‫‪26/07/22‬‬ ‫בס"ד‬

‫ש‪ .‬ציינו שלוש מטרות של ענישה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ת‪ .‬הרתעה‪ ,‬מניעה‪ ,‬גמול ושיקום‬

‫בתורה נאמר‪ ,‬כי ניתן להטיל עונש על עבריין רק אם יש שני עדים שהעידו על ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדוע עד אחד אינו מספיק? ציינו בקצרה שתי סיבות לכך‪.‬‬
‫ת‪ .‬א‪ .‬עד אחד יכול להמציא כל סיפור שירצה מבלי שתהיה לדיינים אפשרות לבדוק אם הסיפור הוא אמת ‪.‬‬
‫כאשר יש שני עדים אם הסיפור שהם מספרים הוא שקרי ניתן לגלות זאת אם יחקרו כל אחד מהם בנפרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישנה תופעה שנקראת זיכרון מדומה ‪ ,‬מחקרים מראים שניתן לשתול במח של אדם זיכרון מדומה ע"י כמה‬
‫טכניקות‪ .‬במידה ויהיו ‪ 2‬עדים גם אם לשניהם ישתילו זיכרון מדומה הפרטים לא יהיו זהים לגמרי וניתן יהיה‬
‫להפריך את עדותם ‪.‬‬

‫חז"ל קבעו כי "המשחק בקוביה" – פסול לעדות‪ .‬ציינו אחת מן הסיבות לכך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ת‪ .‬המשחק בקוביא – אדם שמהמר ע"פ דעת רמי בר חמא נחשב כגזלן מכיוון שהאדם שהימר לא‬
‫התכוון להפסיד ולא חשב שישלם כסף וכאשר מפסיד המנצח מאלץ אותו לשלם ומכאן דינו כגזלן ‪-‬כל‬
‫מי חטא בדיני ממון לא יכול לשמש כעד כי לא ניתן לסמוך עליו שלא יקח שוחד‪.‬‬
‫(לדעת רב ששת – זה לא נכון שהמפסיד לא מוכן לשלם ולכן הוא אינו נחשב גזלן‪ .‬לדעתו רק אם זהו‬
‫עיסוק היחידי של המשחק בקוביא הוא פסול לעדות מפני שאינו עוסק ביישוב הארץ‪ .‬אם אינו עובד‬
‫והוא מתפרנס רק מהימורים מסתמא שהוא רמאי כי לא יכול להיות שהוא מרוויח כל הזמן ומטעם זה‬
‫נפסל לעדות‪.‬‬

‫‪ .4‬קרובי משפחה – אינם יכולים להעיד‪ .‬הסבירו את המונח "קרובי משפחה" בהקשר של דיני‬
‫עדות )קרובים של מי?(‪.‬‬
‫ת‪ .‬קרובי משפחה של אחד מהצדדים למשפט‪ .‬או שהעדים בעצמם הם קרובי משפחה גם במקרה כזה הם‬
‫פסולים לעדות‪.‬‬

‫‪ .5‬אדם בא לבית הדין ואמר שגנב או גזל‪ .‬האם בית הדין יקבל את דבריו ויכריז עליו כעד פסול‬
‫מכאן ולהבא? מדוע?‬
‫ת‪ .‬אדם שבא לבית הדין ואמר שגזל אע"פ שישלם על הגזל לא נפסל לעדות עד שיהיו שני עדים שיעידו שעבר‬
‫עבירה מפני שאין אדם משים עצמו רשע‪.‬‬

‫‪ .6‬במשפט העברי‪ ,‬למעט בעבירה של עבודה זרה – לא קיימת עבירת "הסתה"‪ .‬מהו ההיגיון העומד‬
‫מאחורי קביעה זו?‬
‫ת‪ .‬במסכת קידושין כתוב " דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין"? בכל מקרה אחר של הסתה ההלכה פונה‬
‫למוסת וטוענת כלפיו מדוע לא שמע לציווי ה' והלך אחרי מי שהסית אותו לדבר עבירה‪ .‬העונש הוא על המוסת‬
‫ההנחה היא שלא היה צריך להיות מושפע מההסתה‪.‬‬

‫‪ 7 .‬לגבי המסית נאמר‪" :‬וְ ֹלא תָ חוֹס עֵ ינְָך עָ לָיו וְ ֹלא תַ ְחמֹ ל וְ ֹלא תְ כַּסֶ ה עָ לָיו"‪ .‬מדוע יש צורך בהזהרה‬
‫מיוחדת זו דוקא ביחס למסית?‬
‫ת ‪ .‬בכל מקרה של עבירות שדינן הוא מוות אם הנתבע לא טוען טענות הגנה בית הדין מחוייב לטעון בשבילו‪.‬‬
‫במקרה של מסית לא טוענין רבי חמא בר חנינא לומד זאת מהפסוק לא תחוס עינך עליו ולא תחמול עליו ולא‬
‫תכסה‪"..‬‬

‫‪8‬על פי האמור בתורה‪ ,‬מהי עבירת הסתה?‬

‫ת‪ .‬מדובר במצב שאדם משכנע ‪/‬מסית אדם אחר בד"כ קרוב מאוד לעבוד עבודה זרה‪.‬‬

‫דיני הראיות של המשפט העברי יוצרים בעיה בנוגע להעמדת המסית לדין‪ .‬מהי בעיה זו וממה‬ ‫‪.9 .‬‬
 ‫היא נובעת?‬
‫ת‪ .‬הבעיה היא שמאחר והסתה היא פעולה מתבצעת בד"כ בסתר אחד על אחד ולקרוב משפחה נוצר מצב שאין‬
‫עדם שיכולים להעיד על קיום ההסתה ‪ .‬והעד היחיד פסול לעדות כי הוא בד"כ קרוב משפחה ואם אין עדים אז‬
‫אין אפשרות להעמיד את המסית לדין‪.‬‬

‫‪ .10 .‬מהי "הכמנת עדים"? האם זהו הליך קביל במשפט העברי?‬
‫ת‪ .‬במקרה של הסתה לעבודה זרה כאשר אין עדים ישנה אפשרות למשוך את המסית למקום ששם מוסתרים שני‬
‫עדים ולגרום למסית לחזור על דברי ההסתה בצורה כזאת שהעדים ישמעו את ההסתה ויוכלו להעיד עליו בבית‬
‫הדין‪ .‬התהליך דומה לסוכן סמוי שמדובב עבריין להודות בביצוע עבירה‪ .‬הליך זה קביל רק במקרה של הסתה‬
‫לעבודה זרה‪ .‬בכל מקרה אחר הוא אסור‪.‬‬
‫‪ .11‬העיקרון המאפשר הכמנת עדים בדין המסית נובע מן העובדה שהעונש המוטל על המסית הוא‬
‫עונש הרתעתי‪ .‬הסבירו את הקשר בין הצורך בהרתעה לבין האפשרות להכמנת עדים‪.‬‬
‫ת‪ .‬בנושא הסתה לעבודה זרה ישנו עונש קשה של סקילה במטרה להרתיע‪ .‬הבעיה היא שהסתה מתבצעת בד"כ‬
‫בסתר ולאדם אחד מה שמקשה על השגת עדים למשפט כי במקרה כזה אין עדים כשרים לעדות ואם אין עדים‬
‫לא ניתן להעניש אם כך מה הטעם לעונש הכבד והרצון להרתיע אם לא ניתן להגיע למצב של ענישה‪ .‬ולכן הגיע‬
‫הפתרון של הכמנת עדים במקרה הזה בלבד‪.‬‬
‫‪12 .‬מהו "בית הדין הגדול"? ציינו בקיצור את תפקידיו‪.‬‬
‫ת‪ .‬בית הדין הגדול זהו בית דין(סנהדרין) שמונה ‪ 71‬דיינים הבכירים ביותר יושב בבית המקדש‪.‬‬
‫תפקידיו הם‪ :‬א‪ .‬אחראי על העברה מהימנה של המסורת מדור לדור והוא היחיד שמוסמך לקבוע אם המסורת‬
‫היא מסורת אמיתית ‪-‬דברי קבלה‬
‫ב‪ .‬היחיד שיש לו סמכות לתת מענה לשאלות שונות המתעוררות מידי פעם‪ -‬הוראה‬
‫ג‪ .‬הגוף היחיד שיכול לתקן תקנות ולגזור גזרות‬
‫‪ 13‬אחד התפקידים העיקריים של בית הדין הגדול היה לגזור גזרות‪ .‬מדוע יש צורך לגזור גזרות ?‬
‫ת‪ .‬הצורך לגזור גזירות הוא במטרה ליצור סייג כדי שלא יקרה שאדם יעבור בטעות על הלכה מהתורה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .‬מיהו האיש המכונה "זקן ממרא"? מהי העבירה המיוחסת לו?‬
‫ת‪ .‬זקן ממרא הוא חכם ברמתם של הדיינים בבית הדין (מופלא שבדיינים) אשר ממרה – אינו שומע בקול‬
‫הדיינים‪ .‬העבירה המיוחסת לו היא אי ציות לפסיקת בית הדין והוראה לתלמידיו בניגוד לפסיקת בית הדין‬
‫‪15‬‬
‫‪" .‬תלמיד שהורה לעשות – פטור"‪ .‬נא להסביר‬
‫ת‪ .‬תלמיד שאינו ברמה של הזקן הממרא שמורה לעשות הלכה בניגוד לפסיקת בית הדין פטור מכיוון שלא היו‬
‫צריכים לסמוך על דעתו ‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪ .‬כיצד מיישמים‪ ,‬לדעת ר' עקיבא‪ ,‬את עקרון ההרתעה כשמענישים את הזקן הממרא?‬
‫ת‪.‬לדעת רבי עקיבא‪ ,‬הזקן הממרא מובא להריגה בבית הדין שבירושלים וממתינים עד לרגל‬
‫הקרוב(פסח‪/‬סוכות‪/‬שבועות) שאז יש הרבה עולי רגל בירושלים ואז הורגים אותו כדי שכמה שיותר אנשים יראו‬
‫את העונש שהוא מקבל‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .‬כיצד מיישמים‪ ,‬לדעת ר' יהודה‪ ,‬את עקרון ההרתעה כשמענישים את הזקן הממרא?‬
‫ת‪ .‬לדעת רבי יהודה אם ישהו את הזקן עד לרגל יגרם עינוי דין ולכן הורגים אותו מיד ומפיצים מודעות בכל‬
‫הארץ על זה שאדם התחייב מיטה בבית דין וע"י כך מפרסמים את העונש וגורמים להרתעה‪.‬‬

‫‪ .18 .‬כאשר קבוצת עדים אחת מעידה דבר מה‪ ,‬וקבוצת עדים שניה מעידה אחרת – יש מצבים בהם‬
‫הסתירה תוביל לפסילת שתי הקבוצות‪ .‬מצב זה נקרא "הכחשה"‪ .‬ציינו דוגמא למצב כזה‪.‬‬
‫ת‪ .‬לדוגמא אם העדים הראשונים העידו שראו את ראובן רוצח את שמעון ביום א בשעה ‪ 8‬באשקלון ובאים עדים‬
‫נוספים ואומרים שבאותו הזמן ראובן היה בפתח תקוה ולא יכול להיות שהם ראו אותו רוצח את שמעון באותה‬
‫השעה באשקלון ‪ .‬מצב זה נקרא הכחשה ולא מקבלים את העדות לא של הראשונים ולא של השניים‬
‫‪19‬‬

‫‪ .‬כאשר קבוצת עדים אחת מעידה דבר מה‪ ,‬וקבוצת עדים שניה מעידה אחרת – יש מצבים בהם‬
‫הסתירה תוביל לפסילת הקבוצה הראשונה‪ .‬מצב זה נקרא "הזמה"‪ .‬ציינו דוגמא למצב כזה‪.‬‬

‫ת‪ .‬במצב של הזמה העדים הראשונים אמרו שראו את ראובן רוצח את שמעון ביום ראשון בשעה ‪ 8‬והעדים‬
‫הנוספים באים ואומרים שהעדים הראשונים היו איתם באותו הזמן במקום אחר ולכן לא יכול להיות שהיו עדים‬
‫לרצח‪ .‬מכאן מסיקים שהעדים הראשונים זממו ולכן מקבלים עונש כאשר היה מגיע לנתבע אם היה מואשם –‬

‫‪20 .‬מהי "עדות שאי אתה יכול להזימה"? מדוע בית דין אינו רשאי לקבלה‬
‫ת‪ .‬עדות שבה העדים הראשונים לא מספקים את הפרטים המדויקים של זמן ומקום שבו היו עדים נקראת עדות‬
‫שאי אתה יכול להזימה ובית הדין לא יכול לקבלה מכיוון שלא ניתנו פרטים מזהים שניתן להגיד בצורה מדויקת‬
‫שלא נכחו שם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .‬מה הוביל את החכמים למסקנה לפיה "בן סורר ומורה – לא היה ולא עתיד להיות‬
‫ת‪ .‬ע"פ הכתוב מי שמוסמך להביא את הבן הסורר לבית הדין אלו הם הוריו‪ .‬והאם יעלה על הדעת שהורים יביא‬
‫את בנם למשפט רק מפני שאכל בשר ושתה יין ביודעם שדינו הוא מוות"? ולכן קובעים חז"ל שלא היה ולא‬
‫עתיד להיות‪? .‬‬
‫‪ .22‬כאשר רצח קין את הבל הוא לא נענש בעונש מוות אלא בעונש גלות )"נע ונד תהיה בארץ"(‪.‬‬
‫מדוע דווקא עונש זה?‬
‫ת‪ .‬קין נענש בעונש גלות מכיוון שעפ"י מספר מפרשים קין לא ידע מה ההשלכות של מעשיו מכיוון שזה היה‬
‫הרצח ובכלל המוות הראשון בהיסטוריה‪ .‬בהתאם לכך העונש שמקבל קיין הוא גלות – הדומה לעונשו של‬
‫הרוצח בשגגה הבורח לערי המקלט‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫‪ .‬כיצד מפרש אונקלוס את הפסוק "שופך דם האדם באדם דמו ישפך"?‬
‫ת‪ .‬ע"פ אונקלוס אין היתר לכל אחד לשפוך את דם הרוצח ‪,‬אלא ‪ ,‬בית דין עשוי לפסוק עונש מוות על הרוצח‬
‫במידה ויש עדים ומתקיימים כללי המשפט הראוי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .‬נאמר בפסוק‪ ,‬כי מי ששופך דמו של אדם – "באדם דמו ישפך"‪ ,‬והפסוק מסתיים בנימוק הבא‪:‬‬
‫"כי בצלם א‪-‬להים עשה את האדם"‪ .‬הסבירו נימוק זה )מספיק להציע הסבר אחד‬
‫ת‪ .( .‬הנימוק המוצע מסביר שהמילה "אלוהים" המופיעה בפסוק זה לא מתפרשת כ"אל" אלא מהווה מילה‬
‫נרדפת לבית דין‪ .‬לפי זה‪ ,‬הביטוי " בצלם אלוהים" המנמק את ההיתר להרוג את הרוצח‪ ,‬מתייחס לכך שהאדם‬
‫נברא בדמות אלוהים‪ ,‬עם כושר הכרעה ושיפוט וכאשר הוא דן למוות מתוך שיקול משפטי אין זה רצח אלא‬
‫עונש ראוי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .‬השאלה הראשונה שנשאלים עדים המעידים נגד רוצח היא‪" :‬מכירין אתם אותו"‪ .‬מהי מטרתה‬
‫של שאלה זו?‬
‫ת‪ .‬לוודא שהעדים לא טועים בזיהוי הנאשם‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪ .‬מהי "התראה"? מה צריך לומר המתרה?‬
‫ת‪ .‬התראה היא אזהרה לא לבצע את הרצח המותרת רגע קודם ביצוע העבירה‪ .‬על המתרה לומר‪:‬‬
‫" פרוש " או "אל תעשה" שזוהי עבירה היא! וחייב אתה עליה מיתת בית דין‪ – "..‬קריאה‪ ,‬נימוק‪ ,‬ציון העונש‪.‬‬
 ‫‪27‬‬
‫‪ .‬התראה היא בת‪-‬תוקף רק אם המותרה הגיב‪ .‬מהי התגובה שמעניקה תוקף להתראה?‬
‫ת‪ .‬רק תגובה המעידה שהרוצח הבין את ההתראה על כל המשמעות הגלומה בה‪ .‬ומתיר עצמו למיתה‪ " .‬על מנת‬
‫כן אני עושה"‬

‫‪28‬‬
‫‪" .‬אחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ – צריך התראה"‪ .‬הסבירו‪ .‬מדוע יש צורך להדגיש זאת?‬
‫יכולנו לחשוב שתלמיד חכם וודאי אינו שוגג גם ללא התראה מכיוון שברור שהוא יודע שלרצוח זה עבירה‪ .‬לכן‬
‫מדגיש הרמב"ם שהמושג שוגג ברצח הוא שונה‪ ,‬כי ברצח גם עם הארץ מודע לכך שאסור לרצוח‪ ,‬אלא מדובר‬
‫על אדם הפועל מתוך דחף רגעי ויש סברה להניח שאם יותרה יעצור וימנע את הרצח‪ .‬ומבחינה זו אין הבדל בין‬
‫תלמיד חכם לעם הארץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .‬אפשר להראות‪ ,‬שלמרות חומרת העונש הצפוי לרוצח – אין לעונש זה מטרה הרתעתית‪ .‬נא‬
‫לציין שתים מן הסיבות המורות על כך שלא מדובר בעונש הרתעתי‪.‬‬
‫ת‪ .‬א‪ .‬מטרת ההרתעה קשורה לענישה אוניברסלית תיקון סדרי חברה ‪ .‬העונש הצפוי לרוצח עיי בית דין הוא‬
‫במטרה לכפר על החוטא לפני ה' וזה לא תלוי בהרתעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רצח הוא מעשה חמור וכל אדם יודע שזה אסור ועצם זה שאדם מחליט לרצוח מעידה על כך ששום דבר לא‬
‫מרתיע אותו ‪-‬לא בטוחה בתשובה‬
‫‪30‬‬
‫‪ 30‬מהו עונש "כיפה"? מהי מטרתו של עונש זה )בהשוואה לדין שנקבע בתורה לרוצח – עונש ‪.‬‬
‫מוות(?‬
‫ת‪ .‬עונש כיפה הוא הכנסה של אדם הרוצח למקום שבגובהו של האדם ואין בו מקום לשכב ולישון מאלצים אותו‬
‫להישאר באותה תנוחה והוא ניזון ממים לחץ ולחם צר עד שברוב המקרים לא שורד ומת‪ .‬הסיבה לכליאתו היא‬
‫בעקבות כך שרצח אדם עם עדים אבל ללא התראה ולכן לא ניתן לדעת אם רצח בקור רוח או מתוך דחף רגעי‬
‫ובית הדין לא יכול לתת לו עונש מוות על פי דין תורה‪ .‬מטרתו של העונש הוא לשמור על הסדר המדיני לתקן‬
‫את סדרי החברה שלא יתרבו העבריינים ‪.‬‬
‫‪ . 31‬כיצד מפרשים חז"ל את ההבדל שבין "לא תגנוב"‪ ,‬הצו הכתוב בעשרת הדברות‪ ,‬לבין "לא‬
‫תגנובו"‪ ,‬הצו הכתוב בספר ויקרא?‬

‫ת‪ .‬ההבדל בין לא תגנוב ללא תגנובו הוא‪:‬‬

‫לא תגנוב בעשרת הדיברות הכוונה לגניבת נפשות‪ -‬חטיפה‬
‫לא תגנובו שבספר ויקרא מדבר על גניבת ממון‬

‫‪ . 32‬מי שגנב שור או שה וטבח או מכר אותו – משלם קנס גדול יותר מן הקנס שמשלמים שאר‬
‫הגנבים‪ .‬מדוע?‬
‫ת‪ .‬מאחר שהשור והשה מייצרים פרנסה ‪ ,‬באמצעות השור חורשים את האדמה והשה מניב תוצרת של חלב‬
‫וגבינות ובשר וצמר ‪ .‬שאר הבהמות לא נחשבות בהמות עבודה משום שהן מיועדות בעיקר למשא ולכן הנזק‬
‫שנגרם לבעלים מגניבה של שור או שה הוא גדול יותר מגניבה של סוס או חמור‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ . 33‬מי שגנב שור וטבח או מכר אותו – משלם קנס גדול יותר מן הקנס שמשלם מי שעשה אותו דבר‬
‫לשה‪ .‬מדוע יש הבדל ביניהם?‬
‫ת‪ .‬מכיוון שהשור עובר אימונים ‪0‬הכשרה) על מנת לשמש לעבודות אדמה וכאשר הוא נגנב לוקח זמן רב‬
‫להכשיר שור חדש ואילו בשה אין צורך ללמד אותו לייצר חלב ובשר ולכן בכנבת שור הנזק לבעלים חמור יותר‬
‫ועל כן הקנס גבוה יותר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ . 34‬מהו "בא במחתרת"? מה דינו של גנב כזה?‬
‫ת‪ .‬בא במחתרת זהו גנב שנתפס בשעת מעשה ודינו שיש לבעלים זכות להרוג אותו‬
‫‪35‬‬
 ‫‪ . 35‬מהי ההגדרה המבחינה בין "גנב" לבין "גזלן"?‬
‫ת‪ .‬גנב הוא מי שפועל מתוך נסיון ליצור לעצמו יתרון כלפי קורבנו‬
‫גזלן – הוא מי שפועל מבלי ליצור יתרון כלפי קורבנו‬
‫‪36‬‬
‫‪ . 36‬הרמב"ם פוסק שליסטים מזויין )שודד דרכים חמוש( נידון כגנב ולא כגזלן‪ .‬מדוע? הרי הוא‬
‫פועל בגלוי!‬
‫ת‪ .‬מכיוון שהוא משתמש בנשק הוא יוצר יתרון כלפי קורבנו ולכן דינו כגנב אף על פי שהבעלים מודע לביצוע‬
‫הגניבה‬
‫‪37‬‬
‫‪ . 37‬מדוע דינו של הגזלן קל יותר מדינו של הגנב?__‬

‫ת‪ .‬בגניבה מדובר בפעולה מתוכננת ‪ ,‬עבריין שמבסס את פרנסתו על עבירות רכוש ולכן משלם פעמיים פעם‬
‫אחת חלק הממון בגלל הנזק שגרם ופעם שניה חלק הקנס על ביצוע עבירת רכוש‪.‬‬
‫בגזל מדובר בפעולה מקרית ולכן ההלכה רואה אותו כמי שגרם נזק ולא כעבריין רכוש ולכן דינו רק להחזיר את‬
‫הגזילה ובכך הוא מתקן את הנפש‪.‬‬