‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬

‫נושא שני‪ -‬מבנה לשכת עורכי הדין וההליך המשמעתי‪:‬‬

‫פס"ד שפטל‪ -‬ס'‪ )3(61‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ .‬עבירת משמעת שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין‪ .‬שפטל התבטא‬
‫פוליטית מחוץ לתפקידו‪ .‬נקבע‪ -‬איזון בין חופש הביטוי לשמירה על כבוד המקצוע לפי מידת הריחוק או קרבה של הביטוי‬
‫למקצוע‪ .‬זוכה‪.‬‬
‫פס"ד מרים טל‪ -‬ס' ‪ 75‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ .‬ניתן להעניש משמעתית על עבירה פלילית שיש בה קלון‪ .‬אי דיווח מע"מ‬
‫עולה כדי קלון‪.‬‬
‫פס"ד הלברשטט‪ -‬תכלית הדין המשמעתי היא מסר מוקיע באמצעות ענישה ראויה‪ .‬עו"ד שנמצאו אצלו סמים‪ .‬ביהמ"ש‬
‫העליון התערב בהחלטת הלשכה והחמיר את העונש‪ -‬אך נקבע שהתערבות תהיה רק בחריגה קיצונית מהתכליות‪ .‬כאן נקבע‬
‫שיש לצמצם ההתחשבות בנסיבות אישיות‪.‬‬
‫פס"ד ערן הירש‪ -‬ניתן לא לקבל ללשכה מועמד שהורשע בעבירה שיש בה קלון‪ .‬הירש הורשע בזיוף מסמכים‪ .‬נקבע‬
‫בביהמ"ש שההחלטה המשמעתית צריכה להיות מידתית ולכן יוכל להגיש מועמדות לאחר שנתיים ולא לאחר ‪.5‬‬

‫הרפורמה‪ -‬הייתה ביקורת ציבורית רחבה על פוליטיזציה וחוסר שקיפות של ההליך‪ .‬היו התנגדויות להצעות משרד‬
‫המשפטים ובסוף נקבע‪:‬‬
‫מוסד הפרקליט‪ -‬פרקליט מלווה לוועדות האתיקה המחוזיות והארצית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרכב ועדת האתיקה‪ -‬כולל נציגי ציבור ובאישו וועדת מינויים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הרכב בתי הדין המשמעתיים‪ -‬חברי לשכה בלבד במינוי וועדת המינויים‪ .‬ודיון בדלתיים פתוחות‪.‬‬
‫‪ ‬פומביות הדיון וסייגיו‬
‫‪ ‬פרסום של הכרעות והעמדה של פסקי הדין לעיון הציבור‬
‫ביקורת על הרפורמה לימור זר גוטמן‪ -‬צורך בנציגי ציבור בבתי הדין‪ ,‬לא ניתן לקבל מידע על הרשעות קודמות‪ ,‬אי יידוע‬
‫לציבור על האפשרות לתובע משמעתית‪ ,‬מבט משווה‪ -‬יש להוציא את ההליך מהלשכה‪.‬‬

‫נושא שלישי‪ -‬ייחוד המקצוע‪:‬‬

‫בג"ץ פיצוי נמרץ‪ -‬עתירה נגד ס' ‪11‬ב לכללי האתיקה שפוגע בחופש העיסוק של עורכי הדין‪ .‬רצו להעביר תיקים מהחברה‬
‫לעורכי דין‪ .‬נקבע שההוראה חוקתית והעתירה נדחתה‪ .‬הרציונל היה לשמור על קיום החובות המשפטיות והאתיות המוטלות‬
‫על עורכי דין ולא על החברות הללו‪ ,‬מניעת ניגוד עניינים בין דאגה לחברה לדאגה ללקוח‪ ,‬ורצון לשמור על מגבלת הפרסום‬
‫של עורכי הדין שלא חל על החברות הללו‪.‬‬
‫פיצוי נמרץ מחוזי‪ -‬ס' ‪11‬ב לא יחול מקום שיש הפרדה בין השירות בסוגיה משפטית ללא משפטית וניתן להפנות לייעוץ‬
‫משפטי נפרד תוך הדגשה כי הגוף אינו נותן ייעוץ משפטי‪ .‬לעניין ס' ‪ 20‬גופים כאלו יכולים לסייע בכל מה שאינו משפטי‬
‫מילוי טפסי תביעות‪ ,‬סיוע בתרגום‪ ,‬ליווי לרשויות כל עוד אין פעולה בשמו‪ .‬יש להבחין בין ניסוי טכני לניסוי משפטי שהינו‬
‫אסור‪ .‬סיוע בערעור אסור‪.‬‬
‫פס"ד לבנת פורן‪ -‬התחיל במחוזי והתהפך בעליון‪ .‬הש' ארבל מקבלת את בקשת ארגונים חברתיים להיכנס כידידי ביהמ"ש‬
‫למרות שאינם למטרות רווח‪ .‬נקבע‪ :‬ההסדר בס' ‪ 20‬מונופוליסטי ויש חשש שבשם האינטרס הציבורי יקודם הסקטוריאלי‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬צורך באיזון בנוגע לפרשנות תכלית הסדר הייחוד בס' ‪ 20‬בין אינטרס הציבור בייחוד המקצוע לבין אוטונומיית‬
‫הפרט‪ ,‬חופש העיסוק והגישה לערכאות‪ .‬נוסחת האיזון ‪ 3‬אבני בוחן (רשימה פתוחה)‪:‬‬
‫‪ .1‬האם השירות דורש הפעלת שיקול דעת או הוא טכני?‬
‫‪1‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫‪ .2‬פוטנציאל הפגיעה משירות לא נאות‬
‫‪ .3‬אלטרנטיבה‪ -‬האם יש חלופה ללקוח להסתייע בעו"ד?‬
‫באופן ספציפי נקבע‪ :‬בירור זכויות ובחירה בין מסלולי תביעה הינו הכוונה שהחברות לא כשירות אליה‪ ,‬סיוע במילוי טפסים‬
‫טכניים בלבד ולא סיוע במכתבים בעלי מלל חופשי‪ ,‬הגשת ערר בצירוף חו"ד רפואי אפשרי ע"י החברות‪.‬‬
‫פס"ד תשומה שיקום ומחזור‪ -‬חברות שקונות חובות מנושים וגובות במקומם‪ .‬לפי ההלכה כי ייחוד המקצוע נגזר‬
‫מהאינטרס הציבורי ולא הגילדאי ולכן בהעדר פגיעה באינטרס זה תותר הפלטפורמה העסקית הנדונה‪.‬‬

‫המחלוקות סביב ייחוד המקצוע‪ -‬הבטחת ייצוג בנאמנות הנתון לפיקוח אתי‪ ,‬הגנה על הלקוחות והציבור בכללותו והבטחת‬
‫כבוד המקצוע אל מול פגיעה בחופש העיסוק‪ ,‬פגיעה באוטונומיה של הרצון מבחינת הלקוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסרת המונופול מעורכי‬
‫הדין ופתיחת ענף פארא‪-‬ליגל כפי שיש במדינות אחרות‪.‬‬

‫נושא רביעי‪ -‬הייצוג‪ -‬הזכות לייצוג‪ ,‬מהות הייצוג‪ ,‬פגם בייצוג‪ ,‬התחלת וסיום הייצוג‪:‬‬

‫פס"ד שושן‪ -‬חשיבות זכות הייצוג‪ -‬זכות הייצוג היא זכות על חוקתית ועוזרת לממש זכויות אחרות‪ .‬זכות הגישה לערכאות‬
‫היא חלק מהזכות להליך הוגן‪.‬‬
‫פס"ד אסף שי ויששכרוב‪ -‬זכות ההיוועצות בעו"ד בעלת מעמד חוקתי כחלק מהזכות להליך הוגן‪.‬‬
‫פס"ד שרמן‪ -‬האם קיים ייצוג‪ -‬על מנת לקבוע אם קיים ייצוג יש לבדוק בין היתר חוזה‪ ,‬ייפוי כוח‪ ,‬שכר טרחה‪ ,‬ישיבה‬
‫מפורטת‪ .‬להבדיל מגישתה של נטע זיו שאומרת די בכך שיש הסתמכות ואמון ולאו דווקא תמורה‪.‬‬
‫דנ"פ נוי‪ -‬האם קיים ייצוג‪ -‬לא צריך ייפוי כוח בכתב לצורך ייצוג די בייפוי כוח בע"פ מול השופט‪.‬‬
‫פס"ד רובין‪ -‬הדינים החולשים על היחסים וסיום ייצוג‪ -‬דיני השליחות‪ ,‬חסד"פ‪ ,‬תקסד"א ודיני האתיקה‪ .‬ס' ‪ 17‬לחסד"פ‪-‬‬
‫גם אם הלקוח ביטל את הייצוג יש שיקול דעת לביהמ"ש‪ .‬הלכת ההשתחררות‪.‬‬
‫פס"ד פלדמן‪ -‬סיום ייצוג‪ -‬ביהמ"ש שקל את הבקשה להפסקת הייצוג וקבע שטובת עורכי הדין אינה עולה על האינטרס‬
‫בקיום ההליך‪ -‬רציפות הדיון‪ .‬שוב ס' ‪ 17‬לחסד"פ‪.‬‬
‫פס"ד גוזלן‪ -‬סיום ייצוג‪ -‬סיום בשל אי תשלום שכ"ט ס' ‪(13‬א)‪ .‬מבחן אובייקטיבי של הסיבה העניינית הלגיטימית לסיום‬
‫יחסים‪ -‬אם עו"ד עשה את המיטב כדי לשמור על אמון הלקוח משבר האמון הוא בגדר סיבה הוגנת לסיום יחסים‪.‬‬
‫פס"ד יושבייב‪ -‬טענת כשל בייצוג‪ -‬תתקבל במקרים נדירים‪.‬‬
‫פס"ד עדנא‪ -‬התקבל כשל בייצוג כאשר דובר בעסקת טיעון בין אחים‪ -‬יש להימנע מייצוג כפול‪.‬‬
‫פס"ד חג'אזי‪ -‬לא התקבלה בקשה לביטול ייצוג ישראלי‪ .‬טיב הייצוג‪-‬אובייקטיבי‪.‬‬
‫פס"ד הסנגוריה הציבורית‪ -‬נהג שהואשם בהריגה הופסק הייצוג בשל חוסר מיוחד של שיתוף פעולה‪ .‬טיב הייצוג‪-‬‬
‫סובייקטיבי‪.‬‬

‫נטע זיו‪ .1 -‬החמרה בנוגע לניגוד עניינים של עו"ד תצמצם את זכות הייצוג והגישה לערכאות ופחות עורכי דין ירצו‬
‫להתנדב‪ .2 .‬החובות החלות על ייעוץ במסגרת פרו בונו מעומעם‪ .3 .‬עצימת עיניים לגבי ייצוג גרוע של הצד השני פוגעת‬
‫בזכות הייצוג‪.‬‬

‫נושא חמישי‪ -‬חובת הנאמנות ללקוח ורשלנות מקצועית‪:‬‬

‫פס"ד גולדבליט‪ -‬רשלנות מקצועית‪ -‬חובת היידוע‪ -‬יש לשתף את הלקוח בהחלטה ולהסביר את הסיכונים והסיכויים‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫פס"ד שרמן‪ -‬רשלנות מקצועית פירוט חובת הזהירות‪ -‬נקבע שעו"ד לא ייצג את הצד השני לא היו מספיק אינדיקציות‬
‫לכך‪ .‬חובות הזהירות המוטלות על עו"ד‪:‬‬
‫‪ .1‬מכוח היותו בעל מקצוע‪:‬‬
‫‪ ‬ידיעת הדין הנוגע לעניין‬
‫‪ ‬עמידה בלוח זמנים מול הדין ומול הלקוח‬
‫‪ ‬חובת ההכנה‪ -‬הכנה ראויה של התביעה וניהול ההליך‬
‫ייעוץ‪ -‬ייעוץ סביר‬ ‫‪‬‬
‫סייג‪ -‬טעות בשיקול דעת שאינה בגדר רשלנות מקצועית‪.‬‬
‫‪ .2‬מכוח כללי האתיקה והפסיקה בעניין‪.‬‬
‫פס"ד סטרוגנו‪ -‬חובת זהירות מוגברת בניסוח שכר שטרחה‪.‬‬
‫פס"ד ועד מחוזי‪ -‬חובת נאמנות דין משמעתי‪ -‬חובה על עו"ד לבדוק עיקולים בהסכם מכר‪" .‬אינטרס הלקוח עומד בראש‬
‫מעייניו ודאגותיו של עורך הדין"‬
‫פס"ד שמואל‪ -‬במשך ‪ 5‬שנים לא קידם תיק וקיבל שכ"ט‪" .‬אמון בין עו"ד ללקוח הוא מנשמת אפו של המקצוע"‬
‫פס"ד מרקו‪ -‬רשלנות מקצועית והוכחת נזק‪ -‬רשלנות מקצועית נקבעה לעניין שלילת אוטונומיית הלקוח בקביעת הסכם‬
‫פשרה בלי שהוסבר לו כהלכה‪ .‬אין קשר סיבתי בין התרשלות בייצוג לנזק הנפשי‪.‬‬

‫שלושה מישורי התייחסות לחובת הנאמנות‪ -‬הפרת חוזה חוק החוזים‪ ,‬רשלנות מקצועית פקודת הנזיקין והליכים‬
‫משמעתיים ס' ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין וכלל ‪ 2‬לכללי האתיקה‪.‬‬

‫נושא שישי‪ -‬חובת הנאמנות כלפיי בית המשפט‪:‬‬

‫פס"ד עו"ד חנא‪ -‬הוצאות אישיות כאשר מתקיימים ‪ 3‬תנאים‪:‬‬

‫‪ ‬מעשה זדוני חמור שנועד לגרום או גרם בפועל נזק להליך‬
‫‪ ‬התנהגות של עו"ד חרגה מניהול רגיל של ההליך‬
‫האמצעי האחרון‪ -‬יש להעדיף אמצעים אחרים‬ ‫‪‬‬
‫כמו כן יש חובה לתת זכות טיעון ולשמוע את עו"ד לפני השטת הוצאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרה דנן לא התקיימו התנאים ולכן לא הושטו הוצאות‪.‬‬
‫פס"ד מרטינז‪ -‬ניצול תקלה בהליך פלילי על הסנגור היה להפנות את תשומת הלב‪.‬‬
‫פס"ד מאיר נגד הפניקס ופס"ד ליסטר‪ -‬מאיר‪ -‬הוצאות בשל התנהגות לא מכבדת‪ .‬ליסטר‪ -‬הוצאות בשל בקשות דחייה‬
‫מרובות‪.‬‬

‫אופיסר אוף דה קורט‪ -‬ס' ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין וכלל ‪ 2‬לכללי האתיקה‪ -‬מצד אחד מצפים מעורכי הדין לדרך ארץ‪,‬‬
‫יושר‪ ,‬אמת וסיוע לביהמ"ש בקיום ההליך מצד שני נאמנות ללקוח ואינטרסים אישיים שלו‪ .‬נקבע בפסיקה‪ -‬עו"ד הוא הוא‬
‫החוליה המקשרת בין הלקוח לביהמ"ש‪ .‬אין סתירה בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת הנאמנות לבהימ"ש‪ .‬חשין‪ -‬מעבר לכך‬
‫שאין סתירה חובת הנאמנות לביהמ"ש גוברת‪.‬‬
‫לימור זר גוטמן‪ -‬ס' ‪ -34‬הטעיה‪ -‬הטעיה משפטית תמיד מראה על יסוד נפשי של כוונה להטעות מכיוון שטענה משפטית‬
‫היא תמיד מהותית ועו"ד מוחזק כמי שבדק ויודע את ההלכה לעומת זאת הטעיה עובדתית יש צורך בטעות עובדתית מהותית‬
‫על מנת להקים יסוד נפשי של כוונה להטעות‪[ .‬לשים לב לסייגים להטעיה משפטית ‪(34‬ב)]‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫סוגיה שלימור מעלה‪ -‬אם הלקוח עומד לשקר‪ -‬יש לנסות להניא אותו מהשקר ואם אין ברירה להתפטר‪ .‬אם הלקוח‬ ‫‪‬‬
‫כבר שיקר על עו"ד לנסות לרפה את הטעות חלק מס' ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫הבחנה בין מעשה למחדל‪ -‬לימור טוענת כי אין הבדל בין מעשה למחדל לעניין הטעייה‪ .‬אך ס' ‪(34‬א) מדבר על מעשה‬
‫אקטיבי של העלאת טענה‪ .‬כמו כן החלטות של ועדת האתיקה יש הבדל בין הטעיה במעשה להטעיה במחדל‪ .‬למשל‪ -‬הפרת‬
‫תנאי שחרור בערובה אם השאלה עולה בדיון על עו"ד לא להטעות את ביהמ"ש‪.‬‬
‫ס' ‪ -37‬ניתן לרענן אך לא לתדרך עד‪ .‬אסור ליצור קשר עם עדים של הצד השני‪ .‬איסור מפגש גם עם עד פוטנציאלי‪.‬‬
‫סנקציות של ביהמ"ש על התנהגות לא ראויה‪ .1 -‬פסילת פעולה תוך כדי הליך (פס"ד חיון)‪ .2 .‬הוצאות אישיות סמכות‬
‫טבועה (פס"ד ליסטר)‪.‬‬

‫נושא שביעי‪ -‬חובת הנאמנות כלפיי צדדים שלישיים‪:‬‬

‫פס"ד עו"ד חדד נגד עו"ד כהן‪ -‬חובת נאמנות ואחריות כלפיי צד שלישי מיוצג‪ .‬ב"כ המוכרים חויב באחריות נזיקית כלפיי‬
‫הקונים‪ .‬לא פעל בהתאם לתפקידו בהליך עסקת המקרקעין‪.‬‬
‫פס"ד בוקר‪ -‬אחריות כלפיי צד שלישי מיוצג‪ .‬התנהלות מול הצד השני‪ -‬היה צריך ליידע ולבדוק שהצד השני מיודע‪.‬‬
‫פס"ד שרמן‪ -‬חובת נאמנות כלפיי צד שלישי לא מיוצג‪ .‬נקבע כי יכולה להיות חובת נאמנות לצד שלא מיוצג זוהי חובת‬
‫נאמנות חלשה אבל קיימת‪ .‬במקרה דנן חובת יידוע לקונים שכדאי להם לקחת עו"ד לצורך ביצוע העסקאות וכמו כן חובת‬
‫יידוע על מצבם הבעייתי של הקבלן ושל בעלי הקרקע הסכסוך ושאין היתרים‪.‬‬
‫פס"ד ערד‪ -‬חובת נאמנות ואחריות כלפיי צד שלישי לא מיוצג‪ .‬חוזה הלוואה‪ .‬עו"ד לא יידע את הצד השני על המצב‬
‫הכלכלי של הלקוח שלו‪ .‬נקבע שיש חריג מסוים על החיסיון ביחסים בין עו"ד ללקוח‪ .‬אסור לסבך את הצד השני ביודעין‬
‫ויש לגלות מידע במצב בו יש ציפייה לגיטימית לגילוי פרטים חיוניים על מצבו של הלקוח‪ .‬מכוח ס' ‪ )1(8‬לחוק השליחות‪,‬‬
‫חובת תום הלב וחובת הנאמנות לפי עוולת הרשלנות ס' ‪ 54‬ו‪.2‬‬
‫פס"ד נחום‪ -‬אחריות כלפיי צד שלישי לא מיוצג‪ .‬עו"ד ערך הסכם מכר לטובת מלווה בשוק האפור שפגע במלווים‪ .‬השופטים‬
‫חלוקים‪:‬‬
‫ריבלין‪ -‬אין חובה לצד שלישי למעט אם יש מצג על פעולה לטובתו או ייעוץ שניתן לו‪ .‬ריבלין מסייג בשל חשש לניגוד‬ ‫‪‬‬
‫עניינים‪ ,‬תמריץ שלילי לייצוג‪ ,‬ריבוי תביעות‪ ,‬חיסיון‪ ,‬הגבלות חובת הזהירות‬
‫ברק‪ -‬קובע כי התקיימו יחסי עו"ד לקוח‪ -‬ואף אומר כי תיתכן חובה כאשר יש יחסים קרובים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההלכה‪ -‬יש אחריות כאשר ריבלין מסייג את האחריות למקרים ברורים וברק משאיר פתוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיכומון‪ :‬צד שלישי מיוצג‪ -‬מגמה של הרחבת אחריות‪ .‬עו"ד הדין מייצג את שני הצדדים‪ -‬חובת נאמנות שווה‪ .‬צד‬
‫שלישי לא מיוצג‪ -‬חובת יידוע‪ ,‬חריג לחובת הסודיות והחיסיון לטובת הצד השני‪.‬‬
‫נטע זיו‪ -‬מאמר בו אמרה כי תיתכן חובה אם קיימים פערים משמעותיים בייצוג עו"ד מנוסה מול לא מנוסה‪.‬‬

‫נושא שמיני‪ -‬ניגוד עניינים‪:‬‬

‫מצבים של ניגוד עניינים‪:‬‬

‫‪ .1‬ייצוג משותף של מספר צדדים‬
‫פס"ד בשיר‪ -‬ייצוג שלוש נאשמות ועסקת טיעון כלל ‪ .14‬האחות שהואשמה ברצח תבעה על ניגוד עניינים בהשגת עסקת‬
‫הטיעון‪ .‬הש' קדמי‪ -‬מבחן מחמיר וצר‪ -‬האם אכן התקיים ניגוד עניינים? האם ניגוד העניינים הביא לעיוות דין ולפגיעה‬
‫עניינית בזכות הייצוג? במקרה זה נקבע כי לא היה ניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫‪ .2‬ייצוג לקוח כנגד לקוח אחר או לקוח לשעבר‬
‫א‪ .‬ייצוג לקוח מזדמן מול לקוח קבוע‪ -‬כלל ‪(14‬ג)‪ .‬אסור בכל עניין‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייצוג נגד לקוח או לקוח לשעבר‪ -‬כלל ‪(16‬א)‪ .‬אסור בעניין דומה או בעל זיקה של ממש למידע‪.‬‬
‫פס"ד קובלר‪ -‬מדובר באותה מסכת עובדות‪ .‬יש לפרש את הסעיף בהרחבה‪ .‬גם לקוח לשעבר‪.‬‬
‫‪ .3‬ניגוד בין עו"ד ללקוח‪ -‬כלל ‪(14‬א) די בחשש אובייקטיבי לפי מבחן האדם הסביר לניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪ .4‬טיעון נגד מסמך או עסקה שאותו עו"ד ערך‪ -‬כלל ‪.15‬‬
‫‪ .5‬ניגוד עניינים עם צד ג' שקיבל ייעוץ‬
‫בד"מ ‪ 18/98‬עט ואתיקה‪ -‬ייעוץ ראשוני למי שאינו לקוח כחלק מלואו בונו ואז ייצוג הצד השני‪ .‬נקבע שיש להבדיל בין‬
‫לקוח לדורש עצה שלא הבשילו עמו יחסים‪ .‬נטע זיו‪ -‬אם ירחיבו את ניגוד העניים יתר על המידה תהיה בעיה של עו"ד‬
‫שלא ירצו לתת סיוע לאוכלוסיות מוחלשות‪ .‬הנגישות למשאב המשפטי תוגבל‪.‬‬
‫חריגים לניגוד עניינים‪:‬‬
‫‪ .1‬כלל ‪(14‬ד) עריכת הסכם למשל צוואה חל רק לס"ק ב‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ .2‬כלל ‪(14‬ה) צמצום הסיכון בכלל ‪ .16‬לקבוע מראש תיחום סביר במה אני מטפל ומה אני לא כדי לא להגיע למצב‬
‫כמו בקובלר‪.‬‬
‫תחולת איסור ניגוד העניינים על סביבתו של עו"ד‪:‬‬
‫‪ .1‬כלל ‪(16‬א)(‪ -)2‬אסור לדון עם עורכי דין אחרים מהמשרד‪.‬‬
‫‪ .2‬כלל ‪(14‬א)‪ -‬אסור לקבל באותו משרד או בין חברים צדדים לתיק‪.‬‬
‫‪ .3‬מתמחה‪ -‬איסור ניגוד עניינים כלפיי לקוח של המאמן יחול על המתמחה‪.‬‬
‫‪ .4‬כלל ‪ -30‬איסור שיתוף בשכר טרחה אם התיק עבר בשל ניגוד עניינים‪.‬‬

‫ניגוד עניינים‪ -‬הינו איסור אובייקטיבי הנגזר מחובת הנאמנות ללקוח וכבוד המקצוע בעיני הציבור‪ -‬תדמית ציבורית‪.‬‬
‫ההשפעות על החובה שלא להיות בניגוד עניינים נובעות‪ :‬מהמוסכמה על הנתק בין עמדה אישית לעמדה מקצועית וחובת‬
‫הסודיות והאמון בין עו"ד ללקוח‪.‬‬

‫נושא תשיעי‪ -‬חובת הסדויות וחיסיון עו"ד לקוח‪:‬‬

‫פס"ד עו"ד פלונית‪ -‬חריג גילוי הנדרש לצורך הגנה‪ .‬שכר טרחה‪ .‬תלונה בהליך משמעתי‪ .‬ההלכה‪ -‬מותר לעו"ד לחשוף‬
‫מידע חסוי כדי לבסס טענות בכפוף לשני תנאים‪ :‬א‪ .‬על עו"ד למצות את כל הדרכים לגבות את שכרו ללא שימוש במידע‬
‫החסוי כאיום או לחץ‪ .‬ב‪ .‬חשיפת מיגע הכרחי בלבד‪.‬‬
‫פס"ד אשד‪ -‬חריג גילוי הנדרש לצורך הגנה‪ .‬הליכים משמעתיים‪ .‬צמצום הלכת פלונית‪ -‬יש למצוא את האיזון בין זכותו‬
‫של עו"ד להתגונן לבין שמירת החיסיון‪ .‬צמצום האפשרויות רק כאשר הגילוי הכרחי ביותר‪ ,‬נחוץ במישרין לעניין ומידתי‬
‫תוך שאין לפגוע או להכפיש את הלקוח שלא לצורך‪ .‬נקודת הזמן היא בעת חשיפת המידע‪.‬‬
‫פס"ד אברג'יל‪ -‬שכר טרחה וחשבוניות מס‪ -‬אין חיסיון‪ -‬לא קשורות לתוכן ההתקשרות‪.‬‬
‫פס"ד ליברמן‪ -‬הרף הראייתי הדרוש לאי תחולת חיסיון במקרה בו עו"ד חשוד כשותף לדבר עבירה הוא ראיות לכאורה‬
‫שהן עצמאיות מהמסמכים הנדונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי חומר המצוי במחשב עו"ד אינו בהכרח חסוי אלא יש לבדוק מבחינה‬
‫מהותית את החומר ולא היכן נתפס‪.‬‬
‫פס"ד כגנסקי והיינץ‪ -‬גם אם המסמכים נתפסו בבית הלקוח יכול להיות שיחול חיסיון‪ .‬מבחן מהותי ולא גיאוגרפי‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫חיסיון וסודיות‪ -‬שלוש הוראות חוק לעניין חיסיון וסודיות‪ -‬ס' ‪ 48‬לפקודת הראיות‪ -‬הפן הראייתי של החיסיון‪ ,‬ס' ‪90‬‬
‫לחוק לשכת עורכי הדין‪ -‬הפן האתי של החיסיון משלים את הראייתי וס' ‪ 19‬לכללי האתיקה‪ -‬הפן האתי של סודיות‪ .‬על‬
‫מנת לקבוע האם מסמכים חסים תחת החיסיון עליהם לעמוד בשני פרמטרים‪ :‬א‪ .‬בין הצדדים חלים יחסי עו"ד לקוח ב‪ .‬על‬
‫המסמכים להיות קשורים לשירות המשפטי שפורש בהרחבה בפסיקה‪ .‬החיסיון הוא מוחלט ולא ניתן להסירו אלא ניתן‬
‫לקבוע שאינו חל מראש‪ .‬לחובת החיסיון והסודיות יש חריג המצוי בחוק והוא וויתור והסכמת הלקוח‪ .‬עם השנים בתי‬
‫המשפט יצרו חריגים נוספים‪.‬‬
‫רציונלים‪ .1 :‬מאפשרים לקיים את זכות הייצוג ‪ .2‬הבטחת יחסי אמון כנות‪ ,‬פתיחות ותקשורת חופשית ‪ .3‬אינטרס ציבורי‪-‬‬
‫מניעת הליכי סרק ‪ .4‬אינטרס עורכי הדין‪ -‬לעומת מקצועות אחרים ולעומת צדי ג'‪.‬‬
‫חריגים לתחולת חיסיון‪:‬‬
‫‪ .1‬ויתור הלקוח‪ -‬מופיע בחוק‪ .‬ויתור בפני אדם שלישי לא איש סוד הוא ויתור משתמע‪.‬‬
‫‪ .2‬עבירה מתמשכת או עתידית‪" -‬שירות מקצועי" לא יכול להינתן לשם ביצוע עבירה ולכן לא חל חיסיון‪ .‬מתקשר לאי‬
‫מניעת פשע ס' ‪ 262‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ .3‬חובת גילוי ודיווח מכוח החוק כשאין פטור מפורש‪ -‬למשל כתובת ופרטי התקשרות הלקוח בהליך‪.‬‬
‫‪ .4‬גילוי הנדרש להגנת עורך הדין פס"ד פלונית ואשד‪.‬‬
‫‪ .5‬גילוי במסגרת לא להטעות את ביהמ"ש כלל ‪.34‬‬
‫כלל ‪ -20‬חיסיון חל אוטומטית על עובדים במשרד‪ .‬סודיות יש להגיד להם אחרת לא יחול‪.‬‬
‫כלל ‪ 21‬איסור שימוש בידיעה שהגיעה מהלקוח‪ -‬החריג בכלל‪ -‬אפשרות לקבלה בדרך אחרת ובמאמץ סביר‪.‬‬
‫סוגית ייצוג שני לקוחות‪ -‬כאשר עו"ד מייצג שני לקוחות יחד אין חיסיון וסודיות כלפיי ביניהם אך כלפיי צדי ג' יש‬
‫חיסיון‪ .‬על מנת לוותר על החיסיון יש צורך בהסכמת שני הלקוחות‪.‬‬

‫נושא עשירי‪ -‬שכר טרחה‪ ,‬פרסום‪ ,‬שידול וקולגיאליות‪:‬‬

‫שכר טרחה כללים‪:‬‬

‫א‪ .‬חישוב לפי שעת עבודה‪ -‬שיטה רווחת‪ -‬בהתאם לגודל התיק‬
‫ב‪ .‬התניית שכר בתוצאות ס' ‪(84‬א) אסור בפלילי ‪(84‬ב) מותר באזרחי אך הלשכה יכולה לשנות את השכר בתלונה של‬
‫הלקוח אם לא עוזר ניתן לתבוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬ס' ‪ 85‬יש להפריד בין פסיקת הוצאות משפט לבין שכר טרחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שכר טרחה מותנה‪ -‬יכול להוביל לבעיית ניגוד עניינים‪ ,‬רשלנות ופגיעה בכבוד המקצוע‪ -‬למשל עו"ד ירצה לסיים תיק‬
‫מהר למשל על מנת לקבל שכר גבוה יותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬שכר גלובלי‬
‫ו‪ .‬כלל ‪(9‬ב) שכר שהוא אחוז מסוים מעסקה‪ -‬כשהדין מאפשר למשל מקובל במקרקעין‪.‬‬
‫ז‪ .‬התניית שכר לפי פעולות ייצוג‬
‫מגבלות שכר טרחה‪:‬‬
‫א‪ .‬כלל ‪(9‬א) שכ"ט חייב להיות כסף‪ .‬סייג‪ -‬מותר ששכר הטרחה יהיה קבלת זכויות שותף כשמדובר בעניין עסקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬איסור על רכישת טובת הנאה בנוסף לשכר הטרחה‪.‬‬
‫שכר טרחה מובנה‪ -‬פלת"ד‪ 8% -‬פשרה ‪ 11%‬פשרה בהליך ‪ 13%‬פסק דין‪ ,‬חוק ניצולי שואה ‪ ,‬חוק הביטוח הלאומי‪ -‬נועד‬
‫להגן על אוכלוסיות חלשות יש הטוענים לפגיעה בחופש העיסוק‪ ,‬תקנות המכר דירות ‪ 2%-1%‬מותר למוכר לדרוש מהקונה‬
‫השתתפות בהוצאות‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫עו"ד שמעון ארז בלום‬ ‫סיכום למבחן ‪ -‬אתיקה מקצועית‬ ‫יעל ספא‬
‫ס' ‪ 46‬לחוק החוזים‪" -‬קיום לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו‪...‬שהיה ראוי להשתלם‪ ."...‬ביהמ"ש‬
‫מפרש את הסעיף ונותן קריטריונים עיקריים‪ -‬היקף שעות‪ ,‬מורכבות‪ ,‬שווי התיק‪ ,‬מוניטין ומומחיות עו"ד‪ ,‬תעריף מינימלי‬
‫מומלץ הקיים בכללי לשכה שאינם מחייבים‪.‬‬

‫פס"ד ביניש עדיאל‪ -‬תבע על ביטול עסקה שמנעה ממנו שכר טרחה‪ .‬נקבע‪ -‬שכר טרחה ניתן רק ביחס לפעולות שנעשו‬
‫ולא ביחס לפעולות עתידיות‪.‬‬
‫פס"ד פרופ' יובל לוי‪ -‬ס' ‪ 46‬לח‪ .‬החוזים‪ -‬ביהמ"ש הפחית שכ"ט של ‪ 300,000‬בשל שיקולי סבירות בהתאם לעבודה‪.‬‬
‫פס"ד כהן וילצ'יק‪ -‬ס' ‪ 88‬לח‪ .‬הלשכה‪ -‬זכות העיכבון‪ .‬מותר לעכב רק אם תוך ‪ 3‬חודשים מגישים תביעה נגד הלקוח‪.‬‬
‫פס"ד גוזלן‪ -‬סיום בשל אי תשלום שכ"ט ס' ‪(13‬א)‪ .‬מבחן אובייקטיבי של הסיבה העניינית הלגיטימית לסיום יחסים‪ -‬אם‬
‫עו"ד עשה את המיטב כדי לשמור על אמון הלקוח משבר האמון הוא בגדר סיבה הוגנת לסיום יחסים‪.‬‬
‫פס"ד זינגל‪ -‬התניית שכר לפי פעולות ייצוג‪ .‬פעלו בניגוד עניינים ולא גילו ללקוחה על הסכם פשרה על מנת לבצע עוד‬
‫פעולות‪ .‬הלקוחה זכתה‪ .‬מתמרץ עורכי דין להימנע מהליכי סרק‪.‬‬
‫פס"ד פלונית‪ -‬הש' רובינשטיין‪ -‬מוטב וראוי שהסכם שכר טרחה יהיה בכתב‪ .‬לא חובה אבל רצוי‪.‬‬
‫החלטת ועדת אתיקה ארצית גילון אתיקה מקצועית ‪ -9‬קיזוז שכ"ט מכספים לטובת הלקוח דורש הסכם מראש‪.‬‬
‫פס"ד גאנם‪ -‬כלל ‪ ,27‬בעבר היה מותר לעו"ד לא להסכים להחלפתו‪ .‬התבטל בפסק הדין בשל פגיעה חוקתית ולא מידתית‬
‫בחופש העיסוק ואוטונומיית הלקוח‪.‬‬

‫פרסום‪:‬‬
‫רציונל של הגבלת פרסום‪ -‬כבוד המקצוע‪ ,‬טובת הציבור‪ ,‬מניעת הטעיה בשל תחרות מנגד לחופש הביטוי‪ ,‬חופש העיסוק‬
‫והאינטרס הציבורי בצורך במידע נגיש והגברת התחרות‪.‬‬
‫חוות דעת מטעם ועדת האתיקה‪ -‬רשתות חברתיות הן כמו פרסום באינטרנט כלל ‪(3‬ה) לכללי הפרסום‪.‬‬
‫פס"ד חטר ישי‪ -‬הופעת עו"ד בתקשורת‪ .‬מותר לתת רק הסבר ענייני בבעיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית‪.‬‬
‫פס"ד משה ישראל‪ -‬יש צורך בכוונה או לפחות פזיזות בעבירת פרסום בכתה עיתונאית‪.‬‬

‫איסור שידול‪ -‬ס' ‪ 56‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ .‬ס' ‪11‬ב לכללי האתיקה‪ -‬לא לתת שירות שמופנה גוף למטרות רווח‪.‬‬
‫יחסים קולגיאליים‪ -‬כללים ‪ 26-31‬לכללי האתיקה‪ .‬יחסים בין עורכי דין‪ .‬למשל אישור דחיית מועד‪.‬‬

‫‪7‬‬