כ הנאשמות לא הוכיח ראשית של שאלת פרשנות‪ ,‬ומשכך אין‬
‫במה להקל‪.‬‬

‫‪ .15‬במקרה של ספק יש להעדיף חופש הביטוי‬

‫במקרה של ספק יש להעדיף פירוש הנותן תוקף לחופש הביטוי‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אין כאן תחילת שאלה של ספק‪ ,‬ב"כ הנאשמות לא הוכיח ראשית של ספק‪ ,‬ומשכך אין על מה‬
‫להקל‪.‬‬

‫‪ .16‬טענה מן הצדק‪ ,‬הכתב אישום מגביל את חופש הביטוי וחופש הדת‬

‫שימוש בכתב אישום על מנת להגביל את חופש הדת וחופש הביטוי של הנאשמות‪ ,‬בקרב קהילת‬
‫מאמינות גור מקים נגד ההליך טענת ההגנה מן הצדק‪ .‬שהרי ניסיון "סתימת הפיות" המניע את‬
 ‫‪12‬‬

‫האישום‪ ,‬הנו מהלך העומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית‪ ,‬העומדים בבסיס‬
‫החברה בישראל‪.‬‬

‫טענת ההגנה מן הצדק‪ ,‬הזועקת בעד זכותן של הנאשמות לבטא את אמונתן הדתית הייחודית‪ ,‬ממנה‬
‫עולה הצורך בהתנתקות מוחלטת מקבוצת הפורשים‪ ,‬אשר בעבר היוו חלק מחסידות גור‪.‬‬

‫הגדרה לביטול כתב אישום בעקבות "הגנה מן הצדק" הוא דבר נדיר ביותר וקשה עד כמעט בלתי‬
‫אפשרי‪ .‬אין ספק כי לא מדובר במקרה כאמור‪ ,‬ובפרט כאשר הנאשמות עדיין מחזיקות בעוולה‬
‫וממשיכות להחזיק את ההרצאות המכפישות באוויר וכל אחד ואחת יכול להאזין לו‪ ,‬וזאת תוך כדי‬
‫הליך‪.‬‬

‫די אם נצטט את דברי השופט אליקים רובינשטיין אשר ביטא את גובה הסף הנדרש כדי להצדיק ביטול‬
‫אישום בעקבות "הגנה מן הצדק"‪ ,‬וכדלהלן‪" :‬ומבלי להניח כי לא יהיו מקרים שבהם תתקבל טענת‬
‫הגנה מן הצדק בהקשר לכך‪ ,‬בהגיע מים עד נפש ומחדלים עד זעקה‪ ,‬אך לא כן בנידון דידן‪ ,‬מבחינת‬
‫הפגם ועוצמתו" )רע"פ ‪ 7953/11‬חברת פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל ‪ -‬רשות המיסים‬
‫בישראל(‪.‬‬

‫הקובל ישוב ויציין‪ ,‬כי אינו מגביל את חופש הביטוי וחופש הדת‪ ,‬הקובל לא התנגד לאמירות של‬
‫הנאשמת ‪" ,3‬כי האדמו"ר מגור אמר ביום החתונה האחרונה שחיתן את נכדו כי הוא עצר את הגשם‬
‫במשך אותו יום‪ ,‬והדבר היה קשה לו מאד‪ ,‬וכי הוא מבקש מכאן ואילך לעשות את החתונות של‬
‫הנכדים בקיץ"‪) .‬ניתן לשמוע בקו(‬

‫עוד אמרה נאשמת ‪ 3‬כי אשה ששקלה לפרוש מהקהילה נוכחה בחתונה של נכד האדמו"ר מגור‪ ,‬כאשר‬
‫החליטה באופן סופי לעזוב את האולם ואת החסידות‪ ,‬הציצה פעם אחרונה למסך עליו ניתן לראות‬
‫את האדמו"ר‪ ,‬כאשר ראתה לפתע שהאדמו"ר הסתכל לכיוונה במסך‪ ,‬וסימן תנועה עם היד‪ ,‬דבר‬
‫שפרשה כי הכוונה הייתה לגביה‪ ,‬למרות היותה באולם אחר לגמרי‪) ...‬ניתן לשמוע בקו(‬

‫הקובל לא התנגד לכך שמר משה טאוב סיפר כי האדמו"ר מגור מוזג מאות כוסות יין לקהל חסידיו‪,‬‬
‫ובשעה שמוזג נפתחים שערי השפעות לעולם‪ .‬כאשר במהלך המזיגה ישנה כוונה סודית מיוחדת וחדשה‬
‫שלא היתה מבריאת העולם‪ ,‬ואינו דומה רגע לרגע‪ ,‬ואינו דומה כוס ראשון לכוס שני ולא לכוס חמישי‪.‬‬
‫אלא בכל פעם זה עניינים גבוהים מאד‪) .‬ניתן לשמוע בקו הגברים(‬

‫הקובל לא התנגד לכך כאשר מר אברהם חיים ימניק הסביר במשך חצי שעה את הנתון שצורתו של‬
‫האדמו"ר מגור חקוקה מתחת כסא הכבוד‪ .‬וזאת על פי האמור במקורות‪ ,‬כי צורתו של יעקב חקוקה‬
‫תחת כסא הכבוד‪) .‬ניתן לשמוע בקו הגברים(‬

‫הקובל לא התנגד לכך על מה שאמר מר משה טאוב‪ ,‬כי האדמו"ר יודע את כל מה שכל חסידיו עושים‬
‫במשך ‪ 24‬שעות ביממה‪) .‬ניתן לשמוע בקו הגברים(‬

‫הקובל לא התנגד לכך על מה שאמר מר משה טאוב‪ ,‬כי האדמו"ר מגור לעיתים מסמן עם ידיו תנועות‬
‫בלתי מובנות‪ ,‬כאשר תנועות אלו הם תנועות שלום לנשמות המסתובבות באויר סביב האדמו"ר )ניתן‬
‫לשמוע בקו(‬
 ‫‪13‬‬

‫הקובל אף לא התנגד לסיפור שסופר בקו על תינוק בן חצי שנה שקדח מחום גבוה‪ ,‬ואביו שאל את‬
‫האדמו"ר מגור מה לעשות‪ ,‬האדמו"ר אמר לו שייתן הרבה אקמול‪ .‬אותו אדם תפס את הילד השכיב‬
‫אותו על השיש מילא מזרק של אקמול ונתן לו‪ ,‬לקח מזרק שני‪ ,‬מילא ונתן לו‪ ,‬לקח מזרק שלישי‪ ,‬מילא‬
‫ודחף גם את השלישי עד שהוא הבין שכנראה זה כבר נקרא הרבה אקמול‪) .‬ניתן לשמוע בקו הגברים(‬

‫הקובל אף לא התנגד לסיפור שסופר בקו על מקרה בו אדם חלה בסרטן ובהוראת האדמו"ר הוא לקח‬
‫אקמול והבריא‪ .‬ולדבריו מקרים כאלו קורים למאות )ניתן לשמוע בקו הגברים(‬

‫הקובל אכן מיצר על כך‪ ,‬שעם‪ ,‬אשר אמור להיות אור לגויים‪ ,‬ממלא את ראשו בדברי הבלים‪ ,‬אשר כל‬
‫הציבור החרדי בז להם‪ .‬אולם הקובל מכבד את רצונם של חסידות גור‪ ,‬ואינו מנסה להתערב בתכנים‬
‫שהם מחנכים בהם את עצמם ואת ילדיהם‪.‬‬

‫הקובל אינו מתכוון להגביל את חופש הדת או את חופש הביטוי‪ ,‬כל עוד אין הדברים פוגעים בו באופן‬
‫ישיר‪.‬‬

‫הקובל כן מתכוון להגביל את חופש הביטוי במסגרת החוק המאפשר זאת‪ ,‬ויעשה זאת ללא לאות‪.‬‬

‫יצויין‪ ,‬כי אם תחילת הדיונים‪ ,‬כאשר הנאשמות נוכחו ברצינות בהם התייחס בית המשפט לאישומים‪,‬‬
‫אכן חל תפנית‪ ,‬וההסתות הקבועות של הנאשמות וייתר המטיפים למיניהם חדל‪.‬‬

‫אין ספק כי הנאשמות הפנימו כי סגנון הדיבור והפרסומים שלהם אינו עולה בקנה אחד עם החוק‪ .‬וכי‬
‫טוב להם לנצור את לשונם‪.‬‬

‫חבל שהנאשמות לא יכולות לתקן את העוול שגרמו‪ ,‬ואת החורבן הגדול שהביאו על קהילת חסידות‬
‫גור‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬תמוה כיצד מניחות הנאשמות את ההקלטות המרשיעות בקו‪ ,‬ומנציחות את העוולות גם‬
‫במהלך הדיון בבית המשפט‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫סקירה על המקרים בפסיקה וההשוואה למקרה ספציפי של הקובלנה הזו‪ ,‬בהם הוכרה סיעת בני‬
‫אדם כקבוצה וחל לגביהם דין לשון הרע‬

‫‪ .1‬ככל ובית המשפט הנכבד יידרש למקרים בהם הוכר בפסיקה כי לשון הרע על סיעת בני אדם‬
‫נחשב כעבירה על חוק לשון הרע בהיותו נחשב לשון הרע על "קבוצה" ולא על "ציבור"‪ ,‬יראה‬
‫כי מקרה ספציפי זה דומה‪ ,‬ואף חמור יותר בהרבה‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬

‫‪ .2‬יקדים הקובל ויאמר שוב‪ ,‬במקרה זה אין צורך בהשוואה למקרים ספציפים אחרים בהם‬
‫הכירה הפסיקה בלשון הרע הנאמר על קבוצה‪ ,‬והחוסה תחת סעי' ‪ 3‬לחוק לשון הרע‪ ,‬ואינה‬
‫כלולה בסעי' ‪ ,4‬וזאת שהרי מעשיהם ופעולותיהם מכוונים באופן ישיר וספציפי על כל אחד‬
‫ואחד מאנשי הקהילה ללא יוצא מן הכלל‪.‬‬

‫‪ .3‬ישנו מבחן אחד‪ ,‬שהפסיקה לא בחנה‪ ,‬וזאת כי מאז קום המדינה לא הייתה סוגיה חריגה של‬
‫לשון הרע‪ ,‬בכל קנה מידה‪ ,‬כפי שמוגשת עתה לפתחו של בית המשפט‪ .‬אם המבחנים בחנו‬
‫מקרים של פגיעה‪ ,‬לכאורית‪ ,‬של פגיעה בשם הטוב וכו'‪ ,‬דברים שאין אינדיקציה של ממש‬
‫לגביהם ולא ניתן לבדוק את התוצאות‪ .‬מקרה ספציפי זה שונה‪ ,‬ניתן לבדוק בדיקה קלה‬
‫ביותר‪ ,‬ולראות את פרות התוצאה ההרסנית‪ ,‬ללא ספק‪ .‬ניתן לבדוק בתחנות משטרה כמה‬
‫תלונות הוגשו‪ .‬כך שמדובר בלשון הרע שפגע פגיעה ישירה בכל אחד ואחת מהקהילה‪ ,‬פגיעה‬
‫של ממש‪.‬‬

‫‪ .4‬למרות האמור‪ ,‬יציין הקובל את התקדימים המשפטיים שעסקו בסוגיה זו של לשון הרע על‬
‫ציבור‪ ,‬במקרה סטנדרטי‪ ,‬אשר הדיון בו הוא אך ורק בפגיעה באופן תפיסתית תודעתית ולא‬
‫פיזית בפועל‪ ,‬וזאת למרות שאין צורך בדבר‪.‬‬

‫‪ .5‬נצטט מעמדת היועץ המשפטי לממשלה בע"א ‪ 8345/08‬בעניין ג'נין ג'נין‪ ,‬אשר הביא את‬
‫הדברים כדלהלן‪:‬‬

‫‪ .6‬בפרשת ג'נין ג'נין‪ ,‬הייתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שונה מפסק הדין של בית המשפט‬
‫המחוזי‪ ,‬ולגישתו‪ ,‬המדובר בענייננו ב"לשון הרע נגד פרטים"‪ ,‬ולפיכך ללוחמים קיימת עילת‬
‫תביעה נגד מר בכרי‪ .‬לעמדתו‪ ,‬יש להבחין בין "לשון הרע על ציבור" לבין "לשון הרע על‬
‫קבוצה"‪ ,‬כאשר זו מוגדרת ומסויימת‪ .‬כאשר מדובר בלשון הרע על קבוצה‪ ,‬כי אז לכל אחד‬
‫מחברי הקבוצה קיימת עילת תביעה‪ ,‬בנסיבות בהן ניתן לראות בכל אחד ואחד מחברי‬
‫הקבוצה כמי שנפגע אישית מהדברים‪ .‬קבוצת הלוחמים בג'נין במבצע חומת מגן היא קבוצה‬
‫מוגדרת ומסוימת‪ ,‬ובנסיבות הנדונות‪ ,‬יש לראות בכל אחד מהם כמי שנפגע אישית מדברי‬
‫הבלע‪ ,‬ולפיכך לכל אחד מחברי הקבוצה קיימת עילת תביעה נגד מר בכרי‪.‬‬

‫‪ .7‬ואכן‪ ,‬כך פורש המצב המשפטי גם בפסיקתו של בית משפט בפרשת וועדת עדת הספרדים‬
‫)ע"א ‪ ,698/77‬פ"ד לב)‪ .(183 (2‬בפרשה זו דובר במקרה בו הנהלת הוועד של עדת הספרדים‬
‫בירושלים פרסמה גילוי דעת בו נאמר כי "הנהלת וועד העדה החליטה להביע אי אמון במר‬
‫אליהו אלישר ]ששימש כנשיא וועד עדת הספרדים[ על שקיבל על עצמו לשמש כנשיא כבוד‬
 ‫‪15‬‬

‫לגוף ציבורי ]המועצה הישראלית למען שלום ישראלי‪-‬פלסטינאי[ שעל חבריו נמנים אישים‬
‫אנטי‪-‬ציוניים וקומוניסטים"‪.‬‬

‫‪ .8‬כל אחד מחברי המועצה הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע נגד חברי וועד העדה‬
‫הספרדית‪ .‬התביעות אוחדו‪ ,‬ובית המשפט פסק לתובעים פיצויים‪ .‬במסגרת הדיון בערעור‬
‫בבית המשפט העליון התמקד בית המשפט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלה האם לפנינו "לשון הרע על‬
‫ציבור"‪ ,‬שאז לא ניתן היה להגיש תביעה אזרחית בעניין‪.‬‬

‫‪ .9‬בית המשפט העליון‪ ,‬מפי השופט ויתקון – שעמד בראש הוועדה בעניין חוק איסור לשון הרע‬
‫– מבהיר בפסק‪-‬דינו כי "גם לפי המשפט האנגלי וגם לפי החוק שלנו אין ספק שלשון הרע‬
‫המתייחסת או העלולה להשתמע כמתייחסת לכל אחד מחברי הגוף‪ ,‬הקבוצה או הסוג נותנת‬
‫לכל אחד מהם עילה לתובענה אזרחית" )שם‪ ,‬בעמ' ‪.(185-184‬‬

‫‪ .10‬לכן‪ ,‬כך קובע השופט ויתקון‪ ,‬היה מקום לתביעה האזרחית שהוגשה נגד חברי הוועד‪ ,‬ואין‬
‫עניינינו ב"לשון הרע נגד ציבור"‪ ,‬כמשמעו בסעיף ‪ 4‬לחוק איסור לשון הרע‪ .‬השופט ויתקון‬
‫מנמק זאת בקצרה‪ ,‬בין היתר תוך התייחסות לגודלה הקטן של הקבוצה‪ ,‬ולמידת המסוימות‬
‫שלה‪.‬‬

‫‪ .11‬באופן דומה‪ ,‬פורש המצב המשפטי בספרם של ד"ר חאלד גנאים‪ ,‬פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר‬
‫בועז שנור לשון הרע – הדין המצוי והרצוי )התשס"ה(‪ .‬בצד הבהרה לפיה אין מקום לאפשר‬
‫תביעה אזרחית בגין "לשון הרע על ציבור" מובאת אמירה ברורה לפיה יש לאפשר תביעה‬
‫אזרחית בגין "לשון הרע על קבוצה"‪:‬‬

‫‪" .12‬במרבית המקרים שבהם הפרסום יובן כפרסום עובדתי‪ ,‬ולאור הבנה זו תשתמע ממנו‬
‫פגיעה בציבור הנפגע‪ ,‬תשתמע ממנו גם פגיעה בכל אחד מבני הציבור‪ ,‬מה שיאפשר לכל‬
‫אחד ואחד מבני הציבור לתבוע בגין האמירה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אמירה שלפיה בנות עדה מסוימת‬
‫הן מתירניות‪ ,‬עשויה להתקבל כקביעה עובדתית שתגרור פגיעה בכלל הנמנות עם העדה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במקרה זה סביר להניח שהאמירה תגרור גם פגיעה אישית בכל אחת ואחת מבנות‬
‫העדה כשלעצמה‪ ,‬ולכן אמירה זו לא תהיה חסינה מתביעה" )שם‪ ,‬בעמ' ‪ .250‬ההדגשות‬
‫הוספו(‪.‬‬

‫‪ .13‬הנה כי כן‪ ,‬המחברים שם מדגישים את הפן העובדתי‪-‬קונקרטי של "לשון הרע"‪ ,‬כקריטריון‬

‫המצדיק הגשתה של תביעה אזרחית בגין לשון הרע על ידי כל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .14‬דברים דומים נכתבו על ידי עוה"ד אורי שנהר בספרו דיני לשון הרע )התשנ"ז(‪ .‬מר שנהר‬
‫מבחין במפורש בין "לשון הרע על ציבור" ובין "לשון הרע על קבוצה"‪ ,‬והוא מונה את‬
‫הקריטריונים הבאים כקריטריונים המסייעים ביישומה של ההבחנה‪" :‬מספר החברים‬
‫באותה קבוצה"‪" ,‬מידת הקושי שבזיהוים של חברי הקבוצה המושמצת" "תוכנו המדויק‬
‫של הפרסום המשמיץ"‪ ,‬ואמירות ה"מטילות דופי חמור במיוחד בחברי הקבוצה" )שם‪ ,‬בעמ'‬
‫‪.(127-125‬‬
 ‫‪16‬‬

‫‪ .15‬הפסיקה וההיסטוריה החקיקתית מלמדים כי ניתן להסתייע ב"כללי אצבע" על מנת להשיב‬
‫על השאלה הבאה‪ :‬האם דברי "לשון הרע"‪ ,‬שהופנו כלפי הקבוצה‪ ,‬פגעו בכל אחד ואחד מחברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬ולכן הקימו עילת תביעה פרטית לכל אחד מחברי הקבוצה‪ ,‬או דברי "לשון הרע"‬
‫הופנו כלפי הציבור‪ ,‬שאז לא נתונה לאף אחד מחברי הקבוצה עילת תביעה פרטית‪.‬‬

‫‪" .16‬כללי האצבע" המוכרים הם אלו‪ :‬איפיון הקבוצה‪ ,‬גודל הקבוצה ומידת המסוימות שלה;‬
‫נוסח הדברים המייחס תכונות או מעשים לקבוצה ומידת המסוימות של המעשים המיוחסים‬
‫לקבוצה; מידת החומרה של המעשים המיוחסים לקבוצה‪.‬‬

‫‪ .17‬יישומם של הכללים בענייננו‪ .‬גודל ומסוימות הקבוצה‪ .‬קבוצת הקהילה הפורשת היא קבוצה‬
‫מסוימת שניתן להגדירה באופן אובייקטיבי ומדויק‪ ,‬ואכן הוצאו מספר רשימות שמיות‪,‬‬
‫מדויקות‪ ,‬חלקם אף עם תמונות פנים וזאת במספר וריאציות‪ .‬כך גם ניתן היה להאזין בקו‬
‫טלפון לשמות הפורשים‪ .‬אמנם כן‪ ,‬אין המדובר בקבוצה קטנה‪ ,‬אך גם לא בציבור רחב‪ ,‬ומכל‬
‫מקום גודלה של הקבוצה אינו העיקר אלא המסוימות היא העיקר‪ .‬ראו והשוו עוד פסק‪-‬דינו‬
‫של בית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬שקבע כי קרן נאמנות‪ ,‬שמטרתה להבטיח את תשלומי‬
‫הפנסיה והתגמולים לעובדיה הוותיקים של הקרן הקיימת לישראל אינה יכולה להיחשב‬
‫להקדש ציבורי‪ ,‬שכן‪" -‬עובדיה הוותיקים של הקק"ל שהחלו לעבוד אצלה לפני ‪ 1995‬אינם‬
‫בגדר 'ציבור' כמשמעותו בחוק‪ .‬המאפיין ציבור הוא היעדר זהות אישית‪ ,‬שלא כנהני הקק"ל‬
‫)כגון‪ :‬לטובת 'חובבי ספורט'(" )ה"פ )ירושלים( ‪ 438/00‬קק"ל נ' רשם ההקדשות‪ ,‬תק‪-‬מח‬
‫‪.15190 (2)01‬‬

‫‪ .18‬מסוימות המעשים המיוחסים לקבוצה‪ .‬בענייננו‪ ,‬המיוחסים לקבוצה הם מסוימים‬

‫ומוגדרים‪ ,‬אין מדובר אפוא בהשמצה כללית‪ ,‬או בדברים שליליים תוך הכללה על ציבור רחב‬
‫ואף לא בדברי לשון הרע על כלל‪ .‬המדובר באשמות‪-‬שווא‪ ,‬קשות וחמורות‪ ,‬מאוד קונקרטיות‪,‬‬
‫על קבוצה מוגדרת של אנשים‪.‬‬

‫‪ .19‬המעשים האמורים מיוחסים באופן קונקרטי לקבוצת הפורשים‪ ,‬היינו לקבוצה ייחודית‬
‫ומוגדרת‪ ,‬ואין ציבור נוסף שאליו ניתן לייחס את המעשים הנטענים‪.‬‬

‫‪ .20‬חומרת המעשים המיוחסים לקבוצה‪ .‬כעולה מהתיאור דלעיל‪ ,‬המעשים שיוחסו לקבוצה הם‬
‫מעשים חמורים ביותר‪.‬‬

‫‪ .21‬מהצירוף של חומרת המעשים שיוחסו לפורשים‪ ,‬ומהעובדה שאין מדובר בהשמצות כלליות‬
‫על ציבור רחב וכללי אלא בהאשמות על מעשים קונקרטיים‪ ,‬המיוחסים לקבוצת הפורשים‬
‫המוגדרת ‪ ,‬עולה המסקנה כי יש לראות בכל אחד ואחד מבני הקבוצה כמי שנפגע פגיעה‬
‫אישית מהדברים‪.‬‬

‫‪ .22‬לכך יש להוסיף‪ ,‬כי אין מדובר‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהשמצות בעלות אופי כללי גרידא‪ ,‬אלא בהאשמות‬
‫על ביצוע מעשה בפועל ממש! מעבר לחומרת הפגיעה האישית שחש בהכרח כל אדם מייחוס‬
 ‫‪17‬‬

‫האשמות כה חמורות‪ ,‬הדבר גם חושף את כל אחד מהקהילה לאפשרות של נידוי חרם חברתי‬
‫ומשפחתי וסבל קשה מנשוא‪.‬‬

‫‪ .23‬הנה כי כן‪ ,‬בהתאם לחוק ולפי כל המבחנים העולים מהפסיקה‪ ,‬מדובר במקרה מובהק של‬
‫לשון הרע ‪ -‬פרסום דברים העלולים להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה או‬
‫לבוז‪ ,‬כלשון החוק ‪ -‬אשר פגע בכל אחד מקהילת הפורשים‪ ,‬ולפיכך נתונה לקובל זכות קובלנה‬
‫פרטית‪ ,‬אישית‪ ,‬נגד הנאשמות‪.‬‬

‫‪ .24‬הקריטריונים על פיהם יש לבחון קיומה של פגיעה אישית ביחידי הקבוצה פורטו גם ע"י כב'‬
‫השופטת א' פרוקצ'יה בפרשת צימרמן‪ .‬באותו מקרה‪ ,‬הגישו שניים מתושבי בית‪-‬אל שהתנדבו‬
‫לשירות מילואים פעיל ביחידת סיור באזור יהודה ושומרון תביעה על הוצאת לשון הרע נגד‬
‫פרופ' משה צימרמן בגין פרסום בעיתון שבו אמר את הדברים הבאים‪" :‬חיילים שמתנדבים‬
‫במיוחד לשירות בשטחים נתפסים כגיבורים כשבעצם ניתן להקביל את רוח ההתנדבות הזאת‬
‫לרוח ההתנדבות של גרמני שהתנדב לשירות באס‪ .‬אס‪ .".‬השופטת א' פרוקצ'יה דחתה את‬
‫הבקשה לסילוק התביעה על הסף מכח סעיף ‪ 4‬לחוק איסור לשון הרע‪ ,‬בקובעה‪" :‬במקרה זה‬
‫לא מתקיימים התנאים לסילוק על הסף בשל אלה‪ :‬המושג 'ציבור' הנזכר בסעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫נושא אופי משולב ‪ -‬משפטי ועובדתי‪ .‬על פניו‪ ,‬יש‪ ,‬על כן‪ ,‬לבחון האם הפגיעה הנטענת‬
‫בתובענה זו נעשתה כלפי 'ציבור' שהיחידים המרכיבים אותו אינם ניתנים לזיהוי‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫כי אז הפגיעה ‪ -‬באם תוכח ‪ -‬כוונה לגוף גדול של אנשים בלתי מזוהים ואינה בת‪-‬תביעה‪ ,‬או‬
‫שמא מדובר ב'ציבור' המורכב מיחידים אשר נוכח אופיו והיקפו ראוי לראות כל אחד‬
‫מהנמנים עליו כיחיד הנפגע מלשון הרע‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬שוב אין מדובר בפגיעה ב'ציבור' אלא‬
‫בפגיעה ביחידים המרכיבים אותו ציבור‪ ,‬ובנסיבות כאלה עשויה להיות לכל אחד מהם עילת‬
‫תביעה על הפרת איסור לשון הרע‪ ,‬כשם שזו היתה עומדת אילו כוונה לשון הרע במישרין‬
‫אל אותו יחיד‪ .‬במצב דברים כזה‪ ,‬מתייחסת לשון הרע לקבוצה של 'יחידים רבים' להבדיל‬
‫מציבור שבו היחידים מאבדים את זהותם ואת מעמדם המשפטי כנשואי לשון הרע"‪.‬‬

‫‪" .25‬במילים אחרות‪ :‬לשון הרע כנגד ציבור מסוים של אנשים עשוי להוות לשון הרע כנגד היחיד‬
‫הנמנה על אותו ציבור בהתחשב בנסיבות המיוחדות של העניין‪ .‬לצורך כך‪ ,‬יש לבחון את‬
‫מאפייניה של הקבוצה המהווה מושא ללשון הרע‪ ,‬את גודלה‪ ,‬זהות המשתייכים אליה‪ ,‬ואת‬
‫אופי הפגיעה‪) "....‬בר"ע ‪) 3254/98‬מחוזי‪-‬ירושלים( פרופ' משה צימרמן נ' מאיר גרוס(‪.‬‬

‫‪ .26‬ביחס למבחן המספר של חברי הקהילה‪ ,‬אשר הנאשמים מבקשים להיאחז בו ולנפח אותו‪,‬‬
‫ולהסתמך כביכול על האמור בפרשיית ג'נין ג'נין‪ ,‬שם קבע בית המשפט המחוזי כי גודל‬
‫הקבוצה והעדר התייחסות ספציפית למי מהחיילים‪ ,‬הביאו את בית המשפט המחוזי לקבוע‬
‫כי לא קיים חשש שהאדם הסביר יסבור שהסרט מתייחס לכל חייל וחייל שהשתתף בקבוצה‬
‫או כי המעשים שנטען בסרט כי בוצעו נעשו על ידי כלל חיילי צה"ל‪ .‬בית המשפט הוסיף וציין‬
‫בהקשר זה כי עוצמת ההאשמות בסרט "מדוללת" עקב גודל הקבוצה וכי אף מטעם זה יש‬
‫להעדיף את חופש הביטוי על פני הפגיעה בפרט ככל שקיימת‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫‪ .27‬אבל במקרה זה‪ ,‬העומד עתה לפתחו של בית המשפט הנכבד‪ ,‬אין למספר כל משמעות‪ ,‬שכן‬
‫גם בפסק דין "ג'נין ג'נין" קבע בית המשפט "כי אין בידיעתם של החוגים הקרובים‬
‫למערערים אודות לחימתם במחנה הפליטים או במאפיינים מיוחדים אחרים כדי לייחדם‬
‫מיתר חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע"‪ ,‬אבל במקרה זה‪ ,‬חברי הקהילה מוקעים ומנודים בידי‬
‫החוגים הקרובים להם‪ ,‬כך שאין כל משמעות למספר‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫‪ .28‬מבוקש מכבוד בית המשפט לדחות את הטענות מקדמיות לכתב קובלנה‪ ,‬ומתבקש כי בית‬
‫המשפט הנכבד יורה על המשך ההליך‪.‬‬

‫שלמה אלבוים‪ ,‬עו"ד‬

‫הקובל‬