‫החובה להעיד‬

‫החובה להעיד היא כזו שלכל אדם יש את החובה להעיד ולמסור עדויות ומסמכים שיכולים לסייע לביהמ"ש‬
‫בבירור האמת‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬העדות היא איננה אופציונלית ‪ ,‬אלא היא חובה שמוטלת על כולו במובן הזה שביהמ"ש יכול‬
‫להזמין אותנו לעדות‪ ,‬בין אם אנחנו רוצים למסור אותה או לא‪ .‬הדבר נכון גם בסכסוך אזרחי‪.‬‬
‫המקורות לכך‪:‬‬
‫ס' ‪(1‬א) לפק"ר‬ ‫‪-‬‬
‫ס' ‪ 73‬לחוק בתי המשפט‬ ‫‪-‬‬
‫ס' ‪ 5‬לפקודת ביזיון בית המשפט‬ ‫‪-‬‬
‫אלו הם סעיפים חוק שגם מכירים בחובה להעיד אבל גם מכירים את סנקציות שבית המשפט יכול להפעיל‬
‫כנגד אנשים שלא רוצים להעיד‪.‬‬
‫יש לנו ‪ 2‬סוגים של מקרים שאנחנו צריכים לטפל בהם‪:‬‬
‫סרבני התייצבות ‪-‬כרגע שלא רוצים להגיע לבית המשפט למתן עדות‪ ,‬ולבית המשפט יש מספר‬ ‫‪.1‬‬
‫סנקציות בנושא ולכפות על הסרבנים להגיע לבית המשפט‪.‬‬
‫סרבני עדות – אלו שמגיעים לבית המשפט ומסרבים לשתף פעולה (החל מעדים ששרים ועושים‬ ‫‪.2‬‬
‫שטויות‪ ,‬ועד לעד מסוים שמסרב להשיב לשאלות שלא נוחות לא כי הוא לא רוצה לשתף פעולה ולא‬
‫מטעמי חיסיון)‪ .‬הסנקציות קשורות בעיקר לביזיון בית המשפט ויכול להגיע לכדי מעצר יומי‪.‬‬
‫נשים לב‪ ,‬עד עוין לא נכנס לקטגוריות האלו‪ .‬עד עוין מוכרז על ידי התביעה‪ ,‬בגין סיבות כמו שינוי טענות‬
‫מכתב העדות‪ ,‬אך הם עדיין נחשבים עדים משתפי פעולה‪ .‬מדובר על עניין שהוא יותר פרוצדורלי‪.‬‬
‫במקרים שאנחנו מתארים לעיל מדובר על עדים שמסרבים לשתף פעולה 'עם השופט'‪ ,‬או 'עם בית המשפט'‪,‬‬
‫הם מסרבים לשתף פעולה עם התהליך בכלל‪ .‬עד עוין פועל בדרך שנראית לו נכונה יותר באותו דרך (מסיבות‬
‫כלשהן‪ ,‬אמרתי איקס‪ ,‬והייתי תחת לחץ וכו'‪ ,‬ועכשיו אני משנה את גרסתי)‪.‬‬
‫נקודה חשובה נוספת לציין שעדות שקר היא לא חלק מקטגוריות אלו‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫עדות שקר היא עבירה נפרדת לחלוטין‪ ,‬עם סנקציות מעצר בידה (יכול להביא לכדי כתב‬ ‫‪o‬‬
‫אישום וכו')‪.‬‬
‫זה בעצם אומר שכל פעם שאני תובע או נתבע בבית המשפט יש לי זכות לזמן לחקירה כל עד שרלוונטי לקייס‬
‫שלי‪ ,‬אבל מנקודת מבטם של העידם‪ ,‬זה לא תמיד סיטואציה אידיאלית‪:‬‬
‫העלויות של העד‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫טרחה (זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬חוויה שלילית וכו')‬ ‫‪o‬‬
‫זה עלול לעלות כסף בשל אובדן יום עבודה‪ ,‬וביהמ"ש לרוב לא מגיע לאובדן הריאלי‬ ‫‪‬‬
‫של הכסף‪.‬‬
‫תיתכן חוויה לא נעימה בזמן חקירה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בפרטיות‬ ‫‪o‬‬
‫העד נדרש למסור לביהמ"ש את כל המידע ברשותו (מלבד חיסיון הפללה עצמית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לעדים אין את זכות השתיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההבדל הוא שבזכות מפני הפללה עצמית ניתן להפעיל אותה רק כלפי שאלות‬ ‫‪‬‬
‫ספציפיות‪:‬‬
‫נאשם יכול להחליט שהוא לא מגיב ואז הוא לא יכול לענות על אף שאלה –‬ ‫‪‬‬
‫אם הוא עונה על שאלה אחת‪ ,‬הוא חייב לענות על הכל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עד חייב לענות על הכל אלא אם השאלה הספציפית נמצאת‬ ‫‪‬‬
‫תחת חייוסן הפללה עצמית‪.‬‬
‫הפגיעה בשם הטוב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
 ‫בניגוד לפרקליטות וכו' שמיוצגים על ידי עורכי דין‪ ,‬העדים לא מיוצגים על ידי עורכי‬ ‫‪‬‬
‫דין‪.‬‬
‫גם אם יש עורך דין מלווה‪ ,‬הוא לא צד בהליך אחד הדברים שעלולים לקרות זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביהמ"ש יכול לכתוב בהחלטות שלו דברים שיכולים לעלות לכדי פגיעה בשם הטוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל זה נועד להבהיר – החובה להעיד היא מאוד רחבה‪.‬‬

‫פס"ד גדעון רייכר‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫חברה גרמנית בעלת זכויות על צ'רלי צ'פלין‪ .‬קומיקאי מפורסם בשם ספי ריבלין עשה פרסומת ובפרסומת הזו‬
‫מחקה את צ'רלי צ'פלין‪ ,‬והחברה הגרמנית תובעת את ספי ריבלין ואומרת שיש פה פגעיה בזכויות היוצרים‬
‫והם רוצים פיצוי‪.‬‬
‫ביהמ"ש היה צריך להעריך את האכיפה המקובלת בתחום‪ ,‬ולצורך העניין הוא בעצם דורש מ‪ 2-‬אנשים שלא‬
‫היו קשורים בכלל להליך‪ ,‬גדעון רייכר ורפי גינת‪ ,‬להגיע לבית המשפט ולמסור פרטים על ההשתכרות שלהם‬
‫על מנת להבין השתכרות מקובלת בתחום של פיגורות מובילות‪.‬‬
‫בפתיחת התהליך גדעון רייכר סירב‪ ,‬הוא אמר שהוא לא צד לסיפור ואין שו סיבה שיחשוף את פרטי השכר‬
‫שלו‪ ,‬אבל ביהמ"ש מחייב אותו לעשות את זה‪ ,‬ולא מקבל את טענתו של גדעון‪.‬‬

‫בג"צ ‪ 188/96‬צירינסקי‬ ‫‪-‬‬

‫צירינסקי היה רואה חשבון בעיריית חיפה‪.‬‬
‫היה את גור אל‪ ,‬הוא ראש העיר בחיפה במשך שנים ארוכות ובעל כוח פוליטי מאוד גדול‪ .‬אותו בכיר בעירייה‪,‬‬
‫צירנסקי‪ ,‬מגיש תלונה למשטרה בטענה שגור אל השתמש בכספי משלם המיסים כדי לנהל מעקב אחרי יריביו‬
‫הפוליטיים על מנת לחשוף מידה שיסייע לו לפגוע בסיכויי ההיבחרות שלהם‪.‬‬
‫הסוגייה נידונה‪ ,‬וכשבית המשפט מזגה את גור אל מהאישומים‪ ,‬הוא כותב דברים מאוד חריפים על צירינסקי‪:‬‬
‫גם ברמה המקצועית‪ ,‬וגם ברמה האישית‪ ,‬על ציירנסקי כעד‪.‬‬
‫צירינסקי מגיש בג"צ כנגד בית המשפט ומבקש אחד מה‪:2-‬‬
‫או שהדברים הללו ימחקו מההחלטה כי הם פוגעים בשמו הטוב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫או לחילופין‪ ,‬שיצטרף לתהליך ויוכל לייצג את עצמו‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫בג"צ דוחה את ההחלטה הפורמלית‪ ,‬אבל מבקר מאוד את הערכאה הנמוכה‪ ,‬ואומר שצריך לראות בדברי‬
‫הביקורת שלו כסוג של תיקון‪ ,‬כי אכן הדברים שנאמרו על צירינסקי לא היו צריכים להיאמר‪ ,‬מתוך טענה שאלו‬
‫היו דברים חריפים מדי ולא היו חוצים להגיע להכרעה העובדתית‪.‬‬
‫בית המשפט בעצם לא מכיר במעמדת העצמאי של העדים‪ ,‬ומכאן יש פגיעה בשם הטוב‪.‬‬

‫עדים מומחים‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫אנחנו רואים שהרבה פעמים העלויות שציינו לעיל תקפים לעדות מומחה גם כן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לבית המפשט לעיתים אין יכולת לפעמים להכריע בין מומחים בין ‪ 2‬הצדדים‪ ,‬ולכן‬ ‫‪‬‬
‫עושה אחד מה‪:2-‬‬
‫או שכותב על העד עצמו (נראה לו לא מהימן וכו')‬ ‫‪‬‬
‫או שכותב דברים על ההכשרה של העד ומעמדו אינו שקול למעמד העד‬ ‫‪‬‬
‫השני ומכריע לפי מי מהם נחשב מומחה ובכיר יותר וכו'‬
‫העדים שמפסידים את התהליך הרבה פעמים 'נשרפים'‪ ,‬כי הדברים שכתובים‬ ‫‪‬‬
‫עליהם הם דברים שקשה מאוד אחרי זה לפעול כנגדם‪.‬‬
 ‫כמסקנה‪ ,‬מה שבית המשפט רושם על עדים בהחלטות שלו יכול להיות בעל השלכות משמעותיות כלפיהם‪.‬‬
‫כשרות להעיד‬
‫יש כללים מסוימים שמסדירים סוגים מסוימים של עדים‪ ,‬אבל לא פוסלים את העדות‪:‬‬
‫עדות קרוב‬ ‫‪-‬‬
‫הכוונה היא עדות משפחה – לא נחייב בעל להעיד נגד אשתו‪ ,‬בן נגד בנו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פעם הייתה פסילה יותר גורפת‪ ,‬היום הרחיבו והוסיפו עוד קטגוריות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עדות שותף‬ ‫‪-‬‬
‫שותף במובן שותף לעבירה (לפי הגדרות‪ ,‬מבצע בצוותא‪ ,‬ארגון פשיעה וכו')‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫צריך להביא תוספת ראייתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עדות קטין‬ ‫‪-‬‬
‫אי אפשר לחקור קטין‪ ,‬הרבה פעמים זה ייעשה עם חוקר נוער‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫החקירה הרבה פעמים נורא מוגבלת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עדות חולה נפש‬ ‫‪-‬‬
‫ביהמ"ש הישראלי עובר שינוי מסוים‪ :‬בהתחלה הייתה פסילה ועכשיו הפך להיות עניין של‬ ‫‪o‬‬
‫איזשהו משקל‪.‬‬
‫לגבי עד מדינה‪ ,‬מדובר במעין תת‪-‬סוג של עדות שותף ‪ .‬היות ומדובר על עד מטעם התביעה‪ ,‬צריך להביא‬
‫עדויות נוספות‪.‬‬
‫בעיה אחת שיש בנושא של עדות מדינה‪ ,‬שמדובר על מעין טובת הנאה שהעד מקבל מהמדינה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זה אמנם נראה לנו מובן מאליו‪ ,‬אבל צריך לשאול את עצמנו האם זו לא בעיה שהמדינה נותנת טובת‬ ‫‪-‬‬
‫הנאה לעד וזה בסדר‪ ,‬אבל אם הצד השני יעשה זאת זה יהיה נחשב שיבוש הליכי משפט‪.‬‬

‫עדות כבושה‬
‫כאן מדובר בסוגיה כואבת אמיתית‪ ,‬ויש טענות ל‪ 2-‬הכיוונים‪.‬‬
‫לא מדובר על סוג של עדים‪ ,‬אלא יותר על סוג של עדויות‪:‬‬
‫עדות כבושה – אדם שמעיד על משהו רק לאחר הרבה מאוד זמן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדובר באדם שסמוך לאירוע לא חשף את מה שיודע‪ ,‬ומגיע לבית המשפט בהליך אחר‬ ‫‪o‬‬
‫לאחר המון זמן ומוסר עדות חדשה‪.‬‬
‫סוגי עדות כבושה‪:‬‬
‫עדות כבושה וסותרת – עד שבהליך קודם נתן עדות מסוימת‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר משנה את עדותו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫זה יכול להיות גם שינוי של ‪ 180‬מעלות‪ ,‬לא רק 'עידון' כלשהו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עדות במשטרה ובבית המשפט ‪ -‬עד שמשנה את עדותו ממה שאמר במשטרה לבין העדות‬ ‫‪o‬‬
‫בבית המשפט – נדבר על כך במסגרת ס' ‪10‬א – מדובר על מקרה ספציפי שמטריד את‬
‫המערכת‪ ,‬ויש כללים לגבי כך‪.‬‬
‫חשוב לזכור – העדות שמגיעה לבית המשפט היא הצינור המרכזי של מידע‬ ‫‪‬‬
‫לביהמ"ש‪ ,‬לא עדות המשטרה‪ .‬יש קושי מאוד גדול להביא עדויות מהמשטרה לבית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫ובכך‪ ,‬הסיטואציה של עד שמשנה גרסה מעלה דילמות שונות מהסיטואציות שאנחנו‬ ‫‪‬‬
‫מדברים במקרה של עדות כבושה וסותרת‪.‬‬
‫בעדות כבושה וסותרת מדובר על עדות שמשתנה בין ההליכים‪ :‬בית המשפט‬ ‫‪‬‬
‫באופן מסורתי חושד בעדים כאלה‪.‬‬
 ‫לעומת זאת‪ ,‬עדות במשטרה היא סיטואציה קצת שונה‪ .‬אמנם יש סתירה אם‬ ‫‪‬‬
‫העדות שונה‪ ,‬אבל זה מתואר ב‪-‬ס' ‪10‬א ומטופל בצורה שונה מעדות כבושה‬
‫וסותרת‪.‬‬
‫חשוב להבהיר – אין פה ציפייה שהעד יהיה קוהרנטי ב‪ 100%-‬ויציג נרטיב שלם ויציב‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫ברגע שרואים שינוי ב‪ 180-‬מעלות‪ ,‬או שינוי של פרטים די משמעותיים‪ ,‬כאן אולי‬ ‫‪‬‬
‫אפשר יותר לחשוד‪.‬‬
‫ב'עידונים' יותר קטנים אפשר אולי לדון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עדות כבושה נסתרת ‪ -‬עד שלא הופיע בכלל במערכת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬נפגעי עבירות מין‪ ,‬שאחרי הרבה שנים של פגיעות אזרו אומץ להתמודד עם כך‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫ורוצות להביא את הפוגע לעדות‪.‬‬
‫בניגוד להתיישנות‪ ,‬כאן יש התייחסות לא לעבירה‪ ,‬אלא לראיה ולעדות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעדות כבושה נסתרת מדובר על מעין כללים מנחים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התיישנות היא מאוד ברורה ומדברת על מחסום פרוצדורלי של ממש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לגבי התיישנות בעניין‪ ,‬היא הייתה בעיה רצינית בעבר אך היום ניתן לטעון שהיא‬ ‫‪‬‬
‫פחות אפקטיבית‪.‬‬
‫ההבחנה בין סוגי העדות נמצאת בפס"ד מרקוס‪:‬‬
‫מרקוס היה אחד מהחוקרים בברנס‪ .‬בסופו של דבר מתברר שאותו מרקוס שיקר בעדותו בצוות החקירה‪ .‬הי‬
‫טענות כלפי הפעלת לחצים ואלימות וכו'‪ ,‬והעדות שמסר מרקוס בביהמ"ש התבררה כלא נכונה‪.‬‬
‫הפרקליטות מחליטה להעיד את מרקוס לדין פלילי בגין הדברים שהוא עשה שקושרים באירוע עצמו‪.‬‬
‫אחד העדים‪ ,‬נבות‪ ,‬נגד מרקוס משנה את גרסתו מקצה לקצה‪:‬‬
‫בהליך המקורי נגד ברנס הוא גיבה את העמדה של מרקוס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ועכשיו בתביעה נגד מרקוס התביעה רוצה להגיד את העמדה שלו‪ ,‬אחרי שהוא שינה אותה מקצה‬ ‫‪-‬‬
‫לקצה‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬בית המשפט צריך להתייחס לכך‪:‬‬
‫מה ערך העדות בהליך נגד ראש צוות החקירה‪ ,‬כאשר כנגד אותה עדות יש עדות מהליך קודמת‬ ‫‪-‬‬
‫שסותרת אותה ב‪ 180-‬מעלות?‬
‫ביהמ"ש מקבל את הערעור של מרקוס ומזכה אותו‪ ,‬בגלל הטענה‪:‬‬
‫העדות של מרקוס היא לא מהימנה‪ ,‬בדיוק מהסיבה הזו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קרי‪ ,‬שינויי הגרסה שלו הם כאלה שגם הזמן שעבר וגם היפוך הגרסה הופך את העדות לכזו שלא‬ ‫‪-‬‬
‫אמינה ולכן טעה בית המשפט קמא שהסתמך על העדות הזו בצורה משמעותית כדי להרשיע את‬
‫מרקוס‪.‬‬
‫לרוב בית המשפט בערכאת הערעור ידון בדברים כמו משקל העדות וכדו'‪.‬‬
‫אבל כאן‪ ,‬בית המשפט ראה את הסתירה בין הגרסאות ובחר להאמין לגרסה העדכנית‪ .‬כאן‪ ,‬בית המשפט‬
‫העליון משנה את הבסיס העובדתי ואת התוצאה המשפטית‪.‬‬
‫הטענה היא שאם אותו עד היה דובר אמת הוא היה צריך להגיד את האמת שלו כבר בהליך הראשון‪.‬‬

‫הביקורת של קרמניצר‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הבעיה עם הביקורת של ביהמ"ש על העד‪ ,‬שהוא כמובן מחמיץ את זה שאילו העד היה דובר‬ ‫‪o‬‬
‫שקר‪ ,‬אין לו שום אינטרס לשנות את גרסתו בתביעה נגד מרקוס‪.‬‬
‫כלומר לטעון קרמניצר – צריך לשאול למה קרמניצר שינה את עמדתו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הטענה היא שעשה זאת כי חשש שהוא הבא לעמוד לדין‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫כדי להגן על עצמו מכך‪ ,‬הוא משתף פעולה עם ההליך נגד מרקוס ומשנה את‬ ‫‪‬‬
‫גרסתו‪.‬‬
‫ומה בעצם המהלך של קרמינצר‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫אם אנחנו מניחים שמרכוס אמר את האמת בפעם הראשונה‪ ,‬לא ברור למה הוא‬ ‫‪‬‬
‫מסר את העדות הסותרת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם אנחנו מניחים שהעדות השנייה הנכונה‪ ,‬אז קל מאוד לשער למה‬ ‫‪‬‬
‫הוא לא מסר את העדות הראשונה כפי שהוא מסר אותה ומה גרם לו לשנות את‬
‫העדות שלו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לנו הסבר טוב אם העדות השנייה הנכונה‪ .‬אם העדות הראשונה היא‬ ‫‪‬‬
‫הנכונה‪ ,‬קשה להבין מה גרם לו להתנהג כמו שהוא התנהג‪.‬‬
‫קשה לקבל את זה שהוא משקר דווקא בפעם השנייה ולא הראשונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיהות הנאשם‪:‬‬
‫חשוב לזכור מי היה אותו מרקוס‪ -‬מרקוס היה חלק מהמשטרה ובעצם הצליח להונות את המשטרה‪.‬‬
‫אם ביהמ"ש היה מרשיע‪ ,‬הוא בעצם היה אומר שהיכולת של בימה"ש לקבוע מתי שוטר משקר לו‬ ‫‪-‬‬
‫בעדות היא מוגבלת‪.‬‬
‫פס"ד הזה חריג גם בתמריצים שהוא מציע וגם מההשלכות של ההרשעה של מרקוס לא רק על מערכת‬
‫האכיפה אלא על יכולת מציאת האמת של בתי המשפט‪.‬‬

‫עדות כבושה בעבירות מין‬

‫לעומת זאת‪ ,‬בעבירות מין גישת ביהמ"ש משתנה ויש נכונות וגוברת להכיר בעדויות כבושות כמהימנות‪.‬‬
‫פס"ד פלוני‬ ‫‪-‬‬
‫פס"ד בארי (פרשת שומרת)‬ ‫‪-‬‬
‫חלק מהטיעונים של סטרשנוב לא להאמין למתלונן הם כל מיני נושאים שקשורים לעדות‬ ‫‪o‬‬
‫כבושה‪ :‬התעכבות בהגשת התלונה וכו'‪.‬‬
‫התיק מגיע לעליון ושם ביהמ"ש משנה את ההתייחסויות לעדויות כבושות ונסתרות‬ ‫‪o‬‬
‫ומתייחס אליהן כעדויות מהימנות יותר‪.‬‬

‫הקריטריונים‬
‫כשביהמ"ש דוחה את העדות הוא מתייחס לקריטריונים שבאופן מסורתי היו קריטריונים שנחשבו כפוגעים‬
‫במהימנות‪ ,‬והתברר שמדובר בדברים טיפוסיים שנובעים מהטראומה של העדות עצמה‪:‬‬
‫היסוס והפסקות – אם הציפיה בגישה המסורתית יעלו על הדוכן ויתנו עדות קוהרנטית ושוטפת‪ ,‬יש‬ ‫א‪.‬‬
‫הבנה שבעבירות מין מתן העדות יכול להיות קשה מאוד בגלל הטראומה‪ ,‬והססנות והפסקות יכולה‬
‫להיות עניין של סימפטומים של הראומה‪.‬‬
‫סיפורים משתנים – אותו רעיון שכל הזמן מתעדכנים ומתווספים פרטים בעבר היה נחשב כראיה‬ ‫ב‪.‬‬
‫לעדות בלתי מהימנית‪ ,‬היום ביהמ"ש יכול לקבל שיש הבניה מחדש של האירוע והקורבן עצמם לאט‬
‫לאט נזכרים ובונים מחדש את האירוע‪.‬‬
‫הישארות במחיצת התוקף – נחשוב לדוג' על מקרה הנשיא קצב‪ .‬הישארות במחצית התוקף מראה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שלא הייתה תקיפה לכאורה‪ ,‬אבל גם במקרה קצב ואחר כך ביהמ"ש מבין שזה מצב שיכול לקרות גם‬
‫אם אכן הייתה פגיעה‪.‬‬
‫התוצאה – לא ברור כיצד ניתן להעריך מהימנות של מתלוננ‪/‬ת בעבירות מין‪ ,‬כי כל הקריטריונים שהיו בבית‬
‫המשפט נתפסים כתולדה אפשרית או אפילו מתבקשת של הטראומה שעברו המתלוננים‪.‬‬
‫יש כאן בעיה אמיתית ‪ :‬הכתיבה בתחום הטיפולי בתחום של נפגעי עבירות מין מאוד משכנעת‪ ,‬אבל המציאות‬
‫המשפטית מתקשה להכיל זאת לפעמים‪.‬‬