‫סטודנטים למשפטים שנה ב'‬

‫סיכום קורס סדר דין אזרחי‬

‫שנת סיכום ‪2021‬‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר מנדל ועו"ד אוסטרמן‪.‬‬

‫מסכם‪ :‬מכבי ויקטור פלח‪.‬‬

‫הובא להדפסה ע"י יו"ר האגודה בנימין אשר‬

‫סיכום זה הינו שירות לסטודנט‪ ,‬ואין להסתמך על הנכתב בו בבחינה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי מתרגל עו"ד אוסטרמן‪:‬‬

‫יש תקנות חדשות המיועדות להיכנס לתוקף בינואר הקרוב‪ ,‬כשאלו התקנות סדר הדין שילמדו בקורס‪:‬‬
‫א‪ .‬הנושא הראשון שנלמד בתקסד"א הוא באיזה סוג הליך מדובר (האם התובענה בסדר דין מהיר שיש לו‬
‫מאפיינים מסוימים או תביעה בסדר דין רגיל) החלטה בסוגיה זו צריכה להתגבש אצל התובע קודם פתיחת‬
‫התיק‪.‬‬
‫ב‪ .‬נושא הסמכויות מי בית המשפט המוסמך והרלוונטי לדון בתיק‪.‬‬
‫‪ .1‬הסמכות העניינית לדון בתביעה (שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬משפחה עבודה)‬
‫‪ .2‬הסמכות המקומית איזה אזור מוסמך לדון בתביעה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעדים זמניים – הטלת עיקול‪ ,‬צו איסור יציאה מהארץ וכיו"ב ניתן להגיש החל מ ‪ 7‬ימים קודם הגשת‬
‫התביעה‪ ,‬בכדי שהתובע לא יברח או יבריח נכסים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתבי טענות ‪ -‬כתב תביעה‪ ,‬כתב הגנה‪ ,‬תביעה שכנגד‪ ,‬כתב הגנה שכנגד‪ ,‬הודעת צד ג' הפניית הטענות כלפי‬
‫צד ג' כגון בתאונת שרשרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הדיונים ‪ :‬קדם משפט בו לשופט יש סמכויות נרחבות לתת בטענות הצדדים‪ ,‬וכן הליכים מקדמיים בתיק‪,‬‬
‫גילוי מסמכים שאלונים וכיו"ב‪ .‬בזמן זה לאחר מכן הוכחות בו כל צד ישמיע את עדיו וחקירה נגדית‪ ,‬ואז‬
‫סיכומים ובסוף פסק דין לאחר פסק הדין ניתן להגיש ערעור‪.‬‬
‫סמכויות בתי המשפט‪:‬‬
‫כשמדברים על סמכויות יש חוקים שונים שמגדירים סמכויות‪ ,‬לעיתים יש סמכות ייחודית לבית דין או לבית משפט‬
‫לפי חוק מיוחד כמו לפי חוק בית הדין לעבודה התשכ"ט או לפי חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה ‪1995-‬‬
‫כמו אימוץ ילדים עניני משפחה וירושה וכיו"ב‪ .‬עניינים מנהליים הם בפני ביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש‬
‫לעניינים מנהליים‪ .‬לפי חוק עניינים מנהליים‪.‬‬
‫כמו כן יש את סוגיית הסמכות המקומית כשהמדינה מחולקת למחוזות במחוז דרום יש סדרה של כמה בית משפט‬
‫השל ום באילת‪ ,‬בדימונה‪ ,‬באשדוד ובאשקלון‪ ,‬עו"ד יכול לבחור את אחד מבתי המשפט במחוז ולכן עו"ד מהמרכז‬
‫יעדיף להגיש את התביעה בביהמ"ש באשדוד כחלק ממחוז דרום ובעקבות כך ביהמ"ש באשדוד עמוס מאוד‪.‬‬
‫מחולקת למחוזות במחוז דרום יש סדרה של כמה בית משפט השלום באילת‪ ,‬בדימונה‪ ,‬באשדוד ובאשקלון‪,‬‬
‫מחוז ירושלים המחוזי בי‪-‬ם יש ביהמ"ש בירושלים וביהמ"ש בבית שמש‬
‫מחוז מרכז המחוזי בלוד והשלום מרחובות עד נתניה פ"ת‪ ,‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬כפ"ס‬
‫מחוז ת"א המחוזי בת"א ויש בתי משפט בת"א בהרצלייה ובבת ים‬
‫מחוז חיפה ביהמ"ש השלום בחיפה‪ ,‬בחדרה‪ ,‬קריות ועכו‬
‫צפון המחוזי בנצרת השלום עפולה נצרת קריית שמונה‪ ,‬טבריה‬
‫קביעת סדר הדין האזרחי תקנות ‪ 7-8‬סמכות מקומית‪:‬‬
‫(א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע ואם הייתה‬
‫התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום‬
‫השיפוט‪ ,‬תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם‪.‬‬
‫(ב) כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או‬
‫מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש בעל עסק תביעה כאמור‪ ,‬תוגש התביעה במקום עסקו או מקום מגוריו‬
‫של הנתבע בלבד‪.‬‬
‫(ג) בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת מספר נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי‬
‫תקנות משנה (א) או (ב)‪.‬‬
‫סכמת סעיף ‪7‬‬
‫א‪ .‬הדבר המרכזי אם קיימת בין הצדדים תניית שיפוט ההתניה תגבר על הוראות התקנות (רק ביחס‬
‫לסמכות מקומית ולא לסמכות עניינית)‪.‬‬
‫יש סמכות מקבילה היינו שתהיה סמכות גם לביהמ"ש באזור חיפה‪.‬‬
‫יש מקרים שהתניה ייחודית לדוגמא שהמחלוקת תבורר רק במחוז חיפה‬
‫ב‪ .‬אם אין תניית שיפוט ומדובר בתביעת מקרקעין סמכות השיפוט למחוז שבתחומו המקרקעין‪.‬‬
‫ג‪ .‬בפרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש התביעה למקום מגוריו או עיסוקו של הנתבע או התובע (בגלל‬
‫שלאינטרנט אין שיוך גאוגרפי‪ -‬לבחירת התובע)‪ .‬אולם אם בעל העסק מגיש תביעה אז צריך לתבוע‬
‫במקום עסקו או מגוריו של הנתבע (ויורדת האפשרות לתבוע לי מקום מגוריו או עסקו של התובע)‪.‬‬
‫תקנה ‪7‬ג‪ :‬אם התביעה כנגד כמה נתבעים אפשר להגיש את התביעה לפי כל אחד מהנתבעים לדוגמא אם יש עשרה‬
‫נתבעים ואחד מהם גר באילת והשאר בת"א‪ ,‬אפשר להגיש את התביעה באילת‪.‬‬
‫תקנה ‪ )14(10‬הוגשה תביעה לבית משפט שלום‪ ,‬רשאי התובע לציין את שם בית המשפט המצוי במחוז שבו הוא‬
‫מעדיף שהעניין יידון‪ .‬בעצם בתי המשפט רוצה לווסת את העומס שיש בבתי המשפט הצפוניים במחוז דרום וכן‬
‫הדרומיים במחוז צפון‪ ,‬על ידי כך שהתובע יכתוב את העדפתו באיזה ביהמ"ש להגיש את התביעה אולם ביהמ"ש‬
‫יוכל לווסת את התיק בניגוד להעדפת התובע על פי העומסים בבית המשפט‪.‬‬
‫עורכי הדין מבקרים בחריפות את התקנה ובינתיים תקנה זו נמצאת בדיונים‪.‬‬
‫הסמכות העניינית‪:‬‬
‫סעיף ‪ 40-41‬לחוק בתי המשפט התשמ"ד – ‪.1984‬‬

‫הסמכות [ב‪( ]18/‬תיקון מס' ‪ )21‬תשנ"ה‪1995-‬‬

‫‪ .40‬בית משפט מחוזי ידון באלה‪:‬‬

‫(תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬

‫(‪ )1‬כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט‬
‫מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום‪ ,‬ואם התביעה שכנגד היא באותו‬
‫הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף ‪42‬ה; ואולם‬
‫–‬
‫(א) הייתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו הייתה מוגשת התביעה שכנגד‪ ,‬יהיה שווייה אשר יהא‪ ,‬אם לדעתו הצדק‬
‫והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;‬
‫(ב) הייתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות‪,‬‬
‫אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;‬
‫(תיקון מס' ‪ )27‬תש"ס‪( 2000-‬תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬
‫(‪1‬א) עתירה מנהלית‪ ,‬ערעור מנהלי‪ ,‬תובענה מנהלית‪ ,‬עניין מנהלי ועניין אחר‪ ,‬לפי סעיף ‪ 5‬לחוק בתי משפט לעניינים‬
‫מנהליים‪ ,‬התש"ס‪;2000-‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )16‬תשנ"ב‪1992-‬‬
‫(‪ )2‬כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בעניין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר‪ ,‬יהיה‬
‫בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם העניין אינו נתון בסמכותו של בית משפט‬
‫שלום;‬
 ‫(‪ )3‬ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;‬
‫(תיקון מס' ‪ )36‬תשס"ד‪2003-‬‬
‫(‪ )4‬תביעה בענייני קנין רוחני‪ ,‬הכרוכה בתביעה בענייני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה‬
‫(‪ ,)1‬אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף ‪(51‬א)(‪ ;)2‬בפסקה זו‪" ,‬תביעה‬
‫בענייני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן‪:‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )46‬תשס"ח‪2007-‬‬
‫(א) חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪;2007-‬‬
‫(ב) (נמחק);‬
‫(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;‬
‫(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים‪ ,‬התשכ"ה‪;1965-‬‬
‫(ה) חוק הפטנטים‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬
‫(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ב‪;1972-‬‬
‫(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים‪ ,‬התשל"ג‪;1973-‬‬
‫(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים‪ ,‬התשמ"ד‪;1984-‬‬
‫(ט) חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט‪;1999-‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )90‬תשע"ז‪2017-‬‬
‫(י) חוק העיצובים‪ ,‬התשע"ז‪;2017-‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬
‫(‪ )5‬עניין אזרחי לפי חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,1999-‬למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך‬
‫לדון בה‪ ,‬עניין אזרחי לפי סעיפים ‪ 7 ,6‬ו‪353-‬א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין‬
‫אזרחי לפי סעיפים ‪(354‬ב‪ )5()1‬ו‪ 359-‬לחוק האמור;‬
‫(תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪( 2010-‬תיקון מס' ‪ )92‬תשע"ח‪2018-‬‬
‫(‪ )6‬עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף ‪42‬א‪.‬‬

‫ערעור [ב‪]19/‬‬
‫‪( .41‬א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון‪.‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )52‬תשס"ח‪2008-‬‬
‫(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בעניין אזרחי‪ ,‬ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור‪ ,‬ניתנים לערעור‬
‫לפני בית המשפט העליון‪ ,‬אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט‬
‫העליון שנשיאו קבע לכך‪ ,‬או מאת בית המשפט העליון‪ ,‬ובפסק דין ‪ -‬גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין‪ .‬רשות‬
‫כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת‬
‫הערעור על פסק הדין ולא באופן מידי‪ ,‬יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם‬
‫לצד להליך נזק של ממש‪ ,‬או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה‪.‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬
‫(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬לא תינתן רשות ערעור –‬
‫(‪ )1‬על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע‪ ,‬בצו‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה‬
‫בצו כאמור‪ ,‬יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;‬
‫(‪ )2‬על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף ‪42‬ב או עניין כלכלי‪-‬‬
‫מנהלי כמשמעותו בסעיף ‪42‬ג‪ ,‬אם לאו‪ ,‬ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין‬
‫כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום‪.‬‬
‫(תיקון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬
‫(ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף‬
‫קטן במסגרת ערעור על פסק הדין‪.‬‬
‫קון מס' ‪ )59‬תש"ע‪2010-‬‬
‫(ה) (‪ )1‬על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף ‪(8‬ד) לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬התשס"ו‪ ,2006-‬לא תינתן רשות ערעור על‬
‫החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט ‪ 5‬לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת‬
‫לפי סעיף ‪ 198‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪;1999-‬‬
‫(‪ )2‬לבקשת בעל דין‪ ,‬יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (‪ )1‬בהרכב של שלושה שופטים; מצא‬
‫ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות‪ ,‬רגישות או חידוש מיוחדים‪ ,‬רשאי הוא להורות על העברת‬
‫הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו הייתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב‬
‫לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;‬
‫(‪ )3‬אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (‪ )1‬במסגרת‬
‫ערעור על פסק הדין‪.‬‬
‫סמכות שופטים [ב‪( ]20/‬תיקון מס' ‪ )3‬תשמ"ו‪1986-‬‬
‫‪ .42‬סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי‪ ,‬נתונה לכל שופט‬
‫של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬לסגן‬
‫נשיא‪.‬‬

‫טענת סמכות מקומית‪:‬‬

‫סעיף ‪ 29‬לתקנות בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב‬
‫התביעה; אם טענת חוסר הסמכות העניינית נוגעת לסמכות ייחודית של ערכאה או טריבונל מחוץ למערכת בתי‬
‫המשפט‪ ,‬ניתן להעלות טענה כאמור עד לישיבה הראשונה של שמיעת הראיות‪.‬‬

‫סמכות ענינית‬

‫בכסף מחוזי מעל ‪ 2.5‬מליון‪ ,‬עד ‪ 2.5‬בשלום‪.‬‬ ‫•‬

‫במקרקעין תביעות שקשורות לשימוש זה לשלום אבל תביעות בעלות או לפירוק שיתוף למחוזי (אלא"כ‬ ‫•‬
‫התביעה בתוך המשפחה שאז התביעה ביה"ש למשפחה)‪.‬‬

‫כאשר התביעה כוללת בעדים שונים שראויות לערכאות שונות כגון שהיה גם סוגיה של בעלות וגם של שימוש‬
‫וחזה של מקרקעין ביהמ"ש הכריע בע"א ‪ 145/58‬חיים קלקודה נ' אגד‪ ,‬פ"ד יג ‪ .)1959( 260‬שבית המשפט‬
‫המוסמך על הסעד העיקרי‪.‬‬

‫כאשר מדובר על תביעה כספית ומקרקעין ע"א ‪ 29/58‬לוי נ' עקריש‪ ,‬פ"ד יב ‪ .)1958( 1457‬יש לפצל את התביעות‪.‬‬
‫תביעה שכרוכה בענינים של קניין רוחני כשסכום התביעה אינו עולה על ‪ ₪ 2.5‬ידון במחוזי כאמור בסעיף ‪.)4( 40‬‬
‫סמכות נגררת‬
‫‪ .76‬הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין‪ ,‬רשאי בית המשפט‬
‫להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר‪.‬‬
‫לצורך אותו ענין – לצורך אותו עניין אך ההכרעה אינה נעשית מעשה בית דין ביחס להכרעה‪..‬‬
‫כשאדם מגיש תביעה עד ‪ 2.5‬מיליון ‪ ₪‬והוא מגיש מסמכים ומבקש להגדיל את סכום התביעה ולתן את כתב‬
‫התביעה‪ ,‬ביהמ"ש יכריע בבקשת הגדלת סכום התביעה ואז התיק עובר למחוזי‪.‬‬
‫כאשר התביעה התחילה בסכום של למעלה מ‪ 2.5‬מלש"ח והתובע מבקש לתקן את כתב התביעה‪ ,‬התיק נשאר‬
‫במחוזי‪.‬‬
‫תביעה שכנגד בתביעה מקורית בשלום – ידון בשלום רק אם התביעה באותו עניין ובאותם נסיבות‪.‬‬
‫")‪ (4‬תביעה‪ -‬שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות‪ ,‬יהיה שוויו של נושא התביעה‪-‬‬
‫שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף ‪42‬ב‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר את התביעות‬
‫לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;‪"5‬‬

‫תביעה שכנגד בתביעה מקורית במחוזי – ידון במחוזי‪:‬‬

‫)‪ (1‬כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט‬
‫מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום‪ ,‬ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או‬
‫נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף ‪42‬ה;‬
‫כשהתביעה התחילה במחוזי והתביעה שכנגד במשפחה אפשר לנהל את התביעות במחוזי או להעביר את‬ ‫•‬
‫הכל לבית המשפט למשפחה‪.‬‬
‫סעיף ‪( )1( 40‬א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר את התביעות‬
‫לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד‪ ,‬יהיה שווייה אשר יהא‪ ,‬אם לדעתו הצדק‬
‫והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה‪.‬‬
‫סעיף ‪ )6( 40‬ביהמ"ש לענינים כלכלים (המפורטים בסעיף ‪ 42‬ב') גם בסכום נמוך הסמכות ייחודית למחוזי‪.‬‬ ‫•‬
‫סמכות בינ"ל ידון ביהמ"ש‬ ‫•‬

‫בית משפט מחוזי ידון באלה‪:‬‬ ‫‪.40‬‬

‫(‪ )1‬כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט‬
‫מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום‪ ,‬ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או‬
‫נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף ‪42‬ה; ואולם –‬

‫(א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד‪ ,‬יהיה שווייה אשר יהא‪ ,‬אם לדעתו הצדק והתועלת‬
‫בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;‬

‫(ב) היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור‪ ,‬רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות‪ ,‬אם ראה‬
‫כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;‬

‫(‪ 1‬א) עתירה מינהלית‪ ,‬ערעור מינהלי‪ ,‬תובענה מינהלית‪ ,‬עניין מינהלי ועניין אחר‪ ,‬לפי סעיף ‪ 5‬לחוק בתי משפט לענינים‬
‫מינהליים‪ ,‬התש"ס‪;2000-‬‬

‫(‪ )2‬כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר‪ ,‬יהיה בית‬
‫המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;‬

‫(‪ )3‬ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;‬

‫(‪ )4‬תביעה בעניני קנין רוחני‪ ,‬הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (‪ ,)1‬אף‬
‫אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף ‪(51‬א)(‪ ;)2‬בפסקה זו‪" ,‬תביעה בעניני קנין‬
‫רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן‪:‬‬

‫(א) חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪;2007-‬‬

‫(ב) (נמחק);‬

‫(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;‬

‫(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים‪ ,‬התשכ"ה‪;1965-‬‬

 ‫(ה) חוק הפטנטים‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬

‫(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ב‪;1972-‬‬

‫(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים‪ ,‬התשל"ג‪;1973-‬‬

‫(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים‪ ,‬התשמ"ד‪;1984-‬‬

‫(ט) חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט‪;1999-‬‬

‫(י) חוק העיצובים‪ ,‬התשע"ז‪;2017-‬‬

‫(‪ )5‬עניין אזרחי לפי חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ , 1999-‬למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון‬
‫בה‪ ,‬עניין אזרחי לפי סעיפים ‪ 7 ,6‬ו‪ 353-‬א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי‬
‫לפי סעיפים ‪(354‬ב‪ )5()1‬ו‪ 359-‬לחוק האמור;‬

‫(‪ )6‬עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף ‪42‬א‪.‬‬

‫כתב התביעה‪:‬‬

‫סעיף ‪ 10‬לתקנות‪:‬‬

‫חלק א' כתב תביעה – כותרת‪:‬‬

‫כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(‪ )1‬הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם מוגש כתב התביעה;‬

‫(‪ )2‬שם התובע ומספר זהותו(יש לתת את הדעת האם מדובר באדם פרטי או חברה בע"מ וכיו"ב)‬

‫(‪ )3‬שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג‪ ,‬לרבות מספר רישיונו;‬

‫(‪ )4‬מען ופרטי התקשרות של התובע ועורך דינו;‬

‫(‪ )5‬שם הנתבע‪ ,‬ומספר זהותו אם ניתן לבררו;‬

‫(‪ )6‬מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם (יש מקרים שהתובע מתקשה להשיג את מענו של התובע‬
‫בגדול ניתן לברר דרך משרד הפנים)‬

‫(‪ )7‬אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין‪ ,‬כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ציון עובדה‬
‫זו או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;‬

‫(‪ )8‬סוג התביעה ונושאה‪ ,‬לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;‬

‫(‪ )9‬רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה;‬

‫(‪ )10‬סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה(סכום‬
‫האגרה בתביעה כספית ‪ 2.5%‬בשתי פעימות חצי בהגשת התביעה וחצי סמוך לשלב ההוכחות); אם התובע‬
‫פטור מאגרה‪ ,‬יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;‬

‫(‪ )11‬דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין‪ ,‬בקשר למסכת עובדתית דומה;‬

‫(‪ )12‬בתביעה לנזק גוף – כתב ויתור על סודיות רפואית ערוך לפי נוסח טופס ‪ 1‬שבתוספת הראשונה;‬

‫(‪ )13‬הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס ‪ 2‬שבתוספת הראשונה;‬

‫(‪ )14‬הוגשה תביעה לבית משפט שלום‪ ,‬רשאי התובע לציין את שם בית המשפט המצוי במחוז שבו הוא מעדיף‬
‫שהעניין יידון‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬עיקר הטענות בכתב התביעה‪:‬‬
‫‪ .11‬בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(‪ )1‬תיאור תמציתי של בעלי הדין;‬

‫(‪ )2‬פירוט הסעד המבוקש באופן תמציתי;‬

‫(‪ )3‬תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה (בכדי לבחון האם התביעה התיישנה);‬
‫(‪ )4‬פירוט העובדות המקנות סמכות לבית המשפט‪.‬‬
‫ככל ויש העדר עילה התביעה תידחה על הסף‪.‬‬ ‫•‬
‫הסיבות להתיישנות‬ ‫•‬
‫יש הטוענים לחסרונות בסוגיית ההתיישנות שכן יוצא לעיתים חוטא נשכר‪.‬‬
‫‪ .1‬לייצר ודאות‪ -‬לדעת שיש גבול לזמן תביעה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגבלת הצורך לשמור ראיות‪.‬‬
‫הגבלת מספר העמודים סעיף ‪(9‬ד)‪:‬‬
‫חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית‬
‫משפט שלום‪ ,‬ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם‪ ,‬בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי‬
‫שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים‪ ,‬חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו‬
‫השלישי לא יעלה על עשרים עמודים‪.‬‬
‫עורך דין המייצג בעל דין‪ ,‬יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין‪.‬‬
‫‪ .15‬לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות‪:‬‬

‫(‪ )1‬העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו‪ ,‬יצוין‬
‫בידי מי או היכן הוא מצוי‪ ,‬למיטב ידיעת בעל הדין;‬

‫(‪ )2‬חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט‪.‬‬
‫כתב הגנה‪:‬‬
 ‫‪ .12‬כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(‪ )1‬הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;‬

‫(‪ )2‬שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;‬

‫(‪ )3‬שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג‪ ,‬לרבות מספר רישיונו;‬

‫(‪ )4‬מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;‬

‫(‪ )5‬אם הנתבע הוא פסול דין או קטין‪ ,‬כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ציון עובדה זו או‬
‫תאגיד ציון עובדה זו ודרך התאגדותו‪.‬‬
‫(‪ )6‬המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי תקנה ‪.30‬‬
‫‪ .30‬הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט‪ ,‬יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב‬
‫הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט‪ ,‬ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו‬
‫מסמך הומצא לו‪.‬‬

‫המועד להגשת כתב הגנה הוא בתוך ‪ 60‬יום מהגשת כתב התביעה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 392/89‬עינצ'י נ' הסוכנות היהודית‪ ,‬פ"ד מד(‪ .)1990( 4 )4‬הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד והתובע הגיש בקשה לפסק‬
‫דין בהעדר הגנה ונקבע כי כל עוד שבית המשפט לא נתן פסק דין נקבל את פסק הדין כאילו ניתן במועד‪.‬‬

‫רע"א ‪ 8743/01‬אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק בע"מ‪ ,‬פ"ד נו(‪ .)2002( 61 )4‬למרות שהשופט כבר דן בבקשה‬
‫אך לא פסק‪ ,‬וביהמ"ש מרחיב ורואה את כתב ההגנה כאילו הוגש במועד‪.‬‬
‫גם כשניתן פסק דין בהעדר הגנה ניתן לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה‪.‬‬
‫כתב הגנה‪ -‬כותרת סעיף ‪: 12‬‬
‫כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬
‫(א) הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;‬
‫(ב) שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;‬

‫(ג) שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג‪ ,‬לרבות מספר רישיונו;‬

‫(ד) מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;‬

‫(ה) אם הנתבע הוא פסול דין או קטין‪ ,‬כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ציון עובדה זו או‬
‫תאגיד ציון עובדה זו ודרך התאגדותו‪.‬‬

‫(ו) המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי תקנה ‪.30‬‬

‫יש התנגשות בין הפרוצדורה למהות ולזכיות הצדדים השופט זוסמן אמר שהפרוצדורה אינה‬ ‫•‬
‫מיטת סדום מחד גיסא אבל לא מזרן‪ ,‬לעיתים החריגה מהפרוצדורה באה כנגד הוצאות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 13‬לתקנות‪ -‬עיקר הטענות בכתב ההגנה‪:‬‬
 ‫(א) בחלקו השני של כתב ההגנה יפרט בעל הדין את העניינים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(‪ )1‬טענות מקדמיות שיש בהן כדי לסלק את התביעה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬על הסף;‬

‫(‪ )2‬תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;‬

‫(‪ )3‬טיעונים לעניין הסעד המבוקש‪.‬‬

‫(‪ )4‬הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה‪ ,‬זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט‪.‬‬
‫• הכחשה צריכה להיות ברורות ולא מתחמקות ולכן ההכחשה צריכה להיות ספציפית‪.‬‬
‫טענות מקדמיות – מחיקת כתב תביעה ‪:‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;‬
‫(‪ )2‬מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;‬
‫(‪ )3‬התובע מתמיד‪ ,‬באופן שאינו מניח את הדעת‪ ,‬להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים‬
‫החלטה או הוראה של בית המשפט;‬
‫(‪ )4‬כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה‪.‬‬
‫(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין‪.‬‬
‫מחיקת כתב תביעה אינה מהווה מעשה בית דין ומהווה פחות דרסטית מדחייה על הסף‪.‬‬ ‫•‬
‫סעיף ‪ – 43‬דחיית תובענה‪:‬‬
‫בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין‪ ,‬התיישנות או מכל נימוק אחר‪ ,‬שלפיו הוא‬
‫סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה‪.‬‬
‫סעיף ‪:27‬‬
‫בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית‪ ,‬זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות‬
‫כהווייתן אינן ידועות לו‪.‬‬
‫סעיף ‪:49‬‬
‫טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר‪ ,‬אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך‪,‬‬
‫ובלבד שהטענה התגלתה לבעל הדין במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה ולא ניתן היה לגלותה קודם‪.‬‬
‫לדוג' טענת אשם תורם חייבת להיטען בכתב ההגנה וכך טענה להפחתת פיצוי מוסכם או טענה‬ ‫•‬
‫להקטנת נזק לפי סעיף ‪ 14‬לחוק החוזים אין להעלות טענות אלו בשלבים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫מותר לעו"ד לטעון טענה שהוא יודע שהיא שקרית כך נקבע בביהמ"ש העליון ע"א ‪ 236/64‬חברת‬ ‫•‬
‫ארדה נ' כץ‪ ,‬פ"ד יח(‪ .)1964( 518 )3‬וכלל ‪ 34‬לכללי הלשכה קובע שהעו"ד לא עובר על כללי‬
‫האתיקה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 34‬לכללי האתיקה של לשכת עוה"ד התשמ"ו ‪:1986-‬‬
 ‫‪( .34‬א) לא יעלה עורך דין‪ ,‬בין בעל פה ובין בכתב‪ ,‬טענה עובדתית או משפטית‬ ‫•‬
‫ביודעו שאינה נכונה‪.‬‬
‫(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי‪,‬‬
‫או כפירה בעובדה בהליך פלילי‪.‬‬
‫• הרציונאל הוא שהתובע צריך להוכיח את תביעתו ולא ליצור פישינג (דיג של ראיות)‪.‬‬
‫סעיף ‪:14‬‬
‫חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות‬
‫וכל מידע נוסף למיטב הידיעה‪ ,‬שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד‬
‫הפלוגתות שבין בעלי הדין‪.‬‬
‫מ‬
‫סעיף ‪ 21‬הגשת כתב תביעה שכנגד‪:‬‬

‫(א) נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל‬
‫דין בתביעה המקורית‪ ,‬ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב‪.‬‬

‫(ב) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית;‬
‫התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬על כתב‬
‫תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד‪.‬‬

‫(ג) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה‪.‬‬

‫(ד) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית;‬
‫התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬על כתב‬
‫תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד‪.‬‬
‫(ה) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה‪.‬‬
‫מעבר לכך יש טענת קיזוז היוצרת הודאה והדחה‪ ,‬ההופכת את סדר הראיות לחובת‬ ‫•‬
‫התובע‪.‬‬
‫תביעה שכנגד היא תביעה עצמאית גם אם התביעה המקורית תידחה להבדיל מטענת‬ ‫•‬
‫קיזוז שהיא טענת הגנה‪.‬‬
‫כל כללי כתב התביעה רלוונטים לתביעה שכנגד‪.‬‬ ‫•‬
‫התנאי להגשת כתב תביעה שכנגד שבעלי הדין זהים וניתן להוסיף בעלי דין נוספים‪.‬‬ ‫•‬
‫סעיף ‪ 23‬הודעת צד ג'‪:11‬‬
‫נתבע רשאי ליתן הודעה לצד שלישי לכל אדם‪ ,‬במקרים שבהם הוא זכאי ממנו‬
‫להשתתפות‪ ,‬לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר‬
‫עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי‪ ,‬הכרוכה בנושא התובענה‪,‬‬
‫ומן הראוי לבררה במשותף‪.‬‬
‫הודעת צד ג' היא מעין תביעה על תנאי אם טענת התובע יזכה כנגד הנתבע‪.‬‬ ‫•‬
‫המטרה היא חיסכון דיוני משפטי‪.‬‬ ‫•‬
‫צד ג יכול לשלוח הודעת צד ג לצד ד ואין מגבלה לשרשור‪ ,‬צד ג לא יכול להגיש כתב‬ ‫•‬
‫תביעה שכנגד‪.‬‬
‫סעיף ‪:23‬‬
‫(א) התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬על הודעה‬
‫לצד שלישי ועל כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו‪.‬‬

‫(ב) להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה‪ ,‬אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד‬
‫שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי תקנה ‪(9‬ב)‪.‬‬

‫(ג) דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה‪ ,‬כדין נתבע לכל דבר ועניין‪ ,‬אולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד‪.‬‬

‫(ד) רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה‪ ,‬יגיש כתב‬
‫הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו‪.‬‬
‫(ה) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה‪.‬‬

‫סעיף ‪ -18‬כתב תשובה – תשובת התובע לפלוגתאות חדשות שעלו בכתב ההגנה‪:‬‬

‫(א) תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה תוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה‬
‫לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע‬
‫כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה‪ ,‬ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש‪.‬‬
‫(ב) היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים‪.‬‬

‫הצגת טענות בקלפים פתוחים‪:‬‬

‫ר"ע ‪ 218/85‬אריה חברה לביטוח נ' שטמר‪ ,‬פ"ד לט(‪ .)1985( 452 )2‬אריה תבע על פיצוי ביטוחי ובכתב ההגנה‬ ‫•‬
‫החברת ביטוח טוענת שהיה הסכם לתשלום מחצית מהסך‪ ,‬ובכתב תשובה הוא ביקש לבטל בשל עילת‬
‫העושק אבל ביהמ"ש קובע ששטמר היה צריך להציג את כל התמונה בכתב התביעה ולכן ביהמ"ש לא מוכן‬
‫לשמוע את הטענה של טענת העושק‪.‬‬
‫•‬
‫תיקון כתב טענות‪:‬‬
‫סעיף ‪46‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או ימחק שמו של בעל‬
‫דין מכתב התביעה‪ ,‬לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן‪ ,‬תוך התחשבות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהתנהלותו של מבקש‬
‫התיקון‪ ,‬השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה‪ ,‬והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג‪.‬‬
‫(ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך ארבעה עשר ימים‪.‬‬
‫יש לתת את הדעת כי ככל ובקשת תיקון כתב הטענות בשלב מאוחר עלול לדחות את הבקשה או לגרור הוצאות‬
‫‪( .47‬א) החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי תקנה ‪ ,46‬יורה אם רשאי בעל הדין‬
‫שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך;‬
‫(ג) התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬יוגש כתב הטענות כאמור‬
‫בתוך ארבעה עשר ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך‬
‫הזמן האמור‪ ,‬יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון‪.‬‬
‫‪ .48‬תיקון של טענה עובדתית או הוספתה‪ ,‬טעונים תצהיר תמציתי מטעם בעל הדין שתיקן או הוסיף אותה‪,‬‬
‫המאמת את העובדות האמורות בלבד‪ ,‬בהיקף ובתנאים שיורה בית המשפט בעת מתן ההיתר לתיקון‪.‬‬
‫בעבר אם צד אחד היה מתקן את כתב הטענות כל הצדדים יכולים לתקן את כתבי הטענות‪ ,‬אולם כיום בתקנות‬
‫החדשות אם השופט התיר לתקן כתב טענות אז השופט יקבע את התנאים לכך וגם כתב הטענות שכנגד יתוקן ביחס‬
‫לתיקון שביצע התובע‪.‬‬
‫כמו כן קובע המחוקק כי אם לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור‪ ,‬יוכל להסתמך על כתב‬
‫טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורטות בתיקון‪.‬‬
‫צירוף בעלי דין ‪ -‬סעיף ‪:26‬‬
‫(א) מותר לצרף בכתב תביעה אחד‪ ,‬כתובע או כנתבע‪ ,‬כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה‪,‬‬
‫ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין‪.‬‬
‫(ב) תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד‪ ,‬רשאי לצרף מספר נתבעים‪ ,‬כדי ששאלת החבות‬
‫והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון‪.‬‬

‫נתבע רשאי בנסיבות מסוימות לצרף תובעים‪:‬‬

‫ע"א ‪ 5861/15‬עיריית ת"א ואח' נ' שומוביץ‪ :‬שם מתגונן שגר בשכונת עמל מתביעת פינוי מבקש לצרף תובעים‬
‫נוספים לתיק‪ ,‬היות ויש לו טענות טובות נגד התובע הנוסף שכן התובע הנוסף התחייב שלא לפנות בלי פיצוי‬
‫כספי‪ ,‬אולם התובע הנוסף לא מעוניין לתבוע‪( ,‬היות והוא מתגונן מתביעת פינוי הוא לא יכול להגיש תביעת צד‬
‫ג')‪ .‬השופטת ברק ארז מקבלת את הטענה לצרף את התובעים הנוספים כל עוד והם רלוונטים לתיק‪.‬‬
‫איחוד עילות תביעה – סעיף ‪:24‬‬
‫תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית‪ ,‬ורשאי הוא לאחד‬
‫בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע‪ ,‬והכל בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט‪.‬‬

‫(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה‬
‫בשל החלק שלא תבע‪.‬‬

‫(ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת‪ ,‬אלא אם כן הרשה לו בית‬
‫המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה‬
‫לפיצול סעדים‪ ,‬שנכללה ברשימת הבקשות לפי תקנה ‪(49‬ג)‪.‬‬

‫(ג) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה‬
‫בשל החלק שלא תבע‪.‬‬
‫המצאות ומומחים‪ :‬פרק י"ט תקנות ‪:158-164‬‬
‫סעיף ‪ -158‬מטרת ההמצאה והמצאה כדין‪:‬‬
‫(א) מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו‪ ,‬ולעניין כתב הטענות‬
‫הראשון המוגש – גם להחיל על הנתבע את מרות בית המשפט‪.‬‬
 ‫(ב) הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה‪.‬‬
‫מרוץ הזמנים מתחיל מזמן שהנתבע קיבל את כתב התביעה לידיו‪.‬‬ ‫•‬
‫הזמנים בתיק נמנים מקבלת כתבי הטענות אצל הצד השני‬
‫סעיף ‪ 160‬חובת המצאה‪:‬‬
‫המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט‪ ,‬ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד ללא‬
‫דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע‪ ,‬לפי‬
‫המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין‪ ,‬יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט‪ ,‬שתפעל להמצאתו‪.‬‬
‫בעייתי לעבוד עם דואר ישראל להמציא במהירות הקבועה בתקנות (תוך שלושה ימים או זמן סביר‬ ‫•‬
‫לפני הדיון המוקדם מבינהם)‪.‬‬
‫סעיף ‪ 160‬חובת המצאה‬
‫המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט‪ ,‬ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין‬
‫שכנגד ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד‬
‫הדיון שנקבע‪ ,‬לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין‪ ,‬יגיש את המסמך למזכירות בית‬
‫המשפט‪ ,‬שתפעל להמצאתו‪.‬‬
‫בתקנות החדשות (בניגוד לישנות) אין חלופה שבעל הדין יבצע מסירה ידנית בעצמו‪.‬‬ ‫•‬

‫סעיף ‪ 161‬אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה‪:‬‬

‫(‪ )1‬המצאה אלקטרונית –‬

‫(א) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית‬
‫לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם הייתה זו כתובת דואר אלקטרוני‬
‫מאובטחת‪ ,‬יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו;‬

‫(ב) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש‬
‫להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני‪ ,‬ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר‬
‫אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);‬

‫(ג) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני‬
‫לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא‬
‫את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;‬

‫(ד) מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית‪ ,‬כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב‬
‫של השולח המכויל לפי כללים מקובלים‪ ,‬יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני ואולם אם היה‬
‫המועד אחרי השעה ‪ 17:00‬בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק‪ ,‬יחשב המסמך‬
‫האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;‬
‫(ה) שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג)‪ ,‬לא תיחשב כהמצאה‬
‫כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;‬
‫התקנות מעודדות המצאה במייל שאפשר להמציא עד השעה ‪( 17‬בניגוד לפקס עד ‪.)15‬‬ ‫•‬
‫כתב תביעה או מסמך ראשוני אחר (כגון בקשה לסעדים זמניים) לא יוגש במייל או בפקס אלא‬ ‫•‬
‫בהמצאה אישית‪.‬‬

‫(‪ )2‬המצאה בפקסימילה –‬

‫(א) המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;‬

‫(ב) המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת‬
‫המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;‬

‫(ג) יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך‬
‫התקבל ואולם –‬

‫(‪ )1‬מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה ‪ 15:00‬בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע‬
‫בחיקוק‪ ,‬יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;‬

‫(‪ )2‬אם השולח הוא בית המשפט ולא בוצע וידוא טלפוני‪ ,‬תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש‬
‫הנמען תצהיר בדבר אי קבלת המסמך בפקסימילה;‬
‫מכשיר הפקסימליה חי ובועט במשרדי עורכי דין ונקבע בתקנות שאפשר עד ‪ 15‬עמודים כשכתב‬ ‫•‬
‫תביעה או מסמך ראשוני אחר לא ניתן להגיש באמצעות פקס שהחל משעה ‪ 15‬תיחשב שהוגש‬
‫ביום העסקים הבא אחריו‪.‬‬

‫(‪ )3‬המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת‬
‫שציין הנמען בכתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או‬
‫עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען‬
‫שהנמען ציין בכתב טענותיו ולא נדרש‪ ,‬יראוהו כמסמך שהומצא כדין‪ ,‬זולת אם בית המשפט הורה אחרת;‬

‫(‪ )4‬המצאה במסירה אישית –‬

‫(א) ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות‬
‫עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת‬
‫אימות המסירה כמועד ההמצאה;‬

‫(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין‪ ,‬אם הוא הונח במקום נראה לעין‬
‫בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;‬

‫סירוב לחתום שווה ערך לקבלה כדין‪.‬‬ ‫•‬
‫מרוץ הזמנים מתחיל כאמור מקבלת התביעה‪.‬‬ ‫•‬
‫(‪ )2‬לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל‬
‫בשקידה ראויה וסבירה על מנת למוסרו‪.‬‬
‫שקידה ראויה וסבירה מדובר בפעמיים שהוא הגיע ולא היה ואז בפעמיים השלישית‬ ‫•‬
‫ניתן להדביק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 163‬ביצוע המצאה‪:‬‬

‫(א) ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין‪ ,‬יש להמציא לו במקומו; אם מינה‬
‫לשם ההמצאה מורשה מטעמו – ניתן להמציא למורשה במקומו‪.‬‬

‫(ב) אם אין אפשרות למצוא את הנמען‪ ,‬די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי‬
‫מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים‪.‬‬
‫ניתן לבצע רק לבגיר או כשהמקבל שנראה בגיר‪ .‬בעבר היה חקירה איך הוא היה נראה בן ‪ ,18‬היום נהוג לצלם‬ ‫•‬
‫את המעמד בטלפון ואז בית המשפט יכול להתרשם ממראהו של מקבל כתבי בית הדין‪.‬‬

‫(ג) התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר‬
‫לענייניו בישראל‪ ,‬ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה ‪ 169‬תחול בשינויים המחויבים גם‬
‫על תקנת משנה זו‪.‬‬

‫(ד) אם הנמען היא המדינה‪ ,‬יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן‬
‫בתובענה; אם התובענה נדונה בבית המשפט העליון – יומצא למשרד פרקליטות המדינה‪.‬‬
‫למדינה מבצעים המצאה לפרקליטות לפי המחוז בו הוגש התביעה ולפי תחום‬ ‫•‬
‫התביעה( אזרחי‪ ,‬פלילי‪ ,‬בגצי"ם)‬

‫(ה) אם הנמען תאגיד‪ ,‬יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד‪ ,‬ולתאגיד שהוקם בחוק – למשרדו של‬
‫מנהל התאגיד‪.‬‬

‫(ו) אם הנמען רשות מקומית‪ ,‬יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות‪.‬‬

‫(ז) אם לנמען מונה אפוטרופוס‪ ,‬יומצא המסמך לאפוטרופוס שנתמנה לו כדין‪.‬‬

‫(ח) אם הנמען כלוא בבית סוהר‪ ,‬יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר‪.‬‬

‫(ט) אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה בחוק חסינות מדינות זרות‪ ,‬לרבות נציגות של מדינה זרה‪ ,‬או עובד בהן שהוא‬
‫בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית‪ ,‬יומצא המסמך לפי חוק חסינות מדינות זרות‪.‬‬

‫מומחים סעיפים ‪ 87-93‬לתקסד"א‪:‬‬

‫סעיף ‪- 87‬‬
‫(א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה‪ ,‬יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו‪ ,‬שנערכה‬
‫לפי סעיף ‪ 24‬לפקודת הראיות; לחוות הדעת תצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן;‬
 ‫אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים‪ ,‬יצורפו לחוות הדעת‪.‬‬
‫במומחה רפואי נדרש להגיש את חוות הדעת עם כתב ההגנה אולם בחוו"ד שאינו רפואי יש להגיש לא יאוחר‬ ‫•‬
‫מ‪ 90‬יום לפני מועד ההוכחות‬
‫(ב) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות‪ ,‬שאינו עניין שברפואה‪ ,‬יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו‬
‫ענין לא יאוחר מתשעים ימים לפני מועד הדיון לשמיעת הראיות או במועד אחר שהורה בית המשפט‪.‬‬
‫(ג) רצה בעל דין לחלוק על חוות דעת מומחה שצורפה לכתב טענות‪ ,‬רשאי הוא לשלוח לבעל הדין שכנגד דרישה‬
‫בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת‪ ,‬אדם או חפץ‪ ,‬לבדיקה בידי מומחה מטעמו וחוות הדעת תומצא לבעל הדין‬
‫שכנגד גם אם לא הוגשה לבית המשפט; חוות דעת נגדית תוגש בתוך שישים ימים מהיום שבעל הדין שכנגד‬
‫הסכים לבדיקה‪.‬‬
‫(ד) נדרש בעל דין שכנגד כאמור בתקנת משנה (ב)‪ ,‬ייעתר לדרישה ללא דיחוי‪ ,‬זולת אם קיימת הצדקה לסירוב‪.‬‬
‫(ה) בית המשפט רשאי‪ ,‬אם מצא הצדקה לכך‪ ,‬לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת לכתב הטענות או לדחות את מועד‬
‫הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור בבקשה בכתב לכל המאוחר עם הגשת כתב‬
‫התביעה וכתב ההגנה בהתאמה; הדיון בתביעה או בכל בקשה אחרת בעניינה יעוכבו עד לקבלת החלטה של בית‬
‫המשפט בבקשה למתן הפטור או הדחייה‪.‬‬
‫תקנה ‪ 6‬מגדירה "מומחה" – מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור‪ ,‬בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע‪,‬‬ ‫•‬
‫במחקר‪ ,‬באמנות או במקצוע‪ ,‬למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר;‬
‫הגדרת המומחה רחבה יכול להיות אדם בעל תואר בתחום אבל אין דרישות סף‪ ,‬לעיתים אדרבה יש מקום‬ ‫•‬
‫לאדם בעל ידע פרקטי (אינסטלטור) מאשר איש אקדמי שיסבך את העינינים‪.‬‬
‫כמעט בכל תחום משפטי ניתן לפגוש מומחה כגון שמאי מקרקעין לצורך קביעת שווי מקרקעין‪ ,‬מומחה לזיהוי‬ ‫•‬
‫כתב יד לצורך אמיתות חתימות‪.‬‬
‫בית המשפט אינו יכול לקבוע שאדם מסוים אינו מומחה אולם בית המשפט יכול להתרשם באופן שלילי מחוות‬ ‫•‬
‫הדעת‪.‬‬
‫על עורך הדין לבצע את הבדיקות הרלוונטיות ולתהות על קנקנו של המומחה (גוגל ‪ -‬על טיבו של המומחה‬ ‫•‬
‫וסיפורים קודמים‪ ,‬מאגרי מידע משפטיים‪ -‬התרשמות שופטים מחוות הדעת וכיו"ב)‪.‬‬
‫בחוות דעת שאינה רפואית המוגשת לאחר ‪ 90‬יום יש לדייק את המומחה לפי השופט שיושב בתיק‪ ,‬כמו כן לפי‬ ‫•‬
‫ההמלצות של השופט יש אפשרות לבחור את התיק לפי מומחה שזכה לפרגון מהשופט‪.‬‬
‫עוד כלי לבדיקה אצל מומחה שהוא מרה אקדמי לפי איכות ההוראה ניתן לבדוק אם המומחה מעניין‪.‬‬ ‫•‬
‫עבודת המומחה כוללת שלושה שלבים א‪ .‬הכנת חוות הדעת‪ .‬ב‪ .‬חקירה על חוות הדעת‪ .‬ג‪ .‬סיוע וליווי להכנת‬ ‫•‬
‫החקירה הנגדית של המומחה של הצד שכנגד‪.‬‬
‫(ו) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט‪ ,‬זולת אם בעל הדין‬
‫שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו‪.‬‬
‫הוראה זו לפיה מומחה ידאג להתייצבותו אלא"כ בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו‬ ‫•‬
‫מדובר בתיקון של התקנות החדשות‪ ,‬בתקנות הישנות הצד שכנגד היה צריך לבקש לחקור את‬
‫המומחה‪.‬‬
 ‫סעיף ‪ -88‬מומחה מטעם בית המשפט‪:‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה‪ ,‬מספר מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין‬
‫שבמומחיות‪ ,‬וליתן מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד‪.‬‬
‫(ב) בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את שווי נושא התביעה‪ ,‬עניינה‪,‬‬
‫היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין‪.‬‬
‫(ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין‪ ,‬לא ייחקרו‬
‫המומחים מטעם בעלי הדין‪ ,‬זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין‪,‬‬
‫ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין‪ ,‬ובשים לב לחוות‬
‫דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו‪.‬‬
‫(ד) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין‪ ,‬יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות‬
‫המפורטות להלן‪ ,‬אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת‪:‬‬
‫(‪ )1‬לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;‬
‫יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט‪ ,‬כאילו לא נתקבלו‬ ‫(‪)2‬‬
‫כראיה‪.‬‬
‫למומחה מטעם בית המשפט יש חשיבות יתרה בשל האובקטיביות‪.‬‬ ‫•‬
‫תקנה ‪ – 89‬הסדר ניגוד עינינים‪:‬‬
‫(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים‪ ,‬יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על‬
‫זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך‪ ,‬לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח‬
‫בטופס ‪ 6‬שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין‪.‬‬
‫(ב) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור‪,‬‬
‫רשאי בית המשפט‪ ,‬לבקשת בעל דין או מיוזמתו‪ ,‬להתלות או לבטל את המינוי‪.‬‬
‫תקנה ‪90‬‬
‫מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת; כן הוא רשאי לדרוש‬
‫מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של מומחה שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד את‬
‫העתקי הרשומות הנוגעות לנושא הבדיקה כאמור‪.‬‬
‫תקנה ‪91‬‬
‫(א) מומחה מטעם בית המשפט יגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מיום שנודע לו על המינוי‪.‬‬
‫(ב) חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו;‬
‫אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים‪ ,‬יצורפו לחוות הדעת‪.‬‬
‫(ג) בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו‪ ,‬לא יאוחר‬
‫מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד‬
‫קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו‪.‬‬
‫(ד) בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את‬
‫הזימון לא יאוחר מישיבת קדם המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת המומחה לאחר סיום קדם המשפט‪ ,‬יודיע‬
‫בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או‬
‫בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫תקנה ‪:92‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם‪ ,‬לרבות בעניין‬
‫המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם‪.‬‬
‫(ב) בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם‪ ,‬להפקיד ערובה‪ ,‬להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו‬
‫של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין‪ ,‬ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא‬
‫בשכר ובהוצאות אלה‪.‬‬
‫סעיף ‪93‬‬
‫(א) בעל דין (תובע) שלא צירף חוות דעת לכתב טענותיו ובית המשפט לא פטר אותו מכך‪ ,‬לא רשאי להשמיע עדות‬
‫של מומחה ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון‪ ,‬זולת אם הייתה זו חוות דעת נגדית או אם‬
‫בית המשפט סבר כי יש לאפשר לו לעשות כן מטעמים מיוחדים‪.‬‬
‫בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה‪ ,‬בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי‬
‫פרק זה או שלא נענה במידה מספקת‪ ,‬ואי ההיענות הייתה ללא הצדק סביר‪ ,‬לא ייזקק בית המשפט להוכחה‬
‫של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון‪.‬‬
‫יש מומחה לפי חוק פלת"ד ששם בכתב התביעה התובע מבקש מבית המשפט שימונה לו מומחים‬ ‫•‬
‫בתחומים שונים מטעם בית המשפט כאן מדובר בתביעות עבודה או רשלנות רפואית וכיו"ב‪.‬‬

‫מעשה בית דין ‪ :‬צד שתבע לא יכול לחזור ולתבוע באותו עניין הן בכדי להגן על הנתבעים והן שלא להטריד את‬
‫ביהמ"ש שוב ושוב וכן תדמית בית המשפט שיהא החלטות סותרות‪.‬‬
‫תקנה ‪ : 43‬בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין‪ ,‬התיישנות או מכל נימוק‬
‫אחר‪ ,‬שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 164‬תחליף המצאה‪:‬‬

‫(א) נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה‪ ,‬רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך‬
‫אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין‪.‬‬

‫(ב) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה‬
‫בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע‪ ,‬יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא‬
‫בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר‪ ,‬ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;‬

‫(‪ )2‬אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא ניתן היה להמציא לו את המסמך‪,‬‬
‫יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן‬
‫יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;‬

‫(ג) אם הנמען איננו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה‪ ,‬יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא‬
‫בישראל ויצרף ראיה על כך‪ ,‬וכן יציין את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך‪.‬‬

‫מעשה בית דין יש שני דוקטרינות השתק עילה והשתק פלוגתא‬

‫השתק עילה‪ :‬בית משפט שהכריע בתביעה הוא לא יכול לדון שוב בתביעה בין אותם צדדים‪.‬‬
‫התנאים להשתק עילה‪:‬‬
‫‪ .1‬מדובר באותה עילה‬
‫‪ .2‬מדובר באותם בעלי דין‬
‫יש לתבוע את כל הסעדים מכח אותה עילה (לא ניתן לפצל את הסעד) פסק דין ע"א ‪ 211/91‬אריה גולדין נ' כלל‬
‫אינוסטמנט האוס בע"מ‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)1991( 441 )3‬גולדין הונה את כלל‪ ,‬וכלל מגישה תביעה למחוזי אבל היא מבקשת‬
‫לשמור זכות לתבוע כספים נוספים שתגלה החברה בהמשך‪ ,‬השופט נותן לחברה דחייה להגיש תביעה עד ‪ 4‬שנים‪,‬‬
‫גולדין מערער לעליון והעליון הופך את ההחלטה וקובע שלא ניתן לפצל את הסעד‪.‬‬
‫ככלל יש להגיש גם את כל הסעדים אבל בתקנות יש חריג לפיצול סעדים או במקרים שבחוק מתיר (כמו בתביעה‬
‫לפינוי מושכר שאפשר לפצל סעד לפינוי מושכר ואח"כ לאחר שהשוכר יפונה לתבוע פיצוי כספי) או במקרה שהתובע‬
‫מבקש מביהמ"ש בקשה לפיצול סעדים‬

‫השתק פלוגתא‪:‬‬
‫אם ניתן הכרעה הכולל ממצא עובדתי‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדובר באותה פלוגתא עובדתית‪.‬‬
‫‪ .2‬אותה פלוגתא הוכרעה לגופה‪.‬‬
‫‪ .3‬אותה הכרעה הייתה חיונית לתוצאות ההליך‪.‬‬
 ‫‪ .4‬מדובר באותם בעלי דין או חליפהם‪.‬‬
‫ע"א ‪ 258/88‬פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין‪ ,‬פ"ד מד(‪ .)1990( 576 )2‬גרושים קשים בין הבעל לאישה והבעל נוסע‬
‫לחו"ל וכשהוא חוזר האישה מכרה את הדירה והוא טוען שיפוי הכח מזויף בעילה חוזית של זיוף‪ ,‬וביהמ"ש מכריע‬
‫דוחה את התביעה וקובע שיפוי הכח תקין‪ ,‬הבעל מגיש תביעה נגד הטאבו שהייפוי כח מזויף בעילת רשלנות‪.‬‬
‫הטאבו טוען שהנושא נדון בפני ביהמ"ש מאידך פיכטנבאום טוען שלא מדובר באותם צדדים או חליפהם‪ ,‬ביהמ"ש‬
‫קובע שמי שיכל לטעון שלא חל השתק זה הטאבו ולא פיכטנבאום כי לפיכטנבאום ניתן יומו בבית המשפט‪.‬‬

‫סעיף ‪ 76‬לחוק בית המשפט "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור‬
‫הענין‪ ,‬רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט‬
‫אחר או של בית דין אחר‪".‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אי שה שהגישה תביעה למזונות בית המשפט למשפחה יוכל לדון אגב גררה אם הזוג נשוי על אף ששאלת‬
‫הנישואין כן או לא שייך לביה"ד הרבני ביהמ"ש למשפחה יוכל לדון אגב גררא‪.‬‬
‫הכרעה לפי סמכות שבגררה לא יחייב בערכאה אחרת (ובדוגמא ביה"ד הרבני יוכל לדון בשאלה אם הזוג נשוי)‬
‫תקנות ‪77-83,158-164‬מומחים פסיקת הוצאות והמצאות‬
‫סעיף ‪:129‬‬

‫(א) בתום הדיון בכל הליך יתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי‪ – .‬אין תיחום בזמן‬
‫(ב) ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות‪ ,‬ממצאי בית המשפט לגבי העובדות‪ ,‬השאלות המשפטיות הטעונות‬
‫הכרעה‪ ,‬ההכרעה ותמצית הנימוקים; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת‪,‬‬
‫רשאי בית המשפט ליתן הנמקה מפורטת‪.‬‬

‫סעיף ‪ .130‬פסק דין בהעדר הגנה "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק‪,‬‬
‫רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬או ליתן פסק דין על יסוד כתב‬
‫התביעה בלבד‪ ".‬ע‬

‫סעיף ‪ 131‬ביטול החלטה לפי צד אחד ‪ -‬נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה‬
‫בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה‪ ,‬רשאי בית המשפט לבטלה‪ ,‬בתנאים שייראו לו;‬
‫הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה ‪(33‬החלטה של מזכיר צריך לערער עליה לשופט תוך ‪ 14‬יום)‪.‬‬

‫רוב פסקי הדין שניתנים בפני צד אחד מתבטלים כשאחד מהצדדים מבקש זאת וזאת בכדי לתת לצדדים את יומם‬
‫בבית המשפט אולם פעמים רבות ביטול פסק הדין יבוטל בכפוף להוצאות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 133‬פסיקתה‪ :‬משמעותו תקציר מעשי ופרקטי של הכרעות בפסק הדין ללא נימוקים והרחבות‪"21.‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי‪ ,‬לבקשת בעל דין‪ ,‬לערוך פסיקתה‪ ,‬שתכיל את מספר התיק‪ ,‬מועד ההחלטה‪ ,‬שמות בעלי הדין‬
‫ומענם‪ ,‬הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו‪.‬‬
‫(ב) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬לבעל הדין שכנגד‪ ,‬זולת אם‬
 ‫ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד‪.‬‬
‫(ג) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה‬
‫בית המשפט‪.‬‬
‫(ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים‬
‫את ההחלטה‪ ,‬יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה‪".‬‬
‫את הפסיקתא צריך להעביר לתגובת הצד שכנגד שיבדוק אם הפסיקתא תואמת לפסק הדין כשאם לא הוא‬
‫יוכל להשיה לבקשה‪ ,‬המחוקק קובע שככל הניתן השופט במתן הפסיקתא יהיה אותו שופט שנתן את פסק הדין‪.‬‬
‫סעיף ‪ 134‬בקשת ערעור או בקשת רשות ערעור – בסעיף ‪ 17‬לחוק יסוד השפיטה נקבע חשיבות וזכות הערעור‪,‬‬
‫מהות הערעור מוסדר בחוק בתי המשפט ראה סעיף ‪41,51‬‬
‫בערעור לא מעלים טענות חדשות אלא ערעור על ההחלטות ופסקי הדין על סמך העובדות שעמדו בפני בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫יש לבדוק שלושה שאלות מהותיות‬
‫‪ .1‬אבחנה בין תקיפת פסק דין להחלטה אחרת‬
‫‪ .2‬זהות ההחלטה‪ -‬איזה ערכאה נתנה את ההחלטה? שלום‪,‬מחוזי או עליון‪.‬‬
‫‪ .3‬מי נתן את ההחלטה שופט או רשם?‬

‫להלן כללי אצבע‬

‫‪ .1‬ערעור על פסק דין של שופט תמיד הערעור בזכות ערכאה אחת למעלה‬
‫‪ .2‬ערעור על החלטה אחרת של שופט תמיד ברשות לערכאה למעלה‬
‫‪ .3‬ערעור על החלטת רשם תמיד בזכות‬
‫‪ .4‬פסק דין שנתן רשם זהה לפסק דין שנתן שופט‬
‫‪ .5‬ערעור על פסק דין שניתן בערעור תמיד ברשות (גם כשפסק הדין בערעור הפך את ההחלטה בערכאה‬
‫הראשונה)‪.‬‬

‫פסק דין ‪ :‬החלטה המסיימת את ההליך‪.‬‬

‫החלטה אחרת ‪ :‬החלטת ביניים שלא סיים את ההליכים בתיק‪.‬‬
‫לעיתים הגדרת ההחלטה תלויה בקביעת בית המשפט‪ :‬אם מוגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה או‬
‫החלטה לסילוק על הסף אם השופט מקבל את הבקשה זה פסק דין‪ ,‬לעומת זאת אם השופט דוחה את‬
‫ההחלטה זה החלטה אחרת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לצו בתי המשפט (סוג החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט ‪2009-‬‬
‫המחוקק קבע החלטות זניחות שבהם לא ניתן לערער בתקיפה מיידית‪.‬‬
‫"לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן‪:‬‬
‫(‪ )1‬החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות‪ ,‬תגובות‪ ,‬כתבי טענות‪,‬‬
‫מסמכים‪ ,‬סיכומים ותצהירים (להלן בצו זה – כתבי טענות);‬
 ‫(‪ )2‬החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק‪ ,‬למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות‬
‫לפתוח בהליך;‬
‫(‪ )3‬החלטה בנוגע להיקף כתבי טענות;‬
‫(‪ )4‬החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך‪ ,‬למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון‬
‫נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי;‬
‫(‪ )5‬החלטה בעניין הזמנת עדים‪ ,‬סדר שמיעת עדים‪ ,‬ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או‬
‫דחייה של התנגדות בעניין זה‪ ,‬למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה‪ ,‬או החלטה‬
‫בעניין בקשה לעדות מוקדמת;‬
‫(‪ )6‬החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות‪ ,‬למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ‬
‫לכתלי בית המשפט‪ ,‬ובכלל זה בהיוועדות חזותית;‬
‫(‪ )7‬החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה;‬
‫(‪ )8‬החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם‪ ,‬למעט אם ניתנה לאחר‬
‫מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו;‬
‫(‪ )9‬החלטה ליתן רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום‬
‫קצוב לפי סעיף ‪81‬א‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬
‫(‪ )10‬החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,1984-‬למעט החלטה בעניין גילוי‬
‫מסמך פלוני‪ ,‬עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון‪".‬‬

‫בפרקטיקה לעיתים מגישים בקשה לעיון חוזר‪ ,‬או מגישים בקשה שנית עם נימוקים או עובדות חדשות‪.‬‬

‫ערעור לבית משפט שלום מגישים ערעור לבית משפט המחוזי לפי סעיף ‪( 51‬א)לחוק בתי המשפט‬
‫על החלטה אחרת מערערים ברשות למחוזי לפי ‪(52‬ב)‬
‫בית משפט שלום יושב כערכאת ערעור על החלטות אחרות של רשמי שלום‬

‫על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי ערעור בזכות לעליון לפי סעיף ‪(41‬א) לחוק בתי המשפט‪.‬‬

‫החלטה אחרת במחוזי תמיד ברשות לעליון‬

‫יש שלושה מקרים בהם ניתן לערער ברשות לעליון‪:23‬‬

‫‪ .1‬פסק דין של מחוזי שניתן כערעור על פסק דין של שלום (גלגול שני)‪.‬‬
‫‪ .2‬פסק דין של מחוזי שניתן על החלטה אחרת של שופט שלום‪.‬‬
‫‪ .3‬פסק דין של מחוזי שניתן בערעור על החלטה אחרת של רשם במחוזי‪.‬‬

‫על ביהמ"ש העליון אין ערעור (יש ד"נ או משפט חוזר שלא מוגדר כערעור)‪.‬‬

‫על פסק דין שנתן רשם שלום או מחוזי מערערים בזכות לערכאה דלמעלה על רשם שלום לבית המשפט‬
‫המחוזי סעיף ‪( 96‬א) לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫חריג ערעור על פסק דין של רשם עליון ערעור בזכות לביהמ"ש העליון‬
‫ערעור על החלטה אחרת של רשם תמיד בזכות לאותה ערכאה סעיף ‪(96‬ב) לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫תקסד"א החדשות סעיף ‪:134‬‬
‫(א) ערעור או בקשת רשות לערער (בפרק זה – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות‬
‫האלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(א) הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה‪ ,‬בשינויים המחויבים;‬

‫(ב) סוג ההליך – ערעור או בקשת רשות לערער‪ ,‬לפי העניין;‬

‫(ג) שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים‪ ,‬סוג ההליך‪ ,‬מספר התיק שבו ניתנה ותאריך‬
‫ההחלטה;‬

‫(ד) המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;‬

‫(ה) המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;‬

‫(ו) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה;‬
‫אם המערער פטור מאגרה‪ ,‬יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;‬

‫(ז) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;‬

‫(‪ )2‬גוף הערעור יכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן‪:‬‬

‫(א) הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;‬

‫(ב) עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;‬

‫(ג) סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפנייה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם‬
‫לצידו;‬

‫(‪ )3‬גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים‪ ,‬אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי‪ ,‬ועל עשרה‬
‫עמודים‪ ,‬אם הוגש לבית המשפט העליון‪.‬‬

‫(ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד‪:‬‬

‫(‪ )1‬העתק ההחלטה שעליה מערערים;‬

‫(‪ )2‬העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהן שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת‪.‬‬
‫סעיף ‪ -135‬הבטחת הוצאות הצד שכנגד למערער‬

‫(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא‬
‫הודעה על כך למשיב‪.‬‬

‫(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה‪.‬‬
‫לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה‪ ,‬רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד‬
‫להפקדתה‪.‬‬
 ‫סעיף ‪ 136‬הגדרת הצדדים מערער ומשיב‪:‬‬

‫(א) כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור‪.‬‬
‫בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער‪,‬‬
‫תומצא הודעה לאותם המשיבים‪ ,‬זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער‪.‬‬
‫סעיף ‪ 138‬סמכויות בית המשפט בערעור‪:‬‬

‫(א) בית המשפט שלערעור רשאי‪:‬‬

‫(‪ )1‬לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה‪ ,‬אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;‬

‫(‪ )2‬להורות על הגשת תשובה בכתב‪ ,‬בכלל או לגבי עניין מסוים;‬

‫(‪ )3‬לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם משפט‪ ,‬בשינויים המחויבים;‬

‫(‪ )4‬להורות על השלמה לסיכומים בכתב;‬

‫(‪ )5‬להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;‬

‫(‪ )6‬להורות על קיום דיון בעל פה בנוסף לחומר שבכתב שלפניו;‬

‫(ב) תקנה ‪ 65‬תחול על הדיון בערעור‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬

‫(ג) לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי ההתייצבות‪ ,‬יחולו הוראות אלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬לא התייצב המערער‪ ,‬ימחק בית המשפט את הערעור;‬

‫(‪ )2‬לא התייצב המשיב והמערער התייצב‪ ,‬יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד‪.‬‬
‫סעיף ‪ 144‬ראיות חדשות בערעור‪:‬‬
‫בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; אולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות‬
‫חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬לא ניתן היה לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;‬
‫(‪ )2‬הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין‪.‬‬

‫סעיף ‪ 145‬עיכוב ביצוע – ככלל ערעור לא מעכב את ביצוע פסק הדין למעט אם הוגשה בקשה‪:‬‬

‫(א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים‪.‬‬

‫(ב) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן‪ ,‬וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור‪,‬‬
‫בתנאים שייראו לו‪ ,‬וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר‬
‫שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון‪ ,‬מיד לאחר שימוע ההחלטה‪ -.‬כל עוד לא הוגש ערעור הסמכות‬
‫להחליט על עיכוב ביצוע של בית המשפט דלמטה שנתן את פסק הדין‪.‬‬
‫(ג) הוגש ערעור‪ ,‬רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן‬
‫סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור‪ ,‬בתנאים שייראו לו‪ - .‬מרגע שהוגש ערעור צריך להגיש את בקשת העיכוב‬
‫ביצוע לבית המשפט דלמעלה בערכאת הערעור‪.‬‬
‫תקנה ‪ 96‬תחול על בקשה לפי תקנה זו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 146‬סמכויות בית המשפט בערכאת הערעור‪:‬‬

‫(א) בית המשפט שלערעור רשאי –‬

‫(‪ )1‬ליתן כל החלטה שצריך היה לתתה;‬

‫(‪ )2‬לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;‬

‫(‪ )3‬לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;‬

‫(‪ )4‬להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;‬

‫(‪ )5‬ליתן החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש‪.‬‬

‫(ב) בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה‪ ,‬ורשאי להשתמש בהן‬
‫לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬אף אם לא הגישו ערעור‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 148‬פסק הדין בערעור‪:‬‬

‫(א) פסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה‪ ,‬ההכרעה ותמצית הנימוקים‪.‬‬
‫(יש אפשרות שבית המשפט בערעור יסמוך את ידו על ערכאת הערעור מבלי לנמק במצטבר ‪ 3‬התנאים‪):‬‬

‫(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר‬
‫דחיית הערעור‪ ,‬ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים הבאים לגבי ההחלטה שעליה מערערים‪:‬‬

‫(‪ )1‬אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;‬

‫(‪ )2‬הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;‬

‫(‪ )3‬אין בה טעות שבחוק‪.‬‬

‫(ג) תקנות ‪ 131‬עד ‪ 133‬יחולו על ערעור בשינויים המחויבים‪.‬‬

‫בקשת רשות ערעור סעיף ‪:149‬‬

‫ההוראות הבאות יחולו על בקשת רשות לערער‪:‬‬

‫(‪ )2‬בלי לגרוע מהאמור בתקנה ‪ ,134‬בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלם יש‬
‫ליתן רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע בתקנה ‪(134‬א)(‪;)3‬‬

‫(‪ )3‬מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו‪ ,‬בית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי –‬
‫(א) ליתן רשות לערער‪ ,‬אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור‪ ,‬יראו את נימוקי הבקשה‬
‫לרשות ערעור כנימוקי הערעור;‬

‫(ב) לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;‬

‫(ג) להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;‬

‫(‪ )4‬נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור‪ ,‬יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים‬
‫האחרים הנדרשים;‬

‫(‪ )5‬הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות‪ ,‬רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור‪,‬‬
‫בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור‪ ,‬רשאי בית המשפט‬
‫לדון בערעור כבקשת רשות ערעור וליתן הוראות לפי העניין;‬
‫תקנה ‪(137‬ב) לא תחול על בקשת רשות לערער‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫שיעור ד"ר חנן מנדל‪:‬‬

‫יש בעיה בארץ ובעולם שנקראת המשבר הדיוני‪ ,‬בו בתי המשפט לא מצליחים לעמוד בקצב ולספק שירות של יישוב‬
‫סכסוכים‪ .‬טרם נמצאה לתופעה זו תרופה‪ ,‬אחת מהסיבות שנוקטים המלומדים למשבר הם תאוריית היצע וביקוש‬
‫של אדם סמית‪ ,‬הפער בין היצע וביקוש קובע את המחיר של כל מוצר החל מפירות וירקות עד לנדל"ן במיוחד כאשר‬
‫הביקוש עולה וההיצע נשאר על כנו‪ ,‬כאשר יישוב הסכסוכים בבתי המשפט שיש גידול מתמיד בביקוש בעוד שההיצע‬
‫נשאר על כנו‪.‬‬
‫הביקוש‪ :‬יותר ויותר תיקים נפתחים בבתי המשפט בארץ ובעולם‪ ,‬הן בכמות והן באיכות (תיקים מסובכים) וההיצע‬
‫נשאר על כנו בלי תוספת משמעותית לבתי המשפט‪.‬‬
‫הסיבה לגידול בביקוש על פי הספרות ‪ :‬א‪ .‬משפטיציה – בתי המשפט נכנסים ליותר ויותר סוגיות שפעם לא היה‬
‫נהוג שלא לדון בהם‪ ,‬משפטיציה נעשית הן בגין המחוקק שמחוקק חוקים שיישומם בבתי המשפט‪ ,‬והן בגלל הרשות‬
‫המבצעת והן בגלל השופט שמרחיב את הסוגיות השפיטות‪ .‬וכך האזרחים שבעצם פונים לבתי המשפט‪ .‬יש מלומדים‬
‫הסבורים שמשפטי זציה זה הליך שבבסיסו הוא חיובי שכן משפטיזציה זהו בעצם שלטון החוק‪ ,‬שבו לא מתקיים‬
‫כל דאלים גבר אלא הסדר לפי החוק והמשפט‪ ,‬וריבוי התיקים הוא תופעת לוואי לשלטון החוק‪ .‬ב‪ .‬ריבוי השחקנים‬
‫שבעבר לא היו מעורבים בתביעות בבתי משפט כאשר בעבר אוכלוסיות אלו לא היו נוכחות בחיי הכלכלה וממילא‬
‫בבתי המשפט כגון נשים‪ ,‬אוכלוסיות מוחלשות (כמו חרדים‪ ,‬וערבים) שהיו בעבר מודרות מחיי המשפט לעיתים‬
‫במזיד‪ ,‬או בגלל שבתי המשפט לא נגישים לאוכלוסיות המוחלשות‪ ,‬וכן התנגדות מקורות פנימיים מהכרה במשפט‬
‫האזרחי‪ ,‬כאשר ככל והאוכלוסיות המוחלשות מתערות בחברה ובמשפט יש גידול בתיקים וכן התייחסות לגורמים‬
‫לא אנושיים כאישיות משפטית כמו תאגידים‪ ,‬חברות ועמותות‪ ,‬כאשר גורמים שכאלה נוטים לתבוע ולהיתבע יותר‪,‬‬
‫יש מדינות שכלבים‪ ,‬זני פרחים‪ ,‬הרים ואגמים יש להם מעמד בבתי המשפט (השופט רובינשטיין קבע שהצבי הארץ‬
‫ישראלי יכול להישמע כעותר)‪.‬ג‪ .‬נגישות ‪ :‬פיזית (מסוס ועגלה ועד לשליחת המסמכים בנט) טכנית (העתק הדבק‬
‫בכתבי בי דין) ומנטלית לבתי המשפט‪.‬‬
‫מלומדים מבקרים את בתי המשפט בתחומים נוספים‪ :‬מעבר לגורמי הביקוש והיצע יש בעיות שנובעות מסיבות‬
‫אחר‪ ,‬כמו היות בתי המשפט ממשלתיים‪ ,‬תגובתיים‪ -‬תלויות בצדדים שיטענו בפניהם‪ .‬מערכת המשפט לא מגוונת‪.‬‬
‫לפי מחקרים ישראל נמצאת במקום טוב באמצע ביחס שבין שופטים לאזרחים‪ .‬אולם המדינות שבהם יש יותר‬
‫שופטים ביחס לאזרח זה במדינות אינקוזטורית בעוד שישראל נחשבת אדברסרית‪.‬‬
‫ישראל מקום ראשון במספר תיקים לאלף נפש‪ ,‬ישראל בעומס תיקים אזרחיים ופלילים‪.‬‬
‫השיטה האדברסרית – נגדית התפיסה הספורטיבית בביהמ"ש‪ ,‬הצדדים שוטחים את טיעוניהם‪ ,‬כשהשופט אמור‬
‫להקשיב לטענות הצדדים ולהחליט בסוף‪ ,‬ממילא ההוצאות של הצדדים גבוהה יותר ויש פחות נטל על השופט‪.‬‬
‫השיטה האינקווזיטורית‪ -‬בית המשפט חוקר ומחליט איזה עדים יעידו‪ ,‬ובחלק מהמדינות השופט חוקר מבצע את‬
‫איסוף הראיות בתיק‪ .‬אולם גם היכן שלו השופט מנהל את עיקר הדיון‪.‬‬
‫כיום יש התמרכזות המדינות האדברסריות מכניסות אלמנטים אינקוויזיטוריים ומדינות אינקוזטורית מכניסות‬
‫אלמנטים אדברסריות‪ ,‬ישראל מוגדרת כאדברסרית אולם בפועל היא משהו באמצע‪.‬‬
‫לפי מחקרים ‪ 1.8%‬הגיע לפסק דין בארה"ב‪ ,‬אם בתי המשפט אמורים להגיע להכרעה אז המערכת בנכשל – הכינוי‬
‫בתרגום לעברית המשפט הנמוג ומחקרים בנושא שוחזרו כאשר בישראל מדובר ב‪.87%‬‬
‫מכלל ה‪ 98%‬יש מקרים של גישור‪ ,‬שהתיק התפייד – קאט דה לוסס‪.‬‬
‫לשכת עוה"ד מפרסמת שיש הרבה עו"ד‪ ,‬אולם לפי מספר התיקים לנפש אין הרבה עו"ד‪ .‬בישראל יש הכי הרבה‬
‫תאגידים (כלבים) לנפש‪ .‬ואכן לפי ביקוש והיצע זה ששכר עו"ד עולה משנה לשנה‪.‬‬
‫ההשלכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהילת דגם דיוני ‪ :‬טשטוש בין השיטה האדברסרית לאינקוויזיטורית בכדי לייעל ולזרז את הדיון‪,‬‬
‫הטשטוש נעשה הן על ידי השופטים בפועל והן על ידי המחוקק‪.‬‬
‫‪ .2‬ערכים בפרוצדורה‪ :‬מני מאוטנר הצביע על כך שבתי המשפט עוברים להתחבא תחת כללים עמומים –‬
‫מונחי שסתום‪ ,‬שמאפשרים לו לפתור יותר מהר ומוטת שליטה גדולה יותר כמו תום לב‪.‬‬
‫‪ .3‬תצא בחוץ‪ :‬השופט מנסה להעיף את התיקים מבית המשפט להליכים חלופיים‪ :‬מגשר‪ ,‬בורר‪,‬‬
‫כשהמחוקק מעודד את הצדדים לא לסגור את התיק בפשרה (החזר אגרה כשצדדים מתפשרים)‪.‬‬
‫ההליך הדיוני‪:‬‬
‫כתבי טענות ‪ -‬כתב תביעה‪ ,‬כתב הגנה‪ ,‬תביעה שכנגד‪ ,‬כתב הגנה שכנגד‪ ,‬הודעת צד ג' הפניית הטענות כלפי צד ג' כגון‬
‫בתאונת שרשרת‪.‬‬
‫הדיונים ‪ :‬דיון מקדמי ‪ :‬מפגש מהו"ת ‪:‬פגישת מידע הכרות ותיאום לשכנע את הצדדים ללכת לגישור קדם משפט‬
‫נעשה החל משנות ה ‪ 80‬מטרתו למזער את התיקים‪ ,‬או לסגור אותם‪ ,‬בו לשופט יש סמכויות נרחבות לתת בטענות‬
‫הצדדים‪ ,‬וכן הליכים מקדמיים בתיק‪ ,‬גילוי מסמכים שאלונים וכיו"ב‪ .‬בזמן זה לאחר מכן הוכחות בו כל צד ישמיע‬
‫את עדיו וחקירה נגדית‪ ,‬ואז סיכומים ובסוף פסק דין לאחר פסק הדין ניתן להגיש ערעור‪.‬‬
‫בעבר מיד לאחר כתבי הטענות היו מגיע ההוכחות כיום יש הליכים שבאים לקצר או אף לבטל תיקים כיום‪ ,‬ואט‬
‫אט נוצר מערכות אלטרנטיביות(‪-)ADR‬מיסב מערכות אלטרנטיביות לישוב סכסוכים) לבתי המשפט סעיף ‪-79‬‬
‫לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫הצדדים יכולים לפנות לביהמ"ש ולבקש סעד זמני עד שהתיק ייפתר‪ ,‬ככל שהתיק ארוך יש חשיבות לסעד זמני‪.‬‬
‫לפי הדו"ח של ה‪ OECD‬הממוצע לתיק ‪ 889‬ימים לתיק אזרחי‪ ,‬כשהזמן גבוה מרוב המדינות בעולם (למט איטליה)‬
‫כאשר הדו"ח של מערכת בתי המשפט מדבר על ‪ 4‬שנים‪ .‬וזאת כאשר מדינת ישראל משקיעה שיעור גבוה יחסית‬
‫מהתמ"ג בבתי המשפט ‪ ,0.8‬כאשר ברוב המדינות מדובר ב‪(.0.1‬למען ההוגנות ישראל בהרבה מובנים מוגדרת מדינה‬
‫מתפתחת מבחינת יעילות המנהל הציבורי‪ ,‬ועל כן ההשוואה למדינות מערביות מפותחות) מכל מקום‬
‫הביקורת של המרצה על כך הוא שהמדינה יכלה להגדיל את כח האדם בבתי המשפט‪ ,‬או להגדיל את הכח והתמיכה‬
‫במערכות בוררות מראש לרבות במערכות בוררויות דתיים כפי שאכן קורה באנגליה‪ .‬ובעצם המדינה נותנת לאנשים‬
‫להיכנס למערכת ללא תמיכה ולאחר וייה דה לה רוזה מנסה לעודד אותם לצאת‪.‬‬
‫לפתוח את הקטע של התקנות החדשות ולקרוא את הסעיפים שעוסקים בהליכים המקדמיים‪.‬‬
‫הליכים שבין כתבי הטענות לקדם המשפט‪:‬‬
‫יש חמישה הליכים מקדמיים‬
‫א‪ .‬דיון מקדמי‬
‫ב‪ .‬מפגש מהו"ת‬
‫ג‪ .‬שאלונים‬
‫ד‪ .‬מסמכים‬
‫ה‪ .‬בקשות‬

‫הסדר בין ההליכים אינו דווקא באופן הזה שכן חלקם נעשים בד בבד‪ ,‬כשהמטרה היא א‪ .‬להכין‬ ‫•‬
‫את הדיון‪ .‬ב‪ .‬להוציא את הצדדים מבית המשפא או למצער מדיון הוכחות‪ .‬ג‪ .‬יש צורך בגילוי בין‬
‫הצדדים על אף שגילוי שכזה הוא בניגוד לרעיון הגלדיאטורי של ההליך האדוורסרי וזה בעצם‬
‫לקוח מהגישה האינקווזטורית‪.‬‬
‫הסיבות לגילוי מוקדם של המסמכים ראה דברי השופט לוין בפסק דין סויסה‪:‬‬
‫שני הנימוקים הראשונים טכניים ‪:‬‬
‫א‪ .‬שהצדדים יתנהלו בקלפים פתוחים שכן ההפתעה אכן פוגעת בצדדים אבל יותר פוגעים בבית המשפט‬
‫שכן העובדה שצד מופתע יש צורך לביהמ"ש לתת לצד השני זמן להתגונן מהראיה ומדובר בבזבוז זמן‬
‫של ביהמ"ש שכן השופט רוצה לקיים את הדיון ברצף‪ ,‬מבלי שבית המשפט יצטרך לחזור כל פעם ללמוד‬
‫את התיק‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגרום לצדדים לעזוב את בית המשפט ולהסתדר ביניהם – אדם הרבה פעמים בטוח בצדקתו כאשר‬
‫חשיפת המידע גורמת לאדם לערער בצדקתו ולהגיע לפשרה ביניהם‪.‬‬
‫שני נימוקים מהותיים‪:‬‬
‫ג‪ .‬שוויון ‪ :‬ערך מרכזי בתורה (ראה משנה תורה סנהדרין פכ"א ה"א) ובמשפט לחתור לשוויון במשפט‬
‫כאשר אדם עשיר או גוף עשיר יכול להשיג ראיות ולכן ללא הליכי גילוי האדם החזק יגיע עם הרבה‬
‫ראיות‪ ,‬ואדם חלש יבוא עם פחות ראיות וגילוי מוקדם מצמצם את חוסר השוויון בין הצדדים‪.‬‬

‫ד‪ .‬הבאת כלל הראיות מועילה לצדק שכן גילוי מוקדם גורם למלוא הראיות להיות מוצגות בבית המשפט‪.‬‬

‫הרעיון המשפטי הזה מופע מקדמת דנא ראה בתשובת הרא"ש כלל ו סימן ט"ו שם עוסקת התשובה‬ ‫•‬
‫בקהילה בבנדוליר תובעת את רבי מנחם שמסרב לשלם מיסים‪ ,‬וטענתו שהוא נמצא משני עד‬
‫חמישי כי משפחתו גרה בעיר אחרת ששמה קראון‪ ,‬עם זאת יש מעין תעודת זהות שבה כתוב היכן‬
‫הוא גר והוא מסרב להראות בטענת המע"ה‪ ,‬הרא"ש עונה "היאך יאכילוהו (הדיינים) לאכול דבר‬
‫האסור לו אלא מזקיקין אותו להראות לו כל מה שבידו זכות לחברו"‪.‬‬
‫התקנות מדברות על שלושה סנקציות לאי גילוי בכדי לגרום לצדדים לגלות לפי התקנות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מניעת שימוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט רשאי אם צד לא צירף התובע את הראיות למחוק את כתב הטענות כולו או חלקו‬
‫(ודוק‪ ,‬מדובר במחיקה ולא דחייה) ככל ומדובר בכתב תביעה התובע לא יוכל לקבל סעד היות‬
‫ואין כתב תביעה‪ ,‬והמתגונן יקבל מתן פסק דין בהעדר הגנה‪.‬‬
‫הפסיקה‪:‬‬
‫בג"צ ‪ 490/82‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד לז(‪.)1983( 578 )4‬‬
‫בל"ל נותן אפשרות לפרישה מרצון‪ ,‬ומר פרץ מקבל את ההצעה של הבנק ומנהל מו"מ על תנאי הפרישה אלא שפרץ‬
‫מחליט להזמין את כל הפורשים למסיבת פרישה ובמסיבה מברר שכל שגולדשטיין‪ ,‬המרמן ושוורץ קיבלו תנאים‬
‫טובים ממנו ועוה"ד של פרץ טוענים לאפליה על רקע עדתי‪.‬‬

‫פרץ מבקש את החוזים של האשכנזים הפורשים‪ ,‬ולמרות הוראת ביה"ד ב"לל לא מוכנים להעביר‬ ‫•‬
‫את החוזים ובית הדין לעבודה משתמש בפקודת בזיון בית המשפט‪.‬‬

‫בל"ל עותר לבג"ץ ובג"ץ קובע שאי אפשר להשתמש בפקודת בזיון ביהמ"ש אלא אם כן אין סנקציה‬ ‫•‬
‫אחרת‪ ,‬ויש להשתמש בסנקציות הקבועות בתקנות לרבות מחיקת כתב ההגנה‪.‬‬
‫רע"א ‪ 3254/96‬שוקן נ' חברת הכשרת היישוב‪ ,‬פ"ד נא(‪.)1997( 49 )1‬‬

‫שוקו טוען שהכשרת היישוב מאימים על לקוחות דרך תחקירן בשם רונאל פישר‪ ,‬בפרסום מידע‬ ‫•‬
‫שלילי בכדי לקבל לקוחות וחסויות‪.‬‬

‫הכשרת הישוב מבקש שיביא את בעלי העסקים אליהם התכוון ובג"ץ פוסק שביהמ"ש המחוזי‬ ‫•‬
‫צריך לפסוק סנקציה כנגד אי גילוי הראיות‪ .‬כשהמחוזי בעקבות החלטת העליון‪ ,‬מוחק מכתב‬
‫ההגנה את טענת אמת דיברתי‪.‬‬
‫א‪ .‬פעולות בדיון המקדמי בו נמצאים שני הצדדים בלי ביהמ"ש אלא דיווח לפי טופס ‪ 4‬לפי תקנה‬
‫‪.36‬‬
‫‪ .1‬פלוגתאות‪.‬‬
‫‪ - ADR .2‬האם יש הסכמה להעביר את התיק לגישור או יישוב מחוץ לביהמ"ש‪.‬‬
‫‪ .3‬מומחים‪ -‬איזה מומחים הצדדים מעוניינים לקחת? האם יש הסכמה למומחה משותף?‬
‫‪ .4‬החלפת מסמכים?‬
‫‪ .5‬שאלות‪ -‬המוצגות באופן וולונטרי שאין לצד השני לחלוק‪.‬‬
‫בעולם הוכח שדיונים אלו מקדמות את הדיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפגש מהו"ת‬
‫ג‪ .‬העברת מסמכים בשלושה שלבים‬
‫‪ .1‬מסמכים כחלק מכתבי הטענות ‪ -‬מסמך מהותי או יסודי‪.‬‬
‫‪ .2‬כדלעיל בפגישה המקדמית – מסמכים נחוצים – מוגבל וכללי‪ ,‬עם זאת זה יותר רחב מכתב הטענות‪.‬‬
‫‪ .3‬בשלב דנן כל אחד מהצדדים מגבש רשימה של \כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת כשהמשמעות‬
‫היא שזה כל המסמכים שיש ברשותי‪.‬‬
‫ד‪ .‬שאלונים עליהם הצד שכנגד אמור לענות בתצהיר ‪-‬‬

‫הפסיקה‪ :‬ע"א ‪ 303/86‬לביב נ' דנוך‪ ,‬פ"ד מב(‪.)1988( 436 )2‬‬ ‫•‬
‫לביב היה עורך צהובנים ששמו מאה‪ ,‬לביב טוען שדנוך בעל מועדון קלפים ממשפחת‬ ‫•‬
‫דנוך הידועה ועדיף לסגור חשבון בעצמו‪ ,‬ועוה"ד פונה ללביב ומבקש שלביב יתנצל‪,‬‬
‫ואכן לביב מתנצל הבעיה בנוסח ההתנצלות כשהוא מתנצל על שיוכו לדקירה אלא‬
‫שהוא מציגו כמהמר המעורב בפרשיות רבות‬

‫עוה"ד של לביב שואל את דנוך האם הוא הימר‪ ,‬כמה פעמים הימר ? האם יש כנגדך‬ ‫•‬
‫תיקים פתוחים במשטרה?‬

‫דנוך מפרט את מספר ההימורים שלו ואת מעורבותו בפרשיות שונות לרבות ישיבתו‬ ‫•‬
‫בכלא אלא שהוא לא צירף את הגילוי המוקדם בדיון ההוכחות‪.‬‬

‫אלמונית נ עופר גלזר‪ ,‬הנתבע שואל את האלמונית עשרות שאלות ביניהם כמה‬ ‫•‬
‫נכסים יש לאלמונית ולבעלה? איזה ביטוחים רפואיים יש לאחות? עוה"ד של‬
‫האלמונית מתנגדים לשאלות והרשם דאז אורנשטיין מוחק את השאלות בטענה‬
‫שאינם רלוונטיות‪.‬‬

‫ע"א ‪ 200/63‬צוף נ' אושפיז‪ ,‬פ"ד יז(‪ .)1963( 2400 )4‬צוף תובע את אושפיז על פגיעה‬ ‫•‬
‫בעבודה‪ ,‬ואושפיז שואל את צוף מה הכנסותיך ב‪ 5‬השנים האחרונות? מה ההכנסות‬
‫מאז הפציעה? וכן מה ההכנסות עליהם דיווחת למס הכנסה ב‪ 5‬השנים האחרונות?‬
‫התובע מתנגד לענות כי הוא חושש לחיסיון מפני הפללה עצמית אולם בית המשפט‬ ‫•‬
‫אולם ביהמ"ש קובע שאין מחסום חסיון נגד גילוי אלא לחסיון מהגשה לבית המשפט‬
‫ולא בגילוי מוקדם‪.‬‬

‫ע"א ‪ 2271/90‬ג'מבו חברה לבניין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי ו‪123-‬‬ ‫•‬
‫אח'‪ ,‬פ"ד מו(‪ .)1992( 793 )3‬ביהמ"ש מחייב את מרדכי לענות על השאלות עליהם‬
‫סירב לענות‪ .‬בעקבות תשובה לא מספקת על אף הוראת ביהמ"ש‪ .‬ביהמ"ש מחק את‬
‫כתב התביעה‪.‬‬
‫שיעור ‪ 3‬ד"ר חנן‪:‬‬
‫רשם רשאי‪ ,‬על פי בקשה או מיזמתו‪ ,‬להורות‪ ,‬בהתאם לתקנות סדר הדין‪ ,‬שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר‬ ‫‪.88‬‬
‫מעש‪.‬‬
‫עיקול זמני [ר‪]6/‬‬
‫‪ .89‬רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני‪ ,‬ולצורך זה ‪ -‬צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו‪ ,‬ורשאי הוא לבטל צווים‬
‫כאמור‪.‬‬
‫בקשות שונות [ר‪( ]7/‬תיקון מס' ‪ )62‬תשע"א‪2011-‬‬
‫‪ .90‬רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך‪ ,‬לרבות ענינים‬
‫אלה‪ ,‬ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (‪ )9( ,)6‬ו‪ ,)10(-‬ידון ויחליט רשם בכיר בלבד‪:‬‬
‫(‪ )1‬מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט‪ ,‬על‪-‬פי בקשה של תובע‪ ,‬נתבע‪ ,‬מערער או משיב‪ ,‬או של הבא מטעמם;‬
‫(‪ )2‬מתן רשות לתבוע בחזקת עני‪ ,‬דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;‬
‫(תיקון מס' ‪ )20‬תשנ"ה‪1995-‬‬
‫(‪ )3‬הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;‬
‫(‪ )4‬החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת‪-‬יתר או מסיבה אחרת;‬
‫(‪ )5‬תשלום כסף מקופת בית המשפט;‬
‫(‪ )6‬מינוי אפוטרופסים לדין;‬
‫(‪ )7‬הוראות בדבר המצאת כתבי בי‪-‬דין‪ ,‬לרבות תחליף המצאה;‬
‫(‪ )8‬שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;‬
 ‫(‪ )9‬בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה‪ ,‬ערעור או הליך אחר‪ ,‬הכל בכפוף להוראות סעיף ‪;101‬‬
‫(‪ )10‬מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר‪ ,‬במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין‪-‬‬
‫וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר‪ ,‬או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;‬
‫(‪ )11‬ארכה לטעון‪ ,‬רשות לתקן כתב טענות‪ ,‬גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;‬
‫(‪ )12‬קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש]‪ ,‬תש"ם‪( 1980-‬להלן ‪ -‬פקודת‬
‫פשיטת הרגל)‪.‬‬

‫קדם משפט ראוי שיקבע לאחר תום ההליכים המקדמיים‪.‬‬ ‫•‬

‫החוק לא קובע שהשופט בקדם המשפט יהיה השופט שדן בתיק‪.‬‬ ‫•‬

‫הרשמים אחראיים א‪ .‬למחיקת כתב טענות מחמת חוסר מעש (בניגוד לדחיית כתב‬ ‫•‬
‫טענות אפשר להגיש שוב כתב תביעה )ב‪ .‬בקשות ניהול ( מועדים‪ ,‬ערבויות ואגרות‪,‬‬
‫מינויים ועדים‪ ) ,‬ג‪ .‬חלק מהסעדים הזמניים כדלקמן‪.‬‬

‫יש תפקיד של מזכיר משפטי שהוא הכלאה בין שופט לרשם‪ ,‬הוא לא נבחר ע"י‬ ‫•‬
‫הוועדה למנוי שופטים אלא במכרז והוא עו"ד בעל ניסיון ולמזכיר המשפטי יש‬
‫סמכויות בעיקר בקדם המשפט (בדרך כלל הם היו עוזרי שופטים או ממחלקת‬
‫מנ"ת)‪.‬‬
‫סמכויות מזכיר משפטי‪:‬‬
‫‪ .1‬מועדים‬
‫‪ .2‬העברה לתגובת משיב‪ -‬לתגובת המשיב‪.‬‬
‫‪ .3‬הסדרים דיוניים‪ -‬אין ניסיון בארץ בארה"ב שמותר לגורם מביהמ"ש לשבת עם‬
‫הצדדים ולנסות להגיע לפשרות‪ -‬אצלינו הכוונה למזער מחלוקות לגבי‬
‫הפרוצדורה בהסכמה‪ -‬נ‪.‬‬
‫‪ .4‬העברת החלטות והנחיות בע"פ – פעם זה היה מנהלי היום‬
‫‪ .5‬הפנייה ל‪.adr.‬‬
‫‪ .6‬הצעת מינוי מומחה‪.‬‬
‫• מדובר בהחלטות שאין בהם סעד כלפי אחד מהצדדים‪.‬‬
‫•‬
‫גישות אינקוזטוריות במשפט הישראלי‪:‬‬
‫א‪ .‬שופט בקדם המשפט יכול לומר שעדים מסוימים לא רלוונטים‪ ,‬או להודיע שהוא ישמע את העדים בקצרה‪,‬‬
‫להורות על תצהור עדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיצול הדיון – לחלק את העדים כמו בנזיקין‪ :32‬האם יש אחריות נזיקית ומה גובה הנזק אם אין אחריות נזיקית‬
‫ממילא אין צורך לדון בגובה הנזק‪ ,‬בעבר לפני קיומו של קדם המשפט היה השופט שומע את כל המשפט כולל‬
‫האחריות הנזיקית והגובה‪ ,‬כיום השופט רשאי להורות שהחלק הראשון האם יש אחריות נזיקית‪.‬‬

‫היה וכוח על שווי המשאית המבוטחת‬

‫ע"א ‪ 680/87‬המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו‪ ,‬פ"ד מו(‪ .)1992( 154 )4‬ובית המשפט ממנה שמאי רכב לחוו"ד‬
‫ביהמ"ש השמאי קבע שמחיר המשאית מעל שווי המגן אבל פחות מהשווי שאליהו טען‪ ,‬ואליהו מפחית את כתב‬
‫התביעה לחוו"ד השמאי‪ ,‬וביהמ"ש מקבל את חוו"ד השמאי לאחר שהוא דחה הבאת מומחה נוסף‪ .‬ע"א ‪504/86‬‬
‫מ‪.‬ל‪.‬ר‪.‬נ‪ .‬אלקטרוניקה בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מג(‪ .)1989( 579 )3‬ככלל אי אפשר לעלות טענות מיוחדות שלא‬
‫עלו בקדם המשפט‪ ,‬למעט אם יש נסיבות מיוחדות שיש סיבה מיוחדת למה לא עלתה הטענה מראש או שעלול‬
‫להיגרם עיוות דין חמור‬
‫יש בקשות שמתקין התקנות במודע לא הגביל אפילו בהליך הערעור‪:‬‬
‫‪ .1‬סעדים זמניים‪ -.‬אי אפשר לדעת מתי תצטרך‬
 ‫עדות מוקדמת‪ -.‬אי אפשר לדעת‬ ‫‪.2‬‬
‫פסלות שופט‪ -.‬מתישמתגלה קשר או גילו"ד פסול‬ ‫‪.3‬‬
‫פטור מהתייצבות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אישור הסדר פשרה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫שני הסעיפים האחרונים נבעו מכוחם של לשכת עוה"ד בוועדה שהתנגדו לתקנות החדשות‪.‬‬
‫יש חמש תקנות נוספות שצריך לבקש ‪ 45‬יום מכתב הטענות האחרונות והסיבה שהם צריכות להידון לפני כתב‬
‫המשפט ואף לפני ההליכים המקדמיים‪.‬‬
‫עיכוב הליכים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מומחה מצד נתבע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צירוף צד להליך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫איחוד דיון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תיקון כתב טענות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫שאר הבקשות הם הסוג השלישי שעובד בצורה מורכבת‪ ,‬צריך להודיע בכוונתי להגיש תביעה‬ ‫•‬
‫כך וכך ואז ‪ 20‬יום לפני קדם המשפט העו"ד מגיש רשימת בקשות עמ' לכל בקשה שבה מפורט‬
‫מה אתה רוצה לבקש ולמה‪.‬ואז לצד השני יש אפשרות להגיש בקשה תוך ‪ 7‬ימים בעמוד אחד‬
‫לכל בקשה ‪ ,‬ובית המשפט יחליט מה לקבל מייד‪ ,‬מה לדחות על הסף‪ ,‬מה לשמוע בע"פ‪ ,‬ומה‬
‫לבקש בכתב‪.‬‬

‫השופט יתן את החלטתו בתוך ‪ 7‬ימים בכדי שהשופט ייתן החלטה שישה ימים לפני הדיון ואז‬ ‫•‬
‫יהיה לצדדים מספר ימים להתכונן (לפי התיקון החדש שבעל הדין מבקש ‪ 20‬יום קודם קדם‬
‫המשפט לעומת קודם התיקון הנ"ל שאז היה ‪ 14‬יום והשופט היה מקבל את ההחלטה עובר‬
‫לקדם המשפט‪ ,‬ללא שיש שהות לצדדים להתכונן)‪.‬‬

‫סעיף ‪(64‬א)לאחר ישיבת קדם המשפט המסכמת יתקיים דיון במועדים שבית המשפט יורה‪,‬‬ ‫•‬
‫ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין‪(.‬ב) הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף‬
‫והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים‪ ,‬זולת אם נסיבות העניין מחייבות‬
‫אחרת ; לעניין זה‪ ,‬על בית המשפט להבטיח‪ ,‬ככלל‪ ,‬שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך‬
‫לחקירתו הראשית‪.‬‬

‫(א) ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית המשפט במועד שנקבע‪.‬‬

‫(ב) ביקש בעל הדין לשנות את מועד הדיון‪ ,‬יציין בכותרת הפנייה את המועד שאותו הוא מבקש לשנות ויצרף את‬
‫המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייתו‪.‬‬
‫(ג) טעמים כגון שיקולי נוחות‪ ,‬הסכמת בעלי הדין‪ ,‬עומס עבודה‪ ,‬קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור לא יהוו‪,‬‬
‫ככלל‪ ,‬עילה מספקת לשינוי מועד הדיון‪.‬‬
‫(ד) בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא‪-‬כוחו יבחן בית המשפט האם ניתן היה‬
‫למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו‪.‬‬
‫(ה) פנייה לשינוי מועד הדיון מחמת קיומם של מספר דיונים באותו מועד תוגש מיד עם היוודע קיומו של דיון‬
‫מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל‬
‫ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים‪.‬‬
‫(ו) בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק ואת משך‬
 ‫הזמן שבו התיק תלוי ועומד‪.‬‬
‫(ז) בית המשפט רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר‬
‫שהנסיבות מצדיקות זאת‪.‬‬

‫אם התובע הגיע והנתבע לא הגיע‪ ,‬הדיון ימשך כסדרו על אף שהנתבע לא נמצא לחקור את‬ ‫•‬
‫העדים‪ ,‬אולם אם הנתבע יבוא באמצע הוא יוכל להמשיך את הדיון באותה נקודה (להביא את‬
‫עדיו וכיו"ב) במצב דברים שכזה עדיף לנהל את הדיון במהירות שההכרעה תהיה לפני הגעת‬
‫הנתבע‪.‬‬
‫כשהתובע לא הגיע יש אפשרות למחוק את כתב התביעה (ואז זה מכשול דיוני) או לדחות את‬ ‫•‬
‫כתב התביעה אולם ביהמ"ש אומר שזה למקרים מיוחדים‪.‬‬

‫לפי הפסיקה רע"א ‪ 1958/00‬נדב נ' סלון מרכזי‪ ,‬פ"ד נה(‪ .)2001( 43 )5‬ענינים מיוחדים הם‬ ‫•‬
‫כשיש שני תנאים מצטברים כשאין עילה וכן כשיש זלזול חמור ומופגן בביהמ"ש‪ ,‬אחרת זה‬
‫סיבה למחיקה ולא לדחייה‪.‬‬

‫בדרך כלל קודם פרשת התביעה ואח"כ פרשת ההגנה (למעט במקרים יוחדים שיפורטו לקמן)‪.‬‬ ‫•‬

‫פרשת התביעה חקירה ראשית של התביעה ואח"כ חקירה נגדית של התובע ואח"כ חקירה‬ ‫•‬
‫חוזרת של התובע‪ ,‬חקירה נגדית אינה חובה‪.‬‬

‫בחקירה חוזרת אי אפשר לשאול שאלות חדשות אלא לפעול לגבי דברים שעלו בחקירה‬ ‫•‬
‫הנגדית‪ ,‬והיא איננה חובה‪.‬‬

‫בסיום פרשת התביעה התובע אומר את זה או בפומפוזיות אלו הן עדיי או שבוא סיים‪.‬‬ ‫•‬

‫פרשת ההגנה להפך‪ ,‬חקירה ראשית של הנתבע‪ .‬ואח"כ חקירה נגדית של התובע ובסוף חקירה‬ ‫•‬
‫חוזרת‪.‬‬

‫יש אפשרות שהעדות תהיה בכתב‪ .‬בתקנות החדשות ברירת המחדל בע"פ עד תביעה במחוזי‬ ‫•‬
‫מעל ‪ 2.5‬מלש"ח שאז ברירת המחדל היא שיהיה בכתב‪.‬‬

‫רע"א ‪ 6283/93‬ד‪ .‬דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף‪ ,‬פ"ד מח(‪639 )1‬‬ ‫•‬
‫(‪ .)1994‬ביהמ"ש קובע שאי אפשר לתת לצד אחד עדות בכתב והשני בע"פ כי אי אפשר לפגוע‬
‫בשוויון בזכות הדיונית‪.‬‬

‫פרשיית הזמה‪ :‬טענות עמנו הייתם כלפי העדים רלוונטי בעיקר להזים עדי הגנה או להזים‬ ‫•‬
‫עדי הזמה‪.‬‬
‫סיכומים‪:‬‬

‫יש אפשרות לסיכומים בכתב או בע"פ‪.‬‬ ‫•‬

‫המטרות הן לחזור על טענות שלא ירדת מהם במהלך הדיון‪ .‬המנגנון הזה מצמצם את הטענות‬ ‫•‬
‫שבמחלוקת‪ .‬וכן הצדדים מקשרים בין העדויות שהושמעו במהלך ההליך לטענות וכך ביהמ"ש‬
‫מקבל תקציר של הטענות והעדויות‪.‬‬
 ‫דרך כלל הסיכומים בע"פ‪ ,‬אולם ביהמ"ש רשאי להורות סיכומים בכתב‪.‬‬ ‫•‬

‫ע"א ‪ 579/90‬רוזין נ' בן‪-‬נון‪ ,‬פ"ד מו(‪ ,1992( 738 )3‬לעניין סיכומים)‪ .‬בעל דין שהחליף עו"ד כמו‬ ‫•‬
‫גרביים עד כדי שמסיימת פרשת ההגנה ורגע לפני הסיכומים והוא מחליף עו"ד ומבקש‬
‫להתארגן ולעכב ובית המשפט דוחה ואז הוא אומר אם כך "אין תקומה לטענותיי" ןנותן פס"ד‬
‫אולם ביהמ"ש העליון טוען שבית המשפט המחוזי שגה שכן המחוזי היה צריך לתת לו לסכם‬
‫על אף שהוא אמר אין תקומה לטענותיי‪.‬‬
‫הודאה והדחה‪:‬‬
‫הסכמה עם טענת התובע אבל לא סיפרת חלק מסוים ואז מתהפך סדר הראיות והדיון‪ ,‬קודם הנתבע יטען את דבריו‬
‫ואז התובע ינסה להפריך את דבריו‪.‬‬
‫הודאה והדחה כיצד ‪:‬‬
‫ע"א ‪71/77‬אייזנברג נ' אלון תנור אפייה במחסן והוא תובע את איזנברג שסיפק לו באיחור של חצי שנה אייזנברג‬
‫מודה שהתנור סופק באיחור אבל טוען שלבסוף אילוז לקח את התנור‪ ,‬זה הודאה והדחה ולכן אייזנברג צריך לנהל‬
‫את פרשת ההגנה שהוא לקח את התנור ואז אילוז ינהל את פרשת התביעה (הסדר הקלאסי מתהפך)‪.‬‬
‫אין זה הודאה והדחה כיצד‪:‬‬
‫ע"א ‪ 777/80‬שרייבר נ' אלון היה דיון מי הבעלים בכתבי החת"ס והכת"ס ניניו – שרייבר לבין שטרן שערך את‬
‫הכתבים אלון טען שאכן העיזבון הכל מגיע לשריבר אבל הכתבים לא כלול בעיזבון ביהמ"ש העליון קובע שזה לא‬
‫הודאה והדחה אלא כפירה בטענת שריבר שהכתבים שייכים לו‪.‬‬
‫בתקנות הישנות היו הרבה הליכים חילופיים אולם בחדשות יש רק שתי מסלולים חילופיים אבל גם בחדשות‬
‫ההליכים הישנים לא בוטלו כמפורט בדברי ההסבר אלא נשאר כר נרחב לבית המשפט‪.‬‬
‫ההליך המיוחד הנרחב ביותר הוא סדר דין מקוצר‪ :‬בסדר דין מקוצר משתיקים את הנתבע ולנתבע אין זכות להגיש‬
‫כתב הגנה אלא עומדת לו הזכות להגיש בר"ל – בקשת רשות להתגונן ובניגוד לכתב הגנה הנתבע חייב להצהיר על‬
‫הבקשה ולהיצמד לגירסא עובדתית אחת ולכן היא הרבה יותר קשה להתגונן‪.‬‬
‫כמו כן ביהמ"ש לא מוכרח לקבל בר"ל ואז הדרך פתוחה למתן פסק דין בהעדר הגנה‪.‬‬
‫עם זאת ההליך הזה אין תוכו כברו ובפועל בית המשפט פירש את סדר הדין המקוצר באופן נרחב ויותר הליכים‬
‫נכנסו להליך סדר דין מקוצר ומאידך ביהמ"ש מיתן את הפגיעה באמצעות קבלת הבר"ל ב‪ 99%‬מהמקרים של מי‬
‫שביקש בר"ל אולם כשלא הגישו בר"ל התיק סדר דין מקוצר הופך לדרך המלך‪.‬‬
‫כשבית המשפט נותן רשות להתגונן התיק עובר להליך רגיל‪.‬‬
‫הביקורת על ההליך הזה שהוא דופק חלשים שהנגישות שלהם לייצוג משפטי נמוכה למרבה השמחה ההליך הזה‬
‫נמחק מהתקנות החדשות‪ ,‬אולם לשכת עוה"ד מנסים להילחם על השארת סדר הדין המקוצר בהקשר זה הוא חוק‬
‫הוצאה לפועל שם הוסיפו סדר הליך מקוצר בשינויים קלים‪.‬‬
‫בחוק הוצאה לפועל‬
‫‪81‬א‪( .1‬א) תביעה שהיא אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ ,‬שיש עליה ראיה בכתב;‬
‫(‪ )2‬תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק‪,‬‬
‫ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה‪ ,‬ובלבד שסכום התביעה אינו‬
‫עולה על ‪ 75,000‬שקלים חדשים ביום הגשתה‪ ,‬והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה‬
‫(בסעיף זה ‪ -‬תביעה על סכום קצוב)‪.‬‬

‫תביעה על סכום כסף קצוב הפסיקה הרחיבה את הפסיקה גם במקרה של סעיפי חוזה‬ ‫•‬
‫מסובכים עם ריבית והצמדה שנדרש טבלת אקסל לרבות פיצויי נזיקין כנגד חברת ביטוח‪.‬‬
‫מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ -‬לא מתאימה לנזיקין או לעשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬ ‫•‬
‫שיש עליה ראיה בכתב – לא חייב להיות ראיה מכריעה ולא חייב להיות ראיה להפרה‪ ,‬ע"א ‪ 81/83‬בר נ' הבר‪ ,‬פ"ד‬
‫מ(‪ )1986( 17 )1‬כשיש התחייבויות על סכום מסוים הוא אינו יכול להביא צ'ק על חצי מהסכום והוא צריך להביא‬
‫ראיה בכתב על מלוא הנרטיב‪.‬‬
‫למעשה המקרים שנותרו בחוץ זה כשנדרש הערכה או שמאות‪.‬‬ ‫•‬
‫בעבר היה נהוג סדר דין מקוצר לפינוי מושכר אולם כיום יש תקנות ספציפיות לפנוי‬ ‫•‬
‫מושכר‪.‬‬
‫בהליך סדר דין מקוצר נדרש התראה בין ‪ 30‬יום לשנה לפני להתריע על תביעה לפסק דין‬ ‫•‬
‫קצוב ואחר כך הוא יכול לפנות להוצל"פ לתביעה לפס"ד קצוב‪.‬‬
‫לאחר הגשת התביעה להוצל"פ ההוצל"פ מגישה מכתב בתוך ‪ 50‬יום שבו הוא נדרש לשלם‪.‬‬ ‫•‬
‫מי שנדרש לשלם אמור להגיש התנגדות מלווה בתצהיר‬ ‫•‬
‫כאמור לעיל רוב רובו של מי שיגיש התנגדות יזכה אולם מי שלא יגיש התיק ילך להוצל"פ‬ ‫•‬
‫שוב יקבל פס"ד בהוצל"פ ושוב נפגעים החלשים‪.‬‬
‫• בהוצל"פ ניתן לקבל את התביעה או לדחות אותה‪ ,‬אי אפשר לקבל חלקית ככל ובית‬
‫המשפט ‪.‬‬
‫שלושה הליכים נוספים שלא קיימים בתקנות החדשות אך ממשיכים להיות איתנו בדרך אחרת ובית המשפט‬
‫מוסמך להפעיל אותם לפי שיקול דעתו‪:‬‬

‫‪ .1‬המרצת פתיחה‪ -‬היה מעט תקנות בנושא וההליך נוהל לפי שיקו"ד – המרצת‬
‫פתיחה השופט לויו לתור המהיר בסופר‪ -‬זה מעין שסתום אינקוזיטורי בהליך‬
‫ולכן זה הליך מהיר יחסית כי השופט מחליט האם יהיו עדים וכמה?‪.‬‬

‫השופט לוין אמר שיש שני סוגים בתור המהיר או שאין הרבה מוצרים ‪-‬אין הרבה ראיות וטענות או‬ ‫•‬
‫סלבריטאים ויפ‪ -‬וכך גם בבתי המשפט‬
‫בתקנות הישנות הוא ‪ 5‬נושאים בתקסד"א הישנות שיהיו רלוונטים ועוד ‪ 5‬מקרים‬ ‫•‬

‫אנשים הממלאים תפקיד בשביל אנשים אחרים ‪ :‬אפוטרופסים‪ ,‬מנהלי עזבונות‪ ,‬ומנהלי נאמניות‬ ‫א‪.‬‬
‫עם זאת תביעות אלו לפי חוק בית המשפט נידונות בבית משפט לעניני משפחה ומכייון שחוק‬
‫מאוחר גובר על תקנה סעיף זה אינו רלוונטי‪.‬‬
‫כשמתווכחים על פרשנות חוזה מכר מקרקעין שלא נוגעות לתוקפו – אולם הפסיקה הפכה את‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסעיף ללא רלוונטי כי הצד שכנגד יכול לפנות ולטעון שהחוזה חסר תוקף בסעד הצהרתי‪ -‬ע"א‬
‫‪ 393/82‬חיים נ' אבאיוב‪ ,‬פ"ד מא(‪.)1987( 716 )1‬‬
‫פירוש מסמכים בכלל חוזה‪ ,‬צוואה‪ ,‬חוזה‪ – .‬עגלה ריקה‬ ‫ג‪.‬‬
‫סעד הצהרתי ס' ‪ 253‬לתקנות הישנות – ומשכך ממילא סעיף ב' לגבי תוקפו נכנס לסעיף הראה‬ ‫ד‪.‬‬
‫לעיל עניין חיים‪ – .‬עגלה ריקה‬
‫פירוק שותפות – על אף שמדובר בסכסוכים רבים ומורכבים וזה לא עגלה ריקה‪ ,‬אלא נתנו לו‬ ‫ה‪.‬‬
‫קדימות בתור בכדי לפרק שותפויות‪.‬‬
‫תקנות הגישור ‪ -‬אישור הסכם הליך הגישור בבית המשפט ב‬ ‫ו‪.‬‬
‫מהפסיקה ‪ :‬אישור תובענה ייצוגית או נגזרת (בעל מניות שתובע בשם מניות מיעוט)‪ -‬אדם שתובע‬ ‫ז‪.‬‬
‫בשם אנשים אחרים‪ ,‬צריך שבית המשפט יאשר לו לתבוע בשם אחרים שלא מודעים לה בנוגע‬
‫לתובענה ייצוגית יש הליך חדש מיוחד לגבי תביעה ייצוגית אולם לגבי נגזרת אין‪.‬‬
‫מהפסיקה ‪ :‬מינוי כונס נכסים שעוסק בפרויקט בניה נדרש שליח ציבור לכל אלו שנכוו מהקבלן‬ ‫ח‪.‬‬
‫ונדרש השלמת בנייה ובית המשפט נותן לנהל את זה בהמרצת פתיחה – מסלול ויפ‪.‬‬
‫מהפסיקה – ביטול עיקול על ידי צד זר – אדם שטוען שהוא לא צד לסיפור העיקול והסיפור נחשב‬ ‫ט‪.‬‬
‫עגלה ריקה (דומה ופרשנות מרחיבה של סעד הצהרתי )‪.‬‬
‫מהפסיקה ‪ -‬סעד הצהרתי לפיו יפוי כח של בנק מזרחי טפחות מקביל ליפוי כח מבנק טפחות שנסגר‬ ‫י‪.‬‬
‫כחברה ללא מינוי מורשה חתימה‪.‬‬

‫ב‪ .‬טען ביניים‪ -‬כשאדם נתן מכה לאדם אחד ושני אנשים תובעים אותו על מעשה אחד‬
‫והנתבע תובע את שני התובעים ואפשר שאחד מהם יטען להסתלקות שאינו תובע או‬
‫יתבע בהמשך לעומת זאת יש אפשרות להודעת פרטים שבו התובעים מסבירים שהם‬
‫מתכוונים לתבוע באם שניהם נותנים הודעת פרטים אז ביהמ"ש נדרש להחליט בין שני‬
‫התובעים ואז ביהמ"ש יוציא צו גודר כנגד התובע שלא כדין ‪.‬‬

‫מכניסת התקנות החדשות אין טען ביניים ההליך ישאר ויכונה סעד הצהרתי‪.‬‬

‫שני דוגמאות‬

‫‪ .1‬ע"א ‪ 372/72‬דוד טפרסון חברה לבניה בע"מ‪ ,‬חברה רשומה בישראל‪ ,‬ו‪ 2-‬אח' נ'‬
‫אינג' מ' בן חורין‪ ,‬אדריכל חברה בע"מ‪ ,‬חברה רשומה בישראל‪ ,‬פ"ד כז(‪461 )1‬‬
‫(‪ .)1973‬טפרסון היה אדריכל ובן חורין פעל כמפקח ונאמן מול חברת הבנייה‬
‫והיה ויכוח בין בעל הבית לטפרסון והוא לא יודע למי לתת את הכסף והוא הולך‬
‫לבית המשפט‪.‬‬
‫במקרה‬
‫‪ .2‬ע"א ‪ 213/88‬אור אלום בע"מ נ' אלמוג בע"מ‪ ,‬פ"ד מג(‪.)1989( 099 )3‬אור אלום‬
‫היא חברה ליצור פרופילי אלומנים והיא מתקשרת עם חברת רויכמן ואלמוג‬
‫רכשה את אלמוג שתספק תוכנה ואור עלום לא משלמים כי היא טוענת שהיא‬
‫אינה יודעת מי חייב וביהמ"ש מסלק את רויכמן ומול רויכמן היא טוענת שהיא‬
‫אינה חייבת כלל כי התוכנה לא טובה ואכן היא זוכה כשביהמ"ש קובע שאור‬
‫אלום פעלה נכון שבהתחלה פנתה לסעד הצהרתי לצו ביניים ואח"כ ענו לתביעה‬
‫לגופה‪.‬‬
‫ג‪ .‬איבעיא – בקשה‬
‫שלושה מקרים שהם‪:‬‬
‫‪ .1‬הליכי פשיטת רגל – שאלות שמתעוררות בהליך פשיטת רגל בשלום‪ ,‬פניה‬
‫למחוזי באיבעיה על תיק בשלום לפי פקודת פשיטת רגל‪ -‬הנחיה לגורם דלמטה‬
‫בשלום‪.‬‬
‫‪ .2‬הסדר זכויות במקרקעין – פקיד בזכויות מקרקעין לקרקעות שאינם מוסדרים‬
‫ולפקיד יש שאלה ומותר לפקיד לפנות בשאלה לבית המשפט (למחוזי כי זה‬
‫מקרקעין)‪ ,‬ובית המשפט מכריע לפקיד כיצד לפעול (הפקיד פטור מאגרה)‪.‬‬
‫‪ .3‬בוררות – לבורר מותר לפנות לבית המשפט לשאול שאלה לרוב למחוזי אבל לא‬
‫תמיד‪ ,‬לפי פקודת הבררויות‪.‬‬
‫התפתחו שני סוגים של איבעיות‪:‬‬
‫א‪ .‬איבעיית עצה – לגביה בית המשפט רשאי לא לענות ובית המשפט נוטה‬
‫לא לענות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב‪ .‬איבעיית פסק ביהמ"ש משאיר סוגיה לביהמ"ש וכותב פסק אם בית‬
‫המשפט יכריע א פסק ‪ A‬אם ביהמ"ש יכריע ב והפסק ‪ B‬מפנה לבית‬
‫המשפט כשהבורר אינו יכול לחזור בו‪ ,‬ובכך ביהמ"ש נוטה להיענות אם‬
‫כי אינו חייב להיענות‪.‬‬
‫סדר דין מהיר‪:‬‬

‫סדר דין מהיר נקבע בתקנות הישנות בתיקון משנות ה‪ 90‬וכן קיים בתקנות החדשות בשינויים קלים‪,‬‬ ‫•‬
‫סדר דין מהיר הפך את הדיון למהיר ויעיל בהליך ממוצע של ‪ ₪ 12,000‬ואין צורך בקדם‪.‬‬
‫א‪ .‬לטפל בכתבי הטענות שאינו מהווה יריעת פתיחה אלא בסיכום טענות הצדדים (נדרש לצרף ‪:‬‬
‫תצהיר למיטב ידיעתו ואמונתו‪ ,‬חוות דעת מומחה‪ -‬יש בכך חוסר שוויון ובמקרים מסוימים‬
‫ביהמ"ש נעתר לבקשת דחיית חוות דעת מומחה וכתב ההגנה)‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬להקנות לשופט סמכויות אינקויזטורים (אם כי לא לחלוטין)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ליצור סד זמנים קשיח ומהיר‪.‬‬
‫סדר דין מהיר עד סך של ‪ 75,000‬ולכן מדובר בסדר דין שאפשרי בשלום עם זאת המחוזי מאמץ כללים‬ ‫•‬
‫מסדר דין מהיר‪,‬‬
‫חוות דעת מומחה‪ -‬חסרונות ‪ :‬א‪ .‬יש בכך חוסר שוויון ובמקרים מסוימים ביהמ"ש נעתר לבקשת דחיית חוות דעת‬
‫מומחה וכתב ההגנה‪ .‬ב‪ .‬הצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה מראש לחוות דעת משותף‪.‬‬
‫היה ניסיון לאסור צירוף דעת מומחה שיצורף על ידי ביהמ"ש אבל לשכת עוה"ד התנגדה‪.‬‬
‫סנקציה על דחייה היא דחיית התובענה כי הדרישה היא אוטומטית‪.‬‬
‫אין קביעה ביחס למידע בשאלונים אוטומטיים‬
‫שופט אינקויזטור‪:‬‬

‫בסדמ"ר – מועד דיון לאחר כתבי הטענות תוך חצי שנה ביהמ"ש צריך לקיים דיון‪.‬‬ ‫•‬
‫הגבלת הדיון ליום אחד (הגבלת חקירה)‪.‬‬ ‫•‬
‫הכרעת השופט אם יהיה קדם משפט‪.‬‬ ‫•‬
‫הגבלת תביעה שכנגד‪.‬‬ ‫•‬
‫מועדים בסדר דין מהיר‪:‬‬

‫סעיף ‪ 8‬לתקנות‬

‫(א) כתב הגנה במסלול דיון מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע‪.‬‬
‫(ב) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה ליתן הודעה לצד שלישי לפי תקנה ‪ 22‬ו‪ ,23-‬אם ניתנה‬
‫לכך רשות בית המשפט‪ ,‬ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים‪.‬‬
‫(ג) בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת‬
‫כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם משפט‪.‬‬
‫(ד) בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב‬
‫ההגנה האחרון‪.‬‬
‫(ה) החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה‪ ,‬או ממועד הגשת‬
‫תשובת המשיב לבית המשפט‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫(ו) הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך‪ ,‬רשאי הוא‬
‫להורות על ימי דיון נוספים‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה‬
‫ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה‪ ,‬אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך‬
‫לכך‪.‬‬
‫(ז) בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט‪ ,‬עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון‪ ,‬רשימת אסמכתאות‬
‫משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכל; סיכום טענות בעלי הדין יהיה‬
‫בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות‪ ,‬אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫המסקנה כי לולא פנייה לנשיא או לסגנו התיק נגמר תוך ‪ 8‬וחצי חודשים‪.‬‬
‫ת"א (שלום י‪-‬ם) ‪ 4050/01‬עירית ירושלים נ' האשם מחמד (פורסם בנבו‪ .)16.07.02 ,‬השופטת קובעת שחלק‬
‫מהתקנות פוגעות בחוק יסוד השפיטה כיוון שהיא פוגעת בזכותו של השופט והשופטת מצהירה שהתקנות בטלות‬
‫ביחס לתקנות שנוגעות להגבלת השופטים‪ .‬אולם היועמ"ש של עיריית י‪-‬ם הגיש ערעור וההחלטה נהפכה בשל‬
‫שהטענות לא נטענו ע"י הצדדים וכמו כן שהגבלת זמנים על השופטים לגיטימית וכן שיש לשופט סמכות טבועה‬
‫לתת להארכה ואין לטעון בטלות‪ ,‬המרצה מצדד בעמדת המחוזי‪.‬‬

‫תובענה לפינוי מושכר‪:‬‬

‫(א) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד‪ ,‬ללא צורך בקבלת‬
‫רשות מבית המשפט‪ ,‬סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת‪ ,‬יודיע על כך התובע לבית‬
‫המשפט ויידרש לציין האם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר‪.‬‬
‫(ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה‪.‬‬
‫(ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי‪.‬‬
‫(ד) בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג‬
‫זה‪.‬‬
‫(ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב‬
‫ההגנה האחרון‪.‬‬
‫יש למשכיר פיצול סעדים אוטומטי‪.‬‬ ‫•‬
‫תוך ‪ 30‬יום כתב הגנה כולל תצהיר וחו"ד מומחה לא נהוג להאריך מועד‪.‬‬ ‫•‬
‫תוך ‪ 30‬יום מכתב ההגנה יתקיים דיון‪.‬‬ ‫•‬
‫תוך ‪ 14‬יום מהדיון פסק דין‪.‬‬ ‫•‬
‫שאר ההליכים כמו סדר דין מהיר‪.‬‬ ‫•‬
‫סה"כ תוך חודשיים וחצי פסק דין‪.‬‬ ‫•‬
‫סעדים זמניים‪:‬‬
‫סעדים זמניים יוצרים דיון נסתר לאן דעת השופט נוטה לפי נטיית הלב של השופט בסעדים הזמניים‪.‬‬ ‫•‬
‫הרציונל בסעדים זמניים זה שההחלטה הסופית לא תהא לשווא שהנתבע יבריח נכסים‪.‬‬ ‫•‬
‫השופטים לא אוהבים לתת סעד זמני‪.‬‬ ‫•‬

‫א‪ .‬כי מדובר בזמן שלא כל המידע נמצא לפניו‪.‬‬

‫ב‪ .‬בגלל שבעצם החלטה שכזו מראה כביכול לאן דעת השופט נוטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגיעה חוקתית בפגיעה בזכויות כמו קניין‪ -‬בעיקול נכסים‪ ,‬וכבוד‪ -‬באיסור יציאה מהארץ‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אין הרבה שינויים בסעדים זמניים בתקנות החדשות ביחס לתקנות הישנות‪.‬‬ ‫•‬
‫הפיקוח על סעדים זמניים המגנים על המשיב‪:‬‬
 ‫‪ .1‬תנאי הסף‪ -‬הבניית שיקול הדעת ‪:‬‬
‫א‪ .‬עיקול זמני‬
‫ב‪ .‬צו מניעה זמני‬
‫ג‪ .‬כיוס נכסים זמני‬
‫ד‪ .‬תפיסת ראיות (נכסים)‬
‫ה‪ .‬עיכוב יציאה מהארץ‬
‫שיקולי בית המשפט במתן סעדים זמניים‪:‬‬
‫א‪ .‬נחיצות הסעד‪ -‬התווסף בתקנות החדשות עדיין לא ברור תוכנו משמעותו הפשוטה שאין שימוש לרעה‬
‫בהליכים משפטיים בפסק דין כהן שניתן לאחרונה לגבי שימוש לרעה בהליכי משפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬עילות – סיכויי תובענה – בתקנות מופיע שקיימות ראיות מסקות להוכחת עילת התובענה ובית המשפט‬
‫העליון בטפחות אמר שמדובר בטעות כי המבקש סעד זמני יכול להיות או התובע או הנתבע ולכן ההגדרה‬
‫הנכונה סיכויי תובענה בתביעה המרכזית‪.‬‬
‫לעיתים יש התלבטות בין היכולת לנצח בסעד הזמני לבין הבעיתיות בחשיפת הראיה‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫ג‪ .‬מאזן נוחות‪ -‬בין הנזק שנגרם למבקש מאי קבלת הסעד לנזק שיגרם למשיב מקבלת הסעד של מי הנזקים‬
‫יותר גדולות המבקש צריך להוראות שהכף של ההכבדה –הנזקים של המשיב יותר גדולים רע"א ‪6994/00‬‬
‫בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר‪ ,‬פ"ד נו(‪ )2001( 529 )1‬אמר לקחו משכנתא והם טוענים שהיה‬
‫סיכום בע"פ לדחיית התשלום וביהמ"ש המחוזי והעליון קובעים שעל אף שסיכויי התביעה אפסיים אבל‬
‫היות ומאזן הנוחות נוטה בחדות לטובת המבקשים‪ ,‬ולכן האיזון נוטה לטובת מאזן הנוחות (לימים אמר‬
‫ניצחו בתיק וקיבלו את הסעד העיקרי)‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫ד‪ .‬תום לב לאור זאת נדרשים הצדדים לטעון שהפגיעה בהם אנושה‪ .‬רע"א ‪ 8113/00‬שפר נ' תרבות לעם‪ ,‬פ"ד‬
‫נה(‪ )2001( 433 )4‬היה הסכם בין שפר ממשפחת אבן שושן לקריית ספר‪ ,‬ולאחר תום ההסכם הם מנסים‬
‫להתקשר עם הסכם חדש והם מנסים למכור את הספרים ואינם מצליחים ומתברר שתרבות לעם משווקים‬
‫את הספרים והם תובעים אותם לביהמ"ש ומבקשים צו מניעה זמני אלא שבית המשפט דוחה את טענת‬
‫הסעד הזמן כי שפר לא חשפו שהיה מכתב קריית ספר שהם רכשו ספרים מראש דהיינו שהמבקש סעד זמני‬
‫צריך לנהוג בתום לב משמעותי; כך גם רע"א ‪ 4196/93‬שפע בר ניהול ושירותים (‪ )1991‬בע"מ נ' שפע‬
‫מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות‪ ,‬פ"ד מז(‪ .)1993( 165 )5‬שניהם בתחום האוכל ושפע בר תובעת תביעת‬
‫מוניטין ומבקשים צו מניעה זמני אולם ביהמ"ש דוחה את בקשת צו המניעה כי הם סתירו שרשם החברות‬
‫דן בכך והורה להוסיף את שנת ההתאגדות ומכיוון שכך על אף שאין הכרע‪ .‬כך גם כאשר המשיב נוהג‬
‫בחוסר תום לב יש סיכוי שיתנו גבוה שיתנו נגדו סעד זמני חזי לוי‪.‬‬

‫ה‪ .‬מידתיות כאשר ניתן סעד זמני הוא צריך להינתן בצורה מידתית א‪ .‬מידתיות פנימית‪ -‬בתביעה נזיקית כנגד‬
‫דודו טופז והם מבקשים לעקל פנטאהוז‪ ,‬עו"ד טוענים שהפגיעה בעיקול הדירה הזו גדולה כי הוא מעוניין‬
‫למכור את הנכס והוא מבקש לעקל את דירת המגורים שאותה הוא לא מתכוון למכור‪ .‬ב‪ .‬מידתיות‬
‫חיצונית‪ -‬מחליפים את הסעד‪ -‬יכולה להכריע שצד מבקש עיכוב יציאה מהארץ ויקבל סעד של עיקול כספי‬
‫אם הוא פוגע פחות‪.‬‬
‫הכבדה‪( .-‬כתובה בכל אחד מהסעדים) ניהול הסיכוי לסיכון מול חומרת הסיכון‪ -‬מה הסיכוי שהנתבע יבריח את‬
‫הנכסים ועוצמת הפגיעה כמה נכסים הוא יבריח? ע"א ‪ 234/89‬בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עיריית אום אל פחם‪,‬‬
‫פ"ד מג(‪ )1989( 617 )2‬נקבע שכיום גם עריות עלולות לפשוט רגל‪.‬‬
‫ו‪. .‬‬

‫בשביל עיקול זמני וצו מניעה נדרש סיכוי סביר והכבדה ממשית‪.‬‬ ‫•‬
‫בשביל כינוס נכסים‪ ,‬תפיסת ראיות ועיכוב יציאה מן הארץ נדרש חשש ממשי והכבדה ממשית‪.‬‬ ‫•‬
‫כאשר מדובר בעיכוב יציאה מהארץ בשל מזונות או נזק גוף די בחשש סביר והכבדה סתם היות‬ ‫•‬
‫ומדובר בהגנה על צד חלש או נכה או הורה שכל מחסורם עליו‪.‬‬

‫‪ .2‬בטוחה –‬
‫א‪ .‬התחייבות‪ -‬נוסח שבו מבקש הסעד מתחייב שאם יגרם לו נזק הוא ישלום לו את הנזק – ביהמ"ש‬
‫מסביר שיש גורם שמנתק את הקשר בין המבקש למשיב וזה ביהמ"ש שנותן את הסעד‪ ,‬וכדי להרגיע‬
‫את המשיב יוצרים עילה חוזית בין המבקש למשיב בגין נזק על סעד זמני שביהמ"ש יבטל או יצמצם‬
‫היקפו‪.‬‬
‫המבקש צריך לצרף בקשה ואין פטורים לכך‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערובה‪ -‬בשבל ערובה יכול המשיב לבקש ערובה שאחרים (בעבר זו הייתה הערבות בתקנות) או נכסים‬
‫או ערבות בנקאית ישלמו עבור ההתחיבות בניגוד להתחיבות הערובה תלויה בהחלטת ביהמ"ש‪ ,‬ככל‬
‫שמצבו הכלכלי של המבקש איתן אין צורך בערובה‪ ,‬בארה"ב בתקופת המשבר אמרו שעיריות אפשר‬
‫לחייב בערובה וכך בארץ ביחס לרשויות מקומיות שבעבר התדרדר מצבם‪.‬‬
‫בתקנות הישנות ‪ 50,000‬ויותר רק מטעמים מיוחדים‪ ,‬בתקנות החדשות אין מגבלה אבל סביר להניח שהפרמטר של‬
‫‪ ₪ 50,000‬יישאר כמדד‪.‬‬
‫בדרך כלל סעדים זמניים מתבקשים מבית המשפט אולם סעדים ארעיים מתבקשים בצד א ואז‬ ‫•‬
‫ניתן צו ארעי באמצעות צד א ועל המבקש להעביר את ההחלטה לצד השני תוך שלושה ימים ואז‬
‫צריך להיות דין דוך ארבע עשרה יום (בתקנות הישנות הצו במעמד צד אחד היה פוקע מאליו אולם‬
‫בתקנות החדשות הסעד הארעי לא פוקע מאליו‪.‬‬
‫בתקנות החדשות הפגרה לא נספרת במניין הימים‪.‬‬ ‫•‬
‫בעיקול ותפיסת ראיות הוא צריך להביא לידיעת הצד שכנגד תוך שלושים יום ואם הצד שכנגד‬ ‫•‬
‫מבקש לבטל הוא צריך להגיש בקשה‪.‬‬
‫הסיבה למתן בקשת צו ארעי במעמד צד אחד בהתאם לסעיף ‪(97‬א) אם שוכנע ביהמ"ש כי קיים‬ ‫•‬
‫חשש סביר ואולם בית המשפט רשאי‪ ,‬מטעמים מיוחדים‪ ,‬ליתן סעד זמני ארעי במעמד צד אחד‪,‬‬
‫אם שוכנע‪ ,‬על בסיס ראיות מספקות‪ ,‬כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון‬
‫במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום‬
‫למבקש נזק חמור‪.‬‬
‫תקנה ‪" :98‬לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן‪ ,‬או בתנאיו‪ ,‬אם סבר‬ ‫•‬
‫כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו ולא ניתן היה‬
‫לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או‬
‫התנאים שבהם ניתן‪".‬‬
‫סעד זמני אינה יוצרת מעשה בית דין ולכן ניתן בכל עת להגיש בקשה לעיון מחדש‪.‬‬ ‫•‬
‫עם זאת בקשה לעיון מחדש דומה לבר"ע ביהמ"ש‬ ‫•‬
‫בתקנות הישנות יש שתי אפשרויות להגשת עיון מחדש‬ ‫•‬
‫‪ .1‬שינוי נסיבות‪.‬‬
‫‪ .2‬עובדות חדשות‪.‬‬
‫בתקנות החדשות (תקנה ‪ )98‬עובדות חדשות צומצמו לעובדות חדשות שלא היה ניתן לגלותם‬ ‫•‬
‫בשקידה סבירה (ככל הנראה על סמך ניסוחים דומים‪ :‬פעולה שבאופן רגיל עושים אותה כהכנה‬
‫לתביעה או הגנה משפטית)‪ ,‬אך צורפו ‪ 2‬עילות חדשות‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוף הזמן – כעילה נפרדת לבקשה לעיון מחדש עילה זו נולדה בשל הימשכות ההליכים‬
‫באופן רחב יותר מבעבר ‪.‬‬
‫‪ .4‬מצא שיש מקום לשנות היקף או תנאים‪.‬‬
‫הסעד הזמני השכיח ביותר עיקול זמני‪ ,‬בעיקול זמני בעל הנכס משתמש בו כרגיל‪ ,‬מונע כל‬ ‫•‬
‫דיספוזציה או רישום אצל רשם המקרקעין לרבות שכירות ארוכת טווח‪ ,‬מחיקת ורישום הערת‬
‫אזהרה‪.‬‬
‫בארה"ב נידונה השאלה מה קורה כשהנכס בשימושו הרגיל מאיין את הנכס‪ ,‬שימוש שכזה יאסר‬ ‫•‬
‫במסגרת עיקול זמני‪.‬‬
‫עיקול זמני ינתן בשתי תביעות‪ :‬א‪ .‬תביעה כספית‪ -‬כלפי כלל הנכסים‪ .‬ב‪ .‬תביעה לנכס בעין‪ -‬כלפי‬ ‫•‬
‫הנכס הספציפי‪.‬‬
‫רע"א ‪ 5540/97‬שמחון נ' הכנ"ר ומפרק חברת סליל תעשיות נייר וכימיקלים בע"מ‪ ,‬פ"ד נא(‪)5‬‬ ‫•‬
‫‪ .)1997( 355‬במסגרת בקשה למתן הוראות שהגיש הכונס הוא הגיש בקשה לעיקול זמני‪ .‬ובית‬
‫המשפט קובע שיש מקרים שלא כתובים בתקנות שניתן יהיה לבקש ולקבל סעד‪.‬‬
‫יש להבחין בין נכס שהוא זכות וניתן לעקל לבין נכס שהוא ציפייה שלא ניתן לעקל דוגמה לציפייה‬ ‫•‬
‫הוא נכס שאמור להגיע בירושה‪.‬‬
‫בר"ע ‪ 232/75‬אטבה נ' רצאבי‪ ,‬פ"ד ל(‪ ,1975( 477 )1‬עיקול) דירה שהושכרה בדמי מפתח (שכירות‬ ‫•‬
‫ארוכת טווח שהשוכר מובטח שהמשכיר לא יעלה את השכירות כשהשוכר מפקיד בין שליש לרבע‬
‫ממחיר הדירה בתמורה לזכות לשכור את הדירה לתקופת השכירות ושתסתיים השכירות הוא‬
‫יצטרך להחזיר את דמי הפיקדון לשוכר‪ ,‬שכירות מוגנת היא לכל משך חיי השוכר או בן משפחה‬
‫שהתגורר עימו) ‪.‬‬
‫השאלה אם ניתן לעקל את דמי המפתח וביהמ"ש קובע שמדובר בציפייה ולא בזכות וזאת מכיוון‬ ‫•‬
‫שהשוכר בדמי מפתח לא נוהג לצאת מהדירה‪.‬‬
‫לעומת זאת רע"א ‪ 134/88‬לוי נ' כקשור‪ ,‬פ"ד מב(‪ .)1988( 198 )4‬קובע שבבית עסק בדמי מפתח‪,‬‬ ‫•‬
‫דמי המפתח נחשבים כזכות הואיל והזכות של דמי המפתח נהוג לממש ולצאת מהדירה‪.‬‬
‫המסקנה משני פסקי הדין היא שהעיקול יינתן כשיש סיכוי למימוש הנכס עד מתן פסק הדין‪.‬‬ ‫•‬
 ‫מותר לעקל זכות חוזית מול צד ג' כמו אדם שקיבל שירות מהמעוקל‪.‬‬ ‫•‬
‫כספים בחשבון בנק לא ניתן להעביר אותם למסלול מסוכן יותר כמו מניות או מט"ח‪.‬‬ ‫•‬
‫• ע"א ‪ 323/80‬אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬פ"ד לז(‪ .)1983( 673 )2‬חשבון בחובה – קו‬
‫אשראי (חשבון דיביטורי) ניתן לעיקול זמני אולם אין להטיל עיקול קבוע על חשבון דיבטורי‪.‬‬
‫• ביטוח בחוק הביטוח ניתן לעקל את זכות המבוטח ולא את זכות המוטב אלא אם כן המוטב בלתי‬
‫חוזר שאז אפשר לעקל בשביל המוטב בלתי חוזר ואז לא ניתן לעקל עבור המבוטח‪ ,‬אבל אפשר‬
‫להתנות לעקל נגד המבוטח למעט נגד חברת הביטוח ‪.‬‬
‫• אשראי דקומנטרי‪ -‬מי שרוצה לקנות סחורה מחברה בחו"ל משלם אשראי לבנק והבנק מתחייב‬
‫למוכר לשלם כשהסחורה תגיע לנמל וכיו"ב‪ .‬רע"א ‪ 1821/98‬ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט‬
‫לישראל בע"מ‪ ,‬פ"ד נד(‪ .)2000( 773 )1‬החברה הישראלית (אזגרי צ'לבון) קנתה מחברה סינית‬
‫(שנדונג) ומתייבת בכתב אשראי בדיסקונט אולם החברה הסינית נתבעת על ידי ניקו בדים וניקו‬
‫בדים מבקשת לעקל את הקונטיינר כשבעצם העיקול על כתב האשראי יפגע באזרי צ'לבון‬
‫• ביהמ"ש קובע שאפשר להטיל עיקול על כתב אשראי דקומנטרי רק ב‪ 3‬תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדובר בבטוחה היחידה האפשרית – תוצר של דרישת המידתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ראיות חזקות במיוחד לטבת מבקשת העיקול (במקרה דנן ניקו בדים)‪.‬‬
‫‪ .3‬שהתביעה נעשית בפורום הראוי להתדיינות‪.‬‬
‫• בניקו בדים התקיימו שלושת התנאים ולכן ניתן עיקול על כתב אשראי דוקמנטרי‪.‬‬
‫• בחוק המפלגות נקבע שכספי מימון מפלגות מוגנים מעיקול קבוע וזמני‪.‬‬
‫• בבקשת עיקול צריך לתאר את הנכס ואת שוויו‪.‬‬
‫• בש"א (שלום עכו) ‪ 3709/99‬הולנדר בנאי נכסים (‪ )1995‬נ' א‪.‬א‪ .‬הס אחזקות לשרותי‬
‫רכב בע"מ (‪ .)2000‬נקבע שאי אפשר לעקל נכס בלי לדעת מהו ומה שוויו‪.‬‬
‫• פש"ר ‪ 1398/02‬המרכז לקנסות נ' בנק למסחר בע"מ (פורסם בנבו‪ )26.7.2004 ,‬המרכז‬
‫לקנסות מגיש עיקול על הרכב של המנכ"ל וביהמ"ש מסרב כי החוב ‪ ₪ 750‬ושוויו של‬
‫הרכב עשרות אלפי ‪ , ₪‬ביהמ"ש קובע שמחיר הרכב מול גובה החוב נוגד את עיקרון‬
‫המידתיות‪.‬‬
‫• רע"א ‪ 1565/95‬סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ‪ ,‬פ"ד נד(‪638 )5‬‬
‫(‪ )2000‬היה מכולה שעוקלה בהליך זמני על מכולה לביטומן‪ ,‬ועל אף שסחר זכו‬
‫בתביעה ‪ ,‬ויינשטין נתבעים בגלל שהמכולה הייתה שווה הרבה יותר וכן שוינשטיין‬
‫לא יכלו למכור לאף אחד ובשל כך ויינשטיין מתחייבים בפיצויים יותר גבוהים מגובה‬
‫התביעה המקורית‪.‬‬
‫• עיקול בפועל נקרא שכלול העיקול כשיש אפשרות רישום‪ -‬נרשם אצל המרשם‬
‫(החברה המשכנת או בטאבו או אצל משרד התחבורה וכיו"ב) ואם אין מרשם צריך‬
‫לסמן את הנכס כמעוקל‪.‬‬
‫• רע"א ‪ 5242/95‬סיגנל שירותי אלקטרוניקה (‪ )1975‬בע"מ נ' דנבאר בע"מ (פורסם‬
‫בנבו‪ .)02.10.95 ,‬סיגנל פונה לדנבר ומבקשת הצעה ולא סוגרת ודנבאר מחתימה את‬
‫סינגל שלא יסכמו ולא יחתמו הלוואה עם מישהו אחר וסינגל מנהלים מו"מ עם חברה‬
‫אחרת ודנבאר תובעת ומבקשת סעד וביהמ"ש קובע שאין בחוזה די כדי להטיל עיקול‬
‫בשל חולשת סיכויי התביעה‪ ,‬כי גם עיקול כסעד קל פוגע בזכויות אדם‪.‬‬
‫• מאזן הנוחות פש"ר ‪ 1398/02‬המרכז לקנסות נ' בנק למסחר בע"מ (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪ )26.7.2004‬המרכז לקנסות מגיש עיקול על הרכב של המנכ"ל וביהמ"ש מסרב כי‬
‫החוב ‪ ₪ 750‬ושוויו של הרכב עשרות אלפי ‪ , ₪‬ביהמ"ש קובע שמחיר הרכב מול גובה‬
‫החוב נוגד את מאזן הנוחות כי הפגיעה בבנק למסחר בעצירת המסחר גבוהה מהפגיעה‬
‫במרכז הקנסות‪.‬‬
‫בדרך כלל אין מידתיות חיצונית כי מדובר בסעד הקל יותר‪ .‬הכבדה‪( .-‬כתובה בכל אחד מהסעדים) ניהול הסיכוי‬
‫לסיכון מול חומרת הסיכון‪ -‬מה הסיכוי שהנתבע יבריח את הנכסים ועוצמת הפגיעה כמה נכסים הוא יבריח? ע"א‬
‫‪ 234/89‬בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עיריית אום אל פחם‪ ,‬פ"ד מג(‪ )1989( 617 )2‬נקבע שכיום גם עריות עלולות לפשוט‬
‫רגל‪.‬‬
‫• צו מניעת שימוש (מרווה) – לא חפצי (כמו עיקול) אלא על הגברא במקרים שמדובר‬
‫על נכסים בחו"ל בתקנות החדשות לא מופיע תקנה לצו מניעת שימוש אבל היא‬
‫נחשבת חלק מעיקול זמני ‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8873/05‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' דני אלחדף (פורסם בנבו‪ )20.9.2005 ,‬בשלום ניתן צו והמחוזי הופך את‬
‫ההחלטה והמחוזי משאיר צו עד ה‪ 30/09‬וביהמ"ש העליון דוחה את הערעור בשל חוסר תום לב בגלל השיהוי‪.‬‬
‫המרצה מבקר את ההחלטה כי בעצם הבנק נהג שכן הוא נהג ע"פ סדרי הדין וסבור שצו מניעת השימוש בוטל בגלל‬
‫שהוא נעשה נגד תושב חו"ל‪.‬‬
‫צו מניעה ‪ :‬כיום מדובר בצו שכיום התקדם להיות צו נוח היות וצו מניעה ניתן להתאים ולצמצם את המניעה ולכן‬
‫בעולם ובישראל בתקנות החדשות‪ ,‬הסעד הזה נמנה כצד פפולרי‪.‬‬
‫צו מניעה בבניית מבנה חורג ניתן להגיש צו מניעה שלא יבנה המבנה הספציפי‬
‫הפרת חוזה להימנע מלעשות פעולות שנוגדות את החוזה כאשר השוט יכול להגביל לסוג החפץ לגביו נעשה החוזה‪.‬‬
‫תביעת מטלטלין ניתן לבקש צו מניעה לאיין את המטלטלין אולם ניתן לבקש צו עיקול‬
‫רע"א ‪ 2430/91‬טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)1991( 225 )4‬טירת צבי רוצה לפרסם את הנקניקיות‬
‫שלה ועושה את זה באמצעות דליקטיב שיושבת בחנות שלהם‪ ,‬וטירת צבי מבקשת לבטל את ההסכם אולם‬
‫דליקטיב מבקשת צו מניעה וביהמ"ש קובע שהיה צריך צו עשה ולא צו מניעה כי מדובר בצו שבא לשנות את‬
‫המצב הקיים ‪.‬‬
‫בעליון עא ‪ 418/79‬משה תאני נ' רמי כהן‬
‫נקבע כי היות ויש חוזה על אף שיש טענות הגנה עדיין מכיוון שהדין לא התברר ויש סיכויים כלשהם‪ ,‬נדרש לתת‬
‫צו מניעה ואין צורך לחשוף את כל התביעה‪.‬‬
‫מאזן הנוחות בצווי מניעה – לא רק שיקולים כלכלים בעיתיות של נזק מול נזק ‪:‬‬
‫המ' ‪ 440/79‬איבון מיקלוש (מיכאלי) נ' גולן גלובוס פרודקשנס בע"מ‪ ,‬פ"ד לה(‪ .)1979( 645 )2‬מיקלוש הייתה‬
‫שחקנית שחזרה בתשובה וקבעו כללי צניעות מסוימים שגולן הפר והיא תבעה אותו וביקשה צווי מניעה על‬
‫פרסום הסרט‪ ,‬גולן טוען שהנזק הכלכלי שלו עצום‪ ,‬השופט אלון קובע שהנזק של מיקלוש בפגיעה באוטונמיה היא‬
‫פגיעה חמורה ואי אפשר לעשות השוואה כלכלית‪.‬‬
‫רע"א ‪ 11478/04‬ארגון גולשי הגלים בישראל נ' אגוד ערים דן לביוב (פורסם בנבו‪.)30.12.04 ,‬בעבר היה קו ביוב‬
‫מערבי מתחת לטיילת עד המכון לטיהור בראשון‪ ,‬במהלך השנים רצועת החוף הולכת ומתקצרת והים מתקרב‬
‫לתוך הערים ולכן נדרש היה לתקן את הביוב מחשש שלא יטבעו בחרא מדובר בנזק כלכלי ולכך נדרש קיר תומך‬
‫שימנע מגולשי הגלים לגלוש והגולשים פונים לצו מניעה אולם בשל הנזק מאי הבניה גבוה מהנזק לגולשים (בסופו‬
‫של דבר מצאו פתרון אחר בהסכמה)‪.‬‬
‫רע"א ‪ 2516/05‬מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (פורסם בנבו‪ .)07.05.06 ,‬אול יו ניד‬
‫מפרסמת אפשרות חיפוש על מודעות ומעריב פונה לביהמ"ש ומבקש צו מניעה‪ ,‬לטענת מעריב ההפסד של מעריב‬
‫כחברה עם נכסים מפסידה יותר מאול יו ניד‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע שיש עוד דרך במקום צו מניעה וזאת בדרך שיוכל לגבות יותר‪ ,‬המרצה מבקר על כך‬
‫ניקיון כפיים ויושר‪:‬‬
‫רע"א ‪ 5240/92‬חלמיש נ' אשרז‪ ,‬פ"ד מז(‪ .)1992( 45 )1‬אשרז כותבת תוכנה לחלמיש אולם נהוג שקוד המקור‬
‫נמצא אצל החברה הכותבת אולם הזכויות אצל המזמין‪ ,‬והקוד נמצא אצל הנאמן עד שהחוזה מסתיים בדרך כלל‬
‫בזמן הביניים התיקונים נעשים אצל החברה הכותבת אולם במקרה דנן המזמינה טוענת שהתיקונים לא נעשים‬
‫כדבעי‪ ,‬בד בבד עם התביעה הם מבקשים צו מניעה שהנאמן לא יעביר את הקוד וביהמ"ש דוחה את הבקשה כי‬
‫החברה הכותבת במשך שנה שלימה לא הגיבה למכתבי החברה המזמינה על הבעיות ‪.‬‬
‫תפיסת ראיות‪ -‬נכסים שהם ראיות לצורך הדיון‪-‬‬
‫כינוס נכסים‪ -‬לשם מימוש ולמכור לצורך מימוש פסק הדין‪-‬‬
‫כינוס נכסים יותר ורסטילי וניתן ליציקת תוכן לדוגמא מנהל שינהל את הנכס בינתיים או מפרק שיתוף שיבנה‬
‫תוכניות לפרק את השיתוף וכן מינוי לאסיפת בעלי המניות ולהצביע‪.‬‬
‫כינוס נכסים הוא סעד שיורי‪:‬‬
‫רע"א ‪ 7/89‬רותם חברה לביטוח נ' חברת נשר‪ ,‬פ"ד מב(‪ .)1989( 683 )4‬רותם סיכל את העיקול ע"י העברת הכספים‬
‫לחשבונות שאין בהם עיקול ולכן ביהמ"ש ממנה כונס‪.‬‬
‫לעומת זאת רע"א ‪ 9911/01‬טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ‪ ,‬פ"ד נו(‪ .)2002( 550 )6‬חברת הדלק‬
‫תובעת את התחנה ומקבלת עיקול ואז המנהל מחבל בקוראי האשרי בכדי שיגבו במזומן ופ פונה לביהמ"ש ומבקשת‬
‫כינוס נכסים והשופטת דורנר מסרבת לתת כינוס בשל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כי יש פגיעה בקניין‪.‬‬
 ‫טלפז לא אומר שלא נותנים אלא נותנים במקרים קיצוניים שאין אפשרות אחרת וכשאין פגיעה אנושה במשיב‪.‬‬
‫במאזן הנוחות נדרש שהלות כונס הנכסים לא גבוה יותר מסך שהמבקש תובע‪.‬‬
‫המבקש מציע כונס נכסים אך נדרש שהוא לא יהיה אדם בקשר אישי או מקצועי עם המבקש‪.‬‬
‫תפיסת ראיות‪ -‬תפיסת נכסים – אנטון פילר‬
‫מדובר בהשגת ראיות בלבד כמו מדובר בסעד במקרה קיצוני שהראיה הרלוונטית עלולה להיעלם אבל די בכל ראייה‬
‫רלוונטית ולאו דווקא ראיה מכרעת כמו ‪.‬‬
‫סעדים לתפיסת ראיות נדירים‪.‬‬
‫מאזן הנוחות במקרה דנן הוא שהוא לא יוכל לקיים את ההליך‬
‫מידתיות – מדובר בסעד קשה אבל לא שייך מידתיות חיצונית כי שאר הסעדים לא רלוונטים אולם אפשר מידתיות‬
‫פנימית‪ ,‬למזער את ההפרעה של המשיב וכיו"ב‪.‬‬
‫הכבדה – הדרישה הגבוהה ביותר‪ .‬ת"א (מחוזי ת"א) ‪" 798/91‬רותם" חברה לביטוח נ' נחום ראודנר‪ ,‬פ"מ תשנב(‪)3‬‬
‫‪ .)1991( 15‬ביהמ"ש אומר שעד שלא תביאו ראיות שהם מעלימים ראיות אי אפשר להוציא צו לתפיסת נכסים‪.‬‬
‫חוק כבוד האדם וחירותו‪:‬‬

‫יציאה מישראל וכניסה אליה‬

‫‪( .6‬א) כל אדם חופשי לצאת מישראל‪.‬‬
‫(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל‪.‬‬
‫לאור פסק הדין נקבע שצו עיכוב יציאה מהארץ מוגבל רק למקרים קיצוניים שלא ניתן להשתמש בסעדים אחרים‬
‫כמו עיקול‬
‫בג"ץ ‪ 3914/92‬לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬פ"ד מח(‪ .)1994( 491 )2‬עוסק בסכסוך בין בעל‬
‫ואישה ותביעה לשלום בית וביה"ד הוציא צו לעיכוב יציאה מהארץ בג"ץ הופך את ההחלטה ומבטל את צו עיכוב‬
‫היציאה וקובע " התביעה לשלום בית מעוררת בעיות קשות‪ ,‬בעיקר בתחום סעדי הביניים‪ .‬עד כמה שבמסגרת העילה‬
‫של "שלום בית" ניתנים צווי‪ -‬ביניים שאינם עומדים בדרישותיו של האיזון הראוי בין הערכים‪ ,‬העקרונות‬
‫והאינטרסים שיש לקחת בחשבון‪ ,‬אין בית הדין הרבני מוסמך ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ רק משום שהדבר‬
‫מפריע לשלום בית ( ‪ 511‬ד – ‪ 512‬א)‪".‬‬
‫בג"ץ ‪ 4706/02‬שיח' ראיד סלאח נ' שר הפנים‪ ,‬פ"ד נו(‪ .)2002( 695 )5‬שיח סלאח רצה לצאת למכה והש"כ אסר עליו‬
‫בגלל שהוא נפגש ע ם אש"ף וביהמ"ש העליון קובע שמותר לעכב יציאה רק אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה‬
‫מה שלדעת ביהמ"ש לא היה שם‪.‬‬
‫הפסיקה קובעת שצריך לשלם בהצגת ראיות משמעותיות‪ ,‬במאזן הנוחות ‪ :‬הנזק לא רק במימוש אלא גם בקידום‬
‫ההליך בשל ההיעדרות‬
‫הכבדה סיכוי ממשי ‪-‬‬
‫ר"ע ‪ 558/85‬אילין נ' רוטנברג‪ ,‬פ"ד מ(‪ .)1985( 553 )1‬רוטנברג היה עושה מסחר במזומן עם כסף שנגנב ממנו והוא‬
‫נותר עם חוב לשוק השחור ובית המשפט קובע שדי בכך להיות סיכוי משמעותי לברוח מהארץ‪.‬‬
‫המרצה סבור כי לאור החמרת התקנות אפשר שהלכת אילין לא רלוונטית ויקבע שמוטיבציה לא מהווה הכבדה‬
‫סבירה‬
‫התובענה צריכה להיות מעל ‪ 100‬אלש"ח למעט בתביעת מזונות‪.‬‬
‫כשהתובע תושב חו"ל ככלל לא נותנים צו לעיכוב יציאה כך הקבע בשמואלי נ שמואלי ובעוזר נ סומך בתקנות‬
‫החדשות זה נקבע בסעיף ‪(124‬ב) (‪ )1‬אולם נקבע בתקנות "זולת אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים‬
‫המצדיקים זאת"‪.‬‬
‫סעיף ‪:124‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או‬
‫להתנות תנאים ליציאתו‪ ,‬אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או‬
‫לצמיתות‪ ,‬והיעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התביעה היא למזונות או לנזק‬
‫גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהיעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע‬
‫פסק הדין‪.‬‬

‫(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן‪ ,‬זולת‬
‫אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת –‬

‫(‪ )1‬המשיב הוא תושב חוץ;‬

‫(‪ )2‬שווי התביעה אינו עולה על ‪ 100,000‬שקלים חדשים‪ ,‬זולת אם התביעה היא למזונות‪.‬‬
‫צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד‪ ,‬לכל היותר; ואולם‪ ,‬בית המשפט רשאי להאריך את עיכוב היציאה‬
‫מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קובע בר"ע (י‪-‬ם) ‪ 3284/07‬מירב פלמן נ' ארז פלמן (פורסם בנבו‪ .)14.3.08 ,‬שבסיטואציה של‬
‫תושב חו"ל שמתחמק מתשלום מזונות‪ ,‬זה מקרה מיוחד שצריך לתת צו עיכוב יציאה מהארץ גם לתושב חו"ל‪.‬‬
‫סעיף ‪:126‬‬
‫"התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ‪ ,‬יהיו גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם‬
‫שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו‪ ,‬משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי‬
‫המשיב‪".‬‬
‫כפל התחייבות וערובה במקרה צו עיכוב יציאה ‪ :‬התחייבות רגילה והתחייבות לפיצוי כל נזק שיגרם גם לגורם‬
‫שלישי שעוכב בשל פרטים לא נכונים שמסר המבקש‪.‬‬
‫• האורך המקסימלי של צו העיכוב – שנה‪ .‬אבל מותר לחדש את צו בעיכוב ולהגיש בקשה חדשה אבל לפי פסק‬
‫הדין בר"ע ‪ 624/86‬זילברמן נ' ספיר (פורסם בנבו‪ .)30.10.86 ,‬צריך להגיש הוכחות חדשות ולכן מאוד קשה‬
‫להגיש בקשה כי העו"ד של המשיב יגיד למשיב לא להתנהל באופן שמחשיד שהוא נוסע לחו"ל‪ .‬ולכן קשה לקבל‬
‫הארכה מעבר לשנה‪.‬‬
‫• התקנות קובעות שאם האדם מפקיד בטוחה להנחת דעת בית המשפט‪ ,‬בית המשפט יבטל את הצו כנגד‬
‫הבטוחה‪.‬‬
‫צו חוסם תביעה‬
‫אינו בתקנות והוא כפועל יוצא של צו מניעה‪ ,‬והוא סעד יוצא דופן שפוגע בזכות חופש הגישה לערכאות והשני בפגיעה‬
‫בעניניה המשפטיים של מדינה אחרת זוהי זכות שמעוגנת באמנות‪.‬‬
‫רע"א ‪ 714/96‬פריסקל נ' אורנשטיין‪ ,‬פ"ד מט(‪ .)1996( 759 )5‬כשיש מהלך דיוני בחו"ל שכל כוונתו לפגיעה בהליך‬
‫הישראלי ניתן סעד זמני חוסם תביעה‪.‬‬
‫רע"א ‪ 778/03‬אינטר‪-‬לאב בע"מ נ' ‪ , Israel Bio Engineering Project‬פ"ד נז(‪ .)2003( 769 )5‬פגיעה בניהול‬
‫ההליך בביהמ"ש הישראלי‪.‬‬
‫רע"א ‪ 3277/04‬פרופ' יונה זומריס נ' דן וויס (פורסם בנבו‪ .)05.09.04 ,‬כשאחד הצדדים הפר הסכם דיוני שניתן‬
‫בארץ‪.‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫‪ .1‬כשיש מהלך דיוני בחו"ל שכל כוונתו לפגיעה בהליך הישראלי ניתן סעד זמני חוסם תביעה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשקיום ההליך עלול ליצור פגיעה בניהול ההליך בביהמ"ש הישראלי‪.‬‬
‫‪ .3‬כשאחד הצדדים הפר הסכם דיוני שניתן בארץ‪.‬‬
‫• כשצד יפר את הצו הוא עובר על פקודת בזיון ביהמ"ש והסנקציה קנס או מאסר‪.‬‬
‫אמצעי ישוב סכסוך‪:‬‬
‫הליך שיפוטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בוררות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גישור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פשרה ומו"מ עצמי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יש סיווג שמסווג מ‪ 1-4‬לפי הקרבה והריחוק מבית המשפט‬
‫יש תפיסות של סיווג הכרעות כמו ביהמ"ש ובוררות לעומ זאת יש גישה טיפולית כמו גישור‬
‫ופשרה‪.‬‬
‫עם זאת יש גורמים בין ביהמ"ש לבוררות – פסיקה בדרך של פשרה‪ ,‬התניות דיוניות –‬
‫הסכמת הצדדים איך ההליך יתנהל (באלסקה לפני תחילת הדיון אתה מקבל חוברת איך אתה‬
‫רוצה לנהל את ההליך בהסכמה עם הצד השני‪ ,‬בישראל יש כמה התניות כמו הסמכות ומעבר‬
‫להליך מהיר ויש דברים שלא בכדי לא להגביל את השופט)‪ .‬משפט זוטא‪ -‬דיון בנקודה מסוימת‬
‫כמו שאלה רק בסוגיית הנזק או בשאלת האחריות בנזיקין בדרך של סעד הצהרתי‪.‬‬
‫הליך ביניים בין בוררות לגישור‪ -‬בורר מכריע מגשר מביא את הצדדים לגישור‪ .‬הליך ביניים‬
‫‪ :‬גישבור‪ -‬תנסה גישור אם לא הולך אחר כו"כ פגישות אם לא הצליח תברור ביננו‪ (.‬יש בעיה‬
‫שגישור הוא הליך שהצדדים מגלים ממכמני ליבם וכשיש חשש לבוררות הם עלולים לא לשתף‬
‫פעולה במכמניהם‪ -ENE .‬הערכה איך המשפט הולך להיגמר ע"י גורם שיפוטי כמו שופט‬
‫בדימוס שהחלטתו לא מחייבת אבל הוא כותב פסק דין מדובר בהליך יקר שבד"כ קורה‬
‫בתאגידים‪ ,‬יש הליך דומה במעמד צד אחד שמחצית מהצד מייצג את הצד השני ובכך הוא‬
‫עוזר לצדדים להגיע להחלטה או להסכמה‪.‬‬
‫פסילייטור ‪ -‬כמו בקמפ דיויד נתנו תנאים טובים‪ ,‬ניתוק מהתיקשורת וכן דחיפות קלות ועידוד‬
‫להמשך קיום המו"מ‪ .‬או קונדייטור‪ -‬צד שלישי שמעביר את השיחה בין צדדים שלא‬
‫מדברים‪ .‬וכן קורפראטיב לווירס‪ -‬שני עו"ד מאותו משרד שמבהירים את ההסכמות של‬
‫הצדדים אבל לא ייצגו בביהמ"ש ועו"ד ינסו ליישב‪ .‬הסכמי מדף – הסכמים שכותבים מי‬
‫שאינם צדדים לסכסוך כמו הסכם ז'נבה שמי שעורך את ההסכם הם לא הצדדים (ביילין ואבו‬
‫מאזן) כשהצדדים עתידים להשתמש באלמנטים מההסכם‪ .‬יש חברות שכותבות חוזי מדף‬
‫גנריים‪ ,‬ויש היום חברות שעוסקים בחוזים חכמים‪.‬‬
‫החוק מסמיך את השופט להציע הסכם פשרה או לתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה‪:‬‬
‫פסיקה בפשרה לפי סעיף ‪ 79‬חוק בתי המשפט התשמ"ד – ‪1984‬‬
‫‪79‬א‪( .‬א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי‪ ,‬בהסכמת בעלי הדין‪ ,‬לפסוק בענין שלפניו‪ ,‬כולו או מקצתו‪,‬‬
‫בדרך של פשרה‪.‬‬
‫(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה‬
‫או לתת‪ ,‬לבקשת בעלי הדין‪ ,‬תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1639/97‬אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה‪ ,‬פ"ד נג(‪ .)1999( 337 )1‬מדובר במנזר‬
‫בקינג ג'ורג' והם מוכנים להשכיר ל‪ 30+ 30‬בעד שיפוץ הבניין בעד הותרת חדר וארכיון‪ ,‬כאשר אגיפוליס הקצו את‬
‫הארכיון מתחת לצינורות שהרסו את הארכיון והחדר לא ראוי‪.‬‬
‫המנזר תובע ש אגיפוליס לא תקבל הארכה‪ ,‬ולפיצויים בעד הנזקים מאידך אגייפוליס טוענת שהיא ניזוקה ולכן‬
‫לאגייפוליס מגיע פיצויים והצהרה שמגיע להם השכרת המבנה לעוד ‪ 30‬שנה השופט מציע לפסוק בדרך שך פשרה‬
‫והצדדים מסכימים ואז השופט נותן פסק דין חד צדדי לטובת המנזר‪ .‬אגייפוליס מערער ובעליון השופט אלון קובע‬
‫שבית המשפט פוסק בדרך של פשרה לפי הנתונים שלפניו והוא יכול לפסוק לטובת צד אחד באופן מוחלט‪.‬‬
‫עם זאת הצדדים יכולים להתנות את הסכמתם לדוגמה שהפיצוי יהיה בין ‪30-70‬‬
‫ע"א ‪ 5187/08‬אלי רונן נ' אלישבע סמואל (פורסם בנבו‪ .)03.12.12 ,‬היזמים רוצים לפנות את בעלי הדירות בטענה‬
‫שהם לא רשומים וכן שישלמו פיצויים בעד השכירות מכח עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬ביהמ"ש משכנע את הצדדים‬
‫ל‪(79‬א) ביהמ"ש מכריע שהוסכם על מכירה אבל הם צריכים לשלם את עלות הדירות על אף שלא היה דיון על עלות‬
‫הדירות‪ ,‬בעלי הדירות מערערים וביהמ"ש אומר שהכרעה בפשרה תלויה בשיקול דעתו המלא של ביהמ"ש‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8452/04‬יעקב גולדשטיין נ' יצחק בן שושן (פורסם בנבו‪ .)11.11.04 ,‬השופט בערעור פוסק לפי ‪(79‬א) והשופט‬
‫קובע שאם גולדשטיין לא ישלם יחשב כאילו התקבל הערעור במלואו‪ ,‬גולדשטיין מערער ועירעורו נדחה כי יש חירות‬
‫מוחלטת לשופט להחליט‪.‬‬
‫רע"א ‪ 3734/02‬מגאדלה נ' קייסי (פורסם בנבו‪ .)26.9.2002 ,‬עו"ד בכפר כותב הסכמים בין בעל מטע זיתים למוסק‬
‫זיתים‪ ,‬וההסכם מתקיים במשך שנים עד שהעלים של הזיתים הופכים למוצר ובעל המטע והמסיק מתווכחים באם‬
‫העלים בכלל המכירה‪ ,‬והם הולכים לעו"ד שכתב את ההסכם ובינתיים העו"ד הפך לשופט‪ ,‬וכשהם הולכים לבית‬
‫המשפט השופט מציע פשרה בדרך ‪(79‬א) מפנה שאילתא לעו"ד שהפך לשופט‪ ,‬ואז השופט קובע שהעלים כולל אבל‬
‫היות ולא היה הסכמה מפורשת ל‪(79‬א) התקיים דיון על סופו‪ .‬ההלכה היא שמוכרחים הסכמה מפורשת‪.‬‬
‫לקרוא את חוק הבוררות‪.‬‬
 ‫בוררות – פסיקה על ידי צדדים שהשופטים קובעים בינהם‪:‬‬
‫הצדדים קובעים מי ינהל את ההליך‬
‫יתרונות בהליך הבוררות‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירה ושותפות ‪:‬אם הצדדים בוחרים את זהות הבורר ושותפים לקביעת ההליך והדין יש יותר סיכוי‬
‫שהם יקבלו א תוצאות ההליך‪.‬‬
‫‪ .2‬עלות וגמישות‪ :‬הצדדים שולטים בהתאמת פתרון הסכסוך לצרכים שלהם (הליך זול יותר כמו ביה"ד של‬
‫הרב קרליץ או הליך יקר כמו בוררות בפני שופט בדימוס‪.‬‬
‫‪ .3‬יעילות‪ :‬בשל חוסר עומס‪ ,‬ואי כבילות לפרוצדורה‪.‬‬
‫‪ .4‬פלורליזם‪ :‬ככל שיש יותר דינות עם ריבוי זהות ותרבויות וכישלון האתוס של כור ההיתוך בכל העולם עם‬
‫תפיסות דתיות שונות‪ ,‬ולכן מתן אפשרות לפתור את הסכסוך בדרך נורמטיבית שמקובל על הצדדים‬
‫(כאמור בברטניה המדינה ממנת חלק מהבוררות)‪.‬‬
‫חסרונות בהליך הבוררות‪:‬‬
‫‪ .1‬פערי כוחות ‪ :‬בבוררות אין דרך להתייחס לפערי כוחות בין הצדדים (כשצד אחד מיוצג וצד שני לא)‬
‫במיוחד שחברה דורסת אדם קטן‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיה‪ /‬תלות הבורר‪ :‬יש נטייה לבוררים להעדיף שחקנים חוזרים‪ -‬הבורר בניגוד לשופט פרנסתו תלויה‬
‫בכך (בארה"ב יש מקרים שהבורר פוסק הפוך כדי שיתפרסם שהוא מהדר דל)‪.‬‬
‫‪ .3‬סודיות ‪ :‬בניגוד לפסקי דין פסקי הדין והראיות סודיים כאשר אין את אור השמש המטהרת‬
‫‪ .4‬משילות ותקדימים‪ -‬פיתוח המשפט על ידי הכרעות משפטיות ויש בעיה של יציבות וודאות משפטית‬
‫כאשר אם בוררות מגיעה בתחום מסוים לבוררים נוצר ניוון משפטי‪.‬‬
‫בעבר בתי המשפט בעולם לא היו אוכפים הסכמי בוררות כגון בפסק הדין בוסמן אולם כיום ובמיוחד‬
‫במאה העשרים לדוגמא פיינור שיפינג שניתן בבית המשפט הבריטי ב‪ 1982‬על ידי הלורד דנינג שפולט‬
‫שבורר יכול להיות יותר צודק משופט‪ ,‬וגם בישראל יש דיון האם יש מקום לאכוף הליכי בוררות‬
‫כשבחוק הבוררות נקבע שכן‪.‬‬
‫הדרך להעביר נושא לבוררות‬
‫‪ .1‬מכח הסכם בכתב‪-‬‬
‫‪ .2‬לפי ‪(79‬ב) לחוק בתי המשפט כשהשופט מעביר את התיק לבוררות בהסכמת הצדדים והחוק פוטר‬
‫מאגרה אם הדיון עובר בשלב מוקדם לבוררות (עם זאת לעיתים העברת תיק לבוררות לאחר‬
‫שהצדדים שכרו עו"ד יש בה קושי)‪.‬‬
‫‪ .3‬בוררות מנדטורית – נושאים שהחוק (שנשארו מהתקופה הבריטית) מחייב את הצדדים לפנות‬
‫לבוררות‬
‫א‪ .‬חוק המקרקעין המעותק מפקודת המקרקעין‪ -‬כאשר עושים איחוד וחלוקה מחדש שלא‬
‫בהסכמה – החוק קובע שבמקרה כזה ישולמו פיצויים לבעלי הקרקע שנפגעו וצריך ללכת‬
‫לבורר‬
‫ב‪ .‬פקודת המכרות – אם יתגלה מכרה מותר למדינה להפקיע קרקעות לטובת בעל רישיון‬
‫המכרה‪ ,‬ומי שמפקיעים לו את הקרקע יכול לתבוע פיצויים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פקודת בריאות העם – מותר לרשויות הבריאות להכריז על מבנה הוא מסוכן לבריאות כמבנה‬
‫להפצת מחלות‪ ,‬כשגם אז צריך לשלם פיצוי לבעל הקרקע והפיצוי לפי בורר‪.‬‬
‫המדינה מעדיפה שבפיצויים שהמדינה תתן שהפיצוי יהיה בבוררות כדי שיהיה סודיות ולא‬
‫יהיה עליה זוחלת בסכום הפיצויים‪.‬‬

‫בוררות מכח חוק הבוררות‪ :‬חוק הבוררות הדורש שהסכם בוררות דורש כתב – דרישת הכתב בהליך הבוררות‬
‫פורשה באופן מקל ולהבדיל מדרישת הכתב במקרקעין‪.‬‬
‫ע"א ‪ 345/65‬פרנקו נ' ברוקס‪ ,‬פ"ד כ(‪ -)1966( 421 )1‬הצדדים הולכים לבוררות לאחר שהשופט מפציר בהם‪ ,‬והשופט‬
‫מכתיב הסכמה ובית המשפט קובע שדי בעדות להסכמה בכתב‪.‬‬
‫ע"א ‪ 449/73‬מועצה מקומית יסוד מעלה נ' מילוסלבסקי‪ ,‬פ"ד כח(‪ -.)1974( 421 )1‬ראש המועצה מוציא מפית ובה‬
‫כתוב את ההסכמה ומסיבות שונות לא נכתב הסכם מפורט‪ ,‬בית המשפט העליון קובע שאין דרישה לכתיבת הפרטים‬
‫המהותיים‪.‬‬
‫רע"א ‪ 2650/95‬מרכז ציון חברה לפיתוח נ' מרדכי כידון‪ ,‬פ"ד נ(‪ .)1997( 466 )5‬כידון רוכשים פנט' ונגרם סכסוך על‬
‫איחור במסירה והקבלן טוען שהם לא שילמו לא את כל התשלומים‪ ,‬וכידון טוענים שהם הסכימו על כמה המוכר‬
‫ישלם להם ולא כמה הם ישלמו אבל ביהמ"ש אומר שיש הסכמה מתוך התנהגות ואין דרישת כתב אלא על עצם‬
‫קיום הבורורת‪.‬‬

‫לא יכול להיות הסכם בוררות‬

‫‪ .1‬פושט רגל‬
‫‪ .2‬פסול דין‬
‫‪ .3‬קטין‬
‫‪ .4‬אין ישות משפטית – הפועל חיפה נגד יוסטון‬
‫‪ .5‬המדינה – רק לאחר אישור של היועמ"ש‪.‬‬

‫בוררות ‪ :‬דבר שאי אפשר להגיע להסכם ללא בוררות אי אפשר להסכים עם בוררות‬
‫‪ .1‬לדוגמא לא ניתן להעביר עניין פלילי בין העבריין לנפגע לבוררות בסוגיה הפלילית ובחלק מהמקרים‬
‫בעבירות מין‪ ,‬אלימות וגד המדינה גם הבורר עובר עבירה פלילית‪.‬‬
‫עם זאת אפשר להעביר לבורר את העניין האזרחי וכן את העניין הפלילי אפשר להגיע להסכמה על ידי גישור ולכן‬
‫ניתן להגיע במקרים מסוימים גם להעביר את הסוגיה לבוררות‬
‫‪ .2‬נושא מנהלי אי אפשר להעביר לבוררות‪ :‬בג"צ ‪ 816/98‬אמינוף נ' אלטלף‪ ,‬פ"ד נב(‪ .)1998( 769 )2‬בשנות ה‪ 90‬הרב‬
‫לאו מתמנה לרה"ר‪ ,‬ואז צריך הרשות המקומית ממנה אסיפה בוחרת שמורכבים מנציגי בתי כנסת וחברי מועצה‪.‬‬
‫אולם רה"ע ת"א לא מעוניין למנות רב‪ ,‬וזבולון המר ממנה את אלטלף למנות אסיפה בוחרת ואלטלף מעבירים את‬
‫נושא מינוי האסיפה הבוחרת לבוררות בביה"ד הרבני‪ ,‬ועותרים לבג"ץ והעתירה מתקבלת בדעת הרוב בגלל‬
‫ששיקו"ד מנהלי אי אפשר להעביר לבוררות שכן הדין המנהלי הוא לפי החוק הישראלי וכן בגלל שעל החלטה‬
‫מנהלית צריך שיהיה ערכאת ערעור‪.‬‬
‫‪ .3‬זכויות מקרקעין אינרמי מהמשפט האנגלי ‪ -‬רישום מקרקעין ע"י המדינה אי אפשר להעביר כי יהיה פגיעה בצד‬
‫ג' ולכן אי אפשר להעביר לבוררות אולם ההלכה צומצמה ע"א ‪ 340/94‬חברת חלקה ‪ 14‬בגוש ‪ 5146‬נ' מרקו בסן‪ ,‬פ"ד‬
‫נ(‪ .)1994( 636 )1‬חברה מכרה ‪ 21‬חנויות במקום ‪ 15‬חנויות‪ ,‬והבורר פוסק שהאבו ירשום את הדירה ע"ש מרקו בסן‪,‬‬
‫והוא מוכן לשתוק בתמורה לבוררות ונטען שלא היה סמכות לבורר לפסוק לגבי רישום‪ ,‬השופט אור מסביר שמדובר‬
‫במקרה שיש לפרשנות שלא מדובר אינראם אלא פסיקה קואזואינראם‪ ,‬ונותן תוקף לפסק הדין‪.‬‬
‫כמו כן מדובר בפתח לרמאויות שכן שני נוכלים יתבעו בבוררות ואז ילכו לבית משפט לאישור את הבוררות וימכרו‬
‫את הקרקע לצד ג כשהקרקע רשומה על שם אדם רביעי וצד ג' מפסיד‪.‬‬
‫‪.4‬דיני עבודה קוגנטיים אי אפשר להתנות וממילא אי אפשר להעביר לבורר‪.‬‬
‫‪ .5‬דיני משפחה קוגנטים כמו נישואים וגירושין וגיל וכן הסכמות הנוגעות לטובת הילד לפטור ממזונות ילדים ה"פ‬
‫(י‪-‬ם) ‪ 627/89‬רייכר נ' רייכר (פורסם בנבו‪ .)31.12.89 ,‬שם הוסכם בין הצדדים להעביר את כל הדיונים לבורר הרב‬
‫שפירא‪ -‬במזונות הילדים הוא קובע ‪ ₪ 100‬מזונות‪ ,‬והאב יקבל את כל ההחלטות החינוכיות וכהנה החלטות המפלות‬
‫את האישה‪ ,‬השופטת נאור קובעת שהחלטות שקשורות לטובת הילד אי אפשר להעביר לבורר‪.‬‬
‫‪ .1‬בית המשפט יכול לבטל את פסק הדין מכל וכל‬
‫‪ .2‬הוא יכול לבטל את פסק הבורר ולתת לבורר לדון שוב בלא שייגע בסוגיות הבעיתיות‪,‬‬
‫‪ .3‬בית המשפט יכול לבצע בטלות יחסית ולבטל רק קטעים מסוימים (העיפרון הכחול)‪ -‬לכאורה זה נראה פתרון‬
‫אידיאלי אבל יש מקרים שממחישים שלא‪ -‬עיריית ת"א נ עובדי עיריית ת"א‪ ,‬העובדים טוענים ששכרם נשחק‬
‫והבורר פוסק שאכן שכרם נשחק‪ ,‬הבעיה יש חוק שאי אפשר להעלות את השכר יותר מ‪ ,5%‬ובית המשפט קובע ‪5‬‬
‫במקום ‪ 8‬אבל ברי שהבורר יכל להעביר הטבות לעובדים בדרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .4‬כמו כן יש מקרה שבית המשפט משאיר את ההסדר לצדדים כגון במקרה שיש הסכמה להעביר תיקים לייצוג מי‬
‫שאינו מוסמך( כמו ביטוח או עו"ד) ובית המשפט לא מבטל אבל לא מאשר נגד החוק ולכן מתנה את הבוררות‬
‫בהשגת אישור עתידי‬
‫סמכות מקומית בבוררות‪:‬‬
‫הסמכות יכולה להיקבע בהסכמה‪ ,‬אם זה הועבר בהתאם לחוק בתי המשפט ‪(79‬ב) לבית הדין המעביר‪ ,‬דורון נגד‬
‫דורון אם הסכום משתנה הסמכות לא משתנה כך נקבע ע"א ‪ 4369/02‬דורון נ' דורון‪ ,‬פ"ד נח(‪.)2003( 241 )1‬‬
‫אולם בג"ץ לא יכול לדון בתביעה כספית היות וסעיף ‪ 15‬לחוק השפיטה קובע שאין סמכות לדון בתביעה שכזו כך‬
‫נקבע בג"ץ ‪ 4919/97‬משה שטריקר נ' ‪ .‬רשם האגודות השיתופיות ‪ ,‬נח(‪.721 )4‬‬
‫כשאדם פונה לביהמ"ש בניגוד להסכם בוררות הצד שכנגד מבקש עיכוב הליכים‪ ,‬אם הבקשה מתקבלת יהיה הליך‬
‫בוררות ואם הבקשה נדחית אין הסכם בוררות שכן לבית המשפט כח יתר על הבוררות‪.‬‬
‫יש סיבות מיוחדות שמצדיקות את אי עיכוב ההליכים מחמת שלשה נימוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬ריבוי צדדים‪ :‬פסק דין משנות ה‪ 70‬לפי הגישה ההסכמית ע"א ‪ 307/71‬רויטמן נ' שמשון‪ ,‬פ"ד כו(‪368 )1‬‬
‫(‪ .)1972‬עזב את הקיבוץ ופתח חברת חממות וביטח את החממות בפוליסת ביטוח אצל שמשון‪ ,‬יש החרגה‬
‫אחת בפוליסה וזאת אם יש כשל תיכנוני בפוליסה היות ועבודות התכנון היו במיקוד חוץ של קיבוצי השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬ובפוליסה יש תניית בוררות‪ .‬שמשון פונה לביהמ"ש הואיל והוא חושש שתהא פסיקה הפוכה בין‬
‫ביהמ"ש שיפסוק שלא היה בעיה תיכנונית לעומת הבורר שיפסוק שהבעיה תכנונית‪ ,‬ואז הוא יצא קרח‬
‫מכאן ומכאן‪ .‬בשנות ה‪ 70‬בפסק הדין ההוא טענה זו נדחתה אבל בשנות ה‪ 90‬טענה זו התקבלה‪.‬‬
‫הגישה הפרגמטית‪ :‬רע"א ‪ 985/93‬אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפרים (ישראל)‬
‫בע"מ‪ ,‬פ"ד מח(‪ .)1993( 397 )1‬שם בבוררות היו מתיחסים למניה כחוזה לעומת בתי המשפט בישראל‬
‫שרואה את המניה כנכס ואלינה תצא קרחת מכאן ומכאן בעוד שמשפטית היא צריכה לקבל צו מניעה על‬
‫אחד מהצדדים‪ ,‬ובית המשפט העליון בהרכב מורחב ע"י השופט גולדברג מסרב להוציא‬
‫חשין בדעת מיעוט סבור כמו הגישה ההסכמית הן כי אלרינה עשתה הסכם לא טוב וזה בעיה שלה‪ ,‬שנית‬
‫עצם העניין שנתתם בוררות לפי הדין הקליפורני אתם מחזירים אותם לביהמ"ש‪ .‬שלישית אולפני הרצליה‬
‫הסכים להצטרף לבוררות ואז אין סיכוי שתצאו קרחים‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקולים ציבוריים‪ :‬ע"א ‪ 550/75‬רפאל ומרים מורלי נ' דוד בגון‪ ,‬פ"ד ל(‪ .)1975( 302 )2‬בני הזוג מורלי‬
‫רוכשים דירה מבגון כשרוב שאלותיהם במו"מ הייתה על הרכוש המשותף‪ ,‬והם רוצים לרכוש דירה עם‬
‫שטח משותף למשחקים אבל הקבלן הקטין מאוד את השטח המשותף למשחקי ילדים אבל בהסכם המכר‬
‫יש תניית בוררות והשופט ברנזון אומר שהקבלן רוצה ללכת לבוררות שלא ידעו שהוא נוכל ולכן האינטרס‬
‫הציבורי שילכו לבית משפט‪ .‬מדובר בשיקול שבית המשפט משתמש בו לעיתים רחוקות רק שעולה מעשה‬
‫רמייה במהלך הבוררות‪.‬‬
‫‪ .3‬כשהבוררים לא מתאימים – נימוק יוצא דופן שלא היה בעתיד ‪ -‬ה"מ (ת"א) ‪ 1117/54‬משכנות חברה לייסוד‬
‫שכונות דתיות נ' טיגרמן‪ ,‬פ"מ יב ‪ .)1954( 165‬בהסכם המכר היה תניית בוררות לבוררים מטעם הפועל‬
‫המזרחי כי הוועד הפועל לא מקצועי וביהמ"ש המחוזי מקבל את הטענה כי מדובר בפוליטקאים‬
‫מזרוחניקעס עם שפם וכוס תה‪.‬‬
‫המרצה מעביר ביקורת שהנימוק הזה לא חזר על עצמו מול גופים פוליטיים אחרים‪.‬‬
‫בעולם מקובל לדחות בגלל בוררות יקרה‪ ,‬בורר דמנטי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הטרילמות‪ -‬תניית סקוט נגד אברי ביטול בוררות יכולה להיבטל על ידי בית המשפט‪:‬‬
‫• סקוט נגד עברי היה מונע לברוח מבוררות‪.‬‬
‫• החלטות של האנשים משתנות לפי רמת המידע שיש להם כאשר שחקן חד פעמי יש לו מידע יותר‬
‫חלקי משחקן חוזר ויש לתיירים טרילמה‪ -‬דילמה משולשת‪-‬‬
‫• כך גם בבוררות אפשר לא להכנס לבוררות בכלל אפשר להכנס לבוררות בלי מחיר או להכנס‬
‫לבוררות במחיר יציאה גבוה תניית סקוט נגד עברי בטלה לפי סעיף ‪(7‬א) ו(ב) לחוק הבוררות‪.‬‬

‫(א) נקבע בהסכם בין הצדדים שהתחלת הליכי בוררות או סיומם תוך תקופה פלונית יהיו תנאי מוקדם‬
‫למימושה של זכות שביניהם ונתגלע סכסוך בין הצדדים‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬אם ראה שמן הצדק לעשות‬
‫כן‪ ,‬להאריך את התקופה‪ ,‬אף אם עברה‪ ,‬בתנאים שימצא לנכון‪.‬‬
‫(ב) החליט בית המשפט שסכסוך לא יידון בבוררות‪ ,‬אם לפי סעיף ‪ 5‬או ‪ 6‬ואם לפי סעיף ‪(12‬ב)‪,‬‬
‫בטלה כל תניה בהסכם בין הצדדים שעל פיה יהיו התחלת הליכי בוררות או סיומם תנאי מוקדם למימושה‬
‫של זכות שביניהם‪.‬‬
‫שיעור מספר ‪ 11‬חנן מנדל‪:‬‬
 ‫מינוי בורר על ידי בית המשפט‬
‫‪( .8‬א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם‪ ,‬רשאי בית המשפט‪,‬‬
‫על פי בקשת בעל‪ -‬דין‪ ,‬למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות‬
‫על ידי בעלי‪ -‬הדין או אחד מהם‪ ,‬ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי‪.‬‬
‫(ב) לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל‪-‬דינו הודעה‬
‫בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה‪:‬‬
‫(‪ )1‬נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר‪ ,‬ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה‬
‫וידרוש מבעל‪-‬הדין למנות בורר מצידו;‬
‫(‪ )2‬בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל‪-‬הדין להסכים למינויו‪.‬‬
‫(ג) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬על פי בקשת הצד שמינה בורר‪,‬‬
‫למנות אותו בורר‪ ,‬או אדם אחר‪ ,‬כבורר יחיד‪.‬‬
‫מינוי בורר יחיד על ידי בית המשפט‬
‫‪ .9‬נ תמנה בורר נוסף או בורר מכריע‪ ,‬בין על פי הסכם הבוררות ובין על ידי בית המשפט‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט‪ ,‬על פי בקשת בעל‪ -‬דין ועל אף האמור בהסכם הבוררות‪ ,‬למנות אותו בורר כבורר יחיד‪ ,‬אם ראה‬
‫טעם מיוחד לכך למען קיום הבוררות או סיומה‪.‬‬
‫מעמד בורר שנתמנה על ידי בית המשפט‬
‫‪ .10‬ב ורר או בורר יחיד שנתמנה על ידי בית המשפט‪ ,‬דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם‬
‫בוררות‪.‬‬

‫דרך מינוי בורר‬

‫הסכמה‪ :‬הצדדים מסכימים מי יהיה הבורר‪.‬‬
‫מנגנון ‪ :‬יש מקרים שהצדדים לא קובעים בורר והמנגנון קובע כמו מוסדות בוררות שממנים בורר בעבר ביו פקידי‬
‫ממשלה שהיו ממנים בורר אולם כיום הנהלים הפנימיים אוסרת על פקידי ממשלה למנות בוררים‪.‬‬
‫מינוי מתוך רשימה של הצדדים‪ :‬ע"פ סעיף ‪(79‬ב) במידה ואין הסכמה בין הצדדים על זהות הבורר‪ ,‬הם יכולים‬
‫לשלוח שמות לבית המשפט ובית המשפט בוחר מבין השמות כאשר רעיון זה מותאם לדילמת האסיר כשאם כל‬
‫אחד יביא בוררים מוטים אז זה או ‪ 100‬או‪ 100-‬ולכן זה מעודד את הצדדים להביא בוררים ניטרליים‬
‫בוררות זבל"א כל אחד מהבוררים ממנה בורר אחד ושני הבוררים ממנים בורר שלישי (כמו במשפט העברי פ"ג‬
‫בסנהדרין)‪.‬‬
‫מינוי בורר על ידי ביהמ"ש‪ :‬לאחר הודעה שלא נענתה על ידי הצדדים בתוך ‪ 7‬ימים‪ ,‬החוק לא מגדיר מה הפרמטרים‬
‫למינוי ונתן שיקול דעת לשופט‪.‬‬

‫‪ nemo judex in causa sua‬כלל לטיני ‪:‬אין אדם מכריע בעניין שלו‪:‬‬
‫ככלל אין תניית בוררות להגדרת מי יכול להיות בורר‪.‬‬
‫אם יש משמעות אישית לבורר לא מועילה הסכמת הצדדים (בשונה מניגוד ענינים שמועילה תניית הצדדים)‪.‬‬
‫הפסיקה ביחס לבעיה במינוי בורר שיש לו קשר לבעלי הדין‪:‬‬
‫רע"א ‪ 9031/01‬רומי נ' ארגון מחלקי החלב בישראל ‪ ,2001( 510 )2( 01‬דורנר) העברת סכסוך לבית הדין של חברי‬
‫העמותה שמונה ע"י ועד העמותה‪ ,‬למרות שלאחד מחברי העמותה יש עניין אישי בנושא אבל לא השתתף במינוי‬
‫אינה פסולה והבקשה למינוי נדחית‪.‬‬
‫לעומת זאת ע"א ‪ 207/85‬אגודת זיכרון טוב נ' אגודת בית מנוחה לזקנים‪ ,‬פ"ד מב(‪ .)1988( 827 )2‬שני עמותות‬
‫ה עוסקות בטיפול בזקנים והרב משה זייבלד היה חבר עמותה בזכרון טוב נקבע כבורר‪ ,‬ועדיין בית המשפט קובע‬
‫שלא מקובל שיהיה בורר בגלל הכלל ‪ nemo judex in causa sua‬אין אדם מכריע בעניין שלו‪ ,‬למרות שהיה מדובר‬
‫באדם שלא מתפרנס מהעמותה אלא חבר בעמותה והוא לא מתפרנס מהעמותה ואף לא חבר וועד בעמותה‪.‬‬
‫המרצה מבקר את הסתירה בין פסקי הדין והסתירה ביניהם ביחס לרמת הקשר המתבקשת לפסלות בורר שנובעת‬
‫לדעת המרצה מחוסר היכרות ואי הכרה את נורמות היושרה של קבוצות מסוימות‪.‬‬
‫בורר שלא מעוניין להתמנות‪:‬‬
‫חוק הבורררות סעיף ‪12‬‬
‫‪( .12‬א) נתפנתה כהונתו של בורר‪ ,‬אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו‪ ,‬יחולו‬
‫הוראות הסעיפים ‪ 8‬עד ‪ 10‬על מינויו של בורר חליף‪ ,‬והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות‪.‬‬
‫(ב) הועבר בורר מתפקידו‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬במקום למנות בורר חליף‪ ,‬להחליט שהסכסוך שהוא‬
‫נושא הבוררות לא יידון בבוררות‪ ,‬אם ראה טעם מיוחד לכך‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1046/90‬ברוכיאן נ' כלי‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)1991( 345 )5‬בעל מכולת מוכר את המכולת לרבות רשימת לקוחות‪ ,‬ומלאי‬
‫הסחורה לשני אחים צעירים כשהם מגלים שיש רשימה של שני לקוחות וסחורה מקולקלת כשיש תנאי בוררות‬
‫לבד"ץ‪ ,‬וביה"ד הפרטי אומר שהוא לא מוכן לדון בגלל התנהלותו של בעל המכולת‪ ,‬ובעל המכולת רוצה ללכת לכל‬
‫מיני בדצי"ם שונים בית המשפט קובע שהחוק מאפשר להתעלם בסיטואציה שכזו מתניית הבוררות כאמור בסעיף‬
‫‪( 12‬ב)‪.‬‬
‫ניהול הבוררות סדר דין ליברלי‪:‬‬

‫רע"א ‪ 86/87‬קימברידג נ' גבסו השופט לוין תומך בגישה ליברלית שנותנת חירות לבורר בקביעת סדרי הדין‪:‬‬

‫"מסכים אני לדעת בית המשפט המחוזי‪ ,‬שהדיון לפני בורר עשוי להיות פורמלי פחות וחופשי יותר מאשר הדיון‬
‫בבית המשפט‪ .‬עם זאת חולק אני עליו‪ ,‬שקיים כלל הקובע‪ ,‬שבורר הפועל לפי סדרי דין תקינים עשוי להיחשב‬
‫כמי שפוגע בכללי הצדק הטבעי; גישה רחבה וליברלית לקיומם של סדרי דין בבוררות אין פירושה‪ ,‬שהבורר חייב‬
‫להעלים עין מרשלנות ומזלזול חוזרים ונשנים באופן ניהולה‪ .‬ער אני לגישה הקיימת בחוגים מסוימים של‬
‫פרקליטים ובעלי דין‪ ,‬שדינה של בוררות להתמשך על פני שנים‪ ,‬שעל הבורר להיעתר לכל בקשת דחייה המוגשת לו‬
‫על ידי אחד מבעלי הדין‪ ,‬ושבבוררות הכל מותר‪ .‬ייתכן שבגלל ההשקפה האמורה נרתעים בעלי דין מלפנות לבוררות‪.‬‬
‫האם בית המשפט הוא שחייב לקבוע נורמה‪ .‬התומכת בהשקפה זו? עדים אנו בשנים האחרונות לתנועה גוברת‬
‫והולכת ב ארצות שונות ליצירת כלים חלופיים לבית המשפט כדי לסייע לבלי הדין לפתור את הסכסוכים שביניהם‬
‫במהירות‪ ,‬ביעילות ובדרכים נאותות‪ .‬האם תהיה זו מדיניותו של בית המשפט בארצנו להחליש את המגמה‬
‫האמורה‪ ,‬או אולי דווקא צורך הוא לחזק ידי בורר יעיל‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‪ ,‬שבלי לפגוע בכללי הצדק הטבעי‬
‫עשה כל מה שביכולתו כדי להביא לסיומה המהיר והיעיל של הבוררות?"‬

‫עם זאת יש מקרים רבים שבית המשפט מתערב בקביעת סדרי הדין וההליכים בין הצדדים לרבות פסילת הליכים‬
‫שהתקיימו בפני בורר בשל אי קיום הליכים פורמליים‪ .‬כמו כן כאשר נקבע שהבוררות צריכה להיעשות על פי הדין‬
‫הישראלי על הבורר לנהוג בהתאם לדיו הישראלי גם בדין המהותי וגם בדין הפרוצדורלי ובכללי הפרוצדורה עם‬
‫זאת טענות נגד הבוררות אינה עוצרת את ההליך אבל הבורר אינו יכול לתת פסק דין או החלטות ביניים‪.‬‬
‫זימון עדים ניתן להיעשות על ידי הבורר כאמור בסעיף ‪ 13‬לחוק הבוררות‪ ,‬אבל צו הבאה צריך להיעשות על ידי בית‬
‫המשפט (כאמור בסעיף ‪ 73‬לחוק בתי המשפט) ולא על ידי הבורר‪.‬‬

‫סעדים זמניים בעל השלכה אינרמית צריך לבקש מבית המשפט להוציא צו על ידי בית המשפט כמו רישום בטאבו‪,‬‬
‫איסור יציאה מהארץ וכיו"ב‪.‬‬

‫סעדים זמניים אחרים‪ :‬כמו צו מניעה שלא נרשם (צו אישי) או צו לכינוס נכסים‪ ,‬יש מחלוקת בין השופטים במחוזי‬
‫אם אפשר לתת צו מניעה יש הסבורים שאי אפשר להוציא צו מניעה‪ ,‬לעומת זאת השופט שטרוזמן והבוררת סמדר‬
‫דולן סבורים שהבורר יכול להוציא סעדים זמניים שהם לא בעלי השלכה אינרמית‪.‬‬

‫בעבר הדרך היחידה לבקש את ביטולו של פסק בורר הייתה לפי סעיף ‪ 24‬היום יש דרכים נוספים לפי סעיף ‪(21‬א)‬
‫ו‪(29‬ב) לחוק הבוררות‪.‬‬
‫ביטול פסק בורר נעשה על ידי בית המשפט כשאחד מהצדדים מבקש את ביטול פסק הבורר‪ ,‬בית המשפט פירש את‬
‫סעיף ‪ 24‬באופן מאוד מצומצם בכדי לתת כח לבוררות ולהימנע מהתדינות בפניו אולם זה הוביל למגמה שאנשים‬
‫פוחדים ללכת לבורר ‪:‬‬

‫סעיף ‪ 24‬עילות לביטול‪:‬‬

‫בית המשפט רשאי‪ ,‬על פי בקשת בעל‪-‬דין (בחוק זה – בקשת ביטול)‪ ,‬לבטל פסק בוררות‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬להשלימו‪,‬‬
‫לתקנו או להחזירו לבורר‪ ,‬מאחת העילות האלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬לא היה הסכם בוררות בר‪-‬תוקף;‪ -‬הן לפי סעיף ‪ 3‬כשמדובר בבוררות בעניין פלילי וכיו"ב או כשהסכמי‬
‫הבוררות נחתמו בפגם של טעות הטעיה ועושק‪.‬‬
‫(‪ )2‬הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין‪ -‬אבל אין דין למינוי בורר כשבורר שלא כדין מדובר באדם אחר שלא‬
‫התמנה לבורר כשהצדדים הסכימו על בורר אחר וטעו בזהותו של האדם‪.‬‬
‫(‪ )3‬הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות‪ -‬בית המשפט כאמור פירש את‬
‫הסעיף בצמצום ראה רע"א ‪ 4928/92‬עזרא נ' המועצה המקומית תל‪-‬מונד‪ ,‬פ"ד מז(‪ .)1993( 94 )5‬שם דנו בדמי‬
‫השימוש שעזרא צריך לשלם על השנים שגר בשטחה כשהיה לו רישיון עסק כשהצדדים הסכימו לדון לפי בית העסק‬
‫שקיים שזה בית עסק של חומרי בניין ולא לפי בית קפה בית המשפט העליון קובע כי גם כשהבורר טועה הרי‬
‫שפסק הדין שלו תקף‪ .‬וכך ע"א ‪ 823/87‬דניה נ' רינגל‪ ,‬פ"ד מב(‪ .)1989( 605 )4‬השופט לוין קובע שמתחם הטעות‬
‫רחב ממתחם הסמכות ולכן בורר יכול לטעות למעשה מדובר באיון כמעט מוחלט של סעיף ‪ )3(24‬אלא במקרה‬
‫שהבורר יפרש שהוא חורג בכוונה מסמכותו אלא שהדבר אינו שכיח‪.‬‬
‫שלושת העילות הראשונות הפגם בבוררות ולא בפרוצדורה הכללים מכאן ואילך הם בפרוצדורה של הבוררות‬
‫(‪ )4‬לא ניתנה לבעל‪-‬דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו‪ -‬אולם כאמור הבורר יכול להחליט על‬
‫מיעוט פגישות ודיונים ולכן אין משמעות לסעיף אלא כשהבורר היא בניגוד לכללי הצדק הטבעי כפי שנפסק ע"א‬
‫‪ 428/74‬משה וברטה מלבין נ' אליעזר זונטג‪ ,‬פ"ד כט(‪ .)1975( 281 )1‬הבוררים מעונינים לכתוב פסק אבל הם רוצים‬
‫להוסיף סעיף של קנס והם מבקשים להתייעץ עם הצדדים האם הם רשאים לפסוק קנס כשעו"ד אחד מקבל טלפון‬
‫ושותף את הבורר על עצם השאלה ולכן הבורר לא שואל את הצד השני (שהוא מי שמקבל את בסופו של דבר את‬
‫הפס"ד לרעתו ואת הקנס) ובית המשפט קובע שהבורר לא היה מחויב לשאול אף אחד מהצדדים אבל אם הם שאלו‬
‫צד אחד הם מחויבים לשאול את שני הצדדים בגלל עקרון הצדק הטבעי ולכן הפסק בטל‪ ,‬על אף שמהותית לא נפל‬
‫פגם בפסק‪.‬‬
‫(‪ )5‬הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו‪ -‬הבורר לא הכריע בכל הסוגיות אבל מדובר במקרים‬
‫נדירים שכן הבורר יכול לפסוק בכל הסוגיו באופן לקוני שהוא לא השתכנע שנגרם נזק בכל הסוגיות כפי שנקבע‬
‫ה"מ (י‪-‬ם) ‪ 1652/71‬יואל רור ואח' נ' נתן ליפסון ואח'‪ ,‬פ"ד עז ‪ .)1971( 397‬שם צייר שתבע על נזקים שונים והבורר‬
‫כתב באופן לקוני "שלא נגרם לו נזק כלשהו" ובית המשפט קובע שהבורר יכול להתייחס לטענות באופן כוללני ולא‬
‫באופן פרטני‪ .‬כמו כן יש לזכור שאם הבורר לא הכריע בגלל טעות פסק הדין תקף ופסק הדין יהיה מבוטל רק אם‬
‫הבורר לא פסק בעניין מהסוגיות בכוונה תחילה‪.‬‬
‫המקרים היחידים שניתן לבטל בוררות זה בבוררות דיגטלית כשהבורר מקבל סמכות להכריע לפי שדה‪.‬‬
‫(‪ )6‬הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן‪ -‬מדובר בניסוח לא נכון כי היום‬
‫שונה החוק וברירת המחדל שבורר צריך לנמק אבל גם שמעתי את טענות הצדדים ושוכנעתי שאין בהם דבר מהווה‬
‫נימוק‪.‬‬
‫(‪ )7‬הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן‪ -‬לדוגמא אמרו לבורר להכריע‬
‫לפי הדין העברי והוא פסק לפי השריעה או שהיה אמור לפסוק לפי הדין האנגלי אבל אם הבורר טעה בדין אין בזה‬
‫עילה לביטול הפסק כפי שנקבע רע"א ‪ 3680/00‬גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית‪ ,‬פ"ד נז(‪)6‬‬
‫‪.)2003( 605‬רק עם הבורר פעל במזיד בניגוד לדין שנקבע‪.‬‬
‫(‪ )8‬הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו ברירת המחדל הדיספוזיטיבית בתוספת הראשונה לחוק ‪6=3+3‬‬
‫חודשים – חצי שנה אבל הצדדים יכולים לקבוע זמן ארוך או קצר יותר אולם כפי שנעשה "א ‪ 428/74‬משה וברטה‬
‫מלבין נ' אליעזר זונטג‪ ,‬פ"ד כט(‪ .)1975( 281 )1‬הבורר יכול להזמין את הצדדים אליו ואז יש הסכמה מכללא‬
‫להארכת מועד אם שניהם באו או בהסכמה מפורשת (לא נדרש כתב) ככל ואחד מהם לא יבוא ולא יס‬
‫(‪ )9‬תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור‪ -‬אולם בית המשפט ע"א ‪ 56/72‬אוסקר יהושע פרוידנהיים נ' קרן‬
‫תגמולים וביטוח הדדי‪ ,‬פ"ד כו(‪ .)1972( 620 )2‬מצמצם את העילה בשל עמימותה היות וכל דבר יכול להיחשב כנוגד‬
‫את תקנת הציבור (מצטט אמירה מהמשפט הבריטי שהגדרת תקנות הציבור משול לסוס בלי אוכף) בית המשפט‬
‫משתמש בזה כשזה נוגד אינטרס ציבורי בהקשר המוסרי כמו המקרה שבבוררות בין חמולה בפשרה על קיום יחסי‬
‫מין או אונס הבוררים קבעו במסגרת הפשרה האזרחית (במקביל לעניין הפלילי במשטרה) שישלמו גמל וכן נישואין‬
‫של אחות האנס לאח הנאנסת אבל ביהמ"ש קובע שנישואים בניגוד לרצון הצדדים נוגד את תקנת הציבור‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת ‪ :‬רע"א ‪ 3476/04‬דוד סימן טוב נ' ניסן אלברט גד (פורסם בנבו‪ )01.06.05 ,‬שם עסקינן בבוררות שקבעה‬
‫שבמסגרת החזר הוצאות יש להשיב לסוחר הנשק גם הוצאות שוחד ששילם במדינה בדרום אמריקה‪ ,‬בית המשפט‬
‫קבע שהחזר הוצאות שוחד נוגדות את תקנות הציבור‪.‬‬
‫(‪ ) 10‬קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד‪ .‬מדובר במקרים מאוד‬
‫קיצוני כשבמדינת ישראל עד היום לא היה מקרה שבול פסק דין סופי אזרחי (פלילי כאמור לא רלוונטי לבוררות‬
‫שעוסקת בהליך אזרחי דרך כלל) בעולם היה מקרים כאלו ששופט התברר שהסתיר שהוא קרוב לאחד מעורכי הדין‬
‫או רמיה כלפי הבורר כמו בעניין אלי ארוך נגד כלל פיננסים שהתברר בפני השופט מלץ שנשלח לבורר נערת ליווי‬
‫וכן אנשים ניסו להציע לו שוחד במקרה זה אם היה פסק בורר היה יכול להיטען לביטול אבל במקרה הספציפי‬
‫הצדדים הגיעו לפשרה‪.‬‬
‫המקרה שנעשה שימוש ב‪ )10(24‬ע"א ‪ 9800/01‬שאוליאן נ' אפרמיאן פ"ד נח‪ (4) 389.‬שם עסקינן במקרה של שני‬
‫בוררים שדנים בסכסוך על קרקע ושני הבוררים פוסקים לטובת אחד מהצדדים כאשר ניתן פסק ועוברות ‪ 17‬שנה‬
‫והבורר השני על ערש דווי ואז הוא מספר לצד שהפסיד שהבורר שנפטר היה בן דוד של הצד שניצח וכן הבנים של‬
‫הבורר הקימו קיוסק על הקרקע בגלל הסכם של הבורר עם הצד שניצח וזה המקה היחיד שבית המשפט ביטל בפועל‬
‫את פסק הבוררות‪.‬‬
‫יש שני סעיפים שהוספו לחוק הבוררות האחד בוררות בפני בורר נוסף לפי ‪ 21‬א והשני ערעור בפני בית המשפט לפי‬
‫‪ 29‬ב‪:‬‬
‫סעיף ‪21‬א " (א) קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר –‬
‫(‪ )1‬ינמק הבורר את פסק הבוררות הניתן לערעור;‬
‫(‪ )2‬יחולו הוראות התוספת השניה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות‬
‫את הוראות התוספת השניה‪ ,‬והכל אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת‪.‬‬
‫(ב) הוראות חוק זה החלות על בורר‪ ,‬על הליך לפני בורר ועל פסק בוררות‪ ,‬יחולו בשינויים המחויבים‬
‫על בורר בערעור‪ ,‬על הליך הערעור לפני בורר ועל פסק הבוררות בערעור‪ ,‬ובלבד שפסק הבוררות לעניין‬
‫ההגדרה "פסק בוררות" יהיה פסק הבוררות בערעור או פסק הבוררות של הבורר הראשון‪ ,‬אם לא הוגש‬
‫ערעור או בחלוף המועד להגשתו‪.‬‬
 ‫(ג) קבעו צדדים כאמור בסעיף קטן (א) –‬
‫(‪ )1‬ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף ‪ )9(24‬ו‪)10(-‬‬
‫בלבד;‬
‫(‪ )2‬לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות‪.‬‬

‫על אף הגדרת ההליך בפני הבורר הנוסף כערעור הצדדים יוכלו להחליט כמה מדובר בערעור וכמה בעיון מחדש‬
‫בהליך בוררות ופתיחה מחודש (האם לעיין בראיות או רק בטעות המשפטיות)‪.‬‬

‫נקבע ששני הצדדים צריכים להסכים מראש או בדיעבד לקיום בורר כערכאת ערעור‪.‬‬

‫ברירת המחדל לניהול הליך ערעור בפני הבורר לפי התוספת השנייה ‪ :‬תוך ‪ 45‬יום מהתקבלות פסק הבורר מגישים‬
‫ערעור אם מונה בורר בערעור ואם לא מונה בורר בערכאת הערעור אז ‪ 15‬יום מיום שמונה הבורר‪.‬‬
‫תוך ‪ 30‬יום תגובה לערעור או‪/‬ו הגשת ערעור שכנגד‪.‬‬
‫תוך ‪ 15‬יום הגשת תגובה לתגובה או תגובה לערעור שכנגד (באופן דומה להליכי ערעור בבית המשפט)‪.‬‬
‫מדובר בלוחות זמנים דיספוזיטיביים התוספת השנייה גרמה לנפוצות בהליכי ערעור בקרב צדדים שמעדיפים דיוק‬
‫על פני סופיות‪.‬‬
‫במקרה שהצדדים מסכימים על ‪ 21‬א הצדדים צריכים שלא לפטור את הבורר לנמק‪.‬‬
‫כמו כן אין עילות ביטול לבית המשפט ע"פ סעיף ‪ 24‬למעט ‪ )9(24‬ו‪ )10(24‬שהם עילות ביטול עקרוניות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 29‬ב‪ .‬התווספה על ידי לשכת עורכי הדין ערעור על פסק בורר לבית המשפט‪:‬‬
‫(א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין‪ ,‬רשאים להסכים כי ניתן לערער על‬
‫פסק הבוררות‪ ,‬ברשות בית המשפט‪ ,‬אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות‬
‫דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד‪ ,‬ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט‪.‬‬
‫(ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף‬
‫קטן (א)‪ ,‬יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות‪.‬‬
‫(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות‪ ,‬לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות‪,‬‬
‫והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף‬
‫‪ 24‬לחוק‪.‬‬

‫יש מספר תנאים לסעיף ‪ 29‬ב‬

‫‪.1‬הסכמת הצדדים מראש או בדיעבד (לאחר הבוררות) לערעור‪.‬‬
‫‪ .2‬הבוררות לפי הדין הישראלי (ולא משפט עברי או משפט זר)‪.‬‬
‫‪ .3‬צדדים שמחליטים על ‪ 29‬צריך שהבוררים ינמקו‪.‬‬
‫‪.4‬כמו כן צריך שהבוררים יתעדו את הדיונים בפרוטקול‪.‬‬
‫‪ .4‬בית המשפט צריך לתת רשות אם הוא חושב שמתקימים מספר תנאים מצטברים‪:‬‬
‫א‪ .‬שיש טעות יסודית בפסק הבוררות‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬ביישום הדין‪ -‬היישום של המשפט על השאלה המשפטית (כולל טעויות משפטיות או עובדתיות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין‪.‬‬
‫הוועדה התנגדה לסעיף ‪ 29‬ב בגלל חשש שבוררויות יתקעו בבתי המשפט‪ ,‬אולם השופט תיאודור אור טען ששופטים‬
‫לא יישמו את סעיף ‪ 29‬ב כי הוא יטען שהשופטים לא יסכימו לדון ויטענו שהתיק לא עומד בתנאים הנ"ל כי זה יגרם‬
‫לעומס בבתי המשפט ‪ .‬הדברים היו נכונים במשך עשר שנים ראשונות‪ ,‬אולם לאחרונה יש הסכמה בבית המשפט‬
‫לדון ב‪29‬ב כך היה באמירת אגב של השופטת שפיצר ומקרים נוספים‪.‬‬
‫לאחרונה ניתן פסק דין מכונן בבית המשפט העליון רע"א ‪ 1242/15‬מ‪ .‬אדלר הנדסה בע"מ נ' יחזקאל קטן (פורסם‬
‫בנבו‪ )12.04.2016 ,‬השופטים קבעו שהיות וסעיף ‪ 24‬פורש בצמצום אבל סעיף ‪ 29‬ב צריך להיות מפורש יותר‬
‫בהרחבה‪ ,‬השופט מזוז טוען שיש לקרוא את סעיף ‪ 29‬ב כזכות ולא כרשות‪ .‬עד היום פסק הדין לא חלחל ובמחוזי‬
‫עדיין לא מרבים לקבל ערעור על בוררות‪.‬‬
‫גישור בחוק בתי המשפט סעיף ‪(79‬ג) הוגדר על דרך השלילה אדם שנפגש עם הצדדים ולא רשאי לפסוק‬

‫הגדרה נוספת של מגשר בתקנות בתי המשפט (גישור)‪ ,‬תשנ"ג‪ 1993-‬מגשר " – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין‬
‫להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי‪ ,‬בלי שיש בידו סמכות להכריע בו;‬
‫יש שלושה אפשרויות להגיע לגישור הדרך האחת גישור חיצוני מחייב שם אין כל הגדרה או חקיקה מי המגשר ומה‬
‫יהיה בהליך הגישור‪ .‬הדרך השנייה‪ :‬הליך מקדמי מחייב כהליכי מהו"ת בדרך זו יש הסדרה לא באמצעות תקנות‬
‫אלא באמצעות מכרז של בתי המשפט ששם דורשים קורס הכשרה לגישור‪ ,‬תואר ראשון‪ ,‬ורקע מסוים והיות ואנשים‬
‫מגעים דרך בתי המשפט תנאי הסף הללו יוצרים תנאי סף‪ .‬הדרך השלישית ‪( 79‬ג) לחוק בתי המשפט בעבר הרשימה‬
‫הייתה מתוך תקנות המגשרים אולם הוגש בג"ץ נגד רשימת המגשרים והמדינה החליטה לבטל את התקנות‬
‫והרשימה והשופט יכול להעביר את המגשרים למי שהוא רוצה אבל השופט בפועל נוטה להעביר למגשרים לפי‬
‫הרשימות הישנות ואת רשימת מגשרי המהו"ת‪.‬‬
‫לאחרונה התקינו תקנות לפי סעיף ‪(79‬ד) שבה יהיו רשימת מגשרים שככל הנראה יעמוד בדרישת בג"ץ‪.‬‬
‫ועדת הגישור בראשות השופטת מיכל רובנשטיין נבחנו הצעות באירופה ובארה"ב שם מחייבים את הצדדים להיות‬
‫בהליך גישור אולם המדינה לא הסכימה להגדיל את המגזר הציבורי בכל כך הרבה מגשרים‪ ,‬ואז הגיעו למסקנה‬
‫להציע למגשרים להתנדב בגישור כשהצדדים מחויבים להיפגש עם המגשר והוא מצידו יוכל לשכור אותו בתשלום‪.‬‬
‫כמו כן המגשר מתחייב כי הוא לא יגבה מעל סכום מסוים (היום ‪ )₪ 300‬וכן הוא מתחייב במכרז לסכום נמוך יותר‪,‬‬
‫והנהלת בתי המשפט ממנים מגשר מתוך הרשימה‬
‫תמיד המגשר מתמנה לאחר הגשת כתב הטענות האחרונות כשהצדדים מקבלים הודעה בישנות אחרי ‪ 7‬ימים‬
‫בחדשות אחרי ‪ 20‬יום‪ ,‬המגשר קובע את יום ומקום הפגישה (בעבר לא נקבע מקום והצדדים היו נפגשים בקפיטריה‬
‫היום הפגישה במקום של המגשר)‪.‬‬
‫הצדדים צריכים להיפגש עם המגשר בישנות תוך ‪ 45‬יום‪ ,‬ובחדשות תוך ‪ 30‬יום ואח"כ בתקנות הישנות הצדדים‬
‫צריכים להודיע תוך ‪ 10‬ימים לעומת החדשות שהמגשר צריך להודיע לממונה שאחראי על המנ"ת תוך ‪ 14‬ימים האם‬
‫הצדדים הסכימו לגישור אם הצדדים לא הסכימו מגיעים לקדם משפט‪.‬‬
‫עורכי הדין יכולים להגיע לדיון אבל הצדדים מחויבים להגיע והצדדים לא מחויבים להשתתף והמגשרים יכולים‬
‫לדווח לבית המשפט על התנהלות הצדדים בפגישת המהו"ת וכמו כן המגשר יכול לסגור את התיק בגישור במהלך‬
‫פגישת המהו"ת‪.‬‬
‫בתקנות הישנות היה פגישת מהו"ת מוגדרת כפגישת מידע‪ ,‬היכרות ותיאום לבחינת האפשרויות ליישב את הסכסוך‬
‫בגישור‪ .‬כיום פגישת מהו"ת מוגדרת כפגישת מידע‪ ,‬היכרות ותיאום לבחינת האפשרויות ליישוב הסכסוך באמצעות‬
‫מנגנון חילופי ליישוב סכסוך (כולל בוררות וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ 40%‬מהתיקים במהו"ת אמרו שהם מוכנים ללכת לגישור כאשר יותר מ‪ 50%‬הסתיימו בגישור‪.‬‬
‫כמו כן רוב הצדדים ‪ 70%‬אמרו שהם היו שבעי רצון מהליך המהו"ת‪.‬‬
‫יש מודלים שונים להליך גישור פרופ' אברבוש סבור שהמגשר צריך להביא את הצדדים לדיון כשלאחר כמה סבבי‬
‫טענות הצדדים מתרככים ומציעים פתרונות ויש מודלים אקטיבים עד לרמת חוות הדעת לצדדים על הסכסוך‪.‬‬
‫אסור למ גשר להשתמש במידע שהגיע לאוזניו מהליך הגישור ואסור לו להודיע על עמדות הצדדים בגישור (למעט‬
‫בפגישת מהו"ת)‪.‬‬
‫המהפכה הדיגיטלית‬
‫המהפכה הדיגיטלית ‪-‬דיון ‪:‬‬
‫בעבר היה נשלח מסמכים באופן פיזי‪ ,‬אחר כך פקס והיום מיילים ודרך נט המשפט כמו כן כיום מתחיל להיכנס‬
‫בעולם קיום דיונים בהיוועדות חזותית ( ‪ , ZOOM‬סקייפ ועוד)‬

‫רעיונות אלו החלו בסעיף ‪ 15‬לחוק תקנות עזרה משפטית בין מדינות‪ ,‬תשנ"ט‪1999-‬‬
‫‪ .15‬ביקשו רשות מוסמכת‪ ,‬רשות מוסמכת זרה או בעל דין‪ ,‬שגביית עדות תיעשה באמצעות מערכת‬
‫טלוויזיה סגורה בין‪-‬לאומית‪ ,‬רשאי בית המשפט לאשר זאת אם נעשו הסידורים כדי לאפשר את אלה‪:‬‬
‫(א) לבית המשפט ולבעלי הדין ‪ -‬לצפות בעד בכל מהלך העדות‪ ,‬לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;‬
‫(ב) לנאשם ‪ -‬לשמור על קשר עם סניגורו‪ ,‬ולהציג שאלות לעד באמצעותו‪.‬‬
‫בדורי נגד גולדשטיין השופט גורניס מביע את תמיהתו מדוע לא נקבע שאפשר לקיים דיון באמצעים חזותיים ואכן‬
‫בחסד"פ נקבע בתנאים מסוימים אפשרות לקיים דיון בהיוועדות חזותית כיום בשל הקורונה הורחב גם לאסירים‬
‫שמגיעים לדיונים בביהמ"ש‪.‬‬
‫בחוק הוצאה לפועל נקבע ב‪ 2015‬שכל דיון אפשר לבצע בהיוועדות חזותית‬
‫וכך בחוק האזרחות תיקון לחוק מ‪ 2017‬ניתן לקיים דיון בהיוועדות חזותית‬
‫בחודשים האחרונים בשל הקורונה נקבע בחוק תו"ב שיוכל להתקיים בהוראת שעה בשל נגיף הקורונה‬
‫חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]‪ ,‬תשכ"ט‪24 1969-‬א‪.‬‬
‫(א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה‪ ,‬רשאי יושב ראש הוועדה להורות כי הישיבה‬
‫תתקיים בדרך של היוועדות חזותית אם אין אפשרות מעשית לכנס את הישיבה בנוכחות חברי הוועדה ומי‬
‫שנדרשה הזמנתו לוועדה‪ ,‬בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף‬
‫הקורונה החדש‪.‬‬
‫(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬אפשר לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית אף אם‬
‫יש אפשרות מעשית לכנס את הוועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה‪ ,‬אם הסכימו‬
‫לכך כל חברי הוועדה; הסכמה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה‬
‫ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית‪.‬‬
‫(ד) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה‬
‫הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך‪ ,‬לשמוע את כלל‬
‫המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם‪.‬‬
‫בתקנות סדר הדין האזרחי ניתן להמציא כתבי טענות באופן דיגטלי‪ ,‬וכך תקנה ‪" 71‬בעל דין‬
‫המבקש להציג ראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטלית‪ ,‬יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן‬
‫לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; מנהל בתי המשפט רשאי להורות על המתכונת שבה‬
‫תוגש ראיה ובאין הוראה כאמור – לפי הוראת נשיא בית המשפט‪".‬‬
‫(א) מעבר ליעילות בהליך הדיגטלי יש נוחות בניהול התיקים בתיעוד וניתוח התיקים יש אפשרות להיוועדות חזותית‬
‫דווקא בעד בחו"ל כאמור בסעיף ‪72‬בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך‬
‫שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן‪ ,‬אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה –‬
‫(‪ )1‬הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד‪ ,‬והוא נתן‬
‫הסכמתו למתן עדות בדרך זו;‬

‫(‪ )2‬עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;‬

‫(‪ )3‬אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה‪.‬‬

‫(ב) היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה‬
‫התובענה יכללו‪ ,‬בין השאר –‬

‫(‪ )1‬מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה‬
‫שבעניינה הוא נדרש להעיד‪ ,‬אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;‬

‫(‪ )2‬מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;‬

‫(‪ )3‬מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט‪.‬‬

‫(ג) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות‬
‫בהיוועדות חזותית‪.‬‬
‫קדם משפט סעיף ‪(61‬ג) "בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם משפט גם בהיוועדות חזותית‪ ,‬בשיחת‬
‫ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר‪ ".‬יש מ‬
‫וכך בסעיף ‪ 37‬ז לגבי פגישת מהו"ת "בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת‪ ,‬מקומה‪ ,‬זהות מגשר המהו"ת או‬
‫זהות המשתתפים‪ ,‬רשאי מגשר המהו"ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה‪".‬‬

‫המהפכה הדיגטלית ‪-‬ראיות‬

‫חיישנים שמובאים לשעונו או לסלוללרי של האדם וכן חיישנים מפושטים וכיו"ב וכן תביעות שמתבססות על ניתוח‬
‫גנטי ממי נדבקת בנגיף‪.‬‬

‫המהפכה הדיגיטלית ‪-‬הכרעה‪:‬‬

‫ריכט וייזר בהולנד – רק אחרי סדרת פעולות דרך הריכט וייזר אפשר לפתוח תיק במשפחה‪ ,‬ראשית הם מזינים את‬
‫פרטיהם במערכת ואחר כך מעלים טיעונים וכמו כן המערכת מציעה להם מודלים הסכמיים‪ ,‬ומערכות סטיסטיות‬
‫המבוסס על פסקי דין קודמים‪.‬‬
‫המערכת רוקנה את בתי המשפט למשפחה כשהמערכת שכזו מעשויה לרוקן ולצמצם את בתי המשפט‪.‬‬