‫אוניברסיטת בר אילן הפקולטה למשפטים תשס"ב‬

‫דיני חוזים‬
‫עו"ד משה גלברד ‪,‬עו"ד שחר ליפשיץ ועו"ד חגי ויניצקי‬

‫סיכום כיתה מאת ‪:‬בצלאל פושבוצקי ויוסי קופמן‬

‫משה גלברד‪22/10/01 ,‬‬ ‫דיני חוזים‪,‬‬

‫‪ .1‬מבוא לדיני חיובים ודיני חוזים כללי‬

‫המשפט הישראלי (המהותי ולא הפרוצדוראלי) מתחלק בחלוקה גסה לשני ענפים‬
‫מרכזיים‪:‬‬
‫פרטי‬ ‫ציבורי‬

‫חיובים‬ ‫קנין‬ ‫משפחה‬ ‫עבודה‬ ‫תאגידים‬ ‫חוקתי מנהלי פלילי‬

‫דיני החיובים מכילים בתוכם את דיני הנזיקין‪ ,‬את עשיית עושר ולא במשפט ואת דיני‬
‫החוזים (כלליים ומיוחדים)‪.‬‬

‫הבחנה בין דיני חוזים לענפי משפט קרובים‬

‫דיני הקנין לדיני החיובים‪ :‬דיני הקנין עוסקים בזכויות קניניות‪ ,‬לעומת דיני החיובים‬
‫העוסקים בזכויות אובליגטוריות‪/‬אישיות ((‪. obligation‬האבחנה בין סוגי הזכויות האלה‬
‫היא עתיקת יומין‪ ,‬עוד מן המשפט העברי ‪" -‬זכויות חפצא ו‪-‬זכויות גברא"‪ .‬או הרומי זכיות‬
‫‪( inram‬קינייניות) ו זכיות ‪( inpersona‬אישיות)‪.‬‬
‫במשפט המודרני הפכה הבחנה זו לבעייתית ‪ .‬בשיטות המשפט העתיקות כשדיברו על‬
‫משפט אישי התכוונו ללמערכת יחסים אישית ממש בין הצדדים ‪ ,‬החיוב נוצר בגלל מערכת‬
‫הקשרים האישית בינהם‪ .‬אי אפשר היה למכור ‪,‬להוריש או לשעבד את הזכות האישית‪.‬‬
‫בעבר היה מרבית העושר גלום בנכסים מהותיים ‪ ,‬כיום מרבית העושר גלום בזכויות‬
‫אובליגטי\וריות (חשבון בנק ‪,‬קופת גמל ‪ ,‬ביטוח וכו') ‪.‬בכלכלה מודרנית אי אפשר לחיות‬
‫עם זכות שלא ניתנת להעברה הורשה וכו' ‪ .‬בשיטות המשפט המודרניות זכות אישת היא‬
‫כמו נכס של בעליה וההבדל בין זכות אובליגטורית לקיניינית הטשטש‪.‬‬
‫בשורה התחתונה אנו מבחינים בין זכות אישית (זכות אובליגטורית)‪ ,‬שנובעת מתוקף‬
‫זכויות החיובים‪ ,‬לעומת הזכות הקנינית‪ ,‬וניתן להעביר זכות אובליגטורית הלאה‪ ,‬מאדם‬
‫לאדם באופן של מכר ממש‪ ,‬ואף בירושה‪.‬‬
‫כשזכות אובליגטורית "מתחרה" בזכות אובליגטורית אחרת‪ ,‬הראשונה בזמן – גוברת‬
‫(לדוגמה‪ ,‬כשאדם מתחייב לפלוני להעביר לו נכס כלשהו בעוד חודש‪ ,‬ויום למחרת הוא‬
‫מתחייב לאלמוני את אותו נכס עוד חודש)‪.‬‬
‫כשזכות אובליגטורית "מתחרה" בזכות קנינית‪ ,‬זכות הקניין גוברת (לדוגמה‪ ,‬כשאדם‬
‫מתחייב לפלוני נכס מסויים בעוד חודש‪ ,‬ולמחרת מעביר את הבעלות על אותו נכס‬
‫לאלמוני)‪.‬‬
‫לשתי קביעות אלה כמובן שישנם חריגים‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫ש‪ :‬כיצד אם כן מבחינים בין זכות אובליגטורית לזכות קנינית ?‬
‫ת‪ :‬אין אבחנה אחת‪ .‬ישנן זכויות מובהקות שאותן ניתן לסווג מידית לכאן או לכאן‪ ,‬ומצד‬
‫שני ישנן זכויות אשר‬
‫צריך להעמידן בשורה של מבחנים על‪-‬מנת להבין לאן הן נופלות‪.‬‬
‫זכות אובליגטורית‬ ‫זכות קנינית‬ ‫מבחן‬
‫מתאפיינית בכך שיש לי זכות כלפי‬
‫מי‬
‫לא‬ ‫ציבור‬ ‫אותו‬ ‫לפיה‬ ‫‪,‬‬ ‫עלמא‬ ‫כולי‬
‫מול מספר מוגדר של חייבים‪.‬‬ ‫כפוף‪/‬חב‬
‫מסויים‬ ‫בחפץ‬ ‫להשתמש‬ ‫לי‬ ‫יפריע‬
‫זוהי זכות בעלת אופי‬ ‫חובה‬
‫השייך לי‪ ,‬כרצוני‪ .‬זוהי זכות בעלת‬
‫חיובי‪/‬עשה (חייבים לי…)‪.‬‬ ‫כלפי‬
‫אופי שלילי‪/‬המנעות (שלא יפריעו‬ ‫הזכות‬
‫לי…)‪.‬‬
‫שרירא‪ -‬כלפי משהו קיים‪(.‬לא‬
‫הבחנה מובהקת ‪,‬יש זכות גם על‬
‫מוחשיות דברים מופשטים כמו פטנט זכויות‬
‫ערטליאית –לא מוחשית‪.‬‬
‫יוצרים וכו'‪.‬וכן אפשר להיות בעל‬ ‫הזכות‬
‫זכות גם אם הנכס לא נמצא פיזית‬
‫בידי)‬
‫עבירות‬
‫קשה‪/‬אי אפשר להעבירה‬ ‫ניתנת להעברה בקלות יחסית ‪.‬‬
‫הזכות‬
‫למימוש זכות אובליגטורית‬
‫תלות‬
‫דרוש שיתוף פעולה של החייב‪.‬‬ ‫בעל הזכות יכול לממש את זכותו‬
‫מימוש‬
‫(אם אינו משתף פעולה פונים‬ ‫ללא תלות באחרים‪.‬‬ ‫הזכות‬
‫לבי"מש)‬
‫מטילה על החייב חובות עשה‪.‬‬
‫מה על‬
‫(לא כ"כ ברור ‪,‬כי אפשר גם‬ ‫על החייבים (כל העולם) להמנע‬
‫מעשיה‬ ‫החייב‬
‫להוציא צו שמונע את החייב‬ ‫לעשות‬
‫מעשיה)‬
‫הסיכון הוא שיקרה משהו‬ ‫סוג‬
‫לחייב‪ ,‬בין אם הוא יעלם‬ ‫עומד בפני הסיכון שיקרה משהו‬ ‫הסיכון‬
‫או יסרב לשלם‪.‬‬ ‫לנכס שלו‪.‬‬ ‫לבעל‬
‫‪1‬‬
‫הזכות‬
‫הזכות האובליגטורית היא‬ ‫זכות הקנין‪ ,‬בדרך‪-‬כלל היא‬
‫שואפת‬ ‫היא‬ ‫ארעית‪,‬‬ ‫צמיתה‪/‬לתמיד‪ ,‬לפחות למשך חייו‬
‫לפקוע‪/‬להתממש‪(.‬אם‬ ‫זמינות‬
‫של הנכס‪( .‬כולל גם זכות קיניינית‬
‫מישהו חייב כסף ‪,‬ברגע‬ ‫הזכות‬
‫שהוגבלה בזמן וזכות על משהו‬
‫שיחזיר את הכסף פקעה‬ ‫שעובר מהעולם)‬
‫הזכות)‬
‫מיבחנים אלה לא יכולים לשמש בפני עצמם אלא צריכים להיתייחס למכלול‪.‬‬

‫בפס"ד בן חמו נ' טנא נגה‪ 2‬בן חמו בנה קו שיווק למוצרי טנא נגה ‪,‬עוד בטרם היתה‬
‫מוכרת אצל הצרכנים ‪,‬הוסכם בינהם כי ‪":‬מוסכם בזאת שזכות ההפצה היא קנינו הבלעדי‬
‫של המפיץ והחברה מסכימה שזכותו הבלעדי של המפיץ להעביר בלא כל הגבלה את זכות‬
‫ההפצה לאחר או לאחרים אים בתמורה ואים לא בתמורה ובהתאם לשיקול דעתו הבלעדי‬
‫של המפיץ‪.‬ידוע ומובן כי בן חמו הוא אשר בנה את הקו ואין זכות לטנא לבטל הסכם זה‪".‬‬

‫‪ 1‬דוג'‪ :‬הפקדה בבנק בכספת (קניינית) או בעו"ש (אישית) –שדדו את הבנק‪ .‬מי שהפקיד בכספת הפסיד את הפקדתו‪,‬מי שהפקיד בעו"ש ‪,‬לא‬
‫ציפה לקבל את אותם שטרות בדיוק‪,‬זכותו עדיין קיימת‪-.‬הבנק פשט רגל‪ .‬מי שהפקיד בכספת יקבל מה שהפקיד ‪,‬זה שהפקיד בעו"ש ניזוק‪,‬‬
‫אין לו ממי לגבות‪.‬‬
‫יש בכך טישטוש מסויים כי אם הבנק פשע ולכן נשדד‪ ,‬גם למפקיד בכספת יש זכות אובליגטורית לתבוע הבנק‪.‬‬
‫‪2‬ע"א ‪ - 2850/99‬שמעון בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ ו‪ 5-‬אח' ‪.‬תק‪-‬על ‪.2072 ,)3(2000‬‬
‫‪2‬‬
‫לאחר ‪ 17‬שנים בן חמו הגיש בקשה לפס"ד הצהרתי במחוזי שהוא המפיץ הבלעדי של טנא‪,‬‬
‫באזור הכולל את יבנה אשדוד; כי זכות ההפצה והסוכנות היא קניינו הבלעדי והוא רשאי‬
‫להעבירה לאחר וכי על טנא לשווק את מוצריה באופן בלעדי באזור באמצעותו‪ .‬היות‬
‫והרגיש כי טנא מפירה את ההסכם בינהם‪.‬‬
‫טנא טענה‪ ,‬כי היא לא מפרה את ההסכם וכי בן חמו הפר אותו‪.‬‬
‫כעבור שנים התגלעו סיכסוכים בין הצדדים‪ ,‬טנא נוגה רצתה להתיר את החוזה וטענה שבן‬
‫חמוהוא המפר‪.‬‬
‫יש פסיקה ענופה האם יצרן יכול להפר את החוזה להפצה בלעדית‪ .‬הרבה פעמים החוזים‬
‫לא מקובעים בזמן או שלא מופיע איך מתוחם החוזה‪ .‬הפסיקה קבעה שהחוזה אינו‬
‫לצמיתות‪ -‬צריך להודיע זמן סביר מראש כדי להתיר את החוזה‪ .‬אחרי שאפשרו לצדדים‬
‫להחזיר את ההוצאות‪ .‬בגלל שבן חמו בנה את הקו‪ -‬קבעו בחוזה שזכות ההפצה שלו היא‬
‫קנינו המוחלט‪( .‬רצו להפוך את הזכות לקניינית)‪.‬‬
‫הצדדים ניסו לתת לזכות מאפיינים של זכות קניינית‪ ,‬למשל‪ :‬כתבו בחוזה שבן חמו יכול‬
‫למכור ולהעביר את זכותו למי שהוא רוצה בלי זכות התערבות של היצרן‪ .‬קבעו גם‬
‫שהזכות שלו בלעדית ולא ניתנת לביטול‪.‬‬
‫בית המשפט התלבט בשאלה האם הזכות של בן חמו היא קניינית או אובליגטורית‪.‬‬
‫בית המשפט חוזר על הכלל שאין מוחלטות‪.‬‬
‫בית המשפט קובע שלמרות כל מה שהצדדים קבעו זו עדיין זכות אובליגטורית‪ ,‬וטנא נגה‬
‫יכולה לבטל את הזכות‪.‬‬
‫בפס"ד בנק אוצר החייל נ' מזל אהרונוב‪ 3‬הצטמצמה אפילו יותר הבחנה בין זכות‬
‫אובליגטורית לזכות קניינית‪.‬‬
‫אחת הסיבות שיש להבחין בין הזכויות היא שעדין יש הבדלים בין התייחסות אליהן‪,‬‬
‫כשיש תחרות בין שתי זכויות אובליגטוריות נוגדות (לדוגמא‪ :‬אם התחייבתי להעביר נכס‬
‫למישהו תוך חצי שנה יש לו את זכות אובלגטורית כלפי ואחרי כמה ימים התחייבתי‬
‫להעביר את הנכס לאחר) ‪ .‬אפשר לקיים רק זכות אחת‪ .‬כשיש תחרות בין שתי זכויות‬
‫אובליגטוריות נוגדות תקוים הקודמת בזמן‪.‬‬
‫אך כאשר קיימת תחרות בין זכות אובליגטורית לזכות קניינית ( התחייבתי להעביר נכס‬
‫למישהו בעוד חצי שנה ואח"כ העברתי את אותו נכס למישהו אחר ) נקבע שהזכות‬
‫הקניינית היא שתקויים‪( .‬ראה גם חוק המקרקעין‪ ,‬וחוק המטלטלין) תלוי בכך שבעלי‬
‫הזכויות היו תמי לב‪.‬‬
‫פסק דין אהרונוב צמצם גם את ההבחנה הזו‪ ,‬עסק במצב שהיה הסכם גירושין בין בעל‬
‫לאישה‪ ,‬הבעל התחייב להעביר בעלות בדירה לאישתו‪( .‬במטלטלין הזכות תעבור ברגע‬
‫שיקבע על ידי הצדדים או בהעברה בינהם בפועל‪ ,‬במקרקעין הזכות תעבור ברגע הרישום‬
‫בפועל)‪ ,‬עדיין לא העבירו את הדירה בפועל והבנק ‪,‬שהבעל היה חייב לו כסף‪ ,‬עיקל את‬
‫הדירה‪.‬‬
‫עד שנחקק חוק המקרקעין ‪ 1969‬בסיטואציה כזו הבנק לא יכל לתפוש את הדירה כי על פי‬
‫המשפט האנגלי היה לאישה קניין שביושר‪ .‬חוק המקרקעין קבע שאין יותר זכויות‬
‫שביושר אלא רק זכויות קניניות כשהגיע מקרה דומה אחרי החוק קבע בית המשפט‬
‫שהבנק יכול לתפוס את הנכס‪( .‬פס"ד בוקר‪)4‬‬
‫פס"ד מזל אהרונוב הפך את ההלכה ‪ ,‬למרות שלמזל אהרונוב לא היתה זכות קניינית אלא‬
‫רק אובליגטורית קובע בי"מ שהבנק כבר לא יכול לשים את ידו על הנכס‪ ( .‬זכות שביושר‬
‫תוצרת ישראל)‬
‫שורה תחתונה‪ :‬ההבחנה בין הזכויות הקניניות והאישיות ובין דיני הקניין לדיני החוזים‬
‫אינה פשוטה‪.‬‬

‫‪3‬ע"א ‪ - 189/95‬בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב ‪ .‬פ"ד נג(‪.199 ,)4‬‬
‫‪4‬בר"ע ‪ 178/70‬ח' בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ ואח'פ"ד כרך כ"ה (‪.121 )2‬‬
‫‪3‬‬
 ‫הענפים העיקריים של דיני החיובים‬
‫בשיטות משפט שונות ישנו חוק חיובים כללי‪ ,‬בו מרוכזים כל הכללים המשפטיים שחלים‬
‫על דיני החיובים בכלל‪ .‬ומצד שני יש שיטות משפט בהן יש קודקס בו ישנו פרק שמוקדש‬
‫לדיני החיובים הכלליים (לדוגמה‪ ,‬כיצד מעבירים זכות אובליגטורית מאדם אחד לשני)‪.‬‬
‫כשיש לאקונה בדיני החיובים הכלליים‪ ,‬ואין לנו תשובה לעניין בחקיקה או בפסיקה‪ ,‬בד"כ‬
‫נמצא לענין זה תשובה בהיקש (ראה חוק יסודות המשפט סעיף ‪.)1‬‬
‫‪ .1‬חיובים מכח דין (לדוגמה‪ ,‬מזונות)‪.‬‬
‫‪ .2‬דיני נזיקין – העקרון שעומד ביסודם זה האיסור לגרום נזק לזולת והחובה של‬
‫המזיק לפצות את הניזוק‪ ,‬אם גרם לו נזק‪ .‬דיני הנזיקין בנויים גם כן מחלק כללי‪,‬‬
‫ועוולות ספציפיות‪ .‬מרבית העוולות של דיני הנזיקין מצויות בפקודת הנזיקין [נוסח‬
‫חדש]‪ ,‬אך יש לא מעט עוולות חוץ מפקודת הנזיקין‪ ,‬לדוגמה חוק איסור לשון הרע‪.‬‬
‫הפיצוי בדיני הנזיקין מבוסס על עקרון השבת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫‪ .3‬דיני עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫‪ .4‬דיני חוזים‪.‬‬
‫דיני חוזים כללי – עוסק באותם כללים משפטיים שחלים על כל סוגי החוזים‪.‬‬
‫דיני חוזים מיוחדים – חוזים שהם בגדר מקרה ספציפי ומיוחד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חוק השכירות‬
‫והשאילה‪ ,‬חוק המכר‪.‬‬

‫בקורס נעסוק במשפט המהותי של דיני החוזים‪ ,‬ולא במשפט הפרוצדוראלי (קרי‪ ,‬היכן‬
‫מגישים את התביעה‪ ,‬ואיך מוכיחים)‪ .‬במשפט המינהלי ‪,‬שעוסק ביחסי רשויות השלטון‬
‫לאזרח יש כלל של שיוויון אי אפשר להעדיף או לקפח אדם או קבוצת אנשים‪.‬‬
‫אם הופלתי על ידי הרשות ההחלטה מה אני עושה אינה במסגרת המשפט המינהלי אלא‬
‫שייכת למשפט הפרוצדוראלי‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ ,‬משה גלברד ‪29.10.01 ,‬‬

‫זכויות אובליגטוריות‬
‫הזכות האישית – חיובית – אובליגטורית‪ ,‬יכולה להיווצר בכל תחום מדיני החיובים‬
‫(נזיקין‪ ,‬עשיית עושר‪,‬חוזים) ולפיכך נקבעים כל הכללים ביחס להיווצרות הזכות‪ .‬ברגע‬
‫שהיא קיימת‪ ,‬יהא מקורה אשר יהא‪ ,‬חלים עליה דיני החיובים הכלליים‪.‬‬
‫דיני נזיקין‪ :‬האיסור לגרום נזק לזולת‪ .‬חובת פיצוי הניזוק‪ ,‬מוטלת על המזיק‪ ,‬והיא בעצם‬
‫החובה שלא להזיק בנזק הנופל לאחת העוולות המנויות בפקודה‪ .‬שיעור הפיצוי הוא‬
‫כהשבת המצב לקדמותו‪ ,‬עד כמה שניתן (כיום‪ ,‬יש חקיקה מעבר לפקודת הנזיקין‪ ,‬העוסקת‬
‫בעוולות נזיקיות)‪.‬‬
‫דיני חוזים‪ :‬עפ"י עיקרון ההסכמה‪ .‬ברגע שהיא עומדת בקריטריונים המנויים בחוק והיא‬
‫הדדית‪ ,‬היא מחייבת‪ .‬הסעד בדיני החוזים‪ ,‬במידה וצד אחד הפר את התחייבותו‪ ,‬הוא‬
‫אכיפת החוזה וקיומו‪ ,‬כלומר‪ ,‬העמדת הנפגע במצב בו היה נתון‪ ,‬אלמלא הופרה‬
‫ההתחייבות‪ .‬כאשר האכיפה אינה אפשרית‪ ,‬או כשהנפגע התייאש מן המצב ואינו מעוניין‬
‫בה‪ ,‬יבוטל החוזה‪ .‬הפיצויים בהם יחויב המזיק‪ ,‬הם הפיצויים שישיבו את הנפגע למצב‬
‫שהיה קיים לולא הפרת החוזה‪( .‬כיום‪ ,‬יש חקיקה הנוגעת לחוק החוזים באופן לכללי‪ ,‬וכן‬
‫לחוזים קונקרטיים)‪.‬‬
‫דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ :‬בעבר‪ ,‬היה זה תחום שיורי‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשמצב לא התאים‬
‫לתחום אחר‪ ,‬הוא נכנס תחת ההגדרה של דיני “עשיית עושר ולא במשפט”‪ .‬העיקרון‬
‫הבסיסי‪ ,‬הוא האיסור על אדם להתעשר על חשבון הזולת‪ ,‬שלא עפ"י זכות שבדין‪ .‬הסעד‪,‬‬
‫הוא השבת ההתעשרות מידי המתעשר שלא כדין‪ ,‬לאדם שזכאי לה בדין‪ .‬לעיתים‪ ,‬בחלוף‬
‫הזמן‪ ,‬ההשבה כוללת גם ריבית ודמי שימוש בכסף‪.‬‬
‫הגישה הקלאסית היא‪ ,‬שכל תחום עומד בפני עצמו והם לא מעורבים זה בזה‪ .‬השופט‬
‫חשין‪ ,‬בפ"ד מלון צוקים‪ ,‬מתאר אותם כעיגולים בעלי תחומי חפיפה ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כיום‪ ,‬יש טשטוש תחומים‪ .‬לדוג' ראובן מתחייב בחוזה למכור סחורה לשמעון בתום ‪3‬‬
‫חודשים ממועד ההתחייבות‪ ,‬בתמורה לסכום מסוים‪ .‬כעבור חודש וחצי‪ ,‬קפצו מחירי‬
‫הסחורה וראובן מכר את הסחורה בסכום גבוה יותר ללוי‪ .‬כעבור חודש וחצי נוספים‪ ,‬ירדו‬
‫המחירים וחזרו למחיר הנקוב בהתחייבות‪.‬שמעון מעוניין לרכוש את הסחורה שאינה עוד‬
‫ברשות ראובן‪ .‬מבחינה משפטית‪ ,‬הייתה בכך משום הפרת חוזה‪ .‬מבחינת השבת המצב‬
‫לקדמותו‪ ,‬אין בעיה משום שמחיר הסחורה הינו כשהיה‪ ,‬כך שאין צורך בפיצוי‪ .‬לפי‬
‫“עשיית עושר ולא במשפט”‪ ,‬ניתן לטעון ש‪-‬ראובן התעשר שלא כדין על חשבון שמעון‪ ,‬אך‬
‫הכלל הוא שכשיש חוזה‪ ,‬אין תחולה לדיני “עשיית עושר ולא במשפט”‪ .‬בפ"ד דומה‪,‬‬
‫מהפכני‪ ,‬נקבע בד"נ ש‪-‬ראובן הפיק התעשרות שלא עפ"י זכות שבדין ולכן‪ ,‬מכוח ההשבה‬
‫של דיני “עשיית עושר ולא במשפט”‪ ,‬יינתנו פיצויים ל‪-‬שמעון‪.‬‬
‫יש לבחון את ה"יעילות הכלכלית" לפיה הרווח‪ ,‬היה צריך להישאר אצל ראובן‪" .‬יעילות‬
‫פארטו"‬
‫(‪ )Pareto‬קובעת שהסיטואציה יעילה‪ ,‬כשאיש אינו יוצא מופסד ואחד הצדדים יוצא ברווח‬
‫(כשם שקרה במקרה זה)‪.‬ביהמ"ש היה ער ליעילות הכלכלית‪ ,‬אך לא היא החשובה‪ .‬יש‬
‫במשפט‪ ,‬גם עקרונות מוסריים‪ ,‬לפיהם הבטחות יש לקיים ולצורך מניעת הפרת חוזים‪,‬‬
‫הושב ל‪-‬שמעון הרווח‪ ,‬על מנת שלהבא‪ ,‬ישקול ראובן את צעדיו‪.‬‬

‫דיני חיובים‪ :‬לענף זה יש כללים משפטיים משלו‪ ,‬החלים על כל תחומיו‪.‬‬

‫בשיטה משפטית מסודרת‪ ,‬בה יש קודקס אזרחי‪ ,‬יש בד"כ פרק מיוחד לדיני חיובים‬
‫כלליים‪ .‬בישראל‪ ,‬אין חוק דיני חיובים כלליים אך קוד אזרחי של דיני ממונות‪ ,‬נמצא‬
‫בשלבי הכנה‪ ,‬ובו יהא חלק העוסק בדיני חיובים כלליים ופרקי משנה הנוגעים לתחומי‬
‫החיובים‪ .‬ניתן למצוא חוקים אלה‪ ,‬במס' מקומות אחרים‪:‬‬
‫‪ ‬חוק המחאת חיובים‪ ,‬תשכ"ט – ‪ ,1969‬העוסק בדרכים להמחאת חיובים‪ .‬הזכות‬
‫שעוברת היא זכות אישית‪.‬‬
‫‪ ‬חוק החוזים [חלק כללי]‪ ,‬כולל שורת הוראות חוק שלא עוסקות בחוזים‪ ,‬אלא‬
‫בחיובים באופן כללי‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪( 61‬ב) לחוק החוזים הכללי‪ ,‬קובע מפורשות כי ניתן להחיל דיני חוזים על‬
‫חיובים שאינם נוגעים לחוזים‬
‫‪ ‬חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"מ – ‪ ,1980‬המבטל את הזיקה לאנגליה וקובע מקורות‬
‫משפט אחרים במקרי לאקונה – חקיקה‪ ,‬הלכה פסוקה‪ ,‬היקש – אנלוגיה‬
‫ולבסוף‪ ,‬יש לפנות למורשת ישראל‪ .‬ניתן בדרך של היקש‪ ,‬להשתמש בנורמה‬
‫מאחד התחומים‪ ,‬ולהקישו לתחום אחר בדיני החיובים‪.‬‬

‫חוזים‪ :‬בחוק החוזים הכללי‪ ,‬אין כל הגדרה מפורשת לחוזה‪ ,‬תופעה יוצאת דופן‪ ,‬לאור‬
‫חוקים אחרים הערוכים כבתוך קודקס‪ ,‬בהם יש תיאור קזואיסטי של מקרים מהם ניתן‬
‫להסיק לגבי מקרים פרטיים‪ ,‬הוראות קצרות‪ ,‬תמציתיות ושלדיות וכן סעיפי הגדרות‪ .‬חוק‬
‫החוזים‪ ,‬בפרק הראשון בסעיפים ‪ 11 – 1‬מגדיר את תהליך היווצרות החוזה‪ .‬הסכם שעובר‬
‫את התהליכים ועומד בקריטריונים המנויים בחוק‪ ,‬הוא חוזה‪ .‬ההגדרה המקובלת‪ ,‬היא‬
‫שיש בחוזה שני יסודות מרכזיים‪ :‬יסוד ההסכמה ‪ +‬יסוד האכיפה‪ ,‬ההופך את ההסכמה‬
‫למחייבת‪.‬‬
‫בת' העותמנית‪ ,‬דיני החוזים היו מרוכזים ומעוגנים במג'לה וכן בחוק הפרוצדורה‬
‫האזרחית העותמנית (המג'לה הושתתה על הדין הדתי‪-‬מוסלמי‪ .‬המחוקק העותמני‪,‬‬
‫שהכניס חידושים מודרניים‪ ,‬לא חש בנוח לעגנם בחקיקה הדתית ולכן הכניסם תחת‬
‫הפרוצדורה האזרחית)‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫בתק' המנדט‪ ,‬לא רצו הבריטים שיווצר מצב של וואקום משפטי וקבעו בדבר המלך‬
‫במועצתו‪ ,‬שיישמר המשפט העותמני‪ ,‬אלא שבמקרי לאקונה‪ ,‬הייתה הפניה ל‪common -‬‬
‫‪ law‬האנגלי‪ .‬עם הזמן‪ ,‬השופטים הפכו להיות אנגלים או מקומיים שחונכו עפ"י יסודות‬
‫המשפט הבריטי‪ ,‬כך שנלמד רבות מהמשפט האנגלי‪ ,‬והמשפט בארץ‪ ,‬ברובו הושתת עליו‪.‬‬
‫בהקמת המדינה‪ ,‬המחוקק הישראלי הזמני‪ ,‬רצה אף הוא להימנע מלאקונות וקבע שהחוק‬
‫שהיה נהוג עד כה‪ ,‬ימשיך לנהוג‪ .‬החל מאמצע שנות ה‪ ,60-‬תפסה החקיקה הישראלית‬
‫המקורית בכלל‪ ,‬ובחוזים בפרט‪ ,‬מקום עיקרי במשפט‪ .‬כל חוק חדש שנחקק‪ ,‬ביטל את‬
‫הסעיפים הרלוונטיים מן המג'לה וכן את הזיקה לאנגליה‪ .‬כך שממילא‪ ,‬בחיקוק חוק‬
‫יסודות המשפט‪ ,‬כל הזיקה בחוזים‪ ,‬כבר בוטלה‪ .‬ב‪ 1984-‬חוקק חוק שביטל את כל‬
‫הספיחים מן המג'לה‪ .‬כיום‪ ,‬יש מקרים בודדים בהם אומצו לצמיתות בחוזים חוקי המג'לה‬
‫או המנדט‪ .‬רוב החקיקה מקורית ונחקקה בכנסת‪ ,‬מורש בעליון ולא עפ"י ה‪common law-‬‬
‫וכן יש ספרות חוזים עשירה ואילו הזיקה לשיטות משפט זרות‪ ,‬הינה רק לצורך השראה‪.‬‬
‫דיני החוזים הקלאסיים‪ ,‬האנגלו‪-‬אמריקאים‪ ,‬שנהגו עד למחצית המאה ה‪ ,20-‬התאפיינו‬
‫ביסודם המרכזי הבלעדי – עיקרון ההסכמה ועיקרון קדושת ההסכמה החוזית‪ .‬התחייבות‬
‫=עניין חלוט!‬
‫גם המחוקק וגם הפסיקה לא התערבו בחוזים‪ ,‬למעט מקרים קיצוניים כמו‪-‬כפיה‪ ,‬בה‬
‫הפרוצדורה אינה תקינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התערבו בתוכן בלתי חוקי כמו חוזה בין שני צדדים לגבי‬
‫ביצוע פשע‪.‬‬
‫דיני החוזים המודרניים‪-‬ניאו קלאסיים‪ ,‬שונים במעט‪ .‬בם עדיין מכירים בהסכמה‬
‫כמרכזית‪ ,‬אלא שהם פחות פורמליסטים ויש נורמות פתוחות – תום לב ועוד‪ ,‬המאפשרות‬
‫מרחב גדול יותר לביהמ"ש‪ .‬לצד קדושת ההסכמה‪ ,‬יש עיקרון נוסף‪ ,‬חשוב לא פחות והוא‬
‫הגינות חוזית‪ .‬כשהחוזה אינו הוגן‪ ,‬שיטת המשפט מתערבת ע"י חקיקה – המחוקק מסמיך‬
‫את ביהמ"ש באמצעות חקיקה‪ .‬ההתערבות המחוקק היא ע"י הוראות קוגנטיות‪-‬כופות‬
‫(בניגוד לדיספוזיטיביות‪ ,‬עליהן יכולים הצדדים להתנות)‪ ,‬שא"א להתנות עליהן‪ ,‬בעיקר‬
‫במקומות בהם מכיר המחוקק במציאות בה כניסה לחוזה היא מרצון‪ ,‬הנובע מחוסר‬
‫ברירה (לדוג'‪-‬פתיחת חשבון בנק‪ ,‬כדי לקבל דרכו משכורת‪ ,‬וחתימה על החוזה עם הבנק‬
‫בהיעדר ברירה)‪ .‬לכן‪ ,‬כשהשוק אינו תקין‪ ,‬מתערב המחוקק (בדוגמה הנ"ל‪ ,‬קובע חוק‬
‫הבנקאות תנאים מסוימים לאכיפת החוזה שניתן בבנק)‪.‬‬
‫דרך נוספת להתערבות‪ ,‬היא באמצעות ביהמ"ש‪ .‬לדוג'‪-‬חוק החוזים האחידים המסמיך את‬
‫ביהמ"ש לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד (חוזה סטנדרטי בתחום מסוים)‪.‬גם באמצעות‬
‫נורמות פתוחות (עקרון תום הלב והנורמה המקובלת‪-‬מבחן האדם הסביר)‪ ,‬יכול ביהמ"ש‬
‫להתערב כדי לבטל‪ ,‬לרכך או לעצב מחדש תנאים שאינם הוגנים או כדי להכניס תנאי‬
‫שהצדדים לא הגיעו להסכמה בגינו‪.‬‬
‫דיני החוזים המודרניים מתאפיינים בכך שהם כוללים בתוכם חיובים הצופים את פני‬
‫העתיד (בעבר הוחלפו נכס בנכס וכיום‪ ,‬מוחלף נכס בכסף‪ ,‬בד"כ)‪ .‬כל צד משחק תפקיד‬
‫מורכב‪ ,‬גם של חייב וגם של נושה‪ ,‬תלוי ביחס לסוג חיוב (מלבד חוזה מתנה‪ ,‬בו לכל אחד יש‬
‫תפקיד יחיד)‪.‬‬
‫בדיני החוזים המודרניים‪ ,‬התפתחו זרמים שונים‪ ,‬בעיקר במסגרת המשפט האמריקאי ויש‬
‫לכך ביטוי גם בשיטות משפט אחרות ‪ -‬בהן גם הישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬זרם בולט שמצוי גם בדיני החוזים‪ ,‬הוא משפט‪-‬כלכלה כלומר‪,‬הגישה הכלכלית‬
‫למשפט לפיה יש לבחון כללי משפט לפי יעילות כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬זרם נוסף‪ ,‬מוכר פחות‪ ,‬של "חוזה יחס" –‪ , Relational Contract‬לפי פרופסור‬
‫איאן מק'ניל‪ ,‬הרעיון הוא שהכללים המרכזיים בדיני החוזים מתאימים בעיקר‬
‫לחוזה בדיד‪ .‬לדוג'‪ -‬אדם שנוסע במדבר וצריך דלק לרכבו‪ ,‬קונה דלק בתחנת‬
‫דלק מזדמנת ושב לרכבו‪ .‬חוזה זה‪ ,‬הינו קצר טווח‪ ,‬לא היה להם קשר קודם ולא‬
‫יהיה קשר עתידי‪ .‬זה לא מתאים לחוזה יחס‪ ,‬שהוא חוזה ארוך טווח‪( ,‬יותר‬
‫‪6‬‬
 ‫מתאים לחוזים קלאסיים)‪ ,‬ארוך שנים (כדוגמת יחסי יצרן‪-‬מפיץ)‪ .‬יש לפרש את‬
‫כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה‪ ,‬בהנחה שהייתה להם כוונה משותפת‪ -‬בחוזה‬
‫רגיל‪ ,‬אך בחוזה יחס‪ ,‬כוונת הצדדים אינה רלוונטית‪ ,‬יש בו שיקולי מוניטין‬
‫(חשש מן הסביבה העסקית) והדדיות (לא לפגוע בצד השני מחשש לפגיעה‬
‫עתידית מצידו)‪ ,‬מופעלים כללים שונים וגמישים יותר מן הכללים החוזיים‬
‫הרגילים‪ .‬יש רמזים בפסיקה בישראל‪ ,‬לכך ששופטי העליון מודעים לכללים‬
‫הללו‪.‬‬
‫בפ"ד מרכז משען‪ ,‬הנשיא ברק מאזכר מפורשות את תיאוריית חוזה היחס‪.‬‬
‫‪ ‬זרם שלישי‪ ,‬הבא לידי ביטוי בד' חוזים‪ ,‬הוא ניתוח קוגניטיבי של המשפט ‪+‬‬
‫פסיכולגיה‪.‬‬

‫מקורות דיני החוזים‪:‬‬

‫מקורות‬ ‫‪ .1‬מקורות רשמיים‪ ,‬הם בראשית החקיקה‪ .‬קיימת חקיקה ענפה גם בד' חוזים‬
‫מחייבים‬
‫כלליים וגם מיוחדים‪ .‬בעתיד‪ ,‬היא תיאסף ותאוגד בקודקס של דיני ממונות‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסיקה‪ .‬במקרה קונקרטי‪ ,‬מוטל על ביהמ"ש "להלביש" את החוק התמציתי‬
‫מקורות‬ ‫על פרטי המקרה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להתמצא היטב בפסיקה ולהבין כיצד יישם‬
‫לא מחייבים‬
‫ביהמ"ש את כללי החקיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬ספרים ‪ +‬מאמרים‪ .‬בעלי חשיבות ומשמעות רבות‪ .‬כשביהמ"ש העליון קובע‬
‫הלכה חשובה‪ ,‬הוא מסמיך אותה הן על חקיקה‪ +‬פסיקה והן על ספרות‬
‫משפטית‪ ,‬כאילו שהיא בעלת תוקף מחייב‪.‬‬

‫‪ .2‬כריתת החוזה‬
‫חוק החוזים לא מגדיר מהו חוזה ‪,‬אלא (בסעיפים ‪ )1-11‬מגדיר את תהליך כריתת חוזה ‪.‬‬
‫מה שעומד בקריטריונים = חוזה ומה שלא עומד בהם אינו חוזה‪- .‬זה לא מדויק!‬
‫סעיף ‪ 1‬חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ‪ .‬אולם יש מקרים שלמרות שתהיה הצעה‬
‫וקיבול לא יהיה חוזה כי דרושה כוונה ליצירת יחסים ממשפטיים‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬כוונה ליצור יחסים משפטיים‬

‫‪ 25/10/01‬חגי ויניצקי – דיני חוזים‬
‫ישנם שלושה דברים שיש לבדוק כשמדובר בהסכם לחוזים‪:‬‬
‫‪ .I‬כשרות משפטית‬
‫‪ .II‬כוונה ליצור יחסים משפטיים‬
‫‪ .III‬שפיטות – האם ביה"מ מעוניין לתת שירות לצדדים‪.‬‬
‫נושאים שביה"מ לא רוצה להתערב בהם‪:‬‬
‫‪ .I‬נושאים של מה בכך – נושאים פעוטי ערך שביה"מ לא רוצה להתערב בהם –לבזבז‬
‫עליהם את הזמן‪.‬‬
‫‪ .II‬עקרונות הדמוקרטיה – ‪ .1‬הרשות השופטת אמנם מבקרת על הרשויות האחרות‪,‬‬
‫אך לעיתים אין הרשות‬
‫השופטת רוצה להתערב‪ .‬לדוגמא ‪ :‬הסכמים‬
‫קואליציונים שנוגעים בפוליטיקה‪ ,‬ביה"מ‬
‫לא רוצה לקבל צביון פוליטי‪.‬‬
‫‪ .2‬הרשות המבצעת היא עצמאית בהחלטות מסוימות ולכן‬
‫ביה"מ אינו מתערב (כמו‬
‫יציאה למלחמה)‪.‬‬
‫‪ .III‬מערכות יחסים מסוימות – למשל במשפחות ההבנות יכולות ליפול על כך שאין‬
‫כוונה ליצור יחסים משפטיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫מערכת המשפט לא מעונינת להתערב ביחסים כ"כ‬
‫אישיים‪.‬‬
‫(לפי דעות קיצוניות של פרופ' פרידמן וכהן בי"מ לא צריך להתערב בהסכמים שהם‬
‫לא כלכלים ומסחרים)‬
‫‪ .IV‬פורום חלופי מומחה – נושאים שבי"מ לא מבין בהם ולכן לא מתערב‪(.‬לדוג'‬
‫תחרות מלכת היופי‪,‬לשופטים‬
‫שם יש יותר נסיון וידע בתחום הספציפי‪.‬‬
‫‪ .V‬תחום הרוח והכבוד – במקרים של הענקת תואר שמטרתו כבוד ‪ ,‬בי"מ לא מתערב‪.‬‬
‫(ההבדל בין זה לפורום‬
‫חלופי בהמשך)‪.‬‬
‫תרופות(פיצויים‪ ,‬השבה‪ ,‬אכיפה)‪:‬‬
‫לפי סעיף ‪ - 32‬בהגרלות תהיה השבה בלבד‪.‬‬
‫לפי ס' ‪ – 33‬תארים וציונים – המחוקק אומר שהנושא של הכרעה או הערכה הוא לא‬
‫שפיט‪ .‬הסיבה – בד"כ גורם חלופי מומחה‪.‬‬
‫תחום הרוח והכבוד – דבר המגיע לך ממקור שלכבוד או לימוד הוא לא שפיט‪.‬‬
‫מד"י נ' יום טוב סקריוסקי המשיב התמודד בחידון‪,‬זכה מקום שני‪ .‬בבי"מ טען‪:‬‬
‫‪ .I‬האוסטרלי קיבל נקודות על תשובות שגויות‪.‬‬
‫‪ .II‬לא קיבל נקודות על התשובות הנכונות‪.‬‬
‫‪ .III‬האוסטרלי קיבל יותר מדי נקודות על שאלות מסוימות‪.‬‬
‫המדינה טענה שזה לא ענין של בי"מ‪.‬‬
‫בי"מ ‪ :‬השופט ברנזון‪:‬אם היו טעויות חישוביות אז היה בי"מ מתערב‪ ,‬אך זה לא קשור‬
‫במספרים אלא במהות‪ .‬השופטים בתחרות יכלו להפעיל את שיקול דעתם – הם הפורום‬
‫המבין ביותר‪ .‬שופט שני נוזף במשיב וטוען כי תואר שלא ניתן ואמור להביע כבוד – אין‬
‫לבקשו בכוח‪.‬‬
‫פס"ד אלבלדה ‪-‬הודיע לסטודנטים למשפטים כי יש להם עוד סמסטר ללמוד‪ ,‬הם פנו אל‬
‫האונברסיטה וטענו כי הפרו חוזה‪ .‬השופט לנדאו אמר כי רק הפקולטה למשפטים יכולה‬
‫לדעת מה נכון ומה לא‪(.‬פורום חלופי מומחה)‪ .‬השופט קיסטר – אומר שזה עניין של כבוד –‬
‫תואר‪ .‬אם הסטודנטים מעונינים בכבוד הזה הם צריכים להמתין‪.‬‬
‫פס"ד שני נ' אונ' ת"א‬
‫‪ 2‬צעירות שקיבלו תואר ואז אמרו להן שאין להן תואר‪.‬השופט ברק אמר שהאונ' היא‬
‫פורום חלופי מומחה‪ .‬אבל ניתן לבדוק האם הפורום הוא המוסמך או אחר (דיקן או‬
‫מנהלה‪ -‬מי אמר להן כן?)‪.‬‬
‫‪ 1/11/01‬דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 25 -‬באוקטובר ‪'01‬‬
‫חוזה‪ :‬הסכם בין מס' צדדים הכולל סדרה של זכויות וחובות שהצדדים מבקשים לתת‬
‫להם תוקף משפטי‪.‬‬
‫‪ ‬לא כל הבטחה הדדית בין צדדים כוללת כוונה ליצירת תוקף משפטי‪.‬‬
‫תנאי סף אותם הסכם צריך לעבור בשביל שיהווה חוזה‪:‬‬
‫‪ .1‬כוונה ליצור יחסים משפטיים‪.‬‬
‫‪" .2‬השפיטות" ‪ -‬מאפיין את אותם מקרים בהם יש אינטרס ציבורי לאכוף את החוזה‪.‬‬
‫הכוונה לצורך יחסים משפטיים‬
‫כיצד מזהים?‬
‫‪ .1‬ציון הכוונה או העדר הכוונה בגוף החוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסוח ההסכם בלשון משפטית‪ ,‬מנגנון פיצויים מוסכם‪.‬‬
‫‪ .3‬האחזות בנורמות משפטיות בהסכם‪.‬‬
‫‪ .4‬נסיבות עריכת ההסכם ‪ -‬פניה לעו"ד לניסוח ההסכם; האוירה במקום עריכת ההסכם‪.‬‬
‫‪ .5‬אבחנה בין קטיגוריות שונות של מע' יחסים‪:‬‬
‫א‪ .‬כאשר מדובר במע' יחסים עסקים ברירת המחדל תהיה כי יש כוונה ליחסים משפטיים‬
‫בהבטחות‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ב‪ .‬כאשר מדובר ביחסים משפחתיים (כאשר אין מדובר בגירושין) ברירת המחדל תהיה כי‬
‫ההסכם אינו משפטי‪.‬‬
‫השפיטות (המשך ‪ -‬ויניצקי)‬
‫‪ .1‬עמידות משפטית ‪ -‬האם לצדדים בהסכם יש עמידות משפטית לערוך חוזה (קטין וכד')‬
‫‪ .2‬כוונה ליצירת יחסים משפטיים‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ביהמ"ש מעוניין לתת שירות לצדדים; אינטרסים של בימ"ש‪:‬‬
‫א‪ .‬נושאים של מה בכך‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביהמ"ש לא ייכנס לענינים שהם פוליטיים גרידא (הסכמים פוליטיים‪ ,‬קואליציוניים‬
‫וכד') מאחר וביהמ"ש לא מעוניין לקבל צביון פוליטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מע' יחסים מסוימות ‪ -‬לדוג' מע' יחסים משפחתית‪.‬‬
‫ד‪ .‬פורום חילופי מומחה ‪ -‬ישנו גוף מקצועי שתפקידו לתת הכרעה בנושא‪ .‬לדוג' תחרות‬
‫מלכת היופי‪.‬‬
‫ה‪ .‬תחום הרוח והכבוד ‪ -‬הענקת תארים‪ ,‬חידון התנ"ך העולמי וכד'‪.‬‬
‫עוגנים בחוק החוזים‬
‫ס' ‪ 32-33‬לחוק‪ :‬חוזה למשחק‪ ,‬הגרלה או הימור לא ניתן לאכיפה או לפיצויים‪( .‬רק לביטול‬
‫והשבה)‬
‫ע"א ‪ 338/65‬מדינת ישראל נ' יום טוב קראסניאנסקי ‪ -‬חתן התנ"ך הישראלי שזכה במקום‬
‫שני בחידון התנ"ך העולמי תובע כי השופטים טעו בהחלטתם‪ .‬א‪ .‬האוסטרלי שהגיע למקום‬
‫הראשון קיבל נקודות על תשובות לא נכונות; ב‪ .‬הוא (התובע‪-‬משיב) לא קיבל נקודות על‬
‫תשובות נכונות; ג‪ .‬בשאלה ספציפית קיבל האוסטרלי נקודות מלאות על תשובה חלקית‪.‬‬
‫פסק השופט ברנזון‪ :‬אם היתה בעיה חשבונית של ספירת נקודות‪ ,‬אזי ביהמ"ש יכול לספור‬
‫היטב כמו פורום חילופי מומחה‪ .‬אך אין כך המצב שלפנינו‪ .‬שיקול דעת של השופטים‬
‫מרשה כי ייתנו נקודות ואין מקום לבימ"ש להתערב‪.‬‬
‫השופט הלוי משייך את המקרה לתחום הרוח והכבוד‪.‬‬
‫ע"א ‪ 319/65‬אלבלדה נ' חברת האוניברסיטה ‪-‬‬
‫השופט לנדוי ‪ -‬פורום חילופי מומחה ‪ -‬הפקולטה למשפטים היא שתקבע מה הדרישות‬
‫לקבלת תואר‪.‬‬
‫השופט קיסטר ‪ -‬תחום הרוח והכבוד ‪ -‬אם האוניברסיטה חושבת שאתה צריך עוד כמה‬
‫קורסים‪ ,‬זה תנאי סביר לקבלת הכבוד‪.‬‬
‫ע"א ‪ 838/87‬רחל שני נ' אוניברסיטת ת"א ‪ -‬סטודנטיות התחילו לימודיהן עפ"י תכניות‬
‫לימודים שאושרו ע"י הגורמים המוסמכים באוניברסיטה ואחר תחילת הלימודים בוטלו‬
‫להן פטורים מקורסים מסוימים מאחר והאוניברסיטה טענה שניתנו שלא כדין‪.‬‬
‫הסטודנטיות מבקשות לאכוף על האוניברסיטה לפטור אותן מהקורסים בטענה שהיא‬
‫מחויבת בחוזה‪.‬‬
‫השופט ברק ‪ -‬פורום חילופי מומחה ‪ -‬האוניברסיטה היא המוסמכת לתת פטורים כפי‬
‫הנראה לה וביהמ"ש יכול רק לבחון אם הפורום המוסמך הוא שיבצע זאת (יכול לבדוק רק‬
‫פרוצדורלית ולא מהותית [כמו בג"ץ])‪.‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 1 -‬בנובמבר ‪'01‬‬
‫ע"א ‪ 3833/93‬ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין‪ :‬חוזה מזונות שהוסכם בו כי יהיה חסר תוקף‬
‫משפטי כלשהו ויהווה קנינו הבלעדי של הבעל; בחוזה המזונות הוסכם על תשלום מזונות‬
‫גבוה יותר ממה שקיבלה האשה בפועל‪ .‬טוען לוין כי‪ :‬א‪ .‬זה לא חוזה ‪ -‬לא הייתה כוונה‬
‫ליצור יחסים משפטיים; ב‪ .‬כתוב במפורש בחוזה שאסור להציג אותו לבימ"ש‪.‬‬
‫השופט זמיר [כשאת אומרת לא‪ ,‬למה את מתכוונת?]‪ :‬הלשון המפורשת של החוזה לא‬
‫מקדמת כי בגוף החוזה נכתב שאין לתת לו תוקף משפטי‪ ,‬אך כותרתו "חוזה" ולכן "תיקו‬
‫אחת" הוא כמו "תיקו אפס"‪ - .‬מחזיר אותנו לשיקול של "מדיניות משפטית" ‪-‬‬
‫‪ ‬חוסר תום לב מצד הבעל‬
‫‪ ‬העובדה שמדובר בענייני גירושין‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ ‬אם יהיה מצב שאחרי הליכי "הכוונה ליצירת יחסים משפטיים" ניתן לחזור‬
‫לשיקולי השפיטות; גם אם יש סתירה וגם אם לא כתוב כלום ובאופן כללי כאשר‬
‫ישנה אי‪-‬בהירות‪.‬‬
‫‪ ‬מזונות צריכים להיות משולמים‪.‬‬
‫‪ ‬יש נסיון להתחמק מהבטחה‬
‫בחוזה הגירושין ישנו ס' המפנה לחוזה המזונות שנערך בין בני הזוג‪ .‬השופט זמיר לא מוכן‬
‫לקבל מצב שביד אחת מקבל הבעל על עצמו התחייבות של חוזה הגירושין (כולל הס'‬
‫המפנה) וביד השניה מבטל את אותה התחייבות כשטוען לאי תקפותו של חוזה המזונות‪.‬‬
‫זמיר לא רוצה לשנות את ההלכה הקודמת‪ ,‬אבל היא לא מתאימה לו במקרה זה כי הבעל‬
‫תחמן‪ ,‬ולכן הוא עושה חריג‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫חגי ויניצקי – דיני חוזים‬
‫פס"ד מוסקוביץ נ' מועצת השמאים ‪-‬מוסקוביץ נכשל בבחינה ‪.‬ניגש לאחראי שאמר לו‬
‫שיש לו סיכוי לעבור‪ ,‬אך בגלל שקיבל פחות מ‪ 45‬לא ניתנה לו אפשרות לערער‪ .‬כך עוד ‪2‬‬
‫פעמים‪ .‬השיקול של מועצת השמאים – כמה שפחות שמאים יותר כסף‪.‬‬
‫בי"מ אומר שזה שיקול זר ולכן מוציא את הבלעדיות (פורום חלופי מומחה) ממועצת‬
‫השמאים (בענין קביעה אם בנאדם עבר בחינה) – וקובע שאכן המצב היחידי שצריך להיות‪,‬‬
‫הוא התוצאות בבחינה‪.‬‬
‫פס"ד מרום נ' אונ' ת"א‪ - 5‬התובעת רצתה להתקבל ללימודי רפואה‪ .‬אמרו לה שאם יהיה‬
‫לה ממוצע ‪ 7‬היא תתקבל‪ .‬כשהגיעה לממוצע ‪ 7‬אמרו לה שהסף עלה ולכן היא צריכה‬
‫ממוצע ‪ .8‬בגלל שלא היה כאן הסכם אישי בין האונ' לעותרת אלא החלטה כללית‪ ,‬אין כאן‬
‫הפרה של החוזה ולכן אין "קייס"‪.‬‬

‫סוגי תרופות‬
‫יש סעד אכיפה ‪ :‬מבקשים מבי"מ לאכוף – להכריח את הצד השני בביצוע‪.‬‬
‫ביטול והשבה‪ :‬לבקש ביטול‪ ,‬כיון שהחוזה חסר טעם‪,‬לקבל בחזרה את הכסף שהשקעתי או‬
‫את ההפסד‪.‬‬
‫פיצויים‪ :‬אפשר לקבל במקרה שאכיפה לא מספיקה‪ ,‬נוצר נזק כי לא היתה אכיפה‪.‬‬
‫ס' ‪( 32‬א) לחוק החוזים (חלק כללי) – חוזה הימורים‬
‫חוזה כזה אינו עילה לאכיפה ופיצויים‪.‬‬
‫בסעיף כזה אין סעד אכיפה‪ .‬המחוקק הוריד את האפשרות לקבל את הכסף ע"י אכיפה או‬
‫פיצויים‪ .‬בסעיף ב' יש הבחנה בין הגרלה חוקית או לא‪ .‬חוקיות – לא חל עליהם סעיף‬
‫‪(32‬א)‪.‬‬
‫סעיף ‪ 32‬מחולק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא החוזה – משחק או הימור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבחן – האם הזכייה תלויה בניחוש‪ ,‬מאורע מקרי או שהיא תלויה בהבנה או‬
‫יכולת‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוצאות החוזה – אם המבחן הראה שהמשחק מבוסס על הגרלה ‪ :‬אין אכיפה או‬
‫פיצויים‪ .‬זו המגמה של המדינה פטרנליזם‪ -‬אנו יודעים שהגרלות הן לא טובות לכן‬
‫לא אוכפים אותם ולא מפצים בעדם‪( .‬יש אבחנה בין פטרנליזם טהור ולא טהור‪.‬מה‬
‫מניע את החברה לחנך לדבר כלשהו‪ .‬האם טובת הכלל או טובת השלטון‪ ,‬אם תהמר‬
‫תהפוך לנטל ועל כן אני לא אאכוף את ההימורים)‪.‬‬

‫‪ 5‬ע"א ‪ - 51/83‬שושנה מרום נ' אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪ .‬פ"ד לז(‪.518 ,)3‬‬

‫‪10‬‬
‫חוזה עתידי – נקבע מחיר וההחלפה תתבצע מאוחר יותר‪ ,‬במידה ומחיר המוצר יעלה או‬
‫ירד – המחיר משתנה‪ ,‬ניתן לטעון כי זו בעצם הגרלה‪ .‬אמנם זה תלוי במזל אבל זה לא‬
‫כלול התחום המזל‪( .‬ביטוח – אם אפגע או לא זה ענין של מזל‪ ,‬האם זו הגרלה?)‬
‫ישנם חוקים המסדירים את כל הנושאים הללו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימים ‪ 5‬מבחנים (מתחלפים) לפיהם נקבע מהו חוזה הימורים‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחן הכוונות – בהגרלה‪ ,‬שני הצדדים יריבים‪ ,‬אחד מרויח והשני מפסיד‪.‬לדוגמא‬
‫בביטוח‪ ,‬שאינו הגרלה‪ ,‬אף אחד לא רוצה להפגע‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחן המהות הכלכלית העסקית – המדינה לא עורכת הימורים כי אין בזה תועלת‬
‫כלכלית‪.‬אך משחקי קידום מכירות וביטוח מקיימים את הכלכלה ולכן יש אינטרס‬
‫לאכוף אותם או לעסוק בהם‪.‬‬
‫‪ .3‬מבחן הסיכון – ההתנהגות הרציונלית של האדם היא להקטין את הסיכונים‪.‬‬
‫הימורים מגדילים את הסיכונים הקיימים ויוצרים סיכונים חדשים‪ .‬בביטוח לדוג'‬
‫הרעיון הוא הקטנת הסיכון ופיזור הנזק‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכיב הדומיננטי בעסקה – מה הרעיון המרכזי ? בקוקה קולה‪ ,‬מכירת הבקבוקים‬
‫היא המטרה ולא ההימור‪(.‬מה העיקר הכסף או המוצר‪ ,‬הבקבוק או הפקק)‪.‬‬
‫‪ .5‬מבחן ההבנה – האם הזכייה תלויה בהבנה או במזל‪/‬ניחוש‪.‬‬
‫חוזה הימורים לא חוקיים‪ 4 :‬מצבים שונים‪.‬‬
‫כאשר אין כוונה ליצור יחסים משפטיים‪ -‬לא תמיד הכוונה היא שההסכם יגיע‬ ‫א‪.‬‬
‫לבי"מ ולכן זה לא חוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש הסכם של הגרלה או הימור שאינם חוקיים‪ .‬חוזה בלתי חוקי – לכן הוא בטל‬
‫(כאילו לא נעשה מעולם)‬
‫או שצד מסוים נפטר מההשבה או מצב שבו צד אחד קיים את החוזה ‪,‬להכריח את‬
‫הצד השני לקיים את‬
‫החוזה‪(.‬בי"מ יכול להחליט עפ"י ס' ‪.)31‬‬
‫ג‪ .‬מתי חוזה ההימורים חוקי או לא חוקי?‬
‫סעיפים ‪ 225-228‬בחוק העונשין עוסקים בחוזי הימורים לא חוקיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 230‬הסיטואציות בהן החוזה הופך להיות לא חוקי (יסודות מצטברים)‪:‬‬
‫‪ .1‬מדובר בעריכה מכוונת לחוג אנשים מסוים‪.‬‬
‫‪ .2‬ההימורים לא חורגים מגדר השעשוע והבידור‪.‬‬
‫‪ .3‬באותו מקום שנעשים הימורים אלו‪ ,‬לא משתמשים לעשיית‬
‫הימורים לא חוקיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חוזה הימורים שקיבל היתר לפי חוק ואז זה חוזה לכל דבר וענין‪.‬‬
‫סעיף ‪– 33‬בנוגע לתארים ופרסים ‪ :‬הכרעה או הערכה – אין סעד‪ .‬בנוגע לשאר יש מקום‬
‫לתביעה והכל שפיט‪.‬‬

‫‪ .2‬ב‪ .‬גמירת דעת‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים מגדיר מהי הצעה וסעיף ‪ 5‬מגדיר מהו קיבול ‪:‬‬
‫‪ ".2‬הצעה ‪-‬פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה‪ ,‬אם היא מעידה על‬
‫גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי‬
‫אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור‪".‬‬

‫‪11‬‬
‫‪ ".5‬קיבול ‪-‬הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על‬
‫גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה‪".‬‬
‫סעיף ‪ -5‬קיבול‬ ‫סעיף ‪-2‬הצעה‬
‫הודעה‬ ‫פנייה‬ ‫‪1‬‬
‫מעידה על גמירת דעת‪ -‬אם זה‬
‫מעידה על גמירת דעת‬ ‫‪ 2‬נעדר זו רק פנייה ואין כאן הצעה‬
‫‪.‬‬
‫‪ 3‬מסוימת –כדי אפשרות לכרות‬
‫לפי ההצעה‪( .‬מסויימות)‬ ‫חוזה‬

‫‪ .2‬גמירת דעת ‪-‬אם אין גמירת דעת אלו רק תהליכים במשא ומתן שהם כשלעצמם‬
‫חשובים אך אינם הצעה וקיבול‪.‬‬
‫רכיבים מהם בנויים הצעה וקיבול‪ :‬בכל שיטה משפטית יש יסודות מסוימים שמאבחנים‬
‫בין השלב הטרום חוזי (מו"מ) לשלב בו נכרת חוזה‪.‬‬
‫[במשפט האנגלי אין תוקף לחוזה כל זמן שאין תמורה ‪(,‬גרגר פלפל תמורת אוניה =‬
‫תמורה) התמורה לא צריכה להיות מהותית אבל היא מחויבת ‪ .‬חוזה מתנה לא תקף ‪].‬‬
‫בישראל ‪ ,‬כדי לעבור לשלב השני ‪,‬דרושים שני יסודות ‪:‬‬
‫א‪ .‬העדה על גמירת דעת ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסוימות‪.‬‬
‫א‪ .‬יסוד העדה על גמירת דעת – כשנחקק חוק החוזים היו צריכים להחליף את שיטת‬
‫התמורה מהדין האנגלי ‪,‬והיו כמה שיטות להעמדה על גמירת דעת ‪:‬‬
‫‪ .1‬פרופסור סיני דויטש – כמו במשפט העברי ‪.‬‬
‫‪ .2‬השופט שמגר בפס"ד זנדבנק נ' דנציגר‪ -6‬העדה זהה לכוונה ליצירת יחסים‬
‫משפטיים ‪.‬‬
‫הגישה המקובלת היום – העדה על גמירת דעת לא שווה לכוונה ליצירת יחסים משפטיים ‪.‬‬
‫השאלה היא באיזו נקודת זמן הצדדים גומרים בדעתם לכרות חוזה כשמדובר על חוזה‬
‫מסוים ‪ ,‬מתי יש אצלם כוונה פנימית שעברו את נקודת העל חזור –מכאן ואילך קשורים‬
‫בקשר חוזי מחייב‪.‬‬
‫יש כאן קושי כי זהו יסוד נפשי פנימי ואנחנו לא יכולים לבחון זאת השאלה תתעורר כשיש‬
‫סכסוך והצדדים רוצים לצאת מהחוזה ולא כשהכל בסדר ‪ ,‬בית המשפט יצטרך לבחון מה‬
‫קרה בעבר ‪(.‬האם גמרו כן בנפשם)‬
‫החוק דורש העדה ולא רק גמירת דעת ‪,‬קרי סימנים חיצוניים שגם מי שיבחן מבחוץ יוכל‬
‫להבין האם הייתה או לא הייתה גמירת דעת‪ .‬והכי חשוב שהצד השני ידע שיש גמירת דעת‬
‫ממה שהוא רואה בעין‪.‬‬
‫במצב דברים נורמאלי יש התאמה בין הכוונה הפנימית לסימנים החיצוניים‪ ,‬הבעיה‬
‫מתעוררת כשאין התאמה כשנראה שגמר בדעתו ואין כוונה או כשיש כוונה אך אין סימנים‬
‫חיצוניים (חמד לצון או נראה כחומד לצון וכדו')‬

‫‪19.11.01‬‬ ‫גלברד שיעור ‪5‬‬

‫מנגנוני השלמה‬
‫בית המשפט יכול להשלים פרטים בחוזה‪ ,‬אך רק אם הפרטים המהותיים הוסכמו בין‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫א‪ .‬מנגנון מוסכם על הצדדים בחוזה ‪( -‬לא על אפם וחמתם של הצדדים) כדוגמת אדם‬
‫מסויים שיחליט על הפרט החסר‪ ,‬הסכמה על נוסחה לחישוב החסר‪ ,‬נתינת הזכות להשלמת‬
‫חסר לאחד הצדדים‪.‬‬

‫‪ 6‬ע"א ‪ - 440/75‬אשר זנדבנק נ' מלכה (מלי) דנציגר ו‪ 5-‬אח' ‪ .‬פ"ד ל(‪.260 ,)2‬‬
‫‪12‬‬
‫ס' ‪ 311-2‬ל‪ UCC -‬קובע שבמדה וניתנה זכות השלמה לאחד הצדדים בחוזה והוא משתמש‬
‫בזכות כדי למנוע את קיום החוזה‪ ,‬תעבור הזכות לצד השני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנגנון הביצוע האופטימלי ‪ -‬כאשר צד אחד מנסה להשתחרר מהחוזה בחוסר‬
‫מסויימות‪ ,‬ויש תחום מוגדר מראש של אפשרויות להשלמת החסר‪ ,‬הצד שמעוניין בקיומו‬
‫של החוזה ייתן לצד השני לבחור את האפשרות האופטימלית מבחינתו‪.‬‬
‫בפס"ד הווארד נ' ארז היה צריך למכור דונם אחד מתוך שנים ולא הוסכם איזה‪ .‬השופט‬
‫ברק קבע כי מאחר ולמוכר האינטרס שהעסקה תצא לפועל‪ ,‬המוכר יבחר איזה דונם הוא‬
‫ימכור (בכפוף להפעלת זכותו בתום לב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוהג בין הצדדים ‪-‬ס' ‪ 26‬לחוק החוזים ‪ -‬ההשלמה תהייה לפני נוהג שקיים בין הצדדים‬
‫ונשכח בחוזה הספציפי (למעט מקרה של הסדר שלישי ‪ -‬השמטה מכוונת)‪ .‬ואם אין נוהג‬
‫כזה‪ ,‬אז בלפי הנוהג חוזים מאותו הסוג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנגנון השלמה מכוח חוק ‪ -‬יילקח תחילה מחוק ספציפי ואם אין חוק ספציפי או אין‬
‫מנגנון השלמה בחוק כזה אז ילך לחוק כללי‪.‬‬
‫ג(‪ )1‬במידה ויש בחוק הוראה קוגנטית‪ ,‬לא יכול החוזה הספציפי להתנות עליה‪ - .‬אם יש‬
‫פרט בחוזה שלא הוסכם ויש הוראה קוגנטית הנוגעת לו‪ ,‬הרי שהוראת החוק תקבע לגבי‬
‫החוזה בכל מקרה (וגם אם נקבע בחוזה תנאי הנוגד אותה ‪ -‬יתבטל)‪ .‬ומנגנון זה הנו עליון‬
‫לכל מנגנוני ההשלמה האחרים‪.‬‬

‫‪-‬‬
‫‪ .2‬ג‪ .‬הדרישה להצעה מסויימת חוזה מוקדם‪ ,‬זכרון דברים והשלמת פרטים‬
‫זיכרון דברים ‪ -‬חוזה שנערך בדרך כלל באווירה לא פורמלית (שלא ע"י עו"ד)‪ ,‬הנועד לסכם‬
‫עסקה עד שייכרת חוזה מפורט‪ .‬אם עונה על המבחנים לקיומו של חוזה (העדה על גמירת‬
‫דעת‪ ,‬מסויימות ובחוזה מקרקעין ‪ -‬כתב) אזי משמש כחוזה תקף ומחייב‪.‬יש כמה‬
‫התייחסויות שונות לזיכרון דברים ‪:‬‬
‫א‪ .‬חוזה מוקדם שהוא שלב במו"מ ואין לו תוקף מחייב כשלעצמו (כשאין גמירת דעת או‬
‫מסויימות)‬
‫ב‪ .‬חוזה מוקדם שהוא חוזה תקף ומחייב‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוזה מוקדם שהוא הסכם לקיים מו"מ‪ .‬יש לו תוקף מחייב אך לא כלפי העניין עצמו‪ .‬צד‬
‫לא יפרוש ממו"מ מסיבה שרירותית וינהל מו"מ רציני והוגן מתוך כוונה לכרות חוזה‪ ,‬כך‬
‫שאם יפרוש מהמו"מ מסיבה סתם‪ ,‬ניתן יהיה לחייב אותו בהפרת ההסכם המוקדם‬
‫ובתשלום פיצויים (שליליים)‪ - .‬סוג זה של הסכם מוקדם אינו רלוונטי בשל ס' ‪ 12‬לחוק‬
‫החוזים‪.‬‬
‫תוקפו של זכרון דברים ‪:‬‬
‫‪ ‬נוסחת הקשר ‪ -‬לעיתים מציינים הצדדים במפורש את מעמדו של זכרון הדברים‬
‫ביחס לחוזה המפורט‪.‬‬
‫יצוין כי זיכרון הדברים תקף ומחייב לצד החוזה המפורט או יצוין כי לזיכרון הדברים‬
‫לא יהיה כל תוקף נוכח החוזה המפורט‪.‬‬
‫נוסחת קשר נייטרלית ‪ -‬לא יצויין כלל מעמדו של זכרון הדברים ויצויין רק כי הצדדים‬
‫ייפגשו לכריתת חוזה אצל עו"ד‪ .‬ברק אומר ‪ -‬הצדדים מעוניינים בחוזה מקצועי ואין‬
‫נוסחת הקשר מעידה לכוון כלשהו‪.‬‬
‫‪ ‬פרטים בזכרון הדברים שמצביעים על תוקפו (לדוגמה ‪ -‬תשלום פיצויים מוסכמים‬
‫על הפרת זכרון הדברים)‪.‬‬

‫[אבולוציה בפסיקה ‪ -‬החלה בגישה שהעדה על גמירת הדעת ומסויימות שוות ערך‬
‫והתקדמה לעבר גישה שמוכנה יוצר ויותר להשלים פרטים חסרים ‪ -‬דרישת המסויימות‬
‫מתרככת והמשקל עובר ברובו ליסוד העדה על גמירת הגעת‪].‬‬
‫דרישת הכתב המהותית לעניין חוזה מקרקעין ‪ -‬ביהמ"ש קבע לגבי דרישת הכתב בחוזה‬
‫מקרקעין שדרישת כתב מהותית מחייבת הכללת כל הפרטים המהותיים לחוזה המקרקעין‬
‫‪13‬‬
 ‫במסמך בכתב‪ .‬ומשתמש באותו "קטלוג" לש פרטים מהותיים כדי לקבוע אילו פרטים‬
‫נחוצים לקביעת מסויימות ואילו פרטים נחוצים להיות במסמך הכתוב‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה כי מנגנוני ההשלמה הקבועים בחוק טובים גם לעניין דרישת הכתב‪ ,‬אבל‬
‫רק במידה והפרט חסר ולא כאשר פרט מסויים הוסכם בע"פ ולא נכלל בכתב‪ .‬כאשר פרט‬
‫מהותי הוסכם בע"פ ולא נכלל בחוזה הכתוב‪ ,‬לא ניתן להשלים אותו‪.‬‬

‫שעור ‪ 6‬דיני חוזים‪ ,‬גלברד‪26/11/2001 ,‬‬

‫סוגי מנגנוני השלמה (בהקשר "מסויימות חוזה")‬

‫העדפת בתי המשפט להעדיף מנגנוני השלמה הקרובים ביותר להסכמת הצדדים‪ ,‬משום‬
‫שבהשלמת החוזה ע"י ביהמ"ש יש פגיעה בעקרון חופש החוזים עפ"י ס' ‪ 24‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬מנגנון השלמה מוסכם‪ -‬כאשר קבוע סעיף בחוזה בו מוסכם על מגשר או מפשר וכד'‪.‬‬
‫מנגנון זה ניתן להפעלה כאשר הצדדים צפו מראש שיתכן שיהיו פרטים שידרשו השלמה‪.‬‬
‫במשפט האמריקאי עוסק סעיף ‪ 2-311‬ל‪ UCC (Uniform Commercial Code)-‬במי שניתן‬
‫לו החופש לבחור והוא מנצל זאת להתחמקות מן החוזה‪ .‬סעיף ‪ 51‬ב' בחוק החוזים עוסק‬
‫גם הוא בכך‪ ,‬ואומר כי מי שלא ניצל זכותו להחליט תוך פרק הזמן המוסכם או פרק זמן‬
‫סביר‪ -‬יבחר הצד השני לחוזה ויודיע לו‪.‬‬
‫מנגנון השלמה כזה מועדף‪ ,‬כי הוא כאילו מממש את החוזה במלואו‪ .‬פס"ד כהן נ' כהן‬
‫עוסק במנגנון כזה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע אופטימלי ‪ -‬כאשר הכל דובר‪ ,‬אך סיכומו של פרט מסויים נשמט לחלוטין מן‬
‫החוזה‪ .‬אם ירצה צד לבטל בשל חוסר מסוימות בהעדר הפרט בחוזה‪ -‬הצד המעוניין‬
‫בקיומו של החוזה יטען לעקרון הביצוע האופטימלי ויאמר כי הצד הרוצה לבטל את החוזה‬
‫יכול לבחור מתוך תחום מוגדר של אפשרויות‪ ,‬שהן היו גם הסבירות בעת החתימה‪.‬‬
‫פס"ד האווארד נ' ארז ופס"ד "דור אנרגיה" עוסקים בביצוע אופטימלי‪.‬‬
‫גם נסיון של מוכר להתחמק מעסקה עקב עליית מחיר הנכס ולטעון שאין חוזה תקף ואחת‬
‫הטענות נגעה למסויימות‪ ,‬כי הצדדים לא סכמו האם יש מכר של זכויות בעלות או של‬
‫זכויות חכירה‪ ,‬וכי היה צריך למכור דונם אחד מתוך שניים‪ -‬אך לא נקבע איזה דונם‪.‬‬
‫לנושא האחרון קבע ברק ביצוע אופטימלי‪ -‬שהמוכר יבחר את הדונם שאותו הוא מוכר‪ ,‬אך‬
‫תחת הסייג שיבחר בתום לב‪.‬‬
‫מנגנון השלמה זה מקובל באשר יש טענה לחוסר מסויימות‪ ,‬ויש מספר מוגבל של‬
‫אפשרויות‪.‬‬
‫‪ .3‬מנגנון השלמה בחוק‪ -‬סעיף ‪ – 26‬השלמת פרטים ‪":‬פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו‬
‫יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים‪ ,‬ובאין נוהג כזה ‪ -‬לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו‬
‫סוג‪ ,‬ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים"‪.‬‬
‫מנגנון זה מפנה (בנסיבות מסוימות) לנוהג הקיים‪ -‬או בין הצדדים‪ ,‬או בסוגים דומים של‬
‫חוזים‪ .‬סעיף כמעט זהה נמצא בחוק המכר תשכ"ח ‪ 1968‬סעיף ‪" -5‬הסכם ונוהג‪:‬‬
‫(א) פרטים של חוזה מכר שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים‬
‫להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם‪ ,‬ובאין נוהג כזה ‪ -‬לפי הנוהג‬
‫שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג‪.‬‬
‫(ב) נזקקו הצדדים לביטויים או לתניות שנוהגים להשתמש בהם בהליכות סחר‪ ,‬יפורשו‬
‫הביטויים והתניות בהתאם למשמעות הנודעת להם בסחר הנדון‪".‬‬
‫סעיפי השלמה המצויים בחוק‬
‫סעיפים ‪ 41,45,477‬למשל בחוק החוזים‪ ,‬או אפילו סע' ‪9‬א‪ 8‬לחוק המכר‪ -‬שם המונח‬
‫"גמירה" מתכוון ל"כריתה"‪ ,‬כי החוק נחקק עוד טרם נחקק חוק החוזים [נוסח חדש]‪.‬‬

‫‪ .41 7‬מועד הקיום ‪-‬חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו‪ ,‬יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה‪ ,‬במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר‬
‫מראש‪.‬‬
‫‪ .45‬קיום בבינונית ‪-‬חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם‪ ,‬יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים‪.‬‬
‫‪ .47‬קיום במטבע ישראלי ‪-‬חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין‪ ,‬יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי‪ ,‬לפי‬
‫שער החליפין הרשמי ביום התשלום‪.‬‬
‫‪ .9 8‬מועד המסירה (א) מקום שהממכר לא נמסר על אתר‪ ,‬תהא המסירה זמן סביר לאחר גמירת החוזה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫גם כאן יש דרוג פנימי‪ .‬קודם נבדוק בחוק ספציפי אם יש מנגנון השלמה‪ ,‬ורק אם אין בו‬
‫נלך לחוק בו יש מנגנון השלמה כללי‪.‬חלק מהוראות חוקי החוזים הן דיספוזיטיביות‬
‫(מרשות)‪ ,‬וחלקן קוגנטיות (כופות)‪ .‬ישנם מקרים בהם הוראות החוק הן קוגנטיות רק כלפי‬
‫צד אחד‪ .‬למשל סעיף ‪ 3‬לחוק המכר [דירות] המבטל הוראה מסויימת הקבועה בחוזה גם‬
‫אם נקבע בהסכמה‪ ,‬ולא ניתן להתנות על הוראת החוק‪ .‬סעיף ‪ 33‬הינו דיספוזיטיבי ועוסק‬
‫בהעברת הבעלות‪ .‬בחוקים רבים העוסקים בהתקשרות בין יחיד לבין חברה‪ ,‬נדרש‬
‫המחוקק להגן על הצרכן הקטן וקובע תנאים קוגנטיים‪.‬‬
‫גם הוראת חוק קוגנטית פועלת כמנגנון השלמה‪ ,‬אלא שהוראה שכזו אפילו מבטלת את‬
‫הסכמת הצדדים אם הסכימו באופן שונה‪ ,‬ולכן היא בעצם אינה מנגנון השלמה‪ ,‬אלא היא‬
‫מנגנון תיקון‪ ,‬כי הן חלות בכל מקרה‪.‬‬
‫השלמה במובן של השלמת חסר‪ -‬הכוונה להוראות חוק דיספוזיטיביות בלבד‪.‬‬

‫זכרון דברים‬
‫הטענה הנפוצה ביותר כאשר אחד הצדדים רוצה לבטל זכרון דברים היא "העדר‬
‫מסויימות"‪ ,‬וכי היה זה שלב ביניים בלבד במו"מ‪ .‬למעשה לא הכותרת היא העקרונית‪ ,‬אם‬
‫לא נאמר בה משהו חריג‪ ,‬אלא הנאמר בזכרון הדברים גופו‪ .‬זכרון דברים נקרא גם טופס‬
‫התקשרות או טופס הזמנה וכו'‪.‬‬
‫גם כאן נבחנת העדה על גמירת דעת‪ ,‬ונדרשת מסויימות [בעסקות מקרקעין‪ -‬גם כתב‪ ,‬עפ"י‬
‫ס' ‪ 8‬לחוק המקרקעין] כמו בחוזה רגיל‪ .‬למעשה חוזה יכול להתבצע ולהגמר בכל דרך אותה‬
‫ימצאו הצדדים לנכון זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין‬
‫הצדדים‪( .‬ס' ‪ 23‬לחוק החוזים)‪.‬כמו דרישת כתב במקרקעין‪.‬‬
‫אם המדובר רק בהעלאה על הכתב של מה שהוסכם כבר‪ ,‬בבוא הצדדים להמשיך לדון‬
‫ביתרת הפרטים‪ -‬זהו שלב במו"מ‪.‬‬
‫בפס"ד גלנר נ' תאטרון חיפה‪ -9‬נטען כי מכתב ההזמנה לא היה חוזה כי הדברים לא סוכמו‬
‫באופן ברור וסופי‪ ,‬אך בית המשפט קבע שזהו חוזה מוקדם‪ ,‬שהינו התחייבות לנהל מו"מ‪,‬‬
‫כלומר אין זה חוזה התקשרות‪ ,‬אלא חוזה לנהל משא ומתן בלבד‪ .‬עצם קיום ההסכם לנהל‬
‫משא ומתן‪ ,‬כמוהו כסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪" -‬תום לב במשא ומתן"‪ ,‬אלא שאז ס' זה עוד‬
‫לא היה קיים‪.‬‬
‫לכן זכרון דברים – או שהוא חוזה או שהוא לא‪.‬‬
‫אם זכרון הדברים הוא חוזה‪ ,‬צריכות להתקיים בו הדרישות מחוזה‪ .‬לעיתים בזכרון‬
‫הדברים נקבעת זיקה בין זכרון הדברים לבין חוזה שיחתם מאוחר יותר‪ .‬לעיתים במסגרת‬
‫נוסחת הקשר מביאים הצדדים את כוונותיהם לגבי החוזה או אופן חתימתו‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫ניתן ללמוד על גמירת דעת או על העדרה מזכרון הדברים‪ .‬ברק מתייחס לנוסחת הקשר‬
‫בפס"ד רבינאי נ' מן‪-‬שקד‪ ,10‬ושם אומר כי אותה נוסחת קשר שהיתה שם בין הצדדים‪-‬‬
‫היא נוסחת קשר נייטרלית‪.‬‬
‫למה אם כך כאשר זכרון הדברים הוא חוזה צריך גם חוזה אחריו? למעשה הדרישה היא‬
‫בכדי שיהיה חוזה פרופסיונלי‪ ,‬מפורט וברור ויכלול את כל הפרטים הטכניים והפרטים‬
‫הקטנים‪ ,‬וזאת כדי להפוך את מימוש החוזה לקל‪ ,‬חלק ופשוט יותר‪.‬‬
‫פס"ד פסטרנק נ' לוי‪ 11‬הוא פס"ד הרבה יותר מוקדם‪ ,‬ובהעמדת פסק דין זה ופס"ד דור‬
‫אנרגיה ורבינאי יחד‪ -‬ניתן ללמוד על ההתפתחות האבולוציונית ביחס לדרישת המסויימות‪.‬‬
‫בתחילה דרישת המסויימות ודרישת גמירת הדעת קיבלו יחס שווה‪ ,‬אך עם השנים זה‬
‫השתנה‪ .‬ככל הנראה אם מקרה פסטרנק היה מובא היום לבית המשפט‪ -‬פסק הדין היה‬
‫הפוך‪ .‬כיום ברור כי היסוד המהותי יותר מבין השניים הוא גמירת הדעת‪ ,‬ומשקל זה הולך‬
‫ומתחזק על חשבון הדרישה למסויימות‪ .‬יש אפילו הטוענים בהקצנה כי אין כל צורך‬
‫בהגדרת המסויימות כי בית המשפט יוכל להשלים את העדרה‪ .‬זה אמנם בהקצנה‪ -‬אך בית‬
‫‪ 9‬ע"א ‪ - 615/72‬יוליוס גלנר נ' התיאטרון העירוני חיפה ‪ .‬פ"ד כח(‪.81 ,)1‬‬
‫‪ 10‬ע"א ‪ - 158/77‬חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק) ‪ .‬פ"ד לג(‪.281 ,)2‬‬
‫‪ 11‬ע"א ‪ - 651/72‬צפורה ארנה פסטרנק נ' חברת יוסף לוי פתח‪-‬תקוה ‪ .‬פ"ד כח(‪.617 ,)1‬‬
‫‪15‬‬
‫המשפט יחפש פרטים שהם גרעין קשה של החוזה בכדי להגדיר את המסויימות (פס"ד בית‬
‫הפסנתר)‪.‬‬
‫קרה משהו בפסיקה הגורם לבלבול‪ -‬יש "קטלוג" פרטים ההופך את עבודת בית המשפט‬
‫לעבודה טכנית כמעט‪ ,‬ולאחר חקיקת סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין הדורש "כתב" קבע בית‬
‫המשפט כי דרישת כתב מהותית פירושה שכל הפרטים המהותיים צריכים להיות במסמך‬
‫הכתוב‪ .‬השאלה מהם הפרטים המהותיים נענתה בכך שאותום פרטים הנדרשים‬
‫למסויימות נדרשים גם לצורך דרישת הכתב‪ .‬יש הטועים ואומרים שמסויימות וכתב זה‬
‫אותו הדבר‪ -‬אך אין הדבר כך‪ .‬יתכנו אפילו מצבים שבהם דרישת המסויימות מתקיימת‬
‫ודרישת הכתב לא‪ ,‬אך אם דרישת הכתב מתקיימת‪ -‬בהכרח מתקיימת גם דרישת‬
‫המסויימות‪.‬‬
‫הפסיקה קובעת כי כאשר יש השלמה נורמטיבית (מן החוק)‪ ,‬ההשלמה משלימה גם את‬
‫הגדרת המסויימות וגם את הכתב‪ .‬אבל‪ -‬אם פרט מסויים הוסכם בעל פה‪ ,‬הוא אינו חסר‬
‫לצורך המסויימות‪ ,‬אך הוא איננו מופיע בכתב‪ -‬יוצר בעיה שקשה להתגבר עליה‪ ,‬לפחות‬
‫בחוזים הקשורים למקרקעין‪.‬‬

‫גלברד ‪3/12/2001‬‬

‫עד שנות ה‪ 70-‬המגמה היתה לא להשלים פרטים חסרים בחוזה‪ ,‬גם אם נראה היה שהיתה‬
‫גמירת הדעת‪ ,‬אך מסוף שנות ה‪ 70-‬קיימת מגמה מתגברת שביהמ"ש ישלים פרטי‬
‫מסויימות חסרים במידה והיתה גמירת הדעת‪.‬‬
‫עקרון המסויימות בא ע"ח גמירת הדעת ושולל במידה מסויימת את חופש החירות‬
‫להתקשר בחוזה‪ ,‬ולעצבו‪.‬‬
‫פסטרנק נ' לוי גב' פסטרנק נתנה אופציה לעסקת קומבינציה עם חברת יוסף לוי לרכוש‬
‫את החלקה שהיתה לה תמורת כסף ושתי דירות (המילה אופציה מוזכרת בטעות בפסק‬
‫הדין כ‪-‬זכות ראשונים אך מושג זה אינו קיים‪ .‬קיים מושג אחר‪ -‬זכות קדימה‪ ,‬שפירושו‪-‬‬
‫אם אחליט למכור נכס‪ ,‬חייב קודם כל להציע לבעל זכות הקדימה לקנותו‪ ,‬באותם התנאים‬
‫כמו לכל אחד אחר)‪.‬‬
‫[חוזה האופציה פירושו שלאחר שגובשו תנאי חוזה המכר‪ ,‬הוא עדיין לא נכנס לתקפו‪,‬‬
‫והשאלה מתי ואם יכנס לתקפו‪ -‬נתונה בידי מקבל האופציה‪ .‬חוזה האופציה קובע מי נותן‬
‫ומקבל אותה‪ ,‬מתי‪ ,‬איך מממשים‪ ,‬שנותן האופציה לא יכול להתקשר עם אחר כל זמן קיום‬
‫האופציה‪ ,‬יתכן אפילו תשלום עבור זכות האופציה]‬
‫לאחר מימוש האופציה ע"י חברת לוי‪ ,‬גב' פסטרנק התחרטה‪ ,‬כי השוק עלה במשך הזמן‪ .‬לו‬
‫היה פס"ד ניתן היום‪ ,‬נראה כי היה מקבל פסיקה הפוכה לגמרי‪ ,‬אך באותה העת‪ ,‬למרות‬
‫שהועברו כספים‪ ,‬ולמרות שנראה כי היתה גמירת הדעת‪ ,‬עקב עניין פורמאלי לחלוטין‪-‬‬
‫בוטל החוזה‪ .‬ביהמ"ש נמנע מלהשלים את הפרט החסר‪ ,‬מה שהיום נראה שביהמ"ש היה‬
‫משלים‪ ,‬והשופטים שם גם לא התייחסו לפרט חסר אחר של מסויימות בחוזה‪ -‬אלו דירות‬
‫בדיוק תקבל הגב' פסטרנק‪.‬‬
‫פס"ד זנדבנק נ' דנציגר ‪ 12‬מסמן את תחילת שינוי המגמה ע"י השופט שמגר‪ ,‬וטוען שני‬
‫טיעונים (שאינם לב ההסבר) בכדי לסטות מן הנוהג‪ :‬בכך שחוקק חוק החוזים [חלק כללי]‬
‫המשדר שדר חדש לביהמ"ש והינו פחות פורמאליסטי‪ ,‬ושבחוק החוזים ישנם מנגנוני‬
‫השלמה מרובים ומגוונים בחוק‪ ,‬ולפיכך גם ביהמ"ש יכול להשלים‪ .‬גם בכך שפס"ד מדבר‬
‫על עסקת מניות ולא עסקת מקרקעין‪ ,‬ולא צריך רמה גבוהה של פירוט בכדי לבצע עסקת‬
‫מניות לעומת עסקת מקרקעין‪[ .‬במבחן השנים נימוק זה אינו משכנע‪ ,‬כי דווקא עסקת‬
‫מניות סביר שתהיה הרבה יותר מפורטת מאשר עסקת מקרקין‪ ,‬וסביר היה לו שמגר היה‬
‫מביא טיעון אחר]‬

‫‪ 12‬ע"א ‪ - 440/75‬אשר זנדבנק נ' מלכה (מלי) דנציגר ו‪ 5-‬אח' ‪ .‬פ"ד ל(‪.260 ,)2‬‬
‫‪16‬‬
‫פס"ד רבינאי נ' מן‪-‬שקד הינו קלאסי בהיבט מראה הפסיקה נכון להיום‪ .‬העובדות דומות‬
‫לפסטרנק‪ ,‬כאשר הגב' רבינאי התחרטה לאחר שהיה כבר זכרון דברים‪ .‬היא טוענת טענות‬
‫רבות‪ ,‬חלקן לא רלבנטיות ואף משעשעות‪ ,‬שלא היתה גמירת דעת‪ ,‬שלא היתה מסויימות‬
‫וכד'‪ .‬לקרוא פס"ד בעיון‪ .‬פס"ד אומר שאמנם ישנם שני יסודות מהותיים‪ ,‬הכרחיים‬
‫ומצטברים‪ ,‬אך משקלם אינו שווה‪ ,‬ועיקר המשקל הינו דווקא בהעדה על גמירת דעת‪,‬‬
‫ולאחר שביהמ"ש שוכנע שהיתה כזו‪ ,‬אמנם נדרשת גם מסויימות‪ ,‬והיא חייבת להיות‪ ,‬אך‬
‫בה ביהמ"ש יכול להקל‪ ,‬והשופט ברק אומר שינם פרטים לא מעטים הניתנים להשלמה ע"י‬
‫ביהמ"ש‪ ,‬וגם מפנה שם לנוסחאת הקשר‪ .‬המסויימות משמשת בתפקיד כפול‪ ,‬גם כיסוד‬
‫מהותי‪ ,‬וגם לגבי נוסחאת הקשר‪.‬‬
‫פס"ד דור אנרגיה נ' חמדאן ‪ 13‬בו חמדאן סיכם חוזה כמעט חלוט עם דור אנרגיה‪ ,‬והלך‬
‫איתו בשביל "לסחוט" יותר מחברת דלק‪ ,‬וחתם חוזה עם "דלק"‪ .‬דור אנרגיה תבעה לכן‬
‫את חמדאן אך ביהמ"ש המחוזי קבע שלא היתה גמירת דעת‪ ,‬לאור זה שעל מסמך זכרון‬
‫הדברים חתומים עורכי הדין ולא חמדאן ודור אנרגיה‪ ,‬וגם נוסחאת הקשר‪ ,‬כפי שנוסחה‬
‫שם [שזכרון הדברים ישמש בסיס לחוזה הסופי] לא נראתה למחוזי כמצביעה על גמירת‬
‫דעת ומסויימות‪.‬‬
‫העובדה שחמדאן הוזמן לכנס של דור אנרגיה כאילו הוא בעל אחת התחנות‪ ,‬וכן כי הוא‬
‫לא הודיע על ביטול אספקת דלק‪ ,‬והעובדה שבחוזה שהוא חתם עם חברת "דלק" דרש‬
‫שחברת "דלק" תעמיד לטובתו ייצוג משפטי כאשר "דור אנרגיה" תתבע אותו‪ ,‬וגם תשפה‬
‫אותו אם יחוייב בדין‪ .‬עובדות אלו עמדו בפני ביהמ"ש העליון כאשר חייב את חמדאן‪,‬‬
‫ומתעלם מנוסחת הקשר דרך כך שאומר שהם ראו את זכרון הדברים כבסיס לחוזה‬
‫המסודר‪ ,‬וגם שחמדאן עמד ליד עורך דינו כאשר זה חתם‪ ,‬ולו לא היה רוצה שיחתום‪ -‬היה‬
‫יכול לעצור בעדו‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר שהיה גמירת דעת‪ ,‬וברור שהמדובר באותה תחנה כפי שהיתה קודם בחוזה‬
‫הקודם עם דלק‪ ,‬ומשלים גם במנגנון של ביצוע אופטימאלי‪.‬‬
‫שני פסקי דין כהן‪ ,‬והמאמר של דויטש‪ -‬מסבירים יותר לעומק את דרישת המסויימות‬
‫והתנועות לגבי הדרישה‪ .‬נראה כי יתכן שאפילו עברה נקודת האיזון הנכונה לגבי החשיבות‬
‫המיוחסת לה‪.‬‬
‫פס"ד בית הפסנתר נ' מור‪ 14,‬שהוא פס"ד עדכני‪ ,‬אומרת בו השופטת דורנר שבמשפט‬
‫המודרני דרישת המסויימות אבדה ממעמדה‪ ,‬והיכן שלא ניתן כלל להשלים את דרישות‬
‫המסויימות החסרות‪ ,‬יש לתת פיצוי בשל אי מימוש החוזה‪ ,‬ולא לאכפו‪ .‬השופ לוי הסכים‪,‬‬
‫אך בייניש מסתייגת ואומרת שצריך מסויימות‪ ,‬גם אם מרוככת‪ ,‬אך היא חייבת להתקיים‪.‬‬
‫הלכה הפסוקה בעקבות פס"ד זה היא שלא צריך מסויימות‪ ,‬אך לא נראה שזו עתידה‬
‫להתקבל ולהתממש בעתיד‪ .‬יש לקבל את אמירתה של דורנר כאוביטר‪ ,‬כי למעשה כן היתה‬
‫בחוזה שהיה שם על הפרטים העקרוניים‪ ,‬ולכן האמירה הקיצונית לא היתה נדרשת שם‬
‫באמת לצורך קבלת ההחלטה על מימוש החוזה‪ .‬נראה כי בעתיד ימשיך ביהמ"ש לדרוש‬
‫שמסויימות תתקיים‪ ,‬גם אם ימשיכו להשלימה‪.‬‬
‫פס"ד האוורד נ' ארז‪ 15‬חשוב בהקשר זה גם הוא‪.‬‬

‫‪ .2‬ד‪ .‬הצעה וקיבול‬

‫האינטראקציה בין המציע לניצע‬
‫אחרי שסיימנו את הרכיבים הנדרשים לתהליך ההצעה והקיבול‪ ,‬נדרש לאינטראקציה בין‬
‫המציע לניצע בתהליך ההצעה והקיבול‪ .‬פניה של אדם לחברו הכוללת את שני הרכיבים‬
‫המצטברים הינה בגדר הצעה [פניה‪ ,‬או הזמנה להציע‪ -‬אם לא נתקיימו שני היסודות‪-‬‬
‫שהיא שלב במו"מ אך לא הצעה‪ .‬אפילו מכונת הקפה האוטומטית הינה פניה לציבור‪,‬‬
‫והכנסת הסכום למכונה היא קיבול]‪ .‬אם במודעה נכתב "הזמנה להציע הצעות"‪ -‬משמע‬
‫‪ 13‬ע"א ‪ - 1049/94‬דור אנרגיה (‪ )1988‬בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר ‪ .‬פ"ד נ(‪.820 ,)5‬‬
‫‪ 14‬ע"א (ירושלים) ‪ - 4144/98‬דליה מור נ' בית הפסנתר ‪ -‬שותפות ‪ .‬תק‪-‬מח ‪.9557 ,)2(2000‬‬
‫‪ 15‬ע"א ‪ - 664/81‬דוד הווארד נ' יחזקאל ארז ‪ .‬פ"ד לח(‪.301 ,)3‬‬
‫‪17‬‬
‫אין גמירת הדעת‪ ,‬כי רוצה להשאיר את ההחלטה האם לכרות חוזה בכלל‪ .‬פניה לציבור‬
‫יכולה להניב אינסוף חוזים‪ ,‬פניה לציבור יכולה להניב רק כמות ידועה מראש של חוזים‪ ,‬או‬
‫אף חוזה אחד בלבד‪ .‬אם זו הצעה‪ -‬כל קיבול שהתבצע בתגובה‪ -‬יניב חוזה‪ .‬כאשר יש‬
‫אפשרות לכך שהפניה תניב רק חוזה יחיד‪ ,‬ניתן לחשוב ש"כל הקודם זוכה"‪ ,‬אך במשפט‬
‫האנגלי‪ -‬פניה כזו לציבור כשיהיה רק חוזה אחד‪ ,‬רואים פניה כזו כאילו אין בה את יסוד‬
‫גמירת הדעת‪ .‬במשפט הישראלי אין הנחה כזו שאם יתכן רק חוזה אחד הפניה היא הצעה‪,‬‬
‫אלא כפי שנוסחה‪.‬‬
‫רק פניה שעם קיבול של הניצע יכרת חוזה הינה הצעה‪.‬‬
‫המודל ששעמד לנגד מי שניסח את פרק א' לחוק הינו שהחוזה הינו בין נעדרים‪ ,‬כאשר יש‬
‫פערי זמן ומקום בין המציע לניצע‪ .‬מודל זה נובע מאמנות בינלאומיות‪ ,‬אך במציאות‬
‫הישראלית מודל זה אינו ממשי ואינ מתקיים באמת‪ .‬מודל זה ישפיע גם על חוזה בין‬
‫נוכחים‪.‬‬
‫ס' ‪ 3‬לחוק עוסק בתהליך ההצעה והקיבול‪ ,‬ועד מתי יכול המציע לחזור בו מהצעתו‪ .‬שני‬
‫אינטרסים מנוגדים בתהליך‪ -‬האחד שהמציע שליט על הצעתו‪ ,‬גם האם להתקשר ומתי‪,‬‬
‫וגם לגבי התנאים ותוכן ההצעה; והשני‪ -‬אינטרס ההסתמכות של הצד האחר‪ ,‬שמחייב‬
‫להגביל את יכולת החזרה של המציע‪ .‬נקודת האיזון‪ ,‬עפ"י הסעיף היא שמציע יכול לחזור‬
‫בו גם אחרי שההצעה הגיעה אל הניצע‪ ,‬אך לא לאחר שהניצע שיגר הודעת קיבול אל‬
‫המציע‪ .‬אותו הדבר ביחס לחזרה של הניצע מהודעת הקיבול‪ -‬יכול לחזור בו רק עד רגע‬
‫קבלת הודעת הקיבול חזרה ע"י המציע‪.‬‬
‫יכול להווצר מצב בו גמירת הדעת צריכה להתקיים רק בזמן שבו יכול היה לחזור בו‪ ,‬עד‬
‫כדי מצב בו בזמן כריתת החוזה כבר אין גמירת דעת‪ ,‬אך עקב התהליך‪ -‬יש חוזה‪.‬‬
‫ס' ‪'3‬ב מדבר על הצעה בלתי חוזרת [בלתי הדירה]‪ .‬הבדל בין הצעה רגילה לבלתי חוזרת‬
‫אינו דרמטי‪ ,‬אך בהצעה בלתי חוזרת‪ -‬המציע יכול לחזור בו מהצעתו רק עד המועד‬
‫שההצעה נמסרה לניצע‪ ,‬ולא עד שהניצע שלח קיבול [פס"ד נווה‪-‬עם נ' יעקובסון עוסק‬
‫בכך]‪ .‬פרק הזמן‪ ,‬אם כך המהווה את ההבדל בין ההצעות הוא פרק זמן המחשבה‬
‫וההחלטה של הניצע‪ .‬אופציה הינה דומה מאד להצעה בלתי חוזרת‪.‬‬
‫איך יודעים איזו הצעה זו? אם נקבע ע"י המציע שהיא בלתי חוזרת לתקופה שנקבעה ע"י‬
‫המציע‪ ,‬או לתקופת זמן סבירה‪ .‬גם אם נקבע מועד אחרון‪ ,‬ולא הוגדר "בלתי חוזרת" זוהי‬
‫הצעה בלתי חוזרת עד המועד המוגדר‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ ,‬גלברד ‪ 17 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫גם במקרה ומציע ינסה לחזור בו מהצעתו הבלתי חוזרת לאחר שנמסרה לניצע‪ ,‬לא יהיה‬
‫לכך כל תוקף משפטי‪.‬‬
‫היחס בין ס' ‪ 3‬לס' ‪- 12‬לפי הפסיקה יהיו מצבים יוצאי דופן‪ ,‬בהם יכולת החזרה של‬
‫המציע תחסם מוקדם יותר אף מהקבוע בס' ‪ .3‬לפעמים פרישה ממו"מ עשויה להחשב‬
‫כהפרה של חובת תום הלב לפי ס' ‪[ - 12‬לדוג' מו"מ ארוך ומתמשך‪ ,‬הנמצא במצב מאוד‬
‫מתקדם‪ ,‬ישנה הסתמכות מאוד משמעותית של הצדדים על המו"מ‪ ,‬השקיעו זמן וכסף‬
‫ומשאבים‪ ,‬וויתרו על הצעות ואפשרויות אחרות‪ .‬ואחד הצדדים פורש מהמו"מ מסיבה לא‬
‫לגיטימית]‬
‫במקרים אלו‪ ,‬בית המשפט יחייב את המנסה לפרוש בפיצויים ובמצבים קיצוניים במיוחד‬
‫עשוי ביהמ"ש לחייב את הצדדים להתעלם מנסיון הפרישה ולראות את החוזה כאילו‬
‫נכרת‪.‬‬
‫ס' ‪ - 4‬מתי תפקע הצעה‬
‫א‪ .‬כשהניצע דוחה אותה ‪ -‬דחייה מפורשת‪ ,‬מתוך שתיקה‪ ,‬מתוך התנהגות‪.‬‬
‫בפס"ד נוה עם נ' יעקובסון‪ - 16‬יעקובסון ניסה לשנות תנאי הצעה בלתי חוזרת לרכישת‬
‫הדירה שעניינה היה הצגת מחצית ממחיר הדירה בעת כריתת החוזה‪ .‬וכשהעלה חרס בידו‬
‫‪ 16‬ע"א ‪ - 379/82‬נוה‪-‬עם ברמת‪-‬גן בע"מ נ' ד"ר יוסף יעקובסון ‪ .‬פ"ד לח(‪.740 ,)1‬‬
‫‪18‬‬
‫קם‪ ,‬הלך ואמר שאין לו כסף‪ .‬ביהמ"ש פסק כי ‪ :‬ניסיונות גישוש בהם מנסה הניצע לבדוק‬
‫את גבולותיו של המציע בהצעתו אין בהם בכדי דחיית ההצעה‪.‬‬
‫בהצעה רגילה ‪ -‬למציע שמורה הזכות לבטל את הצעתו בכל הזמן שקודם לקיבול‪ .‬כך שאם‬
‫יפרש את התנהגותו של ניצע כדחיית ההצעה אין בכך משום בעייה גדולה‪.‬‬
‫בהצעה בלתי חוזרת ‪ -‬לניצע יש זכות לדון בהצעה בפרק זמן ללא חזרתו של המציע‪ .‬כך‬
‫שהתנאים להסקת דחיה יהיו מחמירים יותר‪.‬‬
‫אופציה ‪ -‬חוזה שלם‪ .‬כאשר יסיקו מהתנהגותו של ניצע כי הוא דוחה את ההצעה‪ ,‬הוא‬
‫מוותר על זכות חוזית‪ .‬כך שהתנאים להסיק כי הוא מוותר על הזכות יהיו אף יותר‬
‫מחמירים וייתכן שכאן תידרש דחייה מפורשת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשעובר המועד לקיבולה ‪ -‬אם ננקב מועד לקיבולה ואם לא נקבע מועד כזה‪ ,‬תוך זמן‬
‫סביר‪.‬‬
‫[אם המציע קובע במפורש בהצעתו כי למרות המועד שנקבע בה‪ ,‬לא תהיה ההצעה בבחינת‬
‫הצעה בלתי חוזרת והוא יכול לחזור בו בכל זמן ‪ -‬לא תהייה ההצעה בבחינת הצעה בלתי‬
‫חוזרת]‬
‫פרופ' סיני דויטש ופרופ' גבריאלה שלו חלוקים ביניהם בשאלה אם ישנן נסיבות בהן גם‬
‫אם יש מועד קבוע לקיבול ההצעה ולא הסתייג המציע ממנו‪ ,‬ניתן יהיה להסיק כי ממכלול‬
‫הנסיבות לא התכוון המציע לעשות הצעתו בלתי חוזרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ס' ‪ - )2(4‬מאורעות הגורמים לפקיעת ההצעה (רק אם הם מתרחשים לפני מתן הודעת‬
‫הקיבול)‪ .‬כך‪ ,‬בחוזה אופציה‪ ,‬מאורעות מפקיעים לא יגרמו לפקיעת האופציה‪.‬‬
‫ס' ‪ – 5‬קיבול הקיבול יהיה לפעמים בהתנהגות ‪.‬מה ההשפעה של קיבול בהתנהגות על‬
‫הסעיפים הקודמים‪ .‬בפס"ד רוזנר נ' מד"א‪ 17‬נקבעו ‪ 3‬תנאים לקיבול בהתנהגות‪ :‬זמן סביר‪,‬‬
‫התנהגות כמפורט בהצעה‪.‬‬
‫ס' ‪(6‬ב) קובע כי לא ניתן להכריח ניצע לבצע פעולה כלשהי כדי לדחות את ההצעה‪ .‬כלומר ‪-‬‬
‫לא ניתן לקבוע בהצעה ששתיקת הניצע תחשב קיבול‪.‬‬
‫הצעה לציבור ‪ -‬מודעה בעיתון‪ ,‬מכונת שתיה אוטומאטית‪ ,‬חניון‪ ,‬חנות פתוחה וכד'‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 7‬הצעה שאין בה אלא בכדי לזכות את הניצע‪ ,‬חזקה עליו שקיבל אותו אלא אם‬
‫הודיע למציע על דחייתה תוך זמן סביר‪.‬‬
‫עד מתי יכול מציע לחזור בו מהצעתו שיש בה חזקת קיבול? בהקש מס' ‪(36‬א) נראה‪ ,‬כי עד‬
‫שהניצע יודע על ההצעה‪ ,‬יכול המציע לחזור בו‪.‬‬
‫מה ההבדל בין חוק המתנה לבין ס' ‪ - 7‬בדרך כלל יחול חוק החוזים על נסיבות עיסקיות‬
‫ואילו חוק המתנה על נסיבות אלטרואיסטיות‪ ,‬שכל מטרתן להיטיב על הניצע ‪.‬‬
‫כריתת חוזה שלא בדרך של הצעה וקיבול ‪-‬הצעה והצעה אשר תואמות בפרטים באופן‬
‫מוחלט‪ ,‬מעידות כל אחת על גמירת הדעת המוחלת של שולחהן‪ .‬התחייבות חד צדדים‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬גלברד ‪ 24 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫‪ .2‬ה‪ .‬תמורה והסתמכות‬
‫פעם ‪,‬במשפט האנגלי ועל כן גם אצלנו‪ ,‬נושא התמורה היה חלק מהחוזה‪ -‬מתוכן החוזה‪.‬‬
‫כיום תמורה אינה יסוד מהותי מהחוזה‪ .‬היא קיימת אך לא מהותית לעובדת התקיימות‬
‫החוזה‪ .‬יש חשיבות לתמורה ‪,‬בחוק המכר יש הגדרה מהו מכר (סע' ‪ )1‬וכך גם בחוק המתנה‬
‫וחוק השכירות וההשאלה – התמורה הוא גורם חשוב בכל אחד מהנושאים הללו‪.‬‬
‫שיטת המשפט הישראלית מבחינה בין חוזה עם תמורה לחוזה ללא תמורה‪ .‬גם חוזה ללא‬
‫תמורה הוא חוזה במשפט הישראלי‪ .‬תמורה בישראל נבחנת במהות שלה (תמורה אינה‬
‫תנאי לקיום החוזה)‪.‬‬
‫אבחנה של מכר‪ :‬מכירה לקרוב משפחה בחצי מחיר זה חצי מתנה‪/‬חצי מכר = עסקה‬
‫מעורבת‪ .‬על החלק המתנתי יתנהגו על סמך חוק המתנה ועל המכר – לפי חוק המכר‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫ע"א ‪ ,374/64‬צבי רוזנר נ' מגן דוד אדום לישראל‪ ,‬פ"ד יח (‪ )4‬עמ' ‪.640‬‬
‫‪19‬‬
‫* המשפט האנגלי לא מכיר בחוזה מתנה‪ .‬על כן ברגע שיש כזה מצב – נותנים שקל‬
‫כתשלום סמלי‪"...‬גרגר פלפל תמורת אוניה"‪.‬‬
‫דוגמאות להבדלים‪:‬‬
‫*חזרה מחוזה – בחוזה רגיל = זו הפרה‪ .‬בחוזה מתנה – אפשר לחזור בך כי ניתן‬
‫מרצון טוב‪.‬‬
‫*התאמה באחריות – האחריות של המוכר רחבה יותר בחוזה רגיל מאשר בחוזה‬
‫מתנה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פס"ד פלונית נ' אלמוני – הנקודה המרכזית היא שבי"מ מדגיש כי התמורה‬
‫משוחררת מכל המבחנים של המשפט האנגלי‪ .‬התמורה היא במובן הפשוט שלה‪.‬‬
‫פס"ד ועד הישיבות נ' מיכאלי‪ -19‬עוסק בדרישת הכתב‪ .‬בחוק מתנה סעיף ‪5‬א‪ ,‬יש‬
‫הוראה הנוגעת לצורתו של חוזה מתנה‪ .‬התחייבות לתת מתנה בעתיד צריכה להיכתב‬
‫בכתב‪ ,‬בניגוד ממתנה בהווה‪ .‬דרישת כתב זו היא מהותית (הבטחה לתת מתנה בעתיד‬
‫בעל פה – אינה ברת תוקף) כיוון שהמחוקק רוצה להבטיח רצינות יתר של הצדים‪ .‬זה‬
‫בא לידי ביטוי בהעדה לגמירות דעת‪.‬‬
‫בפס"ד בראשי‪ 20‬אומרת השופטת בייניש כי בחוזה מתנה יש הקפדה יותר גבוהה גם‬
‫על גמירות דעת של הנותן‪ .‬בנוסף לא רוצים שכל שיחה תהפוך להיות התקשרות‬
‫בחוזה‪.‬‬
‫יש רצון ליצור צורה חיצונית‪-‬צורנית כך שיהיה פסק זמן בין השלב הטרום חוזי לשלב‬
‫החוזי‪ ,‬ובכך לוודא שאכן יש רצון אמיתי בין הצדדים‪.‬‬
‫בפס"ד מזרחי‪ 21‬ופס"ד גוטהילף‪ 22‬עוסקים בשאלות ספציפיות בנוגע לחוק מתנה‪:‬‬
‫באילו מקרים ניתן לחזור מחוזה המתנה‪ ,‬מתי יש הסתמכות‪ ,‬מתי נגיד שנותן המתנה‬
‫שלל מעצמו את האפשרות לחזור בו מהמתנה‪.‬‬
‫פס"ד ברקוביץ נ' קלימר‪ 23‬עוסק בשאלה איך מבחינים בין מצבים דומים שניתן לטעות‬
‫ביניהם – התעוררה השאלה האם החוזה היה חוזה חליפין או מתנה בחיוב (עפ"י סעיף‬
‫‪ )4‬או מתנה על תנאי‪.‬‬

‫‪ .2‬ו‪ .‬צורת החוזה‬

‫‪ .2‬ו‪ .1 .‬הוכחת חוזים והתחייבות בכתב‪ -‬סע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית‬
‫‪ .2‬ו‪ .2 .‬דרישת הכתב בהיתחייבות‬
‫דיני חוזים ‪ -‬ד"ר משה גלברד ‪ 31 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫העיקרון שעומד בבסיס השיטה הוא שאין צורה חיצונית פורמלית שהכרחית לכריתת‬
‫חוזה‪ .‬למעט יוצאי דופן‪ .‬לפי ס' ‪ 23‬יכולה צורת החוזה להיות כל אשר ירצו הצדדים‪ ,‬בדיוק‬
‫כפי שלפי ס' ‪ 24‬יכול תוכן החוזה להיות כל מה שיסכימו‪ ,‬עם סייג ‪" -‬זולת אם היתה צורה‬
‫מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים"‬
‫בעיקרון כאשר מדברים על דרישה צורנית לתוכן החוזה‪ ,‬מדברים על דרישת כתב‪ .‬מקובל‬
‫לחלק את דרישות הכתב שבחוקים הרבים לשתי קבוצות ‪-‬‬
‫דרישת כתב ראייתית ‪ -‬אם לא מתקיימת‪ ,‬עדיין יש תוקף לחוזה‪ .‬אך אם אחד הצדדים‬
‫יבוא לביהמ"ש וינסה להוכיח את החוזה‪ ,‬לא יעלה בידו‪.‬‬
‫דרישת כתב מהותית ‪ -‬אם לא מתקיימת דרישת הכתב אין תוקף לחוזה‪.‬‬
‫ס' ‪ 23‬ממוקם בחוק מהותי ועוסק בדרישה מהותית‪.‬‬
‫[יש להצליב עם סיכומים של מישהו אחד]‬

‫‪18‬ע"א ‪ ,326/73‬פלונית‪ ,‬ואח' נ' אלמוני‪ ,‬פ"ד כח (‪.2( 612‬‬

‫‪ 19‬ע"א ‪ - 11/75‬ועד הישיבות בא"י נ' אברהם מיכאלי ו‪ 3-‬אח' ‪ .‬פ"ד ל(‪.639 ,)1‬‬
‫‪ 20‬ע"א ‪ - 3601/96‬עמית בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל ‪.‬תק‪-‬על ‪.1235 ,)2(98‬‬
‫‪ 21‬ע"א ‪ - 493/91‬מזרחי שמעון ו‪ 6-‬אח' נ' מזרחי יעקב ו‪ 2-‬אח' ‪ .‬פ"ד נ(‪.199 ,)1‬‬
‫‪ 22‬ע"א ‪ - 476/89‬יצחק גוטהילף ואח' נ' חיה נוימן ‪ .‬פ"ד מו(‪.648 ,)1‬‬
‫‪ 23‬ע"א ‪ - 495/80‬איזדור ברקוביץ ואח' נ' בטי קלימר ‪.‬תק‪-‬על ‪.1367 ,)3(82‬‬
‫‪20‬‬
‫במשפט האזרחי צריך להוכיח התובע רק עובדות ששנויות במחלוקת‪ .‬אם התובע והנתבע‬
‫באים לביהמ"ש ואין בניהם מחלוקת שנכרת חוזה והמחלוקת נובעת מעניינים אחרים‪ .‬אם‬
‫דרישת הכתב היא ראייתית‪ ,‬ידון ביהמ"ש בטענות הצדדים מתוך הנחה כי אכן נכרת בינם‬
‫חוזה‪ .‬אם דרישת הכתב היא מהותית‪ ,‬יזרוק ביהמ"ש את הצדדים מהחלון ויודיע להם כי‬
‫החוזה כלל לא נכרת‪ ,‬משום שחובת בכתב לא מולאה‪.‬‬
‫חוזים –‪,‬גלברד ‪7.1.02‬‬
‫חוזה‪ ,‬יכול להעשות בכל צורה שהיא‪ ,‬אלא אם כן‪ ,‬מותנה תוקף החוזה בדרישת כתב‪.‬‬
‫אבחנה בין דרישת כתב מהותית לדרישה ראייתית (בשיעור שעבר‪ ,‬למדנו מס' אבחנות‬
‫וכעת נלמד עוד שתיים)‬
‫א‪ .‬בדרישת כתב מהותית‪ ,‬החוזה עצמו צריך להיות בכתב‪ ,‬כאשר יש דרישה ראייתית –‬
‫החוזה יכול להעשות בע"פ‪ ,‬כל עוד קיים מסמך מאוחר המעיד על קיומו של החוזה‬
‫(לדוג‪ :‬קבלה שמעידה על ביצוע החוזה)‬
‫ב‪ .‬בדרישת כתב ראייתית – בגלל שמטרתה לפתור קשיים בדיני הראיות‪ ,‬מספיק לנו בדל‬
‫נייר שיעיד על החוזה ‪",‬ראשית ראייה בכתב" – ע"י בדל זה‪ ,‬הספק הראייתי מוסר –‬
‫לדוג'‪" :‬הוסכם בניינו הסכם וכל ההסדרים נעשו בע"פ") לעומת זאת בדרישת כתב‬
‫מהותית‪ ,‬כל הפרטים חייבים להופיע בחוזה הכתוב ואין די בהצהרה בלבד ‪.‬‬

‫אין נדע איזו דרישה זו? או ע"י לשון החוק‪ ,‬או בדיקת התכלית ביסודו של החוק‪.‬‬
‫מה קורה כאשר יש דרישת כתב ‪ -‬ואכן התקיימה הדרישה‪ ,‬אך החוזה אינו (נשרף‪ ,‬אבד)?‬
‫אכן‪ ,‬דרישת הכתב קויימה‪ ,‬וחל הכלל של דיני הראיות "הראיה הטובה ביותר"‪ ,‬יש להוכיח‬
‫את העובדות השנויות במחלוקת ע"י הראיה הטובה ביותר שיש (מקור‪ ,‬צילום‪ ,‬עדים ‪) . .‬‬
‫סע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנית – זהו סעיף הנוגע לדרישת הכתב‬
‫הראייתית חלקו הראשון של הסעיף קובע כי ביחס לחוזה שנהוג ומקובל לעשותו בכתב –‬
‫יש דרישת כתב ראייתית‪ .‬עד שחוקק חוק המקרקעין נבעה דרישת הכתב מסע' זה והייתה‬
‫דרישה ראייתית‪ .‬לאחר חקיקת החוק‪ ,‬ובעקבות פס"ד גרוסמן נ' בידרמן‪ ,‬הפכה דרישת‬
‫הכתב למהותית‪.‬‬
‫בפס"ד ‪726/71‬גרוסמן נ' בידרמן‪ ,‬נלמד כי קיימת חובת כתב מהותית‪ ,‬בשונה מהדרישה‬
‫הראייתית שנלמדה מס' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה‪ ,‬לפני חוק המקרקעין‪.‬‬
‫דרישת הכתב המהותית חלה על כל עסקות המקרקעין לסוגיהן (לפי ס' ‪ 8‬לחוק המקרקעין‬
‫‪ -‬בעלות‪ ,‬שכירות‪ ,‬משכנתא‪ ,‬זיקת הנאה‪ ,‬זכות קדימה) וס' ‪(79‬א) לחוק המקרקעין מוציא‬
‫מהכלל שכירות קצרה (עד ‪ 5‬שנים)‪.‬עליה לא חלים החיובים של סע' ‪( 8‬דרישת כתב‬
‫מהותית) אלא החיובים ע"פ סע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה (דרישת כתב ראייתית)‬
‫חלקו השני של סע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה‪ ,‬קובע כי חוזה שנעשה בכתב‪ ,‬ניתן לסותרו רק ע"י‬
‫כתב (ע"י מסמכים סוטרים)‪ .‬בפס"ד אפרופים‪ ,‬שעסק בפרשנות‪ ,‬נעשה שינוי מהותי (מעבר‬
‫מפרשנות רב שלבית‪ ,‬לפרשנות חד שלבית‪ ,‬בפרשנות רב שלבית יש קודם לקרוא את‬
‫החוזה‪ ,‬ולנסות להבין בצורה פשוטה את תוכנו (פרשנות פנימית) רק אם קריאה רגילה לא‬
‫מספיקה בכדי להבין את כוונת הצדדים‪ ,‬יש לפנות לפרשנות חיצונית‪ .‬ברק סותר את‬
‫הגישה הזו‪ ,‬באומרו כי אין כתב המתפרש בצורה חד משמעית‪ .‬ברק מביא כדוג' מכונה‬
‫המכונה בחברה כ"סוס"‪ ,‬ובחוזה יקבע כי יש למכור את הסוס‪ ,‬פרשנות פנימית תהיה‬
‫טעות‪ ,‬ע"כ ע"פ גישתו של ברק כבר בהתחלה יש לפנות לפרשנות חיצונית של החוזה‪.‬‬
‫(ניתן לומר כי ע"י אמירה זו רוקן ביהמ"ש את תוכנו של סע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה‪ ,‬זאת‬
‫מכיון שבחלקו השני של האחרון‪ ,‬נכתב כי חוזה כתוב ניתן לסתור ע"י מסמך כתוב‪ ,‬וכאן‬
‫קובע ברק כי גם מה שכתוב לא מוחלט)‬
‫בשורה ארוכה של חוקים קיימת דרישת כתב מהותית‪ ,‬ההנמקות הן מהותיות‪ .‬לדוג‪ :‬בסע'‬
‫‪ 3‬לפקודת השטרות יש הגדרות מיוחדות לשטר‪ ,‬כך שהוא יהיה ברור לכל פונה מאחר‬
‫והרציונל מאחורי דיני השטרות הוא כי החיוב החוזי מגולם בחפץ כתוב‪ ,‬מחוייבת דרישת‬
‫הכתב המהותית‪ .‬בחוק המתנה ‪ -‬הבטחת רצינותו של המתחייב לתת את המתנה‪ ,‬היא‬
‫‪21‬‬
 ‫המחייבת את דרישת הכתב‪.‬בסוף שנות ה‪ 80‬ותחילת ה‪ 90‬נחקקו שורה של חוקרי צרכנות‬
‫שבהם דרישת הכתב באה להגן על הצרכן‪ -‬הטעם המהותי הוא הגנת הצרכן‪ .‬שהתחייבויות‬
‫הצרכן יהיו ברורות לו וגלויות לעין‪.‬‬
‫חוק המקרקעין ‪ -‬קיימת דרישת כתב‪ .‬הקניית זכות במקרקעין (ס' ‪ )6‬היא התחייבות‬
‫לעשות עסקה במקרקעין (ס' ‪(7‬ב)) וחייבת מסמך בכתב (ס' ‪ )8‬בכתב מכיוון שאינו חוזה‬
‫המהווה התחייבות להקניית זכויות במקרקעין ‪.‬סע' ‪ 8‬לא חל על מה שאינו התחייבות‪.‬‬
‫לדוג‪ :‬ראובן כורת חוזה בתאריך ‪1.1.00‬בו הוא מתחייב למכור לשמעון נכס במקרקעין‬
‫ולהעביר לו אותו ב ‪( 1.6.00‬חוזה רגיל) שמעון‪ ,‬מתחייב ב ‪ 1.3.00‬כי יעביר את הנכס שיקבל‬
‫מראובן אל לוי ב‪( 1.6.00‬חוזה רגיל)‪ .‬קיימת דרך אחרת לבצע את החוזה‪ .‬הרי שמעון אינו‬
‫הבעלים של הנכס‪ ,‬אך יש לו זכות חוזית – שזהו גם סוג של נכס‪ .‬שמעון יכול למכור ללוי‬
‫את הזכות הזו – המחאת זכות‪( .‬שמעון לא צריך לקבל את אישורו של ראובן אלא רק לידע‬
‫אותו בכך) – הלכת ביהמ"ש העליון היא כי המחאת זכות אינה התחייבות הטעונה מסמך‬
‫(פס"ד גודמן נ' מיכאלי‪ ,‬מיכסלר נ' עמידר)‬
‫פס"ד ראשון שעסק בפרשנותו של סע' ‪ 8‬הוא ‪ 726/71‬גרוסמן נ' בידרמו‪ :‬בידרמן התחייבו‬
‫למכור מקרקעין – החוזה נעשה בע"פ וסוכם כי העו"ד של גרוסמן יעלה את ההסכמות על‬
‫הכתב‪ .‬בידרמן חזרו בהם וסרבו לחתום על המסמך וגרוסמן הגיש בקשה לביהמ"ש‬
‫לאכיפה‪.‬‬
‫ע"וד של גרוסמן טען כי נערך חוזה בע"פ‪ ,‬וצרף את התדפיס שבו נכתב מה שסוכם בין‬
‫הצדדים (ז"א ראייה לחוזה) ביהמ"ש קובע כי הדרישה בסע' ‪ 8‬היא מהותית ולא ראייתית‬
‫– ודחה את התביעה על הסף (מדוע‪ ,‬לא טען העו"ד כי התדפיס הוא חוזה? במשך שנים‬
‫נבעה חובת הכתב מסע' ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה שם הדרישה היתה ראייתית‪ ,‬אך בתקופת‬
‫גרוסמן‪ ,‬כבר נחקק חוק המקרקעין = בו דרישת הכתב היא מהותית – עו"ד לא מעודכן ‪. . .‬‬
‫‪).‬‬
‫מה היקף הפרטים שצריך לכלול החוזה? פס"ד זה לא עונה על השאלה הזו‪.‬‬
‫איך נימק ביהמ"ש את הדרישת סע' ‪ 8‬המהותית? – השופט זוסמן השווה אותה לחוק‬
‫המתנה‪ ,‬בדק בהצעת החוק‪ ,‬והשווה אותה לסע' ‪ – 7‬שם כתוב כי עסקה דרושה רישום‬
‫(מהותי) וס' אח"כ יש את אותו מבנה תחבירי – ביהמ"ש עשה היקש בין הסעיפים‪ .‬כשם‬
‫שדרישת הרישום היא מהותית לביצוע העסקה עצמה‪ ,‬דרישת הכתב לביצוע ההתחייבות‬
‫גם היא מהותית‪ - .‬פס"ד תקדימי מהותי המפרש לראשונה את ס' ‪ 8‬ומצוטט בכל פס"ד‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬

‫בפס"ד ‪ 649/73‬קפולסקי נ' גני גולן – נעשתה עסקה במקרקעין‪ .‬החוזה בעצם נעשה בע"פ‪.‬‬
‫תוך כדי ביצוע החוזה הוחלפו מסמכים שהעידו על קיומו של החוזה‪ .‬בזמן שהתביעה היתה‬
‫בביהמ"ש המחוזי – ניתן פס"ד גרוסמן‪ ,‬והעו"ד של קפולסקי הבין כי אין לו סיכוי‪ ,‬ע"כ‬
‫כתב בתביעה כי המסמכים הם החוזה עצמו‪.‬‬
‫ביהמ"ש מוכן היה להניח כי המסמכים הם החוזה‪ .‬ואז הועלתה השאלה‪ ,‬מה היקף‬
‫הפרטים שצריכים להיות בחוזה‪ .‬בפס"ד זה מופיעה "רשימת המכולת" ששל הש' עציוני‬
‫הכוללת את כל הפרטים‪ ,‬שבלעדייהם אין חוזה‪ .‬בסוף פס"ד הש' עציוני מחדד את הלכת‬
‫גרוסמן ואומר כי מטרת הפירוט היא לחסוך תביעות הקשורות לפרטים‪ .‬המסמך המדובר‬
‫צריך שיכלול את כל הפרטים המהותיים לביצוע העסקה ולהצביע באופן ברור על קיומה‪.‬‬
‫לא מספיקה רק רמיזה על קיומה של העסקה‪[ .‬עוה"ד הגיש את התוכנית הסניטרית וניסה‬
‫לטעון שהיא החוזה ‪ -‬לאחר שהבין שדרישת הכתב היא מהותית ביקש לתקן את כתב‬
‫התביעה]‪ .‬השופט עציוני מביא את "רשימת המכולת" המפרטת את הפרטים המהותיים‬
‫שצריכים להיכלל ב"מסמך בכתב"‪.‬‬
‫התוצאה בפועל היתה שונה‪ ,‬כיוון שכל צד שרצה להשתחרר מהחוזה עשה השוואה אל‬
‫רשימת המכולת של הש' עציוני‪ ,‬ויכל לברוח מהחוזה‪ .‬ביהמ"ש הבין את הטעות ובסוף‬

‫‪22‬‬
‫שנות ה ‪ 70‬תחילת ה‪ 80‬החלה מגמה של ריכוך דרישת הכתב‪ .‬וביהמ"ש נוטה יותר ויותר‬
‫להשלים פרטים באמצעים שונים‪ ,‬גם פרטים שאינם נכללים ב"רשימת עציוני"‪.‬‬
‫פס"ד ‪ 235/75‬קאדרי נ' מסדר האחיות ‪ -‬הובאה קבלה על מכירת נכס מקרקעין כחוזה‬
‫מכירה‪ .‬היו חסרים פרטים רבים בקבלה (שם המוכר המדויק‪ ,‬גודל הנכס‪ ,‬מועד התשלום)‬
‫השופט ויתקון הכיר בקבלה שהיא "מסמך בכתב" ופסק כי את כל הפרטים החסרים ניתן‬
‫להשלים ‪ -‬זהות המוכר ברורה וידועה‪ ,‬גם אם השם היה משובש‪ .‬מועד התשלום יהיה בעת‬
‫המסירה‪ .‬המסירה תהיה בזמן סביר ‪ -‬ומשתמש בהשלמות על גבי השלמות כדי להכיר‬
‫בקבלה כחוזה תקף‪.‬‬
‫מסמן גישה ליברלית (יותר מידיי) שמסכימה להשלים פרטים‪ .‬פס"ד זה אינו מאפיין וחריג‬
‫(מרחיק לכת)‪.‬‬
‫הגישה המרכזית המבטאת את דרישת הכתב מובאת בפס"ד רבינאי נ' מן שקד – בפס"ד‬
‫זה קיים זכרון דברים הכולל את הדברים העיקריים‪ .‬והשאר ניתן להשלים ע"י מנגנוני‬
‫השלמה‪.‬‬
‫בפס"ד רובינשטיין נ' לויס – חב' רובנשטיין מכרה לגברת לויס דירה המחיר הועתק‬
‫בצורה שגויה (נמוך מהמחיר) ע"י נציג המכירות‪ .‬החברה לא חתמה על החוזה ‪,‬טענה כי לו‬
‫תוקף וביקשה מלויס להעלות את המחיר וכשזו סרבה מכרה את הדירה לאחר‪.‬‬
‫לויס תבעה אכיפה‪ .‬התעוררה שאלה האם דרישת הכתב כוללת גם חתימה‪ .‬הש' חיים כהן‬
‫(ברוב !!!!) אומר שבגלל שבמקרה הזה החוזה הודפס ע"י החברה‪,‬במשרדי החברה‪,‬עם‬
‫הלוגו שלה קרי החב' ראתה עצמה מחוייבת אל החוזה ואין נפקא מינה אם הייתה‬
‫מתוכננת חתימה רשמית של בעל החברה מאוחר יותר– אין אפשרות לברוח מהחוזה גם‬
‫אם אין חתימה‪ .‬נפסק שהמחיר יתוקן והחוזה יאכף‪.‬‬
‫ביהמ"ש לא מוצא לנכון לערב את יסוד החתימה כתנאי בדרישת הכתב המהותית‪ ,‬וזאת‬
‫כדי לא ליצור מצב של פגם בהעדר על גמירת דעת‪ .‬גם בפס"ד לויס מבקש השופט כהן לא‬
‫להכריע בסוגיות הרות עולם ופוסק "ספציפית למקרה זה"‪.‬‬
‫לעומת זאת בפס"ד מקסים נ' ג'רבי‪ -‬חב' מקסים לא היתה כ"כ גדולה‪ ,‬וניסתה לטעון כי‬
‫חוזה לא תקף בגלל שאין חתימה‪ .‬הש' בך משתכנע כי היתה גמירת דעת של הצדדים‪,‬‬
‫וקובע כי החתימה אינה חלק מדרישת הכתב‪ .‬הוא מנמק זאת בכך שבחלק מדרישות‬
‫הכתב‪ ,‬מצויין בחוק כי יש לחתום על החוזה‪ ,‬ואילו בסע' ‪ 8‬לא כתוב‪ – .‬ע"כ החוזה תקף‪.‬‬
‫ביהמ"ש מעביר את דרישת החתימה מצורת החוזה אל נושא גמירת הדעת‬
‫בפס"ד בוטובסקי נ' אליהו גת‪ ,‬שני הצדדים לא חתמו על חוזה אך בגלל שהיתה גמירת‬
‫דעת החוזה תקף ‪.‬השופט מצא פסק כי זכרון דברים אשר נכתב כהכנה לכריתת חוזה אשר‬
‫הוכן ע"י עו"ד‪ ,‬כאשר הוא מכיל את כל הפרטים המהותיים וכולי ‪ -‬ייחשב גם הוא‬
‫כ"מסמך בכתב"‪ .‬מציין כי בעוד שהמסמך בכתב מהווה תנאי מהותי לביצוע העסקה‪ ,‬הרי‬
‫החתימה עליו מהווה פרט ראייתי בלבד‪.‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 90‬בפס"ד אהרונוב נ' אהרונוב (לא נמצא בסילובוס) – זוג‪ ,‬התחתנו‬
‫‪24‬‬

‫בנשואים שניים‪ .‬לאישה היתה דירה ולגבר היה כסף מדירה שהוא וגרושתו מכרו‪ .‬הזוג‬
‫כרתו חוזה ע"פ הגבר ישקיע את כספו בשיפוץ דירתה של האישה ובכך יהפוך להיות שותף‬
‫בה‪ .‬לאחר שסיים את השיפוץ‪ ,‬ביקש מהאישה אישור כתוב כי אכן ביצע את חובתו‪ ,‬הוא‬
‫קיבל אישור כזה‪ .‬אך האישה סרבה להפוך אותו לשותף בדירה בטענה כי אין את כל‬
‫הפרטים בחוזה (כתוב "הדירה של האישה" – לא כתוב איזו‪ ,‬איפה ‪).. .‬‬
‫ביהמ"ש אומר כי אכן חסרים פרטים אך ניתן להשלימם‪ .‬זהו שינוי מרחיק לכת כי מספיק‬
‫אזכור של הדירה כך שהחוזה יהיה תקף‪ .‬בנוסף בחוזה כתוב כי לאחר קיום החויב של‬
‫הבעל‪ ,‬הוא יקבל את הזכויות בדירה‪ .‬נשאלת השאלה מהו החיוב? – ביהמ"ש אומר כי‬
‫מספיק שיש אישור כי החיוב בוצע‪ ,‬כך שאין לעסוק בכך יותר‪ -.‬יש לשים לב כי במסמך‬
‫הוא מאוחר לחוזה – ז"א שביהמ"ש נוטה לדרישת כתב ראייתית‪.‬‬

‫‪ 24‬ע"א ‪ - 475/87‬נינה אהרונוב נ' אהרון אהרונוב ‪ .‬פ"ד מג(‪.165 ,)3‬‬

‫‪23‬‬
‫שני חידושים‪ :‬א‪ .‬חיוב מאוד מהותי כמו המחיר‪ ,‬אם כבר קוים‪ ,‬די לביהמ"ש שמצוין‬
‫בחוזה שהוא קויים ואין צורך לפרט מעבר לכך; ב‪ .‬הכתב כי "כל החיוב הושלם" לא נמצא‬
‫בחוזה המקורי אלא במסמך מאוחר יותר‪ .‬ביהמ"ש פסק כי ניתן להשלים את דרישת‬
‫הכתב בחוזה מאוחר יותר‪.‬‬
‫ע"א ‪ 380/88‬טוקאן נ' אלנששיבי ‪ -‬השופט בך אמר (באוביטר) כי "דרישת הכתב היא‬
‫מהותית במובן זה‪ ,‬שללא מסמך בכתב‪ ,‬המעיד על קיום עסקה במקרקעין (על כל פרטיה‬
‫המהותיים שאינם ניתנים להשלמה מהחוק)‪ ,‬העיסקה איננה תקפה ולא ניתן להוכיח את‬
‫קיומה בדרכים חלופיות‪ ...‬עם זאת‪ ,‬אין המסמך חייב לגלם את ההתחייבות עצמה‪ ,‬אלא‬
‫מספיק שהוא מעיד באופן ברור על קיומה‪[ "..‬כלומר ‪ -‬דרישת הכתב היא מהותית בכך‬
‫שהיא ראייתית] האבחנות שוב לא ברורות כפי שהיו בעבר‪.‬‬
‫פס"ד החברה האילתית ‪- 25‬היתה הפרה מאוד חמורה של חובת תום הלב של מנהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ .‬החברה האילתית תבעה את אכיפת החוזה ביהמ"ש פסק כי לא היה‬
‫חוזה‪ ,‬השופט מלץ אינו מוכן לוותר על דרישת הכתב (שלא התקיימה) ודוחה את הרעיון‬
‫של התגברות על העדר מסמך בכתב באמצעות חובת תום הלב‪.‬‬

‫יחסי הגומלין בין סע' ‪ 8‬לחוק המקרקעין ו ‪ 12‬חוק החוזים‪:‬‬

‫כאשר לא מתקיימת דרישת הכתב בגלל חוסר תום לב‪ ,‬ניתן להתגבר על הפגם – כסעד על‬
‫הפרת חובת תום הלב‪( .‬ספרם של נילי כהן ופרידמן) בפס"ד החברה האילתית – נדחה‬
‫הרעיון הזה – היתה הפרת תום לב מצד מנהל מקרקעי ישראל והחברה האילתית תבעה‬
‫לאכיפת החוזה‪ .‬ביהמ"ש אמר שאין חוזה‪.‬‬
‫בפס"ד ‪ 579/83‬זוננשטיין נ' גבסו מאמץ הש' ברק באוביטר את הרעיון של נילי כהן‬
‫ופרידמן‪ ,‬התגברות על העדרות דרישת הכתב באמצעות עקרון תום הלב (ס' ‪ .)12‬באומרו כי‬
‫במקרים שהעדר הכתב נובע מחוסר תום לב – ניתן סעד‪ ,‬כאילו החוזה נכתב כראויי ויש‬
‫לאוכפו‪ .‬במקרה זה לא היה ברור מי גרם לפיצוץ המ"ומ בין הצדדים‪ ,‬והתיק הוחזר‬
‫לביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫הש' בייסקי לא מסכים עם ברק ועם גישת נילי כהן ופרידמן‪ .‬ונצמד לגישתו של השופט‬
‫מלץ‪.‬‬
‫הש' בן פורת לא מבהירה את עמדתה‪ .‬מצד אחד מכריזה מפורשות כי אינה מסכימה עם‬
‫ברק‪ ,‬ומצד שני מוכנה לקבל מקרים יוצאי דופן בהם ניתן לקבל את העקרון של אכיפה‬
‫בשל חוסר תום לב‪.‬‬
‫גישתו של ברק הפכה להלכה בפס"ד קלמר נ' גיא‪ :‬נעשתה עסקת קומבינציה בע"פ מסיבות‬
‫מיסוי‪ .‬הזוג גיא בנו שני בתים על המגרש של קלמר‪ ,‬לאחר סיום הבניה היה אמור להיכתב‬
‫ולהיכרת חוזה שבו יעביר קלמר למשיבים את הזכויות במחצית המגרש עליו בנוי הבית‬
‫שלהם‪ .‬בבוא היום סירב המוכר להעביר את הזכויות וגיא תובעים את אכיפת החוזה‬
‫שמעולם לא נכתב‪.‬‬
‫אין מסמך כתוב‪ .‬ביהמ"ש קבע כי החוזה תקף – הוא נעשה בע"פ בגלל שניסו להתחמק‬
‫ממס‪ .‬הוסכם כי החוזה יכרת רק שיסיימו לבנות את הבתים והקונה חזר בו לאחר הבנייה‪.‬‬
‫(היו מסמכים שהעידו על קיום ההתקשרות בין הצדדים)‪.‬‬
‫הש' זמיר אומר כי הוא לא פוסל את הרעיון של ברק אך טוען כי אין צורך להשתמש בו‬
‫כיוון שמתקיימת דרישת הכתב‪ .‬איך??!! – הוא מתאר את הריכוך במשך השנים בדרישת‬
‫הכתב‪ ,‬מביא את פס"ד אהרונוב בו נקבע כי גם פרט מהותי‪,‬כמו חיוב ‪ ,‬אם כבר קוים אין‬
‫צורך שיהיה כתוב מהו (במקרה שלנו כל החיובים קוימו – ניתן לראות כי המבנה עומד‪ ,‬כך‬
‫שקוימו כל החיובים של המוכר)‪.‬‬
‫הש' ברק אומר שזה מרחיק לכת לומר כי דרישת הכתב קוימה‪ ,‬כי בניין הוא לא מסמך‪,‬‬
‫מפנה לדעתו בפס"ד זוננשטיין ופוסק כי מאחר והיתה הסתמכות של המשיבים (גיא) על‬
‫החוזה‪ ,‬וקיימו את כל החיובים שהוטלו עליהם בחוזה‪ ,‬ואשמתו של המוכר ברורה וחמורה‪,‬‬

‫‪ 25‬ע"א ‪ - 651/82‬מדינת ישראל נ' החברה האילתית לשירותים ‪ .‬פ"ד מ(‪.785 ,)2‬‬
‫‪24‬‬
‫ישנה הפרה חמורה של עקרון תום הלב ויש לראות החוזה כאילו נכרת למרות שלא‬
‫מתקיימת דרישת הכתב‪.‬מכריע את המקרה ע"י שימוש ברעיון של פרידמן ונילי כהן‪.‬‬
‫הש' גולדברג – אומר בהתחלה כי דרישת הכתב מהותית ומביע את החשש מעקיפתה‪,‬‬
‫גישתו של זמיר מרחיקת לכת – ומקבל את דעתו של הש' ברק‪0 .‬עם סיוג)‬
‫לסיכום‪ :‬בד"כ חשוב שהפרטים המהותיים יהיו כלולים‪ .‬אך במידה וביהמ"ש רואה כי‬
‫יש גמירות דעת‪ ,‬ויש רצון לברוח מהחוזה – הוא יאפשר את אכיפתו‪.‬‬

‫‪ .2‬ז‪ .‬כשרות משפטית‬

‫כללי‬
‫חוק הכשרות המשפטית‪: 26‬סעיף ‪ ".1‬כשרות לזכויות ולחובות ‪-‬כל אדם כשר‬
‫לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו‪".‬‬
‫הזכויות והחובות לכל אדם חי‪.‬‬
‫סעיף ‪" :2‬כשרות לפעולות משפטיות ‪-‬כל אדם כשר לפעולות משפטיות‪,‬‬
‫זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט‪".‬‬
‫מכשיר כל אדם לביצוע פעולות משפטיות אך מגביל אותם למי שלא נשללה זכותו בחוק‪.‬‬
‫הכשרות הראשונה היא רחבה ‪,‬כללית ‪,‬פסיבית באופייה ‪,‬ללא סייג וחריגות –קיימת לכל‬
‫אדם חי ‪,‬זכויות מכל הסוגים‪ :‬אובליגטורית קניינית ויסודית‪.‬‬
‫הכשרות השנייה מצומצמת יותר יש לגביה סייגים ‪ .‬פעולה משפטית = פעולה שבאמצעותה‬
‫רוכשים זכויות או מתחייבים לחובות ‪.‬‬
‫אחת מהפעולות המשפטיות היא כריתת חוזה ‪ .‬כשרות משפטית הדרושה כדי להכשיר‬
‫להיות צד בחוזה היא על פי סעיף ‪. 2‬‬
‫יש טעם להבחנה כי בעוד שלכולם יש את הזכות הראשונה לא לכל סקטור באוכלוסייה יש‬
‫זכות לפעולה משפטית‪.‬‬

‫כשרות משפטית של תאגידים כצדדים לחוזה‬

‫כאשר מדובר על כשרות משפטית של תאגיד‪ ,‬הכוונה בעיקר לכשרות משפטית לכרית‬
‫חוזה‪ .‬לא קיימת הגדרה כללית לתאגיד‪ ,‬זו אישיות משפטית מלאכותית שנוצרה ע"י‬
‫השיטה המשפטית לנוחות המוסדות המשפטיים והחוק‪.‬‬
‫מאפייני תאגיד‪:27‬‬
‫‪ ‬לא מתקיים תאגיד אלא אם ניתן להצביע על בסיס מוצק בחוק‪ -‬לקיומו ככזה ‪-‬‬
‫לאדם יש קיום פיזי המעוגן בחוק מיום לידתו ועד מותו לעומת זאת לא לכל קבוצת‬
‫אנשים יש הכרה כתאגיד ‪.‬‬
‫‪ ‬גם אם קיים בסיס כאמור‪ ,‬לא בהכרח מתקיימת כשרות התאגיד לכל דבר ועניין ‪-‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נציגות וועד בית משותף היא תאגיד ויש לה כשרות משפטית אולם‬
‫כשרותה מוגבלת אך ורק לעניינים הנוגעים להחזקת הבית המשותף‪( .‬ס' ‪ 62‬לחוק‬
‫המקרקעין תשכ"ט ‪)1969‬‬
‫פס"ד נציגות הבית המשותף רח' עקיבא בלוד נ' קדמת לוד בע"מ המשיבה בנתה‬
‫‪28‬‬

‫בית והשאירה בו מחסן לעצמה‪ .‬ועד הבית טען שהמחסן שייך לדיירים טענת‬
‫המשיבה הייתה שזה סכסוך על בעלות ברכוש ואין לנציגות כשרות לתבוע‪.‬‬
‫‪ ‬האישיות המשפטית של התאגיד נפרדת מאישיותם המשפטית של בעליו‪,‬‬
‫החברים בו‪ ,‬או מנהליו‪(.‬לדוגמה‪ :‬בחברה בע"מ רכוש בעלי המניות אינו רכוש‬
‫החברה וזכויותיהם אינן שוות)‬
‫לראובן יש סוס ולשמעון עגלה הם מתאחדים לחברת הובלות אז לכל אחד מהם‬
‫‪ 50%‬מהחברה ולחברה יש סוס ועגלה‪.‬‬

‫‪ 26‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬תשכ"ב‪1962-‬‬

‫‪ 27‬מבחנים בהם ניבחן תאגיד‪/‬חברה כדי לדעת האם יש להם כשרות לצורך כריתת חוזה‪.‬‬
‫‪ ?.28‬ע"א ‪ - 98/80‬נציגות הבית המשותף רחוב רבי נ' קדמת לוד בע"מ ‪ .‬פ"ד לו(‪21 ,)2‬‬
‫‪25‬‬
‫פס"ד סלמון נ' סלמון (אנגליה) החוק האנגלי דורש לפחות שני בעלי מניות ‪ .‬לבעל‬
‫היו ‪ 99%‬בחברה ולאישה ‪ 1%‬כשהחברה הפכה להיות חדלת פירעון הבעל הפך גם‬
‫הוא לנושה ‪,‬כי הלווה מרכושו לחברה‪ ,‬שאר הנושים זעמו אך בית המשפט קבע‬
‫שלמרות שהחברה שלו הוא אישיות משפטית נפרדת‪.‬‬
‫ביהמ"ש המציא אישיות וירטואלית חדשה לכן לא ניתן להחיל על אישיות זו אמצעים‬
‫פיזיים‪:‬נישואין ‪,‬גירושין מאסר וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬תאגיד חייב לפעול באמצעות אורגנים המייצגים אותו‪.‬חותמים בשמו וכו'‬

‫סוגי תאגידים‬
‫מטעמי נוחות ניתן לסווג שלושה סוגים עיקריים של תאגידים‪:‬‬
‫א‪ .‬תאגידים המוקמים בחוק‪ .‬כל תאגיד צריך להיות נתמך בחוק ויש תאגידים‬
‫המוקמים ע"י חוק‪(.‬למשל חוק המועצה להשכלה גבוהה) קל לבדוק כשרות‬
‫תאגיד שכזה כי כל מה שקשור אליו מוגדר בחוק‪.‬‬
‫מועד תקפות לפי מה שכתוב בחוק או ‪,‬אם לא צוין אחרת‪ ,‬מועד כניסת החוק‬
‫לתוקפו ‪ .‬תום התוקף כפי שצוין בחוק או בסגירת התאגיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאגידים שהוקמו מכוח החלטת רשות מנהלית‪(.‬למשל‪ -‬המל"ג שמכיר במוסד‪,‬‬
‫עירייה המוקמת ע"י שר הפנים פקודת העיריות מגדירה מהי עירייה אך לא‬
‫מקימה אותה‪ ,‬הפקודה מסמיכה את שר הפנים להקים עיריות)‬
‫מועד הכשרות ופקיעתה על פי צווים מנהליים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תאגידים המוקמים בידי אנשים פרטיים או תאגידים אחרים– חברה‪,‬‬
‫שותפות‪ ,‬עמותה או אגודה שיתופית‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬יש לבדוק את כשרות התאגיד דרך בדיקה במוסד הממונה על מרשם‬
‫התאגידים (רשם עמותות‪ ,‬רשם חברות וכו') מהם התנאים להקמתו מי מייצג אותו‬
‫מועד כשרותו ופקיעתה וכו'‬
‫הכשרות‪ ,‬במקרה של חברות למשל‪ ,‬מתקיימת רק כאשר מבוצע רישום ברשם‬
‫החברות‪ ,‬ואם התקיימו כל הדרישות בחוק ע"י קבוצת פרטים‪ ,‬עד שלא נרשמה‬
‫החברה אצל הרשם‪ -‬היא אינה קיימת‪.‬‬
‫בשותפות המצב שונה כי התנאים להקמתה ולכשרותה מעוגנים בחוק (פקודת‬
‫השותפות) ‪,‬אמנם צריך לרשום את השותפות אצל רשם השותפיות עדיין גם לפני‬
‫הרישום היא כשירה מכוח החוק‪.‬‬

‫יוצאי דופן אל מול המאפיינים‪:‬‬

‫‪ ‬ועדה מקומית לתכנון ובניה‪ -‬למרות שאין סעיף המהווה אסמכתא מפורשת בחוק‪,‬‬
‫ולמרות שאין גם סעיף כללי בחוק באשר לכשרותה‪ ,‬אך הועדה כן מוזכרת בחוק ה‬
‫תכנון והבניה‪ -‬במשתמע זה כן תאגיד‪ ,‬כיוון שהועדה מרכזת תחום רחב מאד של‬
‫סמכויות בנושא‪ ,‬המחוקק התכוון בוודאי שתהיה תאגיד‪.‬‬
‫בפס"ד עירית בני‪-‬ברק נ' ברוך רוטברד‪- 29‬בית המשפט העליון קובע כי ועדה לתכנון‬
‫ובנייה היא תאגיד = גוף משפטי‪ .‬המושג מוסדר בחוק התכנון והבניה ‪,‬אין הוראה‬
‫ריכוזית (כמו לגבי ועד בית) אך כשבוחנים את סמכויותיה משתמע שהיא אכן‬
‫תאגיד‪.‬‬
‫‪ ‬הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית‪ -‬למרות שאין לה אסמכתא בחוק‪ ,‬ולמרות‬
‫שהיא לא התאגדה כחוק‪ ,‬הרי שבית המשפט קבע שיש לה אישיות וזכויות‬
‫משפטיות‪ .‬נובע מכך שהיו תאגידים בתקופת שלטון העותמנים‪ ,‬וכיוון שיש להם‬
‫רכוש וקרקעות‪ -‬מטעמי מדיניות משפטית (לא ליצור בלגן) הוכרו בלית ברירה‬
‫כבעלי אישיות משפטית‪ .‬נלמד מפס"ד‪ :‬הפטריארכיה היוונית נ' עירית רמלה‪. 30‬‬

‫‪ 29‬ע"א ‪ - 324/82‬עירית בני‪-‬ברק ו‪ 2-‬אח' נ' ברוך רוטברד ואח' ‪ .‬פ"ד מה(‪.102 ,)4‬‬
‫‪ 30‬ע"א ‪ - 272/81‬הפטריארכיה היוונית נ' עירית רמלה? ‪ .‬פ"ד לו(‪.670 ,)3‬‬
‫‪26‬‬
 ‫כשרות משפטית של בני אדם‬
‫הכשרות המשפטית של בני אדם מוגדרת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ .‬ישנן‬
‫כשרויות אחרות המוסדרות בחוקים אחרים (כמו כשרות לכתיבת צוואה המוגדרת בחוק‬
‫הצוואות)‬
‫לכל אדם כשרות כזו אלא אם נשללה או הוגבלה ממנו בחוק או בפסק דין(סע'‪. )1+2‬‬
‫ההבדל בין שלילה להגבלה הינו‪:‬‬
‫שלילת כשרות ‪ -‬פעולה משפטית שנעשית על ידו הינה חסרת כל תוקף‪ ,‬וכאילו שלא‬
‫נעשתה מעולם (‪.)Void‬‬
‫הגבלת כשרות ‪ -‬מי שכשרותו המשפטית הוגבלה והוא מבצע פעולה משפטית‪ -‬זו תקפה‪,‬‬
‫אך ניתנת לביטול (‪.)voidable‬‬
‫סייגים לכשרות זו לגבי קטינים מוגדרים בסעיפים ‪ .4-7‬הסייגים לגבי קטינים‪ ,‬בשינויים‬
‫מועטים‪ ,‬חלים גם לגבי פסולי דין (סע' ‪ 8‬מגדיר מיהם פסולי דין וסע' ‪ 9‬מחיל עליהם את‬
‫ההגבלות של הקטינים)‪.‬‬
‫המחוקק אינו סומך באופן מלא על קטין‪/‬פסול דין‪ ,‬ולכן מגדיר סייגים ומגבלות אלו‪,‬‬
‫שחלקם ‪ void‬וחלקם ‪.voidable‬‬
‫במקום כשרות משפטית‪ ,‬ניתן לומר גם כריתת חוזה‪ ,‬שהוא חלק פרטי של הכשרות‬
‫המשפטית בכללה‪.‬‬
‫באופן עקרוני לגבי קטין‪ ,‬החוק נוקט בגישה של הגבלה ולא שלילה‪ ,‬אך היוצאים מן הכלל‬
‫הם כשרות מלאה‪ ,‬או שלילת כשרות בהעדר הסכמת נציג הקטין‪.‬‬
‫סעיף ‪" .4‬פעולות של קטין ‪-‬פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת‬
‫נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסוימת או לסוג‬
‫מסוים של פעולות‪.‬‬
‫יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה"‪.‬‬
‫דרישת ההסכמה אינה באה בכדי לתת תוקף‪ ,‬אלא דווקא לחסנו מפני ביטול תוך שימוש‬
‫בטענת כשרות‪ .‬אם לא קיימת הסכמת הנציג (בדיעבד או למפרע)‪ ,‬הפעולה תקפה אך‬
‫ניתנת לביטול‪ .‬הסכמה גם לפעולה מסוימת‪ ,‬אך גם לסוג מסוים של פעולות‪.‬‬
‫פס"ד מלכה נ' חלב‪ 31‬מנסה לתקוף את חוזה המכר של איגרת שזכתה בהגרלה ‪ ,‬בטענה‬
‫שלא הייתה הסכמת ההורים למכירה‪ .‬ביהמ"ש אומר שההורים ידעו שבנם עוסק במכירת‬
‫איגרות מפעל הפיס וכך למרות שלא הסכימו למכירה הספציפית‪ ,‬הם לא יכולים לטעון‬
‫כנגדה‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬לא ניתן שהורים יגידו שילדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו‪,‬יתנו הסכמה גורפת‬
‫לכל מעשיו‪ ,‬כי הם מתיימרים לתת לו זכויות של בגיר ואין בכך הסכמה‪.‬‬

‫הסיפא של סעיף ‪ 4‬עוסקת בביטול הסכמת ההורה ואומרת שאם נתן הנציג הסכמה‪ ,‬יכול‬
‫הוא לבטלה רק בטרם נכרת החוזה‪.‬‬
‫בבג"ץ‪ 32‬כהן נ' שר הביטחון ישנה מחלוקת בין השופט חיים כהן לשופט בכור באשר‬
‫לביטול כזה‪ .‬שלושת השופטים מגיעים לאותה תוצאה בהנמקות שונות‪.‬‬
‫השופט חיים כהן בדעת מיעוט אומר שהסכמת ההורים מגלמת בתוכה שתי הסכמות‪ -‬גם‬
‫עצם א‪.‬כריתת החוזה היא פעולה משפטית ב‪ .‬וביצועו הוא פעולה משפטית‪ ,‬נפרדת‪ .‬ולכל‬
‫אחת היה בידם לחזור בהם לפני ביצוע הפעולה‪,‬לבטל את ההסכמה לכריתה בטרם ניכרת‬
‫החוזה‪ .‬ואת ההסכמה לביצועו כל זמן שעדיין לא בוצע‪ .‬מכיוון שלא חזרו בהם‪ ,‬וכבר בוצע‬
‫החוזה ‪ ,‬הרי שלא ניתן לבטל החוזה‪ ,‬הם יכלו להפר בטרם הביצוע‪ ,‬אך אז ניתן היה‬
‫לתבוע ההורים בשל גרם הפרת חוזה‪ .‬במקרה בו בעת הביצוע הקטין הפך לבגיר‪ -‬הבגיר‬
‫חייב לקיימו כי החוזה תקף מכריתתו‪.‬‬

‫‪31‬ת"א ‪ ,675/65‬מלכה נ' חלב‪ ,‬פ"מ נח ‪.346‬‬

‫‪ 32‬בג"צ ‪ - 709/79‬עמיר כהן נ' שר הביטחון ו‪ 5-‬אח' ‪ .‬פ"ד לד(‪.465 ,)2‬‬
‫‪27‬‬
‫השופט בכור (ובייסקי)דעת הרוב אומר שהכריתה והביצוע פעולה אחת הם‪,‬ודרושה‬
‫הסכמה אחת לשניהם ‪ ,‬ולכן חזרה מהסכמה יכולה להיות רק עד רגע הכריתה‪ .‬וכיוון‬
‫שכבר נכרת החוזה הרי הוא מחויב אליו‪.‬‬
‫סעיף ‪ ".5‬ביטול פעילות של קטין ‪-‬פעולה משפטית של קטין שנעשתה‬
‫שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול – תוך חודש מיום שנודע לבגיר עליה‬
‫(‪ ) 1‬על ידי נציגו‪ ,‬ואם אין לקטין נציג ‪ -‬על ידי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;‬
‫(‪ ) 2‬אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעילה ‪ -‬על‬
‫ידי הקטין‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר"‪.‬‬
‫האפשרות לביטול קיימת רק למשך חודש מהיום שנודע לנציג‪ ,‬כך שההסכמה במקרה זה‬
‫יכולה גם הסכמה פסיבית‪ ,‬הסכמה שבשתיקה‪ -‬אבל רק לאחר שנודע לנציג‪.‬‬
‫אפשרות נוספת לביטול‪ ,‬אם לא נודע לנציג כאמור‪ -‬יכול הקטין לבטל הפעולה תוך חודש‬
‫מהיום שנהיה לבגיר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הסעיף מתמרץ את הגורם הכורת חוזה עם קטין‪ ,‬למהר ולידע את נציגיו של‬
‫הקטין באשר לכריתת החוזה‪ ,‬בכדי לאיין טענת אי הידיעה לאחר יותר מחודש לאחר מכן‪.‬‬
‫לסע' ‪ 5‬יש חריג בסע' ‪ ".6‬סייג לביטול פעולות ‪-‬פעולה משפטית של קטין‬
‫שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪ ,‬וכן פעולה משפטית בין קטין לבין‬
‫אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין‪ ,‬אינה ניתנת לביטול כאמור‬
‫בסע' ‪ ,5‬אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪ ,‬אלא אם היה בה משום נזק‬
‫של ממש לקטין או לרכושו‪ ".‬כשרות משפטית כמעט מלאה לפעולות קטין‪:.‬‬
‫א‪ .‬במקרה של פעולה משפטית שדרכם של קטינים לעשותה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר הצד השני לא ידע‪,‬ולא היה עליו לדעת ‪ ,‬שעמיתו להסכם קטין‪.‬‬
‫הוראת סעיף זה באה ע"מ להגן על הצד המתקשר הנזק בא בזמן הפעולה המשפטית‬
‫ולא בגמר הפעולה‪ .‬אולם הוראה זו לא תחול אם נגרם נזק לקטין מהחוזה‪(.‬שאלת הנזק‬
‫נבדקת ברגע הכריתה ‪,‬בית המשפט לא רואה אבדן רווח כנזק)‬
‫סעיף ‪ 6‬א‪" .‬פעולות בטלות ‪-‬פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס‬
‫באשראי או במיקח‪-‬אגב‪-‬שכירות‪ ,‬שכירות נכס או קבלת שירות באשראי‪,‬‬
‫אין לה תוקף‪ ,‬על אף האמור בסע' ‪ 5‬ו‪ ,6-‬כל עוד לא באה עליה הסכמת‬
‫נציגו; לעניין סעיף זה‪' ,‬אשראי' ‪ -‬לרבות תשלום בשיעורים‪ Void ".‬שלילת‬
‫כשרות ללא הסכמת הנציג‪.‬לפעולות רכישת‪/‬שכירת נכס באשראי או קבלת נכס באשראי‬
‫אין תוקף ללא הסכמה מפורשת והן לא חלות כלל ‪.‬הרעיון מאחורי הסעיף הוא‬
‫שבעיסקאות אשראי קל לבצע מניפולציות‪.‬‬
‫סעיף ‪" .7‬פעולות טעונות אישור בית המשפט ‪-‬פעולה משפטית של קטין‬
‫טעונה אישור בית המשפט אם הייתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי‬
‫נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט‪Void " .‬‬
‫שלילת כשרות ללא הסכמת הנציג ובית המשפט‪ .‬פעולה שהנציג היה צריך עבורה אישור‬
‫בימ"ש גם הקטין ‪,‬למרות הסכמת הנציג ‪,‬צריך אישור כזה‪(.‬פעולות אלה מצוינות בסיף ‪) 20‬‬
‫בשונה מסעיף ‪ 6‬מטפל סעיף ‪ 7‬במקרים שונים ‪.‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬סעיף קטן ‪– 5‬פעולה בין הקטין להוריו או לקרובי הוריו ‪-‬יש מצבים שלקטין יש‬
‫נכס והוא מוכר אותו למציג או לקרוביו יש כאן ניגוד אינטרסים לנציג ולא ברור‬
‫את מי הוא מייצג‪.‬‬
‫‪ ‬סעיף קטן ‪-3‬נתינת מתנה –בית המשפט בדרך כלל מתייחס בצורה מיוחדת‬
‫לחוזה מסוג מתנה ‪( ,‬תמיד לחוזה כזה דרוש כתב ולא מספיקה הסכמה בעל פה)‬
‫וזאת משום שזו לא עיסקה רגילה אין כאן תמורה‪.‬‬
‫‪ ‬סעיף קטן ‪ -4‬נתינת ערבות –דומה לנתינת מתנה ‪,‬אין תמורה ונוסף סיכון גדול‪.‬‬
‫‪28‬‬
 ‫‪ ‬סעיף קטן ‪ – 2‬פעולה הדורשת רישום בפנקס רישמי – כמו רישום ב"טאבו"‬
‫=פנקס המקרקעין העברת בעלות במקרקעין‪ ,‬רישום כלי טייס וכלי שייט וכו'‬
‫פס"ד שרף נגד אבער‪ 33‬נערה מכרה דירה ועד שהפכה לבגירה החוזה לא אושר בבימ"ש ‪.‬‬
‫השופט חיים כהן דעת יחיד(כדרכו בפס"ד כהן) מפריד בין הכריתה לביצוע‪ ,‬הכריתה לא‬
‫זקוקה לאישור בימ"ש רק של ההורים ‪,‬ואילו המכירה (ביצוע) דורשת אישור שניהם‪.‬‬
‫דהיינו הכריתה הייתה באישור הוריה תקינה והמכירה היא לאחר בגירותה והיא תקפה‪.‬‬
‫השופט ברק דעת הרוב לא מפריד בין הפעולות וכיוון שכך הכל נעשה בהיותה קטינה והכל‬
‫דורש הסכמת ההורים ובית המשפט לכן החוזה לא תקף וניתן לביטול ע"י מי שהוסמך‬
‫לכך –קרי הנערה‪.‬‬
‫אחרי פסיקה זו נשארנו עם הבעיה‪ :‬מה קורה מרגע הכריתה ועד למכירה בפועל (למי‬
‫הזכויות בזמן זה) ?‬
‫תשובת ברק‪ :‬החוזה מרגע הכריתה אינו תקף‪,‬אך יש בו חיוב משפטי‪.‬מבחינים בין שני‬
‫מצבי חיוב‪:‬‬
‫‪ .1‬כשההורים עושים את החוזה עבור הקטין (כסעיף ‪– )20‬החוזה אינו תקף אלא‬
‫רואים אותו כהצעה פתוחה שלא ניתנת לביצוע עד לאישור בית משפט ‪.‬‬
‫לעניין מכר המקרקעין נוצר כאן חוזה נספח (מכללא) ‪,‬ההורים מצידם מתחייבים‬
‫להביא את העסקה תוך זמן סביר לבית משפט לאישור ואם לא יעשו כן זו הפרת‬
‫החוזה המשתמע ויחייבו בפיצויים על הפרתו‪ .‬אם תוך כדי המתנה הפך הקטין‬
‫לבגיר הוא יכול לבצע קיבול ‪.‬‬
‫‪ .2‬כשהקטין עושה את החוזה (כסעיף ‪– )7‬זה חוזה על תנאי (מוסדר בסעיפים ‪27-29‬‬
‫לחוק החוזים)החוזה לא גמור עד שיתקיים תנאי מסוים ‪ ,‬במקרה זה התנאי הוא‬
‫אישור בית המשפט ‪ .‬הצדדים צריכים לחכות להתקיימות התנאי ועד לאישור זכאי‬
‫כל צד לסעדים מניעתיים (צו) על בריחה של הצד השני מהחוזה ‪.‬‬
‫@@@@‬
‫‪ .2‬ח‪ .‬משא ומתן לקראת כריתת חוזה‬

‫‪ .2‬ח‪ .1 .‬סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים ‪-‬חובת תום הלב‬

‫כשנחקק חוק החוזים‪ ,‬חלקו משקף הסדרים שהיו קודם לחוק אך חלק ממנו הם חידושים‬
‫– למשל סעיף ‪ = 12‬תום הלב‪ .‬היתה השקפה לפיה סעיף ‪ 12‬קשור לנזיקין ולא לחוזים (ולו‬
‫רק בגלל הפיצויים השליליים = כמו בנזיקין)‪ ,‬אך זה לא נכון‪.‬‬
‫כיום עדיין ניתן לפנות לחוקים אחרים (נזיקין‪ ,‬עשיית עושר ולא במשפט) אך אין צורך כי‬
‫סעיף ‪ 12‬כולל בתוכו את כל ההיבטים שהיו טרם חקיקתו של חוק החוזים – אין גם צורך‬
‫כי אין כפל פיצויים‪.‬‬
‫המקור ההיסטורי של סעיף ‪ 12‬הוא במשפט הגרמני (בפס"ד זאפניק כותבת השופטת בן‬
‫‪34‬‬

‫פורת על מקור הסעיף ככזה)‪ .‬במשפט הגרמני הכלל המשפטי של סנקציה בגין הפרה של‬
‫חובת תום הלב = חל רק במקרה שבגלל חוסר תום הלב לא נחתם החוזה = והמו"מ‬
‫התפוצץ‪.‬‬
‫בישראל – המצב שונה‪ .‬גם אם נכרת חוזה – עדיין חובת תום הלב עומדת בעינה‪ .‬לדוג' –‬
‫יש לאדם תחנת דלק והוא רוצה למכור אותה‪ ,‬ומספר לקונה את כל הפרטים בנוגע לתחנה‬
‫פרט לכך שעוד ‪ 3‬חודשים הכביש יועתק למקום אחר והתחנה תישאר לבד = במידה‬
‫והקונה לא ירצה לבטל את החוזה – עדיין הוא זכאי לפיצויים בגין העדר תום לב‪.‬‬
‫תום הלב חולש על כל חלקי החוזה – עוצמת התחולה משתנה ומתגברת ככל שמתקדם‬
‫המו"מ ויש השקעה רבה יותר במו"מ‪.‬‬

‫‪ 33‬ע"א ‪ - 112/79, 226‬ישראלה שרף ו‪ 2-‬אח' נ' מנחם ומרסל אבער ‪ .‬פ"ד לד(‪.178 ,)3‬‬
‫‪ 34‬ע"א ‪ - 829/80‬שכון עובדים בע"מ נ' שרה זפניק ואח' ‪ .‬פ"ד לז(‪. 579 ,)1‬‬
‫‪29‬‬
‫על מי חלה חובת תום הלב ? בסעיף כתוב "אדם" ולא מציע או ניצע‪ .‬השופט שמגר הזכיר‬
‫בפס"ד פנידר נגד קאסטרו‪ ,35‬כי כל אדם הקשור איך שהוא לחוזה = חייב לנהוג בתום לב‪,‬‬
‫גם אם צד שלישי או שליח או עו"ד מייצג‪.‬‬
‫חובת תום הלב שווה לחובות אחרות – אם שליחות מסויימת תגרום לחוסר תום לב – אין‬
‫לקבל שליחות כזו‪.‬‬
‫חובת תום לב היא חובה קוגנטית – אי אפשר להתנות אותה או עליה‪.‬‬
‫בפס"ד בית יולס‪ 36‬אומר השופט שמגר כי תום הלב הוא קוגנטי בעיקרו – בהקשרים‬
‫מסויימים ניתן להתנות על הוראות מסויימות‪ ,‬שהרי המושג "דרך מקובלת" הוא מאוד‬
‫מעומעם‪ .‬חלק מהמשמעות הנגזרת מחובת תום הלב יכולות להתגמש‪ .‬לדוגמא – אם לא‬
‫הסכמנו על מו"מ בלעדי = קיום מו"מ עם אחרים לא ייחשב כהפרת חובת תום הלב‪.‬על אף‬
‫האמור שמגר אומר שבמכרזים יש לנהוג בתום לב – גם כשהמכרז הוא פרטי ולא ציבורי‬
‫ואין להתנות על תום הלב‪.‬‬
‫מקובל להבחין בין נורמה משפטית לבין נורמה מוסרית‪ .‬ההבדל הוא ברמת האכיפה‪,‬‬
‫הסנקציה‪.‬‬
‫יש אבחנה בין נורמה משפטית כלל לבין כזו שהיא כסטנדרט‪:‬‬
‫‪ ‬כלל – נורמה קונקרטית ומוגדרת‪ ,‬קל להגדיר ולהפעיל אותה‪ ,‬למשל = אסור לנסוע‬
‫מעל ‪ 50‬קמ"ש בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬סטנדרט‪ -‬נורמה פתוחה‪ .‬לדוגמא = תום לב‪ ,‬תקנת הציבור‪ .‬אינה כלל קונקרטי‪ ,‬לא‬
‫נורמה שגבולותיה אינם מתוחמים‪ .‬ביה"מ תוחם אותה בכל מקרה לגופו‪ .‬זוהי נורמה‬
‫המתאימה עצמה למצבים שונים וחדשים‪.‬‬
‫את הסטנדרט הכללי – פורטים למקרים קונקרטיים בפס"ד קוט נגד ארגון הדיירים ‪:‬‬
‫‪37‬‬

‫קיום מו"מ במקביל‪ ,‬כאשר ברור שהמו"מ אמור להיות בלעדי‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫פרישה מהמו"מ‪ -‬במצבים מסויימים זו הפרת תום לב ולעיתים יתנו פיצויים או‬ ‫‪)2‬‬
‫החוזה‪.‬‬ ‫את‬ ‫לקיים‬ ‫הצדדים‬ ‫אחד‬ ‫את‬ ‫יכריחו‬
‫מו"מ שהגיע לשלב מתקדם ופתאום המוכר מעלה דרישה פסולה עפ"י חוק ‪ -‬האם זו‬
‫הפרת תום לב ? בפס"ד זוננשטיין נגד גבסו‪ 38‬קובע השופט ברק שפיצוץ מו"מ ע"י העלאת‬
‫דרישה לא לגיטימית (לדוגמא כסף שחור) – זו הפרת חובת תום לב‪ .‬השופטת בן פורת‬
‫קבעה שזה אולי פסול‪ ,‬אך לא הפר חובת תום לב‪.‬‬
‫חובת הגילוי – זו אחת מהמשמעויות החזקות של תום לב במו"מ בפס"ד ספקטור‬ ‫‪)3‬‬
‫נגד צרפתי – נחלקו הדעות בין השופטים‪ .‬מגרש‪ ,‬שהתברר כי חלקו עומד להיות מופקע‬
‫‪39‬‬

‫– המתווך לא הסכים להציג מגרש בלי לגלות את האמת ובעל המגרש פנה למתווך אחר‪.‬‬
‫זה פגש את צרפתי והציג לו את המגרש בלי לגלות לו על ההפקעה (הקונה לא ידע כי לא‬
‫בדק)‪ .‬צרפתי טען כי נעשה לו עוול‪.‬השופטים הגיעו לאותה פסיקה‪ ,‬אך מסיבות שונות‪,‬‬
‫שצרפתי יכול לבטל את החוזה‪ .‬השופט אשר אומר שהופרה חובת הגילוי עפ"י סעיף ‪.12‬‬
‫השופט לנדוי חושב שחובת הגילוי נובעת מסעיף ‪ ,12‬אולם המחלוקת היא על היקף‬
‫הסעיף – אי אפשר לדרוש מידה כל כך גבוהה של מוסריות בעולם של עסקים‪ .‬יש לגלות‬
‫מידע לגיטימי‪ ,‬אך אם זה מידע שצד אחר יכול לגלות בעצמו = אין מקום לגלות אותו‪,‬‬

‫‪ 35‬ד"נ ‪ - 7/81‬פנידר ואח' נ' דוד קסטרו ‪ .‬פ"ד לז(‪ " :. 673 ,)4‬חלה החובה על כל מי שנוטל חלק במו"מ‪,‬בין אם הוא מנהל את המו"מ כדי‬
‫לכרות את החוזה בשמו שלו ובין אם לאו‪ ,‬היינו גם כאשר הוא …שלוחם של אחרים‪ .‬אין גם נפקא מינה‪ ,‬אם …פועל בגפו‪ ,‬או אם הוא חלק‬
‫מקבוצת אנשים‪ .‬ההשתתפות במו"מ ולא מעמדו של פלוני כצד עתידי לחוזה היא איפוא אמת המידה‪ .‬מכאן כי "אדם" בסעיף (א) משמעו ‪-‬‬
‫כל אדם המנהל משא ומתן‪...‬יתרה מזאת‪ ,‬אין ללמוד מן הנוסח‪ ,‬כי כריתתו של החוזה עם תום המשא ומתן היא התנאי לתחולתה של החובה‬
‫הנוצרת מכוח סעיף ‪ ;12‬המו"מ בו מדבר הסעיף אמנם צופה פני כריתתו של חוזה‪ ,‬אך החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום‪-‬לבקמה באופן‬
‫עצמאי בשל ניהולו של המו"מ‪ ,‬גם אם אינו מבשיל לכדי חוזה או אם מתגלה בחוזה אחרי כריתתו פגם‪ ,‬המביא לבטלותו …החובה שבסעיף‬
‫עומדת על רגליה בקבעה נורמה לגבי שלב המו"מ‪ ,‬תהיה ההתפתחות המאוחרת אשר תהיה‪".‬‬
‫‪ 36‬ד"נ ‪ - 22/82‬בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ ו‪ 2-‬אח' ‪ .‬פ"ד מג(‪.441 ,)1‬‬
‫‪ 37‬ע"א ‪ - 800/75‬משה קוט נ' ארגון הדיירים במרכז המסחרי ‪ .‬פ"ד לא(‪.813 ,)3‬‬
‫‪ 38‬ע"א ‪ - 579/83‬הרי זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו בע"מ ‪ .‬פ"ד מב(‪. 278 ,)2‬‬
‫‪ 39‬ע"א ‪ - 838/75‬חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי ‪ .‬פ"ד לב(‪.231 ,)1‬‬
‫‪30‬‬
‫בשונה מהשופט אשר שאומר שגם אם במאמץ סביר ניתן היה לעלות על דבר מה – עדיין‬
‫יש חובת גילוי‪ .‬לנדוי טוען שהיתה כאן אי התאמה בממכר‪ ,‬כי יש כאן זכות שאמורה‬
‫להיות מופקעת לרשות המקומית (סע' ‪ 18‬לחוק המכר והתרופות בפרק התרופות)‪.‬ההלכה‬
‫כיום היא כדעת השופט אשר‪.‬‬
‫ד"נ פנידר נ' קאסטרו‪ -40‬כל מידע חשוב צריך להתגלות‪ ,‬אפילו אם הצד האחר יכול לגלות‬
‫את המידע בעצמו ‪.‬‬
‫ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות ‪ -‬הטרחה לשווא – שהרי אין כוונה לכרות חוזה‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫האם ניצול מצוקה של צד אחר במו"מ שאינה מגיעה לדרגת עושק יכולה להיחשב כהפרת‬
‫חובת תום הלב ?‬
‫דיני חוזים ‪ -‬ד"ר משה גלברד ‪ 31 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫משמעויות קונקרטיות לחובת תום הלב‪:‬‬
‫פס"ד גנז נ' כץ ‪ -‬מעלה את השאלה האם כשיש מצב של ניצול מצוקתו של אחר‪ ,‬אשר לא‬
‫מגיע לדרגה של עושק‪ ,‬ניתן לטעון להפרה של חובת תום הלב‪ .‬בפס"ד שופטי הרוב השיבו‬
‫בשלילה אולם קביעה זו בעייתית‪ ,‬מכיוון שאלה שני סעדים נפרדים‪ .‬בנוסף יש הגעה‬
‫לאותה תוצאה‪ ,‬במקרה של עושק בוטל החוזה והיה צורך לתת השבה בתחום דיני עשיית‬
‫עושר ולא במשפט‪ .‬במקרה של הפרת חובת תום הלב היה נותן פיצויים שליליים (פיצוי ‪-‬‬
‫השבת ‪ -‬על הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה)‪.‬‬
‫פס"ד בית יולס ‪ -‬גם כאשר גורם פרטי מוציא מכרז‪ ,‬יש עליו חובת שויון בין המשתתפים‬
‫(ברק ושמגר) מכח ס' ‪( 12‬חובת תום הלב) בד"ן שנערך באותו עניין‪ ,‬הכה דעתם של ברק‬
‫ושמגר לד' מיעוט וד' הרוב קבעה כי במכרז פרטי גובר העיקרון של אוטונומית הרצון‬
‫הפרטי‪ ,‬ואין חובה לנהוג באופן זהה כלפי המשתתפים‪.‬‬
‫כל ההרכב בד' אחת שלו מוציא המכרז היה קובע במכרז כי ינהג בשויון ‪ -‬היה מחויב‬
‫לנהוג בשויון‪ .‬מצד שני‪ ,‬גם אם היה קובע במכרז שאינו חייב לנהוג בשויון‪ ,‬לא היה מחויב‬
‫לנהוג בשויון‪ .‬המחלוקת בין ד' הרוב לד' המיעוט היא רק במקרה שלא נקבע במכרז כיצד‬
‫ינהגו‪.‬‬
‫שמגר קובע שס' ‪ 12‬הוא קוגנטי בעיקרו‪ .‬אפשר להתנות על ביטויים קונקרטיים של חובת‬
‫תום הלב‪ ,‬אבל לא על אלמנטים עקרוניים מהותיים של חובת תום הלב‪.‬‬
‫[פס"ד חברה קדישא נ' קסטנבאום ‪ -‬ברק פוסק (ד' הרוב) כי כל עקרונות היסוד של‬
‫המשפט הציבורי חלים גם במשפט הפרטי‪ ,‬על גופים פרטיים‪ ,‬דרך עקרון תום הלב]‬
‫יוצא‪ ,‬כי לאחר שבפס"ד בית יולס נפסק בד"ן כי עקרון השויון לא חל במשפט הפרטי‬
‫(במכרזים פרטיים) ‪ -‬בא פס"ד קסטנבאום וקובע כי כל עקרונות המשפט הציבורי חלים גם‬
‫במשפט הפרטי‪ .‬לא ייתכן כי כל עקרונות המשפט הציבורי אינם כוללים השויון‪ .‬וכך הפך‬
‫פס"ד קסטנבאום את הלכת בית יולס‪.‬‬
‫קל בנין נ' ארם רעננה ‪ -41‬טענה של אפליה במכרז פרטי‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק כי אכן היתה‬
‫אפליה פסולה‪ .‬ההנמקה היתה שמתנאי המכרז השתמע כי מפרסם המכרז התחייב לנהוג‬
‫בשויון‪ .‬אך לא היתה התניה מפורשת במכרז בנוגע לשויון ‪ -‬בדיוק אותה מחלוקת כמו בד"ן‬
‫בית יולס‪.‬‬

‫סעדים בשל הפרת חובת תום הלב ‪ -‬ס' ‪(12‬ב)‬

‫בס' לא מצוין במפורש "פיצויים שליליים"‪ ,‬אך מקובל בפסיקה כי מדובר בפיצויי השבה ‪-‬‬
‫להחזיר לנפגע את כל ההוצאות שנגרמו לו עקב ניהול המו"מ שבו הופרה חובת תום הלב‪.‬‬
‫מקובל כי פיצויים שליליים כוללים‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬גם פיצויי הסתמכות כלומר ‪ -‬פיצוי על‬
‫כך שהתמקד במו"מ העקר הזה ולא נשא ונתן עם גורמים אחרים שיכול היה לכרות עמם‬
‫חוזה‪( .‬קשה להוכחה ולכן ניתן לעיתים רחוקות)‬

‫‪ 40‬ד"נ ‪ - 7/81‬פנידר ואח' נ' דוד קסטרו ‪ .‬פ"ד לז(‪.673 ,)4‬‬

‫‪ 41‬דנ"א ‪ - 140/99‬קל בניין בע"מ נ' ע‪.‬ר‪.‬מ‪ .‬רעננה לבניה והשכרה ‪.‬תק‪-‬על ‪.772 ,)2(99‬‬
‫‪31‬‬
‫לעיתים נדירות פסק ביהמ"ש פיצויים מלאים (פיצויי קיום)‪ ,‬כאילו הופר החוזה‪ ,‬כאשר‬
‫לא נכרת חוזה והופרה אך חובת תום הלב ‪ -‬ללא נימוק פסה"ד‪ .‬בדרך כלל במקרים כאלה‬
‫יהיה מדובר בהפרה חמורה במיוחד של חובת תום הלב או מו"מ שהיה ממש על סף‬
‫כריתתו של חוזה‪.‬‬
‫[ע"א ‪ 800/75‬קוט נ' ארגון הדיירים ‪ -‬ביהמ"ש מטפל בסוף פסה"ד בחישוב נזקים]‬
‫פס"ד החברה האילתית ‪ -‬חברה אילתית שעסקה במתן שירותים לאניות וביקשה לחכור‬
‫קרקע בצפון הארץ‪ .‬ביהמ"ש פסק פיצויי קיום מלאים מאחר והיתה הפרה קיצונית של‬
‫חובת תום הלב‪.‬‬
‫פס"ד שיכון עובדים נ' זפניק ‪ -‬אמרה השופטת בן פורת (באוביטר) כי פיצויים הם לא‬
‫הסעד היחיד שניתן בס' ‪ .12‬הקיבול נמנע בשל חוסר תום לב של שיכון עובדים ואילולא‬
‫הפרת חובת תום הלב היה החוזה נכרת ולכן מתעלמים מנסיון הפורש לפרוש מהמו"מ‬
‫ורואים את החוזה כאילו נכרת‪ .‬אמירה זו התקבלה מאוחר יותר כהלכה‪.‬‬
‫פסקה כי במקרה ואחד הרכיבים חסר‪ ,‬כאן קיבול בשל חוסר תום הלב‪ ,‬ולולא הרכיב‬
‫החסר היה החוזה נכרת‪ ,‬רואים את החוזה כאילו נכרת‪.‬‬
‫פס"ד קלמר נ' גיא ‪ -‬הדרישה החסרה היתה דרישת הכתב שנעדר בשם חוסר תום לב‬
‫קיצוני‪ ,‬ואילולא רכיב זה היה החוזה נכרת ‪ -‬ראו את החוזה כאילו נכרת‪.‬‬

‫‪ .2‬ח‪ .2 .‬דוקטורינות נזיקיות כהשלמה לסעיף ‪12‬‬

‫לכל כריתה של חוזה קודם תהליך של מו"מ – אורכו משתנה לפי הצדדים‪.‬עד לחקיקת‬
‫חוק החוזים (חלק כללי) לא היתה נורמה משפטית שחלה על השלב הטרום חוזי = על‬
‫המשא ומתן‪.‬‬
‫במצבים קיצוניים שעוררו בעיות – היו תשובות משפטיות אך הן לא היו קשורות בחוק‬
‫החוזים‪ ,‬לדוגמא עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬לדוגמא אם נוהל מו"מ לעשיית חוזה מכר‬
‫ובשלב המו"מ נתתי כסף על החשבון ללא חוזה‪ ,‬אני זכאי לקבל את הכסף‪.‬לדוגמא‪:‬‬
‫בפס"ד גרובר נגד תל יוסף‪ – 42‬גרובר הוא קבלן שהחל לבנות דירה עבור הקיבוץ‪,‬עוד‬
‫בטרם נכרת חוזה‪ ,‬כשלא נכרת חוזה – הוא היה זכאי לקבל את כספו‪ .‬לעומת זאת‬
‫כאשר המצב במשק קשה וקבלן רוצה להרשים‪ ,‬הוא פונה לאדריכל שיעשה תוכנית‪,‬‬
‫ואם החוזה לא נכרת = הוא לא יקבל את כספו בחזרה‪.‬‬
‫מקור אחר הוא פקודת הנזיקין‪ :‬עוולת הרשלנות והתרמית – נותנות להם נסיבות שבהן‬
‫כל היסודות של תרמית מתקיימים ולמרומה יש עילת תביעה בנזיקין נגד המזיק‪.‬‬
‫לדוגמא אם מנוהל מו"מ‪ ,‬ומלכתחילה לא היתה כוונה להתקשר בחוזה – והצד השני‬
‫הוציא כספים‪ .‬מתוך רצון בחוזה זו יכולה להוות תרמית עפ"י עוולת התרמית‪.‬‬
‫עוולת הרשלנות – כאשר נגרם נזק כתוצאה מרשלנות במו"מ‪ ,‬בדרך לכריתת החוזה‪.‬‬
‫בפס"ד עמידר נגד אהרון‪ -43‬אהרון היה עולה חדש וניהל מו"מ עם חבר עמידר – הוא‬
‫חשב לפתוח שם מסגריה ולאחר שעשה כן‪ ,‬השכנים פנו לעירייה כי אסור לנהל שם‬
‫מסגריה‪ .‬אהרון תבע את חברת עמידר – כי הציגו לו מצג שווא למרות שידעו על כוונתו‬
‫ולמרות שידעו על האיסור לא אמרו לו כלום = עוולה נזיקית הנגזרת מעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫‪ .2‬ח‪ .3 .‬הסתמכות ומניעות‬

‫סיכום מאמר של ג‪ .‬שלו‬
‫פגמים ברצון המתקשר‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬טעות‬
‫‪ 8/11/01‬חגי ויניצקי – דיני חוזים‬
‫ההבדלים בין פרק א' לחוק ופרק ב'‪.‬‬
‫‪ 42‬ע"א ‪ - 474/80‬שמואל גרובר נ' תל‪-‬יוסף ‪ .‬פ"ד לה(‪.45 ,)4‬‬
‫‪ 43‬ע"א ‪" - 86/76‬עמידר" נ' אברהם אהרן ‪ .‬פ"ד לב(‪.337 ,)2‬‬
‫‪32‬‬
 ‫‪ .1‬פרק א' בדיני חוזים ‪ :‬מבחני כריתת חוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬בפרק ב' מדברים על מה שהאדם באמת רצה והתכוון‪.‬‬
‫‪ .3‬במידה ולא התקיימו הפרטים בפרק א' ‪ -‬כריתת החוזה – החוזה מתבטל‪ .‬אך‬
‫בפרק ב' העוסק בטעות והטעיה – כאשר מתגלה טעות יש פרק זמן סביר בו אפשר‬
‫לבטל את החוזה‪.‬‬
‫‪ .4‬בפרק א' לא בודקים של מי האחריות לעומת פרק ב' בו יש השלכה למיהו הצד‬
‫שטעה והטעה ויש אחריות מוסרית בעלת תוצאות‪( .‬פרק א' אובייקטיבי‪ ,‬פרק ב'‬
‫סובייקטיבי)‪.‬‬
‫בכל אחד מהמקרים יש יסודות שכאשר עומדים בהם ניתנת ההוכחה שאכן קרה המקרה‬
‫(טעות‪,‬הטעיה‪,‬עושק)‪.‬‬
‫בטעות (ס' ‪ )14‬יש שני מסלולים‪:‬‬
‫‪ .I‬טעיתי והצד השני ידע שאני טועה – תוך זמן סביר אני יכולה לשלוח הודעת ביטול על‬
‫צורך‬ ‫(אין‬ ‫החוזה‬
‫בהתערבות בי"מ)‪.‬‬
‫‪ .II‬טעיתי והצד השני לא ידע שאני טועה – רק בי"מ יכול לבטל את החוזה (והוא לא‬
‫חייב)‪.‬‬
‫יסודות הפגמים‬
‫בכל הסעיפים הרלוונטיים (‪(14,)4(14‬ב)‪ )15,‬בכולם יש חוזה (שעבר את מבחני החוזה‪-‬‬
‫שפיטות וכווה ליצור יחסים משפטיים)‪,‬בנוסף נדרש שתהיה טעות‪( .‬מחשבה או אמונה‬
‫שאינה תואמת את המציאות ‪ ,‬פער בין המצב העובדתי – כפי שמדמה אותו המתקשר לבין‬
‫המצב לאשורו)‪.‬‬
‫פרוש המציאות באופן לא נכון‪ :‬עפ"י ‪(14‬ד) "בין בעובדה בין בחוק" – גם טעות בעובדות‬
‫המקרה וגם פירוש לא נכון של החוק – שניהם‪ .‬פס"ד כנפי – נכה בעל שיעור נכות‪ ,‬זכאי‬
‫לקצבה מביטוח לאומי‪ .‬בסעיף ‪ 70‬לחוק הביטוח הלאומי – נכתב כי ניתן לקבל כל חודש‬
‫קצבה או פעם אחת הכל‪ .‬לאחר שלקח את כל הקצבה הוחמר מצבו והוא היה זכאי לקבל‬
‫עוד קצבה (אחוזי הנכות גדלו)‪ .‬החוק בנוגע לקצבה השתנה והוא לא היה זכאי לקבל עוד‬
‫קצבה‪ .‬בעבר פרשו את החוק – כאילו כן יש לו זכות לקבל קצבה‪,‬אך לאחר שפרשו את‬
‫החוק בצורה אחרת – אין לו זכות ועל כן הוגשה העתירה‪( .‬היתה טעות בחוק ובפרשנותו)‬
‫– טעות בחוק‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫בפס"ד ארואסטי כשהפרשנות עמומה זה לא נקרא טעות בחוק‪ ,‬אך כשהיתה‬ ‫‪.1‬‬
‫פרשנות הפוכה זו טעות‪ .‬בפס"ד זה יש הסכם קומבינציה‪ ,‬בעל מגרש מול קבלן‬
‫שמעוניין לבנות בית דירות‪ .‬כשחלק מהדירות ילכו לבעל המגרש‪ .‬ישנה הערת אזהרה –‬
‫שהקבלן לא יוכל למכור את הדירה למישהו אחר‪ .‬הקבלן התרושש ובעל המגרש רצה‬
‫למחוק את הערת האזהרה‪ ,‬כמובן שהקונים מחו‪ .‬נעשה הסכם פשרה והוחלט שימחקו‬
‫את הערות האזהרה כך שלא יצטרכו לשאת בשכר טרחה‪ .‬עבר זמן והדין התבהר‪ ,‬נקבע‬
‫שהערות האזהרה לא קשורות בהסכם הקומבינציה ויש להן מעמד עצמאי אי אפשר‬
‫לחייב למחוק אותם‪ .‬הקונים הבינו שיש להם צ'אנס והיתה טעות בהבנת החוק‪.‬יש‬
‫מדינות שלא מכירות בטעות בפרוש החוק ‪ ,‬אך בישראל המחוקק קיבל זאת ‪ :‬אם‬
‫מדובר בהבנה ברורה של חוק ואז מובן שזו הבנה שגויה ‪ -‬אז זו טעות בחוק‪ .‬אך אם‬
‫המצב היה עמום ופתאום מישהו הסביר את הענין – אז זו פרשנות הבהרה ולא טעות‬
‫בחוק‪ .‬בארואסטי ההלכה ‪ -‬החוק היה עמום ולכן זו לא טעות בחוק‪ .‬הבחנה נוספת‬
‫שעשה השופט‪ :‬בכנפי אמרו שהפרשנות הולכת אחורה (רטרואקטיבית)‪ ,‬רק במקרים‬
‫שיש קשר מתמשך נוכל לפעול ואז אפשר לטעון כי שיש ללכת לאחור‪ .‬ולא כמו במקרה‬
‫שלנו בו יש רכישת דירה – ולא קשר מתמשך‪ ,‬בניית קשר משפטי לתקופה מוגבלת‪.‬‬
‫קיומו של קשר סיבתי סובייקטיבי בין הטעות להתקשרות יש להניח שבגלל הטעות‬ ‫‪.2‬‬
‫התקשרו בחוזה‪ .‬אם היית יודע את האמת לא היית מתקשר בחוזה‪ .‬יש להניח את זה‬
‫מתוך המילה "עקב" ‪ -‬בגלל הטעות היתה התקשרות‪( .‬סובייקטיבי – אני אישית לא‬
‫הייתי חותם אם הייתי יודע ולא כל אדם לא היה חותם)‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 15‬העוסק בהטעיה יש צורך להוכיח שההטעיה היא זו שגרמה לטעות והטעות‬
‫היא זו שגרמה להתקשרות – קשר סובייקטיבי כפול‪.‬‬
‫יסודיות הטעות סעיפים‪(14‬א)(ב) ‪":‬ניתן להוכיח שלולא הטעות לא היה מתקשר‬ ‫‪.3‬‬
‫בחוזה"‪ .‬יש להוכיח כאן קשר סיבתי אובייקטיבי – אדם סביר לו היה יודע את האמת‬
‫לא היה מתקשר בחוזה‪.‬‬
‫טעות יסודית" היוצרת שינוי מהותי בין העסקה שהבין אחד הצדדים לבין העסקה‬
‫הנמצאת במציאות‪ .‬בפס"ד נחמני נחמני מכר את דירתו‪ .‬היה לו חוב על הדירה‬
‫שהובטח במשכנתא‪ .‬המוכר העביר את המשכנתא לקונה‪ .‬אך המשכנתא צמחה‪ .‬בי"מ‬
‫קבע כי על המוכר להשלים את ההוספה על המשכנתא שהמוכר הצהיר עליה בפני‬
‫הקונה‪ .‬הוכר טוען כי מדובר בטעות יסודית‪ .‬השופט אומר כי אם מדובר על כך שיש‬

‫‪34‬‬
 ‫אפשרות שתהיה ריבית והצמדה ולכן תעלה המשכנתא ‪ -‬זו טעות יסודית‪ .‬ואילו טעות‬
‫בנוגע לגובה החוב שהצטבר ‪ -‬זה טיעון שאפשר לקבל אבל זו לא טעות יסודית‪.‬‬
‫ידיעת הצד השני הבחנה בין ‪(14‬א) ל‪(14‬ב)‪ .‬ב‪(14‬א) הצד השני יודע שנפלה כאן טעות‬ ‫‪.4‬‬
‫בהבנה של הצד האחר ואילו במעט‪ .‬ב‪(14‬ב) הצד השני לא יודע שנפלה כאן טעות בהבנה‬
‫של הצד האחר "ידע או היה עליו לדעת"‪ .‬או שבפועל ידע או שאדם סביר אמור היה‬
‫לדעת – זה יסוד מתחלף‪.‬‬

‫‪ -15.11.01‬ויניצקי‬
‫סעיף ‪ 5‬בטבלא‪:‬‬
‫האם הצד השני יודע או לא יודע והאם הצד השני היה צריך לדעת?‬
‫היה עליו לדעת על הטעות עצמה – שהצד הראשון טועה‪.‬‬
‫האם היה עליו לדעת?‬
‫במסגרת ‪14‬א בא יש את רכיב היסודיות – צריך להוכיח קשר סיבתי אוביקטבי‪ ,‬שהאדם‬
‫הסביר במקום הצד שטעה לא היה מתקשר בחוזה אם היה יודע על הטעות‪ .‬לחילופין‪ ,‬צריך‬
‫לבדוק אם אדם סביר במקום הצד השני היה יודע שאדם סביר במקום הצד הראשון לא‬
‫היה מתקשר בחוזה אם הוא היה יודע שישנה טעות‪.‬‬
‫צריך לבדוק האם הצד השני (הצד שלא טעה) ידע או האדם הסביר במקומו היה יודע (על‬
‫הטעות ועל כך ש‪ )-‬לאדם סביר במקום הצד הטועה לא היה מתקשר בחוזה אם היה יודע‬
‫על הטעות‪.‬‬
‫ג‪.‬שלו וצלטנר סבורים שכדי שהצד השני יעמוד ברכיב החמישי (ויכנס ל‪14‬א) יש להוכיח‬
‫ידיעה גם של הטעות וגם על יסודיות‪.‬‬
‫פס"ד זנדבק נ' דנצינגר ‪ +‬קרצ'מר‪ :‬לא צריך להוכיח לגבי ‪14‬א את הטעות אלא רק את‬
‫יסוד היסודיות‪.‬‬
‫בפס"ד כנפי מועלות שני הדעות מבלי שנפסק בינן‪.‬‬

‫פס"ד עמל נגד שינדלר בנושא טעות הדדית‪.‬שינדלר גר בחדר חיצוני של דירה בת שני‬
‫חדרים‪ .‬יום אחד הוא החליט לעשות חוזה על כך ששינדלר שוכר את החדר‪ .‬במ"מ דיברו‬
‫על "שכירת החדר בו שינדלר מחזיק"‪ .‬שינדלר ידע שמדובר בחדר החיצוני והעו"ד לא‪.‬‬
‫העו"ד השכיר לעמל את החדר החיצוני והם העיפו את שינדלר מהחדר החיצוני לפנימי‪.‬‬
‫העובדות לא מסתדרות‬
‫באיזו טעות מדובר?‬
‫‪ .1‬טעות הדדית‪ .‬כאשר ההבט האוביקטיבי של ההתקשרות חסר כל מובן או בעל דו‬
‫משמעות וכל צד התכוון לדבר אחר‪ = .‬אין הצעה וקיבול חופפים ואין מפגש רצונות‪,‬‬
‫לחוזה עצמו יש שתי משמעויות‪.‬‬
‫‪ .2‬טעות משותפת‪ .‬כאשר יש משמעות אוביקטיבית אחת לחוזה וני הצדדים התכוונו‬
‫לדבר אחר‪ .‬למשל חוזה לממכר "תמונה בחדר"‪ ,‬גם המוכר וגם הקונה התכוונו‬
‫לתמונה המקורית‪ .‬הקונה על כן הסכים לשלם כסף רב‪ .‬אולם אם בהמשך התברר‬
‫לצדדים שמדובר בתמונה מזויפת‪ ,‬נוצר מצב שבו שני הצדדים ראו את המציאות‬
‫בדרך שגויה‪ .‬בכל מקרה נכרת חוזה וכעת נשאר לברר האם הטעות היא יסודית‬
‫עבור אחד מהצדדים‪ .‬והאם הצד השני ידע או היה עליו לדעת שהנושא הזה יסודי‬
‫עבור הצד הראשון‪.‬‬
‫‪ .3‬טעות חד צדדית‪ .‬כאשר יש משמעות אחת אוביקטיבית לחוזה‪ .‬וצד אחד התכוון‬
‫לדבר אחר‪ .‬כמו במקרה של שינדלר‪ .‬שינדלר ידע איפה הוא גר אך העו"ד לא ידע‪,‬‬
‫כיום המקרה הזה נופל ל‪14‬ב משום ששינדלר לא ידע על כך שעו"ד טועה‪.‬‬
‫‪35‬‬
 ‫הצד השני כגורם לטעות‪ -‬הטעיה‪.‬‬
‫מקרה בו הצד השני גרם לטעות במעשה בפועל ובמחדל‪.‬‬
‫הטעיה ברשלנות או בתום לב – כאן ישנה דרישה שהצד השני ידע שהוא מטעה‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬ויניצקי ‪ 6 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫‪ .14‬טעות‪(-‬א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר‬
‫בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה‪.‬‬
‫(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר‬
‫בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬לפי בקשת‬
‫הצד שטעה‪ ,‬לבטל את החוזה‪ ,‬אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת‬
‫החוזה‪.‬‬
‫(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה‪ ,‬אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון‬
‫הטעות והצד השני הודיע‪ ,‬לפני שבוטל החוזה‪ ,‬שהוא מוכן לעשות כן‪.‬‬
‫(ד) "טעות"‪ ,‬לענין סעיף זה וסעיף ‪ - 15‬בין בעובדה ובין בחוק‪ ,‬להוציא טעות שאינה‬
‫אלא בכדאיות העסקה‪.‬‬

‫ס' ‪(14‬ב) משאיר לביהמ"ש את שיקול הדעת לקבוע אם מן הצדק לבטל חוזה שנכרת עקב‬
‫טעות שהצד השני לא ידע ולא יכול היה לדעת עליה ‪ -‬כך ביהמ"ש היה צריך‬
‫מבחן ראשון ‪ -‬מידתיות‪ :‬ביהמ"ש צריך לבדוק בבואו לבטל חוזה‪ ,‬למי ייגרם נזק גדול‬
‫יותר‪ :‬לצד שטעה וייגרם לו נזק מהשארת החוזה‪ ,‬או לצד השני שיבטלו לו את החוזה בעל‬
‫כורחו‪.‬‬
‫מבחן שני ‪ -‬התנהגות הצדדים‪ :‬במקרה כנפי‪ ,‬ראה מר כנפי כי המוסד לביטוח לאומי נוהג‬
‫לתת את התוספת והניח שככה נוהגים‪ .‬לא היה מן הצדק לפגוע בו בגלל שבמשך שנים טעה‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫מבחן שלישי ‪ -‬האם הפיצוי יכול לתקן את הנזק (לצד שלא טעה) עקב ביטול החוזה (לדוג'‬
‫פס"ד גלאור‪ ,‬פס"ד ספקטור נ' צרפתי)‬
‫מבחן רביעי ‪ -‬הזמן שעבר‪ :‬הזמן שחלף בין הזמן שעמד הטועה על הטעות לבין הפנייה‬
‫לביהמ"ש והשינויים שקרו בינתיים‪.‬‬
‫מבחן חמישי ‪ -‬רשלנות הטועה‪ :‬פרופ' צלטנר אומר כי רשלנות הטועה לא תובא בחשבון‬
‫לעניין הפיצוי אך ביהמ"ש יתחשב בה לעניין הביטול‪ .‬פרופ' פרידמן וכהן אומרים כי יש‬
‫להתחשב ברשלנות הטועה גם לעניין הביטול וגם לעניין הפיצויים‪.‬‬
‫מתן פיצויים ‪ -‬ביהמ"ש יכול לפסוק פיצויים‪ :‬רק אם בוטל החוזה‪ ,‬נגרם נזק עקב כריתת‬
‫החוזה בטעות‪ .‬אלו יהיו פיצויים שליליים ומטרתם להחזיר את המצב של הצד שלא טעה‬
‫כאילו לא נכרת החוזה‪.‬‬

‫ס' ‪(14‬ג) ‪ -‬תיקון החוזה ‪-‬כאשר הצד שטעה מבקש לבטל את החוזה‪ ,‬יכול הצד השני‬
‫להודיע כי הוא מבקש לתקן את החוזה ולקיים את החוזה כפי ההבנה החדשה‪.‬‬
‫כל זאת בתנאי‪ :‬שניתן לקיים את החוזה תחת הטעות‪ ,‬ושהודעתו תבוא לפני ביטול החוזה‪.‬‬
‫בבקשה לתקן את החוזה לפי ס' ‪(14‬ב) אין אפשרות לצד שטעה להתנגד לתיקון‪.‬‬
‫פרופ' שלו אומרת כי ניתן היה לקיים את אפשרות התיקון גם ללא ס' ‪(14‬ג)‪.‬‬
‫בס' ‪(14‬א) ‪ -‬מכח ס' ‪ 39‬גם זכויות לביטול חוזה יש לעשות בתום לב‪ .‬וכאשר צד ישלח‬
‫הודעת ביטול כאשר הוא יודע שהצד השני רוצה לקיים את החוזה המתוקן זה יהיה מעשה‬
‫שלא בתום לב‪ .‬או לפי ס' ‪(61‬ב) ‪ -‬פעולת ביטול החוזה או פעולת תיקון החוזה היא פעולה‬
‫משפטית ולכן גם היא צריכה להיות בתום לב‪.‬‬
‫תחולת ס' ‪(14‬ג) על ס' ‪- 15‬‬

‫‪36‬‬
‫פרופ' כהן ופרידמן אומרים כי ס' ‪(14‬ג) אינו מהווה הסדר שלילי ולכן ניתן לתקן טעות גם‬
‫לעניין ס' ‪ .15‬פרופ' שלו אומרת כי ההנחה שאפשרות התיקון שמורה לס' ‪ 14‬מאחר ובס' ‪15‬‬
‫יש פגם מוסרי גדול יותר אינה נכונה וזאת משום ש‪ :‬א) גם בס' ‪(14‬א) יש פגם מוסרי‪ .‬ו‪-‬ב)‬
‫לא תמיד בס' ‪ 15‬יש פגם מוסרי כזה גדול ותיתכן הטעייה בתום לב או ברשלנות‪ .‬כך‬
‫שבמקרים מסוימים אלו יש לאפשר את תיקון החוזה‪.‬‬

‫טעות בכדאיות העסקה ‪-‬ס' ‪(14‬ד) ‪ -‬במקרים של טעות או הטעיה‪ ,‬מוציא מהכלל טעות‬
‫שתהיה בכדאיות העסקה ולא יהיה בטעות כזאת עילה לפי ס' ‪(14‬א) או ‪(14‬ב) טעות כזאת‬
‫צריכה להיות שצד אחד חשב שהעסקה מוצלחת וגילה בדיעבד שהיא פחות מוצלחת‬
‫משחשב‪.‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 13 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫טעות בכדאיות העסקה ‪ -‬ס' ‪(14‬ד) שלושה מבחנים לקביעת סוג הטעות ‪:‬‬
‫מבחן א' (עבר והווה לעומת עתיד) ‪ -‬פרופ' טדסקי ‪ -‬טעות רגילה היא טעות שנוצרה בעבר‬
‫ובהווה (לפני כריתת החוזה או בעת כריתת החוזה)‪ .‬אך אם השוני ‪ -‬הטעות ‪ -‬נוצר רק‬
‫לאחר כריתת החוזה‪ ,‬הוא נוצר בעתיד וזוהי טעות בכדאיות העסקה שלא ניתן לבטל את‬
‫החוזה בגינה‪.‬‬
‫מה הרציונל?‬
‫‪ .1‬בטעות לגבי העבר או ההווה הפער בין האמונה שלי למציאות הוא אמיתי‪ ,‬אפשר‬
‫להצביע עליו ולמדוד את הפער‪ .‬בטעות לגבי העתיד‪ ,‬יש לי ידיעה אמיתית לגבי המציאות‬
‫בעת כריתת החוזה ולכן אין מקום לדבר על טעות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם נכיר בטעות עתידית לביטול החוזה‪ ,‬היא בלתי מסוימת‪ .‬לא ניתן לדעת איך ישתנו‬
‫התנאים‪.‬‬
‫‪ .3‬טעות לגבי העתיד קרתה בשל סיכונים‪ .‬דיני הסיכונים מטופלים ע"י חוק החוזים‬
‫(תרופות בשל הפרת חוזה)‪.‬‬
‫ארואסטי‪ - 44‬השופט טל‪ :‬אם היתה בעבר פרשנות ברורה לחוק מסוים וביהמ"ש שינה‬
‫אותה מאוחר יותר‪ ,‬אז הפרשנות הראשונה תהיה טעות‪ .‬אבל אם היתה פרשנות שהיתה‬
‫בערפל וביהמ"ש חידד אותה והחיל פרשנות חדשה‪ ,‬היא תחול רק לגבי העתיד‪.‬‬
‫מבחן ב' תכונות לעומת שווי ‪ -‬השופט אשר בפס"ד ספקטור נ' צרפתי‪ - 45‬קבלן שקנה מגרש‬
‫וחשב שאפשר לבנות ‪ 16‬דירות‪ ,‬אך בפועל ניתן היה לבנות ‪ 12‬והמוכר לא סיפר לו‪.‬‬
‫השופט אשר פסק ‪ -‬הקבלן טעה לגבי תכונה מסוימת‪ ,‬לגבי עובדה‪ .‬ולא רק בכדאיות‪ .‬לכן‬
‫יש כאן טעות רגילה‪.‬‬
‫פס"ד צנעני נ' אגמון ‪ -‬צנעני רצה למכור חלקה לאגמון‪ ,‬טען שהוא מייצג את הבעלים‪,‬‬
‫‪46‬‬

‫הציג הסכם על סכום נמוך שטען כי הוא לצרכי מס והסכם על סכום גבוה שהיה ההסכם‬
‫בפועל‪ .‬הקונים חשבו שהם קונים את המגרש מצנעני ושילמו לו סכום גבוה‪ .‬בפועל עלה‬
‫המגרש הסכום הנמוך‪ ,‬וצנעני שילשל את ההפרש לכיסו‪ .‬ביהמ"ש פסק כי אגמון טעו‬
‫בזהות הצד השני להסכם‪ ,‬ולכן יש כאן טעות בעובדה וניתן לבטל‪.‬‬
‫[דוגמה‪ :‬פלוני קונה מכשיר רדיו בחנות ומשלם עבורו ‪ 100‬שקל‪ .‬שעה אח"כ נכנס לחנות‬
‫מעבר לרחוב ורואה אותו המכשיר ב‪ 50‬שקל‪ .‬יגיד פלוני כי טעותו בעבר ויבקש לבטל את‬
‫החוזה לפי מבחן א'‪ .‬יבוא מבחן ב' ויגיד לא‪ ,‬הטעות היתה לא בתכונות המכשיר אלא‬
‫בשווי שלו‪ ,‬ולכן היתה פה רק טעות בכדאיות העסקה ופלוני לא יכול לבטל את החוזה]‬
‫המ' ‪ 962/79‬לירון נ' אלבוכר (פס"מ תשמ"א ‪ - )428 2‬האם גובה מס השבח הוא רק שווי‬
‫ולא תכונה שצריך להתייחס? יש מקרים שבהם סכום ומחיר אינם בהכרח מצביעים רק על‬
‫טעות בכדאיות‪.‬‬
‫פרופ' ג‪ .‬שלו ‪ -‬טעות בכדאיות היא טעות של צורה של טובת הנאה‪ .‬רק טעות שתהיה‬
‫קשורה לאילו תכונות אחרות בעסקה היא לא טעות בכדאיות‪.‬‬

‫‪ 44‬ע"א ‪ - 2444/90‬אברהם ארואסטי ו‪ 2-‬אח' נ' שושנה קאשי ‪ .‬פ"ד מח(‪.513 ,)2‬‬
‫‪ 45‬ע"א ‪ - 838/75‬חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי ‪ .‬פ"ד לב(‪.231 ,)1‬‬
‫‪ 46‬ע"א ‪ - 488/83‬בן ציון צנעני נ' מאיר אגמון ו‪ 3-‬אח' ‪ .‬פ"ד לח(‪.141 ,)4‬‬
‫‪37‬‬
‫מבחן ג' מבחן הסיכון ‪ -‬פרופ' פרידמן ‪ -‬אם הטעות היא לגבי נושא מסוים שלגביו לקחתי‬
‫סיכון בעסקה‪ ,‬זו טעות בכדאיות העסקה‪ .‬טעות בנושא מסוים שלא לקחתי את הסיכון‬
‫עליו תהיה טעות רגילה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הסכמי פשרה‪.‬‬
‫אני עשוי להניח שאני טועה ואקח את הסיכון לכך‪ ,‬אך אני לא לוקח את הסיכון שמישהו‬
‫מטעה אותי‪[ .‬דוג'‪ :‬פלוני שלח אניה על פני האוקיאנוס‪ .‬לאחר יומיים הוא מבקש מחברת‬
‫ביטוח לבטח את האניה רטרואקטיבית‪ ,‬כאשר אינו יודע מה עלה בגורל האניה ביומיים‬
‫האלה‪ .‬חברת הביטוח לוקחת סיכון שהאניה כבר טבעה‪ ,‬ולכן אם יתגלה שכך‪ ,‬לא תוכל‬
‫חברת הביטוח לטעון לביטול החוזה משום שלקחה את הסיכון‪ .‬מאידך‪ ,‬לקח המבוטח את‬
‫הסיכון כי אניתו שלמה ובריאה והוא מבטח רטרואקטיבית ללא צורך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬
‫היה מתגלה כי המבוטח ידע שאניתו טבעה זה מכבר‪ ,‬הרי שהיתה פה הטעיה‪ ,‬שאת הסיכון‬
‫בגינה לא לקחה חברת הביטוח]‬

‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 20 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫‪ .3‬ב‪ .‬הטעייה‬
‫סע'‪ . 15‬הטעיה ‪ -‬מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני‬
‫או אחר מטעמו‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה; לענין זה‪" ,‬הטעיה" ‪ -‬לרבות אי‪-‬גילוין של עובדות‬
‫אשר לפי דין‪ ,‬לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן‪.‬‬
‫יסודות‪:‬‬
‫‪ .1‬חוזה‬
‫‪ .2‬טעות‬
‫‪ .3‬קש"ס סובייקטיבי כפול ‪ -‬קשר סיבתי סובייקטיבי בין ההטעיה לבין הטעות לבין‬
‫ההתקשרות ‪ -‬לולא הייתי מוטעה ע"י הצד השני‪ ,‬לא הייתי טועה‪ ,‬ולא הייתי מתקשר‬
‫בחוזה‪.‬‬
‫אין הטעייה בכדאיות‪ ,‬בדומה לטעות בכדאיות ‪ -‬לפי אותם מבחנים‪ .‬אך למרות שהטעייה‬
‫בכדאיות אינה הטעייה לפי ס' ‪ ,15‬ייתכן ויחול ס' ‪ 12‬לגבי תום הלב במו"מ‪.‬‬
‫תיתכן הטעייה במעשה‪ ,‬כלומר בוצעה פעולה שגרמה לצד השני לטעות‪ .‬או הטעיה במחדל‪,‬‬
‫כלומר היתה חובה על פי דין ‪ -‬שלא מולאה ‪ -‬לגלות פרטים מסוימים‪.‬‬
‫‪ .1‬הטעייה בתום לב ‪ -‬הצד השני לא מתכוון להטעות ולא מתרשל בגילוי פרטים‪ .‬אם מדובר‬
‫בהטעיה בתום לב במעשה‪ ,‬עדיין מדובר בהטעיה‪ ,‬אך אם מדובר בהטעיה בתום לב‬
‫במחדל‪ ,‬לא תחשב בדרך כלל להטעיה‪.‬‬
‫‪ .2‬רשלנות הטועה ‪ -‬אם הטועה התרשל‪ ,‬היה צריך לבדוק פרטים מסוימים‪ .‬והצד השני‬
‫יודע את הפרטים שהטועה היה צריך לבדוק ולא מגלה לו‪.‬‬
‫ברשלנות במעשה אין מתחשבים ברשלנות הטועה‪ .‬אך ברשלנות במחדל ייתכן ויתחשבו‬
‫גם ברשלנות הטועה (השופט לנדוי בפס"ד ספקטור נ' צרפתי)‪ .‬בפס"ד פינגווין נ' שולביץ‬
‫(מחוזי)‪ ,‬השופטת פלפל לא מתחשבת ברשלנות הצד הטועה וקובעת כי על הצד השני בכל‬
‫מקרה לגלות פרטים כאלה‪.‬‬
‫‪ .3‬תרמית כאשר מדובר בהטעיה במעשה ייתכן ותיפול לגדר עוולה נזיקית של תרמית‪.‬‬
‫כאשר דנים בעוולה הנזיקית של תרמית בד"כ יתחשבו יותר בהטעיה במעשה מאשר‬
‫בהטעיה במחדל‪.‬‬
‫פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ ‪ -‬לחברת לאקי דרייב היה רשיון מחברת הרץ לתפעל השכרת‬
‫מכוניות‪ .‬להרץ היה זיכיון ממלונות הילטון לפתוח שם סוכנויות‪ .‬הזיכיון עמד לפוג‪ ,‬אך‬
‫לאקי דרייב לא גילתה זאת להילטון במו"מ‪ .‬אומר השופט הלוי כי מדובר גם בהטעיה‬
‫במחדל ‪ -‬ידעו ולא גילו‪ ,‬וגם בהטעיה במעשה שכן היה פה מצג שוא‪.‬‬
‫פס"ד בית חשמונאים ‪ -‬נבנה בניין על שתי חלקות‪ ,‬אדם ביקש לפתוח מסעדה וקיבל‬
‫התחייבות מבעלי חלקה אחת שלא תיפתח מסעדה נוספת במקום‪ .‬אלא שלא גילו לו שהם‬
‫מתחייבים רק בשם חצי הבניין שלהם‪ .‬פסק ביהמ"ש כי מדובר בהטעיה במעשה ‪ -‬גילוי‬
‫חצי אמת‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫‪ .4‬הטעייה לגבי מצב דעתו של המטעה‪( :‬פס"ד בן עמי נ' בל"ל) המטעה לא מגלה את כוונתו‬
‫האמיתית לגבי החוזה בעת המו"מ‪.‬‬
‫פס"ד דשנים אורגניים נ' איגוד ערים גוש דן ‪ -‬אגוד ערים גוש דן חשבו שהולכים לפנות‬
‫את חיריה וכך טענו בפני דשנים במו"מ ועל בסיס זה נכרת החוזה‪ .‬נפסק כי לא הייתה‬
‫הטעייה משום שלא היה פער בין דעתו האמיתית של המטעה לבין הדעה שהוא הציג‪.‬‬

‫מתי חובת גילוי פרטים על חוזה ‪ -‬חובת גילוי עפ"י דין‪:‬‬

‫עפ"י ס' ‪ 12‬לחוק יש לגלות לצד השני דברים מהותיים שהוא צריך לדעת אותם (לפי השופט‬
‫שמגר בפס"ד שפיגלמן‪ ,‬פס"ד פינגווין לעיל‪ ,‬פרופ' ג‪ .‬שלו‪ ,‬פרופ' קרצ'מר)‪ .‬כאשר נצמיד את‬
‫ס' ‪ 12‬לס' ‪ 15‬ניתן מצד אחד לבטל את החוזה משום שהצד השני לא גילה פרטים שהיה‬
‫צריך (ס' ‪ )15‬וגם לקבל פיצויים שליליים לפי ס' ‪.12‬‬

‫מהו היקף חובת הגילוי עפ"י ס' ‪- 12‬‬

‫פס"ד ספקטור נ' צרפתי ‪ -‬יחסים חוזיים יוצרים ציפיה לגלות פרטים מהותיים (השופט‬
‫אשר מביא את השופטת פלפל)‪ .‬השופט אשר בדעה שיש לגלות לצד השני כל דבר שחשוב‬
‫לו‪ ,‬גם הוא יכול לגלות בעצמו‪ .‬השופט לנדוי בדעה שמה שהצד השני יכול לגלות בעצמו אין‬
‫צורך לגלות לו‪.‬‬
‫אשר ולנדוי מסכימים כי ‪ -‬כאשר מדובר בהטעיה זדונית‪ ,‬אזי נדרוש מהצד השני לגלות‬
‫לצד הראשון גם דברים שהוא יכול היה לגלות בעצמו‪( .‬לא תעמוד למטעה בזדון הגנה‬
‫שיאמר "אבל הוא יכול היה לגלות בעצמו) השופט כהן‪ :‬לא מסכים עם שלו‪.‬נראה כאילו‬
‫הוא מסכים עם השופט אשר‪ ,‬אך מאחר ולכל אורך פסה"ד הולך בדעה של לנדוי ייתכן‬
‫והוא מסתייג רק בנושא ההטעיה בזדון‪ .‬פס"ד זה הנו דוגמה להיקף חובת גילוי רחבה‪.‬‬
‫פס"ד שפיגלמן נ' צ'פניק ‪ -‬השופט שמגר פסק כי לא היתה הטעיה משום שגם לא היתה‬
‫חובת גילוי ‪ -‬שפיגלמן יכול היה לגלות בעצמו‪ .‬ולא היתה הטעיה זדונית‪ - .‬מצטט את‬
‫השופט לנדוי בספקטור נ' צרפתי‪.‬‬
‫פס"ד זה הנו דוגמה להיקף חובת גילוי מצומצמת‪.‬‬
‫בפס"ד פינגווין נ' שולביץ ‪ -‬פינגווין קנתה את שולביץ‪ ,‬ושולביץ הטעתה במספר נתונים‬
‫כלכליים‪ .‬טענה שולביץ כי לא היתה חובת גילוי מאחר ויכלו לבדוק את הפרטים בפשטות‪.‬‬
‫פוסקת השופטת פלפל כי יש לגלות באופן טוטאלי כל דבר מהותי כלפי הצד השני‪ ,‬גם אם‬
‫הוא יכול לגלות בעצמו‪.‬‬
‫ד"ר רבילו‪ :‬צריך לגלות כל אינפורמציה חשובה ולהודיע לצד השני על כל שינויים שחלו‬
‫במו"מ‪.‬‬
‫פרופ' ג‪ .‬שלו‪ :‬צריך למצוא את שביל הזהב‪ .‬לא צריך לגלות כל דבר לצד השני‪ .‬מצד שני‬
‫אסור להגיע למצב של אגואיזם מוחלט‪ .‬הצד האחד צריך לגלות לצד השני רק דברים‬
‫שהוא לא יכול לגלות בעצמו‪.‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 26 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫הטעיה ‪ -‬חובת גילוי עפ"י דין‬
‫מחפשים דינים שלפיהם יש חובת גילוי של פרטים לצד השני‪ ,‬ואם לא מגלה אותם אזי יש‬
‫הטעייה במחדל‪.‬‬
‫[בשיעור הקודם הוזכר ס' ‪ 12‬לחוק החוזים (חובת תום הלב במו"מ)]‬
‫א‪ .‬ס' ‪ 11‬ו‪ 16 -‬לחוק המכר‪:‬‬
‫ס' ‪ - 11‬אי התאמה ‪ -‬הנכס או העסקה אינם כפי שהמוכר מציג אותם‪ .‬ס' ‪ 16‬קובע כי על‬
‫המוכר חובה לגלות מקרה של אי התאמה לקונה‪.‬‬
‫פס"ד ספקטור נ' צרפתי‪ :‬השופט אשר משתמש בס' אלו וקובע כי המוכר ידע שניתן לבנות‬
‫רק ‪ 12‬דירות במגרש והיתה לו חובת גילוי‪ ,‬לא גילה ולכן יש כאן הטעיה‪ .‬השופטים כהן‬
‫ולנדוי פסקי כי היתה הפרה של החוזה מאחר והמוכר לא סיפק את הסחורה שהתחייב‪.‬‬

‫ב‪ .‬ס' ‪ 8‬לחוק השכירות והשאילה‪:‬‬

‫‪39‬‬
 ‫המשכיר צריך לגלות לשוכר אי התאמות בנכס המושכר‪ .‬כאשר ללא מילא חובה זו‪ ,‬יש‬
‫הטעייה וניתן לבטל את החוזה‪.‬‬
‫ס' ‪ 8‬לחוק השליחות‪:‬‬
‫על השלוח יש חובה לגלות לשולח כל מה שקשור לשליחות‬
‫ס' ‪ 16‬לחוק נירות ערך‪:‬‬
‫ס' ‪ 6‬לתקנות נירות הערך‪:‬‬
‫יש חובה לחברה לגלות פרטים בתשקיף [מסמך בו החברה מציגה את מצבה הכלכלי]‬
‫ס' ‪ 2‬לחוק המכר (דירות)‪:‬‬
‫מחייב את הקבלן לתת מפרט של הדירה‬
‫ס' ‪ 4‬לחוק הגנת הצרכן‪:‬‬
‫מחייב את העוסק לגלות לצרכן פרטים מהותיים בנכס‪.‬‬

‫חובת גילוי עפ"י נוהג‪ :‬הליכות מקובלות מבחינה עובדתית‪ .‬דברים שנהוג לעשות בשוק‬
‫(בסוג מסוים של חוזים או של עסקים)‪ ,‬ואם לא מגלה‪ ,‬ניתן לבטל את החוזה‪ .‬גם אם הנוהג‬
‫לא מבוסס בדין כלשהו‬
‫חובת גילוי עפ"י נסיבות‪ :‬תחומים שבהם יש חובת גילוי עפ"י נסיבות הייחודיות לעסקה‬
‫הנדונה‪[ .‬לדוגמה‪ :‬פס"ד בית חשמונאים ‪ -‬בניין שנבנה על שתי חלקות ומוכרים לא גילו‬
‫שהם מתחייבים בשם מחצית‪ .‬בנסיבות היחודיות של העסקה היה צריך לגלות]‬
‫פס"ד ספקטור נ' צרפתי‪ :‬השופט אשר אומר שיש חובת גילוי גם על פי נסיבות‪( .‬משתמש‬
‫בס' ‪ 12‬לחוק החוזים) (בנוסף לס' עפ"י חוק המכר לעיל)‬
‫מצב דעתו של המטעה‬
‫פרופ' ג' שלו ופרופ' קרצ'מר ‪ -‬אין חשיבות למצב דעתו של המטעה‪ .‬יכול להטעות בכוונה‪,‬‬
‫ברשלנות או בתום תום‪.‬‬
‫פרופ' צלטנר ‪ -‬הטעיה אפשרית רק בזדון או ברשלנות‪ ,‬אי אפשר להשתמש בס' ‪ 15‬כאשר‬
‫הטעיה היתה בתום לב‪.‬‬
‫פרופ' מיגל דויטש ‪ -‬אם מדובר בהטעיה במעשה‪ ,‬אין דרישה לזדון‪ .‬אך אם מדובר בהטעיה‬
‫במחדל יש להוכיח כי היה זדון באי הגילוי‪.‬‬
‫הנשיא שמגר בפס"ד שפיגלמן נ' צ'פניק‪ :‬הטעיה אפשרית רק בזדון‪ ,‬מרמה או חוסר תום‬
‫לב‪.‬‬

‫‪ .3‬ג‪ .‬טעות סופר‬

‫סע' ‪ .16‬טעות סופר ‪ -‬נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה‪ ,‬יתוקן החוזה לפי אומד‬
‫דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה‪.‬‬

‫‪ .3‬ד‪ .‬כפיה ועושק‬

‫ליפשיץ ‪15.11.01‬‬
‫חוק החוזים פרק ב'‬
‫‪ .1‬לא דני ם בביטול חוזה לפני שבודקים האם הוא נכרת לפי פרק א'‪.‬‬
‫‪ .2‬הביטול בפרק ב' הוא אף פעם לא אוטומטי‪ ,‬צרך לבטל באופן אקטיבי‪ .‬גם אם‬
‫היתה זכות ביטול ולא התקיים ביטול אקטיבי‪ ,‬החוזה מתקיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הביטול חייב להיות תוך זמן סביר ובהתאם לקריטריונים מסוימים‪ .‬לא חייבת‬
‫להיות הודעה של ממש אלא מספקת "דרך מקובלת"‪.‬‬
‫‪ .4‬הסעד – השבה ולא פיצויים‪ .‬אולם לא נשללים פיצויים לגמרי ניתך להשיג פיצויים‬
‫דרך תום הלב‪.‬‬
‫‪ .5‬לפעמים הביטול יהיה חלקי ולא ביטול של כל החוזה‪.‬‬
‫‪ .6‬הביטול הוא אוטנומי חוץ מב‪14‬ב – הביטול איננו אוטונומי‪ .‬דרושה רשות בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫‪40‬‬
 ‫סעיף ‪ 17‬כפיה‬
‫היסודות‪ .1 :‬קיומו של חוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬כפייה‪.‬‬
‫‪ .3‬קשר סיבתי‪.‬‬
‫‪ .4‬הצד השני הוא הגורם לכפייה‪.‬‬
‫‪ .5‬עבר זמן סביר מסיום הכפיה‪.‬‬
‫מהי כפייה? הגישה המסורתית מתיחסת לכפיה ככפיה פיסית‪ ,‬איום בהפעלת כוח פיסי או‬
‫איום לפגיעה בשם הטוב‪.‬‬
‫האם כפייה כלכלית נחשבת כפייה לענינו?‬
‫כפייה כלכלית – "מצב בו אדם מנצל חוסן כלכלי שלו לשם הפעלת לחץ על הצד השני בכדי‬
‫להשיג תנאים טובים יותר בחוזה‪.‬‬
‫פס"ד הרשקוביץ אדם שהיה לו חוזה עם קבלן לקניית דירה‪ .‬הקבל איחר בבנית הדירה‬
‫ועל כן אותו אדם לא שילם לקבלן את מלוא הסכום‪ .‬בינתיים האינפלציה עלתה והקבלן‬
‫דרש יותר כסף בגין בתשלום האחרון‪.‬‬
‫הרשקוביץ‪ ,‬בינתיים בלי הדירה‪ ,‬הסכים לסכום גבוה יותר ממה שנקבע כסכום האחרון‬
‫אותו היה אמור לשלם‪ .‬עוד חתם גם הרשקוביץ על כך שלא יתבע את הקבלן‪.‬‬
‫הרשקוביץ שילם‪ ,‬נכנס לדירה ותבע בכפיה את הקבלן‪.‬‬
‫הפסיקה‪ :‬להרשקוביץ היו בררות אחרות ולכן לא היתה פה כפיה‪ .‬לחץ כלכלי הוא לגיטימי‬
‫ולא נחשב כפיה לעניינו‪.‬‬
‫פס"ד רחמים נגד אקספומדיה יש יריד עסקי המנוהל ע"י חברה מסויימת וחברה אחרת‬
‫‪47‬‬

‫שהיא בעלת הקרקע‪ ,‬בהסכם בניהם יש מנגנון של התחלקות ברווחים‪ .‬הם לא לקחו‬
‫בחשבון את האפשרות של הפסדים‪ .‬לאחת מספר ימים ביריד שמים לב שביריד יש רק‬
‫הפסדים ולכן בעלת הקרקע מאוד נלחצת על פי החוזה בעלת הקרקע היא בעלת הנטל‬
‫הגדול יותר‪ .‬היא שולחת לחברה המפעילה את היריד מכתב לדרישת סכום כסף לצורך‬
‫מימון היריד‪.‬‬
‫אותה חברה דוחה את זה ואומרת שמדובר אך ורק בכספים שיגיעו לה מרווחים שעדין‬
‫אין‪.‬‬
‫בעלת הקרקע מאיימת ליסגור את היריד אם הכסף לא ישולם‪ .‬עו"ד החברה המפעילה‬
‫אומר ללקחות הלחוצים שיקח זמן לקבל צו מבית משפט ועל כן הם משלמים את הכסף‪.‬‬
‫החברה שניהלה את היריד טובעת לאחר מכן בטענה שהחוזה המקורי לא מדבר על‬
‫הפסדים על כן הם אינם מחוייבים לשלם דבר הם טוענים שלעניין החוזה השני – הוא‬
‫נכתם בכפיה‪.‬‬
‫לפי מבחן פס"ד הרשקוביץ' – מבחן הברירה – לחברה לא היתה ברירה כלכלית כלשהי‬
‫ולכן יש כפיה (ע"פ בית משפט)‪ .‬בית המשפט עוד קובע שהכלל הישן שולל בכל מיקרה את‬
‫האפשרות של כפיה כלכלית והוא כלל נוקשה מידי‪.‬‬
‫בפסק הדין הזה אחד השופטים קובע שניתן לאבחן את הברירה שהיתה קיימת‬
‫להרשקוביץ' אך לא היתה קיימת לחברה המנהלת את היריד‪.‬‬
‫פסק דין מאיה נגד פנפורד‪ 48‬עושה אבחנות דקות בשאלה מהיא כפיה כלכלית וקובע שמה‬
‫שניתן בפסק דין רחמים הוא למעשה מחלוקת בין השופטים‪.‬מדובר באדם שיש לו חובות‬
‫כספיים והוא ברח מהארץ‪ .‬הוא שלח נציג מטעמו לפגישה עם הנושים העיקריים –‬
‫הבנקים‪.‬הבנקים דורשים את הכסף והנציד מציע לשלם חלק מהסכום תמורת יהלומים‪.‬‬
‫הבנקים מקבלים את העיסקה ומוותרים על יתרת החוב‪ .‬זמן קצר חולף והבנקים מסטלים‬
‫את ההסכם של מחיקת החוב ומחזירים את היהלומים‪ .‬הם תובעים ‪ 100%‬מהחוב‪.‬‬
‫בשלב הראשון הבנקים פחדו שהאדם ישאר בחו"ל ולכן רצו להחזיר אותו קודם כל לארץ‬
‫ואחר כך הם יוכלו לממש את כל ההליכים נגדו‪.‬שופטי בית המשפט חלוקים בדעתם ‪:‬‬
‫השופט חשין‪ .‬קובע שלא היתה לבנקים ברירה (ממשיך את הקו של רחמים נגד‬
‫אקספומדיה)‪.‬‬

‫‪ 47‬ע"א ‪ - 8/88‬שאול רחמים בע"מ נ' אקספומדיה בע"מ ‪ .‬פ"ד מג(‪.95 ,)4‬‬
‫‪ 48‬ע"א ‪ - 1569/93‬יוסי מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ו‪ 5-‬אח' ‪ .‬פ"ד מח(‪.705 ,)5‬‬
‫‪41‬‬
‫השופטים גולדברג ושמגר במצעות אותו מבחן מגיעים לכך שבמקרה הזה היתה לבנקים‬
‫ברירה ‪ ,‬מדובר בגופים גדולים שיכלו להטיל עיקולים יש להם אורך חיים כלכלים גבוה‬
‫יחסית וכו‪.‬‬
‫השופט חשין‪ :‬מעבר למבחן המסורתי של "עוצמת הכפיה" קובע חשין מבחן בשם "איכות‬
‫הכפיה"‪ ,‬הוא רוצה לבחון לא את המצב של הכפוי את טיב האיום שיאיים הכופה‪ .‬האם‬
‫האיום הוא לגיטימי או לא?‬
‫השופט חשין‪" :‬לחץ כלכלי בלתי‪-‬ראוי‪ ,‬לחץ כלכלי השובר כללים של מוסר עיסקי ביחסיהן‬
‫של הבריות בינן לבין עצמן"‪.‬‬
‫מבחן עוצמת הכפיה מתמקד בכפוי אותו אדם שטוען שרצונו נפגם‪ ,‬חשין מעביר אותנו‬
‫למבחן המתמקד בכופה‪.‬‬
‫הבחן בודק ערכית את התנהגותו של הצד השני ומייחס לה משעמות‪ .‬חשין קובע שיש כללי‬
‫משחק גם בשוק המסחרי‪.‬‬
‫איום בפניה לפשטית רגל הוא איום לגיטימי ובריחה לחול היא לא‪.‬‬
‫סיכום‪:‬בתחילה דובר על מבחן לאקוני של "יש ברירה או אין ברירה" ‪ .‬בפסק דין מאיה‬
‫הועלו תפיסות חדשות בקשר לכפיה כלכלית אך עדיין ישנם שופטים המחזיקים בגישה‬
‫הקלאסית (מבחן הברירה) אך אין חפיפה בדעת הרוב בקשר לכפיה הכלכלית על כן הרציו‬
‫אינו מחייב ואין הלכה פסוקה בעניין‪.‬‬
‫שעור דיני חוזים‪ ,‬ליפשיץ‪29/11/2001 ,‬‬
‫סע' ‪ .17‬כפיה ‪(-‬א) מי שהתקשר בחוזה עקב בפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו‪,‬‬
‫בכוח או באיום‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה‪.‬‬
‫(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה‪.‬‬
‫הקשר הסיבתי‪ -‬לא די שתהיה כפיה בתביעה‪ ,‬אלא צריך להיות קשר סיבתי בין הכפיה‬
‫להתקשרות בחוזה בפועל‪ .‬היה מצב שבו אדם התקשר בחוזה ולאחר זמן ביקש להתנער‬
‫ממנו ולהפר אותו‪ .‬הצד השני לא אהב את זה‪ ,‬והפעיל לחצים על צד א' שלא להתנער ממנו‪.‬‬
‫‪ )1‬תמיד כחלק מדרישת "הקשר הסיבתי"‪ ,‬הכפיה צריכה להיות לאחר החתימה על החוזה‪.‬‬
‫‪ )2‬באחד מפסקי הדין‪ ,‬צד א' התקשר בחוזה וצד שני טען שצד א' איים עליו‪ .‬כנשאל צד ב'‬
‫ענה‬ ‫למשטרה‪,‬‬ ‫הלך‬ ‫לא‬ ‫מדוע‬
‫שלא פחד מהאיומים‪ ...‬השתמשו בזה במשפט אח"כ‪ ,‬כהוכחה לכך שלא ייחס חשיבות‬
‫לאיומים ‪.‬‬
‫תפקידו של הצד השני להתקשרות ‪ -‬יסוד נוסף בכפיה‪ ,‬הוא רכיב שמייחס תפקיד לצד השני‬
‫להתקשרות‪ .‬הדגש הוא על הצד השני‪ ,‬ולא צד ג' !‬
‫פס"ד דיור לעולה‪ 49‬עוסק בסיטואציה הבאה – בניין עם דירות ישנות‪ ,‬והחברה המשכנת‬
‫רוצה לבנות במקומו בניין רב קומות ולכן מציעים לבעלי הדירות עסקה בה מוכרים את‬
‫דירתם‪ ,‬תמורת שדרוג לדירה בבניין החדש‪ .‬מבין בניין עם ‪ 7‬דיירים‪ ,‬כולם מסכימים‪,‬‬
‫למעט אחד שיש לו ‪ 2‬דירות והוא דורש ‪ 2‬דירות תמורת כל דירה ישנה‪...‬‬
‫אי אפשר להכריח אותו‪ ,‬אבל כל הדיירים תלויים בהסכמתו‪ ,‬כי תתקיים רק אם הכל‬
‫יסכימו על כך‪ .‬לשכנים אין כל קשר חוזי לדייר הסרבן והם מבטאים את כעסם בפגיעות‬
‫שונות והדייר הסרבן אומר שלאור לחץ הדיירים‪ ,‬הוא מוכן להתפשר על ‪ 3‬דירות‪ ,‬ואז‬
‫מתחרט וטוען לכפייה‪ .‬בבי"מ המחוזי ההנחה שהיתה כפיה ויש קשר סיבתי‪ ,‬והבעיה היא‬
‫תפקידו של הצד השני‪ .‬השכנים הם אלו שהפעילו את הלחץ ולא החברה או מטעמה‪ ,‬אלא‬
‫למען האינטרסים הפרטיים שלהם (למרות שהחברה ידעה על כך)‪ ,‬ולכן – במקרה זה לא‬
‫התקיים הרכיב הדורש פעולה אקטיבית‪.‬‬

‫סע' ‪ .18‬עושק ‪-‬מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את‬
‫מצוקת המתקשר‪ ,‬חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו‪ ,‬ותנאי החוזה‬
‫גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה‬

‫‪ 49‬ע"א ‪ - 5493/95‬דיור לעולה (עא"ק) בע"מ נ' שושנה קרן ואח' ‪ .‬פ"ד נ(‪.509 ,)4‬‬
‫‪42‬‬
 ‫‪ .4‬תוכן החוזה‪ ,‬תנאיו ותניות פטור‬
‫‪ .4‬א‪ .‬חופש החוזים כזכות יסוד ומגבלות חופש החוזים‬

‫‪ .4‬ב‪ .‬תוכן חוזה ופירושו‬

‫‪ .4‬ב‪ .1 .‬תוקפן של תניות פטור המאוזכרות בדרך של הפניה (לימוד עצמי)‬
‫חוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪1982-‬‬
‫פרק א' ‪ :‬הוראות יסוד‬
‫‪ .1‬מטרת החוק ‪ -‬חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרות בחוק זה ‪-‬‬
‫"חוזה אחיד" ‪ -‬נוסח של חוזה שתנאיו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬נקבעו מראש בידי צד אחד כדי‬
‫שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;‬
‫"תנאי" ‪ -‬תניה בחוזה אחיד‪ ,‬לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק‬
‫מההתקשרות‪ ,‬ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים;‬
‫"ספק" ‪ -‬מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא אם הוא הנותן או‬
‫המקבל של דבר;‬
‫"לקוח" ‪ -‬מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואחת היא אם‬
‫הוא המקבל או הנותן של דבר;‬
‫"בית הדין" ‪ -‬בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק זה‪.‬‬

‫‪ .4‬ב‪ .2 .‬פירוש תניות בחוזה‬

‫דיני חוזים‪ ,‬ליפשיץ ‪ 6 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫"קומות" בתוכן החוזה‪:‬‬
‫‪ .1‬פרשנות ‪ -‬הדברים שהצדדים התייחסו אליהם במפורש בחוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההשלמה ‪ -‬הצדדים לא התייחסו לחלק מפרטי העסקה‪( .‬בעלת זיקה לנושא המסוימות‬
‫שנלמד עם ד"ר גלברד)‪.‬‬
‫‪ .3‬התערבות ‪ -‬שינוי מפורש של תוכן החוזה ‪ -‬למרות סיכומי הצדדים יקבע בית המשפט‬
‫יקבע כי יהיה משהו אחר‪ .‬וזאת בעקבות הוראות חוק קוגנטיות‪.‬‬

‫"קומה ראשונה" בבנין תוכן החוזה‪ -‬פרשנות חוזים‪:‬‬

‫שתי גישות פרשניות ("דירות בקומה הראשונה")‪:‬‬
‫א‪ .‬פירוש היוצר (פרשנות סוביקטיבית) ‪ -‬באופן מסורתי‪ ,‬פירשו את היוצר‪ ,‬במובן של‬
‫"למה התכוון המשורר"‪ .‬לחשוף את כוונותיו של המחבר‪( .‬השוואה על יצירות אחרות‬
‫של אותו יוצר‪ ,‬הרקע ליצירת היצירה‪ ,‬מאפיינים ביוגרפיים‪ ,‬הנסיבות ההיסטוריות)‬
‫ב‪ .‬פירוש היצירה (פרשנות אובייקטיבית) ‪ -‬המחבר כאדם לא מעניין‪ ,‬דמותו וכוונותיו לא‬
‫משנים‪ ,‬היצירה היא חי בפני עצמו‪ .‬ניתן להבין את ההגיון הפנימי ואת הרמזים‪,‬‬
‫הסתירות והרבדים ביצירה עצמה‪ .‬יש לבודד את עצמך (הפרשן) ולתת ליצירה לדבר‪.‬‬
‫פרשנות חוקים‪ :‬לפי הגישה הראשונה‪ ,‬נלך לחברי הכנסת לבדוק מה היתה מטרתם‬
‫וכוונתם בחקיקה‪ .‬לפי הגישה השניה‪ ,‬נבחן את החוק ונראה אילו משמעויות נובעות ממנו‬
‫ישירות‪ ,‬מה הרציונל בחוק וכיצד הוא בנוי‪.‬‬
‫פרשנות חוזים‪ :‬לפי גישה א'‪ ,‬פונים לצדדים שנקשרו בחוזה ובודקים מה היתה כוונתם‬
‫ההיסטורית‪ ,‬הנסיבות לכריתת החוזה‪ ,‬טיוטות החוזה‪ .‬לפי גישה ב'‪ ,‬משנוצר החוזה יש לו‬
‫חיים משל עצמו‪ ,‬בדומה לאנאלוגיה עם החוקים‪ ,‬ואין מתעניינים מה היתה כוונת הצדדים‪.‬‬
‫הפסיקה עד פס"ד אפרופים‪ 50‬מפרשת חוזה עפ"י ס' ‪ 25‬לחוק בשני שלבים‪ :‬שלב ראשון‬
‫היצירה ואח"כ היוצר‪ .‬קודם כל אני פונה לאומד דעת מתוך החוזה ‪ -‬כלומר ליוצר‬
‫פיקטיבי‪ ,‬ורק אם אומד הדעת אינו ברור מתוך היצירה‪ ,‬רק אז מותר לך לפנות לשלב של‬
‫היוצר הסובייקטיבי‪ ,‬לפי הנסיבות‪.‬‬
‫בהליך השיפוטי למעשה‪ ,‬השופט בודק את החוזה בכללותו וכאשר ברור לו שכוונת הצדדים‬
‫שונה מהכתוב‪ ,‬הוא יכניס עמימות מכוונת לחוזה ויפרש אותו בשתי דרכים שונות‪ .‬כך‬

‫‪ 50‬ע"א ‪ - 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (‪ . )1991‬פ"ד מט(‪.265 ,)2‬‬
‫‪43‬‬
‫למרות שברמה הרשמית בתי המשפט פועלים לפי תורת שני השלבים‪ ,‬בפועל השופטים‬
‫יכולים לתמרן אותה‪ .‬ובמקרים שאכן יש התנגשות בין שתי הגישות לוקחים השופטים את‬
‫גישת שני השלבים‪.‬‬
‫פס"ד חירם לנדאו ‪ -‬במכרז לסלילת כבישים זוכות שתי חברות החותמות על אותו נוסח‬
‫‪51‬‬

‫של חוזה‪ .‬המחיר בחוזה הוצמד למדד הביטומנט (החומר המרכזי ממנו עשוי אספלט)‪.‬‬
‫פרשנות אחת‪ :‬כל המחיר צמוד לביטומנט‪ ,‬כך שבעליית מחיר הביטומנט ב‪ 100% -‬יוכפל‬
‫מחיר האספלט‪.‬‬
‫פרשנות שניה‪ :‬רק מחיר הביטומנט צמוד למדד הביטומנט‪ ,‬כך שבאותה עליית מחיר‬
‫הביטומנט תעלה כל התערובת רק ‪ .170‬כל חברה לוקחת פרשנות אחרת והמדינה משלמת‬
‫לשתיהם לפי הפרשנות הזולה‪.‬‬
‫ביהמ"ש מחליט כי הפרשנות היא חד וחלק הפרשנות היקרה‪ .‬החברה הזולה פונה לבימ"ש‬
‫בבקשה שהמדינה תשלם גם לה כפול‪.‬‬
‫לפי גישה א' (היצירה) ‪ -‬החוזה הזה כבר פורש בבימ"ש והמשמעות הזאת (הכפלת המחיר)‬
‫מחייבת‪ .‬לפי גישה ב' (היוצר) גם החברה וגם המדינה פעלו לפי פרשנות של ‪.170‬‬
‫בפס"ד אפרופים ברק מפריד בין המטרה לבין מטודות‪ ,‬מבין המטודות הקיימות מנחה‬
‫אותי המחוקק לתת משקל יותר חזק למטודה האובייקטיבית‪ .‬השופט מקבל מראש את כל‬
‫המטודות אך המטרה הסופית שלו היא סובייקטיבית ועליו בסופו של דבר לתת משקל‬
‫גדול יותר לכוונת הצדדים‪.‬‬
‫ברק אומר כי הס' אינו חד משמעי‪ .‬ומאחר ורישא הס' אינו תואם את הסיפא‪ ,‬החוק סותר‬
‫את עצמו והמשפטן צריך ללכת לפי מה שנראה לו הגיוני‪.‬‬
‫פס"ד תקדימי ההופך את ההלכה‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 13 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫פס"ד אפרופים עוסק בפירוש חוזה מסגרת בין המדינה לקבלנים‪ ,‬שמטרתו עידוד בנייה‬
‫באזורי פיתוח‪ ,‬ע"י התחייבות לרכישת דירות שלא יירכשו ע"י אזרחים‪.‬‬
‫המדינה מודאגת משני עניינים הנובעים מהחוזה ‪-‬‬
‫א‪ .‬איחור בסיום הבניה ‪ -‬הקבלן יסיים לבנות מאוחר יותר מהתאריך שהתחייב לו‪.‬‬
‫ב‪ .‬איחור בהצגת הדרישה ‪ -‬לקבלן לא יהיה אינטרס למכור את הדירות בשוק החופשי‬
‫ויחזיק אותן אצלו זמן רב כשהוא סומך על הבטחת המדינה לקנות את הדירות בכל‬
‫מקרה‪.‬‬

‫טבלה מס' ‪ - 1‬סעיפי החוזה‬

‫אזור פיתוח א'‬ ‫אזור פיתוח ב'‬
‫התחייבות רכישה על ‪ 100%‬התחייבות רכישה על ‪ 50%‬מהדירות‬ ‫התמריץ‬
‫מהדירות‬
‫סנקציה בגין סעיף ‪(6‬ח)(‪ )2‬הפחתה של ‪ 2%‬מהמחיר שנקבע לעיל לכל חודש איחור‬
‫הדרישה בהצגת בהצגת דרישה (מימוש התחייבות הרכישה)‬ ‫איחור‬

‫על‬ ‫סנקציה‬
‫סעיף ‪(6‬ז) הפחתה של ‪ 2%‬לכל חודש‬
‫אחור בביצוע‬
‫איחור בביצוע הבניה‬ ‫הבניה‬
‫טבלה ‪ - 2‬פרשנות מילולית‬
‫אזור פיתוח א'‬ ‫אזור פיתוח ב'‬
‫סנקציה בגין סעיף ‪(6‬ח)(‪ )3‬הפחתה של ‪ 5%‬סעיף ‪(6‬ח)(‪ )2‬הפחתה של ‪ 2%‬מהמחיר‬
‫איחור בהצגת לכל חודש אחור בהצגת שנקבע לעיל לכל חודש איחור בהצגת‬
‫דרישה‬ ‫הדרישה‬ ‫הדרישה‬
‫סעיף ‪(6‬ז) הפחתה של ‪ 2%‬לכל חודש‬ ‫אין‬ ‫על‬ ‫סנקציה‬

‫‪ 51‬ע"א ‪ - 450/82‬מדינת ישראל נ' חירם לנדאו ‪ .‬פ"ד מ(‪.658 ,)1‬‬

‫‪44‬‬
 ‫בביצוע‬ ‫אחור‬
‫איחור בביצוע הבניה‬ ‫הבניה‬

‫לכאורה ס' ‪(6‬ח)(‪ )3‬היה צריך לתת סנקציה על איחור בביצוע הבניה לאזור פיתוח ב'‪ .‬אלא‬
‫שמסתבר והוא נותן סנקציה על איחור בהצגת הדרישה לאזור פיתוח ב'‪ ,‬כך שס' ‪(6‬ח)(‪)2‬‬
‫שחשבנו בהתחלה שחל על שני האזורים‪ ,‬חל רק על אזור פיתוח א'‪.‬‬
‫נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת‪:‬‬
‫א‪ .‬המדינה החפצה בפיתוח מהיר של אזור פיתוח ב'‪ ,‬לא שמה סנקציה על איחור בביצוע‬
‫הבניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאחר ומועד הצגת הדרישה מותנה בשלב בביצוע הבניה‪ ,‬באין סנקציה על איחור‬
‫בביצוע הבניה‪ ,‬לא רק שלקבלן אין תמריץ לסיים לבנות‪ ,‬אין לו גם תמריץ למכור‪ ,‬מאחר‬
‫והוא יכול להמשיך לחפש קונים בשוק החופשי ללא הגבלה‪ ,‬ועדיין שמור לו הבטחת‬
‫המדינה עד שיגיע לשלב הבניה בו היא יכולה לממש את ההתחייבות‪.‬‬
‫יוצא כי במתן פרשנות מילולית‪ ,‬יוצא החוזה חסר משמעות פנימית‪ .‬הדרך היחידה‬
‫"להכניס הגיון" בחוזה הוא לשנות ולעוות מפורשות את ס' ‪(6‬ח)(‪ )3‬כך שתתקבל טבלה מס'‬
‫‪ .3‬גישה זו של "שינוי כפוי ועיוות מפורש" לצורך השגת הגיון בחוזה מכונה "הפרשנות‬
‫התכליתית"‪.‬‬

‫טבלה ‪ - 3‬פרשנות תכליתית‬

‫אזור פיתוח א'‬ ‫אזור פיתוח ב'‬
‫סנקציה בגין סעיף ‪(6‬ח)(‪ )2‬הפחתה של ‪ 2%‬מהמחיר שנקבע לעיל לכל חודש איחור‬
‫הדרישה בהצגת בהצגת דרישה‬
‫איחור‬

‫על סעיף ‪(6‬ח)(‪ )3‬הפחתה של ‪ 5%‬סעיף ‪(6‬ז) הפחתה של ‪ 2%‬לכל חודש‬ ‫סנקציה‬
‫חודש אחור בהצגת איחור בביצוע הבניה‬ ‫אחור בביצוע לכל‬
‫הדרישה‬ ‫הבניה‬

‫שתי מהפכות בפס"ד אפרופים ‪:‬‬

‫הראשונה ‪ -‬היפוך גישת שני השלבים‪ ,52‬והעברת הדגש מהיצירה אל היוצר‪.‬‬
‫השניה ‪ -‬מתן עדיפות לפרשנות התכליתית על פני הפרשנות המילולית‪.‬‬
‫פסק הדין ניתן ברוב של ברק ולוין נגד מצא לטובת גישת הפרשנות התכליתית‪.‬‬

‫"הדירה" השלישית בקומה הראשונה של הפרשנות ‪ -‬פרשנות לאור ערכיו של המפרש‬

‫(דהקונסטרוקציה) הטענה היא כי כל פרשנות היא בהכרח בעצמה סוג של יצירה‪ .‬אין‬
‫מובנים אובייקטיביים לטקסטים‪[ .‬מביא כדוגמה את פס"ד גנימאת‪ ,53‬שאומר כי בין‬
‫החיקוק למועד הפרשנות‪ ,‬כאשר עומד לפנינו חוק היסוד‪ ,‬לא נשנה את החקיקה‪ ,‬כי זה‬
‫נאסר עלינו בס' שמירת הדינים‪ .‬מה שהשתנה בינתיים זהו עולמו של הפרשן‪ ,‬שכולל כעת‬
‫את חה"י‪ ,‬וכך רואה הפרשן את אותם החוקים באור שונה ‪,‬ויכול לשנות את פרשנותו‬
‫לחוק‪].‬‬
‫עיקרון "תום הלב" ‪ -‬חובה נוספת לחוזה שמכניס הפרשן מעבר לכל שהסכימו הצדדים‬
‫בחוזה‪ .‬עיקרון זה "גר" למעשה בקומה השלישית‪.‬‬
‫פרשנות כפי שאנשים סבירים היו נוהגים ‪ -‬לכאורה‪ ,‬אין כאן דהקונסטרוקציה‪ ,‬והפרשן‬
‫שאינו מכיר את היוצר‪ ,‬מניח כי היוצר נוהג כמו האדם הסביר ומפרש את החוזה כאילו‬
‫נוצר ע"י האדם הסביר‪ .‬אך למעשה‪ ,‬מושג הסבירות נקבע ע"י הפרשן ‪,‬השופט ‪,‬ושוב‬
‫נכנסים ערכיו של הפרשן‪.‬‬

‫‪ 52‬היצירה ואח"כ היוצר ‪-‬קודם כל אני פונה לאומד דעת מתוך החוזה ‪ -‬כלומר ליוצר פיקטיבי‪ ,‬ורק אם אומד הדעת אינו ברור מתוך היצירה‪,‬‬
‫רק אז מותר לך לפנות לשלב של היוצר הסובייקטיבי‪ ,‬לפי הנסיבות‪ .‬ראה לעיל‪.‬‬
‫‪ 53‬דנ"פ ‪ ,2316/95‬בש"פ ‪ - 537/95‬עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל ‪ .‬פ"ד מט(‪.589 ,)4‬‬
‫‪45‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬ליפשיץ ‪ 20 -‬בדצמבר ‪'01‬‬
‫‪ .4‬ב‪ .3 .‬השלמת חוזה‬
‫"קומה שניה" בבנין תוכן החוזה ‪ -‬ההשלמה (ס' ‪ 26‬לחוק החוזים)‪:‬‬
‫הוראות חוק דיספוזיטיביות‪.‬‬
‫השלמה לפי נוהג ‪ -‬שהצדדים השתמשו בו בעבר או לפי המקובל בענף‪.‬‬
‫תניות מכללא ‪-‬הסדרים שלא נאמרו במפורש בחוזה אך ברור לנו מה הצדדים היו קובעים‬
‫לו היו נשאלים על כך במועד הכריתה‪.‬‬
‫מבחן הטרדן המתערב ‪ -‬חושבים על מצב היפותטי של טרדן המציק לצדדים בעת כריתת‬
‫החוזה ושואל מה היה אם ככה ומה היה אם כך‪ .‬אם התשובה לנודניק היתה "ברור ש‪"..‬‬
‫אזי התשובה הזו תכלל בחוזה‪ .‬ואם התשובה לטרדן היתה "צריך לבחון לחשוב ולקבוע‬
‫הסדר מיוחד" כי אז לא ניתן להשלים את תוכן החוזה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬יש לבחון את‬
‫המסויימות בחוזה‪.‬‬
‫עקרון תום הלב ‪ -‬בעזרת ס' ‪ ,39‬יש למלא החוזה בתוכן שיתרום לקיומו בתום לב‪( .‬פס"ד‬
‫גלפנשטיין) ביהמ"ש לא בא לנחש מה היו הצדדים מסכימים במעמד כריתת החוזה אלא‬
‫משלים את החוזה לפי כלל משפטי כללי נורמטיבי‪.‬‬

‫"קומה שלישית" בבנין תוכן החוזה ‪ -‬התערבות בתוכן החוזה‬

‫עקרון חופש החוזים אומר כי פרט למקרים שבהם צדדים פליליים‪ ,‬הצדדים הם אלו‬
‫שקובעים את הנורמות בכל תחום שהם רוצים להתקשר והתפקיד של המדינה לאתר את‬
‫ההסכמות ולתת סעדים במקרה שאחד הצדדים מפר את הנורמות שקבעו הצדדים‪.‬‬
‫הסטוריה ‪ -‬במאה ה‪ :19 -‬פס"ד לוכנר ‪ -‬במדינת ניו יורק מחוקקים חוק שעובד במאפיה‬
‫לא יעבוד יותר מ ‪ 14‬שעות‪ .‬המעביד טוען כי החוק פגוע בחופש החוזים שלו‪ .‬ואם הוא‬
‫מסכים עם העובדים שהם יעבדו יותר אין למנוע ממנו‪ .‬הטענה מתקבלת‪.‬‬
‫יש צירוף של נסיבות מטה‪-‬משפטיות שגורמים לכך שתהיה אטרקטיביות מאוד חזקה‬
‫לרעיון חופש החוזים‪ .‬ההגיון הכלכלי בתקופה זו גורס כי התועלת הגדולה ביותר תהיה‬
‫בעולם שהמדינה לא מתערבת וכל צד ידאג לעצמו‪ .‬ליברליזם ‪ -‬המדינה כאוייב‪ ,‬כל‬
‫התערבות של המדינה נתפס כמשהו שפוגע בזכויות האדם‪ .‬בעקבות המהפכה התעשיתית‬
‫יש ניידות חברתית וכך עולים רעיונות חברתיים של ליברליזם‪.‬‬
‫תפיסת חירות שמגדירה כל פעולה שהמדינה לא כפתה אותה היא נעשית מרצון חופשי‪ .‬כך‬
‫אם העובד יעבוד ‪ 15‬שעות יהיה זה ביטוי לחופש האישי שלו‪.‬‬
‫המאה ה‪ :20 -‬דיני החוזים המודרניים ‪ -‬המשבר הכלכלי הגדול‪ ,‬מתגבשת ההכרה כי השוק‬
‫החופשי והיד הנעלמה לפעמים נכשלים‪ .‬ואז צריך לפעמים רגולציה‪ .‬דווקא ההגבלה של‬
‫חופש החוזים יכולה לפעמים לשמור על החירות של בני אדם‪.‬‬
‫המדינה מבינה שהיא צריכה לפעמים להתערב בחוזים‪ .‬על הרקע הזה נחקקים חוקים‬
‫קוגנטים שתפקידם להגן על צד חלש‪ ,‬להתערב בשוק שיש בו כשלי שוק‪ .‬לדוג'‪ :‬חוק‬
‫ההגבלים העסקיים‪ ,‬הגנת הצרכן‪.‬‬
‫הוראות חוק קוגנטיות‪ -‬תניות פטור‪ ,‬חוק חוזים אחידים ‪ -‬חוזה שמהותית הוא טופס‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 27 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫בנין תוכן החוזה למעשה התהפך‪ ,‬ונשען על הקומה השלישית (התערבות בחוזה)‪ .‬ישנם‬
‫הרבה הוראות חוק קוגנטיות שקובעות נורמות בחוזה‪ .‬כבר בשתי הקומות הראשונות של‬
‫פרשנות והשלמה יש מקום גדול לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬
‫בשתי הקומות הראשונות בתי המשפט מתערבים בחוזה ומכניסים לחוזה נורמות‬
‫שביהמ"ש מאמין בהם ודווקא בקומה השלישית ביהמ"ש מגלה הרבה יותר זהירות‬
‫ואיפוק‪.‬‬

‫‪ .4‬ג ‪ .‬החוזה ארוך הטווח‬

‫‪ .4‬ג‪ .3 .‬שיערוך סיכומים בתרופה החוזית‬
‫‪46‬‬
‫הקדמה ‪ -‬ישנם חוזים המיועדים לתקופה ארוכה של זמן ובהם יש מתח יסודי ‪ -‬מצד אחד‬
‫חופש החוזים אמור לדאוג לתנאי החוזה ולעיצובו כפי שהצדדים החליטו‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫במערכת יחסים ארוכות טוח לא תמיד יכולים הצדדים לחשוב על התפתחות היחסים בינם‬
‫לאורך השנים ולעגן את הדינמיקה שמתפתחת לאורך השנים בחוזה‪.‬‬
‫בתפיסה קלאסית של דיני החוזים ‪ -‬הצדדים היו צריכים לחשוב על היחסים ארוכי הטוח‬
‫ולדאוג לחלופות שונות בחוזה או לעדכן אותו במשך הזמן‪ .‬בימ"ש לא יתערב בחוזה‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪,‬בתפיסה המודרנית של דיני החוזים ‪ -‬בימ"ש יסכים לכאורה‪ ,‬להתערב בחוזה‬
‫באופן רחב‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬ביהמ"ש בישראל לא מתערב כמעט בתוכנו של חוזה ארוך טוח‪ .‬הס' שאמור לטפל‬
‫במקרים כאלה הוא ס' ‪ 18‬לחוק החוזים (תרופות) וביהמ"ש השתמש בו רק פעם אחת מאז‬
‫קום המדינה‪.‬‬
‫מהו שיערוך ‪-‬שיערוך הוא מצב בו נכרת חוזה ארוך טוח‪ ,‬ולא נקבעה בו הוראת הצמדה‪.‬‬
‫וכאשר יש פיחות גדול‪ ,‬לאחד הצדדים החוזה הופך להיות מאוד בעייתי‪ .‬ביהמ"ש משערך‬
‫את החוזה דרך הקומות הנמוכות וקורא לשערוך "פירוש והשלמה"‪.‬‬
‫פס"דים ראשונים בנושא ‪ -‬בשנות ה‪ 60 -‬עובדים קונים מניות חברות בדן או באגד‪,‬‬
‫ובהסכם נקבע כי כאשר ייצאו לפנסיה יוכלו לקבל בחזרה את ערך המניה‪ .‬כאשר יצא‬
‫החבר לפנסיה‪ ,‬קיבל את אותו סכום נומינלי שהשקיע ‪ -‬שבאותה תקופה היה שווה הרבה‬
‫פחות‪.‬‬
‫בכל פסקי הדין‪ ,‬ביהמ"ש דוחה את הטענה ומסרב להתערב בחוזה‪ .‬אלא שלצד‬
‫אי‪-‬ההתערבות‪ ,‬ביהמ"ש מנסה לעזור דרך הקומות הראשונה והשניה‪ :‬ביהמ"ש בא לפרש‬
‫את העדר הסדר הצמדה‪ .‬אפשרות אחת ‪ -‬יש כאן אמירה חיובית‪ ,‬ואכן התכוונו להסדר‬
‫נומינלי‪ .‬אם כך‪ ,‬בשביל לעזור יש לעבור להתערבות בחוזה ואת זה בימ"ש לא מוכן לעשות‪.‬‬
‫אפשרות שניה ‪ -‬יש חסר‪ ,‬לקונה‪ ,‬בחוזה‪ .‬ולכן יכול להשתמש בטכניקות השלמה כגון תום‬
‫לב‪.‬‬
‫ביהמ"ש מאבחן את החוזה לפי התקופה בה נכרת ‪ -‬בתקופות שהיתה בהן אינפלציה גבוהה‬
‫נפסק כי לא ייתכן שהצדדים לא חשבו על אינפלציה ולכן לא ניתן לומר שיש לקונה‬
‫ובימ"ש לא מתערב‪.‬‬
‫פס"ד אתא נ' זולוטולוב‪ - 54‬מפיץ שמקבל סחורה מאתא לשיווק‪ ,‬ובתחילת ההתקשרות‬
‫הפקיד פיקדון אצל אתא‪ .‬כאשר נפטר והחוזה הסתיים‪ ,‬לא מוכנה אתא להחזיר את ערכו‬
‫הריאלי של הפיקדון‪ .‬ביהמ"ש בוחן מה היה הרציונל מאחורי הפיקדון‪ :‬מתן זכות סנקציה‬
‫כנגד המשווק למקרה שימעל‪ .‬לכן ברור שכדי שהסנקציה תשמור על כוחה יש לשמור על‬
‫ערכו של הפיקדון‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬שיערך ביהמ"ש את הפיקדון אך עושה זאת לפי ס' ‪ 25‬לחוק החוזים ‪-‬‬
‫פרשנות החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים‪.‬‬
‫פס"ד סקאלי נ' דורען‪[ 55‬מומלץ לקרוא‪ ,‬במיוחד את חוו"ד חשין שכותב ‪ 19‬עמ' מתוך ה‪20‬‬
‫של הפס"ד] ‪ -‬הצדדים מבצעים עסקה (תקופת האינפלציה בשנות ה‪ )80 -‬אך לא ניתן לקבוע‬
‫את מחירה הסופי של העסקה‪ .‬בחוזה נקבע מנגנון הצמדה‪ ,‬לפי הריבית שתהייה נהוגה‬
‫בבנק הפועלים ביום התשלום‪ .‬אלא שיום התשלום היה אחרי שהאינפלציה ירדה פלאים‬
‫ויצא שהמשלם הפסיד ריבית גבוהה‪.‬‬
‫נפסק כי למרות שתוצאת החוזה אינה צודקת‪ ,‬כתוב במפורש שמדובר בריבית קבועה‬
‫וביהמ"ש בדעת רוב לא מתערב כלל בחוזה‪ .‬חשין בד' מיעוט אומר שמטרת הריבית היתה‬
‫להיות ריבית משתנה ‪ -‬לפי פרשנות‪.‬‬

‫לשעור הבא‪ :‬תרופות בשל הפרת חוזה‪ ,‬לקרוא פס"ד בעמ' ‪ ,10‬ס' ‪ 5‬שני פסקי הדין‬
‫הראשונים‪ :‬פס"ד עירית נתניה ופס"ד אטרס‬

‫‪ 54‬ע"א ‪" - 554/83‬אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח ‪ .‬פ"ד מא(‪.282 ,)1‬‬
‫‪ 55‬ע"א ‪ - 5795/90‬דר' אנדור סקלי נ' דורען בע"מ ו‪ 2-‬אח' ‪ .‬פ"ד מו(‪.811 ,)5‬‬
‫‪47‬‬
 ‫‪ .4‬ד‪ .‬תניות פטור וחוזים אחידים‬
‫‪ .4‬ד‪.1 .‬תניות פטור‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 3 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫חובת תום הלב (ס' ‪ 12‬ו‪-‬ס' ‪ - )39‬מה עניין ס' ‪ 12‬לחוק החוזים האחידים?‬
‫א‪ .‬לפעמים חוק החוזים האחידים לא חל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוזה אחיד יכול להיות מאושר ע"י ביה"ד לחוזים אחידים‪ ,‬כך שלא ניתן לתקוף אותו ‪5‬‬
‫שנים בעילת הקיפוח‪ .‬ניתן עדיין לתקוף אותו לפי ס ‪.12‬‬
‫ג‪ .‬חוק החוזים האחידים חל רק במקרה שנכרת חוזה בסופו של דבר‪ .‬ס' ‪ 12‬חל בין אם‬
‫נכרת חוזה ובין אם לא נכרת חוזה‪ .‬לכן אם פלוני בא לכרות חוזה אחיד וראה תניות‬
‫פטור‪ ,‬יכול להשתמש בס' ‪ 12‬כדי לקבל פיצוי שלילי‪.‬‬
‫ס' ‪ 39‬לעניין חוק החוזים האחידים‬
‫ס' ‪ 39‬יכול לשמש ככלי פיקוח‪ ,‬האם הספק עומד על זכותו לפטור מאחריות בתום לב‪ .‬לדוג'‬
‫רוט יישובי בנייה‪ .‬חברת יישובי בניה הכניסה ס' כי ברגע שהלקוח נכנס לדירה או אם‬
‫במשך ‪ 10‬ימים מיום לקיחת המפתח לא הגיעו תלונות ‪ -‬חזקה על החברה שהדירה בנויה‬
‫מצוין ואין בה פגמים‪ .‬ביהמ"ש פסק ‪ -‬השופט שמגר ביטל את הס' כנוגד את תקנת הציבור‬
‫והשופטים אלון ואשר החזירו את הדיון לביה"ד לחוזים כדי שידון אם העמידה על תנית‬
‫הפטור היתה בתום לב‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 10 -‬בינואר ‪'02‬‬

‫תקיפת תניות פטור באמצעות תקנת הציבור‬
‫פס"ד רוט נ' ישופה בניה (המשך) ‪ -‬השופט שמגר פוסק כי תנית הפטור שמתנה על רכישת‬
‫דירה פוגעת בתקנת הציבור (ס' ‪ ,)31 ,30‬מאחר ודירה היא הרכוש הכי מהותי שאדם מגיע‬
‫אליו בחייו‪.‬‬
‫בדרך כלל לא נהוג להשתמש בעקרון "תקנת הציבור"‬
‫פס"ד צים נ' מזיאר ‪ -‬אשה ששטה באניה של צים‪ ,‬וצים פוטרת עצמה מכל נזק גוף או‬
‫רכוש אף אם הוא נובע מפשיעה של עובדי האניה‪ ,‬האוכל המוגש או התרופות שסופקו‪.‬‬
‫השופט זילברג ‪ -‬כל תנאי שפוטר מאחריות לנזקי בריאות הוא בטל ‪ -‬נוגד את הסדר‬
‫הציבורי; לנדוי ‪ -‬לא פוסל כל תנאי שפוגע בבריאות‪ ,‬אלא תנאי כזה בחוזה אחיד; ויתקון ‪-‬‬
‫פוסל תנאי שפוטר מנזקי בריאות אם זה בחוזה אחיד ואם זה בשירות חיוני המוני‪.‬‬
‫לגיל טרמפולין נ' נחמיאס ‪ -‬במתקן טרמפולינות היה שלט כי החברה אינה אחראית לכל‬
‫נזק חבלה שייגרם לקופץ‪ .‬פסק השופט ברנזון לפי ויתקון בצים ‪ -‬גם ספורט זה שירות‬
‫חיוני המוני‪ ,‬וגם טרמפולינה זה ספורט‪ ,‬ולכן התנאי בטל ולא משנה אם ידעו על התנאי‪.‬‬
‫ויתקון‪ :‬צריך לבדוק את הצורך לשמור על שלום הפרט‪ ,‬את האינטרס שיש לציבור במתן‬
‫השירות‪ ,‬את מידת הסכנה‪ ,‬את הקושי למנוע את הסכנה ואת האינטרס הציבורי של מתן‬
‫השירות על אף הסכנה (לדוגמה‪ :‬בספורט אתגרי ‪ -‬מסוכן ‪ -‬אנשים שבוחרים להסתכן אין‬
‫להטיל את האחריות על החברה)‪ .‬במקרה זה פוסק כי למרות שטרמפולינה היא ספורט‬
‫מסוכן‪ ,‬לא יכלו לדעת את התנאי עד שקנו כרטיס ונכנסו למתקן ולכן התנאי בטל‪.‬‬
‫קיסטר‪ :‬היה זלזול בחיי אדם ורשלנות ‪ -‬במקום שומרים שמו שלט פוטר מאחריות ולכן‬
‫התנאי בטל‪ ,‬ללא קשר למהותו של תנאי פטור‪.‬‬
‫פס"ד שפיזר נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ‪ -‬שפיזר זכה בטוטו ביחד עם אדם נוסף‬
‫בשם משיח‪ .‬הכרטיס של משיח לא נשלח לטוטו ושפיזר טען כי בתקנון נקבע כי מי‬
‫שהכרטיס לא נשלח לא יקבל כסף‪ .‬ביהמ"ש פסק כי רק במקרה שהכרטיס לא נשלח‬
‫ברשלנות הטוטו הם חייבים לשלם לו את הכסף‪.‬‬
‫תקיפת תניות פטור באמצעות טענת עושק ‪:‬תנית פטור במקרה שהיה עושק בחוזה יכולה‬
‫להתבטל באמצעות טענת עושק‪.‬‬
‫חוק להגנת הצרכן ‪ -‬ס' שבמקרה של ניצול המצוקה הצרכנית יכול לבטל את החוזה בתוך‬
‫שבועיים (אחרי שבועיים ניתן לפנות לס' העושק בחוק החוזים שמשתמש בזמן סביר)‪.‬‬
‫חוזה בנקאות ‪ -‬ס' ‪ 4‬לחוק הבנקאות‪.‬‬
‫חוזה ביטוח ‪ -‬ס' ‪ 58‬לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח‪.‬‬
‫‪48‬‬
 ‫‪ .4‬ד‪.2 .‬חוזים אחידים‬
‫חוזה אחיד הנו חוזה שלא נתון למו"מ (‪ .)take it or leave it‬מי שמנסח את החוזה האחיד‬
‫נקרא ספק‪( .‬מספק את החוזה) מי שמציעים לו חוזה אחיד נקרא לקוח‪.‬‬
‫בית דין מיוחד לחוזים אחידים ‪ -‬מי יכול לפנות לבי"ד לחוזים אחידים‪:‬‬
‫א‪ .‬ספק יכול לבוא עם החוזה שלו ולבקש לאשר את החוזה שלו‪ ,‬בשביל שלא יטענו כי יש‬
‫בו תנאים מקפחים‪ .‬לאחר קבלת האישור יש חסינות ‪ 5‬שנים שבהן אף אחד לא יכול‬
‫לטעון שיש בו תנאי מקפח‪.‬‬
‫ב‪ .‬היועמ"ש‬
‫ג‪ .‬הממונה על הגנת הצרכן‬
‫ד‪ .‬ארגוני לקוחות הרשומים בתוספת של חוק החוזים האחידים‬
‫ה‪ .‬ארגון לקוחות לענין מסוים‬
‫כל אחד מהגורמים ב‪-‬ה יכול לטעון שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח‪ .‬אם ביה"ד יחליט שיש‬
‫תנאי מקפח הוא יכול לבטל את התנאי המקפח או לשנות אותו‪ .‬השינוי יחול על כל החוזים‬
‫שייכרתו מאותו יום והלאה‪ .‬ביה"ד יכול אף להחיל את השינוי על חוזים שנכרתו בעבר‪ ,‬על‬
‫החלקים בהם שעדיין לא בוצעו‪.‬‬

‫בבי"ד לחוזים אחידים ‪ -‬ניתן לטעון אך ורק את עילת הקיפוח ולבקש לאשר חוזים מראש‬
‫ל‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫בבימ"ש רגיל‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן לטעון את טענת הקיפוח ואז החלטת ביהמ"ש תחול אך ורק על החוזה הספציפי‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לטעון גם כל טענה חוזית אחרת‪.‬‬
‫‪ .3‬לא יכול לאשר מראש חוזים אחידים‪.‬‬
‫מרכיבי חוזה אחיד‬
‫‪ .1‬חוזה‬
‫‪ .2‬תנאיו כולם או מקצתם נקבעו כולם בידי צד אחד [פס"ד ארגון שחקני הכדורגל ‪ -‬האם‬
‫תקנון יכול להיות חוזה אחיד שנוסח בידי צד אחד‪ .‬ביהמ"ש התחמק מהשאלה מכיוון‬
‫שאותם תנאים מקפחים היו גם בחוזים האישים‪.‬‬
‫פס"ד אגד נ' יוסף יעקב ‪( -‬מאמרים על פסה"ד בהפרקליט מ"ד חלק ‪ )1999 2‬נקבע כי לגבי‬
‫החברים שייסדו את אגד‪ ,‬אכן התקנון לא היה חוזה אחיד כי הם ניסחו אותו ביחד‪ ,‬אבל‬
‫כיום כאשר חבר מוצב בפני התקנון כעובדה‪ ,‬מדובר בחוזה אחיד‪ .‬השופט אנגלרד (קבע את‬
‫ד' הרוב)‪ :‬לכאורה חוק החוזים האחידים לא יחול על תקנון‪ ,‬ולכל תאגיד יש בחוק‬
‫המסדיר את אותם תאגידים נהלים לטיפול בנושאים כאלה‪ .‬אבל יש עסקים שמנוהלים‬
‫המנוהלים במבנה של ספק לקוח ‪ -‬חברי אגד לא קובעים את התקנון בעצמם‪ ,‬ההנהלה‬
‫קובעת בשבילם את התקנון ואין לחברים זכות דיבור‪ .‬השופט טירקל בד' מיעוט) ‪ -‬לא ניתן‬
‫לבדוק כל תאגיד מה מצבו ומתי כל חבר הגיע‪ .‬דיני החברות והתאגידים יקבעו בעניינים‬
‫כאלה‪ .‬שיקולי מדיניות משפטית ‪ -‬מפחד מתביעות כנגד כל התאגידים‪ .‬השופט חשין עונה‪:‬‬
‫מה ההבדל המהותי בין הטענות של תקנת הציבור לתנאי מקפח?‬

‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 27 -‬בדצמבר ‪'01‬‬

‫רכיבי חוזה אחיד ‪ -‬המשך‬
‫‪" .3‬כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים" ‪ -‬התנאי הוא פוטנציאלי לכריתת חוזים רבים ע"י‬
‫הספק‪.‬‬
‫‪" .4‬בינו לבין אנשים בלתי מסוימים‪ - "...‬לא משנה לספק לכמה אנשים הוא מציע ומיהם‪.‬‬
‫לא צריך להציע לכל העולם‪ ,‬מספיק לקבוצה בלתי מסוימת או שהפרטים בבוצה אינם‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫תנאי בחוזה אחיד‬
‫‪ .1‬תניה ‪ -‬סעיף בחוזה אחיד‬

‫‪49‬‬
‫‪ .2‬לרבות תניה המאוזכרת בו ‪ -‬הפניה מהחוזה המרכזי האחיד המדובר לחוזה אחר (לדוג'‬
‫בחוזה שירותים)‪ ,‬ואם בחוזה אליו מפנה יש תנאי מקפח‪ ,‬ייחשב תנאי בחוזה אחיד‬
‫לעניין החוזה הראשי‪.‬‬
‫פס"ד היועמ"ש נ' גל ‪ -‬נקבע כי תנאי מקפח בחוזה שירותים למרות שלא נזכר במפורש‬
‫בחוזה הנידון עדיין ייחשב כאילו נכלל בו וביה"ד לחוזים יצטרך לדון בו‪.‬‬
‫‪ .3‬וכן כל תניה אחרת ‪ -‬התנאי המקפח לו בחוזה אחיד‪ ,‬לא בחוזה נספח אלא בעל פה‪.‬‬
‫‪ .4‬למעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים‪.‬‬

‫סייגים‬
‫ס' ‪(23‬א)(‪ - )1‬על התמורה הכספית‪ ,‬חוק החוזים האחידים לא חל‪ .‬לא ניתן לטעון כי תנאי‬
‫לגבי המחיר יהיה תנאי מקפח‪ .‬אך לעומת זאת‪ ,‬אם יש סעיף שמשאיר לספק את הזכות‬
‫לשנות את המחיר חזקה עליו שיהיה תנאי מקפח‪( .‬רק על הס' הזה ולא על ס' המחיר‬
‫עצמו‪).‬‬
‫ס' ‪(23‬א)(‪ - )2‬תנאי שתואם תנאי שאושר או נקבע בחיקוק ‪ -‬המחוקק רצה למנוע תביעות‬
‫סרק‪ ,‬לכן אם יש תנאי בחוזה אחיד שהמחוקק כבר קבע הסדר לגביו‪ ,‬לא ייתכן שספק‬
‫שקבע את אותו תנאי יהיה תנאי מקפח‪ .‬במקרה כזה חוק החוזים האחידים לא חל‪.‬‬
‫פס"ד התאחדות הכדורגל ‪ -‬תוכן התקנון צריך להיות מאושר בחיקוק‪ ,‬ולא הסמכות לתקן‬
‫תקנון בלבד‪.‬‬
‫פס"ד אגד נ' יעקב ‪ -‬אישרו את התקנון אצל רשם האגודות השיתופיות וטענו שהדבר‬
‫מקביל לחיקוק‪ .‬הטענה לא התקבלה מאחר והרשם אינו בעל סמכות לתקן תקנות ולא‬
‫פורסם ברשומות‪ .‬בנוסף ניסו לטעון שגם ביה"ד המשמעתי של עובדי המדינה והצבא פועל‬
‫באותם נהלים‪ .‬הטענה נדחתה מכיוון שבתי הדין המשמעתיים של המדינה יש עליהם‬
‫ערעור לבימ"ש‪ ,‬ושלילת הזכויות בהם אינה אוטומטית ונשקלת ברצינות ובכובד ראש‪ .‬זאת‬
‫לעומת ביה"ד של חברי אגד אשר שלל זכויות אוטומטית‪ ,‬ואלו גם זכויות שהם ‪ -‬חברי אגד‬
‫‪ -‬צריכים לשלם‪.‬‬
‫ס' ‪ 3‬לחוק החוזים האחידים ‪ -‬מהו קיפוח ‪ -‬פס"ד חברה קדישא נ' קסטנבאום‪ :‬מבחן‬
‫ההגינות והסבירות‪ ,‬האם מדובר ביתרון בלתי הוגן באמצעות הכתבת תנאים והאם יש‬
‫בתנאי הגנה יתרה על האינטרסים של הספק‪.‬‬
‫השופטים ברק ושמגר פסקו כי מאחר והתנאי פוגע בכבוד האדם‪ ,‬הוא אינו עובד את מבחן‬
‫ההגינות והסבירות ולכן הוא תנאי מקפח‪.‬‬

‫לפי הס' יש לבדוק שני תנאים‪:‬‬

‫‪ .1‬את מכלול תנאי החוזה ‪ -‬ייתכן וכנגד ס' הנראה לכאורה כתנאי מקפח ישנו איזון בס'‬
‫אחר הפועל לטובת הלקוח‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבדוק את מעמד הספק בשוק ‪ -‬ככל שמעמדו של הספק חזק יותר בשוק‪ ,‬ישנה‬
‫סבירות גבוהה יותר כי הכניס תנאי מקפח בחוזה‪ .‬האם קיים מונופולין או דמוי מונופולין‬
‫‪ .3‬יש לבדוק את חיוניות הנכס ‪ -‬אם נושא החוזה הוא חלק מעניין חיוני והוכנס בו תנאי‬
‫מקפח‪ ,‬הוא יהיה "יותר מקפח"‪ .‬מכיוון שלאנשים אין ברירה‪.‬‬
‫‪ .4‬עצמתו הכלכלית של הספק מול חולשתו של הלקוח ‪ -‬בודקים את היחס של היכולת‬
‫הכלכלית בין הספק ללקוח‪ ,‬משום שייתכן ומדובר אמנם בספק חזק אך יש גם לקוח‬
‫חזק‪.‬‬

‫ס' ‪ 4‬לחוק החוזים האחידים ‪ -‬חזקות‬

‫ס' זה מביא עשר חזקות שאם הם מתקיימות‪ ,‬על הספק נטל ההוכחה שלמרות שיש תנאי‬
‫לפי החזקות‪ ,‬הוא אינו מקפח‪ .‬כלומר ‪ -‬עשרה סוגים של תנאי מקפחים שאם הם‬
‫מתקיימים‪ ,‬נטל ההוכחה שאין תנאי מקפח מוטל על הספק‪.‬‬
‫ס' ‪ - )1(4‬ס' הפוטר את הספק מאחריות המוטלת עליו עפ"י דין או מסייג באופן בלתי סביר‬
‫אחריות המוטלת עפ"י חוזה‪.‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 3 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫‪50‬‬
 ‫ס' ‪ 4‬לחוק החוזים האחידים ‪ -‬חזקות ‪ -‬המשך‬
‫ס' ‪ - )2(4‬ס' הנותן לספק זכות לדחות את חיוביו המהותיים של החוזה‪ ,‬לשנות אותם או‬
‫לבטל אותם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אגד נ' יעקב ‪ -‬תנאי הקובע את זכותה של אגד לשלול את זכויות החבר המודח‪,‬‬
‫היועמ"ש נ' גד ‪ -‬אפשרות לדחות מתן דירה‪.‬‬
‫ס' ‪ - )3(4‬תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי ‪ -‬הלקוח סומך על‬
‫הספק שיספק את החוזה‪ ,‬וספק שיכול להעביר את זכותו יפגע בלקוח‪.‬‬
‫ס' ‪ - )4(4‬תנאי שנותן לספק זכות לשנות מחיר המוטל על הלקוח‪ ,‬למעט בשל דברים שאינם‬
‫בשליטת הספק‪ .‬דוגמה‪ :‬פס"ד משען ‪ -‬החוזה פסק כי בבית אבות רגיל יש מחיר‬
‫מסוים אבל אם תעבור לבית האבות הסיעודי‪ ,‬יהיה שיקול דעת לבית האבות מה‬
‫יהיה המחיר בסיעודי‪ .‬בימ"ש ביטל הס'‬
‫ס' ‪ - )5(4‬הספק מחייב את הלקוח להיות קשור אליו או מונע ממנו להתקשר עם גורם אחר‬
‫וכל זאת באופן בלתי סביר‪ .‬דוגמה‪ :‬פס"ד ארגון שחקני הכדורגל ‪ -‬היה ס' בתקנון‬
‫ששחקן שרוצה לעבור קבוצה צריך הסכמה של קבוצת האם‪ .‬וגם אם רוצה לעשות‬
‫פרסומת צריך אישור שלהם‪.‬‬
‫פס"ד בית יונתן ‪ -‬היה חוזה ל‪ 7-‬שנים והיה צריך להודיע שנה מראש לפני ביטול‪.‬‬
‫ביהמ"ש קיצר את תקופת החוזה ל ‪ 5‬שנים ואת ה ודעת הביטול לחצי שנה‪.‬‬
‫ס' ‪ - )6(4‬תנאי המגביל או מסייג זכות או תרופה העומדות ללקוח לפי דין או חוזה‪ ,‬ולרבות‬
‫התנייה בזמן או הודעה בלתי סבירים‪ .‬לדוג' פס"ד בית יונתן‪ :‬החוזה קבע כי כדי‬
‫לסיים את החוזה יש צורך ב ‪ 75%‬מבעלי הבנין‪ .‬דא עקא שבית יונתן שלטה על‬
‫‪ 50%‬מהבנין‪ ,‬כך שרק ברצותה היתה מפסיקה את החוזה עם עצמה‪ .‬ביהמ"ש פסק‬
‫כי הכוונה הייתה ל ‪ 75%‬מאותם בעלי בנין שאינם קשורים עם בית יונתן‪ .‬היועמ"ש‬
‫נ' גד‪ :‬נקבע בחוזה שלא ניתן לרשום הערת אזהרה עד שלב מאוד סופי בבניה‪,‬‬
‫משיקולי משכנתא‪ .‬ביהמ"ש פסק כי ‪ -‬ניתן לקחת משכנתא ולאחריה לאפשר את‬
‫הערות האזהרה‪ ,‬החברה יכולה לתת ללקוחות כל אחת מהאפשרויות במקום הערת‬
‫אזהרה אבל אין להם אפשרות למנוע את רישום הערת האזהרה‪.‬‬
‫ס' ‪ - )7(4‬תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו ללא אותו תנאי‪ - .‬לא ניתן‬
‫להעביר את נטל הראייה‪.‬‬
‫ס' ‪ - )8(4‬תנאי ששולל מהלקוח השמעת טענות מסוימות בבימ"ש‪.‬‬
‫ס' ‪ - )9(4‬תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר‪ ,‬או משאיר את ההחלטה בידי הספק‬
‫ס' ‪ - )10(4‬תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר‬
‫ללקוח על קביעת הבוררות או מקום הבוררות‪.‬‬
‫ס' ‪ - 5‬כאשר ישנו תנאי המונע מהלקוח פניה לערכאות‪ ,‬יהיה בטל מעיקרו‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬ד"ר משה גלברד ‪ 14 -‬בינואר ‪'02‬‬

‫‪ .4‬ה‪ .‬תנאי מתלה ותנאי מפסיק בחוזה‬
‫חוזה על תנאי (ס' ‪ 27-29‬לחוק החוזים)‬
‫חוזה המכיל את כל התנאים הדרושים לקיומו של חוזה‪ ,‬ותוקפו תלוי בתנאי מסוים‬
‫שהתרחשותו איננה ודאית‪ .‬חוזה המותנה בתנאי שהתרחשותו ודאית‪ ,‬איננו חוזה על תנאי‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי מתלה ‪ -‬אעפ"י שהחוזה גמור ומלא וממלא את כל הדרישות לקיומו של חוזה‪,‬‬
‫הוא קפוא עד שלא יתקימו דרישות התנאי‪ .‬אם לא מתקים התנאי המתלה תוך הזמן‬
‫שקבעו הצדדים‪ ,‬בטל החוזה‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי מפסיק ‪ -‬אם בתוך התקופה שקבעו הצדדים מתקיים התנאי המפסיק‪ ,‬החוזה‬
‫מתבטל‪.‬‬
‫לא תמיד ניתן לקבוע בבירור אם הצדדים התכוונו לתנאי מתלה או לתנאי מפסיק‪ ,‬ויש‬
‫לבצע פרשנות לחוזה‪.‬‬

‫דיני חוזים ‪ -‬ד"ר משה גלברד ‪ 17 -‬בינואר ‪'02‬‬

‫‪51‬‬
 ‫ניתן לראות התניה חיצונית לחוזה בארבעה אופנים שונים‪:‬‬
‫חוזה המותנה בקבלת רישיון עסק‬
‫‪ .1‬מוסכם לבצע את החוזה גם ללא רשיון ‪ -‬חוזה בלתי חוקי‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסכם כי אחד הצדדים מתחייב להשיג את הרשיון ‪ -‬תנאי רגיל בחוזה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסכם כי תוקפו של החוזה מותנה בהשגת הרשיון ‪ -‬תנאי מתלה‪.‬‬
‫‪ .4‬מוסכם כי אין קבלת הרישיון יביא לחידלון החוזה ‪ -‬תנאי מפסיק‪.‬‬
‫יש לבחון את כוונת הצדדים והיא הקובעת לאיזו מן האפשרויות נופל החוזה ‪ -‬כל זאת לפי‬
‫פרשנות החוזה‪.‬‬
‫כאשר הכוונה אינה ברורה וגם מתוך הנסיבות לא ניתן לקבוע את כוונת הצדדים ‪ -‬ס' ‪(27‬ב)‬
‫לחוק החוזים קובע כי "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק‪,‬‬
‫חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה"‪.‬‬
‫‪ ‬בחוזה על תנאי מתלה‪ ,‬בתקופת הביניים של עד התקיימות התנאי כל צד חשוף לשני‬
‫סיכונים‪ :‬הצד השני יגרום לאי קיום החוזה עצמו ‪ -‬ס' ‪(27‬ג)‪ :‬זכאי לסעדים למניעת‬
‫ההפרה עוד לפני התקיימות התנאי ‪ -‬סעדים מניעתיים הבאים להקפיא מצב קיים‪.‬‬
‫מאחר וההגנה היא על זכות חוזית פוטנציאלית‪ ,‬היא גם מאוד מסוייגת‬
‫‪ ‬הצד השני יגרום לאי התקיימות התנאי ‪ -‬ס' ‪(28‬א)‪ :‬הצד שמונע את קיום התנאי מנוע‬
‫מלטעון כי החוזה אינו תקף‪ .‬ניתן לתבוע אותו על הפרת החוזה‪.‬‬
‫באותו אופן‪ ,‬חוזה על תנאי מפסיק‪ ,‬שאחד הצדדים גרם להתקיימות התנאי‪ ,‬הוא לא יכול‬
‫לטעון כי החוזה אינו תקף‪( .‬ס' ‪(28‬ב))‪.‬‬
‫ס' ‪ 29‬לחוק החוזים‬
‫‪ ‬תנאי מתלה שלא התקיים תוך הזמן שנקבע (או זמן סביר) ‪ -‬בטל החוזה‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי מפסיק שלא התקיים תוך הזמן שנקבע (או זמן סביר) ‪ -‬בטל התנאי המפסיק‪.‬‬
‫ניתן לטעון כי כל אחד מס' ‪ 27-28‬ניתן לביטוי ע"י חובת תום הלב‪.‬‬

‫‪ .4‬ו‪ .‬חוזה פסול‬

‫(ס' ‪ 30+31‬לחוק החוזים) לפני חקיקתם של הס' בחוק היה מצב בלתי סביר כאשר‬
‫תוצאותיו של חוזה בלתי חוקי נשארו עומדות‪ ,‬ובימ"ש לא היה מתערב‪ .‬אם רצו הצדדים‬
‫להשיב אחד לשני מה שקיבלו בחוזה‪ ,‬הרי שמן הצדק היה עליהם לעשות כן‪ .‬אך ביהמ"ש‬
‫לא התערב בחוזים כאלו‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪ 30‬קובע כי חוזה פסול הינו בטל מעיקרו‪ .‬מטרת הס' להרתיע מפני עשיית חוזים‬
‫כאלו‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪ 31‬קובע את חובת ההשבה ‪ -‬ביהמ"ש חייב‪ ,‬במצאו חוזה בלתי חוקי‪ ,‬לצוות על‬
‫השבה‪.‬‬
‫‪ ‬לביהמ"ש ניתן שיקול דעת רחב לעשיית איזון (צדק) בין הצדדים‪:‬‬
‫‪ o‬יכול לפטור מחובת ההשבה את אחד הצדדים‪.‬‬
‫‪ o‬כאשר אחד הצדדים קיים את עיקר חיוביו‪ ,‬יכול לחייב את הצד השני‬
‫לקיים גם כן את חיוביו‪.‬‬

‫"אינו מוסרי" ‪ :‬רוקן למעשה מתוכן (יועד לחוזים בלתי מוסריים בתחום דיני האישות‬
‫בעיקר) ולכל היותר נכנס כתת קטגוריה של "סותר את תקנת הציבור"‪.‬‬
‫חוזה בלתי חוקי‪ :‬אותן הוראות חוק שאי חוקיות טבועה בהן‪ ,‬ישליכו על אי החוקיות של‬
‫החוזה‪ .‬יש לבחון את הוראות החוק שהחוזה עומד בניגוד לה‪ ,‬ולפרש את כוונתה ‪ -‬האם‬
‫כוונתה להסתפק באותה סנקציה הקבועה באותו חוק‪ ,‬או שהכוונה כי‪ ,‬מאחר ואותה‬
‫הוראות חוק "בלתי חוקית מטבעה"‪ ,‬החוזה שעומד בניגוד לה בטל (‪.)Void‬‬
‫ע"א ‪ - 65/85‬עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ ‪ -‬האם קבלן שלא נרשם בהתאם לחוק‬
‫שמחייב כל קבלן בתחום העבודות התעשיות להירשם אצל רשם הקבלנים‪ ,‬חוזה איתו‬
‫יהיה בלתי חוקי? ‪ -‬ביהמ"ש פסק כי החוזה אינו חוקי‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫כריתה בלתי חוקית‪ :‬הליך הכריתה מנוגד להוראת חוק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחוק המכרזים נקבע כי‬
‫רשות ציבורית או משרד ממשלתי חייב לכרות את החוזים בדרך של מכרז‪ .‬לפי פק'‬
‫העיריות‪ ,‬אם עירייה מוכרת מקרקעין‪ ,‬היא חייב לקבל את אישור מועצת העיר ואת אישור‬
‫שר הפנים ‪ -‬אם עירייה כורתת חוזה ללא קבלת האישורים המתאימים‪ ,‬זהו חוזה בלתי‬
‫חוקי בכריתתו‪.‬‬
‫מטרה בלתי חוקית‪ :‬יכולה להיות מטרה בלתי חוקית‪ ,‬גם כאשר תוכן החוזה נראה‬
‫לכאורה חוקי‪ .‬לדוגמה ‪ -‬חוזה עם נהג מונית להסעה ממקום מסוים בשעה מסוימת נראה‬
‫לכאורה חוקי לחלוטין; אך אם מטרת החוזה היא להבריח אדם ממקום שוד‪ ,‬כי אז מטרת‬
‫החוזה בלתי חוקית ‪ -‬החוזה בטל‪.‬‬
‫כאשר רק צד אחד יודע כי מטרת החוזה היא בלתי חוקית יש שתי גישות‪:‬‬
‫‪ ‬אם מטרת החוזה היא בלתי חוקית‪ ,‬הוא בטל ואנ"מ אם רק צד אחד ידע על אי‬
‫החוקיות‪ .‬אלא שביהמ"ש יכול להשתמש בסמכותו כדי ליצור צדק בין הצדדים ואם‬
‫הצד התמים קיים את חיובו‪ ,‬יצווה על הצד האשם לקיים את חיוביו‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינת הצד התמים‪ ,‬זהו חוזה רגיל לחלוטין‪ .‬ולכן אם הוא הנפגע ‪ -‬זוהי הפרה רגילה‬
‫של חוזה והוא יכול לקבל כל סעד בגין הפרה של חובה‪ .‬מבחינתו של הצד שמודע‬
‫למטרה הלתי חוקית‪ ,‬זהו חוזה פסול‪ .‬ואם הוא הנפגע‪ ,‬החוזה בטל ולא יוכל לתבוע לפי‬
‫ס' ‪.31‬‬
‫חוזה הסותר את תקנת הציבור‪ :‬בעבר‪ ,‬ההלכה היתה כי תחת הכותרת חוזה הנוגד את‬
‫תקנת הציבור יש שלוש קטגוריות ספציפיות של מקרים ואין בלתן‪" .‬תקנת הציבור"‪,‬‬
‫הנראית כמו נורמה פתוחה‪ ,‬שימשה בפסיקה הישנה ככלל משפטי ברור ‪ -‬בשלוש קטגוריות‬
‫ברורות‪:‬‬
‫‪ ‬הגבלת חופש העיסוק ‪ -‬חוזה המגביר את חופש העיסוק‪" ,‬נודף ממנו ריח של עבדות"‪.‬‬
‫‪ ‬תניות פטור מאחריות לנזקי גוף ‪ -‬תנאי הפוטר צד מאחריות ברשלנות מצידו לנזקי גוף‬
‫(פס"ד לגיל טרמפולין‪ ,‬פס"ד צים נ' מזיאר)‬
‫‪ ‬חוזים בלתי מוסריים בתחום חיי המשפחה‪.‬‬
‫הסיבות לצמצום תחולת תקנת הציבור‪:‬‬
‫א‪ .‬תפיסת העולם המשפטית היתה פורמליסטית ‪ -‬משפט שעובד לפי כללים פתוחים‪ ,‬ללא‬
‫נורמות פתוחות וללא אקטיביזם שיפוטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬היכולת של המערכת המשפטית לטפל בחוזה פסול היתה מוגבלת מאוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפיסת העולם המבוססת על דיני החוזים הקלאסיים‪ ,‬שעיקרה היה קדושת תוכן‬
‫החוזה‪ .‬חוזה פסול מהווה התערבות של המערכת המשפטית בחופש החוזים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מול תקנת הציבור הנסתרת בחוזה‪ ,‬עומדת תקנת הציבור הגורסת כי חוזים יש לקיים‪.‬‬

‫ס' ‪ 31‬מסדיר את כל תוצאות הבטלות (לפי ס' ‪:)30‬‬

‫מפנה לס' ‪ - 21‬השבה‪ ,‬ולס' ‪ - 19‬ביטול וביטול חלקי‪ :‬הבטלות החלקית מותנית בקיומם של‬
‫כמה תנאים מצטברים ‪-‬‬
‫א‪ .‬מדובר בחוזה שאפשר לאבחן בו מספר חלקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עילת הפסלות נוגעת רק לחלק מסוים‪ ,‬ולא לחלקים האחרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בטלותו של אותו חלק נגוע‪ ,‬תוך השארתם בתוקף של יתר חלקי החוזה‪ ,‬לא תיצור חוזה‬
‫השונה באופן מהותי ממה שהתכוונו אליו הצדדים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 139/87‬סולמני נ' כ"ץ ‪ -‬סולימני רכשו מכ"ץ דירת פנטהאוס‪ .‬בחוזה נכתב כי סולימני‬
‫תצמיד לכ"ץ את המרתף ותבנה לו בריכת שחיה מקורה‪ .‬הוסכם כי הבניה תעשה אף אם‬
‫לא יתקבלו אישורים כחוק‪ .‬ביהמ"ש קבע כי מתקיימים בו כל התנאים לבטלות חלקית‪.‬‬
‫החוזה ניתן להפרדה בין מכירת הדירה לבנית הבריכה; אי החוקיות נוגעת אך ורק לבנית‬
‫הבריכה; כוונת הצדדים עיקרה היתה מכירת הדירה‪ ,‬והבריכה היתה ענין יחסית שולי‪ ,‬כך‬
‫שבטלותו אינה משפיעה באופן מהותי על החוזה‪.‬‬
‫מושג "תקנת הציבור" כיום קיבל תחולה רחבה הרבה יותר משלוש הקטגוריות הנ"ל‪,‬‬
‫השופט שמגר מפרט את ההיסטוריה ב ‪ -‬ע"א ‪ ,661/88‬פיסאר חיימוב נ' פארס חמיד ‪-‬‬
‫‪53‬‬
‫לחמיד היה עסק קבוע של חלפנות‪ ,‬חשב שהמשטרה רודפת אחריו והפקיד אצל חיימוב‬
‫חבילת דולרים‪ .‬לאחר שהסתבר כי לא רודפים אחריו חזר לחיימוב והכסף נעלם‪ .‬בוררים‬
‫לעת מצוא פסקו פיצויים מסוימים לחמיד‪ .‬חיימוב לא שילם‪ ,‬חמיד ניסה להשתמש בגובים‬
‫פרטיים וללא הצלחה‪ .‬הסכם הבוררות הובא לבימ"ש לאישורו‪ ,‬ונפסק כי הסכם הבוררות‬
‫נוגד את תקנת הציבור‪ .‬השופט שמגר מבטל את הקטגוריות הישנות‪ ,‬והופך את תקנת‬
‫הציבור לנורמה פתוחה‪[ .‬הפס"ד המהותי והמרכזי בנושא הזה]‬
‫ביהמ"ש ישתמש בסמכותו לפי ס' ‪ 31‬כאשר ‪:‬‬
‫‪ ‬צד אחד אשם יותר מהשני והוא יהנה מתוצאות הבטלות‬
‫‪ ‬אי החוקיות היא מרכזית לחוזה‪ ,‬או טפלה‬
‫‪ ‬המטרה היא בלתי חוקית או אולי עדיין לא כך שאפר לבצע את החוזה גם בדרך‬
‫חוקית‪.‬‬
‫‪ ‬יש הסתמכות של צדדים שלישיים תמי לב על החוזה הזה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 701/87‬ביהם נ' בן יוסף (פ"ד מ"ד(‪ - )1 )1‬חוזה מכר דירה‪ ,‬שבו נקבע כי חלק‬
‫מהתשלומים יבוצעו במטבע חוץ (בניגוד לחוק הפיקוח על המטבע של אותם ימים)‪.‬‬
‫המוכרים ביקשו להכריז על החוזה כבטל בשביל להשתחרר מהחוזה‪ .‬ביהמ"ש פסק כי יש‬
‫להפעיל כאן את שיקולי הצדק ‪ -‬אי החוקיות היא טפלה‪ ,‬עדיין לא שולמו התשלומים‬
‫במט"ח כך שניתן לקיים את החוזה באופן חוקי ‪ -‬תשלום במט"י לפי שער יציג‪.‬‬

‫חוזה למראית עין‪:‬‬

‫‪ ‬סימולציה מלאה ‪ -‬חוזה שכל מהותו אינה תואמת את הסכמת הצדדים‪ ,‬כלומר יש‬
‫מראית עין של חוזה אבל אין מאחוריה דבר;‬
‫‪ ‬סימולציה חלקית ‪ -‬החוזה הגלוי אינו אמיתי‪ ,‬אך מאחוריו מסתתר חוזה אמיתי‬
‫שנעשה בין הצדדים‪.‬‬
‫האם חוזה שהצדדים כתבו בו מחיר שונה מהמחיר האמיתי שהוסכם ביניהם‪ ,‬מתוך מטרה‬
‫להונות את רשויות המס‪ ,‬הוא חוזה פסול או חוזה למראית עין (פס"ד ביטון נ' מזרחי) ‪-‬‬
‫נפסק‪ ,‬כ אם מאחורי חוזה למראית עין עומד חוזה אמיתי שאין בו פסול‪ ,‬החוזה הסמוי‬
‫עומד בתוקפו‪.‬‬
‫‪ ‬פס"ד גינזברג נ' בן יוסף קבע כי הבסיס האידאולוגי של כל סעיפי ההשבה שבחוק‬
‫החוזים הוא דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬ולכן ‪ -‬למרות שהם ממוקמים בחוק‬
‫החוזים‪ ,‬חל ס' ‪ 2‬לחוק עעו"ש (ביהמ"ש רשאי לפטור מהשבה)‪.‬‬
‫מה בין ס' ‪ 13‬לס' ‪31‬‬
‫‪ ‬הגנה על צד שלישי‪ :‬בס' ‪ 13‬לחוק החוזים (חוזה למראית עין) קבוע כי יש הגנה על‬
‫צד שלישי שהסתמך בתום לב על החוזה‪ .‬בס' ‪ 31‬נתון הדבר לשיקול דעת ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪ ‬לפי ס' ‪ ,13‬במידה ואין הסתמכות צד שלישי‪ ,‬החוזה בטל‪ ,‬ואילו בס' ‪ 31‬יכול‬
‫ביהמ"ש להפעיל שיקול דעת רחב יותר לפי סיפא הסעיף ‪ -‬ולחייב את אכיפת‬
‫החיובים‪.‬‬

‫‪ .5‬תרופות בשל הפרת חוזה‬

‫‪ .5‬ג‪ .‬אכיפה ושיערוך‬
‫‪ .5‬ג‪ .1 .‬אכיפה‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 10 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫הסעד הראשון שנפגע זכאי לדרוש הוא אכיפת החוזה‪ .‬אכיפה‪ ,‬בניגוד לביטול‪ ,‬אינה סעד‬
‫עצמאי ונדרש סיוע ביהמ"ש‪ .‬כתוצאה מהשיטה הכלכלית של המשפט צמחה תורת ההפרה‬
‫היעילה ‪ -‬למפר משתלם להפר את החוזה ולשלם פיצויים כדי ללכת לחוזה אחר שהוא‬
‫יותר טוב מבחינה כלכלית; אך בפס"ד אדרס נ' הרלו ג'ונס נדחתה הגישה הזאת‪.‬‬

‫מרכיבי אכיפה (ס' ‪ 1‬לחוק התרופות)‪:‬‬

‫‪54‬‬
‫סילוק חוב כספי ‪ -‬צד שחייב כסף לצד השני במסגרת החוזה‪ ,‬יכול לתבוע את אכיפת‬
‫החוזה ותשלום החוב‪ .‬בניגוד לפיצויים ‪ -‬אכיפה אינה כפופה לעיקרון הקטנת הנזק אלא‬
‫לסייגים שבס' ‪ 3‬לחוק התרופות‪.‬‬
‫צו עשה או צו מניעה‪ :‬בימ"ש יחייב צד לעשות את ההתחייבות שהתחייב לעשות או לא‬
‫לעשות את ההתחייבות שהתחייב לא לעשות‪.‬‬
‫צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקו‪ :‬מצב פיזי בשטח שנגרם בהפרת החוזה ויש לסלקו‬
‫או לתקנו‬
‫הזמן בין ההפרה לדרישת האכיפה‪ :‬אם אדם ישן על זכויותיו‪ ,‬ביהמ"ש יכול לפסוק כי‬
‫האכיפה בלתי צודקת‪.‬‬

‫הסייגים למתן אכיפה (ס' ‪)3‬‬

‫‪ .1‬ס' ‪ )1(3‬החוזה אינו בר ביצוע‪ :‬ביהמ"ש לא מעוניין לתת צוי סרק‪ .‬חוזה שהנכס בו אינו‬
‫קיים יותר‪ ,‬הועבר לאחר או שהחוזה בלתי חוקי‪ .‬אם לא ניתן לקיים את החוזה במועדו‪,‬‬
‫אין משמעות הדבר כי החוזה אינו בר ביצוע‪ ,‬ויש לקיימו ‪ -‬לפי ס' ‪ 4‬לחוק התרופות‪ ,‬ניתן‬
‫להוסיף תנאי שמשנה את תאריך קיום החוזה‪ .‬אם זמן קיום החוזה מהותי‪ ,‬החוזה אינו‬
‫בר ביצוע (יתבע פיצויים בדרך כלל)‪.‬‬
‫אכיפה בקירוב‪ :‬אם לא ניתן להבטיח את מה שניתן בחוזה ‪ -‬החוזה אינו בר ביצוע‪ ,‬יש‬
‫לבצע אותו בקירוב‪.‬‬
‫פס"ד אשד נ' לובר ‪ -‬לובר היו בעלי קרקע ועשו הסכם קומבינציה‪ .‬בקומה השניה של הבנין‬
‫היו שתי דירות ובחוזה הובטח ללובר את הדירה המזרחית‪ .‬לפני החוזה נמכרה הדירה‬
‫המזרחית לגרום שלישי‪ .‬לובר תבעו את הקבלנים לקבלת הדירה המזרחית כפי שהובטח‪,‬‬
‫או לחילופין את הדירה המערבית‪ .‬הקבלנים מכרו את הדירה המערבית‪ ,‬לאחר שהובטחה‬
‫ללובר‪ ,‬לאדם בשם אשד‪ .‬בחוזה עם אשר נאמר כי הדירה תהייה של אשד רק אם הדירה‬
‫שוחררה מלובר‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי מאחר ובחוזה של אשד נכתב שיקבו את הדירה רק אם לובר יוותרו על‬
‫הדירה‪ ,‬והיה צו מניעה נגד מכירת הדירה שנרשם אף בטאבו‪ ,‬הדירה עוברת ללובר‪.‬‬
‫השופטת בן פורת ‪( -‬באוביטר) מאחר ובחוזה הראשון של לובר עם הקבלנים היו צריכים‬
‫לקבל את הדירה המזרחית והחוזה הזה לא היה בר ביצוע‪ ,‬היה צורך לקיים אותו בקירוב‪.‬‬
‫אמרה כי חוק התרופות חל רק במקרה שכל החוזה אינו בר ביצוע‪ .‬אבל אם רק חלק‬
‫מהחוזה אינו בר ביצוע‪ ,‬ניתן להחיל את תורת הביצוע בקירוב מחוץ לחוק התרופות ‪ -‬ס' ‪6‬‬
‫לחוק המכר דורש קיום חוזה בתום לב ‪ -‬אם לא ניתן לספק את הנכס שהבטחתי ואין‬
‫באפשרותי לקיים את ההבטחה‪ ,‬עקרון תום הלב דורש קיום החוזה בקירוב‪.‬‬
‫פרופ' שלו אינה מקבלת את דעתה של בן פורת ואומרת כי שיטת האכיפה בקירוב אינה‬
‫חלה במשפט הישראלי‪.‬‬
‫אפשרות נוספת להחיל עיקרון אכיפה בקירוב היא בעזרת ס' ‪ 4‬לחוק התרופות ‪ -‬הוספת‬
‫תנאי המאפשר את קיום החוזה‪.‬‬
‫מקרים בהם לא נדרש שיתוף פעולה של הצד השני‪:‬‬
‫פס"ד וויט נ' מקגרגור ‪ -‬בעל מוסך שעשה הסכם פרסום ומייד לאחר החוזה התחרט‪.‬‬
‫המפרסם לא היה צריך את שיתוף הפעולה והמשיך לפרסם במשך כל התקופה שבסיומה‬
‫דרשה תשלום‪ .‬ביהמ"ש חייב את בעל המוסך לשלם את עלות הפרסום מכיוון שהוא הפר‬
‫את החוזה ללא עילה והחוזה לא בוטל‪.‬‬
‫פס"ד איחוד בתי ספר טכניקום נ' אדלר‪ - :‬אדלר רשם את ילדו לבי"ס ושילם כסף‪ ,‬אלא‬
‫שהתברר כי לבי"ס אין רשיון ממשרד החינוך ‪ -‬שלח את הילד לבי"ס אחד‪ ,‬וביקש את‬
‫הכסף בחזרה מביה"ס‪ .‬ביהמ"ש פסק כי מאחר ולא לימדו את הילד בפועל‪ ,‬הם לא יכולים‬
‫לדרוש את אכיפת החוזה‪ - .‬כאן כן נדרש שיתוף פעולה של הילד‪.‬‬
‫קיום חוזה לאחר שנודע לצד המקיים כי לצד השני אין צורך בו‪ ,‬הוא קיום בחוסר תום לב‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫בג"ץ שירותי תחבורה ציבוריים ‪ -‬השופט ברק נותן רשימה של סעדים‪ ,‬מה קורה כשמפרים‬
‫את חובת תום הלב‪ .‬אחד הסעדים הוא שלילת סעד האכיפה מן הצד המפר את חובת תום‬
‫הלב‪.‬‬
‫‪ .2‬ס' ‪ )2(3‬לא ייאכף חוזה שהוא כפיה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי ‪-‬‬
‫הרציונל‪:‬‬
‫א‪" .‬ריח של עבדות נודף ממנו";‬
‫ב‪ .‬קשיי פיקוח על איכות העבודה;‬
‫ג‪ .‬יעילות אכיפה של עובודה משותפת בין העובד למעביד כשיש סכסוך ביניהם‪.‬‬
‫שני צמצומים לסייג הזה‪:‬‬
‫‪ ‬ס' ‪(22‬ב) לחוק התרופות ‪ -‬אם יש חוק שעוסק בדיני עבודה וקובע תנאים לגבי‬
‫פיטורין הוא יחול גם למרות ס' ‪( 3‬לכאורה באיסור פיטורין יכול להיות אכיפה‬
‫לקבל שירות אישי)‪.‬‬
‫‪ ‬פיטורין של אדם בנסיבות שלא בתום לב‪ ,‬יכולים להישלל‪ ,‬הפיטורין לא יוכרו‪.‬‬
‫חוקים המסדירים את דיני העבודה כך שלמרות ס' ‪ )2(3‬יאכפו על המעסיק להחזיר את‬
‫העובד לעבודה‪:‬‬
‫‪ ‬ס' ‪(3‬א)(‪ )2‬לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמנהל‬
‫תקין) ‪ -‬עובד שחשף שחיתות בעבודה‪ ,‬ביה"ד יכול להחזיר אותו לעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪(45‬ג)(ב) לחוק מבקר המדינה ‪ -‬ישנה סמכות לנציב תלונות הציבור לצוות על‬
‫ביטול פיטורין של עובד ציבור שהגיש תלונה על מעשה שחיתות‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪(10‬א)(‪ )2‬לחוק שויון הזדמנויות בעבודה ‪ -‬בעבודה אסור להפלות‪ ,‬ואם פוטר אדם‬
‫בשל אפליה או על רקע פוליטי‪ ,‬ביה"ד יכול להחזיר אותו לעבודה‪.‬‬
‫פס"ד כפר מנדא (על רקע פוליטי ‪ ,) -‬פס"ד מפעלי תחנות (בשל רצון להתאגדות)‬
‫‪ ‬ס' ‪ )2(14‬לחוק שויון שכויות לאנשים עם מוגבלות ‪ -‬פיטורין בשל נכות‪ ,‬ביה"ד יכול‬
‫לבטל‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪(8‬א) לחוק שכר מינימום ‪ -‬אסור לפטר מי שדורש משכורת מינימום‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪ 9‬לחוק עבודת נשים ‪ -‬אסור לפטר אשה בהריון‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪ 41‬לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ‪ -‬אסור לפטר אדם בשל שירות‬
‫מילואים‪.‬‬

‫קריטריונים לעבודה אישית‪ :‬פס"ד צרי נ' ביה"ד לעבודה ‪-‬‬

‫מדובר בעבודה שהוא ולא אחר חייב לבצע אותה;‬
‫העבודה תלויה בתכונותיו וכשרונותיו של העובד תוך ניצול כשרונו האישי‪.‬‬
‫האם הסכם קיבוצי דינו כדין כל החוקים המוזכרים בס' ‪(22‬ב) ‪ -‬ביהמ"ש קבע כי הסכם‬
‫קיבוצי אין לו תוקף של חוק והוא מתייחס כאילו הוא חלק מהתניות בחוזה של כל עובד‪.‬‬
‫ולכן לא ניתן לאכוף את ההעסקה של אדם (ס' ‪))2(3‬‬
‫צמצום לס' ‪- )2(3‬‬
‫א‪ .‬הס' מדבר רק על עבודה אישית (לפי פס"ד צרי) ובמפעלי תחנות נוסף קריטריון נוסף ‪-‬‬
‫יש קשר אישי בין העובד למעביד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הס' אוסר לאכוף את העבודה‪ ,‬אינו אוסר על מתן צו אי עבודה‪ .‬ניתן לבקש אכיפה‬
‫המונעת מאדם לתת שירות אישי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הס' אינו אוסר לאכוף תנאים אחרים בחוזה ‪ -‬ניתן לדוגמה לחייב את המעביד‬
‫לשלם משכורת וכדי למנוע מהעובד להתחמק מהעבודה (לא ניתן לאכוף את‬
‫העבודה עצמה) ניתן להשתמש בס' ‪ 4‬כדי להוסיף ס' אחר המתנה את תשלום‬
‫המשכורת או לטעון כי האכיפה היא בלתי צודקת או בחוסר תום לב‪.‬‬
‫פס"ד ברקוביץ' נ' קלימר ‪ -‬שני מסגרים שביקשו לעבוד ביחד ואחד מהם התחרט והפר את‬
‫החוזה‪ .‬ביהמ"ש פסק כי מדובר בעבודה אישית ולא אכף את החוזה‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫‪ .3‬ס' ‪ - )3(3‬אכיפה הדורשת מידת פיקוח בלתי סבירה‬
‫פס"ד אוניסון נ' דויטש ‪ -‬קבלן שהחל לבנות בעסקת קומבינציה ונקלע לקשיים ‪ -‬בעלי‬
‫הקרקע ביקשו למנות כונס נכסים (צו לסילוק חוב כספי)‪ .‬כונס הנכסים עשה מכרז‪ ,‬הקבלן‬
‫שזכה הסתלק והקבלן המקורי המשיך לבנות‪ .‬הקבלן הגיש תביעה לביטול הכינוס‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי עד אז בדרך כלל נפסק בחוזים כאלה שהם דורשים מידת פיקוח בלתי‬
‫סביר‪ ,‬אבל בהחלטה תקדימית ‪ -‬יש הגזמה במידת הקושי לפיקוח על אכיפת החוזים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 611/80‬צדקה נ' בן ארצי הכהן (פ"ד ל"ז(‪ - )313 )4‬זכרון דברים בין בעל מגרש לקבלן‪.‬‬
‫נקבע כי לאחר שהקבלן ישיג התרי בניה יבואו לעו"ד מסוים שיערוך את החוזה המפורט‪.‬‬
‫הקבלן מאוד השתהה ובסוף השיג התר בניה שאינו תואם את הבקשה‪ .‬בעלי הקרקע קבעו‬
‫כי הקבלן הפר את החוזה וביטלו החוזה‪ .‬ביהמ"ש פסק כי‪ :‬היה צריך להשלים את זכרון‬
‫הדברים שלקה בפרטים רבים; לדאוג להוצאת התר בניה כנדרש; לעריכת החוזה ע"י‬
‫העו"ד לפי התר הבניה וזכרון הדברים; ולדאוג לבסוף שהבניה אכן תתבצע‪ - .‬החוזה דורש‬
‫מידה בלתי סבירה של פיקוח וביהמ"ש לא אכף החוזה‪.‬‬
‫פס"ד סתם נ' מרקוביץ ‪ -‬ביהמ"ש פסק כי בשלושה קריטריונים החוזה דורש מידה בתי‬
‫סבירה של פיקוח‪ :‬מידת מורכבותו של החוזה; משך הזמן הדרוש לביצוע החוזה; מידת‬
‫שיתוף הפעולה הנדרש בין הצדדים‪.‬‬

‫‪ .3‬ס' ‪ )4(3‬אכיפה בלתי צודקת ‪-‬‬

‫למי ייגרם נזק גדול יותר? הנזק למפר מהאכיפה צריך להיות גדול יחסית לנזק של הנפגע‬
‫ומאוד בלתי צודק‪.‬‬
‫יש להשתמש בס' הזה בצמצום‪:‬‬
‫א‪ .‬האכיפה היא הסעד הכי חשוב ובסיסי;‬
‫ב‪ .‬יש כאן גם התערבות בחוזה ‪ -‬פעולה שביהמ"ש מבקש להימנע ממנה ככל האפשר‪.‬‬
‫פס"ד פומרנץ נ' קדש ‪ -‬פומרנץ קנו דיר בבית משותף‪ .‬שמו לב כי חלק משטח של חדר‬
‫המדרגות צורף לדירה אחרת‪ .‬דרשו להחזיר את השטח לחדר המדרגות או לתת להם פיצוי‬
‫בתמורה ‪ -‬הכל במו"מ מול הקבלנים ולא ביקשו צו מניעה‪ .‬רק אחרי שהדירה המוגדלת‬
‫נרכשה ביקשו צו הריסה‪ .‬ביהמ"ש פסק כי בגלל שחיכו כל כך הרבה זמן‪ ,‬האכיפה תהיה‬
‫בלתי צודקת‪( .‬ד' מיעוט אמרה כי הם למעשה ויתרו על זכותם לצו הריסה בגלל שלא‬
‫ביקשו כל כך הרבה זמן)‪.‬‬
‫האם יש להתייחס לנזק של צד ג' בעת אכיפת חוזה כזה? פסקה השופטת בן פורת כי מה‬
‫שקובע יחסים בין קונה א' לקונה ב' הוא ס' ‪ 9‬לחוק המקרקעין (הקודם לרישום בטאבו‬
‫הוא בעל הזכות בנכס)‪ .‬הבחינה לאכיפה בלתי צודקת מתייחסת רק ליחסים בין הקבלן‬
‫לקונה הראשון ואין התחשבות בנזק שעלול להיגרם לצד ג' (שכבר יושב בדירה ואינו צד‬
‫לחוזה)‪.‬‬
‫פס"ד ורטהיימר נ' הררי ‪ -‬ורטהיימר קנו דירה מהררי והררי מכרו מייד אח"כ את הדירה‬
‫לבינימיני שלא רשם את הדירה בטאבו אך ישב בה‪ .‬נשאלת השאלה אם במסגרת אכיפה‬
‫בלתי צודקת יש להעלות את השיקולים של פגיעה בבנימיני מאכיפת החוזה בין הררי‬
‫לורטהיימר‪ .‬ביהמ"ש (בע"א) פסק כי הפגיעה בצד ג' היא כן רלוונטית לאכיפה בלתי‬
‫צודקת‪ .‬בדיון הנוסף (ברק‪ ,‬בייסקי ובן פורת) נהפך פסק הדין וביהמ"ש קבע כי היחסים‬
‫בין הצדדים ‪ -‬כשהם בעסקאות נוגדות ‪ -‬נובעים רק מס' ‪ 9‬לחוק המקרקעין‪ .‬בד' המיעוט‬
‫של חיים כהן ויצחק כהן נאמר כי אכיפה בלתי צודקת אינה מוגבלת בהכרח רק לאכיפה‬
‫בין הצדדים‪.‬‬
‫פס"ד לוין נ' לוין ‪ -‬ס' בחוזה בין בעל לאשה שאסר להראות אותו בבימ"ש‪ .‬האשה לקחה‬
‫את החוזה לבימ"ש והבעל ביקש לאכוף את הס' שאסר הצגתו‪ .‬ביהמ"ש פסק כי האכיפה‬
‫היא בלתי צודקת ולא רק צדק פרטי אלא גם צדק ציבורי ‪ -‬הציבור לא מוכן שבעל יעשה‬
‫חוזה עם אשתו ויסרב להציג אותו אח"כ‪.‬‬
‫לפי ס' ‪ - 39‬בנסיבות מסוימות האכיפה תהיה בניגוד לחובת תום הלב ואז ישלל סעד‬
‫האכיפה‪ .‬השענות על עקרון תום הלב שמה יותר דגש על התנהגות הצדדים‪.‬‬
‫‪57‬‬
 ‫ס' ‪ 4‬לחוק התרופות‬
‫‪ ‬ביהמ"ש רשאי להתנות את האכיפה בחיוב הנפגע לקיים את חיוביו ‪ -‬כשהמפר הפר‬
‫את החוזה גם הנפגע הפסיק לקיימו‪.‬‬
‫‪ ‬ביהמ"ש רשאי להוסיף תנאים אחרים המתחייבים מן החוזה בנסיבות הענין ‪-‬‬
‫הוספת תנאים מחויבים כדי לאפשר את האכיפה‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ -‬כשהיה צריך לשערך חוזה‪ ,‬המוכר טען כי תשלום הסכום הנומינלי יהיה אכיפה‬
‫בלתי צודקת‪.‬‬
‫א‪ .‬ביהמ"ש יכל לסרב לשערך‪ ,‬ולאכוף מחיר נומינלי כדי למנוע הפר המונית של חוזים לשם‬
‫השיערוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביהמ"ש לא יאכוף ‪ -‬יפסוק כי האכיפה בלתי צודקת וייתן פיצויים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביהמ"ש יאכוף וישערך ‪ -‬הוספת הצמדה לסכומים כדי שהנכס יעבור במחיר הגיוני‪.‬‬
‫‪ .5‬ג‪ .2 .‬שיערוך באכיפה‬
‫פס"ד רבינאי נ' מן שקד ‪ -‬ברק פסק כי ניתן להשתמש בס' ‪ 4‬כדי לשערך‪ .‬ביהמ"ש מוסיף‬
‫תנאי לאכיפה שעניינו שיערוך‪.‬‬
‫פס"ד נוביץ' נ' לייבוביץ' ‪ -‬שלושה תשלומים בחוזה‪ ,‬אחד מתוכם ב ‪ 50‬אש"ח ושילמה‬
‫בטעות ‪ 49‬אש"ח‪ .‬הטעות התגלתה אך המוכרת לא הסכימה לקבל את האלף הנותר מכיוון‬
‫שהיתה אינפלציה איומה ודרשה שיערוך‪ .‬ביהמ"ש פסק כי היו שתי סיבות לא לשערך‪ :‬א‪.‬‬
‫התערבות ברצון הצדדים‪ ,‬ב‪ .‬יעודד הפרת הפרת חוזים‪ .‬יש לקחת בחשבון כי‪ :‬א‪ .‬האם‬
‫בתקופת כריתת החוזה היתה אינפלציה? (אם לא צפו יש להוסיף את השיערוך‪ ,‬ואם כן צפו‬
‫יש הסדר שלילי); ב‪ .‬התנהגות הצדדים בקשר לקיומו או הפרתו של החוזה; ג‪ .‬גודל הסכום‬
‫שטרם שולם; ד‪ .‬חלקו היחסי של הסכום בסכום הכללי של העסקה; ה‪ .‬שיעור ירידת ערך‬
‫הכסף ויכולת הציפייה לירידה זו; ה‪ .‬מה הקונה עשה עם הכסף ‪ -‬אם לקונה היתה אפשרות‬
‫להשקיע את הכסף ולשמור על ערכו‪ ,‬יהיה פחות אינטרס לשיערוך‪.‬‬
‫שיקולים לשיערך נמוך יותר‪ :‬א‪ .‬מניעת הפרת חוזים; ב‪ .‬בשביל שהקונה לא יסבול את‬
‫מלוא עליית המחיר‪.‬‬
‫שיקולים לשיערוך גבוה‪ :‬א‪ .‬מניעת התעשרות של הקונה; ב‪ .‬המוכר יקבל תמורה ראויה‪.‬‬
‫בדרך כלל משערכים ‪ 70%‬מערך האינפלציה‪ ,‬ואם היתה הפרה זדונית של המוכר ישערכו‬
‫ב‪.50% -‬‬
‫האם אפשר לשערך מכוח עקרון תום הלב ‪ -‬בפס"ד רבינאי נ' מן שקד נפסק בצריך עיון‪,‬‬
‫בנוביק נ' לייבוביץ' נפסק כי טרם הגיעה השעה‪.‬‬
‫‪ .5‬ד‪ .‬ביטול חוזה והשבה‬
‫‪ .5‬ד‪ .1 .‬ביטול החוזה‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 3 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫מקרה היפוטתי‪ :‬אדם בעל קרקע המתקשר בחוזה עם קבלן לבניית מבנה על קרקעו בעלות‬
‫של ‪ 15,000 - 45,000$‬ביום כריתת החוזה‪ 15,000$ ,‬נוספים במהלך הבניה ו‪15,000$ -‬‬
‫בסיום הבניה‪ .‬המבנה אמור להניב ‪ 100,000$‬בשנה‪ .‬בנוסף שילם ‪ 5,000$‬לארכיטקט‪,‬‬
‫‪ 1,000$‬לעו"ד‪ .‬ודחה אפשרות להכנס לשותפות אלטרנטיבית שהיה מרוויח בה ‪60,000$‬‬
‫לפי פולר במאמר‪ ,‬ישנם שלושה אינטרסים לאחר הפרת חוזה ‪:‬‬
‫‪.1‬אינטרס ההשבה‪ -‬ברגע שחוזה מופר ומבוטל‪ ,‬כל מה שקיבל כל צד‪ ,‬אינו שייך לו‪.‬‬
‫ההצדקה להחזיק נכסים של האחר אינה קיימת ויש להשיבם‪.‬‬
‫במקרה הדוגמה ‪ -‬בעל הקרקע יקבל חזרה את הכספים ששילם לקבלן‪ ,‬והקבלן יקבל את‬
‫שווי ההשבחה של הקרקע ‪ -‬בנייה או שוויה‪.‬‬
‫‪.2‬אינטרס ההסתמכות ‪-‬כאשר פלוני כורת חוזה‪ ,‬יש להניח כי הוא יקיים את התחייבויותיו‬
‫החוזיות ובהתאם לכך‪ ,‬פלמוני הוציא מיני הוצאות לקידום החוזה‪ .‬הסעד‪ :‬פיצויי‬
‫ההסתמכות יהיו כל נזק שנגרם לפלמוני לאורך החוזה (פיצוי שלילי) ומטרתו העמדת‬
‫פלמוני במקום בו היה לולא נכרת החוזה‪ .‬הפיצוי מתחלק לשניים‪ :‬החזר הוצאות ופיצוי‬
‫על עסקות אלטרנטיביות‪.‬‬
‫במקרה הדוגמה ‪ -‬את עלות הארכיטקט והעו"ד (הסתמכות במובן הצר) ואת שווי החוזה‬
‫האלטרנטיבי (הסתמכות במובן הרחב) ‪.60,000$ -‬‬
‫‪58‬‬
‫‪.3‬אינטרס הציפיה (הקיום) ‪-‬כשנכרת חוזה‪ ,‬ציפה פלמוני לרווחי החוזה‪ .‬נוצר אינטרס‬
‫שהחוזה יקוים‪ .‬הסעד‪ :‬אכיפת החוזה ופיצויים חיוביים (פיצויי קיום)‪ .‬הפיצוי יהיה‬
‫להביא את פלמוני למקום בו היה לו קוים החוזה‪.‬‬
‫במקרה הדוגמה ‪ -‬שווי הרווח העתידי מהחוזה‪100,000$ :‬‬
‫‪.4‬האנטרס של הנפגע להשעות את קיום חיוביו ‪-‬פלמוני שאלמוני הפר לו את החוזה‪ ,‬לא‬
‫מעונין להמשיך לשלם עד שייראה כי הבנין מסתיים באופן תקין‪ .‬אך אם ידרוש אכיפת‬
‫החוזה ייאלץ לכורה הקבלן להמשיך לבנות‪ ,‬אבל הנפגע גם חייב לשלם לו בינתיים ואין‬
‫הוא מעוניין לעשות זאת‪.‬‬
‫אחד מסוגי הקשרים שקיימים בחוזה הוא חיובים עצמאים ‪ -‬אין תלות בין החיובים של‬
‫צד אחד לחובות של הצד השני‪ .‬ואם החיובים הם עצמאיים‪ ,‬אזי כל עוד הנפגע לא ביטל‬
‫את החוזה‪ ,‬ניתן לבקש רק אכיפה‬
‫כאשר החיובים הם מותנים ושלובים‪(,‬תלויים אחד בקיומו של השני) הסעד‪ :‬השעיית‬
‫החיובים ‪ -‬פלמוני מעכב את חיובים שלו עד שאלמוני יבצע את החיובים שמוטלים עליו‪.‬‬
‫הפסיקה המסורתית הלכה בקביעה כי אם לא נאמר אחרת בחוזה ‪ -‬החיובים הם‬
‫עצמאיים‪ .‬אך כיום ההלכה בפסיקה היא כי אם החוזה שותק אזי החיובים שלובים‪ .‬כ"כ‪,‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬גם אם המקור היה חיובים עצמאיים‪ ,‬ניתן לאורן הזמן לשלב את‬
‫החיובים לפי עקרון תום הלב‪.‬‬
‫‪.5‬אינטרס הענשת המפר ‪-‬במצב שבו הנפגע קבל יותר מההפרה מאשר מה שהיה צפוי לקבל‬
‫מהחוזה‪ ,‬אין מצב של פיצויים התלויים במפר‪.‬‬
‫פס"ד אדרס נ' הרלו את גונס גמב"ה ‪ -‬אדרס קיבלה גם את הרווחים שארלו עשו בסחורה‬
‫שהיתה אמורה להגיע אליהם‪.‬‬
‫פס"ד מלון צוקים נ' עירית נתניה ‪ -‬במקרה של חוזה הפסד'‪ ,‬הצד שהפר היה יכול לקבל גם‬
‫פיצויים שליליים‪.‬‬
‫שערוך ההשבה ‪ -‬כאשר מדובר בהשבה שצריך להשיב המפר‪ ,‬יהיה שיערוך מלא של הצמדה‬
‫וריביות‪ .‬כאשר מחושבת ההשבה של הנפגע‪ ,‬השערוך לא יהיה מלא‪.‬‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד שחר ליפשיץ ‪ 10 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫מתי ניתן לבטל חוזה? יש להבחין בין הפרה יסודית ולא יסודית‪ .‬כאשר מדובר בהפרה‬
‫יסודית אפשר לבטל את החוזה באופן מיידי ולא כפופים לשיקול דעת של ביהמ"ש בנושא‬
‫ביטול החוזה‪ .‬כאשר ההפרה אינה יסודית ‪ -‬יש לתת אורכה לפני הביטול‪ ,‬כך שלצד השני‬
‫תהייה אפשרות לפנות לבימ"ש ל"ביטול הביטול"‪.‬‬
‫מהי הפרה יסודית?‬
‫‪ )1‬הפרה יסודית מוסכמת‪ :‬כאשר בחוזה יש סעיפים שהצדדים כתבו במפורש שהפרה‬
‫שלהם תהיה הפרה יסודית‪ .‬בחוק התרופות יש מצב של תניה גורפת‪ ,‬כלומר סעיף האומר‬
‫שיש כמה סעיפים שהם יסודיים; במצב כזה‪ ,‬ביהמ"ש יכול לבדוק כל תניה לגופה‪ .‬בפס"ד‬
‫שלום נ' מוטה נקבע שרק אם כל הסעיפים מרוכזים ביחד אז זה ייחשב כתניה גורפת‪.‬‬
‫אולם אם על כל סעיף וסעיף נקבעה הפרה יסודית מוסכמת בנפרד‪ ,‬הוא לא ייחשב כתניה‬
‫גורפת‪.‬‬
‫‪ )2‬הפרה יסודית מצטברת‪ :‬כאשר לא נקבע שהפרת סעיף תהייה הפרה יסודית‪ ,‬ביהמ"ש‬
‫ישתמש במבחן האדם הסביר‪ ,‬כלומר ‪ -‬האם בזמן כריתת החוזה‪ ,‬אדם סביר במקום הצד‬
‫הנפגע היה רואה מקרה של הפרה מסוימת גורמת לחוזה להיות חסר ערך‪ ,‬אזי היא תהייה‬
‫הפרה יסודית‪.‬‬
‫פס"ד ביטון נ' פרץ‪ :‬התאריך הרלוונטי לבדיקת מבחן האדם הסביר‪ ,‬הוא המידע שהיה‬
‫לצדדים בזמן כריתת החוזה‪.‬‬
‫כיצד מבטלים חוזה‬
‫הפרה לא יסודית ‪ -‬יש לתת לצד השני (המפר) ארכה סבירה לקיום החוזה‪.‬‬
‫הפרה יסודית ‪ -‬עקרונית‪ ,‬ברגע שנודע על ההפרה‪ ,‬ניתן לשלוח לצד המפר הודעת ביטול‬
‫(בדרך מקובלת ותוך זמן סביר)‪ .‬מאחר ומדובר בסעד "אוטונומי" ‪ -‬לא נדרש אישור של‬
‫בימ"ש לצורך הביטול‪ ,‬מוטלת אחריות רבה על עורכי הדין שלא להפוך בטעות את הלקוח‬
‫‪59‬‬
 ‫שלהם למפר החוזה‪ .‬בפרקטיקה משתמשים בדרך כלל עוה"ד ב"ארכת חסד" ‪ -‬שולחים‬
‫לצד השני הודעה כי למרות שהוא הפר הפרה יסודית את החוזה נותנים לו ארכה לפנים‬
‫משורת הדין לקיים את החוזה‪.‬‬
‫הודעת ביטול‬
‫בהפרה לא יסודית ‪ -‬יש להסביר מדוע מבקשים לבטל את החוזה כדי שהצד השני יוכל‬
‫לקיים אותו‪.‬‬
‫בהפרה יסודית ‪ -‬די בניסוח כללי‪ .‬פס"ד רונן ‪ -‬ניתנה הודעת ביטול שנוסחה כי "הפרה מס'‬
‫‪ 1‬היא יסודית" ולכן הביטול‪ .‬ביהמ"ש פסק כי ההפרה מס' אחד לא היתה יסודית‪ ,‬אך‬
‫הפרות ‪ 2‬ו‪ 3-‬כן היו יסודיות ומאחר וניתן נימוק בלתי מוצדק לביטול‪ ,‬לא תקף ביטול‬
‫החוזה‪.‬‬
‫כדאי לצדדים לגלות אחד לשני על "הגולגולת הדקה" שלהם ‪ -‬המידע על הפגיעות שלהם‪.‬‬
‫מכיוון שמידע כזה ברשות הצד השני עשוי להפוך הפרה רגילה להפרה יסודית‪.‬‬
‫סעד הביטול נותן השבה‪ ,‬ובמקביל ניתן לתבוע פיצויים (אך לא אכיפה)‪ .‬ניתן לתבוע את‬
‫האכיפה רק כסעד חלופי לביטול‪.‬‬

‫‪ .5‬ה‪ .‬פיצויים‬
‫דיני חוזים ‪ -‬עו"ד חגי ויניצקי ‪ 17 -‬בינואר ‪'02‬‬
‫פיצויים בשל הפרת חוזה‬
‫‪ ‬מטרת הפיצויים היא אך ורק להשיב את הנזקים של הנפגע‪ .‬אין פיצויים עונשיים‬
‫שמטרתם להעשיר את הנפגע (באופן ישיר‪ ,‬אך ביהמ"ש מוצא לעיתים להטיל פיצוי‬
‫באופן שמטיל ענישה מסוימת על המפר) ויש לוודא תמיד כי אין חפיפה או סתירה‬
‫בין הסעדים‪ ,‬ושהנפגע לא מתעשר על חשבון המפר‪.‬‬
‫פיצויים חיוביים (פיצויי קיום) ‪ -‬מביאים את הנפגע למצב בו היה לו החוזה קוים‪ .‬פיצויי‬
‫קיום ניתנים רק מכוח חוק התרופות‪ .‬אם היה פגם בכריתת החוזה (לפי פרק ב' לחוק‬
‫החוזים) ניתן לקבל רק פיצויים שליליים‪.‬‬
‫פיצויי קיום ינתנו כסעד בלעדי רק כאשר לא ניתן לתת אכיפה‪ ,‬שהיא הסעד האפשרי‬
‫העיקרי‪ .‬לא יינתנו פיצויי קיום ביחד עם אכיפה‪.‬‬
‫לא ניתן לקבל פיצויי קיום ביחד עם סעד הביטול‪ .‬כאשר הנפגע מקבל גם פיצויי קיום וגם‬
‫השבה בשל ביטול החוזה‪ ,‬הוא מתעשר על חשבון המפר‪ .‬אם אדם עושה ביטול‪ ,‬הוא מקבל‬
‫השבה בכל מקרה‪ .‬אם למרות ההשבה יש נזק מסוים ‪ -‬לדוג' הפרש בין מחיר הדירה החוזי‬
‫למחיר השוק ‪ -‬יקבל פיצויים משלימים‪ ,‬שהם למעשה פיצויי קיום‪( .‬פס"ד תושיה נ' גוטמן)‬
‫פיצויים שליליים (הסתמכות) ‪ -‬מביאים את הנפגע למצב בו היה לו לא נכרת החוזה‪.‬‬
‫פיצוי בגין איחור ‪ -‬כאשר אחד הצדדים איחד בקיום תנאי בחוזה‪ ,‬ושני הצדדים מעוניינים‬
‫להמשיך את קיום החוזה‪ ,‬יכול הצד הנפגע לתבוע פיצוי בשל הנזק שנגרם לו עקב האיחור‪.‬‬
‫ס' ‪ 10‬לחוק התרופות‬
‫חלק א' ‪ -‬תיחום הנזק‪ :‬בגין אילו סוגים של נזקים ניתן לקבל פיצויים‪ .‬שלושה שלבים ‪-‬‬
‫‪ o‬נזק‪ :‬חובה על הנפגע להוכיח נזק‪.‬‬
‫‪ o‬סיבתיות‪ :‬יש להוכיח כי הנזקים נגרמו עקב ההפרה‪ ,‬ורק על הנזקים‬
‫האלו ניתן לתבוע פיצויים‪.‬‬
‫‪ o‬מבחן הצפיות‪ :‬המפר ראה או היה עליו לראות את הנזק מההפרה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן להרחיב את מבחן הצפיות ע"י יידוע באלמנטים‬
‫מסוימים את המפר‪ .‬ככל שהוא יודע יותר פרטים על‬
‫הצד השני יהיה קל יותר להוכיח כי היה עליון לצפות‬
‫את הנזק‪.‬‬
‫‪ ‬מבחן הצפיות נקבע לעת כריתת החוזה‪.‬‬
‫‪ ‬המפר צריך לצפות את הנזק ולא את דרך ההתרחשות‬
‫בה יהיה הנזק‪.‬‬
‫‪ ‬רק המפר היה יכול לצפות ולא אף גורם אחר‪.‬‬
‫‪60‬‬
 ‫‪ ‬כתוצאה "מסתברת" של ההפרה‪ :‬הנזק לא צריך‬
‫להיות הכרחי מהפרת החוזה‪ ,‬מספיק כי הוא היה‬
‫אפשרות סבירה‪.‬‬
‫האם יש לשערך את הפיצוי ‪ -‬יינתן שיערוך מלא‪ ,‬כדי לא לעודד אכיפת חוזים (בניגוד‬
‫לשיערוך באכיפה)‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬שיעור הנזק‪ :‬הנפגע חייב להוכיח בכמה כסף יש לפצות אותו‪.‬‬
‫פס"ד תושיה נ' גוטמן‪ :‬קונים קנו דירה ב ‪ 63,700$‬והפרו את החוזה‪ .‬המוכרים ביטלו את‬
‫החוזה וניסו למכור את הדירה כשהמחיר האפשרי היה ‪ ,57,000$‬מחיר לא משתלם‪ .‬לבסוף‬
‫נאלצו למצוא את הדירה ב ‪ .50,000$‬השופט פסק כי לא יקבלו את ההפרש בין ‪ 63‬א"ד לבין‬
‫המחיר בפועל‪ 50 :‬א"ד‪ .‬וזאת מסיבות של ריחוק הנזק והקטנת הנזק‪ .‬פסק להם פיצוי רק‬
‫בשל ההפרש בין ‪ 63‬א"ד ל ‪ 57‬א"ד‪ .‬יש בס' ‪ 10‬את המבחן בין המחיר החוזי לבין המחיר‬
‫במועד הסמוך למועד ההפרה ‪ -‬לפי שיקול דעת ביהמ"ש‪ .‬לא ניתנה השבה‪ ,‬אלא פיצויי‬
‫קיום‪.‬‬
‫פיצויים הסתמכות דרך ס' ‪ :10‬לכאורה ניתן לקבל פיצויי‬
‫פס"ד עיריית נתניה נ' מלון צוקים‪ :‬מלון צוקים קיבל מעיריית נתניה שטח בחוף‪ .‬התברר‬
‫לעיריית נתניה שהם רוצים לעשות משהו אחר ברצועת החוף והם ביטלו את החוזה‪ .‬מלון‬
‫צוקים דרשו את פיצויי הקיום ‪ -‬מה היו יכולים להרוויח אם היו בונים את המלון והוא‬
‫היה מרוויח‪ ,‬אלא שלא ניתן היה להוכיח זאת‪ .‬לא ניתן היה להפעיל את ס' ‪ 12‬לחוק‬
‫החוזים מכיוון שלא היה חוסר תום לב‪ .‬השופט מלץ פסק כי לכאורה ס' ‪ 10‬חל רק על‬
‫פיצויי קיום‪ .‬אלא שהסיבה בגינה לא ניתן להוכיח את פיצויי הקיום היא ההפרה‪ ,‬ולכן נניח‬
‫שאין מדובר בחוזה הפסד ‪ -‬פיצויי ההסתמכות יהיו ראייה לפיצויי הקיום ואלו הפיצויים‬
‫שייפסקו‪ .‬כאשר לא ניתן להוכיח את פיצויי הקיום‪ ,‬ביהמ"ש עשוי לפסוק את פיצויי‬
‫הקיום לפי פיצויי ההסתמכות‪.‬‬
‫השופט חשין פוסק כי ניתן לקבל גם פיצויי הסתמכות וגם פיצויי קיום‪ .‬לפי הס' יינתנו‬
‫פיצויים בגין הנזק שנגרם‪ .‬הוצאות ההסתמכות‪ ,‬ברגע ההפרה הפכו להיות גם כן נזק‪.‬‬
‫לפי המשפט המקובל‪ ,‬גובה פיצויי ההסתמכות מוגבל בגובה פיצויי הקיום; חשין חולק‬
‫ואומר כי ניתן לקבל פיצויי הסתמכות גבוהים יותר מפיצויי הקיום‪.‬‬
‫ס' ‪ 11‬לחוק התרופות ‪(11‬א) ‪ -‬אם החוזה בוטל‪ ,‬יכול הנפגע לבקש את ההפרש בין המחיר‬
‫החוזי למחיר ביום הביטול‪ ,‬ללא הוכחת נזק‪ .‬צריך להוכיח כי היה מחיר לנכס‪ ,‬צריך‬
‫להוכיח את המחיר ביום הביטול וצריך להוכיח כי יש הפרש ממש בין השנים‪.‬‬
‫‪(11‬ב) אם זכאי צד לקבלת תשלום‪ ,‬זכאי לפיצוי הריבית על פיגור התשלום ללא הוכחת‬
‫נזק‪.‬‬
‫פס"ד אמפא נ' רום כרמל ‪ -‬היו צריכים למכור ‪ 30‬מכוניות לאמפא‪ .‬משכו את החוזה הרבה‬
‫זמן ואמפא ביטלו את החוזה‪ ,‬וביקשו את ההפרש בין מחיר המכוניות בחוזה לבין המחיר‬
‫שקנו אותן‪.‬‬
‫בעיה ‪ -‬בחוזה היו תאריכים משתנים לפי מועד האספקה‪ .‬ובנוסף‪ ,‬בעיה עם מחיר השוק‪,‬‬
‫מכיוון שהיה מדובר בדגם מיוחד שהיה אמור להיות מיוצר‪ .‬לא ניתן היה לקבל את ס' ‪.11‬‬
‫ס' ‪ 11‬יכול ללכת עם ביטול והשבה‪.‬‬

‫ס' ‪ 13‬לחוק התרופות ‪-‬פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון ‪ -‬כאב‪ ,‬סבל‪ ,‬עגמת נפש‪ ,‬הפסד‬
‫הנאה וכד' ‪ -‬לעולם לא ייפסקו לחברה‪ .‬יש להוכיח את עצם הנזק ואת הקש"ס בין הסבל‬
‫שנגרם להפרת החוזה‪.‬‬

‫ס' ‪ - 14‬חובת הקטנת הנזק ‪ -‬אם הנפגע היה יכול להקטין את הנזק‪ ,‬אותו נזק שאפשר היה‬
‫להקטין אותו באמצעים סבירים‪ ,‬המפר לא ישלם בגינו (ס' ‪(14‬א))‪ ,‬והמפר חייב לשלם לו‬
‫את ההוצאות שהוציא כדי להקטין את הנזק (ס' ‪(14‬ב))‪.‬‬
‫‪ ‬כיום מספיק להראות מעשה מינורי שנועד להקטין את הנזק‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫ס' ‪ - 15‬פיצויים מוסכמים ‪ -‬בדרך כלל‪ ,‬אם הצדדים הסכימו על פיצויים‪ ,‬ביהמ"ש יאשר‬
‫את הפיצוי המוסכם‪ .‬וביהמ"ש רק יבחן האם הפיצוי המוסכם הוא סביר ביחס לנזק שניתן‬
‫היה לצפות בעת כריתת החוזה ‪ -‬יכול להפחית את הפיצוי המוסכם אם הוא לא‬
‫פרופורציונלי‪.‬‬
‫פיצוי מוסכם יכול לבוא גם עם אכיפה ‪ -‬משום שאין צורך להוכיח נזק‪.‬‬
‫כללים לפיצוי מוסכם‬
‫‪ ‬מדובר בהפחתה ולא בביטול‪.‬‬
‫‪ ‬ביהמ"ש יפחית לגבול המירבי של היחס הסביר ‪ -‬מקסימום הפיצוי שניתן לפסוק‬
‫בתחום היחס הסביר לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שחומרת ההפרה תהייה גבוהה יותר‪ ,‬יטה ביהמ"ש להפחתה קטנה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬שווי התמורה החוזית משפיע על שיקולי ההפחתה ‪ -‬ככל שמדובר בשווי גדול יותר‪,‬‬
‫יטה ביהמ"ש להפחתה קטנה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬תניה גורפת ‪ -‬אם נקבע מספר רב של הפרות‪ ,‬שחומרתן משתנה‪ ,‬יזכו באותו פיצוי‬
‫מוסכם ‪ -‬זוהי חזקה שאין יחס סביר בין הנזק שיכול היה לקרוא לפיצוי המוסכם‪.‬‬
‫‪ ‬נטל ההוכחה שאין יחס סביר הוא על המפר‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לשערך את הפיצוי המוסכם‪.‬‬
‫‪ ‬תניית הפיצוי המוסכם יכולה להיקבע בחוזה עצמו‪ ,‬או מחוץ לחוזה‪ ,‬אחרי מועד‬
‫הכריתה ‪ -‬אך לפני ההפרה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לקבל או פיצוי מוסכם או פיצוי לפי ס' ‪:13 ,11 ,10‬‬
‫שיקולים לבחירת פיצוי מוסכם‪:‬‬
‫‪ .1‬אין צורך להוכחת נזק‪.‬‬
‫‪ .2‬אין חובת הקטנת הנזק‪ ,‬אך כפוף לסמכות בימ"ש להפחתה‪.‬‬
‫שיקולים לבחירת פיצוי לפי ס' ‪:10‬‬
‫‪ .1‬כפוף לחובת הקטנת הנזק‬
‫‪ .2‬אינו מוגבל לסכום תקרה מסוים מראש‬
‫‪ .3‬אין סמכות הפחתה‪.‬‬
‫פיצוי מוסכם יכול לקבל עם אכיפה או עם ביטול והשבה‪.‬‬

‫ס' ‪(15‬ג) ‪ -‬חילוט‪ :‬תשלומים שהתקבלו על חשבון החוזה והוסכם כי במקרה של הפרת‬
‫החוזה יישארו אצל המקבל (חילוט) ‪ -‬ייחשב סכום החילוט לפיצוי מוסכם‪ :‬ביהמ"ש יבדוק‬
‫אם החילוט היה סביר יחסית לנזק שניתן היה לצפות וכללי ההפחתה של הפיצוי המוסכם‬
‫יחולו עליו‪.‬‬
‫אם ישנם מספר תנאים שיש עליהם פיצוי מוסכם ‪ -‬ניתן לקבל את כולן ביחד אך לא ביחד‬
‫עם פיצוי לפי ס' ‪.10‬‬
‫לא ניתן לטעון כי עמידה על פיצוי מוסכם היא בחוסר תום לב‪ - .‬פס"ד חשל נ' פרידמן‪.‬‬

‫‪ .5‬ו‪ .‬התעשרות מהפרת חוזה‬

‫היחס בין דיני חוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט‬
‫[פרט חסר במקצת בסיכום שלי ‪ -‬השימוש בחלק זה של הסיכום על אחריות המשתמש‬
‫בלבד! ב"פ]‬
‫לפי טדסקי ‪ -‬אין כל קשר בין "הנציגויות" של עקרון עעו"ש לחוק עעו"ש עצמו‪.‬‬
‫לפי ד' פרידמן ‪ -‬יש לראות את חוק עעו"ש כחלק הכללי של ענף עעו"ש‪ .‬ואת כלל‬
‫הויכוח התעורר על תחולתו של ס' ‪ 2‬לחוק עעו"ש‪.‬‬
‫במשך שנים עמדת הפסיקה היתה כדעתו של פרופ' טדסקי‪ .‬כל זאת עד ד"ן אדרס ‪ -‬גם‬
‫כאשר בין החוזים ישנו חיוב חוזי‪ ,‬יחולו דיני עעו"ש‪ .‬בשני סייגים‪ :‬לא ניתן לקבל פיצויים‬
‫פעמיים; ואם הצדדים הסכימו במפורש כי עקרונות עעו"ש לא יחולו עליו‪.‬‬
‫פס"ד שמש ‪ -‬אדם העביר זכויות בחנות לקונה‪ ,‬וכשהגיע המועד למסירה‪ ,‬לא מסר את‬
‫החוזה‪ .‬הקונה ביקש אכיפה של החוזה וכעבור ‪ 57‬חודשים ניתן פס"ד לטובתו של הקונה‪.‬‬
‫לאחר שקיבל את החנות‪ ,‬הגיש תביעה חדשה‪ ,‬כספית‪ ,‬לדמי שימוש ראויים עבור ‪ 5‬שנים‬
‫‪62‬‬
‫שבהם המוכר השתמש בחנות במקום למסור לו אותה‪ .‬המוכר ניסה לטעון שאי אפשר‬
‫לתבוע אותו פעמיים‪ ,‬אך ביהמ"ש דחה את טענתו ופסק כי התביעה הראשונה הייתה‬
‫בעילה של אכיפת החוזה ואילו התביעה השניה היא בעילה של עעו"ש‪.‬‬
‫עלתה באוביטר השאלה‪ ,‬האם חוק עעו"ש חל (ס' ‪ )2‬על הנציגויות של דיני עעו"ש בחוקים‬
‫האחרים‪ .‬ביהמ"ש רומז כי התשובה שצריכה להיות היא "כן"‪.‬‬
‫פס"ד גינזבורג נ' בן יוסף ‪ -‬ההלכה היא שהעקרונות של חוק עעו"ש חלים על כל סעיפי‬
‫ההשבה שמצויים בחוקים האחרים ‪ -‬הנציגויות ‪ -‬לרבות ס' ההשבה של חוקי החוזים‪.‬‬
‫בגלל ההלכה הזאת‪ ,‬אין הבדל מהותי בין חוזה למראית עין לחוזה בלתי חוקי‪ ,‬מאחר וס' ‪2‬‬
‫לחוק עעו"ש מוסיף לעילת חוזה למראית עין את העקרונות של ס' ‪ 31‬לעילת חוזה בלתי‬
‫חוקי‪.‬‬
‫למרות התחולה העקרונית של ס' ‪ ,2‬ברור לגמרי שביהמ"ש יהיה הרבה יותר הססן וזהיר‬
‫להפעיל את שיקול הדעת הזה במקרים של השבה חוזית מאשר במקרים של השבה לפי ס'‬
‫‪ 1‬לחוק עעו"ש‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫ספרים עיקריים בדיני חוזים‪:‬‬
‫(‪ )1‬ג' שלו‪ ,‬דיני חוזים (האוניברסיטה הפתוחה ‪ -‬מהדורת תשנ"ט‪ 1999 ,‬כרכים א'‬
‫ב' ג'‪.‬‬
‫(‪ )2‬ג' שלו‪ ,‬דיני חוזים (מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים תשנ"ד)‬
‫(‪ )3‬ד‪ .‬קציר ‪ ,‬תרופות של הפרת חוזה‪ ,‬הוצאת תמר‪ ,‬חלקים א' ב'‪.‬‬
‫(‪ )4‬ד‪ .‬פרידמן‪ ,‬נ‪ .‬כהן‪ ,‬חוזים‪ ,‬א'‪ ,‬ב'‪( ,‬תשנ"א‪ ,‬תשנ"ג)‪.‬‬
‫(‪ )5‬א‪ .‬פורת‪ ,‬הגנת אשם בדיני חוזים‪ ,‬תשנ"ז‪.‬‬
‫(‪ )6‬א‪ .‬זמיר‪ ,‬פירוש והשלמה של חוזים‪ ,‬תשנ"ו‪.‬‬
‫קריאת החובה כוללת גם את החוקים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח ‪.1968 -‬‬
‫‪.2‬חוק חוזה קבלנות‪ ,‬תשל"ד ‪.1974 -‬‬
‫‪.3‬חוק המתנה‪ ,‬תשכ"ח ‪.1968 -‬‬
‫‪.4‬חוק עשית עושר ולא במשפט‪ ,‬תשל"ט ‪.1979 -‬‬
‫‪.5‬חוק השכירות והשאילה‪ ,‬תשל"א ‪.1971 -‬‬

‫‪ .1‬דיני חיובים ודיני חוזים כללי‬

‫(א) סעיף ‪ 9‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט ‪.1969 -‬‬

‫(ב) סעיף ‪ 12‬לחוק המיטלטלין‪ ,‬תשל"א ‪.1971‬‬

‫(ג) סעיף ‪ 1‬לחוק המחאת חיובים‪ ,‬תשכ"ט ‪.1969 -‬‬
‫(ד) סעיפים ‪ 21 -22‬לחוק השכירות והשאילה‪ ,‬תשל"א ‪.1971 -‬‬
‫(ה) סעיף ‪ 1‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(ו)חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"מ ‪.1980 -‬‬

‫‪.2‬כריתת חוזה‪:‬‬
‫א‪.‬כוונה ליצור יחסים משפטיים‪:‬‬
‫(‪ )1‬סעיפים ‪2‬ו‪5-‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪ )2‬סעיפים ‪ 32 -33‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,319/65‬דוד אלבלדה וישראל עזריאלי נ' חברת האוניברסיטה‪ ,‬פ"ד‬
‫כ (‪ )1‬עמ' ‪206.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫(‪)4‬ע"א ‪ ,338/65‬מדינת ישראל נ' יום טוב קראסניאנסקי‪ ,‬פ"ד כ (‪.2 ( 281‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,838/87‬רחל שני ו‪ 6-‬אח' נ' אוניברסיטת תל אביב ואח'‪ ,‬פ"ד מב (‬
‫‪380. )2‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,3833/93‬ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין ואח'‪ ,‬פ"ד מח (‪.2( 862‬‬
‫(‪)7‬בג"צ ‪ ,571/89‬צבי מוסקוביץ נ' מועצת השמאים‪ ,‬פ"ד מד (‪.2( 236‬‬
‫(‪)8‬ע"א ‪ ,51/83‬שושנה מרום נ' אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬פ"ד לז (‪.3( 518‬‬
‫(‪( Balfour. v.Balfour, (1919) 1 ALL E.R. 860)9‬רשות)‪.‬‬
‫(‪( Edwards v. Skyways, (1964) 1 ALL E.R. 494)10‬רשות)‪.‬‬
‫(‪ )11‬פורת‪ ,‬שיקולי צדק בין הצדדים לחוזה ושיקולים של הכוונת‬
‫התנהגויות בדיני החוזים של ישראל‪ ,‬עיוני משפט‪ ,‬כב (‪ )3‬עמ' ‪.647‬‬
‫(עמודים ‪ 657 - 667‬בלבד) (רשות)‪.‬‬

‫ב‪.‬גמירת דעת‪:‬‬
‫(‪)1‬ע"א ‪ ,392/80‬קדר נ' אתרים‪ ,‬פ"ד לו (‪.2( 162‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,1932/90‬פרץ בוני הנגב נ' בוחבוט‪ ,‬פ"ד מז (‪( 1( 357‬פסק דינו של‬
‫הנשיא שמגר)‪.‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,3601/96‬עמית בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל‪ ,‬פ"ד נב (‬
‫‪.2( 582‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,440/75‬זנדבנק נ' דנציגר ואח'‪ ,‬פ"ד ל (‪.2( 260‬‬
‫(‪ )5‬דויטש‪" ,‬גמירת דעת והכוונה ליצור יחסים משפטיים בדיני חוזים‬
‫במשפט העברי‪ ,‬האנגלי והישראלי"‪ ,‬שנתון המשפט העברי‪ ,‬ו' ‪ -‬ז'‬
‫(תשל"ט ‪ -‬תש"מ) ע' ‪( .104 - 73, 82, 88‬רשות) מ‪ .‬דויטש "החוזה הכפוי‬
‫והחופש מהתקשרות"‪ ,‬עיוני משפט טז (‪ )1‬תשנ"א עמ' ‪.35‬‬

‫ג‪ .‬הדרישה להצעה מסוימת‪ ,‬חוזה מוקדם‪ ,‬זכרון דברים והשלמת פרטים‪:‬‬
‫(‪ )1‬סעיפים ‪2‬ו‪ 26-‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,651/72‬פסטרנק נ' חברת יוסף לוי פתח‪-‬תקוה‪ ,‬פ"ד כח (‪.1( 617‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,615/72‬גלנר נ' התיאטרון העירוני חיפה‪ ,‬פ"ד כח (‪.1( 81‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,153/74‬אברהם נ' חבזה‪ ,‬פ"ד כט (‪ )1‬עמ' ‪.737‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,440/75‬זנדבנק נ' דנציגר ואח'‪ ,‬פ"ד ל (‪( .2( 260‬מופיע גם בגמירת‬
‫דעת )‪.‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,545/77‬פלוני נ' פלוניות‪ ,‬פ"ד לב (‪.2( 393‬‬
‫(‪)7‬ע"א ‪ ,158/77‬רבינאי נ' חברת מן שקד‪ ,‬פ"ד לג (‪.2( 281 - 291‬‬
‫(‪)8‬ע"א ‪ ,664/81‬הווארד נ' ארז‪ ,‬פ"ד לח (‪.3( 301‬‬

‫‪65‬‬
 ‫(‪)9‬ע"א ‪ ,5652/90‬עברון נ' לופט‪ ,‬פ"ד מו (‪.5( 380‬‬
‫(‪)10‬ע"א ‪ ,2821/90‬שומרוני נ' רוזנבלום‪ ,‬פ"ד מז (‪ )1‬עמ' ‪.201‬‬
‫(‪)11‬ע"א ‪ ,1049/94‬דור אנרגיה נ' חאג' אחמד סמיר‪ ,‬פ"ד נ (‪.5( 820‬‬

‫ד‪ .‬הצעה וקיבול‪:‬‬

‫(‪ )1‬סעיפים ‪ ,1 -11‬ו ‪ 60 -‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪Carlill v. Carbolic Smoke Ball Co. (1893) 1 Q.B.256)2‬‬
‫(‪Pharmaceutical Society Of Great Britain v. Boots Cash Cemists )3‬‬
‫‪Southern(3), Ltd, (1953) 1 All E.R .482 (1952) 2 Q.B. .795‬‬
‫(‪( Taylor v. Allon (1965) 1 All E.R. .557)4‬רשות)‪.‬‬
‫(‪Ltd. V. Miles Far Corp. (1955) 2 All E.R. .493 (1955) 2)5‬‬
‫‪Q.B.327 Entores‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,374/64‬צבי רוזנר נ' מגן דוד אדום לישראל‪ ,‬פ"ד יח (‪ )4‬עמ' ‪.640‬‬
‫(‪)7‬ע"א ‪ ,474/80‬גרובר נ' תל‪-‬יוסף‪ ,‬פ"ד לה (‪ )4‬עמ' ‪.45‬‬
‫(‪)8‬ע"א ‪ ,723/80‬לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח נ' שאול חיים‪ ,‬פ"ד לו (‬
‫‪727. - 2( 714‬‬
‫(‪)9‬ע"א ‪ ,290/80‬ש‪.‬ג‪.‬מ‪ .‬חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לז (‪2( 633, 646‬‬
‫‪648. -‬‬
‫(‪)10‬ע"א ‪ ,65/88‬אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג‪.‬מ‪.‬ב‪.‬ה‪ ,‬פ"ד מד (‪( 600‬‬
‫‪.3‬‬
‫(‪)11‬ע"א ‪ ,470/76‬נג'ם נ' דאוד‪ ,‬פ"ד לג (‪ )1‬עמ' ‪.169‬‬
‫(‪)12‬ע"א ‪ ,379/82‬נוה‪-‬עם נ' יעקובסון‪ ,‬פ"ד לח (‪.1( 740‬‬

‫ה‪ .‬תמורה והסתמכות‪( :‬יערך דיון מקוצר במהלך ההרצאה‪ ,‬יילמד בלימוד עצמי )‪.‬‬

‫(‪)1‬ע"א ‪ ,326/73‬פלונית‪ ,‬ואח' נ' אלמוני‪ ,‬פ"ד כח (‪.2( 612‬‬

‫(‪)2‬ע"א ‪ ,11/75‬ועד הישיבות בא"י נ' מיכאלי‪ ,‬פ"ד ל (‪.1( 639‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,493/91‬מזרחי נ' מזרחי‪ ,‬פ"ד נ (‪ )1‬עמ' ‪.199‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,495/80‬ברקוביץ נ' קלימר‪ ,‬פ"ד לו (‪.4( 57‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,476/89‬גוטהילף נ' נוימן‪ ,‬פ"ד מו (‪.1( 648‬‬
‫(‪ )6‬ד‪.‬פרידמן‪" ,‬מושג התמורה בחקיקה הישראלית"‪ ,‬קובץ הרצאות‬
‫לשופטים‪ ,‬תשל"ה ‪.38‬‬
‫(‪ )7‬מ‪.‬ראבילו‪ ,‬חוק המתנה‪( ,‬מהדורה שניה) עמ' ‪( .281 - 384‬רשות)‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫ו‪ .‬צורת החוזה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוכחת חוזים והתחייבות בכתב ‪ -‬סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית‬
‫העותמנית‪( :‬יערך דיון מקוצר במהלך ההרצאה‪ ,‬יילמד בלימוד עצמי)‪.‬‬
‫(א)ע"א ‪ ,138/56‬דוידון נ' חברת בוני חיפה‪ ,‬פ"ד יא (‪.2( 1474‬‬
‫(ב)המ' ‪ ,356/58‬כורי נ' כורי‪ ,‬פ"ד יג (‪.1( 402‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,22/63‬בן ציון נ' אזולאי‪ ,‬פ"ד יז (‪.3( 1410‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,728/81‬חלבי נ' חלבי‪ ,‬פ"ד לז (‪.2( 477‬‬
‫(ה) הרנון‪ ,‬דיני הראיות‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪( 157 - 174‬לימוד עצמי)‪.‬‬
‫‪.2‬דרישת הכתב בהתחייבויות‪:‬‬
‫(א) סעיף ‪ 23‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(ב) סעיף ‪ 80‬לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית‪.‬‬
‫(ג) סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט ‪.1969 -‬‬
‫(ד) סעיף ‪( 5‬א) לחוק המתנה‪ ,‬תשכ"ח ‪.1968 -‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,726/71‬גרוסמן נ' בידרמן‪ ,‬פ"ד כו (‪.2( 781‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,649/73‬קפולסקי נ' גני גולן‪ ,‬פ"ד כח (‪.2( 291‬‬
‫(ז)ע"א ‪ ,235/75‬קאדרי נ' מסדר האחיות צ'רלס‪ ,‬פ"ד ל (‪.1( 800‬‬
‫(ח)ע"א ‪ ,565/79‬רובינשטיין נ' לויס‪ ,‬פ"ד לד (‪.4( 591‬‬
‫(ט)ע"א ‪ ,520/80‬רוזנברג נ' רובינשטיין‪ ,‬פ"ד לח (‪.1( 85‬‬
‫(י)ע"א ‪ ,579/83‬זוננשטיין ואח' נ' גבסו בע"מ‪ ,‬פ"ד מב (‪.2( 278‬‬
‫(יא)ע"א ‪ ,692/86‬בוטקובסקי ושות' נ' גת‪ ,‬פ"ד מד (‪ )1‬עמ' ‪.57‬‬
‫(יב)ע"א ‪ ,986/93‬קלמר נ' גיא‪ ,‬פ"ד נ (‪ )1‬עמ' ‪.185‬‬

‫ז‪.‬כשרות משפטית‪:‬‬
‫(א) סעיפים ‪ ,1 - 10, 14, 18 - 74,21‬ו ‪ 80 -‬לחוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ ,‬תשכ"ב ‪.1962 -‬‬
‫(ב) סעיפים ‪4‬ו‪ 5-‬לחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט ‪.1999 -‬‬
‫(ג) סעיף ‪ 21‬לפקודת האגודות השיתופיות‪.‬‬
‫(ד) סעיף ‪ 8‬לחוק העמותות התש"מ ‪.1980 -‬‬
‫(ה) סעיף ‪ 7‬לפקודת העיריות (נוסח חדש)‪.‬‬
‫(ו) סעיפים ‪1,4‬ו‪( 14 -‬א) לחוק השליחות ‪ -‬תשכ"ה ‪.1965‬‬
‫(ז)בג"צ ‪ ,709/79‬כהן נ' שר הביטחון‪ ,‬פ"ד לד (‪.2( 465‬‬

‫‪67‬‬
 ‫(ח)ת"א ‪ ,675/65‬מלכה נ' חלב‪ ,‬פ"מ נח ‪.346‬‬
‫(ט)ע"א ‪ ,112/79‬שרף נ' אבער‪ ,‬פ"ד לד (‪.3( 178‬‬
‫(י)ע"א ‪ ,614/84‬ספיר נ' אשד‪ ,‬פ"ד מא (‪.2( 225‬‬
‫(יא)ע"א ‪ ,371/89‬שכטר נ' שכטר‪ ,‬פ"ד מו (‪.1( 149‬‬
‫(יב) י‪.‬אנגלרד‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרפסות‪ ,‬תשכ"ב ‪1962 -‬‬
‫(פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג‪ .‬טדסקי תשנ"ה ‪ )1995 -‬בעמודים‬
‫המתייחסים לסעיפים המופיעים במקור א')‪.‬‬

‫ח‪.‬מו"מ לקראת כריתתו של חוזה‬

‫(‪ )1‬סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪:1973 -‬‬
‫(א)ע"א ‪ ,800/75‬קוט נ' ארגון הדיירים‪ ,‬פ"ד לא (‪ )3‬עמ' ‪.813‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,838/75‬ספקטור נ' צרפתי‪ ,‬פ"ד ל"ב (‪.1( 231‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,846/76‬עטיה נ' "אררט"‪ ,‬פ"ד לא (‪ )2‬עמ' ‪.780‬‬
‫(ד)ד"נ ‪ ,22/82‬בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ‪ ,‬פ"ד מג (‪( 441‬‬
‫‪.1‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,829/80‬שכון עובדים בע"מ נ' זפניק‪ ,‬פ"ד לז (‪ )1‬עמ' ‪.579‬‬
‫(ו) ס‪.‬דויטש‪" ,‬סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪ :‬האמנם תרופה לכל מכאוב"‪,‬‬
‫מחקרי משפט ד' (תשמ"ו) עמ' ‪.39‬‬
‫(ז) ד‪.‬פלפל‪" ,‬סעדים עקב העדר תום לב במשא ומתן"‪ ,‬עיוני משפט יא‬
‫(תשמ"ו) ‪( .307‬רשות)‬
‫(ח)ד"נ ‪ ,7/81‬פנידר ואח' נ' דוד קסטרו‪ ,‬פ"ד לז (‪.4( 673‬‬
‫(ט)ע"א ‪ ,579/83‬זוננשטיין ואח' נ' גבסו בע"מ‪ ,‬פ"ד מב (‪( .2( 278‬מופיע‬
‫גם בדרישת הכתב)‪.‬‬
‫(י)ע"א ‪ ,4839/92‬גנז נ' כץ‪ ,‬מח (‪.4( 749‬‬
‫(יא)ע"א ‪ ,986/93‬קלמר נ' גיא‪ ,‬פ"ד נ (‪ )1‬עמ' ‪( .185‬מופיע גם בדרישת‬
‫הכתב)‪.‬‬
‫(יב) נ‪.‬כהן‪" ,‬דפוסי החוזים ותום לב במשא ומתן‪ :‬בין הכלל הפורמלי‬
‫לעקרונות הצדק‪ ,‬הפרקליט לז (תשמ"ז) ‪( .13‬רשות)‪.‬‬
‫‪ .2‬דוקטרינות נזיקיות כהשלמה לסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪:‬‬
‫(א) סעיפים ‪35‬ו ‪ 56 -‬לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)‪.‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,86/76‬עמידר נ' אהרון‪ ,‬פ"ד לב (‪.2( 337‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,783/83‬קפלן נ' נובוגרוצקי‪ ,‬פ"ד לח (‪.3( 477‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,481/81‬טבוליצקי נ' פרלמן‪ ,‬פ"ד לח (‪.4( 421‬‬
‫‪ 3.‬הסתמכות ומניעות‪:‬‬
‫‪68‬‬
 ‫ג‪.‬שלו‪" ,‬הבטחה‪ ,‬השתק ותום לב"‪ ,‬משפטים ט"ז(תשמ"ז) ‪.295‬‬

‫‪ 3.‬פגמים ברצון המתקשר (תוגש עבודה בכתב)‪.‬‬

‫א‪ .‬טעות‪:‬‬
‫(‪)1‬ע"א ‪ ,130/50‬עמל נ' שינדלר‪ ,‬פ"ד ו' ‪.710‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,544/78‬בנייני גינדי נ‪ .‬אפללו‪ ,‬פ"ד ל"ג (‪.2( 9‬‬
‫(‪ )3‬בג"צ ‪ ,221/86‬כנפי נ' בית הדין הארצי חעבודה‪ ,‬פ"ד מא (‪1( 469‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,2444/90‬ארואסטי נ' קאשי ואח'‪ ,‬פ"ד מח (‪.2( 513‬‬
‫(‪ )5‬ג‪.‬טדסקי "טעות בכדאיות העסקה"‪ ,‬משפטים י"ב ‪.329‬‬
‫(‪ )6‬ד‪.‬פרידמן‪" ,‬הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות"‪ ,‬עיוני משפט יד‬
‫(תשמ"ט) עמ' ‪459.‬‬

‫ב‪ .‬הטעיה‬
‫(‪ )1‬ד‪ .‬קרצמר‪" ,‬פגמים ביצירת החוזה‪ :‬טעות והטעיה"‪ ,‬קובץ הרצאות‬
‫בימי עיון לשופטים תשל"ה עמ' ‪.107‬‬
‫(‪ )2‬ע"א ‪ ,44/66, 309‬לקי דרייב בע"מ נ' הרץ‪ ,‬פ"ד כא (‪.1( 576‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,494/74‬חברת בית החשמונאים נ' אהרוני ואח'‪ ,‬פ"ד ל (‪.2( 141‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,838/75‬ספקטור נ' צרפתי‪ ,‬פ"ד ל"ב (‪( .1( 231‬מופיע גם בסעיף ‪12‬‬
‫לחוק החוזים)‪.‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,760/77‬בן עמי ואח' נ' בל"ל‪ ,‬פ"ד לג (‪.3( 567‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,488/83‬צנעני נ' אגמון‪ ,‬פ"ד לח (‪.4( 141‬‬
‫(‪)7‬ע"א ‪ ,338/85‬שפיגלמן נ' צ'פניק ואח'‪ ,‬פ"ד מא (‪.4( 421‬‬
‫(‪)8‬ע"א ‪ ,472/86‬עזר נ' עזריהו‪ ,‬פ"ד מב (‪( .3( 236‬עובדות פסק הדין ‪ +‬פיסקה‬
‫‪.5‬‬
‫(‪ )9‬ת"א מאוחדים ‪ ,969/96‬פינגווין ספורט בע"מ נ' חברת יורם שולביץ‪,‬‬
‫(טרם פורסם) פקסדין גיליון ‪676‬‬

‫ג‪.‬טעות סופר‬
‫ג' שלו‪ ,‬דיני חוזים (מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪.206 - 210‬‬

‫ד‪ .‬כפיה ועושק‬

‫(‪)1‬ע"א ‪ ,423/75‬בן נון נ' ריכטר ואח'‪ ,‬לא (‪:1( 372‬‬

‫(‪)2‬ע"א ‪ ,719/78‬איליט בע"מ ואח' נ' אלקו בע"מ‪ ,‬פ"ד לד (‪.4( 673‬‬

‫‪69‬‬
 ‫(‪)3‬ע"א ‪ ,403/80‬סאסי נ' קיקאון‪ ,‬לו (‪.1( 762‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,784/81‬ישראל שפיר נ' מרטין אפל ואח'‪ ,‬פ"ד לט (‪.4( 149‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,8/88‬שאול רחמים בע"מ נ' אקספומדיה בע"מ‪ ,‬פ"ד מג (‪.4( 95‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,1569/93‬יוסי מאיה נ' פנפורד‪ ,‬פ"ד מח (‪.5( 705‬‬
‫(‪)7‬ע"א ‪ ,4839/92‬גנז נ' כץ‪ ,‬מח (‪( .4( 749‬מופיע גם בסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים)‪.‬‬
‫(‪ )8‬ס‪ .‬דויטש‪" ,‬הוראת העושק בחוק החוזים"‪ ,‬מחקרי משפט ב' (תשמ"ב) ‪1‬‬
‫(רשות)‪.‬‬
‫(‪)9‬ע"א ‪ ,5490/92‬רחל פגס ואח' נ' ישראל פגס‪( ,‬טרם פורסם)‪ ,‬תקדין עליון כרך‬
‫‪ )94)4‬עמ' ‪516.‬‬
‫(‪)10‬ע"א ‪ ,1912/93‬שושנה שחם נ' רפאל מנס‪ ,‬תקדין עליון‪ ,‬כרך ‪,)98 )1‬‬
‫תשנ"ח‪/‬תשנ "ט ‪ 1998‬עמ' ‪.62‬‬
‫(‪)11‬ע"א ‪ ,10/81‬כהן נ' גדע‪ ,‬פ"ד לז (‪.4( 635‬‬
‫(‪)12‬ע"א ‪ ,700/88‬כהן נ' הרשקוביץ‪ ,‬פ"ד לט (‪.4( 471‬‬

‫‪ .4‬תוכן החוזה‪ ,‬תנאיו ותניות פטור‬

‫א‪.‬חופש החוזים כזכות יסוד ומגבלות חופש החוזים‬
‫(‪ )1‬סעיפים ‪23‬ו ‪ 24 -‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪)2‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪.‬‬
‫(‪)3‬חוק יסוד‪ :‬כבוד באדם וחירותו‪.‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,148/77‬רוט נ' ישופה בניה בע"מ‪ ,‬לג (‪.1( 617‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,294/91‬חברה קדישא נ' קסטנבאום‪ ,‬פ"ד מו (‪.2( 464‬‬
‫(‪)6‬בג"צ ‪ ,104/87‬נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד מד (‪.4( 749‬‬
‫(‪)7‬בג"צ ‪ ,1683/93‬יבין פלסט בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעובדה‪ ,‬פ"ד‬
‫מז (‪702. )4‬‬
‫(‪ )8‬ע"א ‪ AES SYSTEM INC. ,6601/96‬ואח' נ' משה סער ואח'‪( ,‬טרם‬
‫פורסם במדיום מודפס‪ ,‬מופיע באתר בית משפט העליון‪( ,‬ישנו תדפיס‬
‫בספריה)‪.‬‬
‫(‪ )9‬א‪.‬ברק‪" ,‬זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי"‪ ,‬ספר קלינגהופר על‬
‫המשפט הציבורי‪ ,‬עמ' ‪( .163‬רשות)‪.‬‬
‫(‪ )10‬ג‪.‬שלו‪ ,‬מכרזים פרטיים‪ ,‬משפטים כט חוברת ‪ ,1‬עמ' ‪( .179‬רשות)‪.‬‬
‫(‪ )11‬א‪.‬ברק‪ ,‬פרשנות במשפט‪( ,‬ירושלים תשנ"ד) כרך שלישי‪( .‬רשות)‪.‬‬

‫ב‪ .‬תוכן חוזה ופירושו‬

‫(‪ )1‬תוקפן של תניות פטור המאוזכרות בדרך של הפניה‪( :‬לימוד עצמי)‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫(א) סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים האחידים‪ ,‬תשמ"ג ‪ ,1982 -‬הגדרת "תנאי"‪.‬‬
‫(ב)‪Tornton v. Shoe Leme Parking Ltd (1971) 1 All E.R .686‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,236/67‬דוד נ' דרורי‪ ,‬פ"ד כא (‪.2( 604‬‬

‫(ד)ע"א ‪ ,156/50‬בריטניה אמריקה אינטורש קומפני נ' מוזס‪ ,‬פ"ד ח (‬

‫‪.1( 284‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,251/64‬גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס‪ ,‬פ"ד יט (‪.3( 286‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,409/76‬ברזל הצפון בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ‪ ,‬פ"ד לא (‪( 119‬‬
‫‪.2‬‬
‫(‪ )2‬פירוש תניות בחוזה‬
‫(א)ד"נ ‪ ,28/76‬מעוז נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לא (‪.2( 821‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,154/80‬בורכרד נ' הידרובטון בע"מ‪ ,‬פ"ד לח (‪.2( 213‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,276/83‬טרקטורים נ' אספלט‪ ,‬פ"ד לח (‪.4( 375‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,650/84‬שטרן ואח' נ' זיונץ‪ ,‬פ"ד מא (‪.1( 380‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,552/85‬אגסי נ' ח‪.‬י‪.‬ל‪.‬ן‪ ,‬פ"ד מא (‪.1( 241‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,539/86‬קליר נ' אלעד ‪ ,‬פ"ד מג (‪ )1‬עמ' ‪.602‬‬
‫(ז)ע"א ‪ ,5795/90‬דר' סקלי נ' דורען‪ ,‬פ"ד מו (‪.5( 811‬‬
‫(ח)ע"א ‪ ,4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים‪ ,‬פ"ד מט (‪.2( 265‬‬
‫(ט)ע"א ‪ ,450/82‬מדינת ישראל נ' חירם לנדאו‪ ,‬פ"ד מ (‪.1( 658‬‬
‫‪.3‬השלמת חוזה‬
‫(א) סעיפים ‪26‬ו ‪ 39 -‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,702/80‬גלפנשטיין נ' אברהם‪ ,‬פ"ד לז (‪.4( 113‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,391/80‬לסרסון נ' שכון עובדים בע"מ‪ ,‬פ"ד לח (‪.2( 237‬‬
‫‪.4‬תניות מכללא ותום לב בביצוע החוזה‬
‫(א)ע"א ‪ ,230/68‬עדני נ' כהן‪ ,‬פ"ד כג (‪.1( 142‬‬
‫(ב)בג"צ ‪ ,59/80‬שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע נ' בית הדין הארצי‬
‫לעבודה‪ ,‬פ"ד לה ‪)1( 828.‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,701/79‬שוחט נ' לוביאניקר‪ ,‬פ"ד לו (‪.2( 113‬‬
‫(ד )ע"א ‪ ,702/80‬גלפנשטיין נ' אברהם‪ ,‬פ"ד לז (‪( .4( 113‬מופיע בהשלמת‬
‫חוזה)‪.‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,391/80‬לסרסון נ' שכון עובדים‪ ,‬פ"ד לח (‪( .2( 237‬מופיע‬
‫בהשלמת חוזה )‪.‬‬

‫ג‪ .‬החוזה ארוך הטווח‬

‫‪71‬‬
 ‫‪ .1‬אופיים המיוחד של חוזים ארוכי טווח‬
‫(א)ע"א ‪ ,1185/97‬יורשי מילגרום הינדה נ' משען‪ ,‬פ"ד נב (‪.4( 145‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,4869/96‬מליליאן נ' ‪ The Harper Group,‬נב (‪.1( 845‬‬
‫‪ .2‬סיכול‬
‫(א) סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א ‪.1971 -‬‬
‫(ב) סעיף ‪ 15‬לחוק השכירות והשאילה‪ ,‬תשל"א ‪.1971 -‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,101/74‬חירם לנדאו נ' פיתוח מקורות מים‪ ,‬פ"ד ל (‪.3( 661‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,715/78‬כץ נ' ניצחוני מזרחי‪ ,‬פ"ד לג (‪.3( 639‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,1/84‬נתן נ' סרוד‪ ,‬פ"ד מב (‪.1( 661‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,13/75‬בלומנפלד נ' הדר פלסט בע"מ‪ ,‬פ"ד כט (‪.2( 452‬‬
‫(ז)ע"א ‪ ,865/76‬לופז נ' שושני‪ ,‬פ"ד לא (‪( .3( 748‬רשות)‪.‬‬
‫(ח)ע"א ‪ ,748/80‬גולדשטיין נ' גוב ארי‪ ,‬פ"ד לח (‪( .1( 309‬רשות)‪.‬‬
‫(ט)בג"צ ‪ ,6231/92‬זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד מט (‪.4( 749‬‬
‫(רשות)‪.‬‬
‫‪ .3‬שיערוך סכומים בתרופה החוזית‬
‫(א) ע"א ‪ ,260/80, 265‬נוביץ נ' ליבוביץ‪ ,‬פ"ד לו (‪( .1( 537‬עובדות פסק‬
‫הדין פסקאות ‪ ,1 - 4‬והקטע בנושא שערוך‪ ,‬פסקה ‪ 6‬ועד הסוף)‪.‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,224/76‬חברת נופש ערד בע"מ נ' הסוכנות היהודית‪ ,‬פ"ד לא (‬
‫‪.1( 449‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,118/83‬הלל עמר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬פ"ד לט (‪( 693‬‬
‫‪.1‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,627/84‬נודל נ' פינטו‪ ,‬פ"ד מ (‪.4( 477‬‬
‫(ה)ע"א ‪" ,554/83‬אתא" בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב‪ ,‬פ"ד מא (‪( 282‬‬
‫‪( .1‬פסק דינו של השופט ברק)‪.‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,479/89‬בזיליאוס המוטרן הקופטי נ' חלמיש‪ ,‬פ"ד מו (‪.3( 837‬‬
‫‪ .4‬יחסי צרכן ספק‬
‫(א)ע"א ‪ ,442/85‬זוהר נ' מעבדות טרבנול‪ ,‬פ"ד מד (‪.3( 661‬‬
‫(ב)רע"א ‪ ,1036/95‬נחושתן נ' ‪ SCHINDLER LIFTS LTD.‬ואח'‪ ,‬פ"ד‬
‫נ (‪.5( 72‬‬
‫(ג)ה"פ ‪ ,10754/99‬נשיונל מוטורס בע"מ נ' דוד צ'פניק ובניו בע"מ‪( ,‬טרם‬
‫פורסם) פקסדין גיליון ‪ 676‬ניתן ביום ‪.20.7.99‬‬
‫(ד) מ‪.‬דויטש‪",‬על "גנים" משפטיים והתחרות דינים" לסוגית היחס בין‬
‫דיני חוזים לדיני עשית עושר"‪ ,‬עיוני משפט יח‪ ,‬עמ' ‪( .557‬רשות)‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫‪ .5‬החוזה המשפחתי‬
‫(א)ע"א ‪ ,442/83‬קם נ' קם‪ ,‬פ"ד לח (‪.1( 767‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,4946/94‬אגברה נ' אגברה‪ ,‬פ"ד מט (‪.2( 508‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,5587/93‬נחמני נ' נחמני‪ ,‬פ"ד מט (‪( .1( 485‬דברי השופטת‬
‫שטרסברג ‪ -‬כהן)‪.‬‬

‫ד‪ .‬תניות פטור וחוזים אחידים‬

‫‪ .1‬תניות פטור‬
‫(א)ע"א ‪ ,461/62‬צים נ' מזיאר‪ ,‬פ"ד יז ‪.1319‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,285/73‬לגיל טרמפולין נ' נחמיאס‪ ,‬פ"ד כט (‪.1( 63, 78, 79‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,492/73‬שפייזר נ' המועצה להסדר הימורים בספורט‪ ,‬פ"ד‪ ,‬כט (‬
‫‪.1( 22‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,148/77‬רוט נ' ישופה בניה בע"מ‪ ,‬לג (‪( .1( 617‬מופיע גם בחופש‬
‫החוזים )‪.‬‬

‫‪ .2‬חוק החוזים האחידים תשכ"ד ‪:1964 -‬‬

‫(א)ע"א ‪ ,764/76‬שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד‪ ,‬פ"ד לא (‪.3( 113‬‬
‫(ב)עח"א ‪ ,1/79‬מפעלים לניקוי יבש קשת נ' היועמ"ש‪ ,‬פ"ד לד (‪.3( 365‬‬
‫‪.3‬חוק החוזים האחידים‪ ,‬תשמ"ג ‪:1982 -‬‬
‫(א)ע"א ‪ ,449/85‬היועמ"ש נ' גד‪ ,‬פ"ד מג (‪.1( 183‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,568/88‬חברת בית יהונתן נ' היועמ"ש‪ ,‬פ"ד מה (‪.2( 385‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,294/91‬חברה קדישא נ' קסטנבאום‪ ,‬פ"ד מו (‪( .2( 464‬מופיע גם‬
‫בחופש החוזים)‪.‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,825/88‬ארגון שחקני הכדורגל נ' התאחדות לכדורגל‪ ,‬פ"ד מה (‬
‫‪.5( 89‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,1795/93‬אגד נ' יוסף‪ ,‬פ"ד נא (‪.5( 433‬‬
‫(ו) ס‪.‬דויטש‪" ,‬חוק החוזים האחידים כישלון ולקחים לעתיד"‪ ,‬מחקרי‬
‫משפט (תש"מ ‪( .62 - 102, 131 - 133 )1980 -‬רשות)‪.‬‬

‫ה‪ .‬תנאי מתלה ותנאי מפסיק בחוזה‬

‫(‪)1‬ע"א ‪ ,62/77‬סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' קראוס‪ ,‬פ"ד לא (‪( 695‬‬
‫‪.3‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,464/81‬מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין נ' ברוריה הוך‪ ,‬פ"ד לז (‪( 393‬‬
‫‪.3‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,781/79‬מנהל מס שבח נ' גן חברה להשקעות בע"מ‪ ,‬פ"ד לו (‪.1( 20‬‬

‫‪73‬‬
 ‫(רשות )‪.‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,409/80‬רובינשטיין נ' מנהל מס שבח‪ ,‬פ"ד לח (‪( .3( 49‬רשות)‪.‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,220/83‬רוטנברג בע"מ נ' חברת פלמה בע"מ‪ ,‬פ"ד לט (‪.2( 372‬‬
‫(רשות)‪.‬‬
‫(‪)6‬ר"ע ‪ ,650/86‬הגנה בע"מ נ' נמדע בע"מ‪ ,‬פ"ד מ (‪.4( 369‬‬
‫(‪ )7‬ד‪.‬פרידמן‪" ,‬הערה למשמעות המושג "חוזה על תנאי" שבסעיף ‪ 27‬לחוק‬
‫החוזים"‪ ,‬עיוני משפט ח' (תשמ"ב) ‪.578‬‬
‫(‪G. Tedeschi, "On the Efficacy of a Conditional Contract", 18 )8‬‬
‫)‪( .Isr. L. Rev. 7 (1983‬רשות)‪.‬‬

‫ו‪ .‬חוזה פסול‬

‫(‪ )1‬סעיפים ‪30‬ו ‪ 31 -‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,630/78‬ביטון נ' מזרחי‪ ,‬פ"ד לג (‪.2( 576‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,661/88‬פיסאר חיימוב נ' פארס חמיד ואח'‪ ,‬פ"ד מד (‪.1( 75‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,395/87‬שלוש נ' בל"ל‪ ,‬פ"ד מו (‪.5( 529‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,698/89‬שילה נ' בארי‪ ,‬פ"ד מז (‪.4( 796‬‬
‫(‪ )6‬ד‪.‬פרידמן‪" ,‬תוצאות אי‪-‬חוקיות בדין הישראלי לאור הוראות סעיפים‬
‫‪ 30 -31‬לחוק החוזים (חלק כללי)" (שני חלקים) עיוני משפט ה' ‪,618‬‬
‫עיוני משפט ו' ‪.172‬‬

‫‪ . 5‬תרופות בשל הפרת חוזה (תוגש עבודה בכתב)‬

‫א‪.‬האינטרסים המוגנים ע"י התרופות המוענקות בדיני החוזים‪:‬‬

‫(‪)1‬ע"א ‪ ,4012/90, 3666/90‬עירית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ‪ ,‬פ"ד מו (‪)4‬‬
‫עמ' ‪.45‬‬
‫(‪)2‬ד"נ ‪ ,20/82‬אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו את ג'ונס‪ ,‬פ"ד מב (‪ )1‬עמ' ‪.221‬‬
‫(‪Tale . Fuller & Perdue "The Reliance Interest In Contract )3‬‬
‫‪Damages", 46 L. J (1936) 52-- 66‬‬
‫(‪Friedman, "The Efficient Breeach Fallacy 18 Journal of Legal )4‬‬
‫)‪Studies .1 (1989‬‬
‫(‪ )5‬ע"א ‪ EXIMIN S.A. ,3912/90‬נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל‪ ,‬פ"ד מז‬
‫(‪.4( 64‬‬

‫ב‪ .‬תנאים שלובים בחוזה ‪ -‬הקשר בין חיובי הצדדים‬

‫‪74‬‬
 ‫(‪)1‬ע"א ‪ ,195/74‬סיני נ' יהלום‪ ,‬פ"ד כח (‪.2( 663‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,701/79‬שוחט נ' לוביאניקר‪ ,‬פ"ד לו (‪.2( 113‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,594/75‬ג'רבי נ' הייבלום‪ ,‬פ"ד ל (‪.2( 673‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,765/82‬אלתר נ' אלעני‪ ,‬פ"ד לח (‪.2( 701‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,6276/95‬מגדלי באך נ' חוזה‪ ,‬פ"ד נ (‪.1( 562‬‬

‫ג‪.‬אכיפה ושיערוך‬
‫‪ .1‬אכיפה‬
‫(א) סעיפים ‪ 1 - 5, 17 -25‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‬
‫תשל"א ‪.1971 -‬‬
‫(ב) סעיף ‪ 52‬לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ‪.1973 -‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,48/81‬פומרנץ נ' ק‪.‬ד‪.‬ש‪ ,‬פ"ד לח (‪.2( 813‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,638/70‬איחוד בתי הספר טכניקום נ' אדלר‪ ,‬פ"ד כה (‪.2( 679‬‬
‫(ה)ע"א ‪ ,289/78‬אשד נ' לובר‪ ,‬פ"ד לג (‪.1( 13‬‬
‫(ו)בג"צ ‪ ,254/73‬צרי נ' בית‪-‬הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד כח (‪.1( 372‬‬
‫(ז)ע"א ‪ ,846/75‬עוניסון נ' דויטש‪ ,‬פ"ד ל (‪.2( 398‬‬
‫(ח) ד"נ ‪ ,21/80‬ורטהימר נ' הררי‪ ,‬פ"ד לה (‪.3( 253‬‬
‫(ט) ג' שלו‪ ,‬דיני חוזים (האוניברסיטה הפתוחה ‪ -‬מהדורת תשנ"ט‪1999 ,‬‬
‫כרך ג' (על אכיפה)‪.‬‬
‫‪ .2‬שיערוך באכיפה‬
‫(א)ע"א ‪ ,158/77‬רבינאי נ' חברת מן שקד‪ ,‬פ"ד לג (‪( .2( 281‬מופיע‬
‫בזכרון דברים )‪.‬‬
‫(ב) ע"א ‪ ,260/80, 265‬נוביץ נ' ליבוביץ‪ ,‬פ"ד לו (‪( .1( 537‬מופיע בשיערוך‬
‫סכומים בתקופה החוזית)‪.‬‬
‫(ג) ד"נ ‪ ,21/80‬ורטהימר נ' הררי‪ ,‬פ"ד לה (‪( .3( 253‬מופיע באכיפה)‪.‬‬

‫ד‪.‬ביטול חוזה והשבה‬

‫‪.1‬ביטול החוזה‬
‫(א) סעיפים ‪9-6‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א ‪-‬‬
‫‪.1971‬‬
‫(ב)ד"נ ‪ ,44/75‬ביטון נ' פרץ‪ ,‬פ"ד ל (‪.3( 581‬‬

‫(ג)ע"א ‪ ,207/76‬הרשקו נ' וכטר‪ ,‬פ"ד לא (‪ )2‬עמ' ‪.85‬‬

‫(ד)ע"א ‪ ,672/79‬לוי נ' איצקוביץ‪ ,‬פ"ד לה (‪.2( 636‬‬
‫‪75‬‬
 ‫(ה)ע"א ‪ ,557/75‬אגקי נ' כהן‪ ,‬פ"ד ל (‪.2( 64‬‬
‫(ו)ע"א ‪ ,409/78‬גולן נ' פרקש‪ ,‬פ"ד לד (‪.1( 813‬‬
‫(ז)ע"א ‪ ,158/80‬שלום נ' מוטה‪ ,‬פ"ד לו (‪.4( 793‬‬
‫(ח)ע"א ‪ ,464/81‬מפעלי ברוך שמיר נ' הוך‪ ,‬פ"ד לז (‪.3( 393‬‬
‫(ט)ע"א ‪ ,262/86‬רוט נ' ‪ DEAK CO,‬פ"ד מה (‪.2( 353‬‬
‫(י)ע"א ‪ ,5196/91‬ליפ נ' ז'ק‪ ,‬פ"ד מח (‪.4( 202‬‬
‫(יא)ע"א ‪ ,3940/94‬רונן חברה לבנין ופיתוח‪ ,‬נ' ס‪.‬ע‪.‬ל‪.‬ר חברה לבנין‪ ,‬פ"ד‬
‫נב (‪210. )1‬‬
‫‪ .2‬השבה ושיעורה (יערך דיון מקוצר במהלך ההרצאה‪ ,‬יילמד בלימוד עצמי)‪.‬‬
‫(א)ע"א ‪ ,359/79‬אלחנני נ' רפאל‪ ,‬פ"ד לה (‪.1( 701‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,430/79‬בנישתי נ' ששון‪ ,‬פ"ד לה (‪ )2‬עמ' ‪.400‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,186/77‬סוכנויות בע"מ נ' טרבלוס‪ ,‬פ"ד לג (‪.1( 197‬‬
‫(ד)ע"א ‪ ,741/79‬כלנית השרון השקעות ובנין נ' הורביץ‪ ,‬פ"ד לה (‪.3( 533‬‬
‫‪.3‬זכויות צד ג' במקרה של ביטול והשבה‬
‫(א)ע"א ‪ ,248/77‬בנק הפועלים נ' גרבורג‪ ,‬פ"ד לב (‪.1( 253‬‬
‫(ב)ע"א ‪ ,842/79‬נס נ' גולדה‪ ,‬פ"ד לו (‪.1( 204‬‬
‫(ג)ע"א ‪ ,459/78‬חברת בני פיפשקוביץ נ' חברת אבני יצחק‪ ,‬פ"ד לה (‬
‫‪.3( 169‬‬
‫(ד) ד‪.‬פרידמן‪" ,‬הערות בדבר זכויות הבעלים המקורי כלפי צד ג'"‪ ,‬עיוני‬
‫משפט ד ‪245.‬‬

‫ה‪ .‬פיצויים‬
‫(‪)1‬ע"א ‪ ,278/78‬אמפא נ' רום כרמל‪ ,‬פ"ד לג (‪ )1‬עמ' ‪.29‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,355/80‬אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע‪ ,‬פ"ד לה (‪.2( 800‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,1/84‬נתן נ' סרוד‪ ,‬פ"ד מב (‪.1( 661‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,660/86‬תושיה נ' גוטמן‪ ,‬פ"ד מד (‪.1( 52‬‬
‫(‪)5‬ע"א ‪ ,4012/90, 3666/90‬עירית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ‪ ,‬פ"ד מו (‪)4‬‬
‫עמ' ‪( .45‬מופיע גם באינטרסים מוגנים)‪.‬‬
‫(‪)6‬ע"א ‪ ,18/89‬חשל נ' פרידמן‪ ,‬פ"ד מו (‪.5( 257‬‬

‫ו‪ .‬התעשרות מהפרת חוזה‬

‫(‪)1‬ד"נ ‪ ,20/82‬אדרס חמרי בנין נ' הרלו את ג'ונס‪ ,‬פ"ד מב (‪ )1‬עמ' ‪.221‬‬
‫(מופיע גם באינטרסים המוגנים)‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫(‪)2‬ע"א ‪ ,588/87‬כהן נ' שמש‪ ,‬פ"ד מה (‪ )5‬עמ' ‪.297‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,2702/92‬גינזברג נ' בן יוסף‪ ,‬פ"ד מז (‪.1( 540‬‬

‫ז‪.‬הפרה צפויה‬
‫(‪White v. Mcgregor (1962) A.C. 413, 1961 3 ALL. E. R .1178)1‬‬
‫(‪)2‬ע"א ‪ ,635/83‬אברהם נ' מזרחי‪ ,‬פ"ד מא (‪.2( 105‬‬
‫(‪)3‬ע"א ‪ ,1816/91‬דלתא הנדסה נ' שכון עובדים‪( ,‬טרם פורסם) תקדין עליון‪,‬‬
‫כרך ‪1885. ,)98 )2‬‬
‫(‪)4‬ע"א ‪ ,195/85‬בנק איגוד לישראל נ' סוראקי‪ ,‬פ"ד מב (‪.4( 811‬‬
‫(‪G. Shalev, "Remedies on Anticipatory Repudiation", 8 Israel L. )5‬‬
‫‪Rev. .123‬‬
‫(‪ )6‬ג' שלו‪ ,‬דיני חוזים (האוניברסיטה הפתוחה ‪ -‬מהדורת תשנ"ט‪ 1999 ,‬כרך‬
‫ג') על הפרה צפויה‪.‬‬

‫‪77‬‬